‫‪31/1/33‬‬

‫תזכיר חוק הערכות העורף לשעת חירום‪ ,‬התשע"א‪1011-‬‬

‫א‪ .‬שם החוק המוצע‪:‬‬
‫הצעת חוק הערכות העורף לשעת חירום‪ ,‬התשע"א ‪1122 -‬‬
‫ב‪ .‬עיקרי החוק המוצע‪:‬‬
‫הצעת החוק עוסקת בנושאים אלה‪:‬‬
‫‪ )2‬קביעת תפקידי הממשלה והשר הממונה בכל הנוגע להערכות העורף לשעת‬
‫חירום ‪ ,‬לרבות מתן הוראות‪ ,‬דרישת מידע וכן קביעת הנחיות מקצועיות‬
‫ותרגולים;‬
‫‪ )1‬הגדרת גופי העורף‪ ,‬אשר כלולים בתוכנית הלאומית לעורף ומחויבים‬
‫בהכנת תוכנית פעולה פרטנית כנגזרת;‬
‫‪ )3‬קביעת מסגרת להכנת תוכנית לאומית לעורף וכל תוכניות פעולה פרטניות‬
‫לכל גוף עורף;‬
‫‪ )4‬קביעת חובת דיווח שנתית בדבר הפעולות הנעשות לשם היערכות העורף‬
‫לשעת חירום;‬
‫‪ )5‬קביעת התקצוב הנדרש לשם היערכות העורף לשעת חירום;‬
‫‪ )6‬דרישת מינוי בעל תפקיד ייעודי לחירום בגופי העורף;‬
‫‪ )7‬ה גדרת תפקידה של רשות החירום הלאומית לעניין היערכות העורף לשעת‬
‫חירום;‬
‫‪ )8‬הקמת מועצה ארצית לעורף וקביעת תפקידיה;‬
‫‪ )9‬קביעת סמכויות הממשלה והשר הממונה בשעת חירום‪ ,‬לרבות תיאום‬
‫ומינוי מנהל מיוחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬דברי הסבר‬
‫כללי‬
‫הצעה זו באה על רקע ההכרה בחשיבותה של חזית העורף כחלק בלתי נפרד מתרחישי‬
‫עימותים עתידיים‪ .‬ההכרה גברה בעקבות מלחמת לבנון השנייה ביולי ‪ 1116‬ומבצע עופרת‬
‫יצוקה בינואר ‪ 1119‬בה הותקפו חלקים נרחבים בעורף המדינה‪ .‬דו"ח מבקר המדינה מיולי‬
‫‪ 1117‬בעניין היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה הצביע על הליקויים הרבים‬
‫של כלל רשויות השלטון לצד תפקוד הממשלה בזמן המלחמה בכל הנוגע לטיפול בעורף‪.‬‬
‫בהתאם לממצאי הדו"ח‪" ,‬קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון‪,‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫ולא בטיפול בעורף שהיה נתון לפגיעה רחבת היקף כבר מימיה הראשונים של המלחמה"‪.‬‬
‫כמו כן הדו"ח הדגיש‪ ,‬כי אין תכליתו רק להצביע על הליקויים אלא גם‪ -‬ובעיקר‪ -‬לגרום‬
‫לרשויות המוסמכות לפעול לתיקון הליקויים שהתגלו ולשיפור מוכנותו של העורף‬
‫למערכה עתידית‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרת העל של חוק זה הינה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יישום לקחי דו"ח‬
‫מבקר המדינה ויצירה מסגרת בחוק לטיפול בהיערכות העורף לשעת חירום‪.‬‬
‫הגורמים העיקריים‪ ,‬אשר דו"ח מבקר המדינה‪ ,‬מתייחס אליהם הינם ממשלת ישראל‪-‬‬
‫ראש הממשלה והשרים‪ ,‬כל שר בתחומי אחריותו; צה"ל‪ -‬בייחוד פיקוד העורף; הרשויות‬
‫המקומיות וכן כל אחד ואחד מהגופים העוסקים בהיערכות העורף לעתות חירום‪ .‬גופים‬
‫אלה‪ ,‬מוגדרים במסגרת הצעת החוק הזו‪ ,‬כגופי עורף‪ ,‬אשר מחובתם לפעול בהתאם‬
‫למדיניות מותווה מראש‪.‬‬
‫הליקויים‪ ,‬אשר התייחסו אליהם בדו"ח מבקר המדינה‪ ,‬התמקדו בשלושה מישורים‬
‫עיקריים‪.‬‬
‫המישור הראשון‪ ,‬היה המישור החוקי‪ ,‬לפיו‪ -‬הדין הקיים אינו נותן פתרון הולם להכנת‬
‫העורף למצבי חירום לטיפול בו בעתות חירום‪ .‬הצעת חוק זו באה קודם כל בכדי למלא את‬
