‫ספר‬

‫אילמה רבתי‬
‫אשר הבר הגאון ההסיד והעניו אור עולם מופת הדור הקדוש המקובל אלקי‬
‫מוהר״ר משה קורדואולו זלה״ה זיע׳׳א מצפת תובב״א‬
‫מקום אשר עמד אדמת קודש והאיר לעולם באור זך ובהיר כעצם השמים‬
‫לטהר ונוגה אור זוהר אשר היי יותר משלש מאות שנה גנוז ולא יצא לאור‬
‫עולם עד היום הזה‪.‬‬
‫וכעת נתגלגל הזכות עיי ילד רות איש תבונה היו ח ד הכהן דאתי ממערנא ואייתי הדין ספרי׳‬
‫בידי׳ אשר נדנה רוחו להפיץ חוצה מעיינוח נכבדי מי החבטה הנעלמה אשר היתה נגוזה ונעלמה‬
‫באוציוח הספרים נכ״י בה חלקח מחוקק ספון וחטורוח מפה ומפה אל פני הכוונים הסובכים בכנפיהם‬
‫על וברים שכסו‪ ,‬עחיק יופ־ן ברזי החכפוה‪ ,‬לזנות אח הדנים ולעשוח נחת רוח לאותו צדיק צוקחו‬
‫עופדח לעד הרב הקווש המחבר ניע ווננ שפח• ישנים‪ ,‬וזכות המחבר חלוי נו ולכל •ביי עם קרום‬
‫ויפקחו עיני המעיינים בהקדמוחיו האלקיוח להבין בחכמת האמת להתהלך לפני אלקים נאור החיים‪.‬‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשם״ז‬

This Sefer has been made available by:

r‫־‬tg0E&l CORNER I
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178

A deluxe bound copy of this sefer is available at:
Biegeleisen Hebrew Book Store
4409 16 Avenue
th

Brooklyn, N.Y. 11204
(718) 436-1165

‫הספר הזה צולמה על ידי אחים גאלדענבערג‬
:‫ אצל‬,‫ במחיר סביר‬,‫וניתן להשיג ממנו טופס מכורך‬
‫בימ״ס ביגלאייזן‬
th

4409 16 Avenue
(718) 436-1165

‫הסכמות‬
‫הגאונים הגדולים עמודי בית ישראל פארי הדור המפורסמים בכל קצוי ארץ לשם ולתהלה‬
‫ולתפארת היושבים על כסא הרמות במדינת עסטרייך ורוסיא‪.‬‬
‫האי גברא לאשי ממערבא הרנ וו״ך ג׳׳י‪.‬‬
‫איישי נילי' ספרא קלישא ממארי לחין‬
‫עלאין נסורא קלישא לגציב יששיל ס׳ הפרלס‬
‫וכפן איש נילי׳ ס׳ אלימה לני' שרשי הקלמיש‬
‫יושר סגימיוש כע״ש נס׳ שה׳׳ג להשיל״א ו״ל‬
‫וססרי קדישא הלין היא בכיי לא גסיר ולא‬
‫אשגהיר געלמא‪ ,‬אשייהינ לי׳ מרנגי חברון‬
‫שוננ״א‪ ,‬מספרי אוריישא לאוריש להון הרה״נ‬
‫מוייס יהולא נאניש ז״ל‪ ,‬לליש ספקא לממשה‬
‫ספרא רנא דשראצ איהו הרמ׳ק ז״ל זיע׳׳א‪,‬‬
‫ואתיהינ לי׳ ע״מ לסלפיסו‪ ,‬אגא גסשי כשינא‬
‫ציי מילין אילין ליאוש לכל מארי למסימגושא‬
‫לסייעא לי׳ בגופי׳ ונממזני׳ לאגהרא גהור לספרא‬
‫ליןלעלמא לני׳ ישזון רזי! קדשין להוו מפמרין‬
‫‪ .‬וליש ושיש לנר איגש למיהלר ילמלססי׳ על עשר‬
‫שגין ‪,‬מיומא לישיציית עיבלשא" למען לא ליקס‬
‫נארזר מסי״ג רעהי‪ ,‬ולמאן לשמע ישרי׳ עליי‬
‫נרכשא‪ ,‬ושילא וזמשי' למק קלישא יסאנסעוסי!‬
‫כל זמן ומיק‪ ,‬וג״א אקנל אי׳׳ס סס׳ ונששי ד״ק‬
‫סכ״ו יוסף חוטאוקין‪.‬‬

‫־‬

‫נן בא אל• הונ‪.‬המופלג מי ס ח ו‬
‫הנהן מעהיק שבוון שובב״א‬
‫ובידו כשיי קודש לבויס עשיקיס ממקוס‬
‫קדוש וטהור הגאון המקובל אלקי‬
‫טדוט׳׳ק וצ״ל‪ ,‬בקוראי שמו אליטה‪,‬‬
‫והנה להעיד על גוף יקרש המשבוש‬
‫היא לל»חי אן למושר‪ ,‬כי מי מור‬
‫אשר לא ראה ומי שרש אשר לא שמע‬
‫עילש שסלוש גאק ישראל וקלוש יאמר‬
‫לי טהוט״ק זציל אשר אליו נגלו כל‬
‫שעצומוש שכמה הנעלמה‪ ,‬וכל י״ש‬
‫מממיני שכמשו שאבו כנולמ ומסורס'‪,‬‬
‫ילא באשי;איסוא בזה אך למורו נליבי‬
‫ממנו הש״י אשר בצל השכמה וצל‬
‫הכסה ישלונט להיוש בגמרו של המופלא‬
‫סנז״ל למען יוכל הסיק זממו הגווב לססץ ספר יקר ערך כזה מ״ס שבל‬
‫וגוצר שאינה יאכל פריי‪ ,‬ושלילה לאשבג״י להשיג גבול של המיפ׳ הגיל ולשלס‬
‫לו רעה ששש המונה הגלילה אשר משה בישראל‪ ,‬וליקיס בארור משיג נבול‬
‫כוי ידו‪ .‬לנרי אלה לכנוד שוס׳׳ק ילכנול מעלש הגאון הקלוש המשנר זצוקלס״ס‪.‬‬
‫זיני הירש אוונשטיין‪.‬‬
‫לבונ ייס ג׳ ה׳ סבש שול״ע‬

‫הנני גל״ג לקבל הס׳ סקי ס׳ אלימה כשיצא מבה״ו במשיר‬
‫אשר יושש עלי ילשזק ידי ששימציס‪ .‬ואמיגא לסעלא‬
‫מבא יישר שילי׳ לאורייתא‪ ,‬יזכוש המשבר סקי יעמוד לט ולכ״י‬
‫בישיעש עולמים‪ ,‬ובאשי עס״ש ייס ה׳ ש׳ אייר באייר סס״ר‬
‫אצימ״ס לפ״ק‪ ,‬פס לובלין‬
‫גאוס שניאיו ולפן שיפ״ק סג״ל‪ ,‬וגששיד״ק א׳רי״כ‪.‬‬
‫אווט סנזדס וברקש‪ .‬אס בקרן זייש נזרקש‪ ,‬מי לא יישימ ששי‬
‫יזיס‪ ,‬לקשש מגס אשש אפיס‪ ,‬אף כי דנרי ונושיט היקרים‬
‫מסז ומסגיגיס גנשויס‪ ,‬מי לא יעיו לננו נאמש‪ ,‬למלא ידו‬
‫בחושמש‪ ,‬עיכ מלאשי ידי גס אגי‪ ,‬ולקבל סחיביו בצאתו'לאורו‬
‫הגגי בעה׳׳ש י״ב ששוי שול״ד סס יוימעפסק ונששי ד ק‬
‫יקותיאל זלטן לגד*‪.‬‬
‫כן גס אגכי גמפל לעישי מציה רבה כזו לזכוש אש הרביס‬
‫להוציא לאיר יקרשכאלס‪ ,‬וע״כ הגגי נא בעקטש הרבגיס‬
‫הגדוליס אשר כבר קדמוני לתמוך ולאשר אש יד כמד הרב‬
‫מוסו׳׳ר ויו חנזמ ניי סגוכשי ואי״ה עלי לקבל בל״נ ספר‬
‫אשד כאשר יצא אייה »ביס״ד עסיי רשיון סצעגזוו‪ ,‬וכ! הנני‬

‫איש יקר הולך מארציש השייס להס״ן‬
‫מצה מעייגוש נכבדי עי השכמה‬
‫הנעלמה אשר הישה גנוזה ונעלמה‬
‫באוצרוח הספרים בכ״י ספר אלימה‬
‫מסאלקי הרמ״ק ז״ל‪ ,‬בה שלקש משוקק‬
‫ספון‪ ,‬ושמורוש מפה ועפה‪ ,‬אל פני‬
‫הכרובים הסוככיס נכנסיהס על ובריס‬
‫שכסה משיק יזמין ברזי השכמה‪.‬‬
‫והנני אשל מן הששומיס לקשש הספר‬
‫בצאשו לאור‪ ,‬וכל השפן בברכה יביא‬
‫ברכס זאשאל בישו בכסף מלא‪.‬‬
‫טאהלינ‪ ,‬ס׳ שצא‬
‫םאיו ליבוש פלניס‪.‬‬

‫בא^עס״ש נעו כ״ק שליגוא‪ ,‬אשו גס הוא יקנל ספו אשד כאשו‬
‫יופסאי״ה עפ״י נימוסי המדינה ורשיזן הצעמור דווקא ואז יקנל‬
‫אי״ס גס כ״ק שלימ״א ספר אי‪ ,‬ונודאי שראוי וגטן לסיוש‬
‫נגמר הרנ הגיכשי שיוצא לאור אש מששנשו המונה וכנר קנל‬
‫גאיס ש' זלטן פיגסקו‪.‬‬
‫כניד סרנ הגוכשי סדק מכ״ק‬
‫נ״ה מה גכנד סייס אשר זכינו לאור גנוז ספר אליטה מהאיש‬
‫אלקי נעל הפרדס כ״י שהי׳ גגוז עד סיוס‪ ,‬ועשה‬
‫השעורר הרב רד״ך להביאו לידי דפוס ברשיון סצעגזור‪ ,‬יהי ד׳‬
‫בעזרו להוציא הדבר מכש אל הפועל‪ ,‬ומצוה רבה להיוש בעזרו‪,‬‬
‫ויען כי כבר השעוררו הרנגיס הגדולים שבכמה עייריש‪,‬‬
‫והמשגדניס במס בעקזעושס למושבישס ע׳׳כ דברי מעמיס‪,‬‬
‫ויכולה היא מציה רבס זו ששעמיל לימין צדקס וטוב לסס כל‬
‫סימיס בכל מילי לממיב וגסאגכי אקבל הספר כשיולסס עס״י‬
‫רשיון הצעגזור‪.‬‬
‫ונוי שלא •הי׳ שלושי מצוה גזוקין שלילה‪ ,‬מצאשי א״ע משיייב‬
‫נדבו להודיע ולהזסיו אשו אגו מצויס שלא להשיג גבול‬
‫הרנ ו ד ן ג״י המניא לידי דפוס‪ ,‬ומשך עשוה שגיס‬
‫לא יודפס מאש נמר ההדפסה נלא רשותו יהשימע שמא עליו‬
‫אוי' לינ נהונ שיס״ק תגאנארג‪.‬‬
‫ברכש טוב‪.‬‬

‫הסכמות‬
‫נס אדמויו הרב הקרוש שליש״א יקבל אי״ס הס׳ ‪.‬ק׳ אלימה נם אני אקבל אי״הססר כשיוצא לאור מנהד״ס ברשיון סצענזו ר‬
‫מהקדוש אלקי זצוקלהיה אייה בצאתו מנה״ד ונש! מפיש נט אנכי אקמ אייה הס׳ הק׳ הנ״ל כשיצא מגהד״ס ונששי מ׳׳ק‬
‫קוימה‪ ,‬ובודאי כל איש נבוב ילבב לסייע ידי עושי מצוה הזאש וונ בעריש נהרג מאון מוהר׳׳א‪ .‬וגרי הנושב בפקודה נכוו‬
‫הק' יצחק לאנדא‪.‬‬
‫לספק מעין החכמה הזאש על פני שבל‪ .‬יופ בי נהר נ״ז אאדמי״ר שליפ״א מוהר״ב הנ״ל‬
‫למניי שרל״ה פה לובלין‬
‫דנוי הנושב בפקודש הקודש אבוהט נהרנ הקדוש‪.‬‬

‫הסכמת הרבנים המאורות הגדולים אשר בעה׳׳ק תברח תובב״א‪.‬‬
‫הסבטח הונ התםיו קנה חבטה ודאה צניף הטהוה חטאות‬
‫ישואל הוו וד׳דו בבוו ק׳ שטו טוה״ו אליאו טליטאן טני יצ״ו‪.‬‬

‫הסכמת הרב הנחל החפיו הפפוופפ כשערי חורה‪ ,‬ירא ושלפ‬
‫ו נ פעלים כוי בבור ק׳ שטו פוהו״ר ש ט ע ו ן מ נ ש ה נ״י‪.‬‬

‫הנני ננוזר ואומר שהמעסיק הס׳ סקי אליטה החסיד ו׳ ווו‬
‫הכהן מפרי מעלליו יאכל לא יאכלו זריס חילו‪ ,‬היא יאכל‬
‫בלחמו אשר עמל נו‪ ,‬והנני כמזכיר לכל המדפיסים בכל המדינוש‬
‫ולשנריהס ותנרי שגריהס שלא לעשוש שוס ערמה וערמימוש‬
‫ושחנולה נעוצס לפקח ח״י המעשיק בעמל נפש עמל ממלה‬
‫לי נשיב עד עשר שניס מעש הדפסה שלו בצי רשושו אין‬
‫לשיס אדס רשוש להדפיסו הס׳ הק׳ הזה אלימה‪ ,‬כי קנה בעמל‬
‫ויגיעה בחזקה מועלש עסיי רש שוה״ק‪ ,‬העובר על זה עונר‬
‫מל דברי חנמיס והיא לא שצלח‪ ,‬ימי שישמע לדברינו אלה יחול‬
‫על ראשי הנרכיש הנשיגוש בשורה המדבר לכבוד שורש משה‬
‫אמש ולנגיד עס קידש פה קרמא קדישא קריש ארבע הוא‬
‫הצעיר אליאו סליפאן מני יצ״י‪.‬‬
‫חברון שוגנ״א‪.‬‬

‫פה עס״ק חברון שוננ׳׳א נמצא הס׳ הקדוש אלימה‪ ,‬נישינש‬
‫סרב ר' יאודה גינאש ז‪*5‬ל ונשנו הספר הזה להחשיד ו׳ דוד‬
‫הנהן נ״י שידפיסו ע״כ חלילה לבל יריס איש ידו להדפיסו‬
‫כלי רשוש מהחסיד ר׳ דוד סכה! הנ״ל המניאי לביש הדפיס‬
‫מקידס‪ ,‬וחלילה להשיג גבולו לדפוס נמשנונשו או שלא כמשכונשו‬
‫בלי רשושי מד נלוש עשרה שניס מעש ההדפסה שידפיס ר*ד‬
‫הנ״ל‪ ,‬ואס יעבור שוס אדס וידסיס האיסור של על השנריס‬
‫והקונים‪ ,‬ינטוש אני אשר שאריש ישראל לא יעשו עולה‪,‬‬
‫ילסשימעיס ינעס ישנא עליהס נרכש טוב‬
‫נאיס שטעק טנשה בלא״א מי׳׳ה טשה זללס״ה‪.‬‬

‫מנחת זכרון‬
‫לשון הרשב״א בת׳ םי׳ תקפ״א מדת התורה שהוא כותבת ומפרסמת עושי מצוד‪,.‬‬
‫זה‬
‫ואם התורה עשתה כו׳ צריכים אגו להלוך אתר מרותי׳ של תורה שהן דרכי נועם הנה‬
‫בהצלת יוםןן כוי ובפי י״נ דף קל״ג עמדו וכתבו יוםןש בן יועזרהכניס אתת ובנו הכנים שש מכאן‬
‫אתה למד שחיו נוהגין לרשום שמות המקודשים לשמים להיות להם זכרון טוב על מצות ולפתות‬
‫דלת עושי מצוה עכיל‪.‬״ ועל הטוב יןכר שם הגביר המופ' כתרי החםיד המפורסם לשם‬
‫מק״ס קרעמניציק יע״א אשר לקח המצוה הגדולה‬
‫ולתהלה כ״ש מר‬
‫והנוראה לו למנה במבוי הוצאות להחזיק אותי על שולחנו׳ באין מחסור כל הצטרכותי‪ ,‬שאוכל‬
‫לנוח דעתי להעתיק הם׳ הק׳ במנוחה‪ ,‬וישבתי בביתו ימ־ם דבים‪ ,‬ישלם ד גמולו בעד צדק‬
‫מעבדיו וכשרק מפעליו בעלמא דקשוט‪ ,‬ולבניו חנחםדים והנעימים יזכרם ד׳ לטובה וירום קרנם‬
‫בכבוד שלום בגבולם ישאו ברכח באהלם‪ ,‬ברוחניות וגשמיות כח׳י בכל טוב בכפליים‪ ,‬עדי‬
‫שנעלה ברנה לציק וירושלם בב׳יא‪.‬‬

‫יהודא ליב זלאטאפרסקי‬

‫הקדמת המעתיק והמגי׳ ספר הסדוש אילמה רבתי•‬
‫לני לחוקקי אבירי ישראל סמשנלניס ננלינוש לנס לעסוק‬
‫בשורש משה איש האלקי הרמ־ק זלצה״ה אשר הניח אחריו‬
‫ברכה וחייס למי שחפן לעסוק נלא״ח ובזכות זה נזכה לעלות‬
‫ברנה לארן השייס‪ ,‬והנה עמיוש ונרו נאי! צירן כי כנר יווע‬
‫ימפורסס צכצ שיעלש לימור חכמה סזאש כמבואר נססריס‪,‬‬
‫ונראשס זה האיש משה היא אלקי סרמ״ק מרעש הארן בקילו‬
‫ויאיר נשיב אחריי נחינירו אור הנערנ‪ ,‬עיש‪ ,‬אן באשי‬
‫להזכיר חיויש אחר אשר מרין לא שזסשסו עי! ריאה בחיבורו‬
‫על ספר יצירה יעילני ננ׳׳י להזכיר נשמו והוא זה ני אעפ״י‬
‫שאין זה לשונז ממש‪ ,‬אניא כל המנוון נלנרו‪ ,‬והנה כי לא לי‬
‫שהוא פליאה בעיני כל צלמול חכמת הקבלה מצל קיצר המשיג‬
‫ועומק המושג הוא זללה״ה הוסיף קושיא עצומה ני באמש הנן‬
‫שואל על מה עשה ד׳ נכה לריר האחרון אשר פעל יעשה‬
‫נימיהס להניאס אל חוריו להראות לסס מעשה מרכבה ימעשה‬
‫נראשיש הנעצמיס מעיני כל חי‪ ,‬ירצה אפי׳ מנרואי מעלס‬
‫שהס ווייס וקיימים‪ ,‬וגלוי לבני ארס אשר בעפר יסורס‪ ,‬ונישול‬
‫נגלוש המר והנמכר ושוכנים נאויר ח״צ אשר מצר אויר סשמא‬
‫ישענה שכלס וכ! כל מעש? יריהס יאשר יקרינו שס שמא‬
‫הוא ומטעס זה י‪6‬יש הוא לצעציס מעמי האון שעמי שורה‬
‫זמציש נסידיש עמוקים‪ ,‬ומי ישנני טרשי קרס אשו שלו ה־ישי‬
‫בביש מקושו וענן ו' עליו‪ ,‬ולא ס״ גיוס )ריצ בגילוי‪ (.‬פנימיוש‬
‫התירס וסווישי׳‪ ,‬נ״א צעשוש מצוש ככל הנשונ נשורת משה‬
‫כששיטה‪ ,‬יענין הקושי׳ הזאש הגדל בעיני ריאי' וכאשר שאמר‬
‫יתסציא אושו בעיני סעס •אמר אליך גס בעיני יסלא ואי! אשנו‬
‫יווע עז מס‪ ,‬אבל היא ז״ל הפליא עצה הגדל תישי׳ למעלה‬
‫למשכיל למע! סיר משאיל למטה‪ ,‬ייגליל תירס ויאדיר‪ ,‬והוא‬

‫נהמשילך משל צורק ונאמר כי מורך השבע הנשבע בחמלת‬
‫האב עצ סנן להשגיח עציו נכצ מה שיצרן‪ ,‬הנס לא כצ ספתיס‬
‫שווש מה כי הנה נעת שהנן הוא ננריאיש עצ משנ השווה‬
‫האנ אינו משגיח עצ סנן אצא נלרן כצצ נמאנצו ושאר לנרי׳‬
‫מס שאר נני ניתו וארוחתו ארוחש שמיל מה שהס אונליס‬
‫ושושיס ואינו מפזר עציו ממון צשוס צו מאנצ נישול צנרו‬
‫נאומרו שהוא צצא צורך כי מצר מס שהזמין מלחס ונשר ומשקה‬
‫צכצ נני ניתו מה ימצא ילו מנרנת הבית ומסתפק מן המזון‬
‫אשר ננציהס‪ ,‬אנצ אס יז״ו יארע מיחוש קצ נסיבת אשראכצ‬
‫מאנצ רע אזי האנ משחיצ צסשגיח עצ סנן נלרך סרט לתש‬
‫צנן מיני מרקשת ולחס צלול בצי שערונוש סובין ועירסץ נאומרו‬
‫כי המנע בני עכשיו אינו יכזצ צסניצ מאנצ שצ שאר בני בית‬
‫כי המס נריאיס והוא שלש נמזגו וסן יארע לי שיצשס יותר‪,‬‬
‫יכשש״י יארע לבן חולשה ימירה אזי מדרן הטבע צסשגיח פל‬
‫הנן יושר ויותר ייצשדך לרופא נאמן לשתלו עצה איך יתנהג‬
‫עס בכו נענין המאכל ומשקה כפי שיוכל שאת על כשח״ו יארפ‬
‫לבן שולשה שהוא נסכנס עצימס אשר כל אוכל ישענ נפשו ויניפ‬
‫על שערי מוש הנה האב מפזר ממון הרנה עצרסזאית יסעמ־ס‬
‫יצוה הרופא לישן לפיו שיפוש של רפואה לחזק הלב והנה‬
‫הנן השולה מצר חולשתו הגיע לי קצת טירוף הלפת וימאן‬
‫לקחת הטיפות לפיו‪ ,‬עניז נישנין לי בחזקה ומררן הטבע‬
‫כשנישנין לו שלא ברצון אזי יזזני השיסש לצופיו יפל הצתי‬
‫ומעש ממני שיגיע לפה של החילה ימה האב שוי זיזה נכד‬
‫עכ׳ז יאותי לו וישר בעיניו לאבל שאר הטיפות בשביל אותה‬
‫הטיסה המגיע לפה החולה ני ממיסה אחת לבלו יניא תועלת‬
‫לחזק לנו יצהשאר על שיומו סמצימצס נעת יווציו נכד שלא‬

‬ני‬ ‫עיג׳ נשר להם נוי‪ .‬מטושטש ולא סדריס‪ .‬‬ ‫ויתחזק דוד נהי‪ .‬אשר עיני ישראל נשואות אליו‪ .‬‬ ‫לעמוד לימי! דכא ושפל רוח כמוני‪ .‬‬ ‫ולבל יש זמ! ועת לכל חסן חפצי שמיס שהגיע השעה שיתגלה‬ ‫האור של החיבור הק' אלימה נעולס לסלנות לנות סעיספיס‬ ‫בחכמת האמת דני׳ שרשי׳ הקדמות יותר פנימיות‪ .‬ולהגיהו מכמה טעיות‪ .‬שלא יצא מס׳׳י מכשול‬ ‫חלילה‪ .‬וכל נר ני רב יוכל לומר לי‬ .‬יזה‪/‬עניו אמרס רז״ל אין לןיוס‬ ‫שאין ני קללה יכו׳‪ .‬ולכבוד רבינו משה‬ ‫המחבר זיל זי״ע‪ .‬‬ ‫הגאון נעל חיית יאיר נתשונתיו לאמר כי לא להאשימם‪ .‬עליהס סמכתי ובחסד ד׳ שמתי נטחוגי‪ .‬וזה הנ״ל בדברי רז״ל נעיקנא‬ ‫דמשיחא נ ו ׳ ‪ .‬ולזה‬ ‫לא היו צריכים לצר גילוי ססורוח טעמי מצות ני סלנ סי׳ רנוק‬ ‫וקשזר בדביקות חזק יאמץ עס חשק נפלא עו שסי׳ נוער נמו‬ ‫אש בעצמותיו והמצות היחה נעשה בזריזות גדול והיחס אתערוחא‬ ‫דלחחא בלב ונפש חסיצס נערינוח ידידות נעימות חשיקוח‬ ‫והיחס המצוה נעשית כתקנה‪ .‬והנה הראשונים‬ ‫היו בארץ הקרישה‪ .‬והושיע חסד׳ ה׳ על מצב שסל אנשים כמוני ‪.‬לק פחח להס אוצרו הטוב יץ המשומר נניח גנזיי‬ ‫טעמי חורה יסודחי׳ הצפונים ונזה ד אלקי׳ עליהם יראה ויצא‬ ‫כברק חצו‪ .‬כ׳‬ ‫הציקתגי רוחי לא אוכל אדומה‪ .‫הקדמה‬ ‫ימות נסחע סחאס הכלל העולה ני טבע האב לרלו* ולהשגיח‬ ‫על הנן‪ .‬כרוב חסדו ‪.‬וכן אמר אשר חרסו עקבות משיחך בי העקניס‬ ‫הם יותר חומרים מכל קומת הגוף‪ .‬‬ ‫ואמרתי בלבי איורי אשר משמיא קזני לי לגלגל עיי זנית ימצוה‬ ‫גדולה ונורא׳ כזו‪ .‬‬ ‫לנתב אשכנזי׳‬ ‫לזנות הרבים להעתיק הס׳ מכתב ספרדי׳ ‪.‬אשר מדרך האב שלא לגלות גנזי אוצרו הטיב יותר‬ ‫מזהב ימסז ביא לבניו סעומדיס לפניו יאוסניס אוחו אהבה‬ ‫נאמנה והוא נס הוא איהנ איחס לזה כשהנשמה חושבת זה‬ ‫העני! אזי יניע לס אהבה יתירה לנורא לשוב אליו נאמת‪ .‬נעת מעבדי‪ .‬ויתר‬ ‫סרטי הדברים תנין מעצמן כשתלמיד חכמת אמת‪ .‬עד הרגלים‪ .‬ואגיד לנצ הישר לכת‬ ‫איהני סו׳ מבקשי אמת ני מכיר אני א״ע ואת שכלי ני נער‬ ‫אנכי מאיש ולא נינת אדפ לי‪ .‪ .‬יע!‬ ‫סכיי סי׳ סתום יחתים באוצר הספרים לא שזפתהו עי!‪ .‬לשרש אחר‬ ‫חרילי הסעות‪ .‬נסי אשר חנני סחונ! לארס דעת‪ .‬נגלזת ראשון ואחרון‬ ‫כמשסיכ אבן כארס תמותו.‬ונס׳‬ ‫שומר אמונים‪ .‬וחרדתי מאד על המראה‪.‬וידוע כי טבעו הוא המבריח אוחו לסשגיח ני הוא‬ ‫מוטבע בגזירת הנורא יח׳׳ש‪ .‬ועיני ולבי גשאסי השמימס‪.‬שיהי׳ עס ידי‪ .‬‬ ‫‪.‬ושמא תאמרי ב״י אנדה חקוחינו נגזרנו מאבינו‬ ‫שבשמים‪ .‬הנה נודע מאז הפליא ד׳ חסיד לו ‪.‬ונסי‬ ‫מה שמצאתי מאמרי׳ מזההספר‪ .‬במ״ש‬ ‫נשי שה״ג להרנ חיד׳׳א ז״ל‪ .‬לכן בתחילה הוא מתנהג עמו נדרך בלל ונשהאנ רואה‬ ‫שהוא צריך לדבר סרטי אז׳ מתנהג עמו נדרן סרטי עד שתראה‬ ‫כמי שהבן נופל יוחרנחזלשס אזי האב ג״נ מתנהג עמו בהשגחה‬ ‫פרסיות יותר ויותר ע״נ דברי המשל ‪.‬לוסת את הרביס‪ .‬ונתתי אל לני להוציאו לאור עולס‪ .‬וכשראה ית״ש שהמה כארס‬ ‫עברו נריח ועושים מצות אנשיס מלמרה והאבל אשר נינם‬ ‫לקונס סוא מתנתק עצמו מעט מעט והגלות מתרבה והצרות‬ ‫מתחדשות‪ .‬וכן נקרא נפילה זו סוכת דוד הנופלת‬ ‫וצא אמר הנפל אלא שתמיד היא ניסלת נפילה אחר נפילה‬ ‫בהכרח בי מצו חטא סקידס שנפלי נל קימת הגשמית ליטנע‬ ‫באברי קומת האדם נליעל עד דמטי רגלין ברגלי! ולזה נ*נ‬ ‫יצטרך הקדישה לרדת עד שס להעלות ניצוצין כל חנק לחלקו‬ ‫הדומה אליו והדברים עתיקי! יארוכין‪ .‬וסקלתי‬ ‫המסלה העולה בית אל מכל שיבוש ומכשול טעית דמונח‪ .‬ונעבור‬ ‫זאת קנא קנאתי נננוד תורתנו הקדושה ‪ .‬ני זה מחק הטבע האגושית‬ ‫ונבר קרס בן לגדולים נאשר הרחיב יהארין הדביר נזה הרב‬ ‫‪.‬וכעת ישמח משה בהגלות נגלות‬ ‫דברי קדשו‪ .‬והנה כדמיון הזה קרה לנו‪ .‬ותחקור‬ ‫יחנחי! ותשכיל כ׳ היא סעס עמוק ראויס סס למי שאמרן‬ ‫״העתקתי מסי נ״י סי׳ על חקוני זוה״ק‬ ‫אלה דברי דוד המביא לבית הדפום והמעתיק והמגי׳ הם׳ הק' אליטה רבתי‬ ‫אלינפ אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי די‪.‬ואס בי‬ ‫מי גבר יובל מלט משא ממקרי השגיאות ‪ .‬אך השתנות הנז״ל נא מצד בן‬ ‫המקבל‪ .‬ומי אשר יוכל‬ ‫להתפאר ולאמר האח ני נבונות ‪ .‬בס׳ חסד לאברהם‪ .‬והנפילה היחה נסדר‬ ‫קומת הניף‪ .‬בזטת המחבר הק׳ זלה״ה זיעיא‪ .‬וכביר מצאה ידי‪ .‬אהבתו על נשמות בני ישראל בהתגלות לסם‬ ‫מסתוריו‪ .‬‬ ‫וישמע אליכם אלקי׳‪ .‬‬ ‫בי ידוע שקומת כלל נשמתיני בית ישראל בכלליו׳ ובפרטיו הוא‬ ‫מצויר נדרך משל ציור קומת אוס ובעת שחטא אדה׳׳ר הוטבע‬ ‫נשמתינו בקליפות והוטבע אבר באבר הדומה צו* למשל אבר‬ ‫הראש בראש‪ .‬ראינו צדקתו עומדת לעד‪.‬וקיצי השגיאות‪ .‬‬ ‫ואס כקדיש והקריב אליו להגדיל תורה להפליא חיש" בחכמת‬ ‫חין עילאי! ומי לנו גדול ממשה בדורו‪ .‬איהו הרמ״ק זלה״ה‬ ‫זיע״א‪ .‬ולנס הי׳ בריא ורנוק בלי מסך מבדיל אס‬ ‫מסאח עצמם אס מסאח ישינ״ את ישראל והקרננוח‪' .‬‬ ‫אעס״נ שקלתי במאזני שכלי אס להעמיס עלי אי אחדל ‪.‬אף ני אגשים כמוני חלושי השכל וקצרי‬ ‫ריח• אשר נעיגי דברי הספר הקדוש הזה לחומה גבוהה נצורה‬ ‫דלתיס ובריח• עמוק הוא מי ימצאהו‪ .‬והנמשל אודיע נקצרה‬ ‫ני היריעה לא סיכל להכיל כל דבריי" ובקיצור המנוון נזס ‪.‬הנה ממוצא דבר זה‬ ‫שכין שאי אפשר למרוח אחרונים שיהיו כראשונים‪ .‬וידוע עוגש המוגע‬ ‫בר מן הראייס ני׳ נמש״ס מיגע נר נו׳ ולקחתי קסת כסופר‬ ‫נמתגי • והעתקתי הססיק • יהרבה יגעתי יען הי׳ בהעתק‬ ‫סגיכתנ בכתיבה ספרדית‪ .

‬‬ ‫כי כן מקצת סוחרי רזכל׳ ומוכרי ספרים חדשים לקרוא נרחונות‬ ‫קנו ס׳ ישן נושן טעם זקינים ורוח קזמוניס מצאנוהו בית‬ ‫עקד הספרים‪ .‬‬ ‫דוד בלא״א מויס טאיר ד‪.‬אולי משנה הוא‪ .‬זנתמר נ׳ סוסיז מניא נזה״ל כמשל שהמשלתי‬ ‫נספר סריס נשער עצמות וכלים ואצו ונרי שם ‪ .‬וידעתי גם ידעתי כי אניש המוסקי' נדא״ח אינם צריטם‬ ‫לכל הצעתי‪ .‬אס ימצא איזה שגיאה נהס׳ יען כי נתתי את‬ ‫נפשי עליו נמרחא רנה להעתיקו ולהג" עד שיד שכלי מגעת‪.‬שנשתנש ע״י העתקות שונות‪ .‬אין לן פוצה פה ומצפצף מיו‬ ‫כלל‪ .‬ותחול עליהם‬ ‫ברכת כהנים ורחמים וחייס למשמרת שלוי • העמוס בתלאות‪.‬למלות להרס׳‬ ‫והדומו נקרב‪ .‬וכמעט כל‬ ‫המאמרים נס׳ חסד לאברהם נתתלת ספרו הגק׳ עין כל הוא‬ ‫דנר׳ הרמ״ק מס׳ אלימה במעין א׳ סגק׳ גיכ עין כל הארן‬ ‫ובעין השני מס׳ חס״ל הנייק עין הקורא מתחיל לשו! ס' אלימה‬ ‫מתחלתי נסוד האמינה סדנרים כהוייתן‪ .‬הרה״ק רניגו אליעזר אזקרי ז״ל נס׳‬ ‫חרדים שלו כתנ נתחלת ס׳ חמשי‪ .‬דשנת בשמן ראשי כוי‪ .‬ולא תקנתי‬ ‫לפני גדולים וטוניס ממני‪ .‬ואבקש על העתיד אל יעזבני ואל ימשני מעתה ועד‬ ‫עולם‪ .‬מי הניד לו תכוגת ותולדות ה״ס‬ ‫אשר יאמר עליו נרור ונהיר כשמש בצהרים כי הוא סה״ק‬ ‫האלימה אוצר נעלם לא שזפתהו עין חוקר ודורש זה‪ .‬הוריתין פייס אותות לא ימכרו ני אמת נכון הדבר‬ ‫שכל דירי ססה״ק הזה מפי רנינו משה נאמרו ספרא רנא‬ ‫דישראל איה! הרמ״ק ז״ל‪ .‬‬ ‫להסיר ונר שפתים מכל איש ואיש אשר ינא אל שער הסה״ק‬ ‫הזה טרם יפתחנו‪ .‬אראן קושט אמרו אמת‪ .‬הכייד הגוצה‬ ‫ממקומו‪ .‬ומאיש‬ ‫אחר יצא‪ .‬יכי‬ ‫נביא או נן נביא המוציאו‪ .‬ואברך את ס׳ אשר‬ ‫יעצני ובדרן אמת הנחני אודה לה׳ אשר הפליא זהגדיצ חסדו‬ ‫עלי‪ .‬ייסי‬ ‫טעם ה׳ עלינו כו׳ והי יוסיף לנו אורן ימיס ושנות סייס‬ ‫וניזכה כולנו לראות ננחמת ציון יירישלם תוננ״א‪ .‬למען רנות כסף מחירו‪.‬נם הרנ הק׳ המתנר זיל‬ ‫נעצמו מביא נמעין א' סיס י״א נזה הלשין כוסי׳ נחלק תפלה‬ ‫למשה נע״ס‪ .‬לצאת ידי שמים זידי הבריות‪ .‬כ״א לפני ננ׳ נילי‪ .‬ותילי׳ וזכותי' דמרן קדישא הרה״ק המחבר נ*מ‬ ‫יהא נסעדהון כל ׳»! י דן לכל המסייעים נדבר מצוה רנה‬ ‫כזו‪ .‬יותר‬ ‫משלש מאות שנה‪ .‬כאשר עיגיכם תחזיגה מישרים‪ .‬וכהנה‬ ‫ספר״ רכים שמניאיס לשון ס׳ אצימה כמו שהוא נסניס הספר‬ ‫כאשר עיניכם תחזינה מישרים‪ .‬‬ ‫כ«! הודעתי נאמנה לפני רבים וכן שלמים‪ .‬אכן להוי יויע שלא הוספתי כלום חליצה רק טעיזת‬ ‫הנראה לעינים‪ .‬כ׳ יודעים ובקיאים בדברי הרמ״ק ובלשונו סקי‬ ‫יותר ממני‪ .‬ברן ה' חילס זסועל ידם תרצה זכרה להם לטונה‪ .‬ראה עניי ועמלי ושא לכל חמאתי‪ .‬מדדן כף‬ ‫רגל ליראי ה׳ ולחושבי שמו ‪.‬פתה אוצי גם ס׳ הזה קראת ס׳ אלימה‪ .‬‬ ‫ואחר שהודעתין אמחיח הענק‪ .‬‬ ‫יום ג׳ צסור את הנרכה‪ .‬ונסי הספר מניא עשרה השגחות‬ ‫באריכות כמה דפים מסי האלימה ונס׳ סלח הרמון עם סי׳‬ ‫עסיס רמוניס מניא כמה מאמרים מסי אלימה כשהוא‪ .‬ואמשול לן משל נאה כדרן‬ ‫שרמזתי לד נסי פרדס נשער עצמות וכליס פייט וכהנה רמת‪.‬וכסוף פ׳ י״נ‬ ‫מת״נ מביא נזה״ל קצת רמוז מזה נס׳ סרד״פ ש' סדר האצילות‬ ‫ובסוף ס׳ י*ד מתמר נ׳ מניא נזה״ל שהמשלנו נס׳ פרדס כו׳‬ ‫ונס״א מתמר ד׳ מניא נזה״ל‪ .‬זנעין כל‬ ‫תמר נ׳ סוף ס׳ י״נ מניא נזה״ל וכנר הפלגנו נזה‪ . .‬המצפה ומחכה ומייחל לרחמי שמים‪ .‬נד‪.‬באין דורש ואין מנקש‬ ‫לברן עליו ברכת המוציא ליהנות מאורו נאור מגהיר עיג׳‬ ‫חכמים‪ .‬אן לפני קצת המון אשר אין קנאת סופרים‬ ‫נתוכם רק קנאת איש מרימהו‪ .‬שנח נאור הספר אליטח‪.‬נסס״ר‬ ‫והכיחנו הענינים נשער עשר ולא תשע כוי‪ . .‬׳שרק וינוע ראש בראותו כתוב נפט ברזל‬ ‫ספר מונח וממון באוצר חמדה גנוזה בנוה חכם נישינת הרב‬ ‫יאודה נינאס נעה״ק חנרון תוננ״א‪ .‬נסה״ק ראשית חכמה‬ ‫סי״ז משער התשונס מניא מורי נס׳ אלימה נוי‪ .‬נדרן אפשר‬ ‫הדפסתי נשול׳ היריעה והנוחר ינחר ‪.‬נס׳ שומר‬ ‫אמונים להרה״ק ר״י אירנס מביא בהתחלתו כמה מאמרים‬ ‫מס׳ אלימה מעין כל‪ .‬‬ ‫עוד אראן קושט אמרי אמת לאמתו לאוזן שומעת‪.‬ומי הניד אן שעצים לתרופה מספר קדוש‬ ‫המה‪ .‬‬ ‫תערין לפני שלחן נגד צורר׳‪ .‬הנאמרים‬ ‫נספר׳ רבותינו הקדושים‪ .‬ערכתי דברי אלה להסיר מקשות‬ ‫פה‪ .‫הקדמה‬ ‫מ׳ שמן לאיש הלא אתה תולעת זצא איש אין שמת לנן להכניס‬ ‫ראשן נין הריס גדולים להגי׳ סה״ק ועמוק כזה הלא דעתן‬ ‫קצרה‪ .‬וכסי‬ ‫פרושות השמיס לבקש רתמים נברכה המשולשת‪ .‬ואתחנן ואבקש מכל קורא‬ ‫בצוק שיוינני לכיז‪ .‬האותיות ישאליהו‪ .‬ויזכני לבקשת המשורר‪.‬ן מתושני עה״ק חניון תינניא‪.‬נ״ס חסו לאברהם‬ ‫להרנ סקי ר׳ אנרהם אזולאי גיע מביא בהקדמתו שכמטט כל‬ ‫דבריו שמניא סתם הוא מדנר׳ רבו הרמ״ק גיע‪ .‬אולי ערמה‪ .‬‬ ‫ומקוה לה׳ כי לאין אונים כמוני היוס עצמה ׳רנה‪ .‬‬ ‫ומפני היראה לא תקנת׳ כ״א תינה הנראה לכל שהוא ט״ס ‪.‬כתינכה׳ אלקיגו בכל כוי‬ ‫כתיב נס׳ אלימה נעין כל כוי מביא כל הסרק מהס' הגיל‬ ‫ובלשונו הקדוש ונס׳ אלימה הוא ס׳ נ'‪ .‬‬ ‫ע‬ .

‬‬ ‫יושב המרומים ןמשגיה התהתונים אידו! ליכל‬ ‫ה״נאצלים י״היד מ׳יוהד איהד מילך ניאדר‬ ‫מאציל כל נאצל‪ .‬ואבינה נועם חי תורתיך‬ ‫ללמור וללמד לשמור ולעשות אמן ואמן סלה ‪.‬של אלף אלפי‬ ‫אלפים ורבי רבבות מנאצליך שארק יהידואין‬ ‫שני מתייחד עםהם יהוד גמור‪ .‬כ״ש והיו להשיג‬ ‫קצת ‪ p‬הקצת‪ .‬‬ .‬קפצו בעיית על גיח הרפוס בראדי‬ ‫וכחוכס נלבד גם הש׳ מ י ל ומצאנו תלאות יבות לי וליעי עמתי מו״ה רוב זאב נ״י הסעארדוב אשי סשתרל בתעצומות להיות בעזיי בתוצאת‬ ‫הדפוס ‪ .‬‬ ‫ואלמרה פושעים דרכיך‪ .‬ומחול וסלח‬ ‫והעבד על כל חטאתי ועוונותי ופשעי שהטאתי‬ ‫ושעויתי ושפשעתי לפניך מיוס היותי על האדמה‬ ‫עד היום הזה שאין אני עז פנים וקשי עיר‪«1‬‬ ‫לומר לפניך ה׳ אלקי ואלקי אבותי צדיק אני‬ ‫ולא הטאתי‪ .‬לכן ה׳ אלקי‬ ‫גל עיני ואביטה נפלאות מתודתיך‪ .‬ושלש‬ ‫מאות וששים וחמשה עורקי וגידי ונפשי ורוהי‬ ‫ונשמתי והנלוים עמי כמו כצאן בלי רועה תעינו‬ ‫וקלקלנו את אשר לא נוכל לתקן אם לא בשפע‬ ‫הרב הבא מלמעל׳ מרום מעלת סדר הצינורות‪.‬מחלק מן ההלל‪ .‫תפלה נאה לכל הבא ליכנס אל היכר קדש הקדשים פנימה מהאיש‬ ‫האלקי המהבר כמ״ש בהקדמתו לס׳ הפרדס‪.‬‬ ‫היודע מעוותי תקן את אשר שחתתי‪ .‬מי יגיע להשיג אהד מאלף‬ ‫אלפי אלפי׳ וריבי רבבות גודל מעלת רום הסתר‬ ‫סתרי מעשיך כ״ש גודל יצירווזיך‪ .‬וזכיני באור‬ ‫תורתך וחשכיני משגיאות ורוה נדיבה תםמכני‪.‬‬ ‫להחוויע ולהגלות לפני רביס וכ‪ 1‬שלמים אפי נתעכב זמן היפוס מהסה״ק זה רבות בשנים‪ .‬‬ ‫יהיו לרצק אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי‬ ‫וגואלי‪.‬וכאשר יעילון ויגירון היבנים הגאונים ואושערייך בתשלום הסה״ק גרצות ה׳־‬ ‫המלה־ד‪.‬מסבות מסבב כל‪ ..‬ומי יהשוב‬ ‫לדעת א׳ מאלה! אלפי אלפים ורבי רבבות סתרי‬ ‫סודות צפונים בבריאותיך‪ .‬עד שמשקין׳ ה' כהשקפה לעוגה להוציא הס׳ תפשי‪ .‬אבל חטאתי עויתי ופשעתי אני‬ ‫וכל מאתים וארבעים ושמונה איברי‪ .‬בורא כל נברא יוצר כל נוצר‬ ‫עושה כל נעשה‪ .

‫ספד‬ ‫מעין א עין נל הארץ ובו ו תםריש ע*א*״ב‬ ‫אלימה רבתי‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬״ב גורמים‬ ‫התפר הא׳ במציאותו ואחדותו שאינו גוף וכיוצא ובו נ׳‬ ‫יסוד‬ ‫האמונה ועמוד המנודה לידע שיש אלוה אחל‬ ‫שאיני גוף והוא המציא כל נמצא ואין מציאות‬ ‫נמצא מבלעדיו • ועתה נפרש העיקרים האלו ‪:‬‬ ‫האמונה היא שבכל עניני התורה צריך‬ ‫פיין א‬ ‫האמונה • וכל מי שלא יאמין אפי׳ בשום‬ ‫אות מאותיות התורה וינחישה הוא מין • ולא בתורה‬ ‫שנכתב לבד אלא אפילו בתורה שנע׳׳פ אס יכפור אפילו‬ ‫נחלק מחלקיה • או נשום ענין מעניניה • אפי׳ נמאמרי‬ ‫רו״ל ודרשותיהם • אתר שהוחזקו העניניס ההם נתירה‬ ‫שנע״ש • המכחיש אותו • זולתי אם נחלקו רז״ל נענין מן‬ ‫הפנינים שיוכל לפסוק הלכה נפלו׳ אס לח נפסקה הלנה •‬ ‫ולוה בעניניס שאינם הלנה אלא מהמדרשים והעניינים‬ ‫התלויס בתורה • ונחלקו במזרש זה אומר בנה וזה אומר‬ ‫בנה • ויתקרב אל ‪ bx‬האלם ענין מאותם העניינים כדעת‬ ‫א׳ מאותם החולקים ויתפיס בזעת ההוא • לח יקרא מין •‬ ‫המשנ בזה• נחלקו בגמרא במדרש איוב י״א הי׳ וי״א לא‬ ‫הי׳ וי״א מישראל וי״א מאומות העולם • הרי הבחירה ביל‬ ‫האלם לתפוס בזעת א׳ מן הזעות האלו בתנאי שלא יעלה‬ ‫בדעתו שיש בו כדי להכריע בין החכמים שלא יאמר זו‬ ‫זעתי נזה • מפני נו״נ • שאין בט נח להכריע הדעות‬ ‫מן הפכו*! מזעת הפילוסופים וכיוצא )לט( בענין זה מפני‬ ‫שמגיע ענין זה לדברים העמוקים מאל •כגון זעתהרמב״ס‬ ‫שלא ישתנה העולם במציאותו מפני שנתלה במה שפ״ אין‬ ‫בין העיה״ז לימות המשיח אלא שעבוד מלניות וכיוצא‬ ‫ענינים תשמעם במקומם • ולכו בדברים האלו סיד נחמז‬ ‫שימות המשיח לחוז • ותחיית המתים לחוד • וענין חלוש‬ ‫העולם לחוד• יתבארו• אבל ענ״ז מ׳ שלא ישכיל סודות אלו‬ ‫לא יקרא כופר • ויתפוס לו דרך מן הדרנים בתנאי שישמור‬ ‫פיו ולשוט ולא יתריש • שדברי רז״ל עמוקים הרבה מא־‬ ‫נכונים על סוד האמינה ‪:‬‬ ‫ונחזור לענינינו שנקרא ענין זה יסוד האמונה משני‬ ‫שתחילה בכל אמונה היא אמונה וו ועליה מתייחדות‬ ‫כל שאר האמונות עם היותם עיקרים גדולים באמונה‬ ‫והטעם ‪.‬שאמונה זו היא מקור טבע שאר כל האמינות‬ ‫שכולם תלויות באלוה היותו נמצא ומי שיכפור בוו יכפור‬ ‫בכל השאר כולם ילא נשאר לי שוס חלק בשום אמונת •‬ ‫ני יחשב כבהמה שאין לפניה אלא אכילת ושתייה ויגרע‬ ‫מציאותו מהעונד ננ״ז ׳וזה שיש אלוה אלא שטעה מי היא‬ ‫האלוה ושס לו לאלות נפי אמונתו ודעתו • אמנם המין‬ ‫הזה לא יענוד אפי׳ ע״ז• אחר שלא יקדס אליי שיש אלוה‬ ‫נחצא במציאות • ולוה אמרט יסוד האמונה• זנמו שהוא קיום‬ ‫יסןך‬ ‫כל הנמצאים • ומבלעדיו אין נמצא נאשר יתבאר• ‪ p‬היא‬ ‫קיום כל האמונה • ומנלעדיו אין אמונה נלל • מפני שלא‬ ‫תעמוד שוס אמונה בעצמה • אם לח נדי שהוא קייס כל‬ ‫מיה • וע״ל הנסתר אמונה הוא מדת החל׳ והוא אמונתם‬ ‫של ישראל שהם תוקעין סוד אמונתם בה שהיא שכינת‬ ‫האלהות בתחתונים ומתוך שנינה הם מאמינים במל׳ ‪:‬‬ ‫נמצאת החל׳ היא בת האמונה בהיותה מיוחדת בא׳׳ס‬ ‫ומסיד נ׳ אלו כל אמונה • שהרי א״ם השגחתו‬ ‫נתחתיניס ע״י מזה זי • וח״ו המכחיש מציאותי הרי הפריד‬ ‫הכל ואין לי אמינה שהרי קיום הספירות ממט• ואין‬ ‫להם קיום מבלעדיו • ואס הוא מכחיש מציאותו • הרי סילק‬ ‫הנשמה מהגוף וביטל הכל • לכך עיקר האמונה היא בא׳׳ס‬ ‫ואח׳׳כ ממנה ימצא אמינה כספי׳ עז תקיעתו אמונתו‬ ‫נמל׳ הזנקה זהייט קשר כל הספי׳ בו • ולא הגיע אליט‬ ‫אמינה בי אלא באמצעות הספ״ הזאת שהיא הגעת‬ ‫הידיעה ממט אל התחתונים• שאלמלא מזה זו מהיכן ימצא‬ ‫כל‬ ‫אדם • וימצא אליו יזיעה • וימצא אליו אמונה •‬ ‫התחתונים נדבקים בה מפני שע׳׳י יגיע אליהם האמונה‬ ‫בא״ס והייט להאמין שיש אלוה ׳גיעלט אמונה מן הנביאים‬ ‫והתורה והחכמה הנמצאת הכל מצז החלי והייט שהאמונה‬ ‫תקיעתה בא״ס כזפירשט ‪:‬‬ ‫המבוזה• כל מי שיעבוד וישים העמדה‬ ‫י י ן ב'‬ ‫לאיזה נמצא זולת האלוה אין בענולתו‬ ‫עכוזה אלא אדרבה הוא עובז נרו מפני שמחליפו בזולתו •‬ ‫וא״ת והרי להקת המקובלים כל מגמת פניהם למלות‬ ‫בקישירס וייחודם ולפי זה יהי׳ העבידה אל החדות ולזה‬ ‫נאחר שבלי ספק מי שיעבוז החזות ח״ו טעות גמורה‬ ‫ולזה פ״ בספרי כה׳ אלקינו בכל קראיט אליו • יפי׳ אליי‬ ‫ולא למלותיו • אמנם הענין הוא שהחזית הם לבושים‬ ‫וכסאות לאלוה • וכאשר אט מתפללים ומייחלים המזות‬ ‫ע״י מציה או תפלה הכוונה לתקן המדות להכינם שיהיו‬ ‫כסא אליו ויתקרבו אליי ויתוקט לקבל אורו ושפעו ‪Km‬‬ ‫עמדתו שהוא לא יקבל תועלת מן העבודה • רק שכל‬ ‫ישעו וחפצו להטיב לזולת • וכאשר ימצאו התחתונים בלתי‬ ‫מוכנים לקבל טובתו לא ייטבו ממט בסבת מיעוט הכנתם‬ ‫ונמצא טיט בלתי מתפשט בהם ואין הגו־עון בתם מצד‬ ‫עצמו אלא מצל התחתונים• וענ״ז רצוט לתטיבס • והגורס‬ ‫הכנתם לקבל הטובה ההוא יקרא עובז• שאין האלוה נעבד‬ ‫מצד התפלה אלא מצד תתקרנית החדות והכנתם לקנל הטונה‬ ‫הכשפעתממט‪-‬והתפלה והתורה והחצוה לקשרתמדות ולהכינם‬ ‫לתקנם לקבל שפעו ושונו• ולכך אלרנה היודע לתקן‬ ‫‪6‬‬ ‫ועשר‬ ‫התלות‬ .

‬נסתכת עליה ואין לזוז תתנה ‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יין ‪Tv‬״‪ y‬שיש אליה • ידיעה זו אינה ידיעת תת‬ ‫הוא • תפני שאין השגה לשים נמצא‬ ‫במהותו כלל תפני שא״א שיושג • אתנס ידיעה וו היא לידע‬ ‫שישנו וחויב המציאות • ודע שכתו שאין האדם מכיר‬ ‫הגשתה שבו אלא הגשתה שופע מ והוא יודע ששפעו הוא‬ ‫מהנשמה • כך אין הספי׳ תכירות בא״ס אלא הס אליו‬ ‫כגוף אל הנשתה • יודעות הס שכחם ושפעם תתט אבל‬ ‫אינם מכירות מ אלא פעולותיו• ווו עיקר האמונה שאין מי‬ ‫שיודע אמיתת מציאותי אלא הוא בעצמו • מפגי שאס‬ ‫נאמר שאתיתת עצמותו ידועה • יהי׳ לו תכלית • ואפי׳ שיאתר‬ ‫שישיג קצת שוס נמצא כממציא יהי׳ לו תכלית לכך צריך‬ ‫שנאמר שאמיתת עצמותו בלתי ידועה אלא אל עצמו‬ ‫שידיעתו אץ לה תכלית והיא אין לו תכלית • והוא וידיעתו‬ ‫וחכמתו יגל אח־ והוא יודע את עצמו ואץ זולתו שידע‬ ‫מחט כלל רק פעולתיי • והתכיר פעולותיו על אחיתתס‬ ‫הוא בעצמו שתפעילס והמציאם • ואץ אותו מ־ע ענין‬ ‫מחודש אלא מפני המצאתם • אמנם דבק בו הוא ומדעו א׳‬ ‫ויודע בהם בקדימות! ואין כאן מקים הדרוש הוה ויתבאר •‬ ‫ומר א פרק כ פ״ג‬ ‫אלימה‬ ‫אמנם ממצאים כל השכלתם לידע פעולותיו והכתר משכיל‬ ‫להשיג עצמו והנפעלים ממט כאמצעית כח א״ס השופע נו‬ ‫וכן שאר הנמצאים • אמנם להשיג אמיתת עצמות המאציל‬ ‫ח״ו אץ לחלק ההשגה היו לחלקים שא״כ נתן לו תכלית‬ ‫וגמל ולזה הוא שאין לי תכלית יודע את עצמו וכל‬ ‫השאר השגתם נפעילתיי ואין חי שיכיר אתתת הפעולות‬ ‫ומציאותם כפועל עצמו ואחריו ירדו ההשגות כפי רדת‬ ‫הנמצאים • וגס הידיעה נחיונ מציאותו יגדל או ימעט• שאנו‬ ‫נדע חיונ מציאותו מהכרח אחד או נ׳ והמלאכים יחייכו‬ ‫מציאותי ממאה הכרחיות והמתעליס עליהם מאלף‬ ‫והמתעליס עליהם ממאה אלף • ועוד אנו נחיינ מציאותו‬ ‫חכח אלו הפעולות הגשמיות שהם פחותות נערך הנפלאות‬ ‫העליונית • והעליונים יחייכו מציאותו מצד הפלאים‬ ‫העליונים והנמצאים המשובחים • ולכך יקבע חוזק דבקותם‬ ‫באמונתם דבקות נפלא בתשוקה חשובה • והס יתעדנו‬ ‫כהשגה ההיא תכלית עידון • מפני שיפלא חשקם כעין צד‬ ‫חיובם האלות • ועד״ז תתעלה תשוקת העבודה אל הגלגלים‬ ‫על כ״א ותשוקת המלאכים על הגלגלים וכך תתעלה זו‬ ‫למעלה מזו • שאט לא נוכל להתדבק מפני מיעוט השנתיט‬ ‫ולכך ימעט ידיננתיט בחיוב מציאותו עם היות שנשוה‬ ‫כולנו באמונה הכוללת שנדע שיש אלוה • וכמו שיהיה‬ ‫ניניט הנדל כין חכם לחכם בהשכלת ידיעת חיוני ויתעלה‬ ‫האח־ על חכירו • כך יהי׳ עילוי נענין זה נין נחי׳ ונחי׳‬ ‫מהנמצאים אס היות שישתוו כולם נחיונ ידיעת שיש אלוה‬ ‫ולכך נאמר שמי שחיינ מציאותו מצד ידיעתו כנמצאים‬ ‫התחתונים איט שוה כמי שחיינ מציאותו מצד הנמצאים‬ ‫העליונים • וכך יתעלה מעלה על מעלה הידיעה הזאת כדי‬ ‫שידע הארס המסובבים העליונים ומתוכם יכיר החיוב הזה •‬ ‫והדי! ניתן כך‪ :‬והנה מי שיכיר הגלגלים והנמצאים הגשמיים‬ ‫ויכריח מתוכם האליה הנה אפי׳ שיאמין שאין למציאות כחו‬ ‫תכלית עכ״ז לא יכיר מהו גודל התכלית לתת עליו תעלת‬ ‫אין לו תכלית• והמשל בזה תגער שלא'יכיר אלא חשבון‬ ‫העשרה יחשוב שלמעלה מעשרה אין לו תכלית ויחשוב אץ לו‬ ‫תכלית מעט בערך ומי שידע חשבון המאה יחשוב אין לו תכלית‬ ‫למעלה ממאה ומי שיודע המספד לרוב הרבה מאד ידע שאין לו‬ ‫תכלית הרבה מאד • והמשל בזת ממש בחיוב מציאותו שיחיינ‬ ‫אותו למעלה מהגלגלים• והמשובח חי שיח״בנו למעלה מנעשיס‬ ‫ונוצרים ונבראיס ונאצלים וכל פרטי הנמצאים • ומתוכם‬ ‫יחייב מציאותו יח״בט חיוב נפלא • אמנם להשיג עצמותו‬ ‫ומהותו אין מי ש־גיענו כלל מפני שכל הנאצלים ואפי׳‬ ‫הכתר הנאצל הא׳ עם היותו בלתי מתגלה הוא מושג מצד‬ ‫התפשטות החכמה הנעלמה שבו • ועם היות שיושג חלקו‬ .‫‪2‬‬ ‫םפר‬ ‫מעין א עין כל ‪pxn‬‬ ‫החדות בכוונת המצות והתפלות והתורה וכיוצא עובד‬ ‫אמיתי המיישיר העבידה לאמת ולעבודה הנכונה במכוון‬ ‫ולא כעובדים העבודה סתם לאלוה שאינם יודעים שאין‬ ‫העבודה מקובלת אלא דווקא על הדרך הזה • ועכ״ז אין‬ ‫בעמדה הםתח״ת התכוונת סתם אליו • תתעוב )החויב( ח״ו‬ ‫אלא שאינה נבחרת כעבודת התיישבת אליו על הדרך הרצו"‬ ‫בכוונת אל התחת כדפי׳ ‪:‬‬ ‫והטעם שהתפלה והתורה והמצוה התכווטת אל התלות‬ ‫יתשיך היחיד הגתור • אתנס הבלתי תכויטת אל‬ ‫התחת יש נהם "חוד ולא כ״כ ולכך ענודה רצו" היא •‬ ‫ועכ״ז החושב שזאת הגשתית היא ענודה תגיע אליו נחת‬ ‫חח כפשט הענין • איט אלא טועה • ותעשיו רצויס וכוונתו‬ ‫אינה רצוי׳ • והחושב שהעמדה תמש אל התדות תחליף‬ ‫ח״ו וגרוע אל הקודם • אתנס העמדה הרצוי׳ עס הכוונה‬ ‫הנבחרת לקשר המדות ולהכינם שתתיישרנה להאיר א״ס נהם‬ ‫שאץ איים תאיר נהם אלא בהכנתם תפני שאין אור א״ס‬ ‫תאיר אלא בתקוס תשלם • וכ״! שלא ישתלתו לא יאיר נהם‬ ‫וכיון שהם נקראים למשי המלך הוא הלין והוא הטעם‬ ‫עונש החוטא • ועוט יקרע בגדי המלך בענין שאינם רצויס‬ ‫לתלך ללובשם והקורע בגדי המלך חייב כפי תה שקרע או‬ ‫לכלך כענין שנפגתו תלתתלכש בהם התלך ולזה צריך‬ ‫שתהיה כוונת העובד וזו היא העבודה לפניי ואל זה כוונו‬ ‫באתרם אליו ולא למלותיו • וזהו עתיד שהעבודה כולה‬ ‫ג ‪ .

‫ספר‬ ‫מעין א עין כל הארץ ח ד א פ״ג פ׳׳ד פ״י׳‬ ‫לא חושנ שיושג כלו תפני שהוא חקנל החלקים תפני שהוא‬ ‫נעל נחי׳ רמת לא חלקים תתש אלא נדרך עילה ועלול‬ ‫החכתה והדעת והנינת תושרשיס נו ועלולים תתני ויושג‬ ‫תצד השתלשלות העלולים ההם • אתנס א״ס עילת כל‬ ‫העילות אין מ עילות מתפשטות נו ולא חלקים שהכל א״ס‬ ‫עילה אחת אחדות שלם כדפי׳ נפ״ה ואין מ לא חלקים‬ ‫ולא תיקונים נכתר אלא הכל א״ס עילה לכל העלולים •‬ ‫ולזה אס נאתר שנדע חלק נדע הכל • והוא תכלית וגנול‬ ‫ווה נלתי אתת תפני שהוא א״ס ננ״ת והוא תקיף כל‬ ‫הדתות תן הנאצל הגדול עד קלה שננריית נאחדות גתורה‬ ‫ונו אין השגה לזולתו כלל ועיקר • וידיעתו שאין לה תכלית‬ ‫יודע את עצתו• שהוא וידיעתו א׳• וההשגה נו תצד פעולותיו‬ ‫שהם םנימתיו כדפי׳ ונאליתה זיט׳ צרפתי נח׳ וחינרתיו‬ ‫לפרק הזה‪:‬‬ ‫אחד • ירצה שהוא א׳ ולא נ׳ ולא ייתר על נ׳‬ ‫פרק ד׳‬ ‫אלא אחד שאין כיחידו א׳ תן האחדים‬ ‫תנתצאיס נעולס לא כא׳ נתין שהיא כילל אחדים הרנה ולא‬ ‫כא׳ בגוף שהוא נחלק לתחלקות !לקצוות אלא א׳ שאין יחוד נ׳‬ ‫כתוהו נתציאות עד שתלת א׳ נעצם אינו צודק נו תפני‬ ‫היותו א׳ שאין כיחידו ול‪ p‬התקונליס ייחסו תלתאח״ד ני״ס‬ ‫א׳׳ח ט׳ ספי׳ • ד׳ תל׳ וכיוצא• ואתרי עליו שהוא לפני אחד‬ ‫קודם לאחד והיינו לתנינן נס״י ולפני א׳ תה אתה סופר‬ ‫רצו נזה להרחיק תתנו אפי׳ תואר הא׳ וכל יחוד הספי׳‬ ‫כאחד תתנו ולזה יקרא נשם א׳ תפני היות! פיעל האחדות‬ ‫נספי׳ נענין שתלת א׳ על צד החיוב יאתר נספי׳ אכל‬ ‫נא״ס יאתר על צל השלילה • ונאתר הנח הפועל נספי׳‬ ‫דהייט המתעלה על כל איט נ' ולא ייתר על נ׳ ותכח‬ ‫אחדותו תייחדס והם א׳ תכחו התייחד • בעני! שהוא תקיר‬ ‫אחדות שהוא תייחד הצריכיס יחיד • והייט אתונתיט נאתרט‬ ‫אחל שאט קושרים הספ״ נא״ס תפני שלא יצדק נאתת‬ ‫נהם א׳ אלא ע״י היות א״ס קושרם ותאח־ס והיינו שא״ס‬ ‫יולע ספירותיו והוא ידיעתו א׳ • וכיון שכן מ פ י ׳ אינם‬ ‫מצלו עשר אלא א׳ תאיחדות עתו שהיא תיולע והיא הדעת‬ ‫והוא הילוע • ולכך נהיות הספ" הנאצלות תתקשרות נו‬ ‫תתאחלות נאחליתו והוא תקור טבע להם אחלות ולא‬ ‫נספ״ לנל אלא אפי׳ ננפרזיס שנאמר נהם ותשם יפרל‬ ‫והיה לד׳ ראשים נהיותס מתקרניס ונקשרים אל •הנאצלים‬ ‫הנקשרים נתאציל תתאח־יס נאחזות וז״ס נשכתל״ו שעני! הפי‬ ‫הזהרות! הנהגתו תאחד עשר ספי׳ אל ההיכלות כנודע ופי׳‬ ‫נפ׳ תרומה‪ .‬סי׳ י׳'"שענין ועז קרוב לענין א׳ כמכין שתורה‬ ‫שא״ס נונע אחלות לספי׳ ותהספי׳ טנע נתלות תכחו להיכלות‬ ‫והס מיוחדים נאחזות אז תצלו נענין שהוא מייחד הנבראים‬ ‫ב‬ ‫אלימה‬ ‫‪3‬‬ ‫ולוה כל איזה ייחוד שימצא נספירות צריך לטון נא׳‬ ‫התייחד כל הצריך יחוד • והנה נכלל אומיה וו הוא אל‬ ‫התקונליס שלא יאתיט שהספירות חלק תנגצחותו הדנקנו‬ ‫ונשתלשל ונפרד תתני • שאס יאחרו כן הרי עשאוהו א׳‬ ‫שנפרד לחלקים ומשתלשל תעילה לעלול ח״ו שוה עין פלילי‬ ‫ותה גס נאיתרס עליית מפירות לא״ס ותתאחדס נו‬ ‫שהרי עשאוהו תתתקק תרמי תנתצאיס הנאצלים• ולא יעלת‬ ‫נדעת שתפני שירחיקו נלשונס הרמי תהספירות ויאתרו‬ ‫אחדותם יצאו תהטעות הזה שהרי אפי׳ שיפליגו נאחדותס‬ ‫אין אחחתס אחדות • להעריך אחדות א׳׳ס תקינוציס ‪:‬‬ ‫והטתניס כניסה וקיכו־ן לספי׳ נא״ס חשכו שהפליגו כאחדות‬ ‫והס רנו נפירוד ועשאותו א' תייקק תחלקים או א׳‬ ‫תתחלק לרניס ‪:‬‬ ‫אמנם האמונה העיקרית שא״ס יודע ננאצליס והס כלולים‬ ‫מ לא תתציאות חידושם אלא ידיעתו אותם הוא‬ ‫ידיעה קדותת נקדתיתו שהוא וידיעתו א׳ ותספירית‬ ‫תחודשות נתחדשו תתט כחידוש גתור לא שיצאו תתנו‬ ‫תתציאית אל מציאות נערך עצתיתי ח״ו אלא הס עלולות •‬ ‫אתנס נתחדשו כלס נחידיש הרצון הקדום רצון הרצוטת‬ ‫שהוא מציאות א׳ לחידוש הנתצאות • יתה שפי׳ הקלתיניס‬ ‫כתודלק נר תנר שאין הא׳ חסר לנר אדרנה תשס יורה‬ ‫שאינם יוצאים תעצתות אל אצילות שהרי אתה אותר ואין‬ ‫הא׳ חסר דנר• אתנס היא להודיע שלא נתחדש התאציל שוס‬ ‫חידוש נחידושס אלא נאצלו והוא נתציאיתו עותד ולא תשתנה‬ ‫ולא חסר כנר המודלק תנר שאין הא׳ חסר ולא תתחדש‬ ‫ולא יוסיף ולא יגרע • אתנס עיקר התשל להשכיל שכולם‬ ‫נמצאו תתנו לא כא׳ הנפרד לחלקים אלא תאחיתת תציאותו‬ ‫נמצאו הנתצאות תציאות תחודש נרצין תחזשס לא שקדתו‬ ‫ויצאו תתקדתית ההוא אל החידוש שא׳׳כ נאתר שהוא חדש‬ ‫עצתו וגס לא שיתעלו אלו הנמצאות ויכנסו נעצתותושא׳׳כ‬ ‫יתקק ויתרנה תאחד ח״ו אלא הס תתקרמת כפעולתם‬ ‫תתציאות אצילותם ודנוקס אל עצם הנאצל תא׳ עד תקום‬ ‫הידוע נו דהיינו דנקותס מ• ויש נזה ענין תשמעהו נעת׳׳י‪:‬‬ ‫גוף הנה הרחקות הגשתות תהאלוה הסכתה‬ ‫פרק ה‬ ‫אתיתית תכל חכתיט תוכרחת ‪ p‬הסברא‬ ‫ותן הכתוניס ‪ :‬אתנס דעת הרתנ״ס נפ׳ ג׳ תתלכות תשונה‬ ‫שהאותר שהאלות גוף ובעל י תמונה יקרא תין יתמעס לדעתי‬ ‫שהרי זה תקנל לאלוה תה שאינו אלוה ואין נין זה לבין‬ ‫עונד ע״ז הנדל שתעונד ע״ז חושנ שהאלוה הוא אותת תתונה‬ ‫שאיט האלוה והחליפו וזה ג׳׳כ תחליף שהרי תדתה שהאלוה‬ ‫שהוא עונד הוא גוף ונעל תתונה והרי עונל תה שאיט‬ ‫אלות שהרי האלות איט גוף ולא נעל תתונה • ודעת‬ ‫אינן‬ ‫תראב״ד‬ .

‫*‬ ‫©‪:‬ף‬ ‫מעץ א עץ בל הארץ תמר א פ״ח‬ ‫תראנ״ד שם שאינו מין אמנם יקרא » ל בלי ספק • והנה‬ ‫הביאו לאלו להאמין אמונה !ו נ׳ עניינים הא׳ פשוטי‬ ‫המקראות עיני ה׳ ואוני ה׳ וכיוצא • נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כלמותט וכיוצא • וכבר תיקנט עניניס אלו בחש״ק בהקדמה‬ ‫ואבארהבע׳׳ה• והנה לא נודע להם עניינם ולקחו הכתובים‬ ‫כפשטם‪ :‬הב׳ שלא ציירו שוס נמצא שאינו גוף• ומה שאינו‬ ‫גוף לא יצטייר בשכלם • ועתה רצוני להגליל לעתם תיאך‬ ‫יציירו שכל פשוט בלי גוף כדי שילעו להפשיט הגוף מהמלאכים‬ ‫ומעלה ‪ .‬הנה לא ישתמשו ב׳ שכלים אלה בפה ואזנים ולא‬ ‫ידברו זה לזה אלא ישכילו זה את זה • והנה לפי זה לא‬ ‫יצטרט השכלים האלו לפה לזכר אלא לאדם שדבורו כלי‬ ‫להוציא רצונו משכלו לחת אל האדם שכמותו • אמנם אלו‬ ‫השנים גלגלים שהם כדוריים אין להם פה ולשון אמנם יש‬ ‫להם שכל ואותו » ל ישכיל את חכירו ויתן כח הא׳ בחבית‬ ‫בשכל והייט אומרו השמים מספרים וכו׳ אין אומר וט׳ •‬ ‫ואיוב נצייר השכל הזה בלי כלי כלל והוא המלאך • ואח״כ‬ ‫נצייר שכל כולל שכלים מאלו עד אין תכלית והוא הכסא‬ ‫וכיוצא יעלה למדרגה למעלה ממדרגה כספ" וירגיל עצמו‬ ‫למשיט הגוף • וא׳׳כ יקשה והרי השכליים הרבים בחת‬ ‫יכנסו אחר שאינם גוף • ונשיב לו כ׳ השכלים הרבים אשר‬ ‫בבני אדם אינם נבדלים מצד גופם כלל אלא השכל בעצמו‬ ‫בהשכלתו נבדל כל אחד וא׳ חחכירו במוח האדם וא׳׳כ גם‬ ‫אחר התפשטו מהגוף עובר בעצמו לפי שיעור תשכל ועליהם‬ ‫המלאכים שכלים עומדים בעצמם ישוער כפי ענין השכל‬ ‫לא שיעור במותיי ע ו ף ח׳׳ו‪-‬ומה שנאמר במלאכים עינים ככפים‬ ‫י‬ ‫אלימה‬ ‫גויתו ידים פטם וכיוצא • משל יתבאר כמקומו• ואין הכוונה‬ ‫הנה לבד רק להרגיל שכל האדם היאך יצייר האדם שיש‬ ‫שכל משולל מהגוף כדי שיקבע המשכיל בלבו מהו שכל שאינו‬ ‫גוף • אמנם ירגיל האדם עוד לתת מעלה אל השכל הזה‬ ‫העליון על כל שהוא האלות על כל שכל שבמציאות ונאמר‬ ‫שהשכל אינו הנפש הקלושה שהרי נפש קדושה אינה שורה‬ ‫בילדי נכרים ותשכל ימצא בחכמי אדום כדכתיב ותאבדתי‬ ‫חכמים מאדום וכיוצא • א׳׳ב הנפש אשר בנו לקת מן השכל‬ ‫והרוח דק מן הנפש והנשמה דקה חן הרוח והרי אלו ג׳‬ ‫כוחות בב״א מתעלים אלו על אלו משובחים אלו מאלו והס‬ ‫כח עוף ורגם שוכנים באדם באמצעות תחיות אשר בו‬ ‫הפועל באיברים פעולת השכל וכיוצא • ולזה יתעלה כל א׳‬ ‫על חבירו ונענין העלו׳ תזת יתעלו השכלים יה עצ זה‬ ‫בדקות עד שיתעלה האלות עלנמצאיו שיעור אין לו תכלית‬ ‫ואין לו סוף ולזה קראוהו א״ס שהרי יש לכל הנמצאים‬ ‫סוף והוא אין לו סוף והטעם לא שמצאתה להם סיף אלא‬ ‫שאחר שהם למטה מהשכל שאין לו סוף יש להם סוף וסופם‬ ‫יזוע להם • אמנם ממציאם אין לו סוף • ודע והשכל כ׳ מה‬ ‫שיעלה בדמיון לא יקרא פשוט מהגוף מפני שהדמיון לא‬ ‫ידמה אלא גוף • אמנם מה שיעלה ב ‪ x‬ל הוא הפשיט •‬ ‫והמשל בזה אם תצייר צורה מהצורות אפי׳ שתזכך אותה‬ ‫כל הזיכוך שזמיונך יכול לדמות הרי הוא גוף ואין ממין‬ ‫המציאות ההוא‪-‬אמנס מהמין ההוא מוגשמים גשמים זקים‬ ‫מובחרים מגשמי הרקיעים האלו אשר עלינו ווה דמיין ממש‬ ‫כדכתיב פעלת לחוסים בך וגו׳ כאשר יתבאר בעין אדם‬ ‫בע״ה • אמנם השכל הוא הכלי החשוב אשר באדם שישכיל‬ ‫הזכרים הפשוטים מפני שתם שכל והיינו מה שהשכל ישכיל‬ ‫כל דרוש ׳^הפרושים • הנה הדרוש ההוא אינן גשם אפי׳‬ ‫שיה" הדרוש ההוא נשוא בגשם עכ״ז אין מ‪4‬שכיל ההוא‬ ‫גשם • ומיה תתלמד לעלות ולהזדכך שכלך להבין מהו ענין‬ ‫הפשוט ומהו ענין המוגשים• כל הנכנס כמדמה מוגשם וכל‬ ‫הענש בשכל פשוט • ועתה דחה כאלו אותו השכל ימצא‬ ‫פשוט מהשכל ויה״ העני! ההוא נשוא בעצמו בלתי מתלבש‬ ‫בכלי גשמי ואדרבה תשכיל מזה שהפעולה ההיא שנליית‬ ‫ו מ כ ה הגשם ומפני שיתוף הגשם אליו יגנילהו וימעיטתו‬ ‫אחר שפעולתו אינה גשמית וכל עוד שישולל מהגשם יתרבה‬ ‫ההשגה ולזה השכל הזה לא יצטרך כלים גשמים כלל אמנם‬ ‫הוא כח נאצל מלמעלה אל הכלי הגשמי הזה להשתמש בכלי‬ ‫הגשמית ומזה תבוא ללמוד עצמך להבין מתות השכל הפשוט‬ ‫במלאך וכיוצא ותעלה כמעלות השגת הדברים הריחניים‬ ‫ולא תשתבש מהדמיון• שמעולם לאידוחה לך אלא דחיונים‬ ‫גשמיים • ומכאן תלמוד כשמכנין בשים ספי׳ מהסשי׳ שלא‬ ‫תדמה‬ .‬והענין שהאדם גוף ודאי ובו נפש‪-‬והנפש הבהמית‬ ‫הואת תתפשט בכל הגוף• ולמעלה מחנו באבר הנכבד דתייט‬ ‫החוח ישכון השכל • והשכל היה אינו בידים ורגלים ולא‬ ‫כשאר י»!קי הגוף אמנם הוא במוח• וגס כן אין יחס לשכל‬ ‫נאזנים וצעינים ובידים מפני שאינו חשחמש אלא במוח •‬ ‫אמנם השכל הזה ישכיל ויבין מה שבכל הגוף ותננינים‬ ‫ותידיס ופעולתם ‪ :‬והנה האבר ההוא איט מצד צורך השכל‬ ‫אלא מצד הגיף שישכון השכל על הגוף ע״י האבר הנכבד‬ ‫ההוא א״כ המציאות הזה האבר טפל לו זהר׳ השכל הזה יש‬ ‫ששיעורו הרבה ויש ששיעורו מועט ואיט מצז הגוף שהרי‬ ‫כל בני אדם יש להם מוח • אלא מה שהשכל בעצמו ענין‬ ‫לעצמו• והנה השכל הזה המשכיל הדרושים והעניינים יתרבה‬ ‫ענייט או ימעט לפי מה שיטה האדם ויהי׳ משכיל מפני‬ ‫שהשכל בכח איט בפועל • ועתה תצייר שהשכל הזה ימצא‬ ‫בעצמו בלא שיתוף הגוף ותצייר שיש שכלטלל לא ישוער•‬ ‫ועוד תצייר שהשכל הזה יהיה לו שכונה באבר זולת המוח‬ ‫ויהיו ב׳ איברים בהם יחד והס ב׳ גלגלים להם שכל גדול‬ ‫רחב‪ .

‫ס)‪£‬ף‬ ‫מעץ א עץ כל הארץ ו‬ ‫א‪6‬‬ ‫יי ״י׳‬ ‫‪ s‬׳ ‪sv‬‬ ‫״‬ ‫‪f‬‬ ‫אלימה‬ ‫ג»‬ ‫תדתה בשכלך בה בשוס דתיון בנח התדתה אשר לך‬ ‫שיכניםך הדמיון בהגשמת הספי׳ והוא טעות גתור ועין‬ ‫פלילי • אתנס תשכיל כשכלך השכלת עניינה ותדתה צורת‬ ‫אותיות השתות שוה תותר לך • אתנס התדתה ייתר‬ ‫מאותיות• מגשים • ודמיון האותיות בהשכלת השכל שזה היית‬ ‫תייוחשת מורה על סוד הספ" כאשר נבאר בעין אדם בע״ה •‬ ‫אמנס כא״ס לא הותר לך לדמות שוס דמיין כלל לא דמות‬ ‫אותיות ולא שוס דמיון אלא להשכיל כשכלך שיש שכל פשוט‬ ‫על שכל פשוט ולמעלת מכל השכלים פשוטים נמצא‬ ‫כמציאות מה שלא יגמלהו שכל פשיטותו רק כשלילה מכל‬ ‫האסיפה כשכל וכחיוכ מציאותו וכדרך רצוא ישוכ כאשר‬ ‫נכאר כפ׳ כע״ה ‪:‬‬ ‫המציא כל נמצא • יש למשכיל להזהר ילהשמר‬ ‫פרק י‬ ‫שלא ידמה שוס נמצא קדמון זולתו כלל‬ ‫ועיקר • ואפי׳ הכתר ראש לכל הנמצאים ממט הוא חדשו‬ ‫והמציאו שככר קדם אליו העדרו עד שהא״ס חדשו והמציאו‬ ‫ואין שוס נמצא קייס במציאותו שלעולם לא יעדר• אלא הא״ס‬ ‫דהיינו האלוה שאמרנו • שמכאן ואילך נקראת כשם א׳׳ס‬ ‫שכנר ביארנו שהוא גא״ס • אמנס מה שנאמר עד שלא‬ ‫נכיא העולס ה" הוא ושמו כלבד אין הכוונה אלא על‬ ‫התפשטות האצילות קודם גמר ההתפשטות • והיינו עד שלא‬ ‫נברא הנאצל • העולם שהוא כינה הנק׳ עולס הי׳ המציאות‬ ‫הוא ושמו דהיינו הוא בנתר ושחו כחכמה • וא״ס )נר׳‬ ‫שצ׳׳ללא( נכנהו כשם כנוי נעצמו אלא ע״י ספירותיו נאשר‬ ‫נכאר • ושמור העיקר הזה שאין לך לצייר שוס נמצא קדמון‬ ‫מבלעדיו כלל ועיקר שאס תפחית מות כשוס ענק אתה כא אל‬ ‫הקדמות ח״ו ומשס אל השניות• שאס אין אתת מצייר קדמותו‬ ‫ותתן קדימה לשוס נמצא הרי הנמצא ההוא שניית ודאי‬ ‫אחר שאין אתה מצייר קדימה לו וכבר טעה בזה מי שטעה ־‬ ‫ומה שיקשה לך מה שא״כ הוא שאין שוס נמצא חנעלדיו‬ ‫אותו ההעתק מלא רוצה להמציא אל היותו רוצת להמציא‬ ‫ויהי׳ שטי בו • זה יתבאר לך בע׳׳ה בתמר ב׳ פ׳ ה׳ ו׳ ‪:‬‬ ‫אמנם צריך שנבאר כי כמי שקדמותו אין לו שיעור ולא‬ ‫התחלה אלא קדמון כלי קדמות ג״כ אותי המציאות שממנו‬ ‫הנמצאות מתפשטות הוא קדמון כקדמותו מפני שהוא לא‬ ‫יחודש נו דבר מפני חידוש הנמצאות והנמצאות מחודשות‬ ‫מצ־ עצמם ותמצאם מאותו קדמון כקדמותו שאס לא תאחר‬ ‫כן ותרצה לומר שאין קדימת למציאות זה כמו ששללט‬ ‫הקדימה מן הכתר נמצאת מוסיף מ חידוש מצד המצאת‬ ‫הנמצאות ח׳יו • אלא צריך שהוא וידיעתו וחכמתו ויכולתו‬ ‫חייכ המציאות וחיוכ האחדות ושלילת הרמי וכיוצא‪:‬‬ ‫להמציא הנמצאות אח־ תכלית האחדות עם היות שהנמצאות‬ ‫המציא כל נתצא • היא קדתותו אין לו תכלית‬ ‫מציאות מחודשות • ומת שלא נמצאו כאמיתת מציאות מפני פ י ק ז‬ ‫ואין לו שיעור תפני שאין לשער שוס‬ ‫מציאות‬ ‫והוא‬ ‫הטעמים אשר ננאר שתם מחודשות ואלו לא יחודשו יה״‬ ‫להם קדיתת נקדיתתו ותה שהוא קדמון נקדיתתו איט יותר‬ ‫תאחד ח״ו שאין קדמה לזולתו • וכל תה שהוא חון ממט‬ ‫תחודש ונמצאו תכחו עת לא עת כאשר נכאר • וכאשר‬ ‫תדקדק תתצא שהכוונת לפי זה שהוא פועל ככח ולא כפועל‬ ‫וכחו קדום כקדיתתו והפועל שהם הנפעלים הס תחודשיס‬ ‫ובהיותו פועל כפועל לא יחודש האלוה דכר ח״ו שהרי הוא‬ ‫וכחו א׳ וכח קדמון והפועל הם הנפעלים והס מחודשים‬ ‫ואין שכח כאלוה להתחדש ולתפעל • ולזה שבח פעולתו ככח‬ ‫תשוכח מפעולתו כפועל שהפעולה ככח דכק בו כאחליתו‬ ‫והפועל יוצא תתנו תחודש נפעל וג׳׳כ שכחו אינו היותו‬ ‫פועל כפועל אלא תצד פעולותיו ושכחו היותו פועל ככח‬ ‫הוא עצתותו שאין אט יכולים להשיגו ולזה מחודשים הנפעלים‬ ‫חוץ תתנו והכח הקדום המאוחד כו שהוא והיא אחד כתכלית‬ ‫האחדות שאיט תחודש היינו קדמותו • ודרוש זה הארכתיו‬ ‫כתקוסאחר כע״הוג״כ צריך שניתן קדיתה לידיעתו הנמצאות‬ ‫ונאתר שלא נתחדש לו שוס ידעה כהתחדשס אלא ידיעתו‬ ‫קדומה כקדתותו שהוא וידיעתו בהם א׳ והוא קדמון ותטעם‬ ‫שהוא יודע הנמצאות קודם היותם כידעתו אותם אחר היותם‬ ‫שאין חידוש הויתס תחידשת אלא בהם כעצתס • אתנס‬ ‫התתציאס לא נתחלש דכר כחידושס וידיעתו אותס קודס‬ ‫היותם לא נשתנה תפני שנשתנו הס ונתהוו והיו תה שלא‬ ‫היו • ועם היות שאלו העניינים נפרדים לנו שהרי ידעת‬ ‫הדברים קודם היותם וידיעת הדברים אחר היותם אינה ידיעה‬ ‫שוה אלא ידיעת נפרדת לכ׳ ועכ״ז באלוה לא יפרדו אלא הכל‬ ‫אי• ואין לתמוה כי כתו שידיעת המינים הרכים היא ידיעה‬ ‫נחלקת לחלקים לנו • ועכ״ז היא ידיעת א׳ תייחדת כו‬ ‫תפני אחדותי שהוא וידיעתו א׳ כך תיני הידיעות עם היות‬ ‫שהם רכות שוטת לט כמן ידיעת הדברים קודם היותס‬ ‫וידיעתם אחר היותם הכל ידיעת א׳ ומיוחדת כו כלתי נחלקת‬ ‫לתיניס הרכה • ועם היות ששכלנו לא ישיג היאך הידיעות‬ ‫הרכות יתיח־ו היינו תפני שידיעתנו ושכלנו והשגתנו שכל‬ ‫תחודש נפעל • אמנם ידיעתו כקלתותו‪-‬ולא נוכל כשכל תחודש‬ ‫לדעת שכל קדתון וכשכל נפר־ לחלקים לא נוכל להשיג שכל‬ ‫תיוחד תכלית היחוד ולוה אין להטריד תחשכתינו ושכליט מה‬ ‫שאס הי׳ הענין שנשיג כיצד יתאחדו הרבים מ וכן אס נשיג‬ ‫כיצד הידיעות השוטת לא יתרבו בו אלא יאוחדו היינו תשיגיס‬ ‫מ • וזה תכלל פלאי אחדותו שהוא כלתי תושג כלל ואין‬ ‫שכלינו תקצר יוכל להשיג כלל השכל אשר אין כו סוף רק‬ ‫והוא‬ .

‫‪6‬‬ ‫‪0‬פר‬ ‫מעין א עין כל הארץ יימי‬ ‫א ‪2‬‬ ‫״י‬ ‫‪a‬‬ ‫״‬ ‫‪n‬‬ ‫אלימה‬ ‫מציאות שאין לו מציאות והוא תמציא את עצמו מעצמו ח״ו‬ ‫אלו יצוייר העדר כל מציאות לא ימצא כלל לכך אין לשער‬ ‫העדר האלות כשום מציאות • אמנם הוא יסוד הנמצאים‬ ‫שאין שום נמצא תמציא את עצמו והיסוד והקיום לכל נמצא‬ ‫הוא א״ס שמציאותו לא יעדר • אמנם שאר הנמצאים הוא‬ ‫המציאס ׳אחר שקדם העדרם • ויש כמציאות מציאות שלא‬ ‫היו ואסור להרהר כהם כלל שאין לדכר מה לפנים •‬ ‫אמנם הא׳׳ס המציא כל הנמצאים כולם • נחייב עוד ענין‬ ‫שלא נאמר שתמציא תכתר ואח׳׳כ תכתר המציא החכמה‬ ‫ח״ו אלא א״ס תמציא כל נמצאים עד שאין שום נמצא‬ ‫במציאות שלא ימצא מאמתת מציאותו ואם ימצא שוס נמצא‬ ‫גרוע אין ראוי לתת המציאות אליו כגון החיצונים וכיוצא •‬ ‫עכ״ז לא נשלול המצאתם חכחו ח״ו שאין לתת מעלת המצאת‬ ‫הנמצאים לזולתו ולא פעולה מהפעילות ח״ו *לשאין מבלעדיו •‬ ‫אכל יתבאר תענין לקמן ויתוקנו העניינים על תכונתם• ודע‬ ‫ששלילה זו ששללט שלא תאמר שיש שום נמצא או פעולת‬ ‫מבלעדיו עיקר תכוונה שלא תדמה כדעתך לומר שפעולת זו‬ ‫נמצאת מתכתר או מתנינת או מתמל׳ בלתי שיתוף א׳׳ס‬ ‫כלל שזה ח״ו היא שניות שתקן פעילת לשום פועל מכלעדו‬ ‫שהרי לפי זה חלקת כח א׳׳ס מאותה פעולה מכל וכל ונתת‬ ‫ראש והתחלה לפועל ההוא וכל מה שהוא מבלעדיו ח״ו‬ ‫שניות • אמנם כאשר נתן תכח לכל הפעולות אליו והכל‬ ‫נמצא משפעו וכחי גס אס תרחיק הפעולה מחט ע׳׳י‬ ‫האמצעיים הרבים והנח" הרכות לא מפני זה יקראו שניות‬ ‫ח״ו שהד מאחר שכח הפעולה מאתו הרי שבעל הפעילה‬ ‫הוא החחלה ראשונה ולזה העיקר הוא שלא נחלק שום‬ ‫פעולה ממט כלל • אמנם האמצעיים תרבה בהם כפי‬ ‫הצורך כאלו תאמר הכי כריה עכעה להיותה נמצאת חכח‬ ‫המיס הנמצאים חכח העב האוירי ותא־ חכח הליחות‬ ‫והארץ וביוצא ותרבה נסבות הטבעיות גשמיות ורוחניות‬ ‫דקות מלאכיות וכיוצא אחר שתאמר שהסנה הקודמת היא‬ ‫א״ס הנותן כח וחיים לפעולת שלמעלה ושפעו מתפשט‬ ‫וידום וילמד סתום מן המפורש ‪:‬‬ ‫וחכח שפעו פועל הסיכה ההיא המסובב ההוא • הרי נתת‬ ‫הזה להזהירך שלא תהרוס המחיצה‬ ‫שבח מעולת לפועל ותלית כל הנמצאים בו ואמרת זולתו י ו ח '‬ ‫י ותכנס למקום הסכנה ואל תהרהר‬ ‫אין קיום לשוס מסובב • אמנם הנותן פעולת לשום פעול‬ ‫מבלעדי כח קיומו הוא טת! שניות ודאי יזה כפירה ‪ :‬ויש כמת שקודם תכתר »אל תאמר קודם שהמציא כל נמצא‬ ‫עול תחת האמונה הזאת השגחה שהוא ענין לעצמו צריך מה הי׳ שאין לך מזה אלא ליאות לריק • שמי שאיט מושג לא‬ ‫שנתן השגחתו בפעולה הנפעלת ויש בזת ענין הבחירה נדעהו ולזה נאמר האומר מה לפנים ראוי לו שלא כא‬ ‫הניתנת לאדם ופועלת ע״י ידיעה ודאי וא״כ איך יצדקו לעולם והיאך נדע קולם שהמציא כל נמצא מה מעשהו אם‬ ‫שנים אלו הכחידה מכחשת את הידיעה והידיעה מכחשת לא נדעהו כמו שלא נ־עהו לא נדע שעשועיו קודם מעשה‬ ‫הנחירה וההשגחה איך תסכול נגד הרצון העליון • ועניינים הנמצאים ואפי׳ אחר מעשה‪ .‬הנמצאים לא נשיג מעשה‬ ‫אלו נדבר בהם כתמר כ׳ פ׳׳י • וענ״ז רנותיט ז״ל פי׳ הנמצאים • מהצד שתם פעולותיו כמו שנבאר • כ״ש שנדע‬ ‫שמציאותו תי׳ מתעק או הוא משתעשע • אלא תכלית הכל‬ ‫*אולי ‪5‬״‪ J‬שאיו אי אילי ו׳׳ל לסנה שאין גלעד!‬ ‫שלא‬ ‫בפועל תגונה ננא על הערוה והולד תתנה תחזר חיינו‬ ‫פעולת הנורא שס שהוא תצייר צורה וו נענ״ן שנותן‬ ‫הנחירה נאדס וחיינו הפעולה לנורא ועניין וה קשה תא־‬ ‫שננריח הנורא כפעולה ונשתחרר האדס ננחירה וענ״ז‬ ‫כמה עניינים שהם נחירת גבורת )נר׳ שצ״ל גוברת או‬ ‫גמורה( והנורא מוכרח במעשה ההוא • כגון ההורג כעל‬ ‫נחירת והבורא חונרח מעילת נשמתו למעלה • ועניין‬ ‫ות נאתר נתיקוט שהשגחת האלוה שילמת על נל‬ ‫* ס‬ ‫התעשת והנע אל עתל לא יוכל • ועכ״ו‬ ‫יעשה עתל והקנ״ה יראהו והבחירה שולעת על העשיה‬ ‫וההשגחה אינה מונעת המגונה תיד העושה הרעה •‬ ‫והנועם שאין לך• דנר שלא תהיה נו השגחה עליונה גם‬ ‫המעשה המגונה ההוא השגחה עליונה • הרי העבירה‬ ‫הראשונה שנעשה הריגת קין את הנל ע״י השגחה היא •‬ ‫אמנם נעשה קין נלי קינול לרע הנעשה להענישו • וענ״ו‬ ‫יקבל עונש הריגתו מפני שהוא עושה הרעה וההשגחה סבלה‬ ‫ברצון עליון לא על צד ההכרח• ומחויב עונש משעם היותו‬ ‫כלי לרעה • ועכ״י מי שהולד בן ממור יש נשמה הגונה‬ ‫שם וראוי להתלבש שם עד שכא המגונה ונעשה כלי לה •‬ ‫ועכ״ו חעא אלם הראשון • ראוי הי׳ כריה להתלבש במיתה•‬ ‫אמנם לא יחויכ שיהי׳ א־ה״ר יהי׳ חי שיהי׳ עד סוף העולם‬ ‫יכיין שנעשה כלי למגינה סכל עונשו והפועל העליון לא מנעו‬ ‫מפני שהפעולה הגונה למעלה לצורך המעשה ההוא • ויש עול‬ ‫עניין למולד כן ממור כסוד הנשמות והגלגולים ולעולם‬ ‫כל פעל ה׳ למענהו וגס רשע ליום רעה והכל פועל גבוה‬ ‫ותלין היא על הנעשה כלי לרעה א״ע • ראוי הי׳ א־ה״ר‬ ‫לתחלע כמיתה דכתיכ אדם כי ימות באוהל אלא שהקדים‬ ‫עצמו אליה שלא בעונתה כי המיתה היתה מצואת מאתו‬ ‫ית׳ באהל והיא גטוה כקדש חות וחיים כי הללי • והחטא‬ ‫כפל את המיתה ואכלה פגה והפליגה חן החיים • וסוף סוף‬ ‫עצת ה׳ היא תקום ואס יתמהמה חכה לו ישמע חכם‬ ‫פ ר‬ ‫הפרק‬ .

‫ם)‪£‬ף‬ ‫מעץ א עץ בל הארץ תמר א פ׳׳ח פ״ט‬ ‫שלא נדעהו וכל מה שיפיל השאלה על מה שהיא קו־ס‬ ‫המצאת כל נמצא נכלל נכלל מה לפנים שאין למרשו ח״ו •‬ ‫ועל ‪:‬זה נאתר נמופלא ממך אל תחקור יכו׳ • ועד׳יז ג״כ‬ ‫דרישת הפעולות דהיינו הנאצלים ואצילו׳ הספירות לדרוש‬ ‫ולחקור על תתילת מציאותם ממנו להם נכלל האזהרה •‬ ‫שאין שוס השגה כעצתו כדפי׳ וא״כ היאך יושג שוס השגת‬ ‫ננח״ המצאת הנמצאים מאמיתת עצמותו שלא יגיע חזה‬ ‫אלא רעית רוח והחושנ שהשיג טועה וענין זה איט אלא‬ ‫פתוי שנתפתה כשכלו • שמה שאיני מושג לא יושג • והרי‬ ‫המצאת הנמצאים נ׳ עניינים הא׳ נערך עצמותם והמצאתם •‬ ‫ונזה נשכיל ע״׳ הדרושים מעט מזער • ותני נערך עצמות‬ ‫הממציא שהמציאם ונח" זו אין שוס השגת• נו כלל ועיקר‬ ‫ומא נכלל האזהרה הנו׳ וכשתנא לתמרים הנאים אראה‬ ‫מראה זו יותר נע״ה • ולא אתה לנדך מוותר נאזהרה זו‬ ‫אלא גס כל הנמצאים אפי׳ הכתר כאשר אנאר נע״ה‬ ‫נפי׳ שלא השיגוהו אפי׳ תנאצלי׳ • לא נעת השתלשלותם‬ ‫אל תקומם יהרחקם ולא נתייתם מתקרנין כל הקורנה‬ ‫שאפשר אפ״ נעלייתס אל תכלית העליה לעילם לא השיגו‬ ‫נמאציל ולא ישיגוהו מפני שהמציאות הזנק אשר להם‬ ‫נמאציל דהיינו המציאות שאיט נאצל אלא מאצי׳ דהיינו ידיעתו‬ ‫הנמנאות קודם המצאתם היינו הוא וידיעתו א׳ ואינם שם‬ ‫זולת־ חייו והמציאות ההוא אינו ננדל ממנו תמיד!לכך הס‬ ‫מיוחדים בעצמותו והוא עצמו מכיר את עצמי ומעולם לא‬ ‫נחלק אל חלקים ולא יחלק• שאחדותו אינו מקבל חלקים ח״ו •‬ ‫מפני שאחדותו אינו כאחד המתחלק כאשר נבאר• א״כ המציאות‬ ‫הא׳ איט משתנה תמיד והספ״ הנמצאות הס מחודשות אינם‬ ‫יוצאות מעצמותו לאצילותס אלא מאוחדות מחודשות ולזה לא‬ ‫ידעו נו ולא ידעו ני לעולם שאינו מושג לספי׳ מצד עצמותו‬ ‫אלא מצד פעולתי! ומה שמא עצמות מעולם לא יהי׳ נפרד‬ ‫להיותו אצילית • !לוה פירשו הקדמונים נמאציל כמדליק נר‬ ‫מנר !אין הראשון חסר דנר הורי שאין תאצ״ ענין נפרי‬ ‫מן המאציל ח״ו וענין זה ארחיננו נפי• אמנם הכוונת כאן‬ ‫להודיע העלמו־אפ״ מנאצליו שתם אצוליס מחודשים •בלתי‬ ‫יודעים אותו לא עתה אתר השתלשלותם אל הקודם ולא‬ ‫קודם התפשטה והייתם מושרשים בשורשם מפני שא׳׳א‬ ‫שיתעלו ויושרשו אלא בעילוי עד הגיעם אל מדרגה ראשונה‬ ‫צאת הנאצל אל מציאות תו״ת אצילותו ומציאות זה היא‬ ‫מחודש נתמה מאין ואינו עצם יוצא מעצמותו מפני שא״כ‬ ‫תאמר הרי עצמו יודע את עצמו וזה היה מעצמו הרי מ א‬ ‫נאצל יודע את מאצילי ח׳׳ו זה אינו אמת אלא מאצל לא‬ ‫ידע את מאציל! אפ״ בהיותו נתכל־ת העילוי דה״ט עד‬ ‫היותו ברצון הרצוטת שם לא יושג הא״ס לנאצלו הראוי כרצון‬ ‫אלימה‬ ‫הרצונית משבי שאינו נודע לזולתו והמציאות ההוא אינו דבר‬ ‫נפר־ מחט ח״ו נאשר נבאר • אמנם מחודש• והמחודש בלתי‬ ‫משיג עילתו הקדומה תכלית קדימה לא ישוער נו גבול‬ ‫ואפ" מלת קדומה על צד השלילה נכנה אותת נו ולזת‬ ‫מציאותו נעלם תמי־ רחוק ההשגה מכל נתצא ומחשכת‬ ‫תאדם ושכלו קצר ונעל גמל ואיך ישיג ויגביל נעל גנול‬ ‫למי שאינו נעל גמל יישא ק״ו לעצמו מרוממות השכלים‬ ‫העליונים שכולם מתרחקים מלהרהר ומלהגניל נשכלס‬ ‫חממותו לא נעצמות! ולא כאמיתת מציאותם ממנוי אמנם‬ ‫ברדתם יתהוו כלס להאתז ולהשתרש אלו נאלו מתמל׳ עד‬ ‫הכתר ועכ״ז עדיין הכתר נפלא כאשר נבאר בעין רואי‬ ‫נע״ה‪) :‬כאלימה וונדתי צרפתי הפרק הזה וחברתי! לפ״ג(‪:‬‬ ‫ט‬ ‫פרק ' לביס חשנו לדמות לאלוה אור וכיוצא בחשבם‬ ‫שעני! הזה אינו גוף• !היא תכלית תשמש‬ ‫שאין לך כמציאות שוס דמיין מתדמה שלא יהי׳ גוף • לכך‬ ‫הזהר שאל תדמה שוש דמיון שכל הדמיוטת הבל • ואין‬ ‫שוס דמיון כלל נשום מציאות• והאומרים לדמות •שם מיה‬ ‫גדול וכיוצא דע• שאין שוס שם נא״ס • שהרי השמות‬ ‫תמונה הם • ואיני אומר שלא תדמה תמונה נו מתמוטת‬ ‫גשמיות לנד שזה הוא ודאי שקר מפורסם ובמעט ההשכלה‬ ‫תדחה הענין מ ה משכלך אלא אפי׳ תמונת ימת אין לימות‬ ‫ומא נכלל אינו גוף • ותענין כ׳ תמונת ימה ה״ט יסוד‬ ‫הפעולות כולם • והפעילות הס תארים ואין לתאר שוס‬ ‫תאר כאשר נבאר בתמר נ׳ נע״ת • א״כ אס ׳תכנה לו‬ ‫תמונת ימה שהיא ההנהגות והפעילות נמצאת ניתן' לו‬ ‫תמונת ועל כזה הי^רה התורה כי לא ראיתם כל תמונה •‬ ‫וכתוב ותמונת ה׳ יביט רצת שלא ראיתם סוד תמונת‬ ‫ימה מ חיו אלא סוד תמונת הנהגה זו ותמונת שם יהו׳׳ה‬ ‫דהיינו סוד הספ״ הס למעה הפעולות המתפשטות מחט‬ ‫ושופעות ממנו כ׳ עצמותם )לד׳ שצ״ל עצמותו( לא יצדק ט‬ ‫שוס תמונה ושיס פעולות ושים דמות ושים דמיון נשים‬ ‫מדת והנהגה בבטן ששוס דבר מה שיעלה נשכלך ודעתך‬ ‫מכל נמצא שנמציאות אין לו דמות נו חיו •• וע״ז נאמר ואל תי‬ ‫תדמייני וחשות יאמר קדוש • לא דמית כמותיי גשמיי וגופי' חיו•‬ ‫ואף אס תדמה גוף שאין לו תכלית הוא שקר שכל גוף ישלו‬ ‫תכלית • ולא דמית הנהגה כלל שהרי מ א כח תכליתי •‬ ‫אמנם הפעולות נמשכות ממט והוא אין לו שוס פעולת‬ ‫ועיקר הענין הזה אבאר בתמרים הבאים • אמנם הנה‬ ‫דרך הערה שלא תדמה נו שוס תמונה משוס מציאות בעולם •‬ ‫והכל נמצא מאתו ית׳ נענין שעיקר זה יפליא חחשנתך‬ ‫ממנו תכלית הפלאה שמה ידמה שנלך נמה שאין נו‬ ‫תחיניז תתמוטק ההנהגות יההשגחות• כלל נענין שאין לך‬ ‫לדמות‬ .

‫‪8‬‬ ‫ס‪2‬ר‬ ‫לדמות שום דמיון • שכל תדמיוטת מחולקות תמנו אם לא‬ ‫מצד פעולותיו והוא פעל והמציא כל הנמצאים וכל תתמיטת‬ ‫ואין שום תמונה שלא נפעלה ממט בעני! שנדמתו שכל‬ ‫פועל כל תמונות ותתמיטת כולם נפעלות ממנו ובו אין‬ ‫שום תחונה • וכאשר נייחס אליו פעולת התמונות לא נייחס‬ ‫בי שוס תמונה מצד היותו פופל תתמונית • אלא פעל‬ ‫התתוטת ולא יקבל תפעולית שנאמר שיגיפ אליי התמונה‬ ‫מפעילת תתמונות חייו אלא הוא בעל התמונות שהם הספי׳‬ ‫ובי לא יגיע זי תמונת כלל שאינו מצד עצמו בעל ספי׳ חיו‬ ‫אלא הספי׳ פעולות נפעלות מאתו נמצאות מאמיתת מציאיתו‬ ‫ובו אין שוס דמי ק עמהם כלל והפעולות טבעות ממנו‬ ‫ולחון ונא נכנסות מהם אליו כלל שום דמיון בעני! שהספי׳‬ ‫אצילות אצילות ממנו להם לא שיכנס מהם אליי דבר וכן‬ ‫לדרך זה הוא ויחס היותו פועל כספי׳ • שאין הכוונה‬ ‫שיתייחס לו פעולת תםפי׳ אלא כמו שתחלת הספי׳ אצילית‬ ‫ממט ולחון אליהם כך הפעולה הנמשכת מחנו הוא כח‬ ‫השפעת נשפעת מחני ולחק אליהם בהיותם אותה‬ ‫ההשפעה דבקה נו שלא יצאה ממנו אין בה שום תמונה‬ ‫נהתפזרה מחט ולספי׳ יקנה אל ההשפעה מחתונה ההיא‬ ‫תמונת ההנהגה נספ" נמדרגת הידועות אשר להתפשטות‬ ‫המציאות להנהגת כאשר ננאר נת״נ נעת״י‪:‬‬ ‫בשכלך שיש אלוה שהוא עיקר‬ ‫י ק ייי‬ ‫המצוה שאנו בביאורה אל יעלה‬ ‫בדמיונך לדמות שיש אלוה על צד המגביל בדעתך שיש אליה‬ ‫שא׳׳כ נמצאת מציאות בדעתך על צד הגבול והגשמות חיו‬ ‫אמנם תדחה בדעתך חיוב מציאותו לבד והוי רן לאחור שאס‬ ‫יעלת דמיונך ביותר מזה נמצאת מהרהר באלות מצד עצמותו‬ ‫והדמיון יגביל ויגשים• לכך תן לדעתך מחסום ואל תתירהו‬ ‫ייתר מדאי אלא תחייב מציאותו ותשלול השכלתן־ מהשגתו‬ ‫ובי כאי תםרצוא ישיב‪-‬רציא לחייב תמציאית‪-‬ושינ שלא תגביל‬ ‫ותלמת ותצייר מפני שהדמיון רן אחר השכל ולכך נאמר‬ ‫בסיי ואם ‪ p‬לבך שוב לאחור ועצין זה הוא אפי׳ בחיות‬ ‫הקולש ועליהם נאחר והחיות רצוא ושוב'ומלת חיות נלקח‬ ‫למקובלים אפי׳ בספי׳ תעלייטת והם רצוא ושוב רצוא לחייב‬ ‫המציאות ושוב שלא להגביל• ולא תדמה בדעתך לעמוד על‬ ‫פרח זה בקלות כי טורח גדול הוא ענין זה עד שאפי׳‬ ‫העליונים נוהרים בו‪ :‬וראיתי שיש בזה ב׳ צדדים בבני אדם‬ ‫הא׳ שלא ישכילו בזה כלל ואינם ברצוא הילכך אינם צריכים‬ ‫ליזהר בשוב • הבי שלא ישכילו טעיתם והס ברצוא ואינם‬ ‫בשוב • אמנם חיות הקודש תמיד הרהורס לנקת נו לשאוב‬ ‫שפעו יצא יפסיקו ולכך תם ברצוא וכדי שלא יגיעו למקום‬ ‫האזהרה הנז׳ מיד תם נשוב ששכלם לא יגביל ולא יגדיר‬ ‫‪6‬‬ ‫כשתרמה‬ ‫פ‬ ‫ט ‪3‬‬ ‫מעין א עץ כל הארץ ר י א פ* 'י ״יא‬ ‫אלימה‬ ‫מציאותו שהם נפעלים ממט והיאך ידפו מציאותו כהשגה‬ ‫מגנלת ח״ו‪ •.‬לוה הס שנות אל מקומם ותמיד לא יפסיקו‬ ‫שכלם מלנקות בחיוב מציאותו נמצאות תמיד נרצוא ישונלא‬ ‫יחסר להם רציא ושונ נרגע כמימריה • וכני אדם הס נרצוא‬ ‫ושוב כפי כחם לא כאותם נ׳ כתות החסרות שאינס ברצוא‬ ‫או שאינס נשונ אלא צריכים שיהיו נרצוא דהיינו לידע שיש‬ ‫אליה ושונ לידע שאינו מדומה ולא מוגנל ולא מושג כמו‬ ‫שביארנו לעיל • יע״ו כט א״ס נפנףרת ר״ש נרח לך אל‬ ‫מקומך מספרא דצניעותא ירצה שירצה המחודש להשכיל וכל‬ ‫השכלה עילוי הכניסה אל מקוס המושכל וההשכלה נא״ס‬ ‫אפי׳ לנאצלו הא׳ נחיונ המציאות • אמנם נשלילת ההשגה‬ ‫שא״א שיוגנל כהשגה כלל ולזה נרח לך צריך לנרוח • אל‬ ‫)אולי ר״ל אל מקומך( יהיה הריצה בזריזות ומתירות נשוט אל‬ ‫מקומו שצריך דרך בריחה ממש דהיינו ושוב שמי שרץ ישוב‬ ‫יותר מהרה • והיינו ברח עוד דרך בריחה כמי שנשנו נחש‬ ‫בורח מן הטעות הגדול• והריצה עלייה והתעלות ייתר מן‬ ‫הראוי והבריחה לשוב אל המקים שהוא שעור״ נגבל נאצל‬ ‫נמצא למטה דהיינו ברח לך אל מקומך • ואס השכל הנאצל‬ ‫יאחר עליו ענין זה • והחיות הנאצלות רצוא ושוב • כמה‬ ‫יפול מן)אולי צ׳׳ל מחט( על פני שכל הנברא וכ״ש הנוצר‬ ‫יכ״ש הנעשה הגשמי בגלגל וכ״ש הנעשה המלובש בחומר‬ ‫העכור השולט בי תמות המשועבד לחוש המשוש החרפה‬ ‫הגדולה החחשכת כל אור שכלי ‪:‬‬ ‫ש ש אלוה א׳ • הא׳ הזה אינו באמירה ודטר‬ ‫ייו‬ ‫כענין הפי שמע ישראל ה' אלהיט ה׳ אחד‬ ‫והכרח לוה כי אחר שאין תמונת שם הוי״ה בו כדפי׳ א״כ‬ ‫מת שנאחר בתורה יהו״ה אחד היא קשר ואחדות תמונת יהי״ה‬ ‫והפעילות תנ^שכות ממט • אמנם בו לא יצדק שום אמירה‬ ‫ודבור כלל שהרי אין לך מדת מפוארת ומהודרת‬ ‫בכל המבטא הכתוב בכל התורה כלה כשם יהו״ה ואמרנו‬ ‫שאינו נו • א״כ היאך נוכל לייחס שוס אמירה ודבור בו‬ ‫יתרי מלת א׳ היא מלה המגבלה אס תשכיל בה בעין שכלך‬ ‫היטב שהא׳ מוגבל באחדות א״כ אס תחייב א׳ בלשונך‬ ‫אתת מגביל ואסור שאתה מחליף • וחשב האומר א׳ * א‬ ‫לייחד והוא החליף • אמנם הוא א׳ השכלי שהשכל כן בו‬ ‫ברציא ישוב והאומר א' ולא האחדות המחייב שיוגבל כשכלי‬ ‫אחדותו אלא א' המורה שאין שני לו • אמנם אינו א' ירצה‬ ‫על צד המגדיר המגביל ולזה א' זה הוא שכלי לא בדןור •‬ ‫יראה עד היכן תגיע כח חכמינו ו״ל שבמלת א׳‬ ‫הכוונה נו כספי׳ יאח״כ נד׳ של א׳ מאריך בו עד תדמית‬ ‫עד הא״ס המנהיג באחדותו ספי׳ הרי שאין אחדותו נחלה‬ ‫ודבור אלא בהרהור ימחשנה כדי שלא יגביל בלשון מה‬ ‫שאין‬ ‫פ‬ ‫י א‬ ‫י‬ ‫־‬ .

‫ס‪3‬ף‬ ‫מעין א עין כל הארץ תמר א‬ ‫שאין נו גבול ולא יגדיר המה ]מה[ שאין לו גדר שאין לך‬ ‫שוס חלה ולבור שית" נו כלל ולכך אחדותו בהרהור ע״י‬ ‫רציא ושוב כדפי׳ נפי הקודם לא נאחירה • אס היית‬ ‫שהחוקרים שנעמינו אמרו א׳ ואין יחיד כיקודו הורו על‬ ‫רצוא נאומרס א׳ • ושונ נאיחרס ואין יחיד וכן פי׳ אחד‬ ‫ולא כאחד המנוי ט׳ כדפי׳ לעיל נפ׳ • אכל עכ״ז העיקר‬ ‫הוא כדברינו שאחד המכונה אינו נא״ם אלא נספי' וא׳‬ ‫נא׳׳ס הוא בהרהור ולא בפה מפני שהרהור ברצוא ושוב‬ ‫המכונה כנזק והפה לא כ׳׳כ שא״א לומר ננת אחת אחד ואין‬ ‫יחיד אלא מלת נחלת זו אחר זו ותמונה אין נו כלל ואחד‬ ‫תמונה היא והיאך נאמר תמונת ולא תמונה ותמונת א׳ תם‬ ‫י״ם דהיינו יהרה אחד קשר הםפי׳ לשרות עליתם חשגחתו •‬ ‫וכבר פי׳ נפ״ד שחלת א׳ נספי׳ ולפני א׳ כא״ם • והענין‬ ‫שהספ״ תם רנות נערך אחדות א״ס • אמנס מצד עצמו‬ ‫אינם אלא א׳ אבל חלת א׳ על צד החיוב יצדק נתס מפני‬ ‫שתם נמצאות מרוטת מצד פעולתן יא׳ מיוחד מצד עצמן‬ ‫ולזה חייבנו האמונה האמתית לומר בהם א׳ כאומר שמע‬ ‫ישראל • והנה א״ס אחד מכל צדדיו נין מצד עצמו בין מצד‬ ‫פעילותיו נצאתס מאתו והספ" אחד מצד עצמן ומה גם‬ ‫מצד מאצילס החייחלס תכלית ייחוד והפעולות הנמצאות‬ ‫מתם רנות וכל עצמן תם אמצעיות כין האחד האמיתי לרניס‬ ‫הנפעלים התחתונים ולוה חייגט התורה לאחד מפני שאנו‬ ‫ממצאים תתחתוניס גרמנו תרמי • א״כ נתקן את אשר‬ ‫עשינו ומא שנייחדס • ואין לנו דרך לייחדס ייחוד אשר לא‬ ‫תמוט אלא כאשר נקשרס נא״ס שהוא א' שאינו נפעל ותספי׳‬ ‫א׳ תנפעלות כאחדות מצד קיום מצותיו • אמנם תא׳׳ס א׳‬ ‫מצד עצמו אין אחדותו תלוי בזולתו ולכך לא תמת אחדותו‬ ‫לעולם מפני שאחדותו מעצמותו ותמיד קיימת • אמנם אחדות‬ ‫הספ" הס א׳ מצד א״ם וזה האחדות תמיד קייס אלתספי׳‬ ‫אמנם מצד הספי׳ אלינו אינו קייס אלא תלוי במעשינו‬ ‫כשאר העניינים התלויה כענין שיבחנו הנמצאים לשלשה‬ ‫חלקים הא׳ הוא הא׳ הקיים שלא יזוז ולא יחוט ולא יתרבה‬ ‫ולא ישתנה והוא הא׳ האמיתי א״ס כדפי' • הב׳ אנחנו‬ ‫התחתונים הרבים שאין אט אחדים אלא על צד הקיבוץ‬ ‫ותתעלות למעלה כענין קשר הנשמות בכסא וקשר ההיכלות‬ ‫בפכיחיותס בהיכל קה״ק ווה א׳ רחוק • אמנם על הצד תות‬ ‫נאמר ומי כעמך ישראל גוי א׳ כאשר נבאר בעין אלם נע״ת •‬ ‫הגי אחד שמא א׳ מצד מאצילם ויפרדו לא פירוד אלא מצד‬ ‫פעולתם ננפרדיס ויצטרך בחי׳ וו התחתונים הנפרדת מצדנו‬ ‫לתתאחל ותיקונם נאחדות תלוי נחקור האחדות להייט א״ס‬ ‫הטבע תאחדות כלפי׳ גפ׳׳ל ועל הצל הזה אנו אומרים ת׳‬ ‫אלהיט ת׳ א׳ נדפי׳ בחלק תפלת לחשת כע׳׳ה‪:‬‬ ‫בית‬ ‫פ״יא‪8‬״יב‬ ‫י ב‬ ‫הא״ם‬ ‫אילימה‬ ‫ה•‬ ‫מעליל הכל ואין לו עילה שהכל נמצאים‬ ‫פיק‬ ‫והוא אינו נמצא מזולתו מפני שמציאות‬ ‫קייס לא יעדר לעולם ואינו נתלה בזולתו שהוא התחלה וראש‬ ‫לכל נמצא ואין לו התחלה כלל מפני שמציאותו קיים לא‬ ‫יעדר ולא יצוייר נשום העדר ח״ו מפני שהוא יסוד כל מציאות‬ ‫ולזה אינו צריך לשוס נברא כלל אלא הוא קיים בעצמו בלתי‬ ‫מקבל מזולתי ולזה עיקר ויסוד הוא שאינו צריך משום נמצא‬ ‫כלל ולא מקבל שוס הנאת ותועלת משים נמצא כלל כדכתיב‬ ‫אס צדקת מת תתן לו או מת מידך יקח • ועתה לא יאמר‬ ‫העטן דווקא על הענודת וכיוצא שודאי אינו לוקח ממנת‬ ‫תועלת שאיט נהנה מזולתו כדפי׳ אלא גם לאיזה ענין שיהי׳‬ ‫לא נאמר נא״ם שיתעורר מזולתו או יסתייע במת שיפעלו‬ ‫התחתונים וכיוצא לא יצדק שתר׳ איט נפעל מזולתו ולזה‬ ‫לא תמצא שיתייחס ענין זה טוהר נשום פנים • וגס לא זו‬ ‫בלבד אלא אפ״ בנתינת טעם עשה זה • מצד זה לא יאמר‬ ‫נא׳׳ם אלא דוקא בספי׳ מפני שא׳׳ס אין טעם ולא ענין‬ ‫שיפעלותי ח״ו אלא פועל מצדו ברצון ונדבת שאס נאמר‬ ‫טעס הכריח תעניןימצא תטעם מכריחו והוא חוכרת מזולתו‬ ‫ח״ו ואיני אלא הוא קודם לכל מציאות ואין שום מציאות‬ ‫שיכריח שוס ענין בבחירת ומת שנאמר נטעם הנמצאים ס׳‬ ‫כך ולא ת״ כך מטעם כך אין נתינת תטעם ולא ההכרח‬ ‫מצד תא״ס ח״ו שמצדי הכל ענין א׳ אלא מטעם תנמצאים‬ ‫הוצרכו לזה לא שיתי׳ ענין מכריחו כלל• ומטעם זת לא טכל‬ ‫לומר במציאות הנמצאים טעס אל המצאתם מפני כך וכיוצא‬ ‫מצד מציאותם ראשונה נא״ם מפני שאין שום טעם למציאותם‬ ‫מא״ס ולא נוכל לומר טעם לאיתורם למת עתה הי׳ כך שזה‬ ‫ס ׳ מציאותם ולא קודם מפני ט״כ לא טכל לתלות טעם‬ ‫נא״ס אלא הוא מצד עצמו כל העתים שיים יכל המציאות‬ ‫א׳ אין שוס טעם שיכריחהו ולא שום טעם שיעכב המציאות‬ ‫מצדו והעיכובים והטעמים הוא מצל הנמצאים בכל מקום‬ ‫שידרש איזה ענין טוהר • כגון הנדרש באידרא כאשר יתבאר •‬ ‫וכמה הזהירנו בתורת בענין זה כאומרו בראשית ברא אלהים‬ ‫כי כשתנאר מלות אלו אל יעלת יותר מהיות מלת אלהי״ס‬ ‫בנינה• ועתה אפשר לפ׳ בראשית חכמת ויאמר בחכמת ברא‬ ‫אלהי״ס שהיא הבינה את השמים ואת הארץ דהייט הנמצאים‬ ‫ממנת ולמטה *ולא תעלה הכתוב הזה יותר מזה תאמר‬ ‫בראשית בכח החכמה ברא מי שברא • להייט הכתר את‬ ‫הבינה דהיינו אלהיס ופי׳ זה לחוק • ויותר חזה אינך יטל‬ ‫לעלות בקדימות תנמצאות ואפי׳ זה זר מאד • וכאשר תעלה‬ ‫יותר תאחר בראשית בתוך החכמה ברא מי שברא• אלהי״ם‬ ‫דהייט הבינה יסיט אצילות הנינה מתכתר בתוטות החכמה‬ ‫ומעולם לא תעלה אל מציאות הכתר היאך נמצא ולא מציאות‬ ‫החכמה‬ ‫»‪6‬יצ< ‪«5‬צ יא‪ 0‬אי וצי‬ .

‫‪10‬‬ ‫ספר‬ ‫מעץ א עץ כל הארץ תמר א פ׳׳יב פ״יג פייי‬ ‫החכמה מהכתר מפני שלמדה מ ו ר ת דעת אל האדם שאין‬ ‫לו ל מ מ נ ן בהם כמו שפי׳ בפיח וכ״ש לתת טעמים ועיתות‬ ‫ושיטיים מתכתר ולמעלה ודבר זה רחוק מאד ולא תמצא‬ ‫מיתר במציאות הכתר מא״ם כמעט ככ׳ מקומות שידבר‬ ‫בהם ועיקר הדבור מציאות תכתר ע״י החכמת פועל ומאצילות‬ ‫הבינה ותיינו אומרו עד לא ברא קכ״ה עלמא כד ברא קנ״ה‬ ‫עלמא וכיוצא • ואצילות החכמת מתכתי־ מעט • והטעם‬ ‫שהדרושים האלו נפלאים לא יובנו ולא יעסוק בהם אלא‬ ‫נרצוא ושוב א׳ לכמה שנים לכך לא ימצא אלא ברחוק הרנה‬ ‫מפני שהאמונה שהכל מאתו ואין קדמון אלא א״ס לבדו‬ ‫ואין בו שוס שיטי ותפעלות וב׳ אלו אמונות אמתיות עדיות‬ ‫להשגתיט כאשר נבאר פ׳ ט׳יו ורחוק מאד למין שכל אנושי‬ ‫שלום ב' אמונות אלו והמכחיש א׳ מכ׳ עוקר האמונה ולוה‬ ‫יתרחקו מאד החכמים להשכיל בדרושים תאלה העבדים ולות‬ ‫הוסרה תורת ונתנה מקום ושיעור לעסק האדם כמעשה‬ ‫בראשית ומקום תחילת המחשבת מסכן יתחיל להתבונן‬ ‫ולהתשוטט בשכלו לתנין ומשם ולמעלת תאמונת יהי׳ קבועה‬ ‫וההשכלה חסומה נחחםום החומר המונע‪:‬‬ ‫פרק יג ך ע שאנחנו כת המאמינים כחידוש נאחינהו‬ ‫על צד תגמור שאין שוס עני! נמצא עמו‬ ‫בחיונ אלא הוא לכדו נמצא אמתת עצמותו לכדו כלי שוס‬ ‫עילה אחרת כלל אלא כל העילות עלולות ממט החידוש‬ ‫הגמור שלא קדם שוס מציאות כלל ח״ו אלא כוחן שאינו וחן‬ ‫וגעת שאינו עת חדש כל איזו התחלה שיתי׳ לנמצאים ואין‬ ‫להם שום התחלה קדומה ח״ו אס לא ‪h‬״‪ 0‬לכדי שהוא ראש‬ ‫והתחלה לכל נמצא • ואחר תיית הקדמה וו אחתית שאין כת‬ ‫ספק מפני שאם נמא לתת שוס קדימת לנמצאות מחויכת‬ ‫עמו ידו נמעט ית״ שניות וכפירה גדולת ויתלו ממצאים‬ ‫כהתחלה ההיא מתלותם נו מחש אחר שיאמין מציאות‬ ‫נמצא קדום נקדיחתו חיו • אלא תאמת שאין בו ספק שאינם‬ ‫נתלים אלא נו ואין שוס נמצא תחוייב אלא כל הנמצאים‬ ‫מחודשים ממט • א״כ לדרך זה אין לי אס תאמר שתיו אלף‬ ‫יובלות קודמות למציאות שמיטת זו כמחשבת קצת מקובלים‬ ‫ואין לי אס תאמר שהיום השנ״חשנה נמצא כל נמצא• שאחר‬ ‫שתודה לו חידוש תנמצאות מהתחלתם ראשונת מאתו על צד‬ ‫החידוש מכל וכל וקדימתו עליהם קדימת אחתית כל העניינים‬ ‫שוים כי מת לי אס תאמר שנמצאו סוס או נמצאו כך אלף‬ ‫שנה איד שנמצאו • א״כ לא הכרח אל המקובלים האחרונים‬ ‫ענין היובלים וממעות שאמרו ענין הקדמות ח״ו שסוף‬ ‫סוף צריכים הם להאמין חידושם א׳ בזמן לא זמן א״כ לא‬ ‫נחו ולא שקטו חדב הספקות על איחור חידוש העולם‬ ‫בעני! השמטות והיובלים • אמנם הענין תלוי במה לפנים‬ ‫אילימה‬ ‫ואסור לשאת ולתת נו • אמנם האמונה השלמה שהוא המציא‬ ‫כל נמצא ותוא עילת כל תעילות ואין שוס עילת נמציאות‬ ‫שלא ית״ מחודשת גמורת שיש ומן לא ומן שלא ת" וא״ם‬ ‫חידשם חידוש גמור ואין שוס נמצא חחוייב תמצאתו כלל אלא‬ ‫רצון חידשו כנדבה א״כ אין לך חחו״כ המציאות כלל אלא‬ ‫האלוה הנקרא איים כדפי׳ כפ׳ • ונקראהו עלת כל‬ ‫תעילות או נקראהו תחוייב המציאות כל אלו שמות מונחים‬ ‫כפינו לתורות על אמונתיט בו וכל תנמצא חיץ ממנו מחודש‬ ‫חידשו א״ם כרצון ונדבת לא כתכרח כלל שאינו מקכל‬ ‫הפעלות ולא םנת יכריחנו • שאינו נפעל מזולתו כלל שגס‬ ‫הנמצא אינו נמצא כמקרה אלא ככוונת מאתו פעלו וחידשו‬ ‫כידיעה גמורה וכוונת ורצון מאתו כיון מציאותו ופעולו אפי׳‬ ‫פרטי פרטיו הכל מכוק נכוונה עליונה ווהו עיקר האמונה•‬ ‫אמנם יקשה לך האמונה אל האמונה שא״כ ימצא לפ״ז רצה‬ ‫עת לא עת ונמצא עת רוצת ועת אינו רוצת עת פועל ועת‬ ‫לא פועל יודע פרטים שתם חלקים וא״נ יחודש לו הפעלות‬ ‫ח״ו • זה אינו אמת אלא כל העתות לו שיים וכל תפרטיס‬ ‫תס אחדות גמורה ולא יחודש לו שוס חידוש ועניינים אלו‬ ‫כולם סתרים נסתרים ממנו מתשגתינו כמו שנפלא ונשגכ‬ ‫מרעיון שום נמצא השגת אמתת עצמותו כך לא נשיג פעולתו‬ ‫ולא עת פעולתו ולא רצון פעולותיו שהכל דכק כידיעתו‬ ‫והוא וידיעתו אחד ונשגב ונפלא מהשגה • א״כ הרוצה להשיג‬ ‫כעניינים האלו יגיעתו ליאות ועמל והלואי שלא יצא אל‬ ‫תטעית וכל אלו העניינים"ככלל אזהרת רצוא ושוכ ועדיין‬ ‫נדנה נתס פ׳ י״ד וט״ו כע״ת ‪:‬‬ ‫לא נוכל לייחס אליו שוס שינוי כלל‬ ‫פרין ' י‬ ‫ולכך לא נאמין שיחודש לו שוס חידוש‬ ‫מצד חת שחידש תנמצאות ככולם א״ו אלא תוא קודם תיית‬ ‫כל הנמצא והוא אחר היות כל נמצא והוא תמיד כמציאות‬ ‫קייס בלי שינוי וחידוש כלל ואס יצוייר ביטול הנמצאות לא‬ ‫ישתנה לעולס‪-‬א״כ יקשה שזה שנקראהו עילת)על( כל העילות‬ ‫הוא ח״ו חידוש בו שהרי קודס שתעלילס לא יקרא עילת כל‬ ‫העילות ועד״ז שאר כל השמות החוכחיס על צד תנחצאות‬ ‫אמנם נמת שנבאר בתמר ב׳ כע״ה שאין לו שוס שיור ושום‬ ‫שם כלל וכדכתי׳ לעיל נפ׳ י״א יצדק ענין זה שמעולם אין‬ ‫לו שם וגם עתה אין לו שוס שם ולא תואר כלל ומציאותו‬ ‫לא ישתנה ולא נשתנת מעולם ותנה מצדו הוא שופע הטובה‬ ‫ואפי׳ לא יתיו מקבלים אותת מצד שאין שוס נמצא ולא‬ ‫נתחדש לו שוס מטיב מצד מקבלי הצןובה שגס עתה אין‬ ‫לו שס שיורה על מטיב שהיא תואר ואינו בו כ א ‪ x‬נבאר •‬ ‫אמנם ענין מציאות היותו מעלילו ופועלו תמיד דבק בו לא‬ ‫יחסר לעולם ולא יעדיף • אמנם עת נדבק מציאותו הי׳‬ ‫עת‬ ‫האלוה‬ .

‫ספר‬ ‫מעץ א עץ בל הארץ חטי א פ״יי פ״טי‬ ‫עת שהיי• וקודם העת ההוא עילה היתה לאותם העלולים‬ ‫העתידים להיות וכן פועל לאותם העתידים לתתפעל ונחו‬ ‫עמו והוא ונחו א׳ ולא ישתנה לעולם ואי! שינוי כין הנח‬ ‫והפועל אלא מפעלים היותם או העדרם • אמנם הפועל‬ ‫תמיד פועל ותמיד עילת עם תיית שהעלות והנפעלים כנח‬ ‫ואין אותו הנח גריעות ט ולא פועל עדיפות ט שהוא פועל‬ ‫ולו כל העתים שוות כערך מציאותו ואחדותו ואמיתתי‬ ‫ולכך לא נתחדש לו לא שם ולא תאר כעת שפעלו כלל יזה‬ ‫מכלל מלת אחד המכונה ט שהוא תמיד אחד לא כאחד‬ ‫תעלולים שתם א׳ משתנים שאינם תמיד א׳ שיפעלו כאחדות‬ ‫לפי מציאות הענין • אמנם א׳ המכונה נא׳׳ס' י הוא תא׳‬ ‫הקייס שלא ישתנה ולא נשתנה ותמיד הי׳ א׳ קודם שנמצא‬ ‫כל נמצא ואחר שנמצאו הנמצאות • והענין שהעלו ליס יעתקו‬ ‫ממציאות אל מציאות תמיד יתוא אינו נעתק ממציאות אל‬ ‫מציאות שהוא א׳ קייס וכל המציאות• ואינו נעתר! מענין אל‬ ‫ענין ואיט משתנה • ימה שרצת עת גילוי הנמצאות הוא‬ ‫מה שרצה קודם היותם שאינו משתנה מרצון אל רצון והוא‬ ‫מה שירצה תמיד שרצונו כלתי משתנה כלל ולעולם רצינו‬ ‫ט והוא כרצונו מעת צאת הרצון ועד עולמי עד ימה שנאמר‬ ‫שיטי העולמות כעני! שית אלפי שני הוי עלמא יחד חרוכ‬ ‫וכן ענין היובל וחידוש עולם ולננה כאור החמה וכיוצא אין‬ ‫הענין שנשתנה היא מרצוני מרצון אל רצון ח״ו שחה שרצה‬ ‫נתחלה הוא מה שירצה תמיד • אמנם רצוני הוא נסוד‬ ‫השפעתו והופעתו נכתר רצון תרציטת ושם תכלית היותו‬ ‫מטיכ לכל וע״י האמצעים יתרחקו מחט ויקנלי השיטייס‬ ‫הנמצאים התחתונים' וכל אשר יתקרט אליו יקכלו טיט‬ ‫ויתקיימו לעד ויתקנו ואין השנוי נו ח״ו ולא נהם מצדו‬ ‫אלא נהם מצדם מצד התרחקס • והנה אט מייחלים ומקוים‬ ‫ההתקרבות אליו וההתדנק נסטת תקרונית אליו עד שנקנל‬ ‫טובתו בהופעה גדולת והעולם יחודש לטובת תכלית החידוש‬ ‫ואין השינוי מרצוט כלל שהרי רצונו תמיד מטיב ומשפיע‬ ‫הטובה ההיא אלא שאט כלתי מוכנים לטובה ההיא‬ ‫ומתרחקים ממנה לרוע מעשינו ובסכין לבבנו נקבל אז‬ ‫הטונה ההיא הנשפעת תמיד ממנו• ווה כמשל ניצוץ השמש‬ ‫המאיר אור המתוק ונהיר עד מאד וחשוכי הראות לא יוכלו‬ ‫לסטל אור השמש אלא ע״י המסכים הרניס החחשכיס‬ ‫ומונעים אור השמש מהם עד שיעור יוכלו לסנול וכאשר‬ ‫יתרפאו ממחשך עיניהם מעט מעט ימעטו המסכים זיתקרנו‬ ‫אל ניצוץ השמש וימו מאורו • והנה כפי מת שיתקרט‬ ‫יתחדש אליהם אור תשמש וישתנה אליהם ואין השינוי נשמש‬ ‫אלא אליהם לפי שינוי מעשיהם ותכונתם • כך מחש כענין‬ ‫חידוש העולם וחידוש הנמצאות והשגת כ״א לא שינוי כרצונו‬ ‫איליטה‬ ‫ו‬ ‫‪M‬‬ ‫כלל אלא תה שרצהו נא׳ הוא תה שירצהו תתיז‪:‬‬ ‫אחר שהנחנו נ׳ סברות האי שאין קדמה‬ ‫ק "י‬ ‫לשוס נתצא אלא טלס תחודשיס כיפי׳‬ ‫כפ״ו • הכ׳ שהוא א' הקייס שלא ישתנה ולא יעתק תלא‬ ‫פועל אל פוצל וכיוצא א״כ יקשה היאך הי׳ תתעתק הזה‬ ‫שנעתק תלא רוצה לפעול ולא תתנדכ כתציאות הנמצאות‬ ‫אל רוצה כהס וחידשם והרי הענק הזה תעתק ושינוי תלא‬ ‫רוצה אל רוצת תלא פועל אל פועל כפועל • וידעתי השב‬ ‫תשיבני השינוי הזה איני תצד עצתי אלא תצד הנפעלים‬ ‫וקשה תא׳ שלא תי׳ שום נפעל אלא תציאות אחדותו כתה‬ ‫הי׳ התעתק שינוי תנפעליס שנפעלו עת שנפעלי ילא קודם‬ ‫ולא אחר • ועוד יתצא לפי שעם זה שהנפעליס ־הכריחוהו‬ ‫היותו תוציאס עת ועת לא • וא״ת נדבק ט • קשה עת‬ ‫תתנדב ועת לא תתנדב • כדפי׳ • הוא העתק ישיטי •‬ ‫וענין זה הוא קשה ותסוכן תאד • אתנס הנראה כדברי‬ ‫ר״ש כזוהר שצריך שתעלה פעולת הרצון ככתר ושם שיטי‬ ‫תרוצה אל לא רוצת שמא תאר כשאר התואריס ויש כתר‬ ‫לכתר שהיא רצון לרצון והייט רעוא דרעוין ויהי׳ הענץ‬ ‫שההעתק הגדיל תרוצה אל רוצה הוא תאר לתטה עלול‬ ‫כשאר כל העלולים ואינו ט והוא תסובב ויש סיכה עליו‬ ‫והוא השיעי תתעט תרוצה אל לא רוצה לרצון הטי וכן עולה‬ ‫עוד מהעתק התעט הזה ונאתר שיתעלה עד רעיא עילאה‬ ‫לרעוא דרעוין רעיתא דכל רעיתץ מהעתק שטי מעט‬ ‫יכשננוא למאציל דהיינו הקדמון נמצא שאין ט שוס תעתק‬ ‫לרונ קדימת הרעוא דרעוין זה המסילק למעלה למעלה‬ ‫מכל תרצוטת ועם כל זה איט קדמון כקדמותו אלא מחודש‬ ‫ונתחדש אלא לרוב הקורכת יתמצע כין היותו פועל כנח לנץ‬ ‫היותו פועל כפועל ועם ההעתק מהנח אל הפועל וע״י‬ ‫רכוי העלולים והעילות לעילות המעט השיטייס ועל הכל‬ ‫השער הזה סגור לא יפתח מפני שהוא כמעט מת לפנים‬ ‫שאין לט השכלת בו בעצמותו ונמו שלא נדעהו כך לא נדע‬ ‫היאך נדבתו איט שינוי הרצון ט יוה דלת הנועל דלתי‬ ‫השכל כעד הדרושים האלו וכיוצא נהם ועל הדרוש הזה‬ ‫נאמר במופלא ממך אל תדרוש וכמטסה ממך אל תחקור‬ ‫כמה שהורשית התכונן אין לך עסק בנסתרות ופי׳ אפי׳‬ ‫כתשכלת הכתר והס ד׳ חלקים שבחקירה הא׳ הוא מופלא‬ ‫והיינו מת שכין כתר למאציל ווה מופלא תכלית הפלאה שלא‬ ‫נדע לתת שוס ידיעה אל מה שנינו לבין המאציל מפני‬ ‫שמגעת החקירה אפי׳ נמאציל ווה מופלא‪ .‬הנ׳ מטסה‬ ‫דהייט הכתר עצמי שהרי אינו מופלא שהרי היא מחודש‬ ‫נפעל ועכ״ז כלתי מושג ועכ״ז נתבאר טוהר קצת בבחי׳‬ ‫כאשר נבאר כמעין הב׳ בע״ה • הגי התפשטות ת מ ר‬ ‫פ ר‬ ‫ט‬ ‫וא״ת‬ ‫בספי׳‬ .

‫‪"!flD‬‬ ‫‪is‬‬ ‫מעץ א עץ כל הארץ חמר א פ׳׳טו פ״טז‬ ‫אילימה‬ ‫נםפי׳ כנשמה בגוף והיא כנשמת כתוך תכלים ולכך אין שככדיתו רב ושיעורו מועט יהי׳ הכחל אי הבדיל או‬ ‫השגה בה ולא בבחי' תפעולית הטבעות ממנו נהם • הד׳ העופרת או כסף או זהב • ולוי אתר אלו הי׳ ברזל לא הי׳‬ ‫נםפי׳ עצמן דמיט הספ" הפעלות תפעולית מחסד ולמטה תתשא כתוך שקיס רגככליס האלו שהם נאים ותתקלקליס‬ ‫שהחקירה והדרישה בתם מותרת ונאותה ולזה נאמר בפ׳ כברזל או כעופרת אלא ודאי תכסף ותעלה הוא תענין •‬ ‫בן םירא זה ד׳ חלוקות • תא׳ במופלא ממך אל תדרוש א״צ הרי לפי שתוסיף לוי בספקות נתקרב יותר אל תאתת •‬ ‫לומר חקירה שהיא אסורה אלא אפ״ דרישה שאינה בערך ויהודה נסתפק יותר ואמי״ ‪ 6‬לו הי׳ כסף וזהב לא תי׳‬ ‫חקירה והשכלה נענק המגיע עד המאציל אסורה לבך אחר תביא עתו כשתירתו אלף גביר חיל שהרי יפזר על‬ ‫אל תדרוש אפי׳ דרישה מועטת • אמנם למטה איט אסור תשומריס כמוהו פעתיס • אתנס הוא אכן יקרת לרוב‬ ‫מ ח ש ה אלא בחקירה ל ‪ p‬אמר חלק ב׳ וכמטסת ממך אל חשיבותה הרכה לו שומרים והנה יהודת נתקרב יותר‬ ‫תחקור להייט תכתר אל תשקוד ]נר׳ שצ״ל תחקור[ חקירה מפני שהרבה ספקות • והנה אין אחד מהם יודע תכונת‬ ‫היא אסורה • אמנם הדרישה היא חותרת ולכך דרש ר״ש תמציאות כראובן עצמו שיודע אמיתת הדבר כעצמו ויודע‬ ‫באילרא ובשעת פטירתו מה שדרש כתיק׳ א׳׳א ובמלכים אכן פ׳ • מעין פ׳ • מרובעת • או עגולת • שוי׳ כך וכך •‬ ‫אשר מלכו • החלק הב׳ כמה שהורשית התכונן דת״נו נהירת על תכלית כו״כ • יתנת ממש תדמיין הוא כענין‬ ‫מבינת ולמטה התבונן ירצה בו״ש היוצאות חנינה תתבונן האלמת כין מיקרים וכין המקובלים • החוקרים עמיו על‬ ‫בהם ובשורשס המתעלים בה • החלק ההתפשטות תנתר הענין חתוך החקירה והספקות וכל א׳ יא' השגיע ]תשיג[‬ ‫תוך הספ" להייט סול תר״ך עמודי אור שתם התלבשה על חכירו כפי חת שנתרם ספקותיו וחקירותיו • אמנם‬ ‫בנשמת תוך תםפי׳ • אין לך עסק בנסתרות המתפעלים אנחט עס ת׳ כעלי קבלת תאמת למשת חסיני יויעים‬ ‫בשנאמר פעלת ספי׳ פ׳ נך ועשתה בך עס היות שאינה אלמתו כל חת שרצת ישתבח שמו לגלות למרע׳׳ת ולישראל‬ ‫פועלת אלא א״ש המתלבש ננתר המתפשט נספי׳ ננשמת כמעמד רגככד ההוא וכתורה וסודותיה וניע תענייניס‬ ‫נתון־ הגוף נאשר יתבאר • עכ״ז אין לך עסק בנסתריס יותר מכדי צורך הספקות שאין אנו נכנסים לאלהות מתוך‬ ‫המפעלים הספ" • והנה כזה הורו לנו שכל מת שיהיה הספקות אלא מתוך מתנת חנם שחננו ת׳ כאמרו אנכי ת׳‬ ‫הדרישה אי חקירה או עסק או תתכונטת ממה שבכתר אלתיך וגלת מציאות אלהותו כתורתו ולט לדרוש ולחקור‬ ‫ולמעלה הוא לאות כעץ ומושך מחט רעות רוח מפני כתורה ולהבין מתוכם תסויות כיי צורך כיאור התורה •‬ ‫שסמי שנעלם "מכל תשגה כך נעלמו תדבריס או הדרושים לא כיי צורך הספקות • ולכך אס נתרבה בסבות העלולות‬ ‫המגיעים אליו שאיט כעל חלקים שתכין חלק ויתעלם חלק זו מזי ייתר מכי׳ צורך התשובות לספקית אין לנו כיה‬ ‫אלא כל מה שיהי׳ בו הכל ככל תדרוש וככל תחקור אשמת שאין תעני! מיעתינו אלא ממסירת התורה ותשגת‬ ‫וגבל תעסוק וככל תתכונן והס ד׳ מיני השגה שד׳ הנביאה • לכך אל ינהל המעיין להשיב בענין הקבלה מת‬ ‫אסורות בו וג׳ אסורים ככתר דתיינו כל תחקור וכל תעסוק צורך בכך או בכך לא מחכמה שאל על יו כי לא מפני שלא‬ ‫ובל תתבונן ובי אסורות בהתפשטות תכתר ופעולותיו כספי׳ תיע טעם נכחיש העני! המאומן כקכלתט מסיני ולזה לנו‬ ‫דהייט נל תתבונן ובל תעסוק אבל בז״ס ההתבונטת חותר ירכיס שונים כאלהית בקצת מהחוקרים • ולא כאת תתורה‬ ‫ופ׳ש העסק וכ״ש החקירה וכ״ש תדרישת יחו״ב אסורות לנו אלמתו על שיעיר מוגבל כפי שיעור גבול ספקות החכמים•‬ ‫כתתכונטת וחותרים בג׳ אחרות וכערך ההתכונטת אמר שהרי יעת האנושית קצר ולא יספיק אלא כפי חלק השגתו‬ ‫מעצמו וההודעה תאלתית כאין תכלית ויויע לאים כפי מציאות׳‬ ‫שלח תשלח את תאם ויתבאר במקומו כע״ת‪:‬‬ ‫' יין ט״ ‪ J H‬בי הרבה עניינים נאלמת תמצא שתסכים ואמיתת׳ ולכך סודות תתורת ותויעת אלמתו תכל עני! א׳ יהס‬ ‫נעלי הקבלה האמיתית עם החוקרים כאין תכלית‪ :‬ויע אחר שייענו שכל התורה כולת תיא שמותיו‬ ‫וענ׳׳ז לא דרנם דרנינו ולא דרניט דרבס • והמשיל ]ואמשול[ של הקכ״ה וירצה תשחית תוארי הפעולות והפעולות תס תספי'‬ ‫לך משל נזה הנה ראינן נא נמשא על נתפי ונא! הי׳ תנת נשיג מתוך כיאור השם הזה הוא תתורה כמה ירכיס‬ ‫שמעק ולוי ויהודה • והנה תתחילו שמעון ולוי ויהודה לדון וכמת כחות מפעולתיו ונדע ענין מציאות הספי׳ ונדע ענין‬ ‫מה היא המשא שעל נתיפו של ראונן • שמעון אחר פעולותיהם ייחודם וקשרם ופעולתם והתעוררות הדין וטעמו‬ ‫ראובן גבור ונעל נח והמשא מועטת וככל נחו אינו יטל והשקט הדין וביטולו והכל כספי׳• ונדע תועלת התפילה ונחת‬ ‫לסובלה ולאי שהוא דבר בבד• הנה לפי ספק וחקירת שמעון חח תנמצא כספי׳ ע״י ותכל חתוך התורה לא תחייב תספקית‬ ‫הספיקו לו תשובת ראונן נא טעון נחשא נכד חענין כלל וליה עס תיות שלחקירת תשכל יספיק לנו ידיעת שלילת‬ ‫תוארים‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ .

‫©*ף‬ ‫תואריס ממט וכיוצא לא יספיק להשכלת מ ו ר ה כפשוטה‬ ‫אלא נצטרך להקדמות מסורות לט קבלה מנביאינו עד למשה‬ ‫מסיני ונשכיל את התורה וסודותיה ויהי׳ מקור לט נודע‬ ‫מידי יום כיוס הודעת סודות אלהות וכל מה שיעמיק האדם‬ ‫וירכה להשכיל כסודות הרי זה משוכח שיכיר פעולת האלוה‬ ‫כספי׳ ויכיר נאלהותו יותר ויותר אחר שאי אפשר להשיג‬ ‫מהותו אלא דוקא פעולותיו • ומטעם זה אותם שהשכילו‬ ‫התורה כפשטה הוצרכו להסתפק כילדי נכריס הנכנסים‬ ‫לאלהית מטעם ספקות וכדי שכלם והשגתם • ואנחנו תלמידי‬ ‫ר״שכן יוחאי ע״ה וספדו וחיבוריו נכנסנו להשכלת סתרי‬ ‫תתורה מתוך דרכיו המסורים לני והשכלנו כה השכלה לפי‬ ‫הדרכים ההם יאנחנו לימדים האלתית מתיך התורה ופי׳‬ ‫סודותיי ואין לנו צירך כבירות נשכרים אשר לא יכילו מים‬ ‫ואדרבא נשכיל כמה ספקות שנסתפקו אותם החוקרים‬ ‫כדרושי תורתנו ימכוכותס מבוארות לנו ואין הטורח אצליט‬ ‫כמכוכות ההם • אמנם הטורח לנו להשכיל פסוקי תירתינו‬ ‫יטעס מצותי׳ למה שנדע שיש סתר תוך סתר וסוד תוך סוד‬ ‫ואין כשכלינו כדי לדלות הסודות העמוקים ההם‪:‬‬ ‫הפשוט אשר הוא שכל ולא גוף ולא כח‬ ‫פיק י'‬ ‫כגוף כדפי׳ לא יכלו החוקרים לעמיד‬ ‫אלא עד כאן חתיך חקירתם ואנחנו עם ה׳ נמסר לנו שנעלה‬ ‫מן תשכל אל דקות המלאך שהוא השכל הנבדל מחימר‬ ‫ומעולם המלאכים נעלה אל סוד הכסא ונאמר שתכסא‬ ‫יתעלה על המלאך מתעלות המלאך על האדם ולמעלה‬ ‫מהכסא יתעלו אלו הספי׳ ‪ a x‬אל הכסא כערך הכסא‬ ‫אל המלאך יהספי׳ תם עשר אלי על אלי וזה לכוש לזה וכולם‬ ‫לכוש לכתר והכתר למש לכתר שבכתר ויודכט השכליות‬ ‫האלו מרצון אל רצון עד רצון הרצונות על הזדכך המציאות׳‬ ‫להיות כסא אל הא״ס כדרך שפי׳ ותלאה שם חחשכתינו‬ ‫ליאות ההשגה ועמלה סתם על ידיעת זי • והנה כתזדככות‬ ‫המדריגות אלו על אלו היא כערך הגשמה אל הגוף שא׳׳ס‬ ‫נשמת לזכות הכתר והכתר נשמה לתיקוניו יכלל תת״ נשמה‬ ‫לחכמה והחכמה נשמה לנינה והבינה לדעת והדעת נשמה‬ ‫לו״ק ורק נשמה למל׳ והמל׳ נשמה לכסא הכבוד וכסא‬ ‫הכביד נשמה להיכלות וההיכלות נשמה לחדורין שהם תעשיה‬ ‫תריחניית והעשיה תרוחניית מתפשטת ונעשית נשחה לעשיה‬ ‫הגשמיית הס שמים ואח וכל אשר בם ועכ״ז עמדט על‬ ‫סוד המציאות הזה מצד הקבלה האמתית וגלתה לט התורה‬ ‫והנבואה סוד השתלשלות האמצעות המסוככת זו מזו מא״ס‬ ‫ולא תספיק לנו ידיעת אלתיתו נחיונ אמיתת תמצאו ושלילת‬ ‫הגוף והשניות וכיוצא מהאמונה תאמתית מ כדפי׳ מפני‬ ‫שרוב גופי העמדת תליי כידיעת תסכית המסוכמת האלו‬ ‫!ואלוה‬ ‫טז ‪3‬‬ ‫מעין א עין בל האיץ חטי א פ״ 'יי פ״‬ ‫יח‬ ‫אילימה‬ ‫ז‬ ‫גג‬ ‫שהרי אחר שכללט כפ׳ נ׳ עני[ העמלה שהוא לתת מקום‬ ‫למסוככיס האמצעים שיתקשרו אלו כאלו וייכט לקכל טוכ‬ ‫משפע מחט • אח״כ תוצרכט לדעת אותם וסוד קשרם‬ ‫ואחדותם על יד תמצות והתורה וא״כ עמוד גדול לעמדת‬ ‫הוא ידיעת האמצעיים אשר כינינו למן האלוה להמשיך‬ ‫התשפע׳ דרך כס ולוה עיקר התורה והמצות לכרר לנו דרך‬ ‫זה וחייכנו לשקוד על דלתות ידיעתם ופרטית עניינם שמחנו‬ ‫נדע לעמד את ה׳ העמדה השלימה עד מאו אל תכונת‬ ‫הידיעה הזאת כאשר עוד נכאר כעין אדם כע״ת‪:‬‬ ‫עוד זאת• כי כמו שחייכו עצמן החוקרים לדעת את האלוה‬ ‫מצד פעולותיי וחקרו הפעולות הגשמיות לדעת פלאי‬ ‫מעשיו לרוממו • כך אנחנו עדת ה׳ נדע את אלקיני מצד‬ ‫פעולותיו בסכות המסוכמת מאתי ינתחכס חתיך תירתי‬ ‫להשכיל כספי׳ הנאצלות מאתו ופרטי מציאותם ונשכיל‬ ‫עניינם )יניקתם זו חזו וכללות כחיי• וברכות תשכלתינו נהם‬ ‫ירכה לנו ההכרה כאלהותו ולזה כל עיקר ענודתיט היא‬ ‫התורה והעסק כה והפנים האלו כתורה תס הנוראים כלתי‬ ‫נראיס רק לחכמים המתחכמים כאלהיתו • ולזה אין זה‬ ‫חלק לחוקרים אלא לישראל אשר להם התורה מסיני קבלו‬ ‫אלהיתי ושמו וחוייכו לדרוש את שחו ורזי תורתו ולזה לא‬ ‫נפטור עצמיט כידיעת האלוה דרך כלל • אלא נחייב עצחט‬ ‫לדעת כסוד הספי׳ וסוד פעולותיהם כענין ידיעת הנשמת‬ ‫וידיעת סוד הגלגל וחידוש העולם ופגס אדה״ר ימה שיה"‬ ‫לעתיד ומה שיה" ג״ע וגיהנם ושרשם ומהיכן נמצאו וכ״ז‬ ‫חיוב גמור על ישראל להכיר אלתותו מתוך דברים אלו וכמה‬ ‫סתרים אחרים כאשר נבאר במעיינות הנובעות בע״ה‪:‬‬ ‫פיעל כל הפעולות ישיפע ממט כל‬ ‫פיק‬ ‫ההשפעות והוא א׳ תכלית האחדות‬ ‫יאינו כספי׳ שיש כר& כחי׳ ידיעה• להשפיע כל פעולה ופעילת‬ ‫מצד החסד חסד ומצד הגבורה גמרת ומצד הת׳׳ת רחמים‬ ‫חיו אין כא״ס כחי׳ ידועה ומציאות פרטי לוחר חכח" זו‬ ‫ישפיע כך או חכחי׳ זו ישפיע כך חיו שזה הפך האחדות אין לחלק‬ ‫נו ולהבחין בו כחי׳ • אמנם הוא מכל מציאות הפשוט שופע‬ ‫כל מיני שפע ניתן מכל צד כל מיני רחמים כל חיני טובת‬ ‫ואין מ חכמה ולא תכונה ידועה לומר זי חכמתי יזו תכונתו‬ ‫ח״י אלא יודעים אנו שממע ימצא ויושפע כח כל הספי׳‬ ‫המציא החכמה ושופע כה• המציא הכתר יחרחס מ• המציא‬ ‫הכינה ומשפיע כה ופועל ככל ד&פי׳ ואין מ כחי׳ מסויימות‬ ‫כספי׳ אלא הוא א׳ תכלית הפשיטות ושופע מכל צד כספ"‬ ‫ואין מ נחי׳ משום מציאות בעולם רק ששפעו נהם וחיות‬ ‫מתפשט ממנו אליהם • ונחו שחיי הנשמה יקיים הגוף נך‬ ‫הוא קיים הספ״ מכל עכר שאינו כעל עברים ומכל כחי׳‬ ‫שאינו‬ ‫י ח‬ ‫האלוה‬ .

‫*‪1‬‬ ‫ספר‬ ‫מעץ א עץ בל הארץ חמר א וו״יח פייט‬ ‫שאיט כעל כחי׳ נמצא שהוא רוצה ככתר ואינו כרצון ידוע‬ ‫וחכם כחכחה ואינו כחכמה ידועה שבו • מנין בבינה ואינו‬ ‫גבינה ידיעה שנו‪-‬חסיד כחסד ואינו כחסד ידועה שט גביר‬ ‫בגבירה יאיט בגטרה ידועה שבו חפואר נת״ת ואין מפאר‬ ‫ידועה נצי ינן נבל מ פ י ׳ • ינתמר נ׳ אאריך נתרחקת‬ ‫התוארים נע״ה • ועוד נאמר שעם היית שי־&פ״ משתלשלות‬ ‫זו מזו יננללית זו מזו ענ״ו אין האליה מתנחן לספי׳‬ ‫ונאמר עצמות ונשמה שבכתר עלולה מא״סונן נשמה שבכתר‬ ‫עילה לנשמה שבחכמה זי אלא הוא עצם א׳ תכלית אחדות נמצא‬ ‫ככתר ונמצא כחכמה ינמצא ככל ספי׳ וספי׳ ילא יקבל נחי׳‬ ‫אלא הכל אחדות גמור שאין הספ" העלולות מחייכות ט שים‬ ‫חילוק וכחי׳ אלא כמו שהוא א׳ קודם האצילות הספי׳ כך‬ ‫הוא א׳ אחר אצי׳ הספי׳ והספי' חיות ממנו ואין מחייכים ט‬ ‫שוס כחי׳ כלל ת״ו • וגם אל תעלה כדעתך לומר שא״ס א׳‬ ‫והאציל ספי' א׳ והוא תכתר והכתר האציל ספי׳ א׳ והיא‬ ‫החכמה והחכמה האציל ספי׳ א׳ והיא הבינה ועליז תתעלה‬ ‫על הספי׳ ילא יתחייב מהם אליי שום רטי • שאם אתה‬ ‫* מ ר כן תסלק ההשגחה ממנו ואינה הכוונה הזאת אמתית‬ ‫אלא אנו רוצים לייחס כל הפעילות יההשגחות אליו ואנו‬ ‫רוצים שיהיו י״ם דאצי׳ כילם שופעות מחנו ולזה נתן אליו‬ ‫ני הבחי׳ המצא בכל תספי׳ וכלם שופעות שפעו והוא א׳‬ ‫מכל מציאות וכ׳ הפכים אלו לא ייכחשו ויתבאר עניינם‬ ‫לקמן בעיה • ועם היות שיגיע אליט תפעולית ע״י אמצעיים‬ ‫מ י ס יעילות רטת לא מפני זה יתעלם כחי ופעולתו מהם •‬ ‫אמנם יטו ממט וחישגחות ממני עד הגיעם אל שפל תמדריגית‬ ‫ונחו אחוז בהם עד ־הגיעם אל תכלית הטונה ולזה נייחס‬ ‫תטוטת אליו עם תיית שיגיעו אלינו מפני פחיתות התחתונים‬ ‫מלתי מוכנים אחד מםטת רכות עכ״ז מצדו הוא משגיח‬ ‫נהם ומתקיימין מאתו ויורדות בהשגחתו ינפעלות מכתו ולזה‬ ‫אני חחוייניס בתפלה אליו ולבקש מלפניו כל צרכינו ולא‬ ‫מזולתו חלילה שאין כח להיטיב ולתת אלא אליו • ומהו זה‬ ‫שהמקובלים חתפלליס בייחוד הספי׳ • חלילה חלילה להתפלל‬ ‫ליילתי • אמנם הענין הוא שהיא המטיב אשר טובי לעילם‬ ‫איטחסר • אמנם תסכית תאמצעיית כלתי מיכנים לקבל‬ ‫מצל חעשיט והיאך יבא הטוב דרך הגיס ותם צינורות‬ ‫ואמצעיים להחשיך הטוב ואם אנו ח״ו פגמט הסכות האמצעיות‬ ‫סאן• יבא הטוב ההוא בלי ספק נצרך לתקן את מעוותינו ולקשר‬ ‫הסטת האלו האמצעיות כדי שייכט להמשיך הטוב אשר לא‬ ‫ימנעט היא מצדי לעולם יתיקין האמצעיים האלי והכנתם‬ ‫לקבל טיט יאירו היא היא העבודה רצייה לפניו והתקלקל‬ ‫תציטרות הסטת האמצעיות האלו הבלתי מוכנים לקבל טובו‬ ‫ושפעו הוא ממש הבלתי עובד הנקרא מכעיס ומקציף ומרגיז‬ ‫אילימה‬ ‫מפט הרמה הנמשכת אל העונד מהעדר טונו ממט נסמן‬ ‫קלקול הצנוחת האמצעיים ותרמית הנפעלות אל העונד‬ ‫המקציף• גם אינם במקרה ת״ו או שלא נמתניין נאשר יתכאר‬ ‫נע״ה נתמר • אמנם הנת דרך נלל טוכתיט הצלתינו‬ ‫פרנסתינו רפואתינו נפרתינו תזיצת צואת עויניט תוכחתיט‬ ‫ייםודנו הכל מאתו ואליו נתפלל לרחם עלינו ולהקל עול‬ ‫ייסורינו מעלינו שהכל כידו כאומרו ראו עתה כי אני אני הוא‪:‬‬ ‫העליון שאין מעלה למעלה ממעלתו‬ ‫יק‬ ‫וסוף העילוי הוא כי כאשר תתעלה‬ ‫כל סוף עילוי הוא א״ם ואין עוד ורוממותו רוממות שאין‬ ‫רוממות למעלה ממנו כעני! שכאשר ידומה שוס מעלה היא‬ ‫מעלה למטה ממעלתו שאט חייבים לתת לי כל רום יכל‬ ‫תכלית מעלה • ועס היית שהחוקרים אמרו שהנמנע איט‬ ‫גנאי• ח״ו רחמנא ליצלן מהאי דמתא שאין נמנע מצדו שא״כ‬ ‫יגבר עליו הנמנע • אמנם יגרע כת הנמנע שאיט נפמל‬ ‫ממנו שהרי היא פיעל יש מאין כ״ש יש מיש • אמנם ירד‬ ‫הנמנע שאיני יטל לסמל כת פעולתו • ועכ״י הוא נעלם‬ ‫שאין מהותי מושג כלל מה שאין אפי׳ הכתר שידענו קצת‬ ‫מהיתי כסיד תיקוניי עם היית שאינם עצמותו ממש אמנם‬ ‫הם כלולים ט • מה שא׳׳כ כא״ם שלא נודע לו מהית שאין‬ ‫שום תיקו׳ כלל ט • אמנם מה שנדעהו ידיעה גמורה כלי‬ ‫ספק כלל • אמנם הוא האמת אשר לא יסופק תודאי אשר‬ ‫לא יכווכתצודק אשר לא יוכחש מציאותו שישנו וחיוב מציאותי‬ ‫כדפי׳ בפרקים תקודמיס • ועכ״ו איט ניכר מצד פעולותיי‬ ‫הכרה גמורה מפני שפעולותיי כספי׳ כאין תכלית)אין סיף‬ ‫ולכך נדע קצת חן הקצת מאלף אלפי אלפים חלקים א ‪ x‬לא‬ ‫ישומר מיטוט ידיעת הנמצאים בו לערך כת תפעולית• והרי‬ ‫התורה חלק מכמה חלקים מהספי׳ הפמולות מכתו ולא באו‬ ‫ילא יביאו תתחתונים עד סוף תכונתם למוצם גדולתם א״כ‬ ‫אם היות שנאמר וניכר ונודע מצד פעולותיי אין הכוינת‬ ‫שהגענו עד סוף אלא שתכרט מקצת פעולותיו שא״א לביא‬ ‫לסוף ותכלית תפעילות שהם כא״ס ותכלית • ועם תיות‬ ‫שתכתר נעלם ונפלא ונשגב עכ״! יורשם רשימה כסוד מזינת‬ ‫תיקוניו כאשר ית׳ כעין רואי כע״ה יג״פ נכלל ככללי מספר‬ ‫י״ם ועם היות שאיט כשם כאשר ית׳• כעין ה׳ • וענין הרשימה‬ ‫הוא מציאות הפעולות שהוא פועל תרחמים הגמורים והרי‬ ‫הוא ידוע כפעולת זאת עם היותו מייחד לעצמו משאר‬ ‫הספי׳ כאשר נתבאר• אמנם א״ם לא יורשם כרשימות הרחמים‬ ‫ולא בשים רושם כעולם תיות רחמן או כיוצא כזה • א״כ‬ ‫אינו רשום ומסומן • ועם תיות שאינו אפי׳ כרשימה עכ״ז כל‬ ‫הנמצאות יצאי ממני והוא בעצמותו טללס ואינם ממנו על‬ ‫צד הרכוי שא״כ ח״ו יורו רטי כדפי׳ • אמנם הס מייחדות‬ ‫פ‬ ‫י ט‬ ‫האלוה‬ ‫והס‬ .

‫ספל‬ ‫פ‬ ‫מעץ א עץ כל הארץ תמר א פייט ״כ‬ ‫אילימה‬ ‫ח •י‬ ‫והס ועצמותו דבר א׳ ואינו מקבלם תוילתו אלא טלם כדפי׳ נייחס נכתר חילוק הנחי׳ • ואל יעלת כדעתך מצד‬ ‫מחודשות מכתו ואינו יודעם מצד עצמם שאינו מתחכם מוילתי הדמיון הזת אשר לא״ס כספי׳ להכניס א״ם כמספר הנאצלים ‪:‬‬ ‫אלא נהייתו מכיר את עצמו הוא יודעם ומכיר כל מה שחוץ ונאמר שתםפי׳ כוללות מא״ס• וא״ס כמספר הנאצלים‪-‬שאינו•‬ ‫ממנו ואינו משגיח כפעולות אחרי התפשטם וצאתם מאתי ‪ .‬שהא״ס אינו דומה לכתר שהרי א״ס מאציל ותכתר נאצל ולכך‬ ‫אלא הוא צופה ומשגיח כצפיית עצמותו והשגחתו את עצמי הכתר ספי׳ א׳ לספי׳ וא״ס אינו כמספר הספ" כלל חיו‬ ‫ואינו פעם משגיח פעם מתעלם אלא הוא אחד והשגחתו ותעעם שהספ״ נמםפר א׳ ונ׳ עד י׳ וראשון חח״נ התחלה‬ ‫אחת ועצמותו א׳ והשגחתו וידיעתו תמיד עומדת כלתי נפסקת והכתר יש לו התחלה שמאצי׳ תחלת גלויו ויש על תכתר‬ ‫ולא נםלקת מנחי׳ אל נח" מפני שהוא א׳ נלי חלקים כמו תנו׳ התחלה ויש למעת מהכתר שני שהיא החכמת נאצלת‬ ‫שהארכט למעלה נפרקים הקודמים • ולזה הכתר סלל תמנו אמנם א״ם אין לו התחלה ואין לו נ׳ ולכך א״ס אינו‬ ‫הנמצאות כולם תכלית הכוללות אחרי צאתם ממט מפני שהוא נכנס כחשבון ולכך לא יצדק עליו אומדנו א׳ שמלת ראשון‬ ‫הנמצא ראשין מאתי והמציאו נכח כל הנמצאות וט תחלת מורה נ׳ עניינים ראשית ושניות וא״ס אין לו נ׳ ואינו ראשית‬ ‫חידושם מצאתם מאתו • והנה א״ם יודע את תכתר ננח״ ולכך אינו כמספר ומנין ומעעם זה לא נוכל לומר שהספי׳‬ ‫משובחת מנחי׳ הכתר עצמו שהרי תכתר נאצל וידיעתו מאצי׳ • כלולות ממנו כדרך שכלולות זו מזו שתר׳ אין מציאותו ממין‬ ‫ולזה תכתר מתקרב אליו יותר מכל נמצא והוא מתחדש צומח מציאות הספ״ כדי שיתפשע אליהם ונאמר שתם כלולות‬ ‫מן הקדמון אשר אין קדמות לקדמותו והיא מושרש במאציל מעצמותו • אמת שהוא נמצא נםפ״ ופועל נתם כנשמת‬ ‫לא שירש המאוחר אל חידושו ח״ו אלא שורש מוקדם ידיעתו נתיך הגוף • אמנם נכלל אינרי הגוף דהיינו תספר עצם‬ ‫בנמצאות כדפי׳ ושאר הנמצאות רחוקות ממנו והם רחיקית הספ״ או נכלל נעצמות ולזה נרחיק כללות הכתר מהספי'‬ ‫מתרחקות תמיר ומשתלשלים מן המאציל ויורדות כפי מציאות כאשר ננאר נעין ראי נע״ה • ולא ואת אלא אפי׳ לתת‬ ‫התפשטותם והשתלשלותם מעילה לעלול • ולא ידע הא״ס מספר וחשבון בו לומר א״ס שבכתר וא״ס שבחכמה וא״ס‬ ‫הנמצאות מנחי׳ השתלשלותם ותתפרדם שהיא ידיעה שחוץ שבגינה וכיוצא ולעשות ט חשבון ומספר גם זה ח״ו כפירה‬ ‫ממט כדפרישית אלא ידיעה מעצמותו • ולא תאמר שא״כ לא גמורה שאין א״ס מתפשט למספר מ פ י ׳ שנאחר נו בעצמותו‬ ‫ידע הנמצאות אחר התפשטה כלל ולא יצפה נהם ולא הפועל נספי׳ מספר׳ וחשבון אלא הוא א׳ מיוחד מצד‬ ‫ישגיחס ח״ו אלא ידעם מכל בחי׳ מציאותם והיינו שיודע עצמי ומצד ספי׳ ואין הספי׳ מחייבות נו מספר עם תיוחס‬ ‫הנמצאות קודם היותם ואחר הייתם קידם השתלשלותם ואחר מספר תפני שאיני עצם תתפרד לחלקים וז׳׳ש ילא 'נחשק‬ ‫השתלשלותם והכל באחדות גמורה ובלי שטי בו‪ .‬ואם שלא כלל • ולהיות הענין כך נאמר אמרתי אשמרה דרכי מחטיא‬ ‫יכיל שכלינו וידיעתינו הדרוש הזה ולא נבין היאך נ׳ ההפכים בלשוני וט׳ מפני שבדרוש הזה יש קוצר המשיג ועומק‬ ‫האלו יתקבצו כא׳ היותו יודע תענ״טם אפ" אחר ריבויים המושג והחומר מסך מבדיל מחטיא האדם • לכך נאמר‬ ‫בעוד רשע לעדי דהיינו לטש האדם החומריות ‪:‬‬ ‫ופירודם והיא א׳ מייחד • זה השכלות יבוא לנו מחמת‬ ‫כךק ך׳ ‪ X 1‬מ ו ס כ מ ת שאינה מסופקת אצל שום ^"‪11‬‬ ‫שנשכל ידיעת מהיתו וכמו שנמנע ממנו ידיעת מהותו י‬ ‫נעל שכל שכל סיבה מקיף את‬ ‫י‬ ‫נמנעת ממט ההשכלה נהתקנץ נו נ׳ ההפכים האלו ולא‬ ‫יחוייט הרמי והשינוי כלל נענין שדרך כלל אנו מחו״נים מסובבו וכל מסובב מוקף מסינתו • ונדמה לחוש מענין‬ ‫להאמין תתקבץ ט אלו הב׳ נח״ מכיר הנמצאות קודם הייתם הרקיעים שהם המשתלשלים הגשמיים המושגים נחוש וזה‬ ‫ואחר היותם והוא בעצמותו יודעם • ואלו העניינים אחרי למטה מזה תחתון תוקף מעליון ועליון מקיף את התחתון‬ ‫התפשטה מחנו חיינו נכתר ג׳ נחי׳ וה״ט ג׳ ראשים והיינו ומכאן הכרח למםוננים הנעלים הנפלאים מהשגה מההשגה‬ ‫היותו הכתר נעצמו ונו תחילת הנמצאות ואחרי הנמצאות החושי" המוכרחים נתשגתשכל" שדרכם נזה שהעליל מוקף‬ ‫והיינו מה שפי׳ גחש״ק ש׳ ז׳ סי׳ נ׳ כאומרו הוא כליל כולא ונ׳ מעילתו וכל עילה מקיף את עלולו ונמצא לפ״ז שהעליל‬ ‫ראשין ביה כלילן • ומפני שא׳׳ס הוציא בגלוי ידיעתו הנסתרת למטה מעילתו והעילה מכסה את עלולו מפני שע״‬ ‫)הוציא הכתר בג׳ ראשין שהם כתר עצמית הספ" וחכמה קירבתו אליו נתעלם ונתכסה • אמנם הענין ממש אלינו‬ ‫ידיעת הנמצאת קודם היותם ונינה אחרית הדברים אחר להפך• התחתונים המביטים תן המאוחר אל תקידם תעליל‬ ‫היותם( והנה בא״ס כולם אחדות גמורה כדפי׳ • לטש אל עילתו וכל תסובב תכסה את סיבתו ותעליתו שאם‬ ‫אמנם בהתפשטות ואצי׳ ח״נ הנאצל תתחלק העניינים לגי נאט להסתכל נסיבה א' א״א תפני מסובנים האתצעים‬ ‫ולא חילוק גמורה אלא נערך אחדותם המושרשים בא״ס שהם תרחיקים הכובה העליונה תתנו וכן הב׳ וכן הג׳‬ ‫פ‬ ‫כפי‬ .

‫‪1 6‬‬ ‫ספר‬ ‫מעץ א עץ כל הארץ‬ ‫נפי התרבות האמצעים תתרחק הסינה ממנו ויעלם‬ ‫מתשנלתיט ולטעם זה אחרו תתעלם סינת ההתגלות‬ ‫וההתגלות סכת ההעלם • והענין שכל מת שישתלשל וירד‬ ‫למטה ימעט ויקטין המציאות כעני! שימצאו הנמצאים יוצאים‬ ‫מאין תכלית יאין סוף ואין גבול ומשתלשלים עד התכלית‬ ‫והגבול והסוף נקודת הארץ התחתונה הזאת ותרי תם באים‬ ‫עד נקודת המרכז התיכונה לכל כעין טבור ה א ח לגלגלים‬ ‫ויתעלו ממטה למעלה וכל מה שהס מתעלים יתרחקו‬ ‫מתשגתיט עד שיתעלו עד אין תכלית יסוף וכפי התעלותם‬ ‫כך יתעלו כאין השגה לנו בהם וכפי התעלותם יפלאו‬ ‫ויתעלמו• ונאמר כמשל שקטן תשגתינו בהם שהם מתמעטים•‬ ‫ועד״! נחשיל החכמה נקודה עד שהכתר א׳׳ין• שאין שום השגה‬ ‫ולמעלת מזה אין על אץ שלא נשיג כלל ולזה נמצא שעם‬ ‫תיית ששם תויא הוא הקיום תאמתי והמעמיד הכל נכנה‬ ‫העילוי כנקודה וכמעט השגה אל האין המושג ויהי׳ כמשל‬ ‫הצופה מרחוק‪.‬תמדברים כאלתות לא מנעו עצמן‬ ‫לכנות באלות צד תמעלת עם היות‬ ‫שלא יצדק כאלוה לכטת לו שום מקום • אמנם לסיכת תיית‬ ‫סדר תמשתלשלים זמ״ז בגשמיים שיתעלה העילת על עלולו‬ ‫לכך יכט המשל הזה לכל תנמצאיס תרוחניים ונאמר צד‬ ‫המעלה זת על זה • אמנם תאמת הוא שהמסוככיס הגשמיים‬ ‫יתעלו זע״ז במקום • אמנם הריחניים הס כאפס מקום‬ ‫ויתעלו זע״ז כענין עילוי תנשמת על תריח ורוח על נפש‬ ‫ונפש על שכל • ע״ד שפי׳ לעיל כפ׳ ת׳ • אמנם על צד‬ ‫הגשמות ימצא בו המעלה הוא תמקום תעילת על עלול!‬ ‫ולזה הרקיעים הם גשמיים זע״ז ולמעלה מהם עדיין יש‬ ‫גשם עם היית שהטנעיים לא השיגוהו והוא סוד מעשה‬ ‫כראשית כי רנה היא אבאר בפרקי ר״ע ור״י במעשה‬ ‫בראשית אכתוב מתם בעין כע״ת • ולמעלת מתם נמקום‬ ‫סוד המדורץ שהם ז׳ )יתפשטו מן הגוף הגוף תתיכלות‬ ‫ויתעלו ויהיו כעין גוף וכעין נשמת ויתפשטו מהגשם‬ ‫ייתעלו כמקים ולמעלת מזת כאין גשם ולא נוכל לנטת‬ ‫מתיכל הזי ולמעלת גשם כלל • אמנם עד סיד קרני תחיית‬ ‫נשיג השגת לא כחיות עצמן וכ׳׳ש כקרני׳ שתם שכליים‬ ‫אמנם כהיכל מקום תתפשטותס הם בגשם יהקידם לזה‬ ‫סכה להם הוא תכסא שתוא כאין מקום ואין גשם ואין‬ ‫מציאות אחר אל ראשית אלא קודם למעשה כראשית יהענין‬ ‫שתעשה בראשית יתבאר בגשמיות ויתבאר כרוחניות •‬ ‫ואם יתבאר בגשמיות יהיה הכסא קודם לביאור זה ואס‬ ‫יפורש מעשה בראשית ברוחניות יהיה הכסא למטת עדיין‬ ‫פ ר‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫במעשה‬ .‬שיכנה בצפייתי הענין הנראה ותמתקרכאליו‬ ‫יראהו כגודל ותחתרחק ייתר יראתי ייתר מעט והמתרחק‬ ‫יותר ימעט יותר השגתו עד שתחתרחק יותר יראהו כנקודה‬ ‫ותמתרחק יותר לא יראמ כלל ועיקר ובאמת מותר רחוק‬ ‫הוא ייתר גדיל אלא שיכנה הדברים להשגתו זה מ״ת• שישיג‬ ‫בו חמתו• ותייתר רחוק יאמרהו״א המתעלם• ותייתר רחוק‬ ‫יאמר ח״י הנפלא כשאלה כלי השגה ומותר רחוק נקודת‬ ‫דקה והיותר רחוק אין והיותר רחוק אין על אין • וזה ממש‬ ‫מציאות הספי׳ אשר כין א״ס לכיניט • החל׳ תקרא ח״ה‬ ‫והת״ת הו״א המתעלם והבינה מ״י שאלת כלי תשוכת‬ ‫והחכמה נקודה ראשית הי״ש• והכתר אין• יא״ס אין על אין‬ ‫תחחיייכ כלתי מושג כלל ואפי׳ שם אי״ן לא יוצדק כו ח״ו •‬ ‫אמנם נוסף עוד מת מנין תשמעהו עתה דרך כלל ובתמרים‬ ‫הבאים דרך פרט כע״ה • והעני! שאין סוד הדרגות אלו‬ ‫מ׳׳ת מ״א ח״י ראשי״ת אי״ן א״ס כאשר תחשוכ שתצייר‬ ‫כשכלך ותאמר הנה המיה תחלתו עד מקים פ׳ ותעלת עד‬ ‫סופו ושם תחלת מ״א ותעלה תו״א עד סופי ושם תחלת‬ ‫מ״י ותעלה ח״י עד סופי ישם תחלת ראשית ותעלת ראשית‬ ‫עד סופי ושס תחלת אי״ן ותעלת אי״ן עד סוסו ושס‬ ‫תחלת א״ס ונדע כו‪ .‬תחל׳ וכל חת שיש בו התחלה‬ ‫יש מ סוף ח״י זה טעית גמורה • אמנם האמונה האחתית‬ ‫כאשר תאמר מ׳׳ת איני משולל )נ״ל שכן צ״ל מתתויא אלא‬ ‫שמא ינו׳ והס תינה א׳ ותיכת מפני צ״ל אלא וכן משמע‬ ‫מסוף העני!( מ״ה מ א מפני שתו״א מתפשט ומתלנש נחי‬ ‫בח״ה משמה נתוך הגוף ואין מ״א משולל ממ׳׳י אלאמ״י‬ ‫כתוך מ״א )נתיך מ״ת משחת נתיך הגוף • ואין ראשית‬ ‫משולל מתיי אלא מתפשטת ומתלבשת נמ״י והיא נתיך מיי‬ ‫י‬ ‫־מי‬ ‫א ‪£‬״נ פ‬ ‫״‬ ‫כא‬ ‫אילימר!‬ ‫והי״א ומ׳׳ה כגשמה כתוך הגוף וכן תא־״ן נתיך הראשי״ת‬ ‫ובתוך מ״י וכתוך מ״א וכתוך מ״ה ואלו הם הדרגות אמתיות‬ ‫שאץ לך שום נמצא תחתון שתאמר זה מ״ת כלא תו״א וזה‬ ‫תו׳׳א כלא מ״י וזה מ״י בלא ראשי״ת וזה ראשי״ת כלא אי״ן וזה‬ ‫אי״ן כלא איים ח״י אלא לעולם העליון כתוך תתחתון גשמת‬ ‫חיותו ומחייהו ומקיימו ולזה יש א״ס כלי אי״ן והיינו סוד‬ ‫עילוי א״ס על תאי״ן עד אץ תכלית • ויש אין בלי ראשית‬ ‫ותיינו עילוי תכתר על תחכמת ויש ראשית כלי מ״י והיינו‬ ‫עילוי החכמה על הכינה ויש עילוי לת״י על הרא יתיינו‬ ‫עילוי הכינה על ו״ק ויש עילוי להו״א על ח״ה והיינו עילוי‬ ‫ו״ק על המל׳ ויש ככלל ח״ת כולם שאינם פועלת אלא חכח‬ ‫כולם והם נשתה המסובבים זה מזת ובתוך זה והסכה הא׳‬ ‫סכה ונשתה לכולם ודרך זה דרך נאות וראוי והגון לכל‬ ‫האתונת• ילזת תתחתון לכוש לעליון זה לזה והפעולות לעולם‬ ‫חכח העליון בתחתונים ויקרא לכיש לא על צד המגביל או‬ ‫המקיף אלא על צד המעלים החפליא העליון החתרחק‬ ‫תחתעלת כדפי׳ כפתיחת הפי הזה ‪:‬‬ ‫ק ״ הנף‪ .

‫ספר‬ ‫מעין א עין כל האו‪-‬ן תמר א פ״כאפ״בב‬ ‫במעשה כראשית וענין זה יתבאר במקומו בעין • אמנם‬ ‫דרך כלל מה שנכנה המעלה אל האלוה אינו לכנות לו‬ ‫גוף ח״ו אלא הכוונה על הרמז הטי כפ׳ הקודם כי האדם‬ ‫מדר! טבעו לתמונתו וצורתו לתת השכח לכל המתעלה‬ ‫זע״ז כ‪x‬ך צורתו עד שהכלי המעולה שהוא תשכל משכנו‬ ‫כעילוי הגוף כראש כחוח הכלי המעולה ומכי! יהי׳ העולם‬ ‫הגשמי שהמעולה חתעלה עלחכירו כעץ *התגלות הגלגלים‬ ‫זע״ז יתנהג האדם עפ״י הדברים האלו לומר על המעולה‬ ‫יותר צד המעלה ולא שיתי׳ תענין כך אלא הכל משל והרגל‬ ‫והאמת הוא שהמציאות כולו נשמת ונשחת לנשמת ונשמת‬ ‫נתיך נשמה וא״ס נשמה לכל ממצאים ימצא בכל ויקיים‬ ‫הכל ואין דנר חיץ ממט ואין הייה מנלעדיו והוא מתלנש‬ ‫בתוך הנמצאים• לא שתאמר נשמת הארץ האלוה וכיוצא שזה‬ ‫הוא פחיתות ח״ו אלא תאתר האלוה כאי״ן ואי״ן כראשי״ת‬ ‫והראשי״ת בח״י וח״י כתו״א ותו״א כחית וח״ת ככסא‬ ‫והכסא כמלאכים והמלאכים בגלגלים הם האופנים הרוחניים‬ ‫שתם מתפשטים כעשיהותס מעשים סיטת לדברים משמיים‬ ‫אפי׳ ליסודות הפשיטות והמורכבים ומנין זה יתבאר במקימית‬ ‫רבים • אתנם העיקר הזה לתת מקוס לאלהות בלי גשמית‬ ‫ובלי סילוק תן תתציאות השפל הזה ‪:‬‬ ‫הגשמיים יתעבה גופם ויעפר‬ ‫ק‬ ‫ברדתם• ותייתר שפלה היא יותר‬ ‫גשמית‪ -‬המשל כזה השמים זכים ובהירים ולמטה מהם גשם‬ ‫יסוד האש גשמי יותר ומלמטת מחט יס‪1‬ד תריח גשמי יותר‬ ‫ולמטה ממט יסוד תמים גשמית יותר ולמטת יסוד העפר‬ ‫הגשמי יותר ועכור ייתר • והנה אלי משמים יורו המעלה‬ ‫והיתרון אל המתעלה על התחתון ונשמת וחיות השמים ה א‬ ‫כתוך היסודות להרכיבן ולהעמיק ולהוות כתם המורכבים‬ ‫ו מ ת תשמים למעלת מתם במקום ומעלת• ולמעלת מתשמיס‬ ‫הס המלאכים שהם למעלת כמקום וזכות • וכן כל עוד‬ ‫שיעלו יעלו כמקום וזכות ויתפשטו מ מ י ף • ועתה המלאכים‬ ‫הס נהתלבשות השמים וכארץ נשמת אל מ ו ף ותם חוץ‬ ‫מהשתים בפשיטות הגוף והמלאכים הם במקום בערך‬ ‫כשתעלה מן ה א ח לעזים ומן השמים אליהם יבהם באין‬ ‫מקום בערך שהם בתוך השמים ובתוך הארץ ולזה אלי‬ ‫תצייר שתעלה למעלה מן השמים תגיע אל אפס מקום‬ ‫אל אפיסת הגשם שעל השתים אין משם• יטה שס מציאות‬ ‫המלאכים ואלו תצייר תפשיט מעצמך בשפל הארץ מקום‬ ‫מצכ תאדם ותכנס ממשס אל כלתי גשם דהייט מגוף‬ ‫תעולם אל נשחתו וחייתו תמצא ט כעולם כעצמו מת‬ ‫שתמצא כאשר תעלת כשמים עד אפיסת הגשם כמו שתחצא‬ ‫שס תמלאכיס כאין גשם )כאן( תמצאם כאן מתלבשים משם‬ ‫*אי* ג״ל החעלייו‬ ‫פ ר‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫הדברים‬ ‫אילימה‬ ‫ט ‪17‬‬ ‫שתם נשמת העולם וחיותם ולזה כאתר על מרעית עלה‬ ‫שתים וירד וצפת חת שצפת יעלת תת״ז)ככ׳׳י ולא( *עלת חשת‬ ‫לתרום ובזה תכין ענין תדרמת הנביאים חת תי׳ עניינם • ודרך‬ ‫כלל תצייר שהעולם הזה ככללו אלם וחיותו ונפשו בתוט‬ ‫וחוצה לו • אס כחך גחל לחצוא בעוד שאתת בגוף חיות‬ ‫העולם כחת שבתוכו דהייט מה שהוא חלאך תוך הגשם‬ ‫ואס לא תוכל דע שאס יצוייר עלייתך שם תמצאהו תפני‬ ‫שתפשיט חומרך ותעלת • וכאשר יתפשע הנפש מהגוף ימצא‬ ‫הנפש המתפשטת בגוף תעולס ותתקשר ותתעלת כת וחינת‬ ‫ובת תתעלה מהעולם אל מה שחוץ לעולם שאחר שהיא‬ ‫כנפש העולם ולא בגופי שהפשיט חימרו ולטש הגוף תיא‬ ‫בנפש העולם ויתעלה חן הנפש אל הנפש מחה‬ ‫שבתוך תעולס לא חת שחי] לעולם ותתכונן בית היטב‬ ‫וכן תחלאכיס כדחות גוף אל הכסא והכסא אס יצייר‬ ‫אפיסת עולם המלאכים למעלה כאין מקום היא תכסא‬ ‫והכסא נשמת תוך עולם המלאכים ותוך כחי׳ מציאות תוך‬ ‫העולם הגשמי ‪ -‬והנה עתת יש שתי כניסות לכסא או דרך‬ ‫העולם מחש בהתפשט החומר ויכנס מהעולם אל נפשו‬ ‫וחנפשו אל רוחו היינו עולם המלאכים ומרוחו אל נשמתו‬ ‫הייט הכסא והייט סוד מרעיה שנאחר בו חאחז פני כסא‬ ‫וזה השגת ישעיה ואראה את אזני יושב על כסא רם ונשא‬ ‫ויש שיתעלה מדרגה אחר מדרגה וזהו סוד הנשמות שאחר‬ ‫שיפשיטו חומרס יכנסו אל נפש העולם מדור משמות‬ ‫ויתעלו אל רוחו מקום ג״ע של מטת מציאות עולם המלאכים‬ ‫ויתעלו ממט וט דרך מציאותו עד יכנסו אל נשמתו סול‬ ‫הכסא ויתאחזו בכסא כסוד מחר משמות למעלת מההיכלות‬ ‫וכן יהי׳ סוד מבואה בחלק המתלבש זה בתוך זה וכעניין ]זה[‬ ‫הי׳ התפשטות המלאכים ותיו מתגלחים באייר לאברהם‬ ‫ייראו בצורת אנשים ולא ייחס מ ת נ ת ם ועניינם במציאותם‬ ‫שאינם גשם שמצאו במקום זולת מקום • אמנם תם משחת‬ ‫בעולם ונתפשט ונתגלם ונתגלה לאברהם מציאותם בהתלבשות‬ ‫הרוח בנפש ונפש בגוף דהיינו כעין עליית אברהם במראה‬ ‫הנבואה תיתת עתת ירדתם אליו במראה גילוי עיניס‬ ‫גשמים ודאיס • והנה לדרך זה יהי׳ האצי׳ למעלה מכסא‬ ‫באין מקום ותוך כסא וכן במה שלמעלה מתאצילות שהוא‬ ‫סוד חיות הכל וקיום מ ל תוך הכל וחוץ לכל והוא הכל‬ ‫ואין מבלעדיו מקיים ומעמד ואין למעלה ממט מפני שהוא‬ ‫שכלית כל מה שיצוייר רוממות ואץ חוצה לו כלל שהוא‬ ‫המאסף מ ל ואין מי שיאספהו והא טלל הכל ואין מי‬ ‫שיכללתו חיי שאין שוס מציאות מעלה כלל למעלה ממט •‬ ‫אמנם יש לו מעלות שאין חי שיכילס ולא * ל שישכילס‬ ‫נענין שתיא מחית ונשמת תוך כל ממצאים וחוצה לתם‬ ‫גימל‬ ‫‪.‬‬ ‫*נר׳ נימיו! עמ״ש במאמר עליי! למרים שני!( « •‬ ‫אין‬ .

‬התואריס והפעולות תם כלל כל האמונה‬ ‫ו‬ ‫שאנו נאמר נתפלותינו לפניו גדול גנור‬ ‫טראאל עליון גומל חסדים קונת זוכר מניאעוור ומושיע‬ ‫וכיוצא• והנה אס אני לא אייחס לו פעולות היאך אשאל ממנו‬ ‫שיפעל ‪ -‬בהכרח הגמור אני מאמין נו שהוא חכם גדול יכול‬ ‫רוצה טתן נוצר• ואס אשאל התשועה אאמין שהוא חישיפ‬ ‫ועזוזו ונפלאותיו וכיוצא • ואס אני מאמין שתעונש ממנו‬ ‫אבקש להקל העונש ולרפא החולה שאופן זה באומר׳ רופא‬ ‫רחמן אתת שלח רפואה והנה זה יחייב תפעולית בנורא‬ ‫שיתפעל חתפלתי וארצהו עד שיתרצה וירפא החילה וישלח‬ ‫המטר ויכפר תעון וכיוצא ואאמין בכעסו עד שנאחר שוב‬ ‫מחרון אפך והנחם על הרעת וכל כיוצא בזת ותייט שיתפעל‬ ‫ויתנחם מאפו וחרוט וכן אומר והי׳ כאשר שש ה׳ עליכם‬ ‫למטיב אתכם כן ישיש ת׳ וט׳ וכיוצא • כל אלו העניינים‬ ‫הניאו להמון העם ולחכמים תתלמודייס שנזמניט לתאחין‬ ‫העני! כפשוטו והרחיקו כל התקדמות תאמתיית המרחיקות‬ ‫עניינים אלי ואמרו שענין וידנר ה׳ הוא מחש דנור ואמירה‬ ‫והאיים יעתק וישתנה ־פעם מדנר ופעם שיתק ולאיניטו‬ ‫כמת מהגנאי כינו לנורא בענין זה מפני שיתדמת אליהם‬ ‫שאס יכחישי זה יהיו כופרי התורה והעמדה • ולזה ענין ות‬ ‫מסונן אפי׳ לדבר נו בפניהם משני שיחשנו פשוטי התורה‬ ‫כפשטיות׳ ויחשמהו עיקר האמונה לפי מה שהתנהגו בזה‬ ‫מילדותם והורגלו בפשוטי המקרא ולזה צריכים אני להטביע‬ ‫ולהחתים עיקר היסודי תאמתי הזה בלב המתחילים קודם כל‬ ‫דבר ולזה נאחר שאין ספק שכל נוצח וחטצח תנוצח גדול‬ ‫מהחטצח וכן אין ספק שהנצחין יהי׳ בכל איזה ענין שיתי׳‬ ‫ננצחון המלחמות בגבורת הכחנין שיתי׳ בחכמות בי! יהי׳‬ ‫בתוכחות על דברי רימת נין שיהי׳ באיזה פרט כי כל עוד‬ ‫שהם שנים זה עומד בסברא זו או נענין זה וזה עומד‬ ‫בעני! זת ובסברא זו ונתווכחו עד שהא׳ יהפוך דעת חבירו‬ ‫נאמר נצח פ׳ את פ׳ וגברה ידו כפי העני! תתוא • יהי׳‬ ‫ע׳ידשיהי׳ הענק• ועתה נאמר הנה רצוע של הב׳׳ה בחרון‬ ‫אפו לכלות את ישראל עמד משת בתפלת ובטענות ונצחו‬ ‫והפכו חן החרון אל הרצון הרי נצחו נמצא משת גמר‬ ‫מתקב״ה שהקנית מתפעל מחרע״ה ולפ׳׳ו הקניה יש שליט עליו‬ ‫שהרי הצדיק נתפלתו ׳נצחנו וישלוט ויקנל הפעולות והרי‬ ‫א׳ מגדר׳ האלוה שהוא על הכל ומפעיל הפל ואיט נפעל‬ ‫והרי הוא נפעל מהצדיק ומתהפך מעטן לענין • ואס היות‬ ‫שתתן נמת מעלות טונות לנורא ותגרע ילוד אשה כמה‬ ‫מתגרעון שתרצה לא בזה יתוקן פרטי עני! זה שמצד ות‬ ‫גרעת כח תבורא שינוצח מטענות נ״א והרי נזה יתעלה נ״א‬ ‫או הטענות או המעשה או התפלת על תבורא כיון שהבורא‬ ‫מתפעל ממנו או מטעטתיו או מתפלתו• ועיקר האמונה‬ ‫שהבורא פועל הכל ואינו מתפעל מזולתו כלל שאין עליון‬ ‫עליו תוא עשת תכל ולא נעשה מזולתו והרי נזה נעשה‬ ‫מזולתו ונפעל‪:‬‬ ‫עוד הרחקנו מהבורא כל גשמות והנה ע״י ענין זה ח״נט‬ ‫לו גשמות שבעולם שהרי כל טענות הגשם הוא מפני‬ ‫שתגשס יש לו תכלית ואפי׳ תצייר גשם ]דק[ עדלמאדמאדייש‬ ‫לו תכלית והבורא אין לו תכלית וכן כל עצמותו אין לו‬ ‫תכלית ואס יקבל השינוי הרי הוא גשם שאין תשיטייס אלא‬ ‫בגשם או בנעלי תכלית שהרי לפ״ז נאחר תי׳ תאלות בחרון‬ ‫אפו וכעס ותגיע כעסו אל מקום שעמד מכעסו והרצה!‬ ‫ונתן תכלית לכעסו ונשתנה ונעתק מכעס אל הרצון ותנת‬ ‫כל מת שהוא שינוי תוא תנועת ותעתק ממציאות אל מציאות‬ ‫ץכל מה שהוא תעתק הוא כגוף ]סוף[ לעטן והתחלה לענין‬ ‫והוא שיטי והוא נעל תכלית ובעל גשם וכל אלו מגונים וח׳׳ו‬ ‫אין ראוי לייחסם לנורא כמו שקדם נתמר א׳ ‪:‬‬ ‫עוד הרחקנו מהנורא כל תעדר שנמציאותאלא שהוא שלם‬ ‫תכלית השלמות וא׳׳כ היאך נאחר שהי׳ נכעס והרצהו‬ ‫נתפלת ותרי אין לך תעדר גדול מות שלא ישתנת מכעס אל‬ ‫רצון נטענת אלא תננרא מצד מת שיעדר ממט תשלמות‬ ‫ואות! תטעטת או תתפלות אינם לפניו וכשינוא המרצת‬ ‫ישלימהו וירצהו ואחר שאותס הרחמים לא היו לו הרי הוא‬ ‫העדר• והשלמות אחר התפלה והטענה ‪:‬‬ ‫עוד נשאל• בשעת חרון אפו הי׳ הקנ״ה מרוצה"יחד והוא‬ ‫נעל נ׳ הפכים רצון וכעס הרי הוא מורכב חב׳ עניינים‬ ‫ונשנא משה נטל הא׳ ונשאר הנ׳ או היו נו נ׳ כמתחלה‬ ‫אס תיו ט נ' מתחלה א״נ מה הועיל מרע״ת נתפלתי ואס ביטל‬ ‫האי' הרי תעביר שלמותו שתר׳ הנחת שהיו נוב׳ העזות יחד ‪:‬‬ ‫וא״ת‬ ‫»»־‪ rti‬ש.‫ספר‬ ‫‪18‬‬ ‫מ ע י ן א עין כ י ה א י ץ ת ט י ־ א פ ׳ ׳ כ ב‬ ‫ואין מקום פנוי ממט שאין מבלעדיו ולוה על דרך תשל‬ ‫אמר ריש בתיקזניס וקנ״ה נהיר ני״ס דאצ" ]נ״ל שצ״ל ובעשר[‬ ‫ונערך ספיר׳‬ ‫אלימה‪. וכועס ימד‬ .‬‬ ‫דנריאת ובעשר כתית דתלאטן ובעשר‬ ‫גלגלים דרקיעא‪:‬‬ ‫עין כל תמר ב‬ ‫תמר ב ובו ב פרקים בהרחקת התוארים והיאך יתייחסו‬ ‫פ י ר‬ ‫א‬ ‫הגד‪ .״.

‫ספר‬ ‫ב פ״א פיב‬ ‫עין בל תמר‬ ‫ואית שאין ט תכוחית האלו רצון וכעם אלא או וה או וה •‬ ‫אשאל איזה מתם תשלימית כ׳ יחד או א׳ חתס כל‬ ‫איות מתם שתרצה אס כ׳ יחד הרי לא הי׳ לו אלא אחד‬ ‫מהם קודס ככעס ואח״כ ברצון והרי הוא נעדרמא׳ מתם‬ ‫ואס א׳ מהם הרי בהיותו כרצון נעדר היותו ככעם ואס‬ ‫היותו ככעס נעדר היותו כרצון וכל איות צד שתרצה אתה‬ ‫ניתן גרעון כחוקו ‪:‬‬ ‫ואת״ד שב׳ התחת בו אמנס מהם ככח מהם גפועל יזה‬ ‫ג׳יכ מן הנמנע בתקו שאין לו שים שליחות ככח אלא‬ ‫כל שליחותו כפועל מפני שאס אתה אומר כן צריך שתאמר‬ ‫שיצא הכח אל הפועל עיי איזה טעם שירצה ותרי תכ״ת‬ ‫מתפעל להוציא חן הנח אל הפועל הענין ההוא או החדה‬ ‫ההיא יתרי מתפעל מזולתי יתרי נמנע ממט שיתפעל א״כ‬ ‫היאך נאמר שהיא כעסן ככח ונתפעל ממעשינו ונהפך אל‬ ‫כעסן כפיעל והוא רחמן ככח ונפעל ממעשינו ועושה כפועל‬ ‫ע״י תפלתיט ווה נמנע שישתלם מוולתו כשוס צד כמציאות‪:‬‬ ‫עור זווהרני כקכלת שלא לתת דמות אליו כאומרו ואל מ׳‬ ‫תדמייני ואשיה ואיתר יאל מי תדמיין אל שאין לדמותו‬ ‫לשוס נכרא מנכראיו כלל וא״כ תיאך ניתן לי דמיין גרוע‬ ‫כזת שהרי אין לך דמיון גרוע ככל כני אדם מהכעס‬ ‫וההתרצית ‪ a x‬מחת נפשיות ככ״א תגרועיס תמתכעסים‬ ‫והמתפעלים ממעשה זולתם ויבא א׳ חן תחבירית וירצהו‬ ‫ויתרצה• הלזה תקרא אלמי תדמיין אל הרי נדמה אליטשלא‬ ‫יספיק לך להגדילו ולהגכירו אחר שתכנה אליו הדמיון‬ ‫ותמדית הנפשיות ימת גס אלי שתם תכלית הגרעין • ונקבע‬ ‫בלבך שד׳ אלו לא יתייחסו לטרא כלל• הא׳ ההתפעלות הב׳‬ ‫גשמיות הגי ההעדר הד׳ הדמוי‪ :‬והתפעלות אפ״ מעצמו ע״י‬ ‫שום חידוש דכר הנק׳ כזה נפעל מוילתו והשנוי מן הטעם‬ ‫הזה עצמו• הגשמות ח צד התכלית וכיוצא• העדר כין שיט׳‬ ‫ככח כין שיט׳ כפועל• הדמוי לשוס נכרא מנכרא־ו אפי׳‬ ‫לספי׳ דהכי כתיכ ואל מי תדמיין יכו׳ ותרי כתיכ כי לא‬ ‫ראיתם כל תמונת שוס תמונה מתמוטת הםפי׳ לא יתייחס אליו‪:‬‬ ‫ואחר קביעות ההקדמות האלו בלב המשכיל אינו נח כשכלו‬ ‫נפשיטי המקראית ודאי לא ישקוט אס לא יחקור על‬ ‫עיקר האמונה על איזה צד שיה" עניינה יעל איזה צד תפלתיני‬ ‫ועטדתינו עד ימס בהשכלת חכמת תאריו היאך יתייחסו‬ ‫ובמה היו ולא יתרצה נאומרו איני מתפלל אלא לנעל האוצרות‬ ‫כחאתר החנמי׳ התלמודיים שנזמנינו שהרי נמה שנתבאר‬ ‫כפ׳ זה הגיע אליו כמה מהטעות הוא לייחס אליו העניינים‬ ‫האלו והאומר תענין סתם כמה חהרחוק מ ט וכין האמת‬ ‫ייחשב לפניו ודאי נתפלתו כנער ולא ישיג מבוקשו אלא‬ ‫בנער • וכאשר נרחיב בתמר ‪:‬‬ ‫אילימה‬ ‫י ‪19‬‬ ‫היותיט מאמינים אמונת שלימה באחדותו‬ ‫פרק ב‬ ‫שהוא אחד תכלית תאחדות שאינו מורכב‬ ‫מאחדים רכים ולא רמי עניינים אכל הוא אחד• מכל צד‬ ‫וכחי׳ ולא יתחלק לעניינים רכים כשום פנים ולא כשום‬ ‫סכת כלל לא כציור ולא כדמות תגיע לט ספקות רמת‬ ‫כענייני תתפלות ופסוקי תתורת ומאמרי ח״ל ותנה הספקות‬ ‫האלו ראשונה שאין ראוי שיתי׳ שוס שס מורת על אמיתת‬ ‫עצמותו ומהותו מפני שאין השגה כמהותו והיאך נכנה שם‬ ‫יורת על אמיתת עצמותו וא״כ שם יתו״ת שאמרו רו״לשתוא‬ ‫השם המיוחד תמורת על אמיתת עצמותו היאך א פ ‪ x‬שיתי׳‬ ‫נשוס פנים שאין אמיתת עצמותו ומהותו טדע׳ומועתא׳׳כ‬ ‫תיאך תתי׳ נקרא׳ כשם כלל שאס נקראתי נדעתו ווה‬ ‫נמנע בחיקו ית׳‪:‬‬ ‫שנית מהטעם הנוי שם י״ה חצי השם מאחר שאין שם הוי״ה‬ ‫יתייחס לי שא״א לעמוד על מתות אמיתת עצמותו‬ ‫כ״ש שאין ראוי לחלק תשס שג״כ א״א לעמוד על חלק ממנה‬ ‫שהשגת וו נמנעת טלת או מקצתה • ולאוחר ששם וה איט‬ ‫חצי השם הגדול אין הדין עמו מדכרי ח״ל כנודע ולאומר‬ ‫שאין השם יהו״ת מורה על מתות אלא להודיע חיוב מציאותו‬ ‫אין לו עני!‪:‬‬ ‫שלישית מה שנכנה האלוה רחום חנון חרון אף וירא ה׳‬ ‫ויכאן וכיוצא תם מדות נפשיות ואין ראוי לדמות‬ ‫לו דמיייס שהם איכיות שככ״א מדות אלו והס ככמה בחי׳‬ ‫חתם תסעלות כגון רחמן כעסן דתייט שמתפעל לרחם או‬ ‫לכעוס או חכם נכין שהם תכוטת נפשיות או תגטר תאמיץ‬ ‫העוו! וכיוצא הגדול ארך אפים וכיוצא וכל אלו וכיוצא מורים‬ ‫הרככה כאי הפשוט ‪:‬‬ ‫הרביעית המשכן והמקדש • השוכן כמת הוה ועשו לי‬ ‫מקדש ושכנתי כנת כניתי מת וטל לך מטן‬ ‫לשכתך עולמים *שוכת למעונך ושכון כמת מאוייך וכיוצא‬ ‫תמורת על מקום כל עניינים אלו רחוקים ממט ודאי שאיט‬ ‫כעל מקוס שכעל המקום הוא גשמי • וכן יעתיק יומין‬ ‫יתיכ ואיט כעל ומן ולא יש לו ייחס מ ק וכיוצא • ומכלל‬ ‫תטעחיס תנו׳ אין ראוי לייחס אליי שיש שם מתשמות ולא‬ ‫כטיי מהכטיים שהם חורים הפעלות או איטית או מדות‬ ‫נפשיות או מקום וכיוצא שכל וה רחוק מן הטרא וחאחדותו‬ ‫הרחק גדול מאד א״כ איך נמת לו שמית אלו או פעולות‬ ‫אלו או חדות אלו • ואין לט פתח ליכנס כשערי הדרושים‬ ‫האלו אלא בהיותינו מייחסים שמית אלו וכיטייס אלו ותואריס‬ ‫אלו לספ" • אמנם כא״ס לא יכונה אליו שום שס ולא שום‬ ‫פעולה ולא שים כיטי כלל • ויש שרצו לומר שיטלים לכטת‬ ‫ט שמות אלו ותוארים אלו שהם חי יכול חכם רוצה • אמנם‬ ‫הנקי‬ ‫*טינת! על מה »י(מר נן ‪n&sro‬‬ .

‫ספר‬ ‫‪80‬‬ ‫‪fl‬‬ ‫‪J‬‬ ‫עין כל תטי ב "*ב ״ פ״י‬ ‫אילימה‬ ‫הנקי נביטי הספי׳ יראה שאיני כן שהיכולת נמנה והחיים לא״ס א״כ נאתר הוא רוצה כה הרי כאותו רגע הוא תשתנה‬ ‫ג׳׳כ ממנה וימנה היסוד חי• והחכם מ ג מ ה • וחצה נכתר • וכועס אתר שהוא רוצה בכעס תספי׳ או כרחתיס ותשגיח‬ ‫אמנם נא״ס לא ימנה אפי׳ שס יהו״ה שסוד השם הוא י׳ נהם ורוצה נהם ופועל על ידס כענין שלא יצאנו מידי‬ ‫תמכה כלל בתת שנתבאר לט נענין הספי׳‪:‬‬ ‫חכמת ה׳ בינת י׳ י״ק ת׳ חלמת• י״ה חצי השם חכמה ימנה‬ ‫תבורא אח־ תכלית האחיות • והמלות‬ ‫וכיוצא • אחנס בא׳׳ם לא יכונה אליי שים שם ישים נקייה פרק י‬ ‫רמת חלקום המקובלים לי׳ כפי קבלתס‬ ‫כלל • וא׳׳כ נמצא שכל מה שיכונה בתורה שיורה הפעלות‬ ‫ושינוי וגשמות וכיוצא הכל כספי׳ • שתם פעולותיו לא מדות תאחתית • י&ינס חיוחסי׳ לזולתו ח״ו • אחנס העני! הוא‬ ‫שהתחת האלו יש לתם ב׳ קצוות רחוקות תכלית הריחוק‬ ‫בו כאשר יתבאר‪:‬‬ ‫לדעת עני! י״ס אלו שאט אומרים שתתואריס ותאחצעי׳ בחי׳ רבות • הקצה תא׳ מציאות תפעולית מגיעות‬ ‫פרק ג‬ ‫והשמות תם עצחיתו או חוץ ממט!לכולה! לנו *בת הנפעלים התושגחיס חאתו • והנה בבחי׳ וי שהוא‬ ‫פירושי קשה אם הוא עצמיתו היאך נעשה עשרת משתלשלים קצת תאחרו! אל הפעולות היוצאות חאתי ייחם׳ תתורת‬ ‫עצמות הא׳ תפשטית • והד הם נאצלים נפעלים • ונאמר לבורא כל התלות תמורות הפעלות יהתורות גשחית והתורות‬ ‫שהאלות יקבל תפעלות שתוציא ספי׳ אלו חתכח אל הפועל שיטי ותמורות העלר הכל בערך הקצה תאחרו! תמגיע‬ ‫ואם נאמר שתם קדומות בקייחתו הרי הוא חיוב הקימות אליט הנפעלים הגשמיים מ ב י ס תגשמייס • אמנם קצתו‬ ‫שאחר שהם עשר הס חחויימת א״נ אינם עצמותו והס העליון הוא לבקית הספי׳ בו אין ספי׳ כלל ואין רמי‬ ‫קיימות מ י קימות • וליחר שהם עצחותו ואינם עשר אלא ואין חנין ואין חשבון אלא לבקית תכלית הינקות • והנה‬ ‫אחדות א׳ א״כ היאך נאמר עשר יאינס • תם נ׳ תפנים תחלת פעולות הפרי הספ״ אל השיעיים בחםל דן ורחחיס‬ ‫נאמירתיט• יצריך שנשחור פינו ואחונתיט לא שתתי׳ האמונה הוא נחלת תנקי חלת הנינה ששם צחיחת תליניס • אמנס‬ ‫מעדת מעצמת אל עצמת ימאמר פיט ינגד חקצתי אל קצתי נל זחן שהכינה חאירה באור החכמה לא יתפעל נלין‬ ‫שאט יזחריס אחי נאחדותי תפשיט ואט אימריס ש מ י״ס אלא יקשור המיות כולם תכלית הקשר והפעולה א׳!נאשר‬ ‫אס היות שנאחי באחיות ואחי ש מ עצחותי הירא קישיא הנינה תסתיר פני׳ העליונים מן החכמת יתראו ריבוי‬ ‫הפעילות ומפשטות תתיית והיין וענ״ז אין רימייס נעצם‬ ‫ליינתת היאך" נייחס לי שמית מתוארים ופעילות ותפלח‪:‬‬ ‫ועתה נקשת עיי שחה מייחט בתייתט חייחסי׳ תשחית מתמנה אלא ממנה ולחוץ שתם ו״ק רינוי תפעולית יעליין‬ ‫יהפעילי׳ לספ״ ו מ י אלי תספי׳ אצילית חחט שהיא תאצילס אין רינוייס נתס אלא נתעלותס ע״י תחל׳ ועייין תחל׳‬ ‫וחרשה וא׳׳נ היאך משיט שלא יוצדקו מ פעולית האציל י״ס קרונה ינקת נאצי׳ אלא ע״׳ פעולתם ננסא ואפי׳ הכסא‬ ‫נהם הפעולות השוטת • אפשר ‪.‬שיאציל גבורת בדין אס לא היא ינקה קרונה לאצי׳ אלא כסותה פועלת ע״י היצירה‬ ‫שיצייר הדין ומעשהו ואפשר שיצייר מ ס ד אס ־לא שיצייר שהם ז׳ הינלות שנהם תפעולית הנפרדות היוצאות לנ״א •‬ ‫החסד ומעשהו שהד הספ" חחט נכוונה לא נחקרה ח״ו יזהו הקצה האחרון המגיע לנו שאנו נפעלים מפעולות‬ ‫שאיט פועל חכם ואס הס נכוונה שס טינתו להאציל כל תנפרחת חשתנות נעירות לעתים ייוחית לחציאותיט •‬ ‫מפי׳ וספי׳ על תזה ו מ י מ פ י ' על תגבורת כדין ועל אחנס להבין הקצה העליון הוא יבקית תספי׳ ננינה ויינק!‬ ‫מ ס ד נרחמיס א״כ הדרא קושיא לדיכתי׳ וחת שתי׳ קשת חסוד החכמה ישם חייחדית תכלית האחיות הס בעצחן‬ ‫לט מל תפעולית עצמן יקשה על מציאות אצי׳ מ פ י ׳ ש מ יחודככות תכלית ויכוך עד שיחצא חציאותס חצי תיותס‬ ‫כלי הפעילת תיאך נשתנה ונפעלו מדות משיטת שמי אצי׳ הכל אצי׳ יספ״ א׳ ועצם א' • ואח״כ מהחכמה יתאחד!‬ ‫נשיתי׳ חפץ נחסד האציל נחסי ונשיתי׳ חפץ נגמרה האצי׳ ויעלו ויהיו תכלית כאחדות בכתר• יהנה יה״ עניינם כחכחה‬ ‫אחדות גמורה וע״י תכתר אחדות על אחדות• ויש בענין זה‬ ‫מנורה יאין לך שיטיס גדילים חאלו‪:‬‬ ‫ועוד יקשה עתה פעילות מ פ י ׳ חסד דק ורחמים הס בחי׳ שיטת שכל עצם תכתר יהיו בו ב׳ בחי׳ או חצי שרש‬ ‫פעולות עזובות מאתו או מונתגית מאתי מ י לכולהו הספי׳ בכתר דהיינו שהם מושרשים מ ג מ ה שבכתר ושם‬ ‫פי׳ קשת אם מ עזיבות פועלות ברצונם • ואין בפעולתם נתאחדית אחליית גמור׳ ויתעלה עד אחדותם בכתר עצמו‬ ‫שיתיף לא״ס ח״י יזהו סילוק השגחה שעיקר הכל הוא לייחס עד שהפעולות ־הס לא יקבלו שוס שיטי שוס הפעלות‬ ‫ההשגחה לבירא שאס נסלק השגחתי חת לי שנאחין שוס רמי שים תעדר אלא קייחיס תחיד וכאשר יתעלו‬ ‫משגחה אל מ פ י ׳ או אל זולתם אחר שאין הפעולות להתאחד תשס נחאציל נחצאס שאין נהם שוס רמי ישניי‬ ‫וההשגחה חיוחסית לאלוה ח״ו וזה כפירה ואס היא חייחסת נלל ועיקר • אמנם לא נשיגס נשם שלא נשיג מהותו אלא‬ ‫והנה‬ ‫ראוי‬ ‫•לויצי צ״ל נ״י( והוא ריי( בעל• חכליח או אולי ציל בזז״ שנדע‬ .

‫‪1SD‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ ?V‬ל " ׳י‬ ‫ב פ‬ ‫שנדע שהוא פועל אל תחציאות באחדות גתורה ואינם רבוי‬ ‫כלל אלא כאשר יתפשטו!ישתלשלו יחצא בהם הממי ותשיטי‬ ‫והדין והתפעלות וכיוצא חן תדחוי תאסור ודרך כלל חה‬ ‫שנכתבי בתורת תפעולית נכתבו כפי הגעתם אליט בשינוי‬ ‫יתפעלות ותן בעצחן תכלית האחיות כערך צאתם תאת‬ ‫תחאצי׳ עד שחת שנייחס ספי׳ ונספרס בי׳ איט חציי אלא‬ ‫חצד חת שיתפשטו ויגיעו אלינו הפעולות כדפי׳‪:‬‬ ‫הוא א׳ תכלית האחדות ויתפשט חחט‬ ‫י ן י׳‬ ‫תחלת מפשטות כלי א׳ בו כלל‬ ‫י‬ ‫תפעולית בתכלית האחדות ואין תבדל ביט לבין חאצי׳ שוס‬ ‫ענין • אחנס יבדל חחאצי׳ תכלית הנדל אחר שהוא חאצי׳‬ ‫ומלי נאצל ואיט תעצתותו • אחנס הבדל זה שהוא לנאצל‬ ‫איט מצדמאצי׳ שהתאצי׳ ישיבהו כל טובה וכל תה שאפשר‬ ‫לסמל • אחנס לא יסבול לתדחית אל חאצי׳ תכלית דחיון •‬ ‫מפני׳ ג׳ עניינים • הא׳ קדחות • הב׳ אחדות • מ ׳ חציאות •‬ ‫הקדמות אין קדמות כקדמות מאצי׳ מפני שמאצי׳ הוא‬ ‫קדמות כל • עד שאפי׳ מלת קדימות בעצם לא יוצדק מ‬ ‫מפני שהמלה הזאת חחייב מחלה וקדמות הא״ס מאצי׳‬ ‫קדמות שאין קדמות לקדמותו ואין מחלה אליו שהוא התחלת‬ ‫כל הנחצאות ואין לו מחלת ח״ו כלל • אמנם נאמר על‬ ‫צד השולל קדחות שאין קדחות כקדחותו • אחנס הנאצל‬ ‫איט קדמון אלא לשאר מאצליס • אחנם הוא בעצחו חדש‬ ‫חדשו מאציל והאציל וסבתו ומחלתו הוא מאציל ‪:‬‬ ‫הב׳ האחיות • אין הא׳ תאמתי אלא א״ם מאצי׳‬ ‫שהוא א׳ בעצם אחתת עצחיתו שלא יקבל השיטי‬ ‫ימפעלי״ת והכ״ח ותדחו״י • אחנס מ ת ר נאצל א׳ יקבל‬ ‫את הי׳ האלו כולם ראשונה תשיטי משתנה לא שינוי בעצם‬ ‫אלא תאחר שיצא מן מאצי׳ יקבל קצת מיטייס יסיט מת‬ ‫שפי׳ נאידרא בחש״ק שלא ס׳ מתוקן בתי׳ ינתקן יענין זה‬ ‫איט על צד הדקדוק ויש נו תוספת מאיר אנארהי עיד נע״ת‪:‬‬ ‫ב׳ יקבל ההפעלות דתייט שסא מתפעל מזולתו שמי הוא‬ ‫נאצל נפעל עלול וסובב חמאצי׳ יהי׳ בכח ישב בפועל‬ ‫יסיט אפשמ ס ׳ נעדר והוציאו איט חחויב אלא תלוי בחאציל‬ ‫מקבל אורי ושפעו ראשונה ועד״! כל הענין וכיין שירד למשה‬ ‫ממט יקבל הדמוי במקצת שהרי נאצלים אחרים אפשריס כמוהו‪:‬‬ ‫ג׳ מציאות• אין מציאות הנאצלים כמציאות הא״ם שא׳׳ס לא‬ ‫יעדר לעולם שסא המצוי תאמתי שתמיד לא יעדר עד‬ ‫שמלת מצוי לא יצדק בו אלא על צד השולל דהיינו נמצא‬ ‫ואין עת אל מציאותו מפני שמלת נמצא מורת שנמצא‬ ‫ונתחדש ח״ו וזה איט אלא תמיד מצוי והנאצל נמצא חחודש‬ ‫שנחצא עת מציאו • ו מ י העניינים אלו נתעלה מאציל‬ ‫על מאצל ואין מאצל נמלט חתם נשום אופן נעולס •‬ ‫פ ר‬ ‫הקב״ה‬ ‫אילימה‬ ‫*יי ‪*°‬י‬ ‫י א ‪II‬‬ ‫ורכים אמרו שנמנע הוא לאלות לעשות כמותו ואמרו שאין‬ ‫וה תלשות כת כו שיעשה האלוה הנמנעות י • ואני אומר‬ ‫שהחסרון מנד הנעשה שאחר שהוא עשוי הרי אינו יטל‬ ‫להיותו כאלוה והרי החסרון מצד הנפעל ולא כפועל ‪-‬‬ ‫והטעם ׳שאני אוחר כך הוא לתת אחדות למאציל כנפעליו‬ ‫ככחי׳ שאינם נפעלים אלא תם עצמיתייס והס אחדות‬ ‫גמורה • ואין נפעלי׳ מצד עצמן שיורדים כירידת תנו׳ •‬ ‫אמנם מצד המאציל פועל נהם ודכקיס לו והס מעצמותו‬ ‫ולא יתפרדו ולא יתכחט אל חציאית נחצא חדש כלל והייט‬ ‫כחי׳ תפעולית ט בעצמותו שתם אחדות תכלית האחיות‬ ‫כדפי׳• וכאשר יתאחדו הספי׳ לא יתאחדו אלא כתשיגס המדרגה‬ ‫הזאת יסיט חצית אחד לדכק תפעולית כפועל ולאחל הנאצלים‬ ‫כחאציל כחלת אחד כט׳ ‪:‬‬ ‫' האלוה אין ראוי שנשלול חחט מצין‬ ‫ין‬ ‫ויקראהו לא רוצה ח״ו שזה יס׳‬ ‫גריעות שחי שיפעל בלא רצין יקרא חיכרח אי פיעל בחקרה‬ ‫ח״ו • וא״כ נראה עתה אס נאחר רוצת הוא שיטי פעם‬ ‫רוצה ופעם לא רוצה ואס נאחר לא רוצה הוא מוכרח פועל‬ ‫בלי רצון • ואחר שב׳ הצדדים האלו קשים נראה לאיזה צד‬ ‫נכריע הענין ולזה נאחר שסא רוצה בהכרח שמי חציאות‬ ‫הרצון הנאצל הוא האצי׳ וא׳׳כ היאך נאחר שהאציל הרצון‬ ‫והוא אינו רוצה זה נחנע א״כ נאחר ודאי שהוא רוצה‬ ‫וכן נאחר שהוא חכם שאם אינו חכם היאך האציל החכמה‬ ‫והוא איט חכס אלא ודאי חכם ועד״ז נשתחש בכל התואריס‬ ‫א״כ תדרא קושיא לדוכתין שנחייב לו התואריס • אחכם‬ ‫התרת הספק הזה הוא על אחונה זו• דע שהבורא תייט א׳׳ס‬ ‫פועל כל תפעולות בבת א׳ ובהשואת א׳ ולא יתייחסו אלו‬ ‫הפעילות הנפרדות אלא מתספי׳ ולמטה • המשל בזת תחסד‬ ‫והדין והרחמים תם פעילות נפרדות תם מתפריית להגיע‬ ‫אליט חג׳ נאציל שהם חגית • אמנם בבינת תם שלשתן יחד‬ ‫ועכ״ו עדיין פעולת׳ נפרדת וו לעצמה וזו לעצמה בקצת •‬ ‫האמנם בהיותם בחכמה תם חייחדות יותר • ועדיין תם‬ ‫בקצת ההבדל • אחנם בכתר כולם הס רחמים והס עצמות‬ ‫א׳ יכשתעלת למעלה תם נפעלות ונשפעות בהשפעת א׳‬ ‫והשואה א׳ ותנה לא יקבל הפעלות משוס פעילת שהפעולות‬ ‫נובעות ממנו ויוצאת ממט ולא פועלת נו ח״! ו מ ה הפעולות‬ ‫לפעול לזולת לא לפועל בעצחו א״כ אינם פעולות פועלות‬ ‫בעצחי אלא נפעלות חחט ולא יתייחס לו שוס שיטי שעצחותו‬ ‫א׳ ורצוט וחכחתו ובינתו וחסדיו ודיניו ורחמיו וכיוצא איכס‬ ‫נפח־ית ט אלא חייחדית באחדותו והא כיצד שהוא פועל‬ ‫תפעולית חחט ולחוץ ואיט נפעל כשרוצה לתשתטת מרצון‬ ‫אל רצק יכן כשהוא תתחכם או כשסא חרחם וכשהוא‬ ‫פ ר‬ ‫ש ש‬ ‫מתאכזר‬ .

. מעלת שהוא תמיד שופע‬ ‫ונותן ממצא החדש אנל ממצא המחודש כלתי תוכן עד‬ ‫שיתפשט וישתלשל מדרגה אחר מדרגה מרצון העליון ע־‬ ‫הרצון משלם להשריש נו רצוניות ומחשנות שרשים לנמצאים‬ ‫התתאצלים למטה• ועני[ ההכנה הזאת ה״ם ואלה המלכים‬ ‫אשר מלכו הנדרש כאידרא כאשר אנאר כע״ה כענץ‬ ‫שיתקרנו הנמצאים ע״׳ כחיי הרצון המחודש הא׳ תכלית‬ ‫ההתקרבות זולתי ההבדלים המחויינים לנו לתת למחודש‬ ‫הנמצא מן הקדמון הא׳ האמיתי כדפי׳ לעיל נפי ה׳ •‬ ‫ואחר שידע המעיין עני[ הרצונות האלו וידע שנכלול כולם‬ ‫כשם תכתר • אמנם הם מדרגות ככתר לא נייחסס כשם‬ ‫ספי׳ לעצמי כלל אמנם כולם רצון והכתר רצון אלא שיש‬ ‫רצון לרצון ורצון לרצון עד לקרכ הנאצל אל המאציל כדפי׳‬ ‫נייחס כל הרצונות יחד כשם כלי לנשמה הפועלת כתוכו •‬ ‫ועתה נאמר כי נשום נמצא מתחדש אינו שינוי כרוצה ואף‬ ‫אם יתפשטו הכלים עד להמציא כלי הגבורה שכת האף‬ ‫והחמה והאש השורף הנה כאשר א״ס הנשמת לכלי יתן כח‬ ‫נרצון ורצון נרצון וישתלשלו הנמצאים ממנו כסוד תיית‬ ‫הפעולה יוצאת ממנו נצאת תפעולית מהנשמה אל הגוף‬ ‫כמשל שהמשלתי נספ״ר כשער עצמות וכלים ואלו דברי שם‪:‬‬ ‫כפרק זה להציל משעות שלא ידמה‬ ‫פרק‬ ‫המעיין שנתחדש שום חידוש בנשמה‬ ‫אשר נכלים ח״ו יוה שאנו אומרים שהוא א׳ קייס שהמציא‬ ‫כל נמצא יא׳ לאחר שהמציא הנמצאים ימה שידחה נקצת‬ ‫מקומות נדנרי רשנ׳׳י כענין קו החדה וכיוצא שיש חידיש‬ ‫אינו נחאציל ח״ו • אמנם האמצעיים אשר בין הרצונות הנו׳‬ ‫לספי׳ שהם האמצעיים נין הנשמה לכלי הס הם התחודשים‬ ‫כי הנשמה בעצמה לא נתחדש נה דנר שא״ס לא יקנל‬ ‫תוספת ולא מגרעת כדפי׳ בפרקי אנ׳׳ג • אמנם העני! הוא‬ ‫כ׳ קוים •המצאת כל נמצא הוא א״ס והוא התחלת לכל‬ ‫ח‬ ‫‪6‬‬ ‫באתי‬ .‬נתת שפי׳ שנייחס לא״ם הרצון המייוחזנו‬ ‫והוא שכל כדפי׳ בתמר ‪:‬‬ ‫שאינו מקנל הפעלות ממנו ויוצא תתנו‬ ‫ולחוץ ופועל הפעלות מאצל לא נמאצי׳' והנה נזת יתחדש והנה אין שום מציאות זולתו ואחר שנמצא הכתר שמא ג״כ‬ ‫שכל אנל לא כמאצילו אל תאמר שהכתר משולל‬ ‫•»•׳ שצ״ל לא או לוין‬ ‫חא״ס‬ ‫הנאצל עס כל זה יש רצון לרצון ורצון לרצון ולזה ייחס‬ ‫נאדרא רעוא דרעוין לתת החקרנות לנאצל אל התאציל‬ ‫והדמות עד שלא ישתנה אלא ממה שהוא תחודש שנפעל‬ ‫מהרצון יא״ם נלתי מתפעל ואינו יוצא חן הנח אל הפועל‬ ‫מפני קדמותו אינו מקבל הפעלות יאח״כ יתפשטו הרצונות‬ ‫מרצון אל רצון שעתה צריך נ׳ עניינים תא׳ נח מאצל‬ ‫לתאצי׳ ומצד א״ס רוצת תתיר ורגפעל אינו מוכן ואין נו‬ ‫נח לקנל הרצון ההוא רצון נלתי מתפעל הנשפע מא׳׳ס‬ ‫ממנו ולחוץ ומניעת המחודש מפני הזמנתו והכנתו אינו‬ ‫גרעין נרצון העליון אלא אדרנו.‫״‬ ‫סנ‪£‬ך*‬ ‫עין כל תמר ב*יי ‪5‬״י ״‬ ‫פ‬ ‫ח‬ ‫אלימה‬ ‫מתאכזר לכן איט מתפעל כאכזריות או ברחמים או בחכמה‬ ‫או נבינה לתנין ח״ו אלא מא קייס בלתי משתנה והפעולות‬ ‫טנעות ממנו ולחוץ לא פעלו שום שיטי ולא שום הפעלות‬ ‫ומיט שמא שופע משפעו ממנו ולחוץ לא נפעל נעצמות!‬ ‫וההשפעה הזאת בניינה ממנו לא במקרה ותמיד היא‬ ‫ההשפעה הזאת וקודם שהאציל שום נאצל לא היתה השפעה‬ ‫זו נמשכת לזולת ואין לו תוספת אחר שהאציל ולא גרעון‬ ‫קודם אצ" שאחר שהיא הכל הכל מא באחדותו בלתי מתפעל‬ ‫מעצמו אל עצמי שמא ופעולותיו וחכמתו ורצונו ובינתו‬ ‫וחסדיו הכל א׳ שאינם פעילות יוצאות אלא הוא כעצמו‬ ‫מעצמו אל עצמו אחד• ואחר שרצה נרצון כלתי פועל כעצמו‬ ‫אלא פועל כנפעלי׳ כעין שפי׳ נשאר המדות שאינם פועלות‬ ‫נו כך הרצון הזה אינו רצון משנה עצמו ח״ו אלא רצון‬ ‫משנה ‪.‬הנפעלות דתייט שנשתנה תכתר שלא היי ונתמה‬ ‫ונפעל מלא נמצא אל נמצא לא שיקבל הפעלות א״ס כהמציאו‬ ‫הכתר ונאתר קודם לא היי ממציא ועתה המציא אינו מקנל‬ ‫הפעלות שהשינוי ממנו ולחוץ לא עומד נעצמו • ולקכוע זה‬ ‫יותר נאחר שעתה לא נייחס לא׳׳ס עת פועל עת לא פועל‬ ‫אלא נאתר תמיד שיפע השפעתו • ולא ייחס זת לא״ס לנד‬ ‫רשב״י ע״ת באידרא אלא אפיי אל תכתר מפני רחמיו נתן‬ ‫לו המציאות הזה והמעלה הזו כ״ש בא״ס והנה תמיד‬ ‫שופע ותתפעלית בין שופע ללא שופע אינו ממנו אלא‬ ‫תהנאצלי׳ התחתונים שלא יוכנו לקנל ההשפעה • ולזה יעדר‬ ‫תעונה העליונה • והנה התפעלות ננאצל עד״ו נאתר הנה‬ ‫הרצון מ א רוצת •למציאות הרצון יכריח שנאמר עת עשת‬ ‫העולם ועת לא עשה דהיינו עת האציל הכתר עת לא‬ ‫האצי׳ ולא יקבל הפעלות • עת רוצת עת לא רוצת • מפני‬ ‫שהפעולות ממנו ולחוץ שתדותיו אינם פועלות בעצמותו אלא‬ ‫פועלות ממנו ולחוץ יכמו שאט אומרים רחום חנון והיינו‬ ‫פעולות ממנו ולחוץ נלתי תקכל הפעלות ההם כך מדת‬ ‫רוצה כמו הם נלתי מקנל תפעלות מלא רוצה אל רוצת‬ ‫תפני שההפעלות ככתר הנרצה להמצא עת כוולת עת •‬ ‫וזה מעם לתה שירצהו האל רצון עליון להאצי׳ ויחדש‬ ‫אצילותו • אתנס אחר שרצה והאציל לא יכטל אצי׳ שאחר‬ ‫שרצה נזה לא ירצה בזולתו שיתי׳ שינוי תרצי! אל רצון‬ ‫שתחלת הרצון נייחס לתאצי׳ ולתת לנפעלים עת תחודש •‬ ‫אתנס שנוי תרצון אל רצון לא נתן לו שאינו תעלת לרצות‬ ‫כזה ואח״כ נזה שאחר שרצה *לך יאות לייחס לי שלא ירצה‬ ‫שמא מונ ולעולם יימיכ ואס ישתנה הרצון מהכתר ולמטה‪:‬‬ ‫י ק י ז הנף‪ .

‬‬ ‫קושי׳ עצימה יפול כדרוש הנז׳ והיא‬ ‫י י ו ‪7'fpH‬‬ ‫״ 'את לא ימנע פעולת הגנורה והדין‬ ‫היא ככוונת ממנו וידע נה או לאו אם יודע נה והיא‬ ‫נכוונה ממנו הרי פיעל הדנים ותשינוייס ואם אינו יודע‬ ‫נהם ופועל נחיונ שלא ננוונה זה מגונה מאד • והנה‬ ‫קושי׳ זו אינה אלינו לכריית אלא גם יקשה לכל המאמינים‬ ‫כהשגחה • אמנם לנו יקשה ע״ד הספי׳ ולזה נאמר אם‬ ‫נצייר מלך מיתינ לצדיק ולגננ נקראהו מקולקל ההנהגה‬ ‫וכן אס נאמר מלך שהוא נעצמו תולה רשעי נני אים‬ ‫יתורגם נקראתי חגונת ולכך שתים אלו נרחיק מהאלוה‬ ‫ולאריחקו הדינים מהאליה תחקוכלים קדחונינו לגריעות‬ ‫הדינים ח״ו שהרי אין לך דין ייתר חזק מדן תמות והגהינם‬ ‫ופי' רו״ל והנה טונ מאי זה חות ויש שפי׳ זה גהינם מפני‬ ‫שע״י תייניס תיקון הנמצאות כולם • אמנם הרחיקוהו‬ ‫לכי עניינים • תא׳ לסכת הפעל תיינים ע׳׳י הרעים‬ ‫המגונים נקראהו עכי מצורע ומצא ופי׳ לא יגור נמגורך‬ ‫רע • ופי׳ צא תפתה וגם תוכל נריח נמת שהוציאוהו‬ ‫חחחיצתו של הקנייה וכיוצא • ועתה לירך ית נאמר שאין‬ ‫ראוי לחלך לעזונ היין אלא להשגיח מ • אמנם לא נעשה‬ ‫ע׳׳י • ואחר שנשמור נ׳ ייחוסים אלו לא נשאר לנו ניחש‬ ‫תות אלא להשמר נשתים אחרות והם א׳ שהדנים חודם‬ ‫הפעלות כעין הכעס והחרון אןז וכיוצא ־ הנ׳ שהאלוה טוב‬ ‫וחטינ כאמות וציור • ועם תיית שהדנים יפים כתכלית‬ ‫נתהתחלה הס עונש וכעם• וחתטוכ תרחמן תכלית הרחמים‬ ‫קשה‬ ‫פ‬ ‫ט‬ .‫ספר‬ ‫נ‬ ‫‪5‬‬ ‫עין י ״*י‬ ‫מא״ם • המשל נזה שיעלה כדעתך שמה שהוא נתר אינו‬ ‫א״ם חייו שזתי שניית חלילה וחם אלא מה שהוא תנתר הוא‬ ‫א׳׳ם שכח המאציל כנאצל • אחנס תכתר אינו א״ס שיש‬ ‫כא׳׳ס חת שיש ככתר ויודע ומשיו. א״ס תכתר כמציאות‬ ‫חשוכח והשגה וידיעת נפלאת חחת שתכתר חשיג עצחו‬ ‫והטעם שהוא *הווה והאצילו ואיך יםתר נאצל מתאצילו ואפי׳‬ ‫חלת ידיעה והשגה לא יצדק אלא על צד הענרה • והנתר‬ ‫אינו תשיג חא״ס שום השגה כעצמויז אחתתו רק שיפלא‬ ‫נהשגח עצחו חפלאי חחציאו שאין שוס ידיעה נא״ס לשום‬ ‫נחצא אלא חצד פעולותיו לא חצד עצחו ונחו שאנו לא נשיג‬ ‫נשמתיני אלא שאנו נדע נאחונה שהיא פועלת כנו כך‬ ‫תכתר אינו משיג נא״ם אלא שידע אתיתות פעילותיו נו •‬ ‫יא׳׳ת נחה הרחקנו השגת תכתר כא״ם מפני שאחר שהוא‬ ‫נאצל יש לו תכלית וכיון שיש לו תכלית אינו עצחות תא״ם‬ ‫וכיון שאינו יודע עצחיתו אינו יודע אחיתתו אלא חצד פעילותיו‬ ‫שאין לו תתחלות שידענו חצד התחלותיו‪:‬‬ ‫ונחזור לענ־ן הפרק והנה כשהיה והאציל תכתר תאצי׳ ותוא‬ ‫מתלכש כו כנשמה בתוך הגוף ופועל בו וכאשר הווה‬ ‫והאציל החכחה הרי השגחתו חתלנשת בחכמה באמצעות‬ ‫תכתר ונחצא על דרך זת ננינת וכדעת • אחנם חתדעת‬ ‫נחצא בשיווי נז״ס לפעול נתס ננשחת כתוך הגוף נענין‬ ‫שיחצא השגחתו נשחת נתיך הגוף בששה הנהגות לפי‬ ‫שחתנאר נחש״ק ולעולם א״ם נתוך נולס או שיחצא א״ם‬ ‫אפי׳ כמל׳ אי שיחצא חתעלס כלמש תכתר והכתר חלמש‬ ‫לאייש ונמצא א״ס נכתר שבכתר כתוך כל תספי׳ אפי׳ כחל׳‬ ‫או שיחצא א״ם ננתר שננתר ונתר שננתר נתיך החכמה‬ ‫שננתר וחשם חתפשט ננל תספי׳ אי שיתי׳ א׳׳ם חתלנש‬ ‫נכתר שככתר וחכמה עצמה ותדעת והם נשחה לםפי׳ או‬ ‫שיתי׳ חתלנש ננתר שננתר ונחנחה שננתר ונחנחת וכדעת‬ ‫ובבינה ותם ששת • ולפי תשתנית המציאות האלו נך תשתנה‬ ‫ההנהגה• והטעם שהנהגת תנשמת לנשמות׳ הוא א״ם אינו‬ ‫הנהגה שלימה וכאשר תספי׳ יתדנקו אליו אין נהם דן ולא‬ ‫חשתן כל אלת רחתיס גמורים ושלימות הכל מפני קורבת‬ ‫תאצילס אליתס אתנס כאשר יתרחק כתו תדרגות תרוחק‬ ‫כך הוא שינוי ההנהגה ולוה ההנהגה הרחוקה תכולס היא‬ ‫כאשר הכינה ילביש הדעת ותדעת ילביש אור החכחה‬ ‫והחכמה ילכיש אור חכחת שככתר ואור חכחה שככתר‬ ‫ילמש אור הכתר עצחו ואור הכתר ילביש איר א״ם והנה‬ ‫השינויים תאלו תלוי כנאצלים תנת כאשר ישתלחו מאצלי׳‬ ‫ויוכני אור א״ס יושפע עליהם מלמעלה וכאשר יעדר‬ ‫הכנתם חצד תתחתונים ולא יוכלו לסמל אור א׳׳ם יתלבש‬ ‫אור איים ויתעבה באור תכתר וירד אליהם כהתלכשות‬ ‫• נ ו ׳ ש‪5‬״ל ו!ו‪1‬ה\‬ ‫ב פ‬ ‫ח פ‬ ‫י י‬ ‫ט‬ ‫אילימה‬ ‫תכתר וכאשר יעדר תיקונם והכנתם אפי׳ לזה יתעב‬ ‫אליהם ויתלכש כאור חכתה שבכתר וכאשר עוד יתעב‬ ‫לחיעוט ההכנה יתענה אליהם באור החכמה עצמה וכאש‬ ‫עוד הם נלתי חוננים יתענה נאור תדעת ונן נאור הביט‬ ‫כדפי׳ • ואולם כפי ריחוקם נפי פעולת א׳׳ם נהם ע׳‬ ‫אחצעיים נך ירנה היין כתם לפעול נתחתונים עד שכאמ‬ ‫יתגבר הגבורה החזקה יתי׳ בתתלכשות הנשתה כלבוש הכתו‬ ‫ונתר נלנוש החכמה שככתר ולכוש חכמה שבכתר בלבו.‬ ‫חכמה עצמה וחכמת עצמת נלניש נינת ונינת ניעת א‬ ‫איפנא ולעולם א׳׳ם פועל נתיך הנמרה היינים האל‬ ‫שתתעלה ע״י ספי׳ ונתלבש עי שאפי׳ הנהנת הנינה העלנ‬ ‫אור החסי ואור הת׳׳ת שתם חשד ורחמים ופתח מקור‬ ‫תגבורת ודני׳ ואים פועל בת ע״י התלבשות ‪ 'm‬והדין‬ ‫ממנו ע״י תשתלשלית המדרגות ואין תדין חחט מפני‬ ‫שנפעל נםוד עצמות ובלים והמשלים הכו׳ נפ׳ הקולה‬ ‫ובזה תפ׳ אתת נותן ההנהגה לא״ם ולא יוחס אליי שוס‬ ‫דין ולא שוס פעולת בלל ועיקר ויצאנו מדי כל הספקות‬ ‫ועוד נאריך נע״ה‪:‬‬ ‫‪.

‫ספר‬ ‫עין כל חמד ב פיט‬ ‫קשת *שיתפלו הדינים • ולזה כתייתיט נותרים באזהרות אלו‬ ‫יצאט יד חובת כל הענק ואין הכוונה עתה כביאור צדיק‬ ‫ורע לו ט׳ שענק זה יתבאר כמקומו כע״ת י אלא עתה‬ ‫אט כמציאות היאך יתייחס לו נותן לרשע רע כרשעתו ולא‬ ‫•יתייחס לו גנאי כלל אלא שלם תכלית השלמות וע״ן תתכוקש‬ ‫הוא הפרק • לוה נאתר לראשונה שהדנים תורים הפעלות‬ ‫כי במת שנתבאר לשאר התוארים כפ׳ הקודמים יש כדי‬ ‫תיקון הענק ימה גם שהיספט ההרחק הגדיל הזה ו׳‬ ‫מדרגות וכאשר תגבר הגבורה שהוסיפה הבינה עולה אל‬ ‫התותים ותחם־ וסגר נעדם ופתח׳ מקור הגבורה הנה‬ ‫תרחקט ההפעלות ממט די הצורך ני מה לט אם נאמר‬ ‫רחמן או גאמר נעסן לעגק ההפעלות תנל עגק א׳ אלא‬ ‫נמה שפי׳ שא״ס לא יקנל התפעלות חתספי׳ והפעילות‬ ‫שהפעילות אדרנא פעולות ממנו והוא איט גפעל מהם אלא‬ ‫אדרבא פועל נהם לתחתונים הנמצאים ממנו ושופעות ממט‬ ‫ולחרן כממאר כפ׳ הקודחים יצאנו ידי החיוב תזת • אמנם‬ ‫לשני׳ שהוא הרחמן והטוב א״צ לומר בו כא׳׳ס כעצמו אלא‬ ‫אפי׳ ככתר ייחסנו המעלה הזאת מפני קורבת׳ אל המאציל‬ ‫ואפ" כחכחה ולא ייחסו הדנים אלא למטת • אמנם תענין‬ ‫הוא כי כאשר הספי׳ הנשמה העליונה היא א׳׳ס קראה ר״ש‬ ‫נשמתא לנשמתין תאיר בהם מדרגה הא׳ דהייט שלא ילביש‬ ‫הכתר שבכתר ולא חכמת שבכתר ולא חכמת ממש אורו אלא‬ ‫הספ" טלם מאירים כאור עצמותו אן תם כאלו כילם עלולות‬ ‫ממט שאינם עלילות זו מזו אלא מצד עצמן כאשר עוד‬ ‫אבאר אזי יהי׳ כולם רחמים שאין שום דין כלל למתקרכ‬ ‫לא׳׳ס ועלול ממט וכאשר א׳׳ס יתלבש אור עצמותו ככתר‬ ‫שבכתר ומשם תאיר ככל הספי׳ כענק ‪ a x‬עלולות מדרגת‬ ‫שני׳ ומקבלת הנשמה כתתלכשות תכתר שבכתר כענק‬ ‫שימצא א״ס כספי׳ באמצעות תכתר אוי השפ״ מנתיגות‬ ‫ברחמים ולא בכיי׳ הקודמת וכאשר עוד תתלבש הנשמת‬ ‫מדרגה ג׳ דתייט אורא׳׳ם מאיר תוך הכתר שבכתר והכתר‬ ‫שבכתר תוך החכמת שבכתר ומציאות וה עצמית הנמצא‬ ‫כספי׳ כולם אזי יחלש כח רחחיר‪ a‬יותר י וכאשר העצמות‬ ‫הנמצא כספי׳ תתלבש עוד •נחכמה עצמה אזי יהיו רחמים‬ ‫ולא כ״כ • וכאשר יתלבש עוד כדעת ותהי׳ הדעת ענף תכתר‬ ‫כאשר יתבאר ענייט מאיר נשחת תוך הספי׳ ובתוך הדעת‬ ‫אור תחנתה ובתוך אור החכחה אור החכמה שבכתר שבתוך‬ ‫אור החכמה שבכתר כתר שבכתר ובתוך כתר שבכתר אור‬ ‫א׳׳ס יהיו הספי׳ הנהגה יפה אכל לא דין גמור מפני שאפי׳‬ ‫שיתרחקו מא״ס ת׳ מדרגות כתוך כל ספי׳ וספי׳ עדיין‬ ‫מציאות מתאחד ברחמים• יכאשר יתלבש הנשמה עיר כאור‬ ‫הנינה וו היא ההנהגה הידועה כספי׳ חסד דין ירחמים ג׳‬ ‫**ולי ‪ i'i‬שייויולו‬ ‫אילימה‬ ‫תקורות שנפתחים תן הבינה והעצמות הנמצא נהם תוך‬ ‫הספי׳ הוא אור הבינה ונתוך אור הנינה אור הדעת ונתוך‬ ‫תדעת אור החכמה וכתוך אור החכמה אור חכמת קדומה‬ ‫חכמת שבכתר ובתוך חכמת שככתר כתר שבכתר וכתוך‬ ‫כתר שבכתר אור א׳׳ס פועל בעצמות כתוך תגבורת נשחה‬ ‫מנהגת הדנים וזולת׳ אין הנהגת כלל • אמנם כתתלכש‬ ‫הנשמה הזאת לבוש כתוך לכוש ולכוש כתוך לכוש ולעולם‬ ‫עצמית נמצא בתוך השפי׳ ותאיר בת ותופיע בת נהיות‬ ‫התפשעית ההשפעה יוצא ומשתנת מא״ם אל הספי׳ ואיים‬ ‫בלתי מתפעל שלא יקבל הפעלות • אמנם התפעלות נספי׳‬ ‫ובמדרגות המתרחקות ימשתלשלית אלו מאלו עד הגיע מא״ס‬ ‫אל הגבורה וזה נעצם תגבורת ויתדנק תגבור׳ בעצמת‬ ‫נא״ס נתונה ני בדרך שנשפיע המדרגות בעצמן בהתרחקות‬ ‫או התקדמת אל המאציל כך נשפעם לפי מציאות נשמת׳‬ ‫דתייט אור א״ס בתם לפעול נספ״ נתוכ׳ כהתרחק או נקירוכ‬ ‫ויפעל הדין ממנו מיונה מכוונת ובדקדוק ובשיעור כאשר‬ ‫הגון יראיי למלך מנהיג• ולא יתייחס אליי הדין ממש שהוא‬ ‫הטוב • אמנם ישתלשלו ממנו הדינים ואפי׳ נעת אשר‬ ‫יסתתמו נ׳ מקורות בבינת שתם חסד ורחמים מגדולת‬ ‫ית׳׳ת ויפתח המקור הא׳ שהוא הדין הקשת שאז העולם‬ ‫נשרף בדיניו נעין נעת שנחרב הבית הכל ככוונת ידיעת‬ ‫ממנו • אמנם נתתלנש העצמות המדרגות תנו׳ בדי שימצאו‬ ‫הדינים ולא יעככו הרחמים וזה הכלל אין שום פעולת קלה‬ ‫או גדילת נפעלת מלפניה שאינה ככוונה ידיעה למעלה‬ ‫שמורת ופרטייתם ומציאותם מאתו על הדרך הגז׳ יגס אחר‬ ‫שהגבורה מנהגת הדינים מצד עצמות ע״י תתלכשית תנו׳‬ ‫יתפשט סוד העצמות כתתלכשות הנו׳ כדרך שיתפשטו‬ ‫המדרגות ותתלבש תגבורת אצי׳ כמדות לכוש תוך לכוש עד‬ ‫הגיע אל החיצונים ואין החיצון פיעל יותר מהמדה התכוונת‬ ‫מלמעלה כדרך עצמו הנו׳ המתרחק ומתלבש כתתלכשות‬ ‫הגז׳ ופועל ע״י הגבורה החוקה וע״י המל׳ בפירוד מזיווג‬ ‫והעצמות מתפשט דרך המדרגות אם גפרדות וכין כין אפ״‬ ‫חת שנייחס גלות הכל מאתו על הדרך הנו׳ והזהר שלא‬ ‫תייחש שום הנהגה מבלעדיו ח״ו ויתרחקו כל התנהגות‬ ‫תתרחק *תכ״ו וטלם מאתו • וכאשר נתפלל שוב מחרון אפך‬ ‫והנחם וכיוצא נרצת שיתפעלו המדות ויפתחו המקורות‬ ‫ויתקרמ הספ" ויומו לקבל אור הנשמה וכערך ההשתתפות‬ ‫אשר לעצמותו בתיך הספ״ נתקן הספ״ להכינם אליו ויתמלאו‬ ‫רחמיו ויתרפאו מממן הדינים שהסיבה האמיתית התרחק׳‬ ‫על הדרך תני׳ לא שהוא יקבל הפעלות • אמנם הספ״‬ ‫יתפעלו ממנו ונרצה כאומרו שוב מחרון ונו׳ אל המדה‬ ‫תתנתגת כדן ובחרון כתיותינו מיישרים שכלנו אל הפועל‬ ‫אשר‬ ‫*.ר׳ ‪!» ym‬׳‬ .

‬נפ׳ הקודחים תחתלננו נניאור נ׳ עניינים•‬ ‫הא׳ ברצון האלוה • הב׳ ניטלתו לפעול‬ ‫תשכר ותעונש ותרחקנו ממנו בל אשר לא יאות והעמדנו‬ ‫נטד אחדותו על נטן • עתת ננאר ענין תידיעתוטאדרוש‬ ‫קשת לחאד וחנוקש נננד לפרשו ננוט נו תרנים ונלאו לחטא‬ ‫תי׳ הענין • והנה הקדמה א׳ שהוא יויע• שאס נעלים מחנו‬ ‫הידיעה ח׳׳ו זט תעדר ולא יאות אליו אלא שהוא תנלית‬ ‫השלמות טלם • ויודע נידיעה שאינה חיץ מחנו *או שהוא‬ ‫וידיעתו א׳ ויודע פרטי מחצאות טלם ולא יחייט נו מ ט י‬ ‫ויודע מתחדש ולא יחויב ט חידוש נלל • ומפני שנל אלו‬ ‫הדברים מתעדים צריך לתקנם על הנבון ולזה אל תחשיב‬ ‫שנוכל לדעת מציאות ידעתו שאין מטתו מושג • אמנם‬ ‫טנתינולתקן הדרוש הזה על דרך מקובלים• מ ת החוקרים‬ ‫*אולי צ״ל » א‬ ‫ט ‪6‬‬ ‫״ ״י‬ ‫אילימה‬ ‫אמרו על הענץ הזה דרך קצרה הוא היודע הוא הדעת הוא‬ ‫תידוע כעני! שאין ידיעתו כנמצאות מצד הנמצאות כעצמם •‬ ‫אלא נתיותו יודע את עצמו יודע תכל כיון שתכל נמצאו‬ ‫מאמתת עצמותו וידיעתו קלומת כקדמותו אין שום חידוש‬ ‫נוסף ני מפני חידושי תנמצאות מפני שתיא קדמון וידיעתו‬ ‫נקלמיתי • )הנמצאות קינלו חידוש מצד עצמן • אמנם מצד‬ ‫עצמי קדמין יידיעתו קדומה יתנמצאית קלימית נעצמי כלתי‬ ‫חתרנות שלא יתרני נו חייו אלא הוא הדעת יהיידע והידוע‬ ‫ותנת לפ״ז אחדותו נלל הידיעה דהיינו תנחצאות ותנמצאות‬ ‫מייחלות ידועות לו נעצמותו מיוחדות נאחל תאמתי • ואחר‬ ‫שתגעת אל תמדרנת תזאת תדע מת אט אימריש חהספי׳‬ ‫נעלמות בעצמותי חפנישא׳׳ש נאמתת אחליתי טללתנמצאות‬ ‫ויודעש יתנמצאות הה הידוע א״נ נל מ פ י ׳ שנמצאו טלש‬ ‫נמצאו ינאצלי ממנו • אמנם תם נעצמותו נקדמותו ולא‬ ‫נתחדש לו ידיעת אחרי צאתם שהרי היו קודם היותם נאחדות‬ ‫עצמותו ושם אינם ספי׳ ח״ו שאינם עלולות • אמנם תם‬ ‫עצמות הבורא שהוא והס א׳ שהוא היודע והילוע • ותנה‬ ‫תדע בי תנמצאות יתפרעו לפרטים עד אין למלית ונלכח‬ ‫תאדם לקנצם ולאחדם עד לקשרם נידיעת העליונה ותייט‬ ‫דביקות תפעולות נפועל• ותנת קשר תנחצאות נפועל מצד‬ ‫עצמותו אינה צריכה אליט• אמנם חצות ק״ש לאחד תפעולות‬ ‫אחרי הפרדס נשרשס העליון • ואל תקשה "היאך יתעלו‬ ‫הנפרדים ארצה נמנין הבאים מצד השתנשלותס לחוור אל‬ ‫מציאות האחיות תקודם • קודם תיותם ני נמו שתנמצאות‬ ‫נמצאו מעצמות אחיותו נך יחזרו אל תאחיות ההוא וכמו‬ ‫שלא נייחס גריעות מהבורא תמצאש כך לא נייחס תוספת‬ ‫אם יחוירס אל אחדותו ווים האצילו׳ שיתאצלו וח״י ולא יחסר‬ ‫תא׳ ויחזרו תדנרים אל נרתקן ולא יעדיף דבר ולא שיהיו‬ ‫אפס ויתבטלו אלא יתקשרו באחדות הקודם ויתעלו• ויש תחת‬ ‫הדרוש הזה ג׳ עניינים • תא׳ כניסת ההיכלות נסוד התפלה‬ ‫עד תמל׳ כחמאר כפ׳ פקודי • תנ׳ כניסת תגשחות בלילה‬ ‫למדת תמל׳ בסוד חדשים לבקרים רבת אמונתך כמטאר‬ ‫בכמת מכתי • תג׳ עילוי תנמצאות בסוד היובל וכל אחד‬ ‫יתבאר במקומו ואב לטלם סוי ק׳׳ש • תנת באמירת מלת‬ ‫שמע מורה על המדה האחרונה תזאת תמקכצת ומשמעת‬ ‫כל תנמצאית אשר למטה ולא אאריך בפי׳ העניינים נפרט‬ ‫אלא בדרך קצרת עד שתבא אל מקום עיקר תדרוש בעיה •‬ ‫יאח׳׳כ תתעלה המל׳ באחדות הנמצאות הפרטיות בריאת‬ ‫יצירת עשית דהיינו שמע קינוצם ואחדותם זו בתוך זי על‬ ‫אצי׳ ותם במציאות אצי׳ נהשתרשםנמדתזו ומדת זו מזלכפת‬ ‫נהתקשרה נישראל שתם ו״ק ונקשרו ונאחדו המציאות‬ ‫הנאצלים נימי תיותם נאחדות גמור ועלו ונקשרו החכמת‬ ‫דלת‬ ‫והבינה‬ .‫ספר‬ ‫עי‪1‬‬ ‫כ‬ ‫‪£ 3‬‬ ‫ל יי*״‬ ‫אשר אינו נפעל שמא המנהיג תוך הספי׳ יוננו הםפי׳‬ ‫כרצונו תכנת עצומת ויתקרט • והיינו מה שנאאר שיאיר‬ ‫תכתר וכיוצא ולא יהיו מ פ י ׳ תאמצעיות מלבישות אור א״ס‬ ‫!מרחיקות אותו חן הספי׳ התחתוטת אלא יודכט ויתיו‬ ‫מעבר לבד לא לבוש והיינו שכטות אור א״ס נספי׳ עצמן‬ ‫ואפי׳ מכורת נרפאו תדינים תכלית הרפואה ונתבטלו‬ ‫ונמתקה תגבורת תכלית המתקה ואו נפעלת מבור׳ מאור‬ ‫א״ס במדרגה א׳ בהפעלות מ ת ר במשל ואז כל מ פ י ׳‬ ‫מאוחדות שאין מ פ י ׳ משתלשלות ומתרחקות אלא מצד עצמן‬ ‫כדפי׳ • והנה התרחק ותקורבת תלוי בזיכוך תמדרגית • אס‬ ‫יזדכך מ ת ר יהי׳ אור א״ס כספי׳ ואם יתעבה ילביש אור‬ ‫א״ם ולא יתפשט אל מ פ י ׳ אלא בתתלבשית וכן אם יתענה‬ ‫אור החכמה ילביש עוד יאם תודכך לא ילביש עיד מדרג׳‬ ‫אחרת ועליז תדין לכל בחי׳ ההלבשה וההרחקה שע״י שהם‬ ‫ו׳ מדרגות • הא׳ א״ס • הנ׳ א״ס בתוך כתר שבכתר • מ ׳‬ ‫א״ס בתוך תכתר שבכתר בתוך החכמה הקדומה • הל׳‬ ‫א״ס בתיך תכתר נתיך החכמה הקדיחה בתוך החכמה ממש •‬ ‫הה׳ א״ם נתיך תכתר נתיך החכמה תקדוחת נתיך החכמה‬ ‫עצמה נתוך הדעת • תו׳ א״ס נתיך מ ת ר נתיך החכמה•‬ ‫תקדיחת בתוך החכמה ממש בתוך הדעת נתיך הבינה והנינה‬ ‫מאירת סתם ההנהגה מאוית בארבעת חקירית נפתחיש‬ ‫שהם סוד יט׳׳ה חסד י׳ גבורה ת׳ רחמים ו׳ הטלל ת׳ •‬ ‫ט ׳ תנינת מסתחת עוד סוד ה נ מ ה זו ואינה פותחת אלא‬ ‫מקורי מנורה והעולם משומם מהדינים ומלות תות ותקלי׳‬ ‫מנרות ו מ ל תלוי ממהגה זו ולמטה • ויש עוד להנהגות‬ ‫אלו פרטי פרטיס ועניינים יתנארו נמקומם נתמרים‬ ‫תנאים ולא תי׳ נוותינו נפ׳ זה רק לתת נטד הפעולות‬ ‫וההשגחה לא״ס ולא ימשך ממנו דנר יויק אחונתינו באחדותו‬ ‫נלל• ועוד יש עניינים נות תשמעם נפרקים הבאים נע״ה‪:‬‬ ‫פרין י הנד‪ .

‫‪26‬‬ ‫ספר‬ ‫עין כל חמר ב פ״'‬ ‫והבינה יחד בסוד ת׳ אלתינ״ו כדי לתת לתם כניסת ואחדות‬ ‫נסוד ג״ר ואח״כ נקשרו נא׳ והיינו שיחאחדו ז״ס אל ה׳‬ ‫נקודות שהם חג״ת ובו יסוד ותלטח בסוד היחוד ונו״ה הס‬ ‫ה׳ נקודות בבינה והם סוד ה׳ הנעשים כאחדוח א׳ שהיא‬ ‫ה׳ נקודות נוו • • ועלו אל החנתה בהקשר הנינה עם‬ ‫החכמה ונעשו • י • ג׳ דהיינו י׳ שנת ג׳ נקודות ועלו אל‬ ‫תכתר ונ׳ נקודות שהם חסד דין ורחתים וכיוצא נאחדו‬ ‫ונעשו אחל תכליח אחדות ועילת תרצו! אל רצון יתרצון אל‬ ‫רצון עד הכתר כילם כא״ס ונעשה המציאות העולה אחד‬ ‫מיוחד כסא לאותו המציאות הקדמון האחד האמיתי אשר לא‬ ‫יחודש • והרי נקשרו הנמצאות אחר טותם משתרשים משורש‬ ‫אל שורש עד הסנה תא׳ אשר לא יתרבה וחוח הנמצאות‬ ‫אל קדמות קודם התפשטותם יחזר נמלח אחד וירד והשתלשל‬ ‫נענץ צאתם ותמצאם מאתו וירדו נמלת א׳ עד סוף תאצי׳‬ ‫ואח׳׳כ נייחד ב׳ מדות שתם ת״ת ומל׳ ע״י היסוד ואומר‬ ‫נשכמליו ונשתלשלי הנמצאות בריא׳ יציר׳ עשיה ותרי נות‬ ‫נקשרו הנמצאות ממטה למעלה עד התדנק נאצי׳ ואצי׳‬ ‫במאציל והיינו קשר הנמצאות נחציאוחס נאחדותו הפשוט‬ ‫אשר לא יתרנת מפני מציאותם ט נדפי׳ • ולפי ענין וה‬ ‫מצורף אלתנדרשנתנתגותנדפי׳נפ׳ ט׳ לא יתרחק הידיעה‬ ‫נענייני׳ ויתי׳ על נ׳ פנים תא׳ נסוד קדיתתו תפשוט‬ ‫האחד אשר לא יחודש כהכרת עצמו ידע כל נמצא ואינה‬ ‫ידעה מחודשת אלא ט א וידיעתו והידוע ל! אחד •‬ ‫והנ׳ ידיעות הנמצאות מצד עצם הנמצאות מצד קשר הנמצאות‬ ‫והשיןרשס מעלול לעילת ממטת למעלת כדרך שפי׳ ולוה‬ ‫ידעם קודם טוחם ואחר תיותס ולא יקבל מת חידוש‬ ‫ותפעלות מפני שיתקשרו תמציאי׳ כדרך חציאוחס ממטה‬ ‫למעלה וכמו שהיותו פיעל כתם לא יחייכו מ ריבוי )מ(‬ ‫ולא הפעלות גם הידיעה לא יחייב בו הפעלות ולא רמי •‬ ‫ומה שיחרש התחתון חידוש לא יחדש מ שים חידוש שהחידוש‬ ‫תוא מפעלים תחחתונים אכל כיחיד הנעלם לא חידש שום‬ ‫חידוש האיש הפועל מפני שלא יקבל הפעלות • ועתה מת‬ ‫נאמר אם איש אחד יחטא תנת ההפעלות אינו כא״ס אלא‬ ‫כספי׳ שיפגום כתם ויגרום סילוק אל תנשמת ולא שהנשמה‬ ‫תסתלק אלא לעולם שופע א״ס ומאיר הארתו אלא יתעמ‬ ‫המדרגות ואין אור א׳׳ס נמשך אלא מ׳ מדרגות שפי׳ והרי‬ ‫ההפעלות איט כא׳׳ס אלא כספי׳ ואס יקייס‬ ‫מצות או ישוב בתשובה לא יפעול בא׳׳ס ח״ו שום הפעלות‬ ‫אלא התפעלות בספי׳ שיזדככו ויאירו מאור תא״ס וע״ז נאמר‬ ‫אס חטאת מה תפעל בו יכו' • והנה ההפעלות לא יקבלט א״ס‬ ‫והפעולות יוצאות מאתו שהרי מה שנתעמ הספי׳ ולא האירו‬ ‫האור והדן הוה הכל בידיעת הא״ס ורצוט הדן בספי׳‬ ‫אילימה‬ ‫ומנהיג כהס • אמנם ההנהגה הוו כל הדרכים הנו׳‬ ‫כהתלכשות הטי נמצא פועל הלין ומגיע אליו *טען הפגם‬ ‫עד הנינה ששם תגכורת הדינים והדעת נשמה כתוכה‬ ‫ודרך הדעת יהי׳ התפשטות א״ם כתוך הנינה ותני׳ כספי׳‬ ‫נמצאת הידיעה מגעת לו ממעשה המגונה נדרך שיגיע‬ ‫ההנהגה אל תםפי׳ שלא כתפעלות כלל שאינו מתפעל אס‬ ‫יגכר הדין וינהיג כתדת הגבורה או אס יגכר החסד וינהג‬ ‫כחדח החסד שהרי ההפעלות כמדות לא נא״ס ועד״! הנחיר׳‬ ‫מסורה כיד האדם אס ייטיב ויגבר החסד או אם ירע‬ ‫ויגבר הגבורה והרי יהיו כ׳ הנהגות או הנהגת הדין או‬ ‫הנהגת החסד ואלו אינם פועלות בו הפעלות אלא כחדוח‬ ‫!יגיע! תעשי! עד הנמרה או עד החסד דהיינו כ׳ הנהגות‬ ‫או הנהגת הכינה כמנה או הנהגת הדעת ומתדעת‬ ‫ולמעלה נמצאת הבחירה כאדם ומעשיתו תלוי כספי׳ שאין‬ ‫א״ס נפעל כלל ממעשה כ״א והרי האדם שליט בבחירתו‬ ‫להגביר כמעשיו איוו הנהגה מאלו ההנהגות שהשינוי כמדות‬ ‫תחחתונו׳ והידע׳'קדומה אליו ככחי׳שאינה הפעלות כמי שאיגה‬ ‫הפעלות ההנהגה אס הרע עלה הידיעה עד סוד הבינה ככחי׳‬ ‫ההנהגה שא״ס פועל כדרך אמצעיי׳ ששה כדפי׳• וכחי שיגיע לו‬ ‫ידיעח החעשה יגיע ענין המדיח אס הגיע המעשה עד כחי׳‬ ‫הנהגת החכחה היא ה נ מ ה רביעית כך הגיע סוד הידיעה ע״י‬ ‫חשחלשל מחשחלשל עד סוד הנהג׳ נשמה תתלכש׳ חדה תוך‬ ‫חדה עד הנהגת החכחה וכפי שיעור עלייח המעשה והחתי׳‬ ‫מציאותו עולה הידיעה לפניו עיי אמצעיי׳ כךגרס בספי׳ההנהגה‬ ‫וכמו שנרחיק המעשה ממנו שלא יקבל הפעלות כך נייחס‬ ‫הידיעה כספי׳ כדי שהספי׳ תקבל התפעלות ולא יקבלנו‬ ‫א״ס שאינו מקבל הפעלות כין קודם תעשה לאחר תעשה‬ ‫ולא חאחר א״כ לא ידענו חיו שידענו כמו שידע הנהגת‬ ‫הספ״ ומנהיגם ממש הוא כעצתו כסוד המדרגות הנו׳‬ ‫ולא יחדש כי שים חידוש המעשה המחודש כמו שלא יפעול‬ ‫אלא כספ״ שתם הנפעלות • וכשתקשת יתאחר א״ס כעצמו‬ ‫ד ע אס יפעיל האדם תרע אי לא ידע כי׳ כמי שראשית׳‬ ‫למעלה אשאלך כיוצא נו א״ס למעלה משכיר יתעניש לעושה‬ ‫הרע או לא עד שנשיכ לוו לפי תמדות והפעלות נשיכ לוי‬ ‫ומקום שיגיע ההפעלות לדין ולחסד יגיע התפעלות מרעת‬ ‫תאדם וטובתו וידיעת מעשהו• ולא תאמר א״כ א״ס אין יודע‬ ‫מעשת כ״א ח״ו כמו שלא נאתר אין שכר ועונש תגיע אלינו‬ ‫מאתו חייו שהרי פי׳ הדרכים שכתם ינהיג׳ וישגיח כתדותיו‬ ‫ותעצמות כתוכם והכל עגין א׳ ודרך א׳ • ומה ג״כ יצאנו‬ ‫מיד קושית ידיעה ונחירה מפני שעני! הנחירה מסור לאדם‬ ‫אס יגבר הימין והשמאל והידעה נפרט תמדות אם יגבר‬ ‫‪1‬ת או יה תלוי במדות ונמו שבא‪ x‬יגברו תחדות וה על ‪1‬ה‬ ‫מצד‬ ‫*איל• צ״ל פגין‬ .

‫‪0‬פר‬ ‫עין בל תמר ג פ״י פי״א פ ״‬ ‫מצד מ ע ש ת איני שינוי בו ח״ו ג״כ שיטי הידיעה אינו שינוי‬ ‫בו ח״ו ג״כ שיטי הנחירה תלוי באדם מפני שאלו העניינים‬ ‫תלוי במדות • ובזה נאחר הנה הידיעה בענייני האלם תלוי‬ ‫בחדות כמלות ההשגחה במעשהו למכירו ולתענישו והגה‬ ‫הידיעה תזאת תלוי בדעת ואס כן ידיעת זו בעד הספ"‬ ‫מאת שמא ספי׳ מ ״ ת בסוד התלבשות ההנהגות עד א״ס‬ ‫והבחירה מסורת ביד תאדם לעשות מעשמ א״כ יגבר‬ ‫המדות כרצונו• וכמו שכאשר יגנר המל׳ שממנה נחירת האדם‬ ‫נמעשתו על מ ״ ת שנו הידיעה יהפך המלות ויגנר מ ל ׳‬ ‫נדיניה על מ ״ ת נרחמיו ולא יקנל הפעלות א״ס וירוחק האדם‬ ‫הפוגם בך ית" ענין תאדם מסור בהנהגת הספ״ ושם‬ ‫הידיעה ושם הפונה בנח״ ואין דוחק מעטן שיטי נא״ס או‬ ‫חידוש ידיעה ח״ו נמו שלא יקשה מאלו הספ" נדפי׳ מפני‬ ‫שלא יחיינ שיטי כלל כדפי׳ ‪:‬‬ ‫באתי נפי זת לתקן אס יקשה לך היאך‬ ‫ין‬ ‫מתאחד תפשוט ימצאו מ נ י ס אס‬ ‫נרנו׳ הנאצלים שכולם נאצלים זה מזה וכולם ממט אס‬ ‫נרינוי הנחי׳ שאפי׳ תנתר יש נו נחת נחי׳ ותיקוני׳ ועם‬ ‫תיות שאותם התיקונים אינם גשמיים אלא חשל ענ״ז יורה‬ ‫על ריטי תפעולית ותנוחות הנמצאות שם ולזה יקשת היאך‬ ‫מתא׳ תפשוט נמצאו הריניייס האלו • ולזה נאחר שאחדות‬ ‫א״ס נפלא לא יאונה אליו שוס ריניי נמו שפ" נתמר א׳ •‬ ‫אמנם תחילת אצילות יאצל ראש תנתר ר״ל נתינתו הפשוטה‬ ‫שאין לדון נאחדות פשיטיתו מת שאט חחייניס נא״ס מפני‬ ‫*שיר שמא נמצא נחאציל ותרי הוא מחודש נפעל וענ״ז‬ ‫תוא מיוחד תכלית אחדות נסא לא״ס שאין להשיג מציאותו‬ ‫מפני שהשגת א״ס נמנעת גס השגת ראשית תפעולית‬ ‫נמנעת שמי תם נמצאות מאתו • אמנם מת שנדע נזת‬ ‫ונאמר שהוא נלי מחודש ולא עצמות חאצ" ודאי ואיד שנן‬ ‫הרי מ א נדון לגוף וא״ס פועל נו משמה וזהו תחלת‬ ‫מצין שפעל ועשת ורצת • זננר פי׳ שתתפעלות ושינויי‬ ‫מצון אינו נו אנל מ א פעולת יוצאת ממט ואינו מתפעל‬ ‫כרצון כדפי׳ והנה נאן רצון נל הנרצה למצא ולהתחדש‬ ‫ומכאן ואילך ימצא מתמאציל עצמות המתפשט שלא יקנל‬ ‫שוס תוספת ולא שוס מגרעת ולא מציאות מחודש אלא‬ ‫אחדית גמור נמצא ולא נמציאות פועל ולא נהפעלות‬ ‫ננאצליו יימצאו מחודשים הנפעלים הנאצלים מדרגה אחר‬ ‫מדרגה ונתן לאלי על אלו קדימה מצד מציאותם נעצחס לא מצד‬ ‫המאציל שמצדו טלם נמצאים כאחד ולכך ימצא להם נחי׳‬ ‫מאחודת טלס נא״ס ואולם ישתלשלו זה מזה מצד עצמן‬ ‫נהיוח א״ם מאצילס הם מהם ונהם ישתלשלו זת מזה ולזה‬ ‫טלם כאחד הם נרצון הראשון שאין מניעת מ ק ר נ ם לא״ם‬ ‫פ ר‬ ‫י א‬ ‫*אילי צ״ל שיר* אי!ורז‬ ‫ב‬ ‫אילימה‬ ‫יד‬ ‫ז»‬ ‫כמציאות ראשון מצד א״ס אמכם שם מאוחדים תכלית‬ ‫אחדות כמציאותם חאחלותו אל נמצא מחודש ראשון אמנם‬ ‫ית אחר ית יתן א׳׳ס נחו מאצל וימצאו הנמצאים הנאצלים‬ ‫כפי קדימתו מצד עצמן זה אחר זה • והנה מצו! הזה‬ ‫הראשון • הוא כלל כל מציניות וכאשר יתרצו ש‪ 0‬הכלים‬ ‫לתמצא ישתרשו שם ויהיו כולם כלולים שם וענין כללותם‬ ‫יאמר רעוא דרעוין רצון תרצוטת והתפשטותם נעצם הנאצל‬ ‫תם תיקוני תכתר תיקו׳ אריך אנפין כאשר עול יתנאר‬ ‫בתמר ג׳ • והנה ברצון מצינות עדיין תם מאוחדים מפני‬ ‫שידמה הנאצל הא׳ למאצילו וכמו שבמאציל הנמצאים מאוחדים‬ ‫בחכמתו והוא וחכמתו א׳ והידיעה מ י א מצייר ציורי‬ ‫הנמצאות הוא וידיעתו א׳ כך מצין הזה יתאחדו נו כל‬ ‫הנמצאות תכלית אחדות אבל לא באחדותם במאציל שמי‬ ‫ירד ממאציל אל נאצל ובהתפפנזות הרצון מרצין אל רצון‬ ‫יתפרדו תשכל ומשכיל ומושכל להיותם ג׳ עניינים ועם‬ ‫תיות שנאמר יתפרדו חייו שיתי׳ ממש פירוד והבדל • אמנם‬ ‫ירד אחדותם והשתלשלו הרצונות כחת נחי' ו ע ק זה תלוי‬ ‫ההשתלשלות סוד בונה עולמות ומחריבן וסוד מלכים אשר‬ ‫מלט באוץ אדום אשר יתבאר בעין רואי תמר א׳ •‬ ‫ודרך כלל תם כמת מדרגות להשתלשלות הנמצאות עד‬ ‫שמחמת משתלשלות ירדו ויתרבו עד הגיע אל מקום תיקוני‬ ‫הכתר ששם תחלת מ י ט י ולא ריבוי חייו אלא יבחן הכתר‬ ‫לבחי׳ וישתלשל מחט האצי׳ לספי׳ עם היית שהספי׳ הנאצלות‬ ‫הכל אחדות גמורה אבל דרך העברת נקראים ריטי ופירוד‬ ‫בערך האחדות הנקשר בא״ס וברצון כדפי׳ ‪:‬‬ ‫פרק יב ‪ " ] W‬תוספת ביאור על הקודם הנה כל‬ ‫מקובלים הסכימו שהכתר הוא נאצל‬ ‫א׳ אמנם תכתר הוא תוצאת הדברים ממאציל אל נאצל‬ ‫תכלית יציאתם אמנם הנאצלים לתם מ ק ר ט ת נמאצילס עד‬ ‫שנאחדס ונקשרה במאציל ומאציל מקור טלם שהוא אחדות‬ ‫נובע עשר ספי׳ ותכלית י״ס וגמר מציאותם הוא עד החל׳‬ ‫וראשיתה באצילות הוא תכתר ובעצם תכתר חסתלקי׳ נחי׳ על‬ ‫בחי׳ומציאו׳ על מציאות עד מאחדם בא׳׳ס עד שאותם מקורות‬ ‫תטבעיס חאחדותו ישאט]מהס[הספי׳ ויתקרבו אליו ולזה נחייב‬ ‫עשר בחי׳ לקות מימת מצל עצמם י׳ שרשים ליי נאצלים‬ ‫ומצד מאציל עשר כלים שואבים ראשית מבוע שפעו ושפעו‬ ‫אחד מיוחד מאתו ותם מיוחדים תכלית ייחוד מסתלקים‬ ‫תכלית סילוק עד שיאוחדו תכלית אחדות ימצאו הגונים‬ ‫לאותת בחי׳ • ימיט ברצון מצוטת שכולם שס רצוטת‬ ‫וטלס נאחדיס ברצון א׳ ושם חידושם מאת מוצה ולא נפעל‬ ‫ברצון מוציא רצוט נקשר בו תכלית הקשר עד שיכונה‬ ‫מצין אל מוצת ובאופן שלא יקבל מוצת שיטי בקרוב‬ .

‫‪*8‬‬ ‫ס^ף‬ ‫עין כל תמר ב ו‪1‬״יב פ׳׳יג פ׳׳יי‬ ‫אל מציאות זה ויתייחס אל הרצון הזה עד שיתי׳ תכלית‬ ‫ההתקרבות אל הרצין הרוצה ולא יתרחק תרחק שיטנת‬ ‫בעצם הנאצל ולא במאציל אל האמצעי צאת המציאות‬ ‫ממאציל אל נאצל • ולזה כשיכא השכל לשפיט עני! זה לא‬ ‫נמצאתו שאיט נתפס במחשבה • וקרוב לנו לומר שכמו‬ ‫שהמאציל נמנע ההשגה מחחשטתינו כך המציאות הזה‬ ‫רחוק מההשגה רק שנדע שהדברים יצאו ממאציל אל נאצל‬ ‫וכאשר נבחין מאצי׳ נתן לו המעלה העליונה באחדות‬ ‫ושלילת תפעולית והרחקת תתואריס כדפי׳ בת״א וכאשר‬ ‫נבחין נאצל נתן לו החידוש והתפעלות כדרך שיחייב חלת‬ ‫נאצל ואח״כ נאמר שיש מיצוע יוצא מחאציל אל נאצל קצתו‬ ‫דבק אל הנאצלים ומכלל נאצלים יחשב והיינו רצון הרצוטת‬ ‫וראשו דבק במאציל צאת הנמצאים מחט ואחרי צאתם‬ ‫מתנו יתחדשו ובתתדבקש בו הס תכלית אחדותו ואינם‬ ‫מחודשות וענק זה ממש אל הספ״ כעת אצילותם וענין זה‬ ‫אל פעולת איש עליתם • ואל תתמה על עניינים אלו כי כמו‬ ‫שבאדם גוף והס משל תספי׳ ופעולת׳ ויתעלו מן הגוף אל‬ ‫דקות תלחית עד הדס הזך היפה שעליו רוכב החיות הדק‬ ‫שעליו רוכב תנפש שעלי׳ רוכבת הנפש המשכלת שעלית‬ ‫רוכב הנפש הקדושה שעלית רוכב הרוח הטהור שעלית‬ ‫רוכבת הנשתה הרוחנית שעלית רוכבת נשמת לנשמות וכמה‬ ‫מדרגות כאשר יתבאר בתמר י״א בע״ה כן הדמיון הזה לספי׳‬ ‫שתן נעק גוף ותנשמת בתוכם נתן במדרגות האלו ודרך קצרת‬ ‫נאמר גוף ונשמת כך דרך קצרת נאמר מאציל ועשר נאצלים ‪:‬‬ ‫פרק ינ אין ספק שא״ס אינו בעל תכלית ואינו גוף‬ ‫י ואיט בעל דין ואינו רכים והוא תכלית‬ ‫הקדושה ותטתרה ולוה יקשו על כל הקדמה והקימה מאלו‬ ‫ההקדמות קושיא אחת ואמרו כיון שאינו בעל תכלית יגבול‬ ‫מהיכן יצא הגבול והתכלית ושאלת זו תשובתה קלה מאד ופשוטה‬ ‫שהאלוה לא יעשה כמוהו ועם היותו בבית מצד עצמו הנה‬ ‫הנאצל מחודש עלול ממנו והרי יש לו תכלית שהרי העלול‬ ‫יורד מעילתו שאינו עילת בעילתו ולכך איש עילת כל הפילות‬ ‫ושאר כל העילות עלולות מחנו וכשאתה בא לתת שבח ומעלת‬ ‫לנאצליס בלי ספק אתת נותן מקוס המעלה אשר אין לה‬ ‫תכלית לעילתה העליונה על כל והרי הגבול נמשך בהכרח‬ ‫וימצא כל זמן שישתלשלו תעלולים אלו מאלו ועם תיות‬ ‫שאינו מניעת יכולת בנמנעות ונמנע תיית האלוה עושת‬ ‫אלוה כמותו עכ״ז נאמר שלא נמנעה המעלה מהעלול מצי‬ ‫העילה מפני *הדבק תעלולים בעילתם העליון דהיינו‬ ‫אחדות הנאצלים במאציל קידם אצילי׳ והתפשטותם הנה הס‬ ‫במעלת ואחדות גמור קודם צאתם אל הרצון ומהיכן נמשך‬ ‫להם התכלית בתתפשטס ממט ותניעם אל תרצון ומהרצון‬ ‫אילימר!‬ ‫ולמעה והיותם עלולים ומשתלשלים וזהו מציאות׳ מצד עצמן‬ ‫והתפשטות׳ לא מצד מאצי׳ שמצדו הרי כל הצורות מאוחדות‬ ‫באחדותו ותוא וחכמתו ורצונו והידוע נו א׳ כאשר נבאר כפ׳‪:‬‬ ‫והנה יקשה לפי זה שהתכלית כחיוב שלא כטונת פועל‬ ‫חיו לזה נאמר שאין שוס נמצא שלא בכוונה ח״ו אלא‬ ‫כולם בחכמתו ידועים בתכלית האחיות ובכוונה מנוונת‬ ‫מעוללים ממנו כדי שימשך להם התכלית והגבול ע״י התרחקה•‬ ‫אמנם התכלית פועל נמשך להם חתתרחקס מאתו בכוונה‬ ‫מכוונת ומדד לתם שיעיר ותכלית לכל כרית וכריה כדי‬ ‫שיעור ומדת שמדד לו היוצר ועלול א׳ ע״י השתלשלות תנו׳‬ ‫כבי פרקים הקודמים ושאר העלולים עיי עצמות וכלים שפי׳‬ ‫כפ׳ ז׳ והטעם שהעליל הא׳ דהיינו תכתר הנמצא מעצמותו‬ ‫כלי אמצעי אנו צריכים לכל הענק הנדרש בב׳ פ׳ הקודמים‬ ‫ולכל הפעולות בעת צאתם ממנו ואליו • אמנם מהכתר‬ ‫ולמעה יופעלו ע״י עצמות וכלים נשמת וגוף • ולצאת אותי‬ ‫המציאות מהנשמה אל הגוף אנו צריכים לתת המציאות אל‬ ‫הרצון ורצון הרצונות • אמנם אחר שהם כעלולים יופעלו‬ ‫מהם ככח א״ס בדרך עצמות וכלים ויתרצת תמציאות ההוא‬ ‫ברצון הקיום ויצא ממנו ונתפשט ויתהוה כמקום ההגון‬ ‫והנאות ‪ -‬המשל בזת שיעור חדת תנצח הוא שתתי׳ מדת זו‬ ‫בכח עד היותו מתפשט אל עלול ז׳ ישם יהי׳ גבול מציאותו‬ ‫הנה יתרצה מרצון העליון על הדרך הגז׳ ונשתלשל ברצון‬ ‫יתייט תכתר בסוד תיקונם בדרך עילה ועלול על צד עצמות‬ ‫וכלים שאין שוס מציאות נפעל אלא פ״י א״ם נשמת לספי׳‬ ‫ויתפשט)ישתלשל ממציאות אל מציאות תוך תעלולים תעליוני׳‬ ‫בדרך תעלם לא במציאות מתמצא ממש שאין שם תכלית מציאות‬ ‫אלא עד תגיע׳ אל אצ" ז׳ ושם עמד מציאותו ועבל כגבול שיעור‬ ‫מדה הנמדד לו מהרצון ע״י ההתפשטות עד תגיע אל שיעורו‬ ‫ומדתו ועניינו ועכ״ז לכל הנמצאים עד עמדו אל מציאותם‬ ‫הכל נמדד שיעור ומדה מרוצה כרצון העליון יוצאת מאת‬ ‫המאציל כדרך צאת תפעולית כנז׳ בפיק״ הקודמים י״ב יי״ג‪:‬‬ ‫גוף א״כ מהיכן יצא הגיף הנה שאלה זי‬ ‫פרק יד‬ ‫שאלוהו החוקרים ואמרו שמהצירה לא ימשך‬ ‫חומר א״כ אפי׳ יהיו העלולים אלף סוף סוף מהיכן יצא‬ ‫החומר ודברו מטעם זה על ת׳ תועה • אמנם הם חשכו‬ ‫שידעו הצורות והחומרים ולזה הקשו מה שהקשו ולא ידעו‬ ‫ולא יביט בחשיכת יתהלכו מפני שחשבו שהצורה אינה מורכבת‬ ‫אלא פשוטת מכל ולזה סיכלו זה אלא גס חשבו שהשמים‬ ‫גשם חמישי פשוט ובזה יצאו אל מה שיצאו • והנה רו״ל פ״‬ ‫שהם נקראים שמיס שהם מאיש וחי״ס ועד״ו תנחצאית‬ ‫תעליוטת חשבום פשיטות ולא עמדו על סוד ה׳ ואינם אלא‬ ‫מורכבות שהנפש והרוח והנשמת תס מורכבות חד׳ יסודית‬ ‫אינו‬ ‫רוחניים‬ .

‫עין בל חמר ב פ״יד פ״טי‬ ‫ריתנייסכדכת" חד׳ ריחות נואי תריח ובדפי׳ נפ׳ שחותמי׳‬ ‫ולא עוד אלא חיות הקודש תם חיות חורננית חד׳ יסודות‬ ‫רוחניים דתיינו ענין ד׳ חיות וכל א׳ כלילה חטלש ונן‬ ‫מ ס א דהיינו עולם הבריאה יש נו ד׳ יסודית שתש ד׳ עחודי‬ ‫נסא ויסודית היסודות נאצי׳ דהייט חסד חים גבורה אש ת׳׳ת‬ ‫רוח תלטת עפר ויש עוד ליסודות אלו שרשים נתוניות‬ ‫הנינה ישם מתעלים • ועתה נאמר ני לדרך זה יהי׳ ענין‬ ‫תמציאית מתפשט ימשתלשל מאצי׳ אל נריא׳ ימנריאה אל‬ ‫יצירה ומיצירה אל עשי׳ נרצו! הרצונות לתתפשט תפעולית‬ ‫ובהיותם משתלשלות הם צורה וחומר הנה א״ס צורה אל‬ ‫האצי׳ יהאצי׳ נלים חומר אל הצורה העליונה נדרך משל‬ ‫יאצי׳ צורה אל הבריא׳ יהנריאה חיחר אל האצ" והיצירה‬ ‫חוחר אל הבריאה והבריאה צורה אל היצירה והיצירה צירה אל‬ ‫תעשי׳ ותעשי׳ חומר אל היצירה יישתלשלו מעילה לעלול‬ ‫חצורת אל צורת ואין חוחו־ לצורת וצורת לחומר על מיעו‬ ‫המניינים ממציאות אל מציאות בכוונת חכוונת בשיעור וחשקל‬ ‫ומלת לכל נמצא ונמצא שיעור מציאותו והיכן ית״'ממילתו‬ ‫ימנייט ומל נמדד מאת המאציל ע׳׳י סול עצמות וכלים‬ ‫ויתפשטו מן הרצון העליון ויצאו ממנו תחלה חאחדית פשיטתו‬ ‫נרצון על תדרך מזי נפ׳ י״נ י״ג וחשש ישתלשל ממציאות‬ ‫אל מציאות מד שמימאל מקום ממילתו ננריאה או ביצירה‬ ‫אי נעשי׳ ע״ד פעילות מצמותונלישישם עמד שאין לך דבר‬ ‫שלא יתי׳ צורת למה שלמטה ממנו ואין לך דנר שלא ית״‬ ‫חומר למה שלמעלה חחט אלא שאנו נקצה התחתון משיגים‬ ‫אלי תתוארים התחתונים חתעליס לנו תצורות העליונות‬ ‫ולכך יקשת להשכלתיט הקושיא תזאת אנל נחציאית תאמת‬ ‫אין קושיא נלל ותדרוש הזה ינא עיקרו נתחר‪:‬‬ ‫פרק ט״ו אען נעל דן א״כ מהיכן יצא הדין• ענק שאלה‬ ‫זו נחלקת לנ׳ חלקים תא׳ תיאך יתייחס לו‬ ‫פעילות הדינים וחלק זת ניארתי נתחר ית פ׳ ט׳ • אחנש‬ ‫תחלק תנ׳ תוא חציאית תגנורה ונלי תדק חהינן יצא‬ ‫ינשתעחיק בפי ט׳ תחצא שאין אותת חיוסדת אלא אחר‬ ‫המצא נלי הדין היאך הוא פיעל ני • אחנם אצילית הדין‬ ‫והמצח הגבורה אין אותי פ׳ מספיק לשאלה זי • ואולם‬ ‫התשובה לקושיא זו היא מיוסדת על ענק רמוז נפ׳ הקודם‬ ‫והוא שמציאות כל מידה ומידה נ א ‪ x‬ימצא לא יהי׳ חידוש‬ ‫עניינה במקומה יש מאין • אחנם תחילתת מראשיתה נרצון‬ ‫הרטטת יוצאת חחאציל אל נאצל יאחר היותה שם עם היות‬ ‫שאין מקוש גילויה שש תתפשט ותשתלשל חחציאית הרצון הזה‬ ‫אל מציאות מ ת ר עצחו ונחציאות הכתר יתחצא ויתפשט‬ ‫חחציאית אל חציאית בחכמה ובבינת עד תתפשט׳ אל מקים‬ ‫אצי׳ ויהי׳ לה כל המציאות הנעלמים ההם עד הגיעם אל‬ ‫אילימה‬ ‫טו»‪2‬‬ ‫מקום גילוים ו*׳ והכל לפי שיעור מדת המולד תדה לתדות‬ ‫ודרך וה לכל הספ״ כולם • יעתת בית נאמר שאין ספק‬ ‫שאין שום מזה ולא כח נברא נוצר ונעשה שלא נעשה מכח‬ ‫המאציל והמאציל רצה ברצון תרצונות ועשה והאציל מציאות‬ ‫המדה או הנברא או הנוצר ונעשה • אתנם נמצא מקום‬ ‫הראוי לתמצא יש מציאותו באצילות ויש מציאותו בבריאה ויש‬ ‫מציאותו ביצירה ועד״ו כל הנמצאים• והנה א״ס רצה בהנהגת‬ ‫המציאות מייסד על תכלית תשלימות ושם ימצא המציאות‬ ‫בלי המדה תיו לא תשתלם הצורה העליונה הנאצלת ולא‬ ‫הנבראת ולא מוצר ולא הנעשה לכך המציא ברצון השלימה‬ ‫שבכל תצורות • אמנם אין דינם שם דין אלא אדרבא הושרש‬ ‫שם מ נ י ׳ !בסוד תיקון הדינים למתקס ולהלבין אדמימות׳‬ ‫ני באשר תתרחק תמדה הזו משם ויגבר נתתדיןנפי סדר‬ ‫תתנמה הגז׳ לעיל פ׳ ט׳ תנת תתקשו־ מנורת נשרשית‬ ‫תנעלחים ננינת ונחנחת וננתר יע״י מ ת ר הזה תתלבן‬ ‫ייתמתק הלין• והנה ימצא לפי זה שא׳׳ס רצה תדינים ברצון‬ ‫תעלייטת כעין שרצה הנמצאות טלס יחל ובהיות זה לא נתגלו‬ ‫מניניה למטלה שהוא רחמים פשיטים כעין שלא נתגלו שאר‬ ‫הספ״ תעלות שאין גילוים שם אמנם מושרשים שם ונמו‬ ‫שתספי׳ תם שם נדקית נך הדינים הם בלובן ילקית שם‬ ‫למעלה וגילויים נהגיעם אל המקום מדידת שיעירם שמדד‬ ‫המאצי' ששם יהיה מקומו וגילויו ופעולתו ווה דרך המצא‬ ‫הכלי ויהיה לפי זה שאלת זו כענין שאלות מהיכן יצא החומר‬ ‫ותשובתה נמות מקצת לא נעצם שאין לט לומר נהחלט‬ ‫שנהתפשטו׳ נמצא הדיןשא׳׳נ יהיה מקרה ולא בטונה מטונת‬ ‫וזה נלתי נכון ועוד שאיט אמת שא״נ היה ראוי שיהיו‬ ‫הדינים חתפשטים והולכים ויהיה דן נחנמת וננינה יותר‬ ‫ובחסד יותר ובגבורה ייתר ונת״ת יותר וכן יתפשטו עד סוף‬ ‫המדרגות נדרך שפי׳ נעטן החומר ואינו בך • אחנם הענין‬ ‫הוא ני יסול חיוסד וחדת נחדדת ושיעור חוגנל למדות‬ ‫הגבורה נשאר תמלות ומציאותה שלימות גלול • אמנם אין‬ ‫לינה נמצא אלא ליקא נמקים גילוייה ויש לה שורש ברצון‬ ‫הרטטת ומשם מתפשט ויורל על מקומת ממציאות אל מציאות‬ ‫יאיתם המציאות הם רחמים להמתיק הדנים ממש ולהענירם‬ ‫‪1‬כא‪ x‬אותש המקורות ׳פחחי להשקות השפ" תעלים‬ ‫תתחתק חפני שהיא רחחיש גחוריש ותחדית המתקרבות‬ ‫אליו רחחיש פשיטיש ולכך השורש א ‪ x‬לחדות לחעלת הכל‬ ‫רחחים ונתן קצב ושיעור להם עד הגיע הליניש אל חקוש‬ ‫גילויים • יאין חקים לשאלת אם אין דין תיכן יצא דק שא״כ‬ ‫תשאל בפעולה ההות פ׳ שחת *אם תקנ״ת חתיכן יצא חיתתו‬ ‫שאין תשובה לשאלת וו אס לא תסלק חחט תפעילות ח״ו‬ ‫וזה בלתי הגון שאק שום פעולת גדולת או קטנה שלא תהית‬ ‫מאתו‬ ‫*»•׳ שיש א‪! n-»> ».‬צ»ל ל‪ 0‬לא‬ .

‫ספר‬ ‫*‪1‬‬ ‫^‬ ‫ח ט ר ג‬ ‫*״טי‬ ‫מאתו• אמנם בסוד ההתפשטות מהרצון העליון על מקום‬ ‫הפעולה והייט נמי הא• ואין לנו אלא להשיב האיך ממה‬ ‫*ייי ‪ P‬י*א היין ולזה נשיב תשובת מציאות תתפשטות‬ ‫הדנים מראשית רצון המאציל שימצאו לשלימות המציאות‬ ‫ושם אינו דנים אלא רחמים על המצאס אל מקום כפי‬ ‫שיעור ומלה שמדד ושיער המודד עיי כליו‪:‬‬ ‫‪8‬רק טז אינן רבים מהיכן יצא הריבוי•פי׳ כפ׳ליה׳וי•‬ ‫אמנם הוא מלית הקדושה והטהרה מהיכן‬ ‫יצא הטומאה דהיינו הקלי׳ החיצוני׳ זו שאלה עמוקה • אמנם‬ ‫ראשונה נאמר שהדני׳ אינם משתלחי׳ אלא עיי אלו ואלו‬ ‫שלימות מדת הגבוי וכן פי׳ בפירוש בפי ולכך כאשר יעלה‬ ‫ברצון מט׳ ודיניה תעלה מט׳ וכל קישוטיה ותיקוניה •‬ ‫אמנם כתו שהדינים הם רחמים כך הטמאי׳ הס טהורים‬ ‫והכלתישרש נרצון תרצונות וכאשר תתפשט מ ט י ממציאותה‬ ‫תתפשט ט א וכל הצורן שלימות׳ אמנם אינם טמאי! כלל‬ ‫ולא עמר גמר אלא שיעור מדלת עניינם אלא כאשר יתפשט‬ ‫כל מט׳ ושם נעלה מציאות׳ ויתפשט האצי׳ להבריא׳ ויתמצאו‬ ‫אלו ממציאות אל מציאית ימשורש אל שירש והס טהורים‬ ‫כירך שהשרשיס אל הגנו׳ רחמים מתוקים שתן ממתקים‬ ‫הדנים נךהשרשיםהאלו נגנו׳ המתפשטת ומגט׳לחטתנל‬ ‫מקום נשתרש׳ עי מיעם אל מקום שיעור מלת תוייתם‬ ‫בחוזק דנם הטמא מל טהור והס מתפשטי׳ ירך אצילות‬ ‫בריא׳ יצירה בטהרה גמורה ולא ישפע מהם הדנים וה״ס‬ ‫נהר ייטר ע י י ונפייף תן קימוהי עי הגיעם אל מקום‬ ‫שיעור מציאות גילויים יתפשטו המדרגות ויתחזקו כסוי‬ ‫טומאתם ויתקשרו למטת ביינים העליוני׳ תטתורי׳ ירך‬ ‫השרשי׳ ההם ויינקו כחם משם ויפעלו צורך מבור׳ וכאשר‬ ‫יטהרו המיות יקצצו שיעור קומתם ממקום צאתם אל מילוי‬ ‫ויושלכו למטה והשרשי׳ העתירי׳ יתעלו ויתמתקו בכלל מתיקות‬ ‫שאר הדנים והלבנת נהר יינור מרחמי עי״ו שורש מבור׳‬ ‫ממתקה‪-‬והנה עם תיות שהם טמאים למטה הס טהורים‬ ‫למעלת • ועעש האיך יהיו כקודש ויקראו טהורים וימצאו‬ ‫לחון ויהיו טחאיש חיצוניש נבאר בתמר י״ב ואין מיונה‬ ‫כפ׳ זה רק לבאר מציאות׳ מלמעלה שהוא טהור והיאך נמצאו‬ ‫הטמאים ויתלה הטעם לענין הזה בירך טעם הדינים‬ ‫שפי׳ ממש ‪:‬‬ ‫ק ' הנה הא״ס יתרחקו ממט כל גשמות וכל ריבוי‬ ‫וכל חסרון וכל יין וכיוצא ועל כולם‬ ‫יפול השאלת מהיכן יצא הגשמות מהיכן יצא הדין מהיכן‬ ‫יצא הטמא מהיכן יצא החסד מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא‬ ‫התכלית ועיי( לכל המציאות ולא נצללו בשאלות אלו אלא‬ ‫מחייבי הקימות ר&פרים בבריאת יש מאץ • אמנם עית‬ ‫פ ר‬ ‫ז‬ ‫^ *״י׳‬ ‫אילימה‬ ‫ה׳ המאמינים יש מאין אין להם שאלה מ ה כלל מפני‬ ‫שהכל יש מאין וכמו שהיש יצא מאין המוחלט כך הטמא‬ ‫מהטהור שמי יותר נמנע היש מהאין מהיש עם היותם‬ ‫שם לברים מתחלפים• ושאלות תרימי ג״כ יותר נמנע הוא‬ ‫להוציא היש מאין ממה שימנע הנ׳ מן תא׳ או האלף‬ ‫»תב׳ • ועליז נרחט מהשאלות טלם ולא הכנסנו עצמיט‬ ‫אנחנו המאמינים בתיקון העניינים אלא מצד אמיתו׳‬ ‫הלנו־ בעצמו • ועתה נאמר האמונה היא קבועה בלב‬ ‫המאמינים שהלוה ילע הריבוי ולא מפני זה יתרבה וכן ד ע‬ ‫הטמאים ולא מפני זה יהיה שם טמא וילע הגשמות ולא‬ ‫מפני זה יהיה שם גשמות וידע הגבול ולא מפני זה יהיה‬ ‫בו גמל ותכלית • והנה תיקון ויישוב העניינים האלו בלרך‬ ‫זת כוללת כי הכל נמצא יש מאין <‪ b>rf‬היישוב מתחיל‬ ‫מתחילת החכמה והאין הוא בכתר מפני שאפילו במלה זו‬ ‫הס אין שהוא תכלית הקורבה אל המאציל על שהשתתפות‬ ‫הםפי׳ בו נקרא אין והנה אין ר״ל א׳ כתר יול חכמה ן׳‬ ‫בינה • והנה הכתר אינו נקרא אין בבחינ׳ העליונה הדביקה‬ ‫במאציל אלא לוקא בבחינ׳ הקרובה אל הנאצלים שהנאצלים‬ ‫מושרשים בכתר ושרשיהס נקרא אין להייט כח״ב אמנם‬ ‫הבחי׳ העליונה יהייט חבחי׳ תכתר ולמעלה להקשר במאציל‬ ‫יקרא א״ס מפני שהם ג׳ בחי׳ א״ס שאין תשגה כלל ולא‬ ‫ישפט שום בחי׳ כלל ולא טלע תשרשות האצילו׳ שם ויהיה‬ ‫העני! הזה בכתר שבכתר וחכמת שבכתר כאשר עאר‬ ‫בתמר כ״ג • אחנם בינת שבכתר בה סול איין שהם תיקוני‬ ‫א״א ואינם תיקונים מפני לקיתם על שאין ראוי שיקרא י״ש‬ ‫להייט הכחי׳ הב׳ אי״ן והגי יש מחכמה ולמטה ו מ ה‬ ‫תחילת הישו״ת הוא מחכמה ולמטה יהייט י״ש י' חכמה ש׳‬ ‫תשובה והנה לפ״ז יהיו השרשת ההוייות חזלכטת ועולות •‬ ‫המשל בזה חכמה ה״ס המחשבה הלנה ושופטת בכל‬ ‫האצילות ולכך כל תפעולית הס מחשבות בחכמה ועכ״ז‬ ‫מחשבות החכחה הם מחשבות טובות מחשבות רחמים‬ ‫אמנם יש למטה חכמה בבינה ושם יהיו מחשבות תלין‬ ‫ומשם תחילת הנהגות הדנים ופעולתם ומבינה ולמעלה‬ ‫מחשבות טובות וכל הספי׳ הם מחשבות לטובת ולרחמים‬ ‫ולמעלת בכתר תם חחשמת נכבדות לקות שמת שהיא‬ ‫מחשבת בחכמת יקרא בכתר מחשבה למחשבה לתייט לקות‬ ‫על לקות ו מ ת תיש איט יש גמור אלא יש במחשבה‬ ‫ובמחשבה למחשבת תם אי״ן ובמציאות העליון שתם א״ס‬ ‫הס איין לאי״ן על א״ס ותכלית• והנה התפשטות תנתצאות‬ ‫ממציאות אל מציאות הביאו הערים אל מציאות הישות‬ ‫והוציאום מ! האיץ אל הי״ש והם י״ש מאי״ן והנה אלת הס‬ ‫הנמצאות בערך פי׳ י״ש ובערך פי׳ אי״ן ע״ל המקובל •‬ ‫אמנם‬ .

‫סנ«ף‬ ‫עין בל תמר‬ ‫ב י׳י( ‪6‬״יח‬ ‫אמנם יש עוד י״ש חאי״ן דהיינו האפס ותתעדר דהיינו‬ ‫שהרי אט אומרים קודם אצי׳ שום נאצל שאין זה ענין י״ש‬ ‫מאי״ן שהרי האי׳׳ן בחי׳ ב׳ לנאצל הא׳ כדפי׳• אמנם דע כי‬ ‫ההעדר אינו כאשר חשבו בני אדם שהעדר העדר ואפס ח״ו‬ ‫אלא האי״ן הקודם דהיינו א״ס לכדו אין חקוס לשוס העדר‬ ‫ח׳׳ו שהרי הוא הוא עצמו והוא כל תחציאות ואין העדר‬ ‫ח״ו שהרי לא יחשב העדר אלא כשתצייר תיש ותצייר מקום‬ ‫היש והעדרו • אחנם נצייר א״ס לבדו הוא הוא ואין זולתו‬ ‫הרי הוא ממלא כל המציאות והוא שכל• שכל המציאות שכל‬ ‫ואין רקות שיתיה בו העדר ח״ו וציור שיהיה כל תמציאית‬ ‫שכל והוא החשיבות והיש תאמיתי שלא יעדר לעולם ובו כל‬ ‫המציאות ואינו חשוב דבר •ואל יעלת בדעתך לומר שזה‬ ‫השלימות אשר אק בו העדר שיעדר לעולם ח״ו שהוא הוא‬ ‫ממצא הקיים העומד שלעולם לא יעדר ולא נעדר אמנם‬ ‫תלביש ותעלים ותסתיר עצמותו ומלים תשכל בשכל יותר‬ ‫עלת בערך עצמותו הקודם והעומד ותחאוחר שלא יוסיף‬ ‫ולא יחסר לא קודם המציאות תשכל תזה תמתמצא המתחדש‬ ‫ולא אחר מציאותו כלל כדפי׳ כפ׳ תקולמיס • ותנה השכל‬ ‫הזה שהוציא להלביש עצמו איט מחוצה ממנו שתרי לא‬ ‫היה זולתו אלא הוא ממש כחו מעלם ומסתר העומד‬ ‫בעצמו הוציא והרי‪ .‬זה השכל הלבוש יקרא יש בערך‬ ‫שקודס לא היה ועתה היה • אמנם לא בערך שתית העדר‬ ‫שהרי זה השכל היה ידיעתו כחו חכמתו שאינה יוצאת‬ ‫ומתפשטת מעצמותו ילחוץ אלא הוא מעצמותו אל עצמותו‬ ‫שמא ידיעתו א׳ ולא יצדק אחריט בו חכם יודע יכול‬ ‫רוצה שהרי הוא מעצמו בעצמו בלתי מתפעל כלל‪:‬‬ ‫ב ט נ י ן ידיעת הדברים פי׳ והיא הקדמה‬ ‫יק‬ ‫י אמיתית שא׳׳ס יידע כל • אמנם אין‬ ‫תעוב לפניו כערך תרע ח״ו כי על ענין תרע נאמר טהור‬ ‫עינים חראות ברע והבט אל עחל לא תוכל וכתיב והרע‬ ‫בעיניך עשיתי וכתיב כי עיניו על דרכי איש וכתיב שבעת‬ ‫אלה עיט ת׳ תמה משוטטים בכל הארץ ופליגא רמינן‬ ‫קראי אהדדי • אמנם הענין הוא כי הטוב הוא כעין דבור‬ ‫התורה וכיוצא שיתעלה עד אין תכלית ועד א׳׳ס עד‬ ‫שיעשה תכנת כספי׳ לקבל מן תכתר נמצא סוד הטוב נראה‬ ‫בעיניה בכל תכחי׳ טלם ומצטייר בעיני מ ת ר אמנם הרע‬ ‫איט כך שאין חציאותו עולה אלא עד תצטייר בסוד תעינים‬ ‫מ״א למטת לבד• ולא תאמר א״כ לא ידעתו א׳׳ס שזה תבל כי‬ ‫אפי׳ מה שנעשה בתחתית שאול כתיב אם אסק שמים שם אתה‬ ‫ואציעה שאול הנך והדין מעשת בשאול תחתית אל הרשעים‬ ‫מהשגחתו • אמנם הענק ישתנה בערך זה• המשל או יביאו‬ ‫ענק לפני המלך אל היכלו או יסתכל ט המלך כעל החלון‬ ‫‪0‬‬ ‫י ח‬ ‫אילימה‬ ‫טן ‪81‬‬ ‫כחוץ ולא יכנס אל המלך ווהו ממש סוד הטוב יכנס אל‬ ‫המלך מתעלה עד שיצטייר כעינים הטהורים העליונים‬ ‫אמנם תרע יסתכל כו כסוד א׳׳ס המאיר ומסתכל ככל‬ ‫הספי׳ ובכל מדרגות הבריאה וככל מדרגות היצי׳ וככל‬ ‫מדרגות תעשיי׳ אמגם לא יעלת למעלת יסתכל בו בסוד‬ ‫היותו משתמש כספי׳ עיי התלבשות תנשמת בנשמת‬ ‫ולבוש על לבוש עד שיגיע בסוד ההשגחה אל מקום שיסתכל‬ ‫בו אמנם אינו רוצת שיכנס לפניו ויתעלה שם • וכן פי׳‬ ‫בווהר ס׳ בראשית כפ׳ ב׳ משער ב' ווה לשוט כפ׳ אין‬ ‫אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם)וויל( אין אומר ואין‬ ‫דברים שם דיבר על מעלות התורה ועל עילויה כספי׳‬ ‫ואמר דהיינו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחות דעת‬ ‫שממש הספי׳ ‪1‬ליז יביעו אומר התורה מדרש בתחתונים‬ ‫וכן לילה ללילה שהם בחי׳ המלכות יחות דעת • ואין ענין‬ ‫התורה כאוחר ודברים שהם דבר העולם הבטלים ואינם‬ ‫מציאות ענין קדיש וי״ש אין אוחר ואין דברים כאותם שלא‬ ‫נשמע קולם דלא אשתמעו קמי מלכא קדישא ולא בעי‬ ‫למשמע לון • ודקדק שאמר דלא אשתמעו שודאי אין ראוי‬ ‫שדברים בטלים ודברי רוח יעלו לפניו ואיט שאינו יכול‬ ‫לדעתם אלא שאיט רוצת לדעתם שם וז״ש ולא בעי למשמע‬ ‫לון • ועתה נשאל אל המעיין החוקר תות אס יאמר אלם‬ ‫לחבית קנה לי אגודת ירק א׳ או גלוסקא א׳ • ידעהו‬ ‫האלוה או לא • אם תאחר ידעהו ירצה באותה ידיעה או‬ ‫לא ירצה • אם ירצה הרי אמרת שהבורא יודע ומסתכל‬ ‫בהבלי העולם שקל שבחכמים אין ראוי שיסתכל בדברי הבאי‬ ‫שמדבר שכנו עם חנית • ואס תאחר לא ידעם חיסרת‬ ‫ידיעתו ואס תאמר ידעם ולא מצד רצוט עשית אותו יודע‬ ‫בע״כ שהרי אינו רוצה בידיעת העניינים האלהיויודעם בהכרח‬ ‫כל ות יתוקן במ״ש דלא ישתמעו קמי מלכא קדישא כלי‬ ‫ספק אינם נכגסות אל סוד ההשגחה ולא מהעדר ידיעת •‬ ‫שלו רצה ידעם אלא שאינה שלימות ידיעת׳ אלא אדרבא‬ ‫חסרון ולזה אמר דלא בעי למשמע לון • וממציאות‬ ‫הטבע שהטביע כספי׳ אין עגין זה חגיע אליו כאלו‬ ‫תאמר שיעבור אדם ממקום פ׳ ואילו רצה להסתכל בבית‬ ‫בורסקי היה מסתכל אבל איט רוצה להסתכל ואיט מסתכל‬ ‫כלל מפני שאיכו כבודו ואיט חסרון כבוד או ידיעה מה שלא‬ ‫תסתכל אלא אדרבא כבוד • כך ממש יתית המנץ הזה • למדת‬ ‫שהדברים הס ג׳ דבור טוב ותורה שיעלה מציאותו למעלת‬ ‫למעלה עד אין תכלית • ודבור כטל מה שצריך האדם‬ ‫למעשיו שאינו מושגח על זה מלמעלת כלל • ודיבור רע‬ ‫שהוא מצטייר למטת לפגום המדות לעורר הדין ולהעניש‬ ‫והיא מישגח מלמעלה • אמנם איט דבוק בהשגחת ראשונה‬ ‫ילא‬ .

‬שיר משתלשלות ‪ ax‬זה למעלת מזה • מ א ש הא׳‬ ‫חכמה מעלמה היא מכונת בשש מוחא לא׳׳א בעין רואי‬ ‫ת׳׳ב והיא החכמה הנעלמת תכלית העלם יותר חן מ כ ח ה‬ ‫בעצמה ילון בשכלך אם מ כ מ ה ממש במקומה השאלת‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫פ ״ י ח ‪6‬‬ ‫״ט‬ ‫אילימה‬ ‫אסורה בה כשיכ החקירה כאשר יתבאר חכמ׳ שבכתר שאינה‬ ‫נפתחת בנתיבות כפתיחת החכתה כלל כתה יפלא עניינה‬ ‫ויתעלה • ותקרא החכמה הזאת ראש עס תיית שיש ספירת‬ ‫אחרת עליה מפני שהכתר מופלג בתעלם אין ממנת תיקונים‬ ‫וראשים• ההתפשטות לכל המציאות היא החכמה יסוד ושורש‬ ‫לכל חכמה שהיא מתפשט׳ כמקומה שמחנה תחילת ההתגלות‬ ‫להשתלשלות תנאצליס תקרא ראש והבינה לא תקרא ראש‬ ‫בראשי ההנהגות האלו מפני שאינה ראש להשתלשלות שכבר‬ ‫קדחה החכמה מוחא ולעולם נאחר בהתפשטות חו״ב ודעת •‬ ‫הראש הב׳ הוא בחי׳ תכתר שעל החכמה הנ!׳ והיש גולגלתא‬ ‫באידרא והוא ראש לנמצאות ולקורבתו אל מקורו יתעלס‬ ‫תכלית העלם והוא יוצא מתעלם מאצי׳ אל נאצל וליה יקרא‬ ‫ראש לעצמו • תראש תג׳ ראש לכל ראש • א״ם • שאינו ראש‬ ‫ע״ד החיוב אלא על צד הקדמות ע״ד השלילה מכל חידוש‬ ‫כמו שהארכנו בת״א• ולא יצדק בעצם אומרינו בו ראש שאינו‬ ‫במספר ולא נכלל במלת ראש עם נאצליו מפני שהנאצלים‬ ‫יש בהם ראש וסיף והוא אין בו ראש וסוף כלל ח״ו שכל‬ ‫גבול נמנע בחק המאצי׳ • אמנס הכוונה בחלת ראש לשלול‬ ‫שאין ראש למעלה ממנו בענין שהיא מתנשא על כל ראש‬ ‫והוא אינו ראש והוא קודם לכל ראש וממנו מתאצל ונמצא‬ ‫הראש כנודע• והנה כאשר עולת בדעתינו תעלם תכתר תכלית‬ ‫העלם נוסף על זה העלם א״ס שאחר שנתן כל מעלה‬ ‫שאפשר לכתר אנו חייבים להוסיף עליו מעלות א׳׳ס מה שלא‬ ‫ישוער שאץ תכתר משיג בא׳׳ס השגה כלל כדפי׳ בתמר א׳‬ ‫פי׳ בעני! שהכתר ראש על צד החיוב ואיש ראש על צד‬ ‫השלילה בערך שאין ראש למעלה מחנו • ותנת בא׳׳ס‬ ‫הראשון נרחיק כל ידיעה לספי׳ בו מפני שאינו מקבל חלקים‬ ‫אחנס פעילותיו נחלקות ממנו ומקבלות החלקים ולזה יש‬ ‫יודע שיעור מפעולותיו כו״כ ויש יודע יותר ויש פחות ונזה‬ ‫יובדלו הספי׳ להשגות נבדלות • אמנם נכתר עצמו לא חוייבנו‬ ‫בחובת זו ונאמר ‪ ax‬מכיריש בכתר קצת הכרת בעצמותו‬ ‫ולזה נאחר בבחי׳ תי׳ ‪ ax‬השורש לנמצאות ידעוהו הספירות‬ ‫אמנם בבחי׳ עצמו לא ידעוהו ולזה לא נכנה בו ההעלם‬ ‫מכל וכל כדרך שנכנה בא״ס כדפי׳ בת״א פ״ג • יעתה אחר‬ ‫שידעת ג׳ ראשים אלו עמול ותתבונן הנה אור תכתר מאיר‬ ‫ומתפשט כספי׳ כדפי׳ ואין ספק שאין לו ההארה למטת אלא‬ ‫בסוד א׳׳ם השופע שפע זיו אור השגחתו להחיות כל נאצליו‬ ‫והנה השגחה זו אפשר שתהיה בא׳ מג׳ פנים • הא׳ שיאיר‬ ‫איר א׳׳ם מתלבש באור תכתר ואור תכתר מתלבש באור‬ ‫החכמת תאירים ג׳ אורות תתגלים זב״ז ותתלבשי׳ זב׳׳ז וג׳‬ ‫מאירים • והנה מהכתר יקבלו נשמ׳ ההנהגה כל הספי׳‬ ‫למטת ומפני כך כיון שבכתר ג׳ בחי׳ אלו תחוייב שכל‬ ‫הספי׳‬ .‬ומחשבת המחשבות אין לנו לפרט‬ ‫שוס פרט שס וקורבתו אל מקורו ואין שם תיקונים וספי׳‬ ‫ונקי הכל סתם א׳׳ם והיינו מת שתמצא בפרשת פקודי סי׳‬ ‫ובפי סי׳ מכונה מנהורק לנתורין כו׳ בא״ם כדפי׳ בארוכה‬ ‫בעין רואת תמר א׳ • ו מ ה מאש הא׳ הוא סוד א״ם בלי‬ ‫חקירת ייתר כלל יכונה כל מת שלא נודע ולא נשיג א׳׳ס‬ ‫אמנם בינת שבכתר כתר שבו נעלמת תכלית תתעלס הוא‬ ‫ראש הב׳ למציאות מגלית וכן חכמת מוחא הוא מציאות‬ ‫ראשי׳ הנמצאות שממנה נתהוו תיקוני מ ת ר וכל מת שיטנה‬ ‫בתי׳ אריך אנפין כמו שנבאר בעין רואי • ועתה נפרש ג׳‬ ‫ראשין אלו הס המתגלות תנמצאות לנו והשגות מיוב לבד‬ ‫לפי משגה הידועה לנו מהפעולות ו מ נ מ ו ת למטה ואילו‬ ‫מאשים תם זו פנימי׳ תזו כעילת כל העילות פנימי מכתר‬ ‫וכתר פנימי מיממה • ואמרנו פנימי זה מות לא שיוגבל‬ ‫כמציאות זת בתוך זה ח״ו שאין שים עלול מקיף את עילתו‬ ‫כש״כ בעילת תעליוטת תמופלאות • אמנם הטונה בשוד‬ ‫עילת ועלול וכל עילת למעלת מהעלול לא עליית מקום אלא‬ ‫עליית מעלת והשכלה ויטלת לתמתגת ולרמוז שמלבש‬ ‫העילה נעלולי להנהיג התחתוני׳ למטת ויתעלשממותא׳׳ם‬ ‫בהנהגות מ ת ר ותתעלם מ מ ת מ מ בתנמת מ כ מ ה‬ ‫מפני‪ .‫‪31‬‬ ‫ספרי‬ ‫עי‬ ‫נ‬ ‫ו י‬ ‫‪50‬‬ ‫*י‬ ‫ולא שנייה ר״ל סוד מה שא׳׳ם מנהיג ספי׳ כנשמת תוך‬ ‫נשמה כדפי׳ בתמר א׳ אלא יצוייר בחר! וישכילהו ודעהו‬ ‫דרך המסכים כולם• ואם תקשה שידע בידיעה שחין ממנו‬ ‫אינו יודע אלא מצד עצמו • אמנם דעהו בצד אותו הנחי׳‬ ‫הרחוקה ממנו כמו שהוא סוד ציורה למעלה וא״ס ידעהו‬ ‫כעין שידע כל הפעולות הנפעלות מב״א פועלים ו מ י‬ ‫הפועלים חץ ממנו והוא ידעם בידיעה שאינה נפרדת ממנו‬ ‫ובאמת כשתבוא אל חקיס צר אל עצם הדרוש הזה כבר‬ ‫פי׳ שנו ילעט כיצד יהית ידיעתו ידעטהו ממש וזה אינו‬ ‫א פ ‪ x‬כלל • ועתה יובן אומרו טהור עינים מראות ברע לא‬ ‫שאינו יטל לראותו אלאשאיט ‪ Wn‬והיינו והבט אל עמל לא‬ ‫תוכל וכוי‪:‬‬ ‫הנה בפ׳ ח׳ ביארנו ענץ ג׳ ראשי ההנהגה‬ ‫יין'‬ ‫דרך העברה לתת טעם לשכל שלא יטה‬ ‫בשליטת תפעולית חא״ם ולא יחייב ט פעילות כדפי׳ • עתה‬ ‫נבאר תדרוש בעצמו כדרך שפי׳ רשב״י נחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ד׳‬ ‫והענק שהכתר כל מציאות השתלשלות תכתר מה שהוא כתר‬ ‫וחכמת שבכתר הוא בא״ם ולא נודע בו ולא נחייב ט חיוב‬ ‫מפני שהא׳׳םרצון הרצינית‪.

‫ספר‬ ‫כ‬ ‫כ פ‬ ‫ט‬ ‫עין ל ״מי ״י‬ ‫הספ" החאיריס חחט יאירו ויתנהגו בג׳ כחי׳ כדמותו‬ ‫בצלמו דהיינו בג׳ ראשי׳ א״ם וכתר וימחה שכבי׳ שבתוך‬ ‫מ ת ר והכל כלול יחד דהיינו א״ם ככתר וכתר בחכמה שנמנה‬ ‫שבכתר שלא חפני שתתלבש ההנהגה בלבושי׳ אלו יסולק‬ ‫מא״ם המשגיח ח״ו אלא הכל כלול כא׳ ויסתלק ג׳ םילוקיס‬ ‫מחכמה אל מ ת ר ומכתר לא״ם ולזה יושג הנהגה זו להיותה‬ ‫חתלכש׳ כדי להשיגה התחתוני׳ מדרגה אחר מדרגה וו כתוך‬ ‫זו עד ג׳ מדרגות• יפתה כאשר תפעל שוס ספי׳ חן תםפי׳‬ ‫פעולתי טדע שאין לה שוס פעולה אלא חכח הא״ם ולזה‬ ‫יתפשט אותה פעולה כספי׳ ואין צריך לספי׳ תאצי׳ כא‪x‬‬ ‫תפעול שיתחדש לה אור א״ס ויתפשט חםפי׳ לספי׳ ח״ו אלא‬ ‫כל ספי׳ וספי׳ דבק במאציל אפי׳ שהיא אצי׳ י׳ או ט׳ או‬ ‫ח׳ אלא שאור א״ס כסוד מ מ ו ת אלו הס ג׳ כחי׳ נמצאות‬ ‫ממש כת אמנם היא מצד פעולות מ ת ר ועצחותת היא‬ ‫מדריגת ט׳ אי י׳ אכל חכח א״ם הוא ממש כה ולזה כל‬ ‫הםפי׳ יתנהגו מ מ ת ר מפני שמתר הוא המנהיג תגדיל‬ ‫ראש לכל האצי׳ שמצדו הסופי׳ נתפשטו חכחו מנהיגים וכפי‬ ‫מה שתאור תתלבש מ כך תתפשט לספי׳ ילא יתלבש כשום‬ ‫תתפשטית הספי׳ לכוש תוך לכוש כמי שלא תאמר נפש‬ ‫הרגל אינו נפש תיד אלא מתנוצצת מהיד שזת אינו• אלא נפש‬ ‫הרגל ונפש ה ד הכל א׳ והיא היא נפש הראש • אמנם‬ ‫התלבשות הנפש ממקורה לכוש תוך למש היא לכוש שיתלבש‬ ‫הנפש כראש וכד וברגל • ומטעם זה מפני שהכתר כשלשה‬ ‫אלו שהוא לכוש ההנהגה זו כזו כל שאר הםפי׳ תמאירות‬ ‫ומנהיגות ממה שהכתר מאיר אליהן כלולות בג׳ וינהיגו‬ ‫כשלשת כחי׳ אלו לכד ולא יתלבש כלבוש ההנהגה יותר‬ ‫ואפי׳ תחל׳ י׳ או יסוד ט׳ תפעול פעיל׳ הנהג׳ א״ס מתלבש‬ ‫ככתר ובתר בחכמה • הנ׳ שאור החכמת לא תאיר אור‬ ‫כפ״ע אלא תהית מקבלת היא אור העלייני׳ כתוך המקבלי׳‬ ‫ונמצא שהאור המתפשט הוא אור תכתר וא״ס יחד א״כ‬ ‫נמצא סוד אור א׳׳ס מתלבש כאור תכתר וכל תתאורות‬ ‫ומתריס מאיריס כסוד אור זה • ומת עתה שלא תתלבש‬ ‫תנמתו כחכמה שהיא המתגלים למטה א״כ אין הנהגת זו‬ ‫מתגל״ כקודמ׳ אלא מתעלח׳ כסוד נעלם גס אס הסופי׳‬ ‫תם מאירות למטת מאור זת אחר שהארתס אינה מתלבש׳‬ ‫ספי׳ כתוך ספי׳׳ כדפי׳ ולזה כל הסופי׳ מאירות כאור כ׳‬ ‫ה מ מ י ת כ׳ תאירית יחד • ו מ ה תטעם למת חתכחן‬ ‫המהגת בבחי׳ זו נוספת על הנחי' הקוימ׳ ולא תהיה‬ ‫ההנהגה טלה ככחי׳ הקודמ׳ נאמר כי כמו שלא יקשה‬ ‫עליני למה ההנהגה תתנחן בגי אלו ולא תהי׳ נד׳ עם הנינה‬ ‫ונשיב שעד החכמת סוד תעצחוח מתלבש ומתפשט מטעם‬ ‫שעד נאן הוא א״ם אמנם מנינה ולמטה והבינה נבלל אינה‬ ‫אילימה‬ ‫ין ‪3s‬‬ ‫כא״ם אלא הוא כגמל ותכלית ולכך אינה עצם ה נ מ ה אלא‬ ‫כלי להגהגה • אתגס החכתה דכקה לתעלה והיא כא״ס‬ ‫ונקרא׳ תגהיג ולא כלי להגמה ווה דוקא כשיתלכש מ אור‬ ‫מ ת ר וא״ם דהיינו שיתלבש זב״ז כלמש גשתה ברוח וחח‬ ‫כנפש וכולם כאכרי הגוף וגדר הגוף והכלי תנינה ולמטה‬ ‫ומזעם שהיא כלי וחן מוטס הזה תתש הוא המדל כמעלה‬ ‫השניה שאין החכמה והכתר שוין אלא עם היות שהחכמה‬ ‫כא״ם כתר נכדל מחכמה כעילוי ומעלה • והנה לפי זה יש‬ ‫מ מ ת שישתמש כלי חכמה מפני שהכתר ראש לראשים‬ ‫שתם כ׳ ראשים כתוכו חכמה ראש להנהגה א׳ וכינת ראש‬ ‫לכלים הפועלים ושתיתן כתוך תכתר והיא ראש לראשים‬ ‫ומטעם‪:‬זה הוא נכדל חן החכמה • והנה טעם ההבדל הזה‬ ‫מן ההנהגה הקודמת כי ההנהגה הקודמ׳ היא מ ה ג ׳ הספי׳‬ ‫סתם ופעולת׳ בתחתוני׳ אכל הנהגה זו היא מ ה ג ׳ הדכרי׳‬ ‫תנפלאיס כפלא ועניינים סתמיים וכמו שיתעלחו ויתפלא!‬ ‫!יסתתמו תכתר יא״ם כך כל שאר הםפי׳ כתיותס פועלים‬ ‫בהעלם הנהגת זו סתומות ופועלות פעולות נפלאות• תג׳ שיאיר‬ ‫אור א״ס דרך הספ״ • ו מ ת הכחי׳ הזאת הגי אי אפשר ליחס‬ ‫תפעולית לא׳׳ס לכדו כלי המצאות כלים שאין לייחס אליו‬ ‫פעולות שאיט מקבל הפעלות ושיט׳ וכיוצא והכתר לכדו ג׳׳כ‬ ‫אינה שאין לסלק א״ס מהפעולות • אמנם הכחי׳ הזאת היא‬ ‫דבקות תכתר כא״ם ואי׳ס ככתר כאותת כחי׳ שמתר מתקרכ‬ ‫אל מאצי׳ עד שמתקרב מ ת ר אל העצמית כל חת שאפשר יאחר‬ ‫הרחק! יעשה אל העצמות כלי נענין שיתי׳ עצמות !כלים‬ ‫וא״ם מתלבש בו לפעול כדפי׳ כענין עצמית!כלים לעיל פ״ז•‬ ‫ו מ ה שאר תםפי' כולם כלים רחוקים מתמאציל קצת‬ ‫כאשר תתפשט נשחת ההנהגה כתם ע״י ‪3‬׳ כחי׳ הקודחות‬ ‫אחנס כאשר תתלבש תאור כתם ע״י סוד מ ת ר ככחי׳‬ ‫מחאציל קודם הרחקו שהוא עצמו׳ גס עצמו׳ נמצא כתם‬ ‫יז׳׳ס העצמי׳ המתפשט כספי׳ וכל ספי׳ וספי׳ דבקה במאציל‬ ‫ממש וזה א״א אל הםפי׳ המשתלשלות להתקשר כמעלה‬ ‫הנפלאה הזאת אלא ע״י ייחודם למטת ותתקשרס א׳ ככתר‬ ‫וייחוד אחד״ ואח״כ עלותם אל סיבתם וחזרתם אל שורשם‬ ‫והכל אחדות גמירת מפני שתעצחו׳ איט נדון כעילת ועלול‬ ‫אלא מ ל עצם אחד ומציאות א׳ ולזה יתקשרו כםכתס כולם‬ ‫א׳ ויהיו כסוד האחדות מפלא • ומת לא יצדק כאור הזה‬ ‫המתפשט נשמת כספי׳ לאחר כת שיתפשט וישחלשל שא׳׳כ‬ ‫יהיה איר נאצל ולא מאציל ואינה זאת הטוגה אלא שתהיה‬ ‫המאציל והנאצל מ ל א׳ האצי׳ מחש כח עילית העילות‬ ‫לזה נאחר שהםפי׳ יתקשרו ויהיו אחד ויחזרו אל שורשם‬ ‫להתאחד עם המאציל והייט סוד ייחוד מאצליס מפאת‬ ‫מאצי׳ שלא ירדו הספי׳ מעילה לעלול אלא מצד עצמות׳‬ ‫הא‬ ‫ובחי׳‬ .

‬השלישית לא יחסרו הב׳ הקודמות‬ ‫וכשתסתלק הגי הנ׳ הקודמות לא יתעלמו ולא יסתלקו‬ ‫מפני שאי אפשר לספ" נלי איים ואפשר לספי׳ נלי הגהגות‬ ‫כתרוחכמה• ולזה תא׳ לעולם לא תחסר שהיא דנקות׳‬ ‫נכתר• אמנם אס ההנהגה ימצא או לאו זה תלוי בהתלבשות‬ ‫מזכר׳ אם תתלבש ההנהגה מדרגה נ׳ או ג׳ לא תהי׳‬ ‫ההנהגה בראשונה לא שאינה ח״ו שתנלעדה אין קיום‬ ‫לספי׳ ומנלעד אחדות׳ נא׳׳ס אין ^‪ a‬תציאית אתנם אס‬ ‫יאיר אור זה בספ" מנלי אמצעי זהו המכין הנוסף או‬ ‫הנמנע נענין שדרך כלל נאמר הנהגת ראשונה ועיקר״‬ ‫אשר לא תעדר לעולם הוא סוד הנהגת הספ״ ודבקות׳‬ ‫מא׳׳ס ‪ -‬אמנם בנא הארה זאת להאיר נספי׳ לא ימנעה‬ ‫שוס ספי׳ ולא ילבישה שוס מלבוש ותתפשט מראש ויהי׳‬ ‫הכתר כלי מעבר לה וכש׳׳כ חו״ב ויהיה המציאות בתל׳‬ ‫במציאותה בכתר ויהיו כל הספ" מאוחדות במאציל תשתוין‬ ‫נמציאות׳ ואין צריך שוס ספי׳ לחבירתה תפני שאין נהס‬ ‫עילה ועלול אלא כולם באחדות דבקות במאציל י׳ או לפעמים‬ ‫אור זה תתלבש בכתר ויהיה סוד תכתר לביש לנחי' זו‬ ‫ובהתפשט אור הכו׳ לספי׳ ימצא כלי מלבוש ויתפשט הוא‬ ‫מצד עצמו ממש כמציאות תא׳ אמנם יתפשט אור הכתר‬ ‫מלביש האור הנזכר ותרחיק! מן הנאצלים מפני שכמו‬ ‫שהכתר האמצעי היה סנה לתשתלשלותס גס עתה אורו‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫פ ״ י‬ ‫״׳ט‬ ‫אילימה‬ ‫ילניש אור ההנהגה הזאת הנפלאה וימצא אור הנמשך‬ ‫לספי׳ אור א״ם מתלנש תוך אור הכתר וזו אינה מחויינת‬ ‫תמיד שאפשר מנלעדה ואפשר שהיה כלי ככלים מעבר‬ ‫ואור א״ם עוכר לכל הספ" כלי אמצעי כדפי׳ • ולפעמים‬ ‫גס האור הזה תתלנש תוך אור החכמה והחכמה הקדומה‬ ‫אשר נכתר ׳לכיש אור הכתר שנתוכו אור א״ם כדפי׳ וזהו‬ ‫מדרג׳ ג׳ אפשר שתה״ ואפשר שלא תה" והכל תלוי כפי‬ ‫אחדות הספ״ או ח״ו פגם הנמצא נהם המרחיק אותם‬ ‫תסינתס ראשונה ולכך ההנהגה הזאת אינה תחויינת אלא‬ ‫תלויה • פעמים תה״ פעמים לא תה" • אתנס בהיותה‬ ‫נתונה יהיה הנ׳ ובתוך הנ׳ תא׳ נענין שנתיות תא׳ אפשר‬ ‫שלא תהיה הג׳ והב׳ ונהיית הב׳ אי אפשר תנלעדי‬ ‫האי ואפשר מבלעדי הגי • ובהיות תג׳ א׳׳א מבלעדי נ׳‬ ‫הקודמות שהם א׳ וני‪ -‬ואין אנו אומרים ג' אלו ההנהגות‬ ‫אלא שהם מחריגות נתייתם כולם נדפ" ‪ -‬ועתה ג׳ הנהגות‬ ‫אלו הם תחו״נות מצד הכתר נעצמו שה״ם א״ס הנכלל‬ ‫בדברינו כל סוד הרצונות והמחשבית שהם חנתה וכתר אשר‬ ‫נכתר עצתו ואינו תנח״ הבינה שבכתר שתם תיקוני תכתר‬ ‫תנחיניס כי״ח שתם מוחא נגולגלתא שת״ס אלו תני הנהנו׳‬ ‫הבינה שהיא נתר אל ג׳ תתנתגית שהוא גינת שנגינה‬ ‫שנכתר והיינו נחי׳ שאר התיקו׳ נאשר נבאר בעין רואי‬ ‫תחר א׳ נ׳ ג׳ ד׳ שאלו הס תי׳ א׳׳א הספ״ תתתנחנות‬ ‫נחי׳ שבכתר ובה י״ם וחכמה ונתר שנה נ׳ ראשי׳ ומבינת‬ ‫שנה ולמטה שאר תת״ מתצחא ואילך כלים לג׳ ראשי‬ ‫ההנהגה ולזה יהיו אלו תג׳ ראשים משתלשלים ונמצאים‬ ‫מהכל" שהם תיקוני א׳׳א כדי להמצא למטה אל מ פ י ׳‬ ‫‪ ax‬מחכמה הנאצל׳ נמקות׳ ודעת ותכונה וחי״ג יתנהי״ס‬ ‫הנאצלות במקומם המכונים נשם ז״א ונוק׳ המנואריס‬ ‫נמע״טת עין שמש עין יעקב נע״ה‪-‬אמנס לפ״ז ימצאו‬ ‫הראשי׳ האלו ננתי׳ ר&מ!כה לספ״ שהיא אחרונה שנבח״‬ ‫הכתר וה״ס מה שיכט אותם בסוד הזקן בחש׳׳ק ש׳‪:‬‬ ‫‪ " V y V‬יסוד האמונה במציאות החכמה הספיר״׳‬ ‫יין‬ ‫י היא זאת שהעילה הא׳ עילת כל העילות‬ ‫אינו במספר ולא בחשבון עם העלולים ועלול א׳ כתר‬ ‫הגינה שגכתר והנהגתו מתלבשת כחכמה ונינה שבכתר‬ ‫הנז׳ עלול נ׳ והנהגתו מתלבשת בחכמה וגינה עלול ג׳‬ ‫והיינו המכונים אנ ואס כאשר יתנאר נעין רואי והנהגתו‬ ‫מתלבשת בנן ובת עלול ד׳ והס הי מדרגות להתלבשות‬ ‫ההנהגה עס תיית שהםפי׳ י׳ לענין עלולים המתפשטים אלו‬ ‫מאלי שת״ס ״ מדרגות תאצ" והתפשטות התמונה הנאצל׳‬ ‫כאשר יתנאר • אמנם נדרך התפשטות ההשגחה מא״ס‬ ‫המדרגות נהם עניינים ר‪ a‬בהדרגות אלו • וא״ת תה טעם‬ ‫אט‬ ‫‪2‬‬ ‫נ‬ .‫‪34‬‬ ‫ספר‬ ‫עי!‬ ‫י ל‬ ‫ת מ‬ ‫ונח״ השתלשלות • אמנם המאציל לא יתן קדימה ואיחור‬ ‫לשוס נמצא אלא קרובים לו והוא משפיעה מכל צד שהרי‬ ‫אץ נו פאה וצד לומר נו מצד זה עס החכמה ומצד זה‬ ‫עם הנ״ ח״ו אלא כולו שפע שופע לכל מושפע ומאיר מכל‬ ‫מציאות השפעה מייחדת באחדות׳ שאין נו ספי׳ ידועה‬ ‫ונחי׳ ילועה להשפיע לספי׳ בנח" זו ולא מזי ח״ו שא״נ‬ ‫ימצא בו ריבוי ושיט׳ ופירוד והפעלות וכל אלו הדברים‬ ‫נמנעים בו • א״כ מצדו כל נמצא דבק נו ולא יתרחקו‬ ‫הנמצאים אלא מצדם ‪ ax‬מצד המצאתם והשתלשלשותס‬ ‫יתרחקו ויהיו עלולות וו מזי ולזה כאשר יתנהגו בלי‬ ‫אמצעות ספ" אלא מאותם בחי׳ שתם נמצאים ממט והיינו‬ ‫נח״ דבקות תכתר וקירבתו אליו נעת אצילותו מראש‬ ‫המציאות הנה הנח" הזאת תהי׳ אבות לכולם להיותם‬ ‫שואבים שפע האחדות וכולם ידונו כא׳ בלי חילוף וחילוק‬ ‫נחי׳ כלל • ומנין זה לא יהיו לספ" מפאת הנהגה וו אלא‬ ‫אחדות גמורה והארה נפלאה ילא ישפט משם שוס‬ ‫פעולה יותר מאחדות׳ וזו תכלית שלמותם וזו גמר מעלתם •‬ ‫והנה ג׳ בת״ אלו אל ההנהגה אינו שימצא זה בלא זה‬ ‫וזה בלא זה אלא כולם בחי׳ נמצאות בכתר וכולם בחי׳‬ ‫נמצאות תמיד נםפ״ וההנהגה מתנהגת זה בתוך זה וזה‬ ‫בתוך זה ונשיתי׳‪ .

‬אחדות גמורה אחי‬ ‫ודאי שא״ס מתלבש להנהיג בהם הנמצאים למטה בענין‬ ‫שאנו חייבים באמונת בג׳ עניינים• תא׳ שאין האצי' חתבחן‬ ‫ומתפרד לחלקים אלא הכל א׳ מיוחדי חפני שתתנוצצו חכח‬ ‫א׳׳ס וא״ס תאציל ותעליל י׳ עלולים אלו מיוחדים תכלית‬ ‫האחיות וכל מה שנאמר פירוד ופגם הוא למטת לא נאצי׳‬ ‫הטהור והקדוש וחייניס אט לאחדם נאמונתינו כראוי‬ ‫דכתינ ה׳ אלהיט ת׳ אחד • תני לתת קשר וייחוד נאמונתינו‬ ‫לספי׳ בא״ס כדפי׳ בספ״ר נשעראני״ע כדפי׳ נתיקו׳‬ ‫חלכא וחייוי חד כהון• איהו)גרמיה חד נתון • ואין האצילות‬ ‫דנר נפרד חחנו אלא חחט היו והוא חתאחד נהם והס‬ ‫קטרים ונאחדיס נו ומה שנחלק ונפרט ענייני ההנהגה‬ ‫כדפי׳ נפי הקודם אינו אלא לתת חקוס לנחה שאלות‬ ‫טפלות נאלתות ולשכר את האוזן ולהרחיק חן המאציל שיטיי‬ ‫רינוי וחספר וכיוצא אנל חכל מקום הכל הוא והכל מאתו‬ ‫שאין הנהגה נהם אלא מצד עצמותו־ המתלבש בהם ומתפשט‬ ‫אליתס • תג׳ שאין ריניי המתייחס אל הספי׳ ושנוי המעלות‬ ‫חצד עצחות׳ כלל אלא כולא חד כאוחרו אני ת׳ לא שניתי‬ ‫דהיינו י׳ חכמה ת׳ נינת י׳ ו״ס ת׳ חל׳ • לא שניתי אין‬ ‫שיטי ורינוי אלא אחדות חיוחד והכל ענק א׳ ומה שהוא‬ ‫גנורה וחה שהוא חסד ומה שהוא רחחיס הכל ענק א׳‬ ‫ודנר א׳ •אחנס שינוי תפעולית נתחתוניס נאוחרו ואיחר למותי‬ ‫היא שטת ימין עליון ואין תשינוייס נו כלל ועיקר ורינוי‬ ‫תפעולית בתחתונים חצד המקבלים למטת לא חצד הפועל‬ ‫אלא מצד המתפעלים שהחדות בולם אחדות ושמחת לפניו‬ ‫אמנם יקנלו ויפעלו נתחתוניס מהם נפי שיטי מעשיהם‬ ‫ומחשטתיהס• והרי זה חקל וחימר ומת אס תאדם הקל‬ ‫חויינ שאס יפעול פעולת הכעס שיהיה מן השפה ולחוץ‬ ‫ולא יפעול נו תנעס פעולת אלא יראת עצחו נכעם לצורך‬ ‫הנהגת התחתונים והוא מצד עצמו יעתו נחה ומיושבי• נ״ש‬ ‫המיות העליוטת שאין כל מת שאט מכנים אלא הוראה‬ ‫ב ‪8‬‬ ‫״ י ״״נא‬ ‫אילימה‬ ‫יח‬ ‫‪3a‬‬ ‫למתפעליס • אכל הפועל הוא שלם תכלית השלימות אין ט‬ ‫לא כעס ולא חגו ולא לין שאין תדבר תלוי בו נעלמו‬ ‫באלי׳ אלא מתפשט ונפעל ממנו • ואס נייחש פירוד אל‬ ‫החלות וגלות שכינת וקינת נטיעות ודין וכיוצא הכל הוא‬ ‫בערך התחתונים המתפעלים כי מצד הפועל העליון וספי׳‬ ‫הטהורות תפעולית אין בו חיה כלל ועיקר• פ׳ יה ממףנן‬ ‫ש׳ ז׳ סי׳ ד׳ ‪:‬‬ ‫פרק נ א נ‪£‬י׳ בחש״ק ש׳ ז׳ סי׳ ו׳ שהפעולות למטת הס‬ ‫נפעלות בשינוי והיינו פעמים דק פעמים‬ ‫רחמים פעמים בדין מועט פעמים בדין מרובת וכן בחסד‬ ‫מעט או חסד מרובה ונפעלות בגבול כל אחד וא׳ כפי אשר‬ ‫יוכל שאת ופעחיס חעט ככדי שאתו ונפעליס בגשמות‬ ‫הכל כפי החציאות המצטרך • ואלו העניינים וכיוצא בתם‬ ‫רחוקים חאד להתייחס באלוה ליה אחרנו דרך כלל שהפעולות‬ ‫יפעלו למטה מלמעלה בהדרגה מדרגה אחר מדרגה וכפי‬ ‫רדתם יוגבלו וישתט וימצא הפגם והדין וכיוצא אמנם‬ ‫עניינים אלו יסתלקו חבחי׳ אל בחי׳ בסוד ההנהגה תחתונה‬ ‫שהיא הנהגת ההיכלות היא הנהגה שנת מתייחס כל מציאות‬ ‫יה נאימרו ויניאו מ י האלהי׳׳ס להתיצנ על ת׳ וינא גם‬ ‫תשטן נתוכס • ואולם יעלה מכאן מדרגה נ׳ והיא בחי׳‬ ‫תנריא׳ ושם מתעלים יותר ושם אין שטן ואין פגע רע •‬ ‫אמנם יש גנול ויסתלק משם אל הספי׳ ומתם יושפע הדק‬ ‫וינהיג פעמים דין וזה עד עליית ההנהגה אל החכמה‬ ‫והבינה נייחודס יחד • ועב״ז יש בהם עדיין הגביל ומשם‬ ‫יתעלו עוד אל סוד תנתר יחהנתר נחי׳ אל בחי׳ עד סוד‬ ‫תנתר שנכתר שנתוך הנהגה זו יתפשט ייתלנש הנהגת‬ ‫א׳׳ס ולכך אין שס בנתר הפעלות אלא דקות מאד מאד‬ ‫ולא יתיחםו אלא כאשר נראה השי־שיס שתם היצירה‬ ‫ומצויירי׳ במל׳ והיא מתעלי׳ יחשתרשת בבינת ובחכמת ובי‬ ‫חשתרשות בבחי׳ אחרונה שבכתר דהיינו סוד דיקנא כאשר‬ ‫יתבאר בעין רואי תמר ד׳ והיא משתרשת ומסתלקת עד‬ ‫תכתר במל׳ ויתעלו ממציאות אל מציאות עד אין תכלית‬ ‫וזה המציאות אשר יתייחס בכתר וע״ז נאמר שאין תפעולית‬ ‫סתומות בםתימ׳ והעלם הט׳ • והנה עוד נדעה שהפעילות‬ ‫יתרבו ברדתם למטת • כיצד למת הספיר תיכל א׳ ממטה‬ ‫למעלה ואחרון מלמעלה למטת שורש לכל הנמצאות התחתונים‬ ‫ונולס נו מאוחדות שאין מציאות נעשית במציאות לקות‬ ‫ביצירת ואחלותם ועדיין הנמצאות שבהיכל זת מתפשטים‬ ‫והם רבים אמנם נשתרשו בהיכל עצם תשמיש ושם מציאות‬ ‫ההיכל לבנת הספיר מושרש ומאוחד ועדיין הוא חבוי‬ ‫ויתאר בהיכל נוגה ועדיין שם הוא ריבוי הכחי׳ ויתאמדו‬ ‫בהיכל זכות עד עלותם כל המסובבים אל היכל קה״ק ושם‬ ‫מאוחדים‬ .‫ספר‬ ‫כ‬ ‫עי! י יי״״‬ ‫אט מייחסים הספי׳ י׳ ולמה אינם עלולים על הסדר •‬ ‫הענק שהספי׳ אינם אלא י׳ אמנם סדר ההנהגה בהם‬ ‫הס נחלקים לבחי׳ וו וכל מה שאמרנו ג׳ ראשי הנהגה‬ ‫שתס א׳׳ס בכתר וכתר כחכחה דתייט ב׳ עלולים ראשונה‬ ‫וסבת הכל וכל חת שנייחס בשם ו״א שתם אב ואס עלול‬ ‫א׳ בן ובת עלול ב׳ להנהגת שתם ג׳ ודי לכתר וחכמה‬ ‫שבכתר אין בהם שוס פירוד ח״ו ולא יחשבו כל תספי׳ אלא‬ ‫אחדות א׳ ולא תותר הענק תות אלא כדי ליכנס אל סוד‬ ‫ההנהגה הנמשכת מא״ס עד מקום ההנהגה המתנחנ׳ בדין‬ ‫ורחמים אבל במציאות אמיתות ענין האצי׳ משתלשלות‬ ‫הספי׳ טלא חד וחויימו סוד אחונת ענק א׳ דהיינו קשר‬ ‫י״ם ואחדותם• והמפריד אוי לנפשו שהם‪.

‫ם‪5‬ר‬ ‫‪88‬‬ ‫ב‬ ‫עין כל יימי " ״ נ א‬ ‫מאוחדים יותר ויתעלו וישתרשו ככסא הכבוד הוא הבריאה‬ ‫ושם מאוחדים יותר מפני שאחדות תאצי׳ יותר חן תכריאת‬ ‫והיצירה ותעשית ודאי יהנאצליס מאוחדים ייתר תסכית‬ ‫בבי מדות ומאוחדים יותר וייתר בכתר ויתייחדו בכתר‬ ‫שבכתר עד ששם כללותם ואחדותם באחדות גמורה וסיני‬ ‫סוד סילוק שמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד • והנה עוד‬ ‫הפעולות ותמסובביס ברדתם אינם עצמותם ועצמות‬ ‫פועלם א׳ אלא המסוככים ומפעלים ירדו ויפסדו מפועלם‬ ‫ומסכת׳ המשתלשלות משתלשל' ומתסבב ויורד עד המציאות‬ ‫התחתון • אחנס בעלותם עילה אחר עילה יבאו כפי• עלייתם‬ ‫נך הס מתאחדים תחסוכביס בסבתם ותעלולים בעילתם‬ ‫והפעולות נפעולתם עד שנאשר יעלו אל תחו״נ תם מאוחדים‬ ‫אחדות אחנס בכתר יתאחדו יותר ויותר וכאשר יתעלו אל‬ ‫כתר שבכתר אין הבדל כין מפעלים והפועל והמסובכים‬ ‫אילימה‬ ‫עם המסובב דבקים בו תכלית כל מה שאפשר ויאוחדו ממש‬ ‫בא״ס שאין שס מסובב וסיבת אל רגל סיבת • עוד‬ ‫הנפעלים למשה ימענוי ויהיו ויעדרו וימצא בתם ההויה‬ ‫וההעדר וזה יעלת במציאות מדתה אחר מדתה הנמצאים‬ ‫הגשמי* ההויה וההפסד הווה נהם יותר מדאי עד שאין‬ ‫נ ד ת קיימת ועדייו יעלה הענין אל הרקיעים שנאמר שמיס‬ ‫נעשן נחלחו והארץ ננגד תנלה ועדייו ייחסו נישול נמלאניס‬ ‫נעצחן ונידונים מהר דינור ועד״ו יוסיף אור הספי׳ או‬ ‫יגרע ועיקר וה יותר נמל׳ שבו מיעונ! הלמה ומילואה‬ ‫וימצא מעש נת׳׳ת ונמענ! אינו נמצא נלל נחו״נ וננ״ע‬ ‫אין תוספת ואין מגרעת נמסו' מפני דנקות' נדפ" ועדיין‬ ‫אינם נקדימת המאציל והם שם מחודשים ותמאצי׳ לא תחסיר‬ ‫ולא העדיף קודם האצילות ואחר תאצי׳ נלל נדפי׳ נתמר א׳‬ ‫פ׳ נ״א ענין מקום והממנה באלוה ‪:‬‬ ‫עין כל תמר ג‬ ‫תמר ג באצילות דרך בלל וקדימתו זו על זו ובו ייר פרקים‬ ‫המציאות‬ ‫החחוייכ אלתספי׳ על צד החקירה‬ ‫פיק א‬ ‫הוא שיסו משתלשלות זח״ז ועלולות‬ ‫זמ״ז• והטעם שאחר שאינם גוף אלא שכל אס היו ב׳ יוצאות‬ ‫ממציאות א׳ כמה יפרח אלא הבדלם להיותם י׳ הוא נתייתם‬ ‫עלולות וו מזי ולפ״ז יהיו תספי׳ נתר נאצלת מא״ס וחכמה‬ ‫ממתי־ ונינה חחנחה וחסד מנינה וגמרת מחסד ית״ת‬ ‫מגמרה ונצח חתית והוד מהנצח ויסוד מהוד וחל׳ מיסוד‬ ‫וחב לברי תוותר מסנימ״ נך שמסדר מניינם נסדר הזה‬ ‫ואפי׳ תבתוני׳ בתיותס רמוויס ענין י״ס רמיותס נב״מ י׳‬ ‫נסדר הזה ונן דנרי המפרשים קדמונים ואחרונים נולס‬ ‫סדרו י״ס וו חוו נח״נ חג״ת נהי״ס • ומהטעם שהשנליס‬ ‫תפשוטיס במת ינדלו לחנותם י׳ אס לא נדרך עילת ועלול‬ ‫ולכך תם י' עלולות ומ׳׳ו ואס אנו סלביס נדרך וו לא‬ ‫נמצא ענין אל ההנהגה נלל ני אחר שתם עלולות זמ״ו וכתר‬ ‫שואב כח מא״ס ומשפיע בחכמה וחכמה בבינה ומנת נחסד‬ ‫וחסד בגבורת ועדיו לכל הספי׳ חת לי אס תאחר י״ס או‬ ‫מאת ספי׳ או ספי׳ אחת • הכוונה שתתנמ׳ תתפשט חא״ס‬ ‫אל סגלגלים ומעולם מלגליס אל עולם תשפל • עתה כשתתן‬ ‫כין מלגליס ובין הסיבה תא׳ אלף אמצעיים וההנהגה‬ ‫תתפשט מא׳׳ס לעלול א׳ ומאי לב׳ ומהב׳ לשלישי תן כמה‬ ‫אחצעייס שתקצת לא יעלת ולא יוריד רק בחירת נמוכה‬ ‫להרמת או למעט כי אחר שאני אומר שתא״ס ישפיע כל‬ ‫תפעולית וישתלשלו למטה מעילה לעלול הרי א״ס משפיע‬ ‫ככתר וכתר בחכמה וכן עד כמה אס ארצה אומר אלף ואס‬ ‫ארצה אומר ג׳ או ד׳ • וא׳׳כ נאחר שיתי׳ תעני! על צד‬ ‫הקבלה שתם י׳ עלולות זו מזו לא שאנו נדע טעם למה‬ ‫יהיו י׳ ולא יהיו י״א או י״ב או כ׳ ולא צורך ולא ה נ מ ה‬ ‫ח״ו בדרך זה יצא משפע כל המקובל מעוקל שהרי הספי׳‬ ‫לנל א׳ ואי פעולה שאץ לחבירתה • ו מ ת לפי תפעולית כספי׳‬ ‫צריכים אנו ליחר שיש פעולת לחסד שאין אותה פעולה‬ ‫לגבורה ויש פעילה לגבורה שאין אותה פעולת לת״ת ויש‬ ‫פעולת לת״ת שאין אותה פעולה לחייג ועד״ו בכל הספי׳‬ ‫וזה מוכרח מענין הכיגויס ופעולות תספי׳ ומאחרי הזוהר‬ ‫עד ששב תענין תות לכל מ‪x‬יל מושכל ראשון • וא״כ היאך‬ ‫יהיו עלולות וו חוו ותרי א״ס פועל כחסד מת שאינו פועל‬ ‫כגבורת ופועל כגבורת חת שאינו פועל בת״ת וכיוצא יהיו‬ ‫תפעולית שונות והמהגת לסדר זה לא יתן מקום לשנאמר‬ ‫שיתיו עלולות ויו מוי !משתלשלות שהרי א״ס פיעל ע״י כל‬ ‫א׳ ‪1‬א׳ פעולה ידועה ואחר שכל תפעולית מא״ס למת נקדים‬ ‫פעולה זו על פעולה וי הרי פעמים פועל בחסד ווו החסד‬ ‫היא המדה תמתקרכת ופעמים פועל בת״ת יתת״ת היא‬ ‫המדה המתקרבת יא״כ תדרא קושיא לדוכתי׳ כמה יכדלו‬ ‫הספי׳ וו מוי שקדמת עלול ועילת לא יתן מקום למהגה‬ ‫אס לא שלא נתן הנהגה ידיעת לכל א׳ ואי אלא כל התנהגות‬ ‫יחד לכל א׳ ואי כדפי׳ כדרך תחוקריס • ומכאן * מ י ס גמירת‬ ‫לאותם האומרים שהיה ענין האצילות להעלם א״ס או לתגלית‬ ‫*אולי ציל ה ר י »‬ ‫פעולותיי‬ .

‫ספר‬ ‫עין בל חמר ג‬ ‫פעולותיו אי כ׳ יחד כי אחר שהיי לעשית מסכיש מעלימין‬ ‫אורו אי מגלין פעילותיו אשאל לחה לא היו אלף מעליחין‬ ‫אי אלף מגלי! זה למטה מזה יוה למעלה מזה או כ׳ לכד‬ ‫אי ‪1‬׳ לכד שאין ראוי שנאחר שיהיו על צד המקרה ועם היית‬ ‫שתם ג׳׳כ דברי רשכ׳׳י בקצת מקומית טיהר לא רצה ריש‬ ‫להכריח טעם לספ״ חן הצד תזה כאשר גכאר אלא אחר‬ ‫שכל עצם החאצי׳ תי׳ לתגלית פעילית אל הנבראים ירצה‬ ‫לתידיע אמתת עצחיתי לזולתו ילא יבחין מטעם זה אס יהיי‬ ‫י״ס או ק׳ או ג׳ אלא סתם טעם לספי׳ לתגלית • אמנם‬ ‫למציאות עני! הספ" יתן טעם מספי׳ על דרכים אחרים‬ ‫כאשר נבאר • וררך כלל כפ׳ ות נאמר שמצד א׳ נראה‬ ‫שהספי' עלולות זו מזו!תפעולית מזו לוי ומצד א׳ נראה שהספי׳‬ ‫כולם פועלות קשורות באים ויש פעולה ידועה לכל א׳ וא׳ ‪:‬‬ ‫הנה הפי הזה מבוא לכל הנמצאים נאצלים‬ ‫פיק‬ ‫נבראים טצריס נעשים *לכל צריך שיה" אל‬ ‫המעיין למשמרת אחר שהאמונה תאמתית קבועה כלב עס‬ ‫ה׳ היא שאין שוס מציאות נפעל למטה שלא יהי׳ כהשגחה‬ ‫גמורה היא היא תמוששעת ככוונה מכוונת וכידיעה גמורה‬ ‫מתא׳ תפשוט אשר אין לו שוס ריבוי ולא שוס שיטי • ותגת‬ ‫כאשר נכא לבחון ענייני ההשגחה כפרטי ממצאים נמצא‬ ‫תכלית תרטי אי אפשר לתקיף דעת אדם כאומר מה רבו‬ ‫מעשיך ה׳ ולהם מוין והשפעת לכל כרי׳ וכרית כאומר ואתה‬ ‫מחיה את כילם ותרי לתם עת קבוע למוונס כאומר ואתה‬ ‫ניתן לתם את אכלם בעתו וגו׳ ופי׳ חיל יישב וון מקרני‬ ‫ראמים ועד ביצי כניס • ידי! עתה שכל תאדם ריבוי תפעולית‬ ‫לפעילה א׳ שהיא תכנת מזון לכד לכל ממצאים וקיומן שאר‬ ‫כחי׳ שינויי העניינים שכולם מאתי כמה אלף מינים הס •‬ ‫והרי שנר כ״א ועונשם לא יכיל שכל אנוש לסובלו שהריעיסקי‬ ‫מצית לאין תנלית יתרנו ואין א׳ דומה לחנירו ולנל א׳‬ ‫יא׳ שנר ידוע נאיתה מציה שהקנית שוקל נמלא נימא‬ ‫לנ העוסק נמצוה אס נחונף אס לשמו אס נשיתוף נין רנ‬ ‫למעט • אס נצער אס נריוח נין רנ למעט • מ נ ת טנעי‬ ‫ויצרי •צערו כפי יצרו כין רב למעט מי יוכל לשפיט ולשקול‬ ‫חחשנות כ״א ומעשיהם תרכיס לאין תכלית ומל לפניו כמספר‬ ‫נחשקל • יאס נאט עתה לתת י׳ פעילות לעשר ספי׳ מה‬ ‫ית! ומה יוסיף לענין הקיש" המתנגדת כני האמונות הכי׳•‬ ‫האלוה א׳ והפעולות המגיעות לני הרנה מאד לאין מספר‬ ‫ותכלית ואס כאת לתת פעולות הרכה לספי׳ א׳ א״כ מה לנו‬ ‫אס יהי׳ כמספר י׳ או אחד לרמי תפעולית מ ל עגיןא׳•‬ ‫אמנם עמוד והתכונן ענין הספי׳ מה הם ואח״כ נכא כפ׳‬ ‫אחריכ לפ׳ ענץ קלימתן • העני! הוא כי למעלה מהנמצאים‬ ‫הגשמיים העש״ אשר נבאר במעין נפ״ע כע״ה • והס אלפי‬ ‫ב‬ ‫•אולי ציללכן‬ ‫פ״א פ״‬ ‫ב‬ ‫אילימה‬ ‫יט ‪s7‬‬ ‫אלפיס תלאכיס כפרדס קרובים לפעולות אלו הגשתיות לא‬ ‫יכיל שכל מספרם זולתי כוראס שנראס • והנה אלו תופקרים •‬ ‫אפי׳ מיני העשנים להצחיחס יש תלאך על כל תין ומין תתיני‬ ‫עשכיס ורשאים שופע מקורו כעולם ככ״מ שהצמח יצמח‬ ‫יגדלהו ישפיעהי כח הגידול כשיתוף הטנע הנודע לעכעי‬ ‫וכן על מעינות המיס ועל העננים ועל האילטת יעל המטר‬ ‫ועל כל שיפעל כעולם הטנעי הן רכ למעט• והמדרגות האלו‬ ‫עשר משתלשלות וי מזי מציאותם לכל מספר הנמצאות והם‬ ‫פרטי הפרטים האלו יוכללו בכללות ייעשו מינים ויש כמה‬ ‫מינים חתם תחת ממשלת כל מלאך ומלאך היצירה ויש למלאך‬ ‫כדי שיעיר לכלול תמיניס תסס כמספר כנפיו וחייליו מחחטתיי‬ ‫יפרטי נחצאיי שרגל יחד מלאך א׳ זיתיו כיציר׳ ריבוי מלאכים‬ ‫כמספר כך כאומרו המוציא כמספר צכאס כי דיע למי שיצרם‬ ‫ובמעין כפ״ע נבאר כתם מת שאפשר בעיה• ותרי המינים‬ ‫הרכים נכללו כסוגים והמיכיס נכללי מהסיגים תכז׳ כפרטית‬ ‫כידיעה גמורה לא בהזדמן שפעם יכחם • יהנה המלאכים‬ ‫ייכלל! לסיגי סיגי׳ ייינקי כח פעולתם להשפיע לתחתונים‬ ‫מהכסא שכה הסול כמת אלף מחנית משפיעים לתם שם‬ ‫יליע וענין ידוע טלע מספרם ושמם ומעשיהם למי שבראם‬ ‫יאלי הם משפיעים לנוצרים כידיעת גמורה ככוונה מכיינת‬ ‫כדי מספר ומשקל צורך ההשפעה לנמצאים התחתונים‬ ‫כדפי׳ • ואלו הסוגי סוגים הס נכללים עוד בסיגי סיגי סיגים‬ ‫מקבלים מהגאצלי׳ !הנאצלים הס משפיעים כחס והשפעתם‬ ‫כידיעת גמורה ועל הדרך תקרונ לכל הפעולות הנמצאים‬ ‫התחתונים• יעתת גאמר שיעיר קימת ידיעת לפעולות כולם‬ ‫ה׳׳ס אדם כאלו תאחר כח שבו ישמע יידנר ייקח ויתן ויעשה‬ ‫ויהלך ייתרה־ ייכעוס וירחם וכל תפעולית אשר כאדם הוא‬ ‫שיעור קומתו ומציאותו ואלי תי׳ לו שוס פעולת אחרת תי'‬ ‫לו כח לפעול אותם • אמנם כשנברא אדם גברא לי טחות‬ ‫כשיעור קומתו כפי צורך מציאותי לא יחסר ולא יעדיף וכך‬ ‫הוא שיעיר קומת אדם זה הנעשה ה״ס המלאכים העשויי׳‬ ‫כדפי׳ איך כתם יתרון על צורך שיעור קומת ההנהגה ולא‬ ‫פחות מהם וכך כמלאכים הנוצרים לא תוסיפו ולא גרעו‬ ‫אלא כפי צורך ההשגחה )שיעיר קימת עניינם יכך אדם‬ ‫הנברא היא הכסא תנו׳ שיעור קומתו כפי הצורך הצריך לקבל‬ ‫מהמאצי׳ ולהשפיע אל מוצר יכך שיעור קימת אדם הנאצל‬ ‫תם י״ס שיעיר קומת תפעולית כילם כדי צורך הנבראים‬ ‫והס מקבלים מא״ם משפיעים לנבראים יהייט טעם תאצי׳ כדי‬ ‫שיעיר מספר קימת הפעילות להשפיע לנמצאים למטה לא פחית‬ ‫ולא ייתר והייני‪.‬סוד שיעיר קימה מדה ידיעה למציאות הפעילות‬ ‫כהמצאות האדם הגשמיי • דרך משל ששיעור גופו וכליו כשיעור‬ ‫פעילותיו אלא שאין שיעור קומת לא״ש שיכולתו כאין תכלית‬ ‫אמנם‬ .

‫‪38‬‬ ‫ספר‬ ‫עין‬ ‫בל חמר ג פ״ב *״<‬ ‫אתנם שיעור קותת תפעולית אשר לתם תכלית נערך הנתצא"‬ ‫תתחתונים כי כערך עצתן אין לתם שיעור כ״ש כערך תאצ" •‬ ‫ו מ ה לדרך וה הוא ענץ האדרא בפטירת רשכ״י שפי׳‬ ‫גחש׳׳ק וארמון הענין נתקותו נע״ה היה תתציאות לבאר‬ ‫לחנירים שעם היות שהמורגל נפי המקובלים י״ס והס י׳‬ ‫לפי האתת נשננחינס נערך המשתלשלים נמצאם י׳ עלולות‬ ‫יו מזו אמנם נערך הפעולות והתנהג׳ להם דרך שיעור‬ ‫קומה מז׳ דתייט משל אל צורת אדם נפי המשל הנז׳ ולכך‬ ‫כתיקו׳ דרך כלל אדס דאצי׳ יחס לספי׳ תנאצלות‪-‬אדס דנריאה‬ ‫יחס לכסא• אדם ליצירה יחס למלאכים העליונים אדס דעשי׳‬ ‫יחס למלאכים התחתונים ולתם עניינים יתכאר כמקומו‬ ‫כע״ה • ומת עתה המשל הזה נאתר כי כתו שהאדם כנפשו‬ ‫ורוחו ונשמתו יפעול ככוחות תנפשיות באיבריו ולא נאתר‬ ‫אבר זה תקכל תאכר זה ותנפש תשפיע כל תפעולית לאכר‬ ‫זה ואבר זה תקבל תאבר פ׳ אלא מפש תפעול ככל איברים‬ ‫כל הפעולות• כך א״ס פועל ככל הספי׳ יא״ס אדם לאצי׳‬ ‫ותוא נשתתס וחייהם והוא פועל שיעור קותת הפעולות בכל‬ ‫הספ" וכמו שיש באדם הגשתי הרגלים להליך ותיליס ללקיחת‬ ‫ותעיניס לראות יתאזניס לשתוע כך בספי׳ יש פעילות שונות‬ ‫בזו מזו והוא פיעל אותם תפעולית ע״י • האמנם דרכי‬ ‫הפעולות וכיצד שלא יתשך מתנו ריכיי כנר פי׳ בתמר‪ .‬ב׳‬ ‫ואין מוונת עתה אלא להציל תתע״ן תתסתירתמו׳‪-‬אמנס‬ ‫עתה נעורר המעיין כהערת וו ונאתר כי מעולות לפ״ז ראוי‬ ‫שיהיו כא׳ שיעור קומתן תא״ס תפני שלא יפעול ויחזור ויפעול‬ ‫ולכך כל הספ״ הס כרצון הרצוט׳ לתעל׳ כדפי׳ כתתר כ׳ אתנס‬ ‫הפעולות יתפרדו לכחי׳ ועניינים כדרך הספ״ מצד הנתצאיס‬ ‫התחתונים א״כ ימצאו תפעולית בפרעות קצת והיינו הספ״‬ ‫דרך אצילותם למטת זו מוו • ונאמר עוד כי המחשבת כאדם‬ ‫כתוח תכלול כל הפעולות ויתפשטו כגוף תן תחוש המשותף •‬ ‫ו מ ה החיש המשותף הוא כעין רצון הרצונות כאדם העליון‬ ‫ע״ד משל והפעולות המתפשטות כספי׳ הוא כעין התפשטות‬ ‫החושים באיברים ותטעם ההתפשטות תות יתפשטו הספ״‬ ‫ו מ ה החושים הס תהס לקים כעין הראות והשמיעהיותהס‬ ‫גסים כתישוש וכיוצא• כך הס הפעולות תעליוטת *מקורבות‬ ‫דקות מהם מתרחקות גסות כערך העליונות וכינו שבטבע‬ ‫החושים הדקים עליונים על החושים תעכיס כך הפעולות‬ ‫הדקות שהם אותם המיוחסות ככתוב כאיברים העליונים‬ ‫כעין השגחת העיניס עיני ה׳ השגחת האונים אוני ה׳ השגחת‬ ‫ההילוך ויבא וילך וכיוצא הס כספי׳ התחתונים • ועתה טעם‬ ‫הספ״ הוא כלים לפעולות למלות אלתותי לזולתו ילהיטיכס‬ ‫ע״י מלים האלה שהם המוציאים תפעולית תדקות נשתה‬ ‫לפעולות נפעלות כעין הנפש כגוף האדם • וטעם תספר‬ ‫*»•׳ שרסר מלת מסס‬ ‫אילימדז‬ ‫האיכרים כפי שיעור קומת הפעולות • והמשל כזה האמיתי‬ ‫הוא להמשיל י״ס כצורת האדם לתת לפעולות כספ״ סדר‬ ‫ועני! ויהיו עשר שיעור קומה ‪1‬ו כי חלקי האיכרים הס עשר‬ ‫לכד עם היות שהפעולות יותר תם כפעילות ‪3‬גון> האדם‬ ‫והאיכרים רכים ודרך כלל יתחלקו לי׳ איברים • הראש ג׳‬ ‫חלקים החח וכח אשר על ‪3‬תוח ופרע׳ איכרי הראש הרי‬ ‫ג׳ • וכך תם תכח אשר על תחכתת כתר והחכמה היא‬ ‫מחשבת שבת שפיעת כל תפעולית ומחשכת׳ ותכיכת איברי‬ ‫הראש כולם נפרעות נחי׳ • ינ׳ ידים בזרועותיי חריג וגוף‬ ‫ת׳׳ת והדעת כתוכו איכרים תפניתייס וכ׳ שיקיים ורגליים‬ ‫וכל פרעיהס נו״ה והאתי יסוד ותנקכת תלי• ויש עוד עניינים‬ ‫פרטיים כתכתיס כמקומ׳ אמנם דרך כלל להקדתה זו די כזה‪:‬‬ ‫ועתה נשאר להקשות קושי׳ על הקדמה הואת ותיא א״כ‬ ‫יהי׳ מציאות כל תספי׳ יחד כמציאות תאדם רת״ח ספירות‪:‬‬ ‫הגה עתה יקשת כי אחר שהפעולות כספי׳‬ ‫ו‬ ‫תתש כעין הפעילות כגוף תאדם ושיפור‬ ‫תדתס כסיד תדת אדם א״כ יקשה לתה לא נאתר שכל‬ ‫אכר ואכר יהי׳ תדה ויהיו רת״ח או כמת מדות ומי נתן‬ ‫לנו כח לומר שכתה חלקים יהיו ת דה א׳ וכתת חלקים‬ ‫אחרים תדה אחרת שהרי הזרוע יהיו כמה כחי׳ ג׳ פרקי‬ ‫הזרוע יהיו ג׳ מדות ועדייו כל עין ועין תדה א׳ ויהיו‬ ‫כתת מדות כראש שהם ג״ר • ועוד יקשה אחר שהם עשר‬ ‫במה יכדלו חלקי החדה עצתה שהרי הנתצאיס השוי׳ אינם‬ ‫ננדליס אלא נגיף ותםפי' אינם גשמיות וקושי׳ זו יקשה בכל‬ ‫הנאמר נאילרא ובפנררת רשכ״י כדפי׳ נחש״ק • ותי׳ השאלה‬ ‫הזו היא נתת שרתזנו לעיל בהשתלשלות הספי׳ שאין עניינם‬ ‫שרצה הא״ס ונמצאו וו לתטת תוו י׳ תדרגות ח״ו שאין זו‬ ‫ת" האצי׳ אלא רצה והמציאם והאציל נרצו! הרצונות‬ ‫והכוונה שיהיו שם מושרשות בסול הרצון המתקרב ושם‬ ‫אינם ננדלות נעילה ועלול נעצם הבדלם למסה בהתפשט׳‬ ‫אמנס אינם נעצם אחד אחר שתם עתידות לתנדל אחר‬ ‫יציאתם ותתפשטס ולזה שם יוכללי אלו נחלי ויתרצו שס כל‬ ‫הנמצאים • וכאשר תדמה סוד כל הנמצאים תושרשיס ברצון‬ ‫הרצונות כסוד העלתם הנה יהיה המציאות הות כולל‬ ‫נתצאות הרנה באחדות גמורה לא יקראו אלא אחדות א׳‬ ‫וכערך השתלשלות׳ הס ריכו׳ נתצאות והרי תשכל סוד שער‬ ‫תראש וכן כאשר יתפשט תכתר עצתי להגלות ויתפשטו‬ ‫הנמצאות כעצם הספי׳ עצתה ישתרש שס החכמה שהיא‬ ‫הספ״ הכ׳ לתטה ואינה נתצא׳ למטה אלא ממה שנמצאת‬ ‫כרצון הרצונות ונתפשט׳ להשתלשל אל תקות׳ להיות׳ עלולה‬ ‫תן תכתר ושם הושרש׳ ועושה תוחא דאריך אנפץ ותתפשט‬ ‫הבינה שהיא כשורש השרשיס רצון הרצונות להיות למטת‬ ‫פ ר ר‬ ‫נ‬ ‫ת!‬ .

‫ספר‬ ‫עין בל תמר ג‬ ‫מן החכמה במקומי ונל מדי צאתה נמציאות ענץ מחצאות‬ ‫בה שהם שעריה בחיטתיה תנת יתמצא שם ככתר ויעשי‬ ‫תיקוני׳ וכן יהיו מפשטות הספי׳ מושרשות למעלה יחשתשלית‬ ‫ויורדות למטת ומתמצאות ממציאות אל מציאות עד מ י ע ס‬ ‫אל מקום גילויים ומסוד המציאות האלו יתנחט במציאות‬ ‫העליו׳ עד תתפשטס אל מילוי יהי' תיקוני האיברים‬ ‫ומציאותי• ואין ראוי שיחשבותיקוני׳ אלו כלא׳ וא׳ ספי׳א׳‬ ‫אחר שאינם אלא שרשי תספי׳ תתחתונות המושרש בעליונות‬ ‫והנה השרשי׳ האלי לתם פעולות כמדות שהרי תם נשבח‬ ‫ומעלה יותר בהיותם נחקוס העליון שם נשורש מהיותם‬ ‫במקומי• י מ ה לפ״ז יפעלו מעץ פעולו׳ הספי׳ שהםמושרשו׳‬ ‫נה ויפעלו מעין פעולות עצמ׳ נמקומ' לנך יהי׳ ענין‬ ‫תפעולית משתנות פעולות הרנה ננל ספי׳ וספי׳ נאלו‬ ‫תאמר גנורה שנעין יראה יראה נדין הרי נרנינ ענין‬ ‫תראות שהיא השגחה עליונה נג״ר עס פעולות המלה‬ ‫למטה במקומי • ו מ ה נשתדמה ענין זה תמצא שיהיו‬ ‫מציאות הספי׳ למעלה ברצון הרצונות והתפשטה במציאות‬ ‫מ ת ר עם צאת׳ אל החכמה והבינה יותר מרובים וחשונחיס‬ ‫ממציאות למטה חחו״כ • והטעם כי בהיותם ככתר ית"‬ ‫טלס שם וכאשר ירדו הרי נשאר מ ת ר שאיט עוד משתלשל‬ ‫וימעטו תמציאות ונן נרדת׳ מחכמה ימעטו שהרי נשארה‬ ‫מ ג מ ת יכן ברדת׳ מהבינה שתר כשארה הבינה ואינו לימה‬ ‫השתלשלו׳ יצירופס זו מזו נתייתם י׳ אל צירופם ותשתלשלס‬ ‫בהיותם ט׳ כ״ש נהייתם ח׳ כ׳׳ש נהייתם ז׳ ועד״ז ירדו‬ ‫מילת שכח יפעיל׳ הספי׳ בהיות׳ מושרשות שם ככתר שהם‬ ‫קרומת לא״ס יצטרכו כמה השתלשלות עד מ ת ר מחציאית‬ ‫אל מציאות שם עד צאתס מתמאציל אל כאצל ומכאצל א׳‬ ‫אל נחי׳ השתלשלות עד צאתם ממט להתמעט שיעורם‬ ‫ולהגנילס אל מקום גילויים ומטעם זה יהיו התיקו׳ שס‬ ‫נסוד המעלה המפואר׳ יקראו תיקו׳ א׳׳א ונרדת׳ ימעט‬ ‫מציאות׳ ויקראו תיקו׳ ז״א ולעולם הספ״ איכס אלא י׳ ואופן‬ ‫מציאות׳ זה גרס סוד תמוכת שיעור קומת נזילת עוד‬ ‫כללות הספ״ אלו כאלו שזהו קשרם ואחדותם שגס זה‬ ‫גרס העני! הזה בתיקו׳ בזולת חת שתקבל ספ" ממכירתה‬ ‫שיתן נה שינוי נח" ונ״ז יגרוס חידוש נחי׳ נספ" והנדל חלק‬ ‫מחלק עס תיית׳ נולה עלול א׳ וספי׳ א' ולזה יתרנו פעולותיה‬ ‫ויתרנו מינויים והאמירות נאשר יתנאר ‪:‬‬ ‫הגף‪ .‬יצא לנו לפי דרך זה ענץ השתלשלות‬ ‫פרק ד‬ ‫הספ״ זו מזו נדרך עילה ועלול •‬ ‫אמכם יש עוד נחי׳ שעם תיות שנשמור יחס עילה ועלול‬ ‫יתייחסו ככחי׳ אחרת וכתן לאותו עכין ג׳׳כ יחס נמציאות‬ ‫ייעשה המציאות התוא תיקוני׳ ועניינים כתשתרשס כספי׳‬ ‫*״י‬ ‫איליטה‬ ‫כ ‪50‬‬ ‫העליונות עת גילוים אל מקומם והשרשיס ההם יעשו גס‬ ‫תיקו׳ כספי׳ ויתיו מציאות האיברים־ ותם אלו כי הצבת‬ ‫כצנת עשויי• יהענין הרימו כאן ליגמינו פלא כי אין ברית‬ ‫שלא יהי׳ מיכר וקנה • ותרי א׳׳ם אכ מוליד ראשון ממציא‬ ‫כל ממצאים אמנס האציל ראשונה הכלי שע״י אותו הכלי‬ ‫יהי׳ נקנה לקכל השפעתו והיו הנמצאות כצאתס ממט הס‬ ‫יוצאות זכריס ירצה מתפשטים אינם צריכים להחזיר פנים‬ ‫אל צד מעלת לקבל שתם משפיע ולא מושפע ואלו מתפשטי׳‬ ‫ויוצאים מחאציל אל נאצל והרי בחי׳ ראשונה אל מ ת ר היא‬ ‫מעלה זו רצון הרצונות ושם המציא והאציל ברט! הרצוטת‬ ‫שיהי׳ שס ולא לצורך שם אלא בהתפשטות למטה כסוד זכרן‬ ‫משפיע ומושפע כדי שיהיו ממצאות מתאמצות והולמות‬ ‫שאס לא תדמה נך יהי׳ קייס עומד נעצמו בלתי מתפשט‬ ‫לכך אפי׳ ככתר בגזירת החכמת הקדומה אשר ננתר מ ד‬ ‫שם נזדמן זט״ן ותם חו״ב קדומות נעלמות בחכמה המושרש״‬ ‫שס להוציא סוד ממצאות אל מציאות מפני שאס תימה‬ ‫בנפשך תמשתלשלות ישר אלף אלפי אלפים פעמים סוד‬ ‫ההמשכה הישרה שמעולם לא יעשה שיטי להשתלשל אלא‬ ‫יהי׳ הכל מעין טנע שכלים היא היא א״ס ממציא הכתר‬ ‫ולעולם דנק נמאציל אלא ימציא הרצון שס זט״ן הס חו׳׳כ‬ ‫יתנו להוייות סוד ההעתק ממציאות אל מציאות הנה יהיו‬ ‫ממצאות שס יוצאות חאחתת אחדותו אל מציאות מלי‬ ‫הראשון ואח״נ יעתיק• המציאות ע״י מלים האלו שתם וט״ן‬ ‫וילדו והולידו הנמצאות חענין לענין ע״י העתק נעין תעתק‬ ‫התולדות מתחזוטת והשרשיס ילקח בזכר וימציאם מתהעלס‬ ‫ממור אל תיש מנר ומשס יתמצאו מקנה• ועני! זה ממש‬ ‫הס התולדות והתפשטות ר&פ" שהם יוצאות מן האין‬ ‫ממיר הוא נתר מא״ס • ולא אין שאינו • אלא אין על ריב‬ ‫האדיקות ויתפשטו אל היש ע״י סוד זכר היא חכמה ימשס‬ ‫ימסרה לנקבה היא הבינה ותרי כ׳ חדות אלו הס מושרשים‬ ‫ככתר שככתר ומשס ממציאות אל מציאות יצאו ע״י העתק׳‬ ‫כאלו תאחר הצבת שתם חו״נ שבמקומ׳ כצכת שתם חו״נ‬ ‫שככתר עשויה שאין כריה שלא יהי׳ זכו״ן ועי״ו יהיו מציאות‬ ‫ותיקו׳ ככתר העליון כסיד התפשטות אלו המדות והתפשטות‬ ‫התולדות על ידס וכמו שהתולדות למטה ומת שיעתיקו אלו‬ ‫הספי׳ הס ו׳ מדות כך כשיולילו הספ״ תעליוטת השרשיס‬ ‫אשר ככתר יולידו בהעלם ומציאות הספיר׳ כתוכס כאלו‬ ‫תאמר ראובן בהעלם יעקב בבטן רבקה• וככר פי׳ שהמציאיות‬ ‫הדקים הנעלמים האלו הס משובחים ויפיס ממציאות בגילוי‬ ‫ועתה חזה נקיש ד׳ נחי׳ הא׳ תכתר בן ראשון אץ אביו‬ ‫צריך צנת לעשותו ולזה עלול א׳ נמצא נלי זנו״ן מפני שהוא‬ ‫נלי יוצא מעצמו׳ ולזה ניתן לי שנח ומעלת על נל נאצל‬ ‫ואח׳׳כ‬ .

״ל לא‬ ‫פ ר ר‬ ‫פעמים‬ .‫‪40‬‬ ‫ספר‬ ‫עי‬ ‫י‬ ‫‪6 0‬‬ ‫גפ‬ ‫ואח״נ ממאציל אל נאצל יצאו הנמצאות ויתפשטו מפשטות‬ ‫נלי תעתק מעטן לעני! אלא מחאציל אל נאצל ותם דקות‬ ‫רצון הרציטת והכל רצון • ואלו תצייר מפשטות עד נמה‬ ‫אלף פעמים לא תמצא תעתק מעני! אל ענין ויהיו שם‬ ‫כל הנמצאות חאוחדות וו״ס ואלה מ ל נ י ס ממוז נאדרא‬ ‫כחש״ק שא״א להוציא תנמצאות יועתקו יישתלשלו חענין לעני!‬ ‫אלא ממאציל אל נאצל אס לא עיי עילה ועלול דהיינו אכ‬ ‫מיליד יקבל הנמצאות מ מ ת ר ואס מקבלת מהזכר ומוציאם‬ ‫למציאות משתלשלות וענין זה א׳׳א לכתר להיותו אכ זכר‬ ‫שהוא מקבל מא׳׳ס יכו יוצאות מעצמות לכלים ממאציל‬ ‫לנאצל ולכך מציא יהאצי׳ הכלים האלי שתיס חויב בתוכיות‬ ‫מ מ כלי שבאחצעיות אלי מלים ישתלשלו ההרות ההם‬ ‫תנעלחות בתיך הנתרייועתקו חענין אל ענק ו מ י מולדות‬ ‫בהשיאה א׳ הם ו׳ ספי׳ הס הכניס להם כחי׳ חצל היממה‬ ‫והכינה הס בהשיאה א׳ להוליד להתאצל למטה מצד עצמן‬ ‫הס משתלשלות מעילה לעלול והרי כזה מת שנמצא מ ו מ‬ ‫שהמחת כולם נמצאות מכינה והיא אס אל הכניס לא יקשה‬ ‫אל מה שנמצא שהם עלולות זו מזו שהכל ענין א׳ כדפי׳‪:‬‬ ‫ו י הנה כמת שפי׳ תמצא מבואר שאין תכתר דומה‬ ‫מתלשלות לשוס מדת מן מ ד ו ת כלל ובו‬ ‫שרש הנמצאות כולם ולזה תמצא בכמת מקומות כמאמרי‬ ‫רשכ״י יתן כ כ מ לאצילותו ענין לעצמו לא ישתנה לשוס‬ ‫מדת מן מ ח ת כדפי׳ • והנה מ כ מ ה ענין לעצמת אינו‬ ‫כמעלת הכתר אמנם היא הנבחרת לזכר להעתק הנמצאות‬ ‫והיא ענק שני לעצמו לא ישתוה לספי׳ משתלשלות והבינה‬ ‫למטה ענק לעצמה אינו דוחה לחכמה מפני שמכמה וכר‬ ‫לנמצאות והכינה נקבת אמנם לא ישתות לספירות משתלשלות‬ ‫שהם כניס ו מ י אלו ד׳ כחי׳ כאצי׳ *שניס היות שדרך כלל נאמר‬ ‫י״ס תם משתלשלות עלילות זי מזו יש שינוי כמציאות׳ ככחי׳‬ ‫אלו מ ׳ ויתיו אלו הד׳ כחי׳ נמצאות בהעלם בתוכיות מצון‬ ‫ורצון מצונות נתפשט והוציא אלו תכחי׳ י מ נמצאות עלולות‬ ‫וו מזו כשיט׳ והס מעתיקות מ פ י ׳ מהרצון למטה וכאשר‬ ‫השרשיס תנעלמיס יעתיקו הנמצאות יעתיקום ככחי׳ לא‬ ‫ישתנה בהעתק׳ שהחכמה יעתק כזכר והכינה כנקבה ונודע‬ ‫שהנקבה חלק אבר מתזכר ינופלת אליו נמצאת כחציאותי‬ ‫צלע חד חסטריי ואח״כ יעתק מחנו ותכנת יתכונן להוליד‬ ‫הזכר כה • והנה לזה יתי׳ ענין אצי׳ מ ד ו ת האלו כשינוי‬ ‫מאצי׳ שאר מ ד ו ת לא שינוי מצל המאציל אלא שינוי חצד‬ ‫הנאצל • והנה כמפשטות ראשון א״ס מאצי׳ ימוציא רצון‬ ‫מצינות יאח״כ זה מצין כלי יהמאצי׳עצמו׳ מודד באמצעות‬ ‫הכלי מדות הנמצאות ולזה חצדו כונה עילחות וניתן להש‬ ‫מפשטו' מרצון מצונות רצון לרצון עד אין תכלית ונבול •‬ ‫*אילי צ״ל ‪0‬עס‬ ‫פ ר ר‬ ‫‪11‬‬ ‫פ‬ ‫ז י י ״י ״י׳ ״י‬ ‫אילימה‬ ‫אמכס תצל מפשטות הרצון צריך צבת לצבת ייחרינ איתן‬ ‫הרצונות שלא יתפשמי *אלא חרבן ח״ו אלא העלם כתפלמס‬ ‫אל תקורה ברצון כאומרו לא תיתא לתיתו אלא דאצמניעו‬ ‫על יתוקן ברצון הרצונות הצבת לצבת ויבחן שם הכלי תצל‬ ‫עצחן ל׳ כחי׳ • כחי׳ תכתר כלפי׳ נפ׳ תקילס• ונחי׳ נ׳ הומתה‬ ‫זכר להוליד לוקט ולוקח חן תכתר • וכחי׳ נ׳ כינת אס‬ ‫נקכת חקכלת חן תחכתת וכות ימתקו הנמצאות ככתר עצחו‬ ‫תתציאות אל מציאות‪ -‬וכחי׳ נ׳ היא ככתר• אחנס תל׳ תכני׳‬ ‫ו׳ ספי׳נעלתית שרשי׳ נעלתיס ולכך לא יכונה לכתר מפשטו׳‬ ‫איברים אלא ראש לכל • אחנס העתק אצי׳ תספי׳ ע״י‬ ‫תיללת החכתה והבינה יצאתם לתתפשמ לחמת תיינו אחר‬ ‫תתפשמי׳ החכמה והבינה אל חקוחס להוליד ולכך כז״א יתיחס‬ ‫זריעות נוף רנליס וכיוצא אמנם למעלת ככתר אי! נילוי‬ ‫לנמצאות תתחתונות ולזה כל מה שיראה בזוהר חילוק כין‬ ‫אצילות הכתר לאצי׳ החכחה ואצי׳ החכמה שאיני דומה לאצי׳‬ ‫הנינה ואצי׳ תכינה שאינו דומה לאצי׳ ו׳ ספי׳ ואצי׳ ז׳ ספי׳‬ ‫שאינו חמת לאצי׳ ז׳ ספי׳ תעליונות אינו תן תתימא ולעולם‬ ‫אצי׳ ע׳׳י א׳׳ס שהוא פועל נתיך הכלים אחר אצי׳ נדפי׳‬ ‫נתחר כ׳ כיש נעת השתלשלות רק שניתן חילוק נאצי׳ לא‬ ‫מצד המאצי׳ אלא מצד תנליס נפי חת שיפעיל עיי נליס‬ ‫אמצעיי׳ נשהאצי׳ הנתר היה ע״י רצון הרצונות נתפשמ‬ ‫ונשתלשל מתלבשות כתר שבכתר בחכמה קדומה היא נלי‬ ‫הפועל כתוך הכתר דהייט הזכר שהנקבה אינה פועלת‬ ‫כחת שתרי לא נתפשמו תולדות מחכמה ובינה לחיץ כדפי׳‬ ‫ונזה נבין עניינים שנאמרי באידרא הא׳ שמצד א״ס היה‬ ‫נינה ומעלים נדפי׳ והיינו מצד היותו פועל כרצון הרצונות‬ ‫נדפי׳ עד שהחנמה היא היא שאמר׳ שאין קייס להעתק‬ ‫תנמצאות כך מפני שהחכמה הקדומה תיא הכלי לפעול ע״י‬ ‫התלבשות א״ס ככתר שבכתר וכתר שבכתר כתוך חכמת‬ ‫שבכתר ופעלה סוד הנמצאות שאין חכמה מתפשט׳ דהיינו‬ ‫מוחא דסכא ‪ yx‬ושקימ מפני שקרוחא דאוירא שהוא כינת‬ ‫דהייט הנקבה אינה יולדת ואין כח כזכר להוליד ולהתפשט׳‬ ‫ולהוציא תולדות אלא כאחצעות הנקבה וכיון שהנקבה אטומה‬ ‫אילונית אין תולדות יוצאות לחון ולכך אין הכינה כלי לא״ס‬ ‫כתוך תכתר ולא יחשב ככלל ג׳ ראשי׳ אלא נ׳ ראשי׳ הס א״ס‬ ‫מתלבש כראש כ׳ כתר וראש כ׳ תתלבש כראש נ׳ חכמה קדוחה‬ ‫ותם עצמית וכלי א׳ וכלי לכלי והבינה אטומת מעלמת ואינה‬ ‫כלי לפעולת כלל אלא אח״כ יתפשטו היממה והבינה והדעת‬ ‫ויהיו נ׳ כלים כדפי׳ כתחר כ׳ פ׳ והיינו ד׳ כחי׳ כאצ״‪:‬‬ ‫תמצא כזוהר נראה שאצ" ז׳ חדות‬ ‫ו י‬ ‫חחנמה אל הנינה ופעמים תמצא‬ ‫שתניגת נאצלת והספירה נתינת ינ׳ צדקי יחדי והענין‬ ‫שהראשי׳‬ ‫«»•׳ ש.

‫ספר‬ ‫עין‬ ‫כל חמר ג״״י <*׳״‬ ‫אילימה‬ ‫בא«‬ ‫שהראשי׳ השלשה למטת מ״א תם חכמת ודעת ימנה והס שהם ננינה מושרשים וכך הוא האמת והכל צדק ואין קושי׳‬ ‫פועלות כספי׳ עצמית יכלים כדרך שפי' בתמר ב׳ פ׳ • ואין דוחק כלל כדפי׳ וכוה כל מאמר ומאמר על מקומו‬ ‫אמנם בכתר אין הדעת כלי מפני שאינה ספי׳ פועלת שם יכא כשלום • ואט אפרש עוד פרטיהם כתמר זה כע״ה‬ ‫שתרי הדעת הוא התפשטות הספי׳ ואין ספי׳ מתפשטות *ותאסמן מקומותם והקדמתי לך זה כדי שלא יקשה לך המעיק‪:‬‬ ‫בכתר אמנם בתעלמן כעין התולדות מ ח תאב והייט סוד‬ ‫י י ו י הנה כעטן אצי׳ ז׳ ספי' יש כמת דרכים בדברי‬ ‫השערות לאריך אנפין *אמצעית׳ מנהיג החכמה קדומה‬ ‫הזוהר בזולת סדר הנזכר ועיקר המד׳ שבה‬ ‫בחכמת מחש כדרך שפי׳ בחש״ק אמנם אינם כלי ממש מפני היא החילוקים היא החל׳ בזולת החילוקים שהם בששה‬ ‫שלא נתפשטו סוף התפשטן שאין התולדות מתגלות כדפי׳ קצוות והנה ענין ו״ק יחד יהי׳ אצי׳ על סדר חג״ת אחנס‬ ‫ולזה נמצא הדעת ייצא מהכתר אל החכמה והייט שערין אם יקדם תת׳׳ת אל החסד והגבורה יהי׳ תעני! תלוי כמת‬ ‫דאריך אנפין וכמת כחי׳ שתם ז״ס כרצון הרצוטת והם שתת״ת כלל ויק ותנה תת״ת נקודת מרכז לטלם וטללטלס‬ ‫נעלמות תכלית תעלם ויתפשטו משם אל החכמה ומן והיא היוצא והמוציא אותם מבטן המלאה ויוצא הגוף ואליו‬ ‫החכמה אל הבינה בתוך הכתר והרי הושרשה החכמה יתלוי הזרועות ולכך תת״ת גוף מתכסה בין כתפיו שהה‬ ‫והכינה שם בכתר בסיד הדעת בסוד הספי׳ בתוכה • אמנם שורש הזרועות והזרועות הם מתפשטים אילך ואילך ולזה‬ ‫לא יהי׳ מציאית ממש אלא יהיה תענין תזה אכסדראין תחלת הגוף זריע ימין ולית תחלת אצי׳ י״ק החסד ודרך‬ ‫כבני• הנקבה לקכל קתולדית אח״כ כשיתפשט תזרע מן החסד תתפשט זרוע שמאל נמת שתוחעות הגובר הוא‬ ‫הזכר אל הנקבה • ולזה בבחי' אלו המציאות שהם נמצאים ורוע ימין וישתלשלו זרוע ימק וזרוע שמאל ויתפשט בגוף‬ ‫בשרשיס הנעלמים אשר בכתר כשיתפשטו החכמה והמנה שהיה נין הנ׳ הזרועות ותייטישתת״ת צימח נתחלת גיליי‬ ‫ויתאצלי אל מקומם ימצא בתם המציאית וכאשר תתפשט ההנהגה ויתגלה החסד ודרך ט הגבורה ודרך נ׳ הת״ת‬ ‫החכמה יתתגלת תתפשט תבינת שבתוכה ותתגלה ויתפשטו ויתפשט שם מציאותו והיינו הגוף וה״ס קול מפיק מגו‬ ‫המציאות אשר בתוכה • אמנם אותם המציאות אינם מציאות שופר שהוא נליל אש ימים • תאמנם נעת אצי׳ ו״ק נת־ע‬ ‫אל הספי׳ להתגלות והיינו כעין כח הנמצא בנקבה להוליד תיית מציאות הספי׳ חסד דין רחמים והחסד שורשו מן‬ ‫תולדות • אמנם לא תוליד אלא באמצעית כח הזכר המתייחד החבמה והדין שורשי חן הבינה לתגלית ולתתעירריתרחמים‬ ‫עמה ולזה מציאות הספי׳ נמצאים בחכמה ומציאות נמצאים שורשם מן הכתר שכאשר יהי׳ מציאות אצילות תתית בריק‬ ‫בבינת אמנם אין לו תמציאיית ממש הספי׳ להתאצל עד חן הכינה לא יהי׳ אלא בעזר ג׳ ספי׳ תכתר ותחויב לכך‬ ‫יזריע הוכר חכמה זרע הנלקח מלמעלה מהכתר באמצעית יתע כחם באצי׳ ג׳ אלו תכתר יתן בת״תכחהנתג׳ הרחמים‬ ‫עצמית יכלים ויתייחד חכמה זכר בבינה נקבה והם פועלות החכמה יתן נחסד נח הנהגת החסד הבינה יתן כגבורת‬ ‫ייחודם בסוד עצמית וכלים וימשך כח הדעת מתכתי־ ויעתק נח הנהגת הדין והרי ימצאו תמדות האלו מושרשות מ ט ו ב‬ ‫בחכמה מפני מה שהישרשי הספ״ בת מהמציאות תקדום ותם נאצלות חן הנינה נעזר נתר !חנמת מתיילדות מן‬ ‫בכתר ייתן החכחה במנה הספ" זרע הזכר ויקבלם בסוד החכמה אל תכינה בסוד !טין נמנואר נפי תקודמי' ולוה‬ ‫בית קיבולס בבינה ויזרע המנה בסיד מה שהם מושרשים עת אצילות והתפשטות נל נחי׳ ובחי׳ מי״ק יתן השורש עליון‬ ‫בת מהשורש תקדים שבכתר יכאשר ישתתפו העניינים האלי נחו נענף המשתלשל׳ ומתאצל ולזה ימצא מציאות ויק מחכמה‬ ‫יחד בסוד המאצי׳ שמא משתרש בכלים האלי ע״י חכמת אל הנינה ומנינה אל הגילוי יימצא נח הספי׳ האלו כל א׳‬ ‫ודעת ומנה בסיד עצמות וכלים שפי׳ וה״ס אצי׳ הספ״ יא׳ נענף אשר לי נענין שננחי׳ א׳ יאמר שהחסד מן‬ ‫באמת מא״ס סיבה ראשונה ע״י הכלי שהוא תכתר עיי החכמה והבינה מן תגבורת ותת״ת מן תכתר שזרע׳ נשטרט‬ ‫הכלי שהוא החכמה קדומה ע״י הדעת שאינו כלי אלא המערה מן הנקבה ‪ p‬היה מציאות׳ אמנם נתקבצו ששה יחד מן‬ ‫כח סוד עצמות וכלים מהכתר אל החכמה כדפי׳ ע״י החכחה החכמה אל הבינה ומן תכינה אל הגילוי ובעת התפשטותם‬ ‫באחצעית הדעת בבינה ועיי סוד ההשתתפות המציאות הזה נתפשטו מכח השורש ההוא שתית נותן כח ההתפשטות‬ ‫יהי׳ אצי׳ הספ״ במקומי • ולזה תמצא מאמרים חורים אצי׳ והיה מציאותם מתגלה חסד תחלה ואח׳׳כ גבורה‬ ‫מא׳׳ס וכך הוא תאמת ומאמרים יורו אצילות' מהכתר יכך ואח״כ ת״ת ואין הת׳ית נמנע מציאותו מצולת‬ ‫הוא תאמת ומאחרים יורו מתחכמת שבכתר וכך הוא תאמת תגלית החסד שהרי החסד ראש לו״ק תחלת המשך הגוף‬ ‫ומאמרים יורו מהדעת שבכתר וכך הוא תאמת ומאמרים דהיינו הת״ת כדפי' • ודע שבתתפשט אלי השכלים הלקים‬ ‫יורו שהיו מושרשים בחכמה וכך הוא תאמת ומאמרם יורו הס ג׳ ספי׳ אלו הנו׳ הנת יתפשטו זו מזו רישרשו זו בזו‬ ‫ויוכללו‬ ‫•אילי ‪ w‬וא‪!»0‬‬ ‫פ‬ ‫ואו‬ .

‫סנ«ף‬ ‫**‬ ‫עין בל‬ ‫תטו•‪s :‬״‪ t‬פ״ח‬ ‫ויונללו זו חזו נוולת עוד נללות ועניינים אחרים אנל‬ ‫לכללותם ועניינם פרטים מ נ ת יתנאר עניינם נתתריס‬ ‫מיוחדים לספ" אלו בע״ה • אמנם חת שצריך להשכלת‬ ‫סוד אצי׳ הוא כי מ ״ ת יתחיל אצילותו ומפשטותו בו ב׳‬ ‫הספ" ויגלה א׳ מ ס ד ובתוכה ב׳ הספי׳ ת״ת בתוך‬ ‫הגבורה בתוך החסד ויתפשט הגבורה תן מ ס ד ומ״ת‬ ‫בתוכה י מ י נכללת מב׳ ויתפשט מ ״ ת למטה תב׳ כלילת‬ ‫מב׳ כדפי׳ • ו מ ה ענין השתלשלות מ ד ו ת אינם עלולות זו‬ ‫חזו כל עניינם שיתאצלו חסד מן הבינה וגבורה מן מ ס ד‬ ‫ות׳׳ת מן מנורה מן האין המוחלט כד שנאמר שממש הס‬ ‫עלולות יו חזו כדרך שיאחר החוקר שהשכל עלול מהשכל‬ ‫ושכל משכל • אלא יש לשכלים האלו מציאות קודם חישרש‬ ‫ויהיו ג׳ נחצאים ראשוני ייתאצלי אח״כ וו מזו למצא‬ ‫חציאותם בחקוחם ולוה לעולם כח א״ס נתון בהם בסוד‬ ‫היות קו מ ד ת מודד מדת׳ עיי עצמות וכלים מדרש‬ ‫נפי הקודחים ונהם יתלנש כחא״ס באצ״ ובמציאות׳ כדפי׳ •‬ ‫ו מ ת נשתנחין הטף תזת מ צ א מפשטותו חנקוד׳‬ ‫אמצעיתו דה״ט הטינור אמצעית מ ו ף אחר שנאתת תחלת‬ ‫ג׳ ספי׳ אלי הם מ מ ״ ת שהוא הוא נקודת אמצעי׳ נדפי׳‬ ‫והיינו אמצעית נקוד׳ נחי׳ מ ׳ ׳ ת ונאן הגיע מפשטות‬ ‫מ ״ ת חה שיבחן חחט נערך החסד ומנורה דהיינו שלשת‬ ‫חהששה דהיינו חצי מ ו ף וסוף חציי הוא הטיבור דהייט‬ ‫סוד מ ״ ת נקודת אחצעיתו וה״ם מ ל ׳ שנו העושה‬ ‫באמצעותו גבול נין ג׳ עליונים לגי מתונים ולנך חותם‬ ‫מחתים ג׳ למעלת וג׳ למטת ונקודת באמצע תיא מ ל ׳‬ ‫ירח נן יומו נזה )‪ (7‬דה״ט מ י נ ו ר אחצעות מ י ף ג׳ וגי‬ ‫^ ענין מ ל ׳ ואצילות׳ נאשר גנאר נפ׳‬ ‫כדפי׳ וכאן היא‬ ‫שאחר זה בעיה• ולכך תצייר כאן חציאות שרש אשר לה בו‬ ‫ונעלם נכלל בתוט ומציאות תזת חעבר מ א כ ל לעובר‬ ‫במעי אמן דהיינו סוד הדעת מתפשט׳ בתוך הגוף ופועל‬ ‫ענק מ ע י ם שמי הדעת אינו ספי׳ לעצמת אלא ענף‬ ‫ספי׳ אור מ ת ר מתפשט ומתאצל למטת ומתעלה משתה‬ ‫בתוך מ י ף בתוך תספי׳ וענק משמת תזאת הוא סוד‬ ‫חעים בעלי מחתים בתוכיות מ פ י ׳ כאשר יתבאר‬ ‫גחקוחות בעז״ת ‪:‬‬ ‫גאצי׳ מ ל ׳ רגו העניינים והחילוקים‬ ‫ק‬ ‫יתבא׳ נחקוח׳ בערה• אחנס נערך‬ ‫אצי׳ עיקר אצי׳ נאן נלפי׳ נאדרא ובמקומות רבים • אמנם‬ ‫מ נ י ן שהת׳׳ת נעל ויק זנר ומל׳ נעלת ת׳ ספי׳ נקנה‬ ‫ומנין ני ה מ מ ה העליונה תתנחן נל פעולות" מ ׳ הגי‬ ‫יהס חג״ת נ׳׳ה ל מ נח" לחסדים והס חמש ולהם נחי׳‬ ‫לגטרה יהס ה׳ ואלו ואלי יחל ה״ס ה׳ ספי׳ ל מ פנים‬ ‫פ ד‬ ‫ח‬ ‫הנן־ן‬ ‫אילימה‬ ‫ואחוריים • תפנים תם חסדים ‪1‬כרים והאחור״ס הס גבורות‬ ‫נקנות• והנה החסדים הס ת״ת והגבורות חל׳ ות״ס וריעות‬ ‫וגוף ושוקיים נ!נר ״רועות וגוף ושוקיים מקנה וכאשר‬ ‫תתפשט תת״ת עד ג׳ ספי׳ אלו תיד תתגלה חדה וו שוו‬ ‫היא מקומה אחורי הספי׳ אחור החסד ורוע יתין אל תתל׳‬ ‫אחור הגנו׳ ורוע שתאל התל׳ אחור תת׳׳ת גוף התל׳ עצמה‬ ‫והנה האחוריים למטה מהפנים ונעשים שס לתל׳ ראש על‬ ‫הרועות דהיינו כחי שהחכמה והבינה או קרוב להם ראש‬ ‫הת״ת נעל הספי׳ כך נעשה אחור לאותו ראש גולגלתא‬ ‫דגוקנא ועושה נין החסד והגבורה נענין שנגמרה מציאות‬ ‫הספ" הזאת היא מדת החל׳ אחורי הספ״ והגיעה התפשטותה‬ ‫עד הטיבור‪ .‬ועתה הדעת תנהג נ׳ הנהגות נעין עצמות‬ ‫ננלים או הנהג' הרחמים והס פני הספ״ תנו׳ איברי הובר‬ ‫או הנהגת הדינים והס אחורי ספי׳ אינרי הנקנה וכאן‬ ‫מקום התל׳ והנהגתם והנה הס כ׳ הנהגות כלולות פנים‬ ‫ואחוריים דין ורחמים זט״ן וגמר התפשטות הספ״ דהיינו‬ ‫גמר המציאות ונמצאות כ׳ ספי׳ גחר הגוף דהיינו מתנים‬ ‫חלציס שוקיס יריכיס תם סוד מפשטות נו״ה שהם גמר‬ ‫תעשה החסד יהגנורת שכנר נתפשטו ה׳ ספי׳ מהגינה אלא‬ ‫שתיו נעלתות אלו הנ׳ לתעלה תפני שהם ענפי החסד‬ ‫יהגנורה ולנך החמשה נגלו מהגינה אתנס לא נגתר אצי׳‬ ‫עד כאן והיינו נ׳ שהן ד׳ שהיינו נצח והוד פנים שוקיים‬ ‫לזכר־ אחוריים שוקיים לנקנה ונתפשט! זה חזה נצח מהוד‬ ‫היד חנצח ולנך נלוליס זה חוה ויש נעניינים עוד דברים‬ ‫תשמעם נתתר אשר לעצת׳ נע״ה • ודרך נלל הס ה' ספי׳‬ ‫נאצלות תתנינת נידונות לנ׳ פנים ואחוריס תפארת ותלנות‬ ‫והס זבר ונקבה נללם חו״ג זריעות פנים ואחוריים גוף‬ ‫ת״ת פנים תל׳ אחוריים ני״ה שוקיים פנים ואחוריים והם‬ ‫שיעור קוחת נ׳ הגבורות שהם הדין והרחמים • והנה עיקר‬ ‫ההנהגה בפי תציאות זה הוא תיית נ׳ הגבורות אלו בלתי‬ ‫תשליתית אלא נל ה נ ע ה לעצתה תפני שעדיין לא נאצל‬ ‫דרך יתתתקו הדינים והנה תדינין וקושיין לא יוכל העולם‬ ‫לסונל׳ לנן צריך עדיין גתר ענין לנ׳ אלו ההנהגות וגחר‬ ‫עניינם הוא שיתאספו תתדות ת׳ תדות אלו נעניין א׳‬ ‫וינלל שיעור קותת התל' ויעשה נקודת אתצע" לקיבוץ הה׳‬ ‫הדינים ועני! הקינון היא נקודה לעצמה ועתר ההתפשטות‬ ‫הוכר ונוטל היסוד תדה האוספה הה׳ ספי׳ שהם זנריס‬ ‫חסדים ותקיבוצס נעשה ספי׳ היסוד והוא עשה לתת‬ ‫המתקה לדינים ולכך יאסוף י מ ח ׳ אל הנקודה א׳ היא‬ ‫הספ״ בעצח׳ ויאסוף הה׳ דיני׳ הנקבה נקודה א׳ והיא שהדיני׳‬ ‫נית קינול לרחמים ולנך יאספו הדני׳ ניונשן מימי החסדים‬ ‫ולבך תחציאות קיבוץ הדני' נעשה נית קינול ליסוד לימם‬ ‫אליהם‬ ‫*אולי צ״ל הח׳‬ .

‫ספר‬ ‫עין נל חמר ג‬ ‫אליהם אל אותת נקודת לחות החסדים והיינו סול היסול‬ ‫המייחד ולכך תיסוד חשך התפשטות הרגלים לזכר ולנקבה‬ ‫והיא הוא למעלת סוד המייחל ואצילותו אחרון לכל ולו‬ ‫בחי׳ הנה והנה ועמר האצי׳ • אמנם המל׳ היא פועלת‬ ‫הליני׳ ואי אפשר להנהגת הדין להתקרב למעלה לא״ס מפני‬ ‫שלא יתייחס הנהגת הלינים אליו אלא בהתרחקות ותתלבש‬ ‫א״ס כלי בתוך כלי כמבואר בתמר בי פ״ט לכך נתקבץ‬ ‫שיעור קומת׳ דהיינו האחוריים כולם וירד מציאות תתנהג׳‬ ‫תואת אל חטה נאצי׳ והרחק והיינו סוד המל׳ מדה י׳‬ ‫למטה מתיסוד מפני שכאשר היא מנהג׳ בדיני׳ יש להם‬ ‫לדיני׳ מציאות שיעור קומת ועני! לעצמו והמל׳ אחוריים‬ ‫הפועלים למעת ותוכר חסד נאסף למעלת מתקרב למאציל‬ ‫וזהו עני! המעוט יתבאר בתמר לעצמו בע״ה ולזה ירדה‬ ‫ההנהגה הזאת והמלה הזאת דהיינו שיעור קומת הנקנה‬ ‫למטה ילא שהיא תפעיל לעצמה הדיג״ נלי אמצעית הזכר‬ ‫אלא שיתאספו ב׳ מדות דהיינו נינה וגטרה ייעשה מהם‬ ‫שיעור קומה ידיעה והחל׳ אחוריה תתפשט לפעול עד‬ ‫החיצונים התחתונים למטת וזוהי הנהגת הדינים שיעור קומה‬ ‫לעצמה באשר יתחזקו הדינים נאשר אבאר במקום אחר נעז״ה‪:‬‬ ‫פרק ט אחר שביארנו מת שניארט חענין אחדות א״ס‬ ‫והרחקת תתוארים והתפעלות ממט איני‬ ‫חושד שכלך שתצטרך לטעם האצילות לא נכלל ולא בפרט‬ ‫ני אחר שרצונו תפשוט לתוציא הנמצאים להיותם נפעלים‬ ‫תמיד מאתו אי אפשר המצאתם כלל אלא ע״י תכלים‬ ‫האמצעיים מפני מעלתו ורוממותו וירידת הנמצאות האיך‬ ‫יוכלו לקבל השפעתי ו מ י הס רחוקים ממט תכלית מ ח ק‬ ‫והיאך יהיו נמצאים בענין שיורחק מ נ י ן חב׳ פנים הא׳‬ ‫מציאות הו״ת׳ הנ׳ קיימן ולזה אמר באדרא כדפ״ בחש״ק‬ ‫שהית בינה עולמית וחחרינן עד שאמרת מ כ מ ה לפניו‬ ‫שא״א להוציא הנמצאות זולתי משתלשלות מלולים הדקים‬ ‫הנעלמים זה מזה וירידת הספ״ והנה ענין זה יהיה לרך‬ ‫נלל לנל האצילות יטעם לנל מעלה ומעלה לאות׳‬ ‫אשר למעלה ממנה שהרי המשתלשלים יירדיס זה מזה יזה‬ ‫מות ממציאות עלול א׳ עד מ ר י ת מחתיטת מומריית‬ ‫תם ד׳ יסודות גופים חתיס ואס ח״ו יעלת נדעת שיחסר‬ ‫איזו מדרגת אמצעי׳ יפסק מלשלת באמצעיתה יתמות חצית‬ ‫ולמטה שאין לה קייס אלא ממתלשלות הנמשך הקיים‬ ‫השופע תמיד ואלו יצוייר העדר בל איזה אמצעי יתבטל‬ ‫המיה ממנו למטה בעני! השלשלת מלוי׳ מלמעלה למטת‬ ‫שאס תצייר תעדר פרק מפרקיה תפול ממנה ולמטה‬ ‫יתעדר קיימה ומציאות׳ ובך מ נ י ן ממש לעני! קיום ה מ ו ת‬ ‫ומציאותם שאי אפשר למצא מחתי! אלא חכח העליון ואין‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬״ פ״‬ ‫ט‬ ‫אילימוז‬ ‫כב«‬ ‫לדמות תחתון *מתנת מא׳׳ס שיתקיים אלא באמצעות א״ס‬ ‫השופע עליו ואם לא יהיו אלו האמצעיים להמשיך נח א״ס‬ ‫עליו במת יתקיים והרי לפ״ו יהיו הספי׳ אמצעיים לנבראים‬ ‫והנבראים אמצעיים לנוצרים ותנוצריס אמצעיים לנעשים‬ ‫ועדייו ג׳׳נ אלי הספי׳ עצמן הספי׳ הא׳ אמצעי לנ׳ שאין‬ ‫תני שואנת אלא נאמצעות תא׳ ואין תג׳ שואנת אלא‬ ‫באמצעית הנ׳ ואין הד׳ שואבת אלא באמצעות הגי ונן‬ ‫עד תשלום י׳׳ם • אמנם יפיל השאלה עתה שכיון שבך הוא‬ ‫למה נאמר שעל כאן ספי׳ א׳ ומכאן ואילך ספי׳ ב׳ כי אחר‬ ‫שאלו תספי׳ תם משתלשלות ויורלית והס אמצעיות למה‬ ‫לא נייחס תבל ספי׳ א׳ ונאמר נטלם בעין שנאמר בנתר‬ ‫שהיא אמצעית בין המאציל והחכמה נך נאמר שנל הספי׳‬ ‫הס ספי׳ א׳ מאיזה טעם הגיע המציאות שזה ספי׳ א׳‬ ‫ווו ספי׳ ב׳ וזה שלישי׳ נאמר שהכל ספי׳ א׳ שהרי השוו‬ ‫תמלות• שמחק גליל יש בין תכתר והבינה פתחכמה ממלא‬ ‫אותו הרחק וקצהו העליון לנק בנתר וקצהו הנ׳ לבק‬ ‫בבינה א״נ הרחק אשר נין המאציל לנבראים היי חלקו‬ ‫לחלקי׳ שלא הספיק ספי׳ א׳ טלה תרד מראש המעלית‬ ‫מא״ס ויגיעו הנבראים • ולוה נאמר ששבע המציאות מחייב‬ ‫שהעליל תרד מעילתו ירד מה שלא נצייר אנחט שיעורה‬ ‫והעלול בעצמי י ת מעצמי אל עצמי שיעיר מה על שקצהו‬ ‫הפינה אל עילתו איט דומה לקצהו הדומה לעילילו • והנה‬ ‫תירידות עתה הס ב׳ מיני׳ • א׳ מה שירד הספי׳ בעצמה‬ ‫מעצמה אל עצמה • הנ׳ מה שירד העלול מן העילה• ותנה‬ ‫נאשר נשער ירידת הנמצאים משיעור יציאתם מהממציא‬ ‫תא׳ עד מציאות׳ ננריא׳ הנה אותה הירידה א״א לתיוקה‬ ‫נב׳ ירידות תא׳ מת שירד תנתר במשל מעצמו אל עצמי‬ ‫והב׳ מה שירד נברא מנאצל לא הספיק ב׳ י מ ו ת אלו‬ ‫להניע הנבראים אל מציאות והיצרט י׳ נאצלים יורדים‬ ‫מעילה לעלול עשר ירידות וירידת העלול מעילתו שהם ג״כ‬ ‫י׳ ירידות והנה שיעור מה שבין עילה לעלול וירדת עצם‬ ‫תעלול לא ידענו • אמנם ברקיעים פי׳ חיל שיש בין רקיע‬ ‫לרקיע כעובי הרקיע נמצא שיש בין עלול לעילה כעץ‬ ‫שיורד עצם העילה בעצמה • אמנם במלאכים לא הורו כך‬ ‫אלא אחרי רגלי תחיית כעל טלן • קרסילי החיית בעד‬ ‫כולן• שוקי החיות כעל כלן • הירי שלפי זה יתעלה העילה‬ ‫נעל נל העלולים יחד והב׳ נעל נל התחתונים יעילתם‬ ‫ותג׳ נעל התחתונים ועילתס ועילת עילתס ועד״ז יתעלו‬ ‫תעלולים אלו על אלי • אמנם לא נלע אם נחי שנשתנה‬ ‫ענין הנוצרים שתם תחיות מן הרקיעים שהם העשויים כן‬ ‫ישתנה ענין הנבראים מן הנוצרים ולמעלה ולכבוד וכן־‬ ‫ישתנה הנאצל חן הנברא ויתעלה לאין תכלית • וחקירה וי‬ ‫אי!‬ ‫‪rtw‬‬ ‫‪11‬‬ ‫*צ״ע‬ .

‫‪u‬‬ ‫‪0‬פר‬ ‫פ‬ ‫‪fl‬‬ ‫עין בל חטי ג ״ט ׳"‬ ‫אין דרך כלל לעמוד עליה רק דרך כלל נאחר שהוצרכו‬ ‫שיעור ע ‪ x‬ירידות מה שכין עילה לעלול ועשר ירידות‬ ‫לעלוליס בעצמן יאין כח לעלית ייתר מזה כשכל מדה ‪:‬‬ ‫פרק י אין ספק שירדת תעלולים מעילתם ראשונת‬ ‫י דהיינו מא׳׳ס ירידת גדולת מאד כדפי׳‬ ‫כתמר כ׳ שא״ס לא יקבל הפעלות ואינו מחודש ולקדמותו‬ ‫אין תכלית וכיוצא משא׳׳כ כעלולים וכמו שהארבע שס‬ ‫יירידת העלולים אלו מאלו׳ אינו כעין ירידה זו אלא הוא‬ ‫ירדת השגה וכח ווה שירידת המל׳ ישיג הנמצאים התחתונים‬ ‫עשויים טצריס נבראים כמציאות והשגה משובחת מכולם‬ ‫שאין משיגים עצמן כהשגה נפלאה שבמל׳ משיגס וזהו‬ ‫מציאותם ושרשם אשר להם כה והיא משיגת אותם ובאמצעות‬ ‫אותו השורש אשר להם בתוכה יחיו ויתקיימו וישאט ממנת‬ ‫והיא אינה משגת הספ" תעליוטת בהשגה זו אמנם משגת‬ ‫את עצמת ייתר מן הכל ומשגת היסוד ולא בהשגת עצמה‬ ‫ומשגת ההוד ולא בהשגת היסוד וכן בנצח ולא כתשגת‬ ‫ההול עד שמשגת עד השערה זו כל הספ״ אכל תא״ס‬ ‫אינה משגת רק שהיא יודעת שחייתה ממנו אכל בעצמותו‬ ‫אינה משגת רק שהנשמה מנתגת בתוכה היא היא סוד‬ ‫א״ס‪-‬חיי הספ" כאשר נבאר כעז״ת • ועל דרך השגת המל׳‬ ‫נאמר כיסוד שהיא משיג החל׳ כהשגת משובחת עס כלל‬ ‫הנבראים טצריס נעשים אשר בתוכה מהשגת המל׳ כעצמה‬ ‫ומשיג את עצמו ומשיג הספ״ בהשגת תנז׳ ומשיג את ההוד‬ ‫ולא כהשגת עצמו ומשיג הנצח ולא כהשגת ההוד ומשיג‬ ‫הת״ת ולא כהשגת תנצח וכן עד תכתר• לסדר וה מחייב‬ ‫מציאות׳ השתלשלות מעילה לעלול שהשכל ניתן שהעליל לא‬ ‫ישיג את עילתו כהשגת עצמי ואחר שהרי משיגים את כל‬ ‫העילית תשגה רכה או מעטת תרי משיגים כפי ההבדל אשר‬ ‫בין עילה לעלול • אמנם ההבדל אשר לא׳׳ס ומעלתו על‬ ‫עלול הראשון רב למאוד לא ישיגוהו אמנם יחייבו מציאותו‬ ‫יחייתס ממט כדפי׳ והנה לפ״ז יוכללו הספ״ מפני שהם‬ ‫שכליות ומה שנאחר שישטלו העילות אלו כאלו הייני מה‬ ‫שיכללו מפני שיכלל שכל כשכל כפי מת שיוכלל תא׳ כחכירו‬ ‫וישכיל חבירו כמציאות ההוא והנה ישיגנו כהשגת עצמו‬ ‫שהיא כלול ט וישתנו מצד מת שישכיל מ בחח שמתעלה‬ ‫עליי יאז׳ יאיר זה כזה יזהו ענין השכל שישכיל וה את זה‬ ‫ייכלל זה מזה בהשכלתו וזוהי ענין מה שנאמר שישפיע‬ ‫זב׳׳ז ויאור זב״ו מת שישיג ויתגבר ההשכלה ההיא ויגבר‬ ‫השכל ההוא ועני! זת מפתח להסיר הגשמות מתם • ואל‬ ‫יטעת השכל ואל יתפתה אחר פשוטי תספר״ שא׳׳א מבלעדי‬ ‫המשלים ולהגשים העניינים לת״שיר תשכל אל המציאות‬ ‫ההוא • אמנם המעיין תאומן תנקי ישיב הדברים אל שכלו‬ ‫אילימלו‬ ‫ויפשינן החומריות מן המשלים ויכין תוכיות הענין ולזה‬ ‫גאמר שתם כלולות איכס ענין חומרי גשמי שיאמר עליו‬ ‫ענין הכללות הגשמי אמנם הכוונה על תשכלת השכל וההשגה‬ ‫תנפלאת אשר לספי׳ אלו כאלו • ויש להתכונן כזה ההבדל‬ ‫הנרמז בפרקים הקודמים שאינו הבדל גשמי או הרחק‬ ‫משיער כחומר אמנם הכוונה על הכדל ההשגה כהבדל שכל‬ ‫משכל או התקרכית שכל אל שכל דתייט כהשגה כדפי׳‬ ‫וההשגות האלו יתרבו ועניינם רכ למאד כפי ההשכלות‬ ‫כמציאות הספ״ הנכללות והתעלות אלו על אלו כמציאות‬ ‫ההשגה רגז' לא עילוי גשמי וא״ם עליתם מקור שכלי טכע‬ ‫כח שכל על כולם והיינו ח״ הספ" אמנם לא 'ישג לספ"‬ ‫השכל ההוא כלל לרוממיתו מצדו יתאחד כספ״ אמנם הם‬ ‫אינם מתאחדות בו מפני שתם מצד עצמן נבדלות ממט‬ ‫ואותם החיים המשולחים ממט אליהם הס חיותם שתם‬ ‫חיים • אמנם הס משכילים בו כרציא ושוב שהרי כל ספי׳‬ ‫וספי׳ מזי ספי׳ תרד לפעמים ותחית מתתלכשות א״ס ככתר‬ ‫שבכתר וכתר שבכתר כחכמת שבכתר וחכמה שבכתר כחכמת‬ ‫וחכמת כדעת ודעת בבינת ייתפשעו החיים האלו לכל‬ ‫הספ״ ומזה לא יחסר לכל ספי׳ וספי׳ אפי׳ המל׳ תשכיל‬ ‫במציאות אור הבינה שבתוכה ובתוך אותו אור הדעת אור‬ ‫החכמה ובתוך אור החכחה אור החכמה שבכתר ובתוך‬ ‫אור החכמת שבכתר אור כתר שבכתר ובתוך אור כתר‬ ‫שבכתר אור א׳׳ס ותייט נשמתם וחייתם ומאו״ס להשיג‬ ‫ענין זה ולהוסיף בו ולהתקרב אליו ע״י ההשגה כי וכל‬ ‫עוד שתעלה תספי׳ ותתעלה המעלה תוסיף בחיים האלו‬ ‫ויתקרב אל מציאותם ולפעמים החיים יתפשעו מהבינה‬ ‫ואין הכינה אלא מעבר כעין שאר הספ" ויחיו וישיגו חייתם‬ ‫ותנתגתס כהנהגת הדעת המתפשט ולפעמים יזדכך יותר‬ ‫ויהיה כהנהגת החכמה ובך ית" עד שפעמים ישיגו שאור‬ ‫א״ס ממש בהם ותם מתדבקית בו ואין תכתר שבכתר‬ ‫מלכיש החיים וכ״ש שאר מדרגות ואז הספ" הס כתכלית‬ ‫המעלה• והנה הייחוד וההשואה לספ״ תלוי מה ממש‬ ‫מפני שהשגתי תשיה כפי הזדככות החיי׳ האלו המשולחים‬ ‫אליתס כאשר ישתלחו מכינת ישתוו כולם להאיר מהשגה‬ ‫זו וכאשר ישתלחו מתדעת יזמינו עצמם אל הזיווג תנודע‬ ‫וכאשר יזדכך עוד וישתלחו מן החכמה או הוא ענייני‬ ‫הייחוד והזיווג המיוחל לספ״ וכאשר ישתלחו מן החכמה‬ ‫שבכתר אז ישתוו בהשגת׳ ויתעלו תכלית עילוי יותר משוכח‬ ‫מן תזווג וכך יתעלו השגה על תשגת במעלות הגז׳ עד שכאשר‬ ‫יאיר מאור א״ס כלי אמצעי כלל תתעלה מעלת׳ ותתפלא ע־‬ ‫שתם מיוחסות בהשיאה גמורה שאינה מצדי א״ס אלא בתשואת‬ ‫א׳ וייחוד א׳ ולא ייבדלו כעילת ועלול לרוממות הארתם‬ ‫והשגתם‬ .

‫םפר‬ ‫עץ נל חפר ג פיי פ״א‬ ‫והשגחס ואז כחעט אין להם עילוי אלו על אלו חצל אוחה‬ ‫הנחי׳ וזהי הדרך אשר לספי׳ בהבדל ועילוי אלו על אלו‬ ‫אל חקוס אשר ירחיז שם הספר תענין • ועתה נזה ג״נ‬ ‫יונן ענין אוחרו עלית וירידת נספי׳ והענק שהעליה היא‬ ‫נאשר תגנר הכתר אור זנוח נאיזו חלת על שחזדנך אותת‬ ‫מלת ותשות אל תכתר נאמר שעלה החדה ההיא אל תכתר‬ ‫לא עלייח חקוס גשחי אלא עליית רוחני׳ שנזלככ׳ על ששית׳‬ ‫לחלה העליונה ההיא ע" תוטת הטי שתשפיע ותופיע‬ ‫אותה הספ״ כה וזה דרך חורגל כח׳ שיש עליוח על עליוח‬ ‫הנה מקוחה השפל היא חדה עשירי׳ ולפעחיס תודכך זטך‬ ‫רנ ע״ הנצח והיד שתתעלה על היסוד וחודכך לפעחיס‬ ‫יותר וייתר ותתעלה על ט״ה ושם טנע מקומה • והנה‬ ‫בעלייה׳ שם תשוה רגליה שהם נצח והיד נרגל נעלה שתם‬ ‫נצח וסל שנח״ח שהם ממש המליח נעצמן ועמדה על‬ ‫רגלית ותוסיף עיל הת׳׳ת חוזק וזינוך חחסל וגמרה‬ ‫וחםחוך ידיה מליו ויתקשרו חו״ג שנה עס חי״ג שמ ותוסיף‬ ‫עוד זיטך ותגביה צוארת על צוארו וישתוו ג״ר שנה ננח״נ‬ ‫ואז הס פנים אל פנים וענק זה ארחינ מאורו נחחר‬ ‫נפ״ע נעז״ה • ויש עול דרך עלייה אחרח והיא שתתעלה‬ ‫נל עצמה חחש עליו ותה״ אשח חיל עטרח נעלה יזה‬ ‫יהי׳ לפי חת שזכוכה חן תא״ס ננתר על שתתעלה היא‬ ‫לעצמה שם על ידו וזה ג״כ על הדרכים תנז׳ בסול וטך‬ ‫ההשגה • והנה תשכל לא עליית חומריי׳ כלל ועיקר •‬ ‫ואחר הגיעך לילי חדה זו איני צריך עוד להזהירך על ענק‬ ‫זה שאיני חושל שכלך תטעה עול להגשים שוס חן העניינים‬ ‫ועם כל זה אני אוסיף לך עוד דברים כזה כחקוחוח‬ ‫הראויים כע״ת ואתן חשליס לעניינים ולרך להפשיט קליפי‬ ‫החשל לאכול חוכיוח החכחה כעז״ה ‪:‬‬ ‫פרק יא אךןף כל הרשום ככחכ אחח חכלול כלל זה‬ ‫כידך שיש קדימה לספי׳ זו על זו קיימי‬ ‫וקדימה מקדימה לסיכה שכהכטל הסיבה ישוכ הענק אל‬ ‫קדמתי הנכונה • והנה הקדימה הקיימת היא וו כתר על‬ ‫חכמה וחכמה על כינת וכינת על חסד וחסד על גבורת‬ ‫וגבורת על ת״ת ות״ח על חלכוח וחלכוח על נצח ונצח‬ ‫על היד והיד על ׳סול ויסוד סוף תאצ" • ועתה נפרש‬ ‫הקדמות והאחורי" המקרי" אשר לספי׳ • והנה ראשונה‬ ‫לחלטת שהיא מדה י׳ והיינו סוד המיעוט אשר יתבאר‬ ‫עניינו כע״ת והיא חקריי׳ חפני שהתיקון הוא לעחיד כע״ה‬ ‫כאוחרי והי׳ אור הלבנה כאור החמה כאשר יתבאר וחקוחה‬ ‫האמתית למעלה על נו״ה כאשר ית׳ וזו ירידה לחלכיח‬ ‫ואחור שירדה למטה • הכי ליסוד יש לו עלייה כסוד הזיווג‬ ‫יחעלה על נצח והוד ושס עיקר חקוחו לזיווג הת״ח והחל׳‬ ‫אילימה‬ ‫כג «‬ ‫והיינו סוד איחרו גוף ונדיח חשנינן חד והיינו עילוי‬ ‫שיתעלה ויודנך לזיווג למעלה אנל מקומו היא ספי' ט׳‬ ‫מפי׳ ועני! ות יחארך ביאורו נחקוחו נע״ת • תג׳ לנויה‬ ‫שיש חילוק אס נצח על הוד או הול על נצח חפני שינוי ענק‬ ‫ירך יעקנ או שחא לעולם הנצח על הוד והשינוי הוא ננחי׳‬ ‫עני! המלה אס נקשרים בחסד או בגבורה נאשר ית׳ נחקוחו •‬ ‫תד׳ אלהתית אס יתית על חי״ג אי למטה חתם נחו שרמוט‬ ‫לעיל שיש נחי׳ שהוא למעלה חחו׳׳ג ייש נחי׳ למטה חנ׳‬ ‫ויש נחי׳ שהוא כאחצען חשליס אח נ׳ נאייר שהוא נק‬ ‫האש והמים יאק כאן חקוחו • וטעם טלל לעני! וה הוא‬ ‫להיותם הנאצל״ חקנלים השעייס והתפעלות נדרך שפי׳‬ ‫נחחר נ׳ א״נ אין חציאוחס אלא נליס לפעולות רשט‬ ‫עניינם נפי חת שישט תתחתונים אח חעשיתס אחר שהם‬ ‫כלי ‪0‬כר‪ 0‬או עונשם א״נ נל מה שיצטרך להעניש ולהשכיר‬ ‫אס יאונה לספי׳ לא יפלא כלל • וכזה אין קושי כאימרינו‬ ‫גלות שכינה אי טרדתת אס התחתונים אינם מתנהגים‬ ‫כראוי או עלייתה למעלה והיותה כחיק כעלה הרמתה אס‬ ‫התחתונים יתנהגו כדין וכשורה וכן ענין היסוד וכל כיוצא‬ ‫כזה • אמנם המציאות היאך אפשר הענק כעצמו רחזנו‬ ‫בפרקים הקודמים • כשלמא אלו היו הנאצלי׳ גשמיי׳ ודאי‬ ‫יקשת היאך ישט את מקומם וטבעם ואפי׳ זה לא יקשה‬ ‫מצד שהרי האדן על תמים לטובת תנכראיס וכזמן המניל‬ ‫שינת את מקומה והאש למעלה מן האייר וטמן סדום‬ ‫שינת את *כ״ש הרוחניים תשכלי׳ הנבדלים שאינם כעלי‬ ‫חקוס אלא חשחלשליס זה חזה וענק השתלשלותם זה מזה‬ ‫אינה כשלשלח האחיזה זה חוה אלא חושרשיס אלו כאלו‬ ‫כלפי׳ עניינם בפרקים הקולחים כענק שאק עילה ועלול‬ ‫לז׳ חלוח כעצם עלולוח וו חזו אלא תם שבעתם פעילוח‬ ‫חושרשיח כיחל בחכמה ובבינה וככחר יישתלשלו וירח בגילי׳‬ ‫חציאות׳ לפעול זה חות א״כ ככר יקרת להם הקדימי ואיחור‬ ‫לסיכת מה ולא יקשת מזה כלל וחת גס שתם שכלים שכל‬ ‫גטרתס זו על וי ענין ההשגה וכאשר יתעלס אור א׳׳ס מאיזו‬ ‫ספי׳ שתהיה ע״י ספי׳ תאמצעיית החלבישים תאור תרד‬ ‫כלי ספק הספ״ ההיא ירידה גלולת וכייצא מפני שימעט‬ ‫אור השגתו וכאשר יוגבר אור ההשגחה על איזה ספ"‬ ‫לסיכת איזה מעשה תחתון חםוגל לאותה ספי׳ יגרום עלייה‬ ‫וסיליק לספי׳ ההיא חפני חיספח השגחת אור א׳׳ס כת‬ ‫וימעטו המשלים כינה וכין חאצילה וחחעלה כפלא ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫פרק ' ךןס)‪£‬י׳ עשר הס כעצמם ולא י״א שאין הכסא‬ ‫ככלל הספ״ וכ״ש ממט ולמטה ולא י׳׳א‬ ‫שאין א״ם כ״ה ככלל הנאצל״ • והנה איני חושל שוס שכל‬ ‫שיםטל שיהיה א׳׳ס המייחל חכליח האחרית כחטאר כתמר‬ ‫*»־׳ שחפר כא( אי!ו ‪ tin‬ומוטו! ידוע‬ ‫א'‬ .

‫י*‬ ‫ספר‬ ‫עין בלי חמד‬ ‫א׳ שאיט מקכל דימוי ישיטי וליאית וכל כיוצא שיאמר שנמנה‬ ‫מציאותו ככלל הנאצלים המחודשים המשתנים אדרבא הגדלנו‬ ‫הריחק אשר מט וכין גאצליו עד שתיצרכגו לחת קורבה‬ ‫קצת כדפי׳ בתמר כ׳ • אחנס לחטה ודאי שאין הכסא‬ ‫נאצל שיחנה מכלל הנאצלים מפני שהוא בריא׳ ולא אציל׳‬ ‫והעני! שהספי' אינם כריא׳ והבדל והרחק חן החאצי׳ אלא‬ ‫אצילות דהייט לשון קורבת שהם כלי הפעולות שא״ס נשחה‬ ‫נתובס פועל נה! עד שא״ס וחציאיח החיים המשולחים חחט‬ ‫בתיך הספי׳ להנהיגם והספי׳ הכל א׳ והייט ע״י הגחי׳‬ ‫הטכר׳ וכן פי׳ כחיקוי• והעני! שאין א״ס חקנל נחי׳ וריבוי‬ ‫ותנין ח׳׳ו אפי׳ אס נאמר שהוא נחצא מ״ס כחו שלא תקבל‬ ‫הנשתה בהיותה חתלכשח בגוף חנין האיכרים אלא היא א׳‬ ‫בתוך האיברים כך איס ביה לא יקבל הרימי חחספר הספי׳‬ ‫חייו שהספי' חצדו ונקירנחן אליו הס אחד מיוחד והתפשטותם‬ ‫תמט באו נתספר נהיות מיוחדות תנלית האחדות • ולוה‬ ‫א״ס ורצון הרצוטת פעולותיו מונעות תתנו והס חיים‬ ‫לנל תספ״ אינם פעולות ושיטייס נהייתם תאתו ולכך תם‬ ‫חיי הספ״ קשורות מ שהיא וחיים אלו אחד ודאי שאין אות׳‬ ‫החיים נבדלים חחט ולא חתחלקיס חעילה לעלול ולא‬ ‫תתרביס ילא חקנליס הפעלות שאלי החיים היו קידם היותם‬ ‫יאחר תיוחס ולא נתחדש להם שוס חידיש חצד חידישהםפי׳‬ ‫שהחידוש הוא נספי׳ והחיים דנקיס נה חציאיס תחיד‬ ‫במציאותו שתם תם עצחותו אחנס יתאחדו נספי׳ והספי׳‬ ‫יזדככי זיכוך אחר זיכוך עד שיוכנו להתאחד נחייס מוכרי‬ ‫נסוד הדרושים הנזכר לעיל דהיינו חשליס עצחית וכלים‬ ‫כדפ"• ולזה ימצא קשר ואחדות ג' עניינים דהיינו חלכא‬ ‫שמא א״ס וחייהי שהם החיים המתפשטים חחט חד כהון‬ ‫נספי׳ כחכואר בתיקו׳ כ״ק ואולם אין ענין זה אל מ ס א‬ ‫שלא תקנל מ ס א אור הא״ם והחיים האלו אלא תקנל‬ ‫התנהג' תה שיושפע ותאיר המל׳ שהוא אחרונת שכחדות‬ ‫יתתלבש ההנהג׳ נו למש עוד ואז יברא וינדל ויגמ ננסא‬ ‫א״כ אין הנסא תנלל מאצליס נלל שבבר גשלס תתוגת ההנהג׳‬ ‫ונכלל מ״ס והכסא תתונה שניי׳ להגהג׳ והעני! שי״ס אין‬ ‫כתם שניית לפעילות שכל התמינה אל התגתג' נכללת נהם‬ ‫כלי תוספת שלא יוסף שים ספ״ ולא שוס ענף שלא יהיה‬ ‫צורך פעולת ויש כזו תת שאין מי יתפעל ספי׳ זי תת שלא‬ ‫תפעל זו ואלי ת״ו יצוייר שוס תעדר כחי׳ תשוס ספ״ תתםפי׳‬ ‫יעדר הפעולה ייהיה חסרון כתחונח ההנהג' חה שאין כך‬ ‫הכסא שככר נשלח׳ כל תחונת ההנהג׳ ו מ ס א הוא השגות‬ ‫הפעילות פעחיי׳ דהייט לביש כ' אל ההנהג׳ והטעם יתבאר‬ ‫נחקיחי נע״ה ולזה אין ראוי שמסא יהיה בחני! הספ״‬ ‫והרי נשלם ונכלל חספר העלולים הנאצל" נעשר ולא ט׳‬ ‫יג‬ ‫יג‬ ‫** **‬ ‫אילימה‬ ‫שאין להפרד ולגרוע שוס ספי׳ חי״ס שאץ לותר שהתל׳‬ ‫תהיה למטה תכלל הכריא׳ ח״י שהיא אצי' כדפי׳ ואינה‬ ‫נכללת כשוס פניס תהכריא׳ ועס היות שיהיה לה תקרה‬ ‫תגלית והחיטוט לא תפני זה תעדר תכלל מאצלי׳ ח״ו אלא‬ ‫תיא כתכלית אחדות׳ אתנס ירדה כעין ירידת האצי' הנפעל‬ ‫חחעשה החחחיניס כדפי׳ כפרקיס הקודחים אחנס לעולם‬ ‫אור א״ס חייו חשילחי׳ כה כלי אתצעי אלא כמציאות התפשנווח‬ ‫כז׳ הספי׳ אס יוסיף ואס יגרע הכל ענץ א׳ לא חפני זה‬ ‫תפרד תאצי׳ ח״ו וגס לא ט׳ שאין הכתר סיכה א׳ אלא‬ ‫נאצל א׳ יעס היותו נפלא חפגי קורנחו אל תאצי׳ סוף סוף‬ ‫נאצל נפעל כנאצלי׳ החחודשיס • והזהד והשחר שלא חתן‬ ‫קדיחה אליו כשום פנים כאשר טעו רכים כי כסברא !‪1‬‬ ‫אחה תכלל התאתיניס קדמות וכחעט שנחח שניות • אלא‬ ‫האמונה תשליחת שכל תייתר חעצחוח אחדות א״ס חחודש‬ ‫גפעל גאצל יהית מעלתו מה שיהי' וככר הפלגנו כזה כספ׳׳ר‬ ‫והכרחנו העגייגיס כשער י' ולא ט׳ וכן כשער אס הא׳׳ס‬ ‫הוא הכתר וככר רחזתי תענין כרחז חועט כתוספת ח ה ‪:‬‬ ‫פרק יג פרק זה לכאר מציאות קדוחת תתויית והנה‬ ‫י חידוש העולם זחט היום ה׳ אלפים ישכ״ז‬ ‫שנים ירצת שכך פעחיס תלך החחה חנקודח חיל טלה‬ ‫ושנה אליו שתם תקיפי גלגל חמת הנחלק לד׳ חלקים תם‬ ‫י״כ חזלוח כל חקופה ג׳ חולות הוא חלק א׳ הנק׳ תקופה‬ ‫א׳ לד׳ תקופות לשגה והגה הזח! תזת תלוי כגלגל נחנה‬ ‫חעת שנתחדש הגלגל ואילך דהיינו חשנכרא אדה״ר וחצא‬ ‫עולם חחודש כמוהו הכין כחכחתי חידוש עולם קדש ירח‬ ‫ומחיל לחנוח שנים • אחנס קודם לזחן זה לא נחצא לחלאכיס‬ ‫קדיחה אלא כוי יחים עשה ת׳ את תשחיס ואת הארץ‬ ‫וכמצאו אלו ההייית הנגלוח ונחצאו ג״כ ההויות תנעלחות‬ ‫תקודחות אל תעשיי׳ מחן וכחעלת והייכו שנתחדשו התלאכים‬ ‫עולם היצירה כחידוש ההויות תגגלות תגשתיית • אמנם‬ ‫הכסא שהיא עולס הכריאת אס גתחדש מחן חידוש העולם‬ ‫כתלאכיס או קדתו תת כסדימת העילה את עלולו לא גחצא‬ ‫תמאר • אתגס רז״ל אתרו שכסא הככוד קדם לעולם וכן‬ ‫פי׳ כפרקי ר״א פ׳יג ונמצא לפ״ז שאין העשיה הגשמית עלולה‬ ‫מהיצירה שא״כ הי׳ ראוי שיקדם היצירה אל הננשיה ולא כן‬ ‫אלא קצת העשיי׳ אל היצירה שככ׳ נכראו המלאכים ובראשון‬ ‫נבראו שתים וארז וכן פי׳ עוד שם שתים תאי זה תקום נבראו‬ ‫תאור לכושו שנאתר עוטה אור וגו׳ רצו בשאלת תאיות תקום‬ ‫נבראו שעם תיית שנראית היצירה עילה לעולם העשיה לפי‬ ‫סדר המדרגות שהעשיה למטה מהיצירה לא נכראי שתים‬ ‫וארץ משם אלא מאור לבושו דהיינו הבריא׳ אור •המלביש‬ ‫האצילו׳ דהיינו האצי׳ הקב״ה קדוש ת״ת כרוך יסוד הוא‬ ‫מל׳‬ .

‫סג*ף‬ ‫ג‬ ‫עין בל תמר «״ע‬ ‫מל׳ ותיו מיתחי׳ והולכים עד שאמר לתם די ני עתה שהם‬ ‫עלולים מהבריאה הי׳ ראוי שיהיו נחתחי׳ נשיעור עילתן‬ ‫אלא שאחר להם ד׳ וצחצחן ננחי' וו שהם למטה מהיצירה‬ ‫וארן מאיזה חקום ננראת לא חצד היצירה שעדין אינה אלא‬ ‫חשלג שתחת נםא תננוד ונוי מ י נפיריש ששחים וארץ‬ ‫שננראו כיום א׳ אין סכתם היצירה אלא הכסא דהיינו‬ ‫הבריאה ונפי ד׳ אמר בשני ברא תקכ״ת את תרקיע והמלאכים‬ ‫וני׳ זמםייס נה דהיינו מ ק י ע שעל ראשי מיות ונו׳ וכן‬ ‫פי׳ רשנ״י נפ׳ נראשית ש׳ אלהי״ס הנם״א ובראשי' דהייט‬ ‫מדת המל׳ נרא אלהי״ס דהייט הנריאה את מ מ י ס ואת‬ ‫ייארץ למטת נמשמען ונן פי׳ נתיק!׳• נמצאת םנת תעות״ז‬ ‫הבריאה ונן נדן שאין הנהג׳ היצירה נעולס אלא חול ואלו‬ ‫זכה אדם ה" ראוי שיזכה לעולם שכלו שנת ונמל מ נ ה ג ה‬ ‫ע״י מצירה וכשכת מ נ ה ג ה ע״י אצילות חתלכש כבריאה‬ ‫ואלו נברא עולס ניצ־ר׳ הי׳ חשיענד בהכרח אל תחת סיכתו‬ ‫שהוא היצירה ואין קדושת שנת שורה נו אמנם עתה שהוא‬ ‫נמצא מהנריאה מעילה לעלול עיקר חציאותו מ מ נ ת ו מ נ ת‬ ‫ישגיח נו ונאשר יצא חתשגחת מ נ ת אל תמגחת תחול‬ ‫דהיינו חטטרי״ן עולם היצירה יוצא חטנעו והנאות אליו‬ ‫ועתה אין אט צריניס לתת קדיחת על העולם אלא על‬ ‫הכסא ותכסא נחי׳ מציאותו הוא מהאצי׳ קדם לעילם נל‬ ‫מציאות מפשטותו • ארצה כל זמן שנתעכב מציאות היותו‬ ‫מתפשט לא קדימ׳ ומן שאין זמן אלא מיום ראשון ואילך‬ ‫שנברא הזמן הגשמי תות אלא ומן מציאות המפשטות כי‬ ‫נ א ‪ x‬מחילת מדרגת ראשונה לכסא לתתפשט מתת‬ ‫חתפשטת ותולנת עד תשלום אותם נח" ומחילה שניי׳‬ ‫להתפשט ונתערב עד תשלום כ׳ והתחילה ג׳ וכן תשלים‬ ‫גחר המפשטות חדרנות תכסא • ויש עוד עיכוב בלעדי‬ ‫עיטכ תזת שמוחניי׳ מלולים וה חוח יצטרכו עוד תמת‬ ‫מציאות׳ לקבל חעלת כח למפשט תעלות מחתוטת חתם‬ ‫כאלו תאחר כי אחר גחר מפשטות תחל׳ לא תי׳ ענין הכסא‬ ‫אלא החתק עד מפשטות תחל׳ ותכנת׳ לקבל תולדות ואחר‬ ‫מ כ נ ה הטי שגלגל׳ תחל׳ וגלת׳ הנחי׳ ההגונה ומאו״ לקבל‬ ‫אור הייחוד מלמעלה למליד ולמליל מ ס א לא נתגלה‬ ‫הכסא ונמצא עיכוכ כין הכסא וכין האצ״ וכן ככל מדרגה‬ ‫יחדרגה שצריכת גלגול עד תגלית הנח" הראו" לתגלית‬ ‫ועדי! מ א מציאות ז״ס מהנינה כי לא נחצאו חיד כמצא‬ ‫תנינה עד שתוכנת תנינה למציא מלולים מחתונים‬ ‫חחנה !גלגלה כחת כחי׳ מאיית מוכני לתתפשטית הספ"‬ ‫וכך גלגל׳ מ כ מ ה ונתעננ גילי׳ נחי׳ הנינה אחר תתפשטו׳‬ ‫מ נ ח ה עד גלגול נח" עד נא כחינה ההגונה וראוי׳ לתגלית‬ ‫הבינה דרך אות׳ בחי׳ • ובזה יונן ענק אלפים שנה שקדמת‬ ‫אילימוז‬ ‫כד«‬ ‫תורת לעולם שעם תיית שהי׳ הכלי דהייט תירה גלגלה נ׳‬ ‫כחי׳ קודם שנמצא העולם והיינו כגיםת האותיות מתי״ו‬ ‫ועד כי״ת כדפי׳ כפ׳ כראשית ש' א׳ סי׳ • וכן עם תיית‬ ‫שנחצא תכתר לא חיד נחצאת החכמה עד גלגל כל בחי׳‬ ‫עד הגלי׳ הנחי׳ הראוי׳ להגלות החכמה דרך כת ותייט‬ ‫סיד קדיחת האצי׳ ספי׳ על ספי׳ שצריכה העליונה לגלגל‬ ‫כחי׳ עד תתפשט כחי׳ הראוי׳ להתפשט התחתונה מן‬ ‫העליונה ויהי' מציאות הקדימה תואת ומן לא ומן גשחי אלא‬ ‫כעין אותו וחן שהגבילוהו חו״ל לקדימ׳ התורה לעולם שהוא‬ ‫וחן שחן אין וחן כך הוא ענק הנאצלים • יתענין כי יקדם‬ ‫א׳׳ם לנל הנאצלים הנמצאים קדיחה נפלאה שלא יצדק בה‬ ‫שוס קדיחת ונחצא תכתר כרצון חאצי׳ עת חחודש עלה‬ ‫ברצון מצינות ונתפשט וקדם לנל הנאצלים ונתפשט הכתר‬ ‫מציאות עצחותו ואין וולתו ונתפשט נל הנחי׳ הראויות‬ ‫להתפשט יהי׳ נסוד אלו הנחי׳ עינוב והתפשטות בלתי‬ ‫חונן להתפשט שאר העלולים חחט עד היק לקנל העלולים‬ ‫למטת נתוני ות״ס ואלה תמלכיס המתבאר נאדרא והשתלשל‬ ‫חת שנשתלשל חת שתוכן עד הגיע נח" הכנתו לקנל‬ ‫הנמצאים התחתונים והרי נ׳ נח" הא׳ ויספרה חציאות‬ ‫תכתר ואין נאצל וולתו • הנ׳ הנינה מציאות השתלשלו׳‬ ‫ותתפשט׳ לתכק עצחו להשתלשלות תספי׳ • תג׳ חקרת מציאות‬ ‫תשתרשות תספי׳ תחת פשטות כה • הד׳ ויאחר התפשטות‬ ‫מ כ מ ה אל מקומת וקודם מפשטות הנאצלים כת חורט‬ ‫אל כחי׳ מפשטות כחי׳ קודם תכנת גילוי תנחצאיס נה‬ ‫כסוד ואלה מלכים והי׳ כה ענק תנ״ת עולחות נדרך‬ ‫שתי׳ ככתר והיינו כחי׳ א׳ ויםפרת חציאות מ כ ח ה ואין‬ ‫זולתי • כ׳ הכינה לתת כה כח שיוכל לסבול הספ" בתוכה •‬ ‫ג' חקרת חציאות הספ״ בתוכה • ד׳ ויאחר צאת הנינה‬ ‫ממנה והתפשטות׳ אל מקומה וזהו מציאות א׳ לבינת ויספרה‬ ‫נח מפשטות בעצמה אחינ תת הנמצאים תנינה התחתונים‬ ‫בה אח״נ חקרת מפשטות׳ בת אח״נ ויאחר צאת׳ חחנה‬ ‫וכל זה הוא מציאות קדיחת זו על וו אח׳׳כ ז״ס וקדיחתן‬ ‫זע״ז עד עת הכנתן ומפשט זו חזו עד תשלום תספי׳‬ ‫פנים ואחור זכרן אחר גחר מפשטן נסיכת הזכר חן‬ ‫הנקבה ותיקו׳ הנקבה להיות׳ עם הזכר פו״א וכמה עלה‬ ‫במחשבת בסוד אלת מלכים בונת עולחות וחחרינן עד‬ ‫היות׳ פנים אל פנים להזדווג להוציא הבריאה אל תעילמות‬ ‫אלו הס דרך תקדימית דרך כלל • ויש עוד בהם פרטי פרטים‬ ‫אמנם קדימויז אלו הם כזמן לא זמן כזה אלא קדימות‬ ‫מציאות מעלת ימשך מת שימשך וצריך לתת אל הכסא ענק‬ ‫קדימה אל מדרגותיה וענק אלו מלכים לפי סדר עניינם‬ ‫עד מ צ א המציאות המתגלה תות כדפי׳ ותמצא קצת‬ ‫רמוז‬ .

‫‪48‬‬ ‫‪0‬פר‬ ‫עין כל תמר ג פ״יג פ״יי‬ ‫דתו! תזה בספיר ש׳ סדר האצי׳ כע״ת ‪:‬‬ ‫י ק י י והנה רציתי נפ׳ זה לבאר לך עני! רתזתיו‬ ‫נת״א פ״ד בתלת א׳ נא״ס ונפ״ח והוא‬ ‫ענין אצ" והמלה הזו עזרת מאצל להראות תקורנה ורבים‬ ‫פי׳ מלשון צ״ל דהיינו שהעני! בצל • והן אמת במקומות רבים‬ ‫כנה ריש תלת צ״ל בתחתון מן העליון אפי׳ בחיצוני׳ נמלת‬ ‫צ״ל מו״ת וכיוצא • אמנם הקדמונים פי׳ כמתות תעני!‬ ‫כמדליק נר מנר יאין הא׳ חסר דבר • ודע שענין תאצי׳ אנו‬ ‫צריכים ראשונה להרחיק שאין עצמות׳ במאציל ואיתי‬ ‫העצמות יצא ונמצא כמציאות ספי׳ ואצי׳ שא״כ יהי׳ א׳‬ ‫מתחלק לחלקים ומקבל מגרעת וענין זה רחוק מתא׳ אתתי‬ ‫כדפי׳ שש ולזה אתרו ואין תא׳ חסר דבר • אמנם אינו כענין‬ ‫הנשמות הנמצא או הבריות הגשמיות שתם מתהוות נבדלות‬ ‫רחוקות אלא מציאות אצי׳דהייט שתם קרונות • אמנם לעולם‬ ‫מחודשות ואינן מחודשות מעצמן נלתי מתייחסות לממציא שא״נ‬ ‫יהיו שניות• והכלל אשר לנונענין זה שאין שוס שניות נמצא‬ ‫וא׳׳ת שהן נמצאות בעצמן כרצון תאצילס יהיו לעצמן ותם‬ ‫שניות עם היות שיהיו נמצאים מרצונו לוה הם אצ" לקורנת‬ ‫המאציל ננאצליי ויהי׳ הענין נמדליק נר מנר שהנר תחודש‬ ‫אמצם מעצמות המחדש וחמחדש נלתי מקנל תוספת או‬ ‫מגרעת חיו וזה רצו נמשל הזה • ולר״ש נפ׳ נראשית פ"‬ ‫בעניינים אלו נטש • המשיל תאציל למטת ננטיש׳ וענין זה‬ ‫לא נתג בו אלא דווקא כאצי׳ הכתר והחכמה תפני שהרחיק‬ ‫‪6‬‬ ‫אילימה‬ ‫הפעולה ממט וייחסם אליו • והגה מצד המתרחק הוא כעין‬ ‫הכעישה שהוא הפעולה תרחוקת ומצד היות׳ ממש מכתו‬ ‫המשיל ננמישה שהוא פעולה מעצמו התנעש וענייניס אלו‬ ‫רחוקים מאד משכל המעיין להולמן • אמכם כאשר יזכור מה‬ ‫שפי׳ כפ׳ הקודמים ובתמרים הקודמים מקדמות המאציל‬ ‫ואחדותו ופי׳ חידוש הנאצלים והפעלות׳ יתקרב מאד אל דעתו‬ ‫כמה וכמה מההרחק ני! הנאצלים והמאציל ואף אס ירצה‬ ‫לקרב הנאצל אל המאציל קורבה גדולה לא יתנט רוחו מפגי‬ ‫קדמות והעלם אחדות המאציל עד שהוא נעלם מנאצליו‬ ‫כלתי מושג אליהם אלא מצד פעולותיו בהם כדפי׳ כתמר‬ ‫א׳ פיח ולזה יאמר כמדליק נר מנר שהרי הקדימה הא׳‬ ‫אל הנר הא׳ תמיד עומדת והחידוש דנק ננר הנ׳ תמיד‬ ‫והיות׳ נמצאת מנח הנר הא׳ אמת קנוע לא ינזינ ונאלו‬ ‫הג׳ עניינים המשילו המשל הזה • אמנם נעני! הזיית׳‬ ‫מאמתת מציאותו היא הייה מחודשת נלתי נאחזת ננר‬ ‫נתציאות קדם נלל להזיית׳ אלא תתפשט׳ מתמצאת מאין‬ ‫המוחלט נחפן ורצון המאצי׳ לא שיצדק היות׳ אל עצמותו‬ ‫ותה שיהיה חפצו ורצונו נדי שיתמצאו נאמר שהוא המצאתם‬ ‫ממט נל תקום שנ״חם אות׳ נו לא שיהיו נו על צד רינוי‬ ‫יוצאות ממנו מעצמותו וגם נחיינס נו מצד ידיעתו אותם‬ ‫ואינה ידיעת מחודשת מצד הוויית׳ ח״ו אלא הוא וידיעתו א׳ ואינו‬ ‫מקבל חידוש והידיעה ידיעת כקדמותו וזהו משל אכן החלמיש‬ ‫שתמשלנו כספיר נש׳ שישנו ניצוצות רבות כמבואר שם ‪:‬‬ ‫עין כל תמר ד‬ ‫תמר רביעי בענין קו המרה המתבאר כזוהר ובו ג״ן פרקים‬ ‫א‬ ‫הנה טוהר פי׳ כעני! הםפי׳ במציאות אצילת׳‬ ‫פיין‬ ‫שיתפשט׳ מלתעלת טצינא דקרדיטתא לתת‬ ‫מדה למדות וייחסו תעני! תזת במלית שונית הא׳ כוצינא‬ ‫דקמיטתא• הנ׳ כוצינא • הג׳ קו המדה • הד׳ תשחתא • הה׳‬ ‫שעורא • יתנה השמות האלו קצתם ענין מדת ושיעור אמנם‬ ‫טצינא ונוצינא ענין מורה המציאות נאשר ננאר • וקודם‬ ‫בל דבר ראוי שנאמר ני שורש לענין הזה הוא ני אחר‬ ‫שהספ׳׳ נאצלות ברצון ובדעת לא בחיוב ולא במקרה א״נ‬ ‫מדת מציאות׳ עם היות שתם מא״ס עב״ז א״ס הגנילם‬ ‫ומדדם ושערס נל נלי שיעורי והנאות לו ונחי׳ ופעולותיו‬ ‫ושיעור שפעו ינמה נחית יינללו נו שבלי ספק נמצאו מאתו‬ ‫בחכמה שאינה מושג׳ מיויוד׳ נאחדותו הפשיט א״נ נח יתפשט‬ ‫ממנו להאצי׳ המפי׳ ומדדם שיעור ומדה הראוי׳ ועם היות‬ ‫שאין לו סוף נתן לו סוף ושיעור ומדת למדות עס היות‬ ‫שתמדות כעצת! יש שאין לתם סוף כגון הכתר הנקרא‬ ‫לפעמים א״ס וגס תחויב יוכללו לעתים ט ואין לתם סוף‬ ‫והמל׳ יש לה סוף ומדה למציאות הכלים האלה • והענין כי‬ ‫קודם כל נאצל ה״ א״ס לכדו והוא הוא כל המציאות וגס‬ ‫אחר שתמציא תנמצאיס אין כלתו ואין לך דבר שיתי׳ מבלעדיו‬ ‫ח״י שאין שים נמצא שלא יהי׳ כח האלוה ט שאם לא כן‬ ‫אתת ניתן גבול ט ושניות חיו אלא האלוה כל נמצא ואין‬ ‫כל נמצא האלות כענין שסדר המציאות היא על סדר תזת‬ ‫גל מת שתוא כמציאות הוא האלוה שהד הוא כל המציאות‬ ‫והמציא תכתר ולא חסר בו ולא העדיף כי הוא הכתר וחוץ‬ ‫לכתר אמנם תכתר אינו א״ס אלא מחודש מחנו והאציל חכמה‬ ‫ואים כחכמת יתיז לחכמת ולא נתחדש ט דבר אמנם גס‬ ‫תכתר‬ .

‫ספר‬ ‫עין בל תמי ר *'«‬ ‫הכתר הוא חכמה ואין חכמת הכתר מפני שהוא נאצל למטה‬ ‫מחנו כעני! שא״ס ככחר וכחר כחכחה וא״ס חוץ לכתר וחוץ‬ ‫לחכמה וכין חכמה לכחר וחיך החכמה ותוך הכתר ולא‬ ‫העדיף ולא חסר דכר וכן בכינה וכן כספי׳ כולם וכן ככל‬ ‫הנברא וכן ככל הנוצר וכן ככל הנעשה הוא נמצא ככל והכל‬ ‫נמצא מאתו ואין דנר ריק חאלהוחו ח״ו • הנל נו והוא ככל‬ ‫וחוץ הכל ואי! מנלעדיו • ואמשול לך משל נאת נדרך שרמזתי‬ ‫לך כספ״ר כש׳ עצמית וכלים פ״ט • והוא • יצייר האדם אור‬ ‫גדול מאד מאד עד אין תכלית ומרוכ תאור ועוצם נתיקותו‬ ‫אס יצייר תוך האור העצום ההוא נכרא יחשיך עיניי ויתבטל‬ ‫כרגע • והנת תאור תזת תמציא כתוכו באמצעיתו כדורחחוח‬ ‫כאהל מעלי׳ האור מכל פאה בהיר יאיר האור אל תוך‬ ‫הכדור ועובי הכדור • והגה הכדור הזה איט עצם האור‬ ‫הנהיר אמגם האור הוא אור המאיר בו וכתוכיותו ובעוביו‬ ‫וחוץ ממט ואין גכול לאור עתה כקודם מציאות הכדור‬ ‫אמגס הכיור יוגכל כגכול קצת מצד עצם הכדור לא מצד‬ ‫האור • והנה האור המאיר אל תוך הכדור הוא הוא האור‬ ‫המאיר קודם המצאת הכיור תזת ולא נתחדש כאור דכר‬ ‫אלא מה שהכדור מצד עצמו הלביש תאור הזך ההוא מה‬ ‫כלכוש עצמות הכדור ולא הבהיק מהאור הגדול ההוא אלא‬ ‫חלק כפי מת שנתלבש בלבוש הכיור ולא נשתנה תאור מצד‬ ‫עצמיתי אלא נתלבש בלבוש ההוא כערך הלבוש לא מצי עצמו‬ ‫ועדין הנברא לא יוכל לסובלו תמציא תוך כיור א׳ נ׳ ותוך‬ ‫כ' ג' ותוך ג׳ י׳ עי שהגיעו הכיורים האלה למספר י׳‬ ‫ויין הכדורים א׳ ודין תאור א׳ כיפי׳ שלא נתחיש כאור שוס‬ ‫חדיש ולא נמנע תאור מהיותו כקוים ובראשונה אלא‬ ‫שהכדורים מלבישים האור ומבהיקים אורו בלבושי כיורי‬ ‫עצמות׳ והאור מצי עצמו הוא הוא אור הקויס • והנה‬ ‫הכדורים האלו כ״א מגוון ייוע יש מהם לכנים ירוקים אדומים‬ ‫משנים תאור ממציאות אל מציאות לא שתאור ישתנה מצד‬ ‫עצמו אלא שתם לא יאירותו אלא נהתלבשות הגוונים ההם‬ ‫ואלו יצוייר העיר הכיורים האור ההוא ממילא הכל מבהיק‬ ‫עי להפלא וגם עתה הוא מלא הכדורים וחוץ לכיורים‬ ‫וקוים אליהם וכחוכיות׳ והאור הוא הוא אורו שאי! חכלעייו‬ ‫ואחר שאין כח לנברא להמצא עי התפש׳ עוי נתפשטו• עי‬ ‫י׳ כיורים תוך הכיורים יינם למטת מאלו אמנם תאור מאיר‬ ‫ירך כלם וכן תם מתפשטים עי י׳ שלישיי׳ תוך השני" וכן‬ ‫רכיעיי׳ עד תגיע אל תאדם תאור המתיק ולא כתת עין‬ ‫נמלו • והנה תאור הגיילה הזאת שהמשלט היא א׳׳ס מלך‬ ‫מלכי המלכים כעל המציאות כולו והוא תי׳ קודם כל מציאות‬ ‫ואיד כל מציאות ולא תעייף כו ולא חסר כלל מת שתאציל‬ ‫וברא ויצר ועשה יאיני אור שהאור גשמי אלא המשל המשובח‬ ‫דן‬ ‫אילימה‬ ‫כה »‬ ‫כגשמי הוא האור והכמרים הם הספ" הכלים והאור המתפשנו‬ ‫כהס הוא עצחוחו המתפשט הנמצא קודם כל הנמצא המחודש‬ ‫והוא לא נחחדש• וחדד ונתן גכול ושיעור לספ" הס הכדורים‬ ‫כד התפשטות׳ ומציאותם ועניינם • ושיעור כחת ילכשו האור‬ ‫ובאיזה גוון דהיינו שנתן שיעור להנהגת הםפי׳ ודינם‬ ‫ורחמיהם ועניינם ומקיימן והוא כתוכם מחיית אותם ומנהיג‬ ‫על ידם • והגה עצמות׳ מתלכש ככתר נמצא כיממה וכן‬ ‫עצחוחו חחלכש ככחר וחכמה נמצא ככינה ונותן מדה‬ ‫לחדחס ושיעור לשיעורם והוא אין כו שיעור וחדה אלא‬ ‫כדי שיסבלו הנמצאים התחתונים אלתותו והנהגחו ויושכרו‬ ‫ייתענשו כשיעור מציאות׳• והנה העצמות תזת תמתפשט תוך‬ ‫כל נמצא נאצל מכתר ועד המל׳ יתן מדת ושיעור לכלמדה‬ ‫כד רצון עליון למדוד • והנה כאשר יהי׳ מהכתר ולמשה נק׳‬ ‫כוצינא דקרדנותא הוא הכתר וא״ם כתוכו נותן מדה למדות‬ ‫כדפי׳ ודגה המדית הם המשערים שיעור ההנהגה אל‬ ‫התחתונים שהרי צמצמו אור השגחתו והלבישוהו והנהיגו‬ ‫החיים העליונים מדין לרחמים כשינוי האור ככדורים ובו‬ ‫אין כו שיטי כלל ותתשערת הזאת והמיה היא מדודה מא״ס‬ ‫בהתלנשיתו כמדות תעליוטת למדוד את שלמשה מחנה‬ ‫יקרא ע״י המדה הזאת סוף וחדת ושיעור כל אחד לחברת׳‬ ‫ושיעור האור המודד המתלבש ממנת למדת יקרא קו המדה‬ ‫המתפשט למדוד לשער דת״ט שיעור יחשחתא • ותמדות יהיו‬ ‫שנויי׳ מפני שיטי תחדוח יש חודדח ברחמים ובאורך יש‬ ‫מודדת כקצרה ודין וכיוצא יהי׳ השערת תמדות מאותו האור‬ ‫הפנימי המודד פנימה כענין שהמודד הפועל א׳׳ס ואיט‬ ‫א״ם שאינו כעל שיעור ומדה אמנם היא תתפשטותו תמתלכש‬ ‫כמדות ומודד ממדה למדה כשיעור המדה שמצדו אין שיעור‬ ‫ומדה כדפי׳ • והנה סוד תמדת הזאת אינה מבלעדיו ח׳׳ו שמי‬ ‫ישער הנהגת הדין או הנהגת הרחמים או הנהגת החשד‬ ‫אלא הוא שתוא הפועל כמדות וחי ישער כליו אלא היוצר‬ ‫כעל תכלים ותם כידו כחומר כיד תיוצר למדוד לתם שיעור‬ ‫ומדה ואין נו חדה אלא ע״י ההתלבשות ברצון כל הרצונות‬ ‫נדפי׳ נתמר א׳ נ׳ ג׳ ונן יהי׳ הענין נמדד נרצונו ותמדות‬ ‫מצויות נפי מה שישערתו חכמתו ונו אין שיעור ומדת אמגם‬ ‫המציא בלי הלבש׳ לתתעל׳ נפי צורך ההנהגה אל תנמצאיס‬ ‫ראשונים ואחצעייס ואחרונים ובלי מדה ושיעור לא יוכלו‬ ‫לשער נלל ויהיו נאין ונאפס בל הנמצאים שאס תצייר •אלף‬ ‫כתרים שיים כחציאית׳ הכל תם הכתר והם אחדוח גמור‬ ‫שויס ואם אחר תכתר תצייר אלף יממות שוות במציאות׳‬ ‫הכל הם ימחה והס אחדות גמירת וכן עד כל תספי' לכך‬ ‫שיעור ומדה למטה ממדה ושיעור לחח מקים אל כל הנמצאים‬ ‫ולא תעדר ולא גרע משום נמצא מעלתו והעלהי חכליח‬ ‫עילויו‬ .

‬והכל נסוד מדת »לית לא גשמית• ועס‬ ‫היית שיהיו העניינים ההם מטניס כעניינים גשמיים הכל‬ ‫הסרה אל תשכל למציאות תכח תשכלי ולתת מקום לפת‬ ‫שיוכל לדבר ול»ך את האוזן ולתשמיענ מת שיוכל לשמוע‬ ‫דרך משל וחליצה והם השרשת הספי׳ תתתתוטת בעליונות‬ ‫להכליל כל מדה ומדת מציאות עד אין תכלית כפי ענין‬ ‫וצורך התמונה המשוערת לשיעור קומי תתנהג׳ ועוד כל‬ ‫ספי׳ וספי׳ תשתלם על מציאות שלימות תקומה השלימה‬ ‫והנה ימצאו להם קומה שליחת יחד תם י׳׳ס שיעור התמונה‬ ‫השלימה יחד ואין יתרי! נל יאין חסרון כל אלא חכליח‬ ‫השלמות ועד תכתר לעצמו תמונת לעצמו משוערח ענייני‬ ‫גשם אריך אנפין וחי הספי׳ תמונה משוערת נשס ו״א והמל'‬ ‫תמונה משוער׳ נשסטק׳יז׳א ותם ג׳ חמונוח טלם תמונת‬ ‫אחת יחד וה״ס האדרא והפטירה אשר לרשנ׳׳י וענ״ז הכל‬ ‫ענין א׳ אין הבדל נין תספי׳ כלל אלא נחי׳ ישפטו על הדרך‬ ‫הזה • ועוד תמונה שליחה כחכמה לעצמה וכר והבינה‬ ‫לעצמה נקבה יחד נ׳ מדות משוערות לעניינם לשיעור קומת׳‬ ‫בהנהגת שלימה ואח׳׳כ ו׳׳ק זכר לעצמן מיוחסות נת׳׳ת וכן‬ ‫המל׳ היא נקבה משוערת לעצמה ו מ י אלו תספי׳ נחלקיח‬ ‫פיא פיב‬ ‫איליטיו‬ ‫נחי׳ לעצמן מנתיטת שיעור תנהגה משוערת קומת נל או״א‬ ‫הנהגת שלימת • ועוד נל ספי׳ וספי׳ לעצמת ישנת הנהגת‬ ‫שלימה ושיעור קומה שלימה והיא כלולה ננל השיעור והמדה‬ ‫יחד• והנה לתתפשט ענין אלו תמציאיות ותתשערות והמדות‬ ‫לצורך ההנהגה על השיעור הזה יהי׳ סוד קו המדה מתפשטת‬ ‫נהס וחודדחנספ״ עניינים ועולחוח מספרי׳ ידוע מספרים‬ ‫טללים ופרנזייס ועניינים והכל משלים ומליצות לעני! השנליס‬ ‫הננדליס חלקים חלקיס נלוליס מקובצים שאין לך מי שלא‬ ‫יקנל הרננה וריטי אלא המאציל אמנם הנאצלים יקנלו‬ ‫הרינוי והכללות והחיבור והפירוד וזה מצד חציאוחס לערך‬ ‫תחחתוניס לצורך ההשגחה התחחונה וענייני חציאוחס ני‬ ‫נערך חאצילס תם אחדות השוה• ולוה לא טנל לתת חדת‬ ‫ושיעור ונחי׳ ומספר וחינור ופירוד וניוצא לספי׳ מצדם נעצמס‬ ‫אלא מצד תקצת תדנק כפעולתם אלינו ולזה הכל ינונהנהס‬ ‫מצד מדת המל' ששם דנק קצת פעולתם אלינו נאמצעות‬ ‫המדה האחרונה הזאת יגיע פעולתם ולנך מצדה נמת אל‬ ‫תמדות המספר והרימי והכללות והתדה והשיעור נדפי׳ נפי‬ ‫נראשיח ש״ה סי׳ ד׳ ונפ׳ פנחס סי׳ • זשמור תעיין הזת‬ ‫שאין שוס דרשא או שיעור מספר וחשמן שיהי׳ נשיס חדה‬ ‫מן תמדית מצד תמדה נעצמה דרך נלל ועיקר אלא נמל׳‬ ‫ונו אט מושחים ונוחניס מדוח וחשניטת ושיעורים ומספרים‬ ‫מפני שהם מצד המדיח אל הנמצאים החתתיניס ויחנחנו‬ ‫לפי רינוייס ועניינם ומספרם ושינויים • אמנם מצד המדוח‬ ‫נעצחן הס דנקיח נמאציל ואינם נעלי רינוי וחימר ומספר‬ ‫וכל המושג אליו מצד פעולותיו וצד חכמתו הנפעלת נתחתוניס‬ ‫והיא היא חכמי שלמה כדפי׳ שדרך אוחה חכמה אנו משיגים‬ ‫נל מת שלמעלה ממנה השגת נערך תפעולית כדפי׳ • והרי‬ ‫אלו תםפ״ קצת תאי מתעלית לתתדנק ולתתקרנ אל מאציל‬ ‫וקצת תני מתקרנ׳ לפעול פעולתו נתחתוניס והקצת תזת‬ ‫היא דנקה נמל׳ והקצה תזת תמגיע אליט אנו ינוליס להבחין‬ ‫נחי׳ ולומר עד כאן צד פלוני אי שיעורים ומספרים ומדות‬ ‫אמנם נספי׳ עצמן נמציאותס אין חי שיתן נתס לא שיעור‬ ‫ולא מדה נלל ולפינך נל מה שנשער נשיעוריס ננל תפרקיס‬ ‫ננל תתמריס ננל תמעיינות אינם נספי׳ עצמן מצד הספי׳‬ ‫שאין אנו מונין עצמות תספי׳ אלא פעולתם וענין זה תנל‬ ‫במיה זו האחרונה שהיא תתגעת אליט מציאות תפעולית ובה‬ ‫אט מחלקים חילוקים אלו יחציאיוח אלו ומחט אט ממיס‬ ‫אל הספ" העליוטת הנחי׳ משיגים מבחוץ ועל שם הפעולות‬ ‫ממיס נפנים• אמנם נל מספר ונל חשבון וכל נחי׳ ושיעורים‬ ‫הכל נה נש׳ שנייחס למעלה יוחר נסוד קו המדה אלא הכל‬ ‫נסוד המדה שהיא תמשערת וניתנת לט תשנלה נפנים‪:‬‬ ‫פרק ג ‪ pjy‬המדה הזאה א‪ x‬נספי׳ הוא חייתם ריח‬ ‫חיים‬ ‫‪I‬‬ .‫‪80‬‬ ‫ספר‬ ‫עין כל תמי־‬ ‫עילויו ילא יטל הבינה לסמל עילוי ישיעיר ומיה משיעורה‬ ‫ולא הכתר ולא החכמה ולא שאר ספי׳ שאס יחעלו מחציאיח'‬ ‫אינם ולא יהיו• ולזה שיער והגמל נל כריה וכריה כמקומה‬ ‫ונצניונה כפי אשר תוכל שאת והאציל נל נאצל נשיעורו‬ ‫ומידו כא‪ x‬יוכל לסמל ולא גרע נחו ולא העדיף חן‬ ‫החיה הראוי׳ לו ואין המיות והשיעורים האלו מצדו שאין‬ ‫מוף לכחו ואין מדה ושיעור לחציאיחו ח״ו שאינו גוף ולא‬ ‫כח בגוף אמנם מדד ושיער מדות חשוערוח להוציא כלי‬ ‫למעשתו נערך פעילח׳ נחחתוניס ומצד עצחיחו אין לתם‬ ‫שיעור וחדה חייו שהוא באין גמל והוא הוא המגביל נל‬ ‫הגמלים וטתן שיעיר לנל המשוערים ע׳׳י התלבשותו ננליס‬ ‫ישערם ומדדם כאשר יוכלין שאת כלפי'‪:‬‬ ‫פרק ב א י ן ענין המיידה הזאת נערך תספי׳ עצמן דרך‬ ‫י כלל אמנם גס דרך פרע ננל מדת ומדת‬ ‫יש פרטים ומדיח ונחי׳ מדודות ששעורס ועניינם ומדידתם‬ ‫ע״י שיעור ומיה וענין זה טלו נפי התפשטות תאור הנהיר‬ ‫כתוך המיה הנמדד׳ ועושה נה שיעורי׳ ועניינים והשיעורי׳‬ ‫ההם יהי׳ עניינם נפי מת שיתפשט תאור הנזנר ייעשה‬ ‫עמידה ומצנ לאור המתפשט יחזר׳ מגד מעלת ותתפשטו׳‬ ‫ומצב וכיוצא עניינים ושיעורים שהם מטניס כנמה לשונות‬ ‫יקראו קשרים אורך ורוחב עומק רום עגזל רנוע וכיוצא‬ ‫ממדות בשיעור זרת וטפח ואמת ואצנע וניוצא הכל ניטי‬ ‫לבאי׳ ועניינים תמצואיס לחדות לתת נהם השערה ומדידה‬ ‫ונח פעולה ועגין• ‪.

‫ספן״‬ ‫עין כל חטי י פ״ג פ״י‬ ‫חיים אשר בהם דהיינו שכל כתוך שכל נשתה כתוכס‬ ‫סוד תא׳׳ס מתלבש בסוד לבושיו שפי׳ בתמר ב׳‬ ‫פ׳׳ט ‪ .‬ומת כחו שיחצא הקשר והייחוד אל תספי׳ מצד‬ ‫עצמן כך נמצא הקשר והייחוד אל רוח החיים אשר כתובס‬ ‫ות״ס דנקותא דחחא ברוחא המתבאר כשיר השירים סי׳ •‬ ‫והיינו סוד הנשיקין ני סוד רוח החיים האלו ימצאו אל תספי׳‬ ‫רוח חיים כאפס וכמו שסוד רוח החיים יתיחס כאף וכפה כך מה‬ ‫שחתנשככםוד פיחא דאריך ופיחא דועיר ופיחא דנוק׳הוא‬ ‫הוא רוח החיים תתיכוני" הארת א״ס אלא שככתר מתנשכ‬ ‫למטה כסוד א׳׳ס חתלכש ככתר שככתר וכחכחה שככתר‬ ‫ומתנשב דרך הפה היא המל׳ שמינה ומעיר הוא סודו‬ ‫חתלכש עוד כחכמת ובדעת ובנינה ימתנשב למטת דרך‬ ‫הפה שהיא מל׳ שנמנה ונמצא׳ כחל׳ וחתלכש כת וחתנשכ‬ ‫דרך הפת בינת שבת אל התחתונים ובסוד הנשיקין יקשר‬ ‫רוח החיים שבז״א ברוח החיים שמוק׳• ועם היות שמצד א׳׳ס‬ ‫הכל א׳ מצד ההתלבשות ישתנה הענין ולכך ית־חס אל רוח‬ ‫החיים התיכון דבקות׳ דרוחא כרוחא וכללות ד׳ רוחין המיוחס‬ ‫בנשיקין כדפי׳ כספ׳׳ר ש׳ חתית פ״ו ולכך כשחדד לא חדד‬ ‫חדה א׳ לכל תספי׳ אלא חידד כפי שיעיר ועני! התלבשות‬ ‫תנו׳ • ותנה לפ״ז יהי׳ התפשטות רוח החיים האלו מדרגה‬ ‫אחר מדרגה תאצ" כתר ונתלבש בו והיה תחלת מפשטותו‬ ‫מרצין הרצינית ונתפשט עד שמדד ושיער חכתר שככתר‬ ‫אל חציאות תכתר חכמה שבכתר ונתלכש כה וחדדה וחדד‬ ‫מנת שככתר והי׳ חידד והילך וחתלכש כעין תולעת המשי‬ ‫תמציא לבושו ונתלבש מ וכיוצא חודד והילך והוא חתלכש‬ ‫ומתפשט ומודד עד שמדד תמדות ושיערן כשיעור גורת חכמתו‬ ‫תעליונה ולוה אין שיעור מדות עליונות כשיעור המדות‬ ‫התחתוטת • ימי שלא יקשה שינוי במאציל יהיה מפי׳ כתמר‬ ‫כ׳ פ״ט ענין עצחות יכלים שאין השינוי במאציל כדפי׳ וסוד‬ ‫התפשטות תמדות ואצי׳ וכללות תמדות אשר כהן יהי׳ כפי‬ ‫גורת המאציל וכפי שפיטת הנהגתו אל הפעולות היוצאות‬ ‫ונוכעית מחט • והנה כאשר החיי׳ מתלבשים לכוש א׳ לכד‬ ‫ימדוד מדות לאין תכלית וכלי דין כלל והס סוד תיקו׳‬ ‫תכתר כחכמת שככתר וכאשר נתלכש לכוש כ׳ או מדד תיקו׳‬ ‫תכתר והס סוד התיקו' שתם מכינת שבכתר ‪ ax‬מתפשטים‬ ‫ועם היות ‪ ax‬רחמים אינם כשיעור תיקו׳ חיחא נעלמת‬ ‫‪ ax‬דקים חן הדקים כי כל עוד שתם מתקרבין לא״ס תם‬ ‫חודככיס ורחוקים מן הדין וכאשר ירד למדוד כחכחה שהיה‬ ‫כ׳ לכושים חדד סוד תיקיי חיחא דועיר וכללית המוחין‬ ‫וכאשר נתלכש כמנת למש ד׳ חי׳ חודד תיקו׳ הדינים וכיון‬ ‫שתלמשת זה הוא רחוק חן תא״ס תרחק רב לכיש כתוך‬ ‫למש מדד הדינים ישיערס ישיער כל המצטרך אליר‪ a‬עד‬ ‫אילימה‬ ‫אפי׳ מדת שיעור התפשטות החיצונים מה שיגור מן הגבורה‬ ‫לצורך תשלום דיניה בהתפשטות האחוריים מקבת ונבר‬ ‫ידעת סוד הנקנה חקור א׳ הוא והתורה טתרתו ותתורת‬ ‫טחאתי חשס הוא סוד התפשטות תנחת לחוץ וחשם קיבוץ‬ ‫הדינים ומתיקותם וקשרם יחד ניסוד ושם יתחתקו והכל‬ ‫נמדד בשיעור ומדת ואין לך דבר שימצא נחקרת אלא ברצון‬ ‫ובדעת ובכוונת שליחת• ואלחלא אחות תובל קין נעמת‬ ‫שהיא החיצונית הטמאה הפועלת הדינים לא תיתת נעמת‬ ‫אשת נח איש צדיק תחים כי נעיחית הדינים לחוץ גורס‬ ‫נעיחית הזיווג ולזה הכל נחדד כשיעור וחדת ואף כח עליון‬ ‫מתלבש בבינת ובגבורת וכחל׳ ותם נקשרות ותולדות שיעור‬ ‫חדה לדיני׳ והס הנהגה לעצמה‪ .‬ענין קו תמדה הזאת ית׳ עניינם במה‬ ‫שנדע שא״ם כעוד שתנמצאות נעלמות‬ ‫קשורות כעצם אמתת אחדותו אין השגה כלל מפני שתם‬ ‫כחכחתי וחכחתו וחציאותו אחד תכלית אחדות מ פ י כפ׳‬ ‫הקודמים • אחנס כצאת חכחתו אל הגילוי דתייני התפשטות‬ ‫הנמצאות דהיינו גילוי עצמותו בהיותם כעצתו ויומלו‬ ‫כצאתס מאתו ותגליתס לזולתו כי כל עוד קישורם כו לא‬ ‫ימצאו ויתעלמו בהעלמו ויסתפקו ויתקיימו כעצמם שהם‬ ‫עצמותו מפני שא׳׳ם איני מסתפק מזולתו ותם דביקות בו‬ ‫כתכלית אחדותו וכאשר יתפשטו תחלת מציאות תתתפשטית‬ ‫ואחר דרך העברה שהוא גלה עצחיתי אנך שתנגלי׳ תיו‬ ‫עצחותו ותם עצחית׳ שלא העדיף ולא המשיר דבר חצד‬ ‫התפשטות הנמצאות כדפי׳ כתחריס הקודחים • והנה כאשר‬ ‫המציא כלי א׳ כחי׳ א׳ תנקי רצון תרצוטת תחלת התפשטות‬ ‫הנמצאות גס נתפשט נשמת לתוך רצון תרצוטת דהייט אשר‬ ‫כתוך עצם הרצין ההיא היינו עצמותו והייט סול מקור חיי‬ ‫הספי׳ הטבע תתנו ותתלבש כרצון תרצוטת • וכמי שהכלי‬ ‫רצון הרצינית גס סול הנשתה והחיים חיי כל החיים ירצת‬ ‫כח שבו כלול נל נחות תספי׳ ונשחתס ולא תחצא כלי‬ ‫מחויק‬ .‬נחדלת נכח א׳׳ם להנהיג‬ ‫הדינים חתפשט וחאיר דרך השיעור ההוא והחדה ההיא‬ ‫ענין הדינים ואף אלו החיצונים נבראים ננתינ ומאחר ולוה‬ ‫יש בתם שיעור קומת ותם עקבות הדינים וסופי פעולת׳‬ ‫ויש להם שיעור נמדד מלמעלה ע״י ההתלבשות תנז׳ ואין‬ ‫להרחיק שוס כרה חכריאת א׳׳ם ח׳׳ו• וכחי שנבראו המלאכים‬ ‫יצירה סופי פעולות תםפי׳ כיוס כ׳ כך נברא גהינס ביום‬ ‫כ׳ כזולת חת שקדם חציאות׳ לכריאת עולם חפני חיוכ תפעולית‬ ‫כסוד התפשטית תחדתעד סודחדידת תדיניס ורגל משוער‬ ‫בהשערה עליונ׳ מתרחקת מןתחקור הקדיש ע״י התלבשות וסוד‬ ‫התלבשות תאיר כחכמת ובדעת ימדוד הרחמים בסוד המעיים‬ ‫תפנימיי׳ לגוף כאומרו על כןתחו חעי לו רחם ארחמנו נאוםהי‪:‬‬ ‫פ י ק י הנד‪ .

‬תספי׳ יחד כולם כא׳‬ ‫פעולת׳ כצבע הצובע ביורה א׳ גוונים הרבה כך בבת א׳‬ ‫נצבעו הגוונים שתם תפעולית כספי׳ דתיינו שנתגלו כת‬ ‫י׳ ספי׳ • החסד המיוחם כלובן ומכורה המיוחסת באודם‬ ‫ותת״ת המיוחס כירוק והנקבה המיוחסת בחשך ושחור שהיא‬ ‫פועלת הדינים וצריך תפעולית מלמעלה והיא מאירת מג׳‬ ‫וחסד כולל נצח וגמרה הוד ות״ת יסוד ותם ד׳ מרובעים‬ ‫ואח״כ יתגלגלו י״כ כחי׳ תם י׳יכ חדשי תשנה שד׳ גוונים‬ ‫הם יתו״ת י׳ חיוור ת׳ סומק ו׳ ירוק ת׳ שחור ויתגלגלו‬ ‫י״ב צירופים י״ב גבולי אלכסון י״כ חדשי העיבור• ואחר שיש‬ ‫להם שם עיכוב כדי הצטרף הגבולי׳ האלו יצטרפו ויתפשטו‬ ‫הספי׳ חבטן הבינה והייט שהשתלשלות׳ חכתר לחכמת‬ ‫ומחכמה לבינה בהשערה א׳ ומבינה בהשערה אחרת למטת‬ ‫לכך תם נטועים בבינת ושתוליס במקומם למעלה הס‬ ‫דקים נעלמים משתלשלים אמנם כמנת נטען וגדלו‬ ‫ובמקומם שתלס לתתצא פעולת׳ כגילוי וכמו שנתפשט!‬ ‫הספי׳ כך נתפשטו נשמתן בתוכם והיינו סוד מדתם ושיעורם‬ ‫הנשמה תמאצל׳ אותם • ותנה אין הנשמת מקתלשלת מעילת‬ ‫לעלול ח״ו שהיא דבקה בא״ס כדפי׳ ואינה משתלשלת אלא‬ ‫דבקה במאציל דהיינו שהוא והמאציל א׳ והרי כבנין משחה‬ ‫הזאת תתתפשטת עם היותת מקבלת הלבשת מלים כדפי'‬ ‫בתמרים הקודמים עכ״ו מצד עצת׳ לא יקבל שינוי כלל‬ ‫ועיקר‬ .‫‪82‬‬ ‫‪•)£)0‬‬ ‫עין כל תמר‬ ‫מחזיק סיבתו כלל • אמנם תעלים אלהותו וחיי תספי׳״תוך‬ ‫רצון מצינות וכענין מלי רצון הרצונות לכלים כך משמת‬ ‫חיי החיים נשמת לנשמות כתוך רצון מצינות לספי׳ והנה‬ ‫בהיות תנשמת הזאת מתעלמ׳ ככלי הזה אין כח ידיעה‬ ‫כלל למיג מציאות פעולתם• ותנה בהיות תחלת גילוי‬ ‫מפשטות תנמצאות מאתו אין עת לא עת אלא כל מ ת י ם‬ ‫שוות • אמנם ההתפשטות ברצון מצונות תלוי בעת לא עת‬ ‫מפני שצריך שהכלי יוכן לקבל מתפשטות ונהגיע ההכנה‬ ‫הזאת אל מלי דהייט מצון מז׳ למפשט תתפשט עצם‬ ‫אצילות מ מ ככח הנשמה ומייס הטי מודדים שיעור‬ ‫ומדת אל כל מציאות מפשטותו כדפי׳ לעיל • ו מ ת יתפשט‬ ‫משמה סוד כח מציאותם שיש כת כל כח חיי י״ס ומפשט‬ ‫כל כח עצמותם ומפשט מצון כל כח מלי כשלימות ועמד‬ ‫מ ת ר על שלימותו ומשמת ככל כחית משחית כתוכו וכן‬ ‫ככלי השרשת כל הכלים כל הספי׳ הגיע ענין מ נ ת מ ת ר‬ ‫להתפשט ולהאציל מ כ מ ה ומיע בישול החכמה כתוך תכתר‬ ‫אחר השתלשלותם כל מציאיות בתוכיות מ ת ר ימיע‬ ‫מ נ ת ם למאצל נתפשטה הנשחת מז׳ ונתפשט מלי‬ ‫ונתלבש׳ נשמת כתוך מלי ויצאה החכמה אל מקים כחי׳‬ ‫אצילות' וגלויה חץ לכתר מכח משמת מוי ותנשמת חיית‬ ‫וחיי תספי׳ בתוכי • והנה עדיין אין גילוי למעולות משמת‬ ‫בתוך מלים עדיין במציאות המפשטות תזת כלל • אמנם‬ ‫לא מ ל ס מ ת ר מפני שמתר נעלם תכלית מ ע ל ם אמנם‬ ‫החכמה תפעול ממצאות מגלות מל״כ נתימת כנודע •‬ ‫ועכ׳׳ז מצד עצמת נעלמת • ומת יש לדעת שאין נשמה‬ ‫מתפשטת כלי כלי ואין כלי כלי נשמה ומנין שמשמה‬ ‫מתוך מלי יתן כח וחיות למפשט מלי אל הגילוי ותנשמת‬ ‫בתוכו יתמנה תחלה מן מלי שהנשמה לעילם מוכנת •‬ ‫אמנם תחלת מ ת ק מ ט ע ה לתתפשט ממלי כאשר תגיע‬ ‫תכנתו ואח״כ תוכל תנשמת לפעול כי ואח״כ יעתק תנשמת‬ ‫לפעול המפשטות מלי ויתפשט מלי ומשחה כתוכו‬ ‫ולעולם נשמת מתלבשת ככלי וענין זה מטון שנתלכשה‬ ‫הנשמה ככלי כסוד חיי מייס כרצון הרצונות • אמנם‬ ‫במלת רצון מצוטת מאת הא״ס הא״ס יאציל רצון תרצוטת‬ ‫וילביש אח״כ חיי מייס בו ובמחלת רצון מצוטת למלבש‬ ‫חיי הנדים מ לא נוכל לדון יותר חן מדרש בפ׳ הקודמים•‬ ‫ו מ ת עם היות שרצון מצוטת משתלשל מעילה לעלול‬ ‫כתר חכמה אין משמת חיי מייס נשמי וחיים בתוך מ פ י ׳‬ ‫משתלשלת מעילה לעלול ח״ו שמי הס מעצם תא״ם אשר‬ ‫לא יקבל המגלות ודמוי וסילוק ופירוד וחיבור *אל היא‬ ‫קשורה בא״ם מ י ד חפני שהוא וחיי מ פ י ׳ אחד תכלית‬ ‫אחלית • אמנם לא נוכל לשמור פינו שלא נתן על צד‬ ‫״אילי צ״ל אנא‬ ‫י פ״י‬ ‫אילימה‬ ‫המשל עצם עטן הפעלות משתה מצד קיצור הלשון אכל‬ ‫איט נאתת תצד עצתו כלל ועיקר ומולת מפשטות עצם‬ ‫החכמה נעצתת נתפשטו שאר תספי׳ כתוכת וכן תי׳ עטן‬ ‫התפשטות הנשמה כדפי׳ ונתפשט כלי המחוק שאר הכלים‬ ‫וחיות המחזיק שאר החיים עם היות שלא יצדק ענין זה‬ ‫אלא כדרך משל ומליצה ולעולם הנשמה דבקת ככעל הגשמה‬ ‫שתחיית מתפשטים וטכעיס ממנו ואינם נדלים ממנו כלל‬ ‫ועיקר כדפי׳ תגיע עת בישול החכמה להאציל הנינה והת»ת‬ ‫הכח דרך נעלם מאד כסוד השורש אשר לה סתום ונעלם‬ ‫והחחילי להתגלות הכלים חציאות נל הספי׳ יחד ננחי׳ הנינה‬ ‫קמץ הכולל כל תספי׳ כולם ונשחת הכוללת כל חיות׳ וקיבוץ‬ ‫נשחתס ונתפשט הכלי שהיא הנינה כללות הםפי׳ ונתפשט‬ ‫הנשמת כללות הנשמה והיינו שהנשמה היא מודדת מדידתה‬ ‫והתפשטותה כשתגיע עת גילויים ושפע הנאות להתפשטות׳‬ ‫מכחי׳ הספי׳ העליונות כדפי׳ • והנה הנשמת דבקת במאציל‬ ‫יש כה כח הפעולות ואין בת פעולות אלא שמרצון עליון‬ ‫ימצאו כספי׳ תפעולית לפעול הנשמה תפעולית על ידה ועד‬ ‫כאן לא נראה כספי׳ שוס פעולת מפעולתם אלא תיו מושרשות‬ ‫כספי׳ תעליוטת ברחמים מפני שאין רצון עליון נותן כתם‬ ‫פעולות ואין הנשמה מראה כתם פעולות כיון שנתגלה‬ ‫הנינה ונתגלו בה בדקות הספי׳ קכלו‪.

שתת׳ תאירת כתם ותשכל שאיט‬ ‫גוף יגדל או יתחעט כתשגת וכיון שנתקרב אליתס תאצי׳‬ ‫תקורנת תיאת שלא נתלבש׳ משחת נאור תלביש תחעליס‬ ‫ותאירת נספי׳ נתתפשטות נלי חסך נלי ספק יגדל נחם‬ ‫ותשנתס וישפיעו פעולתם נרחחיס ונתגנורת לנל התחתונים‬ ‫ויו היא ההנהגה תעצוחת העתידתלתחצא לעתיד נתחתוניס‬ ‫שיגדל חעלת׳ ויזדמן להם נל צרנס ולא יחסרו נל• ווהו ד מ י‬ ‫השפע וזוהי ענין הדבקות חתנקכה בזכר שהרי אור‬ ‫ההתפשטות מישר הוא כספי׳ והספי׳ הזאת היא האחרונה‬ ‫לעילם חסרת תאור ההוא צריך לקושייה לתעלה עד שיגבר‬ ‫אור המאציל בה ובזה יתמעט דינהויתחתק ויגדל נח ההנהגה‬ ‫ויתן נח שפעת לתחתונים ומל תלוי נזה באשר נבאר במקומו‬ ‫נע״ת • ועתה נשנחשול שיעורי חדת קו תחדת או ניוצא‬ ‫היינו ממש סוד משמה תתינונה המתפשט׳ ומודדת בספי׳‬ ‫ני שיעור המיית ההם הס הס השפע הם הס נח הספי׳‬ ‫דמיה וגמלה שהרי הספי׳ אינה גשמית אלא שנלית ותשכל‬ ‫יתרבה ויתמעט נפי תשגתו נך תםפי׳ עיקרם תליי בנשמה‬ ‫הזאת לפי מה שיגבר בהם בך יתגדל שיעור מדידתם והשערתם‬ ‫וזוהי מעלה ידועה בסוד הטונה שנראה לי נמנעת נזמניט‬ ‫זה והיא שיה״ אדם נקי נקו המדה הזאת ויהי׳ מבוין מלת‬ ‫דניקת הספי׳ וקשירתם זו נזו מן תנתר נפי שיעור סוד קו‬ ‫המדה יטין להמשיך אור מ ת ר אליה ולמדוד בה תמדית‬ ‫והשיעורים הרמיזיס וה״ס אור השפע וענייט ואנחנו נעת‬ ‫לא נדע לטין רק שנאמר קיבלה מדה פ׳ שפע אור ממדה‬ ‫פ׳ ולא נדע עניינו • אמנס העיקר הוא נאשר עיע לענין‬ ‫זה שנשער ונמדוד כקו המדה השיעור הידוע ההוא המשוער‬ ‫שהנשמה מודדת כתוך הספי׳ ומגדיל'עניינה• ואס אתה רוצה‬ ‫לעמוד על מעלות העני! בזה עמוד ושער כמת כין מהמטץ‬ ‫כספי׳ ועניינם לכין מי שאינו מטין כלל • באותו שיעור ממש‬ ‫הוא מי שהוא מטין כמציאות קו תמדת ושיעור המשוער‬ ‫כספי׳ או תחטין קשרם וייחודם סתם • ותנה כמי שנייחס‬ ‫כספי׳ רחוקס והבדלס לכגון כך נייחס לשיעור קו המדה יש‬ ‫נה נחי׳ התפשטות ותחד׳ ונחי׳ תתעלס לסבת העין מורם •‬ ‫אמנם יש נה נ׳ שיעורים תא׳ למטה שלא יחסר אותו‬ ‫חיות לספי׳ לעולם והייט הלבשת תאור לטש בתיך לבוש עד‬ ‫מ י נ ה ונלמש הבינה ימדוד נספי׳ ששיעור מלתם ושפעם‬ ‫והשגתם מעט והדין מתגנר מפני הרחקס ממאצילם • הב׳‬ ‫למעלת‬ .‫ספר‬ ‫עין בל חמר ד פ׳׳ד פיה‬ ‫ועיקר ותשינויס נספי׳ אינם חצד חאציל ח״י אלא מצי‬ ‫עצמן והנשמה תשתנה מלים יתפעול נפי פעילת׳ נניצוץ‬ ‫תשמש תעיבר דרך תעששיות הצבועות עווניס משתנים‬ ‫שחראיס צכעס חכח האור ותאור מראה צבעם ואין תאיר‬ ‫נצבע כעצם כדרך שפי׳ בתמר כ׳ פ״ט ולכך הנשמה דבקה‬ ‫במאציל ואינה משתנית ולא מתרחק׳ ממט אלא דבקת כניצוץ‬ ‫תשמש בשמש עצמו תמתטצץ מעצם תשמש ומאיר כך‬ ‫הנשמת מתנוצצת מן המאציל ומחייה הספ״ ומפעילן נמצאת‬ ‫למטת כספי׳ דבקה במאצי׳ והיא כא״ס וכספי׳ במציאות א׳‬ ‫כרגע דבק למעלת ופועלת למטה נותנת ייחס ופעולת‬ ‫כספ" והיא דבקה כמאצי׳ והיא ממוצעת כין המאציל‬ ‫יתנאצל ופועלת מאצל חכח המאציל נמצאת כה העליה‬ ‫העליינת חצי החאצי׳ ותירידת חצד מאצל בכת א׳‬ ‫וכרגע ולזה נקשר חאציל *מאצל עס תיית הנאצל כפעל‬ ‫רחוק חחאצילו כקצת חן החיוש אשר מ אחנס משחה‬ ‫הזאת לא תגיע אל הספי׳ למטה בעצחית בזולתי כתלבש׳‬ ‫כתוך מ ת ר ואור מ ת ר חתפשט לחטת לכך נייחס ענין קו‬ ‫המיה או כוצינא דקרדיטתא וכיוצא תחיי אל מ ת ר להראות‬ ‫שבתוך אורי יתפשט תנשמת מלובשת אל הספירות כאלו‬ ‫תאמר א״ס יתפשט אמנם יתלבש אורו באור מ ת ר ויתפשט‬ ‫אור מ ת ר ובתוכו אור א״ס נשמת לספי׳ למודד׳ כאשר נבאר‪:‬‬ ‫תפיק תזת תמצאהו רמוז כפ׳ בראשי׳ ש׳ ג׳ סי׳ א׳‪:‬‬ ‫י י ן יי צריך אני להקדים כאן ענין א׳ קודם שאבאר‬ ‫י עיד ענין קי המדה והיא ככר פי׳ שהספי׳‬ ‫אינם גשם אמנם הם שכל ולא שכל מוגבל מיף אלא שכל‬ ‫פשוט וכח מציאותם תלוי בהשגתם כדפי׳ כתמר כהקדמה‬ ‫ההיא נאחר שהרי לפ״ז יגדלו ייתרכת מציאותש לפי שיעור‬ ‫תשגתס אס יהי׳ השגתם גדולה יגדל ענין שכלם ולא שיה"‬ ‫שיעורם כשיעורנו אמנם נדע תענין חחת שיגדל שכלט לפי‬ ‫שיעור השגתו כך יאמר שיעור המדלה כספי׳ והיינו אמרו‬ ‫יגדל נא כח אדני ‪1‬כך יהי׳ העני! אמרו שמך מ ח ל וכיוצא‬ ‫וכמו שהשגתיט תגדל לפי שיעור תגבורת הנשמה בגופנו‬ ‫כך ית" העני! כספי׳ כי לפי מת שיתי׳ שיעור תנשמת‬ ‫הזאת שולט׳ כהס ומתפשט׳ ממסכי ההלבשה ומאירת בהם‬ ‫כך יהי׳ שיעור השגתם כאור משמת ותגדל מעלת׳ וכבר‬ ‫פי׳ עני! ההלבשה לנשמה למעלה כמה פעמים • ו מ ה כל‬ ‫מה שנייחס שפע כספי׳ הוא הוא השפע השופע כח משמה‬ ‫הזאת והארת׳ כשיעור אשר תאיר כך יהי׳ שיעור כח מלים‬ ‫והמשל כזה מלי הזה דהיינו הספ" הזאת פעולתה כך וכך‬ ‫כפי מת שתאיר כת משמת כך יגבר פעולתה ו מ ה אם‬ ‫משמת תתעלס יתלכש כח ההופעה ההיא ותנשמת ההיא‬ ‫ימעט פעולת תספי' שאינה פועלת אלא כשיעור מוגבל‬ ‫*»•' *•ל ‪W&0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫אילימה‬ ‫מ »‬ ‫מתנשמת 'השופע נה ותענין הוא שאין משתה הגורעת‬ ‫אלא האמצעיים תעני׳ עצמות׳ עד שמשתה לא תאיר‬ ‫בתחתונים נאלו תאתר תן הראוי שהנתר יונך עצתו והחנתה‬ ‫והבינה ומשחה תתפשט נספי׳ ו מ ה נהאיר משחה נו׳‬ ‫ספי׳ יגדלו לאין תכלית שתרי אור משתת תגדלת אותם‬ ‫שיעור כלתי חשוער ותרי.

‫עין כני חמר ד *״ח »״י ‪s‬״׳‬ ‫למעלת שאפי׳ תאיר הנשחת בתם אין כח כספי׳ לסמל יותר‬ ‫מן השיעור ההוא והגמל ההוא שסוף סוף הס נאצלים ילא‬ ‫מאציל והיא השיעור המשוער הנק׳ קו המרה אשר *בבאר‬ ‫שימרוד החטין בעת הייחוד‪:‬‬ ‫פרק ששי ‪ "W‬תוספת ביא‪1‬ר‪.‬על הקורם הנה קו המרה‬ ‫הזאת יהי׳ בתי ג׳ בחי׳ • תא׳ הוא בוצינא‬ ‫דקרריטתא רהייט שהיא מצינא מנורה המאירה הספי' הארת‬ ‫תנשמת שהרי א״ס מתלבש בכתר ומשם תנשמת לספי׳ וכן‬ ‫פי׳ בתיקו׳ במלת כיהו״ה כגון אין קרוש כיהו״ה שאות כ׳‬ ‫בכתר הארת א״ס ע״י תתלבשות תנשמת בכתר בתיך י׳‬ ‫חכמה ה׳ בינה י׳ י״ס ה׳ מל׳ והארת שכלים אלו מהנשמה‬ ‫ע׳׳י הלבוש הנו׳ נקרא התפשטית בוצינא דקררינותא ואפי׳‬ ‫שימצא עניינם בספ״התחתוטתלא נתן חילוק אל סור נחי׳‬ ‫הארת׳ נין עילת לעלול אלא נל המרות ותעלולים ממנת‬ ‫שיים בהשיאה מן תא״ס ננתר מצינא דקרריטתא נאמר נה‬ ‫שאין חילוק נין עניינם למעלת נספי׳ עליונות נין עניינה‬ ‫למטת נספי׳ תחתונות מאירה בהם ומרנה הארת׳ בכל‬ ‫אשר יונלון שאת זולתי שתספי׳ נעצמן עלולות זו מוי אמנם‬ ‫תנשמת האמתית שהיא א׳׳ס המתלבש בכתר לתקרא נוצינא‬ ‫רקרדיטתא אין חילוק בין עילה לעלול לה כלל אלא כולם‬ ‫מא׳׳ס בסוד רצון הרצונות שפי׳ בתמרים תקורמים הב׳ קו‬ ‫המלה היינו שהיא מורדת מרות משוערות בכל מרה ומרה‬ ‫וזוהי כחי׳ מתפשט׳ מן ההארה הנו׳ שהאור מאיר לפי המלות‬ ‫המשוערות ותייט שישתלשלו בחי׳ ושיעורים ומלות כאשר‬ ‫נבאר וישתלשלו • ומאלו תמרות ימרוד סוד קו המלה ומלות‬ ‫וישער בתם ולזה לא יתן מרה שוה לכל א׳ יא׳ אלא ישער‬ ‫כפי שיעור תמרת בעצמת ולכך מרת א׳ לכתר ומרת א׳‬ ‫לבינה ואין המרות שיות ומרות ידועות לספי׳ ועכ״ז אין‬ ‫תשינוי בקו תמרה שהיא מתפשט׳ מן תכתר רבקה בנשמת׳‬ ‫אור א׳יס נשמת הספ״ תמיד אבל עכ״י ישער וימרוד במרות‬ ‫שיעורי׳ משוערים ומדות ידועות לכאו״א כפי עניינה ועכ״ז‬ ‫תם דבוקות במאצי׳ מתקדמת ע״י השיעור והמרה ההיא‬ ‫כרפי׳ • והנה אין כלים ואין שיעורים ואין ענין יותר מ״׳ס‬ ‫אמנם ימררם בשינויים ועניינים לפי מציאות׳ ער שימצא מרה‬ ‫כוללת מאה פעמים החכמה ואלף פעמים הבינה ועשר‬ ‫פעמים הת״ת והי פעמים המל׳ ותייט בסוד השתלשלות קו‬ ‫המלה המודדת וכמו שתי׳ מציאות תחלת האצי׳ כספי׳ עצמם‬ ‫כך ישער שיעורי׳ ומרות יאציליית כספי׳ וירבה עניינם ויגריל‬ ‫כילליתם וזוהי שיעור ומרה אשר להם • הגי היא סוד מציאות׳‬ ‫מתכלית תעלם הכתר דבקות׳ בחאצי׳ בא״ס לא יחסר כח‬ ‫כל דבר בהם והייט סור הנשמה האמתית בתם שהשיעור״‬ ‫ותמרות וההארה תכנת למשכן תנשמת תאמתית אשר אין‬ ‫*אולי צ״ל בביאור לוו <תנאו‬ ‫אילימה‬ ‫כה חילוק ולא ספי׳ ולא מזות אלא כל אלו המציאיות איכרים‬ ‫וכלים לאותה הנשמה בתוכה והיינו שפע אמיתי ואור ממנו‬ ‫לאין תכלית ואין קץ וסוף אמנם הכלים תם כלים שיש‬ ‫למציאותם קן ותכלית ולכך כשתאיר לא יתן חילוק מצח‬ ‫בשום כלי אלא כולם לפניו דבקים כו כאותה הנשמה‬ ‫וההארה המתפשטת ממנו שאינה נבדלת ממנו שאיני בעל‬ ‫חיבור ופירוד אינו בעל הפעלות אינו בעל ריבוי הכל‬ ‫מייחד שיה לאחדותו הוא הוא סוד המאצי׳ מאצל וענין ית‬ ‫אינו בשיעורי׳ אלא כאשר ישער המורד מדותיו או המכוין‬ ‫קשריו וייחודיו וחיבוריו כספי׳ מיד ימין בא״ס יחיד נעלם‬ ‫נשמה המחייה הכל ואין נו שום שינוי לא מעילת לעלול ולא‬ ‫מספי׳ אלא הכל סוד מרצון הרצוטת והוא שופע מכל צד‬ ‫ומכל עבר ומכל מציאות שפע כל ספי׳ ופעולת כל נאצל יאין‬ ‫בו פעולה ידועה מבחי׳ ידועה אלא מכל המציאות אחדות‬ ‫שית פשוט תכלית תפשיטית פועל כל פעולות ואין נו‬ ‫פעולות ידועות אלא טבעות כל תפעולית ממט כמבואר‬ ‫כתמרים תקודמי׳ ומת גם תמר א׳ • ואם יחסר או יעדיף‬ ‫ימדוד או יחוור יהפוך יתעטף או יתפשט יפסוק או ירון‬ ‫יקשור אי יתיר יאריך או יקצר ירחיב או ירומם יעמיק אי‬ ‫יעגיל ירבע או יפסיק הכל מצד ההלבש׳ במציאות תכתר‬ ‫שמ ב׳ בחי׳ הקידמות • הא׳ בוצינא דקרדינותא מצד ההתקרנות‬ ‫אליו • הב׳ קו המרה מצד ההתפשטית למדית במדות לכוללם‬ ‫בחי׳ הרבה שיעור ומלה כאשר נבאר ‪:‬‬ ‫פרק ז לחן המרה•שיעורי׳ וחידות מיוחסים בשמות ידועים‬ ‫י בדברי רשב״י ואם הייתי מעתיק דבריו כפי‬ ‫פירושו נשמות ההם הייתי מחליף העניינים חילוף רב עד‬ ‫שלא ידע המעיין חקור דנרי ואם ח״ו נאו נהם חילוף‬ ‫אמתת המתם נשינוי מועט הייתי משנת טינתו ח״ו ונמצאתי‬ ‫כאשם• לכך עלה נלנ׳ לסדר המלות והשיעורים ההם טלם‬ ‫חטארים בפרקים ידועים ואח״כ אכנס בהעתקת לשונו‬ ‫בהרחבה מועטת מה שלא ישנה ההבנה כלל וכאשר יבא‬ ‫המעיין לתנין דברי מתוך דבריו ולראות מחצב ההקדמה‬ ‫ממקורה ישכיל הענין נקלות ויוסיף לקח נע״ה • ראשונה‬ ‫המאמר תות עיקרו כפ׳ ואתחנן שם העתקתיו מסוד שיסדו‬ ‫ר״ש על סוד ק״ש כאשר יראת המעיין ויש בו עוד סודות‬ ‫בתיקו׳ העתקתיו בב״ק ש׳• ויש בו מלות גשמיות ראוי אלינו‬ ‫לתפשיט גשמיות׳ ולהשליך קליפת המשל ולאכול מוח הנמשל‬ ‫אשר בתוך קליפי המשלים ותם אלו י׳ •א׳ קו׳ נ׳ מרה• עם היות‬ ‫שתמלת הזאת מורכבת תמיד קו תחרת • ימצא נפרדת‬ ‫קו מן תמר׳ או לפעמים נטוי קו ועמד מדת וכיוצא • ג׳ אורכא •‬ ‫ד׳ פותיא‪-‬ה׳ עימקא‪-‬ו׳ רומא•!׳ עיגולא• ח׳ ריביעא• ט׳ חשבוטת‬ ‫שלשה שית חמש מאת חמשין ת״ק • אלף • ת״ק אלף • ס׳‬ ‫רטא‬ .

‫‪0‬פר‬ ‫עין בל חפר ד‬ ‫» ‪6‬״ח‬ ‫כח»«‬ ‫אילימה‬ ‫רמא וכיוצא מספרים לרוב מאל• ו מ ס פ ר קשת מאד שאיט שאין כלים אחרים ווליום אלא אס יוכללו י׳ ף׳ ‪1‬י״פ י׳ וכיוצא‬ ‫סוכל הדעת חילוקי מספרים כעלולים • י׳ קשר • מת ענין עד שיעלה לכמה חספריס ‪ 01‬מטן הכללות המרינה תנרמז‬ ‫קשר ומשלו • הי״א אמין מה הס האמות וכן י״כ ורתין נספי׳ א׳ חשא״ב מגרתה שיש ספי׳ שחכלל י״פ י׳ לבד ויש ספ״‬ ‫י׳׳ג טפחין י״ד אצבעות מה הם מ ח ת האלו מולח שתכלל עוד כל א׳ חפשו" י״פ עד שיעלו לנחה אלףיכיוצא ולידן‬ ‫מספרם שיעשה כן אחוח וכך טפחים ואיט חצרף הטפחים זה כחי׳ תדעת אינה ספי׳לעצמת אלא חלק ענףמהכתר להשלים‬ ‫למספר אמות עס היית ש מ כחה טפחים שיש בצירופם הספי׳ שיהיו כלולות כעשרת ואם אין תכתר מתגלה נהם‬ ‫אמות וכן בזרתית איני מצרפי לאמית עס היית שאפשר תרי תם י׳ שמי חדעח ענף חתכתי־ וחלק הספי׳ כספי׳‬ ‫*לתלוי למספר אמית וכן כאצבעות מורת ענין כעצמו שריבוי עצמה ואם תנתר מתגלה נהם לא הוסיפו יוחד חי׳ שהרי‬ ‫האצבעות לא יעשו טפח וריבוי מפחים לא יעשו זרת וריבוי תכתר נחאחד כענף אשר לו והס י׳ שהכתר ותדעת תנל א׳‬ ‫תזרתות לא יעשו אמות • ט״ו כזרתות יעשה פלגא יפלג כדפי׳ נתיקו׳ ככ״ק ש׳ • והגה לפ״ז אין כספי׳ יותר חהספי׳‬ ‫פלגא ישליש וכ׳ שלישי זרת ולא יעשה כן כשום מדת מן כלל שאם נאחר שיש כללית עטן אחר מ י הס ייתר מי׳‬ ‫מ ד ו ת • חת ענק זת יתיאן יחייחס כזרת ילא כאמת חצי איחו מ ט ן אשר טסיף א״כ כשיחייחס תאדרא וכפטירת‬ ‫תאמת ולא נמלת אחרח • י״ו חלח חול כקו מ ד ת שתם ג׳ רשנ״י איות יחס נאינריס ולא יוסיפי על י״ס אלא שלפי‬ ‫גמלים כאיחרי אשר שחחי חול גמל ליס מת ענייט • חציאוחס ונחינתס יהי׳ פעולתם משתנה ויתייחסו נשם עיניס‬ ‫י״ז עזקאן דתייט טכעיח חת ענין טכעיח ועל חת יתייחסו ואזניס ושער וחוח וביוצא בחמאר שס ולא ריבוי הנחי׳ ירבה‬ ‫כשם טכעוח • י״ח מולגק הגה חלח חזלג כפשוטו הוא כלי חציאית הספי׳ בי לעולם הם י׳ אלא לפי מלקים אשר‬ ‫שמ שינים לאחוז מ הנשר כקלחח חת ענק משל!הנמשל• בהם אם יהי׳ מ ס ד שבחבחת או גמרה שנחנחה אי מנה‬ ‫י׳׳ט מצינא תנת קו מ ד ה לפעחיס יקראנת נוציצא ולפעחיס שנחסמה וביוצא ישנת הפעולה ויתייחס נשם אבר פ׳ לפעולת‬ ‫מצינא חת ענק לשין זה ולחת שינת לשונו • נ׳ פעחיס מ כ ת מחי׳ מ י א שהיא מחת לפעולת האבר הגשמי וכיוצא‬ ‫יאמר יקייחא חשחתא מעולפח• ענק מעולקת זה חת ענייט ולעולם אין יותר חי׳ ולא זולת תי׳ • ועד״ז הוא סוד מ ח ת‬ ‫ועוד לא יאחר נה חלח חעולפח אלא נחי׳ ידיעת ילחטת ש מ חייחסית נקי מ י ה שהם הכלים הנמידיס בקו‬ ‫י ן !ף אל הנשמה מנימי'‬ ‫חאיזת פנק יתייחס נה• כ״א לפעמים יאמר חעולפח ספירים מ י ה יתייט מ פ י ׳ שתס‬ ‫ולפעמים יאחר ספירים לחודייהו חה ענק ספירים אלו •כ״ג אין דבר יוחר חי׳ היאך יחייחס בנשמה יותר מי׳ אי זולת‬ ‫ארגוונין חה עניינים לקאמר כחדה דעכדח ארגוונק • כ״ג הי׳ • האמנם הנשמה מנימי׳ ינחין מ פ י ׳ נבחה חציאיות‬ ‫חגדל הפורח כאויר מה ענייט • כ״ד לפעחיס יאחר אוירא חשחטח אלו חאלו חפני השתלשלותם והתפשטותם ולזה‬ ‫לכד חת ענק אוירא • כ״ה שרכיטא כסוף חציאיח מפשטות יתייחסו מציאיוח נשחוח חחולפיס לחינימ לענייניהם‬ ‫מ ד ת יאחר שרכיטא חת עניינו • כיץ סוספיחא מ שחרי׳ ואס היות י אינה ספי׳ אלא תוכיות לספי׳ לא יתרחק ייחס‬ ‫איך יתייחסו כקו מ ד ת • כ״ז חילק• לסוף קו מ ד ת יאמר הגיף מתנשמת שמי שמתיני מצד עצמית׳ לא יתייחסו לה‬ ‫שיחדוד גמלי׳ שיעיר כן חילין וחחוחין חת ענין מילין איכרים אחנס חפני שיתופה אל הגוף יחייחסו לה איברים‬ ‫כת • כ״ח כקו מ ד ת וכאדרא וכפטירח ר״ש וממה חכתי נערך נחי׳ הדכקה אל הגוף ועד״ז יהיה הענק זת אל קו‬ ‫יאחר חספר עולחוח כגון אלף עלחק שחין רמא עלחק חת מ י ה הנה מצד עצמת היא נשחה חחפשטח מא״ס ולא‬ ‫הס העולמות האל) יחת יקרא עילם ועל איזו כחי׳ יאחר יחייחס לה מחת ושיעורים וכחי׳ ימחלשלוח שכל זה רחוק‬ ‫חספר עולם ננל איות חקוס שיתי׳ ונן הקניה חנחיל לכל מאד חמייחסו לא״ס • אמנם כאשר יחלכש אורו ככתר‬ ‫צדיק יצדיק י״ש עולחוח מה הם אלו הנמלמית ונחה תנת יתפשט אור תנתר בתוך מ פ י ׳ וימדדם וישערס‬ ‫ויתייחסו לתוך קו מ י ת מיידית ושיעורים ונחי׳ ועל נחי׳‬ ‫ינלול חלת עולם וה ‪:‬‬ ‫זו נאחר נקו מ י ה ייחםיס ואותם מניינים הס מ ספי׳‬ ‫שאכנס מיאור חליח אלי אקדים • אחר‬ ‫פריו‬ ‫שאין הנאצלים יותר חי׳ ספי׳ נשום אופן וענק • אמנם‬ ‫שידוע לט שאין לייחס למעלה שוס גשחוח‬ ‫י‬ ‫מ פ י ׳ ישתנה עניינם לפי חיייחם ויאתר י׳ חי׳ וי׳ מי׳‬ ‫כלל ועיקר והאריכות כזה פיעל כטל • ויש לט עוד הקימה‬ ‫עד נחת אלף פעחיס אפי׳ מתר שננחר שנחנמת שנמנה‬ ‫חושרשת שמפי׳ י׳ ולא ט׳ ולא ׳״א ואצ״ל כעצם מ פ י ׳ שאין‬ ‫שכתדה פ׳ וכן נחה פרטי פרטים הכל יחן שיעיר מיה‬ ‫יותר חי׳ ולא פחוח חי׳ אלא אפי׳ ככללוח אין ככללוח׳ ייתר‬ ‫לפי כחי׳ וענייט והשיעור י מ ד ה היא כתה יתרנה מללות‬ ‫מי׳ ולא פחות מעשרה כמו שהארכט כספיר שיא׳ וחה‬ ‫ובאייה מדת יהיה הכללות כחת פעמים ת״ת מתפשטים ‪1‬ה‬ ‫שייכלל) מ פ י ׳ ד מ י הכללות אינם כמציאות יותר מי״ס‬ ‫מוה‬ ‫*»•׳ ‪'pvib i ' i t‬‬ ‫נ ע‬ ‫ג‬ ‫.‬ ‫ח‬ .

.‫‪86‬‬ ‫ספר‬ ‫עין בל חטי‬ ‫מזה וזה מזת וכמת פעמים מל׳ מתפשטת וו מוו ויעשו‬ ‫כמת שעורי מ ״ ת ונחה שיעורי מ ל ׳ ומל נחי׳ פרטיות‬ ‫כספי׳ ועי׳׳ו כחת בחי׳ לבינת משתלשלות אלו מאלו וכיוצא‬ ‫אלו תם שיעורים וחיות שוולת העני! תות אי אפשר שמי‬ ‫נשמות אינו ויותר מםפי׳ אין כלל כיפי׳ ‪:‬‬ ‫מרה • מ ת מלת מית תיא לשין מייית ושיעור‬ ‫פיק‬ ‫י מ ה נהיית מ נ י ן אין כתר אין מיה‬ ‫ושיעיר ילכך כתר שבכתר יממנו למעלה אין מיה ישיעור‬ ‫לכך נקי מ ת ר א״ס עם תיית שהיא כלי אמנם אחר שאין‬ ‫שם מיה ישיעיר יקרא א״ס אמנם ממכמת שבכמ ילמטת‬ ‫יש מלה ושיעור ושם מ ע ר ת מ י ו ת ישיעירין ימיייין לכך‬ ‫אות י׳‪.‬היא ראשית שם כן י׳ היא חכמת תקרא מדת שהיא‬ ‫עשר והיא מ ו ח ו ת ומשערת חית מ פ י ׳ ששיעורם הוא‬ ‫סיי י׳ ספי׳ ותיינו עשר אמות ארך הקרש יהייט י״ם אות‬ ‫י׳ וכל מה שימדד וישוער באיזה שיעור ומדה הוא נמדד‬ ‫משם מה שמכמה מליונת חכמת שבכתר מודדת ומשערת •‬ ‫ושיעור מלכים כמבואר כריש האידרא על ידה היא וכל‬ ‫מקום מדה שימצא ממנה ולמעלה ממנה הוא מה שהיא‬ ‫מודדת שיעורק ומדידין שאין לך שיפעל שאינו משוער‬ ‫במחשבת • ומת הכתר יקרא רצון אי בהתקרבי יותר רצון‬ ‫מצוטת אמנם בהתפשטו יותר דתיינו חכמת שבכתר‬ ‫מיחא דעתיק יומין היא מחשבה לכל מחשבת ובת יחשב‬ ‫ומשוער שיעור ומדה וההתערבות כל ספי׳ יכאשר יתפשט‬ ‫מחשבת תפעול מיעור יתמדת תמשוערת שם ואין למטת‬ ‫שיעור ימדה כי אס מן מ כ מ ה דתייט מוחא דזעיר עצם‬ ‫מחשבה וכבר פי׳ באדרא עני! חכמות בחוץ תחנה שיתפשט‬ ‫סיי החכמה מנימית תנעלמ׳ תכלית תעלם מהכתר מליון‬ ‫ירך מערות שתם סול מנפים מעלחיס אשר ב כ מ‬ ‫ייתפשט מחשבת תנעלחת לרך בס ייתן חיות וכח בחכמת‬ ‫ומכמה היא מחשבה למטת וימחל שיעורין וחלילי! כספי׳‬ ‫מפני שםול מ מ תלוי בחכמה שבו ומכמה שבו בחכמה‬ ‫למיה ולפי מה שיעלה מחשבת שס יתפעל מציאות למטת‬ ‫ועתה נקיש מזת אל סול מפשטות משמת שיתפשט משם‬ ‫לרך משתלשלות מז׳ ויתן מלת למלות ושיעור מלה הוא‬ ‫עשר יהייט י׳ שרש המלה והשיעור והיא מלת לכל מלות‬ ‫להיות׳ נכללת בעשר וי׳ מי׳ למינו שיעור ממצא כשיעור‬ ‫מחשכה שעלת שם מציאותו במחשבת ונמצא למטת במקומו‬ ‫שהרי ענין תנמדל נאצל וכל נאצל נחשב • שלא תמצא שוס‬ ‫פעולה קטנה או גדילת שלא תהי׳ צומחת מן מחשבת‬ ‫וכך חמש הס מדת מ ד ו ת כל מה שישוערו ויומדדו הוא‬ ‫כפי חת שמחשבת מדדת וחשכת למעלת ומפשט אותו‬ ‫שיעור דתייט סוי מית מ פ י ׳ ולזה‪ .‬מ כ מ ה מלת דהייט‬ ‫ט‬ ‫ט‬ ‫פ״ פ״י‬ ‫אילימה‬ ‫י׳ מדה למדות כדפי׳ • והגה כל תנו׳ הוא פעולה משמה‬ ‫בתוך הכלי שהרי המוח חכמה והמחשבה במוח פעולת‬ ‫הנשמה בתוך המוח א״כ נייחס סוד תמדת י׳ לא שיש כמלה‬ ‫בוצינא דקרדיטתא שס ממש אלא מצד מת שיתלבש עגייגם‬ ‫בתוך לבוש והלבוש שיעורו י׳ גייחס המלה י׳ וכמו שתגשמת‬ ‫שם שיערה הכלי שתוא שוכן בת בעשר שיעור וחלת כך‬ ‫מה שיעלת שם לשיתוף הנשמה ככלי לחשוב חדה יחשוב‬ ‫וימדוד חדידין ושיעורין מתייחסים לפי ייחם מקום תעגין‬ ‫והייני מדת למדות י׳ עשר וכיוצא ‪:‬‬ ‫פרק י ח ן • הגה המלה תזאת נימוקה עמת כי מציאות‬ ‫י וא״ו היא קו מן המלה • והעגין כי סול‬ ‫החכמה העליונה שבכתר אין לה התפשטות אל הכינה שבו‬ ‫חל״ב נתיבות פלאות חכמה כדרך שפי׳ באדרא• אמגס‬ ‫יתפשט סוד פעולת החכמה הנעלמה אל תחכחת ממש דרך‬ ‫תדעת דתיינו סוד קו המדה ו׳ תמתפשט חן תיו״ד דהיינו‬ ‫כט״ן שיש בחכמה ובינה שתתפשטותס היא ע״י תדעת כך‬ ‫יש למעלה סוד השער דהיינו מבועי! מפקין חן החוח‬ ‫שסודם ווי״ן כי כל שער ושער וא״ו נובע ח! החוח דאיהו‬ ‫י׳ וע״י השערות האלו טבע סוד המדה והמחשבה אשר‬ ‫בחכמה העליינה אל החכמת תתחתונה היא חכמה במקומת‬ ‫למדוד שיעורין ומדידין והיינו מה שפי׳ לעיל בתחריס‬ ‫הקיימים שהס נ׳ ראשי! דהייט א׳׳ם מתלבש בכתר וכתר‬ ‫בחכמת שבכתר יהס ג׳ ויתלבשו בחכמה ממש ולא יתלבשו‬ ‫בבינת שבכתר מפני שלרך תשער מתפשט סיי תנשמת‬ ‫מחכמת שבכתר אל החכמת ממש ושאר התיקו׳ אשר בין‬ ‫תיקו׳ לשערא לעי׳׳ו למיתא לועיר אינם חוצצין כלל ות״ם‬ ‫חכמות בחיץ תחנה שהחכמה שבכתר עם תחכחת ממש‬ ‫מתקשרים ומתיחלין יחל ב׳ חכמות ב׳ מוחות נשחת משחת‬ ‫ולזה סול תלעת סול השער הוא קו המלה קי המתפשט מן‬ ‫המלה למיוי שמי החכמה תיא מלת ויתפשט תמלת לרך קו‬ ‫המיה תזאת םוי תיעת הנטוי כקו מן המיה לעשות מלה‬ ‫למיוי כעין מלים יהי׳ משמה כמו שהכלים החכמה פתיחתה‬ ‫ע״י היפת ואות י׳ תפתח קמיצתת ותעלמת ע״י אות ואייו‬ ‫ויהי׳ ענין היפת פותח חכמת נעלמת שבכתר כך סול‬ ‫משמה המתפשט נשחת בחכמת במלת ומשם יתפשט סול‬ ‫קו המלה משמה המתפשטת מן השמה והכל נשמה‬ ‫ינקה למעלת במאציל אלא באמצעות הכלים נייחס לה‬ ‫השחות האלו יהנחי׳ האלו שתיא היא הפועלת בכלי מיה‬ ‫וקו תמית ניפי׳ • ו מ ת עתה לפי תמתנאר מנ׳ חלות אלו‬ ‫יהי׳ הענין מיה •י׳ קו המיה ו׳ ונאשר יעשה מיה ימציא‬ ‫סוי עשר עומיות םתומית כהעלס מית החכמה הנעלמה‬ ‫וכאשר יחיוי קו יתפשט ויעשת סוי פתיחת תמית אל סיי‬ ‫מפשטות‬ .

‫‪•)fiD‬‬ ‫עין נל חפר ד *״י ‪£‬״יא פ״יב‬ ‫מפשעות הדעת מן החכמה הנעלמה ויעשה י׳ ואח״נ ימדוד‬ ‫מדה וקי כזה י׳ ולפעמים כ׳ יחד כפי מציאות שיתייחס‬ ‫ענק קו המיה • לפעמים יעשה מדה לפעמים יעשה קו‬ ‫ולפעמים ימדוד מדה וקו אמנם נל המציאות חתחלתו‬ ‫קו המיה על שם השורש נדפי׳ וימדוד מדת וקו בפי עניינו‬ ‫למדוד מדייק ושיעורין‪:‬‬ ‫הנה החכמים פי׳ כי בציור יקדם אל הגוף‬ ‫ין‬ ‫נקודה ק״ו שט״ח גו״ף• רצונם בזה הנקודה‬ ‫תמחשבית שאין בה לא אורך ולא רוחב ולא רום יקרא‬ ‫נקודה שעדיין אין א' חגדרי הגוף כלל)כאשר יחשב אורך‬ ‫ולא רוחב יקראהו קו וכאשר יחשב הרוחב עם האורן בלי‬ ‫רום יקרא שטח צור״ שיחשב ‪ -‬אמנם הגיף שהוא מציאות‬ ‫מוי״ה השלימה ימצא האורן והחחב י מ י ם או עומק‬ ‫שמום ימימק ענין א׳ אלא שמל תליי כפי מת שישיער‬ ‫אם מלמעלה למטה יקראהו עומק ואס ממטה למעלה‬ ‫יקראהו רום והעניינים האלי גשמיי׳ לכל גוף גשמי אמנם‬ ‫הס דברים מתוקים מדבש • למשל מ כ ח ה תזאת אחר‬ ‫שהותר לנו למשיל דכרים הגשמיים כאומרו אין וחקר‬ ‫ותיקן משלים מ ב ת כדפי׳ ח״ל • ועתה לפיו נמשול ונאמר‬ ‫ו״ק במקום גילויים יקראהו טף וזה מפורסם בדברי רשב״י‬ ‫בזימ יבמפרשים ו מ ע ם כי כמי שהגוף גמר מ ו י ה כנו׳ כן׳‬ ‫גמר הספי׳ הס ו״ק ש מ מ יצא׳ הפעולה שלימת עלית ועוד‬ ‫יכוון בדבריהם אל סוד הצלם שאדם נברא מ שהטף הס‬ ‫ו״ק ילא יעד לנדרש • ותנה כמו שכל גוף יקדמו אליו ג׳‬ ‫בחי׳ ש מ שט״ח ק״ו נקוד״ה ראוי שבנמשל יהי׳ כן הענק‬ ‫ולזה יקדמו אל ו״ק ג׳ ספי׳ דהיינו תבונת ודעת וחכמת‬ ‫שבג׳ נתהוה כל הוה כאומרו ת׳ בחכמת יסד ארץ כונן‬ ‫שמים בתבונת בדעתו וכי׳ כדפי׳ בפ׳ פקודי סי׳ • ו מ ה לזה‬ ‫ג׳ אלו הס מחש ג׳ בחי׳ הקודמות אל הגוף נקודת מחשבי׳‬ ‫היא מ כ מ ה שבה עומק מחשבת מ ל ת צורת הספי׳‬ ‫מחשביות צוריית לא יתייחס בהם שום פעולה כענק מ ש ל‬ ‫בנקודה הצורית אל הגוף כן מחשל נקודת׳ בחכמה מעלת׳‬ ‫לא יחשב ב מ לא חסד ולא דין ולא שום מתג׳ לתעלח׳ כדפי׳‬ ‫בפי הקודתים • הקו הוא סוד היעת מתפשט תן מ כ מ ת‬ ‫שכבר יצאו היבריס מהעלחן אבל לא נתגלה נהם הפעולה‬ ‫נלל אלא האורן נאשר נבאר ענייט בפרקים תנאים •‬ ‫אמנם מ ת דרן קצרת תייט סוד אריכות אפים ומשי‬ ‫לעולם וזה פעילת תלעת יאק לספי׳ שום פעולת אחרת‬ ‫ולא גילוי עצמי • השטיח בבינת לסיני שנתגלי בת ב׳‬ ‫מ מ ו ת הא׳ היא מ מ ת מ ס ל מן מ נ ח ת ו מ מ ת‬ ‫מ ט ר ה חן מ י נ ה והיינו תאירן יתרחב כאשר נבאר ‪.‬‬ .‬‬ ‫אמנם שאר גדרי הגוף דהייט עצם י״ק לא נתגלו • אמנם‬ ‫‪flVl‬‬ ‫פ י‬ ‫י א‬ ‫כ ט י*‬ ‫אילימה‬ ‫בתאצילם אל מקומם בת״ת טדננ להם האורך והחחנ‬ ‫והגונה והעומק תכל נתגלת בנוף ות דתייט ר ספירות‬ ‫במקומם ולכך לא יתייחס ההנהגה השלימה לספי׳ אלא‬ ‫במקומם ששם באחת אורך ורוחב עומק ורום כי נשאר‬ ‫המקומות תפעולית תס חחשביית צוריות נעלמות זולתי נגוף‬ ‫שאז באמת נשתלמו תצורות מלית השלימית • יעכ״ז לפי‬ ‫מציאותם ובחי׳ ישפטו ד׳ מערטת תם ד׳ אותיות שנשם •‬ ‫דהייט מערכה א׳ בחכמה בה ו״ק ובבינה בה ו״ק ובחקומ׳‬ ‫ו״ק ובמל' ו״ק והטעם לזה שכל הפעולות יהייט תכלית‬ ‫שלימות הגוף תם י׳ ספי׳ אמנם ישתלשלו ממציאיית אל‬ ‫מציאית ייעתקו חבחי׳ אל בחי׳ וראשונה יצמחו היןציזת‬ ‫בחכמת ותם תכלית העלם מפני שהם הנהגות חחשניות‬ ‫ויצאו חן החכחה אל הבינה ירן הדעת ביציאת החכמה‬ ‫אל תכינה שטדע הוא שכל בינת שבמציאות צומחת מן‬ ‫החכחה שתחלת ימכם תאדם יאח״כ יוציא מן מ כ מ ת‬ ‫בינה דתייט מבק דכר מתון דכר יאח׳׳כ יצאו אל מציאות׳‬ ‫במקום אצילותם אמנם לא יצאו לפועל אס לא ימצאו נמל׳‬ ‫שהיא מיציאת לפעולות לפיעל • ויש לד׳ מערכות אלו יחס‬ ‫וענק אלו עם אלו כי מ כ מ ה י׳ והבינה ה׳ וישתתפו‬ ‫מ כ ח ה והבינה בבחי׳ הקושרת וו עם זו יתייט סוד אחי‬ ‫העולה י״ג דתייט קשר ששת בששה עם הנחי׳ מתמצעת‬ ‫וכן מ ״ ת ‪1‬׳ במל׳ י' הם י״ג כללם כ״י דהייט מספר שם‬ ‫בן ד׳ בסיד מערכות האלו שנערן האצי כיפי׳ בארוכה‬ ‫בספ״ר שער האצי׳ בעיה וטיט די אותיות ״י״ה״ו״ה והייט‬ ‫סוד שיעיר קומתם בזולת שכל אות ואות כלולה עיי מ י‬ ‫שיתי׳ לסוד גופם ג׳ בחי׳ קודמות כדפי׳ • יישוער מ נ ק‬ ‫בעצמו בחכמת אל ערן מציאות׳ אשר בחכמה ובבינה אל‬ ‫ערכם אשר בבינה ובת״ת אל ערן מציאותם שבת״ת ונמלטת‬ ‫אל ערכם שבמלכות והיינו תיות להם נקוד״ת וקיו ישנדח‬ ‫יאח״כ גוף כדפי׳ ‪:‬‬ ‫פרק יב אורכא הנה עני( תאריטת משמי *נחר •‬ ‫אמנם הנמשל יטנת אריטת אפיס‬ ‫אל ענק מ ס ל מ א ר ן אפים לרשעים ויהי׳ ענק זה‬ ‫אצילות מ ס ד • ואמנם לשיעור מ ד ת ירצת מדיית מ ס ד‬ ‫אורן דהייט מפשטות הפעולה י מ ס ד אפי׳ לתחתונים מפני‬ ‫אריטתו • אמנם תאורן תתייחס בסוד הקו והייט מפני‬ ‫היות הדעת מן מ כ מ ה ונל מציאותו מצד הימין נחסדכטלע‬ ‫ולכן מלרן מ ת ר א ר ן אנפק למפשט תחיי רחמיו לולא‬ ‫מ ל י ת האמצעיות מוצצות יסיט אורן מתפשט ונמשך‬ ‫עד התחתונים וכאשר יאמר ימדוד אורן ירצה בחי׳ מ ש ד‬ ‫ממור מ ת א ר ן לגמול חסד לתחתונים ובחי׳ וו יהי* מ "‬ ‫אורן • י מ ת קו מ י ת י מ י ו י ו י א צ י ׳ מ י י ת רתן מלה ושיעור‬ ‫מל‬ ‫*ננ״י ‪ kiwwd (too‬וגר שנצ״צ‬ ‫‪.

‫‪its‬‬ ‫ס‪2‬ף‬ ‫עין כל חמר ד פ״יב פייג פ״יר פייטי‬ ‫בכל מדת ומדת וימדוד כה האורך שהיא החסד שבמלה‬ ‫ההיא בערך הנשמה המולדת ומאירת שם בתוך כל איזו‬ ‫מדת שתהיי• והנה לפעמים יתן שיעור לאורך כאומר אורך‬ ‫היריעה וכי׳ וכן יאמר כך מדות אורך ית" שיעור מדת‬ ‫תחסד שיש חסד כוללת חדת אחת דהייט החסי כעצמ׳ ויש‬ ‫שהיא כיללת ו׳ מדות ויש עשר ויש ״ מ״ עד כמת אלף •‬ ‫ולוה שיעור האורן סתם הוא החסד והתחת תנזכרית בכל‬ ‫איוו חדת שיתי׳ ית" שיעור התפשטות החסד ההוא הנמדד‬ ‫אתצם ד ע כלל נאמר שיש בשיעור קומת קו החדה כח למדוד‬ ‫אורן דהיינו החסד וימדוד אותת ככת" שונות וכלליות רכות‪:‬‬ ‫פרק יג ל ו ח ב • הנה הרוחב הוא מצד מ י נ ה וכן היא‬ ‫נקי רחובות הנהר וכן פי׳ לעיל ענין‬ ‫הרוחב אל השט״ח הוא בבינה והנה ענין הדן הוא בגבורת‬ ‫ואין בשיי קו המיה דין הגבורה אלא רוחב הוא מיתה‬ ‫והשטן שהאורן הוא אדטת אמגם געלם בלתי מתגלה אבל‬ ‫הרוחב נותן מ ח ב ת והגלות אל האורן שהוא מרחיבו ומגלתו‬ ‫שאלו לא תי׳ מוחב מתפשט תחיי עם האורן לא הי׳‬ ‫לאורן שום פעולת מפגי שטבע מציאות תאורן חן תכתר‬ ‫ו מ ס י והם רחמים פשוטים אמגם געלמים בלתי מתגלים‬ ‫נמפשטם נשוי הנח" המתפשטות יתן גילוי לינריס‬ ‫הנעלמים והייט חכמות בחיץ תחנה נרחונות תתן קילה‬ ‫ופי׳ בזוהר פ' תיליות סי׳ יהייט בבינת שהיא רחובות ומשם‬ ‫תגבורת כרוחב ולכן ב׳ קציית אלי קשורות יחי האורן‬ ‫והחחב ויתקשר החחב עם תאורן קשיי אמץ כהקשר‬ ‫הגבורה עם מ ס ד ולכן קו מ ד ת יחיוי ב׳ יחד אורן‬ ‫ורוחב ואץ הרוחב נפרד מן האורן אלא מן האורן יחוייב‬ ‫הרוחב וחן הרוחב יחוייב תאורן• שבמדות אלו הם נקשרות־‬ ‫והנהתחחכ יקצר וירחיב דתייגו תגבורת מ מ ע ט ת או חרכה‬ ‫שכן היא מקצרת מ פ ע שלא תרד או מרחבת ונותנת מקים‬ ‫להתפשט והיינו ששיעור האורן יהי׳ מה שיה״ ירכה עניינו‬ ‫או ימעט כפי מה שיהיה החחכ דה״ט יתפשט החסד מה‬ ‫שיתפשט יהי׳ עגייט ‪.‬מה שיגזור דין הגבורה לכך הם כ׳‬ ‫מחת משוערות יחד אורן ורוחב ולפעמים יתחזקו הדן‬ ‫ו מ ס ד יחד ויהי' שיעור תאורן כשיעור מוחב והייט מ ז ג ת‬ ‫מ ד ו ת ויתקרב מ נ י ן תזת אל מ ב י ע שיתבאר לקחן פטיו‬ ‫ו מ ה החחב איט מתפשט לתחתונים שאץ ממדתו בזת אמנם‬ ‫יתן הרחבה אל מציאות להתפשט בראוים העליונים ולכן‬ ‫כשימצא החחב לבדו ירצה כללות מ י ה והרחבתה לצורן‬ ‫העליונים לא שיתן מפשטות למטת ולזה יאמר קו תחדת‬ ‫‪8‬‬ ‫רוחב לכדו ולפעמים כ׳ יחד קו מ ד ת אורן ורוחב ‪:‬‬ ‫י י ן י י ש מ ל ן ורום• במקומותרביס חתזומ יתייחס‬ ‫י מ ו ח ק אל המגלם עד שיתייחס עיקרו‬ ‫אילימד!‬ ‫כחכמה והייט ממעמקים קראתיך ה׳ דהיינו מה שתעחק‬ ‫ומתעלם כענין עמוק עמוק מי ימצאנו אמנם כקו המדה‬ ‫אי אפשר לפרש כך מפני שהוא מדכר על ענין שיעור‬ ‫ומדות הנוף דהיינו אורך ורוחכ עומק ורום כדפי׳ א״כ‬ ‫העומק איט אלא כענין ממת ו מ ו ם כענין מעלת ואחר‬ ‫שכך הוא יתבאר בעני! ממה ובנר פי׳ בזה כספ״ר שמלת‬ ‫מעלה חמה הס נצח הוד וא״כ מדת תרום תוא מדת הנצח‬ ‫ומדת תעומק תוא מדת תהו־ אלא שיקשה שבגשמי העומק‬ ‫והרום אינס ב׳ עניינים שהרי הס ו״ק והס ג׳ עניינים לכל‬ ‫א׳ נ׳ קצוות • האורך לו נ׳ קצוות והס המורח והמערב‬ ‫והרוחב לו נ׳ קצוות הדרוס והצפון• והעומק או תרום לו נ׳‬ ‫קצוות דהיינו המעלה והמעה• ואפשר לומר שאס נתחיל חן‬ ‫המעלה למטה דהייט התפשטות הנצח אל ההוד יקרא רום‬ ‫מפני שתחלתי מן המעלה ואס יתחיל מן המטה יקרא עומק‬ ‫דתייט שתחלתי מן תתור ויכא אל תנצח ולכך מית הוי‬ ‫היא דהייט עומק והריס נצח וכן הרוחב חן תצפון גבורת‬ ‫לדרוס חסד מפני שלעולם הרוחב ע ־ האורך ונאחז כו ולכך‬ ‫יכלול כ׳ מדת אלו מצד הגבורה והאורך מן המורח לחערכ‬ ‫‪ bx‬החסד לקשר תת״ת עס המל׳ להתפשט לתחתוגיס‬ ‫כדפי׳ • ואס גפרש שהנקודה האמצעית תתפשט לעומק‬ ‫ולרום יהי׳ תתפשטית הנצח וההוד והכל עגין א׳ • והנה‬ ‫כשימדוד קי המדה ב׳ חדות אלו יישערם כשיעור חדותי׳‬ ‫יאמר בקו המדה עומקא ורומא‪:‬‬ ‫פרק טי ע י ^ ן ל א וריבועא• מיגי העיגול מריכיס ומיני‬ ‫הרבוע רכיס כיוצא • והגה הכל תלוי‬ ‫כמשל הגשתי ומחט אל הריחני והנה ימצא עיגול יוצא מן‬ ‫המרובע ומרובע יוצא מן העיגול והגה העיגול היוצא‬ ‫מן המרובע המרובע חשוב מן העיגול וגדול ממט‬ ‫והמריבע היוצא מן העיגול העיגול חשוב מן המרובע‬ ‫יהגה העיגול היוצא מן‬ ‫וגדול מחט כזה‬ ‫שליש והיינו שהבינה היא‬ ‫המרובע הוא פחית‬ ‫בעלת ח׳ ספ" דהייט‬ ‫מרובעת דהייגו‬ ‫והת״ת עיגולא ינפיק‬ ‫ביגת חג״ת גתי״ס‬ ‫אלא ו״ק דהייט חג״ת‬ ‫מרכועא ואין בו‬ ‫שהעיגול הזה היא עגול‬ ‫ותעגין‬ ‫גה״י‬ ‫תנז׳ תמיד כקו תמית דתייט תתפשטית ו״ק שהיא הנהגה‬ ‫מעוגלת שאין הענין ברבוע לא רבוע עליון אלא רבוע׳ דנפיק‬ ‫תגי עיגולא דהיינו שהתל׳ היא מרובעת בארבעת הנהגות‬ ‫או ג׳ אבות והתל׳ ד׳ להם או גה״י והתל׳ ד' להן משים‬ ‫דאיהי רביעא׳ לכל ג׳ • והגה נס׳ הבהיר פי׳ עיגולא רהיט‬ ‫רכועא לא רהיט ותעגין כי ת״ת נעל הרחמים תגהיג נו״ק‬ ‫הנהגה תמושנת מחמים תדיר נלי עינוכ והייט העיגול‬ ‫תזה‬ .

‫ספל‬ ‫עין נ ל חמר ד *״טו‬ ‫הזה שאין מנהיג בעיטב אלא רהיט דהיינו שאין שום קצה‬ ‫מן הקצוות מעכב המשכת השפע אמנם המל׳ היא מרובע׳‬ ‫והיינו שתם סוד ד׳ הנהגית מתעדות מה שיקרר זה יחמם‬ ‫זה מת שילחלח זה יינש זה לתייט סוד אלו נאשר יתבאר‬ ‫נמקומו נע״ת• לנך ריטעא לא רטט וטיט* תנת לפי סדר‬ ‫והקו המלה ימדוד פעמים בעיגילא דהיינו סולרקנהנהגה‬ ‫מעוגלא מצל תת״ת או ימדוד בריטעא דהיינו סוד ל׳‬ ‫הנהגית מרובעות על הלרך הגז׳ מצל תמל׳‪:‬‬ ‫המספרים ותחשנונות אין ספק שבל‬ ‫י ק ט'‬ ‫מספר שיבא בענין האלרא או מיהר‬ ‫או בתיקו׳ אין הכוונה מספר ממש גשמי כי אחר שאנו‬ ‫שוללים כל ענייני תגשמות כראוי אין ספק שענין המספר‬ ‫תוא גשמות ושיעור ומלת גשמי׳‪-‬אמנם הענין הוא כי המספר‬ ‫למעלת תוא יסול תספי׳ כי הכללות אשר בתם יקרא‬ ‫מספר וגמל למציאותם • ועתת ראוי שנחפש אחר שיעור‬ ‫המספרים ולזה נאמר כי המדות סתם בלי חיפוש אחר‬ ‫פנימיות׳ הס י׳ • אמנם ימצא לתם שמות ודרך כלל לכולם‬ ‫יחד שם יהרה כאשר ית׳ תענין במקומו• וכאשר נחפש אחר‬ ‫פרטיות המדה נאמר יש בת כו״כ כללות כגון אמרט כ״א‬ ‫כלולה מי׳ הרי לפ״ז כאשר נדבר על המציאות הראשון נאמר‬ ‫על מלה א׳ א׳ ועל ב׳ ב׳ ועל ג׳ ג׳ וכן עדי׳ •אמנם אם‬ ‫נלכר על מציאות הכללות אשר ב מ נאמר על מלה א׳ י׳‬ ‫ועל ב' עשרים ועל ג׳ ל׳ על מספר המאת • ואם עיי‬ ‫נדבר על כללות הפרטי עול נאמר על מלה א׳ שהיא י׳‬ ‫כלולה מי׳ מאת ועל ב׳ ר׳ ועל ג׳ ש׳ עד אלף • ועול יעלו‬ ‫לרמאות על סוד הכללות י׳ מי׳ וי׳ מי׳ עד שתעלה כל‬ ‫מלת לרטא שתם י׳ אלף‪-‬ותנת לפ״ו יהי׳ המספר עולה למלת‬ ‫רמא ולב׳ ב׳ רמאות ולג׳ מלות ג׳ רבואות וכך יעלו על‬ ‫י׳ רמא וכך עול יוכללו אלף מאלף וי׳ מי׳ על יעלו למדת‬ ‫א׳ י׳ רבוא וכ׳ מחת כ׳ רבוא וג׳ מחת ל' רבוא על מאה‬ ‫רטא • וללרך זה יעלו מדרגה אחר מדרגה לאין תכלית‬ ‫והכל בסוד הכללות‪ -‬ואין הפק שהכללות הזה אל המלות‬ ‫אינם על לרך ההזדמן אלא יש בחי׳ שהיא מאירה ויהי׳‬ ‫חלק תמלות שבמלה ההיא מאירות בסול העשירייה וחלק‬ ‫בסיד האתיים ולכך יט׳ שיעור שנים ושלשים ונאמר נהם‬ ‫שהם ממש מדות • שלשת מתם עליוטת מאירות בכללות‬ ‫העשירייה ותב׳ מתם פשוטות ולכך לא עלו כ״כ ואם יאמר‬ ‫מאה ושלשים ושנים יהיו ששת מדות תא׳ עלתה אל שיעור‬ ‫ומדת טללת י׳ מי׳ ולכך הס מאה שיעורי׳• וג׳ שיעורי׳ ל׳‬ ‫שנכללו כללות א׳ לבד אמנס השנים לא נכללו כלל ולכך לא‬ ‫עלו על מספר הפשוט ועדיו יהיו המספרים עולים מכללות‬ ‫אל כללות • ועתה ראוי שנדע מאיזו בחי׳ יוכללו הספי׳ מי׳‬ ‫**לי יש א•*! ימיין‬ ‫‪8‬‬ ‫ענייני‬ ‫ל ‪89‬‬ ‫אילימה‬ ‫ומאיזו כחי׳ יוכללו במאה ומאיזו בחי׳ יוכללו כאלף ומאתו‬ ‫כחי׳ יוכללו ברכוא שעד כאן הוא המספר כלה״ק ומכאן‬ ‫ואילך חור המספר אל האחדים והמאות והאלפים והרמאות‬ ‫כמן מאה ועשרים רנוא אלף ומאתים ושבעים רמאות והנה‬ ‫האחדים הם מספרים תחתונים שהם כסוד חט״ך מטטדרן‬ ‫והייט סוד א׳׳ב ג״דה״ו ז׳׳ח ש׳ כדפי׳ בתיקו׳ ות״ס מספר‬ ‫קטן שהוא בסוד נער מטטרו״ן שאינו אוחז תחדות כשום‬ ‫כללות מפני שהכללות נטשה אחדות ועליו נאמר ומשם יפרי‬ ‫לכך לא יכלול מספר הכללות כלל אלא ענפי הצורה העליונה‬ ‫ענף ענף מכל ספי׳ והיינו י׳ ניצוצות מהשכינה המתפשטים‬ ‫בתוכו ובערט כל ניצק וניצק יעלת לכמת אלף בחיי• אמנם‬ ‫ז א׳ מכלל התחת‬ ‫בערך תאור בעצמי >‪ vxr‬אליי‬ ‫שבשכינת תם י׳ ניצוצות ולכך קרא מיטטרו״ן לתייט ששתו‬ ‫מטטרו״ן ועם ניצוץ א׳ הכולל י׳ ענפים המתפשט אליו‬ ‫יקרא מיטטרו׳׳ן בירד• אמנם תשכינה היא עשירית וכל המלות‬ ‫בת עשיריות וכל מספר העשר ממנה הס וכך בעשור לתדש‬ ‫תכתוב בתורה המספר תכולל י׳ תם בת וכן בחמשה עשר‬ ‫הייט הת׳׳ת ה׳ על עשר אלא שאותן הה׳ יוכללו בת״ק‬ ‫כטלע שמתלך עץ תחיים ת״ק שנין • והת״ת הוא כללות‬ ‫המאות כל מלה ומדה כלולה מי׳ וי׳ מי׳ הס מאה ילכך‬ ‫מא״ת תם אותיות אמת ומאה הס אותיות אמה י ט י ט אימ‬ ‫בת ו׳ טפחים שהיא הת״ת בעל רק והוא הנקרא ידה‬ ‫כאומרו מה שמו ומ׳׳ה שם בטוהמל׳ נק׳ מ׳׳ה נטיעיאט‬ ‫אומרים אל תקרי ידה אלא מאה דהייט שם יהרה במילואו‬ ‫עולה מ״ה דהייט יו״ד ה״א וא״ו ה״א ופי' אל תקרי מיה‬ ‫אלא מאה שגהתרנעו עולה עשר פעמים י׳ דהייטמ״ה י׳‬ ‫אותיות מאת עשר ספי׳ כלולות מי׳ • ותמנה עולה אלף‬ ‫וכן פי׳ אל״ף ניניה יהייט שמצדה יעלו הספי׳ הכלולות ממאה‬ ‫י׳ פעמים י׳ ויתיו אלף שתם מתעלמין באורה בכללות׳והם‬ ‫אלפים לפי מדת שיעורם א׳ או ב׳ או ג׳ והיא תיא צורת‬ ‫אלף שפי׳ האלף יהי׳ אלף דהיינו שחזר המספר מא׳ לאלף‬ ‫ומאלף לאחל בסוד אי׳׳ק • ותרבואות הס מצד החכמה שכל‬ ‫הספי׳ תס קמוטות ואינם מאירות ומתפשטות אלא נסיד‬ ‫אינו מתמלא ירד ה״א וא״ו היא‬ ‫החכמה ושם‬ ‫אלא מצד החכמה והיא הנק׳ ריב כאומר שחן משחתקלש‬ ‫משח רמת קודשא • וגדול מצד החסד ורב מצד החכמה‬ ‫הימינית על החשד לכך משם היא רטא הספי׳ • יהנה‬ ‫פעמים יהיו הספי׳ חמשין אלף רמון והנה לוה יגזור שהם‬ ‫תספי' ת׳ מאירות מצד החמשה ספי׳ יעלו נ׳ מצד המל׳‬ ‫והס אלף מצד הבינה והס רמון מצד החכמה נמצא פעמים‬ ‫יאמר אלף אלפין רנואוז׳אלפין וחמש מאה א״כ יהיו רמאות‬ ‫מצד החכמה ואלף אלפין הייט הבינה בחכמה כלולה‬ ‫מאלפים‬ ‫ט צ ו‬ ‫יהרה‬ .

‫‪£3‬ן‪£‬ל‬ ‫‪80‬‬ ‫עין כל תמר ר פ״יז פ׳ יח!וייפו פ״כ‬ ‫חאלפיס אורות מתעלות מהנינה יהס ו׳ אלפים חצד ו׳‬ ‫שבגינה ותם ת״ק ת׳ ספ" חצד תת״ת החמשה הנו׳ יעד״ז‬ ‫לבל החספריס • עס שנדע שהספי׳ יהיו ה׳ בסוד חג״ת נ״ה‬ ‫ויהיו י׳ מחסד עד יסוד ויהיו ז׳ חחסד עד תחל׳ ויהיו ח׳‬ ‫חכינה עד החל׳ ויהיו ט׳ חחנמה עד המל׳ ולפעמים חבתי־‬ ‫עד היסוד כזטת ויהיו ד׳ חגת״ס ויהיו ג׳ כח״כ או ימ״ת‬ ‫או נה״י על הרחוק ויהיו כ׳ תוח״ל או חו״ג או נו״ה ויהי׳‬ ‫א׳ או המל׳ אי הת״ת אי היסוד ועל הדרכים האלו יעלו‬ ‫המספרים • יעלי תחמשים כחמשת • אלא שריכ המציאות‪ .‬נ׳‬ ‫היא אל הנינה שכה יסוד אלו הה׳ אז מצד המל׳ מפני‬ ‫תיית כהן ההי״ן יכן ע׳ ט׳ אלא שרוכ השביעיית ליסוד‬ ‫ולפעחיס לכינת פ׳ לח׳ צ׳ לט׳ מ׳ כד׳ ל׳ כג׳ עשרים ככ׳‬ ‫ועד״ז נקיש עניינים וכך הס כחאות יכך תם כאלפים יכך הם‬ ‫ברמאות ילעולס המספרים זכית המספרים וכללית׳ והארת׳‬ ‫מאור העליון המאירים בסוד קו המיה בדפי׳ • והנה תדרך‬ ‫היה אשר למספרים נט׳ יהיה למדות אס נאמר מספר‬ ‫זרתות יבא למעיין לביאור• זרת וידע מה ירמוז המספר ההוא‬ ‫לענק בח״ הספי׳ ההיא הרמוזה בזרת ובן אס יאמר בך‬ ‫אמות נבא לענק פ" אחה ונאחר חספר בך שהוא רחז בך‬ ‫יהי׳ ענק חספר ‪ p‬אחות ובן לטפחיס ובל איזה מספר‬ ‫ושיעור חדה ידיעה ‪:‬‬ ‫ל ן ש ל א • המורגל בשיעור קו החדה הוא קשיר‬ ‫"יק‬ ‫קשרין יקשרא ונו׳ נמה פעמים בתיקי׳‬ ‫י‬ ‫וט־עיא מהימגא פי׳ שקשר הוא י׳ והטעם שאק לך אית‬ ‫שהיא משרת ומקנצת נל האצילות נעין י׳ שהרי הי׳ נקודת‬ ‫א׳ וכוללת י׳ ויש נה סוד קשר האצי' טלו דהיינו יו״ד נמיליאה‬ ‫י׳ גיר ו' ו״ק ד׳ מלכות ויש ככלל י׳ פשוטה כל מליאה‬ ‫כיפ" כפ׳ • והנה תקשר קישר כל מת שבתוכו ומקכצו יכך‬ ‫תיא אות זאת קושרת נל גנזיה כתוכי א״כ כל• מקום שיאמר‬ ‫בסוד קי המיה שקושרת קשר הטונה שמדד׳ מציאות נחי׳‬ ‫י׳ דהייט סוד קשר תקיעת שברים תרועה דהיינו שיש בו‬ ‫ימין י׳ שמאל ד׳ אמצע י׳ וקושרת תבל • ועוד יש בו סוד‬ ‫י״ס באומרו י׳ אמות אורך הקר״ש פי׳ הקשר • ואמת ו׳ חצי‬ ‫האמה ד׳ דהיינו ת׳ ריחב הקרש דתייני סי־ י׳ כדפי' שהיא‬ ‫קושרת הספי׳ י׳ נתונה בג׳ בחי׳ דהיינו קוצא לעילא נתר‬ ‫וקוצא לתתא נינה וגיו נאחצעיתא נסוד החנחה דתייט חחש‬ ‫סוד יו״ד שיש נו נחי׳ היעת לנתר וד׳ לנינה וי׳ לחכמה‬ ‫והכל עולת לענין א׳ ונל חקוס שיתפשט קו החדה ייעשה‬ ‫חציאות נחי׳ י׳ קשרה קשר • ויש נחי׳ התפשטות סתם ויש‬ ‫קשר נ׳ סוד התפשטות הוא נחי׳ שאר האותיות וקשר הוא‬ ‫בח" י׳ נדפ״ ונאשר יחדוד נחי׳ י׳ יאחר שקישר׳ ק‪ x‬ודרך‬ ‫כלל היא החכחה שנה טלל בל האצי׳ נקשר חלחעלה למטה‬ ‫י ז‬ ‫אילימר!‬ ‫ותתעה לתעלה עד שיכלול הכל‪:‬‬ ‫פרק יח אטל! • האמה עולה תאה וחאת עולה אתית‬ ‫והוא תדת הת״ת שהיא מפשטות ו״ק‬ ‫ולבך המיה ו׳ טפתים דת״ט אתת הבטן שהבטן הם ו״ק‬ ‫והיינו כת" ‪1‬׳ ששיעור קומתה לומה כנודע שהוא בת ו׳ ספ"‬ ‫וכל תדידת אמות ת״ס תת״ת כעל אות ו׳ שכשם כנודע וכן‬ ‫כתלת אמה סוד א שם יו״י דהיינו שם יהו״ת וכתלת ת״ת‬ ‫תילואו דהיינו יויד ה״א ואיו היא שעילה ת״ה בענין שיש‬ ‫כתלה יו השם פשיט ימלא • שכך תת״ת פעמים בו השם‬ ‫פשוט פעתים תתתלא ילנך אתרי אל תקרי ת״ה אלא תאה‬ ‫ולכך אמת עולת מאת• ומפני שי״ם כלולות מי׳ תם מאת ואלו‬ ‫המאה הס מצד תת״ת ששורשם תם ו׳ ובאי׳ עגולים למעה‬ ‫ע״י השם הרימו בהם הכולל י׳ כדפי׳ • ויש אמת הכלים כת‬ ‫ה׳ טפחים דהייע התל׳ הנק׳ כלי ואמה שבה אין בה ו׳‬ ‫מפני שאות ה״א מליאה עילה י׳ וחסרה עולה חתש והייט‬ ‫שיש כה ה׳ ספי׳ ואין כה סיד היסוד סי׳ הוכר אמנם‬ ‫כשהיא חתמלאה שמלוי הנקבה חהונר הנא עלי׳ ימלאו לה‬ ‫ששה שישלים היסוד ולכך סתם אחת הכלים כאחת )כאמה(‬ ‫כת ה׳ מפני העלם היסוד והכל עילה למנין א׳ ‪:‬‬ ‫• תורת ג׳ טפחים דהיינו אני׳ אמת• והענק‬ ‫פרק יט‬ ‫שהת״ת אחת שליחת כוללת י״ס הס ו׳‬ ‫טפחים וכ׳ התי״ן כל א' מהם טללת ג׳ ספי׳ הנינה ה׳‬ ‫עליונה כיללת חג״ת והייני שהיא ד‪ .‬שכה סוד ג׳ ווי! ייסע‬ ‫ויכא ויט ט ה ל‪ .‬והיינו ג׳ טפחים חפני שתת״ת כולל י׳ ויק‬ ‫יהכיגה ג׳ והחל׳ ה׳ תתאה ג׳ דהיינו כ׳ זרתות והענק‬ ‫שהזרת ג׳ יוין חהו׳ שכאחה שהם יחין ישחאל ואחצע שהם‬ ‫אית ה׳ דהיינו חמשת אצבעות כי כהקשר ג׳ טפחים יחד יהיו‬ ‫ת׳ חפני שיתעלו חסד וגבורה כנצח הוד ויוכללי נאחד יתס‬ ‫סוד כ׳ תתק ת׳ אצבעות יה׳ אצבעות אחנס הם חפיורים‬ ‫תת׳ אצבעות כאשר יוכלון שאת כענק שהם חתפשטים איגם‬ ‫קחיצים ולכך ת״ם ת׳ אצבעות כל אצבע יאצכע כליל חג׳‬ ‫דהייט יחין ישחאל יאחצע דהייט ג׳ ויין הנו׳ והייגו סוד‬ ‫כ״ח פרקים המתפשטים וגעשים ורת לשון פיויר שיתפזרי‬ ‫ג׳ ויין חסד דין רחתיס בחמשה ספי׳ ויתפזרו ת׳ ספי׳ ת׳‬ ‫אצכעית ככל כחן ע״י אלי הפרקים הנו׳ ולבך זרת הם ג׳‬ ‫טפחים תקיכצים כנודע והאחת כ׳ זרתית שהם כ׳ תתי״ן כדפי׳‪:‬‬ ‫• הנה הטפחים דרך כלל היא החל׳ והטעם‬ ‫ק‬ ‫שהטפח הוא בלל ה׳ אצבעות חקוחצים‬ ‫ייעשו טפח בעגין שהם זרת אלא זרת הם ג׳ טפחים חפני‬ ‫שהאצנעות יתפשטו ויעשו נל אצבע חפוזר חג׳ חלקים חסד‬ ‫דין ורחמים אחגס נשיתקנצו נל ג׳ טפחים יעשו נמק אחד‬ ‫גחצאי ג׳ טפחים טפח א׳ חדה א׳ והייט החל׳ שהיא קמוט'‬ ‫יחקנצת‬ ‫ןךףן‬ ‫פ ר‬ ‫כ‬ ‫ט)‪£‬ףן‬ .

‬‬ ‫כי מצד הת״ת לעולם המיה חליאת ואין חדת פרוסת אלא‬ ‫מצד המל׳ מצה פרוסת ויתייחס הענין קצת אל נה״י מפני‬ ‫היותם למשה חן תחל׳ ככחי׳ היות׳ למעלת!יפרסו למטת‬ ‫נצח תוד ויותר מהמה היסוד וייתר מטלס החל׳ כרדתת‬ ‫‪ .‬למטה חשלשתם כנודע ‪:‬‬ ‫פרק כד ף ן ן ״ ל • הנה אלו האותיות יורו ג׳ חלקים שיחלקו‬ ‫קו תחדת למדוד נהם חדידות הספי׳‬ ‫חנינה ולמטה ואלו הס ג׳ נחי׳ בסדר קו המיה שבתוכיות‬ ‫הנינה יהייט חול גטל ליס שהכינה יס ואין נה גטל וע״י‬ ‫אלו תג׳ נחי' הים חתרחתת חדיניה הקשים ועושה גטל‬ ‫שלא יתפשטו דניה ואלו הס נחי׳ הבינה שנסוד קו התיה‬ ‫היא‬ .‫םפף‬ ‫עין בל תמו־ ד פ״ב ‪6‬״נא פיבנ פ״« פ׳׳כי‬ ‫וחקנצת בל תספי׳ותס ד׳ אצבעות בגודל דהיינו סוי תתנהג׳‬ ‫חקונצת שהם ד׳ רוחין חתקשרן שהם ד׳ ספי׳ חגת״ס ותייט‬ ‫שהם ד׳ כחי׳ לחל׳ שתיאנק׳ גודל כאותה קטני ענתתתתני‬ ‫אכי • והנה לפ״ז זרת הוא ת׳ תתתפשטת וטפח תיא ת׳‬ ‫תמתקתטת וכולם ענין א׳ ולזה הס כ׳ ההין תת׳ תתתפשטת‬ ‫תיא תכינה והמל׳ כת זרת כמות ותת׳ המתקמטת מלכות‬ ‫והכינה כת טפח כמוה ודרך כלל זרת כינת טפח ולהיות‬ ‫תת״ת נאצל מן הנינה נאמר בו ושמים כזרת תכן כאוחרו‬ ‫טנן שמיס בתבונת ‪:‬‬ ‫תנת האצבע סתם היא הנינה א׳‬ ‫פרק‬ ‫אולם תם ת׳ אצבעות הם ת׳‬ ‫ספי׳ חג״ת נ״ת אמנם שיעור מדדת׳ היינו נסוד נחי׳ ולמטה‬ ‫מאמת וזרת וטפח חפני שהוא נחי׳ פרטית מן תמית חלק‬ ‫מיה• והנה בשיאמר ת׳ אצבעות יורת התפשטות׳ קצת אנל‬ ‫לא נזרת אמנם אס יאמר אצנע סתם יורה על סוד וא״ו‬ ‫שמא תת״ת ננחי׳ פרטי׳ חלק מתורת דהיינו הבינה ותייט‬ ‫איחרו אצנע אלקי׳‪:‬‬ ‫הנה לפי הרחיו נחמת הגז׳ שתם אמיתזרתית‬ ‫פיק‬ ‫טפחים אצנעות שתם נחי׳ ידועות נספי׳‬ ‫יורה זה חת שלא יורת חניה א״נ איין לתמוה אס יאמר ת׳‬ ‫אצנעית ילא יעשה מתם טפח חפני שתטפח ספי׳ ונחי׳ יתעה‬ ‫נמדד׳ והאצבעות בחי׳ יתעה והיאך יתקנצי נחי׳ רנות ידועות‬ ‫רעשו שפ" אחת • זה נחנע • ואס תיית שנצייר הגשתי יצדק‬ ‫נציור הרוחני אינו• ולבך לא יתקבצו טפחים רניס ויעשו אתת‬ ‫או זרתות ולא יתקבצו זרתות הרבה ויעשו אחות חפני שנל‬ ‫א׳ וא׳ נחי׳ לעצחו וספי׳ לעצחו ואור לעצחו ואולם יחדוד‬ ‫קו התיה זרתות הרנה וכן אחות הרנה וכן טפחים ה מ ה‬ ‫והיינו כחי׳ אחת ואצילות חשתלשל כחי׳ חנחי׳ וו אחר וו עד‬ ‫חספר ידוע לפי חה שפי׳ כחםפריס כפ׳ י״ו ולעולם תם‬ ‫חציאות חדת א׳ חשתלשלת זו חזו וזו חזו חודדת וחוזרת‬ ‫וחודרת אחת אחר אחת פעחיס הרנה וו אחר וו והייט‬ ‫התפשטות החדה ההיא והשתלשלות׳ נחציאות תחרת ההיא‬ ‫נמת מציאיות אשר לה זה אחר ות עד הגיע נחי׳ הגילוי‬ ‫או עז תגיע קו המדה לחדור חדות אחרות ונן זרתות‬ ‫הרנה או טפחים הרנה הכל אורות עליונים ונחי׳ לספי׳ שפי׳‬ ‫ככר נחי׳ ספי׳ המספר נזפי׳ נענין המשפרים ועז״ז ג״נ‬ ‫אל כחי׳ עולחות כך אלף עולחות הס כחי׳ ספי׳ השתלשלות‬ ‫להס פעולות יזומים וענינים לכך נשתלשל שיעור וחספר ייוע‬ ‫כזפ״ המספר כספי׳ ‪:‬‬ ‫מ ל ת נמצא ענין כקו המיה מה שלא נמצא‬ ‫פרין‬ ‫כשום מזה משאר המתת לא כאמת‬ ‫ולא כטפח והייט שיחצא ט שכרים ושכרי שכרים חצי זרת‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫־‬ ‫‪s‬‬ ‫ב ג‬ ‫אצבעות•‬ ‫אילימד!‬ ‫לא‬ ‫‪61‬‬ ‫ו * * ושליש׳ ונ׳ שלישים וזה ענין תנהיל ט איך אפשר‬ ‫שתה שיהי׳ תלת או ספי׳ ילועת יעשה חצאין וכיוצא •‬ ‫טולת שתן הראוי שיהי׳ שנין הספי׳ ה!את לותה לפאד‬ ‫הספי׳ וכתו ששאר הספי׳ לא יסכלו השכירה והחילוק ג״כ‬ ‫ספי׳ וו לא תסכול החלקים • והכה ראוי שנחפש על תספר‬ ‫תסוכל חצי וחצי חצי ושליש וכ׳ שלישים ויתי׳ כל חלק מאלו‬ ‫תחלקיס לכר ולא חצי לכר ותצאתי תתספר שיסבול אלו‬ ‫החלקים והס ח׳ • ואחר שעתדט על זה נאמר שתורת הוא‬ ‫חצי תאמת כדפי׳ והאמה ו׳ טפחים והזרת ג׳ אמנם אלו‬ ‫תג׳ יש נהם כנגד הששת כפלים חפני שאות ת׳ שבגינת‬ ‫תיא כוללת ג' ספי׳ מהו׳ המתגלות נת״ת והיינו חג״ת‬ ‫כדפי׳ וכל חלק מאלו תג׳ שקול ככל תת״ת מפני שהבינה‬ ‫־יא אס לת״ת ושינה לכל הספי׳ א״כ שלשת ספי׳ אלו‬ ‫העליונות רט נחו רנו על נחי׳ הת״ת והנה תורת היא‬ ‫הנינה ויש נה ג׳ אלו שנל א׳ וא׳ יש נו סוד המרככת‬ ‫המרונעת דהיינו יתו״ת מלך יתי״ה מלך יהו״ה ימלוך שתם‬ ‫אמות לי״נ הרות נדפי׳ נספ״ר וננמת מקומות וית׳‬ ‫נמקומו נעז״ה • ולזה הם ג׳ יוד״ן ג׳ תתי״ן ראשוטת ג׳‬ ‫ווי״ן וגי ההי׳׳ן אחרוטת • והנה הזרת לפ״ז יתחלק לכתה‬ ‫חלקים כערך הנחי׳ תנז׳ אס שלש יהי׳ שם תג׳ שחות‬ ‫ויהי׳ הראשון ואם יהי׳ כ׳ שלישי׳ יתיו כ׳ שמות ואם יהי׳‬ ‫חצי הזרת יהי׳ ו׳ אותיות הס ו׳ הרות ואס יהי׳ חצי חצי‬ ‫יתיו ג׳ הויית תם ג׳ אותיות חתשחית חפני שיתחלקו‬ ‫לשלישי׳ ע ד ג׳ שחות שהם ד׳ הויות כל שליש ויתחלקו‬ ‫לרביעי׳ ולחצאי׳ ע ד ד׳ אותיות כדפי׳ וכך תס סוד תתויות‬ ‫נחלקות לחלקים אלו הגז׳ כדפי׳ • ועתה בזת לא יתרחק‬ ‫שפעמים יחדוד י״כ תויות כחת פעחיס ולפעחיס יחדוד‬ ‫ו׳ ההויות או ג׳ הייות או ד׳ או ח׳ כפי צירוף השמות‬ ‫כדפי׳‪ .‬ואולם סבת תתחלק י״כ תויות לפורסה פרסים‬ ‫אלו יהי׳ תענין חצד תחל׳ שהיא לכנת פרוצה והיא חתחלא׳‬ ‫ולכך חנחי׳ יהי׳ באיזה מקום שיתי׳ מציאות׳ חלקים אלו‪.

‫‪0‬פר‬ ‫י•‬ ‫עין בל חמר ד *״כד *״כה פינו פ״בז‬ ‫היא ח׳ ונחי׳ היית שנה הוא ואיו ונחי׳ המל׳ שנת‬ ‫היא ל׳ ואלו הס כלי להוציא הנינה מעש׳ להגלות והיינו‬ ‫שהספי׳ הם קולות כדפי׳ במזמור הבו לה׳ ואלו הקולות‬ ‫אינם נמצאות למטה אלא עיי ג׳ כחי׳ דהיינו חיית הוא‬ ‫חין שנו טבעית הקולות הם מ פ י ׳ מהעלמן • וא״ו היינו‬ ‫לשון המוציא הקולות להביאם אל הימר ואל הגילוי‪ -‬למ״ד‬ ‫הוא מגיל הפורח באייר והיינו שפה שבה השיניים והוצאת‬ ‫הדטר ותם ג׳ בחי׳ ח׳ בינת ‪1‬׳ ת״ת ל׳ חל׳ והייט בחי׳‬ ‫כקו החיה שעל יית ימיוימדייות ושיעורי׳ לחיות העליונים‬ ‫והנה בתיקו׳ כבא קמא ש׳ א׳ ביאר נזה עטן רב אכלול‬ ‫מיבריו כללים הא׳ ‪:‬‬ ‫פ י ק יי ‪ • S p f J J‬מהשיעור תטכעת לפי הנראה כתיק'‬ ‫ובכמה מקומות שהחכמה היא *נובעת‬ ‫הקייושק שכה סיי הקיש ולכך אומרים לגבי כלת תהא מקוישת‬ ‫כהקיש ועניינה תקבץ ג׳ ספי' יהייט סוי נקייה נהיכליה‬ ‫דהייט ‪ " Q‬יהייט כ׳ מנה היכל אל החכמת ושם כתוך‬ ‫י׳ שהיא נקייה כתיכלית יתייט כזת ד י ואות ו׳‬ ‫אות נ׳‬ ‫סותם יחעלים הנינה והחכמה מפני שאינו מתפשט‬ ‫ואיט טתן תתפשטות למהגה • ולזה הוא סוי טבעת‬ ‫שחותם ומעלים הכל כזה \ ‪ r‬והנה ג׳ ספי׳‬ ‫כזה‬ ‫נקשרות ב מ‬ ‫תם חכמת תטנת ויעת תם‬ ‫אלו‬ ‫יעלים כל תאצי׳ ונהתפשטות׳ יתפשט ויתגלה • ו מ ת יש‬ ‫טנעת ויש טנעת מפני שמציאות הנינה והיעת והחכמה‬ ‫נקשרית ננחי׳ רנות מאי ולזה נל איוו נחי׳ מתם יתייחס‬ ‫נשם טנעת וכל עיי שייכללו ט חכמה ותמנה ייעת ויש‬ ‫נחי׳ אל הטבעת למעלת מכלם כסוי אות י׳ שיפתח עצמות׳‬ ‫למעלת ויקבל בתוכיות הנינה והיעת ויעשה טבעת המטביע‬ ‫כל הספי׳ ומכאן ואילך כל איזו בחי׳ שיבחן עי תתפשט‬ ‫היית אל מקומו כל פוי שהם כחי׳ לחכמה ותכונה ויעת‬ ‫נכללים מ ל כחי׳ טבעת ולא יפתחו מחי׳ אלי משתים או‬ ‫בינת ודעת בחכמה והוא הטבעת הראשון או חכמה ויעת‬ ‫בבינה יהיא טבעת הב׳ ולכך כקו תמית כ׳ טבעית תם זו‬ ‫נגלה‪ .‬והנה בקצת מקומות כקו המיה‬ ‫עצמת קאחר טציצא וחפשתי ולא מצאתי רק שמלת חיפוש‬ ‫מתרגחינ! כציה תחפשנה תכציה חופש מכצית וכיוצא ואס כן‬ ‫נאמר שנגזר מלשון זה כוציצא דוחק גדול וא״כ כמקומות‬ ‫בתיקו׳ כענק קי המיה דקאמר כוציצא יקרייניתא אלו‬ ‫גרםינן כוציצא דקדרותא ירצה חופשת בחשך ובשחרית ואין‬ ‫לו חנק ואין לו ענק • ואי גרםינן כוציצא דקרדיטתא לא‬ ‫נדע ג״כ עניינו • והנה כשמואל סי׳ י״ד כתיב וכין המעברות‬ ‫אשר כקש יונתן לעמר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר‬ ‫מזה ושן הסלע מהעבר מזה שם תאחד מצץ ושם תשני סנת‬ ‫ופי' הרד״ק לא נודע אצליט ענק השתית אלא שיונתן תרגס‬ ‫ניצן משרועיתא מקום חלקלק מדברי רז״ל בשערתא ינהרא‬ ‫ותרגום‬ ‫פ‬ ‫כ ז‬ ‫תמצא‬ .‬וזו נעלמת בערך בחי׳ זו בזו ‪:‬‬ ‫• מ ה מלת מזלג יאחר על עני! האוחז‬ ‫יק י‬ ‫י כעין הבשר בקלחת שנאחז במזלג‬ ‫ויאה ענק המזלג הוא סוד ענק קשר וייחוד לספי׳ כיפי׳‬ ‫בכמה דוכתי שיתפשט המשל בזה בחי׳ חהחסד ייכלל‬ ‫נגנורת ויתאחז נה אחיזה גמורה והייט חסד שנגמרת‬ ‫ויצא נחי' ממנורת וינלל נחסי ויתאחז נה והייט גבורת‬ ‫שנחסי • ו מ ה הנחי׳ האלי יתייחסו נשם חזלגין דתיינו נחי׳‬ ‫חזו נכללת ונאחזת כוו וכחי' מזו בזו ואלי המזלגין יהיו‬ ‫מספרם ננחי׳ תספי׳ שנשתטת חוו לוו לקשר היין יתחסד‬ ‫*‪v‬־׳ **ל ‪rase‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫מזלגי?‬ ‫אילימה‬ ‫ולזה לא ימצא עטן חולגק רק לחשה אחר הנחי׳ שלוי‬ ‫המיה מולד ימין ושמאל וצריך לנלול ולקשור ימין נשחאל‬ ‫ושמאל כימין • אמנם למעלה מנחי׳ וו אין צריך שוס‬ ‫קשר שתנל חיוחי וצקשר מעצמו אמנם חניון שנתייחס המציאות‬ ‫נייחס ימין ושמאל צריך לקשר זה נזה וזה מת ע׳׳י תמזלגין‬ ‫הס הנחי׳ הנז׳ נדפי׳ חיל שהם סוד ו״ק חן תחסד‬ ‫לגמרה וו״ק חן הגבורה לחסד • והטעם שתמזלגין הם‬ ‫כחי׳ ו״ס נסול נחי׳ ווי״ן תמתפשטין מצד זה אל צד זה‬ ‫ומתפכים מדתם למדת תספי׳ שתם‬ ‫והיינו משל כזה‬ ‫נאחזין כה כלומר אם הם מחסל נכנסין בגמרה והם‬ ‫נתפכיןאל מציאות הגבורה ודיניה ואם הםחגכורה נכנסי׳כחסל‬ ‫ושם נתפכק ‪ /‬אל מציאות תחסל ורחמים ולכך נמשלים‬ ‫כמזלגין ט ה ‪ p‬ואוחזי'המלות ומקשרים אותם וו כוו אל‬ ‫‪ y‬כקשר וייחוד ותמשל תגשמי ילוע׳ אל‬ ‫הנהגה אחרת‬ ‫המשל הריחני ‪:‬‬ ‫כלכרי רשכ״י כקו החלה וכמקומות‬ ‫יק‬ ‫אחרים לפעמים יאמר כוצינא‬ ‫יקריינותא ולפעמים יאמר כוצינא • והנה חלת טצינא הוא‬ ‫לשון נר כלמתרגמינן כהעלתך את הנרות כוצינייא • וענק‬ ‫קרליטתא יש מ כ׳ גרסאות בקצת מקומות מותר גרים‬ ‫קלרעתא והוא לשין שחרות להורות על רוב הבהיקות כענין‬ ‫ישת חושך סתרו • והענק ועתה לא ראו אור בהיר הוא‬ ‫כשחקים כלפי׳ כריש ם׳ הבהיר • ויש מפרשים לשון גפחת‬ ‫כלמתרגחינן עצי גופר אעין י ק י ח ס וירצה על למקת האור‬ ‫העליון מ כלכקות האש כגפרית • ואית לגרים בטלתו‬ ‫קלרטן וכן מתם פי׳ כערוך ואין מהם ראיה לקרלנותא‬ ‫אלא חפי ותנח התבה על הרי אררט מתרגמינ! טורי‬ ‫קרדו ואם תי׳ כוונת מלת אררט לרמוז על התריס‬ ‫הגבוהים תזת ניחא שתית ממנו ראית למלת קרדטתא שהוא‬ ‫לשון רוממות אמנם נראה שהוא שם מקום וא״כ קרדטתא‬ ‫לא נדע מ שם כלל‪ .

‫ספל‬ ‫כ‬ ‫עין נ ל חמי י פ״ ׳‬ ‫‪fl‬‬ ‫ותרגום בחלקלקות כאפלא כחשרעא כאפלא כקכלא וכל זה‬ ‫פי׳ בערוך כערך שר׳׳ע • ואס נפרש לפי זה לשון כוציצא‬ ‫חלשין ניצן יהי׳ פי׳ לשין חלקלק ואין בו תפיסה ולא פעולת‬ ‫ידועה אמנם אין נראה שיאות אל הענק • ומראה אלי כי‬ ‫חאחר דזמנין נקיט כוציצא ומנין טצינא וכולא כחדא מילתא‬ ‫שמל ענק א׳ בלשון הירושלמי דתכוונת נר וחלתקרדטתא‬ ‫או קדי־נותא נאמר לשכח ומעלה וכטד יורה על מה שיורה •‬ ‫אתנס כאיררא כשעת פטירתו פ״ כענין התיקו׳ אשר לכתר‬ ‫ענק נפלא שאינם כערך תכתר כעצמו אלא מצד הספ"‬ ‫התחתונות ונתן טעם לדבר והמשיל משל לנר שתעיניס‬ ‫הצופות נו ישאט אורי ויעשו חיטי שלהניות חתנוצצות‬ ‫ח מ ר לעיניס ולנך הספ״ צופות ננתר וחצפייתן נו יעשו‬ ‫תיקו׳ חתטצציס לכחי׳ נערכות לא שיה״ הכתר חצד עצחו‬ ‫תיקונים • וההקדמה הזאת ביארתי' בארוכה כעין רואי ת׳׳א •‬ ‫ילוה יקרא תכתר נוציצא להראות על סוד תיקוניו‬ ‫כעין הנר תחתנוצץ לעין הצופה וכן היא ענין‬ ‫המדה שאין בו שיעור ומדה אכל ישער וימדוד לערך‬ ‫ממדד ולצפייתו יתן בחי׳ אמצעית כיט וכין הנמדד והייט‬ ‫קו המדה ולוה יכונה כשם כוצינא מציצות הנר ממש• ומלת‬ ‫קדרטתא רוממות כדפי ירצה שכאשר יגכה הנר למעלה‬ ‫לחעלה ויתרחק חחחת תרוחק יתנוצצי אותם הניצוצות *ומטי‬ ‫שלתניות לעין הצופה לתת אחצעות כין הרואה והנראה •‬ ‫ואם נאחר קדרנותא לשין קדרות ושחרות ג״כ יתיישב שחתמת‬ ‫השחרות המעלים מ ת ר ותתרחק אשר כינו וכין שאר הנאצלים‬ ‫נעשה המציאות הזה שהם התיקוני׳ והמדידות והשיעורים‬ ‫והכל עול^אל מקום א'ואי גרםינן קרדטתא*‪:‬‬ ‫• מלת זו נגזרת מן הכתוב מעולפת‬ ‫יין‬ ‫ספירים והוא מלשון ותקח תצעיף‬ ‫ותתעלף שהוא לשון כסוי ועטוף • וענייט כאשר קו המדה‬ ‫ימדוד ויתפשט אינה מעולפת אלא מתפשטת והולכת ומשערת‬ ‫וכאשר יעטוף כחה כעצמת ולא ימדוד ייתר ותרי אינה‬ ‫חסרת דכר שהרי נחה ורצונה למדוד ולשער אמנם נתעלף‬ ‫ונתעטף ונתכסה כחת כעצמת ולא מדדת אמנם כמציאות׳‬ ‫ככח למדוד זה יקרא חעולפת והיא כעין חי שיתעטף‬ ‫כעצמו ולא יוציא מעשהו לחוץ והענק שאינה מעולפת‬ ‫לעולם כתחלת התפשטות מפני שהיא מתפשטת ומודדת •‬ ‫אמנם למטה כשיתחיל להמס כאצילות הספ״ שיש עיטוף‬ ‫ועיטכ ויעמוד מציאות׳ ואינה מודדת תתעטף עצמות'‬ ‫בעצמות׳ ולא יתן מיה אלא היא עומדת כח פעולת׳ כעצמה •‬ ‫וכאשר תשלים קו תמדה ימדלה כל המיית טלם מ ת מ י ע‬ ‫מדידת המדות אל חקוס שמיע התחלת לאסוף עצמת‬ ‫כעצמת ולהסתלק והרי אותו הכח שנתפשט נאסף מדרגה‬ ‫‪#‬ל«לי חשו‬ ‫‪»#‬ר> *״ל ‪•pm‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כ ח‬ ‫מעולפת‬ ‫‪s na‬‬ ‫״ ״‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פ׳׳? ט״ל‬ ‫א‬ ‫אילימה‬ ‫לב‬ ‫‪63‬‬ ‫אחר מדרגה להקשר בשורשו והמדות מחדות הרי היא‬ ‫מתעלפת ועילה ומתעלפת עצמות׳ בעצמות עד שיתעלף‬ ‫חציאות׳ אל סוף חלוק׳ וקשר׳ אל מציאות׳ ותחלת התפשטות׳‬ ‫וזהו עני! עילוף וה כענץ שהס כ׳ חיני עילוף תא׳ קודס‬ ‫התפשטות כערך שיתפשט • הנ׳ אחר התפשטות כערך חה‬ ‫שנתפשט ומתעלף ומסתלק כדפי׳ ‪:‬‬ ‫ס פ י ל י י י ס • מלה זו היא מלשון ספירות והס‬ ‫פילו‬ ‫כחי׳ הספירות שיש כהס כחי׳‬ ‫ההנהגה כחסד ודין ורחיעס והכולל דהיינו ספירות הפעולות‬ ‫שהם מכוונות מיונק כחראה מפירים שהם אודס פטדה‬ ‫וברקת וככר הארכנו ענין הגוונים כסוף פ״ד ויתבאר‬ ‫במקומו• והנה כאשר תהי׳ סוד הנשתה תזאת חתפשטת‬ ‫ומודדת יהי' התפשטות במציאותה עד תגיעה אל מציאות‬ ‫עצם הספ״ עד שתה" עטופה כספיריות הספי׳ כחי׳ צאתם‬ ‫חנשחה אל כלי ‪:‬‬ ‫• תנת חלת ארמון תיא תרגום ארגמן‬ ‫פיק ל‬ ‫י והוא צבע חחיני הצבעים • יש שפי׳‬ ‫שהוא האדום ויש שנחלקו• ולפי המקובלים יהי׳ צבע הכולל‬ ‫כענייט ד׳ מיני צבעים שהן הלובן והאודם והירוק‬ ‫והתכלת או השחור והטעם שהם פי׳ ארגמן אוריא׳׳ל‬ ‫רפא״ל גבריא״ל חיכא״ל נוריא״ל ותם ת׳ פעולות הספ"‬ ‫דהייט חג״ת ומלכות וכאשר יופעלו למטה כסוד התפשטות‬ ‫פעולתם יקראו ארגח״ן דהייט חציאות׳ כפעולת׳ כד׳ חיות‬ ‫ועתה השרשתם כספ״ למעלת כסיד קו המדה יקרא ארמון‬ ‫וכאשר ימדוד קו המדה מחת הרבה מאלו המציאיות‬ ‫יקראו ארמונין ‪:‬‬ ‫? ‪ .‬א‬ ‫הפורח נאויר • מ ה כזה יורה כנמה‬ ‫ייו‬ ‫חקוחות היות הענק סוד אות ראש‬ ‫‪.‬‬ ‫לח״ד נזה די אותה הנח" שהיא עולה על נל האותיות‬ ‫האותיות לכד אלא עולה כשיעור ו׳ על גופי‬ ‫ולא על‬ ‫האותיות ועל ראש אות ו׳ הוא עשה סוד המגדל• והענק‬ ‫הוא כי מגדל ככל מקום הוא המלטת והיא עולה ממטה‬ ‫למעלה על ראש האותיות והאותיות שיעורן הוא ד׳ כחי׳‬ ‫מזרח מערכ צפון דרוס דהיינו גופי האותיות כאשר יתכא׳‬ ‫ועל שיעור ד׳ כח" המהגה הזאת יעלה סוד ו׳ שיעור‬ ‫קומת תת״ת הוא בתוכיות הכינה מ ק ׳ אויר עס היות שיש‬ ‫אוי״ר כדרך אחרת כאשר יתבאר כעז״ת עכ״ז יתייחס נו‬ ‫סוד אוי״ר כאשר נבאר • ותחל׳ י׳ על ו׳ בתוכיות הבינה‬ ‫והיינו שהוא חגדל שהוא פורח ומתעלה משפל מקומו שהרי כחי׳‬ ‫לחטה חאות ו׳ ופורח כאויר ועולת על ו׳ כסוד אשת חיל‬ ‫עטרת כעלה וסוד סילוקה שס הוא בפריחה שאינה בהילוך‬ ‫ועלית טבעית שהרי מדרך הספ" להתעלות עילוי כסדר זו‬ ‫לזו‬ ‫כ ט‬ ‫ארגןץני״ן‬ ‫פ‬ ‫מגדל‬ .

‫*‪6‬‬

‫ספל‬

‫פ‬

‫‪8‬‬

‫א‬

‫*״לי *״^י׳ ״לי‬

‫עץ כי חמי ד ״ י פיייב‬

‫אילימה‬

‫לזי • אמנם תמלכות היא למטה והיא עולה על גני התית‬
‫אינה עלית מסודרת כסדר האצילית אלא פדחת שתיאפירחת‬
‫ולזה תקרא מגדל תפורח כאוי״ר ותטעם ׳ שתקרא מגדל‬
‫שיש ני כמת שורץ חיל וחומת דלתים וכריח והיינו סוד‬
‫פימא כאימא נפלאה שיש כת שידן שתם ל״נ שינים וטוחנות‬
‫שהם סול ל״כ נתיבות חכמה הם עופל יכחן סכיכ סכיכ‬
‫למנלל אלי על אלו והייט סיד ארמנית קריה • יארחטתיה‬
‫מתעלק ומלבנין ברחמים עליונים ויש כת דלתים כה שפתים‬
‫ולהם כמת שומרק סכיכ תם תיקוני שערא סחור סחור‬
‫לפיחא ויש עוד הלשון בריח לדלת חונפנים והכל כסוד המגדל‬
‫תזת תפורש כלפי' ‪:‬‬
‫י י ו ל א ל ל • הנה המלה תזאת פי׳ בתיקוני׳ פעמים‬
‫רכות וצירופה אור י׳ ופי׳ כפ׳ יהי אור‬
‫י״ה אוי״ר ורצו כי אור היא הבינה שתם ת׳ אורות דתייט‬
‫אות ה׳ הנז׳ כפ׳ וסודם עצם הכינה אור והחכמה י׳‬
‫נקודה כהיכליה כאשר יכנס אית י׳ חכמת כתוך אור כינת‬
‫יהיה נמציאית י״ת י׳ נתוך ה׳ נזה ז ך אויר וכאשר יהיה‬
‫גילוי נל עת הייחוד‬
‫ייחודם זה לא יתגלה איר תנינה שאין‬
‫תות אמנם כאשר יסתלק החכמה חתוך הבינה יתי׳ המציאות‬
‫יה׳׳י שהרי שם ייה חכמה אספה נקודה ייחודה מתוך אור‬
‫כינה ועושה יה״י ונשאר אור דהיינו שילדה הבינה כניה שהם‬
‫ת' אורות כחי׳ תספי׳ כתחלת מציאות׳ כאור מ ט ו כי׳‬
‫כאשר יתכאר כמקומו • ו מ ת אחר שכללט שסוד אויר ירמוז‬
‫ייחוד חכמת וכינת נאמר שיש כמת מיני אוירק • ראשון קודם‬
‫לכילם יתי׳ אייר תחלת אצילית חכמת וכינת ככתר שככתר‬
‫ויתפשט מאור אויר תקדים תחכחת כתיך מ ת ר ייתפשט‬
‫הבינה מדרך החכמה שככתר אל מקימת ככתר שככתר‬
‫ואח״כ יכנס החכמת בבינת בסוד מוחא בגולגלתא ויעשה‬
‫כינה שתה קריחא דאוירא דהיינו חכמת תוך מינת ככתר •‬
‫ואח״כ יתאצל מתוך תאויר למטת תתפשטות החכמה ואח״כ‬
‫יתפשט הבינה דרך תחכחת ויכנס אח״כ תחכחת בבינה‬
‫ויעשה אוי״ר רגז׳ ולזה יש אויר מתפס ואויר שאינו נתפס‬
‫ועכ״ז יש כמה כחי׳ אויר כין אויר הקדום דאחרן וכין אויר‬
‫מ ת פ ס והרי ג׳ כחי׳ יש עוד כסוד תת״ת שהוא נקי‬
‫יהו״ה דהיינו שטטל על ראשי חו״ב ובבחינתו נעשה יי‬
‫בתוך ת׳ איייר וליה יקרא תת״ת ג״ב איירא יעל שם נחי׳‬
‫כאומרו ושם תעיר מיום יתו״ת וכוי ‪:‬‬
‫זו אמרן לעיל מגדל הפורח נאויר ויש נחת נחי׳ אויר נין‬
‫ו י ו ייי ע ל מ י ן • תנת ענין מדידת עילמית הוא עיקר‬
‫אלו לאלי נאשר יתנאר ‪:‬‬
‫קו המדה וכן כאידרא אלף עלמין‬
‫י י ו ל ' ש ל ב י ט א • המלה הזאת ימצא נקו המדה ולפעמים מספר גדיל כמה וכמת והכל כך עולמות • וראוי‬
‫ובמקומות אתרים טו' וננ״מ לדעת מת תענין תעולמות האלו ומת המנץ מרמז נהם‬
‫שיט׳ יורה על י׳ שהיא עשויה בשרביט דתייט מדת תת״ת וראשונה נאמר שכל עולם ועולם שבמציאות לא ימלט היית‬
‫או היסוד ועיקרו על היסוד שט סוד הזיווג דהייט שרביטו ט ו׳ קצוות יזה מרצה כמלת עולם כעל ו״ק ואולם פיי‪-‬‬
‫נפי‬
‫*נר׳ שצ״לשל‬
‫של מלך ויתישכ כעצס על סוד הדעת שהיא ג״כ וא׳׳ו וימצא‬
‫תענין ג״כ כעולס תנפרדיס כדפי׳ כפ׳ כענין • ועל תסוד‬
‫תות הוא ויושט תמלך ת״ת לאסתר מל׳ את שרביט הזתכ‬
‫אשר כידו ודאי • שתיסוד צאחז כחסד • ותקם אסתר משפל‬
‫מקומת ותגע כראש השרביט ודאי דתיינו כרכות לראש‬
‫צדיק ועל תיסוד נאמר אין משתמשים בשרביטו של מלך‪:‬‬
‫י ו ל י ‪ • N'ffSDID‬תם סיגי תזתכ ותכסף או כל‬
‫מיני מתכות ותרי אלו תמתטת‬
‫תם מייחסים לספי׳ כדפי׳ כפ׳ תרומת סי׳ • ותנת תספי׳‬
‫לתם פעולות קשית כדין יתפשט למטת עד תשמרים החיצונים‬
‫ואותם תפעולות מושרשות למעלת כסוד ההנהגת תעליונת‬
‫שאין דבר‪ .‬חיץ מחני ח״ו וא״כ תיאך יתייחסו אלי שם‬
‫אלא קו תמדת כתיותת מתפשטת ומודדת תיא משערת‬
‫גם אלו שתם חיצונים אחרי צאתם ממקום תשרשתם •‬
‫אמנם כקדושת תם קדושים ואחרי תתפשטית׳ אל מקום‬
‫פעילת׳ יתקשו כקושי דינם וככר פי׳ כאדרא מענין חרון‬
‫אף שתם כסוד חוטמא דיעיר ותייני סיד תתלתבית תחיצונים‬
‫תחושרשים שם כדפי׳ ותיאך איפשר ענין ות אלא ודאי אין‬
‫תטיחאת *אלי אלו החיצונים אלא דווקא כתתפשטס אל‬
‫מקום פעולתם הטמא אמנם כל עוד שהם כתוך האצילות‬
‫מושרשים שרשם קדוש ויאריך תדרוש תזת כתמר י״כ כע״ת‬
‫ולזת אחר שיתייחסו תוך האצילות ותם טתורים יתייחסו גם‬
‫אל סוד קו תמדת כמו שיתייחסו שאר תפעולות יהספי׳ ‪:‬‬
‫פרק לה מילין • כסיף קו תמדת קאמר מדיד כך מילין‬
‫י וענין שיעור מיל תוא אלפים אמת •‬
‫אמנם כענין מדה זו אין הכלל תפרט ולא תפרט הכלל‬
‫כדפי׳ לעיל ולכך מיל עני! לעצמו ולפרשו על דרך האמור‬
‫אלפים אחה הם שיעור התחום וחוץ לאלפים היא חוץ‬
‫לתחום והוא רשות תחיצונים ואסור לצאת שם בשכת וכיון‬
‫שאלפים אחה הס‪.‬ננסים כסוד תעשית אין ראוי שנאחר‬
‫שהם האמית תעליונות הגו׳ למעלה אמנם הם אלפים‬
‫אחת קצרים כשיעור קומת הננשי׳ ומהם נעשות המילים תנו׳‬
‫יהיו מה שיהיו כל חיל היא שיעור כהנהגת חיות ואופנים וליה‬
‫אלף אמה סכיכ שיעור אופנים ואלף אחה סכיכ שיעור חיות‬
‫ודי אמות כאחצע תם ד׳ אותיות או העיר שהיא היא המלה‬
‫פ ר‬

‫ג‬

‫פ‬

‫‪6‬‬

‫‪1‬‬

‫פ‬

‫ג‬

‫ס!‪£‬ף‬

‫עין כל תמר ד פ״!‬

‫כפ׳ פקודי סי׳ כי כ׳ ספי׳ יקראו כשם עולם כינה ומל׳‬
‫ויורה על מציאות סילוקה והעלמה מפי׳ שם וא׳׳כ לפ״ו‬
‫כשיאמר כשום מקום עולם ירצה על כחי׳ כינה או מל׳‬
‫כוללת ו״ק ונעלמת ויהיה מתלשל כחי׳ אלו מאלו ולכך‬
‫מ י ק ר לצדיקים עולמות שהם כחי׳ הכינה למנוחת הצדיקים‬
‫ולכך הסתעפות ג׳ ראשונות עיקרם כאדרא ובקו מ י ה‬
‫בעולמות דהיינו נחי׳ הבינה ויכלול מלת עולם כל מציאות‬
‫מ ו ל ם לנ׳ נתימת חנמה וי׳ מאמרות החח״ניס כל‬
‫נמצא רה״ מ ו ל ם מה שיהיה יונלל מ מללית תות וכאשר‬
‫נאמר כך אלף עולמית נרצה שיונללו נו הנמצאים נלס‬
‫‪ ,‬כהשתרשות וכללית כפי הנו ‪:‬‬
‫מ ע י ק שלא יחשוב ששטיי הכלים‬
‫פיק לי‬
‫יעשו שינוי כמודד כלל כמו שפ״‬
‫בפרקים הקודמים • ועם תיית שמיות מדודות כמתלשלית‬
‫וו מוי ו מ עלילות וו מוי מ י ה המודדת פנימי מדתם‬
‫לא יתייחס לה חילוק כין מיה למדה אלא כשיעורה ועניינה‬
‫מן מ ת ר כך ימצא אפ״ כמל׳ שאינה עלילת וו חוו ולכך‬
‫המשלט הספ״ הס הכלים אל מ י ף יקי מ י ה תמידית‬
‫נשמה לומר כמו שהנשמה בגוף מ ל ענק א׳ ושיה מציאותה‬
‫בראש כמי מציאומ כרגל ומילוק הוא ככלים שאיט דומה‬
‫חשיבות מאש לתשימת שרגל כך מ ט ן נספ" שיש חילוק‬
‫מן עלול א׳ לעלול אחרון ועכ״ו תנשמת אשר כתוך הספ״‬
‫אחת שית מציאותה תוך תכתר במציאותה תוך תחל׳ ואין כת‬
‫השתלשלות וא״ת כיון שתספי׳ אצילות וו מיו א״כ חת ענין קו‬
‫מ י ה יכיון שקו תמדת מודדת אותם א״כמתענין אצילות׳ וו‬
‫מזו• אמשילך שהוא כענק כלי הזכוכית שהזכוכית כעצמו הוא‬
‫ענק א׳ *וטפח הזכך שהוא נופח הוא רוחמייס ממנו מ ו ד ד‬
‫אותו ומכה ט בתוכיותו ואומר לו גיל • ועד״ו נאחר כספי׳‬
‫עצם המיה תיא אצילות ולא עצמות רוח מייס מ ו ד ד •‬
‫אמנם אצילות זה משתלשל זה מות כדפי׳ • אמנם עצם‬
‫מאציל כתוך מאצל מכת מ יאוחר לו גדל ורוח החיים‬
‫מופחיס מ ומודדים אותו אין בהם עילת יעליל כלל‬
‫והאצילות שהוא תחתגדל אינו אלא ע״י השתלשלות ולזה‬
‫ימצא שיטי נין הנאצלים מצד תשתלשלית ולא מצד מאצילם‬
‫ולכך נשימדוד מ ו ד ד שינוי נמדות אינו מצד קי מ י ה‬
‫וצא ולמד מן משל הוכך שמדד כלי הזכוכית מתם ירוקים‬
‫מהם לכנים מהם אדומים מ מ שתוריס שמה שנשתנה גוון‬
‫מלים אינו מחמת שינויי נפיחת האומן אלא נפיתתו א׳‬
‫אלא מ מ ת שיטיי "הזכיכית ישתנה גווני מלים אמנם‬
‫מפת יגפת כתם כאשר יוכלון שאת שיש מין זכוכית יתפשט‬
‫לאורכו ולרוחט ולרומי ולעומקי כעיגולי וריכועי שיעור גדול‬
‫ויש שלא יסבול מדה כ״כ ויצמצם מפת גפיתתו לפי שעורו‬
‫*»•׳ שג״צ ונכיח׳‬

‫להזהיר‬

‫פ׳׳ל׳ פ״ל‬

‫ח‬

‫אילימה‬

‫לג‬

‫‪ea‬‬

‫של כלי ועני! כת הכלי לא יסמל יותר חגפיחת !‪ 1‬ווהו ממש‬
‫עני! האצילות ותתפשט׳ ע״ג קו המיה שהוא נפיחת חייס‬
‫מאת הנופח • יטעם היות הכלים אלו מאלו • כיי שיריו‬
‫שאלו תיית מאת תמאצ" כולם כתרי׳ כמציאות הנאצל תאי •‬
‫אמנס עתה שתם נאצל מן נאצל ירח מעילה לעלול יטפס‬
‫הנשמה כתם שיתי׳ פעולת׳ מן המאציל וטלס לכקיס מ‬
‫ואלו יריו מעלה לעלול גס כערך המאציל יתרחקו ממט‬
‫הרחק ולא יקרא המאציל פועל כעצס אלא ע״י הגאצל הא׳‬
‫והכי והגי מתרחקים ואינה ואת הטוגה אלא היות כל‬
‫תפעולית מאתו רחוקות וקריטת קלות וחמורות וליה כח‬
‫המאציל לעולם ננאצל ואין תכלים שיטי במאציל ולא קיצור כח‬
‫כחי שלא יקשת לחוקרים שלא עמיו על סול הספי׳ ולא‬
‫חשכו אלא כחו חי־ על החלאכים ולא חשטתו תשות כח‬
‫ולא חלישות חיל מפני שאחר שגגייל האלוה על כל נמצא לא‬
‫יקרא ליאות כלל כל שכן שאנחנו נתן להם גוכה המציאות‬
‫כולו ולא יקרא ליאה חת שיפעיל ע״י תכלים פעולות‬
‫שמעוטן וקטטתן מחמת האמצעי לא מצי עצמו ח״ו ולוה‬
‫יתן האליה כח כנאצל התחתון כפי יכולת הנאצל לסבול‬
‫ולא יהיה ליאות במאציל כלל‪:‬‬
‫פרין ל" ב ם ן ך קו"המלה נמלח כל תמחת ולא לגל‬
‫תמלות בעצמן אלא אפי׳ פרטי הספי׳‬
‫כגון ענפים הכלולים בהם הכל כסוי קו המיה שקו המית‬
‫מילה *מי״י ושיעורים שייכללו ככל ספי׳ וספי׳ והענק‬
‫שהספי׳ שכל והשכל כולל כחת כוחות ואותם תכוחית הכלולים‬
‫כשכל ההוא הס מיוחס מהמודי שחדי עצס השכל שיעור‬
‫כחי • והנה אין קי המיה כעל שיעורים ומחת• אמנם ימחל‬
‫כשכל וה הנאצל כח הפעולות יכל כח וכת הפועל שכל‬
‫מסתעף בהשכלה וכמו שחתן המל לכל ספ" וספ" מצל‬
‫השתלשלות׳ כך תתן כספ״ עצמן השכלות וסגולות פעולות‬
‫יקים רוחניים כמציאות הספ" עצמן הנכללות מכל גשם‬
‫ואלו הטחות נמידיס שיעורם ועניינם מאת המשער הגלול‬
‫כעל החלות כילם ע״י היותו פועל כהם כסול קו מ י ה‬
‫הממאר׳ והנה השיעורים והמיות אשר נאמר יהיו שיעורים‬
‫כנאצל הנפעל לא במאציל הפועל• אמנם יפעול ככלים‬
‫שיעורים ומדידות ל מ ט ת כחס׳• כי כמו שהשכל כאשר ישכיל‬
‫מושכל א׳ יוסיף מכלתו לקודם משכלה והשגותיו כמתפשטק‬
‫או כמתעלי׳ עליי הס שאר נאצלים הנפעלים ממיעל תם‬
‫יהיו גדול מציאותו ולוה כאשר ימדוד קו מ י ה שיעורים‬
‫ומדידית מ תייט לתרבית מ חציאיית וכחיטת שכתם גשיג‬
‫הנאצלים הנפעלים מאת מ ו ע ל ייתן כח בשכל למכילס‬
‫יהייט שיעוריו השגותיו והיינו שהוא שכל טלל שכלים רבים‬
‫ולפי מת שיתרבה רוב מכלים הכלולים ט ‪ p‬יגדל מעלתו‬
‫ומכלים‬
‫*»•< שנ״צ מל!׳‬

‫««‬

‫‪0‬פר‬

‫עין בל תטי ד ״יי" פ״לט‬

‫והשכלים הכלולים נו הס הס המדודים הנמדדים נתוט‬
‫מאת המאציל תס הס ההשגות שישיג השכל הנאצל ההוא •‬
‫ועתה לא נמגע עצמט ללכר כמשלים הגשמיים כי כבר‬
‫ידעט פירושם כהפשטת חומרי המשלים והנה לספי׳ ופרטי‬
‫ענפיהם קורבה אל חאצילס והרחק ילוע והנה הקורכה‬
‫הוא כפי מציאותם נהפעלותס מחט ואחר שהנאצלים נפעלים‬
‫מאת המאציל כלי אמצעי ועני! התפעלות נקרא מלילה וכח‬
‫הפועל בנפעל נקרא קו המלה והתפעלות שיפעל תשכל‬
‫הנאצל וכוחות שיקבל מאת המאציל נק׳ שיעורים ומלות‬
‫לפי מציאות׳ אס אורך ורוחב שהם משלים על הדברים‬
‫הנרמזים הנה בהכרח יתרחקו הנפעלים הנאצלים ויתקרבו‬
‫אל הנפעלים למטה דהייט הנפרליס וא״כ יהיה להם נ׳‬
‫בחי׳ הא׳ מעולה ועליונה קרונה לחאצילה‪-‬הנ׳ רחוקה ממנו‬
‫מתקרבת לפעולת׳ למטה ויש נין נחי׳ לבח" שיעור וחלה‬
‫עד נמת יתי׳ שיעור תתפשט׳ הנאצל נעצמו מעצמו אל‬
‫עצמו כמת יתי׳ נין מעלתו ולנקותו עס מאצילי לבין‬
‫תרחקו וקירבתו אל עלולו הנברא המתפעל משפעו וא״כ‬
‫יטו עתה אלו ג׳ עניינים נמשלים כמשל תעלית והירידה‬
‫ומה שנץ דהיינו תתפשטיתי חעילוייו לתחתית ירידתו וכ״ז‬
‫נחצא חכח המאציל המודד וע״ז נאמר לא סלקי! ולא נחתי!‬
‫ולא מתפשטין אלא כחשחתא דא • ירצה על ג׳ כחי׳ הנו׳‬
‫כולם נמדדות מאת המאציל שעור מת שיתקרב כל נאצל‬
‫ונאצל אל מאצילי ושיעור מת שיתקרב אל הנברא למטת‬
‫לטיט תרחקו תתאצילו ושיעור מת שיתפשט מציאותו כין‬
‫זה לזה יכ״ו איט שיעור משיער גשמי •אלא שכלי ריחני‬
‫כלרך שפי' ולא תאמר היאך ישער הגבול לכל משוער ומשוער‬
‫ונו אין שיעור וטאך ימלול לכל מלת ומלת וכי אין מלת‬
‫שאין ספק שבמלה א׳ נמדדים הכל וזה רצת כאומרו קו‬
‫המלה ע״י קו א׳ ימדוד תא׳ כמת מדות ושיעורים ובניינים‬
‫משתנים לכמת חיני כחי׳ וטלס משוערות ע״י קו המלה‬
‫המודד אף כאן כנמצא העליון איט כעל מדות ובקו מדות‬
‫חדת הנאצלים מדדס טלם וט אין חדה ושיעור ח״ו •‬
‫אמנם ימדול הנמצאים כרצוט וככר תארכט בזת די הצורך‬
‫כמת פעמים ולכך לא יתרחק שוס מלה מן הנמדד׳‬
‫מלהתייחס מדלתו אליו ח׳׳ו אלא הוא המול־ אשר נתן‬
‫שיעור ומלה כקו המלה והוא קו מלת ישר פשוט אין ט‬
‫לא חדת ולא שעור אלא יתייחס כמלת קו כאמת תתפשטית‬
‫שיתפשט וימדוד ועכ״ו נתנט כלי לפעול׳ המלה ואחרנו‬
‫דהיינו כהתלכש סוד עצמותו כאור תכתר ועי״ז יט׳ מדת‬
‫ושיעור למדות כעין תתלבש הנשמה כגוף לפעול וכדרך‬
‫שפי׳ בתמרים הקודמים ונתמר זה בפי תקודמיס ולעולם‬
‫כל שיעורים ומדידות יתייחס אל המודד וימצא עתה מודד‬

‫‪11‬‬

‫אילימה‬

‫ונמדד ע״י אמצעי קו המלה ולזה להיותו אמצעי כבתי'‬
‫תוא עצחותו חייו המשולחים לספי' ולות כל המלות ממנו‬
‫וכו אין מלה ושיעור כמשל קו המלה הגשמי המולדת ע״י‬
‫כח האומן כל הבטן והמגדלים והשורין והחומות וכה אין‬
‫מלת וזת מעם למעלת קו המלה לחלול ‪:‬‬
‫הנד‪ ,‬כפי הקודמים כתמרים תקודמיס כיאר׳‬
‫פיק‬
‫טות המאציל יודע כל אלו הנמצאים ולא‬
‫כידיעת חחודשת ח״ו • אמנם ידעם קודם מציאותי ידיעת‬
‫קודמת כקדמותו • אמנם אחר מציאות׳ לא חדשו כי שוס‬
‫ידיעת אמנם תם בעצמותו כמציאות יותר נאות ממציאותם‬
‫והוא ישכילס בהשכלת עצמותו והוא וידיעתו א' תכלית‬
‫האחדות אמנם בצאתו מאתו יתפשטו ויתרבו ויתחדשו וכאשר‬
‫נשער תיית המלה המתפשט׳ חיות לנמצאים מאתו תנה לא‬
‫יתרחק שיתעלו בסול קו המלה עילוי אין תכלית לו ואין‬
‫קץ שתר׳ תם אינם נמלליס אלא חאת אשר אין קץ ותכלית‬
‫לעצמותו • והנה כאשר נתרחקו וירדו כאצילות׳ למטת אבלו‬
‫המעלה הנוי שהרי אינם כתכללתס כמציאות בעצמותו‬
‫ואחלותו הפשיט ולזה קו המלה אין כת מלה ושיעור כעין‬
‫המאציל שאין בו מלת ושיעור ותם כאחלותו ועצמותו וידיעתו‬
‫כלפי׳ וכאשר יתפשטו החיים הנו׳ אליהם יתן להם מלה‬
‫ושיעור מאין חלת ושיעור ולזה כולם ישוערו מחנו חפני‬
‫קדימת מציאותם בו כקדימתו אחדותו ידיעתו בו כאחלות‬
‫אמתת עצמותו וימציאם וימדדם כחיים שתם משולחים מאתו‬
‫טיט שהוא תוא מתלכק כנאצליו ומחית אותם וממציאס‬
‫ועכ״ו יש כתם כ׳ כחי׳ תא׳ מציאותם מעצמותו שאינם אלא‬
‫בסול רצון הרצוטת שפ" בתמר אנ״ג • הב׳ מציאות׳ בעצמם‬
‫שהם מהרצון ולמטה ולזה יתפשט חיותם אליהם ממט בסול‬
‫קי המלה לטיט התלבשות אור המאציל ננאצל א׳ למדוד‬
‫לטיט נוצינא לקרלינותא שפי׳ לעיל וטיט עתה צאת‬
‫המלילות ממט ונו אין מדת ושיעור ולא ריבוי ולא‬
‫שינוי יתנמלליס יתרבו יישתט כלפי׳ • ועתה בהשערת זו‬
‫ישער שכל תמשכיל צאת המלות מקו המלה וכת אין מדת‬
‫כעין מציאות צאת הנמצאים מאת ממציאם וכי אין רבו׳‬
‫ולפי מת שישער תיידות והתפשטותם ורכויי׳ ושינויי׳ כך‬
‫יתרחקו מאת קו המלה שהיא המודל׳ ולפי מת שיתקרבו כך‬
‫ימעט מלות׳ ורמי" • ותנת אלו תשער מאין כלי להייט‬
‫עצם תספי׳ כלפי׳ כפ׳ ל״ז כמשל תזכוכית תנת תנפח‬
‫לטיט רוח החיים לא ימליל • אמנם כאשר תחלה תאציל‬
‫נאצל א׳ כלי ונתפשט עצמות הכלי על המציא הספ" גילוי‬
‫עצמי כרצון המאציל וכח המאציל כנאצל נתן מלו׳ ושיעורי׳‬
‫כמציאות עצמותם שהם מעצם הנאצל הא׳ והפועל בהם‬
‫הטפח המודל בסוד קו תמדת בהתפשטות׳ כלפי׳ • ולזה‬
‫ט ל‬

‫נאתר‬

‫ס)‪£‬ף‬

‫עין נ ל תפר ד פיניט פ״ט‬

‫אילימלו‬

‫לד‬

‫‪67‬‬

‫נאמר הנה נל מ מ ו נ ה נחשלת כשם יהו׳׳ה אחרי תתפשט׳ שיצא מא״ם לסוף וטון שהגיע למקום שיש נו שיעור פעל‬
‫ושם יהי״ה אינו מודד שס יהו״תאלא אחרי מפשטות תזת נו א״ס השעיר והמלות נסוד קו המדה והעגין שאין הסוף‬
‫וכאשר נעלה שם זה מדרגה אחר מדרגה נייחלהו ייחוד אחר והמלה מצל קו המלה אלא יפעול נפי הכלי וכל זמן‬
‫ייחוד טל תגיע מציאות יהי״ה אל אחלית שלא יצלק כו שס שלא הי׳ נו סוף מצל עצמו הי׳ הכלי נא׳׳ס לא הי׳ הסיף‬
‫דהיינו תמונת תספי׳ מפני קורכת׳ אל תכלית מקום שאין והשעיר ייצא חא״ס חיי ‪x‬״! שאין הסוף ננלי לא ימצא‬
‫ט ספי׳ מפני שתםפי׳ אמנם ספי׳ כמתרש׳ כמציאותם רצון שהגשמת השפלת ע״י הכלי יפעול הסוף שלא יגרע הגשמה‬
‫מצוטת וכ״ש כמה שאסור למהר שם שתם אחדות כאמתת מהכלי חיו • אמנם יתפשנו הכלי וירד אל השעיר ויפעיל‬
‫אחדות עצמותו ושם אין מדת ושיעור שאינם כקו מ ד ת שם עיי תשעור המלית והשעורי׳• ילפ״יהי׳ השעור משוער‬
‫שקו מ ל ה הוא תתפשייות הכתר שבכתר לחלוד אחר השער׳ מעוטה וכא המולל ומלל כמת שעורי׳ ומלות לרוב‬
‫היית׳ מלות• והנה לפ״ו ככ״ח שנייחס א״ס ותכלית לא מאל כיצל אלו ירדו ונשתלשלו מ פ י ׳ זמין יהיו שיעורם י׳‬
‫נייחש חלת ושיעור ואחר תתפשט רצון הרצונית נמלה עלולים זמ״ז סתם אמנם לא עשת כן א״ס אלא בהגיעם‬
‫וספי׳ דהיינו אחר שיצא תנתר משם א״ס מיוחס לו ר״ל לסוף ושעור תתחיל למדוד בהם כמה וכמת שיעורי׳ ימליחת‬
‫יש נחי׳ ננתר שיתייחס נשם איס נדפי׳ נס׳ פרד״סש׳ נ׳ כטייס על כמה תתפשנןיות אשר אין לתם תכלית הנה נמצא‬
‫ואות׳ נחי׳ אין נה שס ולא שיעור ולא קו מ ד ת ואחרי שמחמת הא״ס לא יצא הסוף אמנם הוסיף על שיעור החחוייכ‬
‫צאתה מ ד ה הא׳ ומפשטות מנחי׳ זו יתחיל נה חדת מתרחק המשתלשלים כלפי׳ יהנה כזה תקנט לענין תחלת‬
‫ושיעור וקו מ ד ת מודדת ומשערת • אמנם למעלת הוא השעור ומות ג״כ יכא תיקון לענין גמר שיעורים ומלות שאס‬
‫נאין שיעיר ואין תמונה ואין שם יתו״ת ואין לדנר נשום קו המלה היתה מוללת היאך גמר שיעור יחלה וחזר וחתם‬
‫צד נאותה נחי׳ שאין שיעור ומדת מפני קירנת׳ אל המאציל תי׳ ראוי שמאתו לא יתי׳ סוף לשעיר ומלילית לזה ג״כ נאמר‬
‫ואם נשער ונמדוד ממת שיתפשט משם שיתחצאו נו חדות על הלרך תנו׳ כמו שתתחיל שעור ומלות ממקום השעוראל‬
‫ושעורים וינא קו מ ד ת וימדדם ויפתח׳ לנל מציאות׳ המשתלשלים כלפי׳ כך חוייכ למשתלשליס גמר שעור‬
‫מפשעות׳ ואין שעור וסוף מאתו אמנם המשתלשלים בירידת׳‬
‫מתפשט׳ חדת אחר מדת ושעור אחר שעור עד‬
‫זא״י יתחייב להם ירידה שאין עלול דוחה לעילת ואחר שכן‬
‫נמת נעני! שקו מ ד ת ימדוד ומדות אינם נו נדפי׳‬
‫יחוייכ להם סוף לשעורס »אשר יגיעו לאתו סוף לא ישיט‬
‫ואינם למעלה ואינם אלא מלמעלה שח״ו שימצא נחתחדש‬
‫כא״ס ושם יעשה סוף וקץ למדות וכבר המשלתי חשל הזכוכית‬
‫שוס דבר שלא קדם ידיעתו נקדימתו שאין לה קדימה אלא‬
‫והנפח שיעשה סוף למקום שלאיסטל תזטכית עוד מפשטות‬
‫אמיתת עצמותו וקדימתו וידיעתו ומציאות תטנעי׳ תכל‬
‫הנפח ולדרך זה נתן טעם לענין שיעור מ ד ו ת כשנאמר כך‬
‫אחדות שהוא וחכמתו א׳ נדפי׳ והתפשטות׳ נרצון מצוטת‬
‫אלף עולמות לחה לא הי׳ כפלים אלף עולמות וכיוצא נאמר‬
‫וצאת׳ מדרגות מציא גילוי י מאתו כרצונו הנעלמת שאינה‬
‫נתן ושער קו המדת לאותת מדת כל שלמות וכללות שסבל‬
‫מקכלת שינוי כלפי׳ לעיל • ואלו העניינים תלויים כתרכנת‬
‫ענ״נס‪-‬משל כזה מ כ מ ה ימדוד כה קו מ ד ת כך שיעורי׳‬
‫הדרושים הקודמים כלס נרצוא ושוב ולא יתעלס מן המעיין ומדות ולמה לא עלו כזה כפלים נשיכ ונאמר נתן כה כח‬
‫לנר ילא יתקשה דכר יעכ״ז כצניעית גדילת ותאל יכפר • כל מה שהי׳ ככחה לסטל ואלו סכלה מדות ושיעורי׳ יותר‬
‫שנל וה רמוז נקו המדה סי׳ ג׳ נאומרו הוא נליל לון ונלא מהם נמדדה מצד המודד עד אין תכלית אמנם השיעור‬
‫יתנליל ניה ו ט ׳ ‪:‬‬
‫והקץ חצדדה כדפי׳ יזה טעם לתחלת השיעור ולסוף השיעור‬
‫פרק מ הנה מצל א״ס לעולם אין מלת ושיעור נדפי׳ ילמספר השעיר • ויש גבול שעד אותו גבול חדד קי מ ל ה‬
‫ואלי תשער מפשטות עד א״ם ותכלית הכל ולא עוד והיינו ברוחניים דהיינו שמדד קי מ ד ׳ נמלבשות‬
‫בא״ס ותכלית שכל שאין לו סוף ותכלית ומעולם לא מדד קו החדה נסיד א״ס ננתר בדפי׳ ונתלבש אח״כ אצילי׳ ומדד‬
‫מצדו סוף ושיעור ולא יקרא מדת ושיעור לעולם • אמנם בסוד הבריאה ומדד חדידין ושיעורין והיה סוד קי מ ל ה‬
‫כמפשט הנאצל שהוא מתרחק יתחיל ממנו מיעוד ויפעיל מתלבש אצי׳ בתוך בריאה מראש הבריאה ומולד והולך עד‬
‫ט מאציל השיעור״ • והנה כעוד שתנאצל נתעלה ונתקרב שהגיע לסיף מלות ושיעור הבריאה וסיים משם שלא יוכלו‬
‫למאצילי לא שיער א״ס כי שוס שיעור ימדה שהרי הוא לסבול עול על הלרך שפי׳ ונתלכשה הבריאה בסיד קו מ ל ה‬
‫גאים והנאצל נא״ס מחמת קירבתו אליו א״כ היאך יצא מתלבשת בריאה כיצירת ונתפשטו שעורם ומדתם ומדל עד‬
‫מיעור ומא״ס מעולם לא יצא שיעור וסוף • אמנם א״ס סוף היצירה וגמר וחתם ‪.‬ואיו׳׳כ נמצאו מיצוניס לא ח״ו‬
‫תוציא כלי עלול כא״ס והיינו תכתר הנק׳ א״ס ויתפשט עד‬
‫שקו‬

‫‪"130‬‬

‫‪68‬‬

‫פ‬

‫טא פ‬

‫עין נל תטי י פ״מ " ״‬

‫מב‬

‫אילימר!‬

‫שקו המדה מדדס בטומאת אלא ממת שנמדדו תפעולית עצמותו יש להם התחלה מצד התחתונים וכמה וכמה יתטצצו‬
‫בסיד הדינים הנאצלים נמדדו שס בטהרה וחוייבו למטה המדרגות מדרגה אחר מדרגה מד שיגיעו המדרגות אל זת‬
‫בחייב תקום מהחלב בבירור האוכל מתיך פסילת וכאומריט המחודש הראשון ולא טיחסס בשם מחודשים שאינם מחודשים‬
‫בספ״ר בש׳ התמורות ונאריך בתמר י״ב בע״ת ובחינות ולכך לא יקראם נאצלים והנאצל הא׳ כתר רצון תרצונות ולא‬
‫הסיגים מן מ ס ף ותותב ולא בפעולתם לעצמם ח״ו ולכך נייחסס במספר שאינם במספר ולא נייחסס בא״ס שאינם‬
‫הוא חיוב לט בסוד ק״ש בהגיע התפשטות קו המדהבאמריט א׳׳ם שא״כ אין הרחק ואינם חוץ ממט שהרי עצמותו בנאצליס‬
‫כשכמל״י שעיע עד תיבל לבנת הספיר ימשס בזדוות נתן ואינם עצמותו שהרי היא התחלה מחודשת בענין שאין בנו‬
‫לקי המדה דרך להתרומם ולהתעלות ילא יהי׳ לה התפשטות כח הדבור לא כאן ולא כאן רק שנדע שיש התפשטות חיים‬
‫משם ולמטה כדי שלא ניתן מקים ח״י להתערב קדש בטמא משולחים מעצמותו אל נאצליי יתפשט הניצוץ הזה מרוממותו‬
‫יזה רמזט בריש קו המדה סי׳ א׳ יאל כל תפרק תזה רמו לתחייתו המחודש הא׳ וזה רמז באומרו סי׳ ג׳ עדותא דשאר׳‬
‫בסי׳ ג׳ באומרו שארי מעילא מאתר דשארי שעורא עד סוף תלת התחלה ואינה התחלה מפני שיתרומם למעלת טמירא‬
‫דטמירו והוא עני! נפעל ותאי נציצו אתרביא ואינו טדע ולא‬
‫דרגי מתמנותא ‪:‬‬
‫כמד‪ ,‬פעמים אט אומרים שהנשמה תפעל בגוף ניכר ונציץ דלא אתגל<ולא ידע ואינו מעט מפני התרחק‬
‫יין‬
‫הגדול עד דמטי שהרי יש שיעור מרוחק לרעוא דרעוין היינו‬
‫דרך העברה ואין תענין כך בדקדוק‬
‫רצון הרצונות כדפי׳ ‪:‬‬
‫שהרי משמה רחוקה מן מ ו ף כמת מדרגות אמנם תפעול‬
‫פי׳ לעיל בתמר אנ״ג שתכתר נקי רצון‬
‫משמה בגוף ע״י הרוח והנפש הרוחני" והס בנפש החיוני׳ פ י ק‬
‫יהבחי׳ הא׳ שנו רצון תרצוטת דתייט‬
‫ומשם יגיע פעולת משמה אל מ ו ף ועכ״ז דרך העברה‬
‫נאמר משמת תפעול בגוף כך ממש הוא אמרינו א״ס נשמת בחי׳ השתרשות הספי׳ ברצון נק׳ רצונות שאינם בגילוי אלא‬
‫שעלת בספי׳ שהם כדמיון הטף על דרך משל אמנם יש ברצון שעלי ברצי! להמצא • )למעלת מזה עוד רצון הכולל‬
‫הרווק גמל בו א״ס לספי׳ כדפי׳ לעיל תמר • שהרי א״ס איט רצונות הרבה דהייט כעין שורש אלו השרשיס רצון תרצוטת‬
‫מחודש ושאר ממצאים מחודשים ושאר ההבדלים אמנם ענין כדפי׳ נמצא שתחלת מציאות בחי׳ הרצונות בבחי׳ וו וכאן‬
‫התפשטות אורו בספי׳ שייחסט בשם חיי הספי׳ מי יוכל תחלת שיעורים ומדות אמנם תם באין סוף ומדת ולכך אין‬
‫להעריך כמה התפשטיות יתפשט המציאות שהם כלס יתטצצו כאן גילוי למדידת שיעורים אמנם ישתלשלו מנחי׳ המציאות‬
‫מאתו עד שיגיע המציאות מעצמות אל מלים שהם רצון הזה השתרשות תות להיות מתפשט מכאן מציאות תמדות אל‬
‫הרציטת תחלתם מאמי ולא טדע רק שחוייב מציאותו ומאמתת י מקום מדידתם ושיעירס ותם נאן כאין שיעיר ומדת וכאשר‬
‫מציאותי חויינ התנוצצות נשמת כספי׳ אלו ולא יגיע מחשבתיט ישתלשלי שיעיר מסשישתלשלו שלא נדע שיעור נמת אלא מת‬
‫לידע מתחלת התפשטית התתנוצצית עד מעתו אל רצון שנדע מצד השתלשלות משם ימצאו למטת והייט סוד מדידת‬
‫הרצונית המחודש דהייט תחלת מלים כמה וכמה יתי׳ שיעור מלכים העולים במציאות א׳ נדפי' נאדרא שער • אמנם‬
‫ענין המלכים כעצמם שלשלת יש לתם וימת וימלך דהיינו‬
‫ההתפשטות תזת מפני שאנחנו לא נדע מלית רוממיתי כדי‬
‫שנדע כמת מדרגות יתי׳ העני? עד שיגיע סוד החיים האלו וימלך תחת מדידתו וימת סוף מדידתו וישתלשלו‪ .‬ועם היות‬
‫אל מלים אמנם נדע שיש כלי א׳ שורש כל מלים כתר שתם מנוניס נחיתת וחורבן כבר‪,‬ש׳ נאדרא שס מוצעים‬
‫ראש לכל בת״ מ ת ר יקרא רצון הרצוטת מאתו יתטצץ נשמה ונעלמים לצורך השתלשלות ממשך אח״נ דהייט התפשטות‬
‫לתחייתו אמנם לא נדע מה ענין שיעור התפשטותו עד האצי׳ שהושרש נסוד אלו המלניס והי׳ מודד והילך קשרים‬
‫שיגיעו פעולותיו מן הגבוה המתעלה אל הנפעל תחחודש אלו דהיינו סוד עליית המציאות נחנמה העליונה דהייט‬
‫ואס יאמר אומר שירצה לידע זה יסכל תכלית הסכלית שהיאך חכמות העולות !משתלשלות מכתר שבנתר עד שימצא חנמה‬
‫נוכל לשער מת שלא נדע מתותו ולא שיג ממנו רק חיוב שבכתר וכיון שתגיע מילוי אל מציאות בחי׳ וו קשר׳ ומדד‬
‫מציאותי וכמו שהוא מרומם על כל נמצא תחתון כך הוא שיעור מציאות חכמת דתייט קשר י׳ וכאן ראש לכל החכמות‬
‫מחמס על כל נמצא עליי! והיאך יעלת בדעת שוס נמצא המתגלית וסוד חכמר^זו הוא חכמת שננתר שנת סוד מוחא‬
‫לומר שאין הרחק ממנו לנאצל המחודש וכיון שיש הרחק דסבא וענייט החכמה סאת בה מחשכת כל הנמצאים שכל‬
‫נ מ ר ח שיש אמצעי שהוא מתמצע בין ב׳ הקצוות והאמצעי ממצאים המשתלשלים למטה עולים כאן כמחשב׳ והוא כלל‬
‫הזה או האמצעיים האלו תם ממנו בלתי מחודשים מצדו ג׳ אלפי עולמות דהיינו ג׳ ספי׳ כח״ב וכל א׳ כלולה מאלף‬
‫מחודשים מצד התחתונים אין להם התחלת מחודשת מצד דהיינו י״פ י׳ ו" מי׳ עד שיהיו נכללים בדרך זה י׳ חכמת ג׳‬
‫ספי׳‬
‫‪6‬‬

‫ט‬

‫א‬

‫מ‬

‫ב‬

‫כבן*‬

‫םפןיי‬

‫עין בני תטו־ ד פימב פ״טג‬

‫ספי׳ ג׳ עולתות ככל א׳ ואי אלף עילמית שתם כחי׳ תספרס‬
‫אלף תתכינת ותם עילמית תצד הבינה ותם תשתלשלית ג׳‬
‫ספי׳ •אל שכה זה לתטה ווה לתטת תות כח״ב שבחכמה‬
‫שבכתר ולכך העליון דק כעלם הב׳ תתגלה יותר תג׳ תתגלה‬
‫ייתר שכל א׳ כלילת תאלף דתייט שישתלשלו אלף תכל כחי׳‬
‫וכחי׳ אלף עולמות מחכמה אלף עולתית תכתר אלף עולתות‬
‫תכינה יהעילמית כעצמם ג״כ כלולים וכללית תחתין שככלס‬
‫לטיט חל׳ שככינה שבחכמה שככתר כחי׳ אחרינת שכת כחי׳‬
‫אחרונה שכה הוא עולם אחרי! מאלף עולמות הוא כלול‬
‫אלף אחות דהיינו אלף כחי׳ מצל הבינה שהיא מספר האלף‬
‫אמות דהיינו אלף נחי׳ הת״ת הנק׳ אמה מצד הבינה אלף‬
‫מספרם וסופם נתתם נה׳ זרתות דטיט הזרתות חמשת‬
‫נלפי׳ נםול נחי׳ ה׳ אמנם הזרתות בעצמן מצד הנינה‬
‫ותם ג״ב ה׳ מצד הבינה דהיינו סול חמשה שערי הזרת‬
‫עצתי אות ת׳ מהנינה ותם ת׳ זרתות בדפי׳ נמצא דרך קצרת‬
‫השתלשלות קשר זה הראשון לנילס ג׳ אלפי עולתות תם ג׳‬
‫ספי׳ ובכל א׳ יא׳ אלף עילתות ינל עולם ועילם אלף אתות‬
‫והי זרתות הרי תוצא העולם בת׳ זרתות דהייט הבינה ת׳‬
‫פתיחת הספ" העליוטת ואלו הס בסוד א׳׳א וזה נשתה להם‬
‫שיתייחס ננל ג׳ ראשונות שננתר עצתו נדפי׳ שעם תיית‬
‫שיתייחס נשס התלות אינם תדות אלא נשחת נדפ" אתנס‬
‫הנשתה יתדוד ויכלול ככלס השכליות האורות האלו ועד נאן‬
‫נכללו כקשר זה כדפי׳ • אורך הקשר הזה דהיינו ענין החסד‬
‫שט התתפשט ג׳ אלפי עולתות דהיינו תיית׳ כלולה תג״ר‬
‫כלילית תסוד האלפים עולתות דהיינו תנחי׳ הבינה כדפי׳‬
‫וה׳ אצבעות דהיינו התפשטות מציאותו עד צאתי כסוד‬
‫החמשה מצד הבינה ואצבעות הס כח" כדפי׳ כפ׳ דהייט ת׳‬
‫אצבעות חג״ת נ״ה שהם י״ד אחת ויתפשט סוד הימין עד‬
‫המקום הזה שלשה קשרי הזרוע ג׳ אלפי עולמות יה׳ אצבעות‬
‫היד אמנם כאן הוא נשמה ואין נעצם הספ״ נא״א יד ימין‬
‫ושמאל ולא זרוע כלל • אמנם כנשמה יהי׳ כה כסוד הזה‬
‫לכלול המציאות התחתון כעליון ורוחכ הקשר הזה דהיינו‬
‫גט׳ שנו כסוד תנשמת כדפי' ימדוד ג׳ אלפי אמות ירד‬
‫מעולמות שתם האורך אל אמות שהם הרוחב יתיינו ג׳ קשרי׳‬
‫שהם מרוע השמאלי ג״כ והם ג׳ אלף כסוד ג״ר כדפי׳‬
‫והעולמות הס תכינה והאמות תת״ת כדפי׳ כפ׳ • וכ׳ כחי׳‬
‫אלו עם כל הקודם נקשר כסוד עגולות להייט סוד הת״ת‬
‫כדפי כפ׳ והס עגול כעגול דהיינו תת״ת כיסוד גוף וכרית‬
‫חשבינן חד וימדוד מציאותו העגול שית אלפי עלתין דהיינו‬
‫סוד תת״ת המתפשט כשש קצוות והס עולמות מצד הכינה‬
‫ואורה וזה כסוד היות המציאות הזה עולת ונאחו לתעלה‬
‫ויורד ונאחז למטה ויהי׳ סוד תת״ת כתוכו היסוד ‪1‬׳ כו׳ עגול‬
‫*אולי צ״ל אל!‬

‫אילימה‬

‫לף‪69 ,‬‬

‫כעגול זה כתוך ‪1‬ה כדפי׳ וסוד העיגול לעולם כלל הי׳ וכל‬
‫המציאות הנז׳ איט יוצא מעצם המחשבה העליונה כתר‬
‫שכנתר כדפי׳ כסוד גשמה לא כסוד כלי שהכלי הוא סוד‬
‫הגז׳ כא״א כאדרא וכפטירת רשכ׳׳י ופי׳ כחש׳׳ק וע׳׳כ אינו‬
‫תתייחס כשם קי המלה שסוד קו החדה הוא תתפשטית‬
‫תכתר למדוד ועד כאן הוא עצם המציאות לתעלת אמנם‬
‫מכאן יתפשט מהקשר הזה הנרמז כתדיתיי ושיעוריו יתפשט‬
‫סוד קו המלה למדוד תדידין ושיעורי! בהתפשטות המתפשט‬
‫מכאן ואילך שיתפשט מלילת סול החכמה והלנה שבכתר‬
‫כאשר נבאר וכאן ראש לשיעורי המלות כתו שהכתר ראש‬
‫לכלים והספי׳ המתפשטות כך הקשר הזה נשתה הוא ראש‬
‫להתפשטות הנשמות וכתי שתכתר נעלם ונסתם ונפתח לספי'‬
‫פתיחת מועטת להמשך מציאות אצילות תיקו׳ תכתר עצתו‬
‫והיינו השתרשות תםפי׳ כך תנשמת תזאת נעלמת ונסתרת‬
‫כסוד הקשר תזת ומכאן יתפשט וישתלשל סוד התפשטות‬
‫יהספ״ נשמות לחכמת וכינת שבכתר ‪:‬‬
‫‪5‬תח הקשר הגז' ויתפשט וימדוד סוד החכמה‬
‫פילו‬
‫והבינה דהיינו סוד כ׳ עזקאן דהיינו‬
‫סול העלם החו״כ והדעת כחכמה והעלם החו״כ והדעת‬
‫בבינה תם כ׳ עזקאן להייט סול כ׳ טכעות פי׳ עניינם כפ׳‬
‫וימלול שעור מלתם מאת אלף עולמית נמצאו כ׳ מאתים‬
‫אלף עולמית וככר פי׳ חשבון תאלף מהבינה ועולמית ענייני‬
‫הבינה וככר נולע קשר החכמה בבינת ולכך כ׳ נאחזות‬
‫הטבעית האלו זו כזו • וככר נודע שכין החכחה והבינה סול‬
‫הדעת שעליו נאתר עץ החיים תהלך ת״ק שנה לכן כין עוקא‬
‫לעזקא ת״ק אלפי עילמית תדידת שיעור הדעת המתפשט‬
‫חן החכמה לבינה שהוא תפותח שערים בבינה לכל כחי׳ תפני‬
‫ששערי הכינה ה״ס ה׳ ספ" אלו הנכללות כדעת דהייט ת״ק‬
‫סוד תחג״ת נית שמהם נעשו נ׳ שערי כינה במקומם שהם‬
‫סוד ה׳ כלול מי׳ תכח החכחה וליה תם סוד ת״ק אלף עלמין‬
‫וכין עולם לעולם הוא טפח דהייט כח" המל׳ כדפי׳ כפ׳‬
‫וכ׳ טכעות אלו תכי פעולותיה ועניינית תתפשטי׳ יותר מן‬
‫הא׳ ויהי׳ גדולה מן הא׳ מפני שממנה יתפשטו תתציאיות‬
‫להתפשט והא׳ היא נעלתת לעצתה וסתומה כדרך החכמה‬
‫שהיא סותמת ותעלתת לכך יהי׳ עניינה ואת ראש דהיינו‬
‫גלגלת וזאת תוח בתוכה כנודע וכך הס כל עניינם ככל‬
‫מציאותם חכמה כתוך כינה • והנראה לי שתקשר תנו׳ כפ׳‬
‫תקודם כתדידותיו ושיעוריו הוא נשמה לרישא ומוחא ושערי׳‬
‫וכל אלו העניינים תנרתוי׳ בתיקו׳ רישא כאדרא בא׳׳א וסוד‬
‫כ׳ כחי׳ דהיינו אורכא ופותיא דהיינו נשמתאדחצחאדאתרן‬
‫מצח הרצון ונודע שהמצח כת ג׳ כחי׳ • הא׳ אורכא • הכי‬
‫פותיא • הג׳ כעיגולא • וג׳ כחי׳ אלו כנשמה יש כה שיעורן‬
‫ותדידין‬
‫ט ג‬

‫‪70‬‬ ‫ס)‪£‬ףי‬ ‫מד‬ ‫עין נ ל וזמר ד *״מנ <**‬ ‫ומדייק כדפי׳ ולכך ענייני הקשר הוא הראש ג״ר כדפי׳ והיינו‬ ‫גולגלתא כסול נשחת׳ וחשם יתפשט חצחא יהייט אורכא‬ ‫ופותיאועיגולאועל כאן תעלם ואין פתיחת פתח כלל לגשמי‬ ‫כמו שאין לכלי׳ עצם תיקו׳ א׳׳א שאין גולגלתא חוחא וחצחא‬ ‫ופתח" • אמנם כ׳ עוקאן לקאמרן כפ׳ זה ת״ס כ׳ עייגין‬ ‫ונסול עייגין אמרן חוורא בגו חוור יתייט עזהא גו עוקא‬ ‫יחוירא דכליל נולהו חיוורי דהיינו נין עזקא לעזקא ת״ק‬ ‫אלף והייט נשחה לנל׳ הנו! וחפני שהוא השגחה מתפשט׳‬ ‫אחר שתוא סוד ת״ק אלף עולחות אלו פותחי שערי ההשגחה‬ ‫נלפי׳ וחנאן יתפשט שיעור חוטחא שת״ס וא״ו ולנך נסול‬ ‫הנשמה הוא סול הזרת נאשר יתנא׳ ולנך קאחר מהנא‬ ‫אתפשטי לתתא ומליל קו תחל׳ ג׳ זרתין להייט ג׳ נחי׳ לת״ת‬ ‫נשוד תדעת פשיטק נלא קשרא אלא יורת על סוד התפשטות‬ ‫תחוטם באורך שאין נו קצור נלל וו״ם נשחת החותם המתבאר‬ ‫נאלרא אתרא דהתוא זרת שתק רנוא עלמין דהיינו סוד‬ ‫תת״ת רק ותם בלולים עד סוד תרנואות דתייט אפי׳ מהחכמה‬ ‫נדפי׳ נפי• וטדע שתתיטם סוד הת״ת ולנך אצי׳ ותיקו׳ מנאן‬ ‫כאומרו ושמים מרת תכן והיינו שהוא נלול ס׳ רנוא והיינו‬ ‫תקן לא אצי׳ שהרי אצילותו מלמטה ודאי אלא תיקו׳ דהיינו‬ ‫אח׳׳כ כלולתו וייס שכו מי׳ וי׳ מי׳ עד ס׳ רכוא תיקון זה‬ ‫חכאן כהאיר השורש הזה נשח׳ חוטחא דא״א ככלי זה הנק׳‬ ‫חוטחא דאריך יאיר וינשכ נשימ דחיי ויתארך תת״ת למטה‬ ‫ויאיר כס׳ רכוא • והנה אורך התפשטות זה המתפשט חכ׳‬ ‫טכעית דתייט ג׳ זרתות אלו הנז׳ היא סיד ס׳ רכוא עלמין‬ ‫כל ורת יכל עולם לעולם מאלו תחתנחנין כסוד תת״ת‬ ‫כדפי׳ לעיל כליל ד׳ אלף עלחין אחרנין דהיינו סוד היות‬ ‫המל' מרובע׳ לכך יתקן כל סוד כחי׳ וכחי׳ שבורת הזה‬ ‫שפי׳ שסוד תת״ת תתחיל לתתרנע חת שלא נעשה עד כאן‬ ‫נשים חדת וטדע סוד תורת דהיינו סוד י״נ ייתרנע חכאן‬ ‫חפני שי״נ נא" לסוד ארנע׳ נדפי׳ לעיל נפי • ועתה יתפשט‬ ‫קו החלת ויחדוד עד נחי׳ שסוד תורת יתחלק לחלקיו למטה‬ ‫חהחיתס הוא הפהלחטתחתת״תחל׳ אחנם יתי׳ ענין תמדת‬ ‫הזאת מתפשטת נ׳ זרתין דהייט נצח והוד ופלגא דהייט‬ ‫היסוד יפלג פלגא דהיינו המל׳ יסיגו שתורת נעצמו׳ ימדוד‬ ‫נ׳ מדות בגרה הס י״נ י״נ נל א׳ וא׳ והיסוד ששה נגודע‬ ‫והמל׳ ג׳ נדרך נחי׳ תגי׳ נסוד י״נ גנולי אלנסון בסוד‬ ‫חסד דין ורחמים וזו נשח׳ וחת גם ננתר ימה גס נסוד‬ ‫הרחמים אמנם יתפשט קי המדה וימדוד סוד הרבוע דהיינו‬ ‫המל׳ המרינע׳ שחה שהזרת יתרנע בסיד י״נ להתרגע ג״פ‬ ‫ארנעה למדוד נסודהמל׳ שהיא מרובע׳ וטדע שהט״השהס‬ ‫ריחא יעורקא הס למטה מהמל׳ לנך יתחיל קו המדה‬ ‫למדוד רניעא לעומקו שהי׳ היד נעצם למטה מהחל׳ ונודע‬ ‫אילימה‬ ‫שההוד שעורה נחמשי׳ דהיינו ה״פ ויד׳ להייט ג׳ לכך ימדוד‬ ‫עומקי( דריניע נ׳ ורתין לאתפתחא לה' שטרק שהם חג״ת‬ ‫נ״ה דנצח חמש להייט מדת הנצח שהרי למעלה הוד על נצח‬ ‫לחטה נצח על הוד • או נאמר שתחם חמש ויםתעף נכללות‬ ‫חחשיס נעוחקא שהיא הוד ווה עיקר והנה נל נללית וה נ׳‬ ‫ה׳ נסוד החל׳ דהיינו הריבוע וחנאן יה" שורש לנל חדות‬ ‫מרונעת נשימדוד הנשמה למטה נםוד קו המיה המתפשט׳‬ ‫מן הנתר נלפי׳ שהרי למטת נשיתפשט ימדוד נעיגולא או‬ ‫נרינועא נסול תת״ת והמל׳ ונאן הושרש הענק ונראה שסול‬ ‫פתיחת הפה יתי׳ תעני! תות נסול נשמ׳ נא״א והנה מלת‬ ‫הריבוע הזה יה״ ענין המל׳ נלפ" ונל מלותיה תם חחנעת‬ ‫ושורשם נאן והנה תיא נת ז׳ ננל ענייניה ולזה תמצא שמלות״‬ ‫כאן על סוד נחי׳ המל׳ ולזה תמצא שסוד ריניעא ימחל‬ ‫ולנל רינועיתשתים ל׳ פיאיתיה ז׳ חאה אלף עולחות• והנה‬ ‫המספרים ז׳ מצל המל׳ מאה חצל תת״ת אלף חצל עולחות מצל‬ ‫הכינה כדפי׳ נפי ושבעה טפחים והרי מספר הזי מן המל׳‬ ‫יחספר הטפחים הם חחנה והטפחיס עצחם היא היא כדפי׳‬ ‫כפ׳ וחמש זרתים הרי מספר הה׳ חחנה שהיא כת ה׳ וכת‬ ‫ז׳ זרתים חצל הזרת ודאי כדפי׳ לעילופלגא ופלג פלגא היסוד‬ ‫ותחל׳ ת׳ ליחין תורתיס לו׳ דהיינו חחש ופלגא ופלג פלגא‬ ‫כ׳ הם ו׳ עומקא ורומא להייט הטיה שהם למטה שתס‬ ‫השפתיס חוץ מהפה והס סול ג׳ והי זרתים כלפי׳ לעיל שגרה‬ ‫הס נ׳ ות׳ והייגו סול קי המלה שהיא מתפשט׳ אורך ורוחב‬ ‫כעיגולא כסיל המצח כלפי׳ ויתפשט העגול סוד העינים‬ ‫והחוטם ובסופו סול הרבוע דהיינו הפה וסוד העומק והרום‬ ‫בסול תשפתים יתיינו בסול תנשמת לוקא לא בתיקו׳ אריך‬ ‫כי כסוד הכלי יש לו סול שעיר ימלות לעצמי לתיינו עצם‬ ‫הכלי י אמנם אלו הס כלליות שיכלול הנשמת תוך הכלי‬ ‫והשכלת השכל העליון שישכילהו ייאריכהו וירחינהו ויעגלהו‬ ‫וירכעתו וירוממתו ויעמיקתו כסוי חיות הפניחיות וכאן‬ ‫נסת׳ ונחת׳ ונכללו סוד כתיקי׳ הכתר כזולת סוד תיקו׳ דיקנא‬ ‫כסוד הנשמות כאשר יתכאר כע״ת • אמנם כאן תושרש חדת‬ ‫למדות למדוד לכל תספי׳ והיינו כלל קשר א׳ וענ־יט וסוד‬ ‫המיה למדוד כש־תפשט מכתר עליון למדוד שיעודן ומדידין‬ ‫למטה • והנה מת שימצא כמדות סוד יהו״ה הוא סוד הדכוע‬ ‫וכאן כסוד שיעור המד׳ יכלול סוד יהו״ה שהרי יהרה הוא‬ ‫כלי ואינו נשחה ולא יגיע כחי׳ הנשמה אלא הכלי לתתחתם‬ ‫כסוד יתו״ת עד תגיע שעור תחדות לסול הרבוע ולכך‬ ‫יתקשר כו כשם יהרה תיקו׳ אריך כדפי׳ כנודע ששם יהרה‬ ‫ככתר • אמנם חכח" זו ולמעלת יזדכך מספ" לנשמת‬ ‫ויתעלה מסוד הענין עד שיתקשר בא׳׳ס שאין שיעור ומדת‬ ‫להתקשר סוד המדה והשיעור כא״ס ממטה למעלת אחר‬ ‫שימדוד‬ .

‬נקו החדה נש׳ א׳ חפני‬ ‫פרק‬ ‫היות סוד קו המדה תזאת חן המציאות‬ ‫אשר אין מ שיעיר וחדה עד יחצא השעיר והמדה דת״ט‬ ‫מא״ס עד נל מציאות תנתר שנק׳ תנתר א״ס והוא ייצא‬ ‫מא״ם לסוף ומאין שיעור לשיעור ומאין מדת למדת ומנאן‬ ‫ואילך יתחיל השעור והמרה ולנך עד נאן אין מדת עלית‬ ‫אמנם מש׳ הנ׳ ואילך שתוא משעור ומדת נשמת החכמת‬ ‫תתחיל קו המרה להתפשט ולמדוד מדת על" ירצה שיעורין‬ ‫וחדידין שפעולותיי מתגלין נדפ" ותנא סוד תיקו׳ דיקנא‬ ‫דאריך שהם חדות של רחמים למטה א״כ נשחת׳ פיעלת‬ ‫פעולות עלות ולכך תחלת המדה י״נ קשרים שהם סוד י״ב‬ ‫ויש לתם נקודת אמצעית הכוללת י״ג וטיט שהם ׳״ב‬ ‫מתקשרין ונעשים אחרות ומקורה ההיא המיוחדת כוללם‬ ‫כולם • והנה אלי תי״ב חתפשטין ברל״ג והס ג׳ בחיי תקשר‬ ‫הא׳ דת״ט סוד תכתר וי״ב שתן נכללים בכתר ורל״ו שהם‬ ‫תסתעפות תי״ב ותם עלים וחתפשטיס לחיץ אל החכחה‬ ‫וסוד אלו משחה כדפי׳ • ו מ ת ענין תקשר תא׳ העליון‬ ‫תראשו־ תקודם כפ׳ תנו׳ לעיל תוא תכתר הוא שס יהרה‬ ‫בסוד ריבועא כרפ" • תקשר מ ׳ ׳״ב קשרים תם י״ב‬ ‫הויי״ת כנודע • הקשר מ ׳ הם רל״ו אותיות דהיינו י״פ י׳‬ ‫ה׳ ה׳ ג״כ עשרה הם ״ פ״׳ עשרה הס חאתיס וא״ו הס ופ״י‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫‪6‬‬ ‫״ י ״טי׳‬ ‫אילימה‬ ‫לו«‬ ‫הם ל״ז כולם רל״ו • ונראה שעד כאן אין מציאות אלם אמכם‬ ‫מן המציאות תזת ולמנות מציאות אדם והיינו סוד שם יהרה‬ ‫שאין עיקרי אלא מן החכמה ולממה וכך סוד יהרה וצירופי!‬ ‫איט אלא כחכמה ועם היות שאמרנו חשחתאדרמעאנסוד‬ ‫יהרה כנר פי׳ כס״ד וכאדרא כחש״ק שאין אותיות ככתר‬ ‫ולא יצדק כעצם ועד״ו כנשחה • אחנס דרך המכרה חפני‬ ‫שראוי להמצא למטה שס יהרה יקרא למפלה שם יהרה‬ ‫ולזה עיקר שם יהרה חן החכמה ולמטה ולזה הם י״נ‬ ‫קשרים ורל״ו קשרים הס םה־ כמ׳׳ה דהייט שורש לרח׳׳ח‬ ‫איבר" שבכללות אדם חכמה מ״ה ולזה כסוד נשמה כשורש‬ ‫מציאות לחכמת מיד קשר ׳״נ קשרים הם י״נ חלקים אל‬ ‫הגוף נולו ורל״י שהם עיקר הענפים חן ת״׳נ וי״נ חלקי‬ ‫הגוף ראש״ס הס נז׳ מוהר שהם ג׳ בזרוע ׳חין ג׳ כזרוע‬ ‫שמאל ג׳ בשיק ימין ג׳ בשוק שמאל הס ׳״נ ורל״ו נשאר‬ ‫בל הגוף הס רח״ח קשרים‪.‬שפי׳ בסוד הקשרים תא׳ סוד קשר א׳‬ ‫הכולל כל הקשרים דוחה בדוחה לכל קשרים עליונים שפ"‬ ‫ירצה כל מה שנכלל בסוד השער הא׳ בחדיתיו ואורכו‬ ‫ורוחט ‪ .‬כך חדת תכתר הזה מפני היותו העתק העליון‬ ‫זולתי שהעליון נעלם ונסתם וזה התחתון נגלת דהייט חנמה‬ ‫‪1‬‬ ‫קלומה‬ .‫ספר‬ ‫עין כל תפר ד‬ ‫שימדוד מלמעלה לחטה עד תריבוע כדפי׳ ויתאחד הענין‬ ‫כולו כא׳ וישתרש כעין מדה למדוד לכל השיעורין והחדות‬ ‫כדפי׳ • ויתי׳ סוד תנשמת הזאת מאירה כחותיה ופעולותיה‬ ‫בסוד הכלים שהם תיקו׳ תכתר וירבו פעולות שהם פעולות‬ ‫מצד הכלים כדפי׳ ענייט לעיל ואין הנשמה הזאת משמש׳ אלא‬ ‫אור בכלים כדפי׳ כפ׳ הקודמים בת׳ תקודמ" • ובאמת יתיחסו‬ ‫הפעולות בנשמת ובודאי אין הפעילות בנשמה כמשלים‬ ‫שהמקלט לעיל בתמר ב׳ ג׳ • וכל פעולות הנשמה הזאת‬ ‫ומל׳ הזה שהוא הכתר בתיקו׳ אינם פעילות מתגלות אלא‬ ‫פעולות נעלחותבסוד החנואר בחש״ק ויתבאר בתחרחע״ן•‬ ‫ולזה אינם פעולות ולא משמה נשמה להגלות פעולות״‬ ‫שרש מהשרש מושרש להמ׳ הפעילות למטה • לכך סוד‬ ‫תיקו׳ ׳תנתר תם י״נ מקורות י״נ תיקו׳ דיקנא אלו הם‬ ‫פעילות המתגלית נתתפשט׳ למטת דת״נו ׳״ג מדות של‬ ‫רחמים לכך מתם ולמטת ׳עשת הנשמת למטת ייאמר ענין‬ ‫לעצמו ולא שתענין לעצמי שתר׳ חנלל תנתר הס אחנס‬ ‫חפני היות נח" פתיחתם נמצא למטת לנך יקרא ענין‬ ‫לעצחו ולנך ינחן נסוד הנשמה נחי׳ לעצחי לא שיש‬ ‫משחת חילוקים ונח" אלא נלת א׳ אלא יתייחס‬ ‫עד כאן חדת א' שורש לחדות וחנאן ואילך‬ ‫חדה נפ״ע ‪:‬‬ ‫‪ n y‬נאן נלל ר״ש‪ .‬שנקשרים האיברים יחד ושרשם‬ ‫ננשחה העליונה בדפ״ זלות תם סוד תיקו׳ דיקנא‬ ‫נאמת נו״ק אלא שאין קצוות ננתר • אמנם פעולתם‬ ‫בתעלס כדפי׳ ויתנאר נמקומס נערה • והנה כאן‬ ‫כסוי החכחה בסוד הכתר אחר שהגיע אל סוד תיקו׳‬ ‫דיקנא שייחסו אל תכתר וייחסו אל תחכחת שחשם‬ ‫שורש החכמת להתגלות ולהתפשט מהכתר כאן תתחלות‬ ‫התפשטות קי המדה לתגלית ולכך כל תיקו׳ דיקנא הם‬ ‫שערות דתייט כל שער ושער יא״ו מפיק מן י׳ דהייט‬ ‫סוד תדעת חן תחכחת !כשיתקבצו חלקים רמס כהשתתפות‬ ‫אל סוד ״שובם ותיקונם יעשה ת״ כאשר יתבאר בחקוחו‬ ‫בעז״ה כך הוא סיד הנשמה הוא התפשטות קו החדה‬ ‫להגלות כדפי׳ ולזה ייחם ר״ש שער ב׳ מכאן ואילך ועם‬ ‫היות שבסוד הכלי אין נו כ׳ אס ׳״ג תיקו׳ בסיד י״ב והנקודה‬ ‫האמצעית תכוללת עכ״ז בסוד יןנשחה יעשה סוד קשריי‬ ‫אל! וכאן סוד השתרשות רח״ח איברים המתפשטים כללות‬ ‫אדם דהיינו חכמה וכלמה שמחכמה ולמטה כדפי׳ ובאמת ענין‬ ‫זה בכללו׳ מציאות הנשח׳ שהיא קשר הטי לעיל‪-‬והנה לעיל הקשר‬ ‫הני׳ ה״ בו סוד אורכא ופותיא עיגולא ורימעא עומקא ורומא‬ ‫ותחלת מציאות השם יהו״ה היינו מרימעא א״כ כללות‬ ‫הקשרים אלו תלוי בסוד בחי׳ הרימע העליון דה״ט נחי׳‬ ‫פימא יכך תם בתיקי׳ מהכתר שרובם וכולם סחיר סחור‬ ‫לפימא כאשר ית׳ והנשמה דומה אל הגוף בקרוכ ‪ -‬יתנה‬ ‫סוד ג׳ בחי׳ אלו‪ .

‬‬ ‫המיות שתם תיקו׳ הקשר ולא בעצם כקשרים אל! מליוגיס •‬ ‫הגי רל״ו קשרים שאיים אלא השתעפות עגפ" שוי מפשטות‬ ‫אותיות פשיטית מאה יודי״ן מאה הס״ן ליו ווי״ן הס תיקו׳‬ ‫והגשמות לאלו מ נ פ י ם הס נכללים כולס בסוד קו תמדת‬ ‫ולא יצאו לחוץ ח״ו שמל נכלל בקו מ ד ת ‪:‬‬ ‫י ק מיי הנה נכלל סול מ י ה ב׳ קשרים תא׳ קשר‬ ‫א׳ שהוא הנו׳ כפ׳ מ״א ומ״ב • הב׳‬ ‫קשר וה מולל כל הקשרים האלו הנו׳ והנה יש בו מלות‬ ‫כמיות הקשר תא׳ ממש והיינו תעתק כל הקולס• כסיל‬ ‫הקשר הוה לכל מיקי' מליינים בח״ וו מראת אותם‬ ‫ולמטה ומליון נעלם יות תחלת מגלות עיי קשר קשר ג׳‬ ‫למטת מקשר מולל י״ב קשרים שתם נכללים בקשר ב׳‬ ‫כלפי' והקשר הוה הוא מה שהחכמה יתמצא לחמי ולמפשט‬ ‫מלותיו למטה ו מ ה הקשר הוה היא לומה לא׳ במלותיו‬ ‫אלא אחר שסא עלה ועומל קי מ ל ה להתפשט ומראת‬ ‫מציאות מעילות ייתר משאר מתריס• י מ ה עס תיית שהם‬ ‫בקשו־ האמצעי י״ג קשרים כלס קשר א׳ יסיט י״ס כלפי׳‬ ‫בפי ו מ י ככללו בקשר א׳ י׳ ווה הקשר ג״כ הס י׳ שיש‬ ‫כסוי ״ סול י״ג והייט שםייס יהו״ה יהו״ה יהו״ה ש מ‬ ‫שוי מ ב ו ע לסוף הקשר כטיע וכדפי׳ בקשר הא׳ יכאשר‬ ‫יתקשר יתקבץ ג׳ יויי״ן וג׳ הס״ן וגי ווי׳׳ן ויעשו כולש סיי‬ ‫ימ״ה בסול מ י ט ע ויהיו סוי י״ס יסיט מפשטות תקשר‬ ‫א״כ יתי' מ ג י ן דרך כלל ג׳ קשרים כלפי׳ וימצאו עתה י׳‬ ‫בה ג׳ בחי׳ • עוקץ עליון כתר תייט קשר א׳ ועוקץ מתון‬ ‫קשר ג' וגיו באמצע הוא קשר א׳ תיא קשר ב׳ ותם י״ג‬ ‫קשרים בסול תאמצעי כלול י׳ יסיט גוף תי׳ תם י״ג והיינו‬ ‫כח״ב שבחכמה ו מ ג׳ קשרים כיצל קשר הא׳ הוא מ ת ר‬ ‫עצמו ומא תקשר תא׳ שפי׳ שהוא קשר לכל הקשרים והוא‬ ‫נעלם וממגו חית לכל מ ל ו ת קשר אב לכל הקשרים וקשר‬ ‫ב׳ מ א קשר מולל ״יב קשרים כלפי׳ יהיינו י״ג קשרים‬ ‫מפני הנחי׳ מ י א תטללת כלפי׳ יסיט שהיא קשר א׳ ובו‬ ‫י״נ קשרים יכל תי״ב חשובי׳ למלול ב מ חלית • אמנם‬ ‫רל״י הס פרטיים • יאח״נ מאלי ס ״ נ יעשה קשר ג׳ הוא‬ ‫עצם החכמה מתפשטת חן מ ת ר ‪ p i‬היא ננל״ שחסול‬ ‫תיקו׳ ייקנא יתפשט ניצוצא להאצי׳ מ כ מ ה רישא לועיר‬ ‫אנפין והייט סול מפשטות קשר ג׳ מב׳ קשרים אלו וכ׳‬ ‫‪6‬‬ ‫"‪1£‬‬ ‫הקשרים הא׳ עצם הכתר הנעלם • הנ׳ הוא סוד י״נ‬ ‫קשרים והוא ככתר וישפע למטה מפני היותו גילוי הכתר‬ ‫ומוצא תיקו׳ להתפשט לחוץ כאשר יתבאר לקמן כעז״ה •‬ ‫אח״כ יתפשטו ז׳ קשרים הא׳ הוא הקשר הג׳ שהוא ע ז י׳‬ ‫שבחכמה והוא סוד מפשטות הקשר הא׳ ולזה יש כקשר‬ ‫*הנה כעד הקשר הא׳ אלא שהוא נגלת ויתפשטו עוד ג׳‬ ‫קשרים שתם סוד ג׳ קשרי חו״ל יסיט ה׳ ו׳ ה׳ שבשם‬ ‫העליון שכחכחה ולוה הס חיך ולשון ומגל׳ כלפי׳ לעיל‬ ‫בפי וסול חול הוא מפשטות רוח החי״ לכל הספ״ שבסול‬ ‫חיך ולשון פה הוא מפשטות נשיכו לרוחא לחיי • ועם תיות‬ ‫שמדדנו בו סול כל הגוף אינו אלא ראש לבל אמנם הענין‬ ‫הוא כי כל שם יש בו סול כל המלה ולרך כלל כל מ מ ו ת‬ ‫יחל הם שעור חלה א׳ כלפי׳ לעיל פ' ולוה סול חול נאמר‬ ‫בו וכחול ארבה ׳מיס דה״טסול חול ג׳ קשרים אלו האחרונים‬ ‫לשבע עשרת קשרים תם מתפשטים ונוהגי׳ רבו׳ וגדולה‬ ‫ליחיס מחתוניס שהם הספי׳ תעלות וסול חול ות הוא‬ ‫גבול ליס בהיותה סוערת בליניה שוקט׳ שמי הרחמים‬ ‫מהגשמה העליונה הס חשקיטין גלוי דיניה כטלע וכדפ״‬ ‫בתיקונים שער ‪:‬‬ ‫הנה מכאן תחלת דיוקן שמת אדם דהיינו סול‬ ‫ייו‬ ‫ו״א ותתחיל מדיד ברישא לאתפשטא לתתא‬ ‫לסיני מפשטות מעילות לתמצא חו״א לתחתונים • והנה‬ ‫תחלתו באורכא לתייט חסל שמי תחלתו בחםל מצל מ כ מ ה‬ ‫וראש ית תיא תחלתו בחסל שארי מלעילא ממכחה וחליל‬ ‫בעגילא תתפשטית הדעת סיד הת״ת שהוא עיקר הסתעפות‬ ‫!״א לב׳ סטרי! ש מ ימין ישמאל • והנה הקשרים הקילמי׳‬ ‫הכל ימין ולכך לא ס ׳ בהם ימין ושמאל מפני שכולם חסל‬ ‫תתפשט ומשתלשל חכח״ לכהי׳ • אמנם עתה הם חסל ולין‬ ‫לכך יתפשט לב׳ םטרין ועיקר המציאות כחלידת יו אורך‬ ‫יעיגולא דתייט חסד ות״ת תטת כלפי חסד יעכ״ו יש בו‬ ‫יתין ושתאל לכך הצל תא׳ תדידתו תוא סוד ג' תאה‬ ‫וזרתין יפלגא וחל שליש וכמוהו לצל הב׳ יתפתרין הס‬ ‫ימיניות ג׳ מאה חת״ן ושמאליות ג׳ מאת בג״ה והס בבחי׳‬ ‫ורת שפי׳ כפ׳ ופלגא ייסוד מתחלק חציו לימין וחציו לשמאל‬ ‫וחד שליש היינו החל׳ שיש לה ג׳ בחי׳ שליש לימין ושליש‬ ‫לשמאל ישליש לאמצע בענין שימצא סיד תוכיות נשחת לכולם‬ ‫לגלגלתא דרישא העיר חח״ן לימין ובג״ת לשמאל ויסוד‬ ‫ומל׳ לימין ושמאל • והנה דרך גולגולת תראש אל הוכר‬ ‫שמתחלק לב׳ חצאי. ולכך סוד הנשמה מורה על ב׳‬ ‫הנהגות ימינית ישמאלית כדפי׳ והנה ג׳' ספ" ימיניות עדיות‬ ‫לג׳ אמצעיית צריכית קשר שלשלת כזה ‪ 5‬יסיט סוד מולגין‬ ‫והנה משחתא דמולגין מ ל ק תא׳ תיא | ג׳ מאת טפחים‬ ‫פ‬ ‫מ ו‬ ‫*‪16‬ל< ‪jn w‬׳‬ ‫יחי‬ .‫‪6‬‬ ‫אילימה‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ J D‬ע ץ כל תטי י פיטי ״טי ״מי‬ ‫קלותה סתומה חכמת מתגלית ומתפשטת ולפי האחת הא׳‬ ‫נשמת כל תיקיי תכתר ו מ ׳ סוד נשמת תיקי׳ חדש ימיט‬ ‫כקדם • ב׳ מפשטות והסתעפות נשמת י״ב *ליקוט דיקנא‬ ‫שהם ג״כ קשרים ממין לסוד הקשר • אמנם לא בשיעורו‬ ‫ומדתו יכך תם סיד כלל תכתר יתי״ת יסוד תיקי׳ הכילל‬ ‫מ י ׳ יהו״ה ושאר מיקו' יש בהם סוד יהו״ת אמגס צירופי‪.

‫ספר‬ ‫עין כל תמר ד פימו פ״ט׳‬ ‫וחל ורתא ופלגא לתייט סול ג׳ מלות בלולות במאה ונמות!‬ ‫נשמאל דהיינו ג׳ אנות מלולים נמלת מ ע מ י ס שפי׳‬ ‫נפ׳ ותם שלשתן מימין לשמאל וג׳ מן ממאל לימין לקשר‬ ‫נ׳ ההנהגות וחל ורתא היינו יסול מן הימין לשמאל ומן‬ ‫השמאל לימין נמלתו ממשופלגאהייט תחל׳ חצית מן הימין‬ ‫לשמאל וחצית מן ממאל לימין נעשה תנל יחל נחי׳ איד!‬ ‫גמצא כלי מלת הראש שית מאת ורתין לתייט חח״ן כג״ת‬ ‫יחל יסול וכ׳ שלישי חל׳ כלפי׳ • ומזלגין תאיחזי׳ וקושרי׳‬ ‫ימין ושמאל חמשת שתם ת׳ ספי׳ ואורכם שית מאת טפחי׳‬ ‫דתייט ג׳ אבות מימין לשמאל וג׳ אכות מן ממאל לימין‬ ‫ותלת ורתין ש מ יסול מן תשמאל לימין ומן הימין לשמאל‬ ‫הייט שתים ותא׳ מלכות נחלקת חציה מן הימין לשמאל וחצית‬ ‫מן ממאל לימין וזהו סול גילגלתא לרישא לא כלי אלא נשמי‬ ‫יהייט מלת מ ג י ל מצל תת״ת מ ג ו ל מפני שזוהי הנהגה‬ ‫נחלקת לג׳ חלקים ימוכרעת כלפי׳ • אתפשט טציצא ומליל‬ ‫לתתא לאורכא מפשטות מ ס ל שית מאת אלפין עלמין • ככר‬ ‫פי׳ משפרים ורכואות והנה עיקרם כפ׳ ודרך כלל תם‬ ‫שית מצד מ ״ ת ותם ו״ק כלולות מהאלפים יתמאית יהס‬ ‫ס׳ רטא מצד מ כ מ ה אמגס תם כת״ת ג״כ כעל מ ש ה‬ ‫יהייט מצד האורך חסל• והנה קשר לעילא סוד קשר ולמטה‬ ‫בסיף תמדת קשר ימפשטית הטי כין קשר לקשר ועגייגו‬ ‫סוד י׳ בראש וי׳ בסיף • והיינו סוד יתו״ת תות״י דהייט‬ ‫י מ ו ו מ ״ י דהיינו סוד יאתדונת״י שית באמצע י׳ לעילא י׳‬ ‫לתתא וכזה נכללו כל איכרי הראש שהם כ׳ אינים וכן נ׳‬ ‫עינים וחוטם באמצע ולמטה מחוטם פת ולמעלת מ מ ו ט ס‬ ‫מצח וכ׳ פנים א׳ לימין יא׳ לשמאל‪ .‬ותנה סוד הכלים הם‬ ‫ג׳ ימיניים וג׳ שמאליים יג׳ אמצעיים מצח חיטם פת ישער‬ ‫מאש בין שלשת חלקים מפני שצומח חן מ ו ח שכו ג׳ חוחי׳‬ ‫ושער תזקן דרך א׳ חחנם ט ט׳ תיקוני׳• יעתת לדרכים אלי‬ ‫נבאר ענין הנשמה שהיא כלולה • הנה סוד הנשמה מ ל ת‬ ‫ימדוד הימין ואח״כ ממאל לכך ימדוד שוד צד הימין ג׳ מאת‬ ‫ורתין ופלגא וחד שליש ומאלי יתטצצו כמוה׳ לצד שני שהמנה‬ ‫מפשטות מ כ מ ה ותגבורת מפשטות מ ס ד י מ ו ד מפשטות‬ ‫תנצח כטדע ואח״כ כשיתפשט ימצא שליחות מ ד ׳ יחד י׳‬ ‫מאת זרתי! וחד וכ׳ שלישים עגולא דרישא והס ו״ק כלילי׳‬ ‫כסוד המאה אלף וו״ק כלולים כסוד מבוא כדפי׳ דהייט‬ ‫מפשטות מ ד ׳ לאורך לכלול מדת עיגול מאש יסודם‬ ‫הנהגת האיברים שכתם דתייט אזנים עינים פנים ששת‬ ‫ובאמצע מצח חוטם פת• והנה מ צ ח מנה י מ י ט ם ת ״ ת ו מ ה‬ ‫מל׳ הייט קו האמצעי שהם סוד מזלגין האוחזים חן הימין‬ ‫לשמאל ימין ימין ושמאל חכמת ומנת והאוזן ימין ישמאל‬ ‫חו״ג והפן ימין ושמאל ט״ת ושער עליון ותחתון תיא סיד‬ ‫אילימה‬ ‫ל?‬ ‫‪n‬‬ ‫התפשטות מ ״ ת נשול ווין טנעים מן מקורות פועלים‬ ‫פעולתם וסול הנשמה הפנימית ככולם ולכך לומה להם‬ ‫בקצת כלפי׳ ‪:‬‬ ‫אחר ההנהגה אל הנשמה כשעור מלת הראש‬ ‫פרק מי‬ ‫ואיבריו כלפי׳ יתפשט לממד המעיים‬ ‫והטעם כי הראש סול חו״כ!המפייס סול הדעת וטלע שסוד‬ ‫הדעת יתלבש כו׳׳ק לכך יתפשט למדוד המעיים ולכך מודד‬ ‫אורך הניאו־ אלף והיינו סול הכינה ושארי • והנה תמדה‬ ‫הואת מגעת לעומק׳ להייע על הול ומודד באורך מצל החסד‬ ‫דהייטשיש מן החסד על הול חמשיםספי׳ לכן־ מליל וקפד‬ ‫הי מאה אלפי! עלמין כתוך המעיים• יהנת טלע שהמעיים‬ ‫ראוי שיתפשט ג״כ מציאות מלת כלי הגוף להייט ו׳ ספי׳ אלא‬ ‫שעתה תמלת קיימא מעולפת שלא גתפשט׳ עליי! מלת נשמת‬ ‫הגוף כעצמו תיק !לכושא למעיים ותעטיף !עיכב בעצתו‬ ‫מציאות האיכרים תהם על כא ומן אצי׳ כלמסקיגן והנה‬ ‫העמיד העגין כאצי׳ תחסל ותת״ת וגתעלפ׳ כאצי׳ תגבורת‬ ‫והנצח להייט מציאות התפשטות ו״ק הגוף שהם איגם רחמים‬ ‫*כמטיים ותם לכיש למעיים• וטלע כי תחסל בגבירה י מ ״ ת‬ ‫כנצח ולכך שש קצוות תתיכוניים כסיל הדעת כסוד המעיים‬ ‫יתלבשו בי״ק המתגלים בסול תת״ת כסיד הגוף והייט מלת‬ ‫רוחב ורום ייתפשט שיעיר תמלות ג׳ מאת אלף דתייט שיש‬ ‫נין גבירת לנצח ג׳ ספי׳ ת״ת אמצעי׳ ו״ק ומצל א׳ גבירת‬ ‫ומצל נ׳ גצח והס ג׳ מאת אלף ירתין נלפ״ נפ׳ לאתפשטא‬ ‫נג׳ מאה עלמין ונין נל עלמא יעלמא ג׳ מאה אלף טפחים‬ ‫ותם נחי׳ תספי׳ ירתין טלע עלמין טפחים טדע בפי‬ ‫תקודמי׳ ננל נתלת מאת ג׳ מאת לתורות על תספי׳ הטי‬ ‫שתתפשטית הגוף מן תורועות לירנים שהוא סוד התפשטות‬ ‫תת״ת כעד חו״ג ולכך מחש הגוף אוחז מן תנתפית על‬ ‫כעד תורועות והתפשטותם אמגם מצד החסד המפייס ימצד‬ ‫תגבורת תגוףיתחסד אוחז עד הוד ותגבורת עדגצחכלפי׳‬ ‫והכל כסיל נשמת לכלים כלפי׳ • והנה סוד נשחת ואת היא‬ ‫מ נ ה ג ת בי״ק שת״סתגוףכטדע כמקשר תכל כסיד תוכיות‬ ‫מ ד ת כנולע• ויתפשט! עתתתזריעית• יתנה הזרועות תם‬ ‫חו״ג ובתם ג׳ נחי׳ נתבארו כמת פעמים תם ג׳ קשרי‬ ‫תזריעית ‪ p i‬יתפשט נוציצא ויקשור קשרא חלא לעילא דהייט‬ ‫חסל שנחסל אי חסל שבגבורה ותייט קשר נ׳ מדות אלי‬ ‫נת״ת להייט קשר הזרועות בגוף יקשרא חלא באמצעית׳‬ ‫ותייט גבורה שבחסד וגבורה שבגבורה דתייט אחוריהם‬ ‫ניתה בלפי׳ נ ז ו מ פ׳ ויצא סי׳‪-‬וקשרא חלא לתתא הייטת״ת‬ ‫שנחםל ות״ת שנגמרה ואלו הקשרים נקשרו נםיד הנשמה‬ ‫לעשות מלת לחדית יהם ג׳ אלו נחסד ‪-‬ונעתקים נחיהס‬ ‫בגמרה שמלתם נימין ימשס נשמאל!טלם קשר• יקשר‬ ‫שיעורי‬ ‫»<י׳ *״צ ‪w‬״‪03‬‬ .

הקשרים להם חספר וענין • ו מ ה מ ת ר‬ ‫סוד א״א יהי׳ שס קשר א׳ שלם הכל יחל למאות קשר‬ ‫מפשטות כאור מקורו ונכלל מדת לעצמו ואינו ענין אלא‬ ‫לעצמו עם היות מ ל א׳ מיוחל יאח״כ יקשור כסיל מ כ מ ה‬ ‫קשר כ׳ והס קשרים רכים ויחזור קו המלה אל מקורו ויקשור‬ ‫מ נ י ן כשירשו וכן עול קשר ג׳ ויהיו ג׳ קשרים סול מפשטות‬ ‫ז״א וקידם שיתפשט ז״א ימחל ויקשור מ מ ת ר לחכמה ג׳‬ ‫קשרים קשר מ ת ר כעצמו וקשר *יל תיקו׳ ליקנא וקשר שכין‬ ‫מ ת ר לחכמה ואלו תם עניינים וקשרים אלו כאלו ומורת‬ ‫מ ק ו ר אל שורשו ככל מלת ומלת מאלו מ ל ו ת וכך כסוד‬ ‫זעיר ימלוד שעורים ומלות ויקשור לפעמים אפי׳ שכל מ מ ו נ ה‬ ‫א׳ יש מ מ ה שיחזור ויקשור אור ניציץ השמש כמקורו כיצד‬ ‫תחלת מאש וסוף מאש מ ה ג ה לעצמ׳ ולכך תמצא בגשמי‬ ‫שהראש כלת גוף א׳ מתנועע כלת יחל לתורות קשר מ מ ו נ ה‬ ‫מ ט ו נ ה כלת יחל ויקשור למעלת רקשור למטת ומשם יתפשט‬ ‫שיל מ ע י י ם • יר\ה זרועות ל מ ג׳ חלקים ותם ג׳ קשרם‬ ‫שיתקשרו ויחוור ניצוץ מ מ ש אל מקורי ויחלל ויקשור וכן‬ ‫הס כל מ ו ף עצמו עד תירכיש קשר א׳ שמי יתנועע הגיף‬ ‫חהירכיס ולמעלה ענין לעצמו יורה שסוד קו מ ל ה יתפשט‬ ‫״אילי צ״ל »‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫עין כל חמר ד ״ מ י ״מי׳ ״ מ ט‬ ‫אילימה‬ ‫עדשס ויקשיר קשר וחזר ניצוץ מ מ ש מ ו ד ד אל מקורו וקשר‬ ‫ממטה למעלה• זה מלל כל מקוס הקשר זה רמיזתו שקשר‬ ‫ומלים שיעור ומדת וחור אל מקורו ומתים מחתון כעליון‬ ‫שז״ס חזרת הניצוץ אל חקורו לחתום מ ד ו ת האלו הנמרחת‬ ‫אל מקום שמחנו נתפשט לקשר מחתון כעליון כדפי׳ ואלו‬ ‫תם דכריו כאומרו כסי׳ כ׳ חשחתא דמציצאאתפשטתמקשרין‬ ‫אלין וסליק וקשיר כלא כקשורא חדא גו משחתא כשלימו חדא‬ ‫ומת אור חוזר יתי׳ אל פרטיות כחי׳ אחת ויתי׳ אל כלל‬ ‫כחי׳ הרכה וכמו שיתפשט ויקשור יחסר לתת לקשר מ ו א‬ ‫חציאות תשתרשות כשורש העליון יכל קשר שירד ויקשור‬ ‫ויחוור ויקשור כשורש מרשים ככל ענין שיחזיר אל שורשו‬ ‫יקשור סוף כראש ויעשה כל המדת א׳ מחטת למעלה •‬ ‫המשל כזה כשקשר קשר א׳ ענין הקשר יחור אל שירשו מ י‬ ‫נעשה א׳• חזר ומדד וקשר קשר כ׳ חזר ניצוץ האור ממטה‬ ‫למעלה הקשר הזה עם הקודם• חור ומדד עד קשר ג׳ וחזר‬ ‫האור הג׳ אל שורשו נעשה כל ג׳ קשרים איר חוזר ממטה‬ ‫למעלת ועושים כל מ ד י א׳ וכן עד״ז מודד והולך ומתפשט‪:‬‬ ‫אהדרת אתפשטותא לקו המדת ומתפשט‬ ‫יין‬ ‫ומודד סוד תנצח יההיד ותייט וקייס‬ ‫גו רוחא דהיינו נצח המתמצע כין תת״ת והמל׳ ותיינו‬ ‫אומרו ועיגילא ורכיעו לכך סליק לעילא וקשיר חד קישורא‬ ‫שהוא הנצח דהיינו קשרא בעינולא עד תת״ת שמצח קשור‬ ‫כגוף ודאי לכתר נחית לתתא דהיינו הנצח עס מ ט ע‬ ‫דתייט עס מ ל י וקשיר לתתא קשרא חדא דתייט ג׳ קשרים‬ ‫שכנצח יכנגלס ג' בהול שתם עוחקא כין עיגולא וריכועא‬ ‫כענין שהם כ׳ יריניס כג׳ קשרים כל ירך וירך• יכל מציאות‬ ‫קשרים אלו כא׳ כולל נל סול קי המדה וכלל מציאות כל י״ס‬ ‫והנה מ פ י ׳ האלו ש מ נו״ה להם התפשטות עוד ומת גס‬ ‫כמציאותם עתה כחכמה דכמי עסיקנן שאין האצבעות חון‬ ‫ממציאות כלל לכך ימדול עול ה׳ אצבעות דהיינו שיסתעף‬ ‫הנצח כה׳ ענפים ימוד כה׳ ענפים שתם גודל *ת׳ היינו‬ ‫גבורה אצכע הייני הת״ת אמה היינו חסד קמיצה הול זרת‬ ‫נצח דהיינו ת׳ אצבעות הס גודל רכועא אצבע עגול״א אמה‬ ‫אזרכ״א קמיצא עומק״א זרת רומ״א • ימת מלות אלו ימדוד‬ ‫כזרועות וכירכיס ש מ סול האצבעות וכיון שהגיע מ ד ת‬ ‫על כאן קיימא מעולפת להאצ" תכליס לתיינו כחי׳ מ כ מ ה‬ ‫מלי לתיינו סול ספירים שבמציאות זה עושת ספירים וגוונים‬ ‫אחר שהגיע משמה אל שעירה יתדותיה קיימא מעולפת‬ ‫ככחותית ומודדת ספירים כדפי׳ בפי • וסוד הספיריס האלי‬ ‫סוד כחיטת מ נ ה ג ׳ ש מ חיוור וסומק וירוק ואוכס דתייט‬ ‫חסל דין ורחמים ומלל והייני שהנשמה פונה אל צרכי מלי‬ ‫ומדלת בעצמות׳ עניינים אלי לכיא אל שיעור מלי • אח״כ‬ ‫התפשט‬ ‫*»•׳ שצ״ל מל׳‬ ‫‪2‬‬ ‫מ‬ ‫ט‬ .‫‪M‬‬ ‫ספר‬ ‫‪8‬‬ ‫שיעורו י׳ מאה אלף עלמין כמל ו״ק כלולים מהפינה כאלף‬ ‫ובעולמות כדפי׳ כפרקין • וו׳ ורתין ג״כ מתת״ת כעל ו״ק‬ ‫כסוד זרת שפי׳ כפ׳ וו׳ מפחים והיינו נמי ו״ק בסול כחי׳‬ ‫תמל׳ טפח כלפי׳ כפ׳• והנה כללם כסיל ח״י דהייט שייכללו‬ ‫הקשרים יחל ויהיו ח״י אלף אחות וח״י זרתות וח״י טפחים‬ ‫להייט סול ג׳ ויין שעור ויס״ע ויכ׳׳א וי״ט ג׳ ווין לחסל וגי‬ ‫לגבורה כלפי׳‪:‬‬ ‫י ק מי׳ אתה כן אלם עמול ומכונן ענין קשרים הנו׳‬ ‫כשעור קו המלה והוא כי כל מקום‬ ‫שהמזה תחזור ממטה למעלת ויקשור מציאות הנמדד כתוך‬ ‫תמודד כי כל קשר י׳ וקושר ומוזז ממטת למעלת עם שעם‬ ‫תיות»לתאצי׳ טלו א׳ עכ״ז יעשה שם קשר• כאלו תאמר‬ ‫המודד קו המזה נמשך ומוזז • ולזעת שעז כאן שעור‬ ‫התפשטות מזת א׳ קשר שם קשר וכך יתפשט קו המדה‬ ‫וימדוד מדיזין ושיעורין טפחים אמות זרתות וכיוצא הנה כלי‬ ‫ספק כין זרת לזרת שעור שיבחין ע״כ זרת א׳ וע״כ טפח א׳‬ ‫ומכאן ואילך זרת כ׳ או טפח כ׳ או אמת כ׳ אמנם אינו קשר‬ ‫שתרי קו תמזת מתפשטת ומוזזת והולכת אחה אחר אמת‬ ‫וזרת אחר זרת וטפח אחר טפח עז כמת אמות או ורתות או‬ ‫טפחים אמנם הכל שיעור ומדת אי ואפי' יהיו עולמות ואמות‬ ‫וזרתות יטפחיס מ ל חזה א׳ ומפשטות קו תחזת ולא‬ ‫יכדיל עד שיפנה ניציץ קו מ ז ת מתפשטת ממעלת למטה‬ ‫ויחזור וימחל ממטה למעלת כסוד אור חוזר שפי׳ כספ״ר ש׳‬ ‫ממטה למעלה ולזה.

‬נל התפשטות ובל המתת‬ ‫לקשר כזה‬ ‫ועניינם יתתפשטיח׳!כזה קשיי א׳ ם וקו המלה ט ה _ _ _ וכן‬ ‫קשר א׳ נזה ם שהוא ענק קשירת נל תנמדד בשורשו‬ ‫דהייט סוד קשר כדפי׳ נקשר הא׳ הוא חלת לנל תקשריס‬ ‫שתם ראשי אותיות ולוה יהי׳ עניינם טה )א״ה לא מצאתי‬ ‫הצייר מן הספר שתעתקתי ממט( יתנה קשרים אלו יתפשטו‬ ‫וימדוד ל׳ סודות שהם אורנא ופותיא ועומקא ורומא לטיט‬ ‫סול ד׳ אותיות שתם כאמת ד׳ קשרים סוד יתו״ת נמצוייר•‬ ‫והנה כל קשר כלול כל המתת כלם כלפי׳ וכל מה שנכלל‬ ‫ככל קו המלה שכין קשר לקשר נכלל כקשר יכל י״ו קשרים‬ ‫טלם יחל ננלל ננל מלה ומלה שת״ס ל׳ אותיות והטעם‬ ‫כנולע כי סול האצילות שהוא הכלים יוכללו נל חלק וחלק‬ ‫מהכל יחל ולכך כל תחלות כולם כוללות כל י״ז קשרים וכל‬ ‫הקשרים כוללים כל המיות ומכאן אכ לכל המלות• ויש עוד‬ ‫כחת קשרים אחרים שפי׳ כסוד תמדות ותם פרטיות מתת‬ ‫כתוך הקשרים האלי וקוי המיות ואינם ראשים האלו הי׳׳ו‬ ‫שהם ראשים כמבואר אמנם הם פרטי קשרי תורועות‬ ‫והיריכיס והגוף והצואר והראש וכיוצא הם קשרים למיות‬ ‫ואיגס עירך ראשי קוי המיות האלו הנו׳‪:‬‬ ‫ע׳׳ב פי׳ עגין קו המיה לשם יהרה תא׳ שנסוי‬ ‫פיק‬ ‫ג׳ שמית שתם יתו״תאלהינ״ו יהרה• עתה‬ ‫נשונ לנאר קו המיה לשם אלהיט והייט סוד הנינה וכנר‬ ‫פי׳ שהנהגת תכתר יתפשט כסוי החכמה וימדוד מדידת‬ ‫השיעור הט׳ • עתה נבאר התפשטו׳ בנינה וימדוד שם‬ ‫השיעורים והמתח האלי• והנה אין בחינתה נעלמת ?תעלם‬ ‫מדח החכחה מפני שהחכמה נקשר נא״ס ויתעלם סוד‬ ‫הנשמה הגז׳ העלם גחל אבל סוד הנשמה כבואה למדוד‬ ‫נסיי הנינה אלתיט ימיוי מחת עלות יותר והנה הס ג׳‬ ‫חיות יורו על ג׳ נחי׳ לקו המיה יהו״ה הא׳ נעלם נקשר‬ ‫בכתר כדפי׳ • הנ׳ אלהיט תוא אמצעי • תג׳ יהו״ה עלה‬ ‫ולזה‬ ‫נ א‬ .‫ספן•‬ ‫עין נל חמי י *״טט **‬ ‫התפשט עוד נאצי׳ היסוד דטיגו האמ׳ לחכמה אדם העליון‬ ‫שט משתמש עם נקנתו נינה ולזה כעי קו ועניד חדה יש‬ ‫ט מלה ושעור לעצמו ומדד אלף לצד זה ואלף לצד זת עד‬ ‫שימדוד לד׳ צדדים שהם ד׳ אוחיוח שכשם י׳ דרוס ה׳ צפון‬ ‫ו׳ מזרח ת׳ מערכ ובתוכם תתטצצות נשחה לפעול כד׳‬ ‫אותיות ד׳ גוונים הנו׳ כסוד היותו מודד תוך הגוונים נשמה‬ ‫לפעול כחוכס אורך החסד רום הנצח עומק ההול רוחנ‬ ‫הגבורה דהייט כעין ל׳ אוחיוח י׳ אורך ה׳ רוחב ו׳ רום‬ ‫ה׳ עותק • והנה היסוד נמלל כחלות האלו חחלה לאורך‬ ‫החסד ואח״כ לרום הנצח ואח״כ לעותק ההול ואח״כ לרוחב‬ ‫תגטרת מפני שמדות היסוד חחלתם מתחסל ואח״כ נוטה‬ ‫אל הגטרה לחוס הזיווג• והנה ימחל כחסל כין נצח והיל‬ ‫ו׳ מאה אלף עלמין ושיח מאה יחליסר זרחין לטיט ג׳ כחי׳‬ ‫מספר תשבע ומספר הו׳ ומספר הי״ג לטיט בינה באר‬ ‫שנע ות״ת נעל ו״ק וחל׳ נח י״ג תיקוני׳ לישחנח נלפי׳‬ ‫כזוהר ושאר הפרטים פי׳ כפרקי׳ • ובמציאות תזה ימדוד לכל‬ ‫א׳ חג׳ גווגי! לטיט החיוור והסומק והירוק אלא שהגוון‬ ‫השחור תיא מלת המל׳ ולא יכלל מתמלות האלו אלא כהלכק׳‬ ‫עס תחסל יתקנית כתיקון זה • ימצא מלת טסוד תות ‪*7‬‬ ‫פעמים ז׳ מאה אלף עלמין לל׳ צללים הס כ״ח מאה אלף‬ ‫עלמין והזרתות תס ‪1‬׳ מאת יעלו לב׳ צדדים אלף ומאתים‬ ‫ולנ׳ צללים אלף ומאתים והזרתות י״נ יהי׳ ל״פ י״כ כלפי׳‬ ‫וזה שיעור וחלת תיסול תזת נסול קו תחלה • על נאן‬ ‫התפשטות רוח חיוני א‪ x‬לספי׳ כסוד אור חיות החכחה‬ ‫ותנשמת המתפשטת ממנת כאשר יתלכש סול קו המלה מן‬ ‫תכתר וימדוד כתוך אור החכמה שהוא הכלי יתן אורו מדות‬ ‫ושעורים אלו שתם תכתר תוכיות החכמה‪:‬‬ ‫פרין ‪ V'2‬פ" קשרים הרכה כקו המיה אמנם תעיקרייס‬ ‫שהם ראשים לסוד קו אינם אלא י״ז ואינם‬ ‫י״ו על דרך מקרה והזימן אלא שתם א׳ עד מדת‬ ‫תכתר שתוא אותו שפי׳ כפ׳ מ״א ומ״נ• יי״כ שפי׳ כפ׳ מ״ג‬ ‫תם י״ג קשרים וי׳ קשרים שתם ד׳ אותיות הוי״ה אשר‬ ‫להתפשטות תמוגת אדם שפי׳ כפ׳ מ״ד מ״ת מ״ו מ״ז ח״ח‬ ‫דהיינ• שתם אורנא ופותיא י״ה עומקא ורומא רה נטיע‬ ‫שהוא י׳ בחסי ואות ת׳ כגבורת ואיח ‪1‬׳ כנצח ואות ה׳‬ ‫נ ש י וטיט י׳ גוונים דאחרן שהם חיוור וסומק ירוק ואונס‬ ‫י מ ה באשר ימדוד קו החדה התפשטות י׳ קשרים יהי׳ בלל‬ ‫י׳׳ב כנודע שיתחלקו י״נ לד׳ ראשים והכל עטן א׳ ג׳ יודין‬ ‫לאורנא וחווי־ ג׳ ההי״ן לפותיא וסומק ג׳ ווין לרומא וירוק‬ ‫ג׳ התי״ן לעומקא ואונם נעגין שט״נ שהם תיקו׳ ייקגא‬ ‫יוכללו נארנע להתפשט!׳ • והנה אלו הי׳ הט׳ תם ראשון‬ ‫וכלל חט״ב כיפי׳ כפ׳ מ״גוג׳ הס חו״ל דהייט הרה ?יפי׳‬ ‫ג‬ ‫אילימה‬ ‫לח ‪78‬‬ ‫נפ׳ מ״ד בעגין שעס היות שיש קשריס הרנה נקו התדה‬ ‫עיקר הקשרים הס ׳״י קשרים דהייט נחר קשר א׳ והוא‬ ‫תנתר הא׳ הנעלם אנ לנל הקשרים ו״׳נ קשרים הס מהכתר‬ ‫אל החכמה ושם נעשה מהם קשר ג׳ והוא הקשר הקודם‬ ‫לג׳ קשרי חו״ל והיינו י׳ של שם יג׳ קשרי חו״ל הוא תשלום‬ ‫יתרת• ועם תיות שיש תוי״ה ככחר הוא נעלם ועיקר השם‬ ‫נחנמת נסול מלידת קו המלה תזאת שמדדנו ולזה נל י״ז‬ ‫קשרים נכללים כסול מלת יהרה הראשון לגי שמוח שנשמע‬ ‫ישראל יהרה אלהיט יהרה דהייט חכמה והכינה ומשך‬ ‫הספי׳ על לחמה והכל נכלל כסוד אחד‪-‬והנה סוד תתפשנמת‬ ‫קו המלה יהי׳ סודה כין קשר לקשר כזה • הוא קשר התפשנמח‬ ‫קי המלה הוא המדה ויתי׳ ענין התפשטות קו המלה מקשר‬ ‫על סול‪ .

אלא אתפשטת‬ ‫מכתר לכתי׳ זי אל כחי׳ תרמע כעצם יחדד כרימעא ת׳‬ ‫קשרין שהם ת׳ נקודות אלו הנו׳ והיינו סוד הכינה כסיד‬ ‫אלף של אלהיט וליה הס ה׳ קשרים כל קשרא וקשרא אית‬ ‫מ׳ ת״ת אלף עלמין כענק שתם ה׳ לכל א׳ תה׳ קשרים‬ ‫וקשרים במדידה ורמי הקשר בראשון הגט! הנעלם הנו׳ •‬ ‫והנה אמרט שגתפשט סיד העלם קשר למעלה וקשר למטה‬ ‫וורתא ופלגא יאח׳׳נ נין קשר לקשר אלף ות״ר מאת עלמין‬ ‫תייט סוי י׳ עוק־ן למעלת ותוקן למטת וגוף נאמצע דתייט‬ ‫סיי א י׳ לעילא י׳ לתתא י׳ כאמצעיתא נזת א ותייט‬ ‫שהיא עצמת אלף ות״ר סוי י׳ עלמין ייתפשט עי מגילא‬ ‫יפרח כאוירא תייט אות ל׳ של אלהיט והיינו אלף עלמין‬ ‫וי׳ רמא עלמין להתפשט אות ל׳ בעצמות׳ עי עוקצה‬ ‫התחתון וראש הל׳ העליון היא מגדל הפירח כאויר כיפי׳‬ ‫כפ׳ ויתפשט מצד עד אית ה׳ של אלהיט שהיא סוי מ ב ו ע‬ ‫ע‬ ‫•יי׳ **ג נינה‬ ‫חתש‬ .‫«ד‬ ‫)‪•!££‬‬ ‫עין כל תמר‬ ‫ולזה המלה תזאת אמצעית לא עלית ולא נעלמת כקודמ׳‬ ‫וכנר פי׳ שהוא מעולפת יעשה סוד קו המיה לתת הבדל‬ ‫ונחי׳ כין ספי׳ לספי׳ שעם תיות שיקשור וימדוד ויחוור ייקשיר‬ ‫הנל ספי' א׳ ותמונת א׳ נעץ תאדם שיש נו סוד התפשטות‬ ‫קו המדה ייקשיר נעין תזריע שיתפשט תקוה ויקשור ויתפשט‬ ‫הקוה ויקשור והייט סוד אני• א׳ • אמנם נאשר השלימה‬ ‫תמונה א׳ שליחת וחזרת לממד תמונה נ׳ יהי׳ לה שם סוף‬ ‫והתחלה ולזה קיימא מעולפת וסוד מעולפת פי׳ נפ׳ נ״חועם‬ ‫תיית שיש מעולפת שאיט הנדל נין מיה לחדה נדאחרן‬ ‫נמיות תעלייטת נאן נתעלפת לתת תניל ינחי׳ ממית לחיה‬ ‫וכני• פי׳ נפ׳ הקיימין שאין עניו משמה שתתי׳ משתלשלת‬ ‫חן מ י ל ה לעלול ח״ו שמל א׳ מאחדות א״ש אמנש נתלבש׳‬ ‫נשיי מ ת ר ומדד שיעיר !מדת ונן נתיותה מודדת נמנה‬ ‫אינה עלילת ממית מ כ מ ה אלא מתפשטת מא״ס ניפי׳ •‬ ‫אמנם היא מודדת שיעור ומית נפי מציאות מיעור אשר‬ ‫נמד׳ שהיא מודדת יקיציר מ ד ת יקצנת שיעירת הוא מצד‬ ‫מ ד ה ומלי שתיא נעלת שיעור ימדוד נה א״ס שיעור‬ ‫כשעורה• אמנם קו מ ד ת תיא נקשרת נא׳׳ס למעלת ומשם‬ ‫היא חשגחת משחה ורוח מיים מו׳ למדוד שיעורים כדפי׳ •‬ ‫ו מ ה משלשלות מ נ י ן תזת לפי שיעור וחדת הםפי׳ הנה‬ ‫קשר אי היה כסיד הקשר לא היה מ שיעירק ומדידות לב׳‬ ‫נחי׳ כלל מפני שמתר אפי׳ננליכילא ימינאכדפי׳כאידרא •‬ ‫אמנם ימדוד מדידית ישיעירין שיין נלי נחי׳ ימין ושמאל‬ ‫כשהגיע אל מ כ מ ה ומדד סיד אדם כדפי׳ עשת מ נ׳ סטרין‬ ‫והי׳ מ יתין ושמאל ומשמה ומיים מדד כו כפי עניינו‬ ‫נשהגיע לסוד שם אלהינ״י יש ני ג׳ נחי׳דתייני סוד תכינ׳שמתוכ׳‬ ‫סיי ג׳אמת לנךימדיי נתיניית נתלת סטריןרזא למעני חשחתין‬ ‫ופשיט לה ג׳ גיונין וננר פי׳ עניינם לעיל נפי והייני סיי ג׳‬ ‫מרננות ארגח״ן לב׳ נחי׳ ימין ושמאל ואמצע ו מ שורש‬ ‫להתפשט נסוי נשחת תוניית נקשרת נא״ס ניפי׳ סוי נקבת‬ ‫לאדם הט׳ • ותייט מ ׳ ׳ ת אדם • אדם מחש כחכחה ניפי׳‬ ‫ית״ת אדם כמנה שהיא נקבה לערך מ כ מ ה וכמו שמקנה‬ ‫מחתונה נאמר נת ודלת ראשך נאו־גמן נך מ ק נ ת תואת‬ ‫שהיא מ י נ ה מ ל ת ראשה כארגמן והיא היכל אל מ נ ח ת‬ ‫נטדע שהחכמה מ ע ל ם כתוך מ י נ ה דהיינו כדפי׳ נקבת‬ ‫אל מכמה• י מ ת מדת משמה תואת היא סוד מלכשא״ס‬ ‫נכתר וכתר כחכמה ומשער כסוד נשמה כתוך מ י נ ה כדפי׳‬ ‫ענק מציאות נפ׳ ט׳ מ מ ר ג׳ ונמרין הקודחין‪ .‬והנה‬ ‫יתפשט כח א״ס ויתן שיעור ע׳׳י היותו בתוך הנינה מתלבש‬ ‫א׳׳ס ננתר ינתר בתיך חכמת ייחדוד כמנת שיעורי׳ ומחת‬ ‫נפי מפשטית מייש חא׳׳ס למנת נמלנשית מז׳ יתחלת‬ ‫ימייי ‪ isp‬א׳ יננר טדע ענק הקשר מתיתי • אמנש‬ ‫י פנ״א‬ ‫אילימה‬ ‫הקשר הוה אלף אמין נה וננר פי׳ נפרקים הקודמים מנין‬ ‫האמות ומספר האלף שהם נחי׳ אמה מן הת״ת ונחי׳ אלף‬ ‫חן הנינה יאתפשט' חד ורתא ופלנא ומודד מדת אורך‬ ‫דתייט חסד מצד תנתר אריך אנפין נדפי׳ נפ׳ אלף נעד‬ ‫הנינה ושית כעד תת״ת נעל ו״ק מאה מלחין וההוא אורנא‬ ‫קשרא מנאן וקשרא מנאן • ותנה ענין ות הוא מציאות׳‬ ‫למעלה תתדנקת נאיס וישתלשל ויתפשט להגלות ננחי׳‬ ‫תנינה עד שימצא נסוד מנדל הפורח נאויר דהיינו שעדן‬ ‫תחנמת נקשרת ננינה לא יתגלה לעלמא ונתגיע אל סוד‬ ‫הגילוי עצם החנמה למעלה ותנינת לעצמת למטת ימדוד‬ ‫נה קו המיה מילוי יתי׳ תחציאות אלף אלפים וארנע‬ ‫רכוא עלמין כל אלו כחי׳ הבינה שהוא אלף כלולה אלפים‬ ‫ויתפשט לתתרכע ארכע רכוא שעדן תיא נכללת מאור‬ ‫החכמה נעלת הרמאות והס עלמין מצי הכינה וו״ס‬ ‫גלגלתא ירישא וכת משתרשין כמה חין לשאר הספי׳ • הנה‬ ‫הנחי׳ הזאת תיא סוי א׳ של אלתיגו כאשר ית׳ ותחלק‬ ‫אלף היא י׳ ירצה האצילות הנעלם שרש אלף היא י׳ ףו״י‬ ‫תחלתת ג׳ ארגוונין ויתפשט מתעלמת יהייט שאות י׳‬ ‫יש לה עוקן למטת ותוק־ן למעלת וגוף נאמצע תם ג׳‬ ‫ונל ‪ t‬וא׳ ארגמן ניפי׳ ויתפשט ויקשור קשר למעלת וקשר‬ ‫למטת עוקץ אית ״ י יקז אות י׳ ואורך נאמצע יתייט‬ ‫תקשר אלף אמות יתאירך יתפשט תחלה זרתא ופלגא ואניכ‬ ‫לאורך אלף ות״ר עלמין וקשר למטת והייט העלם אות י׳‬ ‫*ני׳ למעלת ויתפשט ממציאות הנינה לעצמה וינא לסוי‬ ‫הכינה עם החכמה אייר נטדע ומשם יתפשט עד שיעשה‬ ‫אות י׳ אלף ויהי׳ מניינה אחו־ גילויה ותתפשטותה לחון‬ ‫כצורת אלף אלף אלפין וד׳ רמא עלמין כדפי׳ ועדין לא‬ ‫נתגלה כעצם צורת אלף כחמשה כזה א י • .

‬‬ ‫ודוק ותשכח• והנה סוד הכינה הזאת כמדות״ וקשריה היכל‬ ‫אל החכמה דהיינו המדה מזי כפ׳ תקודמים והעלם הבינה‬ ‫בהעלם החכמה ג״ר חשוכות כאחת אמנם כאן הוא סוד‬ ‫השתרשות תגמצאית שהם מתפשטי׳ מתחכמת כסיד הדעת‬ ‫אל נקודת הכינה שהיא סוד נקודה אמצעית אשר לה‬ ‫להמצא כל תמתאצלין למטה חכח קשר וייחוד החכמה עם‬ ‫הבינה מידע יתייט ע״י סיד נתיב לא ידעי עיט יכנס אל‬ ‫תוכיות נקודת מ י נ ת ומול ייחודם יקשרם כהכנס סיד‬ ‫הדעת אל הנקודה מז׳ האמצעית שכין ת׳ נקודות וימדוד‬ ‫שם בתוכה מדידין ושיעורין לכל הספ״ וכאן נמדד סוד‬ ‫תדעת מרככת מרע״ת כטדע כסוד תוכיות הבינה שורש‬ ‫לכל הספ״ וסוד נקודת אלף ששם יקשר קשר א׳ באמצע‬ ‫הוא סוד ״ של אלהינ״ו דתייט כעין נקודת אמצעית לאות‬ ‫ה׳ וסוד י׳ קשר יה קשר קיים כל הספ״ המתגלות למטה‬ ‫ועד כאן הוא כיאור ד׳ אותיות של אלהינ״ו כדפי׳ והנה‬ ‫ימדדו כאן מדות ושיעורים לספי׳ בהעלם יימדדי כאן‬ ‫כתעלמן עד מפשטן אל מציאותי למטת ושם יתגלו‬ ‫ותייט סוד מפשטות תספי׳ וגילויים כדפי׳ ‪:‬‬ ‫)א״ה ע״כ מצאתי במתקה ותשלום הפי לא גמצא(‪:‬‬ ‫פרק נב )‪ IX‬כאן גתכאר שיעיר ומדידת כח״כ דהיינו‬ ‫מסוד י״ד אותיות ידו״ד אלהיט יהרה‬ ‫פי׳ ‪0‬׳ שתם יהרה אלת״י • עתת נבאר ממפשטות הדעת‬ ‫*מלה וי )״ע‬ ‫אילימה‬ ‫ל ט מ‬ ‫ולמטה דתייט התפשטות ו״ס משרשם וכנו־ נשתרשו בסול‬ ‫י׳ נקודת לדעת תחלת שורש לספי׳ ולכך ר׳׳ש חלק נתחלת‬ ‫קו המלה סי׳ יי •יהרה אלהינ״י יהרה לז׳ וזי מפני‬ ‫שאותיות יתי״ה אל״ת תם אותיות למדידת ג׳׳ר ואותיות‬ ‫ינ׳׳ו יתו״ת למדידת וייס כא‪ x‬נכאר • והנה מתוך הנקולה‬ ‫תאמצעית קשר האמצעי שהיא נקודת תת׳׳ת שפ" משם‬ ‫הוא התפשטות הספי׳ מן הבינה והנה הס סוד נ' ראשי׳‬ ‫תא׳ חכמת להייט מדת ושיעור הקודם • הב׳ נינה דהייט‬ ‫מדת ושיעור תטכר כפ׳ ג׳ • ותג׳ תיא מדת הדעת תמתגאר‬ ‫לכך כאן מדת ושיעור תמתפשט מתבינת דרך למדוד משם‬ ‫ולמטה כסוד תדעת תוא אויר לכך יעשה כאן סוד אויר‬ ‫מציאות א׳ ראש להתפשטות זה• וכבר פי׳ לעיל כפ׳ סוד אוי״ר‬ ‫מה עניינו ואח״כ מתפשט מאויר זה סוד מציאות תתפשטות‬ ‫לאצי׳ דהייט הנשמה לו׳׳ק למטה והס שם מתנגטחת‬ ‫ויתפשט והיינו סוד נ׳ של אלתינ״ו וראש אות הנרן היא‬ ‫האויר ומשם יעשה' ראש למציאות ההתפשטות למטת וכאן‬ ‫ראש להתפשטות הםפי׳ יהייט סול לו״א כמל הראש ותפק‬ ‫על שפי' בפטירת רשנ״י מפ׳ האזיט כדפי׳ בחש״ק אלח‬ ‫ששם סוד הכלים וכאן התפשטות תנשמת נכלים וכמו‬ ‫שהכלים כאן ראש בך משמה יעשה אוי״ר ויתפטרו כאן‬ ‫כל המציאיית המתפשטות ייתהוי י מ ן ( כאן ויתפשטו‬ ‫מכאן והנה יתעטרו כאן סוד שנ״המציאיות גוונין לפעולות‬ ‫הדין והייט שהמנה שנ׳׳ה וימיתיה שס״ה והייט כחות‬ ‫התעוררות סדינים ויתפשטו תמדות האלו עד שיתפשטו‬ ‫כדיני׳ ויתמצא מכאן סוד כריכת תמים העכורים ויתבררו‬ ‫מכאן שש״ה עונשין לעובר שס׳׳ה מצות עד שיכא אל סול‬ ‫ההמשכה למטת לסיגי ד׳ מימות שהם זתב וכסף ונחשת‬ ‫וברזל שתם סוד ד׳ מדות דהייט סוד יהרה כדפי׳ בפי‬ ‫תרומת סיי• ותייט שיתברר מכאן הצד התחתון עד שיתפשט‬ ‫אל מקומו ותייט שיתפשט מקשר א׳ שיתמצא כאן לקשר‬ ‫כין תמדות תעליונות אל תחדות התחתונית כטדע שסוד‬ ‫תתעוררות הדינים מן תנינה והיא רחמים והייט מנחי׳‬ ‫שהיא נין הספי׳ תעליונות לתחתונות ומשמת שם תפעול‬ ‫תפעולית תאלו מתוך מלים נטדע שהיא פועלת מעין‬ ‫מ ל י כלפי׳ לעיל נפי • והקשר הזה מוציא הגוונים שהם‬ ‫תפעולית הם הספי׳ כדיניהם כדפי׳ שהם שס׳׳ה כסוד נחי׳‬ ‫התפשטות היסוד שם ותייט שרכיטא כדפי׳ כפ׳ ולזת יתפשט‬ ‫ראש הט״ן לגוף הט״ן של אלהינ״ו וכעין ו׳ זעירא ויחזור‬ ‫ויקשור למטת אחר שיתפשטו כסוד שרביט קשר שני נסול‬ ‫נחי׳ תמל׳ מושנ אות ט״ן כענין שתם קשר א׳ למעלת‬ ‫מראש אויר ויתפשטו שס׳׳ה נסוד שרמט ר*מדל ויקשור‬ ‫קשר ב׳ בסיד החל׳ והקשר הוה שהוא נין תמציאות העליון‬ ‫למציאות‬ .‫ספד‬ ‫‪41‬‬ ‫עין בל חמר ד *נא *'נב‬ ‫א דהיינו סוד אות‬ ‫חמשקשריןנסוד ת׳ אלפין נזה א‬ ‫ילנך הס ת׳‬ ‫א‬ ‫ה״א במילואה דהיינו ה׳ אלף‬ ‫א עלמין והיינו סיד‬ ‫קשרים וכל חד ה׳ מאה אלף א‬ ‫ה׳׳א ה״פ ה׳ מודע ולכך הס ה׳ קשרים וככל חד תייק‬ ‫אלף עלמין • והנה מן קשר לקשר שיעור אלף אחות וננר‬ ‫נתנאר נפי ענין אחות וענין משמנות א״נ יהי׳ נאן סוד‬ ‫*מינים שמנת אלף אמות ניצד הס ה׳ קשרים ת׳ ספ"‬ ‫חג״ת נ״ת ויש אמצעית כין החסד ו מ מ ר ה ונין החסד‬ ‫והתפארת וכין החסד והנצח תרי ג׳ ייש אמצעית כין‬ ‫מכורה וההוד ומן מכורה והתפארת הרי ה׳ ויש‬ ‫אמצעית כין הנצח וההוד וכין הנצח ותת״ת וכאלו הח׳ נכללו‬ ‫כל האמצעיים שהרי תם ח׳ לכד חסד מ מ ר ת וגמרת‬ ‫כחסד א׳ ת״ת כחסד וחסד כת״ת א׳ הרי שנים • תפארת‬ ‫מ מ ר ת וגמרת כת״ת א׳ הרי כאן ג׳ • ת״ת כנצח ונצח‬ ‫כת״ת א׳ הרי כאן ד׳ • ת״ת כהוד והוד כת״ת א׳ הרי כאן‬ ‫ה׳ חסד כגצח וגצח כחסד הרי כאן ו׳ גבורה בהוד והוד‬ ‫עכורה א׳ הרי כאן ז׳ הוד כנצח ונצח כהוד מ י כאן ח׳‬ ‫ולכך הס ח׳ אלפים האמצעיים אשר כין אלו לאלו שהם ה׳‬ ‫ספ" מרובעות וגלמוד מתגשמי ת׳ נקודות כזה • ‪• .‬‬ ‫יעשו ח׳ אוירים ד׳ לארבעה וד׳ לנקודה האמצעית ‪ .‬י ‪.

‫‪78‬‬ ‫‪*)SOD‬‬ ‫עין כל חמד ד *׳גב *•נג‬ ‫למציאות מתפשט חכחו ושיעורו ז׳ אלפי עלחין יהייט‬ ‫שרש ז״ס כוללות חאור הבינה ושם חשתרשות כסוד קו‬ ‫מ י ה ל מ פ ש ט למטה ולכך הס נחדדות שם עיקר מעולות‬ ‫דהיינו שס״ת גווניי כענק שתם ג׳ חציאיות להם• הא׳ כאוי״ר‬ ‫הב׳ בהתפשטות השרביט תגי‪ .‬כקשר תזה הממון וענין‬ ‫שס׳׳ה הס ג׳ בחי׳ לספי׳ תחלת שלש חאות דהיינו חמשיס‬ ‫חמשיס י״פ׳ ועוד ו״פ י׳ ועוד תס ת׳ ספי׳ שנכללית בחמשה‬ ‫כטלע נוסול יחזור אל חקוחו כת״ת גוף יכריח חשכינן חד‬ ‫ו מ ה ימצאו כל הגוונין ש מ שס״ת כסוד קשר עליון וקשר‬ ‫מתון זשרביטא מתפשט כין קשר לקשר •להתטטר שס‬ ‫ל מ מ ש שס לקשר המהגס כשירש׳ בבינת כנודע ואח״כ‬ ‫יתפשט עוד מפשטות מ ד ת וימדוד בסוד של אלתינ״ו‬ ‫דהייט שמודד תספי׳ כסוד מציאותם ימין ושמאל דתיינו‬ ‫מ ס ל והדק ותייט כשיתמו כאן עיחק וחס נצח הול‬ ‫‪ p t f‬וריחכ חו״ג ויחין ושחאל חסד זכר ודין נקבת מ ל‬ ‫חתפשט ונחדד כאן כסוד מפשטות זה ותחלה יחדוד סוד‬ ‫מכי־ שהוא סוד ז״א וסוד איבריו דתיינו ליחק יאח״כיחדוד‬ ‫מ ק נ ה כענק מ ד אצי׳ מלים כדפי׳ באידרא ויתבאר לקחן‬ ‫ביה ויעשה כאן סוד מ ל ה להשריש מ ל בסוד משחה‬ ‫ויהית קשור מ ל בסיד מ ד ת מודדת ויהי׳ מ ל ענק א׳‬ ‫בלי מ ת ט ת מעילת לעלול שאין בנשמת ענק זה אמנם‬ ‫מ י ט י מצד מלים מלבישים תאור עכ״ז תאור ומשמת‬ ‫וממת מ ל ענק א׳ כדפי׳ • וכאן מ ד קו תמדת למדוד‬ ‫איברי תונר ומקנת בסוד מפשטות זת ונקי בוצינא זעירא‬ ‫מפני שמא מדת לזעיר אנפין ומלים גורמק מינוי לקו‬ ‫מ ל ת ותלבישי! תאור ימיות שלא ימדוד אלא שיעור קטן‬ ‫וע״י סוד קי מ ל ה המתפשטת נקשרת כא! כל מווני׳‬ ‫מחבר ממצאות כלס תחתוטת נעליונוח וחחבר איברים‬ ‫ממונים נעליוניס וקושר תאצי׳ נלו נא׳ נערך חת שבחוט‬ ‫דהייט משחת וגס מלים חושרשיס נסוד מ ד ו ת מליוטת‬ ‫ע״י שיעור קו מ ד ת נדי לקישר׳ נא׳ ונדפי׳ נאדרא שמל‬ ‫ענק א׳ ויתפשט סוד עולם תוכר בסוד ו׳ של אלתינ״ו‬ ‫ו מ ה מפשטות זה הוא כעיגול דתיי נו שס של אלתינ״ו‬ ‫מלותיו בעיגול לא כריבוע לכך אין כאן בחדות השם רבוע‬ ‫בסופו אלא כנגולא דתייט ששת אותיות של שם וששת של‬ ‫אות אלהיט וא״ו מפי׳ לכך יחדוד בעיגול עולם תוכר‬ ‫וליחק שמא חלק תזכר ו מ ת יקשור קשר ראש לכל ואח״כ‬ ‫ימדוד אלף ואיז׳כ לסוד ו״ק כעיגול למדוד ו״ק יחפשט‬ ‫וימדוד ב׳ אלפי עלחק שהם כחיי חויב מצד הנינה דתיינו‬ ‫ב׳ אלפי אחין חצל מ ״ ת והייט שהיא יחפשט עצם נקודה‬ ‫אחצעית ח ה ר ^ דתייט סוד קו תאחצעי מלול ו״ק הוא‬ ‫נעצמו והייט שימדוד מהקשר אלף נמפשטוח ויחדו־‬ ‫אילימה‬ ‫נעיגול סנינ לנקודת תרנו ‪ 01‬דהיינו נקודת מ ״ ת ו״ק‬ ‫נ׳ אלפי אתין ראש לצפון‬ ‫וראש להם *תכתס‬ ‫וכ׳ אלפי אחין ראש לדרוס וכחותם למזרח ת״ת‬ ‫ולמערנ יסוד ולמעלה כנצח ולחשת בהול ראשס ב׳ אלפי‬ ‫אחין כדפי׳ נענק שהוא קשר אמצעי ומתפשט ומודד חחוס כ׳‬ ‫אלפיס אמות לכל הקצוות שהם ו״ק כדפי׳ וקשר לחשת‬ ‫קשר תחתון ומודד כספי׳ כלולות בכללות נחל ואותת נקודת‬ ‫אמצעית מתפשטת וחודדח כ׳ אלפי חחוחיס לי״ס ג״כ שהכל‬ ‫כעיגול כענין שיתי׳ סוד כ׳ אלפין אמין נקודת אמצעי׳ לכל‬ ‫םנ‪1‬ר לחדידתס לב׳ אלפי חחומיסלכל סער ויתפשט סול‬ ‫ההתפשטות אלף חשע מאה זרתין ופלגא דהייט אלף חצל‬ ‫תכינה ט׳ מאה היינו הספי׳ ט׳ • ופלגא חל׳ לכנה פרוסה‬ ‫וענין זת ימדוד לכל הספי׳ בו״ק דתייט כעיגילא יקושר‬ ‫קשר בראש כל תמחת וקשר כסוף כל המדות הכל כשוד‬ ‫ו״ק וע״כ שיעור מדת של אלהינ״י להשריש הספי׳ בכינה‬ ‫ולעשות סוד ראש לז״א כסוד תנשמת מפי׳ וכענין הכליס‬ ‫כדפי׳ כחש״ק וכאשר יתבאר בעי״ת ‪:‬‬ ‫פרק נג ‪ y]f‬ביאר׳ שיעור ומדת קו תחדת לסוד הזכר‬ ‫י״א דהיינו מסוד שס אלתינ״ו • מכאן ואילך‬ ‫שס יהו״ה תג׳ שבשמע ישראל דהיינו סוד אצי׳ תת״ת‬ ‫והמל׳ כסוד קו המלה המתפשטת למדוד • ותנה תחלת‬ ‫מפשטות׳ תנה הוא כסוד י׳ והנה תחלת מפשטות י׳‬ ‫תיא קשר כראש יגיו כאחצעיתא יקשר כסופה • והנה י׳ של‬ ‫שס א׳ תיו כו כמת קשרים כדפי׳ לעיל כפ׳ ח״כ וח״ג •‬ ‫אמנם כאן יתפשט מציאות כסוד תוכיות מ ד ת הנו׳‬ ‫למעלת שמא סוד קשר למעלת וקשר למטת ועגולא‬ ‫באמצעיתא ומשם תשתרשות מציאות הזה • אמנם מציאת‬ ‫מ ד ת מתוך תמדת מליונה ימדוד משירותא דעיגולא ירצת‬ ‫כתוך תוכיות המדה הני׳ שהנקבה מושרשת תיא ג״כ‬ ‫בתוכיות מ י נ ה אמנם יתפשט בכינה בשרשית מתוך מ י נ ת‬ ‫בצד מ ו ד שכה דהיינו צד הנקבה והדינים וז״ס ימדיד‬ ‫מסטרא דא לסטרא דא נגו עימקא כ מ ו א עיגולא‬ ‫וכ״ז בתוכיות סוד עיגולא דתייני אותיות ינ״ו של‬ ‫אלהינ״ו כנ״ל כפ׳ נ׳ ונ״א ילא קשיר קשר הבינה שאינה‬ ‫סוף מדת אלא השתרשות למפשט ולכך יתפשט עוד‬ ‫וימדוד למטת בצאתי משם אלף אמין דהיינו אלף בחי׳‬ ‫הנינה ואמות מצד מ ״ ת כדפי׳ כפי ותריסר אלפים אלו‬ ‫ה״ס י״ב תויות מצטרפות מהשם שהיו גשם מליון י״כ‬ ‫קשרים באות י׳ כנז׳ כפ׳ מ״ג וכאן היא הנקבה ושרשיה‬ ‫ויחחד מדותיה חתוך שרשי הספי׳ נו״ת וחו״ג דתייט עימקא‬ ‫וריחא ואורכא ופוחיא וכאן יחדוד סוד חיקו׳ נוקכא וכאן‬ ‫סוד גולגלתא דנוק׳ דהיינו ג״ר שכחל׳ וכאן סוד קו מ ד ת‬ ‫בסוד‬ ‫**צי«חג»•‬ .

‬אשר ללבנה וכאן‬ ‫נמדד סוד שנת ט׳ סדדן מז׳ • ותנת כ׳ מדות אלו יחד‬ ‫שהם מדות הזכר ומדות מ ק נ ה מדת הזכר יתפשט אלף‬ ‫עלחין חדח אורך חסליו דהיינו אלף אלפים מצד הבינה‬ ‫רמון אמין דהיינו מצד תחכחת עסן תת״ח דהיינו סוד‬ ‫ית״ו ה׳ אלף אלפין י׳ רכוא רטון ו׳ אמין ית״ס אלף‬ ‫אילימה‬ ‫אלפי! ישמשיטת ורכוא רטון קדמיתי יקימו! הייט מדת‬ ‫!״אלפני א״א והתפשטות מדת הנקנה הטי שמתפשטת‬ ‫מתוך מדת הוכר הוא סוד מדת חסדים ואריניתס אלף‬ ‫רנוא עלמין ושנע מאת אלף וחמש ושנעיס ונבר פי׳‬ ‫נפרקים הקודחים ענין תחסדיס וכללותה ע״כ ‪:‬‬ ‫הנה קי המלה סוד משחת חיים עליונים‬ ‫יק‬ ‫חתלנשיס ננתר ולטש נתיך לטש‬ ‫דהייט כדפי׳ נפי הקודמים נשנחפשט לעשוח קו וחלת‬ ‫ושעור כספי׳ תט׳ כשתשליך אצילות וחדחם ושיעורם‬ ‫נסתלקה ממטה למעלה ולא נסתלקה סתם אלא היתה‬ ‫חסחלקח וחחתחח התחתון כעליון • ו מ ה כשמדדה שיעור‬ ‫הנקבה למטת מהיכר נסתלק׳ אל ה!כר ועמדה שס והחחיח׳‬ ‫כו כל ציורין ושיעורים ומדות תחתונות שבנקבה כיכר‬ ‫ונמצאת מ ק נ ה מצויירת מכר כ׳ פעמים תא׳ קודם‬ ‫שיעוד׳ נהתפשט קו תמדה משם למדוד יוהייט השתרשות‬ ‫מחצאיס אחר היותם ויש הבדל גדול נין מציאות א׳ לב׳‬ ‫שהרי שרשי ההויות קודם היוחס הוא לקוח קודם להזיית׳‬ ‫אחנס שרשי ההזיות אחר היותם עם תיית שיתי׳ דקות לא‬ ‫יתי׳ כמציאות הקודם שבבר נתהוו ונחצאי ונחעט לכך עס‬ ‫היות שקו המלה מדד שיעורי׳ ומדות וברדתו למדוד מקכת‬ ‫עכר דרך חדות הזכר ושם השריש המציאות הייני המציאות‬ ‫קודם היותו • אמנם כעלייחו חזר והשריש שסתחציאיותאחר‬ ‫היותו ממה שנחקק צורת הנמדד המולד שהרי קו המלה‬ ‫אין כה שיעור וחלה אחנס השעורי׳ כספי׳ וכעת תתפשט‬ ‫אצילותם יחקק עניינם נקו החלה ויהי׳ כס שעורם מפני‬ ‫חת שתם נכנסו כשעור וחלת ואיתי השיעור יש ט חציאיית‬ ‫קולס יחציאייח מאוחר • תקודם קולס לתוייתס והמאוחר‬ ‫חאוחר לתוייתס ויצטיירו כו לכך ישרישס כתוך תחלות וכן‬ ‫שעור הזכר כמליחיו כחלות העליונות וכן תעלייעת כעליוטח‬ ‫אשר למטת מתם ותנת לפ״ז בפרטיות הספי׳ כששערה המל׳‬ ‫עלה אל היסוד והשרישה שס וכשעלה מן היסוד להוד תשריש‬ ‫כ׳ שם יכשעלה חן ההול לנצח השריש ג׳ שס וכך בעליית׳‬ ‫מלתת אחר חלרגת תשריש התחתוטת כעליוטח!‪ p‬הי׳‬ ‫מחש ברדתה כלפי׳ • יאחר ששערת מלות אלו ונתקשרת סיל‬ ‫המדה בשרשי והמלות נחדלית נתפשט אור א״ס ינתלנש‬ ‫בסול לבושי המהנות לפעיל ע״י הנליס המשוערים בשעורים‬ ‫מזי ונאשר בני אלם יחטא! ינרמ! השעורים תטי להתמעט‬ ‫ונאשר יש צדיק יחשוך שיעור קו תחלה חשרש׳ וימדוד‬ ‫שיעורים וחדוח וירחיב קו חדות הספירה וזהו סוד תכוונה‬ ‫ויחרחב הענין נחקוחו כע״ת ‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נ ד‬ ‫*ע־׳שיש א י מ ח פ ר ו ן‬ .‫‪0‬פף•‬ ‫עין כל תפר ד פ׳׳נג פיני‬ ‫כסיל משמה המחיה אות׳ כדפי׳ • והנה ראש הוכר העליון‬ ‫מו׳ בסול יהו״ה הא׳ היה נחלק לכי לתיות ההנהג׳ שס‬ ‫כחסל וכדין וכאן כלא פליגו שטלה לין כטלע י מ ל‬ ‫חדה שיה דהיינו עיגולא לדשא דהיינו סול ו״ק‬ ‫כסול ראש ושעורה ג׳ אלפי עלמין דהייט סוד חכחה‬ ‫והבונה ילעח כלולים חאלף חצל הכינה אחוח חצד הח״ח‬ ‫וכלולים ג׳ אלו שהם חלקי החיחוח פניחה לראש כטלע‬ ‫ככללוח אלף ותחלה יקשור קשר ואח״כ יחלול סול הראש‬ ‫תטי ואח״כ יתפשט עול כלי קשר ושעור התפשטות' הוא‬ ‫שיח אלף סטדן דעלחא דהיינו סול ו״ק מחשכים כמשך‬ ‫מ ו ף ושית אלף ספרים דהיינו סוד ו״ק כסוד תורה שבכתב‬ ‫והיינו •תוכיות סוד משמה המודדת כסוד עיגולא ועד כאן‬ ‫לא נחדד חציאות ח׳ אחרונת שכשם חפני שהמח כראש ג׳‬ ‫שהם יה״ו חכמה ותכונת ודעת וו׳ סטדן ת״ס וי• עד כאן‬ ‫לא נמדד י שוס מלה כחערכ דהייטה׳ אחרונה שכשם דהייט‬ ‫מציאות׳ לעצמת אלא כל החדות כחציאוחס כצדדים האחרים‬ ‫לכך עתה חדיל לסטר רכיעא׳ ועכיל חשחתא ומולד לסטר‬ ‫יחינא ׳עדין צד החסד והחסד נכלל כד׳ דהיינו דרוס צשן‬ ‫חורח חערכ שבחסד אלף לכל סטר והיינו ד׳ אלף חסד‬ ‫נכלל כד׳ חסדים כלולים חתכינם שהיא וכן לכל הצדדים‬ ‫כשער הדרום ד׳ אלף כשער תצפון ד׳ אלף כשער המערב‬ ‫ד׳ אלף וכן כשער המזרח ד׳ אלף אמנם כשער תחורח‬ ‫יתפשט עול התפשטות חפני שהוא תת״ח וט סוד ד״ו‬ ‫פרצופים ולכך כאן יתפשט התפשטות ויעשה חלת ושעור‬ ‫אלף ויחלוד בסוד החפשטוח מ ק נ ה ‪1‬׳ סדרי משנה לתיינו‬ ‫מתוך נקוד׳ אמצעי׳ לל׳ אלף יחלול לצל ההול ששם נחי׳‬ ‫הנקנה לשחאל והיינו סוד הנקבה תחחייחדת עם הזכר‬ ‫תורה שנע״פ מקשרת נחורה שננחנ נטדע והיינו נסוד ו׳‬ ‫ספריכ תס ‪1‬׳ קצוות נונר וו׳ סדד משנה הס איבדם‬ ‫לנקבה וסוד הו׳ הס חרין דרועי׳ חו״ג גוף ת״ת נ׳ שוקין‬ ‫נדה ילכך ימדד נתוביות דהיינו רצון המתפשט למלוח רצון‬ ‫ה׳ כתורה שככתנ ותורה שכע״פ סוד קו תמדה בתוכיות‬ ‫לספי׳ מודד׳ שעור תמצות ותתורת • ותנה איכרים עליונים‬ ‫כתוך מ י נ ה היו שס״ה שהם ימית החמה כדפי׳ נפי נ״כ •‬ ‫אמנם תחתונים הס שנ״ה דהיינו ימות הלמה ולכך אלו‬ ‫הם ו׳ סדרי משנה ירצה מימות שנ״ה ‪..

‫ספר‬ ‫‪so‬‬ ‫עץ נ ל תמר ה פ׳׳א פ״י‬ ‫אילימה‬ ‫תמר ה בענין ההשגחה ופרטיה ובו מא פרקים‬ ‫א‬ ‫כבר פי׳ בשערים הקודמים שאין לעלות בלעת‬ ‫פרין‬ ‫שוס מאמין שימצא שוס פעולה קטנת או‬ ‫גדולה שיה״ ע״ד חקרה ח״ו אלא הבל בהשגחה עליונה ולא‬ ‫השגחה מהנחות המחודשים בין מלאכים או כסאות או ספי׳‬ ‫ח׳׳ו אלא הכל בסוד השגחת הא״ם יודע הטוב והרע ויפעלהו‬ ‫ברטט להשכיר ולהעניש הכל לפי חשבון לא יוסיף נקודת‬ ‫ולא יפחות נקודת ח״ו אפי׳ כמלא טמא • אמנם טעם וסדר‬ ‫לענין צריך שנאמר שעטן ידיעתו בפרטים נתבאר בתתר‬ ‫ב׳ ועטן היותו משכיר ומעניש הוא ע״י פעולותיו כספי׳‬ ‫שנתבאר בתמר ג׳ ובתמר ד׳ • אמנם נמצא עטן ההשגחות‬ ‫משתטת לעתים וזמנים • והעתים הס אלו • א׳ מיד כשנברא‬ ‫אלה״ר שהיתה שלותו תכלית השלוה • ב׳ אחר שחטא וגתגרש‬ ‫ותיו חיי כ״א ארוכים ועכ״ז תיו בשלות כלפי׳ ח״ל • ג׳ ענין‬ ‫תאבות ששרתה בתם שכינת ותצליחו • ד׳ ירילת תאב עס‬ ‫בניו למצרים וחיו מוצלחים • ת׳ גלות תכניס ועוניין במצרים •‬ ‫ו׳ גדולתם והצלחתם במדבר ונסים משונים • ז׳ כניסתם‬ ‫לארץ והצלחתם בכיבוש א״י וכל הדור ההוא • ח׳ הכנעת‬ ‫ישראל באומות כל ימי השופטים • ט׳ הצלחת ישראל בימי‬ ‫המלכים • י׳ חרבן הבית בא׳ וגלית ישראל מעט מעט • י״א‬ ‫גלות ישראל לבבל והצלחתם שם קצת • י״ב גאולתם‬ ‫ובנין בית ב׳ • י״ג צרתם בימי הבית ותרוחתס • י״ד גלותיט‬ ‫זה פעמים נצרה פעמים הרוחה • נרו הצלחת הגאולה‬ ‫וצרות העתידות • ׳״ו תחיית תחתים • י״ז חרבן העולם •‬ ‫ח׳׳י חדוש העולם • כל אלו השגחות כוללות לכל המציאות‬ ‫כולו בכלל יחל • חתם חלפו למו חתם עתידות • וראוי לדעת‬ ‫במה יהיו שינויים אלו והשבחות אלו כל •זמן וזמן לפי עניינו •‬ ‫עוד יש השגחות פרטיות חילפות על האדם כמי שימצא‬ ‫צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו‬ ‫ועוד ההשגחה במינים הפרטיים וכיוצא מין ממיני הב״ח‬ ‫ימותו חין יחיו וכן בצמחים וכן בכמה ענייניה פרטיים‬ ‫שבעולם והס כמעט מפליגין האמונה מן המעיין תסכל‬ ‫וחקביעק בלבי להניח הכל אל תטבע העולם וכיוצא ויש‬ ‫שהניחו אל גזרת הכוכבים וכיוצא ולזה ]הנה קודם שנבאר‬ ‫עניינים אלו נבאר מציאות ההנהגות ושנוייהס לא על‬ ‫סדר מאורעותיתס[ ‪:‬‬ ‫פ י ק ב הנה כפ׳ שמות ם״ ז׳ פי׳ עניינים אלו • והחלת‬ ‫כל דבר אמונת קביעת לנו שאין ספק‬ ‫שכל מת שנאחר שפע וחיות וקיום והיית וכיוצא בית הכל‬ ‫בסול הארת א״ם בנאצליס ונבראיס וטצריס ונעשים טמאים‬ ‫ממורים שאפי׳ שנאמר שאין הנהגה והאור נסתם והספי׳‬ ‫ניונש והגלות מ ה וכיוצא אין שיים הארה מעוטת או‬ ‫תרונס ופעולה קטנת או גדולה שלא תהי׳ הארת א״ס‬ ‫המתפשטת מלמעלה ע׳׳ם נל המדרגות תפני שוולתן אין‬ ‫שוס תנועת קנונה או גדולת לשוס נמצא ונל חיות כל‬ ‫הנמצאים מאתו והוא מאיר בהם ׳ והוא משל ננתיס ננוייס‬ ‫והיכלות וחדרים אלו כתוך אלו ואלו למעה מאלו מהס חשוכים‬ ‫מהם מאיריס מהם אורם רכ מהם אורם חועע לא יעלה‬ ‫כדעת שוס נברא שיש אור ככתיס כי אס מהשמש המאיר‬ ‫ככתיס לכל תאיר • אתנס מת שיעדר אורס או יוסיף או‬ ‫יגרע או יעדיף או יחשיך הכל תלוי כפי תת שניצוץ השמש‬ ‫יכנס אליהם אס רכ אס מעע וכעת העדר השמש מכל‬ ‫וכל החשך יכסה את כולס יחד • כך הוא סוד ההנהגות‬ ‫וכל איזו הארת שימצא כמציאות הכל מאיר מצד א״ם השופע‬ ‫מאורו תמיד ולא יעלת כדעת שוס אור קען או גדול מעע‬ ‫או רכ ושום פעולת שיתי׳ כמציאות שלא יתי׳ מאתו והוא‬ ‫המחיה הכל תחתית תכל ואין דכר חוץ ממנו ולא נמצא‬ ‫מבלעדי רצוע ולא נברא שיכרא זולתי חכחי ככוינה ולא‬ ‫במקרה • ברצון ולא בחיוב • ולא יש כח נשום נברא לנראת‬ ‫בחי׳ יתוש קען כ״א חכח הנעלם מכל נמצא ונמצא בחיוב‬ ‫מכל הנמצאים והאריכות בזת בלתי צריך וכבר פי׳ הענין‬ ‫בתמרים הקודמים • אמנם הוא המחיה המהוה נל תוית‬ ‫ונתן קצב ושיעור ומדת לכל נמצא כמת יתי׳ שעורו וכמת‬ ‫יתי׳ דקותו וזכותו ועד כמת יתי׳ שעור קומתו וכמת‬ ‫ישתלשלו מחט ויחיו ממת שיתפשע ממנו ונתן שיעור ומדת‬ ‫וקצב לנאצליס ולנבראי׳ ולנוצרי׳ ולנעשי׳ וכמת יתי׳ שיעור‬ ‫כח פעולתם ונתן דרך לתם יגרע אורם ויעדיף אירס הכל‬ ‫כפי צורך ההשפעה והוא תנותן שיעור וחדת לטבד תעפר‬ ‫והאס ותמים וחנחצביס מתם • ונתן שיעור ומיה לקלות‬ ‫האש והרוח והנחצביס מהם והמורכבים מתם ונתן שיעור‬ ‫ומדת כחת יתי׳ חלק יםודותס ואל הצומחים מהם כמה‬ ‫יתי׳ יחי חיותם וכמת יתי׳ לחותם חומס וקרירותס ויבשות׳‬ ‫הכל במדה וקצבת ושיעור משוער מאתו בחכמתו וכל‬ ‫החיצונים וקשיים ורעתס כל מדרגה ומדרגה כמת יה״‬ ‫חוזקם וכמת יתי׳ רעתם ופעולתם בחלקי תעולס בהתלבשס‬ ‫בו • באש כחת ישרוף וברוח כמת יפיל ובמים כחת יעבעו‬ ‫ובעפר כמה ירקיב הכל מלול ומשוער מאתו • ואל הקלושים‬ ‫כמה כחס כמה ישפיעו כמה יחיו כמה יהי׳ מספרם כמה‬ ‫ית" רוחניותם כמה יהי׳ חיותם הכל משוער מאתו הכל‬ ‫חי ומתקיים ממט ונותן מלי יוס ביום ומדי שעת בשעת‬ ‫קצבתס וקיומם לרעים ולטובים למשכיריס ולחענישיס הכל‬ ‫חיים מאתו הכל משוערים בשיעור קצבת ח״ס המשולחים‬ ‫ממט לקיימן לתציבן • וכן הנוצרים המלאכים כחת השגתם‬ ‫כמה‬ .

‫)ס‪£‬ף‬ ‫עץ נ ל תמר ה פ״ב פ׳׳גפיי‬ ‫נמת שיעור קומתש נחת *ישארו חלק החיים העליונים • ואל‬ ‫תנםאות נולם נמת יתי׳ עניינם מדידתם והשגתם ושפעם‬ ‫ונחם וחייתם ואל הנאצלים נחו נן • ולא יחויינ מזה אליו‬ ‫רמי ושנוי ותוםפת והפעלות נלל מפני תדרנים שפי׳‬ ‫נתמרים הקודחים נענייני תתשגחות ושיעורם ומדתם‪:‬‬ ‫ככף פ" שגם אלו החיצונים נמצאים ככוונה‬ ‫פיק‬ ‫ונתי׳ ומאמר כאומר והארץ היתה תתו‬ ‫וכהו ועיקר מאור זה יתי׳ כתמר בפ״עב״ה • אמנם הנה‬ ‫דרך הענרה נאחר שחלק ההשפעה אליהם תתלנש למש‬ ‫נתיך למש ונשתלשל אליהם ונה יתקיימו והס נמצאים נכוונה‬ ‫*ממותק דחיות הקלושה וחיותם כשפע עליון כמציאותם ירצה‬ ‫כפי הדרך שנמצאו ונתהוו ולא יחייב כממציא ראשון שיטי‬ ‫והפעלות וטומאה ח״ו • כך יתי׳ ענין מציאות מזונם ושפעם‬ ‫משולח אליהם ולא יחייב מ ח׳׳ו שום טימאה וכך יהי׳ מחש‬ ‫כל עטיט ההשגחה כלכתיב ילע מה בחשוכא וגהורא עמית‬ ‫‪ x‬א • והיינו ג׳ עגייגים שיש לנל נמצא ‪ -‬תא׳ מציאות הנ׳‬ ‫קיומו תג׳ פעולת הא״ס ע״י והכל לרך א׳ • והנה לפי רוממותו‬ ‫רחוק ממט פעולת! ע׳׳י הנבראים וחציאותש וחיותש כמי‬ ‫שרחוק מחני זה כך אלו החיצונים אחר שאין לכנות אליו‬ ‫ההפעלות והשטי וכיוצא כך אין ראוי לכטת אליו תפעולית‬ ‫המגוטת)בריאת הטמאים החיצונים • והדרך אל התיקו׳ הכל‬ ‫ענין א׳ בדרך השתלשלות המדרגות והמצאתם בסוד פעולתי‬ ‫ע״י תכלים כמבואר בתחרי׳ החולפים • אחנם אלו החיצונים‬ ‫נקי אל אחר אלהיס אחרים וטמאים וחיצונים *ומודדים וכל‬ ‫כיוצא לא לתורות שתם מבלעדי רצונו או נמצאים שלא‬ ‫ככוונה או פועלים שלא מרשותו ח״ו אלא מפני שאינם נקשר‬ ‫אחדות עם הקדישה והיינו שאינם ננללים נא׳ מפני שמלת‬ ‫א׳ יכלול מהכתר עד סוף היכל לננת הספיר ואלו לא יוכללו‬ ‫שם אבל יונדלו משם שאין כבוד למלך *שהמצורני הזה יה"‬ ‫מבני היכלו ואדרבא המלך עשה המקים הזה דהיינו *מדדו‬ ‫החיצונים וכל כתותיה׳ דהיינו הנכלל בתיהו־וטסי)וחשך(‬ ‫וחשך על פני תהום כאשד ית׳ בתחר אשר אטע להם‬ ‫•בעצמי נדי שועזם ממנו יתנדת ייפול שם כדי שזעומי לא‬ ‫יעמול לפניו ולא יזכה נאור חיי פניו • ותייט תמצאת דנר‬ ‫רחוק ממט נתנלית נדי שיה״ מקום מקלט לרחוקים מחט‬ ‫שאם יהיו נקשרים עמו הוא שונאם מפני רעתם ולא יונל‬ ‫לםוננם ואס יתבטלו ברעתם מיד ימצא שאין תכלית לתשובת‬ ‫ואיו קצב לחיות האלם לכך ברא לזעומו ירד ויעמיד נחקום‬ ‫המרוחק מן המלך ואינו נקשר עמו ותם מדרגות מדרגות‬ ‫היינו מדרגות תקל" כאשר ית׳ ואותן המדרגות מ י שכןי‬ ‫שעור התרחקת שנתרחק בעינו כך יתרחק מאלוה ויכנס‬ ‫נאותס הרחוקים ממט • אמנם בנר הזהרנו שלא יעלה על‬ ‫ג‬ ‫אילימה‬ ‫מא‬ ‫‪t8‬‬ ‫דעת איש שמת שיתנהג וישפע נפי רצונו ע״י שרשם המתוק‬ ‫לחיצוני פנימה שם נקדש וננלל הקלושים יחשנ השורש ההוא‬ ‫ונו יצטייר נל המתנהג למטה נחיצונים והיינו םול שער‬ ‫של תפלין יע״י השורש תתנהג הענף • אמנם הענף מפני‬ ‫טומאתו איט נקשר ננלל הקדש והיינו אילן שתוא עיקרו‬ ‫נארץ ונופו טטת לחייל • ויש מת עדיץ לנריס תצטרך אליהם‬ ‫ית׳ במקומי כע״ה • והכלל שזו היא הנהגה לפגר האנשים‬ ‫הפושעים וכתתם חטאים וכתתם הפושעים אין צורך לטומאת׳‬ ‫וכאשר אין רוצחים אין צורך לערי מקלט ויתבטל טומאתו ולא‬ ‫ימצא נלל מפני שאין ‪ 0‬צורך ני ננר נתקן העולם ממררותו‬ ‫והיינו מטול טומאת הקלי׳ העתידה והרי זו תיא השגחה‬ ‫א׳ היותר רחוקה חן הקלושה שאפשר והיותר רחוקה מא׳׳ס‬ ‫ומהקלושים הנמצאים ממנו ועכ״ז יש בתם תנהגת והשגחה‬ ‫על הצל שפי׳ ‪ -‬ועטן השגחה זו השגחתו ברשעים ־בענשם‬ ‫בבי בחי׳ איי ברלתם שם אתר תמות או בחיים חייתם בעגשס‬ ‫במיתה ותחלואיה ועוני ומכות ופצעים וחכשולות ונטייתם‬ ‫חהלרך הטונה ורשעתס ונחירתם נרע ועניעת הספיטת‬ ‫וכל מקרש רעיש איזה שיתי׳ נמציאות אפי׳ שיהיו ע״י‬ ‫ענייני העולם באש ובמים כסדום וכחמל וכיוצא הכל‬ ‫תתלבשות כחית אלו בגשחיי׳ ההם ויפעלו הפעולה מ ע ה‬ ‫והחולי והמיתה והאבדון והשמחה ההוא • וענק זה בין אס‬ ‫יהי׳ עונש הרבים או עונש היחיד בין ע׳׳י האומות כגון‬ ‫גליות וחורבטת וצער וצרות בין ע״י בעלי חיים וכל איזה‬ ‫ענין שיהי׳הנלע׳׳י אלו בהשגחה עליונה וכבר פי׳ בפי שמות‬ ‫מעטן פרעת יצרת ישראל הכל כהשגחה גמורה ועיין סי׳‪:‬‬ ‫פרק י ההנהגה הנ׳ היא תאור תייט תשגחתהא׳׳ס‬ ‫שהיא תמטנת ננל דנריט נשם‬ ‫אור נמשל המשתלשל ויורד למטת נקדש עד האופנים והנה‬ ‫ענין זה נביע! דקיק איר מועט שעור היותר מיעט שאפשר‬ ‫והנה כשנאחוז השיעור הזה לבד יושפע מלמעלה למטה לא‬ ‫אור החכמה במנה ולא בינה טיק ולא ו״ק במל׳ ולא המל׳‬ ‫בכסא ולא הכסא בחיות ולא תחיות באופן רק בשיעור מה‬ ‫שישפיע ייאיר אופן בעילם הזה למטה שיעור קיימו וחיותו‬ ‫תזה • זה יקרא תגלית ותחשך ויקרא נהר יחרנ וינש ויקרא‬ ‫חורבן נה״מ ובל רעה שנעולש מפני היובש הגדול שכל‬ ‫נניעת האור לא עלה אלא נשיעור הנהגת זאת דהייט מת‬ ‫שיכיל הארת האופנים למטה ומכין הארה הזאת• תעדר ותוסיף‬ ‫תעלת ותורד לשיעורים רבים נפי נחי׳ רטי האופנים‬ ‫בחדרגותית זו אחר וו עד רדת למטה במטה שאין למטה ממע!‬ ‫דהיינו מדרגה אחרונה באופנים שאין משם ולמטה אלא‬ ‫החיצונים ובהיות ישראל בגלות שכינת תתלבש באופנים וטיט‬ ‫שאורה לא יזרח אלא נשעור הזה לנל ולא ייתן לה אור‬ ‫ילןצ׳ צ״ל ישאני *»•׳ שצ״ל ישידדיס *‪ <•} •WS‬המצורע *אולי צ״ל מדיר‬ ‫יא‬ ‫אליי‬ .

‫‪0‬פר‬ ‫*«‬ ‫עין נ ל תמר ר פיי פייי »"י‬ ‫אלא מה שיכיל השעיר ווה יקרא גלות שכינה הגלות הקשה‬ ‫שאין גלות קשה מחט והעדר הייחוד שאין איר זה אור ייחוד‬ ‫כלל ועיקר והיינו היובש כדפי׳ • והארה תזאת היא מלמעלה‬ ‫למטה י אמנם עני! זה יקרא שאין יחוד מפני שהארה‬ ‫מועטת כזאת לא תקרא הארה ואין ישראל שואבים האור‬ ‫וההשגחה העליונה אלא כשיעיד תזת וישלטו אז נהם החיצונים‬ ‫מפני רעתם שנתרחקו מביראס ונדה אותם אל תוך יעומס‬ ‫דהייט החיצונים ולא יאיר אור מלמעלה אלא כשיעור תזת‬ ‫והשכינה היא מתלבשת באופנים להשפיעם ע״י השרש המתוק‬ ‫אשר לחיצונים ימה שיאיר וישפיע הוא שיעור תארה הזאת‬ ‫המועטת שאין לה הארה אחרת זולתה ואין בכל העולמות‬ ‫חיית יותר מות כלל ועיקר• אמנם ימשך שיעור מלית תזה‬ ‫עד רדת מדרגות אלו שבאופנים זי אחר זו ילכך הארה זו‬ ‫תרד ותגרע מעט מעט מדרגה אחר מדרגה ותייט אומרם‬ ‫אין לך יוס שאץ בו קללת יותר מחבירו מפני מיעוט ההאר׳‬ ‫הזי והיא תרד שאס בוחן החורבן הי׳ במדרגת א׳ שאורה‬ ‫הרבה בערך הזמן הזה שהיא למטת מדרגה אחרונה לכך‬ ‫כפי רדת׳ מדרגת אחר מדרגת כך תמעט האור וההנהגה‬ ‫ותגבר הקללה שהם החיצוני׳ שאור׳ עומד׳ ישולט׳ והדין הוה‬ ‫עליט ומלך ואט מתרחקים מהקדושה בערך זה • והיודע‬ ‫לשער )למטת שעור המהלך תזת כמת קומתו וכמה אנו‬ ‫יורדים חדי יום ביום ידע שעור גליתיט עד כמת יידע זמן‬ ‫הגאולה באומר סוכת דוד תנופלת שלעולם טפלת ויורדת‬ ‫עד שתפול מכל וכל שישכב לעפר כאומר כי שחת לעפר‬ ‫נפשט דבקת לארץ בטננו עד שיפיל בעצם וידבק תבען‬ ‫נעפר אז קומה עזרתה לנו אכל בזמן החורבן כרענו לנפול‬ ‫ונפלט מעט מעט והקניה קצב שיעור מהלך מפילה מאת‬ ‫מ ק שיחוייב בדיניט אשר נתחייכט כמעשינו עד שיקימנו‬ ‫ותייט כעתה • אמנם אם נשוב בתשובה ימהר ויחיש יקימט‬ ‫ימיט אוזישנה יתייט ירידת תגלית וענייני ע״ד שפי׳ לעיל‬ ‫אילימה‬ ‫מה שיוכל לסבול המלאך הוה ויתקשרו המדות למעלה שיעור‬ ‫מה שיסבול המלאך היה באורי יוה יק׳ שכינה מתלבשת‬ ‫במנ‪1‬נ‪1‬רו״ן והוא שיעור מה שהי׳ האור משגת׳ לישראל בסתס‬ ‫כל ימן ויה לא תי׳ תלוי אלא סתם ישראל עומדים על אדמת׳‬ ‫ומקרבין קרנטתיהס וכיוצא יאיר אור דרך המלאכית דהיינו‬ ‫היצירה הוא מנ‪1‬נ‪1‬רו״ן ויש באורי תוספת ומגרעת כעני!‬ ‫ההנהגות שפי׳ כאופן אלא שהאופן הוא יובש ואין ייחוד‬ ‫וכאור המלאך הזה יש ייחוד והיינו ענין קשר ההיכלות כסוד‬ ‫נשכמל׳יו שת״ס מיס רבים לא יוכלו לכבות האהבה וסוד‬ ‫האהבה הזאת פי׳ כסבא פ׳ משפטים סי׳ •וכפי שיעור אהבה‬ ‫זו תעלת ותרד כמת מעלות • ויש פעמים שיושפע דין על‬ ‫ידו ות׳׳ס מחיות למנ‪1‬נ‪1‬רו״ן ס׳ פולסי מורא ויש דין תות‬ ‫והייני הצרות שתיו לישראל כזמן בית שני ובית א' אפי׳ שהי׳‬ ‫המקדש תי׳ אפשר להשליש עליהם החיצונים רצועה נישא‬ ‫לאלקאת ומיד בשובם מתעורר הייחוד יחרכס תכא כלבם‬ ‫וקשתיתס תשברנה ואס החיצונים נאחזים בהיכלות מבחוץ‬ ‫והי׳ אס זרע ישראל ובאו בני עמון ועמלק וכני קדם‬ ‫והשחיתו את יבול הארץ • שיש לחיצונים כניסה שס לעשוק‬ ‫השפע בעונס של ישראל • אחנס לא ירחיבו בדינם עד שינתן‬ ‫להם להחריב בת״מ אלא יכניעו את ישראל ובה״מ על מבוע‬ ‫וחול הוא• וכאן הוא הבדל׳ כאומר המבדיל בין ישראל לגויים‬ ‫והעיקר שתחיצוניס למעת יותר והאופנים ג״כ נקשרים‬ ‫למעלת יישראל תקדש נבדל לחוץ והקדושים נעתרים ונקשרים‬ ‫ומתייחדיס בסוד אהבה• אמנם חול ודאי כדפי׳ •והנה בהנהגה‬ ‫וו אינם אותיות שכשם נקשרות כשם קשרם ולא נפרדות‬ ‫מפני שהכל תלוי כסוד קשר התחתונים אלו אס ישלשו‬ ‫החיצונים תם נפרדות בלתי מתייחדות ואס ישראל כשרים‬ ‫וחיצונים נבדלים יאירו ויוקשרו אותיות השם והנה נו מדרגות‬ ‫פעמים יוכל לקבל השפעה מרובה ופעמים השפעה מועעת‬ ‫מפני שיש כת י׳ מדרגות ולכך ישראל אפי׳ בומן המקדש‬ ‫ישראל נשתנו פעמים שלום פעמים שובע פעמים מגפת‬ ‫יענץ מלות שפי׳ תשמעני נמקימי כע״ה‪:‬‬ ‫מ ׳ היא תשגח׳ תאור כשיעור מהלך‬ ‫י ק יי‬ ‫פעמים רעב וכיוצא תכל כסוד אלו המדרגות שבו‪:‬‬ ‫מטטרו״ן והייט השגחת השכינה‬ ‫הד׳ היא הנהגת ימי שבת והיינו‬ ‫יו י‬ ‫בימי חול ובזמן האטת והיינו שאין ייחוד גמור אלא בשיעור‬ ‫שיאיר האור הנו׳ בעולי לא כשיעור‬ ‫מה שיסבול האור העליון המלאך תזת ואפי׳ בעת שלים מעערו״ן לא הוא כעל לא שלא יאיר אלא אין האותיות‬ ‫המלאך הזה נקי שר העולם ויתקשרו המדות קשר וייחוד והמדרגות העליונות מתייחדות כשיעור גבול השפעתו אלא‬ ‫כאשר ית׳ במקומו בע״החש״ך באופן שפי׳ ויאירו ויתייחדו העולם יוצא משליטתו והוא חשוב כחלק א׳ מהעולם וההארה‬ ‫אמנם אור מעט מזער לא כביר ותמיד החכמה בבינה ובינה ירד כשיעור אור הכסא הכבוד שתם י׳ מדרגות לכסא כאשר‬ ‫ט״ק וו״ק במל׳ ומל׳ בכסא וכסא במטטרו״ן עולם המלאכים ית׳ כמקומו כע״ה והיינו שתאצי׳ יתייחד ויתקשר בשיעור‬ ‫שיעיר זת לנד לא פחית ולא יותר והיינו ההנהגה בימי מ ו ל עליון וגבות ישפיע למטת אור מתוק מנוחה וזה ס ׳ לישראל‬ ‫ואפילו בעת שלום הייט מה שפי׳ טוהר פ׳ נח סיי• שער בזמן בת״מ בימי שבתות ור״ח והוא עתת נהשער׳ בסוד‬ ‫החצר הפנימי יהי׳ סגור ו׳ ימי המעשה והאור נמשך שיעור תגלית והיינו כאומר שעו־ החצר תפנימי וט׳ וביום השבת‬ ‫יפתח‬ ‫פ‬ ‫ההנהגה‬ ‫פ י‬ ‫ההנהגה‬ .

‫אילימה‬ ‫‪ S D‬ע י ן כל וזמי יי פ״י פ*< פ׳׳ח‬ ‫יפתח וביום ‪\-‬חדש יפתח כדפי׳ נפי נח סי׳ • וההארה זו‬ ‫כחעש אינה גשחית אלא ריחנית • אחנס תעלת ותרד כפי‬ ‫שיעור המדרגות שבה שתם י׳ חדרנות בבריאה כעשר‬ ‫שנמעערו״ן וביי שנאופניס וני׳ שנאצי׳ ע״ד שפי׳ בםפ״ר‬ ‫נשער אני״ע • אמנם הדרגה וו תיא על נ׳ פטס הא׳ מ א‬ ‫כומן שנת״מ קייס נימי שנת • תנ׳ תיא טמן שטלו שנת‬ ‫והענק כי נזמן שנית המקדש ]קייס[ עס תיית שתי׳‬ ‫תיחוד למעלה ישראל גורעק מעלתו מפני התלנשס‬ ‫נחוחר המשיי׳ שתם נאופן נחדרגות הקדישה מ ת לא יוכלו‬ ‫לסטל האור ההיא תמתיק הדק הזה חפני שהם חיחריי׳‬ ‫יקבלוהו נדקית נםוד נשמתם תוספת נשמה לנד ויועיל‬ ‫למעות עונתם • אמנם בעולם שכולו שבת ישראל מתפשטים‬ ‫חחומרס ומסתלקי׳ מאופן וממלאך מטערו׳׳ן ושובתים כלס‬ ‫באיר תמתיק הוה ואז תיא מטחה רוחנית וגשמית איש נאחימ‬ ‫ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו ואז הוא סוד עולם ארוך • אמנם‬ ‫עתה מקבלים תאור כיוס שנת חטחת וו מעע בצד הגוף‬ ‫והחומר ימעע בצד הנפש ומעט ייתר בצד תריח ומעט יותר‬ ‫בצד תנשמת חפני תתלבש׳ בחומר המסך המבדיל שעם מות‬ ‫שאינם מלות סוף סוף מחטא אדת״ר גלות וקליפת טללת‬ ‫תיא אל מפש התלנשהנגוף בשר תמית הזה העפר העטר‬ ‫ואס שתי׳ גוף זך שמר נתלנש נקלי׳ נעור מחש ובקצת‬ ‫מתינס ונקלי׳ עוחד תאדם מיף הוה וזעום ת׳ מ א נו‬ ‫ונהט־חו מ א חסך חנדיל וגס חטעס זת יחעע תאיר יותר‬ ‫ותחניחת מלותינו זת ולכך נלחד תדרגת הטונה כחת‬ ‫יוסיף אחר תתפשט מ י ף חעכירותו וגלותו חכל וכל יסיט‬ ‫מחול הצליקןס שהם מתפשעיס מהזעם תזת שמא אור‬ ‫מחש וחתעדני׳ יזת כפי תעת בייחוד המועט הנמצא ואס‬ ‫יתוקן העולם יתעלה ייתר ויותר ולפיכך כולם מקוים לתחיית‬ ‫המתים • אמנם מזמן שבת בראשית ובנין המקדש וגאולת‬ ‫ישראל והקימת שכינה עד תחיית המתים יש מדרגות בעליית‬ ‫הייחוד תזת מתנהג׳ ג׳ הקודמת עד סוף כל שוב המדרגות‬ ‫האלה יש כמה וכמה בחי׳ ודוק ותשכח שאין הפה יכולת‬ ‫"‪1‬‬ ‫מב‬ ‫‪83‬‬ ‫מון י׳ נה׳ ו׳ נה׳ כסוד הקשורים והייחודים הידועים בין‬ ‫ב׳ כמבואר בכמה מקומות הנה ההארה ההיא כשיעור אור‬ ‫תחל׳ לבד ולא *יפחתו המקורות העליונים דהיינו החרב ורק‬ ‫להשפיע אלא כשיעור איר מדת המל׳ מה שהיא יטלת‬ ‫לסבול לתנהג׳ התחתונים אמנם מניןוה יקרא בקצת סתימת‬ ‫אור מפני שיש עוד תוספת על יה כמת אלף ורבנות פעמים‬ ‫כאלו תאמר מעין א׳ נובע כשפופרת מאד שנתייבש תמעין‬ ‫כיון שאינו נובע מתר חי שחו כגובה תמים תראוייס לבא‬ ‫אמנם אותם המיס הס הראויים לבא לפי תצנור ונאמר‬ ‫מיס אלו שיעור תצנור תם ובאמת תמים נתייבש שאינו נובע‬ ‫אלא כשיעור תמים המונונויס אלו • יתנת ממש כמשל תות‬ ‫הי׳ הנהגת בית ב׳ ביחי חיל ישבת שהם ב׳ תנהגי ת אלו‬ ‫הט׳ כפ׳ ת׳ יו׳ שתי׳ ההנהג׳ והאור נמשך מלמעלה כשיעור‬ ‫פי תצנור מל׳ לבד אמנם מקורית העליונים לא השפיעו כח‬ ‫עובתס והארתם והנהגתם העליונה ופגם בית א׳ לעולם‬ ‫עיחד ושיטי תחול ישבת תי׳ כאותה המתג׳ תמיעעת מאור‬ ‫החל׳ והחכמה חשפעת בבינת והבינה ט״ק באותו האור‬ ‫ושעור ההנהגה ההיא לנד ולפי יה יצדק נהם נ׳ הפכים‬ ‫אס נרצה לומר שתחדות האלו נקשרות ומזחלות מפני אור‬ ‫החכמת השופע בנינה ואור הנינה ט״ק וו״ק נמל׳ כשיעור‬ ‫אור החל׳ ואס נרצה נאחר שתם נפרדות כי אחר שאין אור‬ ‫החכמה אל הנינה ומנינה אל רק כשיעור אורם הראוי‬ ‫נפרדות הס נלי ספק והיינו שמפרש רשנ״י כפ׳ שמית סי'‬ ‫ו׳ שנית נ׳ תי׳ מדת׳ השולט׳ נה המל׳ להייט שלא נקשרו‬ ‫ולא נתייחדו אלא כשיעור תמועע תית‪-‬ותנה תסיד הזה נתגלה‬ ‫לישראל טחן בית ב׳ ולא תכירו בו אלא תיקנים שראו‬ ‫בחכחתס והכירו אור עליון השופע חצד הבינה וראו אור‬ ‫זה ונתנו חילוק בין זה ליה כשיעור חה שבין הנינה למל׳‬ ‫יתיינו דכתיב ורבים מהכהניס והלויס וראשי האטת הזקנים‬ ‫אשר ראי את הבית תראשין ניסלי זה הבית בעיניהם‬ ‫בוכיס כקול גדול ורניס נתרועה נשחחת לתריס קול יאק‬ ‫העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם ‪:‬‬ ‫הב׳ בב׳ המהנות הקודמות כפ׳‬ ‫פילו‬ ‫לדבר ולא האוזן יכולת לשמוע ‪:‬‬ ‫ה׳ וו׳ היא הנהגת בית א׳ ומיט‬ ‫פילו י הנה ב׳ ההנהגות האלו שפי׳ • תא׳ בימי שבת •‬ ‫מ ׳ נימי שבת שתיו נומן בת׳׳מ ובניינו שיאירו החדות העליוטת החכמה בבינה והבינה ט׳׳ק שיעור‬ ‫עדין יש בתם מדרגות שונות • אמנם כל המדרגות מתלנשות פתיחת מקורי תעליונ׳ אל תנינת כשיעור יוכל לסמל הנינה‬ ‫בב׳ הנהגות אלו בשינויים רבים כפי שיני׳ תומן או חול ולזה נקשרו נ׳ אותיות אלו י׳׳ה והבינה תשפיע מ׳חלרגותיה‬ ‫או שנת והיינו מהגת העולם בתנמ׳ ג׳ או רביעית כדפי׳ לתייט אס תמים נן ו׳ נת ת׳ או ו׳ מי׳ ונת שתש נ׳‬ ‫והמדרגות הס נ׳ אלו אשר ננאר • ההנהגה הא׳ שיאיר נחי׳ ותאם שחחה חשפיע' חנית אביהם שהיא חכמת שאז‬ ‫האצי׳‪.‬ויתייחס כפי אור שעורהמל׳ לנד ולא יאירו תמדות המקורות העליונים נעלחיס נסתרים נחו״נ נפתחים יזו‬ ‫למשה בב׳ תחדית מוי כשיעור החכמה והבינה ורק אלא מעלה גלולה ועל פי ההשפעה וההארה הוי יאיח נ׳‬ ‫יאירו כשעור אור תחל׳ לכד ואף אס יתייחדו תחדות העליונית ההנהגות הקודמות ימיטניתא׳ ה׳ עלאה נינה ומל׳ עולה‬ ‫למעלה‬ ‫*אולי ‪ w‬׳»«‬ ‫ח‬ ‫ההנהגה‬ .

‬משם כהס והם שואבות‬ ‫גבורות ודינים עיי השר גבריאל כופי׳ • הנ׳ תייט היות י׳‬ ‫ניצוצות אלו שת״ס קבת׳׳ו מתפשטות מי״ס קכת״ו למטת‬ ‫כתוכן ממש בסוד הגלית והיינו מפגי שישראל מתפשטים שס‬ ‫אליהם וכיון שגלו ישראל כעוגס שם גלתה שכינת עמהס‬ ‫ותייגו ככל צרתם לו לא צר ועכ״ז שהם שס אין החיצונים‬ ‫שולטים אליהם אלא אדרבא החיצונים גכגעיס תחת ידס כעין‬ ‫זמן יעקב ובניו כמצרים וכעין מרדכי ואסתר כשישן הכירה‬ ‫וכיוצא‬ .‬קץ גלוי ייווע לכל •דהייט לפי מלאת לכבל ע׳ שנת‬ ‫וכיון שהאור עתיד ליפתח אי! גלות תחלט אלא לשמור את‬ ‫ישראל בגלותם ויודעת השנים תחועטית תחוור לכיתה כמתחלה‬ ‫ולכך גאולת׳ פתוח כמו קצם קרוב ונפתח כמעט ההיא‬ ‫כאותו המעט גפתח קצם • אחגם גלותיגו גסתם תאור מכל‬ ‫יכל גלית תחלטי כמקורית עלייגיס כמקורות תחתוגיס כעליוגיס‬ ‫אליהם ולזה גסתס קצגו כ׳ סוד הקץ הוא היסוד זכיין‬ ‫שהפגם אליהם אינו אלא למקורות אלו העליונים ונשאר רשות‬ ‫לפתיח המקורות התחתוני׳ אח״כ לסיכה וו הי׳ היסוד שקט‬ ‫ובוטח עד מלאת ע׳ שגת וקץ מתגלת • אמנם קצנו תלוי‬ ‫גס כסיד פתיחת החקירות העליונים וכיון שסוד פתיחת‬ ‫המקורית העליונים למעלה כסוד תגובה הנעלם אינו תישג‬ ‫כלל ונסתם קצנו והיינו מליכא שהיא הכינה לפומא שהיא‬ ‫המל׳ לא גלי שהיא נעלמ׳ וקן סתום למעלת למעלת • וכיון‬ ‫שכן לא ירדה המל׳ אלא המדרגות האלו שכין הכיגה למל׳‬ ‫שהם ו׳ כ״א כלולה מי׳ *ת' שתם ירידת הבינה והמל׳ יחד‬ ‫אל תוך הקלי׳ מת שמתייחס לסתימת מקורי החכמה אל‬ ‫ט‬ ‫•אילי צ״ל ע׳‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫פ״ פ״ פ״י‬ ‫אילימה‬ ‫הבינה וירדת הבינה • אמנם ניון שתגיע אל מקום נחי׳ ירידת‬ ‫הבינה והמל׳ לסתימת מקורי המל׳ כמדרגות המל׳ בגלותיט‬ ‫וה באשר יתי מ ד נשלם גלותם ויצאו מעמקי הקליפות‬ ‫ותתחילו במין הבית‪:‬‬ ‫פרין י צריף להקדים לענין ההנהגה הנ׳ להנהג׳ גלות‬ ‫י והיא הנהגת אופן דהיינו ירידת המל׳‬ ‫נגלותיגו וה שלא ירוו המורמת האלו נגלות ננל עם תיית‬ ‫שגסתמו נל המקורות נופי׳ שאס תתחילו לרות מורגות המל׳‬ ‫ה" מתחיל עליתם גלותיגו יה והי׳ גמשך עו תיוס עו עת‬ ‫הידוע לפגיו שתם סוף המדרגות הקצובות והקניה האריך‬ ‫לתם אפו וגאלם מ ד לראות אס ישונון מאון ובאשר שבט‬ ‫על עונותיגו חירגו לרדת אותם המדרגות שגשארו לגו לרדת‬ ‫ונסתמו מקורי המל׳ והיא היא הנר*׳ הנ׳ אשר תיא גלותיגו‬ ‫ית שירידת מדרגותיו הוא יריד׳ אל עמקי הקלי׳ התחתונות‬ ‫אל המל׳ וימיו גמשנו כעד ירדת המל׳ מדרגותיה תקטטת‬ ‫שירדת הבינה תיא ירידת מדרגות האצי׳ והמתנגדות נקלי׳‬ ‫אליתס תם מדרגות חשוכות שמאית גס את ית לעימת ית‬ ‫עשת תאלתיס אמגס מדרגות ירידת המל׳ הס מדרטת‬ ‫גרועות בקדושה בגפרדיס • ובטומאה המתנגדות לאלו הס‬ ‫טיחאות פחיתות ולוה רמו לגכוכדגצר רישא די דהבא להראות‬ ‫שהוא חשיב כקלי׳ כותב במתכות ולוה אחרו גביכדגצר מלך‬ ‫חשוב וראוי ליעשית לו גם וגי׳ • ואנחנו כגלותיגו זה עוטתיגו‬ ‫ועיטת אבותינו םכלט שתם סתמו המקורות העליונים ואנחנו‬ ‫התחתונים ולזה בגלות נתר יחרב ויבש ופי׳ יחרב כבית א׳‬ ‫ויבש בנית נ׳ שלא נחרב מכל וכל אלא בנית נ׳ נגלותינו‬ ‫זה • והנה ההגהג׳ אל הקלי' הס נא׳ חג׳ נחי' • תא׳ תיא‬ ‫היותם שואבים תמצית שפע קדושה מצד שמאל כראוי להם‬ ‫והיינו צורך הנהגת׳ כזמן שאין גלות אמגס הקדושה פועלת‬ ‫בהם ע״י גבריאל השר השולט עליהם ואין בידם לא להוסיף‬ ‫ולא לגרוע ולא להתפשט אלא כפ־ ההנהגה המושפעת עליהם‬ ‫מלמעלה ע״י תשר תני׳ וסוד חייליו שסדר י׳ ניצוצות מתפשטים‬ ‫בהם ומתלנשות נהם להנהיג ע״י וע׳׳ו נאמר ומלכותו ככל‬ ‫משלה שאפי׳ שאין גלות העולם מתנהג על ידם ונידון • והא‬ ‫כיצו ע״י י׳ ניצוצות קדושות מתפשטות מי״ס קנה״ו ומתפשטות‬ ‫בגבורות אלו עו אופן ומשפיעות‪ .‫‪0‬פר‬ ‫**‬ ‫עין כל חמר ה‬ ‫לתעלה כאומר ותרכ חכמת שלמת כדפי׳ עמדת לבנת‬ ‫גתלואה וענין זת הוא סוד נפלא לא השיגוהו ישראל כבית‬ ‫ב׳ ל ‪ p‬חסר מתם ת׳ דברים מסוד ת׳ עילאה • ואס תרצה‬ ‫נאמר שטיב יחי חול בית א׳ מיתי שבתכנית נ׳ אלא שתשיטי‬ ‫הוא בסוד המדרגות מפני שיש בהנהגות אלו מדרגית רנות‬ ‫עילות תודות מפגי רנוי המדרגות שבל מדרגה ומדרגה‬ ‫מעשר • ויותר מזה אגי אומר שנמעט גלות נית א׳ טונ‬ ‫מגאולת ונגין נית נ׳ ואס אין אתת מאמין נא וראה שהרי‬ ‫בגלית בית א׳ היתה נבואת אפי׳ בגולת ותם יחזקאל חגי‬ ‫זכר" ומלאבי רית״ק דניאל ומגילת אסתר ועורא שטספו‬ ‫ברוה״ק ואחר הבית כמיתת אלו פסק הכל וזי קושי׳ עצומת‬ ‫אמנם תירצנות כחת שפירשטה ‪:‬‬ ‫עתה נשוב לבאר כענין הנהגת אופ! שהיא הנהג׳‬ ‫פייו‬ ‫הגלית שפי׳ כפ״ד דתייגו כ׳ גליות כ׳‬ ‫הנהגות • ההנהגה א' תיא גלות ככל הנה הגלות תזת גמשך‬ ‫ע׳ שנה והיינו אור השגחת בית א׳ ת׳ מילאה נסתם מכל‬ ‫יכל שלא נשאר אפי׳ תארת ה' תתאת נסתמו מקורית לא‬ ‫שנשאר׳ פתיחת בגלות שא׳׳כ לא תי' גלות אלא שנסתמו מכל‬ ‫וכל המקורית עמהס יאח״כ כששני לא נפתח לתם אלא‬ ‫מקורית ה׳ תתאת לכד ככל ד׳ אותיות כיצד חכמת האירה‬ ‫בבינה כשיעור הארת המל׳ והבינה כו״ק אמנם קודם חזרת׳‬ ‫נסתם הכל ונאמר הן אראלס צעקו חוצה מלאכי שלום מר‬ ‫יבכיון אמגס גזר דינם נחתם בדרך זה שמקורות חכמת אל‬ ‫הבינה נסתמים וגחתמיס עד ימן סתיס יחתום שהוא עד‬ ‫עת קץ גאילתיט כע״ת • ומקורות המל׳ נסתמים יגחתמיס‬ ‫עד עת ‪.

‬מתברבים מפני שהם‬ ‫‪11‬‬ ‫*אולי יש א*מ חשרון‬ ‫‪8‬‬ ‫עץ ^ חטי יי ״ *״א פ״י‬ ‫ב‬ ‫אילימה‬ ‫מג *‪8‬‬ ‫שואפים שפע המועט המושפע מפני שהנחש הוה הצלה הוה‬ ‫עומד על פתח היכל מבחוץ • נל נ‪1‬ונ וכל שפע שיושפע‬ ‫מלמעלת ניתן לו רשות לעושקו ויתפרנםו תם ננ‪1‬ונ השפע‬ ‫וישראל מתעטפים נרענ בראש נל חוצות ולזה ניטלת נרנת‬ ‫מישראל וניתנה לעונרי ענירה הם החיצונים שתם נקשרים‬ ‫בא׳ ויונקים הטוב ההוא תנשפע לשנינת נמלדגות אופן‬ ‫שהיא מתלבשת ט ליכנס אל תוך הצלם לשכון עם ישראל‬ ‫דהיינו השוכן אתם כתוך טמאותם כל מקום שגלו שכינה‬ ‫עמתס כאשר יתבאר ולזה ירידת הקלושה נמררגות" דהייט‬ ‫בסול עולם המלאכים עולם מ פ ר ד ס כתוך ההשפעה‬ ‫ההגונה אל המדרגות תסס שלא יושפע ייתר וכפי אשר‬ ‫תרד כך תרל ההשפעה • המשל כזה כאשר עמלה בסול‬ ‫הזרועות הקלושה בהיכלות מ פ ר ד ס תי׳ השפע נשפע‬ ‫מהחכמה אל הכינה ומהכינה אל ו״ק ומו׳׳ק למל׳ כפי‬ ‫אותת כתי׳ הראויה לאותן המדרגות וכאשר ידיה עול‬ ‫מדרגת אחרת וירדה אל הכרכים ואל השוקיים ומשם אל‬ ‫הרגלים‪ .‫ספר‬ ‫נ‬ ‫וכיוצא בזת • ותטעם שישראל מקיימים עטדת קונם והס‬ ‫מלים החוצה כעונם ועכ״ז מפני שהם עוסקים בגלותם‬ ‫כעבודת קונם כראוי אין החיצונים שולטים עליהם רק שהם‬ ‫שם במאסר ואינם זוכים לגאולת ואז אותם הניצוצות הקלושות‬ ‫שולטים על ישראל לא לטשים תיצוגים כלל ואז אין שליטת‬ ‫לםמא״ל כקלי׳ להשליטה כרצוט ולהגהיגם אל הקליפ׳ מתגתגו׳‬ ‫כרצון הקלושה אשר בתוכם • תג׳ כמות י‪x‬אל בגלותם‬ ‫מרפים יד מלאכתם כעטדת שמים אז גיתן רשות לםמא״ל‬ ‫לשלוט כקל״ ושכינת מםתרת פני י׳ ניצוצות וממשיכם שס‬ ‫ואי מלית שולט וםמא״ל שר פקיל כיי ניצוצותיו תחיצוטת‬ ‫הקליפות• ומיטצות הקלושים הטהורות בתוכם מתייקים ירי‬ ‫גלותם ונותנים שליטה אל ה מ ן ואו ישראל לאכול • שלש‬ ‫מ מ ו ת אלו רמוום בתי׳ פ׳ בראשית שער כ׳ סי׳ י״א‪:‬‬ ‫י‬ ‫י י ן יא ה ג ל ‪ 1‬ת מציאות בזולת סתימת תמקורות‬ ‫מ נ ע י ם החיים העליונים יתלות‬ ‫אליהם עול נתי׳ שליטה הקלי׳ להא בהא תליא והנה הקלי׳‬ ‫תם סול צלם ולמות תיצוני ויש לו שעור קומת התחילו ישראל‬ ‫ליננם דרך* והתחילה שליטתו מיום שנחרנ נית א׳ ותייט‬ ‫סוד הצלם שראה נטכדנצר שתם שיעור קומת הקלי׳‬ ‫ו מ ה גזר עליט תב״ת נגלותינו זה המתחיל בחורבן הכית‬ ‫כמבואר בפ׳ הקודמים רומז נפ׳ שמות סי' ז׳ שתחילת‬ ‫נפילתיט מחרבן כית א׳ ושליטת גטכרגצר ומאז לא יסור‬ ‫שכט מימרת יאף תמק תמים כלל ויתי׳ מצב תמלכיית‬ ‫מלכת ומתעכלת כאומר תצי אכלת כס יראש הצלם רישא‬ ‫די דתבא ומדתו ע' שנה והראש היא הבינה אל הקודש‬ ‫וסודה נםוד ע׳ נטרע ולנך יהי' נליון הראש נע׳ שנת‬ ‫ויתאספו מררמת תיצוטת נלם למטה אל תרוהי ודריעיהי‬ ‫די נםף ושלטו ישראל השליטה המועטת מין נית נ׳‬ ‫נםתימת המקורות ושליטת מ ל ם נרונ ישראל נצער גדול‬ ‫עמדו שעיר קימת חדותי וררועותי די נםף וירנת" די‬ ‫נחש דתייט שליטת מדי ופרם ושליטת יון ותתחיל שליטת‬ ‫הקלי׳ למטה במקום תבויון נאומח נווי אתת מאד ומינו שליט׳‬ ‫והייט שקוהי וישראל יורדם מדרגה אחר מדרגה ונסתמו‬ ‫מקורי תברכות'ונתקבץ בחי׳ חיצוגים אל שליט׳ נ׳ הרגלים‬ ‫דתייט אדום וישמעאל בי במו שתיו מ ד ופרם ב׳ משפחות‬ ‫נ׳ זרועות בך הס נ׳ משפחות נ׳ רגלים וישראל יורדים‬ ‫נעוטתיט שרנו וחצי הקנ״ה תם החיצונים שולטים עליט‬ ‫והשפע מתמעט ואיט נשפע אלא מעט מזער לא נניר‬ ‫ואפ״ תאומות אינם נרנ נרנות נימי קרם נ״ש ישראל שהם‬ ‫יונקים טוב הברכה המועטת משפעת מפני שהשכינה תיא‬ ‫אומרת שמוני טטרת את מרמים ברמי שלי לא נטרתי‬ ‫ישראנ אינם מתנרבים ותאומות ‪.‬שטלע שאורם מועט כך נתמעט שפע׳ ולא נשפע‬ ‫ולא האיר האור מלמעלה אלא כלי השיעור ההוא וזוהי‬ ‫עיקר ההנהגה המתחלפת כימים מימים לימים ואומ‬ ‫המועט ניטל מישראל וניתן לחיצונים וישראל אוכלים‬ ‫מתמציתם והטעם כי הקלושה נםול מלות תתלבש באופן‬ ‫ותכנס תוך השר הרומז כצלם ויושפע לו השפע ומא נוטלו‬ ‫ומחלקו כארצו ושליטתו וישראל תחת ממשלתו אוכלים‬ ‫מתמצית! והיינו כל תפילת יושבי גלות לכרך את השרים‬ ‫והיינו *והתפללו בשלום העיר בי בשלומה יט׳ לכם שלום וזו‬ ‫צוואת תנ״ת ליושבי גלות ועל בזה נאמר ישראל היישנים‬ ‫נחו״ל עע״ו נטהרה ‪:‬‬ ‫הנה מה שפי׳ נפ׳ הקולחים יהי׳ עני! מליות‬ ‫יין'‬ ‫ג׳ ירידות • תא׳ ירידת הספי' נעצמן‬ ‫משליטתן ויסתתמו מקורים העליונים שלא תשפיע החכמה אל‬ ‫תכינה ולא הבינה אל ו״ק ולא ו״ק נמל׳ אלא *שפני כתדרג׳‬ ‫המדרגה שהשכינה כה • המשל כזה השכינה תרד ירידת‬ ‫כ׳ כמדרגת אופן כך ההשפעה תרד כמדרגות שפעה‬ ‫כמקורות תספי' מכתי׳ אל כתי׳ שהרי השפע' מהמקור‬ ‫והמקור *ימלוט וירד נפי אשר ימעט תארת׳ בתחתונים •‬ ‫מרידה תג׳ שמרידות הב׳ מוי תלויים נירידת המל׳ מ ך‬ ‫תצלם ונפי אשר יתי׳ שליטת החיצונים נך יתי׳ ירידת המל׳‬ ‫באופנים • המשל כזה כשירדה שנינה לננל נתלנשת נאופנים‬ ‫בג׳ מדרגות א׳ שהם ראש לכלם וכאשר ירדת לגלית אדום‬ ‫ירדת כמדרגות תחתוטת כאופנים שהם שוקיים ותטעם כעץ‬ ‫שליטת תצלם נגדי אליו כשתגלה השכינה תתלבש במדרגות‬ ‫הקלושות באופן לירד ולהתלבש נתיצןנים לגלות עם בנית‬ ‫פ‬ ‫ב‬ ‫*טינתו נשני׳ לשין על מקרא •רמי׳ נע ן ״אולי ‪« m Yi‬נך׳ של*צ ימע» כדפי'‬ .

‬והנה עטן זה ג״כ‬ ‫תלוי ככחת נח" תפלתם של ישראל סתם ועמדתם יחייב‬ ‫ההשפעה מן תחקור ויתקשרו י׳ כתי וחשפיע חכמת כמנת‬ ‫וגינת מ״ק וו״ק נמל׳ ו׳ נה׳ להמשיך אור ברכה וכאשר‬ ‫יוסיפו ישראל ננח תפלתם שפע רנ יוסיף המקור הזה‬ ‫בסוד זה להשפיע ומשעם זה יתי׳ סוד קבלת תפלות ועניינם‬ ‫ובאשר ישראל צדיקים י!םיפו בהשפעה הזאת ויגמרוה אמנם‬ ‫זווג עליון חיט שאס תי׳ לא תי׳ גלות כלל‪:‬‬ ‫הנף‪ .‬עטן השכלים הפשוטים המשתלשלים מדרגת‬ ‫יין'‬ ‫אחר מדרגת והס כסוד אמ״ע להם כ׳ כחי׳‬ ‫הא׳ כחי׳ דהייט שהם שכלים נעלי חכמה ונינה יתירה ותם‬ ‫משכילים חחיד כמראם ושוקדים חחיד על חשק עמדתם‬ ‫שהיא עמלה שכלית ולא גשחיית ותשוקתם גדולה כעמדה‬ ‫ההיא לא יגרעו אותה כלל ולא ימנעוה כלל אמכם היא‬ ‫קיימת לא חחסר ולא תעדיף איש כעמדתו וכמדרגתו מ!‬ ‫הכתר עד סוף כל מדרגות הקדושה ולזה שפע תם שואפים‬ ‫נעמדה ההיא קיומם וחיותם שלא תחסר לעולם וכיו אין לתם‬ ‫חלק עם התחתונים נלל אם יישימ ואם ירעו שחוק הקבוע‬ ‫אליהם לא יושבת מפגי שאין נהם חטא• ומכלל זה הגלגלים‬ ‫שגם הם שוקדים על עמדתם ותשוקתם גדולה מאד בהיותם‬ ‫מספרים כמד אל וכחהלכם הס תם קנחו הבורא ויגתן‬ ‫אליהם שפע קיימם • אמכם יש עוד רכ טוכ ׳תלוי כעמדחיגו‬ ‫שהיא תחסר יתעדיף ותייט כפי שיעיר עמדת התחתונים‬ ‫אס יענדו כראוי יוסיפו שפע ואור מלמעלה ויזדככו זיכוך‬ ‫‪3‬‬ ‫‪J‬‬ ‫אילימד!‬ ‫רנ ויהי׳ תוספת תות כעיקר ולוה יתייחס נעליוגיס‬ ‫חוספח או חגרעח ושמחת ובכית וגאולת וגלית וכל הדברים‬ ‫האלו וכיוצא בהם המתייחסים בהם • ועגין וה הוא החכוגת‬ ‫ככ׳׳ח כערך התחתונים נרצה לומר שאין אותו הגננין‬ ‫המיוחס גרעין ותוספת כתם כערך קצכתם כעכודתם אלא‬ ‫נערך מה שנוסף נהם חצד התחתונים המקבלים תוספת‬ ‫יחגרעח נערך מוונם וערנם • וננלל ענין וה הוא שאין‬ ‫שום ייחוד לספי׳ נלל ועיקר מצד חציאיחם אלא חצד שהוא‬ ‫קצנ לחחתונים !לעליונים מצד חציאוחם וענודחם תשוקתם‬ ‫וקורכתם כדפי׳ הוא תגלית א״ס אליהם והשפעת אורו‬ ‫בהם שאלו לא ישתתפו תתתתוגים כענודחס וייחודם תם‬ ‫מצד עצמן יש להם קצבה שאור א״ם מתפשטת כתם ומאיר׳‬ ‫ולא ימנעהו מוגע מלהאיר הקצבה ההיא אל גאצליו‬ ‫ונרואיו ויציריו וגעשיו • אמנם נאשר ישתתף מעשה‬ ‫התחתונים היותם הגונים ועובדים העבודה תראו" יניגו‬ ‫השכלים האלו כולם הכנה תנליתית לקבל אור א״ס יאיר‬ ‫כתם הארתו כעגין לא יסכלהו רעיון יהי׳ עגין‬ ‫תוספת וה עגין חשונח ומנר על תקצכת תנו׳‬ ‫שיעור לא ישוער עד שיחשב קצנתם הקצובה חליתם מאת‬ ‫מראם לאין נערן• התוספת ההוא• והנועם שגתט המדרגות‬ ‫נולם ניד האדם מתנתר ולמשה להוסיף נהם אורם ע״י‬ ‫הכנתם ומעשה עבודתם ומילת וה שאיננו אליהם נשום אופן‬ ‫לא מנת ולא מקצתה ואלי יתקבצו כל מלאני מרום ונל צבא‬ ‫הכסא וכל הנמצאים אין להם המצאה לעשותו כלל אם לא‬ ‫התחתונים כעמדחם יהייט המייחס כשם ויוג ועני! וה הוא‬ ‫נפלא ית׳ כמקומו בעיה• לא ימצא כלל ועיקר אם לא ע״י‬ ‫התחתונים מיום שנמצא העולם ועד העת תואת ולא ימצא‬ ‫אם לא כתיעיכם את דרכיהם ומעשיהם כסוד הגאולה‬ ‫שתחור הדבר ויתחדש ויתוסף שיעור גדול ונפלא וגם‬ ‫נגלותיט ית כשי‪x‬אל עושים מעין עבודה הראייה יעשו סעד‬ ‫וסמך בוה מעע מוער וזה טעם כיוטתיט כטדע ואו‬ ‫יתייחדו שם הספ״ !יזדווגו זווג קצת מן הטעם הנו׳ ‪:‬‬ ‫י ן יי כאשר יקבץ שכלך כל ההקדמות הסדורות‬ ‫תמצא שפע קצוכ לשכינת לכל המציאות‬ ‫כי! יהיו טובים או רעים כערך מעשת עולם וכל היושבים‬ ‫נו נבראים קטנים או גדולים בהמה וחיתו יער והיסודות‬ ‫ומורנמתס נדוחם וצומח וחי שאינם ננלל גמול נלל וע׳׳ז‬ ‫רמזו רו׳׳ל נאומרם אדם נשמל בהמה ותייט שכלם יש‬ ‫לתם שרים חופקדים עליהם ושריהם ישכחו וישוררו‬ ‫למראם ושירם וזמרם עולת וחושך אור א״ס ומחיה אותם‬ ‫והיינו אומרו הללו את ה׳ מ! השמים וכל המזמור כילו‬ ‫וזה נק׳ פרקי שירת והשיר תזת מתקבץ כולו יחד ועולה‬ ‫פ ר‬ ‫ואל‬ .‫ם‪«5‬ף‬ ‫‪86‬‬ ‫עין בל ת ט ו ה <**יב זו״יג פייי‬ ‫כדפ" גלו לכבל שכינה וכוי והס ג׳ ירידוח חחוייכוח זח׳׳ז‬ ‫וזמ״ו כדפי׳ אמנם קייחט לן כפ׳ חרוחה סי׳ כעני! אור‬ ‫זרוע לצדיק וכ!׳ שהשפע הנשפע קודם חרבן הוא שעומד‬ ‫ונזרע נגינה מאליו ספיחי גנה שאינה נורעח • ולוה יש‬ ‫לנו לומר שעגייט השפע שגשפע הס נ׳ נחי׳ • הא׳ הוא‬ ‫קיום ועמידת העולמות ופרגסחם ווה אינו אלא ספיחים‬ ‫שמה *זרע נגגה מוחן החורבן עומד נגן ומאליו הוא גורע‬ ‫ומאליו הוא גדל ומאליו הוא צומח ומציאות העול׳ חחפרגס ממט‬ ‫והנה הגנה מל׳ והשפע תות עומדת מ ומתגדל ומתנרכין‬ ‫העולמות ווה לא יחסר • אמנם ימעט כחו מעט מעט שגה‬ ‫אחר שגה כמו שאיט דוחה ספיחים ראשוגים לשטים שהם‬ ‫ספיחי ספיחים וכן שטים לשלשים ועד״ז• ווה ג״כ טעם שאין‬ ‫יום שאין קללתו חרונה מחנירו וימעט כח הברכה יום יום •‬ ‫הב׳ הוא השפע תטסף חכח תפלתיט וכרצותיגו והוא סעד‬ ‫ושמך מועט לשכינה וזה גשפע מעין השקאה אל הגנה חן‬ ‫החקורוח עליוגים כפי כחי׳ הייחוד ואם היא כאופן כאיזה‬ ‫מדרגת תיא עומדת כדפי׳ והשפעה וו תועיל להשקות הגן‬ ‫לצמוח ספיחיה ולגדלם כדפי׳ והייט סעד וסמך מועע שפי׳‬ ‫נוותר נפי• וכבאר כמקום אחר כעו״ה‪ .

‫‪•jfiD‬‬ ‫עין נל חפר ה ‪• "B‬פיטופ״טז‬ ‫אילימה‬ ‫‪*8‬‬ ‫‪ID‬‬ ‫ואל זה רמוו סוד פ׳ שירת כאומר שמיס מת הס אומרים לזמניהן ונוסף ביאור ננחי׳ רבות והנה הזמן הא׳ מ א מיום‬ ‫האיץ מת תיא אומרת והרוחות מת תן אומרים כלב מת שנברא אדה״ר ואל הקודם לא נדבר בו שהוא תלוי בעני!‬ ‫תיא אימר חתול מההוא אומר וכיוצא• והשיר תות העולה האצילות ומיית העולמות• מ״ע התחמנים וזה יתבאר כל‬ ‫ונכלל יחל מקבץ אומ שר העולם מ ק ׳ מטטרי׳ין מפני א׳ במקומו הראוי לו • אמנם העסק עתה נמהגות‬ ‫שהוא מופקד על שירת המשוררים לקבץ מ ל ולהכניסה ושינוייתם לסבת מ מ ת ובאנו לתת טעם לוה • ו מ ה‬ ‫פנימה ולשאוב אור קיום הנמצאים התחתונים ולתת להם ההשגחה א׳ הית מיד שנברא תאדם קודם חעאו מ ת ענין‬ ‫קצת מזונם ושפעס‪-‬ונהתעלית שירת המלאכים אל הכסא ושבח תמתג׳ במתג׳ שאט מקוים ומצפים העתידה להיות לעולם‬ ‫מ ס א אל הספ״ ושנח תשפי׳ אל א״ם יתקק מ ל ויעשה שנח שכולו שנת וירד עגין זת השנת למטת בגוף וגפש ויתוקן‬ ‫א׳ ושיר כלול ואז יושפע למטה אור המחיה את כולם • כל תעולס מקללותיו ויתפשט מלנושו מומא ויחי׳ העולם‬ ‫ו מ ת המדכר שירו משוכח מן הכל כמו שסוד תרככתו ממיתתו שיתי׳ תעולס חי ממש כאשר ית׳ כמקומו ווה יתי׳‬ ‫משובחת שיש כו כח הליטר וכאשר יתבאר ענין תאדם כתמר סוד אור החכחה מאיר בנינה ובינה כו׳׳ק וו׳׳ק כמל׳ ועגין‬ ‫נפ״ע נ״ה ויש ככחו למסיף ולחדש זווג כאשר ביאר׳ כפ׳ אור זה לא נהיה *רשום זמן שאפי׳ ככית <ד שנאחר ט‬ ‫הקודם ולכך אס יש אדם והוא משכח כולם יושפלו אליו ותרכ חכמת שלמת מחכמת כל כני קדם לא נתקן העולם‬ ‫ויהי׳ מ א המהלך ומעלה שירו כראש כל שירה וזמרה וטלס תר׳ ת" כתם מיתת ושאר קללות תעולם • אמנם כזמן‬ ‫משועבדים תחת ידו וכאשר יחסר האדם כלס"ככלי׳ מאות׳ אדה׳׳ר הי׳ אור החכמה מאיר ככינה ואור החכמה מאור‬ ‫המעלה תמשוכחת שתיתת ראו" לרלת אלו עמר אדם שם מ ת ר כאשר נכאר ומ׳ האדם גוכר על חומרו במחשבתו‬ ‫ועניו ית חשק כולם שאין כתם קנאת אחרי ראיתם תיעלתס ות" מתדנק נג״ע כאור עץ החיים־ ומתעלה ונקשר במלאכי‬ ‫תמפירסמת אלא אדרבא אם תאדם יתבטל מהעמדה יחל מרום עד מ ש א כאשר יתנאר • ויוסיף תענין נתחיי׳ שמי‬ ‫כולם יכלעותו לסבת תעדר חוקם מאתו ילית יתי׳ לשכינת כזמן אדת״ר קודם חטאו ת" נמצא '׳צת״ר ותקלי' שתם‬ ‫כ׳ אלו קוראותיה כשפע העליון להשפיע לתחתונים ולזה תמחטיאות ולעתיד יתבטלו ועוד הי׳ מיעוט מרח שנתמעט‬ ‫השכינה תסככ על האדם כשר והגון מישראל אפ" שה" מיום רביעי ועוד הי׳ העולם חסר שנת שעדיין לא כא‬ ‫א׳ לכד כגון שת חנוך ממשלח נח אכרהס יצחק ישראל וכל שכת לעולם אלמלי עמד בשלותו עד כא שכת לעולם‬ ‫כיוצא ואפ״ כדורות אחרונים כל מ׳ שימי מזכך עצמו והחזיק נעץ החיים ע ת מטחת תי׳ מולד כניס כליל שנת‬ ‫שכינת עמו והיא נוטלת שכח כל התחתונים ושאר כשרי והיי נתקן מ ל וע״ז רמזו רו״ל כאומרם שלא עמד בשלותו‬ ‫ישראל ותפלתם ועטדתס ע״י משר ההיא ראש תדגל כדי ו׳ שעות וכן ישראל אלמלי עמדו בשלותן ושמרו שנת‬ ‫להמשיך התוספת מזי המשובח ההוא• וכאשר אין איש ראש כתלכמ וכוי ולזת ת" מסופקים היש ת׳ כקרכט אס אין‬ ‫בעבודתו כלל יזה שכינת תחזור לשר העולם ויתפרנסו כדפי׳ מוהר פ׳ כשלח שחקרו אס ה" ההנהגה ממדת י״ש‬ ‫העולם וכל ממצאים כקצכתם הראו" ומונה אליהם והיינו דהיינו חכמה או מן האי״ן דהיינו כתר אלמלי לא עשו‬ ‫שפי׳ כתי׳ שכינת אזלא כל ימי אי אשכחת צדיק כעלמא כנסיין חקירה • כשרת מ ת ה כדפי׳ שס • וענין מ מ ה זו‬ ‫שארי בגויה ואי לאו אתדרת לקן צפור דתיינו מטטרו״ן שר מחייכת פסיקת תזותמא ותיקון עין אלת״ר וחירות ממלאך‬ ‫העולם כלפי׳ וכמו שיה" הלח׳ לערך מציאות תאדם עם‬ ‫תמות וחירות משעטד מלכיות וכיוצא ‪:‬‬ ‫הזמן הנ׳ ו מ מ ת כ׳ מ א אחר חטא אלה״ר‬ ‫מציאות החיה והבהמה כדפי׳ רז״ל אלם כשביל כהמה כך פ י ק‬ ‫יערך לערך עטדת ישראל סתמי׳ כלל עם ת' או צדיק‬ ‫י ומת עניינו ממש כעין חורנן מ י ת‬ ‫ימיוסד כדור שימי עולה על טלם יה" השכינה משמה וגלו כ׳ התי״ן ממש כעיט ואותה המקורית תעליונישנסתמו‬ ‫עיקרי׳ כו מפני שמא מייחד אותה כח״ מ ו נ ה ומשובחת שוכ לא נפתחו מיוה שחטא ות״ש שתימת מקורי מ ת ר אל‬ ‫יעני! זה יתי׳ שכח שלת יותר מכל תפלתם של ישראל ויחי׳ החכמה וחטאו גרס שנסתם מ ת ר ומת שתיתת החכמה‬ ‫תפלתם של ישראל טלם עולות דרך הסולם תיה• כענין שפ" פתוחה לקכל מקורי מ ת ר נסתמו דה״ט אדם חנמ׳׳ה‬ ‫ערך הנהמות אל האלם כך הם שאר האלם אל תצדיק מ׳׳ת אל׳׳ס לכך פגם החכמה ומה שהיה מ ת ר משפיע‬ ‫שיזכך עצמו ייעשה עצמי מרככה אל השכינה נמעשיו שרשי החו״כ שנו אליהם אל מקומם תחו״כ ממש נסתם‬ ‫ות״ס אומרו כתיקו׳ מאתר דאתנטילת נשמתיה נארח‬ ‫ההגונים וכיוצא ‪:‬‬ ‫פרק טי אחו״ שסילרט טעמי ההנהגות ושיטייהס אצ" תחן חאכ • רצה ט ה שבכתר נכללים חו״כ נסור‬ ‫למיניהם נשוב לבאר ענין ההנהגות שמות ידל ה״י וי״ו ס״י אל׳׳ף ה״א ירד ת׳׳א ותם נעלמות‬ ‫ש‪0‬‬ ‫*<ר׳ *•צ ‪3‬שי‪0‬‬ ‫«»•׳ שצ״ל נ»לי‪* 0‬אולי צ״ל או *אולי צ״ל מיומי‬ ‫ט ז‬ .

‫ספר‬ ‫»«‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫עין י י״״״ י׳ *י י *״יי פייח‬ ‫שם ומשפיעות מקורותיהן אל תחו״כ במקומי שמתם אצי׳‬ ‫תנשמות והוא חטא כספי׳ תחו׳׳כ נסתם המקורות האלי‬ ‫דתייט שלא תוכני כ׳ מדית אלי לקבל מתשרשים אשר ככתר‬ ‫ותורד כל מציאות תעילם אל תיך הקלי׳ מדרגה אחת‬ ‫לתייט מת שהקלי׳ מתנגדת אל כנגד תכתר ווו שוב לא‬ ‫לא נתקנה אלא לעתיד שיצא העולם מזותמתו לא כזמן שעמדו‬ ‫ישראל על תר סיני שאז פסקת זותמת גופן והיו מזדמנים‬ ‫אל שאר החיקוי וחזרו וקלקלו הכל וסוד זה לא נתקן אפי׳‬ ‫כבית א׳ שמעולם לא נפתחו מקורי תכתר אל החכחה ולא‬ ‫מקורי החכמת אל תכינה כעין כחיי החכמה אלא נפתחת‬ ‫החכמה אל מ י נ ה נעין נחי׳ תנינה והייט שהפריד אדה״ר‬ ‫ע י ק תיו״ד מתיי״ד עצמת וענ״ו שנתקן העולם נתקנו כל‬ ‫המציאיית מעט מעט וכחי׳ זי לא נתקנה אכל נתקנה נחה‬ ‫תיקוני' אחרים דהיינו שנסתמו כל המקורות טלם כעין‬ ‫חורבן בית שני ונתקן הכל ועכ״ז פגם זת עמד תדיר כעין‬ ‫שהיתה באורכן בית א׳ שנסתמו כל המקורות וכשחזר לא‬ ‫נתקן אלא מציאות כחיי השפע למל׳ בית כ׳ כדפי׳ כך הי׳‬ ‫חטא אדה״ר הגביר הקלי׳ אמנם הפגם לא עמד תדיר אלא‬ ‫במקורית תכתר אל החכמה ופגם כמחשבה שהיא חכמת‬ ‫וכמעשה אלא שנתקן תכל כדורות הצדיקים המתקנים מעט‬ ‫מעט אמנם עיקר התיקו׳ לעתיד • והנה נמשכו תדירות קצת‬ ‫מתקנים והרשעים חחריכים ועכ״ז לקורכת׳ למקורות האור‬ ‫נשאר להם אריטת הימים והשנים מצד א״א דהיינו המקירית‬ ‫שנסתמו והי׳ לתם שקט ושלית כערך טיפת החכמה מן‬ ‫הכתר כעין חורבן בית א׳ כסוד גלותם כדפי׳ • והיי הנננין‬ ‫כי י׳ דורות מאדם ועד נח וי׳ דורות מנח עד אנרהס‬ ‫כל הדורות האלו העמיקו שחתו ולא תיקני אלא אדרבא‬ ‫קלי׳ גוברת והמקורות נסתמים האצי׳ והבריאה והיצירה‬ ‫והי׳ העולם מ ת נ מ נ מ מ ת אופן במתג׳ גליתיט ית ועם‬ ‫היות שהיו צדיקים היו הולכים ומתקנים ענין טהרת משמית‬ ‫כדפי׳ בפ׳ תרומה סי׳ • עכ״ז לא הי׳ סיפק במעשיהם אלא‬ ‫סעד וסמך לשטנה דהיינו פקדת מועטת הפוקד קכ״ת‬ ‫לשכינה ומרחם עלית ויעלת ייוסיף השפע ׳קצת כמדרגת‬ ‫אופן כך ממש הי׳ענין הצדיקים והרשעים מוסיפים ברשעתם‬ ‫וצדיקי הדורות לא תי׳ ספק כדם לתקן את אשר עותו אלא‬ ‫החרות היו מכעיסין יהולכין ועולם חרב כלי תורתותמקורות‬ ‫אילימה‬ ‫מעשה החרות אלא נל החוטא פוגם נשר שלו כדכתינ‬ ‫ואחשוך גם אגני אותך חחטוא לי כדפי' מוהר פ׳ • האחגם‬ ‫האמת התחילו לתקן חטא אדה״י־ כדפי׳ בתיקו׳ שנתגלגל בג׳‬ ‫אמת לתיקון ג׳ עוטת ע״ז ש״ד ג״ע • ושלשתן נתקנו כאמת •‬ ‫ועוד תי׳ שם ווהמת כלכול חטתו לכך נצטרפו תאמת עד‬ ‫שעמד יעקב כבניו מטתו שליחה ושכינה מתגלית כתם קצת‬ ‫ומתדמה אליהם וזהו תיקו׳ מעט מעט ועכ״ז הספירות‬ ‫נסתמו ולא נפתחו מקורתם אלא דוקא מקור המלאך‬ ‫מטטרו״ן והיינו כדפי׳ כשיר השירים סי׳ כמלת שיר ששיתין‬ ‫נסתמו ואצי׳ לא נפתח ולכך הי׳ רעב כימי אברהם כימי‬ ‫יצחק כימי יעקב מפני סתימת השיתין דהיינו הספי׳ כאצי׳‬ ‫והתיקו׳ הפרטיים תיו חתתקניס והולכים • האמת הכנת‬ ‫לכנים וחנוך לנשמות ולכך עניינם טובה כטלטול לא גלות‬ ‫שליחה ולא גאולה אלא מטגית להצטרף סוד הגשמות‬ ‫הפגומות שגפגמו ככל החרות שכפלו על סוף יחי גח‬ ‫כדפי׳‪ .״׳ נא׳ ׳גויר עליהש הייניד‬ ‫כחיצינים‬ ‫מ^נין‬ .‬והגה חנוך תיקן סוד שר העולם נשמת אדם כסוד‬ ‫מרכבתו כאשר יתבאר כמקומו כעו״ת • נח תיקן סוד כ״א‬ ‫שלא יאבדו כרגע וזכה להיות ראש לכל כני עולם • אברהם‬ ‫יצחק ויעקב תיקנו שטיהרו הכסף הנקי וצירפוהו עד שעמדו‬ ‫יעקב ובניו מטה שלימה ושוב אין זותמא יוצאת מטיפת וו‬ ‫לעולם ולכך היתה ההנהג׳ מתתקנת לאברהם קצת ויותר‬ ‫ליצחק ויותר ליעקב כסוד תיקו׳ הספי׳ כדפי׳ והר*הגה‬ ‫לעולם מצד אופן או חטטת״ן על תריב ולעולם שכינה‬ ‫עם תאבות מפני התועלת הנמשך לעליונים ע״י הצדיקים‬ ‫ולכך רוה״ק עמהס ושכינה דבקה עמהס ומנהגת אותם‬ ‫כענין שפי׳ כפ׳ י״ד והתחילו תאבות לתקן תמדות תעליוטת‬ ‫דהיינו תיותם מרכבה לספי׳ ועני! הסוד הזה ית׳ כמקומו‬ ‫בארוכה בעו״ת • ומחמת תיקו׳ המדות הי׳ העולם מתתקן‬ ‫ומתקיים מפני שתי׳ רפוף בלתי מתקיים עד שעמד אברהם‬ ‫וקיימו כסוד עמוד החסד המחזיק העולם ואח״נ נא יצחק‬ ‫והחזיקו כעמוד כ׳ וכשבא יעקב תעמידי על תיקי׳ ולא יחרב‬ ‫עוד מפני רעת הרשעים וזה גרם הנהג׳ והשגחה בינונית‬ ‫פרטית עליתם מוצלחת בקצת וצריכים תיקו׳ ותפלת כעיקרי‬ ‫ענייניהם מפני הפגם תנו׳ ותם מייחדים ומםעדים‬ ‫כפי יכולתם ‪:‬‬ ‫י ח‬ ‫הזמן‬ ‫הד׳ ירדת יעקכ‪-‬וכניי למצרים והצלחתם‬ ‫פריו‬ ‫לא היו נפתחין כדפי׳ ‪:‬‬ ‫י שם כמלוכת אין ספק שירדת יעקב‬ ‫פיין יי‬ ‫זמן תאבות והיא מ מ ת ג׳ אחר דור למצרים ירדה של גלות היתה ותתחיל תשעכוד • אמנם‬ ‫י הפלגה שוב לא פגמו *אלא הרשמים הצדיקים הקדושים שהם כעלי תמת העליונה היא השכינה‬ ‫למעלה שאין תקכ״ה צופה מעתה אלא כאברהם חלקו תם כנים שאין גלות שולט בהם ואין ספק שירדו שם לסוד‬ ‫ונחלתו וכל הגאים אחריי וזרעי ותחרות כשתמלא סאתם הגלות כאשר נבאר כפ׳ י״ט • אמנם צדקת יעקב ובניו‬ ‫*יאחד עליהם האטת כעין סדום וכיוצא ואינם פוגמים כספי׳ מכניעים את הקלי׳ ומאירים השטנה בח״ל עד שאין כח‬ ‫*»•׳ פיש אי צ״ל א* *נש׳ יו״ל מ״א.

‫‪"lfl£j‬‬ ‫עין כל חמר ד‪'6 .‬יח פ״יט פ׳׳ב‬ ‫נחיצונים לשלוט נהם והוא כעין הצדיקים כשחולפים דרך‬ ‫גהינס אין אור גהינס שולט נהם ומה לי זה ומה לי זה‬ ‫הכל ענין א' אין אור גתינם ולא חיצונים שולטים נצדיקים •‬ ‫ל ‪ p‬כשנכנסי ישראל למצרים צנט אשי של גהינס החלישו כח‬ ‫תגלית וכנו אשו ואדרנא שלטו הס כמצרים מפני שכך‬ ‫הדין שכינה כשמחלנשח נקלי׳ אין הקלי׳ שולטוח נה חיו‬ ‫אלא היא שולטח עליהם ולכך כשירדו אלו הצדיקים למצרים‬ ‫והיו לנקים נשנינה אדרנא שלטו כמצרים והכניעם יוסף‬ ‫וכל הדיר ההוא מפני שזטחם ונקיוחם וטהרתס רחוקה‬ ‫מאד מזוהמת הגלות וקרובים מ נ ה למדרגת תקדש ולזה‬ ‫לא שלטו נהם מוצרים עד שעמדו שם ומחו צדיקי עולם‬ ‫הדנקים נאצי׳ והולידו תמים נניס מאותן הנשמות המגולגלות‬ ‫ומחיל תגלית לשליט נהם כאשר יתנאר • והנה מג׳ ירידות‬ ‫שיש לסוד ההנהגה מלות מפי׳ נפי י״נ אין א׳ מהם לשנטים‬ ‫עם יעקנ נמצרים • הא׳ ירידת תספי׳ חיו אדרנא שם‬ ‫מניצו מ ו ר ה והאירו מכינה ותיקוני כל ימי השבטים ולא‬ ‫פרקו ישראל עול תורה ועמדו שם בשלות גמורה ובברכה‬ ‫והיו שם מפרנסים החיצונים מתמצית מיטב ברכתם מכתיב‬ ‫ואבלו את טיב האיץ והספי׳ מתתקנים שם ע״י עסק‬ ‫מרתס נס׳ רנוא תלמידים שממיל יעקב במצרים ולא נסתלק‬ ‫יעקנ על שהשלים לס׳ רניא עוסקי תורת כדנתינ כי לגר גדול‬ ‫אשימך שם וכתינ רועה צאן עמיך ופי׳ נ ו ו מ רועה מלשון רוע‬ ‫התרועעה האיץ שהיו מכניעים טלה שרו של מצרים והגבירו‬ ‫שם תאור ומניתי הקלי׳ ויוסף הוא המשניר מצל היותו הזן‬ ‫ומפרנס לכל ומפרנס למצרים מ ת שיעטדו • ולזה תצליחו‬ ‫מליתס • ואף אט אלי עשיט כך הי׳ ראוי לנו ימיט משנרים‬ ‫ומכתתים כח מ ר והייט שולטים עליי ימפרנסים אוממ אלא‬ ‫שרעתיט ניצרט מ ע טרם לט ולוה הצליחו נ מ ל ה ושכינה לא‬ ‫חסרת שפעה ומשחית תתתקני׳ כהצלחה גלולה כל תומןהמא‪:‬‬ ‫י ספק שמכינה ירדה עם ישראל מלות‬ ‫מפי׳ נפי שמות סי׳ נפי איש וביתו באו • וסוד גלותם קשה‬ ‫מאד מגליחיט מפני ששכחו תורתם וכיון שפרקו עול תורה‬ ‫נתט עליהם עול דרך ארן דהייט הקלי׳ מ מ י ס ו עליהם‬ ‫מטת ופצעים • והטעם כי עיקר מלות הוא צירוף לנשמות‬ ‫מ ז ו מ י ת ממעשים מגונים ושם נתגלגלו כל הדורות ואלו‬ ‫עסקו בתורת ונטמו בתוכחת מ ו ר ה נתשונה מה צורך‬ ‫לגלגולים שאין הגלגול אלא להשלים חסרון החשוכה כאשר יתנ׳‬ ‫נמקומי נעו״ה • ולזה אלו עמדו ישראל נצדקתס לא יצטרט‬ ‫לצרוף מלכת מנים ליאור ולא לעמלה קשה כחומר‬ ‫ובלבנים שהכל תי׳ תמורת מעשה הדורות מתגלגלים דור‬ ‫מ נ ו ל נמים דור מ ל ג ה נחומר ובלבנים וט׳ כל או״א‬ ‫י‪3‬‬ ‫אילימה‬ ‫מה»‪8‬‬ ‫כיוצא• ויש חיינ אלף מיתות וחוזר ונא וחיזר ונא על שיצטרף‬ ‫לכך נכנסו תחת הגורות תקשות• אמנם אלו היו צדיקים נתקט‬ ‫נתירה ונמע״ט ונתשונת אחת יפה מכמה גלגולים ומיתות‬ ‫אלא הם פרקו עול התורה ואחזו נגילולי מצרים לכן לא‬ ‫תיו מםפיקין ליתקן אלא נסוד הגלגול וניחן הנ״ה נפצמי‬ ‫דהיינו שכינה כתוך השרים ואמר הנה נתחנמה לי פן ירנה מ י‬ ‫לגלגל נןהרתס ואלו עשו כאנותס הכניעו והשניתו הקלי׳ •‬ ‫לא רצו ירדו אל תחת רשות הקלי׳ וכל הצלם והתמונה‬ ‫לחיצונים שעמד מנטמנצר ואילך הכל היה יחד נמצריס‬ ‫ונתחלת מלכות ישראל ושלטו עליהם על ידי צדקת השנמים‬ ‫והיו ישראל בתיך הקלי׳ כעין חיה שבלע אדם מ ז ח שטטל‬ ‫חרט וחותך מעי החיה ועושה לו מקום רחנ נ מ ן מעיה‬ ‫ותחיה חיל נלע ויקיאט מנטנו יורישנו אל • ‪ p i‬הס ישראל‬ ‫עתה מלוחם שאין ל מ שפטל מצרים מפני עול מרה‬ ‫שמא חרנ פיפיות נ ד ם חותכים מעיה ואינה מעכלת‬ ‫אותם• וישראל לא עשו ‪ p‬נמצרים אלא פרקו עולונלעה‬ ‫בליעה אחר בליעה ומפיל׳ מדרגה אחר מדרגה ל ‪ p‬ע נ ס ו מ ו‬ ‫עמקי הקלי׳ ולא הי׳ ספק נידם למפיע בקדושה כלל ולא מ ׳‬ ‫מזונם אלא ע״י פרעה ישענודם חחת התהו ו מ נ ל ימיט‬ ‫שבט ערי מםכטת לפרעה במקום מ ו נ י ומסכנות • פימם‬ ‫שהית פי תהום בוצעו ואת רעמסס שהיה רע ומסם תחלה‬ ‫תחלה ולכך נכנסו נתיך עמקי הקלי׳ ולא יכלו לעשות ‪•pro‬‬ ‫נטנה מאומה אלא ננלעים ומלכים עד שהקנ״ה ברחמיו‬ ‫גאלם ושכר וכתת כל הצלם לפניהם ושם נשנרו כל שלשולי‬ ‫מדרגות אשר להם כאומר מנטר פרעה מושנ וט׳ על‬ ‫נטר השפחה וכוי ומפי׳ נ ז ו מ פ׳ נא ‪:‬‬ ‫פרק כ זמן תנתגת ישראל אחר שיצאו ממצרים כל ימי‬ ‫י משה רניט עיה מ ה הצליחו הצלחה גמורה‬ ‫מיסיס מפני שהיה מהגתס פעמים מן תי״ש פעמים מן‬ ‫האי״ן נסוד מיסיס הנפלאים שעיקרם מן מ ק ו ם מעלם‬ ‫אמנם היתה מ מ ת ס עיי אצי׳ בתיו הבריאה אפי׳ נימי‬ ‫מ ו ל מפני שלא רצה מרע״ה שימה מ מ ת ס מתלבשות‬ ‫ניצי׳ • ימיט שאמר אם אין פניו מלכים אל תעליט מזה‪.‬‬ ‫וכתיב ילך נא אדנ״ינקרננו• נחר נכח קדושתו שתהיי מ נ ה ג ה‬ ‫נאצי׳ מחלנש׳ ננריאה שמנלעדי זה לא מ ה אפשר שאין‬ ‫הנהגת אצי׳ בלי לטש בריאה כלל אפי׳ ביום שנת ואפי׳‬ ‫שחטאו נעגל וקלקלו בעין חטא אדת״ר ממש שפסקה‬ ‫ווהמתס וחוח נה עכ״ז אינה חזרה גמורה שסוף סוף‬ ‫ט מ ת ן של ישראל כמקומה עומדת אלא שהשליטו עליהם‬ ‫המיתה ועכ״ז כח משרנע״ה גחל שלא סנל ה מ מ ה עיי‬ ‫מטטרוץ קן ציפור כלל אלאע״י השכינה נמלנשות בכסא‬ ‫כדפי׳ ומטעם זה מתה מ מ ת ס ע״פ מסעיהס ע״פ ה׳‬ ‫וענ״ו‬ .

‫‪*ififi‬‬ ‫‪•0‬‬ ‫עין כל חטר ה וויכ פ״בא פינג‬ ‫אילימה‬ ‫ועכ״ו לא היתה שכינת מתתקנת למעלה שעדין לא נתקט ונפתחו המקורות העליונים ותו בערך נתינת התורה‬ ‫ע׳׳י סגהגת הדורות לתתעלות להיותה נקשרת למעלה בסוד אמנם לערך ה נ מ ה לעולם נסתם ונעלם מפני שלא וט אל‬ ‫מקימה הרמת׳ נמו שהיה בימי שלמה כדפי׳ בשיר השיחם המדרגה תזאת בלל אלא בימי שלמה באשר נבאר • ורגה‬ ‫נפי והנית נהנטתי זעיר זעיר ולבך היי ישראל מתאוננים •בבחינת בשרותם היו מצליחים בבחי׳ מ ע ה היו טפלים •‬ ‫ומתלוננים פעמים על המיס פעם על הנשר פעם על הלחם אמנם סמן להם קשה מצד קושי סתימת המקורות ולבך‬ ‫הכל נםינת השכינה שלא נתקנה ולכך לא סבלו מקלש היה להם ב׳ בחי׳ הקושי׳ הא׳ הלבשת השבינה בנער‬ ‫אלא נסול נטר מעעררן ני זו תיא מדרגת המשנן כלפי׳ מעערו״ן • הנ׳ המקורות העליונים שאינם נפתחים בענין‬ ‫ויהושע ‪ p‬טן נער לא ימיש ובדפי׳ טוהר פ׳ תרומה • נית נ׳ אלא שמעולם לא נפתחו שהוא קשה מאד אמנם מה‬ ‫ו מ ה במה שפי׳ בעניו הנהגת משרבע״ה תמצא ג׳ בענין אי• שהיוטצחיס הייט היותם משביתים הקלי׳ וג׳׳ב חסידותם‬ ‫הא׳ התנהגה פעמים מן הי״ש פעמים מן האי׳׳ן דסינו וטובתם היה גורם אותה ההנהגה מוצלחת מצד טשר‬ ‫חכמה וכתר ולכך היו מנסים היש ה׳ בקרבט ' א ם אין מעשיהם של הדורות ואין ענין וה נוגע בדבר וה בי בל‬ ‫וכבר פי׳ מוהר פ׳ בשלח סי׳ י׳ שלא חטאו בנסיון זה כלל ההנהגות הנו׳ ומה שנוביר טלם יעלו וירדו לפי עובתש‬ ‫משעם שחקירה טובה היתה אלא שנסו דרך נסיון• ובאחת ורעתם בשרותם וובותס או רשעתם וחטאתם שהשבר‬ ‫י׳ מטת ס ו במצרים מן ס״ש ומטת ס ס היו מן האיץ והעונש ענין לעצמו • ובות נכלל ומן ע׳ וי׳ דסיט הצלחת׳‬ ‫כאומר מה תצעק אלי ופי׳ בס׳׳ל אלי דייקא ופי׳ טוהר בשופטי׳ או נפילתם תלוי בצדקתם ורשעתם• אם הוכשרו‬ ‫בפ׳ עצמי • הב׳ ה מ מ ה נרי השכינה וזו אינה קשה בלל הדורות השופט מצליח • אמנם בתנתג׳ הטי אס ח׳׳ו תיו‬ ‫שהרי הם מדרגות אלו ע׳׳י השכינה שהיא שם אלנ״י שאין לך הדורות חוטאים ומה גם בע״ו נמסרים לחיצונים והקלי׳‬ ‫השפעה בלל אלא דרך בה• מ ׳ המשכן נער מטערו״ן גוברות וישראל זורעים ואינם אוכלים והחיצונים טטלים‬ ‫ר&ה שהרי נדחה מטטרו׳ק כאומר ילך נא אלנ׳׳י בקרבנ׳׳ו כלפי׳ תשפט ו מ ל תלוי בהנהג׳ תט׳ בשליטת החיצונים או הכנעת׳‬ ‫וא״נ היאך משבנה היה נרי המלאך הזה רגלחה • אמנם איט לפי טובתם ורעתם ובן בימי תמלבים שאול ודוד • אמנם‬ ‫קשה ס בנק המשכן רמותיו טלו למטה והמלאכים בלבד היו קודם תיו שופטים ואח׳׳כ נביא שמואל ואחייב מלבים ו מ ל‬ ‫כסא אל השם הטי ומתלבשים במשכן ומתגלה עליהם מ מ ת בסוד ה מ מ י מזי • שופע הוא בסוד הת״ת משפע התורה‬ ‫שם אלנ׳׳י• אמנם שיבנת בחי׳ מטטררן ולא שאור מטטרו׳׳ןיענה ונביא בסול מצח• ומעולה השופט ממניא ועם היית שגדול‬ ‫להם אור השכינה כלל אלא איר שם אלנ״יבמלרגית הטי ‪ :‬שמואל מהשופטים סיף סוף שופט במלרגת משפט נביא‬ ‫פרק כא הזמן תח׳ מ מ ת ישראל אחר פטירת מרעיה במלרגת נצח והוד מלך למטה במדרגת מלבות ולבך המלך‬ ‫י וכניסת ישראל לארז• הנה זכו י‪x‬אל תחת רשות השופט ומביא שאינו מלך אלא ע״י סנהדרין‬ ‫נכניסתס לארץ מצד א׳ וחב להם מצל א׳ • הנה זכו‬ ‫דהייט שופט וע״י נביא וב״ז בסוד ההנהגה .‬ ‫ששנתו הקלי׳ ונכנסו לארץ נאויר הקדוש והטהור שאק פרק כב בזמן עשירי בזמן הבית• י״א חרבנו וגלות בבל‬ ‫שוס קלי בממש שכבשו ומעלה זו מעולם לא היה אפי׳‬ ‫י י״נ בזמן בית ב׳ י״ד גלותינו וה‪-‬וענייניס‬ ‫אל האטת שישבו בה • אמנם חבו שהנהגתס בקדושה היה אלו נת׳ טלם מתוך הדרושים מז׳ ועב״ז אפרש בזת קצת‬ ‫עיי מטטח״ן שדחה מרבעיה כאומר אני שר צבא ה׳ הנה שו״ל פי׳ בימי שלמה עמדה לבנה במלואה רט בדפי׳‬ ‫עתה באתי כדפי׳ חייל ותשנינת לא נתקנה שלא נפתח אור שלא היתה ההנהגה בתי׳ השט׳ באור עליון עד בנק הבית‬ ‫היסוד כלל אלא סתום ונעלם כלפי׳ בשיר השיחם במלת שנתקנה השכינה בכל תיקו׳ ותרב חכמת שלמה והייט‬ ‫שיר סי׳ • ולכך לא היה להם נמה עניניס שאפי׳ בימי דוד שהאירה מן החכמה העליונה ע״י אור הנינה והייט מחכמת‬ ‫מ ה ר ע נ ‪ -‬ו מ ה ה מ מ ו ב מ מ ה זו זמן רב אפי׳ שהומלך נל כני קדם ודאי חכמה הקדימה נערך היממה התחתונה‬ ‫עליהם מלך ואפי׳ מלכות בית דוד מתה שבינה מתלנשת והיינו שהאירה חכמת ננינת ננחי׳ מ י נ ה והאירה הנינה‬ ‫ומתתקנת מעט מעט ולא נתקנה כלל ליפתח תמקור מ ה אורהנרק ורק האירו אור הנינה המאיר נחכ׳ נמל׳ ומשם‬ ‫אלא בימי שלמת באמי נבאר • אמנם דוד ושאר הימים נשלמת חכמת תמימת נמלואה • האמנם נית א׳ היה אור‬ ‫המדמים נמהגתס נשבינת נסותת מתלנשת במטטררן הנינה כדפי׳ וענ״ז חטא אדה״ר כמקומו עומד שלא פסקת‬ ‫ומאירה מאור מצמיתה לא מאיר הספי׳ תעליוטת שמה מיתה מן העולם ולא יצא העולם מעונש חטא אדה״ר אחנס‬ ‫שמא ע ד השפעת הספי׳ העליוטת היסוד נסתם ונעלם היה קרוב אל התיקו׳ דסיט מדרגת אחת היות׳ מאיר אור‬ ‫מיום שנברא העולם ועד עתה ועס מות שנימה מרה החכ׳ מהכתר וכשחטאו ישראל חטא ירבעם היה ומן תיקוט‬ ‫* נ מ ר ל <הר <״ל הגיר׳ מחי‬ ‫׳טזגש״חס )יומר גו׳ נשרוהס( היי מצלייויס ונמו״ רעתם ‪15‬׳ ששלם‬ ‫‪.‬‬ .

‫ספר‬ ‫עין כל חמר ה פיכב ‪6‬״נג פ׳׳גי‬ ‫אילימה‬ ‫טו ‪w‬‬ ‫שגשלס עין העגל והתחילו נחטא נ׳ עגלים נמקים עגל א׳‬ ‫נאוחרו נרפאי לישראל ועלה עון אפרים וננר פי׳ טיהר‬ ‫פ׳ נלק נעונדא דיגוקא שסוד עגל המדנר יעגל ירנעם‬ ‫הכל א׳ ותתחיל אור זה נשנינה להחשיך חיעט מועט והתחיל‬ ‫חסרון הלמה ואותי האור העליון המאיר החשיך כחאורו •‬ ‫אחגס לעולם היה אור נית א׳ נינה ונפי שטי הנח" חדין‬ ‫לרחמים היי ישראל עולין ויותין מצליחים וגוצחים או גולים‬ ‫וגדחי׳ עד גליתם וגחשך גלית׳ ע׳ שגת נעד ירידת החדרגו׳‬ ‫מאור הנינה עד איר תחל׳ נית נ׳ ינגליתם גחשט נפי‬ ‫הנהגת הדין והגלות נסוד אופ! והיה ההנהגה נהנהגת ו׳‬ ‫ספי׳ ודינם • אחנס חטעם זה היה להם נבואה והצלח׳ קצת‬ ‫נצדיקי ישראל נחלטת ננל עד שהגיעם קיצם • ואלו לא‬ ‫ערנו זרעם נזרע מיי הארץ נטת אל גנר ראויה היתה‬ ‫גאולתם לגםים לא נגסי חצרים אחגם קרונ אליהם שהרי‬ ‫גאולתם מצד השחיטה היתה • אלא שטחאו עצחם נמיי‬ ‫הארץ כדפי׳ נפי• והאירה השנינה נשיעור אורה מה שהאירה‬ ‫ונבנה הנית נתציאות׳ אחגם נגין לאה ויגע תקטרגים עליו‬ ‫החיצונים מפגי שכך גורס המדה שהד תחקטרגים תחתיה‬ ‫וסנינ לה כתת אויבים ותת גם שלא הוכט טלם לגאולה‬ ‫מטעם זה ועמדה המת מה שעמדה קצתו מלות יקטרוג‬ ‫האויב" וקצתו בנחת לפי מעשיהם בהנהג׳ אור המל׳ שהוא נדי!‬ ‫*עמהס פעמים כך ופעמים כך וכמה צרות םנלו נל יחי הבית‬ ‫יאח״כ החשיך אור השכינה מכל וכל ונתלכשה באופן‬ ‫והתחילה השכינה לירד באיר ההנהגה בהיכלי גיגה ועצם‬ ‫השחים ולבנת הספיר בסוד אופן ותרד השכינה עד תחתי׳‬ ‫כדפי׳ בהיכלי׳ בפ׳ פקידי ס"• וימן נפילת׳ היא כשיעור חשך‬ ‫גלותיגו וגלותה וההנהגה בין זה לוה בהנהגת אור איפן‬ ‫בדפי׳ לעיל ויהיה העולם גיזון בספיחים ונספיחי ספיחי׳‬ ‫נסעד וסחך תפילותינו בדפי׳ לעיל נפ׳ וחת שישתנה חצרה‬ ‫מכל וכל ולכך אט אומרים צמק הלין על המקום הידוע‬ ‫שיוסף פתח לשכי׳ מצד נשמתו עם טות שהיא מצל עצמה‬ ‫היתה מתנהגת נהגהגה תחתונה מצל תגלית היה בחבעסף‬ ‫להנהיג אור תיסול • ונשחת נסתם ונחתם אותו המקור‬ ‫ואותה הנחי נעלמת ונסתרת ועול נל ימי עולם לא נפתח‬ ‫כיון שתצדיק נתעלם • וכן חרע׳׳ה עם היות ששני׳ מנתגת‬ ‫למעה היה סול אור הדעת מאיר ע״י עונ מציאו׳ חרננתו‬ ‫והיתה שני׳ מאירה מאור וה מצד ייחוד יוסף עמו נאומרו‬ ‫ייקח משת את עצמות ייסף עמי להמשיך איר יחודו לשקי׳‬ ‫ממדרגת מרננתו אל הדעת תעליוןונשמת מרע״ה נסתם ונעל׳‬ ‫תחקיר ההיא ישונ לא גפתח ולכך אט מצדיקי׳ את הדין עליט •‬ ‫ונן דוד נעינ הנהגתו נ מ ל חרננתו אל השנינה תאיר השכינה‬ ‫וקשטה נםיד קישוטיו הארה נחמדת נל ימי חייו עד שנחר‬ ‫הקניה נתיקוניו כשיריו יימריי ייתר ממין הנית ותארת הנית‬ ‫מלמעלה נאומרו ני טונ יוס נחצדיך מאלף נדפי׳ חיל‬ ‫ולכך נשמת דוד נעלם ונםתש המקור ההוא ישונ לא נפתח‬ ‫וחשנו חאורי השנינה• ועם טית שנפתח מצד שלמת נ מ ק‬ ‫הנית ענ׳״ז איט לומה אור לאור ואלו תג׳ אורות נסתמו‬ ‫נשנת שעת המנחה לנך אט מצדיקים נשעת המנחה‬ ‫לפתיח המקורית קצת מה שאפשר להאיר מלמעלה נשעה‬ ‫וו ע״י הזכרת *שער העליון להאיר השנינה ממצח הרצון גס‬ ‫מהמקורות האלו שנסתלקו ונעלמו כרצון העליון שהס יוסף‬ ‫יסוד משת דעת דוד מלטת ווה ע׳׳י מה שפי׳ שמציאות‬ ‫אלי מצד מרננתן ענין לעצמו שאינו משתלם ע״י שום תמורה‬ ‫נעולם ומנאן כלמוד שהצדיקים מתקנים השנינה נגלותת‬ ‫ופותחים לה מקורות נל ימי חייתם לפי מציאות מעשיהם‬ ‫נעולם • ומה שאט אומרים נפי הקודמים מעטן ההנהגה‬ ‫היינו לפי הכולל • אמנם פרטיות הצדיקי׳ ננל דור ודור‬ ‫היו משני׳ ההנהג׳ נפי מעשיהם וחחשנותם נמרננה העליונה‬ ‫לרוחה יתית נפי עונתם ונשרותם מורה עליונה ‪:‬‬ ‫היות שדנרט לעיל בהנהגות סתם ענ״ו‬ ‫פיק‬ ‫ננר מארג! נפי שיש מד תצדיק להוסיף‬ ‫אור בהגהגה ולנך תית ימן שג׳ צדיקים שגי וחן ההנהגה‬ ‫שיטי גדול ומשם גקיש לבל דור ודור שהצדיקים משגים‬ ‫הנהגה ומאירים אור עליון והס יוסף ומשה ודוד נדפי׳‬ ‫מהר בפ׳ סי׳ בעני! צדקתך נשנת• והעני! שמשה רניט ע״ה‬ ‫ויוסף ודוד מצד מרכנתס הנהיגו השנינה מאור עליון‬ ‫הנהגה גדולה ופתחי לה מקורי אור לפי חסידיתס ולכך יוסף‬ ‫חצד חעשיי ת" פותח לשכינה אור היסוד ילכךנק׳דבר האי״ ש‬ ‫אדוניי הארץ ודאי בעלת דמטרוגיתא חצד היסוד לא בעל‬ ‫חחש שהנעל חחש היה יעקב • וכשחת לא החשיכה אורה‬ ‫חנל ונל שגשאר יוסף אחגם יוסף נשחת החשיך אורה‬ ‫!השטנה משתנית כטוכת תצדיק וכשרותו נדפי׳ ‪:‬‬ ‫בסןה גלותיט ות קרונ לזמן גאילתיט יתחזקו‬ ‫יין‬ ‫י הצרות לישראל תנלית תחוזק ויצר לתם‬ ‫ויאחר! לתריס נסוט ילגנעות נפלו עליגו חפני הצרות‬ ‫הגדולות אשר יםונטם חנל ענר וחנל פנה ויתרנת הצמר‬ ‫עד אשר לא יפגו אמת אל נניס ונל מי שימצא עצמו לו‬ ‫לשלל גמר נוצח יקרא ־ ותטעם שתשנינה תדין את ניתה‬ ‫ויניאם על מסורת ה נ ד ת נדי לוננס אל הגאולה ואל הטוב‬ ‫המונטח לגו ע״י גניאיו והסוב ההיא שעור לא יכילהו‬ ‫שכל ורעיון שלא תונר גאולת מצרים וגסים לפני גאולת‬ ‫ישראל וגסים וגפלאות נאומרו ולא יאמרו עוד חי ת׳ אשר‬ ‫תעלת את ישראל חחצרים נ״א חי ה׳ אשר העלה וט׳‬ ‫ויהיו הגיסים וגלוי תשני׳ לישראל נפלא ויאמרו טלם אשר‬ ‫יז»‬ ‫»נחש"ל‪»5‬ר‬ ‫כ ג‬ ‫*נש׳ חש״ל מר ס״י הגיר׳ ממיוג‬ ‫‪2‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ .

‫‪91‬‬ ‫ספר‬ ‫עין כל חמר ה פיכד פ״כה פיני‬ ‫יזכו אליה מ ה אלהיט זה קוינו לו ממש מורה באצבע על‬ ‫גלוי שכינה • ולזה מי ומי מוכים לזה )לכך( באותם ממיס‬ ‫ירט תצרות לצרף את ישראל כפי הדין וכל א׳ ואי כפי‬ ‫חיוט יצטער וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב יאבד ומי שיתן‬ ‫צוארז בעול משובת וקבלת מרות בסבר פנים יפות ויתן‬ ‫שכמו לסבול יצטרף ויזכה • ו מ נ ץ מ א שהגיע עת הקלי׳‬ ‫לינטל מן מ ו ל ם וכל עוד שיש בישראל רשעים אחוזי׳ נהם‬ ‫מ ל ן )(משר שיתבטלו מיצוני׳ ורשעים ברשעתם והקב״ה‬ ‫נעל הדין ומשפט ביושר ובאתונה ואין עול ול^ יצטרפו‬ ‫צרוף אחר צרוף עד שיהיו כסף נקי וטמר • ו מ מ ת זאת‬ ‫ימת בתכלית קושי הדין והקלי׳ גובה כל חלק חובם מכל‬ ‫מקום• ונימיס ההם ונעת ההוא יתכמו גוי בגו'‪.‬חרב איש‬ ‫נ ר ע מ רשראל יהיו ניניהם נצער גדול וכל א' וא׳ ירצה‬ ‫לבזוז אח מחלה מאת ולאכול את נשרה והקב״ה ירחם על‬ ‫עם ה׳ ט ט ת ג׳ אבות הקלושים ויצטרפו דתלבט חמך‬ ‫הצרות • וחמך הלין מ ה יפיל הקניה זרע עחלק ויכלתי‬ ‫מן מ ו ל ם ויחחהו ח מ ת מ ח י ם ואח״כ ימיל נלין* על‬ ‫אשד לא ימת לו תקומת וככר מחילו ישראל לצאת חמך‬ ‫צרתם מעט מעט• ואח״כ יתחיל כדין אוית ויצטערו ישראל צער‬ ‫גחל כדנתיב ביחזקאל • וירצה הקניה לנער את איי ואת‬ ‫ירושלים כאשי־ ינער אדם טליתי לנער כחת ע״ז שיש תוך‬ ‫ירושלים וכחת פגרי טחאיס קנוריס סביבות מקדש וכמה‬ ‫מקומית מטונפים אשר ט ובעת מ י א יצאו כל קימץ‬ ‫עם ה׳ בחלבר *ויטשו שם נרעב ובעוני ח״ת ייס ויצטרפו‬ ‫ויתלבט ויראה אלימאלימ ויתגלה אליהם חשיח בעיני גלול‬ ‫ייתגלת אלימ מרעיד* ייקומו מתי מלבר ויתגלה אלימ שנינה‬ ‫ייתיקני דגלים בשכינת ותרד נת״מ ויבואו ^‪5‬־אל אל ירושלים‬ ‫המרה ושכינה ממהס כימי צאתם מארץ מצרים ואז ירט תניסי׳‬ ‫ויגדלו עד אין קץ אשר אץ פת יטלה לדבר ולא שכל יוכל‬ ‫לשער לרוב נפלאות מיסיס אשר ימי לישראל ייפתחו מקורי‬ ‫מ כ מ ה וזאת תהיה לישראל ה מ מ ה מאילה בעז״ת‪:‬‬ ‫פרין כי׳ זמן גאולתם של ישראל יתית המהג׳ באור‬ ‫י מ כ מ ׳ מ א י ר בבינת מאיר רגתר ולכך‬ ‫מיסיס מתגנריס על מ ב ע מבירת גחל׳ מאד ייצליחי‬ ‫ישראל תצלח׳ גחל׳ ייתר מהצלחת׳ נימי שלמת מפני ש מ מ ת‬ ‫שלמה היה מאיר מ י נ ה אל מ כ מ ׳ כדפי׳ נפ׳ • אמנם איר‬ ‫זה אור חכמת מרגתר ולוה יגברי מסי׳ יכבר מחילי‬ ‫ישראל ומחיל מ ו ל ם ליתקן חחרפתו אכל לא תיקון גחור‬ ‫ויתעכנ עיכוב זמן מת עד שיתבטלו מיצוני׳ וכבר ביחן‬ ‫מ ה אין תשוב׳ מועלת כלל מפני שמשונה תיא מהמנה‬ ‫וכיח שאור הבינה אינה מנהגת אלא אור מ כ מ ה ימי חשיח‬ ‫אין בהם תשובה כלל שלא יקובלו כלל משעי׳ אלא ימותו‬ ‫" מ ׳ מש״ל » ר יו מ ו ס ׳ נ ו ץ שצ עשי הרשע‬ ‫*שס ויהיו‬ ‫אילימה‬ ‫ויאנח • אמנם בסול הגלגול ימותו ויחיו בני אלם על חשלום‬ ‫ח׳ שנת שכלת הגלגיל חן תעולם ויתית תחית המתי׳‬ ‫ויצטרפו ויתלבט תחתי׳ ויחיו ויקומו • אמנם יש בסול תענין‬ ‫מ נ ת ית׳ נחקוחו והעיקר כאן לבאר סוד תהנתגוק •‬ ‫ההנהג׳ יהיה בוחן ההוא בסוד אור תחכחת חאיר בבינת‬ ‫וב״א יחכמו תכלית החכמ׳ וישיגו הודפת התורה ויזדככו‬ ‫ויצדקו צדקות גדול וישיגו מדרגות הנבואה בפלא ויהיה‬ ‫לתם ידיעת בסודות התורה עד שלא ישוער ויוסיפו מעת‬ ‫אל עת תוספת אורת וימשך ומן עד תשלום אלף השישי זה‬ ‫שאט בו ואח״כ ישוב תתנהג׳ העליו׳ בסוד הכתר ויתית סוד‬ ‫ההנהגה בסוד תיקו׳ דיקנא ואז ישוב העולם אל שורשו‬ ‫ויתעכבו צדיקים בסודם עד יהיה חידוש העולם אחר האלף‬ ‫הזי ואז יהיה מעלת העובד מאירה אור לא ישוער ויהיה האלם‬ ‫במעלה לא יכיליהו רעיון עד רצק הבורא היודע תאמתיות ‪:‬‬ ‫פ י ק טי ב פ ר ל ן י ם הקודמי׳ ביאר׳ במה בחי׳ התנהגו׳‬ ‫דרך נלל והס רנות מאד • אמנם‬ ‫י‬ ‫נלי החוק לקנל נל הנהגות האלו היא הארץ ה מ מ נ י‬ ‫מאת ונל אשר נה תסנול נל מיני ההנהג׳ • אס מצד ההנהג'‬ ‫תמעוט׳ הפעוט׳ תעניי׳ תיא מתג׳ גלותי׳ זה תסבול ותמצא‬ ‫כל פיח׳ תעולם *פחותי׳ ופחוסו׳ ומאוסים כמשים ואס‬ ‫גדולת שבטלם תמצא פיחת העולם בשבח ומעלת ע׳׳ד שפי׳‬ ‫עלשים כדיגריזתב וחטי׳ ככליות השוד וכיוצא ואשכלות כעגלי׳‬ ‫וכיוצא ממה שהגזימו רז״ל בברכת א״י והלין עמהס שאיי‬ ‫אינה תחת שעבוד שר כלל אלא חכוונת כעד פתח לבנת‬ ‫הספיר שלא ע׳׳י אמצעית שר לכך הברכת חצוית בת בלתי‬ ‫מתמצמ׳ ויצאו המצואים תמתכרכים מטבע מציאות מתגת‬ ‫העולם מפני היושר העולה והטשר המעורר למעלת הנרט׳‬ ‫והם מושפעי׳ ננמצאי׳ תטטעי׳ ויצאו ויתפשטו יותר ממציאו׳‬ ‫הנמג לפי כשרון נ״א ויאמרו שזת דנר מתמיה ענר דרך‬ ‫הטבע ממנהגו ו מ נ ץ בהפך שהטבע טצר חחכמ׳ עליונה‬ ‫כאוחרו חת רבו חעשיך ת׳ טלם בחכמי עשית • ויש בכלי‬ ‫הזה לסבול ברכי הרנה • אמנם נתמעט חציאותו תעו!‬ ‫תתחתוני׳ שמצמצמי׳ תכרכית וממעטי׳ טבע המציאות וכן‬ ‫פי׳ בגמרא צררו להראות לדורות הבאים להודיעם כחת‬ ‫חטא גורם מצד שטבע המציאות תכלי חחזיק למות עדשים‬ ‫כדינר והב וחטים ככליות השיר ויותר חזה • אחנס החטא‬ ‫גורם שמצמצם רגלי עצמו ואינו נותן כדי ברכתו • הכלי‬ ‫מחזיק עד כמו שפי׳ רז״ל עתיד׳ א׳׳י שתוציא גלוסקאו׳ רט‬ ‫בזת שיש בעץ תחיים לגדל פירותיו ולתקנם חלב חטה בלי‬ ‫מוץ ותבן ובלי סובין וחורסן שאלו הם חחטא אדת״ר ומת‬ ‫שעור המתגדל באילן כעין האפוי בגודלו ובתיקו׳ תפרי‬ ‫המתוק יותר מרגפוי בכמת נפות מן הטעם שפי' וזה ל מ ח '‬ ‫‪.‬‬ ‫*נחש׳׳ל נהר ׳״ע שממיס יחחומיס‬ ‫שמל׳‬ .

׳ כ ר וויה חסוי(‬ .‫ס)«ף‬ ‫עין כל תטי ה פינו פיני פ״נח‬ ‫שהבלי התחתון תזת אין וה עבעי אלא שהוא •כפוף קומתו‬ ‫ושיערו תרבת מאוייתר מזה אשר לפנינו והנה חטאאוה״ר‬ ‫חיעט׳ טעם תפירות וחטאי נ״א ותחרות תנאים מיעטו‬ ‫איתס חיעיט אחר חיעיט עו הפחיתות הזה אשר אנחט בו‬ ‫וכאשר ישוב ליחי עלוחיי בהכרח ישוב לטעמו וליופי! ולתור! •‬ ‫והנה ההנהגות תעליונות תטי יוכיחו כי אס יש איזה כרכה‬ ‫מאצלי׳ ובנבראי׳ ומוצרי׳ ומעשי׳ על הארץ יריקו והארץ‬ ‫תתן יבולה חשוער אל תברכ׳ תנשפעת וכפי שיעור הנרנה‬ ‫כך ימצאו החעוני׳ ותפירות וצחחי האומ׳ יכל המציאות טלי‬ ‫לכך לא יסופר בוברי רז״ל דבר ממת שעתיד יממה שעבר‬ ‫שיהיה וכר מתמיה כלל • אמנם אחשוכ שלא יסמל הברכה‬ ‫תתכליתי׳ אלא א״י חפני שבח הנדכה אשר כה • אמנם‬ ‫שאר העולם איט שותה אלא חתחצי׳ של א״י • יהיה נשנח‬ ‫ומעלת אבל לא כא״י ולכך נתנו רז״ל התעלה ההיא לא״י‬ ‫יאמרו עתיר׳ א״י להוציא כלי מילת יט׳ ולא נתט כרכה וו‬ ‫לח״ל חפני שאינה כלי תחזק׳ הברכה ההיא • אמנם בברכת‬ ‫א״י יתברכו ג״כ שאר ארצות • והנה חעל׳ א״י הוא שהיא ת׳‬ ‫פרסת על ת׳ פרסת נולס חטוניס נגד פתח לבנת הספיר‬ ‫ושאר הארצות להם שר׳ שרי׳ סביב סביב לאדן והם שואבי׳‬ ‫שפע הקדישה וחשפיעיס ליק כאשר נבאר • אתנס אין‬ ‫האופנים כעלי המציאות האחרון בהשגחת השופכים לתעלה‬ ‫שפעמים יהיה האור והשפע באור הנר׳ ויעטר דרך תיצי׳‬ ‫והמשיי׳ ותאיר שיעור בלתי מוגבל בסוד מלאכים שהם מופקדים‬ ‫על הברכה והשפע הרוחני ומגשימים אותי בכלים תגשמיי׳‬ ‫ועליהם נאמר אם תשים משערו כארץ ופי׳ אין לך כל עשב‬ ‫ועשב מלמטת שאין לו שוטר מלמעלת שמכת כו ואומר לו‬ ‫גדל • ועד״ז לכל הנמצאים תחתונים חצחח ודוחס וחי ופשוטי‬ ‫היסודות ותריס ובקעות ונהרות וימים וכל המציאות כילו‬ ‫וההנהג׳ הזאת כולל׳ כל שר ושר חקיים את חשפחתו הנברא‬ ‫אשר תחתיו יבחוש" זיתושי׳ ועיקלי ריחה וחולעי׳ ודגים למיניהם‬ ‫ולכך החמירו ח״ל שלא להקל בכבוד הברואים לא בדטר‬ ‫ולא נמעשהנדאיתאבפ׳‪-‬וכלשרישר שואב חלק שפעו חחקיס‬ ‫ההשפעה לתחיית עם רנ אשר תחת חחשלתו איש איש‬ ‫חחלאכתו אשר תחת עושים יחשחריס את תפקידם צורת‬ ‫הנברא יטבעו שיעורו ופעולתו ולא ישתנה שוב נברא חחציאותו‬ ‫ע״י חשערו וכלל כל זה ת״ס פרקי שירת שפי׳ ווי תיא השגת׳‬ ‫א׳ שתנ״ה חשגיח כנחצאי׳ כדפי׳ רו״ל זן וחפרנס חקרני‬ ‫ראחיס ועד ביצי טניס והכל כהנצחה גמירה בהשפעה‬ ‫תנשפעת על ידי השוערים המופקדים הס צינורית אל השפע‬ ‫לקבלו תמציאו' ההשגחה מכל מין שיטת ממיני השגתו׳ תנו׳‪:‬‬ ‫כ‬ ‫פרק ' ההנהגה הזאת הנו׳ שהיא אחצעי׳ כין ההנהג׳‬ ‫תרוחנית שהיא כל א׳ חד׳ מינים‬ ‫*גחש״ל גהר ״ש »ף ןתתו לשיעורי‬ ‫אילימה‬ ‫מן ‪95‬‬ ‫הנו׳ נפרקים הקודמים אכי״ע לנין הגשמים שהוא כל נמצא‬ ‫נראה לעין כדפי׳ יש נה כ׳ כחי׳ והיא תשוערי׳ ‪«p‬׳• הא׳ ט א‬ ‫השומרים המחוניס כא״׳ • שהם קדושים אשר כארץ מופקדים‬ ‫על מיני המציאות כולו ולכך פי׳ ח״ל שכרכתי הארז‬ ‫ופירותית אמנם תם קדושים ופעולתם כקדושת • הכי תיא‬ ‫השומרים המחוניס כח״ל שתם הטככיס והמזלות שאינם‬ ‫פועלים כא״י כלל כדפי׳ כפ׳ תרומה סי׳ למגנא קיימי רקיעא‬ ‫כארעא דישראל ואינם משמשים רק כעין כל נ‪1‬כעי המשמש‬ ‫כפי חציאותם אחנס כח״ל הם פועלים פעולות כל כוככוכוככ‬ ‫נחין חחיני הדשאים ותצחחיס והאילט׳ וכיוצא ויש טככי׳‬ ‫על הנהמות ויש טככיס על הכסף יעל תזהנ וכא״י אינם‬ ‫ממינים הכיככיס אלא המלאכים כדפי׳ • והנה התלאניס‬ ‫הקדושים ישאט מההנהג׳ העליונה כפי כחי׳ אמנם הטכני׳‬ ‫והחולות ותרקיעיס לא יוכלו לשאונ עד שישתלשלו כמה‬ ‫מדריגות על חדרגית יינתן דרך הקלי׳ לשר המחוז •ההוא‬ ‫ואותו השר ישפיע דרך הכוכניס והגלגלים אל עכר ארצי‬ ‫ונחלתו ושפעו עד גבולו לכד וכאשר יעטר תזמן שתטכנ‬ ‫ההוא יעטר דרן ארצו לא ישפיע דרן ט אל דרן הטרנ‬ ‫אשר נגד גטלו וכן עד״ז כל שר ושר דרך המכניס אשר‬ ‫עד גבולו ומפני שהטככיסהס כלים למעשיהם הידועים יש‬ ‫שר שימצא כארצו צחח פ׳ ולא ימצא צמח פ׳ מפני שאין אותו‬ ‫טככ עוכר דרך ארצו וכיוצא כעניינים אחרים הנמצאים‬ ‫כחחיזות • אחנס א״י לא תחסר כל כה מפני שאינה תלוי׳‬ ‫האדן בטכביס אלא בחלאכיס יצכא חעלת כשליחי׳ תם כארן‬ ‫שיעור תמונת שלימי ולכך ימצא תבל בת כשם שנקודת המרכז‬ ‫טלל כל תעגולא ואיי נקודת מרכז כל העולם והמלאכים‬ ‫מופקדים בה על כל הגשמות וצחחיס והמתכות וכיוצא• ודרך‬ ‫כלל א״י שואבת מהקדש• ח״ל שואנת חהחיצוני׳ שהתפשנןותם‬ ‫תם ע׳ שרים כאשר נבאר • יישתלשל לפ״ו כח תטככיס חן‬ ‫ההיכלות ע״׳ כחת חדרנות שתם קדושי׳ ובלתי קדושי׳ כדפי׳‬ ‫ולוה פי׳ בהיכלו׳ כפ׳ תרומה סי׳ י״ד שישתלשלו המדרגות‬ ‫דרגין על דרגין מן ההיכלו׳ ועד הכוכבים • אמנם האמצעי׳‬ ‫שהם המדרגות אשר נין ההיכלות והכוכבים מהם קדושים‬ ‫מוציאי השפע מן ההיכלות לקלי׳• מהם חיצונים שהם מוציאי‬ ‫השפ ע מןהקלי׳ לכוכבים ע״י תשרס ענפי* כדפי׳ככמה חכתי‪:‬‬ ‫פרק נ ח ‪ y v‬פי׳ התנתגת כוללת נ״א וכ״ח וצחחי האדמ׳‬ ‫וכל הנמצאים יחד לתעחידס ולחיותם והיא‬ ‫הנהגה כוללת המינים עת לדת יעלי סלע חולל אילוח לכני‬ ‫עורנ אשר יקראו אס תשים משערו כארז והוא כל המינים‬ ‫והמשפחות נלי תליית פרעית אל מעשת נ״א פרעיי׳ אלא‬ ‫ההנהגה כוללת כל המינים יחד מזונם ופרנסתם ע״י‬ ‫האמצעי׳ הפרטי׳ למיניהם הס מלאכים שרים מופקדים על‬ ‫כל‬ ‫* .

‫‪91‬‬ ‫ב‬ ‫©!ף‬ ‫עין נל חפרה *׳ביי *״‬ ‫נט‬ ‫אילימה‬ ‫ההשגחה פרטית בב״ח לה‪5‬ליחן או לחעטן ולא יהיה חצל‬ ‫עצחן אלא חצד האדם מפגי שהארה חושגח השגחה פרטית‬ ‫תכלית הפרטית אפי׳ אס יצטער נמצאת ב׳ דינר״ חן הניס‬ ‫ויצטרך להחזיר הא׳ כדפי׳ בחסכ׳• ולזה יתלו ייסוריו בביח‬ ‫ובצחחי האדמה אם יוציא זית אשר לו פיחת תרבה אס‬ ‫יחעט אם יצליח חלקת שדתו כפירותיו או יאבלו החגב ולא‬ ‫שתהיה השגחת תנ״ת בפרטיות על החגב והכין לו חלקת‬ ‫האיש הזה • אחגס אדרבה השגיח תנ״ת על עיוגית האיש‬ ‫הזה והביא תחגב לאכול פירותיו• וביוצא בזה פרטי כל הענייני׳‬ ‫התלויים בבגי תאדס‪-‬ולא זאת בלבד אלא אפילו בבלים יהיה‬ ‫ההשגחה אס תשבר כלו או פט אם תפקע קדרתו אס יסדק‬ ‫חניתו אס חלא אם ריקן ואלו הס בלים חתים וההשגחה‬ ‫פרטית בהם לא מצד עצמן אלא מצד המגיע לאדם ונזה‬ ‫ימצא השגחה פרטית בבל המציאות מממצאי׳ חלקי אחת'תמטי•‬ ‫וחלק׳ אחת לא תמטר אילן יתברך אילן ייתנש וביוצא מ ל‬ ‫תלוי באדם זאב יאכל הרחל הרחל ינצח מאב לא חחמת הרחל‬ ‫אלא חחמת האלם וכיוצא וכן אם יצא שלפון ויבת שדת או מאה‬ ‫שבולי׳ וינצלו שיעור כך לא ימה שגזר הב׳׳ה על עולי׳ אלו‬ ‫בשלפון ועל אלו לא ‪0‬ר אלא גזר על האלם ששעיר ‪p‬‬ ‫חשלמ ישתלף וביוצא • ווו היא השגחה פרטית מחצא לאלם‬ ‫בין עיניו ינצלו בניו חקנמ ונטיעותיו וזרעוני גינתו וקמת‬ ‫שלהו בין כל שכיניו שלא ניצולו או בהיפך וזה לפי טובתו‬ ‫ל מין ומק ישאב השפע עליון יגשיחהו יעורר תמין עיי‬ ‫תטבע המובן מ עת ידוע יעוררו אל החום הטבעי להזדווגם‬ ‫לפרות ולרמת ולגדל בניתם וממנת פרנסתם ובל הצריך‬ ‫אליהם וכל זה מ א אל המין ומלל תלוי שהשר ההיא ישגיח‬ ‫בתק דרצה בקיוחו ויתן חכמת ומדע טבעי לברית ההיא‬ ‫להכק צורכי קיום מינה לבטת לה בית להשמר חן המקדם‬ ‫הרעים הממעט" המין וביוצא במה ובמה פרטים ועניינים‬ ‫בחיני הב״ח והס חן מ ח נ ע לפי חעוט בחי׳ לאמן תאומנות‬ ‫למנת‬ ‫המא הצריך אליהם בעין אוחטת הדבורים '*"‬ ‫מתם לגדל בניהם ולאצור חזונם וכן מחלים ובן צפור‬ ‫דרור ע ט ת לה בית וקן וכל כיוצא הס עניינים חישגחי׳‬ ‫מהשר ההוא תטתן בברית ההיא טללת בל המין בדי קיוחו‬ ‫ושמירת המין ולא יאבד חחמת קור ולא יקלקל מחום רב‬ ‫וכיוצא ות״ס החכחה תאלתית הנחלק׳ ע״י תשרי׳ תט׳ במיני‬ ‫מ מ א י ס • אמנם בפרטי אס יחיה השיר תות אס יחית אם‬ ‫תנצל נמלת וו אם תדרס אם יציד תאדם צפיר זה אם ינצל‬ ‫וכיוצא אין כח לשר העליון ילא יישכח מלמעלה על פרטי‬ ‫הענייניה האלו• אמנש אש יגיע לאדש חענייניש אלו איזה‬ ‫מציאות המשל בזה למין לציד צדו למזון בימ או יתענה‬ ‫ברעב מ ה זת יושגח מלמעלת ויגזור עליו שמבמרתו יעלת‬ ‫חן מ ס בת דגיש ילא ששת ילא שלשת ולא * ז ר תקב״ה על‬ ‫הדגיש האלו שיחומ או יחיו או יישגחו טת בי בבר גזר‬ ‫ותשגיח על מק תדגיש למזון תאדש • אמנה ׳ושגח האלם‬ ‫צדקתו ורשעתו‪:‬‬ ‫בחזון ביתו ופרנשמ בריוח ולא בצער או בצחצוש וחשם פרק כט ‪ Q V‬תיות שפי׳ שצדקת תצדיק מעילט להציל‬ ‫יוכן הצידה לחרחי ולחבחרמ ברב אי בחעט ועד״ז יהיה בל‬ ‫עצמו בין שכיניו מוסרים בייסורי׳ מהנ״ה זה‬ ‫פרטי העניינים בב׳׳ח וביוצא כצפרים אם יטד האלם ציד חי׳ יהיה דוקא לצדיק גחור והם ג׳ בחיי• יש צדיק יטל להציל את‬ ‫או עוף לא גזר הנ״ה על חיה וו או עוף זה אס יהיה בל מגולם בולו בעין תאבות ותרע״ה וביוצא ובן עיר שעזרה‬ ‫נצוד וכיוצא אמנם גזר על האלם תזת חזונו ופרנסתו והבק גורה יצילה הצדק ובן ספינה הטובעת בים יש בח בצדיק‬ ‫לו צדו צבי או איל ומשגח תאדם אפי׳ על פרטיות וצד להצילה בולה והייט צדיק יסוד עולם יחלט אי נקי וביוצא‬ ‫צידמ אס בקל אם בריוח אם ימת נצוד או יברח עד אלף ויש צדיק שאינו יכיל להציל אלא עצחו כגון נח וביוצא ויש‬ ‫פסיעות ויצטער אלף פסיעות אחריו או אלף וחמש חפני שתם צדיק שמא נספה עם מ ל ל ואיט יטל להציל אפ״ עצחו‬ ‫ייסודם לאלם ותאלם חושגח מיסודו אפי׳ על פרטיות בזת ויהיה הטעם לוה שראה ולא מיחה וחכלל זה היה הטעם‬ ‫וכל ביוצא בעניינים אלו *חצא לאלם השנח׳ אפי׳בב״חאם בבי׳ ראשון כאוחרם היה לתם לחחות ולא חיחו וכת״ וחחקדשי‬ ‫ישמין שורו ושיו או יכחיש לא חצל השוד בעצחו והשה אלא תחלו וזה חפנ׳ שנעשה שבן לנעלי רשע נדבתי׳ סורו נא‬ ‫מצד האדם אם ישוה שורו לינר או ב׳ לינריס וכן אם תלל תעל אהלי ונו׳ פן תספו ונו׳ ומה לו למניח או לברוח‬ ‫רחלת אשר לו ב׳ באחד או תלד טלה חלב א׳ יושגח לא חצד ונ״ש אם ראה ושחח או שתק נל אלו טעם לתםפת עמהס‬ ‫מין הרחלים אלא מצד תאדם לברט מלמעלה או להוכיחו או שאין בצלקתו כלי להנצל וזה טעם ואתם לא תצאו איש‬ ‫וכן אם תכחיש או תעקר או תמות לא מצד הבהמה אלא ובי׳ וזת ית׳ יותר לקחן בעיה והטעם בל ות מ א שבשעה‬ ‫חצד מסורים מאים לאלם לייסרו ועד״ז אס תצא תרנגולת שנגזר הלין מלמעלה עזר על החייבים יאומ תלין שפט‬ ‫אל השלה ותנא על" הפרס יתעונית !׳טרפות לא תהיה מהספי׳ על הדרך שפ״ למעלה בתחריס הקודחים האין‬ ‫ההשגחה מאת מצל התרנגולת בעצמה אמנם ימה חצל יתייחס תענין לא׳׳ס ויושפע ע״י אצילות בבר" ומרי׳ יתן‬ ‫ההשגחה להנ״ה על האדם וגור עליו ׳׳סורי׳ אלו ועדיו יחצא ביצי׳ וביצי׳ ‪3‬ת דינין קטעי׳ לדון איש ואיש בפי חעשתו‬ ‫מלל‬ ‫י‬ .

ז ן ף יחצא תשגחת פרטי׳ בב״ח ותאומות מושגחי׳‬ ‫בתשגח׳ובתצל׳ כדי לעשות שליחותו של תקב״ת‬ ‫וכיוצא פי׳ רו׳׳ל כל המיצוי לישראל נעשה ראש ותלנטן‬ ‫באדיר יפול הרי שהוא חוצלח בהצלת׳ לא מחמת עצתו אלא‬ ‫מתחת שליחותו וכיוצא כמה עניינים מושגחים השגחה פרטיי׳‬ ‫אפי׳ נ״ח ונעשה להם נסים להצלתם אי להמצאה מציאו׳צר‬ ‫להם אלא באשגחה עליונה כעין הצפרדע שתית חעביר‬ ‫העקרב במים וכיוצא לא מחמת עצחן שאין השגחת הזאת‬ ‫ראוי׳ לרשע בזת או לב״ח כזה אלא מפני שליחותו המיומן‬ ‫לו ומעין ענין זה קצת יתית ענין רשע וטוב לו כעין שאמרו‬ ‫ינק רשע וצדיק ילנש שהוא עתיד לסנה ידועה להוליד נן‬ ‫צדיק יהיה נו צורך מ נ י ם כגון שהאריכו לשמעי עם טית‬ ‫שנתחיינ מיתה עד שהוליד מפני שתית עתיד לצאת ממנו‬ ‫מדרכי ועד״י אס עתיד להתטת לשום צדיק אי להוליד לו‬ ‫כת זוג וכיוצא או יאסוף לצדיק ידוע והיינו יכין וט׳ • יתאיך‬ ‫ישאל הארס על רשע וטוב לו ואינו יודע שמא אם לא היה‬ ‫מ ו ב ההוא לא היה בא על דו הבן מ ת י ד או תועלת הצדיק‬ ‫ואל ישאל גם יה בכלל מאלה יבא תצדיק מ ו א ע״י צדיק‬ ‫שיש נעניינים אלו סוד שיש עניינים שאי אפשר מנלעדי‬ ‫‪.‬‬ ‫אילימה‬ ‫מח»‪8‬‬ ‫המציאות ההוא ו מ י הציל תג״ה לוג! וב׳ בנותיו והזמין להם‬ ‫יין במערת כדי שינא על בטתיו ויוליד ב׳ אומות שא׳׳א להמצא‬ ‫בעולם כי אם בתכונה זו הרעה לבא אדם על בטתיו כדי‬ ‫להוליד אלו החשפחות כדי שיתפשטו ב׳ נשמות נשמת רות‬ ‫ונשמת נעמה מסתרי הקלי׳ שהם עשוקות שם מזמן חטא‬ ‫אדה״ר ולולא דרך זה לא יצאו לעולם שיודע נסתרות‬ ‫מתעולל כמת עלילות טראות על ב׳׳א בידיעתו העצומה‬ ‫ועוד תאריך לב׳ אומות אלו ברשעתם עם היותן חייבות‬ ‫ואחר אל תצר את חיאנ בשביל ב׳ נשחית אלו עד שיצאו‬ ‫לעולם וכמת מדרך זה בכל דור ודור ויתמהו בני אדם ואינם‬ ‫יודעים העתיד ושמא אותם התחתים תם וזרעם הצריכיס‬ ‫לענין ההוא ואינם יודעים הסוד אלא צופה עתידות צופה‬ ‫הדברים מתחלתש ועד סופש ומסדרם כפי המציאות תצריך‬ ‫עליהם אס חצד חעשה נ״א שקלקלו הסדרי׳ והכ״ה מביאם‬ ‫לסדרם ואם מצד המעשי׳ בעצמן בפעולת׳ מצד החכמ׳ העליונ׳‪:‬‬ ‫פרק לא ^ ן ף ימצא השגחה מתמהת נ״א והם בענייני‬ ‫המיתות והם על כחה דרכי׳ הא׳ הנפלי׳‬ ‫ממעי אמן ותם אותם הגשמו׳ שנתחייב! כריתות ומיתות ב״ד‬ ‫וגכרתו פעם אחת יתגלגלו נעונרין ויכרתו וכיון שנתחיינו‬ ‫טעם מיתה הרי זה טעם מיתה אליתס וגם אחותם נתחיינו‬ ‫אותו תצער גם אבותיהם שהולידוס נתחייבו בייסורי׳ אלו‬ ‫ונחצאי חשפטי אל אחת צדקו יחדיו יםיבת תחפילות בענין‬ ‫המיתה שגתחייבו אם חצד אכילת חלנ ודם או חמץ בפסח‬ ‫וכיוצא טפלי׳ מצד תאות אכיל׳• אס מצד עשיית מלאכי נשכת‬ ‫וכיוצא טפלים מחמת מלאכה יתירה אס מחמת נעילת‬ ‫נכריות טפלים ומתים מחמת ביאת הוכר על החעוברת עד‬ ‫שמפיל׳ וכיוצא בענין זה ואס חייב סקילה טפל׳ תאם ומפלת‬ ‫ואם חייב שריפה נשרפת ומצערת ומפלת וכיוצא• ומשעם זה‬ ‫יש עוברות שלסבה קלה מפל׳ ויש שאינה מפלת לשום סבת‬ ‫ועכ״ז כל תעוברי׳ רבי׳ בצער איתם קלי׳ הפוגעות בהם‬ ‫חפני שתם רבים ואין לתם חוזק באחיזת׳ בקלי׳ ולכך סבה‬ ‫קלת תיא פוגעת בתם יעוקרם זולתי אותם שהם צדיקים‬ ‫גמורים שנאחר ב מ בטרם אצרך בבטן ידעתיך שאי אפשר‬ ‫לעוע נהם מיצוני׳ לרונ שמירה עליונ׳ ע ל י מ • הנ׳ תם‬ ‫העשוקי׳ ש מ מתי׳ נקטטת׳משעת לידה עד י״ג שנה ויום‬ ‫א׳ ואלי הם אותם שתם עשוק" מן החיצונים וזה הוא שנאת׳‬ ‫נעון אניהס נניס מתים כשתם קטנים והענין כי כשאדם‬ ‫חוטא אותם ר\שמית מאויות לבא ע״י מיצונים נכנס׳‬ ‫ועושק׳ מהיכל גניזתם והטעם שהיא נכנס בחטאו בתוך‬ ‫הקלי׳ וכאשר נכנס שם מיד החיצוני׳ תובע׳ הדין ואומרת‬ ‫תט לי חלק נשמות בני פ׳ שהם חלקי וגורלי והיינו אומרו‬ ‫ראיתי דמעת משוקי׳ ואין להם מנחם וכלפי נסנא ובזימ‬ ‫פ׳‬ .‫ספר‬ ‫עץ בל ת ט י יי»״נט פיל *״^א‬ ‫הכלצ והפרט כאשר ית׳ במקומו נע״ה ולזה יתנו אז נח הדין‬ ‫בחיצונית והחיצונים מכח הדין הגשפע להם והרשו׳ מהיצי׳ הס‬ ‫חתפשטי׳ בעול׳ לפעיל הדיןובחי׳ הדין התוא בא מלחעל׳ ופגעו‬ ‫באיש הזה החייב בכלל תחייני׳ ונאסף עחהס וזה נק׳ ויש נספה‬ ‫בלא משפט דהייט חשפט ת״ת בעל הרחמים וצד׳׳ק היא מדת‬ ‫הלק הדנה לעולם תיא מדת המל׳ תיא מצדקת דיניה בעולם‬ ‫וכאשר יגזר הדין ר\ה ר\פעל מלמעלה היה חדת תרחמים‬ ‫חשפט חשתתפ׳ עם חדת הדין דהיינו ייחוד משפט עם צדק‬ ‫דהייט שם יהו״ה עם שם אדנ״י ואז היו דיניה מזוג״‬ ‫ואינם חזקים והעולם נדון ברחמים חזוגיס בדין ורחם את‬ ‫אשר ירחם וכאשר נשפע הדין הזה בחל׳ וכוחות ׳ המתפשט׳‬ ‫לחטת וחתלבש׳ בתחתוני׳ לפעול הדין נסתלק תת״ת ופועלת‬ ‫החל׳ ע״י שלוחי׳ החיצונים הדין עזר ובהיות׳ דין קשה‬ ‫פועלת הדין תזת העזר פוגעת באיש עם שאר ר\אספים‬ ‫בחטאתם ורואה שחצד הדין הוא חייב גם בקצת הדין וגובה‬ ‫חובו ועוט ממט עם היות עאשר היה הדין מזוג לאגשפע‬ ‫על הדין הזה הוא גפגע מצד היותו נראה בפגי השלוחי׳‬ ‫כדפי׳ והכל נהנהגה עליונה והשגחה עליונה אלא שזאת השגחת‬ ‫נדין וזה השגח׳ נרחחיס זה נשעה שהחלך ננחת וזה נשע׳‬ ‫שהמלך בכעס וכיין שבעם על שאר עבדיו ונראה זה נפטו‬ ‫בשעת כעסי יהיה חייב לא תאריך אפו כחתחלה ווה טעם‬ ‫אל הנהגה ג׳ זאת שיארע תקלה לצדיק שאינו גחור בכלל‬ ‫עיט! ולזה אם יסתלק משם היתה לו גפשו לשלל‪:‬‬ ‫פרק ל .

‬בדין גבוה והשגחה שלימה ומל דין‬ ‫אמת על אביו ועל אמו ועליי יכן כשהוא כן י״ג והולך כדרך‬ ‫ישרה והקכ״ה עוקרו לשיטת דועות כדפי׳ ומי יוכל לעמול‬ ‫אילימה‬ ‫על דיניו של הקכ״ה טמקו תחשנותיו‪:‬‬ ‫ביסורין והיא בטף האדם עין‬ ‫פ י ק לב‬ ‫החולאים • יש מהם תשטות ב״א‬ ‫כגון צנים פחים נדרך עקש וליחה וה להורג את עצתו‬ ‫שעתיד ליתן את הדין ואף כיוצא בזה המחליא עצמו מפגי‬ ‫היותו רודף אחר תאויתיי ובכלל זה מי שאינו משתדל‬ ‫נרפיאת עצמו נכלל חוטאים יחשנו ואש נטלו העבודה‬ ‫בשבת החולי גם את דמם מדם דרוש • אמנם יש חולאי׳‬ ‫רעיש ונאמניש ח ד תבורא לשבת עול ואלו חייב אדש‬ ‫לרדוף אחר הרפואה כבטחון בבורא כעין הזורע באדמת‬ ‫כבטחון כטרא יתן את המיה ייילדה ייצחיחה ויכין חזון‬ ‫לכל אף כאן משתדל ברפואת עצמו עם היותם חולאים‬ ‫נאמניש • ע״י איש פ׳ ע״י שם פ׳ שמא ות הוא תסס שמא‬ ‫זה היא האיש זה היא הזמן• ויש מתם מלפפין האלם עד‬ ‫יוה המיתה הכל גזור מלמעלת כדי רשעתו כמםפר לא‬ ‫יגרע ולא יוסיף הכל מדוד משוער לא יעדיף ולא ימנע‬ ‫הכל כרצון הגבוה אפי׳ פזור הממון בחולי עד שעור פ׳‬ ‫וכל כיוצא נזה הכל נדין ולפי תשכון • ויש ייסורין כלא‬ ‫עין והס ייסורי אתבת ועכ״ז תחלתם כדין כעין רני על‬ ‫מעשת אותו העגל וכעין איוב וכיוצא אמנם סופה אהבה‬ ‫ויש שכולם אהבה גמורה ואלו הס ייסורי׳ של » ר ולאי כעין‬ ‫שאות׳ של טון יש נהם גיטי עון גם באלו של אהבה יש בהם‬ ‫שכר ועל טה אמרו ממי לא תם ולא שכרם • ולזה אמר‬ ‫תכתוב באיוב איש תם וישר ירא אלהי״ם וסר מרע ועכ״ז‬ ‫גתייסר באתבת ופי׳ הטעם בפ׳ משל לרומה שרוצת וט׳‬ ‫והיינו להצלת הרנים ולא יקטרג השק עליהם ואלו הס‬ ‫יסורי אהבה דהיינו השכינה היא הנק׳ אהב׳ ולפעמים יש‬ ‫בה דין מחמת מעשה הדור וצריך להשפיע אותו הדק כדי‬ ‫להטריד השטן ולא יקטרג את הרכים ולא יוכל לערבב ע״י‬ ‫הדין ההוא מ ד משפיע הדין על הצדיק והצדיק הוא כיסורק‬ ‫ודין מלמטה והדור ניצול מקטרוג השטן ולפעמים יגרום‬ ‫ממש מיתה והיינו כעין מיתת הצדיקי׳ מכפרת והצדיק נשכר‬ ‫כעין ר׳ עקיבא וחביריו חלקם בחיים וכאומרו כך עלה‬ ‫במחשבה כדפי׳ בפ׳ פקודי סי׳ ושם הארכתי ובזה יתוקן‬ ‫ההנהגה‬ ‫שאלת צדיק ורע לו בזולת עול כמה טעמים ‪:‬‬ ‫פרק לג ?‪1$‬ר יש יסורין של אהבה בדרך אחרת גרועה‬ ‫מזו והוא חד׳ הכתו׳ כי את אשר יאהב‬ ‫ת׳ יוכיח וכאב את בן ירצה הרי שהיא אהב׳ ענק התוכחה‬ ‫והיסורין אמנם על עין ויש בכלל זה ענין מיתת הבט׳ והייע‬ ‫שפי׳ בגמ' הא להוו ליה ימיתו הס ייסורין של אהב׳ הא‬ ‫דלא הוו ליה כלל • והענק שיש יסורים של עין ובאי׳‬ ‫נחמלת ה׳ על האיש ההוא יעזרהו יתן לו בניי‪ .‬לא פ״לנ פילג‬ ‫פ׳ פנחס סי׳ וכנמ׳ מקומות ולזה ימצא שחת אלם זה שנים‬ ‫ומתים בניו כשהם קטנים וכבר חת ולא שייך כעון זה אם‬ ‫לא כדפי׳ ויש עוד טעמי׳ אחרים לאלו פי׳ בסבא ושם הארכתי •‬ ‫הג׳ הס אותם שמתי׳ מי׳׳ג ועד עשרים ואלו מתים ע״י מלאך‬ ‫תמות שאיט מלאך תמות הממית לגדולי׳ ואלו הס רובם‬ ‫מתים בלא משפט יתענין שאלו חטאו מקודם חטא דוע‬ ‫ובהגיעם לאותו פרק הם קרובים לחטוא באיתי חטא עצמו‬ ‫ויש רשות להמיתם קודם שיחחיצו ויחטאו אותו חטא שהם‬ ‫מווחנים לו וחשוכים ט ועלולים ואלו יטלי׳ למצלע״יחיטך‬ ‫טוב שלא יגיעו לאותו פרק כלל ואלו הס אותם שכאשר מדת‬ ‫הלק מתוחה בעולם אלו תם מסומנים בסי׳ ידוע וניתן רשות‬ ‫לפגוע בהם כסוד יש נספה כלא משפט כדפי׳ לעיל וכך פי׳‬ ‫כפ׳ פקודי סי׳ י״ג • הרביעי הס בני אדם מעשרים שנה‬ ‫ומעלה שאלו מתי׳ ע״י מלאך תמות ממש כל א׳ כפי מעשיהו‬ ‫והטעם ני אק מיתת בלא חטא וע״י חטאם מתים מעשרים‬ ‫שנה וחיתתם ע״י השליח והטעם שאק השכינה משכנת‬ ‫שכינת׳ על כ״א אלא עד היותם כני כ׳ שנה והטעם לזה‬ ‫כי העובר במעי אמו יש ט צלם לכד שע״י אותו יצלם הוא‬ ‫מתגלל ונמתחים אבריו לכאן ולכאן כאומ׳ אך כצלם יתהלך‬ ‫איש ובתי׳ אשר עושיתי בסתר רוקחתי בתחתיות ארן גלמי‬ ‫ראי עיניו וט׳ והצלם קרוב מאד אל אלו החיצונים עד‬ ‫שהנפש הרוכבת עליו הוא מהעשי׳ כנודע ותתלבש בצלם‬ ‫כלפי׳ בענייט בשפ״ר כשער נשמה • ולזה אלו החיצוני׳ בקל‬ ‫יפגעו בצלה ויפגעוהו וימיתוהו ולוה •מפלי׳ קרובי׳ מאד אל‬ ‫סכו׳ תמות שהם אצל הקלי׳ ותמות וכאשר יולד מיד נפש‬ ‫מזדמנת לו ובהגיעו לחינוך רוח מזדמן אליו ועכ״ו החיצוני׳‬ ‫פוגעי׳ט לא הסיבות הקלות אלא הסיבות הגדולות יותר‬ ‫דהיינו העשוקים ולילית בכח אשכרה שבה שולטת על אלו‬ ‫וכאשר יגיע לי׳׳ג מיל נשמתו באה אליו ויצא מכלל אלו אמנם‬ ‫עדיין החיצוני׳ הנו׳ לעיל בעת הדין שולטי׳ בו ומפני שעלה‬ ‫מעיל׳ היצי׳ אל עולם הברי׳ דהיינו מרוח ונפש לנפש שהיא‬ ‫מהני־י׳ ששם החיצוני׳ רחוקי׳ הרבה לכך מתרחק מהם זולתי‬ ‫מה שנמשך אחר החיצוני׳ ונהגיע אל עשרי׳ הגיע אל עולם‬ ‫האצי׳ ועליו נאמר ת׳ אמר אלי נני אתה אני היום ילדתיך‬ ‫ונדון ככ״ד של מעלה שהוא עולם האצי׳ ותטעם שהשכי׳ תיא‬ ‫מדת בת שבע על כסא הכבוד כדפי׳ כפ׳ תרומה שי׳ • ועתה מה‬ ‫נשאר שאלת תנת תתינוק ההוא או תעובר התואמת טיבו מת‬ ‫עוט תת פשעו שנעקר‪-‬כיון שמל כדין גבות ומתגי עליונה‬ ‫ומשפטי ת׳ אחת צדקו יחדיו• ועם היית שנאמר ואין לתם מנחס‬ ‫כדפי׳ כשבא עכ״ו‪.‫‪6‬‬ ‫»‬ ‫‪0‬פר‬ ‫עין כל תמר ר‪'1< .‬וימותו ביל‬ ‫פשעם‬ .

‬‬ .‫‪ S D‬ע י ן כל תמר ה פילג ״לי 'לי׳ ״לי‬ ‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פשעס ויטפרו עווטתיו ו מ י אלו הס הס נשמות שהיו‬ ‫ראויות להסתלק אל הזמן מ ע ד תמא לסיטת רטת אל‬ ‫הגלגול וגזירת מ כ מ ה העליונה על תנשמת מ י א והאיש‬ ‫הזה חיינ מיתת כמת פעמיש יתן לו תב״ת מיש אלו כל א׳‬ ‫ואי מ מ יקבל צער מר כמות ויטפר עונו כאלו קנל מ ו ת‬ ‫והס מזנח כפרה ותייט ישורק של א מ ת על כמת דרכיש •‬ ‫תא׳ שפורע חוט ומתכפר • הנ׳ שנותן לו הקנ״ה מתנה‬ ‫שיפרע בה חונה *ואק נך חי שמ״ת טתן לו נניס • תג׳‬ ‫שהוא זוכה ב ט מ ת אותן משחות • הד׳ שהם בניו אל‬ ‫מחיי׳ • מ ׳ שיוכה בחיטכס במצות משא״כ מי שנתייסר‬ ‫במניעת מניש שאין זוכה בשוש א׳ מאלו • ואמרו בני חיי‬ ‫ומזוני לאו בזטת׳ וט׳ ירצה שאין משגת׳ ומשפעת נשפעת‬ ‫ממכלי זטת דתייט שאיט תלוי בחו״ג ומהם ולמטה מ י‬ ‫שיושפע מתיכל שדרך שס מ מ י ס כל שאר מתטת מפי׳‬ ‫בפ׳ פקודי סי׳ • והיינו שמלת זטת בספירת מ ס ד מפי׳‬ ‫בתיקו׳ • ובהיכלו׳ במכל מבירה • שכל מת שינתן מז׳ ספי׳‬ ‫תליי באלו ומאלו ולמטת • אמנס במולא תלייא מילתא‬ ‫דמיט ג״ר שתיקו׳ י״ג שבכתר נק׳ מזל ימשס ניזליס ג׳‬ ‫טוטת אלו ע״י ג׳ ספי׳ עליונות דתייט בני מצד מ ת ר‬ ‫חיי מצד החכחה והחכמה מ י ת • מזוני מצד מ י ׳ שלתן‬ ‫בצפון • ועכ״ז הס נידוני׳ בהיכל זטת ונשפטים מהיכל קה״ק‬ ‫היכל ג׳ד ‪:‬‬ ‫פרק ל ר ‪ p j y‬נסיק תצדיק כעין י׳ נסיוטת שנתנסה‬ ‫י אנרתס • טעם מ נ י ן מעין ייסורין של‬ ‫א מ ׳ שפי׳ נפי ל״נ ותייט שמט׳ מתעלית ומתכבד׳ בעמוד‬ ‫הצדיק על מסיין כאומרו עתה ידעתי כי ירא אלתיס אתת ולכך‬ ‫נתנסה אברהם ל מ מ ד מכי׳ ניחיו הדעת מליין ננםייני‬ ‫ותיינו עתה דעתי‪.‬והוא מעין מעשה תמצית יעו״ז נאמר‬ ‫ה׳ צדיק יבחן והייסורים מצד דינו הצוק העליון והנםיון‬ ‫מצו הימין ליחות שאינס דק אלא מביאו אל עוחדו עד‬ ‫יצרו ואיט מייסרו כענק עקדת יצחק ו מ א על מסיון‬ ‫ומבטלו שגס כעין דוד שנא׳ זמותיבל יעטר פי• ולכך העומד‬ ‫בנסיון כעין אברהם יצחק יעקב נעשה מרכבה למ״ת ‪:‬‬ ‫פרק לה י ש עניינים יגיעו לאדם בלי השגחה עליונה‬ ‫ותייט כחת טובות יגיעו לאדם מלמעלה‬ ‫!אפשר שידחס תאדם מתיי׳ מעליו כגק ברטת וטוטת‬ ‫עליוטת וצריך להצניעם • ויפרסמס ויסתלקו מחנו וכיוצא‬ ‫כמה וכמה עניינים שצריך האלם להסתלק מעיני ב״א ולא‬ ‫למראות מפני שיש כמת מקטריגי׳ מתם רותני" מ מ‬ ‫גשמיי׳ ויתלבשו החחניי׳ משמיי׳ וישלוט עין רעת כמעשי‬ ‫האדם ומעין זה מ א אומרו ויאמר יעקב לבניו לחה תתראו‬ ‫שאסור לאד" למאו׳ שבעה בימי רעב מפני שפוגם ומקנטר‬ ‫*‪ it‬צ״ל ואין נן מ׳ «‪3p‬״‪ a‬איט >‪ |m‬ט ׳‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫‪£‬‬ ‫אילימה *‪1‬‬ ‫מט‬ ‫‪97‬‬ ‫במלה השולטת ועדי! כמה ענייני׳ • והגה הקניה מכרך‬ ‫לאוס נרכ׳ והוא יתרא׳ נה עד ישלוט נו עין רעה ותשבר‬ ‫נרכתו ותאנו נ ח נאמר אולת אוס תסלף ורט ועל ה׳‬ ‫יזעף לט ו מ י זת וומת לצני' פתי׳ מ ר ך עקש שפי' לענק‬ ‫תחולאי׳ נפ׳ ל״נ ולפי הנרא׳ בזוהר נפ׳ שיחשנ לחטא‬ ‫מפני שורך תברטת העליונות להיותן נשפעות ואין‬ ‫ראוי לעכבן ולתפסיקן כעין אין עוד כלי ויעמוו השמן‬ ‫וכיוצא וראוי לאדס שברכתו מצויה שיעלימת מבני אדס‬ ‫ויסתיר מעשיו ויתרט ויפרצו • ועד״ז ג״כ הוא ענק הנזקק‬ ‫שאק ראוי לאדס לסמוך על תנס שתא לא יעשו לו נס מפני‬ ‫שיש עתים גרועים ששולטים החיצוני' ומקטרגים בשעת‬ ‫תסכנת ואין תזכות מזומן ויש כמן גורס מפני שמא עת‬ ‫רעת ושעתא גריס ואס עושים לו נם מנכי! לו מזכיותיו‬ ‫וע״ז נאתר לשמואל עגלת בקר תקח בדך מ י שתםכימת‬ ‫שכי׳ עמו וכיוצא ובכלל זה מחנהגי׳ בפחיתות עצמן והולכי׳‬ ‫אחר מראת ע י נ י מ לחתות׳ בהליכת הדרכי׳ והסכט' ואח״כ‬ ‫מתרעמי׳ ואדרב׳ הדין עליהם שתכניסו עצמי בסכט׳ וחייבו‬ ‫עצמן למלך זולתי אס יהיה לעטד׳ האלהיס במשקל מאוני‬ ‫צדק ‪ f i x‬ומון להכניס עצמו בסכנה לצורך מ ט ד ת שזת‬ ‫יהיה נסיק גוול ועטוה • אמנם בהבלי מ ו ל ס יהיה חייב•‬ ‫ומענק ות אלו הטשאי׳ נשים לשם ממון ואח״ב ימצא מחרת‬ ‫פתנים בחברתם ויתרעמו ואורבא הוק עליתם שעברו‬ ‫תורות חלפו חק וחעק זה מוציא הוצאו׳ יתרו׳ ויתמסכן‬ ‫ויתחשכן ויתרעס ואורנא הוא גרס עליו מ ע ת וכן כל כיוצא‬ ‫נאלו ו ח נ רעות מ ו ל ס יתיתמעק מ נ י ן תזת שכ״א טרמק‬ ‫לעצמן ברוע נחירת‪:‬‬ ‫פרק לו י‪ $‬עוד לאום ורך ימצאו לו רעות רטת וצרות‬ ‫והס מצד הסתר פנים ותייט שפעמים מצד‬ ‫עון יעזב אל מ ב ע ומזדמן ויש לאדם להשחר מן הקרי‬ ‫ואינו יטל לנטות ט כי מי יאמר לו שמא מאותס שנאמר‬ ‫עליתס וצדיקי׳ ככפיר ינטתושמא הוא נתםתרפניס מחתת‬ ‫איזה כמן ויהיה מזומן אל הקרי ולוה הותר לתם לישראל‬ ‫לבנות לתם חומות דלתיס וברית והיו טשאיס כלי מלחמה‬ ‫למלחמת חצוה עם היות שלא בחרב ובחנית יהושיע ת׳ וחיו‬ ‫הנכנס למלתחת בלי חרב בידו ממייב בנפשו ויקרא כסיל‬ ‫מתעבר ובוטת וכיוצא בזה דברים רביס• ו ה ד יעקב מבחר‬ ‫תאטת אחר כמה הבטחות נתיירא שמא יגרום מ ט א ובזה‬ ‫היאך נקשת פ׳ צדיק ורע לו ומי ידע וחי יסית אס היה‬ ‫בתסתר פניס ונתלכלך בתטא וגרס לו רעתו • ואס יעקב‬ ‫נתיירא מי יבטת ואפי׳ שהוא הולך מ ר ך מצוה ולזה אפשר‬ ‫אפי׳ כל חטא שהוא יגרוס לו סילוק השגחה וקרה מקרה‬ ‫שנאותה שעה ש מ מ מ מ ר רע ונזדמן מ ע ה ופגעו זב״ז‬ ‫ונפגע‬ ‫‪.

‫‪10‬ף‬ ‫»»‬ ‫עין בל חמר ה «יל‬ ‫ונפגע• ואל ותכיוון שאיל כשאמר ופני ת׳ לא חליתי‬ ‫ואתאפק ואעלה מ ו ל ה אלא ששמה במעשהו שמנו־ עלמצוה‬ ‫כאומרו ראתר שמואל אל שאול נסכלת כי לא שמרת וגו׳‪:‬‬ ‫הנה מהלכט כפ׳ אלי לבאר ענין צדיק ורע לו‬ ‫"יק‬ ‫רשע וטוב לו טילת סוד הגלגול שעליו‬ ‫נאתר רשע נן רשע ירצה שפעם א׳ שנא לעולם אכ יפעם‬ ‫נ׳ ‪ p‬שהרי ישתלשל טף וה נסוד משמה ויחטצץ מהגוף‬ ‫הא׳ יזה אנ ינן נאתת דהיינו מוליד משמה ומתטצצ׳‬ ‫תצוף ייל גוף ואם נפעם הראשונה משיע צריך לסטל‬ ‫ייסורין בפעם הב׳ ולטעם זה אמרו איוב נן ינתה היה‬ ‫ויש שאמרו נשמת תרח היה ואס הצדיק בפעם א׳ ישיבהו‬ ‫כפעם הזאת אפי׳ אם משיע עד יקום ענין נודע שעליו‬ ‫נתגלגל ויעזר מאביו לצורך מ ק מ ו א עזר רב• ויש מ פ מ‬ ‫גחל לקישיא תזאת בעטן מלמל כדפי׳ בכמת מקומות‬ ‫מהזימ • ומכלל מניינים מ צ א כמת כ״א יעזרו עזר רב‬ ‫מבא זוגם • והנה לפי זת ימצא צדיק בצדקת וטיט צדיק‬ ‫וטוב לו וטיט צדיק שמעת עומדת לו שנתגלגלת בת זוגתו‬ ‫עמו ונעזר ממנת עזר טוב ו מ ע ם מפני שמיב מעשיו‬ ‫נא׳ לכך זנה י מ ע ה שהיא מ ק נ ה יהיא השנינה דטיט בת‬ ‫זוג עמלה לו ונתגלגלה עמו • ילפעמיס ימצא צדיק ברשעת‬ ‫וטיט צדיק שאין מ ע ת עומדת לו ולא זנה בגלגולו שנת‬ ‫זוגי תעמוד לו וחנגדט נפי נחת ו מ ע ם מפני שלא זנת‬ ‫ולא טטיב מעשיו נאי• ונעין זת יש רשע וטוב לו יענ״ז‬ ‫זנה לבת זוגו ו מ ע ה עימלת לו • ויש רשע ורע לו• ועניינים‬ ‫אלו תלדי׳ נשפיע׳ עליונ׳ וע״ז נאמר זנת עזרתו לא זנה מנגדתו‬ ‫ולימה לוה ט א ממש ענין מומר ומנת מ ו ף ננמת‬ ‫עניינים שהשכלתו רנת ותיק לו מ נ ת מלמעלת למקיף‬ ‫בעיוט ולהציץ בשכלו רזי תורה • ויש צדיק שאין לו מ נ ה כזו‬ ‫וינבל עליו כל דרוש מן הדרושים ולא יוכל ל מ מ נ ן ו מ י‬ ‫אלו צדק וטוב לו צדק ורע לו וכן אל מ ש ע וכל זה‬ ‫תלוי מ ט ח הגלגולים וכן יש מוכן מחומר חזק גמר יוכל‬ ‫למכים כל ליליחיו ילמעטח כל ימוחיו וכן יש חלש מ נ ע‬ ‫לא יוכל למכים ולא למעטח• אלו וכיוצא נהם ג״כ צדיק‬ ‫יטינ לי צדק ירע לי ימל תליי כסוד מלגול יחלוי לפי‬ ‫מ ה שהכין ענעו נא׳ יועילנו גס לשניה אי נ » ך ‪:‬‬ ‫שרק לח הנה נפ׳ הא׳ דינרט נהשגחות מהם רחוקות‬ ‫מהם קרומת וכן נפי הקודמים דינרט‬ ‫נהשגחות פרטיות מ ה צריך שתרכינ אלו עם אלו ונאמר‬ ‫ני עם טות שהנשמות מ ׳ תם טללות ימצאו נפרטוח‬ ‫מ ש ל מ ה אס יתרחק תאלם מטראו יט׳ מושגח השגחת‬ ‫*משרים נגזן אס תלך לעצמי תחת יד השרים כעין חד‬ ‫שאמד אשר גרשוני טוס תתסתפח כנחלת ה׳ וט׳ וכגון‬ ‫מ‬ ‫אילימה‬ ‫* ‪ ! y‬פ״לח‬ ‫יוסף לעצמו תחת יד מצרים בגלות וכיוצא • ואס יתקרב‬ ‫האלם ויהי׳ יחיל בא׳׳י יהיה מושגח מהקדושה תוא לבדו‬ ‫וכן אם לא יינויב מעשיו אפי׳ שהכלל יושגחו מהשגחוח‬ ‫עליוטתתוא תוא נתרחק ויהי׳ מושגח בהשגחת אופן וכן אס‬ ‫ייטיב מעשיו אפי׳ שבלס יושגחו מהשגחת אופן הוא יהיה‬ ‫מושגח מאצילית או מבריאה או מיצירה הכל נפרעות אליו‬ ‫כפי פרטיות מעשיי י מ י וה חליי נמרחקו או בתתקרבו‬ ‫אם נתקרב יותר מן הכל יתעלה על הכל ואס נתרחק יותר‬ ‫מן הכל ירד למטה מן הכל ולוה יהיו השגחות משתנות‬ ‫לב׳׳א ויהי׳ הא׳ מובדל בייסוריו או בהצלחותיו בין מ נ י ס‬ ‫מפני שכל א׳ ואי לעצמו יטל לעשות לו דרך ואל וה טוט‬ ‫ח׳יל באומרם בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו‬ ‫ולוה הי׳ רשב״י אומר שיש בישראל בניס עבדים דתייט‬ ‫מושגחיס מאצילות שמשט ל מ נשמת דאצילות מ י אלו‬ ‫נתעלו בסוד צדקתם וטובתם עילוי רב ונחקרט אל תניד‬ ‫מ ע ל י ת ותם מושגחיסמאציליח • ובעבדים בחי׳ רטת יש‬ ‫מהם שוט אל נפש לבד והס מישגחיס מאופן דמתמן‬ ‫נפשי! ויש שוט אל רוח והס מועחיס מהיצירה ד מ מ ן‬ ‫רוחין ויש שזכו לנשמה דנריאה והס מהכסא דמתמן נשחחין‬ ‫והדרושים אלו יחבארו נמקומן נע׳׳ה • אחיה מ ה דרך‬ ‫כלל מ נ י ן ט א כי משגחה על האדם לפי החרחקו‬ ‫ומקרבו בין שנתרחק במעשיו עתה או נתקרב בין שנחרחק‬ ‫במעשיי הקודמים בסוד הגלגול כדפי׳ או נתקרב • וזה הפי‬ ‫טעם לכל התמחות ושטיימ שאינם משתנית מצד גביה‬ ‫אלא מצד מעשה נ״א נמי־חקס או במקרבס ומשגחה‬ ‫עליונה חמיל אינה מנועה אלא מ ל לפי מעשיהם ומשל‬ ‫אל מ מ מושך מיס בסופו מיס מועטים ואינם זכים •‬ ‫באמצעותו מיס רבים וזכים• במקומות עליונים במקורו מיס‬ ‫יפיס ייתר ויותר וכל א׳ ישתה מן מ ע י ן י מ מ כרצוט‬ ‫או שלא ירצה לעלות ישתה מן מ י ס מכורים ומי שיטרח‬ ‫יעלת למקור מ ע י ן ו מ מ ישתה מן המיס מתוקים‬ ‫והזכים ולזה שינוי שתיית מ י ס ניד כל א׳ וא׳ ואיןלמו־עס‬ ‫אלא על עצמי שנתרשל *נמרשלות תועלתו כי טונ מ י ס‬ ‫לעולם אינם מטעים ‪:‬‬ ‫פיין ל ‪ n T O‬אלו ההנהגות מז׳ נכל מ מ ת‬ ‫ו מ מ ת מתם כוללות ופרשיות יש‬ ‫נה שיטי ההנהגה נהנהגה עצמה • ועל תסוד תזת‬ ‫נאמר את מ א ו ר מ ח ל לממשלת היום ו מ ט שדמויות‬ ‫נכתונ ד׳ מ מ ו ת ממלפות • הא׳ היא משונחת שבכולם •‬ ‫והיא סוד והי׳ אור תלכנה נאור מ מ ה שפי׳ לעיל נפ׳ •‬ ‫ועלית נאמר נתורה ולמשול ביום ובלילה לטיט שתהיה‬ ‫מ מ ת ב׳ מאורות ת״ת ומלטת שיה בשניהם כיוס ובלילה‬ ‫לטיט‬ ‫*נ‪0‬׳ שומר יומוגיס ‪jn‬׳׳ נמתולויו‬ ‫ט‬ .

‬ו‪1‬ן‬ ‫אילימה‬ ‫הנהגות אלו תאחרוטת שאמרט שניה וגי ולי נין יהי׳‬ ‫הנהגת ‪ to‬נץ יהי׳ הנהגה חיה בין יה" הנהגת אוסן ננל‬ ‫איזה בחינה שיה" ישתט אלו הגי הנהגות אלא שבאמת‬ ‫ירד ויעלה אם רחמיה יהיו הנהגות אלו משתטת ברחמים‬ ‫כגון הנהגת * ת שהם אלו הגי הנהגות טלם טובות‬ ‫ונעימות מפני קדושת שבת שהוא סוד עולה הבא ניצוץ ממט‬ ‫תאיר ומנהיג העולה • וכגון טמן שלמה היו ג' אלו בהנהגה‬ ‫יפת מאד וגס עתה בגלותיט המר והחשוך הס אלו אלא‬ ‫שהכל לפי הזמן והשיטייס יהיו בבל יוס בפי ההנתג׳ שיהי׳‬ ‫ממש ועול יש הנהגות משתטת לפי הזמנים יתבארו בם״ל‪:‬‬ ‫פרק מ «ןף פי׳ ג׳ בחיעת לשיטי ההנהגה בתיקו׳ פ׳‬ ‫בראשית שער א׳ ם״ י״א ופי׳ בתה שפי׳‬ ‫רז״ל במה שאמרו שיטי מקום שינוי תשס שיטי חעשה •‬ ‫הא׳ שיטי מקום הייט שתמל׳ תקרא מקום ואץ נשס יהרה‬ ‫ת״ת שוס שינוי בהנהגתו אמנם סבת השיטייס יהיו נסנת‬ ‫המקום שהיא המל׳ לנתיב הנה יהרה יוצא ממקומו בענק‬ ‫ששס יהרה יש לו מקום והיא המל׳ ולפי בחינתה נך יהי׳‬ ‫ענין שיטי ההנהגות • ניצל נאשר הת״ת יהי' ייחודו גמל׳‬ ‫בסול נח" למעלה להייט היותה בבינת הנקרא עולם הגא‬ ‫וממנה ולמעלה אץ לשס יהרה מכנם אל תונת שוס שיטי כלל‬ ‫אלא שם יהרה נקרא כשתוא נכתב וכבר נתבאר סול הכתוב‬ ‫תורה שבנתב ת״ת מל׳ תורה שבע״פ להייט הלך א״כ‬ ‫באשר השם הנהגתו נמל׳ בסוד עולס הנינה להייט‬ ‫ההנהגה העתילה לעת״ל *אז ההנהגה שהיא אל הצליקיס‬ ‫נעוה״נ או ההנהגה שהיא ביוה״כ נקרא כשהוא נגתב‬ ‫ולכך ניוה״כ ומקלש היו מזכירים את השס כנתנו להורות‬ ‫שאין לו שוס שיטי מפני שהוא נסול עולם הבא שאיט‬ ‫משתנה מנח" רחמיו כלל ועיקר • אמנם נעוהיז נזמן הזה‬ ‫יש נו שיטי שנגתנ נסול תת״ת תורת שבנתנ יהרהלהייט‬ ‫תתוניות וצד המקום מדת המל׳ משתנית ונקרא נסול תורה‬ ‫שבע״פ אדנ״י הרי והו שיטי מקום שאין השיטי נתית נלל‬ ‫אלא תמיד הוא רחמים אמנם המקום גורס שהיא אלנ״י‬ ‫פועלת נדן או ברחמים בך שם יהרה משתנה מדן‬ ‫לרחמים ומרחמיס לדין ועל נזה אמר המקום גורס •‬ ‫הנ׳ שטי השם והייט ממש שהנהגת הת״ת תשתנה מצד‬ ‫עצמת אץ צ״ל המל׳ אלא השינוי מגיע לשם הת״ת שתוכיות‬ ‫שם אדנ״י איט רחמים קטעים אלא תהיה הנהגה קצרה‬ ‫ומשתנית והייט סוד התנתג' תמתלנשת בממשלת היום‬ ‫דהייט סוד הלבשת הת״ת נמטטררן ט בל תמורות השמות‬ ‫דכתינ אל תתר ט אל תמיתי ט במס הזהירה התורה על‬ ‫ה מ ל הזה שלא יגרמו עוטתיט שתהיי ההנהגה העליונה‬ ‫משתנית נסול הלבשת׳ נמטטררן והייט סול השם‬ ‫המשתנה‬ ‫*»•׳ *״ל«‬ .‬מ ׳ היא בלילה ועלית‬ ‫נאמר את תמאור תקטןלממשלת הליל׳ להייט סול הלבג׳ בעצמי‬ ‫שולטת והחמה מתעלמת שאינה שולטת ומלת לילה שולטת‬ ‫ות״ט סוד ושמו אחל ותייט שיש למל׳ י״נ פתחים שהם‬ ‫ו״ק שמאליים ורק ימינייס אל ערך תשמאלייס ותייט י'‬ ‫שעות מתחלת הלילה ועל חצות שתלין גונר ותקלי' שולשות‬ ‫מצל מ נ ו ח ת ותייט ו״ק שמאליות גטרות ומחצות לילה‬ ‫ואילך הס ו״ק ימיניות אל ערך הקודמות שאינם דן בל‬ ‫בך והמל' הפך תת״ת מפני שתת״ת מתחיל נימין ננקד‬ ‫ומסיים בשמאל בענין דתנן דרומית מורחית מורחית צפונית‬ ‫והתל׳ מתחלת תחלה מן השמאל שהנקבה מקדמת אל‬ ‫השמאל כדתנן צפונית מערבית מערבית דרומית והייט‬ ‫י״נ שעות והלבנה עצמת י״ג ושמו א׳ ודאי ותייט מ מ ת‬ ‫הלילה • תד׳ כאשר תמל׳ תתכנס אל תת״ת ואו תיא נעשית‬ ‫נקידה דקה כסיד י׳ ומסתלקת מעל חיליה ומנחת צורך‬ ‫מ י ת אל נערותיה הס סוד ו׳ היכלות הם ז׳ טככי לכת‬ ‫עליונים ואז נאמר על מ מ ת זו יאת תטככיס ממשלת‬ ‫נתולוח אחרית ר ע מ ת נערות שתן מתקטת תמת ניץ‬ ‫שהיא עלתה אל חיק נעלת ואו תם שולטות עד שתחזור‬ ‫שלישת הנינה אל תת״ת ניוס • הנה ד' הנהנות אלו פ"‬ ‫נפ׳ נראשית שער ד' ם" ח׳ • עוד שיטי הומניס המשנים‬ ‫ההנהגות נאשר ננאר ותרי אלו ג׳ מ מ ו ת משמשות ככל‬ ‫יוס יישתט לפי שיטי ההנהגות מזי אין לך שלא ישתנה‬ ‫אלא בסוד מ מ ׳ ולמשול ביוס ובלילה שהוא ההנהגה א׳‬ ‫שאתרט שאז לילה כיוס יאיר בחשיבה באורה ואץ שיטי זמן‬ ‫מצד יוס ולילה עס היות שיה" שיטי זמן ערנ וביך אמנם‬ ‫נל הנהגות מז״ל טלם הס סוד מ ה מ ת שיש נהם ג׳‬ ‫*•פ »‪»<<«.‫‪50‬ר‬ ‫עין נל חטי ה פייט פיט‬ ‫להייט אור הלמה באור החמה ולילה כיוס יאיר • והנהגת‬ ‫נ' תמלות יחד בלי שים פירוד • ימנם הנהגה זו עתידה‬ ‫לכשיתקיים תכתוב תזת ויתבטל מחש מן העולם ולא יפגס‬ ‫עוד הלבנת מפני שתקל" סכת פגם תלכנה ואז יתקיים‬ ‫מקרא שנתונ ומחה ה׳ אלהיס למעה מעל כל פנים ואז‬ ‫יתקיים אומרו כיוס ההוא יהי׳ ה׳ אחל ושמו אחל כלפי׳‬ ‫כפ׳ בראשית שער ל׳ ם״ ע׳ • הב׳ היא ביום ועליה נאמר‬ ‫את המאור מלול לממשלת תיוס דתייט סול מיעוע הלבנה‬ ‫והחמה לבלת שולטת להיינו הנהגת תת״ת ומלת לילת‬ ‫מתעלמת ואינה שולטת כלל ומלת יוס היא המנתגת דהיינו‬ ‫סוד יהרה אחל וכת"* ותייט שיש לת״ת י״נ פתחים שהם‬ ‫ו״ק ימינייס ורק שמאליים תס י״נ שעות כיוס ו׳ שעות הס‬ ‫מהנקר עד חצית ימינייס טלם רחמים וו׳ שעות מחצות עד‬ ‫עד הערנ הס טלם דין • יעל סיד החמה נעצמה עס י״נ‬ ‫שעות אלי נאמר יהרה ת״ת אחל דהייני י״נ והנקודה‬ ‫המשלטת י״ג והייט הנהגת יוס ‪ .

‫‪0‬פר‬ ‫‪100‬‬ ‫אלימה‬ ‫עין כל חטי י• •״מ‬ ‫המשתנה מתחלף כאלפ״א כית״א מין מצפ״ן כוזיו טדת״ד כלכתינ אות תיא ניט ‪1‬נין מי ישראל תמל׳ או שכת ולאי‬ ‫כל אלו סוד יהו״ה המשתנה ותמתחלף נםוד תמורת אלפא תיא נעשית אות נין תת׳׳ת ונין ט״ת תנקרא נט ישראל‬ ‫ניתות ולפי ענין תאלפיא כית״א כך יהי׳ שינוי השם כוז״ו וכתינ ושמרו בני ישראל את תשנת תייט ט״ה עושים‬ ‫תיא הנהג׳ ישר׳ חתחלפת ולכך נתחלף באלפא ניתא ישרת שמירת אל תמל׳ כיצד שתיא מתעלית עליתם והיא נעשית‬ ‫עולה לרך ישר ועולה והולכת א״כ ג״ד ט׳ )מצפ״ץ תיא דירת עליתם דהיינו לעשות את תשכת לדורותס לדירת׳‬ ‫הנהגה מיל( היא הנהגה בינונית מצל קו האמצעי ולכך שתעשת דירת על גניתס נעטן שתיסוד כאשר הוא למעלת‬ ‫•תתחלף כאלפ״א כית״א אמצעית עולת ויורדת לטיט א״ת על תמל' נאמר עליו וישתחו ישראל על ראש תממת ירצת‬ ‫כיש וט׳ • טדה״ל הוא חתחלף באלפא ביתא מהופכת כלת ת״ת הוא משפיע על תיסוד שתוא ראש למל׳ תגקרא ממית‬ ‫דהייט תשר״ק ולכך הוא לין גחור • תרי אילי תתחורות הם ופי׳ ח״ל נרמז ית ואמרו תעלא נעידנית סגיד ליה תירו‬ ‫שיטייס כשם עצמו המשתנה כסוד היות ההנהגות כחטערו״ן כי הנהגה וו תיא שלישת תחיצונים הם תשולטי׳ שאז תיא‬ ‫ומן אתה כמה יהיו השיטיים כשם ההיכל כיון שהפכיות נתחלף י ת ה להיות׳ ראש לשועלים לכי ומיעמי את עצמך ואלו היתה‬ ‫כל כן השלישי׳ שיטי מעשה טיט סוד הנהגת שכת שסול מעשה המל׳ למעלה היו אז תת״ת אריות אריה שאג מי לא יירא‬ ‫שנת כלאחר דפי׳ כ״ליסול אחר י״ל מל׳ וטיט שהסדר אל ואז היסוד ונכ לאריות שהיא למטה ועכ״ו אל הזווג עולה‬ ‫מעשה התנהג׳ בחול תוא שתהיה המל׳ חלה עשירי׳ יהישול למעלת להתייחד כו וזו היא הנהגה נאת ומיישרת לכך פי׳‬ ‫מדה ט׳ חשפיע׳ ויטו טיחולים טלם הנז׳ על הדרך הזה הוי ונכ לאריות ואל תהי ראש לשועלים שיתמיד אדם עצמו‬ ‫כיל הכורע לטיט יסוד כורע בבת זוגו ברוך דכתיב והמלך שהוא צדיק לייחד הנחי׳ זו שתתעלה המל׳ למעלה ועל זה‬ ‫שלמה כרוך וכ״ל הווקף דהיינו יםול כל זוקף ומתעל׳ זוקף נאחר ולא ראיתי צדיק נעזנ וזרעו חנקש לחם אל תעלה‬ ‫נשם נקשר עם ת״ת ול‪ p‬לרך ההשפעה על הדרן ט ה נדעתך שיהי׳ נעזנ משניהם אלא עולת׳ וחייחד ושנע יפול‬ ‫צדיק וקם ‪:‬‬ ‫ומעשה שנת איט ‪ p‬מפני שתתעלה תמל׳ על נת״י‬ ‫עין כל תמר ו‬ ‫חמר ששי בהשתמש המאצי׳ באצי׳ ובו י״ב פרקים‬ ‫‪0‬‬ ‫הנאצלים‬ ‫האלו תנו׳ יקראו כשם מלות לסטת • ואס לא יהיו נא״ם לא ישתלם ההשגחה נתחתוניס ואס יטה‬ ‫יין‬ ‫א׳ מפני שפעולות הא״ס כאין שיעור ט יהיה כעל שיטייס הא כיצל יטו ככלים וטא יפעלס על‬ ‫ומדת מפני שאין לו תכלית ולזה האצילות המלות שתם ילם ואליו לא יגיעו ומ־פי׳ עניינם כפ׳ הקולחים כתחריס‬ ‫מודדות שעור ומלה וגטל לכל המשוערים ונמדדים מוגבלים תנו׳ • והרי מכלל אלו הטעמים שפי׳ נחש״ק נתקדמה סי׳‬ ‫ממט וככלל זת כל תגמצא מא״ם מון מעולות וההשנחות א׳ תמצא שישתמש א״ם מאצליס נל׳ לכריס הנו׳ יטו כליו‬ ‫והנפעלים הנמצאים ולכך מ ס ו ב ב תא׳ שעור ומדת לב׳ והב׳ לשער ולהגביל המשוערים הנגבלים ולהגביל השפעתו כאשר‬ ‫לגי וטלם יחד לנמצאים תתחתוניס וכבר נתבאר הדרוש יוכלון שאת התחתונים וקטני תמציאות שלא יסבלו גולל‬ ‫הזה ‪ .‬מ ׳ לשק לטש שאור א״ס יחשיך עיני השכל וילאה רחמיו ולא דקותם ופעולתם ורוממותם כל א׳ ואי לפי שעורו‬ ‫מלהשיגו ולא יוכל לדכר ט ולכך נתלבש בלטשין אלו הלביש ויתלבש אלהותו אל התחתונים חלושי ההשגה והמדע ויכירו‬ ‫אור מגחתו בםפי׳ וע״י מ פ י ׳ אלו נלבר ט ונתפלל לפניו אלטתו ורחמיו ווה חכלל טובתו ורחמיו על כל חעשיו • ולא‬ ‫ונשיג פעולותיו ולזה נתלבש בלטש ולטש בלבוש להלביש יעווכ את נאצליו אלא יתפשט חייתו כתם ויתלכק כהם על‬ ‫הפעולות על הגיעם אלינו • תג׳ לשין מפשטות שמלות שיתאחל בתם מפני אתכתו כתם • ותם אמצעיים כין תפועל‬ ‫האלו אינם נבדלות ממט אחנם מפשטות ומחודדות !הנפעלים להמציא כאחצעות׳ מעולות הנפשיות שתם רחוקות‬ ‫מתא׳׳ם תכלית הריחוק ‪:‬‬ ‫שנתמולל ונחפשט אור השגחתו וחיותו נשפי׳ ולא כך שאר‬ ‫יקראו ספי׳ על ו׳ לרכים• הא׳ לשין שפי׳‬ ‫הנמצאים שאין חיותו ממודד דרך נס נשפי׳ ומפי׳ בעצמש פרק‬ ‫ומספר ותענין שמאת! אין מספר לנמצאי׳‬ ‫מתמודדות ומתפשטות מזו ליו מעילה לעלול ולא ‪ p‬שאר‬ ‫תנמצאים נמפשטותם • הד׳ תיא מדות נפשיות רחתטת שהוא כאין תכלית וכמו שנתנו תספי׳ שעור לנמצאים כערך‬ ‫כעס הגז שחוק ועניינים כאלו שאינם נא״ש ותם צורך לנמצאים כל נמצא ונמצא לעצמו שעל זת נקרא מלות כדפי׳ נפ‬ ‫תקזדמי׳‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫הספי׳‬ .

‬ג‬ ‫מיהי נשם זה נםפ" ילאמפני שיהיה‬ ‫‪1‬‬ ‫מ א ו ר רוחני שהרי גשמי הוא ואין מ פ י ׳ גשמיות • אמנם‬ ‫תם משלים ימשיל ר״ש מ פ י ׳ נענין משמי תייתר נאות‬ ‫שבמציאות משמי י מ מאורית אבל לרך זה נאי משלי מ ו ר ה‬ ‫יתי מאורית על מ ׳ ׳ ת ימל׳ ותמונת מפעות שכליות‬ ‫שמופיעות י״ם זכ״ז וכולם למטת ועיקר מ י פ ע ת תלוי נת״ת‬ ‫ומל׳ שהם סוד כללות הספ״ זט״ן לכך יתייחסו כשם מאורות‬ ‫שתם דוגמת חמה ולמה וכמי שהאור ימצא ממט לק וירוק‬ ‫וסומק יאיכם וכיוצא ‪ p‬יש לספי׳ האורות ומפעות מ מ‬ ‫נ ע‬ ‫ירךיאןי‬ ‫‪1‬‬ ‫מ ן‬ ‫אילימה‬ ‫נא!‪10‬‬ ‫ברחמים מתם בדין לכך יכנה תספי׳ במאורות משתנים‬ ‫בגוונים והכל נדרך משל ובמו שתאור מתוק לנפש בך הופעת‬ ‫סספי׳ במאורות מתוק מאד למשיג וכמו שהאור המרובה‬ ‫יחשיך עיט הרואה כך המסתכל כהעלס תספי׳ יחשיך עיני‬ ‫ראות שכלו וישתומם ועל זה נאמר דכש מצאת אכול דייך‬ ‫וכמו שהפין ישאכ מאות ע״י שיצא אור ממט ויכה נאור‬ ‫ויחוור אליו כך שכל האדם יצא השכלתו ייתדכק שכל כשכל‬ ‫כשוכו אליו ווה ענין השגת מביאים ודרך כלל יתית שהשכל‬ ‫ילך מחשכים נהתנונט נדרושיס מפלאיס נהשגת א״ס‬ ‫ופעולותיו • אמנם ע׳׳י מאורי הספ" תאיר עיני שכל המשיגים‬ ‫ישיגו כפי תאור אשר יאיר כתם‪:‬‬ ‫פרק ד ‪ * f l f t l‬יקראו נרות להייט נוצינין המורגל‬ ‫נלנרי ר״ש ויהי׳ הכוונה נגרות המאירות‬ ‫על הדרך שפי׳ כפ׳ הקודם במאורות • אולם תספי׳ יקראו‬ ‫מאורות מצד ימין ודקות עליון ויקראו נרות מצד האש והדין‬ ‫המתיק שהרי הנו־ אור מתמצא מן האש ולכך עיקר השם הזה‬ ‫ימצא אל הספ" מתני׳ ולמטה שמשם הלין בטלע ויש אל‬ ‫מ ר עוד צורך מ נ ה כשמן והפתילה מצד ה מ מ נ י ׳ ויתאחז‬ ‫תאור בפתילת ויתיה אור הנר כך יהיה כמשל תזת מ נ ת אל‬ ‫תתחתוני׳ נספ״ ויאירו מאור המנה מצד כחי׳ דנית ויקראו‬ ‫גרות והארכתי נחש׳׳ק נהקלמ׳סי׳ד'‪:‬‬ ‫הספי׳ לנושים מנרי רשמיי וככתוכי׳‬ ‫פרק ד‪.‫©*ף‬ ‫עין נל חמד ו פיב וו״ג »״י « ״ פ״י‬ ‫ה‬ ‫תקולמי׳ בך נתט שיעור למיטתם והיינו שיהיו במספר ‪.‬‬ ‫הב׳ לשון ספר שהספרים שנהם מסודר מה שיעשה ויפעל‬ ‫למטת ואח׳׳כ נתן נח נספרי׳ ותוציאו תדנריס התם שהיו‬ ‫כספרים כעני! שהוא• משל למלך שרצה לכטת פלטרין כתב‬ ‫חפצו ורצונו כספר ואח׳׳כ עשת כל מת שכתוב כספר • תג׳‬ ‫לשון ספירת דברים וירצה שהם ספי׳ פעולותיו שתם סופרי‬ ‫תפעולית ולא שתם סופרי׳ מעט מעט אלא ספורות ועומדות‬ ‫והיינו לשון ספירות שהם ספי׳ שחשנו ומט דנר כל הפעולות‬ ‫תמאצי׳ יתאדם מתטנן מעטמעט• ו מ ה מצד תמאצי׳ לא‬ ‫יתחדש שים ספי׳ אלא מ ל ספור ומטי • אמנם מצד מתחלש״‬ ‫למטה יתחלש ספי׳ אליהם • הל׳ לשון ספירות ויורה על‬ ‫שאור א״ם מספר אותם ותן נעצמן ספירות ומספרו׳ אל‬ ‫ממצאים תחתונים דהיינו ג׳ כחי׳ כערך המאצי׳ וכערך‬ ‫עצמן וכערך התחתונים ותייט לשון ספ" מסופרו׳ וספירות‬ ‫ומספרות והם כאבן הספיר שמורת מענר עליון לענר‬ ‫תחתון ומעבר תחתון לעכר עליון גס אלו הספי׳ מורת‬ ‫מעשת תתחתוניס למעלה לא׳׳ס ומורים אור א׳׳ס וחיותו‬ ‫לתחתונים • והס קיימים וחזקים כאנן הספיר שמנין נסלן‬ ‫וכקורנס ואינם מתקלקל״ כך התחתונים פועלים ותם אינם‬ ‫נפגמות מצד עצמן אמנם התחתונים נפגמים צ‬ ‫פועלים מה שאיט הגון וכך תם משכירות או מענישות ותם‬ ‫קיימות לעולם • עול להיות אכן הספיר חשיבה מאל כך‬ ‫תספ" חשוכות ונחתלות מכל הנמצאים ועול שהם מזהירות‬ ‫ומספרות לנמצאים התחתונים בהיותם מטהרים עצמן לקבל‬ ‫אורם• הה׳ לשון ספר ותחום ותעניןשתם מתחמין ימגכילין‬ ‫תחוס אחר תחוס• כתר מתחים תחוס א׳ וחכמת מתתמת‬ ‫חחוס נ׳ ונינה תחוס ג׳ יכן טד י׳ תחומיו ויש נכנס חחוס‬ ‫א׳ ויש נ׳ תחומי׳ ועד״ז בהמות תעליוטת בסוד ממאות‬ ‫וכיוצא כמרכבות תאמת וכיוצא • תו׳ שנתם ספרת ובתינ׳‬ ‫כל הנמצא וכל מעשת וכל מעשת התחתונים הענר והעתיד‬ ‫וההווה והטוכ כתוב על לעולם והרע יורד ונמחק • ובמאור‬ ‫י׳ אלי הארכתי נחש״ק בהקדמה סי׳ כ׳‪:‬‬ ‫הספ״ מאורית •תרנת נשתמש רשנ״י‬ ‫פדר‪ .‬‬ ‫ויהיה על ל׳ סכות • תא׳ תמתלבש יוכר‬ ‫ויורשם במלבושיו כך הא״ס יוכר ע׳׳י המלמשי׳ האלו והיא‬ ‫כעין המשל המלביש כנמשל להשכיל! ולקצר הה*ס ‪P‬‬ ‫ענייני אלתותו נתלכשו כספי׳ כלי שיושגו לנמצא״ קצריההשג׳‬ ‫ותייטמת שפי׳ ר״ש שמאצל" תיו כלי שיכירו אלהותו‬ ‫התחתונים • הב׳ להעלים ולהלביש ולהסתיר סודו מ ר ך‬ ‫ממשלי משל" יעלימו סוד המשל ממשל והשם הלניש ותעלים‬ ‫אלתותו כספי׳ • תג׳ עוד יש לנאצל״ כחי׳ עם מאצילת המתלבש‬ ‫ועם ה מ מ נ י ׳ כעין תלביש שיש מ כחי׳ נאות׳ אל המתלבש‬ ‫וכחי׳ נאות׳ אל צל החיצון אל המציאות כולו להתראות אל‬ ‫זולמ נפי נחי׳ אותם הרואים נמלמש • הל׳ שאלם ניכו­‬ ‫מצל עצמו ופרצופו או נינר במלמשיי וא׳׳ס איט ניכר מצד‬ ‫עצמו אלא מצל פעולותיי שהם ספ" ילנך יקראי מלבושיו‬ ‫ומכין זה הארכתי נחש״ק כתקדמת סי׳ ת׳ ‪:‬‬ ‫יקראו רקיעים מפני ש מ מ ת ס נמשלה‬ ‫פרק י‬ ‫ל מ מ ת מ ק י ע י ס שתם ג״כ "כספי׳דתייט‬ ‫גלגל מ כ ל עד מ ת ר יגלגל מ כ מ ה מ א גלגל מ ל ק מ א‬ ‫גלגל המדעי מ ס ב ב מ ל וגלגל ח׳ ע ד הבינה שנת כל‬ ‫מובנים ‪1‬ז׳ גלגלים הם ז׳ טבני לבת עד ו״ס ו מ י אלי‬ ‫משל לאלו וסם בל א׳ וא׳ מתעלה על חבית ‪ p‬הספ" נל א׳‬ ‫מתעלית‬ ‫ימראןי‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‪0‬נ‪£‬י׳‬ .

‫אילימה‬ ‫עין‬ ‫בל חמר ו פ״ו פ״ז פיח פ״ט פ״יפ״יא פ׳׳יב‬ ‫‪!SD‬‬ ‫«‪10‬‬ ‫תתעלית על חבירתה ותם דא קליפא לדא ודא תוחא לדא אלא שוו דקת מוו ונתון אלו מנהגות שהם כדמיון גוף‬ ‫כעין גלד נצלים וכך הס תספי׳ דא לטשא לדא ודא קליפא נפש מצד תמל׳ תס י״ס נפשית ומצד תת״ת רוחין נשמתין‬ ‫לדא והס אצילות ות״ו כדרך עילה ועלול וכלא׳ לה פעולה כמי שתאדם מאלו נמשן לו נר״ן ולתתלנשנני״ע נר־׳׳ן ועל‬ ‫כפ״ע מ ד ן מלגלי׳ • וכל עלול תוקף תעילתי וכל^נילה תקיף תדרן שישאכ תאדם חיות יכח גוף מנפש ונפש מריח וריח‬ ‫את עלולו כמשל וכן הס הרקיעים וכן הס תספי׳ והארכתי מנשמת כן תספירותוע״ד שאלי נשמת לאלו כאדם כן תספי׳‬ ‫נשמת בתוך רוח ורוח כתוך נפש וכן יתייחסו דא לנשמתא‬ ‫עניינם נחש״ק נהקדתה ס" ו ׳ ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫דא ותארכתיכחש״קכתקדמת סי׳ נ‪1‬׳‪:‬‬ ‫יקראו כתרים או עטרות בתי׳ ובזו׳ ויהיה‬ ‫פרק‬ ‫יקראו פנים ו מ ע ם שתם פניית תא״ס‬ ‫הטונה כי כתו שמתו־ נכתר לפכח פילו י‬ ‫לתשגיח בעולמו ועוד יש לתם כחי׳‬ ‫ולתפלה כן הספי׳ תוכתרות בשבח ותעלה לתאצילם והנה‬ ‫כתרי׳ יקראו תצד פעולת מאצ" תפני שמחתוניםתשיכחי׳ שיתעלמו ואו אינם פנים המאירים • אמנם כאשר יפט ויאירו‬ ‫ותכתיריס אותו • אתנם תצד מ ת ר שא״ס שיכן ט יקראו או יקראו פנים תפוניםלתנתיג ו מ ת פניית התמחה להשגיח‬ ‫כתרי׳ כדפי׳ • אתנם עערו׳ יקראו תצדמל׳ שהיא מ ע ט ר בתחתונים יקרא אליתס פנים ותו כערך פנים למטת כענק‬ ‫מחתונים כשפע מליק לכך כל מ פ י ׳ תשפיעות בה ונקראו יאר ת׳ פניו אליך ישא ת׳ פניו אמנם תם נקראות ג״כ פנים‬ ‫כפטתס ול״ו מצד ותארכתי כחש״ק סי׳ נ ׳ ‪:‬‬ ‫עטרות לפי ש מ תעטירותמחתונים ע״י ו מ ת יקראו כתר"‬ ‫יקראו מאמרות מפני שתספי׳תסמאמר‬ ‫על שם שתם תכתירות ותעטר" וו את וו כגלגלי׳ וכגלדי בצלי׳ פרק יא‬ ‫המלן תעליון וכח גוירותיו כעולם‬ ‫ומולה עולת תן מאוחר אל תקודם ויחשוב לעליונה דקה‬ ‫תן מחתונים ולכן יתייחסו מ פ י ׳ כדברי רשכ״י כשני הפכי׳ • ההנהגה ומפני דבקותם ט יקראו מאמרות כמאמר תקשור‬ ‫הא׳ העליונה סוככ מחתונה וות כדרןאצ" תעילה לעלול עם האומר ולכן תם פעולת א״ס דבוקות ט ולכן לא נקראו‬ ‫שכל עילת תקיף את עילתו• הנ׳ התחתונה סוננ׳ את העלימה אמירות חולפות אלא מאמרות עומדות ותם דטקות נאומו־‬ ‫בערן משגת שכל תושג תעלי׳ וסובב מ ת ע ל ת תתוט ותם יוצאות מתאומר ונאצלות ממט וכמו שמתאומר יוצא‬ ‫מאמר ואיט חסר דבר כן א״ס תאצי׳ נאצל" ולא תחסיר‬ ‫והארכתי נחש״ק נש׳ נהקדת׳סי׳ ו׳‪:‬‬ ‫יקראו תלכים ומנין ש מ ל ן יקרא תלך דבר וכעצם נקראו מאמרות מצד החכמה ותטעם שהנחו־‬ ‫פרק ח‬ ‫תצד כ׳ עניינים או על צד השליטה לדבקותו עם תאצי תכל מאמי א׳ ואין שם עשרת מאמרות‬ ‫והתלטת או על צד מ צ ה וההנהג׳ תענק תלט ישפר עלן אמנם החכמה יתראו בה הספ" יהי׳ י׳ מאמרות והארכתי‬ ‫בחש״ק כהקדמה סי׳ י״א‪:‬‬ ‫ו מ פ ״ ל מ ב׳ בחי׳ אלו • הא׳ תצד תעלה מ צ ה סיעוצה‬ ‫יקראו דנרותתנה הדברות הס מצד‬ ‫ל מ מ ׳ • מ ׳ תצד תטה מליטה שהם שולט" כ מ מ ׳ פרק יב‬ ‫החל׳ הנק׳ דנר וי״ס מצדת יקראו י׳‬ ‫בתציאות ויש לפי דרן ות פרטיות כספי׳ אלו תלכים על‬ ‫אלו כגון מלכים אשר תלט כאוץ אדום הס מ צ ו ת תיעוצית דכה׳ ויש ככל ספירות שבחכמה כמה נחי׳ מהספי׳ שנמל׳‬ ‫לפני מאצי׳ בכתר קודם תציאית שאר מתצאים ואותם לכן תמאמר טלל כמת דברים כדפי׳ שיקראו דברו׳ מצד‬ ‫מציאות נעלמים שולטים על כל מ פ י ׳ • יכן מ ת ר תלך תמל׳ ומאמרות מצד החכמה והארכתי נחש״ק כהקדמה סי׳‬ ‫על כל תספי׳ ומכמה ומיני תלכי מלכים על שאר מ פ י ׳ י״ב• והנה מאמר יצדק על חוכיותתדטר שתדבורתואמוצא‬ ‫וזי ספי׳ מלכים על מו׳ מחתונים יעדיו ית׳ עניינם והארכתי תשפתים וביטויים והמאמר הוא העלם מרצה מכלל הדבור‬ ‫וכך החכמה מתעלמת כחכמת תתאה כעין נשמת כתוך הגוף‬ ‫כחש״ק כהקדמה סי׳ ח׳‪:‬‬ ‫קראו נשמות ורומן ונפשי! • ומנין וכך מאמר מתעלת חון דטר ולכן מאמר מתעלם תוך‬ ‫פרק ט‬ ‫ששיעור קומת המתג׳ תיא כסוד עשית דטר יותר שתגלה רצון תדטר והדטר כלי להוציא מאתר‬ ‫ולמעלת ממט יצי׳ ולמעלת ממנו כרי ו מ כדמיון ט־״ן מעלם כרצון וכן תספי׳ תוצאות לגילוי מעלם ברצון‬ ‫שכאדם וכן כאלו נמשן לאדם נפש מעשי״ רוח מיצי׳ נשמי התאצ" ולכך תצד תעלת יקראו תאמרות תצד מ ת ׳ תחשנה‬ ‫מנריאה ותארכט כספ״ר כש׳ נשמי רתכאר כמקומו כע״ת • הדבקה ברצון ומצל תטה שהם כלי להפקת הרצון יקראו‬ ‫דטרים או דברות ‪:‬‬ ‫ו מ ת אלו ג׳ תמוטת אל ה מ מ ׳ יו כתוך « מ מ ׳ שלימה‬ ‫הס)‪£‬י׳‬ ‫ה‪£}0‬י׳‬ ‫הס)‪£‬י׳‬ ‫הס)‪£‬י׳‬ ‫הס‪£5‬י׳‬ ‫ף‪.‬ס‪£5‬י׳‬ .

‬‬ ‫נקראם תי׳ אריך אנפין והכלל ומספר איברים לערך מה‬ ‫שלמעלה שאק שם שום מספר כלל ועיקר כאומר ולפני אחל‬ ‫מת אתה שופר‪:‬‬ ‫פרק ב ף א ף שנבחין הכתר כערך עצס תספי׳ אל ערן‬ ‫תיקוניו לב׳ כחי׳ והענק שעצם הכתר‬ ‫מחולש א׳ הוא עצם א׳ ועצם הפעולות שהם צורך הנהגת‬ ‫הנמצאים ממט ילמטה היא תי׳ כו ולרך כלל תי׳ אלו תס‬ ‫מציאות הנמצאים המשתלשלים למטה מושרשים מ • יהנה‬ ‫עצם תכתר ימצא כתכלית לקית אמנם שאר הנמצאים לא‬ ‫ימצאו אלא תתסשעפות ורשימ׳ פירול׳ לחילוק פעילי׳ ותיקוני׳‬ ‫נענין שיקלש עצש הנתר ויתקשרו עמו ידעתו הנמצאות‬ ‫תנלית הלנקות על שהוא והס א׳ לומה למאצי׳ ואיט לימת‬ ‫אמנם מפני היותו מתחלש מתאחר אשר אין מ רימי לא‬ ‫יניל שום רמי והפעולות לא ימצאו אלא ע׳׳י התפשטות‬ ‫הרמי אל השתלשלות מעילה לעליל • א״כ אין נח נמציאות‬ ‫שם להמציא שורש לשום ספי׳ או נמצא משתלשל אלא ימצא‬ ‫תכלית האחדות עד שנאמר שאין שם מציאות׳ כדרך שנחייב‬ ‫כידע׳ כא״ס ינאמר שאק שם שים כחי׳ ח״ו מפני שהוא‬ ‫יידעתי א׳ כך במחודש הא׳ הוא רדיעתו א׳ והוא הדעת‬ ‫היא היודע הוא הידוע יאק שם תיקוני׳ דהייט שרשי נמצאות‬ ‫ולכך לא ימצאו כלל ועיקר טונת האצי׳ אליו הוא לתת‬ ‫השתלשלות לנמצאות והכדלס והרי לפי יה יהיה הענק‬ ‫מתנגד מעצמו אל עצמו מ י נמצא עצם הכתר להמצא‬ ‫הנמצאות ומצד קירבתו אל מאצי׳ ישתלם תכלית השלימות‬ ‫והוא !ידיעתו א׳ ולא ימצאו שוםיספי׳ ולא נמצאות ולא פעולות‬ ‫א״כ יקשה מ נ ק מאד אס ימצאו יגרע מ ת ר וחיי צריך‬ ‫למרחק ולתת אמצעות ביט וכין מאצי׳ ווה איט שהוא‬ ‫הספי׳ קרוב׳ אל מאצי׳ ראשונה שאין מ ט וכין מאצי׳שוס‬ ‫ספי׳ כלל וא״נ גריעות ההבלל בק הדעת לימט בלתי נמצא‬ ‫שם‬ .‫ספר‬ ‫עין הבדולח חמר ו‬ ‫עין הבדולח ובו ו חמריו‬ ‫‪ H D I M l‬מפורסמת מכלל דברי רשכ״י ע״ה‬ ‫יק‬ ‫ככמה מקומות מרשת מלול‬ ‫י‬ ‫בעילתו ווהו דבקותו וקיומו וככר פי׳ מ נ י ן כעין כל • והנה‬ ‫מרשת ממצאים מחודשים הס מאצליס ומהם ולמטה‬ ‫כא׳׳ס הוא סוד דימתו שמי כל הנמצאים כידיעתו והוא‬ ‫ידיעתו א׳ נמצאו כידיעה הנפלאה כהפלאתו מושרשים כל‬ ‫ממצאים לא נדע אותם מרשים היאך מ אכל כל מה‬ ‫שנשלול מ מ שאינם רכים כלל מפני שיורו רטי כו ית׳‬ ‫ח״י יאק ריבוי ט כלל אלא הוא והס תכלית האחדות מפני‬ ‫שהוא הדעת הוא היודע הוא הידוע !בהיותי יידע את עצתי‬ ‫יודע נל נתצאיו וככר הארכט כפנינים אלו שם • ופי׳ גיכ‬ ‫שם מפשטות מצין והוא סוד תפלת תציאות מ ת ר ויתפשט‬ ‫מרצון אל רצון ער מ צ א מצין העלה ורצה ספי׳ הנתר‬ ‫בעצמות׳ ולא נדע כתה מחקי׳ נין מצון מחודש לחצה‬ ‫אשר לא ימדש והוא ורצוט א׳ אכל נדע שאין הא׳׳סמוצה‬ ‫ימצא מ ט ן שמא מ ת ר והוא חלשי יהיה אותו עת נמדש‬ ‫ונמצא • ונלע עיל ט חדישי לא חדש כמחלש שוס חדיש‬ ‫נלל ועם היות שעת חדשי יעת לא חילשו לא שנת ט שום‬ ‫שיטי כלל והארכתי בתי׳ מ נ י ן היה שם בכל האפשר נמיעוט‬ ‫שכלט • ועתה נאמר שא׳׳ס כל הנמצאים ט קולם מ ת ם‬ ‫ואחר היותם כלי שום פירול כלל ולכך ימציאם טלם יחל‬ ‫כעת סכלות מ ת ר להכילס ו מ י אלו נמצאו טלם כתכלית‬ ‫האחדות כרצון מצוטת ויתפשטו משם מרטן אל רצון על‬ ‫מיעם אל מה שיסכלם מציאות כרצון דהייט מ ת ר והוא‬ ‫כעת שיסטל מ ת ר מציאות׳ כדפי׳ • ומה אינך יטל לומר‬ ‫שימסרם הא״ס ככתר וה אחר יה שאק קלימ׳ ואיחור מוי‬ ‫לי׳ מצד הא׳׳ס אינך יכול לומר שימסור' ככתר כל המציאות‬ ‫יחל שא׳׳כ מעולם לא ימצא בהם הקליחה והאיחור והא כיצל‬ ‫מצל הא״ס יתהוו ממצאים ממט ככתר כא׳ • אמנם מציאות‬ ‫הא׳ ממט כרצון מ ט ט ת וישתלשלו עד מיעם אל מ ט ן‬ ‫מ ק ׳ כתר והנה השתלשלות ממציאות אל מציאות הא״ס על‬ ‫מ ת ר לא כא׳׳ס עצמו ח״ו שאיט כעל השתלשלות אלא‬ ‫במציאות מ ת ר מתפשט ברצון ממציאות אל מציאות עד‬ ‫מ י ע אל מ ת ר הנק׳ לט ספי׳ א׳ שהיא בחי׳ מ ת ר מאצל‬ ‫מ מ ש נמםפר מ פ י ׳ • אמנם מנחי׳ ‪ 11‬ולמעלת נק׳‬ ‫תציאותיו רטן מצונות ושעורש ומשפרש לא נדע כדפי׳‬ ‫כעין כל מ ר ו מ ה לפ״ו יהיה מציאות לכללות ממצאיש‬ ‫ממציאות אל מציאות עד מיעש ככתר אל הוד מציאות‬ ‫שרשיש ותי׳ לכנישת׳ בפעולות דטיט שוד ש׳ איבריש תי׳‬ ‫כאשר ית׳ שהם דשא דשערא מצחא חוטמא עיינק אנפין‬ ‫פומא דקנא אודנק ואלי הס נק׳ איברים נמשל ובנמשל‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫‪ m‬פ״ב‬ ‫איאמה‬ ‫גב ‪103‬‬ ‫חמר א ובו כ״ג פרקים‬ ‫פעילות והפעולות טבעות תמציאית נאצלים גפלידס נספי׳‬ ‫עצמי והנה קולם היותם נפרטים כפרטים אלו דהייט הנמשלי׳‬ ‫כאיברים הם תכלית אחדות ועתה כין האחדות אשרמייטת‬ ‫א״ס לבק התפשטה לתי׳ אריך אנפין כמה יהיו המציאות‬ ‫להשתלשל ממציאות אל מציאות שעור לא נשערם מפני שאינם‬ ‫כשיעור כלל • אמנם הס מה שנדע שכלי ספק ישתלשלו‬ ‫המציאיות מאין פעולה מאין פירול אל פעול׳ אל מ מ י עם‬ ‫היות שבאמת איט רמי ח׳׳י שהכתר !תיקוני! א׳ ׳ אמנם‬ ‫לערך האחדות אש־ כא׳׳ס כלפי׳ נקראהו רמי וחלוש ושטי‬ ‫ופרוד פעולות וידליק איכריה כאשר נלכר עול על איין‬ ‫שנכתר תכלית יחול פעולותיו ותיקוני! והרחקת הפעולות‬ ‫הנפרדות ממט • אמנם אין האחלות מ כאחלותהא״ס לבך‪.

‬מ ׳‬ ‫‪?°‬‬ ‫מצד השתרשות מאצליס ט • מ ה מ ת ר‬ ‫מצד ב׳ בחי׳ אלו יש בו ד׳ בחי׳ ב׳ מצד עצמו וב׳ מצד‬ ‫האצילות שנו • והס אלו מ ת ר עצמו נעלם מן הספי׳‬ ‫מחתוטת ואין הספי׳ משיגים מ מני נחי׳ • הא׳ מצד‬ ‫עצמו שמא נעלם וננדל מן מאצלי׳ כעין מ מ ש נלילה‬ ‫שאין לט אורו מצל עצמו ממש אלא ע׳׳י הלמה או כיוצא‬ ‫נהערנ מ ח ש או נעלות מ ח ר שיש לנו אוח ולא מ ג ת‬ ‫עצמותו וכן מ ת ר נסתלק ה מ ג ה נו מן מאצלי׳ מרוב‬ ‫המנלומ ומלמו ממקורו שאיט ממציא עצמו אלימ ומתי׳‬ ‫יהעליס מציאות משגת מזולתו מהתחתונים • הב׳ מ א מגלת‬ ‫עצמו אמנם מאצלי׳ מצל עצמן אינם משיגים בו והוא כעין‬ ‫מ מ ש אל עין הרואה שאינו יטל לתצין בו ולא מחמת‬ ‫הסתר מ מ ש שאין ממש נסתר מעין הרואה אמנם עין‬ ‫הרואה נחלש ואיט יכול למתכל בבתיקות אורו ועוצם‬ ‫מהירות וכן מ ת ר נפלא תכלית מ ל א על שאין משיגים‬ ‫נח אורו • ו מ ה ב׳ בחי׳ אלו יוחסו אל מ ת ר הא׳ בשם‬ ‫חשק מ ׳ בשם אור והיינו ועתה לא ראו אור בהיר הוא‬ ‫בשחקי׳ יכן ישת חשך סתרו כלפי׳ בס׳ מתיר• מ ׳ אצילות‬ ‫שמתו־ מ א מתפשט לנאצלי׳ ומאצלי׳ משיגים ט י מ ע ס‬ ‫שהכתר מקור וסיב׳ לכל ומ שכינת מאצי׳ ולנקותו נמצא‬ ‫שמא דבק בשרש מרשים ובאמצעותו הס חיים ואלו יציייר‬ ‫הסתלקות השגחתם מן מאצליס אפי׳ רגע לא יצוייר שים‬ ‫נמצא במציאות לכך •הנאצלים דבקים בו מצל עצמם טלם‬ ‫דבקים ושואפים שפע קיומם וחיותם ממט ומא דטק ב מ‬ ‫ושולח שפעו וקיומו אלימ לתמותם ולקיימם • ו מ ת מצד‬ ‫בחי׳ שרשי האצי׳ שט הס ב׳ בהפך מ מ ׳ תקודמות שהם‬ ‫מצד עצמו נעלם מ מ ותם בלתי משיגים ט ומצד השתרשות‬ ‫הםפי׳ ט מ א מקיייק וישולח מים ללחלח! כמו שהאילן‬ ‫מתלחלח ורענן משרשיו ‪ p‬אותם מרשים שבכתר תם סיבת‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫אילימה‬ ‫לקיום הספי׳ ודרך בהם הם משיגים בכתר כשרשיס ההם‬ ‫ודרך בתם משפיע תכתר שפעו בהם ומקיימן • ועתה בהם‬ ‫ידעגו שעם תי׳ תכתר והשתרשות תספי׳ ט מפגי שתם סיבת‬ ‫לקיומן ואלו ח״ו נשרשו היה תכתר מתעלת תחת תעלם‬ ‫שלא ייגקו ולא ישאט ממנו שפע קיומן ולכך הכתר אין‬ ‫עצמותו מתגל׳ אל מאצליס • אמגסמגלת לתם תאני׳ מכלל‬ ‫ב מ ט הייט תשרשיס ועצם תכתר בלתי מושג כלפי׳ בחש״ק‬ ‫ש׳ ג׳ סי׳ נ׳ שאלו לא תאמר כן ח״ו תיו ספי׳ כל ממצאים‬ ‫כרגע מפני שחיותס מ א המציאות ומבלעלי יה אין להם‬ ‫קיום ומטעם ית יתייחסו העליוגיס בשם אור מפגי שהם‬ ‫גיצוצות תאור תמתטצציס מן תאור שאם יתעלם השורש הטלית‬ ‫לא ימצא מציאות וליה אם יצוייר שהכתר יעלי׳ שרשיו מן‬ ‫הספי׳ לא יהיו כלל כמו שחייב הטצוץ מן תשמש ואלו יתעלס‬ ‫תשמש לא ישאיר גיצוצותיו אחריו אלא יתעלמו או יעברו ‪p‬‬ ‫ממש תספי׳ מומיות הס משתלשלות מן העליונה צופי׳ בה‬ ‫תמיד ותאור מתטצץ משם יאלי יצוייר הנדל כמלא גימא‬ ‫יהיו אין ואפס שאין משל האילן צודק נוה שאם תחתכהו‬ ‫מעכשיו ימה סוף סוף אילן ינש אלא לא ימצא מציאות כלל‬ ‫וזהו מציאית מכלי׳ מ ו מ י ׳ מתלי׳ ית כיה שכאשר יעדר‬ ‫השרש מליון מהאיר ח״ו לא ימצא כלל ויהיה אין מה שלא‬ ‫יהיה מנין כך משמיים שהנתלה יה נזה אם יעדר מ ר ש‬ ‫ימות חייו וישאר משם מפגי שהוא גשם שאיט דבק אמגס‬ ‫מומייס טלו חיי׳ ואין שוס עגין אחר א״כ אס יעלר חיי׳‬ ‫עליוגים ח״ו יעלר מ ל ולא ימת שוס מציאות ולכך אין לך‬ ‫שוס מציאות וג״כ לא תעלת נלעתך שיהיה נמצאים אלא‬ ‫אפי׳ שוס גמצא לא ימצא ואפסו מויות אפי׳ אלי הגשמיות‬ ‫שמי טלם תלויים זמ״ז ואף תצייר מ ל ר הספי׳ מה יתקיים‬ ‫יחזור היש אל אין ונזה יכלת הכל • ואל יעלת נלעתך שזה‬ ‫נלתי אפשר שהיאך מה שמא לא יהיה שעם תיות שתראה‬ ‫ההויו׳ מ ל ר ס ע״י מלית ו מ ק ט ן זמ מפגי שכח קיומן‬ ‫מליון עומד ו מ מחמת גשמיות' חולפי׳ יכלו ויאכלם עש‬ ‫דרך כלית הנא מחמת מייס העליונים שחסרו ממנו ועמד‬ ‫כח מקיים נמקומו אמנם אס יצוייר שמרשים העליונים‬ ‫ישונון אל שורשם יתנטלו *אל ההויו׳ לאין וללא דנר ויחזור‬ ‫מציאות אל הקלמותו שלא מ ת וז״ס אמרו רוחו ונשמתו אליו‬ ‫יאסוף יגוע כל בשר יחל וז״ס תשובת הדברים בסוד היובל‬ ‫אל שרשם כאשר ית׳ במקומו וו״ס אסיפת יסודית הגוף אל‬ ‫מפש ומעלות אליהו וחנוך כאשר יתבאר במקומו‪:‬‬ ‫י ק י כ ש ת ב י ן בעין שכלך מת שפי׳ מ ׳ פרקים‬ ‫י אלו תמצא ב׳ מ כ י ס מטעם מעלת‬ ‫תכתר וקירבתו אל מקורו רחוק מאד מ צ א בי שרש נבדל‬ ‫מסתעף לשוס ספי׳ מפני שהיא א׳ תכלית האחרית ומטעם‬ ‫פ‬ ‫*«•׳ שצ״ל אלו‬ ‫שאין‬ .‫ספר‬ ‫*‪10‬‬ ‫עץ הבדולח‬ ‫חמר ו •יג פ״ג ״״י‬ ‫שם מפני שהמאצי' יאצי׳ נאצל א׳ בתכלית שלמות אשר יסמל‬ ‫מ מ ד ש והד‪.‬ממצאים מחתוניס מרשתס שסבלתי אפשר‬ ‫כלל ועתה מכאן נשפוט מרצון מצוטת דהיינו בחיי קורבת‬ ‫ממצא מחודש הא׳ במחלשו מאך יושללו משם שוס שורש‬ ‫לנמצאית ילא שיישללו מכל וכל אלא יושלל מציאות׳ בבחי׳‬ ‫מסתעפות בסוד מ א הדעת תיא תיידע תיא מויע לא‬ ‫יליע׳ נבדלות לתיקוני׳ וסעיפי אמירי מ פ י ׳ שם כי אותם‬ ‫מציטת הס רצוטת לעצם מ פ י ׳ בעצמי למצא ספי׳ •‬ ‫אמנם להתצא תי׳ וענפים אינם שם כי אפי׳ כשיתגלה עצם‬ ‫מ ת ר עריק יישלל ממט ההסתעפו׳ כלפי׳ וכל זה ממה‬ ‫שנשגב ינתעלה מאציל א׳ מהפיריד והרימי ע‪ 7‬שנגב והפליא‬ ‫מאצל א׳ גס היא ממנין הזה ‪:‬‬ ‫כ‪3‬ר פי׳ ב׳ בחי׳ בכתר • הא׳ מצד עצמו‪ .

‬אמנם מה שנדע שב׳ עניניס אלו רמקיס מאד מן‬ ‫המאציל תכלי׳ הרחק ורחוקים גם מן הנאצל הא׳ אמנם‬ ‫לא בערך המאצי׳ ואחר שבאמת מאצל יורד ה ד הכל‬ ‫נתון שם מ ת ר וחקק באין חקיקה וישער באין שיעור‬ ‫ב מ ד היומ דעת יודע ידוע הבל דגר א׳ בדפי׳ ולזה‬ ‫תגחיי נעין שבלך ג׳ אלו שהם חו״ב בנתר שבבתר‬ ‫למעלה דהייט עצמו׳ א׳ מתאחד לא יוגחן גשיעור ולא‬ ‫במקיקם אמנם ירד סוף סוף שאינו באחדות המאציל‬ ‫כדפי׳ שזה מחודש נאצל מסיב׳ א׳ וא״ס קדמון בלתי‬ ‫מתפעל כדפי׳ בעק כל‪ .‬הב׳ קצהו נתחתון הממציא נל מה שגנח‬ ‫החכמה העמוקה מפלאה שיצא להוציא כל נמצא למטה‬ ‫ועש היות׳ מיוחדת תכלית אחדות סוף סוף היא מוציא׳‬ ‫הספי׳ ובל הנמצאות ובערך האחדות העליון יקרא י מ י‬ ‫עס במו׳ שאקרבוי ושטי וגמל לא בנתר ולאבשבמה‪:‬‬ ‫אחר שעמדת על סוד הבתר שבבתר והיינו‬ ‫פרק ה‬ ‫הרצון הנו׳ וענין שרש הנמצאות כו‬ ‫ותוקם ממנו מפני האחדות מ ז ׳ ‪ .‬והרי התחילו הדעת‬ ‫והיודע והידוע להבחן בבחי׳ לא בחי׳ מתבחט׳ אלא בערך‬ ‫הא״ס נייחס להם בחי׳ והשתלשל הרצון הנעלם מרצון‬ ‫אל רצין והתפשט המציאות ממציאות אל מציאות עד‬ ‫הבתר עצמו רצון סתם בתר בעצמותו והוא היודע ובסוד‬ ‫היותו יודע שס ידע בחכמתו הידוע *שהיו הבינה והרי‬ ‫שס בח״ב ענין א׳ והיינו שסוד ההנהגה והמצאת ממצאי׳‬ ‫יתייחסו בסוד בינה שמבין דגר מתוך דבר וידענו וחכמה‬ ‫הוא הדעת עצמו חבממו שבה יתחכם וידע היודע הוא‬ ‫עצם הכתר והארכתי גהקדמה זו בחש׳יק גהקדמה סי׳‪.‬ודעת וידוע חן הבדל בין היודע‬ ‫והדעת דהיינו הכתר והחכמה ו מ ה תרד החבמס ירוה‬ ‫קצתית נערך שאין אחדות הכתר כאחדות א״ס כדפי׳‬ ‫ותן שם ענין השיעור והחקיקה עס היות שאינה עומדת‬ ‫שהרי יש אחדות גמורה ולא יוחס ג*כ שם סוף סוף ירד‬ ‫ימצא כחכמה הזאת הגדל קצת שהד הוא נאצל ולא‬ ‫מאציל ולבך בה בעצם יושקקו החקיקות וישועת השיעורס‬ ‫ולא נאמר באן השלילה ההחלטי׳ ששללנו בנתר עצמו ‪.‬‬ ‫ו מ ה ככתר שככתר תחילת ההתחכמו׳ ממצאי׳ ויתקשרו‬ ‫יאוחדו שלא יעלו **על מציאות ויהיה שם חקיקת הנמצאות‬ ‫ושיעורם רחוק מפני שהשתרשו׳ הנמצאו׳ צריך נ׳ עניני׳‪.‬ונ׳ נמנעות‬ ‫שס שאין חקיקה וגלוי לנמצאי׳ שס להעדר הרמי והפירוד‬ ‫כדפי׳‪ .‬והנה טעם ההשתלשלות הזה הוא בי מהאחד‬ ‫הפשוט לא יצאו ב׳ ואס תדמה בדעתו בתר א׳ לא‬ ‫יושרשו לעולם הספי׳בו שהם בחי׳ רבות א״כ יחוייב שיהיו‬ ‫ב׳ הפנים אלו נמצאים באחדות א׳ והייט בחי׳ הכתר‬ ‫הפונה למעלה שהוא דבוק במאצי׳ א׳ בחבלי׳ האחדות‬ ‫בדי שיובל לקבל השפע׳ המאציל הרחוק מבל שנף ורמי‬ ‫וחרוש וגבול אמנם התחתונים לא יסבלו זה הוצרך להיות‬ ‫בו בחי׳ ההסתעפות קצת נאו׳ אל מציאות אצי׳ סספי׳‬ ‫ולזה הנחי׳ הא׳ הזו אל הבתר יצא ויאצל רצון דק נעלם‬ ‫אחד בלתי משתנה בלתי מתחדש בלתי מוגבל ויתפשט‬ ‫מעצמו אל עצמו והכל עצמותו אחד הוא בא עד בחי׳‬ ‫שהחכמה שמאב לנמצאות המתרבות למטה יתייחס אליה‬ ‫גחי׳ אחרונה הזאת אשר אל הרצון הזיז ועל כחי׳ זו‬ ‫ימצאו הנדשיס אל ממצאות כענין שישתלשלו שם ככתר‬ ‫רצונו׳ גמספר שאק כהס מספר ויהי׳ הכל רצון א ׳ ‪ .‬״ » »‬ ‫*״ח‬ ‫אילימה‬ ‫נג‬ ‫שס באדרא שהעמקנו בחש״ק ש׳ נ׳ סי׳ א׳ אומר ומיה‬ ‫נליף ומשער ביה דהיינו לשון המורה על חקיקו׳ הרבה‬ ‫ושיעורי׳ אלו אשר אלו ואלו יורדים מאלו ובן ראוי וטלס‬ ‫הס ודאי)באין ודאי( באין שקיק׳ ואין שיעור אפי׳ אמתנה‬ ‫שבהם‪ .‬‬ ‫הא׳ חקיקת׳ והייט רגר ‪ .‬‬ ‫אמנם נאמר שבאמת נחקקו שס חקיקות ושער שם‬ ‫שיעורם שהרי החכמה מ א ת בה ציור ממלאות בלס‬ ‫והיא נאצל לא מאציל והרי נתרחק מאצל מעצמותו אל‬ ‫יד‬ ‫‪WJ‬‬ ‫<׳״‬ .‬ודוק הרחק מציאותם זה והכדלס זמ״ן עד‬ ‫שישתלשלו ירדו אל מציאות מ ו ׳ דהייט כתר נאצל ככל‬ ‫אותם הרצוט׳ בשבלך בסוד יודע ודעת ידוע באחדו׳‬ ‫ותן להם ירד׳ מא״ס ותן דעתך עמה כמה שיעוד׳‬ ‫הזקיקו׳ נחקקו וו אחר זו ומלם אחדו׳ גמורה משתלשלו׳‬ ‫זמ״ז רצון מרצון עד הגיע אל הרצון הוה שאט מבני׳‬ ‫בתר מ ל הרצונו׳ בנמר ודאי נכללים ועתס תבק דברו‬ ‫‪*.‬אמנם‬ ‫יקרא רצק הרצוטת נ ד שיהיו הרצונות ההם השתלשלות‬ ‫מהנתר שננתר מעצמו אל עצמו לסגול נ׳ הפכים אלו‬ ‫שהם ג׳ קצוות רחוקות מאד‪ .‬וענק וה לא נשערהו בחי׳ א׳‬ ‫אלא שערמ בעין שכלך כמה רצוט׳ יתפשטו להתרחק‬ ‫המציאות ממציאות אל מציאות ממאציל אל נאצל כדפי׳‬ ‫מני׳״ן ב׳״ל‪ .‬ל‪ * M .‬הא׳ קצה העליון אצי׳‬ ‫במאמר א׳׳ס ‪ .‬הג׳ שעורונטל‪ .‬הב׳ שאין שיעור שהרי למעלה הבל בא״ס ואין‬ ‫גבול‪ .‬תן דעתך בשוד‬ ‫ירידת הענק בנתר עצמו אל החבמה שגו והיינו מה‬ ‫שאמרנו שהוא יודע‪ .‫ספר‬ ‫עין ה ב ד י ל ה‬ ‫ת ט י א *״י‬ ‫שאין קיום לנמצאו׳ מצד עצמוח המור לרוב העלמו והס‬ ‫אינם משיגים בו בדפי׳ יצטרכו אל השתרשות מציאות׳ בו‬ ‫הסתעפו׳ ענפיהם קצת בו ויהיו ע״י אותם השרשיס‬ ‫מתקיימים ויונקים ממנו והרי אלו ב׳ הפנים קשי׳ מאד •‬ ‫אמנם הענין הוא בי תחלה בנתר רצון הרצוני׳ יאוחד‬ ‫הדעת הידוע היודע תבלית אחדות אמנם לא יאוחד בעין‬ ‫אחדותם בא״ס ב׳׳ה ח״ו שאין אחד באחדותו בלל שאין‬ ‫דומה לו בלל בדפי׳ בעי״ן ב׳׳ל ‪ .

‬וה״ס מצח הרצון‪ .‫‪"IBD‬‬ ‫עין הבדולח חמר‬ ‫חכמתו ונתרחק ממאציל א״כ ישוערו שש שיעורים ויוחקקו‬ ‫שס חקיקות אמנם עדיין אין החקיקות האלו השרשיס‬ ‫המחגלי׳ אל הספי׳ למטה וגס אינס תיקוני מ ת ר שנתקן‬ ‫כאשד נבאר ‪ .‬המציאות‬ ‫התחתונים ויושדשו כאן הספי׳ התחתונים ולא ספי׳ סתס‬ ‫ח׳ שהס בי׳ חג״ת נהי״ס אלא גס כמה עניניס וענפים‬ ‫פרטיים אשר בספי׳ שאינם הספי׳ עצס א׳ פשוט שיש‬ ‫בה בכל ספי׳ וספי׳ בחי׳ כדפי׳ בעי״ן צ״ל תמ׳ הכל‬ ‫נשדש שש ונמצא שש להחיות ולהשרי׳ הספי׳ והסתעפות׳‬ ‫ואל סוד הקדמי וו כיון שש בחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ א׳‬ ‫באומ׳ ובס נליף ושער מלכין ותיקוניו כדפי׳ ועש היות‬ ‫ששלחנו לשונינו ברשיון ר״ש ע״ה ואמרנו בה חקיקות‬ ‫ושיעורי׳ חדד שכלך וקשר הכל באחדות ממור׳ אשר‬ ‫לספי׳ עצמן במקומן כ״ש בשורש הזה הנעלם כ״ש‬ ‫שהחכמה עצמה ספי׳ א׳ ג״ש שהיא ספי׳ מושרשת בכתר‬ ‫צ״ש שהיא בכתר שבכתר ברצון דק נעלם מאד אמנם‬ ‫אין השכל יטל לידע בעניניס האלו אס לא יכשיל הפה‬ ‫קצת דתן שלוח לענין כדי שיעמוד השכל על אמיתת׳‬ ‫ו ע ג ‪ /‬ה א ח ד ו ת ממורה אמונה שלימה תמיד כדפי׳‪:‬‬ ‫פילו י השיעה״י׳ מזי והחקיקות לא היה הענין‬ ‫חקיק׳ הספי׳ חקק׳ א׳ אלא‬ ‫כמו שרבו כמו רבו בבחי׳ הכתר כדפי׳ כך רבו בבחי׳‬ ‫וו והיא החכמה והנה למציאות׳ נתן ר״ש ע״ה באדרא‬ ‫מספד וממיר׳ דמון בתורה בסוד פ׳ ואלה המלכי׳ אשר‬ ‫מלט בארז אדוס‪ .‬אמנם הרצונות המתעלים‬ ‫שהס רצוט׳ לרצונו׳ הס אלו המציאות המתרצים כאן‬ ‫בכתר הנפלא והנשגב והמחשבות למחשבות ע״ס גל‬ ‫המחשבות ה״ס אלה המלט׳ מעלמי׳ משגבי׳ אשר נעלמו‬ ‫תגלית העלם בדפי׳ ובערך מ־צוטת האלו נאמ׳ לאות׳‬ ‫שגמצח הרצון שהס עלי׳ גאשר ית׳ גתמר ג׳ ובדפי׳‬ ‫גשש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ה ׳ ‪:‬‬ ‫פרס‬ ‫*»*ל »י‪1‬‬ .‬ולהיות‬ ‫שהבינה מעלמת שבתוך הכתר שבכתר הוא כוללת רצוט׳‬ ‫והיא רצק אל המציאות המתרצים בכתר לכך היא באמת‬ ‫בתיקו׳ אריך רצון הרצונות שבה הס מתרצים הנרצים‬ ‫שהס רצונות‪ .‬ופוד מלבין כל מלך ומלך הוא שעור תמונת‬ ‫הנמצאים כלס בחכמה עליונה הפועל׳ עד תכלית הנפעל‬ ‫הקטן שבקטנים וכל מציאות ומציאות נעתק ממציאות‬ ‫אל מציאות תחל׳ מלך מציאות הבינה שבחכמה בחי׳ א׳‬ ‫שבכתר העליון ואח״כ נתעלס ומלך החסד שבחכמה הנו׳‬ ‫ונתעלס ומלך וט׳ וכך היה מתפשנ! סוד החכמה והולכת‬ ‫עד המל׳ ח׳ תמונו׳ למציאות הנמצאות ומשתלשלות זמ״ו‬ ‫זה מולך ומתעלס דהיינו מת ומולך אחריו השני וכן‬ ‫בולש וה״ס בונה עולמות ומחריבן וכמו שהמיתה אינה‬ ‫מיתה כך החורבן אינו חורבן אלא הטונה התעלמות‬ ‫וסילוק שאינו מתנלה שס אפי׳ תיקו׳ הכתר לרוב העלס‬ ‫והיינו לפני מלך מלך לבני ישראל כדפי׳ שש בחש״ק ש׳‬ ‫ג׳ סי׳ א׳ ‪ .‬והנה המציאות אשר בתוך הכתר נקי רצון‬ ‫והמציאות אשר בחכמה נק׳ מחשבה והענין שהרצון יותר‬ ‫דק ממחשבה והמשל בזה שהמחשבה הוא בחשוב המציאו׳‬ ‫הנרצה לומר יהיה כך או לא יהי׳ כך אבל הרצון קודש‬ ‫אל המחשבה שהוא ברצונו לפעול הענין ההוא ר׳׳ל פעולת‬ ‫הרצון לפטו להמציא המציאות ההוא ואחר שעלה ברצונו‬ ‫הוא חשב מציאותו היאך יהיה והנה לפ״ז נמצא שהרצון‬ ‫קודש אל המחשבה לכך רצון הוא בכתר ומחשבה בחכמה‬ ‫והטעם כי ברצון הוא מציאות שרש המרות דקו׳ תכלית‬ ‫הדקות ואח״כ מתגלות יותר שהם מחשבות והנה יש‬ ‫מחשב׳ למחשב׳ ורצון לרצק וה״ס דעוא דרעוין ארצה‬ ‫כי המרות נקי מחשביות בהיותם בדקות בחכמה וכאשר‬ ‫יזדגך עוד המחשבה למעלה כענין החכמה שבכתר יקר׳‬ ‫מחשבה למחשבה גי אפי׳ אותה המחשבה שהיא מחשבה‬ ‫בערך המציאות המתגלה הוא נעלם למעלה עד שמחשב׳‬ ‫זו היא בערך הגילוי אל המחשבה העליונה הנעלמ׳ והייט‬ ‫מחשבה למחשבה וכיוצא בזה אל הרצון ני המציאות מ ק ׳‬ ‫רצון בערך הנגלה יקרא נגלה *בדרך רצון המתעלס‬ ‫למעלה עד שיהיה הרצון העליון רצון אל הרצון‪ .‬והנה אותם שבכתר רצון העליק ורצון‬ ‫םרצוטת לא נדמוו בתו׳ אמנם הס מחריבי׳ ולבך במו‬ ‫שלא טפל לעמוד על סוד הרצונות ומספר השתלשלות׳‬ ‫לא יוכל לעמוד על המלכים אשר מלכו שש דהיינו סוד‬ ‫בחי׳ הנמצאים טלס אמנם בחכמה הנמצאת בכתר נדע‬ ‫המפשטות החכמה עצמה שהיא מחכמה שבה בינה מ ״ ת‬ ‫נמ״מ ‪ p i‬נדע שמספר כמה מלכיש מלט הס ח׳ שנמצאו‬ ‫המיר דרך כלל מתחקקי׳ ומשוערים בחי׳ אחר בחי׳‬ ‫כמספד בחי׳ השתלשלות החכמה עד גלד׳ ועמוד מציאות׳‬ ‫על שלימות׳ דהיינו החגמ׳ בעצמה מחקק׳ בינה ומחקק׳‬ ‫גס נל השיעורים ומציאות נל ממצאים ומתעלמ׳ המציאו׳‬ ‫סוס וחתדת וחוקקת נחסר נל השיעורים וגל תמונות‬ ‫הנמצאות ומעלמ׳ וגן חוקק׳ גנורה ומעלמ׳ וחוקק׳ גת״ת‬ ‫ומעלמ׳ וגן גל הספי׳ עד המייל ושס עמדה מ ג מ ה‬ ‫משתלשלות חקיקותי׳ עד פוף תמונת׳ שאין התפשטות‬ ‫יומר מוה ולכך הס ח׳ מלטש אשר מלט גארץ אדוס‬ ‫דסייט גחנמס העומדת גדממה ושתיקה שש גגתר ואל‬ ‫מחמס ממלת ארץ דהיא גסת־ תיקו׳ דיגןנ׳ פי׳ א ת‬ ‫א »׳‪ n‬פ״ו‬ ‫אילימה‬ ‫אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדס שס נפפיא‬ ‫דצניעותא ‪ .‬אמנם הס שרשים קדומי׳ אל‪.

‬הנ׳ תיקו׳ א ר ן אנפין הייט נחי׳‬ ‫אילימה‬ ‫נד‬ ‫שבכתר שהס חי׳ ושרשי׳ לאצי׳ המחגליס והס מחשביה‬ ‫ונעלמים כלתי מתגלים אמנס בל מה שנספר מהם ממצה‬ ‫שנתבאר באידרא ופנןיר׳ רשנ״י הכל בבחי׳ זו לא‬ ‫למעלה יותר מזה ‪ .‬ויבכה לאלו שס פעולה‬ ‫נעלמה וחמוצי מ מ ה והיינו סוד ני׳ שבבתר יאעלמס‬ ‫שהיא מצד שתוך מ ב מ ה ישרש מ ת ר תיקו׳ והרוח‪.‬ונקטינן מבלל הפרק הזה‬ ‫שהסודות הס ננתר ג׳ מדרגות הא׳ נחר הנעלם רצון‬ ‫הרצונות ששס השעורים מתעלים מחחלת מציאות צאת‬ ‫המציאות מממציא אל נמצא מקדמון אל מחודש מפועל‬ ‫אל נפעל ממאציל אל נאצל ועפ״ז בלס בא״ס וא״ס איקרין‬ ‫מפני שאינס מובדלים ולא משוערים בחקיק׳ נרמז׳ בשם‬ ‫בלל‪ .‬וסוד אלם‬ ‫המלכים אשר מלבו היה דורש בה׳ רשנ״י ע״ה ש׳‬ ‫הלבות ולא גלה אותם אלא לר״א בנו כדפי׳ בפ׳ וישלח‬ ‫סי׳ ואין אתנו יודע עד מ ה ‪:‬‬ ‫הנה המציאות השתלשלות באלה המלביס‬ ‫פרק ח‬ ‫הוא השתלשלות אמצעי אשד בנתר‬ ‫וחי׳ הוא השתלשלות אחרון וסוד הרצון הנעלם רצון‬ ‫הרצונות שאין בו שיעור הוא אצילות א׳ השתלשלות א׳‬ ‫ועתה ילמד סתום מן המפורש בי השתלשלות א׳ הוא‬ ‫מתפשט מעלה לעלול בל המדריגות עד צאת ה מ ק‬ ‫מהעלם נסחר עד גילוי מתגלה לא גילוי ח״ו אלא מרצון‬ ‫הרצונות עד דצק מחשבי שהוא חכמה שנפחד‬ ‫ומשם יתפשט עד סוד התפשטות החבמה כל מדדגומימ‬ ‫זאח״ז ומשם ישתלשלו זה מזה סוד אלו המלביס ולעולם‬ ‫המדריגות האלו בין העליונות שבבתר בין התחתונות‬ ‫שבמלביס דהיינו אותם שבחכמה בולם משתלשלים בעצם‬ ‫סוד הבתר מעלה לעלול ואין אלו הב׳ מדריגות שסם‬ ‫בו״ח מראי׳ השתרשות התמונו׳ ושיעור תקוני הפחד‬ ‫לרוב ההמעלו׳ עד הגיע אל מדריגה אחרונה שבחפמס‬ ‫ושם יוד׳ שצריך השתרשות האצי׳ בנמר ומשם יתגלה‬ ‫למטה וירצה שעם היות הבתר עצמו נפלא נתעלס לקודבתו‬ ‫אל מאצי׳ ויחויב העלם ולא יהיה ראוימהספי׳ המחפשטר‬ ‫שהם נבדלים מעלה לעלול ימצא להם השתרשות )להס(‬ ‫במוך הכתר אלא יתפשטו למטה עב״ז לצורך הנמצאים‬ ‫חיינ׳ נצמתו דהיינו חפמה שנפתר שיתן שדש והרה‬ ‫למתפשטיס למטה בתוכי‪ .‫ספר‬ ‫כהיות‬ ‫עין ה ב ד ו ל ח ת ס ר‬ ‫א פ״ז פ״ח‬ ‫הארס מתבונן נדשו׳ בנתר ימצא‬ ‫פילו י‬ ‫שיש שיעורים וחקיקות בב׳ דרבים ‪.‬חכמה למטה מהכתר בך הוא בי מטעם זה‬ ‫חבמה שנבחר הנעלמה עלו שיעוריו וחקיקותיו בשם נאמרו‬ ‫רמלוך באדום בלע בן בעור ובו׳ ולהיות שבל הממונות‬ ‫העולות הס בסוד וברן ד*ו פרצופים מילוי אוח יו״ד‬ ‫ולבך נקי שם ושם עירו בבלם ומפני שהם שרש עליון‬ ‫שאין שם נסיר׳ וייחוד שהייחוד מהתחתונים ולא הגיע‬ ‫בחי׳ מציאות אלו אל ירד׳ שתור׳ ייחוד עד האחרונה‬ ‫שבהם שנאמר בה ושם אשתו שמורה על אישות המל׳‬ ‫בח״מ והוא המלך המי בחי׳ אחרונה שלא נאמר בו‬ ‫מיתה מפני שבלס מתו ונעלמו וזו בחי׳ אחרונה מתגלית‬ ‫בסוד חבמה נעלמה הנותנת תיקון בנתר ומנחי׳ החבמה‬ ‫מחשבה נעלמה זו נעשו ונתקנו תי׳ א״א ונשחלשו שרשי‬ ‫הספי׳ בנתר מרישא עד חיקו׳ דיקנא בחי׳ אחרונה‬ ‫שבבתר באשר יתנאר בע״ה ‪ .‬‬ .‬ויאה מציאות הקף הרצון‬ ‫מעלם יקרא רצון הרצונו׳ טמידא דטמירין החרא דפסרין‬ ‫וכיוצא לא נבנה נו הקף אמנס ידן השבל מתון מקף‬ ‫המלביס אשר מלבו למטה בך ממש מ ה סוד התפשטות‬ ‫א וחס הנחי׳ בנתר שבבתר רצון הרצונות שנתפשנוו‬ ‫הרצון הרצוטמ מי?ון אל רצון וחרצו! אל רצון עד הגיע‬ ‫אל נשי׳ אחרונה שהיא רצון שמגמה התפשטות חנמה‬ ‫נעלת המלכים נאשר נבאר ומה הרצון בעצמו נל בחי׳‬ ‫‪.‬‬ ‫הא׳ בנתר עצמו דהיינו סוד רצון הרצונות בדפי׳ בפ׳‬ ‫ד׳ ה׳ ‪ .‬לא‬ ‫שיהיו תי׳ מתגלים אלא שדש למיות ומצד התפשטוח׳‬ ‫למטה נתן להס מציאות אל ממונח׳ למעלה לא שיםיה‬ ‫תמונ׳ נגלי׳ ו מ מ ת ממש‪ .‬‬ ‫והנה הטעם לזה הוא היות הבתר ומהבתר ומעלה באין שם‬ ‫ואק נדר והיאך יבונה בו שם והיינו שאין שוס תמונה‬ ‫וסייגו ב־ לא ראיתם בל תמונה אין מחבמה ולמעלה‬ ‫תמונה וחחלח התמונה הוא מחבמה ולמטה ולבך בל‬ ‫התורה בולה שמו של הקב״ה והבתר באין ש״ס ואין‬ ‫המורה אלא מחכמה ולמטה חחלת השם בראשי׳ ועם‬ ‫היות דהיינו‪ .‬ועתה בא ותן תודה לאלה ישר׳‬ ‫עד היכן הגיע העלם א״ס המתאחד למעלה מבל מעלו׳‬ ‫אלו יתרומם ויתעלה על בל מחשבה ולשון‪ .‬הב׳ חבמה ומחשבה דדיעה שהיא רצון אמנס שס‬ ‫באותו רצון ומחשב׳ שס מחשבות חקיקות ושיעורים‬ ‫משוערים בשס ונרמזיס בהר״ה ועס היות שאין אותס‬ ‫השיעורס בסוף ונטל ישוערו במלביס ומלט בשיעור‬ ‫ונתהוו בהרה ועס מות ‪ pfe‬אותס השיעורים‬ ‫בסוף וגמל אלא נעלמים עד שיקראו נשס ומיתה‬ ‫והיינו וימלן וימת עד מ מ ס ננחי׳ אחרונה ‪ .‬ו מ ה‬ ‫ב׳ נחי׳ אלו אינם מקו׳ א״א כלל מפני שהם מציאות‬ ‫מחשני מ׳ ומתעלה ‪ .‬הבי שיעורים וחקיקות בחבמ׳ הנעלמה והס‬ ‫המלכים אשר מלכו והנה אלו השיעורים והחקיקות שהם‬ ‫בנתר ואינם בשם בלל ולא רמזה אותם התורה והעלימ׳‬ ‫מציאות׳ והרמזים אשר נרמזו בתורה הס אות׳ השעורי׳‬ ‫והחקיקו׳ אשר באו בחכמה הנעלמה שבבתר שהיא הנק׳‬ ‫אדו״ס מקום הדממה הנעלמה ירצהבאל״ף דוסושתוק‪.

‬‬ ‫הב׳ היקף המלניס שנק׳ בשם ואח״נ היקף ג׳ והם‬ ‫תיקו׳ הכתר וכתום התיקו׳ בהקיפה יתפשט מ ב מ ה‬ ‫כאשר יתבאר בע״ה ‪:‬‬ ‫ה נ ה מ י ק ף הנעלם אינו רמוז באות ונקוד׳‬ ‫פרק ט‬ ‫שאין נכתר שס ותחלת השם מן החכמה‬ ‫• ליל »י‬ ‫*ולי ציל‬ ‫»י‪0‬‬ ‫פ״ח ‪a‬״»‬ ‫אילימה‬ ‫דהיינו)היקף( י׳ חכמה ה׳ ני' ו׳ ו׳ ספי׳ ה׳ מ' וכך‬ ‫נחר שנכחד רצון הרצונו׳ לא עלו הרצונו׳ ההם נשם‬ ‫כדפי׳ ולכך אין גילוי ננתר אלא נ ' נחי׳ הס או״כ‬ ‫דהיינו סוד אי׳ י׳ הקפי׳ הס ח׳ מלכים וכ׳ קודמין‬ ‫שאינם מלכי׳ הס י׳ מדריגוח מ כ מ ה הח׳ מלכים מכי׳‬ ‫ולמטה עד המ׳ וכ׳ כו״ח שבחכמה שנכפר נעלמים‬ ‫כלתי מתגלים הס י׳ וכן כתי׳ הכחר עצמו בכיי שנכחד‬ ‫הס י׳ הקפי׳ דהיינו סוד אור ישר וא״ח בכתר עצמו‬ ‫דהיינו מה שפי׳ בתי׳ בב״ק ש׳ שיש בתי׳ רקיע בתוך‬ ‫המיס ויש בתי׳ סוד נקב׳ לא נקבי ממש ח״ו אלא סוד‬ ‫אור‪.‬והיינו **הזרת מ נ מ ׳ שכנת׳ שהיא היא הגזרת‬ ‫מ י ׳ בנתר והשתרשות הספי׳ אח׳ היקף מ ק פ י ׳ »ז׳‬ ‫שהח׳ מתעל׳ דהיינו היקף מצונות ולא נק׳ בשם ‪.‬‬ ‫וענ״ז עדיין מאלו התי׳ יש העלם נתר שככתר אשר נבאר‬ ‫נע״ה כסוד מ י ׳ אמנם שם‪ .‬חכמה וכי׳‬ ‫והיינו סוד יו״ד ת״י ף׳׳ו ה״י שכנתר המורה על תי' שמגכיר‬ ‫ה׳ על י׳ דהיינו שם נקבה והיה ראוי שיהיה שם י״ה‬ ‫מנביר זנר על נקנה ואי אפשר שהמלני׳ נעלמו ונסתרו‬ ‫על סוד התפשטות מ י ׳ לכו תי׳ מ ת ר נקי בשם ירד‬ ‫ה״י וי״ו ה״י ומה שהוא למעלה משם זה הוא סוד‬ ‫המלכים שהם מחכמה ואינם מתגלים דהיינו דמיתי‬ ‫ואתצנעו ונשאר מסוד אלף שבכת׳ חציה המתנלי' דהיינו סח־‬ ‫הקמז א ששם הכתר קמוץ טלו כאשר יתב׳ בע״ה ולזה‬ ‫הקמז חצי אלף כזה א אמנם חצי העליון כזה א‬ ‫דהיינו חצי הקמץ העליון נזה א אינו נמצא ואינו מתגלה‬ ‫וכ״ש הרוכב על הקמץ כולו והיינו קמץ לשק קמוץ ואסיפ׳‬ ‫לתורות על נ׳ חלקי הכתר החלק הא׳ נעלם והוא הא״ס‬ ‫והיינו רצון הרצונות שאמרנו מ ל ק הב׳ הוא חצי הקמץ‬ ‫חצי האלף הנעלם בזה א א וזו כלתי עלי׳ ‪ .‫‪IfiD‬‬ ‫עין הבדולח חמד‬ ‫רצון שבו שהוא שיעור מלניס שברצון שאינם מלניס‬ ‫שלח נקראו בשם מלניס ישתלשלו זמ״ז ובעצמות׳ בלא׳‬ ‫ישתלשל שיעור השתלשלותו מנחי׳ א׳ עד נחי׳ אחרונת‬ ‫עד שיהיה מתפשט הרצון נולו ונתומו יתפשט הרצון הב׳‬ ‫וישתלשל הרצון בעצמו מנחי׳ •עם הרצון אשר למעלה‬ ‫ממט עד בא הרצון הנ׳ ונן ישתלשל הג׳ בעצמו מעצמו‬ ‫אל עצמו עד בא הרצון הד׳ ונן תנלית הרצונו׳הננלליס‬ ‫ברצון מלונות ונתפשט מ ב מ ה ואחר התפשטות׳ ב׳‬ ‫מדריגות שבה הקיפו לא בשם מלך דהיינו כתר וחכמה‬ ‫שנה והמלך הא׳ ני׳ שנו הוא נלע כן בעור והב׳ חסד‬ ‫הנקרא ייננ נן זרח מנצרה והרי הקיפה התפשטות‬ ‫הנחי׳ זאח״ז יונ״כ ואח״נ כ״ן ואח״כ זר״ח ואח״נ‬ ‫נצרה וק הקיפו ההיקף הזה נסור חסד שנחנמה נל‬ ‫ההיקיפי׳ ומנחי׳ אחרו׳ אשר ליוננ נן זרח נתפשט חשס‬ ‫מאין התימני ויתגלגלו הנחי׳ שנו נלס עד סוף‬ ‫וראשונה אשר ליוננ העלי׳ האחרונה אשר לנלע נן‬ ‫נעור הוציא א׳ אשר ליוננ נן זרח ולזה אמר וימת נלע‬ ‫וימלוך תחתיו יוננ ונן אחרונה אשר ליוננ הוציא א׳‬ ‫אשר לחשם וא׳ אשר לחושס העלי׳ אחרונה אשר ליונב‬ ‫וזהו וימת יוננ וימלך וט׳ ונן השתלשלו המדרגות עד‬ ‫נא המדרגה האחרונה והוא וימלך תחתיו נחי׳ האחרונה‬ ‫אשר לנעל חנן נן עננור דהיינו היסוד הוציא לנחי׳ א׳‬ ‫אשר למי היא סדר ושם עירו פעו ושס אשתו מהטנאל‬ ‫נת מטרד נת מי זהב ולנן אמר וימלו תחתיו ונו׳ ננל‬ ‫א׳ אמר תחתיו להורות על הנחי׳ האחרונה תחתיו ממש‬ ‫נעין ענין הספירה ואח״נ הורה נאומי נחי׳ הדר ושם‬ ‫עירו פעו ושם אשתו ונו׳ נ מ ׳ גלגולי נחי׳ שאין ראוי‬ ‫להתפשט מן הנתר אלי׳ הספי׳ חו״נ אס לא ישריש כאן‬ ‫נסור ני׳ שנו המתפשטים מן מ כ מ ה שנו מן הצחי׳‬ ‫האחרונה דהיינו נת מי זהכ מכאן יתפשטו תי׳ הכתר‬ ‫וישתרשו כאן הספי' המתאצלו׳ ויהיה כאן מנא להתעלו׳‬ ‫הפפי׳ אלו ויהיה ענפיו מקוריו מתפשטים לספי' ויהי׳‬ ‫הנמצאו׳ ונתעלמו נ ׳ כחיי אלו שהם ט״ח שככתר ונתעלו‬ ‫ננחי׳ טלם ונתפשטו סוד תי׳ מ ת ר זאח״ז נסוד תי׳‬ ‫נאשר יתנ׳‪ .‬מ ל ק הג׳‬ ‫חצי האלף האחרונה ונו סוד הקמץ תי׳ הכתר כלס והיינו‬ ‫כזה א ז ונו י׳ מדרגו' דהיינו סוד י מ ן י מ ה ק מ ת שכנת׳‬ ‫והייט שככל שס י׳ מדרגות וה״ס ״ ״ י תי׳ א׳׳א ‪.‬ישר וא״ח דהיינו רקיע בתוך המיס ויהי מבדיל בין‬ ‫מיס למיס והיינו סוד א׳ שהיא י׳ למעלה ומתפשט׳ ח׳‬ ‫מדריגות הס ח׳ מלכים ואור חוזר והי׳ מתפשט׳ ג״כ והס‬ ‫סוד התי׳ והיינו סוד ישר וחוזר והיינו סוד‪.‬אמנם החלק הי׳ העליון נעלם מפני‬ ‫שסוף סוף תחלת השם י׳ היא ולא יותר דו״ד היא חנמה‬ ‫נענין שהם י׳ והס ט׳ וערן הדרוש הזה ארחיננו נפ׳‬ ‫אמר כ׳׳ה וכאשר שכלול נל המתנא׳ מהפ׳ הקודמים‬ ‫תמצא שהכתר שככתר שהוא רצון מלונות כולו נעלם‬ ‫נלתי מתגלים לא נשם ולא נאות ולא כמ‪£‬־ כלל אלא‬ ‫מחויכ מציאותו מסדר הנמצאות ו מ כ מ ה יתעלמו ממנו נ ׳‬ ‫נחי׳ דהיינו נו״ה רתגלו נשם מלבים נסור תפרש׳ מ י א‬ ‫ס׳ מלכים שהם מ׳ ספי׳ מני׳ ועד המ׳ והני׳ שבכתר‬ ‫יתעלס‬ .‬הנתר הוא י' מאורות‬ ‫מתגלים נתיקוניהס ‪ .

‬הנ׳ חנמה‬ ‫שנה סוד המלכים וגלוי שעור ממלאות אמנה נעלמי׳‬ ‫תכלית העלם ולכך כלתי מושג עס היות שנסור החכמה‬ ‫הזאת רצה להגלות ולהאציל כדפי׳ ־ מ ׳ היא הני׳ שכה תי׳‬ ‫א׳׳א ומהס מאירות תספי׳ התחתונים ויונקות ואליהם‬ ‫שכו׳ והס פתחי׳ ושערי׳ שדרך כס יצא ההנהג׳ מהכתר‬ ‫לש׳ ספי׳ התחתונות למשה ‪ .‬‬ ‫כענין כשנפליג כהעצס הכתר ונקי סתרא דסתרין טמירא‬ ‫דטמירין עתי׳ דעת‪-‬קי׳ כל כיוצא כזה נרצה ככחי׳‬ ‫הנעלמ׳ הא׳ ‪ .‬הנ׳ תיא שנחשבת‬ ‫כבי׳ בכחי׳ אחר אצי׳ והיא נעלמה ואינה מושגת לזולתו‪.‬תג׳ היא שנחשבהו ככחי׳ וכערך מה שירצה להגלו׳‬ ‫מאורו ואמתת עצמותו אל הנאצלים למטה והס הס תי׳‬ ‫והיינו שיתן כתם כח והשג׳ שישכיל המסובב בסיבתו וכל‬ ‫זה כרצון המאציל השופע ומנהיג כו ונותן כו כחי ושפעו‪.‬ויתגלו ממנו ט׳ כחי׳ הם‬ ‫תי׳ הכתר אשר יתכ׳ ועוד ית׳ לך שכל מלך ומלך‬ ‫מאלו המלכים יכלול כל מת הנמצאות ממנו ולמטה וכן‬ ‫כדין שזה דרך כל העלו׳ העלילו׳ שהעליונה יכלול עצמה‬ ‫וכל מה שלמטה ממנה ועד"! ישתלשלו העלות זו למטה‬ ‫מזו והעליונה יכלול יותר מן התחתונה ואין התחתונה‬ ‫גורעת מן העליונה אלא שאינת כוללת אלא ממנה ולמט׳‬ ‫והעליונה כוללת את עצמה והתחתונה וממנת ולמטה‬ ‫והרי נזה הוסי׳ העליונה על התחתונה עצמות׳ וסדר‬ ‫זה הוא סדר הרוחניי׳ כולם הכתר יכלול עצמו והחכמה‬ ‫וממנה ולמטה והחכמה לא תוכל לכלול הכתר אמנם‬ ‫יכלול עצמו וממנה ולמטה וזה דרך לכל העילות העלילו׳‬ ‫מזו לזו וזה דרך למלכים שכל א׳ ישתרש כחברו התחתון‬ ‫כעליון ומטעם זה יהי׳ ההשתלשלות הזה לספי׳ אשר‬ ‫לכתר והעלמן ותיקוניהם כדפי׳ ‪:‬‬ ‫פרק י ה כ ת ר יש כו ג׳ כחי׳ ‪ .‫ספר‬ ‫עין‬ ‫הבדולח חמר א פ״ט ‪B‬׳"‬ ‫יתעלס ממנה הכתר ‪ .‬אמנם‬ ‫החכמ׳ מוחא כאשר יתכ׳ ותחלת ההתפשטות מ ל ו י מ נ "‬ ‫ולמטה ולז׳ יהיו ג׳ כחי׳ אלו כסוד היודע והדעת והידוע‬ ‫ולעולם היודע קרוכ יותר שהוא עצמו המציאות והדעת‬ ‫כלי והידוע פרי ועם היות שנפליג כאחדות׳ עכ״ז אחר‬ ‫שהם כמקום שנחשבים ונכנסים כשם סרטי על דדך העבדה‬ ‫הרי הס יודע ודעת וידוע והרי הס עצ׳׳ס כל״י פר״י‬ ‫ושלשה אלו הס ככתר שבכתר הנק׳ רצון וזה לא לתת‬ ‫מספר אלא מחויב מההסתעפו׳ התחתון כי מן התחמון‬ ‫יחייכ כך כעליון וגי אלו תחלת גילויים כחכמה שבכתר‬ ‫כסוד ח׳ המלכים שהם פר״י ופעול׳ שהוציאו כ׳ המלכים‬ ‫שהם נעלמים כלתי נז׳ שהם עצס וכלי כו׳׳ח ואלו נתגלו‬ ‫כעצם ונשתלשלו ובאו בהשכלה ופרטו׳ נכי׳ שבכתר כי‬ ‫הכתר שכה נפלא ונשגב כאשר יתכ׳ והכלי שכה ס׳׳ס‬ ‫מוחא סתימאה חכמה נשגבה נשמ׳ לכל התיקונים נמוח‬ ‫הפוטל כתוך האיכרים ומה גס החושי׳ המתפשטים מן‬ ‫המוח אל כלי הפעולות העיניס והאזניס והחוטם והפה‬ ‫והפנים כאשר ית׳ והיינו הפרי והפעולות וכא״ס יתאחדו‬ ‫תכלית אחדות אין כו שוס מספר וחשבון אלא‬ ‫הוא הדעת הוא הידוע הוא עצמותו הוא כליו הוא‬ ‫שפעו הוא פעולותיו ואין דבר חוץ ממנו ולזה‬ ‫כשנרצה להבחין ׳ אלו אל כחי׳ תתפשטותס‬ ‫ומציאותם ככתר עצמו ג׳ מדרגות כא״ס תכלית אחדות‬ ‫וממנו יתאצל מ ת ר ובו לא ישוערו ג׳ כלל כדפי׳ אלא‬ ‫שנחייכס על צד החיוב כיון שהכתר נאצל ולא מאציל‬ ‫והיינו כתר שבכתר רצון הרצונות שפי׳ וממט יתאצל‬ ‫החכמה שבו ויודה מעצמותו אל כלי ומעצם היודע אל‬ ‫הרע׳ דהיינו החכמה וככר התחילו היודע והדעת להבדל‬ ‫לעצמן והידוע דהיינו כי׳ וממנ׳ ולמטה ח׳ מלכי׳ לעצמן‬ ‫וממט יתאצל הכי׳ וירדה מכלי אל פרי ומרע׳ אל ידו»‬ ‫ג‬ ‫ושם‬ .‬והנה אלו הג׳ כחי׳ הנז׳‬ ‫ימצאו תמיד ככל כחי׳ הכתר אפי׳ כסוד רצון הרצונות‬ ‫יתפלאו זה על זה משך הרצונות אלא מפני העלם נל‬ ‫מדרגות הרצונות לא נוכל להפליג כין כ׳ הא׳ » י‬ ‫המתפשטים וכן כמחשבות גלה הכתוב ואמר שאיני אלא‬ ‫ח׳ שכ׳ הקודמי׳ הס כחי׳ כו״ח והס נעלמי׳ וכן נני׳‬ ‫כסוד תי׳ הכתר כתר שכה נעלמי׳ תכלית העלם‪ .‬הא׳ כשנחשכהו‬ ‫כערך תחלת מציאותו דהיינו קודם‬ ‫אצ" שוס נאצל והוא דכק במאציל והיא כחיי נעלמ׳‬ ‫ואינה מושגת לזולתו והבחי׳ הזאת היא כחי׳ שכה פועל‬ ‫המאציל פעולותיו לנאצליס והכתר משיג פעולותיו אלו‬ ‫שהם כו שאמתת עצם א״ס נעלמה ופעולותיו היינו‬ ‫שפעו תמתפשט כנאצל א׳ ככחי׳ זאת תראשונת והכר׳‬ ‫זו נעלמה ואינה מושגת רק אל הכתר‪ .‬וכשנאמר מלה המורה העלם והסתר ולא‬ ‫כ״כ ומה גס אס נאמר תרתי דסתרן שיורה גלוי והעלם‬ ‫יהי׳ ככחי׳ הב׳ שנתפשט ונתגלו להאצי׳ ואינו מושג‬ ‫וכשנאמר מלה המורה גלוי כעצם והשגה כו יהיה דוקא‬ ‫כערך התי׳ הכלולים כו שהם מושגים ומהם יונקים‬ ‫מאצניס התחתונים כדפי׳ כפ״ג וענין זה מבואר כחש״ק‬ ‫ש׳ ג׳ סי׳ א ׳ ‪ .‬וכשידקדק המעיין ימצא ג׳ כחי׳ אלוה״ס‬ ‫כחייב שבכתר הכתר הוא כחיי א׳ שאין עוד למעלה‬ ‫מנחי׳ זו בשוס ספי׳ שהרצונות שפי׳ בפרקים הקודמים‬ ‫ה״ס מ ת ר נעצמו שהוא מתפשט מנחי׳ אל נחי׳ ומציאו׳‬ ‫אל מציאות מרצון אל רצון עד סוף הרצונות כלס והרצונו׳‬ ‫אילימה‬ ‫נה‬ ‫הס מאור אור נסאו׳ לא״ס דבקו׳ נמאציל‪ .‬‬ ‫אמנם כבר נתפשט להתפשט האציל׳ מכח המאציל דרך‬ ‫כו‪ .

‬ו מ ה יש גזה נ׳‬ ‫בחי׳ הנה מפגי מות׳ מהכתר יקדמו אל החו״נ ומפני‬ ‫שסם ו״ק והחו״ב הס אמהות לו״ק יקדמו לו״ק לכך יהיה‬ ‫&וו סדעמ מממונו מסגתר דדן חו׳׳נ רמגלה למטה‬ ‫אילימה‬ ‫מחו״ב וה״ס בחכמי וכחגונ׳ וכרע׳ הכתו׳ כתורה וגן‬ ‫ה׳ כחכמה ישר ארן כונן שמיס גשגונה גדעתו תהומו׳‬ ‫נגקעו ‪.‬והנה עני! זה יהיה על צד השלוח בי הכתר‬ ‫לרוג קורגתו אל מקורו אק ראר שיהיו גו פעולו׳ נבדלו׳‬ ‫מתרבו׳ דהיינו תי׳ וענפי שפי׳ אמנם פי׳ גפ׳ שהיה‬ ‫הענין לקיום רגמצאו׳ שאין השפי׳ התחתונו׳ מתקיימו׳‬ ‫אלא מסעם השתעפו׳ ותי׳ הפעולות והשתרש׳ בנתר‬ ‫ועתה ידן השכל מצר ב׳ עניני׳ אלו ב׳ הפכי׳ • הא׳‬ ‫שאין‬ .‬ולשגה‬ ‫זו הגתר לעולם חביכ שהוא עצם ולכך לא יגנש גנדר‬ ‫תי׳ הנתר אפי׳ גגי׳ שגו שגה הס התי׳ עג״ז יתן‬ ‫מפלה ושגח לעצם היודע על הדעת והידוע ואין‪.‬וכוי והנה כזה הם כל א׳ כלולה מי׳ שהרי‬ ‫התפשטות הכתר ככתר והיינו נ׳ עליונו׳ שנכתר נעלמות‬ ‫שאין הספי׳ נכללו׳ מהן אמנם נכללו׳ מז״ס התחתונים‬ ‫שגו אמנם חו״ג געצמן הס נעלמו׳ אכל לא כ״כ שלא‬ ‫יוכללו הספי׳ מה׳ ח״ו אלא הספי׳ הם כלילו׳ מחו״ג‬ ‫ודעת דהיינו נ״ר וז״ת כמשמען ומטעם זה ראש השש י׳‬ ‫דהיינו חכמי והוא עשר דהיינו י״ש ע״י הדעת כדפי׳‬ ‫ולזה כשנגא למנות שאר שפי׳ כעצמן דהיינו אצי׳ א״ש‬ ‫נמנה הכתר שהרי הוא נאצל ולא מאצי׳ ולכך נמנה גח״כ‬ ‫ח״ג וכוי וגשנכא למנות י״ש הכלולות ככל‬ ‫ספי׳ ושפי׳ נמנה חג״ד ח״נ וגו׳ והרי הדעת ענן(‬ ‫מתגתרוחלק משלי׳ גמקום הגתר גגללו׳ הספי׳ וגאשר‬ ‫יתדכקו תספי׳ ככתר לרוג אחדות׳ אז יתקשרו ככתר‬ ‫וענן( הגתר שהוא הדעת מתאחד בשורשו והוא הוא‬ ‫הדע׳ הוא הוא הגתר ואין תוספת על י״ס שלעולם הוא‬ ‫י׳ ולא י״א גרפי׳ לעיל בעין גל תמר ומפני היו׳ העלם‬ ‫אלו המלגי׳ אפי׳ מכחי׳ תי׳ הכתר לגך אין שוס שם‬ ‫אפי׳ מתשמו׳ הנעלמי׳ הרומזים גגתר אינם גגחי׳ הגתר‬ ‫שגגתר ולא גכחי׳ חכמי שגגתר אלא גגחי׳ גי׳ שגגתר‬ ‫ואות׳ גי׳ שככתר מורת על חכמת ומחכמת ולמטח לגד‬ ‫לא גכחי׳ כתר שגגי׳ ולא גכחי׳ חכמ׳ וכתר עצמו אלא‬ ‫מכחי׳ חכמת מוחא ורישא ונולנלתא תם מהגי׳ ושערן‬ ‫מסוד הדעת • אמנם ככתר עצמו אין שוס מתי׳ הגתר‬ ‫אפי׳ מכת׳ שגגי׳ שככת׳ מפני שהכתר נעלם ונשנכ‬ ‫מכללות הספי׳ כדפי׳ ‪ .‬נו העלם שמה‬ ‫שאיט מושג בעצמו׳ הכתר בנתר עצמו מושג בהעתק‬ ‫טופס תמונתו גשפי׳ התחתונים לזה הפליג הכתר מציאותו‬ ‫העלימו ונראה למאצי׳ שאין הספי׳ גלולו׳ ממנו וכמו‬ ‫שא״א לומר שהשפי׳ כלילו׳ מאי׳ס ח׳׳ו מפני שאין א״ש‬ ‫ספי׳ שיהיה הספי׳ כלולה ממנו נך אי אפשר לשפי׳‬ ‫להיות נלולו׳ מהנת׳ מפני שהוא נשמה נתונס לגוש‬ ‫ונסא לא׳יס ‪ .‬כענין שהכתר שככתר רצון‬ ‫תרצונו׳ כל עצמותו נעלם וכל י׳ מדרגותיו הס נעלמו׳‬ ‫וגחגמה שגו הכתר ותחכמ׳ נעלמות וגגי׳ שכו כתר‬ ‫נעלם ולעולם גגל המדרגות הוא הגתר נעלם מפני‬ ‫שהוא עצם יודע כדפי׳ וככל מקוש הוא גםא׳ לאיש‬ ‫ולגוש לעצם המתפשט גאש׳ פי׳ כעי״ן כל תמר כ׳ פ׳‬ ‫ואבאר עוד גתי׳ גע״ה ‪:‬‬ ‫כ ב ר פי׳ בפ׳ הקודמי׳ בהפלנת הגשר‬ ‫פיק יב‬ ‫והחבמ׳ הנסתרות שבבתר ודרך בלל‬ ‫שלחנו פינו שהכי׳ שבכתר יהיו בה בללות סתי׳ שהם שרשי‬ ‫הפעולות ‪ .‬אמנם הספי׳ נלולו׳ מי׳ על דרך ששם גן‬ ‫ד׳ גלול‪ .‫ספל‬ ‫עין הבדולח ת מ ר א פ׳׳י פ״יא פ׳׳יב‬ ‫ושם הנחי׳ בעצם ג׳ גחי׳ גג׳ אלו והורי אל היודע‬ ‫והדע׳ וסידו״ע העצ״ס והגל״י והפר״ גרפי׳ ‪ .‬והנה עם‬ ‫היות שהצדיקים למנ)ה ועולים למעלה נהינלות העליונים‬ ‫נקוד׳ זו שהוא עדן שנגן אינו מושג וכך סוד הספי׳‬ ‫בגל איזה מקום נחי׳ ומטעם זה הכת׳ נפלא ונשנג‬ ‫לקודנתו אל מאצילו כאשר הספי׳ נכללו׳ גי׳ אי אפשר‬ ‫להיות נהם י״ש נח״נ שא״כ הרי הכת׳ נמ׳ והרי תנת׳‬ ‫ביסוד ונתגלה מציאותו ולזה נמצא שאין‪ .‬להפליא‬ ‫ע״ז מן הטעם שאגאר גפ׳ הגא גע״ה ‪:‬‬ ‫»ילן יא ה פ ר ק הזה טלל גדרוש הזה וגדרושים‬ ‫י אחרים דגים והוא ענין נתב׳ מתוך‬ ‫הידיעה כלה כחכמה הזא׳ והוא כי כל מה שנפליג גג״מ‬ ‫בהעלם ובהסתר איזה ענין או איזו ספירה אין הכוונה‬ ‫כספי׳ עצמי׳ לבד אמנם הכוונה ככל אחה מציאו׳ שיהי׳‬ ‫המשל גוה נ״ר נעלמו׳ לטעם ולסיכה זו נס כאשר‬ ‫ניע למטה יוגלל היגלו׳ גמשפר השפי׳ יהיו ו׳ היגלות‬ ‫נגלי׳ שהם מדור לצדיקים והיגל הזי נקוד׳ נעלמ׳ גלתי‬ ‫מושגת והטעם להיותו רמז והעת׳ לנייר וגמו שנ״ר‬ ‫נעלמו׳ גו העתק׳ וטופס תמונת׳ למט׳ נעלם שאס‬ ‫יתגלו נמצח מתוך התמונ׳ הקטנ׳ הזאת נשיג תמונ׳ נ׳‬ ‫ספי׳ עליונו׳ ועד״ז ו׳ היגלי היצי׳ תינל הזי העליון‬ ‫סיגל קה״ק געלס מפני שהוא נגד ג״ר ‪ .‬י׳ אותיות יו״ד ס״א ואייו ס״א או יו״ד ס״י‬ ‫וי״ו ה״י או יו״ד ר\י ואייו היי גל השמות כלולו׳‬ ‫י׳ אותעת וראשיתה י׳ דהיינו חכמה ויתפשטו י׳ אותיו׳‬ ‫והיינו ע״י הדעת שהוא ענף מהכתר המשלי׳ עשר‬ ‫וסייט סוד התפשטו׳ ו״ק מהכתר והנה נחי׳ התפשטות‬ ‫סלע׳ יש מ גמה גחי׳ גאשר ית׳ כמקומו • אמנם‬ ‫דדך כלל סס ר ק מתפשטות מהגתר‪ .

‫עין ה ב ד ו ל ח‬ ‫תמר א‬ ‫שאין פעולות ותי׳ ופרטי׳ ככתר כפוס אופן מפני‬ ‫שהכתר תכלי׳ תאחדות והוא חכמתו וני׳ והכל א׳ ואין‬ ‫תבדל ונס ככי׳ תוא תדעת הוא תיודע והוא הידוע כל‬ ‫שכן שיתרכו שס יריעו׳ רכות דהיינו רכוי השתרשו׳‬ ‫הנמצאות אלא סס נקשרות ומאוחדו׳ תכלי׳ אחדות‬ ‫א״כ אין לייחס שס תיקוני׳ • הי׳ שאחר שהספ" תם‬ ‫כלי׳ לפעולו׳ נמצאו׳ למט׳ והס מתקיימת מהכתר והכת׳‬ ‫נשמ׳ אליהם ומכלעדיו אין להס מציאו׳ אס לא נעלה‬ ‫שיהיו כו תיקוני׳ לא נמצא שיהיה מציאו׳ לספי׳ להתקיים‬ ‫ממנו וגזירת חכמתו תוא שיסתעפו כבינתו התי׳ וימצאו‬ ‫תם קיוס‬ ‫וחיוכם שתשרשי׳‬ ‫לצורך סחחתוני׳‬ ‫הנמצאות תמסתעפו׳ ‪ .‬נמצא שהכתר מצד עצמו אין‬ ‫אותם השרשיס שכו מסתעפי׳ ומתרכיס להבדל אל תי׳‬ ‫ואין לייחס כו תי׳ שאינס אמנם כאשר יבאו תספי׳‬ ‫לשאוב החיו׳ ממנו א׳ אפשר להם לשאוכ החיות אס לא‬ ‫מצד היות ת" ושרש לכל א׳ כו ולז׳ יתנוצצו ממנו אליהם‬ ‫ת״ בענין שתתי׳ תס ממת שמתכתר של שאר הספי׳‬ ‫אמנם מהכתר מעצמו אל עצמו אינם אמנס ממה ששאר‬ ‫הספ" מעוררות אורו כהס הוא מתתקן והיינו מ״ש‬ ‫כאידרא איתתקן ולא אתתקן שפי׳ אתתקן מצד תתחתוני׳‬ ‫ולא אתתקן מצד עצמו כדפי׳ בחש״ק כש׳ נ׳ סי׳ ב׳ •‬ ‫והנה יהיה הטעם לזה כי תספי׳ עם תיות שנית! לתס‬ ‫האחרות כאשר יתכ׳ סוף סוף נשלח לשוננו ונייחס נהס‬ ‫המספר ונאמר נהם הרמי תפעולו׳ והיינו סוד ז״א ותי׳‬ ‫אשרנכאר כעי״ן שמ״שבע״ה ‪ .‬והענין מ ה אל יתנהל המשכיל ויאמר‬ ‫ישנן או אינן אס ישנן תר׳ תתי׳ בו ואס איט אין‬ ‫לו תי׳‪ .‬א״כ יצא תמפפט ותרן שתתי׳‬ ‫האלו ותתסתעפות סס מצד הספי׳ תתחתונו׳ אמנם‬ ‫מצד עצמו הכתר אין תי׳ ואין ענפי׳ א״כ כאשר נאמר‬ ‫תכתר כלול מי׳ לא יצדק כו אומדנו כלול מי׳ כקרוכ‬ ‫כמו שלא יצדק אל תח״ס אלא הוא תכלי׳ אחדות‪ .‬אמנם היאך איפשר שיהיו‬ ‫הספ״ הרבו׳ שואבות שפע מהיחיד הנפלא שאין כו‬ ‫שוס כח" לזה הית תכתר אמצעי בין הרבוי ותאחדות מצד‬ ‫מאצ" שהוא השואב א׳ השפע הוא אחד תכל״ האחדות‬ ‫פ״יב פייג‬ ‫אילימד!‬ ‫נו‬ ‫ונמצא שפע א״ה יוצא מא׳ אל א׳ אלא שמלת א׳‬ ‫שנא״ס על צד השלילה ומלת אחד שככתר על צד‬ ‫החיוב כדפי׳ כעין כל תמר א׳ פ׳ ומאחד המחריב‬ ‫דהיינו תכתר יצא השפע אל תרכי׳ דתיינו ט׳ ספירות‬ ‫ועתת לא יפלא בעיני המעיין כ׳ עניינים ‪ .‬הא׳ למה‬ ‫נחלק האצי׳ לב׳ חלקיס ארי׳‪ .‬כי כאמת שחמי׳ עולמות וכחי׳ קיימות תמיד‬ ‫לעולס לא ימרו ‪ .‬אמנם אינם ככתר מצד עצמותו אלא‬ ‫הס מצד הספ״ ותא כיצד כנר שהעין צופה בת‬ ‫שהרי מצד הנר בעצמו אין אותם החוט"'ממני אלא‬ ‫הוא ושוטים דכר א׳ מיוחד • אמנם העין הצופה‬ ‫מרחוק ישאב תמציאו׳ ממנה ע״׳ מה שיתמצע בין מ ר‬ ‫ובין העין אומ הסמוק ׳עשת מוט" קצה הא׳ קשור בעצם‬ ‫רשב״י‬ ‫מר‬ .‬‬ ‫מפני שכל ספי׳ וספי׳ המתפשטת יוליד רכוי הפעולות‬ ‫והרכות אינם יכולים לקבל מתא׳ הפשוט אס לא ע״י‬ ‫אמצעי נכנה כו האחדות מצד עצמו ומצד מאצילו ונכנת‬ ‫כו תרבו׳ מצד הספי׳ הרבו׳ שתם שואכי׳ ממנו וכדי‬ ‫שלא יחייכו כך כמאצי׳ שאי אפשר וא״כ לא יוכלו להחקי"‬ ‫הוצרכו אל תאמצע׳ תזת הוא סוד תכתר א״א ועכ״ז‬ ‫אין הכתר עצס אחד לכד מצד א׳ מקכל מא״ס ומצד‬ ‫אחד משפיע מאצלי׳ אלא יתפשט עוד כמה כחי׳ ויתנוצץ‬ ‫לכמת ניצוצות כדפי׳ דהיינו סוד התפשטותו בסוד כתר‬ ‫חו״כ שכו ומצד הכי׳ מבי׳ ולמטה שכו יוכללו התי׳‬ ‫כאשר נכאר וישתרשו הספ״ ועדיין נאמר סוד היו׳ הכתר‬ ‫נשמ׳ לספי׳ כסוד ת" כאשר אכאר כת׳ ו׳ כפ׳ אחרון‬ ‫שכו שהוא כולל כלל קשר ואחדות תספי׳ ככתר וא״ס‬ ‫והוא ענין נחמד מאד ע׳ שם‪:‬‬ ‫ע״ת כשעת פטירתו המשיל משל‬ ‫פרק י״ג‬ ‫נאת לענין הקדמ׳ זו ואמר‬ ‫שהכתר נקרא כוצינא י והנה תנר כשיסתכל תארס בעיניו‬ ‫אס הס עיני׳ רכות יראה להון חוטי שלהכיו׳ יוצאות מן‬ ‫הנר לא שכאמת יוצאות מן תנר שלהכיות אלא שהעיני׳‬ ‫השואכו׳ המאור מן הנר ישאבו אות׳ השלסניות וכאשר‬ ‫נכחין הנר מעצמו אל העיניס השואבות הראו׳ והאור מן‬ ‫תנר לא יהיו כו חוטי׳ כלל וזהו ענין התי׳ ככתר כי מצד‬ ‫הכתר אין ת״ אלא הכל עצס א׳ אמנם כאשר הספי׳‬ ‫תתחתונו׳ תס עיניס צופיות אל תכתר לשאוב חיותם משם‬ ‫יתנוצז תכתר אל ערך הספי׳ חוטי שלהכיות ואות׳‬ ‫החוטי׳ יקראו תי׳ ‪ .‬אמנם‬ ‫א״ס משלח חיותו אל הכתר מאחד ויצא מא׳ אל א׳‬ ‫אמנס תכתר א׳ משלח החיו׳ לט״ס הרכות ככחי׳ השתלשלות׳‬ ‫ויצא מא׳ אל סרגו׳ אמנס מצר הכתר כעצמו אין ענפי׳‬ ‫ומצד כחי׳ המתפשטים יש ענפי׳ והרי לפ״ז כשיסתכלו‬ ‫הכתר ככחי׳ עצמו לא יצוק בו לא אות ולא נקוד׳ ולא‬ ‫שם שהשם יורה על גזרת אותיות מקוכצו׳ תי׳ דכי׳‬ ‫עושו׳• גדר א׳ כפעולות אמנס מצד מת שהספ"‬ ‫תמחתונו׳ יסתכלו כו יתנוצצו ממנו תפעולו׳ אליהם‬ ‫ומנקוד׳ אחדותו ישאבו רוכ פעולותיו ורגה מבחי׳ זו‬ ‫נכנה התי׳ ככתר ‪ .‬וזע" עס היו׳ שהכל א׳‬ ‫כאשר נבאר בתמ׳ הו׳ כע״ת • תכ׳ למת הכתר לכוש‬ ‫לא״ם כדפי׳ בעי״ן כ״ל תמר כ׳ פ׳ ויתכ׳ לקמן ת״ו‪.

‬אמנם מצד שהכתר‬ ‫נכלל בספירות התחתונות בבחי׳ הדעת כדפי׳ א״כ גס‬ ‫הכתר יתנוצז להתפשט למטה אמנם יתטצז מנחי׳ ו״ק‬ ‫שנו דהיינו סוד הדעת ומטעם זה תחלת כל נחי׳ כל‬ ‫תי׳ הכתר הוא השער המכסה על הכל דהייט נחי׳‬ ‫הדעת א״כ יהי׳ הענין ט׳ מאורות לנד מנחי׳ שהכתר‬ ‫אינו מתנוצץ ויהי׳ הכתר ג״כ מתנוצץ מנח״ הדעת‬ ‫והיינו ו״ק מתנוצצים ואין ו״ק נכתר עצמו אלא‬ ‫מצד החכמה לכך יתנוצן הכתר מנח״ ו״ק שנחכמה‬ ‫יעוליס מציאות׳ שבחכמה למעלה בכתר ויתפשטו‬ ‫למטה והיינו סוד השיער ווין נובעין מהמח וחופי׳ על‬ ‫גולגלת׳ כאשר נבאר בע״ה ‪ .‫ם‪8‬ר‬ ‫פ‬ ‫עין הבדולח תמי א "ג י״״יי‬ ‫הנר וקצה הא׳ קשור בעין וכל החוט" א׳ בנר ומתפזרין‬ ‫לעק לכך הכתר א׳ מיוחד מצד עצמו והספ" י׳ וכלולו׳‬ ‫כלל גדול מצד עצמן ומסתכלין תמיד בכתר לא יוכדלו‬ ‫ולא יחמקו ממקום קשרם וחייתם כלל ולזה מחמת‬ ‫התעלו׳ הכתר ירוחקו מהספי׳ הרחק גדול והספי׳‬ ‫ממקום הרחק׳ יתקשרו ט והא כיצד שיהיו חוטים אלו‬ ‫שהם המי׳ מתמצעין נין הכתר ובין ט׳ ספי׳ ולזה‬ ‫נחי׳ התקוע נכתר כולם יחד אחדות גמורה ובחי׳‬ ‫המתפזרים לט׳ ספי' ושאר תי׳ הס תי׳ מתנחני׳ לתיקו׳‬ ‫רניס כדפי׳ וכח״נ שנכתר ועצם הכתר הס המיוחדות‬ ‫שהרי מנ״ר אפי׳ מהספי׳ נעצמן חשונו׳ כא׳ כ״ש נכתר‬ ‫שכלם אחדו׳ גמור׳ אמנם הסתכלו׳ וצפ״ הספ" ננח״‬ ‫אחרונה שננתר דהיינו סוף נינתו וננחי׳ זו יסתעף‬ ‫מחוץ לכתר אותם הנחי׳ האמצעיו׳ נינו ונין ט׳ הספ״‬ ‫והיינו כנר עצמות׳ א׳ ואין חוטים והחוט" אמצעי׳ נין‬ ‫הנר ועין אינם מהנר ולא מהעין אמנם הס מהנר יוצאים‬ ‫אל העין והנה הכתר מצד עצמותו אין לו תי׳ ולא יוכל‬ ‫לייחסו נשם המורה על הנדל הפעולות אמנם מצד קשרו‬ ‫גספ״ יתייחסו לו הפעולות ויקראו גשם אל הת״‬ ‫ויתייחס גשם מודע ועיקר השם הוא אלו התי׳ והתי׳ הס‬ ‫השפעות ואורות קכועו׳ מתנוצצות תמיד לא יתבטלו‬ ‫אפילו נקודה ‪ .‬אמנם דרך כלל מה‬ ‫שיתנוצצו התיקוני׳ מהכתר הס ט׳ לט״ס כדפי׳ ‪ .‬ונתלמד עוד מדבריו ונאמר הנה הנשמה‬ ‫בגון! תפעול בכל כחות הנפשיות ופעולת כל האיברים‬ ‫והרי הנשמה היא א׳ ופעולת האיכרים וכחו׳ הנפשיות‬ ‫רבות והנשמה תפעול בכולם הרי בלי ספק הנשמה‬ ‫תתטצץ לכל אותם הכוחות והפעולות ובאמת אין פעולות‬ ‫וניצוצות בנשמה אלא מצד הפעולות וכאשר הפעולות‬ ‫יתפעלו מהנשמה הנשמה תתנוצץ לאות׳ הניצוצות וה״ה‬ ‫והטעם ממש לעמים אלו שהרי הכתר כחי׳ נשמי לספי׳‬ ‫לבוש לא״ס שא״ס הוא מתפשט אל הספי׳ ואינו מתנוצץ‬ ‫ח*ו ולא מתבחן לבחי׳ הפעולות והספי׳ שהרי אין בו לא‬ ‫בחי׳ ולא ניצוצות ולא פעולות אמנם הכתר מתנוצץ‬ ‫ומתבחן לנח״ לא מצד עצמו אלא מצד הספ" ולכך נאמר‬ ‫א״ס מתלבש בתוך הכתר והכתר נשמה לספ" ותתבחן‬ ‫הנשמה הזאת לבחי׳ הפעולות הס הס תי׳ הכתר וכשאתה‬ ‫בא לייחס פעולות הספי׳ אל הכתר לא תמצא שיש בו‬ ‫פעולות כלל והייט יחוד תי׳ שלא יתפזרו לפעולות שונות‬ ‫כלל גדפי׳ ועם העת שאנו אומרים תיקונים בכתר‬ ‫נשמה לספי׳ וא״ס נשמה בכתר אינו על דרך הדקדוק‬ ‫שהרי הס ג׳ ראשי ההנהג׳ נשמה בתוך נשמה ונשמה‬ ‫בתוך נשמה סוד א״ס תוך כתר שבכתר וכתר שבכתר‬ ‫מוך מכמה שבכתר ואח״כ בבי׳ יתטצצו הניצוצות לספי׳‬ ‫אילימה‬ ‫ומנין ג׳ ראשיס פי׳ בעי׳ין כ״ל תמר ב׳ פ׳ ולקמן‬ ‫תמר ו׳ פ ׳ ‪ .‬אמנם‬ ‫מה שהתי׳ רבים יהי׳ לפי ריבוי בחי׳ הספי׳ שהד אין‬ ‫כל ספי׳ וספי׳ עצם א׳ עד שלא יתוקן בכתר אלא עצם‬ ‫א׳ אמנם יש בכל ספ" וספי׳ כמה וכמה פעולות ולכך‬ ‫נאשר יתנוצז וישתרש בכתר יתנוצץ המי׳ בכמה מציאיות‬ ‫שרשים לכל אות׳ הפעולות ולכל אות׳ המציאיות שבספי׳‪.‬והנה ידוע‬ ‫העני! אל המראה האוספ׳ המתראים בתוכי והיא‬ ‫משופעת אל נקודת מרכז שמראה הדבדס הנראים יותר‬ ‫גדולים ממה שה׳ כמה פעמים הנראה לחוץ ולכך הכתר‬ ‫אוסף הספ״ אליו ומגדלס ומראה אותם כפי גדלס‬ ‫במציאותו לא כפי מציאות׳ למטה ועם היות שהמשליס‬ ‫אלו יחייבו ק ד מ ׳ הםפי׳ אל השתרש׳ בכתר אין הענק‬ ‫בך אלא בתחלה יתוקן הכתר ואח״כ יהי׳ אצי׳ הםפי׳‬ ‫אמנם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ .‬‬ ‫עוד יוסיף שאין הספ״ נכללת בכחות רבות במציאותם‬ ‫במציאות השרש אשר בכתר והטעם לזה כי הגמר בלתי‬ ‫בעל תכלית ושרשי הספ" בו כחס באין תכלית ואין סוף‬ ‫לכך שיעורם כשיעור הנמדד הרמוז בפ׳ תמרי ב׳ ג׳ ד׳‬ ‫וכחשר יתפשטו למטה יתצמצמו עד הגיע מציאות׳ כחס‬ ‫ופעולת׳ אל רמז שיעור קומי הספ״ ממש ‪ .‬ואולס בטעם התי׳ והתנוצצות הכתר הוא‬ ‫הנרצה בפ׳ זה והקורס ושאר הענק נתבאר במקומו כל‬ ‫א׳ וא׳ כראף לו ‪:‬‬ ‫יד לפי הנדרש למעלה שהסתכלות הספ ׳ בכתר‬ ‫©"‪p‬‬ ‫וצפיית׳ חייבו התיקו׳ ונודע שהספי׳ אינס יותר‬ ‫מי׳ כלל ועיקר עס היות שהכתר נפלא ונשגב לקורבתו‬ ‫אל מקורו עכ״ז הס י׳ נאצלים כח״ב חג״ת נהי״ס אך‬ ‫כאשר ׳תנוצץ הכתר אל ניצוצות ושרשי׳ לא יתנוצץ ולא‬ ‫יתתקן אלא אל ט׳ תי׳ א״נ לפ״ז הוא מכוון שתחלה‬ ‫התי׳ מן החכמה מוחא דהיינו השם שהרי הכתר איט‬ ‫נקרא בשס אלא ע״יאלו התי׳ כדפי׳‪ .

‫ן־ן^ף‬ ‫א‬ ‫טו‬ ‫עין הבדולח תטי "'‬ ‫‪8‬‬ ‫"‬ ‫טז‬ ‫אילימה‬ ‫נז‬ ‫אמנס המשלים טעם לאותם השרשיס ככתר לצורך מלכו בארץ ארוס עצות יעוצות ומחשבות מתתקצות‬ ‫כחכמה שככתר והעצות ח׳ ואח ארוס רצון ומחשכ׳ כריו‬ ‫הנאצלים אח״כ‪:‬‬ ‫‪ p l f f i‬ט ן אחר שפי׳ השתלשלות המדרגות ועניינם שבחכמת שככתר כדפי׳ כמת פעמים ולא הארכתי כפי׳‬ ‫כסוד הכתר ומקוס החי׳ שהם כסוד פ׳ זה להיות *כוונתי כחיבור זה לבאר כתוכי התורה שאין‬ ‫הכינה שככתר ומקום המלכים שהם כסוד החכמה זה מקומו אלא מפני תועלת ההשתלשלות הנלמד מתוך‬ ‫שככתר ומקום הרצונות שה״ס כתר שככתר ואמרנו שהת" הכתוכ וידיעת מציאות המלכים שהוא עיקר המבוקש לנו‬ ‫ט׳ והמלכים ח׳ מפני שהמלכים נק׳ כשם ולמעלה מאלו פה ואלו הדברים לקוחים מתחלת האדרא כדפי׳ כחש״יו‬ ‫הח׳ יהי׳ ודאי כ׳ ספ" שהם כ׳ מלכים שלא מלכו דהיינו ש׳ נ׳ סי׳ א ׳ ‪ .‬ציור תמונת גדר הכתוב לא מחשכוחי מחשכוחיכס וקר׳ מחשבות׳ וכתי׳‬ ‫המולכים‬ ‫אותיות יכנו אות׳ לא שהם שמות ממש ולא שהס כמקום מחשכת׳ לעולם המחשבה העליונה **אלא א׳ ותם מחשבות‬ ‫אותיות אלא למטה יכולות האותיות לגלות לנו ציורס רכות ותא כיצד תנה הנמצאות הס תמונה א׳ כאלו תאמר‬ ‫ומציאותה מה שאין כך ברצונות שאי אפשר למטה לצייר כל אשר ימצא כעש״ מלוי׳ היא תמונה שיעוד קומה‬ ‫לנו צורת גדרס כאותיות אמנס החכמה היא ארץ ארוס א׳ ולה שורש קודם אליה והיא תמונה קודמת כיצירה‬ ‫ננקום הדממת ולמעלה ממנה הרצון ובשיתוף כ׳ כחי׳ והיא תמונה שלימה שעור קומה שלימה והיינו שכל מה‬ ‫אלו ארז לשון רצון וארוס מקום הדממה ככ׳ מדרגות שנחקק כעש" מצוייר כיצירה וכמוהו בבריאה הקודמת‬ ‫אלו דהיינו כו״ח שבחכמה מלכים אלו משתלשלים לפני ליצירה וכמוהו כאצ״ הקוד׳ לכראה וכמוהו כתיקו׳‬ ‫מלוך מלך לכני ישראל ישראל היינו סוד הת״ת המתעלה הכתר וכמוהו כמחשבה הנפלאה וכמוהו מן מחשכה אל‬ ‫על החכמה דהיינו ישראל סכא כענק שהוא סוד האצ" מחשכה עד יתעלה אל תכלית עלוי ארץ אדום ש כמחשבה‬ ‫מן החכמה ועד המל׳ והנה מלך לכני ישראל היינו הת" כי הרצונות אינם כתמונת ואפי׳ ארז אדום אינ׳ מחשכה‬ ‫אשר ככתר שהס עצות לאצ" הזה המתפשט והס מולכים מצייר׳ לרוכ אחדות ודקות כדפי׳ לעיל כפ׳ א׳ כ׳ ג׳‬ ‫ושולטים עליהם שהרי הכתר כתיקו׳ שולט על האצי׳ מן וכאשר יה״ הרצק שיתפשטו המציאות אל סוד אכייע‬ ‫החכמה ולמטה נאשר נכאר ואלו הס עצות ומחשבות לתי׳ אי אפשר להתקשר כמקור המקורות ולהתרחק כציוד‬ ‫המתתקניס ככתר לצורך הספ" והיינו קשר ההשתלשלות התמונה הזאת היורד ע״ס הירידה שאין מדתה למסה‬ ‫הספי׳ הס כלי הפעולות תיקוני הכתר שרשי׳ לספ" אלא העש״ הזאת כפרקי איכריה יורדות כמטה שאין‬ ‫כדי להתקשר כרחמי הכתר ולהשתרש כו להתקיים כדפי׳ למטה ממנה כשתרמה שיש עוד למטה ממצכינו ז׳ ארצות‬ ‫והמלכים הס קיימים ושרשים ועצות עולות שם כמחשבה וכריות נרועות ככולם עד כיצי כניס ולזה רצון עליון‬ ‫הכולל׳ כל המחשבות והיינו הספ״ כני ישראל הת" שירד זה המציאות ויתפשט התמונה לכך ישתלשל המחשכ׳‬ ‫מלך מלך לבני ישראל עצות יעוצות ככתר לספי׳‪ .‬ואולם הכתוב אמר אלה המלכים הרי שאלו נק׳ המדמה אשד כאדם נוסע מציור אל ציור וממחיקה אל‬ ‫מלכים שתם עצות יעוצות מהרצון העליון המצייר כתוך מחיקה ולא כך המחשבה האלהי״ת ח״ו אלא כל שעלה‬ ‫החכמה מחשכה ומת״טז מעצה אל עצה עד המצה כמחשבה מצטייר וחקק חקיקה ונצטייר ציור לא ימחק‬ ‫הקיימת העומד׳ שהוא המלך הח׳ עצת מדרג׳ אחרונת עוד כלל ועיקר ואנחנו נמשיל למציאות ההוא עליי׳‬ ‫שבחכמה שהיא מל׳ שבחכמה שככתר ולזה אמר אלה מחשכה מפני היות הנמשל כנו כך אמנם אין כינינו לכין‬ ‫המלכים אלו העצות אשר נתייעצו והיינו המציאיות המציאות ההוא אפי׳ כשיתוף השם כאמת ולכך אמר‬ ‫ועולים כמציאות ‪ .‬אמנם הרצונות הס כלתי נתיבות פליאות חכמה וכדפי׳ כחש״ק ש׳ לכך אמר הכתוב‬ ‫גדר כלל לכך לא עלו מציאות׳ כשמות והנה שם הרצון נ״כ למעלה ככתר כעצה העליונה כמחשבה לכל המחשבות‬ ‫וימלוך כאדום מקום הדממה והעצה ‪:‬‬ ‫לצייר צורת התמונה המנהג׳ אמנם כחכמה שככתר מקום‬ ‫הציור וככ׳ כחי׳ קרובות לרצון דהיינו רצון ומחשבה ‪ £‬ף ר | י ו כי לא מחשכותי מחשבותיכם רצה הכתוב‬ ‫מחשבות כ״א כחשכ׳ איזו מחשב׳ יקח׳‬ ‫י‬ ‫בו״ח לא נצטייר שם שוס תמונה אמנם בנינה שבחכמה‬ ‫שככתר שם נצטייר׳ התמונה העליונה וגדר׳ נשס כאשר המדמה וייצירנה ותמחק אותו הציור ויקח השני וכן‬ ‫נכאר ‪ .‬אשר ויחשוב מציאות מעולה נכוה והיינו מלך א׳ כל״ע כאפר‬ ‫יתבאר‬ ‫•צ״ל שאין **צ״ל אינה‬ ‫‪1‬‬ ‫טו‬ .‬ומפני שהממלכה והעצה כחכמה שהוא‬ ‫החכמה כעצמה והכתר שעליה כדפי׳ והרצונות הס טמירין פרכת הפרוש שכו ציור הנמצאות כולם ככחי׳ למטה‬ ‫סתימין נעלמי׳ לא נדעם ולא יעלו כשמות מפני שהשמות כמקומ׳ כאומר כולם כחכמה עשית וכאומר כס״י כל״כ‬ ‫אותיות מגדירות כדרך נעלם ‪ .

‬‬ ‫ודע שהראשונה יצייר נה נל מה שימצא ויצטייר וישתלשל‬ ‫ע״ס התמונות בולס בציור דק מפני שהעליון ישיג וידע‬ ‫התחתון בידיעה נפלאה שלא ידע התחתון את עצמו‬ ‫נאותה דיעה ובאותו מציאות ב״ש שהתחתון לא ידע‬ ‫העליון ולפ״ז נל מציאות ומציאות יורד ופוחת ני עצת‬ ‫נלע תבלול יותר מעצת יוגב ועצת יובנ תנלול יותר‬ ‫מעצת חשס מפני שחשס לא ינלול יובג ויוגנ לא יבלול‬ ‫נלע ונלע ינלול יוננ ונתונו חושס ומנאן תלמוד לאחרות‬ ‫ונז יתפשטו הנמצאות וישתלשלו ובל העליונה קרובה אל‬ ‫מחצי׳ יותר ובוללת יותר־ ודק׳ יותר בלתי מתחקק׳‬ ‫נחקיק׳ הציור יותר שההתרחקות הוא סבה להתחקקות‬ ‫ולהעטת הנמצאות למטה ומטעס זה החכמה הזאת יש‬ ‫נה א׳ מדרגות שבהם ציורי ראמצאות ממציאות אל‬ ‫מציאות מדמיון אל דמיון מעצה אל עצה ממלך אל מלך‬ ‫סס שרשי׳ לחי׳ הכתר וכאשר הניע להדר ושם עירו פעו‬ ‫ושש אשתו מהיטכאל כת מטרד כת מי זהב עמדו העצות‬ ‫ופסקו המחשבות ולא הוצרכו יותר אלא מיד נשתלשל׳‬ ‫נינה שבכתר והתנוצצו התי׳ לקיום הנמצאות הספי׳‬ ‫התחתונות ומכחי׳ זו הי׳ ציור׳ ובו קיומ׳ ואין לנו צורך‬ ‫נתפלתינו וככוונוחינו אלא סתם לקשר הםפי׳ בתיקו׳‬ ‫הכתר וכאשר בא״ס סתס בעל כל הנמצאות לא שנצטרך‬ ‫להשתלשל שלשלת המחשב׳! מפני שלעולם אינה פוסקת‬ ‫כלל‪:‬‬ ‫ין ע‪ 0‬היות שהמחשגות והעצות האלו אינס‬ ‫פרק‬ ‫ח מ ר א‬ ‫פ‬ ‫טז פי‬ ‫" ״‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫איל מה‬ ‫דומות למחשגותימ הגרועות ‪ .‬אמנס חלק אשר‬ ‫יתעלו וישתנו לא נוכל להשיגם כלל לכך כאשר נבא ליחס‬ ‫השמות האלו למחשבו׳ נשיג מהשמות מה שידעו קצת‬ ‫לספי׳ אמנם החלק והבחי׳ שנפלא ונתעלה לא נוכל בלל‬ ‫לתת להם פירוש והבנה מפני שהוא מורה על ענין נעלס‬ ‫ונשגב מהשגת הידיעה כ״ש חלק אשר בהם שלא נכנסו‬ ‫בנדר האותיות שלא יראו האותיות להגדירן‪.‫םפר‬ ‫עין‬ ‫ה ב ה י ח‬ ‫יתבאר ומבלע ישתלשל מציאות ב׳ יוב״ב ולא נמחק בל״ע‬ ‫מפני יונ״נ אלא בלע נעלס ואלו לא נצטייר בל״ע לא‬ ‫יצא מעולם יונ״נ ואלו לא הי׳ נל״ע אמצעי נין יוג״נ‬ ‫ונין ארץ אדוס הי׳ מתנטל מציאותו ולזה יצויירו המחשבו׳‬ ‫ויוחקקו ולא יתנטלו ח״ו אלא זו קיום לזו וזו קיוס לזו‬ ‫נעלה מן עלה ועלול מן עלול ולעולם העלול קשור‬ ‫נעילתו והמסוננ בסיבתו והיינו יימלך וימת והיינו יימלך‬ ‫הוא סוף הנמצאות וימת נעלס להיותו יסוד וסיבת קיום‬ ‫למלך המולך ולזה נמצאו המלניס משתלשלים מזה לזה‬ ‫ווה סיבה לוה דהיינו המחשבות המצויירות במחשבה ותיינו‬ ‫השתלשלות זו מזו מ א ת אדוס נו״ח בגינה בלע בחסד‬ ‫יוננ מנורה חשס בת״ת הדד בנצח שמלה בהוד שאול‬ ‫ניסור נעל חנן נמל׳ הדר והס מחשנות קיימות עומדות‬ ‫נלתי נמחקות אלא וימלך תחתיו למטה משתלשל ממנו‬ ‫והיינו שהנח המדמה העליון ד מ ה ויצייר הצורה העליונה‬ ‫ההיא תמונת הנמצאות נולס ואותו הדמיון קייס ועומד‬ ‫ויורד ההשתלשלות ועולה ומתעלה המציאות ההוא ומצטייר‬ ‫צורה נ׳ ונן ג׳ ונן ד׳ והיינו המחשנות וציורי הנמצאות ‪.‬אמנם נקח ממחשגותינו‬ ‫משל למחשבות המעולות ההס מפני שהמשיל הב״ה‬ ‫מחשבתו בתורה גשס מחשבה והעני! שהמעשה עב וגס‬ ‫והמחשבה דק׳ ורוחני׳ שאלו תדמי בית בנוי אותו‬ ‫הדמיון דק ונעלה ממעשהו וכן הוא הענין העליון כדפי׳‬ ‫והנה לפי׳ ז לא יהי׳ גדר המחשבה כגדר הספי׳ ‪ .‬שאינו׳ מושג‬ ‫ולזה אל יתנהל המעיין אס יעלת גדעתינו לפרש׳ וכאשר‬ ‫נבא אל הביאור לא נוכל לבאר עד תכונת הדגריס‬ ‫כשלימות כי הדרוש בעצמו גורס ולא יחשב לעזו׳ והכרז׳‬ ‫מחיצו׳ הביאור מפני שאחר שננתג בתורה ופתח רשכ״י‬ ‫הפתח דרך עשה להכנס דרך בו והקיצור בו לא יחשב‬ ‫לגירעון שהמעט המושג מהיקר המעולה חשוב מהמרובה‬ ‫משאר הענינים והתורה לא נתנה אלא להתבאר והאל‬ ‫ב ל ע בן בעור ושם עירו מ ה ג ה הנה‬ ‫יבפר י‬ ‫המציאות גינה בדפי׳ ונודע שהיא התשובה הבולע׳ כל‬ ‫הציור התחמון בסוד הייגל והיינו בלע גן ודאי שאותיות‬ ‫בינה בן י״ה ועוד ירצה שהוא משתלשל בלע ממציאות‬ ‫בעו״ר המקנס הנעלם המבער ומפנה מקום לנבלע והיינו‬ ‫שהבחי׳ א׳ הוא נעלס ומגחי׳ עליונה יותר מתעלס עד‬ ‫שמתנער והיינו בחי׳ א׳ בינה ושנייה חכמה זו בולע׳‬ ‫וזו מבערת וזהו כחי׳ וכר ונחי׳ הנקנה ושס עירו ודאי‬ ‫כענין גדול הוי׳ ומהולל מאד כעי״ר אלהינו וכל מה‬ ‫שעלה במחשב׳ עלה בסוד ד״ו פרצופי׳ בכחי׳ המחשכו׳‬ ‫דנהג״ה ודאי שמשס הדין נותן ולא שיש שס דין חיו‬ ‫אפי׳ בתי׳ הבתר ב״ש המחשבה אמנס דמיון יש נמחשנה‬ ‫מה שלא נדעהו שהכוונה למטה די״ן הג״ה נותן הדין‬ ‫ומזמינו והיינו ספי׳ הכינה דמתמן מתערין דיני׳ בתחתוני‬ ‫ובעליונ׳‬ .‬המשל‬ ‫בזה בלע בינה יובג חסד חשה גבורה יתרחק המציאות‬ ‫ההוא ממציאות התפי׳ בעצמי כהרחק המחשבה מהמעשה‬ ‫בדמיון גהקש אל מעשינו ממחשבותינו ועכ״ז לא יתרחק‬ ‫כ״נ שבשוס דמיון לא יתדמה כלל שהרי קרבה ודמיון‬ ‫אל ציור המחשבה אל המעשה שהרי מדמה אוחו המעשה‬ ‫במחשבה ולזה תמצא שמות המלניס דומה קצת לייחס‬ ‫הספי׳ הנז׳ קצת והנה אנחנו עולים במחשבותינו בהשנתינו‬ ‫ממטה למעלה ר״ל לא נדע אותם המחשבות עצמן מצד‬ ‫עצמן אמנם נוטס מצד הםפי׳ הנגלות‪ .

‬‬ ‫ב ת מטרד שהיא נטרד׳ למטה להנהיג התחתונים ועם‬ ‫היות שאין טרדה אלא מצד הדין ולא מצד החסד נ״ש‬ ‫גמקוס נכוה היינו שיש לרמז זה למעלה ענין נפלא שלא‬ ‫נדטהי • ב ת מי זהג שהיא נוטלת מג׳ צדד״ מסמים‬ ‫הימיני׳ והזהג השמאלי והנה ספר ד׳ גחי׳ למל׳ הא׳‬ ‫פעו ע״ש שהיא נותנת ומידות גלילה הג׳ הזיווג והייט‬ ‫ושס אשתו שמתהפכת מדין לשובה והייט מהיט״גאל א״ל‬ ‫המיטג אלהי״ס ט״ג מא״ל ט״כ י״ה מי״ה א״ל ט״ג‬ ‫הגל לשובה‪ .‬והוד‪.‬הד׳ גת מי זהב שהיא משר׳‬ ‫מדיניה בימין ושמאל גסוד שמאלו תחת לראשי לתקן‬ ‫הבל והיינו סוד הנע׳ הדגרים גחגמה העליונה אל‬ ‫הציור להצטייר הגינה שגגתר גסוד התי׳ ובתר שגס‬ ‫מתעלס ומתטצצת נט׳ ניצוצות תי׳ א״א גדפ" ‪:‬‬ ‫פרלן יח המלך הזה האחרון הוא גחי׳ החגמה שנור׳‬ ‫התפשטות הבינה שממנה מציאות המי׳‬ ‫ושרשי‬ ‫‪1‬‬ .‬הג׳ סדיני׳ הקשי׳ וטרדת׳ גת מטרד והיא‬ ‫גת גאומר אלפים גת דהיינו מדת בת מטרד מטריד לכל‬ ‫הנטרדיס גדע׳ בהנהגת׳‪ .‬ממה שנמשך להוד להתקשר עם המל׳ שהיא‬ ‫נקשר׳ בבינה דהיינו רחובות הנהר נינה ושם הת״ת עם‬ ‫המל׳ ו״ד׳ מצד הכינה ה׳ דהיינו סוד הי רחומת הת״ת‬ ‫ב ע ל חנן גן עגגור היינו‬ ‫שאול עם המל׳ גדפי׳ •‬ ‫מצד היסוד געל ולאי גועל געילת מצו״ה דהיימ‬ ‫*צ״ל ס״י דד‬ ‫ע‬ ‫ז פ‬ ‫י‬ ‫י ח‬ ‫אילימה‬ ‫נח‬ ‫המל׳ הנקי מצ״וה ונודע שממנו כאומרו וני! מצא ח״‬ ‫והוא סוד נ״ח נ״ח ב׳ פעמים שפי׳ נח לספי' העליוטת‬ ‫נח לספי׳ התחחונוח נח לזכר ונח לנקכה כאומר כי ט‬ ‫שבת וישכוח בו שכח וינפש ולזה נח נח כדפי׳ בפי נח‬ ‫סי׳ ב׳ ולזה אמר חן חן ב״פ דהיינו חנן שני מינות ואצו‬ ‫החמות הס מהגינה שמשם צדיקים נחים בעולס הבא‬ ‫ומשם וחנותי את אשר אחון והיינו געל חנן ויש גו במי׳‬ ‫אחרת נעלמ׳ והוא גן עגגור גן לאותה גמי׳ אשר לת״ת‬ ‫הנגנס וממע״ך ט״ר שהיא מל׳ הנננש׳ גא״ר על ד ו‬ ‫היינו עירו למעלה ממנו שגך הגור מתעלה על הצדיק‬ ‫מקורו אשר כתוכו והיינו שהיא עטרה לראש צדיק ‪.‬‬ ‫והנה היא נקי פעו געוד שהיא משוררת אמנם גגחי'‬ ‫הייחוד שהיא נקשר׳ עמו ושם אשתו ולא נז' שם אישות‬ ‫אלא גאן שהשלים הציור גל תגלית שלימות החקיקה פוןי‬ ‫הציורים תשלום הנמצאות להמצא התי׳ מכח זכו״ן דלי׳‬ ‫כריה דלית גה זכ״ון גדפי׳ גתי׳ כשם יו״ד ה׳׳י וי״ו ם״י‬ ‫ולזה שס אשתו נז׳ גאן מהיטכ״אל 'ודאי דהייט• א״ל‬ ‫המיטיג גי גסוד הייחוד חזרה להיות טוגה ודאי ‪.‫עין הבדולח תמר * ׳ ־‬ ‫‪6‬‬ ‫ובעליונ׳ דמיון ועצה גמה שלא נ ד • יובב כ! יי"‬ ‫מבצרה הרי ג״כ שמו ושס עירו סוד דו פרצופי׳ כדפי׳‬ ‫והוא החמי ומנין יובב הוא מלשון ינבא והוא יובב‬ ‫תוקע ומריע והיינו שנכלל בדין החסד והוא בן זרח‬ ‫הבמי' העליונ׳ זורח אור יוס א׳ משם המל׳ מבצ״ר ה"‬ ‫ודאי עיר מבצר מתחזק׳ מן הימין ושאר הפרטים מה שלא‬ ‫נדע מהמחשבה העליונה • חושם מארן התימני‬ ‫היינו הגבורה דהיינו חושס שוחס שהוא לשון החשך והדין‬ ‫והיא החוששת בדינים ובה סוד החושים המשגיחים בעולם‬ ‫עין רואה ואוזן שומעת והמל' מדת הדין הרפה מצד‬ ‫התימן שהוא דרוס המרפה דיניה ומרצה אותם מלמעלה‬ ‫וזו היפו כל שאר המרות המל' דין והזכר רחמים וכאן‬ ‫הזכר דין קשה והמל' דין רפה ושאר העלם ביאור המלה‬ ‫ח ד ד בן בדד‬ ‫ממה שנעלם המחשבה ולא נדע מהו •‬ ‫המכה וכוי כנכין זה הוא הת״ת שהוא *הדד היפה כדפי׳‬ ‫להדפה בהוד יפיה והוא דד יפה המשקה מחלב רחמיו‬ ‫לכל בן בדד הנה מצדו משפיע ומניק הבניס אמנס יש‬ ‫בו בחי׳ בודד מתעלמ׳ והיינו סוד אח״ד הבודד ומאחד‬ ‫כל הספ״ והיינו בד״ד וכבר נודע אח״ד א״ח ד׳ ת״ת‬ ‫ומייל ונו עיקר האחדות ובסוד אחדוחו ורחמיו מכטל‬ ‫הדינים כולס וממתקן שזהו סוד היחוד והייט המכה את‬ ‫מדין ירצה מדין הדינים ובחינתם והוא מכה מדין בשדה‬ ‫מואב ודאי שניטול הדני' שהת״ת הוא מבטל הוא במל'‬ ‫שמא שדה מפני שהדינ" והגבורות חמשה בנקבה והת״ת‬ ‫גהיותו מתייחד עמ׳ מכטל׳ והיא נקי שדה ונודע‬ ‫שהייחוד הוא מצד החגמה גאומר ונס אמני אחותי גת‬ ‫אבי היא והיינו שלה מואב ודאי מאביו הוא השדה גהיותו‬ ‫מגה הדינים וגשורש זה 'תלוי גל היחודיס ושס עירו‬ ‫מ' עוי״ת ודאי שהיא פועלת הדינים ומעותת הדרך‬ ‫ונוטה ממנו אל הדינים והוא מעקס אותם לדרך הרחמים‬ ‫ושאר המכין הנעלם הגלתי מתגאר הוא מהעלם‬ ‫המחשכה • ש מ ל ח ממשרקה היינו הנצח מצד הזכר‬ ‫שמלה משלמי הכל והנקבה עמו נקשר׳ מן הימין ש״מ‬ ‫ל״ה כ׳ כא׳ מיוחדים ממשרקה שהוא שר*ק ה׳ ודאי‬ ‫דש בה דין לשרוק ולחדור! שן והיא משרקה משרקת‬ ‫הדינים ודאי‪ .‬‬ ‫כחי׳ זו הוא למלכות ודומה לת״ת לכך שמס‬ ‫חרר‬ ‫כשמו הדר שני ד ד ׳ הס הא׳ ימיני והא׳ שמאלי‬ ‫הא׳ זכר ותג׳ נקכה ועכ״ז גחי׳ הת״ת שכה עולם‬ ‫הזגר כסוד ל״ו פרצופים כדפי׳ ככל המציאיות הוא‬ ‫געל הנקי גדפי׳ והיינו הדד שכה כדפי׳ גהדד‬ ‫שכת״ת ושם עירו פעו ודאי שהיא הפועה תמיד גשיר‬ ‫גדגתיג אלה״׳ס אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל‪.‬שאול הזכר מצד ההוד ודאי שאינו‬ ‫אלא ימיני אמנס שאול שם מפני שהוא יהו״ה צנאות על‬ ‫נצח‪ .

‬והנה מעתה כל מה שנאמר תי׳ ככתר‬ ‫הס ננינה שנו וכל מה שנייחס מדו׳ לכאר התי׳ אפי׳‬ ‫שנאמר כתר או כתר שככתר וכיוצא הכל סוד הנחי׳‬ ‫נכינה ש ככתר שכה סוד התי׳ כולם וינכד עלינו לפרש‬ ‫ננינה שכנתר נאמר הדכר סתס וידוע למשכיל שאין‬ ‫הכוונה אלא נסור הכינה כדפי׳‪:‬‬ ‫י ע ן הנה ככל הדרכים שפי׳ אמרנו שהכתר‬ ‫פרס‬ ‫יתפשט כהתפשטותו נח״כ לכד וכן הוא‬ ‫ככל התפשטות אשר ככתר ונשיעור קומת תי׳ אין כו‬ ‫מהכתפי׳ ולמטה אלא ראש לבד מפני שאור שכע הספי׳‬ ‫התחתונות הס פעולות נגלות נהם הדין והרחמים הימין‬ ‫והשמאל הזכר והנקבה והכתר רחוק מכל זה אין נו דין‬ ‫ואין כו ימין ושמאל אלא הכל ימין והכל רחמים פשוטי׳‬ ‫ולכך לא יראו כו התפשטות ז׳ ספי׳ דהיינו הפעולות‬ ‫הנגלות ודרך כלל נל מה שיתפשט הוא כסוד כתר חכמה‬ ‫דעת וכזה יתוקן ויוכלל והספי׳ התחתונות נכללות כתוך‬ ‫ג׳ אלו דהיינו כתוך הכתר קו האמצעי ת״ת ויסוד ומ׳^צ‬ ‫ובתוך החח״ן ונתוך תכג״ה כדפי׳ כספ״ר נשער‬ ‫הצחצחות ולפעמים נל הז׳ יחד כתוך החכמה ולפעמים‬ ‫נתוך הכינה וממציאות אלו יעשו סוד התי׳ והייט‬ ‫השתרשות אשר לספי׳ התחתונות נתוך העליונות סודתי׳‬ ‫הכתר וסוד המלניס וסוד הרצונות שפי׳ לא יתייחסו‬ ‫נשמות הספי׳ ואפי׳ התי׳ והמספר המחריב נהם אינו‬ ‫מספר מצד עצמן שהכל אחדות גמורה אלא מצד מה‬ ‫שהוא חיינ להם אחר התפשטותם למטה כמקום המספר‬ ‫לא שיהי׳ שס מספר וספירה‪:‬‬ ‫כ׳ הנה המציאיות שפי׳ שהם ככתר ג׳ נחי'‬ ‫פרל‬ ‫הא׳ רצונות והכי מלכים והגי תי׳ ישתלשלו‬ ‫אלו מאלו רצונית הוא הנחי׳ החשוכה צאת הדנריס‬ ‫ממאצי׳ אל נאצל כעין התפשטות מלא רוצה אל רוצה‬ ‫והנה מפני קורנת׳ אל המאצי׳ לא ינט כשם גדר כלל‬ ‫לא נמלה ולא נדנור אמנם יסתתמו ויונללו נאמונמינו‬ ‫האוחז׳ סתס נא״ס עס ספי׳ ונמו שהאוחזי׳ נפשט לא‬ ‫יחיינו עצמן נידיע׳ הסנות סמסוננות מהאלוה עד‬ ‫הרקיעים הגשמיים גס אנחנו לא נחיינ עצמינו נידיעת‬ ‫אותם המסונניס נאמצעיי׳ אשר נין המאצי׳ אל הנאצל‬ ‫המכונה בשם ואותיות ודבור ומלה ואלו הן הרצונות‬ ‫הנזכרים אמנם יוסיף ידיעתיט על ידיעת׳ שנדעס‬ ‫נמחשבה ויריע׳ שישנן ועליהם רובבסיבת הסיבותכולם‪.‬‬ ‫פלטה‬ ‫‪1‬‬ .‬והב׳ אינו מצוחצח לחלקים רניס אלא צח‬ ‫שנראה ממט כחי׳ אחרונה שנו צחות א׳ שלא נתעלס‬ ‫כדפי׳ ושאר התי׳ היינו מצוחצח לצחצחות המאירות‬ ‫וצחות למטה ‪ .‬ואח״נ יתפשט נ ׳ מדרגות שהם‬ ‫צח ומצוחצח שסם חו״כ שהצח מתעלס והמצוחצח מסתעף‬ ‫לחלקים סס הצחצחוח שהם תי׳ הכתר דהיינו שיש נו‬ ‫טיפין טיפין דהיינו מצוחצח והחכמה צח שהכל צחות א׳‬ ‫והקרמו׳ ‪ -‬מתעלם וקודם אל הצח ואין לו צחות והאר׳‬ ‫א‬ ‫‪6‬‬ ‫"‬ ‫יח‬ ‫י‬ ‫י מ‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬ ‫אילימה‬ ‫לקדמותו ‪ .‫‪0‬‬ ‫עין הביילח " י‬ ‫ושרשי תי׳ הכתר הס כחכמה שנו מאיריס משם‬ ‫ונכללים כפ׳ זה הדר ושם עירו פעו ושם אשתומהיטכאל‬ ‫נ מ מטרד נת מי זהנ ופי׳ כאידרא שגזרת החכמה שאין‬ ‫קיוס לנמצאות אס לא יתתקן הכתר נתי׳ דהיינו‬ ‫שישתרשו שרשי הנמצאות נו והנה לפ״ז התי׳ הס המלך‬ ‫הזה שלא נז׳ נו מיתה והוא מתפרט לפרטים ופרטי‬ ‫פרטים מה שלא נמצא לשאר המלכים שכנולס נתינ‬ ‫רמת שממעלמין אמנם מלך זח עומד מתגלה משק׳ אל‬ ‫הנינה ותיקוניה שכנתר וענין גלויו הוא לכחי׳ הכתר‬ ‫נעצמו שתתי׳ מגיעים שס ושואניס משם והנה עתה‬ ‫לפי דרך זה נמצא שהנתר נעצמו יש חלק ממנו נעלם‬ ‫שתי׳ הכתר אינם מגיעים נו שהרי גלוי המלניס האלו‬ ‫דהיינו שלא נז׳ נו מיתה והעלם א״א שיהי׳ לנו לספי׳‬ ‫התחתוטת שהרי אין משיגי׳ נו אלא דוקא התי׳ אשר‬ ‫לכתר והלואי נאשר נכאר א״נ גלוי זה למי הוא ודאי‬ ‫דהיינו גזרת החנמה לתי׳ הנתר נמצא שהמאורות‬ ‫העליונים נעלמים נלתי מגיעות לנחי׳ הנתר נתי׳ הרי‬ ‫שהנתר עצמו יש מניה וניה חלק שממט אליו נעלם שאין‬ ‫נל עצמו מגיע את עצמו ואל תתמה על זה שהריהנתר‬ ‫דנק נפאצי׳ וראר שימעל׳ המאצי׳ ונשיתן הנתר דעתו‬ ‫להשיג מאצילו לא ישיגהו אמנם עצמו ישיג עצמו נשיתן‬ ‫דעתו להשיג את עצמו מצד מאציל לא ישיג עצמו ונשית!‬ ‫דעתו להשיג עצמו מעצמו אל עצמו ישיג עצמו ונשיתן‬ ‫דעתו להשיג הנפעלים ממנו ירד אותה השגה ירידה ודאי‬ ‫והרי אלו ד׳ נחי׳ השג׳ מאצי׳ היינו א״ס השגת עצמו‬ ‫מצד מאציל היינו השג׳ נא״ס הפועל נו והיא היא והיינו‬ ‫תחלמ מציאותו מן הא״ס הנמר שנו אמנם השגת עצמו‬ ‫ממש היינו התפשטות חנמתו השגת נפעליו היינו התי׳‬ ‫המתפשט למטה נו ננינתו שהנינה היא מה שמתפשט‬ ‫מן החנמה ולזה תמצא נפ׳ פקודי סי׳ שנתן ר״ש ננתר‬ ‫נהורין ונהורי׳ לנהורי׳ וידמה שאין אלו מגיעים לאלו‬ ‫ננתר והיינו הסוד הזה אשר לתי׳ האלו המלניס נדפי׳‬ ‫<נן פי׳ נתי׳ נתר עילאה אע״נ דאיהו אור קדמון אור‬ ‫מצוחצח אור צח אונמ׳ איהו קרס עילת העילות הרי‬ ‫באומרו אונמ׳ איסו מורה על מיעוט ההשגה שישיג הנתר‬ ‫נמאצי׳ והוא אור קדמון נערך נתר שננמר דגם קדימתו‬ ‫וענ״ז לא ישיג מס שסנמו יפעל נו שאין הא״ס מושג‬ ‫לחלקים כדפי׳ כעין כל‪ .

‬הא׳‬ ‫והעמדה‬ ‫יקרם בסיבותיו שתיס וע״י סבות קודמות לא יתקיים‬ ‫דהיינו סוד זכר ונקבה ואלו הב׳ סיבות הס חו״ב חכמה‬ ‫זכר ובינה נקבה והטעס שהחכמה שרש להויות תכלית‬ ‫סעלס מחשבה החושב׳ והבינה כלי לפעולות המוציא׳‬ ‫ומוליד׳ המחשבה הנחשבת לפועל דהיינו מבין דברי מתוך‬ ‫דבר מתוך חכמה יוצא בינה וכל כך כל מה שיוצא ונחשב‬ ‫בחכמה יוצא לפועל בבינה והנה ענין זכו׳ץ ותו״מ עצמן‬ ‫נמצאי׳ מחו״נ זנו״ן וחו״ב נמצא" מחו״ב שבכתר זט״ן‬ ‫לחו״נ מחגליס אמנם נינה וחכמה שנכתר אינס נמצא״‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪y t‬‬ ‫‪j O B‬‬ ‫אילימה‬ ‫נט‬ ‫מוכו״ן מפני שהם הכלים הא׳ לתחלת הנמצאים והיינו שוד‬ ‫והצבת בצבת עשויה שהוא מלשון די לא תשנא צט‪.‬הגיעו המסוכביס אל בחי׳ שיוכלו‬ ‫בס למלל כשירצו ממטה למעלה ולכך ישתרשו כאן ואלו‬ ‫השרשים רחוקים מן המאציל קצת כדי שיוכלו התחתונים‬ ‫להשתרש פס ואלו התיקו׳ הס השרש׳ הספ״ הנאצלות‬ ‫וג׳ אלו הנז׳ הס כח״ב בכתר והנה בתיקו׳ נדע לשער‬ ‫ולמדוד שעורי׳ ומדות מה שלא נדע לשער במלכים אלא‬ ‫סתס נגררו גדר שמות אלו בתורה כ״ש ברצונות ולפ״ז‬ ‫שנתעלו הבח״ זע״ז כך נתעלה ונפלאה עניינס זה מזה‬ ‫ונסתס ונשתר מהשכלתינו ולא לבד מהשכלתינו אלא‬ ‫מהשכנת הספ" שהסתכלות הספ" בכתר אינה משגת אלא‬ ‫בגחי׳ אחרונה שבו בשרשיס אשר לחב״ד שהס מושרשיס‬ ‫כדפי׳‪ .‬‬ ‫הב׳ יקדם להרה העליונה הויה תחתונה ותשתלם כיצד‬ ‫כל ייחוד ב׳ סיבות זכו״ן צריכות התעוררות להקשר׳‬ ‫ולהתייחד כדי להוות ‪-‬אות׳ ההוד׳ הנרצי׳ שע״י אותו‬ ‫ההתעוררות העולה ממטה למעלה יושגחו אות׳ הסיבות‬ ‫פנים אל פניס יסתכ׳ התחתונה בעליונה וישפיע העליונה‬ ‫בתחתונה ויתן כח הזכר בנקבה ויתהוה משס סויה‬ ‫חדשה והיינו מציאות הנשמות למטה שחידוש׳ והויית׳‬ ‫ע״י כ׳ אלו יש זכו״ן ויש התעוררות וע׳׳י התעלות‬ ‫ההתעוררות ימצא הייחוד וה״ס ואיד יעלה מן הארץ‬ ‫וענין ההתעורות יחסר מכל ההויו׳ שנתהוו אפי׳ לנשמת‬ ‫אדס האי שהרי עיקר ההתעוררות מהארס הגשמי סוס‬ ‫כאומר ואד יעלת וכוי וכתיב וכל שיח השדה וכוי וארס‬ ‫אין וכוי וכ״ש שחסרו ב׳ אלו במציאות החו״כ שבכתר‬ ‫שלא הי׳ התעוררות מתעורר ולא הי׳ זכו׳׳ן כדפי׳ ‪.‬הגי תיקו׳ הנס ‪.‬אמנם החיקוי האלו הס משפיעים ומאירים בהס‬ ‫ומהס ולמעלה לא ישיגו אבל ירעו אבל בא״ס לא ידעו‬ ‫ולא ישיגו כדפי׳ ולזה לא נכתב בתורה מהרצונות האלו‬ ‫דבר והמלכים נרמזו הרמז הזה והתיקו׳ נתבאר בהס‬ ‫שיעור ומדה כדפי׳ ‪ .‬אמנס בלי המעוררומ שכל‬ ‫הנמצאות נמצאות בלי התעוררות זולתי נשמות הצדיקים‬ ‫אותס שנתחדשו בחידוש העולם אחר שנמצאו נל ססויות‬ ‫ממצא‬ ‫*צ״ל קרייס‬ .‬וצביא׳‬ ‫וצבי וכיוצא לשון רצון ואמר צבת מל׳ רצון ובל׳ נקבה ולא‬ ‫אמר לפון זכר צבו מפני שהוא הראי על מציאות הבינה‬ ‫רצון נקבה שבכתר שצריך עוד רצון להמצא כאשרננאד‪.‫‪££‬ף‬ ‫עין הבדולח‬ ‫תמר‬ ‫מלכיס הוא העתק הרצונות אל בחי׳ למטה ממנה יהי׳‬ ‫סוד המחשבות מתרחקות מן המאצ" עוד בחי׳ ב׳ והס‬ ‫מלכים אבל אין ראוי לכנות פעולות מפני שאין הפעולות‬ ‫מתאחזי׳ בשרשיס האלו אלא יצטרכו עוד להכלל מדרגה‬ ‫אחר מדרגה ולהשתלשל כדי שבאות׳ הבחי׳ המשתלשל׳‬ ‫יוכלו הספי׳ שהס המסובבים הרחוקים לשאוב כחס‬ ‫ושפעם מן הנאצל הא׳ המתקרב אל מאצילו יותר מכל‬ ‫נמצא ‪ .‬ולזה אין הרצונות מספר י׳ רצונות‬ ‫מפני שאינס עדיין במקוס המספר והמלכים נכנסים‬ ‫במספר אמנם לא בשעור ומדה ופעולה והתיקו׳ הס‬ ‫במדה ומספר ושעור ופעולה ואלו הס מדרגות וו מזו‬ ‫שאין ראוי שנאמר שתצא ההשפעה מא״ס אל תיקו׳ הכתר‬ ‫אחר שהתיקו׳ רביס נמדדים ומשוערי׳ עס היות שאין‬ ‫שעור ומדה בהס אלא מעתה בזה יהי' השפעתו מתפשט׳‬ ‫תחלה ברצון ואח״כ במלכים ואח״כ בתיקו׳ ואלו הס בחי׳‬ ‫בכתר כדפי׳ ‪:‬‬ ‫כא כל סרה והויה אי אפשר להיות בה' קיוס‬ ‫‪D""1S‬‬ ‫אס לא ע״י ב׳ עניינים ‪ .‬‬ ‫ועתה נאמר התולד׳ שהיא מעצמה אל עצמה סיס‬ ‫מציאות מ כ מ ה שבכתר ומה שמתפשט ומשתרש בה‬ ‫ההנהג׳ וסוד הנמצאות יה" כעין קרי שמוציא הזכר‬ ‫הטיפין מעצמו אל עצמו ואין במציאות ההויו׳ האלו ממש‬ ‫חלק נקבה דהיינו לבוש להתלבש אמנס יהיו רוחניים שדי׳‬ ‫בלתי מתקיימות מפני שעיקר הקיוס הוא היותס מתלבשים‬ ‫בצוף מן הנקבה ולטעס זה כל מה שיעלה סוד המחשבה‬ ‫אשר בחכמה שבכתר הס מלכיס *קרואים ח״ו דרך משל‬ ‫וכמו שהקרי יה" רוח בלי גוף כך אלו המציאיות יהיו‬ ‫רוחניים בלתי מתעבים ומתקיימי׳ מפני שאין נקבה ד סייט‬ ‫הבינה שבכתר שבה תיקו׳ הכתר כאשר נבאר וכמו‬ ‫שרמזנו לעיל בפי הקודמי׳ ולזה הי׳ סוד המלכים עצות‬ ‫בלי מעשה ומחשבות בלי פועל ולא שיתבטלו מכל וכל‬ ‫אלא בערך שהם מציאיות העולות במחשבה הרוחני׳‬ ‫ההיא להתפשט עד בא אל מציאות הוית הנקבה שנס‬ ‫היא נעשית בלי נקבה שהיא עצמה הנקבה ראש לכל‬ ‫הנקבות לכך תיקוני הבתר סיבה להמצא הנמצאות טלג*‬ ‫אמנס אחר שנתפשטה הבינה שבכתר נשתתפו החו״נ‬ ‫שבכתר והולידו יחד החכמה והבינה והדעת כאשר אבאר‬ ‫בפ׳ הו׳ בע״ה ומכאן ואילך כל ההויות מתהוות מוט״ן‬ ‫ויתקיי׳ והצבת בצבת עשו"‪ .

‬וענין זה פי׳ בחש״ק ש׳ ז׳ סי׳‬ ‫א׳ ודרך כלל סמלניכ הס הויית המחשבה מעצמה אל‬ ‫עצמה עד שסוף המחשבה בינה והבינה נקבה ו מ ד יוליד‬ ‫תיקוניה ומציאות׳ מעצמה אל עצמה ואח״כ הס מזדווציס‬ ‫החו״ב ובשיתופם יולידו ההויות למטה והנה א־ן שוס‬ ‫סוים מתהויס לפניו שאינם משתלשלי׳ מעצמי אל עצמ׳‬ ‫ומתגלגל׳ י׳ בחי׳ שהם י״ס שעור שלמות התמונה לכך‬ ‫הרצון שברצוטת יתפשט מעצמו אל עצמו מרצון אל רצון‬ ‫עד עשר רצוטת ומפני העלמן יכלל הכל ברצון הרצונות‬ ‫סוף הרצונות דהייט היודע נמצאת מ כ מ ה שהיא הרע׳‬ ‫בלי ליודע לידע ומתמצא ממחשבה אל מחשבה עד י׳‬ ‫מחשבות וב׳ ראשונות כתר וחכמה אינם בשם מלכים‬ ‫ועצות כדפי׳ ומיד יתגלגלו ח׳ עד תשלום כל הגלגול אל‬ ‫התפשטות המחשבה ו מ כ מ ה עד הגיע אל תשלום‬ ‫המחשבות רמגלה שם הבינה ויתפשט הבינה ויתגלגלו‬ ‫במי׳ ממציאות אל מציאות עד תשלום הבינה ותיקון תי׳‬ ‫הכתר ואז נשלם ונתקן הכתר בכל מציאיותיו להוליד מכאן‬ ‫ואילך כלההויות מזכר ונקבה ‪:‬‬ ‫‪ 3D‬א״ס אין לו לא שיתוף ולא רע ולא חבר‬ ‫וממציא הכל מאפס המוחלט י ואינו צריך‬ ‫זכר ונקבה אלא מהוה ומוציא הנמצאות מהאין אמנם‬ ‫ממנו ולמטה אין כח בהויו׳ להוציא יש מאין אלא יתמצאו‬ ‫יש מיש ולכך הכתר הנמצא ממנו לא נמצא מזכו״ן כלל‬ ‫ועיקר אמנם הכתר להוציא זולתו צריך זכו״ן וכל מה‬ ‫שימציא א״ס שפע וכח ממנו יתן וישפיע אל הכתר בלי‬ ‫אמצעות זכו׳׳ן אמנסהכתר לא יוציא ולא יהוה ולא יתפשט‬ ‫ולא ישפיע אלא מכח זכו״ן ותנה הכתר מעצמו אל עצמו‬ ‫• כעין א״ס ממציאו וכעין התחתונים נמצאיו למטה ולכך‬ ‫הוא אמצעי בין ב׳ העניינים מצד א״ס הוא נמצא בלי‬ ‫וט*ן אלא מתפשט ומתסוה ממציאות אל מציאות בכח‬ ‫השפע׳ א״ס עליו אמנם א״ס נשמי ורוחו בו מחית‬ ‫הכתר ומהוה מ ת ר אמנם הכתר כלי וספי׳ והיא מעצמי‬ ‫אל עצמי מתמצאת והולכ׳ בכח הנשמ׳ ואחר היות נגמר‬ ‫הכלי מכאן ואילך הוא לבוש ב׳ ללבוש וכלי לכלי צריך‬ ‫שיתהוה משיתוף כלי בכלי והרי זה כעין אדה״ר וחוס‬ ‫מו״ב שבכתר נמצאים מכח הבורא בלי זכו׳׳ן אמנם מכאן‬ ‫ואילך יתמברו זכו״ן בו״ס שבכתר ויולדו למטה כלים‬ ‫שניים והנשמה שופע׳ בתוכם אמנם יקבלו הנשמ׳ בסוד‬ ‫התלבשות ולכך לא יתהוה למטה שוס בריה אלא מכח‬ ‫זכו״ן והכתר בעצמו כלי נמצא בלי כלים אלא יוצא מנשמ׳‬ ‫אל כלי ומבאן ואילך הנשמ׳ יוציא נשמ׳ והכלי יוציא כלים‬ ‫פרלן‬ ‫‪1‬‬ ‫ף כ א ‪B‬‬ ‫״‬ ‫‪i V t M‬‬ ‫אילימה‬ ‫והיינו הפי׳ מהכתר ונשמות מא״ס ולזה היה הכתר לכד‬ ‫צכת לצכת אמנם ממנו ולמטה והצבת כצכת עשוי׳ כל‬ ‫הנמצאים והנס הכתר מכח א״ס יוצא כלול כסוד היודע‬ ‫והידוע והרע׳ ומתפשטים ונמצאים כאחדות ומה שיתהוו‬ ‫ויתכחנו לגי דהיינו היודע כתר לעצמו והרע׳ חכמה‬ ‫לעצמי והידוע כינה לעצמי אינו מצד א״ס שא״ס אחדות‬ ‫גמור ומאחד היודע והרע׳ והידוע התחתונים דהיינו‬ ‫הספי׳ חכמה ותכונה ודע׳ התחתונות נ״ש שיתפרדו‬ ‫מצדו העליונו׳ אלא כהשתלשל׳ להמציא הנמצאות יתרחקו‬ ‫ממט וישתלשלו וירדו מעילה לעלול ותחלת מציאותי׳‬ ‫יהיה בסוד הכתר בעצמו שמצד בחי׳ דכקותו כמאצילוכל‬ ‫מה שאפשר לו להתדבק ולהתקרב אין בו בחי׳ חכמה‬ ‫ובינה אמנם הכל אחדות גמור׳ כדפי׳ ולפי זה לא ימצא‬ ‫עולם אמנם האצילו מאצילו וחדשו על מציאות שהתרחקו‬ ‫ממני יהיה לו סיבה להשתלשל ולהמצא בדעת ויודע‬ ‫וידוע משתלשל מנחי׳ אל בחי׳ וממציאות אל מציאות‬ ‫והיינו סיבה למציאות הכתר מתמצא מעצמו אל עצמו‬ ‫ומתפשט זכו״ן בעצמותו כענין שיהיה בעצמו מכח א״ס‬ ‫השופע בו ולא כן בא״ס ח״ו ולא כן בספי׳ התחתונות ‪:‬‬ ‫‪ J3‬כל הספי׳ צריכות התעוררות לפעול וא״ס‬ ‫פרס‬ ‫א״צ התעוררות כלל ולזה כל הספי׳ צריכות‬ ‫י‬ ‫העליונות לתחתונות לעורר׳ ולהכין להס בית קבול להוליד‬ ‫דהיינו שתהי׳ הנקבה מכינה עצמה כדי להמציא ההרות‬ ‫המתפשט׳ והתחתונות לעליונות להשפיעם וא״ס א״צ‬ ‫התעוררות כלל שתמיד מתעורר ואינו בעל שינוי ומתפעל‬ ‫כדי שיהיה פעם מתעורר ופעם מתעלס ח״ו אלא תמיד‬ ‫פועל תמיד הוא מתעורר ואינו זקוק לזולתו ולזה ההרות‬ ‫נתהוו מאתו בלי התעוררות כלל ונמצאו מטובו מראשית‬ ‫ההויות דהיינו רצון הרצונות ע״ס כל ההרה ‪ .‫‪££‬ף‬ ‫עץ הבדולח תפ‪ 1‬א‬ ‫ונמצא אדה״ר לעבוד ומעורר והס מתחדשות התעוררות‬ ‫תחתון וענין זה אבאר‪ .‬אמנס‬ ‫האמצעי׳ שהם העלולי׳ ההרות והסיבות האמצעיות‬ ‫להביא ההד׳ אל בישול מציאות׳ אינם מוכנות להוליד‬ ‫ולהמציא אלא ע״י זכו״ן והתעוררות תחתון לעליון ולזה‬ ‫בהכינס ותי׳ מיד יולידו ויהוו ולא יגרע הכח הזה כלל‬ ‫מא״ס ששפעו ואורו פרוש תמיד על כל נמצא וההכנה‬ ‫יעדר מצד התחתונים והוא כאלו ב׳ אבנים יהיו כאן הא׳‬ ‫אבן חשוכה והא׳ אבן מאירה ובב׳ השמש מתנוצץ זו‬ ‫מזהירה וזו עכורה שאין הדבר תלוי בשמש אלא אורו‬ ‫פרוש על ב׳ כא׳ אמנם ההעדר מהאבן והיותו בלתי מוכן‬ ‫מעצמו וזה טעם אל ההרות העליונות היותם בלתי‬ ‫מולידות בלי הכנה ולזה הכתר שפניו אל הא״ס יתהוה‬ ‫מעצמו אל עצמו עד גמר תי׳ אבל כשהכתר יתן פניו‬ ‫להוליד לא יוליד ממט ולמטה אלא בנח זט״ן אמנם אי!‬ .

‫ספי"‬ ‫עי‬ ‫'‬ ‫ה ב י ו י ח‬ ‫תט‬ ‫*‬ ‫לו התעוררות ומצד א״ס שאינו צריך התעוררות הרי‬ ‫דבריה ההיא שלימה לא יחסר בל בה ומצד הבליס‬ ‫הפועציס שצריכים התעוררות אין הברי׳ ההיא שלימה‬ ‫שחסר׳ מעלת ההתעוררות ולזה יהיו הנמצאות מראש‬ ‫ועד סוף חסרים ההתעוררות כאשר יתבאר‪ .‬ועתה לפ״ז יקשה שהיאך יפעל הדיני׳‬ ‫בהבדל מן הכתר והרי אפי׳ כא״ש אין ראוי לסלק‬ ‫הפעול־ת ממנו כדפי׳ כעי״ן נ״ל ב״ש שנשלק הפעולות‬ ‫מהכתר ואין ראוי לשוס פעולה מן פעולות השפי' שתהיי‬ ‫בפירוד ח״ו אלא כל י״ס משתתפות בה שאין פירוד‬ ‫כשפי׳ ‪ .‬ועוד יקש׳ שהרי הגבורה בלולה מי׳ והרי‬ ‫הכתר או ענף ממנו בשוד הדעת הוא בלול בה והיאך‬ ‫יפעול הדין והרי ג׳ קושיות אלו הס כדרוש הזה ‪ .‬והענין שא״ס נשמה‬ ‫בכתר וכתר כחכמה וחבמה נשמה בבינה והבינה נשמה‬ ‫בז״ס פועלת הדינים בבחס בנשמה בתוך הנוף ולא יתייחסו‬ ‫הדינים אל הנשמה במו שלא יתייחסו הפעולות הגשמיות‬ ‫מהנשמה שהרי אין האיכרים פועלים אלא מנח הנשמה‬ ‫אשר בתונס ונן אין הספי׳ פועלות אלא מנח א״ס‬ ‫יכח״ב אשר הס המשלחי׳ החיות לבל הפעולות שאס לא‬ ‫כח החיות א״ס ככתר וכתר כחכמס וחכמה בבינת‬ ‫וכינה כספי׳ מאין היה כח לספי׳ לפעול כלל א״כ‬ ‫לא ימצא שוש פעולה כהס לא קטנה ולא נחלה שלא‬ ‫תהיי מכח א״ש וני שפי׳ ראשונות ולא יתייחסו הפעולות‬ ‫ההם אליהם מפני שיתרחקו מאייש הרחק נהל בסוד‬ ‫נשמה לנשמו' ויתרחקו מן הבתר ורחמו מפני שהוא‬ ‫כנשמת אל החכמ׳ ויתרחקו מן החכמ' שהוא כרוח אל‬ ‫הנפש ויתרחקו מן הכיני מפני שהיא כנפש אל הנוף ואל‬ ‫הגוף עיקר הפעולות והנה בזה לא ימצא שוס פעולה‬ ‫שלא ישתתף הכתר בה על הדרך הזה והארכנו בביאורו‬ ‫כעיין כל תמר הנז׳ ‪ .‬‬ ‫ודגה הספי׳ למעה יש כהן דין והכתר אין כו דין כלל‬ ‫אלא אדרכא כל מקום שהוא מתגלה אין כו דין והדין‬ ‫מתנטל והיינו דכתיכ כורסיי' שנינין די נור דהיינו‬ ‫שהוא יושב על כסא ה ד ן לנטלו ולהכניעו ולכופו לרחמים‬ ‫וכל מקום שהוא נראה הדין נכנע ומתבטל והנה כאשר‬ ‫יתלהבו הספי׳ התחתונות בדינם ויתגלה אליהם השרש‬ ‫העליון דהיינו התיקו׳ םככתר מיד ישקיטו בדינם והיו‬ ‫כלא היו ולכך מצחא דלתחא דינא כשמתגלה מצחאדא״א‬ ‫לס מיי ישקיט דינה וכן לעיינין וכן שאר התיקו׳ כאשר‬ ‫נכאר כע״ה‪ .‬והנה הענין‬ ‫בקצרה לתי׳ הקושיא הוא בי בל מה שיהי׳ מדת הדן‬ ‫למעה נשפי׳ הוא בנתר שרש להשבית הדין והנןעסשכל‬ ‫מדה ומדה נכללת אחר שרשה ובאשר הגנור׳ מלםנת‬ ‫דיני׳ ומתחז׳ היינו מצד התעלמות השרש והיותו פועל‬ ‫בהעלס בנשמה ברוח והח בנפש אמנם כאשר הנשמה‬ ‫מגלה עצמה ומשפעת ממש בהשפעת הנוף אבר אל אבד‬ ‫דהיינו השתתפות הכתר בפעול׳ עצמי כספי׳ יתנל' שרש‬ ‫הנבור' אל הגבור׳ ומיד תלבין אדמימות׳ מפני שסשרש‬ ‫הנעלם העליון לובן ורחמים א״ב נהגלה יתבטלו הדן‬ ‫מפני השרשיס העליונים והנה השרשיס הסם נשמות לספי׳‬ ‫למשה ופועלים בהשתתפות בפעולות בהעלס נשמה אל‬ ‫הנוף ואז אין השרפים משביתים פעולות הענפים והדרם‬ ‫נפעלים אמנס נאשר יתגלו עוד ראיה אורם ממש‬ ‫והשפעתם מן הנתר אל הגנור׳ והחכמה והבינ' בלתי‬ ‫מלניסי׳‬ .‬ואל הכי שהגכור׳ נכללת בכתר‬ ‫הן אמת שהגכור' נכללת ככתר והרי פי׳ כתמר הקודם‬ ‫שהתי׳ הס ע׳ דהיינו שרש לעי הספי׳ וככללס הגבור'‬ ‫אמנס הענין מתבאר במה שנבאר לקמן בסוד תיקו*‬ ‫דיקנא שנאמר בה לבושי׳ בתלנ חוור‪ .‬והנה‬ ‫לתי׳ הא׳ יתוקן במו שביאר׳ ענין פעולת הדינים לגבורה‬ ‫נכח א״ס כדפי׳ בעין בל תמר ‪ .‬ועוד קשה שהרי הגבורה דין הקשה ובהכרח‬ ‫היא מושרש׳ בכתר והיאך יהי' הכתר נכלל מהגבורה ולא‬ ‫תהי׳ ד י ן ‪ .‬וא״ס לא‬ ‫יעלה ולא יוריד כו התעוררות כלל אלא תמיד אור שפעו‬ ‫א‬ ‫פ כ ״ נ‬ ‫י ת מ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪e‬‬ ‫׳‬ ‫‪K‬‬ ‫אילימה‬ ‫‪0‬‬ ‫והויות הנמצאות ממנו בל יפסק אפי׳ רגע ומנתר‬ ‫אמצעי בין ‪1‬ל״‪ 1‬מצד מעלה א״צ התעוררות אלא תמיד‬ ‫הוא מאיר אמנם התחתונים מוכנים לקבל ולזה כשנרצה‬ ‫להעלות ההתעוררות לא נבנהו אלא עד חו״ב זכו״ן‬ ‫התחתונים אמנם זבו״ן פבבתר תמיד משפיעים תמיד הם‬ ‫מולידים כלי הפסק כלל ועיקר‪:‬‬ ‫עין ה ב ד ו ל ח ת מ ר ב‬ ‫ת ג ר ב יהיה בביאור הבתר בבי תי׳ רא״ש ושע״ר וביוצא ובו כ״פ‬ ‫א הכתר בעל הרחמים לאין תנלית נק׳ לובן‬ ‫פרק‬ ‫העליון או כעל הלוכן מחשוף הלכן וכיוצא‪.

‬אמנם הוא מ פ ד הלובן‬ ‫סבלתי משוער םלחסדיו אין תכלית אמנם הוא שמן‬ ‫אפרסמון העליון מפלא שממנו יתפשט שעשוע אל הצדיק"‬ ‫והארת׳‬ .‬הב׳‬ ‫כתר שנגמר׳ שמשתתפת יותר מפני שכבר רפו רחמיה‪.‫^ןף‬ ‫עין הבדולח תמר נ‬ ‫מלנישי׳ השרשיס ההם א(י תתהפך לרחמים ותלבין ‪.‬‬ ‫ואל סג׳ שהצבור׳ נכללת מי׳ בסוד הרע׳ הן אמת בך‬ ‫היא אמנס הדעת שבכל מדה ומדה יהי׳ בחי׳ לפי‬ ‫המרה ‪.‬ותתלבש ותתעלם במרה עצמה והנה המדות‬ ‫בהיותם רחמים כלולות מ״ ו" מיי אמנם כאשר הם‬ ‫פועלות בדין יתלבש ויתעלם כח״ב שבה בז׳ ולכך עיקר‬ ‫ב״ד הס ע׳ שג״ר יתעלמו בתוכן כנשמה תוך הגוןז על‬ ‫הדדך שפי׳ ולא כ״כ ממש אלא יהיו משתתפות ופועלות‬ ‫ולא פועלות שהרי אין הכתר הכלול בגבורה ברחמיו‬ ‫בגטרה בכתר עצמו ודאי ‪ .‬ולכך כל מקום שימצא מציאות שער ירצה פעולה‬ ‫מתפשט׳ ונפעל׳ למטה דהיינו ו״ק שהם סוד הפעולות‬ ‫הנפעלות ושאר התי׳ אעם פעולות ממם אלא עצם מתקרב‬ ‫אל עצמות הספ״ ולכך יתייחסו ו״ק הפעולו׳ בשם שער ולבוש‬ ‫בין בראש בין כזקן והנה סוד השער הלבוש כל מציאות מ ת ר‬ ‫והעלימו שהרי כשתצייר בשכלך מציאות ראש והשערות‬ ‫הם מתפשטין מהראש ומכסין הראש מג׳ צדדיו הנה‬ ‫השער מכסת הכל זולתי מצד הפנים וכאשר נבאר סוד‬ ‫הפנים ששער הזקן יכסה וילבים הלחיים והכל לא ימצא‬ ‫לבין שער הראש לבין שער הזקן אלא פתיח׳ שנפתח‬ ‫שער הראש שלא כסה צד הפנים ושער הזקן שנפתח‬ ‫לכאן ולכאן ונתן מקום להראות מהעצמות הפנימי שאינו‬ ‫בבחי׳ דעת אצא בחי׳ בינה ממט הנעלמ׳ שהיא נינה‬ ‫שבכתר שממנה התי׳ מצחא ואודנין וחוטמא ועייני ן ואנפין‬ ‫והפה נכללת בכלל תי׳ הזקן כאשר יתבאר בע״ה ומן‬ ‫הטעם הזה נקרא השער לבוש ודאי דהיינו התפשטות‬ ‫הפעולות המלביםות העצמות הנפלא הנעלם •‬ ‫‪ J‬הנה בחי׳ א׳ אל הכתר הזה אין מי שיוכל‬ ‫פרק‬ ‫לשער מפני ששעור ומדה אין בכתר עצמו‬ ‫י‬ ‫מפני שכל שעור ומדה יש לו תחלה ופון! שהם נ׳ גטלי‬ ‫השעוד ותחלת ההויו׳ חכמה וסופן נינה כפוד היובל‬ ‫וכאן אין חכמה ואין כינה והוא כעין תחלת מציאותו‬ ‫הכתר היאך ישער כאן שיעור‪ .‬הא׳ הוא כתר עצמו ממש‬ ‫שהוא משתתן! בדיני׳ כנשמה בתוך הגון! כדפי׳ ‪ .‬אמנם קי״ל‬ ‫שגזר דין הוא מע׳ ב״ד שלם וכן אמרו קורע" לו גזר‬ ‫לק של ע׳ והרי הז׳ כלול מי׳ אמנם רפה רחמי כתרים‬ ‫שט׳ רהיו רחמים רפויים מלובנים קצת שאין הגבורות‬ ‫שוות ודאי ועד״ז יתפשטו הדינים ויוכללו מעשר ואין‬ ‫חשש‪:‬‬ ‫ב תיקוני הכתר הם ב׳ בחי׳‪ .‬תא׳ הוא‬ ‫‪plL‬‬ ‫עצמו׳ הב׳ הוא לבוש הנה הלבוש‬ ‫י‬ ‫ייתיחפ בשם שער והס ב׳ בחיי שער הראש ושער הזקן‬ ‫וכנגד שניהם אומר הכתוב שער רישיה כעמר נקא לבום"‬ ‫דשער שהזקן המלביש הלחיים כתלנ חוור והנה התוכיות‬ ‫לא פי׳ הכתוב רחמיו אלא סתס נאמר ועתיק יומין יתיב‬ ‫שער רישיה כעמר נקא דהיינו הצמר הלבן ברחמיו נקי‬ ‫מכל דין ולטשיה כתלג חוור בלובן הרחמים וכ״ש העצמות‬ ‫התימני שהס התי׳ המכונים בשם עצם האדם ובשרו‬ ‫כנח ראשו ומצחו ועיניו וכיוצא שיורו על תוכיות ועצמות‬ ‫יותר מהשער שהרי הארס אין שערו עצמותו כבשרו‬ ‫ועד״( הנמשל כאשר נבאר ועד״ז הוא בעל הלובן בין‬ ‫בבחי׳ השער הלבוש המתגלה בין נכח" המציאות העצמי‬ ‫אשר לכתר בבל בחי׳ עתיק יומין יתיב ירצה יש לו ישיבה‬ ‫וגילוי על הספ" התחתונות שהם כסא שיש בהם דין‬ ‫והוא מפה דינם ומהפכו לרחמים וממתיק אותו והיינו‬ ‫יתיכעל כסא הדין כאומרו כורסי" שביבין די נור ולא‬ ‫שיפעול הדין אלא כופהו בהיות הכסא מוכן לישיבתו עליו‬ ‫וענק הכתוב באומרו עד די כרסוון רמיו היינו שהושלכו‬ ‫כסאות הדינים ממציאות דינם וקוםיו׳ ורפו דינם ונמחקו‬ ‫והטעם משוס דע״יו יתיב להכשת הדין ולבטלו כדפי׳‬ ‫שהכל נמשך אחר השרש ואחר ששרשי הגמר׳ מלובנות‬ ‫‪««w‬‬ ‫אילימה‬ ‫םס נהיות׳ מאירות מםס דהיינו ישיבת הכתר כבל כפא‬ ‫מיר כורםוון דמיו מדינם ונמתקין והנה ים פפי׳ שיונקים‬ ‫מהם בחי׳ עצמות הכתר הנעלם וים בחי׳ בםפי׳ מקבלות‬ ‫מן הלבושים הננליס דהיינו השער ודרו כלל כל תי׳‬ ‫הכתר דהיינו כל בחי׳ מציאותו יתיב על כורםייא דהיינו‬ ‫לבטל הדין ולכופו שלא יתלהב העולם בדינים והטעם‬ ‫שהדינים כספ" ג״כ בח" שונות כפפי׳ התחתונו׳‬ ‫יש כחי׳ מכונות כשערות והן נגלות ויש נחי׳ מכוטת‬ ‫כמצחא ועייגין וחוטמא והס עצמות ולזה אמר שכיכין די‬ ‫נור גלגלוהי נור דליק ולזה כל תי׳ מ ת ר שהם ט׳ םפי׳‬ ‫שבו יושב ומשגיח כספי׳ התחתוניות למתק דינם ולזה‬ ‫נסתען* ונתקן הכתר כתי׳ למתק הדינים ומזגיתס ‪.‬‬ ‫והנה השער כל מקוס שהוא יורה על מציאות מתפשט‬ ‫נובע מהעצם לחון והיינו ואו • כח נובע מתוכיות‬ ‫ומתפשט ויוצא ולכך יש צו מבוע דהיינו י׳ ומתפשט‬ ‫והיינו ו׳ וזהו מכין השער דרך כלל ונודע שעצם‬ ‫הפעולות אינם הספ" העליונות אלא כחות מתפשטים‬ ‫מהם ‪ .‬אמנם מרפה קצת הדינים‬ ‫והעניינים הס בהדרגה ‪ .‬‬ ‫סג׳ ז׳ שבגמר׳ המשלימ" לשבעים מפני שכל א׳ כלולה‬ ‫מי׳ שאלו ה" מז׳ ה״ ז״פ ז׳ והיו מ״ט ‪ .

‬ורגה כאשר הצדיקים‬ ‫נעדון נועם ה׳ מתעדנים כסוד ד׳ כדפי׳ ועתה מגיף׳‬ ‫זו ירד שהיא ט״ל למיותס נו והוא נעשה ממש מתיקון‬ ‫זה נלתי משתנה הנינ׳ אלא ממנחי׳ הזאתםעליונ׳ אל‬ ‫הנע׳ בלי שיטי מנחי׳ אל נחי׳ כלל והנה כנר פי׳ שסוד‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r&ft‬‬ .‫םפר‬ ‫עיז‬ ‫ייבייי״‬ ‫ת מ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫והארת׳ מכאן הוא תכלית עידונס וע״ז לא יומיןז מפני‬ ‫שזו היא בחי׳ א׳ להתפשטות המציאות למטה ואין‬ ‫המציאות הזה משמש לתחתוני׳ אלא דוקא לצדיקים הזוביס‬ ‫לסוד עידון נשמת׳ נבעה ושם יתגלה אליהם בבינה ‪.‬אלן! עליוניה יעשה גהםי״ג‬ ‫אלן! רכוא מצד עליית התחתונים שכל א׳ מהארגעה‬ ‫יתגחן גשלשה רעש׳ ע״י הנקוד׳ האמצעי׳ י״ג ופשוט‬ ‫הוא סנה גאשר יתפשט עוד גחי׳ זו למטה יהי׳ ג״פ י״ג‬ ‫הה ט״ל דהיינו סוד יה״ו י״ג הרות באות י׳ י״ג באות‬ ‫ה׳ י״ג באות ו׳ ולבך הס'ט״ל יו״ד ס״י וא״ו ולכך כופןז‬ ‫ט״ל למטה לסוד הביני במקומה ‪ .‬הספ״ והספי׳נא׳ ער‬ ‫טן‬ ‫‪T B‬‬ ‫י״‬ ‫אלימה‬ ‫‪mo‬‬ ‫א״ס ויתעלו עד הפי׳ הזה שאין עלייה עוד כדפי׳‬ ‫בתמר א׳ סי׳ י״ג ולזה ישוער התי׳ הזה לא שהוא שיעורו‬ ‫אלא יבנסו שס סוד קשר הספי׳ ובללותה בא׳ י״ג אלן!‬ ‫רבוא עלמין שכל א׳ וא׳ מהי״ג סגבלליס במלח א׳ יוללל‬ ‫באלן! רבוא נמצא סוד אחד י״ג אלן! רבוא ונודע שכל‬ ‫בניסתס שס יעש׳ הארה ומציאות תי׳ לבך ימצא שס‬ ‫המציאות הזה והיינו סוד קשר •מכווצי באלן!• לקשר הספי׳‬ ‫לתיקון זה בבחי׳ זו והנס לעלות לתי׳ זה הוא שכאשר‬ ‫יבוין בשמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ קשר הספי׳ ויעלם‬ ‫לבינה יהיו ה׳ נקודות ד׳ דגלים ונקוד׳ המרכז ומסבינה‬ ‫יוקשרו בסוד י׳ דהיינו שהם ז׳ ספי׳ ובבינה ‪.‬יתקשרו‬ ‫תו״מ ויסוד ויהיו בסוד ה׳ ומהבינ׳ יתעלו לחכמה ויםיו‬ ‫עולים נצח בחסד והוד לגבורה ויהיו ג׳ בחי׳ שבאות י"‬ ‫העליון חסד והתחתון גבורה והאמצעי תפארת ג׳ נקודות‬ ‫שבאות י׳ ואח״כ יעשה אות י׳ נקוד׳ דקה רוחנית‬ ‫מאחדת הפעולות ויכנס אל הבתר ושם יהי׳ מציאות׳ י׳״ג‬ ‫דגליה מתעליה להקשר הפעולות במאצילה והיינו מננסם‬ ‫אל תבלית העלייה ואין עלייה יותר מאומה מעולה‬ ‫מתיקון זה מ ס ר י ם התכליתיים ולגבור׳ ג׳ נקודות נכנסו‬ ‫לנקודת א׳ חסד ונקשרו בחסדיה אלו והיינו מציאות‬ ‫הפעולות נקשרות גא״ם גתוך הכתר ולזה ע״ג העלייה‬ ‫במלת אח״ד ואח״ב ירד באחד מדרגה אחר מדרגה‬ ‫ויאמר מבלעדיו אין אלהי״ס בנתר והוא ראשון כחנמה‬ ‫ואחרון בבינה ומנהיג ט״ק וירד עד היסוד וט׳ כדפי׳‬ ‫בתפלה למש״ה אמנם הכוונ׳ הנה שהתי׳ הזה יתקשר‬ ‫בסוד הנהג׳ בתוכו י״ג רטא אלן! עלמין נושאי דגלי‬ ‫עמודי ההנהג׳ והארבתי שם בחש״ק בש׳ ג׳ סי׳ נ׳ ‪:‬‬ ‫פדל ך הנה פי׳ לעיל ב׳ בחי׳ לתי׳ זה הנחי׳ הא׳‬ ‫הוא בחי׳ ארבעה בדפי׳ הנחי׳ הב׳ מסד׳‬ ‫יתחלק לי״ג והיא השנית ט״י הספי׳ העולות והא׳ ע״י‬ ‫מתפשטות המתפשט והנס הד׳ יתמצא גי״כ ענין‬ ‫מתייחם הוא ולגך ד׳ מאות‪ .‬־ ‪ .‬‬ ‫וסנה מה שיתגלה אליהם בבינה ישוער ושעורו ארבע‬ ‫מאות שקל בסן! עובר לסוחר שפי׳ שקל עולם מפני‬ ‫שהשקל עשרים גרה דהיינו סוד י׳ ממטה למעל׳ וי׳‬ ‫ממעלה למטה דהיינו סוד כ׳ עשרים גרה השקל והם תי׳‬ ‫שקל •רצה שעור ת׳ עולמות שבל עולם ועולם הוא‬ ‫משוער בשקל הקדש הזה הנז׳ שסודו יה״וה הו״היבסוד‬ ‫השקל השוקל ממטה למעלה וממעלה למטה והס שקל‬ ‫בדפי׳ והס עובר ומתפשט לבינה לעונג הזווג העליון‬ ‫ע״י יסוד והיינו עונג הצדיקים הזוכים אל הביני נועם ה׳‬ ‫והנה כאשר משכל ירצה לשער המציאות הזה למה הס‬ ‫ד׳ מאות מיד ידין שיעורו שהם ד׳ אותיות י׳ מאה ה׳‬ ‫מאה ו׳ מאה ה׳ מאה והס ת׳ והיינו עידון כל המציאות‬ ‫מהעונג העליון הנפלא בחי׳ א׳ מתיקוני הבת׳ הבלתי‬ ‫משוער יעלה בסוד האריכות לד׳ מאות אלן! עולמות‬ ‫נעלמי׳ בלתי משוערים שאין שם שיעור ומרה אלא הס‬ ‫אפרסמון נוגע טייח לעדן הצדיקים והשיעור הזה בלי‬ ‫שיעור כדפי׳ שאין שם לא חכמה ולא בינה ולא ת״ת‬ ‫ולא מל׳ א״ב היאך נשער ד׳ מאה אלן! אלא ישער‬ ‫השכל לפי השיעור התחתון מה שאין שיעור בעליון‬ ‫והיינו ייחס תי׳ א׳ לבתר יתיחס באידרא בשה גולגלתא‬ ‫בדפי׳ בחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ג׳ ובסי׳ ד׳ מל׳ פ׳ האזינו‬ ‫ומשם כללתי הפ׳ הזה וביררתי דבריו ועתה דון בשבלך‬ ‫במה יצטרך להתפשט החסד הגמור הזה עד הגיע הנאתו‬ ‫אל הצדיקיה שהרי הצדיקים הנאתן המתעלי׳ היא נועם‬ ‫ה׳ דהיינו הבינ׳ במציאות׳ במקומם ומשם ישיגו ויעטר‬ ‫אליהם מ ס ד ומלובן הזה ויתדבקו בבחי׳ הא׳אשרלתי׳‬ ‫הכתר ואפשר שע״י הזווג שיתקשרו הספי׳ וייעלה הגתר‬ ‫אליהם יהי׳ הנא׳ זו להם לעתות ידוןנות‪:‬‬ ‫ד עוד יהי׳ מציאות ג׳ לתי׳ זה שכאשר‬ ‫פדל!‬ ‫יאוחדו הספי׳ התחתונות ויתעלו גסוד קשר‬ ‫׳‬ ‫האחדות לספי׳ עד א״ס ויוכללו בסוד שמע וברוך שה‬ ‫בדפ״ בתפלה למשה ש׳ הנה יתעלו עד א״ס ועילוי״‬ ‫בסוד יהףמ אלהינ״ו יהו״ה אח״ד שסודם אחד י״ג‬ ‫י ס י ט סוד י״נ דגליה הנעשים בסוד בשבמל״ו ונקשרים‬ ‫נפוד י״נ דשמע ישראל ונקשרים נסור א׳ נהתעלות ז׳‬ ‫טפירו׳ אל סוד חמשה דהיינו כנגד הכינ׳ וסוד ה׳ הש ד׳‬ ‫נקודות ונקודה אמצעית כזו ־ • דהיינו סוד הרגלים‬ ‫ועולים סוד הדגלים לקשר ‪ .

‬והוא נוטף‬ ‫לשדה תפוחים שהיא המ״ל הנקי שדה תפוחים מפני שיש‬ ‫בה הלובן והאודם מהפנים העליונים שהם חו״נ תנעלמי׳‬ ‫למעלה שמהס נעשה אנפי מלכא למטה כאשר יתבאר‬ ‫למטה במקומו והנה תמשכתו לשדה זו שהיא מל׳ היא‬ ‫ע״י שבעה וזווג דהייט זרע היורה כחץ והנה הטל הזה‬ ‫רחמים צמודים כעין הבדולח אמנם ישתתף לפעולת הדין‬ ‫ברדמ למטה כפי מורך בבדולח הזה שמראה כל‬ ‫הטונים האודם והלובן ועיקרו לובן כך עיקרו רחמים‬ ‫ומראה צ״כ פעולות הדין וכמו שתארנתי בעניינים אלו‬ ‫בחש״ק שער ג׳ סי׳ צ׳‪ .‬‬ ‫י״‬ ‫‪re‬‬ ‫‪r c‬‬ ‫אידימה‬ ‫אח״ד הוא נקודה אחת שנעםי' מאות י' שבחנמת ונחלק׳‬ ‫לג׳ יורי•׳[ והיינו שהם נ׳ טיפין באותיות יח״ו דהיינו‬ ‫יו״ד ה״י וי״ו ויורד למטה בסוד יו״ד ה״א וא״ו הנעשה‬ ‫למטה והיינו שנוטף טיפין טיפין לרישא דזעיר דהיינו‬ ‫הכיני כאשר יתבאר במקומו בענין שנמשך מבינה שבכתר‬ ‫לבינה עצמה והיינו מהתי׳ תא׳ כדפי׳ ומתמלא ראשו‬ ‫דז״א שהם חכמה ותבונת ודעת יה״ו מטייל זה מראש‬ ‫ז״אייש בו ימין ושמאל ואמצע כאשר יתבאר ולכך עם‬ ‫היות שאין זמן למעלה בערך התי׳ הזה עכ״ז בערך ז״א‬ ‫למטה יתמלא ראשו מאור טל זה בכל יוס דהיינו סדר‬ ‫זמנים למטה ולכך אותיות יו״ס תם אותיות יה״ו כנודע‬ ‫דהיינו י׳ חכמת מ׳ בינת ודעת ו׳ ויתפשט בז״א בסוד‬ ‫הזווג מראשו בסוד זרע היורה כחן מן המח אל המל׳‬ ‫להחיותת ולתקנה מצר המיתת אשר תחתיה כנודע שסוד‬ ‫טיפי זרע הייחוד מחיים המל׳ ממיתה ודין אשר בה ‪.‬אמנם בשעת פטירתו‬ ‫לא רצה י״ש לייחס אלו הי״ב בנולנלתא שחוא הכתר‬ ‫וייחסם בחכמה עצמה דהיינו מוחא וע״! אני אומר שלא‬ ‫יתייחסו שם בכתר אלא ע״י החכמה דהיינו י׳ הנחלקת‬ ‫לנ׳ חלקים נ׳ יודי״ן שתם מתפשטות לנ׳ שמות יחו״ה‬ ‫יהו״ה יהו׳׳ה ותיינו חכמת ותבונה ודעת ועצם תשמות‬ ‫נובעין מן הנקודה שהיא יו׳׳ד לעצם החכמה ומשם ישתרשו‬ ‫בנתר נלנלתא ולזה בחי׳!ו בתי׳ !ת תיא תחתונה מתבחנת‬ ‫לפי מציאותו על מוחא שתגולגלת על חמח ומנקודת !ו‬ ‫מתפשט׳ סוד אריכות אפים שתכתר נקי אריך אנפין‬ ‫והיינו מהכתר מתבחי׳ !ו יתפשט אריכות אפים לש״ע‬ ‫רבוא עלמין דתיינו י״ס ג״ר נכללות בכללות גדול ש׳ רבוא‬ ‫ו!״ס הס ע׳ רבוא שאינם בכללות תנדול ואלו השרשיס‬ ‫אפר לספי' כאן בסוד לובן תכתר בתי׳ !ה יקרא ארך‬ ‫אפיס דהיינו שכאן תרחמיס ואריכות תפנים ללבן לרחם‬ ‫על הכל ואלו הפנים תם למטה בתי׳ הזקן אמנם תאריכות‬ ‫הוא ענין נוסף על הפנים שהפנים הס בחיי הפנייה‬ ‫וההשגחה דהיינו סוד חו״נ שרשים עליונים בתוכיות‬ ‫תכתר כאשר יתבאר ומבחי׳ הכתר הזה יתפשטו הרחמים‬ ‫ותלבנינות והאריכות לפנים כדפי' שהוא תי' ידוע בתי׳‬ ‫דיקנא והנה הבחי' התחתונה אשר לז״א יתקרי קצור‬ ‫אפיס ויש בו דין קשת נאשר יתבאר ענייני הפנים בז״א‬ ‫ומיד יתפשטו הפנים האלו תארוניס ויושפע הלובן‬ ‫ותארינות מתבחי' תזאת שהיא ארך אפיס הא׳ המיוחד‬ ‫הזה ויתפשט לפני׳ תי׳ שביעי לדיקנא דאריך ומשס‬ ‫י‪:.‬והנה הטל הזה אחרי רדתו למל׳‬ ‫על ד ה יהי' תחיית המתים ממם למטה שהיא תשפיע‬ ‫אותו למטה לתחיות בו את המתים וגשמים והמכין כי‬ ‫המיתה שלטה והפרידה קשר משמה והדוח ומפם והנוף‬ ‫ולכך ע״י הטל הזה דהיינו יה״ו היורד למטה לשדה דמעו‬ ‫ה״א כמו שסגולתו בספי׳ קושר ימ״ה יחד כך בחון‬ ‫מצד הנקודה הזאת שתיא נלל נל תמציאות ‪:‬‬ ‫ן הנה האחד הזה שהוא עצם ננוקז ״ שהיו״ד‬ ‫יקשור סוד נר״ן דהיינו בינה תו״מ וכיון שהטל מהחיים פרק‬ ‫תתחלק לג׳ חלקים כרפי׳ והחלק הי״ג‬ ‫הארוניס העליונים יבטל המיתה וכל הפועלים כדפי׳ עצמי‬ ‫בחש״ק סי׳ ד׳ שער נ׳ ‪:‬‬ ‫הוא העליון עצם הכתר הוא המטנה נולגלתא להיותו ראש‬ ‫פףק‬ ‫ל נבר פי׳ שרחוק מאד לייחס נאן חילוק לכל המציאות הוא בחיי הנק׳ עתיקא דעתיקין והטעם כי‬ ‫י‬ ‫בחי׳ מפני האדיקות אשר לנתר בא״ס תבחי' נולס אשר לנתר יקראו עתיקי[ וסבי[ מפני שהס‬ ‫סיטת‬ ‫אמנס מצד שהחכמה מוחא יבחן בסוד י׳ ל״נ יוד״ן‬ ‫שהס י״נ בחי׳ דהיינו סוד השתלשלות תכתר בתיקוניו‬ ‫מי״ג אל י״נ תמיד ולכך עם היות שאין בכתר בחי׳ ולא‬ ‫תתפשטות אמנס מצר תחכמת ישתרש שס בנולנלתא שתוא‬ ‫הכתר י״נ בחי׳ שהס סוד יחו״ה אל החכמה יתו״ת אל‬ ‫תבעה יהו״ת אל הדעת שהדעת הס סוד ואניס לצד‬ ‫פנייתו לפנות למטה ותס י״ב והנקוד' תא׳ תכוללת הכל‬ ‫לעצם הכתר הסובל כל הי״ב ובסוד ההנהגות הארכתי‬ ‫באידרא בחש״ק שער נ׳ ס" נ׳ ‪ .‬‬ ‫ו מ ה ממנו נעשה מיין ששחקיס שהם נו״ה שוחקים‬ ‫לצדקיס צדיק וצדיק לחם מן השמים ת״ת‪ .‫ןן^ף‬ ‫עין הבדולח תמר ‪.‬‬ ‫והנה יתפשט הטל תזת מכמת מעי אורות הכלולים‬ ‫בכתי ולזה נקי טל אורות שהם מעי בחינות לובן תכתר‬ ‫כמינים הרבה וברדתו למטה ימצא בבינה בראש ז׳יא‬ ‫ומשם יהי׳ יורה ‪ vo‬ע״יהזוונ‪ .‬והוא קיום כל הנמצאות‬ ‫סכל המציאות נהנים ממציאות החיות הזה המשולח אליהם‪.‬פםט לז״א ויתארנו פניו והיינו מת שיתוקן שם ויעשה‬ ‫ארך אפיס מצד הלובן תזה וזה לעתים בהיותו מתארך‬ ‫ומתמלא משא״נ הפנ