‫פסיכולוגיה שיקומית‬

‫לפיזיותרפיסטים‬
‫דפנה אשכנזי ‪ -‬מומחית בפסיכולוגיה שיקומית‬

‫‪052-3335036‬‬

‫‪y_shk@netvision.net.il‬‬
 ‫תכנית הקורס‬
‫מושגי יסוד בפסיכולוגיה שיקומית‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים של אוכלוסיות ספציפיות‪ :‬פגיעות אורתופדיות ‪ -‬ע”ש‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫גפיים‬
‫מאפיינים של אוכלוסיות ספציפיות‪ :‬מחלות כרוניות ופרוגרסיביות‬ ‫‪‬‬

‫מאפיינים של אוכלוסיות ספציפיות‪ :‬פגיעות מוחיות‬ ‫‪‬‬

‫שיקום על רצף הגיל‪ :‬טיפול בילדים‪ ,‬טיפול באנשים בגיל הזיקנה‬ ‫‪‬‬

‫משמעויות קליניות ופרקטיות של אבחנות פסיכולוגיות ‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫קונברסיות‬
‫היבטים פסיכולוגיים בעבודת הפיזיותרפיסט‪ :‬מעורבות רגשית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫העברה‬
‫תיאורי מקרה וסיכום‬ ‫‪‬‬
‫מושגי יסוד בפסיכולוגיה שיקומית‬
‫הגדרת השיקום‪ :‬תהליך דינאמי‪ ,‬שבו צוות רב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מקצועי מסייע לאנשים עם נכות או מוגבלות‪ ,‬לממש‬
‫את מקסימום היכולת האפשרית בתחום הפיזי‪ ,‬הנפשי‬
‫)חשיבתי‪ ,‬התנהגותי רגשי(‪ ,‬משפחתי‪ ,‬חברתי‬
‫הפנאי‪.‬‬ ‫תעסוקתי‪-‬כלכלי‪ ,‬ומילוי שעות‬
‫נכות‪ :‬מצב אובייקטיבי‪ .‬הגבלה תפקודית כתוצאה מפגיעה באיבר או‬ ‫‪‬‬
‫בפונקציה‪.‬‬
‫מוגבלות‪ :‬מצב סובייקטיבי‪ .‬הצטברות מיכשולים שחברה‪ ,‬בזמן ובמקום‬ ‫‪‬‬
‫מסויים‪ ,‬מציבה בפני אנשים יוצאי דופן‪.‬‬
‫אדם‬ ‫נקודת המוצא של הפסיכולוגיה השיקומית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‘נורמאלי’‪ ,‬שקרה לו משהו ‘לא נורמאלי’‪.‬‬

‫מתייחסים לנכות\מוגבלות ‪ -‬ובמקביל לכוחות וליכולות‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫מעגלי החיים והשיקום‬
‫תגובה פסיכולוגית כחלק טבעי ממערך תגובות אנושי כללי לשינוי‬

‫שעות פנאי‬
‫תעסוקתי כלכלי‬
‫חברתי‬
‫משפחתי‬
‫רגשי‬
‫התנהגותי‬
‫קוגניטיבי‬
‫פיזי‬

‫מותאם לתהליך‬ ‫צוות רב‪-‬מקצועי‪ :‬בתוך מרכז השיקום‪ ,‬הצוות הרב‪-‬מקצועי‬ ‫‪‬‬
‫הרב ‪ -‬מימדי והדינאמי המתרחש‬
 ‫תיאור מקרה‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫א‪ .‬בת ‪ ,26‬לאחר שירות צבאי מלא‪ ,‬עובדת חברה לשיווק‪ ,‬וסטודנטית‬ ‫‪‬‬
‫לקראת סיומו של תואר ראשון באוניברסיטה‪ .‬נפצעה בפיגוע חבלני‪.‬‬
‫הפגיעה כללה אבדן הכרה לזמן קצר‪ ,‬חבלות ושברים בגפיים תחתונות‪,‬‬
‫ורסיסים רבים בכל הגוף‪ .‬בזמן אישפוזה בבית חולים כללי עברה ניתוחים‬
‫לתיקון שברים ולהוצאת חלק מן הרסיסים‪ .‬מצב רוחה היה טוב ואף‬
‫מרומם‪ .‬בחרה להגיע לשיקום בעיר הולדתה‪ ,‬במקום אחר מזה שבו שהו‬
‫חבריה שנפגעו איתה בפיגוע )כולל בן זוגה(‪ .‬התומך העיקרי בה בתקופה‬
‫זו היה אחיה‪ ,‬שבעברו תאונת דרכים ומעורבות בפיגוע אחר‪ .‬הוריה‬
‫גרושים‪ ,‬והקשר העיקרי הוא עם אימה‪ .‬במחלקה השיקומית בה שהתה‬
‫החלה לסבול מפחדים רבים‪ ,‬התקשתה להישאר לישון בה בלילות‪,‬‬
‫הפגינה חוסר שביעות רצון וכעס כלפי הצוות המטפל )בעיקר הסיעודי‪,‬‬
‫הסוציאלי והפסיכולוגי(‪ .‬בעיניהם נתפסה כתובענית ואגוצנטרית‪ .‬בטיפולים‬
‫הפיזיים שיתפה פעולה היטב‪ ,‬תירגלה רבות בעצמה‪ ,‬והתקדמה יפה‪.‬‬
‫כמעט ולא התלוננה על כאבים‪ .‬יחד עם זאת חשה שלא קשובים מספיק‬
‫לצרכיה המיוחדים למשל‪ :‬בהלה כאשר מפתיעים אותה בנגיעה מאחור‪.‬‬
‫במהלך אישפוזה עזבה את דירתה השכורה וחזרה לבית אימה‪.‬‬
 ‫תיאור מקרה ‪ -‬המשך‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫בשל הקירבה של ביה”ח השיקומי לבית אימה‪ ,‬עברה לאישפוז‪-‬יום‪.‬‬

‫התאקלמה יפה ומהר במחלקה החדשה‪ ,‬יצרה קשרים טובים מאד עם כל‬
‫חברי הצוות הרב‪-‬מקצועי‪ .‬באבחון נוירופסיכולוגי שעברה נמצאו הפרעות‬
‫קשב וריכוז‪ ,‬שיכולים להיות תולדה של זעזוע המוח או של המצב הרגשי או‬
‫שילוב של השניים‪ .‬סיפרה על תמיכה טובה של בני משפחתה ושל חברה‬
‫וחבריה‪ .‬אחיה חזר לעיסוקיו‪ ,‬ובן זוגה הפך לדמות התומכת הקרובה‪.‬‬
‫המשיכה במקביל את לימודיה באוניברסיטה ולא ויתרה על בחינות הגמר‪.‬‬
‫התקדמה יפה ומהר בטיפול הפיזי‪ .‬בטיפול הפסיכולוגי נצפתה התגברות‬
‫סימפטומים של חרדה ‪ -‬ללא אבחנה של ‪ .PTSD‬החרדה נטתה להתגבר‬
‫במקומות ובסמוך לאירועים שהזכירו את סיטואצית הפיגוע )למשל בזמן‬
‫יציאה לבילוי במקום הומה‪ ,‬כאשר התרחש פיגוע נוסף( דבר שלעיתים‬
‫הכתיב את יציאותיה לבילוי‪ .‬הדגישה שוב ושוב בטיפול את הצורך שלה‬
‫בתחושת שליטה‪ .‬מצוקה נוספת הייתה קשורה לתיסכול הרב שחשה‬
‫בועדות ביטוח לאומי‪ .‬הרגישה מושפלת‪ ,‬והצורך להוכיח שם את פגיעותיה‬
‫הרבות וקשייה‪ ,‬עמד בניגוד לרצונה להפגין כלפי חוץ את חוסנה‪ ,‬ולהצניע‬
‫את קשייה‪.‬‬
 ‫תיאור מקרה ‪ -‬המשך‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫היא החלה לנהל מו”מ עם מקום עבודתה לגבי התנאים בהם תוכל לחזור‬
‫לעבוד לאחר סיום האישפוז השיקומי‪ .‬למרות דיווחים ורושם של מהלך‬
‫שיקומי מצוין בכל התחומים הפיזיים ‪ -‬רמת המצוקה הסובייקטיבית שחווה‬
‫היא גבוהה‪ .‬הפרעות הקשב והריכוז אף מעט התגברו‪ .‬נזקקת גם לאחר‬
‫שיחרורה להמשך טיפול פסיכולוגי )כולל טיפול תרופתי הרגעתי(‪.‬‬
 ‫מודל ‪ -‬תגובה פסיכולוגית‬
‫ל’אבדן’‬
‫שלמה כץ ויקטור פלוריאן‬

‫תגובות שכיחות‬
‫פ‬
‫ת‬ ‫גי‬

‫סביבה תרבותית‪-‬חברתית ים‬

‫ד‬ ‫ס‬ ‫ע‬
‫צע‬ ‫י‬‫פס‬ ‫במ יון‬ ‫ול‬
‫כ‬ ‫ה‬
‫ו‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫ב‬
‫די‬ ‫ו‬ ‫שמ וס‬ ‫כח‬ ‫ד‬‫חר מעו חו‬
‫ד‬ ‫חו‬ ‫ר‬ ‫הע‬ ‫עו‬
‫ו‬
‫כ‬ ‫תה ש‬ ‫ס‬ ‫ד‬
‫און‬ ‫ו‬‫טי‬
‫מ‬ ‫ה‬ ‫שה‬ ‫ה‬
‫ו‬ ‫ר‬ ‫כה‬ ‫‪...‬‬
‫ת‬ ‫י‬‫ח‬ ‫ד‬ ‫ע‬
‫ים‬ ‫ות‬
‫א‬ ‫צמ‬