‫החסר הקיים ולהבהיר חוקית תפקידים וחלוקת סמכויות כדבעי‪.‬‬
‫המישור השני‪ ,‬היה מישור ההכנה‪ ,‬לפיו יש לקיים דיונים מקיפים ומסודרים בנושא‪ ,‬הן‬
‫ברמה המערכתית והן ברמה הפרטנית‪ .‬הצעת חוק זו באה לתת מענה גם למישור הזה בכך‬
‫שהיא מחייבת את יצירתה של תוכנית לאומית לעורף על ידי הממשלה וכנגזרת מכך כל‬
‫גוף עורף מחויב בהכנת תוכנית פעולה מטעמו‪.‬‬
‫המישור השלישי‪ ,‬עסק בהיבט הביצועי‪ ,‬לפיו הגופים הנדרשים לא ביצעו את המוטל‬
‫עליהם בחוק ובנהלים‪ .‬הצעת החוק שלפנינו באה בכדי להבהיר את חובות הגופים‬
‫המעורבים‪ ,‬בכדי שההיבט הביצועי יתבצע לפי התכניות המתוות ‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי הדין הקיים מפזר את הטיפול בעורף ביד ערב רב של גופים ובמצב דברים זה‬
‫נוצר מצב של חוסר וודאות‪ .‬היעדרו של גוף לאומי מרכזי האחראי על ההיערכות הכוללת‬
‫של רשויות המדינה למצבי חירום וכן על התיאום ביניהן הוא לרועץ‪ .‬על כן החוק המוצע‬
‫בא לקבוע מסגרת כללית‪ ,‬לפיה הממשלה על יסוד הצעת השר הממונה על הטיפול בעורף‪,‬‬
‫תקבע תוכנית לאומית‪ ,‬אשר תהווה קו מדיניות לפעולה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מוצע שלצד השר וכסיוע‬
‫למילוי תפקידו תפעל רשות החירום הלאומית וכן תוקם מועצה ארצית לעורף שתהווה‬
‫גורם מייעץ לצד השר הממונה‪.‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫לסעיף ‪1‬‬
‫ב"סעיף מטר ה" זה נקבע כי תכליתו של החוק ליצור מסגרת נורמטיבית שתחייב את‬
‫הממשלה ואת גופי העורף האחרים‪ ,‬לנקוט פעולות נדרשות‪ ,‬על מנת להכין את העורף‬
‫כהלכה לשעת חירום ולהביא לתיאום בין הרשויות שתפקידן הצלת הנפש והרכוש וכן‬
‫הספקת שירותים חיוניים‪.‬‬
‫לסעיף ‪1‬‬
‫בסעיף זה מונים ומגדירים את כל המונחים הרלוונטיים‪ ,‬אשר נעשה בהם שימוש‬
‫בהצעת חוק זו‪ ,‬לרבות פירוט גופי העורף‪ ,‬אשר כלולים בגדר חוק זה‪.‬‬
‫לענין הגדרת גופי העורף נעשתה בהרחבה על מנת שכלל הגופים הרלוונטיים יהיו‬
‫אחראים בדין לעניין ההיערכות‪ .‬לענין זה נכללו בהגדרה גם מפעלי המשק החיוני וגם‬
‫הרשויות המקומיות שמהוות אבן יסוד בהערכות המדינה לשעת חירום‪.‬‬
‫לענין הגדרת שעת חירום – הכוונה היא להסתמך על מצבי חירום סטטוטוריים הקבועים‬
‫כבר היום בחקיקה והמצויים בפיקוח פרלמנטארי – מצב מיוחד בעורף לפי חוק‬
‫ההתגוננות האזרחית ‪ ,‬התשי"א – ‪( 2952‬להלן‪-‬חוק הג"א) ואירוע אסון המוני לפי פקודת‬
‫המשטרה [נוסח חדש] (להלן‪-‬פקודת המשטרה)‪ .‬אין הכוונה למצב החירום הבסיסי מכוח‬
‫סעיף ‪ 38‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪.‬‬
‫לסעיפים ‪:3-4‬‬
‫מוצע כי הממשלה תכין תכנית עבודה לאומית להיערכות העורף‪ .‬מתוכנית זו יגזרו‬
‫בהמשך תוכניות פעולה פרטניות של כל גוף עורף‪ .‬התוויי ת התוכנית הלאומית תהא מתוך‬
‫נקודת מבט מערכתית ותתבסס על מידע והפקות לקחים מעודכנות‪.‬‬
‫הכוונה היא כי התכנית תיגזר מתרחיש יחוס – לאיזה איומים על הממשלה וגורמי‬
‫העורף להתכונן‪ .‬מ וצע כי התכנית תצביע על יעדים לבחינת כשירות הגופים תקבע באופן‬
‫ברור תקציבים למימוש ואת רמות המלאים החיוניים בהתאם לתרחיש האיומים‪.‬‬

