‫הפקולטה‬

‫לחינוך‬
‫החוג ללמידה‪ ,‬הוראה‬
‫והדרכה‬
‫הקורס‪" :‬לשון‪ ,‬תקשורת‬
‫וחינוך"‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר רינה בן‪-‬‬
‫שחר‬

‫היש אוזניים לכותל?‪ -‬השיח של קירות השירותים‪ ,‬מיניות שפה ומה‬
‫שביניהם‬

‫‪1‬‬

‫מגיש‪:‬ג'וני ספקטור‬
‫ת‪.‬ז‪306468885 :‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫הבמה‪...................................................................................‬‬
‫‪..................‬עמ' ‪3‬‬

‫אלי‬

‫שידול‬

‫שיח‪.....................................................................................‬‬
‫‪....‬עמ' ‪4‬‬

‫שירותי‬
‫גברים‪...................................................................................‬‬
‫‪.......‬עמ' ‪5‬‬

‫שרותי‬
‫נשים‪....................................................................................‬‬
‫‪........‬עמ' ‪7‬‬

‫‪2‬‬

‫סיכום‪...................................................................................‬‬
‫‪..................‬עמ' ‪8‬‬

‫ביבליוגרפיה‪...........................................................................‬‬
‫‪.................‬עמ' ‪9‬‬

‫נספחים‪.................................................................................‬‬
‫‪..................‬עמ' ‪10‬‬

‫‪3‬‬

‫הבמה‬
‫כתיבת התרגיל להלן‪ ,‬נעשת מתוך סקרנות הכותב בנוגע לאופני הסימון וייצוג‬
‫משמעות בנפחי מוסודות חברתיים אשר קול תוכנם החברתי‪-‬תרבותי מודר מהשיח‬
‫הדומיננטי‪ .‬והם מוחזקים בחזקת "טאבו"‪ -‬דבר שהשתיקה יפה לו‪ ,‬או מאידך הם‬
‫מסומנים כ"עורבא פרח"‪-‬עניין לא רציני אשר אינו דורש עיון או סוג אחר של יחס‬
‫רפלקסיבי ‪ .‬בין כך ובין כך לא מודבר בהם ולא מסופר בהם מספיק‪ .‬אל מול זאת‪,‬‬
‫הכותב מאמין כי הסתכלות סמיוטית בקירותיהם‪ ,‬אשר מסמנות את גבולותיהם‪.‬‬
‫תראה כי יש "אוזניים לכותל"‪,‬שכן הקורא יוכל להפיק כאן‬

‫תובנות חדשות‬

‫ומעניינות אודות המוסדות הללו ואודות כינונם אל מול הערכים ומוסדות חברתיים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫במת עבודה זו הינה תאי‪-‬שירותים‪.‬שכן הכותב חפץ לבדוק כאן באופן השוואתי את‬
‫אופני הייצוג וסימון המשמעות על גבי קירותיהם בידי העוברים השבים הבאים‬
‫בשעריהם‪ .‬האופי השוואתי‪-‬מבחין נעוץ‪ ,‬בסלקציה החברתית והפרדה המגדרית‪,‬‬
‫אשר מגבילה וממיינת כניסת של גברים ונשים ‪,‬איש‪ ,‬איש למקומו המיועד למען‬
‫עשיית צרכיו‪.‬‬
‫הכותב רואה במוסד השירותים הציבורי‪ ,‬מרחב אינטימי‪-‬אנונימי‪-‬ארעי‪ .‬כאשר אופני‬
‫הפעילות המכוננים‬

