‫תוספתא‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשס״ח‬

‫על‬

‫כ ת פ י יד ע‬
‫ע‪ 0‬מראה מקומות‬

‫פי‬

‫פורט‬

‫וחלופי‬

‫ווינה‬

‫גרסאות‬

‫ומפתחות‬

‫מאת‬

‫ה ר ב מיי׳ה • ש מ ו א ל‬

‫םפרי‬
‫ירושלים‬

‫צוקרמאבדל‬

‫ואהרמן‬
‫תשכיג‬

» • © •

• • • a * ® • •

• •

ft

ft

+ • » • ® • •

• • • • ® * •

«

‫בס״ד‬

‫רק ונעבד ע״י‬0‫ס פ ר ז ה נ‬
."‫"יודאיקה אימג' אוצרות התורה בע״מ‬
"‫" שע״י חיים רוזנברג‬0‫נ י ת נ ת רשות ל״היברא בוק‬
.‫להכניסו ל א ת ר ולהפיצו לצורך שימוש אישי בלבד‬
‫וזאת למודעי‬
‫אין רשות לאף א ח ד להדפיסו או להעתיקו‬
‫ב כ ל אופן שהוא או ב כ ל אמצעי שהוא‬
‫בין בחינם בין בשכר בין ליחיד בין לרבים‬
‫ניתן להשיג עותק מ ס פ ר ז ה ועוד ספרים‬
‫ המשולבת‬v v

‫וכן התוכנה‬

1

(• ‫הפוסק‬

‫)בשלוב א ו צ ר‬
:‫אצל‬
‫ב י ת ספריית מורגנשסרן‬
‫ אשדוד‬3620 .‫ד‬.‫ ת‬14 ‫רחוב ר ב א‬
0 8 - 8 6 6 - 5 0 5 9 ‫ פ ק ס‬0 8 - 8 6 6 - 0 8 2 1 ‫טלפון‬

OTZROT HATORAH
THE MORGENSTERN L I B R A R Y
14 R A V A H STREET
P.O.B.3620 ASDOD, ISRAEL
Email- kidosheypolin@bezeqint.net
This sefer has been provided by
Judaica Image OTZROT HATORAH for individual use only.
All rights reserved by Judaica Image OTZROT HATORAH.
Permission is only granted to Hebrew Books Org.
No Permission is granted (in any form to distribute these books)
to anyone else even if they don't sell them.

‫דפוס אופ‪0‬ס •״גיל־עד*‪ ,‬ירושלימ‬

‫אודך ה׳ כי עניתני‬
‫ותהי לי לישועה‬
‫אקרא במשורר הק׳ מקירות לכי אחרי אשר נטרתי תודות לאל חלק ראשון מן‬
‫מלאכה כבדה׳כזו‪ .‬יגון ואנחה סבבוני כאשר קרבתי אליה ״ ועתה נתן לי הי •את שאלתי‬
‫אשר שאלתי מאתו והראה לי בחסדו את פרי עמלי ותסלתי אליו כי יעזרני לבצע‬
‫את המלאכה‪ ~ - .‬א ם יש תחת ידך קורא הנעים ספר זה ותדע כמה תלאות עברו עלי‬
‫להוציא את מנפת נפשי לפועל תקרא בפה מלא לא כן כי יד ה־ עשתה זאת‪— .‬‬
‫אחרי אשר‪.‬אנה הי לידי כתב יד ערפורט של תוספתא אשר נקי מן שבושים וטעיות‬
‫הדפיס רוחי פעמני להוציאו לאור לזכות נו את הרבים‪ .‬עזבתי את מקומי מארקיש‬
‫פריעךלאנד יע׳׳א אשר ישנתי שמה על כסא רבנות חמש שנים‪ .‬אחרי היותי רב ומורה‬
‫המש שנים כגנעזען יע״א והלכתי לבערלין מקום ספרים וסופרים וקויתי כי אמצא שם‬
‫‪S‬׳ מחית׳ ואקבע העתים הפנויים‪.‬למלא משאלות לבי הוצאת הספר לאור‪ ,‬אבל תוחלתי‬
‫להשיג שם מחית נ־ת׳ היתה נכזבה ישבתי שמה שנה תמימה ולא יכלתי להשיג די‬
‫הוצאות׳‪ ,‬בכל זאת לא אמרתי נואש‪ .‬בטחוני בה׳ לא עזבני‪ ,‬לא חדלת* לעסוק במלאכת*‬
‫מלאכת הקודש ללמוד בלי חשך תוספתא וכל תלונות קרובי ומיודעי לא ננעו אל‬
‫לבבי‪ ,‬למדתי כמתוך רחבה ודאגת פרנסה לא היתד! לי לשטן ‪ .‬אבל לבוא אל מטרתי‬
‫שאלתי עצה מן החכמים אשד ידעתי כי אהבת תורה וחכמה נגעה בלבבם וכי מגמתם‬
‫לראות התוספת י( קב ונקי טשבושיות ‪ .‬אבל רובם ככולם אף אם שמחו לקראת מגמת‬
‫לבבי לא מצאו אופן להוציאה מכה אל הפועל כי הנסיון למד כי לא רביס באים אל‬
‫החתום בהדפסת ספד עברי ובפרט שלבד הוצאות הדפוס כמעט יהיו ארבע אלפים‬
‫מארק‪ .‬אבל אנוכי לא חרדתי‪ .‬אמרתי אנסה הפעם ור‪ ,‬יהיה עמדי‪ .‬אל עצת של‬
‫החכם סראסעססאר גר‪$‬טץ הלכת• אל האדון ^בעררעגיערוננסראטה אלסהויזען אוהב‬
‫ובקי בלשון עברי מחבר של דקדוק לשון עברי‪ ,‬שישתדל עזר עבור הוצאת תוספתא סן‬
‫שר המלוכה <קולטוסמיניסטער>‪ .‬והאדון הזה הראה אהבה רבה לדברי ואמר כי הוא‬
‫יעשה כל אשר כיכלתו‪ ,‬אף אס י אין יודע אם יש כסף באוצר המדיגה לתכלית זאת‪.‬‬
‫הוא אמר ועשה‪ .‬אחר כך כתבתי אל עצת ידידי הרב דר‪ .‬לאנדסבעדג בליעגניטץ אל‬
‫החכם דערענבודנ בפאריז היושב ד‪,‬אשון בסניף של חברה כל ישראל חברים ותכליתה‬
‫להוציא לאור ספרים עברים‪ .‬וההכפ זה קמה שמחה גדולה אל שמועתי ואמצני ללכת‬
‫אל המלאכה וכתב כי •קוה כ׳ אקבל םאו* החברה חמש מאות ‪5‬ראנקס‪ .‬תקוהיחדשה‬
‫באה אל לבי‪ ,‬אכל ביל זאת לא יכלתי להתחיל יען כי לא היתד‪ .‬מאומה תחת ידי‪— .‬‬
‫אבל הבס אחד וקצין שמו נודע בשערים היה החכם הנגיד רפאל קירכהיים בפראנקפורט‬
‫כתב לי כ׳ יש תחת ידו מאוהב הליטעראטוד עברי סלוני אלמוני מאה ‪$0‬רק לתכלית‬
‫הדפסת תוספתא — מי יודע ט• האיש הנדיב אשר נותן בסתר — יברכהו הי — אבל‬
‫הרבה לעשות‪ ,‬בהשתדלותו שלח אלי החכם הנביר אלבערט ה‪$‬הן בפאריז — ה•‬
‫המש• מאות פראנקס להדפסה טרם בקשתי‪ .‬ועתה אמרתי קרב‬
‫יחזקהו וישמרהו‬
‫אל המלאכה ני ה׳ בעזרך אל תערו‪ £‬ואל תחת‪ .‬אל עצת של החכם ד׳ משה שטיינ*‬
‫‪,‬‬

‫י( כן נ ק ד א ה ר נ ה *עמיש תיש*י‪/‬א ב כ * י « ו ז ‪ 8‬י ח‬

‫‪Aohgng.‬‬

‫יניאשיניג ‪.‬‬

‫שניידעד חברתי קול קורא <םר‪$‬שסעקטוס( אשר שלחתי לחכמים המסורספיס בזמניני‬
‫יהודים ונוצרים בי יעידו על יקר כתבי יד אלה למען יביאו אנשים אל החתום‪ .‬והגיעו‬
‫אלי זה אחר זה כתבי תעודד• מן החכמים צונץ‪ .‬שטיינשניידער‪ ,‬דעליטש‪ .‬דע לאגארדע‪,‬‬
‫הרב לאצארוס‪ ,‬דערעגבודג וגרעטץ וכאשר תראה מן קול קורא‪ .‬ובסרט הראה‬
‫הפראסעסס^ר דע לאגארדע אהבה‪.‬עצומה אודות הוצאת הכתבי יד ונתן לי עצות איך‬
‫אעשה את המלאכה‪ ,‬כי הוא בקי ומפורסם כהוצאות כתני יד עתיקים‪ ,‬כאשר נראה מן‬
‫תרגום לנביאים וכתובים ושאר ספרים אשד הוציא לאור ‪ .‬אחר כך נסעתי לוויק הבירה‬
‫מקוס אשר כתב יד שיל תוספתא כמוס באוצר ספרי קסר יריד• ללקט חיליסי הגרםאות‬
‫ממנו‪ .‬בבואי שמה שמעתי לשמחתי כי חברת כל ישראל חברים בוויען בהשתדלות של‬
‫הדרשן הפסורגם דר‪ .‬יעללינעק ובהסכמת ידידי הרב דר‪ .‬גידעטאגן אשר יושבים תחת‬
‫ראשי חברה זו נועצה לתת לעזרת דפוס של תוספתא שש מאות זהובים — מאה‬
‫זהובים לכל חלק — ‪ .‬כמעט הייתי שמה שבועות אחדים והגיע לידי הכתב פן הראש‬
‫של חברה זאת הארק דיטטער ‪ .6‬ווערטההייטער כי אקבל סך זה‪ .‬אחר ז ק הגיע שם‬
‫לידי אגרת ק הק^מיטע של כל ישראל חברים בליעגניטץ כי הסכימו ראש• חברה‬
‫בפארק לתת לי חמש סאות ‪6‬ראנקס להדפסת תוספתא — מאה ‪8‬ראנקס לחלקים‬
‫ראשונים אחר הוצאתו — ואחר עבר חודש בא אלי הכתב מן האדן ^בעררעניערונגם־‬
‫ראטח אלםהויזען‪ ,‬כ׳ שר המלוכה המיניסטעד דר‪ .‬סאלק יתן לי עזר להוצאותי ב‪1‬ויען‬
‫ואפשר גס להוצאות הדפוס‪ .‬וכן היה כי הפיניסטער כתב כי אקבל שלש •מאות מארק‪.‬‬
‫מאוצר המדינה להוצאותי בוויען‪ .‬ואם הבאים אל החתום לא יספיקו עוד יתן ל*‬
‫החסרון; אבל‪-‬כהשתדלות אנשים אוהבי חכמה ומדע ובפרט עיי האדון דר‪ .‬קירששטיין‬
‫בבערלין ודד‪ .‬סדאנקל גדין בברעסלויא והרב דר‪ .‬ר׳ אברהם לז‪$‬ווי בבוטשאוויט ‪ f‬כן דודתי‬
‫ומוציאי לאוד כתבי עתים היה אהובי הרב דר‪ .‬ראהפער והרב דיו‪ .‬לעהמאנן באו החתומים‬
‫על הספר די הוצאות הדפוס‪ .‬אבל לא אמנע •סמך קורא היקר כי בכל זאת רוחי אשד‬
‫עד כח היה חזק התחיל להרפות בהיותי מ ד ע ן ‪ .‬לא אשכח כל ימי חיי את מד לבני‬
‫אשר היה לי בוויען‪ .‬השאלה מה אעשה אנכי לבית* לא עזבני‪ ,‬יותר משנה וחצי שנה‬
‫הייתי בלא הכנסה והוצאות רבו עד למעלה‪ .‬דאגות פרנסה החלו לעמוד לשטן נגדי‪.‬‬
‫ואזכור כאן את המנוח הרב הגדול ר' דוד ^פסענהיים זיל אשר בקרת* בהיותי בוויען‪,‬‬
‫והוא דבר אלי כאוהנ נאמן כ* לא אבצע את המלאכה אם לא אניע משרת הרבנות‬
‫כי אם אין קמח אין תורה‪ ,‬ואה־כ כתכ אלי עוד כי לא אשכח את דבריו‪ ,‬ודבריו ירדו‬
‫אל חררי לבבי‪ .‬ישבתי שמה שלש חדשים רחוק מבני ביתי אשר לא יכלתי לתת‬
‫להם מחיה בלא מודע וו ע כי כל מודעי ומכירי לא היו כעת בוויען‪— .‬‬
‫‪4‬י‬

‫בצרתי קראת* אל הי• ויענני מהיכלו קולי‪ ,‬ראיתי ישועה ק השמים כי כמעט‬
‫גמרתי העתקה של חילופי הגרסאות והגיעה לידי אגדת מראש הקחל אשד אנוכי פה‬
‫היום יושב בשלום ובשלוה אס ארצה לקבל משרת הרבנות בעדתו יעיא‪ .‬ראיתי כי לא‬
‫עזבני הי ועוד אודנו ישועות פני ואלהי ויתפכנ* לסייס את המלאכה ‪.‬‬
‫ועתה אתן תודה בכל לבבי לכל האנשים אשר נקבתים בשס אשד היו בתוסכ*‬
‫ידי ולכל באים אל החתוס ולמשתדליס ובפרט לשר המלוכה המיניסטער דר‪6 .‬אלק‬
‫עקסצעללענץ ולחברות כל ישראל ד‪.‬ריס בוויען ובסאדח‪.‬‬
‫ויה* נועם ה׳ עלי מעשה ידי כוננהו‪.‬‬
‫פאזעוואלק שבט תרליז לפיק‪.‬‬

‫משד‪ .‬שמואל בן לא־א מהו׳ שמשק דל צוקעדמאנדל‬
‫ח••‬

‫הלןדמה‬
‫כספרי הםחברים אשר חכרו פירש לתוספתא — הנער יכתבם אף אם יקריס‬
‫מאוד ואץ נמצאים כי אם אחד בעיר ושנים במשפחה — נקראת ספר חתום והמחברים‬
‫מקוננים כי היא מלאה שבושים וטעיות י ( ‪ .‬ואף אם המחברים ההם יגעו למצוא דרך‬
‫כדרך לא סלולה וני סקלו את כרס ה׳ מכמה אבני ננף לפשט לא היה לאל ידם‬
‫לשוס את הרכסים לבקעה יען לא היו להס כ ת ב י יד*( כי אם בשקול דעתם‬
‫ובהשוואות הגרסאות ק הבבלי והירושלמי הניהו‪ ,‬ואס מצאו בשקול דעתם הרבה‬
‫פעמים הנדסה נכונה כשאר מקומות לא נגעו השערה כי כמו שאותיות מחכימות כך‬
‫‪ V‬עי ה ש כ מ ה ל ס פ ר ח ס ד י דוד מ ה ר ג ה ג י ר• ד ו ד פ א ר ד א ) ל י ו ו ‪ $‬י * א ‪ .‬ח ק ל ׳ א י ש כ ת ו ב ש ם ‪ .‬ו ב א מ ת‬
‫ח ס ד ה ו א ל ה א י ר ע ל ת ו ד ה ח ת ו מ ה וכוי• ו ב ה ת מ נ ו ת ש ם ״פירש ע ל ה ת ו ס פ ת א א ש ר היתד‪ .‬מימי ק ר ס‬
‫ס ו ג ר ת ו מ ב ו ג ר ת ל א ע ב ר כ ה איש ולא יכירטז ע ו ד מ ק ו מ ה • ‪ — .‬ה ר ב ר' יונה בן א מ ת י ב ס פ ר ו » ס פ י‬
‫ה ת ו כ ם ת א ע ל זרעים ׳ ) ו ו י ל נ א ה ק נ י ט ( כ ת ב ב ה ק ד מ ת ו ׳ ו א ש ת ו מ ם א ל ה מ ד א ה ה ג ד ו ל ה ז ה א ס פ ק ל ר י א ה מ א י ר ה‬
‫ו מ ש ו ב ש ת בגירסאות‬
‫פ נ י ם ב ה ל כ ה א ש ר נ ת ו נ ה ב ק ‪ p‬זוית ט ר י פ ה ו נ ת ו נ ה ב א ל פ ס נ ת י ב ל א ידעו‬
‫יאין ד ו ר ש ואין מ ב ק ש ואין מי יסור ל ש א ו ל ל ש ל ו ם ל ה ׳ — ו ה ר ב ר ש מ ו א ל אביגדור ב ס פ ח ‪ .‬ת נ א ת ו ס ן א ה *‬
‫)יוילנא תר׳׳א( נ ת ב ‪ .‬א י לזאת ה ר ה ב ת י ב נ פ ש י ע ה ל א מ ו ד חן כ ל יקר ראו עיני איך ר ב ו ה ם פ ר ש י פ ‪. . .‬‬
‫לשרש ע ל ה מ ש נ ה ודברי ה ת ו ס פ ת א מ ו צ ג ת לפנינו ע ר ו מ ה ל א ק ט איש ל ה ע מ י ד ה ע ל מ ק ו מ ה ל נ ק ו ת כ ל‬
‫ס י ג מ ט ע ו ת ה ד פ ו ס א ש ר נפלו מ י מ י ם י מ י מ ה ‪ .‬ו א ח ר כ ת ב י זאת הגיע לידי ע י י ה ר ב ר״נ ראבבינןןווישץ‬
‫ה ס פ ר ת ו ס פ ת ביכורים ע ל ת ו ס פ ת א מ ו ע ד מ א ת ח ר ב מ ה ו ׳ מ נ ח ם ) ש ק ל א ו ו ת ק נ י ט ( ולא עיינתי בז עיר ר ק‬
‫קריתי א ת ה ק ד מ ה ו ה מ ח ב ר מורד‪ .‬היר^ ש ם ל ה ג י ה ב ת ו ס פ ת א מ ת ר מ ש א ר ס פ ר י ם ‪ .‬ומכיא ראיה מן הראשונים‬
‫שהיו ל ה ם ג ר ס א ו ת מ ש ו נ ו ת ב ת ו ס פ ת א ‪ ,‬ו נ ת ב ש ם ״וראיתי ב ד ב ר י ה מ פ ר ש לירושלמי בםוגיא ד ח נ ו נ י כ ת ב‬
‫וזיל וכן מ צ א ת י ה ת ו ס פ ת א ב כ ת י י ע ל ק ל ף ישן נושן יותר מ א ל ף ש ג ה ו מ ו ג ה כ נ ו ס ח דוקנית ו ח ר ב ה ד ב ר י ס‬
‫מ צ א ת י כ ה מ ה ש ח ס ר ב ס פ ר הדפוס*‪.‬‬
‫‪ f‬ואף א ס נ ר א ה ר ה נ י י א ח י ה לו כ ת ב יד כ א ש ר נ ר א ה בעליל מ ס ו ף נגעיש וריש פ ר ה ש ה ו ס י ף‬
‫שש שני פרקים ב כ י ר טהרות ד‪.‬י‪-.‬צא ל א ו ר ע ל ידו א ש ר ח ס ר ו ב כ ל ס פ ר י ד פ ו ס ‪ ,‬ו כ מ ה מן ה ג ה ו ת י ו א ש י‬
‫אינש פרי ת ב ו נ ה מ ס כ י מ י ם ע ס כ ת ב י יד‪ ,‬כגון אש מ ו ס י ף ל פ ס ו ק חיבר‪ .‬״וגו" או מוסיף או ג ו ר ע ת י ב ה ל פ ס ו ק‬
‫ב מ ק י ס שאין נ פ ק י ה א או א ס מ ו ס י ף כ ל ת ״את״ או ה' ה י ר י ע ה ב ת ח ל ת ה ת י ב ה או אש מ ג י ה מ ן ב ב ק ו ס ס ׳‬
‫ועיין עור »י׳‪51, 30 29 •,‬‬
‫‪j27,‬‬
‫ע׳ ל ק מ ן כ ב ‪ $‬ג ע ן ראשון ד פ ו ס ראשון «!‪ 119, 10‬״ ‪ 1 3‬״ ‪2 3 1 3 ,‬‬
‫שמסכיש ח נ ד ״ א שש עם כ ח י י ע ובשאר מ ק ו מ ו ת ‪ ,‬א ב ל א ס נ ר א ה רוב הגהותיו מצינו כי רובש ככולש ל ק ח י ש מן‬
‫‪ ; 15,2 13,‬״ ‪ 1 5‬ו ת מ צ א‬
‫‪j9‬‬
‫‪9‬‬
‫מ ל מ ו ד ב ב ל י וירושלמי‪ ,‬ע׳ ל ד ו ג מ א ל ק מ ן ש ם«‪, 1 0 ,»11*12,13%.1‬‬
‫ב ח ל ו פ י גרסאות ג ‪ ft‬או י ‪ b‬דהיינו ה ג ה ו ת של ה ג ר י א מ ס כ י מ י ם ע ס ת ל מ ו ד בכלי או ירושלמי ואין ס פ ק כי‬
‫הו״יה א ח ר י ה ם ‪ ,‬ובודאי הגד‪ 9,, .‬יכל ה ב ר כ ו ת ‪ .‬ב מ ק ו ם •בל ה מ צ ו ת ‪ ,‬היא ריעותא ולא טיבותא‪ ,‬ה פ י ר ש הנכון‬
‫ס צ א ר׳ דוד פ א ר ד א ‪ ,‬אף א ס ל א ה י ה לו ג ר ס ת כ ת כ יד ערפורט ‪ .‬א ת כ ל ה מ צ ו ת • א ש ר ב א ה ל מ ל א א ת דבריו‪,‬‬
‫וזיל ד מ א ה ר ש כ ל ‪ .‬ה ע ו ל ם ומלואו הוא ד ה ק ד ש ‪ . . .‬ו ב כ ה ה ב ר כ ה הוא ס ו ד ה ‪ . . . .‬א ל א א ף זו כ ח ה ב ר כ ו ת‬
‫גדול מ א ו ד ע ד שיתירו לו כ ל ה מ צ ו ח דהיינו ח פ צ י שמיש מ מ ש ‪ . .‬ו ט ר ם ראיתי ה פ ש ט ח ז ה א מ ר ת י אוהו‬
‫לידידי ח ר ב דר‪ .‬ג י ד ע מ א נ ן בוויען‪ ,‬כי נ א מ ר בו מן ב ר כ ת ה נ ח נ י ן ו ב ר כ ת ה מ צ ו ת ‪ ,‬ה נ א ה גופנית ורוחנית‪ ,‬א ח י י‬
‫א ש ר כ ת ב לי פירוש על מ ש נ ה ז א ת ה ר ב ר׳ א ל י ח ו פ ל ע ס נ ע ר ג ר א נ א ז ע ן ו ת ח ל ה ה ס כ מ ת י ע ם דבריו‪ .‬ו א ה • ‪:‬‬
‫דחיתיו‪ ,‬ועי ע ו ד ב ד ו ר דור ודורשיו מ א ת ה ר ב מ ו ח ׳ אייזק ח י ר ש ו י י ס ח ל ק ב׳ ‪ 2 7‬ה ע ר ה ‪ — .2‬ו כ ס פ י‬
‫ש ל ר׳ יונה בן א מ ת י ע ל ת ו ס פ ת א זרעים כ ת ו ב ע ל י א ש ה ס פ ד ״עם ק צ ת ה ג ה ו ת ‪ .‬א ש ד מ צ א ת י ד א ת י לידי‬
‫כ ת י ב ת י ד ש ש מ ע ת י ש ה ן ס ח ס נ ו ח ה ג ׳ מוה׳ אליהו ז״ל״ ו ב א מ ת כן הוא‪ ,‬כ מ ע ט כ ל‬
‫ת ו ס פ ת א‬
‫ה ג ר ס ו ת סין כ ת ב יד ז ה מ צ א נ ו ב ה ג ה ו ת ש ל חגר״א ב ת נ א תוס‪6‬אד‪ .‬ואי א פ ש ר שחיו ב כ ת ב יד ת ו ס פ ת א מ מ ש‬
‫ ו א ם כ ת ב ה ר ב ר׳ ש מ ו א ל אביגדור דף כ״א ב ג ל י ק כן ה ג ה ת י מ ת ו ס פ ת א‬‫א י נ ו א ל א כ ת ב יד מ ה ג ר י א ‪.‬‬
‫כ ת ב יד נ ר א ה ג״כ ד ה י ח כ ת ב יד מ ן ח ג י ד׳ אליהו עש הגהותיו* ד ל מ ה ל א סזכירו פ ע ס א ח ר ת האש ה ס כ י ם‬
‫לדפוס חוץ כ ס ק ו פ זח ? —‬
‫‪a‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫ו‬

‫‪s‬‬

‫‪6‬‬

‫ג‬

‫ ‪4‬‬‫אותיות מטעות‪ ,‬הם כאור המטעה את ההולכים מן דדך הישר כי מגמת המחכד־ש לק״ס‬
‫הנרשא היכא דאפשר אף בלחץ זה הדחק ולא לשבש הססריס י!‬
‫והנה בע״ה יש עתה לפנינו שני כתבי יד עתיקים ובהם נבנה לנו יסוד ל־וצ־א‬
‫את הגרסה נכונה‪ .‬אף אם לא אחד מהם נקי מטעות רזה דבי שאי אפשר‪ ,‬אבל כל‬
‫המעיין בכתבי יד ימצא כי כתב יד ערפויט ספר מונה וטעויות הס סעטיס ‪ .‬וכתב •ר‬
‫וויען אף אם יש בו כפה וכפה שבושים השמטות והוספות ודרכה שבושים הנמצאים‬
‫בדפוס נמצאו גס כן שם בכל זה נמצאים גרסאות יקרות עד מאוד המאירות עינינו‬
‫ובפרט בסדר טהרות יהיה לנו כתב יד זה פורה דרך כי הדפוס משובש שם מרישא‬
‫לסיפא‪ .‬אבל נס הדפוס פעמים יש לו גרסה נכונה מבכתבי י ד ‪ — .‬ערך של כתב יד‬
‫ערפורט כתבתי בספר מיוחד ״כתב יד ערפורמ׳ בלשון אשכנז אצל נערשעל בכערלין‪.‬‬
‫ופן כתב יד וויען כתבתי בליטעראטורבלאטט של אחזני חרב דד‪ .‬דאהטער• נו‪18 .‬‬
‫‪ ,1876‬נו‪ 1877 7,6,5 ,4 .‬ואומר כאן בקיצור כי כתב •ד ערפורט נתן למשכון בשנת‬
‫ח׳ אלסיס ועשרים‪ ,‬מזה נרע בבירור כי עתיק יותר משש מאות שנהליונהשערה כי עתיק‬
‫עיד יותר‪ .‬אבל אין לו אלא ארבע סדרים ושלש פרקים םזבחיס אבל מזה לא הסי‬
‫אף אות אחת‪ ,‬והכתב יד וויען‪ ,‬הכולל כל ששה סדרים — אבל חסרים י׳ו עלים במקומות‬
‫שונים—‪ ,‬נמכר בשנת ה׳ ק׳ לנדיאת עולפ‪ ,‬מצאנו בבידוי רעמיק ייתי מחמש סאות שנה‬
‫ואס לא נרע בהחלט מתי נכתבים זה ברור לי מן סדר המסכתות ינרסאות כ* כתב •ד‬
‫ערפורט עתיק ייתר מכתב יד וויען כאשר נראה מן הקלף וכתיבה אף אש לפים ריהטא‬
‫נראה דאופני הכתיבה נכתב יד וויען — תיכות אחדות שוות עם הירושלמי — חוזיים‬
‫לזמן ישן נושן‪.‬‬
‫והנה אנוכי נותן ב פ נ י ם הספר את כתב יד ערפורטי( — כי לו טש^ט הבכורה‬
‫לבל הפחות בשנים — עם מדוריו במסכתות ובפרקים ובמשניות ובאופן הנתיבה עם‬
‫התנועות הנמצאות שפ — רק בסוף כל פרק ופרק לא הצנתי' ‪-‬סליק פירקא״ והמשניות‬
‫ציינתי נצי‪£‬פערן והפסוקים רשמת• בדפוס למען ימצאו נרהיטת עין — ו ל מ ‪ £‬ד‪ ,‬הצגתי‬
‫חילופי הגרסאות פן כתב יד וויען ולסוס רק במקומות מעטים — טיעוטא דמיעיטא —‬
‫י( ל ד ו ג מ א אציג פ ה מקימות א ח ד י ב א ש ר כ ח ס מ צ א ר ו ״ם ואחריו ש א ר ה ס פ י ש י ס ה ג ר ס ה נ כ ו נ ה‬
‫ה מ כ ב ס ת ע פ כ ת ב י י ערפודצ בשקול דער‪.‬ל א ף בי ל ק ‪ 0‬ואסף ג ס כ; חילופי ג ר ב א ז ת מן ר״ש ור״ס מן כ פ ת ו ר‬
‫ו פ ר ח ומן ש א י ס פ ר י ם ואה׳יכ ה מ ק ו מ ו ת אשר ד‪.‬מא ד‪.‬ש;רה‪ .‬עיי; ל ק מ ן ‪ ,‬אין מ ה ד ר י ן ‪ 7‬אין דרכן ‪104‬‬
‫נרלקין ‪ 12*4‬ל ת ו ר ה ;לחופ^‪ ) lt»-« ,‬ז מ כ י א שהיא ג ר כ ת ב ה ״ ג ( דהותס ב א ל ו ל כ ד ‪ 17,‬מבהשין *‪192‬‬
‫‪ 28‬ב י ת ה ג י ח ו ת ‪ 294‬ר י ש מ ע א ל ודי‬
‫‪ 2 1‬ומשער‬
‫ש מ כ ר *‪ 19‬ה ד ח ‪ 22 ,‬כ ל ש ה ו א ! ‪ 2‬תגמוליש‬
‫‪ 4 0 .‬הישן ‪ 43 .‬עישר ״ ‪ 4 6 ,‬ר׳ יהודה ‪ 4 1 ,‬ח ו ל ק כהן ישראל‬
‫שמעין שזורי ‪ 33‬זונין ״!‪ 35‬ח מ ש ס ל ע י פ‬
‫‪ 5‬משגיעין ומוכדין דמאי ‪ SO‬בשבר‪ .‬ואוכל ביוט ט ו ב ביופ טיב‬
‫ע פ כ ה ן כזתי « ‪ 4 9‬חיא אינו נ * מ ן‬
‫ע ל ה מ ע י ת « ‪ 6 9‬איגר ‪ 64,,‬נ ג ל ה ‪ 68,‬שביעית !‪ 702‬משבילין‬
‫‪58‬‬
‫ואוכלי ב ש ב ת ‪ 53‬אשמים ~ ס ט י ם‬
‫״ ‪ 7 2‬עבודתן ‪ 77,‬וכוי א ב ל ב מ ק ו מ ו ת א ה י י ם מ י ג ע ו מ פ ל פ ל ל ק י י ס ד נ ר ש ה ו א ס נ ר א ה ג ר ס ת ה כ ת ב יד‬
‫ת א ו מ ה עינינו‪ .‬ה נ ה כ ת ב פ ל פ ו ל גדול ל מ צ ו א ט ע ס ע ל מ ט פ ר א ר ב ע דבריש שכין ב י ת שמאי ••בית ה ל ל‬
‫ו מ י מ ס ו פ ק א ם ר ו א ה ג ר פ ה הכ׳׳י ע י פ ו י נ ן ווויען כי ת י ב ת ארבע נ מ ש ך ל מ ע ל ה ‪ , - h 1‬לקמן »‪ ,38‬מ ג י ה‬
‫אין מערכין ת ר ו מ ו ת ה מ א ו ת ותלויות ומי מ ס ו פ ק כ י ג ר פ ה כה״י ע ו ל ה יפה ו מ ס כ י ם ע ס ת ו ס פ ת ׳ מ ח י ו ת סיף‬
‫ח ‪ — ,‬ב ח נ ס ס ח לשופ א ת הרלפיש ל ב ק ע ה ״ ‪ 3 9 ,‬לקייפ ג ר פ ת ה ד פ ו ם ה מ ו ט ע ת ‪ 47 ,‬כ ק י י ס ג ר ס ת ת ה ל ת‬
‫כ מ ק ו ם ח ו ל ת כ א ש י ; ר ס נשי ב ע ל כ פ ת ו ר ו פ י ח ‪ — ,‬״ ‪ 6 1 ,‬מקיים ג ר ס ת ה ס פ ר ואין ס פ ק כי ה ש מ י ט ה מ ד פ י ס‬
‫תיבות‪ 3 3 « ,‬מ ת ק ן א ת ה ש ב ו ע ״לחורו‪ .‬א כ ל ל א ע ל ת ה כידו ל מ צ ו א הנכון ה ו א מ ג י ה ל ר ו ח ה ס י ד ש‬
‫‪ •338,‬כ ת ב ״אכל פ ה ש כ ת ב כ ס י פ א ל א ידעתי פירושו• ו ב א מ ת נ ר א ה מ כ ת ב ב ט ע ו ת כ י ב י י י ע ליתא —‬
‫« ‪ 2 2‬כ ת כ כי ה מ א פ ר כ ס פ ר ח ת י ס ו ג ר ס ת הכי׳־ע פ ו ת ח ה ח ת ו ם ‪ . ,‬ד א י ת א ״אין א ד פ רשאי לקיץ א ת כ י מ ו‬
‫בשביעית״ וטעס פשוש מ פ נ י שאין ל ו זכוה ש ל ב ע ל ה ב י ת ד פ י ר ו ת ה פ ק ר ‪ ,‬ובמקום יטשיודעי צריך ל ג ר ו ס‬
‫ ו מ ש י ו ד ע ‪ /‬ד ח ד ב ה פ ע מ י ם חויו ח פ ר י ו מ ש י ו ד ע הפירי ש כ כ י נ ת ח י י ב בגידולי עוללות״ ואז אין ל‪.‬־ רשות ל ר ט ל‬‫זכות עניים׳ ‪ 6 7‬מישכ ח ג ר ם ה כ א ר ץ ת ה י ה ‪ ,‬ואיני א ל א טייס ב ט ק י פ בארצך ״ ‪ 6 8 ,‬מגיד‪ ,‬ב מ ק ו פ ו ל כ ב‬
‫ולישב ומפרש נ פ י ולשבר א ב ל ל א מ ג י ח כ ף ‪~ .‬‬
‫*( ב א ר ב ע ס ד ר י ס ש י ש ל נ ו ‪ ,‬ו כ ש א ר שדרים אייר‪ .‬א ת כ ת ב יד וויען‪.‬‬
‫ג‬

‫ג‬

‫‪| 0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪31‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫ג‬

‫‪r‬‬

‫‪4‬‬

‫‪JU‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪b‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫ז‪8‬‬

‫יצאתי מן הכלל‪ ,‬היכא דטצאתי ככתב יד ערפורט טעות דמוכח הנראה לעיגיפ‬
‫כי הסופד טעה או שכח לכתוב תיבה אחת או ‪-‬ותר ומחוסר הכנה — כי נמצאים‬
‫בכתב יד הנחות סן הסופר עצמו מעמיס מחק תיבות עיי נקודות ומעמים כתב על גליון‬
‫התיקץ — הצגתי בפנים הגרסא מן כתב יד וויען '( או מן הדפוס ולמטה הערתי השנוי‬
‫בכתב יד ערפורט אבל לא עשיתי בכל מקומות אף דנראה לי טעות דמוכח ד־מ ‪3928‬‬
‫איתי ״המנכש עם חנוני בחגות׳י במקום ‪-‬עם הכותי <או הגוי( בחסיות־ ככתב יד וויען‬
‫ובדפוס‪ ,‬וכן מביא בעל כפתור וסרח אבל לא שניתי וכן במקומות אחרים‪ .‬ואציל דלא‬
‫שגית* אף אפ גראה טעות דמוכח‪ ,‬אם כתבי יד מסכימים עפ הדפוס ד״פ ‪ft20,,,/‬‬
‫נראה בעליל דצריךלנרוס ״אבל לא מן הטמא על הטהור״ וכן איתא כירושלמי וכן םניהיס‬
‫הנר׳יא רר׳ס ריב״א רש״א‪ .‬וכן נראה דציל ״שאין צדיך• ‪ 295,‬וקל והומר כי לא שניתי‬
‫מדעתי במקומות שלהשערתי אץ הדין עס כתב יד ערפורט‪ ,‬כן נראה לי הגיסה בכתב‬
‫יד ו‪ ,‬יען ודפוס ‪. . . ,‬עד שלא גלגלח תעשה בטהרה משגלגלה תעשה בטומאה* טוב‬
‫מגרסת כתב יד ערסורט אשר שס נתחלפיס תיבת בטהרה עש תיבת בטומאה ויש לי‬
‫ראייות מוכיחות כי הירושלמי היה לו גרסה זו‪ .‬והירושלמי והבבלי הולכים בשטה‬
‫אהדת ואין כאן מקום להאריך‪ .‬וקל וחומר בן בנו של קל וחומר שלא הגהתי מדעתי‬
‫אם כל הספרים הכתבי יד ודפוס מסכימים י ‪ 64.‬נראה לי ריש לגרוס במקום ׳לזרוע״‬
‫״לנזור־‪ .‬ונתחלפו האותיות‪ ( .‬ובחנם נלאה הריב״א למצוא פשט‪ .‬ובזה לא יצאתי ק‬
‫הכלל כי הצגתי בפניס הספד ״‪ 84‬במקום חצר ״הצד• כמו סניה בעינים מאירות הרב‬
‫ר׳ שמואל אביגדור כי אין זו הגה כי אס כך צריך לקרות התכה בכתב יד כי אותיות‬
‫ה׳ ח׳ ד׳ ר׳ ב׳ כ־ אין נכדים יפה וסתחלפיס עד למאה‪ ,‬ואס רצית• להודיע בחילופי‬
‫הגרסאות כל •החלוסים בר׳ ודי לא היה לי מקום רק במקומות מעטיפ בפרט במלות‬
‫זרות היכא הדבר כספק הערתי וכן אין נכוות היטב בכתב יד וויען חוץ מאותיות האלו‬
‫עוד גי ני‪ ,‬נס זה לא הערתי וכן לא הערתי בחילופי נרסאות ההילוח בסוף התיבה‬
‫כץ ״ים‪ .‬יין‪ .‬כי הם אין מספר פעמים כאן ם וכאן ן ופעמים בחילוף‪ ,‬אבל ה׳ ו' בתחלת‬
‫התיבה הערתי ברוב מקומות כ׳ פעמים משנים הענץ‪ ,‬וכן לא הערת*‪.‬השנוי באופן‬
‫הכתיבה‪ ,‬כי ככתב יד נכתבים המלות מלאות ובדפוס חסרות ‪ — ,‬בכתב יד וויען לא‬
‫נמצא הרבה פעמים תיבות מלאות — ‪ ,‬כי כל זה ידע הקורא מעצמו‪ ,‬ובפנים כתבתי אות‬
‫באות כפו שנמצא בכתב יד ערפורט ד־מ ליבו במקום לבו‪ .‬ונס התיבות הנמחקות מ|‬
‫הסופר ע־י נקודות הערתי לדונמא רק במקומות טעטיפ‪ ,‬ובמקום שטעה ותקן ושכח‬
‫לעשות הנקודות‪ .‬ועוד אודיע כי בכתב יד וויען נכתב ברוב מקומות יי במקום אי דיס‬
‫דמיי <ע׳ לקמן <״‪ 50‬ג־‪ (50‬עריי <גס כן בכתב יד ערפורט( שםיי עזיי וכי׳ וכן כרוב‬
‫מקומות ר׳ ריעזר ר׳ לעזר במקום ר׳ אליעזר ר׳ אלעזר‪ ,‬בי במקום בן ירי לעזר בי ר׳ צדיק‪.‬‬
‫בי ר׳ יוסי ״בי ר׳ ישמעאל• וכן במקום במה דברים אמורים נמצא כרוב מקומות בפי‬
‫דברים אמורים •לוכל במקום לאכול׳ הכל כמו בירושלמי‪ ,‬ונם כל אלו יען שחוזרים‬
‫חלילה לא הערתי במקומן‪ .‬ונם״כיזהצד‪ .‬לא נמצא בכי״וו ודפוס וכן נקוט זה הכלל‬
‫כל מקום שנאמר בפנים נוי איתי כדפוס כותי ובדפוס ווילנא עכו־ס ושני כתבי יד‬
‫מסכימים‪ ,‬והיכא ^סורשיס זה מזה העדתי אבל משאר חילופים לא השמטתי או» אחד‪,‬‬
‫השמטות תמצא כתיקונים — ושגיאות טי יבין — י‬
‫ז‬

‫‪:‬‬

‫‪0‬‬

‫‪8‬‬

‫ותחלה היתר‪ .‬מגמתי לתת כל חילופי גרסאות הנמצאות מן תוספתא בבבלי‬
‫י( ‪ 46,/,‬הגגחי ‪»0‬ני‪ 0‬חגרשח מ; נתיימ‪ ,‬יען בניי; יש חסרון ‪ (*.‬וראימי אחיכ שנן חגיה רשיא ‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫ובירושלמי ובדפוסים שונים ( ש ל תוספתא ומן הנוסחאות הנמצאים בראשונים והגהות‬
‫הנמצאות במפרשי תוספתא וגם הדססתי ב^גען אחד על זה האופן אבל ראיתי בי‬
‫המצע קצר מהשתרע ותפשת מרובה לא תפשת והמוציא לאור וגם הקורא מבולבלים״‬
‫על כן גמרתי כי די אם אתן חילופי הגרסאות הגמצאות בשגי כתבי יד ובדפוס כמו‬
‫שדברתי לעשות בקול קורא )פראשסעקטוס( ואם רוצה איש להשוות הגרסאות כירושלמי‬
‫ובבלי יראה במראה מקוס וימצאם בקל‪ .‬כי הם תחת יד כל איש‪ .‬ולמען יהיה כל‬
‫כל הםפד שור‪.‬״ הדפסתי הב^גען הראשון פעם שגייר‪,‬״ ובפרט כי ראיתי כי השמטתי‬
‫כסה גרסאות טז כתב יד ערפורט יען לא יכלתי לעיין שם בוויען‪ .‬ובאשר באתי לבערלק‬
‫בא נם הכתב יד עבורי לאוצר הספרים של מלבות והגהתי הטעות ק הכתב יי‪ ,‬ובכנען‬
‫מדפוס ראשון נתתי הוספה אחר הקדמה‪ .‬ולמען תדע כי הפגים של תוספתא מסכים‬
‫עס כתב יד ערפורט אומר לך כי נדפס מן מסכתות דמאי ולהלאה אחר העתקה ק כתב‬
‫•ד ובטוח אני בי לא רבו השגיאות כי השוותי את העתקה עס חילופי גרסאות אשר‬
‫לקטתי ומצאתים מכוונות‪ .‬ובמקום שנסתפקתי כתבתי לעיין עוד פעס אחת בכתב יד‪.‬‬
‫ואחר הדסטה הלכתי לבערלק והנהתי הטעות אחר כתב יד ותמצא בתיקונים‪.‬‬
‫ועתה אודיע את כוונתו בסמנים שעשיתי‪ .‬לאופן סדר זה יעצו לי מודעי ומכירי‬
‫הי כל ספר היוצא לאור על דרך הקריטיקהוא באופן זה‪ .‬והוא בדוק ומנוסה במה ובמה‬
‫שנים‪ .‬כי הוא דרך קצרה ומביא לתכלית הנרצה לדעת השנוי בגרסאות״ תחלה‬
‫עלה בדעתי לעשות הסדר כמו שעשה החכם ר־א בערלינער בספרו רש׳י על ־התודה״‬
‫אבל גם הוא אמר לי אם יוציא עתה ספר לאור יעשה בדרך אחרת‪.‬‬
‫כתב יד ערפורט נסמן ב א ‪ ,‬כתב יד וויען ב ב ודפוס של תוספתא ב ד או‬
‫בלא סימן כלל ו צ י ‪ 6 6‬ע ק מציינים השורות המצוייניפ בגליון ‪ ,10 ,5 ,1‬ריפ דף ‪13 ,1‬‬
‫נראיי ב נראתה ד דיל בשורה ‪ 13‬תמצא בפנים נראית כן הוא בכתב ידעדפויט‪.‬‬
‫ב ד ר״ל בשורה ‪ 5‬אי־ בפנים‬
‫ובכתב יד וויען אי׳ נראה‪ ,‬ובדפוס נראתיי׳‬
‫נמצא‪ .‬כן אי׳ בכתב ‪ r‬ערםורט‪ ,‬ובכתב יד וויען ובדפוס אי׳ ונמצא‪ ,‬וכמקום שיש‬
‫לטעות על איזה תיבה מן השורה קאי הגרסה שמתי הציון מן הפנים והסגרתיה בסיק‬
‫כזה [ דיס ‪ 2 5‬שבקרית שמע[ שבברכת המזין ב ד <כצ״ל> דיל שורה ‪ 25‬נמצא בפנים‬
‫שבקרית שמע בכתב יד ערפורט ובמקומו א־׳ שבברכת המזון בכי־וו ובדפוס‪ ,‬ובמקום‬
‫׳ליתא״ שמתי סימן כזה < ובמקום ׳נוסף‪ .‬כזה > ד׳מ״‪ 20‬דברי ך < ב י ר״ל בשורה‬
‫׳ ‪ 2 0‬מצינו בפנים ״כדברי׳ בכתב ידעדפורט‪ ,‬ובדפוס *דברי׳ ובכתב יד וויען ליו‪/‬א‪.22, ,‬‬
‫גוג > ומגונ ב ׳ חייגו בשורה ‪ 22‬אי• גוג‪ ,‬ונוסף בכתב יד וויען ״וטטנ‪ .‬מזה תראה קורא‬
‫היקר איך בקיצור גאפרמה שצריך לכתוב בכמה דכריס‪ ,‬ועקר הדבר הוא כי ברהיטת‬
‫עין נדע אם השוו כתבי יד ורפוס אי פורשים זה פזה‪ ,‬אם ראייני ב ד ביחד גדע כי‬
‫כתב יד וויען ודפוס מסכימיס וכתב יד ערפורט פורש ואס נראי־י ב לעעטו נדע כי‬
‫־הדפוס מסכים עפ כתב יד ערסורט ואס לא נכתכ סימן אחר התיכה נדע כי שני כתבי‬
‫יד מסכימים ורפוס פורש משניהם‪ .‬ספר בראשית של ע׳ זקנים בל׳ יון אשר יצא לאור‬
‫מן החכם דע לאגארדע היה לי לעיניים בסדר זהרונס במראה מקום שמתי סימנים‬
‫‪5‬‬

‫ז‬

‫נ‬

‫ט‬

‫צ‬

‫א‬

‫י( חשנוייש בדפוסיס א י ג ס מן חמנין ח ד פ ו ס שני מן ש י י ב ס א ב י א נ ע ט ט א דאיתי והשיותי מ ק י ם ו ת‬
‫אחריש וראיתי כי א י נ ם שונים וסובאים ג ם ב ן מ ן ח ר ג ‪ .‬ד ש מ ו א ל אביגדור ב ת נ א ת ו ס פ א ה ‪ ,‬ותדפוט‬
‫א ב ל ה ר ב דיג‬
‫ה ר א ש ת ‪ p‬דפ״א וויניציא ל א נ מ צ א ל א ב א ח נ ר הטפרים ל ס ל כ ו ת בבערלין ולא בוויען‬
‫ראבבינ‪$‬וויטץ יש ל ו ת ח ת י ח ש א ו ל ‪ ,‬ו כ ת ב לי כי ג ם בז אין מ שנויים ס ן ד פ ו ס י ם ח ס א ז ח ר י פ ו ח ע ר ה‬
‫ב ב ^ נ ע ן ראשון ד פ ו ס ראשון דןו ‪ 2‬א ו ת ‪ 2‬ב ת ג ל י ח ר ג חנ*ל ‪,‬‬

‫לתכלית הקיצור י מציין ירושלמי׳ ג גמרא בבלי וכוי‪ ,‬למטה אסדר כל הסימנים וגם‬
‫אותם שעשיתי בב^גען ראשון דפוס דאשון‪ .‬והירושלמי ציינתי ע״י דף ועמוד וסרק‬
‫ומשנה למען נקל למצוא‪ ,‬ו צ י ‪ 6 6‬ע ק במראה מקוס מציינים ג׳׳כ השורות למען לא‬
‫תהיה ערבוב ובלבול ד־מ ‪ 9‬י ג׳ א׳ )א׳ די׳>; ג ט׳ ‪ J‬דיל מן המשנה המתחלת שורה ‪9‬‬
‫תמצא בירושלמי דפוס ק ד ו ש י ן דף נ׳ עמוד א׳ פרק א׳ הלכה ה׳» ובבל< דף ט׳‬
‫עמוד ב׳‪ — .‬ואנוכי בכל מאמצי כחי עבדתי להסיר כל הטעיות — בתיקונים תמצא הנה‬
‫שלישית אחר כתב יד —וחוט המשולש במהרה לא ינתק — ואקוד• כי כרכים אחרים‬
‫עוד יותר נקיים יהיו מטעות כי יהיו סונהיס שלש פעמים לפני הדפוס‪ — .‬וה׳ יצילני‬
‫פשניאות וידריכני בדרך אמת‪— .‬‬

‫המוציא לאור‪.‬‬

‫פירוש הסימנים‬
‫א‬

‫=־‪ -‬ת ו ס פ ת א כ ת ב יד ער&ור‪0‬‬

‫ב‬

‫= ת ו ס פ ת א כ ת ב יד י י י ע ן ‪.‬‬

‫נ‬

‫גמרא בבלית ‪.‬‬

‫ל‬

‫— דפוס של תוספתא‬

‫קראקוי‬

‫שליתא מימן‬

‫וכל מ ק ו ם‬

‫ך‬

‫ד פ ו ס ראשון‬

‫תוספתא‬

‫רפיא‬

‫ברי•־*‬

‫וויניציא‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫ף‬

‫—‬

‫דפוס‬

‫תוספתא‬

‫של‬

‫ך‬

‫ג‬

‫שלישי‬

‫יצאו‬

‫ד*‬

‫= תוספתא‬

‫•־דוש מ נ ח ת‬

‫ברייף‬

‫והנלויש‬

‫אמסטרדאש‬

‫ף‪,‬‬

‫ויילנא ת ר י א ו ת ר ל י א‬
‫בכורים‬

‫עם‬

‫ועטור בכורים מ א ת‬

‫ש‬
‫ת‬

‫וויניציא‬

‫נ ו ס ח א ו ת של ת ו ס פ ת א‬

‫והנלוים‬

‫= ת ו ר ת כ ח ג י ם יצאו ל א ו ר מ ח ד ש‬

‫על ח ו ס פ ת א‬

‫‪e‬‬
‫‪r‬‬

‫= נוסחאות‬

‫א ־ = ה ג ה ו ת ש ל ה ג א ו ן ד׳ א ל י ה ו ס ו ו י ל נ א ‪.‬‬
‫יי‬

‫דוד‬

‫פארדא‬

‫של‬

‫תוספתא‬

‫הנמצאות‬

‫‪.‬תוספות‪..‬‬

‫‪0‬‬
‫המחבר‬

‫תוספתא בדמביט ‪.‬‬

‫של תוספתא הנסצאיס‬

‫ב פ י י ש של‬

‫ר׳ ש מ ש ו ן מ ש א נ ץ ) ר י ש ( ‪,‬‬
‫‪r‬‬

‫בעל‬

‫מאת‬

‫הרב‬

‫א ייזיק הירש ווייס‬

‫= נוסחאות‬

‫זרעים ‪p‬‬

‫כ ת ב יד )עיין ה ק ד ס ה ( ‪.‬‬

‫— ליתא‪.‬‬

‫= ילקוט ש מ ע ו נ י ‪.‬‬

‫= נ ו ס ת א ו ת של‬

‫= נוסהאת של תוספתא ח מ ב א ו ת בדאביד ‪.‬‬

‫חסד• ד ז ד ‪.‬‬

‫פסוק ‪.‬‬
‫מדרש ר ב ה ‪.‬‬

‫אחריו‬

‫ה מ ו ב א ו ת בפירוש של‬

‫ה ר ב ר׳ יונה בן א מ ת י‬

‫ד — חגהוח‬

‫ספרי‬

‫מוח‬

‫נ ו ס ח א ו ת של ת ו ס פ ת א ה מ ו ב א ו ת ב ג פ ת ו ר ו ס ר ה ‪.‬‬

‫חגי‬

‫= משנה שבירושלמי‪.‬‬
‫יצא ל א ו ר מ ח ד ש מ א ת ה ר ב םוה׳ מ א י ר‬

‫פריעדמאנן‪.‬‬

‫= ירושלמי‪.‬‬

‫יי ־=• ירושלמי‬

‫<‬

‫ג‬

‫‪=gj‬‬

‫שלמה כובעו‪.‬‬

‫ד‬

‫מ*‬
‫מ‬

‫= מ ש נ ה שבגמ׳ כ ב ל י ה ‪.‬‬

‫ף =‬

‫— פ ס י ק ת א ד ר ב כ ה נ א הוציא ל א ו ד ה ר ב מהו׳ ד'‬

‫דפוס‬

‫לאור •סאת הרב‬

‫מחו׳‬

‫רפאל‬

‫נטע‬

‫משנה דפוס ר א ש ו ן ‪.‬‬

‫ל א ו ר מ ה ד ש ממוציאי ל א ו ר‬

‫ן — דרך ארץ רבה ‪.‬‬

‫י‬

‫מ‬

‫ס‬

‫ה ס פ ר א וו ספרי‪.‬‬
‫ז‬

‫מן כ ב ל י‬

‫הרבח‬

‫מסכתות‬

‫= משנה‪.‬‬

‫מי‬

‫ה ר ב מ ו ח ירי ש מ ו א ל א ב י ג ד ו ר ‪.‬‬
‫— מ כ י ל ת א יצאה‬

‫דר‪ .‬ל ; ה מ א נ ן במאינץ ‪.‬‬

‫דאכבינ^יויטץ בשש ד ק ד ו ק י מ פ ר י ם ‪.‬‬

‫א ח ר י ו א ו ת ב א ו ת ‪ .‬״ ל צ ב א ך וויען ‪.‬‬
‫ופוס‬

‫הרב‬

‫זיל‪,‬‬

‫= כ ת ב יד מ י נ כ ע ן‬

‫שייכ‬

‫ברי•‬

‫מאח‬

‫יצא לאור מ א ת ה ר ב‬

‫סאכיאגעטטא‪.‬‬
‫— דפוס‬

‫אמ״ו‬

‫מיהי‬

‫= ירושלמי מן כ ת ב יד סיריליאו‪ .‬מ ס כ ת ב ר ב ו ת‬

‫כ‬

‫שני‬

‫פ י א ז ז ד מ א י יצאו ל א ו ד‬

‫זכריה‬

‫‪9‬ראנקעל‬
‫י*‬

‫המסכתות‬

‫ע ם פ י ר ש א ה ב ת *יין‬

‫ותוספות‬

‫כ ל ל ב ח י ל ו פ י ג ר ס א ו ת ה ו א ד פ ו ס של ת ו ס פ ת א ‪.‬‬
‫—‬

‫וקדאטאשין‪.‬‬

‫ברמת‬

‫= ה ג ה ו ת ש ל ה ר כ ו ׳ י ו נ ח בן א מ ת י ‪.‬‬
‫= ח ג ח ו ח של ח ר ב ו‬

‫פ‬

‫‪ = 1‬נ ש ג ז י עיין ש ם ‪.‬‬
‫>‬

‫=י נוס^‪.‬‬

‫שמואל אביגדור‪.‬‬

‫כבעלי‬

‫ראשי תיבות‬
‫• ח ו ז ״ ן ו י־־ א י מ ם ו ח‬

‫אע״פ ל = א‪ »,‬ע ל פי‪.‬‬
‫א ג י ל ־־י אין * ד י ו ל ו מ ר ‪.‬‬

‫סמ״ח‬

‫ב ק =־ ב ב א ק מ א ‪.‬‬

‫ס י ע ־=־ מ א י ר עין ‪.‬‬

‫= בבא מציעא ‪.‬‬

‫בימ‬

‫זנייח מיאנקעל ‪.‬‬

‫= מ ל ך סלכי חסלבים ‪.‬‬

‫ס י פ ־־־ סון» פ ר ק ‪.‬‬
‫עיז‬

‫ביב — ב נ א בר‪.‬רא‪.‬‬
‫דיס‬

‫= דקדוקי סופרים‬

‫קביו!‬

‫חיד‬

‫= ח ס ד י דוד ‪.‬‬

‫ר״דפ‬

‫= עבודה זרה ‪.‬‬

‫דיה׳‬

‫בייל *־י ב ח ב יד ל י י י ע ן ‪.‬‬

‫= קדוש ב ר ו ך ה ו א ‪,‬‬
‫= ר‬

‫דוד פ א ר ד א ‪.‬‬

‫= ראש ה ש נ ה ‪.‬‬

‫= כ ת ב יד פ י ז א ר א ‪.‬‬

‫ריביא‬

‫= ד׳ י ו נ ה בן א מ י ת י ‪.‬‬

‫כ צ ״ ל — כ ך צריך ל ו מ ר ‪.‬‬

‫רש״א‬

‫= ר ' ש מ ו א ל אביגדור ‪.‬‬

‫כי׳פ‬
‫כ‬

‫־ כ ל שכן ‪.‬‬

‫«ש‬

‫אלה ספרים שאולים לי ואתן תודה לבעליהן‬
‫ב פ ר ח ס ד י ד ו ד מ א ת רד״ף מן ה ח כ ם ה נ ג י ד ר פ א ל קירכחיים ב ‪ 5‬ר א נ ק ‪ £‬ז ר מ ‪.‬‬
‫בפר תנא תזספאה מאת‬

‫רשיא‬

‫מן א ו צ ר ה ס פ ד י ם ש ל בית ה מ ד ר ש‬

‫של רנגיס‬

‫בבדעסלוי ה ע ו מ ר ח ח י‬

‫ה ש ג ח ת ידידי ה ח כ ם ד ר ‪ .‬צ ו ק ע ר מ א נ ן ‪ .‬ובספר זה יש ק צ ת ה ג ה ו ת ו מ ר א ה מ ק ו פ ו ת כ ת ו ב י ם מ ן מחרז״ף ‪.‬‬
‫התוספתא‬

‫פפר‬

‫על זרעים ע פ פירוש של ריב״א סן ח ר ב מהו׳ פאיר‪6‬ריעדפאנן בוויען ‪.‬‬

‫ג פ ־ ח ‪ :‬ם פ ת ביכורים ע ל ת ו ס פ ת א מועד ס ן ע ק ד הכפי־יפ ש ל ה ג ב י ר מ ה ו ר י ד א ב י ה פ מ ע י צ ב א כ ע ר ב מ ע ב ע ן‬
‫י‬

‫סדר זרעים‬
‫כתב יד ערפורט‬

‫כ ת ב יד וויען ודפוס‬

‫‪ U‬ברכות‬

‫‪ (1‬ברכיה‬

‫‪ (2‬פיאה‬

‫‪ (2‬סאה‬

‫‪ (3‬תרומות‬

‫‪ (3‬דמאי‬

‫‪ (4‬עורלה‬

‫‪ (4.‬תרומות‬

‫‪ (5‬דמאי‬

‫‪ >5‬שביעית‬

‫‪ (6‬שביעית‬

‫‪ (6‬כלאיים‬

‫‪ (7‬כלאיים‬

‫ז> מעשרות‬

‫‪ (8‬מעשר ראשו!‬

‫‪ #‬מעשר שני‬

‫‪ (9‬מעשר שני‬

‫‪ (9‬ערלה‬

‫‪ (10‬חלה‬

‫‪(10‬‬

‫‪ (11‬ביכורים‬

‫‪ 0 1‬בכורים‬

‫חלד‪.‬‬

‫מפתח הפסוקים הנמצאים בסדר זרעים‪.‬‬
‫‪30 22,‬‬

‫בראשי !‪— 17‬‬
‫בראש׳ ״ ‪22, — 1 7‬‬
‫כראש• ‪313 —2 2 ,‬‬

‫דבדיס‬

‫בראש׳‬
‫בראשי‬

‫‪26,‬‬

‫‪s‬‬

‫‪2‬‬

‫דברים‬

‫‪97,‬‬

‫ג‬

‫‪15,‬‬

‫בראשי » ‪2 6‬‬

‫‪15,.‬‬

‫דברים ‪— 33j,‬‬

‫בראש׳ ״ ‪- 3 5‬‬
‫בראש׳ ‪- 37.,4‬‬

‫‪2.,‬‬

‫שופטים ‪1 7 — 6,‬‬
‫שופטים ״ ‪7, — . 7‬‬

‫‪2‬‬

‫כראש׳ ‪49g,‬‬
‫ש מ ו ח ‪20,,,‬‬
‫שמוח‬
‫ויקרא‬

‫מ‬

‫‪4‬‬

‫—״ ‪2 7‬‬

‫ד‬

‫‪22‬‬

‫»' ‪.‬‬

‫ויקרא‬

‫״ ‪1‬‬

‫ויקרא‬

‫מ‬

‫‪7‬‬

‫‪47‬‬
‫י־‬
‫‪47*.--‬‬

‫ר קרא‬

‫ג‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪M‬‬

‫מ ל כ י ם א׳‬

‫ויקרא‪- 10, .‬‬
‫ויקרא ‪• 19,‬־ ־‪20,3 1%‬‬
‫וקיא ‪25 -‬‬
‫‪6 9 6‬‬
‫‪ V‬״ ־‬
‫מ‬

‫— ‪9^,4‬‬

‫‪— 11,2‬‬

‫במדבר‬

‫מ ל כ י ם א ' ‪— 8«4‬‬

‫מלכימ א׳ ‪7125 — 102,‬‬
‫מ ל כ י ם א׳ ‪ — 13,,‬״ ‪1 0‬‬
‫‪6‬‬

‫‪30,‬‬

‫‪S‬‬

‫רבדים‬

‫ירמי‬

‫דברים ‪ ,‬״ ‪— 8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪412, 1,‬‬

‫ד ב ר י ם ‪242, - 18,4‬‬
‫דברים ‪73, - 15,‬‬
‫ד ב ר י ם ‪15,‬‬

‫‪-‬‬

‫דברים ‪ 15,‬־‪-‬‬
‫דברים ‪15,‬‬

‫‪M‬‬

‫‪24‬‬

‫‪,‬י‪23‬‬

‫‪-‬׳‪242,‬‬

‫״‪2‬‬
‫ד ב ר י ם ‪- 16,‬‬
‫‪47‬‬
‫דברים ‪- 184‬‬‫‪47‬‬
‫•‪5 5 , 2‬‬
‫‪18,‬כ ה— ‪, j‬‬
‫דברים מ י‬
‫ד‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫תחלים‬
‫‪- 114‬‬
‫ח ה ל י ס ‪- 1191,4‬‬
‫תחלים ‪ ,‬״ ‪- 1 1 9‬‬
‫‪3‬׳‪1‬‬

‫חד^יפ ״ ‪1 1 9‬‬

‫‪-‬‬

‫‪11.,‬‬
‫<*‪7‬ו‬
‫״‪17‬‬
‫״‪15‬‬

‫ישעי׳ * ‪220.82 — 4 3‬‬
‫ד‬

‫‪162‬‬

‫‪60,‬‬

‫‪S‬‬

‫‪4‬י‪1 4 , — 66‬‬

‫‪5‬‬

‫‪25, — 16‬‬

‫ידמ* ‪— 2 3 , ,‬‬
‫~‬

‫יימי' ‪32,4‬‬

‫‪4‬נ‬

‫‪2 a‬‬

‫‪8‬‬

‫משלי «‪— 16‬‬

‫‪20‬‬

‫״‬

‫‪2‬‬

‫ת ח ל י ם ‪24,, — 89,‬‬

‫מ ש ל י ‪2422 —1180‬‬

‫‪4‬‬

‫‪4‬‬

‫ת ח ל י ם ‪3, — 76,‬‬
‫ת ה ל י מ ‪24,, -- $5,‬‬

‫ישעי ‪242* — 58,‬‬

‫‪2, — 6‬‬

‫ידמיד‪484 — 3 .‬‬
‫ידמי׳ ״ ״ ‪ — 6‬״ ‪1 8‬‬

‫‪97 — 6‬‬

‫ח ה ל י ס ‪- 66,,‬י ‪18,0‬‬
‫<׳‬
‫תהליס « ‪• 6 8‬‬

‫ישע" ‪962, — 382‬‬

‫־‬

‫ישעי‬

‫‪3‬‬
‫דבריפ‬
‫דברים ‪1!4 is — 5,‬‬
‫ד ב ר י ם ‪- 6‬־ ‪1512‬‬

‫ת ח ל י ם ‪- 35,0‬־‬
‫ת ח ל י ם ״ ‪ 5 5‬־‪-‬‬

‫מ ש ל י ״ ‪18 — 1‬‬
‫משלי ‪1 7 * — 1124‬‬

‫ישעי־‬

‫נ‬

‫מ‬

‫ד‪1‬‬
‫‪1514‬‬
‫״‪6‬‬

‫ישעי׳ ״ ‪18, — 3‬‬

‫‪,‬‬

‫ ‪28,‬‬‫_‪14 ,‬‬

‫ת ח ל י ם ‪— 34,‬‬

‫ת ה ל י ס !‪725 -- 130‬‬
‫תחלים ‪- 131,‬־ ‪314‬‬

‫ישעי׳‬

‫‪.‬במדבר ״ ‪- 18‬‬
‫ב מ ד ב ר ‪- 18,2‬‬
‫ב מ ד ב ר ‪33, — 3130‬‬
‫‪24.‬‬‫ב ס י ב י ‪3222‬‬
‫ב ^ ד ב ר ‪34,‬‬

‫‪7!tM»20‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬־‪30‬‬
‫‪55,‬‬

‫‪2‬‬

‫‪30, — 1,‬‬

‫מלכים א׳ ‪8 0 ~ 155‬‬
‫‪242 , 18,‬‬
‫ישעיה ‪3,0‬‬

‫‪100,‬‬

‫ב מ ד ב ר !‪- 182‬‬

‫‪B‬‬

‫—‪39,‬‬

‫מלכים א׳ ‪ — 82,‬״ ‪6‬‬

‫״‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫שמיא^ א'‬

‫מ‬

‫‪11, — 1 1‬‬

‫ש מ ו א ל ב• ‪202,‬‬

‫ג ‪3‬‬

‫ב מ ד ב ר ‪11 4‬‬

‫‪40‬‬

‫‪ -‬״ ‪1 4‬‬

‫־‪-‬‬

‫‪T‬‬

‫‪2‬‬

‫ש מ ו א ל א׳ ‪114 — 102‬‬

‫‪4‬‬

‫— ‪8*.‬‬
‫‬‫— ‪81,‬‬
‫•‬

‫ת ח ל י ם ‪1020 — 30‬‬
‫ת ח ל י ם ‪614•- 33,‬‬

‫‪97‬‬

‫״‪37‬‬

‫‪24‬‬

‫‪2‬‬

‫נ‬

‫‪24‬‬

‫תחלים ! ? צ‬

‫ש מ ו א ל א ' ‪6*1 — l!s‬‬
‫שמואל א׳ ‪11, — 9‬‬

‫‪-‬‬

‫שמות ״‪22‬‬
‫‪ 2‬ו‬

‫‪2‬‬

‫תחלים‬

‫‪u‬‬

‫שופםימ ‪— 14,‬‬
‫‪-‬‬

‫‪97‬‬

‫‪2‬‬

‫מ ל א כ י ‪ ,‬י — ‪48,‬‬
‫מלאכי ‪— 2 ,‬‬
‫ת ה ל י ‪ * — 8! 8‬ז ‪1‬‬
‫ח ה ל י ס ״ ‪- 1 0‬־ ‪Sr.‬‬

‫—״‪96‬‬

‫‪2‬‬

‫‪,‬״‪1e‬‬

‫‪a‬‬

‫*‪7,.‬‬

‫‪97, — 2 8‬‬

‫דברים ‪281‬‬

‫‪8‬‬

‫‪-‬‬

‫‪w‬‬

‫‪-‬‬

‫‪22 — 2 4‬‬

‫דברים ‪96 , — 26,.‬‬

‫‪4‬‬

‫״‪- 22‬‬

‫דברים ‪24,,‬‬

‫«‪242‬‬

‫ח ב ק ו ק ‪3j‬‬

‫— ‪97,‬‬

‫מ ש ל י ‪— 2 4 ,‬־ ״ ‪1 9‬‬
‫איוב ״ ‪ ,‬״ ‪ 1 5 ,‬־"־ ‪*02 •2«.‬‬
‫‪2‬‬

‫איוב ‪222,‬‬

‫איוב ‪ — 3634‬־ ‪1 5‬‬
‫‪2‬‬

‫‪65‬‬

‫א י ו ב ‪4 — 3 8 , :‬י‪4‬‬
‫ת ת ‪ — 2,‬מ! ‪17‬‬

‫ירמי׳ ״ ‪3(, — 3 2‬‬

‫קהלת‬

‫י ח ז ק א ל ‪2, — 3,2‬‬

‫קהלת‬

‫‪S3,,‬‬
‫יחזקאל ‪18‬‬
‫י ח ז ק א ל ‪97, — 48,‬‬

‫אסתר‬

‫‪46‬‬

‫עמוס‬

‫מ‬

‫‪, — 4‬נ‬

‫‪5‬‬

‫מ י כ ה ‪ 3 , ,‬־— »‪55,‬‬
‫—‬

‫‪3‬‬

‫—‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫— *‪51‬‬

‫״‪1 7 « — 4‬‬
‫‪17. — 4‬‬

‫ד נ י א ל ״ ‪6,9 14 — 6‬‬
‫נ ח מ י ה ‪is — 4,‬‬
‫נ ח מ י ה ‪17!,. 13 — 9,‬‬

‫‪1‬‬

‫ברכות א ]‪[1-8‬‬

‫מאימתי קורין את שמע בערכין‪ .‬משעה שבני אדם נכנסין לאכול םיחן בלילי שבתות‬
‫‪1‬‬
‫דברי רבי מאיר וחכמים אומי משעה שהנהגים זכאין לאכול בתרומתן‪ .‬סימן לדבר צאת‬
‫הככבים‪.‬ואף עלפי שאין ראיה לדבר זכר‪.‬לדבר ח צ י י ם מ ח ז י ק י ם ב ר מ ח י ם מ ע ל ו ת‬
‫ה ש ח ר ע ד צ א ת ה כ כ ב י ם ; ר ׳ שמעון אומר מעמיס שאדם קורא אותה שתי פעמים‬
‫‪ 5‬בלילה‪ .‬אחת ער שלא עלה עמוד השחר ואחת ‪.‬משיעלה עמוד השחר נמצא יוצא בה‬
‫ידי חובתו של יום ושל לילה‪ :‬רבי אוסר ארבע משמרות בלילה‪ .‬העונה אחת מעשרים‬
‫וארבע בשעה והעת אחת מעשרים וארבע בעונה והרגע‪.‬אחת מעשרים וארבע בעת‪ .‬ר׳ נתן‬
‫אומר שלש משמרות בלילה שני ל ר א ש ה א ש מ ו ר ו ת ה ת י כ ו נ ה אין תיכונה אלא‬
‫שיש לפניה ולאחריה ; * מאימתי קורץ את שמע בשחרין‪ .‬אחרים אומרים בדי שיהא‬
‫‪ 10‬חברו רחוק הימנו ארבע אמות ומכירו‪ ,‬טצותה עפ הנץ החמה כדי שיהא סומך גאולה‬
‫לתפלה ונמצא מתפלל ביום‪ .‬אמר ר יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר׳ עקיבה ואחר‬
‫ר* אלעזר בן עזריה והגיע זמן קרית שמע כמדומה אני שנתיאשו מלקרות מפני שהן‬
‫עסוקץ בצורכי ציבור קריתי ושניתי ואח׳כ התחילו הן וכבר גראית חמה על ראש ההרים;‬
‫* החתנים וכל העסוקים במצות פטורין מקרית שמע שנ׳ ב ש ב ת ך ב ב י ת ך פרט לעסוקים‬
‫‪ 15‬במצות ו ב ל כ ת ך ב ד ר ך סרט לחתנים‪ :‬מעשה ברבי ישמעאל ור׳ אלעזר בן עזריה‬
‫שהיו שמיץ במקום אחד והיה ר ישמעאל מוטה ור אלעזר בן עזריה זקוף‪ .‬הגיעזםן‬
‫קרית שמע נזקף ר׳ ישמעאל והיה ד׳ אלעזר בן עזריה מוטה‪ ,‬אמר לו ר׳ ישמעאל מה‬
‫זה אלעזר אמר לו ישמעאל אחי אומרים לאחד למה זקנך מגודל אמר להם כננד המשחיתים‬
‫אני שהייתי זקוף הטיתי אתה שהיית מוטה זקפת אמר לו אתה היטית לקיים כדברי‬
‫‪ 20‬בית שמאי אני נזקםתי לקיים כדברי בית הלל‪ .‬דבר אחר שלא יראו התלמידים‪.‬ויעשו‬
‫קבע כדבריך; למה אמרו אחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו‬
‫רשאי להאריך לחתום אינו דשאי שלא לחתום‪ .‬שלא‪,‬לחתום אינו רשאי לחתום‪ .‬לפתוח‬
‫בברוך איגו דשאי שלא לפתוח בברוך‪ .‬שלא לפתוח בברוך אינו דשאי לפתוח בברוך‪.‬‬
‫לשוח אינו רשאי שלא לשוח‪ .‬שלא לשוח אינו רשאי לשיח; א ל ו ברכות שמקצרין‬
‫‪ 25‬בהן המברך על המירות ועל המצות ברכת‪ .‬הזימון וברכה אחרונת שבקרית שמע‪ .‬אלו‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫נ י ב׳ א׳ )א׳ א י ( ; } נ ׳ ‪ 3 | :‬ניומ״ ד' מ י ו | ‪ 4‬י ב׳ י ׳ )אי אי( ; ‪ j‬ס ׳ ‪ 6 | :‬י שם י' ג נ ׳ ‪ :‬ועי ט ס‬
‫ן׳‪» ,‬׳‪ t‬ה י ; איכס רבתי פ׳ קומי לני | ‪ 8‬שופנוים ז׳ ׳״נו | ‪ 9‬י ג׳ א׳ )א׳ ה י ( ; ‪ j‬ט ׳ ‪ 1 4 | :‬י נ׳ נ ׳ ) א ׳ ו י ( ;‬
‫ג " א ‪ ,‬טיז‪ ,‬סוכה כ י ה ועיי חוסי פ ס | ‪ 14‬ד נ י י ם ו׳ ‪t‬׳ | ‪ 14‬שם ן ‪ 15‬י שם יי* ' יי ל ץ>;נ " א ‪D 1‬‬
‫ואסמנן ומי׳ ליב׳א ו»״ע ע ד ‪ 21 | :‬ה ן ה ו ס פ ח א פצורהה לימא בירושלמי ולא בנגלי מ ״ י‪"1‬י י ע ״ מ א׳ די‪,‬‬
‫‪ j‬״ א ‪ 24 ] :‬י נ׳ נ׳ )א׳ יו׳[ |‬
‫‪,,‬‬

‫‪8‬‬

‫מ ]מ* מ =א ב[‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫בי‬

‫עי נ ן•‬

‫ה‬

‫ב‬

‫ז‬

‫ב‬

‫‪ j 3‬וחצים‬
‫ין ‪ 1‬ש ב ח ‪ j 2‬לוכל | ‪ 2‬וסימן‬
‫‪i‬‬
‫‪ 11‬אדן [ ‪ 1‬ל ו כ ל‬
‫‪ 1‬ערבית יד‬
‫ג ד ל פ ט י ‪ & I‬ע ל י ׳ ( ]בנליון ל מ ע ל ה ס ן ה ש ו ר ה ב שיעלה ‪ j‬ש ה ע ל ה ד < י ‪I‬‬
‫ב נ יי פ ‪ & I‬ק‬
‫בה[ בה! נ < ב ך \ ‪ 6‬ח ו ב ה | <‪ t‬הוי יזליי^ה נ ד ו‬
‫‪I‬‬
‫& ל א ח ר ש י ע ל ח נ א ח ר ו י ‪ 5‬ונמצא ב׳ ד‬
‫הוי ה ל י ל י ׳ ב < נ ‪i‬‬
‫‪j‬‬
‫‪8‬‬
‫מן ה ע ו נ ה ע ד ב ע ת < ‪j‬׳ ‪ 71‬ל ש ע ה ן ‪ 7‬ל ע ו נ ה ‪ 8 ,‬אשמורות ך‬
‫‪t 6‬‬
‫‪ 6‬עונה‬
‫‪9‬‬
‫ב[;‪ 9/16‬משיראה ח ב ר ו ‪ . .‬ויכירנו ‪ j‬כ ד י שיהא ר ו א ה‬
‫ן ‪ 9‬כשהרים כ ב ש ח ר י ת‬
‫‪8‬‬
‫ח ב ר ו ב ר ח ו ק א ר ב ע א מ ו ח ך כדי ש י ה א אדש ד ח ו ק מ ח ב ר ו י | <‪ 1‬מ צ ו ת ה ‪ [ J L‬ותימין היו גומרין אותת נ ן‬
‫א ח ר די אלעזר בן עזריה ו א ח ר ר׳ ע ק י ב ה והיו עסוקין‬
‫‪j‬‬
‫מ ע ש ה שהייחי י ‪11/12‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ 10‬גאולה[ ל ה ב ‪11‬‬
‫ע ב ך | ‪ 12‬עוגת י | ‪ 12‬והייתי סבור ש מ א י | ‪ 2 / 1 3‬נ מ פ נ י ‪ ,‬ע ד צבור < ו | ‪ 13‬נ ר א ה ך‬
‫‪I‬‬
‫במצות י‬
‫נ ר א ת ה ך היתד‪ .‬י | ‪ 14‬מן ההתניש‪ ,‬ע ד ש פ ע < ‪ J‬י | ‪ 14‬חעוסקין | ‪ 14‬ש מ ע > ומן ה ת פ ל ה ב ד >‬
‫ומן התסלין ד | ‪ !4‬ל ע ו ס ק ג ‪.‬לעוםנךפ ו | ‪ 14/15‬לעסוקין במצוח[ לחתכים ד כ ]בגליו;[ ת ‪ 5‬ל ‪ 1‬ג !‬
‫‪ 15‬ל ח ת נ י ם [ לעוסקין ב מ צ ו ת ד כ ]בגליון[ ת | ‪ 15‬ר׳ ל ע ז י ב | ‪ 6‬בן עזריה < ן ‪ 16‬והגיע ‪ 17 ,‬ונזקף ו‬
‫| ‪ 18‬להש > יהירי‬
‫! ‪ 18‬מפני מ ה‬
‫ד ‪ 1‬והטה ן ‪ 17‬בן עזריה < | ‪ 18‬ל א ה ד אומרים‬
‫ו ד ס‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫יא׳* ב ג י פ‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫ד ]מי מ =א‬

‫ה נ י‬

‫ג‬

‫ינייב‬

‫ף‬

‫^יב‬
‫בך‬

‫בך‬
‫ד <ב‬
‫‪J‬‬

‫ח ת‬

‫בנדי!‬

‫]ובגליון מיד מ א ו ח ר כדברי בית הלל[ ו‬
‫ן ‪ 20‬ד ב י '‬
‫ן • ‪ 1‬הפיח‬
‫כב׳״פ‬
‫‪ 19‬לקיים < ‪191‬‬
‫שכ!יי‬
‫‪2 0‬‬
‫ויקבעו כדבריך ה ל כ ה ל ד ו ר ו ה ך ויעשו ק ב ע‬
‫ויקבעו ה ל כ ה כדבריך‬
‫| ‪ 21‬ק ב ע > ה ל כ י ׳‬
‫ה ל כ ה כ ד ב ר י בית ש מ א י י ! ‪ 2 1‬א פ ר ו > א ח ח א ר ו נ ה ! ; ‪ 2‬ה מ א מ ר ל פ ת ו ח ב ב ר ו ך י א ח ר ה מ א מ ר ל ש ו ח ב |‬
‫מ צ ו ת | ‪ 25‬וברכת ב | ‪ 5‬צ הזמן ך • ן ‪ 25‬ש ב ק ר י ח‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ 24‬ברכות < ב ] ו נ כ ת ב ב ג ל י ח מ ן ה ס ו פ ר [‬
‫חטז‬
‫ש ל ב ר כ ת ה ס ז ק ל א ח ר המזון‬
‫שמע[ שבברכת‬

‫׳‬

‫ב‬

‫ב‬

‫‪8‬‬

‫יז ב ך‬

‫י|‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫ברכות א ]‪[9-13‬‬

‫*‬

‫ברנות שסאריכץ בהן ברכת תעניות וברכת של ואש ד‪.‬שנה ובינות של יום הכפורים‪1 .‬‬
‫מברנותיו של ארס ניכר* אס בור הוא ואס תלמיד חכם הוא‪ :‬״ אלו ברבות שאין חותמץ‬
‫בחן בברוך‪ .‬המברך על הסירות ועל המצות ברכת •'הזימון• וברכה אחרונה שבברכת המזון‪.‬‬
‫אלו ברכות‬
‫‪j‬‬
‫ר׳ יוסי הגלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזץ ומאריך בה‬
‫שפותח בהן בברוך כל הברכות כולן פותח בברוך חוץ מן הברכה הסמוכה לקרית שמע ‪5‬‬
‫ובוכה׳ הסמוכה לברכה אחרת שאין פותח בהן בברוך‪ :‬י אלו ברכות ששוחץ בהןברכה‬
‫ראשונה תחלה וסוף ובמורים תחלה וסוף והשוחה בכל ברכה וברכה מלמוין אותו שלא‬
‫ישחה‪ .‬אץ עונין עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך ק ״ ק • ק ה׳ צ ב א ו ת מ ל א‬
‫כל ה א ר ץ כ ב ו ד ו ו ב ר ו ך כ ב ו ד ה׳ מ מ ק ו מ ו כל אלו היה ר יהודה עונה עם‬
‫מזכירין יציאת מצדים בלילות‪ .‬אמר ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים ‪10‬‬
‫המברך‪:‬‬
‫שנה ולא זכיתי שאשמע שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא ל מ ע ן‬
‫ת ז כ ו ר א ת י ו ם צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם כל י מ י ח י י ך ימי חייך הימים כל ימי‬
‫חייך הלילות ׳אלו דברי בן זוטא וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כל ימי חייך להביא‬
‫לימות המשיח‪ ,‬אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירים יציאת מצרים לימות המשיח‬
‫הדי הוא אומד ל כ ן ה נ ה י מ י ם ב א י ם נ א ם ה׳ ל א י א מ ר עוד ח י ה ׳ אשר ה ע ל ה ‪15‬‬
‫א ת ב נ י י ש ר א ל מ א ר ץ מ צ ר י ם כי אם חי ה׳ א ש ר ה ע ל ה ו א ש ד ה ב י א‬
‫א ת זרע ב י ת י ש ר א ל מ א ר ץ צ פ ו ן וגוי אמרו לולא שתיעקר יציאת מצרים מהם‬
‫אלא שתהא מצרים מוסיף על מלכיות‪ .‬מלכיות עקר ומצרים טפילה‪ .‬כיוצא בו ל א‬
‫י ק ר א ש מ ך ע ו ד י ע ק ו ב כ י אם י ש ר א ל י ה י ה ש מ ך לא שיעקר שם יעקב‬
‫הימנו אלא יעקב מוסיף על ישראל ישראל עקר ויעקב טפל ; כיוצא בו א ל ת זכר ו ‪20‬‬
‫ר א ש ו נ ו ת אל תזכרו ראשונות אלו עול של מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אלו‬
‫עול של מצדים ה נ נ י ע ו ש ה ח ד ש ה ע ת ה ת צ מ ח ה ל א ת ד ע ו ה אלו מלחמת של‬
‫גוג משלו משל לפה •הדבר דומה לאחד שפגע מזאב וניצל‪.‬מידו והיה מספר מעשה הזאב‬
‫חזר פגע בואדי וניצל היסנו שכח מעשה הזאב והיה מספר מעשה ארי‪ .‬חזר ופגע בו‬
‫נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והיה מספד מעשה נחש‪ .‬כך ישראל צדות האחרונות ‪25‬‬
‫‪10‬‬

‫‪1‬‬

‫‪12‬‬

‫‪12‬‬

‫‪2‬‬

‫י‬

‫נ׳‬

‫ד׳ ) ש ם ( ;‬

‫‪ 9‬׳סזקאל נ׳ ״ ב‬
‫‪nf'191‬‬

‫נ‬

‫ס ם •י; ג‬

‫מ״ו פ ס ס י ס ק ל ‪* 4 | ! :‬‬

‫שם‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 6‬י ג׳ ג׳‬

‫)שס( •‬
‫י‬

‫נ‬

‫ל׳נ |‬

‫‪ 8‬ישע״‬

‫וי' ג׳ |‬

‫‪ 101‬מ א׳ ה ׳ ; י ל׳ א׳ )א׳ מ י ( ; נ ״ נ ‪ :‬ח ב א ! | ‪ 11/12‬דברים נויז נ׳ ‪ • 15/161‬מ ד י כ י נ ;‬

‫בראסיה ליה ״ | ‪ » 20‬י שס; נ ״ ג ; ך בא |‬

‫‪• 20/21‬פעי׳ מ י נ ייח | ‪ 22‬שם ‪I‬‬

‫ם ב ד כ ו ת ך מ ב ר ב ר י מברכותיו ך ‪ 2‬א ס ב‬
‫‪ 1‬ת ע נ י ת ך ת ע נ י ת *בור י | ‪ 1‬ש ל ‪ . .‬של < ך י ‪j 2‬‬
‫ו ב ר כ ת הזימון[ ב ב ב ר כ ת ך | ‪ 3‬המזו׳‬
‫ך | ‪ 2‬ש ה ן א שאין על נליון מן ה ס ו פ ר ע צ מ ו | ‪ 3‬ב ב ר ו ך < כ ‪j 3‬‬
‫פותחיז ב ד י‬
‫| ‪ 5‬ש פ ו ת ח י ן ב ך י‪ :‬ן ‪ 5‬מן כ ל ‪ ,‬ע ד ב מ ך < ב | ‪ 5‬כולן < י ‪j 5‬‬
‫ף*‬
‫בראשה י כאבות ‪j‬‬
‫‪i 7‬‬
‫ב ך | ‪ 6‬פותחין ב ך י ן ‪ 6‬ש א ד ם ש ג ה ה ‪ .‬ב ה ! ג‬
‫‪ 5‬לקדית שמע[ ל ש פ ע‬
‫ישוח י | ‪ 8‬מ ן ה ׳ ‪ ,‬עד כבודו <‬
‫‪J | 8‬‬
‫‪ 7‬מודים ב ן ‪ 7‬ה ש ח ר ואם ב א ל ש י ח ג ן ‪ 7‬ע ל כ ל » בסו!* כ ל‬
‫ב ה א ר ץ כ ב ו ד ו < ך ~ ‪ 9‬כ ב ו ד ה׳ מ מ ק ו מ ו [ וגו׳ בי{ ‪ 9‬היי• > ק י י א ב | ‪ 9‬ע ו נ ה < ב א ו מ ר ך‬
‫מ‪:‬‬
‫‪j‬‬
‫‪13‬‬
‫בך‬
‫ש א ש מ ע < ד׳ מ ! ‪ 11‬זיםא > ש נ א ם י‬
‫מ ‪ 101‬הדני‪J'11‬‬
‫‪ 10‬ד לעזר ב ר׳ אליעזר‬
‫אלו‪ ,‬ע ד ז ז מ א < מ | ‪ 13‬כ ל ימי חייו[ ב ל מ ן ‪ 13‬ימי חייך > ה ע ו ל ם ה ב א מ' | ‪ 14‬א ת י מ ו ת מ*‬
‫ו ה ל א כ ב ר נ א מ ר ב נ ן ‪ 5t‬מן ל א י א מ ר ע י ג ‪ ° 1 7‬ח < ‪ I‬י>‪ «W 1‬ב ב‬
‫‪j‬‬
‫‪ 14‬ל ח כ מ י ם < ב ‪ 14/15‬ומי ‪15‬‬
‫מ מ ק ו מ ה ב נ מ מ ק ו מ ו ך ן ‪ 18‬ש ת ה א [ ש ת א מ ר > יציאת ך < י | ‪ 18 [ 18‬ח מ ל כ י ו ת‬
‫| ‪Q‬‬
‫‪17‬‬
‫ך‪,‬‬
‫מן ישראל ע ד ש מ ך‬
‫‪j‬‬
‫‪ 18‬ו מ ל כ י ו ת ך ש ע ב ו ד מלכיות ‪3‬״ ! ‪ 18‬יציאת מ ג ר י ם ב ך | ‪ 19‬י ע ק ב עוד ב י ‪19‬‬
‫מ מ ק ו מ ו ‪ jj‬ן ‪ 20‬א ל א > שיהא ב ש ת ה א‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫•<־' ב מן כי ע ד ש מ ך < ך ( ‪ 19‬יטתעקר ‪ 19 :‬ש ס < ‪ j‬י‬
‫> ו ק ד מ ו נ י ו ת א ל ת ת ב ו נ נ ו ב | ‪ 21‬של < ‪,‬‬
‫‪ 2.‬ר א ש ו נ ו ת‬
‫ש ‪ °‬ף | ‪ 20‬ט פ ל ל ו ‪ J‬פ פ ל ה ך ן‬
‫ש ל < | ‪ 23‬מ ג > ו מ ג ו ג ב ג | ‪ 23‬מ ש ל י < ג ף ן ‪ 23‬משל[‬
‫‪f‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 22‬ה ל א תדעוי• < ב ף ן ‪ 22‬זו ב‬
‫| ‪ , 23‬מ פ נ י ב ג ‪1‬‬
‫ד ש מ ע ק ‪ p‬יוחאי א ו מ ד ף‪ ,‬ן ‪ 23‬ל א ח ד > ש ה י ח מ ה ל ך ב ד י ד ב ג ד י ה‬
‫מן ש ב ח ‪ ,‬ע ד ה ז א ב < ג ך | ‪ 24‬ח ז י < ב ‪ 24 :‬ו פ נ ע ‪i‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ 23‬מ ס י י > יייילד כ נ ת ת ח י ל מ ס פ ר י ‪24‬‬
‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ft‬‬

‫‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2 5‬‬

‫יייסני‬

‫נ ך‬

‫‪I‬‬
‫‪ 25‬א ח ר ו נ ו ת ב ג ‪1‬‬

‫| ‪ 25‬ס ס * ר‬

‫> והילד ב ג‬

‫ייתחיי‬

‫‪0 0‬‬

‫•יי‬

‫י‬

‫»‪M‬‬

‫‪2 5‬‬

‫‪ > I‬כד ב ג •!‬

‫ברכות א‬

‫ב‬

‫!‪[14-17‬‬

‫‪3‬‬

‫•]‪[1—4‬‬

‫‪ 1‬משבחות א ת הראשונות‪ :‬״ כיוצא בו ש ר י א ש ת ך ל א ת ק ר א א ת ש מ ה ש ר י כ י‬
‫ש ר ה ש פ ה בתחילה הרי היא שרה על עמה‪.‬עכשו הרי היא שרה על האומות העולם‬
‫שני כ י ש ר ה ש מ ה ‪ ' :‬כ י ו צ א בו ל א י ק ר א ע ו ד א ת ש מ ך א כ ר ם ו ה י ה ש מ ך‬
‫א ב ר ה ם בתחילה הרי אתה אב על ארס ועכשו הרי אתה אב לכל באי העולם ש׳‬
‫א ף על סי שחזר וקרא אברהם אכרם אינו לגנאי‬
‫‪ 6‬כ י א ב ה ס ו ן נ ו י ם נ ת תי ך‪:‬‬
‫אלא לשבח ליהושע הושע אינו לננאי א ל א לשבח הוא אברם עד ש ל א נ י ד ב ר עמו הוא‬
‫אכרם משנידבר עמו הוא הושע עד ש ל א נכנס ל נ מ ל ה הוא הושע סשנכנס ל ג מ ל ה ‪.‬‬
‫משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל לשון חכה ולשוןזירוז‪ .‬הם הם‬
‫עד שלא נירבר עסהם והם משנידבר עמהם הן הן עד ש ל א נכנסו לגדולה חן הן משנכנסו‬
‫כיוצא בו ו י ה י ב ש ל ם ס כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן וכי מה ראה הכתוב‬
‫‪ 10‬לגדולה‪:‬‬
‫להחזיר לה שם הראשון הרי הוא אומד כ י ע ל א פ י ו ע ל ח מ ת י ה י ת ד ‪ .‬ל י ה ע י ר‬
‫ה ז א ת יכל אף עכשו הרי היא בתמה תלמוד •לומר ה ה ר ח ס ד א ל ה י ם ל ש ב ת ו‬
‫הרי היא בחמדה ובתאוה מלמד שכפר לה חורבגה מגיין שאין השכיגה חוזרת לתוכה‬
‫עד שתיעשה הר תלמוד לומר ו י ה י ב ש ל ם ס כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן מציגו כשהוא‬
‫‪ 15‬שלם קרוי הר הא אין השכינה שורה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הד שני ו י ק ר א א ב ר ה ט‬
‫א ת ש ם ה מ ק ו ם ה ה ו א ה׳ י ד א ה א ש ד י א מ ר ה י ו ם ב ה ר ה׳ י ר א ה ואומר‬
‫ז כ ו ר ה׳ ל ב נ י א ד ו ם א ת י ו ם י ר ו ש ל י ם אימתי כשיעקרו יסודותיה הימנה‬
‫האומרים עדו ע ר ו ע ד ה י ס ו ד ב ה ‪.‬‬
‫הקורא א ת שמע צריך שיזכיר יציאת מצרים באמת ויציב ר׳ אומד צריך‬
‫ב‬
‫ב‬
‫‪ 20‬להזכיר בה מלכות אחרים אומרים צריך להזכיר בה מכת בכורות וקריעת ים סוף‪ :‬ה ק ו ר א‬
‫‪.‬את שמע צריך שיכון א ת לבו ר אחי אומר משום ד׳ יהודה אם כיון לבו בפרק ראשון‬
‫אע״פ ש ל א כיון את לבו בפרק האחרון י צ א ‪ :‬ה ק ו ר א א ת שמע למפרע ל א יצא וכן‬
‫בהלל וכן בתפילה וכן במנילה‪ ' :‬ה ק ו ר א א ת שמע וטעה והשמיט בה פסוק אחד ל א‬
‫יתחיל ויסרא א ת הפסוק בפני עצמה א ל א מתחיל באותו‪.‬פסוק וממר‪.‬עד סוף וכן בהלל‬
‫‪ 25‬וכן בתפילה וכן במנילה‪ .‬הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקרא חצייה ונמר עמהן לא‬
‫יתחיל ויקרא מראשה ועד אותה מקום א ל א מתחיל מראש ונומר עד סוף וכן בהלל‬
‫וכן בתפילה וכן במנילה ‪ :‬הקורא א ת שמע וטעה‪ .‬ואינו יודע היכן טעה חוזר לראש‬
‫‪5‬‬

‫‪1 6‬‬

‫‪17‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1‬י ג ף‪ ,‬פ‪ 0‬י |‬
‫‪p‬״‬
‫‪15/16‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ 1/2‬ביאשיה ״ ז <ו״ו‬

‫סהנויו |‬

‫‪10‬‬

‫מהנים‬

‫בלאשיה כיב ״ ד |‬
‫לקמן מגלה‬

‫נ׳ אי;‬

‫‪j‬‬

‫‪3‬‬

‫מיו ג׳ |‬
‫‪17‬‬
‫יל׳ יי‬

‫סם |‬
‫‪It‬‬

‫‪ 8/4‬ס ס ״ ז הי | ‪ 5‬שם | ‪5‬‬

‫׳ימיה‬

‫סהל‪-‬ס קל״ז י |‬
‫)נ‬

‫‪,‬‬

‫יי(;‬

‫ל״נ ל״א‬

‫|‬

‫‪ 13‬שס |‬

‫‪ 19‬י נ׳ ד׳ )א׳ נו׳( |‬

‫ג מגלה ״״‪ r‬י |־‬

‫‪12‬‬

‫ש‬

‫‪ 23‬ש‪| 0‬‬

‫ההליס‬

‫שמוט ק י ע | ‪ 10‬ס ם‬
‫ס״ג!‬

‫״ז ן‬

‫‪ 14‬שס ננ״ו ג׳ |‬

‫‪ » 20‬י׳ א׳ י‪ ,‬נ ״ ג |‬

‫‪0 27‬ס |‬

‫איכותה‬
‫‪ ] I‬ן ר ש ע ל ש ר ה אחר‪ .‬ה ד ר ש על א ב י ה ם ב ;ךן[ ן ‪ 2‬ה י י < ב ף | ‪ 2‬ש י י ב ך ‪j 2‬‬
‫ג ל א ו מ ה ך | ‪ 2‬חדי היא[ ה י ח ח | ‪ 2‬על כ ל באי ע ו ל ם ב ל כ ל ה ע ו ל ם בלו נ ל כ ל ה א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ד!‬
‫< ב ג ך | ‪ 4‬ל כ ל אדם ‪ 3‬ג | ‪ 4‬ועכשו[ לכסו!» ב ך ו ‪ 4‬ל כ ל ה ע ו ל ם ב ך ן ד אברכי‬
‫צ את‬
‫‪ 7‬יהושע מ ש נ כ נ ס ב | ‪ 8‬ש מ ו א ל ש מ ו א ל > ביל! ב ך | ‪ 8‬לשון ז ר ה‬
‫משנדבר[ אברהם משנדבר ב ן‬
‫ומעונתו ב צ י ק < | ‪ 10‬ח כ ח ו ב [ ה ק ב י ה | ‪ 11‬הדי הוא[ לפי שהיא ד ש נ א מ ר ב | ‪ 12‬ה ז א ת <‬
‫‪j‬‬
‫ב ך ‪10‬‬
‫חורבתח ‪I‬‬
‫‪i‬‬
‫‪13‬‬
‫> ל מ ן היום‪ .‬א ש ד בנו א ו ת ה ע ד ה י ו ם ה ז ה ל ח ס י ד ה מ ע ל פ נ י ך | ‪ :2‬ה י א > ב א ף ב‬
‫ב‬
‫׳ ‪ 3‬ד > ה ה ד הטוב ה ז ה והלבנון ך ; ‪ 14‬ומעונתו כ צ י ח‬
‫‪ 13‬מניין < | ‪ 13‬ש כ י נ ה | ‪ 13‬ל ת ו כ ה < | ‪14‬‬
‫מ ן ד‪.‬א ע ד ה ר < |‬
‫‪i 15‬‬
‫‪ 14/15‬מ צ י נ ו ש נ ק ר א שלם ונקרא ה ד ש נ א מ ׳ ב ה ר ה׳ יראה ב‬
‫ך |‬
‫<ב‬
‫< \ ‪ 17‬מ א י מ ת י ך י ;‬
‫< | ‪ 17‬מן א ת ‪ ,‬ע ד ירושלים‬
‫‪ 15‬שורה < ‪ 3‬ש | ‪ 16‬מ ן אשר‪ ,‬עד י ר א ה‬
‫מ א י מ ת י ע ד ו ערו עד ה י ס ו ד ב ה מ ש נ ע ק ר ו י ס ו ד ו ח י ה מ מ נ ה כ ‪ 19‬ל ה ז כ י ר ‪ 3‬ך י | ‪ 20‬בכורים‬
‫‪17/18‬‬
‫‪ 20/21‬מן ה ק ו ר א ‪ ,‬עד ל ב ו < י ‪ <1‬כיון > א ת | ‪ 22‬אחרון‬
‫‪ 3‬י | ‪ 20‬ק ר י ע ת ים םוןו ו מ כ ה ככורים ‪| 3‬‬
‫וכן ‪ . . .‬ב מ ג ל ה ( א\‪ 1‬ב ה ל ל ובקריאת ה מ ג ל ח‬
‫| ‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫שנ• י ן ‪ 22‬א ע י פ ‪ . . .‬יצא[ שוב אינו צ ר י ך‬
‫בל ‪i‬‬
‫יי״יי ? י א‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫כן י | ‪ 24‬אוחו פ ס ו ק | ‪ 24‬עד כו|« < ‪ 25 | 3‬וכן ב מ ג ל ה וכן ב ת פ ל ה ; ‪ 25‬נ כ נ ס ‪3‬‬
‫‪8 6‬‬
‫| ‪ 27‬ל ר א ש ה‬
‫| ‪ 27‬ל ח י ק‬
‫| ‪ 26‬י ע י‬
‫‪ 261‬ו ג ו מ י <‬
‫ש נ‬

‫ז‬

‫ך‬

‫פסלים‬

‫י י‬

‫עי ב נ‬

‫ב‬

‫ב‬

‫נ‬

‫ב ך•‬

‫ברכות ב ]‪[6-15‬‬

‫‪4‬‬

‫הפרק טעה באמצע הפרק חוזר לראש המרה טעה ‪ p‬כתיבה ראשונה לכתיבה האחרונה ‪1‬‬
‫חוזר לכתיבה הראשונה ‪ ••:‬כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפםיקין לקרות שמע ואין פפסיקין‬
‫לתפילה ר׳ אומר כשם שאין מפסיקין לתפילה כך אין סססיקין לקרית שמע ד׳ חנניא כן‬
‫עקביא אומר כשם שספסיקין לקרות שפע כך מפסיקין לתפלה אמר ר׳ אלעזר בר‬
‫צדוק כשהיה רבן נמליאל ובית דינו ביבנה היו עסוקק בצורכי ציבור לא היו מפסיקין ‪5‬‬
‫שלא להסיע מליבן‪ :‬י כתףאעיפ שמשאו על כתיסו הרי זה קורא אבל כשעה שפורק‬
‫וטוען לא יקרא לפי שאין לבו מכון בין כך ובין כך לא יתפלל עד שעה שיפרק ‪:‬‬
‫״ פועלים קודאין כראש האילן ומתפללין בראש הזית בראש התאינה ושאר כל האילנות‬
‫יוררין למטה ומתפללין‪ .‬בעל הבית בין כך וכין כך יורד למטה ומתפלל‪ :‬י פועלים קודאין‬
‫את שמע ומברכין לפניה ולאחריה אוכלין פיתן מברכין לפניהם ולאחריהם מתפללין‪10‬‬
‫שלשה פעמים שמונה עשרה אבל אין מורידין לפני התיבה‪ :‬השושבינים ובל בני החופה‬
‫פטודין מן התפילה ופן התפילין כל שבעת הימים וחייבין בקרית שמע רבי שילא אמר‬
‫קברו את המת ועמדו בשורה שורה הפנימית‬
‫חתן פטור וכל בני החופה חייבץ‪:‬‬
‫הרואה את הפנים פטורין ושאינה רואה את הפנים חייבין‪ .‬ר׳ יהודה אומד אס אין‬
‫שים אלא שורה אחת העומדים לשום כבוד חייבין לשום אבל פפורק‪ .‬ירדו להספד ‪15‬‬
‫הרואין את הפנים פטורין ושניים להם חייבין וכל העםוקין להספד םפסיקין לקריתשמע‬
‫ואין מפסיקין לתפלה‪ .‬מעשה והפסיקו רבותינוילקרית שמע ולתפילה; בעל קרי חולה‬
‫שנתן עליו תשעה קבין מים הרי זה קורא אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד‬
‫שיבוא בארבעים סאה רב• יהודה אומר ארבעים סאה‪-‬פכל מקום‪ :‬י הזבין והזבות והנדות‬
‫והיולדות מותרין לקרות בתורה ולשנות במשנה במדרש בהלכות והנדות ובעלי קייץ ‪20‬‬
‫אסורין בכולן ר יוסי אומר שונה הוא כהלכות הרוגליות ובלבד שלא יציע את המשנה‪:‬‬
‫בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזנו ואינו‬
‫מברך לפניה ולא לאחריה‪ .‬דברי ר מאיר וחכמים אומי קורא את שמע ומשמיע לאזנו‬
‫ומברך לפניה ולאחריה אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר׳ עקיבא והיינו קורין‬
‫‪.‬את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קםדור אחד שהיה עומד על הפתח אפיו ‪25‬‬
‫הרי שהיה עומד בשדה ערום או שהיה עושה מלאכתו‬
‫לוי אין שעת הסכנה ראייה ‪:‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫!נ‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪ 2‬י נ׳ ב׳ )א׳ ה׳(‪ ,‬ביכורים ס״ה בי)ג׳ ג׳( | ‪ 6‬י ה׳ א ׳ ) ב ׳ סי( | ‪ 9‬י ש‪ ; 0‬נ נו״ז | ‪ H‬ג סוכה כ״ה‪I :‬‬
‫‪ 13‬י ו׳ ב׳ )ג׳ בי(‪ ,‬סנהדל־ן נ׳ א׳ <ג׳ ט ( ‪ 5‬נ ״ ט ‪ . 1 7 | :‬י ו׳ נ׳ )נ׳ י י ( ; ג כ׳׳ב‪ 19 [ :‬י טס; ‪ j‬כיב |‬
‫‪ 26‬לקמן מלומויז ג׳ א ׳ ; ע׳ ף הזליע‪,‬‬

‫‪ 22‬י ש‪ ;0‬ג שס י [‬

‫ועי » ״ נ ג׳ )ט׳ גי(; ג סוכה ״ ‪| :‬‬
‫ר א מ ו‬

‫ז נ | ‪ 1‬לכתיבה‬
‫‪ 1‬ב א מ צ ע ה פ ר ק יחזור ל ר א ש ‪ j‬בין פרק ל פ ר ק יחזור ל ט י ק‬
‫!‬
‫‪2‬‬
‫ל ק ר י ת ב ך | ‪ 3‬מן כ ש • ‪ ,‬עד ש מ ע < י ‪j‬‬
‫‪I‬‬
‫< ב ד | ‪ 1‬ל א ח ר ו נ ה ב ד ‪' ' I 2‬י־יזיי ב‬
‫ל ת פ ל ה > ולחפלין ו ל ש א ר כ ל מ צ ו ת ש ב ת ו ר ה ו | ‪ 6‬מ ל ב י ב |‬
‫‪ 3‬חנגייי ב ח ניבא ד ן ‪ 4‬ע ק י ב א ‪I 4‬‬
‫< ב ד ‪ 8‬קורי}‬
‫‪ 7‬שעי׳‬
‫שערק | ‪ 7‬מתבוין |‬
‫ד | ‪ 6‬אבל > לא יתחיל י ‪j 6‬‬
‫‪ 6‬הכת‪3 ,‬‬
‫‪ 8‬או בראש ב ך | ‪ 8‬ה א בשאר י | ‪ S‬כ ל האיל! ב | ‪ 9‬לעולם יורד י | ‪ 9‬י ר ך | ‪ 9‬ו מ ת פ ל ל‬
‫בך!‬
‫א ת פתן | ‪ 10‬למניה ולאחריה ב ך ‪j‬‬
‫‪I j 10‬‬
‫קריאת ש מ ע‬
‫‪j | 9‬‬
‫ל פ י שאין ד ע ת ו מ י ו ש ב ת עליו‬
‫‪ 11‬יוריין נ ין ‪ 11‬ה ח ו ס ה [ ה ח ב ו ר ה | ‪ 14‬ה ר ו א ה א ת הפנים < נ ‪2‬‬
‫‪ 11‬שלש | ‪ 11‬של י״ח ב‬
‫שורה ה ר ו א ה א ת ‪ ,‬ה פ נ י מ י ת ך | ‪ 14‬פ ט ו ר ה כ ך־ [ ‪ 14‬ה ח י צ ו נ ה ב | ‪ 14‬א ת ה פ נ י מ י ת | ‪ 14‬חייבת‬
‫פטורין >‬
‫| ‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫העומדיש > שם ב ן* •| ‪ 15‬ל ש ם ב ך ן' ‪ 16‬א ת ה פ נ י מ י ת ד פ נ י מ ה‬
‫‪j‬‬
‫ך ‪15‬‬
‫‪ is‬חייבין >‬
‫ף ן‬
‫ויש אומרין | ‪ 16‬ושניים ל ה ס [ ושאין ה א י ן א ת ה פ נ י ם ב ה פ נ י מ י ת‬
‫‪ I‬י י ן [ ו א ם יי | ‪ 17‬מ ע ש ה >‬
‫ה ס ו פ י ב ד ה ה ס פ ד י | ‪ 16‬העוםקין ף י | ‪ 16‬ב ה ם פ י ב ד י‬
‫ש נ ס ל ו עליו י ן ‪ 18‬הרי ז ה קורא[ ט ה ו ר ל ע צ מ ו י‬
‫‪y‬‬
‫|‬
‫‪18‬‬
‫ה י ה ו | ‪ 17‬ש ה פ ס י ק ו ‪ 3‬ך | ‪ 17‬ח ו ל ה <‬
‫שחור ב ד י א ל ע צ מ ו ‪ 18 | 3‬אינו ‪ . . .‬הרכיס[ ל א ח ר י ס | ‪ 19‬הזבין ומצורעין ובאין ע ל נ ד ו ח נ זבין‬
‫ובועלי נ ד ו ת 'וזבין י | ‪ 20‬קורין בתורה ושוני; מ ד ר ש ו ה ל כ ו ת ו ה ג ד ו ת י ב ת ו ד ה בנכיאיס ובכתובים וגמרא‬
‫ו ב ה ל כ ו ת ו ב א ג ד ו ת ד א כ א כר א ח א ב ש ם רבי ש ו נ ה ה ל כ ו ת ואין ש ו נ ה ה ג ד ו ת ‪ 21 | 2‬ר׳ יהודד׳‪3‬ך!‬
‫‪ 22‬לאזניו | ‪ p 23‬ואינו‪ ,‬עד ל א ח ר י ה < ב |‬
‫‪ 21‬אומר > אבל | ‪ 21‬ה ר ג י ל ו ת ב ך ר י ג י ל ו ת י |‬
‫‪ 24‬ר׳ עקיבה > ב ב י ת ה מ ד ר ש ך ב ב י ת‬
‫‪ 23‬לאזניי ב י ]וכן ג ר ס הרשביא[ ‪ 241‬א מ ר ר׳ מ א י י < ג‬
‫ה מ ד ר ש לפני ד׳ ע ק י ב ״ ב ‪ 25 1‬קצדור ]זבגליון קםדר[ א ‪ 251‬א מ ר ;‪ 26‬ש ח י ה ע ו ש ה [ ע ו ש ה !‬
‫‪9‬‬

‫>‬

‫ב‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫ברכות ב ]‪ [16-24‬ג ‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 1‬ערוס הרי זה מכסה עצמו בתבן ובקש ובכל דבר וקורא אף על סי שאמרו אין שבחו של‬
‫אדם להיות יושב ערום שכשברא הקכיה את האדם לא בראו ערום שנ׳ ב ש ו מ י ע נ ן‬
‫ל ב ו ש ו זה השפיר ו ע ר פ ל ח ת ו ל ת ו זה השיליה‪ .‬הרי שהיתר‪ .‬מטפחת של בנד ושל‬
‫עור חגורה לו על םתניו דרי זה‪ .‬קורא בין כך ובין כך לא יתפלל ער שיכסה ליבו‪.‬‬
‫לא יכניס אדם את ראשו בתוך חיקו ויקרא את שמע ואם היתד‪ .‬אפיקרסתו חגורה‬
‫שניים שהיו ישנים בטלית אחת אינן רשאין לקרות את‬
‫לו מבפנים הרי זה מותר‪:‬‬
‫שמע אלא זה מתכסה בכסותו וקורא וזה מתכסה בכסותו וקורא‪ ,‬אם היו בנו ובתו‬
‫קטנים הרי זה מותר; *' קטן שיכול לאכל כזית פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע‬
‫אמות ואין סורשין אלא משל אדם ומשל כלבים בזמן שנתן לתוכו עורות‪ :‬״ נדף‬
‫ש ל רעי ועביט של פי רנלים עמו‪.‬בבית הרי זה מרחיק‪.‬ארבע אמות וקורין שלפני המטה‬
‫נותן לתוכו מיס כל שהוא וקורא ואם‪.‬לאו לא יקרא ר׳ זכאי אומר אם נתן לתוכו‬
‫רביעית מיס יקרא ואפ לאו לא יקרא רבן שמעון ביג אומר שלפני המטה לא יקרא שלאחר‬
‫המטה יקרא ר׳ שמעון בן אלעזר אומר אפיי כל הבית בולו כעשר אמות ומונח בתוכו‬
‫לא יקרא עד שיכסנד‪ .‬או יניחנה תחת המטה‪ " :‬לא יכנפ אדפ למבואות המטונפין‬
‫‪ 15‬ויקרא את שמע ולא עוד אלא אפי׳ נכנס כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד שיצא מרשות‬
‫כל אותו מקום ויקרא‪ :‬ל א יעמוד אדפ ויתפלל וצריך לנקביו שנ׳ ה כ ו ן ל ק ר א ת‬
‫א ל ה י ך י ש ר א ל‪ * :‬לא יפיל את המיס במקום שמתפלל אלא אם כן ירחיק ארבע‬
‫אמות יבשו או נבלעו הרי זד‪ .‬מותר; הנכנס למרחץ מקום שבני ארס עומדין לבושין‬
‫יש שם מקרא ותפלה ואין צריך לומר שאילת שלום נותז את תסיליו ואין ציר שאינו‬
‫‪ 20‬חולץ את תסיליו‪ .‬מקום שבני אדם עומדין ערומים ולבושים יש שם שאילת שלום ואין‬
‫שם מקרא ותפלה איגו חולץ את תםיליו ואינו נותן בתחילה מקום שבני אדם עומדין‬
‫ערומים אין שס שאילת שלום ואצ״ל שאינו נותן‪ •* :‬הילל‪.‬הזקן אומר אל תראה ערום‬
‫אל תראה לבוש אל תראה עומד אל תיראה יושב אל תיראה שוחק אל תראה בוכה‬
‫ש׳ ע ת ל ש ח ו ק ' ו ע ת ל ב כ ו ת ו ע ת ל ר ח ו ק מ ח ב ק ‪.‬‬
‫ג כשם שניתנה קבע לקרות שמע כך נתנו חכמים זמן לתפלה‪ .‬ספני מה אמרו‪.‬‬
‫*תפלת השחר עד חצות שכן תמיד של שחר היה קרב עד חצותר׳ יהודה אומר עד ארבע‬
‫‪1 9 5‬‬

‫‪17‬‬

‫ג‬

‫‪1 0‬‬

‫נ‬

‫‪3 1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪28‬‬

‫‪2 5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 2/3‬איונ כ י ס ט׳ | ‪ 3‬שס | ‪ j 5‬ביד‪ :‬ן ‪ 6‬שם! ‪ 8‬לקמן סגיגה א׳ נ׳ ועי׳ פ ס ע*מב•; ה׳ ׳״ד ; י ו׳ ד׳ )ג׳‬
‫)ב׳ גי( ‪ ,‬מנלה‬
‫ה׳(; נ סובה כיה | ‪ 9‬י שפ ; } שס! י! ‪ j 14‬כ י ד ‪ :‬ומי׳ י ד׳ נ׳ )ב׳ אי( | ‪ 16‬י ד׳ ך•‬
‫י ד׳ נ׳‪)|18‬ב׳‬
‫מ״א נ ׳ ) א ׳ ״ ( ד שמול רגלן | ‪ 17J16‬עמוס ד׳ ״ ב | ‪ 17‬י ו׳ ד )נ׳ סי(; נ כיה ; מנלה כיז‪:‬‬
‫נ י ( ; נ שנס ״ | ‪ 22‬המאמל הזה לא נזכי בשום מקים בסלמידיס ינמדלשיס מיז מדלן אלץ ל נ ה יש דוגמשה‬
‫)מיד( ‪ 24‬קהלם נ׳ ד׳ | ‪ j 25‬פ׳׳י‪; :‬‬
‫ב ש ו מ ו ( ‪ 3‬לבושו‬
‫‪ 2‬ערום > זה מ כ ס ה עצמו כ ת ב ן ו כ ק ש ו ב כ ל ד ב ר וקורא אע״ס ש א ס ר ו | ‪ 2‬כ ש ב ר א ‪j 2‬‬
‫וערסל ח ת ו ל ת י ב ך > בשוטי ענן לבושי ב ‪ 8 ,‬והשליח ב ך | ‪ 3‬ח ת ו ל ת ו < | ‪ 3‬מ ט פ ח ת [ טליתו נ ‪i‬‬
‫>‬
‫כין ‪ . . .‬יתפלל[ א כ ל ל ת פ ל ה ן ‪ 4‬א ת‬
‫‪j | 4‬‬
‫> ישל שק ‪ | j‬־‪ 4‬לו < ג | ‪ 4‬מוהר ל ק ר ו ת‬
‫‪ 4‬עור‬
‫שהיו < |‬
‫א פ ד ק ס ח ב אטרםתו ך ‪f 6‬‬
‫לבו ‪ j‬ן ‪ 5‬לא י כ נ ס ב ד " | ‪ 5‬ל ת ו ך א ו נ י ב ל ת ו ך קוכו ך ‪j 5‬‬
‫‪ 6‬לקרוא | ‪ 7/8‬אס בניו ובני ביתו ק פ נ י ס ב ג ך | ‪ 8‬כזית > דגן ב י | ‪ 8‬מ ס י | ‪ 9‬ל א יקרא א ר ס‬
‫ועבים < ב י !‬
‫| ‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫ק י ש ל א כ נ ג ד צ ו א ת א ד פ ו ל א כ נ ג ד צ ו א ת חזדיפ ו ל א כ נ ג ד צ ו א ת כ ל כ י ס מ ס ן‬
‫יי י י י י י י ב ‪ 10‬א ח ד ש ל רעי ו א ח ד של טי י ] ‪ 10‬צריך ל ה ר ח י ק ס מ נ ו ‪ 11 1 1‬א פ נתן לתוכי ב | ‪ 11‬א פ <‬
‫י | ‪ 13‬א פ ״ טרקלין• עשר על ע ש ר י | ‪ 13‬א מ ו ת > וגר‪,‬״ ש ל דעי | ‪ 13‬ו מ ו נ ח ב ת ו כ ו < י ‪ 14 1‬שיכניםנה‬
‫ך שיוציאנה נ | ‪ 1 4‬א י > ע י ב | ‪ 14‬ב מ ב ו א ו ת ב ך | ‪ 14‬ה מ ט ו נ פ ו ת ב ך | ‪ 15‬אפי׳ נ ב נ פ < ך אפי׳‬
‫א מ ר ר ב אידא בריש ב ש פ ר׳ יוחנן ל א יעמוד י ר׳ שמואל‪..‬בר נ ח מ נ י א מ ר ד׳ יונתן ‪;3‬‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫קירא ובא י‬
‫א מ ו ת > ה מ ט י ל א ת ה מ י כ ל א י ת פ ל ל באותו מ ק ו ם‬
‫‪I‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 17‬ל א יטול ך > א ד פ ב | ‪ 17‬מ ר ח י ק ב ך‬
‫י ץ ב ד י! ‪ 19‬ש א י נ ו ‪ < .‬א ו ‪ 20‬לבושין וערופין‬
‫א ל א א״כ ה ר ח י ק ]עד ש י ה ל ך י[ א ר ב ע א מ ו ת ב ו | ‪ 18‬ל ב י ת י‬
‫< י | ‪ 21‬שרוב בני‬
‫ד מקצתן ערזמין מקצתן' לכושין י ‪ 21 1‬ולא ח פ ל ה י ‪ 211‬א ת < י | ‪ 21‬ל כ ת ח ל ה ד‬
‫עת‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫א ת < י ) ‪ 22‬ש ל א יתן י | ‪ 23‬תראי׳ כ ך ן ‪ 23‬צ ו ח ק‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫רגילין ל ה י ו ת ע ו ט ד ץ י‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫ו ע ת ‪ . .‬מ ח ב ק < ! ‪ 25‬מן כ ש ם ‪ ,‬ע ד ל ת פ ל ה < ‪13‬‬
‫‪g‬‬
‫|‬
‫‪24‬‬
‫לבכות ועת לשחיק ב ף > ע ת ל ח נ ק ב‬
‫‪ 26‬ק ר ב > והילד ‪I‬‬
‫| ‪ 26‬ח י ה <‬
‫‪ 25‬ש נ י ת נ ה [ ש נ ת נ ח ח ו ר ה ן ‪ 25‬זמן[ ק ב ע [ ‪ 26‬מ ח י י‬
‫! ס ר ר‬

‫אדם י‬

‫נ‬

‫ץ‬

‫נ‬

‫ברכות ג ן‪(2-10‬‬

‫‪6‬‬

‫שעות וכפני פה אמדו תפלת מנחה עד הערב שכן תמיד יצל בין הערבים קרב עד הערב ‪1‬‬
‫ר׳ יהודה אומר עד פלג המנחה‪ .‬וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעה חפר רביע‪:‬‬
‫ת פ ל ת הערב אין לה קבע ד׳ אלעזר בר יוסא אומר עם נעילת שערים אמר ר׳ אלעזר‬
‫המתפלל תפלת המוספץ‬
‫בר יוסי אבא היה מתפלל אותה עם נעילת שערים‪:‬‬
‫בין משקרב תמיד של שחר בין עד שלא קרב תמיד של שחר יצא‪ * :‬ר׳‪5‬‬
‫עקיבה אומר אס שנדה תפלתו בפיו סימן יפה לו ואם לאו סימן רע לו‪ :‬הוא‬
‫היה אומר כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה היפנו וכל שאק רוח הבריות‬
‫נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו כל שדוח עצמו נוהה בשלו סי׳ יפה לו אקרוח‬
‫עצמו נוחה בשלו סימן דע לו‪ :‬יי בן עזאי אומר כל שלקה גופו‪ .‬מפני חכמתו סי׳ יפה לו‬
‫חכמתו מפני נופו סימן רע לו‪ .‬הוא היה אומר כל שנטרפה דעתו מפני חכמתו ‪10‬‬
‫סיק יפה לו וכל שנטדסד חכמתו מפני דעתו סימן רע לו‪ « :‬המתפלל צריך שיכון‬
‫את לבו אבא שאול אומר סימן לתפילה ת כ י ן ל ב ם ת ק ש י ב א ז נ י ך‪ :‬י אמר ר׳‬
‫יהודה כשהיה ר׳ עקיבה מתפלל עם הציבור היה מקצר מלפני כולן כשהיה מתפלל בינו‬
‫לבין עצמו היה ארם מניחו בצד זה ובא ומצאו כצד אחר מפני הכריות והשתחוייות‬
‫שהיה עושה ‪ :‬י כ ו ל יתפלל אדם כל היום כולו פירש דניאל ו זי מ נ י ן ת ל ת א כ י ו מ א ‪1 5‬‬
‫‪,‬ה ו ה ברך ע ל ב ר כ ו ה י וגו׳ יכול משבא לגולה הוחל תלמיד לומר כ ל ק ב ל ד י הוד‪.‬‬
‫ע ב י ד מן ק ד מ ת ד נ א ‪ :‬י כ ו ל יהא משמיע קולו לאזניו פירש בחגה ח ג ה ה י א‬
‫מ ד ב ר ת ונוי יכול יהא כוללן כולן בבת אחת פירש דוד ע ר ב ו ב ו ק ר וצד‪ .‬ר י פ‬
‫וגו׳ ערב זו תפלת ערבית בוסר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה יכול יהא‬
‫שואל צרכיו ומסתלק פירש בשלמה ל ש מ ו ע א ל ה ר נ ה ו א ל ה ת פ י ל ה רינה זו ‪20‬‬
‫רנה וכן הוא אומר ר נ נ ו צ ד י קיס ב ה י ונוי‪ :‬אין אימרין דבר אחד אמת ויציב‬
‫היה מהלך בםקום‬
‫אבל אומרין דברים אחר פ׳ תפלה אפי׳ סדר וידוי של יום הכפורים‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 5‬ע׳ י׳ ז׳ ב׳ )די א ׳ ( ; הענייפ סיז ג׳ י )ד׳ א י ( ; \ע׳ ‪ j‬יומא פיז‪ 4 | :‬פ י ״ רשנ׳׳א ב ס ״ לף כ י ס ן ‪» 5‬׳ מ‬
‫סוף ס ׳ ; י נוי ד׳‬
‫‪12‬‬

‫נ שם כ ! ‪:5‬‬

‫)‪°‬׳‬

‫י ‪ 'f‬אי ?ד׳ אי(; ג שם |‬

‫אי א׳ ״ ג |‬
‫ג‬

‫יי(‪ ;.‬נ ליל | ‪ 6‬מ אביס ג׳ ״ | ‪ 11‬י‬

‫ל״א‬

‫‪22‬‬

‫‪ 15/16‬מ י א נ ו ' ״ א‬

‫‪ j‬׳ ‪ I 00 16‬ל נ י נ שס‬

‫‪17‬‬

‫‪ 18‬סמלים נ״ה ••ס | ‪ 20‬מלכים א ׳ ס׳ כ י ס !‬
‫‪I‬‬

‫י ל׳‬

‫‪p‬‬

‫<׳‬

‫‪,‬‬

‫י׳(! ג ל״א כ | ‪ 12‬ממלים ״ ״ ז |‬

‫‪ 21‬ההלים ל״ב א ׳‬

‫‪17/18‬‬

‫‪j 21‬‬

‫‪j‬‬

‫שמואל‬

‫מי׳ • ב׳ ל׳ ) א ׳ אי( ‪5‬‬

‫נ כ״נו‪I :‬‬

‫י ״י יי )יי לי(‬

‫ש ה י י נ ‪ 2‬ה מ נ ח ה > שהרי תמיד‪.‬‬
‫‪I 1‬‬
‫‪ 1‬ש ע ו ת > שכן ת מ י ד של ש ח ד ק ר כ יייילר לי יי שעיי׳ נ ד‬
‫ש ל בין ה ע ר ב י ם ק ר ב ו ה ו ל ך ע ד פ ל ג ה מ נ ח ה ‪ .‬ו מ ס נ י מ ה א מ ד ו ה פ ל ח ה ע ר ב אין ל ה ק ב ע שחרי איברין‬
‫ק ר ב ץ והולכין כ ל ה ל י ל ה ‪ .‬ו מ ‪ $‬נ י מ ה א מ ר ו ת פ ל ח ]אסרו של }[ מ ו ס פ י ן‬
‫וסדדין ]שלא נ ח ע כ ל ו מ ב ע ר ב‬
‫כ ל ה י ו ם ש ה ר י קרבן ] ש ל ‪ [J‬מוסםין ק ר ב ו ה ו ל ך ] ק ר נ נ ו ה מופשין קרבין והולכין כ[ כ ל ה י ו ם ‪ .‬ר׳ י ה ו ד ה‬
‫א ו מ ד ע ד ש ב ע ש ע ו ת ש ה ר י ק ר ב ן ש ל ] < נ [ מ ו ס ף ק ר ב ו ה ו ל ך כ ל היום ואיזו ה י א מ נ ה ח ג ד ו ל ה משש‬
‫בדמ|‬
‫שגורה‬
‫< ; ‪ 6‬ר׳ יהודה ן‬
‫אותה‬
‫‪j4‬‬
‫ש ע ו ת ו מ ח צ ה ו ל מ ע ל ה נ ך ן ‪ 3‬ו ' יוסי ‪ 3 :‬ע ת נ ע י ל ת‬
‫‪6‬‬
‫עצמו נ ו ח ה > הימנו ן‬
‫‪8‬‬
‫]משומר׳ חנינא בןדזסא‬
‫‪j 6‬‬
‫י׳יא‬
‫י׳יא‬
‫‪6‬‬
‫‪ 12‬ל ב ו > ל ש מ י ם ג ‪ |12‬ל ת פ ל ה [‬
‫‪ 9‬ע ז ״ ב ‪ j9‬בנופו ב ך | ‪ 9‬ל ו > כ ל ש ל ק ה ‪ 10 :‬ב ח כ כ ת ו |‬
‫‪ 13‬ב פ נ י‬
‫‪ 13‬מ ק צ ר > ועולה‬
‫יהודה > רך ת י ה מנהגו של דיל‬
‫! ‪13‬‬
‫ליבי‬
‫מ פ נ י ט ו ר ח צ ב ו ר ר ן ‪ 13‬ו כ ש ה י א ב ! ‪ 14‬בזוית זי ‪ . .‬בזוית א ח ר ה ב נ > וכל כ ך לסד‪ j ,‬ן ‪ 14‬ה כ ר ע ו ת‬
‫< ב ך ! ‪ 15‬י ה א מ ת פ ל ל והילד ב יהא מ ת פ ל ל‬
‫אדם‬
‫‪J‬‬
‫‪15‬‬
‫ד כ כ ד י ע ו ח נ [ ‪ 14‬ה ש ת ה ו א ו ת‬
‫היא פ ן ‪ 16‬וגו׳ < |‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫בדניאל ב‬
‫‪j j 15‬‬
‫מ ל ו > כ כ ר נ ך ‪ IS J‬מ פ ו ר ש‬
‫‪j‬‬
‫ש ת ן כ א ח ת י ‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪! 12‬‬
‫כבי נאמי‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫דהיהל‬
‫די הוא‬
‫‪ 16‬בדיך ע ל ברכוהי( י ג י ‪I»1‬‬
‫י ה א מ ג ב י ה קילו‬
‫‪I 17‬‬
‫ב נ ד י‬
‫י‬
‫דני׳ פ‬
‫‪j 17‬‬
‫ח י ח ל [ כן י‬
‫‪f‬‬
‫‪16‬‬
‫משבאו י כשבא ך‬
‫ב ח נ ח > שני ב י ־ ‪ 1‬ו ה נ ה ב ד י פ‬
‫! ‪j‬‬
‫‪17‬‬
‫ו מ ת פ ל ל י | ‪ 17‬לאזניו[ < ב ב ת פ ל ת ו נ ך ן ‪ 17‬כ ב ר מ ‪ 5‬ו ר ש‬
‫י ק < נ ך ‪ 18‬יכול י ה א מ ת פ ל ל ש ל ש ת ן‬
‫ך י > ו ק ו ל ה ל א ישביע‬
‫וגוי[ על ל ב י ׳ ב‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫<‬
‫דוד > ש נ א ס י ב ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫ג י י ר ב עיי י י י נ‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 18‬כ ב ר פ י ר ש י כ ד מ פ ו ר ש נ !‬
‫י‬
‫שואל ה ו א ך ישאל א ר ס ‪) j j‬׳•‪ 2‬צרכיו > ואח״כ מ ת פ ל ל ג ד‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 18‬צ ה ר י ם > »‪$‬שיחה ו א ה מ ח‬
‫דבר‬
‫‪j 22‬‬
‫ש ' ב! ‪ 21‬וגוי[ לישרים נ א ו ה ת ח ל ה‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 20‬י י ס ח ל ? < ג | ‪ 20‬ש ל מ ה ‪.‬ד > ש נ א י ב‬
‫ן•'‪ 92‬ש ל < |‬
‫כסדר‬
‫‪6‬‬

‫יפי• >‬

‫ב ד|‬

‫יל >‬

‫נ ד‬

‫ד‬

‫|]‪Q‬‬

‫בד‬

‫נ|‬

‫ס‬

‫ב‬

‫נ |‬

‫ע י =א ב[‬

‫ד ‪.‬כ‬

‫נ נכ=א‬

‫נ ח‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫?‬

‫‪1‬‬

‫כ‬

‫!‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫ג‬

‫ד < ג | ‪22‬‬

‫‪ j3‬ך‬

‫ברכות ג ‪[13-15J‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ 1‬הסכנה ולסטיפ מתפלל תפילה קצרה אתו היא תפילה קצרה ר׳ אלעזר אומר עשה‬
‫רצונך כשמים ותן נחת רוח ליריאיך בארץ והטוב בעיניך עשה כרוך שומע תפלה ד׳‬
‫יוסי אומר שמע קול תפלת עמך ישראל ועשה מהר בקשתם ברוך שוסע תשלה‪ .‬ר׳ אלעזר‬
‫בי צדוק אומר שמע קול צעקת עמך ישראל ועשה סהר כקשתס ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫‪ 5‬אחרים אומרים צורכי ‪-‬עמך ישראל מרובין ודעתן קצרה יהי רצון מלפניך ה׳ אלהינו‬
‫שתתן לכל אחד ואחד כל צורכיו ולכל גויה ונויד‪ .‬די מחסורו כרוך שומע תפלה‪ .‬אמר ר׳‬
‫אלעזר בר צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה בערבי שבתות ומאהבתך ה׳ אלהינו‬
‫שאהבת ‪.‬את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתת לנו ה׳ אלחינו‬
‫את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה ועל הכוס אומר אשר קדש את יופ השבת‬
‫‪ 10‬ואינו חותם‪- :‬י כבוד יום כבוד לילה כבוד יום קודם לכבוד לילה אין לו אלא כוס‬
‫אחד קדושת היום קודמת לכבוד יום ולכבוד לילה‪ .‬לילי שבתות ולילי יטיס טובים יש‬
‫בהן קדושת היום על הכום ויש בהם הזכרה בברכת המזון שבת ו״ט וחולו של מועד‬
‫לא הזכיר‬
‫יש בריס הזכרת היום בברכת המזון ואין להם קדושת היום על הכוס‪:‬‬
‫גבורת נשמים בתחיית המתים ולא שאל את הנשמים מחזידין אותו לא אסר הבדלה‬
‫‪ 1 5‬בחונן הדעת אומרה על הכוס ואס לא אמר מחזירץ אותו ר׳ יוסי אמר אף מי שלא‬
‫הזכיר בשל ארץ מחזירין אותו‪" :‬י כל שאין בו מוסף כנון חנוכה ופורים שחרית‪.‬ומנחה‬
‫מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המורע אס לא אמר אין מחזירין אותו ובמוססין מתפלל‬
‫שבע ואומר קדושת היום באמצע‪ .‬שבת שחל להיות בראש חודש ובחולו של מועד‬
‫שחרית ומנחה מתפלל שבע ואוי מעץ המודע בעבודה ור• אליעזר אומר בהודאה אס‬
‫‪ 20‬לא אמר אין מחזירין אותו‪ .‬ובמוספין מתפלל שבע ואומר קדושת היום באמצע‪ .‬שבת‬
‫יו*ט של ראש‬
‫ויום טוב ויום הכסורים מתפלל שבע ואומר קדושת היום באמצע ‪1‬‬
‫השנה שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ואומר של שבת בפני עצמו‬
‫ושל יום טוב בפני עצמו ומתחיל בשל שבת ובית הלל אוסרים מתפלל תשע‪ .‬יוס טוב‬
‫שחל להיות בשבת ב״ש אומרים מתפלל שמונה ואומר של שבת בפני עצמו ושל יום‬
‫‪ 25‬טוב בפני עצמו ומתחיל בשל שבת וביה אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת וססיים‬
‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪10‬‬

‫י "א ל' ‪0‬׳‬

‫!‬

‫יי( נ כ שסמים ק״ס‪ ,‬שבח‬

‫)א׳ א ׳ ( ; ‪ j‬נ ׳ ו ‪ :‬ל״נ‪ ,‬ועי מ׳״מ ‪! :‬‬

‫ג י ד ‪ 13 ; :‬י עי א ' )סי ני(‪,‬‬

‫ג' ‪7‬׳ ) א ׳ גו׳(! תעגיוס ס י ג ל׳‬

‫‪ 16‬י •־׳א ג׳ ‪ 0‬׳ ‪0‬׳( ! ; צ שבש כיד‪ ,‬פירונין מ׳ ‪ :‬בילה ״ ד‬

‫לאש הפנס ב• י י נ ; י שם ניע ג׳ ״)ד וי( !‪ ,‬שנועוס ל׳׳ג‬

‫א׳ )א׳ הי(; נ עלונין מ ׳ ‪:‬‬

‫‪21‬‬

‫‪j‬‬

‫לקמן‬

‫|‬

‫בשמים > מ מ ע ל ב ‪| j‬‬
‫| ‪j‬‬
‫‪ 1‬ס כ נ ה ד גדודי ח י ח ] ח י ו ת ט ו ל ס ט י ם נ •י ‪ 1‬י ׳ ל י ע ז י ב אליעזר • ‪2‬‬
‫< ב מ ח ח ת נ | ‪ 2‬ברוך > א ת ה ח ' ג נכ < [ ! ‪ 3‬ם ן ר׳ י ו פ י ‪ ,‬ע ד ח פ ל ה‬
‫‪ 2‬רוח < | ‪ 2‬בארץ‬
‫כל‬
‫‪j 6‬‬
‫ך ר׳ יהושע א ו מ ר ש מ ע ש ו ע ת ‪ j . .‬ין ‪ 4‬ק ו ל < ‪ j‬ך ל ת פ ל ת ב ן ‪ 4‬מ ה ר ה ן כ ישראל < ב‬
‫<‬
‫באהבה > למנוחה לקדושה‬
‫מן ש א ה ב ת ‪ .‬ע ד ‪ 9‬ב א ה ב ה < ‪I 9‬‬
‫ב ל צ ר כ י ה י כדי פ ר נ פ ת ן ג | ‪ 6‬כדי ‪j 8‬‬
‫<‬
‫ל ע ב ו ד ה ] ת י ב ה א ח ת מ ט ו ש ט ש ל ג פ ד י [ ל א ו ת ו ל ב ר י ת ל ת ת ל נ ו ב ר כ ה ו ש ל ו פ ב א ר ץ אלקינו ואלקי אבותינו‬
‫ר צ ה ב מ נ ו ח ת נ ו כו׳ א בגליין מ י ד מ א ו ח ר ‪ 6/7 ,‬כ ל מ א ס ר ז ח < נ | ‪ 0‬י א ס אין ב ך ‪ 11,‬קידוש היום ק ו ד פ נ |‬
‫ויום טוב > וראש ח ו ד ש ב ש ב ת וריח ו ח ש י ם וייט ף ‪j‬‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 12‬ל ח פ ! ‪ 12‬ה ז כ ר ת היום ד ק ד ו ש ת חיים ב‬
‫בברכת חשניס ג ך א פ ל א שאל‬
‫‪ 13‬הזכרת[ י ר ו ש ת י | ‪ 13‬ט ע ה ולא הזכיר ג| ‪ 14‬ולא ש א ל ה ] ו ש א ל ה‬
‫‪ 14/15‬ו ה ב ד ל ה כ ת ו נ ן ה ד ע ת אין מחזייין אותו מ פ נ י שיכול ל א ו מ ר ח ע ל ה כ ו ם ג ‪i‬‬
‫ב ב ר כ ת השנים י ן‬
‫‪ 16‬הזכיר > ב ר י ת ב ך ת י ר ה } ‪ i j‬׳ ‪ l‬ופורים > ע ר כ י ת ב נ ך ! ‪ 17‬ה מ א ו ר ע נ ד י > ב ה ו ד א ת ‪j‬‬
‫‪ 17‬אין < ‪ 17 ,‬א ו ה ו > וכל שיש כי םוסל* כגון ר*ש ח ו ד ש וחולו ש ל‬
‫‪ 17‬א ס ר > מעין ה מ א ו ר ע‬
‫מ ת פ ל ל ש מ ו נ ח ע ש ר ת ו א ו ס ר ק ד ו ש ת חיופ ב ע מ ד ה ר׳ אלעזר‬
‫מיעד ש ח ר י ת ו מ נ ח ה ] ב ש ח ר י ת ו ב מ נ ח ת‬
‫< ; ‪ 19‬ב ש ת ר י ת‬
‫א ו מ ר ב ה ו ד א ה ]בהודייה כ [ ו א ס לאו מחזירין אותי ב ך ן ‪ 18‬מן ש ב ת ‪ ,‬עד ‪ 20‬ב א מ צ ע‬
‫מעין ה מ ו ר ע בעבודה[ ק ד ו ש ת ה י ו ס ב א מ צ ע ב ]ובגליון מיד מ א ו ח ר ו כ ת ב מ ט ו ש ט ש‬
‫‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫ובמנחה ב‬
‫איחא• ח ס ו ד י ' כ ח ס ר י והכי ק א מ ד מזכיר של ריר‪ .‬וחולו של ‪ .‬מ ו ע ד ב ע ב ו ד ה ר׳ אליעזר א ו מ ר ב ה ו ד א ה ( ‪r‬‬
‫< ך | ‪ 21‬ב א מ צ ע > רבן שמעון בן ג מ ל י א ל ור׳‪.‬יוחנן כ ן‬
‫‪ 20/21‬כ ש ב ת ובי״ט ו כ י ה י נ ב יום טוב‬
‫ט א ו מ ר י ס ק ד ו ש ת חיום ב א מ צ ע‬
‫נ י ו ק א א ו מ ר י ם כ ל מ ק ו ם ש מ ת פ ל ל ש ב ע ]שזקוק ל ש נ ע‬
‫‪ 22‬להיות־ < כ ך ; ‪ 22‬ש מ ו נ ה ע ש ר ה ונקוד ע ל ע ש ר ה ל ס י מ ן ש ט ע ה ‪ ] 3‬ו נ ק ר ע ש ר » כ ס ק י ס שמונח[ ן‬
‫;‬

‫ב‬

‫בבלו‬

‫ברכות ג ‪[16-21J‬‬

‫‪8‬‬

‫נשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי נתן אופר אף חותס כרוך מקרש השבת‪1‬‬
‫סומא ומי שאין יבול לכוין את הרוחות מטנק לבס לפני המקום‬
‫וישראל והזמנים‪:‬‬
‫ומתפלליןשנ׳ ו ה ת פ ל ל ו יא ל ה׳ ד ד ך א ר צ ם א ש ר ב ח ר ת כה‪ .‬העומדים בחוצה‬
‫לארץ מכונין את לבם כננד א ‪ p‬ישראל שנאמר ו ה ת פ ל ל ו א ל ה׳ ד ר ך א ר צ פ‬
‫א ש ר ב ח ר ת ב ה העומדים בארץ ישראל מכוונץ לבן כנגד ירושלם שני ו ה ת ס ל ל ו ‪5‬‬
‫א ל ה ע י ד ה ז א ת ‪ .‬העומדים בירושלם מכונין את לבם כננד בית המקדש ומתפללין‬
‫שני ו ה ת פ ל ל ו א ל ה מ ק ו ם ה ז ה נמצאו העומדים צצפון פניהם לדרום העומדים‬
‫בדרום פניהם לצפון העומדים במזרח פניהם למערב העומדים במערב פניהם למזרח ונמצאו‬
‫כל ישראל מתפללין למקום אחד‪ :‬״ לא יעמוד לא על גבי מטה ולא על גבי כסא‬
‫ולא על גבי ספסל ויתפלל שאין גבהות לפני המקום שנ׳ מ מ ע מ ק י ם ק ר א ת י ך ה׳‪10‬‬
‫אס היה זקן או חולה הרי זה מותר‪ :‬י׳ היה רוכב על החמור אם יש לו מי שיאחז את‬
‫חמורו ירד למטה ויתפלל ואם לאו ישב במקומו ויתפלל רבי אומר בין כך ובין כך יתפלל‬
‫היה טשכיפ לצאת לדרך גוטל שופר ותוקע לולב‬
‫במקומו ובלבד שיהא לבו מכוון‪:‬‬
‫ומנענע מנילה וקורא בה ומתפלל ולשיגיע זמן קרית שמע קורא היה משכים לישב בקרון‬
‫או בספינה הרי זה מתפלל ולכשיניע זמן קרית שמע קורא‪ :‬׳ היה עומד באיס^ךטיא או ‪15‬‬
‫כפלטיא הרי זה ענבר פני חמור ופני חמר ופני קדר אינו פוסק‪ .‬אמרו עליו על ר׳‬
‫חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל נשכו ערוד ולא הפסיק הלכו תלמידיו ומצאוהו‬
‫מת על סי חורו אמרו אוי לו לארם שנשכו ערוד אוי לו לערוד שנשך לבן דוסא ‪:‬‬
‫אץ עומדין להתפלל מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך‬
‫דברים בטלים אלא מתוך דברים של חכמה וכן לא יפטר אדם מחברו לא מתוך שיחד׳ ‪20‬‬
‫ולא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים‬
‫של חכמה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו את דבריהם בדברי שבח ותחנונים‪.‬‬
‫‪16‬‬

‫נ‬

‫‪18‬‬

‫‪a‬‬

‫‪31‬‬

‫‪ » 2‬ס׳‬

‫ב׳‬

‫)יי‬

‫ה‬

‫'( ו נ ומיץ מ״מ | ‪ 3‬מלכים א׳ מ׳‪ ,‬מ״ד מ״לו שם‬

‫לא נמכא ‪-‬כן |‬

‫‪ 7‬שס ‪ 9‬י ד׳ ד׳ )נ׳ גי( י ‪ 5‬ג »‪ :‬י ‪ 10‬ההליס קיל א׳ | ‪ 11‬י ‪0‬׳ ב׳ )ל׳‬

‫נ׳׳נ לי)נ׳‬

‫״(; ג‬

‫שם‬

‫י ט*‬

‫‪j‬‬

‫‪15‬‬

‫•א*)הי א י ( ; יעי‬

‫נ‬

‫ל י ב ‪ :‬ן ‪ 19‬י ס׳‬

‫ל')<י‬

‫‪ 3/4‬נ ם ‪ p‬ליהא ש‪.0‬כן ‪I‬‬

‫ס׳(‪ y,‬ל׳ וע׳ ס לי ה' ן ‪ 13‬י סוכה‬

‫אי(;‬

‫נ‬

‫ל׳א ‪j‬‬

‫כ נ ג ד א ב י ק ]אביו •‬
‫‪j 2‬‬
‫יכין לבי ג הרי אלו מ ת פ ל ל י ן ו‬
‫‪j 2‬‬
‫את השבת‬
‫‪y | 1‬‬
‫‪ 1‬נתן < ב‬
‫ש ב ש מ י ם ב •‪ j‬כ ל פ י ל מ ע ל ן י | ‪ 3‬ו י ת פ ל ל ו אל • ה׳ א ל י כ ם ב ‪ 3‬מן ד ר ך ע ד ב ה < ב ך[ ‪ 3‬ה י ה ע ו מ ד כ ך‬
‫ת א ת לכי ג ך הופכין א ת פ נ י ת ם י ת ‪ I 4‬א ת < ב | ‪ 4‬א ל ה׳ < ב | ‪ 5‬א ש ר‬
‫העומדים ומתפללים י‬
‫ב ח ר ת ביי < ב ך ין ‪ 5‬ה י ה ע ו מ ד ג ך ין ‪ 6‬י נ ו ן א ת ל נ י ג ך א ח ל ק ב ] ‪ 6‬מכונין א ת לבם[‬
‫מ ת ‪ 6‬ל ל י ן כ נ ג י ד \ ‪ 6‬אתי <~ ב ן ‪ 7‬א ל ה ב י ת ה ז ה ) ‪ 7‬ה ז ה > ח ע ו מ ר י ס ב מ ק ד ש יכוונו א ת לכן כ נ ג ד‬
‫ב י ת ק ד ש י הקדשים ש נ א ׳ ו ה ח פ ל ל י ל ב ג ד ‪ >C‬ה י ה ע ו מ ד ב י ת קדשי ק ד ש י ם יכון א ת ל ב ו כ נ ג ד ב י ת‬
‫מ ח ז י ר פניו ^ ה ס ד ר‬
‫ה ב פ ר ת ה י ה ע ו מ ד א ח ו ר י כ י ח ח כ פ ד ח יראה עצמו כאלו ל פ נ י ה כ פ ר ת ג | ‪ 7‬לצפון ‪I 8‬‬
‫ספסל[‬
‫‪j 10‬‬
‫מ ט ה < נ ]כ ־= א ב(‬
‫על‬
‫> א י ם ב ‪ J‬יי‬
‫יעמוד‬
‫‪j 9‬‬
‫מחי&ך[ ג | ‪ 8‬נ מ צ א ו ב‬
‫חדי זה < בן‪ 11 .‬על > גבי | ‪ 11‬ה ח מ ו ד‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫ס פ ס ל > ולא ע ל גבי מ ק ו ם גבוה ב ‪ j‬ף‬
‫‪I‬‬
‫'שדפדף נ ‪10‬‬
‫ו מ ת ע ל ל ל מ ט ן י \ ‪ U‬מ ת פ ל ל ב מ ק ו מ ו ב | ‪ 12 '13‬ישכ‬
‫‪j‬‬
‫> והגיע זמן ח פ ל ה ‪ j‬ן ‪ 11/12‬ל א ח ו ז כ ח מ ו ר ו י ‪12‬‬
‫כ מ ק ו מ ו ו י ת פ ל ל נ | ‪: !3‬לפי שאץ ד ע ת ו מיושבת עליו ‪ J‬שכך ל ב ו מיושב י | ‪ 13‬השכים ‪ j‬זח שהיא‬
‫ב ( ‪ 14‬ו מ ת פ ל ל <‬
‫מ ש כ י ם י ]לבשס רב[ | ‪ 13‬נוטל ל ו ל ב ו מ נ ע נ ע שופר ותוקע י ן ‪ 13‬הרי זה נוטל‬
‫עונת י | ‪ 14‬ו ‪ :‬ן מי שהיה ף ח ש כ י ם ו | ‪ 15‬כ ס פ י נ ה‬
‫‪j‬‬
‫‪14‬‬
‫וכשיגיע ב ‪ j‬ו ל כ ש ת ג י ע י‬
‫‪j‬‬
‫‪14‬‬
‫ב נ ף‬
‫קורא ‪>C‬‬
‫‪T‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 15‬הרי זח מ ת פ ל ל < ף מ ת פ ל ל ג‬
‫מביאין לו ל ו ל ב ו מ נ ע נ ע ו מ ג ל ח וקורא ב ה |‬
‫>‬
‫ך > כדי שיסמוך ג א ו ל ה ל ת פ ל ה ג ]‬
‫‪ .‬ד שמעון כן אלעזר א ו ב ר בץ כ ך ובין כ ך קורא ק י ש ו מ ח פ ל ל ג‬
‫ה ח מ ו ר י | ‪ 16‬ופני ח מ ר ופני קדר[ ומפני ח ק ר ק י ו‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫מנ»ני י‬
‫‪j‬‬
‫‪ 15‬ב ס ר ט י א כ ף כ א ס ר ט י א י ‪16‬‬
‫עומד ו מ ת פ ל ל [ מ ת פ ל ל ב ! ‪ 17‬ונשכו ב ן ‪ 17‬בא‬
‫‪j‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 16‬מ פ ם י ק ב ך ‪ ,‬ו ב ל ב ד ש ל א יפסיק י | ‪ 16‬אמרין י‬
‫< י ן ‪ 17/18‬ומצאו אותו ח ב ר ב ר מ ת‬
‫‪ 17‬ה פ ס י ק > א ת ת פ ל ת ו ( ‪ 17‬ת ל מ י ד י ו‬
‫ח ב ר כ ר והכישו ו !‬
‫ב י ן ‪ 19‬מן‬
‫לי ב י | ‪ 18‬אי לי ב ו | ‪ 19‬ל א יעמוד א ד ם ויתפלל י | ‪ 19‬לא מ ת י ר‬
‫‪I‬‬
‫מוטל י‬
‫< ב | ‪ 19‬ל ה ת פ ל ל > ל א מ ת ו ך ע צ ב ו ת ולא מ ת ו ך ע צ ל ו ת נכ ‪ O‬ג | ‪ 20‬ד ב י ‪I‬‬
‫ולא‪ .‬עד כמלים‬
‫‪ 20‬של תורה י של ש מ ח ה י* > של מצוד‪ .‬נ | ‪ 20‬מן וכן‪ ,‬עד ‪ 22‬ח כ מ ה < ב ! ‪ 20‬אל י ן' ‪ 20‬מתוך‬
‫ך ד ג ר של ח ז ר ה יי ש מ ח ה י כ ] ב ג ל י ו ן [ דבר ה ל כ ה ‪ j‬ן ‪ 22‬ו ת כ ח ו ס י ס‬
‫‪.‬חברו י | ‪ 20‬דבר של ח כ מ ה‬
‫‪ J 3‬ך ובדקרי נ ך ו מ ו ח י ן‬
‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫י כ‬

‫א‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫ג ב י‬

‫א י‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫ברכות נ ]‪ [22-26‬ד ]‪[1-6‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ 1‬הכותב א ת השם אפילו המלך שואל בשלומו ל א ישיבנו היה כותב חמשה ששה שמות‬
‫כיון שנטר אחד מהן משיב שאילת שלום‪ :‬י מקום שנהנו לומר ברכת אבלים ש ל ש‬
‫מקום שנהנו לומד ברכת‬
‫אומרים ש ל ש שתיים אומרים שתיים אחת אומרים אחת ז‬
‫אבלים ש ל ש כולל א ת הראשונה כתחיית המתים וחותם בה מחייה המתים‪ .‬שנייה‬
‫‪ 5‬בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו ועירו שלישית בנמילות חסדים אינו צריך חותם‪:‬‬
‫שגונה עשרה ברכות שאמרו חכמים כנגד שמונה עשרה אזכרות ש ב ה ב ו ל ה ׳ ב נ י‬
‫א ל י ם כולל של מינים בשל סרושין ושל גרים בשל זקנים ושל דוד בשל ירושלס ואם‬
‫עונין אמן אחר ישראל המברך ואין עונין אמן אחר כותי‬
‫אמרו אלו לעצמן י צ א ‪:‬‬
‫המברך עד שישמע כל הברכה כולה‪.‬‬
‫ד י לא יטעום אדם כלום עד שיברך שנ׳ ל ה י ה א ר ץ ו מ ל ו א ה ת כ ל ו י ו ש ב י‬
‫‪*°‬‬
‫י ב ה ‪ .‬הנהנה ק העולם הזה בלא ברכה מעל עד שהתירו לו כל המצות‪ .‬ל א ישתמש‬
‫אדם בפניו ידיו ורנליו אלא בכבוד קונהו שנאמר כ ל פ ע ל ה׳ ל מ ע נ ה ו ‪ :‬דבש‬
‫תמרים ויין תפוחים וחומץ סתווניות מברכין עליהם כדרך שמברכין על הפוריים‪ :‬י י ן‬
‫חי טברכין עליו בורא פרי העץ ונוטלין הימנו לידים נתן לתוכו מיס מברכין עליו בורא‬
‫‪ !5‬פרי הגפן ואין נוטלין הימנו לידים דברי ר׳ אליעזר וחכמים אומרים אחד חי ואחד טזונ‬
‫מכדכין עליו בורא פרי הנפן ואץ נוטלין הימנו לידים ‪ * :‬הביא לפניו מיני תרגימא‬
‫מברך עליהן בורא מיני כסאנין‪ .‬על הזרעים הוא אומר בורא מיני זרעיפ על הדשאיפ‬
‫הוא אומר בורא מיני דשאים על הירקות הוא איכר בורא סדי האדמה ר׳ יהודה אומר‬
‫ברוך מצמיח האדמה בדברו‪ :‬יי ר׳ מאיר אומר אפילו ראה א ת הפת ואמר ברוך שברא‬
‫‪ 30‬פ ת זו כמה היא נאה זו ברכתה‪ .‬ראה תאנים ואמר ברוך שברא תאנים הללו כמה הן‬
‫נאות זו היא ברכתן‪ .‬ר׳ יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא‬
‫ר׳ יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו ושנה ברכתו יצא‪ * :‬הכוסם חטין מברך עליהן בורא‬
‫מיני זרעים אפאן ובשלן בזמן שהפרוסות קיימות מברך'עליהן המוציא לחם מן הארץ‬
‫ומברך עליהן ש ל ש ברכות‪ .‬אין הפרוסות לןיימות מירך עליהן בורא ‪.‬מיני מזונות ומברך‬
‫‪2‬‬

‫‪24‬‬

‫־ ‪2‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ » 1‬ט׳ א׳ )ה׳ י‪.‬׳( |‬
‫‪ 8‬לקמן‬

‫ה‬

‫'‬

‫‪5‬‬

‫‪ 2‬ע׳ ‪ j‬כזוב‪/‬ת מ ׳ ‪:‬‬

‫ג‬

‫' ‪ 5‬מ סי מ׳ ; וט׳ ‪ j‬נ״ג‪:‬‬

‫‪ » 6‬ש׳ א׳ )ד׳ ני(!• חעניה ס״ה נ׳‬

‫‪ 10‬י ט׳ ד׳ )ו׳ א׳( ;‬

‫;‬

‫כ״ד א׳ ! ‪ 12‬משל ט״ז ד׳ ( ‪ 12‬ע׳ ‪ j‬נ׳׳ס‬

‫‪3‬‬

‫‪j‬‬

‫ליה‬

‫נ׳ ני‪ ; (.‬ג מגנה ״ ( ‪:‬‬

‫ע ‪ ,‬שבה ג ׳ ‪ :‬י נ פ ס ו ק ‪ 10‬שהניס‬

‫‪ • 13‬״ א י ) ו ׳ א י ( ; נ נ ‪ 16 | :‬הוספוזא זאח בצורחה לא ‪:‬מלא‬

‫נירוש׳ ובבלי )סיד( ועי נר״פ ו׳ | ‪ 10‬י ״ ג' )ו׳ נ י ( ; ג מ ‪:‬‬

‫‪ 22‬י ״ נ׳ )ו׳ א י ( ; ‪ j‬ל״ז י‬

‫‪ 1‬היה כ ו ח ב י | ‪ 1‬שנים או שלשה ש מ ו ח י ארבעה ש מ ו ח או ששה ד ; ‪ 1‬ש מ ו ת > כגון אל‬
‫בשלש | ‪ 3‬בשתיים ‪. .‬‬
‫‪j 2‬‬
‫ש א ל ת ‪ 2 ,‬בשלש‬
‫‪j 2‬‬
‫א ל ק י ם ה' הרי זה ג ו מ ר א ת א ח ד מהן ומשיב י‬
‫בשתיים ! י צ ד ד < ב ד ‪ 6‬ב י כ ו ת < | ‪ 6‬שמונה אזכרות א | ‪ 6‬הזברוח ! « של מ י נ י ם ושל פושעים ב מ כ נ י ע זדים‬
‫‪ 8‬לעצמן >‬
‫י י ‪ 7‬ושל ז ק נ י ם ושל גרים כ מ ב ט ח ל צ ד י ק י ם ו ‪ :‬ל בירושלם ב ף' ב ב ו נ ה ירושליש ו ן‬
‫ואלו לעצמן ב ך! ‪ 10‬אסוד לו ל א ד ם לטעום כ ל ו ם קודם ש י נ י ו ב ש י ח נ ה מן העולם ה ז ה ב ל א ב ר כ ה נ‬
‫חזה בלא ברכה <‬
‫‪j‬‬
‫< ב נ ד נ כ = א [ [ ‪ !1‬ה נ ה נ ה > כלום י ‪11‬‬
‫< י ‪ iO i‬מן ת נ ל ע י‬
‫כ ל < י \ ‪ 11‬כ ל ה מ צ ו ת [ כ ל ה ב ר כ ו ת א ו ‪ 11/12‬ל א ירחץ א ד ם פניי‬
‫‪i‬‬
‫‪11‬‬
‫י | ‪1‬י עד שיתייו לי ‪ 3‬ד י‬
‫מ ב ר ך ב | ‪ 13‬חמודים ב | ‪ 14‬חי[ בזמן שהוא כ מ ו ת‬
‫‪I‬‬
‫ספווניות ב ; ‪13‬‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫ג ש א | ‪ 12‬ל כ נ י י כ ך‬
‫משנתן‬
‫‪j‬‬
‫‪14‬‬
‫ואין נוטלין י א‬
‫! ‪J‬‬
‫‪14‬‬
‫שהוא י ע ד ש ל א נ ת ן לתוכו מ י ס אין מברכין עליי בורא פרי הגס;‬
‫‪ j‬ן ‪ 15‬ואין נוטלין| וגיטלין ה י מ נ ו לידים י כ א | ‪ 15‬כין חי בי; מזוג י בין כ ך וביז ‪ "P‬ב נ ‪ 16 :‬דנומלין‬
‫ז ב ף מלונות כיסאנין א ]יביס ט י ס [ י‪ 19 ,‬א ד מ ה ב ! ‪ 19‬אפי׳‬
‫נ‬
‫‪j‬‬
‫‪17‬‬
‫תרגומה ב‬
‫‪J‬‬
‫‪16‬‬
‫הימנה י‬
‫‪ 20‬כ מ ה נ א ה פ ת זו ]זי• ‪ U‬ג ף מ ה נ א ה‬
‫‪ 19/20‬ברוך שכרא ה ח פ ץ ה ז ה ו ן‬
‫ראה את חפה < י ן‬
‫הוא זה י | ‪ 20‬ב ר ו ך ' ה מ ק ו ם שבראה ‪ | j‬ח ‪ 2‬ה י י » ך יצא נ י ן ‪ 20‬אש־לו ד א ה | ‪ 20‬א ח ה ת א נ י ם ב‬
‫‪ 20/21‬כ מ ה נאין הן ב הן נ א ו ה א כ מ ה נ א ה ת א נ ה זו‬
‫ברוך ה מ ק ו ם ש י ר א ה ]יכסו‪,‬״[ ג |‬
‫! ‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫חאנה‬
‫ולא‬
‫‪j‬‬
‫‪22‬‬
‫> ידי ח ו כ ה ו ‪ j‬ז‬
‫< יי | ‪ 21‬יצא‬
‫על ה מ ט ב ע ו ׳ ן ‪ 21‬בברכות‬
‫‪I 21‬‬
‫נ ן ‪ -'1‬יצא ג‬
‫טחנה‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 22‬א ת הי׳טיז ב אומר• עליהן י | ‪ 23‬זרעוניס י בורא שרי ה א ד מ ה‬
‫ש נ ה ‪ . .‬ל א יצא י א‬
‫ט ת נ ן ו !' ‪ 23‬קיימות > כ ת ח ל ה נ | ‪ 23‬ה א ח > ולבסון• י ן ‪ 24‬ו מ ב ר ך ע ל י ה ן שלש[‬
‫ואפאן ג‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫נ י ‪,‬‬

‫י ט ־ י‬

‫ושל׳י‬

‫כ ד ו‬

‫ברכות ד ]‪-11‬ד[‬

‫‪10‬‬

‫אחריהן ברכה אחת‪' :‬הכוסס האוח מברך עליה בורא מיני זרעים אפאן ובגולן כל זמן ‪1‬‬
‫שהפרוטות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות ואין מברך אחריו כלום‪ :‬באיזה צד‬
‫פדר הסעודה אורחין נכנפיץ ויושבק על גבי פפסלים על נבי קתדראות עד שנכנסו‬
‫כלס נכנסו כלן ונטלו ונתנו להם לידים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת מזגו להם את‬
‫הכום כל אחד ואחד מכרך לעצמו הביאו להם פרפראות כל אחד ואחד מברך לעצמו ‪5‬‬
‫עלו והסיבו נתנו להם לידיפ אף על פ* שנוטל ידו אחת נוטל שתי ידיו מזגו להם‬
‫את הכוס אף על פי שברך על הראשון מברך על השיני הביאו להם פרפראות אף עיס‬
‫שב־רך על הראשונה מברך‪ .‬על השנייה ואחד מברך לכלם‪ .‬הבא אחר שלש פרפראות‬
‫אין לו רשות ליכנס רבן שפעק בן גמליאל אומר זה מנהנ נדול היה בירושלם סורסין‬
‫מטפחת על נכי פתח כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המטפחת אין ‪10‬‬
‫רשות לאורחין ליכנס ועוד מנהנ אחר היה בירושלם מוסרין סעודה לטבח נתקלקל דבר‬
‫בסעודה עונשין את הטבח הכל לפי כבוד בעל הכית והכל לפי כבוד האורחין‪ :‬הלכה‬
‫בסעודה יוצא להסך את מליו נוטל ידו אחת יצא לדבר עם חברו והפלינ נוטל שתי‬
‫שאלו‬
‫ידיו להיכן הוא נוטל בא ומיסב במקיפו ונוטל והטפיח ומחזיר מפה על האורחים‪:‬‬
‫את בן זומא מפני סד‪ .‬בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואהד מברך לעצמו אמר להם ‪15‬‬
‫מפני שאין בית הבליעה פנוי‪ .‬הניאו להפ אורז ויק מברך על האורז ופטר את היין‬
‫צנון ונובלת מברך על הצנון ופוטר את הנובלת מליח ופרוסה מכרך על המליח ופוטר‬
‫את הפרוסה ר׳ חנניה בן נמליאל אומי פת הבא תחלה לפני מזון ופת הבא עם המליח‬
‫לאחר המזון טעונה ברכה לפניה ולאחריה‪ .‬רבן שמעון בן נמליאל אומר פרוסות סימן‬
‫גדול לאורחימ כל זמן שהאורחין רואין את הפרוסות יודעין שדבר אחד בא אחריהן ‪20‬‬
‫ככר שלם וקטניות יודעין שאין דבר אחד בא אחריהם‪ :‬״ מכרכין על הדגן שהוא מן‬
‫המובחר כמה צד שלמה של נלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוסקין‬
‫פרוסה של נלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על השלמה של בעל הכית פת הטין‬
‫ופת שעורין מברך על של חטין פרוסה של חטין ושלמה של שעורין מברך על פרוסה‬
‫של חטין פת שעורים וסת כוסמין מברך על של שעורים והלא כוסמין יפין משעורין ‪25‬‬
‫אלא שהשעורק ממק שבע והכוסמין אינם ממין שבע זה הכלל כל שהוא מין שבע‬
‫ומק דנן רבן נמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 1‬ס ס ! ‪ 2‬י ״ ד׳ )ו׳‬

‫‪ 21‬י ״ ג׳‬

‫יע׳ ס י ד ‪.‬‬

‫ד(! ‪.‬׳ נ מ י ג ‪,‬‬
‫)יי *( ‪I‬‬

‫ג‬

‫נ׳נ צ י ג ‪ 12 | :‬ג יומא נ׳‬

‫‪ J4 f‬י ״ ד׳)‪1‬׳ וי(; ‪ j‬מיג | ‪ 19‬ג״ סנהדרין צ״ג‬

‫לימ‪ !:‬י‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫איי ייאיי ב ; י ‪ 1‬בירא פרי ה א ר מ י ׳ ב ג ך בורא מיני‬
‫‪ 1‬ב ר כ ה א ח ת מעין ש ל ש אהדיחן י‬
‫> ב ת ח ל ה נ ולבסוף‬
‫קיימות‬
‫‪j 2‬‬
‫ל ו ‪ 1‬ף " ל י ‪ 3‬ג ד ‪ 1‬ט ח נ ו אפ!;ו ובישל‪.‬־‬
‫‪f‬‬
‫זרעונים י‬
‫פ ע ו ד ה ב י ה ס ב ה ‪ •j‬ן ‪ 3‬גבי ‪.‬‬
‫‪j 3‬‬
‫י ב ג ד < י‬
‫]לאחריו י[ מ ב ר ך ב ר נ ה א ת ת מ ; י ; שיימ ג י | ‪2‬‬
‫ב מתכנסין י ; ‪ 4‬כ ל ם < ב ‪ 4 ,‬ונטלו‬
‫ב י׳ יעל ב נ ך י י ‪ 6‬ע ד ש י כ נ ס ג ד עד שיתכנסי‬
‫<‬
‫ב ד ן ‪ 4‬נ מ נ י ב ה ב י א ל ח פ פ י ס ]לידים י[ ג י ! ‪ 4‬ו א ח י < ף ‪ 4'5 ,‬ב א ל ה ם יין נ חכיאז ל ה ן יין‬
‫<‬
‫י ג ד ‪ 6 ,‬נוח; לשתי ידיו ף חוזר ונוטל‬
‫י | ר ‪ -‬ל פ נ י ח פ ‪ 2‬א ן ‪ 0‬פרפריות ך פ ר ש ר ת י ‪ I‬יי ונתנו ‪ :‬י*‬
‫ל פ נ י ה ם ‪ .‬ן ‪ 8‬פ‪-‬שריו*־‪, .‬‬
‫> ו א ח ד מ ב ר ך ]ע״י י[ ל ב ו ל פ ג י א ן ‪7‬‬
‫דשניה‬
‫‪j | 8‬‬
‫ש ת י ידיו‬
‫לי‬
‫‪ ] 8‬ב ב א ד ס ר פ ד א ו ח < ‪ J‬ו ח כ ד ר מ ה ו פ ך י[ י ‪ 8‬הביאי ב ך ן ‪ 8‬אחר[ ל א ח ד ! ‪ 8‬פרפריוה ב ד ‪i 9‬‬
‫ע‬
‫מ נ ה ג ך י ן ‪ 10‬מ ט פ ח ו ת י ‪ 10‬ב ז מ ן ‪ ' 1 0 ,‬ש ח ס ט פ ח ו ת • ‪ 10‬פ ר ו פ ה‬
‫א | ‪ 9‬א מ ר דשכ״׳ב ! ‪, 9‬־המנהג‬
‫‪ ] j‬א ו ר ח י ן קורם‬
‫‪12‬‬
‫אפ נתקלקל ב‬
‫‪i‬‬
‫מ ט פ ח ת ב < ד \ !‪ 1‬מוסר ‪11‬‬
‫פ ד ו ס י פ ך ‪ 1 0 ,‬נ ס ת ל ק ו ‪10‬‬
‫כ ע ל ה ב י ת ב[‪ 12 ,‬כבוד < ‪ 13 ,‬להשתין מיש ‪ j‬ל ה ט י ל מים א ן ‪ 13‬ל ר צ ו ת א ת ח כ ר ו '‪ 14‬היכן ב‬
‫‪ 1 4‬ב א > ויושב ב ן ‪ H‬ו מ ט פ י ח ד ח מ ט י י ח א ו ה ט פ י ח ‪ j‬ך ' ] ו נ י ב ו מ ט פ י ח ד פ ו ס ם ב י א נ ע ט ט א ה ה ט ע ו ת ‪j‬‬
‫ל ע צ מ י > ל א ח ר המזון א ח ד מ ב ר ך‬
‫\ ‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 14‬מ פ י ׳ < ב ד ]כייל = א )ד׳ פ ( [ ‪ 15 .‬מ ה > אמרו‬
‫ב ך | ‪ 18‬ה מ ל ח | ‪ 21‬ו ק ט נ י ו ת < ך ש ל ס‬
‫פח[ מליח‬
‫‪I‬‬
‫‪18‬‬
‫לי ‪ 2‬ד ‪ I S I‬ר׳ ח נ י נ א‬
‫ל יל נ ‪I‬‬
‫ב ד ! \<• דגן וקטניות מכרכין ! ‪ 22‬ק ל ו פ ק ץ י | ‪ 25‬פ ח כ ו ס מ י ן‬
‫בא ל ה ט ב ס ע ו ד ה‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫ד* א‬
‫> דג‬
‫ו פ ת שעורי; ד י | ‪ 25‬מן חשעויין ] א = א כ( ן ‪26‬׳ מין ש ב ע ה ב ך י | ‪ 27‬א ת ת > מ ע ץ ש ל ש |‬
‫כ‬

‫‪1‬‬

‫ז פ‬

‫א‬

‫ט י‬

‫ב י צ‬

‫‪,‬‬

‫‪3‬‬

‫נ‬

‫<י‬

‫ט‬

‫ד‬

‫‪t‬‬

‫;‬

‫‪5‬‬

‫כ‬

‫ש‬

‫}‬

‫‪t‬‬

‫‪l‬‬

‫ברכות ד‬

‫‪11‬‬

‫]‪[12-16‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ 1‬מעשה ברבן נמליאל חקניס שהיו ססובץ ביריחו הביאו לפניהם כותנות קפץ ד‬
‫עקיבה וברך אחריה ברכה אחת מעץ שלש אמר לו רבן נמליאל עקיבה פה‪ :‬לך אתה‬
‫מכניס ראשך בץ המחלוקת אמר לו ר׳ למלתנו אחרי רבים להטות אף על פי שאתה‬
‫אומר כך הלכה כדברי‪.‬המרובין ‪ 1‬״ ר' יהודה אומד משום רבן גמליאל כל שהוא מין‬
‫‪ 5‬שבע ואיגו מין דגן ודגן שלא עשאן סת רבן גמליאל אומי מברך אחריו שלש ברכות‬
‫וחכ״א ברכה אחת‪ .‬כל שהוא לא ממין שבע ולא ממין דנן רבן גמליאל אומר ברכה‬
‫מעשה ברבי טרסון שהיה יושב בצילו של‬
‫אחת וחכ־א אוסרים אין מברך כלום‪:‬‬
‫שובך בשבת במנחה הביאו לפניו דלי של צונן אמר להן רבי טרםון לתלמידיו השותה‬
‫סיס לצמאו כיצד הוא מכרך אמרו לו למדינו רבינו אמר להם נורא נפשות וחיסרונן‬
‫‪ 10‬אמר להם אשאל אמדו לו למדינו אמר להן הרי הוא אמר וישבו ל א כ ל ל ח פ‬
‫ו י ש א ו ע י נ י ה ם ו י ר א ו ו ה נ ה א ו ר ח ת י ש מ ע א ל י ם ונו׳ הלא אין דרכן של‬
‫ערביים להיות נושאין אלא עורות ריח רע ועיטרן אלא שנתנו את הצדיק ההוא כין‬
‫דברים החביבין והלא דברים קל וחומר ומה בשעת כעסן של •צדיקים מרחטין עליהן‬
‫כשעת הרחמים על אחת כמה וכמה ‪ 5‬־'׳ כיוצא בדבר אתה אומר ו י ק ר ב ו וי ש א ו ם‬
‫‪ 15‬בכו ת נ ו ת ם והלא דברים קל וחומר מה בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליחן‬
‫בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ .‬כיוצא בו ל א א כ ל ה א ר י ה א ת ה נ ב ל ה‬
‫ו ל א ש ב ר א ת ה ח מ ו ר ומה אם בשעת כעסן של צדיקים מרחמין עליהן בשעת‬
‫•הרחמים על אחת כמה וכמה‪ , :‬אמר להם אשאל אמרו לו למדינו רבינו אמר להם‬
‫מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו מפני שהודה בתסר‪ ,‬סעשה בארבעה זקנים שהיו‬
‫‪20‬יושבין בבית שער של ר׳ יהושע אלו הן אלעזר בן מתיא חנינא בן חכינאי ושמעון‬
‫בן עזאי ושמעון התימני היו עוסקין במה ששנה להן ר׳ עקיבה אמר להן ר׳ עקיבה‬
‫מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהודה בתמר הוסיפו הן מעצמן א ש ר ח כ מ י ם‬
‫י נ י ד ו ו ל א כ ח ד ו ס א ב ו ת ם ל ה ם ל ב ד ם נ ת נ ה ה א ר ץ ו ל א ע ב ר זר‬
‫ב ת ו כ ם אמר להם וכי נותנין שכר על העבירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני‬
‫‪ 25‬שהציל את אחיו מן המיתה שנ׳ ו י א מ ר י ה ו ד ה א ל א ח י ו מ ה ב צ ע כי נ ה ר נ‬
‫‪u‬‬

‫‪1‬‬

‫‪w‬‬

‫‪1‬‬

‫ג ל׳ז | ‪ 4‬י ש ם ;‬

‫‪ 1-1/15‬ד ק י א ״ ו׳‬

‫ג ש‪ 7 | 0‬י ״‬
‫‪16/17‬‬

‫ד׳)ו׳ ס ׳ ( ;‬

‫מלבים א׳ ״ ג ״ » •‬

‫‪ j‬שס ה נבנ־מ ״הי ה׳‬

‫|‬

‫‪ 10/11‬ברא‪:‬יון ל׳׳ז‬

‫ביל ‪j‬‬

‫‪ 18‬ה שם ‪ 22/23‬־ איוב נ ו י ו ; ״ ח ‪ ,‬״ נ ו | ‪ 25‬נלאשיח‬

‫ליז ; כ״ו כיז ;‬
‫‪ 1‬כ ו ת ב ו ת > ]ואבל‪.‬־ ;[ ונתן י י ן ג מ ל י א ל י ש ו ח ] ל י ׳ ע ק י ב א ג( ל ב י ־ נ ף ‪ 2 ,‬א ח ר י ה <‬
‫ב ר כ ה < ב ; ‪ 2‬מעין שליש < ב י ‪ 2‬ל מ ה א ת ה ב עד‬
‫‪I‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 3‬ג ד ‪ 1 2 :‬קש? ו ב ר ך ר ‪ .‬ע ק י ב א *‬
‫ל מ ד ת נ י י י ל ‪ ] :‬א ב ל שש ה ש ד י מהופך[ ל מ ד ת נ י ב ‪ 1‬כ ן ‪ • > ;.‬ח ב י י ך א ־ מ י י פ כ ך‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬‬
‫מחי אחה נ‬
‫‪ ,‬ממי! ב ד י ‪ ,‬י‪ .:‬ש ב ע ־ ‪ 3‬ד‬
‫]‪ fo P‬ג ד | ‪ 4‬ז ה ה כ ל ל שהיה י ׳ יהודה א י ב י י ! ‪ " 5 * 4‬י כ‬
‫‪n‬‬
‫מ ש ב ע ה ה מ י נ י ם ‪ j‬ו ‪ 6‬א ח ה > מעין ש ל ש ; ‪ 6‬ד ג ן > או ]מין ‪ j‬א( ד ג ן ו ל א ]דגן שלא ד[ עשאן‬
‫פת‬
‫‪ 6‬ד ג ן > כגון‬
‫כ ל שאיני ] ל א ב[ מ ש ב ע ת ה מ ע י ן ]ממין ש ב ע ה י <‪ [t‬י ל א ממין ד ג ן‬
‫‪ 3‬ך ‪I 6‬‬
‫י ל ילא‬
‫לשכיר •לאחריו י | ‪ 7‬מ ב י כ י ן‬
‫לש‬
‫‪ 7‬אחת‬
‫אייי י י י ה !‬
‫כ ר ו ס‬
‫לשניה ילא ל א ח ר י ה י | ‪ 8‬ב מ נ י ו ה כ ש כ ת ב ש ל י כ נ ה ף‪] ,‬ושש ס ד ר ה מ ע ש ה כהישך[‪ 8 ,‬ה נ י א • ‪. . .‬‬
‫ר׳ ט י פ י ן < ב | ‪ 9‬ה י א < ‪ 3‬ד ן ‪ 9‬י ל מ ד נ י ‪ 3‬מ; א מ ד ו ע ד ל מ ד נ •‬
‫‪j‬‬
‫‪8‬‬
‫לחלמידיו[ ל מ ד נ י רבני ך!‬
‫< ף‪ ,‬נ פ ש ו ת > ־רבות וחסרונן ע ל כ ל מ ה ש ב ר א ת ח י ה ע ו ל מ י ם ףן ‪ 10‬אשאל < א ! ‪ 10‬י ל מ ד ע ז‬
‫‪ > 3‬רבינ* ^ ך ן ח י מן יישבו׳ ע ד ישמעאלים < ך ף‪ ,‬מן ו ה נ ה ע ד ישמעאלים < ‪ > 3‬י ג מ ל י ה פ‬
‫‪ I‬ש א ל ‪ :‬ירד ידיד ה א ה ו ב הזה ע ם הערביים ל א היו פ מ י ח י פ‬
‫אין[ הלין ‪12‬‬
‫‪I‬‬
‫נישאיפ נ כ א ת וצרי יל‪,‬־‪ ::‬ף‪11 ,‬‬
‫אותו מ ר י ח ג מ ל י ם ועמדן א ל א זמן ל ו ה ק כ ״ ה ש ק י ם פ ל א י ם כ ש פ י ם וכל ריחני; םיביפ ש ל א י מ י ת מריה‬
‫ה ג מ ל י ם ו מ ר י ח ה ע מ ק ה ‪ 12‬איתי צדיק ב י ‪ 13‬חביבי! ב ‪ 3 :‬ו ב ד ב ר א ת ה א י מ י [ נ י ‪ 3‬ד ‪j‬‬
‫מ ן של‪ ,‬ע ד ו כ מ ה < ‪I‬‬
‫‪It‬‬
‫‪ 15‬מ ח נ ו ת ם ‪ 3‬פ > א ל מ ח י ץ ל מ ח נ ה ‪ 3‬ן ‪ 10‬כ ר ח מ י ן עליהן[ כ ך ב י ! ‪1 5‬‬
‫עקיקיז ב ד ‪ -1‬יי־־יז‬
‫‪i‬‬
‫‪ 19‬ל מ ל כ ו ת יחודה א ) מ י ס ( |‪ 19.‬מ ן מ ע ש ה ‪ ,‬ע ד ‪ 24‬מ פ נ י < ף‪ ,‬י ‪ 20‬אלו ה ן < ‪ 3‬ד ‪21‬‬
‫ר׳ עקיבה[ ל ה ן ר׳ פ ר פ י ן | ‪ 21‬די מ ר פ ק ףן ן ‪ 22‬מ ן מ פ נ י שהודה ע ד ומשני < ף ‪ 23 | ,‬ולא ע ב ר ז י‬
‫הפסוק מסורס ‪I‬‬
‫‪j 1‬‬
‫‪25‬‬
‫ה ע ב ד ו ת ב > אמרי לו ב ך | ‪ 25‬כי נחרוג[ ו ג י ב א‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫< ב ך‬
‫ב נ‬

‫‪3‬‬

‫> מעיז‬

‫נ ך|‬

‫‪1‬‬

‫כחוכם‬

‫ש‬

‫ב ‪j‬ך‬

‫‪3‬ד <נ‬

‫‪!2‬‬

‫ברכות ד‬
‫נו‬

‫ויד‬

‫א ל‬

‫להצלה‬

‫ת ה י‬

‫שתכפר‬
‫נ א‬

‫י ש ב‬
‫א ב י‬

‫המכירה‬

‫ע כ ד ך וג׳‬

‫פן‬

‫נ ט ש‬

‫בו‬

‫על‬

‫וכתיב‬

‫ד ב ר י‬

‫א ת‬

‫ו נ מ כ ר נ ו‬

‫ל כ ו‬

‫א ל א מפני‬

‫אף‬

‫ה א ת ו נ ו ת‬

‫]ף‪[1-3 ,‬‬

‫שאול‬

‫ו ד א נ‬

‫ל א זכה‬

‫למלכות‬

‫שקל‬

‫בו‬

‫ל נ ו‬

‫ה א ת ו נ ו ת‬

‫ל‬

‫ו ד א נ‬

‫י ש מ ע א ל י פ‬

‫עבדו‬

‫ל כ פ‬

‫א ל א מפני הענוה‬
‫אבל‬

‫ל א פ ר‬

‫שמואל‬
‫מה‬

‫אמר‬

‫ונו׳‬
‫יהודה‬
‫היפ‬

‫להם‬

‫למלכות‬
‫זה‬

‫אומר‬

‫בתחילה‬
‫ב א ו‬

‫פ י ם‬

‫ישראל‬

‫או‬

‫אני‬

‫וקידש‬

‫היתד‪.‬‬

‫צריכיץ‬

‫מיסב‬

‫ואוכל‬

‫לברך‬

‫כתחלה‬

‫שהיו‬

‫עוררין‬

‫ואוכלין‬

‫לא‬

‫ר׳‬

‫י ה ו ד ה ר׳‬

‫ור׳‬

‫י ה ו ד ה ור׳‬
‫יופי‬

‫שמא‬

‫ומזגו‬

‫לדבר‬

‫צריך ל ב י ך‬
‫וגידרין‬

‫תקבע‬

‫את‬

‫וין‬

‫שקידש‬

‫שמו‬

‫צריך‬

‫צריך‬

‫אין‬

‫ב ת פ ר י ם •ופוסקין‬
‫וכשהן‬

‫צריכין‬

‫ה־זרין‬

‫לביך‬

‫ערב ש ב ת‬

‫למפרע‬

‫לברך‬

‫צריך‬

‫חוזר‬

‫בזיתים‬
‫אין‬

‫לשבת‬

‫אמד‬

‫יהודה‬

‫בפני‬

‫הנם‬

‫הלכה‬

‫לפיכך‬

‫היפ‬
‫ואפי׳‬

‫ל א הניחו ש ם‬

‫חוזר‬

‫חולה‬

‫אמי׳ זקן‬
‫ש ה י ה ‪15‬‬

‫אין‬
‫‪1 9‬‬

‫כתחלה‪:‬‬

‫צריך‬
‫סועלין‬

‫אע״ס שמפסיקין ואוכלין מפסיקין‬
‫לברך‬

‫צרייין‬

‫צריך‬

‫כתחילה הפליגו‬

‫‪20‬‬

‫‪:‬תחילה‪.‬‬

‫יום‬

‫לכבוש‬

‫עליהם‬

‫ויום‬

‫אמרו ל א‬

‫מ ע ש ה ברבן ש מ ע ו ן בן נ מ ל י א ל‬

‫ה י ו ס א מ ר ל ו רבן ש מ ע ו ן בן נ מ ל י א ל‬

‫אתה‬

‫את‬

‫‪3‬‬

‫מחבב‬

‫המלכה‬
‫זזו מ ש ם‬

‫עמי‬
‫עד‬

‫דברי‬

‫כפני‬

‫יהודה‬

‫בכית‬

‫אמר‬

‫אס‬

‫כן‬

‫כר׳‬

‫יוסי ‪:‬‬

‫שקבעו‬

‫לו‬

‫הלכה‬

‫ועכשו‬
‫ל א ‪25‬‬

‫ו ק י ד ש ע ל י ה ם היום ע ק ר ו ע ם ח ש כ ה ל ב י ת ה מ ד ר ש חזרו‬

‫אומרים עליו‬
‫‪4/5‬‬

‫כי‪10‬‬

‫י ש ר א ל‬

‫״ בעל הבית‬

‫לברך‬

‫דרד‬

‫א ל הי פ‬

‫אחד‬

‫על‬

‫ק המנחה ו ל מ ע ל ה כדי ש י כ נ ס ל ש ב ת ב ת א ו ה דברי‬

‫כל‬

‫בישראל‬

‫מה‬

‫יהודה‬

‫על‬

‫וכשהוא‬

‫זכה‬

‫ועמדו‬

‫ב צ א ת‬

‫זקן‬

‫וכשהוא‪5‬‬

‫מפני‬

‫של‬

‫ה נ ה‬

‫ו י א מ ר ו‬

‫שבטים‬

‫שלמקום‬

‫ש ם אפי׳‬

‫אלא‬

‫א י ש‬

‫שבטו‬

‫אומר‬

‫י ח ד ל‬

‫ל ב נ י‬

‫ה ו ש י ע נ י‬

‫לברך כתחילה‬

‫הולך ואוכל עד שעה ש ת ח ש ך ‪:‬‬

‫לו‬

‫הכום‬

‫אומר‬

‫ה כ ל ה והניחו‬

‫אין‬

‫קפץ‬

‫הוא‬

‫למפרע וכשהוא‬

‫למפרע‬

‫חוזרין‬

‫‪ 1‬שם מיד ל״ג | &‪ B/‬שמוא‪ :‬א׳ גו׳ ה׳‬
‫ק־יד א׳ נ׳‬

‫את‬

‫עמי‬

‫״ אורחין שהיו מסובין א צ ל בעה־ב‬
‫להם‬

‫יהודה‬

‫•וסי ש ה י ו מסובין בעכו ו ק ד ש‬

‫מחבב דברי‬

‫נפסוק‬

‫חברו‬

‫אומר‬

‫נפסוק‬

‫הוא‬

‫מ צ ו ל ה‬

‫ל ק ד ש ו‬

‫ערבותו‬

‫ו ע תה‬

‫פ ן‬

‫כן‬

‫אלא‬

‫שכשעלו‬

‫יורד ת ח י ל ה‬

‫השעה‬

‫ביון‬

‫ו כ ש ה ן חחרין‬

‫יאיל אדם‬

‫יוסי‬

‫אותו‬

‫עקרו להביא‬

‫עריך לברך‬

‫‪1‬‬

‫ה׳‬

‫'‬

‫לברך‬

‫וכשהן‬

‫וזה‬

‫של‬

‫אינו‬

‫ה ל ם‬

‫ל מ פ ר ע ו כ ש ה ן חוזר־ן צ ר י נ י ן ל ב ר ך כ ת ח י ל ה ?‬

‫בתאנים‬

‫למפרע‬

‫אתה‬

‫ז‬

‫אומר אני‬

‫מקום ועל‬

‫י ה ו ד ה‬

‫הפליג‬

‫שקידש‬

‫שמו‬

‫מקום‬

‫ט ב ע ת י‬

‫למפרע‬

‫קראו‬

‫אין‬

‫תחילה‬

‫של‬

‫ממשלותיו ג‬

‫חולה‬

‫לר׳‬

‫יורד‬

‫נ פ ש‬

‫צריכין ל ב ר ך‬

‫לברד‬

‫להם‬

‫שמו‬

‫ע ד‬

‫מ מ צ ר י ם‬

‫אין‬

‫ולא ערב‬
‫אמר‬

‫הוא‬

‫מפני‬

‫של‬

‫ערב‬

‫ל צ א ת ידי‬

‫שני‬

‫א ע ש ה‬

‫ב ו ר ח מן ה ש ר ר ה מ ה ה ו א א ו מ ר ו י ש א ל ו ע ו ד ב ה ׳ ה ב א ע ו ד‬
‫וסופו‬

‫אפר להן‬

‫מה זכה יהודה ל מ ל כ ו ת מפני הענוה שנ׳‬

‫דייה!‬

‫ק ד ו ש ת ה י ו ם ד ב ר י ר׳‬

‫‪j‬‬

‫י ר ו ד ה ר׳ י ו ס י א ו מ ר א ו כ ל ו ה ו ל ך‬

‫פ ס ״ ‪3‬׳ | ‪ 6‬שם •״א כ״נ | ‪ 10‬שהניס ש״ע נ! נ׳ |‬

‫‪ 11/12‬ס ס‬

‫ן ‪ j 22‬שס ק׳‬

‫שם‪j|27‬‬

‫‪j13j‬פשיזיס ק ״ א | ‪ 15‬שם | ‪ t2‬י פשגזיס ל׳׳ז ב׳ )־׳ אי( ;‬

‫‪j‬‬

‫שס צ״נו‬

‫‪:‬‬

‫‪ 2‬על ה מ י ת ה מ נ י ר ה א ]רב״ס •סכה הסופר הנקודות על ת י ב ת מיתה[ ן ‪ 2‬ל מ ל כ ו ת > אמדו לו ב ן‬
‫ה ס ד ר ה ב | ‪ 6‬ויאמר > ה נ ה הוא‬
‫ד ב י ‪< 1‬־ ב ‪I 6‬‬
‫‪j 5‬‬
‫‪ 3‬ע ב ד ך > ת ח הנע״ ‪ 4 !3‬ה נ ה < ב ך‬
‫ב | ‪ 8‬אין‬
‫נ ח ב א אל הכליס ב ך ן ‪? T‬דד ידי א ן ‪ 8‬משני מ ה ה ק ד ש ן ‪ 8‬ש ל קב״ י ב ד > ע ל י‬
‫קב׳׳י• ב ך! ‪ 11‬מ; טבעתי‪,‬‬
‫< י‬
‫יי י‬
‫' ‪ 3‬ו‬
‫‪1‬‬
‫< ] א ‪ • -‬א ב די[ ‪i‬‬
‫ל‬
‫אני ‪I 9 3‬‬
‫ת ח ל ה > שני‬
‫‪j‬‬
‫‪9/11‬‬
‫י ' ב‬
‫עד מצולה < ! ‪ 11‬מצילה > ואץ מ ע מ ר וגו׳ א ל תשש׳ ש ב י יגי' ‪3‬‬
‫סבבוני ב כ ח ש א פ י י ס וגי מ ת י ך שהי• נוטלין עצה אלו ואלו ק פ ץ נחשון בן עמינדב ושבטו אחריו לתוך‬
‫גלי ה י ם ל פ י כ ך ז נ ה ל מ ל כ ו ת שנ׳ ב צ א ת ‪ . . .‬ל כ ך ישראל ממשלותיו אמר ל ד ם ה ק כ ״ ה מ׳ שקדש שסי‬
‫על הים יבוא וימשול על י׳םראל •הודו לו ה ז ק נ י ם לר׳ טרפו; ך‪ ,‬ן ‪ 3‬להביא > א ת ה ח ת ן ואת ‪ j‬ף |‬
‫ת‬

‫ד‬

‫ת‬

‫ח‬

‫מ‬

‫ה‬

‫אי‬

‫א נ‬

‫‪J)1‬‬

‫‪1‬‬

‫ח‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫> ה‬

‫‪0‬‬

‫! י ש‬

‫‪1‬‬

‫ו‬

‫< נ ד | ‪ 13‬א ח ד < ג ך | ‪ 13‬יאפי' < נ ף | ‪ 13‬חללה > כשהן יוצאץ ‪| j‬‬
‫י‬
‫‪i‬‬
‫‪ 13‬י הניחי‬
‫‪ 14‬ל כ ת ח ל ה ! ‪ 14‬אשי׳ < ו ך ‪ 15 ,‬ה י ל ה > כשהן ייצאץ ן; | ‪ •7‬ל כ ת ה ל ה | ‪ 7‬ו ל כ ת ח ל ה \ ‪ 17‬ל כ ת ח ל ח |‬
‫ר׳‬
‫‪I‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ j‬נ ע ד ב י שבתור‪ .‬וימיש טובים נ לא יסעוס א ד ם כלום י ]ומסורס[‬
‫‪21‬‬
‫‪ 19‬ל כ ח ח ל ה ן ‪ 20‬ל כ ת ה ל ה‬
‫> מססיקין לשבתות‬
‫ייסה ב י | ‪ 2 2‬א ו כ ל והולך ך י \' ‪ 22‬שעה < | ‪ 22‬שהוא משלים י | ‪ 22‬ש ת ח ש ‪:‬‬
‫] ל ש ב ח י[ דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר אין מפסיקין } ך י ן ‪ 24‬לד׳ יוסי > כרבי י ג י ד ‪ 3‬ד | ‪ 24‬נ פ ס י ק‬
‫‪ 25‬בישראל ן ‪ 26‬נ י יושא‬
‫< ב ד | ‪ 24‬עבשי בד‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫ב א | ‪ 24‬ל ש ב ת < ; | ‪ » 2 4‬ל ‪ 3‬ד‬
‫‪ j‬א |‬
‫‪.‬‬
‫ש עליהס היוס ^‪ 5pj‬ומביאין כוס ש ל יץ ואומר עליי ק ד ו ש ת חיוס‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫א ‪ 5‬י‬

‫ו‬

‫נ‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫י י ם‬

‫ברכות‬

‫ה‬

‫‪13‬‬

‫]‪[4-21‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 1‬עד שעה שתחשך‪ :‬מזגו לו כוס ראשון מברך עליו ברכת המזון ומזכיר של שבת בברכת‬
‫המזק והשיני אומד עליו קדושת היוס‪ :‬ביזה צד סדר היסב בזמן שהן שתי מיטות גדול‬
‫מיסב בראשו של ראשונה ושני לו למטה הימנו ובזמן שהן שלש מטות גדול מיסב‬
‫בראש של אמצעית שני למעלה הימנו שלישי לו למטה הימנו כך היו םסדירין והולכין‪:‬‬
‫‪ 5‬נטילת ידים כיזה צד עד חמשה מתחילין מן הנדול מחמשה ואילך מתחילין מן‬
‫חקטון; • סדר לפזינת הכוס ביזה צד בתוך הקזון מתחיל ק הנדול אחר המזון מתחיל‬
‫מן הסברך רצה לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול מטנו הרשות בידו‪ :‬שניים ממתינין‬
‫זה לזה בקערך‪ .‬שלשה אין ממתנין המברך םושט ידו ראשון רצה לחלוק כבוד לרבו‬
‫או למי שנדול ממנו הרשות בידו‪ :‬י לא יישך אדם מן הפרוסה ויחזידנה ‪b‬קערה׳ מפני‬
‫‪ 10‬סכנה‪ ° :‬לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחברו לפי שאין דעת הבריות שוות ‪:‬‬
‫״ אחד משמש את השניים הרי זה אוכל עמהן שלשה אין אוכל עמהן עד שיתנו‬
‫בא להם מתיקה בתוך המזון מברך על המזון וסוטר את המתיקה‪:‬‬
‫לו רשות‪:‬‬
‫״ ר׳ מונא אומר משופ ר׳ יהודה פת הבאה בכסנין אחר המזון טעונה ברכה לפניה‬
‫י טיס ראשונים רשות אחרונים חובה מים ראשונים רצה להפסיק‬
‫ולאחריה‪:‬‬
‫‪ 15‬מפסיק אחרונים רצה להססיק אינו מפסיק‪ :‬י הכל חייבי{ בברכת המזון כהנים‬
‫לוייס וישראלים וגרים ועבדים משוחררין חללין נתינים וממזרים סריס אדפ סריס‬
‫חמה פצוע דכה וכרות שסכה כולן חייבין ומוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום‬
‫ואנדרוננוס חייבק ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן‪ :‬י אנדרוננופ מוציא את‬
‫מינו ואינו מוציא שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא מינו ולא שאינו מינו‪ :‬״ טי‬
‫‪ 20‬שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא ־ לא את מינו ולא את שאינו מינו י נשים‬
‫ועבדים וקטנים סטורין ואין מוציא ין את הרבים ידי חובתן באמת אמרו אשה מברכת‬
‫לבעלה בן לאביו עבד לרבו‪ :‬״' קטן שיכול לאכול כזית מזמנין עליו ושאין יכול לאכול‬
‫בזלת אין‪.‬מזמנים עליו אין מדקדקין בקטן בין שאמר נברך בין שאמר ברכו אין תופסין‬
‫בעשרים נחלקין ובלבד שלא יהא‬
‫אותו על כך והנוקדנין תופשין אותו על כ ך ‪:‬‬
‫רבן שמעון בז נמליאל אומר עלו הםיבו וטובל‬
‫ז‪ 2‬בהן אחד שהפטיר את עצמו מן הזימון‪:‬‬
‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫י‬

‫‪3‬‬

‫ז‬

‫‪13‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪90‬‬

‫‪n‬‬

‫‪ I‬שס | ‪ 2‬י העניו־ ס י ס א ׳ )יי נ י ( ; נ מיו ‪ 5 | :‬י ״ נ א ׳ )»' ב י ( ; ג‬
‫בגמלא )שיד( | ‪ 7‬ן מיז | ‪ 1 0‬׳ ‪ 9‬ן ריש ט׳ | ‪ j 11‬מיה | ‪ 1 2‬ע׳ נ מ י א ‪| :‬‬
‫' ) ' י( י' ו ' ג חולין קיה | ‪ 1 5‬ע׳ לקמן ראש השנה נ' י' ‪ I‬יאג »׳ מ נ׳‬
‫‪ j‬מ י ז ‪ ; :‬יעי לעיל נ׳ ״ ז ; י‬
‫ד ׳ ) ג ׳ •״א( ליה ניט א ׳ ) ג ׳ וי(; ‪ j‬כ׳ ‪2 5 | :‬‬
‫א‬

‫מ‬

‫‪3‬‬

‫ע‬

‫ב|‬

‫‪j‬‬

‫ט» | ‪ 6‬ה ן משניהא לא נמצא‬
‫‪ 13‬י •י נ ׳ ט י הי( | ‪ 14‬י ״ נ‬
‫ג' ; י ו׳ נ' )ג׳ ני(‪ ,‬שיכה כיג‬
‫״ א ג׳ ‪ 0‬׳ גי( |‬

‫ב ך | ‪ 2‬ב י צ י ‪ 3‬ג ד < י ! ‪ 2‬היסבה‬
‫‪ 2‬יב־‬
‫א | ‪ 1‬מזכיר‬
‫‪ 1‬ש ע ה < | ‪ 1‬מזגו לו[ גמרו‬
‫נ ד י באמצע כ | ‪ 8‬של ראשונה < נ א‬
‫ב י " ^‬
‫נ ה ה י ס ב ך | ‪ 3‬עולה ומיםב י ] ‪ 3‬בראשי׳‬
‫בכודרין ] ל ק מ ן מ נ ח ו ח י״א א י ה א נמי מםדירין[ |‬
‫‪j | 4‬‬
‫העליונה י | ‪ 3‬עולה ומיפב י | ‪ 4‬של א מ צ ע י ת <‬
‫‪ j‬י* ח מ ש ה‬
‫[ ‪ [ p 5‬עם‬
‫ניצי‬
‫‪j | 5‬‬
‫מ י ם הראשונים‬
‫]והסדר מהופך‬
‫‪ 5‬ס ד ר נ ט י ל ת ידים‬
‫> מ י ם א ח ר ו נ י ם בזמן ש ה ם הי מ ה ח י י י ן מן ה ג ד ו ל ובזמן ש ה ם‬
‫ג‬
‫‪ 5‬ביצי‬
‫ואילך[ יוחד מכאן‬
‫מ א ה מ ת ח י ל ק מן הקטון ג | ‪ 5 / 6‬מן ה ק ט ן > עד שמגיע ל ח מ ש ה והוזד ו מ ת ח י ל מן ה ג ד ו ל ולמקום ש מ י ס‬
‫‪ 6‬לאתר‬
‫‪ 6‬מתחילי!‬
‫ניצי‬
‫‪j‬‬
‫מזיגת‬
‫‪j 6‬‬
‫ה ח ד י ם שם ב ר נ ה ה ו ז ר ח‬
‫אחרוניפ‬
‫ב | ‪ 8‬זה א ת ז ה | ‪ 9‬ל א ישוך | ‪ 9 / 1 0‬כ כ נ ה נ פ ש ו ת ב ך ל פ י שאין ד ע ת הכריות שוות ך | ‪ 10‬משני ס כ נ ו ת‬
‫ב | ‪ 11‬הרי• זד• < ב | ‪ a‬ה ש מ ש שהיה ‪.‬משמש ע ל השניים ג | ‪ II‬ע פ ה ס >‬
‫נ פ ש ו ת ן | ' ‪ 1 1‬שניים‬
‫אן« ע ל ‪ 0‬י שלא נ ת נ ו לו י ש ו ת י ן ‪ 1 1‬ה י ה מ ש מ ש ע ל השלשה נ | ‪ 1 3‬ר׳ מונה ך ר׳ מ נ א י | ‪ 1 3‬ר*‬
‫ה א ח ר ו נ י ם כ ושל א ח ר‬
‫‪I‬‬
‫ה ר א ש ו נ י ם ד ושלפני המזון י ‪14‬‬
‫יודה > ש א מ ר משום ר׳ יוסי הגלילי י ‪14 :‬‬
‫< א | ‪ 1 5‬ובשנייפ‬
‫המזון י | ‪ 14‬הראשונים ‪ 3‬אלא שבראשונים י | ‪ 14‬נ ו ט ל ו מ פ ס י ק י ר צ ה ל ה פ ס י ק‬
‫‪1 63‬‬
‫א‬
‫הייבין > ואי;‬
‫‪I‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .‬ד‬
‫!‬
‫י׳‬
‫‪ I‬־ • ^ י ו‬
‫להפסיק <‬
‫נוטל ואינו מ פ פ י ק י ר צ ה‬
‫ולא את[ ו א ת ב א | ‪ 21‬שטורין[ חייבי! מ ד | ‪ 21‬ב א מ ת [ א ב ל י | ‪ 2 2‬ב ן >‬
‫‪j‬‬
‫א ‪ 19 | 3‬ולא > א ת ב א ‪2 0‬‬
‫ב י ]זסדד מ ה י פ ך י[ ‪ 2 2‬ל ‪ :‬כ ל ב | ‪ 2 2‬ק ט ן ש ה ב י א ש ת י ש ע ר ו ת‬
‫> מכרך‬
‫מ נ י " ב נ א ן ‪ 2 2‬עבד‬
‫מ ז מ נ י ם עליו ושלא הביא ב ׳ שעמי• ב א [ ‪ 2 3‬ואין ; א \ ‪ 2 3‬בקטן[ ב ד ב ר י | ‪] 2 3‬בין • ב ק ט ן ‪• .‬לבין״‬
‫ב | ‪ 2 4‬הנקדנין ‪ 3‬ך | ‪ 24‬נ ח ל ק י ‪ 3‬ך ]ל = א [ | ‪ 2 5‬שמפטירין‬
‫איכא ה פ ס ק ד ובין ״ברכו• ׳לאין״‬
‫‪2‬‬
‫א |‬
‫ן ‪ 2 0‬א ח < ‪ 25 | 2‬אשיי ל א ט ב ל ע מ ה פ א ל א נ צ י י ‪3‬‬
‫אוחו מן ה ז מ ק | ‪ 25‬ש י פ מ י י‬
‫ט נ י‬

‫‪3‬‬

‫ב ך' י‬

‫ך[‬
‫‪3‬‬

‫י|‬

‫‪j‬ך‬

‫י|‬

‫‪15‬‬

‫ב ך‬

‫ף‬

‫‪3‬‬

‫‪ < 3‬ד|‬

‫נ‬

‫‪3‬‬

‫ב‬

‫י ג י‬

‫ב|‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫ברכות ו ]‪ [22-25‬ו•)ה( ]‪[1-5‬‬

‫‪14‬‬

‫‪31‬‬

‫גוי המברך בשפ ‪1‬‬
‫עמהן אף על פי שלא אכל עמהן כזית דגן הרי אלו מזמנין עליו;‬
‫עונין אחריו אמן כותי המברך בשם אין עוני! אחריו אמן עד שישמע את הברכה כולה ז‬
‫היה מקריב זבחים בירושלם אומר ברוך שהגיעגו לזמן הזה כשהן אוכלין אומר ברוך‬
‫א׳ ה׳ א׳ קביו לאכול הזבח הזה‪ .‬היה מקריב מנחות בירושלם אומר ברוך שהחינו והגיענו‬
‫לזק הזה כשהם אוכלץ או׳ ברוך המוציא לחם מן הארץ! * עשרה שהיו מהלכץ‪5‬‬
‫בדרך אף על פי שכולן אוכלץ םככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול‬
‫פועלין שהיו עושין‬
‫אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן‪:‬‬
‫אצל בעל הבית הרי אלו מברכין שתיים מברך ברכה ראשונה כולל של ירושלם בשל‬
‫א ‪ p‬וחותם בשל ארץ אם היו עושין עמו בסעודתן או שהיה בעל הבית מברך להם‬
‫‪10‬‬
‫מברכץ ארבע‪.‬‬
‫ו)ד‪ (,‬דברים שבין ביש ובית הילל בסעודה ביש אומרים מכדך על היום ואח״כ מברך ן‬
‫על היק שהיום גורם ליץ שיבוא וכבר קידש היום ועדיין יין לא בא וביה אומרים מברך‬
‫על היץ ואחיכ סברך על היום שהיין נורם לקדושת היום שתאמר‪ .‬רבד אחד ברכת היין תדירה‬
‫וברכת היום אינה תדירה והלכה כדברי ביה‪ :‬ב״ש אומרים נוטלץ לידים ואחיכ מוזנץ‬
‫את הכום שמא נטמאו משקין שבאחורי הכום מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס וב׳׳ה ‪15‬‬
‫אומרים אחורי הכוס לעולם טמאין דבר אחר אין נטילת ידים אלא סמוך לסעודה מוזנין‬
‫את הכום ואח״כ נוטלץ לידים‪ :‬ב י ש אומדים מקנח ידו במסה ומניחה על השולחן שמא‬
‫נטמאו משקץ שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמא את ידיו ביה אומדים ספק משקין‬
‫לידים טהור ר׳ אומר אין נטילת ידים לחולין אלא מקנח ידו במפה ומניחה על הכמת שמא‬
‫יטמאו משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו ויטמאו את האוכלין‪ :‬ב״ש אומרים מכבדין ‪20‬‬
‫את ‪.‬הבית מפני איבוד אוכלץ ואח״כ נוטלץ לידים ובה׳א אם היה שמש תלמיד חכם‬
‫מלקט פרורין שיש בהן כזית נוטליץ לידים ואחיכ מכבדץ את הבית‪ :‬ב י ש אומרים‬
‫‪a‬‬

‫‪a‬‬

‫‪25‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫כיי |‬

‫»׳‬

‫י‬

‫נ‬

‫;ז׳ »׳( ; ג‬

‫מ״ב; | ‪7‬‬
‫״ א ג׳‬
‫ליז‪5 | :‬‬
‫‪3‬‬
‫מ ז ׳ ד' ע׳ ל ע ל נ׳‬
‫‪1‬‬
‫א י ( ; ‪ j‬כ״ז ן ‪ 11‬י •«א ד' )סי אי( פקמיפ ל״א ג׳ )\' בי( ; ‪ j‬נ׳׳א‪ ,‬פסי קי״ד‬
‫נ נ י ב ‪ < 20 | :‬סס )ס׳ גי(‪ .‬נ ס ם | ‪ 22‬י י י ג ‪f‬׳ )‪0‬׳ ס י ( ; נ מ׳יג‪I :‬‬

‫י‬

‫ס׳ א׳ )ב׳ סי(‪ ,‬״ ב׳ )ו׳‬
‫א׳ )ס׳ ד י ( ;‬
‫| ‪ 17‬י‬

‫׳׳׳ג‬

‫‪ 1‬כזית דגן[ גרוגרח א ח ה י ‪ ] 1‬א ה ה ש ם א ונקוד ע ל י ה פ לכימן ש ט ע ה א ב ל ל א נ כ ת ב כ צ ד ה התקון(‬
‫כיזתי ה מ ב ר ך ־ < ב | ‪ 3‬ה ז ה > כ י ‪ -‬ה ו א מקריבם אומר ב א ״ אקב״ו להקריב ז ב ח י ם ב ף | ‪ 2‬כשהוא א ו כ ל ם ן‬
‫< ב | ‪ 3‬ה‪:‬ה > כשהוא מ ק ר י ק א‪:‬מד‬
‫‪ 2‬ל » ל זבחים ב ך | ‪ 3‬כן היד‪ -‬ע ד ‪ 5‬הארץ < | ‪ t‬שהחיינו‬
‫בר׳ אש׳ קד׳ במצ׳ וצו׳ ל ה ק ר י ב מ נ ח ו ת | ‪ 5‬כ ש ה ו א אוכלן ב | ‪ 5‬ברוך < ב | ‪ 5‬שהיו מהלכין ]הולכין‬
‫> ‪ .‬קורין קיש ו מ ח פ ל ל י ן ואוכלין פחן ואין‬
‫ג ד י | ‪ 8‬הביה‬
‫‪ [j‬ב ד ר ך ‪ 7 | < -‬עושין > מלאכי!‬
‫בברכין ל פ נ י ה אבל‪ ,‬נ ין ‪ 8‬מברכי! > ל א ח ר י ה נ ד < י | ‪ 8‬מברך < נ | ‪ 8‬ראשונה > כ ח ק ו נ ה ‪j‬‬
‫כ ת ק נ ה ך | ‪ 8‬כולל > שנייה | ‪ 9‬ארץ > בד׳׳א בעושין בשכרן א כ ל ג ך | ‪ 9‬ב ס ע ו י ! ב ב ס ע ו ד ה ך |‬
‫מברכין > כחיקנן ‪ j‬ך ו ח י ב ה ארבע נ מ ש ך ל מ א מ ר ה ב א ‪,‬‬
‫‪j 10‬‬
‫‪ 9‬להם[ עליהם ד | ‪ 9‬מיפכ עמהס ג א‬
‫א ר ב ע דברים ד ]כ = א ב[‪] .‬וכבר נתקן ו א ת ב ה ת ו פ פ ת א ה נ ד פ ס ת בלבוב מהגאון מיז איטינגא ) ד י ס (‬
‫וכן ה ג י ה ר׳ יונה בן א מ ת י וז״ל נ״ל שנצ׳׳ל מברכין כ ח ק נ ן ד׳ ע ד באן הוא םיופ הברייתא ד ל ע י ל וכ״ד‪.‬‬
‫יי! < ד ע ד שלא‬
‫| ‪ 12‬וככר נ ת ח י י ב ב ק ד ו ש ה היום י!‬
‫‪f‬‬
‫‪ 12‬ש ק ד ו ש ה היום י‬
‫כ א חיין י | ‪ 13‬ל ק ד ו ש ה | ‪ 13‬היום < | ‪ 13‬ב ר כ ת < נ י | ‪ 14‬ב ר כ ת היזפ[ ק ד ו ש ת היופ י | ‪ 14‬חדיר ‪I‬‬
‫ת‬
‫| ‪ 14‬כדברי < | ‪ 15‬א ת ה כ ו ם > שאם א ת‬
‫קיי‪°‬‬
‫‪ 14‬אינה ת ד י ר ה > תדיר ושאינו מ ד י ר‬
‫א ת ‪-‬הכוס ד מוזגץ א ח הכוס ה ח ל ה ג ‪ |15‬ש ל א יטמאו י | ‪ 3L‬מ ח מ ת ידיו‬
‫אומר מוזנין ה ח ל י ׳ ב >‬
‫נ ך מידיו י | ‪ 16‬ל ע ו ל ם אחורי ‪ . . .‬טמאי! י < נ | ‪ 16‬לסעודה[ ל ב ר כ ה י ‪ 16 1‬מן דבר‪ ,‬ע ד ל ס ע ו ד ה‬
‫<־ ג | ‪ 17‬לידים > ש א ם א ת ה אומר נוטלין ת ה ד ה ש מ א י ט מ א ו משקין של ‪.‬ידים מ ח מ ה הכום ויחזרו‬
‫ו י ט מ א ו א ח הידיס אלא טוזגץ הכום ואח״כ נומלין לידים ג ד | ‪ 17‬ע ל ה ש ל ס ן ‪ >C‬שאם א ח ה אומר‬
‫ע ל ה כ ס ח ‪ j‬ך | ‪ 17/18‬ש ל א יטמאו י | ‪ 18‬הידים ‪ j‬ך | ‪ 18‬אומרים > ל ע ו ל ם י | ‪ IS‬מן ס פ ק ‪ ,‬עד טהור‬
‫נטילת ידים[ נ ט י ל ה אץ ד י ס‬
‫‪j 19‬‬
‫]וב״פ פ ״ פ ב א [‬
‫| ‪ 19‬ר׳ אומר[ ד ב י א ח י‬
‫ל ח ו ל ץ י | ‪ 19‬לחולין > מן ה ת י ר ה נ ד | ‪ 19‬מן א ל א ‪ ,‬ע ד אוכלץ < י ‪ 19‬ב מ פ ה > שאפ א ח ה‬
‫אובדין של ]של < י[ אוכלי! ב י( א פ < | ‪ 21‬חיי׳ < ב נ ד ‪ 211‬ת ל מ י ד‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫אומר ע ל ה ב ס ה נ ד‬
‫ח כ ם [ פ ק ח י | ‪ 22‬ומלקט ‪ 1‬ניטל ג חדי זה מ ע ב ד ו ן ‪ • 22‬ח ו ת מ כ ז י ח י | ‪ 22‬כזיח > ומניח פדח־ץ‬
‫בנ|‬
‫ייי! ב ך | ‪ 22‬אומדים > אוחז‬
‫שאין כ ח ן כזית [ ‪ 22‬ביש אומרים הביאי ל*ניי‬
‫ב ו‬

‫ראיש[‬

‫‪2i‬‬

‫ייי‬

‫< ג‬

‫בנדי‬

‫ג ד‬

‫ברכות ו)ה(‬

‫]‪[6-12‬‬

‫‪) t‬ו( ]‪2‬‬

‫‪[1-‬‬

‫‪15‬‬

‫‪ 1‬כוס יק מימינו ו ש ק ערב משמאלו מברך על היק ואחיכ מברך על ה ש ק וכיה אומרים‬
‫ש ק ערב בימינו וכוס יק בשמאלו מברך על השמן ומחה בראשה של שמש אם היה‬
‫שמש תלמיד חכם טחו בכותל לסי שאקשבח לתלמוד הבס שיצא מבושם‪ :‬אמר ר׳‬
‫יהודה לא נחלקו ביש וביה על ברכת המזק שבתחלה ועל •הבדלה שבסוף ועל מה נחלקו‬
‫‪ 5‬על המאור ועל הבשמים שביש אומד״ס על המאור ואחיכ בשמים וביה אומדים בשמים‬
‫ואחר כך מאור‪ :‬הנכנס לביתו במיש מברך על היק ועל המאור ועל הבשמים ואוסר‬
‫הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלן כולן אחריו ואומר הבדלה‬
‫במוצאי שבת ובמוצאי ירט ובמוצאי יום הכסורים ובמוצאי שבת ליויט ובמוצאי יויט‬
‫לחולו שלמועד‪ .‬הרניל אומר הבדלות הרבה ושאינו רגיל אומר אחת או שתיים‪ :‬״ בית‬
‫‪ 10‬המדרש ביש אומרים אחד מברך לכולן וביה אומרים כל אחד ואחד מברך לעצמו‪:‬‬
‫״ היה לו נר טמק בחיקו או בתוך הסאנס רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה‬
‫משתמש לאורה ואין רואה את השלהבת אין מברכק עליה עד שיהא רואה את השלהבת‬
‫עששית אעים של* כבתה מברך עליה נר של נוי אינו מברך‬
‫ומשתמש לאורו‪:‬‬
‫עליה ישראל שהדליק מנוי ונוי שהדליק מישראל מברך עליה מאימתי מברך משתחשך‬
‫‪ 15‬לא בירך משתחשך מברך כל הלילה לא ברך כל הלילה לא מברך מעתה‪ :‬״ האש‬
‫והכלאים אינן מששת ימי בראשית אבל חשובק מששת ימי בראשית ד׳ יוסי אומר אש‬
‫גיהנם שנבראת ביום שני אינה כבתה לעולם שני ו י צ א ו ו ר א ו ב פ ג ר י ה א נ ש י ם‬
‫ה פ ו ש ע י ם ב י ונו׳ האש והבשמים שבמרחץ אינו מברך עליהן‪) :‬״( י דרה עומד בהגות‬
‫של בושם כל היום אינו מברך אלא פעם אחת נכנס ו־וצא נכנס ויוצא מכדך על כל‬
‫‪ 20‬אחת ואחת‪:‬‬
‫ן ) ו ( ברכת הזימון ק התורה שני ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו ב ר כ ת זו ברכת הזימון א ת‬
‫ן‬
‫ה׳ א ל ה י ך זו ברכה ראשונה ע ל ה א ר ץ זו ברכת הארץ ט ו ב ה זו ירושלים וכן‬
‫הוא אומר ה ה י ה ט ו ב ה ז ה א ש ר נ ת ן ל ך זה הטוב והמטיב ‪ :‬ומניץ שכשם‬
‫שאתה מברכו לאחריו כך אתלו מברכו לפניו תלמוד לומד א ש ד נ ת ן לך משעה שנתן‬
‫‪4‬‬

‫ז‬

‫‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 3‬י "‪ 3‬א' )ס׳ א י ( ; ג נ י ב ‪ :‬פסקים ק״ג | ‪ 6‬י ‪ j ! oc‬שפסים ק׳׳ד ; ‪ » 11‬״ נ ני )<י י י ( ; ג נ י נ ‪ :‬ן‬
‫‪ 17/18‬ישע״ ס י ו כיל | ‪ 8J‬י ״ נ ג ׳ ‪,‬‬
‫‪ 13‬י שם‪ ;j‬נ״ב‪ :‬נ״נ | ‪ 15‬י ״ ב ג׳ )סי יי(; נ פ ס ס י ס נ״ד! |‬
‫י ב י י ם מ׳ יי ] ‪ 22‬שס | ‪ 23‬ד נ י י ם‬
‫‪j‬‬
‫)גר נ י ( ; ג נ ״ נ ! | ‪ 21‬י " א א׳ ‪ '0‬אי(־‪ .‬ג ע״ס "‪ 0‬ז ה בא ש׳ מיו ‪21‬‬
‫ני כיה | ‪ 23‬דנר‪-‬ס מ׳ ״ | ‪ 23‬י שט ! •־ ח שם •י נ ש ס ! ‪j‬‬
‫‪1‬‬

‫ב‬

‫< ג ‪ 11‬משמאלו[ בימיני נ ך ]והסדר מ ה ו פ ך ג[ ‪ 11‬ע ל‬
‫עי‬
‫‪I‬‬
‫‪ 1‬מימינו[ ב ש מ א ל ו ג ד‬
‫ג | ‪ 1‬ם ב י ד < ב | ‪ 1‬ע ל השמן[‬
‫ר׳ אומד ע ל הבוס ו א ח י כ ע ל שט! ע י י‬
‫‪j‬‬
‫‪1‬‬
‫הייד( ^ ייטמז ‪ J‬ך‬
‫אומרים > אוחז ב נ ך | ‪ 2‬שמן ערב[ יין ג ך | ‪ t‬וכוס יין[ ש ‪ p‬ע ר ב ]ערב < ו ה ס ד ר‬
‫‪j 1‬‬
‫ע ל היין ‪ J‬ך‬
‫מ ה ו פ ך ב[ נ ך | ‪ 2‬מ ב ר ך ע ל היין ושוחחו ]ושוחחו < ‪ [J‬וחוזר ו מ ב ר ך ע ל ה ש מ ן ג ך | ‪ 2‬אומד ע ל‬
‫ל פ י < י מ פ נ י ‪ 3 | 3‬שאינו ש ב ח ו של ה ל מ י ד ה כ ס י שגנאי‬
‫‪I3‬‬
‫השמן י ו ‪ 2‬בראש ה ש מ ש ב נ ד י‬
‫ל ח ״ ח נ | ‪ 3‬ל ה י ת יוצא י | ‪ 3‬שיצא ] ל צ א ת ‪ [j‬לשוק כ ש ה ו א מ ב ו ש ם ב ג | ‪ 5‬נ ר י | ‪ 5‬בשמיס ו א ח ר כ ‪ -‬נר י י‪:‬‬
‫או •שתיים‬
‫‪j | 9‬‬
‫‪ 5/6‬מ א ו ר ו א ח ׳ כ בשמים י ]וכן נ ר ם הרי׳׳ף[ ן ‪ 9‬מועד > א ב ל ל א ב מ ו צ א י יימ ל ש ב ת‬
‫נ ] ‪ 9‬ה פ ל ו ג ת א בחלו^ | ‪ 10‬לכולן > משום שנא׳ ברוב ע ס ה ד ר ת ק^ר ג | ‪ 10‬ב פ נ י ע צ מ ו ]א‬
‫<‬
‫ך > או בםפקלריא י | ‪ 11‬או ש ר א ח נ ך ‪:‬‬
‫\ ‪ 11‬מ מ ו נ י ׳ ג | ‪ 11‬ב ח ו ך חיקו י | ‪ 11‬ב פ נ ס נ‬
‫=אב[‬
‫‪ 1‬׳ ו ל א נ ש ת מ ש ‪ j‬ך ן ‪ 12‬או מ ש ת מ ש ‪ J‬א )‪ 13.‬מן מ ש ת מ ש ‪ ,‬ע ד ה ש ל ה כ ח < | ‪ 12‬ע ד שיראה ‪ j‬א ‪j‬‬
‫נר ש ל גוי[ נוי מ ט י‬
‫! ‪j‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 13‬אע״פ < | ‪ 13‬עששיח שהיחה ד ו ל ק ח והולכת כ ל היום כולו למוצאי מ כ ת‬
‫| ]‪ j‬ל א ב ר ך מ ש ת ח ש ך < א ‪ 15 ,‬אין מ ב ר ך ‪. 16 | ,3‬והכלאיים‬
‫‪15‬‬
‫י כוחי מכותי והסדר מ ה ו פ ך ‪] j‬גוי‬
‫> א ע י פ ש ל א נבראו מ ש ש ת ימי ב ר א ש י ת ! ‪ 16‬א ב ל ע ל ו ב מ ח ש ב ה ‪ j‬י א | ‪ 17‬שנא׳ ויצאו ‪ . . .‬בי[‬
‫| ‪ 19‬ה נ כ נ ס‬
‫י‬
‫‪ 18‬יושב ב ח נ ו ת ו‬
‫נ |‬
‫<‬
‫‪ 18‬הפושעים בי‬
‫ש נ א מ ׳ ואשם ל א ח כ ב ה |‬
‫ל ח נ ו ח ו ש ל בושם והריח ר י ח אפי׳ ישב ש ם כ ל היום כ ל ו ג | ‪ 19‬שעם < ב י( ‪ 19‬א ח ד ן ‪ 19/20‬ע ל‬
‫| ‪ 22‬זו ב ו כ ה‬
‫)נ״א המזק( | ‪ 21‬ב ר כ ח הזימון[ ב ר כ ה הזן'‪ j‬ב ו כ ה ראשונה‬
‫‪I;2‬‬
‫כ ל פ ע ם ופעם‬
‫חטובה‬
‫‪j‬‬
‫נ < ד‪ 22 | ,‬זו ב ר כ ח הארץ[ זו ב ו כ ה שנייה ף‪22 ,‬‬
‫ראשונה[ זו ה ק א ח ה כ ל י זו ב ר כ ה ה נ ״ ת‬
‫ב נ י { ‪ 23‬ח ט ו ב וטמיב[‬
‫ב ו נ ה ז | ‪ 23‬ה ז ה > ו ה ל ב נ ה‬
‫ברכת‬
‫ב נ ד י | ‪ 2 2‬ז ו > ב מ ה ג ש‬
‫ש ג מ ל ם ] ש נ ‪ 0‬ל נ ו ע[ כ ל ט ו ב י ה ש ‪I‬‬
‫ג‬

‫נךי‬

‫ף‪,‬‬

‫ברצות ‪) r‬ו( ]‪t»-9‬‬

‫‪16‬‬
‫לך‬

‫ומגיין ש א ף‬
‫המצות‬

‫ועל‬

‫‪8‬‬

‫בין‬

‫רבי‬

‫מ מ נ ו ע״ז‬
‫ומכל‬

‫מקומות‬

‫החים‬

‫שאץ‬

‫י ש ר א ל •ותשיב‬
‫פרצופיהן‬

‫בהד‬

‫הבית‬

‫אמר‬

‫ולא‬

‫טעס‬

‫ולא‬

‫ואחיכ‬
‫לבש‬

‫עומד‬

‫חלוק‬

‫לטוב‬
‫הביא‬

‫אחד‬

‫פת‬

‫שעשה‬

‫לא‬

‫א ש ר‬

‫ש ו ר ר ו‬

‫הננוס‬

‫אומר ברוך‬

‫הקברות‬

‫ואץ‬

‫ש ח ר ש וזרע‬
‫שחרית‬

‫בן‬

‫שעשה לא‬

‫עשה אלא‬

‫* הרואה‬

‫ברוך‬

‫‪0‬‬

‫ארך‬

‫הרואה‬

‫דעתם רומה‬

‫וקצר‬

‫בשביל‬

‫א נ ש י ם ‪:‬‬

‫‪1 1‬‬

‫אתה‬

‫על‬

‫׳‬

‫מברך‬

‫אפים‬

‫שנעקר ‪5‬‬

‫מקום‬

‫זו‬

‫אוכלוסין‬
‫בן‬

‫לזו‬

‫וצבע‬

‫כמה אומגיות‬
‫זומא‬

‫עשה‬
‫לו‬

‫ועימר‬

‫אומר‬

‫זומא‬

‫ראה‬

‫כמה יגע‬

‫ו ד ש וזרד‪ .‬ו ב י ר ר‬

‫ברוך‬

‫חכפ‬

‫אוכלסין‬

‫אדם הראשון‬

‫ו ט ח ן ו ה ר ק י ד ו ל ש ‪10‬‬

‫ומוצא אני א ת כ ל א ל ה לפגי כסה יגע אדם ה ד א ש ק‬

‫וליבן ונסס‬

‫כל אלו לפני‪.‬‬

‫אחת אכלתי‬

‫וטווה‬

‫אומר אורח טוב‬

‫אלא‬

‫בשבילי‬

‫הוא‬
‫לפנינו‬

‫אבל‬

‫אכלתי‬

‫לו‬

‫עומד שחרית‬

‫אומר זכור‬
‫כמה‬

‫כעל‬

‫הוא‬

‫כוס אחד שתיתי‬
‫כי‬

‫הבית‬

‫מ י נ י ק ל ו ם ק א ו ת ^‪1‬‬

‫אורח רע מה‬

‫ו ק הוא אומר ז כ ו ר‬

‫הרואה א ת הכושי‬

‫ואחיכ‬

‫משכימות ואני‬

‫מה‬

‫חתיכות הביא‬

‫חתיכה א ח ת‬

‫א ש ת ו ובניו‬

‫ואדנ‬

‫שוקדות‬

‫ותפר‬

‫לבש‬

‫ואני‬

‫א ו מ ר וכי‬
‫כל מה‬

‫לו‬

‫פ ע ל ו‬

‫ת ש נ י א‬

‫ו א ת ה נ י ח ו ר ו א ת הלווקן ו א ת הקיפה ו א ת‬

‫מ ש נ ה ה ב ר י ו ת א ת ח ח י נ ר ו א ת ה ק י ט ע ו א ת ה ס ו מ א ו מ ו כ י ש ח ץ א ו מ ר ב ר ו ך ‪20‬‬

‫ה א מ ת ‪ :‬י ראה‬

‫נאות‪:‬‬

‫לזה‬

‫ע ד שגזז‬

‫מה‬

‫אומר‬

‫ל ב עובדיהם ל ע ב ד ך ‪:‬‬

‫היה‬

‫כך‬

‫א ת‬

‫ל ו ח ו ת‬

‫מ א ר צ נ ו י ה י ר צ ץ מ ל פ נ י ך הי א ל ה י נ ו ש ת ע ק ר ע״ז מ א ר צ נ ו‬

‫מיני יינות ה ב י א ל פ נ י נ ו כ מ ה מיני‬

‫אכלתי לו‬

‫בדברו‬

‫ואני‬

‫עומד‬

‫כ ל א י ל ו ל פ נ י וכן‬
‫כמה‬

‫דיץ‬

‫אחת‬

‫ל ך‬

‫הפיובה‬

‫הרזים וברוך ש ב ר א כ ל א ל ו ל ש מ ש נ י ‪.‬‬

‫עד‬

‫ומוצא‬

‫לפנינו כל‬

‫מה‬

‫חכם‬

‫אומר‬

‫ש א ת ה מברך ע ל‬

‫ע ב ו ד ה זרה‪,‬‬

‫דוםין זה‬

‫ברוך‬

‫אכל‬

‫שחרית‬

‫ומוצא‬

‫עיז‬

‫ולהלן‬

‫הוא‬

‫ואתגר‪.‬‬

‫שאף‬

‫א ל ה י ך א ל ה י ך ד י י נ ך ב כ ל דין ש ד נ ך בין ב מ ד ת ה ט ו ב‬

‫‪-‬הרואח‬

‫ברוך ש ע ק ר‬

‫לוגמא‬

‫ואפה‬

‫אשר‬

‫תלמוד‬

‫שכשם‬

‫נ ת ן ה׳‬
‫‪4‬‬

‫הפורענות‪:‬‬
‫אומר‬

‫גתן‬

‫מ א י ר א ו מ ד מניין‬

‫תלמוד לומר‬

‫בפרת‬

‫לומר‬

‫אשר‬

‫לך‬

‫תלמוד‬

‫ה א ב ן ‪:‬‬
‫הרעה‬

‫על‬

‫ההרים‬

‫זעל‬

‫הגבעות‬

‫ל ו מ ר ע ל ה א ר ץ ומניין‬

‫ע ל התורה ‪1‬‬

‫את‬

‫בני א ד ם נ א ץ‬

‫ואילנות‬

‫נאין‬

‫אומר‬

‫ברוך‬

‫שככה‬

‫ה ק ש ת בענן א ו מ ר ב ר ו ך נ א מ ן בבריתו זוכר ה ב ר י ת ‪:‬‬

‫לו‬
‫‪9‬‬

‫בריות‬

‫בעולמו‬

‫היה מ ה ל ך בבית‬

‫א ו מ ר ב ר ו ך י ו ד ע מ ס פ ד כ ו ל כ ם ה ו א ע ת י ד ל ד ו ן א ת כ ם ה ו א ע ת י ד ל ה ק י מ כ ם ב ר ו ך נאמין‬
‫מחיה‬

‫המתים;‬

‫‪ 2‬דבריה ‪0‬׳ ״ ן ‪2‬‬

‫‪1 0‬‬

‫הרואה‬

‫את‬

‫שמוח כיד ״ ב | ‪ 3‬נ ש‪;0‬‬

‫החמה ואת הלבנה ואת‬

‫הככבימ ו א ת המזלות‬

‫אומר‬

‫ח ! ; ועי׳ י *׳־ד ב׳ )ט׳ וי( | ‪ 4‬דברים סי •י | ‪5‬‬

‫י ״ נ ב׳‬

‫)ט׳ נ י ( ; ג נ י ב ‪ 7 | :‬י ״ נ נ' )ט׳ גי( < נ כ נ י ס ״ | ‪18 19‬א‪-‬וב ני״ו כיד | ‪ 19‬י ״ ג ב׳ )נוי נ י ( ;‬

‫‪ 3‬ניס ‪| :‬‬

‫‪ 21‬י שם ; ג שס ! ‪ 22‬י •'ג ל ׳ ) מ ׳ ג י ( ; ג ניס ‪ » 2 2 !:‬שס; נ ניס ! ן ‪ 24‬לקמן חלומוי( ד ״ נ י ״ ג ד׳)ט׳ נ‬

‫‪,‬‬

‫‪ j‬ניט‪:‬‬

‫‪ 2‬ולהלן הוא א ו מ י [ ואומר ב | ‪ 3‬מ א י י < | ‪ 3‬ומניין | ‪ 3‬שאתה‪ ,‬א ת ה < נ | ‪ 4‬אלהיך[ אליך ‪3‬‬
‫דיינך[ אשר נתן לך דיינך ‪ 3‬ך דיינך נ | ‪ 4/5‬מדד‪ .‬ט ו ב ה מ ד ח פ ו ר ע נ י ח נ ל מ ד ה סורעניח ך‪ 5 ],‬זרה >‬
‫בארץ ישראל ך | ‪ 45‬מן יהי עד מארצנו <כ נ • | ‪ 6‬מארצנו <~ ‪ 3‬ך | ‪ 6‬מארצנו ‪ >:‬וכשם ש נ ע ק ר ה‬
‫ב ך | ‪ 7‬מן ה מ ק ו מ ו ח כ ל ם ו | ‪ 7‬לעובדיך |‬
‫] ש ע ק ר ח ח י[ מ מ ק ז ס ‪ nf‬כן ה ע ק ר נ י | ‪ 7‬מ כ ל נ כ כ ל‬
‫‪ 7‬ל ע ב ד ך ‪ >C‬ו ב ח ו צ ה לארץ אין צריך לזמר כן מ פ נ י שדובה גויים ר׳ ש מ ע ק אומר אן* ב ח ו צ ה ל א ר ץ צריך‬
‫י ג י [ ד * = א ‪ 8 | [3‬כ ש ם שאין י | ‪ 8‬כ ך אין י | ‪ 8‬דומוח‬
‫ל ו מ ר כן מ פ נ י שעתידין להחגייר שני אז איי״יר‬
‫‪ 3‬שווה זה לזי׳ ‪ 3‬א ‪ 8‬אוכלםין > ע ל גב מעליי נ | ‪ 9‬מן ברוך‪ ,‬עד הרזים < ב י ב | ‪ 10‬מ ל ו ג מ ה ׳‬
‫‪ 10‬ע ד שלא *בל פ ח פ ח ז ע ד שלא מ צ א פ ה ל א כ ו ל נ | ‪ 10‬עד ש ז י ע וחרש וקצר ‪ 10 | 3‬זרע > גיכש‬
‫ל ש > קיט\« י | ‪ 1‬משכים | ‪ 11‬אני < | ‪ 11‬א ת כ ל אלו ‪ > 3‬מ ת ו ק נ י ם נ | ‪ 12‬ו נ פ ץ נ‬
‫‪I‬‬
‫עידר ו ‪10‬‬
‫ך | ‪ 12‬וארג ‪ > C‬ו כ ב ס י ‪ 12‬ו ה ״ י <־ ‪ 3‬ג ד | ‪ 12‬ואח״כ מ צ א ח ל ק ] ב ג י נ[ ללבוש נ י | ‪ 13‬אלו >‬
‫מ ת ו ק ן י מתוקנים נ | ‪ 13‬כ ל אומות שוקדות ובאות ל פ ת ה ביתי ‪ [ < 31‬ג כ מ ה בעלי אומניות משכימים‬
‫ומעריכים י | ‪ 14‬זכור[ ברוך )והסדר מ ה ו פ ך [ י | ‪ 16‬מיני < כ נ י ]כי״פ איתא[ ) ד י ס ( | ‪ 15‬ג ל ו ס ק ‪ 3‬ג‬
‫א ב ל < | ‪ 16‬ל א ‪ 16.1‬ל א | ‪ 16‬לא | ‪ 1 6‬ל א [ ‪ 16‬וכן הוא אומר[ על אורח טוב מהו‬
‫‪j‬‬
‫ח ת י כ ו ת [ ח ש ו ב ו ת ‪16‬‬
‫‪j‬‬
‫‪15‬‬
‫ך‬
‫ב נ ד | ‪ 19‬א ש ר שודדו א נ ש י ם < ‪ t ' . » | 3‬חבושי > ו א ת הבוריק ב | ‪ 19‬הלוקין ך | ‪ 19‬הביסיה‬
‫אומי‬
‫> ^ח״־החדש ואת ה ש ו ט ה ו א ת השכור ב ן ‪ 20‬ה נ נ ס > ו א ח הדרניקוס נ ך ה ד ד י נ ק ם ב ] ‪ 21‬אילנוח‬
‫‪3‬‬
‫נאין בני א ד ם נאים י בריית טובות ואילנות טובוח נ | ‪ 21‬מי שככה לי ‪ 3‬בעולמי < ‪ 3‬ד ש ב י א ד שכן‬
‫‪ 22‬נ א מ ן בבריתו י ד ו ך זוכר ת כ ר י ת ד נ א מ ן‬
‫בריות נ א ו ה < נ |‬
‫‪j‬‬
‫‪21/22‬‬
‫ב ר א בריות נ א ו ת בעולמו י‬
‫בבריתו וקים במאמרי נ ]ומשום ר״י בנו ש ל ‪ .‬ד י י ב י ב [ ‪ 2 2 ,‬מ ה ל ך [ > • ב ד י ר ‪ 3‬ה ו ל ר ד ה ע ו ב ר י ה י י א ד י נ ן‬
‫‪ 3‬ן ‪ 21‬א ת כ ם ‪ 23 ! < .‬ל ה ק י מ כ ס > בדין‬
‫‪ 22/23‬בין ה ק ב ר ו ת ‪ 2‬ו קברי ישראל נ [ ‪ 23‬מ ס פ ר כ ם‬
‫מ ח י ה מ ת י ם ב מ א מ ר ו | ‪ S24/2‬היודע מ ס פ ר כ ם הוא יעורר א ח כ ם ה ו א ע ל ה א ת ה ע פ ר ס ע ל עיניכם‬
‫‪j.‬‬
‫‪2 4 3‬‬
‫‪4‬‬

‫ו נ י מ‬

‫א י ת‬

‫‪1‬‬

‫ברכות א ]‪[1-6‬‬
‫בשם יי׳ נעשה ונצליח‪.‬‬

‫י מאימתי קורין את שמע בערכין‪ ,‬משעה שבני אדם נכנסק לאכול פיתן בלילי שבתות‬
‫‪1‬‬
‫דברי רבי מאיר וחכמים אומי משעה שהנהנים זכאין לאכול בתרומה סימן לדבר‪ .‬צאת‬
‫הככבים ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ח צ י י ם מ ח ז י ק י ם ב ר מ ח י ם מ ע ל ו ת‬
‫ה ש מ ר ו ע ד צ א ת ה כ כ כ י ם ר׳ שמעון אומר פעמים שאדם קורא אותה שתי פעמים‬
‫‪ 5‬בלילה‪ ,‬אחת עד שלא עלה עמוד השחר ואחת משיעלה עמוד השחר נמצא יוצא בה ידי‬
‫חובתו של יום ושל לילה‪ ,‬רבי אומר ארבע משמרות בלילה העונה אחת מעשרים וארבעה‬
‫כשעה והעת אחת מעשרים וארבעה בעונה והרנע אחת מעשרים וארבעה בעת ר׳ נתן‬
‫אומר שלש משמרות בלילה שנ׳ ל ר א ש ה א ש מ ו רו ת ה ת י כ ו נ ה ואין תיכונה אלא‬
‫שיש לפניה ולאחריה ז מאימתי קורין את שמע בשחרין אחרים אומרים כדי ש*ד‪.‬א‬
‫‪ 10‬חבית רחוק הימנו ארבע אמות ומכירו מצותה עם הו‪,‬ץ החמה כדי שיהא סומך גאולה‬
‫לתפילה ונמצא מתפלל‪ .‬ביום אמר ד יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר ר׳ עקיבה ואחר‬
‫ר׳ אלעזר בן עזריה והניע זמן‪ .‬קרית שמע כמדומה אני שנתייאשו מלקרות מפני שהן‬
‫עסוקין בצורכי ציבור קריתי ושניתי ואחד כך התחילו הן וכבר נראית חמה על ראשי ההרים י‪:‬‬
‫החתנים וכל העסוקיפ כמצות פטורין מקרית שמע שני ב ש ב ת ך ב ב י ת ך פרט לעסוקים‬
‫‪ 15‬כמצות ו ב ל כ ת ך ב ד ר ך פרט לחתנים‪ :‬מעשה ברבי ישמעאל ור׳ אלעזד בן עזריה‬
‫שהיו שרויין במקום אחד והיה ר׳ ישמעאל מוטה ור׳ אלעזר בן עזר?ה זקוף והגיע זמן‬
‫קרית שמע נזקף ר׳ ישמעאל והיה ר אלעזר בן עזריה מוטה‪ ,‬אמר לו ר׳ ישמעאל מה‬
‫זה אלעזר אמר לו ישמעאל אחי אומרין לאחד למה זקנך מנודל אמר להם כננד המשחיתים‬
‫אני שהייתי זקוף היטיתי אתה שהיית מוטה נזקפת אמר לו אתה היטית לקיים כדברי‬
‫‪ 20‬בית שמאי ואני נזקפתי לקיים כדברי בית הילל; דבר אחר שלא יראו התלמידים ויעשו‬
‫קבע כדבריך‪ :‬למה אמרו אחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר ולקצר‪.‬אינו‬
‫דשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום ושלא לחתום אינו רשאי לחתום לפתוח‬
‫בברוך אינו רשאי שלא לפתוח בברוך ושלא לפתוח בברוך אינו רשאי ^םתוח בברוך‪.‬‬
‫לשוח אינו רשאי שלא לשוח ושלא לשוח אינו רשאי לשוח ‪ :‬״ אילו ברכות שמקצרין‬
‫‪ 25‬בהן מברך על חפירות ועל המצות ברכת הזימון וברכה אחרונה שבקרית שמע‪ .‬אילו‬
‫כרכות שמאריכין בהם ברכת תעניות וכרבות של ראש השנה וברכות של יום הכםורים‪,‬‬
‫‪2‬‬

‫‪s‬‬

‫‪4‬‬

‫‪s‬‬

‫; נ ס ׳ ‪ :‬ן ‪ 6‬י ש ס ; ‪ jj‬נ ׳ ‪1 :‬ע׳ שם‬
‫‪ 1‬י ‪ '3‬א׳ )א׳ אי( ; נ ב ׳ ‪ 3 | :‬נ ס מ ״ ד׳ ט*ו | ‪ 4‬י בי ד׳ )א׳ אי(‬
‫ז׳‪ ,‬ע״ז ה ׳ ; איכה רנש׳ פ׳ קומי מ ׳ | ‪ 8‬שופנרס »' ״ נ ו | ‪ 9‬י ג׳ א׳ )אי סי( < ג טי‪ 14 | :‬י נ׳ ב ׳ ) א ׳ ו י ( ;‬
‫ס‬
‫נ " א ‪ .‬מ׳׳ז‪ ,‬סוכה כ»ס ו ע ״ סיס׳ שם | ‪ 14‬דבלים‪ -‬ו׳ ז׳ | ‪ 15‬שס | ‪ 15‬י שס ועי״ מהרז״ף; נ " א‬
‫ואסרוק ועי׳ לי‪3‬״א ימיע ע ד ‪ 21 | :‬ה ן סופסחא נצזלשה ליסא ‪3‬ילושלמ׳ ולא ‪3‬בנל' עי־ ה י ל יע" ס א׳ ד׳‬
‫נ *״א‪ 24 | :‬י ג׳ ג׳ )א׳ סי( |‬
‫‪ I‬ערביי• ל] ‪ 1‬אדן ב ‪ j 1‬ל ו כ ל ב ן ‪ 1‬ב ע ר ב י ך \ ‪ 2‬ב ת ר ו מ ת ן ב ך ‪ 21‬וסימן ב ‪ 31‬וחצים ב פ |‬
‫הוי הלילה ן ‪ 6‬ע ו נ ה !‬
‫‪j 6‬‬
‫ב ך ן ‪ 6‬חובה‬
‫בד | ‪5‬כה<נ‬
‫ע י ב פ ן ‪ 5‬ק ו ד ם ש ת ע ל ה | ‪ 5‬ונמצא‬
‫ו א ר ב ע ב ך | ‪ 7‬לעונה ן ‪ 7‬ו א ר ב ע | ‪ 8‬מ ש מ ר ו ת [ א ש מ ו ר ו ת | ‪ 8‬הוי ה ל י ל ה‬
‫‪j‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ 6‬וארבע ב ך | ‪ 7‬ל ש ע ה‬
‫כ ד י שיהא ר ו א ה ח ב ר ו בריחוק א ר ב ע א מ ו ת | ‪ 10‬גאולה[‬
‫‪j‬‬
‫בשחרים ב ב ש ח ר י ת ד ‪9/10‬‬
‫ב ‪ 81‬ראש ב פ ‪j 9‬‬
‫שמע‬
‫‪j‬‬
‫נ ד א י ׳ ב נ ר א ת ה ד | ‪ 13‬ר א ש ב ד | ‪ 14‬העוסקין ‪14‬‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫ל ה ! ‪ 10‬ת פ ל י ׳ ב | ‪ '2‬י * י ע ב ך‬
‫> ומן ה ה פ ל ה ב ך > ומן ה ל י ן ךי | ‪ 14/15‬לעסוקין במצות[ ל ח ת נ י ם | ‪ 15‬ל ח ח נ י ס [ לעוסקין ב מ צ ו ת |‬
‫לוב ‪:‬‬
‫‪ 6‬נ בן עזריה < ין ‪ 16‬הגיע ן ‪ 17‬ונזק? | ‪ 17‬ו ה פ ח ן ‪ 17‬בן עזריה < | ‪ 13‬ל א ח ד אוסרים‬
‫ז ק פ ת ב ד ן ‪ 19‬לקיים < |‪ 19 ,‬ד ב ר י ב‬
‫‪j‬‬
‫‪19‬‬
‫ד‬
‫> ייזייי ב‬
‫‪ 18‬מפני מ ה ב ך ן ‪ 18‬ל ח פ‬
‫ק ב ע > ח ל כ ה ב ויקבעו‬
‫‪I‬‬
‫כ ב י ת שמאי ף ן ‪ 20‬ד י י י ד־ < ב ]ובגליון מיד מ א ו ח ר כ ד ב ר י בית ה ל ל [ ‪21‬‬
‫־טייא ב ד ן ‪ 22‬ה מ א מ ר ל פ ת ו ח בברוך א ח ר‬
‫‪j‬‬
‫אמרו > א ת ת ארוכה ‪22‬‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫בדבריך ה ל כ ת לדורות ד‬
‫< ב ] ו נ כ ת ב בגליק[ | ‪ 25‬ה מ ב ר ך |‬
‫ברכות‬
‫‪i‬‬
‫‪24‬‬
‫שלא ב ך | ‪ 24‬ש ל א ב ד‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫המאמר לשוח ב‬
‫ת ע נ י ת | ‪ 26‬ו ב ר כ ת‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 25‬מ צ ו ת | ‪ 25‬ו ב ר כ ת ר | ‪ 25‬ה ז מ ן ך" | ‪ 25‬ש ב ק ר י ת ש מ ע [ ש ב ב ר כ ת המזון‬
‫ש ל ‪ . .‬של < |‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫בך‬
‫‪4‬‬

‫ת פ‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫ברכות א ]‪[7-13‬‬

‫‪2‬‬

‫מברכותיו של אדם ניכר אם בור הוא ואפ תלמיד חכס הוא? י אילו ברכות שאין חותמין ‪1‬‬
‫בהן בברוך מכרך על הפירות ועל המצות בברכת הזימון וברכה אחרונח שבברכת המזון‬
‫ר׳ יוסי הנלילי היה חותם בברכה אחרונה שבברכת המזון ומאריך בה‪ :‬״ אילו כרכות‬
‫שפותח בהן בברוך כל הברכות כולן פותח בברוך חוץ סן הברכה הסמוכה לקרית שמע‬
‫וברכה הסמוכה לברכה אחרת שאץ פותח בהן בברוך‪' :‬אילו ברכות ששוחין בהן כרכה‪5‬‬
‫ראשונה תחילה וסוף ובמודים תחילה וסוף והשוחה בכל ברכה וברבה מלמדין אותו שלא‬
‫•שחה‪ .‬אין עונץ עם המברך רבי יהודה היה עונה עם המברך ק ״ ק י ק י י ׳ צ ב א ו ת‬
‫מ ל א כ ל ה א ר ץ כ ב ו ד ו ‪ ,‬ו ב ר ו ך כ ב ו ד יי• ממקומו‪ ,‬כל אילו היה ר׳ יהודה‬
‫אומר עם המברך‪ :‬מזכידין יציאת מצרים בלילות‪ ,‬אמר ד׳ אלעזר בן עזריה הרי אני‬
‫כבן שבעים שנה לא זכיתי שאשמע שתיאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן ‪10‬‬
‫זומא שנא׳ ל מ ע ן ת ז כ ו ר א ת י ו ם צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ד י ם כל י מ י ח י י ך‬
‫ימי חייך היסיס כל ימי חייך הלילות אלו דברי בן זומא וחכמים אומרים ימי חייך‬
‫העולם הזה כל ימי חייך להביא את ימות המשיח‪ ,‬אמר להם בן זומא לחכמים וכי‬
‫סזכירים יציאת מצרים לימות המשיח הרי חוא אומר ל כ ן ה נ ה י מ י ם ב א י ם נ א ם‬
‫י י ׳ ל א י א מ ר ע ו ד חי יי׳ א ש ר ה ע ל ה א ת בני י ש ר א ל ס א ר ץ מצרים‪15‬‬
‫כי אם חי יי׳ א ש ר ה ע ל ה ו א ש ר ח ב י א א ת זרע ב י ת י ש ר א ל ‪ -‬מ ארץ‬
‫צ פ ו ן ונו׳ אמרו לו לא שתיעקר יציאת מצרים מהם אלא שתהא מצרים מוסין* על‬
‫מלכיות‪ ,‬מלכיות עיקר ומצרים טפילה‪ ,‬כיוצא בו ל א >קרא ש מ ך ע ו ד י ע ק ו ב כי‬
‫א ם י ש ר א ל י ה י ה ש מ ך לא שיעקר שם יעקב הימנו אלא יעקב מוסיף על ישראל‬
‫ישראל עיקר ויעקב ט פ ל ‪ :‬כיוצא בו א ל ת ז כ ר ו ר א ש ו נ ו ת ו קד מ ונ יו ת א ל ‪20‬‬
‫ת ת ב ו נ נ ו אל תזכרו ראשונות אלו עול של מלכיות וקדמוניות אל תתבוננו אלו עול של‬
‫מצרים ה נ נ י ע ו ש ה ח ד ש ה ע ת ה ת צ מ ח ה ל א ת ד ע ו ה זו מלחמת של נונ‪,‬‬
‫משלו משל למה הדבר דומה לאחד שפגע בו זאב וניצל מידו והיה מספר במעשה הזאב‬
‫וחזר ופנע בו ארי וניצל הימנו שכח מעשה הזאב והיה מספר מעשה ארי חזר ופנע בו‬
‫נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והיה מספר מעשה נחש אף כך ישראל צרות ‪25‬‬
‫האחרונות משבחות את הראשונות‪ :‬״' כיוצא בו ש ר י א ש ת ך ל א ת ק ר א א ת‬
‫ש מ ה ש ר י כי ש ר ה ש מ ה כתחילה הרי היא שרה על עמה עכשיו הרי היא שרה‬
‫על אומות העולם‪,‬שנא׳ כי ש ר ה ש מ ה ‪" :‬י כיוצא בו ל א י ק ר א ע ו ד א ת שמך‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪ 1‬י נ׳ ד׳ )שם(; ‪» j‬יו שסמים קל‪ 3 | :‬י שם; נ ש‪ 7 0‬י ג׳ ג׳ )שס(; ‪ j‬ליג | ‪ 7 8‬ישע״ ו׳ ג׳ ‪I‬‬
‫‪ 8‬יחזקאל נ׳ ״ נ | ‪ 9‬מ א י ה ״ ‪ ,‬י י׳ א' )א׳ ע׳(; ן‪ :‬״ ב ‪ :‬ד‪ ,‬נא | ‪ 11‬לגלים טיז ג׳ \ ‪• ) 4 / 1 5‬למי׳ כיג‪:‬‬
‫י נ ף‪ ,‬סס |‬
‫‪I‬‬
‫‪ •t‬מ' | ‪ 18/19‬בראשית ליה •י | ‪ 20‬י שם; ) ״ ג ; ך‪ ,‬בא | ‪ 20/21‬ישע״ מ״ג ״מ | ‪ 22‬שם ‪26‬‬
‫‪ 26/27‬בלאשיס ״ז ע״ו ן ‪ 28‬ש‪ 0‬ן ‪ 28‬שם ״ ‪ r 0‬׳ |‬
‫‪ 1‬מברכות | ‪ 1‬אפ ב ך ‪ j 2‬בברוך < | ‪, 2‬מברך < א ]ובודאי טעה הסופר כאשר מוכח‬
‫מבבא דלעיל[ המברך ך ך ן ‪ 2‬וברכה ב ן ‪ 2‬הזימון[ המזק ן ‪ 4‬שפותחי! ב ל( ‪ 4‬מן כל עד ברוך‬
‫השח ב ן ‪ 7/8‬מן ה׳‬
‫‪I‬‬
‫ייי= ב‬
‫‪I‬‬
‫' ן ב ל‬
‫‪I‬‬
‫< ב | ‪ 4‬פותי׳ ! כ ך \ ‪ 4‬לשמע ב ל‬
‫כבוד ה׳ ממקומו[ י"׳ ב | < ‪ 8/‬קוראי ר׳ יהודי׳ ב | ‪ 9‬הרני |‬
‫ער כבודו < ב הארץ כביז־י < ל ‪j 6‬‬
‫ומי | ‪ 14‬הרי הוא אומר[‬
‫לחכמים < ב ‪j 13‬‬
‫‪ 10‬ולא ב ך | ‪ 10‬שאשמע < ל ן ‪ 13‬לימוח ב ך ‪j 13‬‬
‫והלא כבר נאמר ב | ‪ 15‬מן לא יאמר‪ ,‬עד ‪ 17‬צפון < ‪ 17 ,‬צפוני• ב פ | ‪ 17‬מהם [ פפקופוד‬
‫ויציאת מצרים ב ל ‪i‬‬
‫המלכיות| ‪ 18‬ומלכיות ‪j 18‬‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫ב ממקומו ב ל ן ‪ 17‬שתהא[ שתאמר יציאת‬
‫‪ 18‬יעקב עיי ב | ‪ 18/19‬מן כי עד שמך < ל ן ‪ 19‬מן ישראל עד שמי < ב | ‪ 19‬שתעקר | ‪ 19‬אלא >‬
‫שיהא ב שתהא שם ל ן ‪ 20‬טפלה ! ‪ 20/21‬וקדמוניות אל תתכוננו < ן ‪ 21‬עיל < א | ‪ 21‬של < ו‬
‫< נןו ‪ 22‬גוג > ומגוג‬
‫‪ 21‬עול < א ן ‪ 21‬של < ! ‪ 22‬הלא תדעויי < ב ל ! ‪ 22‬זו[ אלו ן ‪ 22‬של‬
‫מ ‪0‬‬
‫ב | ‪ 23‬מספר‬
‫ב ן םשלי < ‪ J‬ל | ‪ 23‬לאחד > שהיה מהלך ב י י ־ ב ך ! ‪ 23‬י י [‬
‫הרי‬
‫‪j‬‬
‫‪27‬‬
‫> והולך ך ן ‪ 25‬אןו < ן ‪ 26‬אחרונות ן ‪] 26‬דרש על שרה אחר הדרש על אברהם ב[‬
‫< ב ל | ‪r 27‬׳‪ n‬על עמה ב שרי לאומה ך | ‪ 27‬הוי היא[ היתד‪ 28 | ,‬על כל באי עילם ב לכל האומות‬
‫העולס ל ן ‪ 28‬את < ב ל |‬
‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫פ‬

‫ת ח י‬

‫‪6‬‬

‫מ‬

‫‪6‬‬

‫מי‬

‫‪3‬‬

‫ברכות א ]‪ [14-16‬ב ]‪[1-6‬‬

‫‪ 1‬א ב ר ם ו ה י ה ש מ ך א ב ר ה ם כתחילה הרי אתה אב על ארם ועכשיו הרי אתה אב‬
‫לכל באי העולם שנ׳ כי א כ ה מ ו ן ג ו י ס ‪ .‬נ ת ת י ך‪ :‬אף על פי שחזר וקרא את‬
‫אברהם אכרם אינו לננאי אלא לשבח ליהושע הושע אינו לגנאי אלא לשבח‪ ,‬הוא אכרם‬
‫עד שלא נידבר עמו והוא אברס משנידבר עמו הוא הושע עד שלא נכנס לנדולה והוא‬
‫‪ 5‬הושע סשנכגס לגדולה״ משה משה אברהם אברהם יעקב יעקב שמואל שמואל לשק חיבה‬
‫ולשון זירח‪ ,‬הם הם עד שלא נידבר עמהם והס הם משנידבר עמהם הם הם עד שלא נכנסו‬
‫לגדולה והם הס משנכנסו לגדולה ‪ :‬כיוצא בווי הי כ ש ל ם ס ו כ ו ו מ ע ו נ ת ו ב צ י ו ן‬
‫וכימה ראה הכתוב להחזיר לה שם הראשון הרי הוא אומר כי ע ל א פ י ועל ח מ ת י‬
‫היתד‪ .‬לי ה ע י ר ה ז א ת יכול אף עכשיו הרי היא באף ובחמה תלמוד לומר ה ה ד ח ס ד‬
‫‪ 10‬אל הי ם ל ^ כ ת ו הרי היא בחמדה ובתאוה מלמד שכיפר לה חורבנה‪ ,‬מניין שאין‬
‫השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הר תלמוד לומר ו י ה י ב ש ל ם ס ו ב ו ו ס ע ו נ ת ו‬
‫ב צ י ו ן מצעו כשהוא שלם קרוי הר הא אין השכינה חוזרת לתוכה עד שתיעשה הד‬
‫שנאמ׳ ו י ק ר א א ב ר ה ם א ת שם ה מ ק ו ם ה ה ו א י י ׳ י ד א ה א ש ר יאמיר‬
‫ה י ו ם ב ה ר י י ׳ י ר א ה ‪ .‬ואומר ז כ ו ר י י ׳ ל ב נ י א ד ו ם א ת י ו ם י ר ו ש ל ם‬
‫‪ 15‬אימתי כשיעקרו יסודותיה הימנה האומרים עדו ע ר ו ע ד ה י ס ו ד בה‪:‬‬
‫ב הקורא את שמע צריך שיזכיר יציאת מצרים באמת ויציב רבי אומר צריך‬
‫ב‬
‫להזכיר בה מלכות אחרים אומרים צריך להזכיר בה מכת בכורות וקריעת ים סוף‪ :‬הקורא‬
‫את שמע צריך שיכוק את לבו ר׳ אחי אומר משום ר׳ יהודה אם כיון לבו בסרק הראשון‬
‫אף על פי שלא כיון את לבו בפרק האחרון יצא‪ :‬הקורא את שמע למפרע לא יצא‬
‫‪ 20‬וכן בהלל וכן בתפילה וכן במנילה‪ :‬הקורא את שמע טעה והשמיט בה‪,‬פסוק אחד לא‬
‫יתחיל ויקרא אותו פפוק בפגי עצמה אלא מתחיל באותו ססוק וגומר עד סוף וכן כהלל‬
‫וכן בתפילה וכן במנילה‪ ,‬הנכנס לבית הכנסת ומצאן שקראו חציה וגמד עמהן‬
‫לא יתחיל ויקרא מראשה ועד אותה מקום אלא מתחיל מראש וגומר עד סוף וכן בהלל‬
‫וכן כתפילה וכן במנילה‪ :‬הקורא את שמע וטעה ואינו יודע היכן טעה חוזר לראשה‬
‫‪ 25‬טעה באמצע הפרק חוזר לראש הסרק טעה בק כתיבה ראשונה לכתיבה האחרונה חוזר‬
‫לכתיבה הראשונה ‪ :‬כותבי ספרים תפילין ומזוזות מפסיקק לקריתשמע ואין םסםיקק‬
‫לתפילה ר׳ אומר כשם שאין מפסיקין לתפילה כך אין מססיקין לקדית שמע ר׳ חנניא בן‬
‫עקביא אומר כשם שספסיקין לקרית שמע כך מססיקין לתפילה‪ ,‬אמר ר אלעזר בר‬
‫צדוק כשהיה רבן נמליאל ובית דינו ביבנה היו עסוקק בצורכי ציבור לא היו מססיקק‬
‫‪14‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬שס |‬
‫‪9/10‬‬

‫סהליס נ ף ס‬

‫ש‬

‫‪5‬‬
‫״‪11‬‬
‫‪,‬‬

‫|‬

‫ג׳ ד׳ )א׳ נו ( |‬
‫‪ 24‬שס |‬

‫‪1‬‬

‫שמוס ק״ע | ‪7‬‬
‫‪t‬‬

‫שס ע״ו ג׳ |‬

‫‪ 17‬י י׳‬

‫‪ 26‬י נ׳ נ׳‬

‫ב |‪1‬‬

‫שם‬

‫סהל״ס סי׳‬

‫א׳;‬

‫נ ״ג |‬

‫שסנו׳׳ו |‬

‫‪7‬‬

‫מהכיס‬

‫‪ 13/14‬בראשים ביב ״ ל | ‪14‬‬
‫‪ 19‬לקמן מגלה ב׳ אי; י‬

‫ע׳׳ו ג׳ |‬
‫ססליס‬

‫‪8‬‬

‫ירמיה‬

‫קל׳ז ד |‬

‫ז׳ ד׳ ) נ י ל י ( ; ג מנלס‬

‫ל״א ‪I‬‬

‫ליב‬

‫‪ 15‬שס |‬
‫״ו‬

‫|‬

‫‪ 15‬ו‬

‫‪ 20‬שם ‪I‬‬

‫)א׳ סי(‪ ,‬ביכורים ס י ה ב ׳ ) ג ׳ ני( |‬

‫ב‬

‫‪2‬‬

‫בדן‪2‬אח<בד|‪4‬‬

‫אברהם‬
‫לכל העולם‬
‫‪j‬‬
‫ך‬
‫ועכשיו( ל ב ס ו ף‬
‫לכל ארם‬
‫ב | ‪ 5‬יהושע ב | ‪ 5‬ש מ ו א ל ש ם י א ל > ט ל ו ב ר | ‪ 6‬לשו; זירוז ן ‪ 7‬יהי א | ‪ 7‬ו ס ע ו ג ח ו בציון < |‬
‫ה ז א ת < ב | ‪ 9‬ה ז א ת > ל ‪ p‬היום אמ־ בנו‬
‫‪j 9‬‬
‫ש נ א ס י ד לפי שהוא אימי ד‬
‫‪ 8‬הכתוב[ ה ק ב ״ ה ‪j 8‬‬
‫א ו ח ה ע ד היום ה ז ה ל ה ס י ר ה מ ע ל פני \ ‪ 9‬באן! < ‪ j10‬ח ו ר ב ת ה | ‪ U1‬מניין < ‪ 11‬שכינה | ‪ 11‬ל ת ו כ ה‬
‫ו מ ע ו נ ח ו בציון < ב ך | ‪ 12‬מצינו ש נ ק ר א ש ל ם‬
‫‪j‬‬
‫‪11/12‬‬
‫> ה ה ר הטוב ה ז ה והלבנון‬
‫< | ‪ 11‬ש נ א מ ר ב ד‬
‫מן ה א עד ה ר < | ‪ 12‬ה ש כ י נ ה שורה ונקר על שורה א ן ‪ 13‬מן א ש ר‬
‫‪j‬‬
‫ו נ ק ר א ה ר שנא׳ ב ה ר ה׳ יראה ‪12‬‬
‫‪ 15‬מאימתי ד ין ‪ 15‬מ א י מ ת י ע ת עדו ע ד היסוד ב ה מ ש נ ע ק ר ו‬
‫ע ד יראה < | ‪ 14‬א ת יום ירושלים < |‬
‫להזכיר ב ך | ‪ 17‬בכורים ב ! ‪ 17‬ק ר י ע ת ים סוף ו מ כ ת בכורים ב | ‪ 18‬כיון‬
‫‪i‬‬
‫‪16‬‬
‫יסודותיה מ מ נ ה כ‬
‫> א ח | ‪ 19‬אחרון | ‪ 21‬א ת ה פ ס ק ן ‪ 21‬ע ד סוןנ < ב ן ‪ 22‬וכן כ מ ג ל ה וכן ב ת פ ל ה | ‪ 22‬נ כ נ ס ו בן ‪ 23‬לא‬
‫ו ג ו מ י < ך [ ‪ 23‬ועד ב ! ‪ 24‬ל ר א ש ה ס ר ק א ין ‪ 25‬יחזור ל ר א ש ו נ ה ב חוזר‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫עי ב‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫יחזור ויקרא‬
‫ח נ נ י ה ב ח נ י נ ה ך | ‪ 28‬עקיבא ו‬
‫‪j‬‬
‫‪27‬‬
‫לראשונה ך‬

‫ברכות ב ]‪7-15‬ז‬

‫‪4‬‬
‫ז‬

‫שלא להסיע טליבן ן כתף אף על פי שהמשאוי על כתיפו הרי זה‪ -‬קורא אבל בשעה שפורק ‪1‬‬
‫וטוען לא יקרא לפי שאין לבו מכוון בין כך ובין כך לא יתפלל עד שעה שיפריק‪:‬‬
‫״ פועלים ‪,‬קודאין בראש האילן ומתפללין בראש הזית ובראש התאינה ושאר כל האילנות‬
‫יורדין למטה ומתפללין‪ ,‬בעל הבית בין כך וכין כך יורד למטה ומתפלל‪ :‬פועלים קודאין‬
‫את שמע ומברכין לפניה ולאחריה אוכלין פיתן ומברכין לפניהם ולאחריהם מתפללין ‪5‬‬
‫שלשה פעמים של שמונה עשרה אבל אין מורידין לפני התיבה‪ :‬השושבינים וכל בני‬
‫החופה פטורין מן התפילה ומן התפילין כל שבעת הימים וחייבין בקרית שמע רבי שילא‬
‫אמר חתן פטור וכל בני החופה חייבין‪ :‬קברו את המת ועמדו בשורה שורה הפנימית‬
‫הרואה את הפנים פטורין ושאינה רואה את הפנים חייבין ״ ר׳ יהודה אומר אם אין‬
‫שם אלא שורה אחת העומדים לשום כבוד חייבי} לשום אבל פטורין‪ ,‬ירדו להספד ‪10‬‬
‫הרואין את הפנים פטורין ושניים להם חייבין וכל העםוקין להספד מפםיקין לקרית שמע‬
‫ואין פפסיקין לתפילה‪ ,‬מעשה והפסיקו רבותינו לקרית שמע ולתפילה‪ :‬ב ע ל קרי חולה‬
‫שנתן עליו‪ .‬תשעה קבין מיס הרי זה קורא אבל אינו מוציא את הרבים ידי חובתן עד‬
‫שיבוא בארבעים סאה רבי יהודה אומר בארבעים סאה מכל מקום הזבין‪ .‬והזבות והנידות‬
‫והיולדות מותדין לקרות בתורה ולשנות במשנה ובמדרש ובהלכות ובהנחת לבעלי קריין ‪15‬‬
‫אסורין בכולן ר׳ יוסי אומר שונה בהלכות הרונליות ובלבד שלא יציע את המשנה‪:‬‬
‫י בעל קרי שאין לו מים לטבול הרי זה קורא את שמע ואינו משמיע לאזניו ואינו‬
‫מברך בין מלפניה ובין מלאחריה דברי ר׳ מאיר וחכמים אומ׳ קורא את שמע ומשמיע לאזניו‬
‫מברך לפניה ולאחריה אמר ר׳ מאיר פעם אחת היינו יושבין לפני ר׳ עקיבא והיינו קורין‬
‫את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח אמרו ‪20‬‬
‫לו אין השעת הסכנה ראייה ‪ :‬״ הרי שהיה עומד בשדה ערום או שהיה עושה מלאכתו‬
‫ערום הרי זה מכסה את עצמו כתבן וקש ובכל דבר וקורא על פ׳ שאמרו אין שבחו‬
‫של אדם להיות עומר ערום• שכשברא הקב״ה את האדם לא בראו ערום שנא׳‬
‫ב ש ו מ י ע נ ן ל ב ו ש ו ו ע ר פ ל ח ת ו ל ת ו ב ש ו מ י ענן לבושו זה השפ*ר וערפל‬
‫חתולתו זה שיליד‪ ,.‬הרי שהיתי‪ .‬מטפחת של בגד ושל עור חגורה לו על מתניוהרי‪25‬‬
‫זה קורא ובין כך ובין כך לא יתפלל עד שיכסה את ליבו‪ :‬י לא יכניס אדם את‬
‫ראשו‪ -‬בתוך חיקו ויקרא את שמע אם• היתר‪ ,‬אסיקרםתו חגורה לו מבפנים הרי זה‬
‫מותר שנים שהיו ׳שינים בטלית אחת אינן רשאין לקיות את שמע אלא זה‬
‫מתכסה בכסותו וקורא וזה מתכסה בכסותו וקורא אם היו בנו ובתו קטנים‪ .‬הרי זה‪:‬מותר‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ I‬י ה׳ א׳;)נ׳ י‪.‬׳( | ‪ 3‬י שם ; ג נו׳׳ן | ‪ 6 ,‬ג קובה כ״ה‪ 8 | :‬י ו׳ ב׳ )גי בי(‪ ,‬סנהדרץ ני א׳ )נ׳ ב י ( ; ‪j‬‬
‫״ ע ‪ 12 | :‬י ו ׳ ג׳ )נ׳ לי(; נ נ ״ נ ‪ :‬ן ‪ 14‬י שם; ג נ ״ נ | ‪ 17‬י ש ס ; ג שם | ‪ 21‬לקמן ח מ מ ו ת ג׳ אי;‬
‫‪ 26‬ג כיד‪ :‬ן‬
‫»׳ ר ‪4‬זריע‪ ,‬ועי י ׳״נ נ׳ )נו׳ ני(; ג סיכה ״ ‪ 24'| :‬איוב ל״ס ט׳ |‬
‫‪,‬‬

‫בדיג‬

‫ב‬

‫‪2‬‬

‫י פ‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ך •|‬
‫ך ! ‪ 3‬קייין‬
‫‪,‬עי ש י ק‬
‫׳שפרק ן צ מתכויין |‬
‫ך | ‪ 1‬שמשאי‬
‫‪ 1‬הכה!‬
‫‪ 3‬אי בראש ב ד | ‪ 3‬כ ל האיל! ב | ‪ 4‬ירד | ‪ 5‬א ת פתן | ‪ 5‬ל פ נ י ה ולאחריה ב ך ן ‪ 6‬שלש | ‪ 6‬של‬
‫י‪.‬״ה ב ו ‪ S‬ה ח ו פ ה [ ה ח ב ו ר ה | ‪ 9‬ה ר ו א ה א ח הפנים‪ < .‬ב שורה ה ר ו א ה א ת ה פ נ י מ י ת ד | ‪• 9‬פטורה ‪2‬‬
‫ה י י ב ת‬
‫ה ע ו מ ד י ם > שם‬
‫‪i‬‬
‫‪10‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 9‬הפנימית‬
‫‪ 9‬ושאינה רואה א ת הפנים[ החיצונה‬
‫ך | ‪ .10‬ל ש ם ב ך | ‪ 11‬א ת ה פ נ י מ י ת ( ‪ 11‬פטורין > ויש אומרים | ‪ 11‬ושניים' ל ח ה [ ושאין רואי; א ת‬
‫‪ . J 1‬ושנייפ ל ה ם > ושאי; רואין א ת ה פ נ י מ י ת | ‪ 11‬חייבין > ה ס ו פ י ב ד | ‪ 1 1‬העופקין ‪i‬‬
‫הפגים ב‬
‫‪.. I I‬בהספד ך ך ) ‪ 14‬ארבעים ב ך יי ‪ 16‬ר׳ י ה ו ד ה ב ך ! ‪ 16‬אומר > אבל | ‪ 10‬ה ר ג י ל ו ת ב ך |‬
‫לאזנו | ‪ 18‬ב י ן < ו ‪ 18‬ל פ נ י ה ולא ל א ח ר י ה ן‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫•‪ 17‬לאזנו | ‪ 17/18‬מן ואינו‪ ,‬ע ד מ ל א ח ר י ה < ב |‬
‫קצדור ]ובגליון קםדר[ א ן‬
‫‪ 19‬ר ע ק י ב ה > ב ב י ת ה מ ד ר ש ך כ ב י ה ה מ ד ר ש לפני ר׳ עקיביי ב‪j(21‬‬
‫עומד[ יושב ב ד | ‪ 23‬ערוס > זה‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫שעי׳ ב ד | ‪ 21‬ש ה י ה < ן ‪ 22‬ובקש• ב [־‬
‫‪ 20‬א מ י !‬
‫ב ש ו מ ו ן ‪ 26‬א ת < ב ל !‬
‫‪j‬‬
‫‪24‬‬
‫ח מ כ פ ה ע צ מ ו ב ת ב ן ו ב ק ש ובכל דבר וקורא אע״פ שאמרו | ‪ 23‬כשברא‬
‫‪ 28‬שהיו <‬
‫‪ 27‬א פ ר ק ס ת ב א פ ר פ ח י ד [‬
‫‪ 26‬ל א יכנס די ך | ‪ 27‬ל ת נ ך איבי ב ל ת ו ך ק ו מ |‬
‫ך |‬
‫‪ 28‬ל ק ר ו א | ‪ 29‬א פ בניו זבני ביתו ק ט נ י ם ב‬

‫ב|‬

‫ד ]‬

‫;‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪9‬‬

‫ב ד‬

‫‪3‬‬

‫ברכות ב‬

‫]‪[16-21‬‬

‫ג‬

‫‪5‬‬

‫]‪[1-8‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 1‬קטן שיכול לאכול כזית פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמית ואין סורשץ‬
‫אלא משל אדם ומשל כלביס בזמן שנתן לתוכן עורות גרף של רעי ושל מימי‬
‫רנליס עמו בבית הרי זה מרחיק ארבע אמות וקורא שלפני המיטה אם נותן לתוכן‬
‫מיס כל שהן קורא ואם לאו לא יקרא ד׳ זכאי אומר אם נתן לתוכו'רביעית מים יקיא‬
‫‪ 5‬ואם לאו לא יקרא רבן שמעון בן נמליאל אומר שלפני המיטה לא יקרא של אחר‬
‫המיטה יקרא ר׳ שמעון בן אלעזר אומר אפי׳ כל הבית כולו כעשר אמות ומונח כתוכו‬
‫לא יכנס אדפ למבואות‬
‫לא יקרא עד שיכסנה או עד שיניחנח תחת המיטה'‪:‬‬
‫המטונפין ויקרא את שמע ולא עוד אלא אפי׳ נכנס כשהוא קורא הרי זה מפסיק עד‬
‫לא יעמוד אדם ויתפלל ויהא צריך לנקביו‬
‫שיצא מרשות כל איתו מקום ויקרא‪:‬‬
‫‪ 10‬שנא׳ ה כ ו ן ל ק ר א ת א ל ה י ך י ש ר א ל ‪ :‬״' לא יטיל את המים במקום שיתפלל‬
‫אלא אם כץ ירחיק ארבע אמות‪ ,‬המטיל את המים לא יתפלל כאותו מקום אלא אם‬
‫כן הרחיק ארבע אמות‪ ,‬יבשו או נבלעו הרי זה מותר‪ :‬הנכנס למרחץ מקום שבנ* אדם‬
‫עומדים לבושין יש שם מקרא ותפילה ואין צריך לומר שאילת שלום נותן את תפיליו‬
‫ואין צריך לומר שאינו חולץ את תפיליו‪ ,‬מקום שבני •אדם עומדין ערומים ולבושים‬
‫‪ *5‬יש שם שאילת שלום ואץ שם מקרא ותפילה אינו חולץ את תפיליו ואינו נותנן‬
‫לתחילה מקום שבני אדם עומדץ ערומים אין שם שאילת שלום ואין צריך לומר שאינו‬
‫נותן‪ :‬הילל הזקן אומר אל תיראה ערום אל תיראה לבוש אל תיראה עומד אל‬
‫תיראה יושב אל תיראה שוחק אל תיראה בוכה שנא׳ ע ת ל ש ח ו ק ו ע ת ל ב כ ו ת‬
‫עת לחבק ו ע ת לרחוק מחכק‪:‬‬
‫ג כשם שניתנה קבע לקרית שמע כך נתנו חכמים זמן לתפילה‪ ,‬מפני מה אמרו‬
‫‪20‬‬
‫‪ 3‬תפלת השחר עד חצות שכן תמיד של שחר היה קרב עד חצות ר׳ יהודה אומר ער ארבע‬
‫שעות‪ ,‬ומפני מה אמרו תפלת מנחה עד הערב שכן תמיד של בין הערבים היה קרב‬
‫עד הערב ר׳ יהודה אומר עד פלנ המנחה ״ וכמה הוא פלג המנחה אחת עשרה שעה‬
‫חסר רביע‪ :‬ת פ ל ת הערב אין לה קבערי אלעזר בר יוסי אומר עם נעילת שערים‪:‬‬
‫‪ 25‬א ם התפלל תפילת המוספין כין משקרב תמיד של שחר בין עד שלא קרב תמיד של‬
‫שחד יצא ר׳ עקיבה אומר אס שנדה תפילתו בפיו סימן יפה לו ואם לאו סימן רע‬
‫לו‪ ,‬הוא היה אומר כל שדוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו אץ דוח‬
‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪20‬‬

‫‪81‬‬

‫נ‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 1‬לקמן חגיגה א׳ ני• וע״ שם ננ׳לוב״ן ה׳ י»ד; י ו׳ ד׳ ;נ׳ ס י ( ; ‪ j‬סוכס כיה | ‪ 2‬י ש ם ; נ ש‪ 0‬ין ‪ 7‬נ כ״ד‪:‬‬
‫ועיי י ד׳ ב׳ )ב׳ אי( | ‪ 9‬י ד׳ ד׳ )נ׳ ג י ( ‪ ,‬מגלה ע״א ג ׳ ) א י ״( ר שמור ר ג ל ן | ‪ 10‬צנמוס ד׳ ״ נ | ‪ 10‬י ו׳‬
‫ד׳ )נ׳ הי(; ג כיה ; מ ג ל ה כ ״ ז ‪ 12 | :‬י ד׳ נ׳ )ג׳ נ י ( ‪ :‬ג שנה •י | ‪ 17‬המאמר הזה לא נזכר בשום מ ק ו ם‬
‫בתלמודים ובמדרשים מון מדרך ארן רבה •ש דוגמסה )סיד( ן ‪ 18|19‬קהלה ג׳ ד׳ ‪ 201‬נ כ י ו ‪ 24 | :‬צ׳ י׳ ז׳ ב׳‬
‫)ל׳ אי( י' יעי ג יומא פ״ז‪ 25 | :‬עי" רשג״א נ מ ״ דן! כ י ס | ‪ 26‬מ׳ מ סו‪ $‬ה ׳ ; י‬
‫)ד׳ א י ( ; מעניוה ס״ז ג׳‬
‫מ׳ ד׳ )ס׳ ו׳{‪ j ;,‬ליד | ‪ 26‬ט אנוש נ׳ י׳ |‬
‫נ‬

‫‪ 1‬כ ז י ת ‪ >C‬י נ ? ב [ ‪ 1‬ס ט י | ‪ 2‬ושל[ ועביט ש ל | א ס < | ‪ 3‬ל ה י י ב‪ -‬ף | ‪ 4‬כ ל ש ה ו א‬
‫‪ 6‬א מ ו ת > וגרף של רעי | ‪ 6‬מ ו נ ת |‪ 7.‬ש י כ נ י ס נ ת | ‪ 7‬עד < | ‪ 7‬ב מ ב ו א ו ת ב ך | ‪ 8‬ה מ ט ו נ פ ו ת ד‬
‫ב ף‬
‫‪ 10‬ש מ ת פ ל ל ב ד | ‪ 11‬מ ר ח י ק ב ך | ‪ 11/12‬מן ה מ ט י ל‬
‫ך | ‪ 8‬אפי׳ נ כ נ ס < \ ‪ 8‬ל א ימול ל < ב‬
‫ל ב י ח ה ס ר ת ץ ב ך• | ‪ 14‬שאינו ־ < א | ‪ H‬לבושין ועי־מים | ‪ 15‬נותן ן ‪ 16‬ל כ ת ח ל ה‬
‫‪I‬‬
‫עד א מ ו ת < ‪12‬‬
‫ד ך | ‪ 16‬ל ו מ ר > מ ק ר א ו ח פ ל ה וחולץ א ת חפיליו ואין צריך ל ו מ ד א | ‪ 18‬צ ו ח ק ! ‪ 18‬ע ת ל ב כ ו ת ו ע ת‬
‫ל ש ח ו ק ב ף ן‪ 19 | $‬ע ת ל ח ב ק < א | ‪ 19‬מן ועת‪ ,.‬עד מ ח ב ק < | ‪ 20‬ש נ ח נ ה ח ו ר ה ב ך [ ‪ 20‬זמן[‬
‫ה מ נ ח ה > שהרי‬
‫‪j‬‬
‫‪22‬‬
‫ק ב ע ן ‪ 21‬ה י ה < | ‪ 22‬ש ע ו ת > שכן ח ס י ד ש ל ש ח ר ק ר ב י ה ו ל ך ע ד ך׳ ש ע ו ת ף‬
‫ת מ י ד של בין ה ע ר ב י ם קרב ו ה ו ל ך עד פ ל ג ה מ נ ח ה ו מ פ נ י א מ ר ו ת פ ל ת ה ע ר ב אין ל ה ק ב ע שהרי איברין‬
‫ופררין קרבין והולכין כ ל ה ל י ל ה ‪ .‬ו מ פ נ י מ ה א מ ר ו ח פ ל ה מוספין כ ל ח י ו פ שהרי קרבן ס ו פ ס י ן קרב ו ה ו ל ך‬
‫כ ל ה י ו ס ‪ .‬ר׳ י ה ו ד ה אומר עד שבע ש ע ו ח שהרי קרבן של מ ו ס ף ק ר ב ו ה ו ל ך כ ל היום ואיזו היא מ נ ח ה‬
‫שעריס > א מ ד ד׳ אלעזר בר׳‬
‫‪j‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 2 3 :‬ר׳ יוסי | ‪ 24‬עם[ ע ח‬
‫גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה‬
‫יופי א ב א ה י ה מ ת פ ל ל ]אוחד• ב[ ע ם נ ע ז ל ח שערים ב ך | ‪ 26‬ר׳ יהודה | ‪ 26‬שגורה ב ך | ‪ 26‬י פ ה‬
‫ן‬
‫‪ 27‬אין[ ו כ ל‬
‫ן ‪ 26‬רע > הוא‬
‫הוא‬
‫>‬

‫ב ך‬

‫בל!‬

‫שאמ ב ד‬

‫ברכות ג ‪[4-81‬‬

‫‪6‬‬

‫הנדות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו‪ .‬כל שרוח עצמו נוחה בשלו סימן יפה ‪1‬‬
‫לו אין רוח עצמו נוחה בשלו סימן רע לו‪ :‬יכן עזאי אומר כל שלקה נופו מפני חכמתו‬
‫סימן יפה לו חכמתו מפני גופו סימן רע לו‪ ,‬כל שנטרפה דעתו מפני חכמתו סימן‬
‫יפה לו וכל שנטרפה חכמתו מסני דעתו סימן רע לו המתפלל צריך שיכון את לבו‬
‫אכא שאול אומד פיק לתפילה ת כ י ן ל ב ם ת ק ש י ב א ז נ י ך‪ :‬אטד ר׳ יהודה ‪5‬‬
‫כשהיה ד עקיבה מתפלל עם הציבור היה מקצר טלפני כולן כשהוא מתפלל בינו‬
‫לבין עצטו אדם מניחו בצד זה ובא ומצאו בצד אחד מפני הכרעות והשתחוייות שהיה‬
‫עושה‪' :‬יכול יתפלל אום כל היום כולו פירש בדניאל זי מ נ י ן ת ל ת א ב י ו מ א‬
‫הוד‪ ,‬ב ד י ך ע ל ב יד כ ו ה י וגוי יכול משבא לנולה תלמוד לומד כ ל ק ב י ל די‬
‫ח ו ה ע בי ד מ ן ק ד מ ת ד ג א ימל יהא משמיע קולו לאזניו פירש בחנה ח ג ה ה י א ‪1 0‬‬
‫מ ד ב ר ת ע ל ל ב ה וגוי יכול יהא כוללן כולן בבת אחת פירש בדוד ע ר ב ו ב ו ק ר‬
‫ו צ ה ר י ם וגו׳ ערב זו תפילת ערבית בוקר זו תפילת שחרית צהרים זו מנחה יכול‬
‫יהא שואל צורכיו ומסתלק פירש בשלמה ל ש מ ו ע א ל ה ר י ג ה ו א ל ה ת פ י ל ה‬
‫רינה זו רינה וכן הוא אומר ר נ נ ו צ ד י ק י ם ב י י ׳ וגו׳ אין אופרין דבר אחר‬
‫אמת ויציב אבל אומרין דברים אחר תפלה אפי׳ סדר וידוי של יום הכפורים‪15:‬‬
‫יהיה מהלך כמקום הסכנה וליסטין מתפלל תפילה קצרה‪ ,‬איזו היא תפילה קצרה ר׳‬
‫אליעזר אומר עשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח לידיאיך בארץ והטוב בעיניך‬
‫עשה ברוך שומע תפילה ‪ ,‬ר׳ יוסי אומר שמע קול תפלת עמך ישראל ועשה מהרה‬
‫בקשתפ ברוך שומע תפלה‪ ,‬ר׳ אלעזר בר צדוק אומר שמע קול צעקת עמך ישראל‬
‫ועשה מהר בקשתפ כרוך שוסע תפלה ״ אחרים אומרים צורכי עמך מרובים ודעתן‪-‬קצרה ‪20‬‬
‫יהי רצץ מלפגיך יי׳ אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כל צורכיו וכל גוייה ונוייה די‬
‫טחסורה ברוך שומע תפילה ״ אמר ר' אלעזר בר צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה‬
‫בלילי שבתות מאהבתך יי׳ אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת‬
‫על בני בריתך נתת לנו יי' אלהינו את יום השביעי הנדול והקדוש הזה באהבה ועל‬
‫הכום אומר אשר הירש את יום השבת ואינו חותם‪ :‬כבוד יום וכבוד לילה כבוד יוט קודם ‪25‬‬
‫לכבוד לילה אין לו אלא כוס אחד קדושת היום קודמת לכבוד יום ולכבוד לילה‪ ,‬לילי‬
‫שבתות ולילי ימים טובים יש בהן קדושת היום על הכוס ויש בהם הזכרה בברכת המזון‬
‫שבת ויום טוב וראש חודש וחולו של מועד יש בהם הזכרה בברכת המזון ואין בהן‬
‫‪f‬‬

‫א‬

‫ג כ סס ן ‪ 8‬י ז׳ א׳ ולי אי(; ג שם | ‪ 8/9‬מ י א ל ו׳‬
‫‪I‬‬
‫* י' י' י' י ' י'(»" ג כ ל״א | ‪ . 6‬פ ס ל י ם ״ "‬
‫‪ 10/11‬שמואל א׳ א׳ ״ נ | ‪ 11‬סהלים ג״ה ״ ס | ‪ 13‬מלבים א׳ ס׳ כ״מ ‪I‬‬
‫י ג שם |‬
‫‪I 10‬‬
‫שם‬
‫‪j‬‬
‫י ״ א ד'‬
‫‪I‬‬
‫‪25‬‬
‫»" י נ׳ ל׳ )אי אי( ג ל י א | ‪ 16‬י יו׳ ג' )י׳ ל י ( ; נ כ י פ ‪:‬‬
‫מהליס ל י נ ח׳ ‪H I‬‬
‫)ז׳ יי( ג כ שסמים קיה‪ ,‬פ נ ס נ • ל ‪| :‬‬
‫‪9‬‬

‫״א‬

‫‪9/10‬‬
‫‪14‬‬

‫ז‬

‫‪0‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ I‬ע צ מ ו נ ו ח ה > ה י מ נ ו | ‪ 2‬מ ו פ ו ב ך | ‪ 3‬י פ ה לו > כ ל שלקח[ ‪ 3‬ב ח כ מ ת ו | ‪ 3‬רע לו >‬
‫בזויח ז ו ‪. .‬‬
‫ך [ ‪ 6‬בפני ך כ | ‪ 6‬וכשהוא ב כשהיה ך ‪I 7‬‬
‫הוא ה י ה א ו מ י ב ד | ‪ 5‬ל ת פ ל ה [ ל ד ב ר‬
‫כולו > כ ב ר ל |‬
‫‪j8‬‬
‫ה ש ח ח ו א ו ח | ‪ 8‬א ד ם < ב ך | ‪ 8‬י ה א מ ת פ ל ל וי׳ילר ב‬
‫‪f 7‬‬
‫בזוית א ח ר ת ב‬
‫מן ח ו ה ‪ ,‬ע ד ברכהי < ב \ ‪ 9‬וגוי < | ‪ 9/10‬ד ה ו ה ך די‬
‫‪j Q9‬‬
‫‪ 8‬דניאל | ‪ 8‬וזסכין ב ף ס | ‪ 9‬ה ו א‬
‫לבה‬
‫‪D‬‬
‫|‬
‫‪11‬‬
‫׳ ב ! י ‪ 1‬וחנה ב ד‬
‫היא פ ‪ 10‬ד נ ה פ | ‪ 10‬לאוניו[ < ב ב ח פ ל ח ו ך | ‪ 10‬ב ח נ ה >‬
‫דוד | ‪ 11‬בדוד > ש נ א מ ר ר ן ‪ 12‬וצהרים > א ש י ח ה‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫ך‬
‫ו ק ו ל ח ל א י ש מ ע | ‪ 11‬כולן <‬
‫>‬
‫> שנאי‬
‫צ י כ י י ב ד ‪ 13‬צרכיו > ו א ח י כ מ ת פ ל ל | ‪ 13‬ש ל מ ה ד‬
‫‪I‬‬
‫*‬
‫שיאל >‬
‫‪i‬‬
‫ואהמה‬
‫‪H‬‬
‫כפיי ב‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫י > י ב ד‬
‫כ | ‪ 14‬שני ב | ‪ 14‬ונוי[ לישרים נ א ו ה ת ח ל ה | ‪ 15‬י ב י ‪1‬‬
‫‪ 15‬ש ל < | ‪ 16‬ס כ נ ה | ‪ !7‬ר׳ א ל ע ז ר | ‪ 17‬מ מ ע ל < | ‪ 17‬ב י ץ < ב | ‪ 18‬מן ר׳ י ו ס י ‪ ,‬ע ד ח פ ל ה‬
‫כ ל < ב ף | ‪ 21‬כ י י ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫< ! ‪ 19‬קול[ < ך ל ל ח ב | ‪ 20‬מ ה ר ה ב ף \ ‪ 20‬ע מ ך > ישראל‬
‫> למנוחה לקדושה לעבודה ]תיבה א ח ת מסושטשת‬
‫‪ 23‬מן ש א ה ב ת ‪ ,‬עד ‪ 24‬ב א ה ב ה < | ‪ 24‬ב א ה ב ה‬
‫לגמרי[ ל א ו ת ו ל ב ר י ת ל ח ח ל נ ו ב ר כ ה ו ש ל ו ם ב א ר ץ אלקינו ואלקי א ב ו ח י נ ו רצה כ מ נ ו ת ת נ ו כ ר א בגליון‬
‫וחש״מ‬
‫אין ב ד | ‪ 27‬ה ז כ ר ת י י י י ס ך ק מ ש ת ח י ו פ ב ! ‪ ?8‬ש ב ת וריח‬
‫מיד מאוחר |‬
‫ויי״ט | ‪ 28‬ה ז כ י י ׳ יייים ך ל ד ו ש ח היום ב |‬
‫שג‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫ה ו‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫ח‬

‫‪6‬‬

‫א‬

‫ת פ‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫ברכות ג‬

‫]‪[9-18‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ 1‬קדושת היום על הכוס; י לא הזכיר גבורת גשמים כתחיית המתים ולא שאל את‬
‫הגשמים בברכת השנים מחזירין אותו לא אמר הבדלה'בחונן הדעת אופרה על הכום‬
‫אם לא אמר מחזירין אותו ר׳ יוסי אמר אף מי שלא הזכיר בשל ארץ מחזירין אותו;‬
‫‪ '°‬כל שאין‪-‬בו מוסף כגון חנוכה ופודים שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר‬
‫‪ 5‬מעץ המורע אם לא אומר אין מחזירץ אותי וכל שיש בי מוסף כנון ראש חודש וחולו‬
‫של מועד שחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר קדושת היום בעבודה ר׳ אלעזר‬
‫אופר בהודאה ואם לאו מחזירץ אותו ובמופפין מתפלל שבע ואומר קדושת היום‬
‫באמצען ' שבת שחלה להיות לראש חודש ובחולו של מועד שחרית ומנחה מתפלל‬
‫שבע וא ׳ מעין המורע בעבודה ור׳ אליעזר אומד בהודאה אפ לא אמר אץ מחזירין‬
‫‪ 10‬אותו‪ .‬ובמופפין מתפלל שבע ואומד קדושת היום באמצע‪ :‬שבת ויום טוב ויום הכיפור‬
‫מתפלל שכע ואומר קדושת היום באמצע‪ :‬י יום טוב של ראש השנה שחל להיות‬
‫בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ואומר של שבת בפני עצמו ושל יופ טוב‬
‫בפני עצמו ומתחיל בשל שבת ובית הלל אומדים מתפלל תשע‪ ,‬יום טוב שחל להיות‬
‫בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמונה ואומר של שבת בפני עצמו ושל יופ טוב‬
‫‪ 15‬בפני עצמו ומתחיל בשל שבת ובית הילל אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים‬
‫בשל שבת ואומר קדושת היופ באמצע רבי נתן אומר אף חותפ ברוך מקדש השבת‬
‫וישראל והזמנים‪ :‬י סומא ומי שאין יכול לכוץ את הרוחות מכוונין ליבם למקום‬
‫ומתסללין שנ׳ ו ה ת ס ל ל ו א ל י י י ‪ :‬״ העומדים בחוצה לארץ מכוונין את לבם כננד ארץ‬
‫ישראל ומתפללץ שנא׳ ו ה ת פ ל ל ו א ל י י ׳ ד ר ך א ר צ ם א ש ר ב ח ר ת ח בה‪,‬‬
‫‪20‬העומדים בארץ ישראל מכוונין לבן כננד ירושלם ומתפללץ שנאמ׳ ו ה ת פ ל ל ו א ל‬
‫ה ע י ד הזאת‪'*:‬העומדיםכירושלם מכווניןאת לבם כננדבית המקדש ומתפללין שני‬
‫ו ה ת פ ל ל ו־ א ל ה מ ק ו ם ה ז ה נמצאו עומדים בצפון פניהם לדרום עומדים בדרום‬
‫פניהם לצפון עומדיפ במזרח פניהם למערב עומדים במערב פניהם למזרח ונמצאו כל‬
‫ישראלמתפללין למקום אחד‪ :‬״ לא יעמוד אדם לא על גב• מיטה ולא על גבי כסא‬
‫‪ 25‬ולא על גבי ספסל ויתפלל לפי שאץ גבהות לפני המקום שג׳ • מ מ ע מ ק י ם ק ר א ת י ך‬
‫יי׳ אם היה זמן או חולה הרי זה מותר‪" :‬י היה רכוב על החמור אס יש לו מי שאוחז‪ .‬לו‬
‫החמור ירד למטה ויתפלל ואפ לאו יתפלל במקומו רבי אומד בין כך ובין כך מתפלל‬
‫‪1‬‬

‫‪13‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 1‬י ע׳ א' )הי בי(‪ ,‬נ' ד׳ )א׳ טי( הענייה ס י נ ל'‬
‫הי( ; נ שבה כ י י ‪ ,‬עירובי! מ ׳ ‪ :‬ניצה ״ ד | ‪ 11‬לקמן‬
‫א׳ לא׳ הי(; נ ערובין מ׳ ‪0 • 17 | :‬׳ נ׳ )ד׳ ה׳(‬
‫‪ 21‬י ד׳ ד׳ )נ׳ ל( » ג י ‪| :‬‬
‫שם כן | ‪ 22‬ש‪ 0‬י‬
‫ד׳ ה׳ ן‬
‫ו '‬
‫ע‬

‫‪ 4‬י ״ א נ׳ מ­‬
‫)א׳ א י ( ; נ כ ״ ו ‪ :‬ל״ג‪ ,‬ועי מ״ח ‪| :‬‬
‫לאש השנה ב׳ ״ ג ; י שש ניט נ׳ ‪),‬ל וי( ״ שבועות ל י נ‬
‫‪ 19‬ל‪-‬חא‬
‫; ימיין נ מים | ‪ (8‬מלכים א׳ סי‪ ,‬מיד !‬
‫‪ 26‬י ח י ב׳ )ד׳ הי( ; ‪ j‬ל׳‬
‫‪ 25‬סהלים ק״ל א׳ |‬

‫מ‬

‫ך !‪ 5‬ה מ א ו ר ע‬
‫‪ 1‬ולא ש א ל ה ב ב ר כ ת שנים ו ‪ 3‬ה ז כ י ר > ב י י ת ב ך ן ‪ 4‬ושורים > ערבייז ב‬
‫א ן ‪ 6‬מן ש ב ת ‪,‬‬
‫> ב ה ו ד א ה ן ‪ 5‬א מ ר > מעין ה מ א ו ר ע ן ‪ 5‬אין <‪ -‬ן צ מן וכל ע ד ן ד אותו <‬
‫עד ‪ 8‬ב א מ צ ע ־ < ן ‪ 6‬בשחרית ו ב מ נ ח ה ב ן ‪ 9‬מעין ה מ ו ר ע בעבודה[ ק ד ו ש ה חיום ב א מ צ ע ב ]יבגליון‬
‫מיד מ א ו ח ‪ -‬ו כ ת ב מ ט ו ש ט ש א י ת א ח ס ו ד י מ ח ס ר י והבי ק א מ ר מזכיר של ר י ח וחולו של ס ו ע ד בעבודה‬
‫ב א מ צ ע > רבן שמעין כן‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 10‬כ ש ב ח ובייט ו ב י ה י ב ב יום טוב < ד‬
‫ר׳ אליעזר א ו מ ר ב ה ‪ -‬ד א ה [‬
‫ג ס ל י א ל ור׳ יוחנן כן י ר ו ק א א ו מ ר י ם כ ל מ ק ו ם ש מ ת פ ל ל שבע )שזקוק ל ש ב ע ‪ Q‬א ו מ ר י ם ק ד ו ש ה‬
‫< ב ך! ‪ 12‬ש מ ו נ ה עיסרה ב ] ו נ ק ד ע ש ר ה ל ס י מ ן ש ט ע ה א ב ל ט ע ה‬
‫ך | ‪ II‬ל ה י ו ח‬
‫היום באמצע ו‬
‫ל פ נ י ה מ ק ו ם ‪ 18‬ו י ח פ ל ל ו‬
‫‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪7‬‬
‫< ב ; ‪ 16‬א ח ה ש ב ת‬
‫‪I‬‬
‫הםישר ו נ ק ד על ע ש ר ה ב מ ק ו ם ש מ י נ ה [ ‪:‬‬
‫< ב ד ן ‪ 19‬א ש ר ב ח ר ה ביז < ב ד ‪I‬‬
‫אל ה׳ א ל י כ ם ב | ‪ 18‬יבין א ת לבו ‪ 19 :‬ו מ ת פ ל ל י ן‬
‫ז ב י ת הזד‬
‫א‬
‫‪2 2‬‬
‫י‬
‫‪ 21 ,‬מכינין א ת ל כ ם [ מ ת פ ל ל י ן ‪ 21 ,‬ו מ ח פ ל ל י ן‬
‫‪ 20‬ו מ ת פ ל ל י ן <‬
‫ד‪1‬‬
‫‪ 22‬ה ז ה > ה ע ו מ ד י ם ב מ פ ר ש יכוונו א ת לבן כ נ ג ד ביה ק ד ש י הקדשים שנא׳ ו ה ת פ ל ל ו אל ב‬
‫‪ 22‬ח ע י מ ד י מ ב ך | ‪ 22‬לצפון ן ‪ 22‬העומדים | ‪ 23‬נ מ צ א י ב | ‪ 24‬א ד ם < ! ‪ 25‬ס פ ס ל > ולא על‬
‫‪ < 2 6‬ב ‪ tf I2‬רוכב ב ך ן ‪ 26‬ע ל > גפי |‬
‫הרי ז ה‬
‫‪ 25‬לפי < ב ף |‬
‫בדו‬
‫גבי מ ק ו ם גבוה‬
‫ף | ‪ 27‬י ח פ ״ ב ל ‪I‬‬
‫ב ד ן ‪ 27‬מ ת פ ל ל ב ישב ב מ ק ו מ ו ו י ת פ ל ל‬
‫! י* ה מ י י י‬
‫‪ ?6‬ש‬
‫‪1‬‬

‫‪6‬‬

‫בך‬

‫י א ח ז‬

‫<‬

‫‪3‬‬

‫‪I‬‬

‫ל י‬

‫׳ בד‬

‫ברכות ג ]‪ [19-26‬ד ]‪[1-4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪19‬‬

‫במקומו ובלבד שיהא לבו מכוק ‪ :‬היה משכים לצאת לדרך הרי זה נוטל שופר ותוקע לולב ‪1‬‬
‫ומנעגע‪.‬מגילה וקורא בה ומתפלל לכשיגיע זמן קדית שמע הדי זה קורא‪ ,‬היה משכים לישב‬
‫בקרון או בספינה הרי זה מתפלל לכשיגיע זמן קרית שמע הרי זה קורא‪ :‬היה עומד‬
‫ומתפלל באיס^ךטיא או בפלטיא הרי זה עובר פני חמור ופני חמר ופני קדר אינו פוסק‪,‬‬
‫אסרו עליו על ר׳ חנינא בן דוסא שהיה עומד ומתפלל נשכו ערוד ולא הפסיק הלכו תלמידיו ‪5‬‬
‫ומצאוהו מת על פי חורו אמדו אוי לו לאדם שנשכו ערוד אוי לו לערוד שנשך לבז דוסא ‪:‬‬
‫א י ן עומדין להתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך‬
‫דברים בטילים אלא מתוך דברים של חכמה וכן לא יפטר אדפ מחברו לא מתוך שיחה‬
‫ולא מתוך שחוק ולא מתוך דברים בטלים ולא מתוך קלות ראש אלא מתוך דברים‬
‫של חכמה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו את דבריהם בדברי שבח ותחנונים‪10 :‬‬
‫״ הכותב את השם אפילו פלך שואל בשלומו לא ישיבנו היה כותב חמשה וששה שמות‬
‫כיון שגמר אחד מהן משיב שאילת שלום ‪ ' :‬מקום שנהגו לומר ברכת אבלים שלש‬
‫מקום שנהנו לומר ברכת‬
‫אומרין שלש שתים אומרים שתים אחת אומרין אחת‪:‬‬
‫אבלים שלש כולל את הראשונה כתחיית המתים וחותם בה מחייה המתים‪ ,‬שנייה‬
‫בתנחומי אבלים וחותם בה מגחטעמו ועירו שלישית בגמילות חסדיפ ואינו חותם המפטיר ‪15‬‬
‫בבית עולמים אינו צריך חותם‪ :‬שמונה עשרה ברכות שאמרו חכמים כננד שמונה עשרה‬
‫הזכרות ש ב ה בו ל י י י ב נ י א ל י ם כולל של מינים כשל פרושין ושל גרים בשל זקנים‬
‫ושל דוד בשלירושלם אם אמרו אילו לעצמן ואילו לעצמן יצא‪ :‬עונין אמן אהר‬
‫ישראל מברך ואין‪.‬עונק א ק אחר כותי מברך עד שישמע את כל הברכה‪:‬‬
‫ד׳ י לא יטעום אדם כלום עד שיברך שנ׳ ל יי ׳ ה א ר ץ ו מ ל ו א ה ת ב ל ו י ו ש ב י ‪20‬‬
‫ב ה ‪ ,‬הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה הרי מעל עד שהיתירו לו את כל המצות‪ ,‬ל א ל‬
‫ישתמש אדם בפניו ידיו ורגליו אלא בכבוד קונהו שנאמר כ ל פ ע ל י י ׳ ל מ ע נ ה ו ‪:‬‬
‫ד ב ש תמרים ויץ תפוחים וחומץ סתווניותמברכי*‪.‬עליהם כדרך שמברכין על המורייס ‪:‬‬
‫י ץ חי מברכין עליו בורא פרי העץ ונוטלץ ממנו לידים נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא‬
‫פרי הגפן ואין נוטלין הימנו לידים דברי ר׳ אליעזר וחכמים אומרים אחד חי ואחד מזונ‪25‬‬
‫מבדכץ עליו בורא פדי* הגפן ואץ נוטלץ הימנו לידים‪ *:‬הביאו לפניו טיגי תרגימא‬
‫מברך עליהן בורא מיני כםאנין‪ ,‬על הזרעים הוא אומר בורא מיני זרעים ועל הדשאים‬
‫הוא אומר בורא פיני דשאים ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה ר׳ יהודה אומר‬
‫ברוך מצמיח האדמה בדברו ר׳ מאיד אופר אפילו דאה את הפת ואומר ברוך שברא‬
‫‪211‬‬

‫‪av‬‬

‫‪2i‬‬

‫‪24‬‬

‫‪20‬‬

‫‪28‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫ה‬

‫׳‬

‫י‬

‫י»׳ נ‬

‫נ‬

‫לינ‪| :‬‬
‫סוכה נ י נ ל ׳ ) נ ׳ ״ ( ; ‪ B0‬ן ‪ * 4‬ט׳ א ׳ ) ה ׳ ‪;('6‬‬
‫‪ 12‬עי ג כהונות מ ׳ ‪0 * 16 | :‬׳ א׳ )די ני(‬
‫)ה׳ אי( |‬
‫י ט׳ ל' )יי &׳(; נ‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫מם׳ ס ׳ ; יעי נ נ י נ ‪:‬‬
‫כ׳*;‬
‫‪ 22‬משלי ט׳ז ד׳ |‪ '» 23.‬נ ל י ס | ‪ » 24‬״ א ׳ ) ו ׳ א י ( ;‬
‫ובבלי )מיד( ועי בריש ו׳ | )‪ • i2‬י׳ נ' )יי גי(־ ג ‪1 : » ,‬‬

‫י‬

‫‪I‬‬

‫נ ל׳יא‬

‫»‬

‫ט׳ א׳‬
‫‪11‬‬
‫‪( •0 7‬ד׳)הי א י ;‬
‫העניה סיה ג׳ ‪ .‬נ ׳ ב ׳ ‪ ; ( .‬ג מנלה ״ ! ‪ :‬ן ‪ 18‬לקמן‬
‫ל ליה י ש נ ת נ׳•‪ :‬ש לפסוק[ ‪ 20‬סהלים כיד א׳ ן‬
‫‪ j‬נ ‪ 26 | :‬ס ו ס פ ס א זאת כצולהה לא נמצא•בילוש׳‬

‫וין מי שהיה |‬
‫‪ 1‬הרי זה < | ‪ 2‬ו מ ת פ ל ל < ב ך | ‪ 2‬וכשיגיע ב ו ל ש י ג י ע ך ! ‪ 2‬ה י י זה < ‪j 2‬‬
‫קורא > ר׳ שמעון‬
‫‪I 3‬‬
‫‪ 3‬ב ס פ י נ ה > מביאין לו לולב ו מ נ ע נ ע ו מ ג ל ה וקורא ב ה ‪ 31‬הרי זה מ ת פ ל ל <‬
‫בן אלעזר אומר בין כ ך ובין כ ך קורא ק״ש ו מ ת פ ל ל | ‪ 4‬בסרטייא ב ף \ ‪ ' 4‬מ פ ס י ק ב ך ‪ j 5‬עומד‬
‫לא‬
‫‪I‬‬
‫‪7‬‬
‫לו ב ! ‪ 8‬אי לו ב‬
‫‪I‬‬
‫ל‬
‫ק > *>‬
‫ו מ ת פ ל ל [ מ ת פ ל ל ב | ‪ 5‬ונשכי ב ‪1‬‬
‫< ב | ‪ 9/10‬דבר של‬
‫< ב | ‪ 8‬ד ב ר של !‪ 8‬מן‪ .‬וכן‪ ,‬עד ‪ 10‬ה כ מ ה‬
‫| ‪ 8‬מן ולא‪ ,‬עד ב ט ל י ם‬
‫<‬
‫ב ש ל ש \ ‪ 13‬י ש ל ש | ‪ 13‬בשתיים ו ‪ 15‬ב ה <‬
‫‪j‬‬
‫‪12‬‬
‫שאלת‬
‫‪j‬‬
‫‪ 10‬ו ת נ ח ו מ י ם ב ך | ‪ ~ 1 1‬ה מ ל ך | ‪ 11‬ששה ‪12‬‬
‫כל הברכה בולה‬
‫‪j‬‬
‫‪19‬‬
‫המברך‬
‫‪j‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 16‬צ ר י ך < | ‪ 16‬כ נ ג ד שמונה אן ‪ 18‬בירושלם ב ךן ‪ 19‬ה מ ב ר ך‬
‫מביר ב ן‬
‫‪I‬‬
‫ססווניות ב ‪23‬‬
‫‪I‬‬
‫ע ד שיתייו לי ב ך ן ‪ 21‬א ה < ב ך | ‪ 22‬ל כ ב ו י ב ך ‪23‬‬
‫‪j‬‬
‫הרי < ‪21‬‬
‫בך ‪j‬‬
‫על‬
‫‪i‬‬
‫ה ב י א ב ך ן ‪ . 26‬ח ר ג ו מ ה ך ן ‪ 27‬כיסני! ב ך מזונוח ביסאנין א‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 23‬המורים ב‬
‫‪ 29‬א ד מ ה ב ר‬
‫בך‬
‫‪ 28‬ע ל ב ך ! ‪ 29‬ו א מ י‬
‫‪5‬‬

‫ה‬

‫פ‬

‫ם‬

‫י‬

‫ת‬

‫ת‬

‫פ‬

‫ת‬

‫ו‬

‫‪6‬‬

‫א י‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫ברכות ד‬

‫‪9‬‬

‫]‪[5-15‬‬

‫ג‬

‫‪ 1‬פת זו כמה היא נאה זו היא ברכתה‪ :‬ראה תאינים ואסר ברוך טי שברא את התאנים הללו‬
‫כסה הן נאות זו היא ברכתן‪ ,‬ר׳ יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו‪ .‬חנפים בברכה לא יצא‬
‫ר׳ יהודה אומר כל שנשתנה מברייתו ושינה ברכתו יצא ‪ * J‬הכוסס חיטים מברך עליהן בורא‬
‫מיני זרעים אפאן ובישלן בזמן שהפרוסות קיימות מברך עליהן המוציא לחם מן הארץ‬
‫‪ 5‬ומברך עליהן שלש ברכות‪ ,‬אץ הפרוסות קיימות מברך עליהן בורא מיני מזונות ומברך‬
‫אחריהן ברכה אחת‪ :‬הכוסס את האורז עברך עליו בורא מיני זרעים אפאו ובשלו‬
‫כל זמן שהפרוסות קיימות מברך עליו בורא מיני מזונות ואץ מברך אחריו כלום‪ ,‬זה‬
‫הכלל כל שתחילתו המוציא לחם מברך אחריו שלש ברכות‪ :‬באיזה צד סדר הסעודה‬
‫אורחין נכנסין ויושביץ על נבי ספסלים על גבי קתדראות עד שנכנסו כלם נכנסו כלן‬
‫‪ 10‬ונטלו ונתנו להם לידים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת מזנו להם את הכוס כל אחד‬
‫ואחד מברך לעצמו‪ ,‬הביאו להם פרפראות כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והסיבו ונתנו‬
‫להפ לידיפ אף על סי שנוטל ידו אחת נוטל שתי ידיו צמנו להס את הכוס אף על‬
‫פ׳ שברך על הראשון מברך על השני הביאו להם פרפראות אף על פי שבירך על‬
‫הראשונה מברך על השנייה ואחד מברך לבלם‪ ,‬הבא אחר שלש פרפראות אין לו רשות‬
‫‪ 15‬ליכנס‪ :‬רבן שמעון בן גמליאל אוסר זה מגהג גדול היה בירושלם פורםין מטפחת על‬
‫נכי הפתח כל זמן שהמטפחת פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה הטטסחת אין רשות לאורחין‬
‫ליכנסז״יועוד מנהנ אחר היהביוושלם מוסרץ סעודה לטבח נתקלקל דבר בסעודה עונשין‬
‫את הטבח הכל לפי כבוד כעל הבית והכל לפי כבוד האורחץ‪" :‬הלכה בסעודה יוצא‬
‫להסך את רגליו נוטל ידו אחת לדבר עם חברו והפליג נוטל שתי ידיו להיכן הוא‬
‫‪ 20‬נוטל בא ומיסב במקומו וגוטל והטפיח ומחזיר טסה על האורחים ז שאלו את בן‬
‫זומא מפני מה בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אמר להם לפי‬
‫שאין בית הבליעה פנוי‪ :‬הביאו להם אורז ויין מברך על האורז ופוטר את היין צנון‬
‫ונובלת מברך על הצנון ופוטר את הנובלת ‪ :‬מליח ופרופה מברך על המליח ופוטר את‬
‫הפרוסה ר׳ חנניה בן נמליאל אומר פת הבא תחילה לפני מזון ופת הבא עם ־המליח‬
‫‪ 25‬לאחר המזון טעונה כרכה לפניה ולאחריה‪ ,‬רבן שטעון בן נמליאל אומר פרוסות סימן‬
‫גדול לאורחים כל זמן שהאורחין רואין את הפרוסות יודעץ שדבר אחר בא אחריהן‬
‫ככר שלם וקיטגיות יודעין שאץ דבר אחר בא אחריהם‪ :‬מברכין על הדגן שהוא מן‬
‫המובחר ביזה צד שלמה של גלוסקין ושלמה של בעל הבית מברך על שלמה של גלוםקין‬
‫פרוסה של גלופקין ושלימה של בעל הבית מברך על השלימה של בעל הבית פת חיטץ‬
‫‪ 30‬ופת שעורץ מכרך על של חיטין פרופה של חיטץ ‪.‬ושלימה של שעורין מברך על פרוסה‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫‪11‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 3‬י ״ ב׳ )י׳ אי( ‪ J‬ג ל״ז | ‪ 6‬שס | ‪ » 8‬״ י׳ )יי יי( נ מ־ג‪ ,‬ב׳׳ב צינ ‪ j 18 | :‬יומא ל׳‬
‫יי(; ג מ־ג | ‪ 25‬ע׳ סנהדרין ציג ע׳ מיד‪ 27 .‬י ״ ‪3‬׳ )ו׳ א׳( ; ג ל״כ׳‪| :‬‬

‫‪20‬‬

‫‪I‬‬

‫י •י ‪7‬׳ )ו׳‬

‫הרי זו | ‪ 1‬אפ‪-‬לו ראה | ‪ 1‬סי < ב ך ‪ j 1‬את < | ‪ 1‬חאנים‬
‫‪j1‬‬
‫‪ 1‬כמה נאה פח זו‬
‫כמה נאי! הן ב ]ונכתב שני פעמים[ • ‪ 2‬בברכות ב ך ( ‪ 3‬אה החטיז ב | ‪ 4‬ומכרך עליהן שלש[‬
‫‪2‬‬
‫י ש ל ש ‪ 6 113‬ברכה אחה מעין שלש אחריהן ! ‪ 6‬את < | ‪ 6‬עליה ב ך | ‪ 6‬בורא פרי האדמה ב‬
‫עליה; ב ך ן ‪ 8‬ביצי ב ד ‪I‬‬
‫‪j 7‬‬
‫ך ן ‪ 6‬אפאן ובשלן ב ך ן ‪ 7‬כל זבן[ א!״ ע׳^ פי ב ך‬
‫עד שיתכנסו ב עד שיכנסו ך ן ‪ 9‬נכנסו כלם‬
‫‪I9‬‬
‫יעל ב ך‬
‫‪I‬‬
‫גבי < ב‬
‫‪j 9‬‬
‫‪ 8‬סעודה ב‬
‫< א | ‪ 9‬כלם < ב ‪ 10 ,‬ונטלי < ב ך ‪ j‬־ ‪ 10‬נ״ני ב י ‪ 10‬ואחד < ך ‪ 10 ,‬להם[ לפניהם ב ‪j‬‬
‫להם[ לפניהם | ‪ 13‬שישריות־! ‪ 15‬אמר רבן‬
‫‪I‬‬
‫‪ 11‬פרפריות | ‪ 2‬נעל ך • ‪ 12‬נותן לשתי ידיו ‪13‬‬
‫והמנהג ך | ‪ 15‬מטפחות \ ‪ 16‬פתח ב ך | ‪ 16‬בזמן! ‪ 16‬שהמטפחות ;‪ 16‬נסתלקו ן‬
‫‪j‬‬
‫שמעון בן גמליאלב ‪15‬‬
‫‪ 16‬מטפחות ב < ך | ‪ 17‬מוכר | ‪ 17‬אם נחקלקל ב ; ‪] 18‬אורחין קורם כעל הביח ב[ | ‪ 18‬לפי‬
‫האורחין | ‪ 19‬אהת > יצא ב ך ‪ 19‬ליצור‪ .‬את הכרו י ‪ 19‬היכן ב ‪ 20‬בא > ויושב ב | ‪ 20‬ומכסיח |‬
‫ר׳ חנינא | ‪ 24‬פח[ מליח‬
‫‪j‬‬
‫‪ 20‬מפה < ב ך | ‪ 21‬מפני מה > אמת ב ‪ 211‬להם[ לי ב ך | ‪ 2‬צ ופצר ‪21‬‬
‫קטניות < ך ‪ 27 ,‬בא להש בסעודה ב ך ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪27‬‬
‫ב ך | ‪ 24‬עם הפלח | ‪ 27‬שלם > דג ך‬
‫‪ 26‬דגן וקטניות מבדכין ‪i‬‬
‫‪9‬‬

‫‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫נ‬

‫ברכות ד‬

‫‪10‬‬

‫]‪[16-18‬‬

‫של חיטין פת שעורים ופת כוסטין מברך על של שעורים והלא כוסמץ‪ .‬יפה משעורין‪1‬‬
‫אלא ששעורין מטין שבע וכוסמין אין מטין שכע זה הכלל כל שהוא סמין שנע או‬
‫מין דגן רבן גמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחכמים אומרים ברכה אחת ומעשה‬
‫ברכן גמליאל וזקנים שהיו מפובין ביריחו הביאו לפניהם כותבות קפץ ר׳ עקיבה ובירך‬
‫אחריה ברכה אחת אמר לו רבן גמליאל עקיבה מה לך אתה מכנים ראשך בין המחלוקות ‪5‬‬
‫אמר ל‪ 1‬רבי לימדתנו אחרי רבים להטות אף על פי שאתה אומר כך הלכה כדברי‬
‫המרובים ד׳ יהודה אומר משום רבן גמליאל כל שהוא מין שבע ואינו מין דגן ודגן‬
‫שלא עשאן פת רבן גמליאל אומר מברך אחריו שלש ברכות וחנגיב אומרים ברכה אחת‪,‬‬
‫כל שהוא לא מטין שבע ולא ממין דגן רבן גמליאל אופר ברכה אחת וחכמים אומרים‬
‫אין מברך כלום‪ :‬״ מעשה ברבי טרפון שהיה יושב בצילו של שובך בשבת במנחה ‪10‬‬
‫הביאו לפניו דלי של צונן אמר להם רבי טרפון לתלמידיו השותה מיפ לצמאו כיצד‬
‫הוא מברך אמרו לו לגידינו רבינו •אמר להן בורא נפשות וחיסרונן אמר להם אשאל אמרו‬
‫לו למדינו אמר להן הרי הוא אמר ו י ש ב ו ל א כ ל ל ח ם ו י ש א ו ע י נ י ה ם‬
‫ו י ר א ו ו ה נ ה א ר ח ת י ש מ ע א ל י ם וגו׳ והלא אץ דרכם של ערביים להיות נושאץ‬
‫אלא עורות ריח רעה ועיטק אלא שנתנו את הצדיק ההוא בין דברים החביבין והרי ‪15‬‬
‫דברים קל וחומר ומה בשעת כעסן של צדיקים מרחמים עליהם בשעת הרחמים על אחת‬
‫כמה וכמה ‪ s‬״ כיוצא בו ו י ק ר ב ו ם ו י ש א ו ם ב כ ו ת נ ו ת ם ונו׳ והלא דברים קל‬
‫וחומר ומה אס בשעת כעסן של צדיקים מרחמץ עליהן בשעת הרחמים על אחת כמה‬
‫וכמה ״ כיוצא בדבר אתה אומר ל א א כ ל ה א ר י ה א ת ה נ ב י ל ה ו ל א שבר‬
‫א ת ה ה מ ו ר והרי דברים קל וחוטר ומה אס בשעת כעסן של צדיקים מרהמין עליהן ‪20‬‬
‫בשעת הרחמים על אחת כמה וכמה‪ ,‬אמר להם אשאל אמרו לו למדינו רבינו אמר להם‬
‫מפני מח זכה יהודה למלכות אמרו לו מפני שהודה בתמר‪ :‬״ מעשה בארבעה זקנים‬
‫שהיו‪ .‬יושכין בבית שער של ר׳ יהושע אלו הן אלעזר בן מתיא חנניה בן חכינא*‬
‫ושמעון בן עזאי ושמעון התימני היו עוסקין במה ששנה להן ר׳ עקיבה מפני מה זכה‬
‫יהודה למלכות מפני שהודה בתמר‪ ,‬הוסיפו הן מעצמן א ש ר ח כ מ י פ י נ י ד ו י ל א ‪2 5‬‬
‫כי ח דו מא כ ו ת ם ל ה ם ל ב ד ם נ י ת נ ה ה א ר ץ ו ל א ע בר זר ב ת ו כ ם אמר‬
‫להם וכי נותנין שכר על העבירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני שהציל‬
‫את אחיו מן המיתה שנאמ׳ ו י א מ ר י ה ו ד ה א ל א ח י ו מ ה ב צ ע ונו׳ ל כ ו‬
‫| ‪ B0‬י ״ ד׳ )י׳ &׳( ;‬
‫ויקרא ״ י׳‬

‫‪18‬‬

‫‪I‬‬

‫|‬
‫ה‬

‫שם‬

‫|‬

‫‪19/20‬‬

‫נ שם ה נשלה‬
‫‪25/26‬‬

‫מלכים א׳ ׳•נ י»ח !‬

‫ויה• ה׳‬

‫איוב כייו; ״ ח ‪.‬‬

‫‪ 13/14‬בראשית ‪b‬״‪t‬‬
‫|‬

‫״ ‪2 3‬‬

‫‪v‬‬

‫כ«ד ‪I‬‬
‫בראשית‬

‫ליז ; כיו כ״ז ‪j‬‬
‫‪2‬‬

‫א ח ת > ממין שלש‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ I*P°‬ב ע ר ׳ ב ך‬
‫‪ 1‬פ ת כוםמי; ו פ ת שעורין ך | ‪ 1‬משעירין‬
‫אחת >‬
‫גיכרי < ב ‪I 5‬‬
‫‪I‬‬
‫< ‪ 3‬ד‬
‫‪ 4‬כ ו ת ב ו ת > ונתן י כ ן ג מ ל י א ל דשוח ל ב י ד ‪ I‬ל•‬
‫ל י מ ד ת נ י > רבינו | ‪ 6‬כ ך > והבריך אומייש כ ך ן ‪ 7‬משמו | ‪ 7‬ממין‬
‫‪j6‬‬
‫מעין שלש | ‪ 5‬ל מ ה א ת ה‬
‫כ ל שאי;ו‬
‫ולא ב | ‪ S‬א ח ת > מעין ש ל ש ‪I 9‬‬
‫ולא סין ב | י או דנן ב ‪I 8‬‬
‫|‪ .‬שבעי• ב ד ‪I 7‬‬
‫ך‬
‫ב ך | ‪ 9‬ל א < | ‪ 9‬מ ש ב ע ה מיניו ב מ ש ב ע ת מינין ד | ‪ 9‬דגן > כגון שת אורז ודוהן ! ‪ 9‬א ח ת >‬
‫ב | ‪ 10‬כ מ נ ח ה כ ש ב ת ב | ‪ 11‬ד׳ טרפון < ב ן‬
‫מעין •מלש ב ך | ‪ 10‬מ ב ר כ ק ב ד | ‪ 10‬ולא כ ל‬
‫אשאל < א | ‪ 13‬י ל מ ד נ י ב > י נ נ ו ב ף ! ‪ 13‬מן יישאו‬
‫‪y‬‬
‫‪\ 12‬‬
‫‪ 12‬ייוא < ב ך | ‪ 12‬ילמדנו‬
‫ע ד י ש מ ע א ל י ם < ד מן ו ה נ ה עד ישמעאלים < ב | ‪ 14‬אין[ הלין | ‪ 15‬א ו ת ו צ י י ק ב י ‪ 15‬חביבין‬
‫־‪:‬ה‪,‬‬
‫א‬
‫| ‪ 18‬מ ה‬
‫למחני׳‬
‫י‪-‬י'‪f‬‬
‫פ‬
‫פ | ‪ 17‬ב כ ת ג ו ת ם‬
‫‪ 15‬ו ה ל א ‪ y‬ן ‪ 17‬ויקרבו‬
‫י ב ך ן‬
‫כייצא‬
‫<‬
‫ז י*" י י‬
‫ד ! ‪ 18‬א ם < ב ד [ ‪ 18‬מרחמי! עליהן[ נ ־ ב • ‪I‬‬
‫‪ 21‬ל מ ל כ ו ת יהודה א | ‪ 23‬אלו יין ‪ < I‬ב ך | ‪ 33‬ח נ י נ א | ‪ V P ' " 21‬ב ך ‪24 ,‬־ ר עקיבה( ר טרפון‬
‫< ב ד ! ‪ 27‬ה ע נ י י ה כ > א מ י י לי ‪ 3‬ך ‪j‬‬
‫> א מ ר ל ה ן ר ע ק י ב ה ן ‪ 26‬ו ל א ע ב ר זר ב ח ו כ ם‬
‫‪ 28‬וגרן כי נ ה ר ג ‪I‬‬
‫א‬

‫ב‬

‫ח‬

‫י‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫ה‬

‫ו ש‬

‫ב ד‬

‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪19 18‬‬

‫‪1‬‬

‫^‬

‫‪I‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫ו‬

‫״ז‬

‫־‬

‫מ‬

‫ה‬

‫ב‬

‫‪1 9‬‬

‫ב‬

‫כ‬

‫‪11‬‬

‫ב ר מ ת ד ]‪] [19-21‬ה ‪[1-4‬‬

‫‪ 1‬ו נ ט ב ר נ ו ל י ש מ ע א ל י פ ו י ד י נ ו א ל ת ה י ב ו אמר להן דיי להצלה שמכפר‬
‫על המכירה אלא מפני מה זכה יהודה למלכות מפני הענוד‪-‬שנא׳ ו ע ת ה י ש ב נ א‬
‫ע ב ד ך ת ח ת ה נ ע ר ונו׳ אף שאול לא זכה למלכות אלא מפני הענוד‪ .‬שני פ ן י ח ד ל‬
‫א ב י מן ה א ת ו נ ו ת ו ד א נ ל נ ו ונו׳ שקל עבדו בו אבל שמואל אינו כן אלא הנד‪.‬‬
‫‪ 5‬נ ט ש א ת ד ב ר י ה א ת ו נ ו ת ו ד א ג ל כ ם ל א מ ר מה א ע ש ה ל ב נ י ‪ ,‬וכשהוא‬
‫בורח מן הפרדה מה הוא אומר ו י ש א ל ו ע ו ד ב ה׳ הב א ע ו ד ה ל פ א י ש ויי א מ ר‬
‫ונו׳ אמר להם והלא ערב הוא וסופו של ערב לצאת ידי ערבותו אלא מפני מה זכה‬
‫יהודה למלכות מסני שקידש שמו של מקוס על היס שכשבאו שבטיס ועמדו על היפ‬
‫זה אומר אני יורד תחילה וזה אומר אני יורד תחילה קפץ שבטו של יהודה וירד כתחילה‬
‫‪ 10‬וקידש שטו של מקום על הים ועל אותה שעה הוא אומר ה ו ש י ע נ י א ל ה י ט כי ב א ו‬
‫מ י פ ע ד נ פ ש ט ב ע ת י ב י ו ן מ צ ו ל ה ונו׳ ובן הוא אומר ב צ א ת י ש ר א ל‬
‫מ מ צ ר י ם ב י ת י ע ק ו ב פ ע פ ל ו ע ז היתר‪ .‬י ה ו ד ה ל ק ד ש ו י ש ר א ל‬
‫מ מ ש ל ו ת י ו יהודה שקידש שמו של מקום על הים לפיכך ישראל ממשלותיו‪:‬‬
‫עקרו להביא את הכלה והיניחו שם אפי׳ זקן אחד ואפי׳ חולד‪ .‬אין צריכין לכרך‬
‫‪ 15‬למפרע וכשהן חוזרין אין צריכין לכרך כתחילה לא הניחו שם אפי׳ זקן או חולה צדיכין‬
‫בעל הבית שהיה מיסב ואוכל‬
‫לברך למפרע וכשהן חוזרין צריכין לברך כתחילה‪:‬‬
‫קראו חברו לדבר עמו אין צריך לברך למפרע וכשהוא חוזר אין צריך לכרך כתחילה‬
‫פועלין שהיו עוררין‬
‫הפליג צריך לברך למפרע וכשהוא חוזר צריך לברך כתחילה‪:‬‬
‫בתאנים ונודרין בתמרים ומוסקין בזיתים אף על פי שמססיקין ואוכלין מססיקין ואוכלין‬
‫‪ 20‬אין צריך לברך למפרע וכשהן חוזרין אין צריכין לברך כתחילה הפלינו צריך לברך‬
‫למפרע וכשהן חוזרין צריכין לכרך כתחילה‪:‬‬
‫ה׳ לא יאכל אדם ערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשכת בתאוה דברי‬
‫ה‬
‫ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר הולך ואוכל עד שעה שתחשך‪ :‬מעשה ברבן שמעון בן נמליאל‬
‫ור׳ יהודה ור׳ יוסי שהיו מסובין בעכו וקדש עליהם היום אמר לו רבן שסעון בן גמליאל‬
‫‪25‬לר׳ יוסי נפסוק לשבת אמר לו כל יום ויום אתה מהבב דבריי בסני יהודה ועכשיו‬
‫אתה מחבב דברי יהודה בפניי הנם לכבוש את המלכה עמי בבית אסר לו אס כן לא‬
‫נפסיק שמא תקבעו הלכה בישראל אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי •‬
‫אורחין שהיו מסובין אצל בעל הבית וקדש עליהם היום עקרו עם חשכה לבית המדרש חזרו‬
‫ומזגו להם את הכוס אומרים עליו קדושת היום דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אופר אוכל והולך‬
‫‪ 30‬עד שעה ׳שתחשך‪ :‬מזגו לו בום ראשון מברך עליו ברכת המזון ומזכיר של שבת בברכת‪.‬‬
‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪2 1‬‬

‫צ‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫י י ל״נ | ‪ 3/4‬שמואל א׳ ש׳ ה׳ | ‪ 4/5‬שס י׳ ב׳‬
‫י‬

‫י»"‬

‫א‬

‫נ‬

‫׳ ׳‪I‬‬

‫‪I‬‬

‫‪6‬‬
‫ג‬

‫‪03‬‬

‫שס ״ א כ י ב | ‪ 10‬סמנים ‪ »-p‬ב׳ נ׳‬

‫‪11/1-2‬‬

‫‪I‬‬

‫פ ס ס י ם ק י א | ‪ 16‬שם | ‪ » 22‬פ ס ס י ס ל׳« ב׳ ) ״ א י ( ; ג שם ציינו‪ 23 \ :‬נ פ ס ק ׳ ( ‪ 27‬ס ס |‬

‫‪ 30‬שם ו‬
‫א מ‬

‫י י י י ב | ‪ 3‬ה ח ת ה נ ע ר < ־ | ‪ 4‬ו;נר‪< ,‬‬
‫‪ 1‬דייה | ‪ 2‬על ה מ י ח ה מכירה א | ‪ 2‬למלבות <‬
‫י ' [ י י ד < ב | ‪ 6‬ה ש ר ר ה | ‪ 6‬ויאמר > ה נ ח ה ו א נ ח ב א א ל הכליש ב ‪ I "T‬י ו ל א ‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫ב ד‬
‫‪ 8‬ל מ ל ב ו ת > א מ ד לחשי ב ף | ‪ 8‬מ פ נ י > מ ה | מ של ק‪-‬יי• ב ד | ‪ 8‬ע ל היש < | ‪ 8‬ש כ ש ע ל ו ב ך‪!.‬‬
‫‪ 9‬ח ח ל ה < | ‪ 9‬כ ח ח י ל ה ן ‪ 10‬ע ל היש < | ‪ 11‬מן ט ב ע ח י ‪ ,‬ע ד וני׳ < ] ‪ 11‬ס צ ו ל ח > ואין מ ע מ ר‬
‫וגי א ל ת ש ט שבי׳ וכי' ב | ‪ 11‬ו א ו מ י ב ו ‪ 12‬מ ן ב י ת ע ד לועז < ב ך | ‪ 12.13‬ישראל מ ס ש ל ו ח י י‬
‫< ד ן‬
‫ף | ‪ 14‬א ח י < ד | ‪ 14‬ואפי׳‬
‫<‬
‫< ב ך ן ‪ 14‬א ת > ח ח ח ן ו א ח ף | ‪ 14‬א פ י‬
‫‪ 15‬צ ר י ו ! ‪ 16‬ל כ ת ת ל ה | ‪ 16‬ל כ ת ח י ל ה ן ‪ 17‬ל כ ת ח ל ה | « ‪ 1‬ל כ ח ח ל ה ! ‪ 20‬ל כ ת ח ל ה | ‪ 21‬ל ב ח ח ל ה ו‬
‫> מפסיקין ל ש ב ת ו ח ד ב י י ר ׳ יהודה ר׳ יופי אומר‬
‫ש ע ה < | ‪ 23‬ש ת ת ש ך‬
‫‪J‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 23‬אובל והילד ל־‬
‫ב ל | ‪25‬־ נ פ ס י ק ד | ‪ ilo‬ב ב ל ב ך ן ‪ 25‬ויופ‬
‫| ‪ 25‬ל ד יוסי > ברכי רצונך‬
‫אין פ פ פ י ק י ן ל‬
‫ב ל ן ‪ 27‬כ י ש ר א ל [ ל ד ו ר ו ת ב ל | ‪ 30‬ש ע ה < !‬
‫ב ל | ל ‪ 2‬עכשו | ‪ 27‬נ פ פ ו ק ן ‪ 27‬ת ק ב ע‬
‫<‬
‫‪ 30‬מזכיר ‪| 3‬‬
‫‪6‬‬

‫ד ב‬

‫כ‬

‫ברכות ה ]‪[6-22‬‬

‫^‬

‫‪0‬‬

‫המזון והשני אופר עליו קדושת היוס‪ :‬כ מ ה צד סדר היסב בזמן שהן שתי מיטות גדול ‪1‬‬
‫סיםכ בראשו של ראשונה והשני לו למטה הימנו וכזמן שהן שלש מיטות נ מ ל מיסב‬
‫בראשו ש ל אמצעית שני לו למעלה היטנו שלישי לו למטה הימנו כך היו מסרירין והולכין‪:‬‬
‫* סדר לנטילת ידים כיזח צד עד חמשה מתחילין מן הגדול מחמשה ואילך מתחילין מן‬
‫הקטון סדר למזיגת הכוס ביזה צד כתוך המזון מתחילין מן הגדול ואחר המזון מתחילין ‪5‬‬
‫מן המברך רצה לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול הימנו הרשות בידו‪ :‬י שניים ממתינץ‬
‫זה לזה בקערה ושלשה אין ממתיגין המברך פושט ידו ראשון רצה לחלוק כבוד לרבו‬
‫או למי שגדול הימנו הרשות בידו‪ :‬לא יישך אדס מן הפרוסה ויחזירנה לקערה מפני‬
‫סכנת נ פ ש ו ת ‪ • :‬לא ישתה אדם ק הכוס ויתגגו לחברו לפי שאין דעת הבריות שוות ‪:‬‬
‫״' אחד משמש א ת השגייס הרי זה אוכל עמהן שלשה אין אוכל עמיהם עד שיתנו ‪10‬‬
‫לו רשותי‪ :‬״ באתה להם מתיקה בתוך המזון מכרך על המזון וסוטר א ת המתיקה‪:‬‬
‫ד׳ מונא אומר משופ ר׳ יהודה פ ת הבאה בכיסנין אחר המזון טעונה כרכה לפניה‬
‫ולאחריה‪ :‬״ טיס הראשונים רשות אחרונים חובה מים הראשונים אס רצה להפסיק‬
‫הכל חייבין בברכת ה מ ק לחנים‬
‫מפסיק והאחרונים אם רצה להפסיק אינו מפסיק‪:‬‬
‫לויים וישראלים וגרים ועבדים משוחררין חללין נתינים וממזרים סיים• אדם• סריס ‪15‬‬
‫חמה פצוע דכה וכרות שפכה כולן חייבין ומוציאין א ת הרבים ידי חובתן טומטום‬
‫אנדרנינוס מוציא את‬
‫ואגדרגינוס חייבין ואץ מוציאין א ת הרבים ידי חובתן‪:‬‬
‫טינו ואינו טוציא שאינו מינו טומטום אינו מוציא לא מינו ולא שאינו מינו‪ :‬״ מי‬
‫שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא ל א א ת מינו ולא א ת שאינו מינו‪ :‬י י נשים‬
‫ועבדים וקטנים אין טוציאין א ת הרבים ״די חובתן‪ ,‬באמת אמרו אשה מברכת לבעלה ‪20‬‬
‫קטן שיכול לאכול כזית מזמנץ עליו ושאין יכול לאכול כזית‬
‫בן לאביו עבד לרבו״‪:‬‬
‫אץ מזמנים עליו אץ מדקדקץ בקטן בין שאמד נברך כין שאמר ברוך הוא איןתופסין‬
‫אותו על כך והנוקדנץ תוסשץ אותו על כ ך ‪ :‬״ בעשרים נחלקין ובלבד ש ל א יהא‬
‫ר ב ן שמעץ בן גמליאל אומר עלו הסיבו וטובל‬
‫בהן אחד שהפטיר א ת עצמו מן הזימון‪:‬‬
‫עפהן אף ע ל פי שלא אכל עמהן כזית דגן הרי אלו מזמגין עליו‪ :‬ג ו י המברך בשפ ‪25‬‬
‫עונץ אחריו א ק ‪ ,‬כותי המברך בשפ אץ עונץ אחריו אמן עד שישמע כל הברכה‪:‬‬
‫ה י ה טקדיב זבחים בירושלפ אוטר ברוך שהגיענו לזמן הזה וכשהן אוכלין אומר ברוך‬
‫אשר קידשנו במצותיו וצונו לאכול הזבח הזה‪ .‬היה מקריב מנחות בירושלם אוטר‬
‫ברוך שהחינו והניענו לזמן הזה כשהם אוכלין אומי ברוך המוציא לחם מן הארץ‪:‬‬
‫־‬

‫‪1 1‬‬

‫‪14‬‬

‫‪16‬‬

‫‪1 8‬‬

‫‪8 0‬‬

‫‪5 1‬‬

‫מ‬

‫)לי גי‬

‫‪I'm‬‬

‫(;‬
‫*‬
‫‪ 8/9‬ו י י ס‬
‫)מ״ד( | ‪ 6‬נ מיז |‬
‫בי( ; יפי ג שולין קיה | ‪ 19‬ע׳‬
‫"י*( י״י* נ״פ א ' ) ג ׳ יי(; נ כ׳‬
‫לפיל נ׳ כיי | ‪ 27‬נ ל י ז ‪| :‬‬

‫נ מיו ‪ 4 | :‬י ״ נ א' )»'‬
‫מ׳ | ‪0‬נ נ מיה | ‪ 11‬ע׳ )‬
‫לקמן ראש השנה ב׳ ד׳ | ‪19‬‬
‫‪ j 24 | :‬מ ״ ( ‪ . ; :‬וטי לנדל ב׳‬

‫ג י ( ; נ שס‬
‫מ ״ א ‪12 | :‬‬
‫»׳ מ נ' נ ׳‬
‫״ז; * ״א‬

‫| ‪ 5t‬ה ן מתגימא לא נמצא בגמלא‬
‫י ״ נ׳ ) ר הי( ו ‪ 13‬י ״ ב א ׳ ) מ ­‬
‫; י ר ב׳ )ג׳ גי(‪ .‬קופה נ י ג ד ׳ ) ג ׳‬
‫ג׳ )ז׳ גי( | ‪ 25‬ע׳ ‪ro‬׳ די ועי‬

‫‪ 1‬ובשני ב ך ‪ 11‬כיצד ‪ 3‬ך | ‪'2‬ושני | ‪ 3‬כראשי• ב כ ר א ש ך | ‪ 3‬לי < ב ך‪ 3 | .‬מפודרין |‬
‫‪ 4‬כ י צ ד ס ד ר | ‪ 4‬ס ן הקטון > ע ד ש מ ג י ע ל ח מ ש ה וחוזר ו מ ת ח י ל מן הגדול ו ל מ ק ו פ ש מ י פ א ח ר ו נ י ם ההרים‬
‫ס ח ח י ל ן ‪ 7‬זה את‬
‫< ך | ‪ 5‬מתחיל ן ‪ 5‬לאחר ‪j 5 3‬‬
‫ש ם ב ר ב ה ח ו ז ר ת | ‪ 5‬מ ז י נ ת ‪ 5 | 3‬כיצד ב‬
‫ראשונים |‬
‫‪f‬‬
‫‪13‬‬
‫בא‪ 3‬ד‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫ל א ישוך | ‪ 9‬ס כ נ ה ן ‪ 10‬שנייפ ‪ 10 1 3‬ה ר י זה < ‪3‬‬
‫שלשה ‪J 8‬‬
‫ראשונים | ‪ 14‬א ח ר ו נ י ם \ ‪ 14‬א ס < ‪ 3‬ד | ‪ 15‬ממזרק נחינין ‪ 3‬ך | ‪ 16‬חייבין‬
‫‪j‬‬
‫‪ 13‬ה א ח ר ו נ י ם ‪13 3‬‬
‫> יאיז א ‪ 17 | 3‬א נ ד ר ו ג נ ו ס | ‪ 18‬ולא > א ה ‪ 19 | 3‬ו ל א אח[ ו א ה ‪ 21 | 3‬כן > מ כ ר ך ‪3‬‬
‫ש י פ ט ו ר ע צ מ י ב שמפטירין‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 21‬ע ב ד >• מביר ב | ‪ 22‬כרכי ‪ 3‬ך | ‪ 23‬הנקדנין ‪ 3‬ך‬
‫א ת ה ש ם א ונקוד ע ל י ה ם לסימן שטעה א כ ל ל א נ כ ת ב ב צ ד ה‬
‫‪I‬‬
‫אותו ך | ‪ 26‬כ ז י ת דגן( גרוגרת א ח ה ‪25‬‬
‫התקון ו ‪ 26‬כ ו ת י ה מ ב ר ך < ‪ 26 ! 3‬א ת ה ב ר כ ה כ ו ל ה ‪ 3‬ך ן ‪ 27‬ה ז ה > כשהוא מקריבם אומר בא״י‬
‫מן היה‪ ,‬עד ‪ 29‬הארץ < |‬
‫‪J‬‬
‫‪28‬‬
‫א ק כ ׳ ו ל ה ק ר י ב ז ב ח י ם ‪ 3‬ך | ‪ 27‬כ ש ה ו א אוכל | ‪ 2 8‬ל א צ ו ל ז ב ח י ם‬
‫ה ז ה > כ ש ה ו מ מקריבן אומר ביי א ש ר קד׳ כ נ ו וצר ל ה ק ר י ב מ נ ח ו ת ב | ‪ 29‬כשהוא‬
‫‪I‬‬
‫‪ 29‬ש ה ח י " < ‪29 3‬‬
‫אוכל! ‪ 29 | 3‬כייר < ב ‪I‬‬

‫ברכות ה ]‪ [23-24‬ו‬

‫]‪6-3‬‬

‫‪j‬‬

‫]‬

‫!‬

‫‪23‬‬

‫עשרה שחיו מהלכין כדרך אף על סי שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד‬
‫לעצמו ישבו לאכול אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולן‪:‬‬
‫פועלין שהיו עושין אצל בעל הבית הרי אלו מברכין שוזיים מברך ברכה ראשונה‬
‫כולל של ירושלם בשל ארץ וחותם׳בשל ארץ אם היו עושין עמו בסעודתן או שהיד‪.‬‬
‫‪5‬בעל הבית מברך להם מברכין ארבע‪:‬‬
‫ו )ה( דברים שבין בית שמאי ובית הילל בסעודה בית שמאי אומרים מברך‬
‫ן‬
‫על היום ואחר כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קידש היום ועדיין‬
‫יין לא בא‪ ,‬בית הילל אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גודם‬
‫לקדושת היום שתיאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום איגד‪ .‬תדירה והלבה‬
‫‪ 10‬כדברי בית הילל‪ :‬בית שמאי אומרים י גוטלץ לידים ואחר כך מוזגין את הכום שסא‬
‫נטמאו משקין שאחורי הכום מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס ובית הילל אומרים‬
‫אחורי הכום לעולם טמאץ דבר אחר אין גטילת ידים אלא סמוך לסעודה‪ .‬טוזגין אתי‬
‫הכוס ואחר כך נוטלין לידיפ‪ :‬בית שמאי אומרים מקנח ידו במפה ומניחה‪.‬על השולחן‬
‫שמא נטמאו משקין שבמפה‪.‬מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בית הילל אומרים‬
‫במפה‬
‫‪T1‬‬
‫‪.‬‬
‫ומניחה על הכסת שמא יטמאו משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו ויטמאו את‪.‬‬
‫האוכלין‪ :‬בית שמאי אומרים מכבדין את הבית מפני איבוד אוכלץ ואחר כך נוטלין‬
‫לידים ובית הילל אומרים אם היה שמש תלמיד חכם מלקט פרורין שיש בהן כזית‪.‬‬
‫נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית‪ :‬ב י ת שמאי אומרים כוס יין מימינו ושמן׳‬
‫‪ 20‬ערב משמאלו מברך על היין ואחר‪.‬כך מברך על השמן ובית הילל אומרים שמן ערב‬
‫בימינו וכוס יין בשמאלו מברך על השמן וטחה בראשו של שמש אם היה שמש‬
‫תלמיד חכם טחו בכותל לפי שאין שבח לתלמיד חכם שיצא מבוסם ‪ :‬יאמר ר׳ יהודה‬
‫לא נחלקו בית שמאי וב*ת הילל‪ .‬על ברכת המזון שבתחילה ועל ‪.‬הבדלה שבסוף על‬
‫מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים על המאור ואחר כך בשמים‬
‫‪ 25‬ובית הילל אומרים בשמים ואחר כך מאור הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על‬
‫היין ועל המאור ועל הבשמים ואומר הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר‬
‫המזון ומשלשל כולן אחריו ואומר הבדלה במוצאי שבת‪ -‬ובמוצאי יום טוב ובמוצאי‬
‫יום הכפורים ובמוצאי שבת ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד ‪ .‬הרגיל אומר‬
‫הבדלות הרבה ושאינו רגיל אומר אחת או שתים בית המדרש בית שמאי אומרים‬

‫מברך‪I‬‬

‫‪24‬‬

‫נ‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1‬י ״ א ג׳ )ז׳ ה י ( ; ג מ ־ ב ‪ 3 | :‬י ס׳ א׳ )נ׳ סי(‪• ,‬י• ב׳ )ו׳ א י ( ; נ עיז | ‪ 6‬י ״ א ד ׳ ‪ ) .‬ס ׳ א י ( ‪ ,‬פ ס ס י ס‬
‫‪1‬‬
‫ג‬
‫‪ j‬נ י ב ‪ » 19 | :‬שם )‪0‬׳ גי(;‬
‫‪ j‬נ׳׳א‪ ,‬פס׳ קי״ד | ‪ 13‬י ״ ב א' ) ה י ל ׳ ( ‪:‬‬
‫ל׳׳א ג׳ )ו׳ ב י ; (‬
‫פ ס ס י ם קיד |‬
‫‪ 19‬י ״ ב ז׳ )ס׳ ה י ( ; נ »«ג‪ 22 ! :‬י ״ ב א׳ )ק׳ א י ( ; ‪ j‬נ י ב ‪ :‬פסחים ק׳׳נ | ‪ 25‬י פ ס‬
‫| ‪ 3‬ראשונה‬
‫‪ 1‬שהיו מהלכין ב ד ר ך < | ‪ 3‬עושין > מ ל א כ ה ך | ‪ 3‬מברכין > ל א ח ר י ה‬
‫כ ח ק נ ה ‪ 4 | .‬כ ו ל ל > שנייה |‪ 4 .‬ו ח ו ח ס בשל ארץ > בד״א בעושין בשכרן א ב ל ך | ‪ 4‬בפעודן ד‬
‫>‬
‫<[‬
‫ך ו ת י ב ת א ר ב ע נ מ ש ך ל מ א מ ר ה ב א | ‪ 8‬יין‬
‫ב ס ע ו ד ה ך | ‪ 5‬ל ה ס [ עליהם ן ‪ 5‬מברכין > כ ת י ק נ ן‬
‫כבית הלל(‬
‫‪I‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 9‬ל ק ד ו ש ה | ‪ 9‬ה י ו ם < | ‪ 9‬ח ד י ר | ‪ 9‬א י נ ה ח ד י ר ה > ת ד י ר ושאינו תדיר תדיר ק ו ד ם‬
‫ב > א ח הכום ך ‪ 11 1‬שבאחורי ב ך | ‪ 11‬מ ח מ ת ידיו |‬
‫‪ 10‬א ת ה כ ו ם > שאם א ת ה אומר מוזגין ה ח ל ח‬
‫‪ 13‬לידים > שאס א ה ה א ו מ ר נוטלין ח ה ל ה שמא י ט מ א ו משקין של ידים מ ח מ ה ה ב ו ס ויתזרו ויטמאו א ת‬
‫ח י ד י פ א ל א מוזגין ה כ ו ס ואח״כ גומלין לידים ד | ‪ 13‬על השלחן > ש א ם א ת ה א ו מ ר ע ל ה כ ס ח |‬
‫‪. 14‬הידים | ‪ 15‬ד ב ר אחד[ רבי א ו מ ר א ו ‪ 15‬לחולין > מן ה ת ו ר ה ך | ‪ 15‬ב ס פ ה > שאט א ח ה אומר ע ל‬
‫| ‪ 8‬ז ו מ ל ק ט | ‪ 18‬כ ז י ת > ו מ נ י ח‬
‫‪ 1 8‬א ם < | ‪ 18‬הירי < ב‬
‫ך | ‪ ' 1 7‬א ו ב ד י ן של אוכלין‬
‫ה־‪.‬סח‬
‫ב | ‪ 19‬מ י מ י נ ו [‬
‫פרורין שאק בהן כזית‪ 19 |..‬הביאו לפניו שמן ויין כ״ש אומרים | ‪ 19‬אומרים > א י‬
‫‪ 20‬ע ל היין[ על ה ש מ ן | ‪ 20‬מ ב י ר < ב | ‪ 20‬על‬
‫ף |‬
‫ך ו ‪ 20‬מ ש מ א ל ו [ כימיט‬
‫בשמאלו‬
‫> א ו ח ז ‪ j‬ך | ‪ 20‬ש פ ן ערב[ יין ‪ j‬ך [ ‪ 21‬ובום יין[ ושמן ע ר ב |‬
‫ה ש פ ן [ ע ל יי״ז ף | ‪ 20‬אומרים‬
‫| ‪ 22‬שיצא ל ש ו ק כ ש ה ו א‬
‫‪ 21‬מ ב ר ך ע ל היין ו ש ו ת ח ו וחוזר ו מ כ ר ך ע ל ה ש מ ן | ‪ vtra 21‬י‬
‫מבושם ב ‪I‬‬
‫ח ז‬

‫ז‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ב ך‬

‫‪B0‬‬

‫ברכות ו ]‪ [7-8‬ז ]‪[1-2‬‬

‫‪u‬‬

‫אחד מכרך לכולן וכיו; הילל אומרים כל אחד ואחד מכרך לעצמו‪ :‬י היה לו נר טמון ‪1‬‬
‫בחיקו או בתוך הםאנס רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאודר‪.‬‬
‫ואין רואה את השלהבת אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש‬
‫לאורו עששית אף על פי שלא כבת מברך עליה נר של נוים אין מכרכין עליה‪.‬‬
‫ישראל שהדליק מן הנוי ונוי שהדליק מן ישראל מברכיןעליה מאימתי מברך משתחשך‪5‬‬
‫לא בירך משתחשך מברך כל הלילה לא בירך כל הלילה לא יברך מעתה האש‬
‫והכלאים אינן מששת ימי בראשית אבל חשובין מששת ימי בראשית ר׳ יופי אומר‬
‫אש גיהנם שנבראת ביום שני אינה כבת לעולם שנאמ׳ ו י צ א ו ו ר א ו ב פ ג ר י‬
‫ה א נ ש י ם ה פ ו ש ע י ם בי וגוי‪ * :‬האש והבשמים של מרחץ איגו מברך עליהן‬
‫היה עומר בחנות של בושם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא ‪1G‬‬
‫מברך על כל אחת ואחת ז‬
‫ז )ך( י ברכת הזימון מן התורה שנא׳ ו א כ ל ת ו ש ב ע ת ו יב ר כ ת זו ברכת ‪t‬‬
‫הזימץ א ת י י ׳ א ל ה י ך זו ברכה ראשונה ע ל ה א ר ץ זו ברכת הארץ ט ו ב ה זו‬
‫ירושלים וכן הוא אומר ה ה ר ה ט ו ב ה ז ה ו ה ל ב נ ו ן א ש ר נ ת ן ל ך זו הטוב‬
‫והמטיב מניין שכשפ שאתה מברכו לאחריו‪ .‬כך אתה מברכו לפניו תלמוד לומר ‪15‬‬
‫א ש ד נ ת ן לך משעה שנותן לך ומניין אף על ההרים ועל הנבעות תלמוד לומר‬
‫על ה א ק מניין אף על התורה ואף על המצות תלמוד לומר אשר נתן לך ולהלן הוא‬
‫אומר ו א ת נ ה ל ך א ת ל ו ח ו ת ה א ב ן רבי מאיר אומר מניין שלשם שאתה‬
‫מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה תלמוד לומר אשר נ ת ן ל ך יי• א ל ה י ך‬
‫הרואה עבודה‪20‬‬
‫אלהיךדיינך בכל דין שדנך בין במידת הטוב בין במידת הפורענות‪*.‬‬
‫• זרה אומר ברוך ארך אפים מקום שנעקר ממנו עבודה ‪-‬זרה אומר ברוך שעקר עבודה זרה‬
‫מארצינו יהי רצון מלפניך יי׳ אלהינו שתיעקר עבודה זרה מארצינו ומכל מקומות ישראל‬
‫ותשיב לב עובדיהם לעבדך הרואה אוכלסין אומר ברוך חכם הרזים שאין פרצופותיהן‬
‫דומות זה לזה ואץ דעתם דומות זו לזו בן זומא ראה אוכלסין בהר הבית אמר ברוך‬
‫שברא כל אלו לשמשגי‪ ,‬כסה יגע אדם הראשון ולא טעם לונמא אחת עד שחרש ‪25‬‬
‫וזרע וקצר ועימר ודש וזרה ובירר וטחן והרקיד ולש ואפה ואחר כך אכל ואני עומד‬
‫שחרית ופוצא אני את כל אלה לפגי‪ ,‬כמה יגע אדם הראשון ולא לבש חלוק אחד עד‬
‫שנזז וליבן וניסס וצבע וטווה וארג ותפר ואחר כך לבש ואני עומד שחרית ומוצא את‬
‫כל אלו לפני‪ ,‬כמה אומניות שוקדות משכימות ואני עומד שחרית ומוצא אני את כל‬
‫אלה לפני וכן היה בן זוטא אוטר אורח טוב מה הוא אומר זכור בעל הבית לטוב כמה ‪30‬‬
‫מיני יינות הביא לפנינו כמה מיני חתיכות הביא לפנינו כמה מיני קלוסקאות הביא‬
‫‪2‬‬

‫סיו‬

‫‪ » 1‬׳״נ ג׳ )יי' יי( ‪ i‬נ נ י נ ‪ 4 ( :‬י ש ם ; ג נ י ב ‪ :‬נ״ג |‬
‫כיד | ‪ 10‬י ״ ג נ׳ )ט׳ נ י ( ; ‪ j‬נ״נ | ‪ 12‬י ״ א א׳ )ד א י ( ;‬
‫מ׳ יי ! ‪ 13‬שם | ‪ 14‬דנריס ג׳ כ״ה | ‪ 16‬דנל‪-‬ם ס׳ ״ |‬
‫י " י "י נ' )עי יי(‬
‫‪ 18‬שמוס ניד ״ ב | ‪ 18‬נ שם» ה ;‬
‫ניס‪| ,‬‬
‫‪ »23‬״ג‬
‫ע‬

‫ג' )מ׳ נ׳(י נ כ‬

‫‪ '6‬י "< יי‬
‫נ מיס ״ ס ‪:‬‬
‫‪ 16‬י ש ם ‪:‬‬
‫| ‪ 19‬דברים‬

‫)סי יי(; נ ששחים ניד | ‪ 8‬ישע״‬
‫דברים‬
‫| ‪t‬‬
‫‪v‬׳‪12‬‬
‫ף‪ ,‬נ א ש׳‬
‫ןן שם ג ש‪ 17 | 0‬דברים ח׳ ״ |‬
‫ם׳ יי | ‪ 20‬י ״ נ ב ׳ ) ט ׳ ב ׳ ( ; ג נ י נ ‪| :‬‬

‫‪ 2‬או ש ר א ה ך | ‪ 2‬ולא נ ש ת מ ש | ‪ 2‬מן מ ש ת מ ש עד ה ש ל ה ב ה < | ‪ 4‬אן״ על פי‬
‫‪ 2‬בפנס ך‬
‫שבמרחץ |‬
‫‪I 9‬‬
‫< | ‪ 5‬מגוי | ‪ 6‬א ק מ ב ר ך ב | ‪ 8/9‬ויצאו ‪ . .‬כי[ ואשם ל א ה כ ב ה | ‪ 9‬הפושעים בי <‬
‫> נ״א המזון > | ‪ 13‬ה ט ו ב ח ב ך |‬
‫‪ 9‬א ל א > פ ע ם ' | ‪ 11‬ע ל כ ל פ ע ם ו פ ע ם | ‪ 12‬הזימון‬
‫ואומר ב | ‪ 18‬מאיר < ן‬
‫‪ 17/18‬ולהלן ה ו א אומר[‬
‫‪ I‬י שא‪ 1‬ב ך | ‪ 17‬ואן״ < |‬
‫‪ 14‬והלבנון <‬
‫‪ 13‬ומניין | ‪ 19‬אלהיי[ א ל י ו ב | ‪ 20‬א ל ח י ך > אשר נחן לך ן ‪ 21‬זרה > בארץ ישראל ך ‪ 23 1‬ל ע ב ד ך [‬
‫ל ע ו ב ד י ו > ובחוצה לארץ אין צ ר י ו ל ו מ ר כן מ פ נ י ש ר ו ב ה גויים ר שמעון אומר א ף ב ח ו צ ה לארץ צריו ל ו מ ר‬
‫‪4‬‬
‫| ‪ 24‬דומיז | ‪ 24‬א מ ר‬
‫| ‪ 23‬פרצופיהן‬
‫‪1‬‬
‫כן מ פ נ י ש ע ת י ד ק להחגייד שנאי אז א ה פ ו ך‬
‫ואני מ ש כ י ם | ‪ 27‬אני ־ < |‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫> ב ד ו ו ח כ ם ‪,‬הרזים | ‪ 25‬מ ל ו ג מ ה | ‪ 25/26‬עד שזרע ותרש וקצי* ב‬
‫| ‪ 31‬תתיכוח[ ח ש ו ב ו ח | ‪ 81‬ג ל ו פ ק א ו ת‬
‫י ת *י‬
‫‪i‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 28‬ונפץ‬
‫‪6‬‬

‫‪4‬‬

‫י«*‬

‫< ב ל‬

‫נד =א ב[‬

‫בך‬

‫ב ד‪I‬‬

‫‪15‬‬

‫ברכות ז ]‪.[3-11‬‬

‫‪ 1‬לפנינו כל מה שעשה לא עשה אלא כשבילי ‪ ,‬אכל אורח רע מה הוא אומר וכי סה‬
‫אכלתי לו סת אחת אכלתי לו חתיכה אחת אכלתי לו כוס אחד שתיתי לו כל מה‬
‫שעשה לא עשה אלא בשביל אשתו ובניו וכן הוא אומר ז כ ו ר כי ת ש נ י א פ ע ל ו‬
‫א ש ר ש ו ר ר ו א נ ש י ם ‪ :‬הרואה את הכושי ואת הגימור ואת הלווקן ואת הכיפה ואת‬
‫‪ 5‬הננוס אומר ברוך משנה הבריות את הקיטע ואת החינר ואת הסומא ואת מוכי שחץ אומר‬
‫כרוך דיין האמת ‪ :‬י ראה כני אדם נאים ואילנות נאץ אוסר כרוך שככה לו בעולמו‬
‫בריות נ א ו ת ‪ :‬הרואה הקשת בענן אומר ברוך נאמן בבריתו זוכר הברית‪ :‬היה מחייך בבית‬
‫הקברות אומר ברוך יודע מספר כולכם הוא עתיד לדון אתכם הוא עתיד להקימכם כרוך נאמן‬
‫הרואה את החמה ואת הלמה ואת הנכבים ואת המזלות אומר‬
‫בדברו מחיה המתים‪:‬‬
‫‪ 10‬ברוך עושה בראשית ר׳ יהודה אומר המברך על החמה הרי זד‪ .‬דרך אחרת יכן היה ד‪ -‬יהודה‬
‫אומר הרואה את הים תמיד ונשתנה בו דבר צריך לברך‪ :‬יהיה ר׳ מאיר אומר הדי‬
‫הוא אומר ו א ה ב ת א ת ה י א ל ה י ך ב כ ל ל ב ב ך וגומר בשני יצריך ביצר טוב וביצר‬
‫רע ב כ ל ג פ ש ך א פ י ׳ נוטל את נפשך‪ ,‬דבר אחר בכל נפשך בנפש שברא בך שני ת ח י‬
‫נ פ ש י ו ת ה ל ל ך ואומר כ ל ע צ מ ו ת י ת א מ ר נ ה י י ׳ מ י כ מ ו ך בן עזאי אופר‬
‫‪ 15‬בכל נפשך תן נפשך על מצותיו יש דברים שהן תפילה של תיפלה כיזה צד כונס מאה‬
‫כורים ואומר יהי רצון שיהיו מאתים כונס מאה חביות ואומר יהי רצון שיהו מאתיפ הדי זו‬
‫תפילת שוא אבל מתפלל הוא שתיכנס בהן ברכה ולא תיכנס בהן מאירה‪ :‬״ ר׳ דוסתאי‬
‫כר ינאי אומר משום ר׳ מאיר הרי הוא אופר ביצחק ו ב ר כ ת י ך ו ה ר ב י ת י את ז ר ע ך‬
‫דרש יצחק ואמר הואיל ואין כרכה שורה אלא במעשה ידים עמד וזרע שני ו י ז ר ע י צ ח ק‬
‫‪ 2 0‬ב א ר ץ ה ה י א ו י מ צ א כ ש נ ה ה ה י א מ א ה ש ע ר י ם ו נ ו ׳ ומאה מינץ מאה שערים‬
‫ששערומ מאה פעמים על אחד מאדי כמה ששיערו‪ :‬העושה כל המצות צריך לברך‪,‬‬
‫העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהניענו לזמן הזה‪ .‬נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קבו־צ‬
‫לישב בסוכה‪ ,‬ומשברך עליה יוס ראשון שוב אינו צריך לברך‪ :‬העושה לולב לעצמו אומר‬
‫ברוך שהגיעגו לזמן הזה וכשהוא נוטלו אומר כר׳ אשר קד׳ במי וצ׳ על נטילת לולב‬
‫‪ 25‬וצריך לברך עליו כל שבעה‪ ,‬העושה ציצית לעצמו אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה‪,‬‬
‫כשהוא מתעטף בד‪ .‬אומר להתעטף בציצית העושה תפילין לעצמו אומר ברוך שהניענו‬
‫לזמן הזה‪ ,‬וכשהוא מניחן אומר אשר קדשנו במיו להניח תפילין‪ ,‬מאימתי מניחן בשחרית‬
‫לא הניחן שחרית מניחן כל היום‪ :‬״ השוחט צריך ברכה לעצמו אומר אקבו׳צ על‬
‫‪9‬‬

‫‪9‬‬

‫‪5‬‬

‫‪n‬‬

‫‪10‬‬

‫י‬

‫נ‬

‫י‬

‫; נ‬

‫שם | ‪ 7‬׳'נ ד׳‬
‫נ״יו‪ 6 | :‬שס‬
‫איוב ליו כיד ‪ 4‬י ״ ג נ ׳ )טי נ י ( ;‬
‫‪| 3 , 4‬‬
‫ג ניס | ‪ 9‬לקמן ה מ מ ו ח ז׳ ״ ב ‪ ,‬י ״ נ ד׳)ט׳ ג׳ ; ‪ J‬נ י ט ‪ 11 ! :‬נ ניד ; ט׳ י ״י ל' )ט׳ ו'‪,‬‬
‫שסלים ליה |‬
‫‪I‬‬
‫‪14‬‬
‫ההל קייט‪ ,‬קע״ה‬
‫‪j‬‬
‫‪13/14‬‬
‫ס ואססנן ף דברים | ‪ 12‬דברים ו ה׳‬
‫ע׳ ו בראשיס פ׳ סיד ופי רש״ על השורש | ‪ 18‬בראשים ביו כיד | ‪19‬‬
‫‪J‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ j‬ס‬
‫)ט׳ נ י ( ; ‪ j‬סובה מיו‪ ,‬מגסוה מיב | ‪ 23‬י ד׳ ג׳ ן נ ג ( ‪ ,‬סוכה נ י נ ׳ ) ׳ י י ( ; פי‬
‫נ‬

‫הלוקץ ‪ 41‬הכיפיח ב ח ק פ ח ך >‬
‫‪ 4‬א ש ר שוררו אנשים < ב | ‪ 4‬הכושי > ואח הבוריק ב ‪I 4‬‬
‫א ח ה ח ד ש ו א ח ה ש ו ט ה ו א ח השכור ב | ‪ 5‬ה נ נ ם ב ד > ו א ת ה ד ר נ י ק ו ס ך | ‪ 6‬ברוך ‪ >1‬ס י ב | ‪ 6‬ש כ ב ה‬
‫לו[ שברא | ‪ 6‬ב ע ו ל מ ו < ב | ‪ 7‬נ א מ ן בבריתו ברוך | ‪ 8‬מ ס פ ר כ ם ב | ‪ 8‬א ת כ ם < | ‪ 8‬ל ה ק י מ כ ם ב י י | ב ‪j‬‬
‫י ‪ 3‬ד | ‪. 11‬היה <‬
‫כי‬
‫יי' יייי׳‬
‫‪ 9‬מ ח י ה מחים במאמרו • | ‪ 9‬ו א ח ה מ ז ל ו ת > ‪ °‬י י ‪ 1‬ד ‪1‬‬
‫ב | ‪ 12‬ו ג י ט י < ב | ‪ 13‬א ח נ פ ש ך > וכן ה ו א אומר כי עליך ]ועליך ף[ הורגנו כ ל היום ב ך |‬
‫‪ 13‬ב כ ל נפש ונפש ב ך | ‪ 14‬י ח ה ל ל ך < ב | ‪ 14‬ה מי כ מ ו ך < נ | ‪ 15‬ב כ ל נ פ ש ך < | ‪ 15‬ע ל ה מ צ ו ת‬
‫זרעך‬
‫‪I‬‬
‫‪18‬‬
‫<‬
‫ש ה כ נ י ס ב | ‪ 17‬ח כ נ י ם ב | ‪ 17‬ר׳‬
‫‪f‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 15‬כ נ ס ב‬
‫ת פ ל ת ת י פ ל ה ב ת פ ל ו ת שיא ד‬
‫‪j‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‬
‫‪I9‬ייי ב יייו ד | ‪ -0‬מ; ב ש נ ה ע ד שערים < |‬
‫|‬
‫‪<19‬‬
‫על מעשיי ב‬
‫ב ע ב ו ר א ב ר ה פ עבדי | ‪ 19‬ואמר‬
‫‪ 20‬מ א ה מינק מ א ה שערים ו מ א ה ד ג נ י ם מ א ה שערים ב מ א ה מניין מ א ה שערים מ א ה ד ג נ י ס ומאה דגנים ד ן‬
‫‪ 21‬א ת ת | ‪ 21‬מ ב ר ך עליהן ב | ‪ 22‬אשר קדשנו במצותיו וציונו < | ‪ 23‬ל א יברך | ‪ 24‬ש ה ח י י נ ו וקימנו‬
‫‪ 25‬לזמן ה ז ה • < ב‬
‫מן בר׳ עד וצו׳ < | ‪ 25‬שחגיענו[ שהחיינו ב |‬
‫‪j‬‬
‫‪24‬‬
‫והגיעני ב | ‪ 24‬כ ש ה ו א ב‬
‫י ׳ < ב ד | ‪ 26‬שהגיענו[ שהחיינו ב | ‪ 27‬ב מ י ו < | ‪ 28‬ב ש ח ר י ת ב ף | ‪28‬־ היום‬
‫‪I‬‬
‫וכשהיא‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫ד‬
‫> כולי ב ן ‪ 28‬אומר < |‬
‫ב‬

‫>‬

‫נ‬

‫נ‬

‫י‬

‫נ"» ‪ :‬ו ‪; D0 7‬‬
‫)מ׳ ג י ( ;‬
‫שועה כ גי )ה׳ ז( ג שיא ;‬
‫‪ 15‬י "ל א' ; )ט׳ לי(; ט׳‬
‫ס ס שם ״ ב | ‪ • 21‬״ ד א ׳‬
‫ג מנשוגז <יו |‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪J‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ת ד י‬

‫ברכות‬

‫‪16‬‬

‫‪[12-18] r‬‬
‫‪18‬‬

‫השחיטה‪ .‬המכסה דם צריך ברכה לעצמו על כסויהדס‪ :‬המוהל צריך כרכה לעצמו ‪1‬‬
‫אומר אקברצ על המילה‪ ,‬אבי הבן צריך כרכה לעצמו כרוך אשר קדשנו במצותיו‬
‫וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו והעומדין אומדן כשם שהכנסתו לברית כן‬
‫תכניסהו לתורה ולחופה‪ :‬המברך אומר אשר קדש ידיד מבטן חוק בשארו שם צאצאיו‬
‫חתם באות ברית קודש על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו צוד‪ .‬להציל ידידות ‪5‬‬
‫היה מהלך להפריש‬
‫שאמו למען בריתו אשר שם בבשרנו ברוך כורת הברית‪:‬‬
‫תרומות ומעשרות אומד ברוך אשר קדשנו להפריש תרומה ומעשרות מאימתי מברך‬
‫עשרה שהיו עושין עשר מצות כל אחד ןאחד מברך‬
‫עליהן משעה שמפרישן‪:‬‬
‫לעצמו היו כולם עושין מצוד‪ .‬אחת אחד מברך לכולן‪ ,‬יחיד שעושה עשר מצות מברך‬
‫על כל אחת ואחת‪ ,‬היה'עושה מצוד‪ .‬אחת כל היום אינו מברך אלא פעם אחת היה ‪10‬‬
‫מפפיק ועושה מברך על כל פעם ופעם אחת ואחת‪ :‬הנכנס לכרך מתפלל שתים‬
‫אחת־ בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו‬
‫בכניסתו מה הוא אומר יהי רצ‪1‬ן מלפניך יי׳ אלהינו שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס‬
‫לשלום אומר מודה אני לפניך שהכנםתני לשלום יהי רצון מלפניך יי׳ אלהי שתועיאני‬
‫מכרך זה לשלום‪ ,‬יצא לשלום אומר מודה אני לפניך יי׳ אלהי שהוצאתני מכרך זה ‪15‬‬
‫לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום עד שאניע‬
‫למקומי לשלום‪ :‬הנכנס לבית המרחץ מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו‬
‫בכניסתו‪,‬אומר יהי רצון מלפניך ייי׳ אלהי ‪,‬שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ואל‬
‫יארע בי דבר קלקלה ואם יארע בי דבר קלקלה תהא מיתתי כפרה על כל עונתי‬
‫ותצילני מזו ומכיוצא בה לעתיד לבוא‪ ,‬יצא לשלום אומר מודה אני לפניך יי׳ אלהי ‪20‬‬
‫שהוצאתני לשלופ כן יהי רצק מלפניך י״ אלהי שאבוא למקומי ל ש ל ו ם ‪ :‬ר׳ יהודה‬
‫אומר שלש ברכות צריך לברך בכל יום‪ ,‬ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני אשה‬
‫ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני גוי כ ל ה ג ו י ס כ א י ן נ נ ד ו‪ ,‬ברוך שלא‬
‫עשאני אשה שאין אשד‪ .‬חייבת במצות ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חטא‬
‫משלו משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמר לעבדו לבשל לו תבשיל ‪25‬‬
‫והוא לא כשל לו תבשיל מימיו סוף מקדיח את התבשיל ומקניט את רבו לחפות לו‬
‫חלוק והוא לא חיפת לו חלוק מימיו סוף שמלכלך את החלוק ומקניט את רבו‪:.‬‬
‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫* י "י אי )ט׳ ג י ( ; נ שבה ק ל ׳ ז ‪ 6 | :‬לקמן הרימוה ג׳ ב ׳ ; י דמא• נ״ד ג׳ )הי בי( ‪ 11 1‬י ברכוה'*״ד נ­‬
‫גע״ ה י ( ; ג ס׳ | ‪ 17‬שס ושם י» ב | ‪ 20‬י»״ג נ ׳ ) ט ׳ נ ׳ ; י מנסות מ׳׳ג‪ :‬ופ׳ שס הנ״השל לי״ב ; אבוס ב׳ ה׳ ן‬
‫‪• 23‬שעי׳ ס׳ ״‪| r‬‬

‫ב‬

‫ב‬
‫ב‬

‫כ‬
‫בף‬

‫ב ך‬

‫ב ך|‬

‫ב‬

‫‪4‬‬

‫ועושה‬

‫ב‬

‫| ‪ 1‬ה מ ל | ‪ 2‬אומר < | ‪ 2‬אומר >‬
‫| ‪ 1‬הדם > בעפי‬
‫| ‪ 1‬לעצמו > אומר בריר‬
‫‪ 1‬את הרם‬
‫| ‪ 4‬ולחופה > ולמעשים‬
‫שהכניסו‬
‫| ‪ 3‬שהכניפחו‬
‫| ‪ 2‬אקביי <‬
‫בייר ט | ‪ 2‬אקכ״ו <~‬
‫ט ו ב י‬
‫‪ 6‬מן למען ע ד ב ב ש ר נ ו < ב | ‪ 6‬ה ב ר י ת > ח מ ל גרים ]בימים‬
‫ן ‪ 6‬שארנו >• מ ש ח ת‬
‫ה ק ד מ ו נ י פ ך [ אומר במצותיו וצונו ל מ ו ל א ח הגרים ל ה ט י ף מהן ד פ כרית ש א י ל מ ל א ד ס ב ר י ת ל א נתקיים‬
‫שמים וארץ שנא־ א ס ל א בריתי יומס ו ל י ל ה וגומר ברוך כ ו ר ת ה ב ר י ת ‪ .‬ה מ ל א ת ה ע ב ד י ם אומר ב ר ו ־ על‬
‫ה מ י ל ה ה מ ב ר ך א ו מ ר ב ר ו ך א ש ר ק ד ש נ ו במצותיו וצונו ל מ ו ל א ת ה ע ב ד י ם ולהט*‪ *,‬מ ה ן ד ם ב ר י ת !‬
‫י* הילך ב | ‪ 7‬ברוך שהגיענו לזמן ה ז ה כ ש ה ו א מפריש א ו מ י ב י ו י ב | ‪ 9‬א ח ה < | ‪ 11‬ועושה > מ פ ס י ק‬
‫מי׳' ב ד | ‪ 13‬א ו פ י < ב ן ־‬
‫‪I‬‬
‫‪ 12‬ר' ‪.‬שמעון ב‬
‫פ ע ם ופעם < ב ך | ‪ 11‬מ ב ר ך |‬
‫‪j‬‬
‫ב ‪11‬‬
‫‪ 13‬ש א כ נ ס ב ף | ‪ 13‬ל כ ר ך י זה < ב ך | ‪ 13‬בשלום | ‪ 14‬בשלום •ן| ‪ 14‬ל פ נ י ך > ה׳ א ל ה י | ‪ 14‬בשלום‬
‫‪ 14‬וכן יהי ן ‪ 14‬ה׳ א ל ה י < | ‪ 15‬מ ב ר ך ז ה < ב ך | ‪ 15‬מ כ ר ך ז ה < ב ך | ‪ 16‬ו כ ש ם ‪ . . .‬עד[‬
‫וכן יהי רצון מ ל פ נ י ך ב ד | ‪ 16‬שתגיעני ב | ‪ 17‬ל מ ר ח ץ ב | ‪ 17‬מ ב ר ך ב | ‪ 19‬ירע | ‪ 19‬ואם ח ס‬
‫ושלום אירע בי | ‪ •9‬י ה א | ‪ 19‬ע ל כ ל עוניתי[ עלי | ‪ 20‬והצילני | ‪ 20‬ב ה [ ב ז ה | ‪ 20‬בשלום ‪| 3‬‬
‫חייב א ד ם ל כ ר ך ך | ‪ 22‬ברוך < |‬
‫‪j‬‬
‫‪ 21‬שיצאתי |‪ 21.‬שתגיעני ב \ ‪ 21‬ש א ג י ע ך | ‪ 21‬לביחי ב ך ‪22‬‬
‫‪] 22‬שלא עשאני בור ל פ נ י ש ל א עשאני אשד• ב( | ‪ 23‬מן ברוך ע ד עשאני < ב ף ) ‪ 23‬גוי > שנאי ב ‪j‬‬
‫‪ 23‬נגדו > כ א פ ס ותהו נ ח ש ב ו לו | ‪ 23/24‬מן ברוך ע ד עשאני < ב ך | ‪ 24‬מן כ ר ו ך ע ד עשאני <‬
‫ה ט א > ולא ע ם הארץ ח ס י ד | ‪ 25‬משלו < \ ‪ 25‬בשל ל י ב | ‪ 26‬לו < ב ן ‪ 26‬לסון• ב‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫ך‬
‫‪ 26‬שמקדיח ) ‪ 26‬ל ה פ ו ך | ‪ 27‬ה‪'6‬ו ב ח י פ ת ך | ‪ 27‬לסו!• |‬
‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫ך‬

‫‪17‬‬

‫ברכות ז ]‪[19-25‬‬
‫‪19‬‬

‫‪ 1‬לא יכנס ארס להר הכית כטעות הצרורות לו בשרינו ובאבקו שעל רגליו ובפונדתו‬
‫חנורה לו מבחוץ שנא׳ ש מ ו ר ר נ ל י ך ב א ש ר ת ל ך א ל ב י ת ה א ל ה י ם‬
‫ד יוסי בר׳ יהודה אומר הרי הוא אומר כ י א י ן ל ב ו א א ל ש ע ד ה מ ל ך‬
‫ב ל ב ו ש ש ק על אחת כמה וכמה קלץ וחמורין בדבר ורקיקה מקל וחומד ומה מנעל‬
‫‪ 5‬שאין בה מנהנ בזיון אמרה תורה אל תיכנס במנעל קל וחומר לרקיקה שיש בה מנהג‬
‫בזיון‪ *° :‬הפותח ביוד הי וחותם ביוד הי הרי זה חכם באלף ולא בדלת וחותם‬
‫ביוד הי הרי זח בינוני ביוד הי וחותם באלף ולא בדלת הדי זה בור באלף ולא בדלת‬
‫כל חותמי ברכות שבמקדש חיו‬
‫וחותם באלף ולא בדלת הרי זה דרך אחרת;‬
‫עד העולם מי שקלקלו המינין ואמרו אץ העולם אלא אחד התקינו שיחו אומרים ק‬
‫‪ 10‬העולם ועד העולם ומודיעין שאץ העולם הזה בפני העולם הבא אלא כפרתדור מפני‬
‫טרקלין‪ :‬אין עונץ אמן במקדש ומניין שאין עוניןאקבמקדש שני ק ו מ ו ו ב ר כ ו‬
‫א ת י י י א ל ה י כ ם מן ה ע ו ל ם ו ע ד ה ע ו ל ם ואוסר ו י ב ר כ ו שם כ ב ו ד ך‬
‫ו מ ד ו ם ם ע ל כ ל ב ר כ ה ו ת ה י ל ה על כל ברכה וברכה על כל תחלה ותהלה ‪:‬‬
‫בראשונה שהיתה תורה טשתכחת טישראל היו זקינים טבליעין אותה ביניהן שנאי‬
‫‪ 1 5‬ו ה נ ה ב ו ע ז ב א מ ב י ת ל ח ם ו י א מ ר ל ק ו צ ר י ם י י ׳ ע מ כ ם ואומר י י •‬
‫ע מ ך נ י כ ו ר ה ח י ל ‪ :‬הילל הזקן אומר בשעת המכנםין פזר ובשעת חמפזריןכנס‬
‫בשעה שאתה רואה שהתורה חביבה על ישראל והכל שמחין בה את הוי מפזר בה‬
‫שנא׳ יש מ פ ז ר ‪ .‬ו נ ו פ ף ע ו ד ובשעה שאתה רואה שהתורה שכוחה מישראל ואין‬
‫הכל משגיחץ עליה את הוי מכנפ יה שנא׳ ע ת ל ע ש ו ת לה׳ ח פ ר ו ת ו ר ת ך ד‬
‫‪ 20‬מאיר אומר הפרו תורתך עת לעשות ליי׳ היה רבי מאיר אומר אין לך אדם מישראל‬
‫שאינו עושה מאד׳ מצות בכל יום קורא שמע מברך לפניה ולאחריה אוכל פיתו ומכרך‬
‫לפניה ולאחריה מתפלל‪ .‬שלש פעמים של שמונה עשרה ועושה שאר כל המצות מברך‬
‫עליהן‪ :‬וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם מישראל שאין מצות מקיפות אותו‬
‫תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפיתחו וארבעה ציציות מקיפות אותו ועליהן‬
‫‪25‬אמר ד ו ד ש ר ע ב י ו פ ה י ל ל ת י ך ע ל מ ש פ ט י צ ד ק ך כיון שנכנס לבית המרחץ‬
‫מילה בבשרו שני ל מ נ צ ח ע ל ה ש מ י נ י ת מ ז מ ו ד ל ד ו ד ואומר ח ו נ ה מ ל א ך‬
‫יי• ס ב י ב ליראיו ו י ח ל צ פ‬
‫‪91‬‬

‫‪29‬‬

‫‪48‬‬

‫‪94‬‬

‫צ‪3‬‬

‫סליק סרקא וסליקא מ ם כ ת א ‪.‬‬
‫י שש ‪3‬‬
‫‪ yp: | 2‬קהלח ד׳ • • ‪t | 3‬‬
‫‪ 1‬י ״ פ צ )ט ‪ ; ( 1‬ג‬
‫;‬
‫ל ק מ ן ס ע ט ו ס א' י י ׳ ל טי מ סיז> ס' י‬
‫לוח נ׳ ד | ‪ 15/16‬שיפטיס ו׳‬
‫‪I‬‬
‫‪ 12/18‬שם ‪15‬‬
‫קכיו | ‪ 21‬י ייד ד׳ ) יי( ז נ מנחוח מיג ז ; ש סהל־ם‬
‫א | ‪ 26/27‬שם ליד טי [‬
‫‪0‬‬

‫‪B‬‬

‫ט‬

‫ב ד ‪,‬‬

‫‪1‬‬

‫‪; 00‬‬
‫נ '*ל‬
‫״נ |‬
‫סון>‬

‫אסיזל ד׳ ב' |‬
‫‪I 3‬‬
‫י ' * ' ) י ׳ יי(; נ‬
‫(‬
‫‪ » 1 6‬שס ; ג שס | ‪18‬‬
‫ק ״ ט ‪ .‬וליד | ‪ 25‬ההליס‬
‫‪1 1‬‬

‫ש‬

‫ג‬

‫ע׳‬
‫‪ 6‬י ״ ב ד )טי אי( ‪I 8‬‬
‫ס י ג ‪ I11/12 :‬נסמיה ט׳ ה׳ ן‬
‫משלי ״ א כיד | ‪ 19‬מהלים ק ״ ט‬
‫שם ס׳‬
‫‪j‬‬
‫ק ״ ט ק ״ ד ‪26‬‬

‫צ‬

‫ובאפונדתו ב ך [ ‪ 2‬ה ח ג ו ר ה | ‪ 2‬בית האלים ב |‬
‫וכאבק ב ר ‪I 1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪1‬‬
‫ייר‪ I‬ב‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ 2‬ה א ל ה י ם >• ולא יעשה קסנדדי׳ ו ר ק י ק ה מ ק ל ז ח ו ס ר שאין מ ד ד ך בזיון א מ ר ת ת ו י ה כ ך ‪ .‬ע ל א ח ת‬
‫ב מ ה ו כ מ ה ק ל וחומד שיש בו ד ר ך כזיון | ‪ 3‬ר׳ יהודה כדי יוסי | ‪ 3‬אומר > אינו צ ר י ך | ‪ 4‬ש ק > ב א‬
‫וראה | ‪ 4‬קולין וחמורין יש ל ד ב ר ב ‪ 4 5‬ו ר ק י ק ה ‪ . . .‬ובזיון[ א ם לשני מ ל ך בשד ו ד ם אין עושין כן ל א‬
‫יי״י ‪ 3‬ד ‪ 6‬ה י י ב ה א ך ; ‪ 6‬מן הדי ע ד ‪ 7‬הי < ב | ‪ 6‬ולא ב ד ל ח [ ב ל מ ד |‬
‫‪I‬‬
‫כ ־ ש לשני ממ״י‪ -‬הקב״יי‬
‫‪ 7‬ולא ב ד ל ת [ ב ל מ ד ‪ 7‬ב א ל ף ו ל א ב ד ל ת ביוד ' ב ד | ‪ 8‬ולא ב ד ל ח [ ב ל מ י ב ך | ‪ 8‬ח ו ח ם שהיו ‪3‬‬
‫‪ 8‬ב ב ר כ ו ת ב | ‪ 8‬היו > אוסרים | ‪ 9‬עולם ב ר | ‪ 10‬מודיעים ב | ‪ 10‬כשרוצדר ב | ‪ 10‬ב פ נ י ‪j‬‬
‫‪ 11‬ה ה ד ר ן ‪ 11‬מן ומניין‪ .‬ע ד ב ס ק ד ש < | ‪ 12‬ואומד < | ‪ 12‬כבודו | ‪ 13‬מניין ע ל כ ל ב ר כ ה ו ב ר כ ה ת ל ׳‬
‫לומר ומרומם ע ל כ ל ב ר כ ה ו ח ה ל ה על‪ .‬כ ל ב ר כ ה תן לו ת ה ל ה | ‪ 14‬כ ש ה י ת ה ב שהיי• ד | ‪ 14‬מ ב ל ע י ן |‬
‫ב ע ת | ‪ 16‬ובעת ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫מ ב י ת ל ח ם ע ד ע מ כ ם < | ‪ 15‬מן ויאמר ע ד עי!כם[ ו ג ו מ י ב ‪16‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ 14‬ביניהן < ‪15‬‬
‫‪ 17‬ישראל( כ ל ב | ‪ 17‬א ת < ‪ 17 /‬ב ה < | ‪ 18‬ת ו ר ה | ‪ 18‬מ ש ת כ ח ת ב ‪ 19 /‬עליי׳ < ב | ‪ 19‬ב ה < ‪I‬‬
‫היי׳ < ב [ ‪ 21‬מ א ה < | ‪ 21‬א ח שחו | ‪ 23‬וכן‬
‫‪j‬‬
‫‪ 19‬השרו ת ו ר ת ך < ב | ‪ p 20‬ד מאיר ע ד ליי־ < ‪20‬‬
‫היי׳ < ב | ‪ 24‬שאין > ש ב ע | ‪ 24‬ל פ ת ח ו | ‪ 25‬ע ל מששטי » י ק ו < ך ך ו‬
‫‪6‬‬

‫ב א‬

‫ב ‪2‬‬

‫פאה א ]‪£1-8‬‬

‫‪!8‬‬

‫‪1‬‬

‫פא ה‬

‫דברים שאין להם שיעור הפיאה והביכורים וחריאיק וגמילת חסד ותלמוד‬
‫א׳‬
‫תורה פיאה יש לה שיעור מלמטה ואין לה שיעור מלמעלה״ העושה כל שדהו פיאה אינו‬
‫סאה‪ :‬ע ל אלו דבריפ נפדעין מן האדם בעולם הזה והקק קיימת לו בעולם הבא על‬
‫עבודה זרה ועל נלוי עריות ועל שפיכות דמיפ ועל לשון הרע כנגד כולפ זכות יש לה קרן ‪6‬‬
‫ויש לה פירות שנ׳ אמרו צ ד י ק כי ט ו ב כי פ ר י מ ע ל ל י ה ם י א כ ל ו ‪* :‬עבירה‬
‫יש לה קרן ואין לחפירות שני א ו י ל ר ש ע רע כי נ מ ו ל י ד י ו י ע ש ה לו טה אני‬
‫מקיים ו י א כ ל ו מ ס ר י ד ר כ ם ו מ מ ו ע צ ו ת י ה ם י ש ב ע ו אלא עבירה שעושה פיחת‬
‫יש לה פימת ושאינה עושה טירות אין לה סירות‪ :‬מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה‬
‫מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה שנא׳ א ו ן א פ ר א י ת י כ ל ב י ל א י ש מ ע ‪1 0‬‬
‫י י ׳ ומה אני מקיים ה נ ה א נ כ י מ ב י א ר ע ה פרי ם ח ש ב ו ת ם אלא מחשבה‬
‫טובה שעושה טובה הטקום מצרפה עם המעשה ושאינו עושה טובה אין הקנייה מצרפה‬
‫למעשה‪ . :‬נ ו ת ן אדם סאה טתחילת השדה ובאטצע ובסוף ואם נתן בין בתחלה בין‬
‫בסוף יצא ר׳ שמעון אומד אם נתן בין בתחלה בין באמצע בין בסוף הרי זו פאר‪ .‬וצריך‬
‫שיתן בסוף כשיעור״ ר' יהודה אומר אם שייר קלח אחד סמוך לו נותן משום פאה ואס ‪15‬‬
‫לאו אינו נותן אלא פשופ הפקר אמר ר׳ יהודה במה דברים אמורים בזמן שנתן את‬
‫הפאה ומבקש להוסיף לא נתן מן הקמה נותן מן העומרים לא נתן מן העומרים‬
‫גותן מן הגדיש לא גתן מן הגדיש נותן מן הכרי עד שלא מירח ואם מירח‬
‫פעשר ונותן לו‪ :‬״ אמר ד׳ שמעון מפני ארבעה דברים אמרה תורה לא יתן‪ .‬אדם‬
‫פאה אלא בסוף שדהו מפגי גזל עניים ומפני בטול עניים ומפני מראית העין ומפני ‪20‬‬
‫הרמאים‪ ,‬מפני גזל עניים ביזה צד שלא יראה שעה שאין אדם יאמר לעני קרובו בא‬
‫וטול לך פאה זו‪ ,‬מפני בטול עניים כיצד שלא יהו עניים יושבין ומשמרין כל היום‬
‫ויאפרו עכשיו נותן פאר‪ .‬ועכשיו נותן פאה אלא מתוך שנותנה בסוף הולך ועושה‬
‫מלאכתו בא ונוטלה באחרונה‪ .‬מפני מראית העין כיצד שלא יהו עוברין ושבין אומרין‬
‫דאו פלוני שקצר שדהו ולא נתן ממנה פאר‪ .‬שהרי אמרה תורה ל א ת כ ל ה פ א ת ‪2 5‬‬
‫ש ד ך ‪ ,‬מפני הרמאין כיצד שלא יהו אומרין כבר נתננו דבר אחר שלא יניח את היפה‬
‫ויתן ק הרע‪ :‬הירק אף על פי שלקיטתו כאחת אין מכניסו לקיום התאנין אף על פי‬
‫שמבניפין לקיופ אין לקיטתן כאחת ר׳ יופי בר יהודה אומר רוטבות תמרה פטורות מן ‪.‬‬
‫הפיאה שאץ ראשון ממתין לאחרון ר׳ אלעזר בר צדוק אומר השיזפין חייבין כפאר‪ .‬אחרים‬
‫אומרים אף בנות שוח וחלחלוחין‪ :‬אלו פפסיקין לפיאה הנחל והשלולית ודרך היחיד ‪30‬‬
‫ודרך הרבים ושביל היחיד ושביל הרבים הקבוע כימות החמה ובימות הגשמים הבור‬
‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 2‬י ט׳׳ו א׳ )אי א'(‪» ;.‬׳ ג שבה ק״ז; | ‪ » 4‬מיו ד ׳ ) א ׳ א ( ע׳‬
‫‪ j‬קידושין‬
‫ג׳ •י | ‪ 7‬שס ס ס ״ א י ‪ 8‬משלי א ׳ ליא | ‪ 9‬י ש ה ;‬
‫‪ 13‬י* טיז ג ׳ ) א ׳ נ י ( ; א ק ״ ד | ‪ 19‬י יימ ב׳ )די נ י ( ; נ שבס כ י ג ; ן; קדושים ;‬
‫‪ 27‬ע ׳ » טיז ג' )א׳ הי(; ת קדושים | ‪ • 28‬ט ס ; א ק ״ ד | ‪30‬‬
‫ת קדושים; ב נ י ב ניה‪ ,‬מ נ ס ו ס ע י א ‪ :‬ש ב ' ג׳ |‬

‫‪ j‬קידושין מ ; | ‪ 5‬י ט״ז ב׳ )א׳ א ( | ‪ 6‬ישעי׳‬
‫מ׳ | ‪ l J‬סהליס קיו ״ש ‪ H I‬׳רמי' ו׳ ״ ט ‪j‬‬
‫ויקרא ״ ט ט־ |‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫א ק״ד‬
‫מ נ׳ א ׳ ; י ״‪ t‬א׳ ) נ ׳ בי( כ י ס א׳ )ב׳ ו י ( ;‬

‫י ס‬

‫ב ך | ‪ 3‬ל ו | ‪ 3‬לו | ‪ 4‬על < | ‪ 4‬לעולם ה ב א ב ד | ‪ 6‬סן כי עד יאכלו‬
‫‪ 2‬א ל ו דברים ח ס י‬
‫ל ס ע ש ה < ב ן ‪ 10‬ה ק ב י ה |‬
‫ה מ ק ו ם < | ‪ 9‬ה מ ק ו ם כ י י ר י׳יא ב ‪j 9‬‬
‫ב ך ‪ 7 1‬מן כי ע י לי < ב ‪j 9‬‬
‫<‬
‫א ‪ °‬אי? ב | ‪ 10.11‬ל א ישמע יי׳ < ב | ‪ 11‬ה א מ ה ב | ‪ 12‬שעושה טנבה[‬
‫‪I‬‬
‫‪ 10‬ל מ ע ש ה < ב‬
‫ש ע ו ש ה פירוה ב ג א | ‪ 12‬טובה[ פ י מ ה ב ‪ j‬א ן ‪ 13‬ב ה ת ל ת | ‪ 15‬א ם < | ‪ 15‬סומר | ‪ 15‬נותן < |‬
‫ל ‪ 1‬יחן | ‪ 17‬ח ע מ ר י ם | ‪ 20‬שדייו < ב | ‪ 21‬כ י צ ד ב ך | ‪ 21‬קרובו[ מ י ע ת י ב < ך | ‪ 22‬ו ק ח ל ך | ‪ 22‬זו‬
‫ראו > ה י ר ב ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫< | ‪ 23‬עכשיו > היא ב | ‪ 23‬ועכשיו[ עכשיו היא ב | ‪ 23‬ועכשו מ ח ן פ א ה <‬
‫ש כ ך כ ת ו ב ה ב ת ו ד ה ן ‪ 26‬אה[ מן ו ‪ 27‬מן[ א ת | ‪ 27‬ה ח א נ ק [ ה ר א נ ק | ‪ 28‬רטובות ב‬
‫‪I‬‬
‫‪ 25‬נתן[ ה נ י ח ב ‪25‬‬
‫ימיבוחד! ‪ 3 0‬ו ח ל ח ל ו ח י ן < |‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫‪19‬‬

‫פאה א ]‪ [9-13‬ב ]‪[1-9‬‬

‫‪ 1‬והניר וזרע אחר וקוצר לשחת ושלשה תלמים של םתיח ואמת המים שאינה יכולה להיקצר‬
‫כאחת ר׳ יהודה אמר אמ עומד באמצע קוצר מיכאן ומיכאן מפסיק ואם לאו אינו מפסיק‬
‫אכלה חנב אכלה נובאי קרסמוה נמלים ושברתה הרוח או בהמה הכל מודים שאם חרש‬
‫מפסיק ואס לאו אינו מפסיק‪ :‬קצר חציה ומכר את הקציר קצר חציה והקדיש את‬
‫‪ 6‬הקציר נותן מן המשוייר על הכל מדרינות שנבוהות עשרה טפחים ־נותן פיאה מכל‬
‫אחת ואחת אם היו ראשי שורות פעורבין נותן פיאה מאחת על הכל המארג חייב‬
‫בתחילתו וחייב בפופו‪ :‬היו לו ארבעה וחמשה נפנים ובוצרן ומכניסן לתוך ביתו פטור מן‬
‫הפרט ומן השיכחה ופן הפיאה חייב בעוללות אפ שייר נותן מן המשוייד על טח ששייר‬
‫והמידל נותן מן המשוייר על מה ששייר א׳ ר׳ יהודה במה דברים אמוריפ בטידל לשוק‬
‫‪ 10‬אבל במידל בתוך ביתו נותן טן הטשוייר על הכל‪ :‬״ היה טקטף ומכניס לתוך ביתו אפיי‬
‫כל שדהו פטור פן הלקט שיכחה ופיאה וחייב בטעשרות‪ :‬הכותב נכסיו לבניו ושייר‬
‫לאשתו קרקע כל שהוא איבדה כתובתה אמר ר׳ יוסי במה דברים אטודיס מטן שקיבלה‬
‫עליה לשום כתובה אבל לא קבלה עליה לשם כתובה מה שנתן נתן ונוכה כתובתה משאר‬
‫נכסים‪ :‬הכותב נכסיו לעבדו יצא בר חורין אם שייר קרקע כלשהואלא יצא בר חורין‬
‫‪ 15‬ר׳ שמעון אומר לעולם הוא בד חורץ עד שיאמר כל נכסי נתתי לפלוני עבדי חוץ מאחד‬
‫כרבוא שבהם לא אמר כלום חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלוני אף על פי שאין שם‬
‫אלא אותו שדה ואותה העיר זכה עבד בנכסים קנה עצמו בר הורץ וכשנאמרו דברים‬
‫לפני ר׳ יוסי אפר ש פ ת י ם י ש ק מ ש י ב ד ב ר י ם נ כ ו ח י ם ‪.‬‬
‫ב נ ט ל מקצת פאה וזרק על השאר אין לו בה כלום ר׳ מאיר אומר קונםץ אותו‬
‫ב‬
‫‪ 20‬ונוטלין הימנו זו וזו‪ :‬ב ע ל הבית שנתן פיאה לענייפ ובא עני אחר ונטל טאחריה‬
‫הרי זה זכה שאין עני זוכה כלקט בשכחה ובפאה ובסלע של מציאה עד שתפול‬
‫לתוך ידו שני עניים שהיו מכתשץ על העטור ובא עני אחד ונטלו מאחוריהן הרי‬
‫פועלים שהיו קוצרין לתוך קופותיהן הדי אלו מעבירין אותן‪ :‬לא יטול‬
‫זה זכה‪:‬‬
‫בעל הבית לקט סן העניים על מנת ללקט מבין העומרים‪ :‬י׳‪-‬ד׳ יהודה אומר שחרית בעל‬
‫‪ 25‬הבית צריך שיאמר כל מה שילקטו עניים מן העומרים הרי זה הפקר ר דוםא אומר לעתותי‬
‫ערכ וחכמיפ אומי הפקר אונפין הפקר שאץ אחריות לרמאין‪ :‬בעל הבית שנתן סאה'‬
‫לעניים אמרו לו תן לנו בצד הזה ונתן להס זה וזה הרי זה ס י א ה ‪ :‬סועלים שהיו עושץ‬
‫אצל בעל הבית אינן רשאץ לנמור את כל השדה אלא משיירין כדי פיאה ואינה פיאה עד‬
‫שיפרשנה בעל הבית לשופ פאה; ״ עני שראה כדי פאה בין בתבואה ובין באילן אינו‬
‫‪ 30‬רשאי לינע בד‪ .‬ואשורר‪ .‬משומ נזל עד שתיודע לו שהיא פ א ה ‪ :‬נוי שמכר קפתו לישראל‬
‫ליקצר חייב בפאה ישראל שמכר קטתו לגוי לקצור פטור מן הפיאה ישראל ונוי שהיו‬
‫שותפין בקמה חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור ר׳ שמע׳ אופר ישראל ונוי‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪19‬‬

‫נג‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪7‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ » 4‬מיו א ' ) א י אי( | ‪ • 5‬״ ז ' נ ׳ )ג׳ ני( | ‪ 10‬ט״ז נ׳ ) א ׳ ד( ; !ן קדשים נ מילין קל׳־ז | ‪ 11‬י ״ ן ד )נ׳ ט ( ;‬
‫נ נ י ב ק ל י ב | ‪ 14‬י שם ;‬

‫נ ניטין ט׳ ש גיס׳‬

‫| ‪ 18‬משל• ביד כיו‬

‫|‬

‫נ׳( | ‪ • 20‬שם ‪ ,‬ש ד׳ ג' | ‪ 24‬י מיש נ״ה ד׳ )ה׳ א י ( סוכה ניד ב )ד‬
‫‪26‬‬

‫ג ביק כ י ח |‬

‫‪•• » 19‬מ א־ )ד׳ ני( ‪ ,‬ניטין ט' ג ־ ) ס ׳‬
‫‪ ,(f‬דמאי כיג ל‬

‫ג'‬

‫‪ 27‬ע ס מ י ע ב ״ ד | ‪ 29‬ע־ שם | ‪ 30‬לקמן נ׳ ״ ז | ‪ 31‬ג מילין ק ל י ס ‪5 :‬‬

‫לי(; ג נ י ק שייט |‬
‫ת קדושים‬

‫|‬

‫‪ 2‬א מ ד ר׳ יהודה | ‪ 3‬ק י ד ס מוי• ב | ‪ 5‬גוחן שאה מן ה א ח ד ע ל ה ב ל ב | ‪ 5‬ה ם ד ר ג ו ת ב‬
‫‪ 5‬שהן ג ב ו ה ו ח ב ש ג כ ה ן ד | ‪ 5‬עשרים משחים ב ך | ‪ 7‬היו לו[ א ם היי ב ‪ 7 .‬א י ב ע ו ח מ ש | ‪ 7‬ו מ כ נ י ס‬
‫נתן | ‪ 9‬ה מ ו ד ל | ‪ 9‬ה מ ש ו א ר ב | ‪ 9‬ב מ ו ד ל | ‪ 9‬כ ש ו ק | ‪ 10‬מן ה מ ש ו מ ר | ‪ 10‬המקט‪ »1‬ב ן ‪ 11‬ם‬
‫>‬
‫ה ש כ ח ה | ‪ 11‬ומן השיאה | ‪ 12‬א ב ד ה | ‪ 14‬בי[ ‪ P‬ב ך | ‪ 15‬ר' שמעון א ו מ ר האומר כ ל נ כ ס י ה ]נכסיו ד‬
‫נתונין לשלו׳ עברי חיץ ב ד | ‪ 17‬ע ב ד > זה כ ך | ‪ 20‬א ח ד | ‪ 21‬שאין עני זוכה עד ידו א י ח א א ח ר ז כ ה‬
‫ה ע מ ו ד | ‪ *25‬שלנקטו ב ש ל ק ט ו ף | ‪ 25‬ר ו ס ה | ‪ 30‬ש מ ס ר |‬
‫| ‪v‬‬
‫‪22‬‬
‫ש ו ר ה ‪ 23‬ב ך | ‪ 22‬מ ת ב ש י ן ב י‬
‫‪ 31‬ש מ ס ר | ‪ 32‬מן ח ל ק ו עד ב ק מ ה < ב ‪I‬‬

‫*‪2‬‬

‫פאה ב ]‪ [10-21‬ג ]‪[1‬‬

‫‪20‬‬

‫שהיו שותםין בקמה פטור מן המאה אימתי בזק שהגוי ממחה אבל אין הגוי ממחה חייב ‪1‬‬
‫בסאה‪" :‬י גר שמת ובזבז ישראל את נכסיו המחזיק במחובר לקרקע חייב בכל בתלוש‬
‫מן הקרקע פטור מן הכל החזיק בקמה פטור מן הלקט שכחה וסאה וחייב במעשרות‪:‬‬
‫״ הלקט ושכחה ופיאה של נכרי חייב במעשרות אימתי בזמן שהגוי ממחה אבל אין‬
‫הנר ממחא הפקר נוי הפקר ופטור מן המעשרות ‪- :‬י בעל הבית שנתן פיאה לעניים אין ‪5‬‬
‫רשאי שיאמר'להם טלו זרע וטלו פשתן וטלו תמרים ותנו מכבדות נשרו ואחר כך הפרישן‬
‫ארבע מתנות בכרם הפרט והשכחה והפיאה‬
‫אינו חייב משופ פאה אלא זרע בלבד ‪:‬‬
‫והעוללתושלש בתבואה הלקט והשיכחה והמאה ושתיים באילן השיכחה והפיאה‪ ,‬הלקט‬
‫השכחה והפיאה אין בהן סשום טובה ואפי׳ עני שבישראל מוציא את שלו מתחת ידו‬
‫מתנות כהונה ולויה כנון הזרוע והלחיים והקיבה יש בהן טשופ טובה ונותנן‪-‬לכל כהן שירצה ‪10‬‬
‫איזהו לקט הנושר בשעת קצירה‬
‫אין מוציאין לא של כהן טכהן ולא של לוי מלוי‪:‬‬
‫ובשעת תלישה ר׳ יוסי אומ׳ אין לקט אלא נושר בשעת הקצירה לבד שנאמר ו ל ק ט‬
‫ק ציר ך ל א ת ל ק ט ‪ :‬שיבלת של קמה הרי היא של בעל הבית ושבקציר הדי היא של‬
‫עניים‪ ,‬חציה בקמה וחציה בקציר נוטלה ומשליכה לאחריו שספק לקט‪.‬לקט‪ :‬חורי‬
‫נמלים אמורין משום נזל ואס הפקירן בעל הבית מותדין משום נזל רבי שמעון ‪ p‬אלעזר ‪15‬‬
‫אומר אם היו נקררין גזוזין אסורין משום נ ז ל ‪ " :‬בעל הבית שנתן כליכה לעני למלאות‬
‫לו אין בו טשופ לקט ושכחה וסאה וחייב במעשרות‪" :‬י עניים שהיו מחזירין בין‬
‫הגרנות מעשרין ונותנין להן הצנועים מועיאין בידם מעות ודברים הנאכלים ונותנין‬
‫דבר מועט כדי שיאכלגו עד שלא יגיע לעיר ושאר מתנות עני שבשדות שאין העני‬
‫מקפיד עליהן הרי אילו של בעל הבית‪ :‬״ מאימתי שודפין הקשין שבשורות השדה בשדה ‪20‬‬
‫האילן עד עצרת בשדה הלבן עד ראש השנה בשדה בית השלחין מיד דברי ר׳ יהודה‬
‫וחכמיפ או׳ בשדה לבן עד עצרת כשדה אילן עד ראש השנה מפני נזל אדם ובהמה כשדה‬
‫בית השלחין מיד‪ * :‬המרביץ את שדהו עד שלא נכנסו עניים לתוכו אם היה הזקו פרובה‬
‫עלי של עניים מותר ואס היה חיזק של עניים מרובה על שלו אסור ר׳ יהודה אומר בין‬
‫‪ t‬השובליץ שבקשין ‪25‬‬
‫כך ובץ כך מלקט ומניח על גבי הנדר והעני בא ונוטל את שלו‬
‫ושבש*רות הרי אלו של בעל הבית אמר ר׳ עקיבה בזו נהגו בעלי בתים עין יפה‪:‬‬
‫ג המקבל שדה לקצור לא ילקט בנו אחריו ר׳ יוסי אומר ילקט בנו אחריו אבל ך‪.‬‬
‫האריםין והחכורות והמוכר קמתו לחבירו לקצור ילקט בנו אחריו היו שם עניים שאין‬
‫ראויי] ללקט אם יכול בעל הבית למחות בידם ממחא בידן ואס לאו מניחן מפני דרכי‬
‫שלום אין שוכרין פועלי נויס לסי שאין בקיאץ בלקט אין נותנין מעשר עני ‪30‬‬
‫לעניי גדם אבל נותנץ להן חולין םתוקנין לשם טובה בעל הבית שהיה עומד‬
‫בעיר ואמר יודע אני שהםועלץ שוכחין עומר במקום סלוני ושכחוהו הרי זו שכחה‬
‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪, 5‬‬

‫‪18‬‬

‫!‬

‫‪11‬‬

‫‪1‬‬

‫‪• 2‬קידושין ‪ 'P‬י'‬
‫ן; קדו‪0‬יס | ‪ 7‬י נו״ז ג )א׳ ד׳ הי( א‬
‫‪ 13‬י ״ מ נ׳ ) ד י ‪ .‬ו ו ( ;‬
‫א׳ )ה־ וי( | ‪27‬‬
‫א׳‬
‫‪30/31‬‬

‫י ״»‬

‫י‬

‫ה‬

‫ג‬

‫)י׳‬

‫אי(‬
‫נימין מיז | ‪ 5‬י ••ח א'‬
‫) א ׳ ׳ ( ; ג המורה ו ש א ' ו ׳ | ‪ 4‬־־ח ג' ; י ' י ( ;‬
‫ויקרא ״ ט גו׳ |‬
‫‪I‬‬
‫‪12/13‬‬
‫ו י ״ מ נ׳ )די זי(; ש ד י׳‬
‫קי״ד |‬
‫ש ד ' ״ א ! <"‪ D0 1‬ן' ‪ 17‬י כ ד׳ ה א י ) ( ; מ מ׳ א' | ‪ 23‬י ״ ט א )ה׳ גי( | ‪ 25‬י ״ ט‬
‫נ ב«» ‪ -‬נ | ‪ 30‬י ״ ז אי )ב׳ זי( א קט׳־ו ש )'‪[ ,{.‬‬
‫י ״ מ א׳ )‪0‬׳ היי; ש ה׳ י׳ ;‬
‫נימ ‪ -‬א |‬
‫)ה׳ וי( ־‪ ,‬ש ה׳ ז׳‬
‫‪,‬‬

‫; ‪j‬‬

‫‪ 9‬גר[ כ ו ת י = ג ו י | ‪ 6‬ותנו פשתן | ‪ 7 8‬פ ר ט ש ב ח ה ו פ א ה ועוללות ! ‪8‬‬
‫מהייאין | ‪ y‬א ת שלו[ אות־ ב | ‪ 10‬ולויה < | ‪11‬‬
‫ופאי׳ ב ך ‪I 9‬‬
‫ק ‪ 1‬ב פיקדון‬
‫ ‪tP‬‬‫‪ I‬קייין‬
‫‪ 11‬ל ק ט > זה | ‪ 13‬ש ב ק מ ה ‪I‬‬
‫ל‪ 1‬לו > מים ב ך | ‪ 18‬ונותן ב | ‪ 18‬ונותנין > לו ד \ ‪ 19‬ושאר‬
‫‪ 20‬קשין ש ב ש ד ו ח | ‪ 21‬ב ש ד ה אילן עד ד י ה ו ב ש ד ה הלב! ע י‬
‫אבל‬
‫‪I‬‬
‫‪27‬‬
‫יכ ז י ב‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫ה ש ל ח י ן א ‪ |23‬המרנין ב ך ‪ 23 1‬עד כ י י ב‬
‫חסתיקנק‬
‫‪I‬‬
‫‪31‬‬
‫עני! שני ‪1‬‬
‫‪j‬‬
‫‪30‬‬
‫< | ‪ 29‬ל ל ק ט < | ‪ 29‬פ מ ח ח ב ך‬
‫‪s‬‬

‫נ‬

‫‪: f‬‬

‫נזי‬

‫י‬

‫‪n‬‬

‫‪B‬‬

‫‪D‬‬

‫‪n‬‬

‫ה ת ב ו א ה ש ל ש ב | ‪ 8‬לקט ש כ ה ה‬
‫מ ש ל כהן לכהן ו מ ש ל לוי ללוי ן‬
‫ן־ ) ‪ 16‬בליבה | ‪ 16‬ל מ ל ו ת ב ן‬
‫> כ ל ב ך | ‪ 19‬ע נ י י ם ב ד |‬
‫ב ! ‪ 21‬ב ש ד ה ב י ח ה ש ל ח י ן [ ביר‪.‬‬
‫< | ‪ 23‬העריסי'‪ ,‬ב | ‪ S2‬ל ח ב ר ו‬
‫ב )‪ j‬ן‬

‫פאה ג‬

‫‪21‬‬

‫]‪[2-8‬‬

‫‪ 1‬היה עומד בשדה ואמר יודע אני שהפועלים שוכחים את העוטר ושכחוהו אין זח שכחה‬
‫ר׳ שמעון בן יהודה אומר משופ ר׳ שמעון אפי׳ אחדיפ עוכרין כדרך וראו את העומר‬
‫ששכחוהו פועלין אינה שכחה עד ששכחוהו כל אדפ רבי יהודה אומר העושה כל‬
‫שדהו עומרים ומעמר להן כמעמר לנדיש ןההרה הורי לנריש פודיפ בית שמאי ובית הילל‬
‫‪ J‬אמר ר׳ אילעאי שאלתי‬
‫‪ 5‬שאפ הפקיר לאדם ולא לבהמה לישראל ולא לנוים שזה הפקר‬
‫את ר׳ יהושע על אלו עםרים נחלקו בית שמאי ובית הלל אפר לי התורה הזאת על העומר‬
‫סמוך לנפה ולגדיש לבקר ולכלים ושכחו כשבאתי שאלתי את ד׳ אליעזר אמר לי‬
‫פודים באילו שאין שכחה על מה נחלקו על העומר שהחזיקו בו להוליכו לעיר‬
‫ונתנו בצד הנפה ובעד גדר שבית שמאי אומריפ אין שיכחה מפני שזכה בו ובית הילל‬
‫‪ 10‬אומרים שיכחד‪ -‬וכשבאתי והרצתי לפני ר׳ אליעזר כן עזריה אמר לי התורה אלו הדברים‬
‫שנאמרו למשה בסיני‪ :‬י העוטר שהחזיק בו להוליכו לעיר ונתנו על נבחברו ושכח את‬
‫שניהם התחתון שיכחה והעליון אינו שיכחה ר׳ שמעון אומר שניהן אין שכחה התחתון‬
‫מפני שמכוסה והעליון מפני שזכה בו; * שדה שעוטריה מעורבכין ועימר ושכח אחד מהם‬
‫אין שיכחה עד שיעמר את כל סביביו והעומר שכננדו מוכיח כיזה צד מי שהיו לו‬
‫‪ 15‬עשר שורות של עשרה עשרה עומרימ ועומר אחד מהם לצפון ולדרום ושכח אין שיכחה‬
‫מפני שנידון כמזרח ומערב‪ :‬שתי כריכות המובדלות זו מזו שיכחה ושלש אין שיכחה‬
‫שני עמריס המובדלין זה מזה שיכחה ושלשה אין שכחה‪ ,‬שני נפניפ המובדלות זו פזו‬
‫שיכחה שלש אין שיכחח שני שיבלין המובדלות זו מזו כדרכן לקט ושלש אינו לקט‪ ,‬שני‬
‫נרנרין פרט ושלשה אינה סרט אלו דברי בית שמאי ר׳ יוסי אומי חנניה בן אחי ר׳ יהושע‬
‫‪ 20‬אומר כל שבאת רשות עני לאמצע כמן התבואה והכרס הרי אלו מצטרפות וכל שאין‬
‫באת רשות עני בה כגון פירות האילן אין מצטרפות אימתי אמרו קמה מצלת את‬
‫העומר בזמן שלא ניטלה טבינתייפ הא ניטלה פבינתייפ הרי זו אינה מצלת קמתחבידו‬
‫מצלת על שלו של חיטיץ על של שעורין ושל גוי על של ישראל דברי ר׳ מאיר וחכמיפ‬
‫אומ׳ אין מצלת אלא על שלו וממין על מינו‪ *:‬רבץ שמעק כן גמליאל אומר כשפ שהקטה‬
‫‪ 25‬מצלת את העומר כך העומר מציל את הקמה ודין הוא ומה אפ קמה שהורע בח עני בה‬
‫מצלת את העומר עומר שייפה כח עני בו אינו דין שיציל את הקמה אמרו לו‬
‫רבי מה לקמה מצלת את העומר שייפה כח עני בו יציל עומר את הקמה שהורץ‬
‫כח עני כה‪ :‬י ייפה כח עני בקמה יתר מבעומד והעופר ייפה כח עני בה מבקטה שהקמה‬
‫יש בה לקט שיבחה ופיאה מה שאין כן בעומר והעומר שאין בו סאתיימ ושכחו הדי‬
‫‪ 30‬זה שכחה הקמה אינו שכחה עד שיהא בו סאתיים‪ * :‬החותך כריכות ועתיר לעמרן ו?ן‬
‫אוגורי השוס ואנודות השום והבצליפ אין להן שיכחה המעמר מפני הדליקה ומפני‬
‫‪8‬‬

‫)י‪.‬‬

‫‪ 11‬י " ז י ג' )י׳ ני( יי‬
‫‪ 3‬י שפ ש ה' ח׳ | ‪ » 5‬״ ‪) 3 5‬יי ‪ 3‬י ( ; ׳‪ 8‬י נ׳ ן‬
‫‪I‬‬
‫‪28‬‬
‫ג׳( ‪ •5 0 16 1‬י!צא ‪ ,‬ש ו׳ »׳ | ‪ " » 21‬ע י' י יי; ס ש ם ; ׳ש ז׳ ש׳‬
‫שם ש׳ ״ ז ש שם ; נ קייושין ‪c‬׳‪ : fc‬ין‬

‫ה ע ו מ י > ב מ ק ו ם ל י ב א ‪ 31‬ע ד שישבחזה ‪ 41‬לגדיש ל ח ר ד *‬
‫‪ 1‬מן היוו עד ש כ ח ת < א ‪ 1‬שכוחין ב ‪I 1‬‬
‫כ ג י ״ ט ב ף ‪ 5 1‬השקר[ מ ט ו ש ט ש ב | ‪ 5‬א ס ר ר׳ אלעזי ן ‪ 7‬ר׳ א ל ע ז י ר א ח ר׳ ליעוד ב ] י נ נ ת ב ‪:‬׳ פעטיפ[ ן‬
‫‪ 6‬ובית יילל < ב ‪ 6‬לי[ ליה ן ‪ 6‬על > אלי | ‪ 6‬העומיי! ב | ‪ 9‬הנ*י• < ב | ‪ 9‬ג ד י > ישכמו‬
‫‪ 1 1‬ט ס י נ י | ‪ 11‬ש ה ח ץ ק מ‬
‫א ל ע י י ד ל ע י י ב | ‪ 10‬ה ח ו י ה <‬
‫‪I‬‬
‫‪1°‬‬
‫ב | ‪ 10‬וחחניח• > ה ד י ר י ם ב ד‬
‫י | ‪ 13‬מעורכי! ב [ ‪ 13‬ועטרו | ‪ 14‬עד‬
‫מן שכיחש עד א ו מ י < ב | ‪ 12‬ה ת ח ת ו ן ‪< ,‬‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫ב‬
‫<‬
‫שדות | ‪ 15‬ע ש ־ ה < ן ‪ 15‬עמריס | ‪ 15‬אי! < א \ ‪ 16‬שלשה ב‬
‫‪j 15‬‬
‫ביצר ב ך‬
‫| ‪v‬‬
‫‪14‬‬
‫‪] 18‬שני גרגיין לפני שני שכלי![ ב ך‬
‫גמנים ב ף י‪,‬‬
‫‪ 17‬ישלשה ה י י ‪ .‬ז ה ש י פ ח ה א ן ‪ 17‬ש ה‬
‫ב ד ׳ ‪ 18‬זו פזו < | ‪ 19‬בית ח ל ל ב ך | ‪ 19‬ח נ י נ א ן ‪ 20‬ה ר י אלו[ אין | ‪ 21‬גח‪,‬‬
‫‪ 18‬שתי שכ^י!‬
‫ל א מ צ ע ב ד ן י ‪ 21‬אין[ ה י י אלו ין ‪ 21‬ק מ ח < א ן ‪ 22‬נטלי• ב ך | ‪ 23‬שלי > ‪ to‬ב ד ׳ ‪ 26‬שייפא‬
‫*גייי‬
‫| ‪ 31‬אגידיח‬
‫| ‪ 30‬ח ק ט ה אינו ש כ ח ה <‬
‫ש ן ‪ 29‬בה[ ל ח‬
‫ן ‪ 27‬ש ה ז י ע כ ״‬
‫בח‬
‫‪6‬‬

‫שיגמי•‬

‫נ פו‪5‬ויז » ׳ ה | ‪ 12‬י ״נו נ׳‬
‫ת שיף ייקרא י׳ יעי׳ גלש*י‬

‫נ י‬

‫‪,‬‬

‫ב‪r‬‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ד|‬

‫פאה ג ]‪.[» 16‬ד‬

‫‪22‬‬

‫]‪[1‬‬

‫אמת המים אין להם שיכחה מפני שעתיד ליבדן מעשה בחסיד אחד ששכח עומר בתוך ‪1‬‬
‫שדהו ואמר לבנו צא והקריב עלי פר לעולה ופר לזבחי השלמים אמר לו אכה פה ראית‬
‫לשמוח במצוה זו יותר מכל י מצות שבתורה אמר לו כל מצות שבתורה נתן לנו המקום‬
‫לדעתנו זו שלא לדעתנו ש«ילו עשינו ברצון לפני המקום לא באת מצוד‪ .‬זו לידינו אלא‬
‫הרי הוא אומר כי תק צ ו ר ק צי רך ו ש כ ח ת ע ו מר ב ש ד ה ונו׳ קבע לו הכתוב ‪5‬‬
‫ברכה והלא דברים קל וחומר מהאדם שלאנתכוין לזכות וזכה מעלין עליו כאילו זכה‬
‫המתכוץ לזכות וזכה על אחת כמה וכמר‪ .‬כיוצא בו ו א פ נ פ ש כי ת ח ט א ב ש נ נ ה‬
‫מ ע ם ה א ר ץ ונומר והרי דברים קל וחומר מה אפ טי שלא שלא נתכוץ לחטאות וחטא‬
‫מעלץ עליו כאילו חטא הטתכוין לחטאות וחטא על אחת כמה וכמה‪ :‬כל זית שיש לו‬
‫שפ בשדה כזית נטוםה בשעתו ושיבחה אינו שיכחה במה דברים אמורים כזמן שלא התחיל ‪10‬‬
‫בו אבל אפ התחיל בו ושיכחו הרי זה שיכחהעד שיהא בו םאתיס‪:‬׳" הזית שהוא על‬
‫שלש שורות על שני מלבנץ ושכחו אין שיכחה במה דברים אסורים בזמן שאין מכירו‬
‫אבל בזק שמכירו רץ אחריו ונוטלו אפי׳ מאה אמה‪ :‬״ המפקיר את כרמו •עשירים נוטלי ן‬
‫את האשכולות ועניים נוטלץ את האשכולות ואת העוללות איזהו עוללות כל שאין‬
‫לה כתף ולא נטף יש לה כתף ואין לה נטף נטף ואץ לה כתף הרי היא של בעל ‪15‬‬
‫חבית ספק לעניים איזהו כתף בסיגין המחוברות בשדרה ‪ x‬על נבי זו נטף‬
‫נוי שמכר כרמו לישראל לבצור חייב‬
‫הענבים המחוברות בשדרה ויורדות‪:‬‬
‫בעוללות וישראל שמכר כרמו לגוי לבצור פטור מן העוללות ישראל וגוי שהיו‬
‫שותפין בכרפ חלקו של ישראל חייב וחלקו של גוי פטור ר׳ שמעון אומר ישראל‬
‫המקדיש את כרפו לא הקדיש את‪20‬‬
‫וגוי שהיו שותםץ בכרם פטור מן העוללות‪:‬‬
‫בן לוי שנתמנו לו ענבים והיו בהן‬
‫העוללות שאץ אדפ מקדיש דבר שאינו שלו‪:‬‬
‫עולילות אין חוששין שמא של עניים הן‪ :‬״ הנוטע כרם להקדש פטור מן הערלה ומן‬
‫הרבעי וחייב בשביעית מאימתי אין אדם רשאי לקוץ את כרמו בשביעית משיוודע הפרי‬
‫שכבר נתחייב הכרם בנידולי עוללות‪ :‬איזהו היא שיכחה בעריסין נמלים כל שאינו‬
‫יכול לפשוט את ידו וליטלה בעריסץ קטנים משיעבור הימנו בדלית ובדקל משיורד מהן ‪25‬‬
‫ושאר כל האילן משיפנה והלך לו במה דןריס אמורים כזמן שלא התחיל בו אבל אפ‬
‫התחיל בו ושכחו אין שכחה עד שיבצור את כל סביביו‪:‬‬
‫ד רבי יהודה אומר מקום שדורכץ את העולילות נאמן עני לומר יין זד‪ .‬של ך‬
‫עוללות הוא נאמן עני לוטר לקט זה ליקטתי אני ואחי ליקטתי אני יקרובי אבל אץ נאמן‬
‫לומר מאיש סלוני נוי לקחתיו מאיש פלוני כותי לקחתיו עניי כותים כעניי ישראל אבל ‪30‬‬
‫‪9‬‬

‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫|‬

‫‪ 11‬י כ'‬

‫‪r‬׳ אי( ע׳ שירש הרמב״ם‬
‫ועיין פירש של‬
‫ב׳ ‪0‬׳ |‬

‫למשנה‬

‫מהרז״ף‬

‫‪ 20‬ש ם | ‪22‬‬

‫‪•b‬‬

‫שמסכים‬

‫י‬

‫פי׳ רדיפ‬

‫מם‬

‫כ׳ ג׳ )‪t‬׳ ח׳( |‬

‫‪ 23‬י‬

‫ב‬

‫)‬

‫(‬

‫בסיד | ‪ 10‬י שה )ז׳ די(;‬

‫' א׳ | ‪ 3‬נ‬
‫ש ז׳‬

‫י ש ם )ז׳ ב׳(‬

‫ד׳ א קטיו | ‪ 19‬ע׳ למיל‬
‫‪ 24‬י ב׳ ג׳ )‪t‬׳ סי(‬

‫א׳ ‪ 0‬׳ די(‪ ,‬ע' ס מ ׳ ע ד׳ כיל ד שם |‬

‫ש ז׳ ‪0‬׳‪ ,‬וע׳ חנריא לריש | ‪ » 30‬כ׳ ד׳ ) ס גי( ש שס ועי הגהוח ר״א לריש ‪I‬‬

‫ב ח‬

‫יג‬

‫ל ‪1‬‬

‫‪ 1‬ל י‪11‬‬

‫ב לאבדן ך‬

‫‪ 8‬האמורות ביייייי‬
‫בשדה<‬
‫לא‬
‫‪16‬‬

‫‪22‬‬
‫עני ל י מ י‬

‫‪ 3‬לנו[‬

‫‪f‬‬
‫להם‬

‫|‬

‫‪ 4‬אלא‬

‫<‬

‫ב | ‪ 5‬מן ו ש כ ח ת עד ב ש ד ח‬

‫ן״ | ‪ 8‬אם מי[ אדם | ‪ 11‬הזיח[ ח ב י ח | ‪ 11‬על[ נ ג ד | ‪ 13‬א מ ה [ ו מ א ה‬

‫ך |‬

‫בשזרה‬

‫ב |‬

‫‪2‬‬

‫אבא ב‬

‫ך | ‪ 3‬לשמוח‬

‫> ב ש מ ח ת | ‪ 3‬סצ‪1‬ה | ‪ 3‬י ו ת י‬

‫‪ 16‬פ ‪ 6‬ק לעניים[ ואם לאו הרי היא של ע‬

‫ב |‬

‫‪ 19‬ו ח ל ק ו‬

‫<ב‬

‫ך‬

‫‪I 9‬‬

‫י ושל‬

‫נ י י ט‬

‫ב‬

‫ב ן• |‬

‫ך |‬

‫<‬

‫ב‬

‫ך‬

‫‪29‬‬

‫‪j‬‬

‫ב ס ן קצירך ע ר‬

‫ב ך | ‪ 15‬לה[ ב ה‬

‫ב‬

‫>‬

‫‪ 16‬פ ס י ג י ז ד סיגין‬

‫ב א | ‪ 16‬המחוברין!‬

‫ד ן‬

‫‪ 21‬שגחמנו[ ש נ ח נ ו |‬

‫‪ 20‬לא יקדיש‬

‫להקדיש | ‪ 23‬לקוץ[ לבצור | ‪ 25‬כשיעבוד | ‪ 25‬משירד | ‪ 26‬יילד לי‬
‫ל ק ט ת י | ‪ 30‬מ‪6‬לוני ביתי‬

‫<‬

‫<‬

‫ב‬

‫‪h‬‬

‫‪ 3‬ף | ‪ 30‬ל ק ח ת י |‬

‫ב‬
‫כ ך |‬

‫‪ 28‬של‬

‫<‬

‫ב | ‪ 29‬נ א מ ן‬

‫פאח‬

‫‪23‬‬

‫ד ]ג!—»[‬
‫‪3‬‬

‫‪ 1‬ע נ י י נוייס אין מאמינים להם ל כ ל ד ב ר ‪ :‬א י ן פוחתץ לעניים ב ש נ ת מעשר עני מחצי‬
‫קב חיטין וקב שעויין במה דברים אמורים ע ל הגורן אבל מתוך ביתו נותן כ ל ש ה ו א ואינו‬
‫ח ו ש ש ושאר מתנות כהונה ולויה נותן ל ו כל ש ה ו א ואינו ח ו ש ש רצה מציל מחצה‬
‫ונותן מחצה א ב א יוסי בן דוסתאי אומר משום ר׳ אליעזר רצה נותן לפניהם‬
‫‪ 5‬ש ל י ש ומציל ש ת י ידות לקרוביו ־‪ .‬כהנים ולויים שהיו עומדין ע ל הנורן ובאו כהנים‬
‫אחרים ועמדו אינן יכולין ל ה צ י ל מידם א מ ד רבן שמעון בן נמליאל נהנו כהנים עין י פ ה‬
‫ש ל א להוציא א ת אחיהם ריקנין א ל א מקפצין ונותנין להן ר׳ שמעון בן אלעזר אומר א ס‬
‫באו עד ש ל א תחזור חלילה עומדין ע ל העקוב ו נ ו ט ל י ן ‪ * :‬נשים ועבדים אין חו‪.‬לקין להם‬
‫ע ל ה נ ו ק א ב ל נותנין להם מ ת נ ו ת כהונה ולויה ל ש ם ט ו ב ה ‪ :‬ר ב ן שמעון בן גמליאל אומד‬
‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 10‬כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות כך מעשר ראשון חזקה לכהונה בחילוק‬
‫ניעות החולק בכית דין אין ל ו חזקה ל כ ה ו נ ה ‪ * :‬ש ת י חזקות לכהונה בארץ ישראל נ ש י א ו ת‬
‫כפים וחילוק נרנות ובסוריא ע ד מקופ ש ש ל י ח ר א ש ח ו ד ש מניע נשיאות כפים א ב ל ל א‬
‫חילוק גרנות ובבל כסוריא ד׳ שטעון בן אלעזד אומר א ף באלכסנדריא בראשונה כשהיה‬
‫ש ם בית ד י ן ‪ :‬חומר בקדשי ט ק ד ש טבקדשי הגבול ש ק ד ש י הגבול קטגים חולקין בחס‬
‫‪ 15‬וטמאים חולקץ בהס וחולקין אותן בטומאה ושוקלץ מגה כ ג ג ד מ נ ה קדשי מ ק ד ש חייבץ‬
‫באחריותן ל י ט ם ל בהן להביאן לבית הבירה קודשי הגבול גותגין ל כ ל חבר קודשי מקדשי‬
‫א ץ נ ו ת נ ץ א ו ת ן א ל א ל א נ ש י משפר ב ל ב ד ‪ " :‬אין פוחתין לעגי עובר ממקום לטקום טככר‬
‫בפונדיון מארבע ס א ץ ב ס ל ע לן נותנין ל ו ס ר נ ס ת ל י נ ה ש מ ן ו ק י ט נ י ת ש ב ת נ ו ת נ י ן ל ו מ ז ו ן‬
‫ש ל ש סעודות שטןוקיטגיות דגה וירק במח דברים אמורים בזמן ש א ץ מכירץ א ת ו אבל בזמן‬
‫‪ 2 0‬ש מ כ י ר ץ א ת ו א ף ט כ פ ץ אותו‪ ,‬המפבב ע ל הפתחים אין גזקקין לו ל כ ל ד ב ר ‪ :‬תמחוי‬
‫בכל היופ קופה מערב ש ב ת לערב ש כ ת תמחוי ל כ ל א ד פ קופה לעגיי א ו ת ה העיר א ם‬
‫ש ה ה ש ם ש ל ש י ס יופ הרי זה כ א ג ש י א ו ת ה חעיר לקופה ל כ ס ו ת ל ש ש ה חדשים לססי העיר‬
‫עני שנותן פרוטה לתמחוי ופרוטה לקופה מקבלין הימנו א ס‬
‫ל ש נ י פ עשר ח ו ד ש ‪:‬‬
‫ל א נתן אין טחייבין אותו ליתן נ ת נ ו ל ו חדשים ומחזיר להן שחקיפ מקבלץ הימנו‬
‫‪ 25‬ואס ל א נתן א ץ מחייבין אותו ליתן היה מ ש ת מ ש בכלי ט י ל ת נותנץ לו כלי מ י ל ת פ ת‬
‫נותנין ל ו פ ת מ ע ה נותנין ל ו מעה ע י פ ה נותנין ל ו עיפה ‪.‬להאכילו לתוך פיו מאכילץ‬
‫אותן ל ת ו ך פיו שני ד י מ ח ס ו ר ו א ש ר י ח פ ר ל ו אפי׳ ע ב ד אפי׳ סוס מ ע ש ה בהילל‬
‫הזקן ש ל ק ח לעני בן טובים א ח ד סוס ש ה י ה מ ת ע מ ל בו ועבד שחיה מ ש מ ש ו ו מ ע ש ה ב א נ ש י‬
‫ה נ ל י ל שהיו ט ע ל ץ לזקן א ח ד ליטרא א ה ת ב ש ד בציפורי ב כ ל י ו ם ‪ :‬היה מ ש ת מ ש בכלי‬
‫‪ 30‬זהב מוכרן ו מ ש ת מ ש בכלי נ ח ש ת בכלי נ ח ש ת מוכרן ו מ ש ת מ ש בכלי זכוכית אמרו מ ש פ ח ת‬
‫בית נ ב ל ט א היתד‪ .‬כירושלם היתה מתייחסת ע פ ארונן היבופי ה ע ל ו ל ח פ חכמיפ ש ש‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫מ וי‪ ,‬״ ב | ‪ 8‬י •נמוש ׳״נ א ׳ ) ״ א ס י ( ; נ שם ק ן‬
‫‪ 1‬ם ראה הגר‪ ,‬בי ס נ ו א ונחה ל ל י ׳ ; י שם ;מ׳ הי(‬
‫‪ 9‬לקמן הרימוה ״ ״ וכחינוה ג׳ א' | ‪ 14‬ע׳ לקמן ׳במוח ״ ב ד י ; נ קידושין ניג | ‪ 17‬י כ י א א׳ )ח׳ ‪1‬׳( ;‬
‫נ שג״ ק ״ י ו ; ם ראה כי ה׳ אלסין | ‪ • 20‬שם )ח׳ זי(‪ ,‬ביב ״ נ ד׳ )א וי(; נ ביב ש׳ | ‪ 23‬י שם ; ג כחובוס‬
‫ס ״ ז ‪ ,‬ניפין יי ‪ 5‬ס ראה שם | ‪ 27‬דברים טיו ח׳ | ‪ 29‬י שס ; נ שם ס״יי; ס שם |‬
‫‪ 1‬לעני‬

‫ומציל[‬
‫ל ו < ן ‪ 3‬ב ל שדהו | ‪ 4‬בן דוםאי ‪I 5‬‬
‫או ק ב | ‪ 2‬כ ה ו ך | ‪ 3‬נותן[ ג ו ה ר ‪j 3‬‬
‫‪ 3‬ד ‪I 2‬‬
‫ב ך | ‪ 7‬אלא[ א ב ל | ‪ 1‬נ ל כ ה ו נ ה [ לליידי כ ללוים ך | ‪ 12‬ששליח ח ו ד ש ב ששלוחי‬
‫בד! להי‬
‫ומניח‬
‫ב ד ! ‪ 13‬לחילוק ג י נ ו ח ן ‪ 14‬שאין ב ק ד ש י | ‪ 14‬ה ג ב ו ל > ו ב ק ד ש י ה ג ב ו ל‬
‫ר ״ ח י ך ן ‪ 1 3‬׳ ‪ 1 2‬לנשיאוח כפים‬
‫שאין ב ק ד ש י י מ ק ד ש | ‪ 14‬קדשי | ‪ 14‬כ ח ם [ ב ה | ‪ 15‬ושוקלין[ וחולקין | ‪ 16‬להביא | ‪ 16‬ל ב י ח ה ב ח י ר ה ב ד ‪i‬‬
‫כ ל היום ב ך ! ‪ 21‬לעניי[ ל א נ ש י | ‪ 22‬ולכסוי ן‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 20‬ה י ה מ ס ב ב‬
‫בך‬
‫ב ד | ‪ 17‬ה ע ו ב ר‬
‫ק‬
‫‪ 24‬מן נ ח נ ו ועד ‪ 25‬ל י ח ן‬
‫‪ 22‬ששה ב ך | ‪ 22‬לפסו[ לעניי | ‪ 23‬פ ר ו ט ה ל ק ו פ ה ופרוטה ל ת מ ח ו י |‬
‫ב | ‪ ] 25‬פ ח א ח ר מ ע ה [ ב ד | ‪ 27‬סוס > לו זו אשה שנא׳ א ע ש ה לו עזר כ נ ג ד י ב נ ד ‪ 28 1‬א ח ד‬
‫<‬
‫> ו מ ש ח מ ש ככלי כפ‪,‬״ בכלי כ ס ף מוכרן ו מ ש ח מ ש ב ד ן ‪ 31‬נבמלא ‪3‬‬
‫< ! ‪ 29‬צפורי | ‪ 30‬מוכרן‬
‫ג ב ט ל * ד גבל נ ש א ף* אגטיבלא• י נבלטי א ‪ 311‬ע‪ [0‬על |‬
‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫ד ע י‬

‫צ י א‬

‫פאה ד ]‪[12-21‬‬

‫‪u‬‬

‫ט‬

‫סאות שקלי זהב לא רצו להוציאן חוץ מירושלפ‪ :‬האומר איני מתפרנס משל אחריפ ‪1‬‬
‫שוקדין עליו וסםרנסין אותו נותנין לו לשום מלוה חוזרין ונותנין לו לשום מתנה‬
‫דברי ר׳ מאיר וחכפים אוסרים נותנץ לו לשוס מתנה וחוזרין ונותנין לו'לשוס הלוואה ר׳‬
‫שמעון אומי אומרין לו הבא משכת כדי לנוס דעתו‪ :‬י* האומר איני מתסרנס משל עצמי‬
‫שוקדץ עליו ומפרנםץ אתו נותנץ לו לשוס מתנה חוזרי} ונובץ הימנו‪ :‬המסמא את‪5‬‬
‫עינו והמצבה את כריסו והטקפח את שוקיו אין נפטר מן העולפ עד שיחלה כך‪ :‬נ ב א י‬
‫צדקה אינן רשאץ לפרוש זד‪ .‬טזה אכל נותן לו הכירו מעות שהוא חייב לו ואפי׳ מצא‬
‫מעות בדרך אינו דשאי ליטלן שני י ויה י י ת פ נ ק י יפ מ י י ׳ ו ט י ש ר א ל אבל פורשיפ‬
‫זה מזה בתוך חצר ובתוך חנות ונובין‪ ":‬מעשר עני אין פורעץ הימנו מלוה וחוב ואץ‬
‫משלמין הימנו נפולים אין פורץ בו שבויים ואץ עושץ ממנו שושבינות ואץ פוסקץ‪10‬‬
‫הימנו צדקה אבל משלחץ היפנו דבר של נמילות חסדים וצריכין להודיע ונותנין אותו‬
‫לחבר עיר בטובה‪ :‬״ אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ישכר מעשה אמר ליתן‬
‫ולא הפפיק בידו ליתן מתנין לו שכר אמירה כשכר מעשה לא אמר ליתן אבל אמד‬
‫לאחייפ תינו מתנין לו שכר על כך שני כ י ב נ ל ל ה ד ב ר ה ז ה י ב ד כ ך י י ׳ א ל ה י ך‪:‬‬
‫" מ ע ש ה במונבז המלך שעמד וביזבז כל אוצרותיו לעניים שהיו לו בשני בצרות שלחו ‪15‬‬
‫לו אחיו ואמרו לו אבותיך מזו אוצרות והופיפו על של אכותס ואתה עמדתה ובזבזתה‬
‫שלך ושל אבותיך אמר להפ אבותיי ננזו אוצרות למטה ואני ננזתי אוצרות למעלה שנ׳‬
‫א מ ת מ א ר ץ ת צ מ ח ו צ ד ק מ ש מ י פ נ ש ק ף אבותיי נגזר אוצרות בפקופ שהיד‬
‫יכולה לשלוט בה ואני גנזתי אוצרות במקופ שאין היד יכולה לשלוט בה שנא׳ צ ד ק‬
‫ו פ ש פ ‪ d‬מ כ ו ן כפ א ך וגו׳ אבותיי גנזו אוצרות שאץ עושץ פירות ואני ננזתי אוצרות ‪20‬‬
‫שעושין פירות שגא׳ א טרו צ ד יק כי ט ו ב כי פ ר י מ ע ל ל י ה ם י א כ ל ו אבותיי‬
‫גנזו אוצרות של ממון ואני גנזתי אוצרות של נפשות שנ׳ פ ר י צ ד י ק ע ץ ח י י ם‬
‫ו ל ו ק ח נ פ ש ו ת ח כ ם ‪ ,‬אבותיי ננזו לאחרים ואני ננזתי לעצמישנ׳ ו ל ך ת ה י ה‬
‫צ ד ק ה אבותיי גנזו אוצרותבעולפ הזה ואני ננזתי אוצרות לעולפ הבא שנ׳ ו ה ל ך‬
‫ל ס נ י ך צ ד ק ך ו כ ב ו ד י י ׳ י א ס פ ך ‪ " :‬צדקה ונמילות חסדים שקולין כננד כל מצות ‪25‬‬
‫שבו!ורד‪ .‬אלא שהצדקה בחיים נפילות חסדים בחיים ובמתים צדקה כעניים גמילות חסדים‬
‫בעניים ובעשירים צדקה בממונו גמילות חםדיפ בנופו ובממונו‪ :‬י• אמר ר׳ יהושע בן‬
‫קרחה מניין שכל הטעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה שנ׳ ה ש מר ל ך סן‬
‫י ה י ה ד ב ר ע ם ל ב ב ך ב ל י ע ל ל א פ ר ונו׳ ולהלן הוא אומר י צ א ו א נ ש י ם‬
‫ב נ י ב ל י ע ל מ ק ד ב ך מ ח בליעל האמור להלן עבודה זרה אף בליעל האמור‪30‬‬
‫ר אלעזר בר׳ יוסי אמר מניין שהצדקה ונמילות חסדים פרקליט‬
‫כאן עבודה זרה‪:‬‬
‫;נ‬

‫‪15‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪21‬‬

‫י ד ע ו׳ • " ‪ ! t | 2‬ס לאה‬
‫ע׳‬
‫‪0 9‬‬
‫במיבל ל י נ ג ״ נ י‬
‫‪I‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ B0 ; 3 » 5‬כשונוס ס׳יי! | ‪ 6‬נ ב״נ ס׳‬
‫פינו ג״ו י ‪ 21‬ישעי׳ נ׳ י׳ | ‪ 22/23‬משל• ״ א ל׳ ן‬
‫‪j‬‬
‫‪19/20‬‬
‫‪00‬‬
‫דבלים ט״ו ד | ‪ 18‬ההליס ש״ה ״ ב‬
‫לגלי׳ ע״ו ע׳ | ‪ 29'30‬שם‬
‫‪I‬‬
‫‪ 23/24‬דבלים כיד ״ נ | ‪ 24 25‬ישע״ נ י ס ס׳ ‪ » 27‬ם ס ; ‪ j‬המינוח ס י מ ‪28/29‬‬
‫ביב ״ א |‬
‫״ ג ״ ד | ‪ * 31‬שם‬

‫;נ‬

‫מן חאומר‪ ,‬ע ד ‪ 3‬י׳ "איי < ב | ‪ 2‬ל ו < א | ‪ 3‬ס ן וחכמים ע ד ה ל ו א ה <‬
‫‪ 1‬רצה א ‪I 1‬‬
‫‪ 7‬אפי‬
‫\ | ‪ 9‬עני[ מ נ י‬
‫‪ 6‬ע ד שיהא ל ו כ ד ] ‪p‬‬
‫‪ 5‬הימנו[ ל ו > ל ש ו ם מ ל ו ה‬
‫א ת ה ג מ ל י ם | ‪ 10/11‬ואין ניתנין ממני ד כ ר ל צ ד ק ה | ‪ 14‬מ ן י ב ר כ ך עד‬
‫‪j‬‬
‫ב ך |‪ 9-‬גובין מ מ נ ו ב ד ‪10‬‬
‫א ל ה י ך < א | ‪ 14‬א ל ח י ך >‪ -‬ו ג ד ל א אמר ל א ח ר י ם ח נ ו א ב ל מ נ י ח ל י כדברים טובים מניין שנותנין לו‬
‫ע ל שלד ושל ב ; ‪ 17‬שלך[ א ת‬
‫‪I‬‬
‫ש כ ר ע ל כ ך שגא׳ כי כ ג ל ל ה ד ב ר ה ז ה וגי׳ ב ך | ‪ 15‬א ח כ ל ד < ב ‪16‬‬
‫אוצדוה < ב |‬
‫‪J‬‬
‫כ ל אוצרוחיך | ‪ 17‬א י צ ר ו ח ל מ ע ל ה [ ל מ ע ל ה ב ד ‪ 18‬מ ן וצדק ע ר נ ש ק י < ב ד ‪18‬‬
‫כי * ר י ‪. . .‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 18/19‬מ ק ו ם ש ה י ד ש ו ל ט ת ״ ב ד ! ‪ 19‬מ ק ו ם שאין ח י ר שולטת י ב ד ן ‪ 20‬כהאו ‪21‬‬
‫ג‬
‫| ‪ 24‬צ ד ק ה‬
‫| ‪5 ^3‬־‪"5‬‬
‫| ‪23‬‬
‫ו ‪ 22‬אוצרות ממין‬
‫יגי׳‬
‫| ‪ 31‬א מ ד ד׳ א ל ׳ נ ר ׳ יוסי |‬
‫׳ ‪ 30‬מ ק ר ב ד <‬
‫> ל פ נ י ה׳ א ל ה י ך ‪25‬‬

‫ד[ ב ד‬

‫‪.‬ב ך‬

‫יי‬

‫‪3‬ד‬
‫‪K‬‬

‫ב‬

‫יאכליז‬

‫ד <ב‬
‫‪I‬‬

‫יידד ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫י י' ב‬

‫> איייי״ ב ד‬

‫‪25‬‬

‫תרומות א ]‪[1-9‬‬

‫‪ 1‬גדול ושלום גדול בין ישראל לאביהם שבשמים שני כד‪ .‬א ט ד יי׳ א ל ת ב ו א ב י ת‬
‫מרזח ואל תלך וגו׳ חסד זו נטילת חסדים ורחמים זו צדקה טלטר שהצדקה ונטילות‬
‫חסדים פרקליט גדול ושלום בין ישראל לאביהם שבשטים ‪x‬‬
‫סליק פ ר ק א וחסילא מ ס ב ת א פ א ה ‪.‬‬

‫‪R‬‬

‫תרומות‬
‫א י ד׳ יהודה אופר חרש שתרס תרומתו תרומה אטד דבי יהודה מעשה בבניו‬
‫‪ 10‬של דבי יוחנן בן גודנדא שהיו חרשים והיו כל טהרות שבירושלס נעשץ על גבן‬
‫אטרו לו טשם ראיה טהרות אין צריכות מחשבה ונעשות על נבי חרש שוטה וקטן תרומה‬
‫ומעשרות צריכין מחשכה ר׳ יצחק אומר משומ ר׳ אליעזר תרוטת חדש לא תצא לחולין‬
‫ספני שפפק ספק יש בו דעת ספק אין בו דעת ביזה צד עושק לו בית דין טמנין לו‬
‫אפטדופין הואתורפ והן מקיימין אותו על ידיו רבן שמעון בן גמליאל אופר איזה הוא חרש‬
‫‪ 15‬כל שהיה חדש מתחילתו אבל פיקח וגתחרש הוא כותב והן טקייטין על ידיו‪ *:‬שוטע ואיגו‬
‫מדבר זה הוא אילפ מדבר ואינו שופע זה הוא חרש וזד‪ ,‬וזה הרי הוא כפיקח לכל דבר‪:‬‬
‫י איזה הוא שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות מקרע את בפותו והמאבד מה‬
‫שנותנין לו פעטיס שוטה פעמיפ חלופ זה הכלל כל זמן ששוטה הרי הוא כשוטה‬
‫לכל דבר חלופ הרי הוא כפיקח לכל דבר‪ :‬ר׳ יהודה אוטר קטן שהניחו אביו בפקשה‬
‫‪ 20‬הוא תירס ואביו מדכר על ידיו תרומתו תרומה אמרו לא הוא שתרם אלא אביו שאופן‬
‫אחריו‪ :‬כיזה צד תורם את שאינו שלו ירד לתוך שדה חברו וליקט ותרם שלא‬
‫ברשות אס חושש משוס נזל אין תרומתו תרומה ואם אינו חושש משום נזל תרומתו תרומה‬
‫כיצד יודע אם חושש משום נזל ואס לאו הרי שבא בעל הבית ומצאו ואמר לו כלך אצל‬
‫יפות אם היו יפות אינו חושש טשוס נזל ואם לאו הרי זה חושש משום נזל ואם היה בעל‬
‫‪ 25‬הבית טלקט ומופיף עליהן בין כך ובין כך אינו חושש פשופ נזל‪ :‬הננב והאנס והגזלן‬
‫תרומתן תרומה ומעשרותיהן מעשרות והקדישן הקדש אס היו בעלים'טרדפין אחריהפ אין‬
‫תרומתן תרומה ואין מעשרותיהן מעשרות ואץ הקדישן הקדש בעלי בתים םיקריקון תרומתן‬
‫תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש הכן והשכיר והעבד והאשה תורמץ על‬
‫מה שהן אוכלץ אבל לא יתרמו על הכל שאץ אדם תורם את שאינו שלו הבן בשל‬
‫‪ 30‬אביו והאשה בעיפתה הדי אלו תורמץ מפני שהן תורמץ ברשות ‪ %‬י אריס שתרם ובא בעל‬
‫הבית ועיכב אפ עד שלא תרס עיכב אץ תרומתו תרופה ואפ משתרפ עיכב תרומתו תרומה‬
‫אבל אץ דשאי להוציא מעשר אלא על חלקו בלבד פועל שתרם את הנוק אץ‬
‫תרומתו תרומה ואפ אמר לו בעל הבית כנופ לי גרני תרומתו תרומה שאץ הנוק נכנס‬
‫אלא אס כן נתרם ‪ :‬״ פועלים שתרמו את הבור אץ תרומתן תרומה ואס היה בור קטן ואחדים‬
‫‪ 35‬משתמשץ בו תרומתו תרומה‪ :‬י רשאי בעל הבית להפקיד מעשר טבל כדי תרומת מעשר‬
‫‪6‬‬

‫‪9‬‬

‫‪" 1‬למיס ט״ז ס׳ ן ‪ 9‬י מ׳ ב׳ ) א ‪ ,(•t‬גיטין מ״מ נ׳ ‪0‬׳ א ( ; ג ׳במוח ק•״ ״ ע י ן פ י א | ‪ 15‬י פ ס ‪ ,‬׳במיה‬
‫נ בימ כ ׳ נ | ‪ • 25‬נ מ ל י ם ס ׳ נ י'‬
‫׳׳•ג ד• ) ״ ג ס י ( ; ג ניטין שם י ‪ 17‬י שם ; ג ‪•:‬י »דו; | ‪ 21‬י ש פ ;‬
‫‪ 30‬ע׳ י מם מין א׳ )ה־ ד ' ( ;‬
‫)א׳ ג י ( ; ) ביק שי[ ; לקמן ניעי! ד׳ מיו‪ * ,‬גיטי; מיז ב׳ )יז׳ ו י ( ; ‪ j‬שפ ניד‪:‬‬
‫‪ 34‬י מ ־ נ א' ;נ׳ א׳( | ‪ 34‬ע׳ י א׳ נ' )א׳ אי( ‪ J‬נ ניפיז ל י‬
‫נ שם ;״‪ :'2 | 3‬ע׳ מ יזרימוין ״ ד ‪ ,‬ד שם‬
‫״‬

‫שהיא ה ר פ ( ‪20‬‬

‫׳שחפר‬
‫‪21‬‬

‫‪ 2‬ואל ת ל ך < | ‪ 3‬׳ פ ל ו ס ופרקליט גדול ‪5‬‬
‫‪j‬‬
‫‪15‬‬
‫< | ‪ ' 4‬אותו <‬
‫ב[ | ‪ 13‬ס פ ק‬
‫‪25‬‬
‫ב*ד ! ‪ 21‬ח ד י‬
‫‪pw‬‬
‫|‬
‫‪ 36‬הקדישן < א ‪ 361‬ל ה פ ק י ד ו‬

‫פרקליט גדיל < ב | ‪) 9‬כל ה פ ר ק א׳ חיה כ ח ו ג על ח ע ל ה‬
‫‪j‬‬
‫ש נ ת ח ר ש | ‪ 15‬כ ו ת ב [ חודס | ‪ 20‬מקייס על ידז ‪ 20 /‬א ס ר ו‬
‫והגזלן ו ה א נ פ | ‪ 25‬ד‪;,‬זלן > * ת ר מ ז |‬
‫‪TW‬‬
‫|‬

‫תרומות א ]‪ [10-15‬ב ]‪[1-3‬‬

‫‪26‬‬

‫‪10‬‬

‫אפיטרופין תורמין ‪1‬‬
‫שבמעשר ר יוסי אומר בעל הבית שתרם א ת המעשר מה שעשה עשוי‪:‬‬
‫וטעשרין על ניכסי יתומים טוכרין בתים שדות וכרמים בהמה עבדים ושפחות להאכיל‬
‫ליתומים לעשות להם סוכה לולב וציצית וכל מצות האמורות בתודה לקנות‪.‬להם ספר תורה‬
‫ונביאיפ דבר הקצוב מן התורה אבל אין פודין עליהם שבויים ואין פוסקין עליהם צדקה לעניים‬
‫בבית הכנסת דבר שאינו קצוב מן התורה ואין רשאין להוציא עבדים בני חורין אבל מוכרין ‪5‬‬
‫אותן לאחריפ ואחריב מוציאין אותן בני חורין דבי אומר אומר אני שנותן דפיו ופודה א ת‬
‫עצמו‪ :‬י' אין מוכריז ברחוק ליקח בקרוב ברע ליקח ביפה אין דנין לחוב ולזכות להכניס‬
‫להוציא ליתומים אלא אפ כן נטלי רשות מבית דין צריכין אפיטרופין לחשב עם יתומים‬
‫באחרונה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אין ליתומים אלא מה שהניחו להם‬
‫אפיטרוסין מוכרין עבדים ליקח בהן קרקעות אבל ל א קרקעות ליקח בהן עבדים ‪10‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל'אומד אף ל א עבדים ליקח בהן קרקעות אין בית דין עושין‬
‫אפפרוסץ נשים ועבדים כתחילה ואם מינה אותן אביהן בחייו עושין אותן אפיטרופין‪:‬‬
‫ר׳ שמעון בן מנסיא אומר יתומץ שסמכו אצל בעל הבית או ש ס פ ק אביהם או‬
‫שסמכן בית דין מעשר ומאכילן מפני תקון העולם וכן היה ד׳ שמעון בן מנסיא אומר‬
‫יתוס בן לוי שהיה גדל אצל בעל הבית מעשר ופאכילו מפני תקון העולם אס היה ‪15‬‬
‫לגדל אצלו כהן או לוי או עגי הרי זה מאכילן משלו אפ היה בן אשתו כהן או לוי‬
‫הרי זה מאכילן טחלקו‪ :‬״ קטן שאמר לאחד בשוק האכילני מעשר מחלקי מאכילו מפני‬
‫תקון העולם אם חייב לו מזונות או שהיה עושה עמו כדי מזוניתיו מאכילו משלו ועושה‬
‫לו בחלקו ס מ ל ה ‪ :‬לא יתרום בעל *בית טעשר ויטול רשות מלוי ולא הזרוע ולחיים‬
‫והקיבה ויטול רשות מן הכהן אבל מלוה אותן להיות מפריש עליהן מחלקן מכרי ‪20‬‬
‫כהונה ולויה אינן רשאץ לעשותן כן בדבריפ האובדין מותר מפני שכמשיב אבדה הוא‬
‫ר׳ אלעזר אומר מי שבא בדרך והיו גידז תאנים וענביפ ומלפונית שאין יכולין‬
‫להניע לעיר משליכו לתוך הנקע או ל ת ו ך ה ס נ א י ן ‪ ,‬היה עובר בין המים ובין הבותיפ‬
‫והיו בידו דביים שאין יכולין לניע לעיר מניחן על גב הסלע ר׳ יוסי אומר נותן בסונדתו‬
‫גוי שתרם של ישראל אפילו ברשות אין תרומתו תרומה ומעשה‪25‬‬
‫עד שיסריחו‪:‬‬
‫בפיגא בישראל אחד שאמר לגוי תרום לי גורני ותדמה וחזרה תרומה לגורן ובא מעשה‬
‫לפני רבן שמעון כן נמליאל ואמר הואיל ונוי תרמה אינו תרומה ד׳ יצחק אמר נוי‬
‫שתרם ש ל ישראל והבעלין מקיימין על ידיו תרומתו תרומה‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫‪1 4‬‬

‫‪15‬‬

‫‪1‬‬

‫המוכר פירות לחברו ואמר לו סירות שמכרתי לך טבלים הס בשר בשר בכור ‪3‬‬
‫ב‬
‫הוא יין יין נסך הוא שורת הדין אינו נאמן ר׳ יהודה אומר לא נחשדו ישראל על כך ‪30‬‬
‫אלא הכל לפי מה שהוא א י ש ‪ :‬היה מקריב עימו זבחיפ ואמר לו נתסנלו היה עדשה‬
‫עטו טהרות ואמר לו נטמאו ל א נחשדו ישראל על כן אבל אמר לו זבחים שהקרבתי‬
‫עמך באותו היום נטמאו שורת הדין אינו נאמן ר׳ יהודה אומר לא נחשדו ישראל ע ל‬
‫כך אלא הכל לפי טח שהוא איש ‪ *:‬השוחט א ת הפסח על בני חבורה ואמר שלא לשמו‬
‫‪2‬‬

‫‪17‬‬

‫‪ 1‬י מ' א' )א׳ א ( ; ‪ j‬ניפץ ניב | ‪ 7‬פ ס ; ע־ י ביק ד־ נ׳ )ד־ הי( | ‪ 3‬ו י מ׳ נ׳ )א׳ א ׳ ( ; ניטין מ י ו א ׳ )ה׳ די( ‪I‬‬
‫נ פולין ק ל ״ | י ‪ 2‬י למאי כיין א׳ )ו׳ א׳( ‪ ,‬׳במוס •״נ ד ־ ) ״ ג‬
‫‪I‬‬
‫ע‪ :‬לקמן סין• עכיליזין; נ ביב נ״נ‬
‫י י ( ; ג קידושין מ ״ א ; א מ | ‪ j 31‬ניטין ניד ע׳ ט מעשר ״ נ ״ ס ‪ ,‬שפולי מוקדשין ״ ט ע״ו סון> משכב ומושבן‬
‫‪ 35‬ל ק ק םסיויט ד׳ ז׳ |‬
‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫מן א ב ל ‪ ,‬עד עבדים < ! ‪ 13‬רשב״א | ‪ 14‬ר־ שמעון‬
‫‪j‬‬
‫‪ 4‬ונביאים > וכתובים | ‪ 4‬לעניים < ‪10‬‬
‫*‪ 15/1‬ח י ה ל מ ד אצל לוי או כהן או עני הדי ז ה מ א כ י ל ו משלן ן ‪ 17‬מ ח ל ק ן !‬
‫בן אלעזר |‪ 15.‬ש ג ד ל |‬
‫‪ 20‬מכירי | ‪ 22‬ו מ ל פ פ ו נ ו ת ו ‪ 25‬ש ל > ח ב ר י ם ושל | ‪ 26‬בפינא | ‪ 29‬ג ם מן פ ר ק זה ח ס ר ע ר‬
‫מ פ י ר ו ת שני• »י ב | ‪ 29‬ב ש ד < |י' ‪ 30‬יין < |‬

‫תרומות ב ]‪[4-13‬‬

‫‪27‬‬

‫‪ 1‬שחטתיו שורת הדין אינו נאמן ר׳ יהודה אומד עד שלא יתחילו נו נאמן משהתחילו נו‬
‫אינו נאמן * אין תורטין ממין על שאינו מינו אכל אמרו כל מיני חיטין אחד כל טין‬
‫איפולין ואנוזים שקדים ורמוניםאחד תורמין ומעשריץ מזה על זה‪ :‬י היו תאנים שחורות‬
‫ולבנות בתוך ביתו וכן שני מיני חיטין תורמין ומעשרין מזה על זח ר יצחק אומר‬
‫‪ 5‬משום ר׳ אליעזר בית שמאי אומרים אץ תורמין ובית הלל אומדים תורמין‪ :‬כיצד אין‬
‫תורמין מחדש על הישן אין תורמין מפירות שנה זו על פיחת שנה שעברה ולא מפירות שנה‬
‫שעברה על פירות שנה זו אבל שדה שעושה שתי גרנות בשנה כגון שדה בית חשלחין‬
‫תורמין ומעשרין מזח על זה ליקט ירק בערב ראש השנה עד שלא בא השפש וחוזר‬
‫וליקט מי שבא השמש אין תודמין ואין מעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן חיווה‬
‫‪ 10‬שנייה ונכנסה לשלישית הראשון טתעשר טעשר שיני והשיני טתעשר טעשד עני ליקט‬
‫אתרוג ערב חמשה עשר בשבט עד שלא בא השמש וחזר ולקט אחר טשבא השםש אץ‬
‫תורמין ואץ מעשרין מזה על זה מפני שזה חדש וזה ישן היתה שלישית ונכגסה רביעית‬
‫הראשון מתעשר מעשר שיני והשיני מתעשר מעשר עני‪ :‬כיצד אין תורמין ק התלוש‬
‫על המחובר אמר פירות תלושין אילו עשויץ תרומה ומעשרות על פירות מחובדין אילי‬
‫‪ 15‬או פירות מחוברין אילו עשויין תרומה ומעשרות על פידות תלושין אילו לא אמר כלופ‬
‫אבל אמר פירות תלושין אילו עשויין תרומה ומעשרות על פירות פחוברין אלו לכשיתלשו‬
‫הרי זה אוכל מהן עראי ועושה אותן תרומה ומעשרות על מקופ אחר ‪ t‬י כיוצא בו‬
‫מי שבא בדרך והיתד‪ .‬בידו כלכלה של פירות שאינה מתוקנת אומר הרי זו עשויה‬
‫תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי לכשאניע לעיר הרי זד‪ .‬אוכל מהן‬
‫‪ 20‬עראי ועושה אותה תרומה ומעשר על מקופ אחר עד שיגיע לעיר הגיע לעיר דבריו קיימין‬
‫נאכלו פירות או נננבו או שאבדו עד שלא הגיע לעיר כלכלה בטיבלה משהגיע לעיר‬
‫דבריו קיימין יתר על כן אמר ר׳ אליעזר בן יעקב פירות ערונה זו לכשתביא שליש ותיעקר‬
‫עשויין תרומה ומעשרות על פירות ערונה זו לכשתבוא שליש ותיעקר ‪ t‬י ביזה צד אין‬
‫תורמין מפירות ארץ על פירות חוצה ל א ק אין תורמין מפירות ארץ ישראל על פימת‬
‫‪ 25‬פוריא ולא מפירות פוריא על פירות ארץ ישראל‪ :‬ישראל שקנה שדה בפוריא הרי‬
‫הוא כקונה בפרואר שכירושלם תורם ומעשר עליה ישראל וגוי שהנו שדח בפוריא הרי‬
‫הן כטבל וכטעשר שנתערבו זה בזח דברי רבי רבן שטעון בן נמליאל אופר חלקו של‬
‫ישראל חייב וחלקו של נוי סטור‪ :‬״ ישראל שקנה שדה בסוריא אף על פי שחזר‬
‫ומכרה לגוי חייבת במעשרות ובשביעית שכבר נתחייבה אבל האריסץ והחוכרין ובתי‬
‫‪ 30‬אבות וגוי שטישכן שדהו לישראל אף על סי שעשה לו ישראל נימוסי עליה פטורה טן‬
‫המעשרות ופטורה מן השמיטה‪ :‬איזו היא הארץ ואיזו היא חוצה ל א ‪ p‬כל השומע ויורד‬
‫מטורוס אטנוס ואילך ארץ ישראל טטורוס אמנוס ולהלן חוצה לארץ האגיסיןשביס מאין‬
‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 2‬ע׳ י » ׳ א ג׳ )נ׳ ד י ( ; ע׳ צ נכורוס נ י ג ‪ 5 | :‬לקמן רי» א׳ ס ׳ ; י ריס ניז א ' ) א ׳ ב ׳ ( ; ש‬
‫לקמן נ״מ ד ׳ ; * כחובוה ל׳ א׳‬
‫ג‬

‫גימין מ ׳ ; א ניד ; ש א׳ ה' |‬

‫)ה׳ א ׳ ( ‪ ,‬נזיר נ״נ א׳ )ה׳ ה ( |‬
‫‪ » 26‬דמאי כיה‬

‫י־ )י׳ י י ( ;‬

‫א ׳ ה׳ ן ‪ 13‬מי‬

‫‪ 17‬נ קידושין ס י ב | ‪ 25‬לקמן כלים ביק א ׳ ;‬

‫ס' א ׳ ) י ׳ «׳( ‪,‬‬

‫‪ j‬נימין מ י ז ‪:‬‬

‫|‬

‫‪ 31‬לקמן מלה‬

‫ב׳ ע׳ ; » שביעים ליו ד׳ )וי ס׳( ‪ ,‬סלה ס׳ א ' )ד׳ ס י ( ; ג גיירו ״ ׳ ; י»' מ שניעיש ו׳ א ׳ |‬
‫״‬

‫כד‬

‫ב ד׳]׳*=אז‬

‫ן‬

‫‪ 7‬כ ג ק [ יכן‬
‫]»=א[‬
‫‪ 1‬אינו < א | ‪ 3‬אושילין | ‪ 7‬ש נ ע ש ה ן ‪ 7‬גרנוח[ ב י כ י‬
‫‪= 1‬א ב[ י ‪ 15‬אלי < כ ! ‪ 17‬א ת ר > ע ד ש י ת ל ש ו נ ת ל ש ו דבריו קייסין ב ך | ‪ 20‬ע ד‬
‫<ד‬
‫‪ 15‬אילו‬
‫‪ 22‬סן ל כ ש ת ב ו א ע ד ‪ 23‬זו < א | ‪ 23‬ל כ ש ת ב י א שליש והיעקד < ‪I‬‬
‫‪ 21‬או נ ג נ ב ו [ נ ג נ ב י ב |‬
‫ב |‬
‫<‬
‫ההכירית ך |‬
‫‪ 29‬ה ח ב ו ר ו ת‬
‫א פרוזדר ך | ‪ 29‬עדיסין‬
‫‪ 26‬ב פ י י א י י נ נ‬
‫ך |‬
‫‪ 23‬ב י צ י‬
‫איץ ב | ‪ 31‬ומדד < ב ך | ‪ 32‬מטורי ס ם נ ו ם ב ]וכן‬
‫‪I‬‬
‫‪ 30‬המשכן | ‪ 30‬לו < | < ‪ 3‬נ מ ו ס ו ח ב ‪1‬־‬
‫בלו‬
‫ריב פעמים כ כ פ ח ו ר ופרה[ מ ט ו ר אמנון ך | ‪ 32‬ם מ נ ק ב | ‪ 32‬ילהלן[ ו ל פ נ י ם ב ך ן ‪ 32‬נסי!‬
‫מ‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫&יייב‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫בן‬

‫ב‬

‫‪8‬‬

‫תרומות ב ]‪ 14‬ג‪1‬ז ג ]‪[1-6‬‬

‫*‬

‫אותן כאלו חיט מתוח עליהם טטורוס אמנופ ועד נחל פצריפ סן חוט ולפנים ארץ ‪1‬‬
‫ישראל מן החוט ולחוץ חוצה לארץ ר׳ יהודה אוטד כל שכנגד ארץ ישראל הרי היא כארץ‬
‫ישראל שנאי ו ג ב ו ל י פ ו־ה י ה ל כ ם ונו׳ והנסין שבצדק האין אותן כאילו חוט מתוח‬
‫עליהן* פקיסלוריא עד אוקינום מנחל מצרים עד אוקינוס מחוט ולפנים ארץ ישראל‬
‫מחוט ולחוץ חוצה לארץ ‪ :‬יי ספינה שכאה מחוצה לארץ והיו בה םירות מן החוט ולפנים ‪5‬‬
‫הגוששת חייבות בחשבון והיוצא לחוצה לארץ אינה חייבת לפי חשבון ר׳ אליעזר אומר‬
‫עפר הארץ כל שהוא חייב לפי חשבוז אבל ערלה וכלאי הכרפ שמץ בגוי בארץ‬
‫ישראל בסוריא ובחוצה לארץ אלא שר׳ יהודה אומר אץ לגכדי כרפ רבעי בםוריא‬
‫וחכמים אומרים יש לו אמר ד׳ יהודה מעשה בשגביון ראש בית הכנסת של אכזיב שלקח‬
‫כרס רבעי ק הגוי בסוריא ונתן לו דמיו ובא ושאל את רבן גמליאל שהיה עובר ממקום ‪10‬‬
‫למקום ואמר לו המתן עד שנהיה בהלכה אפר לו משם ראיה אף הוא שלח לו ביד‬
‫שליח חרש מה שעשית עשוי אבל לא תשנה לעשות כן‪ :‬אין תורמין תבואה עד‬
‫שלא הביאה שליש כאיזה צד •ודעין אס הביאה שליש אם לאו זורעה ומצמחת דבר‬
‫בידוע שהביאה שליש ואם זורעה ואינה מצמחת דבר כידוע שלא הביאה שליש‪:‬‬
‫נ פפני מה אמרו אילם לא יתרום מפני שאין יכול לברך ומפני מה אמרו סומא ‪15‬‬
‫לא יתדומ מפני שאץ יכול לכור את היפה מתוך הרעה מפני מה אמרו שיכור לא יתרום ג‬
‫פפני שאץ בו דעת אף על פי שאמרו שיכור פקחו מקח וממכרו ממכר ומתנתו מתנה‬
‫ונידרו נדר והקדישו הקדש עבר עבירה שחי־בין עליה חטאת הדי הוא חייב חטאת סקילה הרי‬
‫הוא חייב מקילה כללו של דבר שיכור הרי הוא כפיקח לכל דבר‪ :‬מפני מה אמרו בעל‬
‫פרי לא יתרום מפני שאינו יכול לברך פםני מה ערום אמרו לא יתרום מפני שאינו יכול ‪20‬‬
‫לברך אבל מכסה הוא את עצמו בתבן ובקש ובכל דבר ומברך‪ :‬״ היה הולך להפריש תרומה‬
‫מעשר ראשון ומעשר שעי מאימתי מכרך עליהן משהפרישן הפרישן אם עתיד לקרות‬
‫להם שם אין בהם קדושה עד שיקרא להם שם ואפ אין עתיד לקרות להס שמ כיון‬
‫‪ t‬ר ב י יהודה אומר מודד אדם את טיבלו ומכניסו לתוך ביתו ובלבד‬
‫שהפרישן נתקדשו‬
‫שלא יתרופ במשקל פונה אדפ את טבלו ומכניפו לתוך ביתו ובלבד שלא ׳תרופ במנץ ‪25‬‬
‫ר׳ יופי בר׳ יהירה אומר לא במדד‪ .‬ולא במדוד ולא במשקל ולא בשקול ולא בפניין‬
‫ולא במנוי אמרו לו מעשה והיינו טלקטיס תאנים אחד אכיך ואמר לנו הוו פוניפ אמר‬
‫ר׳ שמעון בן אלעזר מעשה בזקן אחד בערדסקות שהיה שוקל כלכלתו מליאה וחוזר‬
‫ושוקלה ריקנית והיה ר׳ מאיר משבחו התורם את הכלכלה נמצאו תאיניס בצד‬
‫הכלכלה הרי אלו תרומה מפני שלבו לתרום את הכל‪ :‬י היו לפניו תאינים ורימונים אין‪30‬‬
‫טחייכץ אותו להיות יושב ומשער כין דקה ובין גסה אלא תורם כדרכו בבינונית‪:‬‬
‫>ך‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪ 5‬מ » סלה ‪5‬י» נ׳ )ב‬
‫‪12‬‬
‫צוייז |‬

‫ב‬

‫ד־‬

‫בי(‬

‫‪7‬‬

‫‪J‬‬

‫ע׳ לקמן ערלה »׳ ;‬

‫ש נ׳ נ•׳ ; י ‪6‬אה כ׳ ב׳ )ז׳ וי(‪ .‬מיש ציו א׳ )ה׳ נ׳(}‬

‫י מ׳ ל׳ )אי הי( א ‪ s‬׳ ‪ .‬ם ח ל ו מ י ה נ ' •׳ | ‪ 15‬סי י יי ל׳ )א׳ י י ( ; נ עייונין ס י ה א ס ׳ «‬
‫‪ 20‬י ס ס )א׳ ז י ( ; א שיצ ומי‪ .‬ג נ־צה • י ג ‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫‪ I‬״ג * י מ נ י‬

‫|‬

‫בחי& ב׳ ך ן ‪ 2‬כל שהיא כ נ ג ר ! ‪ 3‬וגר[ הים‬
‫‪ pes‬ב ! ‪ 1‬נ ח ל י ‪I 2‬‬
‫‪ 1‬עליהם < ! ‪ 1‬מטורי אמנון‪.‬ך‬
‫‪ 3‬וגכילי נ ס ח ב ך | ‪ 3‬ס י ׳ י " < ב | ‪ 4‬עליהם < ב ף ! ‪ 4‬מ ק פ ל ר י א ׳ ‪ 4‬אוקיינוס ב ך |‬
‫הגדול‬
‫ב ד | ‪ 6‬י׳ א ל ע י י ב ד | ‪ 7‬ל כ ו ת י ־ ־ ל ג ו י | ‪ 8‬שרי יידן ‪ 3‬ן‬
‫לשי חשגי!‬
‫‪I6‬‬
‫‪ 6‬א ם היא גוששה ב ך‬
‫‪ 9/10‬ש ל ק ה הגוי ] כ ר ס ב[ י ב ע י בסוריא‬
‫‪ 8‬לכוחי ב | ‪ 9‬ו ח כ מ י ם או׳ •ש לי < ב •י ‪ 9‬כשכייז ב ך ן‬
‫מן לבדך‪ ,‬עד י נ י י < ב ‪j‬‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫ש ל ח לז < ! ‪ 13‬כיצד | ‪ 13‬י מ ש צ מ ה ה ב‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 11‬ש נ ה ח ב‬
‫י ‪ » ,‬א ח < ב ף | ‪ 19‬סקילה < ו‬
‫‪j 18‬‬
‫‪ 16‬א מ י י < ב ! ‪ 18‬שחייב ב ך ן ‪: 18‬׳חיינין איחי ב ד‬
‫‪ 22‬שני[ עני ן ‪ 22‬מ א י מ ת י ]שהי שעמיש ב( ן ‪ 24‬מידיי אי? ב | ‪ 25‬כ מ ד ה כ ם ש ק ל ד כמדד‪ . > .‬שוקל אדם‬
‫א ת ט ב ל ו ו מ כ נ י ס ו ל ת י ך כ י ת ו ו ג ל י ד ש י א • ח י ו ם כ מ ש ק ל ב | ‪ 28‬כעדדםקיס ‪ jt‬נ ע ‪ -‬ר ס ק י ־ ך | ‪ 28‬א ת כ ל כ ל ת ו‬
‫ך! ‪ 31‬יםשער[ ומעשר | ‪ 31‬י ר ק ה ‪ . .‬כ ג ס י ׳ ב ך |‬
‫ב‬

‫תרומות ג‬

‫‪29‬‬

‫]‪[6-14‬‬

‫‪ * 1‬התורם את הגורן צריך שיכוק את לנו על מה שבקיטין ועל מה שבצדדין על םה‬
‫שבתבן‪ ,‬התורם את חבור צריך שיכוין את לנו על מה שנחדצין ועל מה שמנין‪ ,‬התורם‬
‫את הגת צריך שיכון את לבו על מה שבגפת אם לא כוון תנאי בית דין הוא‬
‫שיתרום על הכל‪ :‬ר ׳ יהודה אומר כל בית הניתות תפוסה אחת כיצד נת אחת‬
‫‪ 5‬לשתי בורות שתי ניתות לבור אחת שתי ניתות לשתי בורות ממן שכולן תפוסה‬
‫אחת תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחד מהן הוא יתרפ מן הטהור שבו על הטמא‬
‫שבו אין כולם תפיסה אחת אין תורמין ומעשרין מזה על זה נטמא אחד מהם לא יתרום‬
‫מן הטהור שבו על הטמא שבו וכן היה רבי יהודה אופר כל בית הבד תסיסה אחת הם‬
‫כיצד קורה אחת לשתי בורות שתי קורות לבור אחת שתי קורות לשתי בורות בזמן‬
‫‪ 10‬שכולפ תפיפה אחת תורמין ומעשרין טזה על זה נטמא אחת פהן תורפ טן הטהור שנו‬
‫על הטפא שבו אין כולפ תפופה אחת אין תורמין ומעשרק מזה על זה נטמא אחד מהן‬
‫לא יתרום מן הטהור שבו על הטמא שבו‪" :‬היה מלקט נפי ירק וטניח בננה תורם‬
‫מאחת על הכל הביא םין אחר ביניהם תורם מכל אחת ואחת היה מביא מינין הרבה‬
‫כפופה כרוב מלמעלה וכרוב מלמטה ומיץ אחר באמצע לא יתרום מן העליון על התחתון‬
‫‪ 16‬אלא אס כן הקיף‪ :‬׳•'חמשה ציבורין בנורן תורם מאחת על הכל אמר ר׳ יהודה אימתי‬
‫בזמן שעיקר הנוק קייס אין עיקרהנורןקיים תורם מכל אחתואחת! שתי מנורות בעליה‬
‫אחת תורם מכל אחת ואחת סקי תבואה ועינולי דבילה וחביות של נרונרת כולם‬
‫בהקפה אחת תורמין ומעשרין מזה על זה‪ :‬״ מאימתי תורסין את הגורן משיתעשר‬
‫האלה כבור מקצת הנורן תורפ מן הכבוד על שאינו כבור‪ :‬פאיפתי תורטץ את הגת‬
‫‪ 20‬משמהלך בה שתי וערב מאימתי טטמאין אותה בית שמאי אוטרין טשיטול מעשר ראשון‬
‫ובית הילל •אוטרים טשיטול מעשר שיני אמר ר׳ יהודה הלכה כדברי בית שמאי אלא‬
‫שנהנו הרבים כדברי בית הלל וחכמים אומר' מוציאין תרומה ומעשרות ומטטאין את הגת‬
‫מיד‪ '* :‬מאימתי תורמין את הזיתים משיטעינו ודי שמעון אומר משיטחינו ר׳ יוסי בר•‬
‫יהודה אומר פשיביא זיתיפ בקופה ונותן לתוך הממל ומהלך בהם שתי וערב אמרו לו לא‬
‫‪ 25‬דומה זיתים לענבים ענבים רכות ונותקות את יינן זיתים קשים ואינן נותקין את שמנן‪:‬‬
‫אין תורמין שמן על זיתים הנכתשין ולא יין על גבי ענבים הנדרכות אס תרם תרומתו‬
‫תרומה ויחזור ויתרום הראשונה מדמעת בפני עצמה וחייבין עליה חומש אבל לא שנייה‬
‫וצריך להוציא מהם‪ .‬מעשר ר׳ יוסי אוסר בית שמאי אומרים אין תורמין ובית הלל‬
‫אומרין תורמין ומודים שאס תרם שצריך לתרום שניה התורם זיתים על הזיתים‬
‫‪ 30‬ועתידין ליכתש ענבים על הענבים ועתידין לידרך תרומה יחזור ויתרום הראשונה‬
‫מדמעת ושנייה אינה מדמעת הראשונה חייבין עליה חומש ושניה אין חייבץ עליה‬
‫חומש וצריך לקרות להם שם חזר ועשה זיתים ראשונים שמן וענבים ראשונות יין אין‬
‫‪7‬‬

‫‪,4‬‬

‫‪12‬‬

‫‪14‬‬

‫צ י מ*א נ )נ׳ א ( | ‪ 12‬י שם; א ע { ‪ 15‬פ ס ‪,‬‬
‫‪ • 1‬ליא ד׳ )ס׳ ג ( ‪ ,‬א ס י נ י ‪ :‬ש ה׳ י ; מ ל פ״א ‪j 4‬‬
‫‪ 23‬שם | ‪ G2‬י מ י'‪ ,‬מיא א ) א גי(‪ ,‬יע­‬
‫פ ה | ‪ 18‬י מעשלוש מ״גו א׳ ) א ו׳( ‪ |19‬י מ י נ א׳ )נ׳ נ ( |‬
‫י׳ נימין מ י ה נ׳ | ‪ 29‬שם |‬
‫ב שבקלסעין ‪ v c‬ה שבקשין ד | ‪ 2‬י ע י ד [‬
‫‪ I‬צריך שיכון א ת ל ב י ]שני פ ע ס י פ ב‪ 1 !1‬שבקוצין‬
‫ה ג ה | ‪ 3‬ה ג ת [ הבור | ‪ 4‬ה נ י ח ו ח [ ה ג ר נ ו ת ! ‪ 4‬ת פ י ס ה | ‪ 9‬קורא | ‪ 10‬א ח ד ן ‪ 12‬כפי | ‪ 13‬ס א ח ד ‪I‬‬
‫‪ 13‬ממינין | ‪ 14‬ע ל י ה ב ל ח ח ת ו ן ד ; ‪ 15‬צבורין | ‪ 15‬א מ ד ד יהודה < א | ‪ lfi‬א ה ד ו א ח ד > ה כ נ י ס‬
‫פירותיו ל ת ו ך ביתו א ע י פ שהן מפוזרין ח ו ד ס מ א ח ד ע ל ה כ ל ב ך ן ‪ 17‬מ כ ל א ח ד ו א ח ד ב ך ן ‪ 17‬ש ס ק י‬
‫‪ 19‬צבור | ‪ 19‬שאינו‬
‫ב •ס? ד ן ‪ 17‬וחביות[ ודוגיות | ‪ 18‬מ ש י ת ע ש ד [ מ ש ת ע ק י ב ד ) ‪ 19‬כ ב י ב צ ב י ד‬
‫צבור | ‪ 20‬מ ש י ה ל כ ו ב ד | ‪ 20‬א ו ת ה < | ‪ 20‬מ כ נ י ! ב ! <>‪ 2‬משינטל ב משניצל ד ‪ 211‬מ ש נ י ט ל ן‬
‫מ ה ס [ עליהש ־ > ה ד ו מ ו ה‬
‫‪I‬‬
‫‪28‬‬
‫מ ש י ט ח נ ו | ‪ 25‬דיכוי• ב | ‪ 26‬ה!יחים | ‪ 26‬ה ע נ כ י ס‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 23‬משימענו ב‬
‫שאין צריך י ‪• 7‬י‪ c‬־ ש ן ‪ 29‬על‬
‫‪j‬‬
‫י ן ‪ 3‬ך ‪29‬‬
‫יז‬
‫‪I‬‬
‫‪29‬‬
‫ב ת ר ו מ ה ן־ | ‪ 28‬מעשרות ! ‪ 28‬אין < ב ד‬
‫‪ 30‬ח ע ח י ד י ; ! ‪ 30‬ויחזור | ‪ 31‬ש נ י י ה ן‬
‫‪hu‬׳‪ 30 | 8‬העתידין | ‪ :0‬ל ח כ ה ש | ‪ 60‬ע ל ע נ ג י פ‬
‫‪,‬‬

‫א‬

‫ת י‬

‫מ י‬

‫תיומית ג ]‪ [15-18‬ד ]‪[1-6‬‬

‫‪30‬‬
‫‪5‬‬

‫צריך לתרום שנייה‪ :‬י התורם זיתים שטן על הזיתים לאכילה הדי זה ועורם על השטן ‪1‬‬
‫הראויץ לעשות דברי דבי רבן שמעון בן גטליאל אומר תורמץ על אוכלין חוץ‬
‫מגרעיגיהן מודים בקלוםסץ שתורמין על אוכלין חוץ מגרעיניהן‪ :‬התורם ענבים לשוק‬
‫עתיד לעשותן צמוקץ תאינים עתיד לעשותן גרונרות רימונים עתיד לעשותן םראגר‬
‫תרומה ואץ צריך לתרום שניה ר׳ אליעזר אומר בית שמאי אומרים צריך לתרום שנייה ‪5‬‬
‫ובית הילל אומרים אץ צריך לתרום שנייה אמרו בית שמאי לבית הילל הרי הוא אומר‬
‫ו כ מ ל א ה מ ן ה י ק ב לא תרם זה מן היקב אמרו להם בית הלל הרי הוא אומר כל‬
‫מ ע ש ר ה א ר ץ מ ז ר ע‪ .‬ה א ר ץ אס אומר אתה צריך לתרום שנייה לא קיים ק ו ד ש‬
‫ל י י ׳ ‪ :‬״ תורמין מן המוץ‪ .‬על הכדיאבל לא סן הכריעל העריסה‪ :‬י" הכנים שובלין לתוך‬
‫ביתו לעשותם מלילות הרי זה תורם שובלין‪ ,‬בן לוי שנתמנו לו שובלין עתיד לעשותן ‪10‬‬
‫גוק ענביס עתיד לעשותן יין זיתים עתיד לעשותן שמן שכשם שתרומת ראשית טן‬
‫הגורן ו ק היקב כך תרומת מעשר מן הגורן ומן היקב רבי אומר תורטין טן הטהור‬
‫על הטמא אמר ר׳ אליעזר מעשה שנסלה דליקה בגורגו בסרסננא ותרטו ק הטהור על‬
‫הטמא אמרו לו משם ראיה אלא שתרמו מהן עליהן ר׳ אילעאי אומר משום ר׳ אליעזר‬
‫תורמין מן הטהור על הטמא אף בלח כיצד טי שכיבש זיתיו בטומאה ומבקש לתורמן ‪15‬‬
‫בטהרה מביא משסך שאין בפיו כביצה ומניחו על סי חבית ומביא זיתים ונותן לתוכו‬
‫ותורם נמצא תורם מן הטהור על הטמא ומן המוקף אמרו לו אין קרוי לח אלא יין‬
‫ו ש ק בלבד ר׳ יוסי אוסר התורם מן הטמא על הטהור בין בשוננ בין במזיד תרומתו‬
‫תרוטה אסר ר׳ יוסי מה נשתנה זו מן התורם מן הרעה על היפה מפרישין תרומת‬
‫הטעשר טן הטטא על הטמא ומן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטהור אבל לא מן ‪20‬‬
‫הטהור על הטמא ר׳ נחמיא אומר אין מסרישין מן הטמא על הטטא אלא בדמאי‬
‫כלבד אמרו לו הרי הוא אופר ו נ ת ת פ מ מ נ ו א ת ת ר ו מ ת יי׳ ל א ה ר ן ה כ ה ן ‪:‬‬
‫ד׳ התורם והמעשר בשבת בין בשוגג בין במזיד מעשרותיו מעשרות המטביל ד‬
‫כלים בשבת בץ בשוגג בין במזיד עלו ידי טבילה תורמין טןחיטין על הסת ואץ תורמץ‬
‫פת על הטין אלא לפי חשבון תורמין תאינים על נרוגרת במידה ונרוגרות על תאיניס ‪25‬‬
‫במינץ אכל לא תאיגיס על גרוגרת במינין ולא גרוגרת על תאנים במידה רבן שמעון‬
‫בן גמליאל אוסר סלי תאנים וסלי גרונרת כולן שוין תורמין ומעשרץ מזה על זה‬
‫אמר ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אבא היה גוטל עשר גרוגרות ‪ p‬המוקצה על תשעים‬
‫תאיגיפ שבכלכלה‪ :‬תורמין קלופפין על זיתי שמן ולא זיתי שמן על קלופסץ ר׳‬
‫יהודה אופר אף זיתי ש ק על קלופפין תורמין יין צלול על שאינו צלול ולא שאינו ‪30‬‬
‫צלול על הצלול ר׳ יהודה אופר אף שאינו צלול על הצלול ובלבד שיתרנפ פן‬
‫היפה‪* :‬תורמץ יין שאין מבושל על המבושל ולא המבושל על שאינו המבושל‬
‫רבן שטעץ בן נטליאל אומר אף המבושל על שאינו מבושל וכן היה רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אומר יין מבושל אין בו משום גלוי ואין בו טשופ יין נטך‪ :‬הירק שדרכו‬
‫‪16‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬שס )אי »׳(‬
‫א הי‪ ,‬ע ׳ א |‬

‫‪9‬‬

‫‪i‬‬

‫ע‬

‫׳ ג בילה • • ג ‪ 12 | :‬י מיא ג׳‬

‫‪ 23‬י מ״א ד׳ )נ׳ ל׳(‬

‫‪29‬‬

‫‪J‬‬

‫שם [ ‪ 32‬ש‪0‬‬

‫)נ׳ גי( | ‪ 22‬נמלבר ״יו כ י ס‬

‫|‬

‫‪ » 23‬מיא ג׳ )נ׳ נ׳(‬

‫‪ » 34‬מ י נ א ׳ ) ג ׳ אי( |‬

‫‪ 1‬ש מ ן < ב | ‪ I‬על זיתים | ‪ 3‬מ נ ל ע י נ י ה ם ב | ‪ 3‬קולפסיז ב קלטין ך | ‪ 3/4‬לשוק עתיד < ( ‪ 4‬ועתיד‬
‫טדי ב כ י י ן• |' ‪ 5‬צדיך[ אין צריך ב ך | ‪ 6‬אין < | ‪ 6‬ב י ה לב״ש ]א=א[ | ‪ 9‬תורטין >‬
‫< ך ‪I 5‬‬
‫ב‬
‫ה מ כ נ י ס ב ך י ‪ 9‬שבלין | ‪ 13‬ב פ ר ס ״ א ב ל ] ‪ U‬ו ׳ אילעי[‬
‫העומד‪ ,‬ן ‪ 9‬מן המוץ[ ‪ p‬ה ע ד ם י ׳ ב ‪I 9‬‬
‫‪ 20/21‬מן ה ט מ א ע ל‬
‫ש כ ב ש ו ‪ 15‬זיתין | ‪ 15‬בטיט ב ט ו מ א ה ב ן ‪ 17‬לח[ ל ה |‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫ד' אליעזר‬
‫ה ט ה ו ר י א ד י ש ן ‪ 29‬גלופסין | ‪ 30‬ה ג ל ו פ ס י ן | ‪ 30‬שאינו צלול[ הצלול | ‪ 32‬מבושל | ‪ 34‬י י ? ב ף |‬

‫‪31‬‬

‫תרומות ד ]‪[6-12‬‬

‫‪ 1‬להשתמר יוב אחד תורמין עליו יום אחד שני ימים תורמץ עליו שני ימים שלשה ימים תורמין‬
‫עליו שלשה ימים הקשואין והדילועין הטךקסמן ותררין שדרכן להשתמר יום אחד‬
‫תורםין עליהן יום אחד שני ימים תורמין עליו שני ימים הקפליטות והמלסוניות‬
‫שדרכן להשתמד שלשה יםיםתורמין עליהן שלשה ימים כללו של דבר כל שנשתמר‬
‫‪ 5‬תורמין עליו ר׳ נחמיה אומר לא יתרום מן התותים שליקט בשחרית על תותים שליקט‬
‫בין הערבים היה ר׳ יוסי אומר אין לך מר כקישות אלא פנימי שבה הרי זה מוסיף על‬
‫החיצון שבה ותורם‪ :‬התורם חבית ונמצאת מנולה אבטיח ונמצא נקוד תרומה ויחזור‬
‫ויתרום ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אומר משם אביו תורמין יין על חומץ ואין תורטין חומץ‬
‫על יין אלא לפי חשבון‪ :‬התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה‬
‫‪ !0‬של חומץ עד שלא תרמה אינו תרומה ואם משתרמה החמיצה הרי זו תרומה אס פסק‬
‫יחזור ויתרום דברי רבי שרבי אומר יין וחומץ שני מינץ וחכמים אומרים מין אחד‪:‬‬
‫היה בלבו לתרום מיץ על יין מה שבידו חומץ אין תרומתו תרומה מה שבידו יין‬
‫היין תורם ויחזור ויתרום את חומץ‪ ,‬היה בודק את החבית להיות מפריש עליה והולך‬
‫ואחר כך נפצאת של חוטץ עד שלשה יטים ודאי מכן ואילך ספק אבל יין טניתו‬
‫‪15‬מפרישין עליו בחזקת שהוא יץ כל ארבעיפ יופ‪* :‬האומר תרומת הכרי הזה כצפונו‬
‫מחציו כלפי צפון מדומע דברי רבי וחכמיפ אומר׳ עושה אוחו כמין כי רבן שמעון‬
‫בן נמליאל אומר נוטל תרופה בצפון צסונו ‪ :‬המקדים תרומה לבכורים מעשר ראשון‬
‫לתרומה ומעשר שיני לראשון אף על פי שעובר בלא תעשה מה שעשה עשוי שיני‬
‫לא יאכל עד שיוציא‪ .‬עליו ראשון וראשון לא יאכל עד שיוציא עליו תרומה שאין‬
‫‪20‬תרומה מעכבת את הבכורים‪ ,‬כיוצא בו העושה עפה מן הטבל בין שהקדימ חלה‬
‫לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה מה שעשה עשוי חלה לא תיאכל עד שיוציא‬
‫עליה תרומה ותרומה לא תאכל עד שיוציא עליה חלה‪ :‬״ היה הולך להפריש תרומה‬
‫בשעת הפרשתו אמר מעשר ראשון הרי זה מעשר ראשון היה הולך להפריש מעשר‬
‫ראשון בשעת הפרשתו אמר מעשר שיני הרי זה מעשר שיני היה הולך להפריש‬
‫‪ 25‬מעשר שני כשעת הפרשתו אמר מעשר עני הרי זה מעשר עני נתכוון לומר מעשר‬
‫שיני ואמר מעשר עני לא אמר כלומ מעשר עני ואמר מעשר שיני דבריו קיימיפ דבי‬
‫יוסי אוסר אם משום מעשר עני נתכוין לא אמר כלום אי משום שני לדאשץ‬
‫נוי שתרם תרומתו תיומה במה דברים אסורים על הנוק‬
‫דבריו קיימין‪:‬‬
‫הפריש תרומה ונתנה לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני ונתנו לעני סירותיו‬
‫‪ 30‬מתוקנץ הכניפ פירותיו לתוך ביתו סירותיו מקולקלין ״ ישראל החשוד להכניס פידותיו‬
‫לתוך ביתו פירותיו מתוקנין הכותי כנוי דברי רבי רכן שמעון כן נמליאל אומר‬
‫‪a‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪v‬‬

‫‪0‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 8‬י מיא לי )ב׳ ל ( | ‪ 9‬כלאיס כיו ד׳)‪ 'b‬אי( ; ‪ J‬ביב פ״ד‪ 13 | :‬י נימין מיה ב׳ )ג׳ כי( ביב מיו ב׳ )ו׳ א ( ;‬
‫ג ביב צ״ו ש ב׳ יי; ס ה־ כ״א | ‪ 15‬י מ י נ נ׳ )ג הי( | ‪ 17‬י שס נ זי( דמאי כיל ג׳ )ה׳ אי( | ‪ 23‬י שם‬
‫)ג׳ חי( | ‪ 28‬ע׳ לקמן י ג ‪ ,‬סלה ב ׳ ז ' ; » למאי כ״נ ג !‪ '1‬גי(‪ ,‬כ״ה ‪) 7‬ו׳ • ׳ ( ‪ ,‬ברכוה ״ א ב׳ ‪ '0‬א י ( ;‬
‫נ מנסוח ק י ז ; א ו |‬
‫‪ 1‬שלשה תיימין ב ך ! ‪ 2‬ה ט ר כ ס פ י ן ב ך | ‪ 2‬והטרדין ב | ‪ 3‬א ח ד > החורין והכדישין ו ה ל פ ת‬
‫זה ה כ ל ל | ‪ 4‬כ ל ש נ ש מ ר | ‪ 6‬ה ע ר כ י ם > וכן ב ך | ‪ 9‬יין >‬
‫והמלפטותוח ‪I 4‬‬
‫והכרוב | ‪ 3‬ה ק פ ל ו ט ו ח ‪j 3‬‬
‫ב ך | ‪ 10‬חי= ב ך ן ‪ 10‬א ם < |‬
‫אפי׳ תורט‪-‬ן אין חורפין ב | ‪ 9‬ח ב י ת [ א ת ה ב י י ב ד ( ‪ 9‬ו נ מ צ א‬
‫| ‪ 13‬ה ח ו מ ץ‬
‫‪ 12‬יין[ ח ו מ ץ א‬
‫‪ 11‬ת ר ו מ ת ויחזור ‪ 11 ,‬ר יוםי ן ‪ 11‬שר׳ יוסי | ‪ 12‬חוכץ[ייןב‬
‫‪ 17‬א ח ה ח ת מ ה ן ‪ 9‬י ‪ 1 8 /‬ראשון ל א יאבל ן‬
‫‪ 15‬עליה‬
‫‪ 13‬א ת היין א ב [ ‪ 14‬ואה״כ < ן ‪ 14‬ו מ צ א ה‬
‫‪ < 1‬ב | ‪ 19‬עד שיצא עליי ב ד | ‪ 23‬א מ ר > הרי ז ה‬
‫‪ 19‬עד שיצא ש ם שני <^יי ‪ 3‬ד | ‪ 19‬וראשי![‬
‫לא א מ י‬
‫> מ ע ש ר עני ו א מ י מ ע ש י‬
‫‪ 24‬א מ ד > הרי זה | ‪ 26‬מעשר עני ]שני‬
‫‪ 26‬מ ע ש ר עני ואמר[ מעשר ראשון ו א מ י ב ך | ‪ 27‬לשום | ‪ 30‬מ ת ו ק נ ו ת ב ד | ‪ 30‬ה מ כ נ י ס ] ‪ 3 0‬להכניס[[‬
‫םתוקנין[ מקולקלין |‬
‫‪j‬‬
‫‪31‬‬
‫שמכניס | ‪ 30‬פירות א‬

‫ן‬

‫ב‬

‫א ב|‬

‫שני‬

‫ב דן‬

‫ב[‬

‫יאשיז‬

‫ב ך‬

‫תרומות ד ]‪ [13—15‬ד‪]1-6] ,‬‬

‫‪32‬‬
‫‪14‬‬

‫גוי ש ה פ ר י ש בכור םטר המיר וחלה מודיעץ אותו שאינו חייב ‪1‬‬
‫‪J‬‬
‫כותי כישראל‬
‫עובדק בו וגוזזק אותו ואחר כך מקבלין הימנו וחלה נ א כ ל ת לזריפ הוציא תרומה‬
‫מתוך ביתו נוהג בהן ט ב ל ותרומה דברי רבי רבן שמעון בן• ג מ ל י א ל אומר א ץ‬
‫נוהג בה א ל א ת ר ו מ ה ג ד ו ל ה בלבד הוציא ‪.‬מעשר ראשון מתוך ביתו גוהג בו‪&.‬בל‬
‫ומעשר ראשון דברי רבי רבן ש מ ע ק בן גמליאל אומר אין נוהנ בו א ל א ל ש ו ס טעשר ר א ש ק ‪5‬‬
‫כלבד הוציא מעשר שיני מתוך ביתו אמר פדוי הוא ל א אמר כלופ פדאוהו לכס נוהנ בו‬
‫טבל ומעשר ש נ י דברי דכי רבן שמעון בן גמליאל אופר אין נוהנ בו א ל א ל ש ו פ מעשר ש נ י‬
‫בלבד ‪ :‬י ש ר א ל החשוד להוציא מעשר שיני מתוך ביתו ואמר פדוי הוא לכס ל א אמד‬
‫כלום פדאוהו ל י ופדאוהו ל כ פ דבריו קיימין הכותי כגוי דברי רבי רבן שמעון בן נמליאל‬
‫אומד כותי כישראל כותי שתרם ונתנה לכהן תרומתו תרומה רבי שמעון בן אלעזר‪10‬‬
‫אומר תרומה יחזור ויתרום אמרו לו מה נ ש ת נ ה זו מכהן שתרם ונתנו לבהמתו אמר להם‬
‫היתה ל ו ערמה‬
‫א ס ר ש ת א ה י א זו שזו נתרמה בקדושה תו ל א נתרמה ב ק ד ו ש ה ‪:‬‬
‫מורחת רצה ל ע ש ו ת ה תרומה ע ל מקופ אחר עושה נ ט ל ה תרומתו רצה ל ע ש ו ת אותה‬
‫טעשר ראשון ע ל טקום אחר ע ו ש ה ניטל מעשר ראשון רצה ל ע ש ו ת ה מעשר שיני ע ל‬
‫טקום אחר עושר‪ .‬נ ו ט ל מעשר ש י נ י רצה ל ע ש ו ת א ו ת ה מעשר עני ע ל טקוס אחר ע ו ש ה ‪15‬‬
‫א ם אמר הדני תורם תורם ומחשב א ס ת ע ל ה בידי א ח ת מששים תרוטתו תרומה ואם לאו‬
‫אין תרומתו תרופה תרם ועלה בידו א ח ד מששים תרומתו תרומה א ל א שתרם בסדר‪:.‬‬
‫;‬

‫‪14‬‬

‫‪16‬‬

‫‪1‬‬

‫ה׳ ה ל ו ק ט ד ל ע ת להיות מפריש עליה והולך ורושם ואומר ע ד כאן תרומה ה‬
‫דברי רבי רבץ שטעון בן נ מ ל י א ל אומר תורפ ומחשב כמות ש ל י מ ד היה צריך‬
‫להפריש כעשר וכחמש עשרה חביות ש ל יין מ ע ל ה א ת הראשונה ואומר הרי זו ת מ ט ה ‪20‬‬
‫א ת השנייה ואומר הרי זו תרומה דברי רבי רבן ש מ ע ק בן נמליאל אומר מעלה כולן‬
‫ל ג ג הבור ואומר הרי זו ת ר ו מ ה ‪ - :‬מי שהיה סירותיו במגורה נותן ס א ה לבן לוי וסאה‬
‫לעני מפריש ש מ נ ה סאין ואוכלן בין שהיתר‪ .‬אותה ס א ה קיימת בין ש ל א היתד‪ .‬אותה‬
‫סאה קיימת פסריש עליהן והולך דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אם היתד‪ .‬ס א ה קיימת‬
‫מפריש עליה והולך ו א פ ל א ו אין מפריש א ל א ל פ י חשבון‪ * :‬שעור תרומה בית שמאי ‪25‬‬
‫אומריפ ע ץ יפה מ ש ל ש י ם ובינונית מארבעים והרעה מחמשים ובית הילל אומרים עין יפה‬
‫מארבעיפ בינונית מחפשיפ והרעה מ ש ש י מ ר׳ ישמעאל אוי מחצה חולץ ומחצה תרומה‬
‫ובלבד שיהיו חולין פרובץ ע ל התרומה‪ :‬האומר לשלוחו צ א תרופ תורמ בבינונית‬
‫א ׳ מחמשים צ א ותרופ א ח ד מחמשיפ פיחת פעשרה א ו הופיף עשרה תרומתו תרומה‬
‫ואפ נתכוין להופיף אפי׳ א ח ד אין תרומתו תרומה‪' :‬״׳ נתכוון לתרום אחד מעשרה ועלה ‪30‬‬
‫בידו מעשרים מ ש ל ש י ם ומארבעים ומחמשים ומששים תרומתו תרומה‪ :‬״ גתכוץ לתרום‬
‫א ח ד מששים ועלה בידו מחמשים מארבעים מ ש ל ש י ם מעשרים מעשרה אין תרומתו תרומה‬
‫תרם ועלה בידו א ח ד ט ש ש י פ תרומתו תרומה ואין צריך להוסיף מששים ואחד צריך להוסיף‬
‫רבי אומר רובו ש ל א ח י כמוהו ע ד כמה הוא מוסיף אפי׳ א ח ד ע ל א ח ד רבן שמעון בן‬
‫נ מ ל י א ל אומר כמו ש ל י מ ד ר׳ יהודה אופר ת ו פ פ ת תרומה נ י ט ל ת ק הטהור ע ל הטמא ‪35‬‬
‫‪,‬‬

‫‪ 1‬י קלה י׳ נ׳ יי־ ״ ( ; נ שם | ‪ 18‬י מלה ג••‪ .‬ג‬
‫‪) DC 28‬ד׳ ה (‬
‫‪ 8‬מביתו ‪8‬‬
‫‪16‬‬
‫‪27‬‬
‫מששים ב |‬

‫|‬

‫לבש[ עליכם ב‬
‫‪j‬‬
‫תירס < ‪ 181‬היה‬
‫א ח ד סארבעים | ‪27‬‬
‫‪ 29‬מ ח מ י ש י ם פיתת[‬
‫פ‬

‫י»יי‬

‫‪3 4‬‬

‫)‪ qip‬י‪(.‬‬

‫|‪ 22.‬י מ ־ נ נ׳ )ז‬

‫ב׳ ‪| :‬‬

‫» שם )ד׳ גי( א ‪p‬״» ‪:‬‬

‫אותו |‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫< ך | ‪ 12‬ה פ ר ש ת ‪ 121‬ל א < ‪ 3‬ז ‪ 15‬עני[ שני ‪ I‬י!‪ 1‬נ י ט ל ה‬
‫‪ 21‬הרי < | ‪ 24‬עליהן > ת ר ו מ ה ‪j‬‬
‫‪ 20‬מעשר |‬
‫ל ו ק ס ‪ 19‬כן ג מ ל י א ל < |‬
‫הרעה ן ‪ 28‬ת ו ר ם < ב [ ‪ 29‬א׳ מ ח מ ש י ם [ א׳ מ ש ש י ם | ‪ 29‬א ח ד מ ח מ ש י ם [ א ה ד‬
‫תרם[ ואם א מ ר ה ד נ י תורם ה ו ר ס ו מ ח ש ב‬
‫‪I‬‬
‫‪33‬‬
‫<‬
‫מששים פ ת ת | ‪ 30‬אפי‬
‫‪ 35.,‬ש ל מ ו ד‬

‫ייי* < ב ף‬

‫‪I‬‬

‫‪33‬‬

‫תרומות ה ]‪[7-11‬‬

‫‪ 1‬שלא ק המוקף ואינה מדמעת ואין חייבין עליה חומש במה דברים אמורים בזמן שנתכוון‬
‫לתרום אחד מששים ועלה כידו אחד מששים ואחד אבל אם אמר הריני תורם תורם ומחשב‬
‫זו היא תרומה ודאית ר׳ ישמעאל ור׳ שמעון שזורי אומרים כל תרומה שאין הנהנים מקפידץ‬
‫עליה כנץ תרומת הכליסץ והחדובין ניטלת אחד מששים ותרומה טמאה ניטלת אחד מששים‪:‬‬
‫‪ 5‬י אילו ניטלין אחד מששים גידולי תרומה ועירובי תרומה ותרוטה שנטמאת בשגגה‪-‬ובאונס‬
‫ותרומת הקדש ותרומת חוצה לארץ הקצח והכליסין והחרובין ונטזיות ותורססין וסודי‬
‫אדומיות ותרומת עציץ ותרוטת אפטרםין‪" :‬אמר ר׳ יוסי מניין לתרומה שהוא אחד‬
‫מחמשים שנאמ׳ ו מ מ ח צ י ת ב נ י י ש ר א ל ת ק ח א ח ד א ח ו ז מן ה ח מ ש י ם וגוי‬
‫אף מה שאחזתי לך במקום אחר הרי הוא כזו מה זו אחד מחמשים אף זו אחד מחמשים‬
‫‪ 10‬מנין שאס תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה תלמוד לומר א ת ה ת ר ו מ ה‬
‫אשר ת ר י מ ו ש ש י ת האטה טחוטר ה ח ט י ם ו ש ש י ת ם ה א פ ה מחומו‬
‫ה ש ע ו ר י ם ר ישמעאל בד׳ יוסי אומד מערי הליים ר׳ יוסי אוטר תשלוטי תרומה‬
‫חומשה וחומש חומשה הרי הן כתרומה לחייב עליהן מיתה קרן וחומש לאוסק בפחות‬
‫ממאה להעלות באחד ומאה ר׳ שמעון אומר מאה מקל וחומר מה מצאנו בתרומת מעשר‬
‫‪ 15‬אחד מעשרה אף זו אחד מעשרה אמר לו לא אם אמרת כתרומת מעשר שניטלה קודש‬
‫מקודש ולא נקרא שם איסור עליה תאמר בזו אחד מטאה שניטלה קודש מחול ונקרא‬
‫שם איסור עליה‪ :‬עורלה וכלאי הכרם עולץ באחד ומאתים ר׳ שמעון אוטר מאתים אין‬
‫צריך להוסיף וכן היה ר׳ שטעון אומר כל תרומה שאין הכהנים מקסידץ עליה אץ צריך‬
‫להוסיף תרופה עליה עורלה וכלאי הכרפ פסיקן מותר ספק נאכלו פסק נננכו ספק אבדו‬
‫‪ 20‬ספק נפלו לחולין ספקן מותר‪ :‬״ ר׳ יהודה אומר רימונין מתוקץ אסורין כל שהן כיצד‬
‫נפל אחד מהן לתוך ריבוא כולן אסורין נפל מריבוא לתוך ריבוא אחרת כולן אפורין‬
‫רבי שטעון בן יהודה אומר משום ר׳ שפעון נפל אחד מהן לתוך הריבוא כולן אסורץ‬
‫נפל מריבוא לתוך שלשה משלשה לםקוס אחר ספיקו מותר מפני שספק דימוע אמר ד•‬
‫יהודה בן בבא אני אחד פן הדאויץ להורות שאס יבואו לידי חליפות תרדץ אומר אני‬
‫‪ 25‬שיעלה באחד ומאה ולא עוד אלא שבית דין צריכץ למנות על כולן שיעלו באחד ומאה‬
‫נתפצעו אנוזיפ נתפרדו רפוניפ נתפתחו חביות נתחתכו דלועין‪ ,‬נתפדסו ככרות יעלו‬
‫באחד ומאתיפ‪ ,‬נפלו ואחר כך נתחתכו בין בשוננ כין בפזיד הרי אלו לא יעלו דברי‬
‫ר׳ מאיר ר׳ יהודה ור׳ שמעון אומרים בין בשוגג בין במזיד יעלו ר׳ יוסי אומר בשוגג‬
‫יעלו במזיד לא יעלו וכן היה ר׳ יוסי אומר סתומה שגתערבה סתומה בפתוחות ונתפתחו‬
‫‪ 30‬פתוחה בפתופות ונתפתחו הרי אלו יעלו לא אסרו אלא סתומה בסתומות כשתמצא‬
‫לומר כלל שר אליעזר אומר בידוע לא תעלה כשאין ידוע תעלה ר׳ יהושע אופר בין בידוע‬
‫בין כשאין ידוע לא תעלה דברי ר׳ מאיד ר׳ יהודה אומר ר׳ אליעזר אומר בץ בידוע‬
‫בין כשאין ידוע לא תעלה ד׳ יהושע אומר בין בידוע בין כשאין ידוע תעלה ר׳ עקיבה‬
‫‪B‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 3‬י ביכוריה ס׳יה נ׳ )גי אי( | ‪ 7‬י מ י ג ג׳ )‪7‬׳ גי( ן‬
‫)נ׳ ה׳ ו ז ( ; ג זנסיס »יג [ ‪ 31‬י מ׳יג אי )די טי( |‬

‫‪ » 14‬ס ׳ א ד׳ )נ־ אי( | ‪ 17‬ס ס | ‪ 20‬י מרלה ס י ג ‪•3‬‬

‫< ב ך | ‪ 3‬ודאיית ב | ‪ 3‬ד׳ י ש מ ע א ל‬
‫< ב ך | ‪ 2‬תירס‬
‫‪ 1‬ש ל א מן ה מ ו ק ף < | ‪ 2‬א ח ד‬
‫ו ב א ו נ ס < א | ‪ 6‬והנמזיוח ‪1‬‬
‫‪j5‬‬
‫< | ‪ 4‬ע ל י ה < | ‪ 5‬בשוגג א‬
‫שזורי ודי שםעי! ב ך | ‪ 3‬ה כ ה נ י ס‬
‫‪7‬‬
‫| ‪ 16‬א ח ד מ מ א ה <‬
‫| ‪ 14‬מ צ י "‬
‫| ‪ 10‬שנ׳‬
‫מששים שנ׳‬
‫‪I 8‬‬
‫| ‪ 7‬שאחד‬
‫| ‪ 19‬עליה‬
‫| ‪ 18/13‬מן אין עד ל ה ו ס ׳ * <‬
‫( ‪ 18‬עליה‬
‫‪?1‬‬
‫‪ 21‬א ח ר ת < ב | ‪ 24‬להודות[ ל ח ו ר ו | ‪ 24‬ת י ל פ ן ת ב | ‪ 29‬א ו מ ר > חרוסיז ‪ 3‬ך | ‪ 29‬ס ת ו מ ה ב פ ת ו ח ו ת [‬
‫מ ח ו מ ה ב ס ת ו מ ו ת ב ב פ ת ו ת ו ת ד | ‪ 29‬ו נ ח פ ת ח ה ב | ‪ 30‬כ ס ת ו מ ו ת [ ב פ ת ו ת ו ת | ‪ 30‬ו נ ת פ ת ח ו < | ‪ 30‬ש ל א‬
‫^ ב ד | ‪ 32‬דברי ד מ א י י < ב ן ‪ 32‬א ו מ י < ב ‪i‬‬
‫ל א חעליז!‬
‫‪j‬‬
‫‪32‬‬
‫אמרו ן ‪ 30‬ס ת ו מ ה ש ב ס ת ו מ ו ת‬
‫ן‪3‬‬
‫ד‬
‫‪ 3S‬ל א ת ע ל ה [ ת ע ל י ׳ ב ף | ‪ 33‬ת ע ל ה [ ל א תעלי•‬

‫א‬
‫יטעיייזב ד‬
‫ב ל ‪ I‬עילת < א‬

‫א ב‬
‫> כ״ן ב‬
‫ת‬

‫בד‬

‫ב ך‬
‫ב‬

‫<ד‪I‬‬

‫ה‬

‫כ‬

‫‪3‬‬

‫תרומות ד‪ [11-15] ,‬ו ]‪[1‬‬

‫‪34‬‬

‫‪11‬‬

‫ליטרא קציעות שדרסה על פי חבית‪1‬‬
‫אוסר בידוע לא תעלה כשאינו ידוע ת ע ל ה ‪:‬‬
‫ואינו יודע באיזה ‪.‬חבית דרסה על סי כוורת ואינו יודע באיזה כוורת דרסה בעיגול‬
‫דבלה ואינו יודע באיזה 'עינול דרסה ר׳ אליעזר אופר רואיך אותן כאלו פרודות אם‬
‫יש שם מאה ואחד ליטרין תעלה ואם לאו לא תעלה ר׳ יהושע אופר אם יש מאה‬
‫פומין תעלה ואפ לאו הפומין אסורין והשולים מותרין דברי וי• מאיר ר' יהודה אומר ‪5‬‬
‫ר׳ אליעזר אומר אם יש שפ פאה פומין יעלו ואפ לאו הפופין אסורין והשולים‬
‫מותרק ד׳ יהושע אומר אפי׳ יש שם ש ל ש פאות פומין ל א תעלה דרםה בעיגול אין‬
‫?אה תרומה שנפלה לתוך המגורה רואין‬
‫ידוע היכן דרסה הכל מודים ש ת ע ל ה ‪:‬‬
‫אותה כאלו חיטין על פי שעורין יקםינה רבן שמעון כן נמליאל אומר במשתייר‬
‫תעלה באחד ומאה י תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה מדמעת למקום‪.‬אחר ‪10‬‬
‫אינה מדמעת דברי ר׳ אליעזר וחכמים אומרים בין למקומה בין למקום אחד מדמעת‬
‫שכשם שהטהורה‬
‫ר׳ שמעון אומר בין למקומה בין למקום אחר אינה מדמעת‪:‬‬
‫עולה מתוך החולק באחד ומאה בין בלול בין שאינו בלול כך טמאה תעלה מתוך‬
‫הטהורה באחד ומאה בין בבלול בין כשאינו בלול ר־ יוסי אומר בבלול תעלה‬
‫כשאינו בלול לא תעלה נפלו לתוך החולין טמאים הכל מודים ש ת ע ל ה ‪ " :‬ק י ש ו ת ‪1 5‬‬
‫של תרומה שנתערבה במאה קישות של חולין וכן סרוסות של לחם הסנים שנתערבו‬
‫במאה פרוסות של חולין הרי אלו יעלו ר׳ ״הודה אומר ל א יעלו אם ננעו פרוסות זו‬
‫בזו טימאו זו את זו אפ היה אוכל פסול שנטבל בטבול יום הכל מורים שיעלו‪:‬‬
‫* הטבל שנתערב בחולין הרי זה אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה במקום אחר‬
‫מוציא לסי חשבון ואם לאו ר׳ אלעזר נ; ערך אופר קורא שם לתרופת םעשר שבו ‪20‬‬
‫עולה באחד ומאה וכן• מעשר טבל שנתערב בחולין הרי אוסר כל שהוא אם יש לו‬
‫פרנסה במקום אחר מוציא לפי חשבון ואס לאו ר׳ אלעזר בן ערך אומר קורא שם על‬
‫תרומת מעשר שבו עולה באחד ומאה ואפ היה ש ל טבל של מעשר ראשון של מעשר שני‬
‫הרי זה אסור ש ל א התירו פפק דימוע אלא ביבר שיש לו מתירין רבי שמעון אומר כל‬
‫דבר שיש לו מתירק כנון טבל ומעשר שני והקדש והחדש ל א נתנו בהפ חכמיפ שיעור וכל ‪25‬‬
‫דבר שאין לו מתירין כנין ערלה וכלאי הכרם נתנו חכמים להם שיעור אמרו לו והלא‬
‫שביעית אין לה מתייין ולא נתנו להם חכמים שיעור אמר להם שביעית אינה אוסרת‬
‫כל שהוא א ל א לביעור אבל לאכילה אינה אוסרת אלא בנותן ט ע ם ‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫‪19‬‬

‫ף ' ס א ה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין הרי אלו מהמעין אין ו‬
‫חייבין עליהן קרן וחומש אין משלמין מהן קרן וחומש ממקום אחר אלא לפי חשבון ‪30‬‬
‫סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדטעה אם היו של טבל עושים אותן תרומה‬
‫ומעשרות על מקום אחר או מורא שם לתרומה ומעשרות שבהן אם היו של מעשר טבל‬
‫עושה אותן תרומת מעשר למקום אחר או קורא שם לתרומת מעשר שבהן אס היו‬
‫‪ 1‬י שס; ג ביצה נ׳ ‪ » 0 | :‬דמא• גיד א ׳ ) ד י בי( | ‪ 13‬י מ»ג ב׳)די ‪ -‬ג ( | ‪ 15‬נ •נמוש ס י א ‪ 18 | :‬י דמאי‬
‫כי‪.‬׳ נ׳ )ז׳ נוי(‪ .‬שניע‪-‬ה ליו‬

‫ד׳)ר ני(‬

‫‪ 29‬ע׳ י מיג ב׳ )ה׳ א׳( | ‪ 31‬י מ״ג נ׳ )ה׳ גי( |‬

‫‪ 3‬אותן[ את העלי‪.‬ינות | ‪ 3‬ב א ל י > י ו ב [ ‪ 4‬ליטדוח | ‪ 5‬יעלה | ‪ 6‬ח ע ל ה ב ך | ‪ 7/8‬ואין‬
‫־‪5‬ש‬
‫| ‪ 12‬שהטהורה[ ש ת ר ו מ ו ת‬
‫‪ I 9‬א ו כ י < | ‪ 9‬במשתמר ו ‪ 12‬כ*‬
‫לקלפי•‬
‫יודע [ ‪ 9‬יקלפניי‬
‫‪ 13/14‬מן כך‪ ,‬עד בלול < ב | ‪ 14‬תעלי& ל א תעלי‪ -‬ב ל ]לא בגליו! ב[ ‪ 15 1‬ל א‬
‫ב ך | ‪ 13‬ע ו ל ה |‬
‫‪ 18‬א ת זו[ בזו |‬
‫‪ 17/18‬מן אם עד א ת ״ < ב |‬
‫< ד |‬
‫‪ 16‬ש ל ל ה ט ה פ נ י ם‬
‫|‬
‫תעלה‬
‫תעלה[‬
‫ב ד [ ‪ 20‬ר אליעזר | ‪] 21‬מעשר נ כ ת ב שני פ ע מ י ם ב[ ן ‪ 22‬ד שמעון ‪ P‬עיר ב ‪I‬‬
‫י‬
‫‪ 19‬מ מ ק ו ם‬
‫‪ ft | 29‬ט מ א ה < ד ] ו נ מ ח ק ב[ | ‪ ] 31‬ה מ א מ ר פ א ח‬
‫‪ 28‬א ס ו ר ו ת ] נ כ ת ב ב כ ת ב מ ש י ט ה י פ ה מאוד בגליון‬
‫שג‪$‬לח ל מ א ה ב ך ]‬
‫ת מ ס ח שנפלת לפתות ממאה א ח ו המאמר פ א ח תרומה‬

‫ב‬

‫א ח‬

‫ד‬

‫ב‬

‫בד‬

‫תרומות ן‬

‫‪35‬‬

‫]‪[2-10‬‬

‫של מעשר שיני מחללן על המעות נדמי תרומה חוץ מדמי תרומה ש נ ה אם היו של‬
‫חדש ימתין עד שיבוא הפסח ונותנן לכהן‪ :‬ס א ה תרומה ש נ פ ל ה למאה והגביה אפ‬
‫היו של טבל עושה אותן תרומה ומעשרות למקום אחר או קורא שפ לתרומה ולמעשר‬
‫שבה אס היו של מעשר ט ב ל עושה אותן תרומה ומעשר על סקום אחד או קורא שם‬
‫‪ 5‬לתרומת מעשר שבהן ואם היו ש ל מעשר שני מחללין על המעות בדמי תרומה חוץ‬
‫מדפי תרופה שבהן אם היו ש ל חדש פפתץ עד שיבוא הפסח ונותנן לכהן‪ :‬ס א ה‬
‫תרומה שנפלה למאה שביעית הרי אלו יעלו פחות פכן ירקבו‪ * :‬ס א ה תרומה טמאה‬
‫שנפלו למאה סאה תרומה טהורה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אפרו בית הלל‬
‫טהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים טה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו‬
‫‪ 10‬להם בית שמאי לא אם אמרת בטהורה שהיא עולה מתוך החולץ להאכיל לזרים‬
‫תאמרו בטמאה שהיא אין עולה מתוך החולין להאכיל לכהנים אמרו להם בית הילל הרי‬
‫טמאה שנפלו לתוך החולין תוכיח שאין עולה מתוך החולין להאכיל לזרים והרי היא‬
‫עולה אמרו להם בית שמאי לא אם אמרתם בחולין שהיתירו היתר טרובה תאטרו בתרומה‬
‫שהיתירו היתר סועט אמרו להם בית הילל וכי במה החמירה תורה באוכלי תרומה‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪ 15‬לזרים או באוכלי תרומה לכהנים באוכלי תרומה לזרים טהור שאכל א ת הטהור וטהור‬
‫א ת הטמא וטמא א ת הטהור וטמא א ת הטמא כולם במיתה ובאוכלי תרומה לכהניס‬
‫טהור שאבל א ת הטהור כמצותיו טהור א ת הטמא בעשה וטמא א ת הטהור וטמא א ת‬
‫הטמא בלא תעשה והרי דברים קל וחומר ומה אס במקום שהחמירה תורה באוכלי תרומה‬
‫לזרים הרי היא ע^לה מתוך החולין להאכיל לזרים מקום שהיקילה תורה באוכלי תרומה‬
‫‪20‬לכהנ*ם אינו דין שתעלה מתוך התרומה להאכיל לכהנים לאחר שהודו ר׳ אליעזר אומר‬
‫תרום ותרקוב וחכמים אומי אבדה במיעוטה‪ * :‬ס א ה תרומה ש נ פ ל ה למאה ולא הספיק‬
‫להנביהה עד שנפלה אהדת הרי זו אסורה ור׳ שמעון מתיר אמר ר׳ אלעזר בר׳ ששעון כמה‬
‫דברים אמורים בזמן ש ל א ידע בה ואחר כך נפלה א כ ל אם ידע כה ואחר כך נפלה אחרת‬
‫הרי זו מותרת שככר היה בה להעלות‪' :‬הקמחין והסלתות מעלין זה א ת זה דברי ר׳‬
‫ז‬

‫‪ 25‬נחמיה וחכי או׳ אין מעליץזה א ת ז ה ‪ :‬לנין ש נ פ ל לתוך תשעים ותשעה ל נ י נ ץ ש ל יין‬
‫ואחר כך נ פ ל לונ ש ק מעלין זה א ת זה דברי ר׳ נחמיה וחב׳ או׳ אץ מעלץ זה א ת זה‪:‬‬
‫סאה עורלה שנפלה לםאתיס ידע בה ואהרכך נפלה אחרת הרי זו מותרת עד שירבה‬
‫איסור על ה מ ו ת ר ‪ :‬ס א ה ערלה שנפלה למאתייפ ידע בה ואחר כך נפלה אחרת הרי זו מותרת‬
‫לפחות מכן הרי זו אסורה‪ :‬״ םאך‪ .‬תרופה שנפלה לפחות פפאה הגביה ואחר כך נפלו חולין‬
‫‪ 0‬כל שהן הרי זו מותרת סאה תרופה שנפלה למאה אין מוציאין א ת רזונין שבה פחות מכן‬
‫מוציאץ זונץ שבה ל ו נ יין צלול שנפלו לתוך מאה לונץ עכורין אין מועיאין שמריפ שכהן‬
‫פחות מכן פוציאין שפריפ שבהפ לוג יין עכור ש נ פ ל לתוך מאה לונץ צלולין אץ פוציאין‬
‫‪9‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 8‬ע׳ י מ י נ נ׳ <ה׳ אי( | ‪ 9‬ע־‬
‫וע־‬

‫•במוח ע׳‪| 7-‬‬

‫י שס ג׳ )‪ 00‬ד י ( ‪ ,‬סוכה נ י נ א׳ )נ׳ יו׳( |‬

‫‪ 20‬ע׳ במרוח נ י נ | ‪ 21‬א‬

‫‪1‬‬

‫‪ 15‬י ביכורים סיד ‪) '7‬ב׳ אי(‬

‫| ‪ 29‬י מ י נ ‪) '7‬הי נוי( ‪j‬‬

‫מיג‬

‫‪= c‬‬

‫־ ‪ P‬ב ד | ‪ 1‬א ם < | ‪ 1‬ה ירית ב ך |‬
‫‪I‬‬
‫‪ 1‬בחללי ב מחלליז ד‬
‫‪ 8‬הלל > ל ב י ת יסמא' ב ך | ‪ 1 0‬ל ה א ב ל ב ד י ‪ 11‬ל י א כ ל ב ך | ‪ 12‬ל ה א כ ל ‪13‬‬
‫טב!א‬
‫‪1 6‬‬
‫| <‪ lf‬ו ס מ א‬
‫> ״ ״בל‬
‫| ‪ 15‬ו ט ה ו ר > ש ל‬
‫י לא‬
‫‪I‬‬
‫> ש א ב ל ב ף | ‪ 17‬וטמא > ש א ב ל ב ך | ‪ 17‬ו ט מ א > ש א ב ל ב ‪1‬‬
‫לי• כ ד | ‪ 25‬מן ז ה‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫אחר שהורו‬
‫ב ד ! ‪ 19‬חודה[ ה ר י מ ה א‪I(2‬‬
‫א ש י ר ה‬
‫ז‬
‫‪2 7‬‬
‫‪I‬‬
‫‪28‬‬
‫> ל ״ * ‪ 1‬היי‬
‫ל ו ג מ י ם | ‪ 27‬ל ם א ח י ה א‬
‫ע ד ‪ 29‬א ס ו ר ה < ב ך ו נ כ ת ב בגליון מן סושר ע צ מ ו בא | ‪ 9‬״ ל מ א ה ב ך‬
‫| ‪ 32‬מן‬
‫*ל‪ 2‬נשלו > לתוכן |» ‪ 30‬א ת < ן ‪ 30‬זוגי} | ‪ 31‬זוגין (‪ 31‬צ ו ל ל‬

‫בד‬

‫בל!‬

‫א ב‬

‫י‬

‫‪6‬‬

‫בל‬

‫‪8‬‬

‫‪I‬‬

‫מ‬

‫י‬

‫ת‬

‫י‬

‫ת‬

‫‪, 0‬‬

‫‪,‬‬

‫ס כ‬

‫י‬

‫ה‬

‫‪1‬‬

‫בד‬

‫ב‬

‫‪ 3‬לתרומת מעש־ ב ך |‬
‫ל א < | ‪ 14‬ש ה ח י ר ת‬
‫‪j‬‬
‫| ‪ 17‬שתור‬
‫> שאבל‬
‫להאכל‬
‫‪I‬‬
‫ב ד ‪19‬‬
‫ע ד ‪ 26‬זה < ב | ‪ 25‬לגין[‬
‫| ‪ 23‬מן ה א ה‬
‫א=יי‬
‫< ל ד ‪I‬‬
‫[ ‪ 29‬ה ג ב י ה‬
‫שתוה ע ד שניי? <‬

‫בך‬

‫ב ד‬

‫בל‪I‬‬

‫*‪3‬‬

‫תרומות ו ]‪ [n-18‬ז ]‪[1-3‬‬

‫‪36‬‬

‫שפרים שבו‪ :‬״ שאור שבללו בשאור אחר וחיםץ בו את העיסה אם אין בשאור בנותן ‪1‬‬
‫טעם מותר חיטים בשעורים יבור טחנן כנותן מעם נריסץ בעדשיפ יבור בישלן בנותן‬
‫טעם ר׳ יוסי אומר נרים של סול וגרים של טפיח הרי אילו מין אחד שתי קופות אחת‬
‫של תרומה ואחת של חולץ וגסלה סאה של תרומה לתוך אחת טחן ואץ ידוע לאיזה‬
‫שתי קופות בשתי מגורות שתי מגורות בשתי עליות‪5‬‬
‫מהן נפלה שתיהן מותרות‪:‬‬
‫שתי מנורות בעלייה אחת הרי אילו יעלו ר׳ יהודה אומר לא יעלו ד׳ שמעון אוי אפילו הן‬
‫בשתי עיירות טעלין זה את זה בזו מאה ובזו אין מאה הריני אומר לתוך מאה נפלה‬
‫אחת מדומעת ואחת שאינו מדמעת הריני אומר לתוך מדומעת נפלה‪ :‬שתי קופות‬
‫בזו ארבעים סאה ובזו ארבעים סאה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן וידוע באיזה מהן‬
‫נפלה ואחר כך נפלה שנייה ואץ ידוע לאיזה מהן נפלה הריני יכול לתלות ולומר ‪10‬‬
‫למקופ שנפלה ראשונה שם נפלה שנייה נפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואץ‬
‫ידוע לאיזה מהן נפלה ואחר כך נפלה שנייה וידוע לאיזה מהן נפלה אינו יכול לתלות‬
‫ולומד במקום שנפלה שניה שפ נפלה ראשונה‪ :‬ה י ו לפניו שתי קופות אחת של שעורים‬
‫ואחת של חיטים לפניהן שני סאץ אהת של חיטים ואחת של שעורין ונפלה אחת מהן‬
‫ואינו ידוע לאיזו מהן נפלה שתיהן מותרות‪ :‬שתי קופות אחת של תרומה טמאה ‪15‬‬
‫ואחת של תרומה טהורה נפלה סאה תרימה לתוך אחת מהן ואץ ידוע לאיזה‬
‫נמלה הריני אומד לתוך תרומה טמאה נפלה ותרומה טהורה לא תתאכל בטהרה עד‬
‫שתתחשב שאין בכל עיסה ועימר‪ .‬כביצה‪ :‬י שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת‬
‫של חולין טהורין נסלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הריני‬
‫אומר לתוך תרומה טטאה נפלה וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד שיתחשבו שאץ ‪20‬‬
‫בכל עיסה ועיסה כביצה‪ :‬ה י ו לפניו שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של‬
‫חולץ טהורין ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מה{ ואץ ידוע אם פזו לתוך זו ואם פזו‬
‫לתוך זו הריני אומר תרומה לתוך תרומה חולין לתוך חולין היה טבל ומעשר ראשון‬
‫ומעשר שיני הרי זה אסור שלא היתירו ספק מדומע אלא כדבר שיש לו מתירין‪:‬‬
‫י" הפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני ואץ ידוע איזו הוא הרי זה מודד את ‪25‬‬
‫התרומה ואת הראשון ואת השני‪:‬‬
‫ן׳ רבי שמעק אומר הסך ש ק של תרומה שוננ משלסאתהקק ואינו משלם ן‬
‫את החומש האוכל תרומה נקודה והשותה יין מנולה משלם קרן וחומש נזיר ששתה‬
‫יץ של תרומה שוננ משלם קק וחומש האוכל תרומה ביום הכסורים משלם קרן וחומש‬
‫הסך יין וחומץ משלם את הקרן ואינו משלם את החומש‪ :‬י האוכל תרומה טמאה ‪30‬‬
‫משלפ דמי עציפ לכהן אבא שאול אופר כל דבר שיש בו שוה פרוטה חייב כתשלומ־ן‬
‫אמרו לו לא אפרו שוה פרומה אלא בהקדש בלבד‪ :‬א ח ד האוכל ואחד השותה‬
‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪8‬‬

‫ן‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪» 1‬׳ מ פרלס שי׳ב | ‪ 5‬ימ׳ינ א׳ )ד• ••ב( | ‪ 8‬שם | ‪ 18‬י מ י נ ד׳ מיה א׳ )ז׳ וי( | ‪ 18‬שם א מיג י ‪ 21‬עי'‬
‫» מיד א )ו אי(‪ .‬שנס ״ ב א׳ )ע׳ די( יומא מיד ‪7‬׳ )ס׳ א י ( ; ע׳ נ כסובוש ל׳ | ‪ 82‬ע » שבס א׳ ב ׳ ) א ׳ א ׳ ( ; ע׳‬
‫גכלייזזח ״ ב ‪| :‬‬
‫א ח ד > וכן היה ר׳ יוסי א ו מ י ף וכן‬
‫‪j‬‬
‫‪ 1‬שיבלל ל ו | ‪ 1‬והחמיץ ב ך | ‪ 3‬ט ו פ ח ב טושיח ך ‪3 -‬‬
‫וכזי אי! ב ך |‬
‫י כ ל ‪I 9‬‬
‫י י < ‪O‬‬
‫‪I‬‬
‫ה י ה ב ן ‪ 4‬א ח ת ש ל חולין ו א ח ת ש ל הדומי׳ ב ד‬
‫א ח ח ש ל ח ט י ם ו א ח ת ש ל שעורים | ‪ 14‬מן לשניהם ע ד שעווין <‬
‫‪j‬‬
‫‪ 12‬ואין ידוע ; ‪ 13‬ל מ ק ו ם ב ך ‪13/14‬‬
‫ב ך | ‪ '14/15‬מהן ןאיני ידוע לאיזו מ ה ן נ פ ל ה [ מהן ו א ב ד ה אי מ ה ן ] ו א ב ד ה א׳ מ ה ן < ב[ ואין ידוע איזו‬
‫נ פ ל ה ואיזו אבריי ב ך | ‪ 17‬ל ת ו ך ט מ א ה | ‪ 17‬ח א כ ל | ‪ 21‬כביצה > א ח ת של ת ר ו מ ה מ ה ו ר ה ו א ח ח של‬
‫חולין טחורין נ פ ל ה שאה ח ת מ ה לחוף א׳ מהן ואין ידוע לאיזו מ ה ן נשלה שתיתן סותרות א ם יש בהן ל ע ל ו ת‬
‫זו כזו מ ע ל ו ת זו א ח זו ו ל א יאכל ב ט ה ר ה ע ד ש י ת ח ש ב ו שאין ב כ ל ע י ס ה ו ע י ס ה כ ב י צ ה ב ד | ‪ 22‬טהורין‬
‫א ת ה ר א ש ו נ ה ו א ת ה ש נ י י ה | ‪ ] 28‬ה א ג נ ל שתי פעמים ט | ‪ 30‬הסך‬
‫< ב ך א | ‪ 24‬ל י י ב < ך‪I*8‬‬
‫‪7‬‬

‫ג‬

‫<בדו‬

‫ז‬

‫א‬

‫ת‬

‫ן‬

‫‪37‬‬

‫תרומות ז ]‪[4-12‬‬

‫‪ 1‬ואחד הסך אכל וחזר ואכל וחזר ואכל אם יש מתחלה אכילה ראשונה עד סוף אכילה‬
‫אחרונה כדי אכילת פרס טצטרפץ ואם לאו אין פצטרפין שתה וחזר ושתה וחזר ושתה‬
‫אפ יש טתחילת שתייה ראשונה ועד פוף שתייה אחרונה כדי אכילת פרפ מצטרסין‬
‫ואפ לאו אין טצטרפין כשם שאכילה בכזית כך שתיה ככזית אכילה ושתייה אין מצטרפץ ‪:‬‬
‫‪ 5‬האוכל כזית אפילו טחמשת הטיניןהרי אלו טצטרפין אכל כחצי זית ונודע לו וחזר‬
‫ואכל כחצי זית טפין אחד הדי אלו אין טצטרפץ כשפ שאין נותנין תרופה אלא‬
‫לכהן חבר כך אין טשלטץ קרן וחוטש אלא לכהן ח ב ר ‪ :‬האוכל תרופת עפ הארץ‬
‫משלם קק וחומש לכהן חבר וחבר נוטל דטיס וטיפים את עפ הארץ‪ :‬תרופת חבר‬
‫ותרוסת עם הארץ שנתערבו כופץ את עם הארץ לטכור חלקו‪ :‬האוכל תרומה טמאה‬
‫‪ 10‬משלם דמי חולץ מהורין שילם מן הטמאים מהו סומכוס אופר בשוננ תשלומיו תשלוםץ‬
‫במזיד אין תשלומיו תשל ומין וחכמים אומרים בין בשוננ כץ במזיד תשלומיו תשלומץ‬
‫יחזור וישלם טן הטהודץ ישראל שנתנו לו תרופה מבית אבי אמו ואכלה וכן בעל‬
‫חוב בחובו וכן האשד‪ .‬בכתובתה משלם קק וחומש לכהן חבר וחבר אינו נותן אותן‬
‫דמים‪ :‬״ הנונב תרוטת הקדש ולא אכלה משלם את הקרן ואץ משלם את החומש‬
‫‪ 15‬וכסל אץ בהם שנ׳ י ש ל ם ש נ י ם ל ר ע ה ו ולא להקדש אכלה משלם שני חומשין‬
‫קרן וחוטש טן החולין והן נעשץ קודש כתרומה קרן נותן לגזבר וחומש לבעלים‬
‫קרן זה מועלין חומש זה אין טועלין חומש שני תרומה ודמאי תרומה נותן לנזכר‬
‫ד׳ מאיר טחייב בקופה שנית בחלה ר׳ יופי פוטר וחכטיפ אומריפ מדומעה סטור‬
‫מן החלה פפק מדומע נאכל משום דמעה וחייב בחלה ‪* :‬ר׳ אליעזר אומר משלמין ממין‬
‫‪ 20‬על שאינו פינו ובלבד שישלפ פן היפה על הרע הא כיצד אכל שעוריפ פשלפ חטים‬
‫נרונרות משלפ לו תפריפ תבוא לו ברכה ר עקיבה אופר אינו פשלפיט אלא מפץ על מינו‬
‫ד׳ אליעזר אומר כשפ שמשלמץ מן החדש על הישן כך משלמין ממין על שאיגו‬
‫מ י נ ו ‪ :‬האוכל את הטבל טשלפ ק הלקט ו ק השיכחה ומן הפאה ומן התבואה שלא‬
‫הביאה שליש וחכמים אומרים אץ משלמץ מהן לפי שאין משלמץ מדבר שלא בא‬
‫‪26‬לעונת המעשרות‪ ,‬אמר ר׳ נתן מודה היה ר׳ אליעזר ימתין עד שתצא שבת יוצא‬
‫לחצר וינמור‪ :‬״ דבי יהושע אומר דם שעל הככר נורד את מקומו ואוכל את השאר‬
‫נמצא בין שניו אוכל ואינו חושש האוכל את הדירה ואת הנמלה ואת הכנה‬
‫שבתבואה חייב את הזיז שבעדשים ואת היתישין שבכליסים ואת התולעין שבנדונרות‬
‫ושכתמרים פטור פרשו וחזרו חייב האוכל את התולעים שבעיקרי אילנות ואת הקפה שבירק‬
‫‪ 30‬חייב יבחושין שביין ושבחומץ הרי אלו מותרץ סיננן הרי אילו אסורץ ר׳ יהודה אומר המסנן‬
‫את היין ואת החומץ והמברך על החמה הרי זו דרך אחרת‪ :‬י הציר ו ה ח ו מ ץ והמורייס וחשק‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫ז‬

‫‪10‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 5‬י שבס י ג ד ׳ ) ״ ב ר ( ; < ס ם‬
‫‪ 15‬שמוה נ י ב ש׳ | ‪* 19‬‬
‫‪» j‬ולין'‬

‫‪ p‬׳ ‪3 0‬‬

‫| ‪t :‬‬

‫״ז‪ 6 1‬י מיד *׳ )י׳ י*׳(‬
‫‪ ) *00‬י יי( |‬

‫‪9‬‬

‫‪I‬‬

‫י»׳ נ׳ )א׳ א׳( מיד ג׳)ו׳ ד׳‪11‬‬

‫נ • מ מ ס צ׳ | ‪14‬‬

‫‪ 25‬י מ י ס ג׳ )מי ד י ( ; ‪ j‬בילה ל״ד | ‪ * 26‬מיס ב׳ <ש׳ ני( | ‪; 90 28‬‬

‫למיל בלבוס ס ׳ ‪| p‬‬
‫‪4‬‬

‫י ט ם י י ס‬

‫ב ט‬

‫>‬

‫שבתמרים‬

‫ב ד‬

‫‪30‬‬

‫ב‬

‫‪5‬‬

‫א‬

‫כל ב ד ן‬
‫‪I‬‬
‫ד( אי• ב‬
‫בד‪1‬‬
‫‪ 2‬יחזד ו ש ת ת < | ‪ 3‬כ ד י א כ י ל ת פרה[ כ י י » י י ח י ב י ע ׳ "‬
‫ט מ א ה { ט ה ו ר ח ב ד ( ‪ 10‬ס ן החולין‬
‫‪I 9‬‬
‫ב ‪ 8 1‬ומפייה ב ד‬
‫‪ 8‬ל ט ל תרומת עס ה א י ץ י ם י ‪°‬‬
‫‪ 13/14‬ו ח ב ר ניתן לחש דמים ךי וחבר ע ו ג ה איתן‬
‫ד |‬
‫הטהורין ן ‪ 12/13‬ל ב ע ל ח ו ב ב ב ע ל ה ב י ת ש ג‬
‫ד מ י ם ב ן ‪ 15‬ש ל ה ק ד ש א | ‪ 15‬ש נ י ק ר נ י ם ו ח ו מ ש | ‪ 16‬ב ח ר ו ס ח | ל ‪ 1‬ג ק י ! ב ד | ‪ 17‬זח < | ‪ 17‬ב ח ו מ ש ‪I‬‬
‫‪ 17‬ו ד מ א י ה ד ו מ ה < | ‪ 17‬ל ג ז ב ר > ו ח ו מ ש ל ב ע ל י ! ב ד | ‪ 20‬א כ ל ח ט י ם ומשלם שעורים | ‪ 21‬מ ש ל ם ת מ ר י ם‬
‫ב ד | ‪ 24‬שליש > דברי ד׳ אליעזר | ‪ 24‬ו ח כ מ י ם אומדים[ ר׳ ע ק י ב ה א ו מ ר | ‪ 24‬מ ח ן ל י י גלמי < •‬
‫שאין משלמין < ד | ‪ 25‬שיביא ב ש ת ב ו א ד ן ‪ 27‬אוכל! מ ש פ ש ף | ‪ 27‬א ת ה ד י ר ח < | ‪ 28‬ההולעין‬
‫מוחרין סיננן ח י י א ל י < |‬
‫‪I‬‬
‫‪30‬‬
‫חיי * ל י < ב‬
‫‪I‬‬
‫‪3°‬‬
‫מותרין > א ם ב‬
‫‪I‬‬

‫‪ 30‬המפגן ב מסנן ך |‬

‫תרומות‪[ t[13-18‬‬

‫‪38‬‬

‫והדבש מותרין משום גילוי ור׳ שמעון אוסר אמר ר׳ שמעון אני ראיתי נחש שעתה ציר ‪1‬‬
‫בצידן אמרו לו אין מביאץ ראיה ק השוטים‪ :‬משמרת אסורה משום נלד רבי נחמיה‬
‫אופר אפ היתד‪ ,‬תחתונה מכופר• אף על פי שהעליונה מגולה הרי זו מותרת מפני שארם‬
‫של גןזש דומה לספוג ועומד במקומו עיסה שלשה במים מגולין אפי׳ היא של תרומה‬
‫תישרף ואין צריך לומר של חולין ר׳ נחטיא אומר אפאה הרי זו מותרת מפני שארס של ‪5‬‬
‫נחש כלה באור מי כבוש ק ומי שלקין מי תורמוסין אין בהן משוס גלוי מיס ששרה‬
‫בהן כבשין שלקין ותורמופץ אם יש כהן כנותן טעם מותרין ואס לאו אסורין מים‬
‫שהדיח בהן חובשין ודרמםקנין לחולה אסורין משום גלוי מים שנתנלו וחיממן אסורין‬
‫משום נלוי מים המין כל זמן שעולה הבל אין בהן משום נלוי‪ :‬מים מגולין לא‬
‫ישפכם ברשות הרבים לא יגבל בהן את הטיט לא ישקה מהן נוי ובהמת אחרים ‪10‬‬
‫אבל משקה הוא לבהמת עצמו לא ירביץ בהן את‪ .‬הבית ולא ירחוץ מהם פניו וידיו‬
‫ורגליו' אחרים אומרים לא אמרו אלא בזמן שיש בו פירטא וכמה הוא בקרקעות‬
‫סאה אחרים אומרים סאתים בין םםינםקן בץ מפוזרין ר׳ נחמיא אומד כדי שתהא חבית‬
‫של שיחין ונתמלאת מהן מעץ כל זמן שמושך בו אין בו משום נילוי אסר ר׳ ישמעאל‬
‫בנו של ר׳ יוחנן כן ברוקה מעשה שהלך ר׳ יוחנן בן ברוקה אצל ר׳ יוהנןבןנורי לבית ‪15‬‬
‫שערים ומצא גבי שאץ בו ארבעים שלשת לונץ ושחה ושתה הימנו‪ ,‬היין בין בכלים בין‬
‫בקרקע הרי זה אסור‪.‬׳ '" 'מעשה^נמצא נחש מת בתוך בור של יין ובאו ושאלו את ר׳ יהודה‬
‫והתיר להן את‪ .‬הבוריץתוסס כל זק תוסס אין בו משום גילוי וכמה תוסס שלשה ימים ‪:‬‬
‫־'" לגין שהניחן בשידה בתיבה ובפלפגר הרי זה אסור ברקן והניחן הרי זה מותר לגין‬
‫ביתיקי הרי ־זה אסור ברק והניח הרי זה מותר נתנו בבור אשי׳ עמוק מאה אמה הרי זה ‪20‬‬
‫אסור נתנו במנדל אפי׳ נכוה מאה אמה הרי זה אסור נתנו בטרקלין אפי־ מפרה מסוייד‬
‫הרי זה אסור מכסץ ולא פוקקין אם היה פקק חוצץ הרי זה מותר כמה יהא בנקב כדי שתיכנס‬
‫בו אצבע קטנה שלקטן ניקורי תבשיל וקלח של כרוב וכל דבר שיש בו לחה אסור ר׳‬
‫שמעון בן מנסיא אומר זורק את הניקור ואוכל את השאר פטרייות אסורות מפני סכנת‬
‫נפשות נקרבתאינה ונעשית נרונרת בתמרה ונעשית יבישה הרי אילו מותרץ‪ :‬ר א ה ציפור ‪25‬‬
‫שנקר בתאינה ועכבר שנקר באבטיח הרי אילו אסורץ שאני אומר שמא נקורין היו אבטיח‬
‫שניקר ואכלו הימנו עשרה בני אדם השאר הרי זה אסור וכן חבית שנתנלתה ושתו‬
‫הימנה עשרה בני אדם השאר הרי זה אסור‪" :‬י אין מערכין תרומות תלויות זו בזו אכל‬
‫מערכין תרומה׳ שנטמאת כולד הטומאה ותרומה שנטמאת באב הטומאה ואף על פי‬
‫שמוסיפין לה טומאה אמדו לו על תרומה׳ תלויה שהיא טהורה הרי זה טהור אם אמר ‪30‬‬
‫הריני מניחה עד שאשאל עליה הרי זו טטיאה נולד לכיכר פפק טומאה ובידו ספק טומאה‬
‫‪,a‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫ינ‬

‫י‬

‫‪ I‬ע׳ י מיה נ׳ )?‪ 1‬די(‪ ,‬מיז מיא א׳ )ג׳‬
‫‪28‬‬

‫‪ ;('3‬ג מיז ל׳ | ‪ 2‬שם ש ס | ‪ 6‬שם | ‪ 9‬שם | ‪ 14‬שם‬

‫ע ״ לקמן פ ס י ד ס א ׳ ; י מיו א׳ )ס• נוי(! פסס״ס כ י ס )אי מ׳ ; ג שששים ״ ז‬

‫|‬

‫ואין | ‪ 3‬ת ח ת י ה א ‪j‬‬
‫‪ 1‬ראיתיו ש ש ת ה נ ה ש | ‪ 2‬אמרו > נ ח ש ע ו ט ה ה י ה | ‪ 2‬לו < ב ך ‪I 2‬‬
‫עיבטי! ב ד | ‪ 8‬דרמשקניות ‪ 3‬ף | ‪ 8‬אין בהן משום ג ל ו י ( ‪ 9‬שמעלי! ב ד ‪I‬‬
‫‪ 6‬שלקות ‪ 3‬ד ‪I 8‬‬
‫‪ 1 °‬י ל ב ה מ ת ב ף | ‪ 11‬ב ה מ ת ב ך | ‪ 11‬ע צ מ ו > מ י ס מנולין | ‪ 11‬ירביץ ב ד | ‪ 11‬בה! ל > ב ן‬
‫שיעי! ב ש ! ד ! ‪ 14‬מ ח ב י א ב ף | ‪ 14‬מ ה ן < ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 12‬ב ק ר ק ע ו ח > ארבעים כ ד‬
‫‪ 12‬הוא[ הן‬
‫‪ 16‬א ר ב ע י ס < ב י ך | ‪ 16‬ושחיי < א ‪ I‬י•! יי! ך היה ב | ‪ 17‬הדי זיז < ב ד | ‪ 17‬בבור‬
‫‪ 15‬ברי יוהנן‬
‫ה ו כ ה ב ד | ‪ 19‬ו ב פ ל ט ג ר < ך ו ב א ל פ ס נ ה ב ‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪18‬‬
‫ד | ‪ 17‬ר׳ י ה ו ד ה > בן כ ב א ב ד‬
‫חוצץ[ ח ץ ב ה‬
‫‪j‬‬
‫‪22‬‬
‫בדקו ! ‪ 21‬מפויית ב מצויר ך | ‪ 21‬אפי מ ס י י י ב‬
‫‪I‬‬
‫‪20‬‬
‫ב ד | י ‪ 2‬בחיקן‬
‫> ב ח מ ר ה ו ג ע ש ה גרוגרת ב | ‪ 25‬הרי אלו[ שתיהן |‬
‫< ך | ‪ 22‬ש י ח כ נ ם | ‪ 24‬זורק | ‪ 25‬ג ר ו ג ר ח‬
‫ב‬
‫‪ 26‬היו < ב | ‪ 27‬א י ! ב | ‪] 27‬מן וכן עד ‪ 28‬אסור נ כ ת ו ב שני פ ע מ י ם ב[ | ‪ 28‬תרומות < ב > ט ה ו ר ו ח‬
‫ך | ‪ 30‬ט ו מ א ה על ט ו מ א ת ה כ ף ן ‪ 30‬א ם א מ י ב ף | ‪ 30‬ע ל < | ‪ 30‬ס ח י ר ה היא ב ך ‪ 311‬ב ת ו ך ידו |‬
‫א‬

‫‪4‬‬

‫ב‬
‫‪ 19‬ביק?‬

‫‪17‬‬

‫‪j‬‬

‫שס ן‬

‫י צ י‬

‫‪1‬‬

‫ש‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫תרומות ז‬

‫‪[J19-20‬‬

‫ח‬

‫]‪1-10‬‬

‫[‬

‫‪3‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ 1‬על נכי השלחן נוטלה ומניחה במקום המוצנע‪:‬׳" חבית שנשברה בנת העליונה ובתחתונה‬
‫סיעה של בני אדם שאמרו‬
‫‪ .‬טמאה הכל סורים שתוריד ותדמע ואל יטטאנה בידיו‪:‬‬
‫להם נוים תנו לנו אחד סכם ונהרוג אותו ואם לאו הרי אנו נהרוג את כלס יהרגו כולם‬
‫ולא ימסרו נפש אחת מישראל ואם ייחדוהו להם כנון שייחדוהו לשבע כן בכרי יתנוהו‬
‫‪ 5‬להם ואל יהרגו כולם אמר ר׳ יהודה במה דברים אמו׳ ממן שהוא מבפנים והן מבחוץ‬
‫אבל הוא והפ פבפניס הואיל והוא נהרג והן נהרנין יתנוהו להם ואל יהרנו כולן‬
‫כגק שהוא אומד ו ת ב ו א האשד‪ .‬א ל כל ה ע ם ב ח כ מ ת ה אפרה להט הואיל והוא‬
‫נהרג והם נהדנין תנוהו להם ואל תיהרגו כלבם ר׳ שמעון אומר כך אמרה להם כל‬
‫המורד במלכות בית דוד חייב מיתה‪:‬‬
‫ךן• י הזורע פשתן של תרומה עד שלא הביאה שליש יופך ומשהביאה שליש יקיים‬
‫‪10‬‬
‫ח דברי ד׳ מאיר ר׳ יהודה אומד‪ .‬בשוגג עד שלא הביא שליש יופך משהביא שליש יקיים‬
‫מזיד זה וזה יופך‪ :‬הזורע תוססת תרומה וסאה עולה מתוך מאה גדוליהן חולץ‬
‫וגידולי הקדש אין חייבין עליהן קרן וחומש אין משלמין מהן קרן ממקום אחר וחייבין בחלה‬
‫הידיפ והטבול יופ אין סוסלץ בהן ׳בהדך שפומלץ בחולין‪ ' :‬ד‪,‬דש כיצד הוא עושה מביא‬
‫‪ 15‬קופתו ותולה בצוארי בהמה ונותנין לתוכה מאותו המין ר׳ שמעץ אומר נותן לתוכה‬
‫כרשינין והן יפות להן מהכל‪ *:‬מאה לנין של תרומה ואחת של חולין כולן מותרין בדבר‬
‫שזרעו כלה אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאץ הקרקע עולה באחד ומאה• תלש‬
‫ועלה ובלבד שלא יתכוןלתלוש ר׳ יהודה אומר אף יתכון ויתלוש ויעלה באחד ומאה‪:‬‬
‫ליטרא טעשר ראשון שניטעה והרי בה כעשר ליטרין חייבת בתרומה ובמעשר ראשון‬
‫‪ 20‬ובמעשר שיני ובמעשר ראשון שבה עושה אותה תרומה ומעשר על מעשר ראשון שניטע‪:‬‬
‫ליטרא של מעשר שני שנטעה והרי בה כעשר ליטרין חייבת כתרומה ובמעשר ראשון‬
‫ובמעשר שיני שבה וחוזר ופודה את מעשר שיני שנטע‪' :‬המנכש עם חנוני בחנות אף‬
‫על פי שפירותיו טבל לא יאכל מהם עראי ר׳ שמעון בן אלעזר אופר פוצאי שביעית‬
‫עפ ישראל פותר‪" :‬הפריש חבילי תלתן של טעשר הרי זה פודה את הזרע ואת העץ‬
‫‪ 25‬ר׳ נתן בר׳ יופף אופר שיתלי בצלים עד שלש שנים אסורין טכן ואילך פותרץ ‪ :‬י תילתן‬
‫שנפלה לתוך הבור של מיס ר׳ מאיר אופר ור׳ יהודה מתיר אמר ר׳ שמעון בפה דברים אפורים‬
‫בזק ששקעה אבל לא שקעה הרי זו פותר תפוח שריסקו ונתנו לתוך העיפה וחימצה‬
‫ר׳ יוסי אומר אין חימוצו חיפוץ אחד נותן טע‪ 0‬לשבח ואחד נותן טעם לסנסהדיזה‬
‫אסור דברי ד׳ פאירזחכ׳ או׳ לשבח אסור לפנס מותר כנון החומץ שנתן לנדיסץ‪ :‬נריסין‬
‫‪ 30‬שנפלו לתוך בור של מים וגריסץ שגתן על גביהן יין ונרונרות שנתן על נביהן שמן‬
‫‪30‬‬

‫‪2‬‬

‫‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪,0‬‬

‫‪ 1‬שם | ‪ * 2‬שם ) ס ׳ •י( ]‪ 10‬י מ׳׳ו נ׳ )ט׳ א ׳ ( [ ‪»» 13‬״ד פ׳ )ו׳ א ׳ ( ׳ | ‪ 14‬י )נו׳ נ ׳ ( ; ‪ j‬ב׳׳מ צ'‬
‫)ט׳ ה׳( | ‪ 18‬מ׳ ש מ׳ ם׳ |‬

‫‪ 19‬י שם )ט׳ א י ( ;‬

‫‪ 25‬ש‪ 27 | 0‬י מיז א׳ ) ״ ג י ( ; ג מנסים נ״ד |‬

‫וגי׳‬

‫ג נדרים ג י ס ‪:‬‬

‫| ‪22‬‬

‫‪16‬‬

‫‪J‬‬

‫שם‬

‫ג שם | ‪ 24‬ע׳ י מיז ב׳ )׳׳ הי( ‪j‬‬

‫‪ 28‬י מרלם ס י ב א׳ ) נ ׳ ס׳(‪ j ,‬עיז ס י ח‬

‫‪J‬‬

‫‪30‬‬

‫עיי י שם |‬

‫‪ 1/2‬ה ת ח ת ו נ ה ו ה ע ל י ו נ ה מפארי ב ל | ‪ 2‬ש ה ד י ב ף ! ‪ 2‬י ד מ ע נ ה ב ך | ‪ 3‬ו נ ה ר ג ה ו | ‪ 3‬הורגין‬
‫‪ 2‬ף | ‪ 4‬ואל | ‪ 4‬ימסרו > ל ה ם ב ך• | ‪ 4‬שיתל־ו ב ל ‪ 5 ,‬ו ל א יהרגו | ‪ 5‬כ ל ם < [ ‪ 7‬ב ח כ מ ת ה >‬
‫מ ש ה ב י א ב ־ך ‪ 111‬מן דברי ע ד יקיים‬
‫‪I‬‬
‫ב ך | ‪ 8‬ו ה ס [ ו א ח ס ב ך | ‪ 10‬הביא ב ל | ‪ 10‬יופי ב ‪10‬‬
‫א | ‪ 12‬ש ל תרוטרי ב ד | ‪ 13‬אין חייבין[ חייבין ן ‪ 13‬אין משלמין מ ה ן ק ק < | ‪ 13‬קרן >‬
‫<‬
‫וחומש ב ‪ 13 :‬ע ל מ ק ו ם ב ך | ‪ 13‬א ח ר > א ל א לסי חשבון ב ך | ‪ 14‬ה ד ש [ ח ד ש ! ‪ 14‬יע׳«ד׳ כ ך ‪i‬‬
‫ן ‪ 16‬ו א ח ד‬
‫ו יי! ל ן‬
‫‪ 15‬מ א י ח ו ד׳םיזז ייילין‬
‫ך | ‪ 15‬וניחן‬
‫»‪ 1‬בצואר‬
‫י׳‪ 1‬כ פ י פ ה‬
‫‪ 2‬ל | ‪ 19‬ש נ ט ע ה ב | ‪ 19‬ליטר׳! < ר | ‪ 20‬מ ן ובמעשר ראשון ע ד ‪ 22‬ש ב ה < ב | ‪ 20‬ומעשרוח ‪.:‬‬
‫‪ 22‬ש ב ה < | ‪ 22‬ושורה[ ו מ ו ד ד | ‪ 22‬ע ס ] א ח ‪ Q‬ה כ ו ח י ב ה ט י ו ת ' ב ך | ‪ 24‬א ח‬
‫‪ 21‬ש ל < | ‪ 21‬עני א‬
‫ה ע ץ ו א ת ה ז י ע ב ל | ‪ 25‬שחילי ן ‪ 25‬ס ב א ן | ‪ 25‬מ כ ן ו ה ל ו ב | ‪ 26‬בבור | ‪ 28‬הדי זה[ ז ה וזי׳ ב ל ‪I‬‬
‫‪ 29‬לגריסין יגדיסין | ‪ 30‬וגדיסין[ ת ס י י ם ב ל | ‪ 30‬ש « ן ( ש נ פ ל ן ) ‪ 3‬שנתן[ ש נ פ ל | ‪ 30‬יין זגרוגדת‬
‫שנתן ע ל גניי»‪1‬‬

‫ב‬

‫‪ 3‬ל|‬

‫< ב‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫בד‬

‫ג ע י‬

‫בל‬

‫תרומות ח" ]‪ [11-33‬ט ש‬

‫‪40‬‬
‫‪11‬‬

‫אפור ור׳ שמעץ מתיר ‪ :‬שאור של תרומה שנפל לעיסה והגביה ואחר כך נתחמץ מותר ‪1:‬‬
‫שאור של שביעית שנפל לעיפה ידע בו ואחד כך נתחמץ אפוד‪ :‬שאור של‬
‫תרופה ושל שביעית שנפל לתוך העיסה לא בזה כדי לחפץ ולא בזה כדי לחמץ‬
‫ונצטרפו וחימצי אסור לזריס ר׳ אלעזר בר׳ שמעץ מתיר לזדיפ היה בזה כדי לחמץ‬
‫ובזה כדי לחפץ אפור לכהניס ר׳ אלעזר מתיר לכהניפ‪ p :‬של תרומה שנפל על נבי ‪5‬‬
‫פירות ידיחפ והפמותרץ נפל על נבי יץ יקפהאותו והיץ מותר‪ ,‬נפל על נבי ציר יקטנו‬
‫כדי שיבטל טעפ שפן שבו‪ :‬״ כליס שסכן שמן טמא וחזר וסכן שמן טהור או שסק‬
‫שפן טהור וחזר וםכן שטן טמא ד׳ אליעזר אומר אחר הראשון אני בא וחכמים אומדים אחר‬
‫האחרון שהיה ר׳ אליעזר אוטו־ יהא אדם סך את כליו שמן טמא וחוזר וסכן שטן טהור כשהן‬
‫מוציאץ אין טוציאין אלא ק הראשק וחכמים אומדים יהא אדם סך את כליו ש ק טהור וחוזר ‪10‬‬
‫ופכן ש ק טמא כשהן סוציאץ אץ םוציאץ אלא ק האחרון כלים שסק ש ק טמא ונינכו‬
‫טשתטש בהן בטהרה חזרו דצאו פהןטשקץ טמאץ‪ :‬״ קדירה שבישל בה בשר לא‬
‫יבשל בה חלב חלב לא יבשל בה בשר •תרומה לא יבשל בה חולץ ואם בישל הרי זה‬
‫בנותן טעפ‪ :‬״ היו לפניו שתי קדימת אחת של חולץ ואחת של תרופה ולפניו מדוכה‬
‫אחת של תרומה ונתן לתוך אחת מהן ואץ ידוע לאיזה מהן נתן הריני אומר לתוך חולץ ‪15‬‬
‫נתן‪ ,‬היה לפניו שתי מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולץ ולפניו שתי קדרות‬
‫אחת של תרומה ואחת של חולץ נתן מאחת מהן ואץ ידוע מאמה פהן נתן הריני אומד מתוך‬
‫של חולץ נתן‪ :‬״' היו לפניו שתי קדרות אחת של חולץ ואחת של תחמה ולפניו שתי‬
‫מדוכות אחת של תרופה ואחת של חולין ונפל לתוך שתיהן ואינו ידוע אפ מזו לזו ואין‬
‫מזו לזו הריני אומר תרומה לתוך תרומה וחולין לתוך חולץ‪ :‬״' היה טבל ומעשר ראשוס ‪20‬‬
‫ומעשר שיני הרי זה אסור שלא התירו פםק דימוע אלא ברבר שיש לו מתירץ‪ :‬חתיכה‬
‫אסורה שנתערבה בחתיכות אפי׳ הן אלף כולן אסורות הרוטב בנותן טעס אס נמחית‬
‫הרי זה בנותן טעם‪ :‬חתיכה של חטאת שנתערבה בסאה חתיכות של חילץ וכן ממסה‬
‫של לחם הפנים שנתערבה במאה פרוסות של חולין הרי אלו יעלו ו׳ יחודה אופר לא‬
‫יעלו ג חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה במאה חתיכות של חולץ טהור‪ ,‬וק פדוםדי ‪25‬‬
‫של לחפ הפניפ טמא שנתערבה בק׳ פרוסות של חולץ טהודץ הרי‪.‬אלו יעלו‪ •.‬ר־ יהודה‬
‫אומר לא יעלו וק במנחות וכן ׳בלחמי תודה הטבל ויין נסך מץ במינו בכל שהן ושלא‬
‫במינו בנותן טעם ושאר כל האיסורין בץ במינו בץ שלא במינו בנותן מעם‪.‬‬
‫ט׳ ד ג טמא שכבשו עם דג טהור וכן גרב שמחזיק םאתים ויש בו משקל עשרה ט‬
‫דג טמא שאץ בו רביעית אמר ד ‪30‬‬
‫זוזים ביהודה שהן חמש סלעים בגליל‬
‫יומי בר׳ יהודה במה דברים אמורים בזק ששולה ומניח לפניו ומצא בו כשיעור הזה‬
‫‪18‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫מ‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 12‬נ זנמ*ס צ י ו ‪:‬‬

‫‪ * 2‬פ ס )נ׳ טי( | ‪ 7‬מ׳ ס פ י ל ה ב׳ ״ נ |‬

‫|‬

‫‪ 16‬עי' לעיל ס י ן ר ן ‪ 21‬נ » ל ץ צ ״ ו ‪, :‬‬

‫יג»וס פ ״ נ ; | ‪ * 27‬מיז מ י ס ב׳ )ס׳ ב י ( ; < ס ס מ י נ ‪ 29 | :‬י »״ז ב׳‬
‫‪ 1‬ל ת ו ך ה ע י ס ה ב ך | ‪ 2‬אסיד[ מ ו ת ר | ‪ 5‬כ ד י ל ח מ ץ‬

‫כ ד‬

‫ב‬

‫>‬

‫ב‬

‫)״ ד( |‬

‫ונצטרפו וחימצי ב ד | ר• ד׳ אלעזר בר׳‬

‫בד‬

‫ב‬

‫ד ‪ 131‬ח ל ב‬
‫‪ 111‬ו נ ג ב ס‬
‫ך ן‪ 9‬ם מ א < א ן‪ 11‬יסד‬
‫ד ! ‪ 7‬ב»מז‬
‫ן‪ ** 7‬ז‬
‫*מעיז‬
‫ל א יבשל ב ה בשר[ ב ש ל ב ה כ ש ד חולין ל א י כ ש ל ת ר ו מ ה | ‪ 14‬א ח ת של ת ר ו מ ה ו א ח ח מ ל חילי! ב ד ;‬
‫‪ 1617‬ז ל פ נ י ו ק ד ר ה א ח ח של ח י ל ק ‪ 18 1‬ולסגיהן ב ד ‪I‬‬
‫‪ 15‬ה י י אני ב ד | ‪ 15‬ל ת י ד > ש ל ב ד |‬
‫| ‪ 20‬ל ת י ך ת ר ו מ ה > נתז | ‪ 20‬ל ת י ך‬
‫לחיי ״‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫יי‬
‫‪ 19‬נ ת ן משתיהן ואיני יידע | ‪19‬‬
‫א ס נ מ ת ה ב ד | ‪ 26‬ט מ א < א | ‪ 27‬וכן‬
‫‪I‬‬
‫‪22‬‬
‫חולין > נתן | ‪ 20‬ו א ס היי• ב ד ו ‪ 22‬אסורה < א‬
‫ז״ ב‬
‫‪I‬‬
‫‪30‬‬
‫שבי ב ד‬
‫‪i‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 29‬םאתיס[ מ א ת י ם ב‬
‫ב מ נ ח ו ת < | ‪ 27‬וכן ב ת ל ו ת ת ו ד ח ב ד | ‪ 27‬ט ב ל |‬
‫׳ — [ • ד ג ט מ א דידו אסור ר' יהודזז אומד רביעית בסאתיס ר׳ יוסי‬
‫‪30‬‬
‫ד | עשר ס ל ע י ם ב ד |‬
‫עשרה‬
‫שמעון נ ן ס נ ס י א אין ל ך נ ד ב ש מ ח ז י ק מ א ת י ם שאין ג י‬
‫אומד א ח ד מ ש ש ה עשר בז א מ ר‬
‫‪4‬‬
‫< א |‬
‫ימיה‬
‫‪I‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 311‬ש ש ו ל ח‬
‫שחן י׳ ס ל ע י ס מ ל י ל‬
‫זיז]זק‬
‫‪0‬‬

‫לי׳יז־‬

‫ב ד‬

‫ב ד‬
‫ר‬

‫ב ד»[‬

‫בד‬

‫םשקל‬

‫נד ־־א ב[‬

‫‪j2-9r‬‬

‫‪41‬תרומות ט‬
‫‪ 1‬אכל אם היה נועל חורק ראשון ראשק אף על סי שנמצא נו יותר מכשיעוד הזה סותר‬
‫ו א כ י ו ו א מ ו ל א י ד ע ו כ י מ י י ׳ ה ו א כ י ת ו א נ ה ונוי; * ת ט מ א שכבשו עם‬
‫דג טהור מדיחו ומותר דג טמא מליח ודג טהור תפל אסוד דג טהוד מליח ודג טמא תפל‬
‫טותר דג טסא שבישלו עם דג טהור רואין אותו כאילו בצל כאילו קסלוט אמ‬
‫‪ 5‬יש בו בנותן טעם אסוד ואם לאו מותר; אלו הן סיני חדסיות הלוף והשוס‬
‫והבצלים והקסלוטות ר׳ יהודה אומר אין לך פיני חרםיות אלא קפלוט‪ * :‬ר יוסי אוטר‬
‫כובשץ בצלים של תרומה בחומץ של חולק ואץ כובשין בצלים של תרוטה בחומץ של‬
‫תרומה ואץ צריך לומד בצלים של חולץ בחומץ של תדומח ד׳ עקיבא אומר כל המתבשלץ‬
‫זה עם זה מותרץ עם הבשר ובשר בבשר אסור וכולן שנתערבו ונתבשלו זה עם זה הרי‬
‫‪ 10‬אלו אסודין‪ *:‬ר׳ אליעזר אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת רבי ישמעאל בנו של ד יוחנן בן‬
‫כרוקה אוטר מתובלת אוסרת ונאסרת שלוקה אוסרת ואינה נאםרת‪ :‬ביצים ששלקן‬
‫ומצא באחת טחן אפרוח אס יש כהן בנותן טעם אסורות ואם לאו טותדות גיעולי‬
‫ביצים מותרות באכילה ביצים טהורות ששילקן עם ביציפ טמאות אפ יש בהן בנותן‬
‫טעם אסורות ואם לאו מותרות ביציפ מוזרות נפש היפה תאכל מצא באחת מהן דם זורק‬
‫‪ 16‬את הדס ואוכל את השאר ז אוכל אדם דגים והנביט בין חיץ בץ סתיס ואינו חושש‬
‫יין‪ .‬של תרומה שנפל לתוך הסוריים אסור לזרים ד שטעון בז אלעזר סתיר לזרים;‬
‫גותן אדם דבילה או גרונרת לתוך המורייס כדרך שנותץ תבלין לא יםחטפ להוציא‬
‫מהן משקץ בתבלין מותר מפגי שהן מלאכתן‪ ,‬צורר את התכלץ וגותן לתוך התבשיל‬
‫אס בטל ט ע ק טותרין ואפ לאו ^ ‪ : p‬י דבש תמדיפ ר׳ אליעזר מחייב במעשרות אמד‬
‫‪ 20‬ר נתן פודה היה ר אליעזר שפטור טן הטעשרות אבל אוטר היה ר אליעזר שלא‬
‫יאכל ק הדבש עד שיתקן את התטריס סודה ר' אליעזר שאם תקן התטריס ודובשן‬
‫באססטיא שטותר דבש תטריס ר׳ אליעזר טטטא פשוט טשקה אטד ר׳ נתן סודה ד‬
‫אליעזר שאץ טטטא טשוס טשקה על טה נחלקו על שנתן לתוכו טיס שר׳ אליעזר‬
‫אומר מטמא משוס משקה וחכמים אוטריס הולכץ אחר הדוכז זיתים של תרוטה‬
‫‪ 25‬טהודיס ייעשו ש ק טמאים לא ייעשו ש ק ‪ ,‬ענבים בץ טמאץ כץ טהורי לא ייעשו‬
‫דברי ד מאיר ר׳ יעקב אומר מודה ד׳ אליעזר ל ד יהושע בזיתים טהורים שייעשו על‬
‫טח נחלקו על טמאץ שר אליעזר אומר יעשו ודי יהושע אומר לא יעשו אמר ר׳ יהודה‬
‫מודה ר יהושע לד׳ אליעזר כזיתים טהורים וענבים ‪ p^TO‬שייעשו ועל טח נחלקו על‬
‫הטמאימ שר אליעזר אומר לא יעשו ור׳ יהושע אומר יעשו אמר דבי לא נחלקו ל אליעזר‬
‫‪ 30‬ור׳ יהושע על זתים ^ ‪ p‬שיעשו ועל ענבימ טמאים שלא יעשו על מד! נחלקו על‬
‫זתיס טמאים ועל ענבים ‪ra‬־*‪ p‬שרי אליעזר אומד לא יעשו ודי יהושע אומר יעשו;‬
‫ב‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ j 5‬י י ס ״ י׳״‬
‫‪ g 1‬י׳ פי | ‪02‬ו»ח‪\ 0‬״ד ד־‬
‫צ** ס״ד | ‪ 15‬נ שבש צ ‪ 17 | :‬י מ״ז נ׳ )•״א אי( | ‪ 22‬י מיד ניד ד׳ )ו׳ אי( | ‪ 24‬י »׳‪ r‬די )ייא גי( ן‬
‫‪9‬‬

‫שמצא | ‪ 2‬תואנה‬

‫ג‬

‫מרים נ״ס | ‪8‬‬

‫‪j‬‬

‫סולץ ‪ p‬״ ‪| :‬‬

‫‪11‬‬

‫י מיז ג׳ )״ סי(» ג ‪00‬‬

‫זאכיו ער וגר < | ‪ 4‬כאלו > הוא ן‬
‫ב‪2p‬‬
‫הוא מבקש מפלשתים‬
‫|‬
‫>‬
‫‪ 4‬בצל כאלו < ‪ f 4‬באלו קפלט כאלו הוא » ל ב | ‪ 4/5‬אס יש נותן טעם ב ך | ‪ 5‬הוריות ב חסיות ד |‬
‫‪ 6‬חסיות | ‪ 6‬קפלוס > בלבי ב ד | ‪ p 7‬ואק עד ‪ 8‬תדוסח < א | ‪ 8‬בחומץ[ כשמן א | ‪ 9‬םותרין‬
‫‪ I‬י א י ג י < כ ד [ ‪ 10‬בדי יוחנן | ‪ 11‬שלוקה אוסרת יאינה נאסרת מתובלת אוסרת‬
‫> *לא ב‬
‫י*ז ב ד | ‪ 17‬את החבלץ | ‪ 18‬מותר ־ <‬
‫‪I‬‬
‫ונאסרה | ‪ 11‬ביצים ששלקן אחר ביציס טהורות ב ד‬
‫א | ‪ 19‬אסורין >• אץ עושין את היין אילנתית ואת השמן ערב ואם עשה את היין אילנתיח ואת חשסן‬
‫ערב סך אח השמן ואין סך יין וחומץ השמן ]שחשמן ב( דדכז לסיכה יין וחומץ אין דדכן למיכה ב ד ן‬
‫‪ 19‬חייב | ‪ 20‬היח < ב ד | ‪ 20‬סן שפטור עד ‪ 2 3‬ח אליעזר < א | ‪ 23‬שאיז > זה ב ד | ‪ 2 6‬א ו מ ד‬
‫> משמי כ | ‪ 26‬ש*עשי > * ‪ 3 1 °‬ד ן ‪ [wp 27‬לא יעשו ב ך | ‪ 27‬לא יעשו[ יעשו | ‪ 28‬ובענבים‬
‫מהזרות ‪ 311‬ודי יהושע אסר יעשו ^ ‪I‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫‪4 2‬‬

‫תרומות ט ]‪ [10-15‬י ] ‪[ 1 - 8‬‬

‫‪10‬‬

‫תריסר‪ .‬ניתנה לאכילה ולשתייה ולסיכה לאצל דבר שדרכו לאבל ולשתות דבר‪1‬‬
‫שדרכו לשתות ולסוך דבר שדרכו לסוך כיצד לאכול דבר שאין דרכו לאכול אץ מחייבין‬
‫אותו לאכול קנובות ירק ולא פת שעיפישה ולא תבשיל שעיברה צורתו ר' חנניה‬
‫סנן הכהנים אומר תרומה שנפסלה מלאכול אדם וכלב אוכלה מטפא טומאת אוכלין‬
‫ושורפה במקומה‪ ,‬כיצד לשתות דבר שאין דרכו לשתות אין םחייבין אותו לשתות ‪5‬‬
‫החושש בשיניו לא יגמע את החומץ ויהא פולט‬
‫אנינרון סניגרון ולשתות יין בשמריו‪:‬‬
‫אבל מנמע ופולט ובולע מטבל כדרכו ואינו חושש‪ :‬החושש כנרונו לא ירדנו בשמן‬
‫אבל נותן שמן הרבה לתוך אנינרון ובולע‪ :‬כיצד לפוך דבר שדרכו לסוך סך אדס‬
‫שמן על נכי מכתו ובלבד שלא יטול במוך ובמטלית ויתן על נכי מכתו‪ :‬החושש‬
‫בראשו ומי שעלו בו חטטין סך את השמן ואינו סך יין וחומץ ששמן דרכו'לסוך ויין ‪10‬‬
‫וחומץ אץ דרכו לסוך‪ :‬י י ן של תרופה אין עושץ אותו אלונתית ואין עושץ אותו‬
‫זלף ולא יתן אדם משירי הכוס בידו והאשה לא תדיח בו את בנה רבן שמעון בן‬
‫גמליאל אומר יץ של תרומה שניטמא או שנתנלה שופך ושותה ואינו חושש ‪:‬‬
‫י' נרעיני זיתים נרעיני תמרים ונרעיני הרובץ אף על פי שאין םכונםיןי‬
‫אסורין ושאר כל הגרעינין הכניסן אסורין משליכן מותרץ ‪ :‬קליפי פולין ושומשמין יש ‪15‬‬
‫בהן אוכל אסוךין ואם לאו טותרץ קליפי מלפפון אף על פי שאץ בהן אוכל אסורץ‬
‫קליפי אתרוג אםורין• גרעיני אתרוג מותרץ מעי אתרוג אסרץ מפני שהקאות‬
‫אוכלץ אותן‪ ,‬קליפי אבטיח ומעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה ר׳ דוסא מתיר‬
‫לזרים וחכמים אוסרין‪ ,‬ר׳ יעקב אומר בבכורות וםייםות אסורות באמצע קייץ מותרות‬
‫כשם שאסור בתרומה כך אסור בטבל ובמעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו ובמעשר ‪20‬‬
‫שיני והקדש שלא נ פ ד ו ‪ :‬המצולות והרקביביות של תרומה אסודין העלו אבק‬
‫מותרץ‪ :‬י סובין של חדשות אסורין ושל ישנות מותרץ עד מתי חדשות אסורות כל זמן‬
‫שבני אדם רנילין לחבט מן הגרנות ר׳ אחא אומר שלשים יום‪ :‬תלתן של תרומה‬
‫שחיפת בה בת כהן את ראשה אין בת ישראל רשאי לחוף אחריה אבל מעננת שערה‬
‫בשערה‪" :‬קטניות של תרומה אין עושץ אותה טחיניןיר׳ שמעון מתירבכרשינין‪ :‬וכמה‪25‬‬
‫יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמונה בשמינית במה דברים‬
‫אמורים בשל דמאי אכל בשל ודאי אפי׳ כל שהוא אסור בפה דברים אמורים בטהורה‬
‫אבל בטמאה אפי׳ כל שהוא וכן אתה אומר בתרומת מעשר שבשאר כל הסירות אס יש‬
‫בה כשיעור הזה נותנה לכהן ואם לאו משליכה באור ושורפה‪' :‬פרתו של ישראל‬
‫שילדה בכור הרי זה מאכילה כרשיני תרומה רבן שמעון בן נמליאל אומר ולא עוד אלא ‪30‬‬
‫שזכה לה כרשינץ‪ ,‬נותן אדפ כרשיני תרומה לתוךשובכו ואינו חושש‪ :‬עבד כהן שברח‬
‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫גי‬

‫‪1‬‬

‫‪J‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪6‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 1‬ע׳ לקמן שביעיס ו׳ א ׳ ; י שב‪-‬עימ ל״מ א׳ )מ׳ בי(; מ׳ נ ברמי! ליו | ‪ 11‬י שם | ‪ • 14‬מ«ז ‪7‬׳ )<"א די( י‬
‫‪ 31‬ע׳ לקמן •במוח מ׳ וגינוין ‪ >pp‬נ׳; י שס; ג גינוי! ׳״בי‬
‫‪ 22‬י־נ׳ מ ״ א ס׳ | ‪ 29‬י מ ״ ח א ׳ ) ״ א ו׳( |‬
‫‪ 15‬שט‬

‫ולשי)‬
‫מקום ריק(‬
‫‪12‬‬
‫ב‬
‫‪21‬‬
‫‪24‬‬

‫ל‬

‫ביך‬
‫ר' ח נ י נ א‬
‫‪I 3‬‬
‫לאכול < א | ‪ 3‬של י י ק ב ד | ‪ 3‬ש ע פ ש ה ב ך‬
‫‪ 2‬שייכי ב ף ‪J 3‬‬
‫‪ 5‬ושורפי) א ו ת ״ ‪ 3‬ך | ‪ 5‬ד ב י < ב ס אי! < ב | ‪ 5‬ל ש ת ו ת [ ל ה י ו ת ] < ב[ ג ו מ ע ‪ 3‬ך ‪ 6‬לשחות‬
‫כדרבו < ‪ 7 | 3‬החושש < ב‬
‫‪I 7‬‬
‫ויהא < ב ‪ 7 1‬ופולט < ‪ 3‬ף‬
‫ב ( ‪ 6‬י ג מ ע > בהן ‪I 6‬‬
‫< ב )כל תיבות אלו ה ח ס ד י ם ב‪ 3‬מצוינים ע״י‬
‫‪ 7‬ירדנו[ י ע ר ע ״ ד < ב | ‪ 8‬שמן < ב | ‪ 8‬אניגרי!‬
‫ש ה ש מ ן | ‪ 12‬זלף[ ז ל ח ‪ 3‬אניםלין ל |‬
‫‪I 10‬‬
‫י [ לי ד < ‪3‬‬
‫‪I‬‬
‫א י ן ב | ‪ 10‬וכל ימי‬
‫‪I 8‬‬
‫‪ 15‬מכנםין אםייי! ‪ 3‬ך | ‪ 15‬משליכן[‬
‫א ד ם < ‪ 3‬ך | ‪ 12‬בידיו | ‪ 14‬גלעיני ב |‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫ולא יטיל ב‬
‫‪ 17‬שהקיאו ת ‪ 3‬ך | ‪ 18‬אוחן < | ‪ 19‬אומר > משמו | ‪ 19‬ת ב ב ר ו ת‬
‫שאין מכנסי; ב ך | ‪ 17‬מ ע י <‬
‫ל ‪ 3‬ל‪I‬‬
‫א פ ו ר ו ח | ‪ 20‬ב ט ב ל > ו ב ט ״ ש י‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫ה כ ב ד ו ת ך ן ‪ 20‬שאסור[ שאסורות > ל א כ ו ל ב ך‬
‫מן[ בין ן‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 22‬א ס ו ר ו ת | ‪ 22‬מ ו ת ר ו ח | ‪ 23‬ל ח ב ו ט‬
‫הניצולית ב ו ‪ 21‬והרקבונית ב ך | ‪ 22‬מ ו ת ר ו ת‬
‫‪ 25‬אותן ב ך |‬
‫ר ש י י ת י | ‪ 24‬אין רשאי ב ת ישראל | ‪ 24‬מ ע ג נ ת‬
‫‪j‬‬
‫‪24‬‬
‫ש ה פי׳ ב ך | ‪ 24‬א ת <‬
‫‪ 30‬ככור < א | ‪ 30‬בדשינין של‬
‫ן ‪ 27‬ודאי > הרי *ופילח ‪ 27‬כל ש ה ו א <‬
‫‪ 25‬טחינין <‬
‫‪1‬‬

‫כ‬

‫צ‬

‫ב‬

‫‪81‬‬

‫‪j‬‬

‫שיזכי׳ ב | ‪ 31‬אד! ‪I 3‬‬

‫ב|‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫‪43‬‬

‫תרומות י ]‪[9-17‬‬

‫‪ 1‬ואשת כהן שמרדה הרי אלו אוכלץ בתרומה‪ ,‬ולא יצא רוצח מחק לנבול עיף טקלטו‬
‫בחזקת שכהן נדול קיים ‪ :‬י בקרו של כהן שהיה עומד אצל בקרו של ישראל וכן כליו‬
‫של כהן שהיה נארנין אצל כליו של ישראל הרי זה מדליק עליהן שמן שרםה‪ ,‬ישראל‬
‫שהיה יושב בחנותו של כהן הרי זה ממלא לו את הנר שמן שרפה עולה לעליה ויורד‬
‫‪ 5‬לדות נכנם לעשות צרכיו של כהן ולא לעשות צרכיו של ישראל אפ היה שותף עמו‬
‫בחנות הרי זה מותר כהן שהיה בתוך ביתו של ישראל םיסב ולא לצרכיו של ישראל אם‬
‫היה שותף בחנות הרי זה מותר כהן שהיה מיסב בתוך ביתו של ישראל הרי זה מדליק‬
‫את הנר שמן שרפה אף על פי שעמד כהן והלך לו אין מחייבין אותו לכבותו עד‬
‫שכבה מאליו״ ישראל שנכנפ לתוך ביתו של כהן להדליק לו הנר מובל לו הפתילה‬
‫‪ !0‬בשק שרפה בת כהן שהיתה בידה ני מלא ש ק שרפה בערב שבת עפ חשכה הרי זו‬
‫נותנת לתוכו חולין כל שהוא ומדליקו‪ :‬סך כהן עצמו ש ק של תרומה ופביא בן‬
‫בתו ישראל וםענלו על נביו סך כהן עצמו ש ק של תרומה ונכנס למרחץ אין הזר‬
‫נמנע מלמשחו‪ .‬אף על פי שניסך ממנו לא יסוך כהן שמן של תרומה על נבי טבלה‬
‫של שייש להתענל עליה ר׳ שמעון בן נמליאל מתיר‪ " :‬ש מ ן של תרומה אין פכין‬
‫‪ !5‬אותו כידיפ טפאות נפל על נכי בשרו משפשפו ואינו‪.‬חושש ש ק תרומה אץ חוסמין‬
‫בו תנור וכירי׳ ואין סכין בו מנעל וסנדל לא יפוך את רנלו והוא בתוך המנעל או בתוך‬
‫הסנדל אבל סך את ‪.‬רנלו ונותנה במנעל או בסנדל סך כהן עצמו שמן של תרומה‬
‫וטתענל על נבי קיטבילא חדשה ואינו חושש‪ :‬שמרים של תרומה ראשון אסור שיני‬
‫מותר ר׳ מאיר אומר שיני בנותן טעם ושל מעשר ראשון שיני אסור שלישי מותר ור׳‬
‫‪ 20‬מאיר אומר שלי^י כנותן טעם ושל הקדש ראשון ושיני ושלישי אסור רביעי מותר‬
‫ר׳ מאיר אומר רביעי כנותן טעם‪* :‬י שמרי גייס שיבשו אםודין בהנאה‪ :‬״ חרסן של זב‬
‫ושל זבה ראשון ושיני טמא שלישי טהור במה דברים אמורים כזמן שנתן לתוכו מיס‬
‫אכל לא נתן לתוכו מים אפי׳ עשירי טמא ר׳ אליעזר בן יעקב אומר שלישי אף על‬
‫סי שלא נתן לתוכו מים טהור‪'* :‬׳ לוקחין ושואלין מימי רנלים ואץ חוששץ שמא של‬
‫‪ 25‬נידות הן שלא נחשדו בנות ישראל להיות מכנסות מימי רנליהן כשהן נידות‪:‬‬
‫אץ מערכין תרומת תבואה וקטניות כאחד אבל מערכין שומשפין באיסולין וכן‬
‫איפילץ כעדשים וכל דבר שדרכו ליכבר משחרבה יהודה מהרה תיבנה התחילו לערב‬
‫תבואה בתבואה וקיטניות בקיטניות אבל לא תבואה בקיטניות ולא קיטניות בתבואה‪:‬‬
‫כהן שניתן לו תרומה ומצא בו דכריפ אחריפ הרי אילו אפורץ שהכל משליכין לבית‬
‫‪30‬הדמע‪ " :‬א ץ מביאין תרומה ק הגורן לעיר ומן המדבר לישוב אבל בפקומ שחיה‬
‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

‫ג‪,‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 2‬י שם ) ״ א אי( |‬
‫» שביעית ליש‬

‫נ׳)מ׳‬

‫‪» 9‬׳ לקמן שביעיח ו ׳ ; » מיש‬
‫מי( |־ ‪'18‬‬

‫י‬

‫שס | ‪ 30‬י דמאי כ״א ד ׳ ) א ׳ ב י ( ;‬

‫» י ס א׳ ) " א ה י ( ;‬

‫נ״נ ב׳‬

‫נ‬

‫)ב׳ אי( ;‬

‫ועי ‪ j‬כליחו‪ 0‬ן ן ‪ 14‬לקמן שם ;‬

‫ביב ציז ׳ ‪ 21 22‬לקמן נוהמח‬

‫ה׳ ; י שם | ‪24‬‬

‫נ סולין קליד ‪ :‬ן‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬ה ר ו צ ח ב ל | ‪ 3‬נאי • כ ד ‪ 6 1‬מן כהן ע ד ‪ 7‬מ י ה י < ב ד [ ‪ 7‬ם י ל י ק > לי ‪ 3‬ף | ‪ 8/9‬עד‬
‫| ‪ 10‬שרפה > וכן ב ת ישראל ש נ כ נ ס ה‬
‫| ‪ 9‬פתילה‬
‫| ‪ 9‬הנר ‪ >.‬ומבקש‬
‫שיתכבד׳‬
‫יסוך[ יתן ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫מלמשחו[ מלשמשנו‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫אצל כ ת כהן ו מ ב ק ש ת ל י ל ך ט ו ב ל ת ל ה פ ת י ל ה בשמן ש ר פ ה ב‬
‫‪ 14‬שיש | ‪ 15‬נ פ ל ע ל י < א | ‪ 15‬משפש!» ב ד | ‪ 15‬ואינו חושש[ א‪0‬י׳ בידים ט מ א ו ת | ‪ 15‬ושל ה ד ו מ ה ‪I‬‬
‫א ת‬
‫א יט‬
‫המנ‬
‫> סך את‬
‫| ‪ 17‬ל ס נ ד ל‬
‫אי <‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫"•ליי יהי*‬
‫‪ 15‬ח ו מ ם י ן א | ‪16‬‬
‫של ‪.‬הדומה ראשון ושני אסור שלישי‬
‫‪j‬‬
‫‪18/19‬‬
‫קטביליא ב ל‬
‫‪I 18‬‬
‫או < ב ל‬
‫‪I‬‬
‫ב ל‬
‫מוהר ר׳ מאיד א ו מ ר שלישי בנוחן ט ע ם שיני ר א ש ק אסור ושיני מ ז ה ו ר מאיר שיני בנוהן ט ע ם ושל ה ק ד ש‬
‫ראשון ושיני ושלישי אסור ב | ‪ 19/20‬ור' יהודה אומר בנותן ט ע ם | ‪ 20‬ושל הקדש[ ש ל ח ד ש | ‪. 21‬חרסן[‬
‫ןוניב ח ר ס ן ל ש ק ‪.‬כלי ה ר ם א [ ה ח מ ד | ‪ 23‬א כ ל < ב | ‪ 23‬עד עשירי ‪ y‬ל ו ‪ 24‬מ י ם < א | ‪ 24‬רגלים‬
‫מ כ ל מ ק ו ם ב ל ‪ I‬כשהן[ ב ש ע ה ׳ יי! ב ל | ‪ 26‬באפולים ך | ‪ 27‬ואיפילים ב | ‪ 27‬ל י ב ב ר \‬
‫>‬
‫‪ 29‬שיבחני ל ב ל ש ה כ ל משליבין[ ש מ ש ל מ ץ |‬

‫ב ד‬

‫לילד ב ך‬

‫ע ל > ל יד‬

‫רגלו ו נ ו ת נ ה‬

‫לקמן‬

‫‪7‬‬

‫בד‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫ז‬

‫ב ד‬

‫בל‬

‫בך‬

‫תרומות י ]‪ [18‬עורלה א ]‪[1-8‬‬

‫‪44‬‬

‫ובהמה אוכלת‪ ,‬התקינו שיהא מביא ונוטל שכרו מפני חלול השם ‪" :‬י עשרה אץ ‪1‬‬
‫חולקין בבית הגרנות לדן חרש שוטה וקטן טוטטפ ואנדרנינוס נשיפ ועבדימ וערל‬
‫וטמא והנושא אשה שאינה הוננת לו וכולן נותנץ להן תרופה בתוך הבית חוץ מן‬
‫הטמא והנושא אשד‪ .‬שאינה הוננת ל ו ‪:‬‬
‫סליק פירקא וסליקא מ ס כ ת א תרומות‪.‬‬

‫עורלה‬
‫א י הנוטע לסייג לקורות ולעציפ פטור ק הערלה אמר רבן שמעון בן גטליאל‬
‫בפה דברים אטוריס ממן שנטעו לסיינ ולקורות ולעצים רבד הראוי להט אבל נטע‬
‫לפיינ ולקורות ולעציפ דבר שאץ ראוי לחפ חייב בערלה נטעו לעציפ וחשב עליו ‪10‬‬
‫לאכילה מאיטתי טונה לו טשעת נטיעות ‪ :‬ה נ ו ט ע לרבים חייב ור׳ יהודה פוטר ר׳ שטעון‬
‫כן אלעזר אפר טשטו היה נוטע לדביפ חייב בעורלה העלה לרביפ מאליו פטור‬
‫ק ה ע ר ל ה ‪ :‬ה נ ו ט ע בספינה ובעציץ ובראש הננ חייב בערלה נטעה בעציץ שאינו‬
‫נקוב שברו וחזר ונטעו בעציץ נקוב אס יכול לחיות חייב ואפ לאו פטור ביזה צד‬
‫ידוע אם יכול לחיות חוסר נוסה בארץ ונוטעה בה אס יכול לחיות חייב ואפ לאו ‪10‬‬
‫ס ט ו ר ‪ * :‬אילן העולה בין ק הנזע ובין ק השרשים חייב בערלה רבי יהודה אופר‬
‫העולה מן הגזע חייב מן השרשיס פטור הקדישו ואחר כך נטע חייב בערלה נטע ואחר כך‬
‫הקדישו ופדאו מאימתי מונה ל ו ט ש ע ת נטיעתו‪ :‬נ ו י שהרכיב עץ מאכל על נבי עץ‬
‫סרק מאימתי טונה לו טשעת נטיעתו ר׳ יוסי אופר נוטעיפ יחוד של ערלה ואץ נוטעיפ‬
‫יהור אנוז ש ל ערלה מפני שהיא פדי ואין מרכיבץ כפניות של עורלה ר׳ שסעון בן ‪20‬‬
‫אלעזר אומר פפני ערלה עולה באחד ופאתיפ צובע בהן בבלול והולכין אחר הרוב ‪:‬‬
‫״ד׳ עקיבה אומר בשר בחלב מותר בהנאה בעלי מופץ אסורץ כל שהן ר׳ יופי אומר‬
‫בעלי מופץ יבקר‪ :‬תנור שהיסיקו בקליפי עודלר‪ .‬אפ חדש יותץ אפ ישן יוצן אפה‬
‫ובישל בגחלים מותר אפר כלן מותר חוץ מעצי אשרה אפר בתיפ שנתננעו ועפר בנדים‬
‫שנתננעו אסורין בהנאה ‪ :‬ס פ ק ערלה ב א ‪ p‬ישראל אסור בסוריא מותר ובחוצה לארץ ‪25‬‬
‫מותר כרס שנטע ירק וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא ובחוצה‬
‫ל א ‪ p‬מותר ד׳ יהודה אומר אף זה פפיקו בסוריא אסור איזהו ססיקו בסוריא מותר‬
‫כרפ שנטעו ירק ושדה ירק בצירו וירק נמכר חוצה לו ספיקו בארץ ישראל אסור בסוריא‬
‫ובחוצה לארץ מותר‪ ,‬הרי שטצא נטיעה קטנה בתוך שדהו ספיקו בארץ ישראל אפור‬
‫בסוריא ובחוצה ל א ‪ p‬סותרת ד׳ אלעזר בר׳ יוסי אומר משום ר׳ יוסי בן דורטוסקית‪30‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1/2‬‬

‫עי לעיל שאה י ׳ ;‬

‫|‬

‫נ •במות צ״נו‬

‫• ביב ע י י א' )יי סי( ; נ ב״מ ק י י ס ן‬
‫‪22‬‬

‫ע׳ י שם ; ‪ j‬חולין קע״ז ב כ ו מ ס ב ״ נ ‪:‬‬

‫‪p »8‬׳ ג׳‬

‫)א׳ אי( |‬

‫‪ » 17‬ס״א א׳ )א׳ ני(‬

‫‪ » 11‬ס״א א ׳ ) א ׳ בי(‬

‫(•‪ * 13‬שם | ‪ 16‬עי‬

‫| ‪ 18‬י שס )א׳ ‪ 21 ) ('3‬עי • ס י ב ד ׳ ) ג ׳ אי( ן‬

‫'‪ 23‬י ס י ג א׳ )נ׳ ה י ( ; ‪ 3‬שסמים כ י ו ‪2 5 :‬‬

‫‪I‬‬

‫י ס י ג ב׳ )נ׳ »׳( ;‬

‫נ קידושין ל י ס |‬
‫מן א ב ל‬
‫» ‪ P‬ב ך | ‪ 2‬אנדרוגינוס | ‪ 8‬לסי*‪ -‬ב ! ‪ 9‬ש נ ט ע | ‪ 9‬אבל < ב ‪i 9‬‬
‫‪ 1‬שביו >‬
‫‪ 10‬חייב בערלה[ שטור מן ה ע ר ל ה א | ‪ 12‬הנוטע ‪ 3‬ד | ‪ 12‬סן‬
‫ע ד ‪ 10‬ולעצים < א ( ‪ 10‬ו ד ב ר א |‬
‫ה ע ו ל ה ע ד ה ע ר ל ה < ב | ‪ 12‬מאיליו < | ‪ 13‬בסשיני• < ב | ‪ 13‬פ ט ו ר מן ה ע ר ל ה א | ‪ 14‬נ ש ב ר ‪3‬‬
‫לחיות > ו א ס ל א ו | ‪ 16‬כ ע ר ל ה < ב ך | ‪ 17‬חייב ב ע ר ל ה [‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫ף | ‪ 14‬ונטעו[ וזרעי• ‪ 15.1‬יידע ‪ 3‬ד‬
‫* ה י י ‪ 2‬ף | ‪ 19‬מ א י מ ת י < ב ך [ ‪ 20‬י ח י י < ‪ 3‬ף | ‪ 22‬ר׳ עקיבה[ ר־ שמעון בן א ל ע ז ר ‪ 3‬ף ‪ 231‬יושן‬
‫> ביגי ן‬
‫ן ‪ 26‬מ ו ת ר‬
‫| ‪ 25‬מ ו ח י <‬
‫בגחלין[ בגידולין א | ‪ 24‬אשר[ א‪6‬ה | ‪ 24‬מ ו ל ן‬
‫‪241‬‬
‫<‪ * 27 | 3‬ס ו ר ( ס ו ת ר א [ ‪ 27‬ב ס ו מ א ס ו ת ח מ ו ח ר | ‪ 28‬שמנוע | ‪ 29‬ש נ מ א ‪I‬‬
‫‪ 26‬מן כ ד ם ע ד ‪ 27‬פ ו ת י‬

‫‪3‬‬

‫בך‬

‫‪ 3‬ך‬

‫‪45‬‬

‫דמאיאן!!‪[!-‬‬

‫‪ 1‬שאסר סשס ר׳ יוסי הגלילי שאפר פשום ר• יוחנן בן נורי שאסר םשמ ר׳ אליעזר‬
‫הגדול אין ערלה בחוצה ל א ^ ‪,‬‬
‫כולה‪.‬‬

‫סליק פירקא וסליקא מ ס ב ת א‬
‫‪5‬‬

‫דמאי‬
‫‪1‬‬

‫‪.‬א הקלין שבדפאי השיתין והייפין והעוזררין חזקתן בכל מקופ סטורין אס היו‬
‫א‬
‫פשופרין חייכין אס כחס על שדהו פטורה ר יוסי אומר שיתין שבצפורי חייבות מפני‬
‫‪ 10‬שהן משתמריץ ד יוסי בר יהודה אומד הנובלות הנמכרות עפ התמרה חייבות וחכמיפ אופריפ‬
‫עד שלא יטילו שאור פטורות׳ משיטילו שאור חייבות‪ :‬בראשונה היה חומץ שביהודה‬
‫פטור פפני שחזקתו מן התפד עכשו שחזקתו פן היין חייב ‪ :‬הבכורות והפייפות בנינה‬
‫חייבות ובבקעה פטורות ואלו הן הבכורות עד שלא ישימו שומר והפייפות טשיקפלו‬
‫המקצעות ר׳ אלעא׳ פשופ ר׳ אליעזר אופר הבכורות לעולפ חייבות מפני שהן‬
‫‪ 15‬משתמרות‪ * :‬כזיב עצמה פטורה מן הרמאי חזקת ארץ ישראל חייב עד שיוודע שהוא‬
‫פטור חזקת חוצה לארץ פטור עד שיודע לך שהוא חייב חזקת בעלי בתים ישראל שבסוריא‬
‫אין פפרישין עליהם דמאי אפ בידוע שרוב פירות שלהן חרי אלו חייכין אפ אפר שלי‬
‫הן חייב לעשר מעושרין הן נאמן שהפה שאפר הוא הפה שהיתיר‪ :‬היה פוכר פימת בשנת‬
‫מעשר שיני אמר מעשר שיני הן נאמן; * היה מוכר בשנת מעשר עני ואמר משנת‬
‫‪ 20‬מעשר שיני הן אינו נאמן היה מוכר סירות בשנת מעשר שיני ואמר מעושרין הן נאמן‬
‫שהפה שאפר הוא הפה שהיתיר‪ :‬י היה פוכר פירות בשביעית ואמר של ערב שביעית הן‬
‫חייב במעשרות וחייבבביעור‪ :‬היה מוכר פירות כמוצאי שביעית ואמר של שביעית הן‬
‫סטור ממעשרות ומביעור שכל דבר ששתיקתו פטורה נאמן להחמיר לפיכך פרושו להקל‬
‫סטור‪ :‬י פירות ארץ ישראל שרבו על פירות חוצה לארץ חייבין ופירות חוצה ל א ‪p‬‬
‫‪ 25‬שרבו על פירות ארץ ישראל הרי אלו פטורין דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים על הרבדים‬
‫התדירץ כגון האגוזין ודורטסקיות ופמליא וססלקאות פטוריפ ושאר כל הדברים חייבין‬
‫אמר ר נראץ דברי ר׳ מאיר בדבר שאינו קבוע ודברי הבסיס בדבר הקבוע‪ :‬חלוקת‬
‫מן החמרת בצור ומן המוגירות בצידון פטור מןהמוגורות בצור ו ק החמרת בצידון חייב‬
‫ר׳ יוסי בר יהודה אומר הלוקח טן הטוגרות בצידון פטור ואין צריך לומר ק החמרת מן‬
‫‪ 30‬חמר אחד בצור חייב ד יהודה אומר החמרת היורדת לכזיב חייבת מפני שחזקתה מן הגליל‬
‫וחכמים אומרים הרי היא בחזקתה סטורה עד שתיוודע לך מהיכן היא‪ :‬״ הלוקח מן הספינה‬
‫‪2‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫)א׳ גי( א ניד‪ 24 | :‬א ש‪| 0‬‬

‫י כ ״ א ד׳ )ש‪ 12 | (0‬י כ י א נ׳ )שש( | ‪ 15‬י כ״נ א ׳‬

‫‪ 27‬י שס א מ י ת ‪:‬‬

‫;•ס ‪ 31 | :‬י כיב נ ׳ ) ב ׳ אי( א מ י ב ‪| :‬‬
‫ב ד ן ‪ 9‬מ ש ח מ ר י ן ב ף | ‪ 9‬חייבות ‪j‬‬
‫‪ 1‬ש א ס ר מ ש ו ס ר׳ יוסי הגלילי ש א מ ר < ‪ I 8‬ו ה ח ו ז ח ־ י ן‬
‫יטלו | ‪ 11‬ומשייטילו ב |‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 9‬שבציפורן \ ‪ I‬ש נ מ כ ר ו ת ב תגיכרות ד | ‪ 10‬ה ת מ ר י ם ב ה ת מ ר ו ת ד‬
‫אלו ב ד | ‪ 13‬ה ב ר כ ו ת | ‪ 13‬שלא משיבי ב ד ן‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 12‬ה ת מ ד ב | ‪ 12‬ה ב ר כ ו ת | ‪ 13‬ב ב ק ע ה ב ד‬
‫ל י < ב ד ן ‪ 16‬ב ת י ר ך | ‪ 17‬ו א ם ב ד |‬
‫* < א ו‬
‫!‬
‫‪1‬‬
‫י‪£‬‬
‫׳‬
‫< ב ד | ‪ 19‬י א מ י ב ד > ׳טל ב ד | ‪ 19‬מוכר > ^ י ת ת ב ד | ‪ 19‬ב ש נ ת‬
‫‪I‬‬
‫‪ 17‬ה ס י ר ו ת ב ד‬
‫‪ 20‬מ ע ז ? דין הן[ מ ע ש ר עני | ‪ 21‬בשביעית[‬
‫עני[ שני ב ‪ 19‬מ ש נ ת < ב ד ! ‪ 20‬הן[ זה‬
‫‪I‬‬
‫‪19‬‬
‫<‬
‫ב ד ]ג•־־ א | ‪ 23‬כ ל !‬
‫שביעית | ‪ 22‬ה י ה מ ו כ ר שירות ב ע ר ב שביעית ו א מ ר ש ל מוצאי שביעית י׳‪1‬‬
‫ודורמסקניוח ‪2‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 23‬ד ב י < ב | ‪ 24‬לארץ > הרי אלו | ‪ 24‬שירות ב ך | ‪ 25‬ע ל [ ‪ V‬ב ך ‪26‬‬
‫< ב ו ה ש ס ד ק א ו ח « | ‪ 28‬המוגירוח[ ה מ ג ד ד‬
‫ו ה ו ר מ ס ק נ י ו ת ד | ‪ 26‬ו פ ס י ל י ה ב < ך | ‪ 20‬ו ס ס ל ק א ו ת‬
‫י ב ד | ‪ 29‬ס ט ו ר < | ‪ 30‬אחד[ א ח ד ‪,‬‬
‫ה ס ג ר ת א ‪ 29 1‬ה מ ו ג י ר ו ת ב ה מ ג ו ר ו ת ד ‪I‬‬
‫‪ 30‬ח י י ג | ‪ 30‬ש ח ז ק ת ו ‪ 311‬ב ח ז ק ת ן‬
‫‪1 3‬‬

‫־ י מ‬

‫ש‬

‫י‬

‫‪7‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫א‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫ה‬

‫ב‬

‫א‬

‫ש‬

‫י‬

‫ב‬

‫ו‬

‫ת‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪v‬‬

‫‪m‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫ו‬

‫דמאי א‬

‫‪46‬‬

‫]‪[12-26‬‬

‫ביפו ק הספינה בציפורי חייב ר׳ יהודי־‪ .‬איפר כופת• היישובי וכופת אנטיסטריס ושוק ‪1‬‬
‫של פטרופ בראשונה היו דפאי מפני שחזקתן פדר המלך עכשיו אפרו רבותינו כל עיירות‬
‫כותיים שעל יד הדרך כגון תבואה וקיטניית שלהן דמאי מפני שמשתמש ביהודה‬
‫ושאר פל פירותיהן ודאי‪ :‬אוצר של ישראל וגויים מטילין בו אם רוב גויס ודאי‬
‫אם רוב ישראל דמא* מהעד‪ .‬על מחצה ודאי דברי ר׳ מאיר וחכמים אוסרים אפי׳ כולם מים ‪5‬‬
‫וישראל אחד מטיל לתוכו ד מ א י ; אמר ר׳ יוסי בפה דברים אפורים באוצר של יחיד אבל‬
‫באוצר מלכים הולכיץ אחר הרוב אפרו לו אחרי שהוריתה לנו על אוצר יבנה שלפנים מן‬
‫החומה שהוא דמאי היה רובו כותיים אבל אוצר שפיטיל לתוכו מחוצה לארץ לארץ כגון‬
‫אוצרה של רנב חייב לפי חשבון‪ :‬אפר ר׳ יהושע בן קופסאי כל יפיי הייתי קורא הפסוק הזה‬
‫ו ה יזה ה ט ה ו ר ע ל ה ט מ א ולא מצאתיו אלא באוצר יבנה בלבד ומאוצר יבנד‪10,‬‬
‫מצאתי שטהור אחד מזה על מאה טמאץ‪ :‬״ הלוקח לבהמה ולחיה ולעוף פטור‬
‫מן הרמאי‪• :‬י לא יקשור ישר׳ בהמתו אצל בהמתו של נוי הלבה בהמה מאיליה אין‬
‫מחייבץ אותו להחזירה‪ :‬י* משכיר ישר׳ בהמתו לגוי ופוסק עמו על מנת שהנוי זנה‬
‫ובלבד שלא יאמר לו כך וכך שעורים תהא מטיל לפניה כך וכך עמיר תהא מופיל‬
‫לפניה ‪ :‬״ גוי שאמר לו לישר׳ ת; שמן על גבי מכתי ודאי אסור דמאי מותר נסל על ‪15‬‬
‫על גבי בשרו משפשף ואיגו חושש‪ :‬י גוי שנתן שטן על גבי טבלה של שייש‬
‫להתעגל עליה משעמד פותר לישרי לישב אחריו‪ :‬הלוקח פירות לאכילה ונמלך‬
‫למוכק לא ימכרנו לגוי ולא יאכילם לא לבהמת חבית ולא לבהמת עצמו אלא אם כן‬
‫עישר‪* :‬כיוצא בו מי שנפל לו פירות בירושה או שניתנו לו במתנה לא ימכרם לנוי‬
‫ולא יאכילפ לא לבהמת חבירו ולא לבהמת עצמו אלא אפ כן עישר‪" :‬לוקחץ שדה‪20‬‬
‫זרועה מן הנוי בין שצימחה ובין שלא צימחה משביעית לפוצאי שביעית ואינו חושש‪:‬‬
‫הלוקח לזרע אחד דבר שזרעו כלה ואחד דבר שאין זרעו כלה אין זורעין את הטבל‬
‫ואין מחפץ את הטבל ואץ עושין עם הנוי בטבל ישר׳ ששכח וזרע את הטבל עד‬
‫שלא צימיחה חייב משצמחה יפטר שכבר אבד‪ :‬י־ הלוקח יין ליתן לתוך המור״ס ויין‬
‫לעשות אלונתית כרשינין לעשות טחינץ חייב בדמאי ר׳ שמע׳ בז אלע׳ פוטר וכן ‪25‬‬
‫היה ר שמע׳ בן אלעזר אומר הלוקח כרשינין לעשות טחינין פטור מן הדמאי‪ * :‬הלוקח‬
‫יין ליתן לתוך הקילור וקמח לעשות מלוגמא ורטייה סטור ק הדמאי וחייב בודאי והן‬
‫עצק פטורין מן הודא• הלקח קמח לעורות פטו‪ .‬מן הדמאי וחייב בודאי ושל ודאי‬
‫שנתן שס עורות פותר ליתן לתוכן עורות אחריפ‪ * :‬שפן טוב בית שפאי מחייבץ‬
‫‪12‬‬

‫‪u‬‬

‫‪14‬‬

‫‪9‬‬

‫‪20‬‬

‫נ‬

‫מ‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 9‬לקמן שו^ מכשירין‪ :‬י כ י נ נ׳ )נ׳ לי( | ‪ 10‬במדבר ״ ט ״ נ !‬

‫|‬

‫‪22‬‬

‫‪ j 17‬דוונין‬

‫‪,‬‬

‫;‬

‫י כ״א ל' )א׳ גי( ‪j‬‬

‫‪t‬‬

‫‪ 26‬י שם | ‪ 29‬י שם ‪j‬‬
‫כ‬

‫וכיפת | ‪ 1‬א נ ט פ ר ה | ‪ 2‬פשרי׳ | ‪ 3‬משני > ש י ש ר א ל‬
‫‪I1‬‬
‫‪ 1‬בציפויי! ב ק י ' ב ד א | ‪ 1‬כ י פ ה‬
‫בו[ ל ת ו כ ו ב ך ‪ 71‬הרוב > א מ ד ר י ה ו ד ה ב ד י א באוצר של‬
‫ב של ישראל ך | ‪ 3‬מ ש ת מ ש י ! ב ד ‪I 4‬‬
‫ישראל וגוימ א כ ל אוצר ישראל וכותים ה ו ל כ י ם א ה ד הרוב | ‪ 7‬אוצרות | ‪ 7‬ש ל י ב נ ה ב ד \ ‪ 7/8‬ש ל פ נ י ם‬
‫י ב ל | « דנב !‬
‫סן ה ה ו מ ה [ שלשני א ש ל פ נ י מ ל ח מ ה ד | ‪ S‬רובן | ‪ 8‬שמטילין כ ש מ = י ל ד | ‪ 8‬לתוכי[‬
‫‪ 9‬קכזכאי ב קביםאי ך | ‪ 10‬מצאתיו[ מ צ א ידע | ‪ 10‬באוצר > של ב ך [ ‪ 10‬ב ל ב י < ב ‪ 10 /‬ומאוצר‬
‫מ; ה ר ו ק ־ ע ד ‪ 17‬אחריו‪ ,‬ארך ‪24‬‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫> של | ‪ 11‬מצאתי[ למדיי' ב ד | ‪ II‬מזי• > ואפילו ב ד‬
‫ש כ ב ר א ב י ב ד ) ‪ 11‬ולעיפיי" ב ך | ‪ 12‬יקשור > אדם ו ‪ 12‬אש הלביז ב שאם א כ ל ה ד | ‪ 13‬ע מ [‬
‫שיש |‬
‫‪I‬‬
‫לי < ב ד | ‪ 15‬בודאי ‪ . .‬כ ד ם א י ‪ 3‬ד ‪16‬‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫< ב‬
‫ע ל י ה ‪ H I‬לו < ן ‪ 15‬ל פ‬
‫‪= n r‬‬
‫ר | ‪ 19‬עישר[ עושה ! ‪ 20‬ל א ל ב ה מ ת‬
‫‪ 17‬ל י ט ב | ‪ 18‬י מ כ ר ם י | ‪ 18‬ל א ל ב ה מ ת ח ב ר ו | ל ב ה מ י ׳ ‪ K‬׳‬
‫ב ד ! ‪ 21‬מ ש צ מ ח ה ב ל י צ " י י ך | ‪ 21‬ובין ע י ל ב ובין עד שלא ד ‪I‬‬
‫יכרו׳ לבהמי׳ אייי‬
‫ליקיית י ע ב ך ! ‪ 24‬חייב מ ש צ י מ י ח ה < | ‪ 24‬ליה! < | ‪ 24‬המודיע ב ‪ 25 .‬כדמאי > ואציל‬
‫ה ל ו ק ת יין ושמן ליתן על גבי חטטין וכרשינין ל ע ש ו ת מ ה ע י ן הייב‬
‫כודאי הן עצמן פטורים מ; ה ר מ א י‬
‫ז עיכ ב ד ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫י מ א י ב ד ן ‪ 25‬ז ר ש ב י א | ‪ 27‬לתוך ה ק י ל ו ח ן ‪ 29‬שם[ לתיכי ב ד‬
‫ב‬

‫‪ :‬י ה‬

‫ב‬

‫י =‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪: £‬‬

‫א‬

‫ה‬

‫ז‬

‫‪9‬‬

‫‪2‬‬

‫= י נ‬

‫‪47‬‬

‫ד ס א ד א ]‪ [27-29‬ב ]‪[1-9‬‬

‫‪ 1‬ובית הילל פוט דין אמר ד׳ יהודה לא היו בית הילל‪ .‬פוטרין אלא בשל םילייטץ‪:‬‬
‫י אחדים משופ ר׳ נתן אומדיפ מחייבין היו בית הילל בשמן וורד‪ :‬״ תשלופי תרופה‬
‫חומשה וחומש חומשה ומותר עומר ושתי הלהט ולחפ הפנים ושירי מנחות ותוספת‬
‫ביכורים ר׳ שמעון בן יהודה אומי משופ ר׳ שמעון בית שמאי מחייבין ובית הילל‬
‫‪ 5‬פוטרין וכולן אם קרא שם למעשר שיני שלהם מה שעשה עשוי‪ :‬׳* כפת המרחץ פטורה‬
‫מן הודאי ואץ צריך לומר ק הרמאי רבן שמע׳ בן גמליאל אומר אף אינה מטמאה‬
‫טוטאת טשקץ שכן הנדדי הסך באצבעותיו חייב בדמאי שהסורק נותן בצמר פטור מן‬
‫הדפאי לפיכך שמן שביעית נותנין אותו לנרדי ואין נותנין אותו לסורק‪:‬‬
‫ב דאורז במקומו מותר בחולת אנטוכיא ר׳ אלעזר בד׳ יוסי אומר האוח שבחולת‬
‫^‬
‫‪ 10‬אנטוכיא מותר הוא עד בורו‪ * :‬המקבל עליו ארבעה דבריפ מקבלין אותו להיות חבר‬
‫שלא יתן תרומה ומעשרות לעס הארץ ושלא יעשה טהרותיו אצל עם הארץ ושיהא‬
‫אוכל חוליו בטהרה המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא פוכר‬
‫ואת שהוא לוקח ואינו מתארח אצל עם הארץ דברי ר׳ טאיר וחכי אוסרים המתארח‬
‫אצל עם הארץ נאמן אמר להן ד׳ מאיר על עצמו אינו נאמן עלי הוא נאמן אמרו לו‬
‫‪ 15‬מימיהם של בעלי בתיפ לא נמנעו פלהיות אוכלין זה אצל זה אף על סי כן סירות‬
‫שבתוך בתיהם מתוקנץ‪* :‬עם ה א ‪ p‬שקיבל עליו דברי הבירות ונחשד על דבר אחד‬
‫נחשד על כולן דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אינו חשוד אלא על אותו דבר בלבד‪:‬‬
‫*גוי שקיבל עליו דברי תודה ונחשד על דבר אחד אסילו ‪ . . .‬כל התורה כולה הרי‬
‫הוא כישר׳ משומד‪ :‬ע ם הארץ שקיבל עליו דברי חכירות חוץ מדבר אחד אין סקבלץ‬
‫‪ 20‬אותו גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלץ אותו ר׳ יוסי בד‬
‫יהודה אומר אפילו דבר אחד מדיקדוקי סופרים‪* :‬כהן שקיכל עליו כל עבודת כהוגה‬
‫חוץ מדבר אחד אץ מקבלץ אותו‪ :‬י בן לוי שקיבל עליו כל עבודת לויה חוץ מדבר‬
‫אחד אין מקבלין אותו שנא׳ ה מ ק ר י ב א ת ד ס ה ש ל מ י ס אין לי אלא זריקת דם‬
‫והקטר חלביפ פנץ יציקות ובלילות תנופות והגשות הקמיצות וההקטרות וקבלת הזאות‪.‬‬
‫‪ 25‬השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת פצורע ונשיאות כפיפ בפניפ ובחוץ תלמוד לופר‬
‫כ נ י א ה ר ן •כל עבודה שבבני אהרן ד׳ שמעון אומד יכול אין רוחץ אותו אלא טטתנת‬
‫מקדש בלבד פנץ אף פפתנות גבולין תלטוד לומר ר א ש י ת ד׳ננ ך מפני מה כי ב ו‬
‫ב ח ר י י י א ל ה י ך‪ :‬״ המקבל־ עליו לשרת יש לו במתנות ושאין מקבל עליו לשרת אין‬
‫לו מתנות‪ :‬בזמן שהכהנים עושץ רצון אביהם שבשמים מה כתי בהם ח ל ק פ נ ת ת י‬
‫‪ 3 0‬א ו ת ם מ א ש י ק ו ד ש ק ד ש י ם משלהן הן נוטלין ואין נוטלץ משלו ובזמן שאץ‬
‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 5‬א ד' | ‪ 9‬י ב״נ י׳ ) נ ׳ אי( א מיז | ‪ 10‬ע׳ לקמן מיז גי‪ .‬י שס ) נ ׳ נ י ( ; נ נכולוח נ ׳ •במיה מ י ן ‪| :‬‬
‫ש‪3 0‬ס‬
‫‪I‬‬
‫י נ ר י ס •ים ד׳ ‪27/28‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 16‬י שס | ‪ 21‬ג שס« מילין מניב | ‪ 23‬וימלא ו• כ״ט | ‪ 26‬שס שס‪ .‬נ י נ ‪27‬‬
‫ה׳ | ‪ 29/30‬ייקרא ו׳ •׳ |‬

‫נייז ב ד‬

‫ב ד|‬

‫בד‬

‫<בד|‬

‫ודני! ב ‪1‬‬

‫‪ 2‬וורד >‬
‫‪ 2‬אימי‬
‫> בלבי‬
‫פליטי!‬
‫‪I 1‬‬
‫‪ 1‬ר׳‬
‫מלהט[ עליהם | & כפת[ כשת ב ד | ‪ 5‬סטור‬
‫י ל ‪ 5‬׳ יקיא ‪ 3‬ד ‪I 6‬‬
‫‪I‬‬
‫]זליכא ה פ ב ק [ | ‪ 4‬הבכורים ‪ 3‬ד‬
‫א י " ‪ 3‬ד | ‪ 9‬בחולת‪ 1‬ש ב ת ח י ל ת |‬
‫‪I‬‬
‫י ‪ 3‬ד | ‪ 7‬בימאי <‬
‫אימי < ‪ 7 | 3‬שמן שי׳גייי‬
‫‪f 6 3‬‬
‫‪ 9‬א נ ט ו כ י ה ‪ 3‬אנשכיא ד | ‪ 9‬ר אליעזר | ‪ 9‬א י " ד אורח א | ‪ 9‬ש ב ת ח י ל ת ו ‪ 11‬ש ל א לתן | ‪ 11‬ט ה ר ו ת ‪3‬‬
‫ד | ‪ 11‬אצל[ ע ם ‪ 12 | 3‬חילי! ‪ 3‬ד | ‪ 14‬ע ל י ה ו א נאמן[ יהא נ א מ ן ע ל אלו | ‪ 14‬אמרו לו[ א ס ר ל ה ם‬
‫עליו > כ ל | ‪ t*w 18‬ג י ‪ 3‬ד | ‪ 18‬עליו > כ ל ‪ 3‬ד | ‪ 18‬אפי׳ > ע ל ]ונקודות < [‬
‫‪I‬‬
‫‪ < 3‬ד ‪16‬‬
‫ס ו מ‬
‫‪ p 20‬ג ר ע ד איייי < ‪ 20 | 3‬ג ר >‬
‫עליי > ל ‪3‬‬
‫י‬
‫‪ 18‬כ ל < | ‪ 19‬מ ש ו ס י !‬
‫‪3‬‬
‫אח‬
‫‪ |24‬ליציקות | •‪ 24‬ו ה ה ק ט ר ו ת‬
‫‪ 23‬ה ש ל מ י ם > ו ג ו ב י ‪3‬‬
‫‪FF3‬‬
‫‪21‬‬
‫בימים ה ק ד מ ו נ י ם‬
‫מ ב פ נ י ם ו מ ב ח ו ץ ‪ 3‬ד ! ‪ 26‬א מ ר ד׳ שמעון ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪25‬‬
‫> ה מ ל י ק ו ת | ‪ 24‬ו ה ק ב ל ו ת ו ה ה ז א ו ת | ‪ 25‬ע ג ל ה‬
‫שיר‪1‬ת‬
‫‪f‬‬
‫א ל ה י י < ‪ 3‬ד | ‪ 28‬י ה מ ק ב ל ‪ 3‬ד ‪28‬‬
‫‪I‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 27‬ד ג נ ך > תידושך ויצהריך ו ג ו מ י ‪ 3‬יד‬
‫‪ 3‬ד | ‪ 28‬כ ל שאין ‪ 3‬ד | ‪ 28‬שירוה ‪ 3‬ד | ‪ 29‬ב מ ת נ ו ת ‪ 3‬ד ן ‪ 29‬ש ל מקוש ‪ 3‬ד | ‪ 29‬מ ה‬
‫נאמר בהם ‪ 3‬ד | ‪ 30‬אותם[ א ו ת ה ב | ‪ 30‬קודש ק ד ש י ם < ‪ 3‬ד | ‪ 30‬בשלי[ מ ש ל י ‪ 3‬ד |‬
‫גז‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫ס‬

‫ד|‬

‫די‬

‫‪I‬‬

‫יז‬

‫י ש‬

‫‪9‬‬

‫י‬

‫‪9‬‬

‫ד|‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫ד |‬

‫ד‬

‫כ‬

‫דמאי ב ]‪[10-24‬‬

‫‪48‬‬

‫עושק רצץ אביהן שבשמים מה נאמר בהם מי נ ם כ כ ס ו י ס נ ר ד ל ת י ם וכולן שתזרו ‪1‬‬
‫בהן אין מקבלין אותן עולמית דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר חזרו בהם בסרהסיא םקבלין‬
‫אותן במטמוניות אין מקבלין אותן ד׳ שמעון ור׳ יהושע אומר לעולם מקכלין‬
‫אותן שנאי ש ו ב ו ב נ י ם ש ו ב ב י ם ‪ :‬הבא לקבל עליו אמ היה נוהג כתחילה‬
‫בצינעא מקבלין אותו ואס לאו אין מקבלין אותו ואחר כך מקבלין אותו ר׳ שמעון ‪5‬‬
‫אומר לעולם מקבלין אתו ומלמדין אתו‪ :‬״ והולכין ומקבלין לכנסים ואחר כך מקבלין‬
‫אתו לטהרות ואם אינו מקבל עליו אלא לכנסים בלבד מקבלין אתו קיבל עליו לטהרות‬
‫ולא קיבל עליו לכנסים אף על הטהרות אינו נאמן‪ '* :‬עד מתי מקבלין בית שמאי אומי‬
‫למשקין שלשים יום ולכסות שנים עשר חודש ובית הילל אומי זה וזה שלשים יום ‪:‬‬
‫ה ב א לקבל עליו אפילו תלמיד חכם צריך לקבל עליו אבל חכם שישב בישיבה אין ‪10‬‬
‫צריך לקבל עליו ולא עוד אלא שאחדיפ מקבלין לפניו‪ :‬המקבל עליו בפני חבורה‬
‫אין בניו ועבדיו צריכין לקבל בפני חבורה אבל לפניו מקבלין רבן שמעון בן גפליאל‬
‫אומר אינו דומה חבר שקילקל לבן חבר שקילקל‪ :‬בן חבר שהיה הולך אצל אבי‬
‫אמו עפ ה א ‪ p‬אין אבי אמו חושש שמא מאכילו טהרות אפ בידוע שמאכילו טהרות‬
‫אסור ובנדיו טמאין מדרס‪ :‬״ בת עפ הארץ שנישאת לחבר אשת עפ ה א ק שנישאת ‪15‬‬
‫לחבר עבד עם הארץ שנמכר לחבר צריכין לקבל עליהן ובתחילה‪ :‬״ בת חבר שנישאת‬
‫לעס ה א ‪ p‬אשת חבר שנישאת לעם הארץ עבד חבר שנםכר לעס הארץ הרי הן‬
‫בחזקתן עד שיחשדו ר׳ שמעון בן אלעזר או צריכץ לקבל עליהן כתחילה וכן היה ר׳‬
‫שמעץ בן אלעזר אומד משום ר׳ מאיר מעשה באשה אחת שנישאת לחבר והיתד‪ .‬קומעת‬
‫על ידיו תפילין נישאת לסוכס וקשרה על ידיו קשרים‪ :‬י" בן חבר שלמד אצל עם האיץ ‪20‬‬
‫עבד חבר שלמד אצל עפ הארץ הרי הן בחזקתן עד שיחשדו בן עפ הארץ הלמד אצל‬
‫חבר עם עבד עם ח»רץ הלמד אצל חבר כל זמן שהן אצלו הרי הן כחבר יצאי מאצלו‬
‫הרי הן כעפ הארץ‪ :‬ל א יאפר חכר לעפ הארץ הולך ככר זה והולך לפלוני חבר‬
‫שאין טשלחין טהרות ביד עם הארץ‪ :‬חבר שאמר לו עפ ה א ‪ p‬הילך ככר זה והולך‬
‫לפלוני עפ הארץ לא יתן שאין מופרץ טהרות לעפ הארץ‪ :‬ע פ הארץ שאטר לחבר ‪25‬‬
‫תן לי ככר זה ואוכלנו יין זה ואשתנו לא יתן לו שאין טאכילין טהרות לעפ הארץ‪:‬‬
‫היה נדור ק הככר אטר לו תן לי ואוכלינו אבטיח שניקר אמד לו תן לי ואוכלינו‬
‫יין וניתנלה אמר לו תן לי ואשתנו לא יתן שאין פאכילין את האדם דבר האפור לו‪:‬‬
‫**כיוצא בו לא יושיט אדם כופ יין לנזיד ואבר מן החי לבני נח שאץ מאכילין את‬
‫‪10‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2 0‬‬

‫‪91‬‬

‫‪2 3‬‬

‫מ‬

‫‪ 1‬מלאכי א׳ ו׳ [ ‪ 4‬ילמיה ני ״ ל ] ‪ 4‬י ב ׳ נ א׳ )י״נ ג׳(» ג ש‪0‬‬
‫‪ ' 1 5‬י כיב ד' )בי גי(‬

‫|‬

‫| ‪ 19‬ג מיז לימ‬

‫‪ 6‬שס‪ ,‬שם | ‪ 8‬שס‪ ,‬שם ן ‪ 13‬ש ב׳ ג׳ ‪I‬‬

‫|‬

‫‪ 29‬י כ• ג׳ )ג׳ א י ( ;‬

‫|‬

‫ג פסשיס ביב ‪:‬‬

‫‪ 1‬של מ ק ו ם | ‪ 1‬ד ל ת י ס > וגוי | ‪ 3‬ב מ ט מ ו ד נ י ת ב ב מ ט ט ו נ ו ת ד | ‪ 3‬ר י ה ו ש ע > בן ק ר ח ה כ‬
‫ז ‪ V‬ב ד | ‪ 4‬שובבים > וגו׳ ן‬
‫> מ י י ן ב [ ‪ 3‬לעולם[ ‪ 1‬י‬
‫ד | ‪ 3‬אומרים ל ד | ‪ 3‬אומי‬
‫‪ 5‬ו א ח י כ מקבלין[ ו א ח ׳ כ מ ל מ י י ן ‪1‬איתי‬
‫‪ 4‬מ ה ח ל ה | ‪ 5‬ואם לאו אץ מ ק ב ל י ! א י י < ‪3‬‬
‫ואם לאו מ ל מ ד י ן אוחו ו א ח י כ ס ק ב ל י ן אותו | ‪ 5‬מן ר׳ שמעון עד ‪ 6‬א ח ו < | ‪ 6‬ל ע ו ל ם [ בין כ ך יבין כ ל ב |‬
‫‪ 7‬א ת ו < ‪ 3‬ד | ‪ 7‬ואם > א מ ר ‪ 3‬ד ‪ I‬ל עלי ‪ 3‬ד | ‪ 9‬ל כ פ י ת ‪ 3‬ד | ‪ 9‬ל ש ל ש י ם ‪ 3‬ד | ‪ 10‬היושב‬
‫‪ 3‬ד ‪ 111‬ל ק ב ל עליו > שכבר ק ב ל עליו מ ש ע ה שישב א ב א שאול א מ ר אן» ח י ה אץ צריך ל ק ב ל עליו‬
‫מז ה מ ק ב ל ע ד בפני < ן ‪ 12‬א ל א‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫ב ד ‪ H I‬עליי < ‪3‬‬
‫אף א ח ר י ם ‪ 3‬ד ן ‪ 11‬בפניי‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫בד‬
‫אצל[ אתר \ ‪ 13/14‬אבי אמו( אביו | ‪ 14‬ב ט ה ר ו ת ‪ 3‬ד | ‪ 14‬יייע !‬
‫‪j 13‬‬
‫מ ק כ ל י ן בפניו ח ג ו ר ה ‪ 3‬ך‬
‫‪ 17‬הן < ‪ 3‬ן‬
‫‪ I I‬עביי של ‪ 3‬ד‬
‫‪ 1 6 3‬בתחלה‬
‫ד‬
‫|‬
‫עבדי של‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 14‬ב ט ה ר ו ת ‪ 3‬ד > הרי ז ה‬
‫והיחד‪ ,‬קושרת ד ך ן ‪ 20‬קשורין ב ך | ‪ 20‬בנו של ‪ 3‬ד [‬
‫‪j 20‬‬
‫‪ 18‬מן ד שמעיז ע י יייח < ‪3‬‬
‫של ה ב י ‪ 3‬ד ] ‪ 21‬ש ה י ה ל מ ד ן ‪ 21‬ג נ ו של ‪ 3‬ך | ‪ 21‬ש ל ט י ‪ 3‬ד ו‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 20‬שהיה ל ט י ‪ 3‬ד‬
‫‪8‬‬
‫והולך[‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 221‬שהיי׳ ל מ י ‪ 23 | 3‬יאמר > א ד ם ‪ 231‬י י י ל י ‪ 23[ 1 3‬זי ‪3‬‬
‫ע י‬
‫וחן ב ד ‪ * 2 4‬מ א | ‪ 29‬א ד ס [ י ש ר א ל ב ד ‪ 29 1‬אבר מן ה ח י לבני נ ‪ °‬י נ י ס ‪ P‬ל י י ‪ 3‬ד ‪j‬‬
‫בי‬

‫ת‬

‫‪3‬‬

‫י ב י‬

‫ב[ ב ד >‬

‫ד|‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫נ‬

‫י‬

‫׳ לבד‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫ד‬

‫נ‬

‫‪49‬‬

‫דמאי ג ]‪[1-9‬‬

‫‪ 1‬האדם דבר האסור לו ועל כולן אין מנרכין עליהן ואין מזמנין עליהן ואין עונץ אחריהן‬
‫אמן ואין נשאלין לעם הארץ על טהרותיו לא יאמר לו צ* אכול צא שרוף אלא אס‬
‫א׳ לו אם כזה שאלתה טמא אם כזה שאלתה טהור‪:‬‬
‫ג העיד ר׳ יוסי בן המשולם משום ר נתן אחיו שאמר טשום ר׳ אלעזר חםסא‬
‫ג‬
‫‪ 5‬שאין עושץ טהרות לעם הארץ לא יעשה לו עיסתו תרומה בטהרה אבל עושה לו‬
‫עיסתו חולין בטהרה מפריש ממנה חלה ונותן לפי כפישא ועם הארץ בא ונוטל זו וזו‬
‫לא יעשה לו זיתי תרופה בטהרה אבל עושה לו זיתי חולץ בטהרה פפריש טחן תרוטה‬
‫ונוטל ונותן לתוך כליו של חבר ועם הארץ בא ונוטל שתיהן בשפ שאץ נותנץ‬
‫תרומה אלא לכהן חבר כך אין משלמין קרן וחומש אלא לכהן חבר; ‪.‬האוכל תרומת‬
‫‪ 10‬עפ הארץ משלפ קרן וחומש לכהן חבר וחבר נוטל דמיפ ומפייס את עם הארץ‪:‬‬
‫* תרופת חבר ותרופת עפ הארץ שנתערבו כופץ את עפ הארץ ליטול חלקו חולק כהן‬
‫ישראל עפ כהן כותי מפני שמציל מידו אבל לא בארץ ישראל מפני שפחזיק לכהונה‬
‫אף בארץ ישראל מקופ שמכירין אותו שהוא כותי מותר לחלוק הימנו אכל כהן חבר‬
‫עפ כהן עפ הארץ שעושה בטומאה אבל בזמן שעושה בטהרה לא יאכל ממנו מפני‬
‫‪ 15‬שמאכילו בשד עוף טהור ומשקהו יין רבעי‪ :‬בראשונה היו אופרין חבר ונעשה נבאי‬
‫דוחין אותו מחכירותו חזרו לומר כל זפץ שהוא נבאי אינו נ א ק פירש מנבייתו הרי זד‪.‬‬
‫נאמן‪ :‬חבר שהיה חוכרמעפ הארץ עיקרי תאינימ ודליות ענבים מעשר ונותן לו ואינו נותן‬
‫לו אלא משלו בן חבר שהיה הולך אצל אבי אמו עפ הארץ אין אביו חושש שמא מאכילו‬
‫דבריפ שאינן מתוקנין היו בידו פירות אינו חושש שמא אינן מתוקנין אומי לו האכילני‬
‫‪ 20‬מעשר ומאכילו‪ :‬״ לא ישתמש חבר כמשתאו של עם הארץ ולא בסעודת עפ הארץ‬
‫אלא אם כן היו מתוקנין הכל תחת ידיו אסילו אינה אלא מניקית אחת של יין לסיכך‬
‫חבר ששימש כמשתאו של עם הארץ ובסעודתו הרי זו חזקה למעשרות ‪ :‬חבר שהיה‬
‫מיסב במשתה וסעודת עפ הארץ אפילו רואץ אותו נוטל ואוכל מיד נוטל ושותה מיד‬
‫אץ זו חזקה למעשרות שמא עישר בלבו היה בנו מיםב עמו מעשר עליו אחד אין‬
‫& מעשר עליו בנו במקום אחר מעשר עליו‪ :‬ב ן חבר שהיה מיסב במשתאו ובסעודתו‬
‫של עפ הארץ אפילו רואץ אותו נוטל ואוכל מיד נוטל ושותה מיד אץ לו חזקה‬
‫למעשרות שמא עישר בלבו אף על סי שאמ׳ כל אילו תקלה לאחרים הן אפ היה‬
‫שותף עמו בחנות הרי זו חזקה למעשרות‪ :‬ע ם הארץ שהיה משתמש בחנות חבר‬
‫אף על פי שחכר יוצא ונכנס מותר אינו ח‪.‬שש שמא מחליף היה הו& נאמן ואשתו‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1‬עיין לעיל ה׳ כ י א ; נ בלכוס מיס | ‪ 4‬נ גיעין ס י ב | ‪ 8/9‬לעיל סלומוס ז׳ ל ׳ ; נ מ ולין ק ל י נ ; א ע׳ ‪ :‬ן ‪ 9‬לעיל‬
‫שם ס׳ |‬

‫‪ 11‬לעיל שם ו׳ |‬

‫‪ 20‬י כיב ד• ) נ ׳ ני( | ‪ 22‬י שם‪ ,‬א פיח | ‪ 2 9‬י ט ם ג׳ )ג׳ ני( |‬

‫‪ 1‬ועל כולן[ וכולן ב | ‪ 2‬ואי! < ב ד | ‪ 4‬ש א מ י < ב ך | ‪ 5‬ש ל חרוטי• ב ף | ‪ 6‬של‬
‫ב ך | ‪ 7‬זיתים ש ל‬
‫זיחיםשל‬
‫‪j 7‬‬
‫א ח שחיהן ב‬
‫ביד | ‪ 6‬לשי[ ל ח ו ד ב ך ן ‪ 6‬זו וזו[‬
‫חילי!‬
‫‪8‬‬
‫| ‪ 11‬ו ח ו ל ק‬
‫י ‪ 11‬א ח ח ל ק י‬
‫ליטולז ל מ כ י י‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫| ‪ 8‬א ת שחיה!‬
‫<‬
‫י ל‬
‫בדן‬
‫ב מ ק ו ם כ ו ת י ב ד | ‪ 12‬שהוא מציל‬
‫>‬
‫] ‪ 11‬כהן > ע ם י ש י א ל ב ד ן ‪ 12‬כוחי‬
‫בד‬
‫< ב ד ‪ 12‬שמחזיקו ב שמחזיקי! ד ו ‪ 12‬ב כ ה ו נ ה ב ד ן ‪ 13‬אוחו[ בי ב ד | ‪ 13‬אוכל‬
‫י׳ *ל‬
‫ב ד \ ‪ 14‬ע ם ח א י ץ [ כ י ב ד | ‪ 14‬שעושח[ כזמן שעושה | ‪ 15‬עוף[ בכיי ב ד | ‪ 16‬ו מ ש ק ה אוחו ‪ 151‬רביעי‬
‫‪ 16‬מ ג ב י ו ח ו | ‪ 16‬ז ה < | ‪ 17‬ש ל‬
‫אין ב ד |‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫מחבורתו ב ד‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫ד | ‪ 15‬שנעשי׳ ב ד‬
‫ע נ ב י ם ב ד | ‪ 17‬ונותנין | ‪ 20‬ובסעודחו של ע ם הארץ | ‪ 21‬א ל א < | ‪ 21‬מ נ י ק ו ת ב מ י נ ק ת ד |‬
‫זי• ב ד | ‪ 23‬מ י ס ב [ ‪ .‬י ו ש ב ב ד [ ‪ 23‬ב מ ש ח א ו‬
‫‪j‬‬
‫‪22‬‬
‫ו ב ס ע ו ד ת ו > של ע ם הארץ‬
‫‪j‬‬
‫‪22‬‬
‫במשתאות‬
‫בן• | ‪ 24‬זו[ לו ב ד | ‪ 24‬עמו[ א צ ל ו‬
‫> ש ל ע ם י־איץ ב ד | ‪ 23‬ובסעודתו של‬
‫ב במשתאות ד‬
‫ב ד | ‪ 25‬א ח ד [ א ם א | ‪ 25‬מיסב[ יושב ב | ‪ 25‬ב מ ש ח א ו ח ] ב מ ש ח א ו בז של ע ם ה א ר ץ ו ב ס ע ו ד ת ו‬
‫ו נ כ נ ס > הרי זח‬
‫‪I‬‬
‫‪29‬‬
‫ש ל ב ד | ‪ 26‬ושותה מיד[ ו ש ו ח ה ב ד | ‪ 28‬ב ח נ ו ת של | ‪ 28‬ח ב י < ב‬

‫בדל‬

‫בד‬

‫נ י ט‬

‫‪1 2‬‬

‫מ י‬

‫ב ד‬

‫בד‬

‫בד‬

‫‪1‬‬

‫ת י‬

‫ב‬
‫‪22‬‬

‫‪2 9‬‬

‫ב ד ‪ 1‬י‬

‫א ע י‬

‫ב ד ‪291‬‬

‫חחליו״‬

‫פ ד ן‬

‫ד ‪4‬‬

‫דמאי ג ]‪ [10-17‬ד ]‪[1‬‬

‫‪50‬‬

‫אינה נאמנת לוקחץ הימנו ואין מתארחץ אצלו אף על פי שאמרו הרי הוא כעודר‪1 .‬‬
‫עפ נחש בכפיפה אחת אשתו נ א מ נ ת והוא אינו נ א ק מתארחין אצלו ואין לוקחין הימנו‬
‫הוא אינו נאמן אחד מבניו נאמן אחד מעבדיו ומשפחותיו נ א ק לוקחין ואוכלין על פיהן‬
‫ועושין לו ואוכל בשביעית ובטהרות אינו רשאי לעשות כ ן ‪ :‬ה נ ח ת ו מ י ן ל א חייבום‬
‫חכמים להפריש א ל א כדי תרומת מעשר וחלה ופטור מן השיני במה דברים אמורים ‪5‬‬
‫בפוכר בחנותו על פתח ביתו אבל מוכר בפלטר או בחנות הסמוכה לחנותו הרי זה‬
‫חייב בשיני א ת שדרכו למוד כנסה מודדו בין נסה דקה טפילה דקה לגסה א ת שדרכו‬
‫אילו דברים הנמכרים‬
‫למוד בדקה מודדו בין בנפה בין בדקה טפילה נסה ל ד ק ה ‪:‬‬
‫כנסה אילו מיני תבואה וקיטנית דרכן לימדד בדקה דברי ר׳ מאיר וחכמי אומי אף‬
‫דרכן לימדד בדקה מודדן בנסר‪ ,‬משמען ומוכרין דמיי מוכרן בדקיה הרי זה חייב ד׳ נחמיא ‪10‬‬
‫אומר הנמכר בדקה הרי היא בדקה בגסה הרי היא בגפה‪ :‬י ר׳ ישמע׳ בנו ש ל ר׳‬
‫יוחנן בן ברוקה אומר הנמכר בדקה הרי זה חייב אפילי ל א סכר א ל א סאה ורובע צריך‬
‫לעשר א ת הרובע רבן שמעון בן נמליאל אומר משופ ר׳ יופי פלי תאינימ וענבימ‬
‫וקופות ירק לימין מירד‪ .‬נסה מלימין ולמטה מידה דקה ובלח הין פידה נפה מהין ולמטה‬
‫מידה דקה וכן היה רבן שמעון בן גמליאל משופ ר׳ יופי או׳ קליפה ש ל שופ הרי זו פירה ‪15‬‬
‫ל א התירו למכור א ת הדמיי א ל א לסיטון בלבד בעל הבית בין כך ובין כך צריך‬
‫גסה ‪:‬‬
‫לעשר דברי ר׳ מאיר וחכמים אומרים אחד סיטון ואחד בעל הבית מותר למכור ולשלח‬
‫להכירו וליתן במתנה‪ :‬המשלח ביד עם הארץ וביד חבר צריך לעשר א‪9‬׳ רבן שמעון בן‬
‫גמליאל מעשה ששילח לי ר׳ יוסי בר׳ אתרונ בציפורי ואמ׳ זה בא לידי מקיסרי ולמדתי‬
‫בו שלשה דברים שהיה וודיי והיה טמא ולא היה בידו אלא זו בלבד שאם היה בידו ‪20‬‬
‫אחר היה מעשר‪:‬עליו‪ :‬״ הלוקח מן התגר ואט׳ זה מתוקן וזה איגו מתוקן אף על‬
‫המתוקן אינו נאמן א ת שדרכו לימכור דמיי נאמן איתמר חבר שהיה מוכר משסיעץ‬
‫מתוקן נתמנה לו דבר שהוא דמאי צריך להודיע רבן גמליאל היה מאכילי פועליו דמאי‬
‫ומודיע אם בידוע שאותו המין בעל הבית אין צריך להודיע‪ :‬נ ב א י קופה ביומ טוב‬
‫ל א היו גובין ומכריזיץ ביום טוב כלרך שנובץ ומכריזיןיבחול אכל נובץ ב צ י נ ע א ב ת ו ך ‪2 5‬‬
‫חיקן ומחלקן על כל שכונה ושכונה‪ :‬״ גבאי צדקה בשביעית מדלגץ על פיתחן של‬
‫אוכלי שביעית דברי ר׳ מאיד וחכמים אומרים אץ צריכץ לדקדק באוכלי שביעית אפילו‬
‫פ ת ניתנה להן מקבלין הימנו שלא נחשדו מתנות אלא מעות וביצים בלבד אם היתה‬
‫עיר כולה אוכלי שביעית אינו צריך לדקדק באוכלי שביעית׳ הבחנים נובץ בטהרה‬
‫‪30‬‬
‫צריכין לדקדק באוכלי שביעית‪:‬‬
‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪8‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1 8‬‬

‫ד‬

‫‪1‬‬

‫הלוקח ירק סן השוק הרי זה בורר כל היום ואינו חושש משנטר בלבו הרי זד׳ ד‬

‫‪ • 7‬כ״ג א ׳ ) נ ׳ ‪ 8 | ('7‬י ש‪ » 16 | 0‬ש‪ j ; 0‬בימ ניו‬

‫| ‪ 26‬י שם ג' )נ׳ גי( | ‪ 31‬נ ביב פ״ם ‪I‬‬

‫‪ 1‬מתאתרין ב | ‪ 3‬אינו < ב ך | ‪ 3‬א ת ד מעבדיו < | ‪ 3‬ו א ת י מ מ ש פ ת ו ת י י ב ו א ח ת מ ש פ ח ת ו‬
‫ב ך | ‪ 7‬יםיז־יי ‪ 3‬ד |‬
‫ל | ‪ 3‬נ א מ נ ת ב ך | ‪ 4‬אינן רשאין | ‪ 4‬חייבי אותן ב ך | ‪ 6‬ביתו( ח נ ו ת י‬
‫‪ 7‬ב ג ס ה ן ‪ 7‬ג ס ה > יבין ב | ‪ 7‬ובין ב ד ק ה | ‪ 7‬ד ק ה ט פ ל ה ל ג ס ה | ‪ 8‬ל י מ ד ד | ‪ 8‬ו מ ו ד ד | ‪ 8‬בין ב ד ק ה‬
‫‪ 9/10‬ו ח כ מ י ם אומרים דברים שדרבן ל י מ ד ד ב ד ק ה ומודדן‬
‫בין ב ג ס ה | ‪ 8‬מן ל ם י י ל י ל י ק י ׳ < ב |‬
‫‪ 13‬וסלי ] ס ל י ך[‬
‫י לי ב ך |‬
‫‪I‬‬
‫ב ג ס ה | ‪ 10‬מוכרן[ אם מ ו ד ד ן ‪ 131‬ד׳ יוסי > ק ל י ע ה ש ל ש י ‪ 3‬ד‬
‫במרה‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 14‬הין ג מ ד י י ב ך‬
‫‪ 14‬כ מ ד ה ב ך | ‪ 14‬במדד‪ ,‬דקי׳ ב ד‬
‫עגביס ב ל | ‪ 14‬של ירק |‬
‫י ל י ז לי ב ל ן‬
‫< א‪1‬‬
‫ק ל י ע ה ב ל [ ‪ 15‬הוא ב מ ד ה ב ך | ‪ 16‬א ת < י‪ 16.‬בעל ח ב י‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫־ב ל‬
‫‪ 19‬לי ר׳ יוסי[ לד׳ יוסי א י‬
‫ן‬
‫‪ 19‬ש ש ל ח‬
‫‪ 18‬רשב״ג א מ ר ב ך |‬
‫‪ 18‬כין לעם הארץ ובין ל ח ב ר |‬
‫ושהיה ב ך | ‪ 20‬ושלא‬
‫‪I‬‬
‫‪20‬‬
‫דברים > א ח ד‬
‫‪ 19‬בידי‪I(2‬‬
‫ב ך ‪ 19 .1‬מציפורי |‬
‫‪ 19‬א ת ר ו ג > ג י י ל‬
‫‪ 20‬יי < ב ‪ 211‬מעשר > מ מ נ ו ב ך | ‪ 22‬א י י < כ ך ן ‪ 23‬א ת פועליו ‪ 24 1‬בידוע ש ל‬
‫|‬
‫בל‬
‫< ב ל‪I‬‬
‫‪ 81‬ח ד י זח‬
‫פ ת ח י ה ן ב ל | ‪ 28‬נ ת נ י כ ל | ‪ 28‬מ ת נ ו ת [ נ ו ת נ י ח כ‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫ב ע ל ח ב י ת מ א ו ת ו הטין‬
‫ם‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫ס‬

‫‪1 8‬‬

‫ת‬

‫ת ס‬

‫‪1‬‬

‫ת‬

‫דמאי ד‬

‫‪51‬‬

‫]‪[2-16‬‬

‫‪ 1‬אפור להחזיר אינו יכול מפני שעריך לעשר לעשר אינו יכול מפני שמחוסר ליטול‬
‫אחד ולהניח אחד אינו יכול שטא יבוא אחר ויטול נמצא מעשר מן הפתוקן על שאינו‬
‫מתוקן‪ :‬הרוצה להחזיר עלי ירקו ולהשליך מטשואו לא ישליך עד שיעשר ר יוסי‬
‫אומר וודאי אפור דמאי מותר‪ :‬המוצא סירות בשוק ונטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא‬
‫‪ 5‬יצניע עד שיעשר ר׳ יוסי אומר ודאי אפור דמאי מותר‪ :‬קנובת ירק שבנינה הרי‬
‫זו פותרת של בעל הכית ושבתוך הבית הרי זו אפורה שעל נבי אשפה בכל מקוס‬
‫הרי זו מותרת‪ *:‬ר׳ יופי אופר כרוב שליקטו לקנב את האיספרנוס שכר ולהשליך הרי‬
‫זה מותר נטלן לאוכלן ונמלך להצניע לא יצניע עד שיעשר ודאי שתיקנה דמאי ודמאי‬
‫שתיקנה ודאי לא עשה כלופ דברי ר׳ פאיר ר׳ יופי אומר ודאי שתיקנה דמאי לא‬
‫‪ 10‬עשה כלופ רמאי שתיקנה ודאי מעשרותיו מעשרות ואין תרומתו תרומה שאין תרופה‬
‫אחר תרומה ‪ :‬כ ל העיר מוכרין ודאי ואחד מוכר דמאי לקח ואינו יודע איזה לקח הרי‬
‫זה אפור‪ :‬הפריש תרומה ומעשרות נותן לכהן והשאר שלו‪ :‬הטבל והמתוקן‬
‫שנתערבו‪.‬אבד אחד פהפ נוהנ בפשוייר וודאי הפריש תרומה ותרומת מעשר נותן לכל‬
‫כהן שירצה‪ :‬כ ל העיר מוכרין מתוקן ואחד מוכר שאינו מתוקן לקח ואינו יודע‪,‬‬
‫‪ 15‬איזה מהם לקח אסור כל העיר מוכרן בשר שחוטה ואחד מוכר בשר נבילה ולקח ואין‬
‫ידוע מאיזה מהן לקח אסור‪" :‬י כל העיר מוכרין יין טהור ואחד מוכר יין טמא לקח‬
‫ואין יודע מאיזה מהן לקח אסור במה דברים אמורים כשלקח ואין ידוע מאיזה מהן‬
‫לקח אבל לוקח מן השוק הולכין אחד הרוב ‪ :‬״ סירות לא הילכו בהן חכסים לא אחר‬
‫הטעם ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא אחר הרוב ‪ ' :‬זתים‬
‫‪ 20‬משיחםום בבד ובבורידה ‪.‬דברי ר׳ מאיר וחכסים אומרים אין הבור והבורידה שוין לא‬
‫בעיר ולא במדינה ריבה בעיר ולא ריבה במדינה בעיר מותר ובמדינה אסור ריבה במדינה‬
‫ולא ריבה בעיר במדינת מותר ובעיר אסור‪ :‬יריבה בהר ולא ריבה בבקעה בהד מותר‬
‫בבקעה אסור ריבה בבקעה ולא ריבה בהד בבקעה מותר בהר אמור ריבה לחנוני ולא‬
‫דיבה לבעל הבית לחנווני מותר לבעל הבית אסור ריבה לבעל הבית ולא ריבה לחנוני‬
‫‪25‬לחנוני אסור לבעל הבית מותר זה הכלל כל שריבה לו מותר לא ריבה לו אסור ריבה‬
‫ונתטעט ךווזר השוק ליושנה אמר ד׳ יוסי מעשה‪ .‬שנכנסה גרן אחת של סול במירון‬
‫ובאו ושאלו את ר׳ עקיבא והתיר להן את השוק אמר להן נתמעט וחזר השוק ליושנה‪:‬‬
‫״ ר׳שטעץ אומר אפילו לא נכנסו אלא נורן אחת בעיר הנחתומין מותרין מםנישרצין‬
‫מצרפין פידות חוצה לארץ על פירות שנייה כדי שירבו על פימת‬
‫אחר החדש‪:‬‬
‫ג‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫ג‬

‫‪5‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ 3‬מ ג׳ נ׳ ‪ 8 ,‬מ' לקמן סון> ס׳ | ‪ 14‬ע׳ ‪ j‬יזססים מ׳‬

‫ועי י בחונים ביה‬

‫ד׳ )א נוי( |‬

‫‪ 18‬לקמן סון> מעשר‬

‫ראשון י דמאי כיב נ׳ )ב׳ אי( | ‪ M 29‬פ־ד |‬
‫‪1‬‬

‫ו ל ע ש י ב ך | ‪ 1‬ש מ ח ם י ד > מניז ב ך ]מנין < א[ | ‪ 1‬ולטול ב ף | ‪ 2‬ו ל ה נ י ח א ח ד <‬
‫ייק ב‬
‫‪I‬‬
‫עלי < ב‬
‫‪I‬‬
‫ל ה ק זי׳ ד ל ה ה ז י ם א ]וגם ה מ פ ר ש י ם קוראים ל ה ח ז י ס [ < ב‬
‫ב \ ‪ 2‬אחר[ א ח ד ‪I 3‬‬
‫ד | ‪ 3‬מ מ ש א י ב ד | ‪ 4‬בודאי ‪ . .‬ב ד מ א י ב ך [ ‪ 4‬בשיק[ נייר ב ד ‪ 4 1‬להצניען | ‪ 5‬בודאי ב ד ‪I‬‬
‫לא < ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫& ב י מ א י ב ד | ‪ 5‬ק נ י ב ת ‪ 1‬ך | ‪ 6‬ביתי ב ד | ‪ 7‬שלקטי ב ף | ‪ 8‬נטלן[ ל ק י ל ד‬
‫‪ 10/11‬שאין תרומה‬
‫‪ 9‬ע ש ה > ולא | ‪ 9‬ר׳ מאיר[ ד׳ יעקוב | ‪ 9‬דמיי ש ח ק נ ה ודיי ל א ע ש ה כ ל ו ם ב |‬
‫נ‬
‫‪1 1‬‬
‫‪ I‬ו א י נ י ייע ב ך | ‪ 11‬מאיזה מ ה ן ב ך | ‪ 12‬מפריש ב ך ] ה ה פ ס ק ב א ל פ נ י‬
‫אחר חרומה < ב‬
‫ה פ ר י ש מ ב ט ל ה ה מ ש ך ‪ ,‬בב ך אין ה פ ס ק [ | ‪ 12‬מן והשאר שלו עד ‪ 14‬כהן < ב | ‪ 13‬משריש [ ‪ 13‬ונותנין ‪i‬‬
‫הלוקח‬
‫‪I‬‬
‫מן כ ל העיר עד ‪ 17‬אסור < ב | ‪ 17‬יודע ‪18‬‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫בך‬
‫‪ 15‬מאיזה מי׳ן ב ך | ‪ 16‬יודע‬
‫ה ב ד ו ה מ ד י ד ה [ ‪ 21‬רבו ב ך‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 2‬ף ) ‪ 18‬ח כ מ י ם ב ה ם ב | ‪ 19‬הרוב > ב ל ב ד | ‪ 20‬ובבודידה ב ד‬
‫]וכן לקמן[ | ‪ 24‬ל ב ע ל ה ב י ת ולא לתנוכי ב | ‪ 26‬במירוק | ‪ 27‬א מ י י לי ב א מ ר לי רבי ך | ‪ 27‬נ ת מ ע ט ו‬
‫ה ח ד ש > מצרסין פירות‬
‫‪I‬‬
‫‪29‬‬
‫ב ן־ | ‪ 27‬ב ח ו ז ר | ‪ 28‬נ כ נ ה ב ף | ‪ 28‬אחי ב ף | ‪ 28‬שהן דצין ך ך‬
‫ברא‬
‫] מ פ י ד ו ח ב א[ חוצה לארץ על פ י ר ו ת ה א ר ץ כדי שירבו ע ל פירוח ה א ר ץ לפוטרן מן ה מ ע ש ר ו ת‬
‫] ו ב א כ ת ב ה ס ו פ ר א ח ר פ י ח ת ה ת י ב ו ת ״הארץ ג ד י ׳ ו מ ח ק ח עיי נ ק י ד ו ת על ה׳ ויי[ ן ‪ 29‬ס פ י ר ו ת ב |‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫ט‬

‫‪8‬‬

‫דמאי ד‬

‫‪52‬‬

‫]‪[16—29‬‬

‫שלישית לפוטרן מן המעשר‪ :‬״ מצרפץ פירות חוצה ל א ^ ע ל פ י ח ת שלישית כדי ‪1‬‬
‫שירבו על פירות רביעית ל פ י ט ק ממעשר עני ‪ :‬ט צ ר פ ץ פירות חוצה ל א ק על פירות‬
‫ערב שביעית^ כדי שירבו על פירות שביעית לפוטרן פן הביעור ‪ :‬טצרפ׳ פירות חוצה‬
‫לארץ על פירות שביעית כדי שירבו על סירות מוצאי שביעית לפוטרן מן המעשר ‪:‬‬
‫״ אמר לו מכור לי יין ישן אמ׳ לו ש ל אישתקד הוא נאמן הוא להחמיר ש ל ארבע ‪5‬‬
‫ושל חכש שנים הוא נוהג בו כשעת לקיחתו בין להקל בין להחמיר ‪ :‬ח ז ק ת תגר בכל‬
‫מקום דמאי אחד הנוי ואחד הכותי ואחד ישראל‪.‬במה דבריפ אמ‪.‬׳ריפ בזמן שמניאק‬
‫לו מישראל אבל מביאין לו מגוי ומכותי חזקתו ו ד א י ‪ :‬א י ז ה הוא תנד כל שהביא‬
‫ושנה ושילש הלוקח מן התגר ואמי זה מתוקן וזה אינו מתוקן דמאי הלוקח מבעל הבית‬
‫ואמר זה מעושר וזה אינו מעושר וודאי ר ק שמעון בן נמליאל אומר הלוקח מבעל ‪10‬‬
‫הבית ואמי זה אינו מתוקן ודאי זה אינו מעושר מוציא עליו שתי מעשרות לפוטרו מן‬
‫המפקיד פירות א צ ל עם הארץ הרי הן כחזקתן‬
‫התרומה שאץ תרומה אחר תרומה‪:‬‬
‫למעשרות ולשביעית אם היו טבל עישם תרומה ומעשרית על פקופ אחר או קורא שם‬
‫לתרומה ולמעשרות שבהם אם היו של מעשר טבל עושה אותן תרומת מעשר או קורא‬
‫שם לתרומה ולמעשרות שבהם אס היו ש ל מעשר שיני מהללו על המעות והמעות ‪15‬‬
‫מחוללין על השיני אמר לו נטלתים והנחתי לד ישנים תחתיהם מתוקנים תחתיהם אם אתה‬
‫מאמינו שנטל האמינו שנתן יאם אי אתה מאמינו שנתן א ל תאמינו ש נ ט ל ‪ • :‬במה דברים‬
‫אמורים ממן שחניח יבא ומצא אותי פץ שהניח אבל הניח קיסרי ומצא אנרי הניח אגרי‬
‫ומצא קיסרי הרי זי‪ .‬חושש משום מעשיות ומשום ש ב י ע י ת ‪ :‬׳ המפקיד סירות אצל הכותי‬
‫הרי הן כחזקתן למעשר ולשביעית אם הן ש ל טבל עושה אותן תרומה ומעשרות על מקום ‪20‬‬
‫אחר או קורא להם שם לתיופה ולמעשר שבהם אס היו ש ל מעשר שיני סחוללץ על‬
‫המעות והמעות פחוללין על השיני אמ׳ לו נטלתים והנחתי לך מתוקנים תחתיהם‬
‫•ישניס תחתיהם אינו חושש משוס מעשר ומשום שביעית‪ :‬י׳ המפקיד סירות אצל הגוי‬
‫הרי זה חושש משום מעשרות ומשום שביעית רבן שמעון בן נמליאל ודי ישמעק אומר‬
‫ה ש ו ל ח ביד עמי הארץ וכיד הכותי ‪25‬‬
‫עשו פירות ישראל לסירות הנוי הזה ר מ א י ‪:‬‬
‫אינו חושש משום מעשר ומשום שביעית השולח ביד הגוי הרי זה חושש אבל הפרי‬
‫הטוחן אצל עם ה א ‪p‬‬
‫גויפ שהן מדיירץ בעיר אינו חושש מפני שבחזקת המשתמר‪:‬‬
‫ואצל הכותי איגו חושש משופ טומאה הטוחן אצל גוי הרי זה הושש ‪ :‬פפקידין תרומה‬
‫א צ ל ישראל עפ ה א ^ ואין מפקידין תרומה אצל כהן עם הארץ מפני שלבו גפ ב ה ‪:‬‬
‫" ט ו ח נ ק ומרקידין אצל אוכלי שביעית ואצל עושץ בטומאה א ב ל אין ט ו ח נ ץ ל א לאוכלי ‪30‬‬
‫‪11‬‬

‫‪18‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2 0‬‬

‫‪21‬‬

‫‪2 2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ffl‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 6‬י שם א ז׳ } ‪ 8‬שם ן ‪ 12‬י כ«ג נ׳ )ג׳ די(; ג ניגוין סיא ‪ 22 | :‬י טס | ‪ 25‬שס )נ׳ ני( | ‪ 30‬י פס‪ ,‬סלומוס‬
‫מיו ג׳)נו׳ א׳(‪ ,‬נימין יי״ז ג י ) ״ ( ; ג שם סיא |‬
‫ס‬

‫‪ 1‬מן מעשי שני ב ך | ‪ 1‬מפירות ב ך [ ‪ 2‬חוצי לארץ על פיתח < | ‪ 3‬מפירוח ב ך ן ‪ 4‬המעשדוח‬
‫ב ך | ‪ 5‬מכרי לו | ‪ 5‬נאמן הוא[ נאמן ד ך | ‪ 9‬פן דמאי עד ‪ 11‬מתוקן < | ‪ 9‬הלוקח <‬
‫ב | ‪ 12‬הן[ זה ב ף | ‪ 12‬בחזקחן | ‪ 13‬של טבל ב ך | ‪ 13‬עושת אותם ב ד | ‪ 13‬ומעשר | ‪ 13‬וקוי־א |‬
‫‪ H‬ומעשי ב ך( ‪ 14‬מן אם עד ‪ 15‬שבהם < ב [ ‪ 16‬מחללן ב ך | ‪ 16‬אמד לו[ אלו | ‪ 16/17‬ואס אי‬
‫ב ך|‬
‫ה'[‬
‫אתה האמינו א ! ‪ 18‬אח אוחו המת ב ך | ‪ 18‬הניח עגרון ומצא קסיי ב ל י‬
‫‪ 18/19‬קיסרי ומצא עי‪-‬יו! ב ך ] ‪ 19‬חושש > לה; | ‪ 20‬כחזקתן [ ‪ 20‬אס היו | ‪ 21‬וקורא | ‪ 21‬שבהם >‬
‫ואס היו של מעשר טבל עושה אותן הדומה ומעשר על מקוס אחד וקורא שם לחדומה ומעשר שבהן ב‬
‫מעשרות ב ך ן• ‪ 24‬משי ב | ‪ 25‬לשירות[ אח פירוח | ‪:.1 25‬ושלח‬
‫‪I‬‬
‫ך | ‪ 21‬מחללין | ‪ 22‬סתללין ‪23‬‬
‫י ץ ב ד | ‪ 26‬המשלח ו ף | ‪ 26‬חושש > משום מעשרות ומשום שביעיח ב ך |‬
‫ב ך | י*‪ 2‬עם‬
‫‪ 27‬שהן ייייין! יימיי׳ ‪ P‬ב ד | ‪ 27‬בעיר[ מן ד׳גיין לעיי ב ד | ‪ 27‬חושש > לא משוס מעמרוח ]ולא‬
‫משום ב[ ומשום שביעית ב ך | ‪ 27‬שהן בחזקת ב ד | ‪ 27‬הטוען ‪ 3‬א ן ‪ 28‬חדי זח[ אינו א | ‪ 28‬חושש‬
‫| ‪ 80‬ואצל[ ואין א | ‪ •* 80‬ל »ין טיחניז < א ‪I‬‬
‫> משוט טומאה ף )‪ 80‬ימדקיין‬
‫‪8‬‬

‫ה א‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫נ‬

‫ח‬

‫א ו‬

‫דמאי ד ]‪ [30-32‬ה‬

‫‪53‬‬

‫]‪[1-5‬‬

‫‪ 1‬שביעית ולא לעושי בטומאה‪ '° :‬השולח פימת לחבית ונמלך להחזיר נוהג בהן כמות שהיה‬
‫אבא שאול אומר חיישינן שפאחילפן רבן שמעון בן נמליאל אומר היה לו אריפ שיודע‬
‫לתקן והוא אינו פאמינו על המעשרות הביאו לו פימת משלו ואצו משלו הן מתוקנין‬
‫הן נ א ק רבי אומר אינו נ א ק שחשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו‪ :‬י* נותן אדם‬
‫‪ 5‬לשכונתו תבשיל לבשל לו עיסה לאפות ואינו חושש לשאור ותבלין שנהן פשומ‬
‫מעשר ומשום שביעית במה דבריפ אפוריפ בזק שנתן בה שאור ותבלין אבל לא נתן‬
‫בה הרי זה חושש‪ :‬נותן אדם לפונדקית תבשיל לבשל לו ומנחת הקדירה לפניו‬
‫‪.‬‬
‫ואס מגערת בו אפילו בין הגויים אינו חושש‪:‬‬
‫ה הלוקד סירות ממי שאינו גאק על המעשרות ושכח לעשרן שואלו בשבת‬
‫ה‬
‫‪ 10‬ואוכל ביופ טוב ביופ טוב ואוכל בשבת שואלו בחול לשבת למוצא* שבת לא יאכל עד‬
‫שיעשר שואלו בשבת לשבת הבאה לא יאכל עד שיעשר היה מוכר פירות ערב שבת‬
‫עפ חשיבה ואמי מתוקנן הן למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר‪ :‬תרומת מעשר‬
‫של דמאי שחזרה למקומה ר׳ שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכל על פיו יותר‬
‫על כן אמר ר' שמעק שזורי הפריש תרומה ומעשר הולך ושואלו ובא ואוכל על מה‬
‫‪ 15‬שהפריש שכשם שאימת שכת על ^ ‪ p K . T‬כך אימת דיפוע על עפ ה א ‪ p‬זה טבל‬
‫וזה תרומה זה ודאי וזה דמאי אף על פי החשוד על הדבר לא דנו ולא פעידו‬
‫לא נחשדו ישראל על כך נוי שהיה צווח ואו׳ בואו וקחו לכפ פימת עזקה הפ‬
‫סירות עורלה הפ פימת רבעי הם אינו נ א ק מפני שהוא כמשביח פקחו אבל אפ׳‬
‫מאיש פלונ לקחתיו מאיש פלוני כותי לקחתיו משלי הבאתיו נאמן להחמיר דברי רבי‬
‫‪ 20‬רבן שמעון בן נמליאל אומר אינו נאמן שדברי הנוי לא מעלין ולא פורידין‪• :‬״ האומר‬
‫למי שאינו נ א ק על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר אינו נ א ק‬
‫מאיש פלוני נ א ק הרי זה נאמן ר׳ יוסי אומר אינו נאמן שמא מצא אחר קרוב הימנו‬
‫ומודה ר׳ יופי שאמ א׳ צא ואכול ככד ואני נותן דמיה צא ושתה רביעית יין ואני נותן‬
‫דמיה שהוא נאמן‪ * :‬הנכנס לעיר והיה תרומה בידו ואינו מכיר אדם שם וכן העומד‬
‫‪ 25‬על הנוק ובידו תרומה ואין מכיר אדם שם הרי זה משאיל לחכיריס ולעס הארץ דברי‬
‫רבי רבן שמעון בן גמליאל אוסר אץ נשאלץ אלא לחברים בלבד‪ :‬היה עומד‬
‫בתוך בני אדם ואמי מי כן נאמן מי כן מעשר ואמר לו אחד אני איגו גאמן מעשר‬
‫הוא הרי זה נ א ק א׳ לו מעשר הוא בסניו נ א ק שלא בםניו אינו נאק במה‬
‫דברים אמורים שאץ מכיר אדם שם אבל מכיר אדם שס לא יטול אלא ק המומחה‬
‫‪32‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 1‬ע׳ ע״ז » י ט ב ׳ ) ד ׳ נו׳ • ׳ ( ; ןי נ מיז נ״ו | ‪ 3/4‬ע לקלק נכולוש ריס נ ; ‪ j‬בנילוס ל | ‪ 4‬י כ י נ ד' )ג׳ יו׳(;‬
‫נ מילין ‪ » 9 11‬ש‪; 0‬ד׳ א׳ בי(‪ .‬א פ • { | ‪ 12‬י כיד א )י׳ גי( | ‪ 15‬י כיד נ׳ )׳ר• יי( < י י נ בפולויז ליה |‬
‫?‪ 1‬י כ״ש ד׳ )י א ( ‪• j‬נ»יפ ק כ י נ | ‪ 20‬י ם ל א' ) י ז( | ‪ 26‬שם ; ש ס־ «׳( |‬

‫לשכינתי ב ף |‬
‫שירית < ב | ‪ 3‬ש ל ד ״ז ב ד ‪I 5‬‬
‫‪I3‬‬
‫‪ 1‬ה מ ש ל ה ל ד | ‪ 2‬חושש אני ב ד‬
‫בה[ ל ה ם ב ך | ‪ 7‬כ ה [ ל ה ם | ‪ 7‬חושש >‬
‫‪I‬‬
‫‪6‬‬
‫בל‬
‫‪ 5‬לו < ב ד | ‪ 5‬ל א פ ו ת > ל ו | ‪ 6‬מ ע ש ר ו ח‬
‫לשאור ותבלין משים ם ע ש ר ו ת ומשום ש ב י ע י ת ב ד | ‪ 7‬א ת ה ק ד ר ה ב | ‪ 7‬בשניו | ‪ 8‬בה ב < ד ‪I‬‬
‫‪ TO‬ביום = י נ < ב ך » | ‪ 12‬ה ן > ה ל ו ק ת מ » י ב ד | ‪ 13‬של < ב ד י ‪ 14‬ר׳ שמעון ש׳ א |‬
‫ב ך | ‪ 15‬ע ס הארץ > ע ם הארץ ש א ס ר‬
‫‪ 14‬השורש | ‪ 14‬ומעשרות ב ד > ‪f‬ונגנבו השירית ) פ י י ו ״ ‪3‬‬
‫ע י ־ ב ך | ‪ 18‬א ס א מ ר לו |‬
‫‪IP I‬‬
‫‪ 1 7 1 6‬כך(‬
‫| דבר ב ך‬
‫ב י ד ן ‪ 16‬א ע ‪ -‬פ שאני־י כ ד ו‬
‫ב א י מ י ב ף | ‪ 23‬יין <‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 21‬מ ס י שהוא מ ע ש ר ו מ ר י שהוא נאמ! ב ד | ‪ 22‬פלוני נאמן[ סליני‬
‫והיתד‪.‬‬
‫‪I 2‬‬
‫ובן מי ש ע י ב ד‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫ב ך ! ‪ 24‬והיחה תרומה בתוך ידו ב ך‬
‫א י דמעי‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫י* ך‬
‫רבז ש ב י ג רבי ב ד | ‪ 26‬נשאלין >‬
‫‪I‬‬
‫שש א ד ם ד שים א ד ם ב ‪26‬‬
‫‪I‬‬
‫‪25‬‬
‫ח ר י ס ה בתוך ]?•‪ to T-r‬ייי ב ד‬
‫מיכ! ב ‪ r‬מכאן ך ו ‪ 27‬אין ב‬
‫‪v | 27‬‬
‫נ וד[ בסו!! ‪ v‬׳ > כיעד‪ ,‬של ב ך‬
‫‪I‬‬
‫‪27‬‬
‫על ה ת ר ו מ ה ב ד‬
‫‪ 28‬נ א מ ן > בבית דין נאסז ב | ‪ 29‬כזמן‬
‫ף | ‪ 2.7‬ש ה י א מ ע ש י כ ך | ‪ 28‬כפניו איני נ א צ י ב‬
‫<‬
‫המימ״׳ה > ב ד י א בזמן שלא ש ה ה שם שלשים‬
‫‪I‬‬
‫‪29‬‬
‫שם אדם ב ד‬
‫‪I‬‬
‫שאין ב ך | ‪ 29‬א ם היה פ כ י י ‪29‬‬
‫יום א ב ל ש ה ה ש ם שלשים יום ל א יהיל א ל א ‪ p‬ה מ ו מ ח ה ב ף ‪I‬‬
‫‪7‬‬

‫ם‬

‫דמאי ה ]‪[6-15‬‬

‫‪54‬‬

‫כמה דברים אסורים בתרומה ומעשר אבל בשביעית ונמהרות־ הרי זד‪ .‬אינו נ א ק ‪1 :‬‬
‫״ הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחד נוטל כדי תרומה ותרומת‬
‫מעשר וחלה וכמה הוא אחד מעשרים האומר אחד במאה ־במה שיש כן הרי זה בצד‬
‫זה מעשר והשאר מעשר סמוך לו ועוד אחד מארבעים ושמונה במה שיש כאן‬
‫הרי זה בצד זה חולק ושאר תרומה על הכל במאה חולין שיש באן הרי זה בצד זה מעשר ‪5‬‬
‫ושאר מעשר סמוך לו שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו מעשר שיני בצפונו‬
‫או בדרומו מחולל על המעות ור׳ שמעץ אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה במה דבר‬
‫אמוריפ בזמן שכולן מפרישין אבל מקצתן פפרישין ומקצתן אין מפרישין נוטל חלה‬
‫מכל אחד ואחד‪ :‬פועלים שהיו מסובין ואוכלין והותירו פרוסות או שהיו אורחין‬
‫מסובין ואוכלין והותירו פרוסות ונתנופ לשמש או שדרו אחריפ מלקטין תחתיהן והותירו ‪10‬‬
‫מעשר לכל אחד ואחד‪ :‬י עני שנתנו לו פרוסות ונרוגרות מעשר מכל אחד ואחד‬
‫שחק את הפת ועשאו םירורץ נדוגרות ועשאן דבילה פעשר פאחד על הכל אמר‬
‫ד׳ יוסי במה דבריס אמורים בשנת שבוע אבל בשאר שנים מעשר פכל אחד ואחד‬
‫הלוקח מן העני שנתנו‪ .‬לו פרופה פת וגרוגרות מעשר מכל אחד ואחד ובשנת השבוע‬
‫מעשר מאחד על הכל ובשאר שנים מעשר מכל אחד ואחד בתמרים ובעסקים מעשר ‪15‬‬
‫מאחד על הכל במקומות אחרים מעשר מכל אחד ואחד‪ :‬הלוקח פן הפלטר מעשר‬
‫מכל דפוס ודפוס אם היו מביאין וצוברין לפניו נוטל מכל קישות וקישות ומכל אנודה‬
‫ואנודה ומכל תמרה ותמרה‪ :‬״ הלוקח פן החנוני וחזר ולקה היפנו שנייה אפ מכיר את‬
‫החבית שהיא היא לא יעשר מזה על זה הלוקח מן הםיטון ונמלך להחזיר לא יחזיר‬
‫במה דבדיפ אמוריס בשל דסאי אבל בשל ודאי הרי זה אסור לקח הימנו ירק באיסור ‪20‬‬
‫ובאיסר נלוסקין ובאי‪6‬ר רימונים ונמלך להחזיר לא יחזיר עד שיתקנם בשל דמאי ואין‬
‫צריך לומר בשל ודאי‪ :‬הטבל שנתערב בחולין הרי זה אוסר כל שהוא אם יש לו‬
‫פרנסה בפקופ אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו נוטל את החולץ כדי תרומת מעשר‬
‫שבטבל וכן מעשר טבל שנתערב בחולין הרי זה אופר כל שהוא אפ יש לו פרנפה‬
‫ממקום אחד מביא את החשבון ואם לאו נוטל את החולין כדי תרומת טעשר שבמעשר‪25 :‬‬
‫ירק שבישלו כשק שאינו מתוקן היי זה אוסר כל שהוא אם יש לו פרנסה במקום‬
‫אחר מוציא לפי חשבון ואם לאו בדבר הנבלל בולל ונוטל בדבר שאינו נבלל‬
‫נוטל מן הקלח ומן החתיכה ומן הביצה‪ :‬אומר ארמ לחמריו ולפועליו צאו ואכלו‬
‫בדינר זה צאו ושתו בדינר זה‪,‬אינו חושש טשום מעשר ומשום שביעית ופשופ יץ נסך‬
‫אבל אס אמר לו צא ואכול ככר זה ואני נותן דמיה צא ושתה רביעית זו ואני נותן ‪30‬‬
‫דמיה הרי זה חושש משום מעשר ומשום שביעית ומשום יין נסך‪ :‬״ הנותן צמר לצבע‬
‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪10‬‬

‫‪13‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 2‬י כיד ג׳ )ה׳ ני(‬

‫‪11‬‬

‫‪I‬‬

‫מ ה׳ הי‬

‫‪14‬‬

‫‪J‬‬

‫מס | ‪ 16‬י ט ס )ה׳ די( |‬

‫‪ 18‬שס‪ ,‬ו ט ס וי( ן ‪ » 22‬כיו ל־ )‪r‬׳ ז׳( ‪I‬‬

‫‪ 28‬י כיס י' )ו׳ ״גי(‪ ;.‬נ נויז ס י ג |‬
‫‪ 1‬הרי זיי < ב ד | ‪ 2‬ו ח ל ה < א | ‪ 3‬מ מ א ה ב ף | ‪ 3‬מ ס ה ד מ ״ ב | ‪ 5‬חולין[ ח י ל ק ב ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 8‬מ‪6‬רישין > נ ו ט ל ח ל ה מכולן [ ‪ 9‬מסובין[‬
‫| ‪ 6‬עליו > חדטאר ח ל ה‬
‫‪ 6‬מאיי‬
‫ב ך ן ‪ 13‬ד יהודי׳ ב ך | ‪ 14‬העני > וכן עני ב ך | ‪ 14‬מן ו ב ש נ ה‬
‫‪ 9‬או[ וכן ב ך | ‪ 10‬והיחידי <‬
‫ו א ח ד > ב נ ר ו ג ר ו ח ו ב ש נ ה שבוע‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫ב ך | ‪ 15‬ב ע מ ק י ם ב ך | ‪ 16‬ב מ ק ו ם‬
‫השבוע ע ד ‪ 15‬ו א ח י <‬
‫מ ע ש ר מ א ח ד ע ל ה כ ל בשאר שני שבוע מ ע ש ר מ כ ל א ח ד ו א ח ד | ‪ 18‬אם( ע י ‪ °‬ב ך | ‪ 18‬ש מ כ י י ב ך |‬
‫‪ 19‬יעשה ב | ‪ 19‬סיטום | ‪ 21‬עד שהוא מ ת ק נ ן ב ‪.‬ך י| ‪ 23‬מ מ ק ו ם ב ך | ‪ 23‬א ת > כ ל ב ל |‬
‫‪ 23‬ת ר ו מ ה ומעשרוח ב ך ‪ 25 1‬מוציא לסי חשבון ן ‪ 25‬ש ב מ ע ש ר > ט ב ל ב ך | ‪ 26‬ירק > ש ל חולין‬
‫צאו‬
‫‪I‬‬
‫מ מ ק ו מ | ‪ 27‬שאינו > נ ו ט ל א | ‪ 28‬ל ח ב ר ו | ‪ 28‬צאו < ‪30‬‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫ב ך | ‪ 26‬בשמן[ בזמן א‬
‫‪ 31‬משום‬
‫צאי ושתי ב ך | ‪ 30‬זז < ן ‪ 31‬דמיי ב ‪ 311‬מ ש פ ב‬
‫‪T‬‬
‫|‬
‫‪30‬‬
‫יאכלו ב ך | ‪ 30‬א ת ‪ .‬ב כ י ב‬
‫שביעית ומשום מעשרות ב ל ‪I‬‬

‫בך‬

‫ימזייז ב ד‬

‫א|‬

‫א‬

‫דמאי ה‬

‫‪55‬‬

‫]‪[16-23‬‬
‫‪14‬‬

‫‪ 1‬נוי אינו חושש שמא צבעו ביין נסך אם באו לבית החשבון אסור‪ :‬מפרישין תרומת‬
‫מעשר ממקום יוקר למקום הזול או ממקום הזול למקום היוקד כיצד היו לו תשעת‬
‫כורין ביהודה ואחד בגליל או תשעת כורין בנליל ואחי ביהודה אומר כור שביהודה‬
‫עשוי תרומה ומעשר על תשעת בורין שבנליל או כור שבנליל עשוי תרומה ומעשר‬
‫‪ 5‬על תשעת כורין שביהודה יותר על כן אמרו יש לו שני חברים אחר כיהודה ואחד בנליל‬
‫ולו שני כורים אחד כיהודה ואחד בגליל אומר לזה שביהודה טול כור שבגליל • ולזה‬
‫שבנליל טול כור שביהודה חזר ונטל מהם כשער הזול‪ :‬״ אין סודין מבן לוי במקום‬
‫היוקר כשער הזול כהנים ולוים שהיו מסייעין כבית הנמות אין נותנין להם תרומה‬
‫ומעשר כשכרן ואם נתנו הרי אילו חולין שנא׳ א ת ק ד ש י כ נ י י ש ר א ל כבר הן‬
‫‪ :0‬חולק ואוסר ש ח ת ם ב ר י ת ה ל ו י יותר על כן אמרו תרומתן אינה תרומה ומעשרותן אינן‬
‫מעשרות ולא עוד אלא שביקשו חכמים לקונסן להיות סירותיהן צריכין משלם ועליהם‬
‫הכתוב אומר ד א ש י ה ב ש י ח י י ש ס ו ט ו ונו׳ לסיכך הקכ־ד‪ .‬מביא עליהם שלש‬
‫פורעניות כננד שלש עבירות שבידם שנא׳ ל כ ן ב נ ל ל כ ם צ י ו ן ש ד ה ת ח ר ש‬
‫ונוי‪ :‬לא יתן אדם תרומת ניתו לשומר ניתו ולא בכר צאנו לרועה צאנו אם נתן להן שכרן‬
‫‪ 15‬רצה ליתן להם לשוס טובה‪ :‬לא ישכור בהמתו לא לטבח כהן לשחוט לו ולא לרועה‬
‫לרעות לו אלא אם כן נותן להן שכרן‪ :‬רשאי ישראל לומד לכהן הילך סלע זו ותן תרומה‬
‫לבן בתי כהן ותן ככור לבן בתי כהן ר׳ שמעון בן אלעזר אומר או׳ אני אף כמתנות מקדש כן‬
‫כיצד א׳ הרי עלי מאתים זו מתנות כהונה רשאי ישראל לוםר לכהן הילך סלע זו והנח‬
‫טבליס ואמר לו כהן תנם לי בששים לונ לבן בתי כהן ישר׳ שמכר זיתיו בששים לוג‬
‫‪ 20‬מתיקנק מעשרותיו מעשרות ואינו חושש לא משום שביעית ולא משום רבית‪.‬ולא משוס‬
‫מחלל קדשים‪ :‬מעשרין משל ישראל על של נוים ומשל נוים על של ישראל ומשל‬
‫ישראל על של כותי ומשל כותי על של ישראל ומן הכל על הכל דכרי ר׳ מאיר ר׳ יהודה‬
‫ר׳ יוסי ור׳ שמעון אומרים סעשרק של ישראל על של ישראל ושל נויס על של נוים ושל‬
‫כותי על של כותי אבל לא מישראל על של נוים ועל של כותי ולא מהן על של ישראל‪:‬‬
‫‪ 25‬אמר ר׳ שמעון שזורי מעשה שנתערבו לי סירות טבלים ובאתי ושאלתי את ר טרסון‬
‫ואמר לי צא וקח לך סירות מן השוק ועשר עליהן ר* אליעזר אומר בשל כותים כשם‬
‫שעשו פירות ישראל דמאי אחר רובן אין מעשרין מזה על זה כך מעשרין סירות כותי‬
‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪21‬‬

‫‪21‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 1‬י מיש ניד ד ׳ ) י ׳ אי(‬

‫| ‪ 8‬י כיס ב )ו ני( | ‪ 9‬נ מ ד נ ל ״ ם ל ׳ נ |‬

‫‪ 10‬מלאכי ב׳ ס׳ | ‪ M 10‬ע | ‪ 12‬מיכה‬

‫ג־ ״ א | ‪ 13‬שס ״ נ | ‪ 16‬שם נ נ ב ו מ ס ל׳ ן ‪ 21‬י נ י ס אי )סי^ ס ( | ‪ 25‬א ה׳ |‬

‫ה ס י י תכי בב ף )‪ (1‬ל א יתן ת ר ו מ ת גיתו שור׳ ‪ (2) 14‬ל א ישכור‬
‫‪ 1‬ב ח ו מ ץ ש ל יין נ ס ר ב ך | ‪ 1‬בא ‪I 1‬‬
‫ב ח ם ת ו ‪ (3) ,15‬רשאי ישראל ‪ (4) .16‬ישראל ש כ כ ר א ת זיתיו ‪ (5) ,19‬סשרישין ת ר ו מ ת ס ע ש ר ו ת ‪ (6) ,1‬אין פודין‬
‫תשעי׳ ב ך | ‪ 3‬ת ש ע ה ב ך | ‪ 4‬ת ר ו מ ת‬
‫מ ע ש ר שני במקום היוקר‪ (7) 7 ,‬כ ה נ י ם ולויים שהיו מםייעין ‪I 2 8‬‬
‫מ ע ש ר \ ‪ 4‬מן שבגליל עד כ ו י ק < ב | ‪ 5‬י ת י ב ד א | ‪ 5‬יש ל ו < א ! ‪ 6‬בא ומול לר ב ך | ‪ 7‬בי*‬
‫> אין סודין מעשר שני במקום היוקר כשער הזיל ב ד ‪I‬‬
‫יטיל ל ו ב ך | ‪ 7‬וחוזר וניטל ב ד ן ‪ 7‬הזול‬
‫‪ 8/9‬תרומות ומעשרות | ‪ 9‬ו א ת כ ד פ ‪I‬‬
‫בד |‬
‫‪ 7‬מן אין סודין עד ‪ 8‬הזיל < ב | ‪ 8‬בין ה ג ר נ ו ת‬
‫צייכין > להשריש‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 9‬ישראל > ל א ת ח ל ל י ב ד | ‪ 10‬הליי > א מ ר ה׳ צ ב א ו ת | ‪ 10‬י ת ר ב ד‬
‫ד<‬
‫מ ש ל ם [ מ ש ל ה ם ד < ב | ‪ 12‬יששיםו > וכהניה | ‪ 14‬גיתו[ ביתו | ‪ 14‬לשומר בית‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫הרומח‬
‫לי < ב ד | ‪ 15‬לרועה > כהן ב‬
‫‪I‬‬
‫ב ך | ‪ 15‬לא <‬
‫< ב | ‪ 15‬ל א ישכיי[ ל א‬
‫ב ן ‪ 15‬רצה‬
‫ב ד‬
‫ד | ‪ 16‬ש י א נ י ב ך ן ‪ 17‬ב מ ח נ ו ח מ י ו ר ש ד > ב ב ח נ י ם ] ‪ 17‬מ ה נ ו ת [ ב נ ת ג ו ח ב | ‪[if 18‬‬
‫כ ל ד ו ‪ 18‬ל כ ת ב ו ת ב | ‪ 19‬י ׳ י י א ל < ב ד | ‪ 18‬שיאמר ב ד | ‪ 18‬ו ה נ ח [ ותגם ב ד | ‪ 19‬א ת זתיו‬
‫>‬
‫מתוקנין( מ ו ת י כ ש ש י ס ל ו ג ס ת ו ק נ ; ם ב ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 2‬ד | ‪ 19‬ל ו ג > מ ב ל י ם ואמר לו כהן ה נ ס לי בששים ל ו ג ב ד‬
‫‪] 21‬מן על של ישראל ח ס ר‬
‫‪ 20‬מעשרותיו ס ע ^ ת ח [ ומעשרוח שלי מ ע ש ר ו ת ׳ ל י ב ד | ‪ 21‬א ח הקרשים‬
‫ע ד סוף מ ס כ ת א ושרק ראשון וקצת משרק שני של ת ר ו מ ו ח בב ג י שני עלים חסייש[ ו ‪ 24‬כ ש ל י ש י א ל !‬
‫‪J‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 24‬ו ל א מ ש ל כותים על ש ל ישראל ולא מ ש ל כותים ע ל של ישראל ולא משל ישראל על של כותים‬
‫אוסר[ אוסר | ‪ 27‬ואין | ‪ 27‬כ ך עשו שירות כותי ודאי א ח ר רובן |‬
‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪m‬‬

‫‪6‬‬

‫דמאי ה‬

‫‪56‬‬

‫]‪[23-25‬‬

‫ו‬

‫ן‪[1-8‬‬

‫‪2‬‬

‫דמאי ואין פעשרין מזה על זה; * רבן שמעון בן גמליאל אומר אף במקום שעשו‪1‬‬
‫פימת כותי דמאי כנץ ירק של כפר עותני טעשר מהן על הטבל אבל לא מן הטבל‬
‫עליהן בפה דברים אמורים בלוקח מן השוק אבל במוצא פירות לתוך ביתו או ששילח‬
‫לו חכימ םירות נוהג בהם דמאי‪ :‬ר ׳ שמעון אומר שלש גזירות בדמאי מעשה שגכנסו‬
‫רבותינו לעיירות של כותים שעל יד הדרך הביאו לםניהפ ירק קפץ ר׳ עקיבא ועישרן ‪5‬‬
‫ודאי אמר לו ר נמליאל היאך מלאך ריבך לעבור על דברי חביריך או מי נתן לך‬
‫רשות לעשר אמר לו וכי הלכה קבעתי בישראל אמר לו ירק שלי עישרתי אמר לו‬
‫תדע שקבעתה הלכה בישראל שעישרתה ירק שלך וכשבא רבן נמליאל ביניהם עשה‬
‫תבואה וקטנית שלהן דמאי ושאר כל פירותיהם וודאי וכשחזר רבן שמעון בן נמליאל‬
‫ביניהן ראה שנתקלקלו ועשו כל פידותיהן ודאי‪ :‬עציץ נקוב חייב בטעשר ותרומתו ‪10‬‬
‫אינה מדמעת ואין חייבץ עליה חומש‪:‬‬
‫ך המקבל שדה מן הנוי מעשר ונותן לו אמר רבן שמעון בן נמליאל מה אפף‬
‫ירצה הנוי שלא לעשר פירותיו אלא הולקן ונותן לו בפניו‪ :‬החולק שדה מן הגוי‬
‫מעשר ונותן לו ר׳ שמעון אומר תורפ ונותן לו לפיכך אפ חזר הנוי ונתנייר או שפכר‬
‫לישראל מעשר ונותן לו שכר ממנו שדה מעשר ונותן לו מה בין שוכר לחוכר שוכר ‪15‬‬
‫בפעות חוכר כפירות החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו לפיכך אפ חזר ישראל‬
‫ולקחה ממנו או שמכרו של ישראל חתר ונוהנ בו דמאי‪ :‬החוכר שדה מן הכותי‬
‫טעשר ונותן לו ושוקל לאוצר שוקל לקיטרון מעשר ונותן לו‪ :‬ל א יאמר ישראל‬
‫לנוי ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשר הילך מאתייפ זוז ושקול תחתיי מן האוצר‬
‫אלא אומר לו פטריני מן האוצר וכן לא יאמר אדפ לחכירו הילך מאתיפ זוז ופול ‪20‬‬
‫תחתיי לאומנות אלא אומד לו פטדיני מן האומנות‪ :‬המקבל שדה מישראל תורם‬
‫ונותן לו ר׳ מאיר אומר מעשר ונותן לו ר׳ יהודה אומר אם נותן לו מאותה שדה‬
‫ומאותו המין תורם ונותן לו ואם משדה אחרת נתן לו וממין אחר מעשר ונותץ לו‬
‫וחכמים אומרים אם מאותה שדה נתן לו בין ממין אחר בין מאותו המין תורם ונותץ‬
‫לו ואס משדה אחרת נתן לו בין מאותו המיץ בין' ממין אחר מעשר ונותן לו קיבל הימני ‪26‬‬
‫זרע לתת לו סירות בגורן מעשר ונותן לו ממקום שחולקין על הגוק חולק לו בפניו‬
‫קיבל ממנו מעות ליתן לו סירות לגורן הכל מודים שמעשר וגותן לו‪* :‬ישראל‬
‫שקיבל מחכירו שדיהו לקצור כשהוא שבלץ כרמו לבצור בענבים זיתיו למסוק בזיתים‬
‫נותן לו כמו שהן שדהו לקצור בחיטין כרמו לבצור ביין זיתיו למסוק בשמן מעשר‬
‫ונותן לו‪ :‬העיד ר יוסי בן המשולם שאמר משוס נתן אחיו שאמר משוס ר׳ אלעזי‪30‬‬
‫חסמא שהמקבל שדה אבותיו ק הנוי למוסקו בזיתים שנותן לו כמו שהן‪ :‬חבר‬
‫ועם הארץ שירשו את אביהן עס ה א ‪ p‬אינו רשאי לומר לו טול אתה היטץ שבמקום‬
‫פלוני ואני חיטץ שבמקום סלוני אתה יץ שבמקום סלוני ואני יין שבמקום פלוני‬
‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪4‬‬
‫‪18‬‬

‫א ד׳ י׳ | ‪ » 10‬כלאים ליא א׳ )ז׳ ר ( ; וע׳ ‪ j‬שבש ליס | ‪ 12‬י כיס א׳ )ו׳ א ( | ‪ 13‬י טס ) ב ( ; ש ו׳ אי |‬

‫י כ״י‬

‫א'‬

‫)י׳ ״נ(; ג עיז ננ׳־א | ‪ 21‬י‬

‫ביה נ ' )ו׳ אי( [ ?‪2‬‬

‫י ש‪0‬‬

‫ד׳)ו׳‬

‫יי( |‬

‫‪ 30‬שם |‬

‫‪ 31‬מי מ ו מ׳ |‬

‫א‬

‫‪ 6‬גמליאל‬
‫דיג‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬
‫‪26‬‬
‫‪31‬‬

‫] = א ב[ ‪ & I‬יע׳מיו ד א |‬
‫‪ 2‬ט ב ל ק | ‪ 2‬מן הטבלין ן ‪ 3‬ב ת ו ך | ‪ 4‬ש נ ת כ נ ס ו | ‪ 5‬ה ד י ו ( ה י ר י !‬
‫כשמזר‬
‫> ע ק י ב א ד א | ‪ 8‬ת ד ע > ל ך | ‪ 8‬כ ש ת ל ך ריב לביגוק | ‪ 9‬ת ב ו א ו ת | ‪ 9‬שלהן < ‪I 9‬‬
‫לביניהן | ‪ 10‬וראה | ‪ 10‬עשה | ‪ 10‬במעשרות | ‪ 10‬ת ר ו מ ת ן ) ‪ 11‬ואין | ‪ 13‬ח ו ל ק | ‪ 16‬ה ש ו כ ר |‬
‫ו ה ח ו כ ר | ‪ 16‬החוכר[ ה מ ו כ ר | ‪ 17‬ש מ כ ר ה | ‪ 17‬ל י ש ר א ל ך > א ח ר | ‪ 17‬חוזר < | ‪ 17‬נ ו ה ג |‬
‫ואוגד [ ‪ 19‬ה מ ע ש ר ו ת | ‪ 20‬ופול[ וטול | ‪ 23‬ואם < | ‪ 23‬נתן לו < | ‪ 25‬מעשר[ ת ו ר ם א | ‪ 26‬ליהן |‬
‫‪ 31‬לזיתים‬
‫מ ק ו ם | ‪ 27‬לגורן < | ‪ 28‬ש ד ה [ ‪ 30‬ש א מ ר < | ‪ 30‬משט ד נ ח ן | ‪ 31‬בן‬
‫נותן | ‪ 32‬שיאמר לו ‪I‬‬

‫חסמא |‬

‫‪I‬‬

‫ו ]‪[9-14‬‬

‫]‪[1-6‬‬

‫‪57‬‬

‫‪t‬‬

‫‪ 1‬אלא חולקין בשוד‪ .‬אפיי חבר חולק בפניו חבר אוכל את היבש ושורף את הלח מסני‬
‫שאמרו כל טהרותיו של עם ה א ‪ p‬נשרפות ירשו את אביהן חכר רשאי שיאמר טול אתה‬
‫חטין שבפקופ פלוני ואני חטין שבמקום פלוני אתה יין שבמקופ פלוני ואני יין שבפקופ‬
‫פלוני אח על פי שאמרו חבר שמת והניח בנים חכריפ ועטי הארץ לא יוריש טהרותיו לעט‬
‫‪ 5‬ה א ‪ p‬אלא לחברים כלבד‪ :‬היניח פעשר שני אינו רשאי שיאפר לו טול אתה חיטיפ ואני‬
‫שעורים אתה יץ ואני שמן אלא אומר לו טול אתה מעות של חיטץ ואני טעות של‬
‫שעורים אתה מעות של יין ואני מעות של שמן‪ :‬חבר ומי שאינו נאמן על המעשרות‬
‫שלקחו פירות שירשו או שנשתתםו רשאי שיאמר לו מול אתה חיטץ ואני ‪p w r‬‬
‫אתה יין ואני פירות שכל דבר שמותר למוכרו דפאידשאי לעשות כן‪ :‬לקחו גדיש‬
‫‪ 10‬של תבואה ועביט של ענבים ומעוטן של זיתיפ זה מעשר שלו וזה מעשר שלו אם‬
‫לקחו ואחר כן שיתפו צריך לעשר על הכל זד‪ .‬שהביא שהרי שבלים טשלו וזה‬
‫שהביא שהרי שבלים משלו זה הביא סלי זיתים משלו וזה הביא סלי זיתיפ םשלו‬
‫זח הביא סלי ענבים משלו וזה הביא סלי ענבים משלו או שבצרו כרמיוון לתוך נת‬
‫אחת אחד מעשר ואחד אינו מעשר המעשר מעשר את שלו ודאי וחצי חלק חבירו‬
‫‪ !5‬דמאי‪ :‬נ ר ונוי שירשו את אביהן נוי רשאי לומר לו טול אתה צלםים ואני כלים‬
‫אתה יין ואני סירות ‪ :‬אונקלוס הנר חלק מאחיו החמיר על עצמו והוליך חלקו לים‬
‫המלח‪ ,‬ירשו מרחץ רשאי שיאטר לו טול אתה שבת בחלקך ואני בחול בחלקי ישראל‬
‫ונוי שירשו בית נוי אינו רשאי שיאטר לו טול אתה צלמים ואני כילים אתה יין ואני‬
‫סירות לקחו טרחץ אינו רשאי שיאטר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי ואס התנה‬
‫‪ 20‬עמו במנת כן מותר‪ :‬עיר שיש בה ישראל ונוי שומרי ישראל ושוסרי גויס סתוקנץ‬
‫ושאינן מתוקנץ שומרץ מתוקנים ושאינן מתוקנין רשאץ לוסר זה לזה צפון העיר‬
‫בחלקינו ודרומה בחלקכם אם באו לבית חשבון אסור‪:‬‬
‫ז ישראל שקיבל שדה מישראל וכהן מכהן ולוי מלוי חולקץ ביניהן ישראל‬
‫ן‬
‫וכהן שקיבלו שדה מלוי או ישראל ולוי שקיבלו שדה מכהן רשאץ לאמר ולהתנות‬
‫‪ 25‬ביניהן שהמעשרות לאמצע‪ :‬ישראל שקיבל שדה מכהן תרומה לכהן מעשר ראשון‬
‫ושיני חולקץ בשוד‪ .‬לוי שקיבל שדה מכהן תרומה לכהן מעשר ראשון ושני חולקין‬
‫בשוד‪ * :.‬ישראל שקיבל שדה מכהן ואמר לו על מנת שד‪-‬מעשמת שלי על מנת‬
‫שהמעשרות שלך על מנת שהמעשרות שלי ושלך אסור‪ :‬כ ה ן שקיבל שדה מישר‬
‫ואמר לו על מנת שהמעשר שלי מותר שהמעשר שלך או שלי ושלך אם קיבל עליו‬
‫‪ 30‬כדרך שמקבלץ עליהן מותר ואם לאו אסור‪ :‬י ישראל שקיבל שדה מכהן ואמי לו על‬
‫טנת שיטול את המעשרות ויטלפ לפלוני אסור על מנת שניטלם אני ואתה וניתנם‬
‫לפלוני מותר‪ * :‬כהן ולוי ששכרו או שחכרו מכהן ולוי טעשרות לשוכר ולחוכר;‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪16‬‬

‫<‬

‫| ‪ 17‬ובחול‬

‫י שגי; ‪r3‬׳ »‬

‫ס י ד | ‪ 23‬י כיס ב׳ נ׳ )ר ג' י ( | ‪ 25‬ש‪ 27 | 0‬שם ; ‪28‬‬

‫‪D0I30‬ש‪I 0‬‬

‫‪ 1‬ס ן א ל א עז־ ‪ • 4‬ל ו נ י < א | ‪ 5‬ואני > א ט ו ל | ‪ 9‬שירות[ שמן | ‪ 10‬ו מ ע ט ן ; ‪ 1 1‬ה ב י א ‪ 11‬ש ל ו יו‬
‫‪ 12‬הביא | ‪ 12‬שלו ן ‪ 13‬א ח בדמיהן | ‪ 13‬ב ת ו ך | ‪ 14‬שאינו \ ‪ 14‬ח ל ק ו ש ל חברו ן ‪ 15‬שיאמר ‪I‬‬
‫‪ 17‬טול אחה[ ה ה א | ‪ 17‬א ח ה > מ ר ח ץ י נ ק ד עלי! א ן ‪ 17‬ואני‬
‫‪ 17‬א ח ח ס ר ח ץ‬
‫‪ 15‬צלמים[ צורות‬
‫במנת‬
‫‪J‬‬
‫‪20‬‬
‫את המרחץ‬
‫‪I‬‬
‫‪19‬‬
‫שירשו[ ש ל ק ת ו ‪ 18‬ביתו של גוי ן ‪ 18‬צ ל מ י ם [ צורות‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫כן[ מ ת ח ל ה ע ל מ ג ת לעשות כן ן ‪ 20‬וגויס | ‪ 21‬ושאינן[ ושומדין אין | ‪ 22‬ח ח ש ב ק | ‪ 24‬לאטד < |‬
‫> ק ב ל ש ד ה מלוי מ ע ש ר ר א ש ק‬
‫‪ 24‬ל ה ח נ ו ח | ‪ 25‬ש ה מ ע ש ר | ‪ 26‬ושני[ ו מ ע ש ר שני | ‪ 26‬בשיה[ ביניהן‬
‫תרומה ו מ ע ש ר שני ח ו ל ק י ן ביניהם | ‪ 26‬ו מ ע ש ר ר א ש ק ומעשר שיני | ‪ 27‬בשוה[ ביניהן ‪>C‬‬
‫כהן ש ק ב ל ש ד ה מלוי מ ע ש ר ראשון ללוי ת ר ו מ ה ומעשר שני חולקין בעיהן ן ‪ 28‬ש ה מ ע ש ר | ‪ 29‬ו א מ ר‬
‫ש ה מ ע ש ר ו ח ‪ 291‬או[ אסור ע ל מ נ ח ש ח מ ע ש ר ו ה ן‬
‫‪j‬‬
‫‪29‬‬
‫ל ו < | ‪ 29‬ש ה מ ע ש ר ו ת | ‪ 29‬מ ו ה ר ‪ >L‬על מ נ ח‬
‫‪ 30‬ח מ ק כ ל י ן | ‪ 80‬עליהן < ‪ 31‬ש א ט ו ל | ‪ 31‬דטלם[ ו א ת נ ם | ‪ 31‬אסור > י ש ר א ל ש ק ב ל ש ד ה ס כ ה ן‬
‫ומלוי(‬
‫‪I‬‬
‫‪32‬‬
‫א מ ר | ‪ 31‬שאטול | י ‪ 3‬ו נ ו ת נ ס | ‪ 32‬ושחכרו‬

‫נלליי ד*[‬

‫דמאי‪r[15‬‬

‫‪58‬‬

‫ד[ ח ]‪[1-2‬‬

‫י ישראל שקיבל מעות מכהן ליקה בהן סירות למחצית שכר אמר לו אם הותירו הרי ‪1‬‬
‫הן שלי ומעשרות שלך אסור‪ :‬י כהן שקיבל מעות םישר׳ ליקח בהם סירות למחצית‬
‫שכר אם׳ לו אם סחתו או הותירו הרי הן שלי ומעשרות שלך אם נתן לו שכרו מותר‬
‫ואם לאו אסור‪ :‬ישראל שקיבל שדה מכהן תרומה לכהן מוכרה לישראל חולקץ בשוד‪.‬‬
‫קיבל שדה מישראל חולקין ביניהן מכרה לכהן חולקין ניניהם‪ ,‬קיבל שדה מבת ישרי ‪5‬‬
‫חולקץ בשור‪ .‬נישאת לכהן תרומה לכהן קיבל שדד‪ .‬מבת כהן תרומה לבת כהן נישאת‬
‫לישראל חולקין ביניהן נתארמלה או נתנדשה חזרה לתחילתה‪ :‬סרת כהן שהיית‬
‫שומה אצל ישראל וילדה בכור בכור לכהן דברי ר׳ יהודה וחכמים אומרים בכור לשניהם‬
‫אמר להם ר׳ יהודה אתם מודים בסירות שדה שהן שלו אסרו לו אם שדה נוסה שלו‬
‫סרה נופה לשניהם אס פרה היתר‪ .‬גופה שלו בכור לכהן‪ :‬״ הנהן שדה קבלה לטי‪10‬‬
‫ולכותי ולמי שאינו נאמן על המעשרות אף על פי שאין ישראל רשאי לעשות כן‬
‫צריך לעשר על ידן‪ :‬״ הנותן שדהו קבלה לעמי הארץ עד שלא באו לעונות המעשרות‬
‫צריך לעשר על ידן משבאו לעונת המעשרות אינו צריך לעשר על ידן כיצד עומד‬
‫על הגורן ומעשר ואינו חושש למי שאכלו שאץ אחריות לרמאין‪ :‬כהן ולוי שמכרו‬
‫פימת שדה לישראל במחובר לקרקע מעשרות שלהן בתלוש מן הקרקע עד שלא ‪15‬‬
‫מירחו מעשרות שלהן משפירחו מעשרות שלו הפריש תרומה ומעשר מתני לכהן והשאר‬
‫שלו מכר הוא להן סירות עד שלא מירחו מעשרות שלו משמירחו מעשרות ‪,‬שלהן‬
‫מפריש תרומה ותרומת מעשר ונותן לכל כהן שירצה‪ '* :‬כהן שמכר שדה לישראל‬
‫נאק על מנת שהמעשרות שלי לעולם מת אין לו מעשרות על מנת שהמעשרות שלי‬
‫ולבני מת מעשרות לבניו על מנת שז‪-‬מעשרות שלי כל זק ששדי לפניך מוכרן לאחר ‪20‬‬
‫אף על םי שחזר ולקחן ממנו אץ לו מעשרות‪• :‬י ישראל שמכר שדה לכהן ואמר לו‬
‫על מנת שהמעשר שלי ארבע וחמש שנים מותר לעולם אסור שאין כהן'עושה כהן‬
‫וכן בן לוי שהוא חייב מעזת לישראל לא יהא נובה לאחרים ומפריש עליו שאץ לוי‬
‫עושה לוי מפריש ישראל ברשות לוי‪,‬וברשות עני ועושה חשבון באחרונה דברי ר׳‬
‫מאיר ר׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳ שמע׳ אוי אלא אם כן נותן לו עישור וכהן שמכי שדה ‪25‬‬
‫לישראל ואמר לו על מנת שהמעשר שלי ארבע וחמש שנים אינו רשאי לנוטעה כרם‬
‫ולזורעה סטיס ולעשותה שדה קנים לעולם רשאי ליטעה כרם ולזורעה סטים ולעשותה‬
‫שדה קניס‪:‬‬
‫ח׳ י עם ה א ‪ p‬שאמר לחבר תן לי אנודות ירק אחד תן לי נלוסקץ אחת ר׳ יוסי ח‬
‫אומר אינו צריך לעשר ר׳ יהודה אומר צריך לעשר רנן שפעץ בן נטליאל אומר אם ‪30‬‬
‫החליף את המעה צריך לעשר‪ :‬י חמשה שאמרו לאחד צא והבא לנו עשר נלוסקין‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ 7‬שס | ‪ 12‬שס‬

‫‪18‬‬

‫‪j‬‬

‫ישס; ג נינ‬

‫סיג‬

‫‪ » 21‬שס | ‪ 29‬י כיס י׳ )ו׳ ״ נ ( ־‪ ,‬נ ע־רונ־ן ל י ן ‪:‬‬

‫‪) 1‬הסדר מ ה ו פ ך ב ך )‪ (1‬כ ה ן ולוי ש מ כ ר ו שירות‪ ,‬שודד‪ (2) ,14 .‬ישראל ש ק ב ל מ ע ו ת ס כ ה ן ‪ ,‬שודה ‪,1‬‬
‫)‪ (3‬כהן ש ק ב ל מ ע ו ת מישראל‪ ,‬ש ו ר ה ‪ 1 | 2‬לו > פ ח ת י ‪ 1‬א ם [ או | ‪ 2‬מעשרות ן ‪ 3‬א ט < ן ‪ 4‬מ כ ר ה |‬
‫‪ 4‬בשח־‪ [,‬ביניהן | ‪ 5‬ביניהם <כ ! ‪ 6‬בשיה[ ביניהן | ‪ 6‬ת ר ו מ ה לכהן[ חולקין ביניהם [ ‪ 7‬פרתו של |‬
‫הבכור לשניהם | ‪ 9‬אי א ת ם ! ‪ 9‬אמרו[ א ס ר ! ‪ 9‬א ס < | ‪ 10‬ופרה |‬
‫‪j 8‬‬
‫‪ 7‬שהיתר‪ 8 | .‬שומא \ ‪ 8‬הבכור‬
‫< | ‪ 11‬כן > א ע י פ שלאי בא לעונת המעשרות ‪j‬‬
‫ישראל‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 10‬אף פרה א ס היתר‪ 10 | ,‬ב ק ב ל ה‬
‫‪ 12‬על ידו > מ ש ב א ו ל ע ו נ ת ה מ ע ש ר '| ‪ 12‬ב ק ב ל ה ] ‪ 12‬לעם הארץ | ‪ 13‬ע ל ידו \ ‪ 13‬ע ל ידו | ‪ 13‬כיצד‬
‫!> ה ו א ע ו ש ה | ‪ 14‬ומעשר[ ונוטל | ‪ 14‬למי[ ל מ ה ‪ 14 :‬שמכרו[ ש ח ב ר ו ! ‪ 16‬משריש | ‪ 16‬ונותן‬
‫ו מ ת | ‪ 19‬במעשרות‬
‫שלו‪j'19‬‬
‫‪i‬‬
‫>‬
‫|‬
‫‪pm 19‬‬
‫‪19‬‬
‫לו שלהן‬
‫‪ 19‬שלי < ן ‪ 20‬לבני ן ‪ 20‬ו מ ת ! ‪ 20‬ששדה | ‪ 20‬ב מ ו כ ־ ה | ‪ 21‬ו ל ק ח ה | ‪ 21‬ב מ ע ש ר ו ת | ‪ 21‬ש מ כ ר‬
‫שקבל | ‪ 21‬מ כ ה ן | ‪ 2*2‬שהמעשרות | ‪ 22‬או ח מ ש | ‪ 23‬מ א ח ר י ם | ‪ 24‬בין ב ר ש ו ת ן ‪ 24‬בין ב ר ש ו ת‬
‫לימע | ‪ 27‬סטיכ[ ח ט י ם | ‪ 27‬סטיס[ ח ט י ם | ‪ 20‬ל ח ב ת |‬
‫‪I 26‬‬
‫שהמעשרות‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 25‬א ו ס ר ץ | ‪ 25‬כהן‬
‫חן לי < | ‪ 29‬א ח ד ‪I‬‬
‫‪f‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ 29‬חן[ ק ח ו‬

‫דמאי ח‬

‫‪59‬‬

‫]‪[3-16‬‬

‫‪ 1‬ועשר אנודות ירק והביא כל אחד ואחד בפני עצמו חברים שבהם אין צריכין לעשר‬
‫אלא על חלקן בלבד? *הביא להן מעורבים חבידיפ שבהן צריכין לעשר על הכל‬
‫נתנו לו אחת יתירה ר׳ יהודה אופר לשליח ד׳ יופי אומר לאמצע‪ :‬המזמן לחבירו‬
‫לאכול אצלו והוא אינו נאמן על המעשר אפ׳ מערב שבת פד‪ ,‬שאני עתיד לאכל מחד‬
‫‪ 5‬הוא מעשר זה מעשר עשוי עליו והשאר מעשר הסמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי‬
‫תרוטת טעשר עליו מעשר שני בצפונו או בדרומו טחולל על המעות‪ :‬אמר ד׳ יהודה‬
‫היאך זה טעשר דבר שלא בא בתוך ידו וטודה ר׳ יהודה שחוזר ולוקח טקופ שלוקח‬
‫זה מזנו לו את הכוס ואמר מה שאני עתיד לשייר בשולי הכוס הרי הוא טעשר והשאר‬
‫המעשר סמוך לו זה שעשיתי טעשר עשוי תרוטת פעשר עליו מעשר שני בצפונו או‬
‫‪ 10‬בדרומו מחולל על המעות‪ :‬פ ו ע ל שהיה עושה אצל בעל הבית והוא אינו טאטינו‬
‫על המעשר ר׳ יופי אומר תנאי בית דין הוא שתהא תרומת מעשר משל בעל הבית‬
‫ותרומת מעשר שני פשל פועל‪ :‬הלקח יין מבין הכותיפ בערב שבת ושכח ולא‬
‫הפריש או׳ שני לונין שאני עתיד להפריש הרי הן תרופה עשרה הבאיפ אחריהפ פעשר‬
‫ראשון תשעה הבאים אחריהן מעשר שני וטיחל ושותה מיד דברי ד׳ מאיר ר יהודה‬
‫‪ 15‬ודי יוסי ור׳ שמעון אוסרין אמרו לו ל ד מאיר אי אתה מודה שאם יבקע נודו ששותה‬
‫טבל אט׳ להם לכשיבקע‪ :‬״ היו לו תאינים של טבל בתוך ביתו והוא בבית המדרש‬
‫או בשדה אוט׳ שני תאינים שאני עתיד להפריש הרי הן תרוטה עשי־ הבאים אחריהם‬
‫מעשר ראשון תשעה הבאין אחריהם טעשר שיני‪ :‬היו דטאי או׳ טה שאני עתיד‬
‫להפריש למחר הרי‪,‬הוא מעשר ושאר המעשר סמוך לו זה שעשיתי מעשר עשוי‬
‫‪ 20‬תרומת מעשר עליו מעשר שני לצפונו או לדרומו מחולל על המעות נוטל תרומה‬
‫ותרומת מעשר ומניחה במקופ המוצנע אחד תרומה טהורה ואחד תרומה ט מ א ה ‪ :‬לא‬
‫יטיף אדפ שמן לא לתוך נר חדש ולא לתוך המדורה ולא לתוך דבר המאבד אלא אם‬
‫כן קורא שם לתרומת מעשר שבה עד שלא תניע לארץ‪ :‬״ מי שהיה לו עשר חביות‬
‫של מעשר טבל טמא ושל מעשר טבל טהור ודאה אחת מהן שנשסכה או שנתנלתה‬
‫‪ 25‬אומר הרי זו תרומת מעשר על תשע אילו כשפן אפור טםני שנכסי כהן אם אטד הרי‬
‫זו תרומת מעשר לא אמר כ ל ו ם ‪ :‬ראה אחד שהפריש תרומה ומעשר ואמר הריני כמה‬
‫שאמר זה דבריו קייםין ר׳ יוסי אומר בסמוך תנאי בית רץ ה ו א ‪ :‬המרבה במעשרות‬
‫מעשרותיו מתוקנץ ומידותיו מקולקלין הממעט במעשרות מעשרותיו מקוקלין ומידותיו‬
‫מתוקנין‪ :‬יקראו שפ לשולי חבית לא ישתה מפיה לפיה לא ישתה משוליה מפני‬
‫‪ 0‬שהמשקין פעודבין אבל קורא שפ לשולי קדירה ואוכל פפיה לפיה ואוכל משוליה‪:‬‬
‫היו לפניו שתי כלכלות של טבל בזו מאה ובזו מאה בטלה תרומתן מעושרות זו‬
‫בזו הראשונה מעושרת בשל זו בזו ושל זו בזו אין הראשונה טעושדת נוטל שתי תאיניפ‬
‫ושני עישורין ועישורו של עישור מעשרותיהפ מעשרות‪ :‬כלכלה בחברתה קורא שם‬
‫‪4‬‬

‫&‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

‫‪18‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 6‬י כיו ב' )‪t‬׳ ‪ •b‬נ׳( | ‪ 12 | 00 10‬י שם‪ ,‬נימין מיס ‪) 'b‬נ׳ ס ( ; ג נימין כיד ; ‪ k‬מיי | ‪ 00 • 16‬ן ‪ 26‬י ביד‬
‫‪|3S00‬‬
‫‪ 27‬ס ם ; נ מנסוס נ י ס | ‪ 31‬י כ י ו נ' )ן׳ זי( |‬
‫נ׳ )ם׳ נ י | (‬
‫‪ 1‬של ירק | ‪ 1‬ה ב י א | ‪ 1‬ל כ ל א ח ד | ‪ 3‬ח ם ז ס י ן | ‪ 3‬א ח ח ב ר ו | ‪ 4‬שיאכל | ‪ 4‬א ץ מאמינו‬
‫‪ 4‬ה מ ע ש ר ו ת | ‪ 4‬ל א כ ו ל [ להשריש | ‪ 5‬הרי ה ו א | ‪ 5‬ושאר | ‪ 5‬ס מ ו ך | ‪ 6‬ו מ ח ו ל ל | ‪ 7‬ל ה י ך | ‪ 7‬שחוזר‬
‫בהולך ן ‪ 7‬מ מ ק ו ם | ‪ 7‬ש ל ק ח | ‪ 8‬לו < | ‪ 8‬הרי זה | ‪ 8‬ושאר | ‪ 9‬מ ע ש ר [ ‪ 9‬כצפון | ‪ 10‬ב ד ר ו ם‬
‫ששוחד‪ [,‬ש ש ח ה > ‪ \ l \ j x t‬ועשר | ‪ 17‬ה ב א ו ת‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 10‬ו מ ח ו ל ל | ‪ 11‬ה מ ע ש ר ו ת | ‪ 12‬מ ע ר ב | ‪ 15‬ה נ ו ד‬
‫ב צ פ ו ן או בדרום | )‪ 2‬ה מ ע ו ת [ ה מ ו ת ר | ‪ 21‬א ח ה ‪ . ,‬א ת ת | ‪ 22‬ה מ א ב י ד‬
‫‪I‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 18‬ו ח ש ע | ‪ 18‬ה ב א ו ת‬
‫‪23‬׳ ‪ 22‬א ל א אם כן[ א ב ל | ‪ 23‬לארץ > כיוצא בז | ‪ 24‬א ח ד | ‪ 25‬זו > עישרה | ‪ 25‬נ כ ס י | ‪ 25‬ואם‬
‫ב מ ה | ‪ 28‬הממעיט ‪ 29 1‬ה ק ו ר א | ‪ 30‬הקןרא | ‪ 30‬ק ד ר ה [ מ ג ו ר ה | ‪ 31‬ב ט ל ה [ נ ט ל ה‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 26‬ומעשר‬
‫‪ 31‬ס ע ו ש ר ו ח [ אי מ ע ש ר ו ת ‪ 321‬בשל[ ושל | ‪ 33‬ש נ י | ‪ 33‬של עישורו |‬

‫‪60‬‬

‫דמאי ח ]‪[17-24‬‬

‫נוטל עשרים תאיניס מאיזו שירצה בזו מאתים ובזו מאתים אם ‪ p‬הקטנה הוא נוטל ‪1‬‬
‫נוטל את עשרה ואם ק הנמלה נוטל נוטל את כולה ולא השלים בזו מאה ובזו אלף‬
‫אם ק הקטנה נוטל נוטל שש עשרה ואם מן הנמל־! נוטל‪.‬נוטל את כל הששים מיכן‬
‫ואילך לסי חשבון ‪ :‬״ היתה בידו כלכלה של סירות שאינה מתוקנת נוטל שתי תשיעיה‬
‫ותשיעיה תשע בין שהטבל מרובה על החולין בין שהחולק טרובין על מעשר טבל ‪5‬‬
‫נוטל כל החולין כדי תרוטת מעשר‪ — ,‬שביעית שבמעשר שכל מאה מעשר ושמונים טבל‬
‫נוטל תשעים ושנים חסר עשור אחר ‪" :‬י מאה מעשר תשעים טבל נוטל תשעים ושלשה‬
‫חסר שני עשורק מיכן ואילך לפי חשבון‪ :‬המסקיד לונ טבל אוכל עליו תשעים‬
‫ותשע והוא הססקיד לוב מעשר אוכל עליו תשעים כיצד הטפקיד לוב טבל אוכל עליו‬
‫תשעים ותשע והוא אומר לונ שבשולי חבית הרי הוא חולין והשאר תרוטה על הכל‪10:‬‬
‫‪ *°‬נטל לאכול ונטל לשתות אומר לונ שבשולי חבית הרי הוא תרומה על מינק שבתוך‬
‫חבית ושאר המעשר סמוך לו וזה שעשיתי מעשר עשוי תרומת מעשר עליו וטעשר‬
‫שיני בצסונו או בדרומו מחולל על המעות‪* :‬כיצד המסקיד לונ מעשר אוכל עליו‬
‫תשעים או׳ לונ שמן שבשולי חבית הרי הוא חולין ושאר תממה על הכל נטל לאכול‬
‫ולשתות אומר מעשרן בדדו ק ותרומת מעשרן מינק שבחבית נמרן ודאי נתנן לכהן ‪15‬‬
‫ספק נפק פסק לא נמק מעשר עליהם וקורא שם למעשרותיהם כיצד אם היו של טבל‬
‫אופר פעשק בדרומן ותרומת מעשק בדרום דרומן אפ היו של פעשר טבל אוסר‬
‫תממת מעשר בדרום דרומן‪ :‬״ מי שהיו לו שתי חביות אחת של מעשר טבל טפא‬
‫ואחת של מעשר טבל טהור מביא שני לנינק וממלא ק זה כדי תרומת מעשר על‬
‫שתיהפ ומזה כדי תממת מעשר על שתיהן והולך אצל שתיהן הראשק אומר אפ זה ‪20‬‬
‫טן טמא אין בדבר כלוט ואס זה ק טהור מן זה עשוי תרומת מעשר על שתיהן וקורא‬
‫שפ לראשק וחוזר וקורא שפ לשיני נמצאו שתי חביות מתוקנות‪ :‬הלנינק אחד של‬
‫מעשר טבל טמא ואחד של מעשר טבל טהור שותה מזה וטובל ושותה מזה וטובל‬
‫ושותה משניהם כאחד וצריך טבילה באחרונה‪ * :‬מי שהיו לו שתי חביות אחת של‬
‫טעשר טבל טהור ואחת של חולק טהורק מביא שני לגינק וממלא מזה כדי תרומת ‪25‬‬
‫מעשר על זה ומזה בדי תרומת מעשר על זה הולך אצל הראשון ואומר אפ זה טמא‬
‫אין בדברי כלופ ואפ זה מק טהור עשוי מזה כדי תרומת מעשר על זה הולך אצל‬
‫שני ואו׳ אפ זה מק טמא אין בדברי כלופ ואפ זה מק טהור עשוי מזה כדי תרומת‬
‫מעשר על זה קורא שם לראשק וחזר וקורא שפ לשיני נמצאו חביות מתוקנות והלנינק‬
‫אחד של מעשר טבל טמא ואחד של חולק טהורק שותה טזה וטובל ושותה מזה ‪30‬‬
‫וטובל ושותה טשניהם כאחת וצריך טבילה באחרונה‪:‬‬
‫‪13‬‬

‫‪1‬‬

‫מ‬

‫‪3‬‬

‫סליק פירקא דחםלת‬
‫‪ 4‬י ‪ ) 00‬מ ( ‪ ,‬נ י מ ״ ב ג׳ )״ א׳( | ‪ 8‬ב ס‬

‫דמאי‪.‬‬

‫| ‪ 29 | 00 18‬י ליג נ׳ )א׳ נ׳ יי(; י»׳ נ ב ״ ב כיז‬

‫!‪ it‬ן‬

‫‪ 1‬מ א ח ה מ ה ן ‪ 11‬בזו מאחים[ כזו מ א ה | ‪ 1‬מ ק ט נ ה | ‪ 2‬א ת עשרה[ א ח ת עשרת ן ‪ 2‬מ ג ד ו ל ת | ‪ 2‬ל א ‪j‬‬
‫הוא נוטל [ ‪ 4‬תשיעי ה א | & וחשיע ה א [ ‪ 5‬תשע[‬
‫המשי ע ש ר ה ין ‪ 3‬מ ג ד ו ל ה ‪I 3‬‬
‫‪I 3‬‬
‫‪ 3‬מ ק מ ה ן ‪ 3‬הוא נוטל‬
‫כדי ה ר ו מ ח מ ע ש ר ש צ ט ב ל בין ש ה מ ע ש ר ט ב ל מרובה‬
‫‪j 7‬‬
‫‪6‬‬
‫ש ל ת ש י ע | ‪ 5‬מעשר טבל[ ה ט ב ל | ‪ 6‬נוטל > א ת‬
‫על ה ח ו ל י ן ב ק החולין מרובין ע ל ה מ ע ש ר ט נ ל נוטל א ת כ ל החולין כדי ת ר ו מ ת מעשר ש ב מ ע ש ר ט ב ל ס א ה‬
‫מן‬
‫ו ש מ י ג ט ט ב ל נ ו ט ל ת ש ע י ם ושנים ח ס ר עישור א ח ד ס א ה ומעשר נוטל ת ש ע י ם ושלשה ן ‪ 9‬הוא ‪I 9‬‬
‫המפקיד עד ‪ 10‬והוא <כ | ‪ 10‬ושאר | ‪ 11‬הרי הוא[ עשוי | ‪ 11‬ת ר ו מ ת מ ע ש ר | ‪ 11‬מניין { ‪ 11 12‬ש ב ח ב י ח ן‬
‫זה | ‪ 14‬הוא( הן [ ‪ 15‬ונטל ל ש ת ו ת | ‪ 11‬מ ע ש ר ׳ | ‪ 15‬בדרומו > עשוי | ‪ 16‬ה ר ו מ ת‬
‫‪i‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 12‬מעשר‬
‫מ ע ש ו ע ל מניין | ‪ (5‬כיצד >• קורא שם למעשרותיהן ) ‪ 19‬לגינין[ לוגין | ‪ 19‬ם ז ה כדי < | ‪ 20‬ש נ י ה ם |‬
‫‪ 21‬שתיהן‬
‫ה ד ו מ ה ומעשר‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 20‬מ ת י ה ן < | ‪ 21‬ס ץ | ‪ 21‬מ ק | ‪ 21‬מן זה < ! ‪ 21‬עשוי > כ ד י‬
‫> והילך אצל ה ש נ י ו א ס ר א ם סין זח ט מ א אין ב ד ב ר י כ ל י ם ואס ז ה מ ק ם ה ו ד ס ז ה עשוי ת ר ו ס ה ו מ ע ש ר ו ת‬
‫ע ל ז ה ( עליה | ‪ 26‬ע ל ז ח | ‪ 27‬ס ז ה < | ‪ 7‬צ ע ל זח[‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫שתי < | י ‪ [2‬ט ה ו ר [ ט ס א‬
‫‪I‬‬
‫‪22‬‬
‫ע ל שחיחן‬
‫צריך [‬
‫‪I‬‬
‫‪31‬‬
‫ע ל י ה ) ‪ 28‬מ ז ח < | ‪ 29‬ע ל זח[ ע ל י ת ‪ 311‬ש ת ה‬

‫שביעית א ]‪[1-10‬‬
‫*‬

‫‪61‬‬

‫שביעית‬
‫‪1‬‬

‫א שלשה אילנות בתוך בית סאה הרי אילו טצטרפין וחורשיז כל בית סאה‬
‫בשבילן ובלבד שתהא מטעתן מטע עשרה לבית סאה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה וו׳ יוסי‬
‫‪5‬אומ׳ אין חרשין להן אלא צורכן כמה יהא ביניהם רכן שמע׳ בן נמל׳ אומר כדי‬
‫שיהא בקר עובר בכליו רבן נמליאל ובית דינו התקינו שיהו מותרין בעבודת ה א ‪p‬‬
‫עד ראש השנה אחד אילן עוסד בית קביים ושנים עומדין בית ארבעת קבים אק‬
‫חורשיז להן אלא כדי צרכן שלשה אילטת של שלשה בני אדם והשאר של אחד‬
‫אף על סי שבעל שרה חורש מפני צריך שדהו הרי זה מותר‪ * :‬זקינה ונראית כנטיעה‬
‫‪ 10‬הרי זו כנטיעה נטיעה ונראית כזקינה כזקינה מה בין זקינה לנטיעה זקינה עד עצרת‬
‫נטיעה עד ראש השנה זקינה טעין שלשה נטיעה מעין עשרה ושדה קנים נידונת כנטיעה‪:‬‬
‫י שלשה קישואין ושלשה דילועין וארבעה נטיעות הרי אילו מצטרפין וחורשין כל‬
‫בית סאה בשבילן ובלבד שתהא מטעתן מטע עשרה לבית סאה וכמה רוח יהא ביניהם‬
‫רבן שמע׳ בן נמל׳ אומר כל שתחתיו וחוצה לו כמלא צמד בקר וכליו ואחו היא‬
‫‪ 15‬נטיעה ר׳ יהושע אומר בת חמש ובת שש ובת שבע א' ר׳ מסני מה אמרו בת חמש‬
‫בת שנע אלא אומר אני נפנים כני חמש תאנים בני שש זתים בני שבע‪* :‬מוכיין‬
‫ומוציאין זבלים ערב שביעית מישר׳ החשוד על השביעית ומן הנוי ומן הכותי אף‬
‫בשביעית מותר עד מתי מותר לזבל כל זמן שמותר לחרוש מותר לזבל‪ :‬משקין את‬
‫הנטיעות עד ראש השנה ר־ יוסי בן כיפר אומד סשום ר׳ אליעזר בית שמאי אומי‬
‫‪ 20‬משקה על הנוף ויורד על עיקרו ובית הילל אומר על הנוף עיקר‪ ,‬אסרו בית הילל‬
‫לבית שמאי אם את מתיר להם מקצת התיר להם את הכל אס אי סתיר להס הכל‬
‫אי תתיר להם מקצת‪ :‬״ מכוונין את הנטיעות עד ראש השנה ר׳ יהודה אומר אם היו‬
‫מבורכות לפני השביעית נוטלן אף בשביעית‪ :‬י אילו הן עוניות אילו בוץדין שבע קרי‬
‫אילנות מותרין ומשסטין בקנים מקום שנהנו להתיר ולשפמ לפני החנ מתירן ומשמטץ‬
‫‪ 25‬לפני החנ אחר החנ מתירין ומשטטין אחר החנ‪" :‬פני ערב‪/‬שביעית שנכנסו לשביעית‬
‫ר׳ יהודה אומר מקום שנהנו לסוך אין סכין מפני שהיא עבודה מקופ שנהנו שלא‬
‫לסוך פכק ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית הכל שוין שאין סכק ואין מקנחין אתו‬
‫וכן היה ר׳ יהודה אומר הל קח סנה טחבירו בשאר שני שבוע אף במקום שנהגו לסוך‬
‫מכין לא יקנח שרף בעיקר מפני שפתריפו אבל מקנחו בעלים‪ * :‬תאינה שנתקלסה‬
‫‪ 30‬אין טחין אותה בטיט מפני שמלאכתה אין תולין תחובין בתאינה ואין מרכיבין כתאינה‬
‫מפני שהיא עבודה ר׳ אליעזר אומר במועד צורר ובשבי‪.‬עית חותך‪ :‬פוקרין את האילן'־‬
‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 8‬שם )זי( | ‪ 11‬י לינ ג־ )א׳ יד( | ‪ 16‬ליד ג׳ )ני א(‪ ,‬לינ ‪) T‬ב׳ ב׳( | ‪ 18‬שם )ב׳ ד׳( | ‪ 21‬שם )ב׳‬

‫ג(;‬

‫ג מ י ק ד׳ | ‪ 24‬י שם )נ׳ סי( | ‪ 30‬י ליס ב ׳ ) ד ׳ די( | ‪ 31‬י לינ ד׳ )ני ג׳ ד ( |‬
‫* מ מ מ ע ‪ 3‬ד | ‪ 4‬ור׳ יוסי > ור׳ שמעון ך ך ן ‪ 7‬ש נ ה ב | ‪ 7‬ה ע ו ם י ב ד | ‪ 7‬בית[ ב ת ו ך ב |‬
‫‪ 8‬כ ד י‬
‫ב ב י ת‬
‫‪7‬‬
‫| ‪ 8‬אחר | ‪ 9‬השדה |‬
‫| ‪ 8‬והשאר[ ו ה ש ד ה‬
‫‪I‬‬
‫‪ 7‬העומדים‬
‫ה ק נ ה ב ‪ 101‬הרי זו כ נ ט י ע ה < | ‪ 10‬ו נ ט י ע ה ‪ 3‬ד | ‪ 10‬הרי היא‬
‫‪y‬‬
‫‪| 9‬‬
‫‪ 9‬צ י י ד ‪ 3‬ד | ‪ 9‬הרי היא‬
‫כ ז ק נ ה ‪ < 3‬ד | ‪ 11‬מעין ע ש ר ה [ ע ש ר ה | ‪ 11‬כ נ ט י ע ו ת ‪ p 12 | 3‬וחורשין עד ‪ 13‬כשביל! < ‪| 3‬‬
‫ע ‪ < 3‬ד | ‪ 14‬מ ל א ‪ 3‬ך | ‪ 14‬ב ק י < ‪ 3‬ד ן ‪ 14‬איזוהי ‪ 3‬ד | ‪ 15‬מן א ר ע ד ‪ 16‬ש ב ע‬
‫כישר[ כישח ‪I‬‬
‫‪J‬‬
‫‪19‬‬
‫לי ‪ 3‬ד‬
‫דיי ‪1‬״[‬
‫‪ 16 | 3‬אומר אני[ מ ד י נ י | י ‪ 1‬ס ל ע י ם בני המיט ‪13‬‬
‫<‬
‫אי(‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 20‬ה ע ק י ‪ 3‬ך | ‪ 20‬ועל ת ע ק ר ‪ 3‬ד | ‪ 21‬את[ א ת ה ן ‪ 21‬ל ה ם [ לי ‪ 3‬ד | ‪ 21‬ל ה ם [ לי ‪ 3‬ד‬
‫' י ‪ 3‬ד | ‪ 22‬אי[ א ל ‪ 3‬ד | ‪ 24‬ו מ ש ס ט י ן ( ומשמשין | ‪ 24‬ל ה ת י ר [ ל ״ ה י ‪ 3‬ד ‪I‬‬
‫אי! ‪ 3‬ד | ‪ 21‬א ת ה‬
‫ד | ‪ 25‬ומשמשין | ‪ 26‬מ ק ו ם ש ל א נ ה ג י ‪3‬‬
‫‪P‬‬
‫™‪3‬‬
‫‪ 24‬ו ל ש מ ש ! ‪ 24‬מותרין | ‪ 25‬ל א ח י ‪ 3‬ד | ‪23‬‬
‫‪ 27‬מ ק נ ח י ן [ ט נ ק ב י ז ‪ 27 | 3‬אותן ‪ 3‬ד |‬
‫סכין > אותי ‪ 3‬ד ן‬
‫‪I‬‬
‫‪27‬‬
‫ד | ‪ 27‬שויז > ס ו ח ר ‪ 3‬ך‬
‫‪ 28‬שנם | ‪ 29‬ש מ ת ר י ם [ שמתרין | ‪ 80‬ט * נ י < | ‪ 80‬ש ח י א מ ל א כ ת ה ב ך | ‪ 80‬תחובין[ תחומין | ‪ 31‬די‬
‫ח ו ת ך [ יונך ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪31‬‬
‫* ל ע י י ב ר שמעון בן א ל ע ז ר ך‬

‫‪ 3‬ד‬

‫ס‬

‫מ‬

‫ב ל|‬

‫ב ד‬

‫< ב ד‬

‫ט‬

‫א‬

‫ט ת‬

‫‪0‬‬

‫א פ י‬

‫שביעית א ]‪ [11-12‬ב ]‪[1-7‬‬

‫‪62‬‬

‫בסיקרא וטוענין אתו באבנים ואינו ח ו ש ש ל א משום שביעית ו ל א משוס דרכי ה א מ ו ר י ; ‪1‬‬
‫מ ק ו ו צ ץ ומקפצין ומקטסין ומםתתין ע ד ר א ש ה ש נ ה ונוטל א ת הרואה ר׳ שמעון בן‬
‫אלעזר אומר א ף םיטין א ת הנסנים ב ש ב י ע י ת ; חורשין ב י ת השלחין ומשקין אותן‬
‫ש ל ש י ם יום ל פ נ י ר א ש ה ש נ ה רבי אומר ע ד ל פ נ י ר א ש ה ש נ ה ש ל ש ה ימים כ ך ש י ט ע‬
‫ויזרע וישרש א ץ בודקץ א ת מ ר ע י ם בגללים ובעציץ א ב ל בודקין אותן באדמה ‪5‬‬
‫ובעציץ ומשיירין משביעית למוצאי שביעית ומקיימץ א ת העלזאין ש ב ג ג א ב ל אין‬
‫משקץ א ו ת ן ‪:‬‬
‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪1‬‬

‫ב מרביצץ ש ד ה בערב שביעית כדי ש ת ע ל ה ירקות בשביעית ו ל א ע ו ד א ל א ב‬
‫אסי׳ בשביעית מרביצין אותן כדי ש ת ע ל ה ירקות למוצאי שביעית בצלים שנכנסו‬
‫בערב שביעית לשביעית מרביצין א ו ת ן כדי שיהו נוחץ ל י ע ק ר ‪ :‬ה ל ו ף ש ע ל ה תמרות‪10‬‬
‫בשביעית א ץ נ ו ט ל ץ ממנו מפני מראית ה ע י ן ‪ :‬ה נ ו ט ע והמבריך והמרכיב ש ל ש י ם יום‬
‫לפני ראש השנה ע ל ת ה לו ש נ ה ומותר לקיימן בשביעית סחות מיכן ל א ע ל ת ה לו‬
‫ש נ ה ואפור לקיימן בשביעית סירות נ ט י ע ה אםורין ע ד חםשה עשר ב ש ב ט אם ערלה‬
‫ערלה ואם רבעי רבעי‪ :‬פ ו ל מצרי ש מ נ ע ממנו מיס ש ל ש י ם יום מ ת ע ש ר לשעבר‬
‫ומותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית וםתעשר ל ש נ ה הבאה במה ‪15‬‬
‫דברים אמורים בשל שוקי א כ ל ב ש ל בעל ש מ נ ע ממנו ש ת י מריעות דברי ר׳ מאיר‬
‫וחכ׳ אומ׳ ש ל ש ‪ * :‬ר׳ יוסי בן כיפר אומר משום ר׳ שמע׳ שזורי במה דברים‬
‫אמור׳ בזמן שזרעו לירק וחישב עליו לזרע א כ ל א ס זרעו מתחילה לזרע וקצתו השריש‬
‫לפני ראש ה ש נ ה ומקצתו השריש לאחר ר א ש ה ש נ ה ־ אין מעשרין הימנו ע ל מקום‬
‫‪.‬אחר ו ל א ממקום אחר עליו א ל א כונס גורנו לתוכו ומעשר הימנו עליו נמצא מעשר מן ‪20‬‬
‫החדש ע ל ה ח ד ש ומן הישן ע ל הישן מעשר ש נ י ומעשר עני לסי חשבון נוטל א ת עישורו‬
‫ועושה מעשר עני ומעשר שיני א ם זרעו מתחילה לזרע ולירק או שזרעו לזרע וחישב‬
‫עליו לירק זרעו מתעשר לשעבר וירקו מ ש ע ת ל ק י ט ת ו ‪ :‬א מ ר רבן שמעון בז גמליאל‬
‫ל א נחלקו בית שמאי ובית הילל ע ל הגמור לשעבר ועל ש ל א הנץ ל ע ת י ד לבוא ועל‬
‫מד‪ ,‬נחלקו ע ל התודמל שבית שמאי'אומי לשעבר ובית הילל אומ׳ ל ע ת י ד לבא נ מ צ א ת ‪25‬‬
‫אומי ש ל ש מידות ‪.‬בירק פול המצרי שזרעו לירק א ף ע ל פ י שהשריש ל פ נ י ראש ה ש נ ה‬
‫וליקטו אחר ראש ה ש נ ה מ ת ע ש ר כ ש ע ת לקיטתו עישורו מעשר מזרעו ועל ירקו מירקו‬
‫ועל זרעו ואם ע ש ה קציצין נמורין לפני ראש ה ש נ ה זרעו מ ת ע ש ר לשעבר‪.‬וירקו מ ש ע ת‬
‫ל ק י ט ת ו ‪ :‬י ה ש י ת שזרעו לזרע א ף ע ל פי ש ה ש ר י ש ל פ נ י ר א ש ה ש נ ה וליקטו אחר‬
‫ר א ש ה ש נ ה מתעשרץ ו ב ש ע ת לקיטתן ע י ש ו ק מעשרין מ ז ר ק ע ל ירקן וטירקן ע ל ז ר ק ‪30‬‬
‫‪3‬‬

‫נ‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫נ‬

‫‪ 3‬ליה נ׳ )ד׳ ני( | ‪ 8‬ליל ג' י׳ )נ׳ ״(;‬
‫ש׳ מי( | ‪ 17‬שס | ‪00 23‬‬

‫מיק ד׳ | ‪ 11‬ל״ג ל׳ ) נ ׳ יי(;‬

‫נ‬

‫ליה ט׳‬

‫|‬

‫‪ 14‬י ליל א׳ )נ׳ ו׳‬

‫ממשמש נ י א ב׳ )ד׳ די( | ‪ 29‬שס |‬

‫‪ 1‬הוששין ב | ‪ 2‬מסקלין פקייצין ב מסלקין מקיצי! ד | ‪ 2‬פקפציז < ב ך | ‪ 2‬מקוטפיז ב ד |‬
‫‪ l ' I‬ב ף | ‪ 3‬חורשין > שדי• ב ך | ‪ 5‬ויזרע‬
‫‪1‬‬
‫'‬
‫‪I 3‬‬
‫‪ 2‬ומסתד״ין > ומצדדין ומגםזין ב ד‬
‫אותה ב ך | ‪ 10‬מ ע ר ב‬
‫< | ‪ 5‬וישריט ב וישריש ד ‪ & I‬ובעציץ < ב | ‪ 6‬העלויים ב‪ .‬ך [ ‪ 8‬ע ר ב ב ‪I 9‬‬
‫ל א ימול ה י מ ״ ב ך | ‪ 11‬העין > בצלים ש נ כ נ ס ו מ ע ר ב שביעית ל ש ב י ע י ת‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 10‬ש ה ע ל ה ב ד‬
‫ב ד‬
‫או שיצאו מ ש ב י ע י ת למוצאי שביעית מרביצין ע ל י ה ם מ י ס כדי שיהו נוחין ל י ע ק ר ב ך | ‪ 12‬ומוהר[ ואסור‬
‫א | ‪ 13‬נ ט י ע ה > זי ב ך |‪ 14.‬יום > לשני ר א ש ה ש נ ה ב ד | ‪ 16‬שקי ב ף ‪ 16 |.‬מריעות[ מ ר ב ע ו ת |‬
‫‪ 21‬א ת העישור | ‪ 2 2‬ו ע ו ש ה‬
‫ב ל ן‬
‫‪ I‬ע ״ י ע ' י ע‬
‫ליי׳ני ב י ד | ‪ 18‬ומקצתן ‪1 3‬‬
‫ב ד ‪ 241‬ה נ ץ > שהיא ב ד ן‬
‫י‬
‫י >‬
‫י׳‬
‫אותי ב ד ‪ 221‬יייק ב ד ‪ 231‬ב ש ע ה ב‬
‫>‬
‫" ל ‪ 3‬ד | ‪ 27‬ומירקו ן ‪ 28‬על | ״‬
‫‪I‬‬
‫‪ 26‬שהשרישו ב | ‪ 27‬שנד‪ ,‬ך ן ‪ 27‬ו ב ש ע ת ב ך | ‪ 27‬ו מ ת ע ש ר ב ל‬
‫ב ש ע ת ב ד ן ‪ 29‬ל ל י ט ת ו > עישורו | ‪ 29‬ה ש ב ת > והכסבר | ‪ 29‬לזרע[ לירק ‪.‬‬
‫‪j‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ 28‬ק*י*י= ב ך‬
‫‪ 29‬ולקטן | ‪ 29‬ל א ח ר ב ד | ‪ 30‬ו נ ״ ע ש י ץ ב ך | ‪ 30‬מזרעו ע ל ירקו ומירקו‬
‫ב ד | ‪ 29‬ש ה ש י ק ב י ד |‬
‫על ורעו!‬
‫א‬

‫‪1 0‬‬

‫[‬

‫אי‬

‫‪3‬‬

‫־‬

‫‪D‬‬

‫נ‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫מ‬

‫ג‬

‫ם‬

‫? [ נ י‬

‫ש ר‬

‫ש‬

‫ן‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫ה‬

‫א‬

‫שביעית ב‬

‫‪63‬‬

‫]‪[8-18‬‬

‫‪1‬ואס הביא שליש לפני ראש השנה זרען מתעשר לשעבר וירקן כשעת לקיטתן ‪,‬‬
‫השבת שזרעה לזרע מתעשרת לזרע ופטורה זירין וירק זרעה זירין פתעשרת זרע וזירין‬
‫וירקה פטור‪ ,‬זרעה זירין מתעשרת זירין וירק כל ירקות שזרען לזרע בטלה דעתו ירקן‬
‫חייב וזרען פטור‪" :‬התבואה והקיטניות שזרען לזרע בטלה דעתו זרען חייב וירקן‬
‫‪ 5‬פטור‪ :‬״ השחליים והנרניר שזרען לזרע מתעשרין זרע וירק זרען ירק פתעשריץ ירק‬
‫וזרע רבן שמעון בן נמליאל אומר בצליפ הקצוצין שריקנן לפני ראש השנה פתעשרין‬
‫לשעבר ומותרין בשביעית ואפ לאו אפורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה‪ :‬׳" היתד‪,‬‬
‫שנייה נכנסת לשלישית אין מרכיכין ואין מונעין מהן טיפ כדי שיהיו מעשך‬
‫שיני ומותר לרכן ברנל וכן כל אדם נוהנין‪ :‬״ ירקות שהושקו לפני ראש השנה מותר‬
‫‪ 10‬לקיימן בשביעית ואפ היו רכין אפורין מפני מראית העין ואין מחייבין לשרש את‬
‫הלוף אבל מניחו כמות שהו׳ אפ צימחו למוצאי שביעית מותר‪ :‬אין מחייבין אתו‬
‫לשרש את הקנרם אבל גוזזה בעלין ואם צימחה למוצאי שביעית מותרת‪ ' :‬התבואה‬
‫וקיטניות שהביאו שליש לסני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם‬
‫לאו אפורין בשביעית ומתעשרין לשנה הבאה ר׳ שמעון שזורי אומר סול המצרי שזרעו‬
‫‪ 15‬לעפיר וכן פולין הנמלונין וכן כיוצא בהן מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ואם לאו‬
‫אסורין בשביעית ומותרין לשנה הבאה אמר בן עזאי לפני די׳ עקי׳ משוס ר׳ יהושע‬
‫אף משהשרישו חזר ר׳ עקיבא להיות שונה כבן עזאי‪ :‬אין מלקטין עשבים מנכי הזבל‬
‫אבל מלקטין הימנו קישושות נותנין עליו קשי תבן כדי שירבה נותן עליו מים כדי‬
‫שיסרח ועודרין אותו כדי שיתפח אין סוסיפין לא על הפשפלות ולא על האשפות דברי‬
‫‪ 20‬ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר פופיפין ר־ שמעון אומי אף על האשפתות ובלבד שלא יפחות‬
‫משלש שפתות לבית ס א ה ‪ :‬המדייר את שריהו עושה סהר בית םאתים נתמלאת עוקר‬
‫פתוך הפהר ועושה אשפתות בתוך שדיהו כדרך המזבלין ואחד עושה סהר אחת אמר‬
‫ר׳ יהודה במה דברים אמורים בזמן שהיתה צאנו מועטת אבל היתד‪ .‬צאנו מרובה אפילו‬
‫בית כור אפילו בית בוריים ־מותר ר׳ שמע׳ בן אלע׳ אומר תוקע יתד באמצע ומקיף‬
‫‪ 20‬לה ארבעה סד‪-‬רימ מארבעה רוחותיה היתד‪ .‬כל שריהו בית סאתיפ לא יעשנו כולו בית‬
‫פהר אלא משייר הימנו מקצתה מפני מראית העין דברי ר׳ מאיר וחכמים סתירין‪:‬‬
‫עוקר מתוך שהר זו ונותן לתוך שהר זה ובלבד שלא יחזיר לראשון דברי ר׳ מאיר‬
‫וחכסים מתירין‪ :‬״ עוקד מתוך שדה זו ונותן לתוך שדה אחרת ובלבד שלא יחזור לראשון‬
‫דברי ר׳ מאיר וחכי מתירין‪ :‬י" עוקר מתוך סהר זו ונותן לתוך סהר אחרת ובלבד שלא יהא‬
‫‪ 30‬בינו לבין חבירו שפונה בית סאין דברי ר׳ דופתאי בר׳ יהודה ר׳ יופי בן כיפור אומר‬
‫‪13‬‬

‫ג‬

‫‪u‬‬

‫‪16‬‬

‫‪18‬‬

‫‪5‬‬

‫נ מילובין כ י ס | ‪ 6‬י ליז א׳ )ה׳ די( | ‪ 9‬י ל י ס ד׳ ) ע‬

‫א׳( |‬

‫‪ 21‬י‬

‫‪00‬‬

‫א(‬

‫|‬

‫‪ 12‬י ליד א׳ ) נ מי( | ‪ 19‬י נייד גי ) נ‬

‫)נ׳ ג ( |‬

‫‪ 2‬ז ר ע ה זירין > לירק ב | ‪ 2‬סן זרעה ע ד‬
‫‪ 1‬זרעו | ‪ 1‬ב ש ע ת ל ק י ט ח ו | ‪ 2‬לזרע[ לירק | ‪ 2‬זרע‬
‫וירק < בין ‪ 4‬התבואה[ ה ח א י נ ה | ‪ 5‬פ ט ו ר > ה פ ו ל וחשעורין ו ה ת ל ה ן שזרען לירק ב מ ל ה ד ע ח ז זרען‬
‫ת י ב וירקן פ ט ו י ב ד | ‪ 5‬םן זרע עד םתעשרי; < | ‪ 6‬הקצוצץ[ הקיציניש ב ל • ‪ 6‬שריקנן‪ 1‬שרבצן‬
‫ב ד | ‪ 8‬םרכיכין[ מודבי! ב ד | ‪ 8‬שיהא ן ‪ 8‬מעשר > עני היתד‪ .‬׳שלישית ו נ כ נ ס ה רביעית מ ו ד נ י ן ומינעין‬
‫מ ה ם כדי ש י ה א מ ע ש י ב ד ; ‪ 9‬לדכי ב ד | ‪ 9‬נ ו י ב ד | ‪ 9‬כ ל ירקיח ב ד | ‪ 9‬שהשקן | ‪ 10‬א ס ו ר‬
‫ב ד > לקיים? כ ד > כ ש ב י ע י ח ד | ‪ 10‬מחייבין > אותי ב ד ו ‪ H‬אבל( ל ב ד ־( ‪ 11‬צומח |‬
‫‪ 14‬שזרעו > מ ח ח ל ה ב | ‪ 15‬וכן[ ובל ב ד ‪I‬‬
‫‪ 14‬א ו מ ר > מ ת ח ל ה‬
‫דיו‬
‫‪ 12‬ק י ר נ ס ב ק ו נ ד ס‬
‫‪ 16‬ומותדין[ ומתעשרי! ב ד | ‪ 17‬כדברי בן עזאי | ‪ 18‬קש או הבן ‪ 3‬ד | <‪ lf‬ש י ס י ך [ שיפרח | ‪ 20‬מוםיפין‬
‫‪ * 21‬ש פ ת י י ׳ ב ד | ‪ 22‬ו א ח ד‬
‫ד[ האיששות ב ד ן‬
‫> על ה מ ש פ ל ו ת ואץ מוסישין ע ל ] ה א ש פ ת י ו ת‬
‫עושת[ ותוזר ועישיי ב ל | ‪ 22‬א ת ת [ א ח י ב די ‪ 23‬א ב ל > א ס ב ד | ‪ 25‬בית < | ‪ 26‬מ ק צ ת‬
‫ר ל | ‪ 26‬וחכמים מחידין[ ר׳ יוסי מחיר ב ל | ‪ 27‬משהד ב ל | ‪• 28‬מתוך שדה[ מ ^ ח ר ( ‪ 28‬לועך שדה[‬
‫ל ת ו ך פ ח ד | ‪ 23‬מן •חזור עד ‪ 29‬״ ל א < ב ד ‪I‬‬
‫ג‬

‫א‬

‫(‬

‫א‬

‫שבמלת ב ]‪ [19-20‬ג ]‪[1-13‬‬

‫‪64‬‬

‫משום ר׳ אלעזר בית סאתיס ובית סאתים זה גוזז וחולב לתוכה ומכניס ומוציא דרך ‪1‬‬
‫העלייה‪ :‬״' בכל עישין סהריס באבנים ובמחצלות ובקשין ובקנים ובקולחות ואפילו‬
‫ש ל ש ה חבלים זה למעלה מזה ובלבד ש ל א יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי‬
‫שיכנס הגדי‪ :‬״"אץ מדיירין ל א בשבתות ו ל א ביסים טובים ולא בחולו ש ל מועד‬
‫אסילו בטובה ואם באו מאיליהן אין מסיעין אותן ואינו מותר להושיב שומר ולא לנער ‪5‬‬
‫א ת הצאן רבי אומר מדיירץ בשבת בטובה ביום טוב במזונו ובחולו ש ל סועד אסילו‬
‫נוטל שכרו‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ג ל א יפתח אדם מחצב כתחילה לתוך שריהו עד שידיו בו ש ל ש מורביות ב‬
‫שהן ש ל ש על ש ל ש ברום ש ל ש במה דברים אמורים בזמן שמתכוץ לעשות שדה אבל‬
‫אין פתכוין לעשות שדה אפילו דבר מרובה מותר‪ :‬א מ ר רבן שמעון בן נ מ ל י א ל ‪1 0‬‬
‫במה דברים אמורים בזמן שמתכוץ לעשות שדה אבל בזמן שאץ פתכוץ ל ע ש ו ת שדה‬
‫אפילו כ ל שהוא אסור‪ :‬ס ל ע שצף ע ל נכי הארץ ואיבוד יוצא ממנו אם יש בו כשיעור‬
‫הזה פותר ואם לאו אסור‪* :‬אבנים תושבות ומחרישה מזיעתן א פ יש בהן שתים ש ל‬
‫משאוי שנים שנים הרי אילו יינטלו ר' נחמיא או׳ בוגץ מדריגות ע ל סי נאיות‬
‫מערב שביעית בשביעית׳ סופך להן עפר ונותנן על נבי נאיות‪ :‬מ ס ק ל י ן דרך דשות ‪15‬‬
‫הרבים דברי ר׳ יהושע ר׳ עקיבה אומר כדרך ש ב א שאץ לו ל ק ל ק ל כך ל א יסקל ואם‬
‫סוקל יוציא ליס או לנהר או למקום הטרשים מסקלין פפני דרך יחיד ומפני דרך הרבים‬
‫ומפני ה ס פ ד ‪ :‬ע ו ש י ן ספחים שבראשי גגות ומקיימן אותן ואין חוששץ ל א משום‬
‫שביעית ולא משום עבודת הארץ‪ :‬יי זיתי ערב שביעית שנכנסו לשביעית מפקלין‬
‫מקומץ ממלין נקעים שתחתיהן עפר ועושץ עוגיות מזה לזה ולא עוד א ל א של שביעית ‪20‬‬
‫שיצאו למוצאי שביעית מותר לעשות כ ן ‪ :‬״ בראשונה היו אומרץ מלקט אדם זיתים‬
‫מתוך שלו כדרך שמלקט מתיך ש ל הכירו א ת הגס הנס חזרו להיות נותנץ זה לזה‬
‫בטובה התקינו שיהא מביא מן הקרוב ומן המבוי והלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות‪:‬‬
‫"בראשונה היו אוי מלקט ארס צרורות וחרסין מתוך שלו כדרך שמלקט מתוך ש ל‬
‫חבירו א ת הנס הנס משרבו עוברי עבירה התחילו לוסר‪ :‬״' שדה שניטייבה אין טקיימץ ‪25‬‬
‫אותה בשביעית איזו היא שדה שנטייבה כל שבני אדם חורשין חמש והוא חורש ש ש‬
‫ש ש והוא חורש שבע שמאי הזקן אופר אילו היתד! שעה פנויה גוזר אני עליה שלא‬
‫תיזרע בית דין ש ל אחריו גזרו עליה ש ל א תיזרע‪ :‬״ אין חוכרין נירץ מישראל החשוד‬
‫ע ל השביעית אבל לוקחין הימנו שדה זרועה ש ל א גזרו א ל א עד מקום שהן‬
‫המקבל שדה מן הנוי פוסק עמו ע ל מנת שהנוי ז ו ר ע ה ‪ :‬הנכרי‪30‬‬
‫יכולץ לזרוע‪:‬‬
‫והכותי שחרשו אין עושץ אותן בית הפרם ש ל א נזרו א ל א עד מקופ שהן יכולץ‬
‫לגזור אין מגדלץ בהמה דקה אבל מגדלין בהמה גסה ש ל א גזרו א ל א נדר שיכול‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1 2‬‬

‫‪1‬‬

‫שם‬

‫|‪3‬‬

‫‪18‬‬

‫‪I‬‬

‫שם | ‪ 7‬ליל ד׳ )ג׳ ו׳( | ‪ 8‬א ק י ז ‪ 10 | :‬ש‪) 0‬ש׳( | ‪ 12‬שם ‪19‬‬
‫‪ 24‬שם | ‪ 25‬ם ס | ‪ 29/30‬ל ק ק אסלי" * • ׳ ; נ ביק ס ׳ נ ‪ ,‬ביב ס׳ ‪I‬‬
‫‪1‬‬

‫ג מ״ק ג׳ ‪21 :‬‬

‫י ל י ס א׳‬

‫)ד׳ א׳( ‪I‬‬

‫ז י‬

‫י׳ א ל י ע ב ף | ‪ 1‬ז ה ח ו ל ב וזה גוזז ‪ 1 /2‬ביי‪ 1‬ע ל י י ה ב ד | ‪ 2‬ב ק ש ב ד | ‪ 3‬מ ז ה > וזה‬
‫נ‬
‫א ח הצאן > א ס היו‬
‫‪I‬‬
‫‪6‬‬
‫י ל ל עיז י ל ג ע י‬
‫‪1‬׳‬
‫| ‪ 5‬להשיב‬
‫ל מ ע ל ה מ ז ח | ‪ 5‬מסייעין‬
‫מדיירין ל ש ב ת ו ת ל ח ד ש י ם ]חדשים <~ ב[ ו ל מ ו ע ד י ם מותר להשיב שומר ולנער א ח הצאן ב ד |‪ 6‬במזונו[‬
‫אבל‬
‫בזמנו א | ‪ 8‬ב ת י י ב ד | ‪ 8‬בו < | ‪ 9‬ע ל ר ו ם ג ך | ‪ 9‬שלש > אמד ר׳ יהודה ב ד א ‪I 9‬‬
‫| ‪ 14‬ע ל פי[ ע ל‬
‫| ‪ 13‬מזעשתן ‪1‬‬
‫‪ 12‬ואיגד | ‪ 13‬ש ה מ ח ר ש ה‬
‫> בזמן שאיז‬
‫ב ל ן ‪ 17‬ס ק ל‬
‫גבי | ‪ 15‬ב ע ר ב ב ד | ‪ 16‬אומר כ ש ם שאין ל ו ר ש ו ח ל ק ל ק ל כ ך אין לי דשות ל מ ק ל‬
‫מקומן‬
‫| ‪ 20‬מקופין[ מקוצץ‬
‫אותי‬
‫| ‪ 18‬ש ב ר א ש‬
‫| ‪ 18‬ה ס ס ד [ העשר א ד ר ך ה ס פ ק‬
‫שיוצאים‬
‫‪I‬‬
‫י ל " ב ד | ‪ 20‬א ל א > אן* זיתי ב ד ‪21‬‬
‫‪I‬‬
‫ך | ‪ 20‬ממלאין | ‪ 20‬עוגיוח > ל ג פ נ י ם‬
‫| ‪ 25‬חזרו ל א י פ ו ר | ‪ 25/26‬אין מקיימין‬
‫| ‪ 23‬פ ן המצוי ימן חקרינ‬
‫‪ 23 | 3‬שיחיו מניאין‬
‫כ ל > זט! ב ד ) ‪ 27‬גוזרני כ ד ‪1‬‬
‫‪f‬‬
‫אותה בשביעית[ אין זודעין אותח בטו*אי שביעית ב ך ‪26‬‬

‫בל‬

‫בך‬

‫‪5‬‬

‫לדי‬

‫א‬

‫בד‬

‫ד‬

‫בד‬

‫‪0‬‬

‫ד‬

‫בד‬

‫‪2‬‬

‫בך‬

‫מ‬

‫‪I‬‬

‫‪a‬‬

‫‪l‬‬

‫ז‬

‫בך‬

‫ד‬

‫בד‬

‫ב‬

‫שביעית ג‬

‫]‪ [u-23‬ד ! ‪[ 1 - 7‬‬

‫‪65‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 1‬לעתור‪ :‬הקוצץ קורה של שקמה הרי זה לא יחליק ולא ידויג אלא מכוין שיהא‬
‫קיצתו שוה ר« יהודה אומר מקופ שנהגו לחליק ידד־יג להדריג יחליק מגביה טפח וקוצץ‬
‫וכן היה ר׳ יהודה אומר הלוקח בתולת שקמה מחבית בשאר שגי שבוע הדי זה מגביה‬
‫עשרה טפחים וקוצץ נמצאת אומ׳ שלש בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת‬
‫‪ 5‬שקמה‪ :‬בתולת אדפ שלא נבעלה מימיה בתולת אדמה שלא נעבדה טיטיה רבן‬
‫שפע׳ בן נמל׳ אומ׳ כל שאין בה חרם בתולת שקמה אילן שלא נקצצה מימיה‪:‬‬
‫אץ עוקרץ גדר שבין שתי שדות אחד גדר של עצים ואחד גדר של אבנים במה‬
‫דברים אמורים בזמן שמתכוין לעשות שדה אבל לעצים מותר; ״ המשרש עיקר חרוב‬
‫וסדן שקמה לעצים פותר לשדה אפור‪ :‬״ מהפרות שניטל מהן אילן הרי זה• לא יכפה‬
‫‪ !0‬בעפר אבל מכסה באבגיפ או כקש‪ :‬הקוצץ קגיפ טגביה טפח וקוצץ רבן שמע׳ בן‬
‫נמליאל אומי מקום שנהנו לחתוך יקוץ מקופ שנהגו לקוץ יחתוך מגביה טפח וקוצץ אץ‬
‫מטילץ את הקנים בחישת הקנים מפני שמלאכתן וכן היה רבן שמע׳ בן נמליאל אומר מותר‬
‫לאדם ליטע אילן פרק כדי לעשות סיינ בשביעית‪ :‬אין טלטדין את הפרה אלא בחילת‬
‫בלבד רבן שמעון בן גמליאל אומר אף בתוך שדה חבירו מותר ובלבד שלא יםמוך לה‬
‫‪ 15‬מענה אבא שאול אומר מברך בחורשיןוגומס מעם הארץ ובלבד שלא יקוץ בקורתם‪:‬‬
‫פ ג י ערב שביעית אץ חולקין אותן בשביעית בסייפות טותד טסני שמלאכתן בקור‬
‫ובכפניות מותר‪ :‬מאימתי אדם רשאי לקוץ את האילן טשיבוא לעוגת הטעשרות‪:‬‬
‫א ץ מוכרין שדר‪ .‬בית האילן לחשוד על השביעית אלא אם כן ססק עמו שיתן לו‬
‫באילן ר׳ שמעון מתיר מפני שאמר לו אני מכרתי את שלי צא ותבע את שלך‪:‬‬
‫ד י ר ׳ יהודה אומר הפרסאות שביעית שלהן למוצאי שביעית שהן עושות‬
‫‪20‬‬
‫לשתי שניפ אמר לו הרי הן אצלך בטבריא שאין עושות אלא בנות שנתן‪ :‬הטומן‬
‫את הלוף בשביעית ר׳ מאיר אומר דרך ארץ טומנו כעציץ כדי שלא יצמח ואף‪.‬על‬
‫פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ו נ ת ת ם ב כ ל י חרס ל מ ע ן י ע מ ד ו י מ י ם‬
‫ר ב י ם ‪ :‬הלוף שעברה עליו שביעית ר אליעזר אומר אם שהה שלש שניפ נותן‬
‫‪ 25‬לעניים רובע אם שהה שתי שנים נותן לעניים שליש אם שהה שנה אחת נותן לעניים‬
‫מחצה‪ :‬מאימתי מותר אדם ליקח הלוח למוצאי שביעית ככל מקום ר׳ יהודה אומר‬
‫מיד אמר ר׳ יהוד׳ מעשה והיינו כעין כושי והיינו אוכלץ לוף למוצאי החנ של שביעית‬
‫על פי ד׳ טרםון אמר לו ר׳ יוסי משם ראיה עמכם הייתי ומוצאי ספח מיה‪ * :‬אץ‬
‫פוכרין פירות שביעית לפי שחשוד על השביעית אחד זרעים נאכלין ואחד זרעים שאץ‬
‫‪ 30‬נאכלין בית שמאי אומר לא ימכור לו שדה בשביעית זבית הלל טתירין‪ :‬איזו היא‬
‫ארץ ישר׳ מנהר דרומה של אכזיב ואילך סמוך לעמון ומואב ארץ מצרים שתי ארצות‬
‫הן או נאכל ונעבד או לא נאכל ולא נעבד‪ :‬י עיירות ארץ ישראל סמוכות לספר‬
‫‪:5‬‬

‫‪IU‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫‪32‬‬

‫‪23‬‬

‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫י‬

‫ליה ‪) '3‬ד׳‬

‫ג׳ ק׳( | ‪4‬‬

‫‪7‬׳ )ה׳ אי( | ‪• 23‬רמיה ל״ב ״ ד‬

‫ג‬

‫‪24‬‬

‫נדה ס׳ |‬

‫‪ 9‬י סס |‬

‫‪ 13‬י ב ס |‬

‫‪ • 16‬ס ס )זי( | ‪ 18‬ל ק ק ד׳ ג׳ | ‪ » 2 0‬ליס‬

‫‪ » J‬שס )ני(‪ ,‬ל י נ א׳ )ה׳ ד׳( | ‪ » 30‬ליו ד ׳ )ו׳ אי( א מיס ‪ 82 | :‬א ל י ס ‪| :‬‬

‫בד‬

‫יצת‬

‫ב‬

‫ק יי ב ד ן‬

‫ד‪I‬‬

‫‪ 2‬ל ד ר ג י ח ל י ק ל ח ל י ק ידרינ הדי זח‬
‫‪I 2‬‬
‫שחי׳א‬
‫‪ 1‬מ מ י ן [ מציין ‪j 1‬‬
‫ל ^ * ב ד | ‪ 5‬כל‬
‫‪f‬‬
‫אי! ב‬
‫‪I‬‬
‫‪ 2‬וקוצץ > מפיח | ‪ 3‬בתוליי ש ל ב ד | ‪ 3‬ש ק פ י ׳ < ב איל? ד‬
‫נים‬
‫ב‬
‫> ה ר י זח | ‪ 11‬ל ק ו ץ יחהיך ]יתיר‬
‫מ ח פ ר י ו ת | ‪10‬‬
‫‪I‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ 6‬שקמה <‬
‫שלא‬
‫ב ח י צ ו ח | ‪ 12‬שהוא מ ל א כ ת ן‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫ד | ‪ 11‬מ ק ו ם שנדי" < ב ל | ‪ 11‬ל ח ח י ך ] • ל ח י ו ב[ יקרץ ב ד‬
‫ב ל | ‪ 15‬מברך[ מ ג ד י ב ד | ‪ 15‬וגוממי ב וגוממ! ד | ‪ 16‬פגי‪ 1‬ש י ב ל ן ‪ 16‬ע ר ב < ב | ‪ 16‬ש ה י *‬
‫‪I‬‬
‫ן ‪ 18‬שיתן[ ע ל ס נ ה שאין‬
‫| ‪ 18‬ש י י אילז‬
‫| ‪ 17‬האילן > בשאר שגי שביע‬
‫מלאבחן‬
‫‪ 20‬פ י צ ' ב ד | ‪ 20‬עושין ן ‪ 22‬ר ׳ ‪ .‬מ א י ר [ רבי ן ‪ 25‬י ב י ע ב ד | ‪ 26‬במיצאי ב ל | ‪ 26‬ס כ ל מ ק ש ‪I‬‬
‫‪ 27‬במיצאי ב ד ! ‪ 29‬ל ת ש י י ב ל | ‪ 29‬הנאכלי! ב ד ‪ 311‬ש ל כזינ ב ד ‪ 311‬י ח י ל ו ב א ‪ 311‬ש ח י פ‬
‫ב ד | ‪ 32‬ה ס מ ו כ ו ת ב ד ‪I‬‬
‫‪4‬‬

‫ב ל‬

‫ב לן‬

‫בל‬

‫‪5‬‬

‫‪,‬‬

‫י‬

‫טב‬

‫ק בד‬

‫בד‬

‫בל‬

‫בל‬

‫א‬

‫ה‬

‫‪5‬‬

‫‪6 6‬‬

‫שביעית ד‬

‫‪[IBJ-8‬‬
‫‪8‬‬

‫מוסיפין עליהן שומר כדי שלא יפוצו גוים ויבזו פירות שביעית‪ :‬עיירות המותרות ‪1‬‬
‫בתחוט טאי ונאסרו כגון ציר וצייר וגושמי וזיזין ויגרי טב דנב חורבתא וכורכא דבית‬
‫חרב‪ :‬עיירות האסורות בתחופ צור שנץ ובצת וסומא ציבא וחניתא עיליתא וחניתא‬
‫ארעיתא דשמיא ובית בריא ועמק ומזיין‪ :‬עיירות חייבות בפעשרות בתחופ ציצית‬
‫ועיני שת ועיני ותרעא ורמכוך ועין יעריט וכפר יערים דנב צפיח וכפר צמח ר׳ התיר ‪5‬‬
‫כפר צמח‪ :‬״ תחום ארץ ישראל פרשת אשקלון חומת מגדל שרשן דקיפרי ושורא דרור‬
‫ושורא דעכו כבריתא דיש מעון רגעתן ורגעתן גרמא אגר זניתא וקצטרא דנליל וקביא רעיתא‬
‫תפלית םניפתא וסחרתא דיתיר מומתא דבור וממציא דעכתא פי שפר‪.‬עילי רבתא‬
‫ומחדשת מנדל חרוב ונקיפתא דעיון תוקרת וכסרא דבר סננרא ותרננלא עילאה דלעילא‬
‫פן קיסרין בית סוכת סכל ורקפ דחגרא טרכונא דבתחומבצרה חשבון ויוקפא נחלה ‪10‬‬
‫חרד ויגוד פיכותא נמרץ מלי חזרואי ורקם ניאה וגיניא דאשקלון‪ :‬מודי ר׳ עקיבה‬
‫שאץ חורשץ‪ .‬וזורעין ואץ מנכשין בםוריא לפי שכיוצא בהן פותר בארץ שכל שכיוצא‬
‫בו מותר בארץ עושץ אתו‪ .‬במוריא ואין עושץ במחובר לקרקע בפוריא ובלבד שלא‬
‫יהא הוא מלקט והן אונדין על ידיו בוצר ודורכן דודך על ידיהן ומוסקין והן עושץ‬
‫על ידיהן במה דברים אמורים במוציא פירות מתוך ביתו או ששילח לחבירו פירות‪5‬ן‬
‫אבל בלוקח מן השוק הרי זה מלקט ביד ואינו‪.‬חושש‪ '•* :‬בצלים שנכנסו מערב שביעית‬
‫לשביעית או שיצא משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרץ ואס לאו‬
‫אםורץ אמר ר׳ יוסי מעשה שזרעו כרס גדור בציפורי בצלים למוצאי שביעית זרעוהו‬
‫שעורים והיו פועליפ יורדין ומנכשץ לתוכו ומביאץ ירק לתוך קופותיהם ובאו ושאלו‬
‫את ר׳ יוחנן בן גורי ואמר אם עשו כיוצא בהן מותרץ ואם לאו אסורין‪ ' :‬אוכלץ על ‪20‬‬
‫הירק מן האפל על הבכיר ומן הרחוק על הקרוב הותר מקום אחד הותרו כל הבכורות‬
‫הותר הלוף והשום והבצלים יבשים הותרו לחים לחים הותרו יבישיס עד ׳שתגיע הגורן‬
‫אץ המין מתיר את מינו ואץ מתירין את מינו אלא על פי חכם וכולן למוצאי שביעית‬
‫חייבץ במעשרות‪' :‬וירק שנטעו בראש השנה של שביעית הרי זה לא יטול ממנו עד‬
‫שיתיר החדש ר׳ שמעץ בן אלעזך או׳ נוטל הימנו שאינו מכניפ בתוך ביתו אף על פי שאין ‪25‬‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪12‬‬

‫״‬

‫‪8‬‬

‫‪ 1‬י ל״ו ג׳ )ו׳ אי(;‬
‫ל׳ )ו׳ בי( למאי ב״נ ד׳ )נ׳‬

‫א ק ״ נ ) ‪ 4‬לקמן אהלוה י״ז; י שם ל״ו ג׳ )ו׳ אי( ; ינמוח ה׳ א׳ )ז׳ ני( | ‪ 11‬י ליו‬
‫| )'‪ b‬ש ו׳ ל׳ | י ‪ 2‬שס |‬
‫‪16‬‬

‫ב ל א | ‪ 2‬נואי[ נייי ר גייזי ד | ‪ 2‬ונשמי ב ך | ‪ 2‬וזיזיין ] ‪ 2‬דנב[ ד נ ב ב ו ד ג ב‬
‫‪ 1‬מושיבין עליהן‬
‫ך | ‪ 2‬וכרכי׳ ב ו ב ר כ ה ך | ‪ 3‬צודא | ‪ 3‬ו כ צ ת [ ‪ 4‬ר א ש מ י א | ‪ 4‬ובית > מזל | ‪ 4‬ומזיין[ מזין ב מזיל‬
‫ו ר ו מ ב י ד ב ד | ‪ 5‬ועין יערים | ‪ 5‬ד כ ב |‬
‫שחייבות ב ד | ‪ 4‬ס ו ם י ת ה ב צ י צ י ת ה ך | ‪ 5‬ועיני׳דח ‪I 5‬‬
‫ך‪j•4‬‬
‫צ פ י א‬
‫‪s‬‬
‫ן‬
‫שרשינה ף | ‪ 6‬דקיסרי‬
‫| ‪ 6‬ח ו מ ה [ והומר | ‪ 6‬שרשן[ שר ושינה‬
‫חצפיא‬
‫וריש מיא ד נ ע ת י ן ו נ ע ת ן ןזגעחין ח ג ר ט א ו כ ב ר ת א‬
‫‪I7‬‬
‫‪ 6‬ושורא דרור[ ודור > ושורא ד ק י ם ר א ב ך‬
‫ו מ נ י ת א וקצטרי ד ג ל י ל ה וקובעיא ]וקובאיא ך[ דראתו! ב ך | ‪ 8‬ו מ ל ת א דכור ]דכו׳ ך[ וכורין ]וטריי ך[‬
‫ר ב ת א ו ח פ נ א ]והפני׳ ף[ ו כ נ פ ה א ו ס ח ד ח א דיחיד ו מ מ צ י א ד ג ח א ו מ ס פ ר ! ו מ ר פ י ד[ | ‪ 9‬ו מ ח ד ש ת ]וטתרש׳ ף[‬
‫ו ג ח ל א דיפצאל ועילשתא ]ועול ש ת א ך[ ואולם ד ב ת א ו מ ג ד ל ] ו מ ג ד ך[ ח ר ו ב ו נ ק ב ת א דעץן ומיישא‬
‫< ך[ ם י נ ג ו ר א ו ת ר נ נ ל א עילייא ב ד !‬
‫]ומישא ף[ ותקרת ]ותקרא ך[ וכרכא ] כ ר ב א ך[ דבר ]דבר‬
‫] < ך[ ו ט ר כ ו נ ה ]יטרכחא ך[ ד מ ח ח ו ם ] ד מ ת ה ח [ ל ב צ ר ה ויגר‬
‫‪ 10‬דקסרין ו ק נ ח ורקם ]ורכה ך[ דדוגדא‬
‫] < ד!‬
‫ש ה ד ו ת א | ‪ 11‬ונמרין ] ו נ מ ר י ם ך[ ו מ ל ח דזרואי ] ד ה ר א ך[ ויבקא וחשבון ו נ ח ל א ] ו נ ה ל א ‪ ft‬ת ר ד‬
‫ו ר פ י ח ]ורפת ך[ ו ת ו ו ר ה ]ותינדה ף[ ועמון ומואב ו ר ק ם גיאה ]נאה ך[ וגינייה דאשקלון‪ -‬ורדף ה ג ד ו ל ה‬
‫ה ה ו ל כ ה ל מ ר ב ד ב ך | ‪ 12‬זורעין וחורשין ב •ף | ‪ 12‬מנכשין[ מכנסין | ‪ 12‬שאין כיוצא ביי! ב ד ‪I‬‬
‫ודורכין‬
‫‪J‬‬
‫‪14‬‬
‫ז ב ד ! ‪ 13‬ענשין > אותן ב ד ! ‪ 13‬בםוריא > אבל עוקרין ואוגד על ידיהן‬
‫יא^‬
‫ב ד | ‪ 14‬עושין[ אוטם ב איטם ך | ‪ 15‬פירות > ל ח ב י י ב ד | ‪ 15‬ו ב ת י ו ב [ ‪ 15‬ש ש ל ח לו ח ב י י ב ד |‬
‫<‬
‫‪ 16‬ח ל ק ח ב ד | ‪ 17‬מן א ם עד אסנרין < ב ] ו ג כ ת ב ב ג ל י ו ן ב כ ת ב מ ש י מ ה י פ ה מאוד[ | ‪ 18‬גדור[ ג ד ו ל ‪j‬‬
‫אסור‬
‫‪I‬‬
‫‪20‬‬
‫ב ד‬
‫‪ 19/20‬ובא מעשי׳ ל‬
‫‪ 18‬בצלים ב צ פ י י י ב ד | ‪ 19‬ב ת י י ב ד | ‪ 19‬ב ת י ו ב ד |‬
‫ב | ‪ 20/21‬עלי ירק | ‪ 21‬הככורוח[ ה מ ק ו מ ו ח | ‪ 22‬ה ש ו ם יילייי ב ‪ 22 1‬והבצלים > יייתיי ב ד | ‪ 22‬ל ח י ם‬
‫|‬
‫ש‬
‫א‬
‫ר‬
‫ב‬
‫[‬
‫‪ 2 4‬ב ע ר ב יא ב ד‬
‫ד | ‪ 24‬חייבין ]חייבוה ך [ ב מ ע ש ר ו ת < ב |‬
‫‪ 24‬ה ש נ ה < א | ‪ 24‬מ מ נ ו > בשביעית ב ך | ‪ 25‬א ח ה ח ד ש ב ך | ‪ 25‬או׳ < א | ‪ 25‬שלו ו מ כ נ י ס‬

‫ב‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫ך‬

‫ב‬

‫י‬

‫כ‬

‫‪23‬‬

‫‪ I P°‬ב‬

‫<ב‬

‫פ נ י‬

‫ע‬

‫לחיו ב ד ו‬

‫‪67‬‬

‫שביעית ד ]‪ [16-21‬ה ]‪[1-3‬‬
‫‪19‬‬

‫‪ 1‬כיוצא בו נמכר כשוק‪ :‬כראשונה היו אומרץ אץ כובשין ומייבשין ואין מניאק יבשת‬
‫וכובשת מחוצה לארץ לארץ רבותינו התירו שיהו מביאין יבשת וכובשת מחוצה לארץ‬
‫לארץ וכובשין ומייבשין אין מביאין ירקות מחוצה לארץ לארץ רבותינו התרו שיהו‬
‫מביאין ירקות מחוצה לארץ לארץ וכשם שמביאין ירקות מחוצה לארץ לארץ כך‬
‫‪ 5‬מביאץ תבואה וקיטנית מחוצה לארץ לארץ ‪ :‬״ רבי ובית דינו התירו ליקח ירק למוצאי‬
‫שביעית מיד‪" :‬י סירות שביעית שבאו מחוצה ל א ק לארץ אין מוכרין אותן לא במשקל‬
‫ולא במידה ולא במינין אלא הן כפירות הארץ‪ :‬מביאין שתלים וקרומנין מחוצה ל א ‪p‬‬
‫לארץ אבל לא פארץ לחוצה לארץ לאכל עליהן בארץ ולא ענביפ מחוצה ל א ‪p‬‬
‫לארץ ודורכין אותן כארץ ולא זיתים פחוצה ל א ‪ p‬לארץ ועוטנין אותן בארץ ולא‬
‫‪10‬הוצני פשתן מחוצה לארץ לארץ ושורין אותן בארץ אבל טביאין נרונדות וציטוקץ‬
‫והוצני פשתן מחוצה לארץ בארץ אבל לא מארץ רחוצה לארץ ועושין אותן ב א ‪p‬‬
‫ורבי התיר מחוצה לארץ לארץ ועושין אותן בארץ םפך חוצה לארץ‪ :‬י* כל אילן שחנטו‬
‫פירותיו קודפ חמשה עשר בשבט הרי הן לשעבר אחר חמשה עשר בשבט הרי הן להבא‬
‫אמר ר׳ נחמיה בפה דכריפ אמוריפ כאילן העושה שתי בריכות אבל באילן שאין עושה‬
‫‪ 15‬אלא בריכה אחת כנון הזיתים והתמרים והחרובץ אף על פי שחנטו פירותיהן קודפ‬
‫חמשה עשר בשבט כאילו חנטו אחר חמשה עשר בשבט רבן שמעון בן נמליאל אומ׳‬
‫מהוצאת עלץ עד הפנץ חפשיפ יופ מהפנים עד שיהיו נובלות חמשים יום משיהיו‬
‫נובלות עד התאנים חמשיס יום רבי אוסר כולן ארבעים יום וכולן קודם הזמן הזה‬
‫הרי הן לשעבר לאחר הזמן הזה הרי הן להבא‪ :‬ו מ ע ש ה בר׳ עקיבא שליקט אתרוג‬
‫‪ 20‬באחד בשבט ונהג בו כדברי בית שמאי וכדברי בית הילל ר׳ יוסי ברי יהודה או׳‬
‫כדברי רכן גמליאל וכדברי ר׳ אליעזר אמ׳ ר׳ יוסי אבטולסוס העיד משום חמשה זקגים‬
‫שאתרונ בשעת לקיטתו למעשרות ורבותינו נמנו באושא אתרוג אחר לקיטתו למעשר‬
‫ולביעור ר׳ שמעון או׳ אתרונ ‪ -‬שנכנס טערב שביעית לשביעית או שיצא טשביעית‬
‫לטוצאי שביעית סטור מן המעשר ומן הביעור שאין לך שחייב במעשר אלא שגדל‬
‫‪ 25‬בחובה וגלקט בחובה ואין לך שחייב בביעור אלא שגדל בשביעית וגלקט בשביעית‪:‬‬
‫ד‪ ,‬פירות שביעית שיצאו חוצה לארץ מבערן במקומן דברי רבי ר שטעון בן‬
‫ף‪,‬‬
‫אלע׳ אוי מביאן ומבעק בארץשנא׳ ב א ר צ ך ת ה י ה כ ל ת ב ו א ת ה ‪ :‬א י ן מביאין‬
‫תרומה מחוצה לארץ לארץ אמר׳ רבן שמע׳ בן נמליאל אני ראיתי שמעון בן כהנא‬
‫שהיה שותה י ץ של תרומה בעכו וא׳ זה בא לידי מקלקיליאה ונזרו עליו שישתיהו‬
‫‪19‬‬

‫מ‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬י ליז א׳ )ו׳ די(‪ ,‬שאה ״ מ ‪7‬׳ )ה׳ אי(‪ ,‬דמאי כיב נ׳ )ב‬
‫ב > | ‪» 12‬‬

‫כ י ס ל׳‬

‫)א׳ א ׳ ( ;‬

‫נ‬

‫א׳ )ו׳ הי( | ‪ 27‬ויקרא כ״ה ז׳ |‬

‫ליה ט«‪17 | 1‬‬

‫י שם ; נ‬

‫אי( שקלים מיו א'‬

‫)אי ב ( ‪ ,‬סנהדלין ״ ס ד׳ )אי‬

‫שס | ‪ » 19‬ליש כיז א׳ )א׳‬

‫ג(; ג‬

‫שס |‬

‫‪ 26‬י‬

‫ליז‬

‫‪,‬‬

‫‪ 27‬י שם‪ ,‬שלה ‪p‬׳ נ ' )ד׳ ט ( |‬

‫‪ 1‬ואין מייבשין ב ל | ‪ 1‬ואין מביאי? < ב ך• | ‪ 2‬ו כ ב ש ת ב ך | ‪ 2‬מן רבותינו ‪ ,‬ע ד ‪ 3‬ומייבשין‬
‫< | ‪ 3‬וכובשי? < ב | ‪ 4‬מן וכשם ע ד ל א ר ץ < א ן ‪ 6‬ש ב י ע י ת < א ‪ 6 1‬מ ת ו צ ח ל א ר ץ < | ‪ 6/7‬ל א‬
‫'כמדד‪ .‬ו ל א ב מ ש ק ל ב ך | ‪ 7‬שתלים[ ש ת ל י ם ב ך ן ‪ 7‬ז ק ד מ ל ז ס ב ז ק ר ו מ ל י ם ד | ‪ 8‬א ב ל ל א מ ח ו צ ה‬
‫ושוויין‬
‫| ‪11‬לאיץ‬
‫יחישני פ׳שת?‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫| ‪ 10‬א ב ל <‬
‫| ‪ 10‬הוצני[ הושני‬
‫לארץ לאיץ‬
‫ד | ‪ 11‬א ב ל ל א מ ח י ל לארץ לעשוהן | ‪ 12‬ה ת י ר > שיהו מביאין אוחן | ‪ 12‬ל ע ש ו ח ן ל א ר ץ | ‪ 12‬ס מ ו ך‬
‫ל ח י ל | ‪ 13‬ל א ח ר ב ך | ‪ 13‬בשבט הרי[ הרי | ‪ 13‬ל ה ב א [ ל ע ת י ד ל ב ו א ן ‪ 14‬ר׳ נ ח מ י ה א ו ב י ב ף ‪I‬‬
‫‪ 15‬ברך | ‪ 16‬בן ג מ ל י א ל < ן ‪ 17‬שיתיו נובלות[ שיתין ו נ ו ב ל ו ת ב | ‪ 17‬משיהיו[ משיתי? ב מ ש ה ן ל‬
‫< א ן ‪ 21‬אס־‬
‫ש ל ק ט ב ך ן ‪ 20‬או׳‬
‫‪j‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 18‬ארבעים > א ר ב ע י ם ב ד ן ‪ 19‬ל ה ב א [ ל ע ת י ד ל ב א ב ך‬
‫‪ 22‬נ מ נ ו > עליו ב ך > ואמרו ב ן ‪ 22‬א ח ר ו ג אחר[ ש א ת ר ו ג‬
‫בר׳ | ‪ 21‬ר׳ א ב ט ל ו ס ב א ב ט ל ו ס ד ן‬
‫ל ך > ד ב ר | ‪ 25‬א ל א > דבר | ‪ 26‬ל ח ו צ ה ן ‪ 27‬מביאין‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫כ ש ע ת ב ו־ ‪ 211‬ה מ ע ש ר ו ת ן ‪ 24‬אי? ב‬
‫ל א י ץ ב ד | ?‪ 2‬ומבערן[ ומוכרן | ‪ 27‬כ א ר ץ < א ן ־‪ 29‬מקילקיליא[ וג״ב מ י ד מ א ו ח ר מסיקיליא‬
‫>‬

‫ב‬

‫א מקלקיא‬

‫ב‬

‫בו‬

‫ב‬

‫ב‪<.‬ל>‬

‫‪.‬‬

‫‪t‬‬

‫שביעית ה ]‪20‬־~‪3‬ד‬

‫‪«8‬‬
‫‪8‬‬

‫בספינה‪ :‬ע ל י תמכה והרחבינח עלי תרד ועלי פילת יש להן שביעית ולדמיה שביעית ‪1‬‬
‫אין לחם ביעור ולא לדמיהם ביעור‪* :‬ד׳ יהודה אומר דמיהם פתבעדין בראש השנה‬
‫אמרו לו להן אין כיעור קל וחומר לדמיהן אמר להן מחמיר אני בדמים יותר מן העיקר‪:‬‬
‫ישמן של שביעית מדליקין בו מכרז ולקח בז שמן אחר אין מדליקין בו‪ :‬הלשישית‬
‫והלביצין והירענה והבורית והאהל יש להן שביעית ולדמיהן שביעית יש להן ביעור ‪5‬‬
‫ולדמיהן ביעור‪ :‬עיקר חרוב ועיקר הנא ועלי האונ ופרח לבין והאורז אין להם ביעור‬
‫ולדמיהן ביעור ובצר זרע סטיס נזרעין למוצאי שביעי פפני שמלאכתן‪ :‬הצבעין‬
‫והפטמין לוקחין מורסן מכל מקום ואין נמנעין נבילה ואין מוכרין אותה מחרוזות מחרוזות‬
‫אבל מביאין אותה חתיכות חתיכות על נכי מוטות‪ :‬ל א יהא מביא כלבים כופרים‬
‫וחולדת הסנאץ וחתולין וקופות למוכרן לגוי ולשכור עליהם אבל הסוריים וגבינה ‪10‬‬
‫ובית היניקי הפת והשמן שלהם מותר למוכרן להן ולשכור ע ל י ה ם ‪ :‬לא יהא לוקט‬
‫ירקות ומוכרן לשוק אבל הוא לוקט ובנו מוכר על ידו ר• שמעון בן אלע׳ אומר אף‬
‫ישכור סועלים ויכניסם לתוך ביתו לקח הבכור לטשתה בנו או לרנל ואינו צריך לו‬
‫מותר למוכרו ר׳ אומר אומי אני לא ימכרנו אלא בדפיו‪ :‬לולבי האלו! והבוטנה‬
‫והעיטורין והאדיל ר׳ מאיר אומר לולבין עפ העלין יש להן כיעור וחכמי אומ׳עלין‪15‬‬
‫עם לולבין אין להם ביעור ללולבין אין ביעור לעלין יש ביעור מפני שנשרו מאיביהפ‬
‫וכולן שנכנסו מערב שביעית לשביעית או שיצאו משביעית למוצאי שביעית נידונין‬
‫כאילן חוץ מן האדל שנידן כירק‪ :‬העיד יהודה בן ישעיה הבספ לסנ־ ר׳ עקיב׳ משום‬
‫ר׳ טרפון שיש לקט בשביעית עלי זיתיפ ועלי נפנים ועלי חרוכין אין להן כיעור‬
‫לפי שאין כליפ‪" :‬י וורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט הוורד והשפן פותר ישן בחדש ‪20‬‬
‫חייב בביעור‪ :‬החרובץ החדשימ שכבשן ביין ישן ילקט הרובץ והיין מותר‪ :‬ישנים‬
‫כחדש חייבון בביעור ר׳ אליעזר איטר חבילי םיאה והקורניס שהכניסן לעצים אין מסיק‬
‫בהן למאכל בהמה מסיק בהן ר׳ שמעון אומ׳ קלחים של בית השלחין שיבשו אסורץ‬
‫בהן‪ :‬החציר וירקות שדה שליקטן להטיל בהן רשאי להטיל בהן למאכל בהמה אץ‬
‫רשאי להטץ ב ה ן ‪ " :‬העידית שלקטה למאכל בהטה צריך לבער נתנה תחת הכר הרי ‪25‬‬
‫היא כטבוערת‪ :‬תבן של שביעית אץ נותנין אותו לא לתוך הכר ולא לתוך הטיט‬
‫נתנוהו אחרים הרי הוא כטבועד‪ :‬תנור שהסיקו בתבן וקש של שביעית יוצן מוכרין‬
‫אוכלי אדם ואוכלי בהםה ליקה בהן אוכלי אדם ואין מוכרין אוכלי בהמה ליקח בהם‬
‫אוכלי בהמה ואין מוכרין אוכלי אדם ליקה בהס אוכלי בהמה‪ :‬סירות שביעית אין‬
‫‪6‬‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫‪0‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪13‬‬

‫‪10‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫‪18‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ 1‬י ל״ז ל ' )א׳ נ׳( | י'‪ 4/‬שם )א־ בי( | ‪ 6‬שס )אי אי(‪ ,‬ל״ט א׳ ‪).‬ט׳ ו ( | ‪ 9‬לקמן מ״ז לש״ב ‪0‬׳ ; י ב״ק ו׳‬
‫א׳ )א׳ ס ׳ ( ; ל״ז נ׳ ‪ 0‬׳ יי(; ג ביק‪ ,‬ש׳ | ‪ 14‬י שם )ז׳ ס ( ‪ ,‬ל״ט א' )ט׳ ד׳( | ‪ 20‬י לין נ׳ )ז׳ ס׳( | ‪ 21/22‬י‬
‫י שם )ז׳ ג׳( | ‪ 29‬ט׳ לטיל למאי א' ט״ז ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪27‬‬
‫ל״ז ד׳ )ס׳ א׳( |‪ 24-‬י ליז ב׳ )זי בי(‬
‫‪ 1‬ע ל ה ב ך | ‪ 1‬ו ה ח ר ח ב י נ ה ב ן ‪ 2‬ביעור > עיקר ה מ ל פ ס י ן ] ה כ ל ב ס י ן ב[ עקר ורד ו ע ק ר מ ל ת‬
‫אין להן ש ב י ע י ת ולא ל ד מ י ה ן ש ב י ע י ח אין ל ה ן ביעור ו ל א לדמיהן ביעור ב ך | ‪ 2‬ר׳ יהודה[ ר׳ מאיר ב‬
‫ב ה א ב ה ך | ‪ C‬ו ס ר ח לבין[ והפרחבלין ב‬
‫ך | ‪ 3‬ב ד מ י ה ם ב | ‪ 4‬שמן א ח ר [ א ח י ב | ‪ 6‬ה ג א [ ה‬
‫ו ה פ ר ח ב י נ ׳ ף | ‪ 7‬ו ל א לדמיהן ב ל > יין ב ד | ‪ 7‬סטין | ‪ 7‬במוצאי ב ד | ‪ 7‬ש ה ו א מ ל א כ ת ן ד ך ן‬
‫‪ 8‬נ ב ל י ׳ < ב ד | ‪ 9‬ת ת י כ ו ת ח ת י כ ו ת [ איברין איברין | ‪ 9‬כופרים[ צופדין | ‪ 10‬וקופות[ והופי׳ | ‪ 10‬ולשכור[‬
‫ירקות > ש ד ה ב‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 11‬ש ל ה ם [ שהן | ‪ 11‬ולשכור[ ו ל ש כ ב‬
‫ו ל ש כ ב | ‪ 10‬ם ו ר י ס | ‪ 10‬ו ג ב י נ ו ח | ‪ 11‬ב י ה‬
‫‪ 13‬ל צ י י ד ב ולא צריך ך | ‪ 4‬ש ל א ימכור א ל א בדמיו ן‬
‫בל‬
‫ב ף | ‪ 13‬ויכניס‬
‫על‬
‫‪I‬‬
‫‪12‬‬
‫ד‬
‫אי‬
‫ין ‪ 16‬אין להם[ יש ‪i‬‬
‫לעלי!‬
‫לחן[‬
‫‪ 15‬והעיטורין[ וחאטדי׳ | ‪ 15‬ללילבין‬
‫ב ך | ‪ 16‬א נ ל לעלי[ ב ד | ‪ 16‬מ א ב י ה ם ב ד | ‪ 17‬למוצאי שביעית <‬
‫> די ש מ ע ו ן א ו מ ר‬
‫‪ 16‬ביעור‬
‫א | ‪ 18‬לקטן* שביעית ב ד | ‪ 18‬גפנים[ קנים | ‪• 20‬הוורד ב ד | וי‪ 2‬ש כ ב ש | < ‪ 2‬הכילי > אזוב ו‬
‫‪ 22‬םיאה[ ו ה פ י א ה | ‪ 22‬מסיקי! ב ד | ‪ 23‬מסיקין ב ד | ‪ 2 3‬א ו מ ׳ > אף | ‪ 24‬בהן[ ב ה נ א ה ב ד |‬
‫‪ 24‬ח צ י י ב ד | ‪ 24‬להטיל[ להטי! ב ל | ‪ 24‬ל ה פ י ל [ להטין ן ‪ 25‬עידית ב ד | ‪ 25‬ה כ ר | ‪ 26‬ל א < ‪,‬‬
‫יאין טיניין[ י י ן צ י י ו ל י מ י כ ד ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫ב ד | ‪ 28‬אוכל | ‪ 28‬אדן ב | ‪ 28‬א ד פ ואין[ כ ה מ ח ואין א ‪29‬‬
‫י ?‬
‫א ג א‬

‫י ד י י‬

‫בד‬

‫‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫י ש‬

‫זב ד ‪I‬‬

‫ב ף‬

‫א‬

‫שביעית ה ]‪ [21-23‬ן‬

‫‪69‬‬

‫]‪[1-16‬‬

‫‪1‬מאכילין אותן לנהמה ולחיה ולעופות הלב‪ ,.‬נהמה מאיליה לתחת התאינד‪ .‬והיתד‪.‬‬
‫אוכלת תאיניפ לתחת החרוב והיא אוכלת הרובץ אין מחייבין אותו להחזירה שגאמ׳‬
‫‪ ,‬ו ל ב ה מ ת ך ו ל ח י ה א ש ר ב א ר צ ך ‪ :‬אין מאכילין אכסניין פירות שביעית ולא‬
‫את הנוי ולא את השכיר פירות שביעית שכיר שבת שכיד חודש שכיר שנה שכיר‬
‫‪ 5‬שבוע או שקצץ מזונותיו עליו מאכילין אותו פירות שביעית‪ :‬אין בית דין סוסקין‬
‫לאשר‪ .‬פירות שביעית אבל ניזונת היא משל בעלה ‪ ^ :‬ספחץ של שביעית אין תולשין‬
‫אותן כיד אבל חורש הוא כדירכו ובהמה רועה היא כדירכה‪:‬‬
‫ו שביעית נתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה ולאכ‪-‬ול דבר שדרכו לאכול ולשתות‬
‫ף‬
‫דבר שדרכו לשתות ולסוך דבר שדירכו לסוך‪ :‬כיצד דבר שדרכו לאכול אין מחייכץ‬
‫‪ 10‬אותו לאכול לא קנובת ירק ולא פת שעיסישה ולא תבשיל שעיברה צורתה‪ :‬כיצד‬
‫שדרכו לשתות אץ מחייבין אותו לשתות אנינרון וסנינרון ולשתות יין בשפריו החושש‬
‫בשיניו לא יגמע בהן את החומץ ויהא סולט אבל מגמע ובולע ומטבל כדרט ואינו‬
‫חושש‪ *:‬כיצד לסוך שדרכו לסוך סך אדם שטן על גבי טכתו אבל לא יטיל במוך ובטטלית‬
‫ויתןעל גבי מכתו‪ :‬י ץ של שביעית שגפל לתוך המודיים אסור לזרים ר׳אלעזראומ׳‬
‫‪ 15‬סותר לזרים‪* :‬י נותן אדם דבילה או גרוגרות לתוך התבשיל כדרך שגותן תבלין ולא‬
‫יפחטפ להוציא מהפ משקין ותבלין מותר מפגי שמלאכתן‪ :‬צורר את התבלץ ונותן‬
‫לתוך התבשיל אט נטל טעפן פותר ואפ לאו אפור‪ :‬״ אץ עושץ את היין אלוגטית‬
‫ולא את השמן ערב ואפ עשה את היין אלונטית ואת השמן ערב פך את השטן ואינו‬
‫סך יין וחומץ שהשמן דרכו לסיכה ואין יין וחומץ דירכח לסיכה‪ :‬ל א יתן אדפ ש ק‬
‫‪ 20‬של שביעית על נבי טבלא של שייש להתענל עליה ור׳ שמעון מ ת י ר ‪ :‬ש ק שביעית‬
‫אץ חוסםין בו תנור וכיריס ואין סכין בו מנעל ו ס נ ל ל ‪ :‬ל א ‪.‬יסוך את רנלו שטן והיא‬
‫כתוך הטנעל ובתוך הסנדל אבל סך הוא את רנלו וכותבה במנעל‪ :‬סך אדם את‬
‫עצמו שמן שביעית ומתענל על נבי קוטבליא חדשה ואינו חושש‪ :‬״ אין טסטמין ש ק‬
‫שביעית אבל לוקחץ שמן ערב מכל מקום לסיכה‪ :‬ש ק שביעית מדליק בו מכרו‬
‫‪ 25‬ולקח בו שמן אחר אין מדליק בו‪ :‬שמן שביעית אץ נותנץ אתו לתוך המדורה ד׳‬
‫יוסי או׳ צובע בו עציץ ומתנן לתוך המדורה‪ :‬מסיקץ בגפת ומנין של שביעית אבל‬
‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪M‬‬

‫‪15‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 3‬ויקלא ב״ה‬

‫ע׳ לעיל סלומוס ט׳ ״ ;‬

‫‪I t 8‬‬

‫ שם ז׳‬‫)ס׳ סי( |‬

‫|‬

‫»‬

‫ל י ם א׳ )מ׳ ג ׳ | ‪ ; S0 9‬שם |‬

‫(‬

‫‪ 13‬שם שם | ‪ 15‬ע׳ לעיל‬

‫״‬

‫‪ * 1 6‬חלומות מ״ז ג׳ ) י א אי( | ‪ 17‬לעיל שס | ‪ 19‬לעיל שם‪ ,‬דמאי א׳ ״ ם | ‪ 20‬שם; י ל י ס ב׳‬

‫‪ 23‬שם ‪I‬‬

‫‪ 1‬א ם ה ל כ ה ב ד | ‪ 2‬ל ת ת ת [ ל ת ו ך | ‪ 2‬ו א ו כ ל ת ב ך [ ‪ 3‬ל ב ה מ ת ך ו ל ת י ח א ש ר בארצך[ ב א ר צ ך‬
‫א ת א כ ס נ י א | ‪ 3‬ש ב י ע י ת > ואץ מאכילי! ב ך |‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬‬
‫י‪ < 1‬ב ד‬
‫ת ה י ה כ ל ת ב ו א ת ה לאכול ב ך ‪I 3‬‬
‫ב ל ן ‪ 7‬הוא < ב ף | ‪ 7‬היא < ‪3‬‬
‫‪ 3‬ל א סירות ב ד | ‪ 4‬שביעית > ואם ה י ה ‪ n‬ך | ‪ 5‬ש ק צ צ ו‬
‫ב ך | ‪ 11‬ל ש ח ו ח [ ל ה י ו ת ג ו מ ע ב ד ‪I‬‬
‫כיצד > ל ש ת ו ת ד ב ר‬
‫‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫ך | ‪ 8‬לא כל ב לאכול ך‬
‫‪ 11‬ואםניגרון | ‪ 11‬בשמריו > ה ח ו ש ש בגרונו ל א יערענו ]ירערענו ר [ ש מ ן א ב ל נותן ש מ ן ה ר ב ה ל ת ו ך‬
‫א י ! ב | ‪ 13‬א ב ל ל א [ ‪ ,‬ו ב ל ב י ש ל ב ד | ‪ 14‬מ כ ת ו >‬
‫‪I‬‬
‫אניגדון ו ב ו ל ע ב ך | ‪ 12‬מ ג פ י ע ב ד‬
‫ה ח ו ש ש בראשו ובל מ י ש ע ל ו בו חטשין ס ך א ת השמן ואין ס ך יק ו ח ו מ ץ ש ה ש מ ן דרכו •לסיכת יין ו ת ו מ ץ‬
‫| ‪ 14‬א ל ע ז ר >• בר׳ שמעון | ‪ 15‬מ ו ת ר לזרים[‬
‫לבעי‬
‫| ‪ 14‬אסור לזרים[‬
‫אין דרכן ל ס י כ ה‬
‫הרי ה ו א כ מ ב ו ע ר ב ד | ‪ 15‬ל ת ו ך > המורים ב | ‪ 16‬י ש ח ט ס ב | ‪ 16‬ובתבלין ב ד | ‪ 16‬מותר[ אסור א |‬
‫ב ד ן ‪ 19‬מיין | ‪ 19‬ואין < ב‬
‫י‬
‫י ל *™‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 16‬ש ה י א מ ל א כ ת ן ב ד ן ‪ 17‬נטל[ " ל ב ד‬
‫מתיר > ש ‪ p‬ש ל שביעית אץ‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫ב ד [ ‪ 20‬ר׳ שמעון > בן ג מ ל י א ל ב ד‬
‫י‪ 1‬י י !‬
‫‪I‬‬
‫ד‬
‫סכין א ו ת ו ‪ .‬ב י ד י ם ט מ א ו ת נשל ע ל ]גבי ב[ בשרו משששו א‪6‬י׳ בידים ט מ א ו ת ב ן* | ‪ 20‬ש ל ש ב י ע י י ‪ /‬ב ל ‪I‬‬
‫ע ל ב ד > ו ל א יסוך א ח ר ג ל ו ו ה ו א ד | ‪ 22‬ב ת ו ך | ‪ 22‬ל מ נ ע ל ‪ ,‬ב ד‬
‫‪I‬‬
‫י‬
‫‪I‬‬
‫‪ 21‬חוססי! ב‬
‫לסיכה‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫> ס ך א ת ר ג ל ו וכותבו ל ס נ ד ל ב ד •'| ‪ 23‬ק ט ב ל א ב ק ט כ ל י א ך | ‪ 24‬ש ל שביעית ב ד‬
‫מ כ ל מ ק ו ם ב ד | ‪ 24‬מן ש מ ן ע ד ‪ 25‬בו < ן ‪ 25‬ש ל שביעית' ב ד ן ‪ 26‬עציץ[ ע*ין ]או עיני[ א‬
‫עניץ ב | ‪ 26‬ו מ י ג ק ב ‪I‬‬
‫א‬

‫‪3‬‬

‫ב ד‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫ב ך‬

‫צייד‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1‬‬

‫כ‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫ה ו א‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫מ נ‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫א‬

‫ת‬

‫שביעית ו ן‪[ r[1[17—39‬‬

‫‪*0‬‬

‫אין מדליקין באגוזים ואין מסיקין בזיתים‪ :‬״ אין מוכרין פידות שביעית לא במידה ולא ‪1‬‬
‫כמשקל ולא במיניין ולא ימלא את החבית ומכרה כמות שהיא כלכלה ומכרה כמות‬
‫שהיא אלא אומי חבית זו אני מכרה בדינר כלכלה זו אני מכרה בטריסית‪ :‬לא ימלא‬
‫את הכלכלה ויצא וימברנה בשוק אף בשאר שני שבוע אסור וזו דרך הדמיות‪ :‬י בית‬
‫שמאי או׳ אין מוכרין פירות שביעית במעות אלא כפירות כדי שיקה בהם קורדום ‪5‬‬
‫ובית הילל מתירין‪ :‬א י ן מוכרין פירות שביעית לחשוד על השביעית אלא מזון שלש‬
‫סעודת בלבד במה דברים אמו׳ בדבר המתקיים אבל בדבר שאין מתקייפ אפי׳ מאה סעודות‬
‫מותר אין מוכרין ואין לוקחין מן הנוי ומן הכותי סירות שביעית וחכמי אומ׳ מוכרין לכותי‬
‫עד ארבע איסרות‪ :‬הלוקח פן הנחתם פככר בפונדיין שאלקט ירקות פדה ואביא לך‬
‫מותר ר׳ יהודה ור׳ נחמיה אוט׳ חמשה שהיו טלקטין ירק לא יהא אחד טוכר לכולן ‪10‬‬
‫אלא אחד מוכר שלו ושלהן‪ :‬חמשה אחין שהיו מלקטין ירק אחד מוכר לכולן ובלבד‬
‫שעשאו פלטר חנוני שהיה מבשל ירק של שביעית לא יהא מחשב שכרו מירק אבל‬
‫מחשב מיין ומשמן שכר בטלה‪ :‬ל א יאמר אדם לחבירו העל לי פירות הללו לירושלפ‬
‫לחלק אלא אומ׳ לו העלם שנאכלם ושנשתם בירושלם אני ואתה‪ :‬וכן לא יאמר אדם‬
‫לעני הולך סלע זה והבא לי לקט היום והבא לי שכחה היום והבא לי סאה היום אלא ‪15‬‬
‫אוט׳ לו בלקט שתביא היום בשכחה שתביא היום בסאה שתביא היום‪ :‬וכן בן לוי‬
‫שהיה בידו סלע של שביעית וביקש ליקה בה חלוק הולך אצל חנוני ואו׳ לו תן לי‬
‫מן הסירות ונותן לו והלה אומי לו הרי סירות הללו נתונין לך במתנה והוא אופ*‬
‫לו הרי סלע זה נתון לך מתנה פיחת שביעית אין לוקחין בהם מים ומלח ר׳ יוסי או׳‬
‫לוקחין בהם פים ופלח סירות שביעית אין נותנין אותן לא לתוך המשרה ולא לתוך ‪20‬‬
‫ח כנוסח ד' יוסי אומר נותנין אותו לתוך המשרה או לתוך הכבוםה‪ :‬החמרין והנמלין‬
‫והפפנין ושהיו עושין בשביעית שכרן שביעית‪ :‬י זיתיס של שביעית אין עושין אותו‬
‫בקיגכי רבן שמעק בן גמליאל ובית דינו התקינו שיהיו עושין בקינבי ד׳ יהודה אומי‬
‫•טוחנו נדחים שלא נטחן נהם בשאר שני שבוע ר׳ שמע׳ אומ׳ כותש ומקפה בעריבה‪:‬‬
‫* ענבי שביעית אין דורכין אותן בנת אבל דורכין אותן בעריבה ר׳ יהודה אומי דורס ‪25‬‬
‫באצבע בחבית‪ :‬תאיני שביעית אין עושין אותן נרונרות אבל עושין אותן דבילה‬
‫ר׳ יהודה אומי ממעך ומננבפ ביד מסררין רימןנין לעשותן פרד וסוחטין ענבים לעשותן‬
‫צימוקימ אין לוקחין תרומה בדי שביעית שלא יביאוהו לידי הפסול ודי שמעון מתיר‪:‬‬
‫ז אין מחללין מעשר שני על טירות שביעית ואפ חילל יאכלו כחמור שבהפ ‪f‬‬
‫פירות שביעית וטירות מעשר שני שנתערבו יאכלו כחמור שבהן פירות שביעית ופירות ‪30‬‬
‫‪18‬‬

‫‪9‬‬

‫‪20‬‬

‫‪21‬‬

‫‪22‬‬

‫‪2 3‬‬

‫‪21‬‬

‫‪25‬‬

‫‪20‬‬

‫‪3‬‬

‫‪29‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬י שס א׳ )ש׳ גי( | ‪ 6‬ט׳ למיל ה׳ כ״א ומי נ סוכה ״ ט |‬

‫ל( ‪ 16 1‬י ל׳׳לז‬

‫‪ 9‬י שם )די( | ‪ 11‬י ל«( ג׳ )ז׳‬

‫נ׳ )מי זי(‪ ,‬ליש ‪.) •b‬ח׳ הי( | ‪ » 21‬ל־ם ‪) '3‬ס׳ ה ׳ ( ; ג סוכה מ׳ | ‪ 22‬ב ס )וי( | ‪ 25‬ש‪ 26 | 0‬ט‬

‫לטיל חממיש‬

‫ג׳ טיז | ‪ 29‬י שסמים ל״ז )ט׳ זי( (‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫ב‬
‫‪12‬‬

‫א‬

‫י‬

‫מ‬

‫י‬

‫> לי ב ל ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 1‬שביעית < א | ‪ 1/2‬ולא במניין ולא ב מ ש ק ל | ‪ 2‬יהא מ מ ל א ב ד‬
‫‪ 3‬מ י נ י לו ב ך | ‪ 3‬מ י נ י לד ב ך | ‪ 4‬ויוצא ב ך | ‪ 4‬ו מ ו כ ר ה ב ך | ‪ 4‬ש ב ו ע < ב | ‪ 4‬שיי ב ף |‬
‫י ב ד | ‪ 9‬בפנדיין‬
‫‪I‬‬
‫‪ 5‬בשירות[ שירות | ‪ 5‬ש ל א יקה ב ך | ‪ 7‬ב ל ב י < ב ל | ‪ 8‬מ ו ח י אין < א‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪ I‬ע ל ייי‬
‫‪ 11‬א ת ר > מיין‬
‫‪ 101‬אומי[ איסיי!‬
‫‪ 91‬ש ד ה‬
‫> א מ י לי‬
‫ה ע ל ה א ת ף ה ע ל א ה ב | ‪ 13‬ה א ל י ב ך | ‪ 14‬כדי ש נ א כ ל ם‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫ש ל א יעשוהו ] י ע ש א ח י ב[ ב ף‬
‫ב | ‪ 14‬בידושלם ו ש נ ש ת ם ב ף | ‪ 15‬הילך ב* ך | ‪ 16‬כ ש כ ח ה ש ת ב י א חיים < ב ך | ‪ 16‬בן לוי[ ס י |‬
‫‪ 17‬ש ה י ח ה | ‪ 17‬ו מ ב ק ש ב ף | ‪ 18‬מן[ בזה ב ך | ‪ 18‬מן והוא עד ‪ 19‬מ ת נ ת < | ‪ 21‬מן אותו ע ד‬
‫‪ 23‬רשב״ג > מחיר‬
‫בך |‬
‫< ב ף | ‪ 22‬שהיי ב ך | ‪ 22‬שכרן מ ש ב י ע י ת ב ך | ‪ 23‬ב ק ת ב י‬
‫י‬
‫י ב ן ג מ ל י א ל ‪ 3‬ד | ‪ 23‬בקינבי | ‪ 24‬ב ה ם [ ב ח ב ד( ‪ 25‬ע נ ב י ם ש ל ב ך ן ‪ 25‬דורם[ דורבן | ‪ 27‬פ ר ד‬
‫ב סרך ך | ‪ 29‬שני < ן ‪ 30‬שני[ עני | ‪ 30‬שידות ש ב י ע י ת > ש ל ק ח כ ה ן ד ב ר י ם א ח ר י ם יאכלו‬
‫כחמור שבחן ב ף |‬

‫ד‬

‫א‬

‫בד‬

‫ב ףן‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫כ‬

‫ילז ב ך‬

‫‪71‬‬

‫שביעית ז ]‪[2-15‬‬
‫‪8‬‬

‫‪ 1‬מעש׳ שני שלקח בהן דברים אחדים יאכלו כחמור ש ב ה ן ‪ :‬י ש בשביעית שאין כמעשר‬
‫שני ויש במעשר שני שאין בשביעית שהשביעית עשה בה המופקר כשמור ופסולת‬
‫אוכלין כאוכלי{ אוכלי אדם כאוכלי נהמה וקליפי אגוזים וקליפי •ריטונים כיוצא בהן‬
‫מה שאין כן במעשר שגי‪ :‬שביעית מתהלל• •על הכל מעשר שגי אין םתחלל אלא‬
‫‪ 5‬ע ל מעות בלבד‪" :‬שביעית מתבערת מכל מק ומין מעשר שיני איגו מתבער אלא‬
‫באותו מין בלבד‪ :‬י שביעית היא ודמיה אסורות ומעשר שיני או היא או דמיו אסורין‪:‬‬
‫*שביעית אין לוקחין בה זיבחי שלמים מה שאין כן כמעשר שיני‪ :‬חומר במעשר שעי‬
‫שמעשר שיני קונה את הקנקן ואסר דמיו עירוביו ספק עירובו כל שהוא וטעון חומש וטעון‬
‫יידוי ואפור לאונן ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקין בו את הנר מה שאין‬
‫‪ 10‬כן בשביעית‪ :‬יאחד שביעית ואחד מעשר שיני מחללין אותו על חיה ועוף ועל־ בהמה‬
‫בעלת פופ בין חיין בין שחוטין דברי ר׳ וחכמי אומ׳ לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטין‪:‬‬
‫א ח ד שביעית ואחד מעשר שיני אין פורעין מהן מלוה וחוב ואין משלםק מחם נפולק‬
‫ואין פורק בהם שבויק ואין עושק בהן שושבינות ואין םוסקיץ מהן צדקה אבל משלחק‬
‫מהן דבר נפילות חסדיפ וצריכין להודיע ונותנק אותן לחבר עיר בטובה ‪ :‬שלש ארצות‬
‫‪ 15‬לביעור יהודה ועבר הירדן והנליל שלושתן של שלש שלש •ולמה הוזכרו ההר והעמק‬
‫והשפלה לפי שהן אוכלין מבהר על שבעמק ולא משבעמק על משבחר אלא הר והודו‬
‫עמק ועמקו שפלה ושפלתו ובפוריא לא אמרו שלש ארצות אלא אוכלק מן הראשק‬
‫שבה עד שיכלה האחרון שבה ר׳ שמעון אומ׳ לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה‬
‫ושאר ארצות‪ .‬אוכלין והולכק עד שיכלה מביתאל ומנידרה של קיפרין איזה הוא הד‬
‫‪ 20‬שלה זה הר הפלך ושפלה שלה זו שפלת לוד ועמק שלה מעין נדי ועד יריחו‪ :‬״ איזה‬
‫הוא עמק שבנליל כנון נ י נ י ס ע « ו י ! » שמע׳ בן אלעזר אומ׳ אמה הוא הר שבעבר‬
‫הירדן כנון חריפ וחברותיה ושפלה שלה חשבון וכל עדיה שבמישור ריבון ובמות בעל‬
‫ובית כעל מעון עמק שלה בנון בית נטרה רמתא וחברותיה רבן ‪ .‬שמעון בן נמליאל או׳‬
‫סימן להרים פילק מימן לעמקיפ דקליפ מימן לנחליפ קניפ פיפן לשפלה שקמיפ ואף‬
‫‪ 25‬על סי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ו א ת ה א ר ז י ם נ ת ן כ ש ק מ י ם א ש ר ב ש פ ל ה ‪:‬‬
‫אוכלין מבית המלך עד שיכלה ביתאל ואף על סי שאין ראיה לדבר זכר לדבר ב נ י מן‬
‫ז א ב י ט ר ף ‪ .‬זו ארצו שחוטפת ב ב ק ר י א כ ל ע ד ־זו ידיחו שמוקדמת ו ל ע ר ב‬
‫אוכליז כרנילה עד שיכלו אנוטדי ובני נליל‬
‫י ח ל ק ש ל ל זו יריחו שטאוחרת‪:‬‬
‫העליון עד שיכלו לפותי בית דנן וחברותיה וגליל התחתון עד שיכלו אזניות של שטעון‬
‫‪ 30‬אנא‪ '* :‬אוכלין בתאניפ עד שיכלו פני ביועאני אט׳ ר׳ יהודה לא הוזכרו פני ‪3‬יו;י״יני‬
‫אין אוכלין על‬
‫אלא לענק טעשר פני ביתעני ואהיני דטובנייא חייבות במעשר‪:‬‬
‫הרחיפק שבעכו ר׳ יוסי אופ׳ אוכלק על הרחיפין ועל חדיפרא אבל לא על פיפווניות‬
‫‪3‬‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪1 0‬‬

‫‪13‬‬

‫‪3‬נ‬

‫‪16‬‬

‫נ‬

‫)ג(‬

‫‪26/27‬‬

‫ב‬

‫י‬

‫נ‬

‫׳ )אי י*׳(; ג מיז ג ׳ י ‪ / I 8 :‬ל »׳ ט נ מ ל י ם נ ׳ ג ׳ | ‪ 10‬נ סוכס מ ‪:‬‬
‫‪ 1‬י מללה ס י א )א׳ ר( | ‪ 4‬י מיש '‬
‫‪ • I‬טס‬
‫‪ 12‬ע׳‪:‬לעיל מאה ז׳ מיז | ‪ 14‬י ל ׳ מ י׳ )נו׳ נ י ( ; נ פ ס ס י ס נ י נ | ‪ 20‬ס ס ; שס | ‪ 25‬מלכים א׳ י' כ י ס ‪26‬‬
‫י ס ס ; נ שם | ‪ 31‬י ל״מ א׳ )מ׳ ד׳(•‬
‫‪f‬‬
‫נלאשים מ י נ ו כ י ז | ‪ 27‬שם | ‪ 27/28‬שם | ‪ 28‬י שס ‪30‬‬
‫‪f‬‬
‫נשם|‬
‫‪ 1‬יש[ ח ו ס י ב ף | ‪ 2‬ויש ב ל ! ‪ 3‬כאוכלי[ ואוכלי א | ‪ 5‬ע ל מעות[ באותו טין | ‪ 7‬ש ב י ע י ת‬
‫ב | ‪ 8‬עירובין | ‪ 8‬עירוביו כ ל ב | ‪ 14‬ד ב ר > ש ל ב ך | ‪ 16‬שהן[ שאין | ‪ 16‬מ י ב ה י ב ] א ת ר‬
‫<‬
‫מ ב ה ד יש נ ק ו ד ו ת ב א [ | ‪ 16‬ו מ י ש ב ע מ ק ב מ ב ע מ ק ד | ‪ 19‬ו ש א י > כ ל ב ך | ‪ 19‬ו מ ג ד ר ה ב | ‪ 19‬קיסריון‬
‫ר מ ת א < \?‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫ך | ‪ 20‬ו ש פ ל ה שלה[ ש פ ל ה | ‪ 22‬חדים > ו כ ג ב ו י ג ד י י ב ו כ ג ב ו ח ג י י י ל‬
‫ברגילה[ ברגליה | ‪ 29‬לפותי[ ל ו פ ס י ב ך ‪ |29‬ב ג‬
‫‪I‬‬
‫<‪ 2‬ה א ר ז י ם [ הארץ א | ‪ 26‬מ ב י ח א ל ב ל ‪23‬‬
‫] א י ד[ ב ך | ‪ 31‬לענין‬
‫ב ך | ‪ 29‬שמעון[ מעון | ‪ 30‬ע ד שיכלו ג נ י ב י ה פ ג י ך ך | ‪ 30‬פ ג י ביח‬
‫רחיפץ[ הדפיחץ ב הספיח ! ך‬
‫‪i‬‬
‫‪32‬‬
‫פגי כ י ת יני ]אוני ל[ ר ף ן ‪ 31‬על[ א ת א‬
‫‪I‬‬
‫‪31‬‬
‫‪r‬‬

‫י ב י‬

‫<‬

‫ב ל‬

‫נ י‬

‫‪,‬‬

‫‪ 32‬שיפוניוח‬

‫בך!‬

‫שביעית‪ [ r[16-18‬ח ]‪[1-6‬‬

‫‪72‬‬

‫ר׳ יוסי אומי דיפרא שביכירה עד שיכלה הקיץ אוכלץ עליה אוכלץ בענבים עד שיכלו ‪1‬‬
‫דליות שבאשכול‪ :‬ש ל א ב ל ; אפ יש אפילות מהן אוכלין עליהן ושאר ארצות אחת‬
‫לזיתים ולתסריט אוכלין בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע ר׳ אליעזר בן יעקב אומי‬
‫אף ש ל נש ח ל ב כדי שיהא עני יוצא ויביא רובע בין מראשו בץ מתחתיו אוכלין‬
‫בתמרים עד שיכלה אחרון שבצוער‪ " :‬די שמעון אופר אוכלץ על בין הכיפין ואץ ‪5‬‬
‫אוכלין ע ל ש ל בין השיצים ושאר כל סירות האילן כגון העונסים והקרופטפילין‬
‫והסרישץ והעוזרדין אוכליןממה שבהר ע ל שבעמק וממה שבעמק על שבהר‪ :‬ר ׳ שמעון‬
‫בן אלעזד אומר כולן בחרובין אוכלץ עליהן עד שתרד רביעה שנייה אוכלץ על הירק‬
‫ש ל ביתהשלחין לסי שאין כלה שורשי קולסי כרוב שיבשו אסורץ בהנאה ר׳ שמע׳‬
‫אומ׳ שורשי קולטי כרוב אף על פי שיבשו אוכלין עליהן כיוצא בו מגבב דבש צריך ‪10‬‬
‫לבער‪ :‬מ א י מ ת י פורשץמשבילין שבשדות משתרד רביעה שגייר‪ .‬אפ׳ ד׳ יוסי־ במה‬
‫דבר׳ אמו׳ ב ז ק שהשנים כתיקנן עכשיו שנתקייפו שגיפ אלו אפי׳ ל א ירד א ל א גשפ‬
‫אחד בלבד צריך ל ה ל ך רבן שמעו׳ בן גמליאל או׳ נשמים שירדו שבעת ימים זה אחר‬
‫זה ולא פסקו יש בהם כדי רביעה שנייה‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫י ג‬

‫‪18‬‬

‫‪1‬‬

‫ב ר א ש ו נ ה היו שלוחי בית דין מ ח ז ק על פיתחי עיירות כ ל מי שמביא ‪15‬‬
‫ח‬
‫סירות לתוך ידו היו נוטלץ אותן ממנו ונותנץ לו מזון ש ל ש סעודות והשאר מכניסץ ח‬
‫לאוצר שבעיר הניע ז ק תאינים שלוחי בית רץ שוכרין פועלין ו ע ו ר ק אותן ועושץ אותן‬
‫דבילה וכונסץ אותן בחביות ומבנימין אותן לאוצר שבעיר הניע ז ק ענבים שלוחי בית דין‬
‫שוכרץ פועלץ ובוצרץ אותן ודורכץ אותן כ נ ת וטכניםץ אותן בחבית ומכניםץ אותן לאוצר‬
‫שבעיר הגיע זמן דתיפ שלוחי בית דין שוכרין פועלים מוסקיןאותן ועוטנץ אותן בבית הבד ‪30‬‬
‫וכוגםץ אותן בחביות ומכגיםץ אותן לאוצר שבעיר ומחלק מהן ערבי שבתות כל אחד‬
‫ואחד לפי ביתו הגיע שעת הביעור עגייס אוכלין אחר הביעור אבל לא עשירים דברי‬
‫ר׳ יהודה ודי יוסי אופי אחד עגיים ואחד עשירימ אוכלץ אחר הביעור ר׳ שמע׳ אופ׳‬
‫עשירים אוכלין ק האוצר אחר הביעור‪ :‬מ י שיש לו פידות לחלה מחלקן לעגיים‬
‫מי שיש לו סירות שביעית והגיע שעת הביעור מחליק מהן לשכיגיו ולקרוביו וליודעיו ‪25‬‬
‫ומוציא ומניח על פתח‪ .‬ביתו ואומי אחינו בית ישר׳ טי שצריך ליטול יטול חוזר‬
‫ומכניס לתוך ביתו ואוכל והולך עד שעה שיכלו‪ :‬ה ק פ ת חנות אץ משמטת דברי‬
‫ר‪-‬יהודה וחכמים אומ׳ משמטת אמי ר׳ נראץ דברי ד׳ יהודה בכותב סירות ודברי חכמים‬
‫בכותב מעות; כ ת ו ב ת אשה פגמה וזקפה משמטת פנמה ולא זקפה זקפה ולא פגמה‬
‫חדי מ א י נ ו משמטת‪ :‬ה מ ל ו ח א ת חבית על המשכץ אף על פי שהחוב מרובה על‪30‬‬
‫הטשכק אינו ט ש ט ט ‪ :‬ה מ ל ו ה א ת חבירו על המשכץ או בשטר שיש בו הפותקי הרי‬
‫‪2‬‬

‫‪s‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 5‬ס ס | ‪ 11‬י ביב מיו א' )ס׳ א׳(׳ ‪ j‬ב״ק פ י א | ‪ » 13‬ל״*\ א׳ )ט׳‬

‫‪27‬‬
‫יי )ד׳‬
‫י‬

‫ל י ע ‪'3‬‬

‫)״ אי(;‬

‫נ גיעין‬

‫ל״ו |‬

‫‪ 29‬י‬

‫ג‬

‫פס ;‬

‫סם ״ ס |‬

‫‪ 30‬נ‬

‫י( ג סעניס ‪f‬׳ | ‪ * 22‬ליט א׳ )נו‬
‫מנומוס מיד |‬

‫‪31‬‬

‫שס מ״ס ;‬

‫י‬

‫ו( ‪I‬‬

‫נימין מיס‬

‫י( ‪I‬‬

‫‪ 1‬על שלא כ ל ה ב | ‪ 1‬עליהם ב ך | ‪ 2‬שבאשכול[ שבאבל ב | ‪ 2‬־ של א ב ל י < ב ך |‬
‫‪ 2‬א פ ל | ‪ 2‬א ח ת [ א ח ד ן ‪ 4‬ש ל [ ע ל | ‪ 4‬גוש ה ל ב ב ף ) ו נ ט ע בנליון ש ב ת ק ו ע ב[ | ‪ 5‬על מ ה שבכיפין ד‬
‫י ן ך | ‪ 6‬ע ל סד‪ ,‬שבשידים ב ך | ‪ 6‬העגוסין | ‪ 6‬ה ק ד ם ט מ ו ל י ן | ‪ 8‬כ ח ר ו נ י ן ד | ‪ 9‬ב י ת <‬
‫על מ ה‬
‫‪ 12‬שנתקיימו[ ש נ ת ק נ ס ז ך‬
‫משבילק[ פ ש ב ו ל י ן ן‬
‫‪f‬‬
‫‪11‬‬
‫ב | ‪ 10‬שורשי < | ‪ 10‬ד ב ש [ ויביש כ ויבש ך‬
‫ן‬
‫> אותו‬
‫םכנהי‪1‬‬
‫‪I‬‬
‫ד | ‪ 16‬ונוה!‬
‫| ‪ 12‬אלו < | ‪ 15‬מחזרין[ יושגין | ‪ 16‬בהי‪1‬‬
‫‪ 1‬ב ד־ן ‪ 24‬מן מי‪ ,‬עד לעניים < | ‪ 27‬אינו‬
‫‪ 18‬ו כ ו נ ם ק אותן ב ח ב י ו ת <^ | ‪ 20‬ב י ת ב | ‪ 22‬הי־יע >‬
‫פירות[‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 27‬מן מ ש מ מ ת ע ד ‪ 28‬אומרימ < ב | ‪ 28‬ס ש מ ט ת [ אינו מ ש מ ט ת ‪ 3‬ד‬
‫< |‬
‫סשמטת‬
‫‪3 0‬‬
‫| ‪ 31‬טשמיטו ן‬
‫ה י י « «יני‬
‫| ‪ 29‬ו ז ק פ ת > היי זי‬
‫| ‪ 29‬מ ע ו ת [ פ י ר ו ט‬
‫מעות‬
‫‪ 31‬אפותיקו |‬
‫ש ב ב י מ‬

‫ך‬

‫ב‬

‫ב‬

‫‪)1‬‬

‫‪i‬‬

‫ב ל‬

‫זמ‬

‫בד‬

‫בך‬

‫‪,‬‬

‫בל‬

‫‪I‬‬

‫בד‬

‫‪3‬ך‬

‫שביעית ח ] ‪ - n‬כ ל א י ם א]‪[1-7]7‬‬

‫‪73‬‬

‫‪ 1‬זו אינו משטט וכשם שהשביעית משסטת מלוה כך סשםטת שבועה דבר שהשביעית‬
‫טשטטתו טשמטת שבועתו ודבר שאין שביעית משטטתו אין משמטת שכיעתו ו׳‬
‫שטעון אוטר הוא משטט ואין יורשין משסיטין שנא׳ ש ט ו ט כ ל ב ע ל ט ש ה י ד ו ‪:‬‬
‫ר יהודה אומי פרוזבול המקושר הדיינין חותמין טבפניס והעדים מבחוץ אטרו לו אין‬
‫‪ 5‬מעשה בית דין צריכץ קייומ‪ :‬חמשה שלוו בשטר אחד כל מי שיש לו קרקע כותביז‬
‫לו פרוזבול וכל מי שאין לו קרקע אין כותבין עליו פרוזבול‪ :‬״ רבן שמעי בן נמליאל‬
‫אופ׳ אפי׳ אחד שיש לו קרקע כותבץ לו פרוזבול ללווה קרקע ולפלוה אץ קרקע‬
‫כותבין עליו פרוזבול למלוה קרקע וללווה אין קרקע אין כותבין עליו פרוזבול לו אין‬
‫ע צ י ץ נקוב כותבין עליו‬
‫קרקע ולעדבין קרקע ולחייבץ קרקע כותבין עליו פרוזבול‪:‬‬
‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 10‬פרוזבול ושאינו נקוב אין כותבין עליו פרוזבול ר׳ שמע׳ אומי אף שאינו נקוב כותבץ‬
‫עליו פרוזבול ר׳ חוצפית או׳ כותבין לאשה על נכסי בעלה איפתי כותבין עליו פרחבול‬
‫ערב ראש השנה ש ל פוצאי שביעית אף על פי שחזר וקרעו לאחר מיכן נובה עליו‬
‫והולך ואפילו לזמן מרובה רבן שמעון בן נמליאל אומ׳ כל מלוה‪.‬שלאחר פרוזבול הרי‬
‫זה איגו ט ש ט ט ‪ :‬״ הגזלן ומלוה מעותיו בריבית שעשו תשובה והחזירו נזילו המקבל‬
‫‪ 15‬מהם אץ רוח חכמיפ גוחה היטגו‪:‬‬

‫סליק פירקא וחםלת מסכת שביעית‪.‬‬

‫כלאים‬
‫‪1‬‬

‫א כל הזוגות שטנו חכטיט טץ פמינו אינן כלאים זה בזה ושאר ירקות וירקות‬
‫‪20‬‬
‫א הגינה טין בפינו אינן כלאיפ זה בזה הגוסגץ והכוסבר והכרקס אף על סי שדוטץ זה‬
‫לזה כלאים זה בזה הקישואץ והדילועין והאבטיחים ו ה מ ל פ פ ו נ ו ת א י נ ן כלאים זה בזה‬
‫ותורטץ וטע שרץ טזה על זה דברי ר׳ טאיד ור׳ יהודה ד׳ יוסי ודי׳ שטעון אוט׳ כלאים‬
‫זה בזה ואין תורמין ומעשר׳ מזה על ז ה ; ה ו ס י ף ר׳ עקיבה השוטגית והשום והבצל‬
‫‪ 25‬והכצלצול והתורמוס אמ׳ רבן שמע׳ בן גמליאל ל א היה ר׳ עקיבא שוגה א ל א כשתי‬
‫זונות אילו אבל התורמוס והפלסלום אינן כלאים זה בזה‪ :‬ב ת ח ו ם אריח היו מרכיבין‬
‫תפוח על נבי אוזרד מצאן תלמיד אחד אמר להן אפורץ אתפ הלכו וקצצופ ובאו‬
‫ושאלו ביבנה ואמרו יפה אמר אותו תלמיד; ב ש ק י ש ל ציפרי היו מרכיבץ קדוסטמל‬
‫על גבי עוגס מצאן תלמיד אחד אט׳ להן אסורץ אתפ הלכו וקצצופ ובאו ושאלו‬
‫‪ 30‬ביבנה אמרו מי סנע בכם אינו א ל א מתלמידי בית ש מ א י ‪ :‬ר ׳ נחמיה אומי ד ל ע ת‬
‫ח מ ש ה דברים נאמדו בדלעת‬
‫ארסית ומצרית כלאים היוונית כלאים עס הרמוצה‪:‬‬
‫יוונית אסורה בפיכוך על נבי זרעיפ עוקצה טפח אוסרת כל שהוא מביאה א ת הטומאה‬
‫וחוצצת בפני הטומאה‪ :‬י הנודר מן הדילועץ אינו אסור א ל א בדלעת יוונית בלבד‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 3‬דגלים מיו א׳ | ‪ 4‬י נ״נ ״ א ג׳ ) ״ א י ( ‪ ,‬ניטין מיט ד־ )א׳ ״ב(‪ ,‬שנהדלין שיא ד׳ )ג׳ ״ ג ( ; נ שס ‪ 5 1‬י ליט‬
‫נ ניעין ליו ביק ציד ן ‪ » 20‬כיא א ׳ ) א ׳ א ׳ נ׳ נ׳( | ‪ 24‬שם | ‪ 26‬שם | ‪ 2 8‬שם | ‪ 30‬שם |‬
‫ל׳ )י׳ יי( ‪I 9‬‬
‫ידו > אשד ישח‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1‬משמיט ! ‪ 1‬כך > שביעיה ב ך | ‪ 1‬שבועה > שנאמר וזה דבר‬
‫כרעייו ב ך | ‪ 4‬פרוסבל ב ‪ j 8‬מן למלוה עד שרוזבל < | ‪ 9‬לערביןי> לי ב ך | ‪ 9‬ולחיינין > לו‬
‫‪ 11‬כותבין עליו[ כותבי! ב ך | ‪ 12‬מוצאי < ב ף | ‪ 12‬שביעית > כתבו ערב ראש השנה‬
‫בד‬
‫בד [‬
‫של מוצאי שביעית ב ד | ‪ 14‬הגזל! ב ‪ 14‬ושהלוה ב ד |*‪ « 1‬לז ב ד | ‪ 20‬בזה > ה ׳‬
‫‪ 21‬והגופנץ ב ןי ‪ 211‬והכרקס[ והכרפס | ‪ 23‬ד יוםי[ ר' יהודה ב < ד ו ‪ 24‬השום והשמנים ב ד ן‬
‫ל [ י םעין ב ד ן ‪ 26‬אבל[ אלא ן‬
‫‪ 25‬וחהורמס > והפלוסליס ב ך*| ‪ 25‬רבן שמעין ‪P‬‬
‫‪ 28‬קרוסחבץ ‪ 29 1‬מצאי ב ד | ‪ 30‬ב• רב שמיי ב | ‪ 31‬ויווניח ב ד ן ‪ 31‬הרמוסה ב ד ן ‪ 32‬לםכך ן‬
‫‪ 32‬וסכיא |‬
‫י‬

‫ג ס‬

‫־ ז ב ת‬

‫ב י‬

‫ע‬

‫כלאים א ]‪[8-19‬‬

‫‪74‬‬

‫י תרנגול מוות ופיסיוני אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה ד׳ יהודה אומי ‪. 1‬‬
‫פרדה שתבעה זכר אין מרביעין אותה לא מן הסוס ולא מן החמור אלא מן הפרד שור‬
‫ושור הבר חמור וחמור הבר חזיר וחזיר הבר אף על פי שדומין זה לזה כלאיפ זה בזה‪:‬‬
‫חמשה דברים נאמרו‪ .‬בשור הבר אסור משום אותו ואת בנו וחלבו אסור וקרב לגבי‬
‫מזבח וחייב במתנות וניקח בכסף מעשר לזבחי שלמים אבל לא לבשר תאוה והרי הוא ‪5‬‬
‫כבהמה לכל דבר ר׳ יוסי אומי זה תאו האמור בתורה מותר משום אותו ואת בנו וחלבו‬
‫מותר ופפול לגבי מזבח ופטור ממתנות וניקח בכסף מעשר לבשר תאוה אבל לא‬
‫לזבחי שלמים והדי היא כחיה לכל־ ידבר וחכמי אומרים תאו ביריא לעצמה שור הבר‬
‫ביריא לעצמה‪' :‬אין נוטעין שרביט של רימן ולא עוקצין של רימון בצד סדין‬
‫של שקמה ולא זמורה בין שתי קורות שתיבלע ביניהן ואין נותנין שני מינין ‪10‬‬
‫בשפופרת אחת כדי שיבלעו זה מזה ואין מרכיבין זיתים ברכב של תמרה מפני ש^ילן‬
‫באילן‪ :‬ואין מרכיבין כשות על נבי האיזמא ולא תרד על נכי ירבוז מפני שירק כירק‪:‬‬
‫ואין מרכיבין כשות על האנא מפני שירק באילן ר׳ יהודה מתיר ירק באילן ואילן‬
‫בירק רבן שמע׳ בן נמליאל מתיר משופ ר׳ יהודה בן אנרא איש כפר עכו ‪ :‬הנותן‬
‫מעה של תורמוס בצ< מעה של דלעת כדי שתיבקע הארץ מפניה חייב‪ :‬״ הזורע דבר ‪15‬‬
‫המצמיח על גבי ביצים ועל גבי חילת חייב על נכי סלע ועל נכי אמת המים פטור‬
‫ודבר שאינו מצמיח בין על גבי ביצים בץ על חילת בין על גבי סלע בין על גבי אמת‬
‫המים פטור‪ :‬״ הזורע והמחפה והמנכש עובר בלא תעשה ר׳ עקיבה אומ׳ אף המקיים‬
‫עובר בלא תעשה זורעץ זרעוני אילן כאחת הזורע חרצנים עם החיטין הרי זה לוקה‬
‫ארבעיס כל סאה שיש בו רובע זרע ממין אחר ימעט במה דברים אמורים בדברים ‪20‬‬
‫הנופלין שלשת וארבעת קבץ לבית סאה כאמת אמרו זרעוני נינה מצטרפין אחד‬
‫מעשריפ וארבעה בנופל למינו בין נפל לתוך אחרים בין שנפלו אחרים לתוכו ז* היתד‪.‬‬
‫שדהו זרועה חיטץ ונםלך לזורעה שעורים לא יזרע עד שיופך לא היפך ימתין עד‬
‫שיתלה עד כמה היא מתלעת עד שלשה ימים במקום הטינא אבל לא במקום הנריד‬
‫שמקצת היום ככולו‪ :‬״ אין מחייבין אותו להיות חורש חריש דק אלא נס כתלמי הרביעה ‪25‬‬
‫רבן שמע׳ בן גמליאל אומי זנב הסוס היתד‪ ,‬נקראת סוף שעפרה של זו נונע בעפרה‬
‫של זו אם צימחה והוריד בהמה ולקטתה הרי זה מותר‪ :‬נ ט ע ה ונמלך לזורעה מגדע‬
‫עד פחות טטפח זורע ואחר כך פשרש גריע עד פחות טטפח בא ומצא עלץ על נכי‬
‫תבואה מותר לשעבר ואסור לעתיד עוקד איזה מין שירצה וטקיים איזה פץ שירצה‪:‬‬
‫" ש ד ה שעלו בה עשביפ אץ מחייבין אותו לייפך אלא חורש בשעת הפכה חופך‪30‬‬
‫טכרכיב וגוטל הגס הגס טלפני פועלים ואץ כזה משום מכסה‪:‬‬
‫‪9‬‬

‫‪0‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪s 1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪18‬‬

‫י‬

‫כיש‬
‫‪1‬‬
‫ס׳ | ‪30‬‬

‫י‬

‫נ'‬
‫ש‪0‬‬

‫ב ד‬

‫)בי •׳( | ‪9‬‬

‫י‬

‫כיא א׳ א׳ ו י ( ;‬

‫‪j‬‬

‫ביק‬

‫ניס | ‪ 18‬ג »'? י ו‬
‫‪3‬‬

‫‪:‬‬

‫‪2 2‬‬

‫י‬

‫כ״נ‬

‫י'‬

‫‪3‬‬

‫י‬

‫נ‬

‫'‪I‬‬

‫י»‬

‫מ נ׳‬

‫)ה׳( |‬
‫‪1‬‬

‫‪I‬‬

‫'‬

‫ס י א נ י‬

‫ב‬

‫ד‬

‫ף|‬

‫‪ 10‬ש ת ב ל ע [ ש ת ר ב ע | ‪ 12‬ק ש ו ת‬
‫פ ס א נ י [ ‪ 10‬ולא[ ואין נותנץ‪,‬ך‬
‫י‬
‫עלי > גבי ב ד ‪ 3 |J‬ה א ג א [ ה א נ א | ‪ 15‬מ ע ה [ מ י נ ה | ‪ 15‬מעה[‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫ב ך | ‪ 12‬האיזמא[ ה א ז מ א ז מ א‬
‫ב ך ! ‪ 18‬והמחשה[ ו ה מ נ פ ח ב < ך | ‪ 18‬ו ה מ נ כ ש > ו ה ח ו פ ר | ‪ 19‬זורעין >‬
‫על > גבי‬
‫‪I‬‬
‫‪17‬‬
‫מעה‬
‫״ ‪ ° T‬ב ז י ע ד ן ‪ 19‬וזרעוני ב ל »‪I‬י ‪ 1‬כ א ח ד ב ן־ | ‪ U2‬א ת הארבעים | ‪ 21‬ש ל ש ה ו א ר ב ע ה ‪ 211‬א מ ר ו‬
‫ל[‪.‬בד ‪I‬‬
‫‪ 211‬ב א מ ה אמרו[ ב מ א ה | ‪ 23‬וזורעה ב | ‪ 23‬ה פ ד ב ך | ‪ 24‬עד > מ ק ו ם ש י ש ה ה ] ש ש ת ח‬
‫<‬
‫‪ 24‬הטינא[ הצינע׳ > ש ל ש ה ח ד ש י ם | ‪ 25‬ח ו ר ש < | ‪ 25‬א ל א > ח ו ר ש חרש ב ך | ‪ 25‬ג ם ה ‪j‬‬
‫ל‪ 2,‬ב ח ל מ י [ ב ח ל ו מ י | ‪ 26‬סוף ש ע פ י ה ש ל זו[ ס ו ס עפרה | ‪ 27‬והוריד > ל ח ו כ ה ב ך | ‪ 27‬ו ל ק ט ח ה [ ל ק נ ו ח ה‬
‫עלין[ עליו א | ‪ 29‬ל ש ע ב י [ < ב | ‪ 29‬מין[ מ ה ן | ‪ 30‬ב ה [‬
‫‪j‬‬
‫‪28‬‬
‫א | ‪ 27‬מ ג ד ע [ מ ג ב י ה | ‪ 28‬גריע[ גורע‬
‫ל י ב ל ה ט י ד ן ‪ J3‬ב ש ע ה ש מ ח פ ה ב ד | מ כ ר כ י ב ‪ [ 3 1‬מ כ כ כ י ב ב ו מ כ ס ח ך ‪ 311‬ה ג ם <‬
‫‪I‬‬
‫בי‬
‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫ט ו‬

‫ס‬

‫ו פ‬

‫‪75‬‬

‫כלאים ב ]‪[1 9‬‬

‫ב י הרוצה לעשות שדיהו שורות של תבואה ושורות של מעין הרבה עושה‬
‫‪1‬‬
‫תלמים שלשה פפולשין מראש השדה ועד ראשו ר׳ אלעזר בר שמעי ואבא יוסי בן‬
‫חנין איש יאני אומי דיו אורךחמשים אמה כמה רוחבו מלא העול השווני דומה לעול‬
‫של כרמים תחילתו כשיעור הזה ואף על סי שסוסו כשיעור הזה היו לו שתי שורות‬
‫‪ 5‬אחת זרועה חיטין ואחת זרועה שעורין היה חורש ומכניס חיטין לתוך שדה שעודין‬
‫ושעורין לתוך שדה חיטין מותר מסני שהחיטין נראית כסוף שדה לחיטין ושעודין‬
‫נראית כסוף שדה לשעורין‪* :‬ר׳ אליעזר בן יעקב אוט׳ אסי׳ חיטה אחת נכנסת לתוך‬
‫שעורין ושעורה אחת נכנסת לתוך שדה‪ .‬חיטין טותד טפני שחיטין נראית כסוף שדה‬
‫להיט׳ ושעורין נראית כסוף שדה לשעורין‪ :‬היו לו שתי שורות אחת זרועה חיטין‬
‫‪ 10‬ואחת זרועה שעורים טותר לעשות טחן תלם זרעה אחת חיטים ואחת שעורים אחת‬
‫חיטה ואחת שעורה היתד‪ .‬חיטה אחת מובלעת לתוך שדה שעורים או שעורה אחת‬
‫מובלעת לתוך שדה חיטים אסור‪ :‬היו לו שתי שורות אחת זרועה חיטין ואחת זרועה‬
‫שעורין אסור לעשות ביניהם תלמ אחד של מין אחר ופשתן מותר מפני שרוצה לבדוק‬
‫את שריהו ובלבד שיהא תלפ אחד מפריש מראש שדה ועד ראשו ר׳ אלע׳ בר שמעי‬
‫‪ 15‬ור׳ יופי בן חנין איש יאני אומ׳ דיו אורך חפשים אפה ד׳ יופי אומר מותד לעשות‬
‫לתוך שריהו שורות של חרדל חריע וכמה אורך השדה עשר אמות ומחצה‪ :‬א י ן‬
‫מקיפין חרדל חריע אלא לחרפות בלבד דברי ר מאיר ר׳ יהודה אוי לכל מקיפין חריע‬
‫וחרדל ר׳ שפע־ או׳ לכל פקיפין חרדל חריע חוץ מן התבואה רבן שמעון בן נמליאל‬
‫או׳ ערונות קטנות מקיפין אותן חרדל חריע סומך שרשי אילן שיבשו שהן גבוה עשרה‬
‫‪ 20‬טםחים אילן שאין נוסו ננוח מן הארץ שלשה טסחים זורע תחת זרע סוטך לו טין אחד‬
‫מבחוץ; היו משוכין מן הנדר שלשה טסחים לא יפחת טשלשה תלטים טפולשץ‬
‫כדי שיהיו נראין כשורה כדרך היחיד ודרך הרבים ונדר שנפוך עשרה טפחים עולה‬
‫למידת בית רובע ונכוה מעש׳ אינו עולה למידת בית רובע וכמה היא מידת בית רובע‬
‫עשר אמות ומחצה מרובעות ד׳ יוסי אופ׳ אפילו אורכו כשנים ברוחבו‪ :‬עבודת ירק‬
‫‪ 25‬בירק אחר ששה טפחים בין מן האמצע בין מן הצדדין ורואין אותה כטבלא מרובעת‬
‫אפילו אין שפ אלא קלח אחד נותן לו עבדתו ששה טפחיפ היו קלחץ נוטץ לארבע‬
‫רוחותיה מותר מפני שנראית כפוף שדהו; החרדל והפולין והשיפון‪.‬אף על פי שזרען‬
‫לירק זורעין אותן בערונה‪ :‬פותר אדפ לעשות בתוך שדהו נומא קטנה עמוקה טפח‬
‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪9‬‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 1‬י כ י ס ‪) b‬נ׳ ני( | ‪ 9‬שם | ‪ 16‬שם )קי( | ‪ 22‬ע׳ י פירונץ ‪3‬׳ נ׳ )נ׳ זי(; נ שם כ י ס | ‪ 24‬ג שנה פ י ה ‪| :‬‬
‫)ג׳ ד׳(‬
‫‪ 27‬י כ י ם ג׳‬

‫י'‬

‫‪ 2‬ש ל ש ת ח ל מ י ן | ‪ 2‬ראשו[ ס ו פ י ב סופי ף | ‪ 3‬ואני ב יוני ך | ‪ 3‬דיו[ דין | ‪ 4‬שאין ס ו פ ו ב‬
‫| ‪ 6‬מן ש ד ה ‪ .‬ע ד ‪ 7‬ש ד ח‬
‫| ‪ 6‬בסון!( בתור‬
‫ביזיי‬
‫‪I 6‬‬
‫‪ 5‬בתיו‬
‫| ‪ 4‬שורות[ ש ד ו ח‬
‫ל ת ו ך > ש ד ה ב ך | ‪ 8‬א ח ת [ א ת ר ב ך | ‪ 9‬נ ר א ו ת | ‪ 10‬מהן(‬
‫‪I7‬‬
‫ב ך | ‪ 7‬אחת[ א ח י כ ל‬
‫<‬
‫‪I‬‬
‫| ‪ 11‬ב ת ו ך‬
‫| ‪ 10‬א ח ח ח ם י ס ו א ח ת שעורים <‬
‫| ‪ 10‬זרעה[ להיות‬
‫ביניהם‬
‫ב ד [ ‪ 13‬א ח ד < ב ך | ‪ 14‬מפריש[‬
‫‪ 12‬ב ח י ר ב ד | ‪ 12‬שורוח[ ש ד ו ת ב ד | ‪ 13‬א ס ו ר [ אין מ ו ח י‬
‫מ פ ל י ש ב | ‪ 15‬ואבא יוסי ח ‪ 1‬ב ד | ‪ 15‬יוני י ‪ 15‬דיו[ דין | ‪ 15‬ר׳ ייםי[ י ' ב ד | ‪ 15‬מ ו ת ר > א ר ס‬
‫ב ד | ‪ 16‬בחיר ב ד | ‪ 16‬ש ו י ה ב ד | ‪ 16‬ח י י ? < ב ד | ‪ 16‬כ מ ה היא ב ד | ‪ 16‬אורך ה ש ו ר ה ב ד |‬
‫‪ 17‬ל ח ר ס ו ה [ ל ח י ס י ח ב ך• | ‪ 17/18‬ח ר ד ל ח י י ע ב ך ן ‪ 18‬מן ד׳ שמעון עד ח י י ע < ב ד | ‪ 19‬ל ע ר ו ג י ו ת‬
‫ב ק ט נ ו ת > ?יל ייק ב ד | ‪ 19‬ה ס ו מ ך | ‪ 19‬לשרשי | ‪ 19‬מ ע ש ר ה | ‪ 20‬ואילן ן ‪ 20‬ה ח ח י ו ב‬
‫‪I‬‬
‫‪19‬‬
‫ד‬
‫‪ 22‬ש נ מ ו ך [ ש ה ו א נ ט ו י‬
‫ו‬
‫‪I‬‬
‫מושכוח‬
‫ך• \ ‪ 21‬משוכוח‬
‫| ‪ 20‬יסיגו‬
‫ע ש ר ה משחים ב ד | ‪ 24‬ו מ ח צ ה > ע ל‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫אבל הגבוה ב ד‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫בד‬
‫סעשי־ה‬
‫עשר א מ ו ח ו מ ח צ ה ב ד ן ‪ 25‬בין מן ה א מ צ ע בין מן ה צ י ר י ! <נ ב ד | ‪ 25‬ייאין ב ד | ‪ 25‬באלו ה י א‬
‫‪I‬‬
‫| ‪ 28‬אין זויעי!‬
‫‪ 27‬ש י ה‬
‫| ‪ 26‬ט פ ח י ם > בין מן ה א מ צ ע יבין ‪ P‬י ! צ ד ד יז‬
‫טבלא‬
‫‪ 28‬בערוגח > פולין ה ג מ ל ו נ י ן יפול המצרי בזמן שזרעו לזרע זורעין אוחו בערוגה ל י ר ק אין זורעין אותו‬
‫ב ע ר ו ג ה ] > א ח ה ב[ ו ש א ר ידקות ש ד ה וירקות ג נ ה א ע י פ שזורעין לזרע אין זורעין אותן ב ע ר ו ג ה ב ך |‬

‫ב ך‬

‫ף‬

‫כ ד‬

‫‪3‬ד‬

‫ב ד‬

‫ב‬

‫בד‬

‫יייעבד‬

‫בל‬

‫נ‬

‫ב‬
‫שסמוך‬

‫א‬

‫‪22‬‬

‫‪j‬‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ד‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫ך ך‬

‫ייר ב ד‬

‫בד ‪1‬‬

‫ני‬

‫‪ 23‬טי״״״׳ יי ל * ‪°‬׳ כ ד ‪ 281‬שהיא עםיקח כ ד ן‬

‫בד‬

‫בד‬

‫בד‬

‫כלאים ב ]‪ [10-16‬נ ]‪[1-3‬‬

‫«*‬

‫‪10‬‬

‫וליתן לתוכה שלשה מיגץ אחד מיק ואחד מירי ואחד באמצע‪ :‬מותר אדם לעשות לתוך ‪1‬‬
‫שדהו תלפיות קטנות של טפח טפח וליתן ליתוכן ארבעה מינין והופכן בארבע רוחותיה מותר‬
‫אדפ לעשות לתוך שדהו תלפ להיות נוטע קישואין ודילועין אבטיחין ומלפפונות ופול‬
‫פצרי הופך אילו לצד אילו ואילו לצד אילו ובלבד שלא יהא בינו לבין חבית ששה‬
‫טפחים‪" :‬הנוטע שתי שורות של קישואין שתי שורות של דילועין שתי שורות של ‪5‬‬
‫פול המצרי אפילו כל שדהו מותר‪ :‬הקוצר שניהם ר׳ ישמע׳ או׳ עשר אמות ר׳ עקי׳‬
‫או׳ שמונה אמות מעשה היה בכפר פני והורה ר׳ נחמיה כדברי ר׳ ישמעאל; שדה‬
‫של דילועין בירק אורך ששה טפחים ורוחב מליאו אחד שורה של דילועין ואחד שורה‬
‫של ירק אחד בתבואה עשר אמות ׳ומחצה אורך על רוחב ששה טפחיט ושורה של ירק־‬
‫בירק אורך ששה טפחים ורוחב מלואו ושל תבואה בירק אחד מראש השדה ועד ראשו ‪10‬‬
‫עד רוחב שלשה טפחיפ של פתיח שורה של דלועין בירק בין שדה לחבירתה שתים‬
‫עשרה אמות וכן בתבואה של ירק בירק אחר בין שורה לחברתה ששה טפחיפ ושל‬
‫תבואה על רוחב שלשה תלמים של פתיח‪ ' •:‬אחד שורה של דילועין ואחד שורה של‬
‫קישואין ושל אנטיחין ושל מלפפונות ושורה של פול המצרי והמקיים לזרע צריך‬
‫לעשות מחיצה גבוהה עשרה טפחים על רוחב ארבע‪ :‬נ ו י שהרכיב פרסק על גבי ‪15‬‬
‫עוגס אף על פי שאינו רשאי לעשות כן נוטל הימנו וחוזר ונוטע בפקופ אחר הרכיב‬
‫תרד על גבי ירבוז אף על פי שאינו רשאי לעשות כן נוטל הימנו זרע תורע בטקומ‬
‫אחר‪ :‬ישראל שקיים כלאים בתוך שדיהו אין הכהניפ נכנסין לתוך שדהו אלא‬
‫רואין אותה כציון כית הקברות אין עזשין עם ישראל בכלאים אבל עוקרין הימנו כלאי‪£‬‬
‫מפני שממעט את העבידה אין עושין עם הגוי בכלאים ובעיירות המובלעות כבון ‪20‬‬
‫בת ענה אומה וחברותיה עושץ עם הגוי בכלאים כשם שכלאים בארץ כך כלאים‬
‫בחוצה לארץ‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫‪4‬‬

‫‪16‬‬

‫‪16‬‬

‫‪1‬‬

‫ג איזו היא קרחת הכרם כרם שחרב אמצעיתו ונשתיירו בו ארבע וחמש ןי‬
‫גפנים בין מארבע רוחות בין משלש בין משתי רוחות זו כננד זו איזהו מחול הכרם בין‬
‫שני כרמים דברי ר׳ יהודה וחכמי אום׳ אין שם אלא שתים עשרה אמות לא יביא זרע ‪25‬‬
‫לשם היו שם שתים עשרה אמה גותגין לו כדי עבודתו וזורע את המותר‪ :‬י ש במחיצת‬
‫הכרפ להקל ולהחמיר כיצד מחיצה ספוכה לנפניס זורע חוצה לה עד שמגיע לעיקר‬
‫מחיצה שאילו אץ שם מחיצה נותן לכרם ארבע אמות ה_יתה משוכה אחת עשרה אמה‬
‫לא יביא זרע לשם שאילו אין שם מחיצה נותן לכרם ארבע אמות וזורע את המותר‪:‬‬
‫מחיצת הכרפ שגפרצה אופריפ לו גדוד גדרה ונפרצה אומרים לו נדור נתייאש הימנה ‪30‬‬
‫‪8‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ 1‬שם | ‪ 6‬שם ) ו ( | ‪ 7‬שם ) ס ׳ ( | ‪ j 18‬ע״ז ס ״ ג ‪p :‬״‪ 20 | 7‬ע׳ לעיל שרומוח ב י׳׳ג; י שון> ע ר ל ה ; ג קידושין‬
‫‪,‬‬

‫ליט‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪I‬‬

‫*‬

‫א׳ ) י אי(; נ עילובין צ״ג | ‪ 26‬נ שם | ‪ 30‬י כ״ע ד ׳ ) ה ׳ אי( ‪ 5‬ג נ ״ ק יו׳ ‪I‬‬

‫‪ 1‬שלשה[ ארבעו־י ב ך | ‪ 1‬א ח ד ‪ . . .‬באמצע[ הושכן ל א ר ב ע ר ו ח ו ת י ה | ‪ 2‬ארבעה[ ‪ '3‬ג׳ ב ד !‬
‫‪ 2‬והופכן בארבע רותותיה[ א׳ מכן וא׳ מכן ואי באמצע > ס ו ת ר א ד ם לעשות בתוך ש ד ה ו עדגיות ק ט נ ו ח‬
‫ש ל ש ש ה ש ש ה ט פ ח י ם וליתן ל ה ו כ ן ח מ ש ה ח מ ש ה מינין א ר ב ע על ארבע ר ו ח ו ת ה ע ר ו ג ה ו א ח ת ב א מ צ ע‬
‫ב ד | ‪ 3‬כ ת ו ר ב ך | ‪ 4‬לצד זה | ‪ 4‬ל צ ד ז ה | ‪ 5‬דילועין > שתי שורות ש ל א ב ט י ת י ס ושתי שורות של‬
‫מ ל פ פ ו נ ו ת ב ד | ‪ 6‬הקוצר > דברי ב בכדי ד | ‪ 7‬פג* > יהודה | ‪ 7‬והורה[ ועשה | ‪ 10‬מן ושל עד ‪11‬‬
‫< ב ך | ‪ 12‬של ירק[ ש ל ת ב ו א ה ב ך | ‪ 12‬א ח ד > מראש ה ש ד ה ועד ראשו של ]על ב[ ר ו ח ב‬
‫שורי•‬
‫א ח ת ב ף | ‪ 13‬ו א ח ת ך ך | ‪ 14‬ו א ח ת ש ו ר ה ב ד | •‪ !4‬ו א ח ת‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫ב ך [ ‪ 12‬מן בין ע ד ‪ 13‬ר ו ח ב <‬
‫ו ה מ ק י י מ ק ל ח א׳ | ‪ 14‬וצריך לזרע ] ך = א [ | ‪ 15‬ורחבי״ ב ך |‬
‫‪j‬‬
‫‪14‬‬
‫שורה ‪ 3‬ד ן ‪ 14‬ו א ח ת ש ו ר ה ב ך‬
‫‪ 16‬עוגס[ עובש ב ך ן ‪ 16‬שאין ישראל ב ך | ‪ 16‬הימנו > יהוד ב ן ‪ 16‬ומטען \ ‪ 17‬ירבות ‪i‬‬
‫‪ 17‬שאין ישראל | ‪ 18‬אין > אחיו ב ך | ‪ 19‬א ו ת ה < | ‪ 19‬בציון | ‪ 20‬ה ע ב ר ה [ ה ת פ ל ה ‪ 3‬ך ‪ 211‬בת[‬
‫פיח ן ‪ 21‬שהכלאים ‪ 3‬ף | ‪ 21‬הכלאים ב ך | ‪ 23‬א מ צ ע י ה ‪ 3‬ד ( ‪ 24‬מ ש ל ש ת ב מ ש ל ש ה ך ן ‪ 25‬א ם‬
‫‪I 1 3‬‬
‫‪ 30‬ג ד י י >‬
‫אין ב ך | ‪ 28‬מ ח י צ ה < ב ך | ‪ 28‬א מ ו ת > מ ש ו כ ה ב וזורע א ת ה ס ו ת ר ך‬
‫‪4‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫כלאים ג ]‪[4-12‬‬

‫‪77‬‬

‫‪ j‬הרי זה קידש וחייב באחריותה וכסה היא מטעתה ש ל ש כנגד ש ל ש ניטלה אחת פן החיצונות‬
‫כמה יהא ביניהם שתים כננד שתים מארבע אמות ועד שמונה יזנב מארבע אמות ועד שמונה‬
‫היו שתים כנגד שתים מארבע אמות ועד שמונה יזנב פחות מארבע אמות יותר על‬
‫שפונה או שתים כנגד שתים פחות מארבע אמות יותר על שמונה יזנב מארבע אמות‬
‫‪ 5‬ועד שמונה עד שיהו שתים כגגד שתים וזנב מארבע אמות ועד שמונה‪ :‬כ ו ר ת מכוץ‬
‫ונוף אין מכוון הרי זה ‪-‬כרם נוף מכוון וכורת אין מכוון הרי זה אינו כרס כיצד ידוע אס‬
‫מכוון אם לאו טותח החוט על גבי גסגים אם היו כולן גוגעות כאחת הרי זה כרם אחת‬
‫נכנסת ואחת יוצאה איגו כרם היו• דקות ולא היו מכווגת העכן וגעשו מכוונת הרי זה‬
‫אינו כרס ‪ :‬׳ ר׳ שמעון אומ׳ ערים שהיה לו נוטע כהילכתו או שהיה מכוון כשובך הזה‬
‫‪4‬‬

‫‪T‬‬

‫‪ 10‬ענול ואינו עריס כרס שנטוע ערבוביא אם יש לכוון שתים כנגד שתים הרי זה כרם‬
‫ואם לאו אינו כרם ר׳ שטעון אוט׳ כרם הנטוע על סחות מארבע אםות או יותר משמונה‬
‫אמות אינו כרם‪ :‬כ ר ם שנטוע כהילכתו ושורה אחת יוצא ממנו כשהוא טודד נותן‬
‫לכרם ארבע אמות ולשורה ששה טפחיפ‪ :‬נ פ ן שנטוע במדדינה נותנין לה עבודתה‪:‬‬
‫הזרעים והירקות הנטועים בטדרינה נותנין להן עבודתן‪ :‬ה י ו לו שתי ש ח ת זו‬
‫‪ 15‬למעלה מזי התחתונה נטועה כרס והעליונה אינה נטועה כרם זורע העליונה עד שסניע‬
‫לעיקר התחתונה העליונה נטועה כרם והתחתונה אינה נטועה כרס זורע התחתונה ואת‬
‫המדריגה עד שפניע לעיקר ה נ פ נ י פ ‪ :‬״ נפן שנטועה בנקע עמוק עשרה ורוחב ארבע‬
‫ו׳ אליעז׳ או׳ זורעין לתוכה שלשה מינין אחד מיכן ואחד מיכן ואחד מבאטצע אט׳ ד׳‬
‫הנוטע ירק בכרמ או המקיים‬
‫אליעז׳ בן יעקב נראה דברי ד׳ אליעז׳ בחריץ המבורץ‪:‬‬
‫‪ 20‬הרי זה מקדש ארבע וחמש נפנים אימתי בזמן שנטועיץ על ארבע ארבע או על חמש‬
‫היו נטועין על שש ש ש על שבע שבע הרי זה מקדש ש ש עשרה אמה‬
‫חמש;‬
‫שנראית כקרן ענולה ר׳ שמעון בן יהודה או׳ משומ ר׳ שמעין הזורע והסעורתו הדוח‬
‫לאחריו מותר מפני שהוא אונס סייתו הרוח לפניו אסור בעל הבית שקיים ירקות שדה‬
‫בכרפ אפור לו ‪-‬ומותר ל כ ל אדפ הלשישית והלבוצין והבורכייר והכולפפון וחכרפסא‬
‫‪0‬‬

‫‪7‬‬

‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪11‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ 5‬י שם | ‪ 9‬שם )ב*( ‪ 12 1‬שם | ‪ 15‬י ל׳ נ׳ )ו׳ בי( |‬
‫)‪0‬׳‬

‫וי(;‬

‫‪ 17‬י בינו די )סי נ׳( |‬

‫‪ 19‬י ל׳ א׳ )ס׳‬

‫ס( |‬

‫‪ 21‬ט ס‬

‫‪ j‬ב מ ו ס ליו |‬

‫‪ 1‬היא( ה ה א | ‪ •2‬והזנב ב ד ‪ 3‬כ נ ג ד ‪ ,‬שתים > פותי* ב | ‪ 3‬פ ח ו ת < ב | ‪ 3‬א מ ו ת > או ב ד‪1‬‬
‫‪ 4‬א מ ו ח > עד שמונה אי ב ן | ‪ 4‬והזנב ב ד | ‪ 5‬ש מ ו נ ה >‬
‫בך ן ‪ 4‬פחי < ב ד‬
‫‪ 4‬כנגד‬
‫> מ א ר ב ע א מ ו ת ועד ש מ ו נ ח ן ‪ 5‬ו ה ז נ ב ‪ 3‬ד | ‪ 5‬כורח[ כוורה ‪ 3‬ד !‬
‫ב ד ן ‪ 5‬שתיים‬
‫הרי ז ח איני‬
‫נ ו פ > היו ד ק ו ח ולא היו מ כ ו ו נ ו ח סיע‪ -‬ו ] ה ע ב ו ב[ ונעשו מ כ ו ו נ ה הרי ז ה כ ד ם‬
‫‪I 0‬‬
‫‪ 6‬וכוורת ב ד‬
‫א ת ח ח ו ט ב ד | ‪ 7‬ע ל גבי[ ל ע ק ר ב ד | ‪ 7‬כ א ח ת [ ב ח ו ט‬
‫]ע׳ ש ו ר ה ‪ 6 | [8‬יודע | ‪ 6,7‬א ם היו מ כ ו ו נ ה ב ד ‪I 7‬‬
‫בד |‬
‫< ‪ 3‬ד ] ו נ כ ח כ ל מ ע ל ה שורח ‪ 9 | 14‬ערים[ חריץ ב ד • •‪ 9‬ש ״ י ע‬
‫מן היו דקות׳ ע י‬
‫•‪ 3‬ד ‪I 8‬‬
‫‪ 11‬כ ר ס > זה ה י ה ס ע ש ה ובאו‬
‫‪ 10‬כ נ ג ד ש ל ש ר ך |‬
‫‪ 3‬ד [‬
‫‪ y‬םכוון[ מיק‪ 3 1‬ד | ‪ 10‬יש >‬
‫ושאלו א ת ר״ג א י ל צאו ושאלו א ח יוסי בין גולאי י ] צ א ו ושאלו א ת רבן ג מ ל י א ל צאו ושאלו א ח יוסי בן‬
‫גילאי ) ו ל א גקד על הראשון ש כ ת ב בטעות( ב[ שהוא ב ר ובקי ב ה ל כ ו ת כרם יצאו ושאלוהו א מ ד ל ה ם אם‬
‫על ש מ ו נ ה‬
‫‪I‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 11‬ש ג ע ‪ 3‬ד‬
‫‪ 3‬ד |‬
‫א‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫יש בו לכוון ש ת י ם כ נ ג ד ש ל ש‬
‫אמות > ולשורה א ר ב ע ה ט פ ח י ם ה י ל נ ט ו ע כ ה ל כ ת ו וגסגים ה ת י צ ו נ י ם‬
‫‪I‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ 3‬ד | ‪ 12‬ה ד י זה א י ‪ 3‬ד‬
‫ד | ‪ 3J‬ולשורה[ ו ל ג פ נ י ם ן‬
‫מ ב נ ת י ם כ ש ה ו א מ ו ד ד מ ב פ נ י ם נ ו ת ן ל ב י ם ארבע א מ ו ת‬
‫את החחתונת‬
‫‪j‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ 14‬עבדיה! ‪ 3‬ד | ‪ 14‬לי[ ליין ‪ 3‬ד | ‪ 15‬מן ה ע ל י ו נ ה עד ‪ 16‬זורע < ב ‪ I‬י>‪ 1‬יזרע‬
‫> נותנין ל ה ע ב ו ד ת ה ל מ ט ה פ ח ו ת מכן ניתנין ל ה‬
‫‪ 17‬בנקע[ ־ י ‪ 7 | 3‬ו א ר ב ע ה ‪ 3‬ד‬
‫‪ 3‬ד [‬
‫‪ 18‬בתוכי ‪ 3‬ד | ‪ 18‬מ ע י ן [‬
‫בד |‬
‫ע ב ו ד ח ה ל מ ע ל ה ‪ 1‬הריץ ש ע ו ב ר ב כ ר ם ע מ ו ק ע ש ר ה ורוחב א ר ב ע ה‬
‫| ‪ 20‬א ר ב ע [ ארבעים‬
‫| !!‪ 1‬מ ב י י ץ‬
‫| ‪ 18‬די• אליע׳ בן יעק׳ א מ ר ] ‪ 19‬נ י א י !‬
‫זיעי נ י ז‬
‫‪ 21‬א מ ה > ל כ ל רות עגולות ל א מ ר ו ב ע ו ת ר׳‬
‫על < ב \ ‪ 21‬נ ט ו ע ו ת ב ך |‬
‫‪ 20‬ש נ ט ו ע ו ת ב ד |‬
‫שמעון ‪ p‬אלעזר אומר ת ו ק ע בארץ ומודד שש ע ש ר ה א מ ה ל כ ל ר‪,‬ח ע ג ו ל ו ת ולא מרובעות ב ד | ‪ 22‬ע ג ו ל ה [‬
‫‪ 23‬ל א ת ר י ו מ ו ת ר < א | ‪ 23‬סייעתו ב‬
‫וסיערתי ב ד |‬
‫‪I‬‬
‫‪22‬‬
‫טבלא | ‪ 22‬משוש רי אליעזר בר׳ שמעון‬
‫‪ 24‬לו > ואסור לכל א ד ם א ת ר מ ״ מ שקיים ירקות ש ד ה ב כ ר ם אסור ל ו‬
‫םיערתו ד | ‪ 23‬א ם ו י < ב |‬
‫‪ 24‬והבולפםי! ב ד > והרכטא ב |‬
‫‪ 3‬ד | ‪ 24‬אדן ב | ‪ 24‬והלביצין ‪ 3‬ד \‬
‫ת‬

‫כ‬

‫ר‬

‫ם‬

‫;‬

‫‪9‬‬

‫ב ו‬

‫ה‬

‫י‬

‫י‬

‫ז ד‬

‫ב‬

‫י‬

‫ם‬

‫א ש‬

‫א ו‬

‫י נ ו‬

‫כ‬

‫י‬

‫ם‬

‫־ { ו‬

‫י נ‬

‫ג‬

‫בד‬

‫ש‬

‫ב ד‬

‫בד‬

‫בד‪I‬‬

‫כלאים ג‬

‫‪78‬‬

‫]‪[13-17‬‬

‫ד‬

‫]‪[1-7‬‬

‫וחטיפא והחילמית הכינרים והכרכום והסיאה והאזיב והקורנית והקישואץ והדילועץ‪1‬‬
‫והפלפםונות ופול המצרי מין זרעים הרי זה כלאים בכרם; האירוס והקיסוס ושושנת‬
‫המלך מין זרעים ואינן כלאים בכרם ר דוסתאי בר יהודה אום׳ מין ושאין הרי הן‬
‫כלאיפ בכרפ; *' השופה והאוטפ והנפי וכל הנדילין באפר מיני דשאין ואינן כלאים‬
‫הקנים והחני! והזורד ואטדיץ טין אילן הן ואינן כלאיפ בכרפ זה הכלל כל ‪5‬‬
‫בכרם‪:‬‬
‫המוציא עליו מעיקרו הרי זה מין ירק וכל שאינו מוציא עליו טעיקרו הרי זה א י ל ן ;‬
‫י החצב ר׳ שמעו׳ אומ׳ כלאים וחכמי אומי אינו כלאים כשות ר׳ טרפון אומ׳ אינו‬
‫כלאים וחכמי אומי כלאים אס׳ ‪,‬להם אם כלאים בכרס ת ה א כלאים בזרעים אם אינו‬
‫כלאים בכרם ל א תהא כלאים בזרעים‪ :‬״ הצלף בית שמאי אומ׳ כלאים ובית הילל‬
‫‪10‬‬
‫אומי אינו כלאים אילו ואילו מודים שחייב בערלה‪:‬‬
‫‪18‬‬

‫‪1 5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫ד רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ארבע אמות מן עיקר נסניס ד‬
‫לגדר העושה מחיצה לכרם גבוהה עשרה ורחבה ארבע ביטל ארבע אמות שבכרם‪:‬‬
‫בכל‬
‫ה ע ו ש ה מחיצה לגפן גבוה עשרה ורוחב ארבע ביטל ארבע אפות שבגפן‪:‬‬
‫עושיז מחיצה •באבנים במחצלות בקנים ובקשין ובקולחות אפילו שלשה חבליפ זה‬
‫למעלה מזה ובלבד ש ל א יהא בין קנה לחכירו שלשה טפחיפ כדי שיקפץ ה נ ד י ‪ 5 :‬ג‬
‫ר ׳ יהודה אופ׳ עריס שהעבירו על נבי קנים הרי הן קניפ מחיצה ובלבד ש ל א יהא‬
‫בין קנה להכירו שלשה טפחים כדי שיכנס ה נ ד י ‪ :‬ר ׳ אליעזר אופ׳ עריס שהעבירו על‬
‫גבי הריפין הרי הריסין כמחיצה ובלבד ש ל א יהא כינו לבין חבירו כסלואו ר׳ יוסי או׳‬
‫אם היו קניפ מדוקרניפ עושה אותן פיאה מלמעלה ופותר‪ :‬״‪ .‬נפצאתה אופ׳ ש ל ש‬
‫מידות במחיצה כל שפחות מ ש ל ש ה ‪ .‬צריך ש ל א יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים ‪20‬‬
‫כדי ש ל א יכנס הגדי כל ש ש ל ש ה ומשלשה ועד ארבעה צריך ש ל א יהא בינו לבין חבירו‬
‫כפלואו כדי שלא יהו פוצות בכינין אפ פרצות יתדות ע ל הכינין אף כננד הכינין אסור‬
‫כל שארבעה ומארבעה ולמעלה צריך ש ל א יהא בינו לבין חבירו כפלואו כדי ש ל א יהא‬
‫פרוץ כעופד אפ העומד כפרוץ כננד העומד מותר כננד הפרוץ אסור אם העומד מרובה‬
‫על הפרוץ אף כננד הפרוץ מותר ובלבד ש ל א יהא סירצה יתירה ע ל עשר אסות אם ‪25‬‬
‫היו קנים מדוקרנין עושה ל ה פ פיאה מלמעלה אפילו יתירה על עשר אמות מותר‪:‬‬
‫יי כל מחיצה העשויה שתי ואינה עשויה ערב ערב ואינה עשוי׳ שתי הרי זו מחיצה ר׳‬
‫יוסי בר׳ יהודה אומי אינה מחיצה עד שתיעשה שתי וערב מעשה שהלך ר׳ יהושע‬
‫אצל ר׳ ישפעאל לכפר עזיז והראהו נפץ שמודלה על מקצת תאינה אמ׳ לו מה אני‬
‫להביא זרע ת ח ת המותר אמ׳ לו מותר שאץ אדפ מבטל תאינתו מפני גופנו ‪30‬‬
‫העלהו משם לבית המגיגץ והראהו גפן שמודלה ע ל מקצת קורה ובו סדן ש ל‬
‫שקמה ובו קורות הרבה א׳ לו ת ח ת קורה זו אסיד והשאר מותר שאגי רואה‬
‫‪8‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫)מי(; נ ברכוש פ ס ‪ ,‬שבש קליט‬
‫ז׳שי‪|.‬‬

‫‪13/14‬‬

‫» כ״ט ל׳ י)לי־ י׳(;‬

‫‪J‬‬

‫נ עירובין ״ ש ״ן | ‪ 18‬שם‬

‫‪27‬‬

‫‪I‬‬

‫»׳ מ‬

‫‪ 1‬והכרכום ב ף | ‪ 1‬והקנרא ]והקינרפ ב( ו ה ה מ י ת ה ו ה ח ל מ י ח ב ך | ‪ 1‬ווזברכוט < ב ‪11‬‬
‫ז ב ך ן ‪ 2‬מיני ב ך‪ 2 |.‬והקיםוש[ והקיעוס ‪ 3 1‬פ י נ י ב ך | ‪ 3‬ה י י < ‪13‬‬
‫‪ 1‬והדילועין > ו ה‬
‫ב ך | ‪ 5‬והחרד ב ך | ‪ 5‬הן ־ < ב‬
‫החיסיפה‪ ,‬האיטן | ‪ 5‬ואינן[ הרי הן‬
‫‪ 4‬כלאיש בכרס[ מיני כ ל א י ם ‪I 4‬‬
‫‪ 6‬עליו > מין ירק א ]ושכח ה ס ו פ ר ל נ ק ו ד עליו[ | ‪ 6‬עליו[ עליש ן ‪ .7‬ר׳ שמעי[ ר ישמעאל ! ‪ 8‬ל ה ם [‬
‫ך‬
‫בזרעים[ ב כ י ס ב ל | ‪ 9‬צלןו | ‪ 11‬מעקרו | ‪ 13‬נ כ ו ה [ ע מ ו ק ה‬
‫ר׳ מ ר פ ק ב ד | ‪ 8‬בכרם[ בזרעים ב ך ‪j 8‬‬
‫ב ד | ‪ 13‬ו ר ח ב י ׳ ב ך | ‪ 13‬א ר ב ע ה ב ך | ‪ 13‬ששה ט פ ח י ם שבי‪ ! -‬ב ד | ‪ 14‬בקשין ו ב ק נ ק ב ד‬
‫ב ד | ‪ 16‬מ ש נ ה ה' לפני ד ב ך ן ‪ 16‬ערים‬
‫שיקפץ[ ע י כ נ ם‬
‫‪I‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ 15‬מ ז ה > ו ז ה ל מ ע ל ה מזי׳ ב ד‬
‫ייייץ ב ד ן ‪ 16‬ה י י הן( ו ה י י ב ד | ‪ 16‬ו ב ל ב י [ צ י י ו ב ד ן ‪ 19‬ועשה ל ה ם פאי׳ ב ד | ‪ 19‬מ י ת י ב ד‬
‫‪ 20‬בין קנה[ ב י ב ד ן ‪ 21‬כ ל ש ה י ה שה! ב[ ש ל ש י ׳ ב ץ־ | ‪ 22‬א ם פדצוח[ היי ב ד ן ‪ 23‬ש ה ן א ר ב ע ה‬
‫ב ך ן ‪ 28‬א ל א ע ד ש ח ה א עשויה |‬
‫ב ד | ‪ 23‬כ א ר ב ע ה ב ד | ‪ 24‬היי״ ע ו מ ד ב ד | ‪ 27‬שעשויה‬
‫א ב ש י ח י‬

‫‪0‬‬

‫י נ‬

‫‪9‬‬

‫‪2‬‬

‫ב‬

‫נ‬

‫פ‬

‫י‬

‫‪9‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ I‬ע י י ן ב ד ו י‪3‬‬

‫ז‬

‫יעיבד‬

‫‪301‬גפנן‬

‫‪ 311‬המנ‪-‬וניז‬

‫בדו‬

‫כלאים ד‬

‫]‪[8-13‬‬

‫ה‬

‫‪79‬‬

‫]‪[1-6‬‬

‫‪ 1‬כ ל קורה וקורה בפני עצמו אילן הוא ר׳ שמעון‪.‬כן אלע׳ או׳ אפ היה מפסיע בין‬
‫קורה לחברתה כולם אילן אחד‪ :‬אילו הן פיפקי חריפ חריס שחרב אמצעיתו ונשתיירו‬
‫חמש נפנים מיכן וחמש נפנים מיכן אס אין שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם‬
‫שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע אתהמותר; "וכמה הוא ועוד אחד מששה‬
‫‪ 5‬טפחים באמה והעושה מחיצה לכרס גובהן עשרה ורוחבן אין ארבעה לא ביטל ארבע‬
‫אמות שבכרם והעושה פחיצה לגפן גבוהה עשרה ואין רחבה ארבעה לא ביטל ארבע‬
‫אמות שבגפן‪ :‬זמורה שבגפן שמודלה על גבי תבואה אפילו הגפן מאה אמה כל הגפן‬
‫כולה אפורה היא ופירותיה תבואה שנוטה לתוך הגפן מחזיר ואינו מקדש הנפניפ‬
‫והירקות שנוטין תחת הגפן אבא שאול אומ׳ ר׳ עקיבא אופ׳ יחזיר בן עזאי או׳ יפפר‬
‫‪ 10‬היו שרשין יוצאין לתוך ארבע אמות שבכרפ הכל טודיפ שעוקר שרשי פיאה יוצאין‬
‫לתוך ארבע אמות שבכרם אפילו לטטה משלשה טסחיפ מותר‪ :‬המבריך את הנפן ב א ‪p‬‬
‫אפ אין עפר על גבה אלא כל שהוא מותר לזרוע מיכן וסיכן ואסור לזרוע על נכה‬
‫הרכיבה בסלע אף על פי שאין על גבה עפר אלא שתי אצבעות פותר לזרוע על גבה דברי‬
‫ר׳ מאיר ר' יופי אומר שלש אצבעות רבן שמעון בן גמליאל או׳ בית שפאי אום׳ עשר ובית‬
‫‪ 15‬הילל או׳ עשרה טפחים‪ :‬י תבואה שהשרישה הרי זו אסורה מקודשת ומקדשת גפגיפ‬
‫שהשרישו הרי אלו אפורין ומקדשין אבל לא מתקדשין עד שיעשו כפול לבן מקצתן עשו‬
‫ומקצתן לא עשו את שעשו כפול לבן אפורות את שלא עשו כפול לבן פותרות‪ :‬״ הפעביר‬
‫עציץ נקוב ככרם אם הוסיף מאתים אסור אבל אין מתקדש עד שיגיחגו תחח הגפן‬
‫ר׳ שמעון אום׳ אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים כלבד‪:‬‬
‫ה כלאי הכרם מותרץ משוס נזל וסטורין מן המעשרות‪ :‬כלאי זרעים אסורין‬
‫‪20‬‬
‫ה משום נזל וחייבין במעשרות‪ :‬חמור שילדה מן הסוס מותר עם אמו אם היה אביו‬
‫סוס אםוד עם אמו וסוס שילדה מן החמור מותר עם אמו ואם היה אביו חמור אסור‬
‫עם אמו עז שילדה מן רחל מותר עם אמו אם היה אביו רחל אסור עם אמו ורחל שילדה‬
‫מן עז מותר עם אמו אס היה אביו עז אסור עם אמו ופסולה לנבי מזבח‪ *:‬כוי טטילין‬
‫‪ 25‬אותו לשני חומריץ אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון ולא‬
‫הליבדקוס לנמלין ור׳ מאיר מתיר אס היו מסייעין בירידה ומעלה הכל מודים שאסור‪:‬‬
‫ל א יקשור פופ לפרד ופרד לחמור וחפור לערוד פפני שמנהיגץ זה את זה אם עשה‬
‫כן ר׳ מאיר טחייב וחכמי סוטרין בן סוסיא ובן חמורה כאחד אסורין זה עם זה וחכי‬
‫אופ׳ כל הפרדות כולן מין אחד הן; ‪.‬איסי הבבלי אומי אסור לרכוב על נבי סירדה‬
‫‪ 30‬מקל וחומר ומה אפ בפקופ שפותר ללבוש שני חלוקין כאחד הרי זה אפור בתערובתן‬
‫מקום שאסור לנהנ שתי בהסות כאחד אינו דין שיהא אסור בתערובתן אמרו לו הדי‬
‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫ג‬

‫‪8‬‬

‫י‬

‫»׳ מ קין> ו | ‪ » 14‬ל׳א א׳ )ז׳ ה׳( | ‪ 17‬שם | ‪ 20‬מ׳ לקמן שקלים א׳ א ׳ ; • ל״א א׳ )לו א׳ ב׳( | ‪ 24‬ע׳‬

‫לקמן ביצורים ב׳ א ׳ ; י ליא נ׳ )ס׳ נ׳( |‬
‫י ׳ שמעי[ ר׳ י ש מ ע א ל ‪ 1 1‬מ פ צ י ע ב ד ‪ 1‬צ ח י י ץ ב ד ‪I‬‬
‫‪ 1‬וקורה באילן אילן כ פ נ י עצמי ב ל ‪I 1‬‬
‫‪ 2‬חריץ ב ך | ‪ 2‬ונשתיירו > בו ‪ 3‬ך ן ‪ 4‬כ מ ה ב ך | ‪ 5‬העושה ב ך | ‪ 5‬א ה ארבע | ‪ 6/7‬ש ש ה‬
‫ל ת ו ך ] ת ח ת ב ך | ‪ 8‬מ ק ד ש [ מ ק י ב | ‪ 9‬שנוטין( שנוצעין‬
‫‪j‬‬
‫‪8‬‬
‫ט פ ח י ם שבגפ! ב ך ן ‪ 8‬ש נ ט ע ה ב ד‬
‫ב ך ‪ 9 /‬ח ח ת ( ל ת י ו ב ך ן ‪ 10‬לתוך[ ב ת י י ב ף | ‪ 10‬ש ב כ י ס < ב | ‪ 10‬׳שיעקי ד < ב | ‪ 11‬ל ת ו ך [‬
‫ב ת י י ‪ 3‬ך | ‪ 11‬ל מ ט ה < א | ‪ 12‬ע ל גביו ע פ ר ‪ 3‬ך | ‪ 13‬הבריכה ש כ פ ל ע | ‪ 13‬מן ה ר כ י ב ה ע ד ‪14‬‬
‫על ג נ ה < ב | ‪ 14‬עשר > א מ ו ת ‪ 3‬ך | ‪ 15‬ו מ ק ד ש ת ו מ ת ק ד ש ת ב ך | ‪ 16‬אסייי! ‪ 3‬ר | ‪ 17‬מוחדיץ‬
‫‪ 3‬ד | ‪ 20‬ה מ ע ש ר ‪ 3‬ך | ‪ 21‬ס ו פ ש י ל ד ה מן ה ח מ ר ‪ ,‬ל פ נ י ח מ ו ר ש י ל ד ה מן ת ם ו ם ‪ 3‬ד | ‪ 23‬ר ח ל‬
‫מן עז < ‪ 3‬ך | ‪ 24‬ופסולה[ ואין ק ר ב ב ך | ‪ 25‬אוהו[‬
‫‪j‬‬
‫שילד מן עז‪ ,‬ל פ נ י עז ש י ל ד ה מן ר ח ל ‪ 3‬ך ‪24‬‬
‫עליי ‪ 3‬ד ‪ 25‬לשני[ שני ‪ 3‬ד | ‪ 2‬לצדי ב ך ן ‪ 27‬לסדקי= ‪ 3‬ל ב ר ק י ם ך ‪ 27 ,‬ובעליי׳ ב ד ‪1‬‬
‫כאהד ‪ 3‬ד ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 28‬פוטרין > ר׳ יהודה א ו מ י ‪ 3‬ך | ‪ 29‬כיל! < ‪ 3‬ך ‪31‬‬
‫‪:‬‬

‫כלאיס ה‬

‫‪80‬‬

‫]‪[7-26‬‬

‫הוא אופ י ו ה ר כ ב ת פ א ת ש ל מ ה ב ני ע ל ה פ י ר ד ה אמ׳ להן אין משיבץ מתקוע ‪1‬‬
‫אמרו לו הרי הוא אומ׳ ו י ע ש ה י ש ר ב ע י נ י יי׳ ו ל א סר מ כ ל א ש ר צ ו הו‬
‫רק ב י ב ר א ו ד י ה ה ח י ת י ‪ ' :‬כ ל ב מין חיה ר׳ מאיר אומי מין‪ .‬בהמה מה הפרש בין‬
‫ר׳ מאיר לחכמי אלא שהכותב חייתו לכנו ר׳ מאיר אומ׳ כתב לו כלב וחכמ׳ אומרים‬
‫לא כתב לו כלב‪ :‬כ ל ב כופרי מין חיה הירורין והנעמיות הרי הן כעופות שאין בהמה ‪5‬‬
‫טהורה יולדת מן הטמאה ולא בהמה טמאה יולדת מן הטהורה ולא גסה פן הדקה ולא‬
‫הדקה מן הגסה ולא אדם מכולן ולא כולם מן ה א ד ם ‪ :‬כל שיש בישוב יש במדבר הרבה‬
‫יש במדבר שאין ביישוב‪ :‬כל שיש ביבשה יש בים הרבה יש בים שאין ביבשה אין מן‬
‫חולדה ב י ם ‪ :‬החוםפ את הפרה והמזויג את הכלאים פטור אין לך שהוא חייב אלא‬
‫הנוחג והמנהיג בלבד‪• :‬צמר הגמלים והרחלים אםו^במה דברים אמורים בזמן שהביא‪10‬‬
‫פשתן וטרף עטהפ וטרפן זה בזה אכל העושה חלוק שכולו צמר נמלים וכולו צמר‬
‫ארנביים ואדנ בו חוט אחד של צמד בצד זה וחוט אחד של פשתן אסור‪ ° :‬בנד שיש‬
‫בראשו אחד כלאים לא יתכסה בצד השיני אף על פי שראשו אחד מונח בארץ‪ :‬חלוק‬
‫של צפר שנפרפ ופירפו בחוט של פשתן ושל צמר; אפ תפרן אסור משום כלאים‬
‫ויוצאץ בהפ בשבת‪ :‬לובש אדפ שתי חלוקות זו על נבי זו אף על פי שפונדתוי‪15‬‬
‫חגורה לו מבחוץ ובלבד שיתן את המשיחה ויקשור בה בין כתיפיו‪ :‬כלארי נשים‬
‫אין בהם משום כלאים ואפ תופרן מקבלות את הטומאה ואסורות משופ כלאיפ‪:‬‬
‫מטפחות תיבה אין כהן טשופ כלאיפ מטפחות ידיים ומטפחוא ספרימ ומטפחות ספוג‬
‫אץ בהן משום כלאים ר׳ אליעזר אוסר דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומי ר׳ אליעזר מתיר‬
‫וחכמים אוסרין‪ :‬״' לא יתן את המרדעת על כתיפו להוציא עליו את הזבל ר׳ אלעזר ‪20‬‬
‫בגד שאבד בו כלאים לא ימכרנו לנוי ולא יעשנו מרדעת‬
‫בר ר׳ שמעון מתיר‪:‬‬
‫לחמור ר׳ שמעון בן אלעזר אומ׳ אף לא יעשה הימנו אימרא המפורסמת אבל עושה‬
‫מהפ תכריך למת‪ :‬עייט של צמר שנתנו בפשתן מותר עשה שני ראשיפ לצד אחד‬
‫אפור‪ :‬הנותן צמר בפשתן להיות אורג עליו אסור שבשעה שהיה לינוז היה ניטווה‬
‫אמי ר׳ שמעון בן אלעזר למה נקרא שמו שעטנז שמליז אביו שבשמים עליו‪ :‬ר ׳ ‪25‬‬
‫חגגיא בן גמליאל אומי לא יקשור מדק של צמר ושל פשתן לחגור בו מתניו אף על‬
‫פי שהרצועה באמצע‪ :‬הפקרית והציפה אין בהם משום כלאים אם תפרן מקבלין‬
‫טומאה ואסורין משום כלאיפ‪ : :‬פ ש ת ן שצבעו בחרת לא ימכרנו לגוי ולא יעשנו‬
‫איפרא לפשתן המפורסמת ככרים ובכסתות הדי זה מותר‪ :‬איסםלנית מלונמא ורטייה‬
‫אץ בהן משום כלאיס‪ * :‬המת והבהמה אהולין והכליםיס הגרניט •והאיצטמא וקלא ‪80‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫נ‬

‫‪14‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫‪11‬‬

‫‪19‬‬

‫‪50‬‬

‫‪21‬‬

‫‪23‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫‪,‬‬

‫‪ 1‬מלכים א׳ ל״ג | ‪ 2 / 3‬ש ס ט״ו י! | ‪ 3‬י ב״א א׳ )א׳ ו׳‪ 5 | 1‬י בכורים סון> ב ׳ ; בכורוש ‪t‬׳ |‬
‫)"י‬

‫א י ( ; ג מולי! קני'‬

‫‪9‬‬

‫ע‬

‫‪ ' I‬נ נ״מ ל׳‬

‫נ נדה ס ״ א ‪ 23 | :‬ט'‬

‫‪10‬‬

‫‪j‬‬

‫‪ 8‬י שבח ׳״ד ג׳‬

‫ע׳ י ל ״ א ד׳ )ע׳ א׳( | ‪ 15‬שם | ‪ G1‬שם | ‪ 18‬י שם | ‪ 21‬שם |‬

‫מ ט ט׳ | ‪ 24‬י ל״ב י־ )ט׳ ז ( | ‪25‬־ ני׳ מ שם | ‪» 27‬׳ ג שנח כ׳׳ו‪| :‬‬

‫‪ 1‬ה פ י ר ד ה > אישר לי ו ה ו ר ד ת ם אותו אל נ י ת ח ב ך | ‪ 4‬כ ת ב [ ל א כ ת ב | ‪ 5‬לא כ ת ב [ נ ת ב | ‪ 5‬נ ו פ י י ן‬
‫ב ך ן ‪ 5‬ה י ה < א ‪ 5 ! -‬הירורין והנעמית | ‪ 5‬כ ע ו פ ו ת > ל כ ל ר ב ד ב ך | ‪ 6‬מי! ב | ‪ 6‬ט מ א ה ב ך | ‪ 6‬מין |‬
‫‪ 6‬מהורה ] ו ה ס ד ר מ ה ו פ ך ב ך[ | ‪ G‬מין ב | ‪ 6‬ד ק ה ב ך | ‪ 7‬סין ג ס ה ב ך | ‪ 7‬מן כולן ב ך | ‪ 7‬א ד ם‬
‫ב ד | ‪ 10‬אבוד < ב ך ‪ J10/11‬בזמן‬
‫ב ך ‪ |7‬מן כ ל ע ד ‪ 8‬בישוב < ב | ‪ 10‬ה ג מ ל י ם > ו צ ב י‬
‫שטרפן ז ה ב ז ה והביא ששתן ביניהן ימיו* ב ד ! ‪ 11‬וכולו[ וכולל | ‪ 12‬פשתן > בצד זה ‪ 3‬ך |‬
‫י בד ‪ 1‬י*‪ 1‬לי[ עליי ב ד [‬
‫‪ 13‬ש ר א ש ו א ה ד [ שהכלאים | ‪ 14‬ושל צ מ ד [ ושל פ ש ת ן ש נ פ ר ם ו פ ר ס ם ב ח י " ל‬
‫ב ד | ‪ 22‬אף < ב ך ן ‪ 22‬עושה[‬
‫י י < ב > אפיי ב ך | ‪ 20‬עליי•‬
‫‪ 17‬ואם[ ואין ‪ I‬י ‪ 2‬על‬
‫הרי‬
‫‪j‬‬
‫‪24‬‬
‫י ב ד | ‪ 23‬בצד ב ד ן ‪ 24‬צ מ ר ש נ ת נ ו ב פ ש ת ן ב ך‬
‫יעשה ל ד | ‪ 23‬עיט ב עיפי ד | ‪ 23‬ר‬
‫זד‪ .‬א ס ו ר ב ד | ‪ 21‬ליגוז[ ל ג ז ״ ד לוגין א | ‪ 29‬איסטפלינית ב איינטפלינית ך | ‪ 30‬ותאותלי! ב ד ‪I‬‬
‫ה ג י ג י ה ב < ד | ‪ 30‬ו ה א ס ט ט א ‪ 3‬ד | ‪ 00‬ו ק ל ע‬
‫‪I‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 30‬והכליסיש[ והאכסילי! ב והאכסלי ד‬
‫ט‬

‫כ ת‬

‫‪6‬‬

‫א ש י‬

‫יאילז ב ד ‪I‬‬

‫‪5‬‬

‫צ‬

‫ב‬

‫‪81‬‬

‫מעשר ראשק א ]‪[1-7‬‬

‫‪ 1‬אילן ובגדי כהנים ובגדי כהן גדול אין בהם משום כלאים‪ :‬י* בגדי כהן גדול שיצא‬
‫בהם במדינה חייב ובמקדש בין לשרת ובין שלא לשרת פטור מפגי שהן דאויין לעבודה ‪:‬‬
‫סליק פירקא וסליקא מ ס כ ת כלאים‪,‬‬

‫מעשר ראשון‬
‫‪1‬‬

‫א גורגן למעשרות לחייב עליו משום טבל משתינמר מלאכתו ומלאכת מוכנסו‬
‫^‬
‫כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל כגון ירק חייב בתחילתו וחייב בסופו כל שתחילתו‬
‫‪ !0‬אוכל וסוסו אינו אוכל כגון המקיים ירק לזרע חייב בתחילתו ופטור בפופו כל שאץ‬
‫בתחילתו אוכל אבל בסופו אוכל בנון פירות האילן פטור בתחילתו וחייב בסופו ר׳‬
‫ישםעאל בר׳ יוסי אוי משום אביו אפילו לא הבאיש אלא נרנר אחד באשכול כל האשכול‬
‫כולו הרי זה חייב האילפרין הפרסקין והאיסטרובולין מי שיעשו קליפה האנוזין והשקדים‬
‫משיעשו מנורה ר׳ יהודה אוי טשיעשו קליפה באקו קליפה אפרו בקליפה התחתונה שעל‬
‫‪ 15‬נכי אוכל נהוראי בן שונאי אופ׳ פשופ ר׳ שמע׳ תפוחים קטניפ פטורין תפוחי מי נמלה‬
‫חייבין‪ :‬איבוד בין נדוליפ ובין קטנים ר׳ שטעון פויטר את הטלפונות בקוטנם משיקדיחו ז‬
‫שקדיפ הטריפ קטניפ חייבץ ונדוליפ פטורין ומתוקין משיפרש קליפתן החיצונה ‪:‬‬
‫הסיאה והאיזוב והקורנית טשיכינו וכן האיבין אדומים טשיכינו; ״ היתה שנייה‬
‫ונכנסה שלישית הרי הן של שלישית היתה ערב שביעית ונכנסה שביעית הרי הן‬
‫‪ 20‬של שביעית אמ׳ ר׳ שמעון בן גמליאל לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על שגטור‬
‫לשעבר ועל שלא הנץ לעתיד לבא על פה נחלקו על האיבין שבית שמאי אומי לשעבר‬
‫ובית הילל אומריפ לעתיד לבוא היה משליך ראשון ראשון ומפקק ראשון כיון שליקט‬
‫כל צרכיו הרי זה חייב‪ :‬״ תורמין הקישואין והדילועץ אף על פי שלא שילק אבטיחץ‬
‫והמלפונות אף על פי שלא פיקץ מלפנות שעתיד להעלותן מן היורה אינו חייב עד‬
‫‪ 25‬שיעלה מן היורה ירק שאנדו בשדה ועתיד לעשותו צינוק לשוק כיון שאנדו בשדה‬
‫הרי זה הייב הטלקט כשדה כיון שליקט כל צרכו הרי זה חייב היה עתיד ליקלע בשוט‬
‫ולאינוד בבצליפ אינו חייב עד שיקלע ויאנד שיבליפ הפליטות טן הנורן וטחפורת של‬
‫כרי וקצצץ של קיטגיות כיון שגתטרח הגורן לא יאכל עד שיעשר קיטניות כדי שיכביד‬
‫גוטל מתחת ככרא ואוכל‪ :‬המקדיש את הבור עד שלא שולה וקופה טששולה וקופה‬
‫‪ 30‬בא גיזבר ופדאו חייב הקדישו עד שלא שילה וקיפה ובא גיזבד ושילה וקיפה ואחד‬
‫כך פדאו הואיל ושעת חובתו פטור ־פטור היין טשיקפה אף על פי שקופה קולט טן‬
‫‪3‬‬

‫ג‬

‫‪4‬‬

‫‪7‬‬

‫‪ 1‬נ יומא ס״נו ‪ I8‬י מ״מ ג׳ ד׳ )א׳ א׳ נ׳(‪ .‬מ״נו א׳ )אי די( א ע׳׳מ |‬
‫א מ״מ ‪| :‬‬

‫‪I‬‬

‫בד‬

‫ג״ז‬

‫‪ 1 1‬נג‬

‫‪ 23‬שס )ה׳(א ע׳׳ז‪:‬‬

‫יז < ב‬

‫ן‬

‫‪) B0 30‬ו׳(‬

‫| ‪ 12‬הבאיש[ ה ב י א איש | ‪ 13‬מ ש י י ע ש ו‬
‫עי‬
‫| ‪ 10‬ס ן‬
‫מכגסתי‬
‫‪ 8‬חייב ‪8‬‬
‫ב | ‪ 14‬משייעשו ב | ‪ 15‬ש ו ג י א | ‪ 15‬חשוחי נטלי׳ ב ד ‪ I‬י* א י ב י י < ב ד ]ליכא השסק[ | ‪ 16‬ק ט נ י ם‬
‫>• ר' י ש מ ע א ל ברבי יוסי אמר מ ש ו ם אביו שקדי‪ ;:‬ה מ ד י ם וכן׳ | ‪ 16‬ר׳ שמעון[ ר־ י ש מ ע א ל ] ו א ח ר‬
‫ד < ב [ ‪ 17‬שקרים מחוקין |‬
‫ש ק ד י ם ה מ ר י ם [ | ‪ 16‬מ ש י ק ר ח ו ! ‪ 17‬חייבין בין קטנים בי‪ 1‬ג י י ל‬
‫‪ 17‬מ ש ח פ ר ש ב ך | ‪ 18‬סשיכינו[ משייבי" ב משיניצו ד ; ‪ 18‬וכן[ ובל ב ד | א ‪ 1‬האובין ב ך ן‬
‫‪ 2 1/21‬ה ג מ ו ר שהוא ל ש ע ב י ב ך | ‪ 21‬הנץ >‬
‫‪ 18‬משייבינו ב משיניצו ך | ‪ 20‬רשב״ג א ו מ י ב ך |‬
‫האיבין| האונין | ‪ 22‬משליך[ מ ״ ק י ץ ב מ ק פ י ץ ך [ ‪ 22‬ומשקק[ ומשליך ב ך | ‪ 2 2‬ב ר א ש ו ן‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫שהוא ב ך‬
‫‪ 24‬ש ל א < ב ן‬
‫בך!‬
‫קפץ‬
‫> ראשון | ‪ 22‬ש ל י ק ט [ ש ״ ־ י ב ד | ‪ 23‬כ ל ציבי ב ד ‪ 23 1‬שילין[‬
‫ב ד ן ‪ 25‬ש א ג י ב ש נ א ג ד ו‬
‫‪ 25‬שיעלם‬
‫מ ל ס ס ו נ ו ח | ‪ 24‬שעהידין |‬
‫‪I‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ 24‬פקץ[ ‪ 0‬ק ב של? ד‬
‫ב ך | ‪ 27‬ולאגור ב ב צ ל ב ד ‪1‬‬
‫ד | ‪ 25‬לעשות; ב ד | ‪ 25‬לשוק[ לשלוק ב ד | ‪ 25‬ב ש ד ה <‬
‫‪ 29‬ומששילה ב ו מ ש ש ל ה ד | ‪ 29‬ו ק י פ ה ב ד ‪I‬‬
‫‪ 27‬ה פ ו ל ט ו ת ב ד | ‪ 28‬מ ש י כ ב י ב ד | ‪ 29‬ו ק י פ ה |‬
‫‪ 31‬פטור < ‪ 311‬ש ק י פ ח ב ד |‬
‫‪1‬‬

‫י ש‬

‫ם‬

‫‪6‬‬

‫ו‬

‫מעשר ראשון א ]‪ [8-11‬ב ]‪[1-5‬‬

‫‪82‬‬

‫הנת העליונה ומן הצינור ושותה השמן סשיורד לעוקא אף על פי שיורד נוטל מן ‪1‬‬
‫העקל ופן המאמל ופבין הפסים •י נותץ להם ימימה ולתמחוי אבל לא מקבל בכלי להיות‬
‫ישתמש הימנו והולך; ה י ה אוכל והותיר וחשיבה לילי שבת מותר אפר ר׳ שפע׳ בן‬
‫אלעזר בפה דברים אפוריפ בזמן שאכל והותיר וחשיפה• לילי שבת אבל לא יתכוין‬
‫ליתן לתוך אנינרון הרבה בשביל שיותר ויכניס לתוך ביתו; המקפה בעריבה והמקפה ‪5‬‬
‫בכלי נותן להם מיטה ולתמחוי המערה ממיהס למיחם ומאילפם לאילםס ומקדירה לקדירה‬
‫מותר ליתן לשני ואסור ליתן לראשון הסוחט ענביפ לתוך ידו הרי זה פטור לתוך‬
‫הכוס הרי זה חייב‪ :‬הבדדין מדליקין מבד לבד אין חוששין םשום נזילה של בעל‬
‫הבית שכך נהנו; ״ היה דש בחבית ומעגיל במנורה נשברה חבית ונפתחה מנורה אסור‬
‫‪10‬‬
‫לאכול מהם עראי ר׳ יוסי מתיר מפני שהתחתונות צריכות לעליונות‪:‬‬
‫ב החמרין ובעלי בתים שהיו עוברין ממקום למקום אוכלין ופטורין עד שמגיעיןב‬
‫לאותו מקום לפיכך אם ייחד להם בעל הבית בית בפני עצמן אס לנין שם חייבין‬
‫לעשר אס לאו םטורין לעשר מעשה שהלך ר׳ יהושע אצל ר׳ יוחנן בן זכאי לברור‬
‫חיל והיו בני עיירות מוציאין להם תאינים אמ׳ לו מה אנו לעשר אמי להם אם לנין‬
‫אנו חייביןלעשר ואם לאו סטורין מלעשר היגיעו למקום לינה אפילו לשתי שעות ‪15‬‬
‫חייבין לעשר ר׳ מאיר אומ׳ אפ הגיעו למקופ שביתה אפילו ליופ השיני פטורין טלעשר •‬
‫התורפ גרוגרות ועתיד ‪.‬לדורפן תמריפ ועתיד לדובשן ר׳ אליעזר אומ׳ לא יאכל מהם‬
‫עראי וחכמ׳ אומ׳ יאכל מהם עראי מודה ר׳ אליעזר לחכם׳ בתורם שובלין ועתיד‬
‫לעשותם גורן ענבים ועתיד לעשותם יין זיתים ועתיד לעשותם שמן שיאכל מהם עראי‬
‫ומודים חכמ׳ לר׳ אליע׳ בכלכלת תאיניס שתורפה עד שלא נגמרה מלאכי שלא יאכל ‪20‬‬
‫מהם ארעי ור׳ שמעון מתיר מקל וחומר ומה אם בשעה שיש עליה זיקת שלשה מעשרות‬
‫הרי הוא אוכל מהן עראי בשעה שאין עליה זיקת שלשה מעשרות דין הוא שיאכל‬
‫מהן עראי‪ :‬הלוקח גרוגרות ועתיד לדורסן תמרים ועתיד לדויבשן ר׳ מאיר אומ׳ לא‬
‫יאכל מהם עראי ומעשרן דמאי וחכמ׳ אומי אוכל מהן עראי מעשרן דמאי מודה ר׳‬
‫מאיר לחכמי בלוקח שובלין ועתיד לעשותן גורן ענבים ועתיד לעשותן יין זיתים ועתיד ‪25‬‬
‫לעשותן שמן שאוכל מהן עראי ומודיפ חכמי׳ לר׳ מאיר בסירות שאין צריכין גמר‬
‫מלאכה שלא יאכל מהן עראי‪ :‬י הבוצר כרמו לשוק שאם לא מצא להן שוק מחזירין‬
‫לגת זיתיו לשוק אם לא מצא להן שוק מחזירין לבד אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי‪:‬‬
‫אם׳ לו צא ולקט לך תאינים מן התאינהז אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי צא ומלא לך‬
‫כלכלה זו אוכל מהם עראי מעשרן דמאי יבמה דברים אמורין בעמי הארץ אבל בחבר ‪30‬‬
‫אוכל ואיגו צריך לעשר דברי ר׳ ר׳ שמע׳ כן גמל׳ אומי כסה דברים אמו׳ בעם הארץ‬
‫אבל בחבר לא יאכל עד שיעשר שלא גד‪1‬שדו חברים תורמץ שלא מן המוקף אמ׳ ר׳‬
‫רואה אני את דבריי מדברי רבן שמעון בן גמליאל מוטב שיתרמו חברים שלא מן הםוקף‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 3‬שם | ‪ 5‬שם א ע״זנ ‪| :‬‬
‫‪23‬‬

‫ג‬

‫‪6‬‬

‫י »ימ ד׳ ) נ ׳ גי( א ה י א ‪:‬‬

‫|‬

‫‪ 17‬שם ) ל י ( ;‬

‫‪ j‬ניצס ל״ה‬

‫|‬

‫‪ 23‬י שם |‬

‫שם |‬

‫־" ‪ 1‬ו ש ו ה ה > ה ג נ ו ר | ‪ 1‬לעוקא[ לעוקל | ‪ 2‬העקל[ ה ע ו ק ל | ‪ 2‬ה מ מ ל ב ה מ ל י ל ד | ‪ 2‬ל ה ם מ ס ה [‬
‫כליל | ‪ 7‬הרי זר׳ < ב | ‪ 7/8‬כ ת ו ך הכיס ב ך | ‪ 8‬ה ס י ל י ק י ן ב ד | ‪ 9‬ומעגיל[‬
‫ל ה מ י ח ה ב ך | ‪ 3‬בליל ‪I 4 ,‬‬
‫לשכך < | ‪ 14‬אני[ אנו ) ‪ 15‬אגו > אגו ן ‪ 16‬חייבין[‬
‫‪J .‬‬
‫‪12‬‬
‫ו מ ע ל ה ב ך | ‪ 11‬בתים[ גתים ד ך‬
‫צריכק | ‪ 17‬לרוכשן[ לדושן ב ד | ‪ 18‬אוכל | ‪ 19‬מן זיתים ער שמן < ב ך ן ‪ 20‬ב כ ל כ ל ה ש ל שירות‬
‫ב ש ל פ‪-‬רות < ך ! ‪ 20‬שתורמה[ של ה ד ו מ ה | ‪ 20‬ש ל א < א | ‪ 22‬שאין ע ל י ה א ל א זיקת שני מ ע ש ר ו ת |‬
‫ב ד ן ‪ 24‬ד מ א י מודה[ ודאי מ ו ד ה | ‪ 25‬שבלי! ב ך | ‪ 28‬בין עראי ומעשרן‬
‫‪ 22‬איני דין | ‪ 23‬ה י‬
‫יש ה פ ס ק ‪ ,‬ובין ודאי ל א מ ר ל י כ א ה פ ס ק א | ‪ 32‬א מ ר ר׳[ א מ ר ר׳ י ה ו ד ה |‬
‫מ ג י‬

‫מעשר ראשון ב‬

‫‪83‬‬

‫]‪[6-17‬‬

‫‪ 1‬ואל יאכילו את עטי חארץ טבלים‪* :‬אסר לו צא ולקוט לך תאיניס מן התאינה אוכל‬
‫ואיגו חושש משום גזל צא ומלא לך כלכלה הדי זה חושש משום גזל כין כך ובין כך‬
‫עושה אותן תרומה ומעשרות על סירות של בעל הכית ואיגו חושש אט׳ לו צא ולקט‬
‫לך עשרים תאיניס מתוך שלי ואני אמלא כריסי מתון שלך הלוקט במיגין חייב המסלא‬
‫‪ 5‬כריסו סטור ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומ׳ המצרף שלש תאינים לתוך פיו פטור ארבעה‬
‫הרי זה חייב אט׳ לו צא ולקט לך כלכלה גדולה אין פחותה מסאה ביגונית איבה‬
‫פחותה טתרקב קטנה אינה פחותה מקבלם ו "חיה טביא תאיגה טן השדה לאוכלה‬
‫בחצר שפטורה מן המעשרות שכח והכניסו לתוך ביתו טוציאן לחצר ואוכל טחן עראי‪:‬‬
‫היה מביא מן השדה לאוכל בחצר שפטורה מן המעשרות שכח והעלן לראש גני‬
‫‪10‬אסילו לתוך ביתו אוכל מהן עראי; היה מביא תאינים מן השדה לאוכלן בראשיעו‬
‫שכח והכניסן לחצר חבירו לא יאכל מהן עראי‪ ,‬ר׳ יוסי בר׳ יהודה אומי מעלן לראש‬
‫ננו ואוכל הפוציא את פועלין לשדה הוא אין רשאי להאכילן אלא אס כן עישר והן‬
‫אין רשאין לאכול אלא אם כן עישירו אס היה בעל הבית מוציא ונותן לפניהם בעק‬
‫יפה אוכלין ואין צריכין לעשר; האומר לחבית הילך איסור זה תן לי בו חמש‬
‫‪ 15‬תאנים אוכל אחת אחת פטור אם צירוף חייב אפ היה כעל הבית מוציא ונותן לו אוכל‬
‫ואינו יצריך לעשר דברי ר מאיר ר׳ יהודה אום׳ בין כך וכין כך אוכל אחת אחת אם‬
‫צירף חייב ‪ :‬ה ל ו ק ח גרוגרות מן המוקצה לא יאכל עד שיעשר דברי ר׳ מאיר אמי ר׳‬
‫יהודה במה דברים אמו׳ בליקט לתוך שלו אבל בלוקט משל חבית איגו צריך לעשר‪:‬‬
‫פועלים שהיו מנכשין בשדה ומעדדין בשדה לא יאכלו מן הזית ומן התאיגה אלא‬
‫‪ 20‬אם כן נתן להפ בעל הבית רשות לפיכך אם נתן להם בעל הבית רשות אוכלין וטצרפק‬
‫וחייבין במה דבר׳ אמו׳ בזמן שאין להם ע׳ליו טזונות אבל יש להם עליו פזונות אוכלין‬
‫וסטורין ואם צירפן חייבין‪ :‬פועלים שהיו עוררין בתאינים ובודק בתמרים ומוסקין בזיתים‬
‫אוכלין וסטורין שהתורה זכתה להם לא יספות בסלח ואוכל אלא אם י כן נתן להם‬
‫בעל הבית רשות‪ :‬השוכר את הפועל םנכש בבצלים טקרטים עלה עלה ואוכל לא‬
‫‪ 25‬יאחוז את הקלח לתוך ידו ואוכל אבל טקרטים הוא בטחובד ל א ‪ p‬ואוכל‪ :‬״ פועלים‬
‫שהיו עוקרין בבצלים ואונדק בבצלים אוכלין וסטורין שהתורה זכתה ל ה ם ‪ :‬טצא‬
‫כריכות ברשות היחיד אסורה טשום גזל וחייבת במעשרות כרשות הרבים טותרת טשזם‬
‫גזל וסטורה מן המעשרות האלומות בין ברשות היחיד ובין ברש׳ הרבים אסורות טשום‬
‫גזל וחייבות במעשרות מצא תבואה מסורחת עשויה כרי אסורה משוס גזל מפוזרת‬
‫‪ 30‬מותרת משום גזל בין כך ובין כך הוציא עליהן תרומה ומעשרות משל בעל הבית ואינו‬
‫חושש מצא כלכלה מחופה אסורה משום גזל וחייבת במעשרות בין כך ובין כך עושה‬
‫‪9‬‬

‫‪,0‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫‪1.‬‬

‫‪15‬‬

‫‪17‬‬

‫‪ I‬י »«ט ג׳‬

‫)נ׳ א׳(׳ נ עילובין ליב | ‪ 10‬י ג' ב׳ ג׳ ) ג ׳ אי( א שיא | ‪ 12‬עי ט נ׳ ב' | ‪ 14‬שם ן ‪ » 1 7‬גי‬

‫נ׳ )ג׳ אי( | ‪ » 19‬בימ ״ א ‪b) '3‬׳ בי( ; ג שם פ י ט ‪ 22 | :‬שם |‬

‫‪ 26‬נ ב״מ כי׳א | ‪ 29‬י נ׳ ב׳ )נ׳ גי( ן‬

‫‪ 1‬ל ך [ לי | ‪ 1‬ת א נ י ם > ת מ ר י ם ב | ‪ 2‬ל ך [ לי | ‪ 2‬גזל < ב | ‪ 3‬מוציא ע ל י ה ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ו ת‬
‫בחיר ב ד | ‪ 6‬מסאה[ ממאה א |‬
‫‪j‬‬
‫‪5‬‬
‫מ ש ל ב ע ל ה ב י ח ב ד | ‪ 4‬ה מ ל ק ט ב ך | ‪ 5‬ב י ׳ צדיק ב ד‬
‫ב ד ( ‪ 10‬ה מ ב י א | ‪ 10‬גגו > ל א א (‬
‫‪ 7‬ה מ נ י א ‪ 3‬ד ן ‪ 9‬ה מ ע ש ר | ‪ 9‬ה מ ב י א ב ד > האנים‬
‫‪ II‬ל ח צ ר [ ל ת ו ך ח צ י ד ל ר א ש ג ג ו ג ין ‪ 11‬חברו[ א ח ר ת ב | ‪ 12‬א ח < •‪ 3‬ן ‪ 12‬פועליו ל ש ד י ה י ב‬
‫ד י‪ 12 ,‬היא < ‪ 3‬ד | ‪ 15‬צ י פ ! ‪ 3‬ד | ‪ 16‬א ת ת > י ס ט י ‪ 3‬ד | ‪ 18‬ב ל ו ק ס מ ת י ר ב ד | ‪ 18‬מ ח ו ך‬
‫א ו כ ל ואיגו ב ף ‪ 211‬וחייבי}[ יפטייין ‪ 3‬ד | ‪ 21‬עליו[ עלוי ‪ 211‬עליו[ עלוי | ‪ 23‬ז כ ת ה‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫של ‪ 3‬ד‬
‫בייי ‪ 3‬ד‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫נ ת נ ה ‪ 3‬ד ] ‪ 24‬רשוה > ו ל א י א כ ל בהן פ ח ו א ל א א׳יכ נוחן לו ב ע ל ה ב י ת ר ש ו ת‬
‫‪ 25‬א ל א מקרטמי ‪ 3‬ד ׳ <;‪ 2‬ל א י ץ [ י ב ק י ק ע ‪ 3‬ד | ‪ 26‬זכחה[ נ ת נ ה ‪ 3‬ד | ‪ 26‬ל ה ם > רשות ד ‪ .‬א פ ו ר ד‬
‫‪ 27‬א ס ו ד ו ח ‪ 3‬ד ן ‪ 27‬זחייבוח ‪ 3‬ד | ‪ 28‬גזל < כ ! ‪ 30‬הוציא עליהן[ ע ו ש ה א ו ת ה ‪ 3‬ד | ‪ 30‬מ ש ל‬
‫ע ל פ י ר ו ת ש ל ‪ 3‬ד | ‪ 31‬בין כ ך ובין כ ך [ כיצר הנא ע ו ש ה ב ך |‬

‫מעשר ראשון ב ]‪ [18-22‬ג ]‪[1-8‬‬

‫‪84‬‬
‫‪14‬‬

‫אותה דמים‪ :‬מצא קצוצות לא יהא קוצץ ומהלך בהם מפני שנחשדו רוב בני אדם ‪1‬‬
‫עליהם ז היתד‪ ,‬לו ערימה של בצלים ושל נרונרות ושל חרובץ בראש גנו בורר ואוכל‬
‫בורר ומניח על השולחן בורר ומשליך לפני בהמתו ר׳ שמע׳ בן אלעזר אומד אץ בהמה‬
‫אוכלת עראי בחצר וכולם שהכניסם מן השדה לעיר לא יאכל מהן ?דאי שאין סופו‬
‫להחזיר את המותר‪ " :‬לעולם יהא מאכיל בבקיעי עמיר עד שיעשם חבילות ור׳‪5‬‬
‫שמעון בן אלעזר אומ׳ משום ר׳ עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל כגון שני שותפין‬
‫ושני דייורץ בגגות פטורץ אף על פי שהן של חצר אחת מעלץ לראש גנו ואוכל‬
‫בית הכנסת ובית התלמוד אס יש בהן בית דירה אץ אוכלין מהן עראי ואפ לאו אוכלין‬
‫מהן עראי האורייאות והאוצרות שבשדה עשויות למוכנס אוכל מהן עראי בית דירה לא‬
‫יאכל מהן עראי ר׳ נחמיא או חצר הנעדרת הרי היא כגינה ואוכלין בה עראי‪10:‬‬
‫ם ו כ ת היוצרץ אחריפ משוס ר׳ נתן אומרין הפנימית חייבת והחיצונה פטורה‪:‬‬
‫תאינה שעומדת בנינה ונוטה לחלון לוקט כדרכו פטור ואם ליקט והניח על השולחן‬
‫אפילו אחת הרי זה חייב אילן שמקצתו נטוע בארץ ומקצתו נטוע בחוצה לארץ הואיל‬
‫ומקצתו נטוע בחוצה לארץ כאילו כולו נטוע בארץ דברי ר רבן שמעון בן נפליאל‬
‫אוט׳ הצד הנטוע בארץ ישר׳ הרי היא כארץ ישר׳ בחוצה לארץ הרי היא כחוצה לארץ‪15:‬‬
‫ן; י ר׳ שמעון בן יהודה אומי משום ר׳ שמעון המהבהב בשדה הרי זה ג‬
‫חייב‪*:‬השוחק את השום ואת השחליים בשדה הרי זה חייב תינוקת שטמנו תאינים‬
‫לשבת שחורות ומצאו לבנות לבנות ומצאו שחורות הרי אילו אסורות מפני שפסיקן‬
‫אסור ספק מוכן אפור כלכלת שבת בית שמאי פוטרץ ובית‪ .‬הילל מחייבין ד׳ יהודה‬
‫אומי הילל עצמו היה אוסר‪ :‬הלוקטכלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר ר׳‪20‬‬
‫יהודה אומי הילל עצמו היה אוסר‪ :‬המעביר תאינים ממקום למקום ועבר עליהם‬
‫שבת למוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר ר׳ יהודה אומי הילל עצמו היה אוסר‪:‬‬
‫סוכי תאינה ובהן תאינים מכבדות ובהן תמרים הכניסן תינוקות או סועלימ סטורין‬
‫אם הכניסן בעל הבית חייבין הכנים שובלין לתוך ביתו לעשותן עיסה סטור לאוכלן‬
‫טלילות ר׳ פוטר ר׳ יוסי בר׳ יהודה פחייב‪' :‬המקליף שעוריפ שתים פטור ושלש חייב ‪25‬‬
‫ובחיטין שלש חייב וארבע פטור; אפרו לפני ר׳ אליעזר אף על פי שאין טחזירין‬
‫לטעטץ הזה הרי הוא טחזירן לטעטין אחר פטור טהור כופבר שזרעה לזרע וחשב עליה‬
‫לירק מתעשרת זרע וירק וחרדל שזרעה לזרע וחשב עליו לירק מתעשר זרע וירק נהנו‬
‫בירקות היתד כמותכם דברי ד׳ אליעד אמר ד׳ יהושע מימיי לא גס לבי לומר לאדם‬
‫צא ולקט לך תמרות של חרדל וכבוש והוי פטור מן הטעשרות אמיטליא לא גהגו‪30‬‬
‫בה חכטים היתר לא לטעשרות ולא לשביעית כשהוא תורם ק כל אחת ואחת שאין‬
‫תורטין ממין על שאינו מיגו; העוקר שותלץ מתוך שלו לטען בחוצה לארץ לזרע‬
‫‪19‬‬

‫‪2‬‬

‫‪,‬‬

‫‪81‬‬

‫‪22‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫ך‬

‫‪8‬‬

‫י ש‪) 0‬׳(‬
‫‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫ד׳ )ג׳ ה׳( א מ ״ ט ‪:‬‬
‫)ד׳ ‪3‬׳‪ 23 | 1‬י נ״א אי ולי אי( א מ״מ‬

‫‪13‬‬
‫‪25‬‬

‫‪j‬‬

‫‪I‬‬

‫י‬

‫י נ׳יא א׳ )ג׳ ״ (‬
‫נ״א ב׳ )ד׳ ה׳(‬

‫‪j‬‬

‫‪ I5 W‬ב ד ן ‪ 6‬כגון‬
‫ל פ י שאי? ‪ 2‬ד‬
‫< ב ד ‪I 4‬‬
‫‪I‬‬
‫והילד ‪ 3‬ל‬
‫‪ 1‬ל ‪I‬‬
‫‪ 1‬קציצוח ‪2‬‬
‫‪ 10‬נ ה ! ב ד ‪t‬‬
‫ב ד ! ‪ 9‬מהן[ בייז ב ד |‬
‫ה ג ג ו ה ב ד! ‪ 8‬אין < ב‪ .‬ן ‪ 9‬האוייוח‬
‫‪j 7‬‬
‫ב‬
‫<‬
‫ב ך | ‪ 12‬ו ה מ ג י ה ן ‪ 13‬הרי ז ה <‬
‫ב ד | ‪ 12‬לוקט[ אובל‬
‫‪ 10‬תנעדדי׳ | ‪ 11‬אומרים מ ש ו ם י׳ " ‪K‬‬
‫< ב | ‪ 18‬ספיקן‬
‫‪ 18‬מן הרי ע ד מפני‬
‫כך |‬
‫‪ 2‬ד ן ‪ 15‬הצד[ ח ג י ד | ‪ 15‬ישראל > ח ז י‬
‫ב | ‪ 19‬מובנן ‪ 2‬ד | ‪ 20‬ל ע צ מ ו | ‪ 20‬מן ה ל ו ק ט ע ד ‪ 22‬א ו ס י < ב ן ‪ 20‬ה מ ל ק ט ן ‪ 21‬לעצמו |‬
‫פוטר[ מחייב ב ד | ‪ 25‬מחייב[‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫מ כ ב ד ו ת > ח מ ר ה ‪ 3‬ל ‪ I‬י יי[ י ' מ א י י ב‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫לעצמו‬
‫< | ‪ 27‬כ ם ב י ‪ 3‬ד ‪I‬‬
‫פ ט י י < ב ך | ‪ 27‬טהור‬
‫‪I‬‬
‫‪27‬‬
‫ב ד | ‪ 26‬לר׳ אליעזר‬
‫פוטר | ‪ 25‬שלשי׳‬
‫‪ 28‬לזרע[ לזרעים ב לירק ך | ‪ 28‬לירק[ ל ז ר ע | ‪ 29‬כ מ ו ת כ ם < ב ד ! ‪ 29‬ר׳ יהושע > בן קבוסיי ד‬
‫ל י < ב ד | ‪ 30‬ה מ ט ל י א ב ן• ן ‪ 31‬תורם > ת ו ר ם ב ף |‬
‫ו ד ק כ ו ט ל א | ‪ 29‬גס[ נ ם ‪I‬‬
‫ק‬
‫‪ 31‬כל א ח י ל א ח י ‪ 2‬ד | ‪ 32‬ש ח ל י ם ב ד |‬
‫‪1‬‬

‫‪22‬‬

‫‪16‬‬
‫‪29‬‬

‫‪f‬‬

‫י נ״א א׳ ) ד ׳ ‪ ,‬א י ( | ‪ » 1 8‬נ״א ב‬
‫א י ‪ 32 | :‬י ג י א ג׳ )ה׳ אי( |‬

‫ב נ י‬

‫‪ 5‬צ‬

‫ט ס י‬

‫‪85‬‬

‫מעשר ראשון ג ]‪[9-14‬‬

‫‪ 1‬ולהפקר למוכרן לנוי הרי זה חייב מפני שמוציאין מידי מעשיות ר׳ יהודה אומי משום‬
‫ר׳ אלעזר בן עזריה המשלח לחכירו שתילין ועטינין והוצני פשתן מעשרן ודאי מפני‬
‫שנחשדו רוב כני אדפ עליהן וחכמי אומר׳ הרי הן ככל הסירות אין מעשרן אלאדמאי‪:‬‬
‫בצליפ שהשרישו זה וזה כקופות הרי הן כחזקתן למעשרות ולשביעית אפ היו טמאין‬
‫‪ 5‬לא עלו ידי טומאתן מותר לתלוש בהן בשבת השרישו זה וזה בקרקע עלייה הרי הן‬
‫כחזקתן למעשרות ולשביעית אם היו טטאין עלו ידי טומאתן אסור לתלוש טהט בשבת‬
‫אפ תלש פטור נפלה עליהן מפולת והן טנולין הרי אילו כנטועין בשדה אסורין בשביעית‬
‫מ ט ת הלוף בורר נסה‪ .‬נסה וטניח דקה דקה בתוך ידו הרי זה‬
‫וחייבין במעשרות;‬
‫סטור בארץ ובכלי הרי זה חייב אמי ר׳ שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית‬
‫‪ 10‬הילל על הבורר בארץ שהוא סטור בכלי הרי זה חייב על מה נחלקו על הבורר ביד‬
‫שבית שטאי טחייבין ובית הילל פוטרין‪ :‬״ הטפקיר את שדהו שנים ושלשה יטיס‬
‫יכול לחזור בו אם אט׳ הרי שדי טופקרת יוט אחד שבת אחת חודש אחד שנה אחת‬
‫שבוע אחת עד שלא זכה בינו לבין אחר יכול לחזור בו מי שזכה בינו לבין אחר אינו‬
‫יכול לחזור בו‪ :‬הקושר את בהטתו על גבי הפקר אבל לא על גבי לקט שכחה‬
‫‪ 15‬ופיאה אבל עוקר ומשליך לפניה אסיסת תאינים משמר את שדהו טסני ענבים אסיפת‬
‫ענכיפ פשפר את שדהו מפני ירק אם היו פועלץ עוברין ביניהם ואין כעל הכית מקפיד‬
‫עליהם הרי אילו פטורין ואם לאו הרי אילו חייבץ‪ :‬הזורה תיכנו סתם ולקחו אחר‬
‫אפילו להוציא ממנו פטור אט׳ רבן שסעון בן נטליאל םודיס בית שטאי ובית הילל‬
‫שלא ימכור נדיש של תבואה ועבוט של ענכיפ וטעוטן של זתיפ אלא לחבר שעושה‬
‫‪ 20‬בטהרה מכר לו חיטיפ אף על פי שיודע בו שאינו נובל עיסתו במהרה וכן לא יתן‬
‫אדם לשכונתו תבשיל לבשל לו ועיסה לאסות לו אלא אם כן יודע בה שקוצר‪ .‬לח‬
‫חלה ועושה בטהרה בן לוי שהיו לו אריפין עושץ בזיתיטהרי זה טפריש עישור זיתים‬
‫שטן טבל מתוך ביתו אפ אומי כל מה שזיתיפ אילו ראויץ לעשות מעשרץ בדרוטן‬
‫ותרומת טעשרן בדרום דרוטן‪ :‬הלוקח שדי ירק בסודיא עד שלא באו לעונות מעשרות‬
‫‪ 25‬פטור משבאו לעונת מעשרות חייב לוקט כדרכו ופטור דברי ד׳ עקיבא וחכט׳ אוט׳ אף‬
‫משבאו לעונת פעשרות חייב לפי חשבון מודיפ חכמי לר׳ עקיבא שאפ מכר לו תבואה‬
‫לקצור וענבים לבצור וזיתים למסוק שליקט כדרכו ופטור איזהו שום בעל כל שאין‬
‫לו אלא דיר אחד המקיף את העמוד איזהו בצל של רכפא כל שעוקמו מעוך לתוכו‬
‫רבן שמעון בן נמליאל אומי מי שאין לו אלא קליפה אחת אילו הן נריסין הקלקץ‬
‫‪ 30‬אילו בסין המרובעין רבן שמע׳ בן נמל׳ אומ׳ אץ לך מרובע מששת ימי בראשית אילו‬
‫הן עדשים המצריים אילו שגלוגליהן חדין רבן שמע׳ בן נמליאל אוי אוכל שאץ בו‬
‫צרוד ר׳ טאיר או׳ אף הקולקס אילו שעוקסיהן קטגות והלקטיהן מדובץ ד׳ יוסי אומד‬
‫אף הקיטין שלמטה טחן כגון אילו צרכו הבסיס ליתן בהן סיטן לפי שכיוצא בחן‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪21‬‬

‫ננ‬

‫‪%i‬‬

‫‪ 4‬י נ״א ד׳ )ה׳ נ י ( | ‪ 11‬י נדרים ל״ס ל׳ )י׳ יי(;‬
‫ה׳ | ‪ 28‬י נ י ב אי ;‪1‬׳ ' ז ( |‬

‫נ נדרים ״ ג | ‪ 17‬י דמאי כ״ה ג׳ ) ד זי(‬

‫‪ 2‬יאטינין ב ך | ‪ 2‬ואוצגי | ‪ 3‬בני < ב ך | ‪ 3‬אדן ב | ‪ 5‬ס ת ן‬
‫בין הוא בין א ח י ‪ 3‬ד ‪141‬‬
‫‪j‬‬
‫‪13‬‬
‫ד ק י ׳ ב ף ] ‪ 10‬פטור > ועל ה ב י י י ב ך‬
‫סטורין[‬
‫‪j‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ 18‬ואין[ א ם ה י ה ב ך‬
‫ס ו פ ת ]‪ 15/16‬א ס י פ ת ענבים < |‬
‫ב ד ן ‪ 20‬מן‬
‫ולעושי•‬
‫‪j‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ 19‬ימבור > א ד ם ד אדן ב‬
‫פטורי! ב ך |‬
‫מלקט‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫ושמן ב ד ן ‪ 23‬כ ל < ב ד‬
‫‪I‬‬
‫‪ 22‬בן[ ב ח ב |• ‪ 22‬עריסיז יעי׳טיז ב ד ‪23‬‬

‫ב‬
‫‪3‬‬

‫ד | ‪ 28‬דור[ זור‬

‫‪28‬‬

‫‪j‬‬

‫העומד (‬

‫‪ 3 0‬אלו גסין[ אלנוםין | ‪ 31‬עדשים[ גסים ב‬
‫‪33‬‬
‫‪1‬״ < ב | ‪ 3 3‬הקיטין[ הקנטי[ ב ך‬
‫‪3‬‬

‫א‬

‫מ‬

‫‪ 28‬ש*'! ע י ק י ב ך |‬
‫‪31‬‬
‫‪j‬‬

‫‪I‬‬

‫‪24‬‬

‫»' מ ם‬

‫ב ך ] ‪ 8‬ב ת ו ך ידו ד ק ה‬
‫יקישי ב ן* | ‪ 15‬א ס י פ ת [‬
‫ב ד | ‪17‬חייבין[‬
‫חייביז‬
‫לא ע ד ‪ 22‬ב ט ה ר ה < |‬
‫שלוקט‬
‫‪j‬‬
‫ב ך ‪27‬‬

‫‪ 29‬טי( בל ב ד ‪ 29 1‬הקלקליז ב ד ‪I‬‬

‫‪ 31‬אוכל( כ ל ב ד‬
‫ש ג ל ג ל הן |‬
‫‪I‬‬
‫שהוצרכו ב | ‪ 33‬שאין• כיו** ב ד |‬

‫|‬

‫‪ 32‬שעקציחן ן‬

‫מעשר שיני א ]‪[1-9‬‬

‫‪86‬‬

‫בארץ ישראל אבל האילאפרץ הפרסקץ והאיסטרובילין לא צרכו חכמים ליו‪/‬ן בהם ‪1‬‬
‫פיק לפי שיש כיוצא בהם בארץ ישרי סירות ‪,‬לא הילכו בהם חכמים לא אחר הטעם‬
‫ולא אחר הריח ולא אחר המראה ולא אחר הדמים אלא׳ אחר הרוב בלבד ושאר זרעוני‬
‫נינה כנון זרע קישואץ ודלועות וזרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאץ נאכלין‬
‫פטורץ מן הםעשרות וניקחץ מכל אדם בשביעית‪.‬ר׳ יהודה אומי לא אמרו אלא זרעוני ‪5‬‬
‫נינה בלבד ר׳ יוסי אוט׳ אף זרעוגי שדה כגץ זרע םטיס ובקיא‪:‬‬
‫סליק‬

‫מ ס ב ת א מ ע ש ר דאשץ‪.‬‬

‫פירקא וסליק‬

‫מעשר שיני‬
‫א 'מעשר שיני אין מוכרין אותו ואץ ממשכנין אותו אץ מרהינץ אתו אין‪10‬‬
‫מחליפין אותו ולא שוקלץ כנגדו דינרי זהב אפילו לחלל עליהן מעשר שיני אחד לא‬
‫יתנם לשולחני ליהנות בחפ לא ילוד‪ .‬אותפ להתעמר בהפ אפ בשביל שלא יעלו חלודה‬
‫מותר כיצד אין מוכרין אותו לא יאמר לו הילך פאתים ותן לי פנה כיצד אין מטשכנין‬
‫אותו לא יכנס לביתו להפשכונו מעשר שיני שלו‪ :‬כיצד אץ מרהינין אותו לא‬
‫יאמר לו הילך מעשר זה והא בידך ותן עליו חולין כיצד אץ מחליפין אותו לא יאמר ‪15‬‬
‫לו הילך יין ותן לי שמן הילך שפן ותן לי יין אלא אופר‪ ,‬לו־ הילך יין מפני שאין לי‬
‫שמן והלח אומד לו הילך שמן מפני שאין לי יין נמצאו מחליפין ואין מחליפין‬
‫עושץ טובה זה עם זה ז מעשר שיני אין נותנין אותו לא על גבי צינית ולא על‬
‫גבי זזות אץ עושץ אותו קמיע! א ץ מחללץ מעשר שיני על אסימון ר׳ דוסא מתיר‬
‫אכל פרוטות קטגות והגיתגות סימן כמרחץ הכל שוץ שמחללץ אותו עליהן ‪ t‬א י ן ‪20‬‬
‫טחללין אותו לא ע ל הטטבע טרוד ולא על הטטבע שאינו יוצא ולא על המעות שאינן‬
‫ברשותו‪ * :‬כיזה צד היח לו מעות כוזביות ומעות ירושלמית אין טחללין אותו עליהן‬
‫ואם חילל לא קנה מעשר אבל טטבע היוצא לשום מלכים הראשוניפ מחללץ אותו‬
‫עליהן כיצד אין מחללץ על המעות שהן בכבל ולא על המעות שבבבל והן כאן‪ ,‬אכל‬
‫אס היה כאן והיו לו מעות בבבל טחללין אותו עליהן כיצד אין מחללץ על המעות ‪25‬‬
‫שאינן ברשותו היה לו טעות טמונות בקסטרא או בהר המלך או שנפל כיסו לבור אף‬
‫על סי שיודע שיש שם טעות אין מחללץ אותו עליהם אם חילל לא קנה מעשרן‬
‫כיוצא בו מי שבא בדרך והיה בידו מעות וראה אנס בא כנגדו לא יאמר הרי הן‬
‫טחוללץ על מעות שיש לי בתוך ביתי אם עשה כן דבריו קיימין‪ :‬י היה טעון כדי יין‬
‫וכדי שטן וראה אותן שנשתברו לא יאמר חדי הן עשויץ תרומה ומעשרות על פירות ‪30‬‬
‫שיש לי בתוך ביתי אם עשה כן הרי זה אסור! לוקחין חיה ועוף לבשר תאוה אכל‬
‫לא לזבחי שלמים משגזרו שיהא בשר תאוה מטמא את הידים אמרו אץ לוקחץ חיה‬
‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪s‬‬

‫;‬

‫‪1‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ 18 | 00 14‬י נ׳ ד׳ )א׳ ני( |‬
‫‪ 2‬ע׳ לעיל דמאי ד׳ מ ׳ ; י שם | ‪ 10‬י נ־ ב׳ נ׳ )א׳ א׳ ני( א ש׳ימ‪| :‬‬
‫‪ 19‬ש ם ; נ ב״מ מ י ז ‪ 20 | :‬י ‪ 0‬ס ; ג נ׳׳ק ל״ן‪ 28 :‬נ ב״ק קנו״ו | ‪ 31‬י ג׳ ד׳ )א׳ נ׳( ן‬
‫‪1‬‬

‫י ‪ 1‬והאפדסקין‬
‫האליםין‬
‫מהרהינין | ‪ 11‬א ח י < ב ]‬
‫‪j‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 5‬ונלקחין‬
‫י ב ך | ‪ 14‬וימשכגנו ב ד > ע ל ב |‬
‫‪ 13‬הריזה‬
‫שאין‬
‫‪j‬‬
‫‪20‬‬
‫ח י ת ב זויה ף | ‪ 20‬ה נ ה נ ו ת ב ך‬
‫‪ 23‬מ ש ו ם ב משם ך ן ‪ 24‬כיצד < ן ‪ 24‬שיין[‬
‫ב ס צ ט י א ב בקיסטרא ך‬
‫‪j 26‬‬
‫| ‪ 26‬מ מ ו נ ו ת <‬
‫‪ 27‬שידוע ן ‪ 27‬שהיא שם | ‪ 27‬מ ע ו ת < ב ך‬
‫ס‬

‫ף‬

‫ב ד‬

‫ב ך‬

‫ו‬

‫ת‬

‫|‬

‫‪4‬‬

‫ב ד ! ייליעיז ב‬

‫ל‪I‬‬

‫‪ 1‬ו ת א צ ט ר ב ל י ז ן ‪ 2‬שכיוצא‬
‫‪ 12‬ולהלוותן ב זי‬
‫‪ 12‬ל י ה נ ו ת [ ל ה ת נ א ו ח ד ך |‬
‫מוכח[ סוכה ב ן ‪19‬זזית‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 14‬מהרחינין‬
‫‪ 23‬ק נ ה ‪ > ,‬עליהן‬
‫‪ 21‬מרוד[ מ ד ו ר |‬
‫מחללין‪| ,‬‬
‫ש ק ב ד | ‪ 24‬והן כאן < ב ך ן ‪ 25‬כאן[ כן ב‬
‫> טמונות )‬
‫ובית ה מ ל ך | ‪ 26‬שנמל‬
‫‪j 26‬‬
‫ן ‪ 28‬ובייל ב ד |‬

‫מעשר שיני א]‪rio18-87‬‬
‫‪ 1‬לנשר תאור׳ אכל לוקחין העוף לנשר חאוה ר׳ אלעזד נר יהידד‪ .‬איש איבלייס אוט׳‬
‫אף לא העוח לכשר תאוה שכל הגת שנעשת לנשר תאוה טמאה לקודש טהורה‬
‫לתרומה‪ :‬״ הלוקח חבית בירושלפ סתיחה צריך לאכול כנגד הקנקן סתומה אין צריך‬
‫לאבל כננד הקנקן במה דברים אמורים בשל יין אבל של ציד של חומץ ושל מורייס‬
‫‪ 5‬ושל שמן ושל דבש בין סתוהה כין סתומה אין צריך לאכול כננד הקנקן דורכאות של‬
‫תפרה ופטליאות ודרופות של תפרה אץ אוכל כננדן אפ היו קופות הרי זה אוכל‬
‫ושאר כל הדברים אין אוכל כנגדן לא כננד החרצנים ולא כננד הזנץ ולא כנינד הנפת‪:‬‬
‫הלוקח צבי בירושלם חי צריך לאכול כננד העור שחוט אין צריך לאכול כנגד העור‪:‬‬
‫אין משכירין בתים בירושלס מםני שהן של שבטים ד׳ אלעזר בר צדוק אומ׳ אף לא‬
‫‪ 10‬המיטות‪ :‬עורות של מוקדשץ כעלי אושפיזין נוטלין אותן בזרוע לולבי הזרדין והחרוכץ‬
‫עד שלא ימתיקו אץ נקחץ בכסף מעשר משימתיקו ניקחין בכסף מעשר אכל הלוף‬
‫והחרדל והתורמוסין ושאר כל הנכבשין כין משימתיקו ובין עד שלא ימתיקו ניקחין‬
‫בכסף מעשר בנת חריעא ניקחות בכסף מעשר ומטטא טומאות אוכלין חלת חריעא‬
‫איר יוסי בא ר׳ יוחנן בן נורי אצל ר׳ חלסתא אמר לו חלת חדיעא מהו שילקחו בכסף‬
‫‪ 15‬מעשר אמ׳ לו אל ילקחו אמר לו אף אני אומי כן אלא שעקיבא אומ׳ ילקחו‪ :‬קור‬
‫ניקח בכסף טעשר ואינו טיטמאה טומאת אוכלץ כפניות ניקחות בכסף מעשר ומטמאות‬
‫טומאת אוכלין ר׳ יהודה אוט׳ קור הרי הוא כעץ לכל דבר אלא שניקח בכסף סעשר‬
‫כפניות הרי הן כפרי לכל דבר אלא שהן פטורות מן המעשרות ר' שמע׳ אומ׳ משום‬
‫ר׳ אליעזר כרכופ אינו ניקח בכפף פעשר לפי שאין בו טעפ אלא מראה אמ׳ ר׳ יהודה‬
‫‪ 20‬בן נדיש לפני ר׳ אליעזר של בית אבא היו מוכרין ציר בירושלפ אפ׳ לו פי יאמר‬
‫הלוקח בהמה לזבחי שלמים כשוגנ יחזרו דפיה למקופח‬
‫שמא דגץ מוכריץ עמו;‬
‫במזיד תעלה ותאכל במקום בזמן הזה תמות אמ׳ ר׳ יהודה במה דבייס אמורים בזמן‬
‫שסתכוין ולקחה בתחילה לשוס שלמים אבל בטתכוין להוציא מעות של מעשר חולין‬
‫בין בשוגג בין במזיד יחזיו דמים למקומן אם היתד‪ .‬בהמה בעלת מום כץ בשוגג ובין‬
‫‪ 25‬במזיד יחזרו דמיה למקומה אפ היו סירות טמאים בין בשוגג בין במזיד יחזרו דמים‬
‫למקומן‪ :‬לונ יין שנפל לתוכו לוג דבש והיו בו שני לוגין השבח לפי חשבון תכשיל‬
‫של פעשר שיני שניתבלו בתבלין של חולין השבח לפי חשבון ושל חולץ שתבלו‬
‫בתבלין של טעשר שיני אל יוציא טעשר שלו לסידיון‪ :‬״ קפליט של פעשר שיני ושל ‪-‬‬
‫חולין שניתכלו זה עפ זה השבח לסי חשבון‪ :‬היתד‪ .‬לו עיסה של טעשר ואפאח‬
‫‪ 30‬השבח לפי חשבון נפלה הפת והקדיח את התבשיל הפגפ לשני בירר את החיטין טחנן‬
‫והרקידן דייפ שיפדפ כשער חיטיפ ר׳ יופי אופ׳ סקופ שטחשבץ את ההוצאה פודה‬
‫את החיטין ואינו סודה את המכבדות שטן של טעשר שיני וראשי בסטיפ של חולין‬
‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪13‬‬

‫‪14‬‬

‫‪16‬‬

‫‪16‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 3‬ע׳ לקמן נ׳ כ ' ; י ניד ג׳)סי?> ני( | ‪ 9‬נ מנלס כ״ו‪ 10 | :‬ע' י שביעימ ל״ז נ ׳ )נ׳ אי( ועי לקמן ע ו ק ל י ן ׳ נ ׳‬
‫‪ j 21‬קידושין נ י ס ‪ » 26 | :‬נ י נ‬
‫)בדפוס טבול יום הי( מ עוקצין ג י ד ׳ | ‪ 15‬לקמן שש; ‪ j‬עירובין כ י ס ‪| :‬‬
‫|‬
‫‪I(0B29‬‬
‫ב׳ נ׳ )בי אי‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ב‬

‫ד ו ר כ א ו ת ריתבאוח‬
‫‪j‬‬
‫‪5‬‬
‫טהורה[ ו ט מ א ה‬
‫‪j 2‬‬
‫ל א < ‪ 21‬ש כ ל [ שכן‬
‫‪j 2‬‬
‫אכלי׳ ך‬
‫‪ 1‬איש אבליז‬
‫בנית תריע !‬
‫‪j‬‬
‫‪13‬‬
‫ה ג פ ת [ ה ז פ ת ‪ S j‬ח י צריך[ א י צ \ ‪ 10‬קדשים‬
‫‪I 7‬‬
‫ב ף | ‪ 6‬ו פ ט ל י א ו ת < | ‪ 6‬ודורשות‬
‫‪ 13‬מ ע ש ר > שני ואי! ב ף | ‪ 13‬מ ט מ א ר ף ן ‪ 13‬חריע ן ‪ 14‬י׳ < ב ד ן ‪ 14‬מ ה ‪ P‬ב ף |‬
‫כ פ י ר ו ח ! ‪ 20‬בן גרור ! ‪ 20‬ציר[ צדי | ‪ 20‬א מ ד מי אמר ב אי גמי‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 16‬ו מ ט מ א [ ‪ 18‬הן < ב‬
‫א מ ר ף ן ‪ 21‬ל ז ב ח י ש ל מ י ם < א ן ‪ 22‬בזמן < ב ]ויש מקום ריק שש[ | ‪ 23‬מ ת ח י ל ה ב ך ‪:‬‬
‫לחולין ין ‪ 26‬והיו[ והרי ב ך ‪ 27 ,‬שתיבלי ד ש ח ב ל ו ך ן ‪ 28‬מעשר שני ב‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ 23‬מ ע ש ר > ש נ י‬
‫בל!‬
‫את <‬
‫‪j‬‬
‫‪30‬‬
‫> שני ן ‪ 30‬ניפילי׳ ב נ י פ ל ה ד ‪ 30 ,‬ו נ ק ד ח‬
‫ד | בפדיון ב | ‪ 29‬מ ע ש ר‬
‫‪ 30‬ה ח מ י ן < ב | ‪ 32‬ה ס כ ב ד ו ח [ ה ב כ ר ו ת ב ה כ ב ד ו ת ד > מ ק ו ם שאין מחשבין א ת ה ו צ א ה א ף פורין‬
‫‪ nit‬ה כ כ ר ו ח ) ה ג כ ר ו ח ט נ ן !‬

‫מעשר שיני ב ]‪[1-7‬‬

‫‪88‬‬

‫שנתערבו השבה לפי חשבון זה הכלל שאס׳ ר׳ יוסי כל שהותיר בסידה שבחו ניכר ‪1‬‬
‫השבח לפ* השבון ולא הותיר במידה שבחו ניכר השבח לשני‪:‬‬
‫ד י ת‪-‬לתן של תדוכה שחפה בה בת כהן לראשה אין בת ישר׳ רשאה לחוף ב‬
‫אחריה אבל מעננת שערה בשערה תלתן של מעשר שיני תאכל צמחונות תרומה‬
‫בית שמאי אימ׳ כל מעשיה בטהרה ובית הילל אומ׳ כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ‪5‬‬
‫דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אופ׳ בית שמאי אומי כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה ובית‬
‫הילל אומ׳ כל מעשיה בטומאה חוץ משירייתה כרשיני מעשר שיני יאכלו‪ .‬צמחונין של‬
‫תרומה בית שמאי אומ׳ שורץ ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובית הילל אומר שורץ‬
‫בטהרה שפין ומאכילץ בטומאה דברי ר׳ יהודה ר׳ מאיר אומ׳ בית שמאי אומ׳ שורץ‬
‫בטהרה שסין ומאכילין בטומאה ובית הילל אומ׳ כל מעשיה בטומאה אמר ר׳ יוסי זו ‪10‬‬
‫פשנת ר׳ עקיבא לפיכך הוא אומי ינתנו לכל כהן וחכמי לא הודו לו‪ :‬א י ן שורץ‬
‫תמרים להוציא מהן שכר תמרים ולא צימוקים להוציא מהם מי צימוקים אבל שוחקן‬
‫ועושה אותן טרימא בתבלין מותר מפני שמלאכתן צרר את התבלין ונתנן לתוך התבשיל‬
‫אם בטל טעמן מותדץ ואפ לאו אסורין ז א י ן עושין את היין אלנתית ואת השמן‬
‫ערב ואם עשה את היין אלנתית ואת השמן ערב סך את השמן ואינו סך את ‪15‬‬
‫היין ואת החומץ שהשמן דרכו לסיכה יין וחומץ אין דרכן לסוך‪ :‬מעות חולץ‬
‫ומעות הקדש שנתפזרו מה שליקט ליקט להקדיש אחד לו מעות במעות סירות‬
‫כפירות ורימונין •ברימונים וכל דבר שדרכו ליבלל אבל דבר שאין דרכו ליבלל מה‬
‫שליקט ליקט לשניהפ ומה שהותיר הותיר לשניהפ‪ :‬פ ל ע של מעשר שיני ושל‬
‫חולץ שנתערבו מביא בסלע מעות ובן עזאי אומר כשתים פלע של חולין ושל ‪20‬‬
‫הקדש שנתערבו בורר את היפה שבהן ואומי אס הקדש הוא הרי הוא הקדש אס‬
‫לאו הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה ושנייה הרי זו מותרת‪° :‬פלע של מעשר‬
‫שיני ושל הקדיש שנתערבו מביא בסלע מעות ואומי בסלע של מעשר כל מקום שהיא‬
‫מתחללת על פעות האילו בורר אתי היפה שבהן ואומי אם הקדש הוא הרי הוא הקדש‬
‫ואפ לאו הקדש בכל פקופ שהוא מחולל על זה נוטל את השנייה ומחלל את המעות ‪25‬‬
‫עליה; י סלע של מעשר שיני של חולץ ושל הקדש שנתערבו מביא בפלע מעות ואומ׳‬
‫סלע טעשר שיני בכל טקוט שהוא מחולל על המעות האילו בורר את היפה שבהם‬
‫ואומי אם הקדש הוא חדי הוא הקדש אם לא הקדש בכל מקום שהוא מחולל על זה‬
‫נוטל את השנייח ומחלל את המעות עליה ושלישית הרי זו מותרת מפני מה אסרו‬
‫מחללץ נחשת על כסף וכסף על זהב כסף על נחשת פדוחק אבל לא זהב על הכפף ‪30‬‬
‫די אלע׳ בד׳ שמע׳ אומי כשם שמחללין כפף על נחשת כך מחללין זהב על הכסף אט׳‬
‫לו מפני מה מחללץ כסף על נחשת כך יחללו כסף על זהב לא יחללו זהב על הכסף‬
‫שאין מחללין זהב על חנחשת די אלע׳ בר׳ שמע׳ או׳ מעשר שיני של זהב מחללץ‬
‫‪2‬‬

‫ג‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ 3‬פ׳ לעיל מרומוס יי ד ׳ ; » נ״נ ג' )בי בי( |‬
‫שון> ט׳ שביטימ שם | ‪ » 1 9‬נ״נ נ׳‬

‫)ב׳ ו׳ ד( | ‪ 26‬שם |‬

‫א מ ר ב ך ן ‪ 1‬ח ט ו ת י י ב ד ן ‪ 1‬ב מ ר ת | ‪ 2‬ב מ ר ת | ‪ 3‬ב ת < ן ‪ 3‬רשייח‬
‫‪j 1‬‬
‫‪ 1‬שנתערבו < א‬
‫מ ח‬
‫ת‬
‫\ ‪ 6‬ב ט ח ר ה חוץ(‬
‫של‬
‫| ‪ 4‬צמתוניות‬
‫‪ 4‬שערה[ ב ה | ‪ 4‬ש נ י < | ‪ 4‬יאבל‬
‫ב ט ו מ א ה ח ו ץ ב ך | ‪ 8‬שורין ב ט ה ר ה ושסין | ‪ 8‬שדרין ושפין בטהרה ב ך | ‪ 9‬מן דברי עד ‪ 10‬ב ט ו מ א ה‬
‫לםיכה‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫ב | ‪ 9/10‬שורין ושפין כ ט ה ד ה \ ‪ 10‬מ ע ש י ה ן ב ף | ‪ 11‬י ח נ נ ו ן ‪ 15‬מן ואם ע ד ערב <‬
‫‪ 23‬ס ל ע ב |‬
‫לו < ב ך ‪ 22‬״ [ * י א ב ך | ‪ 23‬מן ש נ ח ע ר ב ז ‪ ,‬עד ‪ 25‬ה ק ד י ש < |‬
‫ב ד‪I?1‬‬
‫| ‪ 33‬ר׳‬
‫| ‪ 32‬כ ך יחללו[ שכן‬
‫| ‪ 32‬לו > י ב י‬
‫| ‪ 29‬מ פ נ י ש א מ י י‬
‫‪ 24‬מחוללת‬
‫אליעזר בר׳ שמעון ן‬

‫ב!‬

‫<‬

‫‪ 11‬ע׳ לעיל שבימים ה׳ ד י ;‬

‫‪ j‬ברכוה ל י מ ‪ 14 :‬לעיל מרומוין‬

‫ב ף‬

‫ב‬

‫בד‬

‫‪4‬‬

‫ב ד‬

‫‪I‬‬

‫יי ב ד‬

‫מחלליןב ך‬

‫מעשר שיני ב‬

‫‪89‬‬

‫]‪[8-13‬‬

‫‪ 1‬אותו ע ל מעות שבירושלם ב ש ל דמאי א ב ל ודאי הרי זד‪ ,‬אמור א כ ל בדמאי פ ח ל ל ץ‬
‫א ת ו אוכלין ע ל אוכלין מעשר שיני ש ל זהב ש ע ש א ו פ כלים י ש ל ו פדיון ו ש ל כסף‬
‫‪J‬חומד‬
‫הרי זה מותר מעשר שיני ש ל דמאי שנתערב ב ש ל ודאי יאכלו כחמור שבהן‬
‫בהקדש שאין במעשר שיני ובמעשר שיני שאין בהקדש ש ה ק ד ש מ ת ח ל ל ע ל הכל‬
‫‪ 5‬ומעשר שיני אין מ ת ה ל ל א ל א ע ל המעות כ ל ב ד ש ה ק ד ש אינו עולה מאילך מ ע ש ר‬
‫שיני מאילך ו ש ל א מאילך ו ש ה ק ד ש נכנפ לירושלפ ויוצא מעשר שיני נכנפ ואין י ו צ א ;‬
‫ח ו מ ר במעשר שיני ש מ ע ש ר שיני קונה א ת הקנקן ואוסר דמיו עירובו ס פ ק עירובו‬
‫כל שאינו אסוד לאונן טעון חומש טעון וידוי ל א הותר ל א כ י ל ה א ל א בפידיון ואין‬
‫חוטר כ ה ק ד ש ש ה ק ד ש ח ל ע ל הכל‬
‫מדליקין בו א ת הנר מ ה שאין כן ב ה ק ד ש ‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ 10‬ומועלין בו ו ל א היתיר לאכילה א ל א בפידיון מה שאין כן במעשר שיני ד׳ מאיר אומ׳‬
‫אין פחללין כ פ ף וסירות ע ל כסף א ל א א פ כן י ש עמו פראטרוט וחכמי מתירין ר׳‬
‫יעקב אומ׳‪.‬משמו ש ל ש ה דינר כסף ודינר הי מעות והאי פירות ר ש מ ע ץ בן אלעזר‬
‫אומי ש מ א י הזקן אומ׳ יניחנו בחנות ויאכל במנרן‪ :‬יי היו לפניו ש ת י מנורות א ח ת ש ל‬
‫תרומה ואחת ש ל מעשר שיני ו פ צ א ביניהם פירות קרוב לתרופה יפלו לתרומה ל מ ע ש ר‬
‫‪ 15‬שיני יפלו למעשר שיני מחצה ע ל מחצה מטילין עליו ש נ י חומרין ר׳ יופי אומי תיבה‬
‫ש נ ש ת מ ש כ ה חולין ומעשר שיני ומצאו בתוכה מעות א פ רוב הניחו חולין חולין ואפ‬
‫רוב הניחו מעשר שיני מעשר שיני אמ׳ ל ו ד׳ שמעון ו ה ל א שלמים י ש בהן חזה ושוק‬
‫ש ה ן אסורין לזרים ר׳ שמע׳ בן א ל ע ׳ אומי משום ר׳ יוסי כך אמרו בית הילל לבית‬
‫ש מ א י א י א ת ם מודים כפירות ש ל א נגמרה מ ל א כ ת ן שיפדו מעשר שיני ש ל ה ם יאכל‬
‫‪ 20‬בכל מקופ א ף פירות שננמרה מלאכתן כיוצא בהן שיפדו מעשר שיני ש ל ה ם אמרו‬
‫ל ה ם בית ש מ א י ל א א ם אפרתפ כפירות ש ל א גגמרו מלאכתן שיכול לפקירן להוציאן‬
‫ידי תרומה ומעשרות אמרו ל ה ם בית הילל א ף פירות שנגמרו מלאכתן יכול הוא‬
‫ל ע ש ו ת ן תרומה ומעשרות ע ל מקום אחד דבר אחר אין חייבין תרומה ומעשרות א ל א ע ד‬
‫אילן שעוטד בסניס ונופו נוטה לחוץ י ש ל מ ע ש ר ש נ י ש ל ו פידיון החזירו‬
‫שירימו;‬
‫‪U‬‬

‫‪ 25‬נופו לפנים אין ל מ ע ש ר שיני ש ל ו פידיון היה עומד לחוץ ונופו נוטה לפנים אין ל מ ע ש ר‬
‫ש י נ י ש ל ו פידיון החזירו נופו לחוץ י ש ל פ ע ש ר שיני ש ל ו פידיון בתי בדין שפתחיהן‬
‫ל פ נ י פ וחללן לחוץ א ו פתחיהן לחוץ וחללן ל פ נ י פ בית ש מ א י אופ׳ אין פודץ בהן פ ע ש ד‬
‫שיני כאילו הן בפנים ואין אוכלין כ ח פ קדשיפ ק ל י פ כאילו הן בחוץ ובית ה י ל ל אופ׳‬
‫מכננד החופה ולפניפ כלפניפ ומכנגד החופה ולחוץ כלחוץ א פ ׳ ר׳ יופי זו פ ש נ ת ר־‬
‫‪ 30‬עקיבא מ ש נ ת ראשונה בית ש מ א י אומי אין פ ו ד ץ בהן מעשר שיני כאילו הן בפניפ‬
‫ואין אוכלין כהן קדשיפ ק ל ץ כאילו הן בחוץ ובית הילל אומ׳ ה ר י ה ן ב ל ש כ ו ת א ת‬
‫ל ש כ ה בנויה בקודש ופתוחה‬
‫ש פ י ת ח ה ל פ נ י פ כלפניפ א ת ש פ ת ח ה שחוץ כ ל ח ו ץ ‪:‬‬
‫י‬

‫‪13‬‬

‫י‬

‫ג‬

‫ג‬

‫‪0‬‬

‫נ‬

‫ז‬

‫‪ 24‬י שם‬

‫‪ ! 3‬י ״ ' ) ׳ יי(» ש ק ל ' י ״ פ ' ‪ /‬ג ג ״ ב כ ״ נ ‪ :‬שסמים ן׳ |‬
‫‪ 32‬י ש ם ; ‪ j‬הסםיס פי[ |‬

‫)מי( ‪ ,‬ממשלוח‬

‫‪i‬׳‪ >pp • b b‬נ׳‬

‫מהקדש[‬
‫‪j 5‬‬
‫ש ל > דמיי של ב־ ך ן ‪ 2‬יש[ אי? ב ף‬
‫‪j‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ 1‬שבירושלם > בדייא | ‪ 1‬ב ש ל ודאי‬
‫ה ק ד ש ב ף י| ‪ 5‬מאילך[ מ א י ל ב סכא? ד ! ‪ 6‬שני > ע ו ל ה סבאן ואילך ושלא מ׳׳ו ! ‪ 6‬ה ק ד ש ב ד ‪I‬‬
‫ועייובי ב ועירוביו ך ‪ 8 :‬שאינו[‬
‫‪i‬‬
‫> מ ב ה ק ד ש ‪ 7 .‬אוסר‬
‫‪ 6‬שני נ כ נ ם > ל י ר ו ש ל ס | ‪ 7‬שיני‬
‫י ב ד | ‪ 11‬פדומרמ ב ף ן ‪ 13‬ב מ ג ר ן [ כ נ ג ד ן ב ך ן ‪ 15‬ר׳ יופי > בר׳ יהודה‬
‫‪I‬‬
‫שהיא ‪1 3‬‬
‫שהן[ ואין א ; ‪ 18‬אלעזר[ יהודי׳ ‪ 3‬ד ‪I‬‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 1 7 7 1 3‬לו[ ל ה ם ב ך ] ‪ 17‬ה ר י ש ל מ י ם ‪ 3‬ד‬
‫ל ‪ 3‬ד | ‪ 20‬מ ל א ב ח ן > שיכול ל ה פ ק י ר ן להוציאן פ י ר י‬
‫‪ 19‬אין | ‪ 19‬ש א ם י פ ד ה ‪ 3‬ד ! ‪ 19‬ש ל א‬
‫ת ר ו מ ה ו מ ע ש ר ה א מ ת ב פ י ר ו ח ש נ ג מ ר ה מ ל א ב ח ן | ‪ 20‬ש י פ ד ו מ ע ש ר שני ש ל ה ם • < ב ף ן ‪ 20‬אמרו >‬
‫‪ ' j‬ב ח ו ץ ב ך |‬
‫‪25‬‬
‫< ב ף ; ‪ 24‬ונוף וגושי׳ ב‬
‫ביה ה ל ל | ‪ 21‬שאין יכל לעשר׳ ל ה פ ק י ר ן | ‪22‬‬
‫י*‪ 2‬בתי בדין[ כ ת י ב ת י ם ב בתים ף ‪ 27 ,‬מיי? ‪ 3‬ד | ‪ 32‬ו פ ת ת ח ‪ 3‬ך [‬
‫‪7‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫ת‬

‫י א ג‬

‫ה‬

‫ו‬

‫א‬

‫מעשר שיני ב‬

‫‪90‬‬

‫]‪[14-19‬‬

‫לחול תוכה חול וגגה קודש אין אוכלין בה קדשי הקדשים ואין שוחטין כה קדשים קלים ‪1‬‬
‫ואין חייכין עליה פשופ טומאה; "בנויה בחול ופתוחה לקודש אה על םי שאין‬
‫מקיימין כן תוכה קודש ובבה חול ‪ :‬י" בנויה בקודש ופתוחה לקודש ולחול כולה קודש‬
‫בנויה בחול ופתוחה לקודש ולחול כגון לשכת בית המוקד מכננד הקודש ולקודש קודש‬
‫טכנגד החול ולחול חול אפ לעינין טומאה הכל הולך אחר פיתחה אפ לאכילת קדשיפ ‪5‬‬
‫מכנגד החומה ולפנים היתד‪ .‬בנוי׳ בחומת ירושלס אוכלין בה קדשי קדשים ושוחטין‬
‫בה קדשים קלים היתד‪ .‬בחומת עזרה שוחטין בה קדשיפ קליפ ופודין כה מעשר שיני‬
‫כית הבנוי כחומה ר׳ יהודה אומי כאילו הוא בחוץ ר׳ שמע׳ אומי כאילו הוא בפנים‬
‫כל הלשכות כולן בנויות כקודש ר׳ יופי אומ׳ תחומי ארץ ישר־ שבכתובץ נידונין‬
‫בחוצה לארץ ר׳ אלעזר אופ׳ נידונין כארץ ישראל‪" :‬י םעשר שיני שנכנס לירושלס ‪10‬‬
‫וניטמא בין שניטמא באב הטוטאה ובין שניטמא בוולד הטופאה בין בפניפ בין בחוץ‬
‫בית שמאי אופ׳ הכל יפדה ויאכל כפניפ וכית הילל אופ׳ הכל יפדה ויאכל בפניפ חו‬
‫ממי שניטמא באב הטומאה בחוץ דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומי בית שמאי אומ׳ הכ‬
‫יפדה ויאכל בפנים חוץ מטי שניטמא באב הטומאה בחוץ ובית הילל אומי הכל יפדה‬
‫ויאכל בחוץ חוץ ממי שניטמא בוולד הטומאה בפניפ ר׳ אליעזר אומ׳ ניטמא באב הטומ׳ ‪15‬‬
‫בין כחוץ ובין בפניפ יפדה ויאכל בחוץ נטפא בוולד הטופאה כץ בפנים ובין בחוץ‬
‫יפדה ויאכל בפנים ר׳ עקיבא אומ׳ ניטמא בחוץ כין באכ הטומאה ובין בוולד הטומאה‬
‫יפדה ויאכל בחוץ ניטמא בפניפ בין באב הטומאה ובין בולד הטומאה יפדה ויאכל‬
‫בפנים אמ׳ ר׳ שמעון בן אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על שניטמא באכ‬
‫הטומאה בחוץ יפדה ויאכל בחוץ ועל שניטמא בוולד הטומאה בפניפ יפדה ויאכל ‪20‬‬
‫בפניפ על מה נחלקו על שניטמא באב הטופאה בפניפ ובולד הטומאה מבחוץ שבית‬
‫שמאי אופ׳ נפדה בפקום ויאכל בפקופ ובית הילל אומ׳ נפדה במקופ ויאכל בכל‬
‫מקומות‪ :‬הלוקח בכסף מעשר שניטמא יפדה ר׳ יהודה אוט׳ יקבר אמרו לו לד׳‬
‫יהודה תחטיר בטפילה יותר מכעיקר אמ׳ להן מצאינו שהתמורה טפילה מן העיקר‬
‫שהתפורר‪ .‬קדושה חלה עליה בעלת פוס קבוע הקדש אינו חל אלא על בעל מום קבוע ‪25‬‬
‫אמרו לו ממקום שבאתה מה להן תמיטיפ אין נפדץ ובעלי מופץ נפדץ אף כאן ׳טהוריפ‬
‫לא ייפדו וטמאיפ ייפדו; המשיל קנקנין למעשר שיני אף על פי נסם לא קנה מעשר‬
‫כמה דברים אמוריפ בשל יין אבל בשל חומץ ושל ציר ושל מורייס ושל שמן ושל‬
‫דבש כץ גפם בין שאיגו גפפ קנה מעשר בין נפם ובין כשאינו נפפ עולץ באחד ומאה‬
‫בין נפפ וכין כשאינו גסס מקדשין בכל שהן אימתי אמדו קנה מעשר בזק שכולה ‪30‬‬
‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 2‬י שם;‬

‫נ פשיוים < ‪ r‬׳ ‪3‬‬

‫‪j t‬‬

‫ש‪ 0‬וע׳ »לוי‪ 0 1‬נ׳ | ‪ 11‬י שס )מי(‪ ,‬שקלים <יא ג׳‬

‫‪ 27‬מ ‪ , 0 0‬״ ג ; » נ״ד ג׳ )י׳‬

‫)מ׳ ני( | ‪ 23‬ס ג׳ י׳ ן‬

‫א׳( ‪I‬‬

‫‪1‬‬

‫אין < ב ד ן ‪ 2‬מ ש ו ם < ב | ‪ 2‬ו מ ת ח ה ב ך | ‪ 3‬חול > אוכלין כה ק ד ש י ק ד ש י ם‬
‫ושוחטין כ ה ק ד ש י ס ק ל י ם ] מ ן ו ש ו ח ט י ן ע ד ק ל י ם < כ[ ותייבין ע ל י ת מ ש ו ס ט ו מ א ה ב ד ן ‪ 3‬מ ן כ נ ו י ה‬
‫> כ ו ל חול ד > כנוייה בקודש ו ב ח ו ל ו פ ח ו ח ה ל ק ו ד ש ולחול ‪ 0‬ל ח ו ל‬
‫עד ‪ 4‬ו ל ח ו ל < ב | ‪ 4‬ו ל ח ו ל‬
‫נ ן | ‪ 5‬ל א כ י ל ח קרשים[ לענין ט ו מ א ה ב ך |‬
‫‪ D‬ב ד •י ‪ 5‬לענין ט ו מ א ה [ ל א כ י ל ת ק ד ש י ם‬
‫<‬
‫‪ 7‬שוהטין ב ה ק ד ש י ם [ שוחטין‬
‫ואין שוחטין־‬
‫‪i 6‬‬
‫‪ 6‬ולשנים > ה כ ל ה ו ל ך א ח ר‬
‫;‬
‫‪6‬‬
‫) ‪ 13‬פ ס י <‬
‫ן ‪ 12‬בשנים הוץ[ בחיץ חיץ‬
‫‪ 10‬ר א ל ע ן ר > כר׳ יוסי‬
‫י‪1‬‬
‫א ו מ ר > ח ו ץ מ מ י ש נ ט מ א א בלא נ ק ו ד ו ת |‬
‫‪j‬‬
‫ב ד | ‪ 13‬בחוץ < י ‪ 14‬מן דברי ע ד ‪ 14‬ב ח ו ץ < ב ‪14‬‬
‫‪ 14‬ובית ה ל ל > ש מ א י ב ו ‪ 15‬מ מ י [ מ ה ‪ 16 ,‬בין• מ ב פ נ י ם כ י ן מ ב ח ו ץ ב ן* | ‪ 18‬מ ן ישדה עד ה ט ו מ א ה‬
‫]באב הםומאה נכתב‬
‫‪I‬‬
‫‪21‬‬
‫ב ו ‪ 20‬ש י פ ד י י כ ד | ' ‪ 2 0‬ש י פ ד ה ב ך | ‪ 20‬בולד ה ט ו מ א ה [ כולי׳ ב‬
‫<‬
‫בחפל‬
‫ב ך ( ‪ 24‬ש ה ת מ ו ר ה [ ש ה ת מ י ד ו ‪i j-2‬‬
‫שני פ ע מ י ם ב! ן ‪ 23‬מ ע ש ר > שני ב ך ‪ 24 :‬מ ח מ י ר‬
‫גופם | ‪ 30‬ש ל א‬
‫‪j‬‬
‫על ב ע ל מום \ ‪ 27‬שגופס ‪30‬‬
‫ך ן ‪ 25‬ש ה ח מ ו ר ה‬
‫ב ת פ י ל ה ף > יחר‬
‫‪7‬‬

‫ב‬

‫ייי! ב ד |‬

‫י א‬

‫ב‬

‫פתהייב ד‬

‫‪25‬‬

‫ב ד‬

‫‪I‬‬

‫ב ך[‬

‫בך‬

‫ב‬

‫גופם |‬

‫‪91‬‬

‫מעשר שיני נ ]‪[1 11‬‬

‫‪ 1‬מעשר אבל אס הפקיד לתוכה רביעית של חולין לא קנה מעשר אמי ר׳ שמעון כן‬
‫אלעזר לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על הדורס באצבע בחבית שמפתח ואין צריך‬
‫לערות על מה נחלקו על היורך בנת שבית שמאי אומי מפתח ומערה לנת ובית הילל‪.‬‬
‫אופ׳ מפתח ואין צריך לערות;‬
‫נ המוליך טירות מעשר שיני ממקופ היוקר למקופ הזול פודין אותן כשער היוקר‬
‫‪0‬‬
‫אמ׳ ר׳ יהושע בן‪.‬קךךוח בפה דבדיס אמוריפ בשל דמאי אבל כשל ודאי פודין אותו‬
‫כשער הזול פודין מעשר שיני כשעי הזול כמות שחנוני לוקח ולא כמות שמוכר ‪:‬ד׳‬
‫שמעון בן אלעזר אומי כמות שחנוני לוקח מאותו המין‪ :‬הפורט דינר כסף למעשר‬
‫שיני כמות שחנוני לוקח ולא כמות שמוכר ז ״ המצריף דינר זהב למעשר שיני במות‬
‫‪!0‬ששולחני פורט ולא כמות שמצריף‪ :‬היה מוליכו ממקום למקום להסתבר עליו יותר‬
‫על שווהו רביעית דברי ר׳ יהודה ר׳ אלעזר אומי ער דינר טעשר שיני שאין לו רסיס‬
‫דיו שיאטר הוא וחומשו מחולל על איסור זה ז *מעשר שיני שאין דמיו ידועיןנפדין‬
‫על פי שלשה לקוהות ולא על פי שלשה שאינן לקוחות אפילו אחד טהן גוי אפילו‬
‫אחד מהן בעלים כוםין את הבעלים לפתוח ראשון אם אט׳ הדי שלי כאיסר יכול‬
‫‪ 15‬לחזור בו חומר כהקדש מבמעשר שיני‪ :‬אין סודין מעשר שיני אכסדא כיצד היו לו‬
‫פימת מרקיבין ומעות מחלודין לא יאמר לו כמה אדם רוצה ליתן בציבור זה וכמה‬
‫אדם רוצה ליתן ככרי זה אלא אומי לו כמה אדם רוצה ליקח לו פירות בפלע וכמה אדם‬
‫רוצה ליקח לו מעות בדינר פלע כפה תהא חפירה ולא יהו מחללין עליה מעשר שיני לסלע‬
‫ארבעה איסדות לדינור איפר דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה או׳ לפלע ארבעה פונדיונות לדינר‬
‫‪ 20‬סונדיון ר׳ שמע׳ אומי לסלע שפונה פונדיונות לדינר שני פונדיונות יותר על כן פתללה‬
‫ב‪#‬ויהא פלע עד שקל ודינר עד רביעית פחות מיכן אפילו איסר אין רשאי לחלל עליה‬
‫היתה יוצא לסימון בסלע ולטטבע בשקל לפיטון בשקל ולטטבע כפלע אין לפעשר‬
‫שיני אלא בשאר המטבע; י המוכר סירות לחבירו ונםצאו טבלים ‪ p‬אחריו ומתקנן לא‬
‫מצאו אם כידוע שהן קייטין צריך לעשר על ידו אס בידוע שאין קייטין אין צריך‬
‫‪25‬לעשר על ידן פפק‪.‬קיימן ספק אין קיימין מעשר עליהן קורא שם למעשרותיהם‪:‬‬
‫״ המוכר •פירות לחבירו המוכר אומי טבלימ מכרתי לך והלוקח אומי מתוקנין מכרתה לי‬
‫כופין את המוכר לתקן את שלו הרי שנטלו בית הפלך את נורנו אפ מחמת החוב‬
‫צריך לעשר על ידן ואפ מחפת האונפ אין צריך לעשר על ידן‪ :‬״ האוכל טירות‬
‫מעשר שיגי בין בשוגג וביז במזיד יזעק לשפימ דברי רבן שמעון בן נמליאל ד׳ אומר‬
‫‪ 30‬בשוגג יזעק לשמיפ ופזיד יחזרו דמיפ למקומן‪ :‬האוכל מעות של מעשר שיגי שוגג יזעק‬
‫לשמים ומזיד יחזרו דמיפ דברי רבן שמע׳ בן גמל׳ ר׳ אופ׳ בין בשוגג בין במזיד יחזרו‬
‫דמיפ למקומן; "האוכל טיבלו של חבירו משלפ לו דמי טבל דברי ר׳ ד׳ יוסי כר׳‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪ » 5‬י״ל ד' )י׳ א׳ כי( | ‪ 12‬י שט ‪ j‬סנהדרין ״ ד ‪ ,‬ערכין כיז | ‪ 15‬י‬
‫י י ( ; נ שם נ״ב | ‪ 32‬י נ׳׳י ׳ )א׳ א י ( ; ג קידושי; ניס‪ ,‬סולין קיל ‪j‬‬

‫ג׳ב ל׳ )א׳ א׳( ;‬

‫נ י מ <ו׳‬

‫י׳ )ד׳‬

‫ג‬

‫‪ 2‬הדודה[ י י י י י ר ב‬
‫הזול > או‬
‫ב ‪j 5‬‬
‫‪ 7‬חייל[ ח י י ק י ב‬
‫י ע ב‬
‫‪i‬‬
‫ל‬
‫‪ 15‬בו > זח ב דיו ‪15‬‬
‫ל ע <• ב י‬
‫‪j‬‬
‫‪18‬‬

‫<‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫נ‬

‫‪1‬‬

‫ם‬

‫ד‬

‫י‬

‫< ב‬

‫ך ‪ 251‬ם ‪ 6‬ק > ש ח ן ״ ב ד ‪ 251‬שאי! ב ד ן‬

‫‪ 27‬את[ איחי ב ן ‪ 27‬שנמלי[ ש ל ק י ל ד > ש ל ד ן‬
‫]א=א‪ 1‬ן ‪ 30‬מן ה א ו כ ל ע ד ‪ 32‬ל מ ק ו מ ן < | ‪ 32‬ט ב ל ב ך‬

‫‪ 27‬מביח ב | ‪ 29‬שני < ן ‪ 29‬רבי ר ש ב ־ ג‬
‫לי < ב | ‪ 32‬ט ב ל [ מ ע ש ר‬
‫‪j‬‬
‫‪32‬‬

‫‪2 1‬‬

‫כ ם‬

‫לע ב ‪1‬‬

‫שיני‬
‫‪j 5‬‬
‫כאצבע[ ב א מ צ ע ב ד | ‪ 2‬כ ח ב י ת [ ה כ י ח ב | ‪ 4‬ש מ פ ח י ח‬
‫‪j 2‬‬
‫ד‬
‫היוקי[ מקימי כ ד ו‬
‫‪j 5‬‬
‫ב ד ) ‪ 5‬שדח ב ד‬
‫ממקום הזול ל מ ק ו ם ח י י ק י‬
‫'| ‪ 8‬מ א י ח ו | ‪ 9‬ה מ צ י ף ל ד | ‪ 10‬שהוא מ צ ט ר ף | ‪ 10‬ו מ ש ח כ י ב ד | ‪ 10‬י ח י ב <‬
‫ד | ‪ 11‬׳»אין[ א ‪ 1‬ב ד | ‪ 11‬דמים[ זיחים א [ ‪ 12‬דיו שיאמר[ דין הוא ש י א מ י ב ד ‪I‬‬
‫אדו ב | ‪ 17‬שירוח[ מ ע ו ת‬
‫‪i‬‬
‫‪16‬‬
‫א כ ס ו א > א ל א מ ע ו ח | ‪ 16‬מ ח ל י ד י ן ב ד‬
‫ס ל ע ד <׳ ב ]ל נ ׳ ב מן הסוטר א[ |‬
‫‪j 20‬‬
‫‪ 18‬מ ח ו ל ל ת ב • ‪ 19‬שונדיאוח‬

‫‪2 1‬‬

‫י‬

‫נ ד י נ‬

‫י ע י ייבע ב ד ‪ 241‬אם‬
‫ח‬

‫ב‬

‫ד‬

‫טבלי ב ד ו‬

‫מעשר שיני ג ]‪ [12-19‬ד ]‪[1-3‬‬

‫‪92‬‬

‫יהודה אומ׳ דמי חולין שבו ישראל שאכל שירותיו בטיבלן אף על סי שמתחייב בהם ‪1‬‬
‫לשמים אין לנהנים בהם כלום שנא׳ בהן ת ר ו מ ה אין לך בהן א ל א משירימו בן‬
‫לוי שאכל מעשרותיו כשיכלו אף על פי שמתחייב בהם לשמים אין לנהנים בהן כלום‬
‫שנא׳ בהם א ש ר י ר י מ ו ל י י ־ אין לך בהן א ל א עד שירימו‪ :‬היה מביא פ י ח ת‬
‫פץ הנורן לעיר הפריש תרומה נתנה לכהן מעשר ראשון ונתנו ללוי מעשר עני ונתנו ‪5‬‬
‫לעני אין מחשב עמהם דמי הבאה אם קרא להם שם בנורן הרי זה מחשב עמהם דמי‬
‫הבאה הפוכר פירות לחכירו ואפר לו פירות שמכרתי לך טבלים הן בשר בשר בכור הוא‬
‫יין יין נסך הוא מה שאכלו אכלו יחזיר להן א ת הדמים ר׳ שמעון בן אלעזדאופ' דבר‬
‫שהנפש קצה בו מה שאכלו אכלו יחזיר להן א ת הדמים ודבר שאין הנפש קצה כו‬
‫ינכה להן את הדפים‪ ° :‬אין פודין פעשר שיני בירושלם אין פפרישיץ מעשר שיני‪10‬‬
‫בירושל׳ כזמן הזה אין מוציאין םעשר שיני מירושלס מטן הזה אפ הוציא הרי אילו‬
‫ירקבו‪ :‬״ המחלל פעות על הסירות בירושלם בזמן הזה בית שמאי אומ׳ זה וזה מעשר‬
‫שיני ובית הילל אומ׳ המעות כמות שהיו חפירות כמות שהיו‪ :‬ב י ת הילל אוי מפריש‬
‫אדפ מעשר ראשון ש ל דמאי תורמו ואוכלו אין צריך להפריש שני ובית שמאי אומי‬
‫צריך להפריש שני שאני אומי הורם השיני הורם הראשון הורם הראשון ולא הורם ‪15‬‬
‫השיני והלכה כדברי בית ש פ א י ‪ :‬ראה א ד שהפריש מעשר שיני נאמן על הראשון דברי‬
‫ר׳ אליע׳ וחכמי אומי נאמן על השיני נאמן על הדאשו־ן נאמן על הראשון אין נאפן על‬
‫השיני הפריש תרומה מעשר ראשון ומעשר שיני ואכלן על אותו המין נאמן על מין אחר‬
‫אינו נאמן דברי ר׳ אליעזר וחכמי אומי אף על אותו מין אינו נאמן ל א כל היפנו שיתקן א ת‬
‫עצמו ויבוא ויקלקלינו‪ :‬״ האומר פעשר שיני שבחפץ זה מחולל על איסר זה לא קבע ‪20‬‬
‫לו מקום ר׳ שמעון אוס׳ קורא שם וחכמ׳ אומ׳ עד שיאמר לצפונו או ל ד ר ו מ ו ; מ ע ש ה‬
‫ברבן שמעון בן נמליאל ור׳ יהודה ור׳ יוסי שנכנסו אצל בעל הכית לכזיב אמדו ל א‬
‫גודע היאך בעל הבית מתקן א ת סירותיו כיון שהדגיש בהם הביא להם דלוסקום מלא‬
‫דינרי זהב אמרו לו היאך אתה מתקן א ת פירותיך א׳ להן כך אגי אומר מעשר שיני‬
‫שבחיפץ זה מחולל על איפר זה אמרו לו צא ואכול א ת מעותיך השתכרת מעות ‪25‬‬
‫ואיבדתה נפשות‪ :‬ח ב ר שמת והניח פירות אפילו אותו היום כנסן הרי זה בחזקת‬
‫הפתוקנין‪:‬‬
‫‪12‬‬

‫נ‬

‫‪ 5‬נ‬

‫‪1 8‬‬

‫‪18‬‬

‫‪1 9‬‬

‫‪1‬‬

‫ד ה פ ו ד ה מעשר שיני שלו הרי זה חייב בחומש אחד בונם פתוך שלו ואחד ד‬
‫לוקח ק הנוי ומן הכותי טירות טבלץ אחד שירש ואחד שנתן לו במתנה הרי זה חייב‬
‫בחומש‪ :‬כ י צ ד חייב בחומש ה פ ו ד ה ' ב ס ל ע נותן חמשה דינרימ ר׳ אלע׳ ברי ש מ ע י ‪3 0‬‬
‫פודה בסלע'נותן חומשה של סלע הפודה במעשר שיני רצה לדקדק ידקדק כיצד‬
‫חילל הסלע ונמצאת דעה על הטריפית ונמצאת רעה יחליף(‪ :‬מערימץ על מעשר‬
‫‪2‬‬

‫‪8‬‬

‫‪ 2‬במדבר ״ א כיד | ‪ 4‬שם | ‪ 7‬נ בכורות ל״ז |‬

‫‪ 10‬ע׳ נ״מ צ׳׳ג א צ ׳ ‪1 $ :‬‬

‫‪j‬‬

‫י נ״ה נ ׳ ) ד ׳ ‪p‬׳( ‪ ,‬שאש כ׳‬

‫ד׳ )ס׳ ב׳( דמאי כיד א׳ )ד׳ לי( | ‪ » 2 0‬מ״ב ב׳ )ג׳ סי( | ‪ 26‬ג שסמים ט׳ | ‪ 28‬י ניה א' )די גי(; ג קידושין‬
‫ניד;‬

‫בימ ניב ניד | ‪32‬‬

‫י‬

‫ש‪0‬‬

‫)*(•' »' נ‬
‫כ‬

‫ובד‬

‫ב״מ מיו |‬

‫‪ 2‬ל כ ה ן ב ד | ‪ 2‬מ ש י ר י מ ו > י ‪ 1‬ב ד | ‪ 2‬כן[ ב ת ב | ‪ 3‬ש א כ ל ה ב‪ > brw 4 | .‬א ח ב ד |‬
‫‪ 4‬ח ס נ י * ב ד ן ‪ 6‬זה[ הן א | ‪ 7‬כ ש ר < ‪ 8 1‬יין < | ‪ 9‬ה ש א ר ד כ י ב י ד ן ‪ 10‬בו > סד‪ .‬ש א כ ל ו‬
‫ב ד ן ‪ 11‬ה ז ה > ו א י ן מ ח ל ל י ן מע״ש בירושלם כזמן ה ז ה ואין טוכרין‬
‫אכלו ן ‪ 10‬ב י ר ו ש ל ם > בזמן ה ז ה‬
‫‪ 15‬שאני אומר[ שיני א ו פ י ב < ד | ‪ 15‬ל א‬
‫מע״ש ב י ר ו ש ל ם בזמן ה ז ה ב ך | ‪ 12‬מ ח ל ל י ז ב ך |‬
‫| ‪ 16‬א ח ד [ אוחי ב ן ‪ 17‬א ו מ ר י ם נ א ס ן על הראשון נ א מ ן על ה ש נ י אינו ] א י נ ו < ‪ Q‬נאמן ע ל‬
‫בד‬
‫דלוסקיא | ‪ 24‬כ ך >‬
‫‪j‬‬
‫‪23‬‬
‫השני אין נ א מ ן על הראשון ב ד | ‪ 20‬ולא ק ב ע ב ד ן ‪ 23‬נ י ע ב ד‬
‫]מן א ח ד עד ב מ ת נ ה נ כ ח נ שני ‪ 6‬ע מ י מ‬
‫‪j‬‬
‫‪29‬‬
‫מ ע ו ת י ך [ פירוחיר ב ד | ‪ 27‬פחיקנין ב ד‬
‫‪j‬‬
‫‪25‬‬
‫ב ן*‬
‫בד |‬
‫ב ד | ‪ 31‬שני < ן ‪ 31‬אני מ י י‬
‫ב[ | ‪ 31‬ה ס ו ד ה ב ד |• ‪ 31‬כ ס ל ע " ב ש ק ל‬

‫מעשר שיני ד‬

‫‪93‬‬

‫]‪[4-10‬‬

‫‪ 1‬שיני לפוטרו ק החומש ביזה צד אופ׳ אדם לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו‬
‫העברים הילך א ת המעות האילו ופדה בהם א ת סעשד זה ובלבד ש ל א יאמר לו פדה‬
‫לי בהם א ת טעשר זה אטר ר׳ יהושע בן קרחה בראשונה היו גוהגין כך משרבו חרמאץ‬
‫אופ׳ אדם להכירו הרי פירות האילו נתונין ל ך במתנה וחוזר ואומי לו הרי הן םחוללין‬
‫‪ 5‬על פירות שיש לי בבית ובלבד ש ל א יאמר הרי הן מחוללין על מעות שיש לי בכיס‬
‫עד שיזכם לתוך ידו או עד שישכיר לו א ת מקומו‪* :‬שני אחים או שני שותפין‬
‫ואב ובנו פודין זה עם זה מעשר שיני ונותנין זה לזה מעשר עני אמר ר׳ יהודה תבוא‬
‫מאירה לאדם שנותן מעשר עני לאביו אמי לו מה אילו שניהפ ענייפ אשתו פודה‬
‫לו א ת המעשר ר׳ שפע׳ בן אלעזר אופ׳ אשתו אין פודה לו א ת המעשר באילו אמרו‬
‫‪ 10‬פודץ זה לזה מעשר שיני ונותנין זה לזה מעשר עני מודה ר׳ שמעון בן אלעזר באשתו‬
‫שאף ע ל פי שפודה לה א ת המעשר שאין נותנין לה מעשר ע נ י ‪ * :‬מפקידין מעשר‬
‫שיני ש ל ודאי א צ ל חבר ושל דמאי א צ ל עפ הארץ אבא חילפא בן קרויא אופי‪.‬‬
‫בראשונה היו עושץ כן חזרו לאמר אפילו חבר אין מפקידין אצלו שאי אתה יודע מה‬
‫עומד אחריו‪ :‬נ ת ן לו א ת הקרן ולא נתן לו א ת החומש ר׳ אליעזר אומי יאכל וחכמי‬
‫‪ 15‬אומי ל א יאכל אמ׳ ר׳ יוסי נראץ דברי ר׳ אליעזר בשבת ודברי ־חכמים בחול ‪ :‬מ י ש ל א‬
‫קרא שם למעשר שיני ש ל דמאי ר׳ אליע׳ אומ׳ חילל וחכמ׳ אומ׳ ל א חילל אמ׳ ד׳‬
‫מפרישין תרומת מעשר על‬
‫יוסי נראץ דברי ר׳ אליע׳ כשבת ודברי חכמי ב ח ו ל ;‬
‫פירות עפ הארץ אף ע ל פי שעושה תקלה ל‪3‬אץ אחריו כיצד הוציא פירות מתוך‬
‫ביתו ואמר לו הפריש על אילו ולא הפריש א ל א עד מקופ שלוקח‪ :‬מ ח ל ל ץ‬
‫‪ 20‬מעשר שיני על פירות עם הארץ אף על פי שעושץ תקלה לבאץ אחריו‬
‫כיזה צד הוציא מעות מתוך אפונדתו ואמ׳ לו חילל על המעות האילו ל א יחלל אלא‬
‫עד מקום שלוקח ופורט לו דינר לאלתר אי משום החוב מותר אי משוס מלוה אסור‬
‫עד שילך לתוך ביתו ויחזור קטן מוכר בשוק טפרישין עליו טעשר שיני ביזה צד נותן‬
‫טריסית בץ שהוא ביד הלוקח ובין שהוא כיד המוכר ובין שהוא בו באונקלי טםריש‬
‫‪8‬‬

‫ד‬

‫‪R‬‬

‫‪9‬‬

‫‪ 25‬עליו והולך ונטל היפנו רשות טפריש עליו והולך ופורט לו דינר ומפריש עליו והולך‬
‫ולא עוד א ל א שאדפ מוציא דינר מתוך פונדתו טפדיש עליו והולך וחוזר ומביאו‬
‫לו באחרונה ואומ׳ לו על זה ח י ל ל ת ו ‪ ' :‬לקח ממנו עשרה דינרים ל א יחלל ע ל כולם‬
‫״‬

‫‪ » 6‬שאה ״מ‪ .‬א׳ )ה׳ די(‬
‫גיד |‬

‫נ״ה א'‬

‫)יי יי( ; נ קידושין כ״ג‪:‬‬

‫‪ 15‬ע׳ לטיל דמאי ריש ה׳ |‬

‫‪j‬‬

‫‪11‬‬

‫לעיל למאי נו׳ י׳‬

‫ע‬

‫‪j‬‬

‫‪14‬‬

‫ע‬

‫ג ב״מ‬

‫‪ 18‬י כ י נ נ׳ נ' בי( |‬
‫‪2‬‬

‫בד‬

‫ב ך‬

‫ב ד‬

‫הטס ן‬

‫| ‪ 5‬בתוך‬
‫ו ‪ 3‬כשי=י‬
‫לא‬
‫‪I‬‬
‫‪ 2‬א ח < ן ‪ 2‬זה < ן ‪ 2‬ובלבד[ א ב ל‬
‫ב י ד בב ה ס ד ר הכי‪ ,‬א ח ר ע ד שישכיר לו‬
‫‪ 6‬שיזכם > ב ע ל ה ב י ח ב ך | ‪ 6‬ה ס ד ר של משניות א ח י‬
‫א ת מ ק ו מ ו א י ח א ‪ :‬משקיד א ד ם מ ע ש ר שני ש ל ודאי שורה ‪ 11/12‬ע ד ד ב ר י ח כ מ י ם ב ח ו ל ש ו ר ה ‪15‬‬
‫ואח׳יכ ש נ י אחין שורה ‪ 6‬עיי מ ע ש ר עני ש ו ר ה ‪ 11‬ו א ת כ מסדישין ת ר ו מ ת מ ע ש ר שור׳ ‪ 17‬ע ד ל ב א י ן‬
‫‪ R‬ו ב ד ע ד דברי ח כ מ י ם ב ה ו ל כ מ ו בב ואח״כ מי ש ל א ק ר א ש ם‬
‫‪; 151‬‬
‫אחריו ו א ח ״ כ מ י ש ל א ק ר א ש ם‬
‫‪ 15/16‬ו א ח ״ כ שני אחין ‪ 6‬ואחייב מפרישין כ מ ו ב א ] ו ב א כ ח ב ה ס ו פ ר מ י ש ל א ק ר א שש ‪ 15/16‬א ח ר‬
‫‪ 19/20‬א ב ל ת ק ן ע ל גלית ו כ ת ב ש ס ב ‪ ,‬א ‪ .‬נ ‪ ,‬ו ב ס נ י ם‬
‫מ ת ל ל י ן מ ע ש ר שני ע ל ס י ת ת ע ט ה א ר ץ‬
‫כ ת ב ל מ ע ל ה מן ה ת י כ ה ״מחללין* כ ועל סוף ה מ ש נ ה ״ ה ל ל ת ו י נ מ י ב וכן ע ל ת י ב ת ״מי״ א ו ע ל ת י ב ה בסון!‬
‫‪7‬‬
‫ב‬
‫‪ 9‬כ ל אלו שאמרו ‪I‬‬
‫ד ! ‪ j 9‬כדברי ר' שגדעון ב! אלי־״ייי‬
‫< י [ לזה‬
‫‪I‬‬
‫ה מ ש נ ה נ מ י א וכן‬
‫‪ 12‬ש ל ודאי[ שלו ד < ב | ‪ 12‬א צ ל‬
‫מפקיד אדם ב ך |‬
‫‪j‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 10‬נ ו ח נ י ן ב ך ן ‪ 11‬ל ה [ לי ב ד‬
‫‪ft1‬ל א יאכל[ ל א ה ל ל ‪I‬‬
‫‪ 12‬א ב א ח ל ק י ה מן קרויה ן ‪ 14‬יאכל[ ח ל ל |‬
‫ח ב ר ו | ‪ 12‬ושל[ ש ל ב ד |‬
‫א יאב‬
‫ן ‪ 17‬ב ח ו ל‬
‫לא לל‪1‬‬
‫‪i‬‬
‫| ‪ 16‬ת ל ל [ יאבל‬
‫‪ 16‬ל מ ע ש ר שני[ ל ת ר ו מ ה ' י ש י‬
‫ילא[ ל א ‪ 3‬ד | ‪ 19‬ש ה ו א ל ו ק ח ב ד [ ‪ 20‬שירות[ מ ע ו ה ב ד ן‬
‫‪I‬‬
‫> מי שלא ק ר א ש ם ל מ ע ש י א‬
‫‪ 22‬משום[‬
‫‪ 21‬א פ ו נ ד ח ו [ ביחי ן ‪ 21‬ח ל ל ב ד | ‪ 22‬שהוא ל ו ק ח ב ל ו ק ח ך׳ ן ‪ 22‬משוס[ מ ח מ ת ב ך‬
‫מ ח מ ה ב ד | ‪ 24‬בי < ב ד | ‪ 24‬באנקולין י ‪ 15‬עליו ו ה ו ל ך וחוזר ומביאי ]וחוזר ומביאי < ב| נ ט ל‬
‫‪ 27‬דינרים > ש ל זהב‬
‫| ‪ 26‬פ ו נ ד ת ו [ ביתי‬
‫שאין‬
‫‪I‬‬
‫‪26‬‬
‫ה י מ נ ו דינר מפריש‬
‫ב‬

‫ב‬

‫‪,‬‬

‫נ[‬

‫ם‬

‫ב‬

‫ז ד‬

‫‪0‬‬

‫בד‬
‫‪9‬‬

‫עליי יי׳ילו ב ד‬

‫בדן‬

‫בד‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫ח‬

‫‪1‬‬

‫ב‬

‫בדי‬

‫ל‬

‫ל בד‬

‫מעשר שיניד‬

‫‪94‬‬

‫]‪[11-15‬‬

‫ה‬

‫]‪[1‬‬

‫אלא על אחר מהם לקח הימנו עשר חביות של יין לא יפריש על נל האוצר אלא על ‪1‬‬
‫אחת מהן לקח הימנו עשר אנודות של ירק לא הפריש על כל האונקלי אלא על אחת‬
‫מהן שלא להפחית את השוק בעיניו‪ :‬המוכר מעשר שיני לשום חולין לא ימכרנו‬
‫לשופ מעשר ספני שםונם את המעשר יש לו חולין ומעשר שיני מעורכין זה בזה מבקש‬
‫למוכרן מוכר ראשון ראשון ונותן לו לתוך האעפולי נתון כולן בכרך נוטל דמיהם ‪5‬‬
‫בכרך אילו שרוצה מפריש לשוס חולין אילו שרוצה מפריש לשופ מעשר שיני ז‬
‫*' האומר מעשר שיני מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס זה ועל דינר שיעלה בידי‬
‫מן הכיס זה ועל דינר שיעלה בידי מן הכיס זה ר׳ יוסי אומ׳ לא חילל וחכמי אומי‬
‫חילל סודה ר׳ יוסי לחכמי באומר על סלע חדשה שתעלה בידי סן הכיס זה ועל‬
‫דינר חדש שיעלה בידי מן הכיס זה שזה חילל ומודים חכמי׳ לר׳ יוסי באומר על סלע ‪10‬‬
‫•חדשה שהיתה ביד בנו ועל דינר חדש שהיתר‪ ,‬בידו שלא חילל שאני אומי שמא לא‬
‫היתד‪ ,‬ביד בנו באותה שעה‪ :‬האומר מעשר שיני מחולל על סלע שאפריש מן הדינר‬
‫ועל טריפית שיפריט מן הפלע פורט לו סלע נוטל הימנו דינר דינר נוטל הימנו‬
‫טריסית נותן אדם לחבירו טריסית טב‪-‬ירית נוטל הימנו צ?פורית ציפורית נוטל הימנו‬
‫טבירית סונדיון נוטל הימנו שני איםרץ במה דברים אמוףם בשל דמאי אבל בשלה!‬
‫ודאי הרי זה אסור אף בדמאי טחללין אתו נחשת על נחשת נותן אדם לחבירו נולגית‬
‫נוטל הימנו דינר אחד נוטל הימנו שני םונדיונין אמי •׳ יוסי בפה דברים אמורימ בדמאי‬
‫‪ t‬היה עוכר ממקום למקום והיו בידו טעות‬
‫ובדוחק אכל בוודאי ובריוח הרי זה אסור‬
‫אם עתיד לחזור למקומו מחללין כשער מקומו אס לאו מחללין בשוויהן כשער אותו‬
‫מקופ הפריש תרומה מעשר ראשון ושעשר שיני ולא קרא להם שם ר׳ יוסי אומר ‪20‬‬
‫נתקדשו ר׳ יהודה אומי לא נתקדשו ר אומד אפ עתיד לקרות שפ אין בהן קדושה‬
‫עד שיקרא להם שם אם אין עתיד לקרות להם שם כיון שהפרישן נתקדשו פדה הימנו‬
‫מעעזר בסלע לא הספיק למושכו עד שיעמוד בשתיפ מה שפדה פדיה מידת הדין ביניהם‬
‫פדה הימנו מעשר בשתים לא חיספיק למושכו עד שיעטיד בסלע טח שפדה פדה‬
‫מידת הדין ביניהם שהקדיש פדיאתו היה משיכתו רבן שמע׳ בן גמליאל ודי ישפע׳ כנו ‪25‬‬
‫של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומי אף מעשר שיני פדיאתו היה משיכתו ג המניח איסר ואכל‬
‫עליו חציו הלך לפקופ אחר והרי הוא יוצא בפונדיון אכל עליו עוד איפר המניח‬
‫פונדיון ואכל עליו חציו והלך למקום אחר והרי הוא יוצא באיפר אכל עליו עוד פלג‬
‫זה הכלל עד שלא םדאו‪ ,‬מה שהשביח השביח לשניהם ומה שפגם לשניהם ומה שפדאו‬
‫‪30‬‬
‫ומה שהשביח השביח לשני ומה שפנס סנם לשני ‪1‬‬
‫ה מ צ א כלי וכתוב עליו אלף דלת ריש תיו הרי זו תרומה יוד מפ הרי ז ה ה‬
‫מעשר פה שק הרי זה מעשר שיני וחכמי אומי כולם שמות אדם הם אבל מצא חבית‬
‫‪11‬‬

‫‪18‬‬

‫‪14‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪ » 3‬ניד ד' )ד׳ א׳( | ‪ 7‬י למאי כיו ב ׳ ) א ׳ ה ׳ ( ‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫נ עירוני! ל׳ ‪|.‬‬

‫‪ • 18‬גיד ד ) ד י אי( א פ י ט ‪ 22/23 /‬י‬

‫נ י ס א׳ )לי יי(; נ קידושין כ י ט | ‪ 26‬י נ«ה נ ׳ )ד׳ מי( ‪ 311‬י פ ס )טי( | ‪.‬‬

‫ך‬

‫‪13‬‬

‫‪ 1‬מ ה ם > ל ק ח מ מ נ ו עשרה כורין ש ל חמין ל א יפריש ע ל כ ל המגודר‪ ,‬א ל א ע ל א ח ד מ ה ם ב ך |‬
‫מ פ ו יש[‬
‫‪ 3‬ל ה פ ח י ת [ ל ה פ ח י ד ב | ‪ 3‬חולין < ב | ‪ 5‬האינפולי[ ה א י נ ק ל י ן ‪ 6‬מפריש[ מ ו כ י ד ך ‪j 6‬‬
‫מוכר ב ף | ‪ 9‬כ א ו מ ר > מ ע ש ר ש נ י מ ת ו ל ל ב ך | ‪ 10‬ח ד ש < א | ‪ 13‬ט ו ר י ס י ׳ ץ ‪ 13‬שאפרוש ד‬
‫דינר[ ס ל ע | ‪ 13‬מ ן דינר ע ד ‪ 14‬ציפוריח < ב |‬
‫‪j‬‬
‫‪13‬‬
‫ס ל ע [ י י נ י ב ך י[ ‪ 13‬דינר[ ס ל ע‬
‫‪j‬‬
‫‪ 15‬טבריה[ גובריח ב < ך | ‪ 16‬ט ב ר י ה > דינר ונוטל ה י מ נ ו שני פונדיונין ב שני פונדין ך ן ‪ 16‬נ ו ל ג י ת [‬
‫גולני׳ | ‪ 17‬א ח י ב ף ן ‪ 17‬הימגו פונייון ב ך [ ‪ 19‬מ ח ל ל י ! < ב | ‪ 21‬ל ק ר ו ת > ל ת ם ב ד ‪I‬‬
‫‪ 22‬מז ביון ע ד נ ת ק ד ש ו < ‪ 23 , 3‬ע י ש ע מ י ב ך ן ‪ 23‬בשתים < ב ן ‪ 24‬ש ע מ י ב ד | ‪ 25‬ש ה ק ד ש [‬
‫ואכל ב ך |‬
‫‪j‬‬
‫שמעשר שני ב ד | ‪ 26‬מ ע ש ר שני[ ת ק י ש ב ך | ‪ 26‬ח י ה [ היא ן ‪ 27‬ואכל ב ף ‪28‬‬
‫‪ 28‬עוד < •| ‪ 31‬ד ל י ת רי׳־ש ‪ 31 ,‬י ר ד מ״ם ״ ‪ 32‬פ י א שיין |‬

‫מעשר שיני ה‬

‫‪95‬‬

‫]‪[2-12‬‬

‫‪ 1‬מליאה סירות וכתוב עליה תרומה הרי זו תרומה מעשר הדי זה מעשר ר׳ יוסי אומי‬
‫אסילו מצא חבית מליאה סירות וכתוב עליה תרומה ומעשרות הרי אילו חולין שאני‬
‫אומי אשתקד היתה פליאה סירות ופינה ר׳ או׳ או׳ אני תרוםה כנס לתוכה וסינם חזר‬
‫ומלא חולין סודה ר׳ יוסי שאם כתוב בחרס ונתן על פי חבית כניאר ונתן על פי ענול‬
‫‪ 5‬אם תרומה הרי זו תרומה אם מעשר הרי זה מעשר‪ 9 :‬צ א כלי חרס וכתוב עליו‬
‫קרבן הוא קרבן י מה שבת'וכ‪ 1‬קרבן דברי ר׳ מאיר וחכמי אומ׳ אין דרך אדם להיותמקדיש‬
‫כלי חרס מצא כלי מתכות וכתוב עליו קרבן הוא קרבן ומה שבתוכו קרבן אם היה‬
‫ריקן אסור להשתמש בו עד שידע שהוא של הקדש ונסדר‪ :.‬מ צ א כלי חרס וכתוב‬
‫עליו קרבן הרי זה קרבן מעשר עיר הרי זה מעשר עיר לשוס יוסף ולשום שמעון לא‬
‫‪ 10‬א׳ כלום לעלותו לאוכלו בירושלם הרי אילו חולין מעשר סתם מטילין עליו שני‬
‫חומרין‪ :‬״ האומ׳ מעשר שיני יש לי בבית ונמצא בעלייה כעלייה ונמצא כבית בכיס‬
‫ונםצא בדלוסקום כדלוסקוס ונסצא בכיס הרי אילו חולין‪ :‬כיס מעשר שיני יש לי‬
‫והלך וסצאו בין בבית ובין כעלייה בין בכים ובין בדלוסקוס הרי אילו מעשר שיני כים‬
‫של מעשר שני יש לי בבית הלך ומצא שניס שלשה כיםין הנדול מעשר שיני ושנים‬
‫‪ 15‬קטנים חולין לא יאכל מן הקטנים עד שיחללם על הגדול שמונה של זהב יש לי‬
‫בכיס והלך ומצא שני דינרי זהב הרי אילו חולין שמונה דינרי זהב יש לי הרי אילו‬
‫שני שמנה של זהב יש לי בכיס והלך ומצא המשים סלע או מאתים זוז מאתים זוז‬
‫או חסשים סלע והלך ומצא שמונה דינרי זהב הרי אילו חולין‪ :‬שמונה דינרי זהב‬
‫יש לי בכיס והלך ומצא חמשים סלע או מאתים זוז מאתים זוז או חמשים סלע‬
‫היו שם מנה ומצא מאתים חולין ומעשר‬
‫‪ 20‬הלך ומצא של זהב הרי אלו שני‪:‬‬
‫שיני מעורבין זה בזה דברי ד׳ מאיר וחכמי אומי הכל חולין מאתים ומצא מנה‬
‫מנה מונח המנה נוטל דברי ר׳ וחכמים אומי הכל חולין‪ :‬היה חולה או משותק‬
‫אמרו לו היכן מעשר שיני שלך הראן באצבעו כך וכך הן שמא הם במקום סלוני‬
‫והרכין בראשו בודקין אותו שלשה פעמים אס אמר על לאו לאו ועל הן הן דבריו‬
‫‪ 25‬קיימין‪ :‬היה מצטער היכן מעשר שיני של אבא ובא איש החלום ואפ׳ לו כך‬
‫וכך הן במקופ פלוני הן זה היה מעשה והלכו ומצאו פעות שפ ובאו ושאלו לחכמים‬
‫ואמרו הרי אלו חולין שדברי חלומות לא מעלין ולא מורידין‪" :‬י האומר לבניו אפילו‬
‫אתם מתים אל תנעו בזוית זו והלכו ומצאו שם מעות הרי אילו מעות חולין; ראו‬
‫את אביהפ שהטמין מעות בשידה תיבה ומנדל ואפ׳ של פלוני הס ושל מעשר שיני‬
‫‪ 30‬הס אפ כמעריפ לא אמר כלופ אפ כמתכוין לעדות דבריו קייפין‪ :‬אפר להפ אחד‬
‫‪3‬‬

‫‪8‬‬

‫‪6‬‬

‫‪s‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪ 5‬שם | ‪ 8‬שס | ‪ 11‬ע׳ מ סון> ד׳ | ‪ 16‬ע׳ י שבועות ליז א' ;ו׳ גי(;‬
‫גיטין פ״ז‪ 25 :‬י נ״ה ג׳ )די ני׳(; נ סנהדרין לי‪ 27• | :‬נ שם !‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ j‬ניצה ס׳ נ׳ )א׳ הי(‬

‫א ש‬

‫‪3‬‬

‫‪22‬‬

‫‪I‬‬

‫נ‬

‫היתה תרשי׳ כ | ‪ 3‬מן‬
‫י' איטי[‬
‫‪I‬‬
‫פירוח[ חרומה‬
‫‪ 1‬מן הרי עד ומעשרוח < ב‬
‫בני ארם ב ] ‪ 7‬מן‬
‫‪j 6‬‬
‫‪ I‬עליי[ עליי׳ ב ך > קוף‬
‫י ד‬
‫י י ‪3‬‬
‫‪I‬‬
‫ר׳ אומר עד ופינס <‬
‫ב ד | ‪ 9‬עיר < | ‪! 9‬ןיר לשוס[ עוד לשם | ‪ 9‬ולשום[‬
‫ל'‬
‫הוא עד קרבן < ‪ 5‬ל י ? \ >‬
‫' ב מעשר שני ד ! ‪ 12‬בים <‬
‫לשם ‪ 3‬ך ן ‪ 10‬לעלות נ ד ! ‪ 10‬ולאוכלו ו ן | ‪ 12‬חילי![‬
‫מעשר שני[ חולין | ‪ 14‬של < כ ״ ‪' 14‬בתיך הבית ב ך • ‪ 16‬שני[ שלשה ב שמונת ד ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫ב ד ‪13‬‬
‫‪ 16‬של חילין ב שני ד | ‪ 16‬לי > בכיס והלך ומצא שמונה של זהב ד ]בל ?[ ן ‪ 17‬זהב[ חולין ‪I‬‬
‫‪ 17‬מאחים יי׳ < ב | ‪ 18‬ויילד[ ואח־ב ב ד ן ‪ 18‬חולין[ שגי ר ך ]ובא היח כחב שני ונמחק[ !‬
‫והלו[ ואה״ ‪ 3‬ד ן ‪ 18‬שמונח דינר•‬
‫‪i‬‬
‫‪ 18‬רנרי זהב[ של זהב ב חולין ד ! ‪ 18‬המשים <~ ‪ 3‬ד ‪18‬‬
‫שני‬
‫‪j‬‬
‫‪ o‬וזה סימן למחוק[ ‪18‬‬
‫זהב ‪ 3‬ד ן ‪] 18‬בא עשה השופר על שמונה ועל שני שורה ‪20‬‬
‫> שמונה דינרי זהב יש לי בכיס והלך ומצא חפשיס סלע ]זוז ד[ או מתים זוז מאתים זוז או המשים‬
‫סלע אחיכ מצא שמונה של זהב ]זהב < ד[ היי אלו חילי! ‪ 3‬ן* ן ‪ 20‬חיי[ י׳י* ‪ 3‬ד | ‪ 22‬נוטל[‬
‫מוטל ] ו נ א כתב הסופר מ״י ומחקה ע״י נקודוח[ ‪ 23‬הראן[ הוון ‪ •j‬ן ‪ 28‬אלו חולין ב ך ‪I‬‬
‫‪4‬‬

‫ג י נ‬

‫ב נ י י‬

‫י‬

‫‪9‬‬

‫ר ב‬

‫‪5‬‬

‫ב צ א כ‬

‫ח ר ם‬

‫ש נ‬

‫‪3‬‬

‫ט י כ ן‬

‫כ ז ה‬

‫מעשר שיני ה‬

‫‪96‬‬

‫]‪[13-25‬‬

‫אגי ראיתי את אביכם שהטמין מעות בשירה ובתיבה ובמגדל לא אמר כלום במקום ‪1‬‬
‫פלוני בשדה פלוני דבריו קייטין זה הכלל כל המצוי להם לא אמי כלום כל שאינו‬
‫טצוי להם דבריו קייפין‪ :‬אמר לו כובס טלית זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו‬
‫נאמן שהפה שאסר הוא‪.‬הסה שהיתר אחרים אומ׳ הקדיש סוקרין אותו בסיקרא בית‬
‫עבודה זרה מפחפין אותו בפיחמין בית המנוגע טטילין עליי אפר מקלה טקום הרוג ‪5‬‬
‫טציינין אותו כדם מקום ענלה עמסה מציינין אתו בחגידה של אבנים ‪ :‬כרם רבאי‬
‫עילה לירושלפ מהלך יופ לכל צד במה דבר׳ אמורים בכרמ שיש לו חמש נפנים אבל‬
‫בכרם שאין כו חמש נפנים ושאר כל האילן הרי זה נסדר‪ .‬סמוך לחופה רבן שפעון בן‬
‫נמליאל אומי אהד כרפ שיש לו חמש נפנים ואחד כרס שאין בו חמש נפנים עולה‬
‫לירושלם מחליק הימנו לשכיניו ולקרוביו ולמיודעיו ומעטר בו את השוק א׳ ר׳ שמעון ‪10‬‬
‫אין בזה עיטור השוק אלא פודין אותו כשער הזול ודמיו נאכלין כמעשר שיני‪ :‬י משחרב‬
‫הבית בית דין הראשק לא אמרו לו כלום בית דין האחרון גזרו שיהא נפדה חוץ לחומה‪:‬‬
‫*' ומעשה כר׳ אליעזר שהיה לו כרם במזרח לוד בצד כפר טבי ולא רצה לפדותו אמרו לו‬
‫תלמידיו ר׳ משגזרו שיהא נפדה סמוך לחומה צריך אתה לפדותו עמד ר׳ אליעזר ובצרו‬
‫ופראו ושאר כל האילן נטע רבעי כםעשר ש י נ י ‪ :‬כרם רבעי בית שמאי אומ׳ אין לו חומש ‪15‬‬
‫ואין לו ביעור וחכמים אומ׳ יש לו חומש ויש לו ביעור במה דברים אמודיפ בשביעית אבל‬
‫בשאר שני שבוע יש לו חומש ויש לו ביעור דברי ר׳ רבן שמע׳ בן נמל׳ אומי אין לו אחד‬
‫שביעית ואחד שנת שבוע בית שמאי אומ׳ אין לו חומש ואין לו ביעור ובית הילל‬
‫אומי יש לוי; " בית שמאי אומרים אין נוממין אותו ובית הילל אומי נוממין אותו‪:‬‬
‫בית שמאי אומי אין פודין אותו ענבים אלא יין ובית הילל אומי יין וענבים הכל ‪20‬‬
‫פודיפ שאין פודין אותו במחובר לקרקע‪ :‬־בית שמאי אוב׳ אין נוטעין אותו ברביעית‬
‫שהרביעי שלו חל להיות בשביעית ובית הילל מתירין‪ :‬אילן שנטעו ערב ראש‬
‫השנה של שביעית אין מעשר שיני שלו מתבער אלא בשביעית‪ :‬המקדיש מעשר‬
‫שיני הרי סודה על מנת ליתן להקדש את שלו ולמעשר שיני את שלו‪ :‬ר׳ יוסי אומר‬
‫ב ע ר ת י ה ק ו ד ש פ ץ ה ב י ת זו חלה ‪ :‬דבר אחר כיון שהפרשתו מן הבית אי אתה ‪25‬‬
‫זקוק לו כל העסוקין במצות פיהן פותחין בתפילה לפני המקופ שנ׳ ו ת נ ז ר א ו מ י‬
‫ו י ק פ ל ך ג ע ל ד ר כ י ך נ ג ה א ו ר ואומר ו י פ ב ח ז ק י ה ו פ נ י ו א ל ה ק י ר‬
‫ה ש ק י פ ה מ מ ע ו ן קד ש ך מ ן ה ש מ ים ממעון קדשך‬
‫וית פלל אל י י ׳ ‪:‬‬
‫השקיפה שנא׳ א מ ת מ א ר ץ ת צ מ ח ו צ ד ק מ ש מ י ם נ ש ק ף נ ם י י ׳ ייתן‬
‫ה ט ו ב ו א ר צ י נ ו ת ת ן י ב ו ל ה ביזה צד הטוב שבשמים שנא׳ י פ ת ח י י ׳ ל ך ‪30‬‬
‫את אוצר ו ה ט ו ב ו א ת השמים ל ת ת מטר א ר צ ך ב ע ת ו ו ל ב ר ך א ׳ כ ל‬
‫‪13‬‬

‫‪11‬‬

‫‪0‬‬

‫‪17‬‬

‫‪1‬‬

‫‪19‬‬

‫‪20‬‬

‫‪31‬‬

‫‪23‬‬

‫‪23‬‬

‫‪24‬‬

‫‪25‬‬

‫י "י י*׳ ) ' ג י ( ; ג ניצה ס׳ א‬
‫‪ 3‬ע׳ ‪ j‬נ ״ נ מ׳׳ה‪ ,‬כחונוה כ״ב ‪ :‬ן ‪ 4‬י נ״ה ל׳ ) ' א י ( ; נ ביק ס״נו ‪I 6‬‬
‫קטי׳ז ‪ 15 | :‬י פאש ב׳ נ ׳ )ז׳ ו׳>; א שם | ‪ 22‬ע׳ י נ״ו ד׳ ו ה׳ נוי( | ‪ 25‬לגלים כ׳׳ו ט״ו | ‪ 26/27‬איוב כ׳יב‬
‫כילו | ‪ 27/28‬ישע״ ל י מ ב׳ | ‪ 28‬לברים ב״י ט״ו | ‪ 29‬ההליס פ״ה‪ ,‬״ ב | ‪ 30/31‬דבלים כ״ס ״ ב |‬
‫ה‬

‫פ מ ו‬

‫ך‬

‫‪17‬‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ה פ ה ש א ס ר | ‪ 4‬ש ה ת י ר ‪ >C‬א ם יש עדים ׳סהיח ‪Sep‬‬
‫‪j‬‬
‫‪ 1‬מ ע נ ה < ! ‪ 3‬לו[ ל ה ן \ ‪ 3‬ולקחתיו ‪4‬‬
‫אביו ואומר ל ק ח ת י ה הימנו איגו גאמן | ‪ 4‬הקדש < | ‪ 6‬מ ק ו ם < ב ך | ‪ 6‬ב ה ג י ר ה [ כ מ ג י ר ה | ‪ 6‬ר ג ע י‬
‫ב ך | ‪ 7‬עולה[ ע ל י ה | ‪ 11‬פודהו ב ך | ‪ 11‬ה ז ו ל | מקומי ב | ‪ 11‬שני[ ע נ י ב | ‪ 11/12‬זה נ פ ד ה‬
‫[ ‪ 16‬ח ו מ ש‬
‫‪ 14‬א ת ה <‬
‫טבי > במזרח‬
‫‪13‬‬
‫‪ 13‬ב מ ז ר ח ל ו י <‬
‫ואין ל ו ביעור < א ין ‪ 16‬ו ח כ מ י ם [ בית ה ל ל ‪ 2‬ך ‪ j‬י‪ 16‬ת ו מ ש ויש לו ביעור < א ויש ל ו ביעור <‬
‫אותו < |‬
‫‪j‬‬
‫‪21‬‬
‫רבן ג מ ל י א ל | ‪ 18‬שגת[ ש א ר שני ‪ 2‬שני ך ן ‪ 19‬לו > ח ו מ ש ויש לו ביעור‬
‫‪I‬‬
‫‪ 25‬ח ל ה > ו ג ס נ ת ת י ו ללוי זו מ ע ש ר ראשון ל ג ד ליתום ו ל א ל מ נ ה זו מ ע ש ר ע נ י ואכלו בשעריך ושבעו‬
‫זו מ ע ש ר ש נ י | ‪ 26‬כ ל העוםקין | ‪ 27/28‬פניו וגו׳ ויאמר א נ ה ה ׳ ז כ ר נ א י‪-‬י' ‪ 2‬ך ן ‪ < p 28‬ב ‪j‬‬
‫<‬
‫‪ 23/29‬ק ד ש ך וגו׳ זו מ ק ו ם ה ש ק פ ה ן ‪ 29‬מ ן וצדק ע ד ‪ 30‬הטוב < ד \ ‪ 29‬מן ג ם ע ד ‪ 30‬שבשמים‬
‫< ב ף !‬
‫ל ת ת ע ד ידיך‬
‫‪j‬‬
‫ב | ‪ 30‬שבשמים[ מן ה ש מ י ט מאוצר טוב שבשמים ב ד ‪ 311‬א ח ב ך ס ‪31‬‬

‫ר בך|‬

‫בד‬

‫‪I‬‬

‫בל |‬

‫בך‬

‫מעשר שיני ה‬

‫]‪[26-30‬‬

‫חלה‬

‫‪97‬‬

‫א ]‪[1-7‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬מ ע ש ; י ד י ך ‪ :‬״ ו ב ר ך א ת ע מ ך א ת י ש ר ׳ הכל היו בכלל הברכה שני ב ר ו ך‬
‫א ת ה ב ע י ר ב ר וך א ת ה ב ש ד ה ‪ :‬יי את ישראל הכל בזכות ישיאל שני ו י ש כ ו ן‬
‫י ש ר ׳ ו א ת ה א ד מ ה הכל בזכות המזבח שנא׳ מ ז ב ח א ד מ ה ת ע ש ה ל י‬
‫א ש ר נ ת ת ה ‪.‬ל נ ו הכל לפי המתנות שנא׳ ו ב ת י ם ט ל א י ם‬
‫ו ז ב ח ת ע ל י ו‪:‬‬
‫‪ 5‬ב ל ט ו ב א ש ר ל א מ ל א ת ‪ :‬א ש ר נ ש ב ע ת זו שבועת אברהם אבינו שנאמר‬
‫ו י א מ ר בי נ ש ב ע ת י נ א ם •יי׳ וגוי‪ ,‬ל א ב ו ת י נ ו הכל בזכות השבטים שנאי‬
‫ש ב ו ע ו ת מ ט ו ת א ו מ ר ס ל ה ‪ ,‬א ר ץ זו ארץ עצמה‪ ,‬מ פ א ת ק ד י ם ו ע ד‬
‫פ א ת ים דן א ח ד ר א ו ב ן א ח ד ו נ פ ת ל י א ח ר ‪ ,‬ז ב ת ח ל ב ו ד ב ש מלמד‬
‫שמעשרות נותנץ טעפ וריח ושמן ודנן בסירות‪• :‬ירי שמעון בן אלעזר אוט׳ טהרה‬
‫‪ 10‬נטל את הטעפ ואת הריח המעשרות נטלו את השפן ואת הרנן‪:‬‬
‫‪2 8‬‬

‫‪2 9‬‬

‫ס ל י ק פ י ר ק א ו מ ס ב ת א מ ע ש ר שיני‪.‬‬

‫ח ל ה‬
‫א י ר י יוחנן בן נורי אומ׳ אף הקרומית חייבת בהלה ר׳ ישפעאל בד׳ יוסי‬
‫‪15‬‬
‫אאומ׳ פשופ אביו איזה הוא חלוט הנותן קמח לתוך חמץ‪ :‬הפעיפא חמין לתוך קמח‬
‫וחכפ׳ אופ־ אחד זה ואחד זה הנעשץ באילפפ ובקדירה פטור הנעשץ בתנור חייב‪:‬‬
‫המלאי של ישראל ופועלי גייס עושץ בתוכו חייב בחלה המלאי של נוים ופועלי‪.‬‬
‫ישרי עושין כתוכו ספור מן החלה‪ :‬העושה עיסה לרבים חייב בחלה העושה עיסה‬
‫‪ g‬לאוכלה בבצק חייב בחלה קפח קלי שקיבלו ועשאו עיסה חייב בחלה עיסת הארנונא‬
‫חייבת בחלה מפני שחייב באחריותה עד שעה שימסור‪ :‬עיסת מעשר שיני בירושלם‬
‫חייבת בחלה דברי ר׳ מאיר וו׳ יוסי פוטר וחכמי אומי מדוטע סטור מן החלה פפק‬
‫מדומע נאכל משום דמע חייב בחלה‪ :‬״א׳ ר׳ אילעאי שאלתי את ד׳ יהושע חלות‬
‫תודה ורקיקי נדר טה הן בחלה אט׳ לי פטורות כשבאתי ושאלתי את ר׳ אליע׳ א׳ לי‬
‫עשאן לעצמו ב־םור למכור לשוק חייב כשבאתי והרציתי דבריפ לפני ר׳ אלעזר בן‬
‫עזריה א׳ לי ברית אילו דירים שנאמרו בחורב‪ :‬י ר׳ יהודה אומ׳ עיסת הכלבים מעצמה‬
‫ניכרת עשאה כעכץ הייבת עשאה ליפודץ פטורה כהן ששייר קמח בעיסתו וכן האשה‬
‫ששיירה קמח •בעיסתה הקרץ והשאור מצמרס־ן לחמשת רבעים לאסיר את העיסה אמ‬
‫ר׳ יהודה מ‪2‬נ* פה אמרו בעל הבית אחד מעשרים וארבעה מפני שעינו יפה בעיסתו‬
‫‪ 30‬ונחתופ אהד מארבעים ושמונה פפני שעינו צרה בעיסתו וחכמי אומ־ לא מן השם הוא‬
‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪0‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2 5‬‬

‫‪ 3/4‬שמוח כ כ״א | ‪ 4‬ד נ י י ם‬
‫‪ 1‬שם כיו מיו | ‪ 1/2‬שש כ״מ ג' | ‪ 2/3‬שש ל״ג ביש ‪ 3 ,‬שם כיו מיו |‬
‫‪ 6‬דברים כיו מיו | ‪ 7‬ס נ ק ו ק נ׳ ע׳ |‬
‫כ״ו טיו | ‪0 4 5‬ס י׳ " א | ‪ 5‬שם כיו מיו | ‪ 6‬בלאשיש כ״ב טיז |‬
‫י"י א )אי אי( ; »' ג פ ס ס י ס ליס ‪j‬‬
‫‪ 8‬ל נ ר ״ כ״י מיי ‪ I‬ה‪1‬‬
‫‪ 7‬דבר״ כיו ט״ו | ‪ 7 8‬׳סזקאל מ״מ ג׳ |‬
‫»‪ 1‬י ניט נ ׳ )ג׳ ל׳‪ 1‬נ י ת א׳ א ז ( | ‪ »19‬ניט א׳ )ג׳ די(‪ ,‬נ י ז ל׳ )א׳ ה י ( ; נ שששים ו׳ לין‪ :‬א כיט \‬
‫‪ 23‬י נ י ס א ׳ ‪ ) -‬א ׳ ד ( ; ; פסיויש ל י ס ‪ » 26 | :‬שס ) ע ( ‪ ,‬ניט א׳ )ג׳ א ׳ ( ‪ ,‬נ י ס ד' )ב׳ ן׳( א נ י מ |‬
‫ע י א‬

‫ל < ב ל [ ‪ 1‬ביביי ד [‬
‫‪ 1‬את י‬
‫הכל <‬
‫נ י י עי! יעקב ב ד > א ל ארץ ב ‪I 3‬‬
‫שבועה ^ ב ד ‪ I‬י‬
‫‪ 5‬כאשר ב ך ן‬
‫כ צ ו ר ת ו [ ! ‪ 8‬ראובן א ת ר > ס פ א ת •קדים‬
‫‪ 17 1‬ה נ ע ש ה ב ך | ‪ 20‬ב צ ק ב ך ‪20‬‬
‫בל‬
‫ב ל | ‪ 26‬הבדיה ב ל |‬
‫ךן ‪ 25‬ב ש י ק‬
‫ב ל ! ‪ 28‬הקדץ[ ה ק מ ח |‬
‫עיסתי‬

‫‪ 2‬וכריך ד ‪ B‬ן ‪ 2‬ברוך א ת ה כשדי• < ב [ ‪ 3‬ישראל > ב ט ח‬
‫ל י עד ‪ 4‬עליו[ וגו ב ך | ‪ 5‬א ש ר ל א מ ל א ת [ וגו ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪3‬‬
‫ב ד ] ה פ ס ו ק איני‬
‫עי ב ד ‪ 8‬דן א ח ד > ב פ א ת קדים ס א ה‬
‫ב ך | ‪ 16‬ה ס ע י ס ח ר ך) ‪ 17‬ה נ ע ש ה‬
‫ע ד פ א ת ים |‪ 15‬ה ק ר ס י ח‬
‫שקיבלו[ ש ג ב ל י ב ל \ י ‪ 2‬תייב ב ך ] ‪ 25‬ו כ ש ב א ת י ב‬
‫‪I‬‬
‫‪ 27‬כ ע ס ק‬
‫בל]‬
‫‪ 26‬נ א ס ר ו ם ח ר ת ו ר ב ב ל | ‪ 27‬כעכין[ נ נ י ח‬
‫י ס‬

‫חלה א ]‪ [8-12‬ב‬

‫‪98‬‬

‫]‪[1-5‬‬

‫זה א ל א בעל הבית עיסתו טעוטה ואין בה כדי מתנה »^כהן נחתום עיסתי שריבה ד ש ‪1‬‬
‫בה כדי מתנה לכהן‪ • :‬ה ל ו ק ח סן הנחתום ומן האשה שעושה למכור בשוק צריך‬
‫להסריש חלות דמאי מבעל הבית ומתארחין אצלו אין צריך להפריש חלת דמאי‪..‬שחלת‬
‫דמאי ניטלת אחד מארבעים ושמונה ר׳ שמעון אומ׳ אפילו ל א עלת בידו אלא אחד‬
‫מששים יצא‪ :‬י שאין יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנו קבין ואל יעשנו טמא ר׳ ‪5‬‬
‫עמי׳ אומ׳ יעשנו טמא ואל יעשנו ׳קבין ש ‪ :‬ש ס ־שקורא על הטהורה כך קורא על הטמיאה‬
‫על זו קורא חלה לשש ועל זו קורא חלה לשם אבל קבין א״ לרן חלה• לשם אומי ר׳‬
‫עקיבא אין אומרין לו לאדם עמוד וחטא בשכיל שתיזכר‪ ,‬עמוד וקלקל בשביל שתתקן‪:‬‬
‫״ירי אליעזר או׳ הלה ניטלת מן הטהור על הטמא אמרו לפני ר׳ אליעזר ישמעאל‬
‫והלא פלני יש בדרום היה מורה הוראה הזאת אמ׳ לבוש שלבש בו אבא וציין שנתן ‪ 0‬נ‬
‫בין עיניו אם לא ילמוד בו לכל מורה הוראות אמרו לו משום ר־ אלעזר א׳ להן אף‬
‫הוא יש לו בסד‪ ,‬י ת ל ה ‪ :‬״ האשד‪ ,‬שהפקירה עיסתה או שסברתו או שנתגתו במתני‪,‬‬
‫עד ש י ת נ ל נ ל בחיטין ותיטמטיס בשעורי׳‪ ,‬אין חייבת בחלה עד שיהא בדגן כשיעור‬
‫גלגלה בחיטין וטימטמה בשעורים אף על פי שאין כל אחת ואחת אלא כזית חייב‬
‫נולד לעיסה ספק טומאה עד ש ל א גילנלה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה ‪! 0‬‬
‫וחלתה תלויה באיזה ספק אמרו בדבר הספק לחלה וכן סירות שנולד להן ספק טומאה‬
‫עד שלא נגמרו מלאכתן יעשו בטומאה ומשננמרה מלאכתן יעשו בטהרה ותרומתן תלויה‬
‫באיזה פסק אמרו בדבר ספק לתרומה‪* :‬׳׳נר שנתנייר והיתה לו עיסה נעשית עד‬
‫ש ל א קרפו פניה חייבת משקרמו פניה פטורה דברי ר׳ עקיבא ד׳ יוחנן בן בורי אומי עד‬
‫ש ל א ת נ ל ג ל כחיטימ ותטמטם בשעורין חייבת גילגלה בחיט;ן וט־פטמיה בשעודץ פטורה‬
‫אחרים אמרו פשוט ר׳ יהודה בן בתירה משתעשה מקרצות‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫‪2‬‬

‫ב י העושה עיסה מן ההיטין או מן האורז •רבן שמע׳ בן גמליאל אימ׳ אין ^‬
‫חייבת בחלה עד שיהא כדנן כשיעור‪ :‬ה נ ו ט ל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה‬
‫ונתן לתוך עיסה שהורמה חלתה הרי זה מביא קמח ממקום אחר וטציסן לחמשת‬
‫קב מיכן וקב מיכן וקב שעודין באמצע הרי ‪25‬‬
‫רבעים לחייב עליו לסי חשבון‪:‬‬
‫אילו מצטרפק קב מיכן וקב מיכן וקב חדש באמצע קב פיכן וקב מיכן וקב שעורים‬
‫באמצע הרי אילו מצטרסיץ הוסיפו עליהן קב מיין וקב מיכן וקב של •אישה‬
‫אחרת באמצע קכ מיכן וקב מ־כן וקב תרומה באמצע הרי אילו מצטרפין קב‬
‫מיכן וקב מיכן וקב הנוי באמצע קב מיכן וקב מיכן וקב אורז באמצע אין מצטרסין‪:‬‬
‫'הוסיפו עליהן קב מיכן וקב מיכן וקב מדומע באמצע קב מיכן וקב מיכן וקב שניטלה ‪30‬‬
‫חלתו באמצע אין מצטרפין קב חיטין וקב שעורים וקב כוםמין הרי אילו טצטיפין כשהוא‬
‫תורם תויפ מכל אחד ואחד שאין תורמין ממין על שאינו מינו‪ :‬י־ חצי קב חיטין וחצי‬
‫קב שעורים וחצי קב כוםטין נוטל מן הכוסמין אמר ר׳ אליעזר בן יעקב הנוטל חלד‪,‬‬
‫‪2‬‬

‫‪9‬‬

‫‪4‬‬

‫ע‬

‫' נ סוטה נ'‬
‫‪i 9‬‬
‫‪ 2‬י ‪p‬׳ א׳ )ל׳ זי( | ‪ 5‬נ ׳ ט א׳ )ני אי(‬
‫ל׳( | ‪ 22‬שס ג׳ ו׳ | ‪ 25‬ניט ל׳ )ג׳ ל ( | ‪ 32‬שס |‬

‫‪ • 1 2‬נ־ח ‪:) •7‬ין‪.‬‬

‫‪7/8‬‬
‫סי •שאין | ‪ 5‬ב ט ו מ א ה ב ד‬
‫‪I‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ 3'4‬לפי ש ה ל ה י מ י י ב < ד‬
‫ד | ‪ 9‬אליעזר < ב ד ‪ H I‬א ל מ י י ‪ 3‬ד | ‪ 11‬בשש ר׳ אליעזר‬
‫‪ j‬׳ ח י י ב ת בחליי‬
‫‪14‬‬
‫< ב | ‪ 14‬כ כ ל א ח ד ו א ח ר ב ן*‬
‫‪ 13‬ח י י ב ת‬
‫בטומאה[ בטהרה ב ד‬
‫‪j 17‬‬
‫‪ 15‬ו מ ש ג ל ג ל ח ת ע ש ה ב ט ו מ א ה ך ך‬
‫< ב | ‪ 25‬מן ק ב עד ‪ 26‬מ צ ט י י י ז ‪ < .‬ב ך‬
‫< ב ׳ ‪ 22‬אומי‬
‫בחירי•‬
‫‪j‬‬
‫‪28‬‬
‫ו ק ב מ כ א ן ו ק ב מכאן ו ק ב ד ב ר ש נ י ט ל ה ח ל ח ו באמצע ב ד‬
‫>‬
‫‪ 30‬מן הוסיפו ע ד ‪ 81‬ס צ י י י י י ן < ב ד |‬

‫נ(‬

‫‪18‬‬

‫‪j‬‬

‫י ‪ :‬״ ‪ r‬ב׳ )ג‬

‫אמרו ל פ נ י ר׳ עקיבה ב‬
‫‪j‬‬
‫ב ך ‪ 12 ,‬ב מ ת נ ה > פ ט ו ר ה ן‬
‫ב ד | ‪ 15‬ה ע ש ה ב ט ה ר ה ב ד |‬
‫‪ 17‬ב ט ה ר ה [ ב ט ו מ א ה ן ‪ 21‬בן‬
‫|‬
‫ן ‪ 28‬ב א מ צ ע < ב | ‪ 28‬באמצע‬
‫תרומה[ מדובה והסדר מ ח ו פ י ד •‬

‫ב‬

‫‪99‬חלה‬

‫]‪J6-12‬‬

‫‪ 1‬מן הקב למה הוא דומה לתרפ תבואה שלא‪ .‬הביאה שליש שאין תרומתו תרופה וחכמ׳‬
‫אומי לתורפ פירות שלא נגמרו מלאכתן שאין תרומתן תרומה חזרו לימד לא‪.‬כך ולא‬
‫כך שהרי הקב הזה מצטרף עפ אחרים קפח טמא שנתערב עט קטח טהור ואין כטמא‬
‫כשיעור כשהוא נוטל אומי הרי‪ .‬זה חלה חוץ מן הטמא שבוחיטין טמאות שנתערבו‬
‫‪ 5‬עפ חיטץ טהורות ואץ בטמאות כשיעור תורפ אוטר הרי זו תרוטה חוץ טן הטמאות‬
‫שכהן א׳ ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אף על סי שהיה רבן נמליאל פוטר את האריסין בסוריא‬
‫אוסר היה מלערס ואם עירפ פטור ובלבד שלא יהא הוא טלקט והן אונדין על ידיו‬
‫בוצר ודורכין על ידיו מוסק ועוטנין על ידיו אלא הן מלקטין והוא אונד על ידיהם‬
‫מצרין ודורך על ידיהם מוסקין ועומן' על ידיהם וכן היה ר׳ אלעזר בר׳ צדוק אופ׳‬
‫‪ 10‬לא היה רבן נמליאל מחייב בסוריא אלא חלה אחת בלבד; ״ הלוקח מן הנחתום‬
‫‪ .‬בפוריא צריך להפריש חלות דמאי דברי רבן נמליאל וחכמי אומי אין צריך להפריש‬
‫חלת דמאי מינחל לדרומא של אכזיב ואילד שתי אמות ר׳ שמעון אומי לא תרס‬
‫הראשון כשיעור לא יאכל את השנייה חלת הגוי בארץ ותרומת הגוי כחוצה לארץ‬
‫מודיעין אותו שאינו חייב והחלה נאכלת לזרים‪ :‬י עשרים וארבעה מתנות כהונה ניתנו‬
‫‪ 15‬לאהרן ולבניו בכלל ובפרט וברית מלח אילו הן עשר במקדש וארבעה בירושלס ועשר‬
‫בנבולץ עשר בטקדש חטאת ואשפ וזבחי שלמי ציבור וחטאת העוף ואשפ תלוי ולונ‬
‫שמן של מצורע ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעיטר‪ :‬ארבעה בירושלם‬
‫הבכורה והביכורים והמורם‪ .‬מן התודה ומאיל נזיר ועורות של מוקדשין‪ :‬״ ועשר בנבולץ‬
‫‪.‬תרומה ותרומת מעשר והלה וראשית הגז ופדיון הכן ופדיון סטר חמור והזרוע והלחיים‬
‫‪ 20‬והקיבה והרמיפ ושדה אחוזה ונזל‪,‬הגר‪ :‬״' כל אילו עשריפ וארבעה מתנות כהונה •ניתנו‬
‫לו לאהרן ולכגיו בכלל ופרט וברית מלח לחייב על הכלל ולחייב על הפרט ליתן‬
‫שכר לכלל וליתן שכר לפרט‪ ,‬העובר עליהן כעובר משופ כלל והעובד עליהן כעובר‬
‫משופ פרטן איזו היא ארץ ואיזו היא חוצה לארץ כל ששופע ויורדטטורוס אמנוס‬
‫ואילך ארץ ישר׳ מטורוס אמנוס ולהלן חוצה לארץ האניסין שביפ רואץ אותן כאילו‬
‫‪ 25‬חוט מתוח עליהן מטורוס אמנוס ועד נחל מצרים מן החוט ולפנים ארץ ישראל טן‬
‫החוט ולחוץ חוצה לארץ ר׳ יהודה אופ׳ כלשכגגד ארץ ישרא׳ הרי היא כארץ ישראל‬
‫שנאט׳ ו נ ב ו ל ים ו ה יה ל כ ם הניסץ שכצדדץ רואץ אותן כאילו חוט מתוח‬
‫מקסלוריא ועד אוקיינוס מנחל מצרים ועד אוקיינוס טן החוט ולפנים ארץ ישראלי‬
‫פן החוט ולחוץ חוצה לארץ; י ספינה שבאתה מחוצה ל א ‪ p‬והיתה בה עיסה עד‬
‫‪ 30‬שלא קרטו טניה חייבת טשקדמו פניה סטורה‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫‪11‬‬

‫‪2‬‬

‫ס ל י ק ©ירקא ו ס ל י ק א מ ס ב ת א ‪.‬‬
‫‪ 13‬ע׳ לעיל סרומוס ד׳ »י‪ » ; 3‬ס׳ ‪) '3‬ד׳‬
‫‪ 10‬י שם •‬
‫‪ 3‬פ ס )ל׳ ה ( ! ‪p » G‬׳ א׳ )ד׳ »'(‪ ho ,‬ד ׳ ) ס ׳ די(‬
‫י י ( ; נ מנמוש ש״ז | ‪ » 14‬שס ; ג ביב ק״ו | ‪ 23‬פ׳ לעיל יזלומוס ני ׳•א ולעיל שנימיל[ ד׳ ד׳ |‬
‫‪1‬‬

‫‪ 6‬עייסיו ב עריסות‬
‫כשיעור > כ ש ח ו א‬
‫‪j 5‬‬
‫‪ I‬ס ן ת ר ו ס ת ו עד ‪ 2‬תרוםד‪ 5 | < ,‬בחטי! ב ד‬
‫על ייי ב ד | ‪ 8‬הוא מ ו ס ק ב ד |‬
‫י ב ד ן ‪ 8‬והן דורכים ב ד \‬
‫ד ! י ע ל ידו ‪ 81‬רייא‬
‫והן או־‪-‬יי? ב ! ‪ 9‬הן מ צ ר י ן | ‪ 9‬והוא ד ו ר ך ‪ 9 ,‬והוא עוטן | ‪ 9‬ר'‬
‫‪j 8‬‬
‫‪ 8‬והן עוטנין ; ‪ 8‬על ידי ב ך‬
‫‪ 12‬מ ג ה ר דרומא של כזיב ואלו ש ת י ח ל ו ת | ‪ 12‬א ס ל א |‬
‫‪ 11‬ח ל ת ב ך |‬
‫כד!‬
‫איייעזר בד צ י ק‬
‫ב ל | ‪ H‬סזריעין | ‪ 14‬ניתנו < | ‪ 15‬ו א ר ב ע ן‬
‫‪ 3‬ו ס ן השני | ‪ 13‬בארץ[ בחוץ ] ב ח ו צ ח ‪ H‬לאיי!‬
‫‪.‬‬
‫‪ j‬ו פ ד י ן הבן ו פ ת ן סטר ה מ ו ר ‪ ,‬א ח ר הזרוע ה ל ח י י ם‬
‫‪ 22‬והעובר‬
‫‪ 22‬ע ל כ ל ל ב ד |‬
‫‪ 21‬לו < ב ך‬
‫‪ 20‬ע ש ר י ם ו א ר ב ע ה < ב ד ן‬
‫והקכה ‪ 3‬ך |‬
‫ב ד \ ‪ 23‬ה ש ו פ ע ב ד ן ‪ 23‬ויורי < ב ד | ‪ 25‬מט‪:‬רי א ם נ ו ס ב‬
‫עליהן כעובר < ן ‪ 23‬ה א י ץ‬
‫שהוא כ נ ג י ב ד|‬
‫‪j‬‬
‫‪26‬‬
‫מטירי א מ נ ו ן ן ‪ 25‬מ ח ו ט ב ד | ‪ / 2 6‬י ‪ 2‬מ ח ו ט ב ד‬
‫‪j 25‬‬
‫ד‬
‫ממורוס א מ נ ו ס‬
‫! ‪29‬‬
‫אוקיינוס א ‪ j28‬ס ח ו ט‬
‫| ‪ 28‬ועד‬
‫׳ ‪ 2‬ל כ ם > י ס ו ג ב ו ל ‪ J28‬מ ק פ ל י י א‬
‫ג‬

‫י‬

‫‪8‬‬

‫צ‬

‫ז‬

‫‪19‬‬

‫‪1‬‬

‫ב ד‬

‫ד‬

‫! ‪ 2 9‬ש ה י א באי׳ כ ד‬

‫‪ 291‬ל א י ץ‬

‫> לאיץ‬

‫‪:‬חל‬

‫בדו‬

‫ב ד‬

‫מחוטב‬

‫ביכורים א ]ל‪[1] [!-‬‬

‫‪!00‬‬

‫‪1‬‬

‫ביכורים‬

‫א י אין מביאין ביכורים קודם לעצרת אס הביא ימתין עד שיבוא עצרת ולקרא א‬
‫ע ל י ה ן ‪ * :‬הקונה אילן בתוך ש ל ח ב י ת מביא ואינו קורא מפני שאין לו קרקע דברי‬
‫ר מאיר וחכמי אומר׳ מביא וקורא ר׳ יהודה אוס׳ כ ל חנידיס כולן מכיאין ולא קודאין‬
‫ובצי קיני חותן משד‪ .‬מביאין וקוראץ שגא׳ ו ה יה כ י ת ל ך ע מ נ ו ר• יוסי אומד&‬
‫חיה ר׳ מאיר אוס׳ הכהניס מביאין ולא קודאין ש ל א נטלו חלק ב א ‪ p‬ואני אומי כשם‬
‫שנטלו לוים כך נטלו כהנים‪ ,‬כץ מדבר מרובה ובץ מדבר מועט; ה פ ר י ש א ת ביכוריו‬
‫ופכר א ת שדהו מביא ואינו קורא שיני מה הוא להביא מאותו המין אינו ‪$‬ביא ממין‬
‫אחר מביא וקורא ר׳ יהודה אומ׳ אף מאותו המין מביא וקורא‪ *:‬הרי שהפריש א ת ביכוריו‬
‫וקרא עליהם וחזר וקנה שדה אחרת אף על פי שנתבכדו לו משאר מינין ואף ע ל פי ‪10‬‬
‫שנתבכרו לו מאותו המק מביא ואינו קורא שאין אדם קורא מעמים ב ש נ ה ‪ * :‬ר׳ יהודה‬
‫אומי עד בור הנולד‪ .‬חייב באחריותן מבאר הנולד‪• .‬ואילך אינו חייב באחריותן ר׳ שמעין‬
‫בן יהודה אומי משום ד׳ שמע׳ שנים אין חייבץ עליהן חומש רבן שמעי בן גמליאל‬
‫אומי אץ טביאץ ביכורים תטרים חוץ מן התמרים שביריחו ואין קורין א ל א זנל כותבות‬
‫ב ל ב ד ר ׳ שמעון בן אלע׳ אומי רימוני עסקים מביאץ וקורץ‪* :‬חומר בתרומה שאץ‪16‬‬
‫במעשר שיני וביכורים ובמעשר שיני וביכורים שאין בתרומה שהתרומה אינה ניטלת‬
‫א ל א טן הטוקף ואץ ניטלת א ל א טן הנטור ואינו ניטלת מן הטהור על הטמא מדמעת‬
‫וחייבין עליה חומש נוהגות בכל הסירות מה שאץ בן במעשר שיני וביכורים‪.‬נוהנית‬
‫בשאר שנים מה שאין כן במעשר שיני המעשר שיני קונה א ת הקנקן ואוסר דמיו‬
‫עירוביו וספק עירוכיו כל שהוא וטעון חומש וטעון וידוי ואסור לאונן ולא הותר לאכילה ‪20‬‬
‫א ל א בסידיון ואץ מדליקין בה א ת ה נ י מה שאין כן בתרומה ‪ :‬ח ו פ ר בתרומה ומעשר‬
‫שיני מה שאין כן בביכורים שהתרומה ומעשר שיני נוהנין בעמץ ומואב מה שאין ‪p‬‬
‫בביכורים חומד בביכורים שהביכורים טעונין הכאת מקום ומעונין וידוי א ס ו ^ לאונן‬
‫ור׳ שמעי מתיר וחייבין בביעור ר׳ שמעק אומי ביכורים פטורץ מן הביעור ר׳ יוסי אומי‬
‫מעשר שיני טעון וידוי והביכורים מעונין וידוי מה מעשר מעון ביעור אף ביכורים ‪25‬‬
‫טעונין ביעור אמר לו ר׳ שטעון מה לטעשר שני טעון ביעור שכן דמיו טעונץ ביעור‬
‫תאטר בביכורים שאין דטיהם טעינין ביעוד וכן היה ר׳ שמעץ אומי ביכורים ל א אסרו‬
‫גידוליהם להיאכל לידושלם טעשר באיזה טעשר אטרו בדבר שזרעו כלה ונכנס‬
‫לירושלפ ויוצא בשאץ בו שווה פרוטה וכשאין לו סידיון ר׳ שטעץ כן יהודה אומר‬
‫י ‪30‬‬
‫משוס ר׳ שטעון ביכורים אין חייבין עליהם בפחובר ל ק ר ק ע ‪:‬‬
‫‪8‬‬

‫ז‬

‫ב‬
‫‪ 1‬מ‬

‫‪2‬‬

‫מ א׳ ג׳‬

‫מם;‬

‫‪j‬‬

‫‪1‬‬

‫כ ו י כתה צד שוד‪ .‬לחיה דמו טעון ביסוי בדם חיה ר׳ אליעזר אומי חייבץ ב‬

‫‪3‬‬

‫‪ j‬״ ב כיב‬

‫‪4‬‬

‫‪j‬‬

‫‪ 7‬מי * ס״ל‪,‬א׳ )א זי( ן ‪ 9‬י היי נ ׳ )א׳ »זי( ‪I‬‬
‫)ב־ ני( |‬

‫‪ 31 ] 00 21‬י‬

‫י ס י ל א׳ )א׳ ד׳( | ‪ 5‬נמדבל י״א ל״ג | ‪ 5‬י »־‪ s‬כיו ד׳ )י!׳ גד( ן‬

‫מ׳א'עי [‬

‫‪ 13‬י ס ״ נ ל׳ )א׳‬

‫|‬

‫‪15‬‬

‫י ס י ל ד׳‬

‫‪o‬‬

‫ס י ס ב׳ ב׳ ס' |‬
‫ז‬

‫ח‬

‫ש ג‬

‫יא ב ד (‬
‫בתוך > ש י ח י ב ו ‪ 3‬ה י י‬
‫‪j3‬‬
‫‪ 2‬ע ד ש ת ב י א ע צ ר ה י ק י א עליהן ב ד‬
‫> חשוב י ‪ fi‬היה‬
‫והיה‬
‫‪I 5‬‬
‫קייא ב ד‬
‫ב ד ! ‪ 4‬ל א מבי* י ל‬
‫‪ 3‬ש א ץ לו[ ש ל א קני׳‬
‫* ע ל *י < ב ד | ‪ 10‬ו נ ת ב כ ר ו‬
‫‪I‬‬
‫מ נ י י שלא ב ד ו ‪ 8‬והשני ב ל‬
‫ב ד ‪I 6‬‬
‫‪I‬‬
‫ב‬
‫‪II/1‬אע׳־פ ש נ ת ן לתיבן ‪ 11‬י ל ק י י א ב ד ‪ 121‬ואילך < | ‪ 14‬מ ה פ ר י ם‬
‫‪ 10‬מ ש א ר [ מ ח מ ש ת ב ד |‬
‫ו ב י כ ו ר י * < ב ד | ‪ •7‬ו מ ד ס ע ת‬
‫‪I‬‬
‫‪16‬‬
‫וביכיייש < ב‬
‫‪i‬‬
‫‪16‬‬
‫י" ל י ע י י ב י י ש מ ע ו ן ‪ p‬א ל י ע ז ר ד‬
‫' < ב ד | ‪ IS‬ו ב כ ו ר י ש ב ד | ‪ 19‬ב מ ע ש ר שני > ת ו ס ר ב מ ע ש ר‬
‫‪ 18‬ו נ י ח נ ה ב ד | ‪ 18‬ב מ ע ש ר‬
‫‪ 19‬שמעשר ש נ י ב ד ! ‪ 20‬יעיייבי ב ד | )‪ 2‬ע י ר נ ו | !‪ 2‬יאסיי לאינו < ב ד ‪I‬‬
‫שני ב ד |‬
‫ש מ ע ש ר שני‬
‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫*‪ [J V‬שאי? ב ד | ‪ 23‬ח ו ס ר כ מ ע ש ר שני ובכורים שאין כ ת ר ו מ ה ב ד‬
‫‪^2‬‬
‫א‬

‫‪6‬‬

‫<‬

‫כ‬

‫ה‬

‫נ‬

‫י‬

‫‪0‬‬

‫פ‬

‫א‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫ע‬

‫מ‬

‫ובטיים‬
‫‪28‬‬

‫ח‬

‫‪9‬‬

‫נ‬

‫‪s‬‬

‫ב ד ‪ 231‬יאסיייז ב ד ן ‪ 26‬מעשי ״ י בג ד‬

‫ב י מ ש ל ם ב ד | ‪ 31‬שיח[ חמח | ‪ 31‬נ י ט [ כ מ ו‬

‫‪32‬‬

‫‪27‬‬
‫‪j‬‬

‫‪I‬‬

‫‪0‬‬

‫״ ייז‬

‫ר* ל ע ז י ב ‪I‬‬

‫א ה‬

‫יי‪1‬‬

‫‪28‬‬

‫לאכיל כ ד ן‬

‫‪101‬‬

‫ביכורים ב ]‪[2-9‬‬

‫‪ 1‬על חלבו אשם תלוי‪* :‬ביזה צד שאינו שוח ל א לחיה ולא לבהמה מפשיט בו ודבור‬
‫כחיה וכבהמה נוהג בו ניד הנשה כחיה וכבהמה אם אמד הריני נזיד שזי חיה ובהמה‬
‫הרי זה נזיר ר׳ יופי איטר כוי ביריא לעצטו ל א יוכלו חכמי להכריע עליו אפ חיה‬
‫הוא או בהמה ז א נ ד ר נ י נ ו ס יש בו דרכים שור‪ .‬לאנשים ויש בו דרכים שוד לנשים‬
‫‪ 5‬ויש בו דרכים שור‪ .‬לאנשים ולצשיס ויש בו ךדכים שאינו שוד‪ .‬ל א לאנשים ולא לנשים ‪t‬‬
‫דרכים ששוה כהן לאנשים טטטא בלובן כאנשים נושא אבל לא נישא כאנשים‬
‫ואין םתייחד עם נשים כאנשים ואינו ניזון עם הבנות כאנשים וחייב בכל מצוות‬
‫האפורות בתורה כאנשיפ ואינו נעטף ומפפר כאנשים ואין מיטמא לטתימ כאנשים‬
‫ועוכר על בל תקיף ועל בל תשחית כאנשים וחייב בכל הפצוות כאנשיפ ‪ :‬ד ב ר י ם‬
‫‪ 10‬ששור‪ .‬בהן לנשיפ טיטפא באודם כנשים ואין טתייחד עם אנשים כנשים ואץ זוקק‬
‫ליבטימ כנשים ׳־אין חולק עם הכניס כנשיפ ואין חולק בקדשי פקד ש כנשיפ ופסול‬
‫סכל עדות בתורה כנשים ואין נבעל בעבירה וססול טן הכהונה כנשים‪* :‬דרכים‬
‫ששור‪ .‬בהן לאנשים ולנשים חייבין על הנזקין בין איש ובין אשר‪ .‬ההורנו בטזיד גי‪.‬דנ‬
‫בשוגנ נולה לעיר טקלט אפו יושבת עליו דם טוחר כאנשים וכנשים וטביאה עליו‬
‫‪3‬‬

‫‪6‬‬

‫‪ 15‬קרבן כאנשים וכנשים ונוחל בכל הנחלות כאנשים וכנשים ונוחל בקדשי הגבול באגשיס‬
‫וכנשים אם אט׳ הריני נזיר שזה איש ואשר‪ .‬חרי זח נזיר‪ :‬י דרכים ש ל א שווה בהם‬
‫ל א לאנשים ולא לנשיפ אין חייבין על טומאתו ואין שורפין על טומאתו ואץ נערך‬
‫‪.‬לא כאנשיפ ולא כנשיפ ואינו נסכר לעבד עברי לא כאנשים ולא כנשים ואס אמד‬
‫הריני נזיר שאין זה איש ואשר‪ .‬הרי זה נזיר ר׳ יוסי אום׳ אנדרנינפ ביריא בפני עצפו‬
‫‪ 20‬הוא ל א יכלו חכטים להכריע עי ו אם איש הוא אפ אשד‪ .‬היא אבל טומטום אינו כן‬
‫א ל א או פפק איש או ספק א ש ה ‪ * :‬ביזה צד ססרישין א ת הביכורים יורד אדם לתוך‬
‫שדהו רואה א ש כ ל שביכר ותאינה שביכירה ורימון שביכר וקושק במשיחה ואום׳ הרי‬
‫אילו ביכורים ר׳ שמע׳ אופ׳ אף על פי כן חוזר וקורא עליהן שם הביכורים מאחר‬
‫שיתלשו מן הקרקע מצוה להביאן בשבעה כלים אם הביא אחד יצא כיז צד הוא עושה‬
‫‪4‬י‬

‫‪ 35‬נותן שעורים מלמטה ודבר אחר על גביהן חיטין על גביהן ודבר אחר על גביהן זיתים‬
‫על גביהן ודבר אחר על גביהן תמרים על גביהן ודבר אחר על גביהן דימוגים על כבירן‬
‫ורכר אחר על נביהן ותאינים למעלה מכולן מקיף להן אשכולות ש ל עגבים מבחוץ‬
‫ל א היו עולץ יחידיפ א ל א פלכיפ סלבי• ל א היו מהלכץ כל היום א ל א שתי י מ ת ביום‬
‫הזנין וכל בית הכנסת עולץ עסהס ולנין ברחובה ש ל עיר ל א היו נכנסין לבתים מפני אהל‬
‫חטת וטעונץ עולה ושלמים לא היו מתעסקץ עמחן בחזירתן כדרך שמתעסקץ עמהס‬
‫בהליכתן‪ :‬י ז ק עצי הנהנים בתשעה ‪ . . .‬וטעונץ לינה ל א היו טתעסקין בחן כדרך‬
‫‪0‬‬

‫‪3‬‬

‫‪ I‬נ כיימומ ״ ס ‪ 1 | :‬י שס ! ‪ 6‬י שנועוס ל״ג ל׳ )כ׳ אי( ־‪ 9 1‬זזם* י כלאים‪,‬ל״א נ׳ )מ׳ הי( ‪ j‬יב»יי<‬

‫פ״נ‪ 21 | :‬ע׳ י ‪P‬׳‪ p‬נ׳)נ׳ א(‪ ,‬שם ל׳ םיז> ג' מ ג׳ |‬
‫*•ייני יר[ ״ י י י כ ד ‪ 1‬ל * < ב ל ‪ 1‬י ל * < ב ד ‪ 11‬סששיט[ מ&םיד]א ד—א ב! | ‪ 3‬י׳‬
‫נעכף וסכשי כאנשים < כ | ‪ 9‬המצוות > נייייי׳ ב ד ‪I‬‬
‫> ני יי יהח־ח ב | ‪ 4‬אם כהסח | ‪ 8‬ואין‬
‫‪1 1‬‬
‫' ' ב ד | ‪ 11‬בקדשי קדשים ב ד | ‪ 12‬ואי;( ואם‬
‫‪ 9‬דבייפ[ י י כ י פ ב ד | ‪ 10‬האנשים נ ל!‬
‫ל ע י י כ ד ! ‪ 15‬ונוחל[ וחולק ב ד ו‬
‫בחן < ב ן ‪ 13‬״ק־ ב ל ו‬
‫‪j‬‬
‫ב ד ‪ 121‬מ=יל ב ד ‪13‬‬
‫‪ 17‬שוסאחו[ ח»אתי ב ד | ‪ 19‬לעצמו [ ‪ 22‬שדה חביי ב ‪ 221‬ורסון שבכר < כ ד ‪ 23 :‬אף על ם׳‬
‫י ב ד | ‪ 26‬מביא שעורים ינ׳יא ב ד ‪I‬‬
‫‪ < P‬ב ל | ‪ 23‬עליהן שם[ איייז ב ך | ‪ 24‬גילי‬
‫‪ 25‬חטק־ על גביחן[ חסין מלמסח | ‪ 20‬ודבר אחר על גביהן זיתים[ זיתים | ‪ 26‬ודבר אחר על גביהן < ‪I‬‬
‫י‪°‬קי»יז ב ד ‪ 291‬חזני בית הננסי׳ ב ד ן ‪ £0‬המת[ טומאה ‪I‬‬
‫‪I‬‬
‫‪ 26‬מן תמרים עד ‪ 27‬על נניח <‬
‫כ ד | ‪ 30‬וטעוגח | ‪ 30‬עמחן < ‪ 3‬ד | ‪ 30‬בחזירתן[ נחלינח ב ד | ‪ 31‬טזליכתן[ נחזייי׳ כ ד ‪I‬‬
‫‪ 31‬זעחניס > וחעס ב ך | ‪ 31‬גתשעה באב ‪ 81 1‬ניעקייית < כ ל ‪I‬‬
‫‪1‬‬

‫ש‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫•׳‪.‬׳‪«9‬י‬

‫ד‬

‫ג‬

‫=‬

‫‪1 4‬‬

‫‪ :‬ח‬

‫‪2 7‬‬

‫ביכורים‬

‫‪!02‬‬

‫ב ]‪[10—16‬‬

‫שסתעסקין בביכורים‪ :‬״ כל הדרך הרשות בידו גותגו לעבדו או לקרובו עד שמגיע ‪1‬‬
‫לחד הבית היגיע להד חבית אסילו אגריפס המלך נוטל סלו על כתיפו ונכנס עד‬
‫שמגיע לעזרה היגיע לעזרה דברו הלוים בשיר א ר ו מ מ ך י י ׳ כ י ד י ל י ת נ י ‪:‬‬
‫תוססת הביכורים מין‬
‫הגוזלות שעל גבי הסלין היו עולין שבידן גותגין לכהגים‪:‬‬
‫בטינו‪ .‬ועיטור הביכורים טין כשאינו טינו‪ '* :‬תוספת הביכורים נאכלת בטהרה פטורה ‪5‬‬
‫טן הודאי ואין צריך לופר כדטאי ועיטור הביכורים חייב בדטאי ואין צריך לוטר בודאי ‪:‬‬
‫תוס‪6‬ת הביכיריפ מין על מינו פרבר שחייב בביכוריפ חייב בךטאי ואין צריך לוטד‬
‫בוראי ועיטור ממין על שאינו מינו מדבר שאינו חייב בביכורים פטור מן הודאי ואין‬
‫צריך לוטר בדטאי ועיטור הביכורים מטין על שאינו מינו מדבר שאינו חייב בביכורים‬
‫או מעמון ומואב אפילו דבר שחייב בביכורים אין מקבלין הימנו; ״ המוכר ספר תורתו ‪10‬‬
‫׳אינו רואה סיסן כרכה לעולם כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותנריהן ותנרי תנריהן‬
‫וכל העסוקין לנבור‪ .‬אינן רואין סימן ברכה לעולם אס היו עסוקין לשופ שפים הרי‬
‫הם בכלל הברכה ‪• :‬י תגרי סימטא וקוצצי אילגות טובים ומגדלי בהמה דקה אינן מאין‬
‫סימן ברכה לעולם‪:‬‬
‫‪11‬‬

‫‪M‬‬

‫‪1 5‬‬

‫ס ל י ק פ י ר ק א ‪ ,‬ו ס ל י ק ה ס ד ר זרעים כ ו ל ו ‪.‬‬
‫‪ 3‬סמלים ל׳ ב׳ | ‪ 4‬י שם מ ש‪ 5 | 0‬ש‪ 0‬פ ס ‪ I‬ל מ שם |‬

‫‪ 10‬י פ ‪ ; °‬נ פ ס מ י ס נ ‪I :‬‬

‫ט‬

‫‪ 1‬ה ד י ר > ל י ב ד | ‪ 1‬ניתנו[ ליהלן ב ד | ‪ 2‬א ת השל ב ף | ‪ 3‬רליחני > ו ל א ש מ ח ת‬
‫אויבי לי | ‪ 4‬כותבין < ב | ‪ 5‬הבכורים[ ה נ ה נ י ם ב | ‪ 5‬ת ו ס ס ת ה ב כ ו ר י ם > מין במינו ועיטור הבכורים‬
‫ב ך | ‪ 8‬ועיטור >‬
‫ב | ‪ 6‬הודאי[ הוידוי ב ד | ‪ ti‬מן ה ר מ א י‬
‫מ ץ ב ש א י ט מינו ת ו ס פ ת הבכורים‬
‫' י מיני כ ד |‬
‫ב ד | ‪ 8‬שאינו < | ‪ 8‬שאיני[ ש ה י א ב ד | ‪ 9‬טן ה י ט א ' כ ד‪1‬‬
‫כ‬
‫ן‪1‬נדלי‬
‫‪j‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 1‬ג ״ א ב[‬
‫‪ 9‬ד ב ר | ‪ 12‬ה ע י ס ק מ ב ד | ‪ 12‬ל ג ב ו ת [ שלא ל ש ם ש מ י ם | ‪ 13‬סימטא[‬
‫ב ה מ ה ד ק ה ו ק ו מ נ י א י ל נ ו ח ם ו ג ו ת | ‪ 14‬ל ע ו ל ם > העסיקין ל ג ב ו ה א ם היו ע ס ו ק ץ ל ש ם ש מ י ס חדי ח ן ב כ ל ל‬
‫כ ר כ ה כ ד | כ ו ל ו > ח ד סדי מ ס כ ח א ל ש כ ע י ן ו ח מ ש ע י ר ק י א ] ו ס י ס וציל ל ח מ ש י ן ו ח מ ש פירקין‬
‫‪d‬‬

‫כ ו י י ם‬

‫ש‬

‫מ‬

‫י‬

‫ט‬

‫ח‬

‫ג ש א‬

‫ג‬

‫תיקונים השמטות והוספות‪(*.‬‬
‫בפנים‬

‫‪ .11‬ל מ ח ו ק [ ‪ 19‬ש ת י י ת ה‬

‫‪19‬‬

‫היעקי | ‪ 1 3‬אחר אברהם‬
‫‪23‬‬
‫ש׳‬

‫‪j‬‬

‫‪14‬‬

‫מ ר א ש ה | ‪ 28‬בר׳ |‬

‫ע ו מ ד י ם | ‪ 16‬ל כ ת ח י ל ה !‬
‫‪14‬‬

‫‪-.‬פסק‬

‫‪j‬‬

‫‪0‬‬

‫‪14‬‬
‫‪7‬‬
‫קורא‬

‫‪5‬‬

‫< ‪,‬‬

‫‪ 18‬ע ר ו ם ואל‬

‫ערווד |‬

‫‪11‬‬

‫הפסק | ‪ 3‬אתו‬
‫‪j 6‬‬

‫‪29‬‬
‫‪ 7‬ידו‬

‫‪j‬‬
‫<‬

‫‪9‬‬

‫‪j‬‬

‫‪ 29‬ש ל מ ה \‬

‫< |‬

‫זקן א ח ד ואםילו ח ו ל ה א ה ד !‬
‫עליו‬

‫<!‬

‫הביריוח ! ‪ 10‬ש ל ש‬
‫‪23‬‬
‫‪13‬‬

‫‪I‬‬

‫‪11‬‬

‫הפסק‬

‫עליהטצוה‬
‫‪20‬‬
‫אה‬

‫‪30‬‬
‫‪j‬‬

‫‪6‬‬

‫וצ | ‪ 3‬ש ה כ נ ס ת נ ו‬

‫‪25‬‬
‫‪4‬‬

‫‪j‬‬

‫‪7‬‬
‫‪21‬‬

‫‪i‬‬

‫< ‪! .‬‬

‫יבין‬

‫‪j‬‬

‫‪21‬‬

‫לבן |‬

‫‪25‬‬

‫הפסק |‬

‫‪I‬‬

‫‪ 22‬ט ה ה י‬
‫‪j‬‬

‫מנין ן‬

‫‪ 24‬אחר ל ו ל ב‬

‫‪ 26‬ל ת ‪ 0‬ת |‬

‫‪j 29‬‬

‫< \‬

‫‪j 28‬‬

‫‪I‬‬

‫גבי‬

‫‪i‬‬

‫‪21‬‬

‫‪j‬‬

‫< |‬

‫>‬

‫י׳ט ה פ ס ק‬

‫‪ 25‬ועני‬

‫‪ 15‬הדי ז ה ש כ ח ה [‬
‫‪28‬‬

‫האסורות בחורה | ‪4‬‬

‫ב ת ך אשר ק ד ש נ ו כמצ׳‬

‫‪ 1 16‬א ת ה ד ם | ‪ 2‬אשר קידש׳‬

‫‪j‬‬

‫‪8‬‬

‫‪23‬‬

‫‪ 12‬ה מ ק ו ם |‬

‫<‬

‫‪SO‬‬

‫‪ 1 19‬ליקצור | ‪ 2‬כ א ח ד !‬
‫‪ 18‬ב פ נ י | ו ‪ 2‬ו נ ו ט ל |‬

‫‪ 22‬מן שני עד ‪ 23‬ז כ ה‬

‫ממחא \‬

‫‪j 9‬‬

‫‪ 25‬ל פ נ י מ פ נ י יש ה פ ס ק ן‬

‫| ‪ 8‬בעולילות |‬

‫‪ 21‬שחיסול |‬
‫הלקט‬

‫‪28‬‬

‫‪I‬‬

‫‪ 16‬א ח ר ש כ ח ה‬
‫עני צ ה |‬

‫אילז ע ש י נ ו ה |‬

‫שאינן |‬
‫‪j 17‬‬

‫‪ 30‬ה ק מ ה‬
‫‪ 5‬כתוב‬

‫‪ 9 17‬ש א י ן }‬

‫‪ 13‬א ם ן ‪ 13‬ובין ‪j‬‬

‫‪ 1‬אכל‬

‫< |‬

‫ו ה ש כ ח ה ו ה פ י א ה [ כ ל א ל ו | ‪ 9‬אסי׳ |‬

‫‪6‬‬

‫‪I‬‬

‫‪3‬‬

‫‪j‬‬

‫שאינן פ ק י ע ק‬

‫עומרים | ‪ 20‬ת ב ו א ה |‬

‫אינה ש נ ח ה‬

‫<‬

‫‪ 231‬א ח ד‬

‫‪ 1‬מ מ ח א | ‪ 2‬וכיזבזו ן‬

‫< ן ‪ 18‬ל ה ם ! ‪ 18‬והצנועין | ‪ 18‬ונוחנין ל ו | ‪ 20‬ה ש ד ה‬

‫|‪ 25.‬שובלין‬

‫‪J‬‬

‫אחד‬

‫א ח ר ל א ח ר י ה ‪ 23 | ,‬ה מ צ ו ח |‬

‫ואין ל ק י ט ח ן |‬

‫שגבוהים‬

‫ובשכחה !‬
‫‪1‬‬

‫‪ 16‬אומר‬

‫‪j‬‬

‫‪I 5‬‬
‫‪I‬‬

‫‪12‬‬

‫< ! ‪ 2 1‬ש ש י ע ר ו ס | ‪ 22‬קידשנו‬

‫‪ 26‬או׳‬

‫‪22‬‬

‫עושה‬

‫שאין מיכנםן ל ק ו ם ‪28 [ .‬‬

‫‪ 30‬שחיוודע‬

‫קצירה \‬

‫<‬

‫‪j‬‬

‫וגו׳‬

‫ה א מ ה אני מקיים שמעי ה א ר ץ ה נ ה א נ ו נ י מ ב י א ר ע ה‬

‫‪12‬‬

‫‪ 3‬ושיברח‬

‫ומשכימות |‬

‫‪ 27‬הוא ל א ח פ ת ד ל ו ק |‬

‫‪ 21‬ל פ נ י אוכל פיהו יש ה פ ס ק‬
‫<‬

‫‪ 17‬מנין‬

‫!‪ 17‬אף‬

‫‪ 25‬א ח בל א ל ה [‬

‫‪ 1 15‬בשבילו | ‪ 5‬ל פ נ י‬

‫‪ 12‬הרי הוא א ו מ ר‬
‫|‬

‫ע ש ש י ח יש ה פ כ ק ‪I‬‬

‫אכלוסק |‬

‫‪ 23‬וגי'‬

‫שהחיינו |‬

‫‪ 24‬מ א ו ד ו א ח ר כ ך |‬

‫‪ 4‬לשני‬

‫‪21‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ 21‬ו ע ב ד |‬

‫ל פ נ י ב י ת שמאי ל י כ א‬

‫וציו׳ ‪ j‬נ ‪ 2‬ל פ נ י ה י ה יש ה פ ס ק | ‪ 2-3‬אהד ל׳‪8‬לזם יש‪.‬‬

‫שעושה טובה‬

‫‪ 21‬הענין‬

‫‪ 23‬ו ש ל ‪ .‬נ כ ר י‬
‫‪3‬‬

‫‪j 13‬‬

‫במצוי וצ על ה ש ח י ט ה |‬
‫< ין‬

‫‪I‬‬

‫גריס | ‪ 15‬משוחררים ‪j‬‬

‫‪ 29‬א ל ה לפניי‬

‫בהם ‪,‬‬

‫נפסיק ן‬

‫ושלישי | ‪ 5‬כיז צ ד ן‬

‫‪j‬‬

‫‪16‬‬

‫> ואין מ ע מ ד‬

‫‪25‬‬

‫‪i‬‬

‫מ כ ר ־ עלייה י‬

‫מוצא ן‬

‫<‬

‫| ‪ 1 4‬ובין ן ‪ 17‬העומרים ולא ן ‪ 18‬מירחו | ‪ 24‬לפני מ פ נ י יש ה פ ס ק \‬

‫‪ 30‬א ס ו ר ה |‬

‫‪j‬‬

‫‪27‬‬

‫< !‬

‫‪ 11‬מצולה‬

‫כעסו |‬

‫‪ 20‬א ח ר ל כ ע ל ה ‪| .‬‬

‫;‪ 30‬א ו ר ח ט ו ב מ ה הוא א־מר‬

‫!‪ 3 18‬א ח ר ח י ד ה ‪11 | ,‬‬

‫‪ 4‬מ מ ח א ן ‪ 7‬הזרע | ‪ 8‬א ח ר ה ע ז ל י ל ו ח‬

‫‪ 15‬צפון ודרום‪| .‬‬

‫ועומר |‬

‫‪ 24‬ו כ ש ה ו א‬

‫אח ש מ ע |‬

‫‪12‬‬

‫‪20‬׳ ע פ ל ח מ א ח ר י ה ם ן‬

‫'‪ 9‬מ י ד‬

‫‪15‬‬

‫‪I‬‬

‫כשהן‪ .‬ולפניה ה פ ס ק |‬

‫ב ש ם !‪ 14‬יה־שלס‬

‫ברוך א ש ר קידש׳‬

‫קיד׳ כ מ צ‬

‫‪ 27‬ו ה ה א י נ י ס‬

‫‪12‬‬

‫‪ 2 8‬אחר‬

‫‪ 11‬ל פ נ י ואין יש ה פ ס ק ן‬

‫‪3‬‬

‫‪ 24‬ד ע ח ן |‬

‫ה פ ס ק ! ‪ 16‬ס א ח י ם ן ‪17‬‬

‫‪ 2‬מ כ ן ומכן ן ‪ 3‬ו ק י ר ס מ ו ה נ מ ל ק |‬
‫אוהן‪ -‬ל י כ א ה פ ס ק |‬

‫‪27‬‬

‫>‬

‫‪ 23‬אכלוסין |‬

‫‪ 26‬ה ו א ל א בישל | ‪ 26‬לוי‬

‫ה מ ר ח ץ > ודאה‬

‫‪ 27‬לקייום |‬

‫‪j‬‬

‫‪ 2 14‬לאודה‬

‫‪ 23‬עובדיהן |‬

‫‪ 23‬מ ש ב י ר ך |‬

‫א ל ה ע ם ה ז ה פרי מ ח ש ב ו ת ם '‬
‫*‬

‫ראשונים‬

‫ו א י ל נ ו ח נ ע י ם ! ‪ 10‬לשני די יהודה יש ה פ ס ק |‬

‫< ברור !‬

‫‪ 18‬ש כ י ח ה‬

‫‪ 23‬יכנסו‬

‫‪6‬‬

‫‪18‬‬

‫‪ 20‬מן ל כ ר ך ע ד צריכץ‬

‫ליבא ה פ ס ק‬

‫‪j‬‬

‫ל פ נ י וכן יש ה פ ס ק‬

‫‪28‬‬

‫<‬

‫מצולה וגוי |‬

‫לביח הילל | ‪ 7‬קדש‬

‫< | ‪ 7‬השובים ‪) I‬׳‪1‬‬

‫‪j‬‬

‫במצ׳ מיונו ן‬

‫‪ 14‬בישראל‬

‫ואל ח כ ל ע נ י‬

‫‪13‬‬

‫רבן שמעון כן ג מ ל י א ל‬

‫‪ 28‬מנין |‬

‫וציונו להתעט‪,‬״ בציציח‬
‫במצ‬

‫‪ 26‬לפני א ם ‪| ,‬‬

‫ח מ ה ! ‪ 18‬ל א א ח מינו ולא א ח שאינו מ י נ ו |‬

‫[ ‪ 13‬ל פ נ י כ כ ל נ פ ש ך יש‬

‫נגדו‬

‫במקום |‬

‫‪ 20‬ס ה ר ה ן‬

‫א מ ר \ ‪ 18‬ל פ נ י עוגין' ל י כ א ה פ ס ק ! ‪ 21‬הדי‬

‫‪ 2 | 1 J 8‬והשיני י ‪ 3‬שיני‬

‫‪ 28‬לשני ה ר ג י ל‬

‫!‬

‫<‪,‬‬

‫ה ק י ט ע יש ה פ ס ק‬

‫‪ 19‬ב־ ש ו מ ע |‬

‫‪ 5‬ש א ת ה מ כ נ י ס | ‪ 15‬א ת‬

‫מ ב ל ה מים‬

‫ל ש מ ש י נ י ‪ 25:26 ,‬עד שזרע והרש וקצר‬

‫<‬

‫‪24‬‬

‫‪j‬‬

‫‪ :9‬ומוסקין | ‪ 19‬ואוכלים |‬

‫‪ 4‬מ ב י כ י ן | ‪ 6‬לא ברך מ ש ח ח ש ך‬
‫‪25‬‬

‫‪ 15‬א ת ר פ׳ ת פ ל ה |‬

‫‪18‬‬

‫‪ 26‬ל ב ו |‬

‫‪ 12‬זו ה פ ל ח מ נ ח ה [ ‪ 13‬ואל ה ת פ י ל ה וגז• ‪j‬‬

‫שלהין | ‪ 18‬פירורין ‪ 19 .‬לפני ב י ה שמאי ליכא ה פ ס ק ‪,‬‬

‫ומשלשל |‬

‫לפני כ מ ה‬

‫‪j‬‬

‫‪ 10 5‬משדס‬

‫מ פ נ י | ‪ 24‬לפגי ן ‪ /‬ס ל ח ל י כ א ‪,‬‬

‫! ‪ 7‬ידי | ‪ 9‬ב ת ה י ל ה [ ה ח י ל ה |‬

‫נ ק ר ע ל ו׳ וסוטר‬

‫לפני‬

‫‪j‬‬

‫> או׳‬

‫חשטסני‬

‫‪ 15/16‬ו ס ר י ס‬

‫‪j 24‬‬

‫‪13‬‬

‫‪ , 25‬ל מ ח ו ק |‬

‫‪22‬‬

‫‪ 23‬נ מ צ א ו |‬

‫‪ 5 10‬א ח ר י ה ם !‬

‫‪ 2‬ל א כ ל | ‪ 3‬פ ו ע ל י ם י ‪ 5‬הרי אלו ט כ ד כ ׳ ן‬
‫‪27‬‬

‫אמד |‬

‫והשיני‬

‫‪j‬‬

‫נחינין |‬

‫אתו‬

‫‪ 15‬אומי |‬

‫‪ 22‬לפני ה נ כ נ ס יש ה פ ס ק |‬

‫‪ 23‬סיתווניות | ‪ 3 9‬א ח ב ר כ ה ו ן ‪ 8‬כ א י ז ה צ ד | ‪ 9‬או ע ל גבי ק ת ד ר א ו ח | ‪ 13‬שיני \ ‪ 13‬והביאו‪.‬ן‬

‫‪ 3‬ל פ נ י אןו יש ה פ ס ק | ‪ 4‬אינו‬

‫‪15‬‬

‫ייהוד‪| .‬‬

‫ש נ ש מ | ‪ 7‬שיח‬

‫באחי ב מ ע מ ק י מ י ס וג׳ א ל‬
‫‪I‬‬

‫ו א ל | ‪ 18‬ואל‬
‫‪j 9‬‬

‫‪ 2‬א ה ד אוחו יש‬

‫‪ 21‬ו א מ ר ! ‪ 26‬א ח ר‬

‫אומדין‬

‫‪18‬‬

‫‪j 5‬‬

‫זה מ ע ל |‬

‫‪30‬‬

‫‪j‬‬

‫‪14‬‬

‫‪ 6‬ערווד‬

‫‪j‬‬

‫‪ 13 4‬ח ש ע ח | ‪ 20‬ש ה י ה עימד[ ה ע ו מ ד |‬

‫א ת ר וגוי‪ 14 | ,‬או‪0‬׳ |‬

‫‪f‬‬

‫‪16‬‬

‫‪ j‬נ ז ק פ ח ה‬

‫כ ל ש נ ט ר פ ה < י | ‪ 6‬וכשהוא‬
‫שנ \‬

‫‪19‬‬

‫היטיתה ן ‪2‬‬

‫‪ 4‬מותח‬

‫| ‪ 2‬א ח ר נ ת ת י ך ל י כ א ה פ ס ק | ‪ 21‬מ א ו ת ו ס ס ו ק |‬

‫> ב ח ם ‪ . 17‬ש ל א‬

‫< |‬

‫א ד ם [ א ם מי |‬

‫‪ 211‬אילן ן‬

‫<‬

‫‪ 9 811‬נ ח נ ו ‪I‬‬

‫‪ 22‬ל פ נ י‬

‫‪ 31‬ל פ נ י ה מ ע מ ד‬

‫ק ס ת יש‬

‫יש ה פ ס ק |‬

‫‪ 7‬ל פ נ י כיוצא בו יש ה פ ס ק |‬

‫*( אןו אט ביוב שנדייס ׳שליקטתי געוללמז אק נפקוחא גדולה אבל יען סן‬
‫א ח י חעחקה‪ .‬חניתי להשוותו נ ם המסכתות הקיימות אוח ג * ח עט ח כ ץ ‪,‬‬

‫דמאי ולהלן נדפס‬

‫‪104‬‬
‫‪ 7‬ואם נ פ ש א ח ת | ‪ 8‬מ ח כ וי] | ‪ 9‬כ ל הזיזי! | ‪ 11‬א ס‬

‫|‬

‫‪29‬‬

‫א ח י ואחי !‬

‫‪13‬‬

‫בחילוק | ‪ . 15‬ס נ א | ‪ 15‬מ נ א | ‪ 1 5 .‬קודשי | ‪ 15‬ח י י ב | ‪ 20‬ל פ נ י ה מ ה ו י אץ ה פ ס ק | ‪ 21‬ל פ נ י ת מ ח ו י יש‬

‫‪ 4 24‬ה ת נ ו ת |‬

‫‪ 3‬זמאיש |‬

‫‪ 12 25‬ר׳ א ל ע ז ר‬
‫הפםק ן‬

‫‪ 30‬ועניי‬

‫‪17‬‬

‫|‬

‫< ‪ j‬ע ו ל י ל ו ח | ‪ 17‬ע נ ב י ם | ‪ 17‬ש מ ס ר ו | ‪ 21‬ה ע ו ל י ל ו ח ן‬

‫‪I‬‬

‫‪ 1 23‬לעניי |‬

‫ו ה ‪ o‬ק ‪2 2‬‬

‫‪ 3‬ואם רצה |‬

‫|‪p‬‬

‫משום נזל‬

‫‪27‬‬

‫‪ 17 26‬מ ח ל ק ו‬

‫•‪ 1‬מ ש י ת ת י ל | ‪ 2‬חיטים | ‪ 6‬מן פירות‬

‫‪ 23‬כאיזה צד |‬

‫‪ 25‬ל פ נ י ישראל ליכא ה פ ס ק‬
‫‪30‬‬

‫ק = מ ץ | ‪ 14‬של‬

‫‪8‬‬

‫‪ 31‬כבינוני‬

‫רוצה !‬

‫‪23‬‬

‫‪ 2‬שבהרצגין |‬
‫‪j‬‬

‫< |‬

‫‪24‬‬

‫עלייה והולך‬

‫‪ 31‬ושלושים | ‪ 85‬כ מ ו ת |‬

‫ה ה מ י ס ע ד ‪ 12‬ה ש ע ו ר י ם‬
‫‪ 25‬ל י מ נ ו ת ‪| .‬‬
‫שוגג‬

‫< ן‬

‫‪28‬‬

‫<‬

‫‪ 26‬ו נ ת פ ר ד ו |‬

‫‪I‬‬

‫ז ח ‪ 22‬ע ל‬
‫‪32‬‬

‫‪14‬‬

‫ש ‪| ,‬‬

‫‪ 17‬א ח ד | ‪ 18‬עליו \ ‪ 18‬ה ר ו מ ח‬
‫סאה \‬

‫‪ 26‬ו נ ת פ ת ח ו |‬

‫‪ 29‬ה ג ב י ה ה ן ‪ 30‬כ ל שהוא‬
‫‪ 5‬שתי מגויות‬
‫הפסק |‬

‫‪j‬‬
‫> ושעורי!‬

‫‪ 28‬דברי ר׳‬

‫מאיר‬

‫‪j‬‬

‫‪8‬‬

‫< | ‪ 23‬ו מ ע ל ה | ‪ 23‬ושלו |‬
‫‪10‬‬

‫א ח הזונין ]‬

‫‪11‬‬

‫‪ 15‬מ מ א ה ! ‪ 17‬עולין‬

‫‪ 16‬פ ר ו ם ו ח ש ל ח ר ו מ ה‬

‫< | ‪ 8‬לתוך מדומעת |‬

‫‪ 25‬מ ע ש ד ו ח |‬

‫‪ 24‬ק י מ ת‬

‫בינונית]‬

‫< פ ח ו כ ה ב פ ת ו כ ו ת ‪ 30 31‬ש ת מ צ א א ו מ ר |‬

‫שחיחירה )כתבה ומחקה וכתבה למעלה( |‬
‫‪31‬‬

‫‪28‬‬

‫‪ 16‬תורמסין‬

‫‪ 26‬ו נ ת פ ר ס ו |‬

‫‪J‬‬

‫<‬

‫‪ 25‬מ ם א ה |‬

‫|‬

‫‪ 31‬ובשאץ |‬

‫שהעלה !‬

‫‪ 12 34‬ל פ נ י‬

‫‪ 21‬ו י ע ל ה‬

‫‪ 25‬ט ב ל ו מ ע ש ר ט ב ל | ‪ 31‬ע ו ש ה |‬

‫ש ב ה יש ה פ ס ק‬

‫)‪ 3‬וםיננן |‬

‫‪ 211‬הרי‬
‫שהחירן |‬

‫‪ 211‬תירום ( ‪ 21‬בין‬

‫ליבא ה פ כ ק | ‪ 25‬נ ח מ י א | ‪ 29‬לפגי‬

‫‪ 15‬ש נ י ק ר נ י ם " ו ח ו מ ש |‬

‫‪ 25‬לפני א מ ר ל י כ א |‬

‫‪j‬‬

‫א מ ר ת ם | ‪ 11‬ה א פ ר ו | ‪13‬‬

‫‪ 24‬ל פ נ י הקמחין‬

‫‪ 31‬א ח ד‬

‫‪ 29‬מ ה ו ת |‬
‫מחומר‬

‫< | ‪ 28‬הרי ה ן יעלו ו‬

‫‪ 17‬ו כ ח ו ר א ח ה ט מ א | ‪ 20‬דין ה ו א‬

‫‪ 24‬כ ב ר ח י ה ל ה ל ע ל ו ת |‬
‫‪I‬‬

‫‪ 7‬״לא‪ .‬נ מ ה ק |‬

‫‪32‬‬

‫‪ 30‬לתיעשות ן‬

‫‪j‬‬

‫! ‪ 14‬מצאינו | ‪ 15‬מ מ א ה |‬

‫< | ‪ 23‬ל ת ר ו מ ח | ‪.3‬־ שבו‬

‫מ א ה | ‪ 23‬א ח ר ת‬

‫< | ‪ 20‬א מ ר ו ערום | ‪ 28‬ב א ר ד ס ק ו ם ‪1‬‬
‫ד נ ו ה ג ה ט ב ל ותרומה ן‬

‫‪ 24‬א ו ה ה‬

‫‪6‬‬

‫ל פ נ י ישן יש ה פ ס ק |‬

‫> ע ד באן תרומה | ‪ 18‬צריך[‬

‫‪ 3 35‬תרומ׳ מ ע ש ר ו ת‬

‫< |‬

‫‪12‬‬
‫<‬

‫‪j‬‬

‫‪ 331‬מ ש ה ו א [‬

‫!‪ 19‬מ מ נ ה ! ‪ 21‬או נגנבו[ נ ג נ ב ו ן‬

‫‪ 5‬ושהי ג ת ו ח |‬

‫‪ 21 33‬א ב ל אם[ ואם |‬

‫מזיז־ | ‪ 30‬ו נ ח פ ח ח ו‬

‫ה י ה ה י ‪ 33‬ת ר ו מ ה‬

‫‪ 9‬ולוקט‬

‫הפרשתה‬

‫ש כ ש ם •ליכא ה פ ס ק | ‪ 15‬נ פ ל | ‪ 15‬ח ט ס א ץ |‬
‫ומעשר |‬

‫< |‬

‫< | ‪ 15‬ו מ ע ש י ו ח‬

‫‪I 28‬‬

‫|‬

‫‪ 26‬גורני | ‪ 31‬מ ש ה ו‬

‫ב ח ו צ ה \ ‪ 10‬א ח‬

‫לשזם ת ר ו מ ה ב ל ב ד ן ‪ 12‬א פ ד ע ח ה \‬

‫‪ 21‬מעלין |‬

‫)‪ 3‬ו א ס‬

‫‪j‬‬

‫‪29‬‬

‫< | ‪ 16‬מ ח צ י י ה | ‪ 17‬מצפון‬
‫‪7/8‬‬

‫‪28‬‬

‫‪7‬‬

‫שני | ‪ 8‬ע ר ב ]‬

‫שיני[ עני | ‪ 13‬עני[ שני | ‪ 14‬ו מ ע ש ר ו ח‬
‫חרומות |‬

‫‪ 35‬לפני רשאי ליכא‬

‫< ‪ 171‬קטן ע ד ‪ 18‬ה ע ו ל ם ‪ ,‬ל פ נ י ‪ ,‬א ם היה ל ג ד ל אצלו ש ו ר ה ‪ 19 115‬א ת ה מ ע ש ר |‬

‫• ‪ 2‬מ כ ה ן ] ‪ 20‬מפרישין | ‪ 21‬ודבריס | ‪ 24‬ל ה ג י ע ! ‪ 26‬לי‬
‫‪13‬‬

‫‪ 4‬בן דוסאי |‬
‫< |‬

‫‪ 12‬ה ח ו ד ש |‬

‫‪4‬‬

‫נפלה |‬

‫‪j 36‬‬

‫‪ 17‬וחומש | ‪ 19‬לפני ר׳ אליעזר ליכא‬

‫‪ 2 38‬י ר׳ נ ח מ י א | ‪ 5‬אץ | ‪ 8‬ודרמםקונין |‬

‫‪ 9‬מי ה ט ץ ו ה ס ד ר א ח ר ‪ ,‬ס י חמין ל פ נ י מ י ס שנתגלו | ‪ 12‬א ח ד ארבעים ס א ה | ‪ 13‬מ כ ו נ ס י ן ) ‪ 17‬ש נ מ צ א |‬
‫שתופם |‬

‫‪17‬‬

‫ח ב ו ר ש ל יין | ‪8‬‬

‫‪24‬‬

‫ע ל מ ע ש ר שני | ש נ פ ל |‬

‫‪ 28‬ה ש א ר |‬

‫ה פ ס ק | ‪ 4‬ל פ נ י •דג יש ה פ ס ק [‬

‫‪ 11‬ה כ ב ד מ ת ו ב ל ה |‬

‫מ ו ת ‪ -‬ו ת ‪ ,‬ביצים מ ו ז ר ו ח | ‪ 27‬ע ל ה ט כ א י ן ‪1‬‬
‫‪ 9‬בשמן שרי‬
‫אסוד |‬

‫הפתילה |‬

‫חפסק ן‬

‫‪ 14‬ל י ס ק |‬

‫‪ 5 48‬אין |‬

‫ר אליעזר יש ה פ ס ק |‬
‫|‬

‫‪21‬‬

‫‪25‬‬

‫נמצאתי‪| .‬‬

‫‪29‬‬

‫לופסי‬

‫‪22‬‬

‫‪10‬‬

‫כזו‬

‫‪ 21‬כ ח ז ק ה ן‬

‫למכור[‬

‫אתר בלום ‪.‬‬

‫‪ 211‬ת ר ו מ ת |‬
‫‪ 28 63‬ס ה ר |‬

‫‪ 2‬ת ב ? | ‪ 5‬ויומבך |‬
‫‪10‬‬

‫למנוח‬

‫‪2‬‬
‫‪22‬‬

‫‪ 22‬ט ה ו ר‬

‫‪ 9‬מ ש ד ה ן ‪ 15‬ה י ל ך |‬

‫‪ 28‬ס ה ר |‬

‫‪ 9‬תיקיח |‬
‫וסוכרץ |‬
‫‪ 25‬עינבי |‬

‫‪j‬‬

‫* ‪ .‬״נראה ב ל א‬

‫‪13‬‬

‫‪j‬‬

‫<‬

‫‪13‬‬

‫ישכיי |‬

‫‪11‬‬
‫בונין‬

‫‪ 21571‬ושוסרין‬
‫זו ה ד ו מ ה |‬

‫‪j‬‬

‫‪ 10 62‬מ ע ר ב | ‪ 28‬מ ק צ ת ו |‬
‫‪15‬‬

‫‪ 18 69‬א ל ו נ ת י ת |‬

‫‪ 27‬ו מ נ ג ב ו |‬

‫מן ק ‪ 0‬ח הסופר ‪1‬‬

‫הפסק |‬

‫‪60‬‬

‫‪ 5‬חורשין |‬

‫סבדך |‬

‫‪j 65‬‬

‫‪ 68‬ו ח י ח כ י נ ה י‪ 1 ,‬ו ל ד מ י ה ם ‪j‬‬
‫‪ 26‬עציץ עצמ או עיניו ? |‬

‫‪ 19 71‬ו מ נ י י ה י! ‪ 19‬ו מ נ י י ת | ‪ 19‬ו ס ג י י ה |‬

‫‪ 24‬מ ח ל ק |‬

‫‪ 4 78‬ח ש י פ ה ‪ .‬ן‬

‫‪ 12 51‬נותנן |‬

‫חולקו | ‪ 32‬ח ט י ם‬

‫‪ 10 67‬הוצני | ‪ 29‬שישתהו |‬

‫לתוך שדהז[ ל ת ו כ ה ]ועל ש ד ה יש נקודים[ |‬
‫כמנה‬

‫‪ 14‬פ י ט י ל‬

‫< |‬

‫‪ 14 50‬לימון ‪I‬‬

‫< | ‪ 19‬ל מ ח ו ק ‪ ,‬מן ט ב ל י מ ע ד ל ו נ | ‪ 2 6‬ל פ ג י‬

‫‪ 14‬מ ד ר י ג ו ת‬

‫יש לז צ ו ר ה כזו ף [ |‬

‫ל פ נ י ה ש ל י ש י ת יש ח » ס ק |‬

‫< |‬

‫< | ‪ 28‬ל פ נ י ה ל ק ח יש‬

‫אהת‬

‫ל פ נ י א י ח מ ר יש‬

‫‪ 27‬בדבריי ‪ 28 1‬בדבריי |‬

‫ל פ נ י שורשי יש ה פ ס ק |‬

‫]בי‪ -‬ה א ו ת בסוף ה ז י ב ה‬
‫‪18‬‬

‫‪ 5‬דמאי[ ודאי | ‪ 6‬ש ל‬

‫‪ 4 56‬ל פ נ י ד׳ שמעון ל י ב א ה פ ס ק | ‪ 7‬א׳ לו‬

‫‪I 72‬‬

‫‪24‬‬

‫<‬

‫‪ 4 431‬שהיו ו‬

‫ל פ נ י ל א יסוך ‪113‬‬

‫‪i 50‬‬

‫‪ 1 53‬לאוכלי ב ט ו מ א ה | ‪ 16‬א ף ע ל פי‬

‫‪ 5‬ו ה א ה ל ? | ‪ 7‬וזרע |‬
‫‪70‬‬

‫‪ 17 42‬ל פ נ י ק ל י פ ה יש ה פ ס ק | ‪ 17‬אסורץ‬

‫‪ p‬ה ק ט נ ה ה ג ד ו ל ה ואין נ ק ו ד ע ל ה ק ט נ ה | ‪— 5‬‬

‫‪ 8 63‬סיביניז |‬
‫‪66‬‬

‫‪16‬‬

‫‪46‬‬

‫בתחילה |‬

‫<[‬

‫‪ 15‬ו ל מ ע ש ר י‬

‫‪ 2 60‬א ח ת עשרה | ‪3‬‬

‫‪ 11‬ה ב ר ד ה כ י ‪ :‬ביצים טהורות ששלקן‪ ,‬גיעולי ביצים‬

‫‪ 10‬ב ח כהן[ ב ת ישראל | ‪ 14‬ש מ ן של ת ר ו מ ה ‪,‬‬

‫‪ 9 45‬הייבין |‬

‫‪ 22‬א י מ נ א מ ן‬
‫‪52‬‬

‫‪ 1 41‬ל פ נ י אביו יש ה פ ס ק | ‪ 3‬לפני־ ד ג יש‬

‫‪ 1 44‬אוכלתן ‪ 9 1‬הראוי ל ה ם חייב ב ע ר ל ה ודבר ש א ץ ראויה ל ה ם פ ט ו ר מ ן ה ע ר ל ה \ ‪ 28‬א ס ו ר ה |‬

‫‪ 29‬פ ו ח ד ת |‬
‫‪ 47‬א מ ת | •‬

‫‪ 2 39‬י ט מ א י נ ה [‬

‫‪ 4 40‬ל פ נ י היה יש ה פ ס ק |‬

‫‪ 18‬יעלה ! ‪ 19‬והרי ב ה | ‪ 22‬שנוטע ‪I‬‬

‫‪ 1 74‬טווס | ד י ס ק ולא |‬

‫‪ 14 75‬ל פ נ י ד אלעזר יש ה פ ס ק |‬

‫‪ 26‬סוף( ס ו ס ?‬
‫‪ 11 76‬דילועץ ‪I‬‬

‫‪ 3 77‬ו ז נ ב | ‪ 13‬ש נ ט ע ו ה | ‪ 13‬ב מ ד ר י ג ה | ‪ 18‬ב א מ צ ע ו |‬
‫‪ 6‬וההגין ?' |‬
‫‪3 80‬‬

‫החחי |‬

‫‪ 5‬והוורד |‬
‫‪ 7‬ביישוב |‬

‫‪ 10‬ל פ נ י אילן יש נקודות‬
‫‪21‬‬

‫ל ג ד | ‪ 26‬ס ר ק |‬

‫‪105‬‬

‫‪18‬‬

‫‪81‬‬

‫מ ש י ב ע ו וכן ה א י ג ו ם‬
‫‪J2‬‬

‫[‬

‫שיאכל‬

‫‪20‬‬

‫‪26‬‬

‫‪j‬‬

‫|‬

‫לפני אמר ליכא הפסק |‬

‫לעונות מעושרוח |‬

‫‪89‬‬

‫‪ 23‬צ ו ר כ י ו‬

‫‪ 29‬וקיפד• |‬

‫כ ש ל ודאי‬

‫‪86‬‬

‫‪83‬‬

‫‪ 211‬ל ת פ י ר ן |‬

‫יפריש ע ל ב ל ה ס ג ו ר ה א ל א ע ל א ח ח מ ח ם |‬

‫במלאה מקום‪:‬‬
‫כ ״ ט א׳ ן‬

‫‪21‬‬

‫‪12‬‬

‫נשמט‬

‫‪3‬‬

‫ייח‬

‫ג ׳ ) ד ׳ יי( |‬

‫ס'‬

‫‪ 95‬כ ח ר ס |‬

‫‪ 5‬יש להוסיף‬

‫ב י ז | ‪ 8‬ו י ק ר א נ י ז ל ׳ ‪ 121‬צ ״ ל‬

‫‪30/81‬‬

‫שעוםקין ך |‬

‫אלא‬
‫למחוק‬
‫‪9‬‬
‫שלישית‬
‫גדוגרח‬
‫‪14‬‬

‫נשמט ׳ ב‬

‫ב א ל ף ו ל א בדלת[ ביי״י‬
‫יש‬
‫ב‬

‫להוסיף‬

‫ל |‬

‫]‬

‫ראיתי ד נ ק ד‬

‫ד;‬

‫‪27‬‬

‫‪ 16‬א מ ר ד׳ י ה ו ד ה‬

‫‪ 3 21‬נ ש מ ט‬

‫ב‬

‫ובמקום‬

‫‪j‬‬

‫‪37‬‬
‫>‬
‫‪71‬‬

‫ל‬

‫‪j 25‬‬

‫‪1‬‬

‫‪132‬יש‬
‫‪7‬‬

‫ב‬

‫לח‬

‫ך |‬

‫‪18‬‬

‫ד‬

‫<‬

‫|‬
‫‪28‬‬

‫‪I‬‬

‫ב‬
‫‪2‬‬

‫‪ 17‬ב מ ק ו ם‬

‫‪I 11‬‬

‫‪ 24‬ד ב ר י ר ׳ א ל י ע ז י‬
‫וכן ש ס ן ש ל ח ר ו ם ה‬

‫|‬

‫‪I‬‬

‫ל‬

‫‪ 4‬פיי‬
‫בד‬

‫|‬

‫‪ 29‬ל מ ח ו ק ל פ ו ח י [ ל ו פ ס י‬

‫<‬
‫ל ‪1‬‬

‫‪ 4 42‬י כ ו ל ל א ו כ ל ה‬
‫ב‬

‫‪I 40‬‬

‫‪ 25 55‬נ ש מ ט ‪ ,‬ש ס‬

‫ציל‬

‫א ב ו‬

‫ד !‬

‫‪i 64‬‬

‫ל‬

‫|‬

‫‪5‬‬

‫‪ 13‬ש ב ח‬

‫|‬

‫ב יש ל מ ח ו ק‬

‫‪10/11‬‬
‫‪I‬‬
‫ב‬

‫ל״יי‬

‫ב‬

‫‪ 39‬י ש ל מ ח ו ק‬

‫ל |‬

‫‪ 1 74‬ט ו ו ס ‪ ,‬ל מ ח ו ק | ו כ ן‬

‫ט‬

‫ף |‬

‫ב‬

‫ך |‬

‫‪ 10‬נ ש מ ט‬

‫‪ 11‬צ ׳ ל‬

‫‪,10‬‬

‫‪ 15/16‬א מ ר ו ל ו‬

‫‪ 33‬ב מ ק ו ם ‪ 7‬צ ״ ל ‪ 6‬ן‬

‫‪ 30‬ש נ ה ן [ ש נ פ ל |‬

‫‪ 5‬לדוח[ לדור |‬

‫ב‬

‫>י |‬

‫יש ל מ ח ו ק |‬

‫‪ 23‬ב מ ק ו ם‬

‫‪ 6‬הסקפח[ ה ט ע ב ב ב‬

‫‪ 2‬בהגה‬

‫‪ 7 17‬צ י ל‬

‫‪j‬‬
‫נש‬

‫ד |‬

‫מבר־ |‬

‫ט‬

‫ב‬

‫|‬

‫•‪ 25‬כ ז י ת דגן[‬

‫‪ 10‬י ש ל מ ח י ק‬
‫‪11‬‬

‫ך‬

‫< א‬

‫|‪11.‬‬

‫‪ 25‬ל מ ח ו ק ‪:‬‬

‫ב ל ! ‪13‬‬

‫‪ 12‬ה פ ר ש ה‬

‫בד |‬
‫בן‬

‫<‬

‫‪20‬‬

‫נשמט‪.‬‬

‫‪ 16‬ל כ ח ח ל ח‬

‫‪ 1 10‬צ*ל מ ן ח ש ע ו ר י ן‬

‫ב ד‬

‫‪ 23‬ל ק ו ץ [‬

‫ד |‬

‫ב‬

‫א ל א שחיו עיסקין‬

‫‪ 12‬מ ן ו א ו מ ר ע ד‬

‫ז נ ח י ס‬

‫‪ 2‬חסרים‬

‫‪32‬‬

‫ש ה ן עסוקין[‬

‫‪ 23‬א ו ת ו‬

‫א ת הדם‬

‫|‬
‫‪24‬‬

‫‪ 24‬ר ׳ ע ק י ב ה א ו ט י‬

‫ד |‬

‫ב‬

‫‪6‬‬

‫< |‬

‫ב כרי‬

‫הי( | ‪ 9‬ש ם ס י ח ד ׳‬
‫יש ל ה ו ס י ף‬

‫ל גיל‬

‫‪| . . 10‬‬

‫‪12‬‬

‫בל‬
‫אין‬

‫לכהונה‬

‫‪ 1 3$‬צ׳יל ) ח ׳‬

‫שמואל ב ׳ כ ׳ נ״א‬

‫)‬

‫צ״ל אלו דברים י‬

‫‪j‬‬
‫‪22‬‬

‫ב ל‬

‫‪ 1‬ציל ח ל ת‬

‫ל ה ו ס י ף ע׳ ל ק ט ן ח ל ה ב׳ ז׳‪,‬‬

‫‪ 12/13‬מ פ נ י‬

‫יש ל מ ח ו ק ‪,‬‬

‫‪ 25‬ש כ ך כ ת ו ב ב ת ו ר י •‬

‫‪ 2‬לקמן ש ב ת‬

‫|‬

‫נפסוק‬

‫‪j 16‬‬

‫‪ 30‬ב ס ק ו ם ‪ 5‬צ י ל‬

‫האותיות‬

‫ד| ‪8‬‬

‫‪ 28‬נ ש מ ט ‪ 3‬כ מ ד ב ר ל ״ ד י׳ |‬

‫ב י ש ל ה ו ס י ף ‪ 14‬ה ב י א [ ה ב י א י ב‬

‫צ״ל כ ש ה י א איכלן‬

‫ללויס צ י ל ללוי׳‬
‫אחיו |‬

‫<‬

‫ב‬

‫בייי באי‬

‫ד‬

‫‪ 25‬ש ב ב ר כ ח ה מ ז ו ן‬

‫״על ה מ י ת ה ״‬

‫‪ 17‬נ ש מ ט‬

‫יה״אב‬

‫‪ 10‬ג א ו ל ה [‬

‫‪ 33‬ש ל ב ש ס י ם‬

‫‪ 13‬כ ד ל ו ס ק ו ם ‪i‬‬

‫‪ 18‬ע ׳ ל ק מ ן ש כ ת ג ׳ ד ' !‬
‫‪11‬‬

‫א ס ר ל ו ד׳ |‬

‫‪ 17‬נ ש ט ט ‪ 17‬ח ה ל י ס‬

‫‪ 7‬ב ס ק ו ם ‪ 6‬מ ן ש ב ת ע ד ‪ 8‬צ*ל ‪ 8‬מ ן ש ב ח ע ד‬

‫‪ 13‬צ ״ ל ל פ נ י ה ם‬

‫אחת״‬

‫|‬

‫‪ 2 85‬ש ח ל ו ן‬

‫‪ 30‬נ ש מ ט ‪ 6‬ב מ ד ב ר‬

‫‪ 39‬נ ש מ ט‬

‫‪ 66‬צ ׳ ל ‪ 6‬ב מ ק ו ם‬

‫בחילופי נלסאות ‪1‬‬

‫‪871‬‬

‫‪ 111‬י ח ז ק א ל מ ״ ה י ׳ ג |‬

‫) ח י ו ( | ‪ 28‬י ש ל ה ו ס י ף ע ׳ ל ק מ ן ט ח ר ו ח ס ו ף ח ׳‬
‫‪ 5‬ע׳ ל ק מ ן מ ק ו א ו ת ריש א |‬

‫נ נ׳ |‬

‫מ י א ב ׳ )ב׳ אי( |‬

‫‪ 43‬י ש ל ה ו ס י ף‬

‫| ‪5‬‬

‫|‬

‫‪ 14‬ו ע ב ן ט ‪I‬‬

‫> ל ק ח ט ס נ ו ע ש ר ה כורין ש ל חיטין ל א‬

‫‪ 6‬שבתוכו |‬

‫ף סוף נ ש א‬

‫‪ 33‬נ ש מ ט ‪ 8‬ב מ ד ב ר ל ״ א ל ׳‬

‫ב מ ק ו ם ‪| 29/30‬‬

‫‪ 22‬י ר ז ש ל ט י ו ח‬

‫‪ 19‬ואי ל ו | ם ה ם‬

‫‪ 21‬י י ״ א ב ׳ ) ז י ג י ( ;‬

‫י‬

‫‪82‬‬

‫‪ 22‬ו ג ו ד ר י ן |‬

‫‪ 15‬ל פ נ י כ י צ ד י ש ה פ ס ק !‬
‫‪ 4