‫המחלקה לפסיכולוגיה‬

‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫והמכללה האקדמית אשקלון‬

‫סטטיסטיקה‬
‫חוברת תרגילים‬

‫חלק א'‬

‫מתרגלים‪:‬‬
‫ברנע אפרת‪ ,‬כהן‪-‬בוטבול גלית‪ ,‬כץ אור‪,‬‬
‫פלד לסקוב רונית ‪ ,‬קרמר ענבר ושינדל ענבל‬
 ‫‪1‬‬

‫תשס"ד‬

‫חוברת זו מתבססת על תרגילים שחוברו בשנים קודמות במחלקה לפסיכולוגיה‪.‬‬

‫כמו כן תרמו לחוברת מתרגלים ממחלקות שונות‪:‬‬
‫עמרי גילת‪ ,‬שגית שילה‪ ,‬מיכל טור כספא‪ ,‬דנה פרג ‪ -‬המחלקה לפסיכולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫אבי גלבוע‪ ,‬מירית שני‪-‬סלע‪ ,‬ומיכל וובר ‪ -‬החוג המשולב‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬
‫טלי אוחנה ‪ -‬מכללת אריאל‬
 ‫‪2‬‬

‫מקורות עזר‬

‫רשימת הספרים שלהלן תוכל לעזור לאלו מכם המחפשים תרגול נוסף‪ ,‬הרחבה והסברים על החומר‪.‬‬
‫הספרים המופיעים ברשימה זו ניתנים לרכישה בדיונון )חנות הספרים של בר אילן(‪ .‬את חלקם ניתן‬
‫לשאול בספריות האוניברסיטה‪.‬‬

‫איזנבך‪ ,‬ר‪ .(1997) .‬סטטיסטיקה ללא סטטיסטיקאים‪ .‬אקדמון‪.‬‬

‫אמסלם‪ ,‬ל‪ .( ) .‬מבוא לסטטיסטיקה )ללא סטטיסטיקאים(‪ .‬בחסות אגודת הסטודנטים‪ ,‬סדרת קוויץ‪.‬‬
‫בייט‪-‬מרום‪ ,‬ר‪ .(1993) .‬מבוא לסטטיסטיקה‪ -‬שיטות לתיאור וניתוח נתונים והיסק ממדגם לאוכלוסיה‪.‬‬
‫הוצאת עם עובד‪.‬‬
‫ברקת‪ ,‬מ‪ .(1987) .‬הסתברות וסטטיסטיקה )א‪,‬ב‪,‬ג(‪ .‬הוצאת דקל‪.‬‬
‫דרום‪ ,‬א‪ .(1987) .‬סטטיסטיקה )א‪,‬ב(‪ .‬הוצאת דקל‪.‬‬
‫זמיר‪ ,‬ש‪ .‬בייט‪-‬מרום‪ ,‬ר‪ .(1993) .‬מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה‪ .‬הוצאת האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬
‫ישראלית‪ ,‬ש‪ (1997) .‬סטטיסטיקה הלכה למעשה‪ .‬לוגיק‪.‬‬
‫ליברמן‪ ,‬א‪ .(1986) .‬מבוא לתורת ההסתברות‪ .‬הוצאת דקל‪.‬‬
‫מאיר‪ ,‬א‪ .(1998) .‬יסודות הסטטיסטיקה למדעי ההתנהגות‪ .‬דיונון‪.‬‬
‫רביב‪ ,‬א‪ .‬ליויתן‪ ,‬ת‪ .(1997) .‬מבוא להסתברות וסטטיסטיקה‪ -‬הסקה סטטיסטית‪ .‬הוצאת עמיחי‪.‬‬
‫רביב‪ ,‬א‪ .‬ליויתן‪ ,‬ת‪ .(1997) .‬מבוא להסתברות וסטטיסטיקה‪ -‬הסתברות‪ .‬הוצאת עמיחי‪.‬‬

‫ספרי רקע‪ ,‬הסבר ותרגול באנגלית‬

‫‪Sirkin, R.M. (1995). Statistics for the social sciences. Sage.‬‬
‫‪Ferguson, G.A. & Takane, Y.(1989). Statistical analysis in psychology and education.‬‬
‫‪McGrew-Hill Book.‬‬
 ‫‪3‬‬

‫נושא מספר ‪ - 1‬סולמות מדידה‬

‫תרגיל מספר ‪1‬‬

‫ציינו לגבי כל אחד מן הסעיפים הבאים אילו הם המשתנים התלויים ואילו הם המשתנים הבלתי תלויים‪:‬‬
‫‪ 1.‬במגמה לבדוק את הגורמים להצלחה באוניברסיטה בדקו את ציוני הבגרות‪ ,‬ציוני ה‪ B.A. -‬וציוני‬
‫המבחן הפסיכומטרי עבור כל אחד מן הסטודנטים שלנו במדגם‪.‬‬
‫‪ 2.‬כדי להעלות את ממוצע ציוני הבגרות של תלמידי בית הספר החליט המנהל לחקור את הקשר שבין‬
‫ציוני הבגרות לבין מגמת הלימוד‪ ,‬מידת הנעתו )מוטיבציה( של התלמיד ללימוד ואיכות ההוראה‪.‬‬
‫‪ 3.‬חוקר מבקש לבדוק את השפעת טמפרטורת החדר על מספר הפעמים שאדם צריך לחזור על שיר כדי‬
‫ללמוד אותו בעל פה‪.‬‬
‫‪ 4.‬נתונה השערה כי סטודנטים יטו לשפר את הישגיהם במבחן אם ישתו לפניו שתי כוסות קפה‪.‬‬
‫‪ 5.‬במסגרת "תכנית הבראה" במפעל נבדקו השפעות המין‪ ,‬הגיל‪ ,‬הדרגה‪ ,‬ההשכלה והוותק של העובדים‬
‫על השכר החודשי‪.‬‬
‫‪ 6.‬במסגרת אותה התכנית‪ ,‬נבדקה שביעות הרצון מהעבודה כפי שבאה לידי ביטוי בשאלון כמושפעת מן‬
‫הדרגה‪ ,‬הוותק‪ ,‬גודל המשרד והשכר החודשי של עובדי המפעל‪.‬‬
‫‪ 7.‬הסטודנטים בבר אילן התלוננו על כמות השיעורים שהם מקבלים‪ ,‬נערכה השוואה בין האוניברסיטאות‬
‫השונות‪ ,‬בכמות השיעורים שנתנת‪.‬‬
‫‪ 8.‬חישבו על ‪ 3‬מקרים דמיוניים בהם מעורבים משתנה‪/‬משתנים תלויים ובלתי תלויים‪ ,‬רישמו אותם‬
‫וציינו את מהותו של כל משתנה‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪1‬‬

‫משתנים בלתי תלויים ‪ -‬ציוני הבגרות‪ ,‬ציוני המבחן הפסיכומטרי‬ ‫‪.1‬‬
‫משתנה תלוי ‪ -‬ציוני ה ‪B.A.‬‬
‫משתנים בלתי תלויים ‪ -‬מגמת לימוד‪ ,‬מידת הנעתו של התלמיד ללימוד ואיכות ההוראה‬ ‫‪.2‬‬
‫משתנה תלוי ‪ -‬ציוני הבגרות‬
‫משתנה בלתי תלוי ‪ -‬טמפרטורת חדר‬ ‫‪.3‬‬
‫משתנה תלוי ‪ -‬מספר הפעמים שאדם צריך לחזור על שיר כדי ללמוד אותו בע"פ‬
‫משתנה בלתי תלוי ‪ -‬שתיית קפה לפני מבחן‬ ‫‪.4‬‬
‫משתנה תלוי ‪ -‬הישגים במבחן‬
‫משתנים בלתי תלויים ‪ -‬מין‪ ,‬גיל‪ ,‬דרגה‪ ,‬השכלה‪ ,‬ותק‬ ‫‪.5‬‬
‫משתנה תלוי – שכר חודשי‬
‫משתנים בלתי תלויים ‪ -‬דרגה‪ ,‬ותק‪ ,‬גודל המשרד‪ ,‬והשכר חודשי‬ ‫‪.6‬‬
‫משתנה תלוי – שביעות רצון מהעבודה‬
‫משתנה בלתי תלוי – האוניברסיטה בה לומד הסטודנט‬ ‫‪.7‬‬
‫משתנה תלוי – כמות שיעורי הבית‬
‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬משתנים בלתי תלויים ‪-‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬משתנים תלויים ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משתנים בלתי תלויים ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משתנים תלויים ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משתנים בלתי תלויים ‪-‬‬
‫‪.‬‬ ‫ג‪ .‬משתנים תלויים ‪-‬‬
 ‫‪5‬‬

‫תרגיל מספר ‪2‬‬

‫‪ 1.‬מהו סולם המדידה הגבוה ביותר שאפשר להשתמש בו למדידת כל אחד ממשתנים אלה‪:‬‬
‫הזמן בו אדם מזהה את כיוון הצליל הנשלח אליו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫צבעי עיניים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫משכורות ממוצעות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רמת השכלה )יסודית‪/‬תיכונית‪/‬אקדמאית(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כדי לבדוק את הערך התזונתי של מזון תינוקות חדש‪ ,‬נמדד משקלם של ‪ 100‬תינוקות שאכלו‬ ‫ה‪.‬‬
‫סוגי מזון שונים‪.‬‬
‫מרצה ממיין את תלמידיו לפי מקום מגוריהם‪ :‬עיר )‪ ,(1‬עיירה )‪ ,(2‬קיבוץ )‪ ,(3‬מושב )‪.(4‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫חברת סקרים בודקת את דעתם של אנשים לגבי החזרת הגולן‪ 100 .‬נבדקים נשאלים בטלפון אם‬ ‫ז‪.‬‬
‫הם בעד )‪ ,(1‬אדישים )‪ ,(2‬או מתנגדים )‪.(3‬‬
‫פסיכולוגית בדקה רמת חרדה בזמן ההתקפות באפגניסטן‪ .‬היא העבירה שאלון ל ‪ 100 -‬נבדקים‬ ‫ח‪.‬‬
‫מאזור המרכז וביקשה אותם לדווח על תחושותיהם על ידי סימון התחושה על סולם בין ‪ 7‬דרגות‪,‬‬
‫כאשר ‪=7‬חרד מאוד ו ‪=1‬בכלל לא חרד‪.‬‬
‫דרגות בצבא‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫טמפרטורה של ילד חולה הנמדדת במד‪-‬חום רגיל‪.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫אי‪ .‬סולם ריכטר )רמז‪ :‬כל שלב בסולם ריכטר הוא מכפלה ב ‪ 10‬של השלב הקודם‪ :‬שלב ‪ 2‬פירושו‬
‫רעידת אדמה בעוצמה פי ‪ 10‬משלב ‪ ,1‬שלב ‪ 3‬פי ‪ 10‬משלב ‪ 2‬וכו'(‪.‬‬
‫בי‪ .‬גיל‪.‬‬
‫גי‪ .‬מצב משפחתי‪.‬‬
‫די‪ .‬השכלה )מספר שנות לימוד(‪.‬‬
‫וט‪ .‬שביעות רצון מהעבודה‪ ,‬בסולם בן ‪ 7‬דרגות‪ ,‬כאשר ‪=1‬כלל לא מרוצה‪ ,‬ו‪=7 -‬מרוצה מאוד‪.‬‬
‫זט‪ .‬מספר נפשות במשפחה‪.‬‬
‫זי‪ .‬סוג דם‪.‬‬
‫‪ 2.‬סווג כל אחד מסעיפי השאלה הקודמת לפי הקטגוריות‪ :‬איכותי ‪ /‬כמותי‪-‬בדיד ‪/‬כמותי‪-‬רציף‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪2‬‬

‫‪.1‬‬
‫יג‪ .‬שמי‪.‬‬ ‫ז‪ .‬סדר או שמי‪.‬‬ ‫א‪ .‬יחס‪.‬‬
‫יד‪ .‬יחס‪.‬‬ ‫ח‪ .‬סדר משופר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שמי‪.‬‬
‫טו‪ .‬סדר משופר‪.‬‬ ‫ט‪ .‬סדר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬יחס‪.‬‬
‫טז‪ .‬יחס‪.‬‬ ‫י‪ .‬רווח‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סדר‪.‬‬
‫יז‪ .‬שמי‪.‬‬ ‫יא‪ .‬סדר‪.‬‬ ‫ה‪ .‬יחס‪.‬‬
‫יב‪ .‬יחס‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שמי‪.‬‬

‫‪.2‬‬
‫יג‪ .‬איכותי‬ ‫ז‪ .‬איכותי‬ ‫א‪ .‬כמותי רציף‬
‫יד‪ .‬כמותי בדיד‬ ‫ח‪ .‬כמותי בדיד‬ ‫ב‪ .‬איכותי‬
‫טו‪ .‬כמותי בדיד‬ ‫ט‪ .‬איכותי‬ ‫ג‪ .‬כמותי רציף‬
‫טז‪ .‬כמותי בדיד‬ ‫י‪ .‬כמותי רציף‬ ‫ד‪ .‬איכותי‬
‫יז‪ .‬איכותי‬ ‫יא‪ .‬כמותי רציף‬ ‫ה‪ .‬כמותי רציף‬
‫יב‪ .‬כמותי רציף‬ ‫ו‪ .‬איכותי‬
 ‫‪7‬‬

‫נושא מספר ‪ - 2‬ארגון נתונים‬

‫תרגיל מספר ‪3‬‬

‫ארגון וקיבוץ נתונים‬
‫בערב הימורים סוער הפסידו המהמרים את הסכומים הבאים )באלפי שקלים(‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪99‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪76‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪109‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪104‬‬ ‫‪108‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪78‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪07‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪68‬‬ ‫‪89‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪65‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪42‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪107‬‬ ‫‪109‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪83‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪54‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪90‬‬

‫)‬ ‫אנא קבצו את הנתונים בטבלת התפלגות שכיחויות בת ‪ 10‬קטגוריות‪ ,‬וכן ציינו נקודת אמצע‬
‫‪ (Midpoint‬לכל קטגוריה‪ ,‬שכיחות‪ ,‬שכיחות מצטברת‪ ,‬אחוזון‪ ,‬ואחוזון מצטבר‪.‬‬
‫הציגו את הנתונים בהיסטוגרמה‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪3‬‬

‫שלבי בניית הטבלה‪:‬‬
‫‪ 1.‬יש לבחור מס' קטגוריות רצוי ‪ -‬במקרה זה נתון ‪ 10‬קטגוריות‪.‬‬
‫‪ 2.‬קביעת רוחב האינטרוול‪ ,(109-01)/10 = 10.8 :‬מעגלים ל ‪.11 -‬‬
‫‪ 3.‬קחו את הציון הגבוה ביותר בנתונים כגבול עליון לקטגוריה העליונה‪ .‬רישמו אותו בראש הטבלה‬
‫)הציון ‪.(109 -‬‬
‫‪ 4.‬הפחיתו ממנו את ‪) i‬האינטרוול( ותקבלו גבול עליון מדומה לקטגוריה השניה‪ .‬רישמו אותו מתחת‬
‫לראשון ‪ -‬המשיכו זאת עד שתגיעו למס' האינטרוולים הרצוי )‪ 10‬במקרה זה(‪.‬‬
‫‪ 5.‬הגבול התחתון המדומה של כל קטגוריה הוא תמיד יחידה אחת יותר מהגבול העליון של הקטגוריה‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫‪ 6.‬היפכו לגבולות אמיתיים‪.‬‬

‫מס'‬ ‫קטגוריות‬ ‫גבול אמיתי‬ ‫נקודת‬ ‫שכיחות‬ ‫שכיחות‬ ‫שכיחות ב‬ ‫שכיחות‬

‫אמצע‬ ‫מצטברת‬ ‫‪%-‬‬ ‫מצטברת‬
‫ב‪% -‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪99-109‬‬ ‫‪98.5-109.5‬‬ ‫‪104.0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪77‬‬ ‫‪9.1%‬‬ ‫‪100%‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪88-98‬‬ ‫‪87.5-98.5‬‬ ‫‪93.0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪3.9%‬‬ ‫‪90.8%‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪77-87‬‬ ‫‪76.5-87.5‬‬ ‫‪82.0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪67‬‬ ‫‪11.7%‬‬ ‫‪87%‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪66-76‬‬ ‫‪65.5-76.5‬‬ ‫‪71.0‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪58‬‬ ‫‪11.7%‬‬ ‫‪75.4%‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪55-65‬‬ ‫‪54.5-65.5‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪49‬‬ ‫‪16.9%‬‬ ‫‪63.8%‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪44-54‬‬ ‫‪43.5-54.5‬‬ ‫‪59.0‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪15.6%‬‬ ‫‪46.8%‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪33-43‬‬ ‫‪32.5-43.5‬‬ ‫‪38.0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪9.1%‬‬ ‫‪31.2%‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪22-32‬‬ ‫‪21.5-32.5‬‬ ‫‪27.0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪10.4%‬‬ ‫‪22.1%‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪11-21‬‬ ‫‪10.5-21.5‬‬ ‫‪16.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6.5%‬‬ ‫‪11.7%‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪0-10‬‬ ‫‪-0.5-10.5‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫‪5.2%‬‬
 ‫‪9‬‬

‫תרגיל מספר ‪4‬‬

‫‪ 1.‬לפניך נתוני מחקר המפרטים את גילו‪ ,‬מינו וציונו של כל סטודנט בקרס "השפעת קרני הגמא על התיקן‬
‫הדרום אמריקאי"‪:‬‬
‫ציון‬ ‫גיל‬ ‫מין‬
‫‪65‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נ‬
‫‪76‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ז‬
‫‪55‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ז‬
‫‪100‬‬ ‫‪20‬‬ ‫נ‬
‫‪68‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ז‬
‫‪70‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ז‬
‫‪89‬‬ ‫‪30‬‬ ‫נ‬
‫‪98‬‬ ‫‪29‬‬ ‫ז‬
‫‪51‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ז‬
‫‪83‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ז‬
‫‪90‬‬ ‫‪25‬‬ ‫נ‬
‫‪86‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נ‬
‫‪90‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ז‬
‫‪65‬‬ ‫‪20‬‬ ‫נ‬
‫‪99‬‬ ‫‪24‬‬ ‫ז‬
‫‪83‬‬ ‫‪26‬‬ ‫נ‬
‫‪74‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ז‬
‫‪77‬‬ ‫‪24‬‬ ‫נ‬
‫‪95‬‬ ‫‪22‬‬ ‫ז‬
‫‪99‬‬ ‫‪25‬‬ ‫נ‬

‫בנה‪/‬י ‪ 3‬טבלאות נתונים‪ :‬למין‪ ,‬לגיל ולציון‪ .‬צד אחד של הטבלה יכלול את המחלקה )מאיזה ציון ועד‬
‫לאיזה ציון‪ ,‬למשל( וצידה השני‪ ,‬את השכיחות‪.‬‬
 ‫‪10‬‬

‫‪ 2.‬לפניך לוח המתאר את התפלגות כוח העבודה בישראל לפי גיל בשנת ‪:2001 -‬‬
‫מס' עובדים‬ ‫גיל‬
‫)באלפים(‬
‫‪34‬‬ ‫‪17-14‬‬
‫‪188‬‬ ‫‪24-18‬‬
‫‪452‬‬ ‫‪34-25‬‬
‫‪302.4‬‬ ‫‪44-35‬‬
‫‪223.5‬‬ ‫‪54-45‬‬
‫‪152.3‬‬ ‫‪64-55‬‬
‫‪49.4‬‬ ‫‪74-65‬‬

‫א‪ .‬ציינו את הגבולות האמיתיים של משתנה הגיל‪.‬‬

‫ב‪ .‬שרטטו היסטוגרמה לתיאור התפלגות העובדים לפי גיל‪.‬‬
‫ג‪ .‬בנו את הפוליגון )ממוצע השכיחויות( וציינו מהי צורת ההתפלגות‪.‬‬

‫‪ 3.‬נחקר מדגם של תינוקות שנולדו בתאריך מסוים‪ .‬להלן חלק מהנתונים שנתקבלו‪:‬‬
‫לוח מס' ‪ :1‬התפלגות מדגם התינוקות לפי ארץ לידת הסבתא‬
‫‪X‬‬ ‫‪f‬‬
‫ארץ לידה‬ ‫מספר תינוקות‬
‫ישראל‬ ‫‪8‬‬
‫מרוקו‬ ‫‪8‬‬
‫פולין‬ ‫‪10‬‬
‫תימן‬ ‫‪3‬‬
‫אחר‬ ‫‪7‬‬
 ‫‪11‬‬

‫לוח מספר ‪ :2‬התפלגות מדגם התינוקות לפי משקלם בעת הלידה‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪f‬‬
‫משקל לידה בגרמים‬ ‫מספר תינוקות‬
‫‪1200-600‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1800-1200‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2400-1800‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3000-2400‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪3600-3000‬‬ ‫‪16‬‬

‫א‪ .‬תאר‪/‬י בצורה גרפית כל אחד מהמשתנים‪ .‬שקול‪/‬שיקלי האם מתאימה דיאגרמת מקלות או‬
‫היסטוגרמה‪ ,‬והוסף‪/‬הוסיפי פוליגון‪ ,‬במקרה הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה אחוז מכלל התינוקות נולדו לסבתא צברית?‬
‫ג‪ .‬איזה אחוז מכלל התינוקות שקלו בעת לידתם לכל היותר ‪ 2400‬גרם?‬
‫ד‪ .‬באותו מחקר נשאלו ההורים לגבי מספר הילדים במשפחה )כולל התינוק(‪ .‬להלן התוצאות‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬

‫לגבי נתונים אלו‪:‬‬

‫הצג‪/‬הציגי אותם בטבלת שכיחויות‪ .‬בנוסף חשב‪/‬י שכיחות מצטברת‪ ,‬שכיחות יחסית ושכיחות יחסית‬
‫באחוזים בהתאם לטבלה‪:‬‬
 ‫‪12‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪P‬‬ ‫שכיחות יחסית‬

‫מספר הילדים‬ ‫שכיחות‬ ‫שכיחות מצטברת‬ ‫שכיחות יחסית‬ ‫מצטברת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
 ‫‪13‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪4‬‬

‫‪ .1‬מין‬

‫שכיחות‬ ‫מחלקה‬
‫‪11‬‬ ‫זכר‬
‫רכז‬ ‫‪9‬‬ ‫נקבה‬
‫הבקנ‬ ‫למשתנה שמי מתאימה‬
‫דיאגרמת עוגה‬

‫גיל‬
‫שכיחות‬ ‫מחלקה‬

‫‪5‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪4.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪27‬‬
‫שכיחות‬ ‫מחלקה‬
‫‪0‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪60-51‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪29‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪300-61‬‬
‫הבדידה‬ ‫בצורתו‬ ‫כמותי‬ ‫למשתנה‬
‫מתאימה דיאגרמת מקלות‬
 ‫‪14‬‬

‫ציון‬
‫שכיחות‬ ‫מחלקה‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪51-60‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪61-70‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪71-80‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪81-90‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪91-100‬‬
‫‪0‬‬

‫היסטוגרמה לפי הקטגוריות‬

‫‪.2‬‬
‫צפיפות‪ ,‬גובה ‪d‬‬ ‫בסיס ‪b‬‬ ‫גבול אמיתי )גיל(‬ ‫מספר עובדים‬ ‫גיל‬
‫)באלפים(‬
‫‪8.50‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪13.5-17.5‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪14-17‬‬
‫‪26.86‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪17.5-24.5‬‬ ‫‪188‬‬ ‫‪18-24‬‬
‫‪45.20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪24.5-34.5‬‬ ‫‪452‬‬ ‫‪25-34‬‬
‫‪30.24‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪34.5-44.5‬‬ ‫‪302.4‬‬ ‫‪35-44‬‬
‫‪22.35‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪44.5-54.5‬‬ ‫‪223.5‬‬ ‫‪45-54‬‬
‫‪15.23‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪54.5-64.5‬‬ ‫‪152.3‬‬ ‫‪55-64‬‬
‫‪4.94‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪64.5-74.5‬‬ ‫‪49.4‬‬ ‫‪65-74‬‬

‫רוחב המחלקה = ההפרש בין הגבול העליון )האמיתי( לגבול התחתון שלה‪.‬‬
‫ציור ההיסטוגרמה יעשה באמצעות חיבור המפגש של נקודות האמצע‪.‬‬
‫נקודת אמצע = גבול עליון ‪ +‬גבול תחתון‬
‫‪2‬‬
‫מתקבלת התפלגות נורמלית‬
 ‫‪15‬‬

‫‪50‬‬
‫‪14-17‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪18-24‬‬
‫‪25-34‬‬
‫‪30‬‬
‫‪35-44‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪45-54‬‬
‫‪55-64‬‬
‫‪10‬‬
‫‪65-74‬‬
‫‪0‬‬

‫‪.3‬‬
‫א‪ .‬לוח ‪ - 1‬מספר תינוקות וארץ לידה ‪ -‬דיאגרמת עוגה או מקלות‬
‫דיאגרמת עוגה‪ :‬מחלקים ל‪ -36‬פרוסות וכל ארץ לידה מקבלת את הפרופורציה המתאימה לה‪.‬‬
‫מקלות‪ :‬הגובה מייצג את השכיחות‬
‫לוח ‪ - 2‬מספר תינוקות ומשקל ‪ -‬נייצג בהיסטוגרמה בה השטח הוא השכיחות‬
‫ב‪8 / 36 = 22% .‬‬
‫ג‪6 / 36 = 16.6% .‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪X‬‬ ‫מספר ילדים‬ ‫‪f‬‬ ‫שכיחות‬ ‫‪F‬‬ ‫שכיחות מצטברת‬ ‫‪P‬‬ ‫שכיחות יחסית‬ ‫שכיחות יחסית מצטברת‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14%‬‬ ‫‪14%‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪42%‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪36%‬‬ ‫‪78%‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪89%‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪97%‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪3%‬‬ ‫‪100%‬‬
 ‫‪16‬‬

‫נושא מספר ‪ - 3‬סיגמות‬

‫תרגיל מספר ‪5‬‬

‫‪ 1.‬להלן נתונות שתי סדרות של מספרים‪ ,‬כל אחת כוללת ‪ 6‬ערכים‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪Xi‬‬ ‫‪Yi‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪-1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2.5‬‬

‫לפניך תיאורים מילוליים של פעולות חשבון שיש לבצע במספרים הנתונים‪ .‬תרגם כל הוראת חישוב‬
‫ממילים לסמלים המתמטיים המקובלים וחשב את ערכם של הביטויים הנדרשים בדרך יעילה ככל‬
‫האפשר‪.‬‬
‫א‪ .‬סכום כל ה‪-X-‬ים ‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכום ה‪-Y-‬ים ‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכום המכפלות של ‪ X‬ב‪.Y-‬‬
‫ד‪ .‬סכום ריבועי ה‪-X-‬ים ‪.‬‬
‫ה‪ .‬סכום ערכי ‪ X‬כאשר כל אחד מהם מחולק ב ‪.2-‬‬
‫ו‪ .‬סכום ערכי ה‪ Y-‬כאשר כל אחד מהם הוגדל בתוספת של ‪.10‬‬
‫ז‪ .‬סכום ריבועי ה‪-Y-‬ים ‪.‬‬
 ‫‪17‬‬

‫‪ 2.‬להלן נתונות שתי סדרות של מספרים‪ ,‬כל אחת כוללת ‪ 8‬ערכים‪:‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪Xi‬‬ ‫‪Yi‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫‪-4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-2‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0.5‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-0.5‬‬

‫לפניך תיאורים מילוליים של פעולות חשבון שיש לבצע במספרים הנתונים‪ .‬תרגם כל הוראת חישוב‬
‫ממילים לסמלים המתמטיים המקובלים וחשב את ערכם של הביטויים הנדרשים בדרך יעילה ככל‬
‫האפשר‪.‬‬
‫סכום ה‪-X-‬ים ‪ ,‬החל ב‪ X -‬הרביעי וכלה ב‪ X -‬האחרון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫סכום כל ה‪-Y-‬ים ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סכום ההפרש של כל ה‪-Y -‬ים מה‪-X -‬ים המתאימים ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סכום המכפלות של ‪ X‬ב‪.Y -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מכפלת סכומי ה‪ X-‬בסכומי ה‪.Y-‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫סכום ה‪-X) -‬ים בריבוע(‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫סכום מכפלת ה‪-Y -‬ים ב‪-X -‬ים הריבועיים‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬
‫)סכום ה‪- X-‬ים( בריבוע‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬
‫הסכום של )‪.(3Xi + 5‬‬ ‫ט‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪5‬‬

‫‪.1‬‬
‫ז‪17.5 .‬‬ ‫ד‪220 .‬‬ ‫א‪6 .‬‬
‫ה‪3 .‬‬ ‫ב‪6 .‬‬
‫ו‪66 .‬‬ ‫ג‪- 7 .‬‬

‫‪.2‬‬
‫ז‪45 .‬‬ ‫ד‪12 .‬‬ ‫א‪8 .‬‬
‫ח‪256 .‬‬ ‫ה‪128 .‬‬ ‫ב‪8 .‬‬
‫ט‪88 .‬‬ ‫ו‪110 .‬‬ ‫ג‪8 .‬‬
 ‫‪19‬‬

‫תרגיל מספר ‪6‬‬

‫‪ 1.‬אבא אבן החליט להפסיק את הסחטנות הכספית של עשרת ילדיו‪ .‬לשם כך‪ ,‬הוא עורך מעקב שבועי‬
‫אחרי דמי הכיס "הרשמיים" שהוא נותן להם )‪ (x‬ואחרי התוספות "מתחת לשולחן" )‪.(y‬‬
‫‪ - i‬הילד‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪0‬‬

‫חשב את הביטויים הבאים‪:‬‬

‫ה‪∑ (3xi² + 2xi +4) .‬‬ ‫ד‪( ∑ yi) ² .‬‬ ‫ג‪∑ (xi + yi) .‬‬ ‫ב‪∑ xi ² .‬‬ ‫א‪∑ yi .‬‬
‫ז‪² ∑ 3xi + (∑ 3xi ²) .‬‬ ‫ו‪²∑( 4yi + xi ) .‬‬

‫‪ 2.‬פרט את הביטויים הבאים‪:‬‬

‫ג‪∑xi + c ∑ yi .‬‬ ‫ב‪²∑ (xi + yi ) .‬‬ ‫א‪∑ xi yi .‬‬

‫‪ 3.‬רשום את הביטויים הבאים בצורה מקוצרת‪:‬‬

‫ב‪(x 1 + y 1 )+(x 2 + y 2 )+....(x n + y n ) .‬‬ ‫א‪x 1 + x 2......+ x n .‬‬
‫ד‪(x 1 +4 )+(x 2 +4)+.....(x n +4) .‬‬ ‫ג‪x 1* y 1 + x 2 *y 2 ......+ x n* y n .‬‬
‫ו‪c*x 1*y 1 + c*x 2*y 2 +....c*x n*y n .‬‬ ‫ה‪cx 1 + cx 2 ...... +cx n .‬‬
 ‫‪20‬‬

‫‪x 1 =5 x 2 =6 x 3 =12 x 4 =15‬‬ ‫‪ 4.‬נתון‪:‬‬

‫‪c=5‬‬ ‫ובנוסף‪a=4 ,‬‬ ‫‪y1 = 2‬‬ ‫‪y 2 =3‬‬ ‫‪y 3 =7 y 4 =10‬‬
‫בדוק‪ ,‬עפ"י נתונים אלו את נכונות המשוואות הבאות‪:‬‬
‫ב‪∑ (xi - yi )= ∑xi - ∑yi .‬‬ ‫א‪∑ (xi + yi )= ∑ xi + ∑ yi .‬‬
‫ד‪∑ xi yi = ∑ xi * ∑ yi .‬‬ ‫ג‪∑ cxi = c ∑ xi .‬‬
‫ו‪∑ (xi +a)= a+∑xi .‬‬ ‫‪² = ∑ x i²‬‬ ‫ה‪(∑xi ) .‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪6‬‬

‫‪.1‬‬
‫ז‪637200 .‬‬ ‫ד‪291600 .‬‬ ‫א‪540 .‬‬
‫ה‪29360 .‬‬ ‫ב‪9600 .‬‬
‫ו‪11760 .‬‬ ‫ג‪800 .‬‬

‫‪.4‬‬
‫ד‪ .‬לא נכון‬ ‫א‪ .‬נכון‬
‫ה‪ .‬לא נכון‬ ‫ב‪ .‬נכון‬
‫ו‪ .‬לא נכון‬ ‫ג‪ .‬נכון‬
 ‫‪21‬‬

‫נושא מספר ‪ - 4‬ממדים למקום מרכזי‬

‫תרגיל מספר ‪7‬‬

‫‪ 1.‬א‪ .‬חשבו עבור הטבלה הנתונה‪ :‬ממוצע‪ ,‬שכיח וחציון‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪8-5‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪11-8‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪14-11‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪17-14‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪20-17‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪23-20‬‬
‫ב‪ .‬מה ניתן לומר על צורת ההתפלגות ע"פ המדדים שחושבו?‬
‫‪ 2.‬חשבו את החציון לכל אחד מסדרות המספרים הנתונות‪.‬‬
‫ה‪.8 ,6, 6,9 ,6 ,3 ,1 ,10 .‬‬ ‫א‪.9 ,7 ,5 ,2 ,1 .‬‬
‫ו‪.19 ,24 ,24 ,19 ,12 ,42 .‬‬ ‫ב‪.7 ,3 ,15 ,26 ,51 .‬‬
‫ז‪.6 ,6 ,5 ,5 ,5 ,4 ,4 .‬‬ ‫ג‪.6 ,25 ,30 ,35 ,45 ,64 .‬‬
‫ח‪.25 ,9 ,7 ,0 ,0 ,0 .‬‬ ‫ד‪.4 ,5 ,6 ,6 ,6 ,7 ,91 .‬‬
‫ט‪ .‬לו היו מאחדים את סדרה א' וסדרה ה'‪ ,‬מה היה י‪ .‬לו היו מאחדים את סדרה ג' וסדרה ד'‪ ,‬מה היה‬
‫החציון?‬ ‫החציון?‬

‫‪ 3.‬חשבו חציון‪ ,‬שכיח וממוצע‪ ,‬עבור טבלת השכיחויות הבאה‪:‬‬

‫שכיחות )‪f(x‬‬ ‫ציון במוסיקולוגיה ‪f‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪60-40‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪70-60‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪75-70‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪85-75‬‬
 ‫‪22‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪100-85‬‬
‫‪42‬‬ ‫ס"ה‬

‫‪ 4.‬חמישה אחים מרוויחים בממוצע ‪ 350‬ש"ח ליום‪ .‬החציון הוא ‪.240‬‬

‫אם העלו את משכורת האח הבכור ב‪ -225‬ש"ח‪ ,‬מה יהיה הממוצע החדש?‬ ‫א‪.‬‬
‫האם החציון החדש יהיה גדול יותר‪ ,‬קטן יותר או שאי אפשר לדעת?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 5.‬לפניך סדרת ציונים של ‪ 12‬תלמידים‪:‬‬
‫‪.60 ,90 ,75 ,65 ,85 ,80 ,75 ,80 ,80 ,70 ,70 ,70‬‬
‫בבדיקה חוזרת של הבחינות הורידו את אחד הציונים מ‪ -70‬ל‪ .-50‬כיצד ישפיע שינוי זה על הממוצע‪,‬‬
‫החציון והשכיח?‬
‫‪ 6.‬א‪ .‬באיזה מסט המדידות הבא הממוצע אינו מתאים כמדד מרכזי‪ ,‬ומדוע?‬
‫א‪.10 ,8 ,6 ,0 ,3 ,2 ,8 ,0 .‬‬
‫ב‪.5 ,1 ,3 ,5 ,5 ,5 ,7 ,7 ,9 .‬‬
‫ג‪.5 ,4 ,120 ,11 ,0 .‬‬
‫ד‪.40 ,30 ,10 ,80 ,90 ,100 .‬‬
‫ב‪ .‬אם בסעיף ג' יוחלף המספר ‪ 120‬ב‪ ,-6‬כיצד ישפיע הדבר על הממוצע‪ ,‬החציון והשכיח?‬
‫‪ 7.‬סטטיסטיקאי התבקש למסור ציון אופייני אחד במקום רשימת הציונים של כיתה שלמה‪ .‬באיזה ערך‬
‫מרכזי יבחר אם הוא מעוניין לקיים את הדרישה‪:‬‬
‫סכום הסטיות מן הערך המרכזי יהיה ‪.0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫החישוב של הערך המרכזי יהיה מהיר וקל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שיהיה ממוקם בהכרח באמצע ההתפלגות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫שלא יהיה תלוי בסידור הערכים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫שסכום ריבועי הסטיות בין הערך המרכזי לבין הערכים האמיתיים יהיה מינימלי‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ 8.‬א‪ .‬חשבו את ממוצע אברי סדרת המספרים הבאה‪:‬‬
‫‪35 ,66 ,46 ,86 ,100 ,99 ,68 ,86 ,64 ,35 ,75 ,100 ,99 ,19 ,89 ,98 ,90 ,44 ,86 ,57 ,46 ,75‬‬
‫‪.99 ,‬‬
‫ב‪ .‬חשב את ממוצע המספרים שבטבלת השכיחויות הבאה‪:‬‬
 ‫‪23‬‬

‫)‪f(x‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪50-10‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪60-50‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪70-60‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪80-70‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪90-80‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪100-90‬‬
‫ג‪ .‬פרט מהו ההבדל שבין הנוסחאות שבהן צריך להשתמש כדי לפתור את סעיף א' וסעיף ב'‪.‬‬
‫‪ 9.‬בכיתה מסויימת ממוצע ‪ I .Q‬של הבנים הוא ‪ 105‬ושל הבנות הוא ‪ .108‬בכיתה יש פי ‪ 2‬בנות מאשר‬
‫בנים‪ .‬מהו ממוצע ה‪ I .Q-‬בכיתה?‬
‫‪ 10.‬לפניכם התפלגות השכר החודשי של ‪ 200‬עובדים במפעל‪.‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪500-0‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪1000-500‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪1500-1000‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪2000-1500‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪2500-2000‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪3000-2500‬‬
‫‪200‬‬ ‫ס"ה‬
‫יש לחשב שכיח‪ ,‬חציון ממוצע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫יש לחשב את התחום הבין‪-‬רבעוני‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫יש לחשב עשירון עליון ותחתון‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יש לקבוע מהי ההכנסה המקסימלית של ‪ 30%‬הפועלים בעלי המשכורות הנמוכות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪24‬‬

‫‪ 11.‬לפניכם התפלגות ציונים של סטודנטים בקורס "הפואטיקה של החייזרים"‪.‬‬

‫)‪f (x‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪20-0‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪40-20‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪60-40‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪80-60‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪100-80‬‬
‫‪100‬‬ ‫ס"ה‬
‫א‪ .‬יש לחשב חציון‪ ,‬שכיח וממוצע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוחלט לפתוח קבוצה מיוחדת לתלמידים שנמצאים מתחת לעשירון הרביעי‪ .‬מה יהיה הציון הגבוה‬
‫ביותר של התלמידים בקבוצה זו?‬
‫ג‪ .‬נדבן החליט לתת מלגה ל‪ 2%-‬הסטודנטים בעלי הציונים הגבוהים ביותר‪ .‬מאיזה ציון זכאים‬
‫הסטודנטים למלגה?‬
‫ד‪ .‬רצו לנסות שיטת הוראה חדשה של ‪ 50%‬מהתלמידים בעלי הציונים המרכזיים‪ .‬בעלי אלו ציונים‬
‫ישתתפו בניסוי?‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪7‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬ממוצע‪ ,14.84 :‬שכיח‪ ,15.5 :‬חציון‪14.95 :‬‬
‫ב‪ .‬ההתפלגות א‪-‬סימטרית שלילית )שכיח<חציון<ממוצע(‬
‫‪.2‬‬
‫ד‪6 .‬‬ ‫ג‪32.5 .‬‬ ‫ב‪15 .‬‬ ‫א‪5 .‬‬
‫ו‪21.5 .‬‬ ‫ה‪) 6.16 .‬אם המשתנה רציף( או ‪) 6‬אם המשתנה בדיד(‬
‫י‪7 .‬‬ ‫ט‪6 .‬‬ ‫ח‪3.5 .‬‬ ‫ז‪5 .‬‬
‫חציון‪,75.83 :‬‬ ‫‪ .3‬שכיח‪) 80 :‬לפי השכיחות( או ‪) 72.5‬לפי הצפיפות(‪,‬‬
‫ממוצע‪.(3185/42) = 75.83 :‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬הממוצע יהיה גדול בקבוע של ההעלאה חלקי ‪ ,5‬כלומר ‪ 225/5‬ש"ח‪ :‬הממוצע החדש יהיה ‪395‬‬
‫ש"ח‪.‬‬
 ‫‪25‬‬

‫ב‪ .‬אי אפשר לדעת מהו החציון החדש כי לא ברור סדר המשכורות )הבכור אינו בהכרח בעל המשכורת‬
‫הגבוהה ביותר(‪.‬‬

‫‪ .5‬ממוצע‪ :‬יקטן ב‪ -20/12‬ויהיה ‪73.33‬‬

‫שכיח‪ :‬היו שני שכיחים‪ ,‬ועתה השכיח הוא ‪.80‬‬
‫חציון‪ :‬היה ונשאר ‪.75‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬בסדרה ג' הממוצע אינו מייצג‪ .‬זאת בגלל הערך הקיצוני ‪ ,120‬שגורם לממוצע גבוה בהרבה מרוב‬
‫אברי הסדרה‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ישן‬ ‫חדש‬
‫‪28‬‬ ‫‪5.2‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫חציון‬
‫אין‬ ‫אין‬ ‫שכיח‬
‫‪.7‬‬
‫ג‪ .‬חציון‬ ‫ב‪ .‬שכיח‬ ‫א‪ .‬ממוצע‬
‫ה‪ .‬ממוצע‬ ‫ד‪ .‬שכיח או ממוצע‬
‫‪ .8‬א‪ .‬ממוצע‪ , 72.26 :‬ב‪ .‬ממוצע‪ , 70.73 :‬ג‪ .‬עם ובלי חישוב נקודת האמצע והכפלתה בשכיחות‬
‫‪ .9‬ממוצע‪107 :‬‬
‫‪.10‬‬
‫א‪ .‬שכיח = ‪ 1750‬חציון = ‪ 1562.5‬ממוצע = ‪1570‬‬
‫ב‪Q3 - Q1 = 803.125 .‬‬
‫‪ X 1/10 = 727.27‬עשירון תחתון‬ ‫ג‪ X 9/10 = 2461.5 .‬עשירון עליון‬
‫ד‪ X 30 = 1233.3 .‬מאון ה‪30 -‬‬
‫‪.11‬‬
‫ב‪ X 4/10 = 46.66 .‬עשירון רביעי‬ ‫א‪ .‬ממוצע = ‪ 55.4‬חציון = ‪ 53.3‬שכיח = ‪50‬‬
‫ד‪ .‬הציונים ביניהם יכללו התלמידים הם ‪79.5-34.95‬‬ ‫ג‪ .‬הציון ממנו זכאים התלמידים למילגה הוא ‪98.42‬‬
 ‫‪26‬‬

‫נושא מספר ‪ - 5‬מדדי פיזור‬

‫תרגיל מספר ‪8‬‬

‫נתונה סדרת נתונים המייצגת את הסכום )במיליוני שקלים( שמרוויחים טכנאי רנטגן בזמן ההתמחות‪:‬‬ ‫‪1.‬‬
‫‪.4 ,5 ,6 ,3 ,6 ,4 ,7 ,8 ,9 ,7 ,5 ,2‬‬
‫א‪ .‬חשב‪ :‬טווח‪ ,‬שונות‪ ,‬סטיית תקן‪.‬‬
‫ב‪ .‬הכפל כל נתון בסדרה ב ‪ 2 -‬ובחן מה קורה לכל אחד מן המדדים‪.‬‬
‫בסט של נתונים הממוצע הוא ‪ 80‬וסטיית התקן היא ‪ .10‬מה יהיו הממוצע‪ ,‬סטיית התקן והשונות של‬ ‫‪2.‬‬
‫הנתונים אם‪:‬‬
‫ב‪ .‬נכפיל כל נתון פי ‪ .5 -‬ג‪ .‬נחלק כל נתון ב ‪.5 -‬‬ ‫א‪ .‬נוסיף לכל נתון ערך של ‪.5‬‬
‫ההתפלגות של ‪ 10‬נתונים היא בעלת ממוצע של ‪ 85‬וסטיית תקן של ‪ .0‬האם ניתן לשחזר את‬ ‫‪3.‬‬
‫הנתונים הגולמיים המרכיבים את ההתפלגות? נמקו‪.‬‬
‫הסבירו במשפט אחד מדוע נוהגים להשתמש בסטיית תקן יותר מאשר בשונות‪.‬‬ ‫‪4.‬‬
‫בכל אחת מהדוגמאות הבאות חשבו‪ :‬טווח‪ ,‬תחום בינרבעוני‪ ,‬שונות וסטיית תקן‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫דוגמא א'‪:‬‬
‫בקרב סטודנטים בחוג למוסיקולוגיה‪ ,‬שנה א'‪ ,‬נמדד הגיל והתקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪23-19‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪27-23‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪31-27‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪35-31‬‬
‫דוגמא ב'‪:‬‬
‫במחקר שערך משרד הבריאות בקרב ‪ 200‬מעשנים קבועים‪ ,‬לפני התחלת תכנית גמילה מעישון‪,‬‬
‫נבדק מספר הסיגריות שנהגו לעשן בממוצע ביום‪ .‬התקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫מספר הנבדקים )‪f(x‬‬ ‫מספר סיגריות ליום ‪x‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪10-0‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪20-10‬‬
 ‫‪27‬‬

‫‪65‬‬ ‫‪30-20‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪40-30‬‬

‫להלן נתונים המסכמים את הציונים באנגלית של סטודנטים בשני חוגים באוניברסיטה‪:‬‬ ‫‪6.‬‬
‫חוג ב'‬ ‫חוג א'‬ ‫המדד‬
‫‪71‬‬ ‫‪78‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪70‬‬ ‫‪65‬‬ ‫חציון‬
‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫א‪ .‬באיזה משני החוגים רצוי לנקוט ביותר הוראה אישית?‬
‫ב‪ .‬באיזה משני החוגים סביר יותר למצוא סטודנטים שהישגיהם באנגלית טובים במיוחד?‬
‫ג‪ .‬בחוג א' החליטו להעלות את ציונו של כל סטודנט ב ‪ 5 -‬נקודות‪ .‬כיצד ישפיע השינוי על הממוצע‪,‬‬
‫החציון וסטיית התקן )בהנחה שבהתפלגות הציונים המקורית אף סטודנט לא קיבל יותר מ ‪?(95 -‬‬
‫ד‪ .‬בחוג ב' הוחלט לעבור מסולם ציונים של ‪ 100-1‬לסולם של ‪ ,10-1‬כלומר לחלק את ציונו של כל‬
‫סטודנט ב‪ .10-‬כיצד ישפיע השינוי על הממוצע‪ ,‬החציון וסטיית התקן )מה יהיו ערכיהם החדשים(?‬
‫להלן התפלגות ההכנסות השבועיות של ‪ 500‬עובדים במפעל מסוים‪:‬‬ ‫‪7.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪100-0‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪200-100‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪300-200‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪400-300‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪500-400‬‬
‫‪155‬‬ ‫‪600-500‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪700-600‬‬
‫‪38‬‬ ‫‪800-700‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪900-800‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪1000-900‬‬
‫‪500‬‬ ‫ס"ה‬
 ‫‪28‬‬

‫א‪ .‬מהי ההכנסה הממוצעת‪ ,‬החציונית והשכיחה?‬

‫ב‪ .‬מהו התחום הבין‪-‬רבעוני וסטיית התקן של ההתפלגות?‬
‫ג‪ .‬אם כל עובד מקבל העלאה של ‪ 5%‬בשכרו‪ ,‬כיצד ישתנו המדדים המרכזיים וסטיית התקן?‬
‫ד‪ .‬הוחלט לשפר את מצבם של כל העובדים במפעל ולהוסיף ‪ 50‬שח' לשבוע‪ ,‬מה יהיו הממוצע וסטית‬
‫התקן החדשים?‬

‫נתונות התפלגויות הציונים של שתי כיתות‪:‬‬ ‫‪8.‬‬

‫)‪ f (x‬כיתה ‪2‬‬ ‫)‪ f (x‬כיתה ‪1‬‬ ‫‪X‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪55-50‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪60-55‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪65-60‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪70-65‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪75-70‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪80-75‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪85-80‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪90-85‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ס"ה‬
‫א‪ .‬השוו את הכיתות לפי רמת ההישגים )ממוצע(‬
‫ב‪ .‬השוו את הכיתות לפי רמת ההטרוגניות )סטיית התקן(‬
‫ג‪ .‬השוו את הכיתות לפי רמת ההטרוגניות )תחום בין‪-‬רבעוני(‬
‫ד‪ .‬איזה מדד פיזור נראה כמתאים ביותר במקרה זה‪ ,‬ומדוע?‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪8‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬טווח‪7 :‬‬
‫שונות )מדגם(‪) ,4.27 :‬אוכלוסייה(‪.3.92 :‬‬
‫סטיית תקן )מדגם(‪) ,2.07:‬אוכלוסייה(‪.1.98 :‬‬
‫ב‪ .‬טווח‪=) 14 :‬הקבוע ‪(7 X‬‬
‫‪29‬‬

‫שונות‪=) 17.09 :‬הקבוע בריבוע ‪(4.27 X‬‬

‫סטיית תקן‪=) 4.13 :‬הקבוע ‪(2.07 X‬‬
 ‫‪30‬‬

‫‪.2‬‬
‫שונות‬ ‫סטית תקן‬ ‫ממוצע‬
‫‪100‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪85‬‬ ‫א‬
‫‪2500‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪400‬‬ ‫ב‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ג‬
‫‪ .3‬כל אברי הסדרה שווים ‪.85‬‬
‫‪ .4‬לסטיית תקן יש משמעות אינטואיטיבית רבה כמרחק )לימין ולשמאל( מהממוצע בהתפלגות ציוני תקן‪.‬‬
‫השונות היא מדד פיזור ללא משמעות אינטואיטיבית‪ ,‬שניתן ביחידות המקוריות‪.‬‬
‫‪ .5‬הפתרונות שלהלן הינם לפי גבולות מדומים‪ ,‬והינם פרמטרים )חישוב לפי חלוקה ב‪(n -‬‬
‫דוגמה א'‪:‬‬
‫טווח‪16 :‬‬
‫ס‪.‬ת‪3.6 :‬‬
‫שונות‪12.96 :‬‬
‫תחום בין‪-‬רבעוני‪Q3-Q1=29.875-24.3=5.575 :‬‬
‫דוגמה ב'‪:‬‬
‫טווח‪40 :‬‬
‫ס‪.‬ת‪9.43 :‬‬
‫שונות‪89 :‬‬
‫תחום בין‪-‬רבעוני‪Q3-Q1=28.46-13.57=14.89 :‬‬
‫‪ .6‬א‪ .‬בחוג א' רצוי לנקוט ביותר הוראה אינדיבידואלית‪ .‬סטיית התקן מהווה מדד להבדלים‬
‫האינדיבידואלים והיא גדולה יותר בחוג א'‪.‬‬

‫ב‪ .‬שוב בחוג א'‪ .‬בחוג א' החציון נמוך יותר מבחוג ב' והממוצע גבוה יותר‪ .‬גרמו לכך ערכים קיצוניים‬
‫גבוהים שהשפיעו על הממוצע )אפשר להסיק זאת גם ע"י הממוצע וסטיית התקן(‪.‬‬

‫ג‪ .‬השפעה של הוספת קבוע‪:‬‬

‫ס"ת‪) 16 :‬לא משתנה(‪.‬‬ ‫ממוצע‪ 78+5=83 :‬חציון‪65+5=70 :‬‬

‫ד‪ .‬השפעה של חלוקה בקבוע‪:‬‬

‫ס"ת‪.6:10=0.6 :‬‬ ‫ממוצע‪ 71:10=7.1 :‬חציון‪70:10=7 :‬‬
 ‫‪31‬‬

‫ההכנסה השכיחה‪550 :‬‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬ההכנסה הממוצעת‪ 531.4 :‬ההכנסה החציונית‪541.94 :‬‬

‫סטיית התקן ‪203.55 :‬‬ ‫ב‪ .‬התחום הבין‪-‬רבעוני ‪Q3 - Q1 = 650 - 420 = 230 :‬‬

‫חציון‪541.94 * 1.05= 569.037 :‬‬ ‫ג‪ .‬ממוצע‪531.4 * 1.05 = 557.97 :‬‬

‫שכיח‪ 550 * 1.05 = 577.5 :‬סטיית התקן ‪203.55 * 1.05 = 213.73 :‬‬

‫סטיית התקן לא משתנה‬ ‫ד‪ .‬ממוצע ‪531.4 + 50 = 581.4 :‬‬

‫‪.8‬‬
‫תחום בין‪-‬רבעוני‬ ‫סטיית תקן‬ ‫ממוצע‬
‫‪83.75 - 73.75 = 10‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪77.67‬‬ ‫כיתה ‪1‬‬
‫‪83.75 - 72.08 = 11.67‬‬ ‫‪6.82‬‬ ‫‪77.83‬‬ ‫כיתה ‪2‬‬
‫התחום הבין‪-‬רבעוני הוא מדד פיזור עדיף ‪ -‬מפני שהוא אינו מושפע מערכים קיצוניים ‪.‬‬
 ‫‪32‬‬

‫תרגיל מספר ‪9‬‬

‫‪ 1.‬סטטיסטיקאי החליט לבדוק את צריכת הדלק של מכוניתו‪ .‬עשר פעמים‪ ,‬אחת לשבוע‪ ,‬מילא את מיכל‬
‫הדלק של מכוניתו וחישב את מס' הק"מ לליטר שעשתה מכוניתו באותו שבוע‪ .‬בגמר המדידות מצא‬
‫הממוצעת היתה ‪ 10.8‬ק"מ לליטר‪ ,‬וסטיית התקן )משבוע לשבוע( היתה ‪ 0.18‬ק"מ‬ ‫שהצריכה‬
‫לליטר‪ .‬לאחר מכן התברר לו כי מד המרחק של מכוניתו אינו תקין‪ ,‬ומודד רק ‪ 5‬ק"מ מתוך כל ‪10‬‬
‫ק"מ‪ .‬אשתו סברה כי עליו לטרוח שוב ברישום הצריכה‪ ,‬אולם הסטטיסטיקאי הרגיעה ואמר‪ ,‬כי יש‬
‫דרך קלה יותר לתיקון הטעות‪ .‬מהי הדרך? ומהם המדדים המתוקנים לצריכת הדלק? )ממוצע וסטית‬
‫תקן(‪.‬‬
‫‪ 2.‬התפלגות הציונים של כיתה מסוימת בהבנת הנקרא הושוותה עם התפלגות ציוני אותה כיתה בחשבון‪.‬‬
‫נמצא כי ממוצעי הציונים בשני המקצועות זהים‪ ,‬אך השונות של ציוני הבנת הנקרא גבוהה משונות‬
‫מכאן ברור כי סכום הסטיות של ציוני הבנת הנקרא ממוצעם גדול מסכום הסטיות‬ ‫הציונים בחשבון‪.‬‬
‫של ציוני החשבון ממוצעם‪ .‬נכון‪ /‬לא נכון‪ .‬הסבר‬
‫‪ 3.‬קבוצת תלמידים נבחנה בפיזיקה‪ .‬הציונים שהתקבלו במבחן היו ‪ 9 ,8 ,6‬בלבד‪ .‬שישה תלמידים קבלו ‪9‬‬
‫‪ ,‬ממוצע קבוצה היה ‪.8‬‬
‫א‪ .‬כמה תלמידים קיבלו את הציון ‪?6‬‬
‫ב‪ .‬השונות היתה ‪ ,0.5‬כמה תלמידים היו בקבוצה?‬
‫‪ 4.‬להלן נתונים של שתי אוכלוסיות‪:‬‬
‫אוכלוסיה א'‪ :‬ממוצע ‪ ; 70‬ס‪.‬ת‪10 .‬‬
‫אוכלוסיה ב'‪ :‬ממוצע ‪ ; 40‬ס‪.‬ת‪30 .‬‬
‫א‪ .‬לו היית צריך לבחור קבוצת נבדקים בעלי ציונים גבוהים במיוחד מאיזו קבוצה היית בוחר אותם?‬
‫ב‪ .‬לו היית צריך לבחור קבוצת נבדקים בעלי ציונים נמוכים במיוחד מאיזו קבוצה היית בוחר אותם?‬
‫‪ 5.‬חוקר בודק כושר מילולי באמצעות מבחן הבנת הנקרא‪ .‬לכל ילד הוא נותן ציון שהינו המאון בקבוצה‪.‬‬
‫בהנחה שכושר מילולי מתפלג נורמלית באוכלוסייה הוא מחשב את השונות של המאונים כדי להציגה‬
‫בכנס מחנכים ארצי‪ ,‬כמדד לפיזור הכושר המילולי‪ .‬ידידו של החוקר טוען שכל העניין בטעות יסודו‬
‫ואסור היה להשתמש בשונות בדרך זו‪ .‬מי צודק )מדוע‪ ,‬הסבר(‪.‬‬
 ‫‪33‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪9‬‬

‫‪ 1.‬מד המרחק ספר ½ מכמות הקילומטרים‪ ,‬ולכן יש לכפול את המדדים ב‪ ,2 -‬על מנת לתקן את הטעות‪.‬‬
‫סטית תקן = ‪0.36‬‬ ‫ממוצע = ‪21.6‬‬

‫‪ 2.‬לא נכון‪ .‬סכום הסטיות מן הממוצע הינו תמיד אפס‪ ,‬ללא קשר לגודל השונות‪.‬‬
‫‪ 3.‬א‪ .‬שלושה תלמידים קיבלו את הציון ‪.6‬‬
‫ב‪ 27 .‬תלמידים קיבלו את הציון ‪ .8‬סה"כ לומדים בכיתה ‪ 36‬תלמידים‪.‬‬

‫‪ 4.‬א‪ .‬קבוצה ב'‪ .‬אומנם הממוצע נמוך אך ס‪.‬ת גדולה‪.‬‬

‫ב‪ .‬קבוצה ב'‪ .‬הממוצע נמוך וס‪.‬ת גדולה‪.‬‬

‫‪ 5.‬חברו‪.‬‬
 ‫‪34‬‬

‫נושא מספר ‪ - 6‬ציון תקן‬

‫תרגיל מספר ‪10‬‬

‫‪ 1.‬במחקר לגבי אוכלוסיית השכירים נמצא‪:‬‬
‫ממוצע השכר ‪ 1500‬ש"ח עם סטיית תקן ‪.400‬‬
‫ממוצע שנות הלימוד ‪ 11.8‬שנים עם סטיית תקן ‪.3‬‬
‫שכיר מסוים משתכר ‪ 1700‬שקל ולמד ‪ 15‬שנה‪ .‬באיזה משתנה מצבו היחסי של השכיר גבוה יותר?‬
‫‪ 2.‬ציון התקן של סטודנט במבחן במבוא לסטטיסטיקה הוא ‪ ,Z=+1.2‬ואילו ציון התקן שלו במבחן במבוא‬
‫לסוציולוגיה הוא ‪ .Z=+2‬האם ציונו המקורי במבחן בסוציולוגיה בהכרח גבוה יותר מציונו במבחן‬
‫בסטטיסטיקה?‬
‫‪ 3.‬לפניכם נתונים על היקף רגליהם של חיזרים שהגיעו לארץ‪37 ,36 ,33 ,33 ,30 ,29 :‬‬
‫א‪ .‬חשבו לסדרה זו את ציוני התקן‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הממוצע וסטיית התקן של ציוני התקן‪.‬‬
‫‪ 4.‬על מנת להתקבל לאוניברסיטה מסוימת על המועמדים לעבור מבחן כניסה‪ .‬הקבלה לפקולטות השונות‬
‫מותנית בגובה ציון התקן‪ .‬ממוצע הציונים במבחן הוא ‪ 70‬וסטיית התקן ‪.10‬‬
‫לפקולטה לרפואה יתקבלו רק מועמדים שהשיגו מעל ‪Z=2‬‬
‫ללימודי פסיכולוגיה יתקבלו רק מועמדים שהשיגו מעל ‪Z=1‬‬
‫הישג של מעל ‪ Z = 1-‬מאפשר קבלה לפקולטות האחרות‪.‬‬
‫א‪ .‬דינה קבלה ‪ 89‬האם תתקבל לרפואה ?‬
‫ב‪ .‬מהו ציון הגלם המינימלי הנדרש כדי להתקבל לפסיכולוגיה ?‬
‫ג‪ .‬תחת איזה ציון אי אפשר להתקבל לאף פקולטה ?‬
‫‪ 5.‬סטודנט נבחן בשלוש בחינות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית וספרות‪ .‬להלן ציוני הסטודנט‪ ,‬ממוצעי הכיתות‬
‫וסטיות התקן‪:‬‬
‫ציון‬ ‫סטית תקן‬ ‫ממוצע‬
‫‪84‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪78‬‬ ‫מתמטיקה‬
‫‪90‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪80‬‬ ‫אנגלית‬
‫‪75‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪69‬‬ ‫ספרות‬
 ‫‪35‬‬

‫באיזה מקצוע מדורג הסטודנט במקום היחסי הגבוה ביותר ובאיזה בנמוך ביותר ?‬

‫‪ 6.‬ראובן קיבל בבחינה בסטטיסטיקה ‪ 83‬וציון התקן שלו ‪ .1.8‬ידוע כי סטית התקן של הציונים‬
‫בסטטיסטיקה היא ‪.5‬‬
‫א‪ .‬מהו ממוצע ההתפלגות?‬
‫ב‪ .‬ציון התקן של שמעון בבחינה היה ‪ .1.3-‬כמה קיבל בבחינה ?‬
‫נמק‪/‬י‬ ‫נכון ‪ /‬לא נכון‬ ‫‪ 7.‬כאשר נתונים ציון תקן וממוצע ‪ ,‬ניתן לחשב סטית תקן‪.‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪10‬‬

‫‪ 1.‬ציון התקן בשכר הינו ‪ .0.5‬בשנות‪-‬לימוד ציון התקן הינו ‪ .1.067‬אי לכך‪ ,‬מצבו היחסי גבוה יותר‬
‫בשנות לימוד‪.‬‬
‫‪ 2.‬לא בהכרח‪ .‬הדבר תלוי בממוצע הגולמי ובסטיית התקן הגולמית בשני המקצועות‪.‬‬
‫‪ 3.‬א‪.1.38+ ,1.04+ ,0 ,0 ,1.04- ,1.38- .‬‬
‫ב‪ .‬ממוצע = ‪ ,0‬ס‪.‬ת = ‪1‬‬
‫‪ 4.‬א‪ .‬דינה לא תתקבל לרפואה‪Z = 1.9 :‬‬
‫ב‪70+10 = 80 .‬‬
‫ג‪. 70+10- = 60 .‬‬
‫‪ 5.‬הסטודנט מדורג יחסית במקום הגבוה ביותר בספרות )‪ ,(Z = 2‬ובמקום היחסי הנמוך ביותר באנגלית‬
‫)‪ .(Z = 0.83‬במתמטיקה מקומו היחסי בין שני המקצועות האחרים )‪.(Z = 1.5‬‬
‫‪ 6.‬א‪ .‬ממוצע ההתפלגות‪74 :‬‬
‫ב‪ .‬ציון הגלם של שמעון בבחינה‪67.5 :‬‬
‫‪ 7.‬לא‪ ,‬כי חסר הציון הגולמי‪.‬‬
 ‫‪36‬‬

‫נושא מספר ‪ - 7‬התפלגות נורמאלית‬

‫תרגיל מספר ‪11‬‬
‫‪ 1.‬א‪ .‬מה הוא השטח בין הממוצע לבין ציון תקן ‪?Z=1.49‬‬
‫ב‪ .‬מה הוא השטח בין הממוצע לבין ציון תקן ‪?Z=1.26-‬‬
‫‪ 2.‬מה הוא השטח בין ‪ Z=0.75-‬לבין ‪?Z=1.5‬‬
‫‪ 3.‬מחזר ממוצע מביא ‪ 172‬פרחים בשנה‪ ,‬סטיית התקן‪ .6 -‬מה אחוז הגברים המביאים בין ‪172-162‬‬
‫פרחים בשנה?‬
‫‪ 4.‬מספר הפניות למוקד ‪ 144‬עומד על ממוצע של ‪ 25‬פניות לדקה וסטיית תקן של ‪ .5‬זמן ההמתנה‬
‫לשיחה עולה באופן ניכר אם מספר הפניות בדקה עולה על ‪ .38‬מה ההסתברות לאירוע זה?‬
‫‪ 5.‬מורה החליט להכשיל ‪ 25%‬מן הכיתה‪ .‬ממוצע הציון בבחינה היה ‪ 72‬עם ס"ת של ‪ 6‬נקודות‪ .‬מהו ציון‬
‫המעבר?‬
‫‪ 6.‬להלן נתוני ‪ 2‬קבוצות‪:‬‬
‫בני ‪11‬‬ ‫בני ‪14‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪56‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫‪500‬‬ ‫‪800‬‬ ‫מספר נבדקים‬
‫א‪ .‬כמה בני ‪ 11‬קבלו ציון גבוה מבן ‪ 14‬ממוצע?‬
‫ב‪ .‬כמה בני ‪ 14‬קבלו ציון נמוך מבן ‪ 11‬ממוצע?‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪11‬‬

‫‪ .1‬א‪ 0.4319 .‬ב‪.0.3962 .‬‬
‫‪0.7066=0.4332+0.2734 .2‬‬
‫)!‪((162-172)/10)=-1.67‬‬ ‫‪45.25% .3‬‬
‫‪((38-25)/5=2.6 ! 0.4953) 1 - (0.4953+0.5) = 0.0047 .4‬‬
‫‪ .5‬ציון מעבר‪ 25%) 68 :‬נכשלים ‪ ‬ציון תקן למעבר הוא ‪(67.-‬‬
‫‪ .6‬א‪79 .‬‬
‫)‪((56-48)/8=1 ! 0.3413 ! 1-(0.5+0.3413)=0.1587 ! 0.1587*500=79.35‬‬
 ‫‪37‬‬

‫ב‪201 .‬‬
‫) ‪((48-56)/12=-0.67 ! 0.2486 ! 1-(0.5+0.2486)=0.2514 ! 0.2514*800=201‬‬

‫תרגיל מספר ‪12‬‬

‫‪ 1.‬בישוב מסוים נמדד הזמן הדרוש לתושבים כדי להגיע למקלט מרגע השמעת האזעקה‪ .‬נמצא כי זמן זה‬
‫מתפלג נורמלית עם תוחלת ‪ 110‬שניות ועם סטיית תקן של ‪ 30‬שניות‪.‬‬
‫)‪ . X ~ N ( 110 ; 30‬מה אחוז התושבים שיידרש להם‪:‬‬
‫למעלה מ‪ 120 -‬שניות ) ‪ 2‬דקות( להגיע למקלט ?‬ ‫א‪.‬‬
‫למעלה מ‪ 180 -‬שניות ) ‪ 3‬דקות( כדי להגיע למקלט ?‬ ‫ב‪.‬‬
‫בין ‪ 120‬ל‪ 180 -‬שניות כדי להגיע למקלט ?‬ ‫ג‬
‫בין דקה אחת לשתי דקות להגיע למקלט ?‬ ‫ד‪.‬‬
‫אם ייפול טיל כעבור ‪ 150‬שניות מרגע השמעת האזעקה‪ ,‬מה אחוז התושבים שלא ימצאו מקלט‬ ‫ה‪.‬‬
‫בעת נפילת הטיל ?‬
‫‪ 2.‬ציוני הבחינה הפסיכומטרית באנגלית מתפלגים נורמלית עם תוחלת ‪ 100‬וסטיית תקן ‪16‬‬
‫)‪ . X ~ N ( 100 ; 16‬מה אחוז הנבחנים שיקבלו ציון‪:‬‬
‫בין ‪ 90‬ל‪? 100 -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בין ‪ 80‬ל‪? 120 -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫גבוה מ‪? 80 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫גבוה מ‪? 120 -‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ציון גבוה מ‪ 140 -‬מקנה פטור מלימודי אנגלית באוניברסיטה‪ .‬מה אחוז הנבחנים שיקבלו פטור?‬ ‫ה‪.‬‬
‫מהו הרבעון העליון?‬ ‫ו‪.‬‬
‫מהו העשירון העליון של הציון ?‬ ‫ז‪.‬‬
‫‪ 3.‬משקלם של מגויסי צה"ל יסומן ב‪ X -‬ק"ג‪ . X ~ N ( 70 ; 5 ) .‬כמה מגויסים משקלם‪:‬‬
‫‪X < 74‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪X < 64‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪X > 78‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪72 < X < 82‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪X > 85‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫מהו המשקל אשר רק ‪ 20%‬מהמגויסים עולים עליו במשקלם ?‬ ‫ו‪.‬‬
 ‫‪38‬‬

‫מהו המשקל אשר רק ‪ 15%‬מהמגויסים נופלים ממנו במשקלם ?‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ 4.‬במחלקה מסוימת מתפלגים ציוני שנה א כך ‪ .X ~ N ( 74 ; 6) :‬אם רוצים לקבוע ציון שיהיה תנאי‬
‫מעבר לשנה ב‪ ,‬כך שרק ‪ 40%‬מהנבחנים יעברו‪ .‬מה הציון שיש לקבוע ?‬

‫‪ 5.‬בדקו את מנת המשכל של ‪ 1500‬תלמידים‪ .‬בהנחה שההתפלגות נורמלית עם ממוצע ‪ 100‬וסטיית תקן‬
‫‪: 15‬‬
‫מהו מספר התלמידים בעלי מנת משכל של ‪ 135‬ומעלה ?‬ ‫א‪.‬‬
‫לכמה ילדים מנת משכל של פחות מ‪? 90 -‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לכמה ילדים מנת משכל בין ‪ 75‬ל‪? 125 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהי מנת המשכל המינימלית של ‪ 10%‬התלמידים החכמים היותר ?‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהי מנת המשכל המרבית של ‪ 60%‬התלמידים הפחות חכמים ?‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ 6.‬באוכלוסייה בעלת התפלגות נורמלית ממוצע של ‪ 10-‬וסטיית תקן ‪ .10‬מהו אחוז המקרים בעלי ציון‬
‫חיובי ?‬
‫‪ 7.‬באוניברסיטה מסוימת הציון הממוצע של התואר הראשון הוא ‪ 85‬וסטיית התקן של הציונים היא ‪.5‬‬
‫נדבן מסוים מעונין לקדם את החינוך והעניק סכום כסף לצורך חלוקת מלגות‪ .‬הוא דרש שהכסף יחולק‬
‫בין ‪ 3%‬הסטודנטים שציוניהם הטובים ביותר‪.‬‬
‫מהו ציון הגלם הנמוך ביותר של מקבלי המלגות ) החל מאיזה ציון זכאים למלגה( ?‬
‫‪ 8.‬בכיתה בת ‪ 100‬תלמידים התפלגות הציונים במתמטיקה היא נורמלית‪ .‬ממוצע הציונים הוא ‪ 75‬וסטית‬
‫התקן הינה ‪ .5‬המורה מסר את ציוניהם של ‪ 7‬תלמידים באופן הבא‪:‬‬
‫שמעון‪ :‬נמצא במאיון ה‪30 -‬‬
‫יגאל‪ :‬קיבל ציון תקן ‪– 1.3‬‬
‫משה‪ :‬קיבל ‪80‬‬
‫שרה‪ :‬נמצאת שתי סטיות תקן מעל יגאל‬
‫רחל‪ :‬קיבלה ‪65‬‬
‫רינה‪ :‬קיבלה בדיוק את הציון החציוני‬
‫רבקה‪ :‬רק ‪ 10%‬קיבלו ציונים גבוהים ממנה‬
‫דרג את התלמידים לפי סדר יורד של ציוניהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 5%‬מהתלמידים נכשלו במבחן‪ .‬מה היה ציון המעבר?‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫‪39‬‬

‫כמה תלמידים בכיתה קיבלו ציון בין ‪?80-70‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫שמונה תלמידים קיבלו ציון "מעולה"‪ .‬מה היה הציון המינימאלי לקבלת "מעולה"?‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪40‬‬

‫‪ 600 9.‬סטודנטים נבחנים בבחינת מיון‪ ,‬על מנת להתקבל ללימודי תעשיה וניהול‪ .‬במחלקה יש מקום ל ‪-‬‬
‫‪ 200‬סטודנטים בלבד‪ ,‬ומתקבלים בעלי הציונים הגבוהים ביותר‪ .‬ידוע כי הציונים בבחינת המיון‬
‫מתפלגים נורמלית עם ממוצע ‪ 60‬וסטית תקן ‪.10‬‬
‫החל מאיזה ציון בבחינת המיון יתקבל מועמד למחלקה?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו אחוז המועמדים שניגשו לבחינת המיון וקיבלו ציון גבוה מ – ‪?80‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו הטווח הבין רבעוני של הציונים בבחינת המיון?‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 10.‬בית חרושת לנורות מייצר ‪ 5000‬נורות ליום‪ ,‬הדולקות בממוצע ‪ 1000‬שעות עם סטית תקן ‪.150‬‬
‫התפלגות זמן הבעירה הינה נורמלית‪.‬‬
‫מהו אחוז הנורות שידלקו פחות מ‪ 770 -‬שעות? יותר מ‪ 1280 -‬שעות?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה מספר הנורות המיוצרות ביום מסויים‪ ,‬שיידלקו מעל ‪ 1400‬שעות?‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמה נורות ידלקו בין ‪ 900‬ל‪ 1100 -‬נורות?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהו טווח זמן הבעירה של ‪ 50%‬הנורות האמצעיות מבחינת זמן הבעירה?‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו זמן הבעירה המינימלי של ‪ 10%‬הנורות הטובות ביותר?‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ 11.‬מהו התחום בציוני תקן‪ ,‬שבתוכו נמצאים‪:‬‬
‫‪ 20%‬המרכזיים של האוכלוסייה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 25%‬הנמוכים ביותר באוכלוסייה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 10%‬הגבוהים ביותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 30%‬מסביב לנקודה שהיא ציון תקן ‪.0.5+‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 20%‬מעל לממוצע ו‪ 30% -‬מתחת לממוצע‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪12‬‬

‫))‪((120-110)/30=0.33 ! 0.1293 ! 1-(0.5+0.1293)=0.3707‬‬ ‫‪ .1‬א‪37.07% .‬‬
‫ה‪9.18% .‬‬ ‫ד‪58.18% .‬‬ ‫ג‪36.08% .‬‬ ‫ב‪0.99% .‬‬
‫ה‪ 0.62% .‬ו‪X = 110.72 .‬‬ ‫ב‪ 78.88% .‬ג‪ 89.44% .‬ד‪10.56% .‬‬ ‫‪ .2‬א‪23.24% .‬‬
‫ז‪X = 120.48 .‬‬
‫ו‪X = 74.2 .‬‬ ‫ה‪0.13% .‬‬ ‫ד‪33.64% .‬‬ ‫ג‪5.48% .‬‬ ‫ב‪11.51% .‬‬ ‫‪ .3‬א‪78.81% .‬‬
‫ז‪X = 64.8 .‬‬
‫‪X= 75.5 .4‬‬
 ‫‪41‬‬

‫‪ .5‬א‪) 14.85 .‬מעגלים ל‪(14 -‬‬

‫))‪((135-100)/15=2.33!0.4901!1-(0.5+0.4901)=0.0099! 0.0099*1500=14.85‬‬
‫ה‪103.75 .‬‬ ‫ד‪119.2 .‬‬ ‫ג‪) 1357.5 .‬מעגלים ל‪(1357 -‬‬ ‫ב‪) 377.1 .‬מעגלים ל‪(377 -‬‬
‫)‪(0-(-10))/10=1 ! 0.3413 ! 1-(0.5+0.3413)=0.1587‬‬ ‫‪15.87% .6‬‬
‫)‪(3% ! 47% ! z=1.88 ! 1.88*5+85=94.4‬‬ ‫‪94.4 .7‬‬
‫‪ .8‬א‪ .‬על מנת לדרג את התלמידים‪ ,‬נמצא את ציוני הגלם של כל אחד מהם‪.‬‬
‫שמעון‪ :‬נמצא במאיון ה‪ ,30% -‬כלומר ‪ 30%‬מן האנשים נמצאים מתחתיו‪ .‬ציונו – ‪.72.4‬‬
‫יגאל‪ :‬ציונו – ‪.68.5‬‬
‫משה‪ :‬ציונו ‪.80 -‬‬
‫שרה‪ :‬נמצאת שתי סטיות תקן מעל יגאל‪ ,‬שציונו ‪ .68.5‬סטית התקן היא ‪ .5‬אי לכך‪ ,‬ציונה הוא ‪.78.5‬‬
‫רחל‪ :‬ציונה ‪.65 -‬‬
‫רינה‪ :‬ציונה הוא הציון החציוני‪ .‬בהתפלגות נורמלית חציון=ממוצע=שכיח‪ .‬אי לכך‪ ,‬ציונה ‪.75 -‬‬
‫רבקה‪ 10% :‬נמצאים מעליה‪ ,‬כלומר ‪ 90%‬מתחתיה‪ .‬ציונה – ‪.81.4‬‬
‫הדירוג‪ :‬רבקה)‪<(81.4‬משה)‪<(80‬שרה)‪<(78.5‬רינה)‪<(75‬שמעון)‪<(72.4‬יגאל)‪<(68.5‬רחל)‪(65‬‬
‫ב‪ .‬ציון המעבר הוא ‪.66.8‬‬
‫ג‪ .‬השטח בין ‪ 70‬ל‪ 80 -‬הוא ‪ .0.6826‬כלומר‪ 68.26% ,‬מ‪ 100 -‬תלמידי הכיתה‪ ,‬כלומר ‪ 68‬תלמידים‪.‬‬
‫ד‪.82.05 .‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪.64.3 .‬‬
‫ב‪.2.28% .‬‬
‫ג‪ .‬טווח בין רבעוני הינו ‪ 50%‬האמצעיים של ההתפלגות‪ .‬הטווח נע בין ‪ 53.3‬לבין ‪ ,66.7‬כלומר גודל‬
‫הטווח הוא‪.53.3-66.7 =13.4 :‬‬
‫‪.10‬‬
‫א‪ 6.3% .‬מן הנורות ידלקו פחות מ ‪ 770 -‬שעות‪.‬‬
‫ב‪ 3.07% .‬ידלקו יותר מ ‪ 1280 -‬שעות‪.‬‬
‫ג‪ .‬כ‪ 19 -‬נורות‪.‬‬
‫ד‪ 2486 .‬נורות‪.‬‬
‫ה‪ .‬בין ‪ 899.5‬ל‪.1100.5 -‬‬
 ‫‪42‬‬

‫ו‪ 1192 .‬שעות‪.‬‬

‫‪.11‬‬
‫א‪.0.25-<Z<0.25 .‬‬
‫ב‪.Z< - 0.67 .‬‬
‫ג‪.Z>1.28 .‬‬
‫ד‪ .‬יש לחשב שטח של ‪ 30%‬מסביב ל ‪ ,Z=0.5‬כלומר ‪ 15%‬מכל צד של נקודה זו‪.‬‬
‫ממוצע ההתפלגות ועד לציון תקן ‪ 0.5‬נמצאים ‪ 19.15%‬מההתפלגות‪ .‬אי לכך הנקודה התואמת ‪15%‬‬
‫מתחת לציון תקן ‪ 0.5‬הינה הנקודה שממוצע ההתפלגות ועד אליה ישנו שטח של ‪ .4.15%‬ציון התקן של‬
‫נקודה זו הינו ‪.Z=0.10‬‬
‫הנקודה שנמצאת ‪ 15%‬מעל לציון תקו ‪ 0.5‬הינה הנקודה שהשטח ממוצע ההתפלגות ועד אליה הינו‬
‫‪ .34.15%‬ציון התקו התואם נקודה זו הינו ‪.Z=1.00‬‬
‫התשובה הסופית‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא ‪.0.10<Z<1.00‬‬
‫ה‪.- 0.84<Z<0.52 .‬‬
 ‫‪43‬‬

‫נושא מספר ‪ - 8‬הסתברות‬

‫תרגיל מספר ‪13‬‬

‫מה הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו?‬ ‫‪1.‬‬
‫זורקים מטבע פעם אחת‪ ,‬מה הסיכוי לקבל "עץ"?‬ ‫‪2.‬‬
‫בעיות לדוגמא‪:‬‬
‫סטודנט יכול להשיג ציון בין ‪ 5-1‬בבחינה במתמטיקה‪ .‬מה הסיכוי שהסטודנט יקבל ציון של ‪2‬‬ ‫‪3.‬‬
‫ומעלה‪ ,‬בהנחה שהסיכוי לקבלת כל אחד מהציונים שווה?‬
‫אורך התור לרופא מומחה נע בין ‪ 1‬לבין ‪ 8‬אנשים‪ .‬מהי ההסתברות שבבואי לאותו רופא ביום‬ ‫‪4.‬‬
‫מסוים‪ ,‬אמצא בתור ‪ 5‬אנשים או יותר?‬
‫מרחב המדגם‬
‫מהו מרחב המדגם בהטלת מטבע?‬ ‫‪5.‬‬
‫מהו מרחב המדגם בהטלת ‪ 2‬מטבעות?‬ ‫‪6.‬‬

‫הסתברות= מס' אפשרויות רלוונטי‬

‫מרחב המדגם‬

‫בגן ‪ 40‬ילדים‪ ,‬מתוכם ‪ 10‬ג'ינג'ים‪ .‬בוחרים באקראי ילד‪.‬‬ ‫‪7.‬‬

‫א‪ .‬מה הסיכוי שיהיה ג'ינג'י?‬
‫ב‪ .‬מה הסיכוי שהוא לא יהיה ג'ינג'י?‬
‫בשקית ‪ 20‬כדורים כחולים‪ 15 ,‬כדורים אדומים‪ 10 ,‬כדורים צהובים ו ‪ 5 -‬כדורים ירוקים‪ .‬מוציאים‬ ‫‪8.‬‬
‫באקראי כדור‪ .‬מהי ההסתברות‪:‬‬
‫א‪ .‬שהכדור כחול?‬
‫ב‪ .‬שהכדור אדום?‬
‫ג‪ .‬שהכדור צהוב?‬
‫ד‪ .‬שהכדור ירוק?‬
‫ה‪ .‬שהכדור לא צהוב?‬
 ‫‪44‬‬

‫מהי ההסתברות לקבל את התוצאה "עץ" לפחות פעמיים מתוך ‪ 3‬הטלות מטבע?‬ ‫‪9.‬‬
 ‫‪45‬‬

‫חיתוך מאורעות‪ -‬תיאורטי‬

‫‪ .1‬בניסוי של הטלת קוביה‪=A :‬התוצאה היא מס' זוגי‪=B ,‬התוצאה קטנה מ ‪.6 -‬‬
‫‪ .2‬בניסוי של הטלת קוביה‪=A :‬סכום התוצאות של ‪ 2‬הטלות הקוביה הוא ‪ =B ,8‬תוצאת ההטלה הראשונה‬
‫היא ‪.1‬‬
‫איחוד מאורעות‬
‫א‪ .‬מאורעות זרים‬
‫‪ 10.‬לפי נתוני שאלה ‪ 8‬בעמוד הקודם‪:‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שהכדור כחול או אדום?‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שהכדור צהוב או כחול או אדום?‬
‫ג‪ .‬ההסתברות להיות ג'ינג'י היא ‪ .1/5‬ההסתברות להיות בלונדיני היא ‪ .1/4‬מה ההסתברות להיות‬
‫ג'ינג'י או בלונדיני?‬
‫ב‪ .‬מאורעות לא זרים‬
‫‪ 11.‬ההסתברות להיות ג'ינג'י היא ‪ .1/5‬ההסתברות להיות יהודי היא ‪ .1/4‬ההסתברות להיות ג'ינג'י יהודי‬
‫היא ‪ .1/10‬מהי ההסתברות להיות ג'ינג'י‪ ,‬יהודי או יהודי ג'ינג'י?‬
‫‪ 12.‬ההסתברות שסטודנט ילמד כלכלה היא ‪ ,0.2‬ההסתברות שסטודנט יגור במעונות היא ‪. 0.3‬‬
‫ההסתברות שסטודנט לכלכלה יגור במעונות היא ‪ . 0.15‬פגשתי סטודנט‪ .‬מה הסיכוי שהוא סטודנט‬
‫לכלכלה‪ ,‬גר במעונות או סטודנט לכלכלה שגר במעונות?‬
‫חיתוך מאורעות‬
‫‪ 13.‬בסל א' נמצאים ‪ 8‬כדורים שחורים‪ 5 ,‬לבנים ו ‪ 2 -‬ירוקים‪ .‬בסל ב' נמצאים ‪ 6‬כדורים צהובים‪8 ,‬‬
‫לבנים ו‪ 6 -‬שחורים‪ .‬מוציאים כדור אחד מסל א' ואחריו כדור אחד מסל ב'‪ .‬מהי ההסתברות שנקבל‪:‬‬
‫א‪ .‬שני כדורים שחורים?‬
‫ב‪ .‬שני כדורים לבנים?‬
‫ג‪ .‬כדור ראשון ירוק וכדור שני שחור?‬
‫ד‪ .‬כדור ראשון לבן וכדור שני שחור?‬
‫ה‪ .‬שני כדורים שאינם שחורים?‬
‫‪46‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪13‬‬

‫‪1/42*1/41*1/40*1/39*1/38*1/37 .1‬‬
‫!‪6‬‬
‫‪1/2 .2‬‬
‫‪4/5 .3‬‬
‫‪1/8+1/8+1/8+1/8 = 4/8 = 1/2 .4‬‬
‫‪ .5‬עץ ; פאלי‬
‫‪ .6‬עץ ‪ +‬עץ ; עץ ‪ +‬פאלי ; פאלי ‪ +‬פאלי ; פאלי ‪+‬עץ‬
‫‪ .7‬א‪10/40 = 1/4 .‬‬
‫ב‪30/40 = 3/4 .‬‬
‫‪ .8‬א‪20/50 = 2/5 .‬‬
‫ב‪15/50 = 3/10 .‬‬
‫ג‪10/50 = 1/5 .‬‬
‫ד‪5/50 = 1/10 .‬‬
‫ה‪40/50 = 4/5 .‬‬
‫‪3/8+1/8 = 4/8 = 1/2 .9‬‬
‫‪ .10‬א‪20/50+15/50 = 35/50 = 7/10 .‬‬
‫ב‪10/50+20/50+15/50 = 45/50 = 9/10 .‬‬
‫ג‪1/4+1/5 = 5/20+4/20 = 9/20 .‬‬
‫‪1/5+1/4-1/10 = 4/20+5/20-2/20 = 7/20 .11‬‬
‫‪0.2+0.3-0.15 = 0.35 .12‬‬
‫‪ .13‬א‪8/15*6/20 .‬‬
‫ב‪5/15*8/20 .‬‬
‫ג‪2/15*6/20 .‬‬
‫ד‪5/15*6/20 .‬‬
‫ה‪1-(8*15*6/20) .‬‬
 ‫‪47‬‬

‫תרגיל מספר ‪14‬‬

‫איחוד וחיתוך מאורעות‪:‬‬
‫בכיתה בת ‪ 30‬תלמידים יש ‪ 12‬בנים‪ .‬מוציאים באקראי תלמיד אחד‪ .‬מה ההסתברות שיהיה בן?‬ ‫‪1.‬‬
‫בסל ‪ 20‬ביצים מהן ‪ 4‬טריות‪ .‬מה ההסתברות להוציא ביצה לא טריה?‬ ‫‪2.‬‬
‫נתונה חבילת קלפים טרופה היטב‪ .‬מוציאים באקראי קלף אחד מהחבילה‪.‬‬ ‫‪3.‬‬
‫מה ההסתברות‪:‬‬
‫א‪ .‬לקבל קלף לב‪.‬‬
‫ב‪ .‬קלף שמספרו ‪.5‬‬
‫ג‪ 5 .‬לב‪.‬‬
‫ד‪ .‬לב או ‪ 5‬או שניהם‪.‬‬
‫ה‪ 5 .‬בתנאי שהוא אדום )רשות(‪.‬‬
‫)ללא‪-‬קלפנים‪ ,‬בחפיסת קלפים יש ‪ 52‬קלפים‪ 26 ,‬מכל צבע‪ 13 ,‬קלפים לכל צורה(‪.‬‬
‫בכד ‪ 5‬כדורים שחורים ו‪ -3‬לבנים‪ .‬מוציאים שני כדורים בזה אחרי זה בלי החזרה‪ .‬אם נתון‬ ‫‪4.‬‬
‫שהראשון לבן מה ההסתברות שהשני לבן?‬
‫בכד ‪ 4‬כדורים שחורים ו‪ -5‬כחולים‪ .‬מוציאים ‪ 2‬כדורים ללא החזרה‪ .‬מה ההסתברות ששניהם יהיו‬ ‫‪5.‬‬
‫כחולים?‬
‫בכד ‪ 4‬כדורים שחורים ו‪ -5‬כחולים‪ ,‬אך כל פעם דוגמים עם החזרה )בניגוד ל‪ -5‬לעיל(‪ .‬מה‬ ‫‪6.‬‬
‫ההסתברות ששני הכדורים יהיו כחולים?‬
‫בכד א' ‪ 6‬כדורים שחורים ו‪ -5‬לבנים‪ .‬בכד ב' ‪ 3‬לבנים ו‪ -2‬שחורים‪ .‬מוציאים באקראי כדור מכל כד‪.‬‬ ‫‪7.‬‬
‫מה ההסתברות ש‪:‬‬
‫א‪ .‬שני הכדורים יהיו שחורים?‬
‫ב‪ .‬שניהם לבנים?‬
‫ג‪ .‬אחד לבן ואחד שחור‪.‬‬
‫מטילים מטבע מוטית ‪)= 0.25‬עץ(‪ 4 P‬פעמים‪ .‬מה ההסתברות לקבל ב‪ -2‬ההטלות הראשונות עץ וב‪-‬‬ ‫‪8.‬‬
‫‪ 2‬ההטלות האחרונות פלי?‬
 ‫‪48‬‬

‫באוניברסיטה מסוימת נמאס לסטודנטים מחרושת השמועות לגבי שביתות המרצים מדי פתיחת שנה‬ ‫‪9.‬‬
‫והם החליטו לבחון את הנושא בצורה מדעית‪ .‬לאחר בדיקות של שנים עברו הם הגיעו לממצאים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫הסיכוי שהמרצים ישבתו הוא ‪0.6‬‬
‫הסיכוי שהמרצים יקבלו העלאת שכר הוא ‪0.3‬‬
‫הסיכוי שיעלו את שכר המרצים ובכל זאת תהיה שביתה הוא ‪.0.2‬‬
‫א‪ .‬בהנחה ששכר המרצים הועלה‪ ,‬מה הסיכוי שעדיין תהיה שביתה ?‬
‫ב‪ .‬בהנחה שהמרצים לא שבתו‪ ,‬מה הסיכוי שהועלה שכרם ?‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪14‬‬

‫‪ .1‬ההסתברות שיהיה בן‪12/30=0.4 :‬‬
‫‪ .2‬ההסתברות לשלוף ביצה לא טרייה‪16/20=0.8 :‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬קלף לב‪13/52=0.25 :‬‬
‫ב‪ .‬קלף שמספרו ‪4/52=0.077 :5‬‬
‫ג‪ 5 .‬לב ‪ -‬חיתוך מאורעות‪ ,‬גם ‪ 5‬וגם לב ‪ -‬מכפלת מאורעות זרים‪:‬‬
‫‪P(A)*P(B)=(13/52)*(4/52)=1/52=0.019‬‬
‫ד‪ .‬לב או ‪ 5‬או שניהם ‪ -‬איחוד מאורעות לא זרים‪ ,‬כלומר סכום מאורעות א' ו‪-‬ב'‪ ,‬והפחתת ג'‪:‬‬
‫‪P(D)=13/52+4/52-1/52=16/52=0.3077‬‬
‫ה‪ 5 .‬בתנאי שהוא אדום ‪ -‬הסתברות מותנית‪:‬‬
‫‪ - B‬להוציא קלף אדום‪.P(B)=0.5 .‬‬ ‫‪ - A‬להוציא ‪P(A)=1/13=0.077 .5‬‬
‫חישוב הסתברות של מאורע ‪ A‬בתנאי ‪ B‬ע"פ נוסחת הסתברות מותנית‪:‬‬
‫)‪P(A/B)=P(AnB)/P(B‬‬
‫)‪ - P(AnB‬הסתברות חיתוך מאורעות ‪ -‬גם ‪ 5‬וגם אדום‪ ,‬ההסתברות היא מכפלת הסתברות מאורע ‪A‬‬
‫בהסתברות מאורע ‪ ,B‬כלומר ‪.2/52‬‬
‫)‪) 0.5 - P(B‬הסתברות להוציא קלף אדום(‪.‬‬
‫כעת ניתן לחשב מהי ההסתברות המותנית‪P(A/B)=2/52:0.5=0.076 (2/26) :‬‬
‫‪ .4‬כאשר הראשון לבן‪ ,‬בכד נותרו ‪ 5‬שחורים ו‪ -2‬לבנים‪ .‬לכן ההסתברות לשלוף לבן היא ‪2/7=0.285‬‬
 ‫‪49‬‬

‫‪ .5‬הסתברות שהראשון כחול – ‪ .5/9‬אם הראשון כחול‪ ,‬נותרו בכד ‪ 4‬שחורים ו‪ -4‬כחולים‪ .‬ההסתברות‬
‫להוציא כחול עתה היא ‪.4/8=0.5‬‬
‫ההסתברות ששני מאורעות אלה יקרו היא מכפלת ההסתברויות‪5/9*4/8 = 0.278 :‬‬
‫‪ .6‬הסתברות שהראשון כחול – ‪ .5/9‬הסתברות שהשני כחול ‪ -‬אותו דבר‪ ,‬מרחב המדגם לא השתנה )עם‬
‫החזרה(‪ .‬לכן‪ ,‬ההסתברות לשלוף שני כחולים היא‪5/9*5/9 = 0.309 :‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬המאורעות בלתי תלויים‪ ,‬ולכן מכפלת מאורעות הוצאת כדור שחור מכל כד‪:‬‬
‫‪2/5*6/11=0.218‬‬
‫ב‪ .‬המאורעות בלתי תלויים‪ ,‬ולכן מכפלת מאורעות הוצאת כדור לבן מכל כד‪3/5*5/11=0.272 :‬‬
‫ג‪ .‬ישנם שני מאורעות המתאימים לדרישה‪:‬‬
‫‪ .1‬מכד א' כדור לבן ומכד ב' כדור שחור‪2/5*5/11=2/11 .‬‬
‫‪ .2‬מכד א' כדור שחור ומכד ב' כדור לבן‪3/5*6/11=18/55 .‬‬
‫התשובה היא סכום מאורעות ‪ 1‬ו‪) 2 -‬איחוד מאורעות(‪2/11+18/55=0.509 :‬‬
‫‪ .8‬הסתברות לקבל עץ ‪ .0.25 -‬הסתברות לקבל פלי ‪.0.75 -‬‬
‫הסתברות לסדרה‪ :‬עץ‪ ,‬עץ‪ ,‬פלי‪ ,‬פלי היא‪0.25*0.25*0.75*0.75=0.035 :‬‬
‫‪.9‬‬
‫א‪0.2/0.3 .‬‬
‫ב‪0.1/0.4 .‬‬
 ‫‪50‬‬

‫תרגיל מספר ‪15‬‬

‫פרמוטציות וקומבנציות‬
‫יש לי מאגר של ‪ 10‬שאלות‪ ,‬מתוכן אני רוצה לבחור ‪ .2‬כמה אפשרויות יש לי )הסדר לא משנה(?‬ ‫‪1.‬‬
‫כנ"ל‪ .‬אני רוצה לבחור ‪ 5‬מתוכן‪ .‬כמה אפשרויות יש לי )הסדר לא משנה(?‬ ‫‪2.‬‬
‫לכל שאלה יש ‪ 3‬תשובות אפשריות‪ ,‬רק אחת מהן נכונה‪ .‬מה הסיכוי לענות על כל ה ‪ 10 -‬נכון?‬ ‫‪3.‬‬
‫מה הסיכוי לענות על כל ה ‪ 10 -‬לא נכון?‬ ‫‪4.‬‬
‫מה הסיכוי לענות נכון רק על שתי השאלות הראשונות?‬ ‫‪5.‬‬
‫מה הסיכוי לענות נכון רק על שתי השאלות האחרונות?‬ ‫‪6.‬‬
‫מה הסיכוי לענות רק על שאלות ‪ 1,5‬לא נכון?‬ ‫‪7.‬‬
‫מה הסיכוי לענות נכון על שתי שאלות כלשהן?‬ ‫‪8.‬‬

‫הבינום של ניוטון‬
‫מה ההסתברות שבמשפחה עם ‪ 5‬ילדים הסדר יהיה בן‪ ,‬בת‪ ,‬בת‪ ,‬בן‪ ,‬בן?‬ ‫‪9.‬‬
‫מהי ההסתברות שבמשפחה יהיו ‪ 2‬בנות ו ‪ 3 -‬בנים?‬ ‫‪10.‬‬
‫למפציץ פגזים ‪ 4‬מטרות‪ .‬סיכויי הפגיעה הם ‪ .1/3‬מה ההסתברות שהמפציץ יפגע רק ב ‪ 3 -‬המטרות‬ ‫‪11.‬‬
‫האחרונות?‬
‫מהי ההסתברות שיפגע ב ‪ 3 -‬מתוך ‪ 4‬מטרות?‬ ‫‪12.‬‬
 ‫‪51‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪15‬‬

‫‪C(10/8) = 10!/8!2! .1‬‬

‫‪C(10/5) = 5!/5!2! .2‬‬

‫‪(1/3)10 .3‬‬
‫‪(2/3)10 .4‬‬
‫‪(1/3)2*(2/3)8 .5‬‬
‫‪(1/3)2*(2/3)8 .6‬‬
‫‪(1/3)8*(2/3)2 .7‬‬
‫‪C(10/8)* (1/3)2*(2/3)8 = 10!/8!2!* (1/3)2*(2/3)8 .8‬‬
‫‪(1/2)5 .9‬‬
‫‪C(5/3)* (1/2)3*(1/2)2 = 5!/3!2!* (1/2)5 .10‬‬

‫‪2/3*1/3*1/3*1/3=2/81 .11‬‬
‫‪C(4/3)* (2/3)1*(1/3)3 = 4!/3!1!* (2/3)1*(1/3)3 .12‬‬
 ‫‪52‬‬

‫תרגיל מספר ‪16‬‬

‫‪ 1.‬אחוז המחלימים ממחלה קשה מסוימת הוא ‪ .40%‬מהי ההסתברות שמתוך ‪ 4‬חולים‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיוק ‪ 2‬יחלימו?‬
‫ב‪ .‬לפחות ‪ 2‬יחלימו?‬
‫‪ 2.‬מכשיר מכיל ‪ 5‬יחידות זהות בלתי תלויות ולכל אחת הסתברות ‪ 80%‬להימצא במצב תקין‪ .‬המכשיר‬
‫כולו פועל רק כשיש בו לפחות ‪ 3‬יחידות תקינות‪ .‬מה ההסתברות שהמכשיר יפעל ברגע מסוים?‬
‫‪ 3.‬יועצנו המיוחד לעסקי הימורים השוהה מזה שנים רבות בלאס וגאס )לאחר התמחות בקזינו השכונתי(‬
‫סיפר לנו כי הומצא משחק חדש המזכיר במעט את משחק הרולטה‪ .‬הסיכוי לזכות בכל "סיבוב" משחק‬
‫הוא שביעית )‪.(7/1‬‬
‫א‪ .‬אחד המהמרים פנה אל יועצנו וביקש שיחשב עבורו את ההסתברות לזכות בשלושה מתוך עשרה‬
‫סיבובים כאלה‪ .‬יועצנו פנה אליכם בפקס וביקש עזרה דחופה ‪ -‬מה תאמרו לו?‬
‫ב‪ .‬מהמר נוסף‪ ,‬מוזר למדי‪ ,‬רצה לדעת מה הסיכוי לזכות בסיבובים הראשון והאחרון בלבד מתוך‬
‫העשרה ‪ -‬מה תאמרו לו?‬
‫ג‪ .‬מהמר נוסף‪ ,‬מוזר לא פחות‪ ,‬רצה לדעת מה הסיכוי לזכות בסיבובים החמישי והשישי בלבד‪ -‬מה‬
‫תאמרו לו?‬
‫ד‪ .‬פלוני סקרן שהפרוטה אינה מצויה בכיסו תוהה האם ההסתברות של מהמר ב' לזכות שונה מזו של‬
‫מהמר ג'‪ .‬הסבירו‪.‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪16‬‬

‫‪)=0.4‬מחלימים(‪P‬‬ ‫‪)=0.6 .1‬להישאר חולים(‪P‬‬
‫א‪ .‬בדיוק ‪ 2‬יחלימו‪ :‬התשובה היא מספר הסידורים האפשריים של ‪ 2‬מבריאים מתוך קבוצה של ‪ ,4‬מוכפל‬
‫בהסתברות ששניים בדיוק יבריאו ושניים בדיוק לא‪-‬יבריאו‪.‬‬
‫‪C(4/2)*(2/5)2*(3/5)2= 4!/2!2! * 4/25 * 9/25 = 0.3456‬‬

‫ב‪ .‬לפחות ‪ 2‬יחלימו‪ :‬התשובה מורכבת מסכום המאורעות בהם לפחות ‪ 2‬מחלימים‪ ,‬כלומר החלמה של ‪,2‬‬
‫החלמה של ‪ 3‬והחלמה של ‪.4‬‬
‫ניתן גם לראות זאת כ‪ -1‬פחות הסתברות האירוע המשלים‪ ,‬והוא שאף אחד לא מחלים וש‪ -1‬בדיוק מחלים‪.‬‬
‫בשתי דרכי החישוב צריך לחשב ‪ 2‬הסתברויות )כי הרי את ההסתברות של שניים בדיוק חישבנו בא'(‪.‬‬
 ‫‪53‬‬

‫‪)= C(4/0)*0.64 = 0.1296‬אף אחד לא מחלים(‪P‬‬

‫‪)= C(4/1)*0.63*0.4=4*0.216*0.4=0.3456‬בדיוק ‪ 1‬מחלים(‪P‬‬

‫חיבור שני המאורעות‪0.4752 :‬‬
‫הפחתה מ‪ -1‬כדי לדעת הסתברות האירוע המשלים ‪0.5248 -‬‬
‫‪ .2‬ההסתברות שהמכשיר תקין ‪ .0.8‬ההסתברות לקלקול ‪.0.2‬‬
‫לפחות ‪ 3‬יחידות תקינות משמעו איחוד המאורעות הבאים‪:‬‬
‫* ‪ 3‬יחידות בדיוק תקינות ‪C(5/3)*0.83*0.22=5!/2!3!*0.512*0.04=0.2048 -‬‬

‫* ‪ 4‬יחידות בדיוק תקינות ‪C(5/4)*0.84*0.2=5*0.4096*0.2=0.4096 -‬‬

‫* ‪ 5‬יחידות בדיוק תקינות ‪C(5/5)*0.85=0.32768 -‬‬

‫סכום ההסתברויות )איחוד מאורעות(‪:‬‬

‫‪0.2048+0.4096+0.32768=0.94208‬‬
‫סיכוי להפסיד‪6/7 :‬‬ ‫‪ .3‬סיכוי לזכות‪.1/7 :‬‬
‫א‪ .n=10 , r=3 .‬נחשב לפי קומבינציה כי סדר ‪ 3‬הזכיות מתוך ‪ 10‬הסיבובים אינו חשוב‪:‬‬
‫‪C(10/3)*(1/7)3*(6/7)7=120*0.00291*0.34=0.1187‬‬
‫ב‪ .‬הפעם אנחנו מעונינים בתמורה )פרמוטציה( אחת ויחידה מבין כל התמורות האפשריות‪ ,‬והיא הסדרה‪:‬‬
‫נצחון‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬נצחון‪.‬‬
‫ישנה רק אפשרות אחת כזו‪ ,‬ולכן ההסתברות לסדרה כזו היא‪:‬‬
‫‪(1/7)2*(6/7)8=0.0059‬‬
‫ג‪ .‬אנו מעונינים בסדרת התוצאות הבאה‪:‬‬
‫הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬נצחון‪ ,‬נצחון‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪ ,‬הפסד‪.‬‬
‫ישנה רק סדרה אחת כזו‪ ,‬והתשובה זהה לסעיף ב'‪:‬‬
‫‪(1/7)2*(6/7)8=0.0059‬‬
‫ד‪ .‬מכיוון שמדובר בשתי סדרות חד‪-‬פעמיות של שני ניצחונות ושמונה הפסדים‪ ,‬ההסתברות זהה‪.‬‬
 ‫‪54‬‬

‫תרגיל מספר ‪17‬‬

‫התפלגות בינומית ונורמלית‬
‫‪ 1.‬מה ההסתברות שבמשפחה בת ‪ 5‬ילדים יהיו‪:‬‬
‫א‪ .‬שלושה בנים‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארבע בנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפחות שלוש בנות‪.‬‬
‫‪ 2.‬במבחן אמריקאי ‪ 8‬שאלות‪ .‬לכל שאלה ‪ 4‬אפשרויות תשובה‪ .‬תלמיד מנחש את התשובות‪.‬‬
‫א‪ .‬מה ההסתברות לנחש נכון את כל התשובות?‬
‫ב‪ .‬מה ההסתברות לנחש נכון שש תשובות ?‬
‫ג‪ .‬מה ההסתברות לנחש נכון לפחות שש תשובות?‬
‫ד‪ .‬מה ההסתברות לנחש לא נכון את כל התשובות?‬
‫‪ 3.‬מה ההסתברות לקבל לפחות פעם אחת ‪ 4‬ב‪ 3 -‬זריקות של קוביה?‬
‫‪ 4.‬פתרו על ידי בינום )רק הדרך( והן על ידי התפלגות נורמלית‪ :‬מטבע נזרק ‪ 100‬פעמים‪ .‬באיזה אחוז מן‬
‫המקרים נקבל בין ‪ 40‬ל‪ -60‬פעמים עץ?‬
‫‪ 5.‬בכיתה אחת מצליחים בדרך כלל ‪ 40%‬מן התלמידים‪ .‬ציינו את ההסתברות ש‪:‬‬
‫א‪ .‬מתוך חמישה אף אחד לא יצליח‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתוך ‪ 10‬לפחות ‪ 8‬יצליחו‪.‬‬
‫‪ 6.‬ציוניה של אוכלוסיית תלמידים מתפלגים נורמלית עם ממוצע ‪ 70‬וסטיית תקן ‪.10‬‬
‫א‪ .‬מצאו את הציון שלרבע מהתלמידים ציון גבוה ממנו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי ‪ 2‬תלמידים מן האוכלוסייה‪ .‬מהי ההסתברות שהציונים של שניהם יהיו בין ‪64‬‬
‫לבין ‪?88‬‬
‫‪ 7.‬ההסתברות לפגיעה במטרת הירי היא ‪.0.33‬‬
‫א‪ .‬אם חייל ירה ‪ 5‬יריות‪ ,‬מה ההסתברות שפגע שלוש פעמים?‬
‫ב‪ .‬מה ההסתברות שהפגיעה הראשונה במטרה הייתה בירייה הרביעית?‬
‫‪ 8.‬משקל ביצה מתפלג נורמלית עם ממוצע ‪ 50‬ג' וסטיית תקן ‪ .10‬ביצה שמשקלה מתחת ל‪ 40 -‬ג' היא‬
‫ביצה מספר ‪ .3‬ביום מסוים נאספו ‪ 100‬ביצים‪ .‬מה ההסתברות שנוכל למלא לפחות תבנית אחת של‬
‫ביצים מספר ‪) ?3‬לידיעתך‪ ,‬בתבנית מקום ל‪ 25 -‬ביצים(‪.‬‬
 ‫‪55‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪17‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬חמישה ילדים ‪ 3 ;n=5 -‬בנים – הצלחה ‪r=3 -‬‬
‫‪p=0.5‬‬ ‫‪q=0.5‬‬
‫‪C(5/3)*(0.5)3*(0.5)2 = C(5/3)*(0.5)5‬‬

‫ב‪ .‬כנ"ל‪ ,‬כאשר ‪C(5/4)*(0.5)4*(0.5)1 = C(5/4)*(0.5)5 r=4‬‬

‫ג‪ .‬לפחות ‪ 3‬בנות ‪ -‬יש לחשב את ההסתברות כאשר ‪ r=4, r=3‬וכאשר ‪ r=5‬ולסכם‬
‫את שלושת ההסתברויות‪.‬‬
‫‪C(5/3)*(0.5)5+C(5/4)*(0.5)5+ C(5/5)*(0.5)5‬‬
‫‪ .2‬א‪r=8 ,n=8 .‬‬
‫‪) p=0.25‬תשובה ‪ 1‬נכונה מבין ‪ 4‬תשובות(‬
‫‪) q=0.75‬הסיכוי לטעות בשאלה האמריקאית(‬
‫ההסתברות לענות נכון על כל השאלות‪C(8/8)*(0.25)8*(0.75)0 = (0.25)8 :‬‬

‫ב‪ .‬כנ"ל‪ ,‬כאשר ‪C(8/6)*(0.25)6*(0.75)2 r=6‬‬

‫ג‪ .‬יש לחשב את הבינום עבור ‪) r=6‬סע' ב'(‪ ,r=7 ,‬ו ‪) r=8-‬סע' א'( ולסכם את שלושת ההסתברויות‪:‬‬
‫‪C(8/8)*(0.25)8*(0.75)0+ C(8/7)*(0.25)7*(0.75)1+C(8/6)*(0.25)6*(0.75)2‬‬

‫ד‪ .‬לנחש "לא נכון" פירושו ‪ 0‬הצלחות‪ ,‬כלומר ‪.r=0‬‬

‫‪C(8/0)*(0.25)0*(0.75)8=(0.75)8‬‬
‫ו ‪p=1/6‬‬ ‫‪ .3‬הסיכוי לקבל ‪ 4‬בזריקת קוביה אחת הוא ‪ .1/6‬כלומר‪q=5/6 ,‬‬
‫זריקת שלוש קוביות‪.n=3 :‬‬
‫"לקבל ‪ 4‬לפחות פעם אחת בשלוש זריקות" ‪ -‬יש לחשב בינום עבור ‪ ,r=2 ,r=1‬ו‪ r=3 -‬ולסכם את ‪3‬‬
‫ההסתברויות‪.‬‬
‫‪C(3/3)*(1/6)3*(1/6)0+ C(3/2)*(1/6)2*(1/6)1+C(3/1)*(1/6)1*(1/6)2‬‬
 ‫‪56‬‬

‫התפלגות בינומית‪:‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ ,n=100‬ומספר ההצלחות ‪ r‬נע בין ‪ 40‬ל‪ .-60‬לכל ערך של ‪ r‬צריך לחשב את ההסתברות‪ ,‬והתשובה היא‬
‫סכום ההסתברויות‪:‬‬
‫‪C(100/40)*0.5100+C(100/41)*0.5100+...+C(100/60)*0.5100‬‬

‫התפלגות נורמלית‪:‬‬
‫היות ומספר הניסיונות )‪ (n‬גדול והיות וההסתברות להצלחה ולכישלון היא ‪ ,0.5‬מותר להניח שממוצע מס'‬
‫ההצלחות מתפלג נורמלית‪ .‬נרשום את הנתונים של ההתפלגות הבינומית הנתונה‪:‬‬
‫‪n=100‬‬
‫‪40<r<60‬‬
‫‪P(r)=0.5‬‬
‫‪n*p=100*0.5=50‬‬ ‫ממוצע ההתפלגות ‪-‬‬
‫‪√n*p*q = √100*0.5*0.5 = 5‬‬ ‫סטיית תקן של ההתפלגות ‪-‬‬
‫כלומר‪ ,‬נניח שזו התפלגות נורמלית עם ממוצע ‪ 50‬וסטית תקן ‪ ,5‬ונבדוק בלוחות של ההתפלגות‬
‫הסטנדרטית את ציוני התקן המתאימים‪.‬‬
‫ציון תקן לערך ‪Z40=(40-50)/5=-2 - 40‬‬
‫ציון תקן לערך ‪Z60=(60-50)/5=2 - 60‬‬

‫השטח בין ציוני תקן ‪ -2‬עד ‪ 2‬כולל הוא ‪95.4%‬‬

‫‪ .5‬א‪ .‬הפתרון ע"י התפלגות בינומית‪ ,‬כאשר‪.P=0.4 ,r=0 ,n=5 :‬‬
‫‪C(5/0)*(0.4)0*(0.6)5=(0.6)5‬‬ ‫ההסתברות שמתוך ‪ 5‬אף אחד לא יצליח היא‪:‬‬
‫ב‪ .‬לפחות ‪ 8‬יצליחו ‪ -‬נחבר שלוש התפלגויות בינומיות של הצלחה‪ ,‬כאשר בכל המקרים ‪) n=10‬מספר‬
‫הנסיונות הוא ‪ (10‬ומספר ההצלחות )‪ (r‬הוא ‪ 9 ,8‬ו‪.-10‬‬
‫‪C(10/8)*(0.4)8*(0.6)2+ C(10/9)*(0.4)9*(0.6)1+C(10/10)*(0.4)10*(0.6)0‬‬

‫‪ .6‬א‪ .‬רבע מן התלמידים = שטח של ‪ .25%‬ציון התקן המתאים לשטח זה ‪. z=0.67‬‬

‫חישוב ציון גלם לציון תקן הנ"ל ‪76.7‬‬
‫ב‪ .‬השטח המצוי בין ציון ‪ 64‬לציון ‪ 88‬הוא ‪.68.98‬‬
‫אם בוחרים באקראי תלמיד‪ ,‬הסיכוי שלו "ליפול" בין ‪ 88-64‬הוא ‪.0.69‬‬
 ‫‪57‬‬

‫הסיכוי של ‪ 2‬תלמידים )"וגם"( ‪0.69*0.69‬‬

‫‪p=0.33‬‬ ‫‪ .7‬א‪,q=0.67 ,r=3 ,n=5 .‬‬

‫‪C(5/3)*(0.33)3*(0.67)2‬‬
‫ב‪ .‬הסתברות לסדר ספציפי‪ :‬פספוס‪ ,‬פספוס‪ ,‬פספוס‪ ,‬פגיעה‬
‫‪0.67*0.67*0.67*0.33=(0.67)3*(0.33)1‬‬ ‫ולכן‬
‫‪ .8‬ההסתברות לקבלת ביצה מס' ‪) 0.16 - 3‬עפ"י חישוב שטח בהתפלגות נורמלית(‪.‬‬
‫עכשיו נעבור להתפלגות בינומית )‪ (n=100, p=0.16, q=0.84‬ונחשב לה ממוצע )‪ (n*p‬וסטית תקן )‬
‫‪(√ n*p*q‬‬
‫ס"ת ‪3.66 ‬‬ ‫ממוצע ‪16 ‬‬
‫כעת יש למצוא את השטח המצוי מעל ‪.25‬‬
‫תשובה סופית‪ :‬הסיכוי למלא ‪ 25‬ביצים ומעלה הוא ‪) 0.69%‬סיכוי קלוש(‪.‬‬
 ‫‪58‬‬

‫תרגיל מספר ‪18‬‬

‫‪ 1.‬בכמה אופנים שונים ניתן לסדר קבוצה בת חמישה ספרים שונים של מתימטיקה‪ ,‬ארבעה של פיסיקה‬
‫ושלושה של כימיה על מדף בו יש מקום לשנים‪-‬עשר ספרים‪ .‬תנאי הכרחי הוא שספרים מאותו תחום‬
‫יעמדו זה ליד זה‪.‬‬
‫‪ 2.‬במסגרת מאמצי שווק של חברה ליצור ממתקים "ממתקי" החליטו לארגן מבצע פרסים‪ .‬היועץ‬
‫הסטטיסטי של החברה נתבקש לבחור שני מצבים‪ .‬בראשון‪ 5 ,‬אנשים אשר יעלו בגורל יקבלו פרסים‬
‫שווי‪-‬ערך ‪ -‬טיסה בשמי הארץ‪ .‬במקרה השני‪ ,‬ערך הפרס ישתנה בהתאם לסדר העלייה וגורל‪ .‬הראשון‬
‫יזכה בכרטיס טיסה ללונדון‪ ,‬השני בכרטיס טיסה בשמי הארץ וכן הלאה )החמישי יזכה בספר על‬
‫תולדות ההתיישבות בארץ(‪ .‬למשרדי החברה הגיעו לבסוף מאה גלויות השתתפות‪.‬‬
‫לגבי האפשרות הראשונה‪ ,‬כמה צרופים אפשריים של חמישה אנשים ניתן להזמין לשדה התעופה‬ ‫א‪.‬‬
‫לצורך טיסה בשמי הארץ?‬
‫באפשרות השניה‪ ,‬כמה צרופים אפשריים של זוכים קיימים?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה הסיכוי לזכות בטיסה בשמי הארץ באפשרות ראשונה?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מה הסיכוי לזכות בטיסה ללונדון באפשרות השניה?‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 3.‬מתוך חבילת קלפים תקינה נשלפים שני קלפים‪ .‬מצאו את ההסתברות ש‪:‬‬
‫הקלף הראשון אינו ‪ 10‬מעוין או אס‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הקלף הראשון הוא אס אבל השני אינו אס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫קלף אחד לפחות הינו יהלום‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הקלפים אינם משתייכים לאותה סדרה )רשות(‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הערות‪:‬‬
‫‪ -‬בחבילת קלפים יש ‪ 52‬קלפים )שלושה עשר ערכים ‪ X‬ארבע צורות(‬
‫‪ -‬בכל השאלות ההתייחסות היא להסתברות "ללא החזרות"‬
‫‪ 4.‬בשבט צופי "צפון" ניתנו לחניכים שמונה דגלים זהים בצורתם ‪ -‬מתוכם ארבעה אדומים‪ ,‬שנים כחולים‬
‫ושנים צהובים‪ .‬המדריכים רוצים ליצור שפת סימנים על בסיס דגלים אלו‪ .‬כמה "מילים" בנות שמונה‬
‫דגלים יכולים החניכים ליצור?‬
 ‫‪59‬‬

‫‪ 5.‬נמצא כי אחוז המוסיקאים באוכלוסייה הוא ‪ .30%‬אחוז הגברים באוכלוסייה הוא ‪ .50%‬אחוז הג'ינג'ים‬
‫באוכלוסייה הוא ‪.5%‬‬
‫מה ההסתברות להיות מוסיקאי ג'ינג'י?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה ההסתברות להיות גבר מוסיקאי ג'ינג'י?‬ ‫ב‪.‬‬
‫למפיק לחוץ בתקציב נדרשו לסרט ג'ינג'ים ומוסיקאים‪ .‬אך בגלל מחסור חמור בכספים נאלץ‬ ‫ג‪.‬‬
‫להתפשר ולהציג מודעה הקוראת למבחן בד ג'ינג'ים או מוסיקאים‪ .‬מה ההסתברות למצוא או‬
‫ג'ינג'י או מוסיקאי שישתתפו במבחן הבד?‬
‫‪ 6.‬משרד החינוך מחלק שלוש מלגות מדי שנה‪ ,‬השנה פנו ‪ 30‬מועמדים לקבל את המלגות‪.‬‬
‫אם ‪ 3‬המלגות הולכות וקטנות בגודל מהראשונה לשלישית )‪ (1000 ,4000 ,10,000‬בכמה‬ ‫א‪.‬‬
‫אופנים ניתן לחלקן בין המועמדים השונים?‬
‫השנה הוחלט במשרד לחלק את הכסף בצורה שונה ולתת לשלושת הזוכים את אותו סכום‬ ‫ב‪.‬‬
‫)‪ 5000‬כל אחד(‪ ,‬בכמה אופנים ניתן לחלקן השנה ?‬
‫לאור המצב הביטחוני הוחלט לשנות את החלוקה של המלגות והחל משנה הבאה הסיכוי עבור כל‬ ‫ג‪.‬‬
‫אחד מהמועמדים יהיה ‪ ,45%‬מה הסיכוי שמבין הפונים שני הראשונים יזכו במלגה?‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪18‬‬

‫‪ .1‬בתוך כל תחום ניתן לסדר !‪ n‬סידורים שונים )כלומר !‪ (5!.4!.3‬ובנוסף לכך ישנם !‪ 3‬צירופים שונים‬
‫‪3!*(5!4!3!)=103,680‬‬ ‫של שלושת הנושאים השונים‪ .‬ובסה"כ‪:‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬מספר הקבוצות בנות חמישה איברים שניתן לבנות מתוך ‪ 100‬איברים‪ ,‬כאשר הסדר אינו משנה‬
‫‪C(100/5) = 100!/95!5! = 75,287,520‬‬ ‫)קומבינציות( הוא ‪-‬‬

‫‪P(100/5) = 100!/95!=9,034,502,400‬‬ ‫ב‪ .‬כאשר משנה הסדר )פרמוטציות( ‪-‬‬

‫ג‪1/100+1/99+1/98+1/97+1/96 = 0.51 .‬‬
‫ד‪1/100 = 0.01 .‬‬
‫‪ .3‬א‪ .‬חמישה קלפים איננו מעונינים לשלוף כקלף ראשון )‪ 10‬מעוין או אס( ולכן הסיכוי להצליח בשליפה‬
‫הראשונה הוא ‪ .47/52‬השליפה השניה תספק אותי בכל מקרה )‪ ,(1‬ולכן ‪ 47/52‬היא ההסתברות הנדרשת‬
‫למילוי התנאי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ראשית‪ ,‬נחשב מהי הסתברות לקלף ראשון אס‪.1/13 :‬‬
 ‫‪60‬‬

‫שנית‪ ,‬מהי ההסתברות לקלף שני אינו אס כאשר הראשון היה אס‪48/51 :‬‬
‫‪1/13*48/51‬‬ ‫ויחד‪:‬‬
‫ג‪ .‬בניסוח השאלה מצוין "קלף אחד לפחות הינו יהלום" ‪ -‬כלומר או הראשון או השני או שניהם‪.‬‬
‫הסתברות לקלף ראשון יהלום והשני לא‪1/4*39/51 :‬‬
‫‪39/52*13/51‬‬ ‫הסתברות לקלף ראשון לא יהלום והשני כן‪:‬‬
‫‪1/4*12/51‬‬ ‫הסתברות לקלף ראשון ושני יהלום‪:‬‬
‫‪1/4*39/51+39/52*13/51+1/4*12/51 = 15/34‬‬ ‫ובסה"כ ההסתברות היא‪:‬‬
‫‪39/51=13/17‬‬ ‫ד‪ .‬ההסתברות שהקלף השני לא יהיה מהסדרה של הקלף הראשון היא‬
‫מדוע? בראשון‪ ,‬כל שליפה תספק אותנו‪ ,‬ולכן ההסתברות לקבלה היא ‪ .1‬בשליפה הבאה‪ ,‬אנו מעונינים‬
‫בכל קלף‪ ,‬שאינו שייך לסדרה של הראשון )‪ (52-13=39‬ולכן נקבל ‪.1*39/51‬‬
‫‪ .4‬מספר הצירופים שניתן ליצור משמונה דגלים הוא !‪ .8‬היות ויש כאן דגלים הזהים בצבעם ובצורתם‬
‫)שלא יכולים לסייע ביצירת "אותיות" נחלק את מספר הצירופים הנ"ל במספר הזהים‪ ,‬כלומר ב !‪ ,2‬ב !‪2‬‬
‫‪8!/2!2!4!=420‬‬ ‫וב !‪:4‬‬
‫‪0.05*0.30=0.015‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬חיתוך מאורעות בלתי תלויים‪:‬‬
‫‪0.50*0.05*0.30=0.0075‬‬ ‫ב‪ .‬שוב‪ ,‬חיתוך מאורעות בלתי תלויים‪:‬‬
‫‪0.05+0.30-(0.30*0.05)=0.335‬‬ ‫ג‪ .‬איחוד מאורעות לא זרים‪:‬‬
‫‪ .6‬א‪30!=24,360 . .‬‬
‫!‪27‬‬
‫!‪30‬‬ ‫ב‪=4,060 .‬‬
‫!‪3!*27‬‬
‫ג‪0.45*0.45 = 0.203 .‬‬
 ‫‪61‬‬

‫חוקי ההסתברות )חוקים שצריך להכיר(‪:‬‬

‫)חזקה(‪.‬‬ ‫חישוב סה"כ תוצאות אפשרות‪KN :‬‬

‫חוק החיבור‪ :‬מה ההסתברות לקבל ‪ 2‬או ‪ 3‬בהטלת קוביה?‬

‫חוק הכפל‪ :‬מה ההסתברות לקבל ‪ 2‬ו‪ -3‬בהטלת קוביה?‬

‫סכום ההסתברות של האירועים הרצויים )‪ (P‬והאירועים הלא רצויים )‪ (Q‬היא תמיד ‪:1.0‬‬
‫‪P+Q=1‬‬

‫‪N*P‬‬ ‫‪N*P*Q‬‬ ‫ממוצע ושונות של הבינום‪:‬‬

‫* נושאים שכדאי לזכור‪:‬‬

‫‪ .1‬להסתברות "אין זיכרון"‪.‬‬
‫‪ .2‬הסתברות של אירוע "מסודר‪ ,‬אטרקטיבי" )‪ (12345‬אינה שונה מזו של אירוע "פחות מסודר‪ ,‬רגיל" )‬
‫‪.(52431‬‬

‫פרמוטציות וקומבינציות‪.‬‬

‫פרמוטציות‪ :‬מספר הסידורים האפשריים של סידרה בת מספר אלמנטים‪ .‬ניתן לפתח את הנושא עפ"י‬
‫חישוב מספר הסדרים האפשריים של חלק מתוך הסדרה הכללית )מתוך ‪ 10‬דיירים‪ ,‬כמה "וועדים" של ‪3‬‬
‫אנשים ניתן להקים(‪ .‬בפרמוטציה‪ ,‬כל סידור הינו משמעותי )‪ AXS‬שונה מ ‪.(ASX‬‬

‫קומבינציה‪ :‬מספר הסדורים היחודיים שניתן להרכיב מסדרה בת מספר אלמנטים‪ .‬כאן‪ ,‬הסדרה‬
‫‪ ABC=ACB‬ולכן‪ ,‬אין אנו מעונינים לחשב אותה‪.‬‬
 ‫‪62‬‬

‫במידה ויש אלמנטים זהים )‪ (SAME‬יש לקזז את השפעתם ע"י הכנסתם למכנה‪.‬‬

‫אקסיומה‪.0!=1 :‬‬

‫נושא מספר ‪ - 9‬קורלאציה‬

‫תרגיל מספר ‪19‬‬

‫‪ 1.‬מהן ההנחות שיש להניח כאשר משתמשים במתאם פירסון?‬
‫‪ 2.‬הסבר‪/‬הסבירי מה פרושו של מקדם קורלציה של ‪.1-‬‬
‫‪ 3.‬חשב‪/‬י את מתאם פירסון בין שני המשתנים הבאים והסבר את תוצאתך‪.‬‬
‫משתנה א'‪9 ,8 ,7 ,6 ,5 ,4 ,3 ,2 ,1 :‬‬
‫משתנה ב'‪.1 ,2 ,3 ,4 ,5 ,6 ,7 ,8 ,9 :‬‬
‫‪ 4.‬לפניך ציוני הבגרות וציוני ה‪ B.A-‬של ‪ 7‬סטודנטים‪.‬‬
‫ציוני בגרות‪6 ,7 ,7 ,8 ,9 ,9 ,10 :‬‬
‫ציוני ‪6 ,5 ,6 ,9 ,7 ,8 ,8 :.B.A‬‬
‫א‪ .‬חשב‪/‬י את מקדם מתאם פירסון‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב‪/‬י את מקדם מתאם ספירמן‪.‬‬
‫‪ 5.‬במחקר נמצא מתאם ‪ r=0.75‬בין שעות הצפייה בטלויזיה לבין מספר האיחורים לבית הספר‪ .‬המנהל‬
‫דרש מהורי התלמידים להגביל את שעות הצפיה בטענה שהדבר גורם לאיחורים‪ .‬מדוע טעה?‬
‫‪ 6.‬לפניך נתונים על מספר פרטי הלבוש שלבש מר ענן במשך מספר ימים ועל הטמפרטורה )במעלות‬
‫צלזיוס( בימים אלו‪:‬‬
‫מספר פרטי הלבוש )‪(Y‬‬ ‫טמפרטורה )‪(X‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬
 ‫‪63‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪20‬‬

‫א‪ .‬מהו מקדם המתאם של פירסון?‬

‫ב‪ .‬מהו מקדם המתאם של ספירמן?‬
‫ג‪ .‬מהו אחוז השונות המוסברת? הלא מוסברת?‬
‫ד‪ .‬מהי סטיית התקן של מספר פרטי הלבוש?‬
‫ה‪ .‬חציון פרטי הלבוש הוא _____ והשכיח הוא ______‪.‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪19‬‬

‫‪ .1‬הנחות היסוד‪:‬‬
‫א‪ .‬המשתנים הם על סולם רווח )אינטרוולי( או יחס )רציונלי(‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשתנים מתפלגים באופן נורמלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬נמדד קשר ליניארי בין המשתנים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש קשר מלא בין המשתנים והקשר הוא שלילי‪ .‬ככל שערכיו של משתנה אחד גדלים‪ ,‬ערכיו של‬
‫המשתנה השני קטנים‪ .‬עבור כל זוג ציונים‪ ,‬ציוני התקן של ציוני ‪ X‬ו‪ Y -‬הינם שווים‪ ,‬אם כי בסימנים‬
‫הפוכים‪.‬‬
‫‪ .3‬אפשר ללא חישוב‪ .‬כאשר שני המשתנים הם שתי סדרות הפוכות‪ .r=-1 ,‬משמעות התוצאה‪ ,‬קשר‬
‫שלילי מלא )ראה תשובה לשאלה מס‪(2 .‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬מתאם פירסון = ‪ 0.667‬ב‪ .‬מתאם ספירמן = ‪0.678‬‬
‫‪ .5‬מתאם מעיד על קשר בין משתנים אך הוא איננו מעיד על כיוון הקשר או על סיבתיות‪ .‬כך‪ ,‬לא ניתן‬
‫לטעון כי מספר שעות הצפיה בטלויזיה הם הגורם לאיחורים‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬מתאם פירסון = ‪0.89-‬‬
‫ב‪ .‬מתאם ספירמן = ‪0.85-‬‬
‫‪64‬‬

‫ג‪ .‬אחוז השונות המוסברת = ‪79.21%‬‬

‫אחוז השונות הלא מוסברת = ‪20.79%‬‬
‫ד‪ .‬סטית תקן של מספר פריטי הלבוש = ‪1.63‬‬
‫ה‪ .‬חציון פריטי הלבוש הוא ‪7‬‬
‫השכיח הוא ‪.7‬‬
 ‫‪65‬‬

‫נושא מספר ‪ - 10‬ניבוי‬

‫תרגיל מספר ‪20‬‬

‫‪ 1.‬להלן נתוני גובה וגיל של ‪ 10‬נבדקים‪:‬‬
‫‪180‬‬ ‫‪185‬‬ ‫‪170‬‬ ‫‪165‬‬ ‫‪167‬‬ ‫‪201‬‬ ‫‪189‬‬ ‫‪172‬‬ ‫‪145‬‬ ‫‪165‬‬ ‫גובה בס"מ‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪21‬‬ ‫גיל‬
‫מהו אחוז השונות המוסברת?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו גובהו המנובא של אדם שגילו ‪?20‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו טווח הגבהים בהם נכלל בסבירות של ‪ 95%‬גובהם של אנשים במדגם שגילם ‪?20‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 2.‬מהו אחוז השונות שאינו מוסבר במשתנה המנובא כאשר‪:‬‬
‫‪ r=-.70‬ג‪r=0 .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ r=.70‬ד‪r=-1 .‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 3.‬במחקר שבדק את הקשר בין ציוני הגמר בחינוך גופני לבין ציוני ‪ B.A.‬התקבלו הנתונים הבאים‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫ציוני חינוך גופני‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ציוני ‪:B.A.‬‬
‫מהו אחוז השונות של ציוני ‪ y‬המוסבר על ידי ‪?x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו אחוז השונות של ציוני ‪ y‬שאינו מוסבר על ידי ‪?x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סטודנט שקיבל ציון ‪ 6‬בחינוך גופני‪ ,‬מהו ציונו המנובא באוניברסיטה?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהו טווח הציונים לגביהם ישנה סבירות של ‪ 95%‬כי ציונו של חברינו משאלה ג' נכלל בהם?‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪66‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪20‬‬

‫‪ 1.‬המתאם בין המשתנים‪r=0.88 :‬‬
‫א‪ .‬אחוז השונות המוסברת‪77.44% :‬‬
‫ב‪ .‬קו הניבוי‪y’=80.78+3.88x :‬‬
‫לאדם בן ‪ 20‬מנבאים גובה של ‪ 158.4‬ס"מ‪.‬‬
‫ג‪ .‬טעות התקן של הניבוי‪7.02 :‬‬
‫‪ 95%‬ביטחון משמעם ‪ -+ 1.96‬טעויות תקן מסביב לניבוי‪.‬‬
‫טווח הניבוי‪172.14-144.62 :‬‬
‫ד‪0% .‬‬ ‫ג‪100% .‬‬ ‫ב‪51% .‬‬ ‫‪ . 2‬א‪51% .‬‬
‫‪ .3‬המתאם בין המשתנים הינו ‪0.35-‬‬
‫קו הניבוי‪y’=10.23-0.26x :‬‬
‫טעות התקן של הניבוי‪1.01 :‬‬
‫ד‪10.65-6.69 .‬‬ ‫ג‪8.67 .‬‬ ‫ב‪87.75% .‬‬ ‫א‪12.25% .‬‬
 ‫‪67‬‬

‫תרגיל מספר ‪21‬‬

‫‪ 1.‬להלן נתונים של שני משתנים ‪ x‬ו‪:y-‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪92‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪89‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪:X‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪79‬‬ ‫‪61‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪62‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪59‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪:Y‬‬

‫אנא חשב‪/‬י‪:‬‬
‫מתאם בין שני המשתנים‬ ‫א‪.‬‬
‫שיפוע )‪(b‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נקודת החתך )‪(a‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהו אחוז השונות המוסברת?‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו אחוז השונות הלא מוסברת?‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ 2.‬המתאם בין ציוני הבגרות של אחים תאומים בני אותו המין הוא ‪ .0.56‬נתון שממוצע ציוני הבגרות של‬
‫התאומים שנולדו ראשונים )‪ (X‬הוא ‪ ,82‬ואילו ממוצע הציונים של התאומים שנולדו לאחר מכן )‪(Y‬‬
‫הוא ‪ .79‬כמו כן נתון ‪.Sy = 3 ;Sx = 2‬‬
‫מהו ציון הבגרות הצפוי לתאום צעיר שציונו של אחיו הוא ‪?81‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מהו ציון הבגרות הצפוי לתאום המבוגר שציונו של אחיו הוא ‪?81‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ברמת בטחון של ‪ 99%‬מהו טווח הציונים שננבא לתאום הצעיר משאלה א?‬ ‫ג‪.‬‬
 ‫‪68‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪21‬‬

‫ס‪.‬ת=‪13.84‬‬ ‫‪ .1‬משתנה ‪ :X‬ממוצע=‪74.1‬‬
‫ס‪.‬ת=‪12.18‬‬ ‫משתנה ‪ :Y‬ממוצע=‪68.9‬‬
‫ה‪34% .‬‬ ‫ד‪66% .‬‬ ‫ג‪15.927 .‬‬ ‫ב‪0.715 .‬‬ ‫א‪0.813 .‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬לניבוי ‪ y‬מתוך ‪:x‬‬
‫‪b= r * Sy/Sx‬‬
‫‪bxy= 0.56 * 3/2 = 0.84‬‬
‫‪a = y - byx* x‬‬
‫‪a = 79 - 0.84*82 = 10.12‬‬
‫משוואת הרגרסיה‪y’=10.12+0.84x :‬‬
‫‪y’ = 10.12 +0.84*81 = 78.16‬‬
‫ב‪ .‬לניבוי ‪ x‬מתוך ‪:y‬‬
‫‪b= r * Sx/Sy‬‬
‫‪bxy= 0.56 * 2/3 = 0.37‬‬
‫‪a = x - bxy * y‬‬
‫‪a = 82 - 0.37*79 = 52.77‬‬
‫משוואת הרגרסיה‪x’=52.77+0.37y :‬‬
‫‪x’ = 52.77+0.37*81 = 82.74‬‬
‫ג‪ .‬טווח הטעות בניבוי‪:‬‬
‫)‪Syx = Sy * √(1-r²‬‬
‫‪3 * √0.686= 2.48‬‬
‫טווח הניבוי ברמת בטחון של ‪ 99%‬הינו ‪ 2.57‬טעויות תקן סביב הניבוי‪ .‬כלומר ‪+-6.37‬‬
‫הטווח‪89.11-76.37 :‬‬
 ‫‪69‬‬

‫נושא מספר ‪ - 11‬סיכום‬

‫תרגיל מספר ‪22‬‬

‫‪ 1.‬מספר על בתים ברחוב נמדדים בסולם‪:‬‬
‫נומינלי‬ ‫א‪.‬‬
‫אינטרבלי‬ ‫ב‪.‬‬
‫אורדינלי‬ ‫ג‪.‬‬
‫רציונלי‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 2.‬מדד סוציו אקונומי מחושב כמספר הנפשות חלקי מספר החדרים בבית‪ .‬מדד זה הוא בסולם‪:‬‬
‫נומינלי‬ ‫א‪.‬‬
‫אינטרבלי‬ ‫ב‪.‬‬
‫אורדינלי‬ ‫ג‪.‬‬
‫רציונלי‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 3.‬שיטת הרזיה א' מפחיתה דופק ומשקל יותר מאשר שיטת הרזיה ב'‪ .‬יש בטענה זו‪:‬‬
‫זוג משתנים בלתי תלויים וזוג משתנים תלויים‬ ‫א‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי אחד ושני משתנים תלויים‬ ‫ב‪.‬‬
‫זוג משתנים בלתי תלויים ומשתנה תלוי אחד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫משתנה בלתי תלוי אחד ומשתנה תלוי אחד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 4.‬התפלגות נורמלית היא‪:‬‬
‫התפלגות שכיחויות של משתנה‪ ,‬הסימטרית סביב הממוצע‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫פוליגון מסוים המתאר נוסחה מסוימת‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מצב בו השכיח‪ ,‬החציון והממוצע נופלים בנקודה אחת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כל התשובות נכונות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 5.‬בהתפלגות בעלת זנב ימני סדר ערכי המדדים המרכזיים הוא‪:‬‬
‫הממוצע גבוה מהחציון והשכיח ביניהם‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫השכיח גבוה מהממוצע וזה גבוה מהחציון‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫החציון בין הממוצע והשכיח‪ ,‬והשכיח הוא הגבוה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪70‬‬

‫הממוצע גבוה מחציון וזה גבוה משכיח‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

 ‫‪71‬‬

‫‪ 6.‬ציון רבעוני הינו‪:‬‬

‫חציון עליון‬ ‫א‪.‬‬
‫הציון ש‪ 25% -‬מהנבדקים קיבלו גבוה ממנו או נמוך ממנו‬ ‫ב‪.‬‬
‫המרווח בו נמצאים רבע מהנבדקים סביב החציון‬ ‫ג‪.‬‬
‫ציון של האדם הרבעוני‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 7.‬המדד המרכזי הטוב ביותר לציין רמת הכנסה הוא‪:‬‬
‫שכיח‬ ‫א‪.‬‬
‫ממוצע‬ ‫ב‪.‬‬
‫חציון‬ ‫ג‪.‬‬
‫רבעון עליון‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 8.‬כאשר נכפיל כל ציון במספר מסוים‪ ,‬סטיית התקן‪:‬‬
‫לא תשתנה‬ ‫א‪.‬‬
‫תוכפל בריבוע המספר‬ ‫ב‪.‬‬
‫תוכפל באותו מספר‬ ‫ג‪.‬‬
‫תקטן תמיד‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 9.‬הממוצע וסטית התקן של ציוני התקן הם‪:‬‬
‫הממוצע ‪ 1‬וסטית תקן ‪0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הממוצע ‪ 1‬וסטית התקן ‪1‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הממוצע ‪ 0‬וסטית התקן ‪1‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכל תלוי בנתונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 10.‬בפקולטה לרפואה שנה א' ישנם ‪ 40‬מקומות‪ .‬נערך מבחן מוקדם לקבוע את המועמדים המאושרים‪.‬‬
‫ממוצע המבחן ‪ 70‬וסטית התקן שלו היא ‪ .15‬אם נרשמו ‪ 800‬איש מהו הציון המינימלי הדרוש כדי‬
‫להתקבל לפקולטה?‬
‫‪94.75‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪85.25‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪99.45‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא ניתן לחשב‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪72‬‬

‫‪11.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מס' ימי היעדרות מהלימודים‬
‫‪10‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪70 110 150 200‬‬ ‫מס' התלמידים הנעדרים‬
‫מהו השכיח בהתפלגות הנ"ל‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪200‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אין שכיח‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 12.‬לנתונים שבסעיף ‪ 11‬מתאים המדד המרכזי‪:‬‬
‫שכיח‬ ‫א‪.‬‬
‫ממוצע‬ ‫ב‪.‬‬
‫חציון‬ ‫ג‪.‬‬
‫טווח‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 13.‬החציון בהתפלגות הבאה‪ 9 ,2 ,7 ,5 ,6 ,2 ,3 ,4 ,0 :‬הוא‪:‬‬
‫‪6‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 14.‬ציוני התקן של סטודנט בשני מבחנים הם ‪ 1.5‬ו‪ 0.8- -‬בהתאמה‪ .‬ניתן להסיק שהמתאם בין שני‬
‫המבחנים‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נמוך‬ ‫ב‪.‬‬
‫שלילי‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא ניתן להסיק על גובה המתאם‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 15.‬באוכלוסייה המתפלגת נורמלית שממוצעה ‪ 100-‬וסטית התקן ‪ .50‬אחוז המקרים בעלי ציון חיובי הוא‬
‫בקירוב‪:‬‬
‫‪10%‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪73‬‬

‫‪2.5%‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪5%‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת מנתוני השאלה‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫‪74‬‬

‫‪ 16.‬במדגם של ‪ 120‬נבדקים נמצא זמן שינה ממוצע של ‪ 5‬שעות וסטית תקן ‪ .2‬לאחר טיפול עלה זמן‬
‫השינה הממוצע ל‪ ,7 -‬וסטית התקן ירדה ל‪ .1 -‬מה מקומו )בפרסנטיל( של נבדק שישן ‪ 6‬שעות‪ .‬לפני‬
‫הטיפול ולאחריו?‬
‫‪ 30.85‬ו‪ 34.13 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ 34.13‬ו‪ 19.15 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 69.15‬ו‪ 34.13 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 69.15‬ו‪ 15.87 -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 17.‬לחץ דם של קבוצה בת ‪ 40‬חולי לב בגילאי ‪ 50-40‬נע בין ‪ ,170-160‬כאשר אצל ‪ 3‬נוספים לחץ הדם‬
‫באיזה מדד מרכזי יש לאפיין את כלל הקבוצה ?‬ ‫נורמלי )‪.(120‬‬
‫חציון‬ ‫א‪.‬‬
‫שכיח‬ ‫ב‪.‬‬
‫אמצע הטווח‬ ‫ג‪.‬‬
‫ממוצע‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 18.‬לאחר טיפול כושל עלה לחץ הדם של השלושה הנ"ל‪ .‬האם ישתנה הממוצע? החציון? השכיח?‬
‫‪ 19.‬בהתפלגות של משתנה מסוים ידוע שהממוצע הוא ‪ 9‬וסטית התקן היא ‪ .0‬מה ידוע לך על‪:‬‬
‫הטווח‬ ‫א‪.‬‬
‫החציון‬ ‫ב‪.‬‬
‫המתאם עם משתנה אחר בעל ממוצע ‪ 10‬וסטית תקן ‪.3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ r =0.82‬בין רמת ההשכלה )‪ - 1‬נמוכה‪ - 2 ,‬בינונית‪ - 3 ,‬גבוהה( לבין רמת‬ ‫‪ 20.‬יהויכין קיבל‬
‫החברותיות‪ ,‬ומכאן הבין שרמת ההשכלה הדיפרנציאלית היא הגורם להבדלים בין הנבדקים השונים‪.‬‬
‫באיזה מקדם קשר השתמש יהויכין? הסבר‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫היכן טעה יהויכין? ציין את כל השגיאות וכיצד ניתן היה לתקנן?‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ 21.‬קבוצת ילדים מתנועת נוער נתבקשו להתרים למען האגודה למען שלום הילד‪ .‬בהתפלגות התרומות‬
‫שלהם נמצא ש‪ :‬הממוצע הוא ‪ ,80‬השכיח הוא ‪ 65‬והחציון הוא ‪ .74‬איזה מן המשפטים הבאים אינו‬
‫נכון?‬
‫‪ 50%‬מהתלמידים התרימו מעל ‪ 74‬ש"ח‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הקבוצה הגדולה ביותר של התלמידים התרימה ‪ 65‬ש"ח‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫‪75‬‬

‫מספר התלמידים שהתרימו מעל ‪ 80‬ש"ח הוא גדול יותר ממספר התלמידים שהתרימו פחות מ‪-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ 80‬ש"ח‪.‬‬
‫כל המשפטים נכונים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 22.‬איזה מהמשתנים הבאים הוא בדיד ונמדד בסולם יחסי‪ -‬רציונלי?‬
‫מידת שביעות רצון ממכון כושר‬ ‫א‪.‬‬
‫מספר פחיות מיץ הנמכרות ביום‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הצבע המועדף על ידי ילדים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מהירות התגובה לגירוי ויזואלי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 23.‬בהתפלגות מסוימת של ציונים נמצא ממוצע ‪ ,50‬חציון ‪ 47‬וסטית תקן ‪ .8‬החוקר החליט להפחית ‪ 4‬מכל‬
‫הציונים‪ .‬איזה מהמשפטים נכון לאחר השינוי?‬
‫הממוצע יהיה ‪ ,50‬החציון יהיה ‪ 40‬וסטית התקן תיהיה ‪.4‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הממוצע וסטית התקן לא ישתנו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫השונות תהיה ‪ 60‬והממוצע יהיה ‪.46‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אף תשובה לא נכונה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 24.‬ענה לגבי כל אחת מהטענות האם הוא נכון‪ /‬לא נכון‪.‬‬
‫הקו המשורטט בפוליגון של שכיחות מצטברת יכול להיות בחלקו מקביל לציר ה‪.X -‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ההבדל בין סטית תקן ובין ציון תקן הוא שסטית התקן יכולה לקבל ערך חיובי או שלילי ואילו‬ ‫ב‪.‬‬
‫ציון התקן יכול לקבל רק ערך חיובי‪.‬‬
‫כיון שמירב קיבלה ‪ 95‬הן במבוא לפסיכולוגיה והן במבוא לסטטיסטיקה לא יתכן שהמתאם בין‬ ‫ג‪.‬‬
‫שני המקצועות הוא אפס‪.‬‬
‫תוספת קבוע לכל סדרת המספרים אינה משפיעה על השונות‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 25.‬להלן נתונים לגבי מספר העצים שנטועים ליד הבתים השונים ברחוב ביאליק‪:‬‬
‫מספר העצים‬ ‫בית מספר‬
‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬
 ‫‪76‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪14‬‬
‫מהו חציון מספר העצים? מהו הממוצע?‬ ‫א‪.‬‬
‫מהי השונות של מספר העצים?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהו ציון התקן של מספר העצים ליד בית מספר ‪?12‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם ניתן לחשב מתאם פירסון בין מספרי העצים לבין מספרי הבתים?‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ 26.‬המדד המרכזי שלא ניתן לחישוב בסולם אינטרבלי הוא‪:‬‬

‫שכיח‬ ‫א‪.‬‬
‫ממוצע‬ ‫ב‪.‬‬
‫חציון‬ ‫ג‪.‬‬
‫סטית תקן‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ 27.‬תלמיד א' ותלמיד ב' קיבלו ציון ‪ 75‬במבחן מסוים‪ .‬הממוצע בשתי הכיתות ‪ .80‬סטית התקן בכיתת‬
‫תלמיד א' ‪ ,15‬ובכיתת תלמיד ב' ‪ .10‬איזה תלמיד טוב יותר יחסית לכיתתו?‬
‫א'‬ ‫א‪.‬‬
‫ב'‬ ‫ב‪.‬‬
‫שניהם באותו מצב‬ ‫ג‪.‬‬
‫אי אפשר לדעת‬ ‫ד‪.‬‬

‫פתרון תרגיל מספר ‪22‬‬

‫‪ .1‬תשובה ג'‪ .‬מספרי בתים נמדדים בסולם אורדינלי )סידורי‪/‬דרוגי(‪.‬‬
‫המספרים משקפים את הסדר של הבתים )לדוגמא‪ ,‬בית מס' ‪ 2‬נמצא לפני בית מס' ‪ (4‬אולם המרחק בין‬
‫הבתים אינו בהכרח שווה )המרחק בין בית מס' ‪ 2‬לבית מס' ‪ 4‬אינו שווה בהכרח למרחק בין בית מס' ‪4‬‬
‫ובית מס' ‪.(6‬‬
‫‪ .2‬תשובה ד'‪.‬‬
‫מדד זה נמדד בסולם רציונלי שכן יש אפס מוחלט‪.‬‬
‫‪ .3‬תשובה ב'‪.‬‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬שיטת ההרזיה‪.‬‬
 ‫‪77‬‬

‫המשתנים התלויים‪ :‬דופק ומשקל‪.‬‬

‫‪ .4‬תשובה ד'‪ .‬כל התשובות נכונות‪.‬‬
‫התפלגות נורמלית הינה התפלגות שכיחויות הסימטרית סביב הממוצע‪ .‬ניתן להציגה כפוליגון )מצולע‬
‫שכיחויות( המבטא קשר בין ערכי המשתנה והשכיחויות של ערכים אלה‪ .‬כמו‪-‬כן בהתפלגות נורמלית‬
‫השכיח‪ ,‬החציון והממוצע שווים‪.‬‬
‫‪ .5‬תשובה ד'‪.‬‬
‫בהתפלגות עם הטיה ימנית‪ ,‬הגבוה ביותר הנו הממוצע )המושפע מהערכים החריגים הגבוהים(‪ ,‬אחריו‬
‫צועד החציון )המושפע רק מכמות הערכים וסדרם( ולבסוף בא השכיח )שאינו מושפע מערכים חריגים(‪.‬‬

‫‪ .6‬תשובה ב'‪.‬‬
‫הרבעון התחתון הנו המאון ה‪ ,25 -‬כלומר הערך שמתחתיו מצויים רק ‪ 25%‬מהנבדקים‪ .‬הרבעון העליון‬
‫הנו המאון ה‪ ,75 -‬כלומר הערך שמעליו מצויים רק ‪ 25%‬מהנבדקים‪.‬‬
‫‪ .7‬תשובה ג‪.‬‬
‫מדד הנטיה המרכזית הטוב ביותר לציון רמת הכנסה הנו החציון‪ .‬הממוצע אינו מתאים מכיוון שהוא מושפע‬
‫מאוד מערכים חריגים )במקרה זה בעלי הכנסות גבוהות מאוד(‪ .‬השכיח מתאים בעיקר למשתנים‬
‫נומינליים‪.‬‬
‫‪ .8‬תשובה ג'‪.‬‬
‫הכפלה של כל אחד מערכי ההתפלגות במספר קבוע מכפילה את סטיית‪-‬התקן באותו קבוע‪.‬‬
‫‪ .9‬תשובה ג'‪.‬‬
‫ההתפלגות הנורמלית הסטנדרטית הינה בעלת ממוצע ‪) 0‬ההתפלגות הינה סימטרית וכנגד כל ערך חיובי‬
‫יש ערך שלילי באותו הגודל( וסטית‪-‬תקן ‪.1‬‬
‫‪ .10‬תשובה א'‪.‬‬
‫לפקולטה לרפואה מתקבלים רק ‪ 40‬מתוך ‪ 800‬המועמדים‪ ,‬כלומר ‪ .5%‬לאור זאת צריך למצוא מהו ציון‬
‫הגלם מעליו מצויים ‪ 5%‬מהנבדקים‪.‬‬
‫נתון כי הממוצע הנו ‪ 70‬וסטית‪-‬התקן ‪ ,15‬וכן לפי טבלת ההתפלגות הנורמלית ציון התקן‬
‫מעליו נמצא ‪ 5%‬מהשטח הוא ‪ .z=1.65‬נציב נתונים אלה בנוסחה לחישוב ציוני תקן ‪z = xi - x‬‬
‫‪1.65=xi-70‬‬
‫‪15‬‬
 ‫‪78‬‬

‫‪xi=94.75‬‬
‫‪ .11‬תשובה ב'‪.‬‬
‫הערך השכיח ביותר בהתפלגות הוא ‪) 0‬השכיחות של ערך זה היא ‪.(200‬‬
‫‪ .12‬תשובה ג‪.‬‬
‫מבין שלושת מדדי הנטיה המרכזית )ממוצע‪ ,‬שכיח וחציון( המתאים ביותר הנו החציון )‪ .(Md=1‬הממוצע‪,‬‬
‫כזכור‪ ,‬מושפע מערכים קיצוניים )במקרה זה הממוצע הוא ‪ ,1.5‬שכן הוא מושפע מהתלמידים שנעדרו‬
‫מספר גבוה של ימים‪ ,‬על אף שמספרם קטן(‪ .‬אף השכיח )‪ (Mode=0‬אינו מייצג כהלכה את הנטיה‬
‫המרכזית של ההתפלגות‪ ,‬שכן הוא אינו משקף את קיומם של כל הערכים הרבים מלבד השכיח‪ .‬טווח אינו‬
‫מדד מרכזי‪ ,‬אלא מדד פיזור‪.‬‬
‫‪ .13‬תשובה ב'‪.‬‬
‫לאחר סידור ערכי ההתפלגות מהנמוך לגבוה נמצא כי הערך הממוקם במרכז ההתפלגות )במקרה זה האבר‬
‫ה‪ (5 -‬הוא ‪.4‬‬

‫‪ .14‬תשובה ד'‪.‬‬
‫לא ניתן להסיק על גובה המתאם רק על סמך זוג ציונים‪.‬‬
‫‪ .15‬תשובה ב'‪.‬‬
‫ראשית יש למצוא מהו ציון התקן של הציון הגולמי ‪.0‬‬
‫לפי נוסחת ציוני התקן‪:‬‬
‫‪z=0-(-100) = 2‬‬
‫‪50‬‬
‫לפי טבלת ההתפלגות הנורמלית‪ ,‬השטח מעל ציון התקן ‪ 2‬הנו כ‪ 0.023 -‬מהשטח )כ ‪.(2.3% -‬‬
‫‪ .16‬תשובה ד'‪.‬‬
‫לפני הטיפול‪:‬‬
‫‪z=6-5=0.5‬‬
‫‪2‬‬
‫לפי טבלת ההתפלגות הנורמלית‪ ,‬השטח מתחת לציון התקן ‪ 0.5‬הנו ‪ 69.15%‬מהשטח )‪ 50%‬עד לציון‬
‫התקן ‪ ,0‬כלומר עד הממוצע‪ ,‬ובנוסף ‪ 19.15%‬מהשטח מהממוצע עד לציון התקן ‪.(0.5‬‬
‫אחרי הטיפול‪:‬‬
 ‫‪79‬‬

‫‪z=6-7=-1‬‬
‫‪1‬‬
‫לפי טבלת ההתפלגות הנורמלית‪ ,‬השטח מהממוצע ועד לציון התקן ‪ 1-‬הנו ‪ 34.13%‬מהשטח‪ ,‬ויש להפחית‬
‫שטח זה מ‪.50% -‬‬
‫‪ .17‬תשובה א'‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬החציון הוא המדד המייצג באופן הטוב ביותר את הנטיה המרכזית של התפלגות א‪-‬סימטרית של‬
‫ערכי משתנה אינטרבלי‪.‬‬
‫‪ .18‬כתוצאה מהארוע המצער של עלית לחץ הדם של ‪ 3‬הנורמליים‪:‬‬
‫הממוצע יעלה‪ ,‬שכן הוא מושפע מערכים חריגים‪.‬‬
‫החציון‪ ,‬ככל הנראה לא ישתנה‪ ,‬אלא אם כן לחץ הדם של לפחות אחד מהשלושה עלה במידה רבה מאוד‬
‫ועבר את החציון‪.‬‬
‫אף השכיח‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬לא ישתנה‪ ,‬אלא אם כן לחץ הדם של לפחות אחד מהשלושה עלה במידה רבה‬
‫מאוד‪ ,‬הגיע לטווח הערכים ‪ ,170-160‬ובמקרה הפך ללחץ הדם ששכיחותו היא רק מספר אחד פחות‬
‫מהשכיח‪.‬‬
‫‪ .19‬סטית‪-‬תקן ‪ 0‬פירושה שאין שונות‪ ,‬כלומר מדובר בקבוע שבו ישנו רק הערך ‪ .9‬לכן‪:‬‬
‫א‪ .‬גודל הטווח הוא ‪.0‬‬
‫ב‪ .‬החציון הוא ‪) 9‬כמו גם הממוצע והשכיח(‪.‬‬
‫ג‪ .‬המתאם לא מוגדר‪ .‬במצב בו סטית‪-‬התקן של אחד משני המשתנים במתאם היא ‪ 0‬המכנה בנוסחה לחשוב‬
‫המתאם הוא ‪.0‬‬
‫‪ .20‬א‪ .‬יהויכין השתמש במקדם המתאם של פירסון )‪.(r‬‬
‫ב‪ .‬טעויותיו של יהויכין‪:‬‬
‫רמת השכלה )נמוכה‪/‬בינונית‪/‬גבוהה( הינה משתנה אורדינלי‪ .‬מתאם פירסון מתאים רק לבדיקת קשר‬
‫בין שני משתנים אינטרבליים ומעלה‪ .‬יהויכין היה צריך להשתמש במתאם ספירמן‪.‬‬
‫הממצאים הינם פרי מחקר מתאמי‪ ,‬ולא ניסויי‪ .‬אי לכך‪ ,‬ניתן רק להסיק כי יש קשר בין המשתנים אך‬
‫לא ניתן להסיק מהם מסקנות אודות קיום קשר סיבתי‪ .‬יתכן‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬כי רמת החברותיות משפיעה על‬
‫רמת ההשכלה ולא להפך‪ ,‬או שמשתנה שלישי משפיע הן על רמת ההשכלה והן על החברותיות‪.‬‬
‫‪ .21‬תשובה ג'‪.‬‬
 ‫‪80‬‬

‫החציון הוא ‪ 74‬ש"ח‪ ,‬כלומר מעליו וכן מתחתיו מצויים ‪ 50%‬מהתלמידים‪ .‬אי לכך‪ ,‬מספר התלמידים‬
‫שהתרימו מעל ‪ 80‬ש"ח הנו קטן מ‪ 50% -‬וקטן ממספר התלמידים שהתרימו פחות מ‪ 80 -‬ש"ח‪ ,‬שהוא‬
‫גדול מ‪ .50% -‬כלומר משפט ג' אינו נכון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬משפט א' נכון שכן החציון הוא ‪ .74‬אף משפט ב'‬
‫נכון שכן השכיח הנו ‪.65‬‬
‫‪ .22‬תשובה ב'‪.‬‬
‫המשתנה מספר פחיות הוא בדיד )לדוגמא‪ ,‬בין הערך ‪ 2‬פחיות והערך ‪ 3‬פחיות לא נמצאים ערכים נוספים(‬
‫ונמדד בסולם רציונלי )יש ‪ 0‬מוחלט(‪.‬‬
‫‪ .23‬תשובה ד'‪.‬‬
‫הפחתה של מספר קבוע מכל ערכי ההתפלגות מפחיתה את הממוצע בגודל הקבוע ומותירה את סטית‬
‫התקן‪ ,‬וממילא אף את השונות‪ ,‬ללא שינוי‪ .‬בנתונים שבשאלה‪ ,‬הממוצע החדש הוא ‪ ,46‬סטית התקן ‪8‬‬
‫והשונות ‪.64‬‬
‫‪ .24‬א‪ .‬נכון‪ .‬יתכן שהשכיחות של ערכים מסוימים תהיה ‪ ,0‬ובחלקים אלו של הפוליגון הקו יהיה בחלקו‬
‫מקביל לציר ה‪.X -‬‬
‫ב‪ .‬לא נכון‪ .‬סטית‪-‬התקן לא יכולה להיות שלילית ואילו ציון תקן יכול להיות הן חיובי והן שלילי‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא נכון‪ ,‬על גובה המתאם וכיוונו ניתן להסיק רק מהמיקום היחסי‪ ,‬כלומר מציוני התקן‪ ,‬ולא מציוני‬
‫הגלם‪ .‬יתכן שבמבחן האחד ציון ‪ 95‬הוא נמוך יחסית ואילו במבחן האחר )במבחן בסטטיסטיקה( ‪ 95‬הוא‬
‫ציון גבוה יחסית‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬לא ניתן לומר דבר על עצמת המתאם מזוג נתונים אחד בלבד‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכון‪ .‬תוספת קבוע אינה משפיעה על סטית‪-‬התקן והשונות אך משפיעה על מדדי הנטיה המרכזית‪.‬‬

‫‪ .25‬א‪ .‬לאחר סידור הערכים מהנמוך לגבוה נמצא כי הערך הממוקם במרכז ההתפלגות )החציון(‪ ,‬כלומר‬
‫הערך ה‪ 4 -‬הוא ‪.6‬‬
‫הממוצע הוא ‪43=6.14‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‪ .‬השונות‪s² =∑ (xi -x ) :‬‬
‫‪n-1‬‬
‫‪s² =30.64=5.14‬‬
‫‪6‬‬
 ‫‪81‬‬

‫ג‪ .‬ראשית יש לחשב את סטית‪-‬התקן‪ .‬סטית‪-‬התקן הינה השורש של השונות‪ ,‬דהיינו ‪ .s=2.26‬מכאן נובע כי‬
‫‪z=6-6.14= 0.063‬‬
‫‪2.26‬‬
‫ד‪ .‬לא‪ .‬מתאם פירסון בודק קשר בין משתנים אינטרבליים )ומעלה(‪ .‬כזכור לנו משאלה ‪ 1‬דלעיל מספרי‬
‫בתים נמדדים בסולם אורדינלי‪ .‬אי לכך‪ ,‬לא ניתן להשתמש במתאם פירסון‪ .‬במצב בו לפחות אחד‬
‫מהמשתנים הנו אורדינלי יש להשתמש במתאם ספירמן‪.‬‬
‫‪ .26‬בסולם אינטרבלי ניתן להשתמש בשלושת מדדי הנטיה המרכזית )ממוצע‪ ,‬שכיח וחציון(‪.‬‬
‫סטית‪-‬תקן איננה מדד לנטיה מרכזית‪ ,‬אלא היא מדד פיזור‪.‬‬
‫‪ .27‬תשובה א'‪.‬‬
‫המיקום היחסי של תלמיד א' הוא‪:‬‬
‫‪z=75-80= -5=-0.33‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪15‬‬
‫המיקום היחסי של תלמיד ב' הוא‪:‬‬
‫‪z=75-80= -5=-0.50‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫הן תלמיד א' והן תלמיד ב' הם מתחת לממוצע אך מיקומו היחסי של א' פחות גרוע‪.‬‬