Professional Documents
Culture Documents
יעקב דפני
הרי אילת
סביב לה
שמירת הטבע המדברי היא אתגר מתמשך .אם בעבר אנשים טיילו בעיקר ברגל ,כיום
חולפים בנתיבי המדבר רוכבי אופני הרים ,טרקטורונים ומכוניות 4X4אשר חורשים את
הקרקע המדברית בצלקות ששנים רבות יישארו
ויפגמו בראשוניות הנוף.
הרי אילת
סביב לה
נופים | מינרלים | מאובנים
ועוד 10מסלולי טיול ברכב וברגל להכרת נופי הסלעים של אזור אילת
אין לשכפל ,להעתיק ,להפיץ ,לצלם ,לתרגם ,להקליט ,לאחסן במאגר מידע,
לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני ,אופטי ,מכני או אחר,
כל חלק שהוא מהחומר שבספר זה.
שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט
אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר.
1
תוכן
109 חלק ג’ :תהליכים מעצבי נוף באזור 4 חלק א’ :הרים סביב לה
110 א .טקטוניקה :העתקים מה הם? 4 הקדמה ומבוא
113–111 העתק גשרון 7 נופי סלעים כאתרי תיירות
115–114 העתקים ,חיכוך והחלקה 8–9 מפות אזור אילת
116 טקטוניקה במיקרו 11–10 הרי אדום ומדיין
117 קימוטים 13–12 הרי יותם ושחמון
118 בקע נטפים בתלת–מימד 16–14 הר צפחות :אל מצפה ארבע ארצות
119 ב .כוחות חיצוניים :תהליכי בלייה וסחיפה 18–17 נחל שלמה ויובליו ותצורות הסלע
120 כוחם של המים 19 גיא ה”פצצות” הגעשיות
121 בלייה כימית 20 מעלה אילת והר שלמה
122 בלייה ברירנית 21 הר יהורם בואכה הר שלמה
123
עלמות 24–22 הר שלמה וערוץ המפלים
124 פיסול טבעי 25 הנוף החוצה את הגבול
125 בלייה ושחיקת רוח 29–26 הר יואש ומצפה גשרון
126 התפוררות הסלע ויצירת חול 30 הר חזקיהו ובקעת הירח
129–127 שינויים בנתיבי הזרימה 31 הר ידידיה וגיא הטחנות
130 “סוף הדרך” של הסחיפה :מישורי צרירים ואגם פלאיה 33–32 תמנע :הר ובקעה ועמודי שלמה
36–35 הר ברך וצוקי תמנע
131 חלק ד’ :חי ,צומח ודומם 37–36 בקעת עמרם ועמודיה
131 א .מחצבים וגבישים 38 הר אמיר ומכרות קדומים
132 קשיות המינרלים 39 הר עמרם והעמק הנעלם
133 תרכיזים ותופעות דומות 41–40 מצפה עמרם ונופו
135–134 סיליקטים :קוורץ 43–42 הר שחורת וקניון שחורת
136 בולבוסים וצור 45–44 מצפה ההעתק והגיא האבוד
137 נציץ 46 גבעת שחורת
138 פצלות השדה 47 הר עמרם וגבעת צפרא
140–139 פחמות ,גיר 49–48 הר יהושפט ונחל יהושפט
141 מינרלים של אידוי :גבס 51–50 גבעת רחבעם וקער רחבעם
142 מינרלים של אידוי :מלח מאכל 52 הר יהואחז ועין נטפים
143 גפרות (סולפידים) 54–53 צוקי עין נטפים – מטיילים ושפנים
144 ברזל ומחצביו 55 שמורת הבולבוסים בנחל קידר
145 מנגן 57–56 הר עיט ,צומת גרופית ועין קטורה
147–146 נחושת והפקתה הקדומה 59–58 הר בשמת ודרך מעלה הסיירים
149–148 ב .מאובנים וסמני גיל 61–60 הר אורה ונחל רחם
150 סוגי מאובנים 62 הרי אדום ומליחת עברונה
152–151 מאובני צמחים ותצורת אורה 63 צוקי שיירות ומליחת יטבתה
153 מאובני קרקע הים 65–64 הרי נשף ונחל שני (הקניון האדום)
154 מאובני אלמוגים 66 הר שני ומישר סעיפים
155 מאובני רכיכות
157–156 חלזונות וצדפות 67 חלק ב’ :מי מפחד מגיאולוגיה
159–158 מגוון של צדפות ורודיסטים 69–68 תולדות אזור אילת על רגל אחת
162–160 מאובני אמוניטים ושייטנים 70 שינויים גלובליים באותן תקופות
164–163 קיפודי–ים עיגוליים ואי–עיגוליים 71 אבנים מדברות
165 דגים 73–72 טור סלעים וטבלת התצורות באזורנו
166 מאובני זוחלי ים 74 מפה גיאולוגית מהי?
167 “גלונים” ו”מאובני עקבות” 77–75 המפה הגיאולוגית של אזור אילת
78 מגוון סוגי הסלעים באזור אילת
חלק ה’ נספחים 79 א .תצורות סלעי היסוד
168 נספח א’ :מגדיר פשוט למיני סלעים נפוצים 80 הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד
169 נספח ב’ :מסלולי טיול בדגש גיאולוגי 83–81 סלעי מחדר (פלוטוניים)
170 מסלול טיול :1נחל שלמה ומעלה אילת 84 סלעים געשיים – וולקניים
172 מסלול טיול : 2בקעת עמרם ועמודיה 85–86 סלעים מותמרים
174 מסלול טיול : 3בקעת נחלי שחורת 89–87 סלעים מעורבים :דייקים ,פגמטיטים ,רסק סלעי
ם
176 מסלול טיול : 4נחל שחמון והר יותם 90 גידוע הנוף ויצירת פנפליין
178 מסלול טיול : 5עין נטפים והר יואש 90 חבורת ים סוף :תצורת עמודי שלמה
180 מסלול טיול : 6נחל רחם ומעלה הסיירים 91 ב .סלעי משקע יבשתיים
182 מסלול טיול : 7נחל שני והקניון האדום 93–92 תצורת תמנע
184 מסלול טיול : 8מעלה גרופית ועין קטורה 95–94 תצורות שחורת ונטפי
ם
186 מסלול טיול : 9הר תמנע ונחל אלכסון 96 חבורת כורנוב :מישור הגידוע השני
188 מסלול טיול : 10נחל והר צפחות 97–96 תצורות אמיר ,עברונה וסמר
190 נספח ג :אוסף מאובנים במצפה התת–ימי באילת 98 ג .סלעי משקע ימיים
191 סיכום 103–98 חבורת יהודה :תצורות חצרה ,אורה ,גרופית וציחור
192 מקורות 105–104 חבורת הר הצופים :תצורות מנוחה ומישאש
106 תצורות ע’רב וטקיה ,ותצורות מור וניצנה
107 ד .סלעי משקע יבשתיים מאוחרים
107 חבורת סקיה :תצורת רחם וחיימור
108 חבורת ים המלח :תצורות אילות וגרוף
3 2
מבוא חלק א’ :הרים סביב לה
הקדמה
לאהבת הנוף יש שורשים עמוקים בנפש האדם .כשם שבעופות קיימת תכונת ההחתמה ,על פיה
היצור הראשון שיראה האפרוח הבוקע מקליפת הביצה ,ייחשב על ידו כהורתו ,כך גם האדם
מחתים באישיותו ובעולם הדמיונות והזיכרונות שלו את נופי ילדותו .בעשורים האחרונים
צמח ענף מחקר בתחומי הגיאוגרפיה האנושית ,פרשנות הנוף ,שלוקח בחשבון את העובדה כי
דימויו של מרחב נתון נקשר לתהליכים של כינון “זהות טריטוריאלית” המהווה חלק אינטגראלי
מכינון זהות לאומית וכי תהליך ניכוס המרחב הופך למוטיב מרכזי באידיאולוגיה הלאומית.
אחד מראשוני אסכולה זאת ,דונאלד מיינינג ,גיאוגרף שהקדיש את כל חייו המקצועיים לחקר
הנוף ,טבע את האמרה“ :לכל אומה בוגרת יש את נופיה הסמליים ,שהם חלק מסמלי הלאומיות
שלה .הם מאגדים בתוכם את הרעיונות והזיכרונות הלאומיים שלה”.
בתרבויות רבות מסמלים ההרים שילוב של ביטוי לעוצמת הטבע ,אתגר להעפלה אל פסגתם,
והישג וסיפוק בהגעה אליה ,וכידוע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן .סביבם נוצרו
מיתוסים ,ונצמדו להם משמעויות סמליות .לעתים סוגדים להם ועולים אליהם לרגל ,כמו להר
פוג’י ביפאן ,להר סיני ,או להר הבית בירושלים ,ועל ההעפלה למרומי ההימלאיה אין צורך
להרחיב מלים .על ההרים ,כמו על הרי האולימפוס ,שוכנים האלים ,ובאפריקה ההרים עצמם
נחשבים לאלים .לא ייפלא אפוא שכאשר רצו המלכים המצרים הקדמונים להנציח את עצמם
בחרו לבנות הרים מלאכותיים – הפירמידות .גיבורי תרבויות או לאומים נקברו בראשי ההרים
– ראו קבורת משה בהר נבו ואהרון בהור ההר.
ההרים מקבלים משמעות דתית–אלוהית גם בפסוקי התנ”ך כמו “אשא עיני אל ההרים ,מאין
יבוא עזרי”“ ,הרים רקדו כאלים ,וגבעות כבני צאן” ,ונוסיף להם את דברי המשוררת נעמי
אומרים שהאילתים קמים מאוחר יותר מתושבי הארץ האחרים ,מן הסיבה הפשוטה שבאילת אין
רואים את זריחת השמש ,המוסתרת על ידי רכס הרי אדום שבמזרח .כדי לראות זריחה ממש יש לצאת שמר“ :אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש ,לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש ,כי מן האבנים
מבעוד לילה ולטפס על אחד ההרים המקיפים אותה .למען האמת גם את השקיעה אין רואים ,וכדי האלה יבנה מקדש”...
לראות שקיעה של ממש יש להרחיק עד לחופי הים התיכון .כלואה בצל הרים הסוגרים עליה מכל עבר, ארץ ישראל היא ארץ הררית ,וכבר נאמר שהיא “ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב
האמרה “הרים סביב לה” מתאימה יותר לאילת מאשר לירושלים שעליה נאמרה במקור. נחושת” .אם כדברי המשורר “האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו” ,הרי שנוף הררי מצמיח
ההרים הסובבים את אילת מותירים מסדרון ארוך מדרום לצפון ,הים והערבה ,שמכתיב הן את כיווני דורות של אנשים קשי עורף שאהבת ההר זורמת בעורקיהם .רק ימים יגידו אם אמנם החזרה
הרוחות והן את נתיבי התחבורה הימית ,היבשתית והאווירית .ההרים גם מעצבים את נופיה :נחשף בהם
מגוון נדיר של סוגי סלעים ,בשלל צבעים ובתלילות שונה .לא ההרים בלבד ,תורמים לכך גם הנחלים של היהודים למולדתם העתיקה ,תשנה את אופיו הקוסמופוליטי של העם ,ותקַבע אותו בנופו
שעוצבו על ידי גשמים עזים ושיטפונות העבר ואף בהווה ,בהוליכם את חומרי הבלית שהוסרו ונסחפו הטבעי.
אל עבר הים וקרקע הערבה .מדידות עומק בקרקעית מפרץ אילת מגלות סחף שהצטבר על קרקעית מבחינה אורבאנית ההרים ,כמו המדבר עצמו ,הם בזבוז “צועק לשמיים” (שוב דימוי מיתולוגי).
המפרץ בעובי של קילומטרים ,ולא פחות מזה בקרקע הערבה. שטחים הרריים הם חסרי ערך נדלני או חקלאי כלשהו .הם מהווים מכשול תחבורתי ,וסוגרים
כשהגיעו בתום מלחמת העצמאות חיילי צה”ל לאום רשרש התברר שלכל ההרים שמות בדואיים .היה על הישוב ככלא ,ואם אין בהם מחצבים בעלי ערך כלכלי (לפחות נפט) ,אז במה זכינו?!
זה אך טבעי ששמם העברי יוסב על שם המלכים שבתקופתם הייתה עציון גבר נמל היציאה למסעות
אופיר ושבא ,שלמה ושושלתו ,מלכי ממלכת יהודה .כש”נגמרו” המלכים נקראו חלק מההרים על שם מנקודת המבט הטבעית ,הרים מכתיבים את האקלים .ככל שהם גבוהים יותר ,נמוכה יותר
דמויות מקראיות אחרות – קטורה ,עמרם ואחרים. טמפרטורת האוויר במרומיהם ,וכן מעטה הלחות .בחורף יורד שלג במרומי הרי האזור .במדבר
החם והצחיח של הנגב יש בכך יתרון משמעותי .ההרים ,ובעיקר קבוצות ההרים הקרויים
מתכונת הספר רכסים ,בולמים את מסע העננים ומאלצים אותם להטיל את מימיהם ,המגיעים אלינו
בחלקו הראשון נביא ,בתמונות ובכתב ,את סיפורם של הרי אילת ודרום הנגב .מיהם ,ממה הם עשויים כשיטפונות ומי נגר תחתי ,שמעצבים את הנוף מקיימים את הצמחייה .ואם צמחייה ,לנופי
ומה רואים עליהם ,ולא פחות חשוב – מהם הנופים הנשקפים מפסגתם.
חלקו השני של הספר הוא ה”כבד” יותר .זהו פירוט תצורות הסלע השונות באזור ,ונסיבות היווצרן ,בין ההרים צמחים משלהם ,השונים לרוב מאלה של נופי המישור.
אם במעמקי האדמה ,בקרקעית הים או על פני המדבר .ידע זה מאפשר את פענוח פרקי ההיסטוריה כמובן שהרים בנויים מסלעים ,ואלה שונים זה מזה בתכלית השוני .סוג הסלע מכתיב את
הטבעית של האזור ,לתקופותיה. מוצקות ההר ,שיפועיו ,עמידותו לכוחות הטבע ושימושי האדם.
החלק השלישי יוקדש לתהליכים מעצבי הנוף ,שהם הבולטים ביותר לעין :הסידוק והשבירה ,ההעתקה, בספר זה נדון בעיקר בהיבט הגיאולוגי – טיב והרכב סלעיהם ודרך היווצרותם ובהיבט
הקימוט ,ותהליכי הבלייה – הפיסול הטבעי על ידי המים והרוח המעצבים את צורת הסלעים. הגיאומורפולוגי – כיצד עוצבו נופי ההרים והעמקים שביניהם ,ובמה השפיעו על ההיסטוריה
החלק הרביעי והאחרון מתאר את המגוון הרב של סוגי הסלע ,מסביר את דרכי היווצרם ,מפרט את
המינרלים הנפוצים והנדירים ,ולבסוף – המאובנים שמוצאים כאשר מטיילים באזור. של האזור כולו.
5 4
נופי סלעים כאתרי תיירות
כמה מסלעי האזור הם העתיקים ביותר המתגלים בארץ ,וכמה מהם צעירים ביותר .ההבחנה ביניהם
איננה פשוטה .בכמה שכבות או תצורות סלע מוצאים מאובני חיות ים מהן שנכחדו לפני הרבה מיליוני
שנים ,ואחרות מאופיינות בהיעדר סימני חיים ,מאחר ונוצרו במעמקי האדמה.
הואיל ועינו של הצופה הבלתי מנוסה מתקשה להבחין בשדה בהבדלים שבין שכבות הסלע והמעברים
ביניהם ,מהם הבדלי שכבה ומהם תוצאות של העתקים או קימוטים ,ציידנו חלק מתמונות הנוף בתרשים
זעיר בו מתוארות השכבות והתצורות בצבעים .הצבעים בתרשים תואמים את הצבעים המקובלים
במפות הגיאולוגיות .פירוט נוסף תמצאו בטבלת התצורות הגיאולוגיות ,בעמ’ .73
מקרא: מקרא:
תצפית נוף אתרי מים (עין עברונה ) גבול בינלאומי +++ תצפית נוף אתרי מים (עין עברונה ) גבול בינלאומי +++
נמל תעופה הרים ואתרי נוף (הר אורה) ישובים (אילות) נמל תעופה הרים ואתרי נוף (הר אורה) ישובים (אילות)
אתרי טיול (הר יותם) דרך נופית אתרי טיול (הר יותם) דרך נופית
9 8
הרי אדום הרי אדום ומדיין
חומת הרים רצופה החוסמת את שדה הראייה שלנו למזרח ,מוארת באור השקיעה .שורת הרכסים
הסוגרת ממזרח את בקעת הערבה ,ים המלח ובקעת הירדן מתחלקת להרי הבשן ,הרי מואב ,הרי אדום
בתמונות ,למעלה :אחת הפסגות שברכס הרי אדום ,ג’בל הארון (שלפי מסורת קדומה הוא הור ההר המקראי ,עליו נקבר אהרון והמשכם בהרי מדין שהם כבר בתחומי ערב הסעודית .הידעתם כי הרים אלה המתמרים מעל לעקבה
הכהן) ,כ– 100ק”מ צפונית לאילת .בראשה בולט המבנה הלבן של נבי הארון ,הסמוך לפטרה (לפירוש צבעי התצורות ברישום מקורם דרומית לנו ,ממול לנוויבה שבסיני ,ונעו כ– 100ק”מ צפונה ,לכאן? – פרטים בעמ’ .110צילום:
פנו לעמ’ .)6למטה :שלג היורד אחת לכמה שנים על ג’בל בקר ,שגובהו כ– 1600מ’ מע”פ הים ,מרתק את תשומת ליבם של ילדי
אילת ,שרבים מהם לא ראו שלג מעודם. מ .חן.
11 10
הר שחמון הרי יותם ושחמון
13 12
מעלה נחל צפחות הר צפחות :אל מצפה ארבע ארצות
הר צפחות קרוי על שמו של סלע הצפחה ,העתיק בסלעי הארץ .ההר מתנשא בתלילות מעל לחוף הדרומי
נחל שלמה הוא הגדול בנחלים הסובבים את אילת .הוא מנקז את מי הגשמים היורדים ברמת יותם, של אילת לגובה 278מ’ ומציע תצפית נוף מרהיבה על צפון המפרץ .לא בכדי הוא מכונה “מצפה ארבע
והזורמים בנחלי רחבעם ויהושפט ,ונשפך לים ב”חוף האלמוג” .השיטפונות בנחל זה נדירים אך עצמתם ארצות” :הוא צופה על סעודיה ,ירדן ,ישראל ומצרים .הוא הדרומי בהרי הארץ ,הנושק להרי סיני .רצוי
בעת הזרימה מרשימה .מי הנגר התחתי ממשיכים לזרום בעומק הקרקע ומזינים את עשרות עצי השיטה להעפיל אליו בעיקר בשעות בין הערביים ,או בשעות הבוקר המוקדמות .נחל צפחות המוליך אליו הוא
שבאפיקו .נחל שלמה עשיר יחסית בתצורות סלע מגוונות .גם עולם החי כאן ניכר :יעלים ,שועלים פנינת נוף לעצמה (מסלול .)10
ועופות מדבר וסלעים .לאורכו דרך עפר סלולה בחלקה וחוות לגמלים ולמטיילים (ראו מסלול טיול .)1
בתמונות ,למעלה :מבט של בין–ערביים לעבר חוף סיני מהר צפחות .נראים חוף טאבה ,וצלליתו של אי–פרעה (המכונה גם “אי
בתמונות ,למעלה :את נחל שלמה ניתן לעבור בכל רכב ,ולהתפעל ממגוון סוגי וצבעי הסלעים ועושר החי והצומח הבלתי מופרעים. האלמוגים”) ,על מצודתו המוסלמית מתקופת הצלבנים .למטה :מבט לעבר צפון המפרץ והעיר עקבה מעברו של המזרחי .צילום
באמצע ולמטה :יוני סלעים ויעל זכר ,הניזון מעלי וזרעי עץ השיטה. אי פרעה :י .שגיא
17 16
גיא ה”פצצות” הגעשיות מגוון תצורות סלע בנחל שלמה
5ס”מ
באחד הסעיפים הצדדיים של נחל שלמה נמצאת גבעה שממנה ,לפני כחצי מיליארד שנה ,נפלטו מלוע
של הר געש קדום אבנים שניתכו בחלקן ,והתקרשו בנפילתם לקרקע ליצור את ה”פצצות” .סלע אחר
שנוצר כשטיפות לבה מותכת “התמצקו” בהיצמדן זו לזו על גבי מדרונות הר הגעש קרוי איגנימבריט רב המגוון של תצורות הסלע שבערוץ נחל שלמה .מסלעי הצפחה שבקרבת השפך ,עבור בסלעי מחדר
( .)ignimbriteהוא משוכב קלות כתוצאה מהידחסותו .הגישה למקום מתוארת בטיול .1 (גרניט בעיקר) וגעשיים ועד שכבות סלעי משקע ימי מקומטות ומעוותות שבמעלהו .לא ייפלא שיעדנו
את הטיול בו כראשון במסלולי הטיולים באזור (ראו עמ’ 170מסלול טיול .)1
בתמונות .למעלה :גבעה מצפון לנחל שלמה שהיא שריד של הר געש פרה–קמברי .הנחל שלידו מרובד באבני הסלע איגנימבריט
אילת (למטה מימין) .בשטח פזורות “פצצות געשיות” (משמאל) ,שהן אבנים שנזרקו מלוע הר הגעש ,נחרכו בחום הרב והותכו תמונות ,למעלה :מחשוף סלעי צפחת אילת (מימין) ומעבר בין סלע מותמר כהה הניכר במבנה לווחי ,למעלה ,לגרניט בהיר,
בהיקפן. מתחתיו .למטה :שכבות סלע גיר מעוותות במעלה נחל שלמה.
19 18
הר יהורם בואכה הר שלמה מעלה אילת והר שלמה
בתמונות ,למעלה משמאל :חניון לילה ממנו עולה השביל לראש הר יהורם ולהר שלמה .למעלה מימין :מבט לנוף מחלון עמדת
תצפית עזובה של צה"ל ,מזכרת ממלחמות העבר .באמצע ולמטה :טבלת תצפית המוקדשת לזכרם של שני חיילים שנספו כאן
בתאונה.
21 20
הר שלמה הר שלמה
העין אינה שובעת .הנוף המתגלה מכאן הוא מדהים .צוקי הר אסא ,המפרץ ,העיר ,בריכות המלח ,מטעי
תמרים ,והגבול הירדני עם פעולות הפיתוח עד הגבול ,הכול פרוש כעל כף ידך... “אוכף זה ,שבו עובר קו המפגש
בין הרי יהורם להר שלמה ,הוא
אחד המקומות היחידים בעולם
גבול ירדן שבצעד אחד עוברים חמש
מאות מיליוני שנים”
מבט צפונה מהר שלמה המגמטי ממחיש היטב את מהלכו של העתק שלמה ,המבדיל בין המסלע
המגמטי מימין למסלע הגירי ,חוצה את אגן נחל רודד ,מבתר לשניים את הר שחורת ,ומסתיים בבקעת
עמרם .מקרוב יותר ,על מורדותיו הצפוניים ,בולט הריכוז הצפוף של דייקים ,שלו חייב ההר את הכינוי
בפי הגיאולוגים–“ארץ הדייקים” .נחל בת–שבע ,היורד לנחל נטפים ,המוכר כנחל המפלים ,תלול ורב–
הפתעות ,מפלים יבשים ,צוקים ודייקים .הטיפוס למרומי הר שלמה איננו קל והפיצוי למאמץ הוא
המראה הפנורמי המתגלה מראשו ב– 360מעלות ,מהיפים בארץ .בתמונה נראים היטב המפרץ ודרום
בקע הערבה.
בתמונות ,למעלה :העתק שלמה במיטבו .באמצע :נוסח כתובת החקוקה בטבלת סלע ,מציינת את ייחודו של קו ההעתק החוצה
כאן את הנוף .למטה :נוף פנורמי מפסגת הר שלמה .התרשים הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים .צבעי הסלעים
על פי הטבלה בעמ' .6
23 22
הנוף החוצה את הגבול מורדות הר שלמה ונחל בת–שבע (ערוץ המפלים)
מבט לעברו הדרומי של הגבול עם מצריים ,מדרום מזרח להעתק גשרון ,שנלמד להכירו כגורם מעצב
הנוף העיקרי באזור אילת .כאן מתגלית תופעה שנעמוד עליה בהמשך ,והיא שורה של העתקים מקבילים
לחוף שהגושים שביניהם יצרו העתק מדורג ,נוטים וגולשים בהדרגה לעבר ולגובה פני הים .גושים
אלה עתיקים ,כולם עשויים מסלעי יסוד ,שעברו תהליך יישור הקרוי גידוע הנוף (פנפליין ,בלשון
הגיאולוגים) ,שבמקורו הפך כמעט אופקי .המדרגות הגולשות ,המסומנות בסגול בתרשים הזעיר,
מצוינות כאן במספרים ,1–4מהעליון לתחתון .על מישור הגידוע מונחות שכבות אבן חול ,הנטויות
אף הן בזווית דומה .נחל גשרון עצמו יוצר כאן קניון שהתחתר במשטח העשוי קונגלומרט קדום (חץ). צפיפות הדייקים האדמדמים באגפו הצפוני של הר שלמה אחראית להיווצרות עשרות מפלים תלולים
דרך קדומה שירדה מסיני אל המפרץ עברה בין ג’בל אום–ותד וד’ניב אל–עיר .התצלום הנוכחי הוא בערוץ נחל בת–שבע ,שזכה לשמו הפופולרי “ערוץ המפלים” .המורדות התלולים דורשים מהמטייל
מ”מרפסת יהושפט” ,בירידה לנחל גשרון .תגיעו לשם באמצעות מסלול טיול .1 מאמצים עילאיים המשלימים את עוצמת החוויה ,הקרויה הר שלמה.
25 24
מצפה הר יואש הר יואש ומצפה גשרון
מצד דרום–מערב ,הר יואש הגירי תלול ונישא כ– 300מ’ מעל סביבתו ,והוא חלק ממערכת של “היפוך
לצפון :הר שחורת ,הר אמיר ,הר עמרם ,הרי נשף ,העתק גשרון התבליט” של בקע נטפים ,הניכר במצלעות החדות והשכבות הנטויות של סלעי הגיר מהם עשוי ההר.
ממערב ,מעבר להעתק גשרון ,הר יואש פחות תלול ולא גבוה .האטרקציה הגדולה ביותר של הר יואש,
הגבוה בהרים הסובבים את אילת המתנשא לגובה 734מ’ ,הוא הנוף הפנורמי הנפרש לכל הכיוונים.
התמונות הפנורמיות המצורפות בעמודים הבאים צולמו על פסגתו של ההר ,שקל להגיע אליו ברגל,
וברכב לא מפונק .הר יואש נכלל במסלול .1
למערב: למזרח:
גבול מצרים–ישראל מפרץ אילת
בקעת הירח הר שלמה והר אסא
מדבר סיני המרכזי נחל גשרון תחתי
דרך החוגגים נחל טאבה
נחל שלמה
בתמונות ,למעלה .:מבט אל הרי שחורת והר אמיר הגיריים ,והר עמרם הגעשי; למטה :מפת הכיוונים לתצפית מהר יואש.
27 26
מצפה הר יואש – המשך המשך בעמ’ הבא מצפה הר יואש
בתמונות פנורמיות ,למעלה :מבט אל שביל נחל גשרון עילי ,ולמטה :מבט אל הר יהושפט ונחל שלמה.
29 28
הר ידידיה וגיא הטחנות הר חזקיהו ובקעת הירח
בתמונות ,למעלה :הר ידידיה 432 ,מ' גובהו ,המורכב מהסלע דיוריט רודד ,מפריד בין נחלי נטפים ורודד .למטה :גיא הטחנות,
על מורדותיו הצפוניים ,הוא אתר ארכיאולוגי יחיד במינו מהתקופה המוסלמית הקדומה ,שבו נמצאו אבני טחינה שטיבם לא
היה ברור .ממצאים במקום הראו ריכוזים קטנים של זהב ,שכנראה נכרה והופרד במקום .בתמונה המוקטנת :דיוריט ,סלע מחדר
המכיל מינרלים כהים על רקע בהיר. בתמונות :מבט מהר חזקיהו לראש המפרץ ,ואל “בקעת הירח” ממערב (למטה) ,שאגם מדברי יבש במרכזו.
31 30
בקעת תמנע תמנע :הר ובקעה ועמודי שלמה
בתמונות :בקעת תמנע מצטיינת הן במגוון נופי אבן חול ,בהופעת הנחושת שנחצבה והופקה כבר בימים קדומים ,והן בהיותה
כלואה ,מוקפת משלושה עברים בחומת סלעים גבוהה הקרויה צוקי תמנע ,במרכז“ ,גבעת הבורג” ,העשויה אבן חול .למטה:
“הפטריה” ,צורת בלייה של אבן חול ומשמאל ,מחשוף של הסלע גברו–אוליבין ,המכונה “הדשא” ,בראש הר תמנע (מסלול .)9 בתמונות ,למעלה :פסגת הר תמנע ובמת הדולומיט .למטה :עמודי שלמה.
33 32
הר ברך וצוקי תמנע הר ברך וצוקי תמנע
המעבר הדרמטי מנוף יבשתי מובהק לחוף
ים ,שחל עם הצפת האזור בים טתיס שהותיר
באזורנו מאות מטרים של שכבות סלעי משקע
ימיים ,מצטייר היטב בצוקי תמנע והמשכם
לאורך הערבה ,בצוקי שיירות שמצפון לבקעת
תמנע .חלקו התחתון של הצוק מייצג היטב
את המעבר הזה ,מסלעי משקע יבשתיים,
אבני חול מתצורות עברונה וסמר ,ובולט לעין
המעבר לסלעי המשקע הימי ,סלע גיר מגיל
הקנומן (נספר יותר בהרחבה על המעבר הזה
בעמ’ )98שהיה מן הסתם אירוע רב–חשיבות
בתולדות האזור כולו.
אולם ,על קרקעית בקעת תמנע נחשפות
שכבות לא–פחות מעניינות :את תצורת עמודי
שלמה כבר הזכרנו לעיל (עמ’ )32שהיתה
יבשתית מובהקת ,אבל זו כוסתה במשקעי
ים שקדם במאות מיליוני שנים לים הטתיס,
ופלישתו ניכרת באזורנו אך ורק באזור תמנע
ומקבילתו בירדן – בקעת פונון .בתצורה זו
הקרויה תצורת תמנע ,נכללים משקעי דולומיט
וגיר המכילים נחושת ומנגן ,המתגלים בשני
עבריה של הבקעה – בנחל נחושתן שמדרומו
של הר תמנע ובנחלי תמנע וססגון מצפונו.
התצפית היפה ביותר על הבקעה היא ממרומי
הר ברך ,שאליו תגיעו מהסתעפות כביש 12
(ראו מסלול טיול .)6
בתמונות ,למעלה :צוקי תמנע מצפון לבקעה שמחציתם התחתונה אבני חול ,ומעליהם סלעי משקע ימיים .למטה :מראה צפון בתמונות ,למעלה :מטיילים צופים על בקעת תמנע מהר ברך .למטה :תמונה פנורמית של הבקעה .ברקע הר חכליל ( ,)1הר תמנע
בקעת תמנע ,נחל תמנע והרי מכרות וססגון .המספרים תואמים את הכתוב בעמ’ .34 ( ,)2הר מכרות ( .)3הערבה והרי אדום ברקע.
35 34
עמודי עמרם בקעת עמרם – שער הכניסה
הכניסה לבקעת עמרם מכיוון הערבה מרשימה :גוש גדול של סלע מגמטי ,דיוריט ,הנחצה לכל אורכו על
ידי עורק ורוד (דייק) ,סוגר עליה ממזרח .נחל עמרם פרץ פירצה גם ב”חומה הפנימית” ,שהיא שכבת גיר
נטויה בתלילות .כל אלה מהווים שער לבקעה שיש בה מכלול מגוון של סלעים ,תצורות טבע מרשימות
כמו עמודי עמרם ,מצבורי מאובנים ועל הכול – גם שרידים ארכיאולוגיים ,כמו מערות ומכרות נחושת
קדומים ,מתקני הפקה לנחושת ועוד (מסלול טיול .)2
חמשת עמודי עמרם מגולפים באבני חול מתצורת שחורת .בשל ההעתק העובר בעורף העמודים באות
כאן במגע תצורות שחורת ,מאבני חול יבשתיים ,הבונה אותם ותצורת חצרה הגיר–ימית שבעורפם
ומעל העמודים (פער של 300מיליוני שנים ביניהם) .בפינה הימנית מופיעה אבן חול מגוונת המכונה
“קסאטה” (בתמונה המוקטנת) .מסלול טיול .2 בתמונה התחתונה :פירצת החומה הפנימית לבקעת עמרם .בולטים בה סלעים הנטויים אנכית בחריפות.
37 36
הר עמרם והעמק הנעלם הר אמיר והמכרות הקדומים
תצורת אמיר שכאן הוא מופעה הטיפוסי היא תצורת אבן חול מאוחרת יחסית (קרטיקון תחתון) ,שבינה
הר עמרם עשוי סלע מחדר ,חלקו בנוי גרניט לבין אבן החול הפליאוזואית (בצבע בז’ בתחתית התמונה) קיים פער בן 300מ”ש (מישור הגידוע השני,
וחלקו סלע ביניים ,ריוליט–פורפיר ,שבמקומות ראו עמ’ .)73 ,6תצורת אמיר עשירה בתרכיזי נחושת ירקרקים ,ששימשו מקור לכריית הנחושת הקדומה,
האחרים מופיע רק כדייקים בסלעי מחדר כאשר תהליך ההפקה נעשה אף הוא בבקעת עמרם.
מגמטיים .הר עמרם הנו ּ ֶבלֶט (הורסט בלעז,
גוש שהורם בין העתקים לגובה 449מ’ מע”פ
הים) ,שעליו מונחת שכבה אופקית של אבן חול
מתצורת שחורת .גאיות תלולים מפרידים בינו
לבין הערבה מעוצבים על ידי הנחלים היורדים
אליה ,שאחד הבולטים בהם הוא “העמק
הנעלם” ,התרחבות הגובלת במפל יבש ,בערוץ
נחל צפונות ,המנקז את צפון הבקעה .לפסגתו
אין שביל מסומן .כהות הסלע הגעשי ,שהוא קרוב
למדי ,ונוצר בדרך דומה לבזלת ,היא המאפיין
של כל הגוש ההררי של הר עמרם .צמודות אליו
ממזרח שתי גבעות העשויות סלע גיר בהיר,
והעתק מבדיל ביניהם .גבעות אלה שצילום אחת
מהן תראו בעמ’ 47נקראות ,ולא בכדי “גבעות
צפרא” ,להבליט את הניגוד שבין שחור לילי
ובהירות הבוקר (צפרא=בוקר בארמית).
חסרה תמונה הר עמרם פחות סדוק על ידי העתקים ,ובצפונו
נחפרה מערה מלאכותית לצורך אחסון סיסמוגרף,
המודד רעשי אדמה באזור.
