‫אוניברסיטת‬

‫הפקולטה‬

‫חיפה‬

‫למדעי החברה‬

‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬
‫הקורס‪ :‬יסודות מחקר חברתי ב'‬
‫מרצה‪ :‬דר' סיגל גולדין‬
‫מתרגלת‪ :‬קרן בן‪-‬דור‬

‫עבודת קורס מסכמת‪:‬‬
‫"תופעת לימודי הערב כמנגנון סוציאליזטורי אחר של‬
‫אחרים חברתיים‪ ,‬בדמותם‬
‫של הסטודנטים הדרוזים והמהגרים מחבר‬
‫העמים"‪.‬‬

‫תאריך הגשה‪30.07.06:‬‬
‫ציון‪___________:‬‬

‫שם המגיש‪ :‬ג'וני ספקטור‬
‫ת‪.‬ז‪306468885:‬‬

‫‪1‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫מבוא‪...................................................................................................‬‬
‫‪.‬עמ' ‪3-5‬‬

‫שאלות‬
‫המחקר‪........................................................................................‬עמ'‬
‫‪6‬‬

‫פרק‬
‫מתודולוגי‪........................................................................................‬עמ‬
‫‪7-8‬‬

‫פרק‬
‫הממצאים‪......................................................................................‬עמ'‪9-‬‬
‫‪12‬‬

‫‪2‬‬

‫פרק‬
‫המסקנות‪.......................................................................................‬עמ'‬
‫‪13‬‬

‫כתיבה‬
‫רפלקסיבית‪.................................................................................‬עמ'‬
‫‪14‬‬

‫ביבליוגרפיה‪..........................................................................................‬‬
‫‪.‬עמ' ‪15‬‬

‫חלק‬
‫ב‪.................................................................................................‬עמ'‬
‫‪16-18‬‬

‫נספחים‪...............................................................................................‬‬
‫עמ'‪19-49‬‬

‫‪3‬‬

‫פרק המבוא‪:‬‬

‫המחקר הבא יעסוק בתופעת לימודי הערב בפקולטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת‬
‫חיפה בשנה א' ללימודים האקדמאים‪ .‬תופעה זו תבחן כמנגנון סוציליזטורי אחר של האחרים‬
‫החברתיים בדמותם של הסטודנטים המהגרים מרוסים וסטודנטים הדרוזים‪.‬‬
‫מטרת המחקר היא אפוא לעמוד על משמעותו הגלויה והסמויה של מוסד לימודי הערב‬
‫בפקולטה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה‪,‬בשנת הלימודים הראשונה‪ .‬וכן‬
‫להתחכך אחר פירוש והתגובה של הסטודנטים הדרוזים ומהגרים מרוסיה את הידע האקדמאי‬
‫והפרקטיקה בתחומו של מוסד זה והן מחוצה לו וזאת בקונטקסט של חברותם האחרת‪,‬בתוך‬
‫המנגנון הסוציליזטורי האחר של לימודי הערב‪.‬‬

‫על מוסד הלימודים הגבוה של האוניברסיטה ניתן להתחיל לדבר במושגים של מנגנון‬
‫סוציאליזציה של‬

‫האליטות התרבותיות‪,‬הכלכליות והחברתיות‪ .‬אליבא דה בורדייה ) ‪(2005‬‬

‫הדעת התרבותית המעוברת במוסדות אוניברסיטאיים מושפעת מהקשר חברתי‪-‬תרבותי ספציפי‪.‬‬
‫ניתן לומר כי קונטקסט תרבותי חברתי זה קשור אפוא לזהות האתנו‪-‬מעמדית של פריטי‬
‫אוכלוסייה הבאה בשערי מוסד זה‪ .‬שכן המערכת החינוך הטרום‪-‬אקדמית‪ ,‬באמריקה בפרט‬
‫בעולם הגלובאלי הניו‪-‬ליבראלי בכלל היינה מערכת חינוך אשר משעתקת את יחסי השליטה בין‬
‫מעמדים )‪ .(Bowels,1977‬מערכת זו שההצלחה בה מהווה את כרטיס הכניסה לאקדמיה‪,‬מבנה‬
‫את השיח הפורמאלי שלה בצורה בה הוא מעמיד את ערכי המיורוקרטיה כערכים השולטים‬
‫בנפחי מובן מאליו זה‪.‬‬
‫בוולס )‪ (1977‬מתפלמס עם גישה זו וטוען כי יש השפעה נרחבת לפרקטיקה המעצבת את התוכן‬
‫הלימודי‪ .‬וזאת בדמות היחס השונה לאוכלוסיות המוגדרות מראש כנכשלות‪ .‬לדידו מעבירה‬
‫אותם מערכת החינוך הבית‪-‬ספרית סוציאליזציה לנכשלות וזאת בתוספת הפן הכלכלי של‬
‫התקצוב המרבד הן של המערכת כלפי פרטיה‪ ,‬והן של משפחות התלמידים עצמם אשר לעתים‬
‫‪4‬‬

‫אין ידם משגת‪ .‬מוסדות ההשכלה הגבוהה מופיעים בקונטקסט הזה כמוסדות אשר לכאורה‬
‫מכוננת בהם האליט האינטלקטואלית גרידא‪ .‬אך ניתן לומר כי בד בבד עם ההתפתחות הכלכלית‬
‫של השוק החופשי והשלטת הגיונו על כל תחומיי החיים‪ ,‬גוברת תופעה של פתיחת‬
‫האוניברסיטאות לכלל הציבור‪,‬וכתוצאה מכך אבדן האופים האליטסטי וזאת בחלק מהמקרים‬
‫בחסות מעורבות הגוברת המדינה‬
‫)‪ .(Bell 1966,Kerr, 1963‬ניתן לסייג ולומר כי מערבות המדינה מוטלת בספק כאשר אין הדבר‬
‫משרת את האינטרסים והפרקטיקות של הזהות הדומינאנטית‪ .‬אילן גור‪-‬זאב )‪ (1999‬מציין כי‬
‫במיקרוקוסמוס הישראלי הפוסט‪-‬מודרני‪,‬הגלובאלי הקפיטליסטי ישנו מאבק כוחות בין‬
‫האידיולוגיה של ההגמוניה הציונית לבין הפרקטיקות של שוק החופשי המשנים את מעמד הידע‬
‫והאידיאלים האקדמיים ומתנים אותם לשירותו‪.‬‬
‫ניתן להמשיך ולומר כי פריטי מערכת זו מכוננים את זהותם בתוככי מוסד זה של מובן מאליו‬
‫וזהותם מובנת בתוך קונטקסט החברתי זה‪ .‬שכן לפקולטה לסוציולוגיה בכלל ולמוסד לימודי‬
‫הערב בפרט‪ ,‬יש מעמד מיוחד בספרה זו‪.‬דבר זה משתקף מדברי אורי רם )‪ (2006‬המציין את‬
‫המהפך שחל בלימודי מדעי החברה וסוציולוגיה בפרט‪ .‬לדבריו חלו שני מהפכים עיקריים בידע‬
‫זה‪ .‬כאשר מהיותו כלי שרת של ההגמוניה הציונית בדמות תנועת העבודה הוא הפך לידע‬
‫ביקורתי יותר‪ ,‬תחילה באודנו מבקר את הממסד ‪.‬ואילו במהלך השנים האחרונות אנו עדים לגל‬
‫חדש של ידע ביקורתי פוסט‪-‬מודרני המודע יותר‬

‫לפרקטיקות החברתיות והן לעצמו ובכך‬

‫מאתגר הוא את המובן‬
‫מאליו בשיחים פוסט‪-‬קולונילאים‪,‬מרקסיסטים‪ ,‬פמינסטים‪.‬‬
‫בהסתמך על הדברים וכנגדם‪ ,‬ניתן לומר כי גם מוסד לימודי הערב בסוציולוגיה הנוצר בתוך‬
‫באוניברסיטת‬

‫חיפה‪,‬מכונן‬

‫בתוך‬

‫הקונטקסט‬

‫של‬

‫הטרנספורמציה‬

‫הפוסט‪-‬מודרנית‬

‫הקפיטליסטית המבנה את מוסד האקדמי‪ .‬שכן בשיח הפורמאלי והן בספרות הכתובה )‬
‫‪ ,(Salisbury.J & Murccot.A 1992‬מובנת זהותו של מוסד זה בדמות נתינת המענה שלו‬
‫לאוכלוסייה העובדת‪ .‬והפרקטיקה החינוכית‪-‬לימודית שלו מתממשת בהשלכת מבוגרים עובדים‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫אך עקב הביקוש הנמוך לסחורת הידע האקדמי הסוציולוגי בשוק החופשי‪,‬נוצר מצב בה סחורת‬
‫הידע חייבת להימכר במחיר סמלי נמוך יותר המתורגם לחתך ציוני הקבלה‪.‬דבר זה יוצר מצב ‪,‬‬
‫אשר גורם לאוכלוסיות סטודנטים צעירים להגיע למוסד זה‪ .‬אוכלוסייה אשר מורכבת ברובה‬
‫מקבוצות המתויגות כאחרות במיקרוקוסמוס של החברה הישראלית‪.‬‬
‫האחרות מכוננת אליבא דה השיח אדוארד סעיד ) ‪ (2000‬בשיח האוריינטאלי‬

‫אשר רואה‬

‫במזרחי את ה"אחר"‪,‬המאיים‪ ,‬האקזוטי‪,‬האימפולסיבי‪,‬שכן באמצעותו מגדיר המערב את זהותו‬
‫באופן מהותני ולעומתני אל מול המזרח וכל משמייצג אותו בעיניו‪ .‬הבניית הידע האוריינטאלי‬
‫קשורה אפוא לשעתוק יחסי הכוח והשליטה של המערב על המזרח‪ .‬עזיזה כזום ) ‪ ,(1999‬טוענת‬
‫כי הציונות כתנועה מערבית יבא את האוריינטליזם לישראל באמצעות הציונים האשכנזים‪ ,‬אשר‬
‫בעצמם היו מושא שלו כיהודים מזרחים –"אוסטיין יוהדן" מצד יהודי המערב‪ .‬מקורות אלה של‬
‫שיח ופרקטיקה קולוניאלית עיצבו את היחסים בין היהודים לבין כל אלה שייצגו בעיניהם את‬
‫המזרח ובכלל זה הערבים וכן היהודים המזרחים‪ .‬מחקר זה הולך בעקבות עזיזה כזום ובעיקר‬
‫אחרי הומי באבה שמדבר על "זהות נסיבתית שהיא דינמית‪,‬מתעצבת ומשתנה בתוך תהליכי‬
‫גומלין")שנהב וחבר ‪ .( 2004‬שכן הוא מרחיב את משמעות מושג האחרות ומאתגר אותה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪,‬מעריך החוקר כי האחרים הם כל אותם אלה שתת‪-‬תרבותם נמצאת בחפיפה‬
‫סמלית נמוכה עם התרבות הדומינאנטית האשכנזית‪ ,‬ושותפותם הכוללת בחלוקת המשאבים‬
‫הכלכלים‪-‬חברתיים נמוכה אף היא‪ .‬שכן גם בתוך קבוצת האחרים מכוננת אחרות אל מול הזהות‬
‫הדומינאנטית האחרת‪,‬דוגמת הזהות המגדרית ‪.‬‬
‫מחקר זה מתמקד בזהויות האחרות הלומינאליות‪-‬היברידית‪,‬בדמותם של הסטודנטים הדרוזים‬
‫והעולים מרוסיה‪ .‬זהויות אשר אליבא דה ויקטור טרנר )‪ (2005‬נוצרת במצב סיפי בה אין הפרט‬
‫הנידון מרגיש את עצמו שייך לאף אחת מהקטגוריות התרבותיות‪,‬באופן מלא‪ .‬במצב זה‬

‫יש‬

‫ביכולתו של הפרט לפתח הסתכלות טרנסצנדנטית על כל תרבות ותרבות ואף לבוא בדיאלוג עם‬
‫שני התרבויות באופן דיאלקטי‪ .‬בחירת התמקדות בזהויות אלה‪,‬עלתה אפוא מהתצפיות‬
‫בשדה‪,‬אשר בהם נמצא כי מספרם של פרטים אלה בו היינו ניכר‪.‬לאור הדברים שנאמרו עד‬
‫‪6‬‬

‫כה‪ ,‬החוקר בטוח כי לא בעלמה מגיעים דווקא פריטים אלה לתוך נפחי מוסד זה ‪.‬שכן שתי‬
‫הקבוצות הללו מכוננות את זהותם המורכבת‪ ,‬אשר נמצאת כל העת במפגש נטוי הריבוד האתנו‬
‫–מעמדי עם החברה הישראלית ובדיאלוג החברתי והסימבולי עם הזהות הדומינאנטית וזהות‬
‫האחרת המובהקת‪,‬שנוצר עקב כך‪ .‬במובן זה האחרות של פריטים אלה היינה מורכבת ואינה‬
‫חד‪-‬ממדית‪ .‬שכן במקרה של הדרוזים‪,‬שפת הדיבור שלהם והמערך האסוציאטיבי‪-‬סימבולי‬
‫קשורים קשר אדוק לדמותו של הערבי ה"האחר" המובהק של החברה הישראלית‪ ,‬אך מאידך‬
‫ניכר מצדם שיתוף פעולה רב עם המדינה ומוסדותיה‪ .‬ואילו במקרה של המהגרים מרוסייה‪ ,‬גם‬
‫כאן יש‬

‫תת‪-‬חפיפה אסוציאטיבית‪-‬סימבולית עם זהות הדומינאנטית בישראל‪ .‬שכן חפיפה זו‬

‫מכוננת גם היא בעיקר בתוך נפחי המוסדות השונים של החברה הישראלית ‪.‬בנוסף לכך במובן‬
‫החברתי שני האוכלוסיות אינן נמנעות עם אליטות הכוח הכלכליות של החברה הישראלית‪.‬‬

‫מוסד לימודי הערב של הפקולטה לסוציולוגיה מפגיש אפוא שתי קבוצות אלה של אחרים‬
‫חברתיים‪,‬באודנו תוחם את זמן פעילותו לשעות הערב המאוחרות ובכך יוצר מצב של קומוניסט‪.‬‬
‫מצב בו אליבא דה ויקטור טרנר)‪ (1985‬פרטים העוברים טקס מעבר נמצאים בנקודה סיפית‬
‫לימינאלית ועל‪-‬ידי כך יכולים לחוש אחווה ולאתגר את המובן מאליו החברתי‪ .‬מצב זה כאמור‬
‫מכונן במרחבו של המוסד האקדמי אשר לדידו של חוזה אורתגה אי‪-‬גאסט ) ‪ (1978‬יוצר את‬
‫איש המדע בדמותו של איש ההמון וזאת עקב כמותו ומורכבותו של הידע האנושי אשר גורמת‬
‫להתמחות המדעית ובכך יוצרת אפיסטימולוגיה צרה וחד‪-‬ממדית של איש המדע מתוך דלת‪-‬‬
‫אמותיו המקצועיות‪ .‬מפגש זה של האחרים‬

‫בתוך מוסד הלימודי האחר‪ ,‬מתווך כאמור בידע‬

‫הסוציולוגי בדיאלקטיקה אשר מבנה את הגבולות‪ ,‬הפרקטיקות והפוטנציאל של מפגש זה‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫בהתבסס על כל האמור לעיל ואל מולו‪.‬מחקר זה חפץ להתחכך אחר הדמויות הפעולות בשדה‬
‫זה בדמותם של הסטודנטים המהגרים מרוסיה והסטודנטים דרוזים‪ .‬הראיונות שנערכו עם‬
‫הסטודנטים ניסו להתחקות‬

‫אחר התנאים החברתיים אשר הביא אנשים אלה להשתתף‬

‫בפרקטיקה לימודית במוסד ספציפי זה של הפקולטה לסוציולוגיה בלימודי ערב באוניברסיטת‬
‫חיפה‪ .‬וכן נבחנה המשמעות שמעניקים הסטודנטים למפגשם זה עם המוסד האקדמי‪.‬‬
‫בקונטקסט זה נבדק כיצד מכוננת זהותם האחרת‪,‬ומה הם דפוסי החיברות של כינון זהות זו‪.‬‬
‫לפרקטיקה הלימודית היה משקל נרחב במחקר שכן היא נבחנה בדמות תכניה בתוך הכיתות‬
‫והן נבדקה המשמעות שמעניקים הסטודנטים לתוכן הלימוד האקדמי בפרט ולאוניברסיטה בכלל‬
‫‪,‬שבחסותם נערך מפגש זה‪.‬‬
‫נבדקה אפוא המשמעות המוענקת לאחרות המוסד עצמו כאשר לימודיו המתרחשים בערב‬
‫כאשר שאר הסטודנטים אינם לומדים‪ .‬הדיאלוג עם צוות ההוראה נבדק כדיאלוג עם הזהות‬
‫הדומינאנטית בדמות היותם של המרצים והמתרגלים נציגיו של מוסד ובעלי השליטה והכוח‬
‫בהבניית הפרקטיקה הלימודית‪.‬‬
‫נבחנה אפוא גם דעתם של הסטודנטים ותפיסתם העצמית כה כאלה‪ .‬דרך קונטקסט זה נבחן‬
‫הדיאלוג שלהם עם החברה הישראלית בכלל‪ ,‬ועם זהותם העצמית בפרט‪ .‬וכן גם המפגש עם‬
‫הנוכחים האחרים בשדה זה בדמותם של החברים לספסל הלימודים נבחן אף הוא‪.‬‬
‫מפגש בשדה זה אשר אפריורית נראה כרווי דיאלקטיקה‪,‬של לימודים ועבודה‪,‬ידע וכוח‪,‬זהות‬
‫דומיננטית וזהות אחרת כו'‪ .‬בחקירתו אותו‪,‬ובחסות חקירה זו ניסה החוקר ללכת אל מעבר‬
‫לרדוקציה הבינארית ולנסות להבין מה חושבים האינפורמנטים על נושאים אלה עצמם‪,‬כאשר‬
‫נשמר המתח בין רמת המיקרו של מוסד לימודי ערב עצמו לבין רמת המאקרו של החברה‬
‫הישראלית בכלל‪ .‬כל זאת ועוד נעשה תוך בחינת האחרות הלומינאלית הקונקרטית של כל‬
‫קבוצה לחוד ואף נעשה ניסיון חפש קווי אופי משותפים בין הקבוצות‪ .‬כאשר האפיסטמולוגיה זו‬
‫של הנחקרים אומתה עם בחינה מבנית של מצב פרטיקולארי זה‪ ,‬בקונטקסט של המציאות‬
‫הישראלית העכשווית‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫פרק מתודולוגי‪:‬‬

‫המחקר הנדון ניסה לעמוד אפוא על המשמעויות שמעניקים הסטודנטים לניסיונם האקדמי דרך‬
‫פריזמת האחרות‪ .‬ראיונות עומק היווה את הכלי המתודולוגי הראוי לשם כך‪ ,‬שכן התבצעו‬
‫כארבעה ראיונות‪ .‬בעזרת הראיונות ניתנה האפשרות לקבל מידע תיאורי אודות החוויות של‬
‫הנחקרים ואף האפשרות לנסות להסיק את המשמעויות הסמויות מאחורי דבריהם‪ .‬הראיונות‬
‫באודם פרקטיקה אינטימית נתנו מחד מקום לפרישת סיפור בצורה גדושה מצד האינפורמנטים‪.‬‬
‫אך נראה כי מאידך עקב מצב הדברים בו התנהלות מחקר הייתה בשדה בו האינפורמנטים‬
‫הכירו את החוקר‪ ,‬דבר זה אשר היה בו פוטנציאל להטיית הדברים‪ .‬השיח שהתנהל עם‬
‫הנחקרים הסטודנטים המהגרים מרוסיה והסטודנטים הדרוזים היה בעברית דבר אשר שהיקשה‬
‫על הצגת דבריהם בצורה המדויקת‪,‬שכן הם דיברו בשפה שאינה שפת אמם‪ .‬כלי זה עזר לחוקר‬
‫לערוך באופן קטגורי את בחינת שאלות המחקר‪,‬אך מאידך לעתים האינפורמנטים נתנו דגש‬
‫לתיאור גדוש של סיפורים צדדים לשאלות המחקר‪.‬‬
‫הכלי המתודולוגי השני היה תצפית משתתפת ‪,‬אתנו‪-‬גרפית‪ .‬התבצעה תצפית אחת משוכתבת‬
‫בכיתת הרצאות‪.‬שכן מטרתה של זאת היא לעמוד באופן מבני יותר על הפרקטיקה בתוך מוסד‬
‫‪9‬‬

‫זה‪ .‬תחילה התצפית סייעה להתחכך אחר הדמויות הפעולות בשדה זה‪ ,‬וכן להבין מי הם הדמויות‬
‫הדומינאנטיות בשדה זה ‪.‬היא אף הייתה לעזר בהמשך לבסס על סמך הפרקטיקות שנצפו בה‬
‫את ראיונות העומק‪ .‬שכן בעזרתה נבחנה סוגיית הבניית השיח בכיתות והבניית העברתו לנוכחים‪.‬‬
‫עקב צורת הישיבה המדורגת הייתה בעיה לצפות על שדה זה מבחוץ‪,‬שכן החוקר נאלץ תמיד‬
‫לשבת בתוך ספסלי הישיבה בזווית הראייה של התלמידים‪ .‬אם כי מאידך לא נראה כי במצב זה‬
‫מי מהנוכחים שם לב לחוקר וכך התנהגותם הייתה לא הותנתה על‪-‬יד נוכחות החוקר‪.‬נראה כי‬
‫שתי שיטות אלה השלימו אחת את השנייה במטרתם לעמוד באופן כולל על האופי הגלוי והסמוי‬
‫של שדה זה‪.‬‬

‫השדה במחקר זה היה ברובו יזום בדמות הראיונות עם הסטודנטים המהגרים מרוסייה‪ ,‬כאשר‬
‫רואיינו שני סטודנטים גברים בגילי ‪ ,23-23‬אחד רווק והשני נשוי‪ .‬וכן עם הסטודנטים הדרוזיים‪,‬‬
‫כאשר רואיינו סטודנטית בת ‪ 19‬וסטודנט בן ‪ , 28‬שניהם רווקים‪.‬כלל הסטודנטים לומדים בשנה‬
‫א' בלימודי ערב בסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה‪ .‬הם הינם מתגוררים בצפון הארץ‪,‬כאשר‬
‫הסטודנטים הדרוזים מתגוררים בכפרי העדה ואילו הסטודנטים העולים מתגוררים בשתי ערים‬
‫בצפון‪ .‬גבולות השדה פיזי נתחמו בקבוצת הלימוד‪,‬בכיתת ההרצאות של הפקולטה‪.‬כאשר‬
‫התצפית התבצעה בשיעור ההרצאה‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫נראה כי שאלות המחקר זה אשר ניסו להעמיד תופעות רחבות בקונטקסט פרטיקולארי זה של‬
‫מוסד לימודי הערב‪,‬גרמו להבניית ותיחומו של השדה הנ"ל לפקולטה לסוציולוגיה ‪.‬שכן פקולטה‬
‫זו ונוכחים רבים בה היו קרובים אל החוקר ודבר זה הקל על ביצוע המחקר בשדה ספציפי זה‪.‬‬
‫הפקולטה לסוציולוגיה נבחרה‪,‬תוך הנחה כי ידע אשר מופק ונוצר בה‪ ,‬נטוי הוא‬

‫מימד של‬

‫שיקוף וביקורתיות לפרקטיקות של הנחקרים עצמם ומתווך את חברותם בשדה זה בהבניתו את‬
‫השקפותיהם‪ .‬ואילו מאידך את השקפותיו של החוקר אשר מחקרו זה נערך במסגרת גבולות‬
‫השיח של ידע זה עצמו‪ .‬כאשר פנומנולוגיה זו תובעת לדידו של החוקר את השיח המחקרי‬
‫לרמה אחרת של רפלקסיה של הנוכחים בשדה זה ‪,‬כולל החוקר עצמו‪ .‬עקב מגבלות המדגם‬
‫עצמו לא הושם דגש מספיק במחקר זה על הפרקטיקות של יחסי הכוח המגדרים‪ .‬אם כי נעשה‬
‫ניסיון חלקי בכיוון זה בקבוצת הסטודנטים הדרוזים ‪.‬שכן ההנחה היא כי בקבוצתם טימא זו‬
‫מעסיקה יותר כפי שעולה מדבריהם‪ .‬פריזמת המחקר אשר התבססה על מושג האחרות‪,‬‬
‫הצטמצמה במיקודה על הסטודנטים הדרוזים והמהגרים מרוסייה‪,‬שכן ראשיתה של בחירה זו‬
‫היה בתצפיות בלתי כתובות שנערכו כאמור בשדה זה ומצאו כי יש לסטודנטים אלה ייצוג נרחב‬
‫בשדה זה‪.‬אך בחירה זו לא הייתה רק כמותית אלה איכותית‪ ,‬שכן זהויות אחרות‪-‬לומינאליות אלה‬
‫לדידו של החוקר יכלו להתוות קווים לאפסיטמולוגיה אחרת‪ ,‬אשר מאתגרת את המובן מאליו‬
‫הישראלי‪,‬החברתי‪,‬הסטודנטיאלי‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫ממצאים‪ .1 :‬שדרות המיסוד‬
‫נראה כי לדרכם של הסטודנטים הדרוזים והמהגרים מרוסייה לתוך נפחי החברה הישראלית‬
‫בכלל ולמוסד האוניברסיטאי בפרט‪ ,‬רקע גדוש בשיח דיאלקטי של תביעה להכרה ושותפות‬
‫בנכסים הכלכלים‪-‬חברתיים מחד וקאופיטציה‪ ,‬ויחסי תלות מאידך‪ .‬אצל הסטודנטים הדרוזים‬
‫עולה מהראיונות התמונה בה פרקטיקת ההשתלבות בחברה הישראלית היינה אקט של חברות‬
‫אשר מוצא את ביטוייו בתחומי‬

‫מוסדות הכוח של האליטות הישנות של החברה הישראלית‬

‫בדמותם של המנגנונים המליטאריסטים‪,‬הפדגוגים הפורדיסטים אשר נמצאים תחת חסות‬
‫המוסדות הממשלתיים‪ .‬הסטודנטית הדרוזית מספרת‪" :‬יש לי אח בשב"ס ואחד קצין בצבא ועוד‬
‫אחד קצין בחיל הים"‪ .‬דברים דומים נשמעים מפי הסטודנט ‪":‬יש לי אח קצין בצבא‪...,‬הייתי בחיל‬
‫האוויר‪,‬העדפתי ללמוד למרות שהייתה לי האפשרות להישאר בצבא"‪ .‬וכך אפוא גם ההגעה‬
‫לאוניברסיטה נתפשת כאמצעי למטרת חבירה למנגנונים אלה דמות רכישת מקצוע נדרש‬
‫לעבודה בהם‪ .‬הסטודנט מתאר את רצונו‪" :‬לא התקבלתי למה שאני רוצה‪ ,‬אני רוצה ללמוד‬
‫עבודה סוציאלית כמקצוע‪...,‬אני מרגיש שאני יכול לעזור לאנשים"‪ .‬וכן הסטודנטית מוסיפה‬
‫דברים ברוח דומה‪" :‬אז בשנה הבאה אני עוברת ללמוד או עבודה סוציאלית או סיעוד"‪"...‬עדיין‬
‫מתלבטת‪.‬כי אצלנו בכפר שניהם דרושים"‪ .‬בהתבסס על מוטיב זה ואל מולו נקשר בדבריי‬
‫הסטודנטים הדרוזים המעבר לאוניברסיטה עם הרגשה של טרנספורמציה רגשית וערכית‬
‫לעצמאות‪ .‬לשאלת ההרגשה באוניברסיטה עונה הסטודנטית‪" :‬אוירה אחרת הלימודים‪ .‬נכון‬
‫שצריך השקעה רבה‪ .‬אבל יש לך אנשים שאתה אוהב‪ .‬ואתה גם מרגיש יותר עצמאי‪ ,‬גר לבד‬
‫מנקה מבשל‪ .‬אבל יש געגועים למשפחה"‪ .‬ואילו הסטודנט כאשר הוא מתאר את עליונות‬
‫האוניברסיטה על המכללה אומר‪" :‬פה אני חושב שהרמה גבוהה‪ .‬וזה מתבטא‪,‬אתה בא ונותנים‬
‫לך מטלה שאתה צריך לעשות ועוזרים לך בזה‪ .‬אבל אתה חייב לעשות את זה בצורה עצמאית"‪.‬‬
‫אל מול מגמות אלה‪,‬‬

‫אצל הסטודנטים המהגרים ההגעה לאוניברסיטה‬

‫מתפרשת כחלק‬

‫מהמובן מאליו החברתי‪-‬תרבותי ועקב כך לא עולה בריאונות שיח מיחד אודות הנושא‪.‬‬

‫שכן‬

‫תהליך חברותם עם החברה הישראלית עד לנקודה זו עבר במוסדות הטוטאליים של ארגונים‬
‫לקליטת עלייה‪ ,‬בית הספר והצבא‪,‬אשר התלות בהם הייתה גדולה‪ .‬כאשר מפגש זה רווי כל העת‬
‫‪12‬‬

‫חיבור אל לב הקונצנזוס ציוני‪ ,‬אשר משתקף עתה ברטרוספקטיבה ביקורתית‪ .‬כדברי‬
‫הסטודנטים‪ :‬על הסוכנות‪" :‬כשעכשיו אני נזכר במה שסיפרו לי שם זה מצחיק‪ ,‬כי האנשים שם‬
‫זה ציונים כאלה‪ ,‬שמנסים להחדיר לך את הנרטיב הציוני"‪...‬על הבית ספר הדתי‪" :‬אנחנו קיבלנו‬
‫את זה בעין הלא טובה‪ .‬הרבה לימדו תורה וגמרא ותלמוד‪.‬וכן היה קשה אבל אין מה לעשות‬
‫חיים"‪...‬על הצבא‪" :‬אז עכשיו שכשעברתי את הצבא ואני יודע מה הלך שם‪ ,‬לא היית מתגייס"‪.‬‬
‫רוח דברים זאת‬

‫של חירות וביקורתיות יוצאת מהכוח אל הפועל‪ ,‬ומוצאת עתה לגיטימציה בתוך‬

‫מוסד הידע אשר בתחומו אפיסטימולוגיה זאת היא חלק מהמובן מאליו‪ ,‬דבר אשר מבנה את‬
‫הרטרוספקטיבה של הסטודנטים על עצמם‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫‪.2‬אפיסטימולוגיה ופרקטיקה‬
‫נראה כי בקונטקסט של מוסד הידע הרחב מבונת גם האפיסטימולוגיה הרפלקסיבית של‬
‫הסטודנטים את הידע המדעי עצמו‪,‬אשר באמצעותו מתווך מפגש זה‪,‬שכן גם הפרקטיקה‬
‫הלימודית משתנה עקב כך‪ .‬בראיונות עולה תמונה בה הסטודנטים הדרוזים שוללים במודע את‬
‫הפוטנציאל השינוי התודעתי של הידע המדעי‪ .‬שכן הוא מופיע בדבריהם כאינסטרומנטאלי וזאת‬
‫עקב היותו כלי לרכישת מקצוע נדרש‪ .‬הסטודנטים מספרים‪" :‬עלי לא משפיע‪ .‬אני לקחתי את‬
‫העקרונות ‪,‬יש לי את העקרונות החיוביים שקיבלתי אותם‪,‬שמרתי אותם את החיוביים‪...".‬ללמוד‬
‫שלוש שנים אתה קורא כל כך הרבה שנוצר אצלך ידע‪ .‬אם נגיד בעתיד יהיה לא יודע מה‪ .‬ויש‬
‫סתם שאלות ואני צריך לענות‪ ,‬אז אני אדע"‪ .‬ואילו הסטודנטים המהגרים מייחסים לידע‬
‫פוטנציאל של שינוי הכרתי ועצם היותו הלימודים להם מטרה בפני עצמה מסווג הידע‬
‫כמעניין‪".‬אני לא רוצה להיות בהמשך סוציולוג‪...‬אני רואה בזה דבר שטוב לחיים שמרחיב‬
‫אופקים‬

‫וגם‬

‫לידע‬

‫הכללי‬

‫כזה"‪"...‬אני‬

‫יכול‬

‫להגיד‬

‫שהידע‬

‫משפיע‬

‫ומשפיע‬

‫בצורה‬

‫משמעותית‪...‬נגיד לראות את החברה אחרת‪,‬להבין דברים לעומק‪...‬ובהתנהגות‪,‬כי אם אני אדע‬
‫שאדם מצפה לכך וכך‪ .‬והוא אוהב התנהגות כזאת וכזאת כי הוא בא מרקע כזה וכזה‪ .‬אז ישנה‬
‫את התפיסה שלי מולו"‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫בהסתמך על הדברים הללו ניתן להתייחס לתצורת הפרקטיקה בשדה הכיתה‬

‫עצמו‪ .‬שכן‬

‫בתצפיות לא נמצאה כי מתנהל דיאלוג פתוח בין המרצים לבין הסטודנטים ובין הסטודנטים‬
‫לבין עצמם בתוך זירת אולם ההרצאות‪ .‬ואל מול זאת עולה תמונה בה כל קבוצה אתנית יושבת‬
‫בנפרד בקצה אחר של האולם והרצאה עוברת ברובה באופן מונולוגי‪ .‬הביטוי היחידי לצורך‬
‫בדיאלוג מופיע בדמות שיח הרחשים בתוך קבוצות היושבות יחד‪ .‬ואם נשאלות שאלות אזי הן‬
‫בתחום המובן מאליו ואינם מעוררות דיון משמעותי‪.‬בנוסף לכך השומעים באים ויוצאים בצורה‬
‫חופשית מן האולם‪ .‬נראה כמגמות אלה של קבלה פסיבית של ידע עולות בקנה אחד עם דברי‬
‫הסטודנטים עצמם‪ .‬שכן הפריזמה האינסטרומנטאלית דרכה רואים הסטודנטים הדרוזים את‬
‫הלימודים חוסמת היא אפוא את אפשרות הדיאלוג בשדה זה‪ .‬וזה נוצר רק במקרה יחיד בו ישנו‬
‫איום גלויי על מערכת הערכים השונה הנהוגה בחברה ממנה באים הסטודנטים הדרוזים‪ .‬ביטוי‬
‫לזה נמצא בתיאור של הסטודנט אודות נאמנותו לעדה‪" :‬כי אני דרוזי ‪ ,‬אני גזען לעדה שלי‪ .‬היה‬
‫לי איזה קטע עם מרצה‪ .‬הוא עשה מאתנו‪ .‬כל דוגמא שנייה דרוזים‪ ,‬דרוזים‪ .‬אני הרגשתי‬
‫פרמיטיבים כאילו‪ .‬אני קמתי נגדו‪ .‬והוא היה חייב להוציא את הכיתה להפסקה"‪ .‬ואילו‬
‫האפיסטימולוגיה הפשרנית‪-‬מקבלת של העולים אף היא אינה מהווה פתח לדיאלוג‪ .‬שכן הידע‬
‫באודנו מתקבל כמעניין ומתפרש כמשנה הכרה‪ ,‬מוביל הוא לכך כי עצם קבלתו מובנת מאליה‬
‫ופסיבית‪ .‬כל אלה כאמור חסים בצידה של פרקטיקה המונולוגית המובנת על‪-‬יד המרצים‬
‫בכיתות‪,‬שכן זאת מכוננת בשפת העברית אשר יוצרת חסכים אסוציאטיביים‪-‬סימבוליים‬
‫ומשעתקת אותם ובכך עוד יותר מסורס הדיאלוג בשדה הכיתה‪.‬‬
‫‪.3‬להיות בלי ולהרגיש עם‬
‫מוסד הידע המצומצם של לימודי הערב בסוציולוגיה מוצא את ביטויי בדבריי הסטודנטים‬
‫כבחירה של ברירת מחדל בתנאים הקיימים‪ ,‬וכתוצאה מכך הפרקטיקה בתחומו מכוננת היא‬
‫כפרקטיקה אחרת‪ .‬כאשר מוטיב הפסיכומטרי כמנגנון מרבד מוצא את ביטויו בשתי הקבוצות גם‬
‫יחד‪" .‬תכננתי להגיע לאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬אבל פשוט לא הסתדר לי עם‬
‫הפסיכומטרי ונרשמתי לשתי מקומות"‪...‬וסטודנט אחר‪" :‬עשיתי מכינה והתחלתי ללמוד‬
‫‪15‬‬

‫סוציולוגיה‪ .‬לא מה שאני רוצה‪ .‬פשוט לא היה הפסיכומטרי הישן‪ ,‬ולא התקבלתי למה שאני‬
‫רוצה כאילו"‪ .‬נמצא אפוא כי אצל הסטודנטים המהגרים מרוסיה הלימודים מתפרשים לעת עתה‬
‫כמטרה לעצמה‪ ,‬ומדבריהם עולה תמונה בה הלימודים במסגרת לימודי ערב מאפשרים להם גם‬
‫לכלכל את עצמם‪ ,‬במשרה מלאה וגם להימצא בתחום המוסד האקדמי‪ .‬הסטודנטים המהגרים‬
‫מספרים‪" :‬הסיבות שבגללם באתי ללמוד לימודי ערב‪ .‬האפשרות לעבוד זמנית‪ ,‬יחד עם‬
‫הלימודים‪ .‬וגם להיות קשור ככה לאוניברסיטה‪,‬ככה לו"ז יותר חופשי‪ .‬וגם חשבתי הלימודים יהיו‬
‫יותר קלים"‪"...‬הלכתי לאוניברסיטה‪,‬ובגלל שזה לימודי ערב זה הדרך היחידה שלי להשתלב‬
‫בהשכלה הגבוהה"‪ .‬ואילו הסטודנטים הדרוזים מדגישים את הלימודים בלימודי הערב כשנת‬
‫מעבר יעילה‪ ,‬כדברי הסטודנט‪" :‬הם לקחו את זה כי חסר להם נקודות והם רוצים לשנות‬
‫למקצוע אחר‪ ,‬ולא רוצים להפסיד שנה‪ ,‬שנת מעבר כזאת‪ .‬שיח זה של עם ובלי מוצא את ביטויו‬
‫באופן הרחב ביותר בהרגשות כלל הסטודנטים אשר טוענים כי לכאורה לימודיי ערב הם קלים‬
‫יותר מלימודי יום אך מצד שני הם נערכים במסגרת האוניברסיטה אשר נחשבת ליוקרתית‪.‬‬
‫נראה כי חתך הקבלה הפסיכומטרי‪ ,‬מחד והסטטוס‬

‫של אוניברסיטה מאידך יוצרים אצל‬

‫הסטודנטים מערך ציפיות דיאלקטי‪ ,‬אשר תוחם את הפרקטיקה הראויה בשדה זה‪ .‬סגל ההוראה‬
‫הנתפס כנציג קבע של המוסד היוקרתי ומצופה ממנו אפוא לעמוד בדרישות גבוהות עקב כך‪.‬‬
‫ואילו הסטודנטים השייכים למוסד הפחות יוקרתי בתוך האוניברסיטה‪ ,‬מצופה כי יתייחסו אליהם‬
‫באופן אחר מי לשאר הסטודנטים ויתחשבו בהם יותר‪ .‬הסטודנטים מספרים‪" :‬מלמדים אותנו‬
‫שהכל מובן מאליו‪ .‬הם לא צריכים להשקיע המרצים והמתרגלים"‪" .‬יכול להיות שצריך להפעיל‬
‫טכניקות אחרות ולהיות מודעים לכך שאנשים באים עייפים‪ .‬ולשנות איזה שהיא טכניקה‬
‫בהוראה"‪ .‬הסטודנט מספר על קורס ספציפי‪" :‬תראה לאורך כל הקורס רק עבודות‪ .‬זה ממש‬
‫מלחיץ מבחינת הזמן"‪ .‬נראה כי בפרספקטיבה זו מכוננת זהותם האחרת של הסטודנטים הן‬
‫במובן הפיזי והן במובן הסימבולי כאשר חתך הקבלה ופעילותו בשעות המאוחרות של המוסד‬
‫מבנים את הציפיות‪ ,‬המוטיבציות והדרישות של הסטודנטים כלפי עצמם והן כלפי סגל ההוראה‪.‬‬
‫אחרותם של אלה באה לידי ביטוי בקונטקסט של מוסד הידע‪ .‬שכן עצם השייכות עליו מבוכרת‬
‫על פני עמידה בדרישות גבוהות והשגיות‪ ,‬ומובן מאליו האקדמי מאותגר בדמות הדבר המתבקש‬
‫‪16‬‬

‫על‪-‬ידי הסטודנטים והוא יחס אחר לאחרים החברתיים בדמותם בתוך מוסד הידע האחר של‬
‫לימודי הערב‪ .‬נראה כי הדיאלוג אשר הודר משדה הכיתה מוצא עתה את ביטויו‪.‬‬
‫‪.4‬אחרות מורכבת‬
‫כינון האחרות הלומינאלית של הסטודנטים עוברת בראינות כחוט השני בדמות השיח המורכב‬
‫של הסטודנטים הדרוזים והמהגרים עם החברה הישראלית בכלל ועם זהות הדומינאנטית‬
‫והאחרת המובהקת בכלל‪ .‬הסטודנטים עצמם נציבים בקונטקסט של מוסד לימודי הערב במצב‬
‫בו הם עוברים חברות עם החברה הישראלית בדמות הדיאלוג עם מוסד הידע עצמו‪ ,‬נציגיו‬
‫והשותפים בו וכך מכוננת אפוא אחרותם הרב ממדית‪ .‬נראה כי הסטודנטים הדרוזים מכוננים את‬
‫זהותם באופן לעומתי אל מול הזהות האחרת המובהקת של הסטודנטים הערבים‪ .‬שכן בראיונות‬
‫עולה שיח השמרנות והדבקות בדת של המוסלמים‪ .‬הסטודנט מספר‪ ":‬היה לי פה ויכוח עם‬
‫ערבייה מסולמית מהמשולש‪ .‬ואני ושב שהיא מושפעת מהדת המוסלמית"‪ .‬הסטודנטית מוסיפה‪:‬‬
‫"יש משפחות אחרות שמעדיפות שהבנות שלהם לא תלכנה ללמוד‪ .‬כי בחורים אוירה‬
‫שונה‪,‬רחוקה מהבית‪ .‬משפחה שלי ‪,‬לא‪ .‬לא כזאת‪,‬דווקא מעדיפה ללמוד"‪ .‬אך מאידך עולה אצל‬
‫הסטודנטים תחושת הזדהות עם האחר המובהק‪,‬דברים אשר עולים בשיח על שיוון הזכויות‪.‬‬
‫הסטודנטית מספרת‪" :‬אם תשאל את הערבים‪ ,‬אז הם בטח יגידו לך שיש אפליה‪ .‬המצב יותר‬
‫טוב כלפי היהודים"‪ .‬והסטודנט אומר‪" :‬אין דמוקרטיה‪ ,‬כי אין שיוון זכויות‪...‬מוסלמי לא עשה צבא‬
‫אז מגיע לו פחות זכויות‪ ...‬אי אפשר‪,‬הקריטריון הזה מי שיעשה צבא אז יש לו יותר זכויות"‪.‬‬
‫דברים אלה ניתן לראות דרך דמיון במערך אסוציאטיבי‪-‬סימבולי בין הזהויות וכך שבה ועולה‬
‫אחרותם בקונטקסט של החברה הישראלית וזאת בחסות הדיאלוג שכנגד המתנהל עם הזהות‬
‫הדומינאנטית בדמות המרצים בתוך מוסד הידע‪,‬אשר כאמור משמש להם כאמצעי למטרת‬
‫חבירה לזהות הדומינאנטית‪ .‬הסטודנטים העולים לעומת זאת באים בסיג ושיח נרחב יותר עם‬
‫הזהות הדומינאנטית בדמות סיפוריהם הביקורתיים על התנסויות במוסדות הכוח של החברה‬
‫הישראלית‪ ,‬בשיח שלהם עם צוות ההוראה ואילו מאידך הדגשת הערכה כלפי הסטודנטים באה‬
‫כביטוי לרצונם לחבור אל אותה זהות עצמה ‪.‬הסטודנטים מספרים‪" :‬עצם העובדה שבן אדם‬
‫בא‪,‬לומד‪...‬הוא בא עושה מאמץ זה נותן לו יתרון"‪"...‬כל משבא ללמוד אני מצדיע לו‪ .‬ולא‬
‫‪17‬‬

‫בהכרח מדעי המחשב‪...‬כי זה ניסיון לפתח את עצמך מבחינה שכלית‪,‬ללמוד דברים שבחיים לא‬
‫הייתה מגיע‪ .‬זה גם משפיע על השקפות שלך"‪ .‬אך אחרותם של הסטודנטים עולה ושבה כאשר‬
‫הם מדברים על מציאות הכלכלית חברתית שבה חיים‪" .‬עכשיו אני חושב על זה יותר לעומק‪ .‬אז‬
‫אני כן מרגיש עולה‪ .‬מבחינת הקליטה של המשפחה של ההורים וגם הקליטה שלי‪ .‬אם הייתי גר‬
‫פה הרבה זמן‪...‬יכלתי לצבור יותר כסף ולהורים היה בית משלהם ואז היה יותר קל"‪ .‬ניתן לומר‬
‫אפוא כי כינון אחרות זה מוצא את ביטויי באופן לומינאלי בתוך מוסד הידע‪,‬כאשר הוא מפגיש את‬
‫הזהויות שונות ונותן פתח לדיאלוג‪ .‬דיאלוג אשר מודר מתוך כיתות הלימוד וכינונו מתרחש‬
‫באופן לא פורמאלי וסמוי‪ .‬שכן בכך הוא מאתגר את המובן מאליו האקדמי בדמות הקומוניסט‬
‫של מוסד לימודי הערב אשר מבנה דיאלוג זה בצורה אחרת בתחומו ומחוצה לו‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫מסקנות‪:‬‬

‫‪19‬‬

‫מדברי הסטודנטים עולה כי ישנה הלימה בין זהותם האחרת‪-‬לומינאלית לבין הגעתם לנפחי‬
‫השדה של לימודי הערב‪ .‬בהתבססות על דברי בוולס)‪ ,(1977‬ניתן לומר כי גם בתוך‬

‫נפחי‬

‫המוסד האקדמי קיימת חלוקת עבודה בעלת מימד ריבודי‪ ,‬כאשר שדה לימודי הערב מכונן‬
‫כשדה לומינאלי‪-‬קאופטטיבי‪,‬כזה אשר נמצא באוניברסיטה מחד ואילו מאידך נפקד מהווייתה‪.‬‬
‫שכן הדוקסה שלו מכוננת בזכות היותו חלק מהאוניברסיטה אשר נתפסת כיוקרתית ‪,‬אך מאידך‬
‫אין הוא מעמיד באופן פורמאלי אפשרויות חיים מטריאליות לחבריו‪ .‬וכך יוצא אפוא שאותם‬
‫אוכלוסיות אחרות‪ ,‬אשר נמצאות במצב לומינאלי כאשר אין הם חברו לחברה הישראלית באופן‬
‫מלא במובן הכלכלי או הסמלי מגיעות למוסד זה במסגרת האפשרויות מוגבלות שהחברה‬
‫הישראלית מעמדיה להם כשוטפים במאבק הכוחות על סוגי ההון הכלכלי‪ ,‬החברתי והסמלי‬
‫)בורדייה‪ ,2005,‬עמ'‪ .(25‬שכן תופעה זו היינה ביטוי פרטיקולארי להביטוס החיברות של אותם‬
‫אוכלוסיות עם החברה הישראלית והזהות הדומינאנטית בכלל אשר מבורך על‪-‬ידם בחיוב‬
‫החבירה למוסדות הכוח הדומיננטיים דוגמת מערכת החינוך‪,‬צבא‪,‬אוניברסיטה שנתפסים כשדות‬
‫האופטימאליים והראויים לשם כך‪ .‬מוסד לימודי הערב בסוציולוגיה באודנו מכונן כאחר בנוף‬
‫האוניברסיטאי‪,‬וזאת בדמות זמן פעילותו‪,‬הפרקטיקה שלו והאפשרויות שהוא מעמיד‪ ,‬מפורש על‪-‬‬
‫ידי הסטודנטים הדרוזים והסטודנטים המהגרים מרוסייה בצורה פרטיקולארית בהתאם למצבם‬
‫החברתי הקונקרטי‪ ,‬בין אם כאמצעי ובין אם כמטרה לעצמה בהתאמה‪ .‬שכן עצם היותו מוסד של‬
‫אליטת הכוח האשכנזית‪,‬מכוננת אפיסטימולוגיה זו כאשר המהגרים בו חשים קשר אתני‬
‫ואסוציאטיבי להון הסימלי המוענק בו ‪ ,‬ולכן הוא מופיע אצלם לעת עתה כמטרה ואילו הדרוזים‬
‫החשים מאוימים על‪-‬ידו הון הסמלי האשכנזי‪ ,‬רואים בו כאמצעי לרכישת הון כלכלי‪ .‬שכן אחרותו‬
‫הלומינאלית של השדה ואחרות הלומינאלית של הנוכחים בו ‪ ,‬יוצרת מתח‬

‫ונותנת אפוא‬

‫אפשרות ופתח לכונן דיאלוג מורכב בתחומו של שדה זה‪ .‬השדה אליבא דה בורדייה )‪2005‬‬
‫עמ'‪ (114‬הוא מרחב חברתי מובנה‪ ,‬זירה של יחסי כוח‪ .‬ואף מקום לשימור או לשינוי יחסי‪-‬‬
‫הכוחות הללו‪ .‬יחסי כוחות הבאים לידי ביטוי בדמות דיאלוג אשר מוצא את ביטויו באופן סמוי‬
‫בשיח אשר מאתגר ומפרק את המובן מאליו האקדמי והחברתי‪ .‬השיח עם הזהות הדומינאנטית‬
‫בדמות סגל ההוראה והסטודנטים וכן עם הזהות האחרת המובהקת והחברה הישראלית בכלל‬
‫‪20‬‬

‫היינו מורכב‪ ,‬כזה החפץ לחבור למנגנון הכוח וההגמוניה‪ ,‬אך מודע למצבו החברתי של אחר‪,‬‬
‫ומאידך בא אליו בטרוניה ותובע אותו ליחס אחר כלפי עצמו ואחרים‪ .‬לפי לומסקי‪-‬פדר‪,‬רפפורט‬
‫ולרנר)‪ (2005‬מסגרות של‬

‫פרשנות הינם דבר מורכב אשר מתפתח בסוציאליזציה של‬

‫הפרטים‪ .‬שכן הפרקטיקה הדיאלוגית‪-‬כוחנית בתחומי שדה זה‪ ,‬מכוננת כאשר הסטודנטים‬
‫משתמשים במסגרות פרשנות שלהם כאחרים בחברה והן במסגרות פרשנות שאליהם נחשפו‬
‫במוסד האקדמי‪ .‬וכך הם מופעים כנושאי הכוח וגם כמושאיו‪ .‬בצורה זו מובנת זהותם העצמית‬
‫האחרת כלומינאלית בדופסי חברות אחרים ומורכבים‪.‬‬

‫כתיבה רפלקסיבית‬

‫ראשיתו של תרגיל מחקר זה בניסיון שלי בתור סטודנט בשנתי הראשונה באוניברסיטה‪ .‬שכן‬
‫המפגש המפתיע עם פרקטיקות שונות של לימודים ועם סטודנטים בעלי זהויות שונות‪,‬עורר‬
‫אצלי תהיות ודילמות הקשורות לנושאים אלה עצמם‪ .‬מקומי בשדה המחקר כסטודנט מן השורה‬
‫הקשתה מחד על מהלך המחקר ואילו המצד השני הקלה עליו‪ .‬שכן קשה היה אפוא להיכנס‬
‫לפוזה המחקרית ולנהל את הראיונות בצורה שלא תחרוג מגבולות הקשורים לשדה ואילו מאידך‬
‫לא הייתה בעיה בגיוס האינפורמאנטים שכן הם היו חברים לספסל הלימודים‪ .‬בסופו של דבר‬
‫מקום זה גרם אצלי לצורך לתאוות את המחקר לכיוון דיאלוגי יותר ובכך לתבוע מהסטודנטים‬
‫אשר הסכימו להשתתף בראיונות‪ ,‬לבוא בדיאלוג עם שאלות וחומרים אשר קשורים למציאות‬
‫חייהם באוניברסיטה בכלל ובחברה הישראלית בכלל‪ .‬בבנייתי תחילה את מחקרי זה‪ ,‬שיערתי‬
‫כי מטרת התמקדותי בשדה זה תהיה לשם התחקות אחר גבולות המובן מאליו שלו מחד ואף‬
‫ניסיון לגרום לחשיפתו ואתגרו מאידך‪ .‬בהתחקות אחר מושג האחרות נראה היה תחילה‪ ,‬כי‬
‫למושג זה הגדרות מהותניות ברורות אשר בעזרתם ואל מולם ניתן יהיה לראות את הפרקטיקה‬
‫והאפיסטמולוגיה של הנחקרים‪ .‬אך כה כל שחלף הזמן נוכחתי לדעת כי עצם מושג זה כמו כל‬
‫מושג אחר אודות המציאות הינו תוצר הבניית החוקר עצמו אודות האפסיטימולוגיה של‬
‫האינפורמנטים וכך גבולות מושג זה הורחבו בניסיון ההתחקות הפרטיקולארי אחריו והביאו‬
‫‪21‬‬

‫לפרובלמטיקה של תיחום וביאור‪ .‬פרובלמטיקת התחום הקשתה אפוא על האספירציות‬
‫הפוליטיות של מחקר זה‪ ,‬וזאת ביומרתו הכוחנית לשקף את בפני הנוכחים בשדה את מצבם‬
‫החברתי‪ .‬מצב חברתי אשר פרובלימטיקת ביאורו הובררה אף היא ובכך גרמה אפוא למודעות‬
‫גבולות האפיסטימולוגים לכל הפחות של החוקר עצמו‪.‬‬

‫בבליוגרפיה‬
‫אי‪-‬גאסט‪ ,‬חוזה אורתגה ‪" ,1978‬מרד ההמונים"‪-‬עמ'‪" 125- 117‬ברבריות ושמה התמחות"‪,‬‬
‫תל‪-‬אביב‪ :‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫בורדייה‪ ,‬פייר ‪" ,2005‬שאלות בסוציולוגיה"‪,‬תל‪-‬אביב‪ :‬רסלינג‪.‬‬
‫גור‪-‬זאב‪,‬אילן ‪" 1999‬פילוסופיה‪,‬פוליטיקה וחינוך בישראל"‪ -‬עמ'‪ ,301-311 :‬פרק תשיעי‪:‬‬
‫"חינוך אקדמי במדינה ציונית"‪,‬תל‪-‬אביב‪:‬זמורה ביתן‪.‬‬
‫טרנר‪ ,‬ויקטור ‪" ,2004‬התהליך הטקסי"‪ -‬עמ' ‪" 87-117‬לומינאליות וקומוניטס"‪.‬‬
‫כזום‪ ,‬עזיזה‪ ,1999 .‬סוציולוגיה ישראלית א)‪:(2‬עמ' ‪"- 385-423‬תרבות מערבית‪ ,‬תיוג אתני‬
‫וסגירות חברתית‪ :‬הרקע לאי‪-‬השוויון האתני בישראל"‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫לומסקי‪-‬פדר‬

‫עדנה‪,‬‬

‫תמר‬

‫רופפורט‬

‫ויוליה‬

‫לרנר‬

‫‪,2005‬‬

‫"תיאוריה‬

‫וביקרות"‪,‬‬

‫‪", 26‬אוריינטליזם במבחן ההגירה‪ :‬סטודנטים רוסים קוראים מזרחיות"‪ ,‬עמ' ‪-147 -119‬הוצאת‬
‫מכון ואן‪-‬ליר והקיבוץ המאוחד‪.‬‬
‫מור‪ ,‬מיכאל ‪". 1977‬השאוות מערכת ערכים של סטודנטים יהודים וערבים"‪ .‬מגמות‪ :‬רבעון‬
‫למדעי ההתנהגות כג'‪.49-52:‬‬
‫סעיד‪ ,‬אדוארד‪" .2000 .‬אוריינטליזם"‪ ,‬עמ' ‪ .11-50‬תל‪-‬אביב‪ :‬עם עובד‪.‬‬
‫רם‪ ,‬אורי ‪", 2006‬הזמן של הפוסט"‪ -‬עמ' ‪" 71-127‬סוציולוגיה‪ :‬בין ממסד לביקורת"‪,‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫רסלינג‪.‬‬
‫שנהב‪,‬‬

‫יהודה‬

‫וחנן‬

‫חבר‪,‬‬

‫‪2004‬‬

‫"מגמות‬

‫במחקר‬

‫הפסוטקולוניאלי"‪-‬‬

‫עמ'‬

‫‪189-‬‬

‫‪", 200‬קולוניאליות והמצב הפוסט‪-‬קולוניאלי"‪,‬מכון ואן‪-‬ליר והקיבוץ המאוחד ירושלים ותל‪-‬אביב‪.‬‬
‫"‪Bowels Samuel 1977,"Unequal Education and Reproduction of the social Division of Labor‬‬
‫‪.p-137-147 in Power and Ideology in Education Oxford University Press‬‬
‫‪Salisbury Jane& Murccot Anne .1992 . “Pleasing the students: teachers’ orientation to classroom‬‬
‫‪life in adult education” The Sociological Review 1992,40,3 P:561-575.‬‬

‫חלק ב'‬
‫‪ .1‬מושג הפרדיגמה המחקרית מבואר על ידי תומאס קון בפרושים רבים וסותרים‪ .‬ניתן להכלילם‬
‫אפוא לידי כלל של תבנית מחשבתית בתחום מדעי מסוים המוסכמת על קהילת מדעית מסוימת‪.‬‬
‫עקב כך לפרדיגמה השפעה ניכרת על הבניית הפרקטיקה המחקרית‪.‬שכן כבר בשאלת מהות‬
‫המדע ומטרת הפעילות המחקרית קיים פולמוס הנובע מהעמדות השונות של המדענים מותנות‬
‫‪23‬‬

‫הפרדיגמה‪.‬‬

‫בהקשר‬

‫זה‬

‫העמדה‬

‫המסורתית‬

‫הפוזטיביסטית‬

‫והעמדות‬

‫הפוסטמודרניות‬

‫והקונסטרוקטיביסטיות נאבקות על עצם שאלת האמת המדעית‪ .‬שכן בהקשר זה טענת‬
‫הפוזיטיביסטים תהיה שקיימת אמת מדעית אובייקטיבית‪ ,‬ועקב כך יבוכרו על‪-‬ידיהם פרקטיקות‬
‫אמפריצסטיות להתחקות אחריה‪ .‬מטרות המחקר ושאלותיו ישפעו כתוצאה מזה ויעמדו‬
‫בפרספקטיבת שיח של מה באמת קיים שם? וכיצד ניתן למדוד אותו? ואילו הפוסטים יטענו כי‬
‫על מושג האמת המדעית עבד הכלח ‪,‬והיא מותנת לדידם בקונטקסט חברתי ספציפי‪ .‬שכן הדבר‬
‫הראוי לעשותו במחקר חברתי עכשווי‪ ,‬הוא להתחכך אחר דרכיי הבנייה של אמיתות אלה‬
‫בחברה והן אצל אנשי המדע עצמם‪ .‬במילים אחרות הקהילה המדעית המצומצמת שבה פועל‬
‫המדען תגרום לנרמול העניין המדעי שלו בהתאם לגבולות השיח והאינטרסים של קהילתו‪.‬‬
‫השפעות נוספות של הפרדיגמה המחקרית יתבטאו בבחירת המתודולוגיה המחקרית הראויה‪.‬‬
‫שכן הגישות הקונסטרוקטיביסטיות התרות אחר החוויה הפרטיקולרית והבנייתה‪,‬‬

‫יבכרו את‬

‫השיטות האיכותניות האתנוגרפיות של תצפית וראיונות עומק‪ .‬אל מולם חוקרים הפוזטיביסטים‬
‫יטענו לעליונותם של שיטות הכמותניות הסטטיסטיות של מדגם מייצג והשאלונים הסגורים אשר‬
‫מייחסים חשיבות פחותה לחוויות הפרטיקולאריות‪ .‬ניתן לסייג ולומר כי השיטות הכמותניות‬
‫מקובלות גם במחקר הקונסטרוקטיביסטי‪ .‬עקב עירור האובייקטיביות המדעית והדטרמיניזם‬
‫בגלגוליו השונים עולה ושבה שאלת הפוליטיזציה של הידע המדעי‪ .‬שכן חוקרים בעלי הגישות‬
‫הפוסטיות‪ ,‬דוגמת הפוסט‪-‬קולוניאליזם ופוסט‪-‬פמיניזם יבקשו לדבר בשמם של כוחות חברתיים‬
‫אחרים שטרם נשמע קולם‪ .‬בחירתם את‬

‫השדות המחקריים הקונקרטיים ואף הבנייתם את‬

‫הרדוקציות התאורתיות בדוח המסכם תעשה תוך שירות האינטרסים של כוחות אלה בדמות‬
‫שימת הדגש על יחסי הכוח‪ ,‬האפליה‪ ,‬הדיכוי והניצול המופנים כנגדם‪ .‬לסיכום ניתן לומר כי‬
‫בקונטקסט של המציאות העכשווית מתנהל באקדמיה מאבק כוחות‪-‬דיאלוג בין חוקרים‬
‫המצדדים בפרדיגמות השונות‪,‬מאבק זה משפיע על הפעילות המדעית עצמה ומעמיד‬
‫פרספקטיבות ואתגרים חדשים למחקר החברתי‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ .2‬מאמרם של עדנה לומסקי‪-‬פדר תמר רפופורט ויוליה לרנר‪ ,‬דן בנושא האסטרטגיות‬
‫הפרשניות של סטודנטים מהגרים מרוסייה כלפי המזרחיות‪ .‬מאמר זה‬

‫יונק את שורשיו‬

‫האפיסטימולוגים מהפרגדימה הפוסט‪-‬קולוניאלית שבית מדרשו של אדוארד סעיד‪.‬שכן הוא‬
‫הולך אל מעבר לה ומחייב את הביקורת על מהותנותה ועיסוק היתר שלה בייצוג המציאות‪.‬‬
‫המאמר מתבסס אפוא על מחקרים קודמים‪,‬‬

‫אשר טוענים שההגירה הרוסית מייבאת דגים‬

‫פרשניים אוריינטאליים ומשתמשת בהם במאבקה בשדות הכוח של התרבות הישראלית‪ .‬מחקר‬
‫זה המובנה על ראינות עם סטודנטים עולים מנסה להראות את התמונה כמורכבת יותר ובעלת‬
‫קולות אחרים בהגירה הרוסית‪ .‬וכן הוא חפץ להתוואות את מארג האינטרסים אשר משעתקים‬
‫לכאורה ייצוג אוריינטאלי של המציאות בפני העולים‪ .‬מהראיונות עם הסטודנטים עולה תמונה‬
‫בא חלקם הגדול כאמור נתפס לייצוג הפרשני האוריינטאלי‪.‬חווית הקליטה הקשות והקרבה‬
‫האתנית שלהם לאליטות הכוח הישראליות הוותיקות מעצבת מהלך זה‪ .‬אך נראה כי שיח זה‬
‫מוצא את ביטויו בעיקר בפי אינטליגנציית ההגירה הרוסית העכשוויות‪ .‬הסטודנטים העולים‬
‫באודם דור העתיד של האינטליגנציה הזו בארץ‪,‬עוברים תהליך סוצאיליצזיה בנפחי מערכת‬
‫החינוך הישראלית‪ .‬שכן בה הם נחשפים לדגמי פרשנות אחרים וביקורתיים‪ ,‬אשר באים לעתים‬
‫בסתירה לדגם האוריינטאלי‪ .‬ניתן לומר אפוא כי לתהליכים אלה ישנו ביטוי גם בראיונות ואף‬
‫עולים מהם קולות אחרים‪ .‬קולות אשר מציגים יחס מורכב כלפי יוצאי עדות המזרח‪ .‬דוגמאות‬
‫לכך מוצאים ביחס דרך הפריזמה האנליטית המקצועית ‪,‬דרך פרסונאליצזיה כלפי התנסויות‬
‫חברתיות בודדות עם מזרחים ואף בדמות הניסיון הפירוק של הקשר אתנו‪-‬מעמדי‬

‫וסיכויי‬

‫ההצלחה של מזרחים בחברה‪ .‬המאמר מתחבט בשאלה האם אין בממצאים אלה משום שיח‬
‫הפוליטיקלי‪-‬קורקט של הסטודנטים כלפי החוקרות‪ .‬החוקרות טוענות שאפילו אם יש דברים‬
‫בגו‪,‬קיים בפרקטיקה זו עצמה פוטנציאל לשינוי התודעה של הנחקרים‪ .‬לשאלת האינטרסים‬
‫המעצבים את שיח אוריינטאלי בתוך תת‪-‬תרבות של ההגירה הרוסית‪,‬עונות החוקרות בהתנייתם‬
‫אותה בשיתוף הפעולה הסמוי בין אליטת הכוח של האינטליגנציה הרוסית העכשווית ולבין‬
‫‪25‬‬

‫אליטת הכוח האשכנזית הותיקות‪ .‬שכן שני אלה לדעתה נמצאות תחת איום‪ .‬האינטליגנציה‬
‫הרוסית העכשווית תחת האיום של דור העתיד המחוברת לחברה הישראלית ואילו האינטליגנציה‬
‫של אליטת הכוח האשכנזית תחת האיום של קולות מזרחים היוצאים כנגד הדומינאנטיות שלה‪.‬‬
‫לדידן של החוקרות ייצוג המציאות בעזרת השיח האוריינטאלי משרת את האינטרסים של שני‬
‫אלה‪ ,‬אך מאידך אין הדבר עולה תמיד בכנה אחד עם המציאות עצמה בדמות הקולות האחרים‬
‫העולים ממנה‪.‬‬

‫‪ .3‬הדיבור אודות השפעת הפרדיגמה על מהלך המחקר עצמו‪,‬היינו בעל ממד רפלקסיבי לגבי‬
‫האפיסטימולוגיה של החוקר‪.‬אך מאידך מודעות עצמית זו היינה בעלת ממד סטיכי של פטישזציה‬
‫של שיח והפרקטיקה המחקרית לכיוון חד ממדי וידוע מראש‪ .‬נראה לי לכל הפחות מטרתי‬
‫במחקר זה הייתה לחרוג מעבר לגבולות של פרדיגמה ספציפית‪ .‬אם כי ניסיון זה הוגבל כבר‬
‫בראשיתו על‪-‬ידי ההטבעה של מחקר זה כמחקר איכותני‪-‬קונסטרוקטיבי‪ .‬שכן עקב כך גם‬
‫האינטר‪-‬פרדיגמטיות המוגבלת שלו הייתה יותר ברמה התאורטית‪ .‬הכלים המתודולוגים שעמדו‬
‫לרשות החוקר במחקר זה היו כלים של פרדגימת האינטרקציה‪-‬הסימבולית מבית אסכולת‬
‫שיקגו בדמות הראיונות והתצפיות‪ .‬ראינות העומק והתצפיות המשתתפות ניסו להתחקות אחר‬
‫האפיסטימולוגיה הספונטאנית של האינפורמנטים‪ .‬פרקטיקה זו נבחנה לאור מושגים התיאוריה‬
‫הפוסט‪-‬קולוניאלית‬

‫כגון‬

‫מושג‬

‫האחרות‪.‬‬

‫ובחשבון‬

‫אחרון‬

‫הועמדה‬

‫בפריזמה‬

‫פוסט‪-‬‬

‫סטרוקטורליסטית מבית מדרשו של פייר בורדייה‪ .‬שכן רגישותה של זו האחרונה למשמעותיות‬
‫האפסיטימולוגיות של האינפורמנטים‪ ,‬יחד עם התפקידים הפונקציונאליים הסמויים והגלויים של‬
‫פרקטיקות ומוסדות ומשמעותיות ההיסטוריות של שני אלה יחד‪ ,‬נתנו מקום להבנה מורכבת‬
‫יותר של תהליכים אלה עצמם בדמות ההבניה החברתית שאל תוכה וממנה צמחו‪ .‬ההבניה‬
‫החברתית של מושגי האינפורמנטים נבדקה במחקר בתוך הקונטקסט המוסדי של לימודי‬
‫‪26‬‬

‫הערב‪ .‬וכך נבדקו אפוא גבולות ההבניה עצמם במיקרוקוסמוס זה‪ .‬מושג האחרות עצמו באודנו‬
‫מושג‪ ,‬אשר אינו קיים באופן ממשי במציאות החברתית אלה מהווה פרויקציה מודעת על‬
‫המציאות החברתית כאשר הוא מלכד לתוכו משמעויות ופרקטיקות היסטוריות של שעתוק יחסי‪-‬‬
‫כוח חברתיים שימש לא רק כלי לעזר מחקרי‪,‬אלה היה מושא המחקר מחד ואילו מאידך מושא‬
‫ההבניה המחקרית עצמה‪ .‬היסוד הריבודי נבחן אף הוא דרך פריזמה השעתוק של הון סימבולי‬
‫והון הכלכלי‪ .‬וזאת בתוך נפחי המוסדות השונים של מערכת החינוך המשמשים כמנגנוני‬
‫הסוציליזציה תוחמים ומנשלים אוכלוסיות שונות מנחסים חברתיים‪,‬ובכך מבנים אפוא את‬
‫האפיסטימולוגיה שלהם ומציאות חייהם‪ .‬השיח הפוסט‪-‬קולוניאלי באודנו כלי לחשיפה המובן‬
‫מאליו של הבניית יחסי‪-‬הכוח החברתיים ‪,‬בעיקר אלה המערביים הפטריארכאליים‪ ,‬השפיעה‬
‫אפוא על הצורך הדיאלוגי של המחקר ועל פרקטיקת חשיפת האחרות הקונקרטית של‬
‫הסטודנטים הדרוזים והמגרים מרוסייה‪,‬אשר מובנת על‪-‬ידם והן על‪-‬ידי החוקר‪.‬‬

‫נספחים‪:‬‬
‫שקלוט ראיון מס ‪:1‬‬
‫הראיון‪/‬מסכימה לראיון‬

‫מראיין‪/‬מרואיין‪.‬‬

‫מראיין‪/‬מרואיינת‬

‫‪,‬מראיין‪/‬מתראיינת‪,‬יוזם‬

‫מראיין‪:‬ראשית כל אני אציג את עצמי‪,‬כי קצת לא נעים להתחיל את הראיון באופן חד צדדי‬
‫כאשר אני רק שואל שאלות ומבקש תשובות ממך‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬אוקיי‬
‫מראיין‪:‬אני ג'וני ואני לומד בחוג לסוציולוגיה ובחוג של לימודים הרב תחומים‪,‬אני לוקח את חלק‬
‫משיעורי בערב‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬כלבו‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אני עובד קצת מורכבת‪,‬בשב"ס ‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬אח שלי עובד בשב"ס‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אני עובד בתור חובש‪,‬וקצת קשה לי להסתדר עם הלוח הזמנים של הלימודים‪,‬אז אני‬
‫נאלץ לעשות קומבינות‪,‬אני לומד יומיים בשבוע ‪,‬כל יום ‪ 10‬שעות‪,‬ולכן גם מגוריי במעונות הם לא‬
‫מוחלטים‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬אבל יש לך מעונות?‬
‫‪27‬‬

‫מראיין‪:‬כן בפדרמן‪,‬וכמו שאמרתי אני לומד סוציולוגיה ורב תחומי‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬בדיוק כמוני‪.‬‬
‫מראיין‪:‬רציתי ללמוד פילוסופיה ‪,‬אבל קצת לא הצליח לי בגלל העבודה‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬לא משנה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אני גם לא נולדתי בארץ‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬רציתי לשאול אותך על זה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬כן‪,‬נולדתי באוקראינה‪,‬עליתי לארץ לפני ‪ 16‬שנים‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬הרבה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬עשיתי צבא וכל הדברים הרגלים שעושים בארץ‪,‬ועכשיו הגעתי לאוניברסיטה‪.‬‬
‫מרואיינת יפה כל הכבוד‪.‬‬
‫מראיין‪:‬ועכשיו יש את העבודה שנתנו ‪,‬וחשבתי על נושא שאבחר למחקר ובסוף בחרתי בלימודי‬
‫הערב‪,‬כי הדבר נראה לי מעניין‪,‬ואמרתי אולי נראה מה‪...‬‬
‫מרואיינת‪:‬אה‪,‬לא הייתה במכינה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬לא‪,‬ולכן לא היה לי מעניין איך האנשים ככה באים ולומדים ‪,‬ולכן באויי ככה נתחיל את‬
‫הראיון ואת תספרי על עצמך‬
‫מרואיינת‪:‬קודם כל נעים מאד‪,‬קוראים לי ‪....‬אני בחורה מהצפון )שתיקה(‪,‬גם אני לומדת‬
‫סוציולוגיה ורב תחומי‪,‬אתה יכול פשוט להגיד שבחרתי בזה ‪,‬פשוט מחוסר ברירה ‪,‬או לא מחוסר‬
‫ברירה‪.‬כי אני מתכוונת ללמוד עבודה סוציאלית ‪,‬או סיעוד‪.‬אך נתקעתי קצת בפסיכומטרי והלכתי‬
‫על משהוא קרוב‪.‬‬
‫מראיין‪:‬כמו כולנו‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬וגם לקחתי את החוג השני –רב‪-‬תחומי ‪,‬ומשם לקחתי את הקורסים שחופפים עם‬
‫העבודה הסוצאילית‬
‫מראיין‪ :‬אה יש קורסים כאלה?‬
‫מרואיינת‪:‬כן ‪ ..288‬משהוא‪,‬ובאפריל עוד פעם עשיתי פסיכומטרי‬
‫מראיין‪:‬באמת?‬
‫מרואיינת‪:‬לפני שבוע קיבלתי את הציון‬
‫מראיין‪:‬המממ‪...‬‬
‫מרואיינת‪:‬אז בשנה הבאה אני עוברת ‪,‬או לסיעוד או לעבודה סוציאלית‪,‬אבל פשוט הסוציולוגיה‬
‫מעניין‪,‬למרות שהוא קצת קשה‪.‬מלאה מילים לועזיות‪,‬אבל מסתדרים בכל אופן‪.‬והנה‪...‬‬
‫מראיין‪:‬את לומדת שנה ראשונה‪,‬שנייה?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן שנה ראשונה‪,‬לא עשיתי מכינה‪.‬אני עוד מעט בת עשרים‪.‬סיימתי תיכון‪,‬ישבתי שנה‬
‫בבית‪.‬כאילו לנוח ככה ‪,‬ואחרי זה באתי לאוניברסיטה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬מאיפה את ?‬
‫מרואיינת‪ :‬מכפר יארקה‬
‫מראיין‪:‬יארקה‪..‬אני מכיר ‪,‬זה ליד עכו‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬כן‪,‬עכו‪,‬זה רבע שעה עשרים דקות‪.‬ובגלל שאני לומדת לימודי ערב‪.‬אז אנחנו מסיימים‬
‫בתשע ורבע‪,‬תשע וחצי‪.‬מפה עד הכפר זה לוקח שעה‪,‬וזה רחוק קצת‪.‬ולא רק זה‪,‬אין לנו קו‬
‫ישיר ‪.‬ולכן אני צריכה להחליף בדרך שלושה אוטובוסים‪.‬מירקא לעכו‪,‬מעכו למרכזית‬
‫המפרץ‪,‬ממרכזית המפרץ לחיפה‪.‬באוטו זה פחות משעה ‪,‬ואילו באוטובוס זה לוקח לי‬
‫שעתיים‪,‬שעתיים וחצי‪.‬מאסף‪,‬עוצר בכל תחנה‪,‬אני מחכה לו הרבה‪.‬ולכן יש לי מעונות ואני גרה‬
‫בטליה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬טליה‬
‫מרואיינת‪:‬כן מאד יפה‪.‬וגם שאני דרוזית‪,‬אני לא יכולה לנסוע בערב‪,‬ולצאת מאוחר‬
‫מהבית‪.‬משפחה שמרנית‪,‬משהוא כזה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬תגידי את מכירה אנשים מיארקה באוניברסיטה?‬
‫מרואיינת‪:‬השנה הזאת‪,‬יש בערך שלושים‪,‬שלושים וחמש‪.‬‬
‫מראיין‪:‬לומדים גם סוציולוגיה איתנו?‬
‫מרואיינת‪:‬לא‪.‬אבל יש לי שתי חברות שלומדות בבוקר סוציולוגיה‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫מראיין‪ :‬אם בא לך‪.‬אולי תספרי לי קצת יותר על המשפחה‪.‬אני דווקא מכיר כמה חברה‬
‫מיארקה מהעבודה‪,‬בשב"ס‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬יש לי אח בשב"ס ואחד אחר קצין בצבא ועוד אחד קצין בחיל הים‪.‬האחרון הוא קטן‬
‫ממני בשנה‪.‬התגייס לפני שבועיים‪.‬יש לי עוד אח בכיתה י'‪.‬והקטן הוא בכיתה ח' והוא מחונן‪.‬וכן‬
‫יש לי אחות קטנה בכיתה א'‪.‬אנחנו שמונה נפשות בבית‪.‬ארבע אחים ואני ועוד אחות קטנה‪.‬‬
‫אימא עקרת בית‪,‬האבא שכיר עם קבלן‪,‬עובד במפעל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האמת שמעניין אותי איזה דרך עברת‪,‬עד שהגעת לאוניברסיטה‪.‬אני בתור יהודי ‪,‬עשיתי‬
‫אוניברסיטה‪,‬בדרך כלל עושים צבא‪,‬שנת שירות ואחר כך הולכים לאוניברסיטה‪.‬יש מין מסלול‬
‫כזה‪.‬נראה לי שלך היו יותר אפשריות‪,‬או פחות אפשריות לעשות דברים אחרים?‬
‫מרואיינת‪:‬אצלנו גם הבחורים ‪,‬אותו הדבר‪,‬הולכים לצבא‪.‬אבל הבחורות לא חובה‪,‬והן גם לא‬
‫עושות‪.‬אבל התחיל אצלנו בכפר מסלול שירות לאומי‪,‬לפני שנה‪.‬אבל בזמני לא היה‪.‬אם‬
‫היה‪,‬הייתי הולכת לשירות לאומי‪.‬סיימתי תיכון‪,‬ישבתי שנה בבית‪,‬כדי לעזור לאימא‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אה רק לפני שנה סיימת תיכון?‬
‫מרואיינת‪:‬לפני שנתיים סיימתי‪,‬ישבתי שנה בבית ואחר כך ‪,‬התחלתי לימודים‪.‬היה לי ממוצע‬
‫בגרות בסדר ולכן לא הייתי צריכה לעשות מכינה‪).‬שתיקה(‪.‬עשיתי פסיכומטרי לא היה כל כך‬
‫גבוה‪,‬אז הלכתי לסוציולוגיה‪.‬אבל הכיוון שלי הוא עבודה סוציאלית‪.‬‬
‫מראיין‪:‬איפה למדת ביארקה?‬
‫מרואיינת‪:‬כן יש שם בית ספר יסודי ותיכון‪.‬וכולם שם דרוזים‪.‬זה כפר דרוזי‬
‫מראיין‪:‬אז ספרי לי עכשיו אולי על המעבר שלך מהכפר לאוניברסיטה‪.‬נראה לי קצת שונה‪..‬‬
‫מרואיינת‪:‬כן קודם כל השפה שונה מאד‪.‬כאן צריך רק עברית‪.‬ללמוד עברית לקרוא‬
‫עברית‪,‬אצלנו בכפר ברור לך ש‪..‬‬
‫מראיין‪:‬רגע אצלכם בכפר חייבו לדבר עברית?‬
‫מרואיינת‪:‬לא חובה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬בלימודים‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬בלימודים שפת האם היא ערבית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אתם לומדים בערבית‪,‬והבגרות היא גם בערבית?‬
‫מרואיינת‪ :‬הכל ערבית חוץ ממתמטיקה‪, .‬למרות שגם לפני חמש שנים היה לנו מנהל‬
‫יהודי‪.‬הוא היה מנהל בערך שלול שנים ויצא לפנסיה‪.‬הוא ניצול שואה‪.‬אני לא יודעת אם שמעת‬
‫עליו קוראים לו רפי שניר‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אולי‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬כי אנחנו דרוזים קרובים קצת לשפה‪,‬אבל גם קשה ‪..‬‬
‫מראיין‪:‬כן‪,‬ברור‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬במיוחד בסוציולוגיה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬הרבה מושגים‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬כן לועזיים‪.‬וגם אני לא כל כך טובה באנגלית‪.‬וזה קשה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬כן‪,‬אני מבין‪.‬אבל בערבית את שולטת טוב?)חיוך(‬
‫מרואיינת‪:‬כן ברור שפת אם‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אני גם רוצה להתחיל ללמוד ערבית‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬היא גם מאד קשה‪,‬אבל גם מאד יפה‪,‬כדי להתעניין‪.‬‬
‫מראיין‪:‬כן מאד חשוב‪ .‬קטעתי אותך כשהתחלת לספר על האוניברסיטה‪.‬אז תספרי לי איך את‬
‫מרגישה?‬
‫מרואיינת‪:‬אוירה חדשה‪,‬שנה ראשונה מובן מאליו שזה קשה‪,‬קשה מאד‪.‬לפי דעתי היה לי קשה‬
‫מאד‪,‬במיוחד בסוציולוגיה‪ .‬לפי דעתי יש הבדל בין סימסטר א' ו ב'‪.‬עכשיו הכל ברור‪.‬אבל הבעיה‬
‫היא כשאנחנו נכנסים להרצאות‪,‬אז מלמדים אותנו שהכל מובן מאליו‪.‬מלמדים אותנו ‪,‬שזה מובן‬
‫לכם‪.‬לא צריכים להשקיע הם המרצים והמתרגלים‪.‬לא יודעת ‪,‬אבל זה בסדר מסתדרים‪,‬כי יש לנו‬
‫שיעורי עזר‪.‬לאלה ששפת האם שלהם היא לא עברית‪.‬יש להם זכות לקחת שלושים שעות‬
‫בסימסטר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬עם מי עם המתרגלים?‬
‫מרואיינת‪ :‬עם הסטודנטים מינימום שנה ג'‪.‬‬
‫‪29‬‬

‫מראיין‪ :‬בטח מצטיינים?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪,‬אני מקבלת גם בסוציולוגיה וגם ביסודות וגם באנגלית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת מרוצה?‬
‫מרואיינת‪ :‬בטח‪.‬‬
‫מראיין‪:‬בלי זה היה בטח מאד קשה?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪,‬קשה ללמוד לבד‪.‬והחומר‪.‬קודם כל זה אוניברסיטה זה לא מכללה‪,‬או בית‬
‫ספר‪,‬ברור שזה קשה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬רגע אמרת מובן מאליו‪.‬למה התכוונת לזה שהמרצים מקלים ראש‪.‬שהם חושבים שכולם‬
‫יודעים עברית באותה רמה ולא משקעים מספיק‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬לא ‪,‬כי בכל מקום יש טוב ויש בינוני ויש רע‪.‬מצד הלומדים אני מתכוונת‪.‬אבל‬
‫האנשים ששפת האם שלהם לא עברית‪,‬אלא ערבית‪.‬ויש הרבה מושגים אפילו שהם פשוטים יש‬
‫אנשים שלא מכירים‪.‬תמיד יש פעם ראשונה‪.‬ויש מושג‪,‬אולי הוא שמע היום‪..‬ואז הם מלמדים אותו‬
‫הדבר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וגם המתרגלים את אומרת שהם לא‪...‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לא‪ ,‬לא משקעים‪.‬תמיד אומרים שעליכם לחזור ולחזור ולקרוא את המאמרים‪.‬לא‬
‫יודעת אתה לפעמים יכול להגיד שזה קצת קרוב לאוניברסיטה פתוחה‪.‬שאנחנו צריכים בעצמנו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬נדרש יותר מדי‪.‬ואם נגיד היו מתרגלים שמדברים ערבית היה יותר טוב‪,‬והיו מלמדים‬
‫בקבוצות קטנות את כל דוברי הערבית זה היה טוב או לא טוב?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת ברור שזה היה עוזר לי‪,‬ולאלה ששפת האם שלהם ערבית‪.‬אבל פה אי‬
‫אפשר‪.‬כי השפה המשותפת היא עברית‪.‬מדינה זה עברית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה את חושבת שזה בלתי אפשרי‪,‬שזה לא יכול להיות?‬
‫מרואיינת‪ :‬יכול להיות למה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬חושבת שזה טוב‪,‬ראוי?‬
‫מרואיינת‪ :‬מה שילמדו בערבית ‪,‬בטח שזה יעזור להם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬היית רוצה ללמוד ככה?‬
‫מרואיינת‪:‬אם היה דבר כזה? בשמחה הייתי‪.‬יש דבר כזה במכללות‪.‬אבל כן‪,‬מכללות‪.‬אבל זה לא‬
‫באוניברסיטה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬רגע אז למה היה לך חשוב להגיע דווקא לאוניברסיטה? משהוא שאת רצית או‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לא היום זה ‪,‬אם אתה רוצה לעבוד במקום אז מעדיפים מי שהוא שלמד‬
‫באוניברסיטה‪.‬תעודה אחרת‪,‬מעמד אחר‪ .‬אההה‪,‬ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל מה ההורים שלך אמרו‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬בטח ההורים שלי ‪,‬מעדיפים שאלך לאוניברסיטה‬
‫מראיין‪ :‬הם דחפו אותך ללמוד או שזה את בחרת?‬
‫מרואיינת‪:‬הייתי טובה מאד בבית ספר‪,‬אז חבל לפספס‪.‬ההורים שלי רצו מאד‪.‬‬
‫מראיין‪:‬והאחים שלך?‬
‫מרואיינת‪ :‬אח שלי גדול קצין‪,‬הוא היה בסדר והצליח בצבא ‪,‬אז הוא ממשיך בצבא‪.‬והשני‬
‫אולי ‪,‬אם לא אז ילך ללמוד‪.‬ובכיתה י' הוא לא רוצה ללכת לצבא‪.‬רוצה לעשות צבא שירות חובה‬
‫וללמוד‪.‬והקטן רוצה ללמוד רפואה‪.‬הוא מחונן אצלנו‪.‬והקטנטונת עדיין יש לה זמן‪)..‬שתיקה(‪.‬אבל‬
‫אמא ואבא שלי לא סיימו את התיכון‪.‬ואותו הזמן לא היה מי שרוצה ללמוד‬
‫מראיין‪ :‬כן‪).‬שתיקה(רגע והבנות הדרוזיות המדינה לא מגייסת אותם נכון ‪,‬זה גם אסור דתית?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪:‬ואת בא מרקע דתי?‬
‫מרואיינת‪ :‬שמרנית ‪,‬לא כל כך דתית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וזה משפיע עלייך באוניברסיטה בחיי היום יום‪,‬יש דברים שאת לא עושה?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא‪,‬בכלל לא ‪.‬כאילו המשפחה שמרנית‪,‬לא דתית‪.‬אצלנו הדת סודית‪,‬אתה יודע?‬
‫מראיין‪ :‬כן יודע‪,‬זאת אומרת לא יודע כי זה סודי‪).‬חיוך(‬
‫מרואיינת‪ :‬שמרני‪,‬אבל לא משפיע‪.‬יש משפחות אחרות שמעדיפות שהבנות שלהם לא תלכנה‬
‫ללמוד‪.‬כי יש בחורים אוירה שונה רחוק מהבית‪.‬משפחה שלי לא‪.‬לא כזאתי ‪,‬דווקא מעדיפה‬
‫‪30‬‬

‫ללמוד‪.‬גם באוניברסיטה וללכת לאווירה חדשה‪,‬להיות עצמאית‪.‬אצלנו‪,‬אבא שלי אמר לי שלהיות‬
‫עצמאי זה הכי חשוב‪.‬‬
‫מראיין‪:‬זאת אין הבדל בין איך שאת מרגישה באוניברסיטה לבין איך שאת מרגישה כשאת‬
‫חוזרת הביתה? ואין איזה שהוא שינוי בראש שאת אומרת שפה את צריכה להתנהג ככה ופה‬
‫שונה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לא בכלל‪,‬לא‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אין שום הבדל?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא‬
‫מראיין‪:‬וככה גם החברים שלך?‬
‫מרואיינת‪ :‬החברות‪.‬מי שאני מכירה כן זה אותו הדבר‪.‬אבל יש לי חברות שהם לא באו ללמוד‬
‫פה ‪,‬הם הלכו למכללת גורדון ‪,‬זה כאן בחיפה‪.‬יש שם רק בנות והן להוראה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה כמו "אורנים" ‪,‬מכללה לחינוך?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן רק לחינוך ‪,‬אבל רק ליסודי‪.‬והיא נעשתה נראה לי רק לבנות דרוזיות‪,‬אבל‬
‫מלמדים אותו הדבר בעברית‪.‬ויש יהודיות ויש אתיופיות‪,‬ויש מכל העדות‪.‬זה פה‪.‬‬
‫מראיין‪:‬מעניין‪.‬לא שמעתי‪,‬אני מכיר את אורנים‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬זה אחרי מרכז הכרמל‪,‬הדר‪.‬‬
‫מראיין‪:‬זה בטח משהוא קטן ?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן כמו בית ספר‪ .‬מי שהיא מהחברות שלי לומדת שם‪,‬כי ההורים שלה שמרנים יותר‬
‫מדי‪.‬העדיפו לשלוח אותה לשם‪.‬כי יש בחורות‪.‬כל ואחד‪ .‬ו‪...‬‬
‫מראיין‪:‬אוקיי‪ .‬אולי תספרי לי‪,‬איך את‪.‬איך השגרה שלך‪.‬את עובדת ‪,‬לומדת? איך את מסתדרת‬
‫עם התשלום‪,‬זה נושא קצת בעייתי?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא אני רק לומדת ‪,‬לא עובדת‪.‬זה קצת קשה מצד כספי‪.‬אבא שלי מי שמשלם לי‬
‫שכר דירה ושרכ לימוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ביקשת מלגות?‬
‫מרואיינת‪ :‬וקיבלתי דחייה להכל‪ ,‬אתה יכול להגיד חוץ מהפרויקט פר"ח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז את עושה פר"ח?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן ‪,‬בכפר שלי‪.‬כן בשישי שבת‪.‬בגלל זה אני חוזרת כל שבוע לבית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אהה ‪,‬יפה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬שישי‪,‬שבת עושה את הפרח וחוזרת יום ראשון‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת נמצאת פה מראשון עד חמישי‪.‬אז את לומדת כל השבוע?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא אני לומדת משני עד חמישי‪,‬אבל מעדיפה לבוא ביום ראשון כי יש‬
‫עבודות‪,‬תרגילים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את רק בלימודי ערב?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא ‪,‬אבל בלימודי ערב יותר‪.‬ויש לי קורסים ברב‪-‬תחומי‪,‬כמו שאמרתי לך‪.‬יש לי‬
‫בבוקר אנגלית וגם חינוך גופני‪.‬‬
‫מראיין‪:‬וסוציולוגיה את רשומה בערב? זה יוצא שלישי‪,‬רביעי?‬
‫מרואיינת‪ :‬מתחיל בחמש ומסתיים יום בתשע ויום בתשע ורבע‪.‬‬
‫מראיין‪:‬ואיזה קורסים את לוקחת ברב‪-‬תחומי?‬
‫מרואיינת‪ :‬הקשורים עם העבודה הסוציאלית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ועבודה הסוציאלית‪,‬זה באמת מה שאת רוצה ללמוד?‬
‫מרואיינת‪ :‬אם לא אני הולכת לסיעוד‪ .‬אבל עדיין מתלבטת מאד מתלבטת‪..‬כי אצלנו בכפר‬
‫שניהם דרושים‪.‬אבל השכר החודשי ‪,‬לא משלמים‪.‬ועבודה סוציאלית ‪,‬זה מהמועצה מקבלים את‬
‫הכסף ואצלנו יש בעיות‪.‬פעם אחרונה ששילמו את המשכורת היה לפני שש חודשים‪ .‬זה קשה‬
‫לא קיבלו‪,‬גם המשכורת לא משהוא‪.‬מתחילה ב ‪.₪ 3.800‬‬
‫מראיין‪ :‬אפילו עובדים סוציאליים? עם תואר ראשון?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪:‬את מכירה‪,‬יש לך חברים שעובדים?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬עכשיו סיעוד זה יותר‪,‬משרד הבריאות הוא מי שמשלם להם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זה אחים ‪,‬אחיות בבית חולים?‬
‫‪31‬‬

‫מרואיינת‪ :‬כן‪ .‬זה מתחיל ב ‪ ₪ 5000‬המשכורת שלהם‪.‬והלימודים קשים בסיעוד‪.‬‬
‫מראיין‪.:‬זה ארבע שנים?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬ארבע שנים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמה דווקא המקצועות הללו של העזרה?‬
‫מרואיינת‪ :‬ככה אני ‪,‬אוהבת לעזור לאנשים‪,‬לשמוע‪,‬להקשיב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איך בחרתם בזה?‬
‫מרואיינת‪ :‬עבודה סוציאלית בחרתי‪ ,‬כשהייתי בכיתה ט'‪.‬וסיעוד לפני שנתיים חשבתי על זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה פתאום חשבת שזה זה?‬
‫מרואיינת‪ :‬בהתחלה זה היה עבודה סוציאלית‪,‬אבל מפני שנתיים חושבת על סיעוד‪.‬יש לי‬
‫בלבול בראש‪.‬וגם אפילו לא הייתי לומדת סוציולוגיה‪.‬אז הייתי יושבת עוד שנה ‪.‬כי שני החוגים‬
‫הללו מחייבים אותך בגיל הגבלה‪.‬והורים שלי סירבו שישב עוד שנה‪.‬כי זה עוד סתם לשבת‪.‬אז‬
‫אמרתי להתחיל‪,‬להיכנס לאווירת הלימודים‪.‬‬
‫מראיין‪:‬אז אני מבין שסוציולוגיה בכלל לא רצית ללמוד‪.‬זה היה מין ברירת מחדל?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן סוציולוגיה לא רציתי‪.‬אבל אם לא היה מסתדר הפסיכומטרי‪.‬אז הייתי ממשיכה‬
‫לתואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני הייתי עושה בעבודה סוציאלית‪.‬ואז המשכורת שלי קופצת‬
‫הייתה‪.‬אבל בינתיים הסתדר לי הפסיכומטרי‪.‬תודה לאל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה את חושבת שלא היית רוצה ללמוד סוציולוגיה? את חושבת שזה בזבוז? שזה לא‬
‫מעניין?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא דווקא מאד יפה‪.‬מאד אהבתי‪.‬אבל אין בזה עבודה‪.‬חוץ מהוראה‪.‬אבל בכל הצפון‬
‫מלמדים רק בשלושה בתי ספר‪.‬ובכל המגזר הדרוזי אין‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז את אומרת שבעצם צריך‪.‬ללכת ללמוד מקצוע בשביל אחר כך להרוויח בזה כסף‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כדי ללמוד מה שאוהבים‪.‬אבל חייבים לחשוב על העתיד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת חושבת שכולם חושבים ככה?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא כל אחד והדעה שלו‪.‬אני מכירה מי שהוא לומד סוציולוגיה והוא אוהב את זה‪.‬וכל‬
‫הכבוד‪.‬אבל אני לא ככה‪.‬כי קשה כל הזמן מהורים‪.‬מבקשת כסף‪.‬אני כבר בת עשרים‪.‬צריך להיות‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה להתנתק מהורים?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן מבחינה כספית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמה את נגיד לא לומדת לימודי בוקר?‬
‫מרואיינת‪ :‬כי זה בגלל הפסיכומטרי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את יודעת‪.‬שמתי לב לתופעה מעניינת‪.‬יש בלימודי ערב הרבה בנות דוברות‬
‫ערבית‪,‬שיושבות מקדימה כל הזמן‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬אני במבוא לסוציולוגיה הייתי יושבת כל הזמן בסוף‪.‬אבל בסימסטר ב'‪,‬עברתי‬
‫קדימה כי החברות שלי החליפו מקום‪.‬שינוי מזל לדעתן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כל החברות שלך דרוזיות?‬
‫מרואיינת‪ :‬פה באוניברסיטה‪,‬יש לי מי שהיא מוסלמית מאד קרובה אלי‪).‬שתיקה(‪.‬אני לא‬
‫מסתכלת על העדות בכלל‪.‬כולם בני אדם‪.‬אם הייתי מסתכלת על זה ‪,‬לא הייתי יושבת איתך‪.‬לא‬
‫אוהבת את הגזענות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬והאוניברסיטה איל היא לדעתך ביחסי יהודים‪-‬ערבים‪-‬דרוזים‪-‬רוסים?‬
‫מרואיינת‪ :‬אם תשאל את היהודים אז הם בטח לא יגידו לך‪.‬אבל אם תשאל את הערבים‪,‬אז הם‬
‫בטח יגידו לך שיש אפליה‪ .‬המצב יותר טוב כלפי היהודים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך את רואה את עצמך בסיפור הזה מול היהודים‪-‬ערבים?‬
‫מרואיינת‪ :‬זה השאלה הכי מסובכת אצלנו הדרוזים‪.‬אם תשאל בחורה דרוזית איך את מגדירה‬
‫עצמך?אז אם אני אגיד שאני ערבייה ‪,‬אז הם יגידו שאנחנו משרתים בצבא‪.‬ואז אנחנו קרובים‬
‫יותר ליהודים‪.‬אבל מצד שני אנחנו מדברים בערבית‪.‬אנחנו כאילו באמצע‪.‬קשה להגדיר‬
‫אותנו‪.‬אבל אני מזהה עצמי‪,‬כששפת האם שלי ערבית‪,‬הלאום דרוזי‪,‬וזה הוא לא יודעת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לא קשה לך נגיד שלא מבטים מספיק את הזהות שלך באוניברסיטה‪,‬בישראל? ברמה‬
‫הגלובלית מה את חושבת על מצב של הדרוזים בישראל?‬
‫מרואיינת‪ :‬שאלה קצת קשה‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫מראיין‪ :‬את לא חייבת‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת‪.‬משהוא חושב שאנחנו ערבים‪,‬משהוא חושב שאנחנו לא וקרובים ליהודים‬
‫כי אנחנו משרתים בצבא‪.‬כל אחד והדעה שלו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומבחינה כלכלית‪.‬איך את חושבת המצב של הדרוזים? הם מופלים? או שיש להם שיוון‬
‫הזדמנויות כמו ליהודים?‬
‫מרואיינת‪ :‬יש כמעט שיוון‪,‬כי אנחנו משרתים בצבא‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מבחינת הזכויות את מתכוונת? מימה שאני מכיר יש לכם בטחון כלכלי בבית‪.‬זאת‬
‫אומרת‪.‬יש לכם עדיין צורת חיים אשר נותנת מקום לעזרה משפחתית ‪.‬ויש לכם גם שטחים‬
‫רחבים וחקלאות‪,‬זיתים שיכולים לתת בטחון כלכלי‪.‬ואם יש בעיות בעבודה אז המשפחה יכולה‬
‫לעזור‬
‫מרואיינת‪ :‬לנו יש אדמות‪.‬אחים שלי משרתים בצבא והולכים לעבוד בחקלאות‪:‬‬
‫אבטיח‪,‬זיתים‪.‬כל הכפר יש לו אדמות ועובדים ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה חובה לעשות את זה‪?.‬כאילו את הולכת לעזור לאבא בקטיף?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬קטיף בעונה הזאת כן‪ .‬המשפחה שלי עדיין אין להם יבול‪.‬זיתים מחכים‬
‫לנובמבר‪.‬אבל עכשיו אני בלימודים ואני לא יכולה לעזור להם‪ .‬וזה לוקח להם המון זמן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה עסק משפחתי? זה לא שכל הכפר בא לקטוף?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬בעיקר חקלאות‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬אבל אצלנו בכפר ‪,‬זה לא חקלאות‪.‬יש לנו הרבה קניונים‪,‬עסקים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אני רוצה לחזור קצת לנושא לימודי הערב‪.‬ולשמוע את דעתך עליו‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬שמעתי שלימודי ערב זה יותר קל מלימודי יום‪ .‬כי הם מתחשבים באנשים עובדים‪.‬כי‬
‫אנשים עובדים בבוקר‪.‬ולכן הם מתחשבים‪,‬אך אני אישית לא מצאתי שזה קל‪.‬אבל ככה אומרים‬
‫שזה יותר קל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לא נראה לך מוזר שיש אנשים צעירים בלימודי ערב? חשבתי בהתחלה זה מיועד‬
‫למבוגרים ‪,‬עובדים‪,‬שבאים לעושת תואר‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬הצעירים‪,‬תיקח ממני זה הפסיכומטרי‪.‬החתך בלימודי ערב זה ‪ 480‬ובבוקר ‪. 560‬‬
‫אני למשל לא עובדת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה גם קשור לאופי העבודה של האנשים?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני מכירה בחור אחד שלומד אתנו בערב‪.‬שהוא עובד בבוקר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל זה בכל זאת מוזר‪.‬אנשים צעירים שיש להם זמן יכולים ‪,‬להתכונן ולהוציא ציון‬
‫סביר בפסיכומטרי‪ .‬ויש סוציולוגיה גם בבוקר וזה לא רפואה‪.‬וחשבתי על זה למה זה יכול להיות?‬
‫במיוחד כשאני רואה שיש הרבה דוברי ערבית בלימודי ערב ובמיוחד בנות‪.‬והיה לי מוזר‬
‫הנושא‪.‬מה את חושבת על זה? או זה תלוי במה שהוא‪.‬אם הולכים אחורה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לפי דעתי זה לפני הפסיכומטרי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה אנשים לא מצליחים? כי זה לא טובים?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני אישית מחוסר זמן‪,‬לא מספיק לי הזמן במבחנים‪.‬וזה זמן מצומצם ‪,‬כל שאלה‬
‫דקה‪.‬אתה מכיר?‬
‫מראיין‪ :‬כן עשיתי כמה פעמים‪ .‬אבל אם יש בעיות אז אפשר להוציא הקלות?‬
‫מרואיינת‪ :‬ליקויי למידה ?‬
‫מראיין‪ :‬כן‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬אמרו לי אבל לא שאלתי על זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה בטח גם עולה הרבה כסף?‬
‫מרואיינת‪ 1.200 :‬בערך‪.‬ויש כאלה שאין זמן להתכונן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה? יצאה לך לדבר על זה עם אנשים‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬יש לי חברה שמתכוננת הרבה ולא מצליחה לעבור את ה ‪ .550‬אבל זה‬
‫התרגלות‪.‬יש טכניקות ‪,‬נגיד במתמטיקה‪.‬ואם את מתכונן טוב‪.‬אז אתה יכול להצליח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה לא קשור מה שהוא במערכת החינוך ששונה‪.‬נגיד שאנשים שבאים מתל‪-‬אביב‪.‬במתי‬
‫ספר אליטיסטים‪,‬ויש להורים שלהם כסף לממן להם לימודים‪.‬זה לא קשור? אל מול בתי ספר‬
‫במגזר הערבי‪,‬או בשדרות‪.‬‬
‫‪33‬‬

‫מרואיינת‪ :‬לא מי שרוצה ויתכונן‪,‬יצליח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז זה לא קשור לדברים שהמערכת קופא מלמעלה?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא‪.‬אבל אם אתה לא יודע את הבסיס למתמטיקה ‪,‬אז אתה לא יכול לפתור את‬
‫תרגילים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז זה מתחיל מהיסודי?‬
‫מרואיינת‪ :‬אבל אם אתה רוצה להתחיל ללמוד מאפס‪,‬אתה יכול‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה שאלה של זמן‪,‬כסף?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא צריך לשבת ללמוד‪,‬לעשות קורס?‬
‫מראיין‪ :‬ואם יש אנשים שאין להם כסף לעשות קורס?‬
‫מרואיינת‪ :‬אז זאת בעיה‪ .‬כי קשה לבד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬עשית בערבית?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪,‬חשבתי לעשות בעברית‪,‬אבל לא יודעת פחדתי קצת‪ .‬מהמילולי‪ .‬כי יש גם שם‬
‫מושגים שבחיים לא שמעתי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬בערבית יותר קל?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וכל המסלול הלימודים בבית הספר לדעתך ‪,‬הכין אותך טוב להגיע לשלב הזה של‬
‫הפסיכומטרי?‬
‫מרואיינת‪ :‬נתנו לי איכות טובה‪ .‬מי שמגיע לכיתה יב'‪,‬יש לו קורס שבו מסבירים לאן ללכת‬
‫ללמוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬הייתה בכפר פעילות לא פורמאלית‪,‬שעזרה לך מחוץ לחתום בית הספר‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬יש פעילות של התנדבות‪,‬שתלמידים באים מבית הספר ועוזרים לתלמידים‬
‫קטנים‪.‬וקוראים לנו סטודנטים כי אנחנו באים לעזור‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה מבית הספר?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬חויבתם לעשות את זה?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪,‬זה מחויבות‪,‬שישים שעות בשנה‪.‬‬
‫מראיין‪) :‬צוחק( אז זה מחויבות או התנדבות?‬
‫מרואיינת‪ :‬באים מבית ספר ‪,‬אבל לא משלמים להם‪,‬או בבית ספר‪,‬או במתנ"ס‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬באילו כיתות?‬
‫מרואיינת‪ :‬יא'‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולפני זה היה איזה פעילויות העשרה‪ .‬אני יודע שלנו בפרדס‪-‬חנה ‪,‬היה מתנ"ס‪,‬היו‬
‫חוגים‪,‬אומנות‪,‬שחייה ‪.‬ואנשים שיכלו לשלם וגם אני בתור עולה בהתחלה קצת עזרו לנו בזה‪.‬‬
‫מרואיינת‪:‬אני זוכרת שפעם הלכתי לחוג מתמטיקה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬יש לכם מתנ"ס בכפר?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן יש לנו מרכז קהילתי‪.‬יש אומנות ‪,‬מתמטיקה‪,‬אנגלית‪.‬אחותי הקטנה לומדת‬
‫אנגלית‬
‫מראיין‪ :‬וכל זה בתשלום? ובטח לא זול?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה אנשים מקומיים או מבחוץ?‬
‫מרואיינת‪ :‬אנשים מבחוץ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬היה לכם קייטנות בקיץ‪,‬‬
‫מרואיינת‪ :‬היה קייטנות‪ ,‬פנימיות יום‪.‬היה בריכה‬
‫מראיין‪ :‬יש לכם בריכה בכפר?‬
‫‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לא היינו הולכים לסחנין‬
‫מראיין‪ :‬ותנועות נוער היו בכפר? הייתי בתנועות נוער?‬
‫מרואיינת‪ :‬נוער העובד והלומד היה אצלנו‪.‬אבל לא הייתי בזה‬
‫את חושבת שכל הפעילות הלא פורמאלית ‪,‬היא קשורה למצב בו מגיעים‬
‫מראיין‪:‬‬
‫לאוניברסיטה? קשור לפסיכומטרי?‬
‫‪34‬‬

‫מרואיינת‪ :‬לא ‪,‬אבל חשוב מבחינה חברתית‪.‬אתה בא מהכפר לאוניברסיטה ‪,‬נתקל בהרבה‬
‫אנשים ‪,‬אז זה עוזר לך להתחבר אליהם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך את מרגישה באוניברסיטה? כיף להיות בה?‬
‫מרואיינת‪ :‬מאד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיינת‪ :‬אוירה אחרת‪,‬לימודים‪.‬נכון שצריך השקעה רבה‪.‬אבל יש לך אנשים שאתה‬
‫אוהב‪.‬ואתה גם מרגיש יותר עצמאי‪,‬גר לבד‪,‬מנקה מבשל‪ .‬אבל יש געגועים למשפחה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זאת הפעם הראשונה ‪,‬שאת יוצאת מהכפר?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ההורים דואגים לך מתקשרים?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל את מרגישה טוב עם השינוי הזה?‬
‫מרואיינת‪ :‬זה כמו לעבוד שלב בחיים‪.‬לימודים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך את רואה את הלימודים באוניברסיטה? זה חשוב לקבל ציונים טובים‪.‬או שאת‬
‫חושבת שיש דברים אחרים שחשוב שיהיו באוניברסיטה?‬
‫מרואיינת‪ :‬להשקיע‪,‬ללמוד‪.‬מה הטעם לבוא ולא להצליח‪,‬לעשות עוד קורסים?‬
‫מראיין‪ :‬אבל חיי חברה זה גם חשוב? מה יש חוץ מהלימודים שאת אוהבת?‬
‫מרואיינת‪ :‬ההופעות ביום רביעי‪.‬במעונות שמים סרטים‪.‬יש קורסים לאיפור‪.‬מוצאים אותך‬
‫מאוירת הלימודים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כן זה דברים שהאוניברסיטה נותנת ‪.‬את חושבת שיש דברים שהסטודנטים יכולים‬
‫ליזום בעצמם לעשות? מה את חושבת על הסטודנטים בתור סטודנטים היום?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא הבנתי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האם יש לסטודנטים איזה שהוא ערך מוסף ? או שהם צריכים רק ללמוד‪,‬לקבל מקצוע‬
‫וללכת להתחתן? וזה כמו שלב אחרי שלב? או שאולי שי השפעה לאקדמיה ‪,‬כשנחשפים‬
‫לדברים ביקורתיים ומבינים דברים שלא מבינים לפני זה וזה משפיע?‬
‫מרואיינת ‪) :‬שתיקה( אני חושבת שכל אחד והדעה שלו והטיפוס שלו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה שאלה קשה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬מבחינתי זה קשה‪,‬ללמוד‪,‬להשקיע‪,‬כל הזמן‪.‬ובגלל זה האוניברסיטה מכניסה‬
‫משהוא לשינוי אווירת הלימודים‪.‬כדי להתרענן‪,‬לצאת להפסקות לחופשות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את מרוצה ‪,‬ממה שעושים באגודת הסטודנטים? הם אחראים לדאוג לסטודנטים?‬
‫מרואיינת‪ :‬יש להם עבודה קשה‪,‬הם משקעים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את חושבת שמשהם עושים זה טוב?‬
‫מרואיינת‪ :‬עדיין לא הייתה הזדמנות להיתקל בהם‪,‬כדי לבקש עזרה‪.‬אבל באופן כללי‪,‬הם‬
‫בסדר‪,‬משקיעים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אם כך אני מבין‪ ,‬שבאופן כללי את מרוצה‪.‬גם מהאוניברסיטה‪,‬מהסטודנטים‪.‬אין‬
‫משהוא שאת לא מרוצה ממנו‪ .‬או שמא יש דברים שאת דווקא לא מרוצה? אולי יש דברים‬
‫שצריך לשנות? לחשוב אחרת‪,‬בראש אחר‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬נגיד יש משהוא‪,‬ביום הסטודנט ‪,‬שיש אפליה‪ .‬הכל רק ליהודים‪.‬שמים רק זמר אחד‬
‫ערבי‪.‬וגם בימי רביעי ‪,‬אין זמרים ערבים בכלל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת חושבת שזה לא טוב?‬
‫מרואיינת‪ :‬קצת יחס‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אם היו מביאים לקהות ערביות ‪,‬זה היה משפר את המצב?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן בטח‪.‬אפשר פעם ככה ופעם ככה‪.‬למרות שהרוב פה יהודים ‪,‬צריך להתחשב‬
‫במיעוט‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את חושבת שזה היה באמת עוזר לדו‪-‬קיום היהודי‪-‬ערבי?‬
‫מרואיינת‪ :‬זה אחד הדברים ‪,‬לשפר את האפליה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ויש עוד דברים שיכולים לעשות‪.‬אפשר להגיד שהכל טוב‪,‬והמציאות היה יפה ‪,‬אבל בטח‬
‫יש דברים אחרים שדורשים שינוי?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני לא יודעת ‪,‬לא נתקלתי‪.‬זה משרואים‪.‬‬
‫‪35‬‬

‫מראיין‪ :‬אבל אמרת שיש אפליה‪,‬ויש ניכור בין היהודים לערבים‪.‬בכלל ובמעונות?‬
‫מרואיינת‪ :‬במעונות‪,‬אני גרה עם שותפה צ'רקסית ואחת דרוזית‪.‬אבל יש דירות שמעורב‪,‬יהודיות‬
‫וערביות‬
‫מראיין‪ :‬אבל זה פורמאלי מאד‪,‬בדירה גרים‪.‬לא חייבים להיות חברים‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל אמרת בכל זה ‪,‬שהמצב בין היהודים לערבים לא אידאלי פה באוניברסיטה‬
‫‪,‬ובישראל בכלל‪,‬את חושבת שאפשר לעשות משהוא?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת ‪,‬אין לי מה להגיד על זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אפשר נגיד היה לעשות קבוצות לימוד מעורבות יותר‪ .‬או נגיד פעילות של חד"ש מה‬
‫את חושבת על זה? זה טוב?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪,‬זה טוב שביחד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל לי נראה שלא עושים מספיק‪.‬ומסתמכים על משאוניברסיטה נותנת‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬זה אולי ההתחלה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אני מצטער שאני דוחף יותר מדי את הנושא‪.‬אבל את לא חושבת ‪,‬שהסטודנטים‬
‫צריכים לעשות משהוא? ולתת לאוניברסיטה רק להחליט‪.‬יש להם איזה שהוא כוח‪,‬מול הממסד?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן יכולים לעשות‪.‬אבל זה התפקיד של האוניברסיטה ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬של הסגל?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬יש להם מה לעשות‪.‬אבל את העבודה העיקרית סגל האוניברסיטה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אני מבין שרק האוניברסיטה צריכה לדאוג להכל‪ .‬אז יש אולי דברים ספציפיים‬
‫בלימודי סוציולוגיה כיום שאת לא מרוצה מהם‪.‬אמרת יש דברים שמתייחסים אליהם כמובן‬
‫מאליו‪.‬‬
‫מרואיינת‪) :‬שתיקה(‪..‬לא‬
‫מראיין‪ :‬אולי יש הרצאות‪,‬אולי לא שווה לעשות הרצאות‪,‬לשבת בכיתות קטנות‪,‬לשבת‬
‫במעגל‪,‬לקבל דברים מודפסים?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני הייתי מעדיפה לקבל דברים מודפסים‪.‬כי לא מספיקים לכתוב אחרי המרצה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה בטח לא רק את?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬יש עוד בנות‪ .‬בסמסטר שעבר לקחתי ממי שהיא חומר ביסודות‪,‬קראתי‪.‬והכתב‬
‫שלה לא היה ברור‪.‬למרות שהיא טובה ‪,‬אין לה שגאיות כתיב‪.‬אבל לא ברור‪.‬זאת אחת הבעיות‪.‬‬
‫שכל הסטודנטים כותבים אחרי המרצה ‪,‬ולא מספיקים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז את טוענת שבכל זאת המצב הוא לא כל כך טוב‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬אולי שיסיימו את החומר בהיילנרן‪,‬אולי את הסיכומים‪,‬הרצאות‪,‬אמרו ששמו את‬
‫חומר במבוא לאנתרופולוגיה בהיילרן‪.‬וזה טוב ‪.‬אני תמיד מקשיבה למה שהמרצה אומר‬
‫בשיעורים ‪.‬כשיש בהיילרן אז אני לא צריכה מאף אחד וזה טוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את עושה מאמץ די גדול‪ .‬אני נגיד ששפת האם שלי עברית עושה פחות מאמץ‪.‬איך זה‬
‫לך?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני לפעמים כותבת ויש מילה שאין לא מבינה כי ששפת האם שלי לא עברית‪.‬יותר‬
‫קל להם למי ששפת האם שלהם עברית‪.‬הם יכולים להעתיק את הכל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה את עושה עם זה‪.‬כשיש בעיה? יש שחור בעיניים?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני משאירה מקום כשאני לא מבינה משהוא ואז ממשיכה‪ .‬ואחר כך משלימה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז זה דורש הרבה מאמץ?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל אמרת שאת מקבלת גם שיעורי עזר‪.‬זה מהאוניברסיטה את מקבלת וזה עוזר?‬
‫מרואיינת‪ :‬נכון‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז מה שמהמרצים את לא מקבלת‪,‬האוניברסיטה מפצה אותך וזה מתאזן?‬
‫מרואיינת‪ :‬משהוא כזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת מרגישה עם זה בסדר?‬
‫מרואיינת‪ :‬מבזבזת זמן‪.‬לא לא מבזבזת זמן‪.‬אם לא הייתי עושה את כל אלה‪.‬אז היה לי יותר זמן‬
‫לעצמי יותר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה נגיד שלא הייתי הולכת להרצאות?‬
‫‪36‬‬

‫מרואיינת‪ :‬לא שיעורי עזר‪.‬אני הולכת ושואלת וזה על חשבון זמן שלי‪.‬כל הדברים האלה‪.‬ויש‬
‫אנשים שלא עושים את זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬באמת מאמץ ‪.‬אבל שמתי‪,‬נגיד שהשיעור מתנהל בצורה הבא‪.‬המרצה בא‪.‬שופך את‬
‫החומר‪.‬התלמידים מעתיקים‪.‬פעם או פעמיים בשיעור מי שהוא אומר משהוא וזה הוא‪.‬ככה זה‬
‫לפחות ההרצאות‪.‬ולא התרגילים‪.‬והבנות דוברות הערבית שיושבות מקדימה‪.‬הם כמעט ולא‬
‫מדברות‪.‬למה זה לדעתך?‬
‫מרואיינת‪ :‬אולי הם מפחדות שהן לא מדברות כל כך טוב עברית‪.‬או בכלל הן לא מבינות את‬
‫השאלות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬בגלל זה הן מתביישות‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כן בטח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך את?‬
‫מרואיינת‪ :‬אני משתתפת ‪.‬למרות שאין לי תחביר כל כך טוב‪.‬אני משאני אני אוהבת בעצמי‬
‫שאני לא מתביישת‪.‬למרות שאין לי תחביר טוב ‪.‬אני שואלת שאלות‪.‬אני תמיד שואלת‬
‫ומשתתפת‪ .‬הייתי ככה בתחילת השנה‪,‬פחדתי שיצחקו עלי‪.‬אבל זה לא עוזר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה החברות שלך ‪,‬דיברת איתם על הבעיה הזאת? או שזה מובן מאליו‪.‬שלא יודעים‬
‫טוב עברית‪.‬ואז עושים משיכולים‪.‬ואחר כך נעזרים אחד בשני? או שזה לא ככה?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יש‪,‬הבנות מעדיפות לשאול את החברות שיודעות ערבית‪.‬זה יותר ברור‪.‬במקום‬
‫לשאול את המרצה שיסביר אותו דבר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה מעניין‪ .‬כי מצד אחד האוניברסיטה לא עוזרת ‪,‬ומצד שני עוזרת‪.‬אז בטח לא‬
‫מרגישים בנוח לבוא לכיתה?‬
‫מרואיינת‪ :‬זה קשה‪.‬מי שאין לו שפת אם ‪,‬זה קשה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כבר שאלתי על זה בהתחלה‪.‬האם לדעתך צריכה להיות אוניברסיטה דוברת ערבית‬
‫בישראל? זה טוב?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את חושבת שזה טוב נגיד שדרוזים יהיו מקובצים ביחד עם ערבים וצרקסים וכו'?‬
‫מרואיינת‪:‬כן‪.‬אבל כשהם יוצאים אחרי הלימודים הם נתקלים באנשים לא דוברי ערבית‪.‬אז הם‬
‫חייבים ללמוד עברית‪.‬או אם הם מוצאים עבודה בחברה יהודית‪.‬בכפר יהודי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬דיברו קצת על החברה הדרוזית‪.‬ומה את חושבת על החברה הערבית‪.‬היא מנותקת?יש‬
‫למדינה חלק בזה? זה מפריעה לך?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת ‪.‬זה לא מפריע לי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את בתור דרוזית איך את מרגישה עם זה? את יכולה גם פה וגם פה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬לי אין אישית בעיה ‪,‬יש לי הרבה חברות יהודיות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬באוניברסיטה? או מבחוץ?‬
‫מרואיינת‪ :‬יותר בחוץ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך נפגשתם? את סיפרת שלמדת וחיית בכפר?‬
‫מרואיינת‪ :‬כשהיינו בחטיבת ביניים‪.‬אז היינו בתוכנית שהיינו הולכים לבקר את היהודים בכפר‬
‫שלהם‪.‬היו שתי קבוצות‪.‬והם היו באים לבקר אותנו בחזרה‪.‬ועדיין שומרים על קשר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת אומרת שזה לא משהוא שבא מהאנשים ‪.‬זה המערכת עזרה לכם? אז את טוענת‬
‫שתמיד צריך גופים גדולים שיעזרו לאנשים להתגבר על דברים‪.‬נגיד לצאת מהכפר ולהיפגש עם‬
‫יהודים?‬
‫מרואיינת‪ :‬בטח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את הולכת נגיד לבלות במקומות יהודיות‪.‬את מתעניינת בזה בכלל?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא שמתעניינת‪.‬אנחנו יוצאים עם משפחה למקומות של יהודים‪.‬הלכנו לרמת‬
‫דוד‪.‬הולכים למקומות של יהודים‪.‬אבא שלי עבד במפעל "גליל"‪.‬ליד עכו‪.‬אבל המפעל נסגר לפני‬
‫שלוש שנים‪.‬אבל הוא עדיין שומר על קשר עם החברים שלו משם‪.‬המשפחה שלי שומרת על‬
‫הקשר עם המשפחות שלהם‪.‬ולי אישית יש חברות יהודיות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬יש עוד כמה נושאים שלא שאלתי ורציתי לשאול‪.‬יש נגיד כל מיני נושאים שלומדים‬
‫בסוציולוגיה‪.‬נשואים ביקורתיים‪.‬שלומדים אותם‪.‬הם גרמו לך לחשוב‪,‬אחרת‪.‬להסתכל על‬
‫‪37‬‬

‫הסביבה?‬

‫את‬

‫המציאות אחרת?איך את תופסת‬
‫שלוקחים‪,‬שומעים‪,‬עושים מבחן וזורקים?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא‪,‬לא‪ .‬ככה‪.‬לא זורקים‪.‬אבל עכשיו יש לי נגיד רקע על מה המקצוע הזה‪.‬מה‬
‫המטרה שלו‪.‬עכשיו אני מבינה מה זה חברה‪.‬איך מתייחסים‪.‬אחרים‪.‬שווה ללמוד את המקצוע‬
‫הזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה נתן לך רקע ביקורתי‪.‬זה אולי גרום לך לחשוב אחרת‪.‬לרצות לעשות משהוא?‬
‫מרואיינת‪ :‬על העולם‪.‬לא גרם לי לשנות ‪.‬כאילו נתן לי יותר הבנה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה זה יותר מפחיד ‪.‬שמבינים‪.‬זה יותר טוב‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬טוב‬
‫מראיין‪ :‬באיזה אופן? זה נגיד יכול לעזור לך בקשר עם האנשים?‬
‫מרואיינת‪ :‬בקשר עם האחרים‪ .‬לא יודעת‪...‬‬
‫מראיין‪ :‬זה הביא נגיד למודעות נושאים‪.‬שלא חשבת עליהם‪.‬שלא דיברו עליהם בבית ספר‪.‬‬
‫מראיין‪:‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כן בטח‪.‬נגיד נושא הסטייה‪.‬זה נושא מאד מעניין‪,‬לפני זה בחיים לא חשבתי על זה‪.‬מי‬
‫הם הסוטים ‪.‬למה הם סוטים‪.‬מעניין לשמוע על זה‪.‬לדעת עליו‪.‬גם איך מארגנים חברות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז יותר בקטע של מודעות‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬עכשיו אני מודעת יותר‪.‬אבל הבעיה היחידה שלי שאין מקצוע בזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי לא רק שלך‪.‬בטח גם אנשים אחרים‪ .‬אבל למה?‬
‫מרואיינת‪ :‬אין מקצוע בזה‪.‬כי אין דבר כזה‪.‬זאת יש מקצוע‪.‬כי אם לא היה מקצוע אז לא היו‬
‫מלמדים אותו באוניברסיטה‪.‬יש בסוציולוגיה מקצוע‪.‬אבל לא כמו משהוא אחר ‪.‬שתלמד‬
‫פזיותרפיה או הוראה‪.‬תמיד יש עבודה‪.‬אבל בסוציולוגיה אין בזה תחום‪.‬אין עבודה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז למה אנשים באים ללמוד את זה?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת ‪,‬אבל פעם שאלו את זה בתרגיל שלי ‪.‬בסימסטר א' ‪.‬והרוב אמרו שזה‬
‫מחוסר ברירה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה מחוסר ברירה?‬
‫מרואיינת‪ :‬בגלל הפסיכומטרי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬רק בגלל זה?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן אני מכירה יותר מחמישה בחורות‪.‬שבאו בגלל הפסיכומטרי‪.‬והם לומדות‬
‫סוציולוגיה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז חושבת שזה ככה לרוב מחוסר ברירה‪.‬ואת אם היית מקבלת פסיכומטרי גבוה לא‬
‫היית בוחרת בסוציולוגיה?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל למרות שאמרת שזה מאד מעניין‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬כן מעניין ומאד יפה‪.‬אבל אין בזה מקצוע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬את חושבת שבאים ללמוד לאוניברסיטה‪.‬ואמרנו את זה כבר רק בכדי לקבל מקצוע?‬
‫מרואיינת‪ :‬זה הרוב ככה חושב‪ .‬אבל אמרתי לך שאני מכירה מי שהוא שלומד סוציולוגיה‬
‫‪,‬בגלל שהוא אוהב‪.‬את המקצוע‪.‬אולי שהמשפחה שלו ‪,‬יש לו עסק‪,‬יש לו כסף‪.‬אבל אנחנו בחיים‬
‫האלה‪,‬בימים האלה‪,‬חייבים לחשוב על כסף‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה לא נראה לך בעייתי‪.‬שיש כל כך הרבה אנשים בחיפה ובמקומות אחרים שלומדים‬
‫סוציולוגיה‪.‬והחברה לא נותנת להם אחר כך עבודה? לא מוזר לך המצב הזה‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬מוזר‪.‬אני נגיד מכירה משהיא שלמדה סוציולוגיה‪.‬והיום היא עובדת במפעל "טפלון"‬
‫שכירה‪.‬ומה היא רוצה לעשות כרגע‪.‬היא רוצה לעשות שנת הוראה‪.‬וללמד מקצוע אחר לגמרי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מוזר לי ‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬את ממשיך בזה?‬
‫מראיין‪) :‬צחוק( אני גם שואל את עצמי את זה‪.‬כי אני מבין את משאת אומרת ‪,‬אבל מצד שני‬
‫המקצוע הזה הוא ביקורתי כלפי החברה‪,‬והחברה לא נותנת מקום עבודה לאנשי מקצוע‬
‫הזה‪.‬ונראה כאילו ישפה מצב מיוחד‪.‬הרבה אנשים לומדים סוציולוגיה‪.‬ומבינים שיש דברים שהם‬
‫לא טובים בחברה‪.‬לומדים על סטייה‪,‬ריבוד וכו' ומגיעים למודעות מסוימת על החברה‪.‬אז רציתי‬
‫‪38‬‬

‫או‬

‫שהלימודים‬

‫זה‬

‫משהוא‬

‫לשמוע ממך האם האנשים הללו ‪,‬מבינים שהחברה היא לא בסדר ‪,‬אבל עדיין ממשיכים ללמוד‬
‫ולא עושים שום דבר עם זה?‬
‫מרואיינת‪ :‬הבנתי‪.‬אולי זה מחוסר ברירה ‪,‬כי אין להם מה לעשות‪.‬אין להם כוח ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬הם לא יכולים נגיד להתארגן ולעשות משהוא? את לא חושבת שזה אפשרי?‬
‫מרואיינת‪ :‬לא יודעת‪.‬אולי אם היו מתארגנים‪,‬אולי היו מצליחים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האם שווה לעשות? ראוי?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן שווה לעשות‪.‬תמיד עושים‪).‬צחוק(‬
‫מראיין‪ :‬את טוענת שזה גדול ?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שאת רוצה לעזוב את סוציולוגיה ולעבור לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬או לסיעוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואת רוצה לסיים תואר ראשון ולעבוד ‪,‬או להמשיך ללמוד לתואר שני?‬
‫מרואיינת‪ :‬אם הייתי הולכת לעבודה סוציאלית‪,‬אז אחרי הלימודים הייתי חייבת להתנתק‬
‫מהלימודים שנתיים ורק אז להמשיך לתואר שני‪ .‬אם היה לך ממוצע של תואר מעל ‪, 90‬אז אתה‬
‫יכול להמשיך לתואר שני‪.‬אבל אם הייתי הולכת לסיעוד אז היה מספיק לי תואר‪.‬ואחרי זה‬
‫חושבת על תואר שני‪.‬ואם לא הייתי מצליחה בפסיכומטרי‪.‬אז הייתי לומדת סוציולוגיה ‪,‬ואחר כך‬
‫תואר שני עבודה סוציאלית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כדי שזה יהיה פרקטי?‬
‫מרואיינת‪ :‬כן‪.‬וגם מבחינה של משכורת‬
‫מראיין‪ :‬מעניין‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬יש די הרבה דברים בעולם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬נראה לי ששאלתי את רוב הדברים‪,‬אולי אני אוכל להבין כל מיני דברים‪.‬אני מודה לך‬
‫על זה שעזרת לי ואולי עזרתי לך להבין דברים‪ .‬איך את יוצאת מהראיון‪.‬אופטימית או פסימית?‬
‫מרואיינת‪ :‬אופטימית ‪,‬אני תמיד אופטימית‪.‬בעזרת השם הדברים יסתדרו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬בעזרת השם או בעזרת הסטודנטים?‬
‫מרואיינת‪) :‬צחוק(‪,‬לא יודעת ‪,‬אבל תמיד אני מסתכלת על החצי הכוס המלאה‪.‬לא יודעת‪.‬למה‬
‫לא‪.‬אני השקעתי קצת בפסיכומטרי ואני יוצאת מהסוציולוגיה‪.‬אם כל אחד ישקיע ‪,‬אז הוא‬
‫יסתדר‪.‬לא צריך להסתכל על דבר רחוק‪.‬יש מדרגות‪.‬קודם צריך להסתכל על עצמך על הדברים‬
‫הקטנים‪.‬קודם על הפסיכומטרי ואחר כך מה הוליכם ללמוד קצת קצת משנים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כל אחד את אומרת אם יעשה את המאמץ‪,‬הוא יצליח‪.‬זה תלוי במאמץ רק‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬רצון‪,‬רצון של האנשים‪.‬אין דבר העומד בפני הרצון‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אני מסכים איתך בחלק מהדברים‪.‬אבל ממש מעניין הנושא הזה‪.‬מעניין להכיר ולשמוע‬
‫דברים אחרים‪.‬‬
‫מרואיינת‪ :‬מקווה שזה עזר‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫שקלוט ראיון מס ‪2‬‬
‫מראיין‪ :‬כאמור אנחנו מכירים אחד את השני מהלימודים‪,‬אך לצורך הפורמאליות אני אציג את‬
‫עצמי‪.‬שלום קוראים לי ג'וני ואני לומד באוניברסיטת חיפה בחוג לסוציולוגיה‬
‫ואנתרופולוגיה‪.‬באחד מקורסי החוג‪,‬הנקרא יסודות מחקר חברתי‪ ,‬אנחנו קיבלנו משימה לעשות‬
‫מחקר איכותני בנושא שנבחר ‪.‬ואני מצדי החלטתי לעשות מחקר על לימודי ערב‪.‬ולשם מחקרי‬
‫ביקשתי ממך‬
‫זה ‪,‬אני נעזר בראינות שאני עורך עם חברה מהחוג‪,‬וגם עקב זאת‬
‫שתעזור‪,‬במחקרי זה באמצעות הראיון שנקיים‪ .‬אז בוא בבקשה נתחיל את הראיון ואתה תספר לי‬
‫קצת על עצמך‪.‬‬
‫טוב סבבה‪.‬שלום לי קוראים ‪ ....‬אני שנה ראשונה בסוציולוגיה‪,‬לימודי ערב כמו‬
‫מרואיין‪:‬‬
‫שאתה מבין)צחקוק(‪.‬זה בעקרון הרקע הלימודי‪.‬בנוסף לכך הסיבות שבאתי בגללם ללמוד‬
‫בלימודי ערב‪.‬הם אלף כל ‪,‬האפשרות לעבוד זמנית‪,‬יחד עם הלימודים‪.‬וגם להיות קשור ככה‬
‫לאוניברסיטה‪,‬ככה לוז יורת חופשי‪ .‬אולי באיזה שהוא מקום חשבתי שהלימודים יהיו יותר קלים‪.‬‬
‫הדרישות יהיו פחות נוקשות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי נוכל להוסיף קצת על הרקע הכללי שלך מאיפה אתה בא לדוגמא וכו'‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬עליתי מאוקראינה ב ‪ 1998‬והמשפחה שלי נשאר עדיין שם‪.‬אני משכיר דירה‬
‫בחיפה‪.‬עם עוד שני אנשים‪.‬אחרי העלייה‪,‬הייתי בתוכנית סל"ע‪ .‬אחר כך התגייסתי לשלוש‬
‫שנים‪.‬אחר כך עבדתי באבטחה של תחברה ציבורית והלכתי לאוניברסיטה‪,‬אבל קודם בהתחלה‬
‫תכננתי להגיע לאוניברסיטה העברית בירושלים‪,‬אבל פשוט לא הסתדר לי עם‬
‫הפסיכומטרי‪,‬ונרשמתי לשני מקומות גם לחיפה וגם לירושלים ‪,‬אך יצא שבסופו של דבר הלכתי‬
‫לחיפה‪,‬למרות שהייתי לי האפשרות להתקבל ללימודי יום ‪,‬הלכתי ללימודי ערב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שנקלטת בארץ בתוכנית סל"ע‪,‬אולי תספר קצת על תהליך הקליטה שלך‬
‫בארץ‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬הגעתי לארץ בלי הורים ב ‪, 1998‬ישר הכניסו אותנו למרכז קליטה בטבריה‪,‬מין חממה‬
‫כזאת ‪,‬כך קראנו לזה בסלנג שלנו‪.‬מקום כזה שאתה לאט לאט בו נכנס לעניינים‪,‬לומדים‬
‫מה‪...‬אתה יודע הצדים הראשונים הכי קשים‪.‬ולאט לאט‪,‬מתחילים להכיר לך את הארץ ‪,‬את‬
‫התרבות‪,‬את המנהגים‪,‬המדריכים‪.‬גרים שם עולים מרוסיה‪,‬מדרום אמריקה‪,‬חלק קטן מארצות‬
‫אירופה וארצות הברית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך היה לך שם?‬
‫מרואיין‪ :‬מעניין ‪,‬טוב‪) .‬צחקוק(‪.‬לא יודע העברנו שם את הזמן‪ .‬הגעתי בן ‪ . 18‬בבוקר היינו‬
‫לומדים באולפן עברית‪.‬ובערב היינו לומדים פסיכומטרי‪ .‬וכל זה במשך ‪ 8‬חודשים‪ .‬ואחר כך כל‬
‫אחד הלך לדרכו‪.‬בתוכנית היינו ‪ 88‬אנשים‪ .‬היינו רק סטודנטים ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך התקיימת?‬
‫מרואיין‪ :‬מסל קליטה‪ .‬בשלבים הראשונים זה מספיק כשדואגים לך לדברים מסביב‪.‬אחר כך‬
‫אחרי ‪ 5‬חודשים אנחנו התחלנו לקנות לעצמנו ארוחת ערב‪ .‬ולאט לאט התחלנו‪ ...‬ואחרי שבע‬
‫חודשים קנינו לעצמנו גם בוקר וערב ורק אכלנו שם צהרים‪.‬ואחרי ‪ 8‬חודשים עזבנו את התוכנית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולאחרי זה?‬
‫מרואיין‪ :‬גבעתי‪.‬הייתי לוחם רגיל‪ .‬היה לי בסדר שם אני לא מתלונן‪.‬עברתי שם את כל השלבים‬
‫הרגלים ‪,‬טירונות ‪ 7‬חודשים‪.‬טירונות של קרבי‪,‬זה היה רגיל‪.‬מבחינת השפה היה בסדר כולם‬
‫התייחסו בהבנה‪,‬לא הרגשתי שאני מקופח‪.‬במשך הצבא ‪,‬הוא מימן לי כל שנה טיסה‬
‫לאוקראינה‪.‬לראות את ההורים באוקראינה‪.‬ככה שלא הייתי בצבא ‪ 3‬חודשים‪.‬וזה לא היה על‬
‫חשבון הרגילה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך היה לך בצבא באופן כללי?‬
‫מרואיין‪ :‬היה לי טוב ‪,‬הטיסות עזרו להחזיק מעמד‪,‬לא הרגשתי געגועים‪.‬כל זנה הייתי רואה את‬
‫ההורים וזה עזר‪.‬כי היינו בתעסוקה ‪,‬בפעילות בעזה‪.‬ואתה יודע הייה קשה תמיד להחזיק מעמד‬
‫בסף הגבוהה של חייל טוב‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫מראיין‪ :‬ולאן חזרת בשבתות?‬
‫מרואיין‪ :‬אנחנו השכרנו דירה עם חברים שהיינו ביחד בתוכנית‪ .‬הם גם התגייסו ‪,‬כל אחד הלך‬
‫לקרבי‪.‬הצבא עזר ושילם לנו לממן את הדירה‪.‬ובארץ אין לי קרובים אחרים‪.‬אז הייתי חוזר‬
‫לדירה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך הרגשת עם הפעילות בצבא?‬
‫מרואיין‪ :‬בהתחלה שהגיעה הזמן ללכת לצבא ‪,‬ידעתי לקראת מה אני הולך‪,‬לאן אני מגיע‪.‬זה לא‬
‫הפתיע אותי כאילו הייתי מוכן מבחינה נפשית‪ .‬ללכת להתאמץ ‪,‬לקרוע את עצמי קצת‪ .‬אני גם בן‬
‫יחיד ‪.‬אז בהתחלה לקח לי חודש להסכים לשכנע את אימא שתחתום לי בטלפון על קרבי‪ .‬הם‬
‫הלכו שם לעורך דין והם חתמו על זה שאני הולך לקרבי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה היה חשוב לך ללכת למסלול קרבי?‬
‫מרואיין‪ :‬כי חשבתי שהמסלול הוא יורת מאתגר ‪,‬מרתק‪,‬מעניין‪.‬עם חברה יותר טובים‪.‬אתה יודע‬
‫הכל סטיגמות אבל‪,‬זה השפיע‪.‬וגם חיפשתי יותר אקשן‪,‬בתור צעיר‪.‬זה לא הייתה ציונות כזאת‬
‫נוקשה שרק בגלל שאני ציוני הלכתי לקרבי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה מסתכל על זה בדיעבד?‬
‫מרואיין‪ :‬אני לא מצטער על זה כי אין הרגל בכלל להצטער‪,‬זה לא מיותר מבחינה רגשית‪.‬יש לי‬
‫הרבה חברים שאני בקשר איתם ‪.‬וזה טוב שהלכתי לקרבי דווקא לקרבי‪.‬כי היה מעניין ולא היה‬
‫משעמם שם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ב הכל ?‬
‫מרואיין‪ :‬בשמירות נגיד לא היה כיף נגיד ‪,‬אבל הייתי מוכן לזה ידעתי שזה חלק מהשירות וצריך‬
‫להעביר אותו‪.‬מציבים אותך בפני עובדה‪.‬אתה בחרת להיות קרבית‪,‬אז אתה חייב לקבל את כל‬
‫המטען הזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואם עכשיו היו עוד פעם אומרים לך ללכת לקרבי אז הייתה חוזר על זה?‬
‫מרואיין‪) :‬שתיקה( אם הייתי חייב להתגייס שוב‪,‬ולא הייתה לי ברירה אלא ללכת לצבא‪.‬אם‬
‫הייתי חייב להתגייס שוב ‪,‬אז בהחלט הייתי הולך לקרבי‪.‬אבל אם לא היה חובה ללכת לצבא לא‬
‫הייתי מתגייס‪.‬זה לא אדיולוגי ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל היום אפשר לא להתגייס‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬תשמע אני לא רציתי ללכת לעשות כל מיני קומבינות כלאה‪ .‬זה לא באישיות שלי‬
‫כנראה‪,‬ללכת לקב"ן להתחנן בפניו לספר לו סיפורים‪,‬זה לא מתאים‪.‬לא יודע חינכו אותי ככה‬
‫להיות ישר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל אם זה לא בשביל אידיולוגיה ‪,‬אז מה זה משנה?‬
‫מרואיין‪ :‬אפשר להגיד שהייתה לי אידיולוגיה‪.‬אז בזמן הזה בגיל ‪,18‬רציתי להתגייס באמת‬
‫רציתי‪ .‬לעבור את החוויה הזאת של הצבא‪ .‬עכשיו אני אומר כי לא חדש בשבילי צבא‪.‬אז אחרי‬
‫שעברתי אותו כשאני יודע מה הולך שם זה לא הייתי מתגייס‪ .‬בזמן ההוא בהחלט לא ראיתי את‬
‫המשך חיי בלי הצבא רציתי באמת להתגייס‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז מה השינוי הזה?‬
‫מרואיין‪ :‬הרגשתי שהצבא השפיע אליי‪ .‬הצבא ניסע למחוק אישיות‪,‬לעשות ממך אחר‪.‬אך אחרי‬
‫השחרור הכל התסדר וחזר לקדמותו‪).‬שתיקה(‬
‫מראיין‪ :‬טוב‪,‬בוא אם כך ניקח נוסע אחר ונדבר עליו‪.‬באותו תספר קצת על העבר‪,‬על הדברים‬
‫שקדמו לעלייה שלך לארץ‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא יודע‪.‬עכשיו כשאני רואה את עצמי שם בחור רגיל מהמניין‪.‬באתי מאוקראינה‬
‫מזרחית מלוגנסק‪,‬בגבול עם רוסיה‪ .‬משפחתי היא מעמד בינוני ‪,‬לא עשירים במיוחד לא עניים עם‬
‫השכלה גבוהה‪.‬אבא שלי מהנדס ואימא שלי כלכלנית‪ .‬אבל הם עובדים לפי מקצוע‪.‬היו תקופות‬
‫שהם עבדו לפי מקצועם‪.‬אבא שלי היה ראש מחלקה במפעל‪ .‬ואימא שלי בזמנה הייתה כלכלנית‬
‫במפעל‪ .‬באמצע שנות ה‪. 90-‬ואחרי כל התהליך הזה של הפרטה‪.‬ואחרי הקפיטאליזם התחיל‬
‫להתפשט אז הם עזבו‪.‬אבא שלי עכשיו סמנכ"ל בחברה שמייצרת מכשירי קשר‪,‬ואימא ממשיכה‬
‫באותו מפעל ‪,‬אבל זה לא אותו מפעל ‪.‬אבל המקום הוא התמחות שונה‪,‬הוא פרטי ולא שייך‬
‫למדינה‪.‬‬
‫כל שאר המשפחה שלי גם גרה שם‪.‬כולם בעלי השכלה גבוהה‪,‬מעמד בינוני‬
‫מראיין‪ :‬ואיך יצא שעליתי לארץ?‬
‫‪41‬‬

‫מרואיין‪ :‬עכשיו כשאני מנתח את העבר‪,‬ביום אחד באמצע הקיץ כששיחקתי כדור סל‪.‬בן אדם‬
‫שהייתי בקבוצה‪,‬מהבית הספר‪.‬הוא לא היה חבר שלי במיוחד‪.‬אז הוא אמר אתה יודע אני עוזב‬
‫את אוקראינה‪.‬ואז התחלתי לשאול אותו איך זה מתאפשר? והוא הסביר לי שיש דבר כזה‬
‫סוכנות‪.‬ואמר שאם יש לך שורשים אז בכלל לא בעיה‪.‬אז אתה מציג להם תעודות‪.‬ואז אם אתה‬
‫מתאים להם בדרישות שלהם אז אין שום בעיה‪ .‬ואז הלכתי לסוכנות‪.‬ואפילו ההורים שלי לא‬
‫ידעו‪.‬והיה שם מין כזה מועדון‪.‬הלכתי כמה פעמים למועדון הזה‪,‬סתם‪.‬אתה יודע חברה צעירים‬
‫שותים יין וזהו‪.‬משחקים ‪.‬תכנון יש משחקים‪.‬אבל בפועל אף אחד לא משחק‪,‬שומעים מוזיקה יש‬
‫בנות‪.‬ואז הלכתי להורים שלי ושאלתי אם יש לי שורשים‪.‬והם אמרו שאני שיש‪.‬שאני יהודי‬
‫בחלקי‪.‬ואז לקחתי מסמכים והלכתי לסוכנות ובאתי לראיון לתוכנית הזאת של סלע שסיפרתי לך‬
‫עליה‪ .‬וזהו ככה עליתי לארץ‪ .‬כשעכשיו אני חושב על זה סיבת העלייה לדעתי היא לנסות‬
‫להתנתק מההורים‪,‬מהבית ‪,‬שלא יהיה אף אחד מעליי שיהיה עצמאי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עם הסוכנות היה לזה השפעה?‬
‫מרואיין‪ :‬כשעכשיו אני נזכר במה שהם סיפרו לי שם ‪,‬זה מצחיק כי משאנשים מספרים זה‬
‫ציונים כלאה‪,‬הם אחד אחד שם ציונים כבדים שמנסים להחדיר לך את הנרטיב הציוני ‪,‬הכי ציוני‬
‫שיש מספרים לך סיפורים על ארץ יפה ששייכת לנו כל יהודי חייב לעלות ‪.‬אבל זה לא ממש‬
‫השפיע על החלטה לעלות‪.‬ההורים שלי כשאמרתי להם שאני מתכנן לעזוב ‪,‬אז הם הלכו ושמעו‬
‫ועליהם זה השפיע‪ .‬השפיע עליהם שהם שיחררו אותי הם הבינו שהם מעבירים אותי לידים‬
‫טובות‪,‬למקום טוב אבל אני כמעט לא התייחסתי לזה לסיפורים של הסוכנות‪ .‬סוכני הסוכנות‬
‫)צחוק(‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה הורייך חושבים על העלייה בכלל?‬
‫מרואיין‪ :‬הם לא רוצים לעלות לארץ‪,‬למרות שאבא שלי יהודי‪ .‬אני לפי ההלכה לא יהודי ה‬
‫‪,‬אבל שם הייתי יהודי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה מרגיש שיש לזה השפעה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא אני לא מרגיש שיש לזה השפעה‪,‬לא מרגיש ואף פעם לא הרגשתי שאני‬
‫מקופח‪.‬שזה איזה שהוא צד מכריע שאני לא יהודי בתעודת הזהות‪.‬לא ייחסתי חשיבות לזה‪.‬לא‬
‫נתקלתי בשום דבר כזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לפעמים אתה שומע אנשים שמתלוננים על זה שעושים להם בעיות משרד הפנים‬
‫וכלאה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא יודע חוץ מנישואים ‪,‬אין הבדל בזכויות‪ .‬הרבה חברים שלי התחתנו בנישואים‬
‫אזרחים ואת האמת כל אחד שילב את זה גם עם חופשה ולא ראו בזה בעיה‪.‬יש לי כמה חברים‬
‫שהתחתנו באוקראינה‪,‬אז הם נסעו גם לבקר את הקרובים שלהם‪,‬המשפחה‪.‬יש בזה גם יתרונות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה אתה חושב על זה שמדינה מחייבת אותך איך להתחתן?‬
‫מרואיין‪ :‬תשמע אם מדברים על זה אז צריך להתחיל מהיסוד‪.‬תשמע אני הרי כופר‪,‬לא‬
‫מאמין‪.‬אז מבחינה הזאת יכול היות הנישואים האלה של רבנות אין בעיני חשיבות לזה‪ .‬אני רואה‬
‫בזה פשוט אי נוחיות אני אצטרך להתחתן מחוץ לישראל‪ .‬לא דת זה דבר מורכב‪ ,‬ואם אנשים‬
‫רוצים לעשות ככה שיעשו‪.‬אבל כמובן אם הייתי יכול לעשות את זה כאן אז הייתי עושה‪ .‬מבחינתי‬
‫זה טוב אם הייתי יכול להתחתן כאן ‪,‬אבל אין לי גם שום בעיה שיהודים מתחתנים עם יהודים כאן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז דיברנו קצת על המשפחה על סלע על הצבא‪.‬בוא נמשיך את השיחה ונדבר תספר‬
‫לי מה קרה אחר כך?‬
‫מרואיין‪ :‬אני משתחרר ומתחיל לעבוד באבטחה ולחסוך כסף‪ .‬בירושלים בתחבורה ציבורית‬
‫ובעיר העתיקה‪.‬שנה אחת זו הייתה עבודה מעודפת‪.‬עבדתי באוטובוסים ואחר כך עברתי לאבטחה‬
‫של מתקנים יעודים בירושלים‪ ,‬ברוב מוסלמי והנוצרי‪ .‬יש ארגון כזה שנקרא "עתרת‬
‫כוהנים"‪,‬והוא קונה רכוש ונכסים ‪,‬מערבים‪ .‬בתים בעיקר‪,‬והמדינה מאבטחת אותם‪.‬בלויים ‪,‬מבית‬
‫לבית‪ ,‬אם הם רוצים להיפגש עם חברים‪ .‬ויש גם מערך מצלמות בתוך הבית‪.‬ואנחנו מאבטחים‬
‫אותם יושבים על הגג יש לנו מצלמות‪ .‬העבודה הזאת ממש מעניינת‪ .‬בגלל שאתה גם נייד‪,‬ואתה‬
‫גם יכול שבת ללמוד‪,‬זה מתאים לסטודנטים‪ .‬והעיר העתיקה‪ .‬אני בכלל התחברתי לעיר‬
‫העתיקה‪.‬מאד התאהבתי בעיר הזאת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שזה מעניין‪,‬ויצא לך לחשוב על מהות העבודה עצמה‪.‬‬
‫‪42‬‬

‫מרואיין‪ :‬למה זה היה מעניין? לקחתי את המציאות הזו כמובנת מאליה‪,‬ולא התייחסתי להיבטים‬
‫רגישים כאלה‪,‬של דת או פשוט לקחתי את העבודה כעבודה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שאחרי זה עשתה פסיכומטרי ‪...‬‬
‫מרואיין‪ :‬עברתי לחיפה ‪,‬הציעו לי שתי אפשרויות לימודי יום ולימודי ערב‪ .‬בחרתי בלימודי ערב‬
‫וזאת בכדי שאוכל לעבוד בזמן הזה‪.‬שהיה יותר חופשי שלא אגיש כל היום ללימודים וגם היה‬
‫ההיבט הזה ‪,‬שיהיה לי יותר קל ללמוד בלימודי ערב‪ .‬ושיהיו דרישות פחות נוקשות‪.‬אלה המנעים‬
‫בעיקר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ורציתי ללמוד סוציולוגיה?‬
‫מרואיין‪ :‬בהתחלה חשבתי על פסיכולוגיה‪ ,‬וגם סוציולוגיה הייתה לי כאפשרות השנייה בכיס‪ .‬כן‬
‫‪,‬בסדר רק הקטע הזה של לכתוב הרבה זה מעניין‪ .‬מעניין ‪.‬אני הרי לא נמשך למדעים מדויקים‬
‫כאלה‪ .‬סוציולוגיה פסיכולוגיה זה תמיד עניין אותי באופן שטחי‪.‬לדפדף איזה ספר של מדען או‬
‫לקראות תוכניות כלאה חתי מדעיות בנשיונאל ג'וגרפיק או דיסקוורי‪ ,‬הקשורים לעניין הזה של‬
‫חברה‪ .‬ואמרתי שבסופו של דבר אלך ללמוד אם פסיכולוגיה אז סוציולוגיה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה זה מעניין?‬
‫מרואיין‪ :‬זה כנראה קשור לאישיות שלי‪.‬יש גרעין מעניין‪.‬שטוב לטפח אותו ‪,‬לדעת על החברה‪.‬‬
‫אבל אני לא בא בגישה כזאת ‪,‬רק לימודים בשביל אני יודע בשביל קריירה ‪.‬אני לא רוצה להיות‬
‫בהמשך סוציולוגי‪.‬אני לא רוצה להיות בהמשך מרצה‪.‬אני רואה בזה דבר שטוב לחים שמרחיב‬
‫אופקים וגם מעניין לידע כללי כזה‪ .‬אולי אם אני אצליח באיזה שהיא דרך להשתמש בזה ‪,‬אז‬
‫סבבה‪ .‬אבל בינתיים זה במילה הבנאלית ‪ ,‬בשביל הכיף‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומר אם כן שכיף לך באוניברסיטה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬כמה ימים כן‪,‬לא כל השבוע‪ .‬לבוא לראות אנשים‪.‬את האמת אבל שקצת מאוכזב‬
‫מקורסים‪ .‬היו קורסים מעניינים‪ .‬אבל רוב הקורסים שמבחינת האוניברסיטה זה לצאת מדי חובה‬
‫שילמדו אותי משהוא ‪,‬שאני אצבור נקודות‪ .‬יש הרבה קורסים שאני ממש ממש לא נהנה‬
‫מהם‪,‬מכמה סיבות‪.‬סיבה אחת זה מהסגל‪ .‬והסיבה השנייה מהתוכן‪,‬מהאפשרויות שעומדות בפני‪.‬‬
‫שנותנים לי לבחור בניהם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זה אומר תוכן ‪,‬מרצים‪.‬מצד אחד אתה אומר שאתה מאוכזב ומצד שני אתה אומר‬
‫מעניין‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא אני אומר שחלק מהקורסים הם כאלה‪,‬רק לצבור נקודות הנדרשות לתואר ראשון‬
‫וזהו‪.‬אין אפשרויות של בחירה אישית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז יש דברים שאתה לא לומד והייתה רוצה ללמוד?‬
‫מרואיין‪ :‬את זה אני לא יודע‪ .‬אבל יש דברים שאני לומד עכשיו ולא הייתי רוצה ללמוד‪ .‬וזאת‬
‫רק בגלל התחייבות שלי אני חייב לבחור בהם‪.‬למשל קורסים כמו מבוא לאנתרופולוגיה‪).‬צחוק(‬
‫אז הקטע פה ‪.‬בעקרון הקורס מעניין‪ .‬והמרצה חצי סבבה כזה‪.‬אבל האופן שבו הוא מעביר את‬
‫הקורס‪ .‬הופך אותו לקצת כזה מרדים הייתי אומר‪ .‬הוא פשוט מקריא הכל מהדף‪ .‬למרות שיש לו‬
‫יכולת לעשות אחרת‪.‬לא יודע מאיזה סיבות הוא בחר ככה‪.‬להקריא מהדף ובטון כזה מונוטוני‬
‫‪,‬קורא אותו מהדף‪.‬למרות שהוא יכול להעביר את החומר בצרה יותר מעניינת ‪,‬מרתקת‪.‬גם יש לי‬
‫בעייה עם המתרגלת‪.‬מהבחינה הזאת ‪,‬שאני לא יודע אם היא מלמדת בלימודי יום‪.‬אבל נראה לי‬
‫שהיא לא יודעת להעביר את החומר באופן ברור ‪,‬שוטף מובן מקצועי‪.‬זה לא משציפיתי שרואי‬
‫שיהיה באוניברסיטה‪ .‬יכול שהיא הגיעה לתפקיד הזה בגלל קשרים באקדמיה‪,‬או שלאף אחד‬
‫לא איכפת מי מלמד בלימודי ערב ‪,‬או שאף אחד לא רוצה ללמד בלימודי ערב וביקשו ממנה‬
‫לעשות את זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אתה אומר שהבעיה היא בסגל ולא בתוכן?‬
‫מרואיין‪ :‬אבל יש גם קורסים שהם א מעניינים‪.‬אבל זה פחות ‪ .‬אי אפשר שאני אלמד כל משאני‬
‫רוצה ‪,‬כי באיזה שהוא מקום צריך להתפשר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא‪,‬כי החומר הזה אנחנו צריכים לקבל אותו כחומר מקצועי ‪,‬הוא הכרחי למקצוע‬
‫שלנו‪.‬אבל הצורה שהם מעבירים אותו יכל להיות יותר מעניין ‪,‬יותר מרתק יותר יעיל‪ .‬א כל הם‬
‫יכלו לבחור בצורה יותר טובה את הצוות הפדגוגי‪ .‬יכול להיות שצריך גם להפעיל טכניקות‬
‫אחרות‪.‬ולהיות מודעים לכך שאנשים באים עייפים‪.‬ולשנות איזה שהיא טכניקה בהוראה‪ .‬בינתיים‬
‫‪43‬‬

‫אין לי רעיונות משל עצמי ‪,‬אבל יש אנשים שזה המקצוע שלהם שצריכים לחשוב איך להעביר‬
‫את החומר בצורה הטובה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה מרגיש שלא עושים את זה מספיק?‬
‫מרואיין‪ :‬נראה כאילו שבגלל שזה לימודי ערב אז כאילו שעושים לנו טוב שאנחנו לומדים‬
‫כאן‪.‬שהם מלמדים אותנו‪ .‬ככה אני מרגיש ‪.‬קחו מה שאנחנו נותנים לכם ותשתקו‪.‬לא‬
‫תשתקו‪,‬אבל קבלו את האילוצים שלנו‪,‬את הדרך שאנחנו מעבירים את החומר‪.‬לא מספיק‬
‫מתייחסים לשיפור תנאי הלמידה בלימודי ערב‪.‬לימודי בוקר וערב זה הרי שונה ‪,‬ולכן צריכה‬
‫להיות גישה שונה‪,‬שיטה שונה לתלמידים‪,‬לאופן‪...‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיין‪ :‬אני לא יכול להגיד לך‪.‬תשמע צריך לחשוב על זה‪ .‬אני את האמת לא חשבתי על זה‬
‫כל כך לעומק‪ .‬בנתיים אני לא יכול להציע לך מה שהוא קונסטרוקטיבי‪,‬או פתרון ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה בסדר‪,‬תספר לי יותר טוב איך את מרגיש באופן כללי באוניברסיטה עצמה?‬
‫מרואיין‪ :‬כמו באוניברסיטה‪.‬מרגיש סטודנט‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬תגיד נתקלת בבעיות או שלא נתקלת בבעיות שפה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא‪,‬אין לי בעיה עם הנושא הזה‪ .‬תמיד השפות זה בא לי בקלות ‪,‬אין לי בעיה עם‬
‫העברית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך השיעורים בכלל‪ ,‬אמרת מצד אחד שהם מעניינים ומצד שני הם צריכים לעזור‬
‫למקצוע? יכול להיות שזה סותר?‬
‫מרואיין‪ :‬בינתיים אני יכול להביא לך דוגמא של הוראה ‪,‬שיטת הוראה במבוא‬
‫לאנתרופולוגיה‪,‬נגיד המרצה היה יכול לבחור בדרכים שונות להעביר את החומר‪.‬ומבחינת‬
‫המתרגלת‪,‬אני חושב שהיא לא מתאימה לאוניברסיטה‪,‬זה לא רמה של בן אדם שעומד מול ‪20‬‬
‫אנשים‪.‬ו בקושי הוא יכול להסביר את עצמו‪ .‬כולם צוחקים עלייה‪.‬אני מצפה מבן אדם שלפחות‬
‫אני לא אסכים איתו במה שהוא אומר‪,‬אבל שקודם כל יוכל לדבר‪,‬באופן ברור ומקצועי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל פגשת גם מתרגלים אחרים?‬
‫מרואיין‪ :‬כן וזה לא אמור להיות כך‪ .‬צריכים להקפיד ולתת יותר חשיבות למיון האנשים האלה‪.‬‬
‫אני למשל הייתי מאד רוצה שפעם אחד יבוא המרצה של אנתרופולוגיה וישב אתנו פעם אחד‬
‫בתרגול‪.‬ולדעתי הוא גם היה מזדעזע והכל היה משתנה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬חשבת להזמין אותו?‬
‫מרואיין‪) :‬הבאת פנים לשלילה(‬
‫מראיין‪ :‬ויש עוד אנשים שחושבים כמוך?‬
‫מרואיין‪ :‬נראה לי כל הכיתה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה רק בעיה ספציפית למתרגלת?‬
‫מרואיין‪ :‬זאת לא שאלה‪ .‬אבל מבחינת ההנהלה והמזכירות גם יותר חשיבות‬
‫‪,‬מעורבות‪,‬בבעיות ‪,‬בבקשות של לימודי ערב‪ .‬על הקטע של המתרגלת דיברתי עם האנשים אבל‬
‫על שאר הבעיות לא יצא לי לדבר‪.‬זה נראה לי כן קשור לכל ההיבט הזה של לימודי ערב‪.‬אבל‬
‫תשמע אנחנו רק שנה ראשונה ‪,‬אי אפשר לראות כאן חוקיות או משהו‪ ,‬אי אפשר לדבר כאן על‬
‫יחס מזלזל‪.‬ואולי שנה הבאה יהיה יותר טוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לפני כן הזכרת את נושא השוני בלימודים‪,‬תתייחס לזה בבקשה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬הדבר היחיד שמפתיע הוא שיש הבדל בין מרצה אחד לשני‪.‬ממש פער בין‬
‫ממקצועיות ‪,‬יכלת אקדמאית שלו להציג להעביר את החומר‪ .‬רוב השיעורים היו טובים‪,‬אך פה‬
‫ושם יש דברים שצועקים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה מרגיש בכלל על האוניברסיטה‪,‬על חיי החברה? לגביי בכלל‬
‫האוניברסיטה‪,‬מה יש לך להגיד?‬
‫מרואיין‪ :‬בעיקרון הכל סבבה‪.‬לא יודע מה להגיד לך)שתיקה(‪ .‬איך שתיארתי לעצמי את‬
‫האוניברסיטה ‪,‬ככה עד עכשיו ‪,‬האוניברסיטה בעצם נראית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬שזה אומר?‬
‫מרואיין‪ :‬שזה אומר‪,‬מה אתה שואל אותי?‬
‫מראיין‪ :‬מה הצפיות שלך שהיו לפני שבאת לאוניברסיטה ומה קורה עכשיו‪,‬בפועל ? אולי י‪/‬ש‬
‫דברים חדשים לך‪ ,‬דברים שאתה אוהב‪,‬או לא אוהב‪.‬ותגיד מה שאתה חושב לנכון‪.‬‬
‫‪44‬‬

‫מרואיין‪ :‬דבר שאני לא אוהב‪,‬בדרך כלל אין לי דבר כזה שמפריע לי ‪ .‬דברים שאני צריך‬
‫לעשות מהפכה לשנות מהלכים‪.‬דברים חד‪-‬צדדים‪.‬הכל זורים‪ ,‬אני יודע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי יש משהוא באוניברסיטה שמרגיז אותך‪ ,‬או מרגש אותך‪ ,‬או דברים שקושרים‬
‫לציפיות‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬צפיות‪.....‬‬
‫מראיין‪ :‬בוא ניקח לדוגמא ‪,‬את חיי החברה‪.‬אתה מרגיש שייך?‬
‫מרואיין‪ :‬בימים האלה שאני נמצא אז כן בהחלט ‪,‬כן‪ .‬זה כן היבט שאני אוהב בגללו לבוא‬
‫לאוניברסיטה‪ .‬נגיד לבוא ולחוות את הדבר הזה להיות סטודנט‪,‬זה גם כאילו צעד חשבו בחיים‬
‫להיות סטודנט‪.‬זה מעניין ‪,‬זה מכניס קצת אוירה אחרת לחיים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬במה זה מתבטא?‬
‫מרואיין‪ :‬זה לא רק שגרה‪ ,‬אתה לא רק בבית‪.‬אתה בא קצת ספרים‪,‬קצת פעילות אחרת ‪,‬קצת‬
‫שכלית‪.‬אני אוהב את זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איך אתה מרגיש שותף בחיי החברה עצמם?‬
‫מרואיין‪ :‬נגיד כשיש יום הסטודנט אז אני בא‪,‬בכיף ‪.‬בא לראות דברים חדשים להכיר אנשים‬
‫חדשים‪.‬ולהיות עם אנשים שאני מכיר ‪,‬לשבת לדבר‪.‬לבוא לשבת לדבר עם בן אדם שכיף לדבר‬
‫איתו‪ .‬נגיד מתרגל‪.‬או מרצה ‪,‬גם מעניין‪.‬גם אני אוהב לשמוע בן אדם ‪,‬שיש לו יכולת להציג‬
‫דברים באופן מעניין או להפוך אותם לצד שאני לא חשבתי עליו‪ .‬אנשים כאלה פתוחים ‪,‬אתה‬
‫יודע‪ .‬שיש להם השכלה רחבה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומי אלה סטודנטים ‪,‬מרצים?‬
‫מרואיין‪ :‬לא רק סטודנטים‪,‬בעיקר מרצים‪.‬לא רק בסוציולוגיה‪ .‬לדוגמא באנו לאיזה מרצה ‪,‬אני‬
‫ועד בן אדם מחוג אחר‪,‬אז הוא שאל כמה שאלות ואני גם נכנסתי לשיחה‪.‬וזה היה מעניין‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האם יש דברים בלימודים בכלל ובסוציולוגיה בפרט ‪,‬שאתה יכול להגיד ששינו אצלך‬
‫משהו?‬
‫מרואיין‪ :‬אהה‪ ,‬שינוי דעות לא קרה‪,‬אבל גרמו לי להסתכל אחרת ‪,‬פשוט הרחיבו את ה‪ ..‬כל‬
‫קורסי מבוא זה כלים טכנים כאלה‪.‬שעזרו להבין איך הכל מסתובב בחברה בעולם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך זה השפיע אלייך?‬
‫מרואיין‪ :‬בצורה כזאת שאני רוצה להישאר באוניברסיטה‪ .‬ולהמשיך ללמוד לגבי הנושאים‬
‫האלה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬היו דברים ספציפיים מעניינים?‬
‫מרואיין‪ :‬מה בקורסים שעברנו‪,‬נגיד אהבתי את מחקר חברתי א'‪.‬אלף כל בגלל המרצה‪ ,‬שנית‬
‫בגלל התוכן של הקורס‪ .‬היה כזה מעניין‪ .‬שאלות פילוסופיות מעניינות‪.‬זה היה בסיס חשבו‬
‫בעבודה סוציולוגית‪,‬בניסוח טענות סוציולוגיות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬והייתה רוצה לקחת קורסים אחרים ודברים אחרים מלבד הסוציולוגיה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬ללמוד ‪,‬לקחת עוד חוג לא חושב‪ .‬אבל קורסים כן ‪ ,‬אם אני אמצא משהו אני אקח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כמו מה?‬
‫מרואיין‪ :‬דברים שנוגעים יותר לתיאוריות ‪,‬לפילוסופיה של הידע‪ .‬היסטוריה של‬
‫הפילוסופיה‪,‬התפתחות המדע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה רואה את החוג של סוציולוגיה בכלל? מצד אחד אמרת שזה מקצוע ‪,‬ומצד‬
‫שני אמרת שאתה לומד את זה בתור מקצוע‪.‬‬
‫מרואיין‪) :‬צחוק( תשמע אני לא שפוט בקטע של לכתוב מחקרים‪,‬זה לא מרתק אותי העניין הזה‬
‫של מחקרים‪,‬רק לכתוב זה לא מעניין אותי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה מעניין?‬
‫מרואיין ‪:‬בשלב הזה יותר חלק התיאורטי מעניין‪.‬כרגע ללמוד‪,‬לצבור את המטען התיאורטי‬
‫שלך‪ .‬אולי אחר כך לשנות כיוון‪ .‬אולי כן לכתוב מחקרים אחר כך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה כאילו הפרקטיקה‪,‬מה אתה חושב על המקצוע יש מה לעשות איתו?‬
‫מרואיין‪ :‬בטח שיש אנשים הרי עושים‪,‬כותבים ספרים‪ .‬אנחנו קוראים אותם אחר כך‪) .‬צחוק(‬
‫מראיין‪ :‬האם הוא בעל עתיד ‪,‬יעוד? יש הבדל בינו לבין מקצעות אחרים?‬
‫‪45‬‬

‫מרואיין‪ :‬עתיד יש לו בהחלט ‪,‬מי שמעניין אות בהחלט יכול לגלות תחומים חדשים‬
‫ולחקור‪,‬ולהציג בפני החברה בכדי שתדע עליהם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה חושב שעושים את זה מספיק היום?‬
‫מרואיין‪ :‬לא יודע מה היקף של זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬פני שבאת לאוניברסיטה לדוגמא נפגשת עם הידע הסוציולוגי?‬
‫מרואיין‪ :‬מאד בסיסי ‪,‬שטחי ‪,‬לא דברים כאלה כמו כתיבת מחקרים ‪.‬אבל עם ידע תיאורטי כן‬
‫‪,‬לא יודע אם זה קשור ‪,‬אולי זה כן קשרו ל סוציולוגיה עכשיו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי נשאל בעצם מה היא לדעתך הסוציולוגיה?‬
‫מרואיין‪ :‬מעורבות מדעית בחיי החברה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מעורבות אתה אומר‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬כמו כל מדע מציג את המצב הקיים בפני החברה‪,‬חוקרים את עצמנו למעשה‪ .‬זה מאד‬
‫הכרחי‪,‬לחיים‪,‬ולמקצוע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אוקיי‪...‬‬
‫מרואיין‪ :‬יש אנשים בשבילם זה מקצוע‪,‬ונכנסים לזה עמוק‪,‬כתיבת מחקרים‪,‬ריאונות ומקבלים‬
‫את כל היבטים של הסוציולוגיה‪.‬בשבילי נגיד על הראיונות זה רק‪,‬עובדה שאני צריך לבצע את‬
‫זה כחלק מהלימודים‪.‬יש אנשים שכן הולכים עם זה‪ .‬אבל אני יותר הולך עם הקטע התיאורטי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬תגיד אולי מה היא דעתך על הסטודנטים שלומדים אתנו בחוג ובכלל‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬סטודנטים‪),‬שתיקה(‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬יש הרבה חברה ערבים‪,‬יש רוסים ‪,‬יש דרוזים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬על ערבים‪ .‬תשמע לא יודע‪ ,‬חשבתי שהם יהיו כאלה פתוחים ולא סגורים בתוך החברה‬
‫שלהם‬
‫מראיין‪ :‬איך אתה פוגש אותם באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬מצד שני של המטבע‪ ,‬גם אני לא כל כך מעוניין ללכת ‪,‬לא שאני לא מעוניין‪.‬אני לא‬
‫הולך לקראתם לפתיחת היחסים של חברים וכאלה‪.‬אבל אי אפשר ככה להיות עם כל‬
‫הסטודנטים להיות חבר בו זמנית‪.‬חברים מבאים עוד חברים ועוד חברים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אין לך חברים קרובים שהם ערבים?‬
‫מרואיין‪ :‬לא‪.‬אבל יש אנשים שאני מכיר ‪,‬בגלל שאנחנו לומדים יחד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ושאר חברייך הם‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬שישים אחוז עולים ארבעים אחוז צברים באוניברסיטה ובחיים יותר לכיוון של חמישים‬
‫חמישים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה אתה חש בכלל כפלי הסטודנטים הערבים?‬
‫מרואיין‪ :‬זה שאלה כזאת‪...‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומר שהיחסים כיום הם לא אדי אלים ‪,‬מה אתה חושב על המצב הזה?‬
‫מרואיין‪):‬שתיקה ארוכה(‪.....‬‬
‫מראיין‪ :‬טוב אולי תגיד לי מה אתה חושב על הסטודנטים הערבים או הרוסים האם הם נקלטים‬
‫מספיק באקדמיה?‬
‫אני חושב שעושים הבדלה בין סטודנטים ערבים לסטודנטים אחרים‬
‫מרואיין‪:‬‬
‫באוניברסיטה‪.‬ולדעתי זה לא אמור להיות ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זאת אומרת?‬
‫מרואיין‪ :‬לדוגמא ניראה לי שיש הבדל בתנאי הקבלה‪ .‬וזה לא בהכרח לכיוון של אפליה‪,‬יכול‬
‫להיות אפליה לצד השני‪.‬זה מצב לא מאוזן בגלל שהערבים לא הולכים לצבא‪,‬אז הם יכולים‬
‫לבוא ללמוד יותר מוקדם ‪.‬אבל מצד שני אי הגיוס מקביל אותם בהמשך דרכם‪,‬נגיד בעבודה‪,‬או‬
‫בכלל ב…יש אי שיוון מסוים ‪,‬לא אמור להיות ככה‪ .‬אם אתה סטודנט האקדמיה צריכה לתת לך‬
‫את אותו החלק בלימודים ‪,‬בתנאים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה מרגיש שעכשיו זה לא ככה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא ככה‪,‬‬
‫מראיין‪ :‬גם כלפי העולים נגיד?‬

‫‪46‬‬

‫מרואיין‪ :‬העולים‪ ,‬לא דווקא כלפי הסטודנטים העולים יש יותר יחס כזה מתון ו יותר חיוני‬
‫כזה‪.‬כאילו יש מלגות ונגיד וזה משרד החינוך מסבסד חלק מהלימודים לעולים‪.‬זאת גישה יותר‬
‫חיונית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לערבים אתה אומר שלא עושים אתה זה?‬
‫מרואיין‪ :‬אולי אני לא מודע לתנאים וזה‪.‬אבל נראה שלא עושים דברים כאלה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה חושב שזה משפיע על היחסים בין היהודים לערבים‬
‫מרואיין‪, :‬תשמע את כל הערבים הם לא מרוצים המצב באוניברסיטה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל בטח יש הרבה דעות ‪...‬‬
‫מרואיין‪ :‬נכון יש הרבה ערבים והרבה דעות ‪,‬אבל תשאל את הרוב הוא יהיה אולי לא ממורמר‬
‫אבל לא מרוצה בטוח‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שלהיות סטודנט זה שלב בחיים? ואיך אתה רואה את הסטודנטים שלנו והמצב‬
‫באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬כן זה כמובן בעיני‪ ,‬מה אני חושב על הסטודנטים אתה שואל?‬
‫מראיין‪ :‬תגיד מה שאתה חושב‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬כל מי שבא ללמוד אני מצדיע לו‪.‬ולא בהכרח מי שבא ללמוד מדעי המחשב או משהו‬
‫כזה‪,‬כל מי שבא ללמוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיין‪ :‬כי זה ניסיון לפתח את עצמך מבחינה שכלית‪,‬ללמוד דברים שבחיים לא הייתה מגיע‪.‬‬
‫זה גם משפיע על השקפות שלך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה חושב שאנשים באים ללמוד בשביל זה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא ברור שיש גם היבטים פרקטים ‪,‬נגיד שיש לי אבא מנהל בית חולים‪,‬אז אני אלך‬
‫ללמוד רפואה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה פרקטי בעיינך ?‬
‫מרואיין‪ :‬פרגמטי ‪,‬בוא נגיד ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬נשמע כאילו זה לא פרגמטי ‪,‬אלא כאילו זה בגלל שאבא אומר‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא פרגמטי זה בגלל שאתה הולך להשיג מזה רווח‪ ,‬תועלת‪,‬לא בהכרח ליהנות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובאיזה צעד אתה מוצא את עצמך?‬
‫מרואיין‪ :‬בצד הלא פרגמטי‪,‬בינתיים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה היית רוצה?‬
‫מרואיין‪ :‬אם הייתי רוצה ללכת יותר בקטע של פרגמטי ‪,‬אז הייתי נשאר שם באוקראינה‪ .‬אני‬
‫הייתי יכול‪,‬זאת אומרת כבר הייתי‪.‬אחרי שסיימתי בית ספר כבר ידעתי לאן אלך ללמוד‪.‬‬
‫להתקבל מקצוע מכובד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה בארץ?‬
‫מרואיין‪ :‬אבל נגיד מה שהייתי הולך ללמוד שם‪,‬לא בהכרח רציתי ללכת ללמוד את זה‪ .‬זה‬
‫יותר שילוב כזה של יחסים בין לאומיים וכלכלה‪.‬זה משאבא נישא להטות אותי לכיוון זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל אמרת שהיית יכול להתקבל שם לכל דבר‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬שם‪,‬אם הייתי מהתחלה יוצא מנקודת הנחה פרגמטית כזאת‪,‬להגיע למקום טוב ‪,‬להיות‬
‫מסודר מבחינה כספית ‪.‬לא לדאוג לעצמי ואני רק אבוא ואלמד ואסע הביתה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וההורים היו עוזרים‪.‬‬
‫מרואיין‪:‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ופה אתה בחרת ‪,‬בדרך ‪...‬‬
‫מרואיין‪ :‬בדרך של נפילות ומכשולים ובזה אני מגיע לדברים שאני מעוניין להגיע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וזה‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני עדיין בחיפושים‪,‬מסלול חיים מתארגן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואם נגיד בארץ היית רוצה להתקבל לרפואה אתה חושב שהיית יכול להתקבל?‬
‫מרואיין‪ :‬לא רציתי להתקבל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬והזכרת את פסיכולוגיה? אם תרצה עכשיו ללכת לפסיכולוגיה אתה חושב שתוכל‬
‫להתקבל‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬נראה לי שתהיה בעיה בפסיכומטרי‪.‬‬
‫‪47‬‬

‫מראיין‪ :‬למה? זה?‬
‫מרואיין‪ :‬זה כי אני לא מסתדר עם מתמטיקה ‪,‬עם חשיבה כמותית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬עשית אותו ברוסית? ואתה חושב שחשיבה כמותית זה יפריע לך ללמוד פסיכולוגיה‬
‫מרואיין‪ :‬תשמע קיבלתי עובדות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬הרי יש אנשים עושים פסיכומטרי עשרים פעם‪ .‬זה נראה לך קריטריון נכון לקבלה‬
‫לאוניברסיטה‪.‬‬
‫מרואיין‪) :‬שקט( באיזה שהם שלבים זה נכון ובדברים אחרים זה מגביל אותך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זאת אומרת?‬
‫מרואיין‪ :‬נגיד למקצועות של מדעי חברה שאתה לא צריך ידע כמותי כזה טוב ‪,‬אז זה מגביל‬
‫אותך‪ .‬לא בהכרח אתה תתקל בו בלימודים ואתה יכול להוציא ציונים טובים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אני לא מבין במה זה מגביל?‬
‫מרואיין‪ :‬שאם אתה לא טוב במתמטיקה‪,‬אז אתה לא תוכל להתקבל למה שהוא‪...‬‬
‫מראיין‪ :‬לקראת סיום הראיון בוא נירא מה עוד רציתי לשאול ולא שאלתי‪,‬אז אתה בינתיים‬
‫אומר שאתה מחפש את עצמך ‪,‬נהנה באוניברסיטה‪ ,‬ולימודי ערב הם פתרון ?‬
‫מרואיין‪ :‬כן הם פתרון ‪,‬במצב שלי הם פתרון טוב‪ ,‬שמאפשר לי גם להתקיים וגם ללמוד וגם‬
‫להקדיש זמן לחיים פרטים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובשנה הבאה אתה מתכוון להמשיך?‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האם יש עוד משהו ‪,‬שלא שאלתי ושהיית רוצה לדבר עליו‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬נראה לי ששאלת הכל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה תרצה להגיד משהו על לימודי ערב על החיים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא הכל סבבה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי איזה אמירה לקראת הסיום‪?.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני מאד התעייפתי להתראיין בפנייך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז תודה רבה לך אם כך ‪,‬וכל טוב‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬תודה ‪,‬אני אלך להתכונן לקראת המבחן באנתרופולוגיה‪.‬ביי אני חייב לרוץ‪.‬‬

‫שקלוט ראיון מספר ‪:3‬‬
‫מראיין‪ :‬שלום קוראים לי ג'וני אתה מכיר אותי מלימודינו‪.‬במסגרת הקורס ביסודות מחקר‬
‫חברתי ב'‪,‬קיבלנו משימה לחקור תופעה חברתית מסוימת‪,‬ואני בחרתי לחקור את תופעת לימודי‬
‫הערב‪,‬וכך ביקשתי ממך שתעזור לי במחקרי זה‪,‬באמצעות הראיון שנקיים‪.‬אזי בוא נתחיל את‬
‫הראיון ואתה תספר לי על עצמך בצורה הרחבה ביותר‪,‬על הרקע הכללי שלך‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬מה שקשרו ללימודי ערב?‬
‫מראיין‪ :‬עדיף שנתחיל מרקע כללי ‪.‬ממש‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬מזמן שהגעתי לארץ?‬
‫מראיין‪ :‬אפילו לפני‪.‬‬
‫מרואיין ‪ :‬טוב אני בן ‪,23‬הגעתי מאוקראינה ‪,‬מאודסה‪,‬הגעתי בשנת ‪,1999‬בתוכנית נעל"ה‬
‫לבית ספר‪,‬סיימתי בגרות בשנתיים‪.‬אחר כך עשיתי צבא‪,‬התחתני ‪,‬נולדה לי בת ‪,‬הלכתי‬
‫לאוניברסיטה‪,‬ובגלל שזה לימודי ערב ‪,‬זו הדרך היחידה שיכלתי להשתלב בהשכלה‬
‫הגבוהה‪.‬ואם לא ‪,‬אז לא הייתי יכול להשתלב ‪.‬ונראה לי שזה גם הראיון בלימודי ערב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי נעשה את זה כרונולוגית‪,‬תספר על מה שקרה באוקראינה ‪,‬מי נמצא שם מה‬
‫הקשר שלך ?‬
‫מרואיין‪ :‬ההורים שלי הגיעו אחרי לארץ‪,‬קודם הגעתי לבד‪.‬גרתי בפנימייה ‪,‬זו תוכנית כזו‬
‫לילידים‪.‬למדתי באוקראינה עשר שנות לימוד‪.‬הורים של למדו דבר אחד ‪,‬עבדו דבר שני כמו רוב‬
‫האנשים‪.‬אבא שלי למד להרכיב מכוניות‪,‬אבל באודסה אין מפעל‪,‬אז הוא עבד בעיר אחרת‪ .‬ואמא‬
‫‪48‬‬

‫גם למדה שמהוא על מכשירי רפואה‪,‬והיא תיקנה גם את המכשירים‪,‬שקשורים ללחץ חום‪,‬עבדה‬
‫במעבדה‪.‬אבל כאשר הם באו לפה ‪,‬אז אימא עברה לעבוד בניקיון ואבא בעבודות‬
‫קבלן‪,‬מסגר‪.‬כמו עולים רגילים אחרי שנות הארבעים המאוחרות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כן ‪...‬והיכן אתם מתגוררים ועל המשפחה המורחבת שלכם בארץ?‬
‫מרואיין‪ :‬אנחנו גרים בקריות‪.‬גם אחותי הגיעה ועברה לשם‪.‬אני קודם הייתי גר בירושלים‪.‬אני‬
‫למדתי שם וגרתי בפנימייה‪-‬אורט אודסה‪.‬זה היה מיוחד פעם לאנשים מאודסה‪.‬זה היה בית ספר‬
‫חרדי ‪.‬זה דתיים עשו אבל הבית ספר היה עם בגרות‪ .‬אחותי עם סבתא ומשפחה שלה ושי לה‬
‫שלוש ילדים עכשיו הגיעו לקריות ופעם בשלוש חודשים הייתי הולך לבקר אותם‪.‬זהו אחרי זה ב‬
‫‪ 2000‬באו ההורים וגם התיישבו ליד אחותי בקריות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מעניין ‪,‬אתה הגעת לבד‪,‬נראה כאילו הם שלחו אותך ראשון לפה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אפשר להגיד‪,‬אבל כשהעתי לפה ההורים שלי היו גרים ביוון שלוש שנים‪.‬כבר לאבא‬
‫הייתה אפשרות לקבל אזרחות בעוד שנה‪.‬אבל הם וייתרו על זה ונסע חזרה לאוקראינה ועלו‬
‫לפה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולפני זה הם רצו להגר ליוון?‬
‫מרואיין‪ :‬לא פשוט אבא עבד שם‪,‬ואז הוא לקח את אימא ואחותי הקטנה ‪,‬שהיא הייתה בת‬
‫ארבע‪.‬אז אבא ידע יוונית‪.‬ואז באו לפה‪.‬כי כל המשפחה הפה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך הייתה הקליטה שלך בארץ?‬
‫מרואיין‪ :‬בית ספר אחרי זה צבא‪,‬עכשיו לימודים‪.‬עבדתי גם קצת‪,‬גם בזמן הצבא עבדתי ‪,‬גם‬
‫בתוך הבית ספר ‪.‬אבל אם להסתכל על הדברים הגדולים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מעניין אותי לדעת איך היה לך בבית הספר?‬
‫מרואיין‪ :‬זה בית ספר במסגרת חרדית‪,‬אבל כולם שם עולים מאודסה כמו שאני הייתי גם‬
‫בהתחלה תיירים ואחר כך עושים אזרחות‪.‬אנשים רגילים‪,‬פשוט לימודו אותנו על יהדות‪,‬חגים‬
‫מנהגים‪,‬שבתות‪,‬כשרות וכל מה שכרוח בזה‪ .‬מדריכים היו חרדים ‪,‬אבל הדרישות היו‬
‫גבוהות‪.‬אבל בסופו של דבר המטרה שלנו הייתה לעשות בגרות ובגרות די טובה‪ 33 .‬נקודות‬
‫בשנתיים‪ .‬חוץ מזה שהייתי צריך ללמוד עברית תוך זה‪.‬שכן חלק מהבגרויות היו בעברית‪ .‬כמו‬
‫פיזיקה ‪ 5‬יחידות ‪.‬אבל בסדר התבגרנו ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איך הגעת לבית ספר חרדי ‪,‬אתה בא מרקע מסורתי?‬
‫מרואיין‪ :‬לא‪ ,‬פשוט באוקראינה נרשמתי לבית ספר יהודים‪,‬כבר הייתי בכיתה י כשנרשמתי‪,‬שם‬
‫זה היה בית ספר מסורתי‪,‬וזה החרדים עשו‪.‬ופה בירושלים הם עשו סניף לבית ספר של‬
‫אודסה‪.‬בכדי שאנשים יבואו ויראו ‪,‬ומי שריצה שיישאר‪.‬כי בדרך כלל גם ההורים אחר כך‬
‫באים‪.‬ועשו את זה גם עם שילוב של תוכנית נעל"ה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל איך בכל זאת החלטת להירשם למסגרת כזאת?‬
‫מרואיין‪ :‬אימא שלי פשוט רשמה אותי לשם‪ .‬היא שמע ממי שהיא שזה בית ספר עם המורים‬
‫הכי טובים‪.‬והמרים הכי טובים זה יהודים)צחוק(‪.‬רוב המורים היו שם יהודים‪.‬והמסגרת הייתה‬
‫יהודית ‪.‬הייתה תפילה פעמים בבוקר והיה אוכל בחינם והסעות‪.‬גם עוזרים ‪,‬גם תנאים סוציאליים‬
‫נותנים‪.‬מגייסים כספים מארה"ב ומישראל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז רשמו אותך אותה פשוט הלכת?‬
‫מרואיין‪ :‬לא אבל היה שם בית ספר רגיל לא כמו פה‪ .‬חצי ישיבה חצי בית ספר‪.‬שם זה היה‬
‫רכיל‪.‬רק הייתה בבוקר תפילה ובאמצע הייתה הפסקה של אוכל‪ .‬וזהו כל מיני טיולים והסעות‪.‬וזה‬
‫בית ספר כזה טוב היה ‪.‬ולמורים היו משלמים שם בדולרים ‪,‬כי אז בתקופה ההיא זה היה מאד‬
‫משמעותי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬נתנו חינוך טוב אתה אומר?‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪,‬ומשם בא לי הרעיון לעלות לארץ‪.‬באתי לראות מה ומי‪ .‬כי גם ככה לא התכוונתי‬
‫להישאר באוקראינה‪,‬רק לא ידעתי לאן‪.‬כי לא מוצא חן בעיני שם‪.‬אבל לא ידעתי לאן עדיין‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה היה שם לא טוב?‬
‫מרואיין‪ :‬המדינה עצמה וכל הזיהום וזה‪.‬הייתי גר ליד תחנת כוח‪.‬וגם הים השחור‪,‬כולם מזהמים‬
‫אותו‪.‬ואוירה כזאת שלאף אחד לא איכפת‪ .‬ואחרי שברית המעוצות התפרקה‪.‬אז רוסייה לקחה‬
‫לעצמה הכי טוב והשאירה את כולם בלי כלום‪.‬בגלל זה לא ראיתי שם שום פרספקטיבות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובישראל כן?‬
‫‪49‬‬

‫מרואיין‪ :‬כן בישראל ראיתי פרספקטיבה‪.‬להמשיך לבנות את החיים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לכשהגעת לבית ספר חרדי וראייתה שאורך החיים שם שונה איך קבלת את זה?‬
‫מרואיין‪ :‬אנחנו כולם קיבלנו את זה בעין הלא טובה‪.‬כי אנחנו לא ידענו לאן אנחנו נוסעים‬
‫‪.‬שחצי יום זה ככה‪.‬וחצי יום זה אחרת‪.‬ושזה הרבה לימוד של תורה גמרא ותלמוד‪.‬כן היה קשה‬
‫אבל אין מה לעשות חיים‪.‬לא קיבלנו הכל וגם התנגדנו הרבה‪ .‬הרבה מריבות עם מורים‬
‫ורבנים‪.‬אבל בסדר‪.‬כל מיני דברים כמו למשל‪.‬הדוגמא של הבית הספר משלם הכל‪.‬אפילו‬
‫פסיכומטרי הוא מימן לנו‪.‬זה היה במרכז ירושלים‪.‬וזה הרבה טיולים ‪,‬שזה גם היו משלמים לנו‬
‫‪ ₪ 100‬בחודש דמי כיס‪.‬ואם היינו צריכים איזה נעליים וזה היינו הולכים לרב ומבקשים ממנו‬
‫כסף והיה נותן לנו פה ושם‪.‬בקיצור תנאים מעולים‪.‬אבל מה נגיד פסיכומטרי‪.‬וחברה לא הקשיבו‬
‫לאב בית והלכו לבנות‪,‬או למרכז העיר ביפו ‪,‬בן יהודה שם ‪.‬ומנהל הבית ספר ידע את זה ואז‬
‫אמר ‪":‬מי שחושב שהוא עצמאי כזה ‪,‬אז אין לי בעיה לפסיכומטרי אני לא משלם ")צחוק(‪.‬מי‬
‫שרוצה שישלם ומשלא אז שלא יעשה‪.‬וחשבנו שזה לא הוגן‪.‬והיו כל מיני דברים כאלה פה‬
‫ושם‪.‬ואז קיבלנו את זה מאד קשה‪ .‬איך בן אדם דתי עושה לנו את זה‪.‬וזה דת ולמה‪.‬עכשיו אני‬
‫רואה את זה במבט אחר‪.‬אבל אז אתה בן ‪ 18 17‬מישהו יגיד לך מה לעשות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז מה עשיתם?‬
‫מרואיין‪ :‬אין לך הרבה מה לעשות כי ההורים שלך ‪,‬לא ליד ‪.‬אין לך הרבה קרובים בארץ‪.‬אתה‬
‫תלוי בהם‪.‬אם אתה לא רוצה אז תחזור‪.‬או אם יש לך הורים בארץ אז תעזוב‪.‬היו כאלה שיצאו‪,‬‬
‫יחידים‪.‬אני לא יצאתי‪.‬כי המסלול של הבית ספר הוא ‪ 4‬שנים‪ .‬אבל אני הגעתי באיחור לבית ספר‬
‫באודסה‪.‬ועד שהגעת לארץ הייתי כבר בכיתה י"א‪.‬אז במקום להסתגל ולעשות פה בגרות ב ‪4‬‬
‫שנים‪.‬עשיתי את זה בשנתיים‪.‬ועד שאתה בשנה הראשונה עובר את כל הסיבוכים והדברים הלא‬
‫נעימים‪,‬אז אתה אומר יש לך עוד שנה‪.‬מה תפסיד ‪,‬תחליף עכשיו בית ספר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עשית אחר כך?‬
‫מרואיין‪ :‬אחרי בית ספר עבדתי במפעל רהיטים שנה‪.‬ואחרי זה גיוס צבאי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה היה שם?‬
‫מרואיין‪ :‬בסדר התגייסתי‪.‬כל המסמכים‪.‬ארבע שנים לא שילמו לי כסף למשפחה‪.‬כי אני כבר‬
‫הייתי נשואי‪.‬כי אחרי בית הספר התחתנתי עם מישהי שהכרתי באודסה‪.‬ואז עשיתי‬
‫אזרחות‪.‬ועבדתי שנה עד לגיוס‪.‬כי עולים לא מתגייסים ישר ‪,‬יש להם ‪ 8‬חודשים דחייה‪.‬ואז‬
‫התחתנתי עבדתי ‪.‬ואז הגיעה גיוס‪.‬ובגיוס עד שאתה מסדר כל המסמכים ‪.‬כי אני בעצם צריך‬
‫למשפחה ‪ 5000‬שקל‪.‬ויש לי ‪ 400‬שקל בצבא‪.‬אי אפשר ככה‪ .‬אבל החזירו הכל רטרואקטיבי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עשית בלי הכסף?‬
‫מרואיין‪ :‬מה עשיתי ‪,‬אין מה לעשות‪.‬נכנסתי למינוס‪.‬רק הציל אותי המצב שקיבלתי פיצויים‬
‫מהעבודה‪ .‬ועבדתי יותר משנה כי מגיעה לך פיצויים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולאן התגייסת?‬
‫מרואיין‪ :‬בהתחלה שלחו אותי להיות בודק מעברים‪ .‬עכשיו כולם התבאסו‪.‬לא רצו‪ .‬רצו לרדת‬
‫מהאוטובוס‪ .‬ואז אני הגעתי ככה בשקט ואמרתי חברה יש לי ת"ש ‪ .5‬שזה ‪ 5‬לילות בבית מתוך‬
‫‪ .7‬אז הייתי שם שעתיים ושלחו אותי למיון אחר‪.‬והגעתי לחיל האוויר‪ .‬להיות בוחן תחמושת‪.‬שזה‬
‫שירות לטייסת למטוסי קרב‪ .‬בכנף ‪, 1‬רמת דוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך היה שם?‬
‫מרואיין‪ :‬היה ממש כיף ‪,‬עשיתי חיים‪,‬עשיתי כסף‪.‬גם עבדתי‪ .‬הוצאתי תנאי שירות טובים‪.‬ואמרתי‬
‫שלא מספיק לי המשכורת הצבאית‪.‬ואני צריך לעבוד גם בערב‪.‬ואז קיבלתי ‪. 4500‬בגלל שיש לי‬
‫ילדה‪.‬כי חודשים אחרי הגיוס נולדה לי בת‪ .‬היה כיף לקראתי ואז עשיתי חיים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זאת אומרת עשית חיים?‬
‫מרואיין‪ :‬כי בצבא לא כל כך התאמצתי‪ ,‬במקום לצאת ב ‪ 5‬כמו כולם‪.‬יצאתי ב ‪.3‬ואז גם עבדתי‬
‫‪ 3-4‬ערבים שבוע במלצרות וככה יכלתי לכלכל את המשפחה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך היה בבסיס עצמו?‬
‫מרואיין‪ :‬היה סבבה‪.‬חברה טובים‪.‬היו שם גם עולים וגם צברים‪.‬זה בסיס של אלפים איש‪ .‬חברה‬
‫טובים‪ .‬ומפקד שלי גם עזר לי מאד עם התנאים‪ .‬כי הרבה בצבא תלוי במפקד‪ .‬זה היה בין ‪2002‬‬
‫–‪.2005‬‬
‫מראיין‪ :‬הרגשת באמת את עצמך בצבא?‬
‫‪50‬‬

‫מרואיין‪ :‬לא באמת‪.‬יש לך שם כל מיני חוקים ודברים ואתה מרגיש שזו מסגרת‪.‬אבל להגיד‬
‫שזה היה צבא וזה היה קשה‪ .‬אני בעקרון לא עבדתי שם עם הידיים‪.‬כל היום או שהיית נוהג או‬
‫שהייתי בודק‪.‬כי התחמושת זה טונות‪ .‬אתה מוביל מלגזה או טרקטור ועובד בצוות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שעזרו לך אחר כך ‪,‬אבל בהתחלה היו בעיות‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬כן אני קצת לחצתי ‪,‬כי אמרו אתה מקבל גם כסף מהצבא‪.‬גם אתה רוצה לצאת‬
‫מוקדם‪.‬אמרתי אני רוצה חצי יום בצבא‪.‬ובסוף הגענו לפשרה שאני אצא ב ‪.3‬בהתחלה מפקד‬
‫האגף שלי לא רצה לעזור לי‪ .‬אמר לי אתה תצא בארבע‪ .‬וכולם מסיימים עבודה ב ארבע וחצי‬
‫ובחמש יוצאים‪.‬ואז הוא נותן לי לצאת בארבע‪.‬אז מה עשינו בזה‪ .‬אז הלכתי למפקד הטייסת‪.‬סגן‬
‫אלוף‪.‬והלכתי עליו‪ .‬והוא אמר אני אטפל בך‪.‬ואז קיבלתי שעות שלי‪.‬אבל פעם בשבוע היה גם יום‬
‫ספורט הולכים לחדר כושר לבריכה‪.‬אבל אני הרבה לכתי הביתה‪.‬היה מעניין‪.‬היו תנאים‬
‫טובים‪.‬אני באמת לא הרגשתי צבא היינו גובניקים כאלה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬היית רוצה להיות קרבי?‬
‫מרואיין‪ :‬במידה מסוימת‪.‬אבל אחרי שהייתי נשוי ‪,‬אז כבר לא רציתי‪.‬לא היה לי איזה משהוא‬
‫מסלול מיוחד שרצית להיות בו‪.‬כי גם לא ידעתי מה זה צבא‪ .‬הייתי כ ‪ 3‬שנים בארץ‪ .‬ולא ידעתי‬
‫מה זה וגם לא הכרתי אף אחד שעבר אותו‪.‬ולא ידעתי שיש הפרדה בין קרבי ללא‪.‬ידעתי שיש‬
‫הפרדה בין קרוב לבית ללא‪ .‬אם היית ייודע הייתי מבקש לצאת יותר‪ .‬הייתי מבקש שבוע‬
‫שבוע‪.‬בשביל קבל תנאים טובים יותר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז לקרבי לא היית הולך בכל מקרה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אם לא היית נשוי יכול להיות שכן‪.‬כי אני אוהב אתגרים ‪,‬אוהב דברים‪.‬לא אוהב לבזבז‬
‫את הזמן‪ .‬וחוץ מזה אין לי בעיה לחיות בלי ההורים‪.‬אחרי שהייתי כבר נשוי וילדה ‪,‬כבר לא יכול‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אס איך אתה רואה את זה בדיעבד‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬זאת הייתה בחירה האופטימאלית‪.‬אחת מ הכי טובות‪.‬שאפשר היה לשלב את הצבא‬
‫והתנאים הסוציאליים שאני צריך‪ .‬הצבא באמת עזר לי מבחינת הכסף ומבחינת מענקים לבית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬תסביר לי איך זה השתלב התפיסה של החיים החרדים שהתנסית בהם בבית הספר‬
‫והשירות בצבא?‬
‫מרואיין‪ :‬אני כשעזבתי את הבית ספר לא הייתי דתי‪ .‬שום דבר‪.‬אני פשוט בגלל שהתנגדנו כל‬
‫כך הרבה‪.‬ורצו לתת לנו את זה בכוח‪ .‬וליהודים בכוח זה לא הולך‪ .‬כמה שיותר כוח ‪,‬זה יותר‬
‫התנגדות‪.‬אז הייתי בן אדם רגיל‪,‬חילוני ולא רציתי לשמוע על זה‪ .‬כי אמרתי חברה ‪,‬נמאס לי‬
‫‪.‬ותודה רבה‪,‬שמעתי מספיק‪ .‬אבל עכשיו הם שינו את התפיסה כי הם הבינו שזה לא הולך‬
‫לכיוונים הנכונים‪ .‬אחרי זה רק בכמה השנים האחרונות‪,‬אני התחלתי לחזור בתשובה‪.‬לא המבט‬
‫של מש נותנים לך בבית ספר‪ .‬אלא איך שזה באמת‪.‬אז לאט לאט ‪,‬בעזרת השם‪.‬הנושא עצמו‬
‫תמיד עניין אותי ‪,‬גם לפני שהגעתי לבית ספר‪.‬התחלתי להבין משמעות ‪,‬וגם הרצאות שמעתי‪.‬גם‬
‫דרך אינטרנט‪ .‬וככה התחלתי פשוט להבין את זה מנקודת מבט אחרת‪,‬על החיים ומה זה טוב‪.‬כי‬
‫בסך הכל אנחנו מונעים מאיזה שהוא מידע שיש לנו‪ .‬ואם אני חושב שזה נכון ‪,‬אז אני פועל לפי‬
‫זה‪ .‬במידת האפשר‪ .‬ואני כמה שאני חושב שזה נכון ‪,‬ככה אני מתקדם לכיוון הזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה לדעתך השפיע עלייך דווקא בכיוון הזה?‬
‫מרואיין‪ :‬הידע ‪,‬לא הידע שרכשתי בבית ספר‪.‬ידע שהוא אחרי הבית הספר‪ .‬ידע שאתה באופן‬
‫עצמאי מסיק‪.‬מחשבות וכל הדברים האלה ביחד‪ .‬וגם דוגמא אחרי שאתה מתחיל להתקדם אז יש‬
‫לך חוויה דתית‪ .‬זה שאתה רואה נגיד מקריות‪.‬אם אתה צריך איזה שהיא עזרה בחיים ואז אין לך‪.‬‬
‫והנה במקרה זה מגיע ‪,‬ואתה בדיוק רצית ככה ולא ידעת איך להגיע לזה‪,‬או שהתפללת ואז כאילו‬
‫יש לך תשובה לתפילה‪ .‬במקרה שלנו ‪,‬הייתי צריך משהו ופתאום אני רואה אופה‪,‬מקרה ועוד‬
‫מקרה‪.‬בן אדם חילוני יגיד שזה מקרה ויסביר את זה בכל מיני סטטיסטיקות ותיאוריות ויגיד שלא‬
‫שם לב לזה‪.‬ככה קרה וזה בסדר‪.‬וחוויה דתי זה כמו שאתה רואה שזה מקרה ואי אפשר‬
‫להגיד‪.‬כמו שאני עכשיו לומד ב"אגד" רשיון נהיגה‪.‬אז איך שהגעתי זה גם‪ .‬כל ‪ 4‬השנים שאני‬
‫בחיפה‪,‬פעמיים ראיתי אוטובוס לימודי של אגד‪ .‬ואני נוסע כמה שעות ביום בתחבורה‬
‫הציבורי‪.‬שאני אפגוש אוטובוס לימודי‪.‬ואת הבן אדם הנכון שחיפשתי ולא היה במשרד‪ .‬ואז בתוך‬
‫חיפה ‪,‬כשחזרתי מהמשרד שלו והייתי מבואס‪ .‬ולא ידעתי מה קרוה עם זה ‪,‬אם מקבלים אותי או‬
‫לא‪ .‬רציתי לעזוב את הראיון הזה‪.‬עכשיו אני הולך מהמשרד של המנהל ופתאום עוקף אותי‬
‫אוטובוס לימודי של אגד עוצר‪.‬ואז דיברנו והכל הצליח ‪,‬סטטיסטית זה קרוב לאפס‪.‬זה משנקרא‬
‫‪51‬‬

‫מיקרות‪.‬ואני לא מאמין במקריות‪.‬ואפשר ללמוד את זה מהיסטוריה גם של העם היהודי וגם של‬
‫כל העולם‪ .‬אז זה משאני אומר לך הידע‪,‬כמה שיותר יש לך אותו‪,‬כך אתה מתנהג ‪.‬כמה‬
‫שהתחלתי להבין מה זה יהדות ומה זה להיות דתי ‪.‬מה זה דת ואנשים דתיים‪.‬שזה שני דברים‬
‫שונים‪.‬אז לא יכלתי להפריד‪.‬כי אז אתה אומר דתי עושה ככה ודתי עושה ככה‪ .‬בתקשורת אוהבים‬
‫לעשות את זה‪ .‬אם איזה מי שהוא עשה ככה ואז הוא דתי ובלבוש דתי‪ .‬אז עושים הצגה‪.‬הנה‬
‫הדתיים האלה‪ .‬אז לא יכלתי להפריד את זה באמת‪.‬אבל ככל שיש לך יותר ידע ‪,‬אז אתה מבין‪.‬‬
‫התחלתי להתקרב ויש לך דברים שאתה לא יכול להתווכח איתם‪.‬כמה שיותר ידע ‪,‬ככה זה‬
‫משפיע עלייך‪ .‬ככה אני חוזר לאט לאט בתשובה‪,‬בגלל הידע והרציונאליות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואחרי שסיימתי את הצבא ‪,‬מה עשית ‪.‬איך התחלת ללמוד?‬
‫מרואיין‪ :‬כי יש לי הנחה של עולה חדש‪.‬עכשיו הנחה הזאת למי שנמצא ‪ 3‬שנים בארץ אז‬
‫כשסיימתי את הצבא הייתי ‪ 5‬שנים‪.‬אם כי הצבא מקזז את זה‪ .‬ואז עשו לי חישובים במנהל‬
‫הסטודנטים שאם באוקטובר אני לא מתחיל ללמוד‪.‬אז בעצם אין לי הנחה זה למוסדות‬
‫המוכרים‪.‬ואז מיד אחרי הצבא עשיתי פסיכומטרי בזריזות‪.‬הייתה לי אבטלה‪.‬ואחרי הפסיכומטרי‬
‫נרשמתי ישר ללימודי ערב‪.‬זה היה שילוב טוב כזה שיכלתי גם להרשות לעצמי להירשם‪.‬אני‬
‫בכלל לא רציתי ללמוד‪.‬מה אני אלך ללמוד‪.‬גם האנגלית שלי לא כל כך טובה‪.‬ואישתי לחצה עלי‬
‫בעניין הזה‪ .‬צריך לפרנס את המשפחה זה עניין לא פשוט‪.‬אבל בסופו של דבר דיברתי עם הרבה‬
‫אנשים‪,‬גם מפקדים בצבא‪,‬רציניים כאלה‪.‬כולם השפיעו עלי‪.‬אבל בעקרון הלכתי כי היו לי בחינם‬
‫הלימודים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמה דווקא סוציולוגיה ?‬
‫מרואיין‪ :‬רציתי דווקא מדעי המדינה‪.‬יש שם מחלקה ליחסים בין לאומים‪.‬וזה דו חוגי‪.‬והי צריך‬
‫חוג שני‪.‬וזה היה או היסטוריים או גיאוגרפיה‪.‬ודברים שלא יעניינו אותי‪.‬ואז ראיתי סוציולוגיה‪.‬‬
‫וחשבתי שזה יתאים ‪,‬למרות שלא ידעתי מה זה‪.‬גם המילה עצמה‪.‬נראה לי יותר טוב מאחרים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אחרי שאתה באוניברסיטה כבר זמן מסוים‪,‬איך החוויה שלך באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬בלימודים ‪,‬איך אני מרגיש‪.‬אני הבנתי שלימודי ערב זה לא כמו יום‪.‬זה יותר קל בדרכים‬
‫מסוימות‪ .‬אם זה היה קשה כמו לימודי יום יכול להיות שלא היית יכול לעמוד גם בזה‪.‬כי דרוש זמן‬
‫והמון מאמץ‪.‬אז אני צריך לשלב את זה עם העבודה ומעבר‪.‬ולימודי ערב ‪,‬יש לי אפשרות גם‬
‫לעבודה וגם בכלל‪.‬שאלתי אנשים וראיתי סילבוסים שלהם‪.‬ונגיד לעתים לא נותנים לנו עבודות‬
‫להם כן‪ .‬נגיד כך לדוגמא שעשינו על ששון לוי‪ .‬אז בבוקר היה להם ממש דבר אחר‪.‬גם מבחינת‬
‫האורך זה יותר וגם מבחינת התוכן זה הרבה יותר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך בלימודים עצמם אתה מסתדר?‬
‫מרואיין‪ :‬זה תלוי ‪,‬לא כל כך קשה‪ .‬צריך זמן לקרוא מאמרים‪.‬וגם לפני הבחינות אנחנו יושבים‬
‫יחד ולומדים בקבוצות וזה עוזר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬עם מי?‬
‫מרואיין‪ :‬עם עוד שלושה חברה‪ .‬שלומדים איתי‪.‬כל הבחינות עשינו ביחד‪.‬גם סימסטר שעבר‬
‫וגם עכשיו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה אתה חושב על חיי החברה באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬אין לי עם מה להשוות כי לא למדתי באוניברסיטה אחרת‪.‬אבל להשוות עם בית ספר‪.‬‬
‫הבית ספר שלי זה היה פנימייה‪.‬זה היה משהוא אחר‪.‬שם זה משהוא אחר ופה זה משהוא‬
‫אחר‪.‬אבל מתחלקים לקבוצות ויש אנשים שאתה איתם‪.‬ומסתדרים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬חוג חבריך הקרובים ממי הוא מורכב?‬
‫מרואיין‪ :‬בעיקר מעולים‪.‬אבל גם מצברים‪.‬אנחנו אין לנו איזה הגדרה‪,‬שאנחנו רק עם אלה או‬
‫אלה‪.‬ויש ערבים שאנחנו אומרים להם שלום‪,‬לא שאנחנו חברים אבל‪..‬‬
‫מראיין‪ :‬ומחוץ לאוניברסיטה‪,‬זה גם‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬זה תלוי במקום העבודה‪,‬שיש שרק ישראלים ‪,‬אז רק ישראלים ‪.‬ואם יש עולים אז רק‬
‫עולים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה חושב ומרגיש לגבי היחס כלפי העולים ?‬
‫מרואיין‪ :‬אין לדעתי יחס שונה‪ .‬אלה אפילו אוניברסיטה עובדת מבחינה הזאת טוב‪.‬כי יש שיעורי‬
‫עזר לעולים‪.‬ויש גם תוכניות והרבה דברים מסביב לעולים‪.‬אני אישית לא נעזר בזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה מרגיש לגבי החברה ?הקבוצתיות?‬
‫‪52‬‬

‫מרואיין‪ :‬יש קבוצות ‪,‬נגיד גם בתוך העולים‪.‬יש קבוצות כמוש אני רואה של בנות עולות‪.‬ויש גם‬
‫בניהם‪,‬כאלה שהם ביחד ויש כאלה שבנפרד‪.‬זה לא מתחלק נגיד שאתה ערבי ושי לך קבוצה‬
‫ואתה צבר ויש לך קבוצה‪.‬זה נגיד שלוש קבוצות אתניות ‪.‬גם בתוך הקבוצות יש קבוצות‬
‫חברתיות‪.‬זה לא לפי מתמטיקה שאם אתה משם זה הקבוצה שלך‪.‬אנחנו יש לנו גם הרבה חברים‬
‫שהם צברים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה אתה חושב על החברה הדרוזים?‬
‫מרואיין‪ :‬הם גם‪,‬הם יותר עם הערבים‪.‬כמו ששמתי לב‪.‬קשה לי לבדיל בינתיים‪.‬מסתדרים אחד‬
‫עם השני‪.‬קשה לי בינתיים להבדיל בניהם‪ .‬מסתדרים אחד עם השני‪.‬זה לא שחברים ממש‪,‬אבל‬
‫בגדר הלימודים היחסים לא רעים ‪,‬לא רעים בכלל‪.‬לפעמים יש מתיחות כמו לפני הבחירות‪.‬יש‬
‫קטטות ‪,‬ערבים –יהודים ובניהם‪.‬בין היהודים ולבין הערבים‪.‬זה אמר משהו וזה אמר למי שהוא מה‬
‫שהוא‪.‬זה סטודנטים אתה יודע צעירים עדיין‪.‬למרות שזה כבר לא גיל טיפש‪-‬עשרה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לאור הדברים שכבר נאמרו ובכלל ‪,‬מה דעתך על הסטודנט הישראלי?‬
‫מרואיין‪ :‬זה שהוא סטודנט ‪,‬זה נותן לו נקודת זכות‪.‬זה בן אדם שיש לו מטרה והוא הולך‬
‫אליה‪,‬והוא עושה מאמצים‪ ,‬וזה מכובד‪.‬כי יש הרבה אנשים שאין להם מטרה ‪,‬שהם סתם בשביל‬
‫בזבוז‪.‬והסטודנט יש לו מטרה ‪,‬לפחות לימודים או השארה עצמית או משהוא‪.‬כמובן כל אחד‬
‫והמטרה שלו ‪.‬לא עולם רוצים לקבל תעודה ולסיים לימודים‪ .‬כל אחד והמטרה שלו‪.‬יש כאלה‬
‫שבאים ללמוד‪ .‬אבל הסטודנט ‪,‬בגלל שהוא פה כנראה שיש לו מטרה‪.‬והיה לו איזה שהוא בסיס‬
‫להגיע לפה‪.‬לא לכל אחד יש בגרות‪.‬לא כל אחד מסוגל להכריח את עצמו ללמוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז יש לך יחס שונה כלפי הסטודנט?‬
‫מרואיין‪ :‬היחס הוא יחס יותר טוב בן אדם רגיל בגילו‪.‬שעובד במפעל בשביל לבזבז את‬
‫הכסף‪.‬ואני מכיר הרבה כאלה ‪,‬שאנשים עובדים בשביל לנסוע לחצי שנה לתאילנד‪.‬סתם עובדים‬
‫בשביל לבזבז ומבזבזים בשביל לעבוד‪.‬אתה מבין את זה אני לא מעריך‪ .‬אני לא אומר שאין‬
‫סטודנטים כלאה‪.‬כל אחד והזה שלו‪.‬יש כאלה שההורים מכריחים אותו‪.‬בעקרון יש לי יחס יותר‬
‫טוב בו נגיד ככה‪ .‬היחס הוא לא אחר אלא ההערכה היא אחרת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה אומר שהסטודנטים בתור סטודנטים באים ללמוד ולקבל תעודה ‪.‬אתה חושב‬
‫שיש להם עוד דברים שהם יכולים לעושת או עושים?‬
‫מרואיין‪ :‬כן זה הרי יש הרבה סטודנטים שהם לומדים סתם באוניברסיטה ולא בטכניון‪ .‬כי יש‬
‫פה הרבה בחורות ויש פה דיסקוטק ‪.‬זה טוב ומכובד להיות סטודנט‪.‬אבל עצם העובדה שבן אדם‬
‫בא ‪,‬לומד ‪.‬כי זה לא סתם כי לדיסקוטק הוא יכול ללכת גם סתם ככה‪.‬אבל אם הוא בא ועושה‬
‫מאמץ זה נותן לו יתרון‪ .‬לא יתרון הכי גדול‪.‬כי מול בן אדם אחר בגילו שעובד זה כלום‪.‬זה תלוי‬
‫בנסיבות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובנסיבות שלך?‬
‫מרואיין‪ :‬בנסיבות שלי‪,‬אני נגיד לא היית הולך ללמוד ככה סתם‪.‬יש לי הנחה אז הלכתי‬
‫ללמוד‪.‬ככה לא יכול להגיד על עצמי רודף ידע וכזה רוצה להיות משכיל זה לא הייתי אומר‪.‬אבל‬
‫היחס שאני נותן לאחר‪,‬ומי שהוא אחר שנותן לי אות ויחס ופוגש אותי וחושב שאני בן אדם כזה‬
‫טוב ורודף ידע ורוצה ללמוד ‪.‬וזה לא ככה ‪.‬אז אי אפשר לעשות מזה דבר גדול‪.‬אבל עצם‬
‫העובדה ששי לי את הכילות שיש לי סבלנות לכל זה‪.‬כשאני עושה את זה איזה שהוא יתרוון‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מקודם אמרת שידע משנה את הבן האדם? עכשיו בפרספקטיבה של לימודי ערב‬
‫בסוציולוגיה ‪,‬איך אתה רואה את זה?‬
‫מרואיין‪ :‬איך הוא משנה אותי? איך משפיע‪.‬אני יכול להגיד שכן‪.‬משפיע ומשפיע בצורה‬
‫משמעותית‪.‬נגיד כבר התחלתי לראות את החברה אחרת‪.‬להבין את הדברים יותר לעומק‪.‬את הבן‬
‫אדם כפרט וכפרט ‪,‬כיצור חברתי‪.‬והתחלתי להבין ‪,‬שלא הייתה הזדמנות לחשוב עליהם‪.‬וגם לא‬
‫הייתי מגיע אליהם‪,‬בלי סוציולוגיה‪.‬במסגרת הלימודים ‪.‬אתה מגיע וזה משנה את התפיסה את‬
‫הדעות‪.‬נותן לך ויתר ידע ויותר הסתכלות לעומק הדברים‪.‬כולנו יודעים איך שנולדת ‪,‬ככה גם‬
‫אתה מושפע‪ .‬זה משפיע במידה מסוימת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬על מה?‬
‫מרואיין‪ :‬מצפים ממך למשהו‪,‬כי אתה לומד ומכירים אותך‪.‬ואתה מבין איך אנשים מתנהגים‬
‫ולמה מצפים ‪.‬ואז אתה יודע איך להתנהג בהתאם‪.‬ואתה רואה שאם אתה ככה ואז הוא יחשוב‬
‫ככה‪.‬ואתה מבין את הדברים האלה‪,‬העדינים‪ .‬וזה משפיע‪.‬‬
‫‪53‬‬

‫מראיין‪ :‬אמרת שאתה נהיה מודע לדברים‪.‬אתה חושב שזה יכול להשפיע עלייך לאיזה שהוא‬
‫כיוון?‬
‫מרואיין‪ :‬בהתנהגות נראה לי ‪.‬כי אם אני אדע שבן אדם מצפה לכך וכך ‪.‬והוא אוהב התנהגות‬
‫כזאת וכזאת כי הוא בא מרקע כזה וכזה‪.‬אז זה ישנה את התפיסה שלי מולו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איך אתה יכול להתייחס להנחלת הידע הסוציולוגי באוניברסיטה אל מול הניסיון שלך‬
‫בבית הספר‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬בינתיים מוקדם לדבר כי רק שתי סימסטרים עברו‪ .‬ואנחנו עברנו לתוכנית חדשה‪.‬וגם‬
‫שנה הבאה יהיה תוכנית חדשה שאנחנו הראשונים‪.‬אבל קשה בינתיים לעשות סיכומים‪.‬אבל בוא‬
‫נגיד יסודות מחקר הזה ‪,‬זה בעיה גדולה‪.‬אם הייתי עובד עכשיו‪.‬אז לא היית מסוגל לעשות את‬
‫זה‪.‬כי העבודה הזאת דורשת הרבה‪ .‬הרבה זמן בעקרון‪.‬והרבה מאמץ‪ .‬מאמץ זה אפשרי ‪,‬אבל זמן‬
‫אתה תמיד יכול להקצות‪ .‬ואז נגיד זה ניסיוני‪,‬או שככה זה צריך להיות‪.‬אבל לפני זה לא היה‬
‫ואנחנו צריכים לעמוד בזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ציינת שהייתה לך צפייה שלימודי ערב זה קל יותר‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬נכון ונגיד תיקח חוץ מהקורס הזה ‪.‬נגיד יסודות מחקר א'‪.‬היה נחמד והיה סבבה והיה‬
‫מבחן ‪.‬רק כשיש לך קורס של ‪ 4‬נקודות ובסוף נותנים לך מבחן וזה בסדר ‪,‬זה לגיטימי‪.‬אבל‬
‫כשנותנים בקורס של ‪ 4‬נקודות עבודה כזאת ואמרים לך לעשות את זה ‪,‬יש לך קודם כל גם‬
‫מבחנים מעבר לזה‪.‬ואלי יש לך מועד ב'‪.‬וחוץ מזה אתה עובד ועושה דברים וגם משפחה ‪.‬אי‬
‫אפשר‪.‬אני נגיד עכשיו אם היית עובד במשרה מלאה‪.‬זה אי אפשר לעשות עבודה כזאת‪.‬ללימודי‬
‫ערב זה מתאים‪ .‬אני אגיד לך קורסים אחרים הם סבבה לגמרי‪.‬מוצא חן בעיני גם הבחינות‪,‬גם‬
‫התוכן‪.‬פה קורס חדש בהרצאות לא קיבלנו כלום כמעט‪.‬וגם אולי בגלל שזה גם חדש ‪.‬קצת‬
‫תרגילים ו‪.‬ותראה לאורך כל הקרוס זה רק עבודות‪.‬זה ממש מלחיץ מבחינת הזמן‪.‬נגיד אם זה כל‬
‫כך משמעותי לעשות ראיון‪.‬אז המתרגלים היו יכולים במקום העבודה הזאת לעשות איזה שהוא‬
‫תרגיל איתם ‪.‬שאתה מראיין אותם והם בודקים אם אתה עושה את זה טוב‪.‬ואז היית נבחן ‪,‬אם‬
‫אתה עושה את זה טוב‪.‬ולא כל הסימסטר עבודות ואחר כך ‪,‬עבודה מסכמת שזה בכלל ‪.‬לכן יש‬
‫לי ביקרות לקורס הזה ספציפי‪.‬אבל בהתייחס למדעי המדינה ולקורסים אחרים בסוציולוגיה עד‬
‫עכשיו‪.‬זה ממש בסדר חוץ מהעבדות הללו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זה בסדר?‬
‫מרואיין‪ :‬אפשר לעבוד ‪,‬ואפשר ללמוד ולשלב את זה‪ .‬ויש אנשים שעושים את זה‪ .‬ואני‬
‫בסימסטר אף שעבדתי באבטחה‪,‬אז עשיתי והיו עבודות גם בסוציולוגיה וביסודות‪,‬אבל לא כמו‬
‫בקורס הזה‪.‬שיש כל שבועיים עבודה ובסוף עבודה מסכמת ‪.‬וזה ממש ממש מלחיץ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה אתה חושב על צוות ההוראה‪ ?.‬איך היחס?‬
‫מרואיין‪ :‬הייתי אומר שזה טוב‪,‬אבל בעקרון יש ויש‪ .‬אני רואה שמתייחסים אותו הדבר לכולם‬
‫‪,‬לערבים לעולים ‪,‬למרות שאין לי איך להשוות את זה כי אני בא לשעת קבלה אתה לא רואה‬
‫דברים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובהרצאות?‬
‫מרואיין‪ :‬אני לא רואה שמתייחסים רע‪.‬לפעמים עושים נגיד הטיות כמו בקבוצת העולים ‪,‬אז‬
‫מקובל ככה ובקבוצת הערבים מקובל ככה‪.‬כל מיני נגיד‪,‬יכול להיות שלערבים זאת תהיה‬
‫בעיה‪.‬רוב המרצים הם יהודים וכשהם ונותנים דוגמא על יהודים‪.‬אז יכול להיות שזה קצת מלחיץ‬
‫אותם‪.‬לא יודע ‪.‬לא דיברתי אתם על זה‪ .‬מבחינתי אין לי בעיות כאלה‪ .‬כנותנים דוגמא אז נותנים‬
‫דוגמא קלאסית יהודית‪.‬וסטודנט ערבי כששומע את זה ‪,‬אז הוא נאלץ לקבל את זה ‪,‬אפילו שלא‬
‫מסכים או מתנגד‪.‬יכול להיות שבשבילם זה בעיה ‪,‬לי אין בעיה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה חושב שזה רק לך ספציפית ככה או לכל העולים?‬
‫מרואיין‪ :‬יכול להיות‪,‬אבל בסך הכל בכל ההרצאות שהשתתפתי ‪ ,‬המרצה משתדל לתת‬
‫דוגמאות שקשורות לברית המעוצות לשעבר ולעולים‪.‬ואני לא ראוה בזה קיפוח‪.‬אלא להפך אנחנו‬
‫הנושא‪.‬בכל ההקשרים ‪,‬בכל הנושאים אפשר להתייחס איך שהוא לעולים ואם המרצה מזהה‬
‫עולים אז הוא שמח לשאול אותך אם זה נכון או לא‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומר שהמפגש שלך עם האקדמיה שלך הוא חיובי‪.‬אולי אתה יכול להתייחס לזה‬
‫בפרספקטיבה של לימודי ערב‪.‬דיברנו על זה קצת ‪,‬אולי תוכל להרחיב? יש שוני?‬
‫‪54‬‬

‫מרואיין‪ :‬אמרתי שיש הבדל בתוכן של הלימוד ‪,‬כי היית הלי אפשרות להשוות את זה או עד‬
‫כמה הסטודנטים יותר חברותיים או משהו אני לא יודע‪.‬אנחנו למעשה המסלול הזה הוא מיוחד‪,‬‬
‫זה לא שאנחנו עושים פה שיעור ככה ושיעור עם קבוצה אחרת ויש איזה שהיא לכידות‪.‬וגם בגלל‬
‫זה יש לכידות גם יהודים גם עולים גם ערבים‪,‬כולנו מרגישים בסירה אחת‪.‬זה לא שאתה‬
‫שעתיים ‪,‬פה שעתיים שם ובקבוצה אחרת‪.‬ראיתי דוגמאות כאלה ‪,‬צילמתי קורס סינית‪,‬הם יכולים‬
‫לבחור שם באיזה קבוצה להיות‪.‬כאילו אתה עם אנשים אחרים‪.‬וגם כן קצת‪.‬ואנחנו מרוכז הרבה‬
‫וביחד‪ .‬אבל עם האנשים עצמם אין לי אפשרות להשוות ‪,‬אני לא למדתי ולא יודע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומר שי שמשהו מחבר‪,‬אפילו שהם שונים‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪,‬אפילו שיש לך עבודה או משהו מסוים או בעיות ואז אתה צריך להביא עצמך או‬
‫אתה צריך קבוצה או להחתים מכתב‪.‬הרי זה שדחו את העבודה זה אנחנו הגשנו מכתב ‪,‬אז כולנו‬
‫חתמנו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ספר על זה קצת‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬החתמנו אנשים ‪,‬לא כולם חתמו אבל כל מיש הרגיש עצמו עם הקבוצה אז‬
‫חתם‪.‬הוספנו חתימות ומספר תעודות זהות‪.‬כתבנו מכתב והועברו בהרצאה‪.‬והלכנו ומשהוא הגיש‬
‫את זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה אתה חושב על זה ?‬
‫מרואיין‪ :‬עוד פעם אני לא יודע עם זה היה קורה ביום‪.‬ובגלל שאני בלימודי ערב אז זה נראה לי‬
‫כזה‪.‬הבן אדם איפה שהוא נמצא שם נראה ל ויותר טוב‪.‬אם אתה בא ממוסקבה אז אתה חושב אז‬
‫העיר שלך היא הכי טובה‪.‬זה הסבר פסיכולוגי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז בעקרון זה חיובי‪.‬וטוב לך בלימודי ערב‬
‫מרואיין‪ :‬כן בסדר‪.‬סך הכל חוץ מיוצאים מן הכלל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי נעלה קצת מדגרה קצת‪.‬ונשאל את שאלת החברה הישראלית‪.‬איך אתה רואה‬
‫אותה?‬
‫מרואיין‪ :‬אצלי זה הכל בהשוואה‪.‬אני יכול להסתכל על זה בתור עולה מברית המעוצות לשעבר‪.‬‬
‫שם החבר ההיא שונה‪.‬למרות שעכשיו היא השתנתה‪ .‬לכן משאני אגיד על החברה הישראלית‬
‫זה מנקודת מבט ההיא ‪,‬מהחוויות של שם‪ .‬נגיד האנשים פה זה כל אחד בשביל עצמו‪.‬ושם כל‬
‫אחד היה בשביל החברה‪.‬יש לך חברה‪.‬פה האנשים הם יותר הם עצמאים ‪,‬ודואגים לעצמם ולא‬
‫איכפת להם ממך ודרכים עליך‪,‬פה במדינה קפיטליסטית‪ .‬בישראל בהשוואה עם אוקראינה‬
‫‪,‬בהתחלה היה לנו קצת שוק‪.‬כי חוצפה של ישראל לא בכל מקום תמצא‪.‬ואז בהתחלה‬
‫נבהלנו‪,‬אולי יכול שאי כבר רגיל ‪,‬אבל יש דברים‪.‬כלומר מהחברה הישראלית אני לא מרוצה‬
‫בכלל‪.‬יכול להיות שזה הקפיטאליזם‪,‬יכלו להיות שזה גם טרור משפיע‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה רואה את זה גם באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬אתה וידע מה כן‪.‬אני שמעתי מקרים שגלל התחרות בתוך הכיתה ‪,‬נגיד הולכים‬
‫לספרייה למצוא מאמרים מסומים ואז מחביאים את הספרים ‪,‬שאחרי זה לא תמצא את זה‪.‬וסתם‬
‫בשביל להיות יותר טוב‪.‬זה סתם חוץ מי זה שזה אכזרי זה חוצפה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמי יש אחריות על זה?‬
‫מרואיין‪ :‬לחינוך של הבן אדם ‪,‬איפה הוא גר ואיפה עבר תהליך סוציאליזציה ‪,‬להורים שלו‪.‬זה‬
‫גם חשוב ‪,‬אבל זה לא הכל וגם החברה שמסביך‪.‬בעקרון זה חינוך‪,‬איזה בית ספר‪,‬איזה‬
‫חברה‪.‬יכול להיות שגם אתה נפגעת ממשהו‪.‬אתה מבין‪.‬אני חושב שזה החינוך והילדות‪.‬אם נשנה‬
‫את החינוך‪.‬בחברה הערבית אנחנו רואים את זה ‪,‬הפלשתינאים‪.‬למה נגיד ילדים קטנים‪ .‬זה הכל‬
‫נובע מהחינוך‪ .‬אם נשנה אצלם את החינוך‪.‬אז תוך עשרים שנה נגדל דור חדש‪,‬עם תפיסה‬
‫אחרת‪ .‬והיום יש רק הסלמה ‪ ,‬ותראה מה הוא עשה ולעשות לו פי שתיים‪.‬כלומר אני רואה את זה‬
‫בחינוך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל לפני זה אמרת שחינוך של כוח ‪,‬לא החינוך הכי טוב‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬תראה זה היה אצלנו אצל אנשים שהיו בגיל ‪ 16‬ומעלה‪.‬אבל אני מדבר איתך על חינוך‬
‫של גן ילדים ‪,‬מגיל בית ספר התחלתי‪.‬זה החינוך שיש אפשרות‪.‬אולי אפילו לא ‪,‬אולי גן ילדים‪.‬‬
‫נורמות התנהגות וסוציאליזציה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬הזכרת את הקפיטאליזם ‪.‬‬
‫‪55‬‬

‫מרואיין‪ :‬כן‪,‬זאת אומרת זה גם משפיע אבל אם יהיה לך את החינוך הנכון ‪,‬אז גם ההתנהגות‬
‫שלך תהיה נכונה‪ .‬למרות זאת אני לא חושב שהקפיטאליזם יצר לך מצב שתצטרך להחביא‬
‫ספרים בשביל שאתה תקבל ‪ 90‬ומי שהוא אחר לא‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומרת ידע משנה את הבן אדם ‪,‬אבל יש לו גם אחריות?‬
‫מרואיין‪ :‬כן אבל השאלה אם הבן אדם מקבל את הידע‪.‬אם הוא מקבל אז כן ואם לא אז לא‪ .‬וזה‬
‫תלוי בבן אדם ‪,‬אם הוא רוצה אם הוא שואף‪.‬ויש לו תפיסה לקבלת ידע‪.‬בוא נגיד אני אקח את‬
‫עצמי בגיל ‪ 17‬אפילו בבית ספר לא קיבלתי את הידע ‪,‬שהעבירו לי ‪.‬אבל לא הערכתי את זה‬
‫‪,‬ולא קיבלתי את זה כי לא רציתי את זה מסיבות כאלה ואחרות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬וידע שלך על החברה הישראלית עכשיו בהשראת הלימודים ‪.‬זה גורם לך לדברים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני עדיין לא סוציולוג‪ .‬אבל זה קצת משנה את ההסתכלות לעומק‪.‬את יחס לאחר‪.‬את‬
‫הציפיות ‪.‬אבל לקחת גלובלי אז אני לא רואה הבדל של ממש‪.‬יש שינויים בתפיסה ויש שינויי‬
‫בהתנהגות‪.‬אז זה לא בא ארי כמה קורסים‪ .‬אבל יש שינוי יש תהליך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬קשור לתהליך הקליטה? אתה מרגיש עולה?‬
‫מרואיין‪ :‬תהליך הקליטה? אני חושב שכן‪.‬כי זה שאני בלימודים אז הקליטה שלי היא יותר‬
‫מצליחה ‪,‬גם הצלחתי צבא‪,‬גם משפחה‪,‬גם לימודים‪,‬גם עבודה‪ .‬כל הדברים האלה זה משפיע‪ .‬אם‬
‫רק ל ‪ % 40‬מישראלים יש להם בגרות‪.‬אז להגיד על כך שאני בתור עולה חדש באתי עשיתי‬
‫בגרות וצבא ואוניברסיטה‪ .‬אני רואה את זה כהצלחה‪.‬לא יודע בינתיים אין בזה הצלחה פיזית‬
‫‪,‬שיש לך תואר או‪.‬אבל בגדר ההצלחה במחשבה ובטחון העצמי ואיך שרואים אותך‪.‬יש הרבה‬
‫שחוזרים ויש הרבה שלא מצאו את עצמם‪.‬לא כל ישראלי מגיע לזה ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה מרגיש בתור עולה?‬
‫מרואיין‪ :‬זה תלוי במקרים מסוימים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬לא מרגיש ‪.‬יש כמובן דברים שאני לא יודע משהו‪,‬או יש איזה מילה או פתגם שאני לא‬
‫יודע‪,‬אז אני מרגיש שאני עדיין עולה‪.‬אבל לפעמים יש פתגם וכולם אומרים מה אתה לא מכיר‬
‫‪.‬ואפילו מי שכבר ותיק פה מכיר‪.‬ואני לא מכיר‪,‬אז אני מרגיש שאני לא די זמן ‪.‬אתה מבין ‪.‬שאין‬
‫לי ניסיון של ממש‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה אומר שזה קשור בעיקר לפערי ידע?‬
‫מרואיין‪ :‬לא רק‪ .‬עכשיו אני חושב יותר לעומק ‪.‬אז אני כן מרגיש שאני עולה‪.‬מבחינת הקליטה‬
‫של המשפחה של ההורים וגם קליטה שלי ‪.‬אם הייתי גר פה הרבה זמן ‪,‬אז הייתי עושה את‬
‫הדברים אחרת ‪,‬נגיד כל הקטע של שכירות‪ ,‬אולי יכלתי לצבור יותר כסף‪.‬או ההורים שלי ‪,‬היה‬
‫להם בית משלהם ואז היה להם יותר קל‪ .‬או הייתה להם עבודה אחרת ‪.‬יותר פרספקטיבית ‪,‬יותר‬
‫טובה‪.‬יותר דברים סוציאליים‪.‬אז זה מחזיר אותך לחשיבה הזאת שאני עולה‪.‬באיזה שהוא שלב‬
‫כן?‬
‫מראיין‪ :‬ומה חושב על המצב?‬
‫מרואיין‪ :‬אף אחד לא רוצה להיות במצב הזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה הם תוכנייתך לעתיד ?‬
‫מרואיין‪ :‬לסיים את התואר‪,‬אחרי זה נראה מה יהיה‪.‬כן אני בעקרון בונה על מדעי המדינה‪.‬כי‬
‫מעניין אותי פוליטיקה ואולי יצא ממני איזה פוליטיקאי‪.‬ולמרות שאני לא חי הרבה זמן ‪,‬אבל אני‬
‫עדיין צעיר יחסית‪,‬אבל ראיתי שאנשים במיוחד שמצפים או לא מצפים לאיזה שהם דברים‪.‬אז‪.‬‬
‫נגיד ההורים שלי אף פעם לא חשבו שיעברו מדינה‪.‬או מישהו לא חשב שאף פעם יעבוד במשרד‬
‫כזה או יהיה במקצוע כזה‪,‬אתה לא יכל לדעת אפילו ‪.‬אם זה יהיה ומה יהיה‪.‬ובגלל זה אני זורם‬
‫ועושה את משדרוש ממני להיום‪ .‬אני אף פעם לא חשבתי והתפיסה המחשבתית שלי היא לא‬
‫התפיסה של האוניברסיטה ‪,‬חיפה נגיד‪.‬שזה הומניסטי‪.‬אני התפיסה שלי היא יותר ריאלית ‪,‬אני‬
‫למדתי פיזיקה ותמיד שאפתי לזה‪ .‬ואף פעם לא הבנתי איך אנשים הולכים ללמוד משהו אחר‪.‬‬
‫חוץ מדברים פרקטים כמו מהנדס‪.‬ופתאום אני רואה את עצמי באוניברסיטה ולומד דברים אחרים‬
‫וטוב לי ‪ .‬עכשיו אני רואה ששם זה יותר אלקטרוניקה‪,‬אתה בונה דברים אחד על השני ופה זה‬
‫יותר מחשבתי וזה קשור לבני אדם‪.‬והתפיסה שלי השתנתה תוך כמה שנים ספורות שזה מאד‬
‫מהר יחסית‪.‬ובגלל זה אני לא בונה איזה שהיא תוכנית מובנת שאני הול אליה ואני יודע שאפילו‬
‫‪56‬‬

‫אני אעשה זאת ‪,‬זה לא יהיה כך‪.‬ולכן אני עושה דברים שאני צריך לעשות להיום‪.‬המטרה שלי זה‬
‫לעשות תואר ונראה ‪..‬‬
‫מראיין‪ :‬מעניין‪.‬האם יש עוד דברים שלא דובר עליהם ויש לך רצון לספר עליהם‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני לא וידע מה אתה חוקר בדיוק בלימודי ערב ‪,‬אבל מבחינתי זה בסדר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת דברים בסך הכל דברים מעניינים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬שונים מאחרים?‬
‫מראיין‪ :‬כל אחד מוסיף את הנקודה שלו ‪ .‬אבל אני אשתף אותך במסקנות שלי ‪..‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני שמח שאני אוכל לעזור לך ‪..‬‬

‫שקלוט ראיון מספר ‪:4‬‬
‫מראיין‪ :‬אתה מכיר אותי‪,‬אני ג'וני ‪,‬אני לא נולדתי בארץ‪.‬עליתי לפני ‪ 16‬שנה לארץ‪.‬אני גר‬
‫בפרדס חנה‪.‬אחרי הלימודים לא הלכתי לצבא‪,‬עשיתי שנת שירות‪,‬ואחרי זה הייתי חובש‬
‫בצבא‪.‬ועכשיו אני לומד באוניברסיטה‪,‬איתך בחלק מהשיעורים‪.‬ובמסגרת השיעור ליסודות מחקר‬
‫ב' ‪,‬עניין אותי לחקור את תופעת לימודי הערב‪.‬כי זה נראה לי מעניין ‪,‬כל התופעה הזאת ‪,‬למה‬
‫בכלל היא קיימת ?אוקי באו נתחיל ככה ‪,‬תספר לי קצת על עצמך ‪,‬הראיון יהיה חוסי ‪,‬אז אתה‬
‫יכול להיות גלוי ‪...‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני בן ‪ ,29‬בעקרון הגעתי ללימודים מאוחר‪.‬אני נולדתי בבית ג'אן‪,‬כפר בגליל‪.‬אני‬
‫בחור דרוזי‪.‬ועד כיתה יב'‪,‬גרתי בכפר ‪,‬עבדתי שמה‪.‬סיימתי תיכון‪.‬אחרי זה ניגשתי לצה"ל‪.‬הייתי‬
‫בחיל האוויר‪.‬סיימתי את הצבא ‪,‬כי העדפתי ללמוד‪ .‬למרות שהייתה לי אפשרות להישאר‬
‫בצבא‪.‬יצאתי והתחלתי לעבוד מייד‪.‬עבדתי ואני אישית ‪,‬לא הלך לי איך שרצתי‪.‬ודחיתי כל הזמן‬
‫את הלימודים שלי‪.‬אבל בסוף הייתה לי המטרה שלי להגיע לאוניברסיטה להתחיל ללמוד‪.‬אומנם‬
‫הגעתי קצת מאוחר ‪,‬בגיל ‪ 27‬התחלתי ללמוד‪.‬לא יודע אם זה מאוחר‪.‬אבל זה המצב‪.‬אחרי הצבא‬
‫חזרתי לירושלים‪,‬הלכתי ללמוד מחשבים‪.‬סיימתי את זה ‪,‬כי רציתי ללמוד מחשבים‪.‬סיימתי‬
‫בעיצוב ורשתות‪.‬אחרי זה חזרתי לכפר וחשבתי לחזור ללמוד‪.‬ואז עבדתי שנתיים במפעל‬
‫טקסטיל‪.‬ולפני שנתיים סיימתי ‪.‬התחלתי ללמוד‪,‬פה באוניברסיטה‪.‬עשיתי מכינה והתחלתי ללמוד‬
‫סוציולוגיה‪.‬לא מה שאני רוצה‪.‬פשוט לא היה לי פסיכומטרי והיה לי פסיכומטרי הישן‪.‬ולא‬
‫התקבלתי למה שאני רוצה כאילו‪.‬אני רוצה עבודה סוציאלית ללמוד‪.‬ואני עושה פסיכומטרי‬
‫עכשיו ונראה מה יהיה הלאה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה אומר שבירושלים גרת ‪,‬למה איך הגעת?‬
‫מרואיין‪ :‬אומנם זה חסוי‪,‬אבל אני אספר קצת לעמוק‪.‬לא פשוט אני‪.‬כמעט ואף לא הייתי‬
‫בירושלים ורציתי להיות במקום ולחוש אותו‪.‬הגעתי לשם ולא תכננתי להישאר שם הרבה‬
‫זמן‪.‬אבל הכרתי שם מישהי והיינו חברים שנתיים וזה משהחזיק אותי‪.‬כי הלימודים והחברה‬
‫החזיקו אותי שם שלוש שנים‪.‬אחר כך החלטתי להיפרד מהחברה ולחזור לצפון‪.‬ואני מרגיש‬
‫שאני שיך לצפון‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שהלכת ללמוד מחשבים‪.‬תספר על זה קצת‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני אחרי הלימודים והתיכון ‪,‬היה לי משהו עם המחשבים‪.‬רציתי לחוש את המחשב ולא‬
‫תוכנה דברים כאלה‪.‬‬
‫להכיר את המחשב מקרוב‪.‬בגלל זה אני למדתי מחשבים ‪,‬אתה מבין זה כביכול היה מאין תחביב‬
‫כזה‪.‬לא הלכתי ללמוד את זה כמקצוע ‪,‬כמקצוע אני רוצה ללמוד עבודה סוציאלית‪.‬אני מרגיש‬
‫שאני יכול להקשיב לאנשים‪.‬אני וידע איך להקשיב לאנשים‪.‬ואני גם בן אדם שנוטע תמיד‬
‫לעזור‪.‬ובגלל זה בחרתי את המקצוע הזה עבודה סוציאלית‪.‬ובגלל זה לא הלכתי לעסקים או‬
‫משהו ‪,‬כזה כי אני לא בן אדם אכזר ואני אפול בזה‪.‬אני לא אחד שיכול לדפוק אנשים כדי‬
‫להרוויח כסף‪.‬ובגלל זה בחרתי את הסוציולוגיה‪,‬כי זה קרוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אם בא לך אולי תספר על משפחתך ‪,‬על הרקע‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אנחנו כולנו ‪,‬המשפחה‪,‬אנחנו שמונה‪.‬אבא ואימא ‪ 2 ,‬אחיות ‪,4‬אחים‪.‬פער הגילים הוא‬
‫די קרוב יש לי אחת ואחות תאומים קטנים כאילו ‪,‬הם עדיין אחד בצבא‪..‬האחות השנייה נשואה‪.‬‬
‫‪57‬‬

‫ויש לי אח קצין ואח רווק‪.‬כל אחד בשלו ‪,‬עובד בשלו‪.‬אבא שלי יש לו נכות כללית‪.‬יש ל‬
‫וסתמה‪.‬אבל יש לו גם מטעים‪.‬יש לו משק‪ .‬הוא מבלה את זמנו שם‪.‬שם הוא מפיק את ההנאה‬
‫שלו‪.‬אימא שלי יש לה מתפרה‪.‬סך הכל משפחה חמה וזהו‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז כלכלית אתם במצב סביר?‬
‫מרואיין‪ :‬ממוצע‪.‬אני בן אדם שלא מבקש את העזרה של ההורים‪,‬למרות שאפשר‪.‬ובגלל זה אני‬
‫גם עובד ‪,‬אני לא אקח או משהו כזה מההורים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיין‪ :‬כי אני לא מוכן‪ ,‬לא רוצה‪.‬אני חופשים של הבית ספר גם עבדתי‪.‬תמיד עבדתי‪.‬אני‬
‫אבטלה אף פעם לא חתמתי ברול השם‪.‬תמיד אני הייתי עצמאי‪.‬קרוב לעשר שנים אני גר‬
‫לבד‪.‬ככה טוב לי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז איך אתה רואה את המעבר לאוניברסיטה לנוכח משדיברנו‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬בשבילי‪,‬אני התערבבתי עם החברה הישראלית די הרבה‪.‬ולא הרגשתי שקרה לי שיוני‬
‫או משהו כזה‪.‬פשוט עוד שנה‪.‬משהשתנה פה זה שנכנסתי לאווירה של לימודים אקדמיים‪.‬מדע‪.‬‬
‫אך זה לא משהו חדש‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ובכל זאת איך אתה מרגיש?‬
‫מרואיין‪ :‬בסך הכל האוניברסיטה היא בסדר‪,‬האווירה טובה‪.‬לא חושב שבכל מקום‪,‬זה ככה‪ .‬אני‬
‫חושב שהרמה היא טובה‪.‬אני הלכתי לבקר במכללת עמק יזרעאל ‪,‬בכלל לאהבתי שמה‪.‬למרות‬
‫שאני יכו להתקבל משאני רוצה שמה‪.‬לא אהבתי את האווירה‪.‬ואפילו נגיד מלימודי ערב‪.‬כי שמה‬
‫הרגשתי שמה עם אנשים ישבתי‪,‬יש הקלות שמה ‪,‬יש הרבה הקלות‪.‬אתה מבין‪.‬זה לא עבודה‬
‫נטו‪.‬ופה אני חושב שהרמה היא גבוהה‪.‬וזה מתבטא ‪,‬אתה בא ונותנים לך מטלה שאתה צריך‬
‫לעשות ועוזרים לך בזה‪.‬אבל אתה חייב לעשות בצורה עצמאית‪.‬כמו שאנחנו עושים‪.‬אתה נגיד‬
‫עובד בצורה עצמאית‪.‬אתה בא הולך מוציא חומר‪.‬אני יודע שובר את הראש כביכול‪.‬זה למעשה‬
‫משתורם לך ‪,‬זה משעוזר לך להיות‪,‬להבין את החומר יותר טוב‪.‬אתה הלכת ובאתה ולא באו ונתנו‬
‫לך את החומר מוכן‪ ,‬יאללה לך תלמד אות וזהו‪,‬לך תזכור אותו וזהו‪ .‬עבודות שטח‪,‬אתה צריך‬
‫ללכת לעשות הכל‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬היה לך חושב ללכת לאוניברסיטה? איך בחרת?‬
‫מרואיין‪ :‬אני מגיל קטן‪,‬אני רציתי ללמוד תואר ו האמת שאף אחד לא דחף אותי‪ .‬אבא שלי‬
‫‪,‬הורים אנשים שאומרים תעשה מה שאתה רוצה‪,‬לא לוחצים ומשטוב לך ומה שאתה אוהב‪ .‬ולא‬
‫היה לי מישהו שדחף או משהו כזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמה דווקא אוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬כי אני חושב שנגיד מכללה‪,‬אמרתי לך‪ ,‬זה רמה נמוכה‪ .‬אני מכיר מכללות ואני הכרתי‬
‫אנשים נגיד אצלכם בשב"ס שעשו תארים ובכלל לא נגעו בתואר‪.‬הם לא נגעו בכלום‪,‬אנשים‬
‫עשו בשבילם את העבודות והם רק הגישו‪.‬היה על זה פרשה רצינית‪ .‬וזה דבר גרוע‪.‬כי זה לא נותן‬
‫לך ידע‪ .‬כי אתה פשוט יש לך את התואר‪,‬את התעודה אבל בתכלס ‪,‬בתכלס אין לך את‬
‫הידע‪.‬ולהפך פה ‪,‬פה יש לך גם תעודה וגם ידע‪.‬ואני ראיתי באינטרנט שיש אתרים שמוכרים לך‬
‫שם עבודות‪.‬יכלתי לקנות עבודה ב ‪.₪ 300‬עבודה ביסודות מחקר‪,‬ובאנתרופולוגיה ראיתי עבודה‬
‫פיקס‪,‬משנה כמה דברים ומגיש‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לדעתך אנשים עושים את זה באוניברסיטה?‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב שכן‪.‬לא נתקלתי ‪,‬אבל לדעתי כן‪.‬במכללות יש יותר‪.‬אבל אני יודע איך דבר‬
‫כזה חוקי אני לא יודע מה המטרה פה ‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אמרת שחשוב תקבל ידע בלימודים‪,‬מה משמעות הידע בשבילך בלימודים בכלל‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬הלימודים‪.‬זה לא רק התעודה‪.‬אם אתה באת ‪,‬ללמוד כי שלוש שנים אתה קורא כל כך‬
‫הרבה שנוצר אצלך ידע‪ .‬אם נתקל באיזה שהיא שאלה ‪,‬אז תוכל להשיב עליה‪.‬אם נגיד אני‬
‫בעתיד יהיה לא יודע מה‪.‬ויש שאלות ואני צריך לענות ‪,‬אז אני אדע‪ .‬נגיד כמו פוליטיקאי‬
‫‪,‬שנותנים לו שאלה ויש לו תשובה כמעט לכל שאלה‪.‬וזה לא סתם כי אדם ישב ולמד וקרא‪,‬יש לו‬
‫ידע‪ .‬הידע יותר חשוב מהתעודה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומצד שני תיקח את סוציולוגיה‪.‬למה נגיד אנשים באים ללמוד סוציולוגיה?‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב בכלל שהסוציולוגיה אומרים אין הרבה עבודה בזה‪.‬אני לדעתי השנה איפה‬
‫שאנחנו נמצאים‪,‬למי שלא בא בשביל ללמוד כי יש לו תנאי‪,‬או בא כדי להפיק את ההנאה של‬
‫‪58‬‬

‫הלימודים ‪,‬שבא ללמוד בשביל הקטע‪,‬לקחו את זה כי חסר להם נקודות והם רוצים לשנות‬
‫למקצוע אחר‪,‬ולא רוצים להפסיד שנה‪,‬שנת מעבר כזה‪.‬אני נתקלתי עם מישהי מהחוג‪ .‬ובפוקס‬
‫היא עובדת פה באוניברסיטה‪,‬אז דיברנו על הלימודים וזה‪.‬היא אמרה אני באתי רק בשביל‬
‫לעשות את התואר‪,‬לא יותר מזה‪.‬אני יש לי זמן ‪,‬אני לא לחוצה‪.‬אני נשארת בחוג הזה‪.‬יש לה‬
‫קריירה ‪,‬באה בשביל הנאה‪.‬למרות זאת יש שבאו ללמוד‪.‬למרות זאת ‪,‬יש לי אחד בכיתה ‪,‬בא כי‬
‫חסר לו נקודות בעבודה סוציאלית‪,‬אז הוא בא כאילו עשה את השנה הזאת ועשה פסיכומטרי‬
‫‪,‬ושנה הבאה רוצה לעבור לעבודה סוציאלית‪,‬הוא השיג את הציונים שצריך‪.‬ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז אתה אומר שרוב האנשים לא באים ללמוד סוציולוגיה כשלעצמה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬לא כולם ‪,‬אבל ככה הרגשתי‪,‬במיוחד בלימודי ערב‪.‬בשביל לעשות את השנה‪,‬לצבור‬
‫נקודות‪,‬ולהמשיך הלאה למקום אחר‪.‬כאילו מישהו רוצה ללמוד עבודה סוציאלית‪,‬אז הוא בא‬
‫לסוציולוגיה‪.‬כי גם ככה יש לך שם קורסים ‪,‬שהם דרושים בעבודה סוציאלית‪.‬אני נגיד אישית‬
‫עושה סוציולוגיה ורב תחומי‪.‬אז ברב תחומי לקחתי קורסים שדרושים לסוציולוגיה‪.‬אתה‬
‫מבין‪.‬ככה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מצד אחד אתה אומר שהידע חושב ומצד שני אין מה לעשות עם סוציולוגיה?‬
‫מרואיין‪ :‬בגדול אין‪.‬אבל אתה יכול למצוא עבודה שדורשת תואר אקדמי‪,‬לא משנה איזה‪,‬העיקר‬
‫שיהיה לך תואר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז מה כאן חשוב ידע או תעודה?‬
‫מרואיין‪ :‬תקשיב ידע‪,‬אמרתי לך ידע חשוב בשביל לדעת‪.‬כי זה לא נראה טוב‪,‬וזה לא הגיוני‬
‫שאתה עושה תואר ואתה לא יודע‪.‬ומצד שני אתה צריך תעודה בשביל שתוכל להיכנס לשוק‬
‫העבודה‪.‬שני הדברים חשובים‪.‬אבל הידע יותר חשוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה באת בשביל?‬
‫מרואיין‪ :‬בשביל לא להפסיד שנה‪.‬כי אני מבוגר‪.‬ולא בן איזה ‪ 22‬שרק התחיל ללמוד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה רואה את הלימודים בסוציולוגיה בלימודי ערב?‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב שלימודי ערב‪,‬זה יותר קל מלעשות את הלימודי יום‪,‬כי יש התחשבות‪.‬כי יש‬
‫אנשים עובדים‪,‬ויש אנשים מבוגרים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל דווקא שמתי לב שאין הרבה מבוגרים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬זהו זה משאמרתי לך בהתחלה‪,‬זה אנשים שרוצים לעבור למקום אחר‪.‬בגלל זה בחרו‬
‫את זה ‪,‬אלה שאין להם הישגים‪.‬אבל אין ספק שיש לנו גם מבוגרים‪.‬אתה לדוגמא באת‬
‫לעשות‪,‬תואר יש לך קריירה וזה‪.‬באת לעשות תואר‪,‬עוד תוספת במשכורת נגיד ואתה רוצה‬
‫להמשיך בשב"ס‪.‬ובמידה ואתה רוצה לצאת החוצה‪,‬אז יש לך תואר‪,‬יש לך תעודה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬יש משהו במה שאתה אומר‪.‬אם כי גם נושא הפסיכומטרי קשור‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני באתי ללימודי ערב‪,‬רק בגלל הפסיכומטרי‪.‬עשיתי פסיכומטרי אחרי הצבא‪.‬ועשיתי‬
‫אותו בלי הכנה‪,‬מראש‪.‬סתם כדי לבדוק את עצמי‪.‬ועכשיו אני בלימודי ערב‪,‬בזכות הפסיכומטרי‬
‫שעשיתי לפני ‪ 7‬שנים‪.‬אבל עכשיו אני עושה פסיכומטרי חדש בנוסף ללימודים‪.‬עכשיו יש פה‬
‫בעיה‪.‬כי אני גם עובד ואני עובד הרבה‪.‬כי אני לא מקבל סיוע משום מקום‪,‬אפילו מלגות בקושי‬
‫אני מקבל‪.‬הצבא כבר לא יכול לעזור לי אני עובד ‪,‬עובד בצורה מסיבית‪.‬זה דבר שאין‪,‬זה מוריד‬
‫לך את הציון ב ‪.10%‬אין‪,‬אין זה מהווה בעיה‪.‬עכשיו יש לי את הלימודים‪,‬יש לך את‬
‫הפסיכומטרי‪,‬ולעשות הכל בפעם אחת‪ ,‬זה לא קל‪ .‬וההצלחה היא בסיכון‪.‬אתה מבין‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה מרגיש בקשר לזה‪.‬‬
‫מרואיין‪:‬אני אופטימי‪.‬אני תמיד אופטימי‪.‬אני מקווה שיהיה טוב‪.‬אני חושב‪,‬שאני יכול להגיע‪ ,‬הכל‬
‫עניין של רצון‪.‬הכל תלוי בך‪.‬אם תרצה להגיע אתה תגיע‪.‬אין ספק כי לכולנו יש את אותו המוח‪.‬זה‬
‫גם מה שמחזק את הידע הקודם‪.‬נגיד אם היה לי ידע קודם בסוציולוגיה‪,‬אז הייתי עובד את זה בלי‬
‫שום בעיה‪.‬אם יש לך ידע טוב בתחום שאתה לומד אותו‪,‬אז אתה מסודר‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה ‪,‬איך אתה רואה את העתיד שלך בכלל‪.‬תוכניות‪,‬חלומות‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬מאז ומתמיד היו לי הרבה כיוונים‪.‬אני איך שאומרים יש לי ידיים זהב‪.‬תמיד אמרו לי‬
‫לכל מקום שהגעתי אליו‪.‬אמרו לי אתה רק צריך לבחור כיוון‪.‬אני אוהב חופש‪,‬אני קשה לעשות‬
‫דברים איך נכתבו‪,‬קשה לי במסגרת‪.‬אני בן אדם חופשי קשה להיות במסגרת שתקביל‬
‫אותי‪.‬אתה מבין‪.‬כמו נגיד בשב"ס יהיה לי קשה לשרוד שם‪.‬כי שמה הכל‪.‬שמה טעית‪,‬אכלת‬
‫‪59‬‬

‫אותה‪.‬אבל תמיד יהיה לי הקטע הזה של חוסר חופש‪.‬אתה מבין‪.‬בגלל זה אני תמיד עצמאי‪,‬אני‬
‫יכול נגיד לעבור תקופה לבד‪.‬לבוא לעבוד ללכת‪,‬להיות לבד‪.‬למרות שזה לא כל כך טוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה?‬
‫מרואיין‪ :‬כי צריך להמשיך הלאה‪.‬לבנות משפחה‪.‬נסיים תואר‪.‬ועד אז אני יהיה עם‬
‫מישהי‪,‬שתהיה אישתי לעתיד‪ .‬אם הכל ילך כמו שצריך‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה תרצה לעשות ?‬
‫מרואיין‪ :‬עבודה סוציאלית‪.‬אמרתי לך מהתחלה‪.‬יש לי את הקטע הזה להקשיב לאנשים‪.‬אני יכול‬
‫נגיד לשבת בתוך קבוצה ולא לדבר‪.‬להקשיב ולדעת מה כל אחד חושב‪,‬מבלי לדבר עם‬
‫האנשים‪.‬נגיד אם אתה בא לבן אדם ‪,‬כמה מילים אתה תופר אותו‪,‬אתה יודע מי הוא מה‬
‫הוא‪.‬ככה‪.‬אני נתקלתי בהרבה מקרים של אנשים סובלים‪,‬אנשים עם בעיות‪.‬תמיד זה נגע עלי‬
‫כזה‪.‬זה קשה לראות בן אדם במצוקה כזה‪.‬נגיד אם אני הולך ברחוב‪,‬ואני רואה שאיזה מישהי או‬
‫מישהו צריך עזרה‪,‬אז אני ניגש לעזור‪,‬אפילו שאני לא צריך‪.‬אני רגיש‪.‬ובגלל זה אני חושב‬
‫שעבודה סוציאלית מתאימה לי‪.‬ולמרות‪.‬יש לי איזה משהו ‪,‬יש לי איזה תכונה שהיא לא טובה‪.‬‬
‫למרות שאני אוהב לעזור והכל‪,‬יש לי את הקטע של הגזענות‪.‬כי אני דרוזי‪,‬אני גזען לעדה‬
‫שלי‪.‬לא יודע אם שמת לב ‪,‬אני במבוא לסוציולוגיה‪.‬היה לי איזה קטע עם אורי בן‪-‬אליעזר‪.‬הוא‬
‫עשה מאיתנו‪.‬כל דוגמא שנייה‪,‬דרוזים‪,‬דרוזים‪.‬ככה אני הרגשתי פרימיטיביים כאילו‪.‬אני לא מצא‬
‫חן בעיני‪.‬אני כאילו גזען לעדה שלי‪.‬אם מישהו בא‪,‬לזרוק דוגמאות‪.‬שלא הכל נכון‪.‬מילא היה‬
‫נכון‪.‬עושה הכללות‪.‬על רצח על כבוד המשפחה‪.‬אישה שהיא לא יודע מה עשו ממנה‪,‬לא יודע‬
‫מה‪.‬זה דברים שיכולים להרגיז אותי ואני יכול להגיב‪.‬וגם הגבתי‪.‬ומאז הוא לא דיבר על דרוזים כל‬
‫הסמסטר‪.‬אני קמתי נגדו‪.‬וממש דיברנו והוא היה חייב להוציא את הכיתה להפסקה‪,‬כי התפתח‬
‫שם מתח רציני‪.‬ובסוף גם הלכתי עליו ואמרתי לו‪.‬הקטע היה על רצח על כבוד המשפחה‪,‬שרצחו‬
‫מישהי‪,‬והיא עוד יצאה עם מישהו‪.‬והוא עשה הכללה על כל העדה‪.‬אתה מבין‪.‬עכשיו זה דבר‬
‫שמרגיז אותי‪.‬ואני קמתי ואמרתי לו‪.‬תשמע אני לא בעד רצח‪.‬זה מקרה אחד ‪,‬משפחה דפוקה‪.‬לא‬
‫צריך בגלל זה לכלול עוד ‪.100000‬אתה לא יכול לעשות דבר כזה‪.‬ואז דיברנו‪.‬והוא היה חייב‬
‫להוציא את הכיתה להפסקה‪.‬ואז המתח גבר‪.‬ואז הלכתי דיברתי איתו בצד‪.‬והשלמנו את‬
‫הקטע‪.‬ולא היה לו מה להגיד‪.‬הוא אמר שאין שיוון אצלנו בין אישה לגבר‪.‬אבל אמרתי לו אתה לא‬
‫צודק‪,‬כי אתה לא יודע‪.‬הוא פשוט שמע כנראה‪,‬ראה בעיתון‪.‬שמבחינתי עיתון‪,‬אני לא מאמין‬
‫לעיתון‪.‬כי מה שהולך בעיתון זה הכל שקר‪.‬חוץ מהכותרת‪.‬או דברים שהיו‪.‬כל הקשקושים של‬
‫הכתבים מסביב‪,‬הכל מנופח והכל‪.‬לא הכל ‪ 99%‬לא נכון בגלל זה אני לא מאמין לעיתונים‪.‬בגלל‬
‫זה אני קורא עיתון‪.‬אני אומר זה בולשיט‪.‬שטויות‪.‬זה לא יכול להשפיע עלי‪.‬שהמטרה של העיתון‬
‫זה להשפיע על הציבור‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז למה אתה כן מאמין?‬
‫מרואיין‪ :‬לשמועות‪,‬לא מאמין‪.‬לעיתון לא מאמין‪.‬ספרים שאני קורא‪,‬אני חושב על זה‪.‬אבל הדבר‬
‫שאני הכי מאמין לו זה מראה עניים‪.‬מה שאני‪ ,‬רואה זה קדוש‪.‬כי אם אני ראיתי את האירוע ואני‬
‫יודע שקרה‪,‬כך וכך וכך‪.‬אז מבחינתי זה זהו‪.‬זה נכון‪.‬אבל אם שמעתי והיה אירוע‪.‬אבל כל‬
‫הפרשנויות מסביב בשבילי הם בספק‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואיך אתה מקשר את זה לאקדמיה‪.‬לגבי אורי לדוגמא‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אורי עשה הכללה‪,‬הוא שפט את כולם בגלל מקרה אחד‪.‬הוא אמר אצל הדרוזים אין‬
‫שיוון בין אישה לגבר‪.‬ואצלנו מבחינה דתית‪.‬והדת אומרת שחייב להיות בין אישה לגבר שיוון‬
‫מוחלט‪.‬אסור להתחתן עם שני נשים‪.‬בדת שלנו זה אסור‪.‬אם גבר מתחתן עם שני נשים‪,‬אז זה‬
‫כבר פגע בשוויון בין הנשים‪.‬ואצלנו יש גם‪.‬אם אני חס וחליליה‪,‬מחר מתגרש מאשתי‪.‬אז מחר היא‬
‫יכולה להתחתן‪.‬דבר שאין בדת אחרת‪.‬זה חלק מהשוויון‪.‬אין את הקטע של הגט‪.‬אישה גרושה‬
‫יכולה להתחתן מיד‪.‬ויש עוד דבר שאישה יכולה לגרש את הבעל שלה‪.‬היא אומרת אני מתגרשת‬
‫ואני לא רוצה אותך יותר‪.‬חוקית בבית מפשט דתי‪ .‬אם רואים שהיא צודקת והבעל לא בסדר ואז‬
‫מחליטים שהיא תתגרש מהבעל‪.‬זה פמיניסטי לחלוטין‪.‬ובגלל זה אני חושב שיש שוויון מוחלט‪.‬וזה‬
‫מעצבן שבאים ואומרים לך אין שיוו‪.‬זה לא נכון‪.‬דברים הם לא‪.‬אתה מבין את הקטע‪.‬בגלל זה אני‬
‫לא מאמין לכל דבר‪.‬אם הדברים חותכים אז כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬כן‪,‬אני מבין‪.‬‬
‫‪60‬‬

‫מרואיין‪ :‬אתה יודע מה שקורה אצלך‪,‬ואתה רואה מה חושבים אלייך ואתה רואה שיש פה משהו‬
‫לא בסדר‪.‬שזה לא נכון‪,‬בגלל זה אני כועס‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה רואה את זה בתוך האקדמיה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬חופש ביטוי וזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה איתו?‬
‫מרואיין‪ :‬לפעמים זה יכול להרוס‪,‬כי עובדה שמאז‪.‬אורי לא נתן על זה שום דוגמא‪.‬אבל אני‬
‫חושב שבמקום אחר הוא ידבר‪,‬הוא פחד פשוט מהקטע הזה‪.‬שהוא יורד על העדה‪.‬כי זה הכל‬
‫דרוזים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬האם זה לא הקטע של המדע לעשות הכללות?‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪)..‬שתיקה(‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אולי נדלג נושא‪,‬תגיד לי בהקשר הזה‪ ,‬מה אתה חושב על החברה הישראלית והמעמד‬
‫של אוכלוסייה הערבית והדרוזית‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬המדינה היא בריבונות יהודית‪.‬המדינה היא יהודית לכל דבר‪.‬היהודים שולטים פה והם‬
‫מחליטים‪.‬אבל מבחינה דמוקרטיה ‪,‬אני לא חושב שיש פה דמוקרטיה‪ .‬דמוקרטיה זה שיוון זכויות‬
‫גם‪,‬שזה לא נמצא פה במדינה‪ .‬העדה הדרוזית אני חושב שהם משתלבים יפה במדינה‪.‬כי נגיד‬
‫כשקמה המדינה‪.‬אז מי ששלט פה זה אשכנזים‪,‬הם הביאו את הידע והכוח וידעו איך לפעול‪.‬נגיד‬
‫איך הערבים הדרוזים חיו תחת שלטון שהוא פרימיטיבי של התורכים‪ 400 .‬שנה בלי השכלה‪,‬היה‬
‫פה קיבעון מסוים‪.‬לא היה השכלה‪,‬לא היה חינוך‪,‬לא היה ידע‪.‬כשקמה המדינה‪,‬זה מתחיל‬
‫אצלנו‪.‬הדרוזים הם פתאום‪,‬מגיע המדע והם לא יודעים כלום‪.‬הם היו חקלאים‪,‬זה כמו שבט‬
‫‪,‬שיודע לחרוש את האדמה‪,‬להשיג את המזון ולשרוד‪.‬אבל למזלנו אצלנו הדרוזים‬
‫פרימיטיבי‬
‫הדת הסודית‪,‬לא סתם היא סודית‪.‬העקרונות של הדת‪,‬ומשרשום שם‪.‬זה נתן לנו הוראות מה‬
‫לעשות כשהמצב השתנה‪.‬לא סתם כשקמה המדינה אז הדרוזים קמו לצדה‪.‬כי הם ידעו שאם‬
‫יעשו את זה המצב שלהם ישתפר‪.‬כי זה דפוק‪,‬שקבוצה קטנה תעמוד נגד שלטון‪.‬זה העיקרון‪.‬אצל‬
‫הדרוזים יש עקרון של לתמוך בשלטון וזה חכם מאד‪.‬ואני חושב שבמשך חמישים שנה במדינה‬
‫הדרוזים השתלבו יפה מאד‪.‬אני חושב שבעתיד ההשתלבות תהיה ‪.100%‬את הדברים האלה‬
‫שמעתי מאהוד בקר בכנס‪.‬ואני חושב שהוא צודק‪.‬ואני מאמין שבעתיד ההתלבות תהיה מוחלטת‪.‬‬
‫לעומת זאת ערבים שלא עושים צבא‪.‬ואני מרגיש את זה פה בכיתות שלנו‪.‬שהם פתאום יוצאים‬
‫מהכפר‪.‬למשל באוניברסיטה‪,‬הם נתקלים בהרבה בעיות‪,‬בקשיים בחברה‪.‬קשי שפה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איפה אתה מרגיש את עצמך יותר קרוב?‬
‫מרואיין‪ :‬אני יודע מה אתה מדבר‪.‬אני חושב שאני יותר קרוב לחברה הישראלית‪,‬ליהודים‪.‬מאז‬
‫ומתמיד היו חברים או דרוזים או יהודים‪.‬אין אישית אף פעם לא היה לי חבר ערבי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬גם לפני הצבא?‬
‫מרואיין‪ :‬לפני הצבא לא זכור לי ‪ ,‬חברים יהודים‪.‬אולי היה לי פעם חבר‪.‬אבל בגדול אחרי‬
‫שהתגייסתי אחרי הגיוס אחרי השחרור‪,‬היו לי חברים דרוזים ויהודים‪.‬עם ערבים אין לי מה‬
‫לדבר‪.‬אני לא יכול להתחבר‪.‬הם רחוקים ממני מאד‪.‬כי אמרתי לך יש לי תכונה של גזענות‪.‬אני גם‬
‫מכיר מקרה‪.‬דוד שלי ישב בכלא‪.‬הוא היה חוקר במשטרה והוא היה מאד מסודר‪.‬הוא פשוט נתן‬
‫בהם אמון‪.‬היו לו חברים ערבים‪.‬והם תקעו לו סכין בגב‪.‬זה אחד הדברים שגרם לי לא לתת אמון‬
‫בחברה הערבית‪.‬ניסיון אישי‪ .‬שוב אמרתי אני מאד גזען‪.‬אני אגיד לך הייתה לי חברה‬
‫מתנחלת‪.‬הירושלמית שלי היא מתנחלת‪.‬ואני מאד הסתדרתי איתה‪ .‬היה לנו משהו משותף‬
‫בדעות ככה‪.‬עכשיו אני יודע מה הערבים חושבים עלי‪.‬הם חושבים שאני בוגד‪,‬כי אני תומך‬
‫במדינה ואני משרת בצבא‪.‬הם אל יראו את זה‪,‬אבל הם חושבים שאני בוגד‪.‬אבל הם הפנימו‬
‫משהו ויגידו תקשיב‪,‬זה בחור בוגד‪.‬אני אישית מה שאנשים חושבים עלי לא כל כך מעניין‬
‫אותי‪.‬אותי מעניין מה אני חושב על עצמי‪.‬כביכול אני חושב בגלל זה אין לי חברים ערבים‪.‬אבל‬
‫לעומת זאת יש לי חברים יהודים ורוסים‪.‬מדי פעם אנחנו הולכים לפאב‪.‬אני חושב שבן אדם‬
‫נורמאלי בא ומתחכך בחברה‪.‬כי הרי בארץ יש פה ערבוביה כזאת‪.‬אני התחככתי בהרבה ואם‬
‫אתה בן אדם נורמאלי‪,‬יש לך ראייה‪.‬אתה יודע שאתה יכול לבחור את זה ואת זה ואת זה‪ .‬אתה‬
‫פה מהמשפטים ‪,‬עם ערבייה מוסלמית במשולש‪.‬ואני חושב‬
‫מבין‪.‬אני היה לי ויכוח עם אחת‬
‫שהיא מושפעת מהדת המוסלמית‪.‬היא אמרה דברים שאני מכיר מהדת המוסלמית‪.‬כביכול‬
‫מבחינתה הדרוזים זה להשמדה‪.‬עכשיו יש פה בחברה הישראלית‪ ,‬יש פה משהו סמוי‪.‬שנאה‬
‫‪61‬‬

‫סמויה‪.‬ברגע שלאותם ערבים מוסלמים יהיה כוח לגבור פה על האוכלוסייה היהודית והדרוזית‪.‬לא‬
‫יהיה איכפת להם להשמיד את שתי העמים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה אתה חושב שהם יעשו את זה?‬
‫מרואיין‪ :‬כי הדת עדיין משפיעה‪,‬כי החינוך שהם מקבלים בבתים והמשפחות‪ .‬זה חינוך של‬
‫הדת‪.‬הדת עדיין חודרת בפנים‪.‬הדת עדיין שולטת והחינוך הוא על פי הדת שלהם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬למה זה ככה לדעתך?‬
‫מרואיין‪ :‬כי אני יודע מה הדת חושבת‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ולמה אצלם הדת היא חזקה ומה אצל היהודים והדרוזים לא ככה?‬
‫מרואיין‪ :‬אצלם הדת היא משפיעה‪.‬אלצנו הדת אומרת לא לפגוע באף אחד‪,‬לא להשמיד אף‬
‫אחד‪.‬רק במידה והותקפת‪,‬אז אתה חייב להגן על עצמך ואז אתה מגיב‪.‬עם כמה שפחות נזק‪.‬אבל‬
‫אצלם הם אומרים ההפך‪.‬כל מי שלא מוסלמי הוא כופר‪.‬והיהודים ונוצרים צריכים להביא אותם‬
‫לצלב‪.‬ודרוזים צריך להשמיד‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז למה זה קשור?‬
‫מרואיין‪ :‬בגלל שהחינוך שלהם הוא חינוך דתי‪.‬הדת אצלם הם דת גזענית‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬זה לא כל דת ככה?‬
‫מרואיין‪ :‬יהדות‪.‬הדת אצל היהודים היא לא משפיעה‪.‬החינוך הוא חינוך לא דתי‪.‬אצל הרוב‬
‫והחינוך הדתי הוא לא קובע‪.‬אז אם החינוך הוא לא דתי‪,‬אז הוא מתבסס על מדע‪.‬והדת‬
‫מאחורה‪.‬אז היא מתפתחת איזה סובלנות‪.‬משלא קשור לדת‪.‬ואז מתפתחת מחשבה‪ .‬שלחשוב‬
‫שונה זה בסדר‪.‬דמוקרטיה‪.‬ודמוקרטיה יותר משפיעה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואמרת שבארץ אין דמוקרטיה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אין דמוקרטיה כי אין שיוון זכויות‪.‬דמוקרטיה זה שיוון זכויות‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה הכוונה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬נגיד שאתה דרוזי‪,‬אני נוצרי וכולם נגיד יכולים לקבל הזדמנויות שוות וזכויות שוות‪.‬נגיד‬
‫אני יכול לעבוד במשרד ראש הממשלה‪.‬ואתה יכול לעבוד‪,‬נגיד מוסלמי בכור הגרעיני‪.‬זכויות זה‬
‫מי שעושה צבא‪.‬מוסלמי שלא עשה צבא מגיע לו פחות זכויות ומי שעשה אז מגיע לו יותר‬
‫זכויות‪.‬ואי אפשר גם‪,‬יש לך את הקריטריון הזה מישעה צבא אז יש לו יותר זכויות‪.‬והוא יכול לקבל‬
‫את הקריטריון הזה‪,‬כי הם לא יכולים ללכת לצבא‪,‬כי זה יכול לפגוע בביטחון המדינה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז מה יש ‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬הייתי רוצה שמשולמים ילכו לצבא‪,‬אבל רק אחרי שהחינוך אצלם ישתנה‪.‬אני מאמין‬
‫שבעתיד נגיד עוד ‪ 100‬שנה‪.‬פה במדינה לפי מה שאני רואה‪.‬פה בכפרים כל הילדים‬
‫הקטנים‪,‬הדורות הצעירים‪,‬רואים ששמה לא טוב‪.‬יש להם טלוויזיה‪,‬מחשבים יש להם קשר עם‬
‫והם רואים בעיר יותר טוב‪.‬יש יותר איכות חיים‪.‬רואים שהעירונים חיים יותר טוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה זה אומר?‬
‫מרואיין‪ :‬עבודה נוחה‪.‬כסף זמין‪.‬אין קשיים בחיים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עם דרוזים ?‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב שביחס לערבים המצב שלהם בסדר‪.‬עכשיו מתי יהיה אפשר כאילו לחיות‬
‫פה‪ .‬אמרתי עוד פעם הצעירים הערבים ‪.‬שנגיד לפני ‪ 30‬שנה לא ראו טלוויזיה‪ .‬לא ידעו מה‬
‫אינטרנט‪.‬לא ידעו מה זה עיר‪.‬והיום הם רואים ששמה יותר טוב‪.‬יש איכות חיים‪.‬ואז הם כאילו‬
‫יתאהבו‪ ,‬וגם יראו מה הולך בסוריה במצרים שאנשים חחים בתוך קברים‪.‬ואז הם יחליטו וזה‬
‫ישנה אצלם משהו שיתחיל לאהוב את המדינה‪.‬ואז יקרה ויהיה אפשר לחיות פה בו‪-‬קיום‪.‬ואז‬
‫המוסלמי יוכל להתגייס לצבא‪.‬מצד שני צריך שגם הדת החינוך אצלם גם בבית שהשפעה של‬
‫הבית תרד‪.‬אם ההשפעה תרד ויהיה להם אפשרות להתפתח לעולם ויראה שלא טוב‪.‬אז אין סיבה‬
‫ש‪ .‬אם אני אקח אותך בתור רוסי מגיל ‪. 0‬אני שם אותך בתוך משפחה בעזה נגיד‪ .‬משפחה של‬
‫שונאי ישראל‪.‬אתה גם תהיה שונא ישראל‪,‬כי קיבלת חינוך כזה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז עניין של מה זה?‬
‫מרואיין‪ :‬הדת צריכה לא לשלוט‪.‬זה נגיד כל ההתפתחות של העולם המערבי‪,‬ייתן להם לראות‬
‫ולהשתנות‪.‬הדת תגיד להם שצריך להשמיד וזה‪.‬ובגלל זה עם הזמן זה ידעך‪ .‬אני חושב שמה‬
‫שקרה כאן בחמישים שנה‪,‬זה נס‪.‬ההתפתחות של המדינה‪.‬היא התפתחה בצורה מהירה‪.‬‬
‫‪62‬‬

‫מראיין‪ :‬אני רוצה לעשות קישור ללימודי ערב‪.‬כי אנחנו דיברנו על החברה‪.‬ויש כל מגמות‬
‫ושינויים‪.‬ורציתי לשאול לגבי האוניברסיטה‪.‬כי ראיתי שיש הרבה רוסים‪,‬הרבה ערבים הרבה‬
‫דרוזים‪.‬האנשים שלא שולטים כביכול בחברה‪.‬איך אתה רואה את הפרספקטיבה שלהם‪.‬מה אתה‬
‫חשוב על זה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אם תלך ב ‪, 500 600‬אתה לא מרגיש בארץ‪,‬אתה מרגיש בפלשתין‪.‬שים לב אתה לא‬
‫תשמע כאן הרב עברית‪.‬יש כאן עדיין קבוצות‪,‬קומונות‪.‬נגיד הערביות‪.‬שים לב בבחירות לשנאה‬
‫שיש פה‪ .‬גם נגיד ניקח את נטו הם תא גזען‪,‬כי אין שם נציגות ערבית‪ .‬ונגיד ניקח את בל"ד‪.‬אז זה‬
‫צד השני‪.‬יש שם התנגשויות חבל על הזמן‪.‬כמעט היו פה רציחות‪.‬אני חושב שפה‪.‬דרך אם אתה‬
‫מסתכל פה‪,‬אתה יכול להבין מה שקורה בחוץ‪.‬הרי כל הסטודנטים פה מתנקזים מכל מיני‬
‫מקומות‪.‬וזה מראה מה המצב בחוץ‪.‬זה יכול לשקף‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לכאורה האוניברסיטה היא מוסד‪,‬היה אמור בהיסטוריה‪.‬היא קמה למטרה בכדי להביא‬
‫אנשים למודעות ביקורתית כלפי המציאות‪,‬מדע חדש‪.‬האדם היודע‪,‬המבין‪.‬ולסטודנטים יש‬
‫מעמד‪.‬איך אתה רואה את המצב של הסטודנטים היום לאור זה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב שפה המצב משקף את משקורה בחוץ‪ .‬יש פה ערבים עם דעות של מפלגות‬
‫ערביות‪.‬ערבי הולך עם כפייה‪.‬הולך עם תליון כזה של ארץ ישראל ודגל פלשתין‪.‬שזה אומר שהוא‬
‫לא מכיר את המדינה‪.‬זה אומר שהוא שונא אותה‪.‬וברגע שיהיה לו כוח‪.‬הוא ירצה להשמיד‬
‫אותה‪.‬ואלה דברים שאנשים לא מבינים‪.‬במיוחד השמאל הישראלי‪ ,‬כי לא מבינים שהמצב כל כך‬
‫גרוע‪.‬ובמידה ושוב אני אומר‪.‬עדיין יש את השנאה הרצינית כלפי המדינה‪ .‬זה השמדה‬
‫מראיין‪ :‬אז אתה לא אופטימי ?‬
‫מרואיין‪ :‬אני חושב שעדיין‪,‬יש השפעה של מאיפה שבאו‪.‬מאיפה כל אחד בא‪.‬למה כל‬
‫האינתיפאדה הזאת‪.‬במקום שהכל יפחת‪ ,‬הכל יתחזק‪.‬כל אחד בכיוון שלו‪ .‬אני חושב‬
‫שהאוניברסיטה‪ ,‬צריכה לתת יד קשה לשני הצדדים‪,‬שפה השנאה צריכה לפחות במיוחד בתוך‬
‫האוניברסיטה‪.‬נגיד יש לך את תא נטו‪.‬ואז ביום הסטודנט יש לך זמר ערבי‪,‬אז הם מנסים לקנות‬
‫ולהשתיק את החברה הערבית‪.‬אבל זה לא ככה‪.‬צריך פעילויות וצריך לשבת לדבר על זה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אז על מי נופלת כאן האחריות?‬
‫מרואיין‪ :‬גם וגם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ואתה אופטימי לגבי הסטודנטים?‬
‫מרואיין‪ :‬אני לא כל אופטימי‪.‬כל עוד והחינוך לא ישתנה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬אבל אוניברסיטה משנה חינוך‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬לך אישית זה שינה?‬
‫מרואיין‪ :‬אני אישית באתי עם עקרונות‪.‬אני לא מאמין לכל דבר‪.‬אני יש לי את העקרונות שלי‬
‫שזה בסדר‪.‬חוץ מהתכונה של הגזענות‪,‬שאני מנסה תמיד לרכך אותה‪,‬לדחוק אותה‪,‬לשים אותה‬
‫מאחור ואני מצליח בדרך כלל בזה‪.‬עד שמישהו מעצבן אותי‪ .‬יש פה ניגוד מאד רציני‪.‬מצד אחד‬
‫אתה רוצה להיות בסדר וטוב ומצד שני יש משהו שמכריח אותך לא להיות טוב‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬די מעניין‪,‬אני מסתכל על לימודי ערב יש הרבה חברה ערבים‪.‬וזה כאילו הם יושבים‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬שים לב אני יודע‪.‬אין הרבה מוסלמים בחוג שלנו‪.‬יש הרבה דרוזים‪,‬דרוזיות ונוצרים‪.‬יש‬
‫כמה מוסלמים אבל אל הרבה‪ .‬אני חושב אולי בזמן הלימודים ‪,‬אז הם כאילו באים לכיתה‪.‬אבל‬
‫אחר כך כל אחד הולך למקום שלו ואולי שם יהיו דיבורים אחרים‪.‬או נגיד בחור מסולמי דיבר עם‬
‫אנשים אחרים וראה שהוא בסדר וחזר לחברה שלו והם קיצונים ואז הוא גם איתם‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬ומה עם הידע הביקורתי שמקבלים בסוציולוגיה‪,‬משפיע?‬
‫מרואיין‪ :‬על בחור בן ‪ 22‬יכול להשפיע‪,‬עלי לא משפיע‪.‬ואני לקחתי את העקרונות‪,‬יש לי את‬
‫העקרונות שקיבלתי אותם‪,‬שמרתי אותם הם החיוביים‪.‬אבל אני פתוח לקבל דברים חדשים‪,‬אבל‬
‫אמרתי לך אני לא מאמין לכל דבר חדש‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬חשבתי ברקע יותר כללי‪.‬כי אמרת לי לפני זה שהם יראו את העולם הטוב וזה‪.‬השאלה‬
‫אם העולם הוא כל כך טוב‪.‬האם זה באמת ככה שיש איכות חיים?‬
‫מרואיין‪ :‬יש איכות חיים‪.‬נמשכים לחברה המערבית‪.‬מבחינת הלבוש נגיד וזה דבר שסותר את‬
‫העקרונות של הדת‪.‬עכשיו בגלל שהדת כביכול משפיע‪.‬אז נגיד ניקח בחורה שבא מבית דתי‬
‫‪63‬‬

‫ונפתחת לעולם המערבי‪,‬אז אצלה יש שינוי קיצוני והיא תהיה כמוהם‪.‬ומצד שני צריך לעבור שינוי‬
‫בדעות‪.‬כי ברגע שתחזור הבית אז היא תהיה כמו שהייתה בבית‪.‬אין ספק שיש שינוי במחשבה‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬מה אתה חושב על הכפר שלך‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬אני קשור לכפר‪.‬הכל תלוי‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬איך ההתנהגות שלך בכפר?‬
‫מרואיין‪ :‬אין הבדל‪,‬אבל אני עושה נגיד כבוד‪.‬אבל גם פה אני עושה כבוד‪.‬אמרתי לך אצלנו‬
‫אנשים די מפותחים‪,‬הם די קשורים‪,‬הם רואים את העולם‪.‬אני בא ולא מרגיש שוני‪.‬כשאני ונוסע‬
‫עם המשפחה‪.‬נגיד הייתי באילת‪,‬לא הרגשתי שיש שוני‪.‬התנהגתי שמה כמו שאני מתנהג פה‪.‬אולי‬
‫בשפה רק שוני‪.‬ועוד פעם יחסי כבוד‪.‬יש לי יחסי כבוד עם חברים‪,‬משפחה‪.‬הדרוזים חיים במצב‬
‫נורמאלי‪).‬שתיקה( אני לא יודע אם שמת לב ‪,‬יש איזה נוצרייה שעשתה מחקר על חברת החשמל‬
‫ועל ערבים על חברת החשמל‪.‬ואמרה שלפי הסקרים בחברת החשמל עובדים ‪ 300‬ערבים‪ ,‬רובם‬
‫דרוזים‪.‬ולמה זה‪.‬תחשבי קצת‪ ,‬כי אנשים רוצים להשתלב במדינה כמו שצריך ובגלל זה עושים‬
‫צבא ותורמים למדינה‪.‬אני לא רוצה לספר איפה יש‪.‬אצל הדרוזים אנחנו פה מיעוט‪,‬כמה אנחנו‬
‫‪ 100000‬ונגיד איך אתה חושב איך אנחנו משתלבים‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬נראה לי כאילו יש רצון מצד הדרוזים והחברה הישראלית להשתלבות‪ ,‬אבל לא הכל‬
‫וורד ויש דברים‪.‬אני חושב שבגלל שלדרוזים חשוב להתחבר לחברה יהודית‪.‬והרי בכפר יש‬
‫חיים‪,‬אבל מצד שני הקדמה מגרה‪.‬‬
‫מרואיין‪ :‬בכפר‪ ,‬התפתח בגלל כי יש את הקטע עם החברה הישראלית‪.‬החברה הישראלית‬
‫חדרה לכפר‪.‬החברה הישראלית‪,‬ואם אתה נמצא בכפר אז אתה מרגיש בחברה הישראלית‪.‬וזה‬
‫לא כמו אצל הערבים‪.‬אני נגיד נוסע לפעמים לסח'נין‪,‬אני רואה שלטים על העמודים ופסוקים‬
‫מהדת‪.‬שהם עדיין רוצים להחדיר ולהשפיע את הדת בצורה מוחלטת‪.‬ואצלנו אין את זה‪.‬חילוני זה‬
‫חילוני‪.‬עוד פעם צריך‪ ,‬אמרתי לך לא סתם דיברתי ככה עם המרצה‪ .‬אני יוצר מהבית אני מרגיש‬
‫חברה ישראלית‪.‬כל דבר חוץ השפה שמדברים ערבית‪.‬אתה הולך לקבוצה אתיופית שמדברים‬
‫אמהרית וקבוצה רוסית שמדברים רוסית‪,‬הגיוני?‬
‫מראיין‪ :‬אז אתה אופטימי ?‬
‫מרואיין‪ :‬כן‪,‬אם השמאל לא יתחזק‪.‬‬
‫מראיין‪ :‬תודה לך‪,‬אני מבין שאתה ממהר לעבודה ויכולתי לדבר איתך עוד כמה דברים שלא‬
‫שאלתי ‪,‬אבל תודה בכל אופן‪.‬‬

‫תצפית‪:‬‬
‫צורת הישיבה המדורגת‪,‬מסודרת כך שבה יושבים הסטודנטים בקבוצתית אתניות די גלויות‬
‫‪.‬קורות המבנה אינם מסגירים את התיחום הסמלי בין היום והלילה‪.‬בין האור לחושך‪.‬האולם דומה‬
‫לאולם בית קולנוע‪.‬אך היינו מאור והשעון במרכז הבמה‪ ,‬מעל המרצה כמסמל הזמן השורר בכל‬
‫הפעילות‪ .‬הקבוצה דוברת הערבית ממוקמת בשורות הראשונות בסמיכות לבמה‪.‬הקבוצה‬
‫הרוסית ממוקמת בציידו הימיני של האולם‪ .‬רוב הנוכחות באולם הם נשים‪ .‬הקבוצה הערבית‬
‫תופסת אחוז לא מבוטל בין הנוכחים רובה נשית‪ .‬שאר האוכלוסייה של סטודנטים מלימודי בוקר‬
‫‪,‬יהודים ממוצא אשכנזי ומזרחי יושבים במעלה האולם ומיד מאליהם המתגלי‪/‬ות‪ .‬תוכן ההרצאה‬
‫בביקורת וניתוח חברתי‪.‬צורת הישיבה מסמלת כאליו את האלטרנטיבה האתנו‪-‬מעמדית‬
‫במיקרוקוסמוס זה שבו הקבוצה הערבית אשר מקבלת במסגרת גבולות אולם זה לגיטימציה‬
‫להיות קרובה למרכז זירת העשייה שבמקרה זה היינה סובייקט ההרצאה בדמות המרצה‪ .‬רוב‬
‫ההרצאה נושאת אופי מונולוגי‪ .‬המונוטוניות והטוטאליות של מונולוג הידע ניכרים בשפת הגוף‬
‫של הנוכחים‪ .‬בדמות השענות על הידיים בחסות שורות העץ השולחניות‪ .‬ההרגל למבנה זה‬
‫במשמעותו הבידורית מופר בידי קרני האור אשר גורמים לאנשים להיות מודעים לעצמם‬
‫ולזולתם ובכך אין אפשרות לשקוע בפסיביות הטוטאלית‪.‬אם כי האופי המכאני של הלימוד יוצר‬
‫את הפאסיביות האקטיבית בדמות שכתוב הקולי של המרצה במילים הנכתבות על גבי הדפים‬
‫הלבנים‪ .‬העדר הפן הבידורי משרה על האולם אוירה כבדה של עייפות‪ .‬אך האביזרים הרבים של‬
‫התקשורת בדמות המכשירים הסלולאריים ‪ ,‬כלי הכתיבה ומכונות המוזיקה אינם מאפשרים‬
‫‪64‬‬

‫להפנוט לפעול באופן מלא‪.‬לא עולות מהאולם שאלות לגבי החומר ‪.‬שתף הדיבור נקטע רק בידי‬
‫קולות הרשרוש ורחש מהאולם אשר גורמות למרצה לדמם את קולה‪ .‬השיח של הרחש מוצא‬
‫את ביטויו כשיח אלטרנטיבי במסגרת גבולות השיח של האולם‪ .‬האינפורמציה שמתקבלת באופן‬
‫חד כיווני בחסות העייפות ‪ ,‬נתקלת בהתנגדות חצי מודעת‪ .‬אחרי זמן רב נשאלות שאלות אשר‬
‫נושאות אופי אינפורמטיבי ומובן מאליו מצד המרצה‪ .‬והתשובות המובן מאליו לא מאחרות לבוא‪.‬‬
‫נשמע צלצול הטלפון באולם‪ .‬והסנקציה העצמית של הקהל מוצאת את ביטוייה בדמות אמירת‬
‫הנו‪ ,‬נו‪ ,‬נו‪ .‬וזאת בואריאציות השונות כהערה למעשי הקונדס של הילדים‪ .‬הגבול והסנקציה‬
‫החברתית העדינה הגלויה מתפקדת כמעשי דיאלוג בזעיר אנפין במרחב אנטי דיאלוגי זה שבו‬
‫הנוכחים הם נוכחים נפקדים‪ .‬אשר מפנימים את תפקידם בקבלתם את הידע אשר דורש מהם‬
‫להיות שרויים בתנוחה קבועה יישוביים ומרוכזים בלא יכולת להגיב ‪ ,‬לחרוג ‪ ,‬לשאול ‪,‬לאתגר‪,‬‬
‫לשלול‪ .‬וכך אפוא תגובות החורגות באופן סטיכי מן השגרה של המובן מאליו‪ ,‬נתקלות הם‬
‫בהענשה עצמית קולקטיבית‪.‬כאמירה של צייתנות‪.‬כניסה ויציאה חופשית של סטודנטים אשר‬
‫באים נכנסים לשיעור בעיצומו ויוצאים לשתות קפה מסמלת את חוסר המחויבות למסגרת אשר‬
‫חופשית היא לכאורה מתוקף עבודת קנייתה בידי הנוכחים‪ .‬וזאת במסגרת הפרקטיקה של השוק‬
‫החופשי המבנה באופן טוטאלי כל פעילות מוסדית‪.‬‬
‫ככל שמתקדם השיעור הרחשים באולם חוזרים ונשנים והם נתקלים בהערות מצד המרצה‪ .‬רחש‬
‫הדיבור אשר מוצא את ביטויי במוקדים שונים אינו נתקל בסנקציה עצמית אלה פוסק לאחר‬
‫סנקציה חיצונית של הפסקת שטף הדיבור של המרצה‪ .‬נראה כשיח ודיאלוג אלטרנטיבי של‬
‫הסנקציות הוא הדיאלוג היחיד במרחב זה שכן השיח האלטרנטיבי של הרחש מדין עם המסגרת‬
‫כמעשה חריגה אך מעשה חריגה זה אינו קונסטרוקטיבי דיה כדי לאתגר את המובן מאליו הנ"ל‪.‬‬
‫כל האנרגיות שכנגד מתועלות באופן אימפולסיבי לכיוון שיח הרחשים בדמות הדיאלוג הפנימי‬
‫בין קבוצות החברים מבודדות‪,‬לרוב קשורות בקשר אתני‪.‬שכן אם אין דיאלוג בין המרצה‬
‫לתלמידים ‪ ,‬אז הדיאלוג הפנימי אסקפיסטי ומתנכר ואף אינו רפלקסיבי לעתים נושא אופי של‬
‫דיבור הערות ציניות ושאר מיני תקשורת בלתי אמצעית בין בני אגם קרובים‪ .‬כאשר מגיעה‬
‫השעה הפורמאלית של הסיום נשמע רחש חזק של הזזת ציוד הכתיבה ‪,‬דיבור ואחסון‪ .‬כאמירה‬
‫לקבלת שליטה רגעית וכוח אשר נמצא אצל הרוב באולם הדמות הסטודנטים אך הוא מופעל רק‬
‫במסגרת גבולות החוקים‪ ,‬הזמנים‪ ,‬האפשרויות‪ ,‬הנורמות והלגיטימיות הפורמאלית‪.‬‬
‫במרחב המצומצם של הכיתה‪ :‬במסגרת זו שבה חובת השיח מוצאת ביטוייה באופן פורמאלי ‪.‬‬
‫השיח בין הסטודנטים לבין המתרגלת אשר פער הגילאים בניהם מצטמצם ואף משתווה‪.‬תובע‬
‫דבר זה כאילו יחס בין שווים‪.‬‬
‫אך השיח נשאר אינפורמטיבי ברובו‪ .‬היציאה כנגד היא בפרקטיקה של הצמדות לדברים‬
‫הקטנים כמין בקשה לעזרה בצורך לעמוד בדרישות המערכת‪.‬שכן הרצון לעמוד בדרישות נתקל‬
‫בפערי בידע‪ ,‬השפה האסוציאציה‪.‬החבירה אינה כדרך הניסיון של תשוקה להשלים את החסר ‪,‬‬
‫אלה מתרגמת היא לעשייה של קפיצות בדרך הקלה‪ .‬עצם השהייה במרחב זה אומרת ומייצגת‬
‫שנוכחות היא מספקת‪ .‬הישיבה הדממה‪ ,‬הקבלה הפסיבית של הידע היינה גבול האפשר של‬
‫מישמוע החיצוני אשר הופנם מבעוד מועד במגרות סוציאליזטוריות אחרות‪ .‬שכן הוא הופנם‬
‫בדרך דומה של נוכחות נפקדות חברתית‪/‬סמלית‪.‬‬

‫‪65‬‬

66

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful