‫גולשים בתנועה‬

‫שימושים וסיפוקים של האינטרנט הסלולרי אוניברסיטת בן גוריון‬

‫המחלקה לתקשורת השוואתית‬

‫"מכונות‪ ,‬היה אומר‪ ,‬הן יציר האמנות‪ ,‬המחקה את הטבע כתוכי‪ ,‬אלא שלא את‬
‫צורותיו הן מעצבות מחדש כי אם את פעולותיו עצמן" שם הורד‪ /‬אומברטו אקו‬

‫תודות‬

‫לד"ר יעל קינן‪ ,‬שסייעה לאורך כל הדרך להביא את הרעיון לגיבוש ממשי‬

‫לסופר והעתידן‪ ,‬י‪ .‬אסימוב‪ ,‬שהצית את האהבה לטכנולוגיה‬

‫לאופיר ונגה‪ ,‬שללא עזרם לא יכולתי לכתוב את עבודת הגמר‬

 ‫תוכן עניינים‬

‫‪ 1‬מבוא‪1.............................................................................................................................. ........‬‬
‫‪ 1.1‬תיאור המחקר ‪1............................................................................................................ .‬‬
‫‪ 1.2‬הצידוק למחקר‪1........................................................................................ ....................‬‬
‫‪ 1.3‬מטרת המחקר‪2...................................................................................................... ........‬‬
‫‪ 1.4‬סקירה היסטורית קצרה‪3........................................................................... ......................‬‬

‫‪ 1.4.1‬תקשורת נייחת‪3.......................................................................................... .......‬‬

‫‪ 1.4.2‬תקשורת אלחוטית‪3.................................................................. ..........................‬‬
‫‪ 1.4.3‬טלפון נייד‪4.................................................................................................... ...‬‬
‫‪ 1.5‬הגדרות (לבדוק את כל ההגדרות!!)‪4....................................................................... ...........‬‬

‫‪ 2‬סקירה ספרותית ‪6........................................................................................................................‬‬

‫‪ 2.1.1‬מפה‪11........................................................................................................ .....‬‬
‫‪ 2.2‬תיאור מקרה – טלפונים ניידים בישראל‪37................................................ ..........................‬‬
‫‪ 2.3‬טלפונים ניידים בארה"ב‪37.............................................................................................. .‬‬
‫‪ 2.4‬טלפונים ניידים באנגליה‪37.............................................................................................. .‬‬
‫‪ 2.5‬טלפונים ניידים ביפן‪37............................................................................................... .....‬‬

‫‪ 3‬מתודולוגיה‪38............................................................................................................... .............‬‬
‫‪ 3.1‬שאלת המחקר ‪38....................................................................................................... ....‬‬
‫‪ 3.2‬השערות המחקר‪41....................................................................................................... .:‬‬

‫‪ 4‬בבליוגרפיה ‪48.............................................................................................. ............................‬‬

‫‪ 5‬ניפויים‪50................................................................................................................................. .‬‬

‫‪ 6‬דיון‪51............................................................................................................................. .........‬‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪1‬מבוא‬
‫‪1.1‬תיאור המחקר‬
‫המחקר בודק שימושים וסיפוקים בשירותי הטלפון סלולרי שאינם שירותי שיחות ויתמקד בשירותי האינטרנט הסלולרי‬
‫ותכניו‪ ,‬כגון‪ :‬משחקי רשת‪ ,‬אפליקציות‪ ,‬גלישה באתרים והורדות (מוסיקה ומשחקים) מתוך מכשיר הסלולר‪ .‬המחקר‬
‫יבחן את השימושים והסיפוקים של האינטרנט הסלולרי בקרב קהל המשתמשים‪.‬‬

‫במחקר אתייחס למכשיר טלפון הנתמך על רשת ‪ GSM‬ו ‪ ,UMTS‬דור ‪ 2‬ודור ‪( 3‬ראו הגדרות בהמשך)‪ ,‬מכשירים‬
‫ברשתות אלה הם הנפוצים ביותר ובעלי תכונות מתקדמות הכוללות אפשרות לגלישה ברשת‪.‬‬

‫‪1.2‬הצידוק למחקר‬
‫הטכנולוגיה של הטלפונים הסלולרים מתקדמת בצעדי ענק‪ .‬הפיתוחים הטכנולוגיים הראשונים החלו בשנות ה‪ 20-‬של‬
‫המאה הקודמת והטלפון המסחרי הנייד הראשון הושק בשנת ‪ 1979‬ביפן (‪ .)Roessner 1998‬כיום יש טלפון נייד‬
‫כמעט לכל אדם בעולם המערבי‪ .‬נתונים משנת (למצוא נתונים יותר קרובים) ‪ 2005‬מראים כי בקרב הציבור בעולם‬
‫יש‪ 2,168,433,600 ,‬מכשירי טלפון ניידים (אתר ‪ .)CIA‬כיום רב חברות הסלולר בעולם מעבירות את לקוחותיהם‬
‫לדור ‪ ,3‬המאפשר שימוש נרחב וידידותי בשירותי תוכן‪ .‬לכן‪ ,‬יש מקום לבחינה של השימושים והסיפוקים שעושים‬
‫צרכני הטלפון בטכנולוגיה המוצעת להם – תקשורת נתונים בטלפון הנייד (‪)1leung, wei 2000‬‬

‫נקודת המוצא של המחקר נובעת מההבדל המהותי בין האינטרנט הסלולרי לאינטרנט על גבי המחשב הביתי‪.‬‬

‫האינטרנט על גבי המחשב התפתח ממאמצים מוקדמים ועבר להמונים וכיום האינטרנט מציעה תמהיל של תכנים‬
‫מסחריים לתכנים של גולשים (ואין הכוונה לתכנים של גולשים באתרים מסחריים) ורשתות חברתיות ענפות‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬הפיתוח התכני והשיווקי של האינטרנט הסלולרי מונע בשלב זה‪ ,‬בעיקר מדחיפה כלכלית ומותגית של‬
‫חברות הסלולר (אפילו לא של חברות התוכן)‪.‬‬

‫ברמה הכלכלית‪ ,‬ההכנסות ממנויים של חברות הסלולר‪ ,‬מגיעות לשלב מיצוי ולכן נוצר צורך "קיומי" במקורות הכנסה‬
‫נוספים‪ ,‬ואחד מהם הוא התוכן‪ .‬תוכן כמו הורדות של רינגטונים‪ ,‬טרוטונים‪ ,‬אתרים‪ ,‬משחקים ועוד‪( .‬להוסיף ציטוט ‪-‬‬
‫דוחות כלכליים של סלקום‪/‬פרטנר)‬

‫ברמה השיווקית מותגית‪ ,‬גלישה סלולרית ודור ‪ ,3‬מוצגים כהתפתחות טכנולוגית משמעותית המייצגת את ערך‬
‫"הקידמה" שרב חברות הסלולר חרתו על דיגלם‪ .‬חדשנות מוגדרת כרעיון או חפץ אשר נתפש כחדש על ידי אדם בודד‬

‫‪1‬‬
‫‪More than just talk on the move: Uses and gratifications of the cellular phone‬‬

‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫או יחידת אימוץ אחרת (‪ .2)M. Rogers, 1995‬הרעיון או החפץ לא חייבים להיות חדשים‪ ,‬אלא כאלה הנתפשים‬
‫כחדשים‪ ,‬כמו למשל ה‪ sms-‬שהיה ישים כבר מהיום הראשון של הטלפונים הסלולריים‪.‬‬

‫מכיוון שטרנדים שיווקיים משפיעים באופן ישיר על התדמית של חברת הסלולר (‪Abdelillah Hamdouch; Esther‬‬
‫‪ ,3)Samuelides, 2001‬החברות לא יכולות להתעלם מהחדשנות‪ ,‬בדרך זו או אחרת‪.‬‬

‫כתוצאה מכך שירותי התוכן‪ ,‬הפכו את ספקי הסלולר ליותר מספקיות סלולר‪ ,‬אלא גם ספקיות תוכן‪ .‬כאשר‪ ,‬המטרה‬
‫העיקרית של האינטרנט הסלולרי היא מסחרית ושיווקית‪ .‬חברות הסלולר פועלות באופן פעיל ואגרסיבי למשוך לקוחות‬
‫להשתמש בשירותים אלה ומציעות אותם כבידול בינם לבין חברות אחרות (שם)‬

‫לכן‪ ,‬בין השאר‪ ,‬המוטיבציה לשימוש באינטרנט הסלולרי שונה מהמוטיבציה לשימוש ברשת האינטרנט על גבי המחשב‬
‫הביתי‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הבדל משמעותי נוסף בין השימוש באינטרנט במחשב הביתי לעומת שימוש באינטרנט הסלולרי‪ ,‬נובע מתכונת‬
‫הניידות של הטלפון הסלולרי‪ .‬והעובדה כי הגלישה הסלולרית מתקיימת על גבי מכשיר הטלפון הנייד האישי ויכולה‬
‫להתבצע בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬

‫‪1.3‬מטרת המחקר‬
‫הטמעה של רעיון חדש‪ ,‬גם אם יש לו יתרונות מובהקים‪ ,‬היא קשה בדרך כלל ואורכת שנים רבות (‪M. Rogers‬‬
‫‪ .)41995‬אנו עדים לכך שמצד אחד‪ ,‬הטמעת הטלפון הנייד לא ארכה שנים רבות‪ ,‬אך האינטרנט הסלולרי‪ ,‬נראה‬
‫מדשדש יחסית‪ ,‬והסיבה לכך אינה בהירה דיה‪.‬‬
‫ההתקמדות של המחקר‪ ,‬היא בישראל‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה מעניינת לבחון בה את נושא אימוץ טכנולוגי ובכלל זה‪,‬‬
‫הטלפון הנייד‪ ,‬בשל החדירה המסיבית של המכשיר בקרב הציבור‪ .‬במדינה קטנה פועלים ארבעה מפעילים סלולריים‪:‬‬
‫פלאפון‪ ,‬פרטנר‪ ,‬סלקום ומירס אשר מספקים ‪ 7.57‬מיליון מכשירים (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להוסיף לינק)‪.‬‬
‫בהתאם למודל אימוץ הטכנולוגיות של רוג'רס‪ ,‬אשר יורחב בסקירה הספרותית‪ ,‬נראה כי האינטרנט הסלולרי בארץ‬
‫מתקרב לשלב האימוץ של ההמונים‪.‬‬
‫מחקר זה שואף לבדוק את האינטרנט הסלולר כמכשיר תקשורת המונים המספק צרכים של הפרט בשעות הפנאי‬
‫והעבודה ולהצביע על השימושים השונים של האינטרנט הסלולרי בישראל ‪ ,2007‬בשלב זה של אימוץ הטכנולוגיה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪Diffusion of innovations fourth edition Everett M. Rogers 1995 The free press‬‬

‫‪3‬‬
‫‪Innovation's dynamics in mobile phone services in France‬‬
‫‪Abdelillah Hamdouch; Esther Samuelides‬‬
‫‪European Journal of Innovation Management; 2001; 4, 3; ABI/INFORM Global pg. 153‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Diffusion of innovations fourth edition Everett M. Rogers 1995 The free press‬‬

‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪1.4‬סקירה היסטורית קצרה‬

‫‪1.4.1‬תקשורת נייחת‬
‫‪ - 1840‬הטלגרף‬

‫‪ - 1844‬סמואל מורס יוצר קשר טלגרפי בין בולטימור לוושינגטון‬

‫‪ - 1866‬כבל טרנס אטלנטי מונח בין ניופאונלדנ לאירלנד‪ ,‬נכנס לשימוש ארוך טווח הטלגרף של ‪ Baudot‬בצרפת‪,‬‬
‫משתמש בשיטת ריבוב (‪ ,)Multiples‬כדי לאפשר העברת מסרים רבים בו בזמן בקו אחד‪.‬‬

‫‪ - 1876‬בל בצפון אמריקה וגריי בבריטניה רושמים פטנט על תכנית לטלפון‪ .‬בל מגיע ראשון למשרד הפטננטים‬

‫‪ - 1895‬מרקוני ופופוב‪ ,‬מעבירים בפעם הראשונה אותות אלחוטיים‬

‫‪1.4.2‬תקשורת אלחוטית‬
‫‪ – 1896‬ג'וליילמו מרקוני פיתח את הטלגרף האלחוטי‪ ,‬או במושגי של ימינו‪ ,‬הרדיו‪ .‬המצאה שאיפשרה לראשונה‬
‫לתקשר באמצעים טכנולוגיים ללא צורך בכבלים‪.‬‬

‫‪ - 1901‬מרקוני שולח אות טלגרפי אלחוטי מעבר לאוקיינוס האטלנטי‬

‫‪ - 1915‬טלפון אלחוטי מודגם בין אירופה לארצות הברית‬

‫(‪)5D Crowley, P Heyer - 1991‬‬

‫‪ - 1983‬הרשת הסלוללרית הראשונה‪ ,‬רשת אנלוגית‪ ,‬דור ‪.1‬‬

‫הדגם המסחרי הראשון‪ ,‬מוטורולה‪.DynaTAC ,‬‬

‫הדגם המסחרי הראשון של הטלפון הנייד‬
‫(לבדוק אם אכן הדגם המסחרי הראשון)‬
‫‪DynaTAC cell phone in 1983‬‬
‫‪Dr Martin Cooper‬‬
‫‪http://en.wikipedia.org/wiki/Cellular_phones‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9‬‬
‫‪.F_%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93‬‬
‫חסר בסקירה ההיסטורית – את ההתפתחות של האינטרנט הסלולרי!! דור ‪,75. ,2.5 ,2‬‬

‫‪3.5 ,3‬‬

‫ההיסטוריה של הטלפון הנייד‪( :‬להשתמש גם ביובל דרור על מרקוני)‬

‫מרקוני – ‪ – 1890‬שלח שידורי רדיו‬

‫‪ – 1901‬שלח אותות מקורנוול באנגליה לניופלדלנד בקנדה‬

‫‪5‬‬
‫‪Communication in history: technology, culture, society‬‬
‫‪D Crowley, P Heyer - 1991 – Longman‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪ – 1912‬אסון בטיטאניק‪ .‬מאז הוחלט שבספינות נוסעים יהיה קשר רדיו ‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫‪ – 1940‬החלו עבודה על טלפון מבוסס רדיו‪.‬‬

‫‪1.4.3‬טלפון נייד‬
‫‪http://www.bell-labs.com/history‬‬

‫באמצע שנות ה‪ ,60-‬אפשר היה לחייג ישירות‪ .‬ניתן היה להשתמש ברשת רק עשרות אנשים בבת אחת‪.‬‬

‫‪ – 1976‬בניו יורק היו ‪ 550‬משתמשים שחלקו ‪ 12‬קווים‪ .‬המתינו ‪ 3700‬לקוחות‪.‬‬

‫המטען היה בגודל של מצבר מכונית‪ ,‬כך שטלפון נייד היה למעשה טלפון במכונית‪.‬‬

‫‪1.5‬הגדרות (לבדוק את כל ההגדרות!!)‬

‫‪ – )...Gsm )Gloabal‬סטנדרט אירופאי שאיפשר נדידה בין מדינות‪ .‬אפשר שימוש ב‪ wap-‬ו‪sms-‬‬

‫‪)Gprs - )general packet radio‬‬

‫‪ – Wap – wireless application protocol‬פרוטוקול אינטרנט לטלפונים ניידים‪ .‬הושק בשנת ‪ 1997‬במטרה ליצור‬
‫סטנדרט אחיד של אינטרנט סלולרי‪.‬‬

‫‪Ict – information and communication technologies‬‬

‫‪ - i-mode‬פלטפורמת תוכן ומודל כלכלי‪ .‬הפלטפורמה מובססת על ‪ xhtml‬ו‪ – chtml-‬לא אינטרנט פתוח אלא אתרים‬
‫וספקי תוכן‪ .‬לא שינוי טכנולוגי אלא תשתית ושיווק‪.‬‬