‫לסעיף ‪:5‬‬
‫מוצע לקבוע בח וק חובת דיווח מסודרת בתדירות קבועה‪ ,‬לפיה השר הממונה מציג‬
‫לממשלה את התמונה העדכנית של מוכנות גופי העורף‪ .‬חובה זו חשובה משתי בחינות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬גופי העורף יהיו נתונים לביקורת ופיקוח תקופתי ויפעלו לקידום היעדים שנקבעו‬
‫להם תוך תיקון והפקת לקחים באופן רציף‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הממשלה תהיה מודעת לפעילות הגופים ומצב ההיערכות לנקודת הזמן המדוברת‪.‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫לסעיף ‪:6‬‬
‫מוצע לקבוע סעיף תקציבי מיועד במסגרת התקצי ב של כל משרד ממשלתי על מנת‬
‫להבטיח את השגת היעדים של ההיערכות לשעת חירום‪ .‬אין הכוונה לתוספות תקציביות‬
‫אלא לסידור וחיזוק סעיפי התקציב המיועדים להכנת העורף‪ .‬לא ניתן יהיה להשתמש‬
‫בתקציבים אלה למטרות אחרות אלא באישור מיוחד‪.‬‬

‫לסעיף ‪:7‬‬
‫מוצע‪ ,‬כי כל גורם עורף יהיה חייב להכין תוכנית פעולה שתקבע את אופן הכנותיו‬
‫לשעת חירום ואת אופן פעולתו בשעת חירום‪ .‬תכנית פעולה של גוף עורף כפופה‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫לתכנית לאומית‪.‬‬

‫לסעיף ‪:8‬‬
‫לצד החובה על כל גוף עורף להכין תכנית משלו‪ ,‬מוצע להבהיר‪ ,‬כי מוטלת על גוף‬
‫העורף חובה רציפה לבחינה שוטפת של תוכנית הפעולה בתדירות קבועה‪ .‬זאת על מנת‬
‫להביא לשיפור מצב המוכנות הנוכחי של גוף העורף ולהציף בעיות ופערים שטרם נפתרו‪.‬‬
‫ביצוע "בדק בית" זה מבטיח‪ ,‬כי גוף העורף יהיה מעודכן בכל נקודת זמן באשר‬
‫למשימותיו ודיווחיו לגורמים המתאמים הקבועים בחוק זה והמשקפים בתהליך העבודה‬
‫כלפי הממשלה‪ ,‬את מוכנות הגורמים‪ ,‬יהיו מעודכנים ‪.‬‬