בתמונות :פסגת הר עמרם ,שעליה שכבת אבן חול דקה ,סלעים ענקיים פזורים למרגלותיו ,משמשים את חרדון הצב הרובץ עליהם
כדי לצבור חום בשעות הבוקר הקרירות. בתמונות ,למעלה :מכרות קדומים במורדות הר אמיר; למטה :שתי מערות כריה קדומות ,בתמנע (ימין) ובנחל עמרם.
39 38
מצפה עמרם מצפה עמרם ונופו
41 40
קניון נחל שחורת הר שחורת
43 42
הגיא האבוד (נחל רודד) מצפה ההעתק והגיא האבוד
צירוף מוצלח של תצורות אבן חול וגיר וסלעי יסוד ,עם העתק המבלבל את היוצרות שאחראי להופעת
אתר טיולים חבוי בין הר שחורת ונחל נטפים – הגיא האבוד ,הקרוי גם “עמודי רודד” .זהו גוש מוגבל
בין העתק שלמה והעתק משני מצידו המערבי של הר שחורת .אתר זה ,כמו נחלי שחורת ועמרם ,מציג מבט מאוכף שחורת על העתק שלמה ,המגביל ממזרח את בקע (גראבן) נטפים ,ומבתר את הר שחורת
כמה סוגי סלעים ,יבשתיים מתצורת שחורת ,וימיים מתצורות חצרה וגרופית הנפגשים כאן בשל העתק שחציו המערבי (מימין) עשוי סלעי משקע – גיר ימי – והמזרחי (משמאל) עשוי בלט מגמטי שהורם
שלמה ,שגרם לשקיעה כלפי מטה של שכבות המצויות לרוב בגג החתך ,והזדקרות והתרוממות של (הורסט) .גוש סלעי הגיר משתפל כאן בתלילות לימין .על הפסגה המשנית המכונה מצפה ההעתק נראית
שכבות מתחתית החתך – סלעי היסוד ואבני החול הפליאוזואיות .מומלץ לשוטט בעורף שמצפון לגוש קבוצת מטיילים הצופה על הערבה מגובה 405מ’ .השביל העולה למצפה ,יורד לגיא האבוד מצידו
העמודים ,בגיא שנפגשים בו שלל אבני חול במדרונו הדרומי של הר שחורת .הגישה למקום היא במעלה הדרומי של ההר .העתק שלמה מסתיים כ– 5ק”מ צפונית לכאן בצוק המזרחי של מצפה עמרם (עמ’ .)40
נחל רודד .אין גישה לרכב עד לאתר ואת שני הק”מ האחרונים יש לעשות ברגל. לנקודת מבט זו אפשר להגיע במסלול טיול .3
45 44
הר עמרם וגבעת צפרא גבעות שחורת
גבעות שחורת הוא קטע שמור ,מובלעת טבע לצד אזור תעשיה הולך ומתפתח .זהו בעצם הר געשי,
ש”טבע” בסחף שמילא את הערבה בתהליך הסחיפה שעבר האזור כולו .ההר שגובהו הנוכחי הוא 162
הר עמרם העשוי סלע געשי הוא חדגוני ,אך הוא מוקף מצידו האחר של נחל עברונה בצוקי גיר הנטויים מ’ מע”פ הים ,הוא בעצם גוש מורם ,מובדל מגוש הרי שחורת בהעתקים שאף הם טבעו בסחף ,כמותו
כלפי נחל רחם הנמצא מצפונו .גבעות צפרא ,הסוגרות עליו ממזרח ,הם גושי גיר שנשתמרו ,פסגתו של כשאר ה”מאסיבים” המגמטיים .לגבעות שחורת אפשר להגיע מאזור התעשיה “שחורת”.
גוש ענק שצנח אל תוך בקע הערבה ,כלוא בסחף הכהה. אם כבר באים לראות את הגבעות ,מומלץ לחפש ממערב להם ,על גבעות הסחף ,את ה”עפיפון” ,מתקן
עתיק לציד צבאים מהתקופה הכלקוליטית ,שכמה מסוגו מצויים באזור .צורתו כמשפך המכריח את
בתמונות :בתמונה העליונה :הר עמרם וגבעת צפרא הצפונית .התמונה התחתונה ,משמאל :הדרך הקדומה לאילת ,דרך היסטורית הצבאים הנרדפים להתנקז לשוחה קטנה ,שם הם נלכדו.
ששימשה גם את באיה הראשונים של אילת ,בטרם נסלל הכביש המודרני .מימין ,עזניית הנגב ,הנשר הענק אשר קינן על עצי
השיטה בערבה ,שנפל קורבן ללחצי הסביבה ,ונכחד בעקבות ההתיישבות בערבה .התרשים הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בתמונות ,למעלה :גבעות שחורת .למטה“ :עפיפון” ,אתר ארכיאולוגי ממערב לגבעות .במוקטן :ריסן נאכל ,צמח יובשני האופייני
בחתך הסלעים .צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ’ .6 למקום ,המותאם לנצל את מימי הגשמים הנדירים בתחבולות יחודיות.
47 46
נחל יהושפט והעתקיו הר יהושפט ונחל יהושפט
אחת משלוש פסגות ּ ֶבלֶט המלכים :הר שלמה,הר אסא והר יהושפט ,המאוחדים לגוש רצוף של הרים
מגמטיים שגובהו מגיע לרום של 705מ’ בהר שלמה .הפסגה היחידה שאליה מעפילים המטיילים היא
הר שלמה ,וגם זאת בזכות שכנו ,הר יהורם הגירי ,המהווה מדרגה נוחה לטיפוס .גובהו של הר יהושפט
הוא 508מ’ (מסלול טיול .)1
נחל יהושפט ,שמצידו המערבי של הר יהושפט הוא חלק מבקע שמצידו האחד העתק שלמה גדל–
הממדים ,וממולו ,במרחק שאינו עולה על ק”מ אחד ,מקביל לו העתק גשרון .עיוותים שנגרמו על ידי
העתקים אופקיים גרמו להטיית שכבות הגיר–צור שלאורך הנחל עד כמעט 90מעלות מהכיוון המקורי,
האופקי שלהן – עדות ללחצים העצומים שהיו נתונים להם בעת היווצרות הבקע שהוא חלק מבקע
נטפים .כאן ,מזדקרות שכבות סלעי הגיר ויוצרות מִצלעות ,כלומר שכבות סלע קשה שעברו הטייה
חריפה בגלל הקימוט ,ונחרצו בהם ערוצים בצורת האות ,Vובשל היותם עמידים לסחיפה ,שצורת
צלעות או זיזים משולשים להם .קטע נחל זה הוא בתחום מסלול טיול .1
בתמונות ,למעלה :מבט על הר יהושפט מנחל שלמה תחתי .למטה :מבט ממרומי הר יואש על פסגתו המחודדת של הר יהושפט
בתמונה ,למעלה :שכבות נטויות ומעוותות בגדות נחל יהושפט ,ולמטה :מצלעות באותו מקום. המסתיר את הר רחבעם הנמוך ממנו.
49 48
קער רחבעם המשך בעמ’ הבא גבעת רחבעם
בהמשך לתיאור המופיע בעמוד
הקודם :גבעת רחבעם מתנשאת
במרכז קער רחבעם ,שנוצר בשל
בקע (גראבן) שנלחץ בין אבן חול
וסלעי יסוד .בראש הגבעה תצורת
מור ( )1קירטון מפוספס בצור 1
מתקופת אאוקן ,בשולי הגבעה: 1
( )2תצורת טקיה ,פצלים וחרסית 2
ירוקה ,מפלֵיאוקן ,ומסביב ,שכבות 2
קעורות של סלע גיר וקירטון 4
מתצורת ע’רב; (דאניין) ( ,)3ו–()4 4 3
הוא צור מתצורת מישאש (סנון)
עם בולבוסי גיר–צור .משני צדי 3 4
הבקע מופיעים סלעי היסוד (כהים,
ברקע) מצפון ואבן חול צבעונית
מדרום (לא נראית בתמונה).
בתמונות ,באמצע“ :קיר האמוניטים האילתי” שכבות נטויות ומעוותות של תצורת מישאש .למטה :שברי צדפות ומאובני אמוניטים בתמונות ,למעלה :תמונה פנורמית של קער רחבעם שגבעת רחבעם במרכזו .למטה מימין :הגדלה של שמאל הצילום .להמחשת
הטרומורפיים (שצורתם שונה מזו של אמוניטים “רגילים”) (לפרטים ראו עמ’ )162–157 הקער עיקבו אחרי שכבות .4–3משמאל :בולבוסי גיר מצורר במדרון.
51 50
צוקי עין נטפים הר יהואחז ועין נטפים
עין נטפים הוא המעיין הקבוע היחיד באזורנו .שמו הערבי ,עוד מקדמת דנא ,הוא עין אל קטאר (עין
הטיפות) .מקור מימיו הם מי הנגר התחתי בשיטפונות הנדירים ,שלמרבה המזל זרימתם איטית ביותר,
כך שגם בשנים שחונות לא ייבש לחלוטין .שכבת חרסית והעתק אלכסוני מכוונים את המים לשוקת
שנבנתה בידי אדם .לפרטים על עין נטפים וסביבתו הקרובה – ראו מסלול טיול 5
בתמונה :מטיילים ליד המעיין (הנמצא משמאל ,מוסתר). בתמונות ,למעלה :הדרך היורדת לעין נטפים ,למטה :צוקי הגיר המקיפים את המעין.
53 52
שמורת הבולבוסים שפנים בצוקי עין נטפים
נחל קידר ,שכביש 12המוליך מאילת למצפה רמון חוצה אותו בק”מ ה– ,46הוא מיוחד במינו בשל ריכוז
בולבוסי הגיר–צור הרבים הפזורים בו .אלה תרכיזי גיר גדולים שצורתם כשל כדור פחוס ומעוות .השם
בולבוסים ניתן להם משום דמיונם לתפוחי אדמה ענקיים (שקוטרם מגיע למטר ויותר) ,המונחים על
פני הקרקע .אצלנו הם מצויים בשפע באזורים שמצפון לבקעת הסיירים ובמידה פחותה בנחל רחבעם
בשכבות תצורת מישאש מתקופת הסנון (וגם בתצורת מור האאוקנית) .הבולבוסים נוצרו בתהליך
כימי–ביוגני :נדידת תמיסות גיר לאזור של פירוק חומר אורגני על ידי בקטריות בתוך המשקע הבלתי
מלוכד ,והתמצקות הגיר כעטיפות .לעתים תמיסות צורן (סיליקה) נודדות החוצה לשוליים בהיקף
הבולבוס .הבלייה חשפה אותם מתוך השכבות .הערה חשובה :נחל קידר הוא שמורת טבע ,אך גם שטח
אימונים צבאי ואין לטייל בו בימי השבוע אלא באישור מיוחד.
בתמונות למעלה :שדה בולבוסים בנחל קידר .בקטן מימין :בולבוס ענק בנחל שעלב (צילם :מ .חן) ,ומשמאל :בולבוס חצוי המראה
שיכוב קונצנטרי ,המאושש את ההשערה של יצירת הבולבוסים סביב מרכז גיבוש (נחל שעלב). צוקי הגיר של עין נטפים היו ביתם של עשרות שפנים שאפשר היה לראותם בשעות החום מסתתרים בסדקים ובנקרות.
55 54
עין קטורה הר עיט וצומת גרופית
בתמונה ,למעלה :מבט ממצפה גרופית לחולות הערבה וירדן .למטה :ממסר הרדיו–טלפון שבראש ההר .מעבר לדף :צבעיו המרהיבים
של מחשוף שכבות תצורת אורה בעין קטורה.
57 56
קניון נחל עתק הר בשמת ומעלה הסיירים
מעלה הסיירים הוא אחד היפים בנתיבי המדבר לרכב רב–מינוע ( .)4X4לאורך 25ק”מ הוא מתפתל,
עולה ויורד לנקיקים העמוקים של נחלי עתק ורחם ,בין שכבות גיר וצור שעברו קימוטים והעתקה,
בנחלים שעוצבו בשיטפונות המדבר (מסלול מס’ .)6
קניון נחל עתק .בתהליך הבלייה מנצלים המים את הסדקים ואזורי החולשה של הסלע ,כדי לחדור
ולשטוף אותם ,ואין כמו קניון נחל עתק להמחיש את התופעה הזאת .אין כאן העתק ,וגם לא שבר ,אלא
בתמונות ,למעלה :שכבות של גיר לווחי ,וגל–עד במעלה הסיירים לזכרו של קצין
סדקי מתח בסלע המוצק ,והפרשי הגבהים ,שמגבירים את עוצמת מי השיטפונות בזרימתם .מצד שמאל: צה”ל שנהרג במלחמת ששת הימים .למטה :צניפה של שכבת סלע קשה שגלשה
דרך מעלה הסיירים על שפת התהום( .מסלול טיול .)6 במדרון – “אצבע אלוהים” .בתרשים :הסבר על תהליך הגלישה.
59 58
הר אורה ונחל רחם נחל רחם
נחל רחם הוא מהנחלים הגדולים בדרום הנגב .הוא קולט לתוכו
את מימי נחל שני שנזכירו בהמשך ,את נחל עתק ,וסמוך למוצאו
גם את נחל גדנ”ע .נחל רחם מתחתר בקער נרחב הקרוי בשמו,
קער רחם ,שמתגלות בו השכבות הכי צעירות במשקעי ים טתיס
– תצורות מור וניצנה .כאן מוצאו של קונגלומרט רחם ,שהוא
שכבת סלע משקע נחלי–יבשתי שנוצר לאחר נסיגת הים ,כשכבר
היה קיים הבקע הטקטוני שים סוף במרכזו .להבדיל מיתר
באר אורה ,חוות גדנ”ע בעבר ,שכיום הופכת להיות ישוב קהילתי ,במבט ממרומי הר אורה. האתרים באזור ,מגוון סלעי המשקע בנחל רחם וסעיפיו כולל את
כל השכבות בחתך הימי ,מהקנומן ועד לתקופת האאוקן .קטע זה
הוא בתחום מסלול טיול .6
61 60
צוקי שיירות ומליחת יטבתה הרי אדום ומליחת עברונה
הרי אדום ,הכולאים את בקעת הערבה ממזרח ,עשויים מגרניט מנומר במאות דייקים ,עורקי חומר
געשי שחדר לתוכם .המשטחים הכהים למרגלות ההר הם מניפות סחף לא פעילות שקרום הבלייה הכהה
(פאטינה) מצביע על היותן קדומות מהאפיקים בני ימינו העוברים בתוכן .במרכזה של הבקעה ,בחלקה
הלא–מנוקז לים נמצאת מליחת עברונה ,המשמשת בסיס סחיפה לנחלים היורדים אליה משני העברים.
כיום נחפרו כאן בריכות אידוי למלח המופק ממי הים .לעין עברונה מגיעים מכביש – 90יציאה בק”מ
ה– 26על כביש זה.
63 62
נחל שני והקניון האדום הרי נשף ונחל שני
בתמונות ,למעלה :הרי נשף הכהים בשולי בקעת הירח .באמצע ,למטה ובעמוד הבא :פיתולי הקניון האדום בנחל שני .באבן החול
נעוצים גושי סלע שנלכדו ואוחו לתוכה בעת היווצרה.
65 64
חלק ב’ :מי מפחד מגיאולוגיה? הר שני ומישר סעיפים
מדוע כל כך הרבה אנשים חוששים מגיאולוגיה? עשרות שנות הדרכת תלמידים ובוגרים
בטבע לא הקהו את תחושתי שבעת שמתחילים לדון בגיאולוגיה ,בכל סוגי הקהלים,
ניכרת רתיעה מסוימת בקרב המודרכים .האם זהו הקושי לתפוס את מורכבות הנושא
הזה? ספק .הארכיאולוגיה איננה קלה יותר להבנה ,אולם רוב בני האדם מתחברים
אליה בקלות .אני נוטה לחשוב שהסיבה נעוצה בסדרי הגודל והממדים העצומים
–אוקיינוסים ויבשות – בהם עוסק המדע הזה ,ואורך הזמן הגיאולוגי שמנוגד לכל
תפיסת זמן המובנת מאליה .תורמים לכך במידה רבה הגיאולוגים ,המרימים או
משפילים יבשות בהבל פה ,ומזיזים אותם למרחקי מאות ואלפי קילומטרים ,מבלי
להתעכב ולשכנע את הספקנים .בהקדמה זו אני רוצה להעלות כמה סוגיות חשובות
להבנה טובה של עקרונות הגיאולוגיה.
חושבני שהמכשול הגדול ביותר לקבל את הפשט של הגיאולוגיה היא הדת ,למעשה
כל הדתות .כתבי הקודש – ולדוגמא ,התנ”ך שלנו – “דוחסים” את כלל האירועים
הקשורים בבריאת העולם ב”ששת ימי בראשית” שהתרחשו לפני חמשת אלפי שנים
שבע מאות שנים וקצת .למרות שרוב רובה של אוכלוסיית הבוגרים בארץ הם חילוניים,
שאינם מאמינים בכל פיסקה הכתובה בתנ”ך ,ילדינו סופגים את סיפורי הבריאה
ותולדות הטבע מתוך ספר הספרים ,שמביא לנו את השקפת העולם של הקדמונים.
בהרבה תחומים התקדמנו הרבה מעבר לכתוב במקרא ,ובביולוגיה הנלמדת בבתי
הספר ומתפקדת בעולם המדע שולטת כיום תורת האבולוציה של דרווין ,הקובעת כי
העולם הוא עתיק והחי והצומח בו התפתחו בתהליך איטי של שינויים וברירה טבעית.
אך דווקא הנושא מעורר המחלוקת ביותר – בריאת העולם והתפתחות עולם הטבע
– נקבע אצל רבים כ”גירסא דינקותא” שאין לה עוררין ,כמו התפיסה לפיה הכתוב
במקרא הוא “דברי אלוהים חיים” ,שאין לערער אחריהם אלא לפרשם בלבד .גם בעולם
אחוז ניכר של האוכלוסייה רואה בבריאה האלוהית את חזות הכול :על קוצר הזמן שבו
על פי הכתוב בתנ”ך נוצר העולם ניסו מדענים בעבר להתגבר על ידי אימוץ תיאורית
האסונות – “קטסטרופיזם” :התרוממות ההרים ,ההעתקים ורעידות האדמה שעשו
שמות בכדור הארץ ,ואסונות שנזכרים במקרא כמו “המבול”“ ,הפיכת סדום ועמורה”,
“מכות מצריים” ,ואפילו שקיעתה של היבשת המסתורית “אטלנטיס” בים ,הנזכרת
במקורות היווניים נחשבו לאירועים גלובליים שקרו בפרק זמן קצר.
עוד במאה ה– 18יצאו כמה מדענים בקביעות חשובות הנוגעות לנושא זה .חוקר בשם
האטון טבע את העיקרון לפיו “תנאי ההווה הם מפתח לתנאי העבר” הידוע גם כ”עקרון
האקטואליזם” על פיו רוב אירועי העבר ,שאנו מתקשים לתפוס אותם בשל ממדיהם,
התרחשו בקצב ובהיקפים שאינם שונים מאלה המתרחשים בעולם בימינו אנו .מכאן
שסלע שעוביו מגיע לאלפי מטרים ,יכול היה להיבנות על ידי השקעת משקעי גיר או טין
בקצב של סנטימטרים בשנה לאורך של הרבה מיליוני שנים .שיטות מודרניות אפשרו
לקבוע את גילם של סלעים ,ואת גילם של יצורים שחיו בעבר .דבר זה מספק לנו אמת
מידה הן לבדיקת גילן של תופעות גיאולוגיות ,והן את הגורמים האחראיים להם.
גיאולוגים דתיים ,שלכאורה היו צריכים לספק מידע הסותר עקרונות אלה ,מעלים על
נס את ההקבלה בין “ימי הבריאה” לעידנים הגיאולוגיים ,כקנה מידה סמלי שאינו
רחוק מהמציאות.
המחצית השנייה של המאה העשרים תרמה מידע מדעי רב ערך בתחומי הביולוגיה
והגיאולוגיה .גילוי הקוד הגנטי אפשר לזהות את המאחד והמבדיל בין יצורים חיים,
ובדוממים למדו לזהות את מרכיבי הסלעים ולשחזר את דרכי התהוותם ,וההשקה בתמונות ,למעלה :הר שני ,הגבוה בפסגות האזור .מגיע לרום 894מ’ .בפסגתו אבן גבול ומאחז מצרי ,ולמרגלותיו עובר כביש .12
שלהם לאבולוציה הביולוגית. למטה :מישר סעיפים ,הקרוי גם “בקעת האצבעות” ,הוא אגן קדום המנוקז כיום לעבר נחל שני ,העשיר בצמחייה .במוקטן :פרט
זוגן השיח ,צמח יובשני שבמישר סעיפים מגיע לגיל מופלג (מאות שנים).
67 66
תולדות אזור אילת על רגל אחת
חתך לרוחב אזור אילת – שכבות והעתקים את תולדות האזור אפשר לתאר כארבעה שלבים–תקופות עיקריות ואירועים החשובים שהתרחשו
למקרא הצבעים – ראו בטבלה 1 בהם .סדר השלבים הוא כרונולוגי ,מלמטה ,מהתקופה הקדומה ביותר ועד לתקופה האחרונה ,לימינו.
התרשים שלפנינו ממחיש את שלבי היווצרות המסלע באזור אילת ,באופן כרונולוגי.
מזרח הרי אדום מערב שלב הסלעים המותמרים – מגמטיים א .
בשלהי עידן הּפרֶה–קמבריום ( 530–640מ”ש) חדרה מַגמה מכיסי מגמה לוהטת בעומק קרום
הר שלמה הר יותם הר שחמון דרום בקעת הירח הר יואש כדור הארץ לתוך סלעים מותמרים ,שעברו עוד קודם לכן ( 800מ”ש) שינוי במעמקי קרום כדור
705מ’ 350מ’ 300מ’ 743מ’ 770מ’ הארץ כתוצאה מלחץ וחום שפעלו עליהם .עם התקררות המגמה התגבשו בעומק סלעי מחדר
נחל שחמון מפרץ אילת נחל שלמה נחל גשרון (מגמטיים) .בהמשך ,חדרה מגמה לסדקים בסלע שכבר התקרר ונסדק ,והתמצקה בהם בצורת
עילי
עורקים הקרויים דַייקים ,שחלקם הגיע עד לפני השטח ,והמגמה בקעה בצורת לבה נוזלית
מהרי געש קדומים ,שבהתקררה יצרה סלעים געשיים .בסוף התקופה הזאת ובזו שבאה אחריה
(כ– 532מ”ש) התבלו הסלעים בחלקו העליון של הקרום ,נסחפו בנחלים ומילאו גאיות ועמקים,
ונוצר נוף כמעט מישורי – מישור גידוע .חלק מתהליכים אלה נמשכו גם בתחילת השלב הבא.
* צבעי התרשימים תואמים את צבעי השכבות ,במפות הגיאולוגיות ובטבלה .1 *על פי דפי הדרכה לשדה על ידי ע .מזור ונ .אוריון ,מכון ויצמן.
69 68
אבנים מדברות שינויים גלובליים בעולם באותן תקופות
גיל כדור הארץ מוערך בכ– 4.5מיליארד שנה ,ובמשך 90%מזה שרר בו העידן
6 הקדום ,הפרה–קמבריום ,שבו התמצק קרום כדור הארץ ,הופיע המים על פניו נוצרו
5 האוקיינוסים ,והופיעו יצורים חיים ראשוניים בצורת חד–תאיים שבמשך הזמן סיגלו
2 את הפוטוסינתזה ,שבה נקלט פחמן דו–חמצני מהאוויר ונפלט חמצן ,תוך יצירת
6 סוכרים – שהם חמרי מזון ליצורים אחרים .הצטברות החמצן באטמוספירה סייעה
8 להופעת יצורים יותר מפותחים הצורכים אותו לנשימה .סלעי המשקע הראשונים היו
מרבדי אצות שצברו משקע גירי ונקראו סטרומטוליטים .רוב הסלעים בחלקי העולם
השונים מהעידן הזה היו סלעי יסוד – סלעי מחדר ,געשיים וכן מותמרים ,שנוצרו
בתהליכים טקטוניים בהיקף נרחב .על התהליכים שהתרחשו בעידן זה באזורנו ימצא
7 הקורא מאמר מפורט של הגיאולוג ש .מרקו בספר “אילת והערבה” עמ’ .288–281
6 7 עידן זה הסתיים לפני כ– 540מ”ש ,בתור הקמבריום ( ,)Cambrianהתקופה הראשונה
3
בעידן ה ַפּליאוזואיקון (עידן החיים הקדומים) ,שבו הופיעו כמעט בבת–אחת ,נציגים
5 של קבוצות חי רבות שהותירו מאובנים בשכבות הסלעים .מכאן ואילך נוהגים למיין
3 4 3 את תצורות הסלעים ולתארכם באמצעות מאובנים ,ולעקוב אחרי תפוצתם .בעידן
1 הפליאוזואיקון חלה התפתחות רוב הקבוצות העיקריות (קרויות מערכות) של בעלי
7 החיים חסרי–החוליות (ספוגים ,נבוביים ,קווצי עור ,פרוקי–רגל ,רכיכות) ,מהם כאלה
2 המאכלסים את הים וחופיו עד עצם ימינו .בתור האורדוביק ( )Ordovicianהחלו
להתפתח שוניות האלמוגים הראשונות ,ובסילור ( )Silurianשלאחריו הופיעו הדגים,
שכמה מהם יצאו אל היבשה כדו–חיים ,לכבוש אותה .צמחים ,שאף הם תלויים במים
סלע שפוגשים לרוב בחוף אילת קרוי סלע חוף ( .)beach rockזהו סלע העשוי פסיפס חצצי של גושי כיסו את האזורים הלחים בביצות וביערות עבותים .שרידיהם הם מרבצי הפחם של
אבן מקריים שלוכדו יחד באמצעות גיר שהושקע על ידי מי התהום ,ונחשפו על ידי הגלים .הנוף הדומם
“מדבר” באמצעות גושי האבן הללו ,המייצגים מגוון עשיר של צורות וצבעים .אנשים רבים מתלהבים אירופה ואמריקה .באזורנו שררו באותה עת תנאים יבשתיים ,למעט תקופה קצרה בה
מהשפע הזה ,המציץ כבר במבט ראשון על כל מאסף מקרי של חצץ או חלוקי אבן על החוף או באפיקי הגיע הים לתמנע ,והשקיע סלעי משקע ימיים .בסוף הפליאוזואיקון ,בתקופת פרם
המדבר .לכל אבן מבנה פנימי שונה וצבע שונה ,הנובעים הן מהרכב המינרלים השונה והן מתהליכי ( )Permianנכחדו 95%מקבוצות החי ,בים וביבשה כאחד .בעידן הבא – המֶזוזואיקון
התבלותה .השפע הזה קצת מבלבל ומרתיע :איך להבדיל ולהכיר את כולן? אפשר להירגע ,את כולן (עידן החיים הבינוניים) ,התפתחו מאד הזוחלים ,ועל שמם הוא נקרא עידן הזוחלים.
אפשר להכניס למספר קבוצות עיקריות – תצורות – שאותן נלמד להכיר קצת יותר לעומק בהמשך. שיאו היה בתקופות הטריאס ( ,)Triassicהיורה ( )Jurasicוהקרטיקון (,)Cretaceous
כל אוסף כזה של אבנים “משקף” או מייצג את המסלע ממנו נפרדו ,התבלו והוסעו בעזרת מי הנחלים, שבהם שלטו דינוזאורים וזוחלי ענק הן ביבשה והן במים ובאוויר .עידן זה תם לפני
כאלה שזרמו כאן בעבר ,שהביאום למיקומן הנוכחי .בהמשך נפרט ונלמד להכיר את הסוגים השונים 65מיליון שנה ,כשפגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ ,ואסונות אחרים ,כמו התפרצויות
והקשר שלהם עם תולדותיו הגיאולוגיים של האזור.
געשיות פקדו את כדור הארץ ונגרמה הכחדה נוספת .עם הזוחלים נכחדו יצורים ימיים,
סוגי הסלעים המיוצגים במאסף מקרי שצולם בחוף אילת )1( :צפחת נציץ – ניכרת בצבעה הכהה ודקות כאמוניטים ,רודיסטים ועוד .הצבים והתנינים שרדו .ההכחדה פינתה את הדרך ליונקים,
הגבישים שלה ,וכן בצורתה הלווחית–שטוחה )2( ,גנייס – גבישים גדולים המסודרים בשורות בכיוון שהסתגלו לחיים בכל היבשות ואף בים .מיני זוחלים שפיתחו נוצות וכנפיים התפתחו
מובהק )3( ,גרניט ורוד – גרניט רודד או יהושפט )4( ,גרניט אפור – גרניט אילת )5( ,סלע געשי ,ריוליט לעופות ,תוך שסיגלו עצמם לחיים בעולם שהשתנה .בעידן חדש זה ,הקנוזואיקון (עידן
אדום )6( ,סלע געשי ,דיאּבז–דולֶריט ,ו–( )7אבני גיר. החיים החדשים) ,עברו על כדור הארץ תמורות :אוקיינוס טתיס הצטמצם ונסוג ונוצרו
רכסי הרים בתהליך הקרוי “נדידת יבשות” (כולל את בקע ים סוף ,שיצר את ים–סוף).
חלק ניכר מהיערות הפכו לסבאנות ,נופים פתוחים שבהם הופיעו לראשונה עשבים ,שגם
הם התפתחו באותו עידן “חדש” .בין חיות היער שירדו לקרקע היה גם הקוף האנושי,
האדם .תקופות הקרח בתקופת הפלייסטוקן ( )Pleistoceneבתקופות הקרובות לזמננו,
יצרו לחצים כבירים על עולם החי והצומח .מלחמת הקיום הותירה את האדם הנבון,
השריד האחרון לקבוצה של הומינידים (דמויי אדם) ,שהצליח בתבונתו ליצור תרבות,
לפתח טכנולוגיות וענפי מדע ולהשפיע על העולם .תחילת האלף השלישי מסמנת אתגר
של קיום אנושי בעולם שחלק מהשינויים החלים בו נגרמו על ידי האדם.
בתמונות ,למעלה :סלע–חוף שהוא ספק תלכיד חופי ,ספק חלק מהשונית הסמוכה ,שנוצר מהתלכדות שברי וחלוקי אבן מסוגים
שונים .למטה :מאסף מקרי של חלוקי חוף ואבנים מהחוף הדרומי באילת .אפשר להיווכח שעל החוף הדרומי ,שם צולמו התמונות,
מעטים מאד חלוקי חוף מסלעי גיר ואבן חול.
71 70
טבלה .1תצורות הסלעים והנוף באזור אילת ומרכיביהם טור סלעים אופייני באזור אילת (מבט מנחל שחורת להר אמיר)
הטבלה ומפה הגיאולוגית ,שבעמוד הבא ,נועדו להציג בפני הקורא המתעניין את המגוון המרשים של
תצורות גיאולוגיות ,הגבוה יותר מכל אזור אחר בארץ .הפרטים יוצגו ,ביתר פירוט בעמודים הבאים.
3
2
1
כולל שלוש חטיבות ,שהן גם שלוש תקופות זמן )1( :הּפרֶה–קמבריום :התשתית המַגמטית–מותמרת
המיוצגת בחתך הזה במונח המיושן כלשהו סלעי יסוד ,אליו נתייחס בעמודים הבאים; ( )2טור סלעי
המשקע היבשתיים :אבני חול יבשתיות עם חדירה ימית בתור הקמבריום (תצורת תמנע) ועד לקרטיקון
התחתון; ו–( )3המאוחר יותר ,טור סלעי משקע ימיים מתקופת קנומן ועד לתקופת אאוקן .אותם נראה
בעיקר בהרי שחורת ואמיר ,נחל רחם וצוקי תמנע או ברמות הגיר המערביות.
73 72
המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק צפוני * מפה גיאולוגית מהי ?
המפה הגיאולוגית מתארת את פני
א .בלוק נטוי השטח על פי השתרעות תצורות
הסלע השונות המופיעות על
פניו ,לרוב במבט–על ,לפי תקופת
היווצרותן ,והרכבן – יחידות
הסלעים .המבט הוא אנכי ,ומוצגות
בו רק תצורות המופיעות על פני
השטח .כל צבע במפה מבטא ,על
פי הרשום ב”מקרא” ,תצורה או
סוג סלע שונה .על פי הצבעים
וסימון גבולותיהם ניתן לזהות גם
את המבנים הגיאולוגיים – נטיית
השכבות או/ו הקימוט( ,ציור בעמ’
זה) וכיצד השתנו בעקבות הסחיפה,
ב .קמר כמתואר בדוגמאות שלפניך .בעמ’
118מופיעה דוגמה מורכבת יותר,
הקרויה בלוק דיאגרמה.
*מתוך מפה גיאולוגית 1:250,000של ישראל בעריכת בן–תור ,פרומן וזק .אגף המדידות .1974
75 74
חתכים מייצגים ממזרח למערב מצפון לדרום* המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק דרומי*
החתך הצפוני (במפה הצפונית) .באזור בקעת עובדה החתך עובר בכיוון מזרח מערב ומאופיין בשכוב
אופקי ,ומעט העתקים .לא מופיעים בו סלעים מַגמטיים הקבורים עמוק מתחת לטור סלעי המשקע
במזרח ניכרת צניחה לבקעת הערבה.
החתך המרכזי עובר בכיוון דרום–מערב לצפון–מזרח (ראו מפה צפונית) .מנחל שני שעל גבול מצריים
חוצה החתך את העתק גשרון ומשם עובר באלכסון דרך קער רחם שנחל עתק במרכזו ,וחוצה את הגוש
המורם (הורסט) של הר תמנע והר מכרות .הוא מסתיים לפני המגע עם העתק הערבה .שימו לב לנטיית
השכבות חריפה והתרוממות גוש סלעי היסוד שהרימו את בלט (הורסט) תמנע ,שנסחפו ממנו השכבות
המאוחרות יותר (שאותן רואים בקער רחם ונחל עתק).
החתך הדרומי עובר בכיוון כללי מערב–מזרח מגבול מצריים ועד הרי אדום דרך הערבה .נראים היטב
ההעתקים המדורגים שגלשו לתוכה .החתך חוצה את העתקי גשרון ושלמה ואת הבלוקים המהווים את
בקע נטפים ,וכן את בקע יותם ,וביניהם הגושים המורמים (הורסטים) של שלמה ושחמון .שימו לב כאן
לריבוי ההעתקים וצפיפותם וצניחת כל האזור לעבר הערבה וחוף מפרץ אילת .רוב הסלעים הגלויים
– על פני השטח – בחתך זה הם סלעי יסוד– מַגמטיים ומותמרים (ראה פירוט במפה הדרומית לעיל).
החתכים ממחישים את המתואר במפות ,והוא הייחוד של האזור הדרומי ,שהולך ונדחס למשולש מחודד,
כשגושי סלעי היסוד שהורמו מעלה מעומק רב ,שוב צונחים ,הפעם לעומק הבקע שנפער בין הרי אדום
במזרח והרי סיני במערב.
*מתוך מפה גיאולוגית 1:100,000של אילת בעריכת דרוקמן ,ויסבורד וגרפונקל ,המכון הגיאולוגי 1993 * מפה גיאולוגית 1:100,000של אילת בעריכת דרוקמן ,ויסבורד וגרפונקל ,המכון הגיאולוגי 1993
77 76
א .תצורות סלעי היסוד מגוון סוגי הסלעים באזור אילת
אחרי שהצגנו את טבלת תצורות הסלעים בחתך (עמ’ )73המתגלות בדרום הערבה ואזור אילת מוצג כאן
פירוט סוגי הסלעים המתגלים באזורנו ,על פי הרכבם ומבניהם:
סלעים גבישיים (קריסטלינים) :סלעים העשויים גבישים גדולים או קטנים ,שיצירתם הייתה .1
מלווה בחום או/ו לחץ .הם מתחלקים לסלעי יסוד וסלעים מותמרים.
א .סלעי יסוד מתחלקים לשלוש קבוצות :סלעי מחדר שנוצרו מהתקררות איטית בעומק
הקרום ,ועל כן גבישיהם גדולים יחסית ,מהם סלעי מחדר חומציים (בהירים – גרניט,
סיאניט) ומהם סלעי מחדר בסיסיים (כהים – דיוריט ,גברו) .קבוצה שנייה הם סלעים
מעורבים שנוצרו ממגמה שהחלה להתגבש במעמקי האדמה ובהמשך מצאה דרכה כלפי
מעלה .כולל סלעים שמורכבים מגבישים בולטים (פנוקריסטים) בתוך מטווה (מטריקס)
חסר גבישים או שגבישיו מיקרוסקופיים .אופייניים לדייקים ומחדרים אחרים .קבוצה
שלישית הם סלעים געשיים (וולקניים) ,שנוצרו מהתקררות מהירה של לבה שפרצה מהרי
געש .חלקם סלעים געשיים זורמים ,שנוצרו מלבה שנבעה מתוך הר געש ,ומהם סלעים
געשיים ,או אפר שהושלכו מהרי געש (פירוקלסטים) .
ב .סלעים מותמרים (מטמורפיים) ,סלעי יסוד או סלעי משקע ששינו את צורתם ואת
המינרלים שבהם בהשפעת חום ,לחץ או שינויים כימיים .חלקם גסי גבישים ,כמו הגנייס
ואחרים דקי גבישים כצפחות .יש סלעים מותמרים המורכבים ממינרלים בסיסיים כהים
כאמפיבוליט.
רוב הסלעים הגבישיים קשורים בתהליכים קדומים של נדידה והתנגשות לוחות היבשות,
שהתחוללה באזור לפני מאות מיליוני שנים .נרחיב על כך בהמשך.
מקור :ויקיפדיה סלעי משקע או סלעי כיסוי .אלה סלעים שנוצרו על פני הקרום ,כסחף גרגרי ,כמשקע טיני, .2
בוצי או גירי שהפך במרוצת הזמן לסלע מוצק .גם כאן מזהים שלוש קבוצות עיקריות:
א .סלעים משקע גרגריים (קלסטיים) ,תוצרי הצטברות חלקיקים מוצקים במקומות שאליהם
בניגוד לאמונה רווחת ,על פיה סלעי היסוד הם חלק מהקרום המקורי של כדור הארץ ,שנוצר בעת הוסעו על ידי המים או/ו הרוח (חול ,חצץ ,גושי סלע ,טין ,לס) .ביניהם נכללים גם סלעים
התקררותו ,להבדיל מסלעי הכיסוי ,שהם סלעי המשקע למינהו ,שהם מאוחרים יותר ,באזורנו סלעי מוצקים שנוצרו מהתלכדות מרכיבים הללו ,על ידי הפרשת חומר מלכד ,כמו גיר ,תחמוצות
היסוד אינם הסלעים המקוריים ,שנוצרו עם התמצקות כדור הארץ .המפורט להלן מוסבר היטב על מתכות ומינרלים אחרים .סלעים אלה ממויינים על פי גודל וצורת החלקיקים הבונים
ידי תיאוריית “טקטוניקת הלוחות” ,ומקובל כנתמך על ידי שפע תצפיות ועובדות .על פיה ,קרום כדור אותם :קונגלומרט( ,תלכיד חלוקים) המורכב מאבנים בגודל של ס”מ ומעלה ,שעברו
הארץ מתחלק לגושי סלע – לוחות טקטוניים – הצפים על גבי החלק הנוזלי–מותך של תחתית הקרום, התעגלות (חלוקים); או ברקציה (רסק סלעים מלוכד) המורכבת מאבנים בגודל שונה או
המעטפת ,הודות למשקל סגולי נמוך יותר ,ואשר תנועות החום הבוקע מפנים כדור הארץ מניעה אותם דומה ,שלא עברו התעגלות כלשהי; אבן חול ,העשויה גרגרי חול שגודלם 2–1/16מ”מ.
בכוונים שונים ממקום נביעת החום ,אזורים הקרויים “נקודות חמות” ( )hot spotsשבהם מתקיימת סילט“ ,חול” הקטן מגודל זה ,אך גדול מאבן טין (הקטנה מ 1/256מ”מ) .חרסית הוא
פעילות געשית .במקומות אחרים ,בעיקר באזורי מפגש ו”היתקלות” של לוחות שונים ,נקברים הרים סלע משקע אבקתי ,דק–גרגר ,ורוב המינרלים המרכיבים אותו הם מינרלי חרסית ,שנוצרים
שלמים לעומק ,ניתכים ,וחוזרים בחלקם למצב של מַגמָה ,שהנה סלע מותך בעל צמיגות גבוהה ,השרויה מפירוק כימי של פצלת השדה ,נציץ ומינרלים דומים בסלעי היסוד .חרסיות המתפצלות
תחת לחצים גבוהים .מכאן שסלעי יסוד ,כמו יתר סוגי הסלעים מייצגים שלבים שונים במחזוריות ללוחות דקיקים קרויות פצלים .קבוצה נפרדת הם סלעים גרגריים געשיים ,שברי אבן
גלובלית. המלוכדים בלבה קרושה ,אפר או חומר וולקני אחר.
גילם של סלעי היסוד באזורנו הוא “רק” 525–800מיליוני שנים (מ”ש) ,וכפי שנראה להלן ,העתיקים ב .סלעי משקע כימיים .סלעים הנוצרים משקיעה כימית מתוך תמיסה עשירה ביסודות
שבהם ,הסלעים המותמרים ,הם סלעים קדומים עוד יותר (חרסיות או גרניט) שעברו שינוי מאוחר ותרכובות מלחים .הם מתחלקים ל :צורניים (סיליקטים) – צור ונגזרותיו (שכבות צור
תוך כדי תהליך קדום של התנגשות יבשות והתרוממות הרים ,קרי אורוגנזה .ירידת לחץ מקומית או ובולבוסי גיר מצורר) .סלעים של התאדות יתר – הנוצרים כמשקע בעת התייבשות גופי
אזורית גורמת למגמה להצטבר בצורת מאגר מותך נוזלי–בצקי ( ,)2המתמצק לגוף מגמטי גדול המכונה מים (פחמות ,גבס ,מלח מאכל) .מחצבי מתכות :תמיסות נחושת ,מנגן ,ברזל ועוד החודרות
ּבַתוליט ( .)A, batholithממנו חודרת המגמה לגופים המוצקים שמעל ,לרוב לסדק קיים או הנוצר לתוך חומר אורגני ויוצרות תרכיזים ,שלעתים קרובות הם מאובנים.
בלחצי החדירה ,בצורת מחדר אנכי ,גוף מחדר הקרוי ַדי ֵיק ( ,Bובלועזית )dikeהחוצה שכבות קיימות,
או מחדר אופקי ( )sill ,Eהחודר בין מישורי השיכוב ולא מחליף שכבה .חדירת המגמה לשכבות קיימות סלעי משקע ביוגניים ,שנוצרו משרידי יצורים בעלי–חיים או צמחים :פחמות (קרבונטים) .גיר .3
( ,)1יכולה להרים אותם ( )4וליצור עדשה ( .)C, laccolithבציור מתוארים למעשה שני שלבים בתהליך: ונגזרותיו (דולומיט ,חוואר שהוא תערובת של גיר וחרסית ,גיר השונית) .הגיר נוצר מהתלכדות
קדום יותר ,האחראי להופעת הדייקים ( )Bוה ֶפּגמַטיט ( )D, pegmatiteהנוצר מהתקררות והתגבשות שלדי וקונכיות בעלי חיים ,קירטון מורכב משלדי חוריריות ואצות ,הצוברות גיר (אצות גיריות),
מינרלים מים מחוממים בטמפרטורות גבוהות ,החודרים למגמה ומתיכים סלע קיים ,ניכר בגבישיו שלא לוכדו ,ולכן אופיו קמחי .צור הוא לרוב החלפה של גיר לסיליקה בשלב מוקדם של המשקע
הגדולים יותר .בשלב מאוחר יותר ,חודר הסלע המותך ,בצורת לבה הפורצת מהרי געש ,ונוצרים סלעים הרך (בוץ) או כמוצק .מקור הסיליקה בים הוא בעיקר מהמסה של שלדים מאופל (צורן ומים
געשיים :בזלות ( )basaltואפר וולקני ( )tuff volcanicהשוקעים על פני השטח ( .)Fבמגע בין בתוליט ללא גיבוש) או מבליית סלעי יסוד .סלע אחר הוא פוספוריט ,עשוי אצות שאחר מותן שקע על
קטן (הקרוי גם סדן )stock ,וסלע הקיים שלתוכו חדר ,נוצרת התמרת מגע ( :)3הסלע מותך ומתגבש דפנותיהם פוספט (אפאטיט) וכן מינרליזציה פוספטית של צואת יצורים ימיים ועצמות בעלי
מחדש תוך הענות לכיווני הלחץ ולטמפרטורות במקום המגע .התמרה שונה מזאת בעיקר בקנה המידה, חיים ימיים.
היא התמרה אזורית ,בה גופי סלע שנוצרו קודם נקברו מתחת ל– 20–15קילומטרים של חומר סלעי
והיו נתונים ללחצים כבירים וטמפרטורות גבוהות .סוג הסלע המותמר משקף לרוב את סלעי המקור לכל אחת מקבוצות אלה נייחד להלן כמה שורות ונציג דוגמאות מצולמות מהאזור.
ואת הטמפרטורה ותנאי הלחץ שלהם נחשפו בעת ההתמרה.
79 78
סלעי מחדר הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד המורכבים מהם
סלעי היסוד השונים נבדלים ביניהם הן בהרכבם המינרלוגי והן בתנאי היווצרם .רובם עשויים ממינרלים
צורניים (סיליקטים) ,שהמגמה ממנה נוצרו הכילה צורן (סיליקה = .)Siאחוז גבוה של צורן מגדיר
1 היטב את מה שמוכר לגיאולוגים כסלע “חומצי” ,ואחוז נמוך – ל”בסיסי” (יש המעדיפים את המינוח
1 סלע בהיר וכהה) .תנאי ההתגבשות קובעים את גודל הגבישים וצבעו של הסלע( .סלעים געשיים הם
קטני גבישים וכמעט הומוגניים ,ואילו סלעי המחדר הידועים גם כסלעים מַגמטיים ,ניכרים בגבישים
3 3 בינוניים או גדולים) .כמוזכר לעיל ,סלעי מחדר נוצרו בבטן האדמה ממַגמה ,ואילו סלעים געשיים נפלטו
4
סלעי מחדר (מגמטיים)
1 4
2
2 3
4 2 1 4
1 2
3
גרניט – סיאניט דיוריט – אנדסיט גאברו – אוליבין
סלעים געשיים (וולקנים)
10ס“מ
דיוריט ( ,)dioriteסלע מחדר שגבישיו גסים וגוונו אפור ,מכיל קוורץ בכמות נמוכה ותופס עמדה בינונית
בין הגרניט הבהיר ,החומצי לגברו ,ה”בסיסי” .השחור הוא נציץ מהסוג ביוטיט ,הלבן פצלת נתרנית
מהסוג פלאגיוקלז ,והאפור ,קוורץ .ג ַּברו ( )gabbroהוא סלע מחדר כהה ,עשיר בתחמוצות מגנזיום
( )Mgוברזל ( .)Feמכאן שמם הקבוצתי של סלעים אלה (מאפיים – .)Maficמכיל פלאגיוקלז ,מחצב נדיר
הקרוי פירוקסן ומינרלים בסיסים אחרים .הוא מקביל בהרכבו לסלע הגעשי בזלת ,אך נבדל ממנו בגודל
גבישיו .באזורנו מצוי גברו בעיקר במסיב המגמטי של תמנע ,שם הוא משולב במינרל הכהה אוליבין,
וקרוי גברו–אוליבין (מימין למטה) שבהתבלותו הוא מוריק ,ויוצר את מחשופי ה”דשא” (משמאל).
במובן הרחב של המילה ,השם גרניט הוא שם עממי נרדף לכלל סלעי המחדר (=סלעי יסוד) ,ועל כן
הוא גם שם מסחרי לסוגי “שיש” .כן נפוץ הביטוי הרי גרניט ,גם כאשר הרכב הסלעים שונה בתכלית.
במובן המדעי הצר ,הגרניט הוא סלע המחדר הנפוץ ביותר .הוא מכיל כמות לא מבוטלת של קוורץ (עד
,)25%הנראה בו ככתמים אפורים .בהתבלותו הוא יוצר מדרונות מתונים ,ומשחרר גרגרי חול ,שהם
המרכיב העיקרי של חוליות המדבר .הגרניטים באזורנו נחדרים על ידי סלעים כהים מאוחרים יותר ,כמו
הדיוריט ,הגברו ועוד .במזרח הר תמנע מופיע סיאניט (מקור שמו היא העיירה סיאנה במצריים ,היא
אסוואן) ,שכמו הגרניט הוא סלע חומצי ומכיל פצלת שדה בריכוז גבוה ,אך כמויות הקוורץ שבו פחותות
בהרבה (פחות מ– .)5%זהו סלע עמיד שצבעו חום אדמדם ,מכיל בעיקר פצלת אשלגנית ,אורתוקלז,
ורודה .הוא מצטיין בחוזקו ,ומכיל קסנוליטים (=xenolithסלע זר) ,שנכלאו בו לפני שהתקשה .בעבר
הובאו גושים רבים של סיאניט תמנע לבניית שוברי הגלים של המרינה באילת (למטה) .הם בולטים
בצבעם האדמדם ועמידותם מול פעולת הגלים.
1ס“מ בתמונות ,למעלה :גרניט תמנע באתרו; באמצע :סלע סיאניט המכיל קסנוליט ,שנקלע למַגמה בעודה רכה ,ונכלא בה .למטה :גוש
סיאניט במי הים בחוף הצפוני של אילת.
83 82
סלעים מותמרים סלעים געשיים – וולקנים
סלעים מותמרים ( )metamorphic rocksהם סלעים שהמינרלים המרכיבים אותם עברו שינוי במצבם סלעים געשיים נוצרו משפכי לבה שבקעו מפתחם של הרי געש או סדקים שנבעו בסלעים הקיימים.
המוצק ,בהשפעת חום רב ולחצים גבוהים .התמרה אזורית נובעת מקבורת סלעים קיימים תחת שכבות סלעים אלה התמצקו במהירות רבה ,ולכן אין רואים בהם גבישים בולטים ,אלא גבישים זעירים של
בלית עבות ,עד שהגיעו לעומק בו בהשפעת הטמפרטורה והלחץ של השכבות מעל מוחלפים מינרלים הסלע גרניט–פורפיר ,או ריוליט–קוורץ פורפיר (למבנה פורפירי גבישים גדולים של מינרל מסוים
מסוימים באחרים .עם הפעלת לחץ אופקי השכבות נדחסות או מתקמטות והמינרלים מתארכים נמצאים בסלע שרוב גבישיו זעירים) .לעתים אפשר לראות בהם רבדים שנוצרו בעת שהלבה נשפכה
ומסתדרים בניצב לכיוון הלחץ ,והמבנה כולו מתקצר .תנאים כאלה קורים בעת שנוצר קימוט הגורם והצטברה בשכבות ,אחת על האחרת ,של סלע פירוקלסטי (המלוכד בחומר געשי) .את הקשר בין הסלעים
להיווצרות רכסי הרים (אורוגנזה) ,על פי “טקטוניקת הלוחות” (עמ’ .)79סוג שונה של ההתמרה ,התמרת הגעשיים ,המאוחרים לסלעי היסוד והתמורה רואים באמצעות מחדרים של לבה ומים ,הקרויים דייקים,
מגע ,אופיינית למצבים בהם מתקיים מגע בין גופי מגמה לוהטים עם סלעים קיימים .נמצא כי הסלעים שנדון בהם בהמשך .בזלת ,שאף היא סלע געשי אך “בסיסי” ,נדירה באזורנו.
המותמרים באזור אילת קדמו לסלעי המחדר וכמובן שגם לסלעי המשקע ,והם הקדומים באזור.
הסלעים המותמרים מראים מגוון של מינרלים שונים ,שכמה מהם מוצאים אך ורק בסלעים המותמרים
(פורפירובלסטים ,כמו גרנאט וסטאורוליט שנזכיר להלן) וצורות המעידות על תנאי ההתמרה (כמו
מיגמטיט ,להלן) .המאפיין העיקרי של סלעים אלה הוא מרקם צִפחַתי – מבנה לווחי–שטוח ,בעל פצילות
אורכית ,כזה שמוצאים בצפחות ,או גבישים מאורכים כמו בגנייס (להלן) .הסלע המותמר הנפוץ באילת,
צִפחת אילת ( ,)Eilat schistהידוע גם בשמו האחר צפחת נציץ ( )mica schistניכר בגבישי הנציץ,
הפזורים על משטחי הצפחה ומנצנצים בשמש .הצפחה עשויה קוורץ ,פצלת שדה מסוג פלאגיוקלז,
והנציצים ביוטיט ומוסקוביט .צבעה אפור והיא מתפצלת בנקל ללוחות שטוחים ,הודות לגבישי הנציץ
המשוטחים המקנים לה את הפצילות .כאמור ,צפחה זו היא הקדומה בסלעי האזור ,וגילה מוארך ב–790
מ”ש .מהיות הסלעים המותמרים תוצר של שינוי מותר להסיק מכך שלפניהם התקיימו סלעים קודמים
שהמותמרים אינם אלא גלגול מאוחר שלהם .סוג נוסף של צפחות הם דייקים צִפחתיים ,שנוצרו כאשר
מַגמה שחדרה לסדק יצרה בו דייקים שעברו התמרה לצפחה.
בעולם מוצאים סלעים מותמרים בשפע רב .בעוד שאצלנו רוב המותמרים הם גלגול של סלעי יסוד,
מגמטיים ,במקומות שונים בעולם נפוצים סלעים מותמרים ממוצא של סלעי משקע .די אם נזכיר כמה
דוגמאות כאלה:
שיש אמיתי הוא למעשה סלע גיר שעבר התמרה .הוא מופיע באזורים שעברו השקעה ימית מסיבית
שאחריה חלו קימוטים בקנה מידה גדול ,אשר גרמו לסלע הגיר להפוך לשיש .שיש קרארה המפורסם,
שנחצב בסמוך לטוסקנה באיטליה היה מאז ומעולם חומר הגלם של אמני הפיסול האיטלקיים .בים
השיש (ים מרמרה) בתורכיה מצוי שיש משובח וכן ברכסי האולימפוס שביוון .סלע מותמר אחר הוא
הצפחה ,הנכרית באירופה ומשמשת חומר לקירוי קירות וכיסוי גגות .מקורה הוא בחרסיות.
2ס“מ
בתמונות ,למעלה :גבעות עמרם ,העשויות סלע געשי ,ריוליט עם גבישים של פצלת או קוורץ “חומצי” ,מוקפות בסחף בן זמננו;
תמונות :צפחת אילת (מימין) מגלה את המבנה הצפחתי הצפוף של גבישי הנציץ הכהים על רקע הפצלת והקוורץ ,וגביש גרנאט למטה :מבט על הגבעה הגעשית ברמת יותם .המסלע עשוי שכבות סלעים געשיים ,במבנה פורפירי .באמצע :ריוליט–פורפיר
(במרכז) וגבישי סטאורוליט מאורכים (בקצה הימני); ומשמאל :דייק העשוי צפחה (דייק צפחתי) ,נחל שחמון. מקרוב.
85 84
סלעים מעורבים גנייס
סלע מותמר נפוץ אחר ,המצוי באזורנו בשכנות לצפחה הוא הגנייס ( .)gneissזהו סלע גס–גביש
שבמרבית המקרים זהה מבחינת הרכב המינרלים בתוכו לגרניט (עמ’ ,)80בשינויים קלים – פצלת
השדה האשלגנית (אורתוקלז או מיקרוקלין) הוחלפה בפצלת שדה סידנית (פלאגיוקלז) .סבורים שנוצר
מגרניט שעבר לחץ וחום שגבישיו התגבשו בהתאמה ללחצים .הגבישים כולם מאורכים ונוטים בכיוון
אחד (חץ לבן) ,בזווית חדה לכיוון הלחץ (חץ אדום) .עדויות רבות מעידות כי הגנייס מאוחר לצפחה,
ובכמה מקומות נראה שחדר אל בינות סדקים בצפחה .מעריכים שהוא נוצר בתקופה בה הופיעו באזור
סלעי היסוד האחרים (– 700מ”ש) .לחצים מאוחרים יותר גורמים להתעוותו (עמ’ .)15אפשר למצוא
אותו בהר צפחות שרובו בנוי ממנו.
1ס“מ
1ס“מ
2 2
1
1
2
דייק שלילי דייק חיובי 1
מחדרים מאוחרים לסלע קיים לרוב מופיעים בצורת עורקים (דייקים) ,החוצים את השכבות .שמם 1ס“מ
המקובל ,שנהוג לתרגם לדָיי ֵק ,מקורו בהולנד ,שם בונים דייקים למנוע הצפת שטחים על ידי הים הגואה.
בטבע הם לרוב תוצאה של מתיחה ,וסידוק סלעים קודמים שאפשר למגמה נוזלית לחדור ולהתגבש
בתוכם .קושיים או עמידותם לתנאי הבלייה נובעים מהרכבם המינרלי ותנאי התמצקותם .אלה העשויים
מחומר עמיד יותר בפני הבלייה מהסלע שלתוכם חדרו שורדים כקירות בולטים (דייקים “חיוביים”),
לעומתם ,דייקים לא–עמידים שהבלייה והסחיפה רוקנה אותם מתוכנם (דייקים “שליליים”) מותירה
שקעים מאורכים .דייקים חיוביים הם בעיקר מהסלע ריוליט–פורפיר ,וצבעם ורוד–אדום .הדייקים
השליליים עשויים בעיקר מדולֶריט (דיאבז) שהתבלה לחרסית ,וצבעו ירקרק–אפרפר .לצפיפות הדייקים בתמונות ,למעלה מימין :גנייס טאבה ,הנפוץ בקרבת אילת ,מהר צפחות ודרומה .הצבע הכהה הוא צבע הנציץ ביוטיט ומינרלים
השפעה על עמידותם של הסלעים ,לתוכם חדרו .דייקים של צפחת נציץ ,מעידים על תהליכי התמרה בסיסיים אחרים ,והבהירים הם פצלת שדה וקוורץ .משמאל :גנייס גרניטי – גרניט שנעצר בשלב ההתמרה לגנייס ומקורו ניכר
בהרכב המינרלים .יש בהם את המרקם הגנייסי – הערכות הגבישים בכיוון אחד .ההרכב הכימי הוא של קוורץ ,מיקרוקלין (ורוד)
שחלו לאחר חדירת הדייק. פלאגיוקלז (לבן) וביוטיט .חץ מצביע על כיוון הסתדרות הגבישים .נפוץ בנחל שלמה ובנחל והר שחמון .למטה משמאל :בצפחות
בתמונות ,למעלה מימין :אגפו הצפוני של הר שלמה ,בו הדייקים צפופים ומחזקים את ההר .משמאל ,דייק אדמדם של ריוליט– אילת יש גבישי גרנאט ( ,garnetיש המזהים אותו עם הנופך ,אחד מאבני החושן) משני סוגים ,בתאורה קדמית ואחורית (במרכז).
פורפיר חוצה את הגרניט (הר שחמון) .למטה ,מימין :דייק “חיובי” שעמידותו לבלייה גדולה מזו של הסלע הסובב אותו (נחל ( )1גביש מושלם ואטום לאלמנדיין ( ,)almandineשאותו מוצאים בעיקר בצפחות נחל שחמון ,ו–( )2הפיירופ ( )pyropeהאדמדם
שלמה) ומשמאל ,דייק “שלילי” שהתבלותו הותירה תעלה צרה בהר (הר שלמה). וחצי שקוף ,שבו הגביש פחות מושלם ,אך נדמה לגרגר רימון (מכאן שמו גרנאט ,רימון בלעז) .שניהם מעידים על התמרה בלחץ
גבוה ,כמותם כגבישי הסטאורוליט ,שגבישיו הכהים מאורכים (מימין).
87 86
רסק סלעים שהפך לסלע דייקים פגמטיטים
בהמשך נזכיר שסלעי המחדר שדיברנו בהם כאן ,הם בעצם השלב השני – ואולי אף השלישי במחזור
הסלעים של אזורנו .קדמו להם הסלעים המותמרים ,שהם עצמם סלעים קודמים שעברו שינוי .לקראת
תום השלב של סלעי המחדר ,לפני כ– 550מ”ש ,החלה התבלות סלעי היסוד לצבור תנופה .המים החלו
להסיע את הסחופת והשקיעום במקומות הנמוכים .בעמקים ובבקעים העמוקים הצטברו שכבות עבות
של חומר ,שמאיחויו נוצר סלע חדש ,סלע גרגרי (קלסטי) ,המלוכד משברי סלעים וחלוקי נחלים ,הנפוץ
באזור אילת הנקרא קונגלומרט אילת ( .)Eilat conglomerateהריכוז הגדול ביותר של סלע זה הוא
בנחל שלמה ובמורדותיו הדרומיים של הר שלמה.
תהליך זה השיק לתקופה שבה פרצו מתוך האדמה הלבה ואפר געשי ששקע על הקרקע וליכד את
החומרים המוצקים לסלעים גרגריים .חלק מהסלעים הללו הם אבנים שנזרקו מתוך לועו של הר הגעש,
ולוכדו בלבה .מכאן השם פירוקלסטי (כלומר ,סלעים גרגריים שלוכדו באש :פירו=אש ,קלסטי=שבר),
שניתן לסלעים אלה .עוביו של קונגלומרט זה מגיע לעתים לכ– 400מטר .בקונגלומרט זה אין כלל סלעי
משקע ממוצא ימי ,אלא מגמטיים ומותמרים בלבד ,שכן הים הציף את אזורנו מיליוני שנים מאוחר
יותר.
ֶפּגמטיט הוא סלע מחדר המורכב ממאסף מינרלים גבישיים גדולים שהתגבשו במהירות תוך גידול
הדרגתי ,בנגוד ללבה שנחשפת ומתקררת מהר לגבישים זעירים .ההסבר לכך הוא שבעורקים הללו
נובעים מים בטמפרטורות גבוהות ,שבשל הלחץ הגבוה מגיעות עד לטמפרטורות ההתכה של כמה
מהמינרלים שבסלעי המחדר ,והתגבשות הגבישים היא מהירה ,בשל צמיגות נמוכה בחומר המגמה,
והתוצאה גבישי ענק.
כללית ,הדייקים מעידים על מעבר ממשטר של לחיצה תוך התמרה למשטר של מתיחה שסדק את
הסלעים הקיימים ואיפשר את חדירת הדייקים .לדייקים השפעה ניכרת הן על עיצוב הנוף והן על תנועת
מי הנגר התחתי בערוצי הנחלים .רוב המעיינות בנגב ודרום סיני בוקעים במקום שדייקים חוסמים את
תנועת מימי הנגר התחתי ,הזורמים מתחת לפני הקרקע ,ויוצרים מקווי מים תת–קרקעיים המוצאים
דרכם החוצה ,או שניתן להגיע אליהם בחפירה רדודה (מוכרים בשם הערבי תמילות) ,כמו תמילת רחם,
תמילת עתק ואחרות.
בתמונות ,מימין :קונגלומרט אילת .סלע קלסטי זה ,הבנוי מחלוקי סלעים של כל התצורות הפרה–קמבריות שמופיעות באזור,
מותמרים וסלעי מחדר .רובם מזוותים ובמיון גרוע ,מה שמעיד על מרחק הובלה קצר והשקעה מהירה .חלקם מלוכדים בחומר
געשי (בזלת) ,וחלקם ברסק סלעים עדין – הקרוי ארקוזה .מתבלטים בו בעיקר אבנים זרות (קסנוליטים) של גרניט או סלעים
מותמרים .מוצאים תצורה זו בעיקר בקרבת הר שלמה ,שצלעו הדרומית בנויה מהם ,ובכמה מקומות לאורך נחל שלמה (מסלול בתמונות ,למעלה :דייק של פגמטיט .למטה :פגמטיט ורוד המכיל את שלושת מרכיבי הגרניט :נציץ (מוסקוביט) ,קוורץ לבן–אפרפר
.)1משמאל :אבן זרה שטבעה במגמה נוזלית ,וניכרים עליה סימני שקיעתה בנוזל .נחל בת–שבע ,הר שלמה. ופצלת שדה ,הדומיננטית במינרלים המרכיב גם את הגרניט .כאן הם מופיעים בגבישים גדולים (ראו גם עמ’ .)138–134
89 88
ב .סלעי משקע יבשתיים גידוע הנוף ויצירת הפנפליין
לפני כ– 525מ”ש ,בתחילת העידן הפליאוזואי ,חדלו אירועי בניית התשתית שהנם תהליכים פנימיים,
שמקורם בקרום ובמגמה שבו ,והחל שלב אחר ,חיצוני ,של מצב יציב ,המתאפיין בבלייה ,סחיפה רבתי
ויישור הנוף ,שנמשכו זמן רב .קרוב לודאי שהנוף באותה תקופה היה יבשתי ,צחיח או מדברי למחצה,
(והיו חסרים בו החי והצומח היבשתיים ,שעלו מהמים בתקופות מאוחרות יותר) .נחלים ונהרות שוצפים
סחפו את בלית הסלעים והשקיעוה הרחק ממקום היווצרם .בהמשך התהליך הוחלק הנוף למשעי ונוצר
מישור רחב ידיים .תבליט כזה נקרא מישור סחיפה אזורי או מישור גידוע .בשפת הגיאולוגים הוא קרוי
פנפליין (כמעט מישור.)peneplain ,
תצורת עמודי שלמה
נהרות ונחלים ששטפו את אזורנו באותה תקופה הזרימו סחף רב שכלל בעיקר חול גס ,גרגרים ,שברי
סלעים מגמטיים וחלוקי נחל מקוורץ (המכונים “ביצי יונים” ,ראו עמ’ .)135חלק ממרכיבי סלע היסוד
הומסו במים ונסחפו והושקעו כחרסיות ,ואילו הקוורץ ,שרוסק עד דק ,בונה את אבן החול .אבן החול
הקדומה ביותר באזור היא תצורת עמודי שלמה ,שעובייה בתמנע ,שם תוארה לראשונה ,מגיע לכדי 90
מ’ .תצורה זו ,שגילה קמבריום מוקדם (החל מ– 520מ”ש) ,מונחת ישירות על מישור הגידוע ,הפנפליין.
ריבוי חלוקי הקוורץ הקשים מעיד על סחיפה והסעה בדרך ארוכה ,כנראה מיבשת ערב ,כפי שמוכיחה
הופעת חלק ממרכיבי אבן החול (כמו הישפה ,עמ’ .)136חלקם ,בעיקר חלוקי סלעי יסוד ,כמותם רואים
בתמנע ובקניון האדום ,הם מקומיים .תצורת עמודי שלמה היא ,כאמור ,הראשונה בסדרת תצורות
אבני חול ,המכונות בשם “אבני חול נוביות” שנדון בהם בהמשך .התצורה הבאה ,אף היא מתקופה זו,
היא תצורת תמנע ,שהכילה גם משקעים ימיים (להלן) .תצורת עמודי שלמה ותצורות קדומות נוספות
נכללות ב”חבורת ים סוף” (ראו גם טבלה 1בעמ’ .)73
בתמונות :מישור הפנפליין בראש מעלה גשרון .שימו לב לניגוד שבין המישור האופקי (הקדום) והמורדות התלולים ,פרי עיצוב
בתמונות ,למעלה :תצורת עמודי שלמה באתר על שמו נקראה ,בנחל תמנע .למטה“ :עלמה” מאבן חול מתצורת שחורת ,בנחל עמרם “צעיר” .שכבות מרובדות אופקית ,שמעליו הן מתצורת עמודי שלמה .במוקטן :מישור הפנפליין מופיע גם בפסגות הרי אדום,
(ראו עמ’ .)123צילם :מ .חן. ועליו שכבות אבני החול.
91 90
תצורת תמנע
תצורה זו ,מתקופת הקמבריום התיכון ,הנכללת אף היא בחבורת ים סוף ,הנה תוצאת ההצפה הימית
הראשונה הידועה באזורנו ,שבמהלכה השתרעו באזור אגנים ימיים רדודים עם מפרצים ולגונות ,בעלי
קשר מוגבל לים הפתוח .אחד האגנים האלה הוא ימת תמנע – פונון (כפי שיסופר בהמשך ,בקעת
פונון ,מזרחית לעין יהב ,בתחום ממלכת ירדן ,היא כנראה חציה המזרחי של בקעת תמנע בת ימינו.
הן הורחקו למרחק של 105ק”מ זו מזו בהעתק האופקי שיצר את הערבה) .באגן זה שקעו תחילה
אבני חול וחרסיות ואחריהן שכבות סלע דולומיט ,סלע משקע ימי המורכב מסידן ומגנזיום .סבורים
שתנודות במליחות המים ,מהרכב מי–ים רגילים ועד למים מלוחים בימת תמנע–פונון הרדודה ,ומי
תהום בתקופות יבשתיות ,הן שגרמו להעשרה במגנזיום ,והיווצרות הדולומיט) .תוך נסיגת הים שקעו
שכבות דקות של חרסיות ימיות ולאחריהן ,בסביבות השקעה יבשתיות ,חוזרים להצטבר אבני חול גסות
גרגר ,אדמדמות ,בחילופין עם שכבות חרסית (תצורת שחורת מהקמבריום תיכון) ,שמכסות על התצורה
הימית .מעבר למה שניתן לראות בתמונה שבעמ’ ,93תצורת סלע זו מגוונת וכוללת שכבות צבעוניות,
המעידות על הרכבי היסודות והתרכובות שבה :ורוד מציין נוכחות ברזל ,שחור – מנגן ואילו כתמים
ושכבות ירוקות מציינים את נוכחות הנחושת ,שכרייתה בבקעה הייתה הן בתקופות היסטוריות והן
בעידן הנוכחי (מסגרת).
מקור הנחושת בתמנע בכלל ובתצורה זו בפרט הוא מבליית סלעים מגמטיים עשירי נחושת שנחשפו
בסביבת החוף הקדום .הנחושת שהתפוררה ונמסה ,התרכזה והושקעה בימה בסיוע אצות כחוליות
(ציאנובקטריות) .פעילות האצות הכחוליות בגוף המים גרמו לחיזור – יוני הנחושת שהגיעו למים נקשרו
ליוני גפרית ,בצורת סולפיד ( ,)H2Sסולפט ( )SO4וקובליט (סולפיד הנחושת – )CuSומינרלים המכילים
אותם .בעת שקיעת הדולומיט ,בנוכחות תמיסה עשירה בחמצן ויוני כלוריד ,חומצנו מרבית מינרלי
הסולפיד ,וסולפיד הנחושת הוחלף למינרל פאראטקמיט .)Cu2(OH)3Cl(.
תצורת תמנע בקניון האדום .מונחת הישר מעל לתצורת עמודי שלמה .למטה :חתך סכמתי של תצורת תמנע המתאר את תהליכי
ההמסה שליוו את השקעת הדולומיט החולי ,ממנו נוצרה אבן החול( .מתוך .)Segev et al., 1992
93 92
תצורת נטפים תצורת שחורת
5
4
3
2
תצורת נטפים ,שהופרדה מתצורת שחורת ,מונחת על גבה באי–התאמה (מושג המציין פער ,חסרון
של שכבות מסוימות ברצף שכבות מוכר ,שהיו כנראה ונסחפו ,או לא הושקעו) על תצורת שחורת .זוהי
אבן החול יבשתית ,הצבועה בגווני אודם כתוצאה מחלחול תחמוצות מימיות של ברזל שנדדו דרך אבני
החול בחלחול (דיפוזיה) ,ועצירתן בשיעור שונה בשל צפיפות שונה של גרגרים בעובי שונה (גרגרים דקים
וצפופים במיוחד עוצרים את החלחול ,ומרכזים את הצבע יותר מאחרים) .היא הושקעה על טופוגרפיה
שהושפעה אולי על ידי סחיפה ברוח (כפי שמעיד השיכוב הצולב) .כמו כן פוגשים בה גם חרסית משוכבת
היטב ,מעורבת בסילט דקיק ,שצבעה כהה.
1
תצורת שחורת עשויה מאבני חול שהושקעו בנחלים ,אגני מים או כדיונות של חול ,שהוסעו ברוח
למרחק לא–גדול מסלעי היסוד מהם התפוררו .צבען האדום–סגול של השכבות מעיד על ליכודן בסביבה
עשירה בתחמוצות ברזל .התחמוצות המצפות את גרגרי הקוורץ הן הצובעות את האבן .ככל שגבוה
ריכוז הברזל הצבע כהה יותר .בשלב מאוחר יותר שקעו גיר וגבס על פני הסלע ויצרו שכבה עמידה בפני
הבלייה (ראו עמ’ .)121
בתמונה :חתך כמעט מושלם של אבני החול במדרון המערבי של הר אמיר ,בנחל שחורת .נראית כאן תצורת שחורת והפרטים
בתמונות ,למעלה משמאל :שיכוב צולב האופייני לאבני חול שמקורם בדיונות חול המונעות ברוח ונערמות ,מאופיין בהרבדה המרכיבים אותה )1( :הפרט הלבן )2( ,הפרט המגוון (הפרט התחתון חסר) )3( .תצורת נטפים המגוונת ומעליה מישור הגידוע
במישורים לא מקבילים .מימין ולמטה נראית גם תופעה מוזרה – פיזור הצבע באבן החול שאינו תואם ואף נוגד את סדר השכבות השני (בקו שבור) ,המציין פער של כ– 300מיליון שנה מהקמבריום העליון לקרטיקון התחתון .מעל למישור הגידוע – ומאוחר
ששקעו תצורות דומות מוכרות גם מסיני (למעלה משמאל) .במוקטן :אבן חול ססגונית. לו – שכבות אבני החול הבהירות של תצורת אמיר ( )4ותצורת סמר (.)5
95 94
תצורת סמר אי–ההתאמה השנייה (מישור הגידוע השני)
אחת התופעות הבולטות בטור הסלעים של אזור אילת הוא העובדה שאבני החול הצבעוניות שגילן
הוא בין כ– 520מ”ש ו– 140מ”ש אינן רצף אחד אלא מהוות שתי חטיבות–תקופות עם הפסקה ארוכה,
ופער של כ– 300מיליוני שנים ביניהן .סלעים מהתקופות החסרות אצלנו ,מתגלות בארצות הסמוכות
או באזורי הארץ האחרים ,כמו סלעים ימיים מתורי הטריאס והיורה ,אותם מוצאים במכתשים של
הנגב המרכזי .מקובל לחשוב שהפער בן מאות מיליוני שנים נובע הן מתנאים שמנעו השקעת שכבות
מסוימות – כמו תנאי יבשה ששררו בו בעת שאזורים אחרים הוצפו בים – או הרמת מאוחרת של האזור
שחשפה אותו לסחיפה אינטנסיבית לאחר שהושקעו – דהיינו גידוע .להבדיל מהגידוע הראשון שהותיר
לפני כ– 125מיליון שנה ,בתקופת האפטיאן ( )Aptianהגיעו מימיו של אוקיינוס טתיס לנגב הצפוני. לנו משטחי נרחבים של סלעי יסוד – הפנפליין ,כאן הוא בקושי מורגש (ראו עמ’ .)38
בשכבות הבונות את קיר מכתש רמון מזהים שתי שכבות של גיר ימי ,החודרות אל בין אבני החול של בחטיבה המאוחרת לאי–ההתאמה – “חבורת כורנוב” – מוצאים שלוש תצורות אבן חול ,כולן מתקופת
“תצורת חתירה” המדברית ,ואילו במכתש חתירה שלוש חדירות ימיות כאלה ,מרמזות על “מאבק” הקרטיקון התחתון – תצורות אמיר ,עברונה וסמר ,המונחות באי–התאמה ,פחות מורגשת ,היישר על
בין הים המנסה לחדור ולהציף ,והיבשה שנוף צחיח שולט בה שלטון בלא מצרים מזה מיליוני שנים. גבי תצורות הדולומיט והחול הקדומות מתצורת תמנע ,או בכמה מקומות כמו בנחל עמרם ,שם חסרה
תצורת הסלע המקבילה לתצורת חתירה באזור אילת היא תצורת סמר .בעבר נהגו לכנותה “אבן החול התצורה האחרונה ,הן מונחות על גבי תצורות שחורת ונטפים ,מבלי שניכר מישור הגידוע ביניהם.
המגוונת העליונה” ובהחלט היא מצדיקה את כינויה זה .תצורת סמר מורכבת בעיקר משכבות אבן חול שתי התצורות ,אמיר ועברונה ,כמעט שאינן צבעוניות .ייתכן שהדבר נובע מתנאי אקלים גשומים בעת
לבנה פריכה יחסית וצבעונית בגוונים שאין רואים בתצורות חול אחרות (סגול וצהוב) ולרוב מכוסה שהושקעה תצורת אמיר ,ואילו בתצורת עברונה מוצאים הן מאובני צמחים והן תרכיזי נחושת שרוכזו
בקרום של תחמוצת ברזל או פאטינה .הצבעים השונים באבן החול נובעים מריכוזים שונים של תחמוצת לתוכה במועד מאוחר להשקעתה .תצורת סמר היא הצבעונית בכולן (להלן).
ברזל בחומר המלכד .הופעת דולומיט חולי (המורכב כאמור מסידן ומגנזיום שמקורם ימי) בגג התצורה בתמונה :חתך באבני חול מאוחרות בשלוחה צפונית של נחל ניצוץ .מתצורת אמיר (השכבה הבהירה ,אך מכוסה בקרומי בלייה
מתקשר להצפה הימית של ים טתיס והמעבר לתצורת חצרה הגירנית. חומים ,בחצי התחתון של התמונה) ומעליה( ,מעברו של הקו השבור) תצורת עברונה ,האפורה–כהה יותר.
97 96
תצורת חצרה חלק ג .סלעי משקע ימיים
4
3
5
2
1
באמצע העידן המזוזואי עלה מפלס הים ,הושפלה היבשה ואוקיינוס טתיס הציף את המזרח התיכון
כולו .בתקופת הקנומן ( ,)Cenomanianשנמשכה 6מ”ש בלבד ( 93.6–96.6מ”ש) ,הגיע הים גם לאילת,
את המופע האופייני של סלע המשקע הימי – תצורת חצרה מתקופת קנומן – אפשר לראות מקרוב מיליוני שנים אחרי שהציף את צפון הארץ ומרכז הנגב ,ובבת אחת החלה שליטת הים שנמשכה כ–60
בצוק המקיף את קלחת המעיין עין נטפים .הוא עשוי סלע גיר מוצק בעובי של עשרות מטרים .אפשר מ”ש .אוקיינוס טתיס היה רדוד ומשקעיו הבונים את הרי הנגב המרכזי ,וכל שדרת ההר ,מהרי חברון
להבחין כאן בארבע תצורות משנה ,הנקראות פרטים ,)1( :הפרט התחתון פרט חביון ,שכבת דולומיט ועד להרי הגליל ,מכילים המוני מאובני של יצורי ים – אלמוגים ,צדפות וחלזונות ,אמוניטים וקיפודי–
(שכאן נראה רק חלקה העליון); ( )2פרט עין ירקעם ,שכבה צרה יחסית של גיר ,חרסית וחוואר; ( )3פרט ים .הצפתו של הים נמשכה עד אמצע עידן הקנוזואיקון ,לפני כ– 40מ”ש .בתקופת האאוקן התיכון
צפית המופיע כצוק סלע תלול ,העשוי גיר עשיר במאובנים ,ו– ( )4פרט יטבתה ,המכיל חרסיות ועשיר נסוג הים סופית .עובי שכבות סלעי המשקע הימיים (גיר ,צור ,חרסיות) שהצטברו באזורנו הגיע ל– 800
במאובנים שעוביו 30מ’ והוא עובר בהדרגה לתצורת אורה ,המייצגת כבר את התקופה הבאה ,תקופת מ’ ,לעומת כשלושה ק”מ בצפון הארץ ,ורק 100מ’ בדרום סיני .סלעי המשקע הימיים באזור אילת אינם
הטורון .את אלה אפשר לראות במורד דרך העפר היורדת לנחל מכיוון כביש ( 12ראו עמ’ 9ועמ’ .)52 מהווים רצף בלתי מופרע ונידרש להסבר יותר פרטני הקשור בהופעתם בנוף ובמוצאות אותם.דומה שאת
מצידו השמאלי של קו ההעתק ,המסומן בקו לבן נחשפת אבן חול מתצורת סמר. החתך המושלם ביותר של סלעי המשקע הימיים מוצאים דווקא בנחל רחבעם ,שלאורכו נמצא את כל
מעל הצוק ,במרחק כמה מאות מטרים במעלה הנחל ,עדיין על שכבת הגיר של גג פרט צפית ,נמצא הרצף במצב נטוי (מסלול .)1תצורות סלעי המשקע הימיים באזור נכללות ב”חבורת יהודה”.
ריכוז מדהים בעושרו של חלזונות מאובנים מהסוג נרינאה (( .)Nerineaראו נקודה 8בתיאור מסלול
טיול מס’ )5
בתמונה :שכבות סלעי המשקע בצוקי תמנע .תחום המעבר מהיבשה לים מסומן כאן בחץ ,שמתחתיו אבני חול מתצורות עברונה
בתמונה :מבט על קלחת עין נטפים ,בעת שיטפון .ההעתק המסומן בקו שבור .מיקום המעיין מצוין בחץ. וסמר ,ומעליו סלעי גיר ימיים מתקופת הקנומן (תצורת חצרה שעובייה 126מ’).
99 98
תצורת אורה
101 100
חרסיות צבעוניות
תצורת גרופית
תצורה של סלעי גיר משוכבים היטב שעוביה 133מ’ ,עם מעט חוואר ודרגשי או בולבוסי צור ,שבהדרגה
יוצרת את צוקי שיירות שבמערב הערבה .היא מייצגת את ההצפה ששמה קץ ללגונות של תצורת אורה.
התצוגה מאופיינת בסלעי גיר רכים יחסית ,מגוונים למדי בטיבם .להלן תמונה של אחת השכבות
המיוחדות לתצורה זו ,גיר לווחי ,המתפצל לשכבות דקיקות שטוחות וקשות ,שנוהגים להשתמש
בו לריצוף מדרכות וכו’ (ראו גם בעמ’ .)58תצורה זו עשירה במאובני רכיכות ובכמה מקומות עברו
הקונכיות היצוררות ,המבליטה את פרטי התפסיל שלהם .תצורה זו נפוצה באזור מעלה גרופית (מסלול
טיול )8ובקעת עובדה.
תצורת ציחור
מעל שכבות עבות של גיר קשה (גג תצורת גרופית) מגיל טורון עליון מופיע חוואר צהבהב ואחריו חילופין
של שכבות דולומיט וגיר עשיר במאובנים ושבריהם .רצף זה עובר מהטורון העליון לתקופת הסנון ,בת
תקופת קוניאק ( ,Coniacianעל שם האזור בצרפת שם חשופות שכבות מתקופה זו) ,תקופה קצרה
יחסית ( 86–88מ”ש) .ריבוי חרסית וגרגרי חול קוורץ מעידים על אספקת תוצרי בלייה מהיבשה בדרום.
לקראת סוף תקופה זו התחילו באזורנו תנועות קימוט ושקיעה של התשתית .הים העמיק מעל לאזורים
השוקעים עד כדי הצטברות קירטון המורכב משלדים גיריים של יצורים פלנקטוניים חד–תאיים של
חיות (חוריריות) ואצות זעירות (עומק ים מעל כ– 200–150מ’) .חוואר זה שקע באזור אילת יחד עם חול
קוורץ (גג תצורת ציחור) שהובל מהיבשה .הקימוט חשף קמרים לארוזיה ולהצטברות משקעים בשקעים.
בין המאובנים השכיחים בתצורת ציחור הפריכה בולטים כמה מיני קיפודי–ים לא–עיגוליים ,שנעים
אנה ואנה בתוך מצע הרך של קרקע הים וניזונים מאכילת חמרים אורגניים שנצטברו בקרקע הים ,או תקופות של התייבשות הים ויצירת שטחי ביצות בטורון התיכון (תצורת אורה) הותירו מאחריהם
טריפת תולעים החיים במצע .נפוצות צדפות החיות בתוך הקרקעית וכאלו הצמודות לתשתית קשה או שכבות של חרסית העשירה במשקעי ברזל .חרסית המכילה ברזל מחומצן ,אשר כשהוא תלת–ערכי
לקונכיות של צדפות (אוסטראידים) מדור קודם ,חיות או מתות ,וביחד עשויות לצור מעין שונית קטנה. ( ,)Fe+3צבעה נוטה לאדום ואילו חרסית ששקעה בתנאים בהם היה החמצן מועט ,מכילה ברזל דו–ערכי
נדירים יותר חלזונות ,אמוניטים ונאוטילואידים .עובי התצורה 30מ’. ( )Fe+2וצבעה ירוק .מאוחר יותר ,בעת שנחשפו הסלעים וקומטו ,מתגלים “עדשות” או “כיסים” של
תצורה זו מתגלה באזור אילת בעיקר בנחל עתק (מסלול טיול ,)6נחל רחבעם וכמובן בנחל ציחור ,שם חרסית צבעונית ש”נכלאו” בין שכבות סלע גיר שקומטו.
תוארה תצורה זו לראשונה.
בתמונות ,למעלה :שכבות חרסית צבעונית ,לצדי כביש ,12ליד עין נטפים; למטה מימין“ :עדשה” ירוקה בנחל עמרם ,ומשמאל
בתמונות ,מימין :דרגש צור בגיר מתצורת גרופית; ומשמאל ,מאובן של חלזון מצורר. “כיס” של חרסית כהה בין סלעי הגיר המעוותים של תצורת גרופית בנחל רחם ,עיוות שהמטיילים מכנים בשם “יד השטן”.
103 102
תצורת מישאש תצורת מנוחה
תצורה זו שבכל הנגב מאופיינת במשקעי הצור שבה ,מכילה באזור אילת הן שכבות דקות של קירטון, בעבר ניסו לאחד את התצורה הזאת עם תצורת מישאש בדרום הנגב ,לתצורה שנקראה תצורת סיירים,
מתקופת קמפאן ( 84–71 ,Campanianמ”ש) אך בעיקר שכבות צפופות של צור ,בעובי מרבי של 73 אך לאחרונה שוב הופרדו .תצורת מנוחה ,מתקופת סנון ,בת תקופה סנטון ( 84–86 ,Santonianמ”ש)
מ’ ,עם שכבות של חרסיות המייצגים תנאי ים רדוד .על גבי רצף זה של סלעים די פריכים מופיעות שתוארה מנחל מנוחה ,במרכז הערבה .סלעי תצורת מנוחה שבאזור אילת הם בעיקר קירטון ,הנוצר
שכבות של צור חום היוצרות דרגשים קשים היוצרים צוקים תלולים .מקורו של הצור בהמסת שלדיהן משרידי השלד של פלנקטון זעיר ,כחוריריות (פורמיניפרה בלעז) העשוי מקלציט ,ששקע במים בעומק
הצורניים (אופָּל) של אצות צורניות (דיאטומיאות ,שהן אצות חד–תאיות) שהיו רבות בים הרדוד הודות בינוני ,ומאצות פלנקטוניות גיריות זעירות ,ומעט חול קוורץ .באזור אילת עובייה מגיע עד 95מ’ .בגג
לפוריות–היתר באזורנו שהתבטאה במשקעי פוספט (תחמוצת זרחן) .מרבדי אצות על קרקעית הים התצורה ובתצורת מישאש שמעליה מופיעה שכבת צור צפופה.
בתקופה זו חסמו את חמצונו של חומר אורגני קבור ושימרו אותו בגיר ופוספט “ביטומיני” (עשיר
בחומר אורגני) באזורים הצפוניים יותר .רק קומץ מהפוספוריט (סלע משקע המכיל פוספט וסידן) שלו
ערך כלכלי בייצור דשנים וחומצה זרחתית ,מופיע באילת ,כשכבת פוספוריט דקה בגג תצורה זו ,ואף
היא מצוררת בחלקה .שכבת צור דמוי–חרסינה (פורצלניט) מכילה מאובנים ימיים – צדפות ,אמוניטים
שוני–צורה (הטרומורפיים) ושרידי בעלי חוליות ימיים (דגי גרם ,כרישים) כעצמות ,שיניים והפרשות
שהתאבנו (קופרוליטים) .את האחרונים מוצאים בעיקר בשכבת הפוספוריט .ראויה לציון הופעתה בשתי
תצורות אלה – מנוחה ומישאש – של ברקציה ( )brecciaשל צור ,שהיא סלע המורכב מרסק של שברי
צור ,המוכיח שהמשקע הצורני התמצק ,התרסק ועבר ליכוד מאוחר בתמיסה צורנית .תצורות אלה –
מנוחה ומישאש – נכללות ב”חבורת הר הצופים” .תצורה זו נפוצה בעיקר בנחל רחבעם (מסלול טיול
,)1נחל עתק ובמערב בקעת עובדה.
בתמונות :שכבות צור מקומט (צנפות) בנחל ציחור .שימו לבכם לכך ,ששכבות הצור אמנם מקומטות מאד ,אך הסלע החופה עליו
איננו מקומט .מסבירים זאת בקימוט–גלישה שהתרחש בעוד הצור היה עדיין רך ונתון לעיוותים פלסטיים .משמאל :ברקציה, בתמונות ,למעלה :צוקי בקעת קטורה עשויים קירטון מתצורת מנוחה בתחתית המדרון ,ורבדי צור צפופים מתצורת מישאש
המורכבת משברי סלעים שלא עברו הסעה או התעגלות ,והתלכדו יחד באמצעות חומר צורני (נחל רחבעם). בראשם .למטה מימין :תצורת מישאש בגבעת נעצוץ ,ליד בקעת עובדה; ומשמאל ,בקרבת באר אורה.
105 104
סלעי משקע יבשתיים מאוחרים
תצורות ע’רב וטקיה
5ס“מ שתי תצורות מתקופת המעבר בין המזוזואיקון והעידן החדש – הקנוזואיקון .שתי תצורות אלה מגיעות
לעובי 120מ’ ושתיהן נמצאות מעל לתצורת מישאש ,ובאזור אילת נמצאנה בעיקר בקערים (סינקלינות),
שהציורי שבהן הוא קער רחבעם .תצורת ע’רב ( )Gharebהיא מתקופת מאסטריכט (,Maastricht
65–71מ”ש) ,האחרונה ברצף הגילים המזוזואי ,עשויה קירטון–חווארי צהבהב–אדמדם ,משוכב היטב
ומכיל תרכיזים העשויים מברזל גפריתי (פיריט ,מרקזיט ,שלרוב מתחמצנים ללימוניט) .מעליה נמצאת
תצורת טקיה מתקופת דניאן–פאלֶאוקן ( Danian–Paleoceneבעידן הקנוזואי) ,העשויה חרסית וחוואר
ירוק–אפור שגם בה מוצאים תרכיזי ברזל גפריתי .מעליה כבר נמצאת שכבת גיר אאוקני ,תצורת מור,
שבקער רחבעם מהווה את השכבה החופה על הגבעה .כפי ששמה הערבי של תצורת טַקיה (= כיפה)
מרמז ,אופייני לה להופיע בצורת גבעות מעוגלות ,כיפתיות ,כשהיא מהווה שכבה עליונה .באזור אילת
היא מופיעה אך ורק במקומות שבהם נשתמר הגיר האאוקני שמעליה ,שכן בהעדר שכבה קשה נסחפת
החרסית הרכה בנקל .תמצאו אותה במסלול טיול .1
תצורת מור
תצורה זו היא התחתונה בתצורות תקופת האאוקן ( ,)Eoceneומורכבת מגיר ,קירטון עם דרגשים
או בולבוסים של גיר–צור .היא נמנית עם “חבורת עבדת” .באילת היא מופיעה רק בקערים – קער
רחבעם וטאבה וקער רחם .את שרידי תצורת ניצנה ,מהאאוקן התיכון ,שבעבר כיסו שטחים נרחבים
באזורנו ,אך נשטפו עם התרוממות האזור ,רואים רק כמרכיב של קונגלומרט רחם ,שנוצר מהתבלות
וסחיפת התצורות הללו .המקום המתאים ביותר לראות את תצורת מור הוא במעלה נחל שלמה ,במעלה
5ס“מ בולבוסים שעל גבול מצריים וגם בראש גבעת רחבעם (מסלול טיול .)1
חבורת סקיה :תצורת רחם (קונגלומרט רחם)
תלכידים (קונגלומרטים) הם סלעים קלסטיים גסים,
המורכבים בעיקר מחלוקי נחל שהתלכדו באמצעות
חומר מלכד כלשהו (גיר ,צור ,לבה) ליצור סלע משולב .כל
קונגלומרט מסקרן בשל העובדה שהוא נוצר בתנאים של
נהר קדום ,שניתן לחקור את טיבו ,מהיכן בא ולאן התנקז.
בקונגלומרטים העתיקים מאד הטופוגרפיה הייתה שונה
מזו של ימינו ,אך קונגלומרט רחם המאוחר הושקע בנהר שזרם בנוף שבו כבר התרחשה היווצרות השבר
הגיאולוגי גדל הממדים בקע ים המלח ,האחראי להיווצרות מפרץ אילת בקעת הערבה ,ובקעות הירדן.
כדאי לדעת שאחרי תקופת האאוקן ,לפני כ– 30מ”ש ,התפצל אוקיינוס טתיס לכמה גופי מים ,שכיום
נותרו מהם הים התיכון ,הים השחור והים הכספי בלבד .המזרח התיכון נחשף מתוך הים ורכסי הריו
החלו להתרומם .במקביל החלו הנחלים להעביר את תוצרי הבלייה והסחיפה של אותם רכסים לעבר
עמקים ,החוף ומקומות נמוכים.
קונגלומרט זה ,שגילו מיוחס לתקופת המיוקן ( )Mioceneהתיכון ,לפני כ– 15מ”ש ,הוא כנראה שריד
של נחל שזרם מכיוון נחל רחם דרומה ,דרך נחל שלמה לעבר נחל טאבה ומשם דרומה למזרח סיני ,שם
אולי נשפך למפרץ אילת הקדום (המכונה “פרוטו–מפרץ–אילת”) שאז טרם הגיע לאילת .העובדה שאינו
מכיל חלוקים מגרניט או סלעי יסוד אחרים מעידה כי באותה תקופה היו אלה עדיין קבורים עמוק
מתחת לסלעי המשקע המאוחרים יותר ,ורק בתקופות שלאחר מכן התרוממו ונחשפו לבלייה והסעה.
במזרח סיני ,דרומית לראס בורקה ,נחשפת תצורת חַיימּור ,המורכבת מקונגלומרט ,חרסיות ואבני חול,
ומעליהם שכבות של צדפות ימיות ,כאוסטרית העבה וסרטנים מקבוצת בלוטי הים (ראו עמ’ ,)149
שכמותם חיים כיום גם בים התיכון וגם בים סוף .את קונגלומרט רחם אפשר לראות בנקודה 10בטיול
.1
בתמונות :קונגלומרט רחם ,המכיל גושי סלעים ואבני גיר ,רובם בני תקופת המיוקן ,בנחל שלמה עילי .בין האבנים הללו מתבלטים
מאובני נומוליטים ,יצורים חד–תאיים ,חוריריות שהגיעו לממדי ענק ,האופיניים לתקופה זו (כאן בחתך רוחבי ,ופרט בגודל 5
ס”מ ,בשלמותו (ראו גם עמ’ .)153 תצורת מור במעלה נחל שלמה עילי .במוקטן בולבוסים משוטחים מתצורה זו.
107 106
חלק ג’ :תהליכים מעצבי נוף באזור חבורת ים המלח :תצורות אילות וגרוף
תצורת אילות – חוואר ,חרסיות אדומות ורסק סלעים – המכילה אבני חול דקות גרגר ושכבות חלוקים
מגמטיים ,וכן תצבירי גיר (קרבונטים) .התצורה הושקעה כנראה באגם רדוד מאד ,בנחלים מאיטי
זרימה .גילה מוערך כפליוקן (( )Plioceneכ– 3מ”ש) .החלוקים מעידים על היותו משקע נהרי (אלוביאלי)
והחרסיות הן כנראה משקעים אגמיים המכוסים בשכבות של חול גס גרגר .לא נמצאו בה משקעי גבס,
המעידים על הצפות במי ים .המשקעים החרסיתיים עם מעט מאובני שורשים מעידים על קיומו של
“אגם אילות” בחלק מהתקופה בה הצטברו סלעי תצורה זאת .במשקעי הגיר נמצאו שברי מאובנים של
בעלי חיים החיים במים מתוקים .מפלס האגם נמצא כיום כ– 100מ’ מעל לפני מפלס הערבה.
התצורה המאוחרת באזור היא קונגלומרט גרוף ,מתקופת הפלייסטוקן .היא עשויה סחף נהרי שיצר
קונגלומרט מורכב מחלוקים גסים עד דקים במטווה חולי וחרסיתי .מונחת באי–התאמה על תצורת
אילות .בחלקה העליון מוצאים חלוקי גרניט ענקיים מעוגלים למחצה ,יותר מ– 2.5מ’ קוטרם ,שמעידים
על עוצמת השיטפונות בנחלים שהתנקזו לעבר חוף המפרץ שגררו את החלוקים ממעלה הערוצים עד
למיקומם הנוכחי .הוא שקע במניפות סחף סמוך למקורות הסלע ,בתקופה בה הייתה הטופוגרפיה דומה
לזו של ימינו.
תצורות אלה מבותרות על ידי מספר רב של העתקי מתיחה שרובם נראים מדרום לעיר אילת (נחלי
שחמון וגרוף) ומיעוטם במליחת אילת ובקרבת אילות .כיוונם הכללי דרום–צפון בסטייה קלה לכיוון
דרום מערב – צפון מזרח .ההעתקה אופקית ,תואמת את התנועה העיקרית של העתק הערבה .קו העתק
החוצה את שכבות הסחף המוקדמות שכוסו במעטה כהה של מקרם מדברי ,שגילו פחות מ– 20,000שנה,
אותר במרכז הערבה ,מעיד על תזוזה אופקית של 600מ’ .העתקים אלה מעידים על פעילות סיסמית
ערה בעידן האחרון – בפלייסטוקן ובהולוקן (העידן הנוכחי) .תצורות אלה ניתן לראות משני צדי העיר
אילת (להלן).
הנוף המתגלה בפנינו הוא סך הכל התהליכים שבנו את המסלע ואלה שגרמו להשתנותו עם הזמן,
כתוצאה מכוחות פנימיים וחיצוניים המשפיעים עליהם .הכוחות הפנימיים ,לחצים מכניים הנובעים
מתנועת הקרום ,המזיזים ,שוברים ,מקמטים ,מרימים או משפילים חלקים של הקרום ,או את כולו.
אותם אנו מכנים טקטוניים .הכוחות החיצוניים מהם הנגרמים על ידי שינויים קיצוניים בטמפרטורה,
כמו קפיאה והפשרה; מהם נגזרים מהכבידה :כמו משקעים ,הטופוגרפיה והשפעתה על המים בזרימתם,
גשמים ,שיטפונות וכו’ – וכן תהליכי בלייה :המסה ,הסעה והצטברות כסחף במקומות נמוכים ,המכונים
בסיס הסחיפה – העמקים ,תהומות הים וכו’ .לכל אלה חשיבות רבה בעיצוב הנוף.
.1טקטוניים :שבירה ,העתקה וקימוט
כבר נאמר לעיל כי ההעתק–בקע אורכי העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך הערבה ,בקע ים
המלח והערבה ,הוא הגורם העיקרי לרוב התופעות שאנו מגדירים כטקטוניות .לחצים ומתחים גורמים
לשבירה של הקרום העליון ,להתעוותות ולתזוזות של גושי סלעים זה כנגד זה .ההעתקה שלוותה כאן
בהרמה מסיבית של כל האזור חשפה שכבות קדומות ,שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים
מאוחרים יותר .לאורך העתק הערבה חלה הסטה אופקית ,כשהגוש המזרחי (הערבי) הוסט צפונה בכ–
105ק”מ לעומת המערבי (האפריקני) ,ההסטה החלה בתקופת המיוקן ,לפני פחות מ– 19מ”ש ,ונמשכת
אף בימינו .בקע ים המלח נילווה להעתק הראשי ,הקרוי בקע ים–סוף ,האחראי להיווצרות ים סוף.
הכוחות הפנימיים ,תנועות הקרום – מהם מתיחה ומהם לחיצה – גורמים העתקה וקימוט של שכבות
שאותם אנו מזהים כמעט בכל תמונות נוף באזור.
.2הכוחות החיצוניים :הבלייה והסחיפה.
הבלייה והסחיפה באזורנו מושפעת מאד מהאופי המדברי שלו .תהליכי הבלייה איטיים ,כמותם קטן
יחסית כוח הסחיפה של המים .לעומת זאת ,ההשתמרות בתנאי האקלים היבש מאפשרת לתהליכים
להימשך במשך שנים רבות ,כאשר התערבות מצד גורמים ביולוגיים – צמחים ,חיידקים ופטריות –
מזערית .יש קשר ברור בין שני סוגי התהליכים :שינויים בטופוגרפיה מגבירים או מאיטים את קצב
הבלייה והסחיפה .נדון בכך בהמשך.
בתמונות ,מימין :חתך במשקעי תצורת אילות בפארק הולנד ,באילת .ניכרים הרבדים האופקיים והחרסיות בגוונים שונים.
משמאל :קונגלומרט גרוף באתרו ,בנחל גרוף שמול נמל אילת .הוא מייצג תהליך ארוך של סחיפה והסעה מהאזורים ההרריים
בתמונות ,מימין :העתק שלמה ,החוצה את נחל גשרון ,ו”טלאי” סחף שנותרו מאפיקו הקדום של הנחל. הגובלים במפרץ אילת לכל אורכו ,של חלוקים וצרורות של גיר וגרניט בגודל שונה ,והצטברותם במפלס הקרוב כיום לפני הים.
109 108
העתק גשרון .1טקטוניקה :העתקים מה הם?
שבירת קרום כדור הארץ גורמת לתזוזה של גושי סלעים גדולים ,מפיסות סלע קטנות ועד ליבשות
שלמות .כללית אנו מכנים אותם שברים ,אך הכוחות הנוצרים גורמים לתזוזה ,כלומר העתקה .כבר
נאמר לעיל כי העתק אורכי גדול ,שגרם להיווצרות בקע עמוק ,העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך
הערבה ,הוא הגורם העיקרי לרוב התופעות הטקטוניות .ההעתקה לוותה כאן בהתרוממות כל האזור,
מה שחשף שכבות קדומות ,שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים מאוחרים יותר .הנפוצים
הם העתקים אנכיים ,בהם אגף אחד יורד וזה שמולו עולה ולהפך (א ,ב בציור) .העתק אנכי יכול להיות
העתק נורמלי (א) המעיד על מתיחה והתרחקות האגפים בכיוון האופקי ,או העתק הפוך (ב) ,שהוא
תוצאה של לחץ והתקצרות .בהעתק זה השיפוע הפוך ,והגוש התלוי עולה ביחס לגוש השני .פחות נפוץ
הוא הסוג השני ,העתק אופקי (ג) ,בו התנועה היא בעיקר על מישור אופקי .במציאות מוצאים שילוב
של העתקים אנכיים ואופקיים (להלן) ,שלא תמיד קל להבחין ביניהם .את הטופוגרפיה.
העתק הערבה ,חלק מבקע הגדול החוצה את המזרח התיכון ממפרץ אילת ועד דרום
תורכיה הקרוי בקע ים המלח והערבה הוא בעיקרו העתק אופקי ,שהזיז את שני צידי
הערבה בכיוונים מנוגדים .קיימת הסטה מצטברת של כ– 105ק”מ של הצד המזרחי
לעומת המערבי ,מאז החל התהליך ,בגיל המיוקן (לפני כ– 19מ”ש) .חישוב פשוט מראה
כי התזוזה האופקית היא בסדר גודל שאינו עולה על ס”מ אחד בממוצע לשנה .ההעתק
האופקי משולב בהעתק אנכי שהרים את הצד המזרחי במאות מטרים לעומת המערבי
– ישראל ומצריים .רוב ההעתקים באזור אילת הם מעורבים :העתק אופקי ,שלעתים
ניכר בו גם הממד האנכי (ראו תמונה בעמ’ .)112בסלעי המשקע – בעיקר – קל
העתק גשרון הוא הארוך בהעתקים האורכיים – בכיוון דרום–צפון – באזור אילת .תחילתו ליד טאבה, להבחין בקימוטים והעתקים אנכיים שיוצרים את הטופוגרפיה המורכבת של האזור.
מעבר לגבול מצריים ,ובהמשך הוא עובר לאורך גבול ישראל ומצריים עד לנחל שני ,כשממערבו מופיעים יש לקחת בחשבון שהנוף הנראה לעינינו כיום הוא תוצאה של (א) התנועות הללו
בעיקר סלעי יסוד – סלעים מגמטיים בדרום ,ובצפונו ,סמוך להר נשף ,סלעים געשיים .ההעתק נבלם והטופוגרפיה שנוצרה בעטיין ו–(ב) הבלייה והסחיפה שסילקו מאות מטרים של סלעים
מצפון על ידי העתק תמד שכיוונו מערב–מזרח ,ובמפגש ההעתקים נמצא הקניון האדום (עמוד הבא). פחות עמידים שנסחפו מהפסגות למקומות הנמוכים ובכך שינו לעתים באופן דרמטי
ממזרח להעתק גשרון ,ועד להעתקים המקבילים ,העתק שלמה והעתק צפחות ,נמצא בקע (גראבן) את הטופוגרפיה.
נטפים ,שבו סלעי משקע ימיים ששיפוע מורדותיהם למזרח .בתמונה זו נראה נחל נטפים עילי ,שהתחתר העובדה שהרי אדום שמול עקבה היו במקורם מול נוויבה שבסיני ,והוסטו צפונה
על קו ההעתק :משמאל נראים סלעי יסוד (גרניט) כשעליהם מונחות שכבות אבן חול מתצורת עמודי למקומם הנוכחי ,ובקעת תמנע ,שהינה למעשה חלקו המערבי של גוש גדול ,שחציו
שלמה ,ומימין להעתק סלעי הגיר הנטויים בתלילות של הר יהואחז .למעלה ,על קו הרקיע של האגף המזרחי נמצא בתחום ירדן ,מול עין יהב ,כ– 100ק”מ צפונית לה ,הן שתיים מתוצאות
השמאלי (חץ) ,נראה משקע של סחף גירי בהיר שמקורו מן הסתם בסלעים שמעברו השני של קו ההעתק, ההעתקה האופקית הזאת.
מה שתומך בסברה שבעבר התנקזו חלק ממי הגשמים שירדו על הר יהואחז ,והסחף שלהם נגרף ממזרח
למערב לעבר מישורי סיני .נחל נטפים עילי המפלס דרכו לאורך ההעתק הוא כנראה נחל “צעיר”
שהתפתח לאורך קו ההעתק .לנקודת תצפית זו תגיעו במסלול טיול )5
בתמונה :העתק גשרון במבט מכביש מעלה אילת ,לעבר נחל נטפים עילי (הזורם מצפון לדרום ,ונוטה ימינה בצד הקרוב של
הצילום) .סלעי המשקע הימי מימין שקעו בכ– 700מ’ אל מול סלעי היסוד ואבני החול הנראים משמאל .את קו ההעתק חוצה
כביש מספר 12על סוללה גבוהה (במרכז ומעלה התמונה).
111 110
העתק גשרון מפגש העתקים
כאמור ,ההעתק הגדול ביותר באזורנו הוא העתק גשרון שתחילתו בטאבה וסופו ליד הקניון האדום.
כאן בתמונות ,בנחל שני והקניון האדום ,הוא פוגש העתק נוסף ,את העתק תמד ,אחד הגדולים בהעתקי
חצי האי סיני ,שכיוונו ממערב למזרח .העתק אחרון זה מגיע במזרח עד בקעת הערבה ,והמפגש הזה
ביניהם מעצב את נוף הקניון ,במסלול טיול .7
בתמונות :העתק גשרון הוא גם המגוון בהעתקי האזור .בכל קטע מאורכו הוא מקבל אופי שונה ,לפי סוגי הסלעים הנפגשים בו. בתמונות ,למעלה :העתק גשרון חוצה את נחל שני ,מערבית לקניון האדום .משמאל נראה סלע הגיר ששקע ,ולעומתו התרוממה
למעלה משמאל הוא מציג זה מול זה סלע גיר (משמאלו) מול אבן חול ,שממלאת גם את החלל שנוצר לאורך המגע ביניהם (חצים אבן החול ,הקדומה יותר .למטה :העתק תמד ,מהגדולים בהעתקי חצי האי סיני ,שכיוונו ממערב למזרח .העתק אחרון זה חוצה
מראים את כיוון ההעתקה) .מימין ,ההעתק מעמיד אבן חול בהירה ,מתצורת אמיר מול אבן חול אדומה ומפוספסת מתצורת כאן את נחל שני בחלקו הנמוך מהקניון ,ומגיע במזרח עד בקעת הערבה .המפגש בין שני ההעתקים אחראי לגיוון הרב של נוף
שחורת ולמטה רואים כיצד התרחקו שני עברי ההעתק זה מזה וסחף גלש לחלל שביניהם. האזור הזה.
113 112
משטחי חיכוך והחלקה העתק עם סימני החלקה
בעת ההעתקה נוצר חיכוך רב ,הגורם לשחיקת הסלעים משני עברי ההעתק ,כשהסלע הקשה יותר חורץ
משטחי ההחלקה על סלע רך ,ומנציח בכך את כיוון התזוזה של אגפי ההעתק .מזוויות ואורך משטחי
ההחלקה ניתן ללמוד הן על כיווני התזוזה – אופקית או אנכית – לאורך קו ההעתק ,ולעיתים גם על
המרחק שהוסטו אגפיו ,זה כנגד זה .משטחי החלקה כאלה רואים בכמה מקומות – בנחל שלמה ,בנחל
גשרון ועוד.
בתמונות ,למעלה :סימני החלקה אופקיים על סלע יסוד ,שהחריצים על פניו המעידים על העתקה אופקית (הר שחמון) ולמטה בתמונה :העתק יהושפט ,בין אבן גיר (מימין) לאבן חול צבעונית מראה סימני החלקה .בתחתית התמונה נראה משטח אנכי
מימין :משטחי סלע מותמר שעברו ליטוש באמצעות חיכוך בנחל שלמה ,ומשמאל ,גוש סלע גיר שהופרד מקיר ההעתק ,המראה מוחלק ,על סלע הגיר ,תוצאה של חיכוך בעת ההעתקה .מעלה גשרון לנחל יהושפט .בתמונה מוקטנת :סימני החלקה בסלעי
אף הוא חריצים שנגרמו על ידי העתקה. יסוד ,בנחל שלמה.
115 114
קימוטים טקטוניקה במיקרו
קער
קמר
אם מהכתוב כאן מתקבל הרושם כאילו גושי הסלעים מהווים מיקשה מוצקת ,התמונות הבאות
ממחישות שלמעשה הסלעים נתונים כל הזמן ללחצים ומתחים ,הגורמים להם להיסדק ולהתעוות .קל
להיווכח בכך כשמתבוננים בשכבות סלע הנצבעות בצבעים שונים ,כמו שכבת ה”קסאטה” בתצורת
שחורת שבנחל עמרם .הפסים הכהים הם חרסיות או פצלים ,שעצרו תחמוצות ברזל ,מנגן ונחושת
משטיפה ,והבהירים הן שכבות גסות גרגר ,שהצבע בהן נשטף .תנועות טקטוניות בסלעים אלה מציגות
מודל מוקטן של העתקים – נורמליים (מימין) והפוכים (משמאל) .בתמונה התחתונה מופיע דגם של
קווים בהירים על שכבת סלע שנבעו מסידוק .השברים הזעירים אפשרו למים לחדור פנימה ולשטוף את
הצבע .כולם מעוותים שנגרמו עקב הפעילות הטקטונית רבת השנים המלווה את יצירת בקע הערבה,
הגורמת הן להעתקת גושי סלע ענקיים והן לעיוות ושבירה של סלעים שלא נעו ממקומם.
בתמונות :קער מצומצם נדחס בקמט חריף בגבעת בהט ,מעל נחל עמרם (למעלה) ובנחל רחבעם (למטה) .באמצע “פסגתו” של קמר בתמונות למעלה :תזוזות–העתקים זעירים בשכבות אבן חול מתצורת שחורת ,נחלי גשרון ועמרם ולמטה :שכבת סלע גיר כהה,
בהר הנגב .ברישום :להבדיל מהעתקים נורמליים ,הנובעים מהתמתחות ,קימוט לרוב נוצר מהתקצרות. סדוקה ובלויה ,ממעלה הסיירים.
117 116
.2הכוחות החיצוניים :תהליכי בלייה וסחיפה בקע נטפים בתלת–מימד
מעת שנוצרו ועברו את תהליכים הטקטוניים הפנימיים ,עוברים הסלעים תהליכי בלייה בהשפעת
כוחות הטבע החיצוניים ,שהעיקרי בהם הוא האקלים .בתהליכי עיצוב הנוף מתעניין בעיקר ענף
הגיאומורפולוגיה ,שהוא אחד התחומים בגיאוגרפיה הפיסית.
הבלייה המכנית
בתהליכי הבלייה מבדילים בין בלייה מכנית ובלייה כימית .הבלייה המכנית ,הקרויה לעתים בלייה
פיסיקלית ,נעשית על ידי שינויים בתנאים הפיסיקליים האופפים את הסלע ,כמו למשל הטמפרטורה.
חימום הסלעים בקיץ וביום ,וקירורם בלילות החורף גורם להם להתרחב ולהתכווץ חליפות ,ולהיסדק.
הסדקים מקלים על חדירת המים לתוכם ,ומאחר והקרח תופס יותר נפח מהמים שיצרו אותו ,קפיאת
המים גורמת לסידוק הסלעים ,ושבירתם .צורה אחרת של בלייה מכנית היא התקלפות הסלע .זו פועלת
בעיקר על סלעים מגמטיים ווולקניים ,שבהם הסדקים המקבילים לפני השטח גורמים להתקלפות
הסלע ,בדומה לקליפות הבצל.
חדירת מים לסדקים כאלה ולסדקים שנגרמו על ידי כוחות טקטוניים ,גורמת להמסה והעמקת הסדקים.
את היתר עושה הכבידה (גרביטציה) ,הגורמת לנפילת גושי הסלע .גושי הסלע הקרובים לשפת הצוק לא
עומדים בלחץ ומופיעים בהם סדקי מתח ,שלטווח הארוך יגרמו להם לאבד את המשען ,לגלוש במורד
או להתמוטט בבת אחת .כוח המים הזורמים אף הוא מסייע לבלייה המכנית .המים מנצלים קווי חולשה
בסלעים ויוצרים עמודים ואף קניונים לאורך סדקים וקווי העתק.
בתמונות :מימין :עמודים בהתהוות בסעיף הצפוני של נחל שחורת .צילום :ב .שלמון .משמאל :גושים מתצורת עמודי שלמה
שנסדקו מתמוטטים בשל ערעור המשען מתחתם.
119 118
הבלייה הכימית כוחם של המים
סוג זה של בלייה כולל שינוי אופיו של הסלע על ידי המסת חלק ממרכיביו ,המינרלים הבונים אותו
או ,אם זהו סלע גרגרי (קלסטי) ,המסת החומרים המלכדים את הגרגרים זה לזה על ידי מים .הבלייה
בתנאי מדבר שונה מזו המתרחשת בתנאי האקלים האופייניים למרכז וצפון הארץ .ההבדל מתבטא הן
בכמויות המשקעים והן בתנאי היובש הקיצוניים המונעים את התפתחותם של צמחים ירודים – אצות,
חזזיות וטחבים – המסייעים להמסת הסלעים והיווצרות קרקע שהן בלייתה והן סחיפתה שונים מאלה
של המסלע המדברי .הייחוד במדבר (שבו כאמור אין כמעט פעילות מיקרואורגניזמים) הוא שפעילות
זו הנמשכת שנים רבות ,נשמרת היטב בתנאי היובש הקיצי ,ובכל שלב ממשיכה הפעילות מהמקום
בו נפסקה בפעם הקודמת .תצורות השתמרות ובלייה המאפיינות בעיקר סלעים גרגריים (קלסטיים)
ובמידה פחותה סלעים כימיים הם המקרם המדברי ובליית הכוורות שנתאר להלן.
פאטינה היא קרום בלייה ,שינוי כימי של המשטח כנראה בהשפעת פעילות בקטריאלית .זהו בעצם
ציפוי כהה ,הנוצר על משטח חשוף ומעיד על גילו היחסי .המונח נכון הן לעצמים טבעיים והן ליצירות
אדם ,כמו פסלים ועוד .הגיאולוגים משתמשים במונח זה לציין ציפוי כהה ומבריק שנוצר על פני השטח
של שברי סלעים .גווני הפאטינה מעידים על גילה .המקרם המדברי ( )desert varnishנוצר משקיעת
מינרלים ,תחמוצות ברזל ,מנגן וכן פעילות חיידקים על פני השטח ,בעיקר זה הפונה אל עבר השמש.
במשטחים קבורים אין נוצר המקרם.
פעולת ההמסה נעזרת גם ברוח ,המסלקת את תוצרי הבלייה ומגבירה או מנמיכה את הלחות .בצד
פעולת ההמסה בחלקים שונים של הסלע ,במשטחים החשופים לרוח ולשמש המתייבשים מהר ,עולים
מים בעלייה נימית מתוך הסלע ומעלים עימם מינרלים (מלחים מסיסים כמו תחמוצות ברזל ,פחמות,
גופרות) היוצרים בהתייבשותם את המקרם הקשיח והיבש המגן על הסלע מפני המסה .לכן ,ממשיכה
ההמסה בעיקר בסדקים ובכוכים בהם נשמרת הלחות לאורך זמן .בליית הכוורות (טאפוני) היא תופעה
נפוצה הנובעת מפעילות זו .לא נדיר למצוא גושי סלע גיר או אבן חול ,שהתרוקנו כליל מתוכנם ,ונותרה
בהם “קליפה” חיצונית קשה של מקרם מדברי .בלייה כזאת נפוצה במיוחד באבני חול ,אך אינה נדירה
באבני גיר ,ואף בסלעים מַגמטיים.
קשה להאמין ,אבל רוב תצורות הנוף הסלעי מעוצבות על ידי המים .הרבה או מעט ,בקילוח דק או בזרם
שוטף ,הם ממיסים ,סוחפים ומשקיעים את המינרלים .גם לאחר התייבשותו ,נתון הסלע לכרסום תמידי
על ידי כוחות הטבע ,ההולך ומצטבר במשך אלפי ,מיליוני שנים .גם בימינו ,החי המדברי ,המשוחרר
יחסית מהתלות במים ומקבל את מימיו מהמזון שהוא מלקט ,אף הוא מסייע לעיצוב המסלע בתנועתו,
בחפירתו ובהפרשותיו.
בתמונות :שכבת מקרם מדברי חום וקשה (מימין) ,המכסה על משטח אבן חול ,בנחל שחורת; ומשמאל :בליית כוורות בסלע ריוליט
פורפיר בנחל שני דרומי. בתמונות :קורא זכר וגורי שועלים במאורתם.
121 120
עלמות בלייה ברירנית
“עלמה” ( )demoiselleהוא תופעה מיוחדת במינה ,עמוד צר שנותר לאחר שהסלע הפריך והמסיס סוגי הסלעים השונים מגיבים באופן שונה ל”סוכני הבלייה” ,הבלייה וההסעה .גיר ודולומיט עמידים
שסביבו בלה ונסחף .הסלע או האבן הגדולה והעמידה שבראשו הם “ראש” העלמה ,אשר מגן על העמוד לכוחות מכניים בשל קושיים ,אך במידה פחותה מסלעים מגמטיים .אבן גיר עמידה יותר להמסה מאשר
כולו מפני סחיפה .יש סבורים שבשם “עלמה” גלומה התראה לעלמות ,לבל “תאבדנה את הראש” .עלמות אבן חול ,שבה החומר המלכד את גרגרי החול מתמוסס בנקל .בתנאים המדבריים ,תהליך הבלייה נמשך
בגודל ניכר יש בנחלי עמרם ושחורת ,ובמזרח סיני .נפוצות יותר “מיני–עלמות” ,עלמות שנוצרו מנפילה זמן רב ,כאשר היובש הקיצוני משמר היטב את תוצאות האירוע הקודם (הגשם ,השיטפון וכו’) והבלייה
של סלע מוצק ועמיד (גרניט ,גיר) שהבלייה מותירה אותו על “כן” מוגבה מסלע פריך .כאלה יש בשפע ממשיכה מהמקום שהפסיקה .זאת בניגוד לאזורים הלחים ,שם מטשטשת פעולת הצמחים – החזזיות
בנחל עמרם ובנחלים הסמוכים ,ויש להקפיד שלא לפגוע בהן .תופעות אלה הן שילוב של סידוק ,בלייה והאצות – את תוצרי הבלייה.
מכנית ,והמסה כימית.
בתמונות :עלמה בנחל ביותי בתחום מצריים לא הרחק מעין נטפים .לתשומת הלב :אין כיום גישה לאתר זה! .במוקטן“ :מיקרו– בתמונות .למעלה :גוש של סלע גיר שנפל על גבי אבן חול ,ופעילות סוכני הבלייה יצרו תבליט חד בשטח העליון של סלע הגיר,
עלמות” ,עמודונים בגובה עשרות ס”מ שאבני הגיר שהוטלו עליהם שמרו עליהם מפני הסחפות .אותו עיקרון ,רק קנה המידה ובסיס צר מאד מתחתיו .למטה :אבן חול שנשארה תלויה על בלימה ,ונערה שנזדמנה למקום “התנדבה” לתמוך בה .צולם בבקעת
שונה ,בנחל עמרם. תמנע ומעלה אילת .למטה :סדקים בסלעים משמשים מצע נוח לצמחים ,שמסייעים בתהליכי הבלייה של הסלע.
123 122
בלייה ושחיקת רוח פיסול טבעי
הויכוח רב שנים שהתנהל בין המטיילים על השאלה מהו הגורם להיווצרות התופעות השונות במדבר
– “הפטרייה”“ ,עלמות” ו”טאפוני” – האם אלה המים או שמא ,כפי שטענו אחרים ,פעולת הרוח ,כבר
הוכרע .החוקרים רובם מסכימים שהמים ,למרות היותם כה נדירים ,הם הגורם העיקרי לבלייה במדבר.
אבל ,אבנים המונחות זמן רב במישורים סחופי רוחות מראות סימני שחיקה מובהקים על ידי הרוח,
שמסיעה גרגרי חול הפוגעים באבן ושוחקים אותה בדרך אופיינית.
1ס“מ
מקרה מיוחד הם קצועות רוח ,חלוקי אבן שהיו מונחים על הקרקע עשרות אם לא
מאות שנים ,שנשחקו למעין פירמידות בזעיר אנפין– קצועות או מוקצעות .בשפות
אירופיות הן קרויות ( dreikanterשלוש פינות) .קצועות רוח כאלה נמצאו גם בחולות
סמר בערבה.
שלבים בהיווצרות קצועת רוח( :א) חלוק נחל המונח על משטח חול מותקף על ידי גרגרי חול ,ובהדרגה
נוצר משטח מוקצע באזור התקיפה (ב) .בשלב כלשהו ,חותרת הרוח תחת החלוק והוא מאבד את
יציבותו ומתהפך .גרגרי החול תוקפים את החלוק מכיוון הרוח (ג) ונוצר משטח נוסף .כך מתקבלת
הצורה הקלסית (ד) של “שלוש הפינות” (על פי .)Hamblin & Christiansen 1989
פסלים טבעיים ,יופיים וייחודם הם ‘בעין המתבונן’ .הם נוצרים באבן חול ,בסלעי גיר ובסלעי יסוד ,תוך
כדי פעילות הבלייה של הסלעים (שבירה ,התפוררות והתמוטטות) .הם נפוצים במדבר ברוב תצורות
הסלעים ,ואקלים המדבר היבש מסייע בהשתמרותם :במדבר תהליכי הבלייה הם מאד איטיים ו”פסלים”
כגון אלה הם פרי פעולת מים מצטברת במשך שנים רבות .התברר ,שהרוח ,המרימה חול ושוחקת סלעים
במדבריות חול (עמ’ הבא) ,מהווה גורם משני בלבד ביצירת הפיסול המדברי בנופי הסלעים – היא נוטה
לייבש את הסלע ולשמר את התבליטים.
בתמונות ,למעלה מימין :חלוק נחל מאבן גיר שהיה מונח על גבי דיונה ,לוטש ברוח והבליט מתוכו דגם טיפוסי ,האופייני לסוג זה
של בלייה .באמצע :חלוק אבן חול ,שהתגלגל בזרם ,ולעומתו משמאל“ :חצי חלוק” משוטח ,שלוטש כנראה על ידי הרוח ,במבט
מעל ובמבט צידי .למטה“ :קצועות רוח” משולשות טיפוסיות מקוורץ שלוטשו אף הם על ידי חלקיקי חול שהוסעו על ידי הרוח. תמונות פיסול טבעי בנופי האזור .למעלה מימין ובכיוון השעון :סלע “האדם הקדמון” בנחל גשרון תחתי“ ,עקבת הדוב” בנחל
בשורה התחתונה :דרך היווצרות קצועות רוח מחלוק מעוגל. הערבה ,גבעת “הבורג” בתמנע שאישית נראית לי כספינקס עם ראש אריה ,ואחרון“ ,הגמל הרובץ” בנחל שני.
125 124
שינויים בנתיבי הזרימה של נחלי דרום הערבה התפוררות הסלע ויצירת חול
לכאורה ניתן לצפות שהנחלים יזרמו בנתיב הקצר ביותר שבין מקור המים והסחף שהם גוררים אל רוב החוליות (דיונות) בארץ עשויות מחול הקוורץ ,הנוצר מהתפוררות גבישי הקוורץ בסלעי היסוד.
בסיס הסחיפה (אצלנו :עמק הערבה או הים) .אך שינויים טקטוניים וגורמים טופוגרפיים גרמו לכך עמידות גבישי הקוורץ בפני המסה מאפשרת להם לשרוד תהליכי בלייה ,הובלה והשקעה .התלכדותו
שמערכות הנחלים הנוכחיות בדרום הערבה עברו שינויים מפליגים במהלך עיצוב הנוף האחרון .כידוע, של החול לאבן החול ,על ידי חדירת חמרים מלכדים ,והתפוררותו הם תהליכים החוזרים על עצמם
נחלים נוצרים במדרון ,ומתחפרים לאחור ,מרחיבים את אגן הניקוז שלהם .שביית נחלים נגרמת כאשר יותר מפעם אחת .חולות סמר שבערבה עשויים מחול שהתפורר מאבני החול בנחלי אדום ובנחל תמנע
הנחל המתחפר לאחור מגיע ונוגע בנתיבו של נחל אחר ,וגורם למי הגשמים מחלקו הגבוה יותר לזרום הסמוך ,נגרף לערבה על ידי מים ונצברו ברוח .חולות נחל כסוי במזרח בקעת עובדה ,לעומת זאת ,מקורן
לעברו ,ואילו חלקו התחתון של הנחל “הנגזל” מתנתק ממקור מימיו. בהתפוררות סלע גירי ,קירטון ,שגרגריו הוסעו לבקעת עובדה באמצעות המים ,ורוח מערבית הפיצה
מידע רב ניתן להפיק מתצפיות על קירות הסחף בנחלים .טיבם של חלוקי הנחל מלמד על כיווני הזרימה, אותו מזרחה וערמה אותו על מדרונות הגיר .הגישה לאתר זה היא בכביש המוליך לבסיס חיל האוויר
ורמת המיון של החלוקים – על טיב הנחלים והשינויים שחלו במשטר הזרימה .מחקרים שנערכו על עובדה.
הרכב תלכידי הסחף בנחלים בני ימינו ונחלים שזרמו בעבר מראים כי חלו שינויים בכיווני הזרימה
ועצמתה.
א .בסקר שנערך באזור אילת בשנות הששים של המאה ה– ,20סקר החוקר צ .רון את הגיאומורפולוגיה
של אזור אילת .הוא התמקד במדרגות המוגבהות של סחף ,המתגלות בנחלים ובגדותיהם כקונגלומרטים
של סחופת שאינם פעילים בימינו .במחקרו הציע כי כיווני הניקוז והזרימה של הנחלים הקדומים היו
שונים במידה ניכרת מהנחלים בימינו .רוב הנחלים שמדרום–מערב לאילת ,המתנקזים כיום לנחל שלמה
ונחל גשרון–טאבה אל המפרץ ,ויובליהם ,זרמו בעבר לצפון–מזרח ,אל הערבה ,במפלס הגבוה בעשרות
מטרים מעל למפלס הנחלים הנוכחי .נחל יהושפט הקדום שניקז בעבר את אזור הר יהושפט וסביבתו,
זרם כנראה צפונה ,לעבר רמת יותם וממנה התנקז למליחת אילת ,צפונית לאילות .מאוחר יותר נחצתה
מדרגת הסחף הגבוהה שנוצרה על ידו על ידי נחל שלמה שחצה אותה בכיוון מערב–מזרח .כיום ניתן
לראות את המדרגה הזאת במפלס גבוה בעשרות מטרים מעל אפיק נחל שלמה.
עוד דוגמא לשינוי כזה הוא נחל שני ,הזורם כיום מבקעת הירח במצריים לערבה .לא קשה להיווכח
שבעבר זרם נחל רחב ידיים ממרגלות הר עוזיהו לכיוון מערב ,לעבר מישורי סיני ,או לים המלח דרך
צפון הערבה .את שכבת הסחף שריפדה את קרקעו ניתן לראות כיום כשהיא מכסה את אבני החול בהן
נחתר הקניון האדום.
בתמונה :אפיקו הרחב של נחל שחורת ,מראה פזרות סחף (חץ דק) ,שבהם נחתר קניון מרשים שעמקו מגיע לכדי 30מ’ ויותר (חץ בתמונה הראשית :מדרון חול גירי בנחל כסוי ,שהוסע ברוח ושקע על מדרון סלע גיר .בתמונה הקטנה :ישימונית תמנע ,שממית
עבה) ,המשמש מוצא לערבה של קניון נחל שחורת המגמטי (עמ’ )43 דרת–חול ,החיה בחוליות הערבה.
127 126
שינויים בנתיבי הזרימה
ג .הטיית שפך נחל שלמה
עדות נוספת לדינמיקה של התפתחות מערכת הנחלים באזור הוא המפה הבאה ,והתמונה שמתחתה.
התמונה מראה “ברך” באפיקו התחתון של נחל שלמה ,שבה נוטה הנחל לשמאל ויורד לעבר המפרץ.
מבט על המפה ובשטח מראה כי קטע החוף הקרוי “חוף אלמוג” נדמה למניפת סחף לפתחו של נחל
גדול .ואכן ,בדיקה במעלה ואדי יבש המתנקז אליו שבו ממוקמים כיום בתי מלון ושרותים שונים ,הינו
ברוחב גדול מהמצופה מממדי אגן הניקוז המצומצם שמספק לו את מימיו .במעלה הוואדי הזה ,בנקודה
המסומנת כ– 1במפה ובתצלום ,יש מורד לעבר נחל שלמה ,שדרך עפר (הנראית מצד ימין בתמונה) יורדת
בו .ניתוח קצר של הממצאים מציע כי בעבר היה הוואדי היבש הזה חלקו התחתון של נחל שלמה,
שהתנקז לים בחוף אלמוג (מפה ימנית) .שינויים בבסיס הסחיפה ,אולי בשל עליית מפלס הים ,גרמו
להשקעת סחף רב והסתמות האפיק התחתון.
ירידה מאוחרת יותר של בסיס הסחיפה (מפלס הים?) גרמה ל”חידוש נעוריו” של הנחל (מפה שמאלית).
נחל “צעיר” יותר ,שהתחפר לאחור מכיוון חוף הים ,היטה את האפיק העליון של נחל שלמה לעברו.
נקודת המפגש הזאת מתוארת במספר 2במפה ובתצלום ,ונראית מצד שמאל של התמונה.
בתמונות :מראה כללי של אזור השביה; מפה המציעה את שלבי התהליך (מיקום השבייה מסומן בנקודה שחורה) ,ולמטה – סלעים
בתמונה :מבט למזרח מנחל שלמה ,במקום ההטייה המשוער .נקודה :1הצטברות של סחף שסתם האפיק שבו זרם הנחל ,והדרך מגמטיים (מסומנים בכוכביות) בנקודה 3בתמונה העליונה ,ראיות לשביית הנחלים כאן.
היורדת במורדו .ונקודה :2האפיק הנוכחי ,שנפרץ כנראה מאוחר יותר ונשפך לים כ– 500מ’ צפונית לשפך הקדום.
129 128
חלק ד’ :חי ,צומח ודומם “סוף הדרך” של הסחיפה :מישורי צרירים ואגם פלאייה
א .מחצבים וגבישים
מחצבים ,או מינרלים בשמם הלועזי ,הם חומרים אי–אורגניים ,לרוב במצב גבישי ,בהם האטומים
ערוכים בסדר גאומטרי קבוע .מינרלים מרכיבים את סלעי קרום כדור הארץ ,שם עוצבו במשך מיליוני
שנים בתהליכים גיאולוגיים .הם יכולים להיות יסודות ,כברזל ,זהב ,גפרית ,או תרכובות “פשוטות”
שבמולקולות שלהן רק אטומים ספורים ,כגון סידן גפריתי (גבס) ,נתרן כלורי (מלח מאכל) ,או מורכבות
יותר ,שלהן צורות גיבוש מגוונות ,כגון מלחי צורן ,הקרויים סיליקטים .האחרונים נפוצים בסלעי היסוד.
בגרניט ,למשל ,תבחינו בנקל במרכיביו הסיליקטים הנציץ ופצלת שדה .גם קוורץ הוא צורן דו–חמצני
שאף הוא סיליקט נקי .סיליקטים נדירים יותר ,כמו אמפיבול ופירוקסן ,מרכיבים את סלעי הבזלת,
הדיוריט או הגברו .נתאר כאן את המינרלים הנפוצים באזור ,שלעתים מוצאים אותם בנפרד ,כגבישים
או גושי סלע ,ולחלקם ערך כלכלי כחומר גלם לקישוט או להפקת חומרים אחרים ,או אבני חן.
לגבישים לרוב צורות גיאומטריות אופייניות להם ודרך התפצלותם מגלה בין היתר את מבנה האטומים
והמולקולות המרכיבים אותם .זיהויים נעזר בצורות אלה ובתכונות הנלוות להן .לגבישים סדר פנימי
תלת–ממדי החוזר על עצמו ,כסידור של אריחים :צורת קובייה סימטרית מושלמת יש למלח הנתרן (מלח
מאכל) ,ומבנה של פירמידה משושה לקוורץ (“קריסטל” בלשון העם) ,או לקלציט המסודר כ”שיני כלב”.
גביש מעוין המתגלה בעיקר בעת שבירתו יש לקלציט ,ששמו האחר הוא “פצלת איסלנדית” .הגבס מופיע
בסלעים לרוב כגבישים דמוי לוח ,סיביים או כגרגרים .בצורתו הגבישית של האחרון מעורבות מולקולות
מים שבסריג הגבישי שלו.
כמוזכר לעיל ,סלעי מחדר (מגמטיים) מתגבשים לאיטם ,בעת שהמגמה המותכת מתקררת והמינרלים
שבה מתגבשים כל אחד בטמפרטורה הייחודית לו .בדרך זו גרניט ,גנייס ,צפחה וכו’ הם למעשה פסיפסי
מינרלים ,שהרכבם – אם הוא מובן היטב – מגלה את נסיבות היווצרותם .סלע שהתקרר מהר מדי,
גבישיו יהיו קטנים מאד ,כמו צור ,בזלת ורבים אחרים.
תכונות הגבישים ,והמינרלים העשויים מהם ,כוללות משקל סגולי (צפיפות) ,צבע ,שקיפות ,פצילות,
קשיות ,ותכונות נלוות (כמו מגנטיות במגנטיט ,פצילות כפולה בקלציט ,ברק מתכתי בפיריט ועוד) .לא
תמיד מוצאים את המינרלים כגבישים .המנגן למשל ,מופיע אצלנו כאבק שחור ,או כציור של צמחים
על סלעים .מינרלים אחרים (נחושת ,צור ,קוורץ ועוד) מופיעים כתרכיזים מעוגלים .מינרלים אחרים
עוברים שינויים כתוצאה מחשיפתם לתנאי האטמוספרה (התחמצנות בעיקר) ,או בשל מים שחדרו אל
המינרל (מִיּום ,הידרציה בלעז ,הגורמת לבלייה) כמו בפיריט ההופך ללימוניט; פצלת השדה הופכת
לחרסית וכו’.
אזור אילת משופע במינרלים ,הן בסלעי היסוד או בעורקים בסלע ,שם התגבשו מתוך המגמה המותכת,
והן כאלה שנוצרו כתוצאה של שקיעה כימית מתמיסות שחלחלו בקרקע ובסלעים ,מילאו סדקים בסלע
קיים ,ומשקע על קרקע הים (צור ,פוספוריט) .מינרלים אחרים מאפיינים שינויים בהרכב מי הים או האזור שמצפון מערב לבקעת עובדה ומדרום לנחל פארן הוא המשך ישיר למישורי מרכז סיני ,שיושרו
מקורות מים יבשתיים (גבס ומלח מאכל מתגבשים בהתייבש גוף מים גדול ,כמו ים) .מינרלים אחרים ופולסו בתהליך בלייה וסחיפה ארוך וממושך .המשטח הכהה זרוע שברי סלעי צור ,שמקורם בשכבות
רוכזו על ידי הצמחיה או בגופות ושלדי יצורים חיים (גיר ,קירטון ,פוספוריט ,פיריט ועוד) או בעת פירוק סחף של סלע משקע צורני .החרסית שהובאה על ידי השיטפונות שקעה אל מתחת לאבנים או הורחפה
החומר האורגני על ידי חיידקים .את המינרלים המתרכזים בשלדי יצורים במהלך חייהם או במותם בסופות האבק והותירו במקומו את החצץ הכבד יותר .צורה זו קרויה “ריצוף מדברי” ,המכסה את
נמצא במאובניהם ,והם מסייעים בשחזור תולדות האזור מהבחינה הגיאולוגית. מישורי הצרירים ,שאחדים מכנים בשם “חמאדות” ,או “רֶג” .יש הסבורים שזוהי תצורת הנוף העתיקה
ביותר ששרדה במצבה זה במשך דורות רבים .במקומות עמוקים ,שאין להם ניקוז לערבה או לים
(מערכות ניקוז פנימיות) ,נוצרים אגמי פלאייה“ ,קעות” בערבית ,המתמלאים מים בעקבות שיטפונות
והופכים לאגמים למשך כמה חדשים ,בשנים גשומות .כאלה הם מישור קע–א–נקב (בקעת הירח),
הנמצא מערבית למעלה אילת ,בשטח מצריים ,ומליחת יטבתה ,בערבה ,שבמרכזם שוקעים משקעי
חרסית בהירים.
בתמונות :למעלה :ג’יפים דוהרים על מישורי צרירים מרוצפים בצור בשמורת הנחלים הגדולים (נחלי צניפים ופארן) .למטה :מבט
אל קע–א–נקב ,אגם הפלאייה ב”בקעת הירח” שבתחום מצריים ,לאחר שיטפון שהציף אותו (צולם מהר חזקיהו (טיול .)7
131 130
תרכיזים ותופעות דומות קשיות המינרלים
סולם מֹוהס הוא סולם בן עשר דרגות למדידת קשיות המינרלים .הקשיות נמדדת במידת ההתנגדות שלו
לחריצה על ידי מינרל אחר .סולם זה נערך על ידי המינרלוג הגרמני פרידריך מוהס ()Friedrich Mohs
1 בשנת ,1812והוא המקובל ביותר בין כמה ההגדרות הקיימות לקשיות של חומרים מינרלים .מוהס ערך
את הסולם בן 10הדרגות על פי עשרה מינרלים זמינים ,החל במינרל הרך ביותר ,הטלק ,שדרגת הקשיות
שלו נקבעה כ– ,1ועד למינרל הקשה ביותר ,היהלום (דרגת קשיות .)10חומרים נמדדים כנגד הסולם
באמצעות איתור החומר הנפוץ הקשה ביותר שהם מסוגלים לחרוץ (לדוגמה הקוורץ חורץ זכוכית ,מכאן
שקושי הזכוכית קטן מדרגה .)7
הטבלה דלהלן מראה השוואה של קשיות החריצה עם קשיות מוחלטת כפי שנמדד על ידי סקלרומטר
(מכשיר למדידת קשיות) .אין קשר מתמטי שיטתי בין דרגות הקושי המובאות בסולם מוהס .לדוגמה
קורונדום (דרגה )9קשה פי שניים מטופז (דרגה ) 8אך יהלום קשה מקורונדום פי ארבעה.
3
תרכיזים הם גופי סלע שנוצרו מהתרכזות של מינרלים למאסה מוצקת ,בסלע שהרכבו שונה .מבדילים 400 קורונדום ( )Corundum 9
בין חומרים מינרליים החודרים אל תוך החומר ההופך לסלע בעת התהוותו ,לבין היווצרותו מחוץ
לסלע .למשל נודולה (גוש) של צור שנוצרה בסלע גירי או אחר ( ;)1בולבוסים ( ,)2תרכיזי גיר שלעתים
הם מצוררים ,מגלים דגם קונצנטרי של שכבות .חדירת סיליקה לחול יוצרת בו תרכיזי קוורציט קשים 1500 יהלום ( )Diamond 10
( ,)3ואילו התרכזות תחמוצת ברזל סביב עצם כלשהו יוצרת תרכיז ברזלי ( ,)4ולא אחת שבירתו מגלה
מאובן ,כמו טרילוביט מאמריקה ( .)5התחמצנות פיריט או מרקזיט יוצרת תרכיז לימוניטי ( ,)6ואילו מקור :ויקיפדיה
חללים בסלע משקע או סלע מגמטי מושכים לתוכו תמיסות המתגבשות בחללו וממלאות אותו בשכבות
זעירות גבישים וגמור בגבישים גדולים ,הקרויים גיאוד ( .)7חלקם נגרמו על ידי יצורים חיים – שקיעה טבלה : 2השוואה בין קשיות החריצה (דרגות סולם מוהס) וקשיות מוחלטת כשקשיות הטלק מהווה
ביוגנית ,ויתרם שקעו בתהליך כימי טהור. בסיס ההשוואה .מקור :ויקיפדיה
133 132
חלוקי הקוורץ סיליקטים :קוורץ
קוורץ ( (SiO2הוא אחד החשובים בין יוצרי הסלעים ,הסיליקטים .הוא מורכב מאטום צורן מצוי
במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן .בקשר הכימי שבינם
לבין “פירמידות” משמשים אטומי החמצן גשר ביניהם ,אטום חמצן משותף לשני אטומי צורן .מבנה
זה ,החוזר על עצמו ,שהוטמע בגבישיו ,מופיע הן בקוורץ נקי ובוריאציות השונות שלו (למטה) ,והן –
בצירוף של יסודות אחרים כמו אלומיניום ומתכות אחרות ,כמרכיב של קבוצת מינרלים גדולה הקרויה
סיליקטים .קושיו של הקוורץ הוא כזה של הזכוכית ,המיוצרת מחול קוורץ 7( .בסולם מוהס) .הקוורץ
מופיע בעיקר בצורת גאוד ( ,geodeדמוי ארץ) ,כדור שקליפתו החיצונית אבן גיר או קוורץ וחלקו
הפנימי ,שהיה חלול בדרך כלל מצופה בגבישי קוורץ”.אבטיח אליהו” הוא גאוד של קוורץ הנפוץ בעיקר
בהרי מרכז הארץ והנגב הצפוני .הלשם ( )opalהוא קוורץ המצטיין במבנה גבישי ,שבשל מולקולות מים
בסריגו יוצר מופעי התאבכות של קרני האור העוברים דרך המבנים הזעירים שבו.
א
1ס“מ
ב
חלוקי הקוורץ ,המכונים בפי הגיאולוגים “ביצי יונים” ,נפוצים מאד בשכבת אבן החול
הפלאוזואית – תצורת עמודי שלמה .מקורם בעורקי קוורץ במסלע הערבו–נובי ,בגרניט
ופגמטיט .הבלייה והשחיקה הפכו אותם לחלוקים ,עוד בטרם התמזגו בתלכיד שהנו
אבן החול .מוצאים אותם בבקעת תמנע ובקניון האדום (טיול .)7 גביש הקוורץ הוא פריסמה שש–צלעונית .לעתים גבישי קוורץ מסוגים מסוימים גדלים
מתוך הסלע ולכן נראה רק קצה אחד בצורת פירמידה .במשפחת הקוורץ נכללים הזנים
בדולח השקוף ,קוורץ מעושן ,המכיל מנגן וקרניאול ( )carnelianהמכיל ברזל.
הצור ומינרליו
הצור הוא סלע ,שכמוהו כקוורץ ,מורכב מצורן דו–חמצני ( (SiO2וקשה כמותו (דרגת קושי .)7השוני
העיקרי בין המינרל קוורץ והצור הוא שבעוד הראשון מורכב גבישים בינוניים או גדולים ,הצֹור הוא
סלע אמורפי ,או קריפטוקריסטליני (מגבישים מיקרוסקופיים של המינרל קלצדון) .גם תנאי ההיווצרות
שלהם שונים בתכלית .הקוורץ נוצר מהתקררות מגמה עשירה בסיליקה בבטן האדמה מתמיסות רוויות
בסלעים ,ואילו הצור נוצר בשקיעה כימית או ביוגנית ,בסיוע מיקרואורגניזמים .צבעו חום בהיר ועד
שחור .הווריאנט הכהה נקרא לרוב ,למרבה הבלבול ,צור ( ,)flintוהבהיר מכונה חלמיש ( .)chertעם
תוספות כימיות כמו ברזל ומנגן הוא נקרא בשמות אחרים :צבע אדום–אטום יש לישפה (,)jasper
ופספוס בהיר–כהה יש לשוהם ( .)onyxבשקיעה הביוגנית סיליקה מומסת במים נקלטת על ידי אצות
צורניות (דיאטומאות) ויצורים ימיים אחרים (רדיולריות ,ספוגים צורניים) שבונים את שלדם מלשם
(אופל ,לעיל) .שלדים אלה נמסים אחרי מות היצורים והתמיסה הרוויה בסיליקה חודרת לבוץ ותוקפת
מוצקי גיר ,כמו קונכיות ושלדים ,ומצוררת אותם .בהשפעת תנאים כימיים מקומיים (כמו נוכחות גרעין
אורגני) עשויים להתגבש תרכיזים קונצנטריים או ציפוי צורני סביבם ולהציג תופעה של “תפרחות”
(דוגמה בעמ’ הבא) .שקיעה כימית מתקבלת כאשר נוצר ריכוז גבוה של סיליקה במי־הים ,בתנאי
אקלים חם ,ונוכחות יוני פחמה (קרבונט )CO3= ,בסלעי משקע או בשלדי בעלי חיים וצמחים ,מאיצה 1ס“מ 1ס“מ
תהליך החלפה שבו צור מחליף את הגיר שמקורו בשלדי בעלי החיים .מכאן הקשר שבין מאובנים
וצור (היצוררות) .מחשופי צור אפשר למצוא במזרח בקעת עובדה ,בתצורת גרופית ,בקרבת באר אורה
ושאר מחשופי תצורת מישאש .סוג של חלוקי נחל מצור ,שניכר שהגיעו ממרחק רב ,המצויים בשכבות
מאוחרות ,מכונה בשם “צור יבוא”.
בתמונות בשורה העליונה ,מימין :גאודים של קוורץ המכילים גבישי בדולח ,ומשמאל “אבטיח אליהו” ,מלא גבישים .בשורה
התחתונה :חלוק לשם שקוף ,העשוי סיליקה זעיר–גבישי ומים ,מנצנץ בברק משיי בגווני הקשת; גביש קוורץ מעושן מסיני
בתמונות ,מימין“ :ביצי יונים” ,חלוקי קוורץ ,ומשמאל :חלוקים אלה בשכבה צפופה על הסלע (באמצע) וחלוק נחל מקרניאול בצורתו הטבעית וכחרוז שנמצא בחפירה ארכיאולוגית.
135 134
נציץ
מופע אחר של הצור הם הבולבוסים ,הדומים לתפוחי
אדמה .למעשה אלה תרכיזי גיר שעברו היצוררות .באזורנו
הם מצויים בחתך של תצורת מישאש ,ונוצרו כנראה
בתהליך כימי–ביוגני :יוני הגיר נדדו אל תוך הבולבוס,
שבו התפרק חומר אורגני ,שלדי יצורים שנחתו על קרקע
הים והפכו לגרעיני גיבוש לגיר המומס ,ואילו יוני הצורן
נדדו כלפי חוץ ,ושקעו כשוליים צורניים בהיקף הבולבוס.
בתמונה :בולבוסים מנחל רחבעם (מסלול טיול )1
ֿ
שם כללי למשפחת סיליקטים מכילי צורן ואלומיניום (אלומו–סיליקטים) שתכונותיהן העיקריות הן
פצילות מושלמת במישור אחד (מונוקלינית) ,וגבישיהם דקיקים ,שקופים או אטומים .הנפוצים אצלנו
הם המוסקוביט ,שלו ברק זהב והביוטיט השחור .הראשון מופיע גם כגבישים זעירים בצפחת אילת,
ואחראי לניצנוץ שמאפיין אותה .גבישים גדולים יחסית של מוסקוביט וביוטיט מוצאים בעורקי
פגמטיט (למטה) .גבישי נציץ אפשר לראות בכל סוגי הגרניט ,הצפחות והפגמטיט באזור (מסלולי טיול
4 ,1ו–)10
שמו של המוסקוביט קשור בעיר מוסקבה ,בה השתמשו בעבר בגבישים השטוחים
והשקופים כזיגוג לחלונות הבתים – תחליף מבודד ומחדיר אור לזכוכית .ותיקים
זוכרים אותו כמרכיב של גופי החימום למגהצים וכ”חלונות” הפתיליות שהתשמשו
בהם בארץ בתחילת המאה ה–.20 1ס“מ
בתמונה העליונה :בולבוסי גיר–צור .באמצע :סלע גיר שהתצורר בהקפו ,וקיבל צורת “תפרחות” .בתמונה התחתונה ,מימין לשמאל:
בתמונות ,בשורה עליונה :גביש מּוסקוביט (ימין) בגודל כמעט טבעי ,ומשמאל ,גבישי מוסקוביט משולבים עם פצלת השדה חלמיש ,שהוא צור בהיר; צור שכבתי מפוספס הנקרא שוהם; וישפה שאף הוא מינרל צורני המכיל ברזל ,המקורב יותר לצור
בפגמטיט .למטה :גבישי ביוטיט גדולים משולבים בפגמטיט .הר צפחות. מאשר לקוורץ .צבעו אדום או חום בגוון הבשר.
137 136
פחמות ,סלעי גיר פצלות השדה
הגיר או פחמת הסידן ( (CaCO3הוא סלע משקע שהוא המרכיב העיקרי של סלעי המשקע בהרי הארץ. שם כללי לקבוצה שלמה של מינרלים המרכיבים את סלעי היסוד ,ומופיעים גם בעורקים פגמטיטים.
חלק ניכר ממסת הגיר הושקע על ידי בעלי חיים – אלמוגים ,רכיכות ואצות גיריות .גיר שמקורו בשלדי השם פצלת השדה הוא תרגום של השם הגרמני פלדשפט ,או feldsparבאנגלית .גם הפצלות הן
בעלי חיים וצמחים מיקרוסקופיים – כמו חוריריות ,קוקוליטופורידים (אצות חד–תאיות המפרישות אלומו–סיליקטים ,המכילות צורן ,אלומיניום וחמצן ( )Al,Si,Oעם קטיונים של סידן ,נתרן ,אשלגן
גיר) – מהווה מרכיב חשוב של סלעי המשקע בקרקע הים העמוקה .פחמת הסידן מופיעה בשתי צורות ועוד ,בצירופים שונים .לכל צירוף שם משלו – אורתוקלז ומיקרוקלין הם פצלות אשלגניות ,ופלאגיוקלז
גבישיות – קלציט ואראגוניט ,הנבדלים בצורות הגביש ובעמידות לתנאי בלייה שונים .רוב היצורים נתרניות ועד סידניות .ההבחנה ביניהם היא עניין למומחים ,ונעשית על פי צורות הגביש ,משקל סגולי
הימיים בונים את שלדם מאראגוניט ,אשר בטמפרטורות גבוהות ,ובלחצי הזמן הופך לקלציט .באופן ובדיקות כימיות מעבדתיות ,שאינן מיועדות לעבודה בשדה.
מעשי ,רוב סלעי הגיר שאנו פוגשים בטבע ,מלבד במערות ושוניות אלמוגים ,מורכבים מקלציט( .מסלולי
טיול 6 ,5ו– .)8 פצלת השדה ,המשמשת חומר גלם לזיגוג החרסינה ,נכרתה בהר צפחות על ידי הגיאולוג
הבריטי וויליאמס ,בשנות מלחמת העולם השניה לצורכי התעשיה הקראמית בארץ.
בסלעי משקע כימיים מוצאים לעתים את הגביש הטיפוסי הקרוי “פצלת איסלנדית” הוא חקר את האזור בשנות הארבעים של המאה ה– 20ושכן בבית הנקרא בשמו,
( )Iceland sparהמצטיין בפצילות כפולה :קרן אור העוברת דרך הגביש השקוף בפתח נחל שלמה .עם כיבוש אילת נמלט מהמקום“ .צלקות” הכרייה עדיין ניכרות
מתפצלת לשתי קרניים ,ששתיהן מקוטבות בכיוונים מנוגדים .למסתכל דרך הגביש בהר .פצלות שדה אפשר לראות בכל מופעי הגרניט ,הצפחות והפגמטיט באזור (מסלולי
על קו כהה (בתמונה) יתגלו שני קוים מקבילים ,כל אחד מקטב בכיוון שונה .סיבוב טיול 9 ,4 ,1ו–.)10
הגביש בחצי עיגול יסתיר אחד מהם ,ויחשוף את משנהו .סיבובו ברבע עיגול ()900
מבטל את הפצילות.
בתמונות למעלה :גביש קלציט שקוף ,המכונה “פצלת איסלנדית” וגביש קלציט שצבעו מרמז על תרכובות ברזל ,מסלעים מַגמטיים. בתמונות ,למעלה :גבישי פצלת שדה ,לבנה (במגע עם קוורץ אפור ,מימין) וורודה (משמאל) בהר שחמון .למטה מימין :גרניט המכיל
למטה :מימין ,פצילות כפולה של האור ב”פצלת איסלנדית” ומשמאל :הטייה של 90מעלות המבטלת את הפצילות. גבישים של שני סוגי הפצלת – ורודה ולבנה; ומשמאל :שפך של פצלת שדה באתר כרייה של הגיאולוג וויליאמס בהר צפחות.
139 138
מינרלים של אידוי :גבס
1ס“מ
קלציט
בטבע הוא מופיע הן בשכבות של גיר והן כמרכיב בשלדי בעלי חיים – צדפות מסויימות וקווצי עור.
כסלע משקע הוא שוקע בחללים תת–קרקעיים ויוצר גבישים מעויינים (רומבוהדריים) או מחודדים
(“שיני כלב”) .לעתים הוא מעורב במינרלים מתכתיים ,כמו בסידריט ,המכיל ברזל ,כמותו מוצאים
במכרות תמנע.
אראגוניט
אראגוניט אף הוא עשוי פחמת סידן ,והוא המרכיב באופן טבעי את כל שלדי האלמוגים והקונכיות של
רכיכות ימיות .אראגוניט מהווה גם את שכבת הדר (אם הפנינה) הבונה את חלק מקונכיות הצדפות,
וממנו מורכבת גם הפנינה (מכאן שמו “אם הפנינה” ,פרלמוטר בלשונות אשכנז) .בתנאים שונים (כמו
טמפרטורה גבוהה) הוא מוחלף בקלציט המשתמר היטב במאובנים ,או מתמוסס ומותיר מאחוריו
את מילוי הקונכייה ,חול גיר שמילא חללים בקונכיות והתמצק ,הקרוי “גלעין” .האראגוניט גם שוקע
בנטיפים וזקיפים במערות קארסטיות ,ובנטף מעיינות בצפון הערבה.
את האראגוניט מוצאים ביבשה בנטף מעיינות (טרוורטין) ,שם הוא מצטבר עם
התנדפות המים כמשקע אי–אורגני .בתעשיית המזכרות שמו “המסחרי” של טרוורטין
משובח הוא בהט (אלבסטר) ,כאשר הבהט האמיתי הינו בעצם תצורה של גבס.
הגבס הוא סולפט ,שהרכבו גפרת סידן ומים ( .)CaSO4 .2H2Oזהו סלע כימי השוקע במים שעברו דולומיט
אידוי ביתר בלגונות ,באגמים או ממי מחדר עשירי סידן וגפרית ,ובקרקע לחה .הגבס מופיע אצלנו סוג של פחמת סידן ומגנזיום ,המושקע בסביבה מימית ,אך גם באופן משני ,עקב חדירת יוני מגנזיום
סלֶניט (“אבן
בשתי צורות גבישיות ,פצלת המשי ,העשויה גבישים ארוכים וצרים מאד ,כחוטי משי ,ו ֶ לתמיסות רוויות פחמת סידן .נוסחתו היא .CaMg(CO3(2מינרל זה מסיס למדי ואחראי לנופי מערות
הירח”) ,בצורת לוח שקוף .הראשונה ניתנת לליטוש עדין ,ואת השנייה מזהים לא אחת בטעות כקלציט הקארסט בגליל ,ובונה את הזקיפים והנטיפים במערות .אין מוצאים בו מאובנים .דולומיט מהווה
(את ההבדל ביניהם לא קשה להוכיח :הסלניט נחרץ בציפורן ,ואילו הקלציט קשה ממנו ואינו נחרץ. מרכיב חשוב בתצורת חצרה (פרט חביון) הקנומנית ,ותצורת תמנע (פסגת הר תמנע).
כמו כן ,הסלניט אינו מראה את פצילות האור האופיינית לקלציט) .בעת חימום ,מתנדפים מהגבס מי
הגיבוש והאבקה הנוצרת צמאה למים ומתקשה במהירות עם הוספתם (ידועה כטיח פריסPlaster of ,
,Parisהמשמש לאיחוי שברים ולפיסול) מינרלי הגבס רכים – דרגת קושי .2דרגת קושי של 3.5יש
לאנהידריט ,צורה נדירה של גבס גבישי ,השוקע במליחות חמות המצטיינות בהעדר מי גיבוש .מוצאים
אותו בסלעי הר סדום.
פחות נפוץ הוא הבאריט ,גפרת הבאריום ( .)BaSO4הוא שוקע בסדקים בסלעי היסוד,
לעתים יחד עם קלציט מגמטי .הוא מצטיין במשקלו הסגולי הגבוה ( .5.5ג’ לסמ”ק),
פי שניים מרוב סלעי הסביבה .בעבר היה משמש נוכלים שזייפו באמצעותו קמח .כיום 1ס“מ
הוא משמש כמרכיב של בוץ קידוח ולבידוד כורים גרעיניים.
בתמונות ,למעלה מימין :גביש פצלת המשי ,ומשמאל גביש סלניט .Seleniteבאחרון בולטת צורת הגביש המעויינת ושקיפות
הגביש .להבדיל מקלציט ,אין לו פצילות כפולה ,והקו אינו נראה מפוצל .למטה מימין :עורקי גבס בחרסית ירוקה (תצורת אורה) בתמונות ,למעלה :גבישי קלציט (ימין) וסידריט ,שניהם בצורת “שן כלב” .למטה :אראגוניט מקיר של מערה קארסטית במעלה
ומשמאל – עורקי באריט בסלע יסוד. המישר .משמאל :דולומיט עם כתמי מנגן מהר תמנע.
141 140
גפרות (סולפידים) מינרלים של אידוי :מלח מאכל
1ס“מ
1ס“מ 1ס“מ
סולפידים הם מינרלים המכילים מתכת וגפרית .המוכרת בכולם היא הפיריט ,ברזל
דו–גפריתי ( ,)FeS2המורכב מגבישים איזומטריים ,דמויי קובייה .פיריט הוא מחצב
הגופרה הנפוץ ביותר בעולם .בדרך כלל מוצאים אותו בעורקי קוורץ בסלעי משקע או
סלעים מטמורפיים ,כמו גם במרבצים של צמחים ובעלי חיים מאובנים (שלא התחמצנו) .פיריט שנחשף
לאוויר מתחמצן ואף שהוא שומר את המבנה הגבישי של הפיריט ,הוא למעשה תחמוצת ברזל (לימוניט,
או מרקזיט) .מכנים אותו “דמוי–פיריט” (פסאודופיריט) .אפשר למצאו במדרון גבעת רחבעם (תמונה)
(מסלול טיול )1
הברק המתכתי וצבעו כצבע הזהב אחראים לכינוי שדבק בו – “זהב השוטים” ,אלה
שנתקלים בו ומאמינים שמצאו זהב .למרבה האירוניה לעתים ניתן למצוא בו כמויות כבר בילדותנו למדנו שקל מאד להמחיש את יצירת הגבישים על ידי מלח המאכל או בשמו האחר – מלח
זעירות של זהב .סולפידים אחרים הם כלקופיריט (סולפיד הנחושת) ,בורניט (סולפיד הסלע .זהו מלח נתרן ( )NaClשמהווה 4%מתכולת מי הים ,ועד 25%ויותר ממי ים המלח .כמו הגבס,
הברזל והנחושת) ,המכונה “מחצב הטווס” ( ,)peacock oreגלֶנה (סולפיד העופרת, גם הוא סלע ֶאבַפוריטי – המתגבש בהתאדות מי הים ,אחרי הגבס ,והוא האחרון שנותר על קרקע גוף
)PbSהמבריק ככסף ועוד .הסוג האחרון נבדל מיתרם בכובדו – משקלו הסגולי הגבוה המים שיבש .גבישי מלח המאכל ,ששמו המדעי הַליט ( ,)haliteמופיעים באזורנו בגופי מים קטנים ,כמו
(יותר מ– ,7לעומת 2.5של רוב סלעי האזור). בגומחות על החוף ,או אף בשוניות המאובנות שבחוף אילת וסיני .גביש ההַליט הוא קובייה מושלמת,
וזיהויו קל ,גם הודות לטעמו המלוח .בשוניות סיני מצאנוהו בצורת עמוד צר וארוך ,שעלה ונדחף לסדק
הודות לתכונת הפלסטיות שלו .כיום מופק מלח זה מייבוש מי–ים (בעתלית ובאילת).
משום תכונה פלסטית מיוחדת במינה של מלח הסלע ,בהשפעת הלחץ של שכבות
שמעליו הוא הופך להיות צמיג ,וצף ונדחף כלפי מעלה ,בדוחפו את סלעי הגיר או הגבס
שמכסים עליו ,עד שמגיע למרומי השכבות .תופעות אלה ,הקרויות דיאפירים ,נפוצות
בגופי מים אוקייניים ובימים שעברו התנדפות מלאה בעבר .בכך מוסבר גם המבנה של
הר סדום ,שאף הוא נחשב לדיאפיר (“פקק מלח”) ,אחד היחידים שמוצאים על היבשה,
שבו הזדקרו מעומק הקרקע שכבות מלח ששרדו מהתייבשות אגם קדום ,ודחפו את כל
השכבות ששקעו עליהן ועיוותו אותם מאד.
143 142
מנגן ברזל ומחצביו
1ס“מ
1ס“מ
נוכחות ברזל בסלע וריכוזו קובעים את צבעו .גווני אדום מאפיינים ברזל תלת–ערכי ,וברזל דו–ערכי הוא
יסוד מתכתי ,הנפוץ בסלעים כתחמוצת בצבע שחור ,משמש כתוספת לברזל ביצור פלדות ,בהקנותו אפור–ירקרק .מינרלי ברזל נפוצים הם תחמוצות הברזל המטיט ( )Fe2O3ולימוניט (.)FeO(OH)·nH2O
לפלדה תכונות מיכניות משופרות בהתאם לכמות התוספת .שני מינרלי מנגן מוכרים מאזורנו ,ואף נעשה האחרון הוא בלוי ולא גבישי .אצלנו מינרלים אלה הם תוצאת התחמצנותם של פיריט ומרקזיט,
ניסיון לכרות אותם בתמנע :הפסילומלן מחצב חשוב ,תרכובת של באריום ,מנגן וחמצן .ניכר במשקלו מינרלי ברזל מחוזר (גפרת הברזל) .גבישי הלימוניט שצורת גביש הפיריט השתמרה בהם ,נקראים
הסגולי הגבוה ,פי שניים מסלע גיר; פירולוזיט – תחמוצת מנגן ( ,)MnO2המופיע אצלנו בעיקר כמחצב פסאודומורפים .לעתים הוא מופיע בתערובת עם גפרית (צהובה) .באזורנו ,תחמוצות הברזל הנן המלכד
המתפשט ככתם דיו בין שכבות ובסדקי סלע. העיקרי של גרגרי החול בכל שכבות אבן החול ,הצובעת אותן בגווניה ,מורוד ועד אדום.
נדיר יותר הוא המינרל הברזלי מגנטיט שנוסחתו ,Fe3O4והוא למעשה תערובת של
שני סוגי תחמוצות ברזל ,ברזל דו–ערכי ותלת ערכי .זהו המינרל המגנטי הנפוץ ביותר
על פני כדור הארץ .הוא מתמוסס באיטיות בחומצת מימן כלורי וגרגריו נמצאים
ברוב סלעי היסוד וברוב סלעי המשקע (אך בעיקר בלבת הבזלת ,שם היא מתמגנטת
בעבר נחקרו מחצבי מנגן מתצורת תמנע בנחל מנגן בבקעת תמנע .אחד מחוקרים אלה בעת התקרשה ,ומאפשרת ללמוד על המגנטיות הקדומה של כדה”א) .בנוסף ,מגנטיט
היה מיודענו ווילאמס ,הגיאולוג הבריטי ששכן בבית הקרוי בשמו בנחל שלמה .מפעלי הוא מחצב חשוב של ברזל .בעבר השתמשו בו להכנת מצפנים .גרגרי מגנטיט מוצאים
הנחושת בתמנע כרו מנהרות כרייה ניסיונית למרגלות הר מכרות ,אך התברר שהכרייה לעתים בכמויות גדולות בנחלי אזור אילת (די להעביר מגנט בין גרגרי החול על מנת
לא תהייה כלכלית .כך ניצל צפון בקעת תמנע מעוד מפעל תעשייתי .תמצאו אותם לתפוס עשרות גרגרי מגנטיט זעירים) .גבישי מגנטיט נמצאו גם בגופי בעלי חיים שונים,
בעיקר בבקעת תמנע. חידקים ,קיפודי ים ,במקורי העופות ואף בבני אדם ,ומשערים שמסייעים לניווט בשדה
המגנטי של כדור הארץ.
תמונות ,למעלה מימין :תרכיז לימוניט ,המגלה לעתים את גבישי המרקזיט או הפיריט שהתחמצנו .ומשמאל ,אותו תרכיז ,בחתך,
בתמונות ,למעלה מימין :פתחי כרייה בהר מכרות בתמנע ומשמאל בצר של פסילומלן ,מהר מכרות .למטה :דנדריטים (מאובני מנחל רחבעם .למטה מימין :גתיט ( ,Goethiteע”ש המשורר הגרמני גיתה שעסק במינרלוגיה) בצורתו הסיבית .נמצא בנחל פארן,
צמחים מדומים) של פירולוזיט המתפשטים דרך סדקים בסלעי יסוד; ומשמאל ,בין שכבות דקות בתצורת אורה. ומשמאל :גוש מגנטיט האחוז על ידי מגנט ,להמחשת היותו מגנטי (נמצא בנחל שחורת).
145 144
הפקת הנחושת הקדומה נחושת
מקורו הראשוני של בצר (עופרת) הנחושת שנכרה באזור בתקופות הסטוריות ,הוא בעורקים בסלעי בצר הנחושת באזור אילת מתרכז
המחדר ,אך באופן משני התרכז הבצר עד לריכוז של 4%בתצורת תמנע ,שהנה מקור הנחושת המופקת בשלושה סוגי סלעים :כעורקים בסלעי
במכרות תמנע של ימינו .באופן שלישוני התרכזה הנחושת עד לכדי עשרות אחוזים בתהליכים שהתרחשו מחדר ,בסלעי משקע מתצורת תמנע
בקרטיקון התחתון ,באבני החול של “חבורת כורנוב” (תצורת אמיר ותצורת עברונה) .תרכיזים ירקרקים וכתרכיזים באבני חול מאוחרות יותר,
כאלה ,שנאספו על פני הקרקע ונחצבו במערות ופירים שימשו מקור עיקרי להפקת נחושת מהתקופה מתצורות אמיר ועברונה .הנחושת
הניאוליתית–כלקוליתית (אלף רביעי לפנה”ס) ועד למאה השמינית לספירה ,כאשר שיאה היה בתקופת מופיעה בכמה סוגי מינרלים ,כסולפיד
הברונזה המאוחרת (אלף שני לפנה”ס) .הכרייה וההפקה (התכה) נעשו על ידי משלחות כרייה מצריות הנחושת בתמנע ,שם נכרה מחצב
ובני השבטים המקומיים .מכרות ומתקני הפקה מצריים פעלו כאן עד סוף המאה ה– 12לפני הספירה. זה במפעל המודרני ,וכתרכיזים של
ההפקה חודשה בין המאה ה– 4–2לספירה על ידי הנבטים והרומאים ,ונמשכה בתקופה הביזנטית תחמוצות נחושת באבני החול ,שנוצלו
והערבית הקדומה (מאות .)8–7מהתקופה האחרונה נמצאו ב”עמק הסיגים” סמוך לבאר אורה ערימות במכרות הנחושת הקדומים .מינרלים
סיגים (החומר הטפל שנותר לאחר ההפקה) ומבנים עשויים מהם ,הממחישים את ההיקף המרשים של גבישיים צבעוניים המצויים באבני
הפעילות הזאת (עמ’ .)61 החול – מלכיט ,אזוריט ,כריזוקולה,
שרידים דומים פזורים באתרים בין תמנע לאילת ולאורך הערבה בצדה הירדני ,באגן ואדי פונון, דיאופטז – ועוד ,נחשבים לאבני חן.
שם התנהלה פעילות דומה לזו של תמנע .כאמור ,תרכיזי הנחושת שימשו חומר גלם עיקרי בתקופות מלכיט הוא מינרל בקבוצת המינרלים
היסטוריות ,אך כיום אינם בעלי ערך כלכלי. הפחמתיים .הרכבו.Cu2CO3(OH)2 :
מחצב נחושת חשוב ונחשב מאד בעבר הוא הטורקיז ,שנכרה במערב סיני על ידי המצרים הקדמונים הוא בעל קושי בינוני ( 3.5–4בסולם
לתעשיית אבני החן .מכרות הנחושת והטורקיז היו כה חשובים ,שהאלה המצרית חת’חור נחשבה מוס) .המלכיט נוצר קרוב לפני השטח
לפטרונית המכרות וכונתה “גברת הטורקיז” .מקדש לאלה מצרית זאת נחשף בתמנע וסמוך לו חרוט באזורים מחומצנים של בצרים
שמו של רעמסס השלישי ,שבתקופתו התבצעה הכרייה. סולפידיים כאשר מים עשירים
מומלץ ללמוד על תפוצת הנחושת ותהליכי הפקתה הקדומים והמודרניים באזור במוזיאון ובסיורים בפחמות ( )CO3מגיבים עם מינרלים
המודרכים בבקעת תמנע ,הכוללים שחזורים של תהליכי ההפקה .מוזיאון הנחושת “נחושתן” במוזיאון נושאי נחושת .הוא מופיע בטבע יחד
ארץ ישראל בתל אביב מרכז את מרבית הממצאים ממכרות הנחושת בערבה .לכו לבקר בו. עם המינרל אזוריט ,ששמו מדגיש את
צבעו התכול (המכיל גם הוא פחמת
נחושת ;)Cu3(CO3)2(OH)2 :הדיאופטז
1ס“מ שהרכבו CuSiO3H2Oמופיע כגבישים
קטנים ,מבריקים בירוק.
הכריזוקולה )Cu,Al)2H2Si2O5(OH)4
הוא מינרל רב–גוני ,המזכיר טורקיז,
היה מקור עיקרי של נחושת במכרות
הקדומים .מינרל זה שימש בשנותיה
הראשונות של אילת כחשוב ביותר
תמונה חסרה באבני החן המקומית ונקרא “אבן
אילת”.
1ס“מ
בתמונות ,משמאל :ריכוז גדול של סיגים ליד הגבעה “תל חרה חדיד” (“תל בזלת הברזל”) מצפון לאילות על כביש הערבה ,ומימין: תמונות :למעלה :גזע עץ מאובן שרקמתו הוחלפה בתחמוצת נחושת שפעפעה מעלה מתצורת תמנע .מתחת :תרכיז של נחושת
דוגמאות של “מקלעות” שכמותן מוצאים בקרישת לבה המתפרצת מהרי געש ,בסיגים אפשר למצוא שרידי תחמוצת נחושת באבני החול .למטה ,מימין :אַזוריט ומלכיט מלוטשות ,במרכז ,כריזוקולה גלמית ומשמאל ,גבישי דיאופטז כעורק בתרכיז מנגן
ששרדו לאחר הפקת הנחושת. בתמנע.
147 146
מאובנים כסמני גיל ב .מאובנים
השתנות תנאי הסביבה עם הזמן גורמת להשתנות אופיים וצורתם של חקר החיים הקדומים (פליאונטולוגיה) והשתנותם עם הזמן הוא אחד המרתקים בפרקי הגיאולוגיה.
היצורים החיים בה ,בהתאמה לתנאים אלה .התאמה כזאת ,הן מבחינה הוא עוקב אחרי התפתחות עולם החי והצומח ,ומתמקד בצורות חיים שהתקיימו בעבר.
אנטומיה והן בצורתו החיצונית של הגוף והשלד היא תנאי הכרחי ,שאם מחקר המאובנים הוא רחב יריעה :חיפושם בסלעי המשקע ,איתורם וזיהויים ,הכרה ושיחזור סביבות
לא כן ייכחדו .שתי מגמות סותרות באות כאן לידי ביטוי .האחת ,מגמת מחייתם .התחום האחרון ,שהתפתח בעיקר בעידן המודרני ,מנסה לשחזר באמצעות סוגי המאובנים
החי והצומח להשתכלל ולפתח את מערכות הגוף שלהם ,והשנייה לעמוד ועקבותיהם ,כמו גם סימנים אחרים ,את השינויים הסביבתיים שחלו בעבר ,בין אם על ידי האקלים
בתנאי ואילוצי הסביבה הדוממת (תנאים כימיים ופיזיקליים) והביולוגית (פליאו–קלימטולוגיה) ובין אם כתוצאה מפעילות יצורים חיים (פליאו–אקולוגיה) .תקצר היריעה
(תחרות ,טריפה וכו’) שאינם נעצרים לרגע .שינויים כאלה מבדילים מלפרט את המסקנות שניתן להסיק מנוכחות או העדר מאובנים או תצורות אבן אחרות ,בסביבות–עבר
בין מאובנים מתקופות קרובות ,ובעיקר מתקופות רחוקות זו מזו .אם טבעיות ,ומה תקפותן של מסקנות אלה .הגיאולוגיה הכלכלית נעזרת בהם למטרותיה – חיפוש סלעי
קבוצת יצורים התקיימה כמין נפרד במשך תקופה קצרה והשתנתה מקור לפחם ונפט ,גילוי סלעי מאגר של גזים ונוזלים בעלי ערך כלכלי.
תכופות לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית ,אזי כל מאובן שלה יכול לייצג כיצד הם נוצרים?
את התקופה בגיאולוגית שבה התקיים ,ולשמש לה מאובן מנחה (guide בעמודים הבאים נציג צורות שונות של מאובנים ונעמוד על דרך השתמרותם ,והשינוי שהופך עץ או
.)fossilהימצאות מאובן כזה בסלע או תצורה גיאולוגית ,הוא סיוע מיידי לתיארוך ולהשוואה (או רקמה חיה למאובן מינרלי שלא נותר בו זכר לרקמה החיה (עמ’ .)150–151לקטגוריית המאובנים חשוב
הקבלה) עם אזורים אחרים בהם נמצא. לצרף את כל הסימנים האחרים הקשורים בנוכחות יצורים חיים בשכבה זו או אחרת ,כמו עקבות,
מאובנים מנחים חשובים הם מיני הטרילוביטים .אלה פרוקי רגל קדומים ,כסרטנים והעכבישנים, סימני חפירה או שינויים במסלע הקשורים בנוכחותם של יצורים חיים (עמ’ .)167
ייחודיים לעידן הפליאוזואיקון ,שבסופו נכחדו .הטרילוביט המוצג באיור למעלה ,ומינים נוספים אמצעי לזיהוי שכבות סלע לתקופותיהם.
שתוארו לראשונה בתמנע ,וזיהוי סימני נבירה שלהם ושל מינים אחרים מגדירים את גילם וגיל מאובנים של יצורים שהתקיימו במשך זמן מוגבל בהיסטוריה הגיאולוגית ,משמשים כמאובנים מנחים
התצורה בה חיו כבני תור הקמבריום .מאובנים מנחים חשובים אחרים בגיאולוגיה של ארץ ישראל הם שבעזרתם אפשר לתארך תקופות שבהם שגשגו .הימצאותם בסלעים מסוימים מספקים לנו הוכחה
האמוניטים ,דיונונים שוכני קונכייה רבת מדורים–חדרונים שנכחדו בסוף עידן המזוזואיקון .עשרות הן באשר לתקופות בהם חיו והן לתנאי הסביבה באותן תקופות .האמצעי האחרון חיוני בעת איתור
המינים ,שרבים מהם מהווים מנחים לתקופתם ,נבדלו זה מזה הן בצורתה הכללית של הקונכייה, מחצבים ונפט .מאובנים מנחים באזורנו הם בעיקר רכיכות – חלזונות וראש–רגליים – אמוניטים
והן במבנה המחיצות המפותלות בין ה”חדרונים” ,ובסימנים נוספים .היעלמם של האמוניטים לפני ושייטנים ,אך גם יצורי ים זעירים ,כחוריריות ,או אבקת צמחים (פולן ,בלעז) יכולים להוות הן כסמן
65מיליון שנה מסמן את הגבול שבין עידן המזוזואיקון לקנוזואיקון .קבוצת מאובנים מנחים אחרת מנחה לתקופות קדומות ,והן לתנאים הסביבתיים ששררו בהן.
הם הנומוליטים ,חוריריות ענק ,המגדירות את תקופת האאוקן התיכון .מאובן בעל תכונה דומה הוא מחקר ההיסטוריה הגיאולוגית לתקופותיה הסתייע במאובנים כאמצעי עיקרי לתיארוך :העידנים
הצדפה הענקית אוסטרית עבה ( )Crassostrea gryphoidesמתצורת חַימּור שנחשפה ליד ראס בורקה הקדומים מכונים עד ימינו על פי המאובנים שאפיינו אותם :עידן החיים הקדומים ,ארכאיקון (=פרה–
במזרח סיני ,שם התקיימה אוכלוסיה צפופה של מין זה בשפת המים ,בחוף מפרץ אילת הקדום ,כנראה קמבריום) ,שאופיין בהעדר מאובנים ,עידן החיים הקדומים (פליאוזואיקון) שיצורים ירודים ונכחדים
שלוחה של הים התיכון בתקופת המיוקן .יחד עמה נמצאו בלוטי ים ,בעלי חיים נייחים ,שהם סרטנים אכלסו אותו ,עידן החיים הבינוניים (מזוזואיקון) ,שאופיין בשלטון הזוחלים ,ועידן החיים החדשים
ייחודיים שבשלב המעבר מפגית פלנקטונית ,מתיישבים על מצע אבן ובונים שלד חרוטי המחבר אותם (קנוזואיקון) ,שבו אנו מצויים בימינו ,כולם מבוססים על מצאי המאובנים בהם .כיום ,כשאמצעי
באורח קבע למצע .בשכבות הנאוגן (מיוקן–פליוקן) שבה נמצאה הצדפה הזאת ,למעשה על קשוות של התיארוך שוכללו ,פחתה חשיבותם מעט אך לא חדלה ,מההיבט הבא:
האוסטרית ,נמצאו שני סוגים של בלוטי ים כאלה ,שאחד מהם הוא הסוג בלוטן ( )Balanusשחי כיום המאובנים ככלי למחקר האבולוציה
במפרץ אילת ובים התיכון .תצורה זו מקורבת לתצורת רחם ,שהוזכרה לעיל ,ומייצגת את החדירה מלבד התכונות המחבבות אותם על חובבי הטבע ,המאובנים הם אמצעי להכיר את החי והצומח
הימית לאזורנו של מפרץ אילת הקדום ,שמקור מימיו היה הים התיכון .בימינו ,עם שכלול שיטות המיון הקדומים .תמיד הייתה בנו ,בני המין האנושי ,התאווה לדעת כיצד הגענו עד הלום .רצון זה התגבר
של יצורים פלנקטוניים זעירים ,מסתמכים בעיקר על חוריריות פלנקטוניות ויצורים ננו–פלנקטוניים מאד עם פרסום תורת האבולוציה ,המבוססת בעיקר על ההוכחות שהחי והצומח על פני כדור הארץ
(שההבחנה בהם היא במיקרוסקופים אלקטרוניים) ,וזאת משום קצב השתנותם המהיר והמידע הרב משתנים בלא הפסק .מינים רבים נכחדים ואת מקומם תופסים מינים חדשים ,המותאמים מהם
שהם מספקים. לתנאי הסביבה המשתנים .הקשר בין בעלי חיים מקבוצות שונות מבוסס הרבה על הדמיון וההבדל
בקטע זה התמקדנו במאובנים מנחים ,שכאמור ,נוכחותם בשכבות היא קצרת–זמן .מאובנים של סוגים במבנה הגוף (האנטומיה המשווה) ,באורחות החיים וההתאמה לסביבה .אין כמו המאובנים לספק
רבים מצטיינים בשרידות גבוהה לאורך של תקופות מאד ארוכות ,והחשיבות העיקרית שלהם היא לנו פרספקטיבה מתאימה לאורך התקופות .לדוגמה אחת :עשרות רבות של מאובני לווייתנים ,שנתגלו
במידע שהם מספקים על טיבה של הסביבה בה חיו .צדפות החיות על ובסביבת חול ,המעבר של קיפודי לאחרונה במקומות רבים בעולם (כולל אתר ייחודי במדבר המערבי של מצריים) אפשרו לשחזר את
ים מחיים על מצע מוצק ,לחיים על ובתוך החול הם נושא שנדון בו בהמשך. התפתחות יונקי הים ,מיצורים הולכי על ארבע ,ועד להפיכתם לגדולי היצורים הימיים ,וכל זאת בתוך
כארבעים מיליוני שנים בלבד.
אחד המוקדים באזורנו הוא שכבה עתירת מאובנים הקרויה תצורת אורה ,שחושפת ,באזור נחל קטורה
וצומת גרופית ,מכלול עצום של מאובני צמחים – עלים ,גבעולים ושורשים – וכן עולם חי עשיר שליווה
אותם .זהו בית גידול עשיר שניתן ללמוד עליו רבות הן על ההיסטוריה הגיאולוגית בתקופתם והן על
ההשתנות האקולוגיות שעבר אזורנו (עמ’ .)152
1ס“מ
בתמונה :מימין ,אוסטרית עבה ,במצב השתמרות מצוין ,באמצע מקבץ של בלוטי ים ומשמאל בלוטי ים ממין לא ידוע שהתיישבו
על קשוות האוסטרית ,כולם מתצורת חיימור במזרח סיני.
149 148
מאובני צמחים סוגי מאובנים
1ס“מ
1ס“מ
כנרמז לעיל ,המושג מאובן הוא כוללני ,ונכללות צורות שונות של השתמרות ,שהמשותף לכולן הוא
החלפתו של החומר המקורי ,השלד או הגוף הרך בחומר מינרלי אחר ,שסיכויי שרידותו גבוהים מהחומר
המקורי .לעתים זהו הגיר הקלציטי שנשמר אך עבר שינויים מזעריים ולעתים זוהי רקמה חיה שהתפחמה,
או התחלפה במטווה אי–אורגני כמו צמח שרקמת העץ שלו התחלפה בתחמוצת ברזל או צורן .למאובן
1ס“מ 1ס“מ ייחשבו גם טביעת הרגל או חלק אחר מגופו ושלדו של בעל חיים ,על הקרקע או על מאובן של יצור אחר.
טיפוס התאבנות נפוץ הוא מילוי חלל הקונכייה שהייתה עשויה מחומר פחות עמיד בבוץ שהתקשה ויצר,
לאחר התמוססות הקונכייה המקורית גלעין פנימי ,שהוא דפוס פנימי שנוצק בתוכה .בוץ שהתקשה
למרות שבאזורנו שררו תנאי יבשה במשך מאות מיליוני שנים ,ואחר כך כוסה בים לאורך תקופה לא סביב השלד או הקונכייה ,מציג טביעה או דפוס חיצוני .גלעינים נפוצים בין מאובני צדפות וחלזונות.
קצרה ,שרידי הצמחים המעטים מעידים על תנאי השתמרות גרועים .אולי דווקא משום נדירותם יש רוב מאובני האמוניטים אף הם מטיפוס זה.
עניין להאיר עליהם בפנסנו:
בתקופות קצרות יחסית בקרטיקון המוקדם היו באזור יערות .שרידיהם הם מאובני עצים שרקמות העץ
שלהן הוחלפו בתחמוצות ברזל ,מנגן ואף נחושת ,ולעתים נדירות יותר בצור .אלה נפוצים למדי בשכבות הצור שהוא סלע שלרוב הוא
אבן החול המגוונת – תצורת סמר ,שגילה קרטיקון תחתון. ביוגני ,נוצר בים מתחמוצת
חלקים רכים – עלים וענפים הירוקים לא נשמרו כמעט .ממצאים בודדים ,של דפוסי שרכים נדירים שמקורה ()SiO2 צורן
נמצאו בנחל עברונה ,באבן חול חרסיתית דקת–גרגר .שרכים דומים נמצאו באתר צומת קטורה (עמ’ המכילים במיקרואורגניזמים
הבא) וגם במעלה העצמאות ,שבמכתש רמון .השרך הוא צמח חסר פרחים הגדל בתנאים לחים וטחובים, צורן בשלדיהם .הצורן מחליף את
ומעיד על תנאים כאלה במהלך התקופה הזאת. החומר המקורי במאובן או בשלד
של היצור המתאבן ,לעתים עוטף
אותם בחלקם או במלואם ,ויצר
דפוסים ייחודיים לו.
מאובני עצים נמצאו גם בתצורות ימיות מובהקות ,כמו תצורת חצרה ותצורת גרופית,
ונראה שאלה הם גזעי עצים שנגרפו מהיבשה אל כיוון החוף ,והתאבנו .מאובני עצים
ניתן לראות למרגלות צוקי תמנע ובנחל יואש ,שבעברו המערבי של הר יואש.
בתמונות :למעלה מימין ,מאובן עלי שרך מתצורת סמר שנמצא בנחל עברונה – ומתחתיו רקמת עץ ,או קליפה ,שהוחלפה בתחמוצת בתמונות ,למעלה משמאל :גלעין של החילזון המחטי ( )Hastulaמהקנומן ,והטורית (( )Turritellaבמרכז) ומימין ,טביעה או דפוס
ברזל .משמאל :גזע ,אף הוא “מבורזל” מאזור תמנע .בעמ’ 143תראו גזע עץ שרקמת העץ שבו הוחלפה בתחמוצת נחושת. מצורר של חלזון מאותו סוג מתצורת מישאש .למטה :גלעינים עשויים סלע גיר של חלזונות וצדפות.
151 150
מאובני קרקע הים מאובני צמחים מתצורת אורה
1ס“מ
חתך בסלע מאובנים כזה המוצג לפנינו אינו אלא “צילום” של קרקע הים שהכילה בוץ גירי בתקופתו.
נראות בו בעיקר קונכיות של רכיכות – צדפות ( )1חלזונות ( )2ושבריהן .גם המילוי ההומוגני שבין
הקונכיות יכול להיות שלדים מיקרוסקופיים של אצות צורניות ,שברי חוריריות וגרגרי גיר שנוצרו על
ידי אצות גיריות.
מאובני חוריריות
אלה הם יצורים חד–תאיים! המקורבים לאמבות .שלד גירי תומך בהם בחייהם
ומשתמר היטב כמאובנים .בעבר וכיום מתקיימות בימינו חוריריות מרחפות במי
הים ,וחוריריות דרות–קרקע – הנצמדות לאצות גדולות או נחות על הקרקע .חורירית
מפורסמת היא נומוליט גיזה ( ,Nummulites gizehensisשפשר שמה“ :מטבעון
גיזה” ,על שם אתר הפירמידות במצרים ,הבנויות מסלע “נומוליטי” המכיל אותה).
נפוצה בסלעים מתקופת האאוקן התיכון (~ 30מ”ש) .מחזור חייו מקיף שני דורות:
מגלוספירה (“כדור ענק”) ,הוא דור מיני ,המייצר תאי רבייה שבהתמזגם מתפתח 1ס“מ
הדור האל–מיני ,הננסי ,מיקרוספירה ,המייצר את המגלוספירות ,הגדלות לממדי ענק,
בדרך אל–מינית (ראו גם בעמ’ .)107הופעה זו של חד–תאי ענק ,כנומוליט גיזה ,יכולה
לשמש המחשה של כלל ביולוגי ,שלפיו במהלך האבולוציה של יצורים שונים יש נטייה תצורת אורה מייצגת מעבר בין סביבה ימית (אמוניטים ,רודיסטים) לסביבה לגונרית העשירה ברכיכות.
להצמיח צאצאים בעלי ממדי ענק .דוגמאות נוספות :הסוסים ,הלווייתנים ,ובאלה בשני מחשופים ,האחד בצומת גרופית ובנחל קטורה הסמוך ,נתגלו מאובני צמחים במגוון רב .בכמה
הנכללים כאן ,האמוניטים ,שיש בהם מינים המגיעים לקוטר 2.5מ’! שכבות של חרסית ופצלים ,המתפצלים בנקל מתגלים הצמחים ,עלים ,שורשים ולעתים גם פרחים ,כולם
מתקופת טורון תיכון ( 90מ”ש) .התרוממות קמר רמון ,במרכז הנגב ,מאז הקנומן העליון חסמה מדרום
גיר מכיל נומוליטים מאפיין את תצורת ניצנה (הנכללת ב”חבורת עבדת” ,הנפוצה בהר הנגב) ,הנדירה לגונה בין הים הפתוח (מצפון) והיבשה (בדרום סיני) .גשמים רבים גרמו לסחף של חול וחרסית מהיבשה
באזורנו .את הנומוליט מוצאים באילת כמשקע משני ,בחלוקי נחל וגושי האבן שנסחפו לתצורת רחם, ללגונה ,שהביא עמו צמחים.
שאינה אלא קונגלומרט – המורכב מחלוקי נחל מתצורת ניצנה ואחרות) ,בנחל שלמה עילי (נקודה 10
במסלול טיול מס’ )1וכן בשיפולי ואדי טאבה ,שעל קו הגבול עם מצרים (אל תלכו לשם!).
בלגונה נפגשו צמחי יבשה בצמחי גדות ומנגרובים .חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמכון
הגיאולוגי פרסמו ספר מקיף על תצורה זו ועל הממצאים מהאתרים הללו .הממצאים
מעידים כי הם גדלו בלגונות רדודות מכוסות עצים דמויי מנגרובים שגדלו בשולי הים
בתנאי מליחות משתנה .בין הממצאים צמחים המוכרים בימינו (דמויי דולב ,צפצפה,
איקליפטוס ,צמחי מים כנימפיאה ועוד) .ארבעים וחמישה מיני צמחים חדשים למדע
נתגלו כאן (מסלול טיול מס’ .)8
בתמונות :למעלה מימין – עלים ושורשים של העץ ,Dewalquea gerofiticaמסדרת ההדסים המקורב לאיקליפטוס בן ימינו,
ומשמאל :עלה של הצמח Brasipelta gregariaהמקורב לנימפיאה .למטה מימין :חלקי עלים של הצמח Menispermitesשצולמו
בתמונה מימין :נומוליט גיזה מאובן על רקע של חוריריות דרות–קרקע בנות ימינו ,משמאל :נומוליטים מיקרוספריים ,שנמצאו באתר; ומשמאל :תפרחת של הצמח ,Gerocladus foliosusשאף הוא תואר לראשונה ממאסף מאובנים נדיר זה .מקורם של חלק
צמודים למאובן מגלוספרי .שימו לב ל”שכבות” השלד החד–תאי. העלים מיערות סמוכים והגיעו בנהרות שזרמו לים.
153 152
מאובני רכיכות מאובני אלמוגים
מערכת הרכיכות ( )Molluscaהיא אחת העתיקות בין חסרי החוליות .שורשיה נעוצים בראשית עידן מערכת הנבוביים היא כנראה העתיקה במערכות החי שאנו מוצאים בימינו .נכללים בה מדוזות ,שושנות
הפליאוזואיקון .באוקיינוס טתיס היו חלזונות ,צדפות וראש–רגליים (תמנונים–דיונונים) ומאובניהם ים ואלמוגים .נמצאו טביעות בסלע של מדוזות חסרות שלד מוצק בסלעים שנוצרו לפני כ– 500מ”ש
נפוצים במשקעיו. (תחילת העידן הפלאוזואי) .אלמוגים ,שהנם כבר בעלי שלד אבן ,הופיעו מאוחר יותר ,וכללו קבוצות
לרוב מיני הרכיכות החיים בימינו ,וניתן לשער שגם בעבר ,קונכייה חיצונית העשויה גיר ,המגנה על ששגשגו בעידן ההוא ,אך נכחדו ופינו מקומם לאלמוגי האבן ,הבונים כיום את שוניותינו.
הגוף הרך וחסר השלד .לחלזונות קונכייה הנוטה להתפתל כסליל ,ואילו לצדפות קונכייה העשויה משתי יחידה בסיסית באלמוגים הנה הפוליפ ,שבחייו נדמה לשושנת ים ,אך להבדיל ביניהם ,שושנת הים
קשוות שבחלל שביניהן מסתתר גוף הרכיכה .שתי קבוצות אלה חיות בעיקר על פני הקרקע ובתוכו, היא חסרת שלד אבן ,ואילו כל אחד מפוליפי האלמוג שוכן בגביע אבן ,והוא לרוב מלוכד עם פוליפים
הראשונים מכרסמי אצות או טורפות טרף קטן ,ואילו הצדפות מסננות פלנקטון מן המים שבסביבתן שכנים ,שהם תוצרי רבייה אל–מינית ,כלומר כל פוליפ מתחלק לשניים ויותר ,או שהוא מנץ פוליפי–
המימית .הראש–רגליים שונים :לרובם כושר שחייה מעולה ,והם מצוידים בזרועות ארוכות או קצרות בנות ,הנשארים צמודים יחד .אחת התכונות המיוחדות לאלמוגי האבן היא השיתוף שלהן עם צמחים,
העוטרות את הפה ומסייעות לטריפה .רוב מיני דיונונים שחיו בעבר היו מצוידים בקונכייה מפותלת אצות חד–תאיות ,השוכנות ברקמות הגוף של האלמוג ומקיימות את תהליכי הפוטוסינתזה ,שמספקים
שחלקה הקדמי שימש להם למסתור והגנה ,והאחורי – חדרונים ששימשו בית קיבול לגזים שאפשרו לאלמוג בו הן שוכנות מזון וחמצן לנשימה .בחוף האלמוגים של אילת ובפארק המצפה התת–ימי יכול
להם ציפה וריחוף בחלל המים .קונכיתם של רוב הרכיכות עשויה גיר מקלציט או אראגוניט (או שילוב המבקר לראות עשרות מיני אלמוגים בני זמננו ,הנבדלים זה מזה ומייצגים מגוון מדהים ,שאיננו יודעים
של שניהם) .שתי הצורות הגבישיות האלה זהות מבחינה כימית ,אך שונות במבנה הגבישי .בתנאים אם כמותו היה גם בעידן המזוזואי.
שונים של התאבנות מתמוסס האראגוניט והקונכייה משתמרת כגלעין יצוק ואילו הקלציט יציב יותר. שלדי האלמוגים ששגשגו באוקיינוס טתיס בונים חלק ניכר מסלעי הגיר של ארץ ישראל ,אך השתמרות
במקרים אחרים גיר הקונכייה מוחלף לצור (מצורר – שהגיר המקורי שלו הוחלף בסיליקה) ,או מותמר האלמוגים איננה מהמשובחות .הם מתלכדים בסלעי החוף או שהם יוצרים שוניות אבן ,שעוברות
לקלציט .סוג אחר של גיר ,דולומיט ,שהוא תרכובת סידן ומגנזיום פחמתי ,נוצר כאשר מגנזיום מחליף תהליך שינוי (דיאגנזה) ,המטשטש את צורת האלמוגים .נדיר למדי למצוא מאובני אלמוגים שלמים
חלק מאטומי הסידן ,בתהליך שהוא לרוב מאוחר להשקעה המקורית ,ובו נמחקים לרוב המאובנים. בסלעי האזור ,אך פה ושם נמצאים חלקי מושבות – ענפים או קטעי שונית שנשברו.
בעקבה הסמוכה ,שם התרומם החוף בעידן האחרון ,נחשפה שונית מאובנת מרשימה ,שבה מאובני רוב
המינים מצויים גם בשונית בת–ימינו.
1ס“מ
בתמונות :קונכייות רכיכות .מימין :חלזונות ,בני הסוג מגדלון ( )Cerithiumמהם המופיעים בשלמותם ומהם כגלעינים (,2
בתמונה השמאלית) ,והצדפה לבבית ( ,1( )Carditaמשמאל) .שתיהן מתצורת גרופית מתקופת הטורון המאוחר ,שעברו תהליך בתמונות ,מימין :מושבת אלמוגים בת זמננו שהוטבעה בשונית מאובנת על חוף אילת .משמאל :שברי אלמוגים מגיל הקרטיקון,
היצוררות .למטה :המאובנים של מחר .מאסף של קונכיות רכיכות מעומק 250מ’ במפרץ אילת ,כולל חלזונות וצדפות עומק. שלא זוהו מאזור אילת .למטה :שונית מאובנת בעקבה.
155 154
צדפות חלזונות
1ס“מ
לצדפות שני שמות מדעיים .האחד ,Bivalviaמתארם כבעלי שתי קשוות מהן מורכבת הקונכייה .השני
– ,Pelecipodaשפרושו “רגל גרזן” ,מזכיר את יכולתן של רוב הצדפות לחפור בקרקע הרכה ברגל דמוית החלזונות ( )Gastropdaהם רוב הרכיכות המצויות כיום בים ,במים המתוקים וביבשה .להם קונכייה
גרזן .הצדפות מאופיינות בראש מנוון–עיניים ,זימים המשמשים גם לסינון המזון ,שהוא בעיקרו פלנקטון הנוטה להתפתל כסליל וגוף רך ,המורכב מראש ,שלו עיניים ,מחושים ופה המצויד בשיניים קשות,
או רחופת אורגנית ,וגם לנשימה .גלימה דקיקה מקיפה את הגוף משני צידיו ,ולה בלוטות מפרישות את המשמשות לכרסום אצות או לטריפה .רגל שטוחה מאפשרת להם להחליק על המצע המוצק .קונכיתם
גיר הקונכייה .לצדפות מתחפרות רגל הננעצת בחול ,והן שומרות על קשר עם המים שמעליהן באמצעות עשויה לרוב מגיר אראגוניטי .על כן ,מלבד מקרים מעטים של היצוררות היא מתמוססת ומשתמרת
צינורות (סיפון) .צדפות הצמודות למצע מוצק באמצעות הפרשת גיר או סיבים גמישים יוצרות שרטונות כגלעין יצוק .עשרות מיני מאובני חלזונות בסלעי המשקע של האזור ,שאחד הבולטים שבהם הוא
צפופים .אחרות “מונחות” על החול הרך ,וחלק מהן מסוגלות לקפץ במים ולשחות למרחקים קצרים, הסוג שיתואר להלן .רוב החלזונות באזורנו הן חלזונות ימיים ,ומיעוטן ,בעצם רק בתצורה אגמית אחת
על ידי דחיקת המים מתוך חלל הגלימה שלהם .מלבד מקרים של החלפת הגיר בצור ,צדפות שקונכיתן (תצורת אילות) ,מוצאים מעט מאובני חלזונות מים מתוקים (הנקראים שבלולים בלשון העם) .מגוון
בנויה מאראגוניט אינן זוכות להתאבן לרוב אלא בצורת “גלעינים” ,ורק אלו שקונכיתן קלציטית ,או יחסית די גבוה של חלזונות מופיע בתצורות הסנון ,מנוחה ומישאש ,מהן מצוררות ועל כן משומרות
הוחלפה לקלציט ,משתמרות בצורתן הראשונית .הרודיסטים (להלן) הן טיפוס נכחד של צדפות שחיו היטב.
במושבות צפופות ,כעין שוניות .מוצאים את מאובניהן באזורנו .מקרה מיוחד היא הצדפה תמר–ים
( ,)Lithophagaהחיה גם בימינו .היא מתיישבת על אלמוג ומפרישה ריר חומצי ,הקודח בשלד האלמוג נרינאה ( )Nerineaהוא סוג של חלזונות ימיים בעלי קונכייה מאורכת שהתקיים באוקיינוס טתיס
ליצור שקע ההופך למחילה שהולכת ומתרחבת .היא נכלאת בה למשך כל חייה ,כשהקשר עם הסביבה במזוזואיקון .הוא ניכר בקמטים והזיזים בחלל הקונכייה .באילת מופיעה בריכוזים צפופים של גלעינים
הימית הוא באמצעות נקב זעיר .הקונכייה העשויה מגיר מסיס מאד ,לא שורדת ,ואילו בתוך מחילת טבועים במטווה (מטריקס) של גיר שנוצר על קרקע הים בשכבות גיר מתצורת חצרה הקנומנית .ריבוי
האלמוג המאובנת נוצר אפוא גלעין של המעטפת ,שבתוכו נמצא הגלעין של הקונכייה ,בבחינת מאובן המאובנים במקומות מסוימים מעלה את האפשרות שאלה הם מאספי קבורה (קונכיות ריקות שהצטברו
בתוך מאובן. במקומות אליהם נגרפו על ידי גלים) .נדיר למצוא את החילזון הזה כקונכיות בודדות ,והמופע הנפוץ
ביותר הוא זה המופיע בתמונה העליונה ,כשהן מאוחות זו לזו על ידי הפרשת גיר מלכד ,על שכבות סלע
אופקיות נרחבות .בשל הפתח הצר והמחיצות הצפופות לא התמלאו כל חללי הקונכייה בחול ,אלא
התגבשו בהם גבישי גיר קלציטי שקוף ,הנראה כאן אפור .ממצאים אלה אפשר לראות בעיקר בקרבת
עין נטפים (מסלול טיול )5וכן בפתח בקעת עמרם (מסלול טיול .)2
בתמונות :מאובני צדפות .למעלה ,מימין לשמאל :אורית ( ,)Lucinaאקסוגירה ( )Ostreidומסרקית ( ;)Neitheaהראשונה מתחפרת
בחול ,השנייה נצמדת למצע מוצק והשלישית חופשית ,המסוגלת לקפץ במים .משמאל ,שתי צדפות בנות ימינו :למעלה :ונוס
משורטטת ולמטה – צדפת ענק שמגיעה לגודל 40ס”מ בשונית האלמוגים .בשורה התחתונה :אקסוגירה יונית ((Rhynchosternon
.sp.לותיקים נודעה בעיקר בשמה הישן .Exogyra columbaשם הסוג “אקסו–גירה” מזכיר את היות צירה נוטה הצדה ,ויונית
על שום דמיונה ליונה הניבטת מעבר לכתפה .זו צדפה שונת–קשוות ,שקשוותה השמאלית כאגן שקוע ,המונח על הקרקע הרכה,
והימנית משמשת לה מכסה אוטם את פתח הגלימה מפני התייבשות וטריפה .בטור השמאלי“ )1( :גלעין” של קונכית תמר–ים,
שהוא עצמו נתון בתוך (“ )2מאובן המעטפת” דהיינו “גלעין” של חלל המחילה שבו שכנה הצדפה .מתחת :תמר–ים בת ימינו
שנכלאה במחילתה באלמוג שמת( .שתיהן מהשוניות המאובנות של סיני). בתמונות :חתכי נרינאות מלוכדות בגיר מתצורת חצרה .במוקטן :גלעיני נרינאות ,ומשמאל :חלזון חי .נבלית.
157 156
הרודיסטים מגוון של צדפות
1
1ס“מ 2
צדפות ,ובעיקר צדפות נייחות ,שימשו בעבר מרכיב חשוב של החי בסביבה החופית .מאחר והן נייחות,
הפגיות – צעירים הרוחפים במים – נוהגות להתיישב בקרבת ,ואף על גבי בנות מינם ,ויוצרות מושבות
ענקיות ,הקרויות ּביוהֶרם ,שבתקופות מסוימות החליפו את שוניות האלמוגים .לגיאולוגים יש שם
מיוחד לריכוזי צדפות כאלה ,שמהוות את מרבית נפח הגיר בתוכו הן נמצאות ,נקרא “גיר צדפות”,
(“מּושֶלקַלק” בגרמנית).
בתמונות בעמוד זה מככבות צדפות ממשפחת אוסטריאות ( ,)Ostreidaeשהיו ועודן צדפות נייחות,
1ס“מ המתיישבות על עצמים מוצקים במים הרדודים .יוצאות מהכלל צדפות הצמודות רק בשלבים מוקדמים.
אקסוגירה ענקית ( ,)1למשל ,נצמדה ,בהתיישבה לראשונה על הקרקע ,לשלדי קיפודי ים ,או קונכיות
צדפות ,כאלו ממשפחת מסרקיות ( )2שדומה לה הצבנו לידה בצילום .על המאובן נראית טביעת תפסיל
הרודיסטים של קשוות הצדפה המאכסנת .בגיל מאוחר יותר עברה לחיים “חופשיים” והייתה מונחת על החול הרך,
ההכחדה הגדולה בסוף עידן המזוזואיקון ,הורידה מעל הבמה קבוצות רבות של כשמשקלה העצמי תומך בה .תכונות אלה נשתמרו הודות לכך שהקונכייה שלהן הייתה עשויה קלציט.
יצורים יבשתיים וימיים כאחד .עם הדינוזאורים והאמוניטים נכחדה גם קבוצת לעומתם ,קונכית הליביה ,הנמנית על משפחת
צדפות מוזרות ,שנקראת רודיסטים .כצדפות האחרות גם להם הייתה קונכייה ליביות ,החיה קבורה בחול המוצגת כאן לא
בעלת שתי קשוות ,אלא שקשווה אחת הייתה מאורכת כקרן או שופר ,ובה שוכנת שרדה במאובן ,ונשתמר בה רק הגלעין הגירי.
הרכיכה ,והקשווה השנייה שימשה לה מכסה עליון .הרודיסטים היו צמודים למצע
בחלקם התחתון וחיו במושבות צפופות שבנו שוניות בים הטתיס ,כדוגמת שוניות
האלמוגים .כצדפות אחרות ,גם הם ניזונו מסינון המים ולכידת פלנקטון זעיר,
ששימש להם מזון .השלד העבה ויכולתם להיאטם בפני זיהום או טריפה ,סיגלו
אותם לחיים בסביבות שבהם לא חיו אלמוגים ,ואכן בתקופות שונות החליפו
שוניות רודיסטים את האלמוגים .שלדם היה מורכב מגיר קלציטי בחיצוניותו ומשכבה פנימית של בתמונות :צדפות ממשפחת אוסטריאות .החלק הקדום של
גיר אראגוניטי .כאמור ,נעלמו הרודיסטים בסוף העידן המזוזואי ,לפני 65מ”ש ,וכיום מחליפות אותם הקשווה השמאלית ,הקדקוד ,נוטה הצידה אל מחוץ למתאר
הקונכייה ,ומזכיר במעט חלזון ,מה שמתבטא בשמם המדעי
צדפות ממשפחת אוסטריאות (עמ’ קודם) .מאובני רודיסטים נדירים באזור ,ואפשר לראותם בתצורות אקסוגירה .למעלה מימין ,האוסטראיד אקסוגירה צלעונית
הגיר של הטורון (מסלולי טיול 5 ,4 ,3ו–.)8 ( )Ceratostreon flabellataומשמאל ,אקסוגירה ענקית
( .)Costagyra olisiponensisלמטה :בסוג ,Pycnodonte
(למטה) הקודקוד מקופל מעל לפתח העיקרי ,ולא נוטה לצד.
בתמונות :בסלעי הקרטיקון באזור אילת מוצאים בעיקר שני טיפוסי רודיסטים :בטור הימני ,רדיוליט ( ,)Praeradiolitesרודיסט הקונכייה לא הייתה כנראה צמודה לקרקע סלעית ,אלא
בודד ,לעתים בקבוצות .בתמונה העליונה נראה השוני בין הקשוות ,ומתחת מושבה .בטור השמאלי מיוצג הטיפוס השני – מונחת על הקרקע הטינית ומיוצבת בכובדה .פירוש שמה של 1ס“מ
היפוריטס ( )Hippuritesהמופיע באזורנו לרוב כמאובן מצורר .אופייניים לו מחיצות אופקיות הנראות כסולמות שמגבילות את הליביה ( ,Cardium sp.במרכז מימין) .מסתבר כשמסתכלים
נפח הפרט עם גידולו .הרכיכה שכנה בחלל הרחב הסמוך לפתח העליון (פינה עליונה בתמונה תחתונה). עליה מצד התפר.
159 158
מימין :שחזור צורתם של האמוניטים החיים ,פרי מכחולו
ודמיונו של צייר גרמני בן המאה ה–Heinrich Harder ,19 מאובני אמוניטים ושייטנים (נאוטילואידים)
( .)1935–1858האמוניטים יכלו לשוטט על גבי הקרקע וכן
לשחות בזכות הגז שנצבר בחדרי הקונכייה .מקור :ויקיפדיה.
1ס“מ 1ס“מ
האמוניטים מיוצגים ברוב שכבות סלעי המשקע החל מהדבון (פליאוזואיקון) ועד לסוף המזוזואיקון, הראשרגליים ( )Cephalopodaמהווים מחלקה נפרדת במערכת הרכיכות ,יחד עם החלזונות והצדפות.
שאז נכחדו .כשרואים את מאובני האמוניטים שקוטרם מגיע לעתים ל– 2מ’ ויותר ,ומשקל של מאות הם הופיעו לראשונה בפליאוזואיקון המוקדם ומתקיימים עד ימינו .בתחילה הייתה להם קונכייה דמוית
ק”ג ,קשה לתאר שהיו אלה יצורים קלילים ,שריחפו וצפו במים הודות לגז שבפנים קונכיתם .משקלם חרוט ארוך ,שבצורות מאוחרות יותר הפכה למפותלת ,ספירלית .הם שגשגו בעידני הפליאוזואיקון
הנוכחי של המאובנים נגרם על ידי החול ואבקת הגיר שחדרו אל תוך הקונכייה ,גבישי הקלציט וחמרים והמזוזואיקון ,ומאובני שתי תת–הקבוצות ,סדרות האמוניטים ונאוטילואידים ,נפוצים בסלעי המשקע
מינרלים אחרים שהתגבשו מתמיסות הגיר שחדרו אל החדרונים האטומים דרך פתחי הצינורות מאותן תקופות .בתום העידן המזוזואי נעלמו הראשרגליים בעלי הקונכייה ,ונותרו רק מינים ששלדם
הסיפונליים. פנימי ,דיונונים או חסרי שלד בכלל ,התמנונים .רק סוג אחד של דיונון בעל קונכייה חיצונית ,השייטן
( ,)Nautilusהוא שריד חי אחרון לסדרת הנאוטילואידים .מוצאים אותו כיום במעמקי האוקיינוס
הצבירה ההמונית של אמוניטים בני מין אחד (כמו ב”קיר האמוניטים” מדרום למכתש רמון ,ובנחל ההודי והשקט ,ואת קונכיתו בחנויות המזכרות .חלל קונכיתם של דיונוני שתי תת–הקבוצות היה מחולק
רחבעם) ,מעלה שתי אפשרויות( :א) זוהי סביבת החיים שלהם ,שבה חיו וגם מתו ונקברו ,או (ב) שזהו על ידי מחיצות לחדרונים–תאים ,מלאי נוזל או גז ,מה שהקל על ריחופם .צינור “סיפונלי” שחצה את
“מאסף קבורה” ,שאליו נגרפו הקונכיות על ידי זרמים או גלים .אמוניטים באזורנו ניתן למצוא בתצורת המחיצות וחיבר ביניהם ,ושימש לווסת את היחס שבין הגז והמים בתאי הציפה ,עבר במרכז המחיצה.
אורה ,במעלה תמנע ואתרים דומים. המחיצות שבין החדרונים בשייטן קעורות ,אך לא מפותלות .לעומתם ,המחיצות בקונכיות האמוניטים
מאד מפותלות ,וצורת הפיתול משמשת סימן מיוני חשוב .עוד הבדל :הצינור הסיפונלי באמוניטים נמצא
בפינה העליונה של המחיצה .יהא זה שייטן או אמוניט ,הרכיכה שכנה בחדרון הרחב שבפתח הקונכייה
ובראשה מספר “רגלי טרף” ,הזרועות שיצאו מהראש (מכאן שמם “ראש–רגליים”) .כביתר הדיונונים,
נמצא הפה במרכז מעגל הזרועות .שלא כבחלזונות ,פיתול הקונכייה באמוניטים ושייטנים היה במישור
אחד (פלניספירלי) .אמנם ,היו כמה משפחות של אמוניטים שנמנו עם קבוצה שונה ,שקונכיתה חרוטית–
ישרה או פיתול הקונכייה היה אסימטרי תלת–ממדי ,לעתים בצורת בורג – קבוצת שוני–הצורה,
שנציג בהמשך .מאחר והקונכייה הייתה בנויה בעיקר מאראגוניט ,שהשתמרותו פחות טובה בהתאבנות,
רוב מאובני האמוניטים והשייטנים הם בצורת ה”גלעין” ,שהוא בעצם תכולת הגיר ששקע בחדרונים.
במקרים נדירים של היצוררות ,נותר גם משטחה החיצוני של הקונכייה.
בתמונות :מימין :מאובן של האמוניט Vascoceras durandiשנשבר לאורך אחד ה”תפרים” ,שהם מה ששרד מהמחיצות (חיצים). למעלה מימין :שייטן ( )Nautilusבן ימינו (חצוי כדי להראות את המחיצות) ,ובאמצע מאובן של שייטן ,המראה את הפיתול
מימין נראה המאובן במבט מכיוון דופן המחיצה ,שנראית בה טופוגרפיה של קימוטים–פיתולים של המחיצה שבין החדרונים, הקעור (קרטיקון ,אילת) .משמאל :חתך באמוניט משומר היטב המראה את החדרונים החלולים; למטה מימין :ציור של “גלעין”
שבשייטנים (עמ’ קודם) הם קעורים .משמאל ,מאובני אמוניטים ב”קיר האמוניטים” הסמוך למכתש רמון .את “קיר אמוניטים” האמוניט הממחיש את המחיצות המפותלות האופייניות; במרכז ,אמוניט שנמצא בסלעי הטורון (תצורת אורה) .ציור האמוניט:
באזור אילת תראו בעמ’ 51למטה :מאסף של שברי אמוניטים באזור הר שעלב צילום מ .חן. ויקיפדיה.
161 160
קיפודי–ים אמוניטים שוני-צורה (הטרומורפיים)
1ס“מ
1ס“מ 1ס“מ
1ס“מ
1ס“מ 1ס“מ
בנוסף לאמוניטים הרגילים (הרגולריים) ,מוצאים בין המאובנים קבוצה קטנה יחסית של אמוניטים
קיפודי–הים היו כאן עוד מקדמת דנא .הם הופיעו לראשונה שוני-הצורה (הטרומורפיים) ,אלה אמוניטים בעלי צורה לא–סימטרית שהיו מיוצגים גם בתקופות
בפליאוזואיקון ,לפני כ– 400מיליון שנה ,ושגשגו לאורך כל מוקדמות אך לשיא תפוצתם הגיעו בתקופת הסנון ,בטרם נכחדו בהכחדה הגדולה .השתמרותם טובה
עידן המזוזואיקון .לקראת סופו ,מתקופת היורה ואילך, מאד ,שכן בחלק מהמקרים הקונכייה כולה היצוררה ,ולא הגלעין בלבד .באזור אילת מיוצגים מאובנים
החל המעבר מחיים על גבי המצע ,האופייניים עד ימינו אלה בעיקר בתצורת מישאש ,הנחשפת במורדות המערביים של קער רחבעם ובנחל עתק ,שם שולטת
לקיפודי–הים העיגוליים (“רגולריים”) ,שפרופורציות הגוף תצורת סלעים זו .אך גם בשוני-הצורה היו יוצאי דופן :סוג אמוניטים ייחודי ,בקוליט (,)Baculites
שלהם עיגוליות ,לחיים במצע הרך – החול והטין. שקונכיתו הייתה מפותלת רק בתחילת גידולו של הפרט ,ובבגרותו התיישרה ונותרה ישר כמעט .בתמונה
המוקטנת ניתן להבחין במחיצות המפותלות שבין החדרונים ,אפיון מובהק של האמוניטים .צפיפות
בתקופת הקנומן חי ניזרן שונה–קוצים ()Heterodiadema האמוניטים בכמה סלעים גבוהה ,וייתכן שגם כאן מדובר ב”מאספי קבורה”.
שסימנו המובהק הוא קוצים עבים ,בעצם בסיסי קוצים מאובני אמוניטים הטרומורפיים אפשר למצוא בנחל עתק (מסלול טיול )6בנחל רחבעם (טיול .)1
גדולים במחציתו התחתונה וקטנים במחציתו העליונה .פחות
מצוי הוא קיפוד-הים צידר ( )Cidarisשקוציו היו גדולים,
ובהתאמה גם בסיסי קוציו עבים .קיפודי-ים אחרים אפשר
למצוא לעתים בתוך מאסת הגיר ,כשהקוצים המאובנים
פזורים ביניהם.
בתמונות ,מאובני קיפודי–ים עיגוליים מאזורנו :למעלה מימין נראה קיפוד–ים מצורר כשקוציו פזורים סביבו (חצים); ומשמאל,
ניזרן שונה קוצים ( )Heterodiadema lybicumהקנומני ,מבט–על המראה את הגודל המוגזם והחריגה מסימטריה של פתח
פי–הטבעת שהנו דמוי חור–מנעול (חץ שחור) ,שלב מוקדם להתפתחות האי–עיגוליים (אי–רגולריים ,בהמשך) .מתחתיו מבט–צד
המראה את גודלם המוגזם של הפיטמים התחתונים ,בהשוואה לבסיסי הקוצים הזעירים ,שמשמעותם קוצים דקיקים במחציתו
העליונה של השלד (חץ לבן) ,בשורה התחתונה :מימין ,קיפוד–ים ממין לא ידוע ,עגול למשעי שקוציו היו קטנים ודקיקים. בתמונות :אמוניטים שוני–צורה .מימין :בקוליטים בסלע גיר מתצורת מישאש ובמוקטן ,מאובן מצורר של הנ”ל המראה את
ומשמאל ,צידר מצורר ולצידו ,באמצע ,קוצי צידר מכמה מינים ,דקים ועבים .מעניין :בימי הביניים כונו קוצי הצידר שיובאו מארץ החדרונים והמחיצות .משמאל :מאובני האמוניטים נוסטוצרס ( ,)Nostocerasלמעלה וסולנוצרס ( )Solenocerasמתחתיה ,שניהם
ישראל לאירופה“ ,אבני יהודים” ( ,)lapis judaicusוייחסו להם תכונות מרפא. מנחלי עתק ורחבעם .למטה :אמוניטים שוני–צורה מ”קיר האמוניטים” בקער רחבעם.
163 162
דגים קיפודי–ים אי–עיגוליים
G
M
A
1ס“מ 1ס“מ
M
1ס“מ
דגי הגרם נוטים להשתמר כמאובנים יותר מאשר הכרישים ,שלהם שלד סחוסי .תנאי השימור בסלעי
הגיר לא הקלו על שימור הדגים .שלד הדג מתמוסס ומותיר אחריו את מתאר החוליות והאדרות .מאובן
הדג המוצג בתמונה זו נמצא במעלה אילת ,בתצורת חצרה .משום מה ,לא נותרו מאובני דגים רבים
בסלעי המשקע באזור אילת .לעומתם קשקשי דגים נמצאו בחרסיות תצורת אורה.
165 164
“גלונים” ו“מאובני עקבות” מאובני זוחלי–ים
1
2
5ס“מ
מצפון לאזור אילת ,באגן בקעת קטורה ,נמצאו שרידים – חוליות הגב ועצם רחבה – של זוחל ימי קדום.
זיהוי ראשוני מצביע על הזוחל פלסיוזאור ( )Plesiosaurusאו סוג קרוב לו שחי בים בעידן המזוזואיקון,
לפני שנכחד בסופו ,לפני 65מ”ש .זיהוי מוחלט מותנה במציאת גולגולת או שיניים ,שיצביעו על טיבו
ומזונו של הזוחל .ממצא זה חובר לממצאים נוספים קרובים לו בסלעי הנגב ,הנמצאים כעת בבדיקה.
את עצמותיו של זוחל ימי אחר ,המסוזאור ( ,)Mesosaurusמוצאים בכמה אתרים בנגב ,בתצורות גיר
או קירטון מתקופת הסנון (מנוחה–מישאש מקרטיקון מאוחר).
“לפלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך או שניהם גם יחד .הגוף היה
1ס“מ קצר ,רחב ,ושטוח יחסית .בגלל גופם הקשוח וזנבם הקצר נמנעה מהם התפתחות
של איברי תנועה דוגמת הדגים ,ובמקום זה התפתחו גפיהם למבנים חזקים דמויי
משוט ,שבעזרתם חתרו במי הים כדרך שמשייטים הצבים במים .על פני היבשה היו
יש המצרפים למאובנים גם את ה”גלונים” ,מאובני אדוות גלים שנוצרו על ידי חוליות או בתנועה של מסוגלים לדדות ככלבי–ים .הם ניזונו מדגים ,אמוניטים ומ ּ ֶבלֶמניטים (אף הם דיונונים
משקעי חול ,ואת סדקי הבוץ הנוצרים בעת התייבשות קרקע בוצית של נהר ,אגם או לגונה חופית .הבוץ קדומים)”( .מקור :ויקיפדיה)
המתכווץ בהתייבשו נסדק למצולעים .שני סוגים אלה משתמרים לרוב בפני הסלע או בגבול שבין שתי
שכבות – עדות לפעילות גורמי אקלים – רוח או מים – שהשתמרו לאורך מיליוני שנים .הם מספקים לנו
מידע שלעתים יש בו תועלת בשיחזור תנאי החיים באותה תקופה .סוג אחר של שרידים הם “מאובני
עקבות” ( )trace fossilsשהם סימני עקבות של בעלי חיים שהלכו על החול הרטוב ,או דפוסי נבירה של
בעלי חיים בבוץ קרקע הים ,או ,להבדיל ,צואת דגים שאף היא עדויות עקיפות לקיומם של יצורים אלה
בתקופותיהם ,ומכילה מידע חשוב.
בתמונות ,למעלה :הממצאים העיקריים ,כפי שנתגלו באתרם ( )in situבערוץ הנחל .למטה ,משמאל :חוליות של זוחל ימי ושרידים
בתמונות ,למעלה :אבני חול מתצורת תמנע בנחל גשרון ,שניכרים בהם (“ )1גלונים” ו– ( )2סדקי בוץ .במוקטן :גלונים וסדקי בוץ אחרים שנמצאו בתצורת מנוחה בקרבת נחל יעלון .מימין ,ציור של מאובן משוחזר של Plesiosaurus macrocephalusשנמצא
בני ימינו .למטה“ :מאובן עקבות” של יצור – שרידי נבירות צדפות או קיפודי–ים לא–עיגוליים בעבר. בשכבות גיאולוגיות מתקופת היורה ( )Liasבמאה ה–( 19מקור :ויקיפדיה).
167 166
נספח ב’ :מסלולי טיול נספח א’ – מגדיר פשוט למיני סלעים נפוצים באזור
לסיכום ספרנו זה ברצוננו להציע עשרה מסלולי טיול ברכב או/ו ברגל שבהם ניתן לצפות בחלק ניכר המגדיר נותן סימנים מובהקים לזיהוי כמה מהסוגים הנפוצים של סלעי האזור הבונים את הריו,
מהתופעות המתוארות בספר ,במידת מה על חשבון מרכיבים אחרים בנוף ,כמו חי וצומח בני ימינו או מרפדים את הנחלים ,ומופיעים בשכבותיו .היעזרו ברישום המצורף תוך שאתם עונים על השאלות
אתרי האדם ,שלהם מגיע תיאור נפרד .קטעי המפות הם חלק ממפות סימון השבילים מס’ 19ו–20 המופיעות בו .הוא נועד בעיקר להמחשה ולהפעלת תלמידים ב”שדה”.
והועתקו באדיבות המועצה הארצית לשבילי ישראל .לזיהוי טוב של שכבות הסלע והתצורות השונות אמצעי העזר הנדרשים לזהות סלע מבין אלה המוצגים כאן הם )1( :חומצת מלח מהולה (חומצת כיורים
ניתן להוריד את המפה הגיאולוגית באתר הבא: ביתית) ,בבקבוקון עם טפי; ( )2ציפורן ידך )3( ,סכין פלדה חלק ו– ( )4זכוכית מגדלת .את הבדיקות יש
http://www.gsi.gov.il לעשות על שבר טרי או מלוטש ,כדי להימנע מטעות הנובעת מצבעי הבלייה שמקבלים הסלעים עם הזמן
החולף .את התסיסה בחומצה מזהים על פי הבועות המופיעות על מקום טפטוף החומצה (הזהרו לבל
תטפטפו על הבגדים) .בבדיקת הקשיות סלע קשה שורט סלע רך ממנו ,ואילו הרך “נמרח” על הקשה
שם תבחרו את הסעיף מפות גיאולוגיות והתמקדו במפות הדרומיות ביותר .ניתן להוריד למחשבכם או (העזרו גם בטבלת מוהס ,בעמ’ .)132לדוגמה ,קשיות הציפורן היא מעל ל– ,2ולכן היא שורטת את הגבס,
להדפיס אותן. שקשיותו היא .2סכין הפלדה קושיו הוא בערך .6.5הוא שורט את הגיר ופצלת שדה ( 3עד )6אך אינו
שורט את הקוורץ (דרגה .)7בליקוק תוכלו להבחין במליחות ,או בדביקות של החרסיות.
המסלולים*:
נחל שלמה ומעלה אילת .1
בקעת עמרם .2 הסלע עשוי אבנים שונות הסלע מגורגר הסלע הומוגני
בקעת נחלי שחורת .3 מלוכדות יחד או עשוי גבישים שונים (חד צבעי)
נחל שחמון והר יותם .4
עין נטפים ונחל נטפים עילי .5 תלכיד הסלע תוסס בחומצה מהולה?
נחל רחם ומעלה הסיירים .6 אבנים עשוי הסלע עשוי גרגרי חול כן לא
נחל שני והקניון האדום .7 מזוותות חלוקי נחל? גבישים שונים מלוכד
מעלה גרופית ועין קטורה .8
הר תמנע – נחל אלכסון .9 ברקציה קונגלומרט
נחל והר צפחות .10 חלקו כולו? אבן חול הסלע נשרט
––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––––– הומוגני בציפורן?
* הקורא ימצא את מיקום המסלולים ונקודות ההתחלה במפות (עמ’ )9–10
ריוליט, כן לא
דולריט
הבהרה:
מגוון המסלולים המתוארים כאן בא להציג את מרב התופעות הנזכרות בספר ,שגם מצולמות בו. לגבישים כיוון מוגדר? סלע קשה מפלדה?
רוב המסלולים מוכרים למטיילים מנוסים ולתושבי האזור ,שיוכלו להיעזר בתיאורם כדי לשחזר את נסה לשרוט בסכין
המסלולים בהם טיילו .מטיילים שמגיעים למקום בפעם הראשונה יקפידו היטב על כל פרט בתכנון לקק :בהרטבו
היציאה לשטח .המפות המוצגות כאן הם הקטנה של מפת סימון השבילים .הם נועדו לתת מושג כללי הסלע נדבק ללשון?
ולציין את נקודות העצירה ויעדי ההליכה/נסיעה .בכל זאת חשוב להצטייד במפות סימון שבילי אילת לא כן לא כן
והערבה ,שאותן ניתן לרכוש בחנויות הספרים באילת .המידע המודפס בשולי המפה ,ועל צדה האחורי
(גב המפה) הוא בעל ערך ביטחוני ובטיחותי ממדרגה ראשונה ,שכן ישנם בו מספרי טלפון חיוניים .לפני הסלע נשרט
בציפורן? גס גביש? הסלע מלוח?
יציאה למסלול לא מוכר רצוי מאד להתייעץ עם יודעי דבר וגם להשאיר מידע על תכנית הטיול ולוח לקק
הזמנים המתוכנן .מדריכי ביה”ס שדה אילת מציעים יעוץ טלפוני בעיקר בתקופות חופשות וחגים ,אך גרניט,
גם בימי חול בשאר ימות השנה ניתן להתקשר .חלק ממסלולי הטיולים ,בעיקר מסלולים ,8–6עובר דיוריט
כן לא כן לא כן לא כן לא
בשטחים שבימי השבוע משמשים שטחי אימונים ואש של צה”ל .לביטחונכם יש להקפיד על מילוי
הוראות הרשומות בגב המפה ובשלטים בשטח ,לפני ירידה מהכביש .דאגו לתאם את יציאתכם עם
הגורמים האחראיים.
מסלול 9עובר בתוך שטח בקעת תמנע ,שהכניסה אליה מותנית בתשלום ומילוי הנחיות ייחודיות לאתר גנייס קירטון צפחת סלע חרסית גבס מלח, דולומיט צור
זה. נציץ גיר הליט קוורץ
169 168
מסלול טיול 1בדגש גיאולוגי :נחל שלמה ומעלה אילת* מסלול טיול 1בדגש גיאולוגי :נחל שלמה ומעלה אילת
טיול ברכב (ו– 2במפה בעמ’ )9
המסלול מתחיל בנסיעה משפך נחל שלמה (חץ) במעלה הנחל ( 20560במפת אילת) .כמה מאות מטרים
מתחילת הנסיעה (נק’ 1במפה) ,עצרו וצאו ברגל לגדת הנחל הדרומית ,שם תראו סלעים מותמרים,
בעיקר צפחת אילת (עמ’ .)85 ,18 ,15בצפחה ,ופזורים על הקרקע ,מוצאים גבישי גרנאט שקופים
למחצה ,דמויי גרעין רימון (עמ’ .)86 ,85במרחק 1ק”מ מההתחלה ( ,)2בעיקול ליד שרידי “חוות היען”,
אפשר לראות את תוצאות “שביית הנחלים” (עמ’ .)129 ,127עוד חצי ק”מ ,וקצת אחרי “חוות הגמלים”
מסתעף נחל צפחות ( .)3מכאן מסלול טיול (שביל מס’ )10לפסגת הר צפחות ,בגובה 278מ’ .ההר עצמו
בנוי מגנייס ,אף הוא סלע מותמר .המשיכו לעלות בנחל שלמה ,בדרך תראו מחשופים קטנים של סלע
מותמר – גנייס וצפחת אילת (עמ’ ,)86 ,85ותגיעו עד מהרה למסעף נחל רחבעם ( .)4כ– 200מ’ ממזרח
למסעף יורד מימין נחל קטן ,יבש וחסר יחוד ,אך הגבעה המחודדת שבמעלהו ( )5היא גבעה געשית,
ולידה תמצאו אבני הסלע איגנימבריט אילת ו”פצצות וולקניות” ,אבנים מותכות למחצה שנזרקו מהר
געש (עמ’ .)19אחרי שיטוט קל ברגל שובו לנחל שלמה ,והמשיכו לעלות בו עד למרגלות הר יהושפט (,)6
העשוי גרניט .במסעף היכנסו לנחל יהושפט ( )20562וסעו במעלה לכל אורכו ,כ– 2ק”מ .בהמשכו עוקב
הנחל את מהלכו של העתק שלמה (מימינכם סלע מַגמטי ,הר יהושפט ,ומשמאל מסלע גיר) שתפגשו בו
מאוחר יותר .מעלה הנחל מסתיים בפניה שמאלה ל”מרפסת יהושפט” ( ,)7משטח שמורד תלול בשוליו
ובו שביל יורד לנחל גשרון (ראו תאור שביית נחל גשרון בעמ’ .)128בתום תצפית קצרה שובו במורד
נחל יהושפט .בערך במחצית הדרך היורדת (נק’ )8מסתעפת לימין דרך עפר לרכב שטח ,הנכנסת לבקעת
רחבעם (מטיילים ברכב רך יעשו קטע קצר זה ברגל וישובו לכאן) .הבקעה ,עם גבעת רחבעם (“התבור
הקטן”) במרכזה היא קער מושלם ,שנוצר עקב ההעתקים הצפופים כאן (עמ’ .)51 ,50חנו למרגלות
הגבעה וצעדו בשביל המטפס לצוקי גשרון ( ,)9לשולי הקער ,לכיוון דרום–מערב .שם ,בין שכבות הצור
הנטויות ,תוכלו לגלות – אם תחפשו – מאובני אמוניטים שוני–צורה (עמ’ ,)162 ,51המלוכדים בסלעי
הצור .תצפית מראש הצוק לנחל גשרון וחזרה אל הרכב( .אם לא הגעתם ברכב לכאן ,שובו לנחל יהושפט
והמשיכו למוצאו לנחל שלמה) סעו במורד נחל רחבעם .שמימין רואים בו חתך נטוי של כל סדרת סלעי
המשקע הימיים ,משכבות האאוקן שבראש גבעת רחבעם ,לתצורת חצרה סמוך למוצא נחל רחבעם
לנחל שלמה) ופנו שמאלה ! בנקודה ,6להמשיך במעלה נחל שלמה .בכמה “תחנות” לאורך הנחל תוכלו
לזהות את גרניט אילת (עמ’ ,)81ואת קונגלומרט אילת (עמ’ .)89המשיכו בנחל שלמה עד למפגשו
עם כביש מס’ 12העולה במעלה אילת ,אך במקום לעלות עליו פנו לדרך העפר שממול ( )20471העולה
בנחל שלמה עילי ,עד לפנייה חדה של הדרך לשמאל ( .)10כאן החנו את הרכב ושוטטו קצת במעלה נחל
שלמה .הבחינו בהעתק שלמה החוצץ בין גוש הרי המלכים (הר שלמה ,הרי אסא ויהושפט ממזרח),
שהתרומם מעלה ,מול סלעי הגיר של בקע נטפים ששקעו ,ומוטים כאן בתלילות מוגזמת למזרח (עמ’
.)153 ,49 ,26בגדת נחל שלמה מופיע גם “פלח קטן” של תצורת מור האאוקנית וסלע תלכיד ,הקרוי
קונגלומרט רחם .בגושי האבן הענקיים הפזורים כאן מוצאים נומוליטים (עמ’ )153 ,107שריד אאוקני
מובהק ,והקונגלומרט המיוקני הוא בעצם חומרי סחף של נחל העובר מנחל רחם של ימינו ועד מזרח
סיני (עמ’ .)107אחרי שיטוט קצר ,שובו לרכב והמשיכו במעלה דרך משובשת ,מעלה אילת הקדום,
חלק מדרב אל חאג’ ,נתיב החוגגים .בכניסה מימין נראה צוק הגיר עם בולבוסים משוטחים (עמ’ .)106
בהמשך גשר ממלוכי ,שריד ארכיאולוגי בדרך הזאת ,ומעלה ,שנסלל בשנת 1942על ידי הבריטים ,נוכח
סכנת הפלישה של הנאצים למזרח התיכון .תצפיות לאורך המעלה ממחישות את עצמת ההעתקה של
העתק שלמה ,שגרמה לבלט המלכים המַגמטי להזדקר לגובה 700מ’ ,ולאבד את שכבות סלעי המשקע
שכיסו אותו ,ואילו הגוש הגירי שאתם נוסעים עליו – הוא בקע נטפים – צנח לעומק ובכך שימר את כל
שכבות סלעי המשקע הללו .בראש המעלה מצטרף המעלה הקדום לכביש 12וממש בראש המעלה חוצה
הכביש העתק נוסף ,העתק גשרון (עמ’ .)113–111וכך ,בין העתק שלמה והעתק גשרון שקע בקע נטפים
הגירי .תוכלו לסיים את הסיור בטיפוס – ברכב או ברגל – לפסגת הר יואש ( ,)11שממנה ,מגובה 734
מ’ תצפית נהדרת אל נחל גשרון העובר על קו הגבול עם מצרים ומבט פנורמי לעבר עקבה ,החוף המצרי
והערבה ,וממערב גם לעבר בקעת הירח שממנה רמה רצופה לכל רוחב מרכז סיני.
דאגו להצטייד בכיסוי ראש ,מים בכמות מספקת ומפת שבילים מעודכנת ,שבצידה האחורי הנחיות
בטיחות ובטחון.
אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת ,ומים די הצורך.
הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית .דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת ,או חריטות בסלע.
* בעת הכנת המסלול להדפסה התברר כי מע”צ חסמה את הכניסה שמאלה בכביש 90לבאים
מכיוון אילת בגדר בטיחות .מומלץ לנסוע עוד כמה ק”מ צפונה ,כדי להסתובב ולשוב בפניית פרסה,
לתחילת המסלול.
הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית .דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת ,או חריטות בסלע.
אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת ,ומים די הצורך.
* *בעת הכנת המסלול להדפסה התברר כי מע”צ חסמה את הכניסה שמאלה בכביש 90לבאים
מכיוון אילת בגדר בטיחות .מומלץ לנסוע עוד כ– 3ק”מ צפונה ,כדי להסתובב ולשוב בפניית פרסה,
לתחילת המסלול.
** שימו לב ,בגב מפת השבילים יש תרשים של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה .עם זאת ,אין זהות
במספרי השבילים ,שמשתנים עם כל הדפסה.
אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת ,ומים די הצורך.
* שימו לב ,בגב מפת השבילים יש תרשים שבו הרחבה של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה ,בעיקר
לשם עלייה מקלחת המעיין.
אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת ,ומים די הצורך.
אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת ,והעזרו בתרשים שבגב המפה .קחו מים
די הצורך.
מומלץ להצטייד במפת סימון השבילים “מישורי פארן וגב הערבה מס’ ”19שאזור זה נכלל בה,
ובמים די הצורך.
זכרו :מסלול זה הוא בתחומי בקעת תמנע ,והכניסה אליה היא בתשלום.
יעקב דפני
191 190
מקורות בעברית
: בספר.) תולדות אזור אילת והנגב הדרומי לאור התגליות והמחקרים החדשים1993 (תשנ"ג. ע,אבנר
ירושלים, הוצ' אריאל113–184 ' עמ.) עורכים, שילר. כהן וא. ים ומדבר (מ,אילת אדם
, שילר. כהן וא. ים ומדבר (מ, אילת אדם: בספר.) עיצוב הנוף באזור אילת1993 (תשנ"ג. ח,גינת
ירושלים, הוצ' אריאל.37–17 ' עמ.)עורכים
, המכון הגיאולוגי.) מיפוי שברים צעירים במניפות הסחף בעיר אילת1994( וחובריו. ח,גינת
.ירושלים
הוצ' צ'ריקובר תל אביב.) מפרץ אילת מים סוף ועד סופו2000( . י,דפני
גבירצמן: בספר12 פרק.א) סקירה על מאובנים נבחרים מהטור הסטראטיגרפי של סיני1987( . ז,לוי
. סדרת פרסומי "ארץ" והוצאת משרד הבטחון.וחובריו (עורכים) סיני
. רחובות, בהוצאת מכון וויצמן,) מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ2002( אוריון. נ,. ר,לאוב
נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל: בספר6 פרק.ב) הביוסטראטיגרפיה של סלעי ישראל1987( . ז,לוי
האוניברסיטה הפתוחה.) עורכים, מזור. ע. נ,(שפרן
. בטאון אוניברסיטת חיפה.) יערות מנגרובים מאובנים בערבה2002( וחובריו. ז,לוי
תל אביב, האונ' הפתוחה. גיאולוגיה בפטיש ישראלי:) מבוא למדע כדור הארץ1980( . ע,מזור
. הוצ' מועצה אזורית חבל אילות.) חבל אילת – סקר נוף ומסלולי טיול1989( . מ,מרקוס
' הוצ' החב. אילת והערבה: בספר302–281 ' עמ,) ההתפתחות הגיאולוגית באזור אילת1995( . ש,מרקו
.לחקירת א"י ועתיקותיה בשיתוף רשות העתיקות
אקדמון.) גיאולוגיה – יסודות ותהליכים1992 – (תשנ"ב. ע,פלכסר
http://www.geology–israel.co.il : (אינטרנט) גיאולוגיה בישראל בתמונות.פרימרמן ד
המועצה האזורית חבל אילות.) – סקר חבל אילות1967( . צ,רון
. ישראל, האוניברסיטה הפתוחה.) צפונות כדור הארץ2006( . ש,שובאל
. נ, נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל (שפרן: בספר.) המכלול של עידן הפריקמבריון1986( . א,שמרון
האוניברסיטה הפתוחה.) עורכים, מזור.ע
הוצאה מקומית. מדבר אדם ונוף,) פארק תמנע1999( ) (עורך. ש,תגר
מקורות באנגלית
Eyal, Y. (1973) The tectonics of the Shlomo and Yotam Grabens. Isr. J. Earth–Sciences 22: 165–184
Bartov, J., Y. Eyal, Z. Garfunkel & G. Steinitz (1972) Late Cretaceous and tertiary stratigraphy of
.Southern Israel. Isr. J. Earth–Sciences 21: 69–97
Bartov, Y. & G. Steinitz (1977) The Judea and Mount Scopus groups in the Negev and Sinai. Isr. J.
.Earth–Sciences 26: 119–148
Garfunkel Z., J. Bartov, Y. Eyal & G. Steinitz (1974) Raham conglomerate – new evidence for Neogene
tectonism in the southern part of the Dead Sea Rift. Geol. Mag., 111:55–64
Garfunkel Z., Ben–Avraham Z. (1996) The structure of the Dead Sea basin. Tectonophysics, 266:155–
176
Ginat H, Enzel Y, Avni, Y (1998) Translocated Plio–Pleistocene drainage systems along the Arava fault
of the Dead Sea transform. Tectonophysics 284: 151–160
Ginat, H, E. Zilberman & U. Saragusti (2003) Early pleistocene lake deposits and Lower Paleolithic
finds in Nahal (wadi) Zihor, Southern Negev desert, Israel. Quarternary Res. 59: 445–458
Krassilov, V., Z. Lewy, E. Nevo & N. Silantieva (2005) Late Cretaceous (Turonian) Flora of Southern
.Negev, Israel. Pensoft, Sofia–Moscow
Lewy Z. (1969) Late Campanian heteromorph ammonites from southern Israel. Isr. J .Earth–sciences,
18: 109–135
Lewy Z. (1969) Xenomorphic growth in ostreids. Lethaia, 5:347–352
Lewy Z. (1996) Octopods: nude ammonoids that survived the Cretaceous– Tertiary boundary mass
..extinction .Geology 24: 627– 630
Segev, A. M. Beyth & M. Bar–Mattheus (1992) The geology of the Timna Valley with emphasis on
copper and manganese mineralization – updating and correlation with the eastern margins of the Dead
.Sea Rift. Report No. GSI/14/92 Geological Survey of Israel
Zak, I & R. Freund, (1966) Recent strike–slip movements along the Dead–Sea Rift. Isr. J. Earth–Sciences,
15/1:33–37
192