‫הודעות ‪sms - Short messaging system‬‬

‫הודעות ‪mms- multimedia messaging system‬‬

‫‪ – Edge‬מכונה גם דור ‪ .2.75‬טכנולוגיה המאפשרת גלישה על גבי רשת ‪ GSM‬של דור ‪ ,2.5‬ללא צורך בתשתית של‬
‫דור ‪ .3‬מעין מתיחה של טכנולוגיית ‪.GSM‬‬

‫מכשיר טלפון נייד מתקדם – מתייחס למכשירים מדור ‪ 2.75‬ומעלה‪ .‬בעלי יכולת גלישה באינטרנט הסלולרי ומצלמה‬

‫‪ – Switched circuit‬קו ייעודי לשיחה מסוימת בין ‪ 2‬נקודות‪.‬‬

‫‪ – Broadcast‬שידור לרבים כמו – משטרה‪ ,‬מוניות‪ ,‬מכבי אש וכו'‬

‫‪ .LBS – Location based services‬שירותים מבוססי מיקום‪ .‬למשל שירותי ניווט‪ ,‬או מציאת בית עסק כשאילתה‬
‫מבוססת מיקום‪ ,‬ללא צורך של המשתמש לבצע חיפוש ידני‪.‬‬

‫גן סגור – ‪ – walled garden‬גלישה "במתחם סגור" וידוע מראש של אתרים‪ .‬למשל הפורטל הסלולרי הינו גן סגור‪.‬‬
‫ישנם ‪ X‬אתרים שנמצאים בפורטל‪ ,‬לאחר שחתמו על הסכם עם חברת הסלולר של חלוקת הכנסות ודרישות של חברת‬
‫הסלולר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫חבילת גלישה – חבילה שמספקת חברת הסלולר‪ ,‬ומאפשרת גלישה חופשית ב‪ X-‬ש"ח ידוע מראש‪ .‬הגלישה החופשית‬
‫מתייחסת רק לגן הסגור של חברות הסלולר‪ .‬ניתן לגלוש גם לאתרים חיצוניים בתעריף נפרד ויקר יותר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪2‬סקירה ספרותית‬
‫המאה ה‪ 21-‬הביאה עימה את בשורת ההתכנסות‪ ,‬ה‪ ,convergence-‬מכשיר המכיל כמה יכולות שונות זו מזו‪( .‬‬
‫‪.)Leung, L., & Wei, R. 2000‬‬
‫ה‪ convergence -‬הוא אחד המאפיינים הבולטים של הטלפון הנייד המתקדם‪ .‬המכשיר בבסיסו נועד לתקשורת‬
‫טלפונית אחד על אחד‪ ,‬אולם עם הזמן נוספו לו אפשרויות של חיבור לאינטרנט‪ ,‬הודעות ‪ sms‬ו‪ ,mms-‬שיחות וידיאו‪,‬‬
‫אפליקציות שימושיות ומצלמות‪.‬‬

‫האפשרויות החדשות שנוספו למכשיר הטלפון הנייד‪ ,‬מביאות שימושים שונים אשר יוצרים סיפוקים חדשים‬
‫למשתמשים‪ .‬התיאוריה המרכזית עליה המחקר מתבסס היא תיאורית השימושים והסיפוקים (כ"ץ וגורביץ‪.)61973 ,‬‬
‫אסכולת השימושים והסיפוקים בוחנת מה עושים בני האדם באמצעי התקשורת (‪katz, blumer & 7gurevitch,‬‬
‫‪ .)1974‬מטרת מחקר זה‪ ,‬היא לבחון מה עושים צרכני הטלפון הנייד במכשיר שברשותם‪ ,‬ובאפשרויות שהוא מציע‪.‬‬
‫האסכולה טוענת כי כל אדם יבחר את התכנים או השימושים המתאימים לו ולתחומי העניין שלו‪.‬‬

‫כדי לבצע מחקר על הטלפון הנייד‪ ,‬ראשית יש להגדיר את הטלפון הנייד במונחים טכנולוגיים ותקשורתיים‪.‬‬
‫האם מדובר על מכשיר תקשורת המונים וכיצד מתבטאת תקשורת ההמונים‪ .‬האם מדובר על מכשיר המספק תקשורת‬
‫אחד על אחד? האם זהו מדיום חם או קר? כאשר בוחנים את הטלפון הנייד על פי ההגדרות של מרשל מקלוהן‪ ,‬מדיום‬
‫חם או קר (‪ ,)8McLuhan,1964‬ניתן לומר כי למרות שמכשיר הטלפון הנייח מוגדר כמדיום קר‪ ,‬נכון להגדיר את‬
‫מכשיר הטלפון הנייד המתקדם‪ ,‬כמדיום חם ומדיום קר במקביל‪ ,‬כאשר הצרכן בוחר באיזה מבין השניים להשתמש‪.‬‬
‫מכשירי הטלפון הנייד מספק למשתמש פירוט רב של מידע‪ ,‬על גבי האינטרנט הסלולרי‪ ,‬במקביל לשיחות הטלפון‬
‫שבהם מועבר פירוט דל‪ .‬המכשיר מספק מולטימידה – הודעות ‪ ,mms‬וידיאו‪ ,‬קול ואפילו רדיו‪ .‬מצד אחד הוא מאפשר‬
‫אינטראקציה באמצעות שיחות והודעות ומצד שני‪ ,‬הצרכן מקבל מידע חד צדדי באמצעות אתרי האינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫האסכולה של השימושים והסיפוקים טוענת כי כל אדם יבחר את התכנים או השימושים המתאימים לו ולתחומי העניין‬
‫שלו (כ"ץ וגורביץ‪ .)1973 ,‬המודל של התיאוריה מתאר תהליך של מקורות חברתיים ופסיכולוגיים המעלים צרכים‬
‫אמיתיים או מדומים‪ ,‬אשר יוצרים ציפיות מאמצעי תקשורת ההמונים‪ .‬הציפיות הן המוטיבציה לשימוש באינטרנט‬

‫‪6‬‬
‫כ"ץ‪ ,‬א‪ ,.‬גורביץ'‪ ,‬מ‪ .)1973( .‬תרבות הפנאי בישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫‪Utilization of mass media by the individual‬‬
‫‪E Katz, J Blumer, M Gurevitch - The uses of mass communication, 1974‬‬
‫‪8‬‬
‫‪Mrshall McLuhan, Understanding the media: The extantion of man (Mv\cGraw Book Co., New York, 1964), pp. 22-‬‬
‫‪32.‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫הסלולרי‪ ,‬באמצעות דפוסי חשיפה שונים לאמצעי תקשורת ההמונים‪ ,‬אשר קובעים איזה שימושים קהל המשתמשים‬
‫עושה באינטרנט הסלולרי‪ ,‬על מנת לספק את הצרכים של המשתמשים או בעלי השלכות אחרות‪.‬‬
‫המסורת מניחה שליחידים ולקבוצות חברתיות ישנם צרכים וערכים והם משתמשים באמצעי התקשורת ותכניהם‬
‫לשירות צרכים אלה‪ .‬המסורת בודקת אילו צרכים משרתים אמצעי התקשורת השונים‪ ,‬ואילו סוגי צרכים אינם נענים‬
‫על ידי אמצעי התקשורת‪ .‬מחקר זה יבדוק אילו צרכים משרת האינטרנט הסלולרי ומה השימושים בהתאם לאסכולה‪.‬‬

‫אחת ממסקנות המחקר של תרבות הפנאי בישראל של כץ וגורביץ' (שם) הייתה שאחד הדברים החשובים בישראל על‬
‫במהלך השנים נותר הקשר עם המשפחה אולם הקשר עם החברים מתחזק עם השנים‪ .‬לבלות עם המשפחה היה תמיד‬
‫צורך שמשמועתו התחייבות וקולקטיבזם‪ ,‬לעומת בילוי עם חברים שמייצג העדר פורמליות ביחסים ונהנתנות ועונה על‬
‫צרכי בידור‪ ,‬לשוחח‪" ,‬להכיר את עצמי"‪ .‬בהקשר זה תבחן האפשרות שהאינטרנט הסלולארי משתמש לתקשורת בין‬
‫משפחה וחברים ועונה על הצרכים השונים בהתאמה‪.‬‬
‫"העלייה בחשיבות החברים תואמת את העליה בחשיבות ההווה ביחס לעבר ולעתיד‪ ,‬וחשיבות הפנאי לעומת העבודה"‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬ההנחה היא שהשימוש באינטרנט הסלולרי הוא בעיקר‪ ,‬לצרכי פנאי‪ .‬על פי המחקר בשנת ‪ 1990‬הנורמות השתנו‬
‫בכיוון האינדיבדואליזם‪ ,‬הנהנתנות ושימת הדגש על ה"אני"‪ .‬נטיות אלה ניכרות בעיקר בקרב שכבת בעלי השכלה‪,‬‬
‫המגדירים עצמם חילוניים‪.‬‬
‫מסקנה נוספת מן המחקר של כץ וגורביץ' קובעת כי ישנה חשיבות רבה יותר לפנאי מאשר בעבר וזה ניכר בעיסוקי‬
‫הפנאי וצריכת התרבות‪ .‬מאז ‪ 1970‬עלה ממוצע זמן הפנאי בשעה לערך בימיי חול ובשעתיים בימי שישי ושבת‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1990‬למעלה משליש הזמן הפנוי מוקדש לצפייה בטלוויזיה ושני השלישים הנותרים לבילוי חברתי‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נוסף לבילוי החברתי אינדיבידואלי פלטפורמה חדשה‪ ,‬האינטרנט‪ .‬הבילוי מתבצע גם בעזרת‬
‫אפליקציות תקשורות בינאישית שונות באינטרנט‪ ,‬כמו מסנג'ר‪ ,‬צ'אטים‪ ,‬פורומים‪ ,‬רשתות חברתיות ועוד‪ .‬ואפליקציות‬
‫תקשורת המונים כמו בלוגים‪ ,‬מיקרו בלוגינג (טוויטר‪ ,‬פייסבוק) ועוד‪ .‬לכל אותם אפליקציות ישנו יישום על גבי‬
‫האינטרנט הסלולרי‪.‬‬
‫על פי המחקר בבדיקת הזמן הפנוי‪ ,‬ירדה כמות הזמן לאדם‪ ,‬בעיקר בקרב צעירים בגילאי ‪ ,20-29‬בהשתתפות בפעילות‬
‫תרבותית קאנונית כמו הליכה לקונצרטים‪ ,‬הצגות וכו'‪ ,‬לעומת זאת עלה הבילוי של הזמן בקבוצות קטנות כמו בילוי‬
‫בספורט‪ ,‬טיולים‪ ,‬תיירות‪ ,‬מסעדות‪ .‬אלה בילויים שאינם דורשים ממשתתפיהם להתרכז במסר המוכתב מלמעלה‪.‬‬
‫בדומה לאינטרנט שם האדם גם הוא מכתיב את המסר‪.‬‬
‫באינטרנט הסלולרי‪ ,‬ניתן כמו באינטרנט‪ ,‬לשוחח עם קבוצת חברים קטנה‪ ,‬או אדם על אדם (בצ'אטים)‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫יכולת ההכתבה מלטה עדיין נמוכה יותר‪ ,‬אך עדיין קיימת‪ .‬בשל הנחת המוצא – הדחיפה העיקרית של האינטרנט‬
‫הסלולרי מגיע מכיוון חברות הסלולר‪ ,‬שאינן רוצות לוותר על השליטה לטובת ההמונים‪ .‬לכן‪ ,‬חבילות הגלישה ללא‬
‫הגבלה מאפשרות גלישה בגן הסגור של האתרים בפורטל החברה הסלולרית‪ .‬כדי לגלוש באתרים חיצוניים נדרש‬
‫תשלום נפרד לגלישה בנוסף לתשלום הטלפון הנייד‪ ,‬מה שהופך את הגלישה ליקרה באופן לא סביר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫התיאוריה השנייה שהמחקר מתבסס עליה‪ ,‬היא תיאוריה המתייחסת למרחב ציבורי ומרחב פרטי כבמת תיאטרון‪ ,‬במה‬
‫קדמית ובמה אחורית (‪ )frontstage, backstage‬של גופמן (‪ .)9Gofmman, 1959‬הבמה (‪ ,)Stage‬היא מקום בו‬
‫לאינדיבידואל יש מקום להראות את המאפיינים שלו‪ .‬האדם כמוצר חברתי‪ ,‬מציג את עצמו בפני האחרים‪.‬‬

‫השימוש בטלפון הנייד מתרחש באזורים שונים (‪ ,)Territories‬במספר במות‪ .‬הם המסגרת להתרחשות חברתית‪ .‬מקום‬
‫בו אנשים יכולים לעבור מ"במה" לבמה" ולשחק תפקידים שונים‪ .‬הן בבמה הקידמית‪ ,‬מקום בו לאינדיבידואל יש מקום‬
‫להראות את המאפיינים שלו בחברה‪ ,‬והן בבמה האחורית‪ ,‬בה האדם נמצא לבדו‪ ,‬או בחברת הקבוצה החברתית הקרובה‬
‫לו‪ ,‬ועורך "חזרה" על ההופעה‪ .‬על פי גופמן פעילות חברתית מורכבת מהצגה מתמדת של הקשרים חברתיים‪ ,‬ביחד או‬
‫לבד‪ .‬כשהמטרה היא ליצור רושם מסויים על קהל‪ .‬לקהל יש אפשרות לקבל או לדחות את מה שהם רואים‪ .‬ההפרדה‬
‫של סיטואציות חברתיות היא הכרחית להפרדה בין "הבמה הקדמית" ל"במה האחורית" וגם בין במות שונות‪.‬‬

‫ההתנהגות האנושית השתנתה הן ברמה הפרטית ביחסים הבינאישיים והן ברמת הארגון‪ ,‬מערכות יחסים והתנהלות‬
‫במקום העבודה‪ .‬ברמה הפרטית‪ ,‬היכולת לתקשר עם קרובי משפחה וחברים בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬בפלטפורמות‬
‫טכנולוגיות שונות יצרה רמות שונות של מערכות יחסים ו"במות"‪.‬‬

‫ברמה העסקית נוצר שינוי‪ ,‬עם מעבר ממרחב עבודה קבוע ומוגדר למרחב זמני המשתנה כל הזמן‪ ,‬ממרחב נראה למרחב‬
‫בלתי נראה – המידע יכול להגיע ממקור בלתי נראה‪ ,‬מחוץ לארגון‪ ,‬אין תלות במקום‪ .‬מבמה אחורית לבמה אחורית‬
‫אלטרנטיבית – יש מקומות אלטרנטיביים לעבודה‪ ,‬כמו עבודה בבית ומקומות אחרים (בתי קפה)‪ .‬עובדים צריכים‬
‫להתמודד עם השתתפות בלתי פוסקת בעולם הקדמי ואינטראקציה תמידית עם בעלי תפקידים ולקוחות‪ .‬במקום החדש‬
‫הזה‪ ,‬כל אחד יכול להראות ולהשמע‪ .‬עובדים רבים מקבלים כחלק מתנאי ההעסקה מכשיר טלפון נייד מתקדם במטרה‬
‫שישתמשו בו לצרכי עבודה‪.‬‬

‫אימוץ אינטרנט סלולרי יכול להוות שינוי משמעותי בחיים המקצועיים והפרטיים‪ ,‬עם יתרון של תקשורת בכל מקום‬
‫ובכל זמן‪ .‬היתרונות יכולים להתבטא במספר מישורים‪ :‬תקשורת בינאישית‪ ,‬תקשורת פנים אירגונית‪ ,‬טובה יותר‪,‬‬
‫במכשירים המקושרים תמיד‪ .‬מחקרים מראים על שימוש שונה באינטרנט הסלולרי בין קבוצות שונות של אנשים‪ :‬גיל‪,‬‬
‫מקצוע‪ ,‬רמת חיים‪ ,‬מצב סוציו‪-‬תרבותי‪ ,‬רמת השכלה‪ .‬ושימושים שונים על בסיס מאפיינים דמוגרפיים כמו ג'נדר‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫השכלה‪ ,‬הכנסה ואף מדינת לאום (‪.)Elizabeth fife‬‬

‫בהקשר זה אבדוק את השינויים שהתרחשו בשל שימוש באינטרנט הסלולארי‪ ,‬בבמה הקדמית ובבמה האחורית‪ ,‬ברמת‬
‫הפרט והארגון (ראו מודל ‪ -‬נספח ‪ ,)3‬ומול משתנים דמוגרפיים שונים‪ .‬הטכנולוגיה משנה את הסביבה (‬
‫‪ .)McLuhan,1964‬והטלפון הנייד גם הוא משנה את הסביבה החברתית‪ .‬הקשרים בין הבמה הקדמית לאחורית‬
‫משתנים‪ .‬עם טלפון נייד‪ ,‬גם כשאתה לבד‪ ,‬אתה יכול "להופיע בבמה הקדמית" ולתקשר עם אחרים בצ'אט‪ .‬אנשים‬
‫משתמשים באמצעים פיזיים כמו סוגים שונים של גאדג'טס‪ ,‬טלפונים ניידים מתוחכמים‪ ,‬גלישה בטלפון הסלולארי ועוד‬

‫‪9‬‬
‫‪Goffman, E. )1959(. The presentation of self in everyday life. New York: Doubleday.‬‬

‫‪Global acceptance of technology and demand for mobile data/ Elizabeth fife 10‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫כדי להראות עליונות בדרגה ובמעמד הכלכלי‪ ,‬כמו גם להיות מעודכנים כל הזמן ולהיות יעילים יותר‪ ,‬להערכתם‪ ,‬בחיים‬
‫הפרטיים ובעבודה‪.‬‬

‫לפני שנרחיב את הגדרת השימושים והסיפוקים של האינטרנט הסלולארי‪ ,‬יש להגדיר את האינטרנט הסלולרי‬
‫כטכנולוגיה חדשנית ולבחון מהו השלב של האימוץ בו הטכנולוגיה נמצאת בקרב הציבור‪ .‬הגדרות אלו תתבצענה‬
‫באמצעות במודל הפצת החידושים של רוג'רס (‪. 11)M. Rogers 1995‬‬

‫חדשנות – רעיון או חפץ אשר נתפש כחדש על ידי אדם בודד או יחידת אימוץ אחרת ‪( .‬יכול להיות גם לא רעיון חדש‪,‬‬
‫אבל כזה הנתפש כחדש‪ ,‬כמו למשל ה‪ sms-‬אשר היה בר שימוש מהפיתוח של הטלפון הנייד הראשון)‪.‬‬

‫לחדשנות מספר מאפיינים‪:‬‬

‫•בעל יתרון יחסי – הרמה בה נתפסת החדשנות כמשפרת את הקודם לו‪ .‬יכול להמדד במדדים כלכליים‪.‬‬
‫במקרה של אינטרנט סלולארי – היתרון היחסי לעומת האינטרנט הוא תכונת הניידות‪.‬‬

‫•התאמה – הרמה בה החדשנות נתפסת כעקבית עם ערכים‪ ,‬חוויות עבר וצרכים של מאמצים פוטנציאלים‪.‬‬
‫במקרה של אינטרנט סלולארי‪ ,‬לא ניתן לומר כי קיימת התאמה רבה‪ ,‬אלא ניסיון להתאמה של האינטרנט‬
‫הסלולארי למאמצים הפוטנציאליים מכיוון חברות הסלולאר‪ ,‬כדי שהללו ישתמשו יותר בתכנים‬
‫שהאינטרנט הסלולארי מציע‪ .‬יחד עם זאת ניתן לומר כי מגוון האתרים והאפליקציות פונות למגוון של‬
‫מאמצים פוטנציאלים‪.‬‬

‫•מורכבות – הרמה בה החדשנות נתפסת כקשה להבנה ולשימוש‪ .‬במקרה של אינטרנט סלולארי – בימיו‬
‫הראשונים נחשב מאד מורכב ולא ידידותי לשימוש‪ .‬רק עם פריצת דור ‪ ,3‬והאפשרות לגרפיקה‪ ,‬הפך‬
‫האינטרנט הסלולארי לידידותי יותר ונגיש יותר‪.‬‬

‫•אפשרות לנסיון – הרמה בה ניתן החדשנות היא ברת שימוש ניסיוני‪ ,‬טרום האימוץ "הרשמי"‪ .‬במקרה של‬
‫האינטרנט הסלולארי‪ ,‬בשל העובדה שמדובר באינטרנט אשר מוכר מהמחשב הנייד עם התאמה לסלולאר‪,‬‬
‫ישנם אתרים רבים המוכרים למשתמש מהאינטרנט הביתי וכך קל יותר להשתמש באינטרנט על גבי‬
‫ההטלפון הנייד‪.‬‬

‫•נראות – הרמה בה ניתן להציג באופן מוחשי את תוצאות החדשנות‪ .‬הצגה כזו גם מעודדת הפצה בין‬
‫אנשים מאותה קבוצה‪ .‬במקרה של האינטרנט הסלולארי הנראות מתבטאת בעיקר בהורדות של מוסיקה‪,‬‬
‫שאחרים יכולים לשמוע‪.‬‬

‫מוצרים אשר מכילים את מאפייני החדשנות הללו יתקבלו ביתר קלות‪ .‬מאפיינים אלה חשובים להסבר תהליך אימוץ‬
‫חדשנות והשלב בו אדם או ציבור נמצא בתהליך‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫‪Diffusion of innovations fourth edition Everett M. Rogers 1995 The free press‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫טכנולוגיה – מכשיר להקטנת אי ודאות‪ .‬פיתוח אשר מיוצר עבור פעולה שימושית ומקטין את אי הודאות ביחסי פעולה‪-‬‬
‫תגובה אשר כרוכים בהשגת תוצאה רצויה‪.‬‬

‫הטכנולוגיה בדרך כלל מורכבת משני רכיבים‪:‬‬

‫•מרכיב חומרה – מכיל את הכלי אשר מייצג את הטכנולוגיה כחפץ פיזי‬

‫•מרכיב תוכנה – מכיל את בסיס המידע של הכלי הפיזי‬

‫האינטרנט הסלולרי נחשב כטכנולוגיה חדשנית‪ ,‬מבוסס על רשתות מתקדמות של העברת תאים סלולאריים‪ .‬האינטרנט‬
‫הוא בעיקר מרכיב של תכנה – דפדפן‪ ,‬אפליקציה‪ ,‬ג'אווה‪ .‬מרכיב החומרה הוא מכשיר הטלפון הנייד‪ ,‬אשר משמש עליו‬
‫נמצאת פלטפורמת האינטרנט הסלולארי‪.‬‬

‫הטמעת החידושים על פי רוג'רס היא בסופו של דבר תהליך חברתי – מקבלים מידע על חדשנות טכנולוגית ורעיונות‬
‫חדשים ומעבירים הלאה לקבוצת ההתייחסות‪ .‬התהליך מתרחש בדרך כלל על ידי סוכני חיברות משמעותיים‪.‬‬

‫תהליך תהליך קבלת החדשנות של רוג'רס‪:‬‬

‫ידע‬ ‫שכנוע‬ ‫החלטה‬ ‫הטמעה‬ ‫אישור‬

‫תנאים‬
‫מוקד‬

‫תהליך זה יכול להוביל לאימוץ החדשנות או לדחייתה‪.‬‬

‫קטיגוריות של אימוץ חידושים‪:‬‬

‫•חדשניים ‪innovators -‬‬

‫•מאמצים מוקדמים – ‪early adopters‬‬

‫•הרב המקדים – ‪early majority‬‬

‫•הרב המאחר – ‪late majority‬‬

‫•נשרכים מאחור ‪laggards -‬‬

‫ההטמעה נעשית בצורת ‪s‬‬

‫תהליך האימוץ של האינטרנט הסלולרי בארץ הוא בשלב קבוצת – ‪early majority‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪52‬‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫קבוצה זו של אנשים מאמצת רעיונות חדשים ממש לפני הממוצע של השימוש‪ .‬הרב המקדים מתקשר עם קבוצת‬
‫התייחסות דומה‪ ,‬אבל לעיתים רחוקות מחזיק בעמדה של מנהיגי דיעה בקבוצה‪ .‬המיקום המיוחד של הרב המקדים בין‬
‫המאמצים המוקדמים וכאלה שהם יחסית מאחרים לאמץ הופך אותם לחוליה חשובה בשרשרת הטמעת החידושים‪ .‬הרב‬
‫המקדים היא הקבוצה הגדולה ביותר בין המקדימים‪.‬‬

‫זמן ההחלטה על קבלת החידושים היא יחסית ארוכה מזאת של החדשניים והמאמצים המוקדמים‪ ,‬אך הם הולכים ברצון‬
‫אחר אימוץ החידוש אך לעיתים רחוקות מובילים‪.‬‬

‫‪2.1.1‬מפה‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫בספרו‪ ,The mobile connection ,‬מתאר לינג (‪ ,)12Ling R. 2004‬צרכים שונים של משתמשים בטלפון‪ .‬למכשיר‬
‫הטלפון הנייד יכולות רבות שהופכות אותו למכשיר ייחודי המסייע למשתמשים בו בפעולות שונות ובסוגי מוטיבציה‬
‫שונים‪.‬‬

‫לינג עשה הבחנה בין צעירים ומבוגרים‪ .‬ומצא כי צעירים משתמשים בטלפון נייד לצורך שיחות וקשר עם אנשים ואילו‬
‫מבוגרים לצרכי בטחון‪ .‬יש לשימוש במכשיר טלפון נייד ובאינטרנט סלולרי יתרון משמעותי לצעירים שמחפשים אחר‬
‫העצמאות‪ .‬הטלפון הוא אישי‪ .‬ניתנת אפשרות לצעירים ליצור רשתות חברתיות בלי צורך בהורים‪ .‬הגדילה בשימוש‬
‫בקרב צעירים מתחרשת גם בשל אפקט כדור השלג‪ ,‬ככל שיש יותר חברים מחוברים עם טלפון נייד‪ ,‬יש יותר‬
‫משתמשים‪.‬‬

‫בספר ציין לינג שימושים שונים לטלפון הנייד (לא בהכרח אינטרנט סלולארי)‬

‫‪.1‬צעירים – משתמשים יותר ב‪ sms-‬מאשר בשיחות‬

‫‪.2‬אנשי עסקים – הופכים את הזמן ליעיל יותר בשימוש בטלפון נייד‬

‫‪.3‬צווארון כחול – משתמשים לצורכי עבודה‪ .‬היכן צריכים להיות‪ ,‬מה הסטטוס וכו' (למשל‬
‫מתקינים של כבלים)‬

‫הסיפוקים מהטלפון‪:‬‬

‫‪.1‬ארגון ויעילות תוך כדי תנועה‬

‫‪.2‬תחושת בטחון‬

‫‪.3‬נגישות קלה לאחרים‬

‫‪ .4‬הטלפון הנייד כסמל סטטוס‬

‫דפנה למיש ועקיבא כהן מצאו מאפיינים ושימושים יחודיים לישראל בשימוש בטלפונים ניידים ( & ‪Lemish, D.‬‬
‫‪.)13Cohen, A. 2005‬‬
‫‪.5‬מקור בטחון בעת פיגוע‪/‬מלחמה‬

‫‪.6‬להיות מחובר לחדשות כל הזמן‬

‫‪.7‬לדעת היכן נמצאים קרובי משפחה וחברים‬

‫‪12‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪Ling, R. (2004). The Mobile Connection: The Cell Phone’s Impact on Society. San Mateo, CA: Morgan‬‬
‫‪Kaufman‬‬
‫‪13‬‬
‫‪Lemish, D. & Cohen, A. A. )2005(. Tell me about your mobile and I’ll tell you who you are: Israelis‬‬
‫‪talk about themselves. In Ling, R. )Ed.( and pederson, P. Mobile Communications: Re-negotiation of‬‬
‫‪the public sphere. London: Springer-Verlag.‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫רבים מהמשתמשים‪ ,‬ובעיקר צעירים‪ ,‬הופכים את הטלפון הנייד לאישי – עם קישוטים‬

‫למכשיר‪ ,‬רינגטונים‪ ,‬המתנה נעימה‪ ,‬ובכך הופכים את המכשיר למה שאנחנו‪.‬‬

‫מאידך‪ ,‬חשוב לזכור כאשר בוחנים סיפוקים שונים בטלפונים ניידים‪ ,‬כי הטלפון הוא סוג של‬
‫סמל סטטוס‪ ,‬המבטא בעיניי בעל המכשיר את אישיותו‪" .‬הזהות היא לא קבועה לעולם‪ ,‬ואף‬
‫פעם אינה באה לידי שלמות‪ .‬ולכן תמיד יש פתח לשינויים"‪Lemish, D. & Cohen, A. (.‬‬
‫‪ .)2005‬אנחנו מתייחסים למכשיר כאל אביזר המבטא את האישיות שלנו‪ ,‬זה מתבטא בסוג‬
‫הרינגטון שנבחר‪ ,‬בקישוט אותו נוסיף למכשיר‪ ,‬אם בכלל ואיזה ואיזה סוג מכשיר נבחר‪.‬‬
‫הטלפונים הניידים הם בעלי משמעות כפולה ואינם רק חפץ פיזי‪ ,‬אלא חפץ לו אנו מקנים‬
‫משמעות מצד אחד אבל גם דרך לתקשר ולשמור על קשר חברתי (‪.)Silverton R. 1996‬‬

‫הטלפון הנייד והאינטרנט הסלולרי מאפשר לפעול בנוכחות‪-‬ממרחק‪ ,‬סדרה של פעולות המבוצעות ממרחק באמצעות‬
‫שימוש בטלקומוניקציה (בעל שם ושנער ‪ .)141998‬המחקר יבחן כיצד ועד כמה משתמשים באפשרות זו בשלב הנוכחי‬
‫של קבלת הטכנולוגיה‪ ,‬בקרב הקהלים המוגדרים במודל‪ .‬השימושים השונים בהקשר זה יכולים להיות יעילות בזמן‪,‬‬
‫שליטה מרחוק‪ ,‬נגישות למידע חדשותי ואישי‪ ,‬תחושת בטחון ועוד‪.‬‬

‫‪Pioneering mobile internet‬‬

‫‪14‬‬
‫‪Baal Scehm J. & Shinar D., "The telepresence ara: Global Village or Media Slums", IEEE‬‬
‫‪Technology and Society Magazine, Vol. 17, no. 1, 1998 (Spring), pp 28-35‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫הגדרה‬

[access to the Internet with devices that offer wireless connectivity “ [pioneering mobile internet“

.the mobile device,mobile network,and mobile content

‫ מכשיר הטלפון הנייד בלבד‬:The mobile device

‫ או אתרים אשר עברו הסבה לאינטרנט סלולרי‬,‫ אתרים ופיצ'רים המיועדים לטלפון נייד בלבד‬:The mobile content
)‫(כמו עם מערכת אינפוג'ין למשל‬

‫התכונות של האינטרנט הסלולרי הן התכונות של האינטרנט הרגיל בתוספת היכולת לגלוש בכל מקום‬

three phases of the “innovation-decision process “ model )knowledge,persuasion,and

decision(,which ultimately

influences the outcome of the decision phase )see figure 1(.Although interesting,the two
remaining stages

Figure 1.Innovation-decision model )source:Rogers

)1996

52 ‫ מתוך‬14 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫המאה ה‪ 21-‬הביאה עימה את בשורת ההתכנסות‪ ,‬ה‪ ,convergence-‬מכשיר המכיל כמה יכולות שונות זו מזו‪.‬‬

‫‪'More than just talk on the move3‬ק‬

‫היחודיות של מכשיר הטלפון הנייד בעולם תקשורת ההמונים הוא ב‪ -convergence-‬מדובר במכשיר המשלב תקשורת‬
‫בינאישית‪ ,‬אחד על אחד‪ ,‬כמכשיר טלפון‪ ,‬עם תקשורת המונים‪ ,‬על פלטפורמת האינטרנט‪.)15leung, wei 2000( .‬‬
‫נקודה זו היא חשובה למחקר הבוחן את השאלה‪ ,‬כיצד אנשים משתמשים בטלפונים ניידים‪.‬‬

‫המחקר של לונג ווי מצא כי השימושים העיקריים של טלפון נייד הם אינסטרומנטלים יותר מאשר חברתיים‪.‬‬

‫המחקר גם מצא כי שימוש בשירותים שאינם שירותי שיחות‪ ,‬כמו שיחה מזוהה‪ ,‬ביפר מגבירים את השימוש בטלפון‬
‫הנייד (המדידה היא של זמן)‪.‬‬

‫הטלפון הנייד ממקסם את החופש של הניידות‪ .‬הוא גם דוחף למיצוי נושא הנגישות – גם בהקשר של עבודה וגם בחיי‬
‫המשפחה‪ .‬הוא משלב את חופש התנועה וגישה מיידית‪.‬‬

‫נמצא כי תחום העיסוק משנה מאד את אופי השימוש בטלפון הנייד (להכניס תחום עיסוק כשאלה לשאלון)‪.‬‬

‫גברים נוטים להשתמש בטלפון לצורך עסקים יותר מאשר נשים‪.‬‬

‫ישנן סיבות לשימוש בשירותים השונים שמציע הטלפון הנייד‪,‬‬

‫ההשערה שלי היא שבעיקר אנשי עסקים אשר זמנם קצר במהלך יום העבודה יהיו מאמצים מוקדמים של שירותי מידע‬
‫וכלים שהטלפון הנייד מציע‪.‬‬

‫כפי שמציינים במאמרם יעקב בעל שם ודב שנער‪,‬‬

‫אשתמש במונח אשר טבעו‪ ,‬נוכחות‪-‬ממרחק (סדרה של פעולות המבוצעות ממרחק באמצעות שימוש בטלקומוניקציה‪,).‬‬
‫כדי לתאר שימוש אינסטומנטלים בטלפון הנייד‪ .‬בעל שם ודב שנער השתמשו במושג כדי לתאר שימושים כאלה ברשת‬
‫האינטרנט בכלל‪ ,‬אני אתמקד בשימוש באינטרנט הסלולרי‪ ,‬וההבדלים בינו לבין שימוש באינטרנט רגיל‪ ,‬ובאפליקציות‬
‫שונות על גבי מכשיר הטלפון‪( .‬בעל‪-‬שם ודב שנער‪.)161998 ,‬‬

‫באינטרנט הסלולרי משתמשים לא כדי להחליף פעולות אשר יכולת לבצע בבית‪ ,‬אלא כמסייע‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪More than just talk on the move: Uses and gratifications of the cellular phone‬‬

‫‪16‬‬
‫‪Baal Scehm J. & Shinar D., "The telepresence ara: Global Village‬‬
‫‪or Media Slums", IEEE Technology and Society Magazine, Vol. 17,‬‬
‫‪no. 1, 1998 (Spring), pp 28-35‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫יותר במונח של מקלוהן (מקלוהן‪ ,)171964 ,‬הטלפון הנייד כמאריך של הגוף‪ ,‬אך לאו דווקא של האוזן בדיבור‪ ,‬אלא‬
‫בפעולות שונות בהם הטלפון הנייד יכול לסייע‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫‪Mrshall McLuhan, Understanding the media: The extantion of man (Mv\cGraw Book Co.,‬‬
‫‪New York, 1964), pp. 22-32.‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪X‬‬

‫למצוא‪:‬‬

‫נתונים על שימושים בתכנים בארץ – כמה מלקוחות סלקום גולשים בוואפ (‪ itu‬בחו"ל)‬

‫נתונים על שימוש בארץ – כמה מכשירי טלפון יש בכלל‬

‫כמה מהמכשירים יכולים לגלוש בהם‪.‬‬

‫חדירה בעולם‪:‬‬

‫שיטת תשלום בארה"ב – מי שמתקשרים אליו צריך לשלם גם‪.‬‬

‫הרשת לא הייתה פרוסה על פני כל המדינה‪.‬‬

‫אירופה ‪-‬‬

‫‪ – Young adults‬גברים יותר מנשים‬

‫מבוגרים – אותה חדירה בקרב נשים וגברים‪.‬‬

‫בטלפון נייד יש פחות את תופעת הפער הדיגיטלי‪ ,‬כמו באינטרנט ושימוש במחשב‪ .‬למרות שכן יש הבדלים בגלל‬
‫מכשירים ורמת השכלה‪ .‬עדיין הטלפון הנייד נגיש יותר ממחשב וחיבור לאינטרנט‪ .‬גם פונקציות של ‪ mms‬הן לא‬
‫מסובכות מדיי‪.‬‬

‫בטחון‪:‬‬

‫בטחון הוא גורם משמעותי ברכישת מכשירי טלפון‪)Mante-Meijer er al 2001( .‬‬

‫מבוגרים –‬

‫מאז ה‪ – 11/9-‬חשוב לבדוק היכן הילדים נמצאים (‪)lbs‬‬

‫מתי האוטובוס האחרון מגיע‬

‫יעילות‪:‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫לארגן דברים כאשר אתה בדרך באמצעות התקשרות ישירה לאדם איתו אתה מארגן דברים – פגישות וכו'‪ .‬לעיתים‬
‫באמצעות התקשרות בטלפון הנייד ניתן לוותר על פגישות פנים מול פנים הדורשות נסיעה ממקום למקום‪ .‬זה יכול‬
‫להיות גם שינוי כיוון באמצע טיול‪ ,‬קביעת פגישה עם חברים והאפשרות להתריע מראש כאשר מאחרים לפגישה‪.‬‬

‫אינטראקציה חברתית ולכידות חברתית (?)‬

‫פרק ‪ – 2‬שימוש בטלפון נייד‬

‫החברה מעצבת את הטכנולוגיה כמו גם שהטכנולוגיה מעצבת את החברה‪.‬‬

‫לבדוק מקורות‪:‬‬

‫השפעה על שימוש בעסקים‪Julsrud 2003 .‬‬

‫‪ -Glaster and Strauss 1976‬איך צעירים יוצרים את האמנספציה שלהם‪.‬‬

‫‪Meyrowitz, 1985‬‬

‫‪ – Euroscom p-903‬מחקר‬

‫‪ – EU's e-living project‬מחקר‬

‫להסתכל באינדקס לגבי מחקרים‪.‬‬

‫‪ – Leung and wei 2000‬שימושים וסיפוקים!!‬

‫עמוד ‪( 28‬להוסיף מהמחשב הנייח)‬

‫סילבסטון טען כי טלפונים ניידים הם בעלי משמעות כפולה ואינם רק חפץ פיזי‪ ,‬אלא חפץ לו אנו מקנים משמעות מצד‬
‫אחד אבל גם דרך לתקשר ולשמור על קשר חברתי‪ .‬הטלפון הנייד הוא סוג של תכשיט‪ ,‬אליו אנחנו מתייחסים כאביזר‬
‫אופנתי‪.‬‬

‫אנחנו מתייחסים למכשיר כאל אביזר המבטא את האישיות שלנו‪ ,‬זה מתבטא בסוג הרינגטון שנבחר‪ ,‬האם נקשט את‬
‫הטלפון באביזרים נוספים‪ .‬איזה סוג מכשיר נבחר‪.‬‬

‫זהו המכשיר הכי אישי שיש‪ ,‬המספר שלו הוא רק של אדם אחד‪ ,‬ורק אדם אחד יענה למכשיר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫המשך – להשלים מהמחשב‬

‫מכשיר הטלפון כחלק מהאישיות של האדם‪ .‬נותנים לו תכונות אנושיות‪.‬‬

‫סיבות להחזקת טלפון נייד‪:‬‬

‫תחושת בטחון (‪ – )Safety and Security‬בתקופות של פיגועים‪ ,‬לא יודעים היכן הילדים‪ ,‬אנשים חולים‪ ,‬לכל מקרה‬
‫שיכול לקרות‪ .‬כשיש מכשיר טלפון‪ ,‬אתה לעולם לא לבד‪ ,‬כשיש צרה (פנצ'ר בגלגל‪ ,‬וכו')‪ ,‬להודיע שהכל בסדר‪.‬במקרי‬
‫חירום‪( .‬במקרי חירום ניתן לאתר דרך ‪.)lbs‬‬

‫תחושת חוסר בטחון – נהיגה ושימוש בטלפון נייד‪ .‬תחושת חוסר בטחון כאשר רואים נהגים אחרים המשתמשים‬
‫בטלפון נייד בזמן נהיגה‪.‬‬

‫תחושת חוסר בטחון – חדירה לפרטיות‪ .‬ניתן להשיג אותך בכל מקום‪.‬‬

‫סידור סדר יום – שימוש בטלפון מוביל לסדר יום יעיל יותר‪ ,‬ניתן לארגן דברים כאשר אתה בתנועה‪ ,‬לחסוך בזמן‪ ,‬עם‬
‫המשפחה‪ ,‬עם העבודה‪ .)Pan-European Euroscom P903 – mobile telephone and Internet use( .‬הטלפון‬
‫הנייד שינה את הדרך בה אנו מארגנים דברים‪ .‬לא חייבים להיות במקום מסויים כדי לקבל מידע‪ ,‬אפשר לקבל את‬
‫המידע בכל מקום‪ .‬זה יכול להגדיל את היעילות בחיי היומיום‪.‬‬
‫ארגון חברתי – קביעת פגישות עם חברים וכו'‪.‬‬

‫שמירת זמן‪ :‬בשנת ‪ 1800‬התקיימו לראשונה שני התנאים ההכרחיים לשמירת זמן‪:‬‬

‫החלטה משותפת על מכשירים הקובעים את הזמן‪.‬‬

‫החלטה על סנכרון מכשירים אלה לזמן קבוע בכל מקום‪.‬‬

‫העדויות הראשונות לשעון היו משנת ‪ 1283‬במנזרים הבנדיקטיים‪ .‬השתמשו בהם לצרכים אזרחיים בשנת ‪ 1300‬עם‬
‫בניית מגדלי שעון‪.‬‬

‫לואיס ממפורד דיבר על הזמן והטכנולוגיה‪.‬‬

‫מגדלי השעונים היו טובים רק למי שהיה בטווח השמיעה של השעון‪ .‬אולם התעורר צורך במכשיר זמן נייד‪ .‬ואז נבנו‬
‫מכשירים קטנים יותר וניידים‪.‬‬

‫רק בשנת ‪ 1850‬יצרו שעון נייד קטן ולא יקר‪ .‬ואומץ בחום על ידי האמריקאים במלחמת האזרחים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫אולם הייתה בעיה של סטנדרטיזציה של זמנים‪ .‬עד ‪ 1880‬היו ‪ 50‬סטנדרטים שונים של זמן בארצות הברית‪.‬‬

‫טלפונים ניידים ומתבגרים‬

‫בני נוער משתמשים בטלפון נייד‪:‬‬

‫כדי "לנהל" את החיים החברתיים שלהם‪.‬‬

‫כאביזר אופנה‬

‫סטטוס חברתי – איזה מודל יש לך‬

‫לחץ חברתי‪/‬קבוצתי‪ ,‬לכולם יש‪ ,‬אז גם אני רוצה‬

‫תחושת עצמאות – להיות בקשר עם הסביבה מחוץ להקשר המשפחתי‪.‬‬

‫שימוש ניכר ב‪ – sms-‬איזה שימושים ב‪?sms-‬‬

‫אינטרקציה בין חדשנות טכנולוגית לבין מוסדות חברתיים‪:‬‬

‫ההמצאה של הטרנזיזטור בעיניי רבים‪ ,‬הייתה רגע מכריע במאה ה‪.20-‬‬

‫ישנם הרבה דוגמאות לאינטראקטציה בין טכנולוגיה לבין מוסדות חברתיים‪ .‬הברורה מכולם הייתה המהפכה‬
‫התעשייתית (בין השנים ‪ .)1840-760‬כוח עבודה חדש – המכונה‪ ,‬הוביל לשינוי בצורת העבודה‪.‬‬

‫נקודה נוספת הייתה התחבורה והרכב הפרטי – עם מכונית ההמונים הראשונה‪ ,‬מודל ‪ T‬בשנת ‪ .1908‬הקהילות הפכו‬
‫להיות פחות מבוססות מיקום‪ ,‬ויותר מבוססות עניין‪ .‬כמו הטלפון הנייד‪ ,‬זה מרחיב את העצמאות של צעירים‪.‬‬

‫האינטרנט גם הוא מרחיב את תחום הקהילות‪ ,‬לקהילות מבוססות עניין‪.‬‬

‫האינטרנט הסלולרי מאפשר גישה קלה יותר לבנקים‪ ,‬חברות תעופה וכו'‪.‬‬

‫איך משפיע האינטרנט הסלולרי על החיים? כאשר לא מוגבלים למחשב כדי לגלוש‪ .‬ולא למקום מסויים (כמו אינטרנט‬
‫קפה)‪.‬‬

‫זה מאפשר יעילות גדולה יותר‪.‬‬

‫יש גישה למידע בכל מקום‪.‬‬

‫האינטרנט הסלולרי יכול גם לקשר בין אנשים וגם לפתח אינדיבדואליזם‪ .‬אנשים יכולים לנצל את הזמן בו הם‬
‫מתקשרים עם הסביבה שלהם‪.‬‬

‫המחקר ‪ -‬השפעות של אינטרנט סלולרי על משתמשים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫לבדוק – ‪Blacksburg electronic village‬‬

‫אנשים נוטים יותר להשתמש בשירותים של מייל באינטרנט‪ .‬לבדוק איך זה באינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫האינטרנט מושך אנשים לקשרים חברתיים‪.‬‬

‫מאמר פסיכולוגי ‪Journal of personality and social psychology – self symbolizing and the neglect of‬‬
‫‪.others perspectives‬‬

‫‪ -‬לבדוק באלקסה אתרי אינטרנט סלולרי – בודק אתרי אינטרנט סלולרי – יש להוסיף שימושים באתרים אלה‪.‬‬

‫קובץ מאמרים – ‪mobile communications‬‬

‫‪( Mobile back to front: uncertainty and danger in the theory – technology relation‬מהספר‬
‫הכחול)‬

‫יש להזהר במחקרים לא להשתמש באותם הסברים שהשתמשו בהם במחקרים על קבלת טכנולוגיית האינטרנט בקרב‬
‫החברה‪ .‬קבלה של טכנולוגיה אחת לא בהכרח דומה בקבלת טכנולוגיה אחרת‪.‬‬

‫(בילי – ההבדל בין האינטרט הסלולרי לאינטרנט במחשב‪ .‬ניידות‪ ,‬גישה להרבה אנשים מצד אחד‪ .‬אך מצד שני פחות‬
‫מוכר ויותר חוששים להשתמש‪ ,‬כמו כן‪ ,‬מסך קטן ואתרים ואפליקציות לא ידידותיים)‪.‬‬

‫בסלולר‪ ,‬כמו באינטרנט‪ ,‬אין אינטרקציה של פנים מול פנים‪ .‬לכן‪ ,‬אדם יכול "לשחק" ולהיות אדם אחר‪( .‬גופמן)‬
‫‪18‬‬
‫‪The five rules of virtuality – woolgar 2002, 2004‬‬

‫קבלה ושימוש בטכנולוגיות חדשות מסתמך באופן קריטי על הקשרים חברתיים לוקאליים‪:‬‬

‫קבלה ושימוש למעשה מתסמכים על נתונים שאינם קשורים לטכנולוגיה‪ .‬נתונים אלה יכולים להסביר מדוע טכנולוגיות‬
‫כמו ‪ virtual relity‬לא תפסו או מדוע תקשורת בפס לא רחב‪ ,‬ללא אפשרות לוידיאו ותכנים מרובים‪ ,‬דווקא הגדיל את‬
‫תחושת הקהילה של המשתמשים‪.‬‬

‫השלכה לסלולאר – היכן מדברים‪ ,‬למי יש טלפון נייד‪ ,‬מי מחובר לאינטרנט הסלולרי‪ ,‬מי מחובר לרשת‪ ,‬שליחת הודעות‬
‫וכו'‪.‬‬

‫‪Woolgar, S. (2002) Five rules of virtuality. In Woolgar, S. (ed), Virtual Society? – 18‬‬
‫‪.Technology, Cyberbole, Reality. Oxford University Press, Oxford, pp. 1-22‬‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫הפחדים והסיכונים הקשורים בטכנולוגיות חדשות אינם מתחלקים שווה בשווה בקרב כל הקבוצות החברתיות‪:‬‬

‫טכנולוגיה וירטואלית משלימה יותר מאשר מחליפה פעילות "אמיתית"‬

‫למשל ‪ e-learning‬הוא רק השלמה ללימוד אמיתי‪ .‬צ'אט הוא השלמה לשיחות אמיתיות? חיים חברתיים וירטואליים‬
‫מביאים אספקט נוסף לחיים חברתיים אמיתיים ולא מחליפים אותו‪.‬‬

‫ככל שזה יותר וירטואלי זה יותר אמיתי! ‪:‬‬

‫הרחבה של הסעיף הקודם‪ .‬אפליקציות וירטואליות חדשות יכולות לעורר פעילות בחיים האמיתיים (למשל פגישות של‬
‫חברי פורום)‪ .‬או למשל תכתובות מייל שמובילות לפגישות‪.‬‬

‫ככל שזה יותר גלובלי‪ ,‬זה יותר לוקאלי! ‪:‬‬

‫מוצר טכנולוגי גלובלי הופך להיות לוקאלי‪ .‬החברה מאמצת אותו בצורה מסויימת‪.‬‬

‫החוקים הוירטואלים וטלפונים ניידים‪:‬‬

‫הטמעה של שימוש בטלפון נייד תלוייה באופן קריטי בהקשר המקומי חברתי‪.‬‬

‫הפחדים והסכנות הקשורים לטכנולוגיות של טלפון נייד‪ ,‬באים מהחברה ומופצים על ידה‪.‬‬

‫הטלפון הנייד משלים ולא מחליף פעילות שאינה וירטואלית‬

‫ככל שאתה יותר נייד‪ ,‬כך אתה יותר קשור למקום אחד (אליו אתה מתקשר)‬

‫ככל שאתה יותר גלובלי כך משתמשים בטלפון הנייד באופן לוקאלי‪.‬‬

‫‪Mobile phones as fashion statements: the Co-creation's of mobile communication's public‬‬

‫‪meaning‬‬

‫עוד בתחילתו היה ההטלפון כסמל סטטוס‪ .‬כאשר רק למעט אנשים הייתה היכולת הכלכלית לרכוש ולהשתמש בטלפון‪.‬‬

‫התיאוריה עליהם מתבססים – הצד הסימבולי של הטכנולוגיה‪ ,‬כדי להסביר שימוש בטלפון נייד‪ .‬הטלפון הנייד הפך‬
‫להיות מכשיר שאינו רק כלי‪ ,‬אלא סמל אפנה‪ .‬המכשיר שהופך להיות אנחנו ומייצג אותנו‪.‬‬

‫בתחילה התדמית של הטלפון הנייד עתידנית ומתוחכמת‪ .‬המכשיר המסחרי הראשון‪ StarTac ,‬של מוטורולה הושפע‬
‫בעיצובו מהסדרה "מסע בין כוכבים"‪ ,‬אפילו בשם‪)Star track( .‬‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫בילי – הופכים את הטלפון לסמל אפנה וכסמל של ה"אני" באמצעות בחירת המותג והדגם‪ ,‬באמצעות צעצועים‬
‫שמוסיפים לטלפון הנייד‪ ,‬אך גם באמצעות תכנים פרסונליים – כמו טרוטון‪/‬רינגטון‪ ,‬המתנה נעימה‪ ,‬שומר מסך‪.‬‬

‫פרק ‪ – 2‬בין פרטי וציבורי‪.‬‬

‫כיצד חוקרים מבדילים בין פרטי לבין ציבורי‪.‬‬

‫כיצד מתנהגים כאשר רואים אדם אחר גולש? האם מסקרן?‬

‫‪Behavioral changes at the mobile workplace: A symbolic interactionistic approach‬‬

‫הטלפון שייך לאדם ולא למקום‪ .‬לכן‪ ,‬אפשר לגלוש ולהשתמש בטלפון בכל מקום‪.‬‬

‫‪ – Mobile workplace‬כשהטלפון הנייד הוא כלי להתקשר וגם לגלוש ולבדוק מיילים‪( .‬הרחבה של המושג‪ ,‬שם הוא‬
‫התייחס רק לטלפון נייד כמכשיר לדיבור)‪.‬‬

‫מקום העבודה הנייד‪ ,‬משנה את אופי העבודה‪ ,‬את ההתנהגות‪ ,‬ואפילו את המראה האדריכלי של המקום‪.‬‬

‫שינויים כמו גמישות בבחירת מקום העבודה‪ ,‬נגישות גבוהה יותר (מתייחס גם למיילים)‪.‬‬

‫אופן אופיס –‬

‫אין שולחנות קבועים‬

‫פינות שקטות לעבודה ושיחות‬

‫שימוש בטכנולוגיה ניידת – מחשבים ניידים וטלפון נייד‪.‬‬

‫שעות עבודה גמישות‬

‫חלוקה שווה – מנהלים ועובדים משתמשים באותו מרחב‪.‬‬

‫‪Tell me about your mobile and I'll tell you who you are: Israelis talk about themselves‬‬

‫המייל של דפנה למיש ‪lemish@post.tau.ac.il -‬‬

‫זהות וטלפון נייד‪.‬‬

‫"הזהות היא לא קבועה לעולם‪ ,‬ואף פעם אינה באה לידי שלמות‪ .‬ולכן תמיד יש פתח לשינויים"‪\.‬‬

‫המחקר בודק כיצד משתמשים בטלפון נייד‪ ,‬משתמשים בטלפון הנייד על מנת לייצג את עצמם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫בילי ‪ -‬מה הקשר בין טלפונים מתקדמים בעלי אפשרות גלישה לזהות המשתמש? איך זה משליך על המשתמש? איך‬
‫המשתמש מציג עצמו בפני אחרים‪.‬‬

‫שאלות – מה הקונטקסט של השימוש בטלפון נייד?‬

‫מהמאמר – בארץ בא לענות על צורך של כאן ועכשיו ומדגיש העדפות והצגה אינדיבדואלית של האדם‪.‬‬

‫למצוא מאמר ‪ – "caspi and limor "the in/outsiders: mass media in Israel -‬על הטמעה של טכנולוגיות‬
‫תקשורת בישראל‪.‬‬

‫סיבות בארץ‪ .1 :‬סיבות פוליטיות‪ .‬בטחון‪ :‬לתקשר אחד עם השני במקרה של פיגוע חבלני‪ .‬נותן אשליה של הגנה‪( .‬בילי‬
‫– במקרה של אינטרנט סלולרי לגלוש לאתרי חדשות‪ .‬הנתונים עלו בזמן המלחמה למשל‪.‬‬

‫‪ .2‬סיבות של קשר משפחתי וקשרים חברתיים‪.‬‬

‫‪ .3‬אימוץ טכנולוגי מתקדם (המאמר של כספי ולימור)‬

‫צירוף של שלושת הגורמים הללו הביאו לתרבות ייחודית של שימוש בטלפון נייד בישראל‪.‬‬

‫לבקש את הסקר ושאלות הראיון מדפנה למיש‪.‬‬

‫ממצאים‪ :‬הבדלים בשימוש של גברים ונשים‪ .‬הבדלים בין מבוגרים וילדים‪ .‬הגדרת זהות ישראלית קולקטיבית‪.‬‬

‫לחפש – ‪cohen and lemish 2003 – Real time and recall measures of mobile phone use: some‬‬
‫‪methodological concerns and empirical applications. New media and society, 5,167-183‬‬

‫לחפש את פיסק – לתיזה‪Understanding the popular culture .‬‬

‫הטלפון הנייד והג'נדר‪-‬‬

‫הטכנולוגיה היא הרבה יותר מאשר חומר – זה גם מוצר צריכה‪ ,‬צורה של ידע‪ ,‬ומקום של מאבקי כוח על בסיס ג'נדר‪.‬‬

‫הטלפון הנייד משמש קודם כל לשיחות עם משפחה‪.‬‬

‫בילי ‪ -‬מעניין לבדוק הבדלים בשימוש באינטרנט סלולרי בין גברים ונשים‪.‬‬

‫הטלפון הנייד המתקדם הוא סוג של גאדג'ט‪.‬‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫הטלפון הנייד כהארכה של האדם (מקלוהן) – למיש – הצהרה של גברים‪" .‬כשאני בלי טלפון אני מרגיש שאיבדתי יד"‬

‫המושגים‪ ,‬שלי ואני מתערבבים אצל גברים‪.‬‬

‫הטלפון הנייד כסמל ל‪inclusiveness -‬‬

‫הגברים הם הראשונים שאימצו את הטלפון הנייד כסמל סטטוס‪ .‬נשים יותר התעניינו בשימוש בטלפון לשיחות‪ .‬הגברים‬
‫התרגשו מטלפון נייד חדש‪.‬‬

‫נשים מערבות את הטלפון בחיים הרומנטים – התקשר לא התקשר‪ ,‬שלח הודעה או לא‪ .‬בילי – לבדוק האם נכנסו‬
‫לאתרי היכרויות ברשת‪.‬‬

‫(לבדוק עם יניב את ‪ – love me‬כמה נכנסים לאתר מהטלפון הנייד‪ ,‬גם קופידון אלדד)‬

‫בילי – האם מתשמשים בטלפון הנייד במקרה חירום? אתר דפי זהב‪ ,‬רכבות‪.‬‬

‫השימוש בטלפון הנייד הוא בתפר שבין הציבורי לפרטי‪.‬‬

‫בילי ‪ -‬שימוש עם ילדים‪ .‬שירות "איפה הילד" לאיתור‪.‬‬

‫בילי – לבדוק שימוש אצל חיילים‪.‬‬

‫לבדוק – ‪smith 1986 – Television addiction. In Brynt, J. and Zillman, D.. Perspective media and‬‬
‫‪ - effects‬התמכרות לטלוויזיה‪.‬‬

‫הטלפון הנייד כבונה את הישראליות‬

‫ההטמעה המהירה של הטלפון הנייד כחלק מה"אופי הישראלי"‪.‬‬

‫הישראלים וולגריים וכו'‪.‬‬

‫הישראלים אוהבים טכנולוגיות חדשות‪.‬‬

‫בטחון – לדעת היכן נמצא הילד במקרה וקורה משהו‪ .‬להזעיק עזרה וכו'‪.‬‬

‫לסיכום – השימוש בטלפון הנייד מגדיר את הג'נדר‪ ,‬גיל (בוגרים‪ ,‬נערים)‪ ,‬ותרבות ישראלית‪.‬‬

‫(תיאוריית האדם השלישי – ההשפעה "השלילית לא תהייה עליי‪ ,‬אלא על האחר)‪.‬‬

‫‪Self-symbolizing and the neglect of others‬‬

‫האדם מנסה להפוך התרשמות שלילית עליו מאחרים‪ ,‬באמצעות הצגת אספקטים חיוביים שלו‪( .‬יכול להיות מקצוע‬
‫מבוקש – מוזיקאי‪ ,‬מדען ביולוגי וכו')‪.‬‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

0bject relation theory - ‫לבדוק‬

Real time and recall measures of mobile phone use: some methodological concerns and
empirical applications

‫דפנה למיש ועקיבא כהן‬

All this leads to one sure phenomenon, namely, the rapid diffusion of the mobile phone from
being quite an esoteric device only a decade or so ago to one of the most prevalent forms of
communication today. Indeed, one avenue of research on the subject could be based on the
,)Diffusion of Innovations paradigm )Rogers, 1995

The study on which this article is based was undertaken in Israel, one of the countries in which
the mobile phone has been overwhelmingly adopted in a few short years )Schejter and Cohen,
2002(. With a population of only 6.5 million, there are more than 3 million mobile phones
currently in use. In fact, Israel is also at the point where the number of mobile phone subscribers
.has overtaken that of fixed phone subscribers

‫ממצאים‬

Based on the series of questionnaire items )Table 3( it is clear that

people say they speak more with their spouse, other adult family members

,as well as friends and colleagues more than they do with their children

,people in the army, and for obtaining information and emergencies. Also

there was virtually no difference between the patterns displayed by women

and men )the Spearman rank order correlation between the rankings of

.)men and women was = .93

The second issue concerned the location of the participant-caller during

the call. According to the questionnaire data, which naturally dealt only with

generalities and not with specific calls, there was relatively little variability

among the nine locations: from an overall high of 2.92 on a four-point scale

for calls made out of doors or while driving – to a low of 2.51 for calls –
52 ‫ מתוך‬26 ‫עמוד‬
 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

taking place in public buildings. Also, the Spearman rank order correlation

between the women and men was a moderate

,Finally, with regard to the location of the participant during the calls

.there was a moderate degree of correspondence between the two measures

,While in the questionnaire items the participants mentioned out of doors

their automobile, place of work, and school, as well as somebody else’s

home as the most common places where their mobile phone was used, the

IVR reports indicate that one’s own home was the prime place where the

mobile phone was used, with roughly one-third of all the calls taking place

there. This finding was quite surprising and may indicate the growing

.dependence on the mobile phone around the clock and everywhere

.Rogers, E. )1995(. Diffusion of Innovations. New York: Free Press - ‫למצוא‬

Big in Japan" - iMode and the mobile Internet"

Stuart J Barnes

JITTA : Journal of Information Technology Theory and Application; 2001; 3, 4; ABI/INFORM

Global

pg. 27

.‫ הסירבול של הוואפ והקליטה הלא טובה‬,‫האימוץ של האינטרנט הסלולרי במדינות רבות היה איטי בשל סיבות רבות‬
‫ (להוסיף לסקר ביפן – האם‬.imode-‫ יש מנויים רבים לאינטרנט הסלולרי וביחוד לשירות ה‬.‫ביפן הסיפור מעט שונה‬
?)‫ או בוואפ‬i-mode-‫משתמשים ב‬

‫ (זה‬.‫ הצליח בזמן שטכנולוגיות אחרות באירופה ובארה"ב לא הצליחו עד כה‬imode-‫השאלה המעניינת היא מדוע ה‬
)imode ‫ (בילי – להוסיף חומר על ההרפתקאה של סלקום עם‬.)‫השתנה בשנים האחרונות‬

nua internet service – ‫לחפש‬

?‫האם המסה שמשתמשת ונעזרת מדי יום באינטרנט במחשב תעטר באותה מידה לאינטרנט בטלפון הנייד‬

)‫(בילי – למצוא נתונים עדכניים על יפן ועל כל מדינה אליה אני מתייחסת‬

52 ‫ מתוך‬27 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫בפברואר ‪ 2001‬היו ביפן ‪ 31.6‬מיליון משתמשים באינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫הפלטפורמה של ה‪ i-mode-‬הוכיחה עצמה כשולטת בתחום האינטרנט הסלולרי בשימוש ‪ chtml‬במקום וואפ (בילי‬
‫בדור שלישי חוזרים ל‪ chtml-‬וזה יכול להסביר את ההצלחה והגדילה במספר הגולשים) (בילי – לעשות סקירה קצרה‬
‫על ‪ .)imode‬אתרי ‪ imode‬מתוכנתים כך שלא ישקלו יותר מדי וכך יעלו מהר וביעילות ויתאימו לרזולוציה של‬
‫המסכים הקטנים של הטלפון הנייד‪.‬‬

‫השירות של ‪ imode‬הוא ‪ always on – packet switch‬שלא כמו הוואפ בזמנו (לבדוק אם היום זה כך‪ ,‬לדעתי דור ‪3‬‬
‫ודור ‪ 2.5‬זה לא כך)‬

‫התשלום הוא על דאטה בלבד ולא על זמן‪ ,‬מה שלא היה כך בתחילת הוואפ‪.‬‬

‫המכשירים גם הם ייעודיים – מכשירים קלים יחסית‪ ,‬עם מסך גדול באופן יחסי עם איכות טובה‪ .‬השימוש הוא זהה בכל‬
‫המכשירים של כל היצרניות‪ .‬לחיצה על כפתור ‪ I‬תמיד תוביל לפורטל הסלולרי‪ .‬שלא כמו בוואפ שם זה משתנה מחברה‬
‫לחברה (‪ 0‬ארוך בנוקיה‪ ,‬כפתור ‪ I‬בסמסונג וכו')‬

‫מבחינת התוכן ה‪ i-mode -‬פונה לכל רבדי החברה בכל הגילאים‪ .‬עם פורטל רחב הכולל אתרי תוכן מתחומים שונים‪,‬‬
‫ספורט‪ ,‬חדשות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬הורדות‪ ,‬בידור ועוד‪.‬‬

‫יש גם שירות מייל באיכות טובה שהשימוש בו קל ונוח‪.‬‬

‫(בילי – להוסיף תרשימים של מכשירים ודוגמאות של אתרי ‪.)imode‬‬

‫המודל הכלכלי הוא חבילת גלישה ‪ +‬תשלום חודשי מתחדש לכל אתר‪( .‬זאת הסיבה העיקרית לכשלון בארץ כולל‬
‫העובדה שדור ‪ 3‬התדפק‪ ,‬והיתרון של ‪ imode‬כבר היה פחות משמעותי‪ .‬להשיג ציטוט מנורית גזית)‬

‫‪ Nttdocomo‬היא חברת הסלולר הגדולה ביפן‪.‬‬

‫הסיבות להצלחה ביפן‪:‬‬

‫חדירה קטנה מאד של האינטרנט‪ .‬השירות היה לא טוב ויקר מאד‪.‬‬

‫‪ imode‬הוא מותג חזק ביפן לשירותי דאטה סלולרי‪ .‬לכן ספקי תוכן רצו להיות חלק מזה וכך איכות התוכן והכמות‬
‫הלכה וגדלה‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬הלקוחות קיבלו מייל של הטלפון ולא רצו להחליף אותו‪.‬‬

‫‪ nttdocomo‬היא חברת הסלולר הגדולה ביפן‬

‫‪ imode‬הוא למעשה מערכת הכוללת מכשירים יעודיים‪ ,‬אתרים יעודיים ומודל כלכלי‪ .‬הקשר בין יצרניות המכשירים‬
‫לבין ‪ nttdocomo‬היה חזק‪ .‬חברת הסלולר הפעילה כוחה כדי שהמכשירים שלה יהיו המתקדמים ביותר בשוק‪.‬‬

‫‪ nttdocomo‬השקיעה בתשתיות של הרשת והרשת שלהם הייתה המתקדמת ביותר בזמנו‪ ,‬עם נפח גבוה יחסית של ‪9.6‬‬
‫עד ‪ 28‬קילו ביט בשנייה‪ .‬עובדה זו יחד עם כפתור התחברות מהיר וחיבור שהוא ‪ alwayson‬הפכו את השימוש לזול‬
‫יחסית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫תוכן – הדגש היה על תוכן יחסית לא עשיר (גם בגרפיקה) אך שימושי מאד ומתאים לאנשים בתנועה‪( .‬תוכן מתאים‬
‫לכל זמן ביום)‬

‫תרבות – העם היפני‪ ,‬במיוחד בקרב צעירים‪ ,‬מאד אוהבים חידושים‬

‫התכניות העתידיות כוללות הפצת ‪ Imode‬באירופה‪ ,‬בארה"ב (ובישראל)‪ .‬כמו כן‪ ,‬יפן הייתה הראשונה שהטמיעה את‬
‫דור ‪( .3‬להסביר את ההבחנה בין דור ‪ 3‬ל‪. )imode -‬‬

‫לסיכום יש כאלה שטוענים ש‪ imode‬הוא דוגמא להצלחה של אינטרנט סלולרי‪ ,‬לעומתם אחרים טוענים שההצלחה‬
‫היתה בגלל שפנתה לקהל יפני יחודי עם שוק יחודי (כמו למשל חדירה מועטה של אינטרנט‪ ,‬שלא כמו באירופה‪,‬‬
‫בארה"ב ובישראל)‪.‬‬

‫אולם עדיין ניתן ללמוד רבות מהקונספט ההוליסטי‪ ,‬של מותג חזק בתוכן ובכלל והשקעה נרחבת בטכנולוגיה ובתשתיות‬
‫ובמכשירים‪.‬‬

‫בילי – הערה כל זה היה נכון בימי הוואפ‪ ,‬בהם החדירה הייתה נמוכה‪ ,‬המצב משתנה עם הטמעת דור ‪ ,3‬שמביא‬
‫טכנולוגיה מתקדמת‪ ,‬מכשירים ותוכן עשיר‪.‬‬

‫להוציא כמה קישורים מהמאמר‪ .‬רד הרניג‪ .‬סקר נוע‬

‫‪Modifying adoption research for mobile Internet service adoption: Cross-disciplinary‬‬

‫‪interactions‬‬

‫‪Per E. Pedersen‬‬

‫‪Agder University College‬‬

‫‪per.pedersen@hia.no‬‬

‫‪Rich Ling‬‬

‫‪Telenor R&D‬‬

‫‪richard-seyler.ling@telenor.com‬‬

‫כיום נושא המחקר של האינטרנט הסלולרי עדיין בחיתוליו‪ ,‬אולם ישנם מחקרים רבים על טלפונים סלולריים ועל‬
‫הטמעת האינטרנט שיכולים לסייע במחקר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫המאמר בא להציג ‪ 4‬סוגי מחקר אשר לדעת המחברים מתאימים למחקר על אימוץ האינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫ארבעת סוגי המחקר‪.‬‬

‫‪The four directions are termed diffusion research, adoption research, uses and gratifications‬‬
‫‪.research and domestication research‬‬

‫(בילי – המחקר שלי מתבסס על שימושים וסיפוקים)‬

‫בסיס המחקר של שימושים וסיפוקים מגיע מתחום התקשורת‬

‫בילי – להוסיף פרק של אימוץ חידושים המסתמך על הספר של ‪ – rogers‬מה שלב האימוץ של האינטרנט הסלולרי‬
‫בארץ באופן תיאורי‪.‬‬

‫‪ .1‬מחקר של הטמעה – מחקר תיאורי‬

‫המחקר של הטמעת הטכנולוגיה מתמקד על תיאור והסבר תהליך האימוץ כחלק מתהליך ההטמעה‪ ,‬ומהי הרמה בתוך‬
‫התהליך‪ .‬מחקרים הגדירו סגמנטים בתוך תהליך ההטמעה‪ ,‬כמו משתמשים מוקדמים‪ ,‬רב משתמש‪ ,‬ונשרכים מאחור‪.‬‬

‫(בילי לבדוק מחקר על ‪Tjøstheim and Boge [49] studied the demographic‬‬

‫‪characteristics of early adopters of mobile commerce‬‬

‫‪when compared to non-adopters, while Mante-Meijer and‬‬

‫‪ .) Haddon‬כאשר מנסים להסביר‪ ,‬ישנן שתי גישות‪ .‬אחת היא גישת הטמעת החידושים של רוג'רס‪ ,‬אשר מציעה‬
‫מספר תכונות של הטכנולוגיה התורמות להטמעה או אי הטמעה שלה‪ ,‬כמו התאמה‪ ,‬מורכבות‪ ,‬שבטיות‪ .‬אשר משפיעות‬
‫על שימושיות וקלות בשימוש‪.‬‬

‫(בילי – למצוא מאמר על הטמעת האינטרנט)‬

‫אולם הסבר אחר יכול להיות של תכונות השוק או הצרכנים כמו רגישות למחיר‪ ,‬רגולציה מה שיכול לנבות הטמעה של‬
‫חידושים‪ ,‬אך לא להצביע על המקום של האוכ' בתהליך‪.‬‬

‫הבעיה של מחקר כזה‪ ,‬שאינו מתייחס לקונטקסט של הטכנולוגיה‪.‬‬

‫‪ .2‬מחקר של שימושים וסיפוקים‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫מחקר מתחום התקשורת‪.‬‬

‫* מאמצי הטכנולוגיה מבקשים "סיפוקים" שונים מהטכנולוגיה‪ ,‬בהתאם לצרכים ומוטיבציה אישית של המשתמשים‪.‬‬

‫מחקרים על טלפון נייח וטלפון נייד‪:‬‬

‫א‪ - Dimmick and Sikan [5 - .‬מצאו ‪" 3‬סיפוקים" – חברתיות‪ ,‬שימושים (‪ )instrumentality‬ובטחון בהטעמה‬
‫שימוש בטלפון נייד‪.‬‬

‫ב‪ .‬לינג וווי טוענים שטלפונים מתקדמים מציעים גם תוכן (‪)more than just talk on the move‬‬

‫הם מצאו ‪ 7‬סיפוקים שונים‪" :‬אופנה‪/‬סטטוס"‪" ,‬חיבה‪/‬קשר חברתי"‪" ,‬רגיעה"‪" ,‬ניידות"‪" ,‬גישה מהירה"‪" ,‬‬
‫‪."instrumentality", " "reassurance‬‬

‫"‪fashion/status", affection/sociability", "relaxation", "mobility", "immediate access",‬‬

‫‪.""instrumentality" and, "reassurance‬‬

‫הם מצאו במחקר כי ה"סיפוקים" שהיו קשורים לטלפון נייח נשארו‪ ,‬אך עם תוספת של אופנה‪ ,‬רגיעה‪ ,‬בידור‪ ,‬גמישות‪,‬‬
‫חברתיות‪ ,‬וחיפוש מידע‪.‬‬

‫ג‪.Höflich and Rössler .‬‬

‫החשיבות של מחקרי שימושים וסיפוקים היתה בזה ששימוש בטלפון נייד הביא סיפוקים נוספים מעבר לטלפון הנייח‬
‫ומעבר לסיפוקים של שימוש באימייל‪.‬‬

‫הבעיה של המחקרים שהם מתמקדים בטכנולוגיה ולא בקונטקסט‪ ,‬כמו כן‪ ,‬בדרך כלל בצעירים כי הם מהווים את‬
‫אוכלוסיית המשתמשים המוקדמים‪.‬‬

‫(טישטוש גבולות בין הציבורי לפרטי)‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

) Usability and design ‫(בילי – לחפש מאמרים של‬

:‫למצוא מאמרים‬

N. Green, R.H.R. Harper, G. Murtagh, and G. Cooper, "Configuring the mobile user: sociological
.and industry views", Personal and Ubiquitous Computing, vol. 5, pp. 146-156, 2001

‫שימושים וסיפוקים באינטרנט‬

R. LaRose, D. Mastro, and M.S. Easiton, "Understanding Internet usage: A social-cognitive

approach to uses and gratifications", Social Science Computer Review, vol. 19, pp. 395-413,
.2001

‫שימושים וסיפוקים של פייג'ר‬

L. Leung and R. Wei, "The gratifications of pager use: Sociability, information-seeking,

,entertainment

.utility, and fashion and status" Telematics and Informatics, vol. 15, pp. 253-264, 1998

‫על מערכות יחסים באמצעות טכנולוגיה‬

R. Ling, "Direct and mediated interaction in the maintenance of social relationships", in A.

Sloane and

F. van Rijn )eds.(, Home informatics and telematics. Information technology and society, Kluwer.
,Boston

.pp. 61-86 ,2000

‫על שימוש בחיי היומיום‬

,"R. Ling and L. Haddon, "Mobile telephony, mobility and the coordination of everyday life

presented at the “Machines that become us“ conference, April 18-19, Rutgers University, NJ,
.2001

52 ‫ מתוך‬32 ‫עמוד‬
 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

!‫סגמנט של אימוץ חידושים – חשוב‬

A. Mahler and E.M. Rogers, "The diffusion of interactive telecommunication innovations and the
critical mass: the adoption of telecommunication services by German banks",
.Telecommunications Policy, vol. 23, pp. 719-740, 2000

P.E. Pedersen, "Adoption of mobile Internet services: An exploratory study of mobile commerce
.early adopters", Journal of Organizational Computing and Electronic Commerce, forthcoming

‫על אמהות מרחוק‬

L.F. Rakow and V. Navarro, "Remote mothering and the parallel shift: Women meet the cellular

.telephone", Critical studies in mass communication, vol. 10, pp. 144-157, 1993

‫אימוץ חידושים של רוג'ר‬

.E.M. Rogers, Diffusion of Innovations, )4. ed.(, New York: The Free Press, 1995

‫על מסחר בטלפון הנייד‬

I. Tjøstheim and K. Boge, "Mobile commerce – who are the potential customers?", presented at
.COTIM-2001, July 18 - 20, Karlsruhe, Germany, 2001

!‫שימושים וסיפוקים‬

J. Dimmick and J. Sikand, "The gratifications of the houshold telephone", Communication

Research, vol. 21, pp. 643-664, 1994

More than just a talk on the move

52 ‫ מתוך‬33 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫מאמרים מתוך הספר – ‪Computers, Phones, and the intrnet‬‬

‫‪Domestication information technology‬‬

‫‪Oxford university press 2006‬‬

‫‪Edited by‬‬

‫‪Robert Kraut‬‬

‫‪Malcolm Brynin‬‬

‫‪Sara Kiesler‬‬

‫מאמר –‬

‫‪Teenage communication in instant messaging era‬‬

‫‪Bonka Boneva, Amy Quinn, Robert Kraut, Sara Kiesler and Irina Shklovski‬‬

‫הסיבות לשימוש ב‪ im-‬אצל צעירים (אפשר להשליך על סיבות לשימוש ב‪ im-‬וצ'אטים בטלפון הנייד – בילי)‬

‫ב‪ im-‬זה אחד על אחד‪ ,‬בצ'אטים‪ ,‬או אחד על אחד או אחד לרבים‪ .‬צורך חשוב בגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫* לשמור על חברויות – יש למתבגרים יותר חברים מאשר למבוגרים (בדרך כלל יתקשרו עם אנשים שהם מכירים)‬

‫* תחושת שייכות לקבוצה וקבלה‬

‫ממצאים – פחות מהנה מאשר שיחת טלפון‪.‬‬

‫שני סיבות עיקריות לשימוש‪:‬‬

‫מרחיב את האפשרויות לתקשורת‬

‫עוזר להגדיר זהות חברתית (תוצאה שאינה קשורה לתקשורת והתקשרות עם אנשים)‬

‫מאמר‪-‬‬

‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

Control, emancipation and status

The mobile telephone in teens' parental and peer relationship

.‫ ומתי הם חוזרים הביתה‬,‫הורים מתקשרים לילדים כדי לדעת היכן הם‬

-‫מאמר‬

Intimate Connections

Contextualizing Japanese Youth and Mobile messaging

Mizuko Ito and Daisuke Okabe

1999 ‫ הושק ביפן בשנת‬imode ‫ה‬

Richard Harper )2003, p.187( "mobile society is not rendering our society into some new form, is
it is rather, enabling the same social patterns that have been in existence for some time to evolve
"in small but socially significant ways

.‫ המגדירה מחדש זמן ומקום של התקשרויות חברתיות‬,‫סוציאלית‬-‫הטלפון הנייד יוצר מציאות טכנו‬

‫ השימוש‬.‫ בביקורים פיזיים‬,‫ שלא כמו בבית למשל‬,‫הטלפון הנייד מהווה מכשיר בו צעירים יכולים לדבר בפרטיות‬
.‫ זה לא מפריע לאחרים‬.‫ כמו ברכבת‬.‫באימייל בטלפון הוא אידיאלי במקומות ציבוריים‬

‫מאמרים מתוך אותו ספר‬

‫מתמקד באינטרנט במחשב‬

‫ אינטרנט ומערכות יחסים‬- ‫כותרת על של המאמרים הבאים‬

Considering the interaction: the effect of the internet on self and society

The effect of the internet on self and society

Katelyn Y. A. McKenna and Gwenlolyn Seidman

blumler and Katz 1973 – ‫לחפש‬

.‫ את התוצאות של האינטראקציה‬,‫בלומלר וכץ אומרים שסיבות פרטיקולריות של אינדיבידואלים יחזו באופן בלעדי‬

52 ‫ מתוך‬35 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫ברגע שהמוטיבציה לשימוש במדיה ידועה‪ ,‬התוצאה תהייה ידועה גם היא‪.‬‬

‫גישה חדשה יותר אומרת שיש אינטראקציה בין הפיצ'רים השונים של האינטרנט ומטרות השימוש והצרכים‪ ,‬כמו גם‬
‫הקשר חברתי של האינטראקציה (‪.)Mckenna and Bargh 2000‬‬

‫הגישה מכירה באיכויות המיוחדות של האינטרנט בהקשר החברתי משפיעה על הקשר החברתי ועל תוצאותיו‪ ,‬אבל‬
‫הגישה גם טוענת שההשפעה יכולה להיות שונה למדי‪ ,‬תלוי בהבדלים האינדיבידואלים של המשתמשים והקשר חברתי‪.‬‬

‫המחק מתבסס על שלושה הבדלים בין אינדיבידואלים‪:‬‬

‫בדידות וחרדה חברתית‬

‫התגלה כי למרות שאנשים בודדים העידו על עצמם שההתנגות שלהם ברשת היא יותר פתוחה ופחות יש להם חרדה‬
‫חברתית‪ ,‬התגלה כי ההתנהגות שלהם דומה להתנהגות "בחיים האמיתיים"‪ .‬ולמרות שהיו יותר קשרים חברתיים‪,‬‬
‫תחושת הבדידות אף גדלה‪.‬‬

‫מקום לביטוי עצמי‬

‫טרקל מצאה כי האינטרנט הוא מקום מצויין לביטוי עצמי‪ ,‬בגלל האנונימיות היחסית שלו באינטראקציות השונות‪ .‬יוצר‬
‫תחושה של חופש מציפיות‪ .‬לעיתים מה שנחשף הוא דווקא "האני האמיתי"‪ ,‬בשל העובדה שהתקשורת היא אנונימית‪.‬‬

‫אנשים חשים כי יש להם יותר מקום לבטא את ה"אני האמיתי" (כולל אנשים בודדים וחרדים חברתית)‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫אנשים לא מושפעים באופן פסיבי מהטכנולוגיה‪ ,‬אלא באופן אקטיבי יוצרים את השימוש וההשפעה‪.‬‬

‫האינטרנט הוא מקום עם איכויות יחודיות של תקשורת‪ ,‬כולל אנונימיות יחסית והיכולת לתקשר עם אחרים החולקים‬
‫באותם תחביבים‪ ,‬ערכים ואמונות‪.‬‬

‫אבל למרות זאת ישנם דברים רבים שלא נאמרים‪.‬‬

‫הקונטקסט גם הוא חשוב לאינטראקציה חברתית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪2.2‬תיאור מקרה – טלפונים ניידים בישראל‬

‫‪2.3‬טלפונים ניידים בארה"ב‬

‫‪19‬‬
‫הטמעת הטלפון הנייד בארה"ב – תיאור מקרה מתוך הספר – הטמעת החידושים של רוג'רס‬

‫הטלפון הנייד הוצג לציבור האמריקאי ב‪ 1983-‬ומספר של ‪ 13‬מיליון מכשירים נמכר במהלך ‪ 10‬השנים‬
‫הבאות‪.‬‬

‫{נקרא טלפון סלולרי בגלל שכל אזור מחולק לתאים ‪ cells‬ברדיוס מסוים‪ .‬כאשר המתמש בתנועה מערכת‬
‫הטלפון עוברת מתא אחד לשני ללא שזה מפריע לשירות‪}.‬‬

‫המאמצים הראשונים בארה"ב היו גברים במשרות בכירות אשר מקום עבודתם סיפק להם טלפונים ניידים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1993‬אחד מתוך ‪ 3‬מכשירים נמכר לאנשים שאינם אנשי עסקים‪ .‬קצב החדירה מהיר מאד‪.‬‬

‫ההסבר באמצעות הטמעת החידושים‪:‬‬

‫‪.1‬יתרון יחסי – מיעל את הזמן‪ ,‬טוב במיוחד לאנשים הגרים בערים עם עומס בכבישים ומצויים‬
‫בפקקים‪ .‬ניידות‪ ,‬ניתן להשתמש בכל מקום‪ ,‬לשעות חירום‪ ,‬סמל סטטוס‪.‬‬

‫‪.2‬התאמה – טלפון נייד מתחבר לרשת טלפוניה קיימת‪ ,‬ומאפשר לדבר כמעט עם כל אחד‪ .‬בכך‬
‫יוצר מסה קריטית לשימוש במכשיר‪.‬‬

‫‪.3‬מורכבות שימוש – מצד המשתמש‪ ,‬הטלפון הנייד פועל בדיוק כמו הטלפון הרגיל‪ ,‬אין צורך‬
‫ללמוד כישורים חדשים‪.‬‬

‫‪.4‬נראות – השימוש בטלפון נייד במכוניות‪ ,‬מסעדות ומקומות ציבוריים אחרים עזר להדגיש את‬
‫הסטטוס של המכשיר‪.‬‬

‫‪.5‬בר ניסוי – ניתן להשאיל טלפון נייד מחבר לשימוש נסיון‪ .‬במכוניות שכורות בדרך כלל יש‬
‫טלפון נייד‪.‬‬

‫‪2.4‬טלפונים ניידים באנגליה‬

‫‪2.5‬טלפונים ניידים ביפן‬

‫‪19‬‬
‫‪Diffusion of innovations fourth edition Everett M. Rogers 1995 The free press‬‬

‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪3‬מתודולוגיה‬
‫תוספות מה ‪2508‬‬
‫‪ .1‬לחלק את המשתנים לרמות אלה‪:‬‬
‫המסורת של השימושים והסיפוקים מחלקת את הצרכים ל‪ 4-‬קטיגוריות‪:‬‬
‫צרכים קוגנטיביים – לקבל מידע על העולם בתחומים שונים לצורך חיזוק הידע והבנת העולם‪.‬‬
‫צרכים אפקטיביים – חיזוק התנסות רגשית‪ ,‬הנאה וחוויה אסתטית‬
‫צרכים אינטגרטיביים –‬
‫עם העולם החיצון‪ :‬הצורך להיות מעורב בסביבה ולהשתייך לקהילה‪.‬‬
‫עם הסביבה הקרובה‪ :‬חיזוק הקשר עם המשפחה וחברים‬
‫צרכים אסקפיסטיים – צרכים של בריחה מן המציאות‪ ,‬החלשת הקשר של האדם עם הסובב אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבר מדוע כדור שלג‬
‫אפקט כדור השלג – ככל שיש יותר חברים מחוברים עם טלפון נייד‪ ,‬יש יותר משתמשים ‪.20‬‬
‫המידע על חדשנות מגיע בדרך כלל מקרובים – חברים מאותה קבוצה!! (חשוב להצדיק את הבחירה בכדור שלג –‬
‫בילי)‪ .‬הטמעת החידושים היא בסופו של דבר תהליך חברתי – מקבלים מידע על רעיונות חדשים ומעבירים הלאה‪.‬‬
‫(רוג'רס)‬
‫דטרמינזם טכנולוגי‬
‫להשתמש בספר "השימושים והסיפוקים" (כ"ץ וגורוביץ‪.)211973 ,‬‬

‫‪3.1‬שאלת המחקר‬
‫מהם הם השימושים העיקריים שעושה האוכלוסיה בישראל באינטרנט הסלולרי ואילו מטרות היא משיגה‬
‫בעזרתה?‬

‫מהספר של האוניברסיטה הפתוחה של שרית –‬

‫דגימה הסתברותית – יש שלושה תנאים‪ .1 :‬לכל הפריטים באוכלוסייה יש הסתברות ידועה להיבחר למדגם‪ .2 .‬לשום‬
‫פריט אין סיכוי ודאי להיבחר ‪ .3‬שום פריט אינו יוצא מכלל האפשרות להבחר‬

‫דיגמה לא הסתברותית – לפחות אחד משלושת התנאים אינו מתקיים‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫‪Global acceptance of technology – Elizabeth fife and francis perira‬‬

‫תרבות הפנאי בישראל‪ ,‬כ"ץ וגורביץ‪1973 ,‬‬ ‫‪21‬‬

‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫הדגימה בתיזה שלי אינה הסתברותית‪.‬‬

‫מדגם כדור השלב – בשיטה זו נבחר המדגם בעזרת קבוצה קטנה של מודיעים‪ ,‬שמהם מקבלים שמות וכתובת של‬
‫אנשים נוספים‪ ,‬השייכים לקבוצה הנחקרת‪.‬‬

‫שיטת המכסה‪ /‬דגימת נוחות – המכסה היא של ‪ 100‬איש בעלי טלפון עם יכולות גלישה באינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

:‫מודל המחקר‬

2007

ʭʩ
ʷʥʴʩ
ʱʥʭʩ
ʹ ʥ
ʮʩʹ –ʩ
ʸ ʬʥ
ʬʱ ʨʰʸ ʨʰʩ
ʠ

model
ʭʩ
ʩʺʥ
ʩ
ʹ ʩ
ʠ ʭʩ
ʰʩʩ
ʴ ʠʮ ʥ
ʤ ʩ
ʶ ʡʩ
ʨʥʮ
ʹ ʥ
ʮʩʹ ʤʺ ʥ
ʠʶ ʥ
ʺ ʭʩ
ʹ ʥ
ʮʩʹ

– ʸʺ ʥʩʭ ʩʬʩʲ ʩʺ ʥ
ʩʤ ʬ ʪʸ ʥ
ʶʥʺʥ ʧʥ
ʰ
,ʯʮ ʦ
ʡ ʺʥ ʮʩʹ ʮ ʭʩ ʩ
ʱʬ ʸʥ
ʣʩ
ʡ ʩʹ ʥ
ʮʩʹ
'ʥ
ʫʥ ʺʥʹ ʩʢʴ ʲ ʥ
ʡ ʷʬ

ʭʩʶ ʮ ʠʮ
/ʭ ʩ
ʮʣ ʷʥʮ
ʸ ʹ ʷ ʬʹ ʤʹ ʥ
ʧʺ
ʭʩ ʸʥʲ ʮ
ʲʣʩʮʥʭʩʬʫ ʤʩ
ʢʥʬʥʰʫʨʡ
ʩ
ʹ ʥʮʩ
ʹ

–ʣʩʮ ʺ ʯʫʣʥʲ ʮ ʺʥ
ʩʤʬ
ʯʤʥ ʤʩʢʥ
ʬʥʰʫʨʡ ʯʤ
ʲ ʣʩ
ʮʡ ʭʥ
ʮʲ ʹ
,ʤʬʫʬʫ( ʺ ʥʹ ʣʧ
ʺʥ
ʹ ʣʧ , ʨʸ ʥʴʱ
) 'ʥ
ʫʥ
–ʤ ʥʡʢ ʩʮʶ ʲ ʯʥʧʨʡ
,ʸ ʥʡʩʶʡ ʵ ʩʥ
ʥʹ ʤʬ
ʭʩ ʩʺ ʸ ʡʧ ʭ ʩʸʹ ʷ
ʺʥ
ʣʩʣʡ

ʭʩ
ʩʺ ʸ ʡʧ ʭ ʩ
ʸʹ ʷ
ʯ
ʮ ʦʺ ʸ ʡʲ ʤ

ʯʥ
ʧʨʡ ʸ ʱ ʥ
ʧ

52 ‫ מתוך‬40 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫משתנים מתערבים‪:‬‬

‫הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬מין‪ ,‬גיל‬

‫‪3.2‬השערות המחקר‪:‬‬
‫אוכלוסיה בין הגילאים ‪ ,30-55‬במצב סוציו‪-‬אקונומי ממוצע או גבוהה מן הממוצע‪ ,‬עם אוריינטציה טכנולוגית‪ ,‬יטו יותר‬
‫להשתמש בתוכן שימושי מאשר בתכנים אחרים‪ ,‬לתחושה של בטחון‪ ,‬ניידות‪ ,‬עליונות טכנולוגית וכדומה‪.‬‬

‫אוכלוסיה בין הגילאים ‪ ,15-30‬במצב סוציו‪-‬אקונומי ממוצע או פחות‪ ,‬יטו יותר להשתמש בתוכן של בידור‪ ,‬לשם קבלת‬
‫תחושת שייכות לקבוצה‪ ,‬פתרון לבדידות‪ ,‬עליונות חברתית (מותג) וכדומה‪.‬‬

‫אנשים המשתמשים באינטרנט הסלולרי‪ ,‬מרגישים תחושת בטחון‪ ,‬עליונות טכנולוגית וכדומה‪ ,‬לעומת אנשים שלא‬
‫משתמשים באינטרנט הסלולרי‪.‬‬

‫אוכלוסיית המחקר‪:‬‬

‫בעלי טלפון נייד עם יכולות אינטרנט סלולרי‪ ,‬דור ‪ 2.5‬ומעלה‪ ,‬אשר משתמשים או שאינם משתמשים בטלפון נייד‪.‬‬

‫קבוצת השוואה – כאלה שאינם משתמשים באינטרנט סלולרי (‪)mobile internet‬‬

‫משתנה מדרגה ‪( 1‬בלתי תלוי)‪ :‬גיל‪ ,‬מקצוע‪ ,‬מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬שייכות לקבוצה‪ ,‬צורך באינטימיות וירטואלית –‬
‫מחפש‪/‬ת קשר‪ ,‬מגדר‪ ,‬מגזר (יהודי‪ ,‬ערבי‪ ,‬רוסי)‪ ,‬רמת דתיות – חילוני‪/‬דתי‪ ,‬השכלה‪ ,‬בעלי מחשב וחיבור לרשת בבית‬
‫(כן או לא)‬

‫משתנה מדרגה ‪( 2‬מתערב)‪ :‬ממשק משתמש (נוח או לא נוח)‪ ,‬עלות מכשיר (אם יש מבצעים‪ ,‬ועלות אובייקטיבית)‪,‬‬
‫עלות גלישה‪ ,‬פרסומות – עידוד שימוש‪ ,‬רצון להראות לחברה שיש מכשיר טלפון מסויים‪ ,‬רצון להראות לחברה שיכול‬
‫לשלוף מידע‪ ,‬הכרח בעבודה (אנשי מכירות שצריכים להתעדכן במחירים)‪ ,‬הכרח להיות מקושר – מחפש עבודה‪ ,‬רמת‬
‫השימוש בארץ – סוכני חיברות‪ ,‬חשש מטכנולוגיה‪ ,‬שימוש בטלפון נייד עם יכולות של אינטרנט סלולרי (הכוונה היא‬
‫שיש ברשות המשתמש טלפון נייד אשר הוא עושה בו שימוש לשיחות ויש לו יכולת של אינטרנט סלולרי)‪ ,‬מספר‬
‫החברים המשתמשים גם הם באינטרנט סלולרי (למשל פורומים וצ'אטים)‪ ,‬שימוש באפליקציות שונות מלבד שיחות –‬
‫מיילים‪ ,sms, mms ,‬פער דיגיטלי‪ ,‬התקדמות טכנולוגית – רוחב פס‪ ,‬אי רצון להיות מחובר תמיד‪ ,‬ישראל כמדינה‬
‫בעלת אחוז שימוש גבוה בסלולר ומאפיינים של אוכ' מאמצת מוקדמת של טכנולוגיות‪,‬‬

‫משתנה מדרגה ‪( 3‬תלוי)‪ :‬שימוש באינטרנט סלולרי‪ ,‬שימוש בתכנים מסויימים באינטרנט סלולרי – בידור או כלים‬
‫שימושיים‪ ,‬כמות השימוש באינטרנט הסלולרי‪ ,‬תחושת בטחון‪ ,‬יכולת להיות נייד עם חיבור למיד ‪ -‬המכשיר הסלולרי‬
‫מאפשר לספק מידע כל הזמן‪ ,‬תחושת יעילות בעבודה‪ ,‬להראות לבוס שהעובד יעיל‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬מצב מלחמה – רוצים‬
‫להיות מחוברים לחדשות כל הזמן‪.‬‬

‫‪It seems to me that your "first level" predictors will be gender, loneliness level, shyness, and‬‬
‫‪.socio-economic status, and the need to demonstrate status‬‬

‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫משתנה תלוי‬ ‫משתנה מתווך‬ ‫משתנה בלתי תלוי‬

‫משתנה תלוי – כל הגורמים במערכת הניתנים לשינוי‬

‫משתנה בלתי תלוי – כל הגורמים הניתנים למדידה‪.‬‬

‫משתנה תלוי הוא משתנה מגיב‪ ,‬בו מודדים שינויים‪ .‬משתנה בלתי תלוי נבחר ע"י החוקר במטרה לבדוק את השפעתו‬
‫על המשתנה התלוי‪.‬‬

‫מה השפעת <משתנה בלתי תלוי> על <משתנה תלוי>‬

‫משתנים‪ :‬שייכות לקבוצה חברתית – סוציו דמוגרפית‪ ,‬קבוצת גיל (בני נוער)‬

‫לבחון‪ :‬יתרונות‪ ,‬חסרונות‪ ,‬תוצאות של שימוש באינטרנט סלולרי‪.‬‬

‫שאלות לבחינת המשתמשים‪:‬‬

‫מי משתמש באינטרנט הסלולרי? כיצד ניתן לאפיין אנשים אלה‪.‬‬

‫מי משתמש בתכנים שונים באינטרנט הסלולרי – בידור לעומת כלים שימושיים‪.‬‬

‫מהו הקשר בין שימוש באינטרנט סלולרי לבין האוכלוסיה המשתמשת בה?‬

‫מתי משתמשים באינטרנט הסלולרי‬

‫היכן משתמשים באינטרנט הסלולרי‬

‫כמה זמן משתמשים באינטרנט הסלולרי במהלך היום‬

‫כמה זמן בכלל‬

‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫משתנים‪:‬‬

‫תוצאות‬ ‫משתנים‬ ‫משתנים‬

‫מתערבים‬
‫קשר לחברה – צ'אטים‪ ,‬היכרויות (חרדים ודתיים‪,‬‬ ‫הכנסה‬ ‫מאמצים מוקדמים – בטלפונים חדשים‪ ,‬פחות‬
‫צעירים)‬ ‫חשוב מה יש בפנים‬

‫מותג – להראות שיש טלפון יקר בעסקים‪ ,‬בין‬ ‫השכלה‬ ‫אנשי עסקים – ניידות‪ ,‬כלים שימושיים‪ ,‬מותג‬
‫חברים‪ ,‬בפגישה רומנטי‬

‫גברים‬ ‫מעמד חברתי – אנשים הרוצים להוכיח מעמד‬

‫חברתי מסוים‪.‬‬
‫בידור – להעביר את הזמן במשחקים‪ ,‬מידע‬ ‫נשים‬ ‫אנשים בודדים – רוצים להיות מחוברים בכל‬
‫בידורי‪ ,‬קטעי וידיאו‬ ‫מקום‪ ,‬לראות מי פנה אליהם וכו'‪ ,‬לדבר עם‬
‫אנשים בצ'אטים‬

‫קנייה – אתרי קניות וכלכלה‬ ‫צעירים‬ ‫מחפשי עבודה‪ -‬רוצים לדעת בו במקום האם יש‬
‫הצעות עבודה חדשות‪ ,‬האם פנו אליהם‬

‫חדשנות – אנשים שאוהבים דברים חדשים‬ ‫מבוגרים‬ ‫צעירים – משחקים‪ ,‬בידור‬

‫בטחון – לדעת איפה הילדים נמצאים‪ ,‬להיות‬ ‫ממשק משתמש‬ ‫מבוגרים – כלים שימושיים וכו'‬
‫מסוגל לעדכן היכן אתה נמצא (במיוחד במדינת‬ ‫נוח‬
‫ישראל)‬

‫כלים שימושים‪ -‬דוגמת דפי זהב‪ ,‬רכבת ישראל‬ ‫עלות השימוש‬ ‫מאפיינים דמוגרפיים‪ :‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬הכנסה‪,‬‬
‫השכלה‪ ,‬מספר האנשים בבית‪,‬‬

‫ניידות‪/‬עדכניות‬
‫– להיות מקושר‬
‫בכל מקום‪,‬‬
‫לראות מידע בכל‬

‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪52‬‬

‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫מקום – חדשות‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬מניות‬

‫מה האדם מחפש בשימושים בטלפונים הניידים‪:‬‬

‫תוצאות‪:‬‬

‫קשר לחברה – צ'אטים‪ ,‬היכרויות (חרדים ודתיים‪ ,‬צעירים)‬

‫מותג – להראות שיש טלפון יקר בעסקים‪ ,‬בין חברים‪ ,‬בפגישה רומנטי‬

‫ניידות‪/‬עדכניות – להיות מקושר בכל מקום‪ ,‬לראות מידע בכל מקום – חדשות‪ ,‬כלכלה‪ ,‬מניות‬

‫בטחון – לדעת איפה הילדים נמצאים‪ ,‬להיות מסוגל לעדכן היכן אתה נמצא (במיוחד במדינת ישראל)‬

‫בידור – להעביר את הזמן במשחקים‪ ,‬מידע בידורי‪ ,‬קטעי וידיאו‬

‫קנייה – אתרי קניות וכלכלה‬

‫חדשנות – אנשים שאוהבים דברים חדשים‬

‫סוגי אנשים‪ ,‬מי ישתמש במה‪:‬‬

‫מאמצים מוקדמים – בטלפונים חדשים‪ ,‬פחות חשוב מה יש בפנים‬

‫אנשי עסקים – ניידות‪ ,‬כלים שימושיים‪ ,‬מותג‬

‫מעמד חברתי – אנשים הרוצים להוכיח מעמד חברתי מסויים‪.‬‬

‫אנשים בודדים – רוצים להיות מחוברים בכל מקום‪ ,‬לראות מי פנה אליהם וכו'‪ ,‬לדבר עם אנשים בצ'אטים‬

‫מחפשי עבודה‪ -‬רוצים לדעת בו במקום האם יש הצעות עבודה חדשות‪ ,‬האם פנו אליהם‬

‫צעירים – משחקים‪ ,‬בידור‬

‫מבוגרים – כלים שימושיים וכו'‬

‫מאפיינים דמוגרפיים‪ :‬גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬הכנסה‪ ,‬השכלה‪ ,‬מספר האנשים בבית‪,‬‬

‫משתנים מתערבים‪:‬‬

‫הכנסה‬

‫השכלה‬

‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫גברים‬

‫נשים‬

‫גילאים‬

‫איך בודקים‪:‬‬

‫כמה זמן נשארים מחוברים לאינטרנט הסלולרי – ‪stickiness‬‬

‫כמה פעמים ביום‪/‬שבוע‪/‬חודש מתחברים או משתמשים בשירותים השונים‬

‫היכן מבצעים את ההתחברות – בבית‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בדרך‪ ,‬ברכבת‪/‬אוטובוס‪ ,‬המתנה וכו'‬

‫מי הם האנשים ‪ -‬האם אוהבים טכנולוגיה? מה חשוב להם – בטחון‪,‬‬

‫מתודלוגיה‬

‫המחקר על תרבות הפנאי בישראל של כ"ץ וגורביץ (כ"ץ וגורביץ‪ – 1973 ,‬לחפש את הספר החדש‪ ,)22‬חילק את‬
‫הצרכים למספר קבוצות‪ :‬קוגנטיבים‪ ,‬אפקטיביים‪ ,‬אינטרטיביים‪ ,‬אינטרגטיביים נוספים‪ ,‬אסקפיסטים‪.‬‬

‫אני אשתמש בחלוקה זו על מנת לבדוק כיצד הפונקציות השונות של הטלפון הנייד ממלאות צרכים אלה‪.‬‬

‫השיטה תהייה שאלון לקהל היעד ‪ +‬שאלון לנציגי שירות לקוחות?‪.‬‬

‫תיאוריות‪ :‬שימושים וסיפוקים‪ ,‬דטרמינזם טכנולוגיה‪ ,‬ותיאוריה חברתית – ‪self symbolizing‬‬

‫הסבר מפורט של המודל‪:‬‬

‫חלוקה לשימושים – חדשות‪ ,‬הורדות‪ ,‬וכו' (החלק האמצעי של המודל)‪ ,‬סיפוקים‬

‫שאלון‬

‫כיצד אתה מחליט איזה טלפון אתה מעוניין לרכוש?‬

‫מדוע דווקא טלפון זה? האם כי יקר יותר? האם בגלל היכולות? (‪ mp3‬וכדומה)‬

‫האם אתה יודע מראש איזה טלפון אתה הולך לקנות?‬

‫האם אתה מכיר את המכשירים העיקריים בשוק?‬

‫‪ 22‬כ"ץ‪ ,‬א‪ ,.‬גורביץ'‪ ,‬מ‪ .)1973( .‬תרבות הפנאי בישראל‪ .‬תל אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬

‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫איזה צרכים הטלפון הנייד ממלא? בטחון‪ ,‬לדעת איפה הילדים‪ ,‬שלא יהיה משעמם‬

‫שאלה – הטלפון שימושי בשעות חירום‪.‬‬

‫שאלה – ניסוח אחר – הטלפון הוא הכי שימושי בשעות חירום‪ .‬איור – עמ' ‪.38‬‬

‫אני משתמש בטלפון כדי לשנות מועד פגישה‪ ,‬אני משתמש בטלפון כדי להודיע שאני מאחר‬

‫האם הטלפון הוא פרטי או שניתן ממקום העבודה?‬

‫מה המשכורת החודשית הממוצעת בבית?‬

‫כמה זמן גולשים?‬

‫באיזה אתרים? האם אתרים קבועים או מזדמנים?‬

‫האם אתרים מפורטל המפעיל הסלולרי או גלישה חופשית‬

‫פרטי או ציבורי – היכן אתם גולשים ברב הזמן? מדוע? (שאלה פתוחה)‬

‫האם חשוב לכם שאחרים יראו שאתם גולשים בטלפון הנייד‪ ,‬או יכולים לגלוש בו (בגלל המכשיר המתקדם)‬

‫כיצד מתנהגים כאשר רואים אדם אחר גולש?‬

‫איזה חברת טלפון נייד אתה מנוי?‬

‫האם אתה חש קשר ריגשי לטלפון? האם את‪/‬ה מיחד את הטלפון באמצעים אישיים (מעטפת‪ ,‬קישוט לטלפון וכו')‬

‫כיצד אתה מרגיש כאשר את‪/‬ה מאבד את הטלפון?‬

‫מדוע את‪/‬ה מחליף את הטלפון הנייד? (רוצה טלפון מתקדם יותר‪ ,‬מחירים טובים יותר‪ ,‬לכולם יש‪ ,‬להשוויץ)‬

‫כיצד אתה חש כאשר אתה מחליף לטלפון מתקדם יותר‪ ,‬בלי קשר לסיבה (התרגשות‪ ,‬לא מרגיש כלום)‬

‫האם משתמשים בטלפון הנייד במקרי חירום? דפי זהב‪ ,‬רכבות‪ ,‬בדיקת מניות בזמן אמת וכו'‬

‫סיבות לטלפון נייד – נגישות‪ ,‬יעילות‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬קשרים משפחתיים‪ ,‬תחושת בטחון‬

‫האם היית נותן לילדים מתחת לגיל ‪ 10‬טלפון נייד? גם לא כדי לאתר אותם עם שירות "איפה הילד"?‬

‫עד כמה אתה משתמש בטלפון הנייד כדי להציג את עצמך בצורה חיובית?‬

‫לחפש סקרים‪:‬‬

‫‪Rutgers – studies of internet use, 2000‬‬

‫‪International telecomm union data on mobile ownership 2002‬‬

‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪52‬‬

‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪52‬‬

 ‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫בבליוגרפיה‬4
http://www.motorola.com/content.jsp?globalObjectId=115-110 - ‫אתר ההיסטוריה של מוטורולה‬

.‫ עם עובד‬:‫ תל אביב‬.‫ תרבות הפנאי בישראל‬.)1973( .‫ מ‬,'‫ גורביץ‬,.‫ א‬,‫כ"ץ‬

.1992 ,‫ מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי‬,1990-1970 ‫ תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית‬:‫תרבות הפנאי בישראל‬

.‫ גולדברג דפנה‬,‫ שיף מרים‬,‫ אדוני חנה‬,‫ ויץ שוש‬,‫ גורביץ מיכאל‬,‫ האז הדסה‬,‫כץ אליהו‬

Baal Scehm J. & Shinar D., "The telepresence ara: Global Village or Media Slums", IEEE
Technology and Society Magazine, Vol. 17, no. 1, 1998 )Spring(, pp 28-35

Communication in history: technology, culture, society

D Crowley, P Heyer - 1991 – Longman

Roessner, J.D., 1998. The Role of NSF’s Support of Engineering in

Enabling Technological Innovation. Final Report to the National

.Science Foundation. SRI International, Washington, DC

Utilization of mass media by the individual

E Katz, J Blumer, M Gurevitch - The uses of mass communication, 1974

Mrshall McLuhan, Understanding the media: The extantion of man )Mv\cGraw Book Co., New
.York, 1964(, pp. 22-32

Katz, E. )1989(. Mass media effects. In International Encyclopedia of Communications, )Vol. 2, .

)‫ (למצוא‬pp 492-497(. New York: Oxford University press

52 ‫ מתוך‬48 ‫עמוד‬
‫ בילי ברואריס‬:‫מגישה‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫מילות מפתח‬

Cellular

Mobile

Questionnaire

use and effects

mobile internet acceptance in korea

mobile internet acceptance

mobile internet

proposal

Survey questions

52 ‫ מתוך‬49 ‫עמוד‬
 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪5‬ניפויים‬
‫]מאפיין ה‪ convergence-‬יוצר קושי להגדיר את מכשיר הטלפון במונחים של מדיום חם או קר‪ ,‬אשר טבע מקלוהן (‬
‫‪ .)23McLuhan,1964‬נכון להגדיר את מכשיר הטלפון הנייד כמדיום חם בשימומש בשיחות ומדיום קר בשימוש‬
‫באינטרנט‪ ,‬כאשר הצרכן בוחר באיזה מבין השניים להשתמש בכל רגע נתון‪.‬‬
‫הדטרמינזם הטכנולוגי‪ ,‬קובע כי הטכנולוגיה משמשת כמאריכה של יכולות הגוף (מקלוהן‪ .)1964 ,‬האינטרנט הסלולרי‪,‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬מאפשר שימושים שונים‪ ,‬בפעולות שונות בהם האינטרנט הסלולרי יכול לבוא לידי ביטוי‪[ .‬‬

‫נתונים מיוסף – כמה משתמשים יש בטלפון נייד ואם יש נתונים על גלישה ודור ‪ 3‬וכו'‪ .‬בכלל (לא רק בסלקום)‬

‫‪23‬‬
‫‪Mrshall McLuhan, Understanding the media: The extension of man (Mv\cGraw‬‬
‫‪Book Co., New York, 1964), pp. 22-32.‬‬

‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪52‬‬

 ‫מגישה‪ :‬בילי ברואריס‬ ‫גולשים בתנועה‬

‫‪6‬דיון‬
‫תוספות מה ‪2508‬‬

‫גופמן ‪ -‬האם אנשים מתנהגים באופן שונה עם מכשיר הטלפון הסלולארי והגלישה הסלולארית כאשר הם בבמה‬
‫הקדמית או האחורית?‬

‫שאלה – כיצד העובדה שניתן לגלוש בטלפון הנייד ולבצע מטלות של העבודה‪ ,‬משפיעה על העבודה? מרחיבים את‬
‫מושג המשרד הרגיל‪.‬‬

‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪52‬‬