‫לסעיף ‪:9‬‬
‫מוצע לחייב את גופי העורף‪ ,‬כי ימנו בעל תפקיד‪ ,‬אשר יהא אחראי על כל נושא החירום‬
‫בגוף‪ .‬מטרת חובה זו תואמת את מטרת חוק זה המבקש להעלות בסדרי העדיפויות את‬
‫נושא מוכנות העורף‪ .‬דרישה זו נועדה להבטיח את יעילות הטיפול בנושא זה בכל גוף‬
‫עורף‪ .‬הניסיון מלמד‪ ,‬כי כאשר קיים בעל תפקיד לנושא החירום‪ ,‬מקבל נושא זה את‬
‫החשיבות הנדרשת שאחרת יש סכנה כי ידחק לקרן זווית‪.‬‬
‫מוצע להחריג מהוראת סעיף זה את צה"ל‪ ,‬משטרת ישראל וגופי ההצלה מאחר שעניני‬
‫החירום הם תכלית קיומם‪.‬‬

‫לסעיף ‪:10‬‬
‫מוצע לקבוע‪ ,‬כי כל שר ידאג לכך שגופי העורף שבתחומי אחריותו יקיימו את הוראות‬
‫התוכנית הלאומית ונגזרותיה‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬השר יהיה אחראי לכך שגוף העורף יקבל את‬
‫התקציב שיועד לו‪ ,‬ככל שיועד כזה‪.‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫לסעיף ‪:11‬‬
‫מוצע לחייב כל שר לבחון את תוכנית הפעולה של גוף עורף שבתחום אחריותו‪ .‬השר‬
‫רשאי גם לבקש מגוף העורף מידע על אופן היערכותו ולתת לו הוראות בקשר לכך‪.‬‬

‫לסעיפים ‪:11-13‬‬
‫סעיפים ‪ 21‬ו‪ 23-‬המוצעים מפרטים את סמכויותיו ותפקידיו של השר הממונה על ביצוע‬
‫חוק זה‪ .‬מוצע להסמיך את השר הממונה לבקש מכל גופי העורף מידע אודות היערכותו‪,‬‬
‫לקבוע נוהלי תיאום ביניהם ולהנחות מקצועית את פעילותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬רשאי השר‬
‫הממונה להורות על ביצוע תירגולים כדי להבטיח היערכות נאותה‪.‬‬

‫לסעיפים ‪:14-15‬‬
‫מוצע לעגן בחוק את תפקידה של רשות החירום הלאומית‪ ,‬אשר הוקמה כגוף מטה‬
‫מתאם מקצועי‪ ,‬אשר נועד לסייע לשר הממונה לבצע את התפקידים המוטלים עליו‪ .‬מוצע‬
‫כי השר הממונה יהיה רשאי להאציל לרשות סמכויות הנתונות לו לענין דרישת נתונים‬
‫מגופי עורף‪ ,‬מתן הנחיות מקצועיות‪ ,‬תירגולים ותיאום בין גופים בשעת חירום‪.‬‬

‫לסעיף ‪16‬‬
‫מוצע‪ ,‬כי מינויו של מנהל הרשות הלאומית יהיה בהחלטת ממשלה ובהתאם להמלצת‬
‫השר הממונה‪.‬‬

‫לסעיפים ‪17-19‬‬
‫מוצע להקים מועצה ארצית לעורף‪ ,‬בראשות השר הממונה‪ ,‬על מנת שיהווה גוף מייעץ‬
‫ומתאם בידו‪ .‬הואיל והטיפול בעורף מורכב מנדבכים רבים ודורש ראייה כוללת‪ ,‬יש צורך‬
‫ב תהליך קבלת החלטות בינמשרדי בו שותפים כל הנוגעים בדבר‪ .‬הגוף יורכב מכל‬
‫הנציגים הרלוונטיים לטיפול בעורף ויהווה גרעין פעולה‪ .‬גוף זה גם יקצר דרכי דיווח‬
‫ותיאום ויכול לזרז פעולות‪.‬‬

‫לסעיף ‪10‬‬
‫סעיפים ‪ 11‬ו ‪ 12 -‬עוסקים בסמכויות ופעולות בשעת חירום‪ ,‬להבדיל מן ההוראות‬

‫‪31/1/33‬‬

‫הקודמות‪ ,‬העוסקות בשלב ההכנות לשעת החירום‪ .‬סעיף ‪ 11‬קובע ‪ ,‬כי על השר הממונה‬
‫לתאם בין גופי העורף ולתת הוראות מתאימות‪ ,‬ככל הדרוש‪ .‬השר רשאי להסמיך אדם‬
‫מתאים לטפל בתיאום גופי החירום לגבי חלק משטח המדינה‪.‬‬

‫לסעיף ‪:11‬‬
‫מוצע להסמיך כל שר הנוגע בדבר‪ ,‬למנות בשעת חירום מנהל מיוחד לגוף עורף שהוא‬
‫רשות מקומית‪ ,‬גוף הצלה או מפעל חיוני אם אותו גןף אינו מבצע את תפקידו כיאות‪.‬‬
‫תוקפו של המינוי לפרק הזמן של שעת החירום בלבד‪ .‬סמכות זו באה בכדי להבטיח‬
‫רציפות פעולה ולמנוע מצב של שיתוק וקיפאון בגוף עורף חיוני‪.‬‬

‫לסעיף ‪11‬‬
‫מוצע לקבוע כי החוק אינו פוגע בחוקים קיימים ואינו גורע מסמכויות על פיהם‪ ,‬אלא‬
‫נועד להוסיף עליהם‪.‬‬

‫ד‪ .‬השפעת התיקון המוצע על החוק הקיים‬
‫יחוקק חוק חדש – חוק הערכות העורף לשעת חירום‪ ,‬התשע"א ‪1122-‬‬

‫ה‪ .‬השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה‪:‬‬
‫החוק מ תבסס על תקציבים קיימים ועל גופים ויחידות ממשלתיות קיימות הפועלים‬
‫להערכות העורף לשעת חירום‪.‬‬

‫ו‪ .‬השפעת החוק המוצע על ההיבט המנהלי‬
‫החוק מבקש לקבוע תהליכי עבו דה ממשלתיים בתוך המבנה הקיים‪ .‬על כן לא צפוי‬
‫שינוי בהיבט המנהלי‪.‬‬

‫ז‪ .‬להלן נוסח הצעת החוק‪:‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫הצעת חוק מטעם הממשלה‪:‬‬
‫הצעת חוק היערכות העורף לשעת חירום‪ ,‬התשע"א‪1011-‬‬

‫מטרת החוק‬

‫‪.2‬‬

‫הגדרות‬

‫‪.1‬‬

‫מטרת חוק זה להטיל על הממשלה ועל גורמים אחרים את החובה לנקוט את‬
‫הפעולות הדרושות‪ ,‬על מנת להכין את העורף לשעת חירום ועל מנת להביא‬
‫לפעולה מתואמת ביניהם בשעת חירום‪.‬‬
‫בחוק זה –‬
‫"אירוע אסון המוני" – ו"גוף הצלה" ‪ -‬כהגדרתם בסעיף ‪91‬א בפקודת‬
‫המשטרה [נוסח חדש]‪ ,‬התשל"א ‪; 12972 -‬‬
‫"שירות ההתגוננות האזרחית" ו"מצב מיוחד בעורף" – כמשמעותם בחוק‬
‫ההתגוננות האזרחית‪ ,‬התשי"א‪;22952-‬‬
‫"מפעל"‪" ,‬מפעל חיוני"‪" ,‬מפעל למתן שירותים קיומיים" ו"שירותים‬
‫קיומיים" –כהגדרתם בחוק שירות עבודה בשעת חירום‪ ,‬התשכ"ז‪;3 2967-‬‬
‫"רשות מקומית" – עירייה‪ ,‬מועצה מקומית‪ ,‬מועצה אזורית‬
‫ואיגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים‪ ,‬התשט"ו‪;4 2955-‬‬
‫"גוף עורף" – כל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )2‬משרד ממשלתי;‬
‫(‪ )1‬גוף או מוסד של המדינה‪ ,‬שקבעה לעניין זה הממשלה;‬
‫(‪ )3‬שירות ההתגוננות האזרחית בצה"ל;‬
‫(‪ )4‬משטרת ישראל;‬
‫(‪ )5‬רשות מקומית;‬
‫(‪ )6‬גוף הצלה;‬
‫(‪ )7‬מפעל חיוני;‬

‫‪ 1‬דיני מדינת ישראל‪ ,‬נוסח חדש ‪ ,31‬עמ' ‪;193‬‬
‫‪ 2‬ס"ח התשי"א‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫‪ 3‬ס"ח התשכ"ז‪ ,‬עמ' ‪.78‬‬
‫‪ 4‬ס"ח התשט"ו‪ ,‬עמ' ‪87‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫"שעת חירום" – אירוע אסון המוני או מצב מיוחד בעורף;‬
‫"שר" – השר הנוגע בדבר‪.‬‬
‫"השר הממונה"‪ -‬השר שעליו הטילה הממשלה לבצע חוק זה‪.‬‬
‫הכנת תכנית‬
‫לאומית‬

‫‪.3‬‬

‫עיקרי התכנית‬

‫‪.4‬‬

‫(א) הממשלה תכין תכנית לאומית לעורף (בחוק זה – תכנית לאומית) על‬
‫יסוד הצעת השר הממונה‪.‬‬
‫(ב)‬

‫התכנית הלאומית תגובש לפי‪:‬‬
‫(‪ ) 2‬הערכת הסיכונים הצפויים לאוכלוסיה האזרחית ולתשתית‬
‫הלאומית בשעת חירום;‬
‫(‪ )1‬מידע שיקבל השר הממונה מגופי העורף על מידת היערכותם לשעת‬
‫חירום;‬
‫(‪ )3‬לקחים שיופקו מתרגול של גופי העורף‪.‬‬

‫התכנית הלאומית תכלול‪:‬‬

‫הלאומית‬
‫(‪ )2‬יעדים למוכנותם של גופי העורף לשעת חירום ולכשירותם לכך;‬
‫(‪ )1‬קביעת התקציבים הנדרשים למימושה של התכנית הלאומית;‬
‫(‪ ) 3‬קביעת רמות מלאי של מוצרים חיוניים שיש לקיים בכל עת‪.‬‬
‫דיווח שנתי‬
‫לממשלה‬

‫‪.5‬‬

‫הכללת סעיף‬
‫תקציבי מיועד‬

‫‪.6‬‬

‫אחת לשנה לפחות‪ ,‬ימסור השר הממונה לממשלה דין וחשבון על היערכותם‬
‫של גו פי העורף ועל פעולות נוספות שיש לנקוט לשם היערכותם‪ ,‬לרבות‬
‫התקציבים הנדרשים לכך‪.‬‬

‫למימון פעולות‬

‫(א) תקציבו של כל משרד ממשלתי שנקבעו לגביו הוראות בתכנית‬
‫הלאומית‪ ,‬יכלול סעיף תקציבי המיועד למימון הפעולות הנדרשות בתכנית‬
‫הלאומית‪.‬‬
‫(ב) לא יועבר תקציב מהסעיף האמור בסעיף קטן (א) לסעיף אחר אלא‬
‫לאחר שהממשלה נתנה את אישורה לכך ואולם אם הסכום הכולל הנדרש‬
‫להעברה אינו עולה על ‪ 5%‬מן התקציב הכלול באותו סעיף – די באישור ראש‬
‫הממשלה ושר הביטחון‪.‬‬

‫הכנת תכנית פעולה ‪.7‬‬
‫בידי גוף עורף‬

‫כל גוף עורף יכין תכנית פעולה (בחוק זה – תכנית פעולה) בהתאם להוראות‬
‫התכנית הלאומית‪ ,‬שבה יפורטו הצעדים והאמצעים שינקטו על ידו‪ ,‬לרבות‬
‫תקציבים שיוקצו למטרה זו‪ ,‬כדי‪:‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫( ‪)2‬‬

‫להכינו לביצוע התפקידים המוטלים עליו בשעת חירום;‬

‫( ‪)1‬‬

‫לאפשר הספקת שירותים ציבוריים חיוניים הניתנים על ידו;‬

‫( ‪)3‬‬

‫לפי העניין ‪ -‬למנוע סיכון לאוכלוסיה ממתקנים המופעלים על‬

‫ידו‪.‬‬
‫בחינה שוטפת של‬

‫‪.8‬‬

‫תכנית הפעולה‬

‫גוף העורף יבחן את תכנית הפעולה לפחות אחת לשנה כדי לוודא כי היא‬
‫מיושמת או כדי לכלול בה שינויים נדרשים (בחוק זה – בחינת תכנית‬
‫הפעולה)‪.‬‬

‫בעל תפקיד ייעודי ‪.9‬‬
‫לחירום‬

‫( א)‬

‫בכל גורף עורף יתמנה גורם שיהיה אמון על היערכות גורף העורף‬

‫לחירום‪ ,‬לרבות תיאום וביצוע תרגולים אחת לשנה‪ ,‬לשם כך‪.‬‬
‫( ב)‬

‫הוראת סעיף זה לא תחול על צה"ל‪ ,‬המשטרה וגופי ההצלה‪ ,‬המנויים‬

‫כגופי עורף בסעיף ‪ 2‬לחוק‪.‬‬
‫תפקידי שר ליישום ‪.21‬‬
‫יעדים שנקבעו לגוף‬

‫(א) קבעה הממשלה בתוכנית הלאומית יעדים לגבי גוף עורף‪ ,‬ייתן השר‬
‫הוראות לאותו גוף בהתאם לתוכנית‪ ,‬וינקוט בצעדים הנדרשים כדי להעביר‬

‫עורף‬

‫את התקציב הנדרש‪ ,‬ככל שאושר בתקציב המדינה‪.‬‬
‫(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של השר לתת הוראות‬
‫לגוף העורף בעניינים הנוגעים לפעילותו של אותו גוף בשעת חירום‪ ,‬בכפוף‬
‫לתוכנית הלאומית‪.‬‬

‫העברת תכנית‬

‫‪.22‬‬

‫(א)‬

‫תכנית פעולה ובחינת תכנית פעולה יועברו לשר ‪.‬‬

‫פעולה ובחינתה‬
‫לשר‬
‫(ב) השר רשאי לדרוש מגוף עורף המכין תכנית כאמור בסעיף ‪ ,7‬מידע‬
‫אודות היערכותו ואודות יישום תכנית פעולה שהוא חייב בביצועה‪ ,‬ורשאי‬
‫הוא לתת הוראות בקשר לכך אם מצא כי הגוף אינו עושה את הפעולות‬
‫הנדרשות או כי הוא מתעכב בביצוען‪.‬‬
‫קביעת הנחיות‬
‫מקצועיות בידי‬
‫השר הממונה‬

‫‪.21‬‬

‫(א)‬

‫השר הממונה רשאי לקבוע הנחיות מקצועיות לגופי העורף בכל הנוגע‬

‫לאופן היערכותם לשעת חירום וכן רשאי הוא לקבוע נוהלי תיאום בין גופי‬
‫העורף לבין עצמם‪.‬‬
‫(ב)‬

‫לשם ביצוע האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר הממונה לקבל‪ ,‬לפי‬

‫דרישתו‪ ,‬מידע אודות היערכותו של כל גוף עורף; מידע כאמור‪ ,‬יכול שיתבקש‬
‫מן השר הנוגע בדבר או מגוף העורף עצמו‪.‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫תרגול גופי העורף‬

‫‪.23‬‬

‫רשות חירום‬

‫‪.24‬‬

‫השר הממונה רשאי להורות על תרגול גופי העורף והוראה כזו יכול שתחול על‬
‫כל הגופים או חלקם ועל כל שטח המדינה או חלק ממנה‪.‬‬

‫לאומית‬
‫הסמכת הרשות‬

‫לידו של השר הממונה‪ ,‬תפעל רשות חירום לאומית (להלן – הרשות) והיא‬
‫תהווה גוף מטה מקצועי ומתאם‪ ,‬שיסייע בידו במילוי תפקידיו לפי חוק זה‪.‬‬

‫‪.25‬‬

‫לביצוע פעולות‬

‫סמכות הנתונה לשר הממונה לפי סעיפים ‪ 23 ,21‬ו‪ 11-‬רשאי הוא להסמיך את‬
‫הרשות לבצעה מטעמו‪.‬‬

‫מסוימות‬
‫מנהל הרשות‬

‫‪.26‬‬

‫מנהל הרשות ימונה בידי הממשלה לפי הצעת השר הממונה‪.‬‬

‫מועצה ארצית‬

‫‪.27‬‬

‫מוקמת בזה מועצה ארצית לעורף (להלן ‪ -‬מועצה) ואלה חבריה‪:‬‬

‫לעורף‬
‫(א)‬

‫המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה;‬

‫(ב)‬

‫מנהל הרשות;‬

‫( ג)‬

‫קצין בדרגת ניצב שקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל;‬

‫( ד)‬

‫קצין בדרגת אלוף שקבע הרמטכ"ל;‬

‫( ה)‬

‫ראש שירות ההתגוננות האזרחית;‬

‫( ו)‬

‫נציג מרכז השלטון המקומי;‬

‫(ז)‬

‫נציג ארגון המועצות האזוריות;‬

‫( ח)‬

‫ראשי גופי ההצלה או נציגים בכירים מטעמם;‬

‫( ט)‬

‫חברים נוספים שיקבע השר הממונה‪.‬‬

‫ראש המועצה‬

‫‪.28‬‬

‫השר הממונה ישב בראש המועצה והוא יזמן את דיוניה ויקבע את סדר יומה‪.‬‬
‫ה‬
‫בהעדרו של השר הממונה ימלא מנהל הרשות את מקומו‪.‬‬

‫תפקידי המועצה‬

‫‪.29‬‬

‫המועצה תדון בעניינים הנוגעים להיערכות העורף לשעת חירום והיא‬

‫(א)‬

‫תייעץ לשר הממונה בעניינים אלה‪.‬‬
‫(ב) בשעת חירום תכונס המועצה לפי הצורך‪ ,‬במטרה להבטיח טיפול נאות‬
‫באוכלוסיה האזרחית והספקה של מוצרים ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫תיאום פעילות גופי ‪.11‬‬
‫העורף בשעת‬
‫חירום‬

‫(א)‬

‫בשעת חירום יתאם השר הממונה את פעילותם של גופי העורף‪ ,‬ורשאי‬

‫הוא לתת לכל גוף עורף הוראות בעניין פעילותו‪ ,‬ככל שהן דרושות להצלת‬
‫הנפש או הרכוש או כדי להבטיח הספקה של מוצרים ושירותים חיוניים‪.‬‬

‫‪31/1/33‬‬

‫(ב)‬

‫השר הממונה רשאי להסמיך אדם מתאים לעשות שימוש בסמכויות‬

‫לפי סעיף זה לגבי חלק משטח המדינה שמתקיים בו מצב חירום‪.‬‬
‫סמכויות שר בשעת ‪.12‬‬
‫חירום‬

‫(א)‬

‫הוכרזה שעת חירום ומצא שר כי רשות מקומית‪ ,‬גוף הצלה ומפעל‬

‫חיוני שבתחום אחריותו‪ ,‬אינו מקיים את חובותיו לפי חוק זה כיאות‪ ,‬והדבר‬
‫פוגע באופן ממשי בשירותים ניתנים על ידי אותו גוף‪ ,‬רשאי הוא להשעות את‬
‫הנהלתו ולמנות לו מנהל מיוחד‪ .‬לעניין זה‪" ,‬הנהלתו" – הגוף העומד בראשו‬
‫ויהא שמו אשר יהא‪.‬‬
‫(ב)‬

‫למנהל מיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות‬

‫והתפקידים לפי כל דין הנתונים להנהלה שהושעתה‪.‬‬
‫(ג)‬

‫הודעה על מינוי מנהל מיוחד תפורסם ברשומות‪.‬‬

‫(ד)‬

‫מינויו של המנהל המיוחד יפקע בתום שעת החירום‪ ,‬זולת אם ביטל‬

‫השר את מינויו קודם לכן‪.‬‬
‫שמירת דינים‬

‫‪.11‬‬

‫אין בחוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין אלא להוסיף עליהן‪.‬‬

‫ביצוע ותקנות‬

‫‪.13‬‬

‫השר הממונה אחראי לביצוע חוק זה והוא רשאי‪ ,‬באישור ועדת החוץ‬
‫והביטחון של הכנסת‪ ,‬להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful