‫‪1‬‬

‫‪25.11.06‬‬
‫אנטומיה‪ -‬תחום המדע החוקר את המבנה של הגוף ויחס בין חלקיו‪ .‬היא תחום תיאורי – תאור מבנה השלד‪,‬‬
‫מספק חוליות בעמוד השדרה‪ ,‬כיצד בנוי הלב וכו‪..‬‬
‫פיזיולוגיה – מסבירה תהליך‪.‬זה הוא תחום בעוסק בהסבר תפקוד הגוף במצב נורמאלי ) מצב לא נורמאלי –‬
‫חוקרת פתולוגיה (‪.‬‬
‫אנטומיה מיקרוסקופית – עוסקת בעיקר באנטומיה של תאים ורקמות‪.‬‬
‫אנטומיה מקרוסקופית – עוסקת בעיקר במערכות ואיברים‪.‬‬
‫רמות הארגון בגוף האדם‪:‬‬
‫• תא – יחידת התפקוד הבסיסית בעולם החי‪ .‬התאים מאורגנים בצורת רקמות‪.‬‬
‫• רקמות – אוסף של תאים בעלי צורה דומה ותפקידים זהים‪ .‬רקמות שריר ‪ ,‬רקמות עצב‪ ,‬עצם‪ ,‬אפיתל‪.‬‬
‫• אבר – אוסף של רקמות‪ .‬לאבר ישנו תפקיד מוגדר‪.‬קיבה – היא אבר ובה יש רקמות שריר‪ ,‬רקמות‬
‫עצב‪ ,‬רקמות אפיתל‪.‬‬
‫• מערכת – כל האברים משתפים בניהם פעולה לביצוע תפקיד מסוים‪.‬‬
‫• גוף‪.‬‬
‫מרכיבי התא‪:‬‬
‫• אברונים – גרעין התא ‪ ,‬מיטוכונדריה ‪ ,‬גופיפי גולדז'י‪...‬‬
‫• תרכובות כימיות – חומצות גרעין ) נוקליאוטידים ( ‪ ,‬שומנים ‪ ,‬חלבונים ‪ ,‬מים ‪ ,‬וויטמינים ‪,‬‬
‫פחמימות ‪ ,‬יסודות ) פחמן ‪ ,‬מימן ‪ ,‬חנקן ‪ ,‬חמצן = אטומים (‪.‬‬

‫יצור חי ) מין (‬

‫אוכלוסיה‬

‫חברה‬

‫מערכת אקולוגית‬

‫ביוספרה‬

‫התפתחות העובר מסתיימת כעבור ‪ 9‬שבועות מתחילת הריון‪ .‬הגדילה נמשכת עד סוף ‪ 40‬שבועות הריון וגם‬
‫תהליכי גדילה ממשיכים‪.‬‬
‫גדילה – חלוקת תאים והתרבותם ‪ .‬הוספת מסה ומשקל‪.‬‬
‫מושגי יסוד בכימיה וביולוגיה‪:‬‬
‫• חומר – גוף ‪ ,‬בעל מסה ‪ ,‬התופס נפח ‪ ,‬אשר ניתן לחוש בו ע"י אחד מחושנו‪ .‬חומרים בטבע נמצאים‬
‫כחומרים טהורים או כתערובת‪.‬‬
‫‪ .1‬חומר טהור – חומר ‪ ,‬שיש לו נוסחה כימית ומאפיינים כימיים ‪ ,‬תכונות פיזיולוגיות כמו ‪ :‬נקודת‬
‫רתיחה ‪ ,‬מגנטיות ‪ ,‬הולכה חשמלית‪..‬‬
‫‪ .2‬תערובת – כמה חומרים מעורבבים יחד ביחס מסוים‪.‬תערובת יכולה להיות הומוגנית או הטרוגנית‪.‬‬
‫תערובת הומוגנית – אחידה בכל חלקיה ) אוויר ‪ ,‬תמיסה ‪ ,‬מכשיט ( ‪ .‬אנו לא יכולים להבדיל‬
‫•‬
‫בין החומרים טהורים המרכיבים אותה במראה ‪.‬‬
‫תערובת הטרוגנית – תערובת ‪ ,‬בה ניתן לראות את כל מרכיביה‪ ) .‬תבלינים – ניתן לראות את‬
‫•‬
‫כל המרכיבים (‪.‬‬
‫חומר טהור – חומר שיש לו תכונות מוגדרות משלו‪.‬‬
‫•‬

‫‪2‬‬

‫חומרים טהורים‬
‫יסודות‬

‫תרכובות‬
‫מולקולות‬
‫אטומים‬

‫פרוטונים ‪+‬‬

‫נויטרונים ‪0‬‬

‫אלקטרונים ‪-‬‬

‫תרכובות ‪ -‬חומרים ‪ ,‬אשר ניתן לפרקם לחומרים פשוטים יותר ע"י עליית טמפרטורה או ע"י‬
‫•‬
‫אלקטרוליזה ) ע"י זרם חשמלי ניתן לפרק את המים ל‪ H2 :‬ו ‪ , O2‬סוכר = ‪ C6H12O6‬מתפרק ל ‪ CO2 :‬ו‬
‫‪ . ( H2O‬כרומטוגרפיה – שיטה לפירוק תערובות מסיסות ‪ .‬זיקוק – פירוק ע"י רתיחה‪.‬‬
‫חומר יסוד ‪:‬‬
‫חמצן – ‪.O2‬‬
‫סידן – ‪.Ca‬‬
‫מגנזיום – ‪.Mg‬‬
‫פחמן – ‪.C‬‬
‫ברזל – ‪.Fe‬‬

‫תרכובות ‪:‬‬
‫מים – ‪.H2O‬‬
‫סוכר – ‪.C6H12O6‬‬
‫חומצה – ‪.HCl‬‬

‫רוב החומרים הטהורים נמצאים בתרכובות ‪ ,‬בגלל הנטייה של האטומים ליצור בניהם קשרים כימיים‪.‬‬
‫גזים אצילים – נמצאים רק בצורתם הטהורה ‪ ,‬משום שינם יוצרים קשרים כימיים‪.‬‬
‫גרעין מכיל פרוטונים ‪ +‬נויטרונים ‪ .‬מסביב לגרעין מסתובבים אלקטרונים‪.‬‬
‫מס' הפרוטונים בגרעין = קובע את תכונותיו כימיות ופיזיקאליות ואת סוג היסוד‪.‬‬
‫לכל אטום יש מס' מסה ‪ :‬מתאר את מס' פרוטונים ‪ +‬נויטרונים‪.‬‬

‫איזוטופים – אלו הם אטומים של אותו יסוד ) אותו מס' פרוטונים ( ‪ ,‬אשר נבדלים זה מזה במספר הנויטרונים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫ברגע שבאטום משנים את מספר אלקטרונים – האטום לא יימצא כבר במצב ניטראלי‪ ,‬הוא יהפוך להיות בעל‬
‫מטען חשמלי ) זה הוא יון (‪ .‬יון יוכל להיות חיובי או שלילי‪.‬‬
‫יון חיובי ) אניון ( – יון ישי לו יותר קרוטונים מאשר אלקטרונים‪.‬‬
‫יון שלילי ) קטיון ( – אטום שקיבל אלקטרונים‪ .‬יש לו יותר אלקטרונים מאשר פרוטונים‪.‬‬
‫אלקטרונים משפיעים על יצירת קשרים בין חומרים שונים‪.‬‬

‫‪1.12.06‬‬
‫כל מולקולה בנויה מאטומים‪ .‬אטום – חלקיק יסודי שממנו בנוי כל דבר‪.‬‬
‫אם מפרקים אטום למרכיבים שלו – מקבלים ‪ :‬נויטרונים ‪ ,‬אלקטרונים ‪ ,‬פרוטונים‪.‬‬
‫מספר פרוטונים בגרעין – קובע את מהות האטום ו מה זה יהיה‪.‬‬
‫מספר פרוטונים ונויטרונים קובעים את משקלו של האטום ) מסת החומר (‪.‬‬
‫איזוטופים – הם חומרים ‪ ,‬אשר מספר הפרוטונים שלהם זהה ‪ ,‬אך מספר הנויטרונים – שונה ) המסה שלהם‬
‫שונה (‪.‬‬
‫איזוטופים לא יציבים – מצב ‪ ,‬בו גרעין האטום מתפרק ואז מקבלים חומרים שונים‪ .‬תוך כדי פירוק יש‬
‫שחרור אנרגיה‪ .‬השימוש באיזוטופים לא יציבים – רפואה ‪ ,‬נשק גרעיני ‪,‬אורכיולוגיה‪.‬‬
‫הגוף שלנו בנוי מתרכובות‪.H,N,O,C :‬‬
‫תרכובות מולקות ל‪ 2 -‬קבוצות‪:‬‬
‫‪ .1‬תרכובות אי אורגניות ‪ -‬תרכובות שנמצאות בטבע )במחצבי כדור הארץ (‪ .‬תרכובת אי אורגנית‬
‫אינה נוצרת בגוף חי ‪.‬יש ‪ 2‬משפחות בתרכובות הלו‪:‬‬
‫מים – בונים ‪ 70% - 65%‬ממסת גופנו ‪ .‬אצל גברים יש יותר מים מאשר אצל נשים‪.‬אצל‬
‫•‬
‫נשים יש יותר קרמת שומן שענייה במים‪ .‬תינוק שנולד מכיל כ – ‪ % 80‬מים‪ .‬בגופנו ישנם מים גם‬
‫בתוך התא ‪,‬גם מחוץ לתא ) בין התאים ( וגם במערכת הובלה ) דם ולימפה (‪ 2/3 .‬מכמות המים נמצא‬
‫בתאים‪ 1/3 .‬מהמים נמצא מחוץ לגוף וגם במערכת הובלה‪ .‬כל תהליך כימי למעשה חייב להתרחש‬
‫בסביבה מימית‪ .‬כל אינטגרציה בין חלקים שונים מתרחשת במים‪ .‬מים – הם ממיסים מצוינים‪ .‬למים‬
‫יש מקדם חיכוך מאוד נמוך‪ ,‬לכן ניתן לבצע הולכה ‪ ,‬המסה ואינטגרציה ‪ .‬אלו ‪ 3‬סיבות עיקריות‬

‫‪4‬‬

‫שכמות המים בגוף האדם גבוה כל כך‪ .‬בגוף שינה מערכת שתפקידה – לשמור על מאזן מים קבוע‬
‫ואלה – כליות‪ .‬למים ישנו קיבול חום גבוהה מאוד ) קליטת אנרגיה ( מבלי לעלות את הטמפרטורה‪.‬‬
‫כל התהליכים בגוף פולטים חום ובכל זאת טמפרטורת הגוף אינה עולה באופן משמעותי ) כמו‬
‫בפעילות גופנית (‪ 5% .‬איבוד מים – מוביל להתייבשות‪.‬‬
‫מלחים ומינרלים – גוף האדם זקוק לכמות יחסית נמוכה של מלחים‪ .‬המים מפרקים את המלח‬
‫•‬
‫ליונים‪ .‬נתרן ויוני כלור מאוד חשובים לתהליכים בגוף‪ .‬סידן – מינרל שחשוב בגוף בתהליכי קרישת‬
‫הדם ‪ ,‬מערכת עצבים ‪ ,‬פעילות הלב‪ .‬יוד חשוב לבלוטת התירואיד ) מחסורו גורם לחולשה (‪ .‬את‬
‫המינרלים שונים ניתן לקבל במזוננו‪.‬‬
‫תרכובות אורגניות – תרכובות שנוצרים בתא חי ‪ .‬ישנם מספר משפחות של תרכובות‬
‫‪.2‬‬
‫אורגניות ‪:‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫פחמימות ‪ /‬סוכרים‬
‫חלבונים‬
‫ויטמינים‬
‫ליפידים ‪ /‬שומנים‬
‫חומצות גרעין‪.‬‬

‫בכל התרכובות הללו נמצאה את השילוב של אטמי ‪ .H,O,C :‬אנרגיה מגיעה למערכת ע"י לצחים‬
‫וחיידקים מסוימים שיש להם את היכולת לייצר תרכובות אורגניות מחומרים פשוטים יותר‪ .‬תהליך‬
‫העיקרי – פוטוסינתזה ) שימוש באנרגיה של שמש לשם ההרכבה של תרכובות אורגניות ‪ ,‬שחרור של‬
‫מחצן לאטמוספרה (‪ .‬זה הוא בסיס לשרשרת המזון בטבע‪ .‬אחד התפקידים של חומרים אורגניים – חומרי‬
‫גלם להפקת אנרגיה‪.‬‬
‫אנו בני אדם מקבלים את התרכובות אורגניות מבחוץ‪.‬‬
‫פחמימות‪:‬‬
‫•‬

‫‪ 60%-50%‬מתפריט היום יומית מורכב מפחמימות‪.‬‬
‫המקור של פחמימות – צומח‪.‬‬
‫•‬
‫אחוז הפחמימות בגופנו לא עולה על ‪ .1%‬אלו הם חומרים עתירי אנרגיה ) תאי גוף מנצלים‬
‫•‬
‫את הפחמימות להפקת אנרגיה (‪ .‬קוב ל ‪ 2/3‬של כמות הפחמימות שנצרכת מנותבת לרקמת המוח‬
‫שתלויה אך ורק בפחמימות‪.‬‬
‫תפקיד נוסף של פחמימות – בניה של שלד ‪ .DNA‬פחמימות מחולקות ל – ‪ 3‬קבוצות בהתאם‬
‫•‬
‫למבנה מולקולארי ‪:‬‬
‫‪ (1‬חד סוכר – פרוקטוז‪ ,‬גלוקוז‪ ,‬גלקטוז ‪ ,‬ריבוז ‪ .‬אם חומר זה מתפרק – תוצרי פרוק אינם‬
‫פחמימות‪ .‬אלה הן נקודות מבנה הבסיסיות ‪ ,‬אשר בונות את שטר הפחמימות ‪ ,‬אך מהווים גם את‬
‫פחמימה עצמה‪ .‬חד סוכרים אינם מתפרקים במערכת העיכול‪ .‬הם נספגים בשלמותם במערכת הדם‬
‫ומשם מגיעים לכל התאים ולתפקידים שונים‪ .‬לעומתם ‪ ,‬דו סוכרים ורב סוכרים חייבים לעבור‬
‫פירוק במערכת עיכול ע"מ שנוכל לנצל אותם לתפקידים שונים‪.‬‬
‫‪ – Glucose‬סוכר ענבים‪ .‬הוא הפחמימה החשובה ביותר‪ .‬תאי גוף יכולים להפיק‬
‫‪‬‬
‫אנרגיה אך ורק מגלוקוז‪ .‬הוא מצוי ברוב הפרות הטריים והיבשים‪ .‬אחד הסימנים לסכרת –‬
‫רמת הגלוקוז גבוהה בדם‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ -Fructose‬זה הוא סוכר הפירות‪ .‬הוא מסיס במים ‪ ,‬מתוק ‪ .‬לא ניתן להפיק ממנו‬
‫‪‬‬
‫אנרגיה לתאים‪ .‬הוא נספג ישירות לתוך התא‪.‬‬
‫‪ -Ribose‬זה סוכר מיוצר בגוף האדם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ (2‬דו סוכר ‪ -‬זה הוא סוכר שיוצר קשר בין ‪ 2‬חד סוכרים‪ .‬סוכר בלבן – הוא הדו סוכר הנפוץ‬
‫ביותר‪ ,‬נוצר בצמחים שונים ‪ ,‬הוא בנוי מפרוקטוז וגלוקוז ולכן ‪ ,‬במערכת עיכול הוא מתפרק ל ‪2 -‬‬
‫מרכיבים הללו‪ .‬גם קנה סוכר וסלק סוכר – אלה הם דו סוכרים‪.‬‬
‫‪ – Maltose‬נמצא בעיקר בדגנים שונים ‪ ,‬בשערה ‪ ,‬לחם ‪ ,‬יין ‪ .‬הוא בנוי מ – ‪ 2‬יחידות‬
‫‪‬‬
‫של גלוקוז‪.‬‬
‫‪ – Lactose‬סוכר חלב‪ .‬בנוי מ – ‪ Glucose‬ו ‪ .Galactose‬זה הוא הסוכר היחיד‬
‫‪‬‬
‫שנוצר בחי ) הוא נוצר בבלוטות חלב של האם (‪ .‬רגישות לסוכר חלב – חוסר יכולת לפרק‬
‫את הדו סוכר למרכיביו היסודיים‪ .‬לקטוז שלא מתפרק – נשאר במעיים ובכך הוא מהווה‬
‫קרקע טובה לגידול חיידקים‪.‬‬
‫‪ (3‬רב סוכר – כל מולקולה ענקית שבנויה ממאות עד אלפי חד סוכרים‪ .‬עמילן ותאית – אלה הם‬
‫רב סוכרים שמקורם מהצומח‪ .‬רוב הסוכרים שאנו צורכים – הם מסוג רב ודו סוכרים‪.‬‬
‫עמילן – נמצא בדגנים ‪ ,‬תפוח אדמה‪ ,‬גזר ‪ ,‬בטטה ‪ ,‬קמח אפייה ) בנוי מ‪ 97% -‬מעמילן‬
‫‪‬‬
‫(‬
‫תאית – מתפרקת עד לגלוקוז‪ .‬יש לה מבנה סיבי שהגוף אינו יכול לפרק אותה‪ .‬היא‬
‫‪‬‬
‫עוברת את מערכת העיכול ויוצאת בצואה‪ .‬יש לה ערך בריאותי ‪ ,‬אך לא תזונתי‪ .‬היא עוזרת‬
‫לפעילות תקינה של מערכת העיכול ‪ ,‬מווסתת את ספיגת סוכר בדם‪ .‬מיקרואורגניזמים – הם‬
‫היחידים שמצליחים לפרק את התאית‪.‬‬
‫שומנים‪:‬‬
‫זה עד מרכיב של תרכובות אורגניות‪ .‬האטומים שבונים את הפחמימות – ‪ .H,O,C‬מכוון‬
‫•‬
‫שכמות והיחס של הקשרים של היסודות האלה שונים – אלו הם חומרים שונים בתכונותיהם ‪,‬‬
‫הכימיות ‪ ,‬והפיסיקליות‪.‬‬
‫חומרים שומניים נוצרים בחי ובצומח‪.‬‬
‫•‬
‫מהצומח מקבלים בעיקר שמנים כמו ‪ :‬שמן זית ‪ ,‬שמן תירס ‪ ,‬שמן חמניות‪.‬‬
‫•‬
‫במזון שלנו אנו מקבלים ‪ 3‬סוגי ליפידים ‪ :‬מהצומח = שמן‪ .‬מהחי = שומן וגם כולסטרול‪.‬‬
‫•‬
‫החומרים השומניים בגופנו הם – שומנים וכולסטרול‪.‬‬
‫ערך קלורי של תא שומן גדול פי ‪ 2‬מערך קלורי של פחמימה ‪ ,‬לכן הגוף אוגר את השומן‪.‬‬
‫•‬
‫מולקולות שומן אינן מסיסות במים ) הידרופוביות (‪.‬‬
‫•‬
‫חומצה שומן ) ‪ – ( Fatty Acid‬היא יחידת המבנה הבסיסית בגופנו‪ .‬היא יוצרת מבנה כימי‬
‫‪‬‬
‫מאוד חשוב – טריגליצרידים ) ‪ 3‬חומצות שומן ‪ +‬גליצרול (‪ .‬אנו צורכים שומן בצורת טריגליצריד‪.‬‬
‫טריגליצריד מתפרק ליחידות מבנה שלו ואז ניתן לנצל את החומצות שומן לצורכי הגוף‪.‬‬
‫טריגליצרידים – תפקידם = מאגר שומן ) אגירת אנרגיה בגוף (‪ .‬תפקיד נוסף של תא שומן – בידוד‬
‫של הגוף מהקור‪ .‬רוב התאים בגוף יכולים לייצר חומצות שומן‪.‬‬
‫פוספוליפידים – קבוצה פוספאטית )אטום זרחן (‪ + .‬מולקולת גליצרול‪ 2 +‬מולקולות שומן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל תאי גופנו בנויים ממבנה הזה‪ .‬הם אלה שבונים את ממבראנת התא‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫כולסטרול – הוא סוג של סטרואיד שאינו מסיס במים‪ .‬נמצא אך ורק במזון החי‪ .‬זאת‬
‫‪‬‬
‫מולקולה שהכבד מייצר אותה בכמות של לפחות ‪ ) 70%‬ייצור אנדוגני (‪ - 30% .‬זאת היא צריכת‬
‫כולסטרול ע"י הגוף שלנו ) צריכה אקסוגנית (‪ .‬הוא חיוני למוח ולייצוב של תאי עצב ) נוירונים (‪.‬‬
‫הוא מייצב את כרום התא ) כל כרומי התא מכילים כולסטרול (‪ .‬ממנו גם נוצרים הורמונים‬
‫) פרוגסטרון ‪ ,‬אסטרוגן ‪ ,‬טסטוסטרון (‪.‬‬
‫חלבונים‪:‬‬
‫‪ 50%‬מהחומר היבש של התא – חלבון‪.‬‬
‫•‬
‫זאת מולקולה מאוד גדולה ‪ ,‬הבנויה מיחידות מבנה ) חומצות אמיניות (‪.‬‬
‫•‬
‫חומצות אמיניות שבונות את גופנו – אלה הן אותן חומצות אמיניות שבונות את כל החלבונים‬
‫•‬
‫של העולם החי‪.‬‬
‫כאשר אנו אוכלים חלבון – הוא מתפקר בגופנו לחומצות אמינו שאותן אנו יכולים לספוג‪ .‬מהן‬
‫•‬
‫אנו בונים חלבונים אחרים ע"ס הקוד הגנטי שלנו‪.‬‬
‫הביטוי גנטי של כל פרט ופרט – הוא בחלבונים שהוא מייצר‪.‬‬
‫•‬
‫סה"כ קיימות ‪ 20‬חומצות אמינו‪.‬‬
‫•‬
‫‪8.12.06‬‬
‫החלבון האיכותי ביותר המכיל את כל חומצות אמינו – הוא חלבון מן החי‪.‬‬
‫חומצות אמינו הכרחיות – חומצות אמינו שאנו יכולים לקבל אך ורק דרך המזון) הגוף אינו יכול לייצר אותן (‪.‬‬
‫אם לא נקבל אותן במזון – נחלה במחלה או נסבול מחוסר‪ .‬לכן ‪ ,‬מזון מן החי הוא איכותי ביותר ‪ ,‬משום שהוא‬
‫מכיל את כל החומצות האלו‪.‬‬
‫מה קורה בתוך התאים?‬
‫מחומצות אמיניות אנו בונים חלבונים‪ .‬חלבונים – הם שונים אחד מהשני‪ .‬ההבדלים הם ‪:‬‬
‫אורך השרשרת של חומצות האמינו‪.‬‬
‫•‬
‫הרכב השרשרת ) הרכב חומצות האמינו (‪.‬‬
‫•‬
‫סדר חומצות האמיניות‪.‬‬
‫•‬
‫במחלה ‪ – CF‬מקורה בייצור חלבון פגום – שרכיב אחד בשרשרת החומצות שונה‪.‬‬
‫קשר בין ‪ 2‬חומצות האמיניות נעשה באמצעות האנזים‪.‬‬
‫פעילות הביולוגית של חלבון‪:‬‬
‫חלבונים ממלאים פונקציות עיקריות וחשובות‪ 50%-60% .‬מהרכב התאים שלנו – חלבונים‪.‬‬
‫תפקיד החלבון‪:‬‬
‫חלבוני מבנה ) ‪ – ( Structural Proteins‬אלסטין ‪ ,‬קולגן ‪ ,‬קרטין‪...‬‬
‫•‬
‫אנזימים – אלו החלבונים המוכרים ביותר‪ .‬זה הוא זרז ביולוגי שנוכחותו מגבירה את הקצב‬
‫•‬
‫של פעילות תהליכים כימיים ב‪ 6-9 :‬סדרי גודל‪ .‬האנזימים לא נפגעים בתהליך‪.‬‬
‫חלבונים ) כמו אינסולין (‪.‬‬
‫•‬
‫נוגדנים ) לימפוציטים (‪.‬‬
‫•‬
‫חלבוני כיווץ בשריר ) אקטין ‪ ,‬מיוזין (‪.‬‬
‫•‬

‫‪7‬‬
‫•‬

‫חלבוני מעבר ) טרנספורט ( – אלבומין מעביר תרופות‪.‬‬

‫מבנה החלבונים ‪:‬‬
‫לכל חלבון יש מבנה מרחבי תלת מימדי מוגדר‪.‬‬
‫•‬
‫המבנה מרחבי תלת מימדי קריטי לפעילות הביולוגית‪.‬‬
‫•‬
‫סוגי המבנה ‪:‬‬
‫•‬
‫מבנה ‪ -1‬שרשרת חומצות אמיניות ע"פ הגן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה ‪ – 2‬קיפול של שרשראות בצורה של סליל או משטח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במנה ‪ – 3‬מבנה כדורי‪ .‬אם המבנה הזה לא יכול להתקיים – לא תהיה פעילות ביולוגית‪ .‬חום‬
‫‪‬‬
‫גוף גבוהה מפרק קשרים כימיים בחלבונים ‪ ,‬ולכן ‪ ,‬זה הוא מצב חירום רפואי‪ .‬החום – הוא אנרגיה ‪,‬‬
‫אשר מושקעת בפירוק של קשרים האלו‪ .‬פירוק קשרים האלה בתאי מוח יכולה להביא לפגיע מוחית‬
‫חמורה‪.‬‬

‫התא‬
‫התא – זאת יחידת מבנה הבסיסית והקטנה ביותר הקיימת‪ .‬ביצורים רב תאים – התא אינו יכול לשרוד מחוץ‬
‫לגוף‪.‬אנו נעסוק באנטומיה תאית – תא ‪ ,‬רקמה ‪ ,‬איבר ‪ ,‬מערכת ‪...‬‬
‫תורת התא – קובעת למעשה שכל האורגניזמים החיים בנויים מתאים או תוצרי תאים‪.‬‬
‫אברון – מרכיב תוך תאי ‪ ,‬בעל תפקיד מוגדר‪.‬‬
‫ישנו הבדל בין סביבה תוך תאית לבין סביבה חוץ תאית‪ .‬סביבה תוך תאית חייבת להיות קבועה ‪ ,‬כדי‬
‫שהתהליכים יוכלו להתקיים‪.‬‬
‫ממבראנת התא – מפרידה בין סביבה תוך תאית לבין סביבה חוץ תאית‪ .‬היא חייבת להיות שומנית ע"מ‬
‫לבצעה בקרה על מה שנכנס או יוצאה מהתא ‪ ,‬וכדי שהסביבה חוץ תאי לא תחדור אל תוך התא ) לדוגמה –‬
‫נוזלים שונים למיניהם (‪ .‬אך עדיין אין הפרדה מלאה ‪ ,‬משום שצריכים להתקיים חילופי חומרים‪ .‬התא צריך‬
‫לקבל מבחוץ – חומרי הזנה ‪ ,‬סוכרים ‪ ,‬שומנים ‪ ,‬מים ‪ ,‬מחצן‪ .‬זאת היא ממבראנה סלקטיבית – רק חומרים‬
‫חיוניים יכולים להיכנס‪.‬‬
‫מעבר חומרים = חילוף חומרים‪.‬‬
‫חילוף חומרים מתבצע דרך כרום בררני או כרום שומני‪ ,‬ולכן ‪:‬‬
‫•‬
‫הכרום – מאוד צפוף ודוחה מים ) הוא דוחה חומרים בעלי מטען חשמלי (‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אופי החומר קובע – כיצד הוא יעבור את הכרום התא ‪ ,‬כלומר חומר גדול או בעל מטען‬
‫‪‬‬
‫חשמלי לא יוכל לעבור את הממבראנה‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬חומרים קטנים ובעלי מטען וניטראלי יוכלו‬
‫לעבור את הכרום התא ללא בעיה‪.‬‬
‫חומרים שיכולים לעבור דרך ממבראנה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חמצן‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫הן מולקולות קטנות וחסרות מטען חשמלי‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫‪.2‬‬

‫פחמן דו חמצני‪.‬‬

‫המעבר מתבצע באופן פשוט ביותר – דיפוזיה ‪ .‬כל חומר שנמצא במצב צבירה גזי – או שהוא מסיס‬
‫במים ‪ :‬עובר בהתאם למפל הריכוזים שלו‪ .‬הוא יעבור ממקום ‪ ,‬בו ריכוז גבוהה למקום ‪ ,‬בו ריכוז‬
‫נמוך‪ .‬כל זה לא דורש השקעת האנרגיה נוספת עד למצב ‪ ,‬בו הריכוזים הופכים להיות שווים‪ .‬כל זה‬
‫משמעות המילה – חילוף חומרים‪.‬‬
‫בתא מתקיים תהליך נשימה קבועה ‪ ,‬לכן ‪ ,‬ישנה צריכת חמצן ופליטת פחמן דו חמצני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יונים החשובים לפעילות הגוף – נתרן ‪ ,‬סידן‪ .‬אך הם אינם יכולים לעבור ישירות דרך הכרום‬
‫‪‬‬
‫התא‪ .‬כניסה והיציאה שלהם מתבצעת דרך התעלות‪ ,‬אשר נמצאות על גבי כרום של ממבראנה ובעלי‬
‫מבנה חלבוני‪ .‬התעלות אינן פתוחות כל הזמן‪ .‬התעלה תישאר פתוחה או סגורה בהתאם לצורכי התא‪.‬‬
‫בשעה שבה התעלה פתוחה – היונים יעברו לחוץ לתא פנימה או להפך בהתאם למפל הריכוזים‪.‬‬
‫ישנן מולקולות שגולות ) כמו גלוקוז ‪ ,‬חומצות אמיניות ( שקשה להן לעבור דרך התעלה ‪ .‬לכן‬
‫‪‬‬
‫ישנו מבנה שנקרא – נשא – הוא מאפשר כניסת חומרים לתוך התא והחוצה למולקולות גדולות ‪,‬‬
‫טעונות במתאן חשמלי בהתאם למפל הריכוזים ‪ ,‬לכן החומרים גדולים חייבים נשאים ספציפיים‪.‬‬
‫כאשר איזה שהוא חומר נקשר לנשא – הוא גורם לאותו נשא לשינוי קונפורמציה ובעקבות זאת‬
‫החומר יכול לעבור לתוך התא דרך הנשא‪ .‬דיפוזיה אקטיבית מזורזת – זאת היא הפעילות‬
‫הנשאים‪.‬‬
‫מעבר פעיל ‪ -‬זה הוא מעבר הפוך ‪ ,‬בניגוד למפל הריכוזים‪.‬כאן ישנו צורך בהשקעת‬
‫‪‬‬
‫האנרגיה בהבערה פעילה‪ .‬כל זה מתבצע ע"י משאבות אקטיביות בניגוד למפל הריכוזים‪ .‬הסיבה לכך‬
‫שינם חומרים מסוימים כמו ‪ ,‬למשל ‪ I3 ,‬ו ‪ ) I4‬חומרים ‪ ,‬אותם מייצרת בלוטת התריס (‪ .‬המינרל‬
‫החשוב לבלוטת התריס – יוד‪.‬‬
‫תפקידי התא ‪:‬‬
‫תקשורת בין תאית‪.‬‬
‫•‬
‫סלקציה‪.‬‬
‫•‬
‫הגנה מכאנית‪.‬‬
‫•‬
‫תגובה לגירויים פיזיולוגים‪.‬‬
‫•‬

‫ציטופלזמה‬
‫זה הוא נוזל של התא‪.‬‬
‫•‬
‫זה הוא חומר נוזלי ‪ ,‬דמוי ג'ל ‪ ,‬אשר ממלא את התא‪.‬‬
‫•‬
‫הציטופלזמה מכילה‪:‬‬
‫•‬
‫אברוני התא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלבונים ‪ ,‬סוכרים ‪ ,‬מלחים‪...‬‬
‫‪‬‬
‫הרכב הציטופלזמה ‪ - 80% :‬מים ‪ - 11% ,‬חלבונים ‪ - 5% ,‬שומנים ועד‪..‬‬
‫•‬
‫אברונים – מבנים קבועים בציטופלזמה ‪ ,‬בעלי מורפולוגיה ותפקיד מוגדר‪ .‬לכולם ) פרט‬
‫•‬
‫לריבוזומים ( ישנה מעטפת בנויה שכבה אחת או שתי שכבות כרום יסוד‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫גרעין התא – מכיל את החומר התורשתי של האדם – ‪ .DNA‬כל הגנים שלנו באים לידי ביטוי‬
‫•‬
‫ע"י מולקולות ענקיות שנקראות ‪ .DNA‬חלקים מהם מהווים למעשה את הגנים שלנו‪ .‬ישנם ‪216‬‬
‫מולקולות ‪ DNA‬בכל תא ותא ‪ ,‬אשר מתארגנים בצורת הכרומוזומים‪ .‬בכל תא יש ‪ 2*23‬כרומוזומים‬
‫) מלבד לאיברי הרבייה (‪.‬ביצית וזרע מכילים חצי ממטען גנטי ) ‪ 23‬כרומוזומים (‪.‬כשיש תא בעל‬
‫חוסר ) מונוזמיה ( או עודף ) טריזומיה ( של כרומוזומים – העובר יתפתח עם פגמים קשים ) תסמונת‬
‫דאון = עודף כרומוזומים (‪ .‬ל – ‪ DNA‬ישנן יחידות מבנה – נוקלואטידים = חומצות גרעין ‪,‬‬
‫שלמעשה מתחברות בניהן ליצירת מולקולה גדולה‪.‬‬
‫שינם רק ‪ 4‬סוגי נוקליאוטידים‪.A,T,G,C :‬‬
‫‪o‬‬
‫ה – ‪ DNA‬היא שרשרת כפולה‪ .‬שתי השרשראות יוצרות בניהן את הקשר ‪.A=T,G=C‬‬
‫‪o‬‬
‫גנים – קטעים מסוימים בתוך ה‪ .DNA -‬כל גו הוא בעצם מקודד לתכונה מסוימת‪.‬‬
‫‪o‬‬

‫‪15.12.06‬‬
‫יצירת חלבונים – היא העצם ביטוי של הגנים שלנו‪ .‬המידה עובר תהליך של תרגום לחומצות אמינו‪ .‬לאחר‬
‫מכן נבנית מבנה של חומצות אמינו‪ .‬בהמשך התהליך מקבלים מבנה המרחבי ובסוף מקפלים את החלבון שהוא‬
‫כבר מקבל פעילות ביולוגית‪.‬‬
‫‪RNA‬‬
‫‪U‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G‬‬
‫‪C‬‬

‫‪DNA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪C‬‬
‫‪G‬‬

‫‪DNA‬‬
‫‪T‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫‪G‬‬

‫‪DNA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪T‬‬
‫‪G‬‬
‫‪C‬‬

‫ע"מ לסנטז חלבון ‪ -‬מולקולת ‪ DNA‬צריכה לעבור תרגום ל – ‪ .RNA‬הגנים שמקודדים לתפקידים‬
‫ופעילויות שונות בתוך התא עוברים את התרגום הזה‪ .‬מקטע של הגן חייב להיפתח ע"מ שהגן יוכל לעבור‬
‫תרגום‪ RNA .‬שנוצר – יוצא מהגרעין לציטופלזמה ומגיע לריבוזום‪ .‬בריבוזומים נוצרת שרשרת של חומצות‬
‫אמינו‪ .‬השרשרת מתחלקת לקבוצה של ‪ 3‬יחידות שכל אחת מהן מווה חלבון‪.‬‬
‫תהליך יצירת ‪ RNA‬מ‪ DNA -‬נקרא שעתוק ) ‪ . ( Transcription‬לאחר ש‪ RNA -‬מגיע לריבוזום –‬
‫מתרחש תהליך של תרגום‪ .‬לאחר תרגום נוצרת שרשרת פוליפפטידית ) שרשרת של חומצות אמינו ( ובסוף‬
‫התהליך נוצר חלבון פעיל‪.‬‬

‫תהליך הפריה‬
‫תא זרע‬
‫) ‪ 23‬כרומוזומים (‬

‫תא ביצית‬
‫) כרומוזומים ‪( 23‬‬

‫‪10‬‬

‫זיגוטה‬
‫)‪ 46‬כרומוזומים (‬
‫התמיינות‬
‫חלוקה‬
‫‪.‬בכל רקמה באים לידי ביטוי גנים‬
‫‪DNA‬‬
‫אותו‬
‫=‬
‫גנים‬
‫מאותם‬
‫בנויים‬
‫כל התאים מכל קבוצה ומכל הרקמות‬
‫ביטוי של גנים שונה‬
‫התרבות‬
‫שונים והתוצאה היא – חלבונים שונים נוצרים בתאים שונים וזה הבסיס לשוני בצורה ‪ ,‬מבנה ותפקיד שבין‬
‫התאים‪.‬‬
‫‪RNA‬‬

‫שעתוק בגרעין התא‬

‫תרגום לחלבון‬

‫הכוונה של חלבון‬

‫לתוך התא‬
‫) אנזימים ‪ ,‬חלבוני כרום (‬

‫מחוץ לתא‬
‫) הורמונים ‪ ,‬אנזימים (‬

‫קרטין – חלבון שנוצר בתאי עור‪.‬‬
‫אינסולין – נוצר בתאי לבלב ) תאי אלפא (‪ .‬לעומת זאת בתאי עור ישנו חלבון אינסולין ‪ ,‬אשר פשוט לא יבוא‬
‫לידי ביטוי‪.‬‬
‫הורמונים ואנזימים יופרשו אל מחוץ לתא בתהליך הכוונה‪.‬‬
‫על גבי הרשתית אנדופלזמטית ישנם ריבוזומים שמייצרים חלבונים‪.‬‬
‫לאחר שחלבונים נוצרים – הם עוברים הכוונה כלפי ההיקף‪ .‬בתהליך ההכוונה הזה החלבונים עוברים אל‬
‫מערכת הגולדז'י ושם הם עוברים מיון ואריזה‪ .‬מערכת הגולדזי עוטפת את החלבונים בתוך בועה שומנית‬
‫שאיתה הם עוברים דרך כרום של התא החוצה‪.‬‬
‫ליזוזום – הוא אברון שתפקידו לאכל את החומרים שאין להם יותר תפקיד בתוך התא‪ .‬הוא ה"קיבה " של‬
‫התא‪.‬‬
‫ריבוזום‬
‫חלבון‬
‫רשתית אנדופלזמטית‬
‫גולג'י‬
‫הפרשה‬

‫חלבון תוך תאי‬
‫ליזוזום‬

‫‪11‬‬

‫אנרגיה בימית – אנרגיה האצורה בתוך התרכובות כימיות‪.‬‬
‫תרכובות עתירי אנרגיה‪:‬‬
‫פחמימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫את האנרגיה בתרכובות האלו לא ניתן לנצל באופן ישיר‪.‬‬
‫חומצות אמינו‪ .‬נשימה תאית – התהליך ‪ ,‬שבאמצעותו התא מפיק אנרגיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האנרגיה ‪ ,‬שנמצאת בתרכובות האלו הופכת לאנרגיה כימית – ‪.ATP‬‬
‫חומצות שומן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נשימה תאית ארובית – נשימה שמתבצעת במיטוכונדריה באמצעות חמצן‪ .‬בתאי שריר ישנה כמות גדולה של‬
‫מיטוכונדריות‪.‬‬
‫נשימה אנאירובית – נשימה תאית שבה נותר פחות ‪ , ATP‬נוצרת גם פסולת ) חומצות חלב ( ‪.‬‬

‫רקמות בגוף האדם‬
‫התמינות לרקמות מתחילה בשלבים מוקדמים של הריון‪ .‬בהמשך מופיעה התמיינות משנית ושלישונית ‪,‬‬
‫כלומש ‪ ,‬דרגת התמיינות הולכת וגדלה‪ .‬קבלת צורה החיצונית של העובר – היא תוצאה של התמיינות‪.‬‬
‫בכל איבר נמצאות כמה סוגים של רקמות ‪ .‬הרקמה – היא אוסף של תאים ‪ ,‬בעלי צורה ‪ ,‬מבנה ותפקיד זהים‪.‬‬
‫תוצאת התמיינות מביא להופעת רקמות שונות ) כל תא שמתמיין – ממשיך להתחלק ולהתרבות (‪.‬‬
‫כבר בזיגוטה נוצרים תאי אב לרקמות השריר ‪ ,‬תאי אב לרקמות העצם ‪ ,‬תאי אב לרקמות חיבור וכו‪...‬‬
‫רבוצות יסוד של רקמות ‪:‬‬
‫רקמת אפיתל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רקמת חיבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רקמת שריר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רקמת העצב‬
‫‪‬‬
‫רקמת אפיתל‪:‬‬
‫• מצפה את כל המשטחים החיצוניים של הגוף ומרצפת מבנים תלולים בתוך הגוף ) חלל בית‬
‫החזה ‪ ,‬חלל הבטן ‪ ,‬חלל העיכול‪ ,‬דרכי הנשימה ‪ ,‬דרכי השתן‪ ,‬כלי דם ‪ ,‬בלוטות הלימפה ועוד‪.(..‬‬
‫• היא נקראת גם רקמת חיפוי‪.‬‬
‫• אלו הם תאים שמתחדשים באופן מהיר ומרובה‪.‬‬
‫• בתוך רקמת אפיתל לא צומחים כלי דם‪.‬‬
‫• רקמה זו נמצאת בשכבה חיצונית של העור‪.‬‬
‫• תפקידים של רקמת אפיתל‪:‬‬
‫‪ ‬הגנה מפני סביבה חיצונית ) התאים צמודים וצפופים (‬
‫‪ ‬הפרשה‪.‬‬
‫‪ ‬ספיגה‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ ‬סינון – בכליות‪.‬‬

‫אפיתל‬
‫חד שכבתי‬
‫קשקשי‬
‫קובייתי‬

‫עמודי‬

‫רב שכבתי‬
‫עמודי ריסני‬

‫קשקשי‬

‫קובייתי‬

‫עמיד‬

‫דמוי רב שכבתי‬

‫אפיתל קשקשי חד שכבתי‪:‬‬
‫נמצא בכלי דם ובנדיות הראיה‪.‬‬
‫•‬
‫דרך אפיתל הזה מתבצעים תהליכי הבערת גזים ‪ ,‬נוזלים‪.‬‬
‫•‬
‫אפיתל קובייתי חד שכבתי‪:‬‬
‫• הוא בעל נפח גדול יותר יחסית לקשקשי חד שכבתי‪.‬‬
‫• הוא מיועד לדיפוזיה‪ ,‬הפרשה ‪ ,‬ספיגה ) למשל‪ ,‬בכליה מתבצעים הרבה תהליכי ספיגה (‪.‬‬
‫• הוא מצוי בכבד ובכליה ) שם הוא מבצעה תהליכי ספיגה (‪ .‬בכבד ‪ ,‬כליה ‪ ,‬לבלב ) הוא גם מבצעה‬
‫תהליכי הפרשה (‪.‬‬
‫אפיתל עמודי חד שכבתי‪:‬‬
‫• הוא אחראי על ספיגה או על הפרשה‪.‬‬
‫• הוא נמצא בקיבה ובדרכי השתן‪.‬‬
‫אפיתל עמודי ריסני חד שכבתי‪:‬‬
‫• הוא נמצא בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫• הוא אמור לסלק את ההפרשות החוצה ‪ ,‬בעיקר באזור הלוע‪.‬‬
‫אפיתל דמוי רב שכבתי ) פסיאודו ( ‪:‬‬
‫• במבט ראשון הוא נראה כאילו רב שכבתי ‪ ,‬אך בפועל – הוא חד שכבתי‪.‬‬
‫• זאת היא שכבה אחת של תאים ‪ ,‬אך בגבהים שוני‪.‬‬
‫אפיתל קשקשי רב שכבתי‪:‬‬
‫• הגנה בפני חיכוך ) בעיקר עור (‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫• התאים פחוסים ‪ ,‬שטוחים ‪ ,‬קשקשיים ובשכבות‪.‬‬
‫• הוא מגן בפני איבוד מים ‪ ,‬קרני שמש‪.‬‬
‫אפיתל קובייתי רב שכבתי‪:‬‬
‫• הוא נמצא באזור בלוטות הזיעה ‪ ,‬אזור הזקיק בשחלה‪.‬‬
‫• הורמונים נשיים – מקורם מתאים קובייתיים הרב שכבתיים ‪ ,‬אשר נמצאים באזור השחלה‪.‬‬
‫אפיתל עמודי רב שכבתי‪:‬‬
‫• זה הוא אפיתל נדיר‪.‬‬
‫• הוא נמצא באזור השופכה אצל גברים ‪ ,‬לועה ‪ ,‬מכסה גרון‪.‬‬
‫אפיתל המעבר‪:‬‬
‫נמצא אך ורק באזור דרכי השתן ושלפוחית השתן‪.‬‬
‫•‬
‫זה הוא פיתל שיכול לשנות את צורתו בהתאם לנפח‪.‬‬
‫•‬
‫זה הוא אפיתל רב שכבתי‪ :‬כאשר שלפוחית מלאה – הוא נמתח ונראה חד שכבתי לכאורה‪.‬‬
‫•‬
‫אפיתל בלוטי‪:‬‬
‫• הוא רובו קובייתי‪.‬‬
‫• הוא בונה את הבלוטות‪.‬‬
‫• תפקיד של הבלוטה –ייצור חומרים והפרשה )כמו זיעה ‪ ,‬דמעות ‪ ,‬רוק ‪ ,‬בלוטות החלב ‪ ,‬בלוטות חלב‬
‫אם(‪.‬‬
‫הרקמה ‪ ,‬אשר מייצרת הכי הרבה אפיתל – רקמת העור‪.‬זה הוא אבר הגדול הודק ביותר בגוף שלנו‪ .‬הוא בנוי‬
‫מכמה רקמות ‪ ,‬כאשר רקמה החיצונית ביותר – זאת רקמת האפיתל‪.‬‬
‫תפקידים של העור‪:‬‬
‫• הגנה בפני השפעות הסביבה‪.‬‬
‫• מניעת דליפת חומרים החוצה ) מים ‪ ,‬מינרלים ‪ ,‬חלבונים (‪.‬‬
‫• מסייע בשמירת טמפרטורת הגוף ) בעיקר ע"י מנגנון הזעה (‪.‬‬
‫‪22.12.06‬‬

‫עור‬
‫‪:‬רקמת עור בנויה מ ‪ 3-‬שכבות‬

‫‪Epidermis‬‬

‫‪14‬‬

‫זאת רקמת אפיתל‪.‬‬
‫•‬
‫השכבה החיצונית של אפידרמיס ‪-‬אלה הם תאים מתים ‪ ,‬מלאי חלבון ‪ ) Keratin‬חלבון שמקנה‬
‫•‬
‫עמידות וחוזק (‪.‬‬
‫מתחת לתאי עור מתים ישנה רקמה של תאים ) ‪ ( 90%‬שהם חיים‪ .‬התאים האלה הם‬
‫•‬
‫‪) Keranocytes‬תאים שמיוצרים ברמה מוגבלת (‪ .‬בשכבה הזאת אין כלי דם‪ .‬כלי דם מגיעים מהצד‬
‫הפנימי ) צמוד לתאי אפידרמיס (‪ .‬חומרי מזון ומים לתאים עוברים מהשכבה התחתונה לעליונה של‬
‫אפידרמיס ע"י דיפוזיה‪ .‬דיפוזיה יעילה למרחקים קטנים‪.‬‬
‫באתה שכבה של תאים חיים ישנם גם ‪ . Melanocytes‬מהווים סה"כ ‪ 5%‬מתאי עור‪ .‬אלה הם‬
‫•‬
‫תאים שמייצרים מלנין‪ .‬ככל ששלוחות של תאים יותר רחבות ומתקרבות יותר לחלק העליות של‬
‫אפידרמיס – צבע של העור יותר כהה‪ .‬תפקידו של המלנין – להגן על העור מקרינת השמש‪.‬‬
‫ישנם גם תאים ‪ – Langerhands‬אלה הם תאים השייכים לתאי דם לבנים ) בעיקר פגוציטים ( =‬
‫•‬
‫בלענים‪ .‬תפקידם ‪ :‬להגן על העור בפני פתוגנים שמצליחים דרכו‪.‬‬