‫בו‪ ,‬הנן בעלי שכבות גיאולוגיות פסיכו‪-‬חברתית‪ .‬הנוצרות‬

‫בהתפתחות אישיותית של הילד בתרבות המערבית‪ .‬שכן השיח הפסיכואנליטי‬
‫כשיח דומיננאטי של תיאור והסבר פרקטיקות אלה)פרויד‪ .(1903 ,‬מדבר על כך‬
‫כי הילד עובר שלבי התפתחות שונים בהם הוא לומד אברים שונים בגופו דרך‬
‫הגבלות ופידבקים של המערכת החברתית בה הוא נולד‪ .‬שלבים האנאלי והפאלי‬
‫הקשורים לאברי המין‪ .‬במובן זה מוסד השירותים בתפקודו היומיומי‪ ,‬הינו מוסד‬
‫חברתי מובחן ומוגבל‪ ,‬בו מתרחשים תהליכים מכוננים אלה בהם הפרטים לומדים‬
‫כיצד יש לספק את צרכיהם באופן הראוי‪ ,‬קרי היעיל והנוח ביותר בתרבות בה‬
‫היחס אל אברי המין‪,‬עשיית וסיפוק צרכים הינו אמבילווונטי‪ .‬שכן השימוש‬
‫בשירותים אמור לגרום לסיפוק הצורך אך דברים הללו אמורים להתרחש באופן‬
‫מוצנע ומבודד מעיני האחרים‪ .‬התבודדות להלן הינה מאשפרת ומגבילה כאחת‪.‬‬
‫לאמור כל אחד יכול "לעשות את צרכיו" ‪,‬ומאידך האינטימיות והאנונימיות יוצרים‬
‫חרדה מתוכן המעשה‪ ,‬בדמות הדחקת החשיבה על המעשה בו הם שותפים וכן‬

‫‪4‬‬

‫חרדה חברתית‪),‬פן "הם יתפסו בשעת המעשה"(‪ .‬הגורמים ליצירתם של אופני‬
‫פעילות לא מכוונים‪ ,‬בדמות הכתיבה על הקירות‪ .‬כמעין אמצעי להתמודדות עם‬
‫החרדה‪.‬‬
‫כאשר אופני נתינת משמעות הללו‪ ,‬הבאים לידי ביטוי בדמותם של אסוציאציות‬
‫חופשיות‪ ,‬בדומה לאחת הטכניקות התרפויטיות של פרויד‪ .‬הנן לדעת הכותב בעלי‬
‫פוטנציאל של חשיפת ההנחות הקודמות וההעמדות התרבותיות הסמויות והגלויות‬
‫של הפרטים‪.‬‬

‫שידול אלי שיח‬

‫‪1‬‬

‫לכשאנחנו באים לנתח את אופני השימוש התרבותיים‪-‬חברתיים של לשון ‪,‬תאי‬
‫השירותים‪ .‬נתחיל אפוא את ניתוח ממושגי מפתח בפרספקטיבה של ניתוח‬
‫הבלשני‪.‬‬

‫שכן במובן זה הקירות‪ ,‬והמשמעות המסומנת עליהם‪,‬מתקיימות אפוא‬

‫בסיטואציה חברתית ספציפית‪ .‬שכן הם השיח המכונן עליהם מהווה משלב לשוני‪,‬‬
‫משלב של תאי שירותים‪.‬‬

‫בתורת הבלשנות‪ ,‬מקובל לדבר על המשלב הלשוני כעל סוג הלשון המשמש את‬
‫האדם בנסיבות חברתיות מוגדרות‪.‬הוא ממלא מטרה תקשורתית ייחודית‪,‬הקשורה‬
‫בהקשר השיח והנסיבות המיוחדות שבהן הוא מתקיים)מוצ'ניק‪ .(2002,‬במובן זה‬
‫אנחנו נטען כי תא השירותים והשיח המכונן בו הינם עדות למשלב חדש ומיוחד‬
‫הקשור למשלב הגרטיפי‪ .2‬הקירות ‪ ,‬והכתיבה עליהם מוצאים את ביטוים‬
‫‪ . 1‬פרק ראשון מתוך ספרו של מ‪.‬פוקו‪ .‬תולדות המיניות‪ .‬הניסיון הפרשני של‬
‫עבודה להלן‪ ,‬לוקח את השראתו מהשיח הפוקואיני בדבר המיניות‪,‬ויחסי הכוח‬
‫החברתיים אשר באים לידי ביטוי גם בספריו האחרים‪.‬‬

