Professional Documents
Culture Documents
•מבוא תאורטי:
בניסוי זה משתמשים באחת משיטות האנליזות הכמותיות ,אנליזה וולומטרית ,עקרון השיטה הוא
מדידת ריכוז של חומר בנפח ידוע ע"י הגבתו עם נפח מדיד וריכוז ידוע של חומר סנדרטי.בניסוי זה
האנליזה תעשה באמצעות טטירציה.
הגדרות יסוד-
טיטרציה -פעולה שבה נקבע ריכוז בלתי ידוע של תמיסה לפי יחס הנפחים של התמיסה המכויילת
והנבדקת,וריכוז התמיסה המכויילת.
נורמליות -ריכוז היחידות המגיבות של חומר מומס בליטר תמיסה .תמיסה נורמלית הינה תמיסה
המכילה אקויולנט אחד של חומר בליטר תמיסה .הנוסחה לחישוב הנורמליות ,N = n•M :כאשר הn -
מציינת את מספר השקולות של היחידות המגיבות ,וה M -מציין את הריכוז המולרי.
אקויוילנט -הינו המשקל של החומר הדרוש על מנת שיגיב עם מול אחד של החומר השני.
סטנדרט ראשוני -הוא חומר בעל ריכוז ידוע במדוייק ,אשר מגיב באופן מלא עם החומר הכימי שאת
ריכוזו אנו רוצים לבדוק.על מנת שחומר כימי יוכל לשמש כסטנדרט ראשוני הוא חייב לקיים את
הדרישות הבאות:
.1קל להפקה ,לניקוי ,ליבוש ,ולאחסון במצבו הטהור ,וכן יישאר ללא שינוי בהרכבו זמן אחסונו.
.2עליו להיות :לא הגרוסקופי ,לא מגיב עם החמצן או עם . CO2זאת כדי שמשקלו וריכוזו לא ישתנו
תוך כדי שקילה.
.3רגישות גבוה לבדיקות אי ניקיונות איכותיות וכמותיות .אין להרשות אחוז אי ניקיונות של מעל ל-
.0.01%
.4התגובה הכימית בין הסטנדרט הראשוני לבין החומר שנבדק צריכה להיות בעלת סטויכמטריה קובעה ,
פשוטה ,מהירה ולהתרחש במלואה.
.6רצוי שלסטנדרט הראשוני יהיה משקל אקויולנטי גבוה כמה שיותר על מנת שטעות בשקילה תהיה
יחסית קטנה.
תמיסה מכויילת-הינה תמיסה שריכוזה נבדק מראש ובאמצעות הגבת נפח ידוע שלה עם החומר
הנבדק יתגלה הריכוז של החומר הנבדק.הכנת תמיסה מכויילת פשוטה במקרה והחומר יציב וקיים
בצורה נקיה יתבצע ע"י שקילה מדוייקת של הכמות הדרושה והמסתה בנפח המתאים.לעומת זאת ,יש
חומרים שלא ניתן להשיגם בצורה טהורה )לדוגמא :חומרים הגרוסקופים )כמו ) ,NaOHחומרים לא
יציבים( במקרים אלה מכינים תמיסה בעלת ריכוז )נורמליות( קרוב לדרוש ומכיילים אותה בעזרת
סטנדרט ראשוני כאשר את הכיול מבצעים בעזרת טיטרציה.את הריכוז הלא ידוע מחשבים לפי הנוסחה
כאשר הטיטרציה מגיעה לנקודה האקויולנטית בה מס' מולים שווה של שני המגיבים V1N1=V2N2
הגיבו.
אם הנקודה האקויולנטית מלווה בשינוי צבע או היווצרות משקע באופן טבעי אנו יכולים להבחין בכך
ולעצור את התגובה,במקרה שאין סימן טיבעי זה אנו מוסיפים אינדיקטורים )מחוונים( אשר יגרמו
לתמיסה לשנות צבע בהגיעה לנקודה האקויולנטית.כדי לדעת את ריכוז הנורמליות המדויק יש צורך
לכפול את הריכוז המשוער בפקטור )גורם התיקון(
]רצוי[ ]N•f = Nמצוי[
אינדיקטורים )מחוונים( -חומרים אשר משנים את צבעם בתחומי PHשונים ,חומרים אלו יכולים להיות
חומצות/בסיסים חלשים/ות אשר לצורתם המפורקת צבע שונה מצורתם הבלתי מפורקת .בשל רגישות עיין האדם
ניתן לראות את השינוי בצבע רק בתחום בו יש יחס של 10- 0.1בין הצבע של צורתו החומצית של המחוון לבין
הצבע של צורתו הבסיסית של המחוון .ניתן לרשום זאת גם:
]הצורה המפורקת[ ]/הצורה הלא מפורקת[ = צבע /1צבע 0.1 = 2או .10
ניסוי מס'1
•מסקנות הניסוי:
הטיטרציה ע"י סטנדרט ראשוני עזרה לחישוב גורם התיקון והריכוז המדוייק של תמיסת ה.NaOH-על פי
הוא חומר הגרוסקופי מכיוון שNaOH- התוצאות הריכוז האמיתי קרוב ל N0.1אך לא בדיוק ,זאת
שסופח אליו מים במהירות רבה ,במהלך השקילה של ה NaOH-הוא ספח אליו מולקולות מים לכן
למעשה שקלנו כמות קטנה יותר של .NaOHבנוסף ניתן להסיק שברגע הפסקת התגובה שהתרחשה
התמיסה הייתה בעלת PHגדול מ , 7-בטווחי 8-10 :זאת מכיוון שזהו טווח שינוי צבע האינדיקטור
שהוסף פנול פתלאין.כאשר הוסף האינדיקטור לתמיסת האשלגן הביפטלט,התמיסה הייתה חסרת צבע
לכן ניתן להסיק שהתמיסה הייתה חומצית ,במהלך התגובה בשל ה , NaOH-בסיס חזק ,התמיסה
הפכה לבעלת אופי בסיסי יותר.
•מסקנות הניסוי:
לאחר ביצוע הטיטרציה של בסיס חזק עם חומצה חזקה נקבע הריכוז המדוייק של ה HCl-והתקבל כי
הוא קרוב ל .N0.1בנוסף תוצאות הניסויים )למרות שהתבצעו ע"י שני אינדקטורים שונים( הראו
תוצאות קרובות מאוד )הפרש של (0.02
לכן ניתן לומר שזוהתה הנקודה האקוילנטית למרות שלא היה שימוש באינדיקטור האידאלי.