‫‪Dermis‬‬

‫‪15‬‬

‫רקמה עיקרית שבונה את העור‪.‬‬
‫•‬
‫זו היא רקמה חשובה בהזנת מים ‪ ,‬הגנה בפני חדירת פולשים לתוך הגוף‪.‬‬
‫•‬
‫היא משתייכת לרקמת חיבור ולא לרקמת אפיתל‪.‬‬
‫•‬
‫מכילה כלי דם‪ ,‬מערכת עצבים ‪ ,‬בלוטות זיעה ‪ ,‬כלי לימפה‪.‬‬
‫•‬
‫למערכת דם ישנו תפקיד גם בהולכת חום‪ .‬מהחום הזה לפעמים צריך להיפתר – לכן‪ ,‬ע"י הזיעה‬
‫•‬
‫ניתן להיפתר מהחום‪.‬‬
‫בשכבה הזאת קיימים גם רצפטורים של מע' עצבים‪ .‬תחושתיות קשורה לנוירונים של מע' עצבים‪.‬‬
‫•‬
‫לנשים יותר קר מגברים ‪ ,‬כוון שיש להם יותר רצפטורים שקרובים לשכבה עליונה של העור‪.‬‬
‫בלוטות זיעה‪:‬‬
‫•‬
‫רוב בלוטות נמצאות ב – ‪.Dermis‬‬
‫•‬
‫לזיעה ישנם ‪ 2‬מטרות‪:‬‬
‫•‬
‫סילוק חומרי פסולת ע"י רקמת עור‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫קירור – שמירה על חום גוף קבועה‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫• הזיעה מבלוטות אקריניות הינה נטולת ריח‪ .‬בלטות אפוקריניות ) יש בהם ריח ( נמצאות באזור‬
‫בית שכי ובית החזה‪ .‬הריח נובע מתוצרי פרוק של זיעה ‪ ,‬אותה מפרקים חיידקים הנמצאים על הגוף‬
‫שלנו‪.‬לזיעה עצמה אין ריח‪.‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫שיער‪:‬‬
‫זאת היא רקמת תאים מתים – רקמה שהתפרקה‪.‬‬
‫זה הוא גוש קרטיני גדול‪.‬‬
‫לשיער ישנם ‪ 2‬מטרות‪:‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ .1‬שמירה על חום גוף‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברת תחושתיות ) מגע או רטט (‪ .‬אם מזיזים את השערות על גבי העור – אנו נרגיש זאת‪.‬‬
‫• השערה נמצאת בתוך הזקיק שיער‪.‬‬
‫• זקיקי שיער בנויים מתאי רקמת חיבור ומתאי אפיתל‪.‬‬
‫• חלק התחתון של זקיק השיער נקרא – שורש השיער‪.‬‬
‫• גוון השיער קשור לכמות מלנין וצפיפותו ומינרלים שונים‪.‬‬
‫• תהליך יצירת השיער‪:‬‬
‫‪ ‬השיער צומח מ‪ Dermis -‬ל‪ Epidermis -‬החוצה‪.‬‬
‫‪ ‬קרטינוציטים – תאי שנמצאים בכמות גדולה בשורש השיער‪ .‬כאשר תאי קרטין הולכים ומתים –‬
‫זה מביא לנשירת השיער‪ .‬כמות השיער מושפעת מכמות הזקיקים‪ .‬זה הרבה פעמים קשור לגנטיקה‪.‬‬
‫‪ ‬זקיק השיער מנופה בסיבה עצב‪.‬‬
‫‪ ‬בסיב הזקיק ישנם בלוטות חלב – הם אלה שמייצרות נוזל שומני שמופרש החוצה‪ .‬הנוזל מקנה‬
‫גמישות וחוזק לשיערה‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלב נשפך על פני העור ומונע חדירות של העור למים‪ .‬הרכב כימי‬
‫של חלב מונע צמיחת פטריות שונות למיניהן‪.‬‬
‫‪ ‬זקיק ‪ +‬בלוטת חלב = יחידה סבוראית‪.‬‬
‫‪ ‬בין הזקיקי שיער ישנם שרירים זקפי שיער ‪ .‬אלה הם שרירים עדינים ‪ ,‬שבזמן התרגשות ופחד‬
‫מתכווצים – כך השיער נעמד‪.‬כמו כן ‪ ,‬בין השערות ישנה כמות יותר גדולה של אוויר – זה מונע‬
‫בריחת חום ) שמירה על חום הגוף (‪.‬‬
‫‪: Hypodermis‬‬
‫• זאת שכבה הכי פנימית של העור‪.‬‬
‫תאי ‪ – Hypodermis‬הם בעיקר תאי שומן‪.‬‬
‫•‬

‫רקמת חיבור‬
‫ברקמת חיבור מספר תאים יחסית לרקמת אפיתל – מאוד קטן ‪ ,‬אך המרחקים בין התאים יותר גדולים‪ .‬שוני‬
‫בין רקמת חיבור אחת משנייה נובע מהרכב ומבנה של החומר החוץ תאי‪ .‬גם תכונה של תאים נקבעת לפי‬
‫תאים ששייכים לה‪.‬‬
‫מזיגוטה נוצרים תאי אב לרקמות שונות שיכולים להתמיין לתאים שונים‪ .‬תאים שונים בונים רקמות שונות‪.‬‬
‫מערכת הדם גם שייכת לרקמת חיבור ‪ ,‬אך ה‪ Matrix -‬לשה הוא נוזלי‪.‬‬

‫חומר חוץ תאי בנוי מ‪:‬‬
‫‪ – Matrix‬סיבים וחלבונים‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫נוזל הרקמה ‪ -‬נוזל ה‪.Matrix -‬‬
‫‪.2‬‬

‫‪17‬‬

‫סוגי תאים של רקמת חיבור ‪:‬‬
‫‪ – Chondroblast‬תאים שבונים רקמת סחוס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ -Fibroblast‬תאים שבונים סיבי קולגן ‪ ,‬סיבים אלסטיים וסיבים רשתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - Osteoblast‬בונים את העצם הגרמית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Edioblast‬תאים שבונים את רקמת שומן‪.‬‬
‫‪‬‬

‫סוגי רקמת חיבור‬
‫רקמת חיבור נוזלית ) מיוחדת ( ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שומן‪.‬‬

‫כמו מערכת דם או רקמת‬

‫רקמת חיבור תומכת‪:‬‬
‫‪ ‬בונה את העצמות‪,‬‬
‫סחוסים‪.‬‬

‫רקמת חיבור סיבית ) אמיתית (‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫היא רקמה שמחברת‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬גיד שמחבר בין שריר‬

‫חלבוני ‪: Matrix‬‬
‫‪ – Collagen‬מקנה חוזק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Elastin‬מקנה גמישות‪ .‬הוא סיב מאוד חלש‪ .‬יכול לשנו את אורכו בערך פי ‪. 1.5‬‬
‫‪‬‬
‫‪ – Reticulin‬בעל תכונות ביניים )חזק וגמיש במידה בינונית(‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יחס בין שלושת החלבונים האלה קובע את תכונות של הרקמה‪.‬‬
‫יצירת רקמת חיבור‪:‬‬
‫תאים פיברובלסטים מייצרים את ‪ Matrix‬ומפרישים אותו‪ .‬פיברובלסטים מאופיינים בכך שיש להם קושר‬
‫חלוקה גבוהה‪ .‬פיברובלסט לא פעיל ) רדום ( נקרא פיברוציט‪ .‬כאשר רקמה נפגעת – פיברוציט הופך‬
‫לפיברובלסט ) פעיל ( ומתחיל בבנייה של רקמת חיבור‪.‬‬

‫‪29.12.06‬‬

‫רקמות חיבור‬
‫רקמת חיבור אמיתית‪:‬‬
‫• זו היא רקמה שבאמת מחברת‪.‬‬
‫• רואים מבנה ‪ ,‬בנוי מסיבים )קולגן ואלסטין (‪.‬‬
‫• התאים הם בעיקר פיברובלסטים ) יש להם יכולת חלוקה ( ומרכיבי ‪.Matrix‬‬
‫• התנהגותם דומה לעכבישים ‪ :‬הם מפרישים את החלבונים מחוץ לכרום התא‪.‬‬
‫• לתאים פיברובלסטים יש יכולת להפוך להיות רדומים ) תאים פיברוציטים (‪ .‬במקרה ורקמת חיבור נפגעת‬
‫– תאים פיברוציטים מתעוררים והופכים להיות פיברובלסטים בחזרה ולהפריש חלבונים למיניהם‪.‬‬
‫• ברקמת חיבור אמיתית ישנה יצירת כלי דם‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫רקמת חיבור הרכה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ברקמה ישנם הרבה תאים ומעט סיבים‪.‬‬
‫נוזל ‪ Matrix‬סמיך במידה בינונית‪.‬‬
‫יש כאן הרבה תאים מאקרופאגים‪.‬‬
‫זו היא רקמה יותר עדינה מרקמת חיבור אמיתית ואינה משמשת לחיבור של רקמות או שרירים‪.‬‬
‫היא רקמת תמיכה לרקמות אפיתל‪ ,‬בשבות חיצוניות של כלי דם או כלי לימפה ‪ ,‬בחללים בין תאי השריר‪.‬‬

‫רקמת יחבור צפופה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫‪.1‬‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫‪.2‬‬

‫יש בה הרבה חלבוני ‪ , Matrix‬הרבה סיבים ומעט תאים‪.‬‬
‫יש כאן בעיקר סיבי ‪.Collagen‬‬
‫קיימים שני סוגים של רקמת חיבור צפופה‪:‬‬
‫אי רגולארית‪:‬‬
‫יש בה הרבה תאים והרבה סיבים שאין להם סדר מאורגן‪.‬‬
‫הצפיפות של תאים וסיבים היא אותה צפיפות כמו ברקמת חיבור רגולארית‪.‬‬
‫נמצאת במקומות שצריכים להימתח לכל הכיוונים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬נמצאת המעטפות של שרירים‪ ,‬במפרקים ) כמו ברך (‪ ,‬יש אותה גם ב‪.Dermis-‬‬

‫רגולארית‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫ברקמה רגולארית סיבי קולגן מגבילים אחד לשני‪.‬‬
‫הרקמה מאפשרת מתיחה של סיבים לכיוון אחד‪.‬‬
‫רקמת חיבור רגולארית נמצאת בגידים שמחברים בין השריר לעצם‪.‬‬

‫רקמת שומן )היא תת רקמה של רקמת חיבור(‪:‬‬
‫מבחינת התמיינות התאים הם לא פיברובלסטים ‪ ,‬אלא אדיפוציטים‪.‬‬
‫•‬
‫תאים אדיפוציטים אינם מייצרים כמויות גדולות של סיבים ) כמו ברקמת חיבור (‪.‬‬
‫•‬
‫זו היא רקמה יציבה מבחינה מכאנית‪.‬‬
‫•‬
‫הרקמה מתמחה באגירת שומן ) זו היא רקמת חיבור מיוחדת (‪.‬‬
‫•‬
‫ישנם סיבים חוץ תאים ‪ :‬סיבי קולגן ) מקנים יציבות ( ‪ ,‬סיבי אלסטין ‪ ,‬ישנם גם תאי דם‪.‬‬
‫•‬
‫רקמת שומן – היא רקמה תת עורית ) נמצאת מתחת להיפודרמיס (‪.‬‬
‫•‬
‫מיקום הצטברות של רקמת שומן שונה מנשים לגברים ‪ :‬אצל נשים – באזור הירכיים ובשדיים ‪,‬‬
‫•‬
‫אצל גברים – באזור הבטן התחתונה‪.‬‬
‫תפקידים של רקמת שומן‪:‬‬
‫•‬
‫הציטופלזמה של תאי שומן מתרכזת בצידי התא אלא באמצע‪ 90% .‬מהנפח התאים‪:‬‬
‫•‬
‫מאגר של שומן‪ .‬השמן הוא טריגליצריד = גליצרול עם הרבה מאוד חומצות שומן‪ .‬בכבד חומצות‬
‫‪.1‬‬
‫שומן נאגרים כטריגליצרידים‪ .‬אינסולין הוא הורמון שמאזן את התהליך של יצירת ופרוק חומצות שומן‪.‬‬
‫מאגר של וויטמינים ‪ – A,D,E.K :‬הינם וויטמינים ‪ ,‬אשר ממיסים בשומן ונמצאים במאגרי שומן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בידוד מהקור – הולכת חום גרוע ) אין הולכת חום (‪ .‬רקמת שומן נמצאת גם סיבי העצמות ומקנה‬
‫‪.3‬‬
‫הגנה על העצם‪ .‬היא גם מגנה על אברים פנימיים‪ .‬אצל אנשים בוגרים נמצאת רקמת שומן למנה ברובה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אצל תינוקות ישנה רקמת שומן חומה ) היא נמצאת גם אצל בעלי חיים ‪ ,‬אשר נכנסים לשנת‬
‫חורף (‪ .‬חומצת שומן חומה – חשובה בפרוק שומן ויצירת חום‪ .‬אצל תינוקות ישנה יותר חשיבות בהפקת‬
‫חום גוף פנימי‪ .‬אצל יונקים מבוגרים ישנו מקור פנימי להפקת חום‪ .‬לאנשים מבוגרים שיש להם רקמת‬
‫שומן חומה – אין ביעה של השמנת יתר ‪,‬הם יותר מפרקים שומן מאשר אוגרים‪.‬‬
‫רקמת סחוס )היא תת רקמה של רקמת חיבור(‪:‬‬
‫• רקמת סחוס מורכבת מ‪:‬‬
‫‪ .1‬תאי סחוס צעירים ) כונדרובלסטים( ‪ ,‬ותאי סחוס בוגרים ) כונדרוציטים (‪.‬‬
‫‪ .2‬חלבוני ‪ ) Matrix‬קולגן‪ ,‬אלסטין‪ ,‬רטיקולין (‪.‬‬
‫‪ .3‬חלבונים קושרי מים ) פרוטאוגליקנים (‪ .‬בתאים עצמם ישנה כמות גדולה של מים‪.‬‬
‫‪ .4‬נוזל ה‪ , Matrix -‬אשר מרקם שלו הוא מימי‪.‬‬
‫‪ .5‬אין כלי דם ברקמת הסחוס‪!!!.‬‬
‫תהליך יצור של תאי סחוס‪ :‬תאי סחוס נוצרים מתאים כונדרובלסטים‪.‬לאחר השלמת‬
‫•‬
‫בנייה של רקמת סחוס – תאי כונדרובלסטים הופכים להיות כונדרוציטים ) תא כונדרובלסט רדום (‪.‬‬
‫המיקרו סביבה סביב כונדרוציט נקראת ‪ .Lacuna‬סביב כונדרובלסט אין ‪.Lacuna‬‬
‫• הזנה של תאי סחוס נעשית דרך ‪.Matrix‬‬
‫• כוון שברקמת סחוס אין כחי דם – לרקמה אין יכולת התחדשות‪.‬‬
‫זו היא רקמה שאמורה לעמוד בלחצים מאוד גבוהים‪ .‬אם היו בה כלי דם – הם היו‬
‫•‬
‫מתפוצצים תחת לחץ המופעל עליה‪.‬‬
‫תפקידים של הזנת ‪: Matrix‬‬
‫•‬
‫השלד עוברי הוא סחוסי‪ .‬עם הזמן שלד סחוסי עובר תהליך התגרמות ) עצם‬
‫‪.1‬‬
‫גרמים היא זאת שבונה את השלד שלנו‪.‬‬
‫סחוס יוצר משטחי חיכוך במפרקים ‪ ,‬באזורי גדילה של העצמות‪ .‬עצם‬
‫‪.2‬‬
‫מתארכת בעקבות רקמה סחוסית שקיימת בתוכה‪.‬‬
‫סחוס יוצר אזורי תנוע גמישים ) בין בצלעות במהלך הנשימה(‪.‬‬
‫‪.3‬‬

‫סוגים של סחוס‪:‬‬
‫סחוס היאליני‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫הגוון שלו מזכיר זכוכית‪.‬‬
‫נמצא בכמות מאוד גבוהה בגוף‪.‬‬
‫• נמצא בקצה האף‪ ,‬מחיצת האף‪ ,‬בגרון‪ ,‬בדרכי הנשימה‪ ,‬כלי הנשימה‪.‬‬
‫• הוא סחוס עתיר קולגן בשכיבה – דבר מקנה לו תכונת גמישות‬
‫וחוזק‪.‬‬
‫• נמצא גם בפלטות באזור של משטחי העצמות‪.‬‬
‫• הוא התבנית הסחוסית שעליה מתפתחת עצם הגרמית‪ .‬במידה והעצם‬
‫נשברת – במקום השבר נוצרת רקמה סחוסית שלאחר מכן תעבור‬
‫התגרמות‪.‬‬
‫• סחוס מפרקי – זה הוא סחוס היאליני ) ארטיקולארי ( ‪ .‬המבנה שלו‬
‫מזכיר מבנה ספוגי‪ .‬בו נמצאים פרוטאוגליקנים ) חלבונים קושרי מים (‪.‬‬
‫יש לו תחונה הידרודינאמית ) במידה ומופעל לחץ על הסחוס הוא‬
‫משחרר מים ‪ ,‬אם מרפים אותו הוא אוגר מים‪ .‬התכונה הזאת מקנה‬
‫ספיגה של אנרגיה מכאנית‪ .‬בזמן התנועה העצמות זזות חת ביחס לשנייה‬
‫– זה מביא להפעלת לחץ ‪ ,‬כדי למנוע ת החיכוך במפרק רוב האנרגיה‬
‫נספגת בסחוס ע"י שחרור המים‪ .‬זה נותן יתרון לעשות תנוע במינימום‬

‫סחוס פיברוטי ) סיבי (‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫יש בו הרבה סיבי קולגן‪.‬‬
‫זה הוא סחוס שבולם זעזועים‪.‬‬
‫• הוא נמצאה בסחוס של עמוד‬
‫השדרה‪ ,‬במפרקים חסרי תנוע ) מפרק‬
‫האגן (‪.‬‬

‫סחוס אלסטי‪:‬‬
‫•יש בו יותר סיבי אלסטין‪.‬‬
‫• נמצא ב‪ :‬אוזן‪ ,‬במחסי הגרון‪.‬‬
‫• זה הוא אותו סחוס שבזמן‬
‫הבליע המזון ייכנס לקיבה ולא‬
‫לראות‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫מפרקים‪:‬‬
‫סה"כ ישנם ‪ 212‬מפרקים בגוף האדם‪ – 112 :‬בגפיים וברגליים‪ – 100 .‬בעמוד השדרה‬
‫•‬
‫ובגולגולת‪.‬‬
‫" מפרק " – זה הוא מפגש בין עצם אחת לשנייה‪ .‬זה לא אומר שחייבת להיות שם תנועה‪.‬‬
‫•‬
‫ישנם ‪ 3‬דרגות של תנועתיות של מפרקים‪:‬‬
‫•‬
‫מפרקים פיברוטים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫אין בהם כמעט יכולת תנועה‪ .‬כושר תנועה בהם מאוד מוגבל‪ .‬הסיבה לכך שבין העצמות‬
‫•‬
‫קיימת רקמת חיבור צפופה שלא מאפשרת תנועה‪.‬‬
‫• מפרקים פיברוטים נמצאים בין העצמות בגולגולת‪.‬‬
‫החיבורים בין עצמות גולגולת נקראים – תפרים‪ .‬קיים תפר סיגיטאלי ‪ ,‬אשר מחבר בין‬
‫•‬
‫שתי עצמות של קודקוד בגולגולת‪.‬‬
‫בין העצמות קיימת רקמת חיבור שאינה מאפשרת תנועתיות ‪.‬‬
‫•‬
‫אצל תינוקות ישנם מפרקים שבין עצמות הגולגולת ישנה רקמת סחוס‪ .‬דבר מאפשר גדילה‬
‫•‬
‫של גולגולת‪ .‬כאשר התפר נסגר – במקום סחוס היאליני נוצרת רקמת חיבור‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫‪.3‬‬
‫•‬

‫מפרקים סחוסיים‪:‬‬
‫בין העצמות קיים סחוס‪.‬‬
‫מפרקים סחוסיים בעלי יכולת תנועה אך מוגבלת‪.‬‬
‫קיימים בין הצלעות של בית החזה – התנועתיות חשובה במן הנשימה‪.‬‬
‫• דוגמא‪ :‬הדיסק בין חולייתי – זה הוא בעצם סחוס‪ .‬החלקת חוליות היא מוגבלת‪ .‬גם בין שתי‬
‫עצמות האגן המפרק הוא ביל תנוע מוגבלת ) נפתח בזמן הלידה (‪.‬‬
‫מפרק סינוביאלי‪:‬‬
‫הוא בעל יכולת תנועה רבה‪.‬‬
‫• אפשרות לתנועתיות בה מתוך עובדה שעצמות אינן נוגעות אחת בשנייה ואין שום חומר מוצק‬
‫שמחבר ביניהן‪.‬‬
‫• בין העצמות ישנו נוזל שנקרא " סדק המפרק "‪.‬‬
‫• העצמות שיוצרות את המפרק יוצרות את הסחוס המפרקי‪ .‬סדק המפרק הוא יותר שומני ) הוא‬
‫נוזל סינוביאלי (‪ .‬הכרום סינוביאלי מפריש ת הנוזל הסינוביאלי שמקורו בממבראנה‪.‬‬
‫• מעל כרום סינוביאלי קיימת רקמת חיבור מפרקית שעוטפת את כל המבנה‪.‬‬
‫• הוא בנוי מסחוס היאליני )ארטיקולארי (‪.‬‬
‫• קופסית המפרק בנויה מ ‪ :‬סחוס מפרקי ‪ +‬ממבראנה סינוביאלית ‪ +‬סחוס ארטיקולארי ‪+‬‬
‫רקמת חיבור‪.‬‬
‫• במפרק סינוביאלי ישנה גם רקמת חיבור צפופה רגולארית ‪ ,‬אשר מייצבת את המבנה של שתי‬
‫עצמות )מחוברות ע"י רצועות ביניהם (‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫• רוב המפרקים ) בעיקר בגפיים ( – הם סינוביאלים‪.‬‬
‫• ישנם סוגים שונים של מפרקים סינוביאלים‪ ,‬אשר נבדלים ברמת החופש‪.‬‬
‫‪5.01.07‬‬

‫דרגות החופש של מפרקים סינוביאלים‪:‬‬
‫החלקה‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫זו היא דרגה של תנועה הכי נמוכה‪.‬‬
‫עצם סה"כ מחליקה ביחס לעצם השנייה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬החלקה בין עצמות של שורש כף היד‪.‬‬

‫תנוע במישור ‪1‬‬

‫מפרק קפיצי‪:‬‬
‫התנועה היא בציר אחד‪.‬‬
‫•‬
‫דוגמא‪ :‬מפרק של המרפק בין העצמות שבונות את האצבעות‪ .‬מפרק צירי – המפרק‬
‫•‬
‫בין חוליה ראשונה לשנייה בעמוד השדרה ) צבר (‪.‬‬
‫תנוע ב‪ 2-‬מישורים‬

‫מפרק אופקי‪:‬‬
‫מפרק שמחבר בין שורש כף היד לבין האצבע ) תנועתיות של הבוהן יחסית לשור כף‬
‫•‬
‫היד‪.‬‬
‫התנועתיות יותר גדולה יחסית למפרק קפיצי‪.‬‬
‫•‬

‫מפרק האליפטי‪:‬‬
‫•‬
‫•‬

‫מפרק שבין האצבע לכף היד עצמה ‪ ,‬גם בשורש כף היד‪.‬‬
‫יכולת תנועה יותר גדולה יחסית למפרק אופקי‪.‬‬

‫תנוע רב צירית‬

‫מפרקים כדוריים‪:‬‬
‫זה הוא מפרק שיש לו יכולת תנועה ב ‪ 3‬מימדים ‪ .‬זו היא דרגת חופש הכי גבוה של‬
‫•‬
‫מפרק‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מפרק כתף והירך‪.‬‬
‫•‬

‫רקמת העצם ) רקמת חיבור תומכת ( ‪:‬‬
‫•‬

‫זאת רקמה העיקרית שבונה את השלד‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫עצם – זאת דוגמה לרקמת חיבור תומכת‪.‬‬
‫•‬
‫הקשיחות של העצם נובעת ממרכיבים אי אורגניים ‪ ) Ca-P :‬קשרי סידן = זרחן (‪.‬‬
‫•‬
‫המרכיבים האלה שוקעים על גבי ה – ‪ Matrix‬ונותנים מבנה קשה‪.‬‬
‫‪ 65%‬ממסת רקמת העצם היא מסה אי אורגנית‪.‬‬
‫•‬
‫עצמות גרמיות – הן עצמות אי אורגניות‪.‬‬
‫•‬

‫תפקיד השלד‪:‬‬
‫תמיכה ברקמת הגוף‪ .‬מבנה השלד יוצר את צורת הגוף‪ .‬אברים פנימיים נמצאים בתוך‬
‫•‬
‫חללים שיוצר השלד‪.‬‬
‫הגנה על אברים פנימיים‪.‬‬
‫•‬
‫תנועה ‪ :‬מורכבת מ‪ :‬שריר ‪ +‬עצם ‪ +‬שלד‪ .‬התנועה נוצרת מהשריר והמטח שמתפתח‬
‫•‬
‫על הגידים‪ .‬הגיד הוא חבל חיבור בין העצם לשריר‪.‬‬
‫מאגר מינרלים‪ .‬כמו סידן‪ .‬במקרים וישנו חוסר סידן בדם ) אשר מאוד חיוני לפעילות‬
‫•‬
‫של הלב ( – ישנה יציאת הסידן מתוך העצמות לזרם הדם‪.‬‬
‫אחסון מח העצם‪ :‬בתוך העצמות ישנו מח העצם‪ .‬זו היא רקמה שמייצרת את תאי דם‬
‫•‬
‫מסוגים שונים‪.‬‬
‫סוגי העצמות‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫עצם ארוכה‪.‬‬
‫עצם קצרה‪ .‬עצמות של פרק כף היד ‪ ,‬שורש כף הרגל‪.‬‬
‫עצמות השטוחות‪ .‬עצם החזה‪ ,‬צלעות ‪ ,‬עצמות גולגולת‪ ,‬חלק של עצם השכם‪.‬‬
‫עצמות אי רגולאריות‪ .‬אין להם צורה מוגדרת‪ .‬חוליות עמוד השדרה‪ ,‬עצמות האגן‪.‬‬
‫עצם סיסמואידית‪ .‬עצם המתפתחת בתוך גיד של השריר‪.‬‬

‫כל העצמות בנויות מרקמת העצם שיש לה ‪ 2‬מופעים שאמורים לענות על ‪ 2‬דרישות‪:‬‬
‫עצם צפופה – חוזק ‪ ,‬גמישות‪.‬‬
‫•‬
‫• נמצאת בחלק יותר חיצוני של העצם‪.‬‬
‫• מה שעוטף את העצם – רקמת חיבור סיבית‪.‬‬
‫• תאים אוסטיאוציטים מצטברים בעצם צפופה מסביב לתעלה מרכזית שמכילה בתוכה כלי דם‪.‬‬
‫• למבנה של תעלה עם טבעת של אוסטיאוציטים קוראים ‪.Osteons‬‬
‫• ‪ Osteons‬מקבלים לכי דם מהתעלות מרכזיות שקצת יותר מרוחקות מהאוסטיאונים‪.‬‬
‫)עמ' ‪ – 20‬בחוברת (‪.‬‬
‫עצם ספוגית – מופע שאמור להשפיע על קלילות של העצם ) שתהיה פחות כבדה (‪.‬‬
‫•‬
‫• אלה הם כריות של העצם שהם פחות צפופים‪.‬‬
‫• בתוך חלק פנימי אנו נמצא את מח העצם וכלי דם‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫המוצא של תאי עצם הוא מתאים שהתפתחו מתאי אב של רקמת חיבור‪ .‬לאחר מכן התאים מתחלקים‬
‫ומתמיינים לתאים שונים‪ .‬ברקמת העצם הכיוון הוא ליצור תאי אוסטיובלסטים – תאים שבונים את‬
‫העצם עצמה‪.‬‬
‫‪ -Osteoblast‬הוא תא שמסוגל לייצר ולהפריש ‪ ,Matrix‬אשר מכיל סיבי קולגן‪ .‬על הקולגן‬
‫יכולים לשקוע גבישי ‪ .CaP‬מכאן‪ ,‬ה‪ Matrix -‬שנוצר – ברובו הוא אי אורגני‪ .‬לאחר ש ‪Matrix‬‬
‫הושלם תא אוסטיובלסט הופך ל ‪ -Osteocyt‬רדום‪ .‬סביב התא אוסטיאציט נוצרת ‪ . Lacuna‬תאי‬
‫אוסטיאוציטים יכולים לשלוח שלוחות ‪ ,‬אשר דרכם עובר מזון וחמצן‪ .‬השלוחות של תאים‬
‫אוסטיאוציטים חייבים להתחבר לכלי דם ) מספקים מזון לתאים ‪ ,‬מים וחמצן (‪ .‬עקב הימצאותם של‬
‫כלי דם ברקמת העצם – העצם עצמה מקבלת גוון וורדרד‪ .‬כמו כן ‪ ,‬לעצם ישנה יכולת להחלים יחסית‬
‫מהר‪.‬‬

‫תאים ‪: Osteoclast‬‬
‫תאים ‪ ,‬אשר יש להם יכולת לפרק את רקמת העצם‪.‬‬
‫•‬
‫המקור של תאים אוסטיאוקלסטים – כדוריות דם לבנות ) תאים בלענים (‪.‬‬
‫•‬
‫תאים אוסטיאוקלסטים שומרים על מאזן של רמת סידן תקינה‪.‬‬
‫•‬
‫תהליך פרוק של רקמת העצם מאפשר להתאים את הגוף לשינויים המתרחשים בתוך‬
‫•‬
‫הגוף‪ :‬התחזקות של שרירים ‪ ,‬תקופת הריון – העצמות מתאימות את עצמן לשינויים האלה‪.‬‬
‫גדילת העצם‪:‬‬
‫העצם שנמצאת תחת עומס קבוע – זאת עצם שכל הזמן נמצאת בתהליך בנייה‪.‬‬
‫) עמוד ‪ 21‬בחוברת (‪ .‬התארכות של העצם מתחילה לאחר לידה של תינוק ומסתיימת בגיל ‪.12-20‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬עצמות של תינוק עם הזמן עוברות תהליך התגרמות ) הפיכה של סחוס לעצם (‪ .‬לסחוס אין‬
‫כלי דם – באיזה שהוא שלב הסחוס מת‪ .‬סחוס משמש כתבנית ליצירת עצם גרמית והתארכותה‪.‬‬
‫התעבות של העצם אינה קשורה ליצירה של רקמת סחוס לעומת התארכות‪.‬‬
‫מבנה של עצם ארוכה‪:‬‬

‫‪24‬‬

‫קיימות שתי קצבות לעצם ארוכה ‪:‬‬
‫אפיפיזה פרוקסימאלית‬
‫•‬
‫אפיפיזה דיסטאלית‪.‬‬
‫•‬
‫שתי האפיפיזות בנויות משכבה דקה של עצם צפופה וחלק יותר בולט של עצם הספוגית‪.‬‬
‫האפיפיזות מצופות בסחוס מפרקי‪.‬‬
‫• דיאפיזה – זה הוא הגוף של העצם‪ .‬כאן השכבה של עצם צפופה יותר עבה ‪ .‬בתוך הדיאפיזה‬
‫יש מח העצם‪.‬‬
‫• מטפיזה – נמצאת בין דיאפיזה לאפיפיזה ‪ .‬זה הוא חלק של לוחית של סחוס היאליני‪ .‬אצל‬
‫ילדים הלוחית הזאת מאפשרת התארכות של העצם‪ .‬ברגע שהעצם נבנית סופית – אנו כבר לא‬
‫נראה את הלוחית של סחוס היאליני‪.‬‬
‫• מיסב העצם ) ‪ -( Periosteum‬רקמת חיבור ‪ ,‬אשר עוטפת את העצם‪ .‬דרכה מגיעים כלי דם‬
‫ועצבים אל העצם עצמה‪ .‬זאת היא מעטפת החיצונית של העצם ‪ .‬מתחתיה ישנם הרבה תאים‬
‫אוסטיאוקלסטים ואוסטיאובלסטים‪.‬‬
‫• כרום העצם הפנימי ) ‪ – ( Endosteum‬רקמת חיבור ‪ ,‬אשר מצפה את מח העצם או שומן‬
‫) הם נמצאים בתוך חלל פנימי של העצם (‪.‬‬

‫‪12.01.07‬‬

‫עצמות השלד‬
‫עצמות השלד בנויות מ‪:‬‬
‫• גולגולת ועצמות פנים‪.‬‬
‫• עמוד השדרה‪.‬‬
‫• בית החזה‪.‬‬
‫• גפיים עליונות‪.‬‬
‫• אגן‪.‬‬
‫• גפיים התחתונות‪.‬‬

‫גולגולת‬
‫•‬
‫תפרים‪.‬‬

‫בנויה ממספר רב של עצמות ‪ ,‬אשר מחוברות במפרקים פיברוטיים ) חסרי תנועה ( =‬

‫•‬

‫סוג של רקמת חיבור בתפרים – רקמת חיבור שמחברת את העצמות‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫•‬
‫•‬

‫מפרק הלסת – ביל כושר תנועה רב‪.‬‬
‫עובי של עצמות הגולגולת – ½ ‪.cm‬‬

‫גולגולת בנויה מ‪:‬‬
‫עצמות הפנים‪:‬‬
‫עצם הלסת התחתונה ) ‪ – ( Mandible‬יוצרת את מפרק‬
‫‪.1‬‬
‫הלסת‪.‬היא עמם היחידה שיכולה לזוז‪.‬‬
‫עצם הלסת העליונה ) ‪ – ( Maxilla‬היא חלק מערובת‬
‫‪.2‬‬
‫) ‪ ( Orbit‬הבנויה מהרבה עצמות חיצוניות‬
‫העין‬
‫ועליונות‪.‬השורשים של שיניים נעוצות בתוך הלסת והחלק הגלוי של‬
‫שיניים נקרא – כותרת‪ .‬העצבים של השורשי שיניים מגיעים מתוך‬
‫העצם עצמה‪.‬‬
‫עצמות הלחי ) ‪ – ( Zigomatic‬הן בונות את ערובת העין‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הן עצמות יותר לטרליות‪.‬‬
‫עצמות האף ) ‪ – ( Nasal * 2‬הבסיס של האף הוא גרמי‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫יש ‪ 2‬עצמות כאלה‪ .‬רוב האף – סחוסי‪ .‬כאשר נכנסים פנימה – מוצאים‬
‫את עצם המחרישה ) ‪ ,( Vomex‬אשר בונה ת מחיצת האף‪.‬‬
‫עצמות הדמעות ) ‪ – ( Lacrima‬הן ‪ 2‬עצמות הנמצאות‬
‫‪.5‬‬
‫בחלק הפנימי של הגולגולת לצידי האף‪ .‬הן בונות חלק מערובת העין‪.‬‬
‫עצם הספנואיד – בונה חלק מערובת העין וגם חלק מבסיס‬
‫‪.6‬‬
‫הגולגולת ) איפה שיושב המוח (‪ .‬היא יושבת מאחורי העניים‪.‬‬
‫עצם הכברה ) ‪ – ( Ethmoid‬יושבת בין האף לבין‬
‫‪.7‬‬
‫הספינואיד‪ .‬היא בונה חלק גדול מערובת העין‪.‬במבט פרונטאלי – בונה‬

‫עצמות אקריניות‪:‬‬
‫‪ .1‬עצם המצח ) ‪ – ( Frontal‬מתחילה בחלק‬
‫עליות של העין ומסתיימת בשליש הקדמי של‬
‫הגולגולת‪ .‬זאת עצם שגדלה‪ .‬כאן קיים גם תפר‬
‫פרונטאלי‪ .‬יש בו סחוס היאליני שעז גיל שנתיים‬
‫נסגר‪.‬‬
‫‪ .2‬עצמות הקודקוד ) ‪ – ( Parietal‬מתחילות‬
‫בצד של גולגולת ונפגשות במרכז של קופסת‬
‫הגולגולת‪.‬קיים כאן תפר סיגיטאלי‪.‬‬
‫‪ .3‬עצם העורף ) ‪ – ( Occipital‬נמצאת בצד‬
‫האחורי של גולגולת ובונה את החלק הראשון של‬
‫בסיס הגולגולת‪.‬נמצא כאן הנקב הגדול –‬
‫‪.foremen magnum‬‬
‫‪ .4‬עצמות הרכה ) ‪ -( Temporal‬זה ‪ 2‬עצמות‬
‫שנמצאות משני הצדדים של גולגולת‪ .‬העצם הזאת‬
‫יוצרת את מפרק הלסת‪ .‬בתוך ישנה אוזן הפנימית‬
‫ואוזן התיכונית‪ .‬בתוך האוזן הפנימית יש אבר של‬
‫שיווי משקל‪.‬‬

‫סינוסים‪:‬‬
‫• הם חללים בגולגולת‪.‬‬
‫• ישנם ‪ 2‬סוגים של סינוסים ‪.Maxilare , Frontal :‬‬
‫• לחלים ישנם תפקידים ב ‪:‬‬
‫‪ .1‬מתן תאוצה לקול‪.‬‬
‫‪ .2‬הורדה של משקל מסה"כ משקל של גולגולת‪.‬‬

‫עמוד השדרה‪:‬‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬

‫•‬
‫•‬
‫•‬

‫בנויה מ – ‪ 33‬חוליות‪.‬‬
‫מזן על החוט השדרה ) או על מח השדרה (‪.‬‬
‫נושא על עצמו הרבה משקל של הגוף – לכן‪ ,‬הרבה אנשים סובלים הכאבים בגב‪.‬‬
‫חוליות נמשכות מאזור הצבר עד לאזור האגן‪.‬‬
‫חוליות צבריות ‪ . (C1-C7) -‬אלה הם חוליות ‪ .Cervical‬סה"כ ‪ 7‬חוליות‪.‬‬
‫חוליות החזה – )‪ . (T1-T12‬אלה הם חוליות ‪.Thorax‬‬

‫‪26‬‬

‫• חוליות המותן – )‪ . (L1-L5‬אלה הן חוליות ‪ .Lamber‬חוליות של עמוד השדרה מסתיימות ב‪-‬‬
‫‪ .L2‬התעלה של חוט השדרה ממשיכה למטה‪.‬‬
‫• חוליות העצה – חוליות שהפכו לעצם‪ .‬נמצאות מתחת לחוליות המותן‪.‬חוליות המאוחות‪ .‬סה"כ‬
‫‪ 5‬חוליות מהסוג הזה‪ .‬בין החוליות הנ"ל לא קיים דיסק בין חולייתי‪.‬‬
‫• עצם הזנב – סה"כ ‪ 4‬חוליות‪ .‬אלה הן חוליות המאוחות‪.‬‬

‫מבנה חולייה‪:‬‬
‫חוליה היא עצם לא סדירה בצורתה‪.‬‬
‫•‬
‫חוליה מורכבת משני מבנים מרכזיים‪:‬‬
‫•‬
‫חלק קדמי‪ ,‬הוא גוף החוליה‪.‬‬
‫•‬
‫וחלק אחורי ‪ -‬קשת החוליה או הקשת העצבית‪.‬‬
‫•‬
‫קשת החוליה יוצרת את נקב החוליה‪ .‬קשת החוליה מורכבת‬
‫•‬
‫משתי רגליות )‪ (Pedicles‬ומשני לוחות )‪ (Lamina‬ומהווה את‬
‫הבסיס לשבעה זיזים‪ :‬ארבעה זיזים מפרקיים‪ ,‬שני זיזים רוחביים‬
‫וזיז קוצי אחד‪ .‬את הזיזים הקוציים של החוליות‪ ,‬אפשר לראות‬
‫ולמשש במבט אחורי על גב‪.‬‬
‫כאשר כל החוליות מופרקות זו לזו‪ ,‬גופי החוליה יוצרים‬
‫•‬
‫עמוד חזק שתומך בראש ובגו‪ .‬קשתות החוליה יוצרות תעלה‬
‫מגינה‪ ,‬בתוכה עובר חוט השדרה‪ .‬בין כל שתי חוליות‪ ,‬דרך‬
‫הנקבים הבין‪-‬חולייתים‪ ,‬אחד בכל צד‪ ,‬יוצאים העצבים וכלי הדם‬
‫השדרתיים‪.‬‬

‫‪ ( Atlas= ( C1, C2‬אלה הן חוליות יותר טבעתיות ‪ .‬כאן לא קיים גוף החוליה‪ .‬מצד אחד היא יוצרת‬
‫קשר עם עצם העורף ומצד שני היא יוצרת קשר עם חוליה צירית‪.‬‬

‫בית החזה ) כלוב הצלעות (‪:‬‬
‫• בנויה מ‪:‬‬

‫‪27‬‬

‫• עצם החזה ) ‪ – ( Sternum‬יש לה חלק עליון ‪ ,‬אמצעי התחתון‪ .‬היא נמצאת באזור הקדמי‬
‫יחסית ללב‪ .‬חלק התחתון שלה הוא סחוסי ) עליו לוחצים ‪ ,‬כאשר מבצעים תהליך הנשמה (‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לחלק הסחוסי מגיעה רחם‪.‬‬
‫• צלעות ) ‪ – ( Ribs‬מחוברות לעצם החזה‪ .‬יש סה"כ ‪ 12‬זוגות של צלעות‪ .‬אלה הן עצמות‬
‫שטוחות‪.‬‬
‫• סחוסים אציליים – זוגות " ‪ " 7 -1‬יוצרות מפרק ישיר עם בית החזה‪ .‬זוגות " ‪" 10 -8‬‬
‫מחוברות דרך סחוס של צלע מס' ‪ . 7‬זוגות " ‪ " 11-12‬לא מחוברות לעצם החזה כלל ) אלה הן‬
‫צלעות צפות( ‪ .‬בין הצלעות יש שרירים ‪ :‬כאשר הם מתכווצים – הם מרימים או מורידים את‬
‫הכלוב הצלעות‪.‬‬
‫• עמוד השדרה ) ‪ –( Vertebra‬זה הוא אבר עזר לתהליך הנשימה‪ .‬תפקידו נוסף – הגנה על‬
‫אברים פנימיים‪.‬‬

‫גפיים‬

‫עליונות‪:‬‬

‫• עצם הבריח ) ‪ – (Clavicle‬זאת עצם ארוכה‪ .‬מצד אחד היא מחוברת לעצם השכם ומצד‬
‫שני עם עצם החזה‪.‬תפקידה ‪ :‬ייצוב של גפיים העליונות‪ .‬היא מספקת חיבור קשיח ‪ ,‬אך גם‬
‫מאפשרת את התנועה של גפיים‪.‬‬
‫• עצם השכם ) ‪ – ( Scapula‬מונחת על הצלעות מאחורה‪ .‬המשולש של העצם עצמה –‬
‫שטוח‪ .‬היא אינה יוצרת מפרק עם הצלעות‪ .‬היא יוצרת מפרק עם עצם הבריח ומפרק עם עצם‬
‫הזרוע‪ .‬המפרק עם עצם הזרוע – כדורי ‪ ,‬מאפשר תנועה עם הרבה מישורים‪.‬‬
‫• עצם הזרוע ) ‪ – ( Humerus‬מצד אחד יוצר מפרק כדורי עם עצם של השכמה ‪ ,‬מצד שני‬
‫עם החלק פרוקסימאלי יוצרת מפרק מרפקי ) הוא מפרק צירי (‪ .‬כמו כן היא יוצרת מפרק עם ‪2‬‬
‫עצמות של החלק האמה )הבנויה מעצם ‪ – 1‬לטראלית = גומד‪ ,‬ועצם ‪ – 2‬מדיאלית – ‪.( Ulna‬‬
‫• כף היד ‪ -‬החלק הפרוקסימאלי – שורש כף היד ) ‪ ( Carpal‬מחוברות לעצמות של כף‬
‫היד = מסרק כף היד ) ‪.( Metacarpal‬‬
‫גפיים תחתונות‪:‬‬
‫• אגן ) ‪ – ( Pelvis‬הצורה שלו מזכירה צורת משפך‪ .‬יש כאן עצה ) ‪ Sacrum ) + 2‬עצמות‬
‫שיוצרות את עצמות האגן ) ‪ .( Hip‬בין עצמות האזן קיים מפרק סחוסי ) חשוב בתהליכי לידה (‪.‬‬
‫• עצם הירך ) ‪ – ( Femur‬עצם הארוכה ביותר בגוף האדם‪ .‬האורך שלה מתאים לגובה של‬
‫הגוף‪ .‬היא יוצרת מפרק כדורי עם האגן‪ .‬החלק הדיסטאלי יוצר את המפרק הברך עם העצמות‬
‫השוק‪.‬‬
‫• עצמות השוק ‪ – Tibia :‬עצם השוק‪ – Fibula .‬עצם השוקית‪ .‬שתי העצמות האלה יוצרות את‬
‫מפרק הקרסול‪.‬‬
‫• ‪ – Calcaneus‬על העצם העקב נאחז גיד אכילס‪.‬‬
‫• שורש כף הרגל ) ‪ – ( Tarsals‬בנוי מ‪ 7 -‬עצמות קובייתיות‪ .‬מסרקי כף הרגל )‬
‫‪ ( Metatarsals‬בנויות מ‪ 5 -‬עצמות ‪ ,‬כאשר לחלק יותר דיסטאלי מחוברות אצבעות של הרגל (‬
‫‪.( Phalanges‬‬

‫‪28‬‬

‫‪19.01.07‬‬

‫שרירים‬
‫רוב המסה של הגוף – שרירים‪ .‬הם מכילים כלי דם‪.‬‬
‫תפקידים העיקריים של השרירים‪:‬‬
‫‪ .1‬התכווצות‪.‬‬
‫‪ .2‬פיתוח של כוח – יכולים להשפיע על תנועה ע"י תנועה‪.‬‬
‫‪ .3‬בקרת חום גוף ) תפקיד משני ( – התכווצות בלתי רצונית‪.‬‬
‫התפתחות כוח בשרירים איננה אוטונומית‪ ,‬אלא ע"י בקרה ופיקוח מערכת עצבים‪ .‬שריר – הוא איבר‬
‫שבנוי מרקמות שונות‪ .‬הרקמה עיקרית – רקמת שריר‪.‬‬

‫סוגים של שרירים‬
‫שריר משורטט‪:‬‬
‫• נמצא בשרירים שיש עליהם שליטה‬
‫רצונית) שרירי שלד ‪ ,‬שרירי סרעפת‪,‬‬
‫לשון ועוד(‪.‬‬
‫• שרירי השלד – המסה שלהם גדולה‬
‫ביותר‪ ,‬הם מחוברים לעצמות השלד‪.‬‬
‫• הרקמה עיקרית שבונה את שרירי השלד‬
‫מבנה של שריר השלד‪:‬‬
‫– רקמת השלד‪ .‬התאים שבונים את‬
‫קרמת השלד הם סיבים משורטטים‪.‬‬
‫• הם מתעייפים מהר מאוד‪.‬‬

‫שריר הלב‪:‬‬
‫• בנוי מסיבים של שריר הלב‪.‬‬

‫שרירים חלקים‪:‬‬
‫• בנויים משרירים חלקים‪.‬‬
‫• לא מחוברים לעצמות‪.‬‬
‫• נמצאים במערכות כמו ‪ :‬מע' איכול ‪,‬‬
‫מע' נשימה‪ ,‬דופן כלי הדם‪ ,‬דרכי השתן‪.‬‬
‫• אין עליהם שליטה רצונית‪.‬‬
‫• במיקרוסקופ הם נראים בלי הפסים‪.‬‬
‫• שריר בנוי מהרבה מאוד סיבים‪.‬‬
‫• עוצמת ההתכווצות שלהם מאוד חלשה ‪,‬‬
‫מתעייפים‪.‬באגדי סיבים ) ‪.(Fascicle‬‬
‫סיבים מאורגנים‬
‫אך הם •‬
‫כמעט ולא‬
‫• אגדים בתוך השריר עטופים ברקמת חיבור‪.‬‬
‫• מעטפת חיצונית של כל השריר – היא גם בנויה מרקמת חיבור‪.‬‬
‫• רקמת חיבור היא מסוג – צפופה אי רגולארית‪.‬‬
‫• החיבור בין שריר לעצם הוא ע"י גיד‪.‬‬
‫• גיד – הוא המשך של אותה רקמת חיבור שעוטפת את כל השריר ‪,‬‬
‫אך היא מסוג – צפופה רגולארית‪.‬‬
‫• כל שרירי השלד מחוברים לעצמות לפחות ב‪ 2-‬נקודות חיבור )חוץ‬
‫מלשון (‪ .‬החיבור תמיד נעשה ע"י גידים‪.‬‬

‫תהליך התכווצות של השריר‪:‬‬
‫כאשר שריר מתכווץ – אמורה להיות תנועה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התנועה תמיד נעשית במפרק ) תלוי בשינויים שלו (‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשיש תנועה – לא תמיד כל העצמות נעות‪ ,‬זה תלוי בשינוי בין נקודות חיבור בין עצם‬
‫‪‬‬
‫אחת ביחס שלנייה‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫תחל ) ‪ – ( Origin‬נקודת חיבור של גיד לעצם שלא נעה במהלך התכווצות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחז ) ‪ – ( Insertion‬נקודת חיבור של גיד לעצם שנעה במהלך התכווצות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שריר שמתכווץ – מפתח כוח‪ .‬הכוח שהתפתח ע"י תאי שריר יעבור לגידים – תהיה‬
‫‪‬‬
‫תנועה‪ .‬במידה והתנגדות לאותו מתח קטנה – השריר יתכווץ = תנועה יכולה לצאת לפועל‪ .‬ככל‬
‫שהתנגדות תגדל – צריך להפעיל יותר כוח והמתח על הגידים צריך להיות יותר גדול‪.‬‬
‫לא כל התהליך התכווצות של השריר מלווה בתנועתו‪.‬‬
‫‪‬‬

‫סוגים של התכווצות‬
‫התכווצות שוות אורך ) ‪: ( Isometric‬‬
‫•אם רוצים להרים מה שהוא – נשלח אות‬
‫למערכת עצבים ‪ .‬במקרה והתנגדות גדולה‬
‫יחסית לכוח שמופעל – השריר לא יתקצר‪.‬‬
‫•זה הוא סוג של התכווצור כאשר מפעילים כוח‬
‫בחדר כושר‪.‬‬

‫התכווצות שוות כוח ) ‪:( Isotonic‬‬
‫•זאת תנועה שיוצאת אל הפועל‪.‬‬
‫•זאת התכווצות שוות כוח מול התנגדות‪.‬‬
‫•אם רוצים להרים מה שהוא – שולחים פקודה למע'‬
‫עצבים‪ .‬הכוח יעלה עד שהוא יתגבר על ההתנגדות‪.‬‬
‫•בהתכווצות שוות כוח – השריר מתקצר‪.‬‬
‫•זה הוא בסיס לתנועות שונות‪.‬‬

‫כל תנועה שיוצאת לפועל – זה הוא שילוב של שני סיגי‬
‫ההתכווצות‪ .‬השאלה היא – איזה יותר מהם?‬
‫כמעט ולא קיימת תנועה מסוג ‪ 100%‬התכווצות שוות כוח‪.‬‬
‫מבנה של סיבי שריר השלד‪:‬‬
‫• הסיבים של שריר השלד – סיבים מאוד ארוכים ) יכולים להגיע לעשרות ‪. ( cm‬‬
‫• סיבי השלד נמשכים מקצה אחד של השריר לקצה שני‪.‬‬
‫• תאי שריר השלד מאופיינים בכך שהם ברובי גרעינים‪ .‬הגרעינים נמצאים סמוך לכרום של‬
‫התא‪.‬‬
‫• בתאי שריר השלד ישנן הרבה מיטוכונדריות ) הרבה נשימה תאית והפקת אנרגיה (‪.‬‬
‫• תאים של שריר השלד נקראים גם – תאים אקסיטבילים = תאים שניתן לשנות בהם את‬
‫המטח החשמלי‪.‬‬
‫• רוב הציטופלזמה של תאי שריר השלד מלאה בקבוצות של חלבונים מכווצים ‪ ,‬הנמצאים‬
‫במיופיברילות ‪.‬‬
‫• מיפיברילות – קבוצה של חלבוני כיווץ‪.‬‬
‫• מיופילמנטים – חלבוני כיווץ עצמם‪ ) .‬אקטין‪ ,‬מיוזין‪ ,‬טרופומיוזין‪ ,‬טרופנין (‪.‬‬
‫• רשתית סרקופלזמטית ( ‪ = ( SR‬רשתית שעוטפת את מיופיברילות‪ .‬בתוך הרשתית ישנו מאגר‬
‫של סידן‪.‬‬
‫• סרקומר‪ :‬סידור מיוחד של מיופילמנטים ‪ ,‬מאפשר כיווץ‪ .‬כל סרקומר מתחיל ונגמר בקווי ‪ .Z‬אל‬
‫קווי ‪ Z‬מחוברים אקטינים‪ .‬באמצע סרקומר מיוזינים מחולקים לקווי ‪ . M‬מיוזינים בנויים מראש‬
‫) ‪ ( Heads‬וגוף ) ‪ .(Toils‬רצועות סיבי אקטין אינם חופפים לסיבי מיוזין‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫שרירי השלד‬
‫בנויים מ‪:‬‬
‫סיבים משורטטים‬
‫מכילים את‪:‬‬
‫מיופיברילות‬
‫) קבוצה של חלבוני כיווץ (‪.‬‬
‫מכילות את‪:‬‬
‫חלבוני כיווץ‪:‬‬
‫)אקטין‪ ,‬מיוזין ‪ ,‬טרופנין‪ ,‬טרופומיוזין (‪.‬‬

‫תהליך התכווצות של שריר‬

‫השלד‪:‬‬

‫•לשם התכווצות צריכים ‪ 3‬גורמים‪:‬‬
‫‪ – ATP .1‬אנרגיה‪.‬‬
‫‪ .2‬גירוי עצבי כל שהוא‪.‬‬
‫‪ .3‬עלייה חזה בריכוז סידן בתוך תא שריר‪.‬‬
‫•מאגרי סידן נמצאים בתוך התא‪ .‬בהתאם לצורך – מאגרי סידן האלה נפתחים וסידן יוצא לתוך‬
‫הציטופלזמה ‪ ,‬בהמשך השריר יתכווץ‪ ) .‬עמוד ‪ 34‬בחוברת (‪.‬‬
‫•במהלך ההרפיה – סידן המפוזר בתוך הציטופלזמה ייכנס בחזרה לתוך המארגים‪.‬‬
‫•סינפסה – מרווח בין תא עצב לתא שריר ‪ .‬לא קיים חיבור ישיר בין תא עצב לתא שריר‪.‬‬
‫• ‪) – Ach‬אצטיל כולין(‪ :‬הינו נוירוטרנסמיטר‪ .‬לאחר גירוי עצבי ‪ Ach‬שנמצא בתוך השלפוחיות בתא‬
‫עצם נשפך ע"י תהליך אקזוציטוזים לתוך המרווח סינפתי‪ .‬קולטני תא שריר קולטים את‬
‫המולקולות של נוירוטרנסמיטר ותוך כידי החיבור של מולקולה לרצפטור – נפתחות תעלות‬
‫‪ . Na‬כתוצאה מכך‪ ,‬יוני ‪ Na‬יעברו מחלל החוץ תאי של תא שריר לחלל התוך תאי‪.‬‬
‫•מעבר של יוני ‪ Na‬מחוץ לתא לתוך התא – זה הוא בעצם זרם חשמלי‪.‬‬
‫•שינוי המתח שנוצר בסינפסה – יביא להתפשטות של המתח בתוך התא שריר‪.‬‬
‫•כתוצאה משינוי מתח ישפיע גם על מאגרי סידן שייפתחו וישחררו את ה ‪ Ca‬לתוך הציטופלזמה‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫• ‪ – T tubule‬סיב שמתחיל בתוך הממבראנה של סיב השריר וממשיך לתוך הציטופלזמה של‬
‫התא עצמו‪ .‬תפקידו של הסיב ‪ :‬מפתיח שאותו מתח שנוצר בתוך התא לא יתפשט רק לכיוונים‬
‫ימינה ושמאלה בתוך הממבראנה של התא שריר ‪ ,‬אלה שהמתח גם יוכל להגיע לתוך‬
‫הציטופלאזמה ולגרום לפתיחת מאגרי סידן‪.‬‬

‫ריכוז יוני ‪ Na‬מחוץ לתא יותר גבוה‬
‫מריכוז יוני ‪ Na‬בתוך התא‪.‬‬

‫‪26.01.07‬‬

‫שרירים ) המשך (‬
‫טרופומיוזין וטרופונין – אלה הם סיבי הבקרה‪.‬‬
‫מיופיברילות עטופות ברשתית ‪ ,‬בה ישנם מאגרי סידן‪.‬‬
‫‪ – T tubule‬אלה הן שלוחות של רשתית שאמורות להגיע עד לכרום התא ע"י שהזרם החשמלי יוכל‬
‫להתפשט לכל צידי התא ‪ .‬בתוך מאגרי סידן ישנן תעלות שמגיבות לשינוי במטח ונפתחות‪.‬‬
‫באופן טבעי בין סיבים מיוזין וסיבים של אקטין ישנה משיכה אלקטרו חשמלית‪ .‬אך בפועל ישנם‬
‫סיבים רגולאטורים שחוסמים את ההיקשרות בין אקטין ומיוזין‪ .‬הזזת חלבוני טרופומיוזין וטרופונין‬
‫) ע"מ שאקטין ומיוזין יוכלו להקשר אחד לשני ( מתבצעת כאשר ריכוז הסידן עולה‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫על החלבון טרופונין ישנו אתר קישור לסידן‪ .‬ברגע שהסידן נקשר אליו – הטרופונין זז ומושך איתו‬
‫את טרופומיוזין‪ .‬על גבי מולקולת אקטין נחשפים אתרי קישור למיוזין ובהמשך ראשי המיוזין נמשכים‬
‫בכוח למולקולות אקטין‪.‬דבר מתרחש בכל הסרקומרים ‪ ,‬בכל המיופיברילות בכל תאי השריר שאמור‬
‫להתכווץ‪ .‬כלומר ‪ ,‬אם ניקח שריר ‪ :‬או שהוא כולו מתכווץ או שהוא כולו לא מתכווץ ) או הכול או לא‬
‫כלום (‪.‬‬
‫התכווצות‪ -‬קשר בין אקטין למיוזין ) קשר רוחב ( והסטה של סיב האקטין‪.‬‬
‫לסיב המיוזין ישנם שני ראשים ‪:‬‬
‫‪ .1‬ראש שקושר את מולקולת ‪.ATP‬‬
‫‪ .2‬ראש שנקשר לסיב האקטין‪.‬‬
‫כאשר ‪ ATP‬נקשר לסיב המיוזין – הוא עובר תהליך של התפרקות‪ .‬התפרקות של מולקולה ‪– ATP‬‬
‫תהליך אקסוטרמי ) משחרר אנרגיה – חלק ממנה משתחררת כחום (‪ .‬רק במידה ויש שחרור של‬
‫אנרגיה – מיוזין יוכל להתקשר לאקטין‪ .‬לאחר שמיוזין נקשר לאקטין ומשתחררת אנרגיה – וראש‬
‫אחד של מיוזין משנה זווית וסיבי האקטין פשוט מסיטים את סיבי המיוזין‪ .‬בסופו של דבר סיבי אקטין‬
‫כאילו למשכים פנימה‪.‬‬
‫קישור נוסף של ‪ ATP‬למיוזין גורם שוב פעל להתנתקות של מיוזין מאקטין‪ .‬לאחר ש ‪ ATP‬מתפרק‬
‫המיוזין ייקשר לאקטין – ותהיה תנועה‪.‬‬
‫ככל שיהיו יותר קשרי רוחב בין אקטין למיוזין – השריר יתכווץ‪.‬‬
‫כדי שהרפיה תצא לפועל ‪ ,‬צריך ‪ 2‬דברים ‪:‬‬

‫‪33‬‬

‫• צריך להוריד את רמת סידן בתוך הציטופלזמה‪ .‬צריך להחזיר את הסידן לתוך המאגרים בניגוד‬
‫למפל הריכוזים ) בתוך המאגרים אפילו לאחר שחרורו לשם כיווץ ‪ ,‬נשאר ריכוז מאוד גבוהה‬
‫של סידן (‪ .‬לצורך זה – צריך רמה גבוהה של אנרגיה‪.‬‬
‫• יש צורך באנרגיה ) הרפיה איננה פסיבית (‪ .‬בנוסף לצורך ‪ ,‬להחזיר את הסידן לתוך מאגרים ‪,‬‬
‫השימוש נוסף של ‪ ATP‬קשור לכך ש‪ :‬מיוזין חייב להתנתק מאקטין‪ .‬דבר יקרה רק כש ‪ATP‬‬
‫יקשר שוב פעם ל‪ -‬מיוזין‪.‬‬
‫ ‪ Hypertrophy‬תופעה‪ ,‬אשר מתרחשת כאשר מפעילים כוח על השריר – השריר מתאים את עצמו‬‫למאמץ ע"י הגדלת נפח הסיבים שלו‪ .‬זה הוא מצב ‪ ,‬בו ישנה בניה מוגברת של מיופיברילות‬
‫) כמות גדולה של חלבוני כיווץ (‪ .‬אם מספר המיופיברילות יעלה ב – ‪ = 20%‬נפח התא הכולל גם‬
‫יעלה ב – ‪ .20%‬תופעה הזאת מתרחשת יותר בשרירי שלד מאשר בשרירים חלקים‪.‬‬
‫‪ -Hyperplasia‬עליה במספר תאים באבר מסוים‪ .‬התופעה הזאת מתרחשת בעיקר בשרירים חלקים‪.‬‬
‫לדוגמא ‪ :‬במהלך הריון ישנה עליה בשרירי הרחם‪ .‬כמו כן ‪ ,‬ניתן לראות גם גדילת תאי שלד‬
‫הפרפלסית אצל הבנים בגיל התבגרות ) עקב עליה ברמת טסטוסטרון (‪ .‬לעומת זאת ‪ ,‬אצל נשים‬
‫גדילת השלד הפרפלסית כמעט ולא מתרחשת ‪ ,‬כוון שרמת הטסטוסטרון היא מאוד נמוכה‪.‬‬
‫ספורטאים שלוקחים את הסטרואידים ) נגזרות של טסטוסטרון ( רוצים להגדיל את מסת השריר שזה‬
‫למעשה ‪ :‬יותר מיופיברילות שיש בהן יותר קשרי אקטין – מיוזין ‪ ,‬ולכן יותר קל לעשות פעולות‬
‫קשות‪.‬‬
‫סיב שריר הלב חד גרעיני בניגוד לשריר משורטט שהוא רב גרעיני‪ .‬לסיב הלב אין צינורות רוחביות‬
‫ובקושי מאגרי סידן תוך תאי‪ .‬הכיווץ של שריר הלב הוא איטי ובעוצמה חלשה‪ .‬הסידן מגיעה לתאי לב‬
‫מבחוץ ‪ ,‬ולכן לוקח זמן להתפתחות כוח‪ .‬שריר הלב עובד ללא הפסקה ולא מתעיף ‪ ,‬אלו הם שרירים‬
‫לא רצוניים‪.‬‬
‫דרכי נשימה ‪ ,‬שתן ועיכול – הם גם מכילים אקטין ומיוזין‪ .‬הם אינם מסודרים בסרקומרים ‪ ,‬אלא‬
‫קשורים למרכיבי השלד התא הנקראים " גופים דחוסים " ‪ ,‬ולכן המבנה – לא מאורגן‪.‬‬
‫תנועה – שינוי שמתרחש במצב המפרק והסיבה היא ‪ :‬תכווצות שרירים ‪ ,‬תזוזת העצמות – כל זה‬
‫משנה את מצב המפרק‪.‬‬

‫גירוי עצבי‬

‫התכווצות שריר ‪ /‬שרירי השלד‬
‫התפתחות מתח על גידים‬
‫משיכה של עצמות‬

‫‪34‬‬

‫שינוי במצב המפרק‬
‫תנועה‬
‫‪2.02.07‬‬

‫מערכת העצבים‬
‫תפקידים‪:‬‬
‫‪ .1‬בקרה ותקשורת‪.‬‬
‫‪ .2‬תפקידים ייחודיים ‪ :‬תפקידי מוח גבוהים‪ ,‬מודעות ‪ ,‬חשיבה‪ , ,‬למידה ‪ ,‬זיכרון‪.‬‬
‫מערכת עצבים כל הזמן מקבלת גירויים שונים ) ‪ = Input‬קלט ( והוא עובר איזה שהוא עיבוד‬
‫ובתגובה לכך נשלך ) ‪ = Output‬פלט (‪ .‬עיבוד של מידע נעשה במוח ) הוא מורכב ממוח הגולגולת‬
‫ומוח של עמוד השדרה (‪.‬‬
‫פלט וקלט מתרחשים העצבים‪.‬‬
‫תאי עצב בנויים מנוירונים ) ‪ ( neurons‬תאי עצב בונים את העצבים ) ‪.( nervous‬‬
‫לנוירונים יש יכולת הולכת עוטות חשמליים‪ .‬לנוירונים כמעט ואין יכולת חלוקה‪ .‬היא מערכת‬
‫הראשונה שנוצרת אצל העובר‪ .‬נוירונים גדלים במספרם עד גיל של שנה ) הם מגיעים לשיא (‪ ,‬לאחר‬
‫מכן הם מפסיקים להתחלק ואפילו כמותם הולכת וקטנה‪.‬‬
‫נוירון – הוא זה שמקבל גירוי חשמלי ובהמשך מעביר אותו הלאה‪.‬‬

‫תאים אקסיטבילים – תאים שניתן לשנות על גביהם את המטח‪ .‬ביניהם תאי עצב‪ .‬כאשר נוירונים‬
‫מקבלי גירוי שהוא מעל סף מסוים – התוצאה של הגירוי הזה – שינוי מטח עקב שינוי בזרם‪.‬‬
‫קלט – סוג של אינפורמציה שמקורה או מסביבה פנימית או מסביבה חיצונית ‪ ,‬כלומר ישנם נוירונים‬
‫שרגישים לסוגים שונים של גירויים‪ .‬לדוגמא‪ :‬שינויים בלחץ דם – סביבה פנימית של הגוף‪.‬קליטת‬
‫צבע בעניים – גירויים חיצוניים של הגוף‪.‬‬
‫גירויים של נוירון מוחשי – יגיעו למוח‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫גירויים של נוירון מוטורי – יצאו מהמוח ויגיעו אל האיבר המטרה‪.‬‬
‫•נוירונים יכולים להגיע לאורך של מטר‪.‬‬
‫•נוירון בנוי מ‪:‬‬
‫גוף התא‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫דנדריטים – קולטים את הגירויים או באופן‬
‫‪.2‬‬
‫ישיר או מאיברים פנימיים‪.‬‬
‫אקסון – בו מתרחש פוטנציאל פעולה ) לאורך‬
‫‪.3‬‬
‫כל הזנב שלו ( עד שהוא מגיע לקצה הזנב שלו‪.‬‬

‫פוטנציאל פעולה – אותו פוטנציאל שפורץ בתוך האקסון‬
‫בבת אחת בנקודה אחת ומתפשט לכל אורך הנוירון‪.‬‬
‫גירוי נקלט ע"י דנדריטים‬
‫פתיחת תעלות יוניות‬
‫שינוי מתח לאורך האקסון‬
‫מתח על סיפי )מעל סף (‪.‬‬
‫פריצת פוטנציאל פעולה‬
‫פוטנציאל מתפשט עד לקצה האקסון‬

‫מע' עצבים סימפתטית‬
‫פועלת במצבים של לחץ וביתר אינטנסיביות‪.‬‬

‫מע' עצבים פאראסימפטטית‬
‫פועלת במצב רוגע‬

‫מערכת עצבים‬

‫• עליה בקצב הלב‪.‬‬
‫• ירידה בקצב הלב‪.‬‬
‫• הזעות‪.‬‬
‫• ירידה בהתכווצות של הלב‪.‬‬
‫רוק‪.‬‬
‫הפרשת‬
‫• צמצום‬
‫• ירידה בקצב הנשימה‪.‬‬
‫• עלייה בעוצמת התכווצות של הלב‪.‬‬
‫המעיים‪.‬‬
‫נוירוניםפעילות‬
‫הפעלה בלתי רצונית • הגדלת‬
‫סנסוריים‬
‫נוירונים‬
‫מוטורים‬
‫רצונית‬
‫סומאטית –הפעלה‬
‫הפעלה‬
‫אוטונומית –‬
‫הפעלה‬
‫הנשימה‪.‬‬
‫• עלייה בקצב‬
‫רוק‪.‬‬
‫בהפרשת‬
‫• עלייה‬
‫היקפית‬
‫עצבים‬
‫מערכת‬
‫(‬
‫‪CNS‬‬
‫)‬
‫מרכזית‬
‫עצבים‬
‫מערגת‬
‫)תחושתיים (‬
‫(‬
‫)תנועתיים‬
‫) הפעלת שרירי שלד (‬
‫השדרהובלוטות (‬
‫מוח חלקים‬
‫)שרירים‬
‫הגולגולת‬
‫•מוחהקטנת פעילות המעיים‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫בגוף תמיד עובדים נוירונים סימפטיים ופאראסימפטטים ‪ :‬השאלה מי בניהם עובד יותר חזק?‬
‫אגוניסט – שריר העיקרי ‪ ,‬שמצעה את הפעולה‪.‬‬
‫אנטגוניסט – מצב ‪ ,‬בו שריר עובר הרפיה בזמן הפעולה‪.‬‬
‫סינרגיסט – כאשר מספר שרירים עובדים יחד בזמן הפעולה‪.‬‬

‫להשלים שיעור‪.................................‬‬

‫‪37‬‬

‫‪16.02.07‬‬
‫עמוד ‪ 66 -67‬בספר‪.‬‬
‫אוליגודנדרוציטים – תאים המקבילים לתאי שוואן במערכת עצבים המרכזית‪.‬‬
‫‪ 2‬סוגי תאי תמך‪:‬‬
‫• אסטרוציט – הוא חשוב מאוד במערכת עצבים המרכזית‪ .‬הם מתנהגים כמו פילטרים ‪ ,‬אשר‬
‫מסננים‪ .‬הם נמצאים סביב כלי דם‪.‬‬
‫• מיקרוגלאה – הם בולעים נוירונים מתים ופסולת אחרת‪ .‬הם סוג של תאים בלעניים‪.‬‬
‫נוירונים מסודרים ביחידות שנקראות – עצבים‪ .‬העצבים נמצאים בהיקף ‪ ,‬אך מתחברים לעמוד‬
‫השדרה‪.‬‬
‫‪ 31‬זוגות עצבים שדרתיים מתחברים לעמוד השדרה‪.‬‬
‫‪ 12‬זוגות של עצבים גולגולתיים מתחברים ישר למוח‪.‬‬
‫בכל עצב שדרתי נמצאים גם נוירונים סנסורים וגם נוירונים מוטורים‪.‬‬
‫חלוקת הנוירונים‪:‬‬
‫‪ 8 ‬עצבים שדרתיים ‪. Cervical C1-C8‬‬
‫‪ 5 ‬זוגות עצבי חזה ‪.Thoracic T1-T12‬‬
‫‪ 5 ‬זוגות עצבים מותניים ‪.Lumber L1-L5‬‬
‫‪ 5 ‬זוגות עצבי חזה ‪. Sacral S1-S5‬‬
‫‪ 1 ‬עצב שיוצא מעצם הזנב ‪.Coccygeal‬‬

‫‪38‬‬

‫עצב ספינאלי ) שידרתי ( בחיבור שלו לחוט השדרה מתפצל ל – ‪ 2‬שורשים בנקודת חיבור למוח‬
‫השדרה‪ .‬שורש ‪ – 1‬יותר גבי ונקראה – שורש גבי דורסאלי‪ .‬והשורש ה‪ 2 -‬יותר בטני – ונקרא‬
‫השורש השטני וונטראלי‪.‬הנוירונים הסנסורים מתחברים דרך השורש הגבי‪ .‬הנוירונים המוטורים‬
‫מתחברים דרך השורש בטני‪ .‬כל המסלולי ההולכה בחוט השדרה נפרדים‪ .‬ההפרדה בין מסלולים‬
‫עולים ויורדים ) הסנסורים עולים והמוטורים יורדים (‪.‬‬
‫דרמטום ‪Dermatomes‬‬
‫‪ ‬מהאזור העור – כל הנוירונים הסנסורים היוצאים מהחלק שנקרא ‪ C4‬מתחברים אל החוט‬
‫השדרה דרך זוג מספר ‪ . 4‬התחושות השונות מכל האזור מגיעות באמצעות נוירונים סנסורים‬
‫שבסופו של דבר מתחברים לחוט השדרה דרך עצב ‪.C4‬‬
‫עצבי הגולגולת ‪. Cranial‬‬
‫‪ ‬מתחברים ישירות למוח הגולגולת‪.‬‬
‫‪ ‬קיימים כ – ‪ 12‬זוגות כאלה שמרוכזים בטבלה בעמ' מס' ‪.69‬‬
‫‪ – Vagus ‬העצב התנועה – עצב הנודד מאזור הפנים אל הגוף‪ .‬זה הוא העצב הפאראסימפטטי‬
‫העיקרי – דרכו מגיעים עיקר הפקודות מוטוריות הפאראסימפטטיות ) תגובה במצבי הרוגע (‪.‬‬
‫הוא זה שגורם למערכת לעבוד במצבי רוגע‪.‬‬
‫‪ – Reflex‬תגובה של שרירים לגירוי מסוים באופן מהיר ולא רצוני‪ .‬הרבה מאוד תגובות של הגוף –‬
‫הן רפלקס‪ .‬מערכת השרירים הזו אינה מערבת מרכזים שנמצאים בקליפת המוח ‪ ,‬אלה שהבקרה ‪,‬‬
‫התערבות של מערכת עצבים המרכזית נעשית בחוט השדרה או בגזע המוח‪.‬‬
‫מוח הגולגולת‪:‬‬
‫‪ ‬חוט השדרה‬
‫‪ ‬גזע המוח –היפותלמוס‬
‫‪ ‬טלמוס‬
‫‪ ‬המוח הקטן‬
‫‪ ‬המוח הגדול‬
‫חוט השדרה‪:‬‬
‫‪ ‬הוא המשך למוח הגולגולת‪.‬‬
‫‪ ‬הוא אוסף גדול של מסלולי ההולכה שחלקם עולים אל המוח ) מסלולים סנסורים ( ויורדים‬
‫מהמוח ) מוטוריים (‪.‬‬
‫‪ ‬יש לו תפקיד חשוב לרפלקסים – נמצאים בו נוירונים המקשרים היוצאים אל הפועל‪.‬‬
‫‪ ‬חוט השדרה נמצא בתעלה שדרתית הנוצרת ע"י החוליות ) חוליה על חוליה – יוצר רצף של‬
‫נקבים היוצר את התעלה (‪.‬‬
‫‪ ‬בין החוליות ישנו חיבור בין העצבים ספינאליים המביאים ‪ /‬המוציאים‪.‬‬
‫‪ ‬חוט השדרה בנוי מחומר לבן ) אקסונים של נוירונים שעטופים במיאלין = צבע לבן שומני (‬
‫וחומר האפור ) ריכוז גדול של גופי תאים של נוירונים שונים הנמצאים בחוט השדרה = זה הוא‬
‫בעצם גוף התא (‪.‬‬
‫חוט השדרה‬
‫מוטורים מסלולי הולכה סנסורים‬

‫רפלקסים‬

‫‪39‬‬

‫העצבים ספינאלים מתחברים ל – ‪ 2‬שורשים ‪ :‬גבי ‪ ,‬בטני‪ .‬בהמשך קוראת הסינפסה בקצה הנוירון‪.‬‬
‫סינפסה נופלת על נוירונים שמוצאים בגוף האפור ) גוף התא ( אותו מידע סנסורי מגיעה למוח‪ .‬אותו‬
‫תא שמקבל סינפסה צריך להבעיר את המידע אל המוח ‪ .‬האקסון שלו יוצא ועולה אל המוח‪ .‬המידה‬
‫יצאה דרך האקסון עטוף מיאלין שיעלה למעלה – זה תחילתו של מסלול העולה‪.‬‬
‫חומר הלבן – אקסונים שיובילו את המידע למוח‪.‬‬
‫הנוירון המוטורי – האקסונים יגיעו מהמוח אל גוף התא‪ .‬תיווצר סינפסה ‪ .‬האקסון יצא אל השריר‪.‬‬

‫‪22.02.07‬‬

‫גזע המוח‪:‬‬
‫‪ ‬מורכב ממוח הביניים ‪ ,‬גשר המוח ‪ ,‬מוח מאורך‪.‬‬
‫אם גזע המוח לא מתפקד – האדם נמצא במצב של מוות קליטי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוא אחראי על תפקידים הבסיסים של הגוף ) הוא מפקח על תהליכים הישרדותיים ‪ -‬בקרה‬
‫‪‬‬
‫על מע' הנשימה‪ ,‬וויסות טמפ' הגוף‪ ,‬תפוקת השתן‪ ,‬שינה ‪ ,‬חלץ הדם (‪.‬‬
‫‪ ‬כל המסלולים סנסורים והמוטורים עוברים דרך גזע המוח‪.‬‬
‫‪ ‬בנקודה הזאת של גזע המוח נעשית הצלבה – גירויים על צד ימין נופלים על חלק השמאלי של‬
‫המוח‪ .‬גירויים סנסוריים ופקודות מוטוריות מוצלבים בגזע המוח‪.‬‬
‫‪ ‬אין פעילות קוגנטיבית בגזע המוח ‪ ,‬אלא " בקרת על " – בקרה על כל הפעילויות החיוניות‬
‫שבלעדיהן לא נוכל לחיות‪.‬‬
‫המוח הגדול‪:‬‬
‫‪ ‬מהווה את רובו של מוח ) ‪ 80%‬מהנפח (‪.‬‬
‫‪ ‬הוא בנוי מחומר האפור ומהחומר הלבן‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוז הגדול של חומר האפור נמצאה בקליפת המוח – ‪. Cortex‬‬
‫‪ ‬חומר האפור נמצא ב‪ :‬מערכת הלימבית ‪ ,‬גרעינים הבאזאליים ‪ ,‬קליפת המוח‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫‪ ‬קליפת המוח – היא שטחית לחומר הלבן‪ .‬בתוך החומר הלבן יהיו גרעינים של החומר‬
‫האפור‪ .‬קליפת המוח הוא העיבוד הגבוה בגוף האדם‪ .‬קליפת המוח בנויה מחומר האפור ) גופי‬
‫נוירונים (‬
‫‪ ‬המוח הגדלות בנוי מ – ‪ 2‬חצאים ‪ ,‬אשר נקראים – המיספרות ) המחוברות בניהן ע"י נוירונים‬
‫המקשרים(‪ .‬כל המיספרה בנויה מקליפה לבנה וקליפה אפורה‪ .‬בין ‪ 2‬המיספרות קיים חריץ‬
‫מרכזי‪.‬‬
‫‪ ‬כל חצי כדור של המוח הגדול מחולק וונטראלית לאונות – ‪ .Lobes‬כל אונה ואונה נקראת על‬
‫שם העצם שהיא נמצאת מעליה‪ .‬לכן ‪ ,‬כל המיספרה מחולקת לאונה אחת שהיא ‪ :‬פרונטאלית ‪/‬‬
‫קדמית ‪ ,‬אונה פרונטאלית‪ /‬קודקודית ‪ ,‬אונה טמפוראלית‪ /‬צדדית ‪ ,‬אונה אוקסיפיטאלית ‪ /‬עורפית‪.‬‬
‫‪ ‬ע"י מיפוי נכון של כל האונה ניתן לגלות מה מתבצע בכל אונה‪.‬‬
‫‪ ‬האונה הקודקודית היא קליפה התחושתית ‪ ,‬משום שהיא מכילה נוירונים סנסורים‪ .‬בחלק‬
‫הפרונטאלי של המוח ישנה קליפה מוטורית‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן לעשות מיפוי דומה למיפוי בקליפה הסנסורית‪.‬‬

‫להשלים – ציפי עשתה ביחן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!‬

‫תלמוס‪:‬‬
‫‪ ‬הוא המרכז במקבל את כל המידע הסנסורי‪.‬‬
‫‪ ‬כל מידע סנסורי מכל סוג עובר בראש ובראשונה דרך התלמוס‪.‬‬
‫‪ ‬בו נעשה עיבוד ראשוני של כל סוג של מידע מעור ‪ ,‬שרירים ‪ ,‬אוזניים ‪ ,‬עניים ‪ .‬המשם המידע‬
‫עובר לקליפה הסנסורית‪.‬‬
‫‪ ‬תלמוס הוא המחסום הראשוני למניעת הצפת מידע על המוח‪.‬‬
‫היפותלמוס‪:‬‬
‫‪ ‬נמצא מתחת לתלמוס‪.‬‬
‫‪ ‬הוא מרכז הבקרה העיקרי של מערכת הורמונאלית ומערכת העצבים האוטונומית‬
‫) הפאראסימפטטית ( ‪.‬‬
‫‪ ‬מידע שהגיע להיפותלמוס – מקורו משינויים בסביבה הפנימית של הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬מתחת להיפותלמוס ישנה היפופיזה ) משחררת הורמונים לדם (‪ .‬היפופיזה מבקרת תהליכים‬
‫כמו ‪ :‬נפח השתן ‪ ,‬סוכר בדם ‪ ,‬מערכת הרבייה ‪ ,‬חילוף חומרים‪.‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful