‫אישיות ‪ -‬פרק ‪!

1‬‬
‫מיקוד הפרק‬
‫(הם מתחילים בתיאורים של כל מיני סוגי אנשים )‬
‫חברה שלי בעלת הערכה עצמית נמוכה והיא צריכה תמיד שיהיה גבר לצידה אחרת היא מרגישה חסרת ערך‪ .‬היא‬
‫בחורה שמאוד נחמד לבלות איתה עד אשר יש גבר בסביבה ואז היא מרגישה צורך להוכיח שהיא יותר טובה בגלל‬
‫הערכה העצמית הנמוכה שלה‪.‬‬

‫האדם הזה הוא חסר ביטחון‪ ,‬חוסר הביטחון שלו יוצא בהתנהגות מוזרה אשר באה להסתיר נשמה עצובה‬
‫ופרנואידית‪ ,‬לא ממש ברור מאיפה בא חוסר הביטחון אך ברור שבמקום לחפש את התשובות בתוכו הוא מעדיף‬
‫להאשים אנשים אחרים בפעולותיו‪.‬‬

‫אני יכולה להיות אנוכית אך אני מאמינה שזה נובע מכך שאני רוצה להיות מושלמת‪ .‬אני רוצה להיות תלמידה‬
‫מצטיינת‪ ,‬אמא טובה‪ ,‬אישה אוהבת‪ ,‬עובדת מצוינת וחברה טובה‪ .‬לפעמים אני מוציאה את עצמי מדעתי‪ .‬הייתה‬
‫לי ילדות קשה וחיים קשים ועכשיו אני מנסה לפצות על זה‪ ,‬אני רוצה להיות פרודוקטיבית‪ ,‬טובה ולהשפיע על‬
‫העולם‪.‬‬

‫אני מניאק רציני‪ ,‬אני אדם חכם אבל לא יודע מתי לסתום את הפה‪ .‬אני יכול להיות מאוד תוקפני ולהשתמש‬
‫בשפה קשה אע"פ שאני ביישן רב הזמן ומדבר עם מעט אנשים רב הזמן‪ .‬לעיתים אני סרקסטי נפוח ואכזרי‪ .‬אך גם‬
‫אמרו לי שאני נחמד ומתוק; זה יכול להיות נכון אך רק מעט אנשים זוכים לראות את הצד הזה שלי‪ ,‬אם הם‬
‫דיברו איתי יותר מפעם אחת‪ .‬אני מאוד אוהב להתווכח ועושה זאת גם בשביל הכיף‪.‬‬

‫חבר שלי הוא אדם מוחצן שכיף להיות איתו‪ .‬אע"פ שאם הוא חושב‪ ,‬לפי הסטנדרטים שלו שמשהו לא בסדר הוא‬
‫יכול להיות פרפקציוניסט באופן אובססיבי‪ .‬אם הוא חושב שמישהו לא יכול לבצע את העבודה הוא יבצע אותה‬
‫בעצמו ולמעשה הוא נחמד רק כלפי חוץ אך מאחורי דלתיים סגורות הוא בעל מזג נוראי צעקני ואף פעם אי אפשר‬
‫לרצות אותו‪.‬‬

‫אדם זה ביישן לפעמים‪ .‬אף פעם לא ניתן לדעת אם הוא שמח או עצוב‪ ,‬הוא אף פעם לא מראה את הרגש האמיתי‬
‫שלו ואם כן אז זה נורא קשה לו‪ .‬הייתה לו חוויה טראומטית שגרמה להם להסגר ועכשיו הוא מפחד להראות את‬
‫ה"אני האמיתי" שלו‪ .‬הוא אדם מצחיק וכיף להיות איתו אך לפעמים קשה לדעת אם הוא באמת נהנה‪ .‬הוא אדם‬
‫שנותן הרבה והרבה אנשים אוהבים אותו אבל הוא לא אוהב להיות רציני‪.‬‬

‫כל התיאורים הנ"ל הם של סטודנטים בקורס אישיות שהתבקשו לתאר את עצמם ואת אחד החברים שלהם‪.‬‬
‫התיאורים מאוד מפורטים ומעלים את השאלה אם כל האנשים האלה הם בעצמם תיאורטיקנים של אישיות?‬

‫‪1‬‬
‫למעשה כן‪ ,‬כולנו כל הזמן מנתחים אישיות‪ ,‬שואלים שאלות על עצמנו ועל אנשים אחרים‪ .‬התשובות שאנחנו‬
‫נותנים מסבירות לנו מדוע אנשים פועלים כפי שהם פועלים ולמעשה אנחנו מפתחים תיאוריה משלנו על אישיות‪.‬‬
‫למעשה אנחנו יודעים כבר המון על נושא הקורס ובעצם "אישיות לא זקוקה לשום הצגה" כמו שעושים בקורסי‬
‫מבוא אחרים‪ .‬אנחנו כבר יודעים ויכולים לתאר אישיויות רבות‪ .‬יש לנו כבר מושג מה מניע אנשים ומה הופך‬
‫אותם לשונים זה מזה‪ .‬אנחנו משתמשים בידע הזה על מנת להסביר לעצמנו אירועים‪ ,‬לחזות את העתיד ולעזור‬
‫לחברים שלנו‪ .‬למעשה לכל אחד יש תיאורית אישיות משל עצמו‪.‬‬
‫פרק זה מתייחס ל‪ 3‬שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬איך התיאוריות המדעיות של פסיכו' של האישיות שונות מהרעיונות על אנשים שמפותחים על ידי כל‬
‫אחד מאיתנו בחיי היומיום?‬
‫‪ .2‬האם ישנם תחומים מסוימים בתפקוד האדם שהינו מצפים שתיאורית אישיות תכסה? כלומר אילו‬
‫שאלות בתפקוד האדם מסקרנים אותנו ועל אילו שאלות היינו רוצים שתיאוריות האישיות יענו?‬
‫‪ .3‬היות ויש יותר מתיאורית אישיות אחת‪ ,‬האם יש תחומים שבהם הן שונות (כמו למשל טבע האדם‬
‫בבסיסו‪ ,‬גנים מול ניסיון ועוד‪?)..‬‬

‫מצד אחד‪ ,‬יש דמיון בין החשיבה היומיומית שלנו על אנשים ובין מה שמדענים עושים‪ .‬כולם למעשה רוצים לדעת‬
‫למה אנשים עושים את מה שהם עושים‪ ,‬איך אנשים שונים זה מזה ואיך ניתן לחזות תגובות של אנשים לאירועי‬
‫חיים שונים‪.‬‬
‫כלומר כולם בסופו של דבר רוצים לבנות מודל של התנהגות האדם על מנת להשתמש ב לצורכי תיאור‪ ,‬ניבוי‬
‫והסבר‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬יש הבדל בין האדם הפשוט והתיאורטיקן‪ .‬האחרון צריך לספק תיאוריה מדעית והמשמעות של זה‬
‫אומרת ‪ 3‬דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬יש לעסוק בתצפית מדעית‪ -‬הוא לא יכול לצפות במדגם קטן של חברים אלא עליו לפתח‬
‫שיטה רשמית ואובייקטיבית שתלמד אותו על המבנה הפסיכו' והמגוון של האנשים‪ .‬זה יכול לגלות לנו עובדות‬
‫שסותרות את האינטואיציה‪.‬‬
‫שני ההבדלים הבאים קשורים בתיאוריה‪.‬‬
‫ההבדל השני‪ ,‬את התיאוריה יש לנסח באופן מאוד סיסטמי‪ :‬את ההנחות יש לבטא בהתאמה‪ ,‬הטרמינולוגיה‬
‫צריכה להיות ברורה ואת היחסים בין חלקי התיאוריה השונים יש לתאר במדויק‪.‬‬
‫ההבדל השלישי‪ ,‬את התיאוריה של הפסיכולוג אפשר לבחון‪ ,‬כלומר על התיאורטיקן לפתח רעיונות שניתן לבחון‬
‫באופן אובייקטיבי‪ -‬מדעי‪ .‬בחקר האישיות זה קצת בעיה כי אנו עוסקים בתחומים שקשה לחקור באפן מדעי כמו‪:‬‬
‫שאיפות‪ ,‬חלומות‪ ,‬משאלות‪ ,‬דחפים וכו'‪...‬‬
‫האתגר של התיאורטיקן הוא לא רק לומר משהו מעניין אלא לפתח מסגרת שתלמד אותנו על אנשים‪ ,‬שתהיה‬
‫אמינה ושיהיה ניתן לבחון אותה‪.‬‬
‫כל האנשים מהמשורר ועד הסטודנט יכולים לתת כיוון לגבי מצב האדם אך התיאורטיקן ממונה על פיתוח‬
‫תיאוריה מובנת וניתנת לבחינה על טבע האדם‪ ,‬והבדלים בין‪ -‬אישיים‪ .‬זוהי משימה נורא קשה ולכן הפרק הזה‬
‫עוסק באילו נושאים צריכים להיכלל בתיאורית אישיות ולאילו שימושים היא צריכה לשמש‪ .‬בעצם פה נותנים לנו‬
‫כלים להערכת תיאוריות האישיות שנלמד עליהן בהמשך‪.‬‬

‫למה ללמוד אישיות?‬

‫משיכה בסיסית של התחום היא שהוא פונה לשאלות‪" :‬למה אנשים הם כמו שהם? למה אני כמו שאני?" ברור‬
‫שאנחנו לא עונים על כל השאלות אך הייתה התקדמות יפה בתחום‪ ,‬אנחנו נבחן פה מחקר עכשווי מול תיאוריות‬
‫ישנות יותר ורבות השפעה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫פה למעשה אנחנו לומדים על האדם כשלם‪ .‬פסיכו' של אישיות מסתכלים על האדם בשלמותו ומנסים להבין איך‬
‫כל האספקטים השונים של האדם מתחברים‪ ,‬משפיעים וקשורים אחד לשני‪ .‬למשל‪ :‬חקר האישיות לא עוסק‬
‫בתפיסה אך הוא כן עוסק באיך אנשים שונים תופסים דברים ואיך זה משפיע להם על התפקוד‪ .‬חקר האישיות‬
‫עוסק לא רק בתהליכים הפסיכו' אלא גם בקשר שבין התהליכים השונים‪ .‬אנשים פועלים כגוף שלם ולכן ע"מ‬
‫שנוכל להבין אותם עלינו לראות אותם ככאלה‪ .‬הסיבה הכי טובה ללמוד אישיות (פרט לברור מאליו כי אנחנו‬
‫חייבים) היא כי זה תת התחום היחיד שעוסק בנושא הכי מעניין‪ :‬בשלם‪ ,‬באדם האינדיבידואלי‪.‬‬
‫עוד סיבה ללמוד אישיות היא שהתיאוריות שנלמד עליהן לא רק השפיעו על הקהילה המדעית אלא על כל החברה‪.‬‬
‫התיאורטיקנים הגדולים השפיעו על מהלך החשיבה האינטלקטואלי של המאה הקודמת ובכך השפיעו על מהלך‬
‫החשיבה שלנו כמו למשל השימוש בתיאור אדם כבעל אגו גדול או לקרוא למישהו אינטרוברט‪.‬‬
‫המומחה לאישיות לסיכום‪ ,‬מנסה ליצור מסגרת סיסטמטית שאפשר לבחון באופן מדעי‪ .‬האתגר שלו הוא לבחון‬
‫את כל המורכבויות ולזהות את היחסים בין תהליכים פסיכו' שונים שיכולים להוות בסיס לתיאורית אישיות‬
‫שהיא גם מדעית וגם מועילה‪.‬‬

‫הגדרת אישיות‬
‫תחום האישיות כולל בתוכו שלושה נושאים שלעיתים קשה לשלב ביניהם‪ .1 :‬האדם האוניברסאלי‪ .2 .‬הבדלים‬
‫בין‪ -‬אישיים‪ .3 .‬ייחודיות אינדיבידואלית‪.‬‬
‫בחקר הראשון נשאל‪ -‬מה מאפיין אנשים באופן כללי ומהו טבע האדם?‬
‫בחקר השני נשאל‪ -‬איך אנשים שונים זה מזה והאם יש נק' מסוימות שבהן יש את ההבדלים?‬
‫לבסוף בחקר השלישי נשאל‪ -‬מה הופך אדם לייחודי ואיך ניתן להסביר זאת באופן מדעי?‬
‫יש עוד מלא שאלות ששואלים אבל הנ"ל הן העיקריות‪.‬‬
‫אז איך אנחנו מגדירים אישיות?‬
‫אנשים שונים משתמשים במילה שאופנים שונים‪ .‬הציבור הרחב משתמש בה לצורך הערכה – "יש לו אישיות‬
‫טובה" או "לאיש המשעמם הזה אין אישיות בכלל"‪.‬‬
‫המדען לא ממש עושה את זה והגדרת האישיות המדעית אומרת למעשה מה אנחנו צריכים לחקור בתחום ומציעה‬
‫איך לחקור את זה‪.‬‬
‫אישיות‪ -‬מאפייני האדם אשר מציגים דפוסי רגש‪ ,‬חשיבה והתנהגות קבועים‪.‬‬
‫זו בעצם הגדרה מאוד רחבה שמאפשרת לנו להתמקד באספקטים שונים של האדם‪ .‬באותו הזמן היא אומרת לנו‬
‫לחפש מבנים קבועים ולחפש בתוך האדם ולא רק בסביבה‪.‬‬
‫אנו מסתכלים על המחשבות‪ ,‬הרגשות וההתנהגות הנצפית של האדם‪ .‬אנו מחפשים לראות כיצד הכל מתקשר‬
‫ויוצר את האדם האינדיבידואלי‪.‬‬
‫כמובן שיש עוד הגדרות של אישיות פרט למצוינת למעלה והן יכולות לתרום לתחומי הבנה אחרים של האישיות‪-‬‬
‫בעצם ההגדרה של מושג צריכה לעזור לקדם את ההבנה שלו ואת אופן החקירה המדעית שלו‪.‬‬

‫תיאורית אישיות כתשובה לשאלות מה‪ ,‬איך ולמה?‬

‫אילו מטרות מנסה התיאורטיקן להשיג בעת פיתוח התיאוריה? על אילו שאלות מנסה לענות? ומה אנו מנסים‬
‫להסביר?‬
‫למעשה אנחנו רוצים שהתיאוריה תענה על השאלות של מה? {מהם בעצם אנשים? (זה נשמע טוב יותר באנגלית –‬
‫?‪ })what they are like‬איך? (איך הם הפכו לכאלה?) ולמה? (למה הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים?)‪.‬‬
‫מה?‪ -‬כלומר המאפיינים של האדם ואיך הם מתקשרים ומשפיעים אחד על השני – האם אדם הוא חרד ועקבי כי‬
‫הוא איש הישגי או שהוא עקבי והישגי בגלל שהוא חרד?‬

‫‪3‬‬
‫איך?‪ -‬כלומר חלקי האישיות השונים‪ :‬הגנטיקה‪ ,‬הסביבה‪ ,‬הניסיון והשילוב של כולם משפיעים על האישיות כמו‬
‫גם איך האדם עצמו ע"י הבחירות‪ ,‬המאמצים והתרומות האישיות שלו משפיע לעצמו על האישיות?‬
‫למה?‪ -‬הסיבות להתנהגות היחיד‪ ,‬המוטיבציות שלו (למה הוא זז בכלל?‪ ,‬למה בחר בכיוון מסוים?) מה משפיע‬
‫עלינו וגורם לנו להתנהג באופן מסוים ולא אחר?‬
‫התיאוריה אמורה לעזור לנו להבין למשל עד כמה דיכאון הוא חלק ממאפייניו של האדם‪ ,‬איך מאפיין זה נוצר‬
‫והתפתח‪ ,‬למה הוא נחווה רק בנסיבות מסוימות ולמה אדם מתנהג באופן מסוים כאשר הוא מדוכא?‬
‫כשעונים על שלושת השאלות הללו אנו מכסים למעשה ‪ 4‬תחומים שתיאורית אישיות צריכה לכסות‪:‬‬
‫‪ .1‬מבנה‪ -‬אבני הבניין של האישיות‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליך‪ -‬המבנה הדינאמי של האישיות כולל מוטיבציות‪.‬‬
‫‪ .3‬גדילה והתפתחות‪ -‬איך אנחנו מתפתחים לאדם הייחודי שאנחנו‪.‬‬
‫‪ .4‬פסיכופתולוגיה ושינוי התנהגות‪ -‬איך אנשים משתנים ולמה לפעמים הם עמידים לשינוי או מתנגדים לו?‬

‫מבנה‬
‫מושג האישיות מבנה מתייחס לאספקטים יציבים ומתמשכים של האישיות‪ .‬התכונות המתמשכות שמגדירות את‬
‫היחיד ומבדילות אותנו אחד מהשנייה למעשה המבנה‪ .‬זה בעצם מקביל לאטומים בפיסיקה או חלקי גוף – זה‬
‫בעצם אבני הבניין של האישיות‪.‬‬

‫יחידות של ניתוח‬
‫ניתן להשוות תיאוריות ע"י המושגים שבאמצעותם הן עונות על השאלות של מה איך ולמה‪ .‬תיאוריות שונות‬
‫למעשה מציגות משתני בסיס שונים או יחידות ניתוח שונות‪ .‬כל אחת יכולה להיות נכונה בדרך שלה ולספק מידע‬
‫שונה לגבי נושא מסוים‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות שונות משתמשות במושגים מובחנים אחרים ויחידות ניתוח מובנות שונות על מנת לתאר את‬
‫אותו המבנה של האישיות‪.‬‬
‫אחת היחידות ששמו לתיאור מבנה אישיות היא תכונת אישיות (‪ .)trait‬הכוונה בתכונה היא הקביעות בתגובות של‬
‫היחיד למגוון מצבים‪ ,‬זו בעצם הדרך שהאדם הפשוט מתאר אנשים‪ .‬הכי קל בעצם לחשוב איך היינו מתארים‬
‫אדם שרק הכרנו למשל‪ :‬מוחצן או אמין – בעצם אנחנו אומרים שבאופן כללי אלו הם דברים יציבים אצלו – וזה‬
‫בעצם גם מה שעושים תיאורטיקני האישיות כשהם משתמשים בתכונות‪ .‬התכונות נמצאות על רצף כאשר רב‬
‫האנשים נמצאים באמצע וחלק מהאנשים בקצוות‪.‬‬
‫המושג סוג (‪ )type‬מתייחס לקיבוץ של תכונות שונות‪ ,‬מושג זה מספק יותר קביעות וכלליות להתנהגות‪ .‬כלומר‬
‫אנחנו אוספים את כל התכונות של האדם וזה בונה לנו "סוג" מסוים של אדם‪ .‬כאשר פסיכו' מצאו שקיימים ‪3‬‬
‫סוגי אנשים‪ :‬אנשים שמגיבים בגמישות למצבי דחק‪ ,‬אנשים שמגיבים בצורה מעוכבת חברתית או תחת שליטה‬
‫ואנשים שמגיבים באופן לא מעוכב ולא מצליחים לשלוט בעצמם‪.‬‬
‫ההבדל בין אנשים עם תכונות שונות לאנשים מסוגים שונים זה שלאנשים מסוגים שונים אין רק יותר או פחות‬
‫ממאפיין מסוים אלא יש להם קטגוריות שונות של המאפיין‪ .‬דוגמא מחוץ לעולם הפסיכו'‪ -‬גובה הוא בהחלט לא‬
‫משתנה של סוג אע"פ שאנחנו קוראים לאנשים מסוימים גובהים ולאחרים נמוכים‪ -‬גובה זה מימד מתמשך‪.‬‬
‫לעומת זאת מגדר זה מימד קטגוריאלי – גבר ואישה שונים באופן איכותי אחד מהשני‪.‬‬
‫אפשר לראות באישיות גם מערכת כלומר אוסף של חלקים המקושרים היטב ועובדים יחד על מנת להפיק את‬
‫התופעה המוכרת לנו כ"תפקוד האישיות"‪ .‬חלק מהתיאורטיקנים מניחים כי המע' היא יחסית פשוטה שבה למס'‬

‫‪4‬‬
‫קטן של מרכיבים בסיסיים יש מס' מועט של קישורים ביניהם‪ .‬תיאורטיקנים אחרים רואים באישיות מע' מאוד‬
‫מורכבת שבה יש מס' נרחב של מרכיבים פסיכו' שמחוברים ביניהם באופן מורכב‪.‬‬
‫תיאורטיקנים שרואים באישיות מע' מודעים לכך שלאנשים יש מאפיינים מובחנים שמתוארים היטב על ידי‬
‫תכונות וסוגים אך הם מעדיפים לא לתאר אנשים ואת התנהגותם באופן זה‪ .‬בשבילם תיאור אדם כמצפוני אינו‬
‫תיאור של תכונה מבנית באדם אלא תיאור של מה שאדם עושה‪ .‬פסיכו' אלה לא יתארו את המצפוניות של האדם‬
‫על ידי זה שיאמרו שהוא מצפוני אלא יחקרו מע' מורכבת של רגשות ותהליכי חשיבה שמפיקים את ההתנהגות‬
‫שאנו מגדירים כמצפונית‪ .‬יח' הניתוח במקרה זה יהיו הרגש ותהליכי החשיבה והאינטראקציה ביניהם‪.‬‬

‫היררכיה‬
‫נושא נוסף שיש לעסוק בו בנוגע למבנה הוא ההיררכיה‪ .‬יש תיאוריות שרואות את מבני האישיות כמאורגנים‬
‫באופן היררכי‪ .‬יש יח' מבנה שנראה כי הן בעלות סדר גבוה יותר ולכן שולטות ביח' האחרות‪ .‬בגדול שני דברים‬
‫קשורים באופן היררכי אם אחד הוא דוגמא לשני כמו למשל שעצים וצמחים קשורים באופן היררכי כי עצים הם‬
‫דוגמא לצמחים‪.‬‬
‫את ההצעה להיררכיה ניתן ליישם בחקר האישיות בסוגי יח' ניתוח שונות‪.‬‬
‫למשל – אם משיהו מסביר אישיות במונחים של מטרות אז המודל ההיררכי יהיה תיאור נרחב של המטרות‬
‫הנעלות (להיות מצליח‪ ,‬להיות אדם טוב וכו'‪ ) ..‬ואחריהן מטרות הפחות חשובות כמו לקבל קידום ולהיות אדיב‬
‫לזרים‪ .‬ההיררכיה פה היא שהמטרות הנמוכות הן דרכים על מנת להגיע למטרות הנעלות‪.‬‬
‫לעומת זאת אם מישהו רואה באישיות כמורכבת מיח' של תכונות אז הרמה הגבוהה של התכונות תהיה למשל‬
‫אקסטרוברטיות ומצפוניות ומתחתיהן יופיעו הנטיות כמו חברותיות ודייקנות‪ .‬הנטיות הן אופן של הצגה של‬
‫התכונות‪.‬‬
‫ישנם חוקרים שחושבים שאין היררכיה אלא שיש מערכות שונות שמשפיעות אחת על השנייה הלוך ושוב באופן‬
‫הדדי ולא היררכי‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות אם כן שונות אחת מהשנייה באבני הבניין שלהן‪.‬‬

‫תהליכים‬
‫תהליכים הם דרך נוספת להשוואת תיאוריות ומשמעותם היא המושגים הדינאמיים והמוטיבציונים שמסבירים‬
‫את ההתנהגות‪.‬‬
‫יש שלושה מושגי מוטי' עיקרים שהוגדרו על ידי הפסיכולוגים האישיותיים‪:‬‬
‫הנאה או מניעים הדוניים‪ -‬שמדגישים את הרדיפה אחר עונג וההימנעות מכאב‪ .‬כאשר יש שני סוגי‬ ‫‪‬‬
‫תיאוריות בנושא זה‪ :‬מודלים של הפחתת מתח (תיאוריות "הדחיפה" או "הקלשון") ומודלים של‬
‫תמריצים (תיאוריות "המשיכה" או "הגזר")‪ .‬תיאוריות הקלשון אומרות שצרכים פסיכו' יוצרים מתחים‬
‫שאנחנו פועלים להפחתתם על ידי סיפוק הצרכים‪ .‬המונח דחף (‪ )drive‬נמצא בשימוש כשמתארים מצבים‬
‫פנימיים של מתח שמובילים את האדם לפעול על מנת להפחית את המתח (כמו למשל הדחף לאכול)‪.‬‬
‫בניגוד לזה תיאוריות הגזר המיקוד הוא על שאיפות תמריצים שהאדם רוצה להשיג ונק' מטרה‪ .‬כלומר‬
‫פה למעשה מסתכלים על המטרה כגורם המלחיץ ולא על המצב הפנימי‪ ,‬בכל מיקה מדגישים את הרדיפה‬
‫אחר האושר‪ ,‬זו גם הסיבה שתיאוריות אלה נתפסות כתיאוריות הדוניות ומכוונות אושר‪.‬‬
‫גדילה או מימוש עצמי – פה היחיד שואף להתבגר פסיכולוגית ולממש את הפוטנציאל שלו‪ .‬ההתפתחות‬ ‫‪‬‬
‫של העצמי עליונה לכל אפילו אם זה מעלה את המתח של המע' הביו' השונות‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫מניעים קוגניטיביים‪ -‬פה הדגש הוא על מאמצי האדם להבין ולחזות את האירועים בעולם‪ .‬לפי תיאוריות‬ ‫‪‬‬
‫אלה לאדם יש צורך בקביעות ויש לו צורך לדעת‪ .‬למשל‪ :‬אדם יעדיף שתישאר לו תמונה קבועה על עצמו‬
‫ושאחרים ינהגו שאופן יחסית צפוי‪ .‬הקביעות והצפיות באות גם על חשבון של כאב ואי נוחות‪.‬‬
‫בחצי הראשון של המאה ה‪ 20-‬הפסיכו' הקדישו את מרב תשומת לבם לחקר הפחתת מתחים ותהליכים‬
‫מתמרצים‪ .‬באמצע המאה ה‪ ,20-‬הפסיכו' גילו שאורגניזמים לפעמים חוקרים את הסביבה גם ללא תגמול וזה‬
‫הוביל את הפסיכו' ‪ R.W. White‬להמציא את המושג‪( competence motivation‬מוטיבציית יכולת) שאומר‬
‫שלאנשים יש מוטי' לפתח יכולת להתמודד עם הסביבה ביעילות‪ .‬אכן אנו רואים כי ככל שאנשים מתבגרים הם‬
‫פועלים על מנת לפתח מיומנויות התמודדות עם הסביבה ופחות פועלים על מנת להפחית את המתחים שלהם‪.‬‬
‫מאוחר יותר לקראת החצי השני של המאה ה‪ ,20 -‬החלו הפסיכו' לחקור תהליכי חשיבה מה שהפנה גם את‬
‫תשומת לב הפסיכו' האישיותיים לעבר מוטיבציות קוגניטיביות לקביעות וודאות כמו גם לייצוגים מנטאליים‪,‬‬
‫ומטרות שמובילים לנו את ההתנהגות לעבר נק' סוף צפויה‪.‬‬
‫אנשים הם מסובכים גם ביולוגית וגם פסיכולוגית ויכול להיות שיהיו להם מס' מע' מוטיבציוניות שבאות לידי‬
‫ביטוי במצבים שונים‪ .‬כיום הנטייה היא לשלב בין התיאוריות‪.‬‬

‫גדילה וצמיחה‬
‫אחד האתגרים הגדולים של הפסיכו' של האישיות הוא ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם לבוגר ששונה משאר‬
‫האנשים סביבו‪ .‬החלוקה הקלאסית שמסבירה איך כל אחד מאיתנו שונה מהאחר היא ההבחנה בין סביבה‬
‫ותורשה‪ .‬אנחנו מי שאנחנו בגלל הגנים וגם בגלל הסביבה ושטיפחה אותנו והשפיעה לנו על ההתפתחות‪.‬‬
‫במהלך ההיסטוריה המדענים התמקדו כל פעם בפן אחד של החלוקה‪ -‬באמצע המאה ה‪ 20 -‬הם התמקדו בעיקר‬
‫בסביבה והתעלמו מההשפעות הגנטיות‪ .‬בשנות ה‪ 70-‬החלו לחקור אישיות אצל תאומים ואז ראו כי לתורשה יש‬
‫השפעה על התפתחות האישיות שלנו‪ .‬כיום כרגיל אנחנו חושבים שיש אינטראקציה בין השניים והסביבה משפיעה‬
‫על ביטוי הגנים‪ .‬הגנים והסביבה הם לא גורמים מתחרים אלא גורמים משלימים שמשפיעים יחד על התפתחות‬
‫האדם‪.‬‬
‫עכשיו עולה השאלה – אילו גורמי אישיות מושפעים מגנים ואילו מהסביבה? על זה נענה לאורך כל הספר‪.‬‬

‫דטרמיננטות גנטיות‬
‫אחת הדרכים להצביע על מסלולי השפעה של הגנים היא לזהות תכונה מסוימת באדם שנראה שיש לה בסיס גנטי‪-‬‬
‫לתכונות אלה קוראים טמפרמנט‪ -‬כלומר רגש עם בסיס ביו'‪ ,‬ונטיות התנהגות שקיימות בילדות המוקדמת‪.‬‬
‫טמפרמנט שכזה הוא פחדנות ותגובה מעוכבת למצבים חדשים‪ .‬מחקרים מצאו כי אנשים שונים בתפקוד המוחי‬
‫של הקורטקס הפרונטאלי והמע' הלימבית מה שמוביל לתגובות שונות של אנשים למצבים מפחידים ולהתנהגות‬
‫מעוכבת‪.‬‬
‫מה שמעניין הוא שעם גילוי הגנים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו מגיע גם גילוי על השפעת הסביבה‪ .‬כמו למשל‬
‫בהתנהגות ביישנית – נמצא כי ילדים שמגודלים במעון בו יש אינטראקציה עם הרבה אנשים יהיו פחות ביישנים‬
‫מילדים שגדלים בבית גם אם גנטית הם אמורים להיות ביישנים‪.‬‬
‫עם התקדמות המדע המדענים מתחילים לגלות אלמנטים מסוימים בגנום אשר משפיעים על התפתחות מע'‬
‫העצבים ומתוך כך על ההתנהגות של האדם‪ .‬לאחרונה הצליחו לקשר גנים עם היווצרות של נוירוטרנסמיטורים‪.‬‬
‫הקישור הזה של וריאציות של גנים עם וריאציות של נ"ט מאפשר לחוקרים להצביע במדויק על מנגנונים‬
‫המשפיעים על אספקטים ספציפיים באישיות‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫ע"פ פסיכו' אבולוציוניים הרבה דפוסי התנהגות משקפים את המורשת האבולוציונית שלנו‪ .‬יש לנו פרדיספוזיציה‬
‫להתנהגות מסוימת מכיוון שהתנהגות זו תרמה להישרדות שלנו וליכולת העמדת צאצאים לאורך האבולוציה‬
‫האנושית‪.‬‬
‫ניתוח אבו' של ההתנהגות שהאנושית שונה מניתוח ביו' רגיל כי לא מחפשים את הסיבות הגנטיות להבדלים בין‬
‫אישיים אלא הם מחפשים את האוניברסאליות האנושית כלומר את ה"תווים" הפסיכו' שיש לכל בני האדם‬
‫במשותף‪ .‬רב הגנים שלנו דומים מאוד והפסיכו' האבו' אומרים שזה מה שמביא אותנו לפרדיספוזיציה של‬
‫התנהגויות מסוימות כמו למשל כשאנחנו נמשכים למין השני‪ ,‬מטפלים בילדים שלנו‪ ,‬מתנהגים באופן‬
‫אלטרואיסטי כלפי אנשים אחרים שבקב' החברתית שלנו או מגיבים באופן אמוציונאלי למצבים או חפצים‬
‫שונים‪.‬‬
‫ישנה עדות כי כעס‪ ,‬עצב‪ ,‬שמחה‪ ,‬גועל ופחד הם רגשות שנחווים באותו אופן בכל העולם כמו שצפוי שיהיה אם‬
‫אלו רגשות אבולוציוניים – אמנם התרבות והחברה יכולים להשפיע על איזה אירוע יגרום להופעת איזה רגש אך‬
‫החוויה הרגשית זהה אצל כולם‪.‬‬

‫דטרמיננטות סביבתיות‬
‫לסביבה תפקיד משמעותי בהתפתחות האישיות שלנו‪ .‬מושג העצמי שלנו‪ ,‬השאיפות שלנו בחיים והערכים‬
‫שמנחים אותנו מתפתחים כולם בעולם חברתי‪ .‬יש דטרמיננטות חברתיות שעושות אנשים דומים אחד לשני ויש‬
‫שתורמות להבדלים הבין אישיים‪ .‬הדטרמיננטות שהוכחו כחשובות הן‪ :‬תרבות‪ ,‬מעמד חברתי‪ ,‬משפחה ובני קב'‬
‫השווים‪.‬‬
‫תרבות יש חוויות שאדם חווה כחבר בתרבות מסוימת‪ .‬לכל תרבות יש התנהגויות‪ ,‬טקסים ואמונות ממוסדות‬
‫ואסורות‪ .‬זה מספק לאנשים תשובות לשאלות משמעותיות על טבעם‪ ,‬תפקידם בחברה והערכים והעקרונות‬
‫החשובים בחיים‪ .‬זה מוביל לכך שיהיו התנהגויות שיהיו זהות אצל כל בני אותה תרבות‪ .‬המעניין הוא שאנשים‬
‫לפעמים לא שמים לב לכך מכיוון שהם לוקחים התנהגויות אלה כמובן מאליו‪ .‬התרבות יכולה להשפיע על‬
‫האישיות באופן מעודן אך משמעותי‪ .‬התרבות שבה אנחנו חיים מגדירה את הצרכים שלנו ואת האמצעים‬
‫למימושם‪ ,‬את החוויה שלנו של רגשות מסוימים ואיך אנחנו מבטאים אותם‪ ,‬את היחסים שלנו עם אחרים ועם‬
‫עצמנו‪ ,‬מה שאנחנו מגדירים כמצחיק ועצוב‪ ,‬איך שאנחנו מתמודדים עם חיים ומוות ומה שאנחנו מגדירים כבריא‬
‫וחולה‪.‬‬
‫מעמד חברתי בתוך התרבות יש מעמדות חברתיים שונים‪ ,‬חלק מההתנהגויות של אדם יכולות להיות מוסברות‬
‫על ידי התייחסות לקב' שאליה האדם שייך‪ .‬המעמד החברתי של האדם עוזר לקבוע את המצב של האדם‪,‬‬
‫התפקידים שהוא מבצע‪ ,‬ואת החובות והזכויות שלו‪.‬זה משפיע על איך האדם רואה את עצמו ואיך הם תופסים‬
‫חברי מעמדות אחרים‪ .‬זה גם אומר איך האדם מרוויח ומבזבז את הכסף שלו‪ .‬מחקר מראה כי מצב סוציו‬
‫אקונומי משפיע על ההתפתחות הקוג' והרגשית של האדם‪ .‬כלומר המעמד החברתי יכול להשפיע על היכולות‪,‬‬
‫הנטיות והדרך שאנשים מגדירים מצבים שונים ומגיבים להם‪.‬‬
‫משפחה אחד הגורמים הסביבתיים המשמעותי ביתר הוא המשפ'‪ .‬הורים יכולים אוהבים ומגוננים או עוינים‬
‫ודוחים‪ ,‬כל סגנון הורות משפיע על האישיות של הילד‪ .‬הורים משפיעים על התנהגות הילד ש‪ 3-‬דרכים לפחות‪:‬‬
‫‪ .1‬דרך ההתנהגות שלהם – הם יוצרים מצבים שמובילים להתנהגות מסוימת אצל הילדים שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬הם משמשים כדמויות לדוגמא לצורך הזדהות‪.‬‬
‫‪ .3‬הם מחזקים התנהגויות באופן סלקטיבי‪.‬‬
‫משפחה לא רק גורמת לאנשים להיות דומים אחד לשני אלא היא יכולה גם לגרום להם להיות שונים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫הבדלים בין גברים ונשים בתוך המשפ'‪ -‬בעבר הבנים במשפ' קיבלו זכויות שלא היו זמינות לבנות מה שאומר‬
‫שבעצם הבנים והבנות בשל היחס השונה שקיבלו הפכו לשונים אחד מהשני‪ -‬פה המשפ' למעשה תרמה להבדלים‬

‫‪7‬‬
‫בהתפתחות של בנים ובנות‪ .‬גם סדר הלידה משפיע על ההבדלים בין האנשים במשפ'‪ -‬מחקרים מראים כי להורים‬
‫יש העדה קלה לילד הבכור וכי הילד הבכור הוא יותר הישגי ומודע לעצמו מאשר שאר הילדים‪.‬‬
‫בני קב' השווים החוויות עם בני קב' השווים כל כך משמעותיות שיש פסיכו' שאומרים כי הן יותר משמעותיות‬
‫האלו שאנו חווים עם המשפ'‪ Judith Rich Harris .‬אומרת שהחוויות בילדות ובהתבגרות עם החברים ולא‬
‫החוויות בבית הן ההשפעות הסביבתיות שמשפיעות על ההתפתחות של האישיות שלנו‪ .‬כלומר התשובה לשאלה‬
‫למה ילדים מאותו בית אינם דומים היא כי החוויות מחוץ לבית הן שונות והחוויות בבית לא הופכות אותם ליותר‬
‫דומים‪.‬‬
‫הכוונה היא שילדים לומדים הרבה בבית אבל ההשפעה של זה היא רק בתוך הסביבה הביתית‪ .‬בחוץ החוויות‬
‫שאנחנו חווים עם החברים יכולות להשפיע הרבה יותר על סגנון האישיות שלנו‪ .‬קב' השווים מציגה לאדם דרכי‬
‫התנהגות חדשות ומספקת לו חוויות שישפיעו על התפתחות האישיות שלו לאורך זמן‪ .‬מחקרים מצאו כי לחברת‬
‫יש השפעה ספציפית על האישיות‪ -‬לילדים שחווים חברות באיכות גבוהה אולי אין ביטחון עצמי יותר גדול אבל‬
‫יש להם יותר מע' יחסים חיוביות עם בני קב' השווים‪ ,‬בעוד שילדים שחווים חברות באיכות נמוכה שכוללת הרבה‬
‫עימותים וויכוחים מפתחים סגנון התנהגות אנטגוניסטי שנוטה לאי הסכמה עם הסביבה‪.‬‬

‫פסיכותרפיה ושינוי התנהגות‬

‫לתיאוריות אישיות יש חשיבות רבה וזה בא לידי ביטוי כאשר אנו מתמודדים עם בעיות כמו התמכרות‪ ,‬דיכאון‪,‬‬
‫חרדה ועוד‪ ..‬מכיוון שהן נותנות מסגרת שמציעה הסברים מאיפה מגיעה הבעיה‪ .‬רב תיאוריות האישיות נבעו‬
‫מטיפול בפסיכופתולוגיות שונות ומהרצון לערוך‪ ,‬את מה שנלמד על טבע האדם‪ ,‬באופן שיטתי‪.‬‬
‫תיאורית אישיות שלמה צריכה לכלול הסבר לכך שיש אנשים שיכולים להתמודד עם המתח של חיי היום‪ -‬יום‪,‬‬
‫בעוד שאחרים חווים מצוקה פסיכולוגית ויש להם דפוסי התמודדות לא טובים‪ .‬התיאוריה צריכה גם להציע‬
‫שיטות לשינוי ההתנהגות הפתולוגית‪.‬‬

‫נושאים חשובים בתיאורית אישיות‬

‫עכשיו נדבר על שאלות מאוד בסיסיות על אישיות שעולות ברגע שמתחילים לעסוק בנושא‪ .‬כשאנו עוברים על‬
‫תיאוריות האישיות השונות עלינו לשים לב כיצד הן מתייחסות לאותן שאלות כי זה יכול מאוד להשפיע על‬
‫"אופי" התיאוריה‪.‬‬

‫ההסתכלות הפילוסופית על האדם‬

‫פסיכו' של האישיות מתעסקים גם בשאלה‪ :‬מהו טבע האדם?‬
‫התיאוריות מאוד שונות אחת מהשנייה בנק' פילוסופית זו ולמעשה הן נפרסות על כל טווח האפשרויות‪ .‬יש‬
‫תיאוריות שרואות את האדם כ"שחקנים רציונאליים" (‪ -)rational actors‬אנשים נוהגים באופן רציונאלי בעולם‪,‬‬
‫לאחר ששקלו את האפשרויות השונות להתנהגות ואת היתרונות והחסרונות שלהן‪ .‬כלומר ההבדלים הבין אישיים‬
‫בגישה זו נובעים מדרכי חשיבה שונות שמביאות לתוצאות התנהגות שונות‪.‬‬
‫יש גישות אחרות שמכירות בכך שאנחנו בעלי חיים ואומרות כי אנחנו מונעים על ידי כוחות חייתיים לא‬
‫רציונאליים ותהליכי חשיבה רציונאליים נראים כרכיב לא משמעותי באישיות בהשוואה לדחף החייתי‪.‬‬
‫לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬האנלוגיה למחשבים הגיעה שאמרה כי בני אדם מעבדים מידע‪ ,‬מאחסנים אותו ועושים‬
‫עליו מניפולציות על ידי שימוש בייצוגים סימבוליים‪ ,‬יש שהציעו שרובוטים הם השוואה יותר לאנשים מאשר‬
‫מחשבים כי אנשים גם מתנועעים בעולם‪.‬‬
‫תיאוריות האישיות לא מושפעות רק מהמדע אלא גם מרוח הזמן ומהתרבות שבה נוצרו‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫אע"פ שהתיאוריות מבוססות על מידע שנרכש בתצפיות התיאוריות מדגישות סוג מסוים של מידע וממשיכות‬
‫מעבר למה שכבר ידוע ולכן הן מושפעות מגורמים אישיים ותרבותיים‪ .‬בעצם כשאנחנו בונים תיאורית אישיות‬
‫אנחנו מדברים על עצמנו‪ ,‬שזה בסדר עד שזה גורם לנו להתעלם ממידע שנרכש בתצפיות‪.‬‬

‫דטרמיננטות התנהגות פנימיות וחיצוניות‬

‫כל התיאוריות מסכימות כי גורמים בתוך האדם ואירועים מחוץ לו קובעים את ההתנהגות שלו‪ .‬אך התיאוריות‬
‫שונות אחת מהשנייה בחשיבות שנותנות לגורמים הפנימיים והחיצוניים‪ .‬למשל נשים את פרויד מול סקינר‪ -‬לפי‬
‫פרויד אנו פועלים בעיקר לפי גורמים פנימיים ששוכנים בלא מודע‪ .‬לעומת זאת סקינר טוען כי אנו פועלים לפי‬
‫גורמים חיצוניים בלבד‪ .‬כלומר לפי פרויד הדינאמיקה הפנימית משפיעה על ההתנהגות שלנו בעוד שסקינר טוען‬
‫שהאדם הוא פסיבי ורק מגיב לסביבה‪.‬‬
‫כיום רב הפסיכו' מכירים בכך שיש להתחשב גם בגורמים פנימיים וגם בחיצוניים‪ ,‬אך עדיין יש שוני רב מבחינת‬
‫הרמה שהן מייחסות להשפעה חיצונית או פנימית זה בא לידי ביטוי כשאנו בוחנים את יח' הניתוח הבסיסיות של‬
‫התיאוריה‪ .‬לדוגמא‪ -‬בתיאוריות של תכונות (‪ )trait theories‬יח' הניתוח מתייחסות למבנים בתוך האדם‬
‫שמובילים לתבניות התנהגות מוכללות‪ .‬בעוד שתיאוריות סוציאל‪ -‬קוגניטיביות יח' הניתוח הן מבני ידע ותהליכי‬
‫חשיבה שנרכשים דרך אינטראקציה עם החברה והתרבות‪.‬‬

‫קביעות לאורך זמן ומעבר למצבים‬

‫על מנת לענות על שאלות כמו "עד כמה אני אותו אדם כשאני עם חברים ועם ההורים? או עד כמה דומה האישיות‬
‫שלי עכשיו לאישיות שלי כשהייתי ילד?" יש צורך בתיאורית אישיות כי למעשה ראשית עלי להחליט אם האישיות‬
‫שלי עקבית או לא‪ .‬למשל‪ -‬נניח שיש לך שני מפקחים בעבודה‪ ,‬אחד גבר והשנייה אישה‪ ,‬הנטייה היא להסכים רק‬
‫עם ממונה אחד ולא עם השני‪ .‬האם אתה לא עקבי מבחינה אישיותית? אם אתה חושב שנטייה להסכמה זה‬
‫תכונת אישיות אז כן‪ .‬אך אם המצב היה מנותח ע"י פסיכואנליטיקאי שהתיאוריה שלו אומרת‪ :‬אנשים שאתה‬
‫פוגש בבגרות יכולים לייצג דמויות הוריות וגם דינאמיקת אישיות בסיסית כוללת משיכה להורה מהמין השני‬
‫ויריבות עם ההורה מאותו המין‪ .‬כלומר מנק' המבט של הפסיכו' הזה אתה מתנהג באופן מאוד עקבי כי בעצם שני‬
‫המפקחים מייצגים שתי דמויות הוריות ואתה כל הזמן משחזר מוטיבציות אדיפאליות שגורמות לך לנהוג באופן‬
‫שונה לכל אחד מהמפקחים‪.‬‬
‫גם אם תהיה הסכמה לגבי עקביות לא חייבת להיות הסכמה לגבי הגורמים שמביאים לעקביות הזו‪ .‬יש תכונות‬
‫יציבות כמו הבדלים בין אישיים – אם היום אתה יותר מוחצן מחברים שלך רב הסיכויים שגם בעוד ‪ 20‬שנה אתה‬
‫תהיה יותר מוחצן מאותם אנשים‪ .‬השאלה שעולה היא‪ -‬למה? הסבר אחד אומר שמבני האישיות עוברים בתורשה‬
‫והם משתנים מעט במהלך החיים‪ .‬הסבר אחר אומר שלסביבה יש תפקיד משמעותי בשמירה על עקביות באישיות‬
‫על ידי חשיפה לאותם בני משפ' וחברים לאורך זמן‪ .‬השלכה של עמדה זו אומרת בעצם שאירועים משמעותיים‬
‫בחיים יכולים להשפיע לנו על האישיות ואז היא לא תהיה ממש עקבית‪.‬‬
‫התיאוריות מציעות דעות שונות לגבי עקביות האישיות והיכולת של אנשים לשנות את האישיות שלהם לאורך‬
‫זמן‪ ,‬מצבים ומקומות‪ .‬יש חוקרים שיראו שינוי אישיות כחוסר עקביות באישיות ויש שיראו את זה כיכולת‬
‫פנימית ועקבית של האדם להתאים את התנהגותו לסביבה בה נמצא ולדרישותיה השונות‪.‬‬

‫מושג העצמי והאחידות של הניסיון והפעולה‬

‫הפעולות שלנו הן מובנות ומאורגנות ולא אקראיות וכאוטיות‪ ,‬אנו יוצרים לעצמנו מושג יחסית יציב של העצמי‪,‬‬
‫של העבר שלנו ושל המטרות שלנו לעתיד‪ .‬יש אחידות בחוויות ובפעולות שלנו‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫במח שלנו יש מס' רב של מע' לעיבוד מידע שעובדות זו זמנית וחלקן אף בבידוד אחת מהשנייה‪ .‬אם נבחן את‬
‫התוכן של החוויות שלנו נגלה שמהחשבות שלנו מרחפות ושקשה לנו להשאיר רעיון אחד בראש לבד לתק' ארוכה‪,‬‬
‫וגם כל הזמן קופצים לנו רעיונות חדשים לראש‪ .‬למרות כל זה את העולם אנחנו חווים כמסודר ולא כאוטי‪ .‬למה?‬
‫יש שתי תשובות לשאלה‪ :‬אחת אומרת שכל רכיבי המיינד )‪ (mind‬שלנו פועלים יחד כמע' מורכבת אחת שבה‬
‫החלקים השונים מחוברים ביניהם והחיבורים מאפשרים פעילות חלקה וברורה‪ .‬מחקר עם הדמיית מחשב‬
‫ובדיקת החיבורים הנויראלים במח מתחילים לשפוך אור על הרעיון הזה‪.‬‬
‫התשובה השנייה כוללת את מושג העצמי‪ .‬אמנם אנחנו נתקלים במגוון עצום של חוויות שונות אך אנו חווים את‬
‫כולן מנק 'ראות יחסית קבועה –נק' הראות שלנו‪ .‬אנו יכולים ליצור זיכרונות אוטוביוגרפיים די עקביים מה‬
‫שעוזר לנו ליצור עקביות בהבנתנו מי אנחנו‪ .‬כלומר מושג העצמי עוזר לנו במציאת האחידות שבחוויות‪.‬‬
‫מושג העצמי הודגש מ‪ 3-‬סיבות‪ :‬הראשונה‪ ,‬המודעות שלנו לעצמנו מייצגת פן חשוב מהחוויה האישית שלנו‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מחקר מראה כי איך שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו אינו תלוי רק בחוויות שלנו אלא שחשיבה המופנית אל‬
‫העצמי משפיעה מאוד על ההתנהגות שלנו‪ .‬והסיבה האחרונה‪ ,‬מושג העצמי נמצא בשימוש על מנת לבטא את‬
‫האספקטים המאורגנים והמשולבים של אישיות האדם‪.‬‬
‫בלי מושג העצמי על התיאורטיקן למצוא מושג אחר שיבטא את השילוב של כל האספקטים של התנהגות האדם‪.‬‬
‫אמנם יש תיאוריות שניסו להפחית את מושג העצמי וליצור מסגרות שכמעט ולא כוללות אותו‪ .‬מצד שני‬
‫ההסתמכות על מושג העצמי מחייבת הגדרה שלו בתוך התיאוריה באופן שמאפשר למידה ובחינה שלו‪ ,‬אי אפשר‬
‫להשאיר אותו כמושג עמום שמייצג ישות פנימית‪ .‬מושג העצמי נותר עדיין סוגיה משמעותית בפסיכו'‬
‫האישיותית‪.‬‬

‫מצבי מודעות שונים ומושג הלא מודע‬

‫הרבה ממש שהמח שלנו עושה נותר מחוץ למודעות שלנו אפילו ברגעים אלה ממש‪ .‬המח שלנו פועל במקרים רבים‬
‫באופן אוטומטי כמו הפיכת כתמי הדיו למילים‪ .‬השאלה שעל פסיכו' האישיות לענות היא עד כמה התהליכים‬
‫שמשפיעים לנו על ההתנהגות הם מודעים? ולבדוק את המע' שקובעות את התהליכים המודעים והלא מודעים‬
‫שיש לנו‪.‬‬
‫הפסיכו' הראשון שנתן תשובות לנושא זה היה פרויד‪ ,‬הרבה פסיכו' אחריו מכירים בכך שפרויד צדק כשאר‬
‫שהרבה מהחיים המנטאליים שלנו מתרחשים מחוץ למודעות‪ ,‬אך הם לא מסכימים בהכרח עם הפרטים שפרויד‬
‫שייך ללא מודע‪ .‬מחקר עכשווי הראה כי יש תחומים נרחבים בהרבה ממה שפרויד אמר שנמצאים לנו מחוץ‬
‫למודעות‪.‬‬
‫העובדה שתהליכים רבים חלים מחוץ למודעות לא אומרת שתהליכי האישיות החשובים מערבים חשיבה לא‬
‫מודעת‪ .‬אנשים נוטים להרהר הרבה לגבי עצמם‪ ,‬בעיקר כשהם נתקלים בנסיבות חיים בעלות חשיבות רבה עם‬
‫השפעות לטווח רחוק‪ ,‬ואז לתהליכים מודעים יש השפעה רבה‪ .‬לכן יש פסיכו' רבים שחוקרים חשיבה מודעת גם‬
‫כשידוע להם שחלק ניכר מהחשיבה נעשה בלא מודע‪.‬‬

‫השפעת העבר‪ ,‬ההווה והעתיד על ההתנהגות‬

‫תיאורטיקנים מסכימים כי התנהגות יכולה להיות מושפעת אך ורק מגורמים שפועלים עלינו בהווה‪ -‬תהליכים‬
‫אקטיביים בהווה הם הסיבות לאירועים‪ .‬כלומר רק ההווה חשוב להבנת ההתנהגות‪ ,‬אך ההווה יכול להיות‬
‫מושפע מחוויות ואירועים בעבר הקרוב והרחוק‪ .‬באותה מידה ההווה מושפע ממחשבות על העתיד‪.‬‬
‫התיאורטיקנים חלוקים בדעותיהם לגבי ההשפעה של שני אלה על ההתנהגות בהווה‪ .‬בקצה אחד נמצאת‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית שמייחסת חשיבות עצומה לחוויות למידה מוקדמות‪ ,‬בקצה השני נמצאת התיאוריה‬
‫הסוציו‪ -‬קוג' שבה מחשבה תחילה מהווה חלק משמעותי שקובע את ההתנהגות ולכן לאנשים יש יכולת גובהה‬

‫‪11‬‬
‫להתמודד עם שינוי‪ .‬השאלה היא לא אם אירועים בעבר או הציפיות לעתיד משפיעים עלינו אלא איך אנחנו‬
‫תופסים אותם ואיך אנחנו מקשרים אותם להווה‪.‬‬

‫האם יכול להיות לנו מדע של אישיות? איזה מדע זה יהיה?‬

‫עד עכשיו יצאנו מנק' הנחה כי ניתן להשתמש בשיטות המדע הרגילות על מנת להבין את טבע האדם‪ .‬בגדול זה‬
‫נשמע הגיוני אבל יש לשאול איזה סוג של מחקר מדעי מתאים לחקר האישיות? הרבה מהחקר המדעי נעשה על‬
‫ידי רדוקציוניזם (פירוק החומר לחלקיו הקטנים ואז להסביר איך הם גורמים לו לפעול) אך באישיות זה טיפה‬
‫יותר מסובך כי אנשים מגיבים גם למשמעות ואנו שואפים להבין את עצמנו לא רק מבחינה פיזיקאלית אלא גם‬
‫כאנשים עם זהות‪ .‬לכן יכול להיות שלא כדאי לייבא את שיטות המחקר של המדעים הפיזיקאליים לחקר‬
‫האישיות‪ .‬מי שחושב כך למעשה אומר שחלוקה של האדם לחלקים קטנים עלולה לגרום לנו לפספס הרבה כי‬
‫"השלם גדול מסכום חלקיו"‪ .‬כלומר יש לשים לב גם לאורך הספר האם התיאורטיקן הצליח לתת תיאור של‬
‫האדם כשלם או לא?‬

‫סיכום סוגיות חשובות‬

‫פסיכו' של האישיות מתעמתים בנושאים שונים על מנת לענות על השאלות של מה‪ ,‬איך ולמה‪ 7 ,‬נושאים בעלי‬
‫חשיבות הוזכרו כאן‪ .1 :‬נק' המבט הפילוסופית על האדם‪ .2 .‬היחסים בין ההשפעות החיצוניות והפנימיות על‬
‫התנהגות האדם‪ .3 .‬קביעות האישיות לאורך זמנים ומצבים‪ .4 .‬האחידות והבהירות של תפקוד האישיות‪.5 .‬‬
‫תפקיד המצבים השונים של המודעות ומושג הלא מודע‪ .6 .‬השפעת העבר‪ ,‬ההווה והעתיד על ההתנהגות שלנו‪.7 .‬‬
‫גבולות המדע ויכולותיו בניתוח האישיות‪.‬‬

‫הערכה של תיאוריות‬
‫הפסיכו' של האישיות מכילה יותר מתיאוריה אחת‪ ,‬מכך עולה השאלה איך נעריך את התיאוריות? איך נשווה‬
‫ביניהן ונראה מי יותר חזקה מהשנייה ומהן מגבלות התיאוריות השונות?מהם הקריטריונים שיש להשתמש בהם?‬

‫תפקידי תיאורית האישיות‬

‫על מנת להעריך משהו יש לשאול מה הדבר הזה אמור לעשות ואז יש לבחון עד כמה טוב הוא עושה את זה‪.‬‬
‫מהם הם תפקידי תיאורית האישיות?‬
‫כמו כל תיאוריה יש לה שתי מטרות עיקריות‪ .1 :‬ארגון מידע קיים‪ .2 .‬הן תורמות לרכישת מידע חדש שניתן‬
‫להסיק אותו באופן הגיוני מהתיאוריה‪.‬‬
‫המטרה הראשונה די ברורה מאליה – במקום לרשום את כל המידע הנרכש בבלגן‪ ,‬זה יותר יעיל לארגן אותו‬
‫באופן סיסטמטי מה שמוביל לתיאוריה יעילה זה יעזור למדענים לעקוב אחר הידע הקיים ולהשתמש בו‪.‬‬
‫המטרה השנייה קצת פחות ברורה מאליה‪ .‬תיאוריה צריכה לעזור ליצור ידע חדש‪ .‬יש תיאוריות אישיות אשר‬
‫תרמו לקידום הידע על ידי דחיפה של החוקרים להשתמש בידע שנותנת התיאוריה ולגלות דברים חדשים‪ .‬יש‬
‫תיאוריו ת שאפילו הביאו את החוקרים לעסוק בתחומים חדשים לחלוטין שללא התיאוריה הם לא היו עוסקים‬
‫בהם בכלל‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית פתחה את הדלת לרעיון שהרבה מהמחשבות והרגשות שלנו נובעים ממקורות לא‬
‫מודעים‪ .‬פסיכו' אבולוציונית אומרת כי הרבה מדפוסי ההתנהגות שלנו עברו לנו בירושה מהאבות הקדומים שלנו‪.‬‬
‫הביהביוריסטים טוענים כי הרבה מהפעולות שאנו מייחסים להן רצון חופשי נגרמות למעשה על ידי הסביבה‪ .‬כל‬
‫התיאוריות האלה‪ ,‬עם הרעיונות הקיצוניים שלהן קידמו את החקירה של הטבע האנושי‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫היקפיות‪ ,‬פרסמוניות ורלוונטיות מחקרית‬
‫לפרסמוניות‪ ,‬היקפיות ורלוונטיות מחקרית הם ‪ 3‬קריטריונים בעלי חשיבות בתוך התיאוריה‪ ,‬וניתן להעריך את‬
‫התיאוריה ע"פ שלושת הקריטריונים הללו‪ .‬שני הקריטריונים הראשונים מתקשרים למטרה הראשונה של‬
‫תיאוריות באופן כללי – ארגון מידע‪ ,‬והקריטריון השלישי מתקשר למטרה השנייה‪.‬‬

‫היקפיות ‪comprehensiveness‬‬
‫תיאוריה טובה היא תיאוריה מקיפה‪ -‬כלומר היא לוקחת בחשבון ומכילה בתוכה מגוון אספקטים של החיים‬
‫הפסיכו' של האדם‪ ,‬היא עונה על השאלות של איך‪ ,‬מה ולמה ומתייחסת לטווח הרחב של השפעות פנימיות‬
‫וחיצוניות‪ .‬יש מעט מאוד תיאוריות שהן מספיק מקיפות כדי שניתן יהיה לקרוא להן תיאוריות ש אישיות‪.‬‬
‫שום תיאוריה לא יכולה להכיל בתוכה את הכל ולכן חשוב לשאול כמה סוגים שונים של תופעות התיאוריה יכולה‬
‫להכיל – כלומר לשאול לגבי ההיקפיות שלה‪ ,‬כשנושא זה מכיל בתוכו גם את החשיבות של הסוגיות בהן מתעסקת‬
‫התיאוריה‪ .‬תיאוריה שמשמיטה נושאים חשובים כמו התפתחות אישיות לא תחשב מקיפה גם אם מכילה בתוכה‬
‫נושאים רבים‪.‬‬
‫יש גם להתייחס למידת הספציפיות שהתיאוריה מתייחסת לנושאים השונים‪ .‬תיאוריה טובה צריכה לציין‬
‫תהליכים שקשורים בתפקוד האישיות ולעשות זאת באופן שמאפשר חיזוי של ההתנהגות‪ .‬המושגים של‬
‫‪( bandwidth and fidelity‬טווח תדרים ודיוק) לוקחים את הקריטריון הזה בחשבון‪.‬‬
‫טווח התדרים מתכוון לטווח שתופעה אליו מתייחסת התיאוריה‪ .‬מושג הדיוק מתייחס לרמת היישום של‬
‫התיאוריה‪ .‬נסביר זאת באמצעות אנלוגיה לרדיו‪ -‬רדיו טוב קולט מגוון רחב של תחנות (טווח תדרים) וקולט כל‬
‫תחנה בבהירות גבוהה (דיוק)‪ .‬כך גם תיאוריה טובה מתייחסת לטווח רחב של תופעות בבהירות ודיוק מרביים‪.‬‬
‫לפעמים צריך לבחור בין טווח לדיוק‪ ,‬ויש תיאוריות שיותר טובות באחד ופחות בשני‪.‬‬

‫פרסמוניות‬
‫יחד עם היותה מקיפה התיאוריה צריכה להיות גם פשוטה ופרסמונית‪ ,‬היא צריכה להתחשב ברבה תופעות באופן‬
‫עקבי ו"כלכלי" זה נכון לגבי כל התיאוריות בכל המדעים‪ .‬פסיכו' האישיות מחפש תיאוריה פשוטה שמתייחסת‬
‫לנושאים אישיותיים רבים באמצעות מס' מועט של חוקים‪.‬‬
‫שני הקריטריונים האלה מעלים את השאלה של ארגון ואבסטרקטיות של תיאוריות האישיות מכיוון שככל‬
‫שתיאוריות הופכות ליותר מקיפות ופרסמוניות הן נוטות להיות יותר אבסטרקטיות‪ .‬ולכן חשוב שהתיאוריה‬
‫תשמור על בהירות יחסית בנוגע להתנהגות הנחקרת‪ -‬כלומר לא ניתן שיהיו בתיאוריה מושגים מעורפלים ולא‬
‫ברורים בגלל שהיא יותר מקיפה או פרסמונית‪.‬‬

‫רלוונטיות מחקרית‬
‫אנו מסתכלים על תיאוריות כמועילות או לא ולא כעל נכונות או לא‪ .‬תיאוריה טובה מובילה להשערות חדשות‬
‫רבות שיאוששו באמצעות מחקר‪ -‬היא מגדירה את המשתנים והמושגים באופן כזה שיש הסכמה מבחינת‬
‫הפרשנות שלהם ופוטנציאל המדידה שלהם כך שניתן לחקור אותם אמפירית‪.‬‬
‫תרגום אמפירי אומר שהמושגים בתיאוריה הם ברורים‪ ,‬מפורשים ומובילים להרחבת הידע‪ ,‬חייב להיות להם כוח‬
‫ניבוי‪.‬‬
‫במילים אחרות התיאוריה חייבת להכיל השערה ניתנת לבחינה בנוגע ליחסים עם התופעה כך שניתן יהיה לרכוש‬
‫ידע חדש על אנשים‪.‬‬
‫למעשה כל התיאוריות שנלמד עליהן ניתנות לבחינה אך הן נבדלות אחת מהשנייה ברמה שהן ניתנות לבחינה‬
‫שלילית כלומר‪ ,‬בדיקה תראה שחלק מהתיאוריה אינו נכון‪ .‬למשל הרעיון של פרויד שתוכן החלומות הוא‬

‫‪12‬‬
‫התגשמות של משאלות לא מודעות‪ -‬מבחן חיובי של התיאוריה יכלול ניתוח החלום עד אשר מגיעים למשאלה לא‬
‫מודעת‪ .‬אך קשה לבנות לרעיון זה מבחן שלילי‪ ,‬אם לא מוצאים משאלה לא מודעת פסיכו' פרוידיאני לא בטוח‬
‫יסכים שהתיאוריה הופרכה אלא יאמר כי המשאלה נמצאת שם והיא קבורה עמוק עמוק בלא מודע ואנחנו פשוט‬
‫לא מצליחים להגיע אליה‪ .‬ולכן קשה להעמיד את התיאוריה הפסיכואנליטית למבחנים שליליים‪.‬‬

‫הערכה של תיאוריות – סיכום‬

‫שלושת הקריטריונים הנ"ל מספקים בסיס להערכת תיאוריות אישיות‪ .‬אך כאשר אנו משווים בין תיאוריות עלינו‬
‫לשאול את עצמנו בנוסף; האם הן עוסקות באותה תופעה? והאם הן באותו שלב בהתפתחות?‬
‫אין צורך לבחור בין תיאוריות אלא לקוות שהן יובילו למספיק גילויים חדשים עד שיום אחד ניתן יהיה לשלב‬
‫ביניהן לתיאוריה אחת יותר מקיפה‪.‬‬
‫בנוסף תיאוריה חדשה לפעמים לא מיל בתוכה הרבה אך היא יכולה להוביל לגילויים רבים אשר בעתיד יהפכו‬
‫אותה למקיפה יותר‪ .‬וגם אם היא לא עונה על שאלות שתיאוריות אחרות ענו עליהן היא יכולה להביא לפריצות‬
‫דרך בתחומים חדשים‪.‬‬
‫אנו נלמד תיאוריות שחלקן כבר בנות יותר ממאה וחלקן ממש צעירות ועוד נמצאות בשלבי התפתחות‪.‬‬

‫תיאוריות האישיות‪ :‬היכרות‬

‫האתגר שבבניית תיאורית אישיות‬

‫בניית תיאורית אישיות זה משימה לא קלה‪ .‬התיאוריה צריכה להתייחס למגוון רחב של נושאים‪ ,‬לשלב‬
‫דטרמיננטות רבות שמשפיעות על התפתחות ותפקוד האישיות‪ ,‬היא צריכה להיות עקבית עם עדויות שנעות מחקר‬
‫ההשפעה הגנטית על הבדלים בין אישיים ועד השפעות תרבותיות וחברתיות‪ .‬שילוב של כל זה ייצור תיאוריה‬
‫אידיאלית‪ ,‬מה שכמובן לא קיים‪.‬‬
‫יש מסגרות תיאורטיות שונות אשר לכל אחת יש נק' חוזק וחולשה שונות‪ .‬כל תיאוריה נותנת נק' ראות שונה‬
‫וייחודית על טבע האדם‪.‬‬
‫ברב המקצועות יש פרדיגמה שהיא בעצם מסגרת תיאורטית מקובלת‪ .‬בפסיכו' של האישיות יש הרבה מסגרות‬
‫תיאורטיות שונות ואף אחת מהן לא יותר נכונה מהשנייה – כל אחת תופסת חלק משמעותי בהסבר ומתן מידע על‬
‫טבע האדם‪ .‬כלומר אין לשאול איזו תיאוריה נכונה ואיזו לא‪ ,‬אלא יש להעריך אותן לפי עד כמה הן מקדמות את‬
‫רכישת הידע בתחום‪.‬‬

‫תיאוריות האישיות‪ :‬תיאור ראשוני‬

‫אנו נלמד ‪ 6‬תיאוריות אישיות שונות במהלך הספר‪.‬‬
‫הראשונה היא התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‪ .‬תיאוריה זו רואה את המיינד כמע' אנרגיה‪ -‬כלומר‬
‫האנרגיות הביו' הבסיסיות של הגוף נובעות בחלקן מהמיינד ואנר' מנטאליות מופנות לשירות צרכי הגוף‪ .‬מכיוון‬
‫שאנשים לא יכולים להשביע את התשוקות המיניות ורצונות גופניים אחרים מתי שמתחשק להם‪ .‬במקום זה הם‬
‫פועלים על מנת להשביע צרכים אלה ע"פ הכתבות החברה‪ .‬ההתנהגות למעשה משקפת את הקונפליקט בין‬
‫הרצונות הביו' לבין הכתבות החברה‪ .‬לפי התיאוריה המיינד שלנו מכילה מע' שונות שמשרתות תפקידים שונים‪:‬‬
‫סיפוק צרכים גופניים‪ ,‬ייצוג נורמות וכללים חברתיים ומציאת האיזון בין השניים‪ .‬התיאוריה גם אומרת שרב‬
‫התהליכים חלים מחוץ למודעות שלנו‪ -‬אנו לא מודעים לדחפים שמשפיעים לנו על הרגשות‪.‬‬
‫אח"כ נסקור תיאוריות פנומנולוגיות שמאוד מנוגדות לתיאוריה הפסיכואנליטית‪ .‬תיאוריות אלה פחות‬
‫מתעסקות בלא מודע אלא בחוויות המודעות של האדם ובהשפעתן‪ .‬התיאורטיקנים האלה מודעים לכך שיש לנו‬

‫‪13‬‬
‫מוטיבציות בעלות בסיס ביו' אך הם יותר מתמקדים בדחף של האדם לצמיחה והגשמה עצמית בטענה כי אלה‬
‫דחפים שיותר חשובים ל‪ well being -‬של האדם מאשר הדחפים החייתיים של האדם‪ .‬כלומר תיאוריות אלה‬
‫שמות יותר דגש על העצמי מהתיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬והתפתחות עצמי ברור ומובן נראה כמפתח לבריאות‬
‫מנטאלית‪.‬‬
‫אח"כ באות גישות של תכונות של אישיות והן שונות מאוד משני הנ"ל‪ .‬הם לא רק רואים את האישיות באופן‬
‫שונה אלא גם את האופן שדרכו בונים את התיאוריה‪ .‬רב התיאוריות הללו מאמינות כי על מנת לבנות תיאורית‬
‫אישיות עליך לפתור שתי בעיות מדעיות‪ .1 :‬פיתוח אמצעי מדידה אמין להבדלים בין אישיים ו‪ .2-‬לקבוע אילו‬
‫הבדלים בין אישיים הכי חשוב למדוד‪ .‬אז ניתן יהיה למדוד את ההבדלים הכי משמעותיים וזה יהווה בסיס‬
‫לתיאוריה‪.‬לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬הרבה פסיכו' הגיעו למסקנה כי שתי הבעיות הללו נפתרו וכיום יש הסכמה די‬
‫רחבה בנוגע לאילו הבדלים בין אישיים הם החשובים ביותר ואיך ניתן למדוד אותם‪.‬‬
‫הפרק הבא יעסוק בחקר האספקטים הביו' של האישיות‪ .‬הוא יכלול ממצאים על בסיסים גנטיים לתכונות‬
‫אישיות וגם הבדלים בין אישיים הנובעים מהבדלים במח‪.‬‬
‫פרק ‪ 10‬מציג את רעיונות הביהביוריזם‪ .‬ע"פ תיאוריות אלה ההתנהגות מהווה תגובה לחיזוקים ועונשים של‬
‫הסביבה‪ .‬ומכיוון שאנשים שונים חווים דפוסים שונים של חיזוקים במצבים שונים זה מוביל לסגנונות התנהגות‬
‫שונים‪.‬הביהביוריזם מאוד מאתגר את התיאוריות שהוזכרו לעיל מכיוון שלפי הביהביוריזם יח' הניתוח של‬
‫התיאוריות הקודמות לא גורמים להתנהגות אלא מהווים תיאורים של דפוסי חשיבה‪ ,‬רגשות והתנהגות שנגרמים‬
‫על ידי הסביבה כי היא מעצבת את ההתנהגות‪.‬‬
‫פרק ‪ 11‬מציג את תיאורית האישיות המובנית שמתייחסת ליכולת של אנשים לפרש את העולם‪ .‬בניגוד‬
‫לביהביוריסטים שמתעסקים בחוויות הפסיכו' המבניים לומדים את הרעיונות הסוביקטיביים או המבנים‬
‫שאנשים משתמשים בהם לפירוש הסביבה‪ .‬למשל אחד יראה את חוויות האוני' כמאתגרת ואחר כמשעממת‪.‬‬
‫כלומר הם יוצאים מנק' הנחה שרב ההבדלים הבין אישיים נובעים מהמבנים שאנשים נעזרים בהם על מנת לפרש‬
‫את העולם‪.‬‬
‫שני הפרקים האחרונים בספר עוסקים בתיאוריה הסוציו‪ -‬קוגניטיבית שדומה קצת לתיאוריה המובנית‪ .‬הפסיכו'‬
‫האלה חוקרים את האישיות באמצעות תהליכי החשיבה שאנשים שבאים לידי ביטוי כאשר אנשים רוצים לפרש‬
‫את העולם‪ .‬אך התיאוריה גם מרחיבה את התיאוריה המובנית בשני אופנים‪ :‬הראשון‪ ,‬התיאוריה גם בוחנת את‬
‫המצבים החברתיים שאנשים רוכשים בהם את כישוריהם‪ ,‬הידע שלהם ואמונותיהם‪ .‬הם יוצאים מנק' הנחה כי‬
‫האישיות מתפתחת דרך אינטראקציות רציפרוקליות הולכות וחוזרות בין האנשים והמצבים שבחיינו‪.‬‬
‫השני‪ ,‬התיאוריה מקדישה תשומת לב רבה לשאלת הרגולציה העצמית‪ ,‬כלומר תהליכים פסיכו' שבאמצעותם‬
‫אנשים מציבים לעצמם מטרות‪ ,‬שולטים בדחפים שלהם ומוציאים לפועל דרכי פעולה‪.‬‬
‫את פרקים ‪ 15 ,14‬אנחנו לא לומדים אז זה לא משנה‪.‬‬

‫ההבדלים בין התיאוריות‬

‫התיאוריות שונות אחת מהשנייה מנק' המבט התיאורטית שהן יוצאות ממנה ואף יכולות להתפתח ממקומות‬
‫מנוגדים לחלוטין‪ .‬ההבדלים בין התיאוריות כוללים גם הבדלים בהסתכלות על הבסיס של טבע האדם וגם‬
‫הבדלים בהסתכלות איך הכי טוב לבנות תיאוריה מדעית על אנשים‪.‬‬
‫ככל שהמדע התקדם תיאוריות שונות הוסיפו או הפחיתו את כמות ההשפעה שלהן כתלות ביכולת של הרעיונות‬
‫שלהן לקדם את התפתחות המדע‪ .‬יש עמדות תיאורטיות שהותאמו עם השנים לממצאים המחקריים מה שהביא‬
‫תיאוריות שונות להיות יותר קרובות אחת לשנייה ממה שהיו בהתחלה‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫למרות שיש סימנים של איחוד תיאוריות יש תיאוריות מאוד שונות אחת מהשנייה ואולי זה לא כזה דבר רע‪ ,‬כי‬
‫זה מכריח את החוקרים להתחשב בממצאי מחקר לא רק של התיאוריה שמהם יצאו אלא גם בממצאים של‬
‫התיאוריות האחרות‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫הנושא הבא הופיע כסיפור מסגרת באמצע הפרק – לא נראה לי משהו שבאמת צריך לקרוא‪:‬‬

‫נושאים עכשוויים‪ -‬האבולוציה של המיינד והאישיות‬

‫מאז תחילת מדע הפסיכו' החוקרים הכירו בעובדה כי המח הוא תוצר של האבולוציה‪ .‬הרעיון המרכזי אומר‬
‫בעצם שבלידה המיינד של האדם אינה דף חלק אלא בשל תהליכים של ברירה טבעית אנשים נולדים עם נטיות‬
‫ויכולות אנושיות טבעיות‪ .‬מנגנונים נויראלים שהוכחו כמוצלחים לאורך האבו' הפכו לחלק קיים במבנה המנטאלי‬
‫שלנו‪.‬‬
‫אין ויכוח בנוגע לכך שחלק מהאישיות שלנו היא תוצר של האבולוציה אך נותרות שאלות רבות כמו עד כמה‬
‫החלק הזה גדול? כמו גם המשמעות של זה לגבי התפתחותנו כבני אדם כחברה וכו'‪..‬‬
‫אנשים נהנים לחשוב כי תכונות פסיכו' יכולות להשתנות בהתאם לחוויות חדשות כמו למשל שאנחנו מקווים‬
‫שהורות וחינוך טובים יותר יצרו עולם טוב יותר‪ ,‬פחות אגרסיבי ויותר סובלני‪ .‬אך יכול להיות שיש אספקטים‬
‫באישיות שלנו שלא ניתן לשנות כי הם תוצר של האבולוציה ואם הם הוכיחו את עצמם כיעילים במהלך‬
‫האבולוציה הם מובנים לנו בראש ללא אפשרות לשינוי‪ .‬הבנה של דבר כזה יכולה לעזור ביצירת מדיניות חברתית‬
‫שיותר תואמת את האופי האנושי ותאפשר להבין מתי מדיניות מסוימת לא תעבוד‪ .‬עמדה זו מובעת על ידי פסיכו'‬
‫בשם ‪ Pinker‬והוא כמובן שנוי במחלוקת כשיש אנשים שאומרים שרב הפעילות האנושית העכשווית עוסקת‬
‫בפעילויות של הנאה ורכישת ידע שזה משהו שבעבר האנשים לא יכלו להתעסק בו כי רק עסקו בהישרדות ולכן‬
‫למעשה כיום ההתנהגות שלנו לא מושפעת מהאבולוציה‪.‬‬
‫בנוסף אחת הבעיות של הפסיכו' האבולוציונית היא שהיא מבוססת על מעט מאוד עדויות מדעיות‪.‬‬
‫מכיוון שזה תחום יחסית צעיר אז יש להם עוד הרבה עבודה לפניהם על מנת לאשש את השערותיהם‪.‬‬
‫אישיות פרק ‪ -2‬המחקר המדעי של בני אדם‬
‫הפרק מציג את ‪ 3‬שיטות המחקר בחקר האישיות‪( case study:‬תיאור מקרה)‪ ,‬מערך מחקר מתאמי ומערך מחקר‬
‫ניסויי‪ ,‬ויתייחס גם לעניין התוקף והמהימנות‪ .‬הפרק עוסק למעשה בשתי הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ #‬תהליך העבודה המדעי‪" :‬מדען אישיות" מנסח את רעיונותיו בצורה מפורשת כדי שניתן יהיה לבחון אותם ע"י‬
‫ממצאים מדעיים אובייקטיביים‪ .‬הוא עובד ע"פ פרוצדורות קיימות וממוסדות‪ ,‬ע"מ להבטיח שהמידע נאסף‬
‫באופן כמה שיותר מדויק ואובייקטיבי‪ .‬הוא מוודא שהפרוצדורות מספקות ממצאים אמינים ויציבים (ולא עלו‬
‫במקרה או בטעות) ולבסוף מדווח את אותן פרוצדורות בפרסומיהם‪ ,‬כדי שחוקרים אחרים יוכלו לחזור עליהם או‬
‫לבקר אותן‪.‬‬
‫‪ #‬הקשר בין מחקר לתיאוריה‪ :‬חשוב לזכור שאין מחקר ללא בסיס תיאורטי‪ -‬לא ניתן לאסוף ממצאים ורק אח"כ‬
‫לפתח תיאוריה שתסביר אותם‪ .‬התיאוריה מגדירה לנו את התופעות הנחקרות והיא גם מכוונת אותנו כיצד‬
‫לחקור ולפרש אותן (למשל חרדה‪ :‬למדוד ע"י תצפית? שאלון? לחץ דם?‪ -‬התיאוריה תגדיר איך חרדה מתבטאת)‪.‬‬
‫בקיצור‪" -‬תיאוריה ללא מחקר היא ספקולציה ומחקר ללא תיאוריה אינו אפשרי‪."...‬‬

‫‪The data of personality psychology‬‬

‫ניתן לחקור אישיות של אדם במגוון דרכים‪ :‬לבקש שיספר על עצמו‪ ,‬לבקש מאנשים המכירים אותו שיספרו עליו‪,‬‬
‫לצפות בהתנהגותו‪ ,‬להשיג נתונים אובייקטיבים כמו ציונים בבי"ס וכו'‪.‬‬
‫‪LOTS of data‬‬
‫‪ 4‬קטגוריות של מקורות ידע למחקר‪:‬‬

‫‪16‬‬
‫‪ :(L- data)Life record data .1‬אינפורמציה שניתן להשיגה מההיסטוריה (המתועדת) של חיי הפרט‪:‬ציוני‬
‫בי"ס‪ ,‬ציון ‪ ,IQ‬נתוני תיק פלילי וכו'‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבי יחסית‪ .‬חסרונות‪ :‬מידע כזה לא קיים עבור מאפייני אישיות רבים‪.‬‬
‫‪ :(O- data) Observation-data .2‬אינפורמציה שניתנת ע"י צופים בעלי ידע‪ :‬הורים‪ ,‬חברים‪ ,‬מורים‪ .‬לרוב‬
‫נעשה ע"י שאלון המדרג את מאפייני האישיות של אדם המטרה‪ .‬האדם המדרג יכול להיות איש מקצוע שהוכשר‬
‫לכך‪ .‬הדירוג יכול להתבסס על תצפיות על התנהגויות ספציפיות‪ ,‬ויכול להיות דירוג של תכונות כלליות יותר‪ .‬ניתן‬
‫לאסוף נתונים מצופה אחד או ממס' צופים‪ ,‬במקרה כזה ניתן לבדוק את ההסכמה או המהימנות בין הצופים‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬לרוב יותר אובייקטיבי מדיווח עצמי‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬צופים שונים יכולים לספק תיאורים שונים לגמרי של אותו אדם‪ -‬מקשה על ההערכה‪.‬‬
‫‪ :(T-data) Test-data .3‬אינפורמציה שהושגה ממבחנים סטנדרטים (ציון במבחן אינטליגנציה) או מפרוצדורות‬
‫מחקריות‪-‬ניסוייות (מבחן מעבדה הבודק את היכולת לדחות סיפוקים)‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבי יחסית (בייחוד כשמתייחסים למדדים התנהגותיים או פיזיולוגים)‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬יש תכונות רבות שלא ניתן למדוד בצורה זו (תפיסה אישית‪ ,‬אמונות וכו')‪.‬‬
‫‪ :(S-data) Self-data .4‬אינפורמציה שניתנת ע"י הפרט עצמו‪ .‬לרוב נבדק בשאלון‪ .‬השאלון יכול להתייחס‬
‫לתכונה אחת או למכלול התכונות של האדם‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬האדם לא תמיד מודע לתכונותיו‪.‬‬
‫ב‪ .‬האדם יכול לנסות להציג עצמו באור חיובי יותר (באופן מודע או לא)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אנשים מושפעים מגורמים מתערבים כמו אופן הניסוח או סדר הפריטים בשאלון‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫א‪ .‬אנשים מכירים את עצמם (אני יודעת שזה נשמע דבילי אבל ככה כתוב‪)...‬‬
‫ב‪ .‬נוחים וקלים לביצוע‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש מאפייני אישיות שזו הדרך היחידה להעריך אותם (למשל‪ :‬תפיסה סובייקטיבית של עצמי)‪.‬‬
‫לכן זהו המקור הנפוץ ביותר לאיסוף אינפורמציה על האישיות‪.‬‬

‫* לרוב חוקרים משתמשים בנתונים ממקורות ידע שונים‪ ,‬ומשלבים אותם‪ .‬אם הממצאים המתקבלים ממקורות‬
‫ידע שונים הם מתואמים‪ ,‬הדבר מגביר את הביטחון בממצאי המחקר‪.‬‬
‫* יש מקורות ידע שלא נכנסים לאף אחת מארבע הקטגוריות וזאת מכוון שעם הזמן התפתחו שיטות מדידה‬
‫חדשות‪ .‬לדוגמא‪ :‬מדידות מרומזות )‪ - (implicit measure‬מדידות שנועדו לבחון אמונות או תכונות שהאדם‬
‫אינו מודע להן‪ .‬דוגמא לכך הם מבחני זמן תגובה המשמשים למדידת הערכה עצמית (משווים בין זמני התגובה‬
‫לגירויים חיוביים ושליליים ואיכשהו מקישים מכך על הערכה עצמית‪ .)...‬שיטה אחרת לאיסוף נתונים היא ע"י‬
‫מילוי יומן לאורך תקופה(להבדיל ממילוי שאלון שהוא נקודתי)‪.‬‬

‫היחסים בין נתונים ממקורות שונים‬

‫מידע ממקור אחד (כמו דיווח עצמי) יכול להיות שונה מאוד ואף סותר מידע שנאסף ממקור אחר (תצפית‬
‫במעבדה)‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על המידה שבה תהיה הסכמה בין נתונים ממקורות שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬באלו סוגי מקורות מדובר‪ :‬לעיתים קרובות יש פער בין ‪( s-data‬דיווח עצמי) ל‪( t-data -‬נתונים ממבחן‬
‫או ניסוי)‪ .‬הפער נוצר מכוון ששאלוני דיווח עצמי לרוב מתייחסים לתכונות כלליות (האם אתה מסכים‬

‫‪17‬‬
‫עם ההיגד‪" :‬אני אדם חברותי") ואילו מבחנים‪ /‬ניסויי מעבדה לרוב בוחנים מאפייני אישיות בהקשר‬
‫מאוד ספציפי‪ .‬בין נתוני ‪ s-data‬לנתוני ‪( O-data‬מידע מצופה מהצד) בד"כ יש הסכמה גדולה יותר‪ ,‬אך‬
‫גם זה תלוי בסוג הפרוצדורה שבה משתמשים‪.‬‬
‫‪ .2‬עד כמה התכונה ‪ :evaluative‬עד כמה שיפוט התכונה מושפע משיקול דעת ותפיסה אישית של המדרג‪.‬‬
‫תכונות שהן ‪( highly evaluative‬למשל "יצירתיות") נתונות ליותר שיקול דעת ופרשנות אישית ולכן‬
‫לגביהן תהיה הסכמה מועטה בין הדירוג העצמי לדירוג ע"י צופה מהצד‪ ,‬או בין צופים שונים‪ .‬תכונה‬
‫שהיא יותר "ברורה" וחד משמעית תהיה לגביה יותר הסכמה‪.‬‬
‫‪ .3‬עד כמה התוכנה ‪-observable‬ניתנת לצפייה ולשיפוט‪" :‬חברותיות" יותר מוחצנת וקלה לצפייה‬
‫ואבחון לעומת "נוירוטיות"‪ ,‬ולכן תהיה יותר הסכמה בין העצמי לבין צופה מהצד וכן יותר הסכמה בין‬
‫צופים שונים לגבי תכונה זו‪.‬‬

‫מדידות קבועות מול גמישות )‪(fixed versus flexible‬‬

‫מדידות ‪ :fixed‬נקראות גם ‪ ,nomothetic measures‬מהמילה היוונית ‪" ,Nomos‬חוק"‪ .‬פרוצדורות מובנות‬
‫וקבועות‪ ,‬שנעשות בדיוק באותה צורה לכל האנשים במחקר (למשל‪ ,‬בדיוק אותם פריטים בשאלון) והציונים של‬
‫כולם מחושבים באותו אופן‪ .‬זוהי השיטה הנפוצה ביותר והיא כוללת בין היתר את שאלוני המסכים‪ /‬לא מסכים‬
‫עם היגד מסוים‪.‬‬
‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבית ופשוטה להעברה ולציינון‪.‬‬
‫חסרונות‪ .1 :‬לעיתים פריטים מסוימים בשאלון פשוט לא רלוונטיים לחלק מהמשתתפים‪.‬‬
‫‪ .2‬לעיתים קרובות שאלון קבוע לא מתייחס לכל מאפייני האישיות‪ ,‬ויכול לפספס מאפיינים‬
‫מהותיים של האדם‪ ,‬שפשוט לא מוזכרים בו‪.‬‬
‫מדידות ‪ :flexible‬נקראות גם ‪ ,idiographic measures‬מהמילה היוונית ‪" ,idios‬פרט‪ /‬מובחן"‪ .‬באופן מפתיע‪,‬‬
‫מדובר במדידות גמישות שבהן לא כולם ממלאים בדיוק את אותה מטלה באופן זהה‪ ,‬וייתכנו מספר נוסחים‬
‫לאותה מדידה‪ .‬לקטגוריה זו נכנסים שאלונים שכוללים‪:‬‬
‫‪ -‬רשימת תכונות‪ ,‬הנבדק צריך לדרג אלו תכונות יותר ופחות מתארות אותו‪.‬‬
‫‪ -‬שאלון אישיות לא מובנה‪ :‬הנבדק מתבקש לתאר את עצמו במילים שלו ("מה אתה אוהב לעשות בשעות‬
‫הפנאי?" זאת לעומת שאלון מובנה‪" :‬אני אוהב ללכת למסיבות‪ :‬מסכים‪ /‬לא מסכים")‪.‬‬
‫‪ -‬שאלון המבקש מהאדם לתת רשימה של מילים או תכונות המתארות אותו‪.‬‬
‫‪ -‬שאלון המבקש מהאדם לתאר זיכרון של חוויה חשובה מחייו‪.‬‬
‫שאלונים לא מובנים נחשבים טובים להערכת מושג העצמי )‪.(self-concept‬‬ ‫‪‬‬
‫טכניקות ‪ :nomothetic‬מנסות לתאר אוכלוסיה שלמה של אנשים בסט קבוע של משתני אישיות‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ומשתמשות בסט קבוע של פריטים כדי למדוד אותם‪.‬‬
‫טכניקות ‪ :idiographic‬מנסות ליצור תיאור ייחודי ומובחן של אישיות האדם הספציפי‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות שונות זו מזו במידה שבה המדידות בהן הן משתמשות הן קבועות‪ -‬גמישות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תיאורית אישיות והערכה‬

‫הגישה התיאורטית של החוקר אישיות קובעת באילו אמצעים ופרוצדורות הוא ישתמש למדידה והערכה‪ .‬באופן‬
‫טבעי אין הסכמה בין כל החוקרים אלו משתני אישיות יש לחקור וכיצד לחקור אותם‪ :‬חלק למשל מאמינים שיש‬

‫‪18‬‬
‫לבחון את דפוסי ההתנהגות וחלק מאמינים שיש לחקור את הכישרונות והמטרות בחיים‪ -‬דברים שלאו דווקא‬
‫יתבטאו בהתנהגותם כרגע‪ .‬כאמור‪ -‬התיאוריה מכתבה אילו נתונים יערכו וכיצד‪ ,‬וכן איך לפרש אותם‪ -‬לא ניתן‬
‫לאסוף נתונים ורק אח"כ ליצור מהם תיאוריה‪.‬‬

‫מטרות המחקר‪ :‬מהימנות‪ ,‬תוקף והתנהגות אתית‪.‬‬

‫מהימנות (‪ :)reliability‬המידה שבה המדידה שעשינו היא יציבה‪ ,‬עקבית ושניתן לשחזר את תוצאותיה במדידות‬
‫נוספות‪ .‬שני מבחני אישיות זהים שיבוצעו בהפרש זמנים קטן צריכים להעלות ממצאים דומים‪ ,‬כדי שייחשבו‬
‫למהימנים‪.‬‬
‫גורמים שיכולים להשפיע על מהימנות של מבחן פסיכולוגי‪:‬‬
‫‪ .1‬המצב הפסיכולוגי של הנבדק‪ :‬גורמים ארעיים‪ ,‬כמו מצב רוח בשעת המבחן‪ ,‬משפיעים על‬
‫ההתנהגות‪/‬התוצאות במבחן‪ ,‬מה שיגרור שתי אבחנות שונות לאותו אדם ויראה כמו מהימנות נמוכה‪ .‬זה‬
‫בעייתי במיוחד כאשר המבחן מעריך תכונה שאמורה להיות יציבה לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬גורמים הקשורים במבחן עצמו‪ :‬הוראות לא עקביות לנבחנים‪ ,‬פרטי שאלון לא ברורים‪ ,‬הנחיות לא ברורות‬
‫כיצד יש לציינן ולפרש את התוצאות‪ -‬כל אלו יכולים לגרום למהימנות נמוכה‪.‬‬
‫שתי דרכים לבדיקת מהימנות‪:‬‬
‫א‪ .‬מהימנות פנימית )‪ :(internal consistency‬האם יש מתאם בין הפריטים השונים במבחן? (בהנחה שכל‬
‫הפריטים בוחנים את אותו הדבר‪ -‬אותו מבנה פסיכולוגי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהימנות מבחן חוזר )‪ :(test-retest‬האם יש מתאם בין שני מבחנים שאותו אדם לוקח בשתי נקודות זמן‬
‫שונות‪.‬‬

‫תוקף )‪ :(validity‬המידה שבה התצפיות אכן משקפות את התופעה הנחקרת‪ .‬כזכור‪ ,‬מחקר יכול להיות מהימן‬
‫אך בעל תוקף נמוך (דוגמת מדידת אינטליגנציה ע"פ מספר הנעליים‪.)...‬‬
‫כדי שמדידה תהיה תקפה היא צריכה להיות בעלת‪:‬‬
‫תוקף מבנה‪ -‬משקפת את המבנה הפסיכולוגי הנחקר‪ .‬כדי להוכיח תוקף מבנה החוקר ינסה להראות מתאם‬ ‫‪.1‬‬
‫בין המבחן לבין קריטריון חיצוני ועצמאי‪ .‬בחירת הקריטריון החיצוני שאליו יושווה המבחן תלויה‬
‫בשיקולים תיאורטיים‪ :‬אם למשל המבחן נועד לבדוק נטייה לחרדה‪ ,‬ניתן להשוות את תוצאותיו למדדים‬
‫פיזיולוגים של חרדה‪ ,‬או להשוות את התוצאות שהתקבלו אצל אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה‬
‫לעומת אנשים "רגילים"‪ .‬אם הניבויים של המבחן עומדים במתאם לתוצאות שני הקריטריונים הנ"ל‪ -‬הדבר‬
‫מגביר את תוקף המבנה של המבחן‪.‬‬
‫תוקף מבחין )‪ :(discriminate‬מבחן צריך להיות מובחן אמפירית ממבחנים קיימים‪ .‬כך מבחן חדש שבוחן‬ ‫‪.2‬‬
‫"נטייה לדאגנות" ונמצא במתאם גבוה למבחן קיים שבוחן נוירוטיות‪ -‬אז למבחן החדש יש תוקף מבחין‬
‫נמוך ואין בו תועלת‪( .‬לשים לב שהגדרה זו לתוקף מבחין שונה ממה שלמדנות בניסויית‪ -‬שתוקף מבחין גבוה‬
‫זה כשיש מתאם נמוך בין המבחן החדש למבחן אחר שבודק תכונה שונה לגמרי!)‪.‬‬
‫לסיכום‪,‬‬
‫מהימנות = האם המבחן מספק תוצאות יציבות וניתנות לשחזור‪.‬‬
‫תוקף = האם המבחן אכן בוחן את המבנה הפסיכולוגי אותו הוא אמור לבחון (את מה שהתכוון לבחון)‪.‬‬
‫מהימנות היא תנאי הכרחי לתוקף‪ .‬אם המבחן אינו מהימן זה אומר שתוצאותיו הושפעו מגורמים חיצוניים‪ ,‬מה‬
‫שמרמז שתוצאות אלו משקפות משהו אחר שאינו המבנה הפסיכולוגי הנחקר‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫אתיקה במחקר ובפרסום‪( :‬מאוד בקיצור כי זה ממש מובן מאליו‪)...‬‬

‫ה‪ APA-‬ניסח רשימה של עקרונות אתיים‪ ,‬שעיקרם הוא ש"הפסיכולוג יבצע את המחקר תוך כבוד ודאגה לכבודם‬
‫ולשלומם של המשתתפים" ויהיה אחראי להגן עליהם מכל נזק‪ ,‬סכנה‪ ,‬כאב או אי נוחות‪ .‬בכך נכלל‪ :‬הערכת‬
‫אתיות המחקר והסיכון למשתתפים‪ ,‬קביעת הסכם הוגן וברור המגדיר את חובותיהם וזכויותיהם‪ .‬ניתן להסתיר‬
‫או לרמות את המשתתפים במקרים שיש בזה צורך‪ ,‬אך תחת הנחיות ומגבלות חמורות‪ .‬העקרונות האתיים חלים‬
‫גם על שלב פירוש ופרסום התוצאות ובאופן מפתיע אוסרים לפברק תוצאות כדי לשמור על "הכבוד המקצועי"‬
‫וכדי שחוקרים אחרים יוכלו לשחזר אותן‪ .‬חלק זה מציין גם שלמרות שהחוקר המדעי מנסה להיות כמה שיותר‬
‫אובייקטיבי‪ ,‬גם הוא מושפע מדעות אישיות‪ ,‬חברתיות‪ ,‬תרבותיות ופוליטיות‪ ,‬המשפיעים על כל שלבי מחקר‪ -‬מה‬
‫ייחקר‪ ,‬איך ייחקר ואיזה מסקנות יתקבלו‪ .‬לבסוף מצוין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים בהצגת הממצאים‬
‫ולידע את האחרים על מגבלות הממצאים‪ ,‬הן בקהילה המדעית ובעיקר כשמדובר בהחלטות הקשורות למיון‬
‫וסינון כוח אדם ובקביעת מדיניות (תכניות רווחה‪ ,‬משפט וכו')‪.‬‬

‫שלוש גישות עיקריות במחקר‬

‫‪Case studies and clinical research .1‬‬
‫‪ case study‬הוא ניסיון ללמוד על אישיות ע"י ניתוח מעמיק של מקרים פרטיים‪ .‬יש המאמינים כי זו הדרך‬
‫היחידה לתפוס את המורכבות של האישיות האנושית‪ .‬במחקר כזה החוקר מקיים קשר ממושך עם אדם ומנסה‬
‫להבין לעומק את התהליכים והמבנים הפסיכולוגיים המרכיבים את אישיותו‪ .‬שיטה זו היא אידיוגרפית מטבעה‪,‬‬
‫שכן מטרתה היא ליצור תמונה פסיכולוגית מלאה של אותו אדם ספציפי‪.‬‬
‫ניתן לערוך ‪ case study‬למטרות מחקר בלבד‪ ,‬אך הוא לרוב נערך כחלק מטיפול קליני‪ :‬כדי לעזור למטופל‪,‬‬
‫המטפל צריך להבין לעומק את תכונות האישיות שלו‪ ,‬ולכן הסט הטיפולי מספק מטבעו מקרים למחקר אישיותי‪.‬‬
‫חלק נכבד מתיאוריות האישיות החלו כ‪ :case study-‬הן נוצרו ופותחו ע"י פסיכיאטרים וקלינאים שניסו לעזור‬
‫מטופל ובעזרת התובנות שעלו מהטיפול הם פיתחו תיאורית אישיות‪.‬‬
‫דוגמא ל‪( case study-‬בקיצור)‪ :‬הספר מתאר (בשני עמודים!!) חוקר אישיות שפיתח תיאוריה מורכבת לגבי‬
‫"התפיסה הרב מימדית של העצמי" (אתם לא רוצים לדעת‪ .)...‬לטענת החוקר‪ ,‬מערך מתאמי או ניסויי אינו‬
‫מתאים שכן הם מספקים מעט מידע על כמות גדולה של אנשים ולא מאפשרים להבין את המורכבות של מושג‬
‫העצמי‪ .‬לכן הוא בחר לערוך ‪ ,case study‬שמספק כמות גדולה של מידע על אדם אחד‪ -‬סביבתו‪ ,‬נסיבות חייו וכו'‪.‬‬
‫החוקר השתמש במחקרו בכלים שיטתיים‪ :‬ביקש מהאדם לתת רשימה של תכונות המאפיינות אותו וכן רשימה‬
‫של מצבים ואנשים החשובים לו ואז לדרג לגבי כל תכונה עד כמה היא חשובה ובולטת בכל סיטואציה‪ .‬מנתונים‬
‫אלו החוקר יצר תיאור גרפי של ארגון התפיסה העצמית של אותו אדם (שוב‪ -‬אתם לא רוצים לדעת)‪ .‬הפואנטה‬
‫היא שרק מערך שמספק מידע מפורט ומעמיק על אותו אדם מאפשר לחוקר להגיע לתובנות‪ ,‬שלא היה יכול להגיע‬
‫אליהן בשיטות מחקר אחרות‪.‬‬
‫יתרונות ה‪:case study-‬‬
‫‪ .1‬המערך היחיד שמאפשר הבנה מעמיקה‪ ,‬שתופסת את מלוא המורכבות של תהליכים פנימיים‪ ,‬יחסי אדם‪-‬‬
‫סביבה‪ ,‬הארגון הפנימי של האישיות וכו'‪.‬‬
‫‪ .2‬בוחן באופן ישיר את התנהגות האדם הנחקר‪ ,‬כך ש(בניגוד למערך ניסויי) אין צורך להכליל את המסקנות‬
‫מהמחקר המלאכותי לעולם האמיתי (הוא כבר חוקר את הדבר האמיתי)‪.‬‬
‫‪ .3‬בניגוד למערך מתאמי או ניסויי‪ ,‬מתאר את תכונת האישיות הנחקרת עצמה (אצל אדם אחד) ולא רק מספק‬
‫נתון מספרי שמשקף ממוצע של קב' גדולה‪( .‬יענו‪ :‬מתאר את הדבר עצמו ולא רק דיווח מספרי)‪.‬‬
‫מגבלות‪:‬‬
‫‪21‬‬
 ‫‪ .1‬בעיה בהכללה‪ :‬קשה ואף בלתי אפשרית להכליל את המסקנות לכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬בעיה בזיהוי גורמים סיבתיים‪ :‬מערך זה לא מספק הסבר סיבתי ולא יכול להסביר כיצד האישיות התפתחה‪,‬‬
‫כיצד תכונות אישיות ואירועי חיים השפיעו זה על זה ועוד‪ .‬למשל ‪ case study‬שמתאר טיפול מוצלח של שנתיים‬
‫אצל מתבגר‪ -‬אי אפשר להסיק בוודאות שהטיפול הוא שהביא לשיפור‪ ,‬ייתכן שעצם הזמן שעבר או גורמים‬
‫אחרים הם שהובילו לשיפור‪.‬‬
‫‪ .3‬התרשמות החוקר היא סובייקטיבית‪ ,‬מה שגורר בעיה בתוקף ובמהימנות (שני חוקרים שיחקרו את אותו אדם‬
‫יוכלו להגיע למסקנות שונות לגמרי)‪.‬‬

‫‪ .2‬שאלוני אישיות ומערכי מחקר מתאמים‬

‫משתמשים בשאלוני אישיות כאשר לא יכולים או לא רוצים לבצע מחקר מעמיק של פרטים בודדים‪ ,‬וכאשר אי‬
‫אפשר לערוך ניסויי מעבדתי‪ .‬לרוב משתמשים בהם כאשר חוקרים הבדלים בינאישיים בתכונות מסוימות‪ ,‬וכאשר‬
‫רוצים להבין את הקשרים בין תכונות מסוימות‪ ,‬למשל‪ :‬האם אנשים שיותר נוטים לקחת סיכונים הם גם בעלי‬
‫מודעות עצמית גובהה יותר? לשם כך משתמשים במחקרים מתאמיים )‪ -(correlational research‬מחקרים‬
‫שמטרתם לבחון את מידת ההשתנות המשותפת של שני משתנים‪*( .‬בחלק הזה הספר מסביר מה זה קשר לינארי‬
‫חיובי ושלילי‪ ,‬מה זה מקדם מתאם חיובי ושלילי ושאר דברים שיצאו מכל החורים‪ .‬אני מדלגת על זה‪ .‬מי‬
‫שהדחיק את קרן אור חן ומורי ולא זוכר מוזמן לקרוא בעמ' ‪ .50-51‬הדבר היחידי שנראה לי שווה להזכיר זה‬
‫שמערך מתאמי בהגדרתו הוא‪ :‬מערך שמתאר קשר סטטיסטי בין שני משתנים‪ ,‬שנערך על מדגם גדול של אנשים‬
‫ושלא נעשתה בו מניפולציה ניסויית‪ .‬גם אם במערך מחזיקים משתנה‪/‬ים קבוע‪/‬ים‪ ,‬אך לא מבצעים כל מניפולציה‪,‬‬
‫זה מתאמי )‪.‬‬
‫הספר מביא דוגמא למחקר שניתן לבצע אך ורק במערך מתאמי‪ :‬מחקר שבדק את הקשר בין נטייה לחוות רגשות‬
‫חיוביים לבין אריכות חיים‪ .‬לא ניתן להשתמש במערך ‪ ,case study‬מכוון שאי אפשר להכליל את ממצאיו מאדם‬
‫אחד לכלל האוכלוסייה‪ ,‬וכמובן שלא ניתן לעשות מערך ניסויי‪ ,‬מכוון שאי אפשר לעשות מניפולציה שתשנה את‬
‫הנטיות של אנשים וזה לא ממש אתי לעשות מניפולציה על אורך החיים של נבדקים‪( ...‬אגב‪ ,‬למי שתהה‪ -‬אנשים‬
‫שחווים יותר רגשות חיוביים אכן חיים יותר שנים!!)‪.‬‬
‫יתרונות המערך המתאמי‪:‬‬
‫‪ .1‬מספקים מידע רב על מספר גדול של אנשים‪ .‬למעשה‪ ,‬שאלון אחד יכול לספק נתונים על מספר מאפייני‬
‫אישיות בקרב מדגם גדול של אנשים‪.‬‬
‫‪ .2‬מערכים בעלי מהימנות גבוהה יחסית‪ .‬זה חשוב במיוחד בהערכת תכונות אישיות‪ ,‬שכן ניתן לחזור על‬
‫המבחנים לאורך תקופה ארוכה ולזהות אם אלו תכונות הן יציבות לאורך זמן‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬מספק מידע שטחי על הפרט (בהשוואה למערך ‪ .)case study‬מערך זה יספק נתונים על מגוון תכונות אישיות‬
‫שנכללו בשאלון‪ ,‬אך יתעלם מכל אלו שלא נכללו בו‪ ,‬שיכולות להיות בעלות משמעות‪.‬‬
‫‪ .2‬לא ניתן להסיק על סיבתיות‪ :‬קשר בין משתנים לא אומר שאחד גרם לשני‪ -‬יתכן שיש גורם מתערב‪( .‬מגבלה‬
‫שקיימת גם במערכי ‪.)case study‬‬
‫שתי המגבלות הבאות נוגעות בעיקר לשאלוני דיווח עצמי‪ .‬מדובר בהטיות שעושה הנבדק שנקראות ‪"response‬‬
‫"‪ styles‬וגורמות לו לענות בצורה שאינה כנה ו‪/‬או מדויקת ‪:‬‬

‫‪21‬‬
‫‪"( acquiescence‬הסכמה למראית עין")‪ :‬הנטייה של אנשים להסכים (או להתנגד) באופן עקבי עם פריטי‬ ‫‪.3‬‬
‫השאלון‪ ,‬ללא קשר לתוכנם‪ .‬הפתרון‪ :‬שאלון שחלקו מנוסח על דרך החיוב וחלקו על דרך השלילה‪ ,‬כך שמי‬
‫שנוטה לסמן "מסכים" בכל פעם לא יקבל בהכרח ציון כללי גבוה‪.‬‬
‫‪( social desirability .4‬רציה חברתית)‪ :‬אנשים‪ -‬באופן מודע או לא‪ -‬נוטים לתת תשובה מקובלת חברתית ולאו‬
‫דווקא את זו שמתארת אותם בכנות‪ -‬דבר ש(באופן מפתיע) מטה את תוצאות השאלון‪ .‬פתרון אפשרי‪:‬‬
‫הכנסת פריטים ספציפיים לשאלון שמטרתם לבחון את המידה שבה האדם נוטה לענות תשובות מקובלות‬
‫חברתית‪ .‬הבעיה‪ :‬הכנסת פריטים לרוב מסבכת ומייקרת את המחקר ולכן חוקרים רבים מוותרים על זה‪.‬‬

‫‪ .3‬מחקרי מעבדה ומערכים מחקר ניסויים‬

‫הכוונה לניסוי בתנאים מבוקרים‪ ,‬שמאפשר להסיק על סיבתיות‪ .‬המאפיין העיקרי של מערך זה (למי שישן‬
‫בשנתיים האחרונות‪ )...‬הוא שהנבדקים מוקצים רנדומאלית לכל אחד מתנאי הניסוי‪ ,‬ואז נעשית מניפולציה על‬
‫אחד (או יותר) מהמשתנים‪ .‬ההשמה הרנדומאלית מבטיחה שאין קשר שיטתי בין תנאי הניסוי לבין הנטיות או‬
‫התכונות של הנבדקים לפני הניסוי (יענו‪ -‬מבטלת הבדלים התחלתיים)‪ ,‬ולכן מבטיחה שהמשתנה שעליו נעשתה‬
‫המניפולציה הוא זו שגרם להבדלים בתוצאות‪.‬‬
‫הספר מביא דוגמא למחקר שרוצה להראות קשר סיבתי‪ :‬מחקר שהראה ש‪( "stereotype threat" -‬החשש של‬
‫אדם מהסטריאוטיפ השלילי שיש על הקבוצה אליה הוא משתייך) גורם לו לביצועים פחות טובים במבחן‪ .‬המחקר‬
‫תפעל את החשש של הנבדקים מפני סטריאוטיפים (הנבדקים היו אפרו‪-‬אמריקאים‪ ,‬חצי מילאו שאלון דמוגראפי‬
‫שבו התבקשו לסמן את גזעם וחצי לא) ואח"כ ערך להם מבחן בחשיבה מילולית‪ .‬התוצאות הראו שמילוי השאלון‬
‫הדמוגראפי (שהעלה את החשש) אכן גרם לביצועים פחות טובים במבחן‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפשר הבנת קשר סיבתי‪ -‬מה גורם למה‪.‬‬
‫‪ .2‬ניתנים לשחזור ע"י חוקרים אחרים‪.‬‬
‫חסרונות אפשריים‪:‬‬
‫‪ .1‬בעיית הכללה מהתנאים הסטריליים של המעבדה למורכבות של החיים האמיתיים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לרוב מדובר‬
‫בניסויים קצרים (בייחוד בניסויי מעבדה)‪ ,‬כך שלא מתאים לתהליכים שמתרחשים לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬יש תופעות שלא ניתן לחקור במעבדה‪ ,‬כמו מחשבות אישיות שהנבדק לא רוצה לחשוף‪ ,‬או תגובה רגשית‬
‫למצב לחץ קיצוני‪ -‬אי אפשר ליצור מצבים כאלו במעבדה בגלל שיקולים אתיים‪.‬‬
‫‪ -demand characteristics .3‬הטיה שמקורה בנבדק‪ :‬מקרה בו הנבדק מבין את מטרת המחקר‪ ,‬ולכן ישנה את‬
‫התנהגותו‪ -‬פוגע בתוקף ובמהימנות‪.‬‬
‫‪ .4‬הטיות שמקורן בנסיין )‪ :(experimenter expectancy effects‬הנסיין‪ ,‬באופן לא מודע‪ ,‬מעביר לנבדקים‬
‫רמזים על מטרת‪ /‬השערת המחקר‪ ,‬דבר שגורם להם להתנהג בהתאם להשערה‪ .‬ייתכן גם מצב שהנסיין פשוט‬
‫יטעה באיסוף או בניתוח האפשרויות‪.‬‬
‫* בתגובה לחסרונות ‪ ,344‬טוענים התומכים במערכים ניסויים ש‪ :‬א‪ .‬יש תופעות שכמעט בלתי אפשרי לבחון אותן‬
‫מחוץ למעבדה (לדוגמא‪ :‬החברה מגבילה ומרסנת תוקפנות‪ ,‬ולכן קשה לבטא וללמוד תכונה זו בסביבה הטבעית)‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש מעט עדויות לקיומם של ‪ DC‬והטיות שמבוצעות ע"י הנסיין‪ ,‬וכי למעשה הנבדקים אינם מנסים לרצות את‬
‫הנסיין‪ ,‬גם אם הבינו את השערת המחקר‪.‬‬

‫סיכום היתרונות והחסרונות‪ :‬הספר מציין שלמרות ההבדלים בין הגישות השונות‪ ,‬ממצאים מגישה אחת לרוב‬
‫עולים בקנה אחד עם ממצאים מגישות אחרות ויש לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מחקר בפני עצמו‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אפשר לנצל את היתרונות שבגישות השונות‪ :‬ניתן לשלב במחקר פרוצדורות מגישות שונות וכן ניתן‬
‫לעשות אינטגרציה של נתונים שנאספו מפרוצדורות שונות‪.‬‬

‫טבלת סיכום‪ :‬יתרונות וחסרונות של כל סוג מערך‬

‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫סוג המערך‬
‫‪ .1‬תהליך הסקת מסקנות לא שיטתי‪.‬‬ ‫‪ .1‬נמנעת המלאכותיות שבמעבדה‬ ‫‪case study‬‬
‫‪ .2‬פרשנות סובייקטיבית של נתונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוקר את מלוא המורכבות של‬ ‫ומחקר‬
‫לא ניתן להסיק על טיב הקשר בין משתנים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫יחסי אדם‪-‬סביבה‬ ‫קליני‬
‫‪ .3‬מאפשר מחקר מעמיק של פרטים‬
‫‪ .1‬ניתן להסיק על קשר‪ ,‬אך לא על קשר סיבתי‪.‬‬ ‫‪ .1‬ניתן לחקור טווח רחב של נתונים‬ ‫שאלונים‬
‫‪ .2‬בשאלוני דיווח עצמי‪ :‬בעיה של מהימנות‬ ‫במחקר אחד‪.‬‬ ‫ומערך‬
‫ותוקף‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוקר קשרים בין משתנים רבים‪.‬‬ ‫מתאמי‬

‫‪ .3‬חוקר פרטים באופן שטחי‪.‬‬ ‫‪ .3‬קל להשתמש במדגם גדול‪.‬‬

‫‪ .1‬לא מתאים לתופעות רבות שלא ניתן לחקור‬ ‫‪ .1‬מאפשר מניפולציה על משתנים‬ ‫מחקרי‬
‫במעבדה‪ /‬לעשות עליהן מניפולציה‪.‬‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫מעבדה‬
‫‪ .2‬יוצר סביבה מלאכותית שפוגעת ביכולת‬ ‫‪ .2‬אובייקטיבי‬ ‫ומערך‬
‫להכליל את הממצאים‪.‬‬ ‫ניסויי‬
‫‪ .3‬מאפשר הסקה על סיבתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬בעיה של ‪ demand characteristics‬והטיות‬
‫שמקורן בנסיין‪.‬‬

‫שימוש בשאלונים מילוליים (שאלוני דיווח עמי)‬

‫מחקרים רבים‪ ,‬מכל שיטות המחקר‪ ,‬עושים שימוש במידע ורבאלי‪ -‬תשובות שנותנים המשתתפים על מצבם‬
‫הפסיכולוגי‪ .‬יש אמנם מקורות אחרים (הבעות פנים‪ ,‬תגובות פיזיולוגיות וכו')‪ ,‬אך הרוב הגדול הוא מידע ורבאלי‪.‬‬
‫ההנחה זו‪-‬שמה שאנשים אומרים משקף בדייקנות את מצבם‪ -‬זכתה לביקורת משני כיוונים‪:‬‬
‫‪ .1‬פסיכולוגים אנליטיים‪/‬דינאמיים‪ ,‬שטוענים כי אנו נוהגים לעוות מידע וזיכרונות באופן לא מודע‪.‬‬
‫‪ .2‬פסיכולוגים רבים מהגישה הניסויית טוענים שאין לנו גישה אמיתית לתהליכים הפנימיים שלנו ולכן מה‬
‫שנבדקים למעשה מדווחים זה את המסקנה שלהם לגבי מה שהם חושבים שקורה אצלם(!!!)‪.‬‬
‫שניהם מניחים כי דיווח עצמי לא בהכרח משקף באמת תהליכים פנימיים – אם באופן מודע או שלא‪ -‬ולכן הם‬
‫רואים בדיווחים עצמיים מקור בעייתי מבחינת תוקף ומהימנות‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬יש פסיכולוגים שמקבלים דיווח עצמי כמקור מידע‪ -‬שניתן לנתח אותם בצורה אובייקטיבית‪ ,‬שיטתית‬
‫וכמותית‪ ,‬כמו כל תגובה התנהגותית אחרת‪ .‬הטענה היא שדיווח עצמי יהיה אמיתי ומהימן רק לגבי דברים‬
‫שנעשים או נעשו עם קשב‪/‬כוונה ( ‪"subjects can only report about things they are attending to or have‬‬
‫)"‪ .attended to‬אם נבדק יתבקש להסביר או להיזכר בדבר שנעשה ללא קשב‪/‬כוונה (למשל‪" :‬למה העדפת את‬

‫‪23‬‬
‫מוצר ‪ X‬ע"פ מוצר‪ ,"Y‬כשהוא כלל לא הפנה קשב להחלטה)‪ ,‬תשובתו למעשה תהיה השערה או מסקנה לגבי מה‬
‫שבאמת קרה‪ .‬הם טוענים כי כאשר מנסחים אותם בזהירות ותוך התחשבות בנסיבות‪ ,‬שאלוני דיווח עצמי יכולים‬
‫להיות מקור טוב של מידע‪.‬‬
‫למרות שבעבר פסיכולוגים ניסויים נטו לפקפק במושג האינטרוספקציה (דיווח מילולי על תהליכים פנימיים)‪ ,‬כיום‬
‫יש עניין הולך וגובר במידע זה‪ .‬הספר מסכם שדיווחים ורבאליים יכולים להוות מקור מידע עשיר ומשמעותי‪ ,‬אם‬
‫מקפידים שאותם דיווחים ופירושים יוכלו להתקבל ע"י חוקרים אחרים (מהימנות) ושהנתונים אכן משקפים את‬
‫המושג אותו התכוונו למדוד (תוקף)‪ -‬כמו כל מקור מידע אחר‪.‬‬
‫תיאוריות אישיות וחקר האישיות‬
‫כפי שציינו קודם‪ ,‬תיאוריות אישיות וחקר האישיות בהכרח משולבים זה בזה‪ ,‬וזאת משתי סיבות‪:‬‬
‫‪( .1‬שהזכרנו מאה פעם)‪ :‬המושגים התיאורטיים מכתיבים מסלולים לחקירה ומגדירים אלו נתונים מעידים על‬
‫האישיות ואלו לא (הספר נתן "מזל אסטרולוגי" כדוג' לנתון שלא מעיד‪ .‬באמת‪)..‬‬
‫‪( .2‬שגם הזכרנו)‪ :‬התיאוריה מכתיבה לחוקר את נטיותיו והעדפותיו לגבי שיטת המחקר‪ -‬איך לבצע מחקר‪:‬‬
‫ווטסון (בהיווריוריסט) העדיף חקר בע"ח‪ ,‬פרויד האמין במחקר כחלק מטיפול‪ ,‬חוקרים מ"תיאורית התכונות"‬
‫מעדיפים מחקר ע"י שיטות סטטיסטיות ומתאמים‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫לרוב חוקרים מקבלים את אחד הצדדים בשלושת הנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪( "making things happen" .‬ניסויי) מול "‪( "studying what has occurred‬מתאמי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חקר אוכלוסיות (ניסויי) מול חקר הפרט הבודד (קליני)‪.‬‬
‫ג‪ .‬חקר של אספקט אחד (או אספקטים ספורים) של הפרט‪ ,‬מול חקר של האדם כולו כמכלול‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬התיאוריה מגדירה לחוקר את העדפותיו ונטיותיו לעבר שיטת מחקר מתאמית‪ ,‬ניסויית או קלינית‪.‬‬
‫* הספר מציין כי שיטת המחקר המועדפת וסוג המידע המועדף מושפעים גם ממאפיינים אישיים של החוקר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תיאוריות אישיות מסוימות מכוונות לאסטרטגיות מחקר מסוימות ולסוגי נתונים מסוימים‪.‬‬
‫תיאוריה שמתייחסת לתופעה מסוימת בד"כ תספק גם את הכלים לחקור אותה‪ ,‬ולרוב יהיה קשה לחקור את אותה‬
‫תופעה בעזרת שיטת מחקר או בעזרת נתונים של תיאורית אישיות אחרת‪.‬‬
‫כמובן שאין גישה טובה יותר‪ ,‬אלא שהגישות פשוט שונות ויש להתייחס להבדלים ביניהם‪.‬‬

‫הערכת אישיות ו"המקרה של ג'ים"‬

‫הערכת אישיות לרוב משמשת לצרכים מעשיים‪ -‬לבחון האם האדם מתאים לעבודה מסוימת‪ ,‬למסלול לימודים‬
‫מסוים או כאשר מנסים להתאים לו טיפול מסוים‪.‬‬
‫במושג "הערכת אישיות" לרוב מתכוונים לניסיון להגיע להבנה מקיפה וכוללת של אנשים בעזרת מידע רב ומגוון‪.‬‬
‫לשם כך משתמשים ומשווים בין תוצאות שהתקבלו ממקורות מידע שונים‪ .‬הנחת הספר היא שאנשים הם‬
‫מורכבים‪ ,‬לכן כל טכניקת הערכה חושפת רק פן אחד של האישיות ואף אחת מהן לא יכולה לספק תמונה שלמה של‬
‫אישיות האדם‪.‬‬
‫הפרקים הבאים יתארו מספר תיאוריות אישיות וגישות שונות להערכת האישיות‪ ,‬וכל אחת מהן תנסה להסביר‬
‫ולהעריך דמות בשם ג'ים מנקודת מבטה‪ .‬כך נבין את הקשר בין תיאוריה להערכה ונראה האם הגישות השונות‬
‫מספקות תיאור דומה של אישיותו של ג'ים‪.‬‬
‫ג'ים החל להשתתף במחקר כשהיה תלמיד קולג' בשנות השישים‪ .‬הספר מציין כי חלק מהתיאוריות ומבחני‬
‫האישיות פותחו רק אחר כך‪ ,‬וחלק מהם נוסו על ג'ים כאשר חזרו אליו למעכב ‪ 5,20‬ו‪ 25-‬שנה לאחר המחקר‬
‫הראשוני‪ .‬כך שניתן להתייחס לאישיות של ג'ים לאורך תקופה ארוכה‪ ,‬אך לא להשוות בין כל התיאוריות בכל‬
‫נקודת זמן‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫(*אני מניחה שיחזרו לדמות הזו לאורך כל הספר ולכן תרגמתי את התיאור)‬ ‫תיאור אוטוביוגרפי ראשוני של ג'ים‬
‫ג'ים דיווח כי הוא נולד בניו‪-‬יורק לאחר סיום מלה"ע השניה וכילד קיבל תשומת לב וחיבה באופן סביר‪ .‬אביו הוא‬
‫בוגר קולג' שבבעלותו סוכנות רכב‪ ,‬אימו היא עקרת בית שנוהגת להתנדב בהקראה לעיוורים‪ .‬ג'ים תיאר את מע'‬
‫היחסים שלו עם אביו כטובה ואת אימו כ"בעלת רגשות חזקים לאנשים אחרים‪ -‬היא לגמרי 'אישה אוהבת'"‪ .‬הוא‬
‫הבכור מבין ארבעה‪ -‬אחות צעירה ממנו ב‪ 4-‬שנים‪,‬ושני אחים‪ -‬צעירים בחמש ושבע שנים‪ .‬נושאים עיקריים‬
‫בביוגרפיה שלו הם‪ :‬חוסר היכולת שלו להגיע הגיע למערכת יחסים מספקת עם נשים‪ ,‬הצורך שלו בהצלחה‬
‫והכישלון היחסי שלו בכך מאז התיכון‪ ,‬וההתלבטות שלו האם להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית או במנהל‬
‫עסקים‪ .‬בסה" כ הוא חש שלאנשים יש הערכה חיובית לגביו מכוון שהם השתמשו בקריטריונים שיטחים‪,‬‬
‫כשלמעשה מבפנים הוא ‪.troubled‬‬
‫פרק ‪ -3‬התיאוריה הפסיכודינמית‪:‬‬
‫הגישה הפסיכואנליטית של פרויד לאישיות‬
‫מדוע גם במאה העשרים ואחת‪ ,‬כשמתחילים ללמוד על תיאוריות אישיות‪ ,‬פותחים בתיאוריה של פרויד שפותחה‬
‫לראשונה בסוף המאה ה‪ ,19-‬ואשר חוקרים בני זמננו מתנגדים לכמה אספקטים מאד עקרוניים שלה? יש לכך‬
‫שלוש סיבות‪:‬‬
‫‪ ‬ההשפעה העצומה של עבודותיו של פרויד על החיים האינטלקטואליים בתרבות שלנו‪ -‬הפסיכואנליזה‬
‫השפיעה על החשיבה בתרבות המערב יותר מאשר כל תיאוריות האישיות גם יחד‪ .‬משכילים מתחום האומנות‬
‫ומדעי הרוח‪ ,‬ולא רק ממדעי החברה‪ ,‬הושפעו מחשיבה זו‪ ,‬וניתן לזהות תמות פרוידיאניות באומנות‪ ,‬מוסיקה‬
‫וסרטים רבים‪ .‬רעיונותיו של פרויד ניפצו כמה מהתפיסות המקובלות בנוגע לטבע האדם והחברה‪ ,‬ובעיקר‬
‫בשל כך עיקר השפעתן‪.‬‬
‫‪ ‬קשה לדון ולהעריך באופן מלא תיאוריות אישיות אחרות מבלי לקחת בחשבון את עוצמתה ומגבלותיה של‬
‫הפסיכואנליזה‪ -‬רב תיאוריות האישיות הידועות כיום פותחו‪ ,‬לפחות בחלקן‪ ,‬כתגובת נגד לתיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬בד"כ ההשראה שבבסיס התיאוריות הללו הייתה זיהוי המגבלות בעבודותיו של פרויד‪.‬‬
‫‪ ‬מושגים מרכזיים שתבע פרויד בנוגע לאדם‪ ,‬זוכים להתייחסות מועטה בתיאוריות אחרות‪ ,‬ביחס לתיאוריה‬
‫הפסיכודינמית ‪ -‬פרויד הציג תיאוריה רחבה ונועזת ותופעות שקשה לחקור‪ ,‬כמו‪ :‬חלומות‪ ,‬תשוקה מינית‪,‬‬
‫קונפליקטים פנימיים והפסיכולוגיה של פעוטות‪ .‬לא ניתן להשיב באופן מלא לשאלה מה תיאוריה מסוימת‬
‫אומרת לגבי אחד המונחים הללו‪ ,‬מבלי להתייחס לתרומתו של פרויד לעניין‪.‬‬

‫הגישה הפסיכואנליטית צמחה מתוך העבודה הטיפולית‪ .‬פרויד היה רופא במקצועו ובסה"כ רצה להקל על‬
‫מצוקתם הפיזית והמנטאלית של מטופליו‪ .‬משהסיק שבבסיס הבעיה של המטופלים שלו עומדים קונפליקטים בין‬
‫כוחות מנטאליים‪ ,‬הוא פיתח גישת‪ -‬על לאישיות‪ ,‬מבוססת על הטענה שההתנהגות היא תוצר של מאבק בין‬
‫צרכים ודחפים המתנגשים ביניהם‪.‬‬
‫לפיכך פרויד טען שההתנהגות עשויה להיות מורכבת מכפי שהיא נראית‪ ,‬כי כל פעולה יכולה לבטא מניע באופן‬
‫ישיר או נסתר‪ .‬לדוגמא‪ :‬אכילה יכולה לספק את הצורך של תחושת הרעב‪ ,‬ובמקביל באופן סמלי לענות על הצורך‬
‫באהבה‪ .‬הפונקציות הפסיכולוגיות הללו מתרחשות ברמות השונות של המודעות‪ ,‬כאשר בד"כ האדם אינו מודע‬
‫לכוחות שבבסיס הפעולה‪.‬‬
‫השקפתו של פרויד על האדם והחברה‪:‬‬
‫למרות המאמצים לפתח תיאוריה נקייה מהטיות אישיות וסוציו‪ -‬היסטוריות‪ ,‬התיאוריה של פרויד משקפת תמות‬
‫שמתאימות לאירופה של סוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪ .20-‬מצד אחד אולי ניתן היה לצפות שמדען יתגבר על‬

‫‪25‬‬
‫מגבלות כאלה ע"י תצפיות אובייקטיביות‪ ,‬אך תצפיותיו של פרויד היו אודות מטופלים בני המעמד הבינוני‪ -‬גבוה‪,‬‬
‫שהיו גם הם חלק מהתרבות בת זמנו‪.‬‬
‫בבסיס הגישה הפסיכואנליטית מונחת הטענה שהאדם הוא מערכת אנרגיה (‪ .)energy system‬קיימת כמות‬
‫מוגבלת של אנרגיה‪ ,‬ואם אנו משתמשים בה בדרך אחת‪ ,‬הרי שנותרת הרבה פחות ממנה לשימוש בדרכים אחרות‪.‬‬
‫אם האנרגיה נחסמת בערוץ ביטוי אחד‪ ,‬אזי היא מוצאת ערוץ אחר‪ ,‬בדרך‪-‬כלל ערוץ שבו יש הכי פחות התנגדות‪.‬‬
‫מטרת כל התנהגות היא הנאה‪ ,‬שמשמעותה הורדת מתח או שחרור אנרגיה‪.‬‬
‫הנחה זו עקבית עם עקרון שימור האנרגיה שהתפתח בתחום הפיזיקה של המאה ה‪ ,19-‬שלפיו אנרגיה‬
‫יכולה לעבור טרנספורמציה אך אינה יכולה להיכחד‪.‬‬
‫פרויד הושפע רבות מהפיזיולוג ‪ Bruicke‬אשר ראה באדם כמי שמונע ע"י כוחות בהתאם לעקרון שימור האנרגיה‪.‬‬
‫גישה זו תורגמה בהמשך לתחום הפסיכולוגי של ההתנהגות‪.‬‬
‫מאפיין שני של השקפתו של פרויד על האדם הוא הרעיון שהאדם מונע ע"י דחפים או אינסטינקטים מיניים‬
‫ותוקפניים‪ .‬לטענתו‪ ,‬דחפים אלה אינם תוצר של למידה מהסביבה‪ ,‬כי אם תכונות אינסטנקטיביות של טבע‬
‫האדם‪.‬‬
‫לצד התוקפנות‪ ,‬פרויד שם דגש רב על הדחפים המיניים והקונפליקט בין ביטוי של המיניות ואיסורים‬
‫חברתיים‪ .‬הדגש שהושם על הגבלות חברתיות משקף את התקופה הויקטוריאנית בה פרויד חי‪.‬‬
‫עבור פרויד‪ ,‬האדם המחפש הנאה מצוי בקונפליקט עם החברה והתרבות‪ .‬אנשים פועלים עפ"י עיקרון העונג‬
‫(‪ ,)pleasure principle‬מחפשים "סיפוקים משולחי‪-‬רסן" לכל תשוקותיהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬האנרגיה שאלמלא כן‬
‫הייתה משוחררת ברדיפה אחר סיפוק מיני‪ ,‬מנותבת לציית ליעדי החברה‪ .‬פרויד האמין שטווח נרחב של תוצרים‬
‫תרבותיים שהניבה החברה‪ ,‬הם בעצם ביטוי לאנרגיות מיניות ואגרסיביות‪ ,‬אשר החברה מנעה מהן להתבטא‬
‫בדרך ישירה‪.‬‬
‫יש מי שרואה בחברה האנושית כמי ש'מלכלכת' את הפרט התמים כאשר הוא למד על הצדדים הלא חיוביים‬
‫שבה‪ .‬תפיסה זו אינה מתיישבת עם גישתו של פרויד‪ .‬לדעתו הילד נולד עם דחפים מיניים ותוקפניים ואילו החברה‬
‫מרסנת אותם ומלמדת אותנו להימנע מהם‪ .‬חלק מתוצרי המשנה של הקונפליקט הזה הם סבל ונוירוזות‪ .‬פרויד‬
‫טען שהמחיר של התקדמות התרבות הוא סבל אישי‪ ,‬צמצום של האושר והתחזקות של תחושת האשמה‪.‬‬
‫השקפתו של פרויד על מדע האישיות‪:‬‬
‫פרויד‪ ,‬כמי שהגיע מתחום הרפואה‪ ,‬העריך מאד את היחס שבין התיאוריה והמחקר‪ ,‬כמו גם את הצורך בהגדרות‬
‫חד משמעיות למושגים תיאורטיים‪ .‬עם זאת הוא הכיר בכך שבשלביו המוקדמים של מחקר יש צורך‬
‫בתיאוריזציה ספקולטיבית‪.‬‬
‫תרומתו הגדולה של פרויד‪ ,‬מלבד התיאוריה הרחבה והמפורטת שפיתח‪ ,‬היא באופייה של התצפית המדעית‬
‫שהמציא‪ .‬תצפיותיו היו מבוססות על אנליזה של מטופלים‪ ,‬בדומה למקרה בוחן קליני (‪clinical case‬‬
‫‪ .)study‬פרויד לא היה מוטרד בניסיונות לאשש עקרונות פסיכואנליטיים במעבדה‪ ,‬וגם כאשר פסיכולוגים רצו‬
‫לספר לו על מחקרים ניסויים שערכו לבירור מושגים מהתיאוריה שלו‪ ,‬הוא נהג לענות שאלה נשענים על תצפיות‬
‫מהימנות ולכן אין צורך בניסויים עצמאיים על מנת לאשרם‪.‬‬
‫שיטת המחקר הזו מאפשרת צירוף עשיר של פרטים רבים אודות הפרט הנחקר‪ ,‬במידה ששיטות מחקר אחרות‬
‫ודאי לא יוכלו לאפשר‪ .‬אך כאשר אנו עוסקים במושגים פסיכואנליטיים יש לזכור את הפער שבין המורכבות של‬
‫התצפית הקלינית ובין המחקר השיטתי המבוקר במעבדה‪ .‬ביקורת רבה מושמעת על האופי הלא מבוקר של‬
‫תצפיותיו של פרויד ועל הדרך בה דיווח עליהם‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫הפסיכואנליזה‪ :‬תיאוריה של אישיות‬
‫מבנה‪:‬‬
‫פרויד סיפק שני מודלים לתיאור המבנה של ה‪ .mind-‬הראשון נוגע לרמות של מודעות והשני למערכות התפקוד‬
‫של ה‪.mind -‬‬
‫מושג הלא מודע ורמות המודעות‬
‫מושג הלא מודע (‪ )unconscious‬מציע שבתפקוד שלנו קיימים היבטים שאיננו מודעים אליהם במלואם‪.‬‬
‫חלק גדול מההתנהגות‪ ,‬ואולי רובה‪ ,‬נקבע על ידי כוחות לא מודעים והרבה מהאנרגיה הנפשית שלנו מוקדשת‬
‫למציאת ביטוי הולם לרעיונות לא מודעים‪ ,‬או לפחות על מנת לשמור שיישארו לא מודעים‪.‬‬
‫רמות של מודעות‪ -‬לפי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ניתן לתאר את החיים הפסיכיים במונחים של המידה שבה‬
‫אנו מודעים לתופעות‪ :‬המודע (‪ )conscious‬מתייחס לתופעות שאנו מודעים אליהן בכל זמן נתון‪ ,‬התת‪-‬מודע‬
‫(‪ )preconscious‬לתופעות שאנו יכולים להיות מודעים אליהן אם נפנה אליהן את הקשב שלנו‪ ,‬והלא‪-‬מודע‬
‫(‪ )unconscious‬מתייחס לתופעות שאנו לא‪-‬מודעים אליהם ואיננו יכולים להיות מודעים אליהן‪ ,‬אלא בנסיבות‬
‫מיוחדות‪.‬‬
‫עיקרון בסיסי בפסיכואנליזה הוא שאנו מונחים ע"י הצורך להגן על עצמינו מפני פחדים וחרדות הקשורים בחלק‬
‫מהמחשבות והתשוקות שלנו‪ ,‬וכדי להצליח בכך אנו מפנים רעיונות אלה לאחסון בלא מודע‪.‬‬
‫פרויד לא היה הראשון שהכיר בלא מודע‪ ,‬אך היה הראשון לגלות את האיכויות של תכנים אלה לפרטיהם‬
‫הקטנים‪ ,‬ולייחס להם חשיבות מכרעת בחיי היומיום‪.‬‬
‫דרך ניתוח חלומות‪ ,‬פליטות פה‪ ,‬נוירוזות‪ ,‬פסיכוזות‪ ,‬עבודות אומנות וטקסים‪ ,‬פרויד ניסה להבין את המאפיינים‬
‫של הלא‪-‬מודע‪ .‬מה שהוא מצא היה תכונה של החיים השכליים שבה דבר אינו בלתי‪-‬אפשרי‪ .‬הלא מודע אינו לוגי‬
‫(ניגודים יכולים לסמל את אותם הדברים)‪ ,‬מתעלם מזמן (אירועים מתקופות שונות יכולים להתקיים בו‪-‬זמנית)‪,‬‬
‫ומתעלם ממרחב (יחסי גודל ומרחק נזנחים‪ ,‬כך שדברים גדולים נכנסים לתוך דברים קטנים ומקומות מרוחקים‬
‫נמצאים זה לצד זה)‪.‬‬
‫התוצר של הלא מודע מתבטא בצורה הטובה ביותר בחלומות‪ ,‬בהם אנו נחשפים לעולם של סמלים‪ ,‬בו הרבה‬
‫רעיונות מקובצים אל תוך מילה אחת‪ ,‬וחלק של אובייקט יכול לייצג דברים רבים‪.‬‬
‫הלא‪-‬מודע המוטיבציוני‪ -‬התיאוריה הפסיכואנליטית טוענת שהרבה מההתנהגות שלנו מונעת מהשפעות לא‪-‬‬
‫מודעות‪ .‬הטענה היא שמחשבות‪ ,‬תחושות ומניעים מסוימים קיימים בלא‪-‬מודע מסיבות מוטיבציוניות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לאפשר להם להיכנס למודעות משמעו לגרום לכאב ולאי‪-‬נוחות‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬תוכן הלא מודע משפיע על חיינו למרות רצוננו למנוע זאת‪ ,‬באמצעות פליטות פה‪ ,‬תאונות‪ ,‬אי הבנות‬
‫והתנהגות שהיא כביכול לא רציונאלית‪.‬‬
‫מחקר פסיכואנליטי רלוונטי‪ -‬לא ניתן לצפות באופן ישיר בלא מודע‪ .‬עם זאת ישנן ראיות שיכולות לתמוך ברעיון‬
‫שהוא קיים‪ .‬כידוע‪ ,‬אנשים תחת היפנוזה יכולים לזכור דברים שקודם לכן לא יכלו‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הם מבצעים‬
‫דברים תחת השאה פוסט היפנוטית (‪ )posthypnotic suggestion‬מבלי "לדעת" באופן מודע שהם מתנהגים‬
‫בהתאם להשאה; כלומר‪ ,‬הם מאמינים שמה שהם עושים הוא רצוני ובלתי‪-‬תלוי בהשאה ע"י אדם אחר‪.‬‬
‫כאשר פרויד זנח את שיטת ההיפנוזה והמשיך בעבודה טיפולית‪ ,‬הוא מצא פעמים רבות שחולים נעשו מודעים‬
‫לזיכרונות ולרצונות שהיו חבויים בעבר‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬תגליות כאלה היו קשורות לרגשות כואבים‪ .‬תצפיות‬
‫אלה הביאו את פרויד למחשבה שלא זו בלבד שהלא מודע מכיל זיכרונות ומשאלות שאינם חלק מהמודע‪ ,‬אלא גם‬
‫שהם מודחקים לשם במכוון‪.‬‬
‫מה באשר לראיות ניסוייות? בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬התמקד המחקר הניסויי בתפיסה הלא‪-‬מודעת או במה שכונה‬
‫תפיסה ללא מודעות (‪ .)perception without awarness‬כיום‪ ,‬התופעה ידועה בשם תפיסה תת סיפית או תת‬

‫‪27‬‬
‫הכרתית (‪ -)subliminal perception‬במקרים אלה הגירוי מוצג ברמה הנמצאת מתחת לרמה הנדרשת ליצירת‬
‫המודעות אליו‪ .‬ישנם ממצאים המראים כי אנשים עשויים להיות מושפעים מגירויים על אף שהוצגו להם באופן‬
‫כזה שלא הגיעו למודעות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬במחקר מוקדם הראו לקב' נבדקים תמונת של ענפי עץ המעוצבים בדמות‬
‫ברווז‪ .‬קב' נוספת ראתה את אותה התמונה ללא צורת הברווז‪ .‬התמונה הוצגה לשתי הקב' במהירות גבוהה כך‬
‫שהפרטים בקושי נראו‪ .‬לאחר מכן הנבדקים התבקשו לעצום עיניהם ולדמיין תמונת טבע‪ ,‬לצייר אותה ולתאר‬
‫מילולית את הפרטים‪ .‬נמצא כי בקבוצה שראתה את תמונת הברווז הנבדקים ציירו תמונה בה הפרטים היו‬
‫קשורים יותר לברווזים‪ :‬מים‪ ,‬נוצות‪ ,‬ציפורים‪ ,‬ברווזים וכו'‪ .‬לעומת זאת כשנשאלו מה ראו בתמונה הראשונית‬
‫הם לא דיווחו שראו ברווז‪ ,‬וגם כשאמרו להם שיש בה צורת ברווז הם התקשו לזהות זאת‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הגירוי שלא נתפס באופן מודע השפיע על המחשבות והדמיון של הנבדקים‪.‬‬
‫העובדה שתהליך זה מתרחש אינה מרמזת כי בתהליך מעורבים כוחות פסיכודינמיים או מוטיבציוניים‪.‬‬
‫כששואלים אם יש ראיות שייתכן שזה אכן מה שקורה‪ ,‬ניתן לציין שני קווי מחקר רלוונטיים‪:‬‬
‫הגנה תפיסתית (‪ -)perceptual defense‬הקשורה בכך שהאדם מתגונן מפני החרדה שמלווה את ההכרה בגירוי‬
‫מאיים‪( .‬לדוגמא‪ :‬במחקר בו הוצגו לנבדקים מילים ניטרליות לצד מילים עם משמעות רגשית כמו אונס‪ ,‬פרוצה‬
‫וכו'‪ ,‬במהירות גבוהה‪ ,‬נמצא שגירויים אלה יצרו רמת עוררות גבוהה‪ ,‬ודרשו זמן תגובה ארוך יותר ביחס לגירויים‬
‫הניטרליים‪ .‬כלומר אנשים יכולים‪ ,‬מחוץ למודעות‪ ,‬להגיב בצורה סלקטיבית ולדחות גירויים רגשיים מסוימים)‪.‬‬
‫אקטיבציה תת‪ -‬הכרתית (‪ -)subliminal psychodynamic activation‬פרוצדורה מחקרית בה החוקר מנסה‬
‫לגרות רצונות הנמצאים בתת ההכרה מבלי להפכם למודעים‪ .‬לרב זה נעשה ע"י הצגת גירויים הקשורים לרצונות‬
‫מאיימים או מעוררי חרדה‪ .‬הגירויים מוצגים בצורה מהירה לפרק זמן קצר מאד‪ ,‬שמספיק באופן תיאורטי כדי‬
‫לגרות את הרצון הלא מודע‪ ,‬אך קצר מכדי שיזוהה באופן מודע‪( .‬במחקר שנערך בתחום הזה‪ ,‬נמצא כי תוכן‬
‫מדאיג או מעורר המוצג ברמה תת הכרתית מביא להפרעות בתהליכים מודעים‪ ,‬כמו זיכרון‪ ,‬ללא יצירת מודעות‬
‫לסיבת ההפרעה)‪.‬‬
‫דוגמא נוספת לשימוש באקטיבציה תת הכרתית היא ממחקר בתחום הפרעות אכילה‪ .‬המחקר יצא מהנחת הגישה‬
‫הפסיכואנל' באשר לכך שבעלי הפרעות אכילה מתעמתים עם תחושות של אובדן ונטישה בהקשר של הזנה‪ .‬לכן‬
‫השערת המחקר היתה שהסובלות מהפרעות אכילה ימצאו תחליף בצורת אכילת יותר קרקרים אם הקונפליקט‬
‫שלהם יגורה ע"י המסר "‪ "Mama is leaving me‬שיוצג באופן תת הכרתי‪ .‬ואכן נמצא שקב' הפרעת האכילה‬
‫הגיבה ביותר אכילת קרקרים כשהמסר הזה הוצג כך‪ ,‬מאשר קב' הביקורת‪ .‬כמו כן נצפתה יותר אכילת קרקרים‬
‫במצב זה מאשר כאשר המסר הוצג לאותה קבוצה שלא באופן תת הכרתי‪ .‬המחקר שוחזר גם בוריאציה של גירוי‬
‫תמונתי‪.‬‬
‫יש הרואים את המחקר באשר להגנה תפיסתית ולאקטיבציה תת הכרתית כראיה ניסויית חותכת לחשיבותם של‬
‫כוחות פסיכודינמיים מוטיבציוניים‪ ,‬בקביעת מה ש"מופקד בידי" או "נשמר בתוך" הלא‪-‬מודע‪ .‬עם זאת הניסויים‬
‫זכו לביקורת רבה על רקע מתודולוגי‪ ,‬והיה קושי לשחזר את האפקטים שנמצאו‪.‬‬
‫המעמד הנוכחי של מושג הלא‪-‬מודע‪ .‬כיום כמעט כל הפסיכולוגים‪ ,‬פסיכואנליטיקאים ואחרים‪ ,‬יסכימו‬
‫שתהליכים לא‪-‬מודעים הם חשובים בהשפעתם על מה שעומד לקראתינו ומה שאנו מרגישים‪ .‬בו בזמן‪ ,‬יש נקודות‬
‫מבט שונות סביב העקרונות של התפקוד הלא‪-‬מודע‪ ,‬התוכן של הלא‪-‬מודע וההיבטים המוטיבציוניים של הלא‪-‬‬
‫מודע‪ .‬כיום מבחינים בין הלא מודע הפסיכואנליטי והלא מודע הקוגניטיבי‪:‬‬
‫כפי שראינו‪ ,‬ההשקפה הפסיכואנליטית לגבי הלא‪-‬מודע מדגישה את האופי הלא‪-‬רציונלי של תפקוד הלא מודע‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬התוכן של הלא מודע קשור‪ ,‬לדעת אנליטיקאים‪ ,‬בעיקר למחשבות‪ ,‬רגשות ומניעים מיניים‬
‫ואגרסיביים‪ .‬לסיום‪ ,‬אנליטיקאים מדגישים שמה שנמצא בלא‪-‬מודע נמצא שם מסיבות מוטיבציוניות‪ ,‬ותכנים‬
‫אלו מפעילים השפעה מוטיבציונית על התנהגות יומיומית‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי הגישה הקוגניטיבית ללא‪-‬מודע אין‬
‫הבדל בסיסי איכותי בין תהליכים לא‪-‬מודעים לתהליכים מודעים‪ :‬תהליכים לא‪-‬מודעים יכולים להיות‬
‫‪28‬‬
‫אינטליגנטיים‪ ,‬הגיוניים ורציונאליים בדיוק כמו תהליכים מודעים‪ .‬שנית‪ ,‬ישנו מגוון גדול של תכנים שעשויים‬
‫להיות לא‪-‬מודעים‪ ,‬ללא חשיבות מיוחדת לתכנים מיניים ואגרסיביים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגישה הקוגניטיבית אינה מדגישה‬
‫גורמים מוטיבציוניים‪ :‬קוגניציות הן לא‪-‬מודעות מפני שאי‪-‬אפשר לעבד אותן ברמה המודעת‪ ,‬מפני שלא הגיעו‬
‫מעולם למודעות או מפני שהן הפכו לאוטומטיות ויותר מדי שגרתיות‪.‬‬
‫הלא מודע על פי שתי ההשקפות‪:‬‬
‫הלא מודע הקוגניטיבי‬ ‫הלא מודע הפסיכואנליטי‬
‫התהליכים שבלא מודע יכולים להיות אינטלגנטיים‪,‬‬
‫דגש על תהליכים לא רציונליים וחסרי ההגיון‪.‬‬
‫לוגיים ורציונליים כמו תהליכים מודעים‪.‬‬
‫התוכן מדגיש מחשבות‪.‬‬ ‫התוכן מדגיש מניעים ומשאלות‬
‫מגוון תכנים שאינם קשורים בהכרח בתוקפנות ומין‬ ‫דגש על מניעים ומחשבות מיניות ואגרסיביות‪.‬‬
‫דגש על היבטים שאינם מוטיבציוניים בתפקוד הלא‬
‫דגש על היבטים מוטיבציוניים בתפקוד הלא מודע‪.‬‬
‫מודע‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬על אף ההכרה בחשיבות התופעות הנגזרות מהלא מודע‪ ,‬ועל אף שחקר הלא מודע הפך לשדה מחקר‬
‫עיקרי‪ ,‬ההשקפה הייחודית של הגישה הפסיכואנליטית באשר ללא מודע מוטלת בספק בקרב חוקרים רבים‪.‬‬
‫האיד‪ ,‬האגו והסופראגו‬
‫פרויד פיתח מודל מבני יותר פורמלי לפסיכואנליזה‪ ,‬המאפיין ‪ 3‬ישויות מבניות‪ :‬האיד‪ ,‬האגו והסופראגו‪ .‬כל אחד‬
‫מהם מתייחס להיבטים שונים של התפקוד אנושי‪.‬‬
‫האיד (‪ )Id‬מייצג את המקור לכל אנרגיית הדחפים וכולל את הדחפים שהאדם נולד עמם‪ .‬האנרגיה עבור תפקוד‬
‫הפרט נעוצה במקור באינסטינקטים של החיים והמוות‪ ,‬והדחפים האלימים והמיניים‪ ,‬המהווים חלק מהאיד‪.‬‬
‫בתפקודו‪ ,‬שואף האיד לשחרר את ההתרגשות‪ ,‬המתח והאנרגיה ודוחף את האדם לסיפוק מיידי של צרכיו ללא‬
‫התחשבות במגבלות חברתיות‪ .‬האיד פועל בהתאם לעקרון העונג (‪ – )pleasure principle‬חיפוש העונג‬
‫והימנעות מכאב‪ .‬האיד מחפש שחרור מיידי וטוטלי ולא עוסק בתכנון אסטרטגיות לשימור העונג‪ .‬הוא מתאפיין‬
‫בתכונות של ילד מפונק‪ :‬הוא רוצה שרצונו יסופק‪ ,‬בו בזמן ובמקום שהוא רוצה בו‪ .‬האיד אינו יכול לסבול תסכול‬
‫והינו חופשי מעכבות‪ .‬הוא אינו מתחשב במציאות ויכול לחפש סיפוק באופן פעיל או באמצעות או ע"י כך‬
‫שמדמיין שהשיג את מה שייחל לו‪ .‬פנטזיה אודות הסיפוק יכולה להיות טובה באותה מידה כמו סיפוק ממשי‪.‬‬
‫האיד הינו משולל כל הגיון‪ ,‬ערכים‪ ,‬סיבות‪ ,‬או מוסר והינו תובעני‪ ,‬אימפולסיבי‪ ,‬לא רציונלי‪ ,‬לא חברתי‪ ,‬אנוכי‬
‫ונהנתן‪.‬‬
‫הסופראגו (‪ )Superego‬עומד בניגוד מוחלט לאיד ומייצג את הזרוע המוסרית של התפקוד‪ .‬הוא מכיל את‬
‫האידיאלים אליהם אנו שואפים ואת העונשים (אשמה)‪ ,‬להם אנו מצפים כאשר קודים אתיים מופרים‪ .‬הסופראגו‬
‫הוא הייצוג הפנימי לחוקים המוסריים של העולם החברתי החיצוני ומתפקד לשם שליטה על ההתנהגות בהתאם‬
‫לחוקים אלה‪ .‬הוא עושה זאת ע"י הצעת תגמולים עבור התנהגות "טובה" (גאווה‪ ,‬אהבת עצמי) ועונשים עבור‬
‫התנהגות "רעה" (אשמה‪ ,‬רגשות נחיתות)‪ .‬הסופר אגו עשוי לתפקד ברמה מאוד פרימיטיבית‪ ,‬ולא להיות מסוגל‬
‫לבחון את המציאות – כלומר‪ ,‬לשנות מעשים בהתאם לנסיבות‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬האדם אינו מסוגל להבחין בין‬
‫מחשבות מעשים או הרגשת אשמה כתוצאה ממחשבה על משהו‪ ,‬גם אם מחשבה זו לא הובילה לפעולה‪ .‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬הפרט מונחה על ידי שיפוטים של "שחור או לבן"‪" ,‬הכל או לא כלום" וע"י חיפוש השלמות‪ .‬שימוש מוגזם‬
‫במילים כמו טוב‪ ,‬רע‪ ,‬שיפוט‪ ,‬משפט מעיד על סופראגו נוקשה‪ .‬אך הסופר אגו יכול להיות גם מבין וגמיש‪ .‬למשל‬
‫אנשים יכולים להיות מסוגלים לסלוח לעצמם או לאחרים על מעשים רעים‪ ,‬אם אלה הינם תוצאה של תאונה או‬

‫‪29‬‬
‫נעשו תחת לחץ חריף‪ .‬במהלך ההתפתחות‪ ,‬הילדים למדים לעשות הבחנות חשובות אלו ולראות את הדברים לא‬
‫רק במושגים של "הכל או לא כלום"‪" ,‬צודק או לא צודק"‪.‬‬
‫האגו (‪ -)Ego‬בעוד שהאיד מחפש אחר עונג והסופראגו שואף להגיע לשלמות‪ ,‬האגו מחפש אחר המציאות‪ .‬תפקיד‬
‫האגו הוא לבטא ולספק את הרצונות של האיד בהתאם לשני דברים‪:‬‬
‫‪ )2‬דרישות הסופראגו‪.‬‬ ‫‪ )1‬הזדמנויות ומגבלות הקיימות במציאות‪.‬‬
‫האגו פועל לפי עיקרון המציאות (‪ -)reality principle‬סיפוק האינסטינקטים נדחה עד הזמן בו משהו במציאות‬
‫מאפשר להשיג עונג מקסימלי במינימום כאב ונסיבות שליליות‪ .‬כלומר העונג נדחה עד הזמן האופטימלי להשגתו‪.‬‬
‫בהתאם לדרישות המציאות והסופראגו האנרגיה של האיד יכולה להיחסם‪ ,‬להיות מופנית לכיוונים אחרים או‬
‫להשתחרר בהדרגה‪ .‬אין בכך ניגוד לעיקרון העונג‪ ,‬אלא פשוט השהייה זמנית שלו‪ .‬האגו מסוגל להבחין בין שאיפה‬
‫לפנטזיה‪ ,‬לסבול מתחים ופשרות‪ ,‬הינו משתנה עם הזמן‪ .‬לפיכך‪ ,‬הוא מבטא את ההתפתחות של כישורים‬
‫תפיסתיים וקוגניטיביים‪ ,‬והיכולת לחשוב במונחים יותר מורכבים‪.‬‬
‫על אף שהאגו עשוי להישמע כמי שמקבל החלטות או "המוציא לפועל" של האישיות‪ ,‬פרויד חשב עליו במונחים‬
‫חלשים יותר מהמשתמע ממטאפורה כזו‪ .‬במקום זה‪ ,‬מטאפורה מרכזית מציגה את האגו כרוכב הדוהר על גב סוס‬
‫פראי (האיד)‪ .‬הסוס מספק את האנרגיה והרוכב מנסה לכוון אותו‪ ,‬אך ככל שהחיה חזקה יותר זה יסתיים בכך‬
‫שתגיע למקום שהיא חפצה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ע"פ פרויד‪ ,‬האגו הינו הגיוני‪ ,‬רציונאלי ומסוגל לסבול מתח‪ .‬הוא נתון לשליטת שלושת בעליו – האיד‪,‬‬
‫הסופראגו והעולם המציאות‪.‬‬

‫המושגים‪ :‬מודע‪ ,‬לא מודע‪ ,‬אגו‪ ,‬איד וסופראגו הם אבסטרקטיים ולא תמיד מוגדרים בדיוק רב‪ ,‬כמו כן ישנה‬
‫חוסר בהירות באשר לשינויים מושגיים שחלו עם התפתחות התיאוריה‪ .‬בשורה התחתונה יש לזכור שזוהי רק‬
‫המשגה של התפקוד הנפשי‪ .‬אלה הן תכונות בהתנהגות האנושית אשר מומשגות במונחים מבניים אשר רומזים על‬
‫תהליך‪.‬‬

‫תהליך‪:‬‬
‫אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות‬
‫ע"פ התיאוריה‪ ,‬מקור כל האנרגיה הפסיכית מצוי במצבי התרגשות בתוך הגוף המחפשים דרך להתבטא ולהפחית‬
‫את המתח‪ .‬מצבים אלה קרויים אינסטינקטים או דחפים ומייצגים כוחות קבועים ובלתי נמנעים‪ .‬בהתאם‬
‫לנקודת מבט מוקדמת של התיאוריה היו קיימים סוגי אינסטינקטים שונים באגו‪ :‬אינסטינקטים הקשורים‬
‫לנטיות לשימור העצמי ואינסטינקטים מיניים הקשורים לנטיות לשימור המין האנושי‪ .‬בהתאם לנקודת המבט‬
‫המאוחרת של התיאוריה‪ ,‬קיימים ‪ 2‬סוגי דחפים‪ .1:‬אינסטינקט החיים (‪ )life instinct‬הכולל הן את‬
‫האינסטינקטים המיניים ואת אינסטינקטים המוקדמים של האגו‪ .‬האנרגיה של דחף החיים קרויה ליבידו‬
‫(‪.2 ;.)libido‬אינסטינקט המוות (‪ –)death instinct‬הכולל את כוונת האורגניזם למות או לחזור למצב א‪-‬אורגני‪.‬‬
‫הוא מהווה את אחת הנקודות השנויות במחלוקת בתיאוריה‪ .‬למרות זאתהרעיון עקבי עם רעיונות מהביולוגיה של‬
‫המאה ה‪ 19-‬ועם תצפיות על אנשים‪ .‬לרע המזל‪ ,‬רביםנמלטו מסבל נפשי ע"י התאבדות‪ .‬יתרה מזאת פרויד הרגיש‬
‫שפעמים רבות אינסטינקט המוות מופנה מהתמקדות בעצמי לעבר האחר ע"י פעולות אלימות‪ .‬מרבית‬
‫הפסיכולוגים מדברים במקום זאת על אינסטינקטים תוקפניים (‪ .)aggressive instincts‬הן האינסטינקטים‬
‫האלימים והן האינסטינקטים המיניים נחשבים כחלקים של האיד‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫הדינמיקה של התפקוד‬
‫האינסטינקטים מכוונים להפחתה מיידית של מתחים ו השגת סיפוק ועונג‪ .‬בניגוד לבע"ח פרימיטיביים יותר‪ ,‬בני‬
‫אדם מסוגלים לשנות את הדחפים שלהם לפני שבאים לידי ביטוי‪ .‬כמו כן אנשים נבדלים זה מזה בדרכם לספק או‬
‫לשנות את האינסטינקטים שלהם‪ ,‬מה שמעניק ייחודיות לאישיות‪.‬‬
‫הדחפים של האדם יכולים‪ ,‬לפחות באופן זמני‪ ,‬להיחסם מלבוא לידי ביטוי‪ ,‬להתבטא בדרך שונה או להתבטא‬
‫ללא שינוי‪ .‬לדוגמא חיבה יכולה להיות ביטוי לדחף מיני‪ ,‬וציניות יכולה להיות ביטוי לדחף תוקפני‪ .‬אפשרי גם‬
‫שאובייקט הסיפוק של האינסטינקט ישתנה או יותק מהאובייקט המקורי לאובייקט אחר‪ .‬לדוגמא אהבת אם‬
‫לבנה יכולה להיות מותקת לאישתו‪ ,‬ילדיו או כלבו של הבן‪ .‬דחפים יכולים לשנות צורה ולהשתלב אחד עם השני‪,‬‬
‫כך פוטבול למשל‪ ,‬יכול לשרת דחפים מיניים ותוקפניים גם יחד‪ .‬אופיים הנזיל‪ ,‬המשתנה והגמיש של‬
‫האינסטינקטים יכול להסביר כיצד התיאוריה מתייחסת למגוון בלתי נדלה של התנהגויות על בסיס ‪ 2‬דחפים‬
‫בלבד‪.‬‬

‫ה"משחק" ההדדי בין ביטוי ועיכוב של האינסטינקטים מעצב את היסודות להיבטים הדינמיים של התיאוריה‪.‬‬
‫מכיוון שזה דורש הוצאת אנרגיה‪ ,‬אנשים המקדישים מאמץ לעיכוב של הדחפים חשים עייפים ומשועממים‪ .‬מושג‬
‫המפתח הוא החרדה‪ .‬בתיאוריה פסיכואנליטית‪ ,‬חרדה היא חוויה רגשית כואבת המשקפת איום או סכנה לאדם‪.‬‬
‫בניגוד לפחד‪ ,‬חרדה היא מצב בו האדם לא יכול לייחס את המתח שחש לאיזשהו גירוי חיצוני‪ .‬לפרויד היו שתי‬
‫תיאוריות לגבי חרדה‪ .‬בתיאוריה הראשונה‪ ,‬חרדה נחשבה לתוצאה של דחפים מיניים עצורים – ליבידו לקוי‬
‫‪ .dammed up libido‬בתיאוריה המאוחרת‪ ,‬החרדה שיקפה רגש כואב שפעל כסימן לסכנה ממשמשת ובאה לאגו‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬החרדה‪ ,‬שהיא תפקוד של האגו‪ ,‬מזהירה אותו מפני הסכנה על‪-‬מנת שיוכל להגיב‪.‬‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית לגבי חרדה טוענת שבנקודה מסוימת האדם חווה טראומה‪ ,‬מקרה של פגיעה או נזק‪.‬‬
‫החרדה משקפת חזרה ממוזערת של החוויה הטראומטית המוקדמת‪ .‬חרדה מיוחסת בהווה לסכנה מוקדמת‪.‬‬
‫הטראומה המוקדמת עשויה להיזכר או לא להיזכר‪ .‬במונחים מבניים‪ ,‬מה שנטען הוא שהחרדה מתפתחת מתוך‬
‫קונפליקט בין הדחיפה של האינסטינקטים באיד לבין האיום בעונש של הסופראגו‪ :‬האיד אומר‪" :‬אני רוצה את‬
‫זה"‪ ,‬הסופראגו אומר "כמה נורא"‪ ,‬והאגו כמו מגיב "אני פוחד"‪.‬‬

‫חרדה ומנגנוני הגנה‪:‬‬

‫חרדה היא מצב מכאיב עד כדי כך שאנו לא יכולים לסבול אותה לאורך זמן‪ .‬אנו מצליחים שלא להיחרד כל הזמן‬
‫ע"י כך שאנו מגינים על עצמינו באופן מנטאלי מפני מחשבות מעוררות חרדה‪.‬‬
‫אנשים מפתחים מנגנוני הגנה כנגד חרדה‪ .‬באופן לא מודע‪ ,‬אנו מפתחים דרכים לעוות את המציאות ולהרחיק‬
‫תחושות מהמודעות‪ ,‬כך שלא נחוש חרדה‪ .‬הגנות אלה הם מאמצים אסטרטגיים של האגו להתמודד עם דחפי‬
‫האיד שאינם מקובלים חברתית‪.‬‬
‫‪ ‬הכחשה (‪ – )denial‬אחד המנגנונים הפשוטים‪ ,‬בו במחשבתו המודעת‪ ,‬האדם מכחיש קיומה של‬
‫עובדה טראומתית או לא מקובלת חברתית‪ .‬הפרט מכחיש מציאות פנימית או חיצונית מכאיבה‪.‬‬
‫הכחשה של המציאות נראית בד"כ כאשר מנסים להימנע מלהכיר בקיום ובהיקף של איום‪.‬‬
‫הכחשת המציאות קורית גם כאשר אנשים אומרים או מניחים ש"לי זה לא יקרה"‪ ,‬למרות הוכחות ברורות‬
‫לסכנה המתקרבת‪.‬‬
‫צורה אחרת של הכחשת המציאות קשורה באופן בו אנשים מתמודדים עם אירועבלתי צפיו כמו רעידת‬
‫אדמה‪.‬בשנת ‪ 1983‬התכנס ב‪ UCLA‬פאנל של מומחים כדי לדון בפגיעות המבנים באוניברסיטה בשל רעידות‬
‫האדמה הצפויות בדרום קליפורניה‪ .‬במחקר שדגם הרבה אנשים שהיו מודעים לדו"ח ולסכנה הצפויה‪ ,‬נמצא‬
‫שאנשים במבנים המועדים לפגיעה חמורה מתכחשים לחומרת המצב ומטילים ספק במסקנות הדו"ח יותר מאשר‬

‫‪31‬‬
‫נבדקים שנמצאים בבניינים החדשים יותר‪ .‬תוצאת המחקר מציעה שאנשים המצויים בסכנה של אירוע‬
‫קטסטרופלי‪ ,‬שהתרחשותו סבירה ביותר‪ ,‬אך התזמון שלו אינו ידוע‪ ,‬עשויים להתמודד עם האיום הזה דרך‬
‫התעלמות או הכחשה של חומרת המצב‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬פסיכואנליטיקאים מניחים שלמרות שמנגנוני ההגנה עשויים להיות שימושיים בהפחתת החרדה‪ ,‬הם‬
‫אינם אדפטיביים בכך שהם מרחיקים את האדם מהמציאות‪ .‬לתפיסתם אוריינטציה מציאותית היא צורך בסיסי‬
‫לקיום של בריאות נפשית והם מטילים ספק בכך שעיוות של המציאות יכול להיות בעל ערך לתפקוד מסתגל‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש פסיכולוגים הטוענים שאשליות ותפיסות‪-‬עצמי חיוביות‪ ,‬המבוססות פעמים רבות על הכחשה או על‬
‫עיוות דומה של המציאות‪ ,‬עשויות בהחלט להיות מעצבות ואדפטיביות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אשליות חיוביות אודות העצמי‬
‫או היכולת לשלוט באירועים ועל העתיד עשויות להיטיב עם הבריאות הנפשית‪.‬‬
‫המקור להבדל בגישות טמון בהבדלים בהיקף של העיוות‪ ,‬כמה הוא מחלחל והנסיבות בהן הוא מתרחש‪.‬‬
‫הכחשה ותפיסת‪-‬עצמי עשויות לספק הקלה זמנית מטראומה רגשית ולסייע לאדם להימנע משטף של חרדה או‬
‫דיכאון‪ .‬הכחשה עשויה להיות אדפטיבית כאשר פעולה היא בלתי‪-‬אפשרית‪ ,‬כמו כאשר אדם מצוי במצב שלא יכול‬
‫להשתנות (למשל‪ ,‬מחלה סופנית)‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ההכחשה בהחלט אינה אדפטיבית כאשר היא מונעת מהאדם‬
‫לנקוט בפעולות בונות‪ ,‬כמו כאשר ההכחשה מונעת מהאדם להתייחס ברצינות לאותו של מחלה ולקבל את‬
‫הטיפול המתאים‪.‬‬
‫‪ ‬השלכה (‪ – )projection‬גם הוא מנגנון הגנה פרימיטיבי באופן יחסי‪ .‬בהשלכה‪ ,‬מה שפנימי ולא מקובל‬
‫מושלך החוצה ונראה כחיצוני‪ .‬ע"י השלכתן על אחרים‪ ,‬אנשים מתגוננים מפני ההכרה בתכונותיהם השליליות‪.‬‬
‫הפרט מייחס לאחרים מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬משאלות או דחפים בלתי מקובלים ומאיימים הקיימים אצלו‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫במקום להכיר בעוינות של העצמי‪ ,‬האדם רואה את האחרים כעוינים כלפיו‪ .‬השלכה כהגנה משמשת רק באשר‬
‫למאפיינים ספציפיים‪ ,‬תחת תנאים מסוימים וביחס לאחרים ספציפיים‪.‬‬
‫‪ ‬בידוד (‪ – )isolation‬דרך נוספת להתמודד עם חרדה ואיום היא לבודד אירועים בזיכרון או לבודד‬
‫רגשות מן התוכן של הדחף או הזיכרון המכאיב‪ .‬בבידוד‪ ,‬הדחף‪ ,‬המחשבה או המעשה אינם נחסמים לכניסה אל‬
‫המודעות‪ ,‬אך נחסמים מהרגש המלווה אותם באופן נורמאלי‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם יכולה לחוות את המחשבה או‬
‫הפנטזיה שהיא חונקת את בנה‪ ,‬מבלי שזה ילווה בתחושת כעס‪.‬‬
‫התוצאה של שימוש במנגנון של בידוד היא אינטלקטואליזציה‪ ,‬דגש יתר על מחשבה ולא על רגש ותחושה‪ ,‬ופיתוח‬
‫של קטגוריות לוגיות‪ .‬במקרים אלה הרגשות הקיימים עשויים לעבור פיצול‪ ,‬כמו במקרים של גברים המפרידים‬
‫נשים לשתי קטגוריות‪ :‬אלה שעמן הם מקיימים יחסי מין אך אינם מאוהבים בהן‪ ,‬ואלה שבהן הם מאוהבים אך‬
‫אינם מקיימים עמן יחסי מין‪( .‬תסביך פרוצה‪-‬מדונה ‪ .)Madonna-whore complex‬אנשים המשתמשים בבידוד‪,‬‬
‫משתמשים גם לעיתים קרובות במנגנון ההגנה הבא‪:‬‬
‫‪ – Undoing ‬הפרט מבטל באופן מדומיין מעשה או משאלה מסויימת (המקושרים עם חרדה) על ידי‬
‫ביצוע מעשה אחר או מילוי משאלה אחרת‪ .‬מנגנון זה בא לידי ביטוי במעשים קומפולסיביים שלאדם יש דחף‬
‫בלתי נמנע לקיימם‪ .‬למשל‪ ,‬הפרט מבטל את פנטזיה של התאבדות על ידי בדיקה חוזרת ונשנית של סוגרי הגז‬
‫בבית‪ .‬דוגמא אחרת היא ביצוע טקסים דתיים‪.‬‬
‫המעשה השני כמו "מבטל" או "מאפס" את הראשון‪ ,‬באופן כזה שכאילו לא התרחש‪.‬‬
‫‪ ‬היפוך תגובה (‪ - )reaction formation‬הפרט מתגונן מפני ביטוי של דחף בלתי רצוי על ידי הכרה‬
‫וביטוי של ההפך ממנו‪ .‬מנגנון הגנה זה ניכר לעין כאשר התנהגות הרצויה מבחינה חברתית הינה נוקשה‪,‬‬
‫מוגזמת ולא הולמת‪ .‬האדם המשתמש במנגנון אינו יכול להודות ברגשות אחרים‪ ,‬כמו אמהות שמתייחסות אל‬
‫ילדיהן בהגנת יתר ולא יכולות לאפשר באופן מודע שום ביטוי ל עוינות כלפי ילדיהן‪ .‬היפוך תגובה נצפה בעיקר‬

‫‪32‬‬
‫כאשר ההגנות קורסות‪ ,‬כמו בן למופת שיורה בהוריו‪ ,‬או כשאדם "שלא יפגע בזבוב" יוצא למסע הרג‪ .‬עניין דומה‬
‫הם דיווחים על שופטים שמבצעים פשעים‪ ,‬או דתיים אדוקים שלקחו חלק בהתנהגות מינית בלתי הולמת‪.‬‬
‫‪ ‬רציונליזציה (‪ - )rationalization‬מנגנון מורכב ו"בוגר" יותר ביחס למנגנונים פרימיטיביים כמו‬
‫הכחשה‪ .‬בראציונליזציה האדם אינו פשוט מכחיש קיומה של מחשבה או פעולה שנעשתה‪ ,‬אלא מכיר בקיומה‬
‫אך מעוות בתפיסתו את המניע שבבסיסה‪.‬‬
‫ההתנהגות מפורשת מחדש כך שהיא נראית מוצדקת ומקובלת‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האגו מעצב צידוקים‬
‫ראציונליים להסביר פעולה לא מקובלת שנגרמת בעצם מדחפים לא ראציונליים של האיד‪ .‬כך הפרט יכול לתת‬
‫ביטוי לדחף המסוכן והאסור‪ ,‬ללא גינוי מצדו של הסופראגו‪ .‬כך בעצם חלק גדול מהזוועות בחברה האנושית‬
‫נעשו "בשם האהבה" ‪:‬באמצעות המנגנון של הרציונליזציה הפרט יכול להיות עיון בעודו מצהיר על אהבה‪,‬‬
‫להיות בלתי מוסרי במרדף אחר המוסר‪.‬‬
‫עידון (‪ – )sublimation‬זהו מנגנון נוסף שמשמש להבעת דחף באופן חופשי מחרדה‪ ,‬הוא מורכב יותר‬ ‫‪‬‬
‫באופן יחסי ובעל משמעות חברתית רבה‪ .‬האובייקט המקורי של הסיפוק מתועל לעבר מטרה חברתית עליונה‪,‬‬
‫המרחיקה את האדם מביטוי ישיר של האינסטינקט‪.‬הפרט מתעל את הדחף האסור לפעילות חברתית יוצרת‬
‫ומועילה המקובלת בחברה‪ .‬כלומר‪ ,‬בניגוד למנגנוני ההגנה האחרים‪ ,‬בהם ביטוי הדחף נמנע‪ ,‬בעידון‪ ,‬הדחף‬
‫מתועל אל ערוץ חדש ומועיל יותר‪ .‬בניגוד למנגנונים אחרים‪ ,‬האגו אינו חייב להשקיע אנרגיה פסיכית לשם‬
‫מניעת שחרור הדחף‪ .‬פרויד פירש את היצירה מודנה(מרים אימו של ישו) של דה וינצ'י כתיעול של כמיהתו‬
‫וגעגועיו לאימו‪ .‬הבחירה להיות מנתח‪ ,‬קצב או מתאגרף יכולה לייצג תיעול של דחפים תוקפניים לרמה נמוכה‬
‫יותר‪ .‬פרויד האמין תמצית הציוויליזציה טמונה ביכולת הפרט לעדן אנרגיות מיניות ואלימות‪.‬‬
‫הדחקה (‪ – )repression‬מנגנון ההגנה הראשוני והעיקרי בו הפרט מדחיק מחשבה‪ ,‬רעיון או‬ ‫‪‬‬
‫משאלה מהמודע‪ .‬זה כאילו שאנו אומרים "מה שאנו לא יודעים או לא זוכרים‪ ,‬לא יכול לפגוע בנו"‪.‬‬
‫זהו מנגנון ההגנה העומד בבסיס מנגנוני הגנה אחרים והדורש השקעת אנרגיה תמידית בכדי להחזיק את‬
‫התכנים המסוכנים מחוץ למודע‪ .‬ההדחקה מגבילה את הגישה אל זיכרונות וחוויות רגשיות שליליות‪ .‬קיימים‬
‫אנשים המאופיינים בסגנון הדחקתי‪ .‬פרטים אלה מדווחים על מיעוט של חוויות בעלות ערך רגשי שלילי‬
‫ומאופיינים בתגובות רגשיות סטראוטיפיות‪ .‬עם זאת לסגנון מעין זה יש מחיר – הם רגישים יותר ללחץ ומחלות‬
‫שונות הקשורות לכך‪ .‬בקשר למנגנון הגנה זה עלתה שאלת הזיכרונות המשוחזרים או‬
‫הזכרונות האמיתיים – קיימת תופעה בה אנשים "נזכרים" בהתעללות שעברו בילדותם ואותה הדחיקו‬
‫במהלך השנים‪ .‬עד היום אין ראיה מוצקת להיותם של זכרונות אלה אמיתיים או להיותם פרי של שאלות‬
‫מנחות מצד המטפלים‪.‬‬
‫גדילה והתפתחות‪:‬‬
‫קיימים שני היבטים מרכזיים לתיאוריה של ההתפתחות בגישה הפסיכואנליטית‪ .‬הראשון אומר שהפרט עובר‬
‫דרך שלבים של התפתחות‪ .‬השני מדגיש את חשיבות האירועים המוקדמים עבור כל ההתנהגות המאוחרת‪.‬‬
‫העמדה הפסיכואנליטית המרחיקת לכת ביותר תטען שכל ההיבטים המשמעותיים ביותר של האישיות המאוחרת‬
‫נקבעו בחמש שנות החיים הראשונות‪ .‬הראשון הוא שהפרט מתקדם דרך שלבים התפתחותיים‪.‬‬
‫התפתחות תהליכי החשיבה‪:‬‬
‫באשר להתפתחות תהליכי החשיבה‪ ,‬התיאוריה מתמקדת במעבר מתהליכי מחשבה ראשוניים לתהליכי מחשבה‬
‫משניים‪.‬‬
‫תהליכי חשיבה ראשוניים‪ ,‬עיקריים (‪ – )primary process thinking‬הם השפה של הלא מודע בה המציאות‬
‫והפנטזיה אינן מובחנות‪ .‬היבטים של חשיבה ראשונית באים לידי ביטוי בחלומות‪ :‬אירועים המתרחשים ביותר‬

‫‪33‬‬
‫ממקום אחד בו זמנית‪ ,‬מאפיינים של אנשים ואובייקטים שונים משתלבים‪ ,‬אירועים נעים במהירות אחורה‬
‫וקדימה בזמן ומה שבלתי‪-‬אפשרי בחיי הערות מתרחש בקלות‪.‬‬
‫תהליכי חשיבה משניים (‪ – )secondary process thinking‬הם השפה של המודע ובחינת המציאות‪ .‬התפתחות‬
‫האגו והאני העליון היא מקבילה לכך‪ .‬עם התפתחות האגו העצמי הופך מובחן יותר משאר העולם‪ ,‬ויש ירידה‬
‫בהתעסקות במחשבות מטרידות אודות העצמי‪.‬‬
‫‪ )1994( Epstein‬ערך הבחנה דומה בטיפוסי מחשבה בין חשיבה התנסותית וחשיבה רציונלית‪ .‬אלה הן שתי דרכים‬
‫בסיסיות ושונות לידע‪ ,‬האחת מקושרת לרגשות וניסיון והשניה לבינה‪.‬‬
‫חשיבה התנסותית (‪ )experiential thinking‬המקבילה לתהליכי חשיבה ראשוניים‪ ,‬נחשבת כמוקדמת‬
‫בהתפתחות אבולוציונית ומאופיינת כהוליסטית‪ ,‬קונקרטית‪ ,‬אינטואיטיבית ומושפעת רבות מן הרגש‪ .‬שימוש‬
‫מרכזי בה נעשה ביחסים בינאישיים ע"מ להיות אמפטיים ואינטואיטביים‪ .‬חשיבה רציונלית ( ‪rational‬‬
‫‪ )thinking‬המקבילה לתהליכי מחשבה משניים‪ ,‬נחשבת כמאוחרת בהתפתחות האבולוציונית ומאופיינת כיותר‬
‫מופשטת‪ ,‬אנאליטית‪ ,‬ופועלת ע"פ כללי ההגיון והעדות‪ .‬שימוש בה ייעשה בפתרון בעיות מתמטיות‪ ,‬למשל‪ .‬שתי‬
‫המערכות הללו הינן מקבילות ויכולות לפעול תוך מיזוג מחד‪ ,‬או מתוך קונפליקט מאידך‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים‬
‫הבדלים בין אישיים במידת ההתפתחות של כל אחת מן המערכות הללו ובשימוש בה בנסיבות ספציפיות‪.‬‬

‫התפתחות האינסטינקטים‪:‬‬
‫החלק המשמעותי ביותר בתיאוריה הפסיכואנליטית להתפתחות עוסק בהתפתחות האינסטינקטים‪.‬מקור‬
‫האינסטינקטים הינו מצבים של מתח גופני‪ ,‬המוביל להתמקדות באיזורים מסויימים של הגוף‪ ,‬הקרויים‬
‫איזורים ארוגניים‪ ,‬אזורים הרגישים לגירוי מיני (‪ - )erogenous zones‬חלקי הגוף המהווים את מקורות המתח‬
‫או התרגשות‪ .‬ע"פ התיאוריה הפסיכואנליטית התפתחות האזורים המרכזיים הרגישים לגירוי מיני של הגוף‬
‫נקבעת באופן ביולוגי‪ .‬בכל שלב המקור העיקרי של התרגשות ואנרגיה נוטה להיות ממוקד באיזור‬
‫ספציפי‪ ,‬ומיקום זה משתנה במהלך ההתפתחות‪ .‬כך‪ ,‬האיזור הארוגני הראשוני הינו הפה‪ ,‬השני הוא פי‪-‬‬
‫הטבעת‪ ,‬והאיזור השלישי הינם איברי המין‪ .‬הצמיחה השכלית והמנטלית של הילד תלויה באנטראקציות‬
‫חברתיות‪ ,‬חרדות וסיפוקים המתרחשים ביחס לאותם איזורים‪.‬‬

‫השלבים הפסיכו‪-‬סקסואליים של ההתפתחות האישיות ע"פ פרויד‪:‬‬

‫‪ )1‬השלב האוראלי (‪ – )oral stage‬תקופת החיים בה מרכז ההתרגשות או המתח בגוף מצוי בפה‪ .‬זהו האיזור‬
‫הראשוני של רגישות ואנרגיה‪ .‬הסיפוק האוראלי הראשוני מתרחש בהנקה‪ ,‬מציצת אצבע ותנועות פה אחרות‬
‫האופייניות לתינוקות‪ .‬בחיים המבוגרים‪ ,‬עקבות האוראליות נראים לעיון בלעיסת מסטיק‪ ,‬אכילה‪ ,‬עישון‬
‫ונשיקות‪ .‬בשלב האורלי המוקדם הילד הינו פסיבי ופתוח לרעיונות‪ .‬בשלב האוראלי המאוחר‪ ,‬עם התפתחות‬
‫השיניים‪ ,‬יכול להתרחש מיזוג של תענוגות מיניים ואגרסיביים‪ .‬בילדים ניתן לראות ביטוי למיזוג מעין זה באכילת‬
‫קרקרים בדמות חיות‪.‬‬
‫‪ )2‬השלב האנאלי (‪ – )anal stage‬תקופת החיים בה המרכז העיקרי של התרגשות או מתח בגוף מצוי בפי הטבעת‬
‫(גילאי שנתיים ושלוש)‪ .‬גירוש הצואה במעבר פי הטבעת מקושר להרגשת הקלה‪ ,‬שחרור ממתח והנאה מגירוי‬
‫הממבראנות הריריות באזור זה‪ .‬קיים קונפליקט בין חילוץ והחזקה בין הנאת השחרור והרצון לענות לדרישת‬
‫העולם החיצוני לחכות‪ .‬קונפליקט זה מייצג את הקונפליקט הראשוני בין הפרט לבין החברה‪ .‬הסביבה דורשת מן‬
‫הילד להפר את עקרון העונג או להיענש על כך שלא עשה זאת‪ .‬הילד עשוי לצאת נגד דרישות אלה באמצעות‬
‫שלשול מכוון‪ .‬האסוציאציות שיכולות להיווצר עם עשיית הצרכים יכולות להיות שליליות או חיוביות‪ :‬אבדה של‬
‫‪34‬‬
‫משהו חשוב‪ ,‬מה שעלול הביא לדכאון‪ ,‬לעומת מתן מתנה או פרס לאחרים‪ ,‬מה שעשוי להיות מקושר אל רגשות‬
‫של שליטה וכוח‪.‬‬
‫‪ )3‬השלב הפאלי (‪ – )phallic stage‬תקופת החיים בה מרכז המתח והאקסיטציה נמצא באיברי המין (גילאים ‪4‬‬
‫ו‪ )5-‬ההבחנה הביולוגית בין המינים מובילה להבדלים פסיכולוגיים‪ .‬הילד הזכר מפתח זקפה‪ ,‬והעוררות החדשה‬
‫באזור זה מובילה לעניין מוגבר באיברי המין ולהבנה שלנקבה אין פין‪ .‬זה מוביל לחשש שהוא עלול לאבד את הפין‬
‫שלו – חרדת סירוס (‪ ,)castration anxiety‬הפחד הבלתי מודע של הבן מפני סירוסו על ידי אביו‪ ,‬בשל התחרות‬
‫המינית על חיבת האם‪ .‬זה מוביל למה שידוע כתסביך אדיפוס (‪ -)Oedipus complex‬המשיכה המינית של הילד‬
‫אל אמו ופחד מנקמה מצד אביו‪ .‬עפ"י תסביך אדיפוס‪ ,‬כל בן מיועד להרוג את אביו בפנטזיה ולהינשא לאימו‪.‬‬
‫התסביך עלול להתעצם בשל פיתוי אמיתי מצד האם‪ .‬חרדת הסירוס עלולה להתעצם בשל איומים ממשיים של‬
‫האב‪.‬‬
‫התהליכים ההתפתחותיים בשלב זה שונים במידה מסוימת עבור הילדה‪ .‬היא מכירה בחוסר הפין שלה ומאשימה‬
‫בכך את האם‪ ,‬אובייקט האהבה המקורי‪ .‬תוך פיתוח של קנאת הפין (‪ -)penis envy‬קנאתה של הילדה באיבר‬
‫המין הזכרי שחסר לה‪ ,‬היא בוחרת את האב כנשוא אהבתה ומדמיינת שאובדן האיבר יפוצה דרך הבאת ילד‬
‫לעולם מאביה‪ .‬בעוד שתסביך אדיפוס ננטש על ידי הילד בשל חרדת הסירוס‪ ,‬בילדה הוא מתחיל בשל קנאת הפין‪.‬‬
‫הילדה פותרת את הקונפליקט על ידי השארת האב כנושא לאהבתה אך זכיה בו באמצעות הזדהות עם אמה‪.‬‬
‫כחלק מפתרון תסביך אדיפוס‪ ,‬הילד מזדהה עם ההורה מהמין שלו‪ .‬הילד משיג את ההורה מהמין השני דרך‬
‫הזדהות (‪ ,)identification‬ולא תבוסה‪ ,‬של ההורה מהמין שלו‪ .‬מתוך ההזדהות עם הוריהם‪ ,‬הילדים סופגים רבים‬
‫מהערכים והמוסר שלהם‪ .‬במובן זה‪ ,‬הסופראגו קרוי היורש של תסביך אדיפוס‪.‬‬
‫אמנם פרויד הקדיש תשומת‪-‬לב מועטה יחסית לגורמים ההתפתחותיים לאחר פתרון תסביך אדיפוס‪ ,‬אך הוא‬
‫הכיר בקיומם‪.‬‬
‫‪ )4‬שלב החביון (‪ - )latency stage‬בשלב זה המתמשך בין הגילאים ‪ 6‬עד ‪ 13‬מתרחשת ירידה בעניין ובדחפים‬
‫המיניים והרגשות האדיפליים ‪ .‬משמעות שלב החביון מעולם לא הייתה ברורה בתיאוריה הפסיכואנליטית‪.‬‬
‫ההנחה של ירידה בדחפים ובעניין מיני בגילאים אלה עשויה הייתה להתאים לתצפיות בילדים הויקטוריאניים‪,‬‬
‫אך היא אינה מתאימה לתצפיות על ילדים בתרבויות אחרות‪ .‬הנחה סבירה יותר‪ ,‬וקשה יותר לבחינה‪ ,‬היא שאין‬
‫כמעט התפתחויות חדשות במהלך השלב הזה במונחים של הדרכים בהן הילדים מספקים את האינסטינקטים‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ )5‬השלב הגניטאלי (‪ )genital stage‬התחלת הבגרות המינית‪ ,‬עם ההתעוררות מחדש של הדחפים המיניים‬
‫והתחושות האדיפליות‪ ,‬מסמנת את תחילתו של השלב הגניטלי‪ .‬תחושות של תלות ושאיפות אדיפליות שלא נפתרו‬
‫לגמרי במהלך השלבים הפרה‪-‬גניטליים של ההתפתחות חוזרים כעת אל החזית ומגלים את פרצופם המכוער‪.‬‬
‫המהומה והמבוכה של גיל ההתבגרות מיוחסת בחלקה לגורמים אלה‪.‬‬
‫פרויד טען שהתקדמות מוצלחת בשלבים התפתחותיים אלה מובילה להיותו של האדם בריא מבחינה‬ ‫‪‬‬
‫פסיכולוגית‪ -‬אדם שיכול לאהוב ולעבוד‪.‬‬

‫שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית ע"פ אריקסון‬

‫התיאוריה של אריקסון שייכת לזרם המכונה פסיכולוגיית האגו‪ ,‬שכן הוא מדגיש את תפקידי האגו כישות‬
‫עצמאית‪ ,‬ולא רק כישות המשרתת את צורכי האיד‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬לא כל התנהגות קשורה לדחפים מיניים או‬
‫תוקפניים‪ .‬אריקסון הדגיש את חשיבות הקשר ההדדי שבין הפרט ובין סביבתו ואת השפעתו המכרעת על‬
‫התפתחות האדם‪ .‬לכן קרויה תורתו של אריקסון תיאוריה פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬אריקסון לא קיבל את גישתו של‬
‫פרויד בדבר התפתחות חיי האדם ע"פ השתנות במוקד האיזורים הארוגניים‪ .‬הוא הציע קריטריון אחר‪ :‬קריטריון‬

‫‪35‬‬
‫אישי‪-‬חברתי המתמקד ביחסי הגומלין של הפרט עם סביבתו‪ .‬כך‪ ,‬חשיבותו של השלב הראשון אינו רק בגלל‬
‫מיקוד העונג באיזור הפה‪ ,‬אלא גם בשל יחסי האמון או חוסר האמון שמתפתחים בין האם והתינוק‪ ,‬בסיטואציה‬
‫של האכלה‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬חשיבותו של השלב האנאלי אינה רק במיקוד באיזור הגופני‪ ,‬אלא גם בשל כך שאימון‬
‫לעשיית הצרכים בשירותים הוא אירוע חברתי משמעותי בו הילד מפתח תחושת אוטונומיות או לחילופין נכנע‬
‫לבושה או לספק בעצמו‪ .‬בשלב הפאלי הילד מתעמת עם ההנאה מהיותו אסרטיבי‪ ,‬תחרותי ומצליח‪ ,‬מול תחושת‬
‫האשמה על כך‪.‬‬
‫על פי משנתו‪ ,‬שלב החביון והשלב הגניטאלי‪ ,‬הם התקופות בהן הילד מפתח את תחושת היצרנות וההצלחה ארו‬
‫לחילופין רגשי נחיתות‪ ,‬ואולי החשוב מכל‪ -‬תחושת הזהות או לחילופין דיפוזיה של התפקידים (‪.)role diffusion‬‬
‫‪ 8‬שלבי ההתפתחות הפסיכו‪-‬חברתית של אריקסון‬
‫תוצאות שליליות‬ ‫תוצאות חיוביות‬ ‫גיל‬ ‫השלב הפסיכולוגי‬
‫תחושה של טוב פנמי‪ ,‬אמון תחושת רוע‪ ,‬חוסר אמון בעצמי‬ ‫אמון בסיסי מול חוסר שנה‬
‫בעצמיובאחרים‪ ,‬אופטימיות ובאחר‪ ,‬פסימיות‬ ‫אמון‬
‫תרגול של הרצון‪ ,‬שליטה נוקשות‪ ,‬מצפון מופרז‪ ,‬ספקנות‪,‬‬ ‫אוטונומיה מול בושה שנתיים עד שלוש‬
‫בושה מודעת בעצמי‬ ‫עצמית‪ ,‬יכולת לבחור‬ ‫וספק‬
‫הנאה מהשלמת פעלות‪ ,‬כיוון אשמה על הרהור במטרות‬ ‫‪ 4-5‬שנים‬ ‫יוזמה מול אשמה‬
‫והתחלות הישגיות‬ ‫ומטרה‬
‫יכולת להשתלב בעבודה תחושת חוסר סיפוק ונחיתות‪,‬‬ ‫‪Latency‬‬ ‫חריצות מול נחיתות‬
‫יצרנית‪ ,‬גאווה בסיום התוצר חוסר יכולת לסיים עבודה‬
‫בטחון בזהות והמשכיות קושי במציאת התפקידים‬ ‫טשטוש ‪Adolescence‬‬ ‫מול‬ ‫זהות‬
‫פנימית‪ ,‬העתיד נראה מבטיח ועיצוב סטנדרטים‪ ,‬תחושת‬ ‫זהות‬
‫מלאכותיות‬
‫במחשבות‪ ,‬המנעות מאיטימיות‪ ,‬מערכות‬ ‫בגרו‪ ,‬שיתוף‬ ‫מול ‪Early adulthood‬‬ ‫אינטימיות‬
‫יחסים שטחיות‬ ‫עבודה ורגשות‬ ‫בדידות‬
‫יכולת להשקיע את כולך איבוד עניין בעבודה‪ ,‬יחזים‬ ‫‪Adulthood‬‬ ‫פוריות מול קפאון‬
‫ריקניים‬ ‫בעבודה וביחסים‬
‫תחושת סדר ומשמעות פחד ממוות‪ ,‬מרירות ביחס‬ ‫‪Later years‬‬ ‫שלמות מול ייאוש‬
‫לחיים ומה שלא קורה‬ ‫המכילה הגשמה עצמית‬

‫המשימה המרכזית בבגרות היא לפתח זהות עצמית‪ ,‬הבטחון שהשקפתו של היחיד על עצמו תואמת את השקפתו‬
‫הקודמת ותואמת לתפיסתם של אחרים‪.‬‬
‫אנשים עם ‪ role diffusion‬חשים שאינם יודעים מי הם בדיוק‪ ,‬או אם מה שהם חושבים תואם את שאחרים ה‬
‫עליהם‪ ,‬או מהם תוכניותיהם לעתיד‪ .‬אם עניינים אלה לא נפתרים בבגרות הפרט חש ייאוש‪ ,‬שהחיים קצרים ושזה‬
‫מאוחר מדי להתחיל דברים חדשים‪.‬‬
‫‪ )1994( Marcia‬זיהה ארבעה מצבים בהם הפרט יכול להימצא‪:‬‬
‫הזהות הושגה (‪ -)Identity achievement‬בעקבות החיפוש‪ ,‬הפרט גיבש תחושת זהות‪ .‬מתאפיין בתפקוד פסיכו'‬
‫ברמה גבוהה‪ ,‬חשיבה עצמאית‪ ,‬אינטימיות ביחסים בינאישיים‪ ,‬יכולת הסקה מוסרית מורכבת‪ ,‬התנגדות‬
‫לדרישות קונפורמיות של הקבוצה למניפולציות של הדימוי העצמי‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫דחיית פרעון הזהות ( ‪ – )Identity moratorium‬הפרט מצוי במהלך משבר זהות‪ .‬מתאפייינם בחשיבה ויכולת‬
‫הסקה מורכבת‪ ,‬ומסוגלים ליצור אינטימיות‪ ,‬אך עדיין מתעמתים עם השאלה מי הם ולאן פניהם‪ ,‬וכמו כן‬
‫מתקשים להתחייב‪.‬‬
‫החרמה או מניעה של הזהות‪ -Identity foreclosure -‬הפרט מחויב לזהות מסוימת מבלי שעבר את תהליך‬
‫החיפוש‪ .‬נוטים להיות נוקשים‪ ,‬תגובתיים מאד לדרישות הקב' לקונפורמיות‪ ,‬ורגישים למניפולציות על הדימוי‬
‫העצמי שלהם‪ .‬כמו כן מתאפיינים בהתנגדות רבה לסטיות ממה שנתפס בעיניהם כנכון או לא נכון‪.‬‬
‫‪I‬דיפוזיה של הזהות (‪ -)Identity diffusion‬חסרים כל תחושת זהות ומחוייבות‪ .‬פגיעים מאד בכל הקשור לדימוי‬
‫עצמי‪ ,‬לא מאורגנים בחשיבתם ולא מסתדרים עם אינטימיות‪.‬‬

‫תרומתו של אריקסון ניכרת בשלושה דברים עיקריים‪:‬‬

‫‪ )1‬הוא הדגיש את הבסיס הפסיכולוגי כמו גם האינסטינקטיבי בהתפתחות האישיות‬
‫‪ )2‬הוא הרחיב את השלבים ההתפתחותיים למחזור החיים השלם ותבע רעיונות פסיכולוגיים איתם‬
‫מתמודדים‬
‫‪ )3‬הוא זיהה את ההסתכלות לעבר העתיד במקביל לבחינת העבר כמרכיב חשוב בפיתוח הזהות‬

‫חשיבות החוויות המוקדמות‬

‫התיאוריה הפסיכואנליטית מגדישה את חשיבות האירועים המוקדמים בחיים על‪-‬פני התפתחות אישיותית‬
‫מאוחרת‪ .‬אחרים טוענים שקיים פוטנציאל גדול הרבה יותר לשינוי במהלך כל החיים‪.‬‬
‫המחקר מראה שהשנים המוקדמות הן חשובות‪ ,‬אך יותר במונחים של דפוסי יחסים בין‪-‬אישיים מאשר במונחים‬
‫של אירועים בודדים‪.‬‬

‫להלן תוספת שלקחתי מהסיכום של רונן‪ .‬אני מדגישה שהדברים לא מופיעים בספר‪ ,‬אבל כשקראתי אותם‬
‫הרגשתי שזה ענייני ומתחבר גם למה שנאמר בכיתה אז החלטתי להוסיף‪ ,‬למרות ש(שוב) לא נמצא בספר‪:‬‬
‫אריקסון לא קיבל את גישתו של פרויד בדבר חלוקת חיי האדם לשלבים לפי קריטריונים גופניים ביולוגיים‬

‫(כלומר לפי איזורים ארוגניים)‪ .‬הוא הציע קריטריון אחר‪ :‬קריטריון אישי‪-‬חברתי המתמקד ביחסי הגומלין של‬

‫הפרט עם סביבתו‪ .‬לפי תפיסתו של אריקסון‪ ,‬למרות שבמשך חמש שנות החיים הראשונות נרכשות תכונות מאוד‬

‫מרכזיות‪ ,‬גם בשאר שנותיו של האדם הוא ממשיך להתפתח‪ .‬בעצם לפי תפיסה זו‪ ,‬האדם מתפתחת כל חייו‪.‬‬

‫אריקסון אימץ את הרעיון של תקופה קריטית – כל שלב מתאים ללמידת רכיב חשוב כלשהו באישיות – תכונה או‬

‫נטייה להתנהגות מסוימת‪ ,‬ואם אין האדם לומד רכיב מסוים בשלב המתאים‪ ,‬יקשה עליו לרכוש אותו בשלב‬

‫מאוחר יותר‪ .‬כפסיכואנליטיקאי הוא גם האמין בתהליכי קיבעון (פיקסציה) ונסיגה (רגרסיה) המתרחשים כאשר‬

‫באחד משלבי ההתפתחות מתעוררים קשיים חמורים או חרדה עזה במיוחד‪ .‬הבדל נוסף בין תורתו של פרויד לזו‬

‫של אריקסון הוא בכך שכל שלב מאופיין בתורתו של אריקסון במשבר או בקונפליקט‪ .‬אריקסון העמיד במרכזו‬

‫של כל שלב משימה שעל הפרט לבצע‪ .‬אם המשבר מעובד באופן חיובי ובונה‪ ,‬הפרט רוכש לו מאפיין חשוב‪ ,‬רכיב‬
‫אישיותי חיובי שנעשה לחלק בלתי נפרד מהאגו שלו‪ ,‬וכך נוסף עוד נדבך בתהליך בנייתה של אישיות בריאה‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם המשבר נמשך או שהוא נפתר בצורה לא נכונה‪ ,‬האגו ניזוק ומוטמע בו רכיב שלילי‪ .‬רק כאשר‬

‫‪37‬‬
‫המשברים זוכים לפתרון חיובי והפרט מבצע בהצלחה את המשימה המרכזית של כל שלב‪ ,‬הוא מתפתח בצורה‬

‫תקינה‪ .‬אריקסון האמין כי שמונת השלבים הם אוניברסליים‪ ,‬אלא שני תרבויות שונות נבדלים זה מזה בדרך‬

‫התמודדותם עם הקונפליקטים של כל שלב ובפתרונות שהם מיישמים‪ .‬אריקסון האמין כי למרות חשיבותם של‬

‫קונפליקטים המתרחשים בילדות‪ ,‬אין זה אומר כי קונפליקטים אלה תמיד משחקים תפקיד בבעיות בבגרות‪.‬‬

‫פרק ‪:4‬‬
‫התיאוריה הפסיכודינמית‪ -‬יישום והערכת התיאוריה של פרויד‬
‫הערכה‪ :‬מבחני השלכה‬
‫למרות שמבחני אישיות רבים יכולים לצאת מהתיאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬המבחנים שהכי מקשורים אליה הם‬
‫מבחני השלכה‪ .‬מבחנים אלה כוללים גירוי שהמשמעות שלו אינה ברורה‪ ,‬והנבחנים מתבקשים לתאר מה הם‬
‫רואים‪ .‬הרעיון הוא שהפרשנות של הנבחנים למה שהם ראו תחשוף מרכיבים מהאישיות שלהם‪ .‬במבחן זה‬
‫הפסיכולוג מתעניין בדרך שבה הנבחן מבנה משמעות לגירוי המעורפל‪ .‬ההנחה היא שהתגובה של המבחן לגירוי‬
‫תהווה אינדיקציה לרגשות ולדרך החשיבה של הנבחן‪ ,‬שבאים לידי ביטוי באירועים יומיומים‪.‬‬
‫ב‪ L.K. FRANK 1939-‬היה הראשון שהדגיש את החשיבות של מבחני השלכה כמשקפים את עולמו הפנימי של‬
‫האדם‪ -‬מחשבות ורגשות‪ .‬לטענתו המבחנים שהיו עד אז סיווגו אנשים אבל לא תארו אותם כאינדיבידואלים‪.‬‬
‫בחלק זה מתייחסים לשני מבחני השלכה‪( Rorschach Inkblot test -‬מבחני רורשאך) ו‪thematic ( TAT -‬‬
‫‪ .)apperceptiom test‬שני המבחנים הם לא מובנים באופן מוחלט‪ -‬כלומר הנבחן מגיב בדרכו שלו‪ .‬כמו כן שני‬
‫המבחנים מוסווים כך שהנבחן לא מודע למטרות המבחן או‪/‬ו לאיך הוא מפוענח‪.‬‬
‫כיצד קשורים המבחנים לתיאוריה הפסיכואנליטית?‬
‫‪ .1‬התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה הבדלים בינאישיים ואת המורכבות באירגון האישיות‪ .‬האישיות‬
‫נתפסת כתהליך בו הפרט מארגן ומבנה גירויים מהסביבה‪ .‬מבחני השלכה מאפשרים לפרט להגיב באופן‬
‫חופשי‪ ,‬בהקשר של ארגון ותוכן‪.‬‬
‫‪ .2‬התיאוריה מדגישה את החשיבות של הלא‪ -‬מודע ושל מנגנוני הגנה‪ .‬במבחני השלכה גם ההוראות וגם‬
‫הגירוי עצמו מספקים מעט מאוד קווים מנחים‪ ,‬ומטרת במבחן והפרשנות שלו מוסווים מהנבחן‪.‬‬
‫‪ .3‬התיאוריה הפסיכו‪-‬דינאמית מדגישה הבנה הוליסטית של אישיות במונחים של יחסים בין חלקים‪ ,‬יותר‬
‫מאשר פירוש של התנהגות כביטוי של חלקים בודדים או מאפייני האישיות‪ .‬מבחנים השלכתיים בדרך‬
‫כלל מובילים לפרשנויות הוליסטיות בהתבסס על הדפוסים והארגון של תגובות המבחן‪ ,‬יותר מאשר על‬
‫פירוש של תגובה יחידה כמשקפת מאפיין מסוים‪.‬‬

‫למרות שכתמי דיו כבר היו בשימוש‪ ,‬הרמן רורשאך היה הראשון שהדגיש את הפוטנציאל שיש בכתמים האלה‬
‫להערכה של אישיות‪ .‬לאחר ניסוי בהרבה כתמים שונים הוא הגיע ל‪ 10-‬כתמים סופיים בהם השתמש לאבחן‬
‫אישיות‪ .‬רורשאך היה מודע לעבודתו של פרויד‪ ,‬לתיאוריה שלו על ה"לא‪ -‬מודע"‪ ,‬ולהסתכלות הדינמית שלו על‬
‫אישיות‪ ,‬וחשב שהכתמים יוכלו לתרום להבנה של ה"לא– מודע" ולתיאוריה הפסיכואנליטית בכלל‪.‬‬
‫מטרתו של המאבחן היא לתת לנבחן להרגיש כמה שיותר בנוח ולספק לו כמה שפחות מידע על המבחן‪ ,‬אבל‬
‫מספיק מידע כדי שהנבחן יבצע את המבחן בדרך הטובה ביותר‪ .‬הנבחנים מתבקשים להסתכל על הכתם (היכן‬
‫שהם רוצים) ולתת עליו פרשנות‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫ההנחה הבסיסית היא שהדרך בה אנשים תופסים את הכתם קשורה לדרך שבה הם מארגנים ומבנים גירויים‬
‫בסביבה שלהם‪ .‬פרשנות שתואמת לכתם מעידה על רמה טובה של תפקוד פסיכולוגי שמותאמת היטב למציאות‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬תגובה דלה שלא קשורה למבנה של הכתם‪ ,‬מעידה על פנטזיות לא מציאותיות או על התנהגות ביזארית‪.‬‬
‫התוכן של תגובות הנבחנים משפיע על הערכת האישיות של הנבחן‪ .‬מעבר לכך התוכן יכול להיות מפורש בדרך‬
‫סימבולית‪ .‬לדוגמא פיצוץ יכול לסמל עוינות רבה‪.‬‬
‫חשוב לציין שהפרשנות שניתנת ע"פ מבחן רורשאך לא מתבססת על פרשנות אחת של הנבחן אלא מתבססת על סך‬
‫כל התגובות‪ .‬עם זאת כל פרשנות של הנבחן משמשת לביסוס הנחה נוספת על האישיות של הנבדק‪ .‬בנוסף הבוחן‬
‫שם לב להתנהגות של הנבחן ומשתמש בכך כמקור מידע נוסף‪ .‬למשל נבחן שכל הזמן מבקש עזרה והכוונה יכול‬
‫להיתפס כתלותי‪.‬‬
‫‪TAT‬‬
‫‪ TAT‬הוא מבחן השלכה נפוץ נוסף שפותח ע"י ‪ .Henry Murray and Christina Morgan‬במבחן זה הנבחנים‬
‫מקבלים כרטיסיות עם תמונות של אדם אחד או שניים בכל מיני מצבים מהחיים או כרטיסיות עם מצבים‬
‫מופשטים יותר‪ .‬הנבחן מתבקש לספר סיפור על התמונה‪ ,‬כולל הרגשות של האנשים‪ ,‬מה הביא אותם לשם ומה‬
‫הסוף של הסיפור‪ .‬משום שרוב התמונות הן מעורפלות יש הרבה מקום לאינדיבידואליות בסיפורים של הנבחנים‪.‬‬
‫המבחן מתבסס על ההנחה שכאשר אדם מפרש סיטואציה חברתית מעורפלת הוא כנראה יחשוף את האישיות של‬
‫עצמו‪ .‬חלק מהכרטיסיות מוצגות רק לגברים או לנשים וחלקן מוצגות לשני המינים‪.‬‬
‫ההנחה העומדת מאחורי מבחן זה היא שאנשים לא מודעים לכך שהם מדברים על עצמם‪ ,‬ולכן ניתן לעקוף את‬
‫ההגנות שלהם‪.‬‬
‫התגובות של הנבדקים ממבחן זה יכולות לקבל ניקוד לפי סכמה שקבע ‪ MURRAY‬או על בסיס התרשמותי‬
‫יותר‪ .‬המבחן מניח שיש קשר הדוק בין הפנטזיה (שהיא בעצם הסיפור על התמונה) לבין המוטיבציה שמתחת לפני‬
‫השטח‪ ,‬וכמו כן קשר בין הפנטזיה להתנהגות‪ .‬ניסיונות שנעשו כדי לבחון הנחות אלה קיבלו תוצאות מבלבלות‪.‬‬
‫הפנטזיה יכולה להיות קשורה לביטוי של מוטיבציות בהתנהגות או שהיא יכולה להוות תחליף לביטוי של‬
‫מוטיבציות בהתנהגות‪.‬‬

‫שימוש ממשי במחקר‬

‫מבחנים השלכתיים שימשו בסוגים רבים של מחקר‪ ,‬הן בקשר לתיאוריה הפסיכו‪-‬אנליטית והן בנפרד ממנה‪.‬‬
‫מחקר של קומיקאים‪ ,‬ליצנים ושחקנים מדגים את השימוש במבחנים השלכתיים ובגישה הפסיכו‪-‬דינמית‪.‬‬
‫המחקר התיימר להבין את המקורות‪ ,‬המוטיבציות והאישיות של אלו הגורמים לאנשים לצחוק בניגוד לאלו‬
‫המבדרים דרך משחק‪ .‬רואיינו ליצנים מקצועיים‪ ,‬קומיקאים ושחקנים וניתנו להם מבחנים השלכתיים כמו‪:‬‬
‫רורשך ו – ‪.TAT‬‬
‫ראשית נמצא כי קומיקאים וליצנים היו מצחיקים מגיל צעיר‪ ,‬במיוחד בבית הספר‪ ,‬למרות שקיבלו תמיכה‬
‫מועטה מהוריהם בקשר לקומיקאיות‪ .‬שנית‪ ,‬נראה שמס' מוטיבציות תרמו להחלטתם להיות קומיקאים‪.‬‬
‫המוטיבציות הן‪:‬‬
‫‪( Power‬עוצמה‪/‬כוח) – היכולת לשלוט בקהל ולגרום לאנשים לצחוק‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫עיסוק יתר בטוב ורע והצגה חיובית של העצמי – המניע העיקרי של הקומיקאים הוא להוכיח שהם‬ ‫ב‪.‬‬
‫אינם רעים‪ ,‬הם אובססיביים בנוגע להגנה על הטוב הבסיסי שלהם‪.‬‬
‫‪( Concealment + Denial‬הסתרה והכחשה) – ההומור משמש לבריחה מקושי וכמסך להתחבא‬ ‫ג‪.‬‬
‫מאחוריו בעת מבוכה ונחיתות‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫אנרכיה – קומיקאים מפרים נורמות מקובלות‪ ,‬אינם משאירים דבר קדוש והופכים כל דבר לדבר שניתן‬ ‫ד‪.‬‬
‫לצחוק עליו‪.‬‬

‫רישומי הרורשך של ‪ 35‬קומיקאים וליצנים נמצאו כבעלי התייחסות לטוב ורע באופן משמעותי יותר מאשר ‪35‬‬
‫שחקנים שלא היו קומיקאים‪ .‬רבות מתגובות הרורשך נמצאו כמבטאות הכחשה שדברים הם רעים או מאיימים‬
‫כפי שהם נראים‪ .‬אצל קומיקאים זה היה שכיח יותר מאשר אצל שחקנים‪ .‬בנוסף‪ ,‬הרישומים של קומיקאים‬
‫נמצאו ככוללים באופן משמעותי יותר נושאים של הסתרה (מסכה‪ ,‬הסוואה‪ ,‬תחפושת‪ ,‬טריקים וקסם) מאשר‬
‫רישומים של שחקנים‪.‬‬

‫מבחני השלכה‪ -‬האם הם עובדים?‬

‫הכוונה ב"עובדים" היא האם המבחנים מנבאים תוצאות של אירועים מהחיים‪ ,‬או בדרך אחרת האם הם תקפים‪.‬‬
‫לשאלה זו יש ‪ 2‬סיבוכים‪:‬‬
‫הסיבוך הראשון הוא שיש הסתברות שמבחני השלכה מנבאים תוצאות ספציפיות של אירועי חיים‪ ,‬ואת האחרות‬
‫לא‪ .‬הסיבוך השני הוא שיש כמה דרכים לציינן מבחני השלכה‪ ,‬שפותחו ע"י פסיכולוגים שונים במהלך השנים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ייתכן שיש מספר שיטות ציינון שעובדות טוב וחלק שלא‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬ע" מ לענות על השאלה האם מבחני השלכה עובדים צריך סקירה מקיפה של סכמות ציינון שונות ושל טווח‬
‫התוצאות שהפסיכולוגים רוצים לנבא‪ Lilienfeld .‬והקולגות שלו עשו סקירה כזו וגילו ששיטות ציינון מסוימות‬
‫טובות למטרות מסוימות‪ .‬אך בעצם זה היה יוצא מן הכלל ובאופן כללי נמצא שמבחני השלכה לא עובדים‪.‬‬
‫מסקנות אלה חופפות למסקנותיהם של מלומדים נוספים שטענו שמבחנים אלה לא עובדים מספיק טוב כדי‬
‫שיעשו בהם שימוש קליני‪ .‬בהתאם לכך ‪ Lilienfeld‬והקולגות שלו המליצו שסטודנטים לפסיכולוגיה לא יעברו‬
‫יותר הכשרה מדוקדקת לשימוש במבחנים האלה‪.‬‬
‫מדוע מבחני השלכה לא עובדים? שתי סיבות בולטות לכך‪ .‬הראשונה עוסקת במהימנות בין שופטים‪ .‬המחשבות‪,‬‬
‫רגשות והטיות של פסיכולוג באות איתו כאשר הוא מציינן אדם‪ .‬אם לפסיכולוגים שונים יש הטיות שונות‬
‫המהימנות בין שופטים תהיה נמוכה‪ .‬ואכן מבחני השלכה סובלים ממהימנות בין שופטים נמוכה‪ .‬אם פסיכולוגים‬
‫שונים לא מסכימים אפילו על הדרך בה מצייננים אדם‪ ,‬אז הציון שלהם כמובן לא יביא לניבוי טוב של התנהגות‪.‬‬
‫המגבלה השנייה קשורה לכך שהתוכן של הפריטים במבחני ההשלכה בדר"כ לא קשור בשום אופן לחיים‬
‫היומיומיים של האדם הנבחן‪ .‬ייתכן שאדם יראה אופן חשיבה מובחן כאשר יהרהר ביחסים שלו עם בן המין השני‬
‫אליו הוא נמשך‪ .‬מבחן פסיכולוגי שיכלול גירויים המייצגים את בני המין השני יעלה על אופן חשיבה זה‪ ,‬אך אי‬
‫אפשר להיות בטוחים שאופן חשיבה זה יבלוט ממבחן פסיכולוגי בעל כתמי דיו מופשטים‪ .‬אכן מבחני ההשלכה‬
‫המעטים שעובדים מכילים גירויים הקשורים למבנה המנטלי שהמבחן בא לבחון‪.‬‬
‫מה מגבלות אלה אומרות על התיאוריה הפסיכודינמית של פרויד? מצד אחד פרויד לא השתמש במבחני ההשלכה‬
‫אלא רק באסוציאציות חופשיות‪ ,‬לכן נגיד שהתיאוריה שלו טובה אפילו שהמבחנים שפותחו ע"י ממשיכיו של‬
‫פרויד פגומים‪ .‬מצד שני תיאוריית אישיות טובה היא כזו שניתן להסתמך עליה כדי לבנות מבחנים בעלי תוקף‬
‫ומהימנות גבוהים‪ .‬הפסיכואנליטיקאים נכשלו במשימה זו‪.‬‬

‫פסיכופתלוגיה‬
‫פרויד בילה את רוב זמנו המקצועי בעבודה עם חולים הסובלים מהפרעות נוירוטיות‪ .‬למעשה‪ ,‬האלמנטים‬
‫הקריטיים ביותר בתאוריה שלו מבוססים על תצפיות אלו‪ .‬במהלך תצפיות אלו‪ ,‬פרויד החליט שהתהליכים‬
‫הפסיכולוגיים של חוליו לא היו מיוחדים לאלו עם הפרעות נוירוטיות‪ ,‬אלא יכלו גם להימצא ברמה זו או אחרת‪,‬‬

‫‪41‬‬
‫או בצורה זו או אחרת‪ ,‬בקרב כל האנשים‪ .‬לכן ניתן לומר שהתיאוריה שלו היא תיאורית אישיות ולא רק תיאוריה‬
‫של אבנורמליות‪.‬‬

‫סוגי אישיות‬
‫כפי שכבר נאמר‪ ,‬פרויד חשב שחמש השנים הראשונות בהתפתחות הן החשובות ביותר‪ .‬במהלכן ייתכנו מספר‬
‫כישלונות בהתפתחות של אינסטינקטים‪ .‬כישלונות אלה נקראים קבעונות (‪ .)fixations‬כאשר אדם לא מקבל‬
‫מספיק סיפוק בשלב התפתחותי כלשהו והוא מפחד לעבור לשלב הבא‪ ,‬או כאשר אדם מקבל סיפוק רב מידי ואין‬
‫לו מוטיבציה להמשיך לשלב הבא‪ ,‬תתרחש פיקסציה‪ .‬אם מתרחשת פיקסציה‪ ,‬האדם ינסה להשיג את אותו‬
‫הסיפוק שקיבל בשלבי התפתחות מוקדמים יותר‪ ,‬במהלך שלבים מאוחרים יותר‪ .‬רגרסיה (‪ )regression‬היא‬
‫תופעה שקשורה לפיקסציה‪ .‬ברגרסיה האדם מחפש לחזור לסיפוק מוקדם יותר‪ ,‬לפיקסציה מוקדמת יותר‪.‬‬
‫המושגים של שלבי ההתפתחות‪ ,‬קיבעון ורגרסיה‪ ,‬הם בעלי חשיבות רבה לתיאוריה הפסיכואנליטית של‬
‫התפתחות‪ .‬אחד מהיבטים המרתקים ביותר הוא הדרך בה מאפייני אישיות מתפתחים בחיים המוקדמים‬
‫ומתקיימים גם לאחר מכן‪ .‬עבור כל אחד משלבי ההתפתחות‪ ,‬ישנו סוג אישיות תואם שהתפתח בשל קיבעון חלקי‬
‫בשלב הזה‪.‬‬
‫האישיות האוראלית )‪ : (the oral personality‬מאפייני האישיות האוראלית‪ ,‬למשל‪ ,‬קשורים לתהליכים‬ ‫‪‬‬
‫המתרחשים במהלך השלב האוראלי של ההתפתחות שהפרט משמר בזמן מאוחר יותר‪ .‬אישיויות אוראליות‬
‫הן נרקיסיסטיות בכך שהן מתעניינות רק בעצמן ואין להן הכרה ברורה בנוגע לאחרים כישויות נפרדות‪.‬‬
‫אנשים אחרים נראים בעיני בעלי האישיות האוראלית רק במונחים של מה שהם יכולים לתת (להאכיל)‪.‬‬
‫אישיויות אוראליות תמיד מבקשות משהו‪ ,‬או במונחים של בקשה צנועה או מתחננת‪ ,‬או כבקשה אגרסיבית‪.‬‬
‫האישיות האנאלית )‪ :(the anal personality‬אישיות זו נובעת מהשלב האנאלי של ההתפתחות‪ .‬בניגוד‬ ‫‪‬‬
‫לסיפוקים המגיעים מהפה ומפעילות אוראלית‪ ,‬שיכולים לבוא לידי ביטוי בבגרות באופן לא מודחק‪,‬‬
‫הסיפוקים של צרכים אנאליים חייבים לעבור שינוי משמעותי‪ .‬באופן כללי‪ ,‬התכונות של האישיות האנאלית‬
‫קשורות לתהליכים שמתרחשים בשלב האנאלי שלא הופסקו לחלוטין‪ .‬התהליכים החשובים הם התהליכים‬
‫הגופניים (צבירה ושחרור צרכים) וקשרים בין אישיים (מאבק של רצונות מול האימון לעשות צרכים‬
‫בשירותים)‪ .‬כשקושרים את השניים יחד‪ ,‬האדם האנאלי רואה בהפרשותיו כוח עצום (כן‪ ,‬זה קצת דוחה‪.)...‬‬
‫השינוי מהאישיות האוראלית הוא מ ‪" -‬תן לי" ל – "תעשה מה שאני אומר לך"‪ ,‬או מ – "אני חייב לתת לך" ל‬
‫– "אני חייב לציית לך"‪.‬‬
‫הדמות האנאלית ידועה באמצעות משולש התכונות שנקרא "המשולש האנאלי" – סדר וניקיון‪ ,‬חסכנות‬
‫ועוקצנות‪ ,‬ועקשנות (אינו משתכנע בקלות)‪ .‬ישנו דגש על הניקיון – האישיות האנאלית הקומפולסיבית‪ ,‬הינה‬
‫בעלת צורך לשמור על הכל נקי ומסודר‪ ,‬דבר המייצג "תצורה תגובה" נגד עניין בדברים לא מסודרים ולא‬
‫נקיים‪ .‬התכונה השניה של המשולש מתקשרת לעניין של האנאלי הקומפולסיבי בהיאחזות בדברים‪ ,‬דבר‬
‫הנובע מכך ששמירה על הצרכים הינה דבר חזק וחשוב‪ .‬התכונה השלישית‪ ,‬העקשנות‪ ,‬קשורה להתנגדות‬
‫הילדותית של האישיות האנאלית להיפרד מצואתו‪ ,‬במיוחד כאשר פקדו זאת עליו‪ .‬אישיות אנאלית בדרך כלל‬
‫מחפשת לשלוט בדברים ולהיות בעלת כוח או שליטה על הדברים‪.‬‬
‫האישיות הפאלית )‪ :(the phallic character‬האישיות הפאלית מייצגת את התוצאה של קיבעון חלקי בשלב‬ ‫‪‬‬
‫של תסביך אדיפוס‪ .‬לקבעון כאן ישנן השלכות שונות עבור נשים וגברים‪ ,‬ותשומת לב מיוחדת ניתנת‬
‫לתוצאות של הקבעון החלקי עבור גברים‪ .‬הצלחה עבור האדם הפאלי משמעה – "אני גבר"‪ .‬הזכר הפאלי‬
‫חייב להכחיש את כל ההצעות האפשריות שהוא סורס‪ .‬עבורו‪ ,‬הצלחה משמעה שהוא "גדול" בעיני אחרים‪,‬‬
‫הוא חייב תמיד לטעון לגבריותו ולאונו‪ .‬התכונה הבולטת לאנשים אלו היא חרדה לא מודעת בנוגע לסירוס‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫הצד הנשי של אישיות זו נקרא "אישיות היסטרית" )‪ .(hysterical personality‬כמגננה נגד משאלות‬
‫אדיפליות‪ ,‬הילדה הקטנה מזדהה לזמן ממושך עם אימה והנשיות‪ .‬היא משתמשת בהתנהגות מפתה‬
‫ופלרטטנית כדי לשמור על העניין של אביה‪ ,‬אך מכחישה את הכוונה המינית שבהתנהגותה‪ .‬דפוס התנהגות‬
‫זה ממשיך בבגרות‪ ,‬כך שהיא יכולה למשוך גברים על ידי התנהגות פלרטטנית‪ ,‬אך מכחישה את כוונותיה‬
‫המיניות ובאופן כללי נוטה להראות נאיבית‪ .‬נשים היסטריות גורמות לכל להראות אידאלי – לחיים‪,‬‬
‫לשותפיהן‪ ,‬לאהבה רומנטית – הן חיות בפנטזיה ולעיתים מוצאות עצמן מופתעות מהרעים המכוערים‬
‫בחיים‪.‬‬

‫קונפליקטים והגנות‬
‫לפי פרויד‪ ,‬כל הפסיכופתולוגיות קשורות במאמץ לספק אינסטינקטים שקובעו בשלב מוקדם של התפתחות‪ .‬לכן‬
‫בפסיכופתולוגיה‪ ,‬הפרט עדיין מחפש סיפוק אגרסיבי ומיני בדרכים ילדותיות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בשל האסוציאציה של‬
‫משאלה זו עם טראומת עבר‪ ,‬ביטויה עשוי לאותת על סכנה לאגו ולהוביל לחווית חרדה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬נוצר קונפליקט‬
‫מצבי שבו אותן התנהגויות נקשרות עם הנאה וכאב גם יחד‪ .‬למשל‪ ,‬אדם עשוי לחפש להיות תלותי באחרים‪ ,‬אך‬
‫פוחד שאם זה יקרה‪ ,‬הוא יהיה פגיע לתסכול ואובדן (לכאב)‪ .‬תמיד ישנו קונפליקט בין משאלה וחרדה‪ .‬התוצאה‬
‫היא בדרך כלל שהפרט לא יכול "להגיד לא"‪ ,‬לא יכול להיות אסרטיבי‪ ,‬או שהינו מרגיש עצור ואומלל (לא‬
‫מאושר)‪.‬‬
‫כפי שכבר צויין‪ ,‬חלק קריטי מהקונפליקט הוא חרדה‪ .‬כדי להפחית את החוויה המכאיבה של חרדה‪ ,‬מנגנוני הגנה‬
‫נכנסים לעזרה‪ .‬לסיכום‪ ,‬בפסיכופתולוגיה ישנו קונפליקט בין דחף או משאלה (אינסטינקט) לבין חוש האגו‬
‫(חרדה) שתגיע סכנה אם המשאלה תבוטא (התפרקות)‪ .‬כדי להשמר ממצב זה מנגנוני הגנה באים לעזרה‪ .‬במונחים‬
‫של מבנים‪ ,‬נוירוזה היא תוצאה של קונפליקט בין האיד לאגו‪ .‬במונחים של תהליך‪ ,‬אינסטינקט שרוצה להתבטא‬
‫מעורר חרדה שמובילה למנגנון הגנה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬הקונפליקט בין האיד לאגו‪ ,‬בין האינסטינקט להגנה‪ ,‬מוביל להתפתחות "סימפטום"‪ .‬סימפטום‬
‫(‪ – )Symptom‬ביטוי מוסווה של דחף מדוכא‪ .‬סימפטום כמו‪ :‬טיק‪ ,‬שיתוק פסיכולוגי‪ ,‬או קומפולסיביות‪ ,‬מייצג‬
‫ביטוי חבוי של דחף מדוכא‪ .‬משמעות הסימפטום‪ ,‬טבע האינסטינקט המסוכן‪ ,‬וטבע ההגנה – כולם נשארים לא‬
‫מודעים‪ ,‬הדבר היחיד שמטריד את האדם הוא הסימפטום‪ .‬אומנם רוב האנשים לא סובלים מבעיות ספציפיות או‬
‫מסימפטומים ספציפיים (כמו שטיפת ידיים אובססיבית)‪ ,‬אך האנליטיקאים מציעים שכל הבעיות הפסיכולוגיות‬
‫יכולות להיות מוסברות במונחים אלה‪.‬‬
‫כדי לסכם את התאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ישנו עיכוב בהתפתחות של אדם הקשור לקונפליקטים בין משאלות‬
‫ופחדים‪ .‬המשאלות והפחדים שהיו חלק מתקופת זמן ספציפית בילדות‪ ,‬עוברים לגיל ההתבגרות ולבגרות‪ .‬האדם‬
‫מנסה לטפל בחרדה שהיא חלק כאוב מהקונפליקט‪ ,‬באמצעות השימוש במנגנוני הגנה‪ .‬אם הקונפליקט גדול מדי‪,‬‬
‫השימוש במנגנוני ההגנה יכול להוביל לסימפטומים נוירוטיים או לנסיגה פסיכוטית מהמציאות‪ .‬סימפטומים‬
‫מבטאים את הקונפליקט הלא מודע בין רצון או דחף לבין חרדה‪ .‬בכל מקרה של התנהגות אבנורמלית‪ ,‬ישנו‬
‫קונפליקט לא מודע בין משאלה ופחד שמושך לתקופה מוקדמת יותר בילדות‪ .‬ז"א שכמבוגרים ממשיכים‬
‫להתקיים בנו חלקים ילדותיים‪ ,‬שתחת לחץ ותנאים אחרים‪ ,‬עשויים להפוך ליותר פעילים ובעייתיים‪.‬‬

‫דיכוי רגשי ובריאות‪ :‬לפני יותר מחמישים שנה‪ ,‬פסיכואנליטיקאים חשבו כי קיים קשר בין דינמיקת אישיות‬
‫לבריאות‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬קשר בין קונפליקטים ספציפיים לקשיים סומטיים מסויימים‪.‬כיום ישנה חזרה לגישה זו‬
‫והטענה הנשמעת היא‪ ,‬כי דיכוי מתמשך של רגש יכול להיות סופני לבריאות‪ .‬לחילופין‪ ,‬הביטוי‪ ,‬או חוסר הדיכוי‬
‫של רגש עשוי לייצג סגנון פעיל‪ ,‬מסתגל של התמודדות המפחית את הסיכון לתלות ועוזר למהלך המחלה‪.‬‬

‫‪42‬‬
 ‫שינוי התנהגותי‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית של גדילה מציעה כי ישנו מהלך נורמלי של התפתחות אישיות אנושית‪ ,‬אשר מתרחשת‬
‫בשל דרגה אופטימלית של תסכול‪ .‬היכן שהיה מעט מדי או יותר מדי תסכול בשלב מסויים של גדילה‪ ,‬האישיות‬
‫לא מתפתחת באופן תקין ונוצר קיבעון‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬הפרט משחזר דפוסים של התנהגות ללא התחשבות‬
‫בשינויים אחרים במצב‪ .‬בהינתן ההתפתחות של דפוס נוירוטי כזה‪ ,‬כיצד זה אפשרי לשבור את המעגליות ולנוע‬
‫קדימה?!‬
‫תובנות לתוך הלא מודע‪ :‬אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות‪ :‬במאמציו המוקדמים לשנות התנהגות‪ ,‬פרויד‬
‫השתמש בשיטה הנקראת היפנוזה קטרזית (‪ .)cathartic hypnosis‬ההנחה שרווחה אז הייתה שסימפטומים‬
‫נוירוטיים יוקלו על ידי פירוק הרגשות החסומים‪ .‬פרויד לא אהב להשתמש בהיפנוזה‪ ,‬מאחר ולא כל החולים היו‬
‫ניתנים להיפנוט‪ ,‬התוצאות היו לעיתים שקופות‪ ,‬והוא לא חש שהוא למד מספיק בנוגע לתפקוד הנפשי‪ .‬הפיתוח‬
‫השני בטכניקה היה של סוגסטיה במצב עירות (‪ .)waking suggestion‬כאן‪ ,‬פרויד הניח את ידו על ראשו של‬
‫הפציינט והבטיח למטופל שהוא יכול לזכור ולהתמודד חוויות עבר רגשיות מודחקות‪ .‬עם העניין הגובר בפירוש‬
‫של חלומות‪ ,‬פרויד התרכז בשיטת האסוציאציות החופשיות (‪ )free association‬כבסיס לפסיכואנליזה‪.‬‬
‫באסוציאציה חופשית‪ ,‬החולה מתבקש לדווח לאנליטיקאי על כל מחשבה העולה במוחו‪ ,‬לא להשהות דיווח על‬
‫דבר‪ ,‬לא להחזיק דבר בפנים‪ ,‬ולא למנוע מדבר להגיע למודע‪.‬‬
‫החלומות הם דרך המלך אל הלא מודע‪ .‬באמצעות שיטת האסוציאציות החופשיות‪ ,‬האנליסט והחולה יכולים‬
‫ללכת מעבר לתוכן הגלוי של החלום אל המשמעות החבויה שבו‪ ,‬המבטאת את המשאלה הלא מודעת‪ .‬חלומות‪,‬‬
‫כמו סימפטומים‪ ,‬הם תחפושות והגשמות חלקיות של משאלה‪ .‬בחלום‪ ,‬אדם יכול לספק משאלה עוינת או מינית‬
‫במסווה ולעשות זאת בדרך בטוחה‪ .‬למשל‪ ,‬במקום לחלום על הריגת מישהו‪ ,‬האדם יכול לחלום על מאבק שבו‬
‫דמות מסוימת נהרגת‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬משאלה עשויה להישאר באופן מסוים ברורה‪ ,‬אך במקרים אחרים‪ ,‬המשאלה‬
‫עשויה להיות הרבה יותר סמויה‪ .‬אסוציאציה חופשית מאפשרת לתחפושת להיחשף‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬פרויד האמין שהפיכת הלא מודע למודע הספיקה כדי להשפיע על שינוי וריפוי‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן פרויד‬
‫הבין שתובנה רגשית אל תוך המשאלות והקונפליקטים שנשארו חבויים הייתה הכרחית אף היא‪.‬‬
‫תהליך השינוי התרפויטי בפסיכואנליזה כרוך בהבנת תפיסת הרגשות והמשאלות שהיו לפני כן לא מודעות ומאבק‬
‫עם חוויות כואבות אלו בסביבה בטוחה יחסית‪ .‬אם פסיכופתלוגיה כרוכה בקיבעון בשלב מוקדם בהתפתחות‪ ,‬אז‬
‫פרטים פסיכואנליטיים הופכים חופשיים להשלים את ההתפתחות הפסיכולוגית הנורמלית‪ .‬אם הפסיכופתלוגיה‬
‫כרוכה בחסימת אינסטינקטים ושימוש באנרגיה עבור המטרות הגנטיות‪ ,‬אזי פסיכואנליזה כרוכה בחלוקה מחדש‬
‫של אנרגיה כך שיותר אנרגיה זמינה לפעילויות בוגרות יותר‪ ,‬חסרות אשמה‪ ,‬פחות נוקשות ויותר מספקות‪ .‬אם‬
‫הפסיכופתלוגיה כרוכה בקונפליקט ומנגנוני הגנה‪ ,‬אזי פסיכואנליזה כרוכה בהפחתת קונפליקט ושחרור מטופל‬
‫מהגבולות של תהליכי ההגנה‪ .‬אם פסיכופתלוגיה כרוכה בפרט הנשלט על ידי הלא מודע והאיד‪ ,‬אזי פסיכואנליזה‬
‫כרוכה בהפיכת הלא מודע למודע‪ ,‬ושימת תחת שליטת האגו את מה שהיה לפני כן תחת שליטת האיד או‬
‫סופראגו‪.‬‬

‫התהליך התרפויטי‪ :‬העברה (‪)transference‬‬

‫בקצרה‪ ,‬פסיכואנליזה נראית כתהליך למידה שבו הפרט ממשיך ומשלים את תהליך הגדילה שהופרע כאשר‬
‫נוירוזה החלה‪ .‬העיקרון המעורב הוא החשיפה מחדש של פציינט‪ ,‬תחת נסיבות טובות יותר‪ ,‬למצבים הרגשיים‬
‫שלא טופלו בעבר‪ .‬חשיפה מחדש כזו מושפעת על ידי יחסי העברה וההתפתחות של הנוירוזה ההעברתית‪ .‬המושג‬
‫העברה מתייחס להתפתחות העמדות והגישות של פציינט כלפי המטפל בהתבסס על עמדות וגישות שהפציינט‬
‫החזיק בהן כלפי דמויות הוריות מוקדמות יותר‪ .‬במובן שהעברה קשורה לעיוותים של מציאות בהתבסס על‬

‫‪43‬‬
‫חוויות עבר‪ ,‬ההעברה מתרחשת בחיי היום יום של כל אחד ובכל הצורות של פסיכותרפיה‪ .‬למשל‪ ,‬ישנה ראיה‬
‫מחקרית לכך שלאנשים יש ייצוגים מנטליים טעונים רגשות‪ ,‬המשפיעים על הדרכים בהן הם רואים ומגיבים‬
‫לפרטים אחרים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬ובדרך כלל‪ ,‬זה קורה בדרך אוטומטית ולא מודעת‪.‬‬
‫בביטוי עמדות העברה כלפי המטפל‪ ,‬הפציינטים משחזרים בטיפול את האינטראקציה שלהם עם האנשים בחייהם‬
‫ואת אינטראקציות העבר שלהם עם דמויות חשובות‪ .‬למשל‪ ,‬אם פציינט חש שזה שהמטפל רושם את מהלך‬
‫הטיפול עשוי להוביל לניצולו על ידי המטפל‪ ,‬הוא יבטא עמדות שהוא מחזיק כלפי אנשים שהוא פוגש בקיום היום‬
‫יום שלו ודמויות מוקדמות בחייו‪ .‬באסוציאציה חופשית‪ ,‬אישיות אוראלית עשויה לדאוג בנוגע להאם היא‬
‫מאכילה את המטפל והאם המטפל נותן לה מספיק בחזרה‪ .‬טיפוסים אנאליים עשויים לדאוג בנוגע למי שולט‬
‫באנשים‪ .‬טיפוסים פאליים עשויים לדאוג בנוגע למי יזכה במאבקים התחרותיים‪ .‬גישות כגון אלה‪ ,‬שבדרך כלל‬
‫מהקיום היומיומי של הפציינט‪ ,‬מתגלות במהלך האנליזה‪.‬‬
‫אף על פי שההעברה היא חלק מכל היחסים וכל צורות הטיפול‪ ,‬פסיכואנליזה ייחודית בכך שהיא משתמשת בה‬
‫ככוח דינמי בשינוי התנהגות‪ .‬הרבה תכונות פורמליות של הסיטואציה האנאליטית מובנות לקדם את התפתחות‬
‫ההעברה‪ .‬העובדה שהפציינט שוכב על הספה תומכת בהתפתחות היחסים התלויים‪ .‬קביעת פגישות תכופות (‪5-6‬‬
‫פעמים בשבוע) מהדקת את החשיבות הרגשית של היחסים האנליטיים לקיום היומיומי של הפציינט‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫העובדה שפציינטים נעשים כה קשורים למטפליהם‪ ,‬בזמן שהם יודעים כה מעט עליהם כאנשים‪ ,‬אומרת‬
‫שהתגובות שלהם נקבעות כמעט לגמרי על ידי הקונפליקטים הנוירוטיים שלהם‪ .‬המטפל נשאר ראי או מסך ריק‬
‫וחלק עליו הפרט מקרין משאלות וחרדות‪.‬‬
‫עידוד העברה‪ ,‬או מתן מסיבות שמאפשרות לה להתפתח‪ ,‬מוביל להתפתחות הנוירוזה ההעברתית‪ ,‬זו הנקודה בה‬
‫הפציינטים מנפנפים וזורקים את הקונפליקטים הישנים שלהם‪ .‬כעת פציינטים משקיעים את ההיבטים‬
‫העיקריים של יחסיהם עם המטפל במשאלות וחרדות העבר‪ .‬המטרה אינה עוד להחלים (להרגיש טוב יותר) אלא‬
‫להשיג או להרוויח מהמטפל מה שלא היה להם בילדות‪ .‬יותר מאשר לחפש דרך מפלט מהיחסים התחרותיים‪ ,‬הם‬
‫עשויים רק לחפש לסרס את המטפל‪ .‬יותר מאשר לחפש להפוך לפחות תלויים באחרים‪ ,‬הם עשויים לשאוף לכך‬
‫שהמטפל יספק את כל הצרכים התלותיים שלהם‪ .‬העובדה שגישות אלו התפתחו במהלך הטיפול האנליטי‪,‬‬
‫מאפשרת לחולים ולמטפלים שלהם להבין את המרכיבים האיסטינקטואליים וההגנתיים של הקונפליקט הילדותי‬
‫המקורי‪ .‬בשל העובדה שהחולה משקיע רגש גדול בסיטואציה‪ ,‬ההבנה הגוברת היא משמעותית באופן רגשי‪ .‬שינוי‬
‫מתרחש‪ ,‬כאשר תובנה מושגת‪ ,‬כאשר חולים מבינים‪ ,‬הן ברמה אינטלקטואלית והן ברמה רגשית‪ ,‬את טבע‬
‫הקונפליקטים שלהם ומרגישים חופשיים במונחים של תפיסותיהם החדשות את עצמם ואת עולמם‪ ,‬ולמדים‬
‫לספק את האינסטינקטים שלהם בדרך בוגרת ונטולת קונפליקט‪.‬‬
‫בזמן שאשמה וחרדה מנעו גדילה בעבר‪ ,‬הסיטואציה האנליטית מאפשרת לפרט להתמודד מחדש עם‬
‫הקונפליקטים הישנים‪ .‬שינוי מתרחש באנאליזה בשל שלושת ההגורמים הטיפוליים‪ .‬ראשית‪ ,‬באנאליזה‪,‬‬
‫הקונפליקט פחות אינטנסיבי מאשר היה במצב המקורי‪ .‬שנית‪ ,‬המטפל מציג גישה ששונה מזו של ההורים‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬חולים באנאליזה מבוגרים ובוגרים יותר‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם מסוגלים להשתמש בחלקים של האגו שלהם‬
‫שהתפתחו כדי להתמודד עם חלקים בתפקוד שלהם שלא התפתחו‪ 3 .‬גורמים אלה‪ ,‬היוצרים את האפשרות‬
‫ללמידה מחדש‪ ,‬מספקים את הבסיס למה שאלכסנדר ופרנץ' קראו "החוויה הרגשית המתקנת" ( ‪The Corrective‬‬
‫‪ .)Emotional Experience‬התאוריה הפסיכואנליטית מציעה שדרך תובנה של קונפליקטים ישנים‪ ,‬דרך‪ ,‬הבנת‬
‫הצרכים לסיפוקים ילדותיים והכרה בפוטנציאל לסיפוק כבוגר‪ ,‬ודרך הבנת חרדות ישנות והכרת חוסר‬
‫הרלוונטיות שלהן למציאויות העכשוויות‪ ,‬חולים עשויים להתקדם כלפי סיפוק אינסטינקטיבי מקסימלי‬
‫במציאות הקיימת ועל ידי ההרשעות המוסריות העצמיות שלהם‪.‬‬

‫תיאור מקרה‪ :‬הנס הקטן‬

‫‪44‬‬
‫פרויד הוא אחד הפסיכואנליטיקאים היחידים שדיווח על הטיפולים שערך בפרטי פרטים‪ .‬חשוב לזכור שמקרים‬
‫אלה הם מתקופתו המוקדמת של פרויד‪ ,‬לפני פיתוח התיאוריה של אינסטינקטים מיניים ואגרסיביים‪ ,‬לפני‬
‫ההתפתחות של המודל המבני לפני התפתחות התיאוריה של חרדה ומנגנוני הגנה‪.‬‬
‫תיאור הבעיה‬
‫הסיפור של הנס מדבר על האנליזה של פוביה אצל ילד בן ‪ .5‬הילד הוטרד מפחד מכך שסוס ינשך אותו ולכן סירב‬
‫לעזוב את הבית‪ .‬הנס לא טופל ע"י פרויד‪ ,‬אך אביו רשם הערות רבות על מהלך הטיפול התייעץ עם פרויד במהלך‬
‫כל הטיפול‪ .‬המקרה של הנס חשוב משום שהוא מדגים את התיאוריה של מיניות ילדותית‪ ,‬את הפונקציה של‬
‫תסביך אדיפוס‪ ,‬ואת הדינמיקה של יצירתו ועיצובו של סימפטום‪ ,‬ואת תהליך שינוי התנהגות‪.‬‬
‫אירועים שהביאו להתפתחות הפוביה‬
‫בגיל ‪ 3‬להנס הקטן היה עניין מאוד גדול באיבר המין שלו‪ .‬הוא היה משחק איתו רבות והיה עוסק בבחינת איברי‬
‫המין של אחרים‪ .‬אימו איימה עליו שאם ימשיך לעשות זאת‪ ,‬היא תחתוך לו את אבר המין‪ .‬פרויד טען שזוהי‬
‫הנקודה בה התחיל תסביך הסירוס של הנס‪.‬‬
‫הנס הבין את ההבדלים בין פינים של חיות‪ ,‬ואת העובדה כי עצמים (שולחן‪ ,‬למשל) חסרים איבר זה‪ .‬הוא היה‬
‫סקרן בנוגע להמון דברים‪ ,‬אך פרויד ייחס את הצמא הכללי שלו למידע‪ ,‬לסקרנות מינית‪ .‬בגיל שלוש וחצי נולדה‬
‫לו אחות והוא עסק בחקירת ה"פין" שלה‪ .‬הוא חשב שאיבר זה עוד יצמח אצלה ו"היום הוא קטן"‪ .‬לפי פרויד‪,‬‬
‫להנס היה קשה להודות במה שראה באמת משום שההודאה בכך‪ ,‬פירושה היה‪ ,‬צורך להתמודד עם חרדת הסירוס‬
‫שלו עצמו‪ .‬חרדות אלה התרחשו בזמן שהוא חווה הנאה באיבר זה‪.‬‬
‫בגיל ארבע‪ ,‬הנס ניסה לפתות את אימו על ידי כך שביקש מאמו לגעת באיבר מינו משום שזה "כיף"‪ .‬בנקודה זו‬
‫ההפרעות העצביות שלו החלו נראות לעין‪ .‬האב‪ ,‬ששייך את הקשיים הללו לעוררות יתר המינית עקב העדינות של‬
‫האם‪ ,‬כתב לפרויד שהנס פחד שסוס ינשוך אותו ברחוב‪ ,‬ושפחד זה נראה קשור באיזושהי מידה לפחד שהתעורר‬
‫אצל הנס כאשר הוא ראה פין גדול‪ .‬הנס פחד לצאת לרחוב ונהיה מדוכא בערבים‪ .‬היו לו חלומות רעים והוא ישן‬
‫עם אמו‪ .‬כאשר הוא טייל ברחוב עם המטפלת שלו‪ ,‬הוא נהייה מבוהל באופן קיצוני וחיפש לחזור לביתו בכדי‬
‫להיות עם אמו‪ .‬הפחד של הנס מכך שסוס ינשך אותו הפך לפחד שהסוס יגיע לחדרו‪ .‬הוא פיתח פוביה – פחד לא‬
‫רציונלי ממושא (סוס)‪.‬‬
‫פירוש הסימפטומים‬
‫האב ניסה לטפל בפחד זה באמצעות אינטרפרטציה למצב‪ .‬להנס נאמר שהפחד מסוסים היה שטות ושהאמת‬
‫הייתה כי הנס חיבב את אמו ושהפחד מהסוסים היה קשור לעניין שהינו מפגין באיבר המין שלהם‪ .‬לפי הצעתו של‬
‫פרויד‪ ,‬האב הסביר להנס שלנשים אין פין‪ .‬למראית העין זה סיפק מעט הקלה‪ ,‬אך הנס המשיך להיות מוטרד על‬
‫ידי משאלה אובססיבית להתבונן בסוסים‪ ,‬אף על פי שהיה אז מפוחד מהם‪ .‬בשלב הזה הוצעו השקדים של הנס‬
‫והפוביה שלו נהייתה חמורה יותר‪ .‬הוא פחד שסוס לבן ינשוך אותו והמשיך להתעניין בפין אצל נשים‪ .‬בגן החיות‬
‫הוא פחד מכל החיות הגדולות והיה משועשע מהקטנות‪ .‬בקרב הציפורים הוא פחד מהשקנאים‪ .‬למרות ההסבר‬
‫של אביו‪ ,‬הנס רצה להרגיע את עצמו‪ .‬הוא ערך השוואות בין איברי מין זכריים ולא היה מרוצה משלו‪ .‬חיות‬
‫גדולות הזכירו לו פגם זה והיו שנויות במחלוקת בעיניו‪ .‬ההסבר של אביו חיזק את חרדת הסירוס שלו‪ ,‬כפי שבאה‬
‫לידי ביטוי בדבריו‪" :‬זה אכן גדל בי"‪ ,‬כאילו זה יכול להיחתך‪ .‬מסיבה זו הנס התנגד למידע שקיבל מאביו‪ ,‬ולכן‬
‫לא הייתה שום תוצאה טיפולית‪.‬‬
‫בערך בזמן הזה הנס חלם חלום בו היו לו בחדר שתי ג'ירפות‪ :‬האחת גדולה והשנייה מכופפת‪ .‬הגדולה צעקה‬
‫משום שהנס לקח ממנה את הכפופה‪ ,‬ואז היא הפסיקה לצעוק והנס התיישב על הכפופה‪( .‬חלום הזוי לחלוטין‬
‫והפרשנות של פרויד היא חולנית משהו‪ )....‬האב חשב שהוא היה הג'ירפה הגדולה עם הפין הגדול‪ ,‬והאם הייתה‬
‫הג'ירפה הכפופה‪ .‬החלום היה שחזור של סיטואציה שהתרחשה באותו בוקר‪ ,‬כאשר האם לקחה את הנס אליה‬

‫‪45‬‬
‫למיטה‪ .‬האב הזהיר אותה מפני כך (ולכן הג'ירפה הגדולה שצועקת)‪ ,‬אך האם המשיכה בדרכיה‪ .‬הנס נשאר איתה‬
‫במיטה‪ ,‬וכך כדי להגשים את חלומו הוא משתלט על הג'ירפה הכפופה‪.‬‬
‫האסטרטגיה של פרויד בהבנת הפוביה של הנס הייתה להעניק את מלוא תשומת ליבו לכל פרט‪,‬מבלי לבצע‬
‫שיפוטים‪ .‬פרויד גילה שלפני התפתחותה של הפוביה הנס בילה עם אימו לבד בבית קיץ‪ ,‬שם התרחשו שני אירועים‬
‫משמעותיים‪ :‬ראשית‪ ,‬הוא שמע את אחד האבות של חבריו מספר לאמו כי סוס לבן נשך אנשים‪ ,‬וכי אסור לה‬
‫לקרב את אצבעותיה אל פיו‪ .‬שנית‪ ,‬בזמן שהעמידו פנים שהם סוסים‪ ,‬חבר שהתמודד עם הנס על חיבתן של ילדות‬
‫קטנות‪ ,‬נפל‪ ,‬נפגע ברגלו ודימם‪ .‬בראיון עם הנס‪ ,‬פרויד למד כי הנס היה מוטרד מהאוכף שעל הסוסים ומהרסן‬
‫שסביב פיהם‪ .‬הפוביה הורחבה וכללה פחד מכך שסוסים המובילים עגלה יפלו וייפגעו בכפות רגליהם‪ .‬אז נתגלה‬
‫שהסיבה לפוביה הייתה שבזמן שטייל עם אמו יום אחד‪ ,‬הנס צפה בסוס המושך עגלה נופל‪ ,‬ובועט ברגליו‪.‬‬
‫ידוע שהנס שיחק בחדרו רבות ב"סוס"‪ ,‬נפל‪ ,‬בעט ברגליו‪ ,‬וצהל (כמו סוס‪ .)...‬הוא טיפס על אביו פעמים רבות‬
‫ונשך אותו בדיוק כמו שפחד שהסוס יעשה לו‪ .‬הנס כינה את עצמו סוס צעיר והייתה לו נטייה להלום ברגליו‬
‫ברצפה כאשר כעס‪ ,‬בדומה למה שהסוס עשה כשנפל‪ .‬הוא הואכל בצורה מוגזמת‪.‬‬
‫לפי פרויד‪ ,‬הסיבה העיקרית לפוביה של הנס הייתה הקונפליקט האדיפלי שלו‪ .‬הנס חש חיבה עצומה כלפי אמו‪,‬‬
‫יותר ממה שיכל לשאת בשלב הפאלי של ההתפתחות‪ .‬למרות שחש חיבה עמוקה כלפי אביו‪ ,‬הוא גם החשיב אותו‬
‫כיריב בהתמודדות על חיבת האם‪ .‬כאשר הוא ואמו התגוררות בבקתה הקייצית ואביו היה במרחק רב מהם‪,‬‬
‫להנס הייתה האפשרות להיכנס למיטה עם אמו ו"לשמור אותה לעצמו"‪ .‬דבר זה חיזק את משיכתו לאמו ואת‬
‫העויינות כלפי אביו‪ .‬עבור פרויד‪" ,‬הנס היה אדיפוס קטן שרצה להזיז את אביו מהדרך‪ ,‬להפטר ממנו כדי שיוכל‬
‫להיות לבד עם אמו ולשכב עמה‪ .‬משאלה זו נוצרה במהלך חופשת הקיץ‪ ,‬כאשר הנוכחות הזמינה של האם או‬
‫ההיעדרות של אביו משכה את תשומת הלב של הנס למצב שהתנה את האינטימיות עם אימו – דבר שהשתוקק לו‪.‬‬
‫"הנפילה והפציעה של חברו ויריבו במהלך אחת מהחופשות הללו הייתה משמעותית בסימן הכנעת הנס את יריבו‪.‬‬
‫הפתרון לקונפליקט האדיפלי‬
‫כאשר הנס חזר מחופשת הקיץ‪ ,‬הדחייה שלו כלפי אביו גדלה‪ .‬הוא ניסה לדכא את הדחיה באמצעות חיבה‬
‫מוגזמת‪ .‬הוא הגיע לפתרון גאוני לתסביך האדיפלי‪ :‬הוא ואמו יהיו הורים לילדים והאב יהיה הסבא‪ .‬אם כן‪ ,‬כפי‬
‫שפרויד מציין‪" :‬אדיפוס הקטן מצא פיתרון שמח יותר מאשר זה שנכתב על ידי הגורל‪ .‬במקום לפנות את אביו‬
‫מהדרך‪ ,‬הוא העניק לו את אותו האושר שאיחל לעצמו – הוא עשה אותו לסבא ואפשר גם לעצמו להינשא לאמו‬
‫שלו"‪ .‬אך‪ ,‬פנטזיה מעין זו לא יכולה להיות פתרון מספק‪ ,‬והנס נותר עם עויינות נכבדת כלפי אביו‪ .‬הסיבה‬
‫המרגשת לפוביה הייתה נפילת הסוס‪ .‬באותו הרגע‪ ,‬הנס הביע משאלה שאביו עשוי ליפול באופן דומה ולמות‪.‬‬
‫העויינות כלפי אביו הושלכה על האב וסומלה בסוס‪ ,‬משום שהוא עצמו טיפח משאלות קנאה ועויינות נגדו‪ .‬הוא‬
‫פחד שהסוס ינשך אותו בשל משאלתו שאביו יפול‪ ,‬והפחדים שהסוס יבוא לחדרו התרחשו בלילה בזמן שהוא‬
‫פותה על ידי פנטזיות אדיפליות‪ .‬במשחקו כסוס ובנשיכת אביו‪ ,‬הוא ביטא הזדהות עם אביו‪ .‬הפוביה בטאה את‬
‫המשאלה והחרדה ובדרך משנית‪ ,‬מילאה את המטרה של הנס להישאר עם אמו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הן הפחד שהסוס ינשוך אותו והפחד שלו שסוסים יפלו‪ ,‬מייצגים את האב שעומד להעניש את הנס על‬
‫המחשבות הזדוניות שצבר כלפיו‪ .‬הנס הצליח להתגבר על הפוביה ולתפקד טוב‪ .‬כלומר חל שינוי‪.‬‬
‫מה הביא לשינוי? ראשית‪ ,‬הייתה הארה מינית מצד האב‪ .‬למרות שהנס סרב לקבל זאת וזה חיזק בהתחלה את‬
‫חרדת הסירוס שלו‪ ,‬זה שימש כפיסת מציאות יעילה להיאחז בה‪ .‬שנית‪ ,‬הניתוח שסופק על ידי אביו ועל ידי פרויד‬
‫היה יעיל ביצירת מצפון עבור הנס (דבר שהנס לא היה מודע לו לפני כן)‪ .‬לבסוף‪ ,‬העניין של האב והגישה‬
‫המתירנית כלפי ביטוי של הנס את רגשותיו‪ ,‬אפשרו פתרון של התסביך האדיפלי לטובת הזדהות עם האב‪,‬‬
‫מעלימים הן את הרצון להתחרות עם אביו והן את חרדת הסירוס‪ ,‬וכך מפחיתים את הפוטנציאל לסימפטום‬
‫ההתפתחות‪.‬‬

‫‪46‬‬
‫למקרה של הנס הקטן הרבה בעיות כחקירה מדעית‪ .‬הראיון נערך על ידי האב בדרך לא שיטתית‪ .‬האב עצמו היה‬
‫קרוב לפרויד ולכן ייתכן שהוטה בתצפיות ובפירושים שנתן‪ .‬פרויד עצמו נאחז בדוחות שנכתבו על ידי האב (מישהו‬
‫אחר‪ .)...‬הוא היה מודע למגבלות הנתונים‪ ,‬אך הוא גם התרשם מהם‪ .‬לפני מקרה זה הוא הסתמך על זכרונות‬
‫ילדות של הפציינטים שלו וכעת‪ ,‬הוא החל לצפות בחיים המיניים של מטופליו‪ .‬קשה להסיק מסקנות בנוגע‬
‫לתיאוריה במונחים של מקרה בודד זה‪ .‬מקרה זה לקוח מתחילת עבודתו של פרויד‪ .‬מצד שני אנו מקבלית הערכה‬
‫על עושר המידע הנגיש לאנליטיקאי ועל הבעייתיות שיש בפרשנות של מידע זה‪.‬‬

‫המקרה של ג'ים‬
‫מבחן רורשאך ו‪ :TAT -‬התיאוריה הפסיכואנליטית‬
‫מבחן רורשאך ו‪ TAT -‬הועברו לג'ים ע"י פסיכואנליטיקאי קליני מוסמך‪ .‬במבחן רורשאך ג'ים נתן מעט תשובות‪-‬‬
‫רק ‪ 22‬במספר‪ .‬זה מפתיע בגלל עדויות אחרות שיש על האינטליגנציה שלו ועל חוש היצירתיות שלו‪ .‬מצ"ב‬
‫דוגמאות משתי הכרטיסיות הראשונות (התשובה של ג'ים והפרשנות שניתנה לה)‪:‬‬

‫כרטיס ‪:1‬‬
‫ג'ים‪ :‬הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא פרפר‪.‬‬
‫הפרשנות‪ :‬זהיר באופן ראשוני ומתנהג באופן קונבנציונאלי בסיטואציה חדשה לו‪.‬‬

‫כרטיס ‪:2‬‬
‫ג'ים‪ :‬יכול להיות שאלו שני אנשים חסרי ראש שזרועותיהם נוגעות‪ .‬נראה שהם לובשים שמלות כבדות‪.‬‬
‫ייתכן שאחת נוגעת בידה במראה‪ .‬אם הן נשים‪ ,‬הדמות לא נראית טוב‪ .‬נראות כבדות‪.‬‬
‫פרשנות‪ :‬ער לאנשים‪ .‬דאגה או בלבול בקשר לתפקיד המיני‪ .‬דמות אנאלית‪ -‬קומפולסיבית‪ .‬מזלזל בנשים‬
‫ומתנהג כלפיהן בעוינות‪ -‬חסרי ראש ודמויות לא טובות‪ .‬הנרקסיזם מובע בדמות המראה‪.‬‬

‫עכשיו מוצגות דוגמאות נוספות משאר הכרטיסיות‪.‬‬

‫הבוחן הסיק ממבחן הרורשאך שמדובר במבנה נוירוטי שבו משתמשים באינטלקטואליזציה‪ ,‬קומפולסיביות‪,‬‬
‫ופעולות היסטריות (פחדים לא רציונאליים‪ ,‬עיסוק תמידי עם הגוף) ע"מ להתמודד עם חרדה‪.‬‬
‫הסיפורים של ג'ים ממבחן ה‪ TAT -‬מצביעים על עוינות הקשורה לכל מערכות היחסים הבינאישיות‪ .‬באופן‬
‫ספציפי‪ ,‬מערכות היחסים בין גבר לאישה תמיד קשורות בכך שאחד מבני הזוג משפיט את השני‪ .‬בסיפור המתואר‬
‫יש גבר המתנהג באופן סדיסטי לאישה‪ .‬רואים גם את השימוש במנגנון ההגנה‪ -‬הכחשה‪ ,‬בהצעה של ג'ים שלא‬
‫ייתכן שני האנשים נשואים משום שאנשים מבוגרים נשואים תמיד מאושרים ביחד‪ .‬בסיפור הבא יש שוב תמה של‬
‫יחס לא טוב לנשים‪ .‬בסיפור זה יש ביטוי לתמה מנית יחד עם עדות לבלבול ביחס לתפקיד המיני‪.‬‬
‫הפסיכולוג פירש את הסיפורים כך שג'ים הוא לא בוגר‪ ,‬נאיבי‪ ,‬ומאופיין בהכחשה כוללת של כל מה שלא נעים או‬
‫מלוכלך‪ ,‬כאשר מלוכלך כולל מיניות וגם עימותים‪.‬‬
‫ממבחן הרורשאך וה‪ TAT -‬עולות מסםר תמות חשובות‪ .‬תמה אחת קשורה למחסור כללי בחום במערכות‬
‫יחסים‪ ,‬במיוחד השפלה (ולפעמים סדיסטיות) כלפי נשים‪ .‬היחס לנשים‪ ,‬לג'ים יש קונפליקט בין העיסוק במין‬

‫‪47‬‬
‫לבין התחושה שמין הוא מלוכלך ועוין‪ .‬התמה השנייה קשורה בחוויה של מתח וחרדה מאחורי חזות של קור רוח‪.‬‬
‫תמה שלישית קשורה בבלבול וקונפליקט בהקשר לזהות המינית שלו‪ .‬למרות שיש עדות לאינטילגנציה‬
‫ולפוטנציאל יצירתי‪ ,‬יש גם עדות לקשיחות ועכבות ביחס לטבע הלא מובנה של מבחני ההשלכה‪ .‬הגנות‬
‫קומפולסיביות‪ ,‬אינטלקטואליזציה והכחשה מצליחות רק באופן חלקי לעזור לג'ים להתמודד עם החרדות שלו‪.‬‬
‫הערות על הנתונים‬
‫המידע על ג'ים מדגיש את המאפיין האטרקטיבי ביותר של מבחני השלכה‪ .‬המסווה שלהם מאפשר לחדור את‬
‫החזות הנראית לעין של אדם (כלומר‪ ,‬את ההגנות שלו) כדי לבחון את הצרכים‪ ,‬המוטיבציות והדחפים של האדם‪.‬‬
‫התמונה של ג'ים‪ ,‬המצטיירת ממבחני ההשלכה‪ ,‬שונה מזאת שהוצגה באוטוביוגרפיה שלו בפרק ‪ ,2‬שהציגה עדות‬
‫לקונפליקט במערכות יחסים עם נשים אך לא חשפה את התמות הפסיכולוגיות שנמצאו בתשובות של ג'ים למבחני‬
‫ההשלכה‪.‬‬
‫קשה לומר איך תיאוריות פסיכולוגיות אחרות היו יכולות לעשות שימוש במידע על ג'ים כמו שעושה התיאוריה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬לא סביר שהערכת המידע ע"פ תיאוריות אחרות יחשפו את מה שגילתה ההערכה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬רק ברורשאך אפשר לגלות תוכן כמו "נשים המנסות להרים משקל כבד"‪ .‬ה‪ TAT -‬הוא ייחודי‬
‫בחשיפה של איזכורים לתמות של עצב ולעוינות במערכות יחסים בינאישיות‪ .‬האיזכור למציצת דם ולממתק‬
‫"שערות סבתא" ("סוכר" או צמר גפן מתוק) יחד עם שאר תגובותיו של ג'ים‪ ,‬איפשרו את ההבחנה שהוא מקובע‬
‫בשלב האוראלי‪ .‬בקשר לזה‪ ,‬מעניין לראות שג'ים סובל מבעיה במערכת העיכול שבגללה הוא צריך לשתות חלב‪.‬‬

‫נקודות מבט קשורות והתפתחויות אחרונות‬

‫ההיסטוריה של הפסיכואנליזה כוללת את התפתחות של אסכולות או קבוצות עם נקודות מבט שונות ולעיתים‬
‫קרובות‪ ,‬מנוגדות‪ .‬פרויד שינה הרבה היבטים של התיאוריה הפסיכואנליטית במהלך הקריירה המקצועית שלו‪,‬‬
‫אך הוא וממשיכיו התנגחו בנושאים רבים‪ .‬במידה מסוימת הייתה איכות דתית או פוליטית לפסיכואנליזה‪ ,‬כך‬
‫שממשיכיו של פרודי נחשבו ל"מאמינים" ומי שהיה בעל דעה שונה הושלך החוצה‪ .‬אריק אריקסון השתייך‬
‫לפסיכואנליטיקאים המסורתיים ביותר‪ .‬כדי שפסיכואנליטיקן יחשב לחלק מהפסיכואנליזה של פרויד‪ ,‬עליו‬
‫להתחייב למונחים הבאים‪ :‬האינסטינקטים המיניים והתוקפניים‪ ,‬הלא מודע והשלבים של ההתפתחות‪ .‬כל‬
‫תאורטיקן משתמש במונחים אלו באופן שונה ושואל שאלות שונות בנוגע להבנת האנושות‪.‬‬

‫שני אתגרים מוקדמים לפרויד‬

‫בקרב האנליטיקאים המוקדמים הרבים שנפרדו והתרחקו מפרויד ופיתחו את אסכולות המחשבה העצמיות‬
‫שלהם היו אלפרד אדלר וקרל יונג‪ .‬שניהם היו ממשיכים חשובים של פרויד‪ .‬אך נפרדו ממנו משום שחשבו שהוא‬
‫שם דגש חזק מדי על האינסטינקטים המיניים‪ .‬הפרדה מיונג הייתה כואבת במיוחד עבור פרויד‪ ,‬משום שיונג היה‬
‫"היורש הנבחר" שלו‪.‬‬

‫אלפרד אדלר (‪)1870-1937‬‬

‫הדבר המשמעותי ביותר בפרידתו של אדלר מפרויד היה אולי הדגש העצום שנתן לדחפים החברתיים ולמחשבות‬
‫מודעות‪ ,‬מאשר לדחפים מיניים ולתהליכים לא מודעים‪ .‬בתחילת הקריירה שלו‪ ,‬אדלר התעניין בנחיתות של‬
‫איברים ובדרך שבה אנשים מפצים עליה‪ .‬אדם עם איבר חלש עשוי לפצות על חולשה זו על ידי עשיית מאמצים‬
‫חברתיים לחזק איבר זה או לפתח איברים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שגמגם כילד ינסה ללמוד להיות דובר גדול‪ .‬בעוד‬
‫שבמקור‪ ,‬אדלר התעניין בחולשה גופנית של איברים‪ ,‬בהדרגה הוא החל להתעניין ברגשות נחיתות פסיכולוגיים‬
‫וברצונות פיצוי פסיכולוגיים לשם הסוואת או הפחתת רגשות כואבים אלה‪ .‬לכן‪ ,‬בעוד שפרוידיאנים עשויים‬
‫באישה אגרסיבית במידה קיצונית כמבטאת קינאת פין‪ ,‬אדלריאנים עשויים לראותה כמבטאת מחאה גברית או‬

‫‪48‬‬
‫דחייה של סטראוטיפ של תפקיד נשי של חולשה ונחיתות‪ .‬לפי אדלר‪ ,‬הדרך שבה אדם מנסה להתמודד עם רגשות‬
‫כאלה‪ ,‬הופכת לחלק מסגנון החיים שלו – היבט ייחודי של תפקוד האישיות שלו‪.‬‬
‫מושגים אלה כבר מציעים דגש חברתי יותר מאשר ביולוגי‪ .‬תחילה‪ ,‬אדלר דיבר על ה"רצון לשלוט" כעל ביטוי של‬
‫מאמצי אדם להתמודד עם רגשות של חוסר אונים הנובעים מהילדות‪ .‬דגש זה עבר בהדרגה לדגש על "רצון‪/‬כמיהה‬
‫לעליונות"‪ .‬בצורה הנוירוטית שלה‪ ,‬כמיהה זו יכולה להתבטא במשאלות של כוח ושליטה באחרים‪ .‬בצורתה‬
‫הבריאה‪ ,‬היא יכולה להתבטא כ"דחף גדול כלפי מעלה" לעבר אחדות ושלמות‪ .‬באדם הבריא‪ ,‬הכמיהה לעליונות‬
‫באה לידי ביטוי ברגש חברתי ושיתוף פעולה כשם שהיא באה לידי ביטוי באסרטיביות ותחרות‪ .‬לאנשים יש "עניין‬
‫חברתי" מההתחלה‪ ,‬והוא עניין מולד להיקשר לאנשים ופוטנציאל מולד לשיתופיות‪.‬‬
‫התיאוריה של אדלר ראויה לציון גם בשל הדגש שהיא שמה על הדרך שבה אנשים מגיבים לרגשות בנוגע לעצמי‪,‬‬
‫הדרך שבה אנשים מגיבים למטרות שמכוונות את התנהגותם כלפי העתיד‪ ,‬והדרך שבה סדר הלידה בקרב אחים‬
‫יכול להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית שלהם‪ .‬בהקשר של הרעיון האחרון‪ ,‬הרבה פסיכולוגים ציינו את‬
‫הנטייה רק של בנים או בנים בכורים להשיג יותר מבנים צעירים יותר במשפחה‪ )1996( SULLOWAY .‬שם את‬
‫עניין סדר הלידה בהקשר אבולוציוני‪ ,‬והציע שבנים בכורים נוטים להיות מצפוניים ושמרנים וזאת כדי לשמר את‬
‫סטטוס ה"ראשון" במשפחה‪ ,‬בעוד שהבנים הצעירים מנסים להגיע להצלחה ומעמד במשפחה בדרכים אחרות‪-‬‬
‫הם "נולדו למרוד"‪ .‬הרבה מרעיונותיו של אדלר נכנסו לחשיבה הציבורית‪ ,‬וקשורים לדעות שהציעו מאוחר יותר‬
‫הרבה תאורטיקנים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬האסכולה של אדלר‪ ,‬של הפסיכולוגיה הפרטית‪ ,‬לא הייתה בעלת השפעה גדולה‬
‫על המחקר ועל התיאוריה של האישיות‪.‬‬

‫קארל גוסטב יונג (‪)1875-1961‬‬

‫יונג נפרד מפרויד ‪ 3‬שנים לאחר אדלר‪ ,‬ב‪ ,1914-‬ופיתח אסכולת מחשבה משלו – "הפסיכולוגיה האנליטית"‪ .‬זה‬
‫היה אירוע משמעותי בחייו של פרויד ועבור האסכולה הפסיכואנליטית‪ ,‬שכן יונג נתפס בעיני פרויד כמנהיג‬
‫אינטלקטואלי של האסכולה והיו ביניהם יחסים כמו של אב ובן‪.‬‬
‫כמו אדלר‪ ,‬יונג לא חש בנוח עם הדגש הרב שהושם על ידי פרויד על המיניות‪ .‬יונג ראה בליבידו אנרגיית חיים‬
‫כללית ולא אינסיטינקט מיני‪ .‬אף על פי שמיניות היא חלק מאנרגיה בסיסית זו‪ ,‬הליבידו גם כולל כמיהות אחרות‬
‫להנאה וליצירתיות‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה הא נליטית של יונג כוללת תמות נוספות שמבדילות אותה מהתיאוריה של פרויד‪ .‬יונג הרגיש שפרויד‬
‫שם דגש חזק מידי על הרעיון שהדחפים והדברים שהודחקו בילדות חוזרים על עצמם בבגרות‪ .‬במקום זאת‪ ,‬יונג‬
‫האמין שהתפתחות האישיות מסומנת בהתקדמות‪ .‬אנשים מנסים לרכוש זהות משמעותית ומשמעות לעצמי‪ .‬אכן‪,‬‬
‫אנשים הם מאוד מוכוונים קדימה ולכן משקיעים מאמצים בעיסוקים דתיים שיכינו אותם לחיים לאחר המוות‪.‬‬
‫יונג קיבל את הדגש ששם פרויד על הלא מודע כמחסן של התנסויות מודחקות‪ ,‬אך הוסיף למושג זה את מושג‬
‫הלא מודע הקולקטיבי (‪ .)collective unconscious‬על פי יונג‪ ,‬אנשים שומרים בלא מודע הקולקטיבי שלהם את‬
‫מצבור החוויות של הדורות הקודמים‪ .‬הלא מודע קולקטיבי‪ ,‬בניגוד ללא מודע האישי‪ ,‬הינו משותף לכל בני האדם‬
‫הודות לאבותיהם הקדמונים המשותפים‪ .‬הוא חלק מהיותנו בני אדם וחלק מהיותנו חיות‪ ,‬ולכן הלא מודע‬
‫הקולקטיבי הוא הקשר של האדם לחוכמה הקולקטיבית של מיליוני שנים של ניסיון קודם‪ .‬חלק חשוב מן הלא‬
‫מודע הקולקטיבי כולל דימויים אוניברסליים או סמלים‪ ,‬הנקראים אב‪-‬טיפוסים (‪ .)archetypes‬האב‪-‬טיפוסים‬
‫כמו אב‪-‬טיפוס האם‪ ,‬מופיעים בסיפורי אגדות‪ ,‬חלומות‪ ,‬מיתוסים ובמחשבות פסיכוטיות מסויימות‪ .‬העדות‬
‫להיותם של האב‪-‬טיפוסים חלק מן הלא מודע הקולקטיבי‪ ,‬זוהי האוניברסליות שלהם בקרב חברים שונים‬
‫בתרבויות שונות מן העבר ועד היום‪.‬‬
‫היבט חשוב נוסף בתיאוריה של יונג הינו הדגש שהושם על האופן בו אנשים מתמודדים עם מאבק של כוחות‬
‫מנוגדים בתוכם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מתרחש מאבק בין הפנים או המסכה שאנו מציגים לאחרים (פרסונה – ‪ )persona‬לבין‬

‫‪49‬‬
‫העצמי שלנו‪ .‬אם אנשים מדגישים יתר על המידה את הפרסונה‪ ,‬הם עלולים לאבד את חוש העצמי שלהם ולפקפק‬
‫במה שהם הינם באמת‪ .‬מצד שני‪ ,‬פרסונה מבטאת את התפקידים החברתיים והמנהגים השונים‪ ,‬ולכן חיונית‬
‫עבור החיים החברתיים של הפרט‪ .‬באופן דומה‪ ,‬קיים מאבק בין הצדדים הנשיים והצדדים הגבריים של העצמי‪.‬‬
‫לכל גבר יש חלק נשי (‪ )anima‬ולכל אישה יש חלק גברי )‪ )animus‬בתוך האישיות‪ .‬אם הגבר דוחה את החלק הנשי‬
‫שבו‪ ,‬הוא עשוי לשים דגש מוגזם על שליטה ולהראות קר ובלתי רגיש לרגשותיהם של אחרים‪ .‬במידה ואישה‬
‫דוחה את החלק הגברי שבה‪ ,‬היא עלולה להיות עסוקה באופן קיצוני באימהות‪.‬‬
‫יונג טען שכל אדם מתמודד עם משימה אישית בסיסית‪ :‬למצוא אחדות בעצמי‪ .‬כלומר להביא להרמוניה‪ ,‬או‬
‫אינטגרציה של כל הכוחות המנוגדים של הנפש‪ .‬האדם מונחה על ידי האב‪-‬טיפוס החשוב ביותר על פי יונג‪:‬‬
‫העצמי‪ .‬העצמי של יונג אינו מתייחס לאמונות המודעות של האדם לגבי איכויותיו האישיות‪ .‬במקום‪ ,‬העצמי הוא‬
‫כוח לא מודע‪ ,‬ובפרט היבט ספציפי של הלא מודע הקולקטיבי‪ ,‬המתפקד כ"מרכז ארגוני" של המערכת‬
‫הפסיכולוגית הכללית‪ .‬יונג האמין שהעצמי מיוצג על ידי סמלים מעגליים‪ .‬מנדלה (עיגול עם מסלולים המובילים‬
‫למרכזו) מסמל את המאבק של האדם בחיפושו אחר העצמי האמיתי‪ .‬יונג טען שמאחר והעצמי הוא אב‪-‬טיפוס‪,‬‬
‫ניתן למצוא ייצוגים סמליים של העצמי לאורך תרבויות‪ .‬עבור יונג החיפוש אחר העצמי הוא אין סופי‪ ,‬והגשמתו‬
‫היא אידיאל לא מושג‪.‬‬
‫ניגוד נוסף בתיאוריה של פרויד הינו בין מופנמות (‪ )introversion‬למוחצנות (‪ .)extraversion‬שני המרכיבים הינם‬
‫חלק מהפרט והדבר החשוב עבורו הינו למצוא את האיזון הנכון בין שני הכוחות‪ ,‬כך שיתקיימו זה לצד זה‪,‬‬
‫במידות שונות‪.‬‬
‫למרות שיונג נחשב לאחד ההוגים היצירתיים ביותר ושהתיאוריה שלו השפיעה על טרנדים אינטלקטואלים רבים‪,‬‬
‫השפעתו על הפסיכולוגיה כמדע הייתה מועטה‪ .‬הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שרבים מרעיונותיו היו‬
‫ספוקלטיביים‪ ,‬כך שהיה קשה ואף בלתי אפשרי לבדוק אותם באופן מדעי אובייקטיבי‪.‬‬

‫הדגש החברתי והבינאישי‬

‫עם הגירתה של התיאוריה הפסיכודינמית לארה"ב‪ ,‬התפתחו תיאוריות חדשות הנקראות ניאו‪ -‬פרוידיאניות‬
‫(‪ ,)neo- Freudians‬המדגישות כוחות חברתיים כמשפיעים על התנהגות ולא רק ביולוגיים‪.‬‬

‫)‪Keren Horney (1885-1952‬‬

‫בניגוד לאלדר וליונג‪ ,‬הורני הרגישה שהראייה שלה התפתחה מדבריו של פרויד‪ ,‬ולא היוותה תחליף לדבריו‪.‬‬
‫ההבדל המהותי ביותר בינה לבין פרויד נוגע להשפעות ביולוגיות אוניברסליות מול השפעה חברתית‪ .‬לדעתה‬
‫השפעות חברתיות על התנהגות הן גדולות יותר מהביולוגיות‪ .‬היא הגיעה למסקנה זו כתוצאה מ‪ 3 -‬דברים‪:‬‬
‫‪.1‬דבריו של פרויד על נשים גרמו לה לחשוב שהוא לא לקח בחשבון השפעות חברתיות; ‪ .2‬הקשר של עם אריק‬
‫פרום שהגביר את עירנותה לחשיבות השפעות חברתיות ותרבותיות; ‪ .3‬הורני ראתה שיש הבדלים מבניים‬
‫באישיות בין אנשים מאירופה ומארה"ב‪ ,‬וזה חיזק את אמונתה בדבר השפעות תרבותיות‪ .‬היא הגיעה למסקנה‬
‫שיחסים בינאישיים הם הליבה של כל אישיות‪ ,‬בריאה או מופרעת‪.‬‬
‫לפי התיאוריה של הורני לגבי נוירוזות‪ ,‬באדם הנוירוטי מתנהל קונפליקט בין ‪ 3‬דפוסים בהם אפשר להגיב לחרדה‬
‫הבסיסית‪ ,‬והיא ההרגשה של ילד כשהוא מבודד וחסר אונים בעולם עוין‪ .‬שלושת הדפוסים הם‪ :‬לנוע לכיוון‬
‫(‪ ,)moving toward‬לנוע כנגד (‪,)moving against‬לנוע מפני (‪ .)moving away‬כל השלושה מאופיינים בנוקשות‬
‫ובתחושת אי הגשמה עצמית‪ ,‬שהם המהות של כל נוירוזה‪ .‬ב"לנוע לכיוון" אדם מנסה להתמודד עם חרדתו ע"י‬
‫עיסוק גובר בלהיות מקובל ונחוץ‪ .‬אדם כזה יקבל תפקיד של תלותי בקשר עם אחרים‪ ,‬וחוץ מהצפייה לחיבה בלתי‬
‫מוגבלת‪ ,‬הוא נעשה לא אנוכי‪ ,‬ובעל הקרבה עצמית‪ .‬ב"לנוע כנגד" האדם מניח שכולם הם עוינים ושהחיים הם‬

‫‪51‬‬
‫מאבק נגד הכל‪ .‬כל המשאבים מופנים להכחשה בצורך באחרים והראות קשוח‪ .‬ב"לנוע מפני" האדם מתרחק‬
‫מאנשים לכיוון ניתוק נוירוטי‪ .‬אנשים אלה נוטים להביט על עצמם ועל אחרים בניתוק רגשי וכך נמנעים‬
‫ממעורבות רגשית‪ .‬אפילו שכל אדם נוירוטי מראה את אחד משלושת המרכיבים כמאפיין באישיות‪ ,‬הבעיה נובעת‬
‫מכך שהקונפליקט בין השלושה מתקיים כדי להתמודד עם החרדה הבסיסית‪.‬‬
‫בנוגע לנשים‪ ,‬הורני הציעה שנשים לא מוכוונות באופן ביולוגי לעמדות מזוכיסטיות של החלשות‪ ,‬תלויות‪ ,‬כנועות‪,‬‬
‫ומקריבות את עצמן‪ .‬במקום זאת‪ ,‬דעות אלה מצביעות על השפעה חברתית גדולה‪.‬‬
‫להורני הייתה השקפה אופטימית בנוגע ליכולת של אנשים להגיע להגשמה וסיפוק עצמי‪.‬‬

‫)‪Harry Stack Sullivan (1892-1949‬‬

‫סוליבן גדל והתחנך בארה"ב ומעולם לא פגש את פרויד‪ .‬התיאוריה שלו ידועה בשמה‪ :‬התיאוריה הבינאישית של‬
‫הפסיכיאטריה (‪ .)the interpersonal theory of psychiatry‬סוליבן הדגיש את חשיבות היחסים בין האם לתינוק‬
‫להווצרותה של חרדה ולגיבוש העצמי‪ .‬חרדה מההתחלה היא בעלת אופי חברתי‪ ,‬שכן היא מתוקשרת ע"י האם‬
‫מהינקות‪ .‬העצמי אף הוא מרכיב חברתי‪ .‬הוא מתפתח מתוך רגשות הנחווים תוך אינטראקציה עם אחרים ומתוך‬
‫תפיסתו של הילד על איך אחרים מעריכים אותו‪ .‬חלקים חשובים בעצמי הם "האני הטוב" (‪ )good me‬הקשור‬
‫להתנסויות נעימות‪" ,‬האני הרע" (נ‪ )bad me‬הקשור לכאב ולאיומים על הביטחון‪ ,‬וה"לא אני" (‪ ,)not me‬כלומר‬
‫החלק הדחוי בעצמי שקשור לחרדה בלתי נסבלת‪.‬‬
‫סוליבן שם דגש רב להשפעה חברתית‪ ,‬להשפעה של יחסים בינאישיים ולהשפעה של שלבי התפתחות נוספים מעבר‬
‫לתסביך אדיפוס‪ .‬חשוב לציין את החשיבות שנותן סוליבן לתקופת הילדות שבמהלכה הניסיון שהילד צובר עם‬
‫מורים וילדים אחרים חותר תחת השפעת הוריו‪ .‬מקובלות חברתית הופכת להיות חשובה‪ ,‬והמוניטין של הילד‬
‫הוא מקור חשוב להערכה עצמית או לחרדה‪ .‬במהלך הילדות‪ ,‬יחסים עם חבר קרוב מאותו המין נעשים חשובים‪,‬‬
‫הם הבסיס ליחסים עם בן המין השני בבגרות‪ .‬כיום פסיכולוגים רבים טוענים שמערכות יחסים מוקדמות עם בני‬
‫הגיל בעלות חשיבות זהה למערכת היחסים הראשונית עם האם‪.‬‬

‫התפתחויות אחרונות במסורת הפסיכודינמית‬

‫כל ההתפתחויות שהיו בתיאוריה הפסיכודינמית התבססו על חקירה קלינית‪ -‬כלומר על ניתוח של מקרים‬
‫פרטיים‪ .‬התפתחות חשובה אחת הייתה ההארכה של החקירה האנאליטית של קבוצות גיל ופסיכופתלוגיה‪ ,‬שלא‬
‫טופלו כמעט ע"י פרויד וממשיכיו‪ .‬בעבר כל החומר הפסיכואנליטי היה עדויות שנכתבו מהזיכרון של מבוגרים על‬
‫ילדיהם‪ .‬כיום רוב הטיפול הפיסכותרפי באנשים וילדים בבריטניה וארה"ב הוא על בסיס פסיכודינמי‪ ,‬כאשר עדו‬
‫התאמה של הטיפול לקבוצות גיל שונות‪.‬‬
‫שינוי נוסף הוא שכיום הבעיות של אנשים שונות מהנוירוזות בהן טיפל פרויד ושעליהן בנה את התיאוריה שלו‪.‬‬
‫לכן נוצרו שינויים בטיפול‪ ,‬ולא מתוך אי הסכמה עם פרויד‪ ,‬אלא בגלל הצורך שנוצר בפתרון בעיות קליניות‬
‫שונות‪.‬‬

‫תיאורית יחסי אובייקט (‪)object relation theory‬‬

‫אנליט יקאים המתעניינים בתהליך בו הפרט מפתח תחושת עצמי ובניסיונותיו להגן על שלמות תחושה זו‪ ,‬קרויים‬
‫תאורטיקנים של יחסי האובייקט (‪ .)object relations theorists‬המילה אובייקט‪ ,‬מתייחסת לבני אדם‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫העניין הינו באופן בו חוויות משותפות עם אנשים חשובים בעברו של הפרט מיוצגות כחלקים או היבטים של‬
‫העצמי ומשפיעות על היחסים הבין אישיים של הפרט בהווה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬הדגש הינו על האופן בו אנשים‬
‫מחפשים מערכות יחסים יותר מאשר על האנשים כממוקדים בביטוי של אינסטינקטים מיניים ואגרסיביים‪.‬‬

‫‪51‬‬
 ‫נרקסיזם (‪ )narcissism‬ואישיות נרקסיסטית‬
‫ביחס לעניין בהפרעות בתחושת העצמי‪ ,‬ההתעניינות הפסיכואנליטית התמקדה בייחוד על מושג הנרקיסיזם‬
‫ואישיות נרקיסיסטית‪ .‬בהתפתחות חוש עצמי בריא ונרקיסיזם בריא‪ ,‬לפרט יש מושג ברור של העצמי‪ ,‬רמה‬
‫מספקת ויציבה באופן סביר של הערכה עצמית‪ ,‬הינו גאה במחמאות שהוא מקבל‪ ,‬והוא מודע ומגיב לצרכי‬
‫אחרים‪ ,‬בעודו מגיב לצרכיו שלו‪ .‬באישיות נרקיסיסטית‪ ,‬קיימת הפרעת האיזון של מושג העצמי של הפרט‪,‬‬
‫רגישות לאיומים על הערכתו העצמית‪ ,‬צורך בהערצתו על ידי אחרים והעדר אמפתיה כלפי רגשותיהם וצרכיהם‬
‫של האחרים‪ .‬בעוד היותו פגיע לרגשות מועצמים של חוסר ערך וחוסר כוח (בושה והשפלה)‪ ,‬פרט נרקיסיסטי הינו‬
‫בעל חוש מועצם של חשיבות עצמי והינו עסוק בפנטזיות על הצלחה וכוח בלתי מוגבלים‪ .‬פרטים אלה מאופיינים‬
‫בתחושה כי אחרים חייבים להם‪ ,‬שהם זכאים להערצה ואהבה מצדם של האחרים ובתחושת היותם ייחודיים‬
‫ומיוחדים במינם‪ .‬הם מסוגלים לנתינה גדולה מאוד לאחרים‪ ,‬אם כי‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬לא ברמה רגשית או אכפתית‪,‬‬
‫ומאופיינים בדרישות רבות מאחרים‪ .‬לעיתים הם מעריצים מאוד את עצמם ואת האחרים‪ ,‬ולעיתים אחרות הם‬
‫מפחיתים לחלוטין בערכם של הסובבים אותם‪ .‬במהלך טיפול‪ ,‬אין זה נדיר כי פרט נרקיסיסטי יעריץ את מטפלו‬
‫ברגע מסוים ויחשוב אותו לטיפש וחסר כל כשרון ברגע אחר‪.‬‬
‫‪ Henry Murray‬שפיתח את מבחן ה – ‪ ,TAT‬פיתח גם שאלון למדידת הנרקיסיזם‪ .‬בתקופה אחרונה פותח ה‪-‬‬
‫)‪ .Narcissistic Personality Inventory (NPI‬כלי זה בא לידי שימוש במחקרים רבים‪ .‬בעזרת השימוש בו‪,‬‬
‫מחקרים הצביעו על כך שאנשים נרקיסיסטיים מרגישים נוח עם תמונותיהם בראי ועם סרט וידאו שלהם‪ ,‬בעוד‬
‫שאנשים רגילים‪ ,‬אינם חשים בנוח עם תמונות אלה‪ .‬כמו כן אנשים נרקיסיסטים מאופיינים בהערכת יתר של‬
‫ביצועיהם‪ ,‬הם אסרטיביים וביקורתיים יותר וציניים ביחס לאחרים‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬חוקרים התמקדו בתהליכי החשיבה ובנטיות הבינאישיות של פרטים נרקיסיסטים‪ .‬נמצא כי פרטים‬
‫אלה מחזיקים באופן ייחוס של האדרה עצמית‪ ,‬במושגים פשוטים של העצמי‪ ,‬ובחוסר אמון ציני באחרים‪ .‬זה‬
‫עיקבי עם הנרקיסיסט כאדם העסוק בתחזוק בטחנו העצמי המופרז‪.‬‬
‫רוב המחקר על נרקיסיסטים הוא מתאמי‪ -‬מחפשים קשר בין ‪ NPI‬לציונים במבחנים אחרים או להתנהגויות‬
‫נצפות‪ .‬במחקרים סיבתיים שנערכו נמצא כצפוי‪ ,‬שפרטים גבוהים ב‪ NPI -‬הגיבו לכישלון בכעס גדול יותר מאשר‬
‫פרטים עם ציון נרקיסיסטי נמוך‪ ,‬במיוחד כאשר לאחר הכישלון באה הצלחה‪ .‬תוצאות אלה עיקביות עם ההנחה‬
‫שכעס אצל אדם נרקיסיסטי נובע מתחושה של איום על הדימוי העצמי המנופח‪ .‬נמצא גם כי נרקיסיסטים‬
‫מעצימים ייחוס של הצלחה ליכולות שלהם‪ ,‬ומאשימים אחרים בכישלון‪ .‬לסיכום‪ ,‬הממצאים המחקריים תומכים‬
‫בהבחנה הקלינית שנרקיסיסטיים סובלים מפגיעות יתר כאשר מדובר במכה לדימוי העצמי שלהם‪ ,‬ובכעס שלהם‬
‫למכה כזו‪.‬‬

‫תיאורית ההיקשרות ומערכות יחסים אישיות אצל מבוגרים‬

‫תיאוריה זו עוסקת בהשפעותיהן של חוויות מוקדמות על התפתחות האישיות ובקשר שלהן לתפקוד מאוחר יותר‬
‫של האישיות‪ .‬תיאוריית ההתקשרות העכשווית מבוססת על עבודתו התאורטית המוקדמת של הפסיכואנליטיקאי‬
‫‪ John Bowlby‬ועל עבודתה של הפסיכולוגית התפתחותית‪.Mary Ainsworth ,‬‬
‫התצפיות הקליניות וקריאתו את הספרות בנושא‪ ,‬הובילו את בולבי לניסוח תיאוריית התפתחות של מערכת‬
‫התקשרת התנהגותית ( ‪ .) ABS–Attachment Behavioral System‬על פי התיאוריה‪ ,‬התינוק המתפתח עובר‬
‫דרך סדרה של שלבים בהתפתחות של התקשרות אל המטפל הראשי‪ ,‬שהינו בדרך כלל האם‪ .‬הוא משתמש‬
‫בהתקשרות זו כבבסיס בטוח לחקירה וניתוק מהמטפל‪ .‬התקשרות זו נתפסת כאבולוציונית ובעלת ערך‬
‫הסתגלותי‪ ,‬היא אחראית הן לשמירה על מגע קרוב עם האם והן על החקירה של הסביבה מתוך בסיס בטוח זה של‬
‫מגע‪.‬‬

‫‪52‬‬
‫בחלק הבא בהתפתחות‪ ,‬בהתאם ל– ‪ ,ABS‬התינוק מפתח מודלים פנימיים של עבודה ( ‪internal working‬‬
‫‪ )models‬או ייצוגים פנימיים (דימויים) של עצמו ושל מטפליו העיקריים‪ .‬מודלים אלה מקושרים עם רגשות‪ .‬על‬
‫סמך ההתקשרות בתקופת הילדות‪ ,‬מודלים אלה מספקים את הבסיס להתפתחות של ציפיות בנוגע למערכות‬
‫יחסים עתידיות‪ .‬תיאורית ההקשרות דומה לתיאוריה הפסיכואנליטית ולתיאורית יחסי האובייקט בדגש שהיא‬
‫שמה על חשיבותן של חוויות רגשיות מוקדמות בהתפתחות האישיות ובמערכות יחסים עתידיות‪.‬‬
‫במונחים של עבודה אמפירית‪ ,‬נקודת מפנה חשובה הייתה פיתוח הליך סיטואציית הזר ( ‪Strange Situation‬‬
‫‪ )Procedure‬על ידי אינסוורת‪ .‬באופן בסיסי‪ ,‬פרוצדורה זו כוללת תצפית שיטתית כיצד פעוטים מגיבים לעזיבה‬
‫(ניתוק) וחזרתה (איחוד מחדש) של האם או כל מטפל אחר‪ .‬תצפיות אלה הובילו למיקום הפעוטות באחת משלוש‬
‫קטגוריות ההתקשרות‪ :‬בטוח (בסביבות ‪ 70%‬מהתינוקות)‪ ,‬חרד‪-‬נמנע (בסביבות ‪ 20%‬מהתינוקות) וחרד‪-‬‬
‫אמביוולנטי (בסביבות ‪ 10%‬מהתינוקות)‪ .‬בקצרה‪ ,‬תינוקות בעלי סגנון התקשרות בטוח רגישים לעזיבתה של‬
‫האם‪ ,‬אך שמחים בשובה‪ ,‬ניתנים לניחום על ידה ומוכנים להמשיך לחקור את סביבתם ולחדש את המשחק‪.‬‬
‫תינוקות חרדים‪-‬נמנעים פחות מתרגשים מעזיבת האם‪ ,‬אך עם שובה‪ ,‬מפגינים הימנעות על ידי הפניית מבטם‬
‫המידה והתרחקותם ממנה‪ .‬תינוקות חרדים‪-‬אמביוולנטיים מתקשים להיפרד מהאם ומתקשים באיחוד מחדש‬
‫עמה עם חזרתה‪ .‬מה שמאפיין את התנהגותם הוא בקשתם שירימו אותם ואז התעקשותם שיורידו ויעזבו אותם‪.‬‬

‫סגנונות היקשרות בבגרות‬

‫ההנחה היא כי ייתכן שהבדלים אינדיבידואלים בקשרים הרגשיים בינקות יכולים להיות קשורים להבדלים‬
‫אינדיבידואלים באופן שבו קשרים ריגשיים מתבססים מאוחר יותר בחיים‪ .‬בניסוי אמפירי שנערך מצאו כי‬
‫אנשים בעלי סוגי התקשרות שונים‪ ,‬חווים באופן שונה מערכות יחסים רומנטיות‪ .‬אנשים בעלי סגנון היקשרות‬
‫בטוח נמצאו קשורים לחוויה של שמחה‪ ,‬חברות ואמון‪ .‬בעלי סגנון היקשרות נמנע מתאפיינים בפחד מקרבה‪,‬‬
‫במצבי רוח משתנים וקנאה‪ .‬בעלי סגנון היקשרות אמביוולנטי‪ -‬חרד מתאפיינים בעיסוק אובססיבי בבן זוגם‪,‬‬
‫רצון באחדות ביניהן‪ ,‬משיכה מינית קיצונית‪ ,‬וקנאה‪.‬‬
‫מחקרי המשך הציעו שסגנון היקשרות משפיע על אנשים ע"י כך שהוא מחלחל למערכות היחסים שלהם ולדימוי‬
‫העצמי שלהם‪ .‬בנוסף הוצע שסגנון היקשרות קשור לאוריינטציה שיש לאדם כלפי מקום עבודתו‪.‬‬
‫מכיוון ורוב המחקרים שנעשו על סגנונות היקשרות הסתמכו על דיווחים‪ ,‬ערכו שני חוקרים ניסוי בן הם ערכו‬
‫תצפיות על זוגות שנפרדים בשדה תעופה‪ .‬כדי לדעת מהו סגנון ההיקשרות שלהם‪ ,‬בני הזוג התבקשו למלא שאלון‬
‫במסווה של פרויקט כיתתי‪ .‬הממצאים מראים שלפחות עבור נשים‪ ,‬דינמיקת ההיקשרות שנמצאה אצל ילדים‬
‫במקור‪ ,‬יושמה בהקשר של קשרים רומנטיים של מבוגרים‪.‬‬

‫סגנונות היקשרות או מימדים?‬

‫רוב הנטיות הפסיכולוגיות שיש לאנשים מושפעות ממספר גדול של משתנים‪ .‬לדוגמא ציוני ‪ IQ‬מושפעים‬
‫מהשכלה‪ ,‬גנטיקה‪ ,‬היכרות עם השפה והתרבות ועוד‪ .‬לכן נשאלת השאלה האם סגנונות ההיקשרות אכן נבדלים‬
‫אחד מהשני באופן קטגוריאלי? השאלה קשורה לשאלה האם ייתכן שתכונות פסיכולוגיות נבדלות האחת‬
‫מהשנייה כדי ליצור קטגוריות מובחנות‪ .‬תוצאות מחקר שנערך הראו ששונות בהיקשרות קשורה לממדים ולא‬
‫לקטגוריות‪ .‬ישנם שני מימדים המשקפים את מודל העבודה הפנימי של העצמי ואת מודל העבודה הפנימי של‬
‫אחרים‪ .‬לכל מימד יש קצה שלילי וקצה חיובי‪ .‬מודל זה מביע לתוספת של סגנון היקשרות נוסף‪dismissing -‬‬
‫(סילוק‪ /‬שחרור)‪ .‬פרטים עם סגנון זה לא חשים בנוח עם מערכות יחסים קרובות ומעדיפים לא לסמוך על אחרים‪,‬‬
‫אך עדיין לשמר דימוי עצמי חיובי‪.‬‬
‫יש לשים לב למספר נקודות‪:‬‬

‫‪53‬‬
 ‫למרות הטענה בדבר רצף של סגנונות ההיקשרות‪ ,‬ניתן לראות כי סגנונות אלה אינם חקוקים בסלע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫למרות העמדה אותה נקטו מחקרים בנושא זה כי לכל אדם סגנון היקשרות אחד‪ ,‬יש עדויות לכך כי לאנשים‬ ‫‪‬‬
‫רבים יש יותר מסגנון היקשרות אחד‪ ,‬חלקם באים לידי ביטוי במצבים מסויימים ואחרים במצבים אחרים‪.‬‬
‫רוב המחקרים מבוססים על דיווח אישי של אנשים ועל זכורנותיהם מילדותם‪ .‬לכן קיים צורך בנתונים יותר‬ ‫‪‬‬
‫אובייקטיביים – כלומר עריכת מחקרים שיעקבו אחרי הפרטים מילדותם ועד לבגרותם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המחקרים תומכים בגישתו של בולבי על החשיבות שיש לניסיון מוקדם על ההתפתחות של מודל עבודה‬

‫‪Positive Other‬‬

‫‪Secure‬‬ ‫‪Preoccupied‬‬

‫‪(Comfortable with‬‬ ‫‪(Preoccupied with‬‬

‫‪intimacy and‬‬ ‫)‪relationships‬‬
‫)‪autonomy‬‬

‫‪Negative Self‬‬
‫‪Positive Self‬‬
‫‪Dismissing‬‬ ‫‪Fearful‬‬

‫‪(dismissing of‬‬ ‫‪(fearful of‬‬

‫‪intimacy counter-‬‬ ‫‪intimacy, socially‬‬
‫)‪dependent‬‬ ‫)‪avoidant‬‬

‫‪Negative‬‬
‫שיגדיר איזה ניסיון בילדות קובע את המודלים‬ ‫‪Other‬‬
‫מחקר נוסף‬ ‫פנימי‪ ,‬המשפיע על מערכות יחסים‪ .‬יחד עם זאת נחוץ‬
‫האלה‪ ,‬את היציבות של המודלים האלו‪ ,‬ואת מגבלות ההשפעה שלהם בבגרות‪.‬‬

‫תרומות עיקריות‬
‫פרויד העניק תרומות חשובות לפסיכולוגיה‪ .‬הפסיכואנליזה הובילה לשימוש בטכניקות חדשות כמו אסוציאציות‬
‫חופשיות ופירוש חלומות‪ ,‬והיוותה כוח חשוב בהתפתחות ושימוש במבחנים שונים לבחינת האישיות‪ .‬פרויד תרם‬
‫לתחום זה בתצפיותיו העשירות ובשימת הלב שלו לפרטים של ההתנהגות האנושית‪ .‬בנוסף‪ ,‬יחד עם שימת דגש על‬
‫מורכבותה של ההתנהגות האנושית‪ ,‬הוא פיתח תיאוריה מאוד מקיפה בנושא זה‪ .‬התיאוריה הפסיכואנליטית‬
‫שמה דגש על כך שהתנהגויות הנראות דומות מאוד‪ ,‬יכולות לנבוע ממניעים שונים מאוד ועל כך שמניעים דומים‬
‫יכולים להוביל להתנהגויות הנבדלות ביותר אלה מאלה‪ .‬התיאוריה מכילה כמעט את כל האספקטים של‬
‫התנהגות אנושית‪.‬‬

‫מגבלות התיאוריה‬
‫המעמד המדעי של התיאוריה הפסיכודינמית‬
‫מודל האנרגיה הכלול בתיאוריה הינו בעייתי משום שלא כל ההתנהגויות האנושיות יכולות להיות מוסברות‬ ‫‪‬‬
‫במונחים של הפחתת מתח‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לעיתים תמריץ ומתח הינם חיוניים ורצויