You are on page 1of 99

‫יעקב דפני‬

‫יעקב דפני‬
‫הרי אילת‬
‫סביב לה‬

‫הרי אילת סביב לה‬


‫לאהבת הנוף יש שורשים עמוקים בנפש האדם‪ .‬כשם שבעופות קיימת תכונת ההחתמה‪ ,‬על‬
‫נופים | מינרלים | מאובנים‬ ‫פיה היצור הראשון שיראה האפרוח הבוקע מקליפת הביצה‪ ,‬ייחשב על ידו כהורתו‪ ,‬כך גם‬
‫האדם מחתים באישיותו ובעולם הדמיונות והזיכרונות שלו את נופי ילדותו‪ .‬בתרבויות‬
‫ועוד ‪ 10‬מסלולי טיול ברכב וברגל להכרת נופי הסלעים של אזור אילת‬ ‫רבות מסמלים ההרים שילוב של ביטוי לעוצמת הטבע‪ ,‬אתגר להעפלה אל פסגתם‪ ,‬והישג‬
‫וסיפוק בהגעה אליה‪ ,‬וכידוע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן‪ .‬ארץ ישראל היא‬
‫ארץ הררית‪ ,‬וכבר נאמר שהיא ”ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת‪ .‬אם כדברי‬
‫המשורר“ האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו ‪ “,‬הרי שנוף הררי מצמיח דורות של אנשים‬
‫קשי עורף שאהבת ההר זורמת בעורקיהם‪ .‬רק ימים יגידו אם אמנם החזרה של היהודים‬
‫למולדתם העתיקה‪ ,‬תשנה את אופיו הקוסמופוליטי של העם‪ ,‬ותקַבע אותו בנופו הטבעי‪.‬‬
‫האמרה ”הרים סביב לה“ מתאימה יותר לאילת מאשר לירושלים שעליה נאמרה במקור‪.‬‬
‫ההרים הסובבים את אילת מותירים מסדרון ארוך מדרום לצפון‪ ,‬הים והערבה‪ ,‬שמכתיב הן‬
‫את כיווני הרוחות והן את נתיבי התחבורה הימית‪ ,‬היבשתית והאווירית‪ .‬ההרים גם מעצבים‬
‫את נופיה‪ :‬נחשף בהם מגוון נדיר של סוגי סלעים‪ ,‬בשלל צבעים ובתלילות שונה‪ .‬לא ההרים‬
‫בלבד‪ ,‬תורמים לכך גם הנחלים שעוצבו על ידי גשמים עזים ושיטפונות העבר ואף בהווה‪,‬‬
‫בהוליכם את חומרי הבלית שהוסרו ונסחפו אל עבר הים וקרקע הערבה‪ .‬מדידות עומק‬
‫בקרקעית מפרץ אילת מגלות סחף שהצטבר על קרקעית המפרץ בעובי של קילומטרים‪ ,‬ולא‬
‫פחות מזה בקרקע הערבה‪.‬‬
‫ד“ר יעקב דפני הוא ביולוג בהשכלתו ומדריך אזורי‪ ,‬חובב גיאולוגיה ומאובנים מזה שנים‬
‫רבות‪ .‬כחוקר ימי נמשך בעיקר למאובנים ימיים‪ ,‬שרידי ים קדום‪ ,‬שבהם מצא את קודמיהם‬
‫הפרה‪-‬היסטוריים של יצורי הים בני ימינו‪.‬‬

‫שמירת הטבע המדברי היא אתגר מתמשך‪ .‬אם בעבר אנשים טיילו בעיקר ברגל‪ ,‬כיום‬
‫חולפים בנתיבי המדבר רוכבי אופני הרים‪ ,‬טרקטורונים ומכוניות ‪ 4X4‬אשר חורשים את‬
‫הקרקע המדברית בצלקות ששנים רבות יישארו‬
‫ויפגמו בראשוניות הנוף‪.‬‬

‫פיתוח הנופים המדבריים למטרות כלכליות יש לו‬


‫פוטנציאל משחית‪ ,‬אולם פיתוח תיירות אקולוגית‬
‫שמאפשרת למספר רב של אנשים להגיע ולראות את‬
‫הטבע במיטבו‪ ,‬הוא משאת נפש של כל מי שהמדבר‬
‫יקר לליבו‪.‬‬

‫תמונת השער‪ :‬מבט מפסגת הר שלמה‪.‬‬


‫יעלה הוצאה לאור ‪0523-854981‬‬ ‫צילום‪ :‬י‪.‬דפני‪.‬‬
‫מחיר מומלץ‪:‬‬

‫צילום‪ :‬יעקב דפני‬


‫ספר זה מוקדש למדבר האבן‪ ,‬סודותיו ומכמניו‪,‬‬
‫לחוקריו‪ ,‬מטייליו ומשמריו‬
‫‪Eilat’s Mountains‬‬
‫‪© Dr. Jacob Dafni‬‬
‫‪All rights Reserved By Ye’ela Publishers 2010‬‬
‫‪P.O.B. 14677, Eilat Israel 88580‬‬

‫הרי אילת‬
‫סביב לה‬
‫נופים | מינרלים | מאובנים‬
‫ועוד ‪ 10‬מסלולי טיול ברכב וברגל להכרת נופי הסלעים של אזור אילת‬

‫עיצוב גרפי‪ :‬ליאור דפני‬


‫כתב וצילם‪ :‬ד”ר יעקב דפני‬ ‫עיצוב עטיפה‪ :‬ליאור דפני‬
‫דפוס‪ :‬דפוס אל–דן‪ ,‬אילת‪.‬‬
‫אוניברסיטת בן–גוריון בנגב‪ ,‬קמפוס אילת‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬להפיץ‪ ,‬לצלם‪ ,‬לתרגם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪,‬‬
‫לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי‪ ,‬מכני או אחר‪,‬‬
‫כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה‪.‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט‬
‫אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר‪.‬‬

‫מסת”ב ‪ISBN 978–965–91252–0–3‬‬


‫נדפס בישראל תש”ע‪Printed in Israel 2008 ,‬‬

‫‪1‬‬
‫תוכן‬
‫‪109‬‬ ‫חלק ג’‪ :‬תהליכים מעצבי נוף באזור ‬ ‫‪4‬‬ ‫חלק א’‪ :‬הרים סביב לה ‬
‫‪110‬‬ ‫א‪ .‬טקטוניקה‪ :‬העתקים מה הם? ‬ ‫‪4‬‬ ‫הקדמה ומבוא ‬
‫‪113–111‬‬ ‫העתק גשרון ‬ ‫‪7‬‬ ‫נופי סלעים כאתרי תיירות ‬
‫‪115–114‬‬ ‫העתקים‪ ,‬חיכוך והחלקה ‬ ‫‪8–9‬‬ ‫מפות אזור אילת ‬
‫‪116‬‬ ‫טקטוניקה במיקרו ‬ ‫‪11–10‬‬ ‫הרי אדום ומדיין ‬
‫‪117‬‬ ‫קימוטים ‬ ‫‪13–12‬‬ ‫הרי יותם ושחמון ‬
‫‪118‬‬ ‫בקע נטפים בתלת–מימד ‬ ‫‪16–14‬‬ ‫הר צפחות‪ :‬אל מצפה ארבע ארצות ‬
‫‪119‬‬ ‫ב‪ .‬כוחות חיצוניים‪ :‬תהליכי בלייה וסחיפה ‬ ‫‪18–17‬‬ ‫נחל שלמה ויובליו ותצורות הסלע ‬
‫‪120‬‬ ‫כוחם של המים ‬ ‫‪19‬‬ ‫גיא ה”פצצות” הגעשיות ‬
‫‪121‬‬ ‫בלייה כימית ‬ ‫‪20‬‬ ‫מעלה אילת והר שלמה ‬
‫‪122‬‬ ‫בלייה ברירנית ‬ ‫‪21‬‬ ‫הר יהורם בואכה הר שלמה ‬
‫‪123‬‬ ‫ ‬
‫עלמות‬ ‫‪24–22‬‬ ‫הר שלמה וערוץ המפלים ‬
‫‪124‬‬ ‫פיסול טבעי ‬ ‫‪25‬‬ ‫הנוף החוצה את הגבול ‬
‫‪125‬‬ ‫בלייה ושחיקת רוח ‬ ‫‪29–26‬‬ ‫הר יואש ומצפה גשרון ‬
‫‪126‬‬ ‫התפוררות הסלע ויצירת חול ‬ ‫‪30‬‬ ‫הר חזקיהו ובקעת הירח ‬
‫‪129–127‬‬ ‫שינויים בנתיבי הזרימה ‬ ‫‪31‬‬ ‫הר ידידיה וגיא הטחנות ‬
‫‪130‬‬ ‫“סוף הדרך” של הסחיפה‪ :‬מישורי צרירים ואגם פלאיה ‬ ‫‪33–32‬‬ ‫תמנע‪ :‬הר ובקעה ועמודי שלמה ‬
‫‪36–35‬‬ ‫הר ברך וצוקי תמנע ‬
‫‪131‬‬ ‫חלק ד’‪ :‬חי‪ ,‬צומח ודומם ‬ ‫‪37–36‬‬ ‫בקעת עמרם ועמודיה ‬
‫‪131‬‬ ‫א‪ .‬מחצבים וגבישים ‬ ‫‪38‬‬ ‫הר אמיר ומכרות קדומים ‬
‫‪132‬‬ ‫קשיות המינרלים ‬ ‫‪39‬‬ ‫הר עמרם והעמק הנעלם ‬
‫‪133‬‬ ‫תרכיזים ותופעות דומות ‬ ‫‪41–40‬‬ ‫מצפה עמרם ונופו ‬
‫‪135–134‬‬ ‫סיליקטים‪ :‬קוורץ ‬ ‫‪43–42‬‬ ‫הר שחורת וקניון שחורת ‬
‫‪136‬‬ ‫בולבוסים וצור ‬ ‫‪45–44‬‬ ‫מצפה ההעתק והגיא האבוד ‬
‫‪137‬‬ ‫ ‬ ‫נציץ‬ ‫‪46‬‬ ‫גבעת שחורת ‬
‫‪138‬‬ ‫פצלות השדה ‬ ‫‪47‬‬ ‫הר עמרם וגבעת צפרא ‬
‫‪140–139‬‬ ‫פחמות‪ ,‬גיר ‬ ‫‪49–48‬‬ ‫הר יהושפט ונחל יהושפט ‬
‫‪141‬‬ ‫מינרלים של אידוי‪ :‬גבס ‬ ‫‪51–50‬‬ ‫גבעת רחבעם וקער רחבעם ‬
‫‪142‬‬ ‫מינרלים של אידוי‪ :‬מלח מאכל ‬ ‫‪52‬‬ ‫הר יהואחז ועין נטפים ‬
‫‪143‬‬ ‫גפרות (סולפידים) ‬ ‫‪54–53‬‬ ‫צוקי עין נטפים – מטיילים ושפנים ‬
‫‪144‬‬ ‫ברזל ומחצביו ‬ ‫‪55‬‬ ‫שמורת הבולבוסים בנחל קידר ‬
‫‪145‬‬ ‫ ‬ ‫מנגן‬ ‫‪57–56‬‬ ‫הר עיט‪ ,‬צומת גרופית ועין קטורה ‬
‫‪147–146‬‬ ‫נחושת והפקתה הקדומה ‬ ‫‪59–58‬‬ ‫הר בשמת ודרך מעלה הסיירים ‬
‫‪149–148‬‬ ‫ב‪ .‬מאובנים וסמני גיל ‬ ‫‪61–60‬‬ ‫הר אורה ונחל רחם ‬
‫‪150‬‬ ‫סוגי מאובנים ‬ ‫‪62‬‬ ‫הרי אדום ומליחת עברונה ‬
‫‪152–151‬‬ ‫מאובני צמחים ותצורת אורה ‬ ‫‪63‬‬ ‫צוקי שיירות ומליחת יטבתה ‬
‫‪153‬‬ ‫מאובני קרקע הים ‬ ‫‪65–64‬‬ ‫הרי נשף ונחל שני (הקניון האדום) ‬
‫‪154‬‬ ‫מאובני אלמוגים ‬ ‫‪66‬‬ ‫הר שני ומישר סעיפים ‬
‫‪155‬‬ ‫מאובני רכיכות ‬
‫‪157–156‬‬ ‫חלזונות וצדפות ‬ ‫‪67‬‬ ‫חלק ב’ ‪ :‬מי מפחד מגיאולוגיה ‬
‫‪159–158‬‬ ‫מגוון של צדפות ורודיסטים ‬ ‫‪69–68‬‬ ‫תולדות אזור אילת על רגל אחת ‬
‫‪162–160‬‬ ‫מאובני אמוניטים ושייטנים ‬ ‫‪70‬‬ ‫שינויים גלובליים באותן תקופות ‬
‫‪164–163‬‬ ‫קיפודי–ים עיגוליים ואי–עיגוליים ‬ ‫‪71‬‬ ‫אבנים מדברות ‬
‫‪165‬‬ ‫ ‬ ‫דגים‬ ‫‪73–72‬‬ ‫טור סלעים וטבלת התצורות באזורנו ‬
‫‪166‬‬ ‫מאובני זוחלי ים ‬ ‫‪74‬‬ ‫מפה גיאולוגית מהי? ‬
‫‪167‬‬ ‫“גלונים” ו”מאובני עקבות” ‬ ‫‪77–75‬‬ ‫המפה הגיאולוגית של אזור אילת ‬
‫‪78‬‬ ‫מגוון סוגי הסלעים באזור אילת ‬
‫חלק ה’ נספחים‬ ‫‪79‬‬ ‫א‪ .‬תצורות סלעי היסוד ‬
‫‪168‬‬ ‫נספח א’‪ :‬מגדיר פשוט למיני סלעים נפוצים ‬ ‫‪80‬‬ ‫הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד ‬
‫‪169‬‬ ‫נספח ב’‪ :‬מסלולי טיול בדגש גיאולוגי ‬ ‫‪83–81‬‬ ‫סלעי מחדר (פלוטוניים) ‬
‫‪170‬‬ ‫מסלול טיול ‪ :1‬נחל שלמה ומעלה אילת ‬ ‫ ‬ ‫‪84‬‬ ‫סלעים געשיים – וולקניים ‬
‫‪172‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 2‬בקעת עמרם ועמודיה ‬ ‫ ‬ ‫‪85–86‬‬ ‫סלעים מותמרים ‬
‫‪174‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 3‬בקעת נחלי שחורת ‬ ‫ ‬ ‫‪89–87‬‬ ‫סלעים מעורבים‪ :‬דייקים‪ ,‬פגמטיטים‪ ,‬רסק סלעי ‬
‫ם‬
‫‪176‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 4‬נחל שחמון והר יותם ‬ ‫ ‬ ‫‪90‬‬ ‫גידוע הנוף ויצירת פנפליין ‬
‫‪178‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 5‬עין נטפים והר יואש ‬ ‫ ‬ ‫‪90‬‬ ‫חבורת ים סוף‪ :‬תצורת עמודי שלמה ‬
‫‪180‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 6‬נחל רחם ומעלה הסיירים ‬ ‫ ‬ ‫‪91‬‬ ‫ב‪ .‬סלעי משקע יבשתיים ‬
‫‪182‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 7‬נחל שני והקניון האדום ‬ ‫ ‬ ‫‪93–92‬‬ ‫תצורת תמנע ‬
‫‪184‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 8‬מעלה גרופית ועין קטורה ‬ ‫ ‬ ‫‪95–94‬‬ ‫תצורות שחורת ונטפי ‬
‫ם‬
‫‪186‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 9‬הר תמנע ונחל אלכסון ‬ ‫ ‬ ‫‪96‬‬ ‫חבורת כורנוב‪ :‬מישור הגידוע השני ‬
‫‪188‬‬ ‫מסלול טיול ‪ : 10‬נחל והר צפחות ‬ ‫ ‬ ‫‪97–96‬‬ ‫תצורות אמיר‪ ,‬עברונה וסמר ‬
‫‪190‬‬ ‫נספח ג‪ :‬אוסף מאובנים במצפה התת–ימי באילת ‬ ‫‪98‬‬ ‫ג‪ .‬סלעי משקע ימיים ‬
‫‪191‬‬ ‫ ‬ ‫סיכום‬ ‫‪103–98‬‬ ‫חבורת יהודה‪ :‬תצורות חצרה‪ ,‬אורה‪ ,‬גרופית וציחור ‬
‫‪192‬‬ ‫ ‬ ‫מקורות‬ ‫‪105–104‬‬ ‫חבורת הר הצופים‪ :‬תצורות מנוחה ומישאש ‬
‫‪106‬‬ ‫תצורות ע’רב וטקיה‪ ,‬ותצורות מור וניצנה ‬
‫‪107‬‬ ‫ד‪ .‬סלעי משקע יבשתיים מאוחרים ‬
‫‪107‬‬ ‫חבורת סקיה‪ :‬תצורת רחם וחיימור ‬
‫‪108‬‬ ‫חבורת ים המלח‪ :‬תצורות אילות וגרוף ‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫מבוא‬ ‫חלק א’‪ :‬הרים סביב לה‬
‫הקדמה‬
‫לאהבת הנוף יש שורשים עמוקים בנפש האדם‪ .‬כשם שבעופות קיימת תכונת ההחתמה‪ ,‬על פיה‬
‫היצור הראשון שיראה האפרוח הבוקע מקליפת הביצה‪ ,‬ייחשב על ידו כהורתו‪ ,‬כך גם האדם‬
‫מחתים באישיותו ובעולם הדמיונות והזיכרונות שלו את נופי ילדותו‪ .‬בעשורים האחרונים‬
‫צמח ענף מחקר בתחומי הגיאוגרפיה האנושית‪ ,‬פרשנות הנוף‪ ,‬שלוקח בחשבון את העובדה כי‬
‫דימויו של מרחב נתון נקשר לתהליכים של כינון “זהות טריטוריאלית” המהווה חלק אינטגראלי‬
‫מכינון זהות לאומית וכי תהליך ניכוס המרחב הופך למוטיב מרכזי באידיאולוגיה הלאומית‪.‬‬
‫אחד מראשוני אסכולה זאת‪ ,‬דונאלד מיינינג‪ ,‬גיאוגרף שהקדיש את כל חייו המקצועיים לחקר‬
‫הנוף‪ ,‬טבע את האמרה‪“ :‬לכל אומה בוגרת יש את נופיה הסמליים‪ ,‬שהם חלק מסמלי הלאומיות‬
‫שלה‪ .‬הם מאגדים בתוכם את הרעיונות והזיכרונות הלאומיים שלה”‪.‬‬
‫בתרבויות רבות מסמלים ההרים שילוב של ביטוי לעוצמת הטבע‪ ,‬אתגר להעפלה אל פסגתם‪,‬‬
‫והישג וסיפוק בהגעה אליה‪ ,‬וכידוע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן‪ .‬סביבם נוצרו‬
‫מיתוסים‪ ,‬ונצמדו להם משמעויות סמליות‪ .‬לעתים סוגדים להם ועולים אליהם לרגל‪ ,‬כמו להר‬
‫פוג’י ביפאן‪ ,‬להר סיני‪ ,‬או להר הבית בירושלים‪ ,‬ועל ההעפלה למרומי ההימלאיה אין צורך‬
‫להרחיב מלים‪ .‬על ההרים‪ ,‬כמו על הרי האולימפוס‪ ,‬שוכנים האלים‪ ,‬ובאפריקה ההרים עצמם‬
‫נחשבים לאלים‪ .‬לא ייפלא אפוא שכאשר רצו המלכים המצרים הקדמונים להנציח את עצמם‬
‫בחרו לבנות הרים מלאכותיים – הפירמידות‪ .‬גיבורי תרבויות או לאומים נקברו בראשי ההרים‬
‫– ראו קבורת משה בהר נבו ואהרון בהור ההר‪.‬‬
‫ההרים מקבלים משמעות דתית–אלוהית גם בפסוקי התנ”ך כמו “אשא עיני אל ההרים‪ ,‬מאין‬
‫יבוא עזרי”‪“ ,‬הרים רקדו כאלים‪ ,‬וגבעות כבני צאן”‪ ,‬ונוסיף להם את דברי המשוררת נעמי‬
‫אומרים שהאילתים קמים מאוחר יותר מתושבי הארץ האחרים‪ ,‬מן הסיבה הפשוטה שבאילת אין‬
‫רואים את זריחת השמש‪ ,‬המוסתרת על ידי רכס הרי אדום שבמזרח‪ .‬כדי לראות זריחה ממש יש לצאת‬ ‫שמר‪“ :‬אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש‪ ,‬לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש‪ ,‬כי מן האבנים‬
‫מבעוד לילה ולטפס על אחד ההרים המקיפים אותה‪ .‬למען האמת גם את השקיעה אין רואים‪ ,‬וכדי‬ ‫האלה יבנה מקדש‪”...‬‬
‫לראות שקיעה של ממש יש להרחיק עד לחופי הים התיכון‪ .‬כלואה בצל הרים הסוגרים עליה מכל עבר‪,‬‬ ‫ארץ ישראל היא ארץ הררית‪ ,‬וכבר נאמר שהיא “ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב‬
‫האמרה “הרים סביב לה” מתאימה יותר לאילת מאשר לירושלים שעליה נאמרה במקור‪.‬‬ ‫נחושת”‪ .‬אם כדברי המשורר “האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו”‪ ,‬הרי שנוף הררי מצמיח‬
‫ההרים הסובבים את אילת מותירים מסדרון ארוך מדרום לצפון‪ ,‬הים והערבה‪ ,‬שמכתיב הן את כיווני‬ ‫דורות של אנשים קשי עורף שאהבת ההר זורמת בעורקיהם‪ .‬רק ימים יגידו אם אמנם החזרה‬
‫הרוחות והן את נתיבי התחבורה הימית‪ ,‬היבשתית והאווירית‪ .‬ההרים גם מעצבים את נופיה‪ :‬נחשף בהם‬
‫מגוון נדיר של סוגי סלעים‪ ,‬בשלל צבעים ובתלילות שונה‪ .‬לא ההרים בלבד‪ ,‬תורמים לכך גם הנחלים‬ ‫של היהודים למולדתם העתיקה‪ ,‬תשנה את אופיו הקוסמופוליטי של העם‪ ,‬ותקַבע אותו בנופו‬
‫שעוצבו על ידי גשמים עזים ושיטפונות העבר ואף בהווה‪ ,‬בהוליכם את חומרי הבלית שהוסרו ונסחפו‬ ‫הטבעי‪.‬‬
‫אל עבר הים וקרקע הערבה‪ .‬מדידות עומק בקרקעית מפרץ אילת מגלות סחף שהצטבר על קרקעית‬ ‫מבחינה אורבאנית ההרים‪ ,‬כמו המדבר עצמו‪ ,‬הם בזבוז “צועק לשמיים” (שוב דימוי מיתולוגי)‪.‬‬
‫המפרץ בעובי של קילומטרים‪ ,‬ולא פחות מזה בקרקע הערבה‪.‬‬ ‫שטחים הרריים הם חסרי ערך נדלני או חקלאי כלשהו‪ .‬הם מהווים מכשול תחבורתי‪ ,‬וסוגרים‬
‫כשהגיעו בתום מלחמת העצמאות חיילי צה”ל לאום רשרש התברר שלכל ההרים שמות בדואיים‪ .‬היה‬ ‫על הישוב ככלא‪ ,‬ואם אין בהם מחצבים בעלי ערך כלכלי (לפחות נפט)‪ ,‬אז במה זכינו?!‬
‫זה אך טבעי ששמם העברי יוסב על שם המלכים שבתקופתם הייתה עציון גבר נמל היציאה למסעות‬
‫אופיר ושבא‪ ,‬שלמה ושושלתו‪ ,‬מלכי ממלכת יהודה‪ .‬כש”נגמרו” המלכים נקראו חלק מההרים על שם‬ ‫מנקודת המבט הטבעית‪ ,‬הרים מכתיבים את האקלים‪ .‬ככל שהם גבוהים יותר‪ ,‬נמוכה יותר‬
‫דמויות מקראיות אחרות – קטורה‪ ,‬עמרם ואחרים‪.‬‬ ‫טמפרטורת האוויר במרומיהם‪ ,‬וכן מעטה הלחות‪ .‬בחורף יורד שלג במרומי הרי האזור‪ .‬במדבר‬
‫החם והצחיח של הנגב יש בכך יתרון משמעותי‪ .‬ההרים‪ ,‬ובעיקר קבוצות ההרים הקרויים‬
‫מתכונת הספר‬ ‫רכסים‪ ,‬בולמים את מסע העננים ומאלצים אותם להטיל את מימיהם‪ ,‬המגיעים אלינו‬
‫בחלקו הראשון נביא‪ ,‬בתמונות ובכתב‪ ,‬את סיפורם של הרי אילת ודרום הנגב‪ .‬מיהם‪ ,‬ממה הם עשויים‬ ‫כשיטפונות ומי נגר תחתי‪ ,‬שמעצבים את הנוף מקיימים את הצמחייה‪ .‬ואם צמחייה‪ ,‬לנופי‬
‫ומה רואים עליהם‪ ,‬ולא פחות חשוב – מהם הנופים הנשקפים מפסגתם‪.‬‬
‫חלקו השני של הספר הוא ה”כבד” יותר‪ .‬זהו פירוט תצורות הסלע השונות באזור‪ ,‬ונסיבות היווצרן‪ ,‬בין‬ ‫ההרים צמחים משלהם‪ ,‬השונים לרוב מאלה של נופי המישור‪.‬‬
‫אם במעמקי האדמה‪ ,‬בקרקעית הים או על פני המדבר‪ .‬ידע זה מאפשר את פענוח פרקי ההיסטוריה‬ ‫כמובן שהרים בנויים מסלעים‪ ,‬ואלה שונים זה מזה בתכלית השוני‪ .‬סוג הסלע מכתיב את‬
‫הטבעית של האזור‪ ,‬לתקופותיה‪.‬‬ ‫מוצקות ההר‪ ,‬שיפועיו‪ ,‬עמידותו לכוחות הטבע ושימושי האדם‪.‬‬
‫החלק השלישי יוקדש לתהליכים מעצבי הנוף‪ ,‬שהם הבולטים ביותר לעין‪ :‬הסידוק והשבירה‪ ,‬ההעתקה‪,‬‬ ‫בספר זה נדון בעיקר בהיבט הגיאולוגי – טיב והרכב סלעיהם ודרך היווצרותם ובהיבט‬
‫הקימוט‪ ,‬ותהליכי הבלייה – הפיסול הטבעי על ידי המים והרוח המעצבים את צורת הסלעים‪.‬‬ ‫הגיאומורפולוגי – כיצד עוצבו נופי ההרים והעמקים שביניהם‪ ,‬ובמה השפיעו על ההיסטוריה‬
‫החלק הרביעי והאחרון מתאר את המגוון הרב של סוגי הסלע‪ ,‬מסביר את דרכי היווצרם‪ ,‬מפרט את‬
‫המינרלים הנפוצים והנדירים‪ ,‬ולבסוף – המאובנים שמוצאים כאשר מטיילים באזור‪.‬‬ ‫של האזור כולו‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫נופי סלעים כאתרי תיירות‬
‫כמה מסלעי האזור הם העתיקים ביותר המתגלים בארץ‪ ,‬וכמה מהם צעירים ביותר‪ .‬ההבחנה ביניהם‬
‫איננה פשוטה‪ .‬בכמה שכבות או תצורות סלע מוצאים מאובני חיות ים מהן שנכחדו לפני הרבה מיליוני‬
‫שנים‪ ,‬ואחרות מאופיינות בהיעדר סימני חיים‪ ,‬מאחר ונוצרו במעמקי האדמה‪.‬‬
‫הואיל ועינו של הצופה הבלתי מנוסה מתקשה להבחין בשדה בהבדלים שבין שכבות הסלע והמעברים‬
‫ביניהם‪ ,‬מהם הבדלי שכבה ומהם תוצאות של העתקים או קימוטים‪ ,‬ציידנו חלק מתמונות הנוף בתרשים‬
‫זעיר בו מתוארות השכבות והתצורות בצבעים‪ .‬הצבעים בתרשים תואמים את הצבעים המקובלים‬
‫במפות הגיאולוגיות‪ .‬פירוט נוסף תמצאו בטבלת התצורות הגיאולוגיות‪ ,‬בעמ’ ‪.73‬‬

‫מקרא לצבעי השכבות ותצורות‬

‫תצורה‪ ,‬חבורה‪ ,‬גיל‬ ‫סוג‪ ,‬הרכב ‬ ‫ צבע ‬

‫תצורת רחם‪ ,‬גרוף ואילות‬ ‫קונגלומרטים‪ ,‬סחף ‬ ‫ ‬

‫תצורת טקיה‪ ,‬מור וניצנה‬ ‫חרסית‪ ,‬גיר‪ ,‬צור ‬ ‫ ‬

‫תצורת ע’רב‪ ,‬מאסטריכט‬ ‫קירטון‪ ,‬גבס ‬ ‫ ‬

‫תצורת מנוחה‪ ,‬מישאש‬ ‫קירטון‪ ,‬גיר וצור ‬ ‫ ‬

‫תצורת אורה‪ ,‬טורון תחתון‬ ‫חרסיות‪ ,‬גבס ‬ ‫ ‬

‫תצורת חצרה קנומן‪ ,‬קרטיקון עליון ‬ ‫גיר‪ ,‬דולומיט ימי ‬ ‫ ‬

‫חבורת כורנוב‪ ,‬קרטיקון תחתון‬ ‫אבני חול מגוונות ‬ ‫ ‬


‫מישור גידוע שני (פער של ‪ 400‬מיליון שנה)‬

‫תצורת שחורת‪ ,‬נטפים‪ ,‬קמבריום‬ ‫אבני חול מגוונות ‬ ‫ ‬

‫עמודי שלמה‪ ,‬חבורת ים סוף‬ ‫אבני חול‪ ,‬דולומיט ‬ ‫ ‬


‫מישור גידוע ראשון (פנפליין)‬

‫סלעים געשיים‪ ,‬פרקמבריום ‬ ‫ם‬


‫ריוליט‪ ,‬דולוריט‪ ,‬דייקי ‬ ‫ ‬

‫סלעי מחדר‪ ,‬פרקמבריום‬ ‫גרניט‪ ,‬דיוריט וכו’ ‬ ‫ ‬


‫מעטים המטיילים המבקרים באילת‪ ,‬הפוסחים על בקעת תמנע‪ .‬כאן הגיאולוגיה משחקת תפקיד ראשי‪:‬‬
‫זוהי “קשת תמנע” המפורסמת‪ ,‬שעוצבה מאבן חול יבשתית בת מאות מיליוני שנים‪ ,‬כשמאובני עצים‬ ‫סלעים מותמרים‪ ,‬פרקמבריום‬ ‫צפחות‪ ,‬גנייס ‬ ‫ ‬
‫שהתפוררו יצרו נקרות שכוחות הבלייה העמיקו ויצרו את הגשרונים‪ .‬הוסיפו לכך את המכרות הקדומים‪,‬‬
‫שאף הם חייבים את מנגנון אצירת הנחושת לתהליכים גיאולוגיים‪ ,‬ואת הממצאים הארכיאולוגיים‬
‫הקשורים בהם‪ ,‬והבנתם את הקשר שבין הרכב הסלעים‪ ,‬העיצוב המדברי ותרבות האדם לאטרקטיביות‬ ‫בסוף הספר יבואו שלושה נספחים‪ .‬נספח א’ הוא מגדיר פשוט לזיהוי סוגי הסלעים הכי נפוצים‪ ,‬נספח‬
‫של נופי הסלעים באילת‪.‬‬ ‫ב’‪ :‬תיאור של עשרה מסלולי טיול בדגש גיאולוגי באזור אילת ודרום הערבה‪ ,‬מהם שנועדו להליכה ברגל‬
‫ומהם המשלבים נסיעה בגיחות קצרות ברגל לנקודות תצפית וגילוי‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬שני מבטים על תצורת האבן שהמטיילים מכנים בשם “רגלי פיל”‪ ,‬מתצורת עברונה‪ .‬צללית של יעל צעיר הניבט מראש‬
‫נספח ג’ הוא המלצה לבקר באוסף המאובנים הימיים בפארק המצפה התת–ימי‪ ,‬שהוא האוסף הציבורי‬
‫הצוק‪.‬‬ ‫היחיד של מאובנים באזור‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫מפת אזור אילת ב‪ .‬חלק דרומי‬ ‫מפת אזור אילת ודרום הנגב א‪ .‬חלק צפוני‬
‫במפות מסומנים אתרי הטבע והאדם העיקריים‪ ,‬שרובם נזכרים בספר‪ ,‬ומצוין מיקומם במפה בדרך‬
‫הבאה‪ :‬הר ברך למשל‪ ,‬נמצא ב– ג ‪ 2‬מאחר והוא מתואר כאן כאתר טיול‪ ,‬שמו מופיע באדום‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬ ‫מקרא‪:‬‬
‫תצפית נוף‬ ‫אתרי מים (עין עברונה )‬ ‫גבול בינלאומי ‪ +++‬‬ ‫תצפית נוף‬ ‫אתרי מים (עין עברונה )‬ ‫גבול בינלאומי ‪ +++‬‬
‫נמל תעופה‬ ‫הרים ואתרי נוף (הר אורה) ‬ ‫ישובים (אילות) ‬ ‫נמל תעופה‬ ‫הרים ואתרי נוף (הר אורה) ‬ ‫ישובים (אילות) ‬
‫אתרי טיול (הר יותם)‬ ‫דרך נופית ‬ ‫אתרי טיול (הר יותם)‬ ‫דרך נופית ‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫הרי אדום‬ ‫הרי אדום ומדיין‬

‫ביום יפה‪ ,‬כשהאוויר צלול‪ ,‬אי אפשר שלא להתפעל מייפים‬


‫של הרי אדום‪ ,‬שפסגותיהן‪ ,‬הנישאות גבוה מעל לערבה‪,‬‬
‫מלוות את הדרך המוליכה לאילת‪.‬‬

‫חומת הרים רצופה החוסמת את שדה הראייה שלנו למזרח‪ ,‬מוארת באור השקיעה‪ .‬שורת הרכסים‬
‫הסוגרת ממזרח את בקעת הערבה‪ ,‬ים המלח ובקעת הירדן מתחלקת להרי הבשן‪ ,‬הרי מואב‪ ,‬הרי אדום‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬אחת הפסגות שברכס הרי אדום‪ ,‬ג’בל הארון (שלפי מסורת קדומה הוא הור ההר המקראי‪ ,‬עליו נקבר אהרון‬ ‫והמשכם בהרי מדין שהם כבר בתחומי ערב הסעודית‪ .‬הידעתם כי הרים אלה המתמרים מעל לעקבה‬
‫הכהן)‪ ,‬כ– ‪ 100‬ק”מ צפונית לאילת‪ .‬בראשה בולט המבנה הלבן של נבי הארון‪ ,‬הסמוך לפטרה (לפירוש צבעי התצורות ברישום‬ ‫מקורם דרומית לנו‪ ,‬ממול לנוויבה שבסיני‪ ,‬ונעו כ–‪ 100‬ק”מ צפונה‪ ,‬לכאן? – פרטים בעמ’ ‪ .110‬צילום‪:‬‬
‫פנו לעמ’ ‪ .)6‬למטה‪ :‬שלג היורד אחת לכמה שנים על ג’בל בקר‪ ,‬שגובהו כ–‪ 1600‬מ’ מע”פ הים‪ ,‬מרתק את תשומת ליבם של ילדי‬
‫אילת‪ ,‬שרבים מהם לא ראו שלג מעודם‪.‬‬ ‫מ‪ .‬חן‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫הר שחמון‬ ‫הרי יותם ושחמון‬

‫הר יותם‪ ,‬או “ההר הלבן” כפי שמכנים‬


‫אותו ילדי אילת‪ ,‬הוא סמן נוף בולט‪ ,‬הניצב‬
‫מאחורי העיר ומנסה להסתיר את אימתם‬
‫הקודרת של הר אסא שבעורפו והר שחמון‬
‫שבקדמתו‪ .‬ההסבר להופעת הר גיר בהיר בין‬
‫הפסגות הכהות והמזדקרות של הרי הגרניט‬
‫הוא צמד העתקים‪ ,‬שביניהם צנח לו גוש‬
‫אדיר‪ ,‬העשוי סלעים שונים בתכלית – סלעי‬
‫משקע ימיים‪ .‬אילו שרד כל חתך הסלעים‪,‬‬
‫היינו מגלים את סלעי המשקע הימיים‬
‫בגובה אלפי מטרים מעל להרי שחמון‪,‬‬
‫אסא ושלמה‪ .‬כמובן שהתשובה היא שהם‬
‫היו ונסחפו‪ .‬בזכות ההעתקים וגלישת גוש‬
‫הסלע הימי ואבני החול שמתחתיו‪ ,‬ניצלו‬
‫הר שחמון עצמו הוא לכאורה חסר יחוד‪ .‬עשוי בעיקר מפסיפס של סלעי מחדר וסלעים מותמרים‪,‬‬ ‫מהסחיפה שכבות הגיר התלולות של הר‬
‫קודרים בצבעם וצחיחים מצומח‪ .‬הנחמה היחידה שיכול המטייל להפיק מהם הוא מראה הנוף המתגלה‬ ‫יותם‪ .‬תופעה זו של גוש אדיר (בקע) שצנח‬
‫מפסגתם‪ :‬מליחת אילת ובריכות המלח‪ ,‬קיבוץ אילות ומורדות הסחף לעבר הערבה‪ .‬בשני קצותיו של‬ ‫אך חלקו העליון עדיין בולט על סביבתו‬
‫הר שחמון‪ ,‬הצפוני והדרומי החלו שני מיזמים להפר את צחיחותו‪ ,‬האחד מדעי‪ ,‬מחקרי נחל יעל‪ ,‬אשר‬ ‫כהר קרויה היפוך תבליט (ראו הסבר גרפי‬
‫בשנות השבעים חקרו בו אנשי האוניברסיטה העברית את משטר השיטפונות‪ ,‬הסחף והצטברותו בנוף‬ ‫בתחתית העמוד)‪ .‬להר יותם תגיעו ואף‬
‫המדברי‪ .‬כיום נטוש הנחל‪ ,‬אך חינו מבטיח‪ .‬השני‪ ,‬מדרום – ניטע בו גן מקראי מופלא‪“ ,‬נאות מדבר”‬ ‫תטפסו עליו במסלול ‪.4‬‬
‫שאדם מופלא לא פחות‪ ,‬נטע והוכיח בפעם המי יודע את כוחם של המים ומסירות והתמדה אנושית‪.‬‬
‫למרגלות הר שחמון והר יותם נגיע במסלול ‪.4‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הרים בעורף העיר אילת‪ .‬ברקע האחורי הרי אסא ושלמה‪ ,‬לפניהם הר יותם הגירי‪ ,‬שאינו אלא בקע יותם‪ .‬לפניו‬
‫בתמונות‪ :‬חוות “נאות מדבר” ומבט לאילת מפסגת הר יותם‪ .‬ברקע הקדמי‪ ,‬הר שחמון וממול הרי אדום‪ .‬התרשים הזעיר מציג את‬ ‫הר שחמון‪ .‬למטה‪ :‬איור הממחיש את תופעת היפוך התבליט כאן‪ .‬במוקטן‪ :‬שמות ההרים וסוגי הסלע על פי צבעיהם בטבלה‬
‫מרכיבי הנוף הסלעי‪ ,‬על פי צבעיהם בעמ’ ‪.6‬‬ ‫בעמ’’ ‪6‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫מעלה נחל צפחות‬ ‫הר צפחות‪ :‬אל מצפה ארבע ארצות‬

‫השביל המוליך מנחל שלמה להר צפחות חושף כמה‬


‫סוגי סלעים‪ ,‬מהם הקדומים בסלעי הארץ כולה‪ ,‬וכן‬
‫תופעות גיאולוגיות מעניינות‪ ,‬כמו דייקים – מחדרי‬
‫מגמה לוהטת שהתקררו והתקשו וכעת הם מהווים‬
‫גורם המעצב את הנוף בעמידותם השונה לבלייה‬ ‫צבעו הקודר ומדרונו התלול של הר צפחות אינם מעודדים את הטיפוס עליו‪ ,‬ועל כן‪ ,‬שבילי הטיול הותוו‬
‫ולהמסה במי השיטפונות‪ .‬נעמוד על טיבן בהמשך‬ ‫בנחל צפחות וביובליו‪ .‬כאן הוא נראה על רקע נחל שלמה ששיירות גמלים נושאות מטיילים מזכירות‬
‫הספר‪ ,‬ובתיאור המסלול (מסלול טיול ‪.)10‬‬ ‫ולו ברמז את שיירות החוגגים – עולי הרגל המוסלמים ההולכים למכה – שעברו בנחל הזה במאות‬
‫הקודמות‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מחשוף סלעים מותמרים – צפחת אילת (מימין) וגנייס שעבר עיוות (משמאל)‪ .‬למטה מימין‪ :‬עמוד בנחל צפחות‪,‬‬
‫שאינו אלא דייק חיובי‪ ,‬שנשמר מבלייה הודות לקשיותו‪ .‬משמאל‪ :‬מפל יבש בנחל צפחות‪ .‬המים שחקו את הסלע הרך‪ ,‬הירקרק‪,‬‬ ‫מי שיטרח להעפיל אל הפסגה יזכה לטעום מחווית התצפית המרהיבה שזוכים לה המעפילים למרומי‬
‫שהנו דייק שלילי‪ ,‬שניהם בנוף של סלעים מותמרים (על דייקים‪ ,‬עמ’ ‪.)87‬‬ ‫ההרים הסובבים את אילת (מסלול טיול ‪.)10‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫נחל שלמה ויובליו‬ ‫פסגת הר צפחות‪ :‬מצפה ארבע ארצות‬

‫הר צפחות קרוי על שמו של סלע הצפחה‪ ,‬העתיק בסלעי הארץ‪ .‬ההר מתנשא בתלילות מעל לחוף הדרומי‬
‫נחל שלמה הוא הגדול בנחלים הסובבים את אילת‪ .‬הוא מנקז את מי הגשמים היורדים ברמת יותם‪,‬‬ ‫של אילת לגובה ‪ 278‬מ’ ומציע תצפית נוף מרהיבה על צפון המפרץ‪ .‬לא בכדי הוא מכונה “מצפה ארבע‬
‫והזורמים בנחלי רחבעם ויהושפט‪ ,‬ונשפך לים ב”חוף האלמוג”‪ .‬השיטפונות בנחל זה נדירים אך עצמתם‬ ‫ארצות”‪ :‬הוא צופה על סעודיה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל ומצרים‪ .‬הוא הדרומי בהרי הארץ‪ ,‬הנושק להרי סיני‪ .‬רצוי‬
‫בעת הזרימה מרשימה‪ .‬מי הנגר התחתי ממשיכים לזרום בעומק הקרקע ומזינים את עשרות עצי השיטה‬ ‫להעפיל אליו בעיקר בשעות בין הערביים‪ ,‬או בשעות הבוקר המוקדמות‪ .‬נחל צפחות המוליך אליו הוא‬
‫שבאפיקו‪ .‬נחל שלמה עשיר יחסית בתצורות סלע מגוונות‪ .‬גם עולם החי כאן ניכר‪ :‬יעלים‪ ,‬שועלים‬ ‫פנינת נוף לעצמה (מסלול ‪.)10‬‬
‫ועופות מדבר וסלעים‪ .‬לאורכו דרך עפר סלולה בחלקה וחוות לגמלים ולמטיילים (ראו מסלול טיול ‪.)1‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט של בין–ערביים לעבר חוף סיני מהר צפחות‪ .‬נראים חוף טאבה‪ ,‬וצלליתו של אי–פרעה (המכונה גם “אי‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬את נחל שלמה ניתן לעבור בכל רכב‪ ,‬ולהתפעל ממגוון סוגי וצבעי הסלעים ועושר החי והצומח הבלתי מופרעים‪.‬‬ ‫האלמוגים”)‪ ,‬על מצודתו המוסלמית מתקופת הצלבנים‪ .‬למטה‪ :‬מבט לעבר צפון המפרץ והעיר עקבה מעברו של המזרחי‪ .‬צילום‬
‫באמצע ולמטה‪ :‬יוני סלעים ויעל זכר‪ ,‬הניזון מעלי וזרעי עץ השיטה‪.‬‬ ‫אי פרעה‪ :‬י‪ .‬שגיא‬

‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫גיא ה”פצצות” הגעשיות‬ ‫מגוון תצורות סלע בנחל שלמה‬

‫‪ 5‬ס”מ‬

‫באחד הסעיפים הצדדיים של נחל שלמה נמצאת גבעה שממנה‪ ,‬לפני כחצי מיליארד שנה‪ ,‬נפלטו מלוע‬
‫של הר געש קדום אבנים שניתכו בחלקן‪ ,‬והתקרשו בנפילתם לקרקע ליצור את ה”פצצות”‪ .‬סלע אחר‬
‫שנוצר כשטיפות לבה מותכת “התמצקו” בהיצמדן זו לזו על גבי מדרונות הר הגעש קרוי איגנימבריט‬ ‫רב המגוון של תצורות הסלע שבערוץ נחל שלמה‪ .‬מסלעי הצפחה שבקרבת השפך‪ ,‬עבור בסלעי מחדר‬
‫(‪ .)ignimbrite‬הוא משוכב קלות כתוצאה מהידחסותו‪ .‬הגישה למקום מתוארת בטיול ‪.1‬‬ ‫(גרניט בעיקר) וגעשיים ועד שכבות סלעי משקע ימי מקומטות ומעוותות שבמעלהו‪ .‬לא ייפלא שיעדנו‬
‫את הטיול בו כראשון במסלולי הטיולים באזור (ראו עמ’ ‪ 170‬מסלול טיול ‪.)1‬‬
‫בתמונות‪ .‬למעלה‪ :‬גבעה מצפון לנחל שלמה שהיא שריד של הר געש פרה–קמברי‪ .‬הנחל שלידו מרובד באבני הסלע איגנימבריט‬
‫אילת (למטה מימין)‪ .‬בשטח פזורות “פצצות געשיות” (משמאל)‪ ,‬שהן אבנים שנזרקו מלוע הר הגעש‪ ,‬נחרכו בחום הרב והותכו‬ ‫תמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מחשוף סלעי צפחת אילת (מימין) ומעבר בין סלע מותמר כהה הניכר במבנה לווחי‪ ,‬למעלה‪ ,‬לגרניט בהיר‪,‬‬
‫בהיקפן‪.‬‬ ‫מתחתיו‪ .‬למטה‪ :‬שכבות סלע גיר מעוותות במעלה נחל שלמה‪.‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬
‫הר יהורם בואכה הר שלמה‬ ‫מעלה אילת והר שלמה‬

‫מעלה אילת הוא דרך עתיקה המטפסת על מדרונות הר‬


‫יואש‪ ,‬כשברקע נראה הר שלמה המגמטי‪ .‬זוהי “דרך‬
‫הר יהורם הוא הר העשוי שכבות גיר ימי‪,‬‬ ‫החוגגים” ההיסטורית‪ ,‬ששימשה נתיב עיקרי לדורות‬
‫הנושק‪ ,‬מצידו האחר של העתק שלמה‪,‬‬ ‫של עולי רגל מוסלמים‪ ,‬בשיירות גמלים בדרכם למכה‪.‬‬
‫להר שבשמו נקרא‪ ,‬הר שלמה‪ .‬כאן‪ ,‬מרחבת‬ ‫בתמונה למטה נראה הגשר הממלוכי שנבנה על ידי‬
‫חנייה ואתר לינה למטיילים‪ ,‬יוצא שביל‬ ‫השליט המצרי קנצווה אל–ע’ורי (מאה ‪ ,)16‬וכביש‬
‫המטפס להר יהורם והר שלמה‪ ,‬וכן לנחל‬ ‫שנסלל בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬להגן על הארץ מפני פלישה גרמנית במלחמת העולם השנייה‪ .‬הדרך‬
‫נטפים הסמוך‪ .‬תמונת הנוף המתגלה מפסגת‬ ‫העתיקה מסתעפת מהכביש הראשי (מסלול ‪.)1‬‬
‫ההר המזרחית‪ 628 ,‬מ’ מעל פני הים‪ ,‬נופלת‬ ‫החתך הגיאולוגי המומחש בתרשים מציג כאן את ההעתק העיקרי‪ ,‬העתק שלמה‪ ,‬המבדיל בין סלעי‬
‫אך במעט מהמראה המצפה למטיילים‬ ‫היסוד הכהים‪ ,‬לבין סלעי הגיר של בקע נטפים‪ .‬העתק נוסף‪ ,‬משני בחשיבותו מבדיל את תצורת הגיר–‬
‫המעפילים להר שלמה‪.‬‬ ‫צור האאוקנית (תצורת מור) מסלעי גיר קדומים יותר (תצורת גרופית)‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה משמאל‪ :‬חניון לילה ממנו עולה השביל לראש הר יהורם ולהר שלמה‪ .‬למעלה מימין‪ :‬מבט לנוף מחלון עמדת‬
‫תצפית עזובה של צה"ל‪ ,‬מזכרת ממלחמות העבר‪ .‬באמצע ולמטה‪ :‬טבלת תצפית המוקדשת לזכרם של שני חיילים שנספו כאן‬
‫בתאונה‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
‫הר שלמה‬ ‫הר שלמה‬

‫העין אינה שובעת‪ .‬הנוף המתגלה מכאן הוא מדהים‪ .‬צוקי הר אסא‪ ,‬המפרץ‪ ,‬העיר‪ ,‬בריכות המלח‪ ,‬מטעי‬
‫תמרים‪ ,‬והגבול הירדני עם פעולות הפיתוח עד הגבול‪ ,‬הכול פרוש כעל כף ידך‪...‬‬ ‫“אוכף זה‪ ,‬שבו עובר קו המפגש‬
‫בין הרי יהורם להר שלמה‪ ,‬הוא‬
‫אחד המקומות היחידים בעולם‬
‫גבול ירדן‬ ‫שבצעד אחד עוברים חמש‬
‫מאות מיליוני שנים”‬

‫מבט צפונה מהר שלמה המגמטי ממחיש היטב את מהלכו של העתק שלמה‪ ,‬המבדיל בין המסלע‬
‫המגמטי מימין למסלע הגירי‪ ,‬חוצה את אגן נחל רודד‪ ,‬מבתר לשניים את הר שחורת‪ ,‬ומסתיים בבקעת‬
‫עמרם‪ .‬מקרוב יותר‪ ,‬על מורדותיו הצפוניים‪ ,‬בולט הריכוז הצפוף של דייקים‪ ,‬שלו חייב ההר את הכינוי‬
‫בפי הגיאולוגים–“ארץ הדייקים”‪ .‬נחל בת–שבע‪ ,‬היורד לנחל נטפים‪ ,‬המוכר כנחל המפלים‪ ,‬תלול ורב–‬
‫הפתעות‪ ,‬מפלים יבשים‪ ,‬צוקים ודייקים‪ .‬הטיפוס למרומי הר שלמה איננו קל והפיצוי למאמץ הוא‬
‫המראה הפנורמי המתגלה מראשו ב–‪ 360‬מעלות‪ ,‬מהיפים בארץ‪ .‬בתמונה נראים היטב המפרץ ודרום‬
‫בקע הערבה‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬העתק שלמה במיטבו‪ .‬באמצע‪ :‬נוסח כתובת החקוקה בטבלת סלע‪ ,‬מציינת את ייחודו של קו ההעתק החוצה‬
‫כאן את הנוף‪ .‬למטה‪ :‬נוף פנורמי מפסגת הר שלמה‪ .‬התרשים הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים‬
‫על פי הטבלה בעמ' ‪.6‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬
‫הנוף החוצה את הגבול‬ ‫מורדות הר שלמה ונחל בת–שבע (ערוץ המפלים)‬

‫מבט לעברו הדרומי של הגבול עם מצריים‪ ,‬מדרום מזרח להעתק גשרון‪ ,‬שנלמד להכירו כגורם מעצב‬
‫הנוף העיקרי באזור אילת‪ .‬כאן מתגלית תופעה שנעמוד עליה בהמשך‪ ,‬והיא שורה של העתקים מקבילים‬
‫לחוף שהגושים שביניהם יצרו העתק מדורג‪ ,‬נוטים וגולשים בהדרגה לעבר ולגובה פני הים‪ .‬גושים‬
‫אלה עתיקים‪ ,‬כולם עשויים מסלעי יסוד‪ ,‬שעברו תהליך יישור הקרוי גידוע הנוף (פנפליין‪ ,‬בלשון‬
‫הגיאולוגים)‪ ,‬שבמקורו הפך כמעט אופקי‪ .‬המדרגות הגולשות‪ ,‬המסומנות בסגול בתרשים הזעיר‪,‬‬
‫מצוינות כאן במספרים ‪ ,1–4‬מהעליון לתחתון‪ .‬על מישור הגידוע מונחות שכבות אבן חול‪ ,‬הנטויות‬
‫אף הן בזווית דומה‪ .‬נחל גשרון עצמו יוצר כאן קניון שהתחתר במשטח העשוי קונגלומרט קדום (חץ)‪.‬‬ ‫צפיפות הדייקים האדמדמים באגפו הצפוני של הר שלמה אחראית להיווצרות עשרות מפלים תלולים‬
‫דרך קדומה שירדה מסיני אל המפרץ עברה בין ג’בל אום–ותד וד’ניב אל–עיר‪ .‬התצלום הנוכחי הוא‬ ‫בערוץ נחל בת–שבע‪ ,‬שזכה לשמו הפופולרי “ערוץ המפלים”‪ .‬המורדות התלולים דורשים מהמטייל‬
‫מ”מרפסת יהושפט”‪ ,‬בירידה לנחל גשרון‪ .‬תגיעו לשם באמצעות מסלול טיול ‪.1‬‬ ‫מאמצים עילאיים המשלימים את עוצמת החוויה‪ ,‬הקרויה הר שלמה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬
‫מצפה הר יואש‬ ‫הר יואש ומצפה גשרון‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬פיתולי כביש ‪ 12‬העולה ממזרח במעלה אילת‬


‫האטרקציה העיקרית של ההר‪ ,‬המתנשא לגובה‬ ‫ומגיע קרוב חושפים את הנוף הפרוע והשכבות הנטויות לעבר פסגתו‬
‫‪ 734‬מ’ הוא הנוף הפנורמי הנפרש לכל הכיוונים‪.‬‬ ‫של הר יואש (חצים לבנים מציינים את כיווני ההטיה שעברו שכבות‬
‫סלע שהיו אופקיות בהיווצרן)‪ .‬למטה מימין‪ :‬דרך לרכב המטפסת‬
‫התמונות הפנורמיות המצורפות בעמודים הבאים‬ ‫למצפה גשרון שבהר יואש‪ .‬משמאל‪ :‬הצוק המערבי‪ ,‬הנמוך יותר של‬
‫מגלות טפח מהיופי המתגלה לצופה‪ .‬רצוי להגיע‬ ‫הר יואש‪ .‬קו שבור מציין את מיקומו המשוער של העתק גשרון‪,‬‬
‫האחראי להטייה החריפה של השכבות‪ .‬את המשכו של ההעתק‬
‫לכאן ביום שמש‪ ,‬בעת שהאוויר צלול‪.‬‬ ‫תראו בעמודים ‪.113–111‬‬

‫מצד דרום–מערב‪ ,‬הר יואש הגירי תלול ונישא כ–‪ 300‬מ’ מעל סביבתו‪ ,‬והוא חלק ממערכת של “היפוך‬
‫לצפון‪ :‬הר שחורת‪ ,‬הר אמיר‪ ,‬הר עמרם‪ ,‬הרי נשף‪ ,‬העתק גשרון‬ ‫התבליט” של בקע נטפים‪ ,‬הניכר במצלעות החדות והשכבות הנטויות של סלעי הגיר מהם עשוי ההר‪.‬‬
‫ממערב‪ ,‬מעבר להעתק גשרון‪ ,‬הר יואש פחות תלול ולא גבוה‪ .‬האטרקציה הגדולה ביותר של הר יואש‪,‬‬
‫הגבוה בהרים הסובבים את אילת המתנשא לגובה ‪ 734‬מ’‪ ,‬הוא הנוף הפנורמי הנפרש לכל הכיוונים‪.‬‬
‫התמונות הפנורמיות המצורפות בעמודים הבאים צולמו על פסגתו של ההר‪ ,‬שקל להגיע אליו ברגל‪,‬‬
‫וברכב לא מפונק‪ .‬הר יואש נכלל במסלול ‪.1‬‬
‫למערב‪:‬‬ ‫למזרח‪:‬‬
‫גבול מצרים–ישראל‬ ‫מפרץ אילת‬
‫בקעת הירח‬ ‫הר שלמה והר אסא‬
‫מדבר סיני המרכזי‬ ‫נחל גשרון תחתי‬
‫דרך החוגגים‬ ‫נחל טאבה‬
‫נחל שלמה‬

‫לדרום‪ :‬ג’בל אום–ותד‪ ,‬חופי סיני‪ ,‬צוקי גשרון‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ .:‬מבט אל הרי שחורת והר אמיר הגיריים‪ ,‬והר עמרם הגעשי; למטה‪ :‬מפת הכיוונים לתצפית מהר יואש‪.‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪26‬‬
‫מצפה הר יואש – המשך‬ ‫המשך בעמ’ הבא‬ ‫מצפה הר יואש‬

‫בתמונות פנורמיות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט אל שביל נחל גשרון עילי‪ ,‬ולמטה‪ :‬מבט אל הר יהושפט ונחל שלמה‪.‬‬

‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬
‫הר ידידיה וגיא הטחנות‬ ‫הר חזקיהו ובקעת הירח‬

‫את פסגתו של הר חזקיהו‪ ,‬על כביש ‪ 12‬מציין עמוד‬


‫הגבול מס’ ‪ ,82‬ומאפיינת אותה התצפית למערב‪,‬‬
‫אל “בקעת הירח” שבתחום מצרים‪ ,‬שאגם מדברי‬
‫(פלאיה) במרכזה‪ ,‬המוצף בשנים גשומות (ראה עמ’‬
‫‪ .)130‬מהעבר השני‪ ,‬נראים היטב הרי אדום‪ ,‬מפרץ‬
‫אילת והעיר עקבה‪ .‬גם מכאן בולט הניגוד בין גווני‬
‫הצהוב של הרי הגיר לכהות סלעי היסוד‪ .‬שבילי טיול‬
‫יורדים מכאן לנחלי רחם‪ ,‬שחורת ולמצפה עמרם‪ .‬להר‬
‫חזקיהו תגיעו במסלול ‪.7‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הר ידידיה‪ 432 ,‬מ' גובהו‪ ,‬המורכב מהסלע דיוריט רודד‪ ,‬מפריד בין נחלי נטפים ורודד‪ .‬למטה‪ :‬גיא הטחנות‪,‬‬
‫על מורדותיו הצפוניים‪ ,‬הוא אתר ארכיאולוגי יחיד במינו מהתקופה המוסלמית הקדומה‪ ,‬שבו נמצאו אבני טחינה שטיבם לא‬
‫היה ברור‪ .‬ממצאים במקום הראו ריכוזים קטנים של זהב‪ ,‬שכנראה נכרה והופרד במקום‪ .‬בתמונה המוקטנת‪ :‬דיוריט‪ ,‬סלע מחדר‬
‫המכיל מינרלים כהים על רקע בהיר‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬מבט מהר חזקיהו לראש המפרץ‪ ,‬ואל “בקעת הירח” ממערב (למטה)‪ ,‬שאגם מדברי יבש במרכזו‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪30‬‬
‫בקעת תמנע‬ ‫תמנע‪ :‬הר ובקעה ועמודי שלמה‬

‫הר תמנע הוא הגוש המרכזי‪ ,‬המתנשא מעל לבקעת‬


‫תמנע המקיפה אותו מכל עבריו‪ .‬היותו עשוי מסלעי‬
‫מחדר (יסוד) כהים מכתיבה הן את צבעי הנוף והן‬
‫את המורפולוגיה שלו – תלילות מורדותיו ועמידות‬
‫גבוהה בפני כוחות הבלייה והסחיפה‪ .‬ממערבו‪,‬‬
‫המופרד מהגוש המרכזי בהעתק‪ ,‬מכוסה סלע המחדר‬
‫בשכבות אבן חול חומה–אדומה – תצורת עמודי‬
‫שלמה‪ ,‬שהביטוי הנופי שלה הם עמודי שלמה‬
‫המרהיבים‪.‬‬
‫במרכזו של ההר בולטת “במת תמנע”‪ ,‬משטח העשוי‬
‫סלע גיר–דולומיט מתצורת תמנע‪ ,‬שרבדיו אופקיים‪,‬‬
‫המונח באי–התאמה על פסגתו‪ ,‬והוא מוקף מכל‬
‫עבריו בהעתקים‪ .‬סלע זה שקע בים קדום‪ ,‬ועובדה זו‬
‫מודגשת בתופעת הגלונים (תמונה אמצעית)‪ ,‬הנוצרים מפעילות גלים קלילה – אדוות – הנגרמת במגע‬
‫הרוח במים‪ ,‬בטרם הפך המשקע הרך לסלע‪ .‬את בקעת תמנע ואתריה תבקרו במסלול ‪.9‬‬

‫בתמונות‪ :‬בקעת תמנע מצטיינת הן במגוון נופי אבן חול‪ ,‬בהופעת הנחושת שנחצבה והופקה כבר בימים קדומים‪ ,‬והן בהיותה‬
‫כלואה‪ ,‬מוקפת משלושה עברים בחומת סלעים גבוהה הקרויה צוקי תמנע‪ ,‬במרכז‪“ ,‬גבעת הבורג”‪ ,‬העשויה אבן חול‪ .‬למטה‪:‬‬
‫“הפטריה”‪ ,‬צורת בלייה של אבן חול ומשמאל‪ ,‬מחשוף של הסלע גברו–אוליבין‪ ,‬המכונה “הדשא”‪ ,‬בראש הר תמנע (מסלול ‪.)9‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬פסגת הר תמנע ובמת הדולומיט‪ .‬למטה‪ :‬עמודי שלמה‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪32‬‬
‫הר ברך וצוקי תמנע‬ ‫הר ברך וצוקי תמנע‬
‫המעבר הדרמטי מנוף יבשתי מובהק לחוף‬
‫ים‪ ,‬שחל עם הצפת האזור בים טתיס שהותיר‬
‫באזורנו מאות מטרים של שכבות סלעי משקע‬
‫ימיים‪ ,‬מצטייר היטב בצוקי תמנע והמשכם‬
‫לאורך הערבה‪ ,‬בצוקי שיירות שמצפון לבקעת‬
‫תמנע‪ .‬חלקו התחתון של הצוק מייצג היטב‬
‫את המעבר הזה‪ ,‬מסלעי משקע יבשתיים‪,‬‬
‫אבני חול מתצורות עברונה וסמר‪ ,‬ובולט לעין‬
‫המעבר לסלעי המשקע הימי‪ ,‬סלע גיר מגיל‬
‫הקנומן (נספר יותר בהרחבה על המעבר הזה‬
‫בעמ’ ‪ )98‬שהיה מן הסתם אירוע רב–חשיבות‬
‫בתולדות האזור כולו‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬על קרקעית בקעת תמנע נחשפות‬
‫שכבות לא–פחות מעניינות‪ :‬את תצורת עמודי‬
‫שלמה כבר הזכרנו לעיל (עמ’ ‪ )32‬שהיתה‬
‫יבשתית מובהקת‪ ,‬אבל זו כוסתה במשקעי‬
‫ים שקדם במאות מיליוני שנים לים הטתיס‪,‬‬
‫ופלישתו ניכרת באזורנו אך ורק באזור תמנע‬
‫ומקבילתו בירדן – בקעת פונון‪ .‬בתצורה זו‬
‫הקרויה תצורת תמנע‪ ,‬נכללים משקעי דולומיט‬
‫וגיר המכילים נחושת ומנגן‪ ,‬המתגלים בשני‬
‫עבריה של הבקעה – בנחל נחושתן שמדרומו‬
‫של הר תמנע ובנחלי תמנע וססגון מצפונו‪.‬‬
‫התצפית היפה ביותר על הבקעה היא ממרומי‬
‫הר ברך‪ ,‬שאליו תגיעו מהסתעפות כביש ‪12‬‬
‫(ראו מסלול טיול ‪.)6‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬


‫‪2‬‬
‫‪3‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬צוקי תמנע מצפון לבקעה שמחציתם התחתונה אבני חול‪ ,‬ומעליהם סלעי משקע ימיים‪ .‬למטה‪ :‬מראה צפון‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מטיילים צופים על בקעת תמנע מהר ברך‪ .‬למטה‪ :‬תמונה פנורמית של הבקעה‪ .‬ברקע הר חכליל (‪ ,)1‬הר תמנע‬
‫בקעת תמנע‪ ,‬נחל תמנע והרי מכרות וססגון‪ .‬המספרים תואמים את הכתוב בעמ’ ‪.34‬‬ ‫(‪ ,)2‬הר מכרות (‪ .)3‬הערבה והרי אדום ברקע‪.‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪34‬‬
‫עמודי עמרם‬ ‫בקעת עמרם – שער הכניסה‬

‫הכניסה לבקעת עמרם מכיוון הערבה מרשימה‪ :‬גוש גדול של סלע מגמטי‪ ,‬דיוריט‪ ,‬הנחצה לכל אורכו על‬
‫ידי עורק ורוד (דייק)‪ ,‬סוגר עליה ממזרח‪ .‬נחל עמרם פרץ פירצה גם ב”חומה הפנימית”‪ ,‬שהיא שכבת גיר‬
‫נטויה בתלילות‪ .‬כל אלה מהווים שער לבקעה שיש בה מכלול מגוון של סלעים‪ ,‬תצורות טבע מרשימות‬
‫כמו עמודי עמרם‪ ,‬מצבורי מאובנים ועל הכול – גם שרידים ארכיאולוגיים‪ ,‬כמו מערות ומכרות נחושת‬
‫קדומים‪ ,‬מתקני הפקה לנחושת ועוד (מסלול טיול ‪.)2‬‬

‫חמשת עמודי עמרם מגולפים באבני חול מתצורת שחורת‪ .‬בשל ההעתק העובר בעורף העמודים באות‬
‫כאן במגע תצורות שחורת‪ ,‬מאבני חול יבשתיים‪ ,‬הבונה אותם ותצורת חצרה הגיר–ימית שבעורפם‬
‫ומעל העמודים (פער של ‪ 300‬מיליוני שנים ביניהם)‪ .‬בפינה הימנית מופיעה אבן חול מגוונת המכונה‬
‫“קסאטה” (בתמונה המוקטנת)‪ .‬מסלול טיול ‪.2‬‬ ‫בתמונה התחתונה‪ :‬פירצת החומה הפנימית לבקעת עמרם‪ .‬בולטים בה סלעים הנטויים אנכית בחריפות‪.‬‬

‫‪37‬‬ ‫‪36‬‬
‫הר עמרם והעמק הנעלם‬ ‫הר אמיר והמכרות הקדומים‬

‫תצורת אמיר שכאן הוא מופעה הטיפוסי היא תצורת אבן חול מאוחרת יחסית (קרטיקון תחתון)‪ ,‬שבינה‬
‫הר עמרם עשוי סלע מחדר‪ ,‬חלקו בנוי גרניט‬ ‫לבין אבן החול הפליאוזואית (בצבע בז’ בתחתית התמונה) קיים פער בן ‪ 300‬מ”ש (מישור הגידוע השני‪,‬‬
‫וחלקו סלע ביניים‪ ,‬ריוליט–פורפיר‪ ,‬שבמקומות‬ ‫ראו עמ’ ‪ .)73 ,6‬תצורת אמיר עשירה בתרכיזי נחושת ירקרקים‪ ,‬ששימשו מקור לכריית הנחושת הקדומה‪,‬‬
‫האחרים מופיע רק כדייקים בסלעי מחדר‬ ‫כאשר תהליך ההפקה נעשה אף הוא בבקעת עמרם‪.‬‬
‫מגמטיים‪ .‬הר עמרם הנו ּ ֶבלֶט (הורסט בלעז‪,‬‬
‫גוש שהורם בין העתקים לגובה ‪ 449‬מ’ מע”פ‬
‫הים)‪ ,‬שעליו מונחת שכבה אופקית של אבן חול‬
‫מתצורת שחורת‪ .‬גאיות תלולים מפרידים בינו‬
‫לבין הערבה מעוצבים על ידי הנחלים היורדים‬
‫אליה‪ ,‬שאחד הבולטים בהם הוא “העמק‬
‫הנעלם”‪ ,‬התרחבות הגובלת במפל יבש‪ ,‬בערוץ‬
‫נחל צפונות‪ ,‬המנקז את צפון הבקעה‪ .‬לפסגתו‬
‫אין שביל מסומן‪ .‬כהות הסלע הגעשי‪ ,‬שהוא קרוב‬
‫למדי‪ ,‬ונוצר בדרך דומה לבזלת‪ ,‬היא המאפיין‬
‫של כל הגוש ההררי של הר עמרם‪ .‬צמודות אליו‬
‫ממזרח שתי גבעות העשויות סלע גיר בהיר‪,‬‬
‫והעתק מבדיל ביניהם‪ .‬גבעות אלה שצילום אחת‬
‫מהן תראו בעמ’ ‪ 47‬נקראות‪ ,‬ולא בכדי “גבעות‬
‫צפרא”‪ ,‬להבליט את הניגוד שבין שחור לילי‬
‫ובהירות הבוקר (צפרא=בוקר בארמית)‪.‬‬
‫חסרה תמונה‬ ‫הר עמרם פחות סדוק על ידי העתקים‪ ,‬ובצפונו‬
‫נחפרה מערה מלאכותית לצורך אחסון סיסמוגרף‪,‬‬
‫המודד רעשי אדמה באזור‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬פסגת הר עמרם‪ ,‬שעליה שכבת אבן חול דקה‪ ,‬סלעים ענקיים פזורים למרגלותיו‪ ,‬משמשים את חרדון הצב הרובץ עליהם‬
‫כדי לצבור חום בשעות הבוקר הקרירות‪.‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מכרות קדומים במורדות הר אמיר; למטה‪ :‬שתי מערות כריה קדומות‪ ,‬בתמנע (ימין) ובנחל עמרם‪.‬‬

‫‪39‬‬ ‫‪38‬‬
‫מצפה עמרם‬ ‫מצפה עמרם ונופו‬

‫מצפה עמרם הוא הר בגובה של ‪ 638‬מ’‪ ,‬השולט‬


‫על בקעת עמרם‪ 400 ,‬מ’ מתחתיו‪ .‬בינו לבין בקעת‬
‫עמרם עובר קו העתק אדיר‪ ,‬העתק שלמה‪ ,‬שכאן‬
‫הוא מסתיים‪ ,‬ומתאפיין במסלע שונה בתכלית‬
‫מזה של הרי עמרם ונחלי הבקעה‪ .‬מאידך‪ ,‬זרועים‬
‫נחלי עמרם בחלוקי וגושי אבן שהסחיפה גרפה‬
‫לכאן בדרכם אל הבור הגדול – הערבה‪ .‬אל‬
‫ההר הגירי מטפסים כמה שבילים‪ ,‬המסתעפים‬
‫מפסגתו לכמה כיוונים‪ :‬למערב‪ ,‬לעבר נחל רחם‬
‫והר עוזיהו‪ ,‬לדרום יורד שביל לנחל שחורת‬
‫ושביל נוסף עובר על שולי צוקי עמרם‪ ,‬שיוצא‬
‫מהפסגה לצפון בקעת עמרם – העמק הנעלם‪.‬‬
‫בקעת עמרם‪ ,‬שבקצה שביל ירידה תלול‪ ,‬היא‬
‫מעין מכתש‪ ,‬שבמרכזו הר עמרם המחדרי–געשי‪ ,‬מוקף משלושה כיוונים בתצורות אבני חול יבשתיות‪,‬‬
‫ומעליהם פסגות הר אמיר מדרום והר אורה מצפון‪ .‬כפי שהשם מרמז‪ ,‬האטרקציה העיקרית היא‬
‫התצפית לנוף שמתחתם‪ .‬רצף פנורמי מתגלה מממרומי מצפה עמרם לבקעת עמרם‪ ,‬לנחלי שחורת‪,‬‬
‫מבט מערוץ נחל עמרם לעבר מצפה עמרם המתנשא על ראש הצוק‪ .‬פסיפס תצורות הסלע המוצג בתמונה‬ ‫ובכיוון מערב‪ ,‬לעבר הרי עוזיהו וחזקיהו ונחל שני‪ .‬העלייה אליו מנחל עמרם מאומצת‪ ,‬מעייפת למדי‬
‫(אבן חול מתצורת שחורת משמאל‪ ,‬סלעים געשיים בתחתית הצוק מתחת וסלע גיר משתי תצורות‬ ‫בימים חמים ואינה מומלצת למשפחות עם ילדים‪ ,‬בעיקר בשל המורדות התלולים ו”סכיני הגילוח”‬
‫(חצרה וגרופית) מעליו הוא תוצאה של מפגש בין העתק שלמה‪ ,‬שהנחית את תצורות סלעי המשקע‬ ‫שבדרך (אל מרגלות המצפה מגיעים במסלול ‪.)4‬‬
‫מעברו המערבי של ההעתק (קו שבור מאחרי גוש הסלע הכהה)‪ ,‬וסלעי הגעש ומבני הקימוט של בקעת‬
‫עמרם‪ .‬במרכזה של הבקעה הוסרו שכבות סלעי המשקע – סלע הגיר ונחשפו אבני החול הצבעוניות‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬השביל העולה מהבקעה למצפה עמרם‪ ,‬שאת פסגתו ראו בתמונה בעמ’ הבא‪ .‬אבן החול נראית בצוק שמשמאל‬
‫והסלעים הגעשיים הכהים (מסלול ‪.)2‬‬ ‫(ראו תרשים סוגי הסלע שמקראם בעמ’ ‪ .)6‬למטה‪ :‬תצפית ממצפה עמרם לבקעת עמרם‪.‬‬

‫‪41‬‬ ‫‪40‬‬
‫קניון נחל שחורת‬ ‫הר שחורת‬

‫קניון נחל שחורת הוא אחד מאתרי הטיול היפים באזור‪.‬‬


‫מהקניון ניתן לעלות להר שחורת מדרום‪ ,‬להר חזקיהו במערבו‬ ‫הר שחורת‪ ,‬שחציו סלעי משקע ימיים‪ ,‬גיר בעיקר‪ ,‬וחציו האחר‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עשוי סלעי יסוד (גרניט ודיוריט)‬
‫וכן לעבור לנחל רודד‪ ,‬דרך תצפית נוף מרהיבה‪ .‬שביל אחר‪,‬‬ ‫הוא אחד הבולטים בהרי אזור אילת‪ .‬חציו הגירי הוא חלק מהגוש הגירי הקרוי “בקע נטפים”‪ ,‬הכלוא‬
‫קל ונוח הוא הפונה צפונה ושב במסלול מעגלי לאותה נקודה‬ ‫בין העתק שלמה ובין העתק גשרון‪ .‬בקע נטפים המתרחב בחלקו הצפוני‪ ,‬מבותר בהעתקים נוספים‪.‬‬
‫(מסלול ‪.)3‬‬ ‫אחד מהם חותך ממערב את הר שחורת ויוצר בקעה עמוקה ממערבו‪ .‬מצפון משופע הר שחורת הגירי‬
‫לעבר נחל שחורת העליון‪ .‬לנחל שחורת ולמרגלות הר שחורת תגיעו במסלול ‪.3‬‬
‫בתמונה‪ :‬שיח צלף מצרי‪ ,‬שלאחרונה הוצת על ידי מתפרעים‪ ,‬על סלע הדיוריט הכהה בקניון נחל שחורת‪ .‬במוקטן‪ :‬מדרגות סחף‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬פסגתו הבהירה של הר שחורת מתנשאת מעל לסלע הכהה של מחציתו המגמטית של ההר‪ ,‬ונשקפת הן מצידו‬
‫הבהירות על גדות הנחל הכהה‪ ,‬שרידים המייצגים מפלס קדום גבוה של אותו נחל‪ .‬בתמונה המוקטנת מימין‪ :‬פרי הצלף הסחוסי‪,‬‬ ‫המזרחי‪ ,‬מנחל רודד הסמוך והן מהרי יואש ויהורם‪ .‬למטה‪ :‬מבט עליו מהר יואש‪ .‬ממרחק ‪ 10‬ק”מ נראה היטב הצוק התלול‬
‫המושך אליו צפרים וחרקים‪.‬‬ ‫הגירי–דולומיטי של תצורת חצרה‪ ,‬כשמתחתיו שכבות אבן חול רכות‪ ,‬פחות תלולות‪ .‬במרחק נראים הר אמיר והר עמרם‪.‬‬

‫‪43‬‬ ‫‪42‬‬
‫הגיא האבוד (נחל רודד)‬ ‫מצפה ההעתק והגיא האבוד‬

‫צירוף מוצלח של תצורות אבן חול וגיר וסלעי יסוד‪ ,‬עם העתק המבלבל את היוצרות שאחראי להופעת‬
‫אתר טיולים חבוי בין הר שחורת ונחל נטפים – הגיא האבוד‪ ,‬הקרוי גם “עמודי רודד”‪ .‬זהו גוש מוגבל‬
‫בין העתק שלמה והעתק משני מצידו המערבי של הר שחורת‪ .‬אתר זה‪ ,‬כמו נחלי שחורת ועמרם‪ ,‬מציג‬ ‫מבט מאוכף שחורת על העתק שלמה‪ ,‬המגביל ממזרח את בקע (גראבן) נטפים‪ ,‬ומבתר את הר שחורת‬
‫כמה סוגי סלעים‪ ,‬יבשתיים מתצורת שחורת‪ ,‬וימיים מתצורות חצרה וגרופית הנפגשים כאן בשל העתק‬ ‫שחציו המערבי (מימין) עשוי סלעי משקע – גיר ימי – והמזרחי (משמאל) עשוי בלט מגמטי שהורם‬
‫שלמה‪ ,‬שגרם לשקיעה כלפי מטה של שכבות המצויות לרוב בגג החתך‪ ,‬והזדקרות והתרוממות של‬ ‫(הורסט)‪ .‬גוש סלעי הגיר משתפל כאן בתלילות לימין‪ .‬על הפסגה המשנית המכונה מצפה ההעתק נראית‬
‫שכבות מתחתית החתך – סלעי היסוד ואבני החול הפליאוזואיות‪ .‬מומלץ לשוטט בעורף שמצפון לגוש‬ ‫קבוצת מטיילים הצופה על הערבה מגובה ‪ 405‬מ’‪ .‬השביל העולה למצפה‪ ,‬יורד לגיא האבוד מצידו‬
‫העמודים‪ ,‬בגיא שנפגשים בו שלל אבני חול במדרונו הדרומי של הר שחורת‪ .‬הגישה למקום היא במעלה‬ ‫הדרומי של ההר‪ .‬העתק שלמה מסתיים כ–‪ 5‬ק”מ צפונית לכאן בצוק המזרחי של מצפה עמרם (עמ’ ‪.)40‬‬
‫נחל רודד‪ .‬אין גישה לרכב עד לאתר ואת שני הק”מ האחרונים יש לעשות ברגל‪.‬‬ ‫לנקודת מבט זו אפשר להגיע במסלול טיול ‪.3‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪44‬‬
‫הר עמרם וגבעת צפרא‬ ‫גבעות שחורת‬

‫גבעות שחורת הוא קטע שמור‪ ,‬מובלעת טבע לצד אזור תעשיה הולך ומתפתח‪ .‬זהו בעצם הר געשי‪,‬‬
‫ש”טבע” בסחף שמילא את הערבה בתהליך הסחיפה שעבר האזור כולו‪ .‬ההר שגובהו הנוכחי הוא ‪162‬‬
‫הר עמרם העשוי סלע געשי הוא חדגוני‪ ,‬אך הוא מוקף מצידו האחר של נחל עברונה בצוקי גיר הנטויים‬ ‫מ’ מע”פ הים‪ ,‬הוא בעצם גוש מורם‪ ,‬מובדל מגוש הרי שחורת בהעתקים שאף הם טבעו בסחף‪ ,‬כמותו‬
‫כלפי נחל רחם הנמצא מצפונו‪ .‬גבעות צפרא‪ ,‬הסוגרות עליו ממזרח‪ ,‬הם גושי גיר שנשתמרו‪ ,‬פסגתו של‬ ‫כשאר ה”מאסיבים” המגמטיים‪ .‬לגבעות שחורת אפשר להגיע מאזור התעשיה “שחורת”‪.‬‬
‫גוש ענק שצנח אל תוך בקע הערבה‪ ,‬כלוא בסחף הכהה‪.‬‬ ‫אם כבר באים לראות את הגבעות‪ ,‬מומלץ לחפש ממערב להם‪ ,‬על גבעות הסחף‪ ,‬את ה”עפיפון”‪ ,‬מתקן‬
‫עתיק לציד צבאים מהתקופה הכלקוליטית‪ ,‬שכמה מסוגו מצויים באזור‪ .‬צורתו כמשפך המכריח את‬
‫בתמונות‪ :‬בתמונה העליונה‪ :‬הר עמרם וגבעת צפרא הצפונית‪ .‬התמונה התחתונה‪ ,‬משמאל‪ :‬הדרך הקדומה לאילת‪ ,‬דרך היסטורית‬ ‫הצבאים הנרדפים להתנקז לשוחה קטנה‪ ,‬שם הם נלכדו‪.‬‬
‫ששימשה גם את באיה הראשונים של אילת‪ ,‬בטרם נסלל הכביש המודרני‪ .‬מימין‪ ,‬עזניית הנגב‪ ,‬הנשר הענק אשר קינן על עצי‬
‫השיטה בערבה‪ ,‬שנפל קורבן ללחצי הסביבה‪ ,‬ונכחד בעקבות ההתיישבות בערבה‪ .‬התרשים הזעיר מתאר את השכבות המעורבות‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבעות שחורת‪ .‬למטה‪“ :‬עפיפון”‪ ,‬אתר ארכיאולוגי ממערב לגבעות‪ .‬במוקטן‪ :‬ריסן נאכל‪ ,‬צמח יובשני האופייני‬
‫בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ’ ‪.6‬‬ ‫למקום‪ ,‬המותאם לנצל את מימי הגשמים הנדירים בתחבולות יחודיות‪.‬‬

‫‪47‬‬ ‫‪46‬‬
‫נחל יהושפט והעתקיו‬ ‫הר יהושפט ונחל יהושפט‬

‫אחת משלוש פסגות ּ ֶבלֶט המלכים‪ :‬הר שלמה‪,‬הר אסא והר יהושפט‪ ,‬המאוחדים לגוש רצוף של הרים‬
‫מגמטיים שגובהו מגיע לרום של ‪ 705‬מ’ בהר שלמה‪ .‬הפסגה היחידה שאליה מעפילים המטיילים היא‬
‫הר שלמה‪ ,‬וגם זאת בזכות שכנו‪ ,‬הר יהורם הגירי‪ ,‬המהווה מדרגה נוחה לטיפוס‪ .‬גובהו של הר יהושפט‬
‫הוא ‪ 508‬מ’ (מסלול טיול ‪.)1‬‬

‫נחל יהושפט‪ ,‬שמצידו המערבי של הר יהושפט הוא חלק מבקע שמצידו האחד העתק שלמה גדל–‬
‫הממדים‪ ,‬וממולו‪ ,‬במרחק שאינו עולה על ק”מ אחד‪ ,‬מקביל לו העתק גשרון‪ .‬עיוותים שנגרמו על ידי‬
‫העתקים אופקיים גרמו להטיית שכבות הגיר–צור שלאורך הנחל עד כמעט ‪ 90‬מעלות מהכיוון המקורי‪,‬‬
‫האופקי שלהן – עדות ללחצים העצומים שהיו נתונים להם בעת היווצרות הבקע שהוא חלק מבקע‬
‫נטפים‪ .‬כאן‪ ,‬מזדקרות שכבות סלעי הגיר ויוצרות מִצלעות‪ ,‬כלומר שכבות סלע קשה שעברו הטייה‬
‫חריפה בגלל הקימוט‪ ,‬ונחרצו בהם ערוצים בצורת האות ‪ ,V‬ובשל היותם עמידים לסחיפה‪ ,‬שצורת‬
‫צלעות או זיזים משולשים להם‪ .‬קטע נחל זה הוא בתחום מסלול טיול ‪.1‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט על הר יהושפט מנחל שלמה תחתי‪ .‬למטה‪ :‬מבט ממרומי הר יואש על פסגתו המחודדת של הר יהושפט‬
‫בתמונה‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות נטויות ומעוותות בגדות נחל יהושפט‪ ,‬ולמטה‪ :‬מצלעות באותו מקום‪.‬‬ ‫המסתיר את הר רחבעם הנמוך ממנו‪.‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪48‬‬
‫קער רחבעם‬ ‫המשך בעמ’ הבא‬ ‫גבעת רחבעם‬
‫בהמשך לתיאור המופיע בעמוד‬
‫הקודם‪ :‬גבעת רחבעם מתנשאת‬
‫במרכז קער רחבעם‪ ,‬שנוצר בשל‬
‫בקע (גראבן) שנלחץ בין אבן חול‬
‫וסלעי יסוד‪ .‬בראש הגבעה תצורת‬
‫מור (‪ )1‬קירטון מפוספס בצור‬ ‫‪1‬‬
‫מתקופת אאוקן‪ ,‬בשולי הגבעה‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫(‪ )2‬תצורת טקיה‪ ,‬פצלים וחרסית‬ ‫‪2‬‬
‫ירוקה‪ ,‬מפלֵיאוקן‪ ,‬ומסביב‪ ,‬שכבות‬ ‫‪2‬‬
‫קעורות של סלע גיר וקירטון‬ ‫‪4‬‬
‫מתצורת ע’רב; (דאניין) (‪ ,)3‬ו–(‪)4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫הוא צור מתצורת מישאש (סנון)‬
‫עם בולבוסי גיר–צור‪ .‬משני צדי‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫הבקע מופיעים סלעי היסוד (כהים‪,‬‬
‫ברקע) מצפון ואבן חול צבעונית‬
‫מדרום (לא נראית בתמונה)‪.‬‬

‫קער רחבעם הוא תוצר לוואי של שקיעת הגוש הגירי‪,‬‬


‫המוגבל בהעתקים וקרוי בקע נטפים שנלחץ כאן בין‬
‫אבני החול מדרום–מערב ומצפון–מזרח אל מסיב‬
‫אילת‪ ,‬הבנוי מסלעי יסוד כהים‪ .‬הלחץ כופף את‬
‫שכבות הסלעים ויצר מבנה קעור‪ .‬הסחיפה הברירנית שימרה את השכבה הכי מאוחרת – תצורת מור‪,‬‬
‫ששרדה כגבעה תלולה (‪ )1‬שמורדותיה התלולים עשויים קירטון מפוספס בצור‪ ,‬ומרופדות בתחתיתן‬
‫בחרסית ירוקה (‪ )2‬של תצורת טקיה‪ ,‬ומסביב שכבות קעורות של סלע גיר וקירטון (‪ )3‬מתצורת ע’רב‪,‬‬
‫וצור – מתצורת מישאש (‪ )4‬עם בולבוסי גיר–צור‪ .‬אבן חול צבעונית מטפסת מדרום (אינה נראית)‪.‬‬
‫תגיעו לשם במסלול טיול ‪.1‬‬

‫בתמונות‪ ,‬באמצע‪“ :‬קיר האמוניטים האילתי” שכבות נטויות ומעוותות של תצורת מישאש‪ .‬למטה‪ :‬שברי צדפות ומאובני אמוניטים‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬תמונה פנורמית של קער רחבעם שגבעת רחבעם במרכזו‪ .‬למטה מימין‪ :‬הגדלה של שמאל הצילום‪ .‬להמחשת‬
‫הטרומורפיים (שצורתם שונה מזו של אמוניטים “רגילים”) (לפרטים ראו עמ’ ‪)162–157‬‬ ‫הקער עיקבו אחרי שכבות ‪ .4–3‬משמאל‪ :‬בולבוסי גיר מצורר במדרון‪.‬‬

‫‪51‬‬ ‫‪50‬‬
‫צוקי עין נטפים‬ ‫הר יהואחז ועין נטפים‬

‫עין נטפים הוא המעיין הקבוע היחיד באזורנו‪ .‬שמו הערבי‪ ,‬עוד מקדמת דנא‪ ,‬הוא עין אל קטאר (עין‬
‫הטיפות)‪ .‬מקור מימיו הם מי הנגר התחתי בשיטפונות הנדירים‪ ,‬שלמרבה המזל זרימתם איטית ביותר‪,‬‬
‫כך שגם בשנים שחונות לא ייבש לחלוטין‪ .‬שכבת חרסית והעתק אלכסוני מכוונים את המים לשוקת‬
‫שנבנתה בידי אדם‪ .‬לפרטים על עין נטפים וסביבתו הקרובה – ראו מסלול טיול ‪5‬‬

‫בתמונה‪ :‬מטיילים ליד המעיין (הנמצא משמאל‪ ,‬מוסתר)‪.‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הדרך היורדת לעין נטפים‪ ,‬למטה‪ :‬צוקי הגיר המקיפים את המעין‪.‬‬

‫‪53‬‬ ‫‪52‬‬
‫שמורת הבולבוסים‬ ‫שפנים בצוקי עין נטפים‬

‫נחל קידר‪ ,‬שכביש ‪ 12‬המוליך מאילת למצפה רמון חוצה אותו בק”מ ה–‪ ,46‬הוא מיוחד במינו בשל ריכוז‬
‫בולבוסי הגיר–צור הרבים הפזורים בו‪ .‬אלה תרכיזי גיר גדולים שצורתם כשל כדור פחוס ומעוות‪ .‬השם‬
‫בולבוסים ניתן להם משום דמיונם לתפוחי אדמה ענקיים (שקוטרם מגיע למטר ויותר)‪ ,‬המונחים על‬
‫פני הקרקע‪ .‬אצלנו הם מצויים בשפע באזורים שמצפון לבקעת הסיירים ובמידה פחותה בנחל רחבעם‬
‫בשכבות תצורת מישאש מתקופת הסנון (וגם בתצורת מור האאוקנית)‪‎ .‬הבולבוסים‪ ‎‬נוצרו בתהליך‬
‫‪‎‬כימי‪–‎‬ביוגני‪ :‬נדידת תמיסות גיר לאזור של פירוק חומר אורגני על ידי בקטריות בתוך המשקע הבלתי‬
‫מלוכד‪ ,‬והתמצקות הגיר כעטיפות‪ .‬לעתים תמיסות צורן (סיליקה) נודדות החוצה לשוליים בהיקף‬
‫הבולבוס‪ .‬הבלייה חשפה אותם מתוך השכבות‪ .‬הערה חשובה‪ :‬נחל קידר הוא שמורת טבע‪ ,‬אך גם שטח‬
‫אימונים צבאי ואין לטייל בו בימי השבוע אלא באישור מיוחד‪.‬‬
‫בתמונות למעלה‪ :‬שדה בולבוסים בנחל קידר‪ .‬בקטן מימין‪ :‬בולבוס ענק בנחל שעלב (צילם‪ :‬מ‪ .‬חן)‪ ,‬ומשמאל‪ :‬בולבוס חצוי המראה‬
‫שיכוב קונצנטרי‪ ,‬המאושש את ההשערה של יצירת הבולבוסים סביב מרכז גיבוש (נחל שעלב)‪.‬‬ ‫צוקי הגיר של עין נטפים היו ביתם של עשרות שפנים שאפשר היה לראותם בשעות החום מסתתרים בסדקים ובנקרות‪.‬‬

‫‪55‬‬ ‫‪54‬‬
‫עין קטורה‬ ‫הר עיט וצומת גרופית‬

‫הר עיט הוא אחת הפסגות הגיריות הבולטות‬


‫בצוקי שיירות‪ ,‬הרכס המלווה את בקעת הערבה‬
‫ממערב‪ .‬מה להר זה ולעיטים? נדידת העופות‬
‫הדורסים מהווה מוקד עניין עיקרי לחובבי‬
‫טבע רבים‪ .‬כאן חולפים עשרות אלפי עיטים‬
‫מדי שנה באביב‪ .‬מצפה גרופית‪ ,‬תצפית בגובה‬
‫‪ 450‬מ’ (‪ 300‬מ’ מעל הערבה שמתחת) בראש‬
‫הר עיט‪ ,‬מוציא מהמבקר קריאות התפעלות‪.‬‬
‫הנוף הנשקף מכאן הוא מדהים – מתחת נראים‬
‫גושים‪ ,‬שהתמוטטו וגלשו אל תוך בקע הערבה‪,‬‬
‫ועמק הערבה המכוסה חולות שמקורם בואדי‬
‫רּכיה‪ ,‬הנמשך לשני הכיוונים‪ ,‬לצפון אל עבר ים‬
‫המלח ודרומה בואכה אילת‪.‬‬
‫בעמוד הבא‪ :‬מכאן יוצא השביל לאחד‬
‫המעיינות המעטים שבאזור‪ ,‬עין קטורה‬
‫(מסלול טיול ‪ ,)8‬המשופע בתצורות סלע גיר‪,‬‬
‫גבס וחרסית‪ ,‬מהיפות באזור‪ .‬עין קטורה הוא‬
‫מעיין אכזב‪ ,‬שידע שנים שופעות ושחונות‬
‫לסרוגין‪ .‬השוקת שנבנתה על ידי חוגי הטיול של ישובי האזור‪ ,‬יבשה‪ ,‬אך אוכלוסיית שפנים קבועה‬
‫במקום מעידה על מקור מים קבוע המקיימה‪ .‬על מבנה השכבות שמוסיף יופי ועניין למטייל‪ ,‬תמצאו‬
‫בהסבר על תצורת אורה בצומת גרופית‪ ,‬בעמ’ ‪ ,101‬ועל מאובני הצמחים – בעמ’ ‪.152‬‬

‫בתמונה‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט ממצפה גרופית לחולות הערבה וירדן‪ .‬למטה‪ :‬ממסר הרדיו–טלפון שבראש ההר‪ .‬מעבר לדף‪ :‬צבעיו המרהיבים‬
‫של מחשוף שכבות תצורת אורה בעין קטורה‪.‬‬

‫‪57‬‬ ‫‪56‬‬
‫קניון נחל עתק‬ ‫הר בשמת ומעלה הסיירים‬

‫מעלה הסיירים הוא אחד היפים בנתיבי המדבר לרכב רב–מינוע (‪ .)4X4‬לאורך ‪ 25‬ק”מ הוא מתפתל‪,‬‬
‫עולה ויורד לנקיקים העמוקים של נחלי עתק ורחם‪ ,‬בין שכבות גיר וצור שעברו קימוטים והעתקה‪,‬‬
‫בנחלים שעוצבו בשיטפונות המדבר (מסלול מס’ ‪.)6‬‬

‫קניון נחל עתק‪ .‬בתהליך הבלייה מנצלים המים את הסדקים ואזורי החולשה של הסלע‪ ,‬כדי לחדור‬
‫ולשטוף אותם‪ ,‬ואין כמו קניון נחל עתק להמחיש את התופעה הזאת‪ .‬אין כאן העתק‪ ,‬וגם לא שבר‪ ,‬אלא‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות של גיר לווחי‪ ,‬וגל–עד במעלה הסיירים לזכרו של קצין‬
‫סדקי מתח בסלע המוצק‪ ,‬והפרשי הגבהים‪ ,‬שמגבירים את עוצמת מי השיטפונות בזרימתם‪ .‬מצד שמאל‪:‬‬ ‫צה”ל שנהרג במלחמת ששת הימים‪ .‬למטה‪ :‬צניפה של שכבת סלע קשה שגלשה‬
‫דרך מעלה הסיירים על שפת התהום‪( .‬מסלול טיול ‪.)6‬‬ ‫במדרון – “אצבע אלוהים”‪ .‬בתרשים‪ :‬הסבר על תהליך הגלישה‪.‬‬

‫‪59‬‬ ‫‪58‬‬
‫הר אורה ונחל רחם‬ ‫נחל רחם‬

‫נחל רחם הוא מהנחלים הגדולים בדרום הנגב‪ .‬הוא קולט לתוכו‬
‫את מימי נחל שני שנזכירו בהמשך‪ ,‬את נחל עתק‪ ,‬וסמוך למוצאו‬
‫גם את נחל גדנ”ע‪ .‬נחל רחם מתחתר בקער נרחב הקרוי בשמו‪,‬‬
‫קער רחם‪ ,‬שמתגלות בו השכבות הכי צעירות במשקעי ים טתיס‬
‫– תצורות מור וניצנה‪ .‬כאן מוצאו של קונגלומרט רחם‪ ,‬שהוא‬
‫שכבת סלע משקע נחלי–יבשתי שנוצר לאחר נסיגת הים‪ ,‬כשכבר‬
‫היה קיים הבקע הטקטוני שים סוף במרכזו‪ .‬להבדיל מיתר‬
‫באר אורה‪ ,‬חוות גדנ”ע בעבר‪ ,‬שכיום הופכת להיות ישוב קהילתי‪ ,‬במבט ממרומי הר אורה‪.‬‬ ‫האתרים באזור‪ ,‬מגוון סלעי המשקע בנחל רחם וסעיפיו כולל את‬
‫כל השכבות בחתך הימי‪ ,‬מהקנומן ועד לתקופת האאוקן‪ .‬קטע זה‬
‫הוא בתחום מסלול טיול ‪.6‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬עצי שיטה בנחל רחם‪.‬‬


‫באמצע משמאל‪ ,‬במוקטן‪ :‬פריחת הרנוג‬
‫השיטים‪ ,‬צמח טפיל היונק ממימיו של עץ‬
‫השיטה‪ .‬פריחתו האדומה‪ ,‬לאורך כל השנה‬
‫מושכת ציפורים חובבות צוף‪ ,‬כמו הצופית‪.‬‬
‫מימין‪ ,‬סלעית לבנת בטן‪ ,‬אחת משלושת מיני‬
‫הסלעיות המדבריות שפוגשים בנופי הסלעים‬
‫באזורנו (סלעית שחורת בטו כשמה כן היא‬
‫וסלעית נזירה היא שחורת חזה ובעלת מקור‬
‫ארוך יותר מקודמותיה) למטה‪ :‬אופק חרסית‬
‫ירוקה ואדומה ועורקי גבס מתצורת אורה‪,‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט מהר אורה לבאר אורה; ערימות סיגי נחושת ב”עמק הסיגים” ליד באר אורה (מסלול טיול ‪.)6‬‬ ‫בנחל רחם‪.‬‬

‫‪61‬‬ ‫‪60‬‬
‫צוקי שיירות ומליחת יטבתה‬ ‫הרי אדום ומליחת עברונה‬

‫הרי אדום‪ ,‬הכולאים את בקעת הערבה ממזרח‪ ,‬עשויים מגרניט מנומר במאות דייקים‪ ,‬עורקי חומר‬
‫געשי שחדר לתוכם‪ .‬המשטחים הכהים למרגלות ההר הם מניפות סחף לא פעילות שקרום הבלייה הכהה‬
‫(פאטינה) מצביע על היותן קדומות מהאפיקים בני ימינו העוברים בתוכן‪ .‬במרכזה של הבקעה‪ ,‬בחלקה‬
‫הלא–מנוקז לים נמצאת מליחת עברונה‪ ,‬המשמשת בסיס סחיפה לנחלים היורדים אליה משני העברים‪.‬‬
‫כיום נחפרו כאן בריכות אידוי למלח המופק ממי הים‪ .‬לעין עברונה מגיעים מכביש ‪ – 90‬יציאה בק”מ‬
‫ה– ‪ 26‬על כביש זה‪.‬‬

‫מליחת יטבתה היא בסיס הסחיפה לנחלים ולמי‬


‫הנגר התחתי של שולי הערבה‪ .‬האיוד המתמיד‬
‫ממליח את הקרקע‪ .‬כידוע קרקע מלוחה היא‬
‫היגרוסקופית‪ ,‬הסופגת לחות מהאוויר‪ ,‬והופכת‬
‫לחה ובוצית גם בעונות היובש‪ .‬במרכזה של‬
‫המליחה אין צמחיה‪.‬‬
‫משולי המליחה ועד למרגלות צוקי שיירות משתרע‬
‫חורש של עצי שיטה‪ ,‬ועולם חי מגוון‪ ,‬הכולל צבאים‪,‬‬
‫זאבים ושועלים‪ ,‬וכן חסרי חוליות רבים‪ .‬בחלקה‬
‫המלוח פחות גדל השיח ימלוח פגום‪ ,‬שפירותיו‬
‫האדומים מהווים מזון מועדף על הצבאים ואוכלי‬
‫עשב אחרים‪ .‬למרגלות ההר שברקע עובר כביש‬
‫‪ ,90‬שמשני עבריו גודרה שמורת חי–בר יטבתה‪.‬‬
‫בגדרה המערבית מרוכזת אוכלוסיה קטנה של צבי‬
‫נדיר‪ ,‬צבי השיטים‪ ,‬הנמצא בסכנת הכחדה‪ .‬הגדר‬
‫נועדה למנוע טריפתם על ידי זאבים‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬עין עברונה (למטה) היא באר ארטזית‪ ,‬שלחץ מי הנגר התחתי המתנקזים אליה דוחף אותם אל פני השטח‪ .‬בעבר הייתה‬
‫בתמונות‪ :‬צוקי שיירות‪ ,‬חתך בשכבות סלע המשקע היבשתי – אבן חול מתחת‪ ,‬ומעליו שכבות גיר ימי‪ .‬צילם‪ :‬מ‪.‬חן‪ .‬למטה‪ :‬פירות‬ ‫הבאר מלאה עד גדותיה ומימיה ניגרו אל הסביבה (תמונה אמצעית)‪ .‬כיום‪ ,‬בשל שאיבת יתר‪ ,‬ירד מאד מפלס מי הבאר עד כדי‬
‫ימלוח פגום הגדל במליחה‪ .‬הרישום הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ’ ‪.6‬‬ ‫‪ 3–2‬מ’ מפני הקרקע‪.‬‬

‫‪63‬‬ ‫‪62‬‬
‫נחל שני והקניון האדום‬ ‫הרי נשף ונחל שני‬

‫הרי נשף הוא מכלול של פסגות‬


‫כהות העשויות סלע געשי (ריוליט)‬
‫על גבול מצרים‪ .‬על המערבית שבהן‬
‫(חץ) עובר הגבול‪ .‬נחל שני אף הוא‬
‫חוצה את הגבול ובהתעמקו הופך‬
‫לקניון האדום‪ ,‬החתור באבן חול‬
‫מתצורת עמודי שלמה‪ .‬תגיעו אליו‬
‫במסלול טיול ‪.7‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הרי נשף הכהים בשולי בקעת הירח‪ .‬באמצע‪ ,‬למטה ובעמוד הבא‪ :‬פיתולי הקניון האדום בנחל שני‪ .‬באבן החול‬
‫נעוצים גושי סלע שנלכדו ואוחו לתוכה בעת היווצרה‪.‬‬

‫‪65‬‬ ‫‪64‬‬
‫חלק ב’‪ :‬מי מפחד מגיאולוגיה?‬ ‫הר שני ומישר סעיפים‬
‫מדוע כל כך הרבה אנשים חוששים מגיאולוגיה? עשרות שנות הדרכת תלמידים ובוגרים‬
‫בטבע לא הקהו את תחושתי שבעת שמתחילים לדון בגיאולוגיה‪ ,‬בכל סוגי הקהלים‪,‬‬
‫ניכרת רתיעה מסוימת בקרב המודרכים‪ .‬האם זהו הקושי לתפוס את מורכבות הנושא‬
‫הזה? ספק‪ .‬הארכיאולוגיה איננה קלה יותר להבנה‪ ,‬אולם רוב בני האדם מתחברים‬
‫אליה בקלות‪ .‬אני נוטה לחשוב שהסיבה נעוצה בסדרי הגודל והממדים העצומים‬
‫–אוקיינוסים ויבשות – בהם עוסק המדע הזה‪ ,‬ואורך הזמן הגיאולוגי שמנוגד לכל‬
‫תפיסת זמן המובנת מאליה‪ .‬תורמים לכך במידה רבה הגיאולוגים‪ ,‬המרימים או‬
‫משפילים יבשות בהבל פה‪ ,‬ומזיזים אותם למרחקי מאות ואלפי קילומטרים‪ ,‬מבלי‬
‫להתעכב ולשכנע את הספקנים‪ .‬בהקדמה זו אני רוצה להעלות כמה סוגיות חשובות‬
‫להבנה טובה של עקרונות הגיאולוגיה‪.‬‬
‫חושבני שהמכשול הגדול ביותר לקבל את הפשט של הגיאולוגיה היא הדת‪ ,‬למעשה‬
‫כל הדתות‪ .‬כתבי הקודש – ולדוגמא‪ ,‬התנ”ך שלנו – “דוחסים” את כלל האירועים‬
‫הקשורים בבריאת העולם ב”ששת ימי בראשית” שהתרחשו לפני חמשת אלפי שנים‬
‫שבע מאות שנים וקצת‪ .‬למרות שרוב רובה של אוכלוסיית הבוגרים בארץ הם חילוניים‪,‬‬
‫שאינם מאמינים בכל פיסקה הכתובה בתנ”ך‪ ,‬ילדינו סופגים את סיפורי הבריאה‬
‫ותולדות הטבע מתוך ספר הספרים‪ ,‬שמביא לנו את השקפת העולם של הקדמונים‪.‬‬
‫בהרבה תחומים התקדמנו הרבה מעבר לכתוב במקרא‪ ,‬ובביולוגיה הנלמדת בבתי‬
‫הספר ומתפקדת בעולם המדע שולטת כיום תורת האבולוציה של דרווין‪ ,‬הקובעת כי‬
‫העולם הוא עתיק והחי והצומח בו התפתחו בתהליך איטי של שינויים וברירה טבעית‪.‬‬
‫אך דווקא הנושא מעורר המחלוקת ביותר – בריאת העולם והתפתחות עולם הטבע‬
‫– נקבע אצל רבים כ”גירסא דינקותא” שאין לה עוררין‪ ,‬כמו התפיסה לפיה הכתוב‬
‫במקרא הוא “דברי אלוהים חיים”‪ ,‬שאין לערער אחריהם אלא לפרשם בלבד‪ .‬גם בעולם‬
‫אחוז ניכר של האוכלוסייה רואה בבריאה האלוהית את חזות הכול‪ :‬על קוצר הזמן שבו‬
‫על פי הכתוב בתנ”ך נוצר העולם ניסו מדענים בעבר להתגבר על ידי אימוץ תיאורית‬
‫האסונות – “קטסטרופיזם”‪ :‬התרוממות ההרים‪ ,‬ההעתקים ורעידות האדמה שעשו‬
‫שמות בכדור הארץ‪ ,‬ואסונות שנזכרים במקרא כמו “המבול”‪“ ,‬הפיכת סדום ועמורה”‪,‬‬
‫“מכות מצריים”‪ ,‬ואפילו שקיעתה של היבשת המסתורית “אטלנטיס” בים‪ ,‬הנזכרת‬
‫במקורות היווניים נחשבו לאירועים גלובליים שקרו בפרק זמן קצר‪.‬‬
‫עוד במאה ה–‪ 18‬יצאו כמה מדענים בקביעות חשובות הנוגעות לנושא זה‪ .‬חוקר בשם‬
‫האטון טבע את העיקרון לפיו “תנאי ההווה הם מפתח לתנאי העבר” הידוע גם כ”עקרון‬
‫האקטואליזם” על פיו רוב אירועי העבר‪ ,‬שאנו מתקשים לתפוס אותם בשל ממדיהם‪,‬‬
‫התרחשו בקצב ובהיקפים שאינם שונים מאלה המתרחשים בעולם בימינו אנו‪ .‬מכאן‬
‫שסלע שעוביו מגיע לאלפי מטרים‪ ,‬יכול היה להיבנות על ידי השקעת משקעי גיר או טין‬
‫בקצב של סנטימטרים בשנה לאורך של הרבה מיליוני שנים‪ .‬שיטות מודרניות אפשרו‬
‫לקבוע את גילם של סלעים‪ ,‬ואת גילם של יצורים שחיו בעבר‪ .‬דבר זה מספק לנו אמת‬
‫מידה הן לבדיקת גילן של תופעות גיאולוגיות‪ ,‬והן את הגורמים האחראיים להם‪.‬‬
‫גיאולוגים דתיים‪ ,‬שלכאורה היו צריכים לספק מידע הסותר עקרונות אלה‪ ,‬מעלים על‬
‫נס את ההקבלה בין “ימי הבריאה” לעידנים הגיאולוגיים‪ ,‬כקנה מידה סמלי שאינו‬
‫רחוק מהמציאות‪.‬‬
‫המחצית השנייה של המאה העשרים תרמה מידע מדעי רב ערך בתחומי הביולוגיה‬
‫והגיאולוגיה‪ .‬גילוי הקוד הגנטי אפשר לזהות את המאחד והמבדיל בין יצורים חיים‪,‬‬
‫ובדוממים למדו לזהות את מרכיבי הסלעים ולשחזר את דרכי התהוותם‪ ,‬וההשקה‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הר שני‪ ,‬הגבוה בפסגות האזור‪ .‬מגיע לרום ‪ 894‬מ’‪ .‬בפסגתו אבן גבול ומאחז מצרי‪ ,‬ולמרגלותיו עובר כביש ‪.12‬‬
‫שלהם לאבולוציה הביולוגית‪.‬‬ ‫למטה‪ :‬מישר סעיפים‪ ,‬הקרוי גם “בקעת האצבעות”‪ ,‬הוא אגן קדום המנוקז כיום לעבר נחל שני‪ ,‬העשיר בצמחייה‪ .‬במוקטן‪ :‬פרט‬
‫זוגן השיח‪ ,‬צמח יובשני שבמישר סעיפים מגיע לגיל מופלג (מאות שנים)‪.‬‬

‫‪67‬‬ ‫‪66‬‬
‫תולדות אזור אילת על רגל אחת‬
‫חתך לרוחב אזור אילת – שכבות והעתקים‬ ‫את תולדות האזור אפשר לתאר כארבעה שלבים–תקופות עיקריות ואירועים החשובים שהתרחשו‬
‫למקרא הצבעים – ראו בטבלה ‪1‬‬ ‫בהם‪ .‬סדר השלבים הוא כרונולוגי‪ ,‬מלמטה‪ ,‬מהתקופה הקדומה ביותר ועד לתקופה האחרונה‪ ,‬לימינו‪.‬‬
‫התרשים שלפנינו ממחיש את שלבי היווצרות המסלע באזור אילת‪ ,‬באופן כרונולוגי‪.‬‬
‫מזרח‬ ‫הרי אדום‬ ‫מערב‬ ‫שלב הסלעים המותמרים – מגמטיים‬ ‫א‪ .‬‬
‫בשלהי עידן הּפרֶה–קמבריום (‪ 530–640‬מ”ש) חדרה מַגמה מכיסי מגמה לוהטת בעומק קרום‬
‫הר שלמה הר יותם הר שחמון‬ ‫דרום בקעת הירח הר יואש‬ ‫כדור הארץ לתוך סלעים מותמרים‪ ,‬שעברו עוד קודם לכן (‪ 800‬מ”ש) שינוי במעמקי קרום כדור‬
‫‪ 705‬מ’ ‪ 350‬מ’ ‪ 300‬מ’‬ ‫‪ 743‬מ’‬ ‫‪ 770‬מ’‬ ‫הארץ כתוצאה מלחץ וחום שפעלו עליהם‪ .‬עם התקררות המגמה התגבשו בעומק סלעי מחדר‬
‫נחל שחמון מפרץ אילת‬ ‫נחל שלמה‬ ‫נחל גשרון‬ ‫(מגמטיים)‪ .‬בהמשך‪ ,‬חדרה מגמה לסדקים בסלע שכבר התקרר ונסדק‪ ,‬והתמצקה בהם בצורת‬
‫עילי‬
‫עורקים הקרויים דַייקים‪ ,‬שחלקם הגיע עד לפני השטח‪ ,‬והמגמה בקעה בצורת לבה נוזלית‬
‫מהרי געש קדומים‪ ,‬שבהתקררה יצרה סלעים געשיים‪ .‬בסוף התקופה הזאת ובזו שבאה אחריה‬
‫(כ– ‪ 532‬מ”ש) התבלו הסלעים בחלקו העליון של הקרום‪ ,‬נסחפו בנחלים ומילאו גאיות ועמקים‪,‬‬
‫ונוצר נוף כמעט מישורי – מישור גידוע‪ .‬חלק מתהליכים אלה נמשכו גם בתחילת השלב הבא‪.‬‬

‫השלב היבשתי הקדום‬ ‫ב‪ .‬‬


‫מתקופה ארוכה זו שרדו בעיקר שכבות סלע שנוצר ביבשה – מתחילת עידן הפליאוזואיקון‪,‬‬
‫תקופת הקמבריום (לפני כ– ‪ 538‬מ”ש)‪ ,‬על פי רוב אלה אבני חול שמקורם בהרס הסלעים‬
‫שנוצרו בעידן הקודם‪ .‬בסוף עידן הפליאוזואיקון (לפני כ–‪ 250‬מ”ש) התרכזו כל היבשות ביבשת‬
‫אחת – פאנגיאה‪ ,‬המוקפת באוקיינוס קדום‪ ,‬שאחת משלוחותיו היה אוקיינוס טתיס‪ ,‬שארצנו‬
‫ע”פ ע אידלמן ‪1994‬‬ ‫בקע יותם בלט שחמון בקע הערבה‬ ‫בלט המלכים‬ ‫בקע נטפים‬ ‫שכנה לחופו‪ .‬העידן שאחריו‪ ,‬המזוזואיקון‪ ,‬הוא עידן הזוחלים הקדומים‪ .‬כפי שיסופר בהמשך‪,‬‬
‫שכבות הפליאוזואיקון המאוחר חסרות באזורנו‪ .‬ככל הנראה נסחפו בגידוע נוסף‪.‬‬
‫שלב הצפת ים תטיס‬ ‫ג‪ .‬‬
‫עידן המזוזואיקון מאופיין בכל הארץ בהצפת מימי אוקיינוס טתיס שהשקיעו את המשקעים‬
‫הבונים את רוב הרי הארץ‪ .‬סלעים ימיים מראשית העידן (תורי טריאס ויורה) חסרים באזורנו‪,‬‬
‫שבו שררו תנאים יבשתיים‪ ,‬לעתים אף מדבריים ושרדו אבני חול בעיקר‪ .‬רק לפני כ– ‪ 100‬מ”ש‪,‬‬ ‫שלבי היווצרות המסלע באזור אילת *‬
‫הציף הים גם את דרום הנגב‪ ,‬והשקיע בקרקעו משקעי גיר‪ ,‬צור‪ ,‬קירטון‪ ,‬חוואר וחרסית‪ ,‬סלעי‬ ‫א‪ .‬שלב הסלעים המותמרים–מגמטיים ; ב‪ .‬השלב היבשתי הקדום ; ג‪ .‬שלב הצפת ים טתיס‬
‫משקע ימיים עשירים במאובנים‪ .‬שליטת הים נמשכה כ– ‪ 60‬מ”ש באזורנו‪ ,‬עד לאמצעו של‬
‫העידן הבא‪.‬‬
‫במשך תקופה זו חלו אירועים דרמטיים – פגיעות מטאורים בכדור הארץ והפרעות גלובליות‬
‫שהכחידו את הדינוזאורים ועמם גם יצורים ימיים אחרים‪ .‬הכחדה זו מציינת את סוף עידן‬
‫המזוזואיקון (לפני ‪ 65‬מ”ש)‪ ,‬ואת בוא עידן הקנוזואיקון‪ ,‬עידן היונקים‪ .‬ים טתיס‪ ,‬שהחל‬
‫בנסיגתו עוד לפני תום העידן הקודם‪ ,‬נסוג סופית מארץ ישראל לפני כ– ‪ 40‬מ”ש‪ ,‬בסוף תקופת‬
‫האאוקן‪ .‬הים התיכון והים השחור נחשבים לשרידיו של ים קדום זה‪.‬‬

‫שלב עיצוב הנוף‬ ‫ד‪ .‬‬


‫לאחר נסיגת הים החל העיצוב היבשתי של נוף דרום הנגב‪ ,‬בסדרה ארוכה של שבירה‪ ,‬העתקה‬
‫ותנועות הקרום‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬לפני כ– ‪ 25–30‬מ”ש‪ ,‬החל הלוח הטקטוני של אפריקה‬
‫להתרחק מלוח ערב‪ ,‬והתהווה בקע ים סוף‪ .‬בקע זה – הדומה בכמה מתכונותיו לבקע שנפער‬
‫בין אמריקה לעולם הישן‪ ,‬ויצר את האוקיינוס האטלנטי – הרחיק את יבשת אפריקה מחצי‬
‫האי הערבי ויצר בקעה צרה שאורכה ‪ 3,000‬ק”מ‪ ,‬שלימים כוסתה במימי ים סוף‪ .‬לפני כ–‪20‬‬
‫מ”ש החלה תזוזת תת–הלוח הערבי צפונה‪ ,‬תוך יצירת בקע ים המלח‪ ,‬הנמשך מדרום סיני‬
‫עד לתורכיה‪ ,‬שמפרץ אילת והערבה הם חלק ממנו‪ .‬תהליכי סחיפה הסירו את רוב השכבות‬
‫המאוחרות של אזורנו והשקיעון במפרץ ובמעמקי הערבה‪ .‬התרשים העליון‪ ,‬המציג חתך לרוחב‬
‫אזור אילת‪ ,‬ממחיש את תוצאות תנועות הקרום האנכיות בעיקר‪ ,‬שאחראיות לטופוגרפיה‬
‫החריפה ושלל התצורות הנחשפות כאן בצפיפות מדהימה*‪.‬‬
‫בעמודים הבאים נציג את מכלול תצורות הסלעים באזור אילת‪ ,‬בתמונות‪ ,‬בטבלה כרונולוגית‬
‫ובמפה הגיאולוגית של אזור אילת על חלקיו הצפוני והדרומי‪ .‬לאחריהם יבוא פירוט של תצורות‬
‫הסלעים ומגוון הסלעים המאפיין כל אחת מהן‪ .‬חשוב להדגיש שהמידע בהם – הוא חלקי‪,‬‬
‫והמבקשים ללמוד יותר את הנושאים הללו‪ ,‬מוזמנים לעיין ברשימת המקורות‪ ,‬בסוף הספר‪.‬‬

‫* צבעי התרשימים תואמים את צבעי השכבות‪ ,‬במפות הגיאולוגיות ובטבלה ‪.1‬‬ ‫*על פי דפי הדרכה לשדה על ידי ע‪ .‬מזור ונ‪ .‬אוריון‪ ,‬מכון ויצמן‪.‬‬

‫‪69‬‬ ‫‪68‬‬
‫אבנים מדברות‬ ‫שינויים גלובליים בעולם באותן תקופות‬
‫גיל כדור הארץ מוערך בכ–‪ 4.5‬מיליארד שנה‪ ,‬ובמשך ‪ 90%‬מזה שרר בו העידן‬
‫‪6‬‬ ‫הקדום‪ ,‬הפרה–קמבריום‪ ,‬שבו התמצק קרום כדור הארץ‪ ,‬הופיע המים על פניו נוצרו‬
‫‪5‬‬ ‫האוקיינוסים‪ ,‬והופיעו יצורים חיים ראשוניים בצורת חד–תאיים שבמשך הזמן סיגלו‬
‫‪2‬‬ ‫את הפוטוסינתזה‪ ,‬שבה נקלט פחמן דו–חמצני מהאוויר ונפלט חמצן‪ ,‬תוך יצירת‬
‫‪6‬‬ ‫סוכרים – שהם חמרי מזון ליצורים אחרים‪ .‬הצטברות החמצן באטמוספירה סייעה‬
‫‪8‬‬ ‫להופעת יצורים יותר מפותחים הצורכים אותו לנשימה‪ .‬סלעי המשקע הראשונים היו‬
‫מרבדי אצות שצברו משקע גירי ונקראו סטרומטוליטים‪ .‬רוב הסלעים בחלקי העולם‬
‫השונים מהעידן הזה היו סלעי יסוד – סלעי מחדר‪ ,‬געשיים וכן מותמרים‪ ,‬שנוצרו‬
‫בתהליכים טקטוניים בהיקף נרחב‪ .‬על התהליכים שהתרחשו בעידן זה באזורנו ימצא‬
‫‪7‬‬ ‫הקורא מאמר מפורט של הגיאולוג ש‪ .‬מרקו בספר “אילת והערבה” עמ’ ‪.288–281‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫עידן זה הסתיים לפני כ–‪ 540‬מ”ש‪ ,‬בתור הקמבריום (‪ ,)Cambrian‬התקופה הראשונה‬
‫‪3‬‬
‫בעידן ה ַפּליאוזואיקון (עידן החיים הקדומים)‪ ,‬שבו הופיעו כמעט בבת–אחת‪ ,‬נציגים‬
‫‪5‬‬ ‫של קבוצות חי רבות שהותירו מאובנים בשכבות הסלעים‪ .‬מכאן ואילך נוהגים למיין‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫את תצורות הסלעים ולתארכם באמצעות מאובנים‪ ,‬ולעקוב אחרי תפוצתם‪ .‬בעידן‬
‫‪1‬‬ ‫הפליאוזואיקון חלה התפתחות רוב הקבוצות העיקריות (קרויות מערכות) של בעלי‬
‫‪7‬‬ ‫החיים חסרי–החוליות (ספוגים‪ ,‬נבוביים‪ ,‬קווצי עור‪ ,‬פרוקי–רגל‪ ,‬רכיכות)‪ ,‬מהם כאלה‬
‫‪2‬‬ ‫המאכלסים את הים וחופיו עד עצם ימינו‪ .‬בתור האורדוביק (‪ )Ordovician‬החלו‬
‫להתפתח שוניות האלמוגים הראשונות‪ ,‬ובסילור (‪ )Silurian‬שלאחריו הופיעו הדגים‪,‬‬
‫שכמה מהם יצאו אל היבשה כדו–חיים‪ ,‬לכבוש אותה‪ .‬צמחים‪ ,‬שאף הם תלויים במים‬
‫סלע שפוגשים לרוב בחוף אילת קרוי סלע חוף (‪ .)beach rock‬זהו סלע העשוי פסיפס חצצי של גושי‬ ‫כיסו את האזורים הלחים בביצות וביערות עבותים‪ .‬שרידיהם הם מרבצי הפחם של‬
‫אבן מקריים שלוכדו יחד באמצעות גיר שהושקע על ידי מי התהום‪ ,‬ונחשפו על ידי הגלים‪ .‬הנוף הדומם‬
‫“מדבר” באמצעות גושי האבן הללו‪ ,‬המייצגים מגוון עשיר של צורות וצבעים‪ .‬אנשים רבים מתלהבים‬ ‫אירופה ואמריקה‪ .‬באזורנו שררו באותה עת תנאים יבשתיים‪ ,‬למעט תקופה קצרה בה‬
‫מהשפע הזה‪ ,‬המציץ כבר במבט ראשון על כל מאסף מקרי של חצץ או חלוקי אבן על החוף או באפיקי‬ ‫הגיע הים לתמנע‪ ,‬והשקיע סלעי משקע ימיים‪ .‬בסוף הפליאוזואיקון‪ ,‬בתקופת פרם‬
‫המדבר‪ .‬לכל אבן מבנה פנימי שונה וצבע שונה‪ ,‬הנובעים הן מהרכב המינרלים השונה והן מתהליכי‬ ‫(‪ )Permian‬נכחדו ‪ 95%‬מקבוצות החי‪ ,‬בים וביבשה כאחד‪ .‬בעידן הבא – המֶזוזואיקון‬
‫התבלותה‪ .‬השפע הזה קצת מבלבל ומרתיע‪ :‬איך להבדיל ולהכיר את כולן? אפשר להירגע‪ ,‬את כולן‬ ‫(עידן החיים הבינוניים)‪ ,‬התפתחו מאד הזוחלים‪ ,‬ועל שמם הוא נקרא עידן הזוחלים‪.‬‬
‫אפשר להכניס למספר קבוצות עיקריות – תצורות – שאותן נלמד להכיר קצת יותר לעומק בהמשך‪.‬‬ ‫שיאו היה בתקופות הטריאס (‪ ,)Triassic‬היורה (‪ )Jurasic‬והקרטיקון (‪,)Cretaceous‬‬
‫כל אוסף כזה של אבנים “משקף” או מייצג את המסלע ממנו נפרדו‪ ,‬התבלו והוסעו בעזרת מי הנחלים‪,‬‬ ‫שבהם שלטו דינוזאורים וזוחלי ענק הן ביבשה והן במים ובאוויר‪ .‬עידן זה תם לפני‬
‫כאלה שזרמו כאן בעבר‪ ,‬שהביאום למיקומן הנוכחי‪ .‬בהמשך נפרט ונלמד להכיר את הסוגים השונים‬ ‫‪ 65‬מיליון שנה‪ ,‬כשפגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ‪ ,‬ואסונות אחרים‪ ,‬כמו התפרצויות‬
‫והקשר שלהם עם תולדותיו הגיאולוגיים של האזור‪.‬‬
‫געשיות פקדו את כדור הארץ ונגרמה הכחדה נוספת‪ .‬עם הזוחלים נכחדו יצורים ימיים‪,‬‬
‫סוגי הסלעים המיוצגים במאסף מקרי שצולם בחוף אילת‪ )1( :‬צפחת נציץ – ניכרת בצבעה הכהה ודקות‬ ‫כאמוניטים‪ ,‬רודיסטים ועוד‪ .‬הצבים והתנינים שרדו‪ .‬ההכחדה פינתה את הדרך ליונקים‪,‬‬
‫הגבישים שלה‪ ,‬וכן בצורתה הלווחית–שטוחה‪ )2( ,‬גנייס – גבישים גדולים המסודרים בשורות בכיוון‬ ‫שהסתגלו לחיים בכל היבשות ואף בים‪ .‬מיני זוחלים שפיתחו נוצות וכנפיים התפתחו‬
‫מובהק‪ )3( ,‬גרניט ורוד – גרניט רודד או יהושפט‪ )4( ,‬גרניט אפור – גרניט אילת‪ )5( ,‬סלע געשי‪ ,‬ריוליט‬ ‫לעופות‪ ,‬תוך שסיגלו עצמם לחיים בעולם שהשתנה‪ .‬בעידן חדש זה‪ ,‬הקנוזואיקון (עידן‬
‫אדום‪ )6( ,‬סלע געשי‪ ,‬דיאּבז–דולֶריט‪ ,‬ו–(‪ )7‬אבני גיר‪.‬‬ ‫החיים החדשים)‪ ,‬עברו על כדור הארץ תמורות‪ :‬אוקיינוס טתיס הצטמצם ונסוג ונוצרו‬
‫רכסי הרים בתהליך הקרוי “נדידת יבשות” (כולל את בקע ים סוף‪ ,‬שיצר את ים–סוף)‪.‬‬
‫חלק ניכר מהיערות הפכו לסבאנות‪ ,‬נופים פתוחים שבהם הופיעו לראשונה עשבים‪ ,‬שגם‬
‫הם התפתחו באותו עידן “חדש”‪ .‬בין חיות היער שירדו לקרקע היה גם הקוף האנושי‪,‬‬
‫האדם‪ .‬תקופות הקרח בתקופת הפלייסטוקן (‪ )Pleistocene‬בתקופות הקרובות לזמננו‪,‬‬
‫יצרו לחצים כבירים על עולם החי והצומח‪ .‬מלחמת הקיום הותירה את האדם הנבון‪,‬‬
‫השריד האחרון לקבוצה של הומינידים (דמויי אדם)‪ ,‬שהצליח בתבונתו ליצור תרבות‪,‬‬
‫לפתח טכנולוגיות וענפי מדע ולהשפיע על העולם‪ .‬תחילת האלף השלישי מסמנת אתגר‬
‫של קיום אנושי בעולם שחלק מהשינויים החלים בו נגרמו על ידי האדם‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬סלע–חוף שהוא ספק תלכיד חופי‪ ,‬ספק חלק מהשונית הסמוכה‪ ,‬שנוצר מהתלכדות שברי וחלוקי אבן מסוגים‬
‫שונים‪ .‬למטה‪ :‬מאסף מקרי של חלוקי חוף ואבנים מהחוף הדרומי באילת‪ .‬אפשר להיווכח שעל החוף הדרומי‪ ,‬שם צולמו התמונות‪,‬‬
‫מעטים מאד חלוקי חוף מסלעי גיר ואבן חול‪.‬‬

‫‪71‬‬ ‫‪70‬‬
‫טבלה ‪ .1‬תצורות הסלעים והנוף באזור אילת ומרכיביהם‬ ‫טור סלעים אופייני באזור אילת (מבט מנחל שחורת להר אמיר)‬
‫הטבלה ומפה הגיאולוגית‪ ,‬שבעמוד הבא‪ ,‬נועדו להציג בפני הקורא המתעניין את המגוון המרשים של‬
‫תצורות גיאולוגיות‪ ,‬הגבוה יותר מכל אזור אחר בארץ‪ .‬הפרטים יוצגו‪ ,‬ביתר פירוט בעמודים הבאים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫כולל שלוש חטיבות‪ ,‬שהן גם שלוש תקופות זמן‪ )1( :‬הּפרֶה–קמבריום‪ :‬התשתית המַגמטית–מותמרת‬
‫המיוצגת בחתך הזה במונח המיושן כלשהו סלעי יסוד‪ ,‬אליו נתייחס בעמודים הבאים; (‪ )2‬טור סלעי‬
‫המשקע היבשתיים‪ :‬אבני חול יבשתיות עם חדירה ימית בתור הקמבריום (תצורת תמנע) ועד לקרטיקון‬
‫התחתון; ו–(‪ )3‬המאוחר יותר‪ ,‬טור סלעי משקע ימיים מתקופת קנומן ועד לתקופת אאוקן‪ .‬אותם נראה‬
‫בעיקר בהרי שחורת ואמיר‪ ,‬נחל רחם וצוקי תמנע או ברמות הגיר המערביות‪.‬‬

‫טבלה ‪ .1‬תצורות הסלעים והנוף באזור אילת ומרכיביהם (בעמ’ הבא)‬


‫תצורת סלע היא יחידת סלעים בסיסית‪ ,‬המוגדרת על פי מאפייניה ומיקומה בנוף‪ .‬את תצורות הסלעים‬
‫באזורנו נוח לקבץ בארבע קבוצות‪ ,‬שהן שלבים בתולדות המרחב כולו‪ :‬קבוצה ‪ – 1‬שלב סלעי התשתית‪:‬‬
‫סלעים מגמטיים ומותמרים; קבוצה ‪ – 2‬תצורות סלעים מהשלב היבשתי; קבוצה ‪ – 3‬סלעי השלב הימי‬
‫וקבוצה ‪ – 4‬תצורות שלב עיצוב הנוף של ימינו‪ .‬להלן טבלת התצורות והתקופות בהן נוצרו‪ ,‬מהקדום‬
‫(בתחתית הטבלה) לחדש (בחלקה העליון)‪ ,‬על פי הסדר בו הם מופיעים בחתך הסלעים (לעיל)‪ .‬שימו לב‬
‫לריכוזם בחבורות‪ .‬צבעי הטבלה תואמים כללית את צבעי התצורות במפה הגיאולוגית ובתרשימים‪.‬‬

‫‪73‬‬ ‫‪72‬‬
‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק צפוני *‬ ‫מפה גיאולוגית מהי ?‬
‫המפה הגיאולוגית מתארת את פני‬
‫א‪ .‬בלוק נטוי‬ ‫השטח על פי השתרעות תצורות‬
‫הסלע השונות המופיעות על‬
‫פניו‪ ,‬לרוב במבט–על‪ ,‬לפי תקופת‬
‫היווצרותן‪ ,‬והרכבן – יחידות‬
‫הסלעים‪ .‬המבט הוא אנכי‪ ,‬ומוצגות‬
‫בו רק תצורות המופיעות על פני‬
‫השטח‪ .‬כל צבע במפה מבטא‪ ,‬על‬
‫פי הרשום ב”מקרא”‪ ,‬תצורה או‬
‫סוג סלע שונה‪ .‬על פי הצבעים‬
‫וסימון גבולותיהם ניתן לזהות גם‬
‫את המבנים הגיאולוגיים – נטיית‬
‫השכבות או‪/‬ו הקימוט‪( ,‬ציור בעמ’‬
‫זה) וכיצד השתנו בעקבות הסחיפה‪,‬‬
‫ב‪ .‬קמר‬ ‫כמתואר בדוגמאות שלפניך‪ .‬בעמ’‬
‫‪ 118‬מופיעה דוגמה מורכבת יותר‪,‬‬
‫הקרויה בלוק דיאגרמה‪.‬‬

‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת‬


‫– חלק צפוני‬
‫חלקה הצפוני של המפה מציג את‬
‫האזור שמבאר אורה ועד מעלה‬
‫גרופית‪ .‬במערבו זהו נוף מישורי–‬
‫הררי‪ ,‬בו בקעות שטוחות (בקעת‬
‫הסיירים ובקעת עובדה)‪ .‬המסלע‬
‫מורכב בעיקר מסלעי משקע ימיים‪,‬‬
‫מתצורת חצרה הקנומנית ועד‬
‫תצורת מישאש מתקופת הסנון‪.‬‬
‫עברו המזרחי יורד בתלילות לערבה במדרגות ובצוק תלול שבמורדותיו אבני חול מתקופת הקרטיקון‬
‫התחתון‪ ,‬מתצורות אמיר וסמר‪ .‬מדרום מערב נשפך לערבה נחל רחם המנקז את מזרחה של בקעת הירח‬
‫שבמצרים‪ .‬התרוממות הגוש המגמטי של של הר תמנע (באדום בתחתית המפה) בין העתקים המקיפים‬
‫אותו‪ ,‬גרמה להסרת כיסויו המאוחר יותר וסחיפתו לבקעת הערבה הסמוכה‪ .‬סחיפה זו חשפה שכבות‬
‫אבני חול קדומות‪ ,‬מגיל הקמבריום‪ ,‬המקיפות משלושה עברים את גוש סלעי היסוד‪ .‬אזור תמנע הוא‬
‫הנקודה הצפונית ביותר בה מתגלים סלעי יסוד אלה בתחומי ישראל (בירדן הם מגיעים עד דרום ים‬
‫המלח)‪.‬‬

‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק דרומי‬


‫חלקה הדרומי של המפה ממחיש הן את הרבגוניות המרשימה של תצורות הסלעים של אזור אילת‪ ,‬והן‬
‫את השפעת ההעתקים הצפופים על מגוון הנוף‪ .‬סלעי משקע ימיים צעירים (סלעי גיר וצור מהקרטיקון‬
‫העליון ועד לאאוקן) נשמרו בעיקר בשקעים טקטוניים (בקערים ובקעים)‪ ,‬וברצועות צרות הלכודות בין‬
‫מסיבים הבנויים מסלעי יסוד (הר שלמה ושחורת)‪ .‬פני השטח‪ ,‬וכן מגוון הסלעים שנחשף‪ ,‬מושפעים‬
‫בעיקר מסדרת העתקים מקבילים‪ ,‬הנלווים להעתק הראשי‪ ,‬העובר מדרום לצפון בערבה‪ ,‬ומסומן בימין‬
‫המפה‪ .‬סדרת העתקים אלה מסתיימת מצפון במפגש עם העתק שכיוונו מערב–מזרח (העתק תמד‪,‬‬
‫העובר בקצה הדרומי של המפה הצפונית)‪ .‬מיעוט שכבות הגיר והצור המאוחרות בחלק זה של המפה‬
‫מוסבר בהסרתן וסחיפתן של שכבות אלה‪ ,‬שפעם כיסו את כל השטח‪ ,‬אל תוך הערבה‪ ,‬שם נצברו כמויות‬
‫אדירות של סחופת במעמקי הבקע‪ .‬מגמות אלה נחשפות גם בחתכים (בעמ’ ‪.)77‬‬

‫*מתוך מפה גיאולוגית ‪ 1:250,000‬של ישראל בעריכת בן–תור‪ ,‬פרומן וזק‪ .‬אגף המדידות ‪.1974‬‬

‫‪75‬‬ ‫‪74‬‬
‫חתכים מייצגים ממזרח למערב מצפון לדרום*‬ ‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק דרומי*‬
‫החתך הצפוני (במפה הצפונית)‪ .‬באזור בקעת עובדה החתך עובר בכיוון מזרח מערב ומאופיין בשכוב‬
‫אופקי‪ ,‬ומעט העתקים‪ .‬לא מופיעים בו סלעים מַגמטיים הקבורים עמוק מתחת לטור סלעי המשקע‬
‫במזרח ניכרת צניחה לבקעת הערבה‪.‬‬

‫מערב‬ ‫נחל צניפים‬ ‫בקעת עובדה‬ ‫חתך צפוני‬ ‫מזרח‬

‫החתך המרכזי עובר בכיוון דרום–מערב לצפון–מזרח (ראו מפה צפונית)‪ .‬מנחל שני שעל גבול מצריים‬
‫חוצה החתך את העתק גשרון ומשם עובר באלכסון דרך קער רחם שנחל עתק במרכזו‪ ,‬וחוצה את הגוש‬
‫המורם (הורסט) של הר תמנע והר מכרות‪ .‬הוא מסתיים לפני המגע עם העתק הערבה‪ .‬שימו לב לנטיית‬
‫השכבות חריפה והתרוממות גוש סלעי היסוד שהרימו את בלט (הורסט) תמנע‪ ,‬שנסחפו ממנו השכבות‬
‫המאוחרות יותר (שאותן רואים בקער רחם ונחל עתק)‪.‬‬

‫דרום–מערב‬ ‫חתך מרכזי‬ ‫צפון–מזרח‬


‫נחל שני‬ ‫נחל עתק‬ ‫הר תמנע‬ ‫הר מכרות‬

‫החתך הדרומי עובר בכיוון כללי מערב–מזרח מגבול מצריים ועד הרי אדום דרך הערבה‪ .‬נראים היטב‬
‫ההעתקים המדורגים שגלשו לתוכה‪ .‬החתך חוצה את העתקי גשרון ושלמה ואת הבלוקים המהווים את‬
‫בקע נטפים‪ ,‬וכן את בקע יותם‪ ,‬וביניהם הגושים המורמים (הורסטים) של שלמה ושחמון‪ .‬שימו לב כאן‬
‫לריבוי ההעתקים וצפיפותם וצניחת כל האזור לעבר הערבה וחוף מפרץ אילת‪ .‬רוב הסלעים הגלויים‬
‫– על פני השטח – בחתך זה הם סלעי יסוד– מַגמטיים ומותמרים (ראה פירוט במפה הדרומית לעיל)‪.‬‬

‫צפון–מערב‬ ‫חתך דרומי‬ ‫דרום–מזרח‬


‫בקע יותם העתק שלמהבקע נטפים העתק גשרון‬ ‫הערבה והמפרץ‬
‫הר שחמון‬

‫החתכים ממחישים את המתואר במפות‪ ,‬והוא הייחוד של האזור הדרומי‪ ,‬שהולך ונדחס למשולש מחודד‪,‬‬
‫כשגושי סלעי היסוד שהורמו מעלה מעומק רב‪ ,‬שוב צונחים‪ ,‬הפעם לעומק הבקע שנפער בין הרי אדום‬
‫במזרח והרי סיני במערב‪.‬‬

‫*מתוך מפה גיאולוגית ‪ 1:100,000‬של אילת בעריכת דרוקמן‪ ,‬ויסבורד וגרפונקל‪ ,‬המכון הגיאולוגי ‪1993‬‬ ‫* מפה גיאולוגית ‪ 1:100,000‬של אילת בעריכת דרוקמן‪ ,‬ויסבורד וגרפונקל‪ ,‬המכון הגיאולוגי ‪1993‬‬

‫‪77‬‬ ‫‪76‬‬
‫א‪ .‬תצורות סלעי היסוד‬ ‫מגוון סוגי הסלעים באזור אילת‬
‫אחרי שהצגנו את טבלת תצורות הסלעים בחתך (עמ’ ‪ )73‬המתגלות בדרום הערבה ואזור אילת מוצג כאן‬
‫פירוט סוגי הסלעים המתגלים באזורנו‪ ,‬על פי הרכבם ומבניהם‪:‬‬
‫סלעים גבישיים (קריסטלינים)‪ :‬סלעים העשויים גבישים גדולים או קטנים‪ ,‬שיצירתם הייתה‬ ‫‪ .1‬‬
‫מלווה בחום או‪/‬ו לחץ‪ .‬הם מתחלקים לסלעי יסוד וסלעים מותמרים‪.‬‬
‫א‪ .‬סלעי יסוד מתחלקים לשלוש קבוצות‪ :‬סלעי מחדר שנוצרו מהתקררות איטית בעומק‬
‫הקרום‪ ,‬ועל כן גבישיהם גדולים יחסית‪ ,‬מהם סלעי מחדר חומציים (בהירים – גרניט‪,‬‬
‫סיאניט) ומהם סלעי מחדר בסיסיים (כהים – דיוריט‪ ,‬גברו)‪ .‬קבוצה שנייה הם סלעים‬
‫מעורבים שנוצרו ממגמה שהחלה להתגבש במעמקי האדמה ובהמשך מצאה דרכה כלפי‬
‫מעלה‪ .‬כולל סלעים שמורכבים מגבישים בולטים (פנוקריסטים) בתוך מטווה (מטריקס)‬
‫חסר גבישים או שגבישיו מיקרוסקופיים‪ .‬אופייניים לדייקים ומחדרים אחרים‪ .‬קבוצה‬
‫שלישית הם סלעים געשיים (וולקניים)‪ ,‬שנוצרו מהתקררות מהירה של לבה שפרצה מהרי‬
‫געש‪ .‬חלקם סלעים געשיים זורמים‪ ,‬שנוצרו מלבה שנבעה מתוך הר געש‪ ,‬ומהם סלעים‬
‫געשיים‪ ,‬או אפר שהושלכו מהרי געש (פירוקלסטים) ‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלעים מותמרים (מטמורפיים)‪ ,‬סלעי יסוד או סלעי משקע ששינו את צורתם ואת‬
‫המינרלים שבהם בהשפעת חום‪ ,‬לחץ או שינויים כימיים‪ .‬חלקם גסי גבישים‪ ,‬כמו הגנייס‬
‫ואחרים דקי גבישים כצפחות‪ .‬יש סלעים מותמרים המורכבים ממינרלים בסיסיים כהים‬
‫כאמפיבוליט‪.‬‬
‫ רוב הסלעים הגבישיים קשורים בתהליכים קדומים של נדידה והתנגשות לוחות היבשות‪,‬‬
‫שהתחוללה באזור לפני מאות מיליוני שנים‪ .‬נרחיב על כך בהמשך‪.‬‬
‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬ ‫סלעי משקע או סלעי כיסוי‪ .‬אלה סלעים שנוצרו על פני הקרום‪ ,‬כסחף גרגרי‪ ,‬כמשקע טיני‪,‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫בוצי או גירי שהפך במרוצת הזמן לסלע מוצק‪ .‬גם כאן מזהים שלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬סלעים משקע גרגריים (קלסטיים)‪ ,‬תוצרי הצטברות חלקיקים מוצקים במקומות שאליהם‬
‫בניגוד לאמונה רווחת‪ ,‬על פיה סלעי היסוד הם חלק מהקרום המקורי של כדור הארץ‪ ,‬שנוצר בעת‬ ‫הוסעו על ידי המים או‪/‬ו הרוח (חול‪ ,‬חצץ‪ ,‬גושי סלע‪ ,‬טין‪ ,‬לס)‪ .‬ביניהם נכללים גם סלעים‬
‫התקררותו‪ ,‬להבדיל מסלעי הכיסוי‪ ,‬שהם סלעי המשקע למינהו‪ ,‬שהם מאוחרים יותר‪ ,‬באזורנו סלעי‬ ‫מוצקים שנוצרו מהתלכדות מרכיבים הללו‪ ,‬על ידי הפרשת חומר מלכד‪ ,‬כמו גיר‪ ,‬תחמוצות‬
‫היסוד אינם הסלעים המקוריים‪ ,‬שנוצרו עם התמצקות כדור הארץ‪ .‬המפורט להלן מוסבר היטב על‬ ‫מתכות ומינרלים אחרים‪ .‬סלעים אלה ממויינים על פי גודל וצורת החלקיקים הבונים‬
‫ידי תיאוריית “טקטוניקת הלוחות”‪ ,‬ומקובל כנתמך על ידי שפע תצפיות ועובדות‪ .‬על פיה‪ ,‬קרום כדור‬ ‫אותם‪ :‬קונגלומרט‪( ,‬תלכיד חלוקים) המורכב מאבנים בגודל של ס”מ ומעלה‪ ,‬שעברו‬
‫הארץ מתחלק לגושי סלע – לוחות טקטוניים – הצפים על גבי החלק הנוזלי–מותך של תחתית הקרום‪,‬‬ ‫התעגלות (חלוקים); או ברקציה (רסק סלעים מלוכד) המורכבת מאבנים בגודל שונה או‬
‫המעטפת‪ ,‬הודות למשקל סגולי נמוך יותר‪ ,‬ואשר תנועות החום הבוקע מפנים כדור הארץ מניעה אותם‬ ‫דומה‪ ,‬שלא עברו התעגלות כלשהי; אבן חול‪ ,‬העשויה גרגרי חול שגודלם ‪ 2–1/16‬מ”מ‪.‬‬
‫בכוונים שונים ממקום נביעת החום‪ ,‬אזורים הקרויים “נקודות חמות” (‪ )hot spots‬שבהם מתקיימת‬ ‫סילט‪“ ,‬חול” הקטן מגודל זה‪ ,‬אך גדול מאבן טין (הקטנה מ ‪ 1/256‬מ”מ)‪ .‬חרסית הוא‬
‫פעילות געשית‪ .‬במקומות אחרים‪ ,‬בעיקר באזורי מפגש ו”היתקלות” של לוחות שונים‪ ,‬נקברים הרים‬ ‫סלע משקע אבקתי‪ ,‬דק–גרגר‪ ,‬ורוב המינרלים המרכיבים אותו הם מינרלי חרסית‪ ,‬שנוצרים‬
‫שלמים לעומק‪ ,‬ניתכים‪ ,‬וחוזרים בחלקם למצב של מַגמָה‪ ,‬שהנה סלע מותך בעל צמיגות גבוהה‪ ,‬השרויה‬ ‫מפירוק כימי של פצלת השדה‪ ,‬נציץ ומינרלים דומים בסלעי היסוד‪ .‬חרסיות המתפצלות‬
‫תחת לחצים גבוהים‪ .‬מכאן שסלעי יסוד‪ ,‬כמו יתר סוגי הסלעים מייצגים שלבים שונים במחזוריות‬ ‫ללוחות דקיקים קרויות פצלים‪ .‬קבוצה נפרדת הם סלעים גרגריים געשיים‪ ,‬שברי אבן‬
‫גלובלית‪.‬‬ ‫המלוכדים בלבה קרושה‪ ,‬אפר או חומר וולקני אחר‪.‬‬
‫גילם של סלעי היסוד באזורנו הוא “רק” ‪ 525–800‬מיליוני שנים (מ”ש)‪ ,‬וכפי שנראה להלן‪ ,‬העתיקים‬ ‫ב‪ .‬סלעי משקע כימיים‪ .‬סלעים הנוצרים משקיעה כימית מתוך תמיסה עשירה ביסודות‬
‫שבהם‪ ,‬הסלעים המותמרים‪ ,‬הם סלעים קדומים עוד יותר (חרסיות או גרניט) שעברו שינוי מאוחר‬ ‫ותרכובות מלחים‪ .‬הם מתחלקים ל‪ :‬צורניים (סיליקטים) – צור ונגזרותיו (שכבות צור‬
‫תוך כדי תהליך קדום של התנגשות יבשות והתרוממות הרים‪ ,‬קרי אורוגנזה‪ .‬ירידת לחץ מקומית או‬ ‫ובולבוסי גיר מצורר)‪ .‬סלעים של התאדות יתר – הנוצרים כמשקע בעת התייבשות גופי‬
‫אזורית גורמת למגמה להצטבר בצורת מאגר מותך נוזלי–בצקי (‪ ,)2‬המתמצק לגוף מגמטי גדול המכונה‬ ‫מים (פחמות‪ ,‬גבס‪ ,‬מלח מאכל)‪ .‬מחצבי מתכות‪ :‬תמיסות נחושת‪ ,‬מנגן‪ ,‬ברזל ועוד החודרות‬
‫ּבַתוליט (‪ .)A, batholith‬ממנו חודרת המגמה לגופים המוצקים שמעל‪ ,‬לרוב לסדק קיים או הנוצר‬ ‫לתוך חומר אורגני ויוצרות תרכיזים‪ ,‬שלעתים קרובות הם מאובנים‪.‬‬
‫בלחצי החדירה‪ ,‬בצורת מחדר אנכי‪ ,‬גוף מחדר הקרוי ַדי ֵיק (‪ ,B‬ובלועזית ‪ )dike‬החוצה שכבות קיימות‪,‬‬
‫או מחדר אופקי (‪ )sill ,E‬החודר בין מישורי השיכוב ולא מחליף שכבה‪ .‬חדירת המגמה לשכבות קיימות‬ ‫סלעי משקע ביוגניים‪ ,‬שנוצרו משרידי יצורים בעלי–חיים או צמחים‪ :‬פחמות (קרבונטים)‪ .‬גיר‬ ‫‪ .3‬‬
‫(‪ ,)1‬יכולה להרים אותם (‪ )4‬וליצור עדשה (‪ .)C, laccolith‬בציור מתוארים למעשה שני שלבים בתהליך‪:‬‬ ‫ונגזרותיו (דולומיט‪ ,‬חוואר שהוא תערובת של גיר וחרסית‪ ,‬גיר השונית)‪ .‬הגיר נוצר‪ ‬מהתלכדות‬
‫קדום יותר‪ ,‬האחראי להופעת הדייקים (‪ )B‬וה ֶפּגמַטיט (‪ )D, pegmatite‬הנוצר מהתקררות והתגבשות‬ ‫שלדי וקונכיות בעלי חיים‪ ,‬קירטון מורכב משלדי חוריריות ואצות‪ ,‬הצוברות‪ ‬גיר (אצות גיריות)‪,‬‬
‫מינרלים מים מחוממים בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬החודרים למגמה ומתיכים סלע קיים‪ ,‬ניכר בגבישיו‬ ‫שלא לוכדו‪ ,‬ולכן אופיו קמחי‪ .‬צור הוא לרוב החלפה של גיר לסיליקה בשלב מוקדם של המשקע‬
‫הגדולים יותר‪ .‬בשלב מאוחר יותר‪ ,‬חודר הסלע המותך‪ ,‬בצורת לבה הפורצת מהרי געש‪ ,‬ונוצרים סלעים‬ ‫הרך (בוץ) או כמוצק‪ .‬מקור הסיליקה בים הוא בעיקר מהמסה של שלדים מאופל (צורן ומים‬
‫געשיים‪ :‬בזלות (‪ )basalt‬ואפר וולקני (‪ )tuff volcanic‬השוקעים על פני השטח (‪ .)F‬במגע בין בתוליט‬ ‫ללא גיבוש) או מבליית סלעי יסוד‪ .‬סלע אחר הוא פוספוריט‪ ,‬עשוי אצות שאחר מותן שקע על‬
‫קטן (הקרוי גם סדן‪ )stock ,‬וסלע הקיים שלתוכו חדר‪ ,‬נוצרת התמרת מגע (‪ :)3‬הסלע מותך ומתגבש‬ ‫דפנותיהם פוספט (אפאטיט) וכן מינרליזציה פוספטית של צואת יצורים ימיים ועצמות בעלי‬
‫מחדש תוך הענות לכיווני הלחץ ולטמפרטורות במקום המגע‪ .‬התמרה שונה מזאת בעיקר בקנה המידה‪,‬‬ ‫חיים ימיים‪.‬‬
‫היא התמרה אזורית‪ ,‬בה גופי סלע שנוצרו קודם נקברו מתחת ל–‪ 20–15‬קילומטרים של חומר סלעי‬
‫והיו נתונים ללחצים כבירים וטמפרטורות גבוהות‪ .‬סוג הסלע המותמר משקף לרוב את סלעי המקור‬ ‫לכל אחת מקבוצות אלה נייחד להלן כמה שורות ונציג דוגמאות מצולמות מהאזור‪.‬‬
‫ואת הטמפרטורה ותנאי הלחץ שלהם נחשפו בעת ההתמרה‪.‬‬
‫‪79‬‬ ‫‪78‬‬
‫סלעי מחדר‬ ‫הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד המורכבים מהם‬
‫סלעי היסוד השונים נבדלים ביניהם הן בהרכבם המינרלוגי והן בתנאי היווצרם‪ .‬רובם עשויים ממינרלים‬
‫צורניים (סיליקטים)‪ ,‬שהמגמה ממנה נוצרו הכילה צורן (סיליקה = ‪ .)Si‬אחוז גבוה של צורן מגדיר‬
‫‪1‬‬ ‫היטב את מה שמוכר לגיאולוגים כסלע “חומצי”‪ ,‬ואחוז נמוך – ל”בסיסי” (יש המעדיפים את המינוח‬
‫‪1‬‬ ‫סלע בהיר וכהה)‪ .‬תנאי ההתגבשות קובעים את גודל הגבישים וצבעו של הסלע‪( .‬סלעים געשיים הם‬
‫קטני גבישים וכמעט הומוגניים‪ ,‬ואילו סלעי המחדר הידועים גם כסלעים מַגמטיים‪ ,‬ניכרים בגבישים‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בינוניים או גדולים)‪ .‬כמוזכר לעיל‪ ,‬סלעי מחדר נוצרו בבטן האדמה ממַגמה‪ ,‬ואילו סלעים געשיים נפלטו‬
‫‪4‬‬
‫סלעי מחדר (מגמטיים)‬
‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫גרניט – סיאניט‬ ‫דיוריט – אנדסיט‬ ‫גאברו – אוליבין‬
‫סלעים געשיים (וולקנים)‬

‫ריוליט‬ ‫ריוליט – קוורץ – פורפיר‬ ‫דולריט – דיאבז‬


‫כלבה מהר געש או שחדרו כעורקים (דייקים) לסלע קיים‪.‬‬
‫הרכבי המינרלים בסלעים המגמטיים *‬
‫סלעים חומציים (פלסיים)‬ ‫בינוניים‬ ‫סלעים בסיסיים (מאפיים)‬
‫גרניט‬ ‫ט‬
‫דיוריט גרנודיורי ‬
‫גבר ו דיורי ‬
‫ט‬ ‫ט‬
‫פרידוטי ‬ ‫ ‬
‫סלעי מחדר חומציים – גרניט ודומיו‬
‫סלעי המחדר – שמוצאם מחדירת מגמה מותכת ממעמקי הקרום–נוצרו לפני כ–‪ 620‬מ”ש‪ ,‬ותהליך‬
‫התקררותם נמשך מאות שנים‪ ,‬מטמפרטורה של מאות מעלות צלסיוס עד לטמפרטורת הסביבה‪ ,‬כמשך‬
‫הזמן הנדרש להתגבשות המינרלים השונים בתוכו‪ .‬לדוגמה נביא את הגרניט‪ .‬היסודות המצויים במַגמה‬
‫מתחילים להתגבש תוך כדי התקררותה‪ ,‬על פי טמפרטורות ההתגבשות האופייניות להם‪ :‬ראשון מתגבש‬
‫הנציץ (‪ – )mica‬בעיקר מהסוג הכהה – הביוטיט (‪ ,)1‬אך גם מהמין השני–מוסקוביט‪ .‬אחריהם‪ ,‬עם‬
‫רדת הטמפרטורה‪ ,‬ובמרווחים שנותרו‪ ,‬מתגבשת פצלת השדה (‪ )feldspar‬משני סוגים עיקריים – פצלת‬
‫נתרנית (פלאגיוקלז) הלבנה (‪ ;)2‬ופצלת אשלגנית (‪ )3‬שלעתים היא לבנה ולעיתם ורודה (מיקרוקלין‪,‬‬
‫אורתוקלז)‪ .‬אחרון מתגבש הקוורץ‪ ,‬צורן דו–חמצני (‪ ,)4( )SiO2‬שהוא לרוב שקוף – או אפור כשהוא‬
‫משולב בגרניט‪ ,‬שהוא הנפוץ בסלעי המחדר‪ .‬גבישי הקוורץ בעצם ממלאים את החלל שנותר אחרי‬
‫התגבשות קודמיו‪ ,‬הנציץ ופצלת‪ .‬אחוז גבוה של קוורץ מגדיר אותם כחומציים (בהירים‪ ,‬על פי מינוח‬ ‫‪ %‬תחמוצת צורן‬
‫אחר)‪.‬‬
‫בהירים‬ ‫כהים‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גרניט אפור (גרניט אילת)‪ ,‬מימין וגרניט ורוד‪( .‬המספרים מתייחסים למרכיבי הגרניט המתוארים לעיל) ‪ .‬למטה‪:‬‬ ‫*את הרכב המינרלים המקורב של כל אחד מסוגי הסלעים המופיע מעל המפה ניתן לקבל באמצעות אנך‬
‫גרניט קשה היוצר מדרונות תלולים (מימין) וגרניט בלוי‪ ,‬המתפורר בנקל‪.‬‬ ‫החוצה את המפה בכל אחת מהנקודות (ראה דוגמת הדיוריט)‪.‬‬
‫‪81‬‬ ‫‪80‬‬
‫סלעי מחדר בסיסיים – דיוריט‪ ,‬גברו‬ ‫גרניט וסיאניט תמנע‬

‫‪ 10‬ס“מ‬

‫דיוריט (‪ ,)diorite‬סלע מחדר שגבישיו גסים וגוונו אפור‪ ,‬מכיל קוורץ בכמות נמוכה ותופס עמדה בינונית‬
‫בין הגרניט הבהיר‪ ,‬החומצי לגברו‪ ,‬ה”בסיסי”‪ .‬השחור הוא נציץ מהסוג ביוטיט‪ ,‬הלבן פצלת נתרנית‬
‫מהסוג פלאגיוקלז‪ ,‬והאפור‪ ,‬קוורץ‪ .‬ג ַּברו (‪ )gabbro‬הוא סלע מחדר כהה‪ ,‬עשיר בתחמוצות מגנזיום‬
‫(‪ )Mg‬וברזל (‪ .)Fe‬מכאן שמם הקבוצתי של סלעים אלה (מאפיים –‪ .)Mafic‬מכיל פלאגיוקלז‪ ,‬מחצב נדיר‬
‫הקרוי פירוקסן ומינרלים בסיסים אחרים‪ .‬הוא מקביל בהרכבו לסלע הגעשי בזלת‪ ,‬אך נבדל ממנו בגודל‬
‫גבישיו‪ .‬באזורנו מצוי גברו בעיקר במסיב המגמטי של תמנע‪ ,‬שם הוא משולב במינרל הכהה אוליבין‪,‬‬
‫וקרוי גברו–אוליבין (מימין למטה) שבהתבלותו הוא מוריק‪ ,‬ויוצר את מחשופי ה”דשא” (משמאל)‪.‬‬

‫במובן הרחב של המילה‪ ,‬השם גרניט הוא שם עממי נרדף לכלל סלעי המחדר (=סלעי יסוד)‪ ,‬ועל כן‬
‫הוא גם שם מסחרי לסוגי “שיש”‪ .‬כן נפוץ הביטוי הרי גרניט‪ ,‬גם כאשר הרכב הסלעים שונה בתכלית‪.‬‬
‫במובן המדעי הצר‪ ,‬הגרניט הוא סלע המחדר הנפוץ ביותר‪ .‬הוא מכיל כמות לא מבוטלת של קוורץ (עד‬
‫‪ ,)25%‬הנראה בו ככתמים אפורים‪ .‬בהתבלותו הוא יוצר מדרונות מתונים‪ ,‬ומשחרר גרגרי חול‪ ,‬שהם‬
‫המרכיב העיקרי של חוליות המדבר‪ .‬הגרניטים באזורנו נחדרים על ידי סלעים כהים מאוחרים יותר‪ ,‬כמו‬
‫הדיוריט‪ ,‬הגברו ועוד‪ .‬במזרח הר תמנע מופיע סיאניט (מקור שמו היא העיירה סיאנה במצריים‪ ,‬היא‬
‫אסוואן)‪ ,‬שכמו הגרניט הוא סלע חומצי ומכיל פצלת שדה בריכוז גבוה‪ ,‬אך כמויות הקוורץ שבו פחותות‬
‫בהרבה (פחות מ–‪ .)5%‬זהו סלע עמיד שצבעו חום אדמדם‪ ,‬מכיל בעיקר פצלת אשלגנית‪ ,‬אורתוקלז‪,‬‬
‫ורודה‪ .‬הוא מצטיין בחוזקו‪ ,‬ומכיל קסנוליטים (‪=xenolith‬סלע זר)‪ ,‬שנכלאו בו לפני שהתקשה‪ .‬בעבר‬
‫הובאו גושים רבים של סיאניט תמנע לבניית שוברי הגלים של המרינה באילת (למטה)‪ .‬הם בולטים‬
‫בצבעם האדמדם ועמידותם מול פעולת הגלים‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גרניט תמנע באתרו; באמצע‪ :‬סלע סיאניט המכיל קסנוליט‪ ,‬שנקלע למַגמה בעודה רכה‪ ,‬ונכלא בה‪ .‬למטה‪ :‬גוש‬
‫סיאניט במי הים בחוף הצפוני של אילת‪.‬‬

‫‪83‬‬ ‫‪82‬‬
‫סלעים מותמרים‬ ‫סלעים געשיים – וולקנים‬
‫סלעים מותמרים (‪ )metamorphic rocks‬הם סלעים שהמינרלים המרכיבים אותם עברו שינוי במצבם‬ ‫סלעים געשיים נוצרו משפכי לבה שבקעו מפתחם של הרי געש או סדקים שנבעו בסלעים הקיימים‪.‬‬
‫המוצק‪ ,‬בהשפעת חום רב ולחצים גבוהים‪ .‬התמרה אזורית נובעת מקבורת סלעים קיימים תחת שכבות‬ ‫סלעים אלה התמצקו במהירות רבה‪ ,‬ולכן אין רואים בהם גבישים בולטים‪ ,‬אלא גבישים זעירים של‬
‫בלית עבות‪ ,‬עד שהגיעו לעומק בו בהשפעת הטמפרטורה והלחץ של השכבות מעל מוחלפים מינרלים‬ ‫הסלע גרניט–פורפיר‪ ,‬או ריוליט–קוורץ פורפיר (למבנה פורפירי גבישים גדולים של מינרל מסוים‬
‫מסוימים באחרים‪ .‬עם הפעלת לחץ אופקי השכבות נדחסות או מתקמטות והמינרלים מתארכים‬ ‫נמצאים בסלע שרוב גבישיו זעירים)‪ .‬לעתים אפשר לראות בהם רבדים שנוצרו בעת שהלבה נשפכה‬
‫ומסתדרים בניצב לכיוון הלחץ‪ ,‬והמבנה כולו מתקצר‪ .‬תנאים כאלה קורים בעת שנוצר קימוט הגורם‬ ‫והצטברה בשכבות‪ ,‬אחת על האחרת‪ ,‬של סלע פירוקלסטי (המלוכד בחומר געשי)‪ .‬את הקשר בין הסלעים‬
‫להיווצרות רכסי הרים (אורוגנזה)‪ ,‬על פי “טקטוניקת הלוחות” (עמ’ ‪ .)79‬סוג שונה של ההתמרה‪ ,‬התמרת‬ ‫הגעשיים‪ ,‬המאוחרים לסלעי היסוד והתמורה רואים באמצעות מחדרים של לבה ומים‪ ,‬הקרויים דייקים‪,‬‬
‫מגע‪ ,‬אופיינית למצבים בהם מתקיים מגע בין גופי מגמה לוהטים עם סלעים קיימים‪ .‬נמצא כי הסלעים‬ ‫שנדון בהם בהמשך‪ .‬בזלת‪ ,‬שאף היא סלע געשי אך “בסיסי”‪ ,‬נדירה באזורנו‪.‬‬
‫המותמרים באזור אילת קדמו לסלעי המחדר וכמובן שגם לסלעי המשקע‪ ,‬והם הקדומים באזור‪.‬‬
‫הסלעים המותמרים מראים מגוון של מינרלים שונים‪ ,‬שכמה מהם מוצאים אך ורק בסלעים המותמרים‬
‫(פורפירובלסטים‪ ,‬כמו גרנאט וסטאורוליט שנזכיר להלן) וצורות המעידות על תנאי ההתמרה (כמו‬
‫מיגמטיט‪ ,‬להלן)‪ .‬המאפיין העיקרי של סלעים אלה הוא מרקם צִפחַתי – מבנה לווחי–שטוח‪ ,‬בעל פצילות‬
‫אורכית‪ ,‬כזה שמוצאים בצפחות‪ ,‬או גבישים מאורכים כמו בגנייס (להלן)‪ .‬הסלע המותמר הנפוץ באילת‪,‬‬
‫צִפחת אילת (‪ ,)Eilat schist‬הידוע גם בשמו האחר צפחת נציץ (‪ )mica schist‬ניכר בגבישי הנציץ‪,‬‬
‫הפזורים על משטחי הצפחה ומנצנצים בשמש‪ .‬הצפחה עשויה קוורץ‪ ,‬פצלת שדה מסוג פלאגיוקלז‪,‬‬
‫והנציצים ביוטיט ומוסקוביט‪ .‬צבעה אפור והיא מתפצלת בנקל ללוחות שטוחים‪ ,‬הודות לגבישי הנציץ‬
‫המשוטחים המקנים לה את הפצילות‪ .‬כאמור‪ ,‬צפחה זו היא הקדומה בסלעי האזור‪ ,‬וגילה מוארך ב–‪790‬‬
‫מ”ש‪ .‬מהיות הסלעים המותמרים תוצר של שינוי מותר להסיק מכך שלפניהם התקיימו סלעים קודמים‬
‫שהמותמרים אינם אלא גלגול מאוחר שלהם‪ .‬סוג נוסף של צפחות הם דייקים צִפחתיים‪ ,‬שנוצרו כאשר‬
‫מַגמה שחדרה לסדק יצרה בו דייקים שעברו התמרה לצפחה‪.‬‬
‫בעולם מוצאים סלעים מותמרים בשפע רב‪ .‬בעוד שאצלנו רוב המותמרים הם גלגול של סלעי יסוד‪,‬‬
‫מגמטיים‪ ,‬במקומות שונים בעולם נפוצים סלעים מותמרים ממוצא של סלעי משקע‪ .‬די אם נזכיר כמה‬
‫דוגמאות כאלה‪:‬‬
‫שיש אמיתי הוא למעשה סלע גיר שעבר התמרה‪ .‬הוא מופיע באזורים שעברו השקעה ימית מסיבית‬
‫שאחריה חלו קימוטים בקנה מידה גדול‪ ,‬אשר גרמו לסלע הגיר להפוך לשיש‪ .‬שיש קרארה המפורסם‪,‬‬
‫שנחצב בסמוך לטוסקנה באיטליה היה מאז ומעולם חומר הגלם של אמני הפיסול האיטלקיים‪ .‬בים‬
‫השיש (ים מרמרה) בתורכיה מצוי שיש משובח וכן ברכסי האולימפוס שביוון‪ .‬סלע מותמר אחר הוא‬
‫הצפחה‪ ,‬הנכרית באירופה ומשמשת חומר לקירוי קירות וכיסוי גגות‪ .‬מקורה הוא בחרסיות‪.‬‬

‫‪ 2‬ס“מ‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבעות עמרם‪ ,‬העשויות סלע געשי‪ ,‬ריוליט עם גבישים של פצלת או קוורץ “חומצי”‪ ,‬מוקפות בסחף בן זמננו;‬
‫תמונות‪ :‬צפחת אילת (מימין) מגלה את המבנה הצפחתי הצפוף של גבישי הנציץ הכהים על רקע הפצלת והקוורץ‪ ,‬וגביש גרנאט‬ ‫למטה‪ :‬מבט על הגבעה הגעשית ברמת יותם‪ .‬המסלע עשוי שכבות סלעים געשיים‪ ,‬במבנה פורפירי‪ .‬באמצע‪ :‬ריוליט–פורפיר‬
‫(במרכז) וגבישי סטאורוליט מאורכים (בקצה הימני); ומשמאל‪ :‬דייק העשוי צפחה (דייק צפחתי)‪ ,‬נחל שחמון‪.‬‬ ‫מקרוב‪.‬‬

‫‪85‬‬ ‫‪84‬‬
‫סלעים מעורבים‬ ‫גנייס‬
‫סלע מותמר נפוץ אחר‪ ,‬המצוי באזורנו בשכנות לצפחה הוא הגנייס (‪ .)gneiss‬זהו סלע גס–גביש‬
‫שבמרבית המקרים זהה מבחינת הרכב המינרלים בתוכו לגרניט (עמ’ ‪ ,)80‬בשינויים קלים – פצלת‬
‫השדה האשלגנית (אורתוקלז או מיקרוקלין) הוחלפה בפצלת שדה סידנית (פלאגיוקלז)‪ .‬סבורים שנוצר‬
‫מגרניט שעבר לחץ וחום שגבישיו התגבשו בהתאמה ללחצים‪ .‬הגבישים כולם מאורכים ונוטים בכיוון‬
‫אחד (חץ לבן)‪ ,‬בזווית חדה לכיוון הלחץ (חץ אדום)‪ .‬עדויות רבות מעידות כי הגנייס מאוחר לצפחה‪,‬‬
‫ובכמה מקומות נראה שחדר אל בינות סדקים בצפחה‪ .‬מעריכים שהוא נוצר בתקופה בה הופיעו באזור‬
‫סלעי היסוד האחרים (–‪ 700‬מ”ש)‪ .‬לחצים מאוחרים יותר גורמים להתעוותו (עמ’ ‪ .)15‬אפשר למצוא‬
‫אותו בהר צפחות שרובו בנוי ממנו‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫דייק שלילי‬ ‫דייק חיובי‬ ‫‪1‬‬

‫מחדרים מאוחרים לסלע קיים לרוב מופיעים בצורת עורקים (דייקים)‪ ,‬החוצים את השכבות‪ .‬שמם‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫המקובל‪ ,‬שנהוג לתרגם לדָיי ֵק‪ ,‬מקורו בהולנד‪ ,‬שם בונים דייקים למנוע הצפת שטחים על ידי הים הגואה‪.‬‬
‫בטבע הם לרוב תוצאה של מתיחה‪ ,‬וסידוק סלעים קודמים שאפשר למגמה נוזלית לחדור ולהתגבש‬
‫בתוכם‪ .‬קושיים או עמידותם לתנאי הבלייה נובעים מהרכבם המינרלי ותנאי התמצקותם‪ .‬אלה העשויים‬
‫מחומר עמיד יותר בפני הבלייה מהסלע שלתוכם חדרו שורדים כקירות בולטים (דייקים “חיוביים”)‪,‬‬
‫לעומתם‪ ,‬דייקים לא–עמידים שהבלייה והסחיפה רוקנה אותם מתוכנם (דייקים “שליליים”) מותירה‬
‫שקעים מאורכים‪ .‬דייקים חיוביים הם בעיקר מהסלע ריוליט–פורפיר‪ ,‬וצבעם ורוד–אדום‪ .‬הדייקים‬
‫השליליים עשויים בעיקר מדולֶריט (דיאבז) שהתבלה לחרסית‪ ,‬וצבעו ירקרק–אפרפר‪ .‬לצפיפות הדייקים‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬גנייס טאבה‪ ,‬הנפוץ בקרבת אילת‪ ,‬מהר צפחות ודרומה‪ .‬הצבע הכהה הוא צבע הנציץ ביוטיט ומינרלים‬
‫השפעה על עמידותם של הסלעים‪ ,‬לתוכם חדרו‪ .‬דייקים של צפחת נציץ‪ ,‬מעידים על תהליכי התמרה‬ ‫בסיסיים אחרים‪ ,‬והבהירים הם פצלת שדה וקוורץ‪ .‬משמאל‪ :‬גנייס גרניטי – גרניט שנעצר בשלב ההתמרה לגנייס ומקורו ניכר‬
‫בהרכב המינרלים‪ .‬יש בהם את המרקם הגנייסי – הערכות הגבישים בכיוון אחד‪ .‬ההרכב הכימי הוא של קוורץ‪ ,‬מיקרוקלין (ורוד)‬
‫שחלו לאחר חדירת הדייק‪.‬‬ ‫פלאגיוקלז (לבן) וביוטיט‪ .‬חץ מצביע על כיוון הסתדרות הגבישים‪ .‬נפוץ בנחל שלמה ובנחל והר שחמון‪ .‬למטה משמאל‪ :‬בצפחות‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬אגפו הצפוני של הר שלמה‪ ,‬בו הדייקים צפופים ומחזקים את ההר‪ .‬משמאל‪ ,‬דייק אדמדם של ריוליט–‬ ‫אילת יש גבישי גרנאט (‪ ,garnet‬יש המזהים אותו עם הנופך‪ ,‬אחד מאבני החושן) משני סוגים‪ ,‬בתאורה קדמית ואחורית (במרכז)‪.‬‬
‫פורפיר חוצה את הגרניט (הר שחמון)‪ .‬למטה‪ ,‬מימין‪ :‬דייק “חיובי” שעמידותו לבלייה גדולה מזו של הסלע הסובב אותו (נחל‬ ‫(‪ )1‬גביש מושלם ואטום לאלמנדיין (‪ ,)almandine‬שאותו מוצאים בעיקר בצפחות נחל שחמון‪ ,‬ו–(‪ )2‬הפיירופ (‪ )pyrope‬האדמדם‬
‫שלמה) ומשמאל‪ ,‬דייק “שלילי” שהתבלותו הותירה תעלה צרה בהר (הר שלמה)‪.‬‬ ‫וחצי שקוף‪ ,‬שבו הגביש פחות מושלם‪ ,‬אך נדמה לגרגר רימון (מכאן שמו גרנאט‪ ,‬רימון בלעז)‪ .‬שניהם מעידים על התמרה בלחץ‬
‫גבוה‪ ,‬כמותם כגבישי הסטאורוליט‪ ,‬שגבישיו הכהים מאורכים (מימין)‪.‬‬

‫‪87‬‬ ‫‪86‬‬
‫רסק סלעים שהפך לסלע‬ ‫דייקים פגמטיטים‬
‫בהמשך נזכיר שסלעי המחדר שדיברנו בהם כאן‪ ,‬הם בעצם השלב השני – ואולי אף השלישי במחזור‬
‫הסלעים של אזורנו‪ .‬קדמו להם הסלעים המותמרים‪ ,‬שהם עצמם סלעים קודמים שעברו שינוי‪ .‬לקראת‬
‫תום השלב של סלעי המחדר‪ ,‬לפני כ–‪ 550‬מ”ש‪ ,‬החלה התבלות סלעי היסוד לצבור תנופה‪ .‬המים החלו‬
‫להסיע את הסחופת והשקיעום במקומות הנמוכים‪ .‬בעמקים ובבקעים העמוקים הצטברו שכבות עבות‬
‫של חומר‪ ,‬שמאיחויו נוצר סלע חדש‪ ,‬סלע גרגרי (קלסטי)‪ ,‬המלוכד משברי סלעים וחלוקי נחלים‪ ,‬הנפוץ‬
‫באזור אילת הנקרא קונגלומרט אילת (‪ .)Eilat conglomerate‬הריכוז הגדול ביותר של סלע זה הוא‬
‫בנחל שלמה ובמורדותיו הדרומיים של הר שלמה‪.‬‬

‫תהליך זה השיק לתקופה שבה פרצו מתוך האדמה הלבה ואפר געשי ששקע על הקרקע וליכד את‬
‫החומרים המוצקים לסלעים גרגריים‪ .‬חלק מהסלעים הללו הם אבנים שנזרקו מתוך לועו של הר הגעש‪,‬‬
‫ולוכדו בלבה‪ .‬מכאן השם פירוקלסטי (כלומר‪ ,‬סלעים גרגריים שלוכדו באש‪ :‬פירו=אש‪ ,‬קלסטי=שבר)‪,‬‬
‫שניתן לסלעים אלה‪ .‬עוביו של קונגלומרט זה מגיע לעתים לכ–‪ 400‬מטר‪ .‬בקונגלומרט זה אין כלל סלעי‬
‫משקע ממוצא ימי‪ ,‬אלא מגמטיים ומותמרים בלבד‪ ,‬שכן הים הציף את אזורנו מיליוני שנים מאוחר‬
‫יותר‪.‬‬

‫ֶפּגמטיט הוא סלע מחדר המורכב ממאסף מינרלים גבישיים גדולים שהתגבשו במהירות תוך גידול‬
‫הדרגתי‪ ,‬בנגוד ללבה שנחשפת ומתקררת מהר לגבישים זעירים‪ .‬ההסבר לכך הוא שבעורקים הללו‬
‫נובעים מים בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬שבשל הלחץ הגבוה מגיעות עד לטמפרטורות ההתכה של כמה‬
‫מהמינרלים שבסלעי המחדר‪ ,‬והתגבשות הגבישים היא מהירה‪ ,‬בשל צמיגות נמוכה בחומר המגמה‪,‬‬
‫והתוצאה גבישי ענק‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬הדייקים מעידים על מעבר ממשטר של לחיצה תוך התמרה למשטר של מתיחה שסדק את‬
‫הסלעים הקיימים ואיפשר את חדירת הדייקים‪ .‬לדייקים השפעה ניכרת הן על עיצוב הנוף והן על תנועת‬
‫מי הנגר התחתי בערוצי הנחלים‪ .‬רוב המעיינות בנגב ודרום סיני בוקעים במקום שדייקים חוסמים את‬
‫תנועת מימי הנגר התחתי‪ ,‬הזורמים מתחת לפני הקרקע‪ ,‬ויוצרים מקווי מים תת–קרקעיים המוצאים‬
‫דרכם החוצה‪ ,‬או שניתן להגיע אליהם בחפירה רדודה (מוכרים בשם הערבי תמילות)‪ ,‬כמו תמילת רחם‪,‬‬
‫תמילת עתק ואחרות‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬קונגלומרט אילת‪ .‬סלע קלסטי זה‪ ,‬הבנוי מחלוקי סלעים של כל התצורות הפרה–קמבריות שמופיעות באזור‪,‬‬
‫מותמרים וסלעי מחדר‪ .‬רובם מזוותים ובמיון גרוע‪ ,‬מה שמעיד על מרחק הובלה קצר והשקעה מהירה‪ .‬חלקם מלוכדים בחומר‬
‫געשי (בזלת)‪ ,‬וחלקם ברסק סלעים עדין – הקרוי ארקוזה‪ .‬מתבלטים בו בעיקר אבנים זרות (קסנוליטים) של גרניט או סלעים‬
‫מותמרים‪ .‬מוצאים תצורה זו בעיקר בקרבת הר שלמה‪ ,‬שצלעו הדרומית בנויה מהם‪ ,‬ובכמה מקומות לאורך נחל שלמה (מסלול‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬דייק של פגמטיט‪ .‬למטה‪ :‬פגמטיט ורוד המכיל את שלושת מרכיבי הגרניט‪ :‬נציץ (מוסקוביט)‪ ,‬קוורץ לבן–אפרפר‬
‫‪ .)1‬משמאל‪ :‬אבן זרה שטבעה במגמה נוזלית‪ ,‬וניכרים עליה סימני שקיעתה בנוזל‪ .‬נחל בת–שבע‪ ,‬הר שלמה‪.‬‬ ‫ופצלת שדה‪ ,‬הדומיננטית במינרלים המרכיב גם את הגרניט‪ .‬כאן הם מופיעים בגבישים גדולים (ראו גם עמ’ ‪.)138–134‬‬

‫‪89‬‬ ‫‪88‬‬
‫ב‪ .‬סלעי משקע יבשתיים‬ ‫גידוע הנוף ויצירת הפנפליין‬

‫לפני כ– ‪ 525‬מ”ש‪ ,‬בתחילת העידן הפליאוזואי‪ ,‬חדלו אירועי בניית התשתית שהנם תהליכים פנימיים‪,‬‬
‫שמקורם בקרום ובמגמה שבו‪ ,‬והחל שלב אחר‪ ,‬חיצוני‪ ,‬של מצב יציב‪ ,‬המתאפיין בבלייה‪ ,‬סחיפה רבתי‬
‫ויישור הנוף‪ ,‬שנמשכו זמן רב‪ .‬קרוב לודאי שהנוף באותה תקופה היה יבשתי‪ ,‬צחיח או מדברי למחצה‪,‬‬
‫(והיו חסרים בו החי והצומח היבשתיים‪ ,‬שעלו מהמים בתקופות מאוחרות יותר)‪ .‬נחלים ונהרות שוצפים‬
‫סחפו את בלית הסלעים והשקיעוה הרחק ממקום היווצרם‪ .‬בהמשך התהליך הוחלק הנוף למשעי ונוצר‬
‫מישור רחב ידיים‪ .‬תבליט כזה נקרא מישור סחיפה אזורי או מישור גידוע‪ .‬בשפת הגיאולוגים הוא קרוי‬
‫פנפליין (כמעט מישור‪.)peneplain ,‬‬
‫תצורת עמודי שלמה‬
‫נהרות ונחלים ששטפו את אזורנו באותה תקופה הזרימו סחף רב שכלל בעיקר חול גס‪ ,‬גרגרים‪ ,‬שברי‬
‫סלעים מגמטיים וחלוקי נחל מקוורץ (המכונים “ביצי יונים”‪ ,‬ראו עמ’ ‪ .)135‬חלק ממרכיבי סלע היסוד‬
‫הומסו במים ונסחפו והושקעו כחרסיות‪ ,‬ואילו הקוורץ‪ ,‬שרוסק עד דק‪ ,‬בונה את אבן החול‪ .‬אבן החול‬
‫הקדומה ביותר באזור היא תצורת עמודי שלמה‪ ,‬שעובייה בתמנע‪ ,‬שם תוארה לראשונה‪ ,‬מגיע לכדי ‪90‬‬
‫מ’‪ .‬תצורה זו‪ ,‬שגילה קמבריום מוקדם (החל מ–‪ 520‬מ”ש)‪ ,‬מונחת ישירות על מישור הגידוע‪ ,‬הפנפליין‪.‬‬
‫ריבוי חלוקי הקוורץ הקשים מעיד על סחיפה והסעה בדרך ארוכה‪ ,‬כנראה מיבשת ערב‪ ,‬כפי שמוכיחה‬
‫הופעת חלק ממרכיבי אבן החול (כמו הישפה‪ ,‬עמ’ ‪ .)136‬חלקם‪ ,‬בעיקר חלוקי סלעי יסוד‪ ,‬כמותם רואים‬
‫בתמנע ובקניון האדום‪ ,‬הם מקומיים‪ .‬תצורת עמודי שלמה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הראשונה בסדרת תצורות‬
‫אבני חול‪ ,‬המכונות בשם “אבני חול נוביות” שנדון בהם בהמשך‪ .‬התצורה הבאה‪ ,‬אף היא מתקופה זו‪,‬‬
‫היא תצורת תמנע‪ ,‬שהכילה גם משקעים ימיים (להלן)‪ .‬תצורת עמודי שלמה ותצורות קדומות נוספות‬
‫נכללות ב”חבורת ים סוף” (ראו גם טבלה ‪ 1‬בעמ’ ‪.)73‬‬

‫בתמונות‪ :‬מישור הפנפליין בראש מעלה גשרון‪ .‬שימו לב לניגוד שבין המישור האופקי (הקדום) והמורדות התלולים‪ ,‬פרי עיצוב‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬תצורת עמודי שלמה באתר על שמו נקראה‪ ,‬בנחל תמנע‪ .‬למטה‪“ :‬עלמה” מאבן חול מתצורת שחורת‪ ,‬בנחל עמרם‬ ‫“צעיר”‪ .‬שכבות מרובדות אופקית‪ ,‬שמעליו הן מתצורת עמודי שלמה‪ .‬במוקטן‪ :‬מישור הפנפליין מופיע גם בפסגות הרי אדום‪,‬‬
‫(ראו עמ’ ‪ .)123‬צילם‪ :‬מ‪ .‬חן‪.‬‬ ‫ועליו שכבות אבני החול‪.‬‬

‫‪91‬‬ ‫‪90‬‬
‫תצורת תמנע‬
‫תצורה זו‪ ,‬מתקופת הקמבריום התיכון‪ ,‬הנכללת אף היא בחבורת ים סוף‪ ,‬הנה תוצאת ההצפה הימית‬
‫הראשונה הידועה באזורנו‪ ,‬שבמהלכה השתרעו באזור אגנים ימיים רדודים עם מפרצים ולגונות‪ ,‬בעלי‬
‫קשר מוגבל לים הפתוח‪ .‬אחד האגנים האלה הוא ימת תמנע – פונון (כפי שיסופר בהמשך‪ ,‬בקעת‬
‫פונון‪ ,‬מזרחית לעין יהב‪ ,‬בתחום ממלכת ירדן‪ ,‬היא כנראה חציה המזרחי של בקעת תמנע בת ימינו‪.‬‬
‫הן הורחקו למרחק של ‪ 105‬ק”מ זו מזו בהעתק האופקי שיצר את הערבה)‪ .‬באגן זה שקעו תחילה‬
‫אבני חול וחרסיות ואחריהן שכבות סלע דולומיט‪ ,‬סלע משקע ימי המורכב מסידן ומגנזיום‪ .‬סבורים‬
‫שתנודות במליחות המים‪ ,‬מהרכב מי–ים רגילים ועד למים מלוחים בימת תמנע–פונון הרדודה‪ ,‬ומי‬
‫תהום בתקופות יבשתיות‪ ,‬הן שגרמו להעשרה במגנזיום‪ ,‬והיווצרות הדולומיט)‪ .‬תוך נסיגת הים שקעו‬
‫שכבות דקות של חרסיות ימיות ולאחריהן‪ ,‬בסביבות השקעה יבשתיות‪ ,‬חוזרים להצטבר אבני חול גסות‬
‫גרגר‪ ,‬אדמדמות‪ ,‬בחילופין עם שכבות חרסית (תצורת שחורת מהקמבריום תיכון)‪ ,‬שמכסות על התצורה‬
‫הימית‪ .‬מעבר למה שניתן לראות בתמונה שבעמ’ ‪ ,93‬תצורת סלע זו מגוונת וכוללת שכבות צבעוניות‪,‬‬
‫המעידות על הרכבי היסודות והתרכובות שבה‪ :‬ורוד מציין נוכחות ברזל‪ ,‬שחור – מנגן ואילו כתמים‬
‫ושכבות ירוקות מציינים את נוכחות הנחושת‪ ,‬שכרייתה בבקעה הייתה הן בתקופות היסטוריות והן‬
‫בעידן הנוכחי (מסגרת)‪.‬‬
‫מקור הנחושת בתמנע בכלל ובתצורה זו בפרט הוא מבליית סלעים מגמטיים עשירי נחושת שנחשפו‬
‫בסביבת החוף הקדום‪ .‬הנחושת שהתפוררה ונמסה‪ ,‬התרכזה והושקעה בימה בסיוע אצות כחוליות‬
‫(ציאנובקטריות)‪ .‬פעילות האצות הכחוליות בגוף המים גרמו לחיזור – יוני הנחושת שהגיעו למים נקשרו‬
‫ליוני גפרית‪ ,‬בצורת סולפיד (‪ ,)H2S‬סולפט (‪ )SO4‬וקובליט (סולפיד הנחושת – ‪ )CuS‬ומינרלים המכילים‬
‫אותם‪ .‬בעת שקיעת הדולומיט‪ ,‬בנוכחות תמיסה עשירה בחמצן ויוני כלוריד‪ ,‬חומצנו מרבית מינרלי‬
‫הסולפיד‪ ,‬וסולפיד הנחושת הוחלף למינרל פאראטקמיט ‪.)Cu2(OH)3Cl(.‬‬

‫מפעל הנחושת המודרני בתמנע‬


‫פעילות כריית הנחושת בעידן המודרני החלה ב–‪ 1955‬בטכנולוגיה שונה‪ ,‬בכרייה‬
‫פתוחה ממכרות פתוחים ומכרה תת–קרקעי‪ ,‬ע”י חברת מכרות נחושת תמנע‪ .‬החל‬
‫משנת ‪ 1958‬הופקה הנחושת מהשכבה הגיאולוגית “פרט ססגון” (איור בעמ’ הבא)‬
‫שבתצורת תמנע‪ ,‬שבה מופיעים מינרלים כחולים וירוקים בתוך אבני חול‪ ,‬חרסיות‬
‫ופצלים בצורת מילוי סדקים ותרכיזים‪ .‬ריכוז הנחושת בשכבה גיאולוגית זו הוא כ– ‪1.2‬‬
‫אחוזים‪ .‬טכנולוגיות חדישות מאפשרות הפקת נחושת מעפרה בריכוז נמוך‪ ,‬בהשוואה‬
‫לטכנולוגיות הקדומות‪ ,‬שאפשרו הפקה רק מתרכיזים עשירים בנחושת‪ .‬הטכנולוגיה‬
‫החדישה מבוססת על מתקני גריסה ותקינה‪ ,‬ערבוב העפרה והפרדת הנחושת מן הסלע‬
‫על ידי חומצה גופרתית‪ ,‬בניגוד לטכנולוגיה הקדומה שהתבססה על התכת הנחושת‪.‬‬
‫בתהליך זה נוצרה נחושת גפריתית‪ ,‬שהועברה לשקתות שבהן שוקעו גרוטאות ברזל‬
‫שקשרו אליהן את הגפרית‪ ,‬והנחושת שהופרדה שקעה והצטברה כצמנט נחושת‪ ,‬בריכוז‬
‫של ‪ ,83–77%‬שנשלח לחו”ל להפרדה באמצעות תהליך אלקטרוליטי‪ .‬היקף היצוא הגיע‬
‫אז ל–‪ 16,000‬טון בשנה‪.‬‬
‫בזמן הפעלתם סיפקו המכרות ‪ 1.1‬מיליון טון עפרה לשנה‪ ,‬ובמכרות עבדו כ–‪1,000‬‬
‫איש‪ .‬בתקופה זו שימש המפעל מקור פרנסה חשוב לתושבי אילת ומנוף לפיתוח העיר‪.‬‬
‫ב–‪ 1976‬נסגרו מכרות הנחושת לראשונה‪ ,‬עקב הפסדים תפעוליים שנבעו מירידת מחירי‬
‫הנחושת בעולם‪ .‬ב–‪ 1980‬נעשה ניסיון לחדש את הפקת הנחושת‪ ,‬ולשלב בו הפקת מנגן‪.‬‬
‫גם ניסיון זה לא עלה יפה ופעילות הכרייה נפסקה ב–‪ .1984‬בעידן הנוכחי‪ ,‬מראשית‬
‫שנות ה– ‪ 2000‬החלה הפקת נחושת בממדים קטנים על ידי חברת מכרות ערבה‪ ,‬השייכת‬
‫לחברת כרייה מקסיקנית‪ ,‬אחת מיצרניות המתכת הגדולות באמריקה הלטינית‪ .‬החברה‬
‫מפיקה נחושת בדרגת ניקיון גבוהה (‪.)99%‬‬

‫תצורת תמנע בקניון האדום‪ .‬מונחת הישר מעל לתצורת עמודי שלמה‪ .‬למטה‪ :‬חתך סכמתי של תצורת תמנע המתאר את תהליכי‬
‫ההמסה שליוו את השקעת הדולומיט החולי‪ ,‬ממנו נוצרה אבן החול‪( .‬מתוך ‪.)Segev et al., 1992‬‬

‫‪93‬‬ ‫‪92‬‬
‫תצורת נטפים‬ ‫תצורת שחורת‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫תצורת נטפים‪ ,‬שהופרדה מתצורת שחורת‪ ,‬מונחת על גבה באי–התאמה (מושג המציין פער‪ ,‬חסרון‬
‫של שכבות מסוימות ברצף שכבות מוכר‪ ,‬שהיו כנראה ונסחפו‪ ,‬או לא הושקעו) על תצורת שחורת‪ .‬זוהי‬
‫אבן החול יבשתית‪ ,‬הצבועה בגווני אודם כתוצאה מחלחול תחמוצות מימיות של ברזל שנדדו דרך אבני‬
‫החול בחלחול (דיפוזיה)‪ ,‬ועצירתן בשיעור שונה בשל צפיפות שונה של גרגרים בעובי שונה (גרגרים דקים‬
‫וצפופים במיוחד עוצרים את החלחול‪ ,‬ומרכזים את הצבע יותר מאחרים)‪ .‬היא הושקעה על טופוגרפיה‬
‫שהושפעה אולי על ידי סחיפה ברוח (כפי שמעיד השיכוב הצולב)‪ .‬כמו כן פוגשים בה גם חרסית משוכבת‬
‫היטב‪ ,‬מעורבת בסילט דקיק‪ ,‬שצבעה כהה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫תצורת שחורת עשויה מאבני חול שהושקעו בנחלים‪ ,‬אגני מים או כדיונות של חול‪ ,‬שהוסעו ברוח‬
‫למרחק לא–גדול מסלעי היסוד מהם התפוררו‪ .‬צבען האדום–סגול של השכבות מעיד על ליכודן בסביבה‬
‫עשירה בתחמוצות ברזל‪ .‬התחמוצות המצפות את גרגרי הקוורץ הן הצובעות את האבן‪ .‬ככל שגבוה‬
‫ריכוז הברזל הצבע כהה יותר‪ .‬בשלב מאוחר יותר שקעו גיר וגבס על פני הסלע ויצרו שכבה עמידה בפני‬
‫הבלייה (ראו עמ’ ‪.)121‬‬

‫בתמונה‪ :‬חתך כמעט מושלם של אבני החול במדרון המערבי של הר אמיר‪ ,‬בנחל שחורת‪ .‬נראית כאן תצורת שחורת והפרטים‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה משמאל‪ :‬שיכוב צולב האופייני לאבני חול שמקורם בדיונות חול המונעות ברוח ונערמות‪ ,‬מאופיין בהרבדה‬ ‫המרכיבים אותה‪ )1( :‬הפרט הלבן‪ )2( ,‬הפרט המגוון (הפרט התחתון חסר)‪ )3( .‬תצורת נטפים המגוונת ומעליה מישור הגידוע‬
‫במישורים לא מקבילים‪ .‬מימין ולמטה נראית גם תופעה מוזרה – פיזור הצבע באבן החול שאינו תואם ואף נוגד את סדר השכבות‬ ‫השני (בקו שבור)‪ ,‬המציין פער של כ– ‪ 300‬מיליון שנה מהקמבריום העליון לקרטיקון התחתון‪ .‬מעל למישור הגידוע – ומאוחר‬
‫ששקעו תצורות דומות מוכרות גם מסיני (למעלה משמאל)‪ .‬במוקטן‪ :‬אבן חול ססגונית‪.‬‬ ‫לו – שכבות אבני החול הבהירות של תצורת אמיר (‪ )4‬ותצורת סמר (‪.)5‬‬

‫‪95‬‬ ‫‪94‬‬
‫תצורת סמר‬ ‫אי–ההתאמה השנייה (מישור הגידוע השני)‬

‫אחת התופעות הבולטות בטור הסלעים של אזור אילת הוא העובדה שאבני החול הצבעוניות שגילן‬
‫הוא בין כ–‪ 520‬מ”ש ו– ‪ 140‬מ”ש אינן רצף אחד אלא מהוות שתי חטיבות–תקופות עם הפסקה ארוכה‪,‬‬
‫ופער של כ– ‪ 300‬מיליוני שנים ביניהן‪ .‬סלעים מהתקופות החסרות אצלנו‪ ,‬מתגלות בארצות הסמוכות‬
‫או באזורי הארץ האחרים‪ ,‬כמו סלעים ימיים מתורי הטריאס והיורה‪ ,‬אותם מוצאים במכתשים של‬
‫הנגב המרכזי‪ .‬מקובל לחשוב שהפער בן מאות מיליוני שנים נובע הן מתנאים שמנעו השקעת שכבות‬
‫מסוימות – כמו תנאי יבשה ששררו בו בעת שאזורים אחרים הוצפו בים – או הרמת מאוחרת של האזור‬
‫שחשפה אותו לסחיפה אינטנסיבית לאחר שהושקעו – דהיינו גידוע‪ .‬להבדיל מהגידוע הראשון שהותיר‬
‫לפני כ– ‪ 125‬מיליון שנה‪ ,‬בתקופת האפטיאן (‪ )Aptian‬הגיעו מימיו של אוקיינוס טתיס לנגב הצפוני‪.‬‬ ‫לנו משטחי נרחבים של סלעי יסוד – הפנפליין‪ ,‬כאן הוא בקושי מורגש (ראו עמ’ ‪.)38‬‬
‫בשכבות הבונות את קיר מכתש רמון מזהים שתי שכבות של גיר ימי‪ ,‬החודרות אל בין אבני החול של‬ ‫בחטיבה המאוחרת לאי–ההתאמה – “חבורת כורנוב” – מוצאים שלוש תצורות אבן חול‪ ,‬כולן מתקופת‬
‫“תצורת חתירה” המדברית‪ ,‬ואילו במכתש חתירה שלוש חדירות ימיות כאלה‪ ,‬מרמזות על “מאבק”‬ ‫הקרטיקון התחתון – תצורות אמיר‪ ,‬עברונה וסמר‪ ,‬המונחות באי–התאמה‪ ,‬פחות מורגשת‪ ,‬היישר על‬
‫בין הים המנסה לחדור ולהציף‪ ,‬והיבשה שנוף צחיח שולט בה שלטון בלא מצרים מזה מיליוני שנים‪.‬‬ ‫גבי תצורות הדולומיט והחול הקדומות מתצורת תמנע‪ ,‬או בכמה מקומות כמו בנחל עמרם‪ ,‬שם חסרה‬
‫תצורת הסלע המקבילה לתצורת חתירה באזור אילת היא תצורת סמר‪ .‬בעבר נהגו לכנותה “אבן החול‬ ‫התצורה האחרונה‪ ,‬הן מונחות על גבי תצורות שחורת ונטפים‪ ,‬מבלי שניכר מישור הגידוע ביניהם‪.‬‬
‫המגוונת העליונה” ובהחלט היא מצדיקה את כינויה זה‪ .‬תצורת סמר מורכבת בעיקר משכבות אבן חול‬ ‫שתי התצורות‪ ,‬אמיר ועברונה‪ ,‬כמעט שאינן צבעוניות‪ .‬ייתכן שהדבר נובע מתנאי אקלים גשומים בעת‬
‫לבנה פריכה יחסית וצבעונית בגוונים שאין רואים בתצורות חול אחרות (סגול וצהוב) ולרוב מכוסה‬ ‫שהושקעה תצורת אמיר‪ ,‬ואילו בתצורת עברונה מוצאים הן מאובני צמחים והן תרכיזי נחושת שרוכזו‬
‫בקרום של תחמוצת ברזל או פאטינה‪ .‬הצבעים השונים באבן החול נובעים מריכוזים שונים של תחמוצת‬ ‫לתוכה במועד מאוחר להשקעתה‪ .‬תצורת סמר היא הצבעונית בכולן (להלן)‪.‬‬
‫ברזל בחומר המלכד‪ .‬הופעת דולומיט חולי (המורכב כאמור מסידן ומגנזיום שמקורם ימי) בגג התצורה‬ ‫בתמונה‪ :‬חתך באבני חול מאוחרות בשלוחה צפונית של נחל ניצוץ‪ .‬מתצורת אמיר (השכבה הבהירה‪ ,‬אך מכוסה בקרומי בלייה‬
‫מתקשר להצפה הימית של ים טתיס והמעבר לתצורת חצרה הגירנית‪.‬‬ ‫חומים‪ ,‬בחצי התחתון של התמונה) ומעליה‪( ,‬מעברו של הקו השבור) תצורת עברונה ‪ ,‬האפורה–כהה יותר‪.‬‬

‫‪97‬‬ ‫‪96‬‬
‫תצורת חצרה‬ ‫חלק ג‪ .‬סלעי משקע ימיים‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫באמצע העידן המזוזואי עלה מפלס הים‪ ,‬הושפלה היבשה ואוקיינוס טתיס הציף את המזרח התיכון‬
‫כולו‪ .‬בתקופת הקנומן (‪ ,)Cenomanian‬שנמשכה ‪ 6‬מ”ש בלבד (‪ 93.6–96.6‬מ”ש)‪ ,‬הגיע הים גם לאילת‪,‬‬
‫את המופע האופייני של סלע המשקע הימי – תצורת חצרה מתקופת קנומן – אפשר לראות מקרוב‬ ‫מיליוני שנים אחרי שהציף את צפון הארץ ומרכז הנגב‪ ,‬ובבת אחת החלה שליטת הים שנמשכה כ–‪60‬‬
‫בצוק המקיף את קלחת המעיין עין נטפים‪ .‬הוא עשוי סלע גיר מוצק בעובי של עשרות מטרים‪ .‬אפשר‬ ‫מ”ש‪ .‬אוקיינוס טתיס היה רדוד ומשקעיו הבונים את הרי הנגב המרכזי‪ ,‬וכל שדרת ההר‪ ,‬מהרי חברון‬
‫להבחין כאן בארבע תצורות משנה‪ ,‬הנקראות פרטים‪ ,)1( :‬הפרט התחתון פרט חביון‪ ,‬שכבת דולומיט‬ ‫ועד להרי הגליל‪ ,‬מכילים המוני מאובני של יצורי ים – אלמוגים‪ ,‬צדפות וחלזונות‪ ,‬אמוניטים וקיפודי–‬
‫(שכאן נראה רק חלקה העליון); (‪ )2‬פרט עין ירקעם‪ ,‬שכבה צרה יחסית של גיר‪ ,‬חרסית וחוואר; (‪ )3‬פרט‬ ‫ים‪ .‬הצפתו של הים נמשכה עד אמצע עידן הקנוזואיקון‪ ,‬לפני כ– ‪ 40‬מ”ש‪ .‬בתקופת האאוקן התיכון‬
‫צפית המופיע כצוק סלע תלול‪ ,‬העשוי גיר עשיר במאובנים‪ ,‬ו– (‪ )4‬פרט יטבתה‪ ,‬המכיל חרסיות ועשיר‬ ‫נסוג הים סופית‪ .‬עובי שכבות סלעי המשקע הימיים (גיר‪ ,‬צור‪ ,‬חרסיות) שהצטברו באזורנו הגיע ל– ‪800‬‬
‫במאובנים שעוביו ‪ 30‬מ’ והוא עובר בהדרגה לתצורת אורה‪ ,‬המייצגת כבר את התקופה הבאה‪ ,‬תקופת‬ ‫מ’‪ ,‬לעומת כשלושה ק”מ בצפון הארץ‪ ,‬ורק ‪ 100‬מ’ בדרום סיני‪ .‬סלעי המשקע הימיים באזור אילת אינם‬
‫הטורון‪ .‬את אלה אפשר לראות במורד דרך העפר היורדת לנחל מכיוון כביש ‪( 12‬ראו עמ’ ‪ 9‬ועמ’ ‪.)52‬‬ ‫מהווים רצף בלתי מופרע ונידרש להסבר יותר פרטני הקשור בהופעתם בנוף ובמוצאות אותם‪.‬דומה שאת‬
‫מצידו השמאלי של קו ההעתק‪ ,‬המסומן בקו לבן נחשפת אבן חול מתצורת סמר‪.‬‬ ‫החתך המושלם ביותר של סלעי המשקע הימיים מוצאים דווקא בנחל רחבעם‪ ,‬שלאורכו נמצא את כל‬
‫מעל הצוק‪ ,‬במרחק כמה מאות מטרים במעלה הנחל‪ ,‬עדיין על שכבת הגיר של גג פרט צפית‪ ,‬נמצא‬ ‫הרצף במצב נטוי (מסלול ‪ .)1‬תצורות סלעי המשקע הימיים באזור נכללות ב”חבורת יהודה”‪.‬‬
‫ריכוז מדהים בעושרו של חלזונות מאובנים מהסוג נרינאה (‪( .)Nerinea‬ראו נקודה ‪ 8‬בתיאור מסלול‬
‫טיול מס’ ‪)5‬‬
‫בתמונה‪ :‬שכבות סלעי המשקע בצוקי תמנע‪ .‬תחום המעבר מהיבשה לים מסומן כאן בחץ‪ ,‬שמתחתיו אבני חול מתצורות עברונה‬
‫בתמונה‪ :‬מבט על קלחת עין נטפים‪ ,‬בעת שיטפון‪ .‬ההעתק המסומן בקו שבור‪ .‬מיקום המעיין מצוין בחץ‪.‬‬ ‫וסמר‪ ,‬ומעליו סלעי גיר ימיים מתקופת הקנומן (תצורת חצרה שעובייה ‪ 126‬מ’)‪.‬‬

‫‪99‬‬ ‫‪98‬‬
‫תצורת אורה‬

‫תקופת הטּורֹון )‪ – (Turonian‬אף היא בקרטיקון‬


‫העליון – נמשכה בין ‪ 88.6–93.6‬מ”ש טרום זמננו‪.‬‬
‫בתחילתה שרר באזורנו ים רדוד‪ .‬חלקו התחתון‬
‫של רצף סלעי הטורון חרסיתי‪ ,‬עשיר בקונכיות של‬
‫צדפות נייחות‪ ,‬ממשפחת האוסטריאות (כמותן‬
‫אפשר למצוא לרוב בתחום הכרית במפרץ אילת‬
‫בן–ימינו)‪ ,‬ואמוניטים לרוב‪ .‬לפני כ–‪ 90‬מ”ש גרמה‬
‫התרוממות אזור מרכז הנגב – אזורי הרמון והמישר‬
‫– לנסיגת הים בדרומו ונחשפו אזורים חופיים‪,‬‬
‫מפרצים ולגונות ימיות שמימיהם מועשרים במים‬
‫מתוקים‪ ,‬שעל חופם השתרעו יערות עצי מנגרובים‬
‫ועצים נשירים‪ .‬עלי העצים הללו‪ ,‬שורשיהם והחרקים שחיו בהם נשתמרו כמאובנים (תצורת אורה‪,‬‬
‫להלן)‪ .‬בלגונה שהקשר שלה לים הפתוח ניתק מדי פעם‪ ,‬היו לעתים מים מלוחים ביתר‪ ,‬ושקעו גבס‬
‫תצורת סלעים האופיינית לתקופה הטורון התיכון‪ ,‬הקרויה על שם באר אורה‪ ,‬שם היא מתגלה במיטבה‪.‬‬ ‫ודולומיט (בחלק עליון של תצורת אורה‪ ,‬עמ’ הבא)‪.‬‬
‫רצף הסלעים של תצורה זו מגיע לעובי ‪ 104‬מ’‪.‬‬ ‫לקראת סוף תקופת הטורון כבר חזר הים והציף את האזור בלא הפרעה ובתוכו שקע גיר עשיר במאובני‬
‫החלק העליון של התצורה הוא לגונרי‪ ,‬ואילו התחתון ימי–רדוד עשיר במאובנים של ים‪ ,‬בתוספת חרסית‬ ‫חלזונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬רודיסטים וקיפודי–ים דרי בוץ וטין‪ ,‬ייחודיים לתקופה זו‪ .‬תצורה זו מתגלה במיטבה‬
‫מהיבשה בדרום‪ .‬המצג המרשים ביותר מתצורה זו הוא מחשופי סלעים בצומת גרופית‪ ,‬בעין קטורה והר‬ ‫באזור גרופית‪ ,‬וקרויה‪ ,‬שלא במפתיע‪ ,‬בשם תצורת גרופית‪ .‬בהמשך‪ ,‬תנועות טקטוניות של הקשת‬
‫ארגמן הכוללים עושר רב של מאובני צמחים‪ ,‬שורשים‪ ,‬קליפות העצים ובעיקר דפוסי עלים‪ ,‬מהם צמחי‬ ‫הסורית החלו לקמט את התשתית ולהשקיעה‪ .‬עומק הים עלה בהדרגה בשקעים תוך כדי התרוממות‬
‫יבשה‪ ,‬צמחי ביצות מים מתוקים ומהם מנגרובים הגדלים בלגונות הנתונות לשינויי מליחות יומיים‪.‬‬ ‫וחשיפת רכסי הקמרים (לדוגמה מכתש רמון)‪ .‬גברה אספקה של חול וחרסית לים הרדוד ועלתה רמת‬
‫שכבות החרסיות והפצלים הושקעו בלגונה שסבלה ממליחות יתר‪ ,‬ושקעו בה גבישי גבס‪ ,‬האופייני‬ ‫האנרגיה של המים והצטברו גירים פריכים וחוואר צהבהב עם גרגרי חול ורסק מאובנים שהושקעו על‬
‫למשקעים של גופי מים העוברים אידוי חריף‪ .‬לסקירת המאובנים שנמצאו בה ראה עמ’ ‪ .152‬המחשוף‬ ‫קרקע הים לעובי ניכר (עד ‪ 160‬מ’)‪ ,‬היא תצורת ציחור‪.‬‬
‫המתואר כאן נמצא ליד צומת גרופית (מסלול טיול ‪.)8‬‬
‫בתמונות למעלה‪ :‬חתך טיפוסי של תצורת אורה‪ ,‬בצומת גרופית‪ .‬למטה‪ :‬עורקי גבס בחרסית שחלקה אדמדם וחלקה ירוק‪ ,‬ששקעו‬ ‫בתמונות רצף של סלעים מתקופת הטורון באזור באר אורה‪ .‬משמאל‪ :‬מאובן אופייני לתצורת גרופית (תקופת הטורון העליון)‪,‬‬
‫עם ייבוש הבוצה ממנה נוצרה החרסית‪.‬‬ ‫קיפוד הים הלא–עיגולי ‪.Nucleopygus‬‬

‫‪101‬‬ ‫‪100‬‬
‫חרסיות צבעוניות‬

‫תצורת גרופית‬
‫תצורה של סלעי גיר משוכבים היטב שעוביה ‪ 133‬מ’‪ ,‬עם מעט חוואר ודרגשי או בולבוסי צור‪ ,‬שבהדרגה‬
‫יוצרת את צוקי שיירות שבמערב הערבה‪ .‬היא מייצגת את ההצפה ששמה קץ ללגונות של תצורת אורה‪.‬‬
‫התצוגה מאופיינת בסלעי גיר רכים יחסית‪ ,‬מגוונים למדי בטיבם‪ .‬להלן תמונה של אחת השכבות‬
‫המיוחדות לתצורה זו‪ ,‬גיר לווחי‪ ,‬המתפצל לשכבות דקיקות שטוחות וקשות‪ ,‬שנוהגים להשתמש‬
‫בו לריצוף מדרכות וכו’ (ראו גם בעמ’ ‪ .)58‬תצורה זו עשירה במאובני רכיכות ובכמה מקומות עברו‬
‫הקונכיות היצוררות‪ ,‬המבליטה את פרטי התפסיל שלהם‪ .‬תצורה זו נפוצה באזור מעלה גרופית (מסלול‬
‫טיול ‪ )8‬ובקעת עובדה‪.‬‬

‫תצורת ציחור‬
‫מעל שכבות עבות של גיר קשה (גג תצורת גרופית) מגיל טורון עליון מופיע חוואר צהבהב ואחריו חילופין‬
‫של שכבות דולומיט וגיר עשיר במאובנים ושבריהם‪ .‬רצף זה עובר מהטורון העליון לתקופת הסנון‪ ,‬בת‬
‫תקופת קוניאק (‪ ,Coniacian‬על שם האזור בצרפת שם חשופות שכבות מתקופה זו)‪ ,‬תקופה קצרה‬
‫יחסית (‪ 86–88‬מ”ש)‪ .‬ריבוי חרסית וגרגרי חול קוורץ מעידים על אספקת תוצרי בלייה מהיבשה בדרום‪.‬‬
‫לקראת סוף תקופה זו התחילו באזורנו תנועות קימוט ושקיעה של התשתית‪ .‬הים העמיק מעל לאזורים‬
‫השוקעים עד כדי הצטברות קירטון המורכב משלדים גיריים של יצורים פלנקטוניים חד–תאיים של‬
‫חיות (חוריריות) ואצות זעירות (עומק ים מעל כ–‪ 200–150‬מ’)‪ .‬חוואר זה שקע באזור אילת יחד עם חול‬
‫קוורץ (גג תצורת ציחור) שהובל מהיבשה‪ .‬הקימוט חשף קמרים לארוזיה ולהצטברות משקעים בשקעים‪.‬‬
‫בין המאובנים השכיחים בתצורת ציחור הפריכה בולטים כמה מיני קיפודי–ים לא–עיגוליים‪ ,‬שנעים‬
‫אנה ואנה בתוך מצע הרך של קרקע הים וניזונים מאכילת חמרים אורגניים שנצטברו בקרקע הים‪ ,‬או‬ ‫תקופות של התייבשות הים ויצירת שטחי ביצות בטורון התיכון (תצורת אורה) הותירו מאחריהם‬
‫טריפת תולעים החיים במצע‪ .‬נפוצות צדפות החיות בתוך הקרקעית וכאלו הצמודות לתשתית קשה או‬ ‫שכבות של חרסית העשירה במשקעי ברזל‪ .‬חרסית המכילה ברזל מחומצן‪ ,‬אשר כשהוא תלת–ערכי‬
‫לקונכיות של צדפות (אוסטראידים) מדור קודם‪ ,‬חיות או מתות‪ ,‬וביחד עשויות לצור מעין שונית קטנה‪.‬‬ ‫(‪ ,)Fe+3‬צבעה נוטה לאדום ואילו חרסית ששקעה בתנאים בהם היה החמצן מועט‪ ,‬מכילה ברזל דו–ערכי‬
‫נדירים יותר חלזונות‪ ,‬אמוניטים ונאוטילואידים‪ .‬עובי התצורה ‪ 30‬מ’‪.‬‬ ‫(‪ )Fe+2‬וצבעה ירוק‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בעת שנחשפו הסלעים וקומטו‪ ,‬מתגלים “עדשות” או “כיסים” של‬
‫תצורה זו מתגלה באזור אילת בעיקר בנחל עתק (מסלול טיול ‪ ,)6‬נחל רחבעם וכמובן בנחל ציחור‪ ,‬שם‬ ‫חרסית צבעונית ש”נכלאו” בין שכבות סלע גיר שקומטו‪.‬‬
‫תוארה תצורה זו לראשונה‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות חרסית צבעונית‪ ,‬לצדי כביש ‪ ,12‬ליד עין נטפים; למטה מימין‪“ :‬עדשה” ירוקה בנחל עמרם‪ ,‬ומשמאל‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬דרגש צור בגיר מתצורת גרופית; ומשמאל‪ ,‬מאובן של חלזון מצורר‪.‬‬ ‫“כיס” של חרסית כהה בין סלעי הגיר המעוותים של תצורת גרופית בנחל רחם‪ ,‬עיוות שהמטיילים מכנים בשם “יד השטן”‪.‬‬

‫‪103‬‬ ‫‪102‬‬
‫תצורת מישאש‬ ‫תצורת מנוחה‬
‫תצורה זו שבכל הנגב מאופיינת במשקעי הצור שבה‪ ,‬מכילה באזור אילת הן שכבות דקות של קירטון‪,‬‬ ‫בעבר ניסו לאחד את התצורה הזאת עם תצורת מישאש בדרום הנגב‪ ,‬לתצורה שנקראה תצורת סיירים‪,‬‬
‫מתקופת קמפאן (‪ 84–71 ,Campanian‬מ”ש) אך בעיקר שכבות צפופות של צור‪ ,‬בעובי מרבי של ‪73‬‬ ‫אך לאחרונה שוב הופרדו‪ .‬תצורת מנוחה‪ ,‬מתקופת סנון‪ ,‬בת תקופה סנטון (‪ 84–86 ,Santonian‬מ”ש)‬
‫מ’‪ ,‬עם שכבות של חרסיות המייצגים תנאי ים רדוד‪ .‬על גבי רצף זה של סלעים די פריכים מופיעות‬ ‫שתוארה מנחל מנוחה‪ ,‬במרכז הערבה‪ .‬סלעי תצורת מנוחה שבאזור אילת הם בעיקר קירטון‪ ,‬הנוצר‬
‫שכבות של צור חום היוצרות דרגשים קשים היוצרים צוקים תלולים‪ .‬מקורו של הצור בהמסת שלדיהן‬ ‫משרידי השלד של פלנקטון זעיר‪ ,‬כחוריריות (פורמיניפרה בלעז) העשוי מקלציט‪ ,‬ששקע במים בעומק‬
‫הצורניים (אופָּל) של אצות צורניות (דיאטומיאות‪ ,‬שהן אצות חד–תאיות) שהיו רבות בים הרדוד הודות‬ ‫בינוני‪ ,‬ומאצות פלנקטוניות גיריות זעירות‪ ,‬ומעט חול קוורץ‪ .‬באזור אילת עובייה מגיע עד ‪ 95‬מ’‪ .‬בגג‬
‫לפוריות–היתר באזורנו שהתבטאה במשקעי פוספט (תחמוצת זרחן)‪ .‬מרבדי אצות על קרקעית הים‬ ‫התצורה ובתצורת מישאש שמעליה מופיעה שכבת צור צפופה‪.‬‬
‫בתקופה זו חסמו את חמצונו של חומר אורגני קבור ושימרו אותו בגיר ופוספט “ביטומיני” (עשיר‬
‫בחומר אורגני) באזורים הצפוניים יותר‪ .‬רק קומץ מהפוספוריט (סלע משקע המכיל פוספט וסידן) שלו‬
‫ערך כלכלי בייצור דשנים וחומצה זרחתית‪ ,‬מופיע באילת‪ ,‬כשכבת פוספוריט דקה בגג תצורה זו‪ ,‬ואף‬
‫היא מצוררת בחלקה‪ .‬שכבת צור דמוי–חרסינה (פורצלניט) מכילה מאובנים ימיים – צדפות‪ ,‬אמוניטים‬
‫שוני–צורה (הטרומורפיים) ושרידי בעלי חוליות ימיים (דגי גרם‪ ,‬כרישים) כעצמות‪ ,‬שיניים והפרשות‬
‫שהתאבנו (קופרוליטים)‪ .‬את האחרונים מוצאים בעיקר בשכבת הפוספוריט‪ .‬ראויה לציון הופעתה בשתי‬
‫תצורות אלה – מנוחה ומישאש – של ברקציה (‪ )breccia‬של צור‪ ,‬שהיא סלע המורכב מרסק של שברי‬
‫צור‪ ,‬המוכיח שהמשקע הצורני התמצק‪ ,‬התרסק ועבר ליכוד מאוחר בתמיסה צורנית‪ .‬תצורות אלה –‬
‫מנוחה ומישאש – נכללות ב”חבורת הר הצופים”‪ .‬תצורה זו נפוצה בעיקר בנחל רחבעם (מסלול טיול‬
‫‪ ,)1‬נחל עתק ובמערב בקעת עובדה‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬שכבות צור מקומט (צנפות) בנחל ציחור‪ .‬שימו לבכם לכך‪ ,‬ששכבות הצור אמנם מקומטות מאד‪ ,‬אך הסלע החופה עליו‬
‫איננו מקומט‪ .‬מסבירים זאת בקימוט–גלישה שהתרחש בעוד הצור היה עדיין רך ונתון לעיוותים פלסטיים‪ .‬משמאל‪ :‬ברקציה‪,‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬צוקי בקעת קטורה עשויים קירטון מתצורת מנוחה בתחתית המדרון‪ ,‬ורבדי צור צפופים מתצורת מישאש‬
‫המורכבת משברי סלעים שלא עברו הסעה או התעגלות‪ ,‬והתלכדו יחד באמצעות חומר צורני (נחל רחבעם)‪.‬‬ ‫בראשם‪ .‬למטה מימין‪ :‬תצורת מישאש בגבעת נעצוץ‪ ,‬ליד בקעת עובדה; ומשמאל‪ ,‬בקרבת באר אורה‪.‬‬

‫‪105‬‬ ‫‪104‬‬
‫סלעי משקע יבשתיים מאוחרים‬
‫תצורות ע’רב וטקיה‬
‫‪ 5‬ס“מ‬ ‫שתי תצורות מתקופת המעבר בין המזוזואיקון והעידן החדש – הקנוזואיקון‪ .‬שתי תצורות אלה מגיעות‬
‫לעובי ‪ 120‬מ’ ושתיהן נמצאות מעל לתצורת מישאש‪ ,‬ובאזור אילת נמצאנה בעיקר בקערים (סינקלינות)‪,‬‬
‫שהציורי שבהן הוא קער רחבעם‪ .‬תצורת ע’רב (‪ )Ghareb‬היא מתקופת מאסטריכט (‪,Maastricht‬‬
‫‪ 65–71‬מ”ש)‪ ,‬האחרונה ברצף הגילים המזוזואי‪ ,‬עשויה קירטון–חווארי צהבהב–אדמדם‪ ,‬משוכב היטב‬
‫ומכיל תרכיזים העשויים מברזל גפריתי (פיריט‪ ,‬מרקזיט‪ ,‬שלרוב מתחמצנים ללימוניט)‪ .‬מעליה נמצאת‬
‫תצורת טקיה מתקופת דניאן–פאלֶאוקן (‪ Danian–Paleocene‬בעידן הקנוזואי)‪ ,‬העשויה חרסית וחוואר‬
‫ירוק–אפור שגם בה מוצאים תרכיזי ברזל גפריתי‪ .‬מעליה כבר נמצאת שכבת גיר אאוקני‪ ,‬תצורת מור‪,‬‬
‫שבקער רחבעם מהווה את השכבה החופה על הגבעה‪ .‬כפי ששמה הערבי של תצורת טַקיה (= כיפה)‬
‫מרמז‪ ,‬אופייני לה להופיע בצורת גבעות מעוגלות‪ ,‬כיפתיות‪ ,‬כשהיא מהווה שכבה עליונה‪ .‬באזור אילת‬
‫היא מופיעה אך ורק במקומות שבהם נשתמר הגיר האאוקני שמעליה‪ ,‬שכן בהעדר שכבה קשה נסחפת‬
‫החרסית הרכה בנקל‪ .‬תמצאו אותה במסלול טיול ‪.1‬‬

‫תצורת מור‬
‫תצורה זו היא התחתונה בתצורות תקופת האאוקן (‪ ,)Eocene‬ומורכבת מגיר‪ ,‬קירטון עם דרגשים‬
‫או בולבוסים של גיר–צור‪ .‬היא נמנית עם “חבורת עבדת”‪ .‬באילת היא מופיעה רק בקערים – קער‬
‫רחבעם וטאבה וקער רחם‪ .‬את שרידי תצורת ניצנה‪ ,‬מהאאוקן התיכון‪ ,‬שבעבר כיסו שטחים נרחבים‬
‫באזורנו‪ ,‬אך נשטפו עם התרוממות האזור‪ ,‬רואים רק כמרכיב של קונגלומרט רחם‪ ,‬שנוצר מהתבלות‬
‫וסחיפת התצורות הללו‪ .‬המקום המתאים ביותר לראות את תצורת מור הוא במעלה נחל שלמה‪ ,‬במעלה‬
‫‪ 5‬ס“מ‬ ‫בולבוסים שעל גבול מצריים וגם בראש גבעת רחבעם (מסלול טיול ‪.)1‬‬
‫חבורת סקיה‪ :‬תצורת רחם (קונגלומרט רחם)‬
‫תלכידים (קונגלומרטים) הם סלעים קלסטיים גסים‪,‬‬
‫המורכבים בעיקר מחלוקי נחל שהתלכדו באמצעות‬
‫חומר מלכד כלשהו (גיר‪ ,‬צור‪ ,‬לבה) ליצור סלע משולב‪ .‬כל‬
‫קונגלומרט מסקרן בשל העובדה שהוא נוצר בתנאים של‬
‫נהר קדום‪ ,‬שניתן לחקור את טיבו‪ ,‬מהיכן בא ולאן התנקז‪.‬‬
‫בקונגלומרטים העתיקים מאד הטופוגרפיה הייתה שונה‬
‫מזו של ימינו‪ ,‬אך קונגלומרט רחם המאוחר הושקע בנהר שזרם בנוף שבו כבר התרחשה היווצרות השבר‬
‫הגיאולוגי גדל הממדים בקע ים המלח‪ ,‬האחראי להיווצרות מפרץ אילת בקעת הערבה‪ ,‬ובקעות הירדן‪.‬‬
‫כדאי לדעת שאחרי תקופת האאוקן‪ ,‬לפני כ–‪ 30‬מ”ש‪ ,‬התפצל אוקיינוס טתיס לכמה גופי מים‪ ,‬שכיום‬
‫נותרו מהם הים התיכון‪ ,‬הים השחור והים הכספי בלבד‪ .‬המזרח התיכון נחשף מתוך הים ורכסי הריו‬
‫החלו להתרומם‪ .‬במקביל החלו הנחלים להעביר את תוצרי הבלייה והסחיפה של אותם רכסים לעבר‬
‫עמקים‪ ,‬החוף ומקומות נמוכים‪.‬‬
‫קונגלומרט זה‪ ,‬שגילו מיוחס לתקופת המיוקן (‪ )Miocene‬התיכון‪ ,‬לפני כ–‪ 15‬מ”ש‪ ,‬הוא כנראה שריד‬
‫של נחל שזרם מכיוון נחל רחם דרומה‪ ,‬דרך נחל שלמה לעבר נחל טאבה ומשם דרומה למזרח סיני‪ ,‬שם‬
‫אולי נשפך למפרץ אילת הקדום (המכונה “פרוטו–מפרץ–אילת”) שאז טרם הגיע לאילת‪ .‬העובדה שאינו‬
‫מכיל חלוקים מגרניט או סלעי יסוד אחרים מעידה כי באותה תקופה היו אלה עדיין קבורים עמוק‬
‫מתחת לסלעי המשקע המאוחרים יותר‪ ,‬ורק בתקופות שלאחר מכן התרוממו ונחשפו לבלייה והסעה‪.‬‬
‫במזרח סיני‪ ,‬דרומית לראס בורקה‪ ,‬נחשפת תצורת חַיימּור‪ ,‬המורכבת מקונגלומרט‪ ,‬חרסיות ואבני חול‪,‬‬
‫ומעליהם שכבות של צדפות ימיות‪ ,‬כאוסטרית העבה וסרטנים מקבוצת בלוטי הים (ראו עמ’ ‪,)149‬‬
‫שכמותם חיים כיום גם בים התיכון וגם בים סוף‪ .‬את קונגלומרט רחם אפשר לראות בנקודה ‪ 10‬בטיול‬
‫‪.1‬‬

‫בתמונות‪ :‬קונגלומרט רחם‪ ,‬המכיל גושי סלעים ואבני גיר‪ ,‬רובם בני תקופת המיוקן‪ ,‬בנחל שלמה עילי‪ .‬בין האבנים הללו מתבלטים‬
‫מאובני נומוליטים‪ ,‬יצורים חד–תאיים‪ ,‬חוריריות שהגיעו לממדי ענק‪ ,‬האופיניים לתקופה זו (כאן בחתך רוחבי‪ ,‬ופרט בגודל ‪5‬‬
‫ס”מ‪ ,‬בשלמותו (ראו גם עמ’ ‪.)153‬‬ ‫תצורת מור במעלה נחל שלמה עילי‪ .‬במוקטן בולבוסים משוטחים מתצורה זו‪.‬‬

‫‪107‬‬ ‫‪106‬‬
‫חלק ג’‪ :‬תהליכים מעצבי נוף באזור‬ ‫חבורת ים המלח‪ :‬תצורות אילות וגרוף‬
‫תצורת אילות – חוואר‪ ,‬חרסיות אדומות ורסק סלעים – המכילה אבני חול דקות גרגר ושכבות חלוקים‬
‫מגמטיים‪ ,‬וכן תצבירי גיר (קרבונטים)‪ .‬התצורה הושקעה כנראה באגם רדוד מאד‪ ,‬בנחלים מאיטי‬
‫זרימה‪ .‬גילה מוערך כפליוקן (‪( )Pliocene‬כ–‪ 3‬מ”ש)‪ .‬החלוקים מעידים על היותו משקע נהרי (אלוביאלי)‬
‫והחרסיות הן כנראה משקעים אגמיים המכוסים בשכבות של חול גס גרגר‪ .‬לא נמצאו בה משקעי גבס‪,‬‬
‫המעידים על הצפות במי ים‪ .‬המשקעים החרסיתיים עם מעט מאובני שורשים מעידים על קיומו של‬
‫“אגם אילות” בחלק מהתקופה בה הצטברו סלעי תצורה זאת‪ .‬במשקעי הגיר נמצאו שברי מאובנים של‬
‫בעלי חיים החיים במים מתוקים‪ .‬מפלס האגם נמצא כיום כ– ‪ 100‬מ’ מעל לפני מפלס הערבה‪.‬‬
‫התצורה המאוחרת באזור היא קונגלומרט גרוף‪ ,‬מתקופת הפלייסטוקן‪ .‬היא עשויה סחף נהרי שיצר‬
‫קונגלומרט מורכב מחלוקים גסים עד דקים במטווה חולי וחרסיתי‪ .‬מונחת באי–התאמה על תצורת‬
‫אילות‪ .‬בחלקה העליון מוצאים חלוקי גרניט ענקיים מעוגלים למחצה‪ ,‬יותר מ– ‪ 2.5‬מ’ קוטרם‪ ,‬שמעידים‬
‫על עוצמת השיטפונות בנחלים שהתנקזו לעבר חוף המפרץ שגררו את החלוקים ממעלה הערוצים עד‬
‫למיקומם הנוכחי‪ .‬הוא שקע במניפות סחף סמוך למקורות הסלע‪ ,‬בתקופה בה הייתה הטופוגרפיה דומה‬
‫לזו של ימינו‪.‬‬
‫תצורות אלה מבותרות על ידי מספר רב של העתקי מתיחה שרובם נראים מדרום לעיר אילת (נחלי‬
‫שחמון וגרוף) ומיעוטם במליחת אילת ובקרבת אילות‪ .‬כיוונם הכללי דרום–צפון בסטייה קלה לכיוון‬
‫דרום מערב – צפון מזרח‪ .‬ההעתקה אופקית‪ ,‬תואמת את התנועה העיקרית של העתק הערבה‪ .‬קו העתק‬
‫החוצה את שכבות הסחף המוקדמות שכוסו במעטה כהה של מקרם מדברי‪ ,‬שגילו פחות מ–‪ 20,000‬שנה‪,‬‬
‫אותר במרכז הערבה‪ ,‬מעיד על תזוזה אופקית של ‪ 600‬מ’‪ .‬העתקים אלה מעידים על פעילות סיסמית‬
‫ערה בעידן האחרון – בפלייסטוקן ובהולוקן (העידן הנוכחי)‪ .‬תצורות אלה ניתן לראות משני צדי העיר‬
‫אילת (להלן)‪.‬‬

‫הנוף המתגלה בפנינו הוא סך הכל התהליכים שבנו את המסלע ואלה שגרמו להשתנותו עם הזמן‪,‬‬
‫כתוצאה מכוחות פנימיים וחיצוניים המשפיעים עליהם‪ .‬הכוחות הפנימיים‪ ,‬לחצים מכניים הנובעים‬
‫מתנועת הקרום‪ ,‬המזיזים‪ ,‬שוברים‪ ,‬מקמטים‪ ,‬מרימים או משפילים חלקים של הקרום‪ ,‬או את כולו‪.‬‬
‫אותם אנו מכנים טקטוניים‪ .‬הכוחות החיצוניים מהם הנגרמים על ידי שינויים קיצוניים בטמפרטורה‪,‬‬
‫כמו קפיאה והפשרה; מהם נגזרים מהכבידה‪ :‬כמו משקעים‪ ,‬הטופוגרפיה והשפעתה על המים בזרימתם‪,‬‬
‫גשמים‪ ,‬שיטפונות וכו’ – וכן תהליכי בלייה‪ :‬המסה‪ ,‬הסעה והצטברות כסחף במקומות נמוכים‪ ,‬המכונים‬
‫בסיס הסחיפה – העמקים‪ ,‬תהומות הים וכו’‪ .‬לכל אלה חשיבות רבה בעיצוב הנוף‪.‬‬
‫‪ .1‬טקטוניים‪ :‬שבירה‪ ,‬העתקה וקימוט‬
‫כבר נאמר לעיל כי ההעתק–בקע אורכי העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך הערבה‪ ,‬בקע ים‬
‫המלח והערבה‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לרוב התופעות שאנו מגדירים כטקטוניות‪ .‬לחצים ומתחים גורמים‬
‫לשבירה של הקרום העליון‪ ,‬להתעוותות ולתזוזות של גושי סלעים זה כנגד זה‪ .‬ההעתקה שלוותה כאן‬
‫בהרמה מסיבית של כל האזור חשפה שכבות קדומות‪ ,‬שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים‬
‫מאוחרים יותר‪ .‬לאורך העתק הערבה חלה הסטה אופקית‪ ,‬כשהגוש המזרחי (הערבי) הוסט צפונה בכ–‬
‫‪ 105‬ק”מ לעומת המערבי (האפריקני)‪ ,‬ההסטה החלה בתקופת המיוקן‪ ,‬לפני פחות מ–‪ 19‬מ”ש‪ ,‬ונמשכת‬
‫אף בימינו‪ .‬בקע ים המלח נילווה להעתק הראשי‪ ,‬הקרוי בקע ים–סוף‪ ,‬האחראי להיווצרות ים סוף‪.‬‬
‫הכוחות הפנימיים‪ ,‬תנועות הקרום – מהם מתיחה ומהם לחיצה – גורמים העתקה וקימוט של שכבות‬
‫שאותם אנו מזהים כמעט בכל תמונות נוף באזור‪.‬‬
‫‪ .2‬הכוחות החיצוניים‪ :‬הבלייה והסחיפה‪.‬‬
‫הבלייה והסחיפה באזורנו מושפעת מאד מהאופי המדברי שלו‪ .‬תהליכי הבלייה איטיים‪ ,‬כמותם קטן‬
‫יחסית כוח הסחיפה של המים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההשתמרות בתנאי האקלים היבש מאפשרת לתהליכים‬
‫להימשך במשך שנים רבות‪ ,‬כאשר התערבות מצד גורמים ביולוגיים – צמחים‪ ,‬חיידקים ופטריות –‬
‫מזערית‪ .‬יש קשר ברור בין שני סוגי התהליכים‪ :‬שינויים בטופוגרפיה מגבירים או מאיטים את קצב‬
‫הבלייה והסחיפה‪ .‬נדון בכך בהמשך‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬חתך במשקעי תצורת אילות בפארק הולנד‪ ,‬באילת‪ .‬ניכרים הרבדים האופקיים והחרסיות בגוונים שונים‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬קונגלומרט גרוף באתרו‪ ,‬בנחל גרוף שמול נמל אילת‪ .‬הוא מייצג תהליך ארוך של סחיפה והסעה מהאזורים ההרריים‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬העתק שלמה‪ ,‬החוצה את נחל גשרון‪ ,‬ו”טלאי” סחף שנותרו מאפיקו הקדום של הנחל‪.‬‬ ‫הגובלים במפרץ אילת לכל אורכו‪ ,‬של חלוקים וצרורות של גיר וגרניט בגודל שונה‪ ,‬והצטברותם במפלס הקרוב כיום לפני הים‪.‬‬

‫‪109‬‬ ‫‪108‬‬
‫העתק גשרון‬ ‫‪ .1‬טקטוניקה‪ :‬העתקים מה הם?‬
‫שבירת קרום כדור הארץ גורמת לתזוזה של גושי סלעים גדולים‪ ,‬מפיסות סלע קטנות ועד ליבשות‬
‫שלמות‪ .‬כללית אנו מכנים אותם שברים‪ ,‬אך הכוחות הנוצרים גורמים לתזוזה‪ ,‬כלומר העתקה‪ .‬כבר‬
‫נאמר לעיל כי העתק אורכי גדול‪ ,‬שגרם להיווצרות בקע עמוק‪ ,‬העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך‬
‫הערבה‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לרוב התופעות הטקטוניות‪ .‬ההעתקה לוותה כאן בהתרוממות כל האזור‪,‬‬
‫מה שחשף שכבות קדומות‪ ,‬שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים מאוחרים יותר‪ .‬הנפוצים‬
‫הם העתקים אנכיים‪ ,‬בהם אגף אחד יורד וזה שמולו עולה ולהפך (א‪ ,‬ב בציור)‪ .‬העתק אנכי יכול להיות‬
‫העתק נורמלי (א) המעיד על מתיחה והתרחקות האגפים בכיוון האופקי‪ ,‬או העתק הפוך (ב)‪ ,‬שהוא‬
‫תוצאה של לחץ והתקצרות‪ .‬בהעתק זה השיפוע הפוך‪ ,‬והגוש התלוי עולה ביחס לגוש השני‪ .‬פחות נפוץ‬
‫הוא הסוג השני‪ ,‬העתק אופקי (ג)‪ ,‬בו התנועה היא בעיקר על מישור אופקי‪ .‬במציאות מוצאים שילוב‬
‫של העתקים אנכיים ואופקיים (להלן)‪ ,‬שלא תמיד קל להבחין ביניהם‪ .‬את הטופוגרפיה‪.‬‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫העתק אופקי‬ ‫העתק הפוך‬ ‫העתק נורמלי‬


‫גזירה‬ ‫לחיצה‪ ,‬התקצרות‬ ‫פתיחה‬

‫העתק הערבה‪ ,‬חלק מבקע הגדול החוצה את המזרח התיכון ממפרץ אילת ועד דרום‬
‫תורכיה הקרוי בקע ים המלח והערבה הוא בעיקרו העתק אופקי‪ ,‬שהזיז את שני צידי‬
‫הערבה בכיוונים מנוגדים‪ .‬קיימת הסטה מצטברת של כ–‪ 105‬ק”מ של הצד המזרחי‬
‫לעומת המערבי‪ ,‬מאז החל התהליך‪ ,‬בגיל המיוקן (לפני כ–‪ 19‬מ”ש)‪ .‬חישוב פשוט מראה‬
‫כי התזוזה האופקית היא בסדר גודל שאינו עולה על ס”מ אחד בממוצע לשנה‪ .‬ההעתק‬
‫האופקי משולב בהעתק אנכי שהרים את הצד המזרחי במאות מטרים לעומת המערבי‬
‫– ישראל ומצריים‪ .‬רוב ההעתקים באזור אילת הם מעורבים‪ :‬העתק אופקי‪ ,‬שלעתים‬
‫ניכר בו גם הממד האנכי (ראו תמונה בעמ’ ‪ .)112‬בסלעי המשקע – בעיקר – קל‬
‫העתק גשרון הוא הארוך בהעתקים האורכיים – בכיוון דרום–צפון – באזור אילת‪ .‬תחילתו ליד טאבה‪,‬‬ ‫להבחין בקימוטים והעתקים אנכיים שיוצרים את הטופוגרפיה המורכבת של האזור‪.‬‬
‫מעבר לגבול מצריים‪ ,‬ובהמשך הוא עובר לאורך גבול ישראל ומצריים עד לנחל שני‪ ,‬כשממערבו מופיעים‬ ‫יש לקחת בחשבון שהנוף הנראה לעינינו כיום הוא תוצאה של (א) התנועות הללו‬
‫בעיקר סלעי יסוד – סלעים מגמטיים בדרום‪ ,‬ובצפונו‪ ,‬סמוך להר נשף‪ ,‬סלעים געשיים‪ .‬ההעתק נבלם‬ ‫והטופוגרפיה שנוצרה בעטיין ו–(ב) הבלייה והסחיפה שסילקו מאות מטרים של סלעים‬
‫מצפון על ידי העתק תמד שכיוונו מערב–מזרח‪ ,‬ובמפגש ההעתקים נמצא הקניון האדום (עמוד הבא)‪.‬‬ ‫פחות עמידים שנסחפו מהפסגות למקומות הנמוכים ובכך שינו לעתים באופן דרמטי‬
‫ממזרח להעתק גשרון‪ ,‬ועד להעתקים המקבילים‪ ,‬העתק שלמה והעתק צפחות‪ ,‬נמצא בקע (גראבן)‬ ‫את הטופוגרפיה‪.‬‬
‫נטפים‪ ,‬שבו סלעי משקע ימיים ששיפוע מורדותיהם למזרח‪ .‬בתמונה זו נראה נחל נטפים עילי‪ ,‬שהתחתר‬ ‫העובדה שהרי אדום שמול עקבה היו במקורם מול נוויבה שבסיני‪ ,‬והוסטו צפונה‬
‫על קו ההעתק‪ :‬משמאל נראים סלעי יסוד (גרניט) כשעליהם מונחות שכבות אבן חול מתצורת עמודי‬ ‫למקומם הנוכחי‪ ,‬ובקעת תמנע‪ ,‬שהינה למעשה חלקו המערבי של גוש גדול‪ ,‬שחציו‬
‫שלמה‪ ,‬ומימין להעתק סלעי הגיר הנטויים בתלילות של הר יהואחז‪ .‬למעלה‪ ,‬על קו הרקיע של האגף‬ ‫המזרחי נמצא בתחום ירדן‪ ,‬מול עין יהב‪ ,‬כ–‪ 100‬ק”מ צפונית לה‪ ,‬הן שתיים מתוצאות‬
‫השמאלי (חץ)‪ ,‬נראה משקע של סחף גירי בהיר שמקורו מן הסתם בסלעים שמעברו השני של קו ההעתק‪,‬‬ ‫ההעתקה האופקית הזאת‪.‬‬
‫מה שתומך בסברה שבעבר התנקזו חלק ממי הגשמים שירדו על הר יהואחז‪ ,‬והסחף שלהם נגרף ממזרח‬
‫למערב לעבר מישורי סיני‪ .‬נחל נטפים עילי המפלס דרכו לאורך ההעתק הוא כנראה נחל “צעיר”‬
‫שהתפתח לאורך קו ההעתק‪ .‬לנקודת תצפית זו תגיעו במסלול טיול ‪)5‬‬

‫בתמונה‪ :‬העתק גשרון במבט מכביש מעלה אילת‪ ,‬לעבר נחל נטפים עילי (הזורם מצפון לדרום‪ ,‬ונוטה ימינה בצד הקרוב של‬
‫הצילום)‪ .‬סלעי המשקע הימי מימין שקעו בכ–‪ 700‬מ’ אל מול סלעי היסוד ואבני החול הנראים משמאל‪ .‬את קו ההעתק חוצה‬
‫כביש מספר ‪ 12‬על סוללה גבוהה (במרכז ומעלה התמונה)‪.‬‬

‫‪111‬‬ ‫‪110‬‬
‫העתק גשרון‬ ‫מפגש העתקים‬

‫כאמור‪ ,‬ההעתק הגדול ביותר באזורנו הוא העתק גשרון שתחילתו בטאבה וסופו ליד הקניון האדום‪.‬‬
‫כאן בתמונות‪ ,‬בנחל שני והקניון האדום‪ ,‬הוא פוגש העתק נוסף‪ ,‬את העתק תמד‪ ,‬אחד הגדולים בהעתקי‬
‫חצי האי סיני‪ ,‬שכיוונו ממערב למזרח‪ .‬העתק אחרון זה מגיע במזרח עד בקעת הערבה‪ ,‬והמפגש הזה‬
‫ביניהם מעצב את נוף הקניון‪ ,‬במסלול טיול ‪.7‬‬

‫בתמונות‪ :‬העתק גשרון הוא גם המגוון בהעתקי האזור‪ .‬בכל קטע מאורכו הוא מקבל אופי שונה‪ ,‬לפי סוגי הסלעים הנפגשים בו‪.‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬העתק גשרון חוצה את נחל שני‪ ,‬מערבית לקניון האדום‪ .‬משמאל נראה סלע הגיר ששקע‪ ,‬ולעומתו התרוממה‬
‫למעלה משמאל הוא מציג זה מול זה סלע גיר (משמאלו) מול אבן חול‪ ,‬שממלאת גם את החלל שנוצר לאורך המגע ביניהם (חצים‬ ‫אבן החול‪ ,‬הקדומה יותר‪ .‬למטה‪ :‬העתק תמד‪ ,‬מהגדולים בהעתקי חצי האי סיני‪ ,‬שכיוונו ממערב למזרח‪ .‬העתק אחרון זה חוצה‬
‫מראים את כיוון ההעתקה)‪ .‬מימין‪ ,‬ההעתק מעמיד אבן חול בהירה‪ ,‬מתצורת אמיר מול אבן חול אדומה ומפוספסת מתצורת‬ ‫כאן את נחל שני בחלקו הנמוך מהקניון‪ ,‬ומגיע במזרח עד בקעת הערבה‪ .‬המפגש בין שני ההעתקים אחראי לגיוון הרב של נוף‬
‫שחורת ולמטה רואים כיצד התרחקו שני עברי ההעתק זה מזה וסחף גלש לחלל שביניהם‪.‬‬ ‫האזור הזה‪.‬‬

‫‪113‬‬ ‫‪112‬‬
‫משטחי חיכוך והחלקה‬ ‫העתק עם סימני החלקה‬

‫בעת ההעתקה נוצר חיכוך רב‪ ,‬הגורם לשחיקת הסלעים משני עברי ההעתק‪ ,‬כשהסלע הקשה יותר חורץ‬
‫משטחי ההחלקה על סלע רך‪ ,‬ומנציח בכך את כיוון התזוזה של אגפי ההעתק‪ .‬מזוויות ואורך משטחי‬
‫ההחלקה ניתן ללמוד הן על כיווני התזוזה – אופקית או אנכית – לאורך קו ההעתק‪ ,‬ולעיתים גם על‬
‫המרחק שהוסטו אגפיו‪ ,‬זה כנגד זה‪ .‬משטחי החלקה כאלה רואים בכמה מקומות – בנחל שלמה‪ ,‬בנחל‬
‫גשרון ועוד‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬סימני החלקה אופקיים על סלע יסוד‪ ,‬שהחריצים על פניו המעידים על העתקה אופקית (הר שחמון) ולמטה‬ ‫בתמונה‪ :‬העתק יהושפט‪ ,‬בין אבן גיר (מימין) לאבן חול צבעונית מראה סימני החלקה‪ .‬בתחתית התמונה נראה משטח אנכי‬
‫מימין‪ :‬משטחי סלע מותמר שעברו ליטוש באמצעות חיכוך בנחל שלמה‪ ,‬ומשמאל‪ ,‬גוש סלע גיר שהופרד מקיר ההעתק‪ ,‬המראה‬ ‫מוחלק‪ ,‬על סלע הגיר‪ ,‬תוצאה של חיכוך בעת ההעתקה‪ .‬מעלה גשרון לנחל יהושפט‪ .‬בתמונה מוקטנת‪ :‬סימני החלקה בסלעי‬
‫אף הוא חריצים שנגרמו על ידי העתקה‪.‬‬ ‫יסוד‪ ,‬בנחל שלמה‪.‬‬

‫‪115‬‬ ‫‪114‬‬
‫קימוטים‬ ‫טקטוניקה במיקרו‬

‫קער‬
‫קמר‬

‫אם מהכתוב כאן מתקבל הרושם כאילו גושי הסלעים מהווים מיקשה מוצקת‪ ,‬התמונות הבאות‬
‫ממחישות שלמעשה הסלעים נתונים כל הזמן ללחצים ומתחים‪ ,‬הגורמים להם להיסדק ולהתעוות‪ .‬קל‬
‫להיווכח בכך כשמתבוננים בשכבות סלע הנצבעות בצבעים שונים‪ ,‬כמו שכבת ה”קסאטה” בתצורת‬
‫שחורת שבנחל עמרם‪ .‬הפסים הכהים הם חרסיות או פצלים‪ ,‬שעצרו תחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן ונחושת‬
‫משטיפה‪ ,‬והבהירים הן שכבות גסות גרגר‪ ,‬שהצבע בהן נשטף‪ .‬תנועות טקטוניות בסלעים אלה מציגות‬
‫מודל מוקטן של העתקים – נורמליים (מימין) והפוכים (משמאל)‪ .‬בתמונה התחתונה מופיע דגם של‬
‫קווים בהירים על שכבת סלע שנבעו מסידוק‪ .‬השברים הזעירים אפשרו למים לחדור פנימה ולשטוף את‬
‫הצבע‪ .‬כולם מעוותים שנגרמו עקב הפעילות הטקטונית רבת השנים המלווה את יצירת בקע הערבה‪,‬‬
‫הגורמת הן להעתקת גושי סלע ענקיים והן לעיוות ושבירה של סלעים שלא נעו ממקומם‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬קער מצומצם נדחס בקמט חריף בגבעת בהט‪ ,‬מעל נחל עמרם (למעלה) ובנחל רחבעם (למטה)‪ .‬באמצע “פסגתו” של קמר‬ ‫בתמונות למעלה‪ :‬תזוזות–העתקים זעירים בשכבות אבן חול מתצורת שחורת‪ ,‬נחלי גשרון ועמרם ולמטה‪ :‬שכבת סלע גיר כהה‪,‬‬
‫בהר הנגב‪ .‬ברישום‪ :‬להבדיל מהעתקים נורמליים‪ ,‬הנובעים מהתמתחות‪ ,‬קימוט לרוב נוצר מהתקצרות‪.‬‬ ‫סדוקה ובלויה‪ ,‬ממעלה הסיירים‪.‬‬

‫‪117‬‬ ‫‪116‬‬
‫‪ .2‬הכוחות החיצוניים‪ :‬תהליכי בלייה וסחיפה‬ ‫בקע נטפים בתלת–מימד‬
‫מעת שנוצרו ועברו את תהליכים הטקטוניים הפנימיים‪ ,‬עוברים הסלעים תהליכי בלייה בהשפעת‬
‫כוחות הטבע החיצוניים‪ ,‬שהעיקרי בהם הוא האקלים‪ .‬בתהליכי עיצוב הנוף מתעניין בעיקר ענף‬
‫הגיאומורפולוגיה‪ ,‬שהוא אחד התחומים בגיאוגרפיה הפיסית‪.‬‬

‫הבלייה המכנית‬
‫בתהליכי הבלייה מבדילים בין בלייה מכנית ובלייה כימית‪ .‬הבלייה המכנית‪ ,‬הקרויה לעתים בלייה‬
‫פיסיקלית‪ ,‬נעשית על ידי שינויים בתנאים הפיסיקליים האופפים את הסלע‪ ,‬כמו למשל הטמפרטורה‪.‬‬
‫חימום הסלעים בקיץ וביום‪ ,‬וקירורם בלילות החורף גורם להם להתרחב ולהתכווץ חליפות‪ ,‬ולהיסדק‪.‬‬
‫הסדקים מקלים על חדירת המים לתוכם‪ ,‬ומאחר והקרח תופס יותר נפח מהמים שיצרו אותו‪ ,‬קפיאת‬
‫המים גורמת לסידוק הסלעים‪ ,‬ושבירתם‪ .‬צורה אחרת של בלייה מכנית היא התקלפות הסלע‪ .‬זו פועלת‬
‫בעיקר על סלעים מגמטיים ווולקניים‪ ,‬שבהם הסדקים המקבילים לפני השטח גורמים להתקלפות‬
‫הסלע‪ ,‬בדומה לקליפות הבצל‪.‬‬
‫חדירת מים לסדקים כאלה ולסדקים שנגרמו על ידי כוחות טקטוניים‪ ,‬גורמת להמסה והעמקת הסדקים‪.‬‬
‫את היתר עושה הכבידה (גרביטציה)‪ ,‬הגורמת לנפילת גושי הסלע‪ .‬גושי הסלע הקרובים לשפת הצוק לא‬
‫עומדים בלחץ ומופיעים בהם סדקי מתח‪ ,‬שלטווח הארוך יגרמו להם לאבד את המשען‪ ,‬לגלוש במורד‬
‫או להתמוטט בבת אחת‪ .‬כוח המים הזורמים אף הוא מסייע לבלייה המכנית‪ .‬המים מנצלים קווי חולשה‬
‫בסלעים ויוצרים עמודים ואף קניונים לאורך סדקים וקווי העתק‪.‬‬

‫בלוק דיאגרמה של בקע נטפים וקער רחבעם‬


‫הציור למעלה הוא ניסיון להמחיש את העיוותים שגרמה הפעילות הטקטונית‪ .‬בלוק דיאגרמה הוא מפה‬
‫גיאולוגית תלת–ממדית‪ ,‬המראה הן את תבליט השטח והן את החתך האנכי‪ .‬כך ניתן להמחיש תהליכים‬
‫דינמיים בדרך מובנת‪ .‬באיור נראה דרומו של בקע נטפים הלכוד בין שני העתקי האורך‪ ,‬העתק צפחות‬
‫והעתק גשרון‪ .‬בהמשכו מצטרף אליהם העתק שלמה‪ ,‬שלא הגיע דרומה עד לים‪ ,‬אלא נקטע ונבלע כ–‪2‬‬
‫ק”מ צפונה ממנו‪ ,‬למרגלות הר רחבעם וגבעת רחבעם‪.‬‬
‫התנועה האופקית לאורך ההעתקים גרמה לכך שגושים שנקלעו לבקע בין ההעתקים עברו עיוות‪ ,‬ונוצר‬
‫קער הבולט בעיקר בחתך הימני (חץ)‪ ,‬וכן הוסטו והסתובבו‪ ,‬תוך כדי שקיעתם האנכית‪ .‬בצידו השמאלי‬
‫של הבלוק נראה הגוש בין העתק שלמה והעתק גשרון‪ ,‬שהתקמט כקערה מושלמת (קער רחבעם‪ ,‬ראה‬
‫עמ’ ‪ ,)51–50‬כשציר הקער הוא בגבעת רחבעם שבמרכזו‪ .‬הנחלים המודרניים – נחל גשרון‪ ,‬נחל רחבעם‬
‫ונחל שלמה – התחפרו לאורך קווי העתק (העתק גשרון והעתק שלמה)‪ ,‬והושפעו מהם‪.‬‬
‫בקע נטפים נמשך הרחק צפונה‪ ,‬עד לנחל שני (הקניון האדום)‪ .‬הוא נכנס כטריז בין שני גושים מגמטיים‬
‫– גוש צפחות‪ ,‬שחמון ורודד‪ ,‬שמצידו המזרחי וגוש הרי נשף ממערבו‪ ,‬מערבית להעתק גשרון‪ .‬הטופוגרפיה‬
‫החריפה שנגרמה עקב הידחסות שכבות סלעי המשקע בצניחתן בין העתקים אלכסוניים‪ ,‬עיוותה אותם‬
‫מאד ויצרה צורות מרשימות (נטיות הר יואש והר יהואחז והקניונים האדירים של נחלי רחם‪ ,‬עתק‪,‬‬
‫שחורת ונטפים)‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬מימין‪ :‬עמודים בהתהוות בסעיף הצפוני של נחל שחורת‪ .‬צילום‪ :‬ב‪ .‬שלמון‪ .‬משמאל‪ :‬גושים מתצורת עמודי שלמה‬
‫שנסדקו מתמוטטים בשל ערעור המשען מתחתם‪.‬‬

‫‪119‬‬ ‫‪118‬‬
‫הבלייה הכימית‬ ‫כוחם של המים‬
‫סוג זה של בלייה כולל שינוי אופיו של הסלע על ידי המסת חלק ממרכיביו‪ ,‬המינרלים הבונים אותו‬
‫או‪ ,‬אם זהו סלע גרגרי (קלסטי)‪ ,‬המסת החומרים המלכדים את הגרגרים זה לזה על ידי מים‪ .‬הבלייה‬
‫בתנאי מדבר שונה מזו המתרחשת בתנאי האקלים האופייניים למרכז וצפון הארץ‪ .‬ההבדל מתבטא הן‬
‫בכמויות המשקעים והן בתנאי היובש הקיצוניים המונעים את התפתחותם של צמחים ירודים – אצות‪,‬‬
‫חזזיות וטחבים – המסייעים להמסת הסלעים והיווצרות קרקע שהן בלייתה והן סחיפתה שונים מאלה‬
‫של המסלע המדברי‪ .‬הייחוד במדבר (שבו כאמור אין כמעט פעילות מיקרואורגניזמים) הוא שפעילות‬
‫זו הנמשכת שנים רבות‪ ,‬נשמרת היטב בתנאי היובש הקיצי‪ ,‬ובכל שלב ממשיכה הפעילות מהמקום‬
‫בו נפסקה בפעם הקודמת‪ .‬תצורות השתמרות ובלייה המאפיינות בעיקר סלעים גרגריים (קלסטיים)‬
‫ובמידה פחותה סלעים כימיים הם המקרם המדברי ובליית הכוורות שנתאר להלן‪.‬‬
‫פאטינה היא קרום בלייה‪ ,‬שינוי כימי של המשטח כנראה בהשפעת פעילות בקטריאלית‪ .‬זהו בעצם‬
‫ציפוי כהה‪ ,‬הנוצר על משטח חשוף ומעיד על גילו היחסי‪ .‬המונח נכון הן לעצמים טבעיים והן ליצירות‬
‫אדם‪ ,‬כמו פסלים ועוד‪ .‬הגיאולוגים משתמשים במונח זה לציין ציפוי כהה ומבריק שנוצר על פני השטח‬
‫של שברי סלעים‪ .‬גווני הפאטינה מעידים על גילה‪ .‬המקרם המדברי (‪ )desert varnish‬נוצר משקיעת‬
‫מינרלים‪ ,‬תחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן וכן פעילות חיידקים על פני השטח‪ ,‬בעיקר זה הפונה אל עבר השמש‪.‬‬
‫במשטחים קבורים אין נוצר המקרם‪.‬‬
‫פעולת ההמסה נעזרת גם ברוח‪ ,‬המסלקת את תוצרי הבלייה ומגבירה או מנמיכה את הלחות‪ .‬בצד‬
‫פעולת ההמסה בחלקים שונים של הסלע‪ ,‬במשטחים החשופים לרוח ולשמש המתייבשים מהר‪ ,‬עולים‬
‫מים בעלייה נימית מתוך הסלע ומעלים עימם מינרלים (מלחים מסיסים כמו תחמוצות ברזל‪ ,‬פחמות‪,‬‬
‫גופרות) היוצרים בהתייבשותם את המקרם הקשיח והיבש המגן על הסלע מפני המסה‪ .‬לכן‪ ,‬ממשיכה‬
‫ההמסה בעיקר בסדקים ובכוכים בהם נשמרת הלחות לאורך זמן‪ .‬בליית הכוורות (טאפוני) היא תופעה‬
‫נפוצה הנובעת מפעילות זו‪ .‬לא נדיר למצוא גושי סלע גיר או אבן חול‪ ,‬שהתרוקנו כליל מתוכנם‪ ,‬ונותרה‬
‫בהם “קליפה” חיצונית קשה של מקרם מדברי‪ .‬בלייה כזאת נפוצה במיוחד באבני חול‪ ,‬אך אינה נדירה‬
‫באבני גיר‪ ,‬ואף בסלעים מַגמטיים‪.‬‬

‫קשה להאמין‪ ,‬אבל רוב תצורות הנוף הסלעי מעוצבות על ידי המים‪ .‬הרבה או מעט‪ ,‬בקילוח דק או בזרם‬
‫שוטף‪ ,‬הם ממיסים‪ ,‬סוחפים ומשקיעים את המינרלים‪ .‬גם לאחר התייבשותו‪ ,‬נתון הסלע לכרסום תמידי‬
‫על ידי כוחות הטבע‪ ,‬ההולך ומצטבר במשך אלפי‪ ,‬מיליוני שנים‪ .‬גם בימינו‪ ,‬החי המדברי‪ ,‬המשוחרר‬
‫יחסית מהתלות במים ומקבל את מימיו מהמזון שהוא מלקט‪ ,‬אף הוא מסייע לעיצוב המסלע בתנועתו‪,‬‬
‫בחפירתו ובהפרשותיו‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬שכבת מקרם מדברי חום וקשה (מימין)‪ ,‬המכסה על משטח אבן חול‪ ,‬בנחל שחורת; ומשמאל‪ :‬בליית כוורות בסלע ריוליט‬
‫פורפיר בנחל שני דרומי‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬קורא זכר וגורי שועלים במאורתם‪.‬‬

‫‪121‬‬ ‫‪120‬‬
‫עלמות‬ ‫בלייה ברירנית‬

‫“עלמה” (‪ )demoiselle‬הוא תופעה מיוחדת במינה‪ ,‬עמוד צר שנותר לאחר שהסלע הפריך והמסיס‬ ‫סוגי הסלעים השונים מגיבים באופן שונה ל”סוכני הבלייה”‪ ,‬הבלייה וההסעה‪ .‬גיר ודולומיט עמידים‬
‫שסביבו בלה ונסחף‪ .‬הסלע או האבן הגדולה והעמידה שבראשו הם “ראש” העלמה‪ ,‬אשר מגן על העמוד‬ ‫לכוחות מכניים בשל קושיים‪ ,‬אך במידה פחותה מסלעים מגמטיים‪ .‬אבן גיר עמידה יותר להמסה מאשר‬
‫כולו מפני סחיפה‪ .‬יש סבורים שבשם “עלמה” גלומה התראה לעלמות‪ ,‬לבל “תאבדנה את הראש”‪ .‬עלמות‬ ‫אבן חול‪ ,‬שבה החומר המלכד את גרגרי החול מתמוסס בנקל‪ .‬בתנאים המדבריים‪ ,‬תהליך הבלייה נמשך‬
‫בגודל ניכר יש בנחלי עמרם ושחורת‪ ,‬ובמזרח סיני‪ .‬נפוצות יותר “מיני–עלמות”‪ ,‬עלמות שנוצרו מנפילה‬ ‫זמן רב‪ ,‬כאשר היובש הקיצוני משמר היטב את תוצאות האירוע הקודם (הגשם‪ ,‬השיטפון וכו’) והבלייה‬
‫של סלע מוצק ועמיד (גרניט‪ ,‬גיר) שהבלייה מותירה אותו על “כן” מוגבה מסלע פריך‪ .‬כאלה יש בשפע‬ ‫ממשיכה מהמקום שהפסיקה‪ .‬זאת בניגוד לאזורים הלחים‪ ,‬שם מטשטשת פעולת הצמחים – החזזיות‬
‫בנחל עמרם ובנחלים הסמוכים‪ ,‬ויש להקפיד שלא לפגוע בהן‪ .‬תופעות אלה הן שילוב של סידוק‪ ,‬בלייה‬ ‫והאצות – את תוצרי הבלייה‪.‬‬
‫מכנית‪ ,‬והמסה כימית‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬עלמה בנחל ביותי בתחום מצריים לא הרחק מעין נטפים‪ .‬לתשומת הלב‪ :‬אין כיום גישה לאתר זה!‪ .‬במוקטן‪“ :‬מיקרו–‬ ‫בתמונות‪ .‬למעלה‪ :‬גוש של סלע גיר שנפל על גבי אבן חול‪ ,‬ופעילות סוכני הבלייה יצרו תבליט חד בשטח העליון של סלע הגיר‪,‬‬
‫עלמות”‪ ,‬עמודונים בגובה עשרות ס”מ שאבני הגיר שהוטלו עליהם שמרו עליהם מפני הסחפות‪ .‬אותו עיקרון‪ ,‬רק קנה המידה‬ ‫ובסיס צר מאד מתחתיו‪ .‬למטה‪ :‬אבן חול שנשארה תלויה על בלימה‪ ,‬ונערה שנזדמנה למקום “התנדבה” לתמוך בה‪ .‬צולם בבקעת‬
‫שונה‪ ,‬בנחל עמרם‪.‬‬ ‫תמנע ומעלה אילת‪ .‬למטה‪ :‬סדקים בסלעים משמשים מצע נוח לצמחים‪ ,‬שמסייעים בתהליכי הבלייה של הסלע‪.‬‬

‫‪123‬‬ ‫‪122‬‬
‫בלייה ושחיקת רוח‬ ‫פיסול טבעי‬
‫הויכוח רב שנים שהתנהל בין המטיילים על השאלה מהו הגורם להיווצרות התופעות השונות במדבר‬
‫– “הפטרייה”‪“ ,‬עלמות” ו”טאפוני” – האם אלה המים או שמא‪ ,‬כפי שטענו אחרים‪ ,‬פעולת הרוח‪ ,‬כבר‬
‫הוכרע‪ .‬החוקרים רובם מסכימים שהמים‪ ,‬למרות היותם כה נדירים‪ ,‬הם הגורם העיקרי לבלייה במדבר‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אבנים המונחות זמן רב במישורים סחופי רוחות מראות סימני שחיקה מובהקים על ידי הרוח‪,‬‬
‫שמסיעה גרגרי חול הפוגעים באבן ושוחקים אותה בדרך אופיינית‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫מקרה מיוחד הם קצועות רוח‪ ,‬חלוקי אבן שהיו מונחים על הקרקע עשרות אם לא‬
‫מאות שנים‪ ,‬שנשחקו למעין פירמידות בזעיר אנפין– קצועות או מוקצעות‪ .‬בשפות‬
‫אירופיות הן קרויות ‪( dreikanter‬שלוש פינות)‪ .‬קצועות רוח כאלה נמצאו גם בחולות‬
‫סמר בערבה‪.‬‬

‫שלבים בהיווצרות קצועת רוח‪( :‬א) חלוק נחל המונח על משטח חול מותקף על ידי גרגרי חול‪ ,‬ובהדרגה‬
‫נוצר משטח מוקצע באזור התקיפה (ב)‪ .‬בשלב כלשהו‪ ,‬חותרת הרוח תחת החלוק והוא מאבד את‬
‫יציבותו ומתהפך‪ .‬גרגרי החול תוקפים את החלוק מכיוון הרוח (ג) ונוצר משטח נוסף‪ .‬כך מתקבלת‬
‫הצורה הקלסית (ד) של “שלוש הפינות” (על פי ‪.)Hamblin & Christiansen 1989‬‬

‫פסלים טבעיים‪ ,‬יופיים וייחודם הם ‘בעין המתבונן’‪ .‬הם נוצרים באבן חול‪ ,‬בסלעי גיר ובסלעי יסוד‪ ,‬תוך‬
‫כדי פעילות הבלייה של הסלעים (שבירה‪ ,‬התפוררות והתמוטטות)‪ .‬הם נפוצים במדבר ברוב תצורות‬
‫הסלעים‪ ,‬ואקלים המדבר היבש מסייע בהשתמרותם‪ :‬במדבר תהליכי הבלייה הם מאד איטיים ו”פסלים”‬
‫כגון אלה הם פרי פעולת מים מצטברת במשך שנים רבות‪ .‬התברר‪ ,‬שהרוח‪ ,‬המרימה חול ושוחקת סלעים‬
‫במדבריות חול (עמ’ הבא)‪ ,‬מהווה גורם משני בלבד ביצירת הפיסול המדברי בנופי הסלעים – היא נוטה‬
‫לייבש את הסלע ולשמר את התבליטים‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬חלוק נחל מאבן גיר שהיה מונח על גבי דיונה‪ ,‬לוטש ברוח והבליט מתוכו דגם טיפוסי‪ ,‬האופייני לסוג זה‬
‫של בלייה‪ .‬באמצע‪ :‬חלוק אבן חול‪ ,‬שהתגלגל בזרם‪ ,‬ולעומתו משמאל‪“ :‬חצי חלוק” משוטח‪ ,‬שלוטש כנראה על ידי הרוח‪ ,‬במבט‬
‫מעל ובמבט צידי‪ .‬למטה‪“ :‬קצועות רוח” משולשות טיפוסיות מקוורץ שלוטשו אף הם על ידי חלקיקי חול שהוסעו על ידי הרוח‪.‬‬ ‫תמונות פיסול טבעי בנופי האזור‪ .‬למעלה מימין ובכיוון השעון‪ :‬סלע “האדם הקדמון” בנחל גשרון תחתי‪“ ,‬עקבת הדוב” בנחל‬
‫בשורה התחתונה‪ :‬דרך היווצרות קצועות רוח מחלוק מעוגל‪.‬‬ ‫הערבה‪ ,‬גבעת “הבורג” בתמנע שאישית נראית לי כספינקס עם ראש אריה‪ ,‬ואחרון‪“ ,‬הגמל הרובץ” בנחל שני‪.‬‬

‫‪125‬‬ ‫‪124‬‬
‫שינויים בנתיבי הזרימה של נחלי דרום הערבה‬ ‫התפוררות הסלע ויצירת חול‬
‫לכאורה ניתן לצפות שהנחלים יזרמו בנתיב הקצר ביותר שבין מקור המים והסחף שהם גוררים אל‬ ‫רוב החוליות (דיונות) בארץ עשויות מחול הקוורץ‪ ,‬הנוצר מהתפוררות גבישי הקוורץ בסלעי היסוד‪.‬‬
‫בסיס הסחיפה (אצלנו‪ :‬עמק הערבה או הים)‪ .‬אך שינויים טקטוניים וגורמים טופוגרפיים גרמו לכך‬ ‫עמידות גבישי הקוורץ בפני המסה מאפשרת להם לשרוד תהליכי בלייה‪ ,‬הובלה והשקעה‪ .‬התלכדותו‬
‫שמערכות הנחלים הנוכחיות בדרום הערבה עברו שינויים מפליגים במהלך עיצוב הנוף האחרון‪ .‬כידוע‪,‬‬ ‫של החול לאבן החול‪ ,‬על ידי חדירת חמרים מלכדים‪ ,‬והתפוררותו הם תהליכים החוזרים על עצמם‬
‫נחלים נוצרים במדרון‪ ,‬ומתחפרים לאחור‪ ,‬מרחיבים את אגן הניקוז שלהם‪ .‬שביית נחלים נגרמת כאשר‬ ‫יותר מפעם אחת‪ .‬חולות סמר שבערבה עשויים מחול שהתפורר מאבני החול בנחלי אדום ובנחל תמנע‬
‫הנחל המתחפר לאחור מגיע ונוגע בנתיבו של נחל אחר‪ ,‬וגורם למי הגשמים מחלקו הגבוה יותר לזרום‬ ‫הסמוך‪ ,‬נגרף לערבה על ידי מים ונצברו ברוח‪ .‬חולות נחל כסוי במזרח בקעת עובדה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מקורן‬
‫לעברו‪ ,‬ואילו חלקו התחתון של הנחל “הנגזל” מתנתק ממקור מימיו‪.‬‬ ‫בהתפוררות סלע גירי‪ ,‬קירטון‪ ,‬שגרגריו הוסעו לבקעת עובדה באמצעות המים‪ ,‬ורוח מערבית הפיצה‬
‫מידע רב ניתן להפיק מתצפיות על קירות הסחף בנחלים‪ .‬טיבם של חלוקי הנחל מלמד על כיווני הזרימה‪,‬‬ ‫אותו מזרחה וערמה אותו על מדרונות הגיר‪ .‬הגישה לאתר זה היא בכביש המוליך לבסיס חיל האוויר‬
‫ורמת המיון של החלוקים – על טיב הנחלים והשינויים שחלו במשטר הזרימה‪ .‬מחקרים שנערכו על‬ ‫עובדה‪.‬‬
‫הרכב תלכידי הסחף בנחלים בני ימינו ונחלים שזרמו בעבר מראים כי חלו שינויים בכיווני הזרימה‬
‫ועצמתה‪.‬‬
‫א‪ .‬בסקר שנערך באזור אילת בשנות הששים של המאה ה–‪ ,20‬סקר החוקר צ‪ .‬רון את הגיאומורפולוגיה‬
‫של אזור אילת‪ .‬הוא התמקד במדרגות המוגבהות של סחף‪ ,‬המתגלות בנחלים ובגדותיהם כקונגלומרטים‬
‫של סחופת שאינם פעילים בימינו‪ .‬במחקרו הציע כי כיווני הניקוז והזרימה של הנחלים הקדומים היו‬
‫שונים במידה ניכרת מהנחלים בימינו‪ .‬רוב הנחלים שמדרום–מערב לאילת‪ ,‬המתנקזים כיום לנחל שלמה‬
‫ונחל גשרון–טאבה אל המפרץ‪ ,‬ויובליהם‪ ,‬זרמו בעבר לצפון–מזרח‪ ,‬אל הערבה‪ ,‬במפלס הגבוה בעשרות‬
‫מטרים מעל למפלס הנחלים הנוכחי‪ .‬נחל יהושפט הקדום שניקז בעבר את אזור הר יהושפט וסביבתו‪,‬‬
‫זרם כנראה צפונה‪ ,‬לעבר רמת יותם וממנה התנקז למליחת אילת‪ ,‬צפונית לאילות‪ .‬מאוחר יותר נחצתה‬
‫מדרגת הסחף הגבוהה שנוצרה על ידו על ידי נחל שלמה שחצה אותה בכיוון מערב–מזרח‪ .‬כיום ניתן‬
‫לראות את המדרגה הזאת במפלס גבוה בעשרות מטרים מעל אפיק נחל שלמה‪.‬‬
‫עוד דוגמא לשינוי כזה הוא נחל שני‪ ,‬הזורם כיום מבקעת הירח במצריים לערבה‪ .‬לא קשה להיווכח‬
‫שבעבר זרם נחל רחב ידיים ממרגלות הר עוזיהו לכיוון מערב‪ ,‬לעבר מישורי סיני‪ ,‬או לים המלח דרך‬
‫צפון הערבה‪ .‬את שכבת הסחף שריפדה את קרקעו ניתן לראות כיום כשהיא מכסה את אבני החול בהן‬
‫נחתר הקניון האדום‪.‬‬

‫בתמונה‪ :‬אפיקו הרחב של נחל שחורת‪ ,‬מראה פזרות סחף (חץ דק)‪ ,‬שבהם נחתר קניון מרשים שעמקו מגיע לכדי ‪ 30‬מ’ ויותר (חץ‬ ‫בתמונה הראשית‪ :‬מדרון חול גירי בנחל כסוי‪ ,‬שהוסע ברוח ושקע על מדרון סלע גיר‪ .‬בתמונה הקטנה‪ :‬ישימונית תמנע‪ ,‬שממית‬
‫עבה)‪ ,‬המשמש מוצא לערבה של קניון נחל שחורת המגמטי (עמ’ ‪)43‬‬ ‫דרת–חול‪ ,‬החיה בחוליות הערבה‪.‬‬

‫‪127‬‬ ‫‪126‬‬
‫שינויים בנתיבי הזרימה‬
‫ג‪ .‬הטיית שפך נחל שלמה‬
‫עדות נוספת לדינמיקה של התפתחות מערכת הנחלים באזור הוא המפה הבאה‪ ,‬והתמונה שמתחתה‪.‬‬
‫התמונה מראה “ברך” באפיקו התחתון של נחל שלמה‪ ,‬שבה נוטה הנחל לשמאל ויורד לעבר המפרץ‪.‬‬
‫מבט על המפה ובשטח מראה כי קטע החוף הקרוי “חוף אלמוג” נדמה למניפת סחף לפתחו של נחל‬
‫גדול‪ .‬ואכן‪ ,‬בדיקה במעלה ואדי יבש המתנקז אליו שבו ממוקמים כיום בתי מלון ושרותים שונים‪ ,‬הינו‬
‫ברוחב גדול מהמצופה מממדי אגן הניקוז המצומצם שמספק לו את מימיו‪ .‬במעלה הוואדי הזה‪ ,‬בנקודה‬
‫המסומנת כ–‪ 1‬במפה ובתצלום‪ ,‬יש מורד לעבר נחל שלמה‪ ,‬שדרך עפר (הנראית מצד ימין בתמונה) יורדת‬
‫בו‪ .‬ניתוח קצר של הממצאים מציע כי בעבר היה הוואדי היבש הזה חלקו התחתון של נחל שלמה‪,‬‬
‫שהתנקז לים בחוף אלמוג (מפה ימנית)‪ .‬שינויים בבסיס הסחיפה‪ ,‬אולי בשל עליית מפלס הים‪ ,‬גרמו‬
‫להשקעת סחף רב והסתמות האפיק התחתון‪.‬‬

‫ירידה מאוחרת יותר של בסיס הסחיפה (מפלס הים?) גרמה ל”חידוש נעוריו” של הנחל (מפה שמאלית)‪.‬‬
‫נחל “צעיר” יותר‪ ,‬שהתחפר לאחור מכיוון חוף הים‪ ,‬היטה את האפיק העליון של נחל שלמה לעברו‪.‬‬
‫נקודת המפגש הזאת מתוארת במספר ‪ 2‬במפה ובתצלום‪ ,‬ונראית מצד שמאל של התמונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬נחל גשרון ונחל יהושפט‬


‫‪1‬‬ ‫בפרשת המים העליונה‬
‫של נחל יהושפט המכונה‬
‫‪2‬‬ ‫“מרפסת יהושפט” (נק’ ‪7‬‬
‫במסלול ‪ )1‬מתגלה תופעה‬
‫החשודה כשביית נחלים‬
‫(מפה)‪ :‬על גבעת אבן החול‬
‫(‪ )1‬שמשמאל מתגלה‬
‫שכבת קונגלומרט הזהה‬
‫לזו שבערוצו של נחל גשרון‬
‫הגובל בו‪ .‬חלוקי סלעי‬
‫יסוד באוכף שלמרגלות‬
‫“המרפסת” (‪ )2‬ולאורך גדת‬
‫הנחל העליון (‪ )3‬מציעים כי‬
‫נחל גשרון העילי הקדום –‬
‫או מערכת נחלים שקדמה‬
‫לו – זרם בעבר דרך נחל יהושפט לנחל שלמה או צפונה ממנו לרמת יותם‪ .‬ניתן לשער כי העתק מאוחר‬
‫יותר (העתק יהושפט‪ ,‬המסומן בצילום בקו לבן קטוע) יצר מדרגה שקטעה את הזרימה ונחל גשרון‬
‫הנוכחי זורם דרך ואדי טאבה שהוא המשכו של נחל גשרון תחתי‪ ,‬לחוף הים‪ ,‬במפלס הנמוך בכ–‪ 150‬מ’‬
‫מנחל יהושפט‪ .‬אם אמנם יש ממש בעדות זו‪ ,‬הרי זוהי שביית נחלים במיטבה‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬מראה כללי של אזור השביה; מפה המציעה את שלבי התהליך (מיקום השבייה מסומן בנקודה שחורה)‪ ,‬ולמטה – סלעים‬
‫בתמונה‪ :‬מבט למזרח מנחל שלמה‪ ,‬במקום ההטייה המשוער‪ .‬נקודה ‪ :1‬הצטברות של סחף שסתם האפיק שבו זרם הנחל‪ ,‬והדרך‬ ‫מגמטיים (מסומנים בכוכביות) בנקודה ‪ 3‬בתמונה העליונה‪ ,‬ראיות לשביית הנחלים כאן‪.‬‬
‫היורדת במורדו‪ .‬ונקודה ‪ :2‬האפיק הנוכחי‪ ,‬שנפרץ כנראה מאוחר יותר ונשפך לים כ–‪ 500‬מ’ צפונית לשפך הקדום‪.‬‬

‫‪129‬‬ ‫‪128‬‬
‫חלק ד’‪ :‬חי‪ ,‬צומח ודומם‬ ‫“סוף הדרך” של הסחיפה‪ :‬מישורי צרירים ואגם פלאייה‬
‫א‪ .‬מחצבים וגבישים‬
‫מחצבים‪ ,‬או מינרלים בשמם הלועזי‪ ,‬הם חומרים אי–אורגניים‪ ,‬לרוב במצב גבישי‪ ,‬בהם האטומים‬
‫ערוכים בסדר גאומטרי קבוע‪ .‬מינרלים מרכיבים את סלעי קרום כדור הארץ‪ ,‬שם עוצבו במשך מיליוני‬
‫שנים בתהליכים גיאולוגיים‪ .‬הם יכולים להיות יסודות‪ ,‬כברזל‪ ,‬זהב‪ ,‬גפרית‪ ,‬או תרכובות “פשוטות”‬
‫שבמולקולות שלהן רק אטומים ספורים‪ ,‬כגון סידן גפריתי (גבס)‪ ,‬נתרן כלורי (מלח מאכל)‪ ,‬או מורכבות‬
‫יותר‪ ,‬שלהן צורות גיבוש מגוונות‪ ,‬כגון מלחי צורן‪ ,‬הקרויים סיליקטים‪ .‬האחרונים נפוצים בסלעי היסוד‪.‬‬
‫בגרניט‪ ,‬למשל‪ ,‬תבחינו בנקל במרכיביו הסיליקטים הנציץ ופצלת שדה‪ .‬גם קוורץ הוא צורן דו–חמצני‬
‫שאף הוא סיליקט נקי‪ .‬סיליקטים נדירים יותר‪ ,‬כמו אמפיבול ופירוקסן‪ ,‬מרכיבים את סלעי הבזלת‪,‬‬
‫הדיוריט או הגברו‪ .‬נתאר כאן את המינרלים הנפוצים באזור‪ ,‬שלעתים מוצאים אותם בנפרד‪ ,‬כגבישים‬
‫או גושי סלע‪ ,‬ולחלקם ערך כלכלי כחומר גלם לקישוט או להפקת חומרים אחרים‪ ,‬או אבני חן‪.‬‬
‫לגבישים לרוב צורות גיאומטריות אופייניות להם ודרך התפצלותם מגלה בין היתר את מבנה האטומים‬
‫והמולקולות המרכיבים אותם‪ .‬זיהויים נעזר בצורות אלה ובתכונות הנלוות להן‪ .‬לגבישים סדר פנימי‬
‫תלת–ממדי החוזר על עצמו‪ ,‬כסידור של אריחים‪ :‬צורת קובייה סימטרית מושלמת יש למלח הנתרן (מלח‬
‫מאכל)‪ ,‬ומבנה של פירמידה משושה לקוורץ (“קריסטל” בלשון העם)‪ ,‬או לקלציט המסודר כ”שיני כלב”‪.‬‬
‫גביש מעוין המתגלה בעיקר בעת שבירתו יש לקלציט‪ ,‬ששמו האחר הוא “פצלת איסלנדית”‪ .‬הגבס מופיע‬
‫בסלעים לרוב כגבישים דמוי לוח‪ ,‬סיביים או כגרגרים‪ .‬בצורתו הגבישית של האחרון מעורבות מולקולות‬
‫מים שבסריג הגבישי שלו‪.‬‬
‫כמוזכר לעיל‪ ,‬סלעי מחדר (מגמטיים) מתגבשים לאיטם‪ ,‬בעת שהמגמה המותכת מתקררת והמינרלים‬
‫שבה מתגבשים כל אחד בטמפרטורה הייחודית לו‪ .‬בדרך זו גרניט‪ ,‬גנייס‪ ,‬צפחה וכו’ הם למעשה פסיפסי‬
‫מינרלים‪ ,‬שהרכבם – אם הוא מובן היטב – מגלה את נסיבות היווצרותם‪ .‬סלע שהתקרר מהר מדי‪,‬‬
‫גבישיו יהיו קטנים מאד‪ ,‬כמו צור‪ ,‬בזלת ורבים אחרים‪.‬‬
‫תכונות הגבישים‪ ,‬והמינרלים העשויים מהם‪ ,‬כוללות משקל סגולי (צפיפות)‪ ,‬צבע‪ ,‬שקיפות‪ ,‬פצילות‪,‬‬
‫קשיות‪ ,‬ותכונות נלוות (כמו מגנטיות במגנטיט‪ ,‬פצילות כפולה בקלציט‪ ,‬ברק מתכתי בפיריט ועוד)‪ .‬לא‬
‫תמיד מוצאים את המינרלים כגבישים‪ .‬המנגן למשל‪ ,‬מופיע אצלנו כאבק שחור‪ ,‬או כציור של צמחים‬
‫על סלעים‪ .‬מינרלים אחרים (נחושת‪ ,‬צור‪ ,‬קוורץ ועוד) מופיעים כתרכיזים מעוגלים‪ .‬מינרלים אחרים‬
‫עוברים שינויים כתוצאה מחשיפתם לתנאי האטמוספרה (התחמצנות בעיקר)‪ ,‬או בשל מים שחדרו אל‬
‫המינרל (מִיּום‪ ,‬הידרציה בלעז‪ ,‬הגורמת לבלייה) כמו בפיריט ההופך ללימוניט; פצלת השדה הופכת‬
‫לחרסית וכו’‪.‬‬
‫אזור אילת משופע במינרלים‪ ,‬הן בסלעי היסוד או בעורקים בסלע‪ ,‬שם התגבשו מתוך המגמה המותכת‪,‬‬
‫והן כאלה שנוצרו כתוצאה של שקיעה כימית מתמיסות שחלחלו בקרקע ובסלעים‪ ,‬מילאו סדקים בסלע‬
‫קיים‪ ,‬ומשקע על קרקע הים (צור‪ ,‬פוספוריט)‪ .‬מינרלים אחרים מאפיינים שינויים בהרכב מי הים או‬ ‫האזור שמצפון מערב לבקעת עובדה ומדרום לנחל פארן הוא המשך ישיר למישורי מרכז סיני‪ ,‬שיושרו‬
‫מקורות מים יבשתיים (גבס ומלח מאכל מתגבשים בהתייבש גוף מים גדול‪ ,‬כמו ים)‪ .‬מינרלים אחרים‬ ‫ופולסו בתהליך בלייה וסחיפה ארוך וממושך‪ .‬המשטח הכהה זרוע שברי סלעי צור‪ ,‬שמקורם בשכבות‬
‫רוכזו על ידי הצמחיה או בגופות ושלדי יצורים חיים (גיר‪ ,‬קירטון‪ ,‬פוספוריט‪ ,‬פיריט ועוד) או בעת פירוק‬ ‫סחף של סלע משקע צורני‪ .‬החרסית שהובאה על ידי השיטפונות שקעה אל מתחת לאבנים או הורחפה‬
‫החומר האורגני על ידי חיידקים‪ .‬את המינרלים המתרכזים בשלדי יצורים במהלך חייהם או במותם‬ ‫בסופות האבק והותירו במקומו את החצץ הכבד יותר‪ .‬צורה זו קרויה “ריצוף מדברי”‪ ,‬המכסה את‬
‫נמצא במאובניהם‪ ,‬והם מסייעים בשחזור תולדות האזור מהבחינה הגיאולוגית‪.‬‬ ‫מישורי הצרירים‪ ,‬שאחדים מכנים בשם “חמאדות”‪ ,‬או “רֶג”‪ .‬יש הסבורים שזוהי תצורת הנוף העתיקה‬
‫ביותר ששרדה במצבה זה במשך דורות רבים‪ .‬במקומות עמוקים‪ ,‬שאין להם ניקוז לערבה או לים‬
‫(מערכות ניקוז פנימיות)‪ ,‬נוצרים אגמי פלאייה‪“ ,‬קעות” בערבית‪ ,‬המתמלאים מים בעקבות שיטפונות‬
‫והופכים לאגמים למשך כמה חדשים‪ ,‬בשנים גשומות‪ .‬כאלה הם מישור קע–א–נקב (בקעת הירח)‪,‬‬
‫הנמצא מערבית למעלה אילת‪ ,‬בשטח מצריים‪ ,‬ומליחת יטבתה‪ ,‬בערבה‪ ,‬שבמרכזם שוקעים משקעי‬
‫חרסית בהירים‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה‪ :‬ג’יפים דוהרים על מישורי צרירים מרוצפים בצור בשמורת הנחלים הגדולים (נחלי צניפים ופארן)‪ .‬למטה‪ :‬מבט‬
‫אל קע–א–נקב‪ ,‬אגם הפלאייה ב”בקעת הירח” שבתחום מצריים‪ ,‬לאחר שיטפון שהציף אותו (צולם מהר חזקיהו (טיול ‪.)7‬‬

‫‪131‬‬ ‫‪130‬‬
‫תרכיזים ותופעות דומות‬ ‫קשיות המינרלים‬
‫סולם מֹוהס הוא סולם בן עשר דרגות למדידת קשיות המינרלים‪ .‬הקשיות נמדדת במידת ההתנגדות שלו‬
‫לחריצה על ידי מינרל אחר‪ .‬סולם זה נערך על ידי המינרלוג הגרמני פרידריך מוהס (‪)Friedrich Mohs‬‬
‫‪1‬‬ ‫בשנת ‪ ,1812‬והוא המקובל ביותר בין כמה ההגדרות הקיימות לקשיות של חומרים מינרלים‪ .‬מוהס ערך‬
‫את הסולם בן ‪ 10‬הדרגות על פי עשרה מינרלים זמינים‪ ,‬החל במינרל הרך ביותר‪ ,‬הטלק‪ ,‬שדרגת הקשיות‬
‫שלו נקבעה כ–‪ ,1‬ועד למינרל הקשה ביותר‪ ,‬היהלום (דרגת קשיות ‪ .)10‬חומרים נמדדים כנגד הסולם‬
‫באמצעות איתור החומר הנפוץ הקשה ביותר שהם מסוגלים לחרוץ (לדוגמה הקוורץ חורץ זכוכית‪ ,‬מכאן‬
‫שקושי הזכוכית קטן מדרגה ‪.)7‬‬
‫הטבלה דלהלן מראה השוואה של קשיות החריצה עם קשיות מוחלטת כפי שנמדד על ידי סקלרומטר‬
‫(מכשיר למדידת קשיות)‪ .‬אין קשר מתמטי שיטתי בין דרגות הקושי המובאות בסולם מוהס‪ .‬לדוגמה‬
‫קורונדום (דרגה ‪ )9‬קשה פי שניים מטופז (דרגה ‪ ) 8‬אך יהלום קשה מקורונדום פי ארבעה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫קשיות מוחלטת‬ ‫המינרל ‬ ‫ קשיות ‬


‫בהשוואה‬ ‫ ‬ ‫ ביחידות‬
‫‪2‬‬ ‫לטלק‬ ‫ ‬ ‫ מוהס‬

‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫טלק (‪ )Talc‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫ ‬

‫‪3‬‬ ‫גבס (‪ )Gypsum‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫ ‬

‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫קלציט (‪ )Calcite‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫ ‬

‫‪21‬‬ ‫פלואוריט (‪ )Fluorite‬‬ ‫‪ 4‬‬ ‫ ‬


‫‪7‬‬
‫‪48‬‬ ‫אפטיט (‪ )Apatite‬‬ ‫‪ 5‬‬ ‫ ‬

‫‪72‬‬ ‫אורתוקלז (‪ )Orthoclase‬‬ ‫‪ 6‬‬ ‫ ‬


‫‪5‬‬
‫‪100‬‬ ‫קוורץ (‪ )Quartz‬‬ ‫‪ 7‬‬ ‫ ‬

‫‪200‬‬ ‫טופז (‪ )Topaz‬‬ ‫‪ 8‬‬ ‫ ‬

‫תרכיזים הם גופי סלע שנוצרו מהתרכזות של מינרלים למאסה מוצקת‪ ,‬בסלע שהרכבו שונה‪ .‬מבדילים‬ ‫‪400‬‬ ‫קורונדום (‪ )Corundum‬‬ ‫‪ 9‬‬ ‫ ‬
‫בין חומרים מינרליים החודרים אל תוך החומר ההופך לסלע בעת התהוותו‪ ,‬לבין היווצרותו מחוץ‬
‫לסלע‪ .‬למשל נודולה (גוש) של צור שנוצרה בסלע גירי או אחר (‪ ;)1‬בולבוסים (‪ ,)2‬תרכיזי גיר שלעתים‬
‫הם מצוררים‪ ,‬מגלים דגם קונצנטרי של שכבות‪ .‬חדירת סיליקה לחול יוצרת בו תרכיזי קוורציט קשים‬ ‫‪1500‬‬ ‫יהלום (‪ )Diamond‬‬ ‫‪ 10‬‬ ‫ ‬
‫(‪ ,)3‬ואילו התרכזות תחמוצת ברזל סביב עצם כלשהו יוצרת תרכיז ברזלי (‪ ,)4‬ולא אחת שבירתו מגלה‬
‫מאובן‪ ,‬כמו טרילוביט מאמריקה (‪ .)5‬התחמצנות פיריט או מרקזיט יוצרת תרכיז לימוניטי (‪ ,)6‬ואילו‬ ‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫חללים בסלע משקע או סלע מגמטי מושכים לתוכו תמיסות המתגבשות בחללו וממלאות אותו בשכבות‬
‫זעירות גבישים וגמור בגבישים גדולים‪ ,‬הקרויים גיאוד (‪ .)7‬חלקם נגרמו על ידי יצורים חיים – שקיעה‬ ‫טבלה ‪ : 2‬השוואה בין קשיות החריצה (דרגות סולם מוהס) וקשיות מוחלטת כשקשיות הטלק מהווה‬
‫ביוגנית‪ ,‬ויתרם שקעו בתהליך כימי טהור‪.‬‬ ‫בסיס ההשוואה‪ .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫‪133‬‬ ‫‪132‬‬
‫חלוקי הקוורץ‬ ‫סיליקטים‪ :‬קוורץ‬
‫קוורץ (‪ (SiO2‬הוא אחד החשובים בין יוצרי הסלעים‪ ,‬הסיליקטים‪ .‬הוא מורכב מאטום צורן מצוי‬
‫במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן‪ .‬בקשר הכימי שבינם‬
‫לבין “פירמידות” משמשים אטומי החמצן גשר ביניהם‪ ,‬אטום חמצן משותף לשני אטומי צורן‪ .‬מבנה‬
‫זה‪ ,‬החוזר על עצמו‪ ,‬שהוטמע בגבישיו‪ ,‬מופיע הן בקוורץ נקי ובוריאציות השונות שלו (למטה)‪ ,‬והן –‬
‫בצירוף של יסודות אחרים כמו אלומיניום ומתכות אחרות‪ ,‬כמרכיב של קבוצת מינרלים גדולה הקרויה‬
‫סיליקטים‪ .‬קושיו של הקוורץ הוא כזה של הזכוכית‪ ,‬המיוצרת מחול קוורץ‪ 7( .‬בסולם מוהס)‪ .‬הקוורץ‬
‫מופיע בעיקר בצורת גאוד (‪ ,geode‬דמוי ארץ)‪ ,‬כדור שקליפתו החיצונית אבן גיר או קוורץ וחלקו‬
‫הפנימי‪ ,‬שהיה חלול בדרך כלל מצופה בגבישי קוורץ‪”.‬אבטיח אליהו” הוא גאוד של קוורץ הנפוץ בעיקר‬
‫בהרי מרכז הארץ והנגב הצפוני‪ .‬הלשם (‪ )opal‬הוא קוורץ המצטיין במבנה גבישי‪ ,‬שבשל מולקולות מים‬
‫בסריגו יוצר מופעי התאבכות של קרני האור העוברים דרך המבנים הזעירים שבו‪.‬‬

‫א‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫ב‬
‫חלוקי הקוורץ‪ ,‬המכונים בפי הגיאולוגים “ביצי יונים”‪ ,‬נפוצים מאד בשכבת אבן החול‬
‫הפלאוזואית – תצורת עמודי שלמה‪ .‬מקורם בעורקי קוורץ במסלע הערבו–נובי‪ ,‬בגרניט‬
‫ופגמטיט‪ .‬הבלייה והשחיקה הפכו אותם לחלוקים‪ ,‬עוד בטרם התמזגו בתלכיד שהנו‬
‫אבן החול‪ .‬מוצאים אותם בבקעת תמנע ובקניון האדום (טיול ‪.)7‬‬ ‫גביש הקוורץ הוא פריסמה שש–צלעונית‪ .‬לעתים גבישי קוורץ מסוגים מסוימים גדלים‬
‫מתוך הסלע ולכן נראה רק קצה אחד בצורת פירמידה‪ .‬במשפחת הקוורץ נכללים הזנים‬
‫בדולח השקוף‪ ,‬קוורץ מעושן‪ ,‬המכיל מנגן וקרניאול (‪ )carnelian‬המכיל ברזל‪.‬‬
‫הצור ומינרליו‬
‫הצור הוא סלע‪ ,‬שכמוהו כקוורץ‪ ,‬מורכב מצורן דו–חמצני (‪ (SiO2‬וקשה כמותו (דרגת קושי ‪ .)7‬השוני‬
‫העיקרי בין המינרל קוורץ והצור הוא שבעוד הראשון מורכב גבישים בינוניים או גדולים‪ ,‬הצֹור הוא‬
‫סלע אמורפי‪ ,‬או קריפטוקריסטליני (מגבישים מיקרוסקופיים של המינרל קלצדון)‪ .‬גם תנאי ההיווצרות‬
‫שלהם שונים בתכלית‪ .‬הקוורץ נוצר מהתקררות מגמה עשירה בסיליקה בבטן האדמה מתמיסות רוויות‬
‫בסלעים‪ ,‬ואילו הצור נוצר בשקיעה כימית או ביוגנית‪ ,‬בסיוע מיקרואורגניזמים‪ .‬צבעו חום בהיר ועד‬
‫שחור‪ .‬הווריאנט הכהה נקרא לרוב‪ ,‬למרבה הבלבול‪ ,‬צור (‪ ,)flint‬והבהיר מכונה חלמיש (‪ .)chert‬עם‬
‫תוספות כימיות כמו ברזל ומנגן הוא נקרא בשמות אחרים‪ :‬צבע אדום–אטום יש לישפה (‪,)jasper‬‬
‫ופספוס בהיר–כהה יש לשוהם (‪ .)onyx‬בשקיעה הביוגנית סיליקה מומסת במים נקלטת על ידי אצות‬
‫צורניות (דיאטומאות) ויצורים ימיים אחרים (רדיולריות‪ ,‬ספוגים צורניים) שבונים את שלדם מלשם‬
‫(אופל‪ ,‬לעיל)‪ .‬שלדים אלה נמסים אחרי מות היצורים והתמיסה הרוויה בסיליקה חודרת לבוץ ותוקפת‬
‫מוצקי גיר‪ ,‬כמו קונכיות ושלדים‪ ,‬ומצוררת אותם‪ .‬בהשפעת תנאים כימיים מקומיים (כמו נוכחות גרעין‬
‫אורגני) עשויים להתגבש תרכיזים קונצנטריים או ציפוי צורני סביבם ולהציג תופעה של “תפרחות”‬
‫(דוגמה בעמ’ הבא)‪ .‬שקיעה כימית מתקבלת כאשר נוצר ריכוז גבוה של סיליקה במי־הים‪ ,‬בתנאי‬
‫אקלים חם‪ ,‬ונוכחות יוני פחמה (קרבונט‪ )CO3= ,‬בסלעי משקע או בשלדי בעלי חיים וצמחים‪ ,‬מאיצה‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫תהליך החלפה שבו צור מחליף את הגיר שמקורו בשלדי בעלי החיים‪ .‬מכאן הקשר שבין מאובנים‬
‫וצור (היצוררות)‪ .‬מחשופי צור אפשר למצוא במזרח בקעת עובדה‪ ,‬בתצורת גרופית‪ ,‬בקרבת באר אורה‬
‫ושאר מחשופי תצורת מישאש‪ .‬סוג של חלוקי נחל מצור‪ ,‬שניכר שהגיעו ממרחק רב‪ ,‬המצויים בשכבות‬
‫מאוחרות‪ ,‬מכונה בשם “צור יבוא”‪.‬‬
‫בתמונות בשורה העליונה‪ ,‬מימין‪ :‬גאודים של קוורץ המכילים גבישי בדולח‪ ,‬ומשמאל “אבטיח אליהו”‪ ,‬מלא גבישים‪ .‬בשורה‬
‫התחתונה‪ :‬חלוק לשם שקוף‪ ,‬העשוי סיליקה זעיר–גבישי ומים‪ ,‬מנצנץ בברק משיי בגווני הקשת; גביש קוורץ מעושן מסיני‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪“ :‬ביצי יונים”‪ ,‬חלוקי קוורץ‪ ,‬ומשמאל‪ :‬חלוקים אלה בשכבה צפופה על הסלע‬ ‫(באמצע) וחלוק נחל מקרניאול בצורתו הטבעית וכחרוז שנמצא בחפירה ארכיאולוגית‪.‬‬

‫‪135‬‬ ‫‪134‬‬
‫נציץ‬
‫מופע אחר של הצור הם הבולבוסים‪ ,‬הדומים לתפוחי‬
‫אדמה‪ .‬למעשה אלה תרכיזי גיר שעברו היצוררות‪ .‬באזורנו‬
‫הם מצויים בחתך של תצורת מישאש‪ ,‬ונוצרו כנראה‬
‫בתהליך ‪‎‬כימי–ביוגני‪ :‬יוני הגיר נדדו אל תוך הבולבוס‪,‬‬
‫שבו התפרק חומר אורגני‪ ,‬שלדי יצורים שנחתו על קרקע‬
‫הים והפכו לגרעיני גיבוש לגיר המומס‪ ,‬ואילו יוני הצורן‬
‫נדדו כלפי חוץ‪ ,‬ושקעו כשוליים צורניים בהיקף הבולבוס‪.‬‬
‫‪‎‬בתמונה‪ :‬בולבוסים מנחל רחבעם (מסלול טיול ‪)1‬‬

‫ֿ‬

‫שם כללי למשפחת סיליקטים מכילי צורן ואלומיניום (אלומו–סיליקטים) שתכונותיהן העיקריות הן‬
‫פצילות מושלמת במישור אחד (מונוקלינית)‪ ,‬וגבישיהם דקיקים‪ ,‬שקופים או אטומים‪ .‬הנפוצים אצלנו‬
‫הם המוסקוביט‪ ,‬שלו ברק זהב והביוטיט השחור‪ .‬הראשון מופיע גם כגבישים זעירים בצפחת אילת‪,‬‬
‫ואחראי לניצנוץ שמאפיין אותה‪ .‬גבישים גדולים יחסית של מוסקוביט וביוטיט מוצאים בעורקי‬
‫פגמטיט (למטה)‪ .‬גבישי נציץ אפשר לראות בכל סוגי הגרניט‪ ,‬הצפחות והפגמטיט באזור (מסלולי טיול‬
‫‪ 4 ,1‬ו–‪)10‬‬

‫שמו של המוסקוביט קשור בעיר מוסקבה‪ ,‬בה השתמשו בעבר בגבישים השטוחים‬
‫והשקופים כזיגוג לחלונות הבתים – תחליף מבודד ומחדיר אור לזכוכית‪ .‬ותיקים‬
‫זוכרים אותו כמרכיב של גופי החימום למגהצים וכ”חלונות” הפתיליות שהתשמשו‬
‫בהם בארץ בתחילת המאה ה–‪.20‬‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫בתמונה העליונה‪ :‬בולבוסי גיר–צור‪ .‬באמצע‪ :‬סלע גיר שהתצורר בהקפו‪ ,‬וקיבל צורת “תפרחות”‪ .‬בתמונה התחתונה‪ ,‬מימין לשמאל‪:‬‬
‫בתמונות‪ ,‬בשורה עליונה‪ :‬גביש מּוסקוביט (ימין) בגודל כמעט טבעי‪ ,‬ומשמאל‪ ,‬גבישי מוסקוביט משולבים עם פצלת השדה‬ ‫חלמיש‪ ,‬שהוא צור בהיר; צור שכבתי מפוספס הנקרא שוהם; וישפה שאף הוא מינרל צורני המכיל ברזל‪ ,‬המקורב יותר לצור‬
‫בפגמטיט‪ .‬למטה‪ :‬גבישי ביוטיט גדולים משולבים בפגמטיט‪ .‬הר צפחות‪.‬‬ ‫מאשר לקוורץ‪ .‬צבעו אדום או חום בגוון הבשר‪.‬‬

‫‪137‬‬ ‫‪136‬‬
‫פחמות‪ ,‬סלעי גיר‬ ‫פצלות השדה‬

‫הגיר או פחמת הסידן (‪ (CaCO3‬הוא סלע משקע שהוא המרכיב העיקרי של סלעי המשקע בהרי הארץ‪.‬‬ ‫שם כללי לקבוצה שלמה של מינרלים המרכיבים את סלעי היסוד‪ ,‬ומופיעים גם בעורקים פגמטיטים‪.‬‬
‫חלק ניכר ממסת הגיר הושקע על ידי בעלי חיים – אלמוגים‪ ,‬רכיכות ואצות גיריות‪ .‬גיר שמקורו בשלדי‬ ‫השם פצלת השדה הוא תרגום של השם הגרמני פלדשפט‪ ,‬או ‪ feldspar‬באנגלית‪ .‬גם הפצלות הן‬
‫בעלי חיים וצמחים מיקרוסקופיים – כמו חוריריות‪ ,‬קוקוליטופורידים (אצות חד–תאיות המפרישות‬ ‫אלומו–סיליקטים‪ ,‬המכילות צורן‪ ,‬אלומיניום וחמצן (‪ )Al,Si,O‬עם קטיונים של סידן‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן‬
‫גיר) – מהווה מרכיב חשוב של סלעי המשקע בקרקע הים העמוקה‪ .‬פחמת הסידן מופיעה בשתי צורות‬ ‫ועוד‪ ,‬בצירופים שונים‪ .‬לכל צירוף שם משלו – אורתוקלז ומיקרוקלין הם פצלות אשלגניות‪ ,‬ופלאגיוקלז‬
‫גבישיות – קלציט ואראגוניט‪ ,‬הנבדלים בצורות הגביש ובעמידות לתנאי בלייה שונים‪ .‬רוב היצורים‬ ‫נתרניות ועד סידניות‪ .‬ההבחנה ביניהם היא עניין למומחים‪ ,‬ונעשית על פי צורות הגביש‪ ,‬משקל סגולי‬
‫הימיים בונים את שלדם מאראגוניט‪ ,‬אשר בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬ובלחצי הזמן הופך לקלציט‪ .‬באופן‬ ‫ובדיקות כימיות מעבדתיות‪ ,‬שאינן מיועדות לעבודה בשדה‪.‬‬
‫מעשי‪ ,‬רוב סלעי הגיר שאנו פוגשים בטבע‪ ,‬מלבד במערות ושוניות אלמוגים‪ ,‬מורכבים מקלציט‪( .‬מסלולי‬
‫טיול ‪ 6 ,5‬ו– ‪.)8‬‬ ‫פצלת השדה‪ ,‬המשמשת חומר גלם לזיגוג החרסינה‪ ,‬נכרתה בהר צפחות על ידי הגיאולוג‬
‫הבריטי וויליאמס‪ ,‬בשנות מלחמת העולם השניה לצורכי התעשיה הקראמית בארץ‪.‬‬
‫בסלעי משקע כימיים מוצאים לעתים את הגביש הטיפוסי הקרוי “פצלת איסלנדית”‬ ‫הוא חקר את האזור בשנות הארבעים של המאה ה–‪ 20‬ושכן בבית הנקרא בשמו‪,‬‬
‫(‪ )Iceland spar‬המצטיין בפצילות כפולה‪ :‬קרן אור העוברת דרך הגביש השקוף‬ ‫בפתח נחל שלמה‪ .‬עם כיבוש אילת נמלט מהמקום‪“ .‬צלקות” הכרייה עדיין ניכרות‬
‫מתפצלת לשתי קרניים‪ ,‬ששתיהן מקוטבות בכיוונים מנוגדים‪ .‬למסתכל דרך הגביש‬ ‫בהר‪ .‬פצלות שדה אפשר לראות בכל מופעי הגרניט‪ ,‬הצפחות והפגמטיט באזור (מסלולי‬
‫על קו כהה (בתמונה) יתגלו שני קוים מקבילים‪ ,‬כל אחד מקטב בכיוון שונה‪ .‬סיבוב‬ ‫טיול ‪ 9 ,4 ,1‬ו–‪.)10‬‬
‫הגביש בחצי עיגול יסתיר אחד מהם‪ ,‬ויחשוף את משנהו‪ .‬סיבובו ברבע עיגול (‪)900‬‬
‫מבטל את הפצילות‪.‬‬

‫בתמונות למעלה‪ :‬גביש קלציט שקוף‪ ,‬המכונה “פצלת איסלנדית” וגביש קלציט שצבעו מרמז על תרכובות ברזל‪ ,‬מסלעים מַגמטיים‪.‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבישי פצלת שדה‪ ,‬לבנה (במגע עם קוורץ אפור‪ ,‬מימין) וורודה (משמאל) בהר שחמון‪ .‬למטה מימין‪ :‬גרניט המכיל‬
‫למטה‪ :‬מימין‪ ,‬פצילות כפולה של האור ב”פצלת איסלנדית” ומשמאל‪ :‬הטייה של ‪ 90‬מעלות המבטלת את הפצילות‪.‬‬ ‫גבישים של שני סוגי הפצלת – ורודה ולבנה; ומשמאל‪ :‬שפך של פצלת שדה באתר כרייה של הגיאולוג וויליאמס בהר צפחות‪.‬‬

‫‪139‬‬ ‫‪138‬‬
‫מינרלים של אידוי‪ :‬גבס‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫קלציט‬
‫בטבע הוא מופיע הן בשכבות של גיר והן כמרכיב בשלדי בעלי חיים – צדפות מסויימות וקווצי עור‪.‬‬
‫כסלע משקע הוא שוקע בחללים תת–קרקעיים ויוצר גבישים מעויינים (רומבוהדריים) או מחודדים‬
‫(“שיני כלב”)‪ .‬לעתים הוא מעורב במינרלים מתכתיים‪ ,‬כמו בסידריט‪ ,‬המכיל ברזל‪ ,‬כמותו מוצאים‬
‫במכרות תמנע‪.‬‬
‫אראגוניט‬
‫אראגוניט אף הוא עשוי פחמת סידן‪ ,‬והוא המרכיב באופן טבעי את כל שלדי האלמוגים והקונכיות של‬
‫רכיכות ימיות‪ .‬אראגוניט מהווה גם את שכבת הדר (אם הפנינה) הבונה את חלק מקונכיות הצדפות‪,‬‬
‫וממנו מורכבת גם הפנינה (מכאן שמו “אם הפנינה”‪ ,‬פרלמוטר בלשונות אשכנז)‪ .‬בתנאים שונים (כמו‬
‫טמפרטורה גבוהה) הוא מוחלף בקלציט המשתמר היטב במאובנים‪ ,‬או מתמוסס ומותיר מאחוריו‬
‫את מילוי הקונכייה‪ ,‬חול גיר שמילא חללים בקונכיות והתמצק‪ ,‬הקרוי “גלעין”‪ .‬האראגוניט גם שוקע‬
‫בנטיפים וזקיפים במערות קארסטיות‪ ,‬ובנטף מעיינות בצפון הערבה‪.‬‬
‫את האראגוניט מוצאים ביבשה בנטף מעיינות (טרוורטין)‪ ,‬שם הוא מצטבר עם‬
‫התנדפות המים כמשקע אי–אורגני‪ .‬בתעשיית המזכרות שמו “המסחרי” של טרוורטין‬
‫משובח הוא בהט (אלבסטר)‪ ,‬כאשר הבהט האמיתי הינו בעצם תצורה של גבס‪.‬‬

‫הגבס הוא סולפט‪ ,‬שהרכבו גפרת סידן ומים (‪ .)CaSO4 .2H2O‬זהו סלע כימי השוקע במים שעברו‬ ‫דולומיט‬
‫אידוי ביתר בלגונות‪ ,‬באגמים או ממי מחדר עשירי סידן וגפרית‪ ,‬ובקרקע לחה‪ .‬הגבס מופיע אצלנו‬ ‫סוג של פחמת סידן ומגנזיום‪ ,‬המושקע בסביבה מימית‪ ,‬אך גם באופן משני‪ ,‬עקב חדירת יוני מגנזיום‬
‫סלֶניט (“אבן‬
‫בשתי צורות גבישיות‪ ,‬פצלת המשי‪ ,‬העשויה גבישים ארוכים וצרים מאד‪ ,‬כחוטי משי‪ ,‬ו ֶ‬ ‫לתמיסות רוויות פחמת סידן‪ .‬נוסחתו היא ‪ .CaMg(CO3(2‬מינרל זה מסיס למדי ואחראי לנופי מערות‬
‫הירח”)‪ ,‬בצורת לוח שקוף‪ .‬הראשונה ניתנת לליטוש עדין‪ ,‬ואת השנייה מזהים לא אחת בטעות כקלציט‬ ‫הקארסט בגליל‪ ,‬ובונה את הזקיפים והנטיפים במערות‪ .‬אין מוצאים בו מאובנים‪ .‬דולומיט מהווה‬
‫(את ההבדל ביניהם לא קשה להוכיח‪ :‬הסלניט נחרץ בציפורן‪ ,‬ואילו הקלציט קשה ממנו ואינו נחרץ‪.‬‬ ‫מרכיב חשוב בתצורת חצרה (פרט חביון) הקנומנית‪ ,‬ותצורת תמנע (פסגת הר תמנע)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הסלניט אינו מראה את פצילות האור האופיינית לקלציט)‪ .‬בעת חימום‪ ,‬מתנדפים מהגבס מי‬
‫הגיבוש והאבקה הנוצרת צמאה למים ומתקשה במהירות עם הוספתם (ידועה כטיח פריס‪Plaster of ,‬‬
‫‪ ,Paris‬המשמש לאיחוי שברים ולפיסול) מינרלי הגבס רכים – דרגת קושי ‪ .2‬דרגת קושי של ‪ 3.5‬יש‬
‫לאנהידריט‪ ,‬צורה נדירה של גבס גבישי‪ ,‬השוקע במליחות חמות המצטיינות בהעדר מי גיבוש‪ .‬מוצאים‬
‫אותו בסלעי הר סדום‪.‬‬

‫פחות נפוץ הוא הבאריט‪ ,‬גפרת הבאריום (‪ .)BaSO4‬הוא שוקע בסדקים בסלעי היסוד‪,‬‬
‫לעתים יחד עם קלציט מגמטי‪ .‬הוא מצטיין במשקלו הסגולי הגבוה (‪ .5.5‬ג’ לסמ”ק)‪,‬‬
‫פי שניים מרוב סלעי הסביבה‪ .‬בעבר היה משמש נוכלים שזייפו באמצעותו קמח‪ .‬כיום‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫הוא משמש כמרכיב של בוץ קידוח ולבידוד כורים גרעיניים‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬גביש פצלת המשי‪ ,‬ומשמאל גביש סלניט ‪ .Selenite‬באחרון בולטת צורת הגביש המעויינת ושקיפות‬
‫הגביש‪ .‬להבדיל מקלציט‪ ,‬אין לו פצילות כפולה‪ ,‬והקו אינו נראה מפוצל‪ .‬למטה מימין‪ :‬עורקי גבס בחרסית ירוקה (תצורת אורה)‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבישי קלציט (ימין) וסידריט‪ ,‬שניהם בצורת “שן כלב”‪ .‬למטה‪ :‬אראגוניט מקיר של מערה קארסטית במעלה‬
‫ומשמאל – עורקי באריט בסלע יסוד‪.‬‬ ‫המישר‪ .‬משמאל‪ :‬דולומיט עם כתמי מנגן מהר תמנע‪.‬‬

‫‪141‬‬ ‫‪140‬‬
‫גפרות (סולפידים)‬ ‫מינרלים של אידוי‪ :‬מלח מאכל‬

‫‪ 1‬ס“מ‬
‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫סולפידים הם מינרלים המכילים מתכת וגפרית‪ .‬המוכרת בכולם היא הפיריט‪ ,‬ברזל‬
‫דו–גפריתי (‪ ,)FeS2‬המורכב מגבישים איזומטריים‪ ,‬דמויי קובייה‪ .‬פיריט הוא מחצב‬
‫הגופרה הנפוץ ביותר בעולם‪ .‬בדרך כלל מוצאים אותו בעורקי קוורץ בסלעי משקע או‬
‫סלעים מטמורפיים‪ ,‬כמו גם במרבצים של צמחים ובעלי חיים מאובנים (שלא התחמצנו)‪ .‬פיריט שנחשף‬
‫לאוויר מתחמצן ואף שהוא שומר את המבנה הגבישי של הפיריט‪ ,‬הוא למעשה תחמוצת ברזל (לימוניט‪,‬‬
‫או מרקזיט)‪ .‬מכנים אותו “דמוי–פיריט” (פסאודופיריט)‪ .‬אפשר למצאו במדרון גבעת רחבעם (תמונה)‬
‫(מסלול טיול ‪)1‬‬

‫הברק המתכתי וצבעו כצבע הזהב אחראים לכינוי שדבק בו – “זהב השוטים”‪ ,‬אלה‬
‫שנתקלים בו ומאמינים שמצאו זהב‪ .‬למרבה האירוניה לעתים ניתן למצוא בו כמויות‬ ‫כבר בילדותנו למדנו שקל מאד להמחיש את יצירת הגבישים על ידי מלח המאכל או בשמו האחר – מלח‬
‫זעירות של זהב‪ .‬סולפידים אחרים הם כלקופיריט (סולפיד הנחושת)‪ ,‬בורניט (סולפיד‬ ‫הסלע‪ .‬זהו מלח נתרן (‪ )NaCl‬שמהווה ‪ 4%‬מתכולת מי הים‪ ,‬ועד ‪ 25%‬ויותר ממי ים המלח‪ .‬כמו הגבס‪,‬‬
‫הברזל והנחושת)‪ ,‬המכונה “מחצב הטווס” (‪ ,)peacock ore‬גלֶנה (סולפיד העופרת‪,‬‬ ‫גם הוא סלע ֶאבַפוריטי – המתגבש בהתאדות מי הים‪ ,‬אחרי הגבס‪ ,‬והוא האחרון שנותר על קרקע גוף‬
‫‪ )PbS‬המבריק ככסף ועוד‪ .‬הסוג האחרון נבדל מיתרם בכובדו – משקלו הסגולי הגבוה‬ ‫המים שיבש‪ .‬גבישי מלח המאכל‪ ,‬ששמו המדעי הַליט (‪ ,)halite‬מופיעים באזורנו בגופי מים קטנים‪ ,‬כמו‬
‫(יותר מ–‪ ,7‬לעומת ‪ 2.5‬של רוב סלעי האזור)‪.‬‬ ‫בגומחות על החוף‪ ,‬או אף בשוניות המאובנות שבחוף אילת וסיני‪ .‬גביש ההַליט הוא קובייה מושלמת‪,‬‬
‫וזיהויו קל‪ ,‬גם הודות לטעמו המלוח‪ .‬בשוניות סיני מצאנוהו בצורת עמוד צר וארוך‪ ,‬שעלה ונדחף לסדק‬
‫הודות לתכונת הפלסטיות שלו‪ .‬כיום מופק מלח זה מייבוש מי–ים (בעתלית ובאילת)‪.‬‬

‫משום תכונה פלסטית מיוחדת במינה של מלח הסלע‪ ,‬בהשפעת הלחץ של שכבות‬
‫שמעליו הוא הופך להיות צמיג‪ ,‬וצף ונדחף כלפי מעלה‪ ,‬בדוחפו את סלעי הגיר או הגבס‬
‫שמכסים עליו‪ ,‬עד שמגיע למרומי השכבות‪ .‬תופעות אלה‪ ,‬הקרויות דיאפירים‪ ,‬נפוצות‬
‫בגופי מים אוקייניים ובימים שעברו התנדפות מלאה בעבר‪ .‬בכך מוסבר גם המבנה של‬
‫הר סדום‪ ,‬שאף הוא נחשב לדיאפיר (“פקק מלח”)‪ ,‬אחד היחידים שמוצאים על היבשה‪,‬‬
‫שבו הזדקרו מעומק הקרקע שכבות מלח ששרדו מהתייבשות אגם קדום‪ ,‬ודחפו את כל‬
‫השכבות ששקעו עליהן ועיוותו אותם מאד‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬סולפידים מתכתיים‪ .‬מימין‪ :‬פיריט (“זהב השוטים”)‬


‫במצבו המחוזר הניכר בברק זהב‪ ,‬כשהוא מתחמצן הוא הופך‬
‫לפסאודופיריט הקרוי לימוניט‪ ,‬שמולו‪ .‬משמאל – מחצב‬
‫המכיל גלֶנה מעורב בתחמוצת נחושת (חץ מצביע על גביש‬
‫הגלנה המבריק) שנמצא בנחלי האזור ובתמונה מוקטנת‪,‬‬
‫גביש קובייתי קטן שנמצא בנחל רחם‪ .‬למטה‪ :‬תצורת טקיה‬ ‫למעלה מימין‪ :‬גביש קובייתי של הַליט‪ ,‬ומשמאל‪ :‬עמוד מלח מהשוניות המאובנות בסיני‪ .‬למטה‪ :‬בריכות אידוי למלח בחוף הצפוני‬
‫במדרון גבעת רחבעם עשירה בסולפידי ברזל‪.‬‬ ‫באילת‪ ,‬בעת איסוף המלח‪.‬‬

‫‪143‬‬ ‫‪142‬‬
‫מנגן‬ ‫ברזל ומחצביו‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫נוכחות ברזל בסלע וריכוזו קובעים את צבעו‪ .‬גווני אדום מאפיינים ברזל תלת–ערכי‪ ,‬וברזל דו–ערכי הוא‬
‫יסוד מתכתי‪ ,‬הנפוץ בסלעים כתחמוצת בצבע שחור‪ ,‬משמש כתוספת לברזל ביצור פלדות‪ ,‬בהקנותו‬ ‫אפור–ירקרק‪ .‬מינרלי ברזל נפוצים הם תחמוצות הברזל המטיט (‪ )Fe2O3‬ולימוניט (‪.)FeO(OH)·nH2O‬‬
‫לפלדה תכונות מיכניות משופרות בהתאם לכמות התוספת‪ .‬שני מינרלי מנגן מוכרים מאזורנו‪ ,‬ואף נעשה‬ ‫האחרון הוא בלוי ולא גבישי‪ .‬אצלנו מינרלים אלה הם תוצאת התחמצנותם של פיריט ומרקזיט‪,‬‬
‫ניסיון לכרות אותם בתמנע‪ :‬הפסילומלן מחצב חשוב‪ ,‬תרכובת של באריום‪ ,‬מנגן וחמצן‪ .‬ניכר במשקלו‬ ‫מינרלי ברזל מחוזר (גפרת הברזל)‪ .‬גבישי הלימוניט שצורת גביש הפיריט השתמרה בהם‪ ,‬נקראים‬
‫הסגולי הגבוה‪ ,‬פי שניים מסלע גיר; פירולוזיט – תחמוצת מנגן (‪ ,)MnO2‬המופיע אצלנו בעיקר כמחצב‬ ‫פסאודומורפים‪ .‬לעתים הוא מופיע בתערובת עם גפרית (צהובה)‪ .‬באזורנו‪ ,‬תחמוצות הברזל הנן המלכד‬
‫המתפשט ככתם דיו בין שכבות ובסדקי סלע‪.‬‬ ‫העיקרי של גרגרי החול בכל שכבות אבן החול‪ ,‬הצובעת אותן בגווניה‪ ,‬מורוד ועד אדום‪.‬‬

‫נדיר יותר הוא המינרל הברזלי מגנטיט שנוסחתו ‪ ,Fe3O4‬והוא למעשה תערובת של‬
‫שני סוגי תחמוצות ברזל‪ ,‬ברזל דו–ערכי ותלת ערכי‪ .‬זהו המינרל המגנטי הנפוץ ביותר‬
‫על פני כדור הארץ‪ .‬הוא מתמוסס באיטיות בחומצת מימן כלורי וגרגריו נמצאים‬
‫ברוב סלעי היסוד וברוב סלעי המשקע (אך בעיקר בלבת הבזלת‪ ,‬שם היא מתמגנטת‬
‫בעבר נחקרו מחצבי מנגן מתצורת תמנע בנחל מנגן בבקעת תמנע‪ .‬אחד מחוקרים אלה‬ ‫בעת התקרשה‪ ,‬ומאפשרת ללמוד על המגנטיות הקדומה של כדה”א)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגנטיט‬
‫היה מיודענו ווילאמס‪ ,‬הגיאולוג הבריטי ששכן בבית הקרוי בשמו בנחל שלמה‪ .‬מפעלי‬ ‫הוא מחצב חשוב של ברזל‪ .‬בעבר השתמשו בו להכנת מצפנים‪ .‬גרגרי מגנטיט מוצאים‬
‫הנחושת בתמנע כרו מנהרות כרייה ניסיונית למרגלות הר מכרות‪ ,‬אך התברר שהכרייה‬ ‫לעתים בכמויות גדולות בנחלי אזור אילת (די להעביר מגנט בין גרגרי החול על מנת‬
‫לא תהייה כלכלית‪ .‬כך ניצל צפון בקעת תמנע מעוד מפעל תעשייתי‪ .‬תמצאו אותם‬ ‫לתפוס עשרות גרגרי מגנטיט זעירים)‪ .‬גבישי מגנטיט נמצאו גם בגופי בעלי חיים שונים‪,‬‬
‫בעיקר בבקעת תמנע‪.‬‬ ‫חידקים‪ ,‬קיפודי ים‪ ,‬במקורי העופות ואף בבני אדם‪ ,‬ומשערים שמסייעים לניווט בשדה‬
‫המגנטי של כדור הארץ‪.‬‬

‫תמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬תרכיז לימוניט‪ ,‬המגלה לעתים את גבישי המרקזיט או הפיריט שהתחמצנו‪ .‬ומשמאל‪ ,‬אותו תרכיז‪ ,‬בחתך‪,‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬פתחי כרייה בהר מכרות בתמנע ומשמאל בצר של פסילומלן‪ ,‬מהר מכרות‪ .‬למטה‪ :‬דנדריטים (מאובני‬ ‫מנחל רחבעם‪ .‬למטה מימין‪ :‬גתיט (‪ ,Goethite‬ע”ש המשורר הגרמני גיתה שעסק במינרלוגיה) בצורתו הסיבית‪ .‬נמצא בנחל פארן‪,‬‬
‫צמחים מדומים) של פירולוזיט המתפשטים דרך סדקים בסלעי יסוד; ומשמאל‪ ,‬בין שכבות דקות בתצורת אורה‪.‬‬ ‫ומשמאל‪ :‬גוש מגנטיט האחוז על ידי מגנט‪ ,‬להמחשת היותו מגנטי (נמצא בנחל שחורת)‪.‬‬

‫‪145‬‬ ‫‪144‬‬
‫הפקת הנחושת הקדומה‬ ‫נחושת‬
‫מקורו הראשוני של בצר (עופרת) הנחושת שנכרה באזור בתקופות הסטוריות‪ ,‬הוא בעורקים בסלעי‬ ‫בצר הנחושת באזור אילת מתרכז‬
‫המחדר‪ ,‬אך באופן משני התרכז הבצר עד לריכוז של ‪ 4%‬בתצורת תמנע‪ ,‬שהנה מקור הנחושת המופקת‬ ‫בשלושה סוגי סלעים‪ :‬כעורקים בסלעי‬
‫במכרות תמנע של ימינו‪ .‬באופן שלישוני התרכזה הנחושת עד לכדי עשרות אחוזים בתהליכים שהתרחשו‬ ‫מחדר‪ ,‬בסלעי משקע מתצורת תמנע‬
‫בקרטיקון התחתון‪ ,‬באבני החול של “חבורת כורנוב” (תצורת אמיר ותצורת עברונה)‪ .‬תרכיזים ירקרקים‬ ‫וכתרכיזים באבני חול מאוחרות יותר‪,‬‬
‫כאלה‪ ,‬שנאספו על פני הקרקע ונחצבו במערות ופירים שימשו מקור עיקרי להפקת נחושת מהתקופה‬ ‫מתצורות אמיר ועברונה‪ .‬הנחושת‬
‫הניאוליתית–כלקוליתית (אלף רביעי לפנה”ס) ועד למאה השמינית לספירה‪ ,‬כאשר שיאה היה בתקופת‬ ‫מופיעה בכמה סוגי מינרלים‪ ,‬כסולפיד‬
‫הברונזה המאוחרת (אלף שני לפנה”ס)‪ .‬הכרייה וההפקה (התכה) נעשו על ידי משלחות כרייה מצריות‬ ‫הנחושת בתמנע‪ ,‬שם נכרה מחצב‬
‫ובני השבטים המקומיים‪ .‬מכרות ומתקני הפקה מצריים פעלו כאן עד סוף המאה ה–‪ 12‬לפני הספירה‪.‬‬ ‫זה במפעל המודרני‪ ,‬וכתרכיזים של‬
‫ההפקה חודשה בין המאה ה–‪ 4–2‬לספירה על ידי הנבטים והרומאים‪ ,‬ונמשכה בתקופה הביזנטית‬ ‫תחמוצות נחושת באבני החול‪ ,‬שנוצלו‬
‫והערבית הקדומה (מאות ‪ .)8–7‬מהתקופה האחרונה נמצאו ב”עמק הסיגים” סמוך לבאר אורה ערימות‬ ‫במכרות הנחושת הקדומים‪ .‬מינרלים‬
‫סיגים (החומר הטפל שנותר לאחר ההפקה) ומבנים עשויים מהם‪ ,‬הממחישים את ההיקף המרשים של‬ ‫גבישיים צבעוניים המצויים באבני‬
‫הפעילות הזאת (עמ’ ‪.)61‬‬ ‫החול – מלכיט‪ ,‬אזוריט‪ ,‬כריזוקולה‪,‬‬
‫שרידים דומים פזורים באתרים בין תמנע לאילת ולאורך הערבה בצדה הירדני‪ ,‬באגן ואדי פונון‪,‬‬ ‫דיאופטז – ועוד‪ ,‬נחשבים לאבני חן‪.‬‬
‫שם התנהלה פעילות דומה לזו של תמנע‪ .‬כאמור‪ ,‬תרכיזי הנחושת שימשו חומר גלם עיקרי בתקופות‬ ‫מלכיט הוא מינרל בקבוצת המינרלים‬
‫היסטוריות‪ ,‬אך כיום אינם בעלי ערך כלכלי‪.‬‬ ‫הפחמתיים‪ .‬הרכבו‪.Cu2CO3(OH)2 :‬‬
‫מחצב נחושת חשוב ונחשב מאד בעבר הוא הטורקיז‪ ,‬שנכרה במערב סיני על ידי המצרים הקדמונים‬ ‫הוא בעל קושי בינוני (‪ 3.5–4‬בסולם‬
‫לתעשיית אבני החן‪ .‬מכרות הנחושת והטורקיז היו כה חשובים‪ ,‬שהאלה המצרית חת’חור נחשבה‬ ‫מוס)‪ .‬המלכיט נוצר קרוב לפני השטח‬
‫לפטרונית המכרות וכונתה “גברת הטורקיז”‪ .‬מקדש לאלה מצרית זאת נחשף בתמנע וסמוך לו חרוט‬ ‫באזורים מחומצנים של בצרים‬
‫שמו של רעמסס השלישי‪ ,‬שבתקופתו התבצעה הכרייה‪.‬‬ ‫סולפידיים כאשר מים עשירים‬
‫מומלץ ללמוד על תפוצת הנחושת ותהליכי הפקתה הקדומים והמודרניים באזור במוזיאון ובסיורים‬ ‫בפחמות (‪ )CO3‬מגיבים עם מינרלים‬
‫המודרכים בבקעת תמנע‪ ,‬הכוללים שחזורים של תהליכי ההפקה‪ .‬מוזיאון הנחושת “נחושתן” במוזיאון‬ ‫נושאי נחושת‪ .‬הוא מופיע בטבע יחד‬
‫ארץ ישראל בתל אביב מרכז את מרבית הממצאים ממכרות הנחושת בערבה‪ .‬לכו לבקר בו‪.‬‬ ‫עם המינרל אזוריט‪ ,‬ששמו מדגיש את‬
‫צבעו התכול (המכיל גם הוא פחמת‬
‫נחושת‪ ;)Cu3(CO3)2(OH)2 :‬הדיאופטז‬
‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫שהרכבו ‪ CuSiO3H2O‬מופיע כגבישים‬
‫קטנים‪ ,‬מבריקים בירוק‪.‬‬
‫הכריזוקולה ‪)Cu,Al)2H2Si2O5(OH)4‬‬
‫הוא מינרל רב–גוני‪ ,‬המזכיר טורקיז‪,‬‬
‫היה מקור עיקרי של נחושת במכרות‬
‫הקדומים‪ .‬מינרל זה שימש בשנותיה‬
‫הראשונות של אילת כחשוב ביותר‬
‫תמונה חסרה‬ ‫באבני החן המקומית ונקרא “אבן‬
‫אילת”‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫בתמונות‪ ,‬משמאל‪ :‬ריכוז גדול של סיגים ליד הגבעה “תל חרה חדיד” (“תל בזלת הברזל”) מצפון לאילות על כביש הערבה‪ ,‬ומימין‪:‬‬ ‫תמונות‪ :‬למעלה‪ :‬גזע עץ מאובן שרקמתו הוחלפה בתחמוצת נחושת שפעפעה מעלה מתצורת תמנע‪ .‬מתחת‪ :‬תרכיז של נחושת‬
‫דוגמאות של “מקלעות” שכמותן מוצאים בקרישת לבה המתפרצת מהרי געש‪ ,‬בסיגים אפשר למצוא שרידי תחמוצת נחושת‬ ‫באבני החול‪ .‬למטה‪ ,‬מימין‪ :‬אַזוריט ומלכיט מלוטשות‪ ,‬במרכז‪ ,‬כריזוקולה גלמית ומשמאל‪ ,‬גבישי דיאופטז כעורק בתרכיז מנגן‬
‫ששרדו לאחר הפקת הנחושת‪.‬‬ ‫בתמנע‪.‬‬

‫‪147‬‬ ‫‪146‬‬
‫מאובנים כסמני גיל‬ ‫ב‪ .‬מאובנים‬
‫השתנות תנאי הסביבה עם הזמן גורמת להשתנות אופיים וצורתם של‬ ‫חקר החיים הקדומים (פליאונטולוגיה) והשתנותם עם הזמן הוא אחד המרתקים בפרקי הגיאולוגיה‪.‬‬
‫היצורים החיים בה‪ ,‬בהתאמה לתנאים אלה‪ .‬התאמה כזאת‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫הוא עוקב אחרי התפתחות עולם החי והצומח‪ ,‬ומתמקד בצורות חיים שהתקיימו בעבר‪.‬‬
‫אנטומיה והן בצורתו החיצונית של הגוף והשלד היא תנאי הכרחי‪ ,‬שאם‬ ‫מחקר המאובנים הוא רחב יריעה‪ :‬חיפושם בסלעי המשקע‪ ,‬איתורם וזיהויים‪ ,‬הכרה ושיחזור סביבות‬
‫לא כן ייכחדו‪ .‬שתי מגמות סותרות באות כאן לידי ביטוי‪ .‬האחת‪ ,‬מגמת‬ ‫מחייתם‪ .‬התחום האחרון‪ ,‬שהתפתח בעיקר בעידן המודרני‪ ,‬מנסה לשחזר באמצעות סוגי המאובנים‬
‫החי והצומח להשתכלל ולפתח את מערכות הגוף שלהם‪ ,‬והשנייה לעמוד‬ ‫ועקבותיהם‪ ,‬כמו גם סימנים אחרים‪ ,‬את השינויים הסביבתיים שחלו בעבר‪ ,‬בין אם על ידי האקלים‬
‫בתנאי ואילוצי הסביבה הדוממת (תנאים כימיים ופיזיקליים) והביולוגית‬ ‫(פליאו–קלימטולוגיה) ובין אם כתוצאה מפעילות יצורים חיים (פליאו–אקולוגיה)‪ .‬תקצר היריעה‬
‫(תחרות‪ ,‬טריפה וכו’) שאינם נעצרים לרגע‪ .‬שינויים כאלה מבדילים‬ ‫מלפרט את המסקנות שניתן להסיק מנוכחות או העדר מאובנים או תצורות אבן אחרות‪ ,‬בסביבות–עבר‬
‫בין מאובנים מתקופות קרובות‪ ,‬ובעיקר מתקופות רחוקות זו מזו‪ .‬אם‬ ‫טבעיות‪ ,‬ומה תקפותן של מסקנות אלה‪ .‬הגיאולוגיה הכלכלית נעזרת בהם למטרותיה – חיפוש סלעי‬
‫קבוצת יצורים התקיימה כמין נפרד במשך תקופה קצרה והשתנתה‬ ‫מקור לפחם ונפט‪ ,‬גילוי סלעי מאגר של גזים ונוזלים בעלי ערך כלכלי‪.‬‬
‫תכופות לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית‪ ,‬אזי כל מאובן שלה יכול לייצג‬ ‫כיצד הם נוצרים?‬
‫את התקופה בגיאולוגית שבה התקיים‪ ,‬ולשמש לה מאובן מנחה (‪guide‬‬ ‫בעמודים הבאים נציג צורות שונות של מאובנים ונעמוד על דרך השתמרותם‪ ,‬והשינוי שהופך עץ או‬
‫‪ .)fossil‬הימצאות מאובן כזה בסלע או תצורה גיאולוגית‪ ,‬הוא סיוע מיידי לתיארוך ולהשוואה (או‬ ‫רקמה חיה למאובן מינרלי שלא נותר בו זכר לרקמה החיה (עמ’ ‪ .)150–151‬לקטגוריית המאובנים חשוב‬
‫הקבלה) עם אזורים אחרים בהם נמצא‪.‬‬ ‫לצרף את כל הסימנים האחרים הקשורים בנוכחות יצורים חיים בשכבה זו או אחרת‪ ,‬כמו עקבות‪,‬‬
‫מאובנים מנחים חשובים הם מיני הטרילוביטים‪ .‬אלה פרוקי רגל קדומים‪ ,‬כסרטנים והעכבישנים‪,‬‬ ‫סימני חפירה או שינויים במסלע הקשורים בנוכחותם של יצורים חיים (עמ’ ‪.)167‬‬
‫ייחודיים לעידן הפליאוזואיקון‪ ,‬שבסופו נכחדו‪ .‬הטרילוביט המוצג באיור למעלה‪ ,‬ומינים נוספים‬ ‫אמצעי לזיהוי שכבות סלע לתקופותיהם‪.‬‬
‫שתוארו לראשונה בתמנע‪ ,‬וזיהוי סימני נבירה שלהם ושל מינים אחרים מגדירים את גילם וגיל‬ ‫מאובנים של יצורים שהתקיימו במשך זמן מוגבל בהיסטוריה הגיאולוגית‪ ,‬משמשים כמאובנים מנחים‬
‫התצורה בה חיו כבני תור הקמבריום‪ .‬מאובנים מנחים חשובים אחרים בגיאולוגיה של ארץ ישראל הם‬ ‫שבעזרתם אפשר לתארך תקופות שבהם שגשגו‪ .‬הימצאותם בסלעים מסוימים מספקים לנו הוכחה‬
‫האמוניטים‪ ,‬דיונונים שוכני קונכייה רבת מדורים–חדרונים שנכחדו בסוף עידן המזוזואיקון‪ .‬עשרות‬ ‫הן באשר לתקופות בהם חיו והן לתנאי הסביבה באותן תקופות‪ .‬האמצעי האחרון חיוני בעת איתור‬
‫המינים‪ ,‬שרבים מהם מהווים מנחים לתקופתם‪ ,‬נבדלו זה מזה הן בצורתה הכללית של הקונכייה‪,‬‬ ‫מחצבים ונפט‪ .‬מאובנים מנחים באזורנו הם בעיקר רכיכות – חלזונות וראש–רגליים – אמוניטים‬
‫והן במבנה המחיצות המפותלות בין ה”חדרונים”‪ ,‬ובסימנים נוספים‪ .‬היעלמם של האמוניטים לפני‬ ‫ושייטנים‪ ,‬אך גם יצורי ים זעירים‪ ,‬כחוריריות‪ ,‬או אבקת צמחים (פולן‪ ,‬בלעז) יכולים להוות הן כסמן‬
‫‪ 65‬מיליון שנה מסמן את הגבול שבין עידן המזוזואיקון לקנוזואיקון‪ .‬קבוצת מאובנים מנחים אחרת‬ ‫מנחה לתקופות קדומות‪ ,‬והן לתנאים הסביבתיים ששררו בהן‪.‬‬
‫הם הנומוליטים‪ ,‬חוריריות ענק‪ ,‬המגדירות את תקופת האאוקן התיכון‪ .‬מאובן בעל תכונה דומה הוא‬ ‫מחקר ההיסטוריה הגיאולוגית לתקופותיה הסתייע במאובנים כאמצעי עיקרי לתיארוך‪ :‬העידנים‬
‫הצדפה הענקית אוסטרית עבה (‪ )Crassostrea gryphoides‬מתצורת חַימּור שנחשפה ליד ראס בורקה‬ ‫הקדומים מכונים עד ימינו על פי המאובנים שאפיינו אותם‪ :‬עידן החיים הקדומים‪ ,‬ארכאיקון (=פרה–‬
‫במזרח סיני‪ ,‬שם התקיימה אוכלוסיה צפופה של מין זה בשפת המים‪ ,‬בחוף מפרץ אילת הקדום‪ ,‬כנראה‬ ‫קמבריום)‪ ,‬שאופיין בהעדר מאובנים‪ ,‬עידן החיים הקדומים (פליאוזואיקון) שיצורים ירודים ונכחדים‬
‫שלוחה של הים התיכון בתקופת המיוקן‪ .‬יחד עמה נמצאו בלוטי ים‪ ,‬בעלי חיים נייחים‪ ,‬שהם סרטנים‬ ‫אכלסו אותו‪ ,‬עידן החיים הבינוניים (מזוזואיקון)‪ ,‬שאופיין בשלטון הזוחלים‪ ,‬ועידן החיים החדשים‬
‫ייחודיים שבשלב המעבר מפגית פלנקטונית‪ ,‬מתיישבים על מצע אבן ובונים שלד חרוטי המחבר אותם‬ ‫(קנוזואיקון)‪ ,‬שבו אנו מצויים בימינו‪ ,‬כולם מבוססים על מצאי המאובנים בהם‪ .‬כיום‪ ,‬כשאמצעי‬
‫באורח קבע למצע‪ .‬בשכבות הנאוגן (מיוקן–פליוקן) שבה נמצאה הצדפה הזאת‪ ,‬למעשה על קשוות של‬ ‫התיארוך שוכללו‪ ,‬פחתה חשיבותם מעט אך לא חדלה‪ ,‬מההיבט הבא‪:‬‬
‫האוסטרית‪ ,‬נמצאו שני סוגים של בלוטי ים כאלה‪ ,‬שאחד מהם הוא הסוג בלוטן (‪ )Balanus‬שחי כיום‬ ‫המאובנים ככלי למחקר האבולוציה‬
‫במפרץ אילת ובים התיכון‪ .‬תצורה זו מקורבת לתצורת רחם‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪ ,‬ומייצגת את החדירה‬ ‫מלבד התכונות המחבבות אותם על חובבי הטבע‪ ,‬המאובנים הם אמצעי להכיר את החי והצומח‬
‫הימית לאזורנו של מפרץ אילת הקדום‪ ,‬שמקור מימיו היה הים התיכון‪ .‬בימינו‪ ,‬עם שכלול שיטות המיון‬ ‫הקדומים‪ .‬תמיד הייתה בנו‪ ,‬בני המין האנושי‪ ,‬התאווה לדעת כיצד הגענו עד הלום‪ .‬רצון זה התגבר‬
‫של יצורים פלנקטוניים זעירים‪ ,‬מסתמכים בעיקר על חוריריות פלנקטוניות ויצורים ננו–פלנקטוניים‬ ‫מאד עם פרסום תורת האבולוציה‪ ,‬המבוססת בעיקר על ההוכחות שהחי והצומח על פני כדור הארץ‬
‫(שההבחנה בהם היא במיקרוסקופים אלקטרוניים)‪ ,‬וזאת משום קצב השתנותם המהיר והמידע הרב‬ ‫משתנים בלא הפסק‪ .‬מינים רבים נכחדים ואת מקומם תופסים מינים חדשים‪ ,‬המותאמים מהם‬
‫שהם מספקים‪.‬‬ ‫לתנאי הסביבה המשתנים‪ .‬הקשר בין בעלי חיים מקבוצות שונות מבוסס הרבה על הדמיון וההבדל‬
‫בקטע זה התמקדנו במאובנים מנחים‪ ,‬שכאמור‪ ,‬נוכחותם בשכבות היא קצרת–זמן‪ .‬מאובנים של סוגים‬ ‫במבנה הגוף (האנטומיה המשווה)‪ ,‬באורחות החיים וההתאמה לסביבה‪ .‬אין כמו המאובנים לספק‬
‫רבים מצטיינים בשרידות גבוהה לאורך של תקופות מאד ארוכות‪ ,‬והחשיבות העיקרית שלהם היא‬ ‫לנו פרספקטיבה מתאימה לאורך התקופות‪ .‬לדוגמה אחת‪ :‬עשרות רבות של מאובני לווייתנים‪ ,‬שנתגלו‬
‫במידע שהם מספקים על טיבה של הסביבה בה חיו‪ .‬צדפות החיות על ובסביבת חול‪ ,‬המעבר של קיפודי‬ ‫לאחרונה במקומות רבים בעולם (כולל אתר ייחודי במדבר המערבי של מצריים) אפשרו לשחזר את‬
‫ים מחיים על מצע מוצק‪ ,‬לחיים על ובתוך החול הם נושא שנדון בו בהמשך‪.‬‬ ‫התפתחות יונקי הים‪ ,‬מיצורים הולכי על ארבע‪ ,‬ועד להפיכתם לגדולי היצורים הימיים‪ ,‬וכל זאת בתוך‬
‫כארבעים מיליוני שנים בלבד‪.‬‬
‫אחד המוקדים באזורנו הוא שכבה עתירת מאובנים הקרויה תצורת אורה‪ ,‬שחושפת‪ ,‬באזור נחל קטורה‬
‫וצומת גרופית‪ ,‬מכלול עצום של מאובני צמחים – עלים‪ ,‬גבעולים ושורשים – וכן עולם חי עשיר שליווה‬
‫אותם‪ .‬זהו בית גידול עשיר שניתן ללמוד עליו רבות הן על ההיסטוריה הגיאולוגית בתקופתם והן על‬
‫ההשתנות האקולוגיות שעבר אזורנו (עמ’ ‪.)152‬‬

‫הערה‪ :‬המאובנים נחשבים לערך טבע מוגן ואין לפגוע בהם‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫בתמונה‪ :‬מימין‪ ,‬אוסטרית עבה‪ ,‬במצב השתמרות מצוין‪ ,‬באמצע מקבץ של בלוטי ים ומשמאל בלוטי ים ממין לא ידוע שהתיישבו‬
‫על קשוות האוסטרית‪ ,‬כולם מתצורת חיימור במזרח סיני‪.‬‬

‫‪149‬‬ ‫‪148‬‬
‫מאובני צמחים‬ ‫סוגי מאובנים‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫כנרמז לעיל‪ ,‬המושג מאובן הוא כוללני‪ ,‬ונכללות צורות שונות של השתמרות‪ ,‬שהמשותף לכולן הוא‬
‫החלפתו של החומר המקורי‪ ,‬השלד או הגוף הרך בחומר מינרלי אחר‪ ,‬שסיכויי שרידותו גבוהים מהחומר‬
‫המקורי‪ .‬לעתים זהו הגיר הקלציטי שנשמר אך עבר שינויים מזעריים ולעתים זוהי רקמה חיה שהתפחמה‪,‬‬
‫או התחלפה במטווה אי–אורגני כמו צמח שרקמת העץ שלו התחלפה בתחמוצת ברזל או צורן‪ .‬למאובן‬
‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫ייחשבו גם טביעת הרגל או חלק אחר מגופו ושלדו של בעל חיים‪ ,‬על הקרקע או על מאובן של יצור אחר‪.‬‬
‫טיפוס התאבנות נפוץ הוא מילוי חלל הקונכייה שהייתה עשויה מחומר פחות עמיד בבוץ שהתקשה ויצר‪,‬‬
‫לאחר התמוססות הקונכייה המקורית גלעין פנימי‪ ,‬שהוא דפוס פנימי שנוצק בתוכה‪ .‬בוץ שהתקשה‬
‫למרות שבאזורנו שררו תנאי יבשה במשך מאות מיליוני שנים‪ ,‬ואחר כך כוסה בים לאורך תקופה לא‬ ‫סביב השלד או הקונכייה‪ ,‬מציג טביעה או דפוס חיצוני‪ .‬גלעינים נפוצים בין מאובני צדפות וחלזונות‪.‬‬
‫קצרה‪ ,‬שרידי הצמחים המעטים מעידים על תנאי השתמרות גרועים‪ .‬אולי דווקא משום נדירותם יש‬ ‫רוב מאובני האמוניטים אף הם מטיפוס זה‪.‬‬
‫עניין להאיר עליהם בפנסנו‪:‬‬
‫בתקופות קצרות יחסית בקרטיקון המוקדם היו באזור יערות‪ .‬שרידיהם הם מאובני עצים שרקמות העץ‬
‫שלהן הוחלפו בתחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן ואף נחושת‪ ,‬ולעתים נדירות יותר בצור‪ .‬אלה נפוצים למדי בשכבות‬ ‫הצור שהוא סלע שלרוב הוא‬
‫אבן החול המגוונת – תצורת סמר‪ ,‬שגילה קרטיקון תחתון‪.‬‬ ‫ביוגני‪ ,‬נוצר בים מתחמוצת‬
‫חלקים רכים – עלים וענפים הירוקים לא נשמרו כמעט‪ .‬ממצאים בודדים‪ ,‬של דפוסי שרכים נדירים‬ ‫שמקורה‬ ‫(‪)SiO2‬‬ ‫צורן‬
‫נמצאו בנחל עברונה‪ ,‬באבן חול חרסיתית דקת–גרגר‪ .‬שרכים דומים נמצאו באתר צומת קטורה (עמ’‬ ‫המכילים‬ ‫במיקרואורגניזמים‬
‫הבא) וגם במעלה העצמאות‪ ,‬שבמכתש רמון‪ .‬השרך הוא צמח חסר פרחים הגדל בתנאים לחים וטחובים‪,‬‬ ‫צורן בשלדיהם‪ .‬הצורן מחליף את‬
‫ומעיד על תנאים כאלה במהלך התקופה הזאת‪.‬‬ ‫החומר המקורי במאובן או בשלד‬
‫של היצור המתאבן‪ ,‬לעתים עוטף‬
‫אותם בחלקם או במלואם‪ ,‬ויצר‬
‫דפוסים ייחודיים לו‪.‬‬
‫מאובני עצים נמצאו גם בתצורות ימיות מובהקות‪ ,‬כמו תצורת חצרה ותצורת גרופית‪,‬‬
‫ונראה שאלה הם גזעי עצים שנגרפו מהיבשה אל כיוון החוף‪ ,‬והתאבנו‪ .‬מאובני עצים‬
‫ניתן לראות למרגלות צוקי תמנע ובנחל יואש‪ ,‬שבעברו המערבי של הר יואש‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין‪ ,‬מאובן עלי שרך מתצורת סמר שנמצא בנחל עברונה – ומתחתיו רקמת עץ‪ ,‬או קליפה‪ ,‬שהוחלפה בתחמוצת‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה משמאל‪ :‬גלעין של החילזון המחטי (‪ )Hastula‬מהקנומן‪ ,‬והטורית (‪( )Turritella‬במרכז) ומימין‪ ,‬טביעה או דפוס‬
‫ברזל‪ .‬משמאל‪ :‬גזע‪ ,‬אף הוא “מבורזל” מאזור תמנע‪ .‬בעמ’ ‪ 143‬תראו גזע עץ שרקמת העץ שבו הוחלפה בתחמוצת נחושת‪.‬‬ ‫מצורר של חלזון מאותו סוג מתצורת מישאש‪ .‬למטה‪ :‬גלעינים עשויים סלע גיר של חלזונות וצדפות‪.‬‬

‫‪151‬‬ ‫‪150‬‬
‫מאובני קרקע הים‬ ‫מאובני צמחים מתצורת אורה‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫חתך בסלע מאובנים כזה המוצג לפנינו אינו אלא “צילום” של קרקע הים שהכילה בוץ גירי בתקופתו‪.‬‬
‫נראות בו בעיקר קונכיות של רכיכות – צדפות (‪ )1‬חלזונות (‪ )2‬ושבריהן‪ .‬גם המילוי ההומוגני שבין‬
‫הקונכיות יכול להיות שלדים מיקרוסקופיים של אצות צורניות‪ ,‬שברי חוריריות וגרגרי גיר שנוצרו על‬
‫ידי אצות גיריות‪.‬‬
‫מאובני חוריריות‬
‫אלה הם יצורים חד–תאיים! המקורבים לאמבות‪ .‬שלד גירי תומך בהם בחייהם‬
‫ומשתמר היטב כמאובנים‪ .‬בעבר וכיום מתקיימות בימינו חוריריות מרחפות במי‬
‫הים‪ ,‬וחוריריות דרות–קרקע – הנצמדות לאצות גדולות או נחות על הקרקע‪ .‬חורירית‬
‫מפורסמת היא נומוליט גיזה (‪ ,Nummulites gizehensis‬שפשר שמה‪“ :‬מטבעון‬
‫גיזה”‪ ,‬על שם אתר הפירמידות במצרים‪ ,‬הבנויות מסלע “נומוליטי” המכיל אותה)‪.‬‬
‫נפוצה בסלעים מתקופת האאוקן התיכון (~‪ 30‬מ”ש)‪ .‬מחזור חייו מקיף שני דורות‪:‬‬
‫מגלוספירה (“כדור ענק”)‪ ,‬הוא דור מיני‪ ,‬המייצר תאי רבייה שבהתמזגם מתפתח‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫הדור האל–מיני‪ ,‬הננסי‪ ,‬מיקרוספירה‪ ,‬המייצר את המגלוספירות‪ ,‬הגדלות לממדי ענק‪,‬‬
‫בדרך אל–מינית (ראו גם בעמ’ ‪ .)107‬הופעה זו של חד–תאי ענק‪ ,‬כנומוליט גיזה‪ ,‬יכולה‬
‫לשמש המחשה של כלל ביולוגי‪ ,‬שלפיו במהלך האבולוציה של יצורים שונים יש נטייה‬ ‫תצורת אורה מייצגת מעבר בין סביבה ימית (אמוניטים‪ ,‬רודיסטים) לסביבה לגונרית העשירה ברכיכות‪.‬‬
‫להצמיח צאצאים בעלי ממדי ענק‪ .‬דוגמאות נוספות‪ :‬הסוסים‪ ,‬הלווייתנים‪ ,‬ובאלה‬ ‫בשני מחשופים‪ ,‬האחד בצומת גרופית ובנחל קטורה הסמוך‪ ,‬נתגלו מאובני צמחים במגוון רב‪ .‬בכמה‬
‫הנכללים כאן‪ ,‬האמוניטים‪ ,‬שיש בהם מינים המגיעים לקוטר ‪ 2.5‬מ’!‬ ‫שכבות של חרסית ופצלים‪ ,‬המתפצלים בנקל מתגלים הצמחים‪ ,‬עלים‪ ,‬שורשים ולעתים גם פרחים‪ ,‬כולם‬
‫מתקופת טורון תיכון (‪ 90‬מ”ש)‪ .‬התרוממות קמר רמון‪ ,‬במרכז הנגב‪ ,‬מאז הקנומן העליון חסמה מדרום‬
‫גיר מכיל נומוליטים מאפיין את תצורת ניצנה (הנכללת ב”חבורת עבדת”‪ ,‬הנפוצה בהר הנגב)‪ ,‬הנדירה‬ ‫לגונה בין הים הפתוח (מצפון) והיבשה (בדרום סיני)‪ .‬גשמים רבים גרמו לסחף של חול וחרסית מהיבשה‬
‫באזורנו‪ .‬את הנומוליט מוצאים באילת כמשקע משני‪ ,‬בחלוקי נחל וגושי האבן שנסחפו לתצורת רחם‪,‬‬ ‫ללגונה‪ ,‬שהביא עמו צמחים‪.‬‬
‫שאינה אלא קונגלומרט – המורכב מחלוקי נחל מתצורת ניצנה ואחרות)‪ ,‬בנחל שלמה עילי (נקודה ‪10‬‬
‫במסלול טיול מס’ ‪ )1‬וכן בשיפולי ואדי טאבה‪ ,‬שעל קו הגבול עם מצרים (אל תלכו לשם!)‪.‬‬
‫בלגונה נפגשו צמחי יבשה בצמחי גדות ומנגרובים‪ .‬חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמכון‬
‫הגיאולוגי פרסמו ספר מקיף על תצורה זו ועל הממצאים מהאתרים הללו‪ .‬הממצאים‬
‫מעידים כי הם גדלו בלגונות רדודות מכוסות עצים דמויי מנגרובים שגדלו בשולי הים‬
‫בתנאי מליחות משתנה‪ .‬בין הממצאים צמחים המוכרים בימינו (דמויי דולב‪ ,‬צפצפה‪,‬‬
‫איקליפטוס‪ ,‬צמחי מים כנימפיאה ועוד)‪ .‬ארבעים וחמישה מיני צמחים חדשים למדע‬
‫נתגלו כאן (מסלול טיול מס’ ‪.)8‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין – עלים ושורשים של העץ ‪ ,Dewalquea gerofitica‬מסדרת ההדסים המקורב לאיקליפטוס בן ימינו‪,‬‬
‫ומשמאל‪ :‬עלה של הצמח ‪ Brasipelta gregaria‬המקורב לנימפיאה‪ .‬למטה מימין‪ :‬חלקי עלים של הצמח ‪ Menispermites‬שצולמו‬
‫בתמונה מימין‪ :‬נומוליט גיזה מאובן על רקע של חוריריות דרות–קרקע בנות ימינו‪ ,‬משמאל‪ :‬נומוליטים מיקרוספריים‪ ,‬שנמצאו‬ ‫באתר; ומשמאל‪ :‬תפרחת של הצמח ‪ ,Gerocladus foliosus‬שאף הוא תואר לראשונה ממאסף מאובנים נדיר זה‪ .‬מקורם של חלק‬
‫צמודים למאובן מגלוספרי‪ .‬שימו לב ל”שכבות” השלד החד–תאי‪.‬‬ ‫העלים מיערות סמוכים והגיעו בנהרות שזרמו לים‪.‬‬

‫‪153‬‬ ‫‪152‬‬
‫מאובני רכיכות‬ ‫מאובני אלמוגים‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫מערכת הרכיכות (‪ )Mollusca‬היא אחת העתיקות בין חסרי החוליות‪ .‬שורשיה נעוצים בראשית עידן‬ ‫מערכת הנבוביים היא כנראה העתיקה במערכות החי שאנו מוצאים בימינו‪ .‬נכללים בה מדוזות‪ ,‬שושנות‬
‫הפליאוזואיקון‪ .‬באוקיינוס טתיס היו חלזונות‪ ,‬צדפות וראש–רגליים (תמנונים–דיונונים) ומאובניהם‬ ‫ים ואלמוגים‪ .‬נמצאו טביעות בסלע של מדוזות חסרות שלד מוצק בסלעים שנוצרו לפני כ–‪ 500‬מ”ש‬
‫נפוצים במשקעיו‪.‬‬ ‫(תחילת העידן הפלאוזואי)‪ .‬אלמוגים‪ ,‬שהנם כבר בעלי שלד אבן‪ ,‬הופיעו מאוחר יותר‪ ,‬וכללו קבוצות‬
‫לרוב מיני הרכיכות החיים בימינו‪ ,‬וניתן לשער שגם בעבר‪ ,‬קונכייה חיצונית העשויה גיר‪ ,‬המגנה על‬ ‫ששגשגו בעידן ההוא‪ ,‬אך נכחדו ופינו מקומם לאלמוגי האבן‪ ,‬הבונים כיום את שוניותינו‪.‬‬
‫הגוף הרך וחסר השלד‪ .‬לחלזונות קונכייה הנוטה להתפתל כסליל‪ ,‬ואילו לצדפות קונכייה העשויה משתי‬ ‫יחידה בסיסית באלמוגים הנה הפוליפ‪ ,‬שבחייו נדמה לשושנת ים‪ ,‬אך להבדיל ביניהם‪ ,‬שושנת הים‬
‫קשוות שבחלל שביניהן מסתתר גוף הרכיכה‪ .‬שתי קבוצות אלה חיות בעיקר על פני הקרקע ובתוכו‪,‬‬ ‫היא חסרת שלד אבן‪ ,‬ואילו כל אחד מפוליפי האלמוג שוכן בגביע אבן‪ ,‬והוא לרוב מלוכד עם פוליפים‬
‫הראשונים מכרסמי אצות או טורפות טרף קטן‪ ,‬ואילו הצדפות מסננות פלנקטון מן המים שבסביבתן‬ ‫שכנים‪ ,‬שהם תוצרי רבייה אל–מינית‪ ,‬כלומר כל פוליפ מתחלק לשניים ויותר‪ ,‬או שהוא מנץ פוליפי–‬
‫המימית‪ .‬הראש–רגליים שונים‪ :‬לרובם כושר שחייה מעולה‪ ,‬והם מצוידים בזרועות ארוכות או קצרות‬ ‫בנות‪ ,‬הנשארים צמודים יחד‪ .‬אחת התכונות המיוחדות לאלמוגי האבן היא השיתוף שלהן עם צמחים‪,‬‬
‫העוטרות את הפה ומסייעות לטריפה‪ .‬רוב מיני דיונונים שחיו בעבר היו מצוידים בקונכייה מפותלת‬ ‫אצות חד–תאיות‪ ,‬השוכנות ברקמות הגוף של האלמוג ומקיימות את תהליכי הפוטוסינתזה‪ ,‬שמספקים‬
‫שחלקה הקדמי שימש להם למסתור והגנה‪ ,‬והאחורי – חדרונים ששימשו בית קיבול לגזים שאפשרו‬ ‫לאלמוג בו הן שוכנות מזון וחמצן לנשימה‪ .‬בחוף האלמוגים של אילת ובפארק המצפה התת–ימי יכול‬
‫להם ציפה וריחוף בחלל המים‪ .‬קונכיתם של רוב הרכיכות עשויה גיר מקלציט או אראגוניט (או שילוב‬ ‫המבקר לראות עשרות מיני אלמוגים בני זמננו‪ ,‬הנבדלים זה מזה ומייצגים מגוון מדהים‪ ,‬שאיננו יודעים‬
‫של שניהם)‪ .‬שתי הצורות הגבישיות האלה זהות מבחינה כימית‪ ,‬אך שונות במבנה הגבישי‪ .‬בתנאים‬ ‫אם כמותו היה גם בעידן המזוזואי‪.‬‬
‫שונים של התאבנות מתמוסס האראגוניט והקונכייה משתמרת כגלעין יצוק ואילו הקלציט יציב יותר‪.‬‬ ‫שלדי האלמוגים ששגשגו באוקיינוס טתיס בונים חלק ניכר מסלעי הגיר של ארץ ישראל‪ ,‬אך השתמרות‬
‫במקרים אחרים גיר הקונכייה מוחלף לצור (מצורר – שהגיר המקורי שלו הוחלף בסיליקה)‪ ,‬או מותמר‬ ‫האלמוגים איננה מהמשובחות‪ .‬הם מתלכדים בסלעי החוף או שהם יוצרים שוניות אבן‪ ,‬שעוברות‬
‫לקלציט‪ .‬סוג אחר של גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬שהוא תרכובת סידן ומגנזיום פחמתי‪ ,‬נוצר כאשר מגנזיום מחליף‬ ‫תהליך שינוי (דיאגנזה)‪ ,‬המטשטש את צורת האלמוגים‪ .‬נדיר למדי למצוא מאובני אלמוגים שלמים‬
‫חלק מאטומי הסידן‪ ,‬בתהליך שהוא לרוב מאוחר להשקעה המקורית‪ ,‬ובו נמחקים לרוב המאובנים‪.‬‬ ‫בסלעי האזור‪ ,‬אך פה ושם נמצאים חלקי מושבות – ענפים או קטעי שונית שנשברו‪.‬‬
‫בעקבה הסמוכה‪ ,‬שם התרומם החוף בעידן האחרון‪ ,‬נחשפה שונית מאובנת מרשימה‪ ,‬שבה מאובני רוב‬
‫המינים מצויים גם בשונית בת–ימינו‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬
‫בתמונות‪ :‬קונכייות רכיכות‪ .‬מימין‪ :‬חלזונות‪ ,‬בני הסוג מגדלון (‪ )Cerithium‬מהם המופיעים בשלמותם ומהם כגלעינים (‪,2‬‬
‫בתמונה השמאלית)‪ ,‬והצדפה לבבית (‪ ,1( )Cardita‬משמאל)‪ .‬שתיהן מתצורת גרופית מתקופת הטורון המאוחר‪ ,‬שעברו תהליך‬ ‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬מושבת אלמוגים בת זמננו שהוטבעה בשונית מאובנת על חוף אילת‪ .‬משמאל‪ :‬שברי אלמוגים מגיל הקרטיקון‪,‬‬
‫היצוררות‪ .‬למטה‪ :‬המאובנים של מחר‪ .‬מאסף של קונכיות רכיכות מעומק ‪ 250‬מ’ במפרץ אילת‪ ,‬כולל חלזונות וצדפות עומק‪.‬‬ ‫שלא זוהו מאזור אילת‪ .‬למטה‪ :‬שונית מאובנת בעקבה‪.‬‬

‫‪155‬‬ ‫‪154‬‬
‫צדפות‬ ‫חלזונות‬

‫צדפות מתחפרות‪ ,‬נצמדות ושוחות‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫קשווה שמאלית–תחתונה‬ ‫קשווה ימנית–מכסה‬

‫לצדפות שני שמות מדעיים‪ .‬האחד ‪ ,Bivalvia‬מתארם כבעלי שתי קשוות מהן מורכבת הקונכייה‪ .‬השני‬
‫– ‪ ,Pelecipoda‬שפרושו “רגל גרזן”‪ ,‬מזכיר את יכולתן של רוב הצדפות לחפור בקרקע הרכה ברגל דמוית‬ ‫החלזונות (‪ )Gastropda‬הם רוב הרכיכות המצויות כיום בים‪ ,‬במים המתוקים וביבשה‪ .‬להם קונכייה‬
‫גרזן‪ .‬הצדפות מאופיינות בראש מנוון–עיניים‪ ,‬זימים המשמשים גם לסינון המזון‪ ,‬שהוא בעיקרו פלנקטון‬ ‫הנוטה להתפתל כסליל וגוף רך‪ ,‬המורכב מראש‪ ,‬שלו עיניים‪ ,‬מחושים ופה המצויד בשיניים קשות‪,‬‬
‫או רחופת אורגנית‪ ,‬וגם לנשימה‪ .‬גלימה דקיקה מקיפה את הגוף משני צידיו‪ ,‬ולה בלוטות מפרישות את‬ ‫המשמשות לכרסום אצות או לטריפה‪ .‬רגל שטוחה מאפשרת להם להחליק על המצע המוצק‪ .‬קונכיתם‬
‫גיר הקונכייה‪ .‬לצדפות מתחפרות רגל הננעצת בחול‪ ,‬והן שומרות על קשר עם המים שמעליהן באמצעות‬ ‫עשויה לרוב מגיר אראגוניטי‪ .‬על כן‪ ,‬מלבד מקרים מעטים של היצוררות היא מתמוססת ומשתמרת‬
‫צינורות (סיפון)‪ .‬צדפות הצמודות למצע מוצק באמצעות הפרשת גיר או סיבים גמישים יוצרות שרטונות‬ ‫כגלעין יצוק‪ .‬עשרות מיני מאובני חלזונות בסלעי המשקע של האזור‪ ,‬שאחד הבולטים שבהם הוא‬
‫צפופים‪ .‬אחרות “מונחות” על החול הרך‪ ,‬וחלק מהן מסוגלות לקפץ במים ולשחות למרחקים קצרים‪,‬‬ ‫הסוג שיתואר להלן‪ .‬רוב החלזונות באזורנו הן חלזונות ימיים‪ ,‬ומיעוטן‪ ,‬בעצם רק בתצורה אגמית אחת‬
‫על ידי דחיקת המים מתוך חלל הגלימה שלהם‪ .‬מלבד מקרים של החלפת הגיר בצור‪ ,‬צדפות שקונכיתן‬ ‫(תצורת אילות)‪ ,‬מוצאים מעט מאובני חלזונות מים מתוקים (הנקראים שבלולים בלשון העם)‪ .‬מגוון‬
‫בנויה מאראגוניט אינן זוכות להתאבן לרוב אלא בצורת “גלעינים”‪ ,‬ורק אלו שקונכיתן קלציטית‪ ,‬או‬ ‫יחסית די גבוה של חלזונות מופיע בתצורות הסנון‪ ,‬מנוחה ומישאש‪ ,‬מהן מצוררות ועל כן משומרות‬
‫הוחלפה לקלציט‪ ,‬משתמרות בצורתן הראשונית‪ .‬הרודיסטים (להלן) הן טיפוס נכחד של צדפות שחיו‬ ‫היטב‪.‬‬
‫במושבות צפופות‪ ,‬כעין שוניות‪ .‬מוצאים את מאובניהן באזורנו‪ .‬מקרה מיוחד היא הצדפה תמר–ים‬
‫(‪ ,)Lithophaga‬החיה גם בימינו‪ .‬היא מתיישבת על אלמוג ומפרישה ריר חומצי‪ ,‬הקודח בשלד האלמוג‬ ‫נרינאה (‪ )Nerinea‬הוא סוג של חלזונות ימיים בעלי קונכייה מאורכת שהתקיים באוקיינוס טתיס‬
‫ליצור שקע ההופך למחילה שהולכת ומתרחבת‪ .‬היא נכלאת בה למשך כל חייה‪ ,‬כשהקשר עם הסביבה‬ ‫במזוזואיקון‪ .‬הוא ניכר בקמטים והזיזים בחלל הקונכייה‪ .‬באילת מופיעה בריכוזים צפופים של גלעינים‬
‫הימית הוא באמצעות נקב זעיר‪ .‬הקונכייה העשויה מגיר מסיס מאד‪ ,‬לא שורדת‪ ,‬ואילו בתוך מחילת‬ ‫טבועים במטווה (מטריקס) של גיר שנוצר על קרקע הים בשכבות גיר מתצורת חצרה הקנומנית‪ .‬ריבוי‬
‫האלמוג המאובנת נוצר אפוא גלעין של המעטפת‪ ,‬שבתוכו נמצא הגלעין של הקונכייה‪ ,‬בבחינת מאובן‬ ‫המאובנים במקומות מסוימים מעלה את האפשרות שאלה הם מאספי קבורה (קונכיות ריקות שהצטברו‬
‫בתוך מאובן‪.‬‬ ‫במקומות אליהם נגרפו על ידי גלים)‪ .‬נדיר למצוא את החילזון הזה כקונכיות בודדות‪ ,‬והמופע הנפוץ‬
‫ביותר הוא זה המופיע בתמונה העליונה‪ ,‬כשהן מאוחות זו לזו על ידי הפרשת גיר מלכד‪ ,‬על שכבות סלע‬
‫אופקיות נרחבות‪ .‬בשל הפתח הצר והמחיצות הצפופות לא התמלאו כל חללי הקונכייה בחול‪ ,‬אלא‬
‫התגבשו בהם גבישי גיר קלציטי שקוף‪ ,‬הנראה כאן אפור‪ .‬ממצאים אלה אפשר לראות בעיקר בקרבת‬
‫עין נטפים (מסלול טיול ‪ )5‬וכן בפתח בקעת עמרם (מסלול טיול ‪.)2‬‬
‫בתמונות‪ :‬מאובני צדפות‪ .‬למעלה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬אורית (‪ ,)Lucina‬אקסוגירה (‪ )Ostreid‬ומסרקית (‪ ;)Neithea‬הראשונה מתחפרת‬
‫בחול‪ ,‬השנייה נצמדת למצע מוצק והשלישית חופשית‪ ,‬המסוגלת לקפץ במים‪ .‬משמאל‪ ,‬שתי צדפות בנות ימינו‪ :‬למעלה‪ :‬ונוס‬
‫משורטטת ולמטה – צדפת ענק שמגיעה לגודל ‪ 40‬ס”מ בשונית האלמוגים‪ .‬בשורה התחתונה‪ :‬אקסוגירה יונית (‪(Rhynchosternon‬‬
‫‪ .sp.‬לותיקים נודעה בעיקר בשמה הישן ‪ .Exogyra columba‬שם הסוג “אקסו–גירה” מזכיר את היות צירה נוטה הצדה‪ ,‬ויונית‬
‫על שום דמיונה ליונה הניבטת מעבר לכתפה‪ .‬זו צדפה שונת–קשוות‪ ,‬שקשוותה השמאלית כאגן שקוע‪ ,‬המונח על הקרקע הרכה‪,‬‬
‫והימנית משמשת לה מכסה אוטם את פתח הגלימה מפני התייבשות וטריפה‪ .‬בטור השמאלי‪“ )1( :‬גלעין” של קונכית תמר–ים‪,‬‬
‫שהוא עצמו נתון בתוך (‪“ )2‬מאובן המעטפת” דהיינו “גלעין” של חלל המחילה שבו שכנה הצדפה‪ .‬מתחת‪ :‬תמר–ים בת ימינו‬
‫שנכלאה במחילתה באלמוג שמת‪( .‬שתיהן מהשוניות המאובנות של סיני)‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬חתכי נרינאות מלוכדות בגיר מתצורת חצרה‪ .‬במוקטן‪ :‬גלעיני נרינאות‪ ,‬ומשמאל‪ :‬חלזון חי‪ .‬נבלית‪.‬‬

‫‪157‬‬ ‫‪156‬‬
‫הרודיסטים‬ ‫מגוון של צדפות‬

‫מבט צד‬ ‫מבט על הקשווה הסוגרת‬

‫‪1‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪2‬‬

‫צדפות‪ ,‬ובעיקר צדפות נייחות‪ ,‬שימשו בעבר מרכיב חשוב של החי בסביבה החופית‪ .‬מאחר והן נייחות‪,‬‬
‫הפגיות – צעירים הרוחפים במים – נוהגות להתיישב בקרבת‪ ,‬ואף על גבי בנות מינם‪ ,‬ויוצרות מושבות‬
‫ענקיות‪ ,‬הקרויות ּביוהֶרם‪ ,‬שבתקופות מסוימות החליפו את שוניות האלמוגים‪ .‬לגיאולוגים יש שם‬
‫מיוחד לריכוזי צדפות כאלה‪ ,‬שמהוות את מרבית נפח הגיר בתוכו הן נמצאות‪ ,‬נקרא “גיר צדפות”‪,‬‬
‫(“מּושֶלקַלק” בגרמנית)‪.‬‬

‫בתמונות בעמוד זה מככבות צדפות ממשפחת אוסטריאות (‪ ,)Ostreidae‬שהיו ועודן צדפות נייחות‪,‬‬
‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫המתיישבות על עצמים מוצקים במים הרדודים‪ .‬יוצאות מהכלל צדפות הצמודות רק בשלבים מוקדמים‪.‬‬
‫אקסוגירה ענקית (‪ ,)1‬למשל‪ ,‬נצמדה‪ ,‬בהתיישבה לראשונה על הקרקע‪ ,‬לשלדי קיפודי ים‪ ,‬או קונכיות‬
‫צדפות‪ ,‬כאלו ממשפחת מסרקיות (‪ )2‬שדומה לה הצבנו לידה בצילום‪ .‬על המאובן נראית טביעת תפסיל‬
‫הרודיסטים‬ ‫של קשוות הצדפה המאכסנת‪ .‬בגיל מאוחר יותר עברה לחיים “חופשיים” והייתה מונחת על החול הרך‪,‬‬
‫ההכחדה הגדולה בסוף עידן המזוזואיקון‪ ,‬הורידה מעל הבמה קבוצות רבות של‬ ‫כשמשקלה העצמי תומך בה‪ .‬תכונות אלה נשתמרו הודות לכך שהקונכייה שלהן הייתה עשויה קלציט‪.‬‬
‫יצורים יבשתיים וימיים כאחד‪ .‬עם הדינוזאורים והאמוניטים נכחדה גם קבוצת‬ ‫לעומתם‪ ,‬קונכית הליביה‪ ,‬הנמנית על משפחת‬
‫צדפות מוזרות‪ ,‬שנקראת רודיסטים‪ .‬כצדפות האחרות גם להם הייתה קונכייה‬ ‫ליביות‪ ,‬החיה קבורה בחול המוצגת כאן לא‬
‫בעלת שתי קשוות‪ ,‬אלא שקשווה אחת הייתה מאורכת כקרן או שופר‪ ,‬ובה שוכנת‬ ‫שרדה במאובן‪ ,‬ונשתמר בה רק הגלעין הגירי‪.‬‬
‫הרכיכה‪ ,‬והקשווה השנייה שימשה לה מכסה עליון‪ .‬הרודיסטים היו צמודים למצע‬
‫בחלקם התחתון וחיו במושבות צפופות שבנו שוניות בים הטתיס‪ ,‬כדוגמת שוניות‬
‫האלמוגים‪ .‬כצדפות אחרות‪ ,‬גם הם ניזונו מסינון המים ולכידת פלנקטון זעיר‪,‬‬
‫ששימש להם מזון‪ .‬השלד העבה ויכולתם להיאטם בפני זיהום או טריפה‪ ,‬סיגלו‬
‫אותם לחיים בסביבות שבהם לא חיו אלמוגים‪ ,‬ואכן בתקופות שונות החליפו‬
‫שוניות רודיסטים את האלמוגים‪ .‬שלדם היה מורכב מגיר קלציטי בחיצוניותו ומשכבה פנימית של‬ ‫בתמונות‪ :‬צדפות ממשפחת אוסטריאות‪ .‬החלק הקדום של‬
‫גיר אראגוניטי‪ .‬כאמור‪ ,‬נעלמו הרודיסטים בסוף העידן המזוזואי‪ ,‬לפני ‪ 65‬מ”ש‪ ,‬וכיום מחליפות אותם‬ ‫הקשווה השמאלית‪ ,‬הקדקוד‪ ,‬נוטה הצידה אל מחוץ למתאר‬
‫הקונכייה‪ ,‬ומזכיר במעט חלזון‪ ,‬מה שמתבטא בשמם המדעי‬
‫צדפות ממשפחת אוסטריאות (עמ’ קודם)‪ .‬מאובני רודיסטים נדירים באזור‪ ,‬ואפשר לראותם בתצורות‬ ‫אקסוגירה‪ .‬למעלה מימין‪ ,‬האוסטראיד אקסוגירה צלעונית‬
‫הגיר של הטורון (מסלולי טיול ‪ 5 ,4 ,3‬ו–‪.)8‬‬ ‫(‪ )Ceratostreon flabellata‬ומשמאל‪ ,‬אקסוגירה ענקית‬
‫(‪ .)Costagyra olisiponensis‬למטה‪ :‬בסוג ‪,Pycnodonte‬‬
‫(למטה) הקודקוד מקופל מעל לפתח העיקרי‪ ,‬ולא נוטה לצד‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬בסלעי הקרטיקון באזור אילת מוצאים בעיקר שני טיפוסי רודיסטים‪ :‬בטור הימני‪ ,‬רדיוליט (‪ ,)Praeradiolites‬רודיסט‬ ‫הקונכייה לא הייתה כנראה צמודה לקרקע סלעית‪ ,‬אלא‬
‫בודד‪ ,‬לעתים בקבוצות‪ .‬בתמונה העליונה נראה השוני בין הקשוות‪ ,‬ומתחת מושבה‪ .‬בטור השמאלי מיוצג הטיפוס השני –‬ ‫מונחת על הקרקע הטינית ומיוצבת בכובדה‪ .‬פירוש שמה של‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫היפוריטס (‪ )Hippurites‬המופיע באזורנו לרוב כמאובן מצורר‪ .‬אופייניים לו מחיצות אופקיות הנראות כסולמות שמגבילות את‬ ‫הליביה (‪ ,Cardium sp.‬במרכז מימין)‪ .‬מסתבר כשמסתכלים‬
‫נפח הפרט עם גידולו‪ .‬הרכיכה שכנה בחלל הרחב הסמוך לפתח העליון (פינה עליונה בתמונה תחתונה)‪.‬‬ ‫עליה מצד התפר‪.‬‬

‫‪159‬‬ ‫‪158‬‬
‫מימין‪ :‬שחזור צורתם של האמוניטים החיים‪ ,‬פרי מכחולו‬
‫ודמיונו של צייר גרמני בן המאה ה–‪Heinrich Harder ,19‬‬ ‫מאובני אמוניטים ושייטנים (נאוטילואידים)‬
‫(‪ .)1935–1858‬האמוניטים יכלו לשוטט על גבי הקרקע וכן‬
‫לשחות בזכות הגז שנצבר בחדרי הקונכייה‪ .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה‪.‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫האמוניטים מיוצגים ברוב שכבות סלעי המשקע החל מהדבון (פליאוזואיקון) ועד לסוף המזוזואיקון‪,‬‬ ‫הראשרגליים (‪ )Cephalopoda‬מהווים מחלקה נפרדת במערכת הרכיכות‪ ,‬יחד עם החלזונות והצדפות‪.‬‬
‫שאז נכחדו‪ .‬כשרואים את מאובני האמוניטים שקוטרם מגיע לעתים ל–‪ 2‬מ’ ויותר‪ ,‬ומשקל של מאות‬ ‫הם הופיעו לראשונה בפליאוזואיקון המוקדם ומתקיימים עד ימינו‪ .‬בתחילה הייתה להם קונכייה דמוית‬
‫ק”ג‪ ,‬קשה לתאר שהיו אלה יצורים קלילים‪ ,‬שריחפו וצפו במים הודות לגז שבפנים קונכיתם‪ .‬משקלם‬ ‫חרוט ארוך‪ ,‬שבצורות מאוחרות יותר הפכה למפותלת‪ ,‬ספירלית‪ .‬הם שגשגו בעידני הפליאוזואיקון‬
‫הנוכחי של המאובנים נגרם על ידי החול ואבקת הגיר שחדרו אל תוך הקונכייה‪ ,‬גבישי הקלציט וחמרים‬ ‫והמזוזואיקון‪ ,‬ומאובני שתי תת–הקבוצות‪ ,‬סדרות האמוניטים ונאוטילואידים‪ ,‬נפוצים בסלעי המשקע‬
‫מינרלים אחרים שהתגבשו מתמיסות הגיר שחדרו אל החדרונים האטומים דרך פתחי הצינורות‬ ‫מאותן תקופות‪ .‬בתום העידן המזוזואי נעלמו הראשרגליים בעלי הקונכייה‪ ,‬ונותרו רק מינים ששלדם‬
‫הסיפונליים‪.‬‬ ‫פנימי‪ ,‬דיונונים או חסרי שלד בכלל‪ ,‬התמנונים‪ .‬רק סוג אחד של דיונון בעל קונכייה חיצונית‪ ,‬השייטן‬
‫(‪ ,)Nautilus‬הוא שריד חי אחרון לסדרת הנאוטילואידים‪ .‬מוצאים אותו כיום במעמקי האוקיינוס‬
‫הצבירה ההמונית של אמוניטים בני מין אחד (כמו ב”קיר האמוניטים” מדרום למכתש רמון‪ ,‬ובנחל‬ ‫ההודי והשקט‪ ,‬ואת קונכיתו בחנויות המזכרות‪ .‬חלל קונכיתם של דיונוני שתי תת–הקבוצות היה מחולק‬
‫רחבעם)‪ ,‬מעלה שתי אפשרויות‪( :‬א) זוהי סביבת החיים שלהם‪ ,‬שבה חיו וגם מתו ונקברו‪ ,‬או (ב) שזהו‬ ‫על ידי מחיצות לחדרונים–תאים‪ ,‬מלאי נוזל או גז‪ ,‬מה שהקל על ריחופם‪ .‬צינור “סיפונלי” שחצה את‬
‫“מאסף קבורה”‪ ,‬שאליו נגרפו הקונכיות על ידי זרמים או גלים‪ .‬אמוניטים באזורנו ניתן למצוא בתצורת‬ ‫המחיצות וחיבר ביניהם‪ ,‬ושימש לווסת את היחס שבין הגז והמים בתאי הציפה‪ ,‬עבר במרכז המחיצה‪.‬‬
‫אורה‪ ,‬במעלה תמנע ואתרים דומים‪.‬‬ ‫המחיצות שבין החדרונים בשייטן קעורות‪ ,‬אך לא מפותלות‪ .‬לעומתם‪ ,‬המחיצות בקונכיות האמוניטים‬
‫מאד מפותלות‪ ,‬וצורת הפיתול משמשת סימן מיוני חשוב‪ .‬עוד הבדל‪ :‬הצינור הסיפונלי באמוניטים נמצא‬
‫בפינה העליונה של המחיצה‪ .‬יהא זה שייטן או אמוניט‪ ,‬הרכיכה שכנה בחדרון הרחב שבפתח הקונכייה‬
‫ובראשה מספר “רגלי טרף”‪ ,‬הזרועות שיצאו מהראש (מכאן שמם “ראש–רגליים”)‪ .‬כביתר הדיונונים‪,‬‬
‫נמצא הפה במרכז מעגל הזרועות‪ .‬שלא כבחלזונות‪ ,‬פיתול הקונכייה באמוניטים ושייטנים היה במישור‬
‫אחד (פלניספירלי)‪ .‬אמנם‪ ,‬היו כמה משפחות של אמוניטים שנמנו עם קבוצה שונה‪ ,‬שקונכיתה חרוטית–‬
‫ישרה או פיתול הקונכייה היה אסימטרי תלת–ממדי‪ ,‬לעתים בצורת בורג – קבוצת שוני–הצורה‪,‬‬
‫שנציג בהמשך‪ .‬מאחר והקונכייה הייתה בנויה בעיקר מאראגוניט‪ ,‬שהשתמרותו פחות טובה בהתאבנות‪,‬‬
‫רוב מאובני האמוניטים והשייטנים הם בצורת ה”גלעין”‪ ,‬שהוא בעצם תכולת הגיר ששקע בחדרונים‪.‬‬
‫במקרים נדירים של היצוררות‪ ,‬נותר גם משטחה החיצוני של הקונכייה‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬מימין‪ :‬מאובן של האמוניט ‪ Vascoceras durandi‬שנשבר לאורך אחד ה”תפרים”‪ ,‬שהם מה ששרד מהמחיצות (חיצים)‪.‬‬ ‫למעלה מימין‪ :‬שייטן (‪ )Nautilus‬בן ימינו (חצוי כדי להראות את המחיצות)‪ ,‬ובאמצע מאובן של שייטן‪ ,‬המראה את הפיתול‬
‫מימין נראה המאובן במבט מכיוון דופן המחיצה‪ ,‬שנראית בה טופוגרפיה של קימוטים–פיתולים של המחיצה שבין החדרונים‪,‬‬ ‫הקעור (קרטיקון‪ ,‬אילת)‪ .‬משמאל‪ :‬חתך באמוניט משומר היטב המראה את החדרונים החלולים; למטה מימין‪ :‬ציור של “גלעין”‬
‫שבשייטנים (עמ’ קודם) הם קעורים‪ .‬משמאל‪ ,‬מאובני אמוניטים ב”קיר האמוניטים” הסמוך למכתש רמון‪ .‬את “קיר אמוניטים”‬ ‫האמוניט הממחיש את המחיצות המפותלות האופייניות; במרכז‪ ,‬אמוניט שנמצא בסלעי הטורון (תצורת אורה)‪ .‬ציור האמוניט‪:‬‬
‫באזור אילת תראו בעמ’ ‪ 51‬למטה‪ :‬מאסף של שברי אמוניטים באזור הר שעלב צילום מ‪ .‬חן‪.‬‬ ‫ויקיפדיה‪.‬‬

‫‪161‬‬ ‫‪160‬‬
‫קיפודי–ים‬ ‫אמוניטים שוני‪-‬צורה (הטרומורפיים)‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫בנוסף לאמוניטים הרגילים (הרגולריים)‪ ,‬מוצאים בין המאובנים קבוצה קטנה יחסית של אמוניטים‬
‫קיפודי–הים היו כאן עוד מקדמת דנא‪ .‬הם הופיעו לראשונה‬ ‫שוני‪-‬הצורה (הטרומורפיים)‪ ,‬אלה אמוניטים בעלי צורה לא–סימטרית שהיו מיוצגים גם בתקופות‬
‫בפליאוזואיקון‪ ,‬לפני כ–‪ 400‬מיליון שנה‪ ,‬ושגשגו לאורך כל‬ ‫מוקדמות אך לשיא תפוצתם הגיעו בתקופת הסנון‪ ,‬בטרם נכחדו בהכחדה הגדולה‪ .‬השתמרותם טובה‬
‫עידן המזוזואיקון‪ .‬לקראת סופו‪ ,‬מתקופת היורה ואילך‪,‬‬ ‫מאד‪ ,‬שכן בחלק מהמקרים הקונכייה כולה היצוררה‪ ,‬ולא הגלעין בלבד‪ .‬באזור אילת מיוצגים מאובנים‬
‫החל המעבר מחיים על גבי המצע‪ ,‬האופייניים עד ימינו‬ ‫אלה בעיקר בתצורת מישאש‪ ,‬הנחשפת במורדות המערביים של קער רחבעם ובנחל עתק‪ ,‬שם שולטת‬
‫לקיפודי–הים העיגוליים (“רגולריים”)‪ ,‬שפרופורציות הגוף‬ ‫תצורת סלעים זו‪ .‬אך גם בשוני‪-‬הצורה היו יוצאי דופן‪ :‬סוג אמוניטים ייחודי‪ ,‬בקוליט (‪,)Baculites‬‬
‫שלהם עיגוליות‪ ,‬לחיים במצע הרך – החול והטין‪.‬‬ ‫שקונכיתו הייתה מפותלת רק בתחילת גידולו של הפרט‪ ,‬ובבגרותו התיישרה ונותרה ישר כמעט‪ .‬בתמונה‬
‫המוקטנת ניתן להבחין במחיצות המפותלות שבין החדרונים‪ ,‬אפיון מובהק של האמוניטים‪ .‬צפיפות‬
‫בתקופת הקנומן חי ניזרן שונה–קוצים (‪)Heterodiadema‬‬ ‫האמוניטים בכמה סלעים גבוהה‪ ,‬וייתכן שגם כאן מדובר ב”מאספי קבורה”‪.‬‬
‫שסימנו המובהק הוא קוצים עבים‪ ,‬בעצם בסיסי קוצים‬ ‫מאובני אמוניטים הטרומורפיים אפשר למצוא בנחל עתק (מסלול טיול ‪ )6‬בנחל רחבעם (טיול ‪.)1‬‬
‫גדולים במחציתו התחתונה וקטנים במחציתו העליונה‪ .‬פחות‬
‫מצוי הוא קיפוד‪-‬הים צידר (‪ )Cidaris‬שקוציו היו גדולים‪,‬‬
‫ובהתאמה גם בסיסי קוציו עבים‪ .‬קיפודי‪-‬ים אחרים אפשר‬
‫למצוא לעתים בתוך מאסת הגיר‪ ,‬כשהקוצים המאובנים‬
‫פזורים ביניהם‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬מאובני קיפודי–ים עיגוליים מאזורנו‪ :‬למעלה מימין נראה קיפוד–ים מצורר כשקוציו פזורים סביבו (חצים); ומשמאל‪,‬‬
‫ניזרן שונה קוצים (‪ )Heterodiadema lybicum‬הקנומני‪ ,‬מבט–על המראה את הגודל המוגזם והחריגה מסימטריה של פתח‬
‫פי–הטבעת שהנו דמוי חור–מנעול (חץ שחור)‪ ,‬שלב מוקדם להתפתחות האי–עיגוליים (אי–רגולריים‪ ,‬בהמשך)‪ .‬מתחתיו מבט–צד‬
‫המראה את גודלם המוגזם של הפיטמים התחתונים‪ ,‬בהשוואה לבסיסי הקוצים הזעירים‪ ,‬שמשמעותם קוצים דקיקים במחציתו‬
‫העליונה של השלד (חץ לבן)‪ ,‬בשורה התחתונה‪ :‬מימין‪ ,‬קיפוד–ים ממין לא ידוע‪ ,‬עגול למשעי שקוציו היו קטנים ודקיקים‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬אמוניטים שוני–צורה‪ .‬מימין‪ :‬בקוליטים בסלע גיר מתצורת מישאש ובמוקטן‪ ,‬מאובן מצורר של הנ”ל המראה את‬
‫ומשמאל‪ ,‬צידר מצורר ולצידו‪ ,‬באמצע ‪,‬קוצי צידר מכמה מינים‪ ,‬דקים ועבים‪ .‬מעניין‪ :‬בימי הביניים כונו קוצי הצידר שיובאו מארץ‬ ‫החדרונים והמחיצות‪ .‬משמאל‪ :‬מאובני האמוניטים נוסטוצרס (‪ ,)Nostoceras‬למעלה וסולנוצרס (‪ )Solenoceras‬מתחתיה‪ ,‬שניהם‬
‫ישראל לאירופה‪“ ,‬אבני יהודים” (‪ ,)lapis judaicus‬וייחסו להם תכונות מרפא‪.‬‬ ‫מנחלי עתק ורחבעם‪ .‬למטה‪ :‬אמוניטים שוני–צורה מ”קיר האמוניטים” בקער רחבעם‪.‬‬

‫‪163‬‬ ‫‪162‬‬
‫דגים‬ ‫קיפודי–ים אי–עיגוליים‬
‫‪G‬‬
‫‪M‬‬

‫‪A‬‬

‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬

‫‪M‬‬
‫‪ 1‬ס“מ‬

‫דגי הגרם נוטים להשתמר כמאובנים יותר מאשר הכרישים‪ ,‬שלהם שלד סחוסי‪ .‬תנאי השימור בסלעי‬
‫הגיר לא הקלו על שימור הדגים‪ .‬שלד הדג מתמוסס ומותיר אחריו את מתאר החוליות והאדרות‪ .‬מאובן‬
‫הדג המוצג בתמונה זו נמצא במעלה אילת‪ ,‬בתצורת חצרה‪ .‬משום מה‪ ,‬לא נותרו מאובני דגים רבים‬
‫בסלעי המשקע באזור אילת‪ .‬לעומתם קשקשי דגים נמצאו בחרסיות תצורת אורה‪.‬‬

‫הפוספוריט‪ ,‬סלע עשיר‬


‫שהוא‬ ‫באפאטיט‪,‬‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬
‫תערובת של סידן זרחתי‪,‬‬ ‫‪A‬‬
‫המופיע‬ ‫‪Ca2)PO4(3‬‬
‫גם עם כלור‪ ,‬פלואור‬ ‫בעידן המזוזואיקון החלו קיפודי–הים העיגוליים לעבור מהחיים‬
‫והידרוקסיד‪ .‬המרכיב‬ ‫על גבי הקרקע‪ ,‬לחיים בתוך המצע הרך– בחול‪ .‬בהתאמה‪ ,‬קוציהם‪,‬‬
‫החשוב שבו הוא היסוד‬ ‫בעיקר התחתוניים הוסבו לשימוש כאמצעי להתחפרות ולתנועה‬
‫זרחן‪ ,‬המשמש דשן‬ ‫בתוך החול‪ ,‬כמשוטי סירה‪ .‬מעבר זה הכתיב שינויים בפרופורצית‬
‫לחקלאות‪ .‬זהו סלע‬ ‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫הגוף‪ :‬א‪ .‬מעבר מעיגוליות לסימטריה דו–צדדית‪ ,‬מכאן שם הסדרה –‬
‫משקע ימי‪ ,‬פריך‪ ,‬ביוגני‬ ‫האי–עיגוליים (“אי רגולריים”); ב‪ .‬התרחקות פי–הטבעת מה”קוטב‬
‫(שהצטבר‬ ‫בעיקרו‬ ‫העליון” של קופסת השלד‪ ,‬כעיגוליים‪ ,‬שאת התחלתה אפשר לזהות‬
‫מהזרחן אשר בעצמות‬ ‫בניזרן שונה הקוצים (עמ’ קודם)‪ ,‬שהלך והוסט לשוליו‪ .‬המגמה‬
‫בעלי חיים ו‪/‬או מאצות‬ ‫נמשכה ואף הקצינה בקיפוד–הים המיוחד במינו‪ ,‬הולקטיפוס‬
‫הקושרות זרחן)‪ .‬סלע זה‬ ‫(‪ )Holectypus‬מתצורת חצרה שמציג מצב ביניים‪ ,‬בו פי–הטבעת כבר “נדד” מהקוטב העליון אל‬
‫מכיל כמויות גדולות של‬ ‫תחתית הגוף והתייצב לצד הפה‪ .‬בקוטב העליון נותרו רק הפתח העליון של מערכת רגלי המים‪ ,‬וחמשה‬
‫שרידי דגים – עצמות‪,‬‬ ‫פתחי המין‪ .‬בשלב מתקדם יותר מופיעים קיפודי–הים האי–עיגוליים מהסוג המיאסטר (‪)Hemiaster‬‬
‫קשקשים‪ ,‬שיניים ופרש‬ ‫שחי בתוך החול‪ .‬היה נפוץ בתקופת הטורון (תצורת אורה) וקיפוד הים האי–עיגולי ‪Nucleopygus‬‬
‫של דגים שהתאבנו‪,‬‬ ‫בטורון העליון ובסנון המוקדם (שימו לב למיקום פי–הטבעת)‪.‬‬
‫(“אבן‬ ‫קופרוליט‬
‫פרש=צואה”)‪.‬‬ ‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין הולקטיפוס‪ ,‬העיגולי לכאורה‪ .‬חצים מראים את מיקומו של פי–הטבעת (‪ )A‬בקרבת פתח הפה (‪,)M‬‬
‫בצידו התחתון של הגוף‪ ,‬ואילו בקוטב העליון (‪ ,(G‬נותרו פתחים זעירים של מערכת רגלי המים ופתחי הרבייה‪ .‬מתחתיו צילום‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬מאובן מסלעי הגיר של תצורת חצרה (מקנומן) בבקע נטפים; ומשמאל‪ :‬שן כריש בסלע פוספוריט‪ ,‬המהווה‬ ‫של קיפוד–הים האי–עיגולי המשוכלל המיאסטר‪ ,‬כשחצים מראים את מיקום הפה בצידו הגחוני (‪ ,)M‬בכיוון התנועה הנורמלי‬
‫שכבה דקה יחסית בתצורת מישאש‪ .‬למטה‪ :‬מגוון של שיני כרישים‪ ,‬בני משפחות שונות‪ ,‬כולן נמצאו באותה שכבת סלע‪ .‬צורת‬ ‫שלו ואת פתח פי–הטבעת (‪ )A‬מצידו האחורי‪ .‬משמאל למעלה מאובני שלד קיפוד–הים ‪( Nucleopygus‬ראו גם עמ’ ‪ )100‬האחד‬
‫השיניים מהווה מאפיין מובהק של סוג הכריש‪ ,‬וניתן ללמוד ממנו על צורת התזונה שלו – ריסוק קונכיות‪ ,‬אחיזת הטרף לבליעתו‪,‬‬ ‫מראה את צדו החיצוני והשני מראה חתך‪ .‬למטה מימין ריכוז גדול של המיאסטרים בחרסיות תצורת אורה‪ ,‬סביבת החיים שבה‬
‫חיתוך וקריעת הבשר וכו’‪.‬‬ ‫שיגשגו‪.‬‬

‫‪165‬‬ ‫‪164‬‬
‫“גלונים” ו“מאובני עקבות”‬ ‫מאובני זוחלי–ים‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 5‬ס“מ‬

‫מצפון לאזור אילת‪ ,‬באגן בקעת קטורה‪ ,‬נמצאו שרידים – חוליות הגב ועצם רחבה – של זוחל ימי קדום‪.‬‬
‫זיהוי ראשוני מצביע על הזוחל פלסיוזאור (‪ )Plesiosaurus‬או סוג קרוב לו שחי בים בעידן המזוזואיקון‪,‬‬
‫לפני שנכחד בסופו‪ ,‬לפני ‪ 65‬מ”ש‪ .‬זיהוי מוחלט מותנה במציאת גולגולת או שיניים‪ ,‬שיצביעו על טיבו‬
‫ומזונו של הזוחל‪ .‬ממצא זה חובר לממצאים נוספים קרובים לו בסלעי הנגב‪ ,‬הנמצאים כעת בבדיקה‪.‬‬
‫את עצמותיו של זוחל ימי אחר‪ ,‬המסוזאור (‪ ,)Mesosaurus‬מוצאים בכמה אתרים בנגב‪ ,‬בתצורות גיר‬
‫או קירטון מתקופת הסנון (מנוחה–מישאש מקרטיקון מאוחר)‪.‬‬

‫“לפלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך או שניהם גם יחד‪ .‬הגוף היה‬
‫‪ 1‬ס“מ‬ ‫קצר‪ ,‬רחב‪ ,‬ושטוח יחסית‪ .‬בגלל גופם הקשוח וזנבם הקצר נמנעה מהם התפתחות‬
‫של איברי תנועה דוגמת הדגים‪ ,‬ובמקום זה התפתחו גפיהם למבנים חזקים דמויי‬
‫משוט‪ ,‬שבעזרתם חתרו במי הים כדרך שמשייטים הצבים במים‪ .‬על פני היבשה היו‬
‫יש המצרפים למאובנים גם את ה”גלונים”‪ ,‬מאובני אדוות גלים שנוצרו על ידי חוליות או בתנועה של‬ ‫מסוגלים לדדות ככלבי–ים‪ .‬הם ניזונו מדגים‪ ,‬אמוניטים ומ ּ ֶבלֶמניטים (אף הם דיונונים‬
‫משקעי חול‪ ,‬ואת סדקי הבוץ הנוצרים בעת התייבשות קרקע בוצית של נהר‪ ,‬אגם או לגונה חופית‪ .‬הבוץ‬ ‫קדומים)”‪( .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה)‬
‫המתכווץ בהתייבשו נסדק למצולעים‪ .‬שני סוגים אלה משתמרים לרוב בפני הסלע או בגבול שבין שתי‬
‫שכבות – עדות לפעילות גורמי אקלים – רוח או מים – שהשתמרו לאורך מיליוני שנים‪ .‬הם מספקים לנו‬
‫מידע שלעתים יש בו תועלת בשיחזור תנאי החיים באותה תקופה‪ .‬סוג אחר של שרידים הם “מאובני‬
‫עקבות” (‪ )trace fossils‬שהם סימני עקבות של בעלי חיים שהלכו על החול הרטוב‪ ,‬או דפוסי נבירה של‬
‫בעלי חיים בבוץ קרקע הים‪ ,‬או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬צואת דגים שאף היא עדויות עקיפות לקיומם של יצורים אלה‬
‫בתקופותיהם‪ ,‬ומכילה מידע חשוב‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הממצאים העיקריים‪ ,‬כפי שנתגלו באתרם (‪ )in situ‬בערוץ הנחל‪ .‬למטה‪ ,‬משמאל‪ :‬חוליות של זוחל ימי ושרידים‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬אבני חול מתצורת תמנע בנחל גשרון‪ ,‬שניכרים בהם (‪“ )1‬גלונים” ו– (‪ )2‬סדקי בוץ‪ .‬במוקטן‪ :‬גלונים וסדקי בוץ‬ ‫אחרים שנמצאו בתצורת מנוחה בקרבת נחל יעלון‪ .‬מימין‪ ,‬ציור של מאובן משוחזר של ‪ Plesiosaurus macrocephalus‬שנמצא‬
‫בני ימינו‪ .‬למטה‪“ :‬מאובן עקבות” של יצור – שרידי נבירות צדפות או קיפודי–ים לא–עיגוליים בעבר‪.‬‬ ‫בשכבות גיאולוגיות מתקופת היורה (‪ )Lias‬במאה ה–‪( 19‬מקור‪ :‬ויקיפדיה)‪.‬‬

‫‪167‬‬ ‫‪166‬‬
‫נספח ב’‪ :‬מסלולי טיול‬ ‫נספח א’ – מגדיר פשוט למיני סלעים נפוצים באזור‬
‫לסיכום ספרנו זה ברצוננו להציע עשרה מסלולי טיול ברכב או‪/‬ו ברגל שבהם ניתן לצפות בחלק ניכר‬ ‫המגדיר נותן סימנים מובהקים לזיהוי כמה מהסוגים הנפוצים של סלעי האזור הבונים את הריו‪,‬‬
‫מהתופעות המתוארות בספר‪ ,‬במידת מה על חשבון מרכיבים אחרים בנוף‪ ,‬כמו חי וצומח בני ימינו או‬ ‫מרפדים את הנחלים‪ ,‬ומופיעים בשכבותיו‪ .‬היעזרו ברישום המצורף תוך שאתם עונים על השאלות‬
‫אתרי האדם‪ ,‬שלהם מגיע תיאור נפרד‪ .‬קטעי המפות הם חלק ממפות סימון השבילים מס’ ‪ 19‬ו–‪20‬‬ ‫המופיעות בו‪ .‬הוא נועד בעיקר להמחשה ולהפעלת תלמידים ב”שדה”‪.‬‬
‫והועתקו באדיבות המועצה הארצית לשבילי ישראל‪ .‬לזיהוי טוב של שכבות הסלע והתצורות השונות‬ ‫אמצעי העזר הנדרשים לזהות סלע מבין אלה המוצגים כאן הם‪ )1( :‬חומצת מלח מהולה (חומצת כיורים‬
‫ניתן להוריד את המפה הגיאולוגית באתר הבא‪:‬‬ ‫ביתית)‪ ,‬בבקבוקון עם טפי; (‪ )2‬ציפורן ידך‪ )3( ,‬סכין פלדה חלק ו– (‪ )4‬זכוכית מגדלת‪ .‬את הבדיקות יש‬
‫‪http://www.gsi.gov.il‬‬ ‫לעשות על שבר טרי או מלוטש‪ ,‬כדי להימנע מטעות הנובעת מצבעי הבלייה שמקבלים הסלעים עם הזמן‬
‫החולף‪ .‬את התסיסה בחומצה מזהים על פי הבועות המופיעות על מקום טפטוף החומצה (הזהרו לבל‬
‫תטפטפו על הבגדים)‪ .‬בבדיקת הקשיות סלע קשה שורט סלע רך ממנו‪ ,‬ואילו הרך “נמרח” על הקשה‬
‫שם תבחרו את הסעיף מפות גיאולוגיות והתמקדו במפות הדרומיות ביותר‪ .‬ניתן להוריד למחשבכם או‬ ‫(העזרו גם בטבלת מוהס‪ ,‬בעמ’ ‪ .)132‬לדוגמה‪ ,‬קשיות הציפורן היא מעל ל–‪ ,2‬ולכן היא שורטת את הגבס‪,‬‬
‫להדפיס אותן‪.‬‬ ‫שקשיותו היא ‪ .2‬סכין הפלדה קושיו הוא בערך ‪ .6.5‬הוא שורט את הגיר ופצלת שדה (‪ 3‬עד ‪ )6‬אך אינו‬
‫שורט את הקוורץ (דרגה ‪ .)7‬בליקוק תוכלו להבחין במליחות‪ ,‬או בדביקות של החרסיות‪.‬‬
‫המסלולים*‪:‬‬
‫נחל שלמה ומעלה אילת‬ ‫‪ .1‬‬
‫בקעת עמרם‬ ‫‪ .2‬‬ ‫הסלע עשוי אבנים שונות‬ ‫הסלע מגורגר‬ ‫הסלע הומוגני‬
‫בקעת נחלי שחורת‬ ‫‪ .3‬‬ ‫מלוכדות יחד‬ ‫או עשוי גבישים שונים‬ ‫(חד צבעי)‬
‫נחל שחמון והר יותם‬ ‫‪ .4‬‬
‫עין נטפים ונחל נטפים עילי‬ ‫‪ .5‬‬ ‫תלכיד‬ ‫הסלע תוסס בחומצה מהולה?‬
‫נחל רחם ומעלה הסיירים‬ ‫‪ .6‬‬ ‫אבנים‬ ‫עשוי‬ ‫הסלע עשוי‬ ‫גרגרי חול‬ ‫כן‬ ‫לא‬
‫נחל שני והקניון האדום‬ ‫‪ .7‬‬ ‫מזוותות‬ ‫חלוקי נחל?‬ ‫גבישים שונים‬ ‫מלוכד‬
‫מעלה גרופית ועין קטורה‬ ‫‪ .8‬‬
‫הר תמנע – נחל אלכסון‬ ‫‪ .9‬‬ ‫ברקציה‬ ‫קונגלומרט‬
‫נחל והר צפחות‬ ‫‪ .10‬‬ ‫חלקו‬ ‫כולו?‬ ‫אבן חול‬ ‫הסלע נשרט‬
‫–––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––‬ ‫הומוגני‬ ‫בציפורן?‬
‫* הקורא ימצא את מיקום המסלולים ונקודות ההתחלה במפות (עמ’ ‪)9–10‬‬
‫ריוליט‪,‬‬ ‫כן‬ ‫לא‬
‫דולריט‬

‫הבהרה‪:‬‬
‫מגוון המסלולים המתוארים כאן בא להציג את מרב התופעות הנזכרות בספר‪ ,‬שגם מצולמות בו‪.‬‬ ‫לגבישים כיוון מוגדר?‬ ‫סלע קשה מפלדה?‬
‫רוב המסלולים מוכרים למטיילים מנוסים ולתושבי האזור‪ ,‬שיוכלו להיעזר בתיאורם כדי לשחזר את‬ ‫נסה לשרוט בסכין‬
‫המסלולים בהם טיילו‪ .‬מטיילים שמגיעים למקום בפעם הראשונה יקפידו היטב על כל פרט בתכנון‬ ‫לקק‪ :‬בהרטבו‬
‫היציאה לשטח‪ .‬המפות המוצגות כאן הם הקטנה של מפת סימון השבילים‪ .‬הם נועדו לתת מושג כללי‬ ‫הסלע נדבק ללשון?‬
‫ולציין את נקודות העצירה ויעדי ההליכה‪/‬נסיעה‪ .‬בכל זאת חשוב להצטייד במפות סימון שבילי אילת‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬
‫והערבה‪ ,‬שאותן ניתן לרכוש בחנויות הספרים באילת‪ .‬המידע המודפס בשולי המפה‪ ,‬ועל צדה האחורי‬
‫(גב המפה) הוא בעל ערך ביטחוני ובטיחותי ממדרגה ראשונה‪ ,‬שכן ישנם בו מספרי טלפון חיוניים‪ .‬לפני‬ ‫הסלע נשרט‬
‫בציפורן? גס גביש?‬ ‫הסלע מלוח?‬
‫יציאה למסלול לא מוכר רצוי מאד להתייעץ עם יודעי דבר וגם להשאיר מידע על תכנית הטיול ולוח‬ ‫לקק‬
‫הזמנים המתוכנן‪ .‬מדריכי ביה”ס שדה אילת מציעים יעוץ טלפוני בעיקר בתקופות חופשות וחגים‪ ,‬אך‬ ‫גרניט‪,‬‬
‫גם בימי חול בשאר ימות השנה ניתן להתקשר‪ .‬חלק ממסלולי הטיולים‪ ,‬בעיקר מסלולים ‪ ,8–6‬עובר‬ ‫דיוריט‬
‫כן לא כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬
‫בשטחים שבימי השבוע משמשים שטחי אימונים ואש של צה”ל‪ .‬לביטחונכם יש להקפיד על מילוי‬
‫הוראות הרשומות בגב המפה ובשלטים בשטח‪ ,‬לפני ירידה מהכביש‪ .‬דאגו לתאם את יציאתכם עם‬
‫הגורמים האחראיים‪.‬‬
‫מסלול ‪ 9‬עובר בתוך שטח בקעת תמנע‪ ,‬שהכניסה אליה מותנית בתשלום ומילוי הנחיות ייחודיות לאתר‬ ‫גנייס‬ ‫קירטון צפחת‬ ‫סלע‬ ‫חרסית‬ ‫גבס‬ ‫מלח‪,‬‬ ‫דולומיט‬ ‫צור‬
‫זה‪.‬‬ ‫נציץ‬ ‫גיר‬ ‫הליט‬ ‫קוורץ‬

‫‪169‬‬ ‫‪168‬‬
‫מסלול טיול ‪ 1‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שלמה ומעלה אילת*‬ ‫מסלול טיול ‪ 1‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שלמה ומעלה אילת‬
‫טיול ברכב (ו–‪ 2‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫המסלול מתחיל בנסיעה משפך נחל שלמה (חץ) במעלה הנחל (‪ 20560‬במפת אילת)‪ .‬כמה מאות מטרים‬
‫מתחילת הנסיעה (נק’ ‪ 1‬במפה)‪ ,‬עצרו וצאו ברגל לגדת הנחל הדרומית‪ ,‬שם תראו סלעים מותמרים‪,‬‬
‫בעיקר צפחת אילת (עמ’ ‪ .)85 ,18 ,15‬בצפחה‪ ,‬ופזורים על הקרקע‪ ,‬מוצאים גבישי גרנאט שקופים‬
‫למחצה‪ ,‬דמויי גרעין רימון (עמ’ ‪ .)86 ,85‬במרחק ‪ 1‬ק”מ מההתחלה (‪ ,)2‬בעיקול ליד שרידי “חוות היען”‪,‬‬
‫אפשר לראות את תוצאות “שביית הנחלים” (עמ’ ‪ .)129 ,127‬עוד חצי ק”מ‪ ,‬וקצת אחרי “חוות הגמלים”‬
‫מסתעף נחל צפחות (‪ .)3‬מכאן מסלול טיול (שביל מס’ ‪ )10‬לפסגת הר צפחות‪ ,‬בגובה ‪ 278‬מ’‪ .‬ההר עצמו‬
‫בנוי מגנייס‪ ,‬אף הוא סלע מותמר‪ .‬המשיכו לעלות בנחל שלמה‪ ,‬בדרך תראו מחשופים קטנים של סלע‬
‫מותמר – גנייס וצפחת אילת (עמ’ ‪ ,)86 ,85‬ותגיעו עד מהרה למסעף נחל רחבעם (‪ .)4‬כ–‪ 200‬מ’ ממזרח‬
‫למסעף יורד מימין נחל קטן‪ ,‬יבש וחסר יחוד‪ ,‬אך הגבעה המחודדת שבמעלהו (‪ )5‬היא גבעה געשית‪,‬‬
‫ולידה תמצאו אבני הסלע איגנימבריט אילת ו”פצצות וולקניות”‪ ,‬אבנים מותכות למחצה שנזרקו מהר‬
‫געש (עמ’ ‪ .)19‬אחרי שיטוט קל ברגל שובו לנחל שלמה‪ ,‬והמשיכו לעלות בו עד למרגלות הר יהושפט (‪,)6‬‬
‫העשוי גרניט‪ .‬במסעף היכנסו לנחל יהושפט (‪ )20562‬וסעו במעלה לכל אורכו‪ ,‬כ– ‪ 2‬ק”מ‪ .‬בהמשכו עוקב‬
‫הנחל את מהלכו של העתק שלמה (מימינכם סלע מַגמטי‪ ,‬הר יהושפט‪ ,‬ומשמאל מסלע גיר) שתפגשו בו‬
‫מאוחר יותר‪ .‬מעלה הנחל מסתיים בפניה שמאלה ל”מרפסת יהושפט” (‪ ,)7‬משטח שמורד תלול בשוליו‬
‫ובו שביל יורד לנחל גשרון (ראו תאור שביית נחל גשרון בעמ’ ‪ .)128‬בתום תצפית קצרה שובו במורד‬
‫נחל יהושפט‪ .‬בערך במחצית הדרך היורדת (נק’ ‪ )8‬מסתעפת לימין דרך עפר לרכב שטח‪ ,‬הנכנסת לבקעת‬
‫רחבעם (מטיילים ברכב רך יעשו קטע קצר זה ברגל וישובו לכאן)‪ .‬הבקעה‪ ,‬עם גבעת רחבעם (“התבור‬
‫הקטן”) במרכזה היא קער מושלם‪ ,‬שנוצר עקב ההעתקים הצפופים כאן (עמ’ ‪ .)51 ,50‬חנו למרגלות‬
‫הגבעה וצעדו בשביל המטפס לצוקי גשרון (‪ ,)9‬לשולי הקער‪ ,‬לכיוון דרום–מערב‪ .‬שם‪ ,‬בין שכבות הצור‬
‫הנטויות‪ ,‬תוכלו לגלות – אם תחפשו – מאובני אמוניטים שוני–צורה (עמ’ ‪ ,)162 ,51‬המלוכדים בסלעי‬
‫הצור‪ .‬תצפית מראש הצוק לנחל גשרון וחזרה אל הרכב‪( .‬אם לא הגעתם ברכב לכאן‪ ,‬שובו לנחל יהושפט‬
‫והמשיכו למוצאו לנחל שלמה) סעו במורד נחל רחבעם‪ .‬שמימין רואים בו חתך נטוי של כל סדרת סלעי‬
‫המשקע הימיים‪ ,‬משכבות האאוקן שבראש גבעת רחבעם‪ ,‬לתצורת חצרה סמוך למוצא נחל רחבעם‬
‫לנחל שלמה) ופנו שמאלה ! בנקודה ‪ ,6‬להמשיך במעלה נחל שלמה‪ .‬בכמה “תחנות” לאורך הנחל תוכלו‬
‫לזהות את גרניט אילת (עמ’ ‪ ,)81‬ואת קונגלומרט אילת (עמ’ ‪ .)89‬המשיכו בנחל שלמה עד למפגשו‬
‫עם כביש מס’ ‪ 12‬העולה במעלה אילת‪ ,‬אך במקום לעלות עליו פנו לדרך העפר שממול (‪ )20471‬העולה‬
‫בנחל שלמה עילי‪ ,‬עד לפנייה חדה של הדרך לשמאל (‪ .)10‬כאן החנו את הרכב ושוטטו קצת במעלה נחל‬
‫שלמה‪ .‬הבחינו בהעתק שלמה החוצץ בין גוש הרי המלכים (הר שלמה‪ ,‬הרי אסא ויהושפט ממזרח)‪,‬‬
‫שהתרומם מעלה‪ ,‬מול סלעי הגיר של בקע נטפים ששקעו‪ ,‬ומוטים כאן בתלילות מוגזמת למזרח (עמ’‬
‫‪ .)153 ,49 ,26‬בגדת נחל שלמה מופיע גם “פלח קטן” של תצורת מור האאוקנית וסלע תלכיד‪ ,‬הקרוי‬
‫קונגלומרט רחם‪ .‬בגושי האבן הענקיים הפזורים כאן מוצאים נומוליטים (עמ’ ‪ )153 ,107‬שריד אאוקני‬
‫מובהק‪ ,‬והקונגלומרט המיוקני הוא בעצם חומרי סחף של נחל העובר מנחל רחם של ימינו ועד מזרח‬
‫סיני (עמ’ ‪ .)107‬אחרי שיטוט קצר‪ ,‬שובו לרכב והמשיכו במעלה דרך משובשת‪ ,‬מעלה אילת הקדום‪,‬‬
‫חלק מדרב אל חאג’‪ ,‬נתיב החוגגים‪ .‬בכניסה מימין נראה צוק הגיר עם בולבוסים משוטחים (עמ’ ‪.)106‬‬
‫בהמשך גשר ממלוכי‪ ,‬שריד ארכיאולוגי בדרך הזאת‪ ,‬ומעלה‪ ,‬שנסלל בשנת ‪ 1942‬על ידי הבריטים‪ ,‬נוכח‬
‫סכנת הפלישה של הנאצים למזרח התיכון‪ .‬תצפיות לאורך המעלה ממחישות את עצמת ההעתקה של‬
‫העתק שלמה‪ ,‬שגרמה לבלט המלכים המַגמטי להזדקר לגובה ‪ 700‬מ’‪ ,‬ולאבד את שכבות סלעי המשקע‬
‫שכיסו אותו‪ ,‬ואילו הגוש הגירי שאתם נוסעים עליו – הוא בקע נטפים – צנח לעומק ובכך שימר את כל‬
‫שכבות סלעי המשקע הללו‪ .‬בראש המעלה מצטרף המעלה הקדום לכביש ‪ 12‬וממש בראש המעלה חוצה‬
‫הכביש העתק נוסף‪ ,‬העתק גשרון (עמ’ ‪ .)113–111‬וכך‪ ,‬בין העתק שלמה והעתק גשרון שקע בקע נטפים‬
‫הגירי‪ .‬תוכלו לסיים את הסיור בטיפוס – ברכב או ברגל – לפסגת הר יואש (‪ ,)11‬שממנה‪ ,‬מגובה ‪734‬‬
‫מ’ תצפית נהדרת אל נחל גשרון העובר על קו הגבול עם מצרים ומבט פנורמי לעבר עקבה‪ ,‬החוף המצרי‬
‫והערבה‪ ,‬וממערב גם לעבר בקעת הירח שממנה רמה רצופה לכל רוחב מרכז סיני‪.‬‬

‫דאגו להצטייד בכיסוי ראש‪ ,‬מים בכמות מספקת ומפת שבילים מעודכנת‪ ,‬שבצידה האחורי הנחיות‬
‫בטיחות ובטחון‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪.20‬‬


‫‪171‬‬ ‫‪170‬‬
‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )2‬בקעת עמרם*‬ ‫מסלול טיול ‪ 2‬בדגש גיאולוגי‪ :‬בקעת עמרם‬
‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ה‪ 2‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫המסלול ‪ 20462‬מתחיל מהק”מ ה–‪ 9‬מאילת (אבן ק”מ ‪ )20‬על כביש ‪ 90‬ופונה לדרך עפר מערבה*‪,‬‬
‫העוברת בסחף הערבה‪ .‬אחרי ‪ 2.5‬ק”מ הסתעפות (נק’ ‪ 1‬במפה)‪ ,‬פנו ימינה‪ .‬מולכם‪ ,‬לאורך של כ–‪2‬‬
‫ק”מ טבוע בתוך סחף הנחל רכס מַגמטי עשוי קוורץ–דיוריט (עמ’ ‪ )31‬שלכל אורכו דייק אדום בולט‬
‫מריוליט–פורפיר‪( .‬דייק שחורת–עמרם‪ ,‬עמ’ ‪ .)36‬המשיכו ועקפו אותו מימין‪ ,‬ותגיעו עד מהרה ל”שער‬
‫עמרם” הצר שחתר נחל עמרם בשכבות נטויות של סלעי גיר (‪ .)2‬כאן כבר אפשר להבחין בכך שסלעי‬
‫הגיר כאן רחוקים ממצבם האופקי‪ .‬הם נטויים בחריפות ובראש גבעת בהט הם מקומטים קימוט חזק‬
‫(עמ’ ‪ .)36‬אם עתותיכם בידכם‪ ,‬עצרו והתבוננו במאובנים הימיים – צדפות‪ ,‬חלזונות נרינאה וקיפודי–ים‬
‫– בשכבות הגיר שבקרבת השער (השוו בעמ’ ‪ .)158–156‬בהמשך חוצה הדרך את שכבות הגיר של בקע‬
‫אמיר (‪ )3‬אך עד מהרה יוצאת לבקעה רחבה שמימין בולטת בה גבעת עמרם הגעשית ומשמאל יורדים‬
‫צוקי גיר ואבן חול‪ .‬במקום מסומן חניון לילה למטיילים‪ .‬מולו מתרוממת גבעת יוכבד (‪ )4‬המעוגלת‪,‬‬
‫העשויה אבן חול אדומה‪ ,‬ולמרגלותיה מתחיל שביל הליכה ברגל ‪ 20453‬המסומן בירוק–לבן‪ ,‬העולה‬
‫אל מכרות הנחושת הקדומים של הר אמיר‪ .‬חנו את הרכב כאן והתחילו בעלייה‪ .‬השביל המסומן איננו‬
‫קשה – אך אינו מתאים לילדים בגיל רך– ופרט לכמה נקודות שבהן יש לסייע למתקשים‪ ,‬זהו מעלה‬
‫נינוח‪ .‬עלו בו‪ .‬עולים למעשה עם שכבות אבן חול ורדרדה‪ ,‬הנטויה קלות‪ .‬גושי אבן גיר שנפלו מהצוק‬
‫הגירי של הר אמיר המתנשא משמאל‪ ,‬ועברו בלייה ממחישות תופעות של “טאפוני” ו”מיני–עלמות”‬
‫(עמ’ ‪ )123 ,121‬קטנות ורגישות לפגיעה (אל תסטו מהשביל המסומן)‪ .‬לאורך המעלה עובר הנתיב את‬
‫אחד המעברים הדרמטיים ביותר בהיסטוריית האזור‪ :‬מתחילים את העלייה בתצורות שחורת–נטפים‪,‬‬
‫שגילן קמבריום (כ–‪ 450‬מליון שנה) ובבת אחת עוברים לאבן חול לבנה‪ ,‬מתצורות עברונה וסמר (‪140‬‬
‫מ”ש) – זוהי תוצאה של “מישור הגידוע השני” (עמ’ ‪ .)96 ,38‬בתצורת סמר‪ ,‬במעלה השביל‪ ,‬מתגלות‬
‫נקרות ומחילות באבן‪ .‬אלה מערות ופירי כרייה לנחושת של הקדמונים (‪ .)5‬למרגלות המעלה‪ ,‬בבקעה‬
‫שממנה עליתם מצוי אתר הפקה לנחושת‪ ,‬שאפשר להבחין בו שרידי מבנים וערימת סיגים‪ ,‬עניין לחוקרי‬
‫וחובבי ארכיאולוגיה‪.‬‬
‫המשיכו בשביל ועברו לצידו המערבי של הרכס‪ ,‬שם אפשר לראות את מערת הצבוע‪ ,‬שמן הסתם הייתה‬
‫גם היא מערת כריה שצבועים אימצו‪ ,‬ומביאים אליה את שרידי טרפם‪ .‬מזהים אותה הודות לעצמות‬
‫הפזורות סביבה‪ .‬השביל מגיע – דרך תצורות אבן חול מרהיבות – לצומת שבילים‪ ,‬ממנה כמה שבילים‬
‫(לנחל שחורת – ‪ )20451‬המשיכו בשביל הירוק‪ ,‬שממנו מסתעף שביל מסומן באדום–לבן אדום ‪10452‬‬
‫החוזר אל קרקע הבקעה (‪ .)6‬שובו להרכב והמשיכו לחניון עמודי עמרם (‪ .)7‬מכאן הטיול הוא ברגל‬
‫בלבד‪ .‬שיטוט בקרבת עמודי עמרם כולל כמה נקודות ביקור מרשימות‪ :‬ראשית‪ ,‬העמודים‪ .‬שביל נוח‬
‫מקרב אתכם אל העמודים ועובר בין מחשופי אבן חול צבעונית ומפוספסת‪ ,‬המכונה בשם “קסאטה”‪,‬‬
‫מתצורת שחורת‪ .‬שכבות חרסית דקות גרגר מרכזות את תחמוצות הברזל שחלחלו בה ויצרו פסים‬
‫כהים‪ ,‬הפסים הבהירים מורכבים בעיקר מחול שנשטפו ממנו תחמוצות הברזל‪ .‬הקסאטה מראה גם‬
‫תופעות של העתקים זעירים (עמ’ ‪ .)116‬הצוק שבו נחתרו העמודים הוא מכלול שבו נחשפים סלעים‬
‫געשיים פרה–קמבריים‪ ,‬אבני חול מתקופת הקמבריום‪ ,‬סלעי גיר מקנומן וטורון (עמ’ ‪ ,)41‬וכולם בכאוס‬
‫שנוצר כתוצאה מחדירת העתק שלמה‪ ,‬שכאן מגיע לקצהו הצפוני‪ ,‬ונבלם כאן על ידי העתק נוסף‪.‬‬
‫העמודים עצמם הנם תוצאה של סחיפת קיר אבן החול על ידי מים‪ ,‬והרחבת הסדקים תוך בידוד עמודי‬
‫אבן החול אלה מאלה‪ .‬כל זה טבעי‪ ,‬והאדם לא התערב כלל‪ .‬התערבות האדם באה כאן לידי ביטוי‬
‫במערות ופירים עמוקים לרוב שנחצבו בחול הלבן של תצורת סמר‪ ,‬אך רובם נסתמו במשך הזמן ומערה‬
‫אופקית חצובה אחת‪ ,‬ששימשה‪ ,‬לפי הסברה‪ ,‬כמחסן לתוצרי הכרייה‪.‬‬

‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬
‫הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית‪ .‬דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת‪ ,‬או חריטות בסלע‪.‬‬
‫* בעת הכנת המסלול להדפסה התברר כי מע”צ חסמה את הכניסה שמאלה בכביש ‪ 90‬לבאים‬
‫מכיוון אילת בגדר בטיחות‪ .‬מומלץ לנסוע עוד כמה ק”מ צפונה‪ ,‬כדי להסתובב ולשוב בפניית פרסה‪,‬‬
‫לתחילת המסלול‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪.20‬‬


‫‪173‬‬ ‫‪172‬‬
‫מסלול טיול ‪ 3‬בדגש גיאולוגי‪ :‬בקעת נחלי שחורת*‬ ‫מסלול טיול ‪ 3‬בדגש גיאולוגי‪ :‬בקעת נחלי שחורת‬
‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ה‪ 2‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫המסלול מתחיל כמו מסלול ‪ 2‬בדרך ‪ 20462‬ופונה לדרך עפר מערבה*‪ ,‬העוברת בסחף הערבה‪ .‬אחרי ‪2.5‬‬
‫ק”מ הסתעפות (נק’ ‪ 1‬במפה)‪ ,‬פנו לסעיף השמאלי ‪ 20465‬וחצו את תוואי קו צינור הנפט אילת–אשקלון‪.,‬‬
‫מימינכם‪ ,‬לאורך של כ–‪ 2‬ק”מ מלווה אתכם רכס מַגמטי נמוך (מהסלע קוורץ–דיוריט) שלכל אורכו‬
‫דייק אדום של ריוליט–פורפיר (דייק שחורת–עמרם‪ ,‬עמ’ ‪ .)36‬הדרך פונה ימינה ונכנסת לפתח נחל‬
‫שחורת שמתגלה לכם כבקעה רחבת ידיים (עמ’ ‪ .)127‬נק’ ‪ 2‬הוא מרכזה‪ ,‬הסגור לתנועת רכב‪ .‬מימין‬
‫משתרעת הבקעה עד מורדותיו הדרומיים של הר אמיר‪ ,‬שכאן הוא חושף חתך מושלם של אבני חול‬
‫מתצורת שחורת (עמ’ ‪ .)72‬בצומת הבא פנו שמאלה לעבר חניון הלילה שבשוליה הדרומיים של הבקעה‬
‫(‪ .)3‬מכאן פונה הדרך ימינה‪ ,‬ונכנסת לתחום קניון נחל שחורת (‪ .)4‬כאן‪ ,‬בין קירות צוק הסחף הבהיר‬
‫– חנו את הרכב‪ ,‬וצאו לטייל ברגל בשביל מעגלי מס’ ‪ 20465‬מסומן ירוק–לבן (אך גם בסימון שביל‬
‫ישראל)‪ .‬המסלול מתאים לכל המשפחה‪ ,‬אך יש לסייע למתקשים וילדים בשני מפלים יבשים שבדרך‪.‬‬
‫המסלע בקניון מורכב מהסלע גרניט–פורפיר–רודד‪ ,‬שהוא מעין פסיפס של קוורץ אפור‪ ,‬פצלת בהירה או‬
‫אדמדמה ונציץ כהה‪“ .‬מישארים”‪ ,‬מדרגות סחף גירי בהיר צמודים לקירותיו בכמה מקומות (ראו עמ’‬
‫‪ )109‬מעידים על מפלסים קדומים של הנחל‪ .‬קל גם להבחין שחלוקי הנחל בקניון רובם בהירים‪ ,‬עשויים‬
‫מסלע גיר‪ ,‬מה שמעיד על כי במעלה הנחל יש מחשופי מיסלע גיר‪ ,‬ממנו הם מגיעים‪ .‬ואכן‪ ,‬כשמגיעים‬
‫לקצהו של הקניון המגמטי והנוף “נפתח” (‪ ,)5‬ממול אפשר לראות נוף הררי שהצהוב של סלעי המשקע‬
‫הימי שולט בו (עמ’ ‪ ,109‬מימין)‪ .‬הפתרון אלמנטרי – חציתם זה עתה קו העתק‪ ,‬העתק שלמה החותך‬
‫כאן את הקרום ומביא אלה מול אלה את המיסלע המַגמטי (גרניט–פורפיר‪ ,‬דייקים מריוליט–פורפיר)‬
‫ממזרח מול סלעי משקע ימיים מגיל הקרטיקון (קנומן–טורון) ממערב (עמ’ ‪ .)98–103‬שכבות אחרונות‬
‫אלה הנן חלק מבקע נטפים שנזכר בתיאור מסלול ‪ .1‬ההעתק הוא אנכי בעיקר‪ ,‬ובו הגוש ממזרח הזדקר‬
‫כבלט כלפי מעלה‪ ,‬ואילו המערבי צנח כלפי מטה‪ .‬צניחת שכבות סלעי המשקע גרמה‪ ,‬בגלל החיכוך‬
‫החזק‪ ,‬להזדקרות השכבות הסמוכות להעתק‪ ,‬ו”סחיבתם” למצב כמעט–אנכי‪.‬‬
‫כאן נוחו מעט‪ ,‬ופנו לשביל העולה צפונה‪ ,‬המסומן כ–‪ ,**20450‬באדום–לבן‪ ,‬לאורך קו ההעתק‪ ,‬ואחרי‬
‫טיפוס קצר תגיעו ל”אוכף” שבראש המעלה (‪ ,)6‬משם נפרש לעיניכם מבט מרהיב של בקעת נחלי שחורת‬
‫הצפוניים‪ ,‬ומדרון הר אמיר‪ ,‬הפעם במבט ממערב (ראה צילום ותיאור בעמ’ ‪ .)72‬העתק שלמה ממשיך‬
‫מכאן צפונה‪ ,‬ומפריד בין תצורות אבן החול לתצורות סלעי הגיר‪.‬‬
‫המשך הדרך הוא בירידה מתונה‪ ,‬כאשר הנכם פוסעים על מדרון קל שהוא חלק ממישור הגידוע‬
‫הראשון‪ ,‬ה”פנפליין”‪ ,‬הנטוי כאן למזרח‪ .‬הוא עשוי סלעי יסוד – מַגמטיים–געשיים‪ ,‬שעליו בקטעים‬
‫שונים הורבדה תצורת “עמודי שלמה”‪ ,‬בצורת קונגלומרט של חלוקי אבן‪ ,‬כולם מַגמטיים (חלקם‪ ,‬אלה‬
‫העשויים מקוורציט‪ ,‬מכונים בשם “ביצי יונים”‪ ,‬שנצברו כאן בעת הסחיפה הגדולה שיצרה את הגידוע‬
‫(עמ’ ‪ ,)135‬ומעליה שכבות יותר מסודרות‪ ,‬אם כי נטויות‪ ,‬של אבן–חול חומה–אדומה‪ .‬נוף השכבות הללו‬
‫כאן קטוע‪ ,‬ויוצר צורות של פסלים ומצודות דמיוניות המלהיבות את הדמיון‪ .‬בסוף הירידה (‪ )7‬פונה‬
‫השביל ימינה‪ ,‬לדרום‪ ,‬משנה מספר ‪ 20457‬וצבע שחור–לבן ועובר בשולי מישור הסעיף המרכזי של נחל‬
‫שחורת‪ .‬כאן‪ ,‬באחד המקומות‪ ,‬נמצאת מלכודת טורפים‪ ,‬שבנו קדמונים כדי ללכוד נמרים או זאבים‬
‫שהתנכלו לעדריהם‪ .‬גושי אבן הגיר והחלוקים שנצטברו על גבי המישור הזה אף הם מעניינים‪ .‬מוצאים‬
‫כאן מאובני צדפות ורודיסטים (עמ’ ‪ ,)159‬גבישי פצלת המשי מגבס (עמ’ ‪ )141‬ועוד כהנה מציאות‬
‫(להזכירכם‪ ,‬המקום הנו שמורה והאיסוף בו אסור)‪ .‬ההליכה כאן נוחה‪ ,‬ובסופה תגיע לשפת ערוץ הנחל‪,‬‬
‫שלמרגלותיו ממתינים כלי הרכב שנשארו בחנייה (נק’ ‪.)4‬‬

‫הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית‪ .‬דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת‪ ,‬או חריטות בסלע‪.‬‬
‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫* *בעת הכנת המסלול להדפסה התברר כי מע”צ חסמה את הכניסה שמאלה בכביש ‪ 90‬לבאים‬
‫מכיוון אילת בגדר בטיחות‪ .‬מומלץ לנסוע עוד כ–‪ 3‬ק”מ צפונה‪ ,‬כדי להסתובב ולשוב בפניית פרסה‪,‬‬
‫לתחילת המסלול‪.‬‬

‫** שימו לב‪ ,‬בגב מפת השבילים יש תרשים של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין זהות‬
‫במספרי השבילים‪ ,‬שמשתנים עם כל הדפסה‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪.20‬‬


‫‪175‬‬ ‫‪174‬‬
‫מסלול טיול ‪ 4‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שחמון והר יותם*‬ ‫מסלול טיול ‪ 4‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שחמון והר יותם‬
‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ו‪ 2‬במפה בעמ’ ‪.)9‬‬
‫סעו בכביש עוקף–אילת “רחוב דרך הרים” עד לשלט המכוון לדרך עפר מסומנת שחור–לבן הפונה לנחל‬
‫יותם‪ ,‬ולכיוון נחל נטפים (נק’ ‪ 1‬במפה)‪ ,‬מס’ הדרך במפת שבילי אילת הוא ‪ .20459‬היכנסו בה ותחלפו‬
‫לצד שתי בריכות אגירת מים‪ ,‬וכמה עצי שיטה‪ ,‬שלידם מבקרים עופות (לפעמים יהיו אלה קטות‪,‬‬
‫השותות מים מעודפי הבריכה)‪ .‬המיסלע כאן הוא מגמטי – גרניט אילת‪ ,‬הורוד (עמ’ ‪ )81‬אך במהרה‪ ,‬עקב‬
‫הופעת העתק לא ניכר בנוף (‪ )2‬מתחלף סוג הסלע לצפחת אילת (עמ’ ‪ )18‬הכהה משמאל לדרך‪ ,‬ולגנייס‬
‫גרניטי מימין (עמ’ ‪ .)86‬אלה ילוו אתכם לאורך חלק ניכר מהמסלול‪ .‬התחנה הבאה (‪ )3‬היא בצומת‬
‫נחלים בה נכנס שביל ‪ 20454‬לעבר הר שחמון‪ .‬שם עיצרו וצאו לשוטט בקרבת הדרך‪ .‬צפחות אילת‬
‫נפוצות כאן ובאבנים הפזורות תבחינו בגבישי גרנאט מהסוג האטום (אלמנדין – עמ’ ‪ )86‬וגם – קצת‬
‫קשה להבחין – בגבישי סטאורוליט (שם)‪ .‬המשיכו עד לצומת הבא (‪ )4‬בו מצטרפת (משמאל) דרך קו‬
‫הנפט אילת–אשקלון הבאה מרמת יותם‪ .‬עוד כחצי ק”מ‪ ,‬ומעלה קצר לרכב‪ ,‬ונוף נחל נטפים כבר מתגלה‬
‫מעבר לפרשת מים לא גבוהה‪ .‬המסלע מצד ימין הוא של סלעים מותמרים‪ ,‬כהים כצפחת אילת וסלע‬
‫ייחודי הנקרא אמפיבוליט‪ ,‬אך הבשורה העיקרית היא הופעתו משמאל של הר יותם (במפת השבילים‬
‫אינו מופיע שמו)‪ ,‬המתרומם בצידה השמאלי של הדרך‪ .‬פסגת ההר שגובהו מעל פני הים ‪ 350‬מ’‪ ,‬גבוה‬
‫רק ב–‪ 100‬מ’ מהדרך‪ .‬זהו הר גירי‪ ,‬הנמצא בסתירה עם הנוף של סלעי היסוד והתמורה מעבריו והוא‬
‫ממחיש את תופעת “היפוך התבליט” (בקע בין העתקים ששקע ושרדו בו השכבות המאוחרות‪ ,‬אך הוא‬
‫די גבוה כדי לבלוט מעל סביבתו‪ ,‬ראו עמ’ ‪ .)12‬סעו עוד מעט‪ ,‬ועצרו כחצי ק”מ לפני מפגש הדרך עם נחל‬
‫נטפים (‪ ,)5‬ברדתו מהרי אילת המגמטיים‪.‬‬
‫כאן תעזבו את הרכב לטיפוס על הר יותם‪ .‬אין זה קטע מעגלי‪ ,‬אלא שביל מסומן כחול–לבן (מס’‬
‫‪ )20449‬הוא מסתיים הרחק מכאן‪ ,‬בכיוון רמת יותם‪ .‬מוצע על כן להשאיר נהג‪ ,‬שיבוא לנקודת הסיום‬
‫של קטע ההליכה (בנ”צ ‪ ,)14238865‬לאסוף את המטפסים‪ ,‬או לחילופין שירד כלעומת שבא לבצע‬
‫“הקפצה”‪ .‬העלייה אינה קשה‪ ,‬אך ההליכה על השביל הצר של מה שהמטיילים מכנים “סכין יותם”‪,‬‬
‫כשתהום פעורה משני העברים‪ ,‬איננה מעודדת מעידה (זהירות‪ ,‬בעיקר אם יש ילדים בטיול)‪ .‬תצפית‬
‫הנוף מפסגתו בהחלט ראויה‪ .‬שכבות סלעי הגיר הנוטות למזרח תלולות‪ ,‬ובמקומות שבהן הגיר נסחף‬
‫מתגלים מחשופים של אבן חול צבעונית מתצורת סמר‪ .‬במיוחד מרשימה העובדה שמשני עברי הר יותם‬
‫נמצאים רכסים מסלע יסוד – הר אסא ממערב והר שחמון ממזרח‪ ,‬שניהם עתיקים (כ–‪ 500‬מ”ש גילם)‪,‬‬
‫לעומת כ–‪ 100‬מ”ש גילו של הר יותם העשוי גיר ממוצא ימי‪ .‬אחרי תצפית מהפסגה (‪ )6‬על העיר והמפרץ‬
‫רדו בשביל לצידו הדרומי‪ .‬שם‪ ,‬בנק’ ‪ 7‬הצטרפו לדרך ‪ 20654‬שהיא המשך דרך קו הנפט שפגשתם קודם‬
‫לכן‪ .‬עם הרכב‪ ,‬או עדיין ברגל‪ ,‬הציצו אל הגבעה האדומה שמימינכם‪ :‬זוהי גבעה געשית‪ ,‬העשויה שכבות‬
‫אופקיות של טוף וולקני‪ ,‬שהורבד לצידו של לוע הר געש קדום (עמ’ ‪ .)84‬ותיקי הסיירים והגיאולוגים‬
‫באזור כינו את הגבעה המעוגלת למשעי בשם “התבור הנוזל”‪ .‬עוד מעט קט‪ ,‬והגעתם לרמת יותם (‪,)8‬‬
‫בקעה שסחף מהעידן האחרון‪ ,‬הרביעוני‪ ,‬מילא אותה והותירה מוגבהת בין הפסגות שמסביב‪ .‬כאן עוברת‬
‫דרך אילת–עובדה (מס’ ‪ )12‬ובה תוכלו לשוב העירה או לנסוע ליעד אחר‪.‬‬

‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪.20‬‬


‫‪177‬‬ ‫‪176‬‬
‫מסלול טיול ‪ 5‬בדגש גיאולוגי‪ :‬עין נטפים והר יואש*‬ ‫מסלול טיול ‪ 5‬בדגש גיאולוגי‪ :‬עין נטפים והר יואש‬
‫טיול ברכב שטח עם שיטוט קצר ברגל (ה‪–1‬ו‪1‬במפה בעמ’ ‪)10‬‬
‫עולים במעלה אילת‪ ,‬כביש ‪ 12‬עד לתחתית הר יואש (‪ .)1‬כאן ניתן להחנות רכב רגיל‪ ,‬ולעלות בטיפוס‬
‫– ברכב או ברגל – לפסגת הר יואש (‪ ,)2‬שממנה תצפית נהדרת אל נחל גשרון העובר על קו הגבול עם‬
‫מצרים וניבטת לעבר עקבה‪ ,‬החוף המצרי והערבה‪ ,‬וממערב גם לעבר בקעת הירח שממנה משתרעת‬
‫רמה רצופה לכל רוחב מרכז סיני‪ .‬במבט לצפון‪ ,‬אפשר לראות את אגן נחל נטפים עילי‪ ,‬הנחצה על ידי‬
‫העתק גשרון (עמ’ ‪ .)111‬מכאן יורדים וממשיכים – ברכב או ברגל – לנקודת תצפית שנייה‪ ,‬לצדי הכביש‬
‫(‪ )3‬ממש על קו ההעתק‪ .‬ממנה אפשר לראות את המיסלע המַגמטי‪ ,‬המכוסה באבני חול וגיר‪ ,‬תצורות‬
‫עמודי שלמה ותמנע‪ ,‬הנטויות בתלילות לעבר נחל נטפים עילי שלמרגלותיך‪ ,‬מצד שמאל‪ .‬ממולו‪ ,‬מצידו‬
‫הימני של הנחל שלמרגלותיכם‪ ,‬סלעי גיר קנומני–טורוני‪ ,‬שממורדותיו מציצה גם “אבן החול המגוונת‬
‫העליונה”‪ ,‬היא תצורת סמר‪ .‬שכבות אבן הגיר כאן נטויות בחריפות‪ ,‬כתוצאה מהחיכוך בעת שקיעת‬
‫בקע נטפים‪ .‬קל לראות שנחל נטפים עילי התחתר על קו ההעתק וניצל את חולשתו של הקרום בנקודה‬
‫התמונות‪ ,‬מימין‪ :‬משטח הנרינאות ליד עין נטפים‪ ,‬באמצע‪ :‬מקבץ נרינאות חצויות ומשמאל‪ :‬גלעיני נרינאות‪.‬‬ ‫זאת‪ .‬אפשר להבחין בבירור שבמרומי גדתו השמאלית יש סחף גירי (עמ’ ‪ ,)111‬שהגיון פשוט אומר לנו‪,‬‬
‫שמקורו הוא במסלע הגיר שמצידו האחר של ההעתק‪ ,‬ממזרח‪ ,‬ונסחף אליו עוד לפני שהנחל שהתחתר‬
‫ניתק אותו ממקורו‪ .‬מכאן תשובו מזרחה‪ ,‬לנקודה (‪ ,)1‬והמשיכו אל הכניסה לדרך העפר המוליכה לעין‬
‫נטפים‪ .‬הדרך מתפתלת על גבי שכבת חרסית ירוקה‪ ,‬מתצורת אורה (‪( )4‬עמ’ ‪ .)52‬אחרי גשם דרך העפר‬
‫הרטובה חלקלקת מאד‪ ,‬ורק רכב שטח יכול לעבור בה‪ .‬בקצה המורד (‪ ,)5‬חוצה הדרך את אפיק נחל‬
‫נטפים עילי (‪ ,)6‬ועולה על משטח סלע גיר קשה (‪ ,)7‬שבו חתורה בקעה צרה ועמוקה‪ ,‬מעין “קלחת” שבה‬
‫נובעים מימי עין נטפים‪ .‬אם אתם ברכב‪ ,‬זהו המקום לעצור ולהתחיל לטייל ברגל‪ .‬רצוי כמובן לרדת‬
‫לקלחת המעיין‪ ,‬במורד צר בסדק סלע‪ ,‬המסומן בסימון ירוק–לבן‪ ,‬שבמיסלע הגיר המוצק הקרוי פרט‬
‫צפית בתצורת חצרה (עמ’ ‪ .)99‬עם הגיעכם לקרקעית הקלחת‪ ,‬שימו לב לזרימה האיטית לבריכת בטון‬
‫שהותקנה לראשונה עוד בימי הבריטים‪ ,‬לטובת הבדווים שחיו באזור‪ ,‬ולהעתק אלכסוני‪ ,‬המעמיד זה‬
‫מול זה את גיר תצורת חצרה‪ ,‬מול תצורת סמר מאבן–חול (עמ’ ‪ .)99 ,97‬מההסבר בספר תבינו כיצד‬
‫נלכדים ומועברים המים שחלחלו לחצץ הנחל עוד במעלהו אל הבריכה‪ .‬אפשר לשוב אל ראש הצוק‬
‫בשתי דרכים‪ ,‬בזו שירדתם בה או להתחיל לרדת במורד הנחל ומיד לעלות ימינה בשביל קצר המסומן‬
‫אדום–לבן המקיף את הקלחת מדרום (יש שרטוט מועיל בגב מפת השבילים*)‪ .‬עם שובכם לנקודה (‪,)7‬‬
‫שימו לב לכך ש”גג” שכבת פרט צפית הוא משטח אבן כמעט מישורי‪ ,‬שעליו שכבות של גיר רך יחסית‬
‫וחרסיות מפרט יטבתה (שניהם יחידות משנה בתצורת חצרה)‪ .‬אך כאן זימנתי לכם הפתעה‪ :‬לכו ברגל‬
‫במעלה אפיק נחל נטפים עילי‪ ,‬למרחק של כ–‪ 300‬מ’ במעלה הנחל ותגיעו למשטח גיר מרוצף בהיר‬
‫ורחב ידיים (‪ ,8‬תמונה ימנית בעמ’ הבא)‪ .‬התכופפו אל הסלע ותבחינו במאות (לא!‪...‬אלפים‪ ,‬רבבות)‬
‫קונכיות של חלזונות מאובנים המלוכדות אל תוך הסלע‪ .‬אם מים באמתחתכם‪ ,‬הרטיבו מעט את הסלע‬
‫ותבליטו את הדגם הייחודי של קונכיות אלה (ראו תמונה אמצעית בעמ’ הבא)‪ .‬חלזון זה‪ ,‬הקרוי נרינאה‬
‫(עמ’ ‪ )156‬הצטיין במחיצות מפותלות בתוך חלל הקונכייה‪ ,‬וכשהתאבנו‪ ,‬על קרקע הים‪ ,‬נותרו בחלל‬
‫הקונכייה חללים ריקים‪ ,‬שהתמלאו בגבישי קלציט‪ ,‬והתקבל הדגם היפהפה הזה שמבטא חתכי רוחב‬
‫ואורך בקונכיות הללו‪ .‬נדיר יותר לראותם כגלעינים או קונכיות שלמות (תמונה שמאלית‪ ,‬שם)‪ .‬מנקודה‬
‫זו מומלץ ללכת מעט במעלה הנחל ולהבחין בשלל תצורות הסלעים הנחשפות כאן בשל העתק גשרון‬
‫החוצה כאן את הנוף‪ ,‬שכל אחת מהן תורמת לנחל גושי סלע וחלוקי נחל מסוג שונה‪ .‬שובו לנקודה (‪)7‬‬
‫וממנה שובו ברכב או ברגל אל הכביש לסוף הטיול‪.‬‬

‫* שימו לב‪ ,‬בגב מפת השבילים יש תרשים שבו הרחבה של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה‪ ,‬בעיקר‬
‫לשם עלייה מקלחת המעיין‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬


‫‪179‬‬ ‫‪178‬‬
‫מסלול טיול ‪ 6‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל רחם ומעלה הסיירים*‬ ‫מסלול טיול ‪ 6‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל רחם ומעלה הסיירים‬
‫טיול ברכב שטח (ד‪ 1‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫הגיעו בכביש מס’ ‪ 12‬לאזור הר שגוב‪ ,‬לשלט המורה על ‪ 32‬ק”מ מאילת ופנייה לכיוון הר ברך ומעלה‬
‫הסיירים‪( .‬נק’ ‪ 1‬במפה המצורפת)‪ .‬ממש ליד הצומת ניתן‪ ,‬קצת בקושי‪ ,‬להבחין בהעתק העובר מכאן‬
‫וצפונה לאורך ‪ 30‬ק”מ ויותר‪ .‬זהו העתק מילחן שניתן לראותו בחתך המפה הגיאולוגית הצפוני (עמ’‬
‫‪ )75‬כשהוא גובל בבקעת עובדה ממזרח‪ .‬פנו ימינה‪ ,‬ומיד‪ ,‬כ– ‪ 700‬מ’ מהצומת‪ ,‬יורדת דרך העפר לעבר‬
‫נחל בטמים ומעלה סיירים (שביל ‪ 20360‬במפת השבילים‪ ,‬סימון ירוק–לבן)‪ .‬אם אינכם דחוקים בזמן‪,‬‬
‫“קפיצה” קלה לראש הר ברך בדרך סלולה אך משובשת קמעא (מספרה ‪ ,20255‬העובר ל–‪ 20106‬במפה)‬
‫באורך ‪ 15‬ק”מ‪ ,‬תביאכם לאחת מנקודות התצפית היפות באזור‪ .‬מכאן מבט על בקעת תמנע (ראו‬
‫עמ’ ‪ ,)35–34‬וחזרה לנקודת המוצא‪ ,‬לצומת‪ .‬מכאן היכנסו לערוץ נחל בטמים ועלו במעלה‪ ,‬נתיב מים‬
‫רחב ורדוד המתנקז לבקעת סיירים ומשם לבקעת עובדה ונחל חיון‪ .‬המסלע בערוץ ובגדותיו הוא‬
‫סחף רביעוני (קרוב לזמננו)‪ ,‬אך ההרים שמסביב הם סלעי משקע מתצורת גרופית – סלעי גיר‪ ,‬בכמה‬
‫מקומות גיר לווחי (עמ’ ‪ ,)58‬משוכב אופקית‪ .‬כאן הצמחיה משחקת כינור ראשון‪ ,‬ואי אפשר להתעלם‬
‫מריחות הלענה ומצבעי פריחת הרותם‪ ,‬בעונות החורף והאביב‪ .‬לאחר כ–‪ 5‬ק”מ מגיעה הדרך לאנדרטה‬
‫לזכרו של לוחם שנפל במלחמת ששת הימים (‪ ,)2‬המציינת את ראש מעלה הסיירים‪ ,‬שממנו תצפית‬
‫על נחל עתק עילי וצוקי תמנע‪ .‬מכאן והלאה מתחיל מורד מפותל‪ ,‬שבקטעים רבים מעמיד במבחן את‬
‫כשרון הנהיגה שלכם והבלמים שברכבכם‪ .‬בסוף המורד מגיעה הדרך לערוץ נחל עתק‪ .‬כאן (‪ )3‬יכולים‬
‫חלק מהמטיילים לרדת ברגל בשביל המסומן שחור–לבן ‪ ,20361‬המוליך לעבר ת’מילת עתק‪ ,‬מקור‬
‫מים אכזב‪ .‬השביל היפהפה עובר על קו העתק קצר‪ ,‬וחושף אבני חול מתצורות סמר ואמיר מתחת‬
‫לשכבות גיר קנומני‪ ,‬מתצורת חצרה‪ .‬אחרי מפגש עם נאת דקלים קטנה ועצי אשל ממשיך השביל‬
‫לנחל עתק תחתי‪ ,‬שם יפגוש ברכב‪ ,‬הבא בדרך העפר שנתאר להלן‪ .‬יש פיצוי ממשי בויתור על הטיול‬
‫הזה וההמשך בנסיעה‪ ,‬כי קטע הדרך הבא מגיע לקימוט “הצניפה”‪ ,‬שהמומחים מכנים “דיסהרמוני”‬
‫(ששיפועו או עוביו משתנים באופן קיצוני) הקרוי בפי המטיילים “אצבע אלוהים” (‪( )4‬עמ’ ‪ .)58‬בטרם‬
‫תמשיכו נסביר שהגורם לקימוט השכבות הוא העובדה ששכבות הגיר הקשה כאן‪ ,‬המונחות על חרסית‬
‫רכה‪ ,‬הוטו בזווית חדה מדי ממצבם האופקי והלחץ שהוגבר מפאת כובדן גרם להן לגלוש על שכבות‬
‫החרסית הרכה‪ ,‬להידחס ולהתקמט (תאור גרפי ראו שם)‪ .‬התוצאה מרתקת‪ .‬ממש כאן נכנס הנחל לתוך‬
‫קניון ההולך ומעמיק – קניון נחל עתק (עמ’ ‪ .)59‬במבט משפת הנקיק נראה כי מימי הנחל ניצלו מערכת‬
‫סדקים גדולה בשכבות הגיר לחתור ולהעמיק אותה‪ .‬דרך העפר עוברת כאן על מדרגת חרסית רכה‪ ,‬ממש‬
‫על שפת המצוק‪ .‬מכאן היא ממשיכה לצד הנקיק‪ ,‬פונה לימין ויורדת במעבר מפותל וצר דרך תצורות‬
‫ציחור‪ ,‬מנוחה ומישאש‪ .‬יש בדרך גם בולבוסי גיר מצוררים‪ .‬הדרך מסתיימת באפיק נחל עתק תחתי (‪.)5‬‬
‫שם אפשר לפגוש את אותם מטיילים שבחרו לרדת בשביל הנזכר לעיל‪ .‬ממש בפתח הנחל ישנו מחשוף‬
‫קטן של סלע זרחני‪ ,‬פוספוריט המכיל עצמות דגים ושיני כרישים (עמ’ ‪ .)165‬חפשו אם תרצו לראותם‬
‫(אך אל נא תעקרו מאובנים ואל תשחיתו)‪ .‬ערוצו של נחל עתק כאן עשיר בצמחיה‪ ,‬עצי שיטים בעיקר‪,‬‬
‫וקירותיו משני הצדדים עשויים מסלעי צור וקירטון של תצורת מישאש‪ ,‬מהם נטויים בצורה מוגזמת‪.‬‬
‫בהמשכו יורד נחל עתק בפיתולים ומפלים דרך תצורות ציחור וגרופית‪ ,‬עד שפכו לנחל רחם (‪ .)6‬כאן‪,‬‬
‫במדרון שמעבר לנחל נסו לזהות את “יד השטן” העשויה חרסית ירקרקת (עמ’ ‪ ,)102‬שנוצרה אף היא‬
‫עקב עוד קימוט דיסהרמוני‪ .‬המשיכו ורדו בנחל רחם ‪ 20330‬לכיוון צפון‪ .‬אמנם‪ ,‬יש יציאה נוספת באוכף‬
‫המתגלה מצידה הימני של הדרך (‪ .)7‬למעשה זוהי דרך לרכב שטח‪ ,‬שהיא מאד משובשת‪ ,‬ואם אין לכם‬
‫יצר שאינו בר–כיבוש‪ ,‬לחצות בכל מצב‪ ,‬עדיף ללכת ברגל בקטע הבא (המסומן בסימון נקודות ‪20331‬‬
‫במפה)‪ .‬הדרך עוברת בצד מדרון של חרסית‪ ,‬עשיר מאד בקיפודי–ים אי–עיגוליים מאובנים (עמ’ ‪,)164‬‬
‫ולפגוש את הרכב בקצה המסלול‪ ,‬ליד הכביש הבא מכיוון באר אורה (‪ .)8‬משביל ‪ 20331‬אפשר לסטות‬
‫מעט לימין‪ ,‬אל “אתר סיגי הנחושת” (נ‪.‬צ‪ ,14829032 ,.‬ראו עמ’ ‪.)61‬‬

‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬


‫‪181‬‬ ‫‪180‬‬
‫מסלול טיול ‪ 7‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שני והקניון האדום*‬ ‫מסלול טיול ‪ 7‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שני והקניון האדום‬
‫טיול ברכב וברגל (ה‪ 1‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫הגיעו מאילת בכביש מס’ ‪ 12‬להר חזקיהו (נקודת גבול ‪( )82‬עמ’ ‪ .)30‬כאן (‪ – 1‬מחוץ למפה) והתחילו‬
‫בתצפית על בקעת הירח וקע–א–נקב (“מישור המעלה”‪ ,‬בקעה חסרת ניקוז)‪ .‬לצד הדרך העולה לתצפית‪,‬‬
‫על מדרון הגבעה העשויה גיר טורוני (תצורת גרופית) אפשר למצוא שפע של שברי סלע גיר מצורר‪ ,‬בהם‬
‫מאובני חלזונות וצדפות (עמ’ ‪ .)155‬מכאן תמשיכו בכביש עד לחצותו את הרי נשף‪ ,‬הבנויים מסלעים‬
‫געשיים (עמ’ ‪ .)64‬שלט שלצידי הכביש (‪ )2‬מכוון אתכם ימינה לדרך עפר ‪ ,20376‬המסומנת אדום–לבן‪,‬‬
‫המגיעה אחרי כ–ק”מ אחד‪ ,‬להתפצלות לשתי דרכים‪ ,‬האחת ממשיכה צפונה והשניה נעצרת ברחבת‬
‫חנייה (‪ ,)3‬ליציאה לטיול לקניון האדום‪ .‬מרחבת החנייה יוצאים כמה שבילים‪ .‬התכוננו להליכה ברגל‪.‬‬
‫המומלץ הוא שביל ‪ 20371‬היורד במורד הנחל (סימון ירוק–לבן) לעבר נחל שני‪ .‬לאחר הליכה בת כחצי‬
‫ק”מ בנחל יבש מתפתל בין קירות סחף (קונגלומרט) רביעוני‪ ,‬שנוצר על ידי נחלי–עבר – במשטח סחיפה‬
‫נרחב שקרוי מישור שחם – שהתנקזו מערבה‪ ,‬לעבר בקעת הירח‪ .‬עם הגיעכם לנחל שני הרחב יותר (‪,)4‬‬
‫משתנה לפתע הנוף‪ .‬סלעי הגיר כאן נוגעים באבן חול צבעונית וסימני העתק (צלום בעמ’ ‪ 112‬למעלה)‪.‬‬
‫לאמיתו של דבר‪ ,‬נפגשות כאן שתי מערכות העתקים‪ ,‬שהמרשים בהם הוא העתק גשרון‪ ,‬שנמשך‬
‫לאורך כ– ‪ 30‬ק”מ‪ ,‬מטאבה המצרית ומסתיים כאן‪ .‬העתק שני‪ ,‬פחות בולט בנוף‪ ,‬אך מאד משמעותי‬
‫במורפולוגית האזור הוא העתק תמד שכיוונו מערב–מזרח‪ .‬הוא מפריד למעשה בין סלעים קדמונים‬
‫מעידן הפרה–קמבריום (הרי נשף) וסלעי גיר מאוחרים יותר (קרטיקון עליון) מצפון לו‪ ,‬ובולם את העתק‬
‫גשרון (עמ’ ‪ 112‬למטה)‪ .‬המשיכו לרדת במורד נחל שני‪ ,‬שמקורו מעבר לגבול מצרים‪ ,‬שם הוא ידוע בשם‬
‫ואדי אבו–עלליק‪ ,‬ההולך ומתכנס לתוך קניון העשוי אבני חול אדומות מתצורת עמודי שלמה – הקניון‬
‫האדום (‪ .)5‬הירידה בקניון מסתייעת בסולם ובסיוע הדדי‪ .‬שימו לב לפיתולי הערוץ כאן‪ .‬כאשר מים‬
‫זורמים כאן‪ ,‬הם מביאים לעתים גזעי עצים שעקרו במעלה הנחל ואלה נלכדים בערוץ‪ .‬אפשר להבין‬
‫כיצד נוצרים הפיתולים‪ :‬המים התוקפים את הקיר בכוון זרימתם יוצרים כוכים עמוקים בכיוון התקיפה‬
‫ומעמיקים את הפיתול‪ .‬הקניון קצר מכדי ליהנות ממנו עד כלות‪ ,‬ורצוי לעצור ולנוח במקום‪ .‬זהירות‬
‫(!) בעבר מצאו כאן נחשים ארסיים המנצלים את הצל והקרירות למנוחה‪ .‬עם היציאה המשיכו בערוץ‬
‫הנחל שכל פיתול בו משנה את התמונה‪ .‬העתקים‪ ,‬מחשופי גיר‪ ,‬חרסית ירוקה המקומטת מאד בשל‬
‫פעולת ההעתקים‪ ,‬וגושי קונגלומרט ענקיים הרובצים על קרקעית הנחל‪ ,‬מבלי שהתפוררו‪ .‬גם אלה הם‬
‫חלק מכיסוי הסחף הרביעוני שבו נחתר ערוץ הנחל‪ .‬הנחל עצמו “מיוער” בעצי אשל המדוכאים‪ ,‬או בשל‬
‫זרימת המים או לחילופין בשל ההתייבשות בשנים הצחיחות‪ .‬עוד מעט ותגיעו לפתח נחל המצטרף כאן‬
‫מצד ימין (‪ .)6‬זהו נחל שני הדרומי (מספרו ‪ 20374‬וצבע הסימון שלו שחור–לבן)‪ .‬בעבר היו המטיילים‬
‫מכנים אותו “נחל הטעות” כי לעתים נכנסו מטיילים לתוכו בהאמינם שזהו הקניון האדום האמיתי‪.‬‬
‫למעשה זהו ערוץ נחל מעניין לכשעצמו‪ ,‬המסתיים במפל מים יבש (מסומן במפת השבילים)‪ .‬עוד טעות‬
‫יקרה מאד במושגים של בטיחות‪ ,‬הקשורה בנחל זה היא טעותם של אלה ה”מפספסים” את הכניסה‬
‫לנחל שני הדרומי‪ ,‬וממשיכים ללכת בנחל שני תחתי (שסימנו במפה ממשיך להיות ‪ )20371‬המוליך‬
‫בסופו של דבר לנחל רחם ועד לבאר אורה‪ ,‬ביוצרם בהלה המטרידה את יחידת החילוץ האזורית‪.‬‬
‫היכנסו ועלו במעלה נחל שני הדרומי‪ .‬הוא עובר כולו באבן חול מתצורות שחורת ונטפים‪ ,‬צבעוניות‬
‫ועשירות בפיסול טבעי‪ .‬דרככם מסתיימת ב”קלחת” מפל‪ ,‬שהעלייה ממנה הוא בשביל–מעלה צר‪ ,‬אך‬
‫נוח לעלייה‪ .‬מכאן עוברים דרך נקיק מסלע געשי כהה‪ ,‬ויוצאים אל מפלס “מישור שחם”‪ ,‬העשוי סחף‬
‫רביעוני‪ ,‬ושביל העולה במעלה הנחל‪ ,‬עד לנקודת הצומת הקרובה (‪ .)7‬מכאן חזרו בשביל ‪ 20372‬המסומן‬
‫אדום–לבן לרחבת החנייה‪ ,‬או‪ ,‬אם עדיין לא שבעתם מהיופי ואם העונה מתאימה‪ ,‬אפשר להמשיך בערוץ‬
‫המושך דרומה – שביל שחור–לבן ‪ – 20374‬עד נקודה (‪ ,)8‬במקום שהנחל נכנס אל בינות הרי נשף‪ .‬פניה‬
‫קצרה לימין תוציאכם לכביש ‪( 12‬נקודה ‪.)2‬‬

‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬והעזרו בתרשים שבגב המפה‪ .‬קחו מים‬
‫די הצורך‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬


‫‪183‬‬ ‫‪182‬‬
‫מסלול טיול ‪ 8‬בדגש גיאולוגי‪ :‬מעלה גרופית ועין קטורה*‬ ‫מסלול טיול ‪ 8‬בדגש גיאולוגי‪ :‬מעלה גרופית ועין קטורה‬
‫טיול רגל מעגלי ובקור באתר מאובני הצמחים (א‪ 3‬במפה בעמ’ ‪)8‬‬
‫הגיעו בכביש מס’ ‪ 90‬לצומת גרופית‪ ,‬ופנו שמאלה לכביש ‪ ,40‬לעלות במעלה גרופית‪ ,‬עד למרומי מצפה‬
‫גרופית (הר עיט) (נקודה ‪ 1‬במפה המצורפת)‪ .‬אפשר להגיע למקום מאילת בכביש ‪ 12‬עד לצומת שיזפון‪,‬‬
‫ומשם לפנות מזרחה בכביש ‪ ,40‬כדי להגיע להר עיט‪ .‬כאן‪ ,‬כ–‪ 200‬מ’ מראש המעלה מערבה‪ ,‬מצפור‬
‫בנוי לתצפית על הערבה והרי אדום (עמ’ ‪ .)56‬צאו לטיול ברגל‪ .‬השביל (מספרו ‪ 19412‬במפת השבילים‬
‫“מישורי פארן וגב הערבה”)‪ ,‬פונה צפונה ומגיע בתוך כמה דקות אל צוקי קטורה‪ ,‬הבנויים גיר מתצורת‬
‫גרופית‪ ,‬הצוק סדוק למדי בשל קירבתו לשפת המדרון (סכנת מפולות)‪ .‬אחרי הליכה של ק”מ לערך‬
‫לאורך שפת הצוק מסתעף השביל לשניים (‪ :)2‬שביל אחד‪ ,‬הראשי‪ ,‬מסומן ירוק–לבן והוא מעלה עתיק‬
‫שיורד אל הערבה (תרדו בו אחר כך)‪ ,‬והשני (לא מסומן על המפות כיום) ממשיך ונכנס במורד נחל לא‬
‫עמוק‪ ,‬המתנקז לנחל קטורה העילי‪ ,‬אליו תגיעו לאחר כמה דקות של הליכה נוחה (‪ .)3‬נחל קטורה הוא‬
‫נחל רחב יחסית‪ ,‬שקרקעיתו באזור זה היא שכבת סלע גיר קשה‪ ,‬שבה מספר גבים ומכתשות שבעונה‬
‫המתאימה יש בהם מים‪ .‬פה ושם מציץ מחשוף של סלעי צור‪ ,‬שקל לטעות בינם לבין סלעי בזלת‪ .‬גשו‬
‫עד לשפת הצוק המשקיף על מפל יבש מרשים בגובהו‪ .‬תחתיו‪ ,‬בעומק ‪ 100‬מ’‪ ,‬מסתתר המעיין החרב‬
‫של עין קטורה‪.‬‬
‫כדי להגיע לעין קטורה‪ ,‬עליכם לשוב לנקודה ‪ ,2‬ולפנות למורד היורד אל הערבה‪ .‬בהמשך הירידה בחרו‬
‫את הנתיב הצמוד למדרון‪ ,‬המסומן‪ ,‬כדי להגיע אל קרבת המעיין‪ ,‬הנמצא על גדתו הצפונית של נחל‬
‫קטורה תחתי (‪ .)4‬התקרבו למקום בשקט (הימנעו מהביא עמכם כלבים‪ ,‬ואולי גם תזכו להפתיע עדר‬
‫קטן של שפנים החיים לידו)‪ .‬קטע הנחל הקרוב למפל מלמטה‪ ,‬עשיר בתצורות סלע מדהימות ביופיין‪:‬‬
‫זהו מחשוף של תצורת אורה מגיל הטורון התיכון (עמ’ ‪ .)57‬אפשר לטפס לקרבת הצוק ולהתפעל‬
‫משכבות החרסית והפצלים בצבעי ורוד וירוק הנחצים על ידי עורקי גבס לבנים‪ .‬בין שברי החרסית‬
‫המתגוללים לצדי הצוק מוצאים מאובני צמחים וחלזונות‪ ,‬שריד לביצות ולגונות שאלה שרידיהם (תראו‬
‫אותם גם בתחנתכם הבאה)‪ .‬המעיין עצמו (שבריכת בטון קטנה שנבנתה במקורה על ידי חברי קיבוץ‬
‫יטבתה לפני חמישים שנה‪ ,‬ריכזה את מימיו) כיום חרב‪ ,‬אך עדיין מושך אליו יעלים ועופות מדבר‪.‬‬
‫מושבת שפנים לא קטנה מאכלסת את סדקי הסלע בקרבתו‪ ,‬ורואים אותם מטפסים על עצי השיטה‬
‫הרבים לכרסם את עליהם‪.‬‬
‫מנקודה זאת תוכלו לשוב כלעומת שבאתם (אם השארתם רכב בנקודת היציאה) או לרדת במורד הנחל‬
‫לנקודה (‪ )5‬שם מתפצל השביל‪ .‬שביל ‪ 19412‬העולה כלפי דרום וממשיך כדרך עפר לרכב המתחברת‬
‫לכביש ‪ 40‬בנקודה (‪ ,)6‬לפני התחלת מעלה גרופית‪ .‬תוכלו לראות שם מעט עצי שיטה‪ ,‬שצמח נדיר‪,‬‬
‫סהרון משולשל‪ ,‬מטפס על הצמרת ותופס את כל רוחבה‪ .‬טפיל? – לאו דווקא‪ ,‬סתם מטפס בלתי נלאה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא להמשיך במורד נחל קטורה (שביל ‪ )14910‬לכביש הערבה (‪ )90‬בנקודה ‪.7‬‬
‫המשכו של הטיול הוא בביקור באחד האתרים המחממים את ליבו של כל חובב גיאולוגיה‪ .‬בצומת‬
‫גרופית (‪ )8‬במדרון נחל גרופית‪ ,‬סמוך למוצאו לערבה נחשף מחשוף של חרסיות ירוקות ואדומות‬
‫מתצורת אורה החרוצות בעורקי גבס (עמ’ ‪ .)101‬על חלק מהחרסיות מוצאים מאובני צמחים ובעלי‬
‫חיים חסרי חוליות‪ .‬המדרון פחות מרשים מזה של עין קטורה‪ ,‬אך בין ובתוך החרסיות נחשף מכלול‬
‫עצום של שרידי צמחייה‪ ,‬שגדלה כאן על חופו של ים ובביצות מנגרובים אך גם נשטפה על ידי נחלים‬
‫או נהרות מהיבשה הקרובה‪ .‬ארבעים וחמישה (!) מיני צמחים מתקופת הטורון התיכון תוארו לראשונה‬
‫מאתר זה (עמ’ ‪.)152‬‬
‫מיותר לומר כמה נזק יכולה להביא חפירה לא מוסמכת בקירות המחשוף הזה‪ .‬הסתפקו בהצצה בשברי‬
‫החרסית והפצלים הנחשפים למרגלות המדרון‪ ,‬ומעל לראשכם‪ ,‬בתיקרת הסלע (עמ’ ‪ )152‬ותראו שרידי‬
‫עלים‪ ,‬שרשים‪ ,‬ענפים וגם תפרחות‪ .‬אין לאסוף ולא לפגוע!‬

‫מומלץ להצטייד במפת סימון השבילים “מישורי פארן וגב הערבה מס’ ‪ ”19‬שאזור זה נכלל בה‪,‬‬
‫ובמים די הצורך‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪19‬‬


‫‪185‬‬ ‫‪184‬‬
‫מסלול טיול ‪ 9‬בדגש גיאולוגי‪ : :‬הר תמנע ונחל אלכסון*‬ ‫מסלול טיול ‪ 9‬בדגש גיאולוגי‪ :‬הר תמנע ונחל אלכסון‬
‫טיול רגל למטיבי לכת (‪ 3‬שעות) (ג‪ 2‬ד‪ 2‬במפה בעמ’ ‪)8‬‬
‫הטיול מתחיל בקרבת שער הכניסה לפארק תמנע (‪ .)1‬צאו ברגל בשביל המסומן אדום–לבן (וסימון‬
‫שביל ישראל) במעלה נחל אלכסון‪ ,‬הקרוי כך בשל היותו חוצה באלכסון את הר תמנע המגמטי מהעידן‬
‫הפרה–קמברי‪ .‬המסלע בהר תמנע מגוון‪ .‬בתחילת המסלול שולט גרניט תמנע (סלע גס–גרגר‪ ,‬אדמדם)‪,‬‬
‫הנראה מימין לשביל ההליכה‪ .‬ממשיכים לטפס‪ ,‬מעבר לנקודה( (‪ )2‬שם נוטה השביל לדרום מערב‪ ,‬ה�מ‬
‫סלע הופך למונזוניט–דיוריט‪ ,‬סלע חומצי אדמדם (בשילוט ההסבר בנחל‪ ,‬שהגיע הזמן לחדשו‪ ,‬הסלע‬
‫הזה נקרא סיאניט‪ ,‬עמ’ ‪ .)82‬המשיכו עוד מעט‪ ,‬כמה מפלים יבשים‪ ,‬ואז נוטה השביל המסומן שמאלה‬
‫וסוטה למזרח‪ .‬שם מתגלה שטח משוטח קמעא‪ ,‬ירוק בהיר‪ ,‬העשוי מסלע בסיסי בלוי‪ ,‬שהפך לחרסית‬
‫– אוליבין–נוריט (קודם תואר כגברו–אוליבין‪ ,‬עמ’ ‪ .)83‬האתר הזה זכה לכינוי “הדשא” (‪ ,)3‬המשתרע‬
‫על שטח מצומצם–יחסית‪ .‬מכאן פונים מערבה‪ ,‬חוצים שוב את ההעתק‪ ,‬ומתקדמים לעבר פסגת הר‬
‫תמנע‪ ,‬המופיעה כאן כבמה משוטחת‪ ,‬מורמת משני צידיה צפון–מזרח ודרום–מערב– בהעתקים‪ ,‬שנחלים‬
‫התחפרו בהם‪ .‬הסלע הבונה את בסיס הבמה הוא תצורת עמודי שלמה‪ ,‬תצורת אבן–חול יבשתית שעל‬
‫גבה תצורת תמנע במופעה הגירי–ימי (ראו עמ’ ‪ ,)187 ,32‬שתיהן תצורות סלעי משקע מתור הקמבריום‪.‬‬
‫העלייה לבמה (‪ ,)4‬לגובה ‪ 453‬מ’ מעל פני הים‪ ,‬אינה קשה‪ ,‬ומטפסת על מדרון של סלע גרניט‪ ,‬ששרד‬
‫כגבעה תלולה בנוף המיושר של ה”פנפליין” (עמ’ ‪ ,)187‬ואילו שכבות תצורת עמודי שלמה ותצורת תמנע‬
‫תמונות מימין‪ :‬אי–התאמה זוויתית בין תבליט הגבעה (קו אלכסוני) העשויה סלע מגמטי ועליה מטפסת‬ ‫מונחות עליו באי–התאמה זוויתית בולטת (תמונה בעמ’ הבא)‪ .‬עליה קלה בסולם‪ ,‬ועד מהרה הנכם ניצ–‬
‫מימין תצורת עמודי שלמה‪ ,‬ועל גבה שכבות של דולומיט חולי של תצורת תמנע משמאל‪ :‬הדייק הבולט‬ ‫בים על במת תמנע‪ ,‬משטח–שכבה העשוי דולומיט חום‪ .‬זוהי נקודת תצפית מדהימה הצופה על הבקעה‬
‫במערב הר תמנע‪.‬‬ ‫מסביב‪ ,‬ועל ההרים המקיפים אותה‪ .‬הקפת שפת הבמה סביב סביב מגלה את המראות הנשקפים ממנה‬
‫לכל עבר – הר ברך מצפון–מערב‪ ,‬הר עתק ממערב והר חכליל מדרום‪ .‬בתוך הבקעה בולט מצפון–מזרח‬
‫הר מכרות‪ ,‬והערבה ממזרח‪ .‬הירידה מההר היא מצידה המערבי של הבמה בשביל תלול‪ ,‬המגיע לערוץ‬
‫העמוק החוצה אף הוא באלכסון את הנוף‪ ,‬במדרון העשוי גרניט בלוי לגרגרים‪ .‬השביל יורד לנקודת‬
‫צומת ממנה שני שבילים‪ .‬האחד‪ ,‬ימינה‪ ,‬לצפון‪ ,‬מוליך לעבר הכביש (‪ )7‬ומאפשר לחזור ברגל לנקודת‬
‫ההתחלה‪ ,‬והשני לשמאל‪ ,‬מתחבר אל המשכו של נחל אלכסון (‪ .)5‬המשיכו לרדת בו‪ .‬הנוף כאן הוא של‬
‫גרניט תמנע‪ ,‬סלע פריך למדי‪ ,‬שהופעתו בנוף מעוגלת‪ .‬לצד מערב אפשר לראות כבר את סלעי תצורת‬
‫עמודי שלמה‪ ,‬סלעי המשקע הקדומים ביותר בארץ‪ .‬הודות למאובני טרילוביטים (עמ’ ‪ )149‬וסימני‬
‫נבירה שלהם‪ ,‬הוגדר גילם כקמבריום תחתון‪ .‬שכבות תצורת עמודי שלמה מסתיימות במערב בעמודים‬
‫המפורסמים‪ ,‬שבשמם נקראה‪ .‬מדרום מתחילים להיראות השוליים הדרום–מערביים של הר תמנע‪,‬‬
‫הבנויים מהסלע מונזוניט–דיוריט‪ .‬כאן תצטרכו להחליט אם לפנות בשביל הפונה מערבה‪ ,‬לעבר עמודי‬
‫שלמה או להמשיך בשביל המסומן‪ ,‬היורד לעבר מרכז המבקרים והאגם לצידו (‪ .)6‬אל תפספסו את‬
‫הדייק הבולט‪ ,‬החוצה את המדרון משמאל לכל אורכו (תמונה בעמ’ הבא)‪.‬‬

‫זכרו‪ :‬מסלול זה הוא בתחומי בקעת תמנע‪ ,‬והכניסה אליה היא בתשלום‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬


‫‪187‬‬ ‫‪186‬‬
‫מסלול טיול ‪ 10‬בדגש גיאולוגי‪ : :‬הר צפחות*‬ ‫מסלול טיול ‪ 10‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל והר צפחות‬
‫טיול ברגל (ו‪2‬במפה בעמ’ ‪)9‬‬
‫המסלול ‪ 20566‬בירוק–לבן מתחיל ממסעף נחל צפחות (‪ 3‬במסלול מס’ ‪ – 1‬נחל שלמה)‪ .‬בעבר‪ ,‬כזכור‬
‫למטיילים ותיקים‪ ,‬הייתה כאן תחנת הסגר לחיות–בר מיובאות מאפריקה לישראל וארצות אירופה‪.‬‬
‫המבנים‪ ,‬חלקם גבוהים‪ ,‬לג’ירפות‪ ,‬או רחבים‪ ,‬לקרנפים וכו’‪ ,‬נהרסו כשנסגרה התחנה באמצע שנות‬
‫השמונים‪.‬‬
‫השביל נועד להליכה ברגל (למרות שאפשר להיכנס ברכב כק”מ אחד)‪ .‬בטיילך בנחל שים לב לסלע השולט‬
‫כאן‪ ,‬שעל שמו הוא נקרא‪ ,‬צפחת אילת‪ .‬סלע זה מצוי בארץ רק באזור אילת ובסיני‪ ,‬וגם כאן‪ ,‬בקרבת‬
‫הר צפחות והר שחמון‪ .‬זהו סלע מותמר‪ ,‬שמקורו בסלעים קדומים עוד יותר‪ ,‬שנקברו תחת שכבות סחף‬
‫במשך מיליוני שנים‪ ,‬ובלחץ והחום השוררים במעבה האדמה הותכו והפכו לסלע חדש‪ .‬הלחץ בעת‬
‫ההתמרה גרם לגבישיו הזעירים להיות ערוכים על ציר אורכי‪ ,‬או משוטחים‪ ,‬בניצב לכיוון הלחץ שפעל‬
‫עליהם (איור בעמ’ ‪ .)85‬כתוצאה מכך‪ ,‬הצפחה מתפצלת ללוחות–דפדפים‪ .‬סוג צפחה זה ידוע גם בשמו‬
‫צפחת נציץ‪ ,‬בשל היותו מכיל גבישי נציץ זעירים‪ ,‬המנצנצים באור השמש‪ .‬עוד סוג של סלע מותמר‬
‫שמוצאים בנחל הוא גנייס‪ ,‬הנבדל מגרניט בסידור האורכי של גבישיו הגדולים יחסית‪( ,‬עמ’ ‪ .)86‬גילם‬
‫של הסלעים המותמרים עולה על חצי מיליארד שנה‪ ,‬והם הקדומים בסלעי הארץ‪ .‬קרוב לפיתחו של נחל‬
‫צפחות (‪ )1‬תבחינו בדייקים‪ ,‬שהם עורקים שוני צבע בתוך המסלע המקיף אותם‪ .‬שהגדול בהם‪ ,‬העשוי‬
‫מריוליט–פורפיר ורוד (צילום בעמ’ ‪ )15‬יוצר “כרבולת” גבוהה‪ ,‬בשל עמידותו בפני כוחות הבלייה‪ .‬תראו‬
‫כאן גם דייקים אחרים‪ ,‬כמו הדייק האפור שבו חתר הנחל מפל יבש שבו זורמים בשיטפונות מים מנחל‬
‫המסתעף מכאן העשוי דולריט (צילום באותו עמוד)‪ .‬בהמשך תראו דייקים פגמטיטים‪ ,‬שמצטיינים‬
‫בגבישים ענקיים של קוורץ ופצלת שדה‪ ,‬לרוב בצבעים בהירים (ורדוד–לבן) (עמ’ ‪ .)88‬בצומת השבילים‬
‫הבא (‪ ,)2‬מצטרף לשבילכם שביל ישראל וכמה מאות מטרים הלאה מסתעף שביל מסומן בירוק–לבן‪,‬‬
‫העולה ימינה בגיא תלול לעבר פסגת הר צפחות‪ .‬זהו הקטע התלול והקשה ביותר במסלול זה‪ ,‬אך נוח‬
‫בקצהו‪ ,‬המגיע לפסגת הר צפחות (‪ .)3‬התצפית‪ ,‬בגובה ‪ 278‬מ’ מע”פ הים‪ ,‬מכונה “מצפה ארבע ארצות”‪,‬‬
‫כי במבט אחד‪ ,‬מפסגתו‪ ,‬תראה את פאותיהן של ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬מצרים וערב הסעודית‪ ,‬המראה המרשים‬
‫ביותר על המפרץ (עמ’ ‪ .)16‬מראש ההר מגובה ‪ 278‬מ’‪ ,‬נראית גם מערכת שבילים שהותוותה על ידי‬
‫הגיאולוג וויליאמס‪ ,‬ששכן בבית הנקרא בשמו‪ ,‬ואשר בשנות מלחמת העולם השנייה חצב בהר‪ ,‬בסיוע‬
‫פועלים מעקבה‪ ,‬את המינרל פצלת השדה‪ ,‬לצורכי התעשייה בארץ‪ .‬עם כיבוש אילת נמלט מהמקום‪.‬‬
‫המבט למערב ולצפון לא פחות מרתק‪ :‬רמת יותם‪ ,‬הרי “המלכים”‪ ,‬שבתקופתם היה האזור חלק ממלכת‬
‫יהודה‪ :‬הר שלמה‪ ,‬הר יהושפט‪ ,‬הר רחבעם והר יואש‪ ,‬את כולם רואים מכאן‪.‬‬
‫בשעות אחה”צ תצפית נפלאה לרכס הרי אדום הניצת באודם השקיעה‪ ,‬והים מתבלט בכחול עמוק‪.‬‬
‫בשעות אלה נראית היטב העיר עקבה‪ ,‬היא אילת המקראית‪ ,‬על נמליה וחופה‪ ,‬ועד לגבול סעודיה‪.‬‬
‫מרחוק נראית עיירת דייגים סעודית בשם ח’קל‪ .‬מדרום ניבטת צלליתו של אי‪-‬פרעה (המכונה בשם “אי‬
‫האלמוגים”)‪ ,‬על מצודתו המוסלמית מתקופת הצלבנים (ע’ ‪ .)16‬הירידה מההר היא לאורך שביל שבכמה‬
‫מקומות הוא די תלול‪ .‬לפיכך רצוי לרדת ממנו לפני חשכה‪ .‬היצמדו לשביל המסומן ואל תקצרו‪ .‬סופו של‬
‫השביל הוא על כביש ‪ ,90‬אילת–טאבה (‪ ,)4‬ליד הכניסה לשמורת האלמוגים‪ ,‬ובפתח ביה”ס שדה אילת‪.‬‬
‫מסלול זה מתאים גם לטיול ליל ירח‪ ,‬או לטיול של לפנות בוקר לחזות בזריחה מעל הרי אדום ומדיין‪.‬‬
‫שני שבילים נוספים ממשיכים מראש ההר‪ ,‬האחד ‪ 20568‬לנחל גרעינית וחוף האלמוג‪ ,‬ושביל המגיע ממש‬
‫עד לגבול מצרים – המסומן בסימון שביל ישראל‪ .‬שניהם מגיעים לכביש אילת–טאבה‪.‬‬

‫כדאי להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫*סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬


‫‪189‬‬ ‫‪188‬‬
‫סיכום‬ ‫נספח ג'‪ :‬אוסף מאובנים במצפה התת–ימי באילת‬
‫אחת המטרות שהצבתי בפני עם כתיבת הספר היא לשתף את הציבור המקומי והמבקרים בעיר ובאזור‬ ‫תשאלו‪ :‬מה למצפה התת‪-‬ימי ולגיאולוגיה? התשובה פשוטה‪ .‬רוב המאובנים שמוצאים בטבע הם שרידי‬
‫בידע הרב ובחוויות הגילוי של המידע הרב הצפון בעולם הסלעים באזורנו שהוא‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬המגוון‬ ‫יצורים ימיים‪ ,‬שלדי יצורים בעלי שלד‪ ,‬וגם עצמות דגי גרם וכרישים‪ .‬מי שכבר קרא את הספר כולו‪,‬‬
‫והעשיר בארץ בנופי וסוגי סלעים‪ .‬לא התיימרתי להוציא לאור ספר לימוד שבו ימצא הקורא תשובות‬ ‫בודאי שם לב שסלעים מסוימים מקורם בשוניות אלמוגים או במצבורי קונכיות (שאף אותם מכנים‬
‫לכל שאלותיו‪ .‬הכוונה הייתה להצביע על אתרי הנוף – ההררי בעיקר – הסובב את אילת ולהסביר‬ ‫שוניות‪ ,‬ביוהרם בלעז)‪ ,‬שבאזורנו רובם שרידי אוקיינוס טתיס‪ ,‬שכיסה בעבר חלק ניכר מכדור הארץ‪,‬‬
‫למטייל הסקרן את פשר התופעות הרבות שבלי להבין אותם נשאר ספר ההיסטוריה הטבעית של אילת‬ ‫ומשקעי הסלע שלו והמאובנים שבהם מכסים את יבשות אירופה‪ ,‬צפון אמריקה וחלקה הצפוני של‬
‫ודרום הנגב סתום ולא מובן‪.‬‬ ‫אפריקה‪ .‬אוקיינוס זה כיסה את ארץ ישראל במשך עשרות מיליוני שנים‪ ,‬ומאובני היצורים שחיו בו‬
‫דגש מיוחד הושם על הצד החזותי‪ .‬צילומי הנוף‪ ,‬התצפיות הפנורמיות‪ ,‬צילומי הסלעים‪ ,‬המינרלים‬ ‫פזורים בין התצורות הגאולוגיות בכל הארץ‪ .‬במבואה לאגף האקווריונים של פארק המצפה התת‪-‬ימי‬
‫והמאובנים שכולם–כולם הם מאזורנו‪ .‬ההסברים קצרים‪ ,‬ובמידת האפשר ממצים‪ .‬התרשימים הזעירים‬ ‫תצוגת מאובנים‪ ,‬שבה רוב טיפוסי המאובנים המתוארים בספרנו‪ ,‬אך גם מאובני יצורים ימיים שאין‬
‫הצמודים לחלק מהתמונות מסייעים ללמוד לזהות את סוגי הסלעים‪ ,‬התצורות והתופעות המתגלות‬ ‫להם יצוג באזור‪ .‬זוהי תצוגת המאובנים היחידה באזור‪ ,‬ובכך חשיבותה‪.‬‬
‫בהם‪ .‬במודע התרחקתי מנושאים מורכבים שהבנתם דורשת ידע מוקדם רב‪ .‬המתעניינים מוזמנים‬
‫להיעזר ברשימת המקורות שלהלן‪ ,‬ולהרחיב את הידע שלהם בנושא מרתק זה‪.‬‬ ‫בתמונה‪ :‬עץ החיים בים‪ ,‬הכולל את טיפוסי החי והצומח הימיים‪ .‬אלה המצויים בים בימינו מסומנים‬
‫תיאור עשרת מסלולי טיול בדגש גיאולוגי מוסיפה ממד נוסף לסוגת הטיולים במדבר‪ ,‬שלרוב מתחמקים‬ ‫בעיגול ירוק‪ ,‬ואלה שבמאובנים–בעיגול שחור‪ .‬תוויות בורוד מציינות את החלוקה למערכות ומחלקות‪.‬‬
‫בו מהסברים גיאולוגיים‪ .‬מראי מקום בתוך הטקסט מנסים להצביע אל המסלולים שבהם תוכלו לראות‬
‫את רוב התופעות המתוארות בספר‪ ,‬וההיפך‪ ,‬תיאור המסלולים מפנה אתכם לטקסט ולתמונות‪. .‬‬
‫המינוח הגיאולוגי‪ ,‬שהוא לרוב לועזי ומקצועי מדי‪ ,‬מהווה מכשול נוסף בפני הקורא‪ .‬לפיכך‪ ,‬וכדי להימנע‬
‫מהפצת מושגים לועזיים מובהקים‪“ ,‬התיישרתי” עם תרגומי המושגים לעברית על פי הספר “צפונות‬
‫כדור הארץ”‪ ,‬בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫חדשה מרעננת היא הכללת לימודי הגיאולוגיה בבתי הספר באזור אילת‪ .‬ביה”ס התיכון האזורי של חבל‬
‫אילות מקיים מזה שנים לימודי גיאולוגיה סדירים‪ ,‬ותלמידי הכיתות הגבוהות משלימים את לימודיהם‬
‫בעשיית פרויקט לימודי בנושא זה‪ ,‬ה”גיאוטופ”‪ ,‬ועבודות גמר בתחום מדעי כדור הארץ‪.‬‬
‫למען הגילוי הנאות אצהיר שאינני גיאולוג במקצועי‪ ,‬והגיאולוגיה היא עבורי תחביב שנרכש בהשראת‬
‫נופי הסלעים של אזור אילת‪ .‬על כן‪ ,‬ניסיון זה להציג את הנושא בדרך פופולרית ומובנת לכל היא עבורי‬
‫החזרת חוב בגין הסיפוק הרב שנגרם לי על ידו‪.‬‬
‫הבעות תודה‬
‫ל לא הייתי יכול להשלים ספר זה ללא עזרתם הפעילה של כמה מחבריי‪ ,‬שחלקו עימי את האהבה לנופי‬
‫הסלעים של אזור אילת‪ .‬ד”ר חנן גינת שעודד אותי בכל שלבי הכתיבה‪ ,‬עקר שגיאות רבות והאיר את‬
‫עיני לתופעות שלא הייתי מודע להן‪ .‬ד”ר זאב לוי‪ ,‬חוקר וידיד מופלא‪ ,‬שהגדרותיו והסבריו בנושאי החי‬
‫והצומח הקדומים היו לי לאורים ותומים‪ .‬רבות הסתייעתי במחקריהם של ד”ר מיכאל בייט‪ ,‬ד”ר יהודה‬
‫אייל‪ ,‬ד”ר יוסי ברטוב‪ ,‬ד”ר גדעון שטייניץ‪ ,‬ד”ר עמיר אידלמן‪ ,‬ד”ר שמואל מרקו ואחרים‪ ,‬שבמשך השנים‬
‫זכיתי ללוותם בשדה וללמוד מפרסומיהם‪ .‬אני רואה עצמי אחראי לכל השגיאות שנפלו בו‪ ,‬בתקווה‬
‫שאינן פוגמות בהעברת המסר‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לד”ר בני שלמון‪ ,‬שהערותיו וביקורתו סייעו לי להפוך את הספר לקריא יותר‪ .‬לאסף‬
‫הולצר‪ ,‬גדעון רגולסקי‪ ,‬עזרא כהן ומורי חן‪ ,‬שחלקם גם תרמו מפרי מצלמותיהם‪ .‬אני מודה גם למועצה‬
‫הארצית לסימון שבילים על הרשות להשתמש בקטעי מפות סימון השבילים‪.‬‬
‫מהבעות התודה לא יתחמקו גם בני משפחתי‪ ,‬רעייתי וחתני שליווני בסיורים גיאולוגים באזור‪ ,‬בתי‬
‫שעיצבה את הספר והוציאתו לאור בהוצאת הספרים “יעלה” הנקראת בשם בתה–נכדתי‪.‬‬
‫תודה אחרונה מגיעה לגופים הציבוריים והמסחריים שבתרומתם אפשרו את הוצאתו לאור של הספר‪:‬‬
‫רשות הטבע והגנים‪ ,‬המועצה האזורית חבל אילות‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‪ ,‬ריף הדולפינים‬
‫והמצפה התת‪-‬ימי‪.‬‬

‫יעקב דפני‬ ‫ ‬

‫‪191‬‬ ‫‪190‬‬
‫מקורות בעברית‬
:‫ בספר‬.‫) תולדות אזור אילת והנגב הדרומי לאור התגליות והמחקרים החדשים‬1993 ‫ (תשנ"ג‬.‫ ע‬,‫אבנר‬
‫ ירושלים‬,‫ הוצ' אריאל‬113–184 '‫ עמ‬.)‫ עורכים‬,‫ שילר‬.‫ כהן וא‬.‫ ים ומדבר (מ‬,‫אילת אדם‬
,‫ שילר‬.‫ כהן וא‬.‫ ים ומדבר (מ‬,‫ אילת אדם‬:‫ בספר‬.‫) עיצוב הנוף באזור אילת‬1993 ‫ (תשנ"ג‬.‫ ח‬,‫גינת‬
‫ ירושלים‬,‫ הוצ' אריאל‬.37–17 '‫ עמ‬.)‫עורכים‬
,‫ המכון הגיאולוגי‬.‫) מיפוי שברים צעירים במניפות הסחף בעיר אילת‬1994( ‫ וחובריו‬.‫ ח‬,‫גינת‬
.‫ירושלים‬
‫ הוצ' צ'ריקובר תל אביב‬.‫) מפרץ אילת מים סוף ועד סופו‬2000( .‫ י‬,‫דפני‬
‫ גבירצמן‬:‫ בספר‬12 ‫ פרק‬.‫א) סקירה על מאובנים נבחרים מהטור הסטראטיגרפי של סיני‬1987( .‫ ז‬,‫לוי‬
.‫ סדרת פרסומי "ארץ" והוצאת משרד הבטחון‬.‫וחובריו (עורכים) סיני‬
.‫ רחובות‬,‫ בהוצאת מכון וויצמן‬,‫) מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ‬2002( ‫ אוריון‬.‫ נ‬,.‫ ר‬,‫לאוב‬
‫ נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל‬:‫ בספר‬6 ‫ פרק‬.‫ב) הביוסטראטיגרפיה של סלעי ישראל‬1987( .‫ ז‬,‫לוי‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.)‫ עורכים‬,‫ מזור‬.‫ ע‬.‫ נ‬,‫(שפרן‬
.‫ בטאון אוניברסיטת חיפה‬.‫) יערות מנגרובים מאובנים בערבה‬2002( ‫ וחובריו‬.‫ ז‬,‫לוי‬
‫ תל אביב‬,‫ האונ' הפתוחה‬.‫ גיאולוגיה בפטיש ישראלי‬:‫) מבוא למדע כדור הארץ‬1980( .‫ ע‬,‫מזור‬
.‫ הוצ' מועצה אזורית חבל אילות‬.‫) חבל אילת – סקר נוף ומסלולי טיול‬1989( .‫ מ‬,‫מרקוס‬
'‫ הוצ' החב‬.‫ אילת והערבה‬:‫ בספר‬302–281 '‫ עמ‬,‫) ההתפתחות הגיאולוגית באזור אילת‬1995( .‫ ש‬,‫מרקו‬
.‫לחקירת א"י ועתיקותיה בשיתוף רשות העתיקות‬
‫ אקדמון‬.‫) גיאולוגיה – יסודות ותהליכים‬1992 – ‫ (תשנ"ב‬.‫ ע‬,‫פלכסר‬
http://www.geology–israel.co.il :‫ (אינטרנט) גיאולוגיה בישראל בתמונות‬.‫פרימרמן ד‬
‫ המועצה האזורית חבל אילות‬.‫) – סקר חבל אילות‬1967( .‫ צ‬,‫רון‬
.‫ ישראל‬,‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.‫) צפונות כדור הארץ‬2006( .‫ ש‬,‫שובאל‬
.‫ נ‬,‫ נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל (שפרן‬:‫ בספר‬.‫) המכלול של עידן הפריקמבריון‬1986( .‫ א‬,‫שמרון‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.)‫ עורכים‬,‫ מזור‬.‫ע‬
‫ הוצאה מקומית‬.‫ מדבר אדם ונוף‬,‫) פארק תמנע‬1999( )‫ (עורך‬.‫ ש‬,‫תגר‬
‫מקורות באנגלית‬
Eyal, Y. (1973) The tectonics of the Shlomo and Yotam Grabens. Isr. J. Earth–Sciences 22: 165–184
Bartov, J., Y. Eyal, Z. Garfunkel & G. Steinitz (1972) Late Cretaceous and tertiary stratigraphy of
.Southern Israel. Isr. J. Earth–Sciences 21: 69–97
Bartov, Y. & G. Steinitz (1977) The Judea and Mount Scopus groups in the Negev and Sinai. Isr. J.
.Earth–Sciences 26: 119–148
Garfunkel Z., J. Bartov, Y. Eyal & G. Steinitz (1974) Raham conglomerate – new evidence for Neogene
tectonism in the southern part of the Dead Sea Rift. Geol. Mag., 111:55–64
Garfunkel Z., Ben–Avraham Z. (1996) The structure of the Dead Sea basin. Tectonophysics, 266:155–
176
Ginat H, Enzel Y, Avni, Y (1998) Translocated Plio–Pleistocene drainage systems along the Arava fault
of the Dead Sea transform. Tectonophysics 284: 151–160
Ginat, H, E. Zilberman & U. Saragusti (2003) Early pleistocene lake deposits and Lower Paleolithic
finds in Nahal (wadi) Zihor, Southern Negev desert, Israel. Quarternary Res. 59: 445–458
Krassilov, V., Z. Lewy, E. Nevo & N. Silantieva (2005) Late Cretaceous (Turonian) Flora of Southern
.Negev, Israel. Pensoft, Sofia–Moscow
Lewy Z. (1969) Late Campanian heteromorph ammonites from southern Israel. Isr. J .Earth–sciences,
18: 109–135
Lewy Z. (1969) Xenomorphic growth in ostreids. Lethaia, 5:347–352
Lewy Z. (1996) Octopods: nude ammonoids that survived the Cretaceous– Tertiary boundary mass
..extinction .Geology 24: 627– 630
Segev, A. M. Beyth & M. Bar–Mattheus (1992) The geology of the Timna Valley with emphasis on
copper and manganese mineralization – updating and correlation with the eastern margins of the Dead
.Sea Rift. Report No. GSI/14/92 Geological Survey of Israel
Zak, I & R. Freund, (1966) Recent strike–slip movements along the Dead–Sea Rift. Isr. J. Earth–Sciences,
15/1:33–37

192

You might also like