‫‪ 2‬גרפיטי הם ציורים הנעשים על גבי רכוש‪ ,‬הן ציבורי והן פרטי‪ .‬גרפיטי יכול‬
‫להיות אמנות‪ ,‬ציור או כתובות‪ .‬בדרך‪-‬כלל מדובר בציורים שנעשים ללא‬
‫הסכמת בעלי הרכוש ‪ -‬ועל כן מדובר בעבירה על החוק ובוונדליזם‪ .‬על קיומו‬
‫ידוע עוד מאז ימי קדם ‪ -‬כבר באימפריה הרומית וביוון העתיקה התקיימו כתובות‬
‫גרפיטי‪ .‬יש המדברים על ציורי מערות קדומים כעל גרפיטי‪ .‬במאה ה‪,20-‬‬
‫ובייחוד לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬נהגו כנופיות עירוניות בארצות הברית‬
‫ליצור גרפיטי על ידי ריסוס צבע על קירות באתרים ציבוריים על מנת לסמן את‬
‫הטריטוריה שלהם‪ .‬בגלגוליו האחרונים המושג קשור להתפתחות של אומנות‬
‫‪5‬‬

‫בהיסטוריה האנושית מאז ימי קדם‪ .‬שכן הופעתם המודרנית לדעת הכותב קשורה‬
‫ללגליזציה של המרחב האורבני‪ ,‬מחד ולהופעתה והרחבתה של תרבות ההמונים‬
‫בערים מאידך‪ .‬במובן זה ניתן לדבר על תרבות להלן כעל תרבות של התנגדות‬
‫לממסד‪ ,‬לחוקיו היורידיים‪ ,‬האסתטיים ואחרים‪ .‬הגרפיטי של תאי השירותים מוצא‬
‫את ביטויו המיוחד בפרקטיקה זו כאשר הוא מכונן באופן אינטימי‪ ,‬אנונימי וארעי‪.‬‬
‫שכן כל המזדמן‪ ,‬בלא שייכות ערכית‪-‬אדיולוגית לכל מוסד חברתי שהוא יכול‬
‫לבטא כאן את עמדותיו הערכיות ורגשיות אשר אינם מותרות לביטוי במרחב‬
‫הציבורי‪.‬‬

‫אל מול אתגור המסומן‪ ,‬אתגור המסמן‪,‬בא לידי ביטוי בשיח הנוצר על גבי הקירות‬
‫התופס אפוא אופי של שיח המתגרה בנורמות של הלשון התקנית‪ .‬כל זאת ועוד‬
‫כאשר‪ ,‬אנחנו יכולים להניח שכתיבה מסוג זה מתרחשת בחינת צורתה‬

‫ככלי‬

‫לשיכוך חרדה‪ .‬אך בחינת תוכנה זו היא פעילות אשר מתרשחשת במודע ומתכוון‪.‬‬
‫ועל כן אנחנו רשאים להתייחס עליה כאל סלנג‪ .‬שכן מתרחשת כאן סטיות שונות‬
‫מהשפה התקנית )בן‪-‬שחר‪.(2005 ,‬‬

‫שירותים גברים‬
‫החיפוש אחר השיח של תאי השירותים העלה כי‬
‫האוניברסיטה ותחנה מרכזית חוף הכרמל‪,‬‬

‫במקומות ציבוריים‬

‫כמו‬

‫כל עדות לשיח זה נמחקה בידי‬

‫הרשויות‪ .‬המקום הבולט לשיח אותר בחוף‪-‬ים "דדו" בחיפה‪ .‬ושם מבדיקה‬
‫אקראית של תאי שירותי גברים‪ ,‬שונים‪ .‬עולה הנושא המרכזי אשר תופס ביטוי‬
‫דומיננטי בשיח זה והוא נושא ה"מין"‪ .‬ובאופן ספציפי יותר נושא סיפוק הצרכים‬
‫המינים של הגבר‪ ,‬המוצאים בידי נותני שירותים שונים ‪.‬‬

‫הרחוב‪ .‬אמנות אשר מוצגת במקומות ציבוריים‪ ,‬בעיקר ברחובות העיר‪ ,‬שלא‬
‫כחוק‪) .‬בניגוד לפסלים‪ ,‬מזרקות‪ ,‬מיצגים וכדומה המאושרים על ידי הרשויות(‪.‬‬
‫והיא מופצת תוך כדי שימוש בשבלונות )סטנסילים(‪ ,‬מדבקות )סטיקרים(‪,‬‬
‫כרזות )פוסטרים( ושאר אמצעים שאינם נחשבים מסורתיים בתרבות הגרפיטי‪.‬‬
‫וקידפיה‪http://he.wikipedia.org/wiki/ -‬‬
‫‪%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%99‬‬

‫‪6‬‬

‫"חדש מברית המוצצות‪ ,‬יבגני להב‪ ,‬זין הצול בתחת מצלצל‪ -‬מספר טלפון "‪ .‬כבר‬
‫במשפט ראשון זה ניתן לראות כי השיח להלן אינו שיח אינסטרומנטאלי גרידא‪.‬‬
‫שכן מתקיימים כאן משחקי לשון‪ ,‬אשר אמורים להיחשב כוולגרים בשפה‬
‫הפורמאלית‪ .‬אך בתוך נפחי המוסד של השירותים הם מקבלים אופי אינפורמטיבי‪-‬‬
‫בידורי‪ ,‬כאשר מתממשות כאן הפונקציות הרפרנציאלית מחד והפונקציה אסתטית‬
‫מאידך‪ ,‬אליבא דה יאקוסבון‪ .‬שכן‪ ,‬נותן השירות כאן מסומן כ"אחר" ובמקרה זה‬
‫כמהגר מברית המועצות‪ .‬הודות לכך הסטאטוס השיוכי שלו מקבל משמעות לווי‬
‫שלילית‪ .‬וזאת בידי הסטייה הפונטית של המילה מעוצות והחלפתה‬

‫במילה‬

‫מוצצות‪ .‬צורת הרבות של המילה יכולה לרמז כי תפקיד המציצה הינו תפקיד‬
‫השייך לנשים‪ ,‬או אלה הלוקחים את תפקידם‪ .‬כפי שיובהר בהמשך השורש מ‪.‬צ‪.‬צ‪.‬‬
‫הינו שרש המשמש כמוטיב חוזר בשיח זה ועל כן הכותב מאמין כי יש לו משמעות‬
‫מיוחדת בטקסט זה אשר יכולה להתפרש הן לחיוב והן לשלילה‪.‬‬
‫השורש מוצץ מוצא את ביטויו גם בכתובות הבאות‪ " :‬מחפש בחורים שחורים‬
‫למצוץ ולקבל‪ +‬מספר טלפון"‪ "...‬מציצה ‪ +‬לזיין אותי בבית "‪ .‬שכן הוא משמש‬
‫כתוכן השירות המיני המבוקש‪ .‬גם כאן האחר מופיע כמספק השירותים‪ .‬דבר זה‬
‫בצירוף אופן השירות‪ ,‬יכול רמז לנו על האופי המאתגר‪,‬סוטה‪,‬המאווה את האחרות‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬ישנה משאלה כאן לקיומם של יחסים אסורים עם בני‪-‬זוג אסורים‪,‬‬
‫גברים‪,‬שחורים‪ .‬ניראה כי המשאלה בדבר אהבת האחרות היא גם הפחד ממנה‪,‬‬
‫אשר מקבלת ביטוי לגיטימי בנפחי מוסד זה‪ .‬ממש כפי שסיפוק צרכים מענג‪,‬‬
‫ומשכך ומאידך מעורר חרדה‪,‬בשיח של ההגות הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫מעניין במובן זה לראות את צורת הכתיבה התופסת אופי מתמטי משהו‪ .‬כאשר‬
‫סימן החיבור"‪ "+‬מופיעה בין כל צמד מילים‪ .‬דבר זה יכול להעיד על היסוד הגברי‪,‬‬
‫הרציונאלי‪,‬אנאליטי אשר שב ומופיע בהודעות מלוות מספרי הטלפון‪ .‬כל זאת‬
‫ועוד‪,‬לדעת הכותב ‪ ,‬נועד בכדי להשליט סדר ונרמול ביסודות היצרים‪ ,‬ומשאלות‬
‫הלב האסורות הזכות לסימון‪.‬‬
‫בתמונות אחרות ניתן להיווכח‪ ,‬כי מסביב לנושא המיני עולים גם נושאי‬
‫צבא‪,‬דוגמת‪"" :‬עד מתי אוגוסט ‪ 05‬בבקו"ם סלאמת צעירים – תאריך"‬

‫וענייני‬

‫סימון אחרים‪ .‬דברים אלה הולמים במובן מסויים דברים של )‪ Weill, 1983‬אצל‬
‫מוצ'ניק (‪ .2003‬אשר בדקה את נושאי השיחה של הגברים והנשים ומצא כי נושאי‬

‫‪7‬‬

‫השיחה אשר‬

‫הדומיננטיים בקרב גברים ישראלים בשנת ‪ 1983‬היו נשים‪,‬‬

‫עבודה‪,‬צבא‪ ,‬פוליטיקה ובילויים‪ .‬אם ניקח את המחקר הזה בפרספקטיבה‬
‫היסטורית יחד עם האופי המיוחד של מוסד השירותים ופוטנציאל המאתגר שלו את‬
‫השיח הפורמאלי של הפוליטיקלי‪-‬קורטק‪ .‬אזי נוכל לומר כי השיח של השירותים‪,‬‬
‫משקף במובן מה את השיח האינטימי הפטריארכאלי הבין‪-‬גברי‪ .‬אם כי על קירות‬
‫השירותים הוא מוקצן הודות לאופיו של מוסד המאפשר לכונן שיח כזה‪ ,‬כאשר הוא‬
‫מכונן כאינטימי‪,‬אנונימי‪,‬ארעי‪.‬‬
‫המוקצנות והאופי הוולגרי של הדברים עולה בקנה אחד עם אתוס ה"דוגרי" של‬
‫תרבות הישראלית‪ .‬אשר הפך דומיננטי עוד מימי העלייה השנייה‪ .‬ומקורו בכינונה‬
‫של זהות יהודית גברית‪-‬חלוצית‪-‬צברית‪ ,‬אל מול האחר היהודי‪-‬הגלותי והיליד‬
‫הערבי‪.‬‬

‫)כתריאל אצל מוצ'ניק‪,‬‬

‫‪ .(2003‬אתוס זה מניח ערכים של כנות‬

‫לעצמי‪,‬חילוניות‪,‬אסרטיביות‪,‬פשוטות וסולידריות‪.‬‬
‫כפי שצויין כבר ‪,‬הבניית השיח להלן קשורה קשר הדוק לאופי המוסד השירותים‪.‬‬
‫הקונטקסט הפיזי‪-‬מרחבי של עבודה זו הוא תאי שירותים בחוף‪-‬ים "דדו" בחיפה‪.‬‬
‫מקום שהוא לכאורה חשוף יותר לביטוי פיזי וסמלי של מה שאסור‪ .‬אך בכדי לתת‬
‫פרספקטיבה לאופי קונקרטי‪-‬ספיציפי של מוסד והפוטנציאל הטמון בו בהבניית‬
‫השיח‪ .‬אנחנו נרצה לבדוק גם את אופי השיח בקבר האר"י בצפת‪ .‬מקום קדוש‬
‫למבקרים בו‪ .‬ועל כן מוסד השירותים הקשור לחלק הטמא של מקום זה בכלל‬
‫ושל הטבע האנושי בפרט‪ ,‬מקבל אופי מעניין במקום ספציפי זה‪ ,‬אשר אמור להיות‬
‫קדוש טוטאלית למאמנים בו בקדושתו‪.‬‬
‫השיח העולה מקירות תאי השירותים במקום נטול הוא את האופי המיני אשר היה‬
‫כה אופיני לשיח של שירותי החוף‪ .‬כאן ישנו ניסיון אחר לאתגר את המובן מאליו‬
‫של המקום‪ .‬הניסיון הוא הומוריסטי יותר‪ " .‬שיסגרו הישיבות ויפתח הפצה ויבוא‬
‫הגאולה" המשפט להלן מציג הסבר אלטרנטיבי להסבר התיאולוגי בדבר ביאת‬
‫המשיח‪ .‬כאשר התוכן של הדברים מתגרה בעצם המוסד הדתי ונספחיו‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫שירותים נשים‬
‫לאחר דיון כללי במוסד השירותים הגברי‪,‬ננסה לבדוק עתה את אופן השימוש‬
‫באופן השימוש השירותי הנשים ‪ .‬גם כאן ב"חוף דדו" ‪ -‬חיפה‪ ,‬אנחנו מוצאים ‪,‬‬
‫תכתובת ושיח מאד עמוס על הקירות‪ .‬דבר שלא מצאנו במקומות כמו תחנה‬
‫מרכזית חוף הכרמל או האוניברסיטה בחיפה‪ .‬ניראה כי הדבר קשור הן לאופי‬
‫המוסד עצמו והסדר בו‪ ,‬אשר משתקף גם בדרכי הנרמול של הרשויות ובעלי הכוח‬
‫הפורמאלי במקום‪.‬‬
‫ההנחות השיח העיקריות העולות בבדיקתנו בשירותי הנשים‪ .‬הינם בנושאים כמו‬
‫סימון הטריטוריה וביטוייהם ‪ ":‬הילה הייתה פה‪ -‬תאריך ‪ " ..‬תמי הייתה פה – תאריך‬
‫"‬

‫ערן גבאי – תאריך‪ "...".‬אני גרשין היית פה – תאריך"‪ "...‬עכו שליטה – ‪..SSS‬‬

‫הילה זבלי הייתה פה"‪ "...‬קיקולוקו‪....‬‬

‫אביב המלכה הייתה ‪ ...‬טניה גריגוריאן‬

‫הייתה פה‪ "...‬ועוד'‪ .‬כאן אנחנו רואים כי ביטויים אלה תוספים אופי של פונקציות‬
‫האינפורמטיביות ואף במובן מה האמוטיביות במובן של הבאת עמדה רגשית‬
‫ומרחבית כאחד‪ .‬שכן המרחב והשהיה בו אינם נחשבים למובן מאליו אצל החלק‬
‫הנשי הכותב על קירות השירותים‪ .‬והינו דבר אשר יש להלחם עליו ועל הנוכחות‬
‫בו‪ .‬הדבר משקף לדעת הכותב הן את האופי השהיה וסימון המשמעות במוסד‬
‫השירותים באופן קונקרטי והן הדבר אומר הרבה לגבי יחסי הכוחות הלא‪-‬שיוונים‬
‫הבין מגדרים בחברה הגדולה‪.‬‬
‫אל מול זאת נושא המיניות שהיה כה דומיננטי בשירותי הגברים‪ .‬מקבל כאן אופי‬
‫משני‪ .‬שכן היחס למיניות הוא מעודן יותר ולא וולגרי כבשיח הגברי‪ .‬דבר זה‬
‫משתקף בכתובת " הקו לנזקקי מין‪-‬מספר "‪.‬שכן הוא מופיעה כאן כסוג של‬
‫יופמיזם‪ .‬אל מול זאת‪ ,‬בפרספקטיבה השאוותית נוכל לומר‪ ,‬כי נושא המיני אשר‬
‫משמש כנושא השיח הדומיננטי של הגברים‪ ,‬מכונן אצל האישה‪ ,‬כמשהו כוחני‬
‫פחות‪ .‬שכן קולה האותנטי בנושא זה מוצנע בשיח הפורמאלי והדומיננטי‬
‫הפטריארכאלי ואף מודר משיח זה כליל לעתים קרובות‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫אל מול חוסר היחס הקונקרטי לפוליטיקת הזהויות הבין‪-‬מינית‪ .‬כן מופיעה כאן‬
‫התייחסות ישירה לאופי הנשים האחרות‪ .‬אפשר לומר כי דברים אשר מודרים‬
‫משיח בין המינים‪ .‬מוצאים כאן את ביטוים בשיח התוך מיני אצל הנשים‪ .‬בביטוים‬
‫להן‪ " :‬שרמוטות‪+‬זונות ‪+‬מוצצות זין גדול‪.‬נטלי= בהמה בת זונה‪ .".‬מופיע אופי של‬
‫שיח ולגרי‪ .‬מעניין כי גם כאן מופיעה השרש מ‪.‬צ‪.‬צ ‪,‬כאשר "המציצה" מקבלת‬
‫מובן שלילי ופסיבי‪ ,‬אשר הנשים מפנות אותו אחת כלפי השנייה‪ .‬שכן זאת אל מול‬
‫חוסר הפנייתו אל הגברים‪.‬‬

‫עניין השיח על הנשים האחרות הינו הולם את‬

‫דומיננטיות של נושא דיבור של הנשים אחת על השנייה‪ ,‬אשר נמצא במחקר של )‬
‫‪ Weill, 1983‬אצל מוצ'ניק (‪ .2003‬ואילו מאידך ההבדל בדבר האופי הרגשי של‬
‫הכתיבה הנשית וזאת אל מול הדקדוקיות‪-‬ראציונאליות אצל הגברים ‪Cameron‬‬
‫‪ (1990‬אצל מוצ'ניק ‪ ,(2003‬לא נמצא כסממן דומיננטי בתרגיל זה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫לסיכום הניתוח הפרשני‪ ,‬בלשני בפרספקטיבה השאוותית בין השיח המכונן על גבי‬
‫הקירות של שירותי הגברים ושירותי הנשים בחוף דדו‪ .‬נרצה לומר כי יש להתייחס‬
‫לנאמר כאן בזהירות רבה‪ .‬שכן הודות לאופי המצומצם של תרגיל הן בחינת היקף‬
‫החומר הנבדק‪ ,‬והן החסך שלו באיכות הדגימה‪ ,‬אשר לא נתבצע ביותר ממקום‬
‫אחד‪ .‬על כן לכל היותר יש להתייחס לנאמר כאן כ ‪ case study‬אשר יכול לומר‬
‫משהו על המכונן במשלב זה של השפה הכתובה‪ .‬אשר הכותב מעדיף לקרוא לו‬
‫תת‪ -‬משלב של משלב גרפיטי‪ .‬או משלב של תאי השירותים‪ .‬הודות לאופיו הייחודי‬
‫וכינונו הכתוב‪ ,‬הן באופן ספונטני מחד ומכוון מאידך‪ .‬משלב זה מכיל בתוכו הן‬
‫מרכיבים של השפה הכתובה והן של השפה המדוברת‪ .‬והוא נותן לגיטימציה לסמן‬
‫את הטאבו החברתי‪ ,‬ואף להקצין מיני שיח מגדרים הן הגברים והן הנשים‪.‬‬
‫הבדלים בהבניית השיח קשורים לדעת הכותב לאופי מוסד השירותים עצמו והן‬
‫ליחסי הכוחות החברתיים מחוץ למוסד חברתי זה‪ .‬הכותב מאמין כי דרושה עוד‬
‫עבודה רבה ומאתגרת בכדי לשים דברים אלה בהם התחיל כאן בפרספקטיבה‬
‫תרבותית ‪-‬היסטורית‪-‬ספיציפית‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫בן שחר רינה ‪ .2005 .‬הלשון העברית והסלנג‪ .‬בתוך מילון הסלנג המקיף‪ .‬רוביק‬
‫רוזנטל‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬
‫פרויד זיגמונד‪ .1905.‬שלוש מסות על התיאוריה של המיניות‪ ,‬בתוך‬

‫מיניות‬

‫ואהבה ‪ .‬הוצאת עם עובד ‪.2000‬‬
‫יאקובסון‪ ,‬רומן ‪" :1986,‬בלשנות ופואטיקה" בתוך‪ :‬אבן‪-‬זהר איתמר וגדעון טורי‬
‫)עורכים( מבחר מאמרים‪ .‬תל‪-‬אביב ‪ :‬המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש‬
‫פורטר והקיבוץ המאוחד‪ .‬עמ' ‪.138-166‬‬

‫‪11‬‬

‫פוקו‪ ,‬מישל‪ 1996. .‬תולדות המיניות ‪ -‬הרצון לדעת‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד ]‬
‫‪ ,[Gallimard 1976‬מצרפתית‪ :‬גבריאל אש‪.‬‬
‫מוצ'ניק מלכה‪. 2006 -2001.‬לשון‪ ,‬חברה ותרבות‪ .‬כרכים א‪,‬ב‪,‬ג‪ .‬האוניברסיטה‬
‫הפתוחה‪.‬‬

‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%‬‬
‫‪99‬‬

‫נספחים‬

‫‪12‬‬

‫שירותי גברים – חוף דודו –חיפה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪13‬‬

3

4

14

5

6

15

‫‪7‬‬

‫שירותי גברים קבר האר"י הצפת‬
‫‪1‬‬

‫‪16‬‬

2

17

‫‪3‬‬

‫שירותי נשים חוף דדו‬

‫‪18‬‬

1

2

19

4

20

21

22

23

24

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful