‫'שיטה מחודשת'‬

‫שיטה מתודולוגית 'מחודשת' להוראת משנה ותלמוד‬

‫המטרה העיקרית של 'השיטה המחודשת' הינה לאפשר לתלמידים בכל המסגרות 'להתחבר'‬
‫לאוצרות הרוח היהודיים‪ .‬זוהי הצעה 'מהפכנית' ו'מחודשת' להוראת המשנה והתלמוד‪.‬‬
‫'מחודשת' על שום מה? משום שהיסודות המתודולוגיים והדידקטיים המושקעים בבסיס‬
‫ההצעה אינם חדשים! על בסיס חלקי או מלא של יסודות אלו‪ ,‬לימדו‪ ,‬נתחו ודנו במקורות‬
‫התנאיים‪ ,‬בעבר הקרוב ועוד יותר בעבר הרחוק‪ .‬אני מציע לשנות במקום שיש צורך את שיטת‬
‫ההוראה של 'מקצועות' המשנה והתלמוד‪ ,‬שכן השיטה הרווחת כיום לא משיגה לרוב את‬
‫מטרותיה‪ ,‬זאת בלשון המעטה‪ .‬עם ישראל שהנחיל לעולם כולו רק מעט מנכסיו הרוחניים‬
‫הבלתי נדלים‪ ,‬לא מצליח לחבר לנכסים אלו את בניו ובנותיו‪ .‬המשנה והתלמוד נראים בעיני‬
‫רבים כל כך‪ :‬אנכרוניסטיים‪ ,‬לא רלוונטיים‪ ,‬לא ברורים ומיותרים לחלוטין‪ .‬חובה עלינו דווקא‬
‫בימים אלו לשנות את 'המגמה'‪.‬‬

‫תקציר‬
‫המטרה‬
‫המטרה העיקרית של 'השיטה המחודשת' הינה לאפשר לתלמידים בכל המסגרות‬
‫'להתחבר' לאוצרות הרוח היהודיים‪ .‬זוהי הצעה 'מהפכנית' ו'מחודשת' להוראת‬
‫המשנה והתלמוד‪' .‬מחודשת' על שום מה? משום שהיסודות המתודולוגיים‬
‫והדידקטיים המשוקעים בבסיס ההצעה אינם חדשים! על בסיס חלקי או‬
‫מלא של יסודות אלו‪ ,‬לימדו‪ ,‬נתחו ודנו במקורות התנאיים‪ ,‬בעבר הקרוב ועוד‬
‫יותר בעבר הרחוק‪ .‬אני מציע לשנות במקום שיש צורך את שיטת ההוראה של‬
‫'מקצועות' המשנה והתלמוד‪ ,‬שכן השיטה הרווחת כיום לא משיגה לרוב את‬
‫מטרותיה‪ ,‬זאת בלשון המעטה‪ .‬עם ישראל שהנחיל לעולם כולו רק מעט מנכסיו‬
‫הרוחניים הבלתי נדלים‪ ,‬לא מצליח לחבר לנכסים אלו את בניו ובנותיו‪ .‬המשנה‬
‫והתלמוד נראים בעיני רבים כל כך‪ :‬אנכרוניסטיים‪ ,‬לא רלוונטיים‪ ,‬לא ברורים‬
‫ומיותרים לחלוטין‪ .‬חובה עלינו דווקא בימים אלו לשנות את 'המגמה'‪.‬‬
‫המשנה היא העיקר‬
‫ב'שיטה המחודשת' משמשת המשנה כמקור הלימוד העיקרי טרם שניגשים‬
‫ללימוד הסוגיא התלמודית הרלוונטית‪' .‬המורה' מחזיר את התלמידים לאחור‬
‫בציר הזמן אל כותלי בית המדרש התנאי והאמוראי‪.‬‬
‫ב'שיטה המחודשת' רוכש התלמיד מיומנויות יסוד וטכניקות חקר מודרניות‬
‫ומדעיות‪ ,‬ככלים לניתוח המשנה בכדי להשיג סימולציה שלימה ככל שניתן לדיון‬
‫שהתרחש בבית המדרש התנאי והאמוראי‪ .‬החזרה בציר הזמן והשימוש בכלים‬
‫עדכניים ל'חקר' הטקסט התנאי מהווה אתגר אינטלקטואלי לתלמיד בכל‬
‫הרמות‪.‬‬
‫יש כבר ניסיון‬
‫הניסיון שלי מראה כי כל האוכלוסיות שהתנסו בסוג זה של לימוד אהבו זאת‬
‫‪2‬‬

‫והם יודעים להעריך מאוד בסופו של התהליך את הסוגיא האמוראית למשנה‪.‬‬
‫'חילוניים' כדתיים‪ ,‬צעירים כמבוגרים‪ ,‬עוסקים בחקר‪ ,‬בניתוח‪ ,‬בהעלאת‬
‫השערות‪ ,‬ביצירתיות גואה שמטרתה לחזות או לצפות מראש את גרעין הסוגיא‬
‫האמוראית‪ ,‬ובסופו של דבר לאהוב אותה פשוטו כמשמעו‪.‬‬
‫הנאת הגילוי המוקדם‪ ,‬חשיפת המקורות המקבילים‪ ,‬השימוש במחשב בצורה‬
‫מושכלת‪ ,‬הניתוחים המתודולוגיים המוקדמים‪ ,‬שיטת הלימוד הסיסטמטית‪ ,‬כל‬
‫אלו מהווים תשובה הולמת לבן דורנו החכם החפץ להבין את פירוש התלמוד‬
‫הבבלי‪ ,‬אולם מתודות הלימוד המוצעות לו אינן מספקות אותו‪.‬‬
‫זו אינה פרשנות תחליפית לפרשנות האמוראית‬
‫ה'שיטה המחודשת' אינה פרשנות תחליפית למשנה‪ ,‬ואף לא פרשנות 'אקדמית'‬
‫במסוה‪ .‬אין בה להערכתי דמיון לאף אחת מן השיטות הקיימות והמוכרות‬
‫בציבור‪.‬‬
‫התלמוד הבבלי אינו זוקק את האישור לנכונותו או לאיכותו ממני או משכמותי‪.‬‬
‫ה'שיטה המחודשת' מניחה במודע ובאמונה כי הפירוש האמוראי למשנה הוא‬
‫הפירוש המיטבי‪ ,‬והשאיפה הינה להבינו היטב ואת פרשניו הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬לאחר קריאת המשנה אין רצים לסוגיא האמוראית‪ ,‬לרש"י ולתוספות‪ ,‬כדי‬
‫להבין את המשנה דרך עיניהם הפרשניות‪.‬‬
‫'עמל של תורה'‬
‫ה'שיטה המחודשת' מציעה 'עמל של תורה' אמיתי ומוקדם‪ ,‬משל קיבלנו‬
‫את המשנה לידינו ואין לנו כל דרך לנסות ולהבינה מלבד השימוש במקורות‬
‫המקבילים ובשכלנו‪ .‬כך‪ ,‬בעבודת הכנה קשה ומהנה זו‪ ,‬יעריך הלומד את הדבר‬
‫האמיתי‪ :‬את פרשנות האמוראים‪ ,‬הראשונים והאחרונים‪.‬‬
‫על פי 'שיטה המחודשת' המשנה אינה החלק הקל של הסוגיא אלא אדרבא‪,‬‬
‫החלק הקשה ביותר‪ .‬פיצוח 'הקודים' של רבי יהודה הנשיא אינה משימה קלה‬
‫כלל ועיקר‪ ,‬ובשל כך אין להצמיד את הוראתה ולימודה לבנות אלא לכולם ללא‬
‫יוצא מן הכלל‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫עשרת נושאי הליבה של 'השיטה המחודשת'‬
‫א‪ .‬טבלת 'רכיבי הטיעון'‬
‫המוסר‬

‫המקרה‬
‫(‪)CASE‬‬

‫'הקביעה‬
‫הנורמטיבית'‬

‫הנימוק‬

‫זוהי הטכניקה הבסיסית ביותר‪ ,‬לחלוקת יחידת המידע הקטנה הקרויה משנה‪,‬‬
‫לחלקיה המתודולוגיים‪ .‬חלוקת כל הלכה במשנה לרכיבים אלו הינה 'מעשה‬
‫פרשני'‪ .‬התוצאה‪ ,‬והדיון שבעקבותיה חושף באחת את 'החוליות' החסרות‬
‫בטיעון‪ ,‬ומאתגר את הלומד לנסות ולהשלימן‪ .‬באופן סכמטי‪ ,‬זוהי גם מטרתו‬
‫הפרשנית של הבבלי‪ .‬יצירת טבלת 'רכיבי הטיעון' נכונה‪ ,‬הוא 'ציור' המבנה‬
‫הסכמטי הפוטנציאלי של סוגיית הבבלי למשנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרון 'הסדרתיות'‬
‫רבי יהודה הנשיא עשה שימוש נרחב בעקרון זה‪ ,‬הואיל והמשנה נערכה ונוסחה‬
‫באופן שיהא קל לשננה ולזוכרה בעל פה‪ .‬בהיעדר 'סימנים' גרפיים מפנים לפיסת‬
‫מידע מסוימת דווקא‪ ,‬אנו מייחסים לרוב אמירה כל שהיא אל זו שקדמה לה‬
‫באופן טבעי‪ .‬כאשר האמא משיבה "לא" לבקשת בנה לצאת לשחק בחוץ‪,‬‬
‫המאזין מבין שמילה זו מכוונת לבקשת הבן ולא לעניין אחר שקדם לבקשת‬
‫הבן‪ .‬ההבנה שלנו משמיעה היא 'סידרתית'‪ ,‬אם לא נאמר אחרת‪ .‬ההלכות‬
‫והמחלוקות במשנה מורכבות ביותר ואינן יכולות להתנהג תמיד באופן 'סדרתי'‪.‬‬
‫במשנה ובמקורות התנאיים בכלל‪ ,‬נוצרו טכניקות ניסוחיות שמטרתן להתגבר‬
‫על עקרון 'הסדרתיות'‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬להציג ניסוחים של עמדות מורכבות משל היו‬
‫'תרשים זרימה' לוגי הכולל‪ :‬חיצים‪ ,‬צבעים‪ ,‬ואפשרויות לוגיות מסובכות‪ .‬פיצוח‬
‫'הקוד הסדרתי' של רבי יהודה הנשיא הינו משימה קשה ומורכבת אבל אפשרית‪.‬‬
‫סוגיות אמוראיות רבות דנות בקשיים המתעוררים מ'עקרון הסדרתיות'‪ ,‬על אף‬
‫שהתלמוד אינו קורא לעקרון זה בשמו‪ .‬לומדים מיומנים שפיצחו את קוד העריכה‬
‫‪4‬‬

‫של רבי משתמשים בעקרון זה באופן אינטואיטיבי וטבעי‪ .‬ה'שיטה המחודשת'‬
‫מאפיינת את כללי המישנה המוכלים בתוך 'עקרון הסדרתיות' באופן סיסטמטי‪.‬‬
‫כך לדוגמה יש להבחין בין המקרים הבאים‪:‬‬
‫(‪' )1‬סדרתיות' המושפעת מ'גבולות הגזרה' של המשנה בתוך הפרק‪.‬‬
‫(‪' )2‬סדרתיות' קלאסית הפועלת רק על 'המקרה' האחרון‪.‬‬
‫(‪' )3‬סדרתיות' חלקית‪.‬‬
‫(‪' )4‬סדרתיות' מורכבת הפועלת על מחלוקת משולשת במשנה‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬עקרון 'הדווקאות'‬
‫זהו העקרון המייחס לנוסח המשנה דיוק מכסימלי‪ ,‬ב'דומה' לזה של המקרא‪.‬‬
‫האמוראים 'דורשים' כל מילה או חסרונה ברמה המשפטית‪/‬הלכתית‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫כאשר המשנה מתנסחת כך‪" :‬הכלב והגדי שקפצו מראש הגג"‪ ,‬הבבלי יקבע‪:‬‬
‫"טעמא דקפצו הא נפלו וכו"‪ .‬רבי התנסח כך באופן מכוון‪ ,‬כדי להבדיל בין‬
‫'קפיצה' ל'נפילה' של בעלי חיים‪ .‬השאלה כמובן הינה שאלת 'המידתיות'‪ ,‬עד‬
‫כמה יש לדייק בלשון המשנה? שאלת ה'מידתיות' בדיוק בלשון המשנה הינה‬
‫שאלה מורכבת והיא דומה רק באופיה המתודולוגי לדרשנות ההלכתית מפסוקי‬
‫המקרא‪ .‬המקרא הוא טקסט אלוקי שנועד להידרש‪ ,‬ואפעפ"כ מצאנו כי רבי‬
‫ישמעאל חלק על רבי עקיבא וטען‪' :‬דברה תורה בלשון בני אדם'‪ ,‬לאמור אין‬
‫לדרוש כל 'אתין ורקין' שבתורה‪ .‬מחלוקות דומות באופיין אנו מוצאים גם‬
‫בתלמודים בדברי האמוראים‪' .‬השיטה המחודשת' מאפיינת 'מקרים' שונים‬
‫שבהם פועל 'עקרון הדווקאות' באופן חלקי‪/‬מלא או אינו פועל כלל‪ .‬הדיון‬
‫המסודר והמוקדם בסוגי מקרים אלו‪ ,‬מחדד את רעיון 'הדווקאות' ומכין את‬
‫הלומד לקראת הבאות‪ .‬על מנת ל'סבר את האוזן' להלן פירוט נוסף לצורות‬
‫היישום של עקרון זה‪:‬‬
‫(‪ )1‬הדיוק מן המשנה נמצא בפירוש במקור מקביל‪.‬‬
‫(‪ )2‬עקרון 'הדווקאות' לא תופס בשל בעיות ריאליה‪.‬‬
‫(‪ )3‬ה'דיוק' מן המשנה מסתיר עקרון משפטי כללי‪.‬‬
‫(‪' )4‬דיוקים' הפוכים מן הרישא ומן הסיפא והמשתמע מכך‪.‬‬
‫(‪ )5‬ה'דיוק' מן המשנה בסתירה למקור תנאי מקביל‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫(‪' ) 6‬דיוק' ב'דיוק'‪.‬‬
‫(‪ )7‬ה'דיוק' ב'קביעה הנורמטיבית' אינו יכול להיות 'איון' של דעה חולקת‬
‫במשנה‪.‬‬
‫ד‪ .‬רכיב הכרונולוגיה במשנה‬
‫רכיב הכרונולוגיה כולל כל פיסת מידע במרכיב הזמן שעשוי לסייע לנו בהבנת‬
‫המשנה‪ .‬רכיב זה יכול לכלול את‪ :‬שם המוסר‪ ,‬תקופת 'הארוע' הנדון במשנה‪,‬‬
‫שמות המשתתפים בדיון‪ ,‬וכו'‪ .‬רבי יהודה הנשיא 'נתן סימנים' גם בנושא זה‪,‬‬
‫אותם יש לנסות ולחשוף משפתו המקודדת‪' .‬השיטה המחודשת' אינה מציעה‬
‫כניסה ל'שדה מוקשים' זה באופן עוור‪ .‬חיפוש‪ ,‬איתור ודיון בגורם הזמן מוצע‬
‫בזאת על פי 'אמות המידה' והכוונות המשוקעות בדברי האמוראים‪ ,‬הראשונים‬
‫והאחרונים‪ .‬הטיפול בגורם הזמן‪ ,‬ב'שיטה המחודשת' אינו מיועד להצעות‬
‫פרשניות הרמוניסטיות‪ ,‬אלא להבנה טובה יותר של המשנה‪ .‬כך לדוגמא יידונו‬
‫על פי ה'שיטה המחודשת' הנושאים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )1‬איתור ה'זמן' במשנה על פי שמות המוסרים במקורות המקבילים‪.‬‬
‫(‪ )2‬התרשמות סטטיסטית משמות התנאים המוצגים בפרק שבו מצויה‬
‫משנתנו‪.‬‬
‫(‪ )3‬ניתוח רכיב 'הזמן' על פי 'המעשה' שבמשנה‪.‬‬
‫(‪ )4‬תבניות לשוניות שיש להם נגיעה לגורם הזמן כגון‪' :‬אמר‪ 'x-‬לעומת‬
‫'‪-x‬אמר'‪.‬‬
‫(‪ )5‬ביטוי ה'זמן' בלשון המשנה כגון‪' :‬זקנים אמרו'‬
‫ה‪ .‬הרחבת גבולות הסוגיא (מקבילות)‬
‫זהו כמדומה הכלי החשוב ביותר שעמד בפני האמוראים להבנת המשנה‪ .‬משנה‬
‫בעלת מקורות תנאיים מקבילים רבים‪ ,‬הינה משנה 'מפורשת' יותר מאחיותיה‬
‫ה'יתומות'‪ .‬גבולות הסוגיא יתרחבו לפי כמות ועומק הדיון במקורות המקבילים‪.‬‬
‫גם כאן נדרשת 'מידתיות' מבקרת שאילמלא כן ניתן יהיה להרחיב את הדיון על‬
‫‪6‬‬

‫כל משנה כמעט ללא גבול‪' .‬השיטה המחודשת' מלמדת ומתרגלת חיפוש ודיון‬
‫במקורות התנאיים המקבילים לצורך השגה של שלוש מטרות מתודולוגיות‪:‬‬
‫האחת ‪ -‬מקורות מסייעים להבנת מושגים לא ברורים מן המשנה‪ ,‬זוהי אפליקציה‬
‫מילונית בעיקרה‪.‬‬
‫השניה ‪ -‬מקורות מסייעים להבנת 'המקרה' שבמשנתנו‪ .‬פעמים מוצג 'המקרה'‬
‫בהרחבה ו‪/‬או בלשון אחרת במקור תנאי מקביל‪.‬‬
‫השלישית ‪ -‬מקור מקביל של 'ממש' למשנתנו‪ ,‬והדבר מכוון במיוחד ליחס בין‬
‫'המשנה' ל'תוספתא'‪.‬‬
‫הדיון במקורות המקבילים אם הם חלוקים או משלימים את הדעות שבמשנה‬
‫מהווים סימולציה של ממש לדיון האמוראי‪ .‬אם תוצאת הדיון משמעותית‬
‫להבנת המשנה‪ ,‬אין ספק שהבבלי יעסוק בכך‪ .‬הדיון במקור המקביל ישובץ‬
‫בתוך הסוגיא האמוראית על פי 'התסריט' של הסוגיא‪ ,‬דהיינו‪ :‬במקום הנכון‬
‫ולמטרה המתודולוגית הנכונה מנקודת ראותו של עורך הסוגיא האמוראי‪.‬‬
‫מונחים רבים ושונים מצויים בספרות האמוראית לטיפול במקורות המקבילים‪.‬‬
‫'השיטה המחודשת' מציעה מונחים אלה ככלי עזר נוסף ל'מלות המפתח' לאיתור‬
‫המקורות המקבילים במרחבי הספרות התנאית‪.‬‬
‫ו‪ .‬שמוש מושכל במחשב‬
‫המחשב הוא כלי רב עוצמה ורב סכון בחקר ובלמוד המשנה והתלמוד‪ .‬הנגישות‪,‬‬
‫המהירות והדיוק הם יתרונות עצומים ללומד בן המאה ה‪ ,21-‬אולם 'אליה‬
‫וקוץ בה'‪ .‬גודש מידע‪ ,‬אי רלוונטיות וחוסר הבנה בסיסית של מקור השאילתות‬
‫(בפרויקט השו"ת לדוגמה) יכולים להיות בעוכרי המחפש עד כדי ביטול הכדאיות‬
‫של שמוש במחשב בכלל‪' .‬השיטה המחודשת' ממליצה על צורות יישום שונות‬
‫שאין בהם 'סכנה'‪ .‬השמוש במחשב כאמצעי חיפוש של מקורות על פי 'מלות‬
‫מפתח' חייב להיות מושכל ורק לאחר רכישת הידע הבסיסי ההכרחי להבחנה בין‬
‫המקורות השונים‪ .‬להלן דוגמאות מעשיות לשמוש מושכל לנ"ל‪:‬‬
‫(‪ )1‬ברור זהות ה'חכמים' שבמשנה באמצעות השאילתא בתלמוד הבבלי‪" :‬מאן‬
‫חכמים"‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫(‪ )2‬ברור הזהות של 'המוסרים' לשתי דעות שוות במשנה‪ ,‬באמצעות השאילתא‬
‫בתלמוד הבבלי‪:‬‬
‫"חכמים היינו ‪."x -‬‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬איפיוני הדיוק‪" :‬טעמא‪ ...‬הא"‪ ,‬כפתיח של הסוגיא האמוראית למשנה‬
‫באמצעות השאילתא המתוחכמת‪" :‬גמ'‪ .‬טעמא‪ ...‬הא"‪.‬‬
‫(‪ )4‬ברור ההגדרה היישומית ל'קביעה נורמטיבית' לא ברורה כגון‪" :‬לא יגע‬
‫בהן"‪ ,‬באמצעות בחינתה במקורות שונים‪.‬‬
‫(‪' )5‬מציאת' מקורות מקבילים באמצעות מלות מפתח שבמשנה‪.‬‬
‫הדיון בתוצרי החיפוש של המחשב כגון אלו המוזכרים לעיל‪ ,‬שאינם נדונים‬
‫בסוגיא הבבלית‪ ,‬מצוי בעיקר בספרות הראשונים והאחרונים שהרחיבו את‬
‫'גבולות הגיזרה' של הסוגיא האמוראית על בסיס היכרותם העמוקה את‬
‫אוקינוס התלמוד‪.‬‬
‫ז‪ .‬מאמץ להדמיית הדיון התנאי ככל שניתן‬
‫זהו הסעיף 'היצירתי' ביותר של 'השיטה המחודשת'‪ .‬כדי שהלומד יאהב ויזדהה‬
‫עם הדיון 'היבש' שבמשנה יש ל'החיות' בפניו את הדיון בדומה למה שמורים‬
‫לספרות מנסים לעשות מול כיתתם כאשר הם מקריאים ספור או שיר‪ .‬אין כאן‬
‫כוונה ל'כושר המשחק' של המלמד אלא ליכולת שלו לחבר את כל פיסות המידע‬
‫לידי תמונה מקיפה‪ ,‬מעניינת ומליאת 'פרטים'‪ .‬זוהי הצצה דמיונית לדיונים‬
‫שהתרחשו בין כותלי בית המדרש האמוראי בנסותו לפצח את משנת רבי‪.‬‬
‫'השיטה המחודשת'‪ ,‬על בסיס הנושאים שנדונו לעיל מציעה שמוש בטכניקות‬
‫הבאות כדי לספק הדמייה כנ"ל‪:‬‬
‫(‪ )1‬הצגת המידע שבמשנה בכל המקורות המקבילים התנאיים‪ :‬במשניות‬
‫נוספות‪ ,‬בתוספתא‪ ,‬במדרשים‪ ,‬בברייתות שבבלי ושבירושלמי‪.‬‬
‫(‪ )2‬להציג את המשנה כיחידת מידע בתוך הפרק על כל המשתמע מכך‪.‬‬
‫(‪ )3‬הדמיית המחלוקת בבית המדרש התנאי על בסיס ה'מבנה הסכמטי' של‬
‫המשנה‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫(‪ ) 4‬הדמיית המחלוקת בבית המדרש התנאי כמושפעת משמות המוסרים‪,‬‬
‫הגותם‪ ,‬תקופתם והאירועים הבולטים בימיהם‪.‬‬
‫(‪ )5‬השלמת הדיון התנאי על בסיס 'מעשה' (אם ישנו במשנה‪ ,‬או במקור מקביל‬
‫למשנה)‬
‫(‪ )6‬בחינה ודיון בשאלת 'האותנטיות' של המחלוקת במשנה‪.‬‬
‫ח‪' .‬מידתיות' וגבולות הקזואיזם‬
‫מצד אחד ועל פי עקרון 'הדווקאות' 'דווקא' קתני‪ ,‬כלומר‪ :‬הביטוי ו‪/‬או המונח‬
‫שנבחר על ידי רבי הוא ב'דווקא' ולכן ניתן ל'דייק' ממנו דיוקים משפטיים‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬אנו נתקלים בדיונים בספרות הפרשנית בעיקר‪ ,‬בביטויים‪" :‬לאו דווקא"‬
‫או "אורחא דמילתא נקט" שמשמעותם הפוכה לכאורה‪ .‬מהוא גבול 'המידתיות'?‬
‫מתי אין ל'דיוק' מן המשנה? ומהו גבול הקזואיזם? האם "המפקיד פירות אצל‬
‫חבירו" לדוגמה‪ ,‬כולל‪ :‬ירקות? כל דבר שיש בו פחת? או כל מוצר 'בר קיימא'‬
‫שנשחק? התשובה לשאלות מעין אלו קשה למדי והיא מחייבת שימוש במידע‬
‫המצטבר‪ .‬לתשובה הרלוונטית אין אופי 'מתימטי' אלא אופי 'מקומי' בלבד‪,‬‬
‫המבוססת על היכירות עמוקה עם המשנה‪.‬‬
‫ט‪ .‬עקרונות משפטיים‬
‫ניסוח ההלכה במשנה בצורת 'מקרים' (=קזואיזם) הינה מעשה מכוון‪.‬‬
‫האלטרנטיבה היתה לנסח כללים ותת‪-‬כללים משפטיים‪ .‬האמוראים‪ ,‬כמעשה‬
‫פרשני מנסים לחשוף כללים אלו‪ .‬חלק קטן מכללים אלו מצויים גם בספרות‬
‫התנאים‪ ,‬ברם‪ ,‬מרביתם נראים כיצירה אמוראית‪' .‬כללים משפטיים' הוא מושג‬
‫רחב הזוקק הגדרה מדויקת יותר‪ ,‬החורגת מתחומו של ספר זה‪ .‬לצורך 'השיטה‬
‫המחודשת' נוכל להסתפק בהגדרה פשוטה למדי‪ :‬כלל או תת‪-‬כלל משפטי‬
‫בהקשר למשנתנו הינו ניסוח לא קזואיסטי המביא לאותה תוצאה הלכתית‬
‫המנוסחת במשנה בצורה קזואיסטית‪ .‬ברור לכל כי הניסוח הקזואיסטי במשנה‬
‫הינו התוצר הניסוחי של הדיון המשפטי העקרוני והכללי שהתנהל בבית המדרש‬
‫התנאי‪ .‬דא עקא‪ ,‬הקשר בין 'המקרה' לכלל אינו היסק לוגי דידוקטיבי‪ .‬המעבר‬
‫מן 'המקרה' לכלל המשפטי המצוי בבסיסו מחייב ידע עצום בכל הענפים‬

‫‪9‬‬

‫המשפטיים של ההלכה‪ .‬בכל זאת‪' ,‬השיטה המחודשת' מציעה נסיון התמודדות‬
‫גם עם נושא זה בשל חשיבותו‪ .‬מבחן ההצלחה בנושא זה אינו ניבוי של 'הכלל'‬
‫העלום‪ ,‬אלא בעצם היכולת להציע כללים משפטיים ויהא ניסוחם אשר יהא‪,‬‬
‫כללים שבעזרתם ניתן לפרש את המשנה‪ .‬מובן שכללים אלו יועמדו למבחן עם‬
‫לימוד הסוגיא האמיתית‪.‬‬
‫י‪ .‬נוסחאות וכתבי יד‬
‫פעמים אנו מוצאים הבדלי נוסח בין כתבי היד השונים של המשנה באופן שניתן‬
‫להסביר מחלוקות פרשניות על סמך הבדלים אלו‪ .‬רק מעט מהוצאות הספרים‬
‫מדפיסות בשולי הדף של המשנה 'שינוי נוסחאות'‪ .‬אחת מהוצאות אלו לדוגמה‬
‫("תורה לעם"‪ ,‬ירושלים)‪ ,‬מציגה בהוצאתה ('משניות יכין ובועז') שינויי נוסח‬
‫של המשנה מתוך כ‪ 20-‬כתבי יד ודפוסים קדומים‪' .‬השיטה המחודשת' אינה‬
‫מציעה ניתוח עמוק ומקיף בשינויי נוסח אלה‪ ,‬כזה המתבצע לרוב במחקרים‬
‫אקדמאיים‪' .‬השיטה המחודשת' מציעה להתמקד בעיקר בדברי הפרשנים‬
‫הקלאסיים המצביעים בעצמם על שינויי נוסח קיצוניים‪ ,‬שלדעתם משפיעים על‬
‫הבנת המשנה‪ .‬פעמים‪ ,‬שינויי הנוסח הללו בולטים אפילו מעיון שטחי בלבד‪,‬‬
‫והדיון המוקדם בהם יכול אף הוא לתרום להבנת המשנה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫סכימת שלבי העיון והדיון ב'שיטה המחודשת'‬
‫שלב א' ‪ -‬טבלת רכיבי הטיעון‬
‫יצירת 'טבלה של רכיבי הטיעון' לכל מקור תנאי בעל אופי הלכתי שמשתתף‬
‫בדיון‪.‬‬
‫המוסר‬

‫המקרה‬
‫(‪)CASE‬‬

‫'הקביעה‬
‫הנורמטיבית'‬

‫הנימוק‬

‫שלב ב' ‪ -‬דיון ראשוני בממצאי 'טבלת רכיבי הטיעון'‬
‫המשתתפים מעלים השערות לפירוש הממצאים הבולטים שב'טבלת רכיבי‬
‫הטיעון'‪ .‬מקומות ריקים בטבלה‪ ,‬כגון‪ :‬חוסר 'הנימוק' בלשון המשנה‪ ,‬מהווים‬
‫תמיד ממצא ראשוני ובולט לעין המחייב השערות פרשניות‪ .‬השלמת מידע חסר‬
‫ברכיב 'המקרה' ו‪/‬או ב'קביעה הנורמטיבית' באמצעות סוגריים מרובעות ([‪,)]...‬‬
‫הוא 'מעשה פרשני' הזוקק דיון ושכנוע‪ .‬מניין נלקחות התובנות להשלמת המידע‬
‫החסר בטבלה? כל לומד מיומן ישלים את הטבלה באופן אינטואיטיבי‪ .‬ברם‪ ,‬על‬
‫פי 'השיטה המוצעת' יש להצביע על אחד מרכיבי הליבה שנדונו בסעיף הקודם‪,‬‬
‫כדי להדגיש את העניין הדידקטי והמתודולוגי‪ .‬יש סדר! ויש שיטה! ויש שמות‬
‫וכינויים לכללים אלו‪.‬‬
‫שלב ג' ‪ -‬מקורות מקבילים למשנתנו‬
‫חיפוש‪ ,‬איתור ודיון במקורות אלו‪ .‬לכל מקור כאמור לעיל יש ליצור 'טבלת רכיבי‬
‫טיעון'‪ .‬השוואת הטבלאות זו לזו (אם יש מספיק מקורות תנאיים מקבילים) ו‪/‬‬
‫או השוואתם ל'טבלת רכיבי הטיעון' של המשנה‪ ,‬חושפת באחת את אחד מנושאי‬
‫הדיון שהסוגיא האמוראית תעסוק בו בודאות כמעט גמורה‪ .‬יש להבחין כמובן‬
‫בין 'מקורות מקבילים' שנועדו למטרות עזר להבנת הסוגיא‪ ,‬כגון‪ :‬פירוש מילוני‬
‫של ביטוי‪ ,‬מקרים דומים וכו'‪ ,‬לבין מקור תנאי מקביל בתוכנו למשנתנו‪ .‬חשיפת‬
‫'סתירות'‪ :‬גלויות‪ ,‬מליאות‪ ,‬חלקיות ועקיפות למשנתנו מחייב גם העלאת הצעות‬
‫פרשניות‪ ,‬והרמוניסטיות לביטול 'הסתירות'‪ .‬כל אלו יועמדו ל'מבחן' אמיתי עם‬
‫לימוד הסוגיא האמוראית יחד עם פרשניה הראשונים והאחרונים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫סדור‬

‫‪ )1‬מקום המשנה בתוך הפרק‬

‫‪ )2‬סדור בתוך המשנה על פי רכיב המוסר‬

‫‪ )3‬סידורים מיוחדים‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מן הקל אל הכבד‬
‫ב‪ .‬על פי רכיב אחר מן המוסר‬
‫ג‪ .‬כלל ופרטים‬

‫בהשואה למקורות אחרים‬
‫‪ )1‬השואה לתוספתא‬
‫‪ )2‬יחס בין מדרש ההלכה למשנה‬
‫‪' )3‬לבוש חדש' למחלוקת קדומה‬

‫עריכה‬
‫בלי קשר למקורות אחרים‬
‫‪ )5‬עקרון משפטי דרך קזואיזם‬
‫‪ )6‬ביטויים 'דווקאיים' ‬
‫‪ )7‬מושגים ייחודיים (הערוך)‬

‫‪' )4‬אותנטיות' המחלוקת ‬

‫‪ )9‬עריכה ייחודית לרבי‬

‫‪ )8‬עיקרון 'הסדרתיות'‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מחלוקת ואח"כ סתם‬
‫ב‪ .‬חתימת המשנה‬
‫ג‪ .‬חתימה כב"ה‬
‫ד‪ .‬סתם ואח"כ מחלוקת‬
‫ה‪ .‬דברי יחיד בתוך דברי המרובין‬
‫ו‪ .‬חזרה על דברי ת"ק ממשנה ראשונה‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ .‬הוספה על דברי רבותיו‬
‫ב‪ .‬סתימת ההלכה‬
‫ג‪ .‬שנה דבריו ודברי חכמים‬
‫ד‪ .‬צמצום‪ ,‬צרוף דברי שני תנאים‬
‫ה‪ .‬הגהה של משנה קדומה‬
‫ו‪ .‬ייחוס משנת ר"ג לדעת חכמים‬
‫ז‪ .‬הזכרת דעתו כדעת יחיד‬
‫ח‪ .‬מחצית מדברי ר"מ‬
‫ט‪ .‬צירוף ‪ 2‬דעות לאחת‬
‫י‪ .‬השמטת‪ :‬מחלוקות‪/‬פרטים אחרים‬

‫שלב ה '‪ -‬סכום תמצית התובנות שנוצרו מן הדיון הפרטני‬
‫בפונקציות 'סדור ועריכה'‬
‫עד לשלב זה‪ ,‬נוצרת כמות מידע רבה אודות המשנה‪ ,‬שאותו יש לארגן מחדש‪.‬‬
‫הארגון של המידע מתרחש בשני השלבים הבאים‪ .‬שלב זה ‪ -‬שלב ה‪ ,‬הוא שלב‬
‫הניפוי של 'רעשים' מיותרים‪ .‬תובנות המנוסחות באופן שונה ובסעיפים שונים‬
‫יש לנסחם מחדש ולהותיר ניסוח אחד מקובל‪ .‬יש להפריד בין סוגי המידע על פי‬
‫אופיים המתודולוגי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫(‪ )1‬שאלות עקרוניות על המשנה הנובעת מניתוח 'טבלת רכיבי הטיעון'‪.‬‬
‫(‪ )2‬קביעת היחס אל המקורות המקבילים‪.‬‬
‫(‪ )3‬השערות פרשניות‪.‬‬
‫(‪' )4‬תמיהות' לא מוסברות‪.‬‬
‫(‪ )5‬מגמות 'הלכתיות'‪.‬‬
‫שלב ו' ‪ -‬דיון מסכם בארבעת 'רכיבי הטיעון' לכל הלכה במשנה‬
‫בשלב זה‪ ,‬אף הוא שלב ארגון מידע באופיו המתודולוגי‪ ,‬יוצרים את הקשר בין‬
‫'הרכיב' שבטיעון של כל הלכה במשנה אל פיסות המידע הרלוונטיות שהצטברו‬
‫ומוינו בשלב הקודם‪ .‬יש לרכז את כל פיסוח המידע ולארגנם מחדש כך שיהיו‬
‫משויכים באופן ישיר ל'רכיב' הרלוונטי‪ .‬מעתה‪ ,‬יש לרכז את המידע לכל רכיב‬
‫בתבניות הבאות‪:‬‬
‫(‪ )1‬הקשיים‪.‬‬
‫(‪ )2‬תובנות מידע מדיונים קודמים ומכל הסעיפים‪.‬‬
‫(‪ )3‬השערות משלימות‪.‬‬
‫(‪ )4‬שאלות פתוחות‪.‬‬
‫שלב ז' ‪ -‬כתיבת 'תסריטים' אפשריים לדיון האמוראי‬
‫'היצירתיות' בשלב זה גואה ומתקרבת לשיאה‪ .‬זהו השלב היומרני בו מציע‬
‫הלומד (רצוי קבוצת לומדים שעברה את כל השלבים לעיל) 'תסריט' אפשרי‬
‫של הדיון האמוראי‪ .‬מעשה האומנות הנדרש בשלב זה זוקק ידע משני סוגים‪,‬‬
‫שרק עם אחד מהם מתמודדת 'השיטה המוצעת' בצורה מפורשת‪ .‬סוג אחד‪ ,‬הוא‬

‫‪13‬‬

‫תמצית כל המידע שהצטבר עד כה‪ ,‬הכולל בתוכו את רכיבי הסוגיא האמוראית‪,‬‬
‫כגון‪ :‬הקשיים בהבנת המשנה כפי שהיא‪ ,‬מקורות מקבילים והיחס אליהם‪,‬‬
‫עקרונות משפטיים חבויים בקזואיזם‪ ,‬ועוד‪ .‬ברם‪ ,‬הסוגיא האמוראית אינה‬
‫מחולקת לסעיפים ולתת‪-‬סעיפים‪ ,‬הכוללים‪ :‬נושא‪ ,‬תקציר ותוכן‪ .‬רכיבי הסוגיא‬
‫האמוראית 'שזורים בחוטי זהב'‪ ,‬משל היו 'סיפור אחד' ארוך‪ ,‬שרק מביני עניין‬
‫יכולים לחבר את כל חלקיו ליחידת מידע אחת ושלימה‪ .‬השזירה הזו היא‬
‫אומנותם הנפלאה של עורכיה‪ .‬מי שיודע להבחין ב'חוטי השזירה' ידע מן הסתם‬
‫גם לעמוד על 'נשמתה' של הסוגיא‪' .‬השיטה המחודשת' מציעה לכתוב 'תסריט'‬
‫הכולל גם 'חוטי שזירה'‪ ,‬על אף שמעטים הסיכויים כי 'תסריט' זה התממש‪.‬‬
‫חיבור 'התסריט' על כל הקשיים המתלוים אליו ממחיש באופן בולט ובלתי ניתן‬
‫לערעור את עבודתם האדירה והפנומנלית של עורכי התלמוד הבבלי‪ .‬היצירתיות‬
‫מגיעה לשיא של ממש כאשר באותה קבוצה נכתבים 'תסריטים' שונים לסוגיא‬
‫האמוראית‪ ,‬והדיון יתמקד בניסיון של כל קבוצת 'עורכים' להגן על הצעתה‪ .‬זוהי‬
‫סימולציה של ממש לדיון בבית המדרש האמוראי‪.‬‬
‫שלב ח' ‪ -‬הסוגיא האמוראית‬
‫המתח הלימודי אמור להגיע לשיאו כאשר לומדים ודנים בדבר האמיתי‪ .‬הסוגיא‬
‫תילמד בשיטות ה'קיימות והמוכרות' מקדמא‪-‬דנא‪ .‬אין ספק כי גילויי צעקות‬
‫השמחה וההנאה ילוו את כל תהליך הלימוד‪.‬‬
‫שלב ט' ‪ -‬חלוקה סכמטית של שלבי הסוגיא האמוראית‬
‫בכדי להקל על ההשוואה בין הסוגיא האמיתית לבין ההשערות המוקדמות‪ ,‬יש‬
‫צורך לחלק את הסוגיא למרכיביה באופן סכמטי‪ .‬כמו כן יש לאפיין כל חלק‬
‫באיפיוני מישנה‪ ,‬שיקלו על ההשוואה‪.‬‬
‫שלב י' ‪ -‬השוואת רכיבי הסוגיא האמיתית להשערות המוקדמות‬
‫זהו שלב התכלית‪ .‬ההשוואה תחזק את הבנת הסוגיא מצד אחד ואת הכוחות‬
‫‪14‬‬

‫הנדרשים לפיצוח הסוגיא הבאה‪ .‬שאלות 'האנכרוניזם' ו'ההרמוניזציה הפרשנית'‬
‫נעלמות מאליהן‪ ,‬ובמקומם מתחדדת תחושת היראה והאהבה לטקסט האמוראי‪.‬‬
‫'השיטה המחודשת' מציעה ללומדים גם ניסיון פענוח של 'חוטי השזירה' בסוגיא‬
‫האמיתית והשוואתם ל'תסריטים' שנכתבו‪ .‬זהו ניסיון קשה‪ ,‬והוא מלאכתם של‬
‫גדולי ישראל ובעיקר של הפוסקים‪ .‬אפשר כי 'השיטה המחודשת'‪ ,‬עקב הדיון‬
‫המוקדם והאינטנסיבי תסייע גם בפיצוחו של קוד זה‪ ,‬קוד 'נשמתה' של הסוגיא‬
‫האמוראית‪ ,‬ולא רק תצפה את רכיביה‪.‬‬

‫‪15‬‬

‫מי אני? חזות גבריאל‬
‫יליד שנת ‪ ,1953‬בוגר מערכות החינוך הרגילות במגזר הדתי‪-‬ציוני‪ :‬בי"ס יסודי‪ ,‬ישיבה‬
‫תיכונית וישיבה גבוהה‪.‬‬
‫קצין במילואים בדרגת סא"ל‬
‫צה"ל‪ :‬‬
‫תואר ראשון ‪ -‬מהנדס תעשיה וניהול‪ ,‬בוגר הטכניון‪ .‬תואר שני ‪ -‬תולדות‬
‫השכלה‪ :‬‬
‫עם ישראל‪ ,‬אוני' חיפה ("נתוח מונח ה'איבעיא' בעזרת מחשב")‪ ,‬ולתואר‬
‫שלישי ‪"( -‬ניסוח הכלל 'דיו לבא מן הדין להיות כנדון' כתגובת התנאים‬
‫להתפתחות בקל‪-‬וחומר") המחלקה לתלמוד‪ ,‬אוני' בר‪-‬אילן‪.‬‬
‫'מידה טובה'‪ :‬מייסד של עמותת 'מידה טובה' לחקר ההגיון היהודי יחד עם ד"ר הרב‬
‫מיכאל אברהם‪ .‬העמותה החלה בפעולתה בשנת תשס"ה‪ ,‬בהוצאת דף‬
‫שבועי לבתי הכנסת‪ .‬ממטרותיה‪ :‬להעמיק את ההתעניינות ואת העיסוק‬
‫בדרכי המדרש ההלכתי‪ ,‬לפעול לכינונו של מחקר תורני ברוח ישיבתית‪,‬‬
‫לגבש צוותי חשיבה ומחקר בתחומים השונים אשר יבואו מדיסציפלינות‬
‫שונות‪ ,‬אקדמאיות וישיבתיות‪ ,‬בבחינת‪ :‬חותמו של הקב"ה האמת‪.‬‬
‫מספרי העמותה‪( :‬מיכאל אברהם ‪ -‬גבריאל חזות)‬
‫ארבעה כרכים של 'מידה טובה'‪ ,‬פרשת השבוע לאור י"ג מידות הדרש‪.‬‬
‫בנתיב המצוות ‪ -‬על מצוות וסוגי מצוות‬
‫לעשות מצוותיך ‪ -‬על אופני קיום ומעבר על מצוות‬
‫בצל החכמה ‪ -‬עקרונות פילוסופיים‪ ,‬ומשמעות מטא‪-‬הלכתיות של סוגיות שונות‬
‫בהלכה‬
‫מספרי מיכאל אברהם‪:‬‬
‫שתי עגלות וכדור פורח ‪ -‬על יהדות ופוסטמודרניזם‬
‫את אשר ישנו ואת אשר איננו ‪ -‬על מדע‪ ,‬דת ומיתוס‬
‫אנוש כחציר ‪ -‬על האדם‪ :‬גוף ונפש‪ ,‬רגש‪ ,‬שכל ורצון‬
‫מספרי חזות גבריאל‪:‬‬
‫ ק"ו ו'דיו' בספרות התנאית (בהדפסה)‪.‬‬‫ שיטה מחודשת ‪ -‬שיטה מתודולוגית 'מחודשת' להוראת משנה ותלמוד (בהפקה)‪.‬‬‫עיסוקים‪:‬‬
‫ מנהל ומייסד של חברת הייטק (פרנסה)‬‫ הוראת התלמוד ב'שיטה מחודשת' במסגרות פורמליות ולא פורמליות (העיקר)‬‫כיצד ניתן לקבל מידע נוסף על ה’שיטה המחודשת’?‬
‫הזמנה להרצאות‪ ,‬סמינריונים וימי עיון‪.‬‬
‫הסלולרי שלי‪052-3790147 :‬‬
‫או בחברה‪077-3296183 :‬‬