‫מערכת משפחתית שפ‬

‫גורמים אינדיוידואליים יע‬
‫ת‬ ‫י‬
‫מימד התהליך‬

‫שוק‬

‫גו‬
‫אבל‬

‫רמ‬
‫מ‬
‫הסתגלות‬

‫ים‬
 ‫מודל אבל )אבדן( דו‪-‬מסלולי‬
‫שמשון רובין )‪(1999‬‬

‫מסלול ‪ - 1‬תיפקוד חרדה‪ ,‬מחשבות ורגשות דכאוניים‪ ,‬דאגות‬ ‫‪‬‬

‫סומטיות‪ ,‬סימפטומים בעלי אופי פסיכיאטרי‪ ,‬יחסים משפחתיים‪ ,‬יחסים‬
‫בינאישיים כלליים‪ ,‬הערכה עצמית ותחושת ערך עצמי‪ ,‬הבניית משמעות‪,‬‬
‫עבודה\תעסוקה‪ ,‬השקעה במשימות החיים‪.‬‬
‫מסלול ‪ - 2‬היחסים )עם האובייקט שאבד( זיכרונות ודמיון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מרחק רגשי‪ ,‬רגש חיובי\שלילי כלפי האובייקט‪ ,‬עיסוק ‪-‬יתר באובדן‬
‫ובאובייקט שאבד‪ ,‬אידיאליזציה‪ ,‬קונפליקט‪ ,‬מאפיינים של תהליך האבל‬
‫)שוק‪ ,‬חיפוש‪ ,‬דיסאורגניזציה וראורגניזציה(‪ ,‬השפעה על תפיסת העצמי‪,‬‬
‫‘טקסי זיכרון’ וטרנספורמציה של האבדן ושל האובייקט האבוד‪.‬‬
 ‫שלבי השיקום‬

‫חוקים ומימון )משהב”ט‪ .‬בטוח לאומי ‪ -‬כללי‪,‬‬ ‫איתור האוכלוסיה‬ ‫‪‬‬

‫עבודה‪ ,‬נפגעי‪-‬איבה‪ ,‬ילד נכה‪ .‬קופות חולים‪ .‬חברות ביטוח(‬

‫רפואי‪ ,‬פיזי‪ ,‬קוגניטיבי‪ ,‬פסיכוסוציאלי‪ ,‬לימודי‪-‬‬ ‫אבחון כוללני‬ ‫‪‬‬

‫תעסוקתי‪..‬‬

‫טיפול‬ ‫רב‪-‬מקצועי‬ ‫‪‬‬

‫סיפוק שירותים שיקומיים כספים‪ ,‬מגורים‪ ,‬מיכשור‪ ,‬ניידות‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫הכשרה‬

‫משפחה‪ ,‬חברה‪ ,‬פנאי‪ ,‬תעסוקה‬ ‫השמה בקהילה‬ ‫‪‬‬

‫תהליך המעקב ‪ -‬פידבק‬ ‫‪‬‬

 ‫תפקיד הפסיכולוג השיקומי‬
‫הערכה ואבחון‬
‫)ראשוני ‪ -‬מצב וצרכים טיפוליים‪ ,‬פסיכודיאגנוסטי‪ ,‬נוירופסיכולוגי(‬ ‫‪‬‬

‫טיפול גישה ‘הוליסטית’ וגמישה לפי מצב וצורך )תמיכתי‪ ,‬ייעוצי‪ ,‬התנהגותי‪ ,‬פסיכותרפיה‪ .‬משפחתי‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫זוגי‪ ,‬קבוצתי(‪ .‬דגש‪ :‬לרוב קצר‪-‬מועד ומכוון למטרות שיקומיות‪ .‬בפגיעות ראש ‪ -‬גם טיפול קוגניטיבי‪.‬‬

‫ולכל פונקציה בצוות רב‪-‬מקצועי לפי צורך‬ ‫הערכה והפנייה לטיפול פסיכיאטרי‬ ‫‪‬‬

‫עידוד שינויים במטופל ובסביבה הפיזית\סוציאלית ליצירת תנאים אופטימליים‬ ‫‪‬‬

‫עבודה עם ‘אחרים משמעותיים’ לפי הקשר ספציפי‬ ‫‪‬‬

‫עבודה עם צוות רב מקצועי בהקשר המטופל‪ ,‬בהקשר הצוות‬ ‫‪‬‬

‫מיומנות במתודולוגיה מחקרית‬ ‫‪‬‬

‫הקשרים חיצוניים נרחבים )קשר עם המשך טיפול‪ ,‬חינוך‪ ,‬מדיניות‪ ,‬מוסדות(‬ ‫‪‬‬
‫אילוצים ומגבלות‬ ‫טיפול פסיכולוגי‪-‬שיקומי‬

‫הרצוי והמצוי באפשרויות האבחונים‪ ,‬הטיפול‪ ,‬והקשר עם‬ ‫‪‬‬

‫צוות רב‪-‬מקצועי‪ ,‬משפחות וגורמי חוץ‪.‬‬
‫מצב הכרה ותקנים במוסדות רפואיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך הכשרה והסמכת הפסיכולוגים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הערכה ואבחון‬
‫ראשוני‬
‫הערכה ואבחון‬
‫ראשוני ‪2‬‬
 ‫הערכת כוחות אגו ומנגנוני‬
‫הגנה\התמודדות‬
‫ביקורת מציאות‪ ,‬שיפוט‪ ,‬תחושת מציאות‪ ,‬ויסות דחפים‪,‬‬ ‫תפקודי אגו‬ ‫‪‬‬
‫יחסי אובייקט‪ ,‬הגנות‪ ,‬חשיבה‪ ,‬תפקוד אוטונומי‪ ,‬תפקוד סינטטי‪ ,‬רגרסיה‬
‫בשירות האגו‪ ,‬מחסום לגירוי וקומפטנס‪.‬‬

‫סוגים של מנגנוני הגנה\התמודדות‬

‫רציונליזיה‪,‬הומור‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אינטלקטואליזציה‪ ,‬הכחשה‪ ,‬הדחקה‪ ,‬אידיאליזציה‪ ,‬דוולואציה‪acting ,‬‬
‫‪ ,out‬בידוד של רגש‪ ,‬התקה‪ ,‬פיצול‪ ,‬השלכה‪ ,‬סובלימציה‪ ,‬אומניפוטנטיות‪,‬‬
‫‪ ,affiliation‬אלטוראיזם‪,doing, reaction formation ,‬‬
‫אנטיסיפציה‪ ,‬פנטזיה אוטיסטית‪ ,‬תלונות הגורמות לדחיית עזרה‪ ,‬פסיב‪-‬‬
‫אגרסיב‪ ,‬התבוננות עצמית‪ ,‬הבעה עצמית‪ ,‬רגרסיה בשירות האגו…‬
 ‫פגיעות אורתופדיות‪ :‬גפיים‪,‬‬
‫עמוד‪-‬שידרה‬
‫נכות ומוגבלות‬ ‫‪‬‬

‫אובדנים ‪ -‬צרכים‪ ,‬יחסי מין‪ ,‬ניידות‪ ,‬זהות‪ ,‬תחושה‪ ,‬גפה או חלקי גפה‬ ‫‪‬‬

‫תחזוקה יומיומית ‪ -‬שחיקה‪ ,‬אין ‘חופש’‪‘ ,‬מחיר’ ההזנחה‬ ‫‪‬‬

‫נקודת מבט‪ ,‬אינטראקציות בינאישיות והשלכות )ראיית‬ ‫‪‬‬

‫החלקים השליליים של כס”ג או אביזר‪-‬עזר מסמל את הנכות‪ ,‬מסיט את תשומת הלב‬
‫מהזהות והאינדיוידואליות של האדם(‬

‫)תהליך ממושך של הכנה‬ ‫פגיעה זמנית ‪ -‬פגיעה בלתי הפיכה‬ ‫‪‬‬

‫פסיכולוגית לאבדן(‬
‫תלות בעזרים ובאחרים )תלות\עצמאות ‪ -‬בהקשר לשלב‬ ‫‪‬‬
‫התפתחותי‪ .‬רגרסיה ויכולת להתפתחות מותאמת למצב(‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות אורתופדיות ‪-‬‬

‫סגנונות התמודדות שונים עם הצורך בכס”ג‬ ‫‪‬‬

‫קבלה מסויגת ‪ -‬האדם מסוגל לציין יתרונות של השימוש בכס”ג‪ ,‬וחש תחושות חיוביות ביחס אליו‪ ,‬אך‬ ‫‪.1‬‬
‫לא מדבר עליו כנכס או יתרון לחייו היומיומיים‪ .‬דוגמא אפיינית‪“ :‬אני לאיכול לעשות שום דבר בקשר לזה‪.‬‬
‫למדתי לקבל זאת‪ .‬אני לא אוהב אותו‪ ,‬אולי הגיל גרם למצבי”‪ .‬החיים נתפסים כנשלטים מבחוץ ועלי לקבל‬
‫זאת‪ .‬גישה פטליסטית‪.‬‬
‫קבלה ‘אסירת תודה’ ‪ -‬אלו אנשים שיראו בכס”ג נכס גדול‪ ,‬מדברים יותר על היתרונות מאשר על‬ ‫‪.2‬‬
‫הבעיות הקשורות לשימוש בו‪ .‬יתכנו אמירות כמו‪“ :‬השימוש בכס”ג מקל על חיי‪ ,‬עכשיו כשאני משתמש‬
‫בכס”ג אני מרגיש שכבשתי את מחלתי‪ ,‬בלי הכסא הייתי אבוד”‪ .‬הם רואים בכסא גם הכרח וגם נכס‪ .‬זה‬
‫קורה לא מעט במקרה של כסא ממונע )מאמץ להשיג ולקבל?(‪ .‬הכסא נתפס כלוקסוס‪ ,‬אמצעי תחבורה‬
‫מחוץ לבית‪ ,‬כפי שמתייחסים לרכב‪.‬‬
‫כסא הגלגלים הוא חלק ממני ‪ -‬זוהי קבלה פנימית‪ ,‬הנובעת מהכרה וקבלה של העובדה‬ ‫‪.3‬‬
‫שהיכולות הגופניות נפגעו‪ ,‬ומוכנות להחליף את אותם חלקי גוף פגומים בכס”ג‪ .‬הכסא הופך ליותר מאשר‬
‫אמצעי ניידות‪ .‬יחד עם ראיית הצורך בכסא ויתרונותיו‪ ,‬מדובר בהרחבת גבולות העצמי של המשתמש‪,‬‬
‫שמירה על עצמאותו‪ ,‬ושימור השלמות והזהות העצמית‪.‬‬
‫קבלת כס”ג על פני הזמן ‪ -‬בשנה ראשונה ‪ -‬בד”כ הסתגלות פרגמטית‪ .‬ההסתגלות הרגשית‬
‫מתרחשת על‪-‬פני שנים רבות )מדברים על כ ‪ 6 -‬שנים(‬
‫השפעה על הרגלי חיים‪ ,‬מידת הספונטאניות‪ ,‬השקעת אנרגיה רבה בפעילויות רוטיניות יומיומיות‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות אורתופדיות ‪-‬‬

‫משמעויות )כלכלי‪ ,‬איכות‪-‬חיים‪ ,‬סטטוס‪ ,‬מסגרות‬ ‫גורם מממן ‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫ופעילויות(‬
‫קשר להפרעות פסיכיאטריות פרה‪-‬מורבידיות‬ ‫‪‬‬

‫נושאים מיוחדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫כאב‪ ,‬כאב פנטום‪ ,‬כאב כרוני‬ ‫‪‬‬

‫ריבוי ניתוחים‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני מחלות‪ :‬ג’יליאן ברה‪ ,MS ,‬פרקים‪ ,‬פרקינסוניזם‬ ‫‪‬‬

‫המשך‬ ‫פגיעות אורתופדיות ‪-‬‬

‫‪ -‬לא לשכוח סודיות רפואית!‬ ‫תיאור מקרה‬

‫פירוט המקרה בחומר נלווה מצורף בקובץ ‪Word‬‬
 ‫מחלות כרוניות ופרוגרסוביות‬
‫סוגי מחלות ‪ -‬משמעויות פרקטיות ופסיכולוגיות‬ ‫‪‬‬
‫מחלות מוח פרוגרסיביות )סוגים‪ ,‬איפיונים(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סרטן )סוגים‪ ,‬איפיונים‪(.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ CP, MS‬מחלות תורשתיות )סוגים ‪).,‬איפיונים‬ ‫‪‬‬

‫סוכרת‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬מחלות ריאה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מנגנוני התמודדות אפיניים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אובדנים ‪ -‬זהות‪ ,‬תיפקוד‪ ,‬חיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השלכות של אישפוזים ממושכים ומצב התלות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שחיקת ה’אחרים המשמעותיים’‬ ‫‪‬‬

 ‫המשך‬ ‫מחלות כרוניות ‪-‬‬

‫‪ -‬לא לשכוח סודיות רפואית!‬ ‫תיאור מקרה‬

‫פירוט המקרה בחומר נלווה מצורף בקובץ ‪Word‬‬

 ‫פגיעות מוחיות‬
‫אדם עם פגיעה מוחית ‪ -‬ריענון מושגי יסוד‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מקור הפגיעה טראומטי )דיפוזי‪ ,‬פרונטלי(‪ ,‬גידולים\ניתוחים‪ ,‬מחלה ניוונית‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫‪) CVA‬אוטם‪ ,‬דימום( ‪ -‬מאפיינים ודגשים שונים‪.‬‬
‫חומרת הפגיעה )קל בינוני קשה( ומגבלות ההגדרה‪ GCS, PTA :‬משך זמן‬ ‫‪‬‬
‫חוסר ההכרה‪.‬‬
‫מאפייני מיקום )פיזיים‪ ,‬התנהגותיים‪ ,‬קוגניטיביים‪ ,‬רגשיים(‬ ‫‪‬‬

‫ימין ‪ -‬איפיונים מרחביים )כולל נגלקט(‪ ,‬איפיונים רגשיים )אדישות(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שמאל ‪ -‬שפה‪ ,‬איפיונים רגשיים )‘תגובה קטסטרופלית'(‬ ‫‪‬‬

‫פרונטלי ‪ -‬מאפיינים ניהוליים )‪ 3‬תסמונות(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תת ‪ -‬קורטיקלי‪ ,‬גזע מוח‪ ,‬מיקומים ספציפיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דוגמאות להשפעות הנ”ל בתוך הטיפול הפיזיותראפי‬ ‫‪‬‬

 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫מעבר להשלכות הרפואיות\פיזיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרעות רגשיות‪ :‬דכאון \ חרדה \ מחשבות טורדניות ‪ -‬ראשוני ומשני )מודל‬ ‫‪‬‬
‫אבדן‪ ),‬לביליות אמוציונאלית‪ ,‬ירידת סף הרגישות‪PLC ,‬‬
‫הפרעות קוגניטיביות )ושפה( ‪ -‬קשב )סוגים(‪ ,‬זיכרון ועוד‪..‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרעות התנהגותיות )אורביטלי‪ ,‬דורסולטרלי‪ ,‬תת‪-‬קורטיקלי(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השלכות זוגיות‪ ,‬משפחתיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬תעסוקתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שינויים ב’אישיות’‪ ,‬כוחות אגו ומנגנוני התמודדות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פגיעה נרציסטית תגובה קטסטרופלית‬ ‫‪‬‬

‫אבחנות מבדלות‪ :‬אישיותי‪ ,‬רגשי‪ ,‬התנהגותי‪ ,‬פגיעה מוחית ‪‘ -‬רמה’‬ ‫‪‬‬

‫נוירוטית\פסיכוזה\הפרעות אישיות‬

‫דוגמאות להשפעות הנ”ל בתוך הטיפול הפיזיותראפי‬ ‫‪‬‬

 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫‪ -‬לא לשכוח סודיות רפואית!‬ ‫תיאור מקרה‬ ‫‪‬‬

‫אירוע מוחי‬ ‫‪‬‬

‫פירוט המקרה בחומר נלווה מצורף בקובץ ‪Word‬‬ ‫טראומטי‬ ‫‪‬‬

 ‫תיאור מקרה‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫אא בת ‪ ,53‬קוסמטיקאית ומטפלת הוליסטית במקצועה‪ ,‬נשואה ואם ל ‪ 4 -‬ילדים בוגרים )חלקם‬
‫נשואים(‪ ,‬מתגוררת בישוב מרוחק‪ .‬בעלה נהג משאית‪ .‬סבלה מלחץ דם גבוה שנים רבות )הוריה עברו‬
‫אירועים מוחיים בגילאים ‪ 55‬ו‪ 6 .(65 -‬שנים טרם אישפוזה הפסיקה את הטיפול התרופתי בלחץ‬
‫הדם‪ ,‬ועברה לטיפול במסגרת רפואה אלטרנטיבית‪ .‬במשך תקופה של כחודש‪ ,‬כשנה טרם אישפוזה‬
‫חשה חולשה בפלג גוף ימין והפרעות דיבור ‪ -‬שחלפו‪ .‬בסמוך לאישפוז חשה שוב חולשה בפלג גוף‬
‫ימין שהחמיר‪ ,‬ולא יכלה ללכת‪ .‬באישפוזה בבי”ח כללי נמדד לחץ דם גבוה‪ ,‬והוחל טיפול תרופתי‪.‬‬
‫‪ CT‬ביום האישפוז לא הראה דימום‪ ,‬שינויים איסכמיים בחומר הלבן‪ .‬הועברה למחלקה לשיקום‬
‫נוירולוגי‪ ,‬בקבלתה נמצאו חולשה בפלג גוף ימין ללא אפזיה‪ .‬כחודש לאחר קבלתה חלה החמרה‬
‫במצבה‪ .‬החולשה ובידוד התנועות בפלג גוף ימין הורע‪ ,‬והופיעה הפרעה שפתית‪ CT .‬מוח הראה‬
‫אוטם בטריטוריה של עורק המוח הקדמי משמאל‪ ,‬עם מעורבות פרונטו‪-‬פריאטלית‪ .‬הטיפול התרופתי‬
‫הותאם מחדש‪ .‬בתגובה להרעה התיפקודית התפתחה תגובה דכאונית‪-‬חרדתית‪ ,‬קיבלה טיפול תרופתי‬
‫בתגובה טובה‪ .‬מבחינה קוגניטיבית הופיעה אפרקסיה והפרעה בריכוז ובזיכרון‪ .‬במהלך אישפוזה‬
‫במחלקה השיקומית‪ ,‬השקיעה רבות בשיקומה הפיזי ‪ -‬בטיפולים ובתירגול עצמאי‪ .‬הטיפול במחלקה‬
‫להפרעות בתקשורת ובריפוי בעיסוק היה ברמה פרקטית וקונקרטית‪ ,‬בעיקר בכל הקשור למטלות‬
‫יומיומיות‪ .‬בכל התחומים חל שיפור ניכר‪.‬‬
 ‫תיאור מקרה ‪ -‬המשך‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫בקבלתה במחלקת אישפוז יום ההשתלבות הייתה מהירה וטובה‪ .‬נתפסה כאישה מעשית‪,‬‬
‫ממושמעת‪,‬‬
‫משתפת פעולה באופן מלא וטוב‪ ,‬ובעלת מוטיבציה גבוהה ביותר‪ .‬הבעל נראה תומך מאד‪ ,‬קרוב‪,‬‬
‫מפרגן‪ ,‬ומוכן להשקיע בכל מה שיידרש )כזכור מדובר בנסיעה יומית ארוכה!(‪ .‬תירגלה באופן‬
‫עצמאי‪ ,‬התעקשה לבצע פעולות בביתה ככל שיכלה ‪ -‬גם במחיר זמן והשקעה רבה‪ .‬מצב רוחה היה‬
‫יציב‪ ,‬כמעט ‘אחיד’‪ .‬בשיחות לא הפגינה מצוקה רגשית‪ .‬התבטאה בלקוניות רבה‪ ,‬והתייחסה אך‬
‫ורק להיבטים הפרקטיים של שיקומה הפיזי‪ .‬הקשר הבינאישי התאפיין במעין ‘ריחוק’ או ‘ניתוק’‬
‫רגשי )פגיעה שמאלית?‪ ,‬טיפול תרופתי?(‪ .‬התקשתה לשבת בפגישה טיפולית יותר מעשר דקות‪,‬‬
‫ולא הבינה את הצורך בטיפול פסיכולוגי‪ .‬לא דיווחה על קשיים קוגניטיביים )מודעות? הגנתיות?(‪.‬‬
‫הייתה מודעת לבעיות שפה‪ ,‬והגדירה אותן כ’חסרות לי מילים’‪ .‬נראה היה שמדובר באישה עם גישה‬
‫מעט נוקשה‪ ,‬עקשנית‪ ,‬שרוצה לעשות דברים ב’דרך שלה’ אך לא באופן שמעורר אנטגוניזם אלא‬
‫דווקא הערכה אצל אנשי הצוות‪ .‬נראה היה שאם מדובר במנגנוני הגנה ‪ -‬הם דווקא יעילים בשלב‬
‫הזה ברוב תחומי חייה‪ ,‬ובוודאי יעילים לשיקום הפיזי‪ .‬הסתבר שאינה נוטלת יותר טיפול תרופתי‬
‫למצב הרוח‪ ,‬וכן התברר שסבלה מדיסלקציה כבר בעברה‪.‬‬
 ‫תיאור מקרה ‪ -‬המשך‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫רק לאחר כמה חודשים‪ ,‬ולאחר שיפור פיזי ניכר מאד בהליכה ובתפקוד היד )עד כמעט עצמאות מוחלטת ועבודה‬
‫ברמות גבוהות של תיפקוד( החלה להופיע תגובה והתייחסות אמוציונאלית למצבה‪ .‬היא הגיבה‘לפתע’בתיסכול‬
‫ואף בבכי למצבים בהם התקשתה לבצע משימות בבית ובטיפולים‪ .‬החלה להתייחס לקשיי השפה והביטוי‬
‫כמכשול בהבעה מורכבת של צרכיה ורצונותיה‪ ,‬החלה לשים לב להפרעות קוגניטיביות שונות‪ .‬בתקופה זו‬
‫עברה הערכה ואבחון נוירופסיכולוגי‪ .‬ממצאיו הראו על נטייה לפעילות אימפולסיבית‪ ,‬קושי בהתארגנות‬
‫לפתרון בעיות‪ ,‬האטה חשיבתית כללית‪ ,‬הפרעות קשב וזיכרון‪ .‬בהתאם להמלצות האבחון החלה לקבל טיפול‬
‫קוגניטיבי אצל נוירופסיכולוג )התקשתה לקבל טיפול זה מהמרפאה בעיסוק‪ ,‬שעד כה טיפלה בה ביד‪ ,‬ובתפקודי‬
‫‪)ADL‬הדגשים בטיפול במחלקה להפרעות בתקשורת השתנו‪ ,‬וכעת החלה להתייחס ליכולת הבנת טקסטים ‪.‬‬
‫ארוכים ומורכבים יותר‪ ,‬והבעה מורכבת של עצמה‪ .‬בטיפול הפסיכולוגי החלו לעלות תובנות מורכבות‬
‫הקשורות למצבה ולהשלכותיו על המשך חייה‪ .‬עלתה הנטייה שלה לפרפקציוניזם‪ ,‬חוסר שביעות רצונה‬
‫מהישגיה ‪ -‬טובים ככל שיהיו‪ ,‬מצבי הרוח המשתנים וחוסר הסבלנות שלה‪ ,‬קשייה להשתלב בשיחות מרובות‬
‫‪-‬משתתפים ומעמדה המשפחתי‪-‬חברתי המושפע מכך‪ .‬כושר הביטוי היה מדוייק ועשיר הרבה יותר‪ ,‬ובתוך‬
‫הקשר הטיפולי הורגשה ‘הנוכחות הרגשית’ שלה‪ .‬למרות האמוציונאליות הגוברת‪ ,‬שכללה בכי מידי פעם‪,‬‬
‫והחצנת רגשות שלא אפיינה אותה בעבר ‪ -‬היא לא הייתה מעוניינת בנטילת תרופות‪ .‬קל היה לה להבין ולקבל‬
‫שמדובר בתגובה טבעית‪ ,‬שתוכל להתמודד איתה בעצמה‪.‬‬
 ‫תיאור מקרה ‪ -‬המשך‬
‫נא לשמור על סודיות רפואית !!‬

‫בין היתר סיפרה על חוויה בתוך הטיפול הפיזיותראפי‪ :‬היא עמדה מול מראה כדי לשפר את איכות ביצועיה‪.‬‬
‫העמידה מול המראה עימתה אותה באופן חד עם מוגבלותה הפיזית‪ .‬היא הבינה לפתע שמודעותה למצבה הפיזי‬
‫הייתה חלקית‪ ,‬והתבססה רק על תחושה פנימית סובייקטיבית‪ .‬היא התקשתה לפתע לבצע תנועות שהתבקשה‬
‫לעשותן תוך כדי הסתכלות במראה )מורכבות קוגניטיבית של היפוך במרחב ?‪ ,‬היבטים רגשיים ?(‪ ,‬התבלבלה‪,‬‬
‫וחשה תיסכול ועצב רב‪ .‬הדמות שהשתקפה במראה הייתה שונה כל‪-‬כך מהדימוי העצמי הפנימי שלה‪ .‬הרגישה‬
‫שהיא צריכה להכיר מחדש ולהתרגל לדמות הזו‪ .‬את כל הללו הצליחה לבטא בדיוק שפתי ובעושר הבעתי‪,‬‬
‫שגרם למטפלת הפתעה והתרגשות רבה‪ .‬ניתן היה לשוחח איתה ביתר מורכבות על השלכות מוגבלותה בתחומים‬
‫השונים של תיפקודה‪ ,‬ולפתוח דיון פרגמטי באשר להמשך תעסוקה )בתפיסה פחות מוקצנת ונוקשה מבעבר(‪.‬‬
‫הבעל המשיך לתמוך ולפרגן‪ ,‬ניסה לשמר אופטימיות ומצב‪-‬רוח טוב רוב הזמן‪ ,‬ומצד שני השתתף באופן פעיל‬
‫בקבוצת תמיכה לבני‪-‬זוג בה העלה את מצוקותיו וקשייו‪ ,‬ובה היה גורם חיובי ותומך גם לאחרים‪ .‬הילדים‬
‫הבוגרים החליפו אותו מידי‪-‬פעם בנסיעות היומיות כדי שיוכל לשוב לעבודה סדירה יותר‪ .‬הבעל גם דאג לברר‬
‫ולהסדיר בזמן את נושא המשך הטיפול במוסדות שונים בקהילה‪ .‬לאור ההתקדמות המשמעותית שהושגה‬
‫במהלך תקופת האישפוז )אפילו שהיו אלו לא מדדים פיזיים בלבד…(‪ ,‬ולאור המוטיבציה הגבוהה שהפגינה‬
‫וגישתה החיובית והמתמידה ‪ -‬קל היה לשכנע את הצוות הרפואי להמליץ על הארכת אישפוז לתקופה החורגת‬
‫מהמקובל‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫)הנכות\מוגבלות‬ ‫פגיעות ראש ‘קלות’ והשלכותיהם‬ ‫‪‬‬

‫‘הבלתי נראית' (‬

‫)אורתופדי‪,‬‬ ‫תשומת‪-‬לב‪ :‬שילוב של פגיעות שונות‬ ‫‪‬‬

‫פנימי‪ ,‬מחלות נילוות וכו'(‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬
‫אבחון נוירופסיכולוגי‬ ‫‪‬‬
‫אלמנטים של פגיעה ואלמנטים של האדם וסביבתו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פחות דגש על מיקום מוחי שנפגע ‪ -‬ויותר על הפונקציה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פונקציות פגועות ‪ -‬ובמקביל פונקציות שמורות מה יוכל לעשות ובאילו‬ ‫‪‬‬

‫תנאים ‪.T.O.L‬‬
‫הערכה שיטתית ומובנה ‪ -‬אך גם גמישה ומותאמת לנבדק ולצרכים‬ ‫‪‬‬
‫)למשל‪ :‬מגבלת זמן‪ ,‬הפסקות‪ ,‬סוגי משימות(‪.‬‬
‫הערכה כמותית ‪ -‬אך גם איכותית )ניתוח התהליך(‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫איסוף מידע ממבחנים‪ ,‬תיק רפואי‪ ,‬ראיון למטופל‪ ,‬התרשמות‬ ‫‪‬‬

‫מהתנהגות והופעה‪ ,‬ראיון קרובים‪ ,‬התנהגות בסיטואציות שונות‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫אבחון נוירופסיכולוגי ‪ -‬המשך‬ ‫‪‬‬

‫מבחנים בתחום האישיות‪-‬רגשי‪-‬התנהגותי‬ ‫‪‬‬

‫מבחנים בתחום הקוגניטיבי ‪ -‬אינטגרציה לפי תחומים‪ :‬תפיסה‬ ‫‪‬‬

‫חזותית‪ ,‬תהליכים מרחביים‪ ,‬תהליכים ביצועיים )פרקסיס‪,‬‬
‫גרפומוטורי‪ ,‬בניה‪ ,‬מהירות פסיכומוטורית(‪ ,‬זיכרון ולמידה‪ ,‬קשב‬
‫וריכוז‪ ,‬תפקודי שפה וחשבון‪ ,‬מטלות חשיבה )מילולי חשבוני‬
‫וחזותי(‪ ,‬תפקודים ניהוליים‪.‬‬
‫דו”ח אינטגרטיבי הכולל תיאור מפורט של כל הנ”ל‪ ,‬הערכת רקע‬ ‫‪‬‬
‫פרה‪-‬מורבידי ושינויים בכל התחומים‪ ,‬תיאור תחומים פגועים‬
‫ושמורים‪ ,‬אבחנות ואבחנות מבדלות לפי צורך‪ ,‬מידת ההתאמה‬
‫למיקום הפגיעה המוחית‪ ,‬השלכות והמלצות שיקומיות בכל‬
‫התחומים‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫אבחון נוירופסיכולוגי ‪ -‬המשך‬

‫דוגמא לדו”ח אבחון נוירופסיכולוגי מצורף בקובץ ‪Word‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬
‫טיפול בנפגעי ‪ -‬מוח‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות לרמה פרה‪-‬מורבידית‪ ,‬מאפייני ‘האדם’ הכוחות והיכולות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התייחסות להיבטי המוגבלות הפיזית‪ ,‬אך גם ההתנהגותית ‪ -‬רגשית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הבנה מעמיקה של מוגבלות קוגניטיבית והשלכתה על תיפקוד פיזי‬ ‫‪‬‬

‫)למשל קשב‪ ,‬הזנחת‪-‬צד‪ ,‬הבנת שפה והוראות מורכבות‪ ,‬הפרעות‬
‫בתפיסה מרחבית‪ ,‬זיכרון‪ ,‬יכולת ההכללה והיישום בהקשרי יום‪-‬יום(‪.‬‬
‫בטיפול הפסיכולוגי‪ :‬טיפול בגישה ‘הוליסטית’ )מעגלי השיקום(‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫גמישה‪ ,‬לרוב דגש התנהגותי‪ ,‬אך גם פסיכודינאמי )לפי צורך(‪ ,‬הבנת‬
‫המגבלות הקוגניטיביות )למשל יכולת הפשטה והכללה( התייחסות‬
‫לבני‪-‬זוג ומשפחה‪ ,‬להיבטים חברתיים ותעסוקתיים‪ ,‬קשר עם גורמי‬
‫חוץ שונים‪ ,‬קשר אינטנסיבי עם צוות רב‪-‬מקצועי )לייעוץ ולתמיכה(‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫פגיעות מוחיות ‪-‬‬

‫הטיפול ילווה את התהליך השיקומי האינדיוידואלי שעובר‬ ‫‪‬‬

‫האדם בכל המימדים כפי שתואר‪.‬‬

‫ינסה להעריך עד כמה נורמטיבי בכל שלב )אפשרי פידבק‬ ‫‪‬‬

‫חיובי‪ ,‬הסבר‪ ,‬הרגעה שיקוף התהליך(‪ ,‬ומתי חורג מהנורמה‬
‫או מפריע וגוזל כוחות מהמשימות השיקומיות הנוכחיות‪.‬‬
‫במצב כזה יתכן התערבות תרופתית או שינוי בדגשים‬
‫השיקומיים )סוגי טיפולים נחוצים בתקופות שונות בהתאמה‬
‫ליכולת ההשקעה והמודעות להם‪.‬‬
 ‫טיפול בילדים‬

‫גידולים‪,‬‬ ‫במחלקת שיקום ילדים ‪ -‬מגוון מחלות ופגיעות ‪ ,CP‬ע”ש\פגיעות מוח ‪-‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתוחים‪ ,‬מחלות‪ ,‬פציעות‪ ,‬בעיות התפתחותיות‪ ,‬מחלות תורשתיות‪.‬‬

‫מאפייני המחלה\פגיעה‪ .‬הבדלים בין מצב אקוטי לכרוני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני הגיל והשלב ההתפתחותי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רקע פרה‪-‬מורבידי ‪ -‬בכל התחומים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המשפחה כחלק בלתי נפרד )קונקרטית( בתוך הטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אובדנים של הילד ושל המשפחה )הורים‪ ,‬אחים‪ ,‬סבים( ‪ -‬חזרה למודל אבדן ומאפייני‬ ‫‪‬‬
‫התמודדות‬
‫היבטים חברתיים\תרבותיים\ערכיים ומשמעותם )גילאים שונים(‪ .‬טיפולים‬ ‫‪‬‬
‫קבוצתיים‪.‬‬
‫קשר עם מערכת החינוך‪ ,‬ליקויי למידה‪ ,‬סוגי איבחונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫זהות עצמית‪ ,‬ערך עצמי )במיוחד במצב של פגיעת ראש או נכות בולטת(‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫המשך‬ ‫טיפול בילדים ‪-‬‬
‫סוגי התערבויות וטיפולים פסיכולוגיים‪ ,‬שילוב הבנה‬ ‫‪‬‬

‫פסיכולוגית בטיפול הפיזי‪.‬‬

‫הייחוד בנושא פגיעות ראש של ילדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דגשים מיוחדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עבודה טיפולית בשילוב משחק‪ ,‬דמיון מודרך ‪ -‬מעולמו‬ ‫‪‬‬
‫האישי המיוחד‬
‫תשומת לב לכאבים‪ ,‬פרטיות‪ ,‬בושה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אגוצנטריות )מדובר בילד!(‬ ‫‪‬‬

‫גמישות ויצירתיות בהתאמת תכנית הטיפול‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫טיפול באנשים בגיל הזיקנה‬

‫אובדנים נוספים )בן\זוג‪ ,‬חברים‪ ,‬תעסוקה‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫מגורים(‬
‫מחלות ומוגבלויות נוספות‬ ‫‪‬‬

‫מערכות תמיכה‬ ‫‪‬‬

‫לקחת בחשבון רקע ועיסוקים בעבר ובהווה‬ ‫‪‬‬

‫נכות\מוגבלות בהקשרים מורכבים‬ ‫‪‬‬

‫דמנסיות‪ ,‬ליקויים קוגניטיביים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫משמעויות של אבחנות‬
‫פסיכולוגיות‬
‫הפרעות חרדה‪ ,‬פוסט טראומה ו ‪PCS -‬‬ ‫‪‬‬
‫מעבר על הקריטריונים לאבחנות ועל הסימפטומים‪.‬‬
‫הסבר והדגמה ע”י תיאורי מקרה‪.‬‬

‫אבחנות סומטופורמיות ואבחנות מבדלות‬ ‫‪‬‬

‫מעבר על הקריטריונים לאבחנות ועל הסימפטומים‪.‬‬
‫הסבר והדגמה ע”י תיאורי מקרה‪.‬‬
‫הדגשת אבחנות מבדלות‪ ,‬משמעויות ‘העברתיות’ למטפלים‪ ,‬השלכות פרקטיות‬
‫לשיקום‪.‬‬

‫כאב כרוני‬ ‫‪‬‬

 ‫‪DSM‬‬ ‫‪Post traumatic Stress disorder‬‬
‫א‪ .‬אדם נחשף לאירוע טראומטי שבו שני הבאים נוכחים‪:‬‬
‫)‪ (1‬האדם חווה‪ ,‬היה עד ל‪ ,-‬עומת עם ‪ -‬אירוע או אירועים שעירבו מוות ממשי או מאויים‪ ,‬או‬
‫פציעה‬
‫רצינית או איום לשלמות הפיזית של העצמי או אחרים‪.‬‬
‫)‪ (2‬התגובה של האדם כללה פחד אינטנסיבי‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬או ‪ .horror‬בילדים‪ :‬יכול להיות‬
‫מובע‬
‫בהתנהגות לא מאורגנת או אגיטטיבית חזקה מאד‪.‬‬
‫ב‪ .‬האירוע הטראומטי נחווה מחדש באופן עקבי ומתמיד )‪ (persistently reexperienced‬באחת )או‬
‫יותר( מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫)‪ (1‬זכרונות קשים חוזרים ונשנים וחודרניים של האירוע‪ ,‬כולל דימויים‪ ,‬מחשבות או תפיסות‪..‬‬
‫)‪ (2‬חלומות קשים חוזרים ונשנים של האירוע‪.‬‬
‫)‪ (3‬התנהגות או הרגשה כאילו האירוע הטראומטי חוזר שוב )כולל תחושה של לחיות מחדש‬
‫את‬
‫ההתנסות‪ ,‬אילוזיות‪ ,‬הלוסינציות‪ ,‬אפיזודות פלשבק דיסוציאטיביות‪ ,‬כולל אלו שמופיעות‬
‫בערנות‬
‫או תחת השפעת סמים\תרופות(‪.‬‬
‫)‪ (4‬מצוקה פסיכולוגית אינטנסיבית בחשיפה לרמזים פנימיים או חיצוניים שמסמלים או דומים‬
‫לאספקט‬
 ‫פוסט טראומה ‪ -‬המשך‪:‬‬
‫ג‪ .‬הימנעות עקבית מגירויים הקשורים עם הטראומה ו‪ numbing-‬של תגובתיות כללית )לא קיים‬
‫לפני‬
‫הטראומה( שיתבטא ע”י ‪) 3‬או יותר( מתוך הבאים‪:‬‬

‫)‪ (1‬מאמצים להימנע ממחשבות‪ ,‬רגשות או שיחות המקושרות לטראומה‪.‬‬

‫)‪ (2‬מאמצים להימנע מפעילות‪ ,‬מקומות ואנשים שמעלים היזכרות בטראומה‪.‬‬
‫)‪ (3‬חוסר יכולת לזכור אספקט חשוב של הטראומה‪.‬‬
‫)‪ (4‬ירידה ניכרת בעניין או בהשתתפות בפעילות משמעותית‪.‬‬
‫)‪ (5‬רגשות של התנתקות או זרות מאחרים‪.‬‬
‫)‪ (6‬טווח מוגבל של אפקט )למשל לא מסוגל לחוש אהבה(‪.‬‬
‫)‪ (7‬תחושה של עתיד מוגבל )למשל לא למצפה שתהייה לו קריירה‪ ,‬נישואין או ילדים או חיים‬
‫נורמלים(‪.‬‬
‫ד‪ .‬סימפטומים עקביים של עוררות מוגברת )לא נוכח לפני הטראומה( שיתבטא ע”י ‪) 2‬או יותר(‬
‫מהבאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬קשיים להירדם או להישאר ער )‪ (2‬איריטביליות או התפרצויות כעס )‪ (3‬קושי להתרכז‬
‫)‪ (5‬תגובת ‪ startle‬מוגזמת‪.‬‬ ‫)‪ (4‬היפרוויג’ילנס‬
‫ה‪ .‬משך ההפרעה )סימפטומים מקריטריונים ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד( יותר מחודש‪.‬‬
‫ו‪ .‬ההפרעה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתחומי תפקוד חשובים כגון חברתי‬
 ‫‪Post Concussional D‬‬

‫ים למחקר )‪(DSM‬‬

‫ה של ‪ Head Trauma‬שגרמה לזעזוע מוחי משמעותי‪ .‬לשים לב‪ :‬הביטוי של זעזוע מוח כולל אבדן‬
‫יותר מ‪ 5-‬דקות‪ ,‬אמנזיה פוסט טראומטית הנמשכת יותר מ‪ 12-‬שעות‪ ,‬ופחות נפוץ‪ :‬הופעה של ‪.seizures‬‬
‫הספציפית להגדיר את הקריטריון הזה דורש מחקר נוסף‪.‬‬
‫מבחנים נוירופסיכולוגיים או מהערכה קוגניטיבית כמותית לקשיים בקשב )ריכוז‪ ,‬הסטת פוקוס של קשב‪,‬‬
‫טלות קוגניטיביות סימולטנית( או זיכרון )למידה או היזכרות במידע(‪.‬‬
‫ר( מהבאים מופיע זמן קצר לאחר הטראומה‪ ,‬ונמשך לפחות ‪ 3‬חודשים‪:‬‬
‫עייף בקלות )‪ (2‬הפרעת שינה )‪ (3‬כאבי ראש )‪ (4‬ורטיגו או סחרחורת )‪ (5‬איריטביליות או אגרסיה‬
‫ת מעט או ללא פרובוקציה )‪ (6‬חרדה דפרסיה או לביליות אפקטיבית )‪ (7‬שינויים באישיות )חוסר‬
‫ת חברתית או מינית( )‪ (8‬אפתיה וחוסר ספונטאניות‪.‬‬
‫ומים בקריטריונים ב‪,‬ג התחילו לאחר טראומת ראש או שמציג הרעה משמעותית של סימפטומים שהיו קודם‪.‬‬
‫ה גורמת לליקוי משמעותי בתפקוד חברתי או מקצועי‪ ,‬ומייצגת ירידה משמעותית מרמה קודמת של תפקוד‪.‬‬
‫מים לא מתאימים לקריטריונים של דמנסיה בעקבות טראומת ראש‪ ,‬ולא מוסברים טוב יותר ע”י הפרעה‬
‫אחרת )כגון‪ :‬הפרעה אמנסטית בעקבות טראומת ראש‪ ,‬שינוי אישיותי עקב טראומת ראש(‪.‬‬
 ‫התנהגות מחלה אבנורמלית‬
‫התנהגות מחלה אבנורמלית מוגדרת כ”אופן לא אדפטיבי מתמשך\מתמיד של התנסות‪,‬‬
‫תפיסה‪ ,‬הערכה ותגובה למצב הבריאות של העצמי‪ ,‬למרות העובדה שהרופא סיפק‬
‫הערכה מדוייקת ומספקת של המצב ושל אופן הטיפול שיש לנקוט בו )אם בכלל(‪ ,‬יחד‬
‫עם הזדמנות לדיון מו”מ והבהרה‪ ,‬ובהנחה שהכל מבוסס על הערכה מתאימה של כל‬
‫הגורמים הרלוונטיים )הביולוגיים‪ ,‬הפסיכולוגיים‪ ,‬הסוציאליים והתרבותיים” )פילובסקי‪.‬‬

‫כאב כרוני‬
‫כיום מקובלת גישה רב‪-‬מימדית לכאב כרוני‪ :‬מגדירים כאב כניסיון מורכב‪ ,‬פרסונלי‪,‬‬
‫סובייקטיבי‪ ,‬לא נעים‪ ,‬המערב תחושות ותפיסות‪ ,‬שעשויות להיות קשורות או לא קשורות‬
‫כלל לפציעה‪ ,‬מחלה‪ ,‬או טראומה גופנית אחרת‪ .‬הכאב מושפע מגורמים פסיכולוגיים‪,‬‬
‫אתניים‪ ,‬מוטיבציוניים‪ ,‬ביולוגיים‪ ,‬פיזיולוגיים‪ ,‬כימיים ואחרים‪.‬‬
 ‫משמעויות של אבחנות‬
‫פסיכולוגיות‬
‫הפרעות סומטופורמיות ואבחנות מבדלות‬
‫הפרעות סומטופורמיות )תירגום מתוך ‪(DSM 4‬‬

‫הפרעת סומטיזציה‬
‫א‪.‬היסטוריה של תלונות פיזיות רבות המתחילות לפני גיל ‪ ,30‬ומופיעות לאורך כמה שנים‪ ,‬ומתבטאת בחיפוש אחר טיפול‪ ,‬או‬
‫בליקוי משמעותי בתפקוד חברתי‪ ,‬תעסוקתי או תפקוד משמעותי אחר של החיים‪.‬‬
‫ב‪.‬כל אחד מבין הקריטריונים הבאים חייב להיות קיים‪ ,‬כאשר סימפטומים אינדיוידואליים מתקיימים בכל זמן במהלך תקופת‬
‫ההפרעה‪:‬‬
‫)‪ (1‬ארבעה סימפטומים של כאב‪ :‬היסטוריה של כאב הקשור ללפחות ‪4‬‬
‫מיקומים או תיפקודים )ראש‪ ,‬בטן‪ ,‬גב‪ ,‬פרקים)…‪.‬‬
‫)‪ (2‬שני סימפטומים של מע‪ .‬העיכול‪ :‬למשל בחילה‪ ,‬הקאה…‬
‫)‪ (3‬סימפטום מיני אחד‪ :‬למשל קרירות מינית‪ ,‬מחזור לא סדיר…‬
‫)‪ (4‬סימפטום פסבדונוירולוגי אחד‪ :‬למשל חוסר קורדינציה‪ ,‬שיתוק או חולשה ממוקמת‪ ,‬קושי בבליעה‪ ,‬עצירת שתן‪ ,‬ירידה‬
‫בתחושה‪ ,‬הלוסינציות‪ ,‬עיוורון‪ ,‬חרשות‪ ,‬אמנזיה‪..‬‬
‫ג‪ .‬או )‪ (1‬או )‪:(2‬‬
‫)‪ (1‬אחרי בדיקה מקיפה‪ ,‬אף אחד מהסימפטומים בקריטריון ב‪ ,.‬לא יכולים‬
‫להיות מוסברים במלואם ע"י מצב רפואי ידוע‪ ,‬או ע"י השפעה ישירה של‬
‫חומר )סמים‪ ,‬תרופות(‪.‬‬
‫)‪ (2‬כאשר יש מצב רפואי כללי הקשור לתופעות‪ ,‬התלונות הפיזיות‪ ,‬או המצב החברתי או התעסוקתי הנובע מן הסימפטומים‬
‫הוא מוגזם יחסית למה שניתן לצפות מן הממצאים הרפואיים‪ ,‬המעבדתיים וכו'‪.‬‬
‫כמו ב‪ Factitious Disorder -‬או ב ‪- Malingering‬‬ ‫ד‪.‬הסימפטומים לא מופקים בכוונה או מזויפים‬
 ‫פרעה קונברסיבית‬
‫סימפטום אחד או יותר‪ ,‬המשפיע על תיפקוד וולונטרי‪ ,‬מוטורי או סנסורי‪ ,‬המרמז על מצב נוירולוגי או רפואי כללי‪.‬‬
‫גורמים פסיכולוגיים נראים כקשורים עם הסימפטום או הדפיציט‪ ,‬כי לפני ההתחלה או ההחמרה של הסימפטום‬
‫או הדפיציט התרחש הקונפליקט הפסיכולוגי או זוהו גורמי סטרס אחרים‪.‬‬
‫הסימפטום או הדפיציט לא מופק בכוונה או מזוייף )כמו ב‪ Factitious Disorder -‬או ב‪.(Malingering -‬‬
‫אחרי בדיקה מקיפה‪ ,‬הסימפטום או הדפיציט לא יכול להיות מוסבר במלואו ע"י מצב רפואי כללי‪ ,‬או ע"י השפעה‬
‫ירה של חומר או ע"י‪..‬‬
‫הסימפטום או הדפיציט גורם למצוקה קלינית משמעותית‪ ,‬או לליקוי בתחום החברתי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬או בתחומי‬
‫תפקוד חשובים אחרים‪..‬‬
‫הסימפטום או הדפיציט לא מוגבל לכאב או לדיספונקציה מינית‪ ,‬לא קורה אך ורק במהלכה של הפרעת סומטיזציה‪,‬‬
‫הוא לא מוסבר יותר טוב ע"י הפרעה מנטלית אחרת‪.‬‬
‫גים ספציפיים של סימפטומים כגון‪ :‬עם סימפטומים מוטוריים‪ ,‬סנסוריים‪ ,‬התקפים כיפיוניים‪ ,‬או עירוב של כמה מהנ"ל‪.‬‬

‫פרעת כאב‬
‫כאב‪ ,‬במיקום אנטומי יחיד או בכמה מקומות‪ ,‬הוא הפוקוס הבולט של הביטוי הקליני‪ ,‬והוא בחומרה מספיק גדולה‬
‫בכדי להצדיק תשומת לב קלינית‪.‬‬
‫הכאב גורם מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי בתיפקוד חברתי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬או בתחומי תפקוד חשובים אחרים‪.‬‬
‫ורמים פסיכולוגיים נשפטים כבעלי תפקיד חשוב בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו‪ ,‬או הישארותו של הכאב‪.‬‬
‫הסימפטום או הדפיציט לא מופק בכוונה ולא מזוייף )כמו ב ‪ Factitious Disoorder -‬או ב ‪.(Malingering -‬‬
‫הכאב לא מוסבר טוב יותר ע"י מצב רוח‪ ,‬חרדה‪ ,‬או הפרעה פסיכוטית‪ ,‬ולא עונה לקריטריונים של ‪Dyspareunia‬‬
‫אב הקשור לקיום יחסי מין(‪.‬‬
‫רעת כאב המקושרת עם גורמים פסיכולוגיים‬
‫רמים פסיכולוגיים נשפטים כבעלי התפקיד העיקרי בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו או הישארותו של הכאב‪.‬‬
‫ם קיים מצב רפואי כללי‪ ,‬אין לו תפקיד משמעותי בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו או הישארותו של הכאב(‪.‬‬
‫ג זה של הפרעת כאב אינה מאובחנת אם הקריטריונים מתאימים גם להפרעת סומטיזציה‪.‬‬
‫וטי‪ :‬נמשך פחות מ ‪ 6 -‬חודשים‪ .‬כרוני‪ :‬נמשך ‪ 6‬חודשים או יותר‪.‬‬
‫רעת כאב המקושרת גם עם גורמים פסיכולוגיים וגם עם מצב רפואי כללי‬
‫גורמים פסיכולוגיים וגם מצב רפואי כללי נשפטים כבעלי תפקיד עיקרי בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו או הישארותו‬
‫ל הכאב‪ .‬המצב הרפואי הכללי‪ ,‬או המיקום האנטומי של הכאב מקודד בציר ‪.3‬‬
‫וטי‪ :‬נמשך פחות מ ‪ 6 -‬חודשים‪ .‬כרוני‪ :‬נמשך ‪ 6‬חודשים או יותר‪.‬‬
 ‫גדרה הבאה אינה נחשבת כהפרעה מנטלית‪ ,‬והיא נכללת פה רק לצורך אבחנה מבדלת‪.‬‬

‫רעת כאב המקושרת עם מצב רפואי כללי‬

‫ב רפואי כללי הוא בעל התפקיד העיקרי בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו או הישארותו של הכאב‪) .‬אם קיימים‬
‫מים פסיכולוגיים‪ ,‬אין הם נשפטים כבעלי תפקיד משמעותי בהפעלתו‪ ,‬חומרתו‪ ,‬העצמתו או הישארותו של הכאב(‪.‬‬
‫וד הדיאגנוסטי הוא לפי המצב הרפואי הכללי‪ ,‬או לפי מיקום הכאב )למשל גב תחתון‪ ,‬כאב ראש‪ ,‬פרקים וכו'(‪.‬‬

‫פוכונדריאזיס‬
‫עיסוק‪-‬יתר בפחד או ברעיון שיש לאדם מחלה‪ ,‬המבוסס על פירוש שגוי של סימפטומים גופניים‪.‬‬
‫עיסוק היתר נמשך למרות הערכה והרגעה רפואית מתאימה‪.‬‬
‫האמונה המצויינת בסעיף א אינה בעצמה של דלוזיה )כמו בהפרעת דלוזיה‪ ,‬מהסוג הסומטי( ואינה מוגבלת לדאגה‬
‫בי הופעה )כמו בהפרעת גוף דיסמורפית(‪.‬‬
‫עיסוק היתר גורם מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי בתיפקוד סוציאלי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬או בתחום משמעותי אחר‪.‬‬
‫משך ההפרעה לפחות ‪ 6‬חודשים‪.‬‬
‫יסוק היתר לא מוסבר טוב יותר ע"י הפרעת חרדה כללית‪ ,‬הפרעה אובססיבית קומפולסיבית‪ ,‬הפרעת פאניקה‪,‬‬
‫אפיזודה דפרסיבית מז'ורית‪ ,‬חרדת‪-‬פרידה‪ ,‬או הפרעה סומטופורמית אחרת‪.‬‬
‫לציין אם‪:‬‬
‫אינסייט נמוך‪ :‬אם רוב הזמן במשך האפיזודה הנוכחית‪ ,‬האדם לא מכיר בכך שהדאגה שיש לו מחלה רצינית היא‬
‫גזמת ולא הגיונית‪.‬‬

‫רעת גוף דיסמורפית‬

‫עיסוק‪-‬יתר בדפקט מדומיין בהופעה‪ .‬אם קיימת אנומליה פיזיקלית קלה‪ ,‬הדאגה של האדם מוגזמת באופן בולט‪.‬‬
‫עיסוק היתר גורם מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי בתיפקוד סוציאלי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬או בתחום משמעותי אחר‪.‬‬
‫יסוק היתר אינו מוסבר טוב יותר ע"י הפרעה מנטלית אחרת )למשל חוסר סיפוק מצורת או גודל הגוף באנורקסיה(‪.‬‬
 ‫אבחנות מבדלות‪:‬‬

‫‪Factitious Disorde‬‬
‫‪ .‬הפקה מכוונת או זיוף של סימנים פיזיים או פסיכולוגיים‪.‬‬
‫המוטיבציה של ההתנהגות היא להיות בתפקיד החולה )‪.(to assume the sick role‬‬
‫לא קיימים תמריצים חיצוניים אחרים להתנהגות )כמו רווח כלכלי‪ ,‬הימנעות מאחריות משפטית‪ ,‬או שיפור איכות‬
‫החיים הפיזית ‪ -‬כמו ב‪.(Malingering-‬‬
‫וגים שונים‪ :‬בעיקר עם סימנים פסיכולוגיים‪ ,‬בעיקר עם סימנים פיזים‪ ,‬בשילוב של סימנים פסיכולוגיים ופיזיים‪.‬‬

‫‪Malingerin‬‬
‫פקה מכוונת של סימפטומים‪ ,‬פיזיים או פסיכולוגיים‪ ,‬שקריים )מזויפים ‪ (false -‬או מוגזמים מאד‪ .‬המוטיבציה היא‬
‫מריצים חיצוניים כגון‪ :‬הימנעות משירות צבאי‪ ,‬הימנעות מעבודה‪ ,‬השגת פיצוי כספי‪ ,‬התחמקות מתביעה משפטית‪,‬‬
‫ו השגת סמים‪.‬‬
‫נסיבות מסוימות התחזות מייצגת התנהגות אדפטיבית‪ ,‬למשל זיוף מחלה בזמן שבי במלחמה‪.‬‬
‫ריך לחשוד מאד בהתחזות אם שמים לב לקומבינציה כלשהיא מהמוזכר להלן‪:‬‬
‫‪.‬הקשר מדיקולגאלי שבגינו הגיע המטופל )למשל הח' הופנה ע"י עו"ד לצורך אבחון(‪.‬‬
‫‪.‬חוסר התאמה ניכר בין המצוקה או המוגבלות לה טוען האדם‪ ,‬לבין הממצאים האוביקטיביים‪.‬‬
‫‪.‬חוסר שיתוף פעולה בזמן ההערכה הדיאגנוסטית ובזמן מתן הטיפול המומלץ‪.‬‬

‫תחזות שונה מ‪ Factitious Disorder-‬בכך שהמוטיבציה להפקת הסימפטומים בהתחזות היא תמריץ חיצוני‪ ,‬בעוד‬
‫ב‪ Factitious Disorder -‬חסרים תמריצים חיצוניים‪.‬‬
‫דויות לצורך אינטראפסיכי לשמר את תפקיד החולה‪ ,‬מציעים שמדובר ב‪.Factitious Disorder -‬‬
‫תחזות שונה מהפרעה קונברסיבית ומהפרעות סומטופורמיות אחרות בכך שמדובר בהפקה מכוונת של סימפטומים‪,‬‬
‫תמריץ החיצוני המובן מאליו המקושר אליה‪ .‬בהתחזות )בניגוד להפרעה קונברסיבית(‪ ,‬לא משיגים בקלות הקלה‬
‫סימפטומים ע”י סוגסטיה או היפנוזה‪.‬‬
‫היבטים פסיכולוגיים בעבודת‬
‫הפיזיותרפיסט‬
‫כמה מושגים משמעותיים בעבודה הטיפולית השיקומית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אמפתיה ‪ /‬סימפתיה‪ ,‬הזדהות‪.‬‬‫‘מעורבות רגשית’‬ ‫‪‬‬

‫השלכות של מטופל ‪ /‬של מטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫העברה והעברה נגדית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גבולות‪ ,‬הגנות של מטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫הגדרות‬
‫הזדהות ‪ -‬במקור ההגדרה מתייחסת לשאיפה להפוך להיות כמו אדם אחר‪ ,‬או‬ ‫‪‬‬
‫לאמץ אספקטים מסוימים שלו )רצף התפתחותי‪ ,‬רצף נורמטיביות‪-‬הגנתיות(‪.‬‬
‫בהקשר שלנו כמטפלים ‪ -‬האדם רואה באחר היבטים המזכירים לו את עצמו עד‬
‫כדי טישטוש הגבול בין האני לאחר‪.‬‬
‫בניגוד ל ‪-‬‬ ‫בניגוד לסימפאתיה מוגדר הכי טוב כ ‪”feeling with“ -‬‬ ‫אמפאתיה ‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫“‪.”feeling for‬‬
‫מערבבים הרבה בין המושגים‪ .‬סימפתיה או רחמים‪ ,‬דאגה‪ ,‬עניין‪ ,‬איכפתיות או‬
‫מושגים דומים‪ ,‬מעידים לרוב על דרגה של ריחוק הגנתי מהאדם הסובל‪ .‬אמפתיה‬
‫לעיתים קרובות משמשת באופן מוטעה להתכוון לתגובות חמות‪ ,‬מקבלות‪,‬‬
‫וסימפאתיות למטופל‪ ,‬ללא קשר למה הוא מעביר רגשית‪ .‬אמפאתיה במובנה הנכון‬
‫הוא היכולת להרגיש אמוציונאלית מה המטופל מרגיש ‪ -‬בין אם מדובר ברגשות‬
‫חיוביים או שליליים‪.‬‬
 ‫המשך‬ ‫הגדרות ‪-‬‬
‫השלכה ‪ -‬האדם עוסק בקונפליקט אמוציונאלי או בסטרסורים פנימיים או חיצוניים ע”י ייחוס‬ ‫‪‬‬
‫מוטעה של הרגשות‪ ,‬האימפולסים‪ ,‬או המחשבות הבלתי מקובלים שלו ‪ -‬לאחר )‪ DSM‬הגדרות‬
‫למנגנוני הגנה(‪.‬‬
‫תכנים פנימיים‪ ,‬משאלות וחוויות מודעות ובלתי מודעות המושלכים על הזולת באופן בלתי מודע‪.‬‬
‫תפיסה מעוותת של הזולת הנובעת מכך שאנו רואים בו צד של עצמנו במקום לראותו כמו שהוא‪.‬‬
‫הצרכים החוויות והרגשות המושלכים עומדים כחייץ המונע קשר ישיר עם הזולת‪ .‬ההשלכה‬
‫עלולה לגרום לתיסכולים ולאי הבנות חוזרות ונישנות ביחסים החברתיים‪ .‬תיתכן אכזבה הנובעת‬
‫מהפער בין ההשלכה הדמיונית לבין המציאות )הגדרה ‘דינאמית’(‪.‬‬
‫הזדהות השלכתית ‪ -‬כמו בהשלכה‪ ,‬האדם עוסק בקונפליקט אמוציונאלי או בסטרסורים‬ ‫‪‬‬
‫פנימיים או חיצוניים ע”י ייחוס מוטעה של הרגשות‪ ,‬האימפולסים‪ ,‬או המחשבות הבלתי מקובלים‬
‫שלו ‪ -‬לאחר‪ .‬שלא כמו בהשלכה פשוטה‪ ,‬האדם לא לגמרי דוחה\מכחיש את מה שמושלך‪.‬‬
‫במקום זאת‪ ,‬האדם נשאר מודע לרגשות או לאימפולסים שלו אבל מייחס אותם בטעות לתגובתו‬
‫המוצדקת לאדם האחר‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬האדם מחדיר את אותן הרגשות שבתחילה האמין‬
‫בטעות שהן שם ‪ -‬באחרים‪ ,‬והדבר גורם לקושי רב להבהיר מי עשה מה לאחר קודם )‪DSM‬‬
‫הגדרות למנגנוני הגנה(‪.‬‬
‫הפנטזיה לשים חלק מעצמי באחר‪ ,‬ולשלוט בו מבפנים )הגדרה ‘דינאמית’(‬
 ‫המשך‬ ‫הגדרות ‪-‬‬

‫‪-‬‬
‫העברה )טרנספרנס( העבר ‘מסתנן’ אל תוך ההווה‪ .‬העברת יחס אל‬ ‫‪‬‬
‫דמות מסויימת מחיי המטופל ‪ -‬אל המטפל‪ .‬העברה לא מודעת של תבנית היחסים‬
‫שהיו לנו בעבר ‪ -‬אל ההווה‪.‬‬

‫‪-‬‬
‫העברה נגדית הפרעה זמנית או מתמשכת בקשב‪ ,‬באמפתיה וביכולת‬ ‫‪‬‬
‫הפרשנות של המטפל‪ ,‬שמקורה בתגובה רגשית מודעת ובלתי מודעת של המטפל‬
‫למטופל‪.‬‬
 ‫סיכום‬
‫*יישום עקרונות בסיסיים של פסיכולוגיה שיקומית )נכות\מוגבלות‪ ,‬מעגלי החיים‪ ,‬פגיעה\כוחות‬
‫ויכולות( ומודלים של אבדן היוו תמיד את הבסיס‪ ,‬ומשם המשכנו למאפייני הפגיעה\מחלה ספציפית‪,‬‬
‫ומאפייני האדם הספציפי ‪ -‬על כל מורכבותם‪.‬‬
‫*היבטים פסיכולוגיים הם חלק אינטגרלי מכל הליך שיקום אנושי מעצם היותנו בני אדם המורכבים‬
‫ממימדים שונים )מעגלי החיים(‪ .‬לכן הפסיכולוג וההתייחסות הפסיכולוגית הם חלק אינטגרלי מצוות‬
‫רב‪-‬מקצועי במוסדות שיקום‪ ,‬ולא מעידים בהכרח על פסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫*היבטים של פסיכופתולוגיה רלוונטיים ‪ -‬כחלק מהרצף האנושי הנורמאלי של הנפגעים מפציעה או‬
‫מחלה‪ .‬לעיתים פסיכופתולוגיה ‘משחקת תפקיד’ עיקרי בשיקום )כמו בהקשרי ההפרעות‬
‫הסומטופורמיות(‪.‬‬
‫*היבטים פסיכולוגיים רלוונטים גם לנו כמטפלים‪ ,‬ובעיקר כבני אדם‪ ,‬ודורשים גם הם מודעות‪,‬‬
‫הכרה ביכולות ובמוגבלויות ‪ -‬שלנו‪ ,‬במורכבות ‪ -‬שלנו‪ ,‬ולעיתים בנגיעה באובדנים ‪ -‬שלנו‪.‬‬
‫גבולות‪ ,‬הגנות‪ ,‬קונפליקטים של תלות\עצמאות זהות וערך ‪ -‬רלוונטיים גם לנו בחיינו הפרטיים‬
‫והמקצועיים ‪ -‬לעיתים נמצא בתוך עצמנו את הרלוונטי ביותר להבנה אמפאתית של האדם אותו אנו‬
‫מלווים במסע הארוך של התהליך השיקומי‪.‬‬