‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫יחידות‬
‫‪N V‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬
‫‪[E ]  ‬‬
‫‪; [H ] ‬‬
‫‪; [ ]  3 ; [J ]  2‬‬
‫‪C m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬

‫‪ dx ‬‬
‫‪ dy  ‬‬
‫‪F‬‬
‫‪dl‬‬
‫‪‬‬
‫‪F‬‬
‫‪,‬‬
‫‪F‬‬
‫‪,‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪C‬‬
‫) ‪( a ,b ,c‬‬
‫‪ dz ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪m  mily  10 3 ;   micro  10 6‬‬
‫‪n  nano  10 9 ; p  pico  10 12‬‬

‫‪dF‬‬
‫‪dx‬‬
‫סימון רכיב של וקטור‪:‬‬

‫) ‪F  ( Fx , Fy , Fz‬‬

‫הגדרות‬
‫כללי‪:‬‬
‫אם לא נאמר אחרת אז אנו בואקום ומתקיים‪:‬‬

‫‪   0 ;   0‬‬

‫תנאי שפה‪:‬‬
‫מגדירים מה הפתרון מקיים בנקודה מסוימת במרחב‪.‬‬

‫‪f‬‬

‫‪e‬‬

‫‪d‬‬

‫‪c‬‬

‫‪b‬‬

‫‪a‬‬

‫‪  Fx ( x ) dx   Fy ( y ) dy   Fz ( z ) dz‬‬

‫סימונים‬
‫סימון נגזרת‪:‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫כאשר עושים את האינטגרלים הסופיים יש לשים לב שהם‬
‫כפונקציה של משתנה האינטגרציה בלבד (החלפנו את שאר‬
‫המשתנים במשנה האינטגרציה לפי פונקציית העקומה עליה‬
‫עושים את האינטגרל)‪.‬‬

‫אקסיומות‪:‬‬
‫‪)1‬קיים מטען חשמלי היוצר שדה ומושפע משדה‪.‬‬
‫‪)2‬נתייחס למטען כרציף ולא כבודד‪.‬‬
‫‪)3‬קיים חוק שימור המטען‪.‬‬

‫תנאי התחלה‪:‬‬
‫מגדירים מה הפתרון מקיים בזמן מסוים‪.‬‬

‫שדה סקאלרי‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪C‬‬

‫‪S‬‬

‫שדה משמר (‪:)Irrotational‬‬

‫העבודה הנדרשת להעברת מטען ממקום למקום בתוך שדה‬
‫משמר לא תלויה במסלול‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כל שדה וקטורי שנגזר מתוך גרדיאנט כלשהו הוא שדה‬
‫משמר‪ ,‬למשל שדה חשמלי‪.‬‬

‫כח לורנס‪:‬‬
‫על המטען פועל כח לורנס‪:‬‬

‫) ‪F  q( E  v  0 H‬‬
‫חוק פאראדי‪:‬‬
‫(שדה מגנטי משתנה בזמן יוצר שדה חשמלי)‬

‫הוא השפה של‬

‫‪S c‬‬

‫זה שדה ללא מקורות‪ ,‬הקווים שלו נמצאים במעגלים סגורים‬
‫בדומה לשדה מגנטי‪.‬‬
‫מוליך אידיאלי‪:‬‬
‫מוליך אידיאלי הוא מוליך עם מוליכות אינסופית‪.‬‬
‫בתוך מוליך אידיאלי אין שדה חשמלי‪.‬‬
‫בתוך מוליך אידיאלי אין שדה מגנטי‪.‬‬

‫שטף‬

‫שטף‪:‬‬
‫‪S‬‬

‫שטף משטחי‪:‬‬
‫הבעיה‬
‫נתון שדה וקטורי ‪:F‬‬

‫ˆ‪F  fi ( x, y , z )iˆ  f j ( x, y, z ) ˆj  f k ( x, y, z )k‬‬

‫; ‪E da   J da‬‬
‫‪14 2 43 1S4 2 43‬‬
‫‪0‬‬

‫שטף‬
‫זרם שחוצה‬
‫את המשטח‬

‫‪14 2 43‬‬

‫‪c  dS‬‬

‫אלמנט מטען נפחי‬

‫‬‫‪ = ds-‬שינוי באורך‪.‬‬

‫‪ u1,u2,u3‬מייצגים מע' קואורדינטות כלשהי‪.‬‬

‫עבודה‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ – r‬הוא וקטור מיקום כללי‪.‬‬
‫‪ – h‬הוא המקדם המטרי‪ ,‬ערכו הוא תזוזה במישור (‪.)xyz‬‬

‫תזוזה רק במישור אחד‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪  h du ‬‬
‫‪i‬‬

‫‪i‬‬

‫‪i 1‬‬

‫רוצים לחשב את השטף דרך המשטח‪:‬‬

‫? ‪ F ds   F nˆ ds ‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪  0 E ‬‬

‫‪S‬‬

‫‪S‬‬

‫הפתרון‬
‫חישוב הנורמל‪:‬‬

‫‪S‬‬
‫‪S‬‬

‫מטילים את המשטח על מישור מסויים‪ ,‬למשל ‪ ,xy‬ומחשבים את‬
‫המקדם בין ‪ dxdy‬ל‪:ds -‬‬

‫‪1‬‬
‫‪dxdy‬‬
‫ˆ‪nˆ z‬‬

‫‪ds ‬‬

‫‪1‬‬
‫‪nˆ zˆ  nˆ zˆ cos   ds ‬‬
‫‪dxdy‬‬
‫{‬
‫‪cos ‬‬
‫‪1‬‬

‫מפני שאנו מחשבים את השטף דרך המשטח‪ ,‬אז נציב‬
‫בפונקציית השדה במקום ‪ ,z‬את ) ‪( g ( x, y‬המשטח)‪.‬‬

‫))‪F ( x, y, g ( x, y‬‬
‫כעת נחשב את השטף ע"י האינטגרל‪:‬‬

‫‪S‬‬

‫‪ F nˆ ds   F ( x, y, g ( x, y)) S  nˆ zˆ dxdy‬‬
‫‪S‬‬

‫‪  dl‬‬
‫‪L‬‬
‫{‬

‫‪nˆ ‬‬

‫‪ dv ; V S‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪dV  0 E da  ‬‬
‫‪V‬‬
‫‪1S 44‬‬
‫‪2 4 43‬‬
‫שטף דרך מעטפת סגורה‬

‫אלמנט מטען אורכי‬

‫‪‬‬

‫‪  da‬‬
‫‪1S 2 3‬‬

‫אלמנט מטען שטחי‬

‫‪dsi  hi dui ‬‬
‫‪3‬‬

‫‪dr  ds   hi dui u$i ; dr ‬‬
‫‪i 1‬‬

‫שטח‪:‬‬

‫‪d a1  uµ2 ds2  uµ3 ds3‬‬

‫‪dV  ds1ds2 ds3  h1h2 h3du1du2 du3‬‬

‫קואורדינטות גליליות ) ‪: ( r ,  , z‬‬

‫‪ u  r  x2  y2‬‬
‫‪1‬‬

‫צפיפות מטען נפחית בלבד‬
‫שטח מעטפת של נפח‬

‫‪2‬‬

‫‪ dx ‬‬
‫‪ dy ‬‬
‫‪ dz ‬‬
‫‪hi  ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ dui ‬‬
‫‪ dui ‬‬
‫‪ dui ‬‬
‫‪1 dr‬‬
‫‪uµi  ‬‬
‫‪hi dui‬‬

‫נפח‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪1 4 4 2 4 43‬‬

‫ונתון משטח ‪( S‬פונקציה סקלרית)‪:‬‬

‫‪r  xx$  y $‬‬
‫‪y  z$‬‬
‫) ‪z  ( x, y , z‬‬

‫אלמנט שטח עם כיוון הנורמל‪.‬‬

‫חוק גאוס‪:‬‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען נפחית‪.‬‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען שטחית‪.‬‬
‫‪ - ‬צפיפות מטען אורכית‪.‬‬

‫) ‪S ( x, y , z )  0  z  g ( x, y‬‬

‫‪V‬‬

‫אנחנו מדברים רק על צירים אורטוגונליים‪ ,‬לא‬‫בהכרח ישרים‪.‬‬

‫‪d‬‬

‫‪Ñ‬‬
‫‪ H dl  dt  ‬‬
‫‪S‬‬

‫‪S‬‬

‫ההפרש בין השדה הוקטורי ‪ ,F‬היוצא והנכנס בכיוון הנורמל על‬
‫שטח מעטפת ‪.S‬‬

‫אלמנט מטען שטחי‬

‫‪  dV  QV ‬‬

‫אורך‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪  H  0 E ‬‬
‫‪J‬‬
‫‪1 44 2 4 43‬‬
‫‪dt‬‬
‫צפיפות זרם נפחית בלבד‬

‫‪S   F da   F nˆ da‬‬

‫‪%dV    da ‬‬
‫‪‬‬
‫‪S‬‬
‫‪1V4 2 43‬‬
‫‪123‬‬

‫עבודה‬

‫חוק אמפר ותיקון מקסוול‪:‬‬
‫(שדה חשמלי משתנה בזמן ‪ +‬זרם‪ ,‬יוצרים שדה מגנטי)‬

‫הוא השפה של‬

‫‪S  dV‬‬

‫‪V‬‬

‫‪‬‬
‫‪H‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫; ‪E dl    0 H da‬‬
‫‪Ñ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪t S‬‬
‫‪c  dS‬‬
‫‪14 2 43‬‬
‫‪1 4 2 43‬‬

‫אגף שמאל של האינטגרל מחשב את העבודה שיש להשקיע‬
‫בהעברת מטען במסלול סגור‪.‬‬

‫‪S c‬‬

‫‪d‬‬

‫‪Ò‬‬
‫‪ J da   dt   dV ; V S‬‬

‫הוא המשטח סגור שעוטף את נפח‬

‫‪  E   0‬‬

‫שדה ללא מקורות (‪:)Solenoidal‬‬

‫‪ F  0‬‬

‫אלמנט מטען נפחי בלבד‬

‫קואורדינטות אורתוגונליות כלליות‬

‫משוואות מקסוול‪:‬‬

‫‪r‬‬
‫‪  F  0      F  d s      F   0‬‬

‫‪d‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪dt 4 43‬‬
‫‪1 44 2‬‬

‫‪ J ‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫כדי להגיע מהחוק האינטגרלי לחוק הדיפרנציאלי‬‫צריך להשאיף את כל הגדלים לגדלים‬
‫דיפרנציאליים‪.‬‬
‫נעבוד עם הניסוח האינטגרלי רק כאשר הבעיה‬‫סימטרית (כדורית‪ ,‬גלילית‪ ,‬קרטזית) וקל להשתמש‬
‫באינטגרל‪ ,‬בכל מקרה אחר נשתמש בחוק‬
‫הדיפרנציאלי‪.‬‬

‫משפט סטוקס‪:‬‬

‫ˆ‪F  fi ( x, y , z )iˆ  f j ( x, y, z ) ˆj  f k ( x, y, z )k‬‬

‫‪1‬‬

‫}‬
‫‪J‬‬

‫‪ (  F ) da  Ñ‬‬
‫) ‪ F dl ; dl  (dx, dy, dz‬‬

‫שדה וקטורי‪:‬‬

‫חוק שימור המטען‪:‬‬

‫בצד שמאל של האינטגרל מחושב הזרם היוצא פחות הנכנס‬
‫למעטפת הסגורה‪.‬‬
‫בצד ימין של האינטגרל מחושב המטען שיוצא‪/‬נכנס מהנפח‪.‬‬

‫מוליכות סגולית‬

‫) ‪  f ( x, y , z‬‬

‫‪‬‬

‫אלמנט מטען אורכי‬

‫חוק אוהם‪:‬‬

‫‪σ‬‬
‫‪E‬‬
‫‪123‬‬

‫‪‬‬

‫‪  0 H  0‬‬

‫‪L  dl‬‬
‫{‬

‫צפיפות זרם ניפחית‬

‫מקור‪:‬‬
‫נק' שבה מתחילים או מסתיימים קווי שדה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מטען‬
‫חשמלי חיובי או שלילי‪.‬‬

‫הוא שטח מעטפת של נפח‬

‫) ‪( d ,e , f‬‬

‫‪VS‬‬

‫; ‪H da  0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪Ò‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪S  dV‬‬

‫‪‬‬

‫‪ %dV‬‬

‫‪‬‬

‫‪  dV  Q‬‬

‫‪V‬‬

‫‪1V4 2 43‬‬

‫‪V‬‬

‫אלמנט מטען נפחי‬

‫אגף ימין סוכם את כל המטענים שנמצאים בנפח הנתון‪.‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫אם נעשה אינטגרל על ‪ ‬ויש בנפח גם מטען שטחי או אורכי‬
‫נקבל התבדרות של האינטגרל‪ ,‬לכן נפריד את האינטגרל ל ‪3‬‬
‫אינטגרלים סופיים‪.‬‬
‫פיתוחים נוספים לחוק גאוס‪:‬‬

‫‪x0‬‬
‫‪otherwise‬‬

‫‪y  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪x  0‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ u2    tg‬‬

‫‪‬‬

‫‪ u3  z‬‬
‫‪‬‬

‫‪ hr  1‬‬
‫‪ x  r cos ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ y  r sin  ;  h  r‬‬
‫‪ zz‬‬
‫‪ h 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪ z‬‬
‫‪da z  hr h dsr ds  r dr d‬‬
‫‪dv  hz h hr dsz ds dsr  r d dz dr‬‬

‫‪r r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪ E ds   E dV‬‬

‫‪r ‬‬
‫‪E ‬‬
‫‪ 2 {V‬‬
‫‪0‬‬
‫פוטנציאל‬
‫‪ur r‬‬
‫‪ur r‬‬
‫‪E‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬
‫‪l‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪E‬‬
‫‪ds‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪Ñ‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות)‪:‬‬

‫‪S‬‬

‫אינטגרל קווי (בשדה משמר)‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
‫הערה‪daz :‬‬
‫מישור ‪r , ‬‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫הוא השטח שנוצר לאחר שהטלנו את המעטפת על‬

‫‪2‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫קואורדינטות כדוריות ) ‪: ( r ,  , ‬‬

‫‪-‬‬

‫דיברגנט הוא שטף שיוצא מנקודה חלקי הנפח‬
‫שלה‪.‬‬
‫‪-‬פועל רק על פונקציות וקטוריות‪.‬‬

‫‪ u  r  x  y  z2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪r0‬‬
‫‪0 ‬‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪ u2   ‬‬
‫‪ u  ‬‬
‫‪ 3‬‬

‫‪0    2‬‬

‫‪S‬‬

‫‪-‬‬

‫אם אין קווי כח אז הדיברגנט = ‪.0‬‬

‫‪‬‬

‫‪ hr  1‬‬
‫‪ x  r cos  sin ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ y  r sin  sin  ;  h  r‬‬
‫‪ z  r cos ‬‬
‫‪ h  r sin ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ z‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dar  h h ds ds  r sin  d d‬‬
‫‪dv  h h hr ds ds dsr  r 2 sin  d d dr‬‬

‫ דיברגנט משטחי (‪ 2‬מימדים במקום ‪.)3‬‬‫למשל ‪ -‬עבור מישור ‪:xy‬‬

‫‪F d a‬‬
‫‪V‬‬

‫‪ F  lim V 0 Ò‬‬
‫‪‬‬
‫‪V‬‬

‫‪E1 , H 1‬‬
‫‪E2, H 2‬‬

‫‪ -‬השדות בצד המנוגד לכיוון הנורמל‪.‬‬

‫‪J 1, J 2‬‬

‫‪ -‬צפיפויות זרם נפחיות‪.‬‬

‫‪1 ( r Fr ) 1 F Fz‬‬
‫‪ F ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪r r‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪z‬‬

‫גרדיאנט )‪:   ( u1,u 2,u 3‬‬

‫רכיב אנכי‬

‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬
‫‪ Fy Fx ‬‬
‫ˆ‪ yˆ   x  y  z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪Ò‬‬
‫‪ Fda‬‬
‫‪V‬‬

‫‪1‬‬
‫‪V‬‬

‫‪ V 0‬‬

‫‪ d‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ F  ‬‬
‫‪ F1h2 h3    F2 h1h3    F3h2 h1  ‬‬
‫‪du2‬‬
‫‪du3‬‬
‫‪ du1‬‬
‫‪ h1h2 h3‬‬

‫רוטור ‪:   F  rot F  curl F curl-‬‬

‫‪ F dl‬‬
‫‪Ñ‬‬
‫‪Ci‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ ai‬‬

‫‪ lim‬‬

‫‪ ai 0‬‬

‫‪i‬‬

‫‪14 2 F43‬‬

‫רכיב‬

‫‪i‬‬

‫‪h1 uµ1 h2 uµ2 h3 uµ3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪F ‬‬
‫‪h1h2h3 du1 du2 du3‬‬
‫‪F3h3‬‬

‫משוואת הלמהולץ‬
‫משוואת גלים עבור שדות בעלי תלות זמנית הרמונית בתווח חסר‬
‫מקורות (רחוק מהמקור)‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 2 Eˆ ( x, y, z )  K 02 Eˆ ( x, y , z )  0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1   (sin  F ) F ‬‬
‫ˆ ‪1  1 Fr (r F ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪rˆ  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r sin  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪r  sin  ‬‬
‫‪r ‬‬
‫ˆ ‪1   (r F )  ( Fr ) ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬

‫‪ F ‬‬

‫כללי‪:‬‬
‫קיים זרם‪.‬‬‫זרם זה יוצר שדה חשמלי (משתנה בזמן)‪.‬‬‫השדה החשמלי יוצר שדה מגנטי (משתנה בזמן)‪.‬‬‫השדה המגנטי יוצר שדה חשמלי חדש (משתנה‬‫בזמן)‪.‬‬
‫‪-‬וכך הלאה‪...‬‬

‫ריכוז תכונות‪:‬‬
‫תכונות גרדיאנט‪:‬‬

‫‪                ‬‬
‫‪,  ‬‬

‫פונקציות סקלריות‬
‫תכונות דיברגנט‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪E    n e( n )  e(0) 0  e(1)1  e(2) 2  ...‬‬

‫‪‬‬

‫‪n 0‬‬

‫‪   F  F         F‬‬

‫תכונות רוטור‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪H    n hn  h(0)  0  h(1)1  h(2) 2  ..‬‬
‫‪n0‬‬
‫‪‬‬

‫‪J    n jn  j (0) 0  j (1)1  j (2) 2  ..‬‬

‫‪       0‬‬

‫‪n 0‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪    F       F        F‬‬

‫‪-‬לפי הנוסחאות וההסבר הנ"ל‪:‬‬

‫‬‫‬‫ ‪ e2‬נוצר מ‪ h1 -‬וכך הלאה‪...‬‬‫ בדוגמא זו – ‪ e1, e3, h0, h2‬הם אפס‪.‬‬‫ אם לא היה ‪ e0‬הם כן היו קיימים‪.‬‬‫‪ e0‬נוצר מהזרם‪.‬‬
‫‪ h1‬נוצר מ‪.e0 -‬‬

‫‪  A  B   B    A  A    B ‬‬

‫משפט הלמהולץ‬

‫‪ ‬‬

‫שדה וקטורי מוגדר עד כדי גרדיאנט של פונקציה הרמונית ע"י‬
‫הדיברגנט והרוטור שלו‪.‬‬

‫‪F ;   F‬‬
‫‪1 4 2 43‬‬

‫)‪(2‬‬

‫‪1‬‬

‫)‪(1‬‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫‪ - T‬זמן מחזור‬
‫ הזמן שלוקח לגל לעבור את המערכת‬‫‪ - D‬אורך ההתקן‬
‫‪ - C‬מהירות האור‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪; k‬‬
‫‪‬‬
‫‪T‬‬
‫‪ C‬‬

‫נתון‬

‫לפלאסיאן‪:‬‬

‫‪2   ; 2 F   F‬‬

‫‪ F  f i ( x , y , z )iˆ  f j ( x, y , z ) ˆj  f k ( x , y , z )kˆ  ‬‬
‫‪2   0‬‬

‫דיברגנט ‪( Div -‬סקלר)‪:‬‬

‫‪‬‬

‫מותר להניח קוואזי סטטיקה אם מתקיימים אחד מהתנאים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫נבצע החלפת משתנים‬

‫תנאי שפה‬

‫‪0‬‬

‫)‪(0‬‬

‫‪n‬‬

‫‪n 0‬‬

‫‪    F    F    2 F‬‬

‫אם נתונים הדיברגנט והרוטור של שדה וקטורי‪ ,‬ניתן לדעת מה‬
‫השדה עד כדי גרדיאנט של פונקציה המקיימת‪ :‬הלפלאסיין של‬
‫הפונקציה הוא אפס‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪    n           ..‬‬
‫‪2‬‬

‫‪  F  0‬‬

‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪K 02   ‬‬
‫‪ c‬‬

‫קוואזי סטטיקה‬

‫‪2‬‬

‫‪ ‬‬

‫‪‬‬

‫‪E  Re Eˆ ( x, y , z ) e  j t‬‬

‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪xˆ ‬‬
‫‪yˆ ‬‬
‫ˆ‪z‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬

‫‪‬‬
‫ˆ ‪1 ‬‬
‫ˆ ‪1 ‬‬
‫‪rˆ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪r sin  ‬‬

‫‪E in  0 ; H in  0‬‬

‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬

‫גרדיאנט (וקטור) ‪:‬‬

‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬

‫חומר שלא יכול לשאת בתוכו שדה חשמלי ומגנטי‪:‬‬

‫‪ 1 Fz F ‬‬
‫‪ Fr Fz  $ 1   (r F )  ( Fr ) ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪rˆ  ‬‬
‫ˆ‪z‬‬
‫‪z ‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ z‬‬
‫‪‬‬
‫‪ r ‬‬

‫גרדיאנט בנקודה יהיה גודל השדה בכיוון שיתן‬‫שינוי מקסימאלי‪.‬‬
‫‪-‬גרדיאנט פועל רק על פונקציות סקלאריות‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪1  $ ‬‬
‫‪rˆ ‬‬
‫‪‬‬
‫ˆ‪z‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪z‬‬

‫‪ Fz Fy‬‬
‫‪F  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫‪ y‬‬

‫מוליך אידיאלי‪:‬‬

‫‪          2 ‬‬

‫אופרטורים דיפרנציאליים‬

‫‪2‬‬

‫‪d‬‬
‫‪n$ ( J 1  J 2 )   S k   ‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪F  ‬‬

‫‪F1h1 F2h2‬‬

‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬

‫‪ Fx Fz‬‬
‫‪‬‬
‫‪ xˆ  ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ z‬‬
‫‪‬‬

‫‪1‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫‪( Et‬שדה משיקי) קרוב לשפת המוליך (מ ‪ 2‬הצדדים) תמיד‬
‫יהיה אפס‪.‬‬

‫ˆ‪i‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪F ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫ˆ‪F xˆ F y‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0 n$ ( H1  H 2 )  0‬‬
‫‪n$  ( H  H )  k‬‬

‫‪ F ‬‬

‫מתאר מערבוליות של שדה בנקודה‪.‬‬‫רוטור פועל רק על פונקציות וקטוריות‪.‬‬‫‪ˆj‬‬
‫ˆ‪k‬‬

‫‪ F  divF  lim‬‬

‫‪2‬‬

‫רכיב משיקי‬

‫) ‪1  ( r 2 Fr‬‬
‫) ‪1  (sin  F‬‬
‫‪1 F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪r‬‬
‫‪r sin ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r sin  ‬‬
‫‪( Curl / Rotor‬וקטור)‪:‬‬

‫‪F  ( F1 , F2 , F3 )  F1( u1 ,u2 ,u3 ) uµ1  F2( u1 ,u2 ,u3 ) uµ2  F3( u1 ,u2 ,u3 ) uµ3‬‬

‫‪ 0 n$ ( E1  E2 )  ‬‬
‫‪n$  ( E  E )  0‬‬

‫רכיב משיקי‬

‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬

‫דיברגנט ‪:  F‬‬

‫‪ -‬השדות בצד של המשטח שהנורמל מצביע‬

‫רכיב אנכי‬

‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫ˆ‪F z‬‬

‫‪‬‬

‫אליו‪.‬‬

‫קואורדינטות קרטזיות ( ‪ Fx‬רכיב ‪ x‬של ‪:) F‬‬
‫‪Fx Fy Fz‬‬
‫‪ F ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬

‫‪ -‬השטח שנוצר לאחר הטלת המעטפת על מישור ‪.  , ‬‬

‫‪ 1 d µ 1 d µ 1 d ‬‬
‫‪    uµ1‬‬
‫‪ u2‬‬
‫‪ u3‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪h2 du2‬‬
‫‪h3 du3 ‬‬
‫‪ h1 du1‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪x y‬‬

‫הגדרה‪:‬‬

‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬

‫הערה‪:‬‬

‫‪dar‬‬

‫מה קורה לשדות המגנטיים והחשמליים כאשר נתקרב‬
‫למשטח טעון או למשטח בעל זרם‪:‬‬
‫ צפיפות הזרם המשטחית (עוברת דרך קו)‪.‬‬‫‪k‬‬

‫‪ D‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 1 OR‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪T‬‬
‫‪T‬‬
‫‪.   t‬‬

‫משוואות הקוואזי סטטיקה‪:‬‬
‫ראה ריכוז משוואת בעמוד האחרון‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫נתונה בעיה עם מטען במרחב ומתכת‪.‬‬‫מחפשים את הפוטנציאל ‪ /‬השדה במרחב‪.‬‬‫ניצור בתוך המתכת מטען‪ ,‬ונתעלם מהמתכת‪.‬‬‫סופרפוזיציה של המטען המקורי והמטען החדש‬‫מקיימת את תנאי השפה‪.‬‬

‫שדות סטטיים‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫מטען נפחי‪:‬‬

‫' ‪dq (r ')   ( r ') dv‬‬

‫מטען שטחי‪:‬‬

‫' ‪dq (r ')   (r ') da‬‬

‫מטען קווי‪:‬‬

‫' ‪dq (r ')   (r ') dl‬‬

‫מטען נקודתי‪:‬‬

‫)' ‪dq (r‬‬
‫שדה שיוצרים מטענים נקודתיים‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫) ‪dq (r i‬‬
‫‪E (r ) ‬‬
‫‪ iˆ ' ‬‬
‫‪4 0 i ( ri  r ) r  r ' 2‬‬
‫) ‪iˆ( r ' r‬‬
‫‪i‬‬

‫הוא וקטור יחידה המצביע מכוון‬

‫‪‬‬

‫)(‪   An sin() sinh‬‬
‫‪n 0‬‬

‫נסכום את ‪ n‬מ‪ 0 -‬ולא מ ‪.1‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫אסור לשקף לתוך התחום שבו אנו מחפשים את הפוטנציאל ‪/‬‬
‫שדה‪.‬‬

‫) ‪dq( ri‬‬
‫ˆ ‪1‬‬
‫‪i ' ‬‬
‫‪4 0 i ( ri r ) r  r ' 2‬‬
‫‪i‬‬

‫‪E (r ) ‬‬

‫‪D‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫מטען נקודתי הוא הלם במרחב‪ .‬בנקודה עצמה – צפיפות המטען‬
‫אינסופית‪ .‬לכן עבור מטען נקודתי‪:‬‬

‫עבור מטען נקודתי‪:‬‬
‫‪ - r‬הוקטור מהראשית לנקודה בא אנו רוצים למצוא את‬
‫הפוטנציאל‪.‬‬
‫’‪ - r‬הוקטור מהראשית לנקודה בה נמצא המטען‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪q‬‬
‫‪‬‬
‫' ‪4 0 r  r‬‬

‫‪-‬‬

‫אם ‪ ‬קבוע על שפת התחום ‪ -‬אז בתוך התחום‬
‫הוא שווה לאותו קבוע‪.‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫פתרון למשוואת לפלס הוא יחיד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫) ‪ '(0)   '(2‬‬
‫‪R(0) , R(  )  ‬‬
‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬

‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‪:‬‬

‫‪2  0 ; k z2  0‬‬
‫)) ‪) (C cos( )  D sin(‬‬

‫משוואת פואסון‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪0‬‬

‫‪P  q d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪cos‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪P‬‬
‫‪2 cos  r$ sin  $‬‬
‫‪4 0 r 3‬‬

‫פתרון משוואת לפלס ‪ -‬הפרדת משתנים‬
‫הבעיה‪:‬‬

‫הפרדת משתנים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 1  2 r cos  1  2 r cos  ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cos   1 ‬‬
‫‪cos  ‬‬
‫‪2r‬‬
‫‪2r‬‬
‫‪‬‬

‫‪q 1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪4 0 r ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪q d‬‬
‫‪ (r ) ‬‬
‫‪cos ‬‬
‫‪4 0 r 2‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫) ‪  X ( x ) Y ( y ) Z ( z‬‬
‫'' ‪ X '' Y '' Z‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ X‬‬
‫‪ B.C‬‬

‫'' ‪X‬‬
‫'' ‪Y‬‬
‫'' ‪Z‬‬
‫; ‪ k x2‬‬
‫; ‪  k y2‬‬
‫‪ k z2‬‬
‫‪X‬‬
‫‪Y‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪k x2  k y2  k z2  0‬‬

‫פיתוח‪:‬‬
‫קירובים‪:‬‬

‫‪q 1 ‬‬
‫‪4 0 r ‬‬

‫‪k z2   z2‬‬
‫)) ‪  ( AJ  z r  BN  z r )(C cos( )  D sin(‬‬

‫‪.r‬‬
‫‪.‬‬

‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬

‫‪k x2  k y2  k z2  0‬‬
‫) ‪  ( A  B x)(C  D y )( E  F z‬‬
‫פתרון לא טריוויאלי‪:‬‬

‫‪k x2  0 ; k y2  0 ; k z2  0‬‬
‫)‬

‫‪ j k y y‬‬

‫‪ D e‬‬

‫‪j k y y‬‬

‫‪  ( A e j kx x  B e  jkx x ) (C e‬‬

‫) ‪( E e jk z z  F e  jk z z‬‬
‫)) ‪ ( A%cos(k x x )  B%sin( k x x ))(C%cos(k y y )  D%sin(k y y‬‬

‫‪q-‬‬

‫קואורדינטות כדוריות‪:‬‬
‫הבעיה‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪1 d  2 d ‬‬
‫‪1‬‬
‫‪d ‬‬
‫‪d ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪    r 2 dr  r  dr  r 2 sin  d  sin  d ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪d 2‬‬
‫‪ 2 2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪r sin  dz 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ B.C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הפרדת משתנים‪:‬‬

‫) ‪  R (r ) T ( )  (‬‬
‫‪‬‬

‫‪sin 2  d 2‬‬
‫‪sin  d‬‬
‫‪ r R ' ‬‬
‫‪  sin  T ' ‬‬
‫‪R dr‬‬
‫‪T d‬‬
‫‪1 d 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ d‬‬
‫‪B.C‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 0‬‬

‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד)‪:‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫) ‪ (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2‬‬

‫)) ‪( E%cos(k z z )  F%sin(k z z‬‬

‫) ‪T(0)  T( ) ; T '(0)  T '(‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫לפחות אחד מבין ‪ kx, ky, kz‬חייב להיות מרוכב בכדי‬
‫שיתקיים שסכומם ‪.0‬‬

‫‪q+‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫פונקציית בסל‪.‬‬
‫פונקציית ‪ J‬היא‬
‫פונקציית ‪ N‬היא פונקציית נוימן‪.‬‬
‫נוכל למצוא את ‪ J, N‬ע"פ טבלאות ידועות‪.‬‬
‫‪r2‬‬

‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫‪   2 ‬‬
‫‪ 2  0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪B.C‬‬

‫שימו לב! הזווית ’טטה’ נמדדת מציר ‪ y‬ולא מציר ‪.x‬‬

‫‪r‬‬
‫‪ (r ) ‬‬

‫‪2  0 ; k z2  0‬‬

‫קואורדינטות קרטזיות‪:‬‬

‫‪E‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ 1  a x , x  1‬‬
‫‪1  a x‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪r1  r  cos  ; r2  r  cos ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q  1‬‬
‫‪1 ‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ (r ) ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪4 0  r1‬‬
‫‪r2 ‬‬

‫) ‪( E  F z‬‬

‫)‪( Ee z z  yFe  z rz1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪cos ‬‬
‫‪ (r ) ‬‬
‫‪P 2‬‬
‫‪4 0‬‬
‫‪r‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪  ( A r   B r‬‬

‫‪2‬‬
‫‪    ‬פתרון לא טריוויאלי שני‪:‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫פתרון למשוואת פואסון הוא יחיד עד כדי קבוע מכיוון שמשפט‬
‫המינימום‪-‬מקסימום לא תקף למשוואת פואסון‪.‬‬

‫‪ - d‬המרחק בין מטעני הדיפול‪.‬‬
‫‪ - θ‬הזווית בין וקטור ‪ r‬לציר ‪.y‬‬

‫‪2‬‬
‫‪‬‬

‫) ‪  ( A  B ln(r ))(C  D  )( E  F z‬‬

‫מינימום מוחלט‪:‬‬

‫האינטגרל הוא על כל המטענים הנקודתיים במרחב‪.‬‬

‫דיפול‪:‬‬

‫‪ k 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z‬‬

‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫& ‪0‬‬
‫‪0 & 2 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪dz‬‬

‫עבור מטען לא נקודתי‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫)' ‪dq( r‬‬
‫' ‪r r‬‬

‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד)‪:‬‬

‫מקסימום מוחלט‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ (r ) ‬‬
‫‪4 0‬‬

‫‪‬‬

‫) ‪ (0)   (2‬‬

‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫‪d2‬‬
‫& ‪0‬‬
‫‪0 & 2 0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dy‬‬
‫‪dz‬‬

‫‪ (r ) ‬‬

‫‪‬‬

‫‪ 1 d‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪   r R '  R  2  k z2 ‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪r‬‬
‫‪ r dr‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫מוחלט בתחום זה‪ ,‬אלא רק על שפתו (אך נוכל‬
‫לקבל אוכף)‪.‬‬

‫פוטנציאל סקלרי (חשמלי)‪:‬‬
‫הגדרה‪ :‬העבודה שיש להשקיע כדי להביא מטען בוחן מאינסוף‬
‫לנקודה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כאשר מוצאים פוטנציאל מתוך שדה‪ ,‬הוא יהיה יחיד עד‬
‫כדי קבוע‪.‬‬

‫היא פתרון של משוואת לפלס בתחום כלשהו‪.‬‬

‫‪-‬לכן ‪ ‬אינה יכולה לקבל ערך מקסימלי או מינימלי‬

‫)' ‪ ( r )  q  (r  r‬‬

‫‪‬‬

‫'' ‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫'' ‪ Z‬‬
‫‪  k z2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Z‬‬

‫‪2   0‬‬

‫משפט מינימום מקסימום‪:‬‬

‫‪‬‬

‫) ‪  R (r )  ( ) Z ( z‬‬

‫משוואת לפלס‪:‬‬

‫‪-‬‬

‫‪‬‬

‫'' ‪1  '' Z‬‬
‫‪ 1 1 d‬‬
‫‪0‬‬
‫‪    r R '   2  ‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪ R r dr‬‬
‫‪ B.C‬‬
‫‪‬‬

‫משוואות לפלס ופואסון‬

‫ע"פ האקסיומה שהמטען רציף‪:‬‬

‫פוטנציאל שיוצר דיפול בנקודה ‪:r‬‬

‫הבעיה‪:‬‬

‫הפרדת משתנים‪:‬‬

‫‪R2‬‬
‫‪R‬‬
‫‪; Q  q‬‬
‫‪d‬‬
‫‪d‬‬

‫לכוון ‪. r‬‬

‫קואורדינטות גליליות‪:‬‬

‫‪1 d ‬‬
‫‪d ‬‬
‫‪1 d 2 d 2‬‬
‫‪2 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪ r   2‬‬
‫‪r dr ‬‬
‫‪dr  r d 2 dz 2‬‬
‫‪B.C‬‬

‫שיקוף מטען לתוך כדור‪( :‬הכדור לא מוארק)‬
‫‪ – d‬מרחק המטען המקורי מראשית הצירים‪.‬‬
‫‪ – D‬מרחק המטען המשוקף מראשית הצירים‪.‬‬
‫‪ – q‬המטען המקורי‪.‬‬
‫‪ – Q‬המטען המשוקף‪.‬‬
‫‪ – R‬רדיוס הכדור‪.‬‬

‫‪i‬‬

‫'‪r‬‬

‫‪-‬‬

‫כאשר סוכמים פתרונות פרטיים‬

‫‪R(0) , R(  )  ‬‬
‫החלפת משתנים‪:‬‬

‫שיקופים‬
‫‪4‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫‪u  cos  :‬‬

‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫‪n$ (1  2 ) ‬‬
‫‪1  2 ‬‬
‫‪dn‬‬
‫‪dn‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ 1 d 2‬‬
‫)‪   r R '  l (l  1‬‬
‫‪ R dr‬‬
‫‪ d ‬‬
‫‪‬‬
‫‪dT ‬‬
‫‪m2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ (1  u ) du  T( u )  l (l  1)  1  u 2   0‬‬
‫‪d‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫'' ‪ ‬‬
‫‪ m 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ‬‬

‫פתרון טריוויאלי‪:‬‬

‫פתרון בעיית פואסון‬

‫הגדרת תחום פשוט קשר (ללא חורים)‪:‬‬

‫נדבר על שדה חשמלי או מגנטי שמקיים‪:‬‬

‫‪ 0E  f‬‬

‫‪ml 0‬‬

‫‪‬‬
‫‪  C‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪   A ln  tan  B ‬‬
‫‪ D  E  F  ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪  r‬‬
‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‪:‬‬

‫שדה זה לא משמר ולכן אין לו פונקציה קדומה (פוטנציאל)‪.‬‬
‫כל שדה ניתן לפרק לסכום של ‪ 2‬שדות (פרטי והומוגני) בעלי‬
‫התכונות הבאות‪:‬‬

‫‪E  E p  Eh‬‬

‫‪m0‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪B ‬‬
‫‪‬‬
‫‪    Al r l  l l1 ‬‬
‫‪r ‬‬
‫‪l 0 m0 ‬‬
‫) ‪ Cm sin(m  )  Dm cos(m  )  Pl m(cos‬‬
‫‪123‬‬

‫לא בחזקת‬

‫שדה מגנטי בתחום פשוט קשר‪:‬‬

‫‪m‬‬

‫‪ P‬היא פונקציית לג'נדר‪.‬‬
‫הפונקציה תלקח מטבלה‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מקור נקודתי‪:‬‬

‫‪   Eh  0‬‬
‫‪‬‬
‫‪  E p  0‬‬

‫בד"כ את השדה הפרטי נוכל לבחור כפי רצוננו (יש אינסוף‬
‫כאלה)‪ ,‬אך ברגע שבחרנו אותו‪ ,‬יש עבורו רק שדה הומוגני‬
‫אחד‪.‬‬

‫נתון תחום ‪( D‬פשוט קשר) שבתוכו זורמת צפיפות זרם ‪Jin‬‬
‫ומחוץ לו זורמת צפיפות זרם ‪.Jout‬‬
‫השדה המגנטי שיווצר בתחום ‪ D‬הוא סופרפוזיציה של השדה‬
‫הנוצר מ ‪ Jin‬והשדה הנוצר מ ‪.Jout‬‬
‫כלומר‪ Hin ,‬ו ‪( Hout‬בהתאמה לזרמים) מוגדרים רק בתוך‬
‫התחום ‪.D‬‬

‫‪H  H in  H out‬‬

‫‪   0 E  f    ( 0 E p   0 Eh )  f‬‬

‫‪  H in  0‬‬

‫‪    0 E p     0 Eh  f‬‬
‫‪14 2 43‬‬

‫‪   H in  0‬‬

‫‪0‬‬

‫‪  0Ep  f‬‬

‫התנהגות דיפול‪:‬‬

‫‪P10  cos ‬‬
‫‪ 4‬מטענים ‪ -‬קואדריפול‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪P  cos(2 ) ‬‬
‫‪3‬‬
‫) ‪P21  sin(2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2‬‬

‫מגנטו‪-‬סטטיקה‬
‫שדה מגנטי מקיים‪:‬‬

‫‪ H out    m‬‬
‫‪‬‬

‫‪   H out  0‬‬
‫‪  m  0‬‬
‫‪2‬‬

‫פולריזציה‬
‫כללי‪:‬‬
‫מדובר על חומר לא אידיאלי תחת שדה חשמלי‪.‬‬‫בחומר קיימים מטענים חופשיים ומטענים לא‬‫חופשיים‪.‬‬

‫‪   0 Hds‬‬

‫שיטות להגעה למשוואת לפלס‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫‪S‬‬

‫‪d ‬‬
‫‪J ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪  J    E  0‬‬
‫‪J   E‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪ H  0‬‬
‫‪J ( r ')  iˆr ' r‬‬
‫‪1‬‬
‫‪H‬‬
‫' ‪dV‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4 ‬‬
‫'‪r r‬‬
‫'‪V‬‬

‫‪.2‬‬

‫‪ d $‬‬
‫‪( J1  J 2 )  0‬‬
‫‪   k  dt  n14‬‬
‫‪2 43‬‬
‫{‬
‫‪‬‬

‫‪0‬‬

‫‪‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1 J ( r ') dV ' iˆr ' r‬‬
‫‪dH ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫'‪r r‬‬
‫‪‬‬

‫‪ k   s E‬‬
‫שיטות למציאת תנאי שפה‪:‬‬

‫‪J   E‬‬
‫‪J   0  E  0  n$ E  n$   0‬‬

‫‪-‬‬

‫מטעני פולריזציה ‪ -‬מטענים לא חופשיים הנמצאים‬
‫בדיפול‪.‬‬

‫חוק ביו‪-‬סבר‪( :‬מציאת שדה מגנטי ע"י צפיפות זרם)‬
‫נכון רק עבור שדה מגנטי המקיים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫הערה‪( :‬שימושי למציאת צפיפות הזרם)‬

‫‪J da dl  J dV  I dl‬‬
‫פוטנציאל וקטורי (מגנטי)‪:‬‬

‫מטענים בחומר מקוטב (בנפח ‪:)V‬‬
‫‪-----‬‬‫‪-----‬‬‫‪------‬‬

‫‪++++++‬‬
‫‪++++++‬‬
‫‪++++++‬‬

‫‪P‬‬

‫‪ - )P‬גדול) צפיפות נפחית של דיפולים‪.‬‬

‫‪Q‬‬

‫‪ -‬סה"כ המטען בגוף מקוטב בעל נפח ‪.V‬‬

‫‪Q  QT  QP  0‬‬
‫‪QT‬‬

‫‪ -‬סה"כ המטען משטחי על השפה של ‪.V‬‬

‫‪QT   Ò‬‬
‫‪ P da‬‬

‫‪ 2 A   0 J‬‬

‫שרטוט שדה ופוטנציאל‪:‬‬
‫פוטנציאל‪:‬‬
‫נשרטט קווים שווי פוטנציאל ע"י הצבת‪:‬‬

‫' ‪J r‬‬
‫' ‪' (r  r ') dV‬‬
‫‪V‬‬

‫‪  const‬‬

‫לדוגמא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪  x y  const‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪y  a const ‬‬
‫‪x‬‬
‫שדה‪:‬‬
‫‪.1‬נשרטט את כיוון השדה בלבד‪.‬‬
‫‪.2‬ביציאה ממשטח שווה פוטנציאל‪ ,‬השדה תמיד יהיה מאונך‬
‫למשטח‪.‬‬
‫‪.3‬כיוון קווי השדה תמיד יהיה מאונך לקווים שווי פוטנציאל‪.‬‬
‫‪.4‬נצייר תמיד כיוון של שדה ולא קווים שווי שדה‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪A 0‬‬
‫‪4‬‬

‫פיתוח‪:‬‬
‫כל שדה וקטורי שהדיב' שלו ‪ 0‬ניתן להציג כרוטור של שדה‬
‫וקטורי אחר (‪.)A‬‬

‫‪0 H    A‬‬

‫‪S  dV‬‬

‫‪QP‬‬

‫‪ -‬סה"כ מטען הפולריזציה בנפח של ‪.V‬‬

‫‪QP   Ò‬‬
‫‪ P da‬‬
‫‪S  dV‬‬

‫ניתן להתייחס לחומר מקוטב כאוסף של דיפולים‪.‬‬
‫צפיפויות נפחיות של מטענים חופשיים ולא חופשיים‪:‬‬

‫‪  F  P‬‬

‫) ‪ 0 J     0 H    (  A‬‬
‫‪ ( A )   2 A   0 J‬‬

‫‪ p   P‬‬
‫‪ -  F‬צפיפות מטענים חופשיים‪.‬‬
‫‪ -  P‬צפיפות מטעני פולריזציה נפחית‪.‬‬

‫כל שדה וקטורי ניתן לתאר כסכום של ‪ 2‬שדות אחרים‪:‬‬

‫‪A  A1  A2‬‬

‫משפט גאוס עבור פולריזציה‪:‬‬

‫כאשר‪:‬‬

‫הערות כלליות לפתרון משוואת לפלס‪:‬‬
‫נתחיל בפתרון הטריוויאלי‪ .‬אם הוא לא עובד נעבור‬‫ללא טריוויאלי‪.‬‬
‫אם הפונציאל על השפה סופי‪ ,‬אז גם בתוך התחום‬‫הוא יהיה סופי (ע"פ משפט המקס' ‪ /‬מינ')‪.‬‬
‫אם הרכיב המשיקי (טנגנטי) של השדה ליד שפה‬‫שווה אפס‪ ,‬אז הפוטנציאל על השפה הוא קבוע‪.‬‬
‫פוטנציאל (עבודה) על גבי משטח מושפע אך ורק‬‫מהרכיב של השדה שמשיק למשטח‪.‬‬

‫‪   E dl‬‬
‫יש אי רציפות ברכיב האנכי של השדה אבל אין אי‬‫רציפות בפוטנציאל‪.‬‬

‫‪   H out  0‬‬

‫עבור ‪ Hout‬מתקיים‪:‬‬

‫שטף מגנטי‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫בכדי למצוא את ‪ Hin‬ניתן להשתמש בחוק ביו‪-‬סבר‪.‬‬

‫‪  0 H  0 J ;  0 H  0‬‬

‫‪P22  cos(2 )  1‬‬

‫‪  H out  0‬‬

‫‪; ‬‬

‫כעת נוכל למצוא את ‪ Ep‬ע"י אינטגרציה על ‪.f‬‬
‫את ‪ Eh‬נוכל למצוא בעזרת הפוטנציאל ותנאי השפה של הבעייה‪.‬‬
‫יש לזכור שסכום של תנאי השפה של הפתרון הפרטי וההומוגני‬
‫חייבים לקיים את תנאי השפה של השדה המקורי‪.‬‬

‫‪P11  sin ‬‬

‫‪  E  0‬‬

‫הערה‪:‬‬
‫אם התחום אינו פשוט קשר‪ ,‬אך ב"חור" לא זורם זרם ‪ -‬אז התנאי‬
‫הנ"ל עדיין מתקיים‪.‬‬

‫אם נציב את השדות במשוואה של ‪ E‬נקבל‪:‬‬

‫‪P00  1‬‬

‫‪‬‬

‫ניתן לכווץ כל עקומה סגורה לנקודה בודדת ולהשאר בתחום‪.‬‬

‫‪ – A1‬אירוטציוני‬

‫‪ - A2‬סולונואידי‬

‫‪  A1  0‬‬

‫‪A2  0‬‬

‫‪P dv‬‬
‫‪123‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪ P da   ‬‬
‫‪p‬‬

‫‪V‬‬

‫‪14 2 43‬‬
‫‪S  dV‬‬

‫‪ QP‬‬

‫חוק שימור מטען פולריזציה‪:‬‬

‫לכן‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪J P    p‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪d‬‬
‫‪JP   P‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪0 H    A    ( A1  A2 )    A2‬‬
‫‪ A2  A  A  0‬‬
‫‪(  A )   2 A   0 J‬‬
‫‪123‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ 2 A   0 J‬‬

‫מומנט כח מגנטי‪:‬‬

‫‪N   0m  H‬‬
‫מומנט דיפול מגנטי‪:‬‬
‫‪5‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

‫‪For more please visit – www.nsof.info‬‬

‫‪ m‬הוא מומנט הדיפןל המגנטי‪.‬‬
‫הוא מומנט דיפול של לולאה בה זורם זרם ‪ I‬ובעלת שטח ‪.S‬‬
‫כיוון המומנט נקע לפי כלל יד ימין‪.‬‬

‫)‪S  E  H  ( E 0  E1..)  ( H 0  H 1..‬‬
‫‪d‬‬
‫‪ We  Wh ‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dP‬‬
‫{ ‪  E  H ‬‬
‫{ ‪J S E ‬‬
‫‪J  E  E  ‬‬
‫‪1 42 43‬‬
‫‪PS‬‬
‫‪Pd‬‬
‫‪1 2 dt‬‬
‫‪3‬‬
‫‪  S  PS  Pd  PP  PB ‬‬

‫‪m  I S‬‬

‫‪‬‬

‫קיטוב מגנטי וקיטוב חשמלי‪:‬‬

‫‪ S‬‬

‫קיטוב מגנטי‪:‬‬

‫‪0m  qm d‬‬
‫צפיפות נפחית של דיפולים‬
‫קיטוב חשמלי‪:‬‬

‫‪; e‬‬

‫‪d‬‬
‫‪  ( n$)  ( ) n$‬‬
‫‪dn‬‬

‫קיטוב מגנטי‪:‬‬
‫צפיפות נפחית של מטעני פולריזציה‬
‫קיטוב חשמלי‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪P ; J P    P‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫הספק‪:‬‬

‫‪P  VI‬‬

‫נפח של כדור‪:‬‬

‫תנאי שפה‪:‬‬

‫זהות גרין‪:‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪2‬‬

‫שדה של תיל אינסופי‪:‬‬

‫‪ $‬‬
‫‪r‬‬
‫‪2 0 r‬‬

‫תנאי שפה‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫) ‪m  nˆ ( 0 M 1  0 M 2 )   m  nˆ ( J m1  J m 2‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪P   0  E ;  r  1   ;    0 r‬‬

‫פוטנציאל של דיסקה טעונה (ממוקמת ב ‪ )Z=h‬על ציר ‪:Z‬‬

‫‪R 2  ( z  h)2  z  h ‬‬

‫‪D  0E  P   E‬‬

‫‪‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ ‬יכול להיות גם מטריצה‪.‬‬
‫חומר איזוטרופי = מגיב לשדה חשמלי מכל‬‫הכיוונים באותו האופן‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫‪‬‬

‫‪ R 2   z  z0 ‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ z  z0 ‬‬

‫‪IR 2 z$d‬‬

‫‪dD‬‬
‫‪ JF‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪d‬‬
‫‪E  B  0‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪3‬‬
‫‪2 2‬‬

‫‪‬‬

‫‪H ‬‬

‫‪nˆ  ( H1  H 2 )  k F‬‬

‫‪D   F‬‬

‫‪nˆ 0 ( B1  B2 )  0‬‬

‫‪B  0‬‬

‫קבל‪:‬‬

‫וקטור פויינטינג ומשפט פויינטינג‬
‫ וקטור פויינטינג הוא שטף ההספק המבוזבז‪.‬‬‫ צפיפות הספק המקורות – כמה אנרגיה המקורות‬‫מספקים למערכת‪.‬‬
‫‪ -‬צפיפות הספק הפסדי ההולכה (מתוך חוק אוהם) ‪.‬‬

‫‪Pp‬‬

‫‪ -‬צפיפות ההספק המושקע בקיטוב חשמלי‪.‬‬

‫‪PB‬‬

‫‪ -‬צפיפות ההספק המושקע במגנטיזציה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪1‬‬
‫‪  ( x ) b( x ) dx  c‬‬
‫‪( x ) ‬‬

‫‪y‬‬

‫‪‬‬

‫במד"ר ‪ -‬אם הפתרון הפרטי תלוי בהומוגני‪:‬‬
‫הולכים איבר איבר באגף ימין‪ ,‬מחשבים לו את הערך העצמי‪,‬‬
‫ויוצרים לפי הנוסחה איבר מתאים בפתרון הפרטי‪.‬‬
‫אם נתקלים פעמים באותו ערך עצמי חייבים לקחת את האיבר‬
‫עם הפולינום בעל החזקה הגבוהה ביותר‪.‬‬

‫‪y p  x m e x [( c0 x 0  ...  ck x k ) cos(bx ) ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪% k‬‬
‫‪ ( c%‬‬
‫]) ‪0 x  ...  ck x ) sin(bx‬‬
‫‪ - k‬המעלה הכי גבוהה של הפולינום ) ‪ f ( x‬באגף ימין‪.‬‬
‫‪ - m‬הריבוי של השורש ‪( ‬בפולינום האופייני) שמופיע באגף‬

‫סדרה חשבונית‪:‬‬

‫‪an  a0  n d‬‬

‫‪‬‬

‫‪n 1‬‬
‫‪S n  ( a0  a n ) ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪H‬‬

‫‪0‬‬

‫סדרה הנדסית‪:‬‬

‫‪1  q N 1‬‬
‫‪qk ‬‬
‫‪‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪k 0‬‬

‫‪V  E d ; E ‬‬

‫‪1  q 2 N 1‬‬
‫‪qk  q  N ‬‬
‫;‬
‫‪‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪k  N‬‬
‫‪N‬‬

‫הערה‪:‬‬

‫לוח אינסופי טעון‪:‬‬

‫כללים עבור מתכות‬
‫‪ .1‬מתכת היא גוף שווה פוטנציאל‪.‬‬
‫‪ .2‬השדה בתוך\על המתכת הוא אפס‪.‬‬
‫‪ .3‬מתכת "חוסמת" קווי שדה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬משטח מתכת אינסופי שמצדו העליון נמצא מטען אז‬
‫מצדו התחתון השדה אפס‪.‬‬

‫‪‬‬

‫‪N‬‬

‫‪‬‬
‫‪0‬‬

‫) ‪( x‬‬

‫שמאל וגם באגף ימין‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4  R 2  z‬‬

‫‪a( x ) dx‬‬
‫‪ e‬‬

‫‪, c  0‬‬

‫שדה מגנטי על ציר ‪ Z‬מטבעת שזורם בה זרם‪:‬‬

‫‪B   0 H  0 M‬‬

‫‪Pd‬‬
‫‪We ,h‬‬

‫‪‬‬

‫‪ d cos ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 0 r‬‬

‫פולריזציה ‪ -‬חומרים מקוטבים‪:‬‬

‫‪ -‬צפיפות האנרגיה של השדה המגנטי‪/‬חשמלי‪.‬‬

‫‪0 ‬‬
‫‪2 0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪‬‬

‫דיפול של חוטים אינסופיים (ממוקם בראשית)‪:‬‬

‫‪D  0E  P   E‬‬

‫מד"ר מסדר ראשון‪:‬‬

‫פוטנציאל של תיל אינסופי‪:‬‬

‫סוספטביליות חשמלית‪:‬‬

‫‪n ‬‬

‫) ‪y ' a( x ) y  b( x‬‬

‫‪E‬‬

‫‪  r ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ln ‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 0  rref ‬‬
‫‪‬‬

‫ ("קחי") קבוע המתאר את שינוי הדיפול כתלות בהפעלת‬‫שדה מכוונים שונים‪.‬‬

‫‪nˆ ( D1  D2 )  F‬‬

‫‪l  0 k ‬‬

‫‪s  dV‬‬

‫‪V‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪d‬‬
‫‪S n$ ( J 2  J 2 )ds  Ñ‬‬
‫‪ k n$c dl  dt S  ds‬‬
‫‪C‬‬

‫‪S  4 R 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪   d a        dV‬‬

‫קיטוב מגנטי‪:‬‬

‫‪ m  ( 0 M ) ; J m ‬‬

‫‪nˆ  ( E1  E2 )  0‬‬

‫‪N 1 ‬‬

‫שטח מעטפת של כדור‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫) ‪ P  nˆ ( P1  P2 )   P  nˆ ( J P1  J P 2‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪sin( k0 t ) ‬‬

‫) ‪f ( n )    f (l  kN‬‬

‫‪4‬‬
‫‪V   R3‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ P   P ; J P ‬‬

‫‪1 ; e‬‬

‫‪e‬‬

‫‪e x  e x‬‬
‫‪sin( j x )  j sinh( x )  j ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪e x  e x‬‬
‫‪cos( j x )  cosh( x ) ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪sin( ax‬‬
‫‪bx‬‬
‫‪‬‬
‫‪sin c ( ax ) ‬‬
‫‪;  sin c( )dx ‬‬
‫‪ax‬‬
‫‪a‬‬
‫‪b‬‬
‫‪‬‬

‫שונות‬

‫‪P‬‬

‫‪ 1 ; e‬‬

‫‪jk 2‬‬

‫‪e x  e x‬‬
‫‪e x  e x‬‬
‫‪sinh ‬‬
‫‪; cosh ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪PB‬‬

‫‪d‬‬
‫‪ We Wh ‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪  1‬‬

‫‪jk‬‬

‫‪jk  2 1‬‬

‫‪e jk0 t  e jk0 t‬‬
‫‪e jk0 t  e  jk0 t‬‬
‫‪;cos(k0 t ) ‬‬
‫‪2j‬‬
‫‪2‬‬

‫זהות מתמטית (תמיד נכון)‪:‬‬

‫‪0 M‬‬

‫‪S‬‬
‫‪PS‬‬

‫‪ j‬‬

‫‪‬‬
‫‪2‬‬

‫‪j‬‬

‫‪k‬‬

‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪dM d  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 0 H ‬‬
‫‪   0 E  0 H ‬‬
‫‪dt 1‬‬
‫‪dt 4 24 44 2 424 4 43‬‬
‫‪1 4 2 43‬‬

‫‪p  qd‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪PP‬‬

‫דיפול בודד‬
‫קיטוב חשמלי‪:‬‬

‫‪d‬‬
‫‪d‬‬
‫‪( 0 M ) ; J m    m‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪; 0  0  2‬‬
‫‪‬‬
‫‪C‬‬

‫‪imp ‬‬

‫‪‬‬

‫‪z0‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪‬‬
‫‪0‬‬

‫‪z0‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ 2 0‬‬

‫‪  qk‬‬
‫‪k 1‬‬

‫‪E‬‬

‫‪k 1‬‬

‫‪‬‬

‫‪q‬‬
‫‪k 0‬‬

‫זהויות טריגונומטריות‪:‬‬

‫שדה של תיל אינסופי הטעון במטען‪:‬‬

‫‪ µ‬‬
‫‪‬‬
‫‪r ;  ‬‬
‫) ‪ln( r‬‬
‫‪2 0 r‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪E‬‬

‫פוטנציאל ושדה מטבעת שמרכזה על ציר ‪ z‬ב‪:z = d -‬‬

‫‪1‬‬
‫‪q z‬‬
‫ˆ‪z‬‬
‫‪4 0 (( z  d )2  R 2 )3/ 2‬‬

‫‪;E‬‬

‫‪q‬‬
‫‪2‬‬

‫‪(z  d )  R‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪4 0‬‬

‫שדה של דיפול תלת מימדי שנמצא על ציר ‪:y‬‬
‫(נכון רק עבור מצב שבו אנו רחוקים מאוד מהדיפול)‬

‫‪p‬‬
‫ˆ‪sin  sin  r‬‬
‫‪2 0‬‬

‫‪E‬‬

‫כח קולומבי‪:‬‬

‫‪qq‬‬
‫‪q1‬‬
‫‪q‬‬
‫‪F  1 22 ; E‬‬
‫‪;  1‬‬
‫‪4 0 r‬‬
‫‪4 0 r 2‬‬
‫‪4 0 r‬‬
‫שדה ופוטנציאל‪:‬‬
‫לכל שדה המקיים את המשוואה הבאה קיים פוטנציאל (פונקציה‬
‫קדומה) ‪.‬‬

‫‪  E  0  E  ‬‬
‫אחרים‪:‬‬

‫‪6‬‬

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬

For more please visit – www.nsof.info



  C


m  l  0 :    A ln  tan  B 
 D  E  F  
2



  r

d
d
 ; n$ ( J 1  J 2 )   k   
dt
dt

 J  

:‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‬

B 
m  0 :     Al r  l l1 
r 
l 0 m  0 
 Cm sin( m  )  Dm cos(m  )  Pl m(cos )
123
l

m

‫לא בחזקת‬

P  1 ; P  cos ; P  sin 
0
0

0
1

1
1

P20  cos(2 ) 

1 1
; P2  sin(2 ) ; P22  cos(2 )  1
3
:‫סבר‬-‫חוק ביו‬

H

1
4


V'

J ( r ')  iˆr ' r

1 J ( r ') dV ' iˆr ' r
2 dV '  dH 
2
4
r r '
r r '
:‫ חומרים מקוטבים‬- ‫פולריזציה‬

D  0E  P   E

:‫זרמים‬

dq
 [ Amper ]
dt 0 dt
dI
A
J $
i lim
[ 2]
da 0 da
m

1  tan 2   1 / cos2 
1  cot 2   1 / sin 2 

‫צפיפות זרם נפחית‬

sin(2 )  2 sin  cos 

J da dl  J dV  I dl

cos(2 )  cos 2   sin 2 

dI  J da cos   J da 

cos(2 )  2 cos2   1

‫זרם דרך משטח‬

cos(2 )  1  2 sin 2 

‫זרם דרך משטח‬

tan(2 )  2 tan  /(1  tan 2  )

A

dI
A
[ ]
dl  0 dl
m

K $
i lim

sin(3 )  3sin   4 sin 3 

‫צפיפות זרם שטחית‬

cos(3 )  4 cos3   3cos 
sin   sin   2 sin( a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2)
sin   sin   2 sin( a / 2   / 2) cos(a / 2   / 2)

K    R
dI  K dl 

B  0 H  0 M

sin 2   cos2   1

I  lim

I A   J da  A

‫זרם שחוצה אלמנט אורך‬

:‫קיבול‬
‫ מטען‬- Q ; ‫ מתח‬- V ; ‫ זרם‬- I

dD
 JF
dt
d
 E  B  0
dt
 H 

nˆ  ( E1  E2 )  0

nˆ  ( H1  H 2 )  k F

B  0

nˆ ( B1  B2 )  0

dQ / dt dQ
C g

V dV / dt dV

 

:)‫גרדיאנט (וקטור‬




xˆ 
yˆ 

x
y
z

 F 

Fx Fy Fz


x
y
z

:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬

:)‫גרדיאנט (וקטור‬


1  $ 
rˆ 


r
r 
z

1  (r Fr ) 1 F Fz


r r
r 
z

k k k 0
2
x

2
y

2
z

  ( A  B x)(C  D y)( E  F z )
k x2  0 ; k y2  0 ; k z2  0
  ( A e jkx x  B e  jk x x ) (C e

j k y y

 D e

 j k y y

cos(   )  cos  cos   sin  sin 
tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan  )
tan(   )  (tan   tan  ) /(1  tan  tan  )
tan(   )  tan   tan   tan(   ) tan  tan 
arcsin   arccos    / 2

‫ריכוז משוואות‬

:‫משוואות מקסוול האינטגרליות‬

:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬

( E e jk z z  F e  jkz z )
 ( A%cos(k x x )  B%sin(k x x ))(C%cos( k y y )  D%sin(k y y ))

d
H dl    0 E da   J da
Ñ

dt
c dS
S
S
:)‫חוק גאוס (שדה עם מקורות‬

Ò
 

( E%cos(k z z )  F%sin(k z z ))

0

  R( r )  ( ) Z ( z )

E da    dv
V

  dV  Q

V

 (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2 )

:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor
 (sin  F ) F 
1  1 Fr  ( r F )  ˆ


rˆ  


 
r  sin  
r 

1 

r sin  
1   ( r F )  ( Fr )  ˆ
 


r
r
 

:‫פתרון טריוויאלי‬

2  k z2  0
:‫פתרון לא טריוויאלי ראשון‬

2  0 ; k z2  0

  ( A r   B r

‫בעייה סטטית משתנה בזמן‬
.0 ‫ יוצר שדה חשמלי מסדר‬:‫מקור מתח‬
.0 ‫ יוצר שדה מגנטי מסדר‬:‫מקור זרם‬

  e(0)  0

(0)
(0)
nˆ  (e(1)
 e(2)
)0

  0e(0)   (0)

(0)
(0)
nˆ ( 0e(1)
  0e(2)
)   (0)

  dl
L
{

1S 2 3

‫אלמנט מטען שטחי‬

‫אלמנט מטען אורכי‬

:)‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות‬
0

H da  0

S  dV



) (C cos( )  D sin( ))

d
 dV
Ò
 J da   dt 
S  dV
V

  dV  Q

V

V

 %dV
1V4 2 43

  da

  ( AJ  z r  BN  z r )(C cos( )  D sin( ))
  z z

)

:‫ קואורדינטות כדוריות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬

  R ( r ) T ( )  ( )

:)‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד‬

  R ( r ) T ( )  ( )
 (0)   (2 ) ;  '(0)   '(2 )

  dl
L
{

‫אלמנט מטען שטחי‬


  E   0 H ; n$  ( E1  E2 )  0
t

k z2   z2

1S 2 3

‫אלמנט מטען אורכי‬

:‫משוואות מקסוול הדיפרנציאליות ותנאי שפה‬

:‫פתרון לא טריוויאלי שני‬

2  0 ; k z2  0

 Fe

‫אלמנט מטען נפחי‬

( E  F z )

( Ee
:‫קוואזי סטטיקה‬

  da

:‫חוק שימור המטען‬

  ( A  B ln(r ))(C  D  )( E  F z )

 z z

‫אלמנט מטען נפחי‬

Ò
 

R(0) , R(  )  

 %dV
1V4 2 43

V

:)‫שימו לב! תנאי השפה הבאים יכולים להתקיים (אך לא תמיד‬

:)‫גרדיאנט (וקטור‬

1  ˆ
1  ˆ
 
rˆ 


r
r 
r sin  
:)‫ (סקלר‬Div - ‫דיברגנט‬
F
1  ( r 2 Fr )
1  (sin  F )
1
 F  2


r
r
r sin 

r sin  

:‫חוק פאראדי‬


E dl    0 H da
Ñ


t S
c dS

S dV

:‫קואורדינטות כדוריות‬

:‫חוק פאראדי‬

:‫חוק אמפר‬


  H   0 E  J ; n$  ( H1  H 2 )  K
t

   0 E   ;  0 n$ ( E1  E2 )  

:‫חוק גאוס‬

:)‫שדה מגנטי מקיים (שדה ללא מקורות‬

0 H  0 ; 0 n$ ( H1  H 2 )  0

T(0)  T( ) ; T '(0)  T '( )
R(0) , R(  )  

:‫חוק שימור המטען‬
:‫פתרון טריוויאלי‬

7

sin(   )  sin  cos   cos  sin 
cos(   )  cos  cos   sin  sin 

:‫חוק אמפר ותיקון מקסוול‬

)

:‫ קואורדינטות גליליות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬

:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor
 1 Fz F 
 Fr Fz  $ 1   (r F )  ( Fr ) 
 F  



 

rˆ  
zˆ
r 
r
r
 
 z

 r  z 

 F 

:‫ קואורדינטות קרטזיות‬- ‫פתרון משוואת לפלס‬

  X ( x ) Y ( y ) Z ( z )

:‫פתרון לא טריוויאלי‬

:‫קואורדינטות גליליות‬

 F 

‫ שטף‬-  ; ‫ מתח‬- V ; ‫ זרם‬- I

d / dt d
L g 

I dI / dt dI
V

sin(   )  sin  cos   cos  sin 

:‫פתרון טריוויאלי‬

:)‫ (וקטור‬Curl / Rotor
 Fz Fy 
 Fy Fx 
 Fx Fz 
F  


 xˆ  
 yˆ   x  y  zˆ

y

z

z

x





 

sin  cos   1/ 2  sin( a   )  sin(   ) 

cos  cos   1/ 2  cos(a   )  cos(   ) 

:‫השראות‬

:‫קואורדינטות קרטזיות‬

cos   cos   2 cos(a / 2   / 2) cos( a / 2   / 2)
cos   cos   2 sin( a / 2   / 2) sin( a / 2   / 2)
sin  sin   1 / 2  cos( a   )  cos(   ) 

I

nˆ ( D1  D2 )   F

D   F

sin(  )   sin 
cos(  )  cos 
tan(  )   tan 
tan  cot   1

For more please visit – www.nsof.info

‫דף נוסחאות בשדות אלקטרומגנטיים‬
(0)
(0)
  h (0)  j (0) nˆ  ( h(1)
 h(2)
)  K (0)

0h (0)  0

(0)
(0)
nˆ ( 0 h(1)
 0 h(2)
)0

j (0)  0

(0)
(0)
nˆ ( 0  j(1)
 0  j(2)
)   s K (0)  0


(1)
(1)
  e   0 h (0) nˆ  (e(1)
 e(2)
)0
t

‫תיקון ראשון‬

(1)

 0e (1)   (1)
  h (1)   0

 (0) (1)
(1)
(1)
e j
nˆ  (h(1)
 h(2)
)  K (1)
t

0h (1)  0

(1)
(1)
nˆ ( 0 h(1)
 0 h(2)
)0

j (1)  

 (0)

t

e


(2)
(2)
  0 h (1) nˆ  (e(1)
 e(2)
)0
t

(2)

 0e (2)   (2)
  h (2)   0

j (2)  

(1)
(1)
nˆ ( j(1)
 j(2)
)   s K (1)  

 (0)

t

‫תיקון שני‬

(2)
(2)
nˆ ( 0 e(1)
  0 e(2)
)   (2)

 (1) (2)
(2)
(2)
e j
nˆ  (h(1)
 h(2)
)  K (2)
t

0h (2)  0

8

(1)
(1)
nˆ ( 0 e(1)
  0 e(2)
)   (1)

 (1)

t

(2)
(2)
nˆ ( 0 h(1)
 0 h(2)
)0
(2)
(2)
nˆ ( j(1)
 j(2)
)   s K (2)  

 (1)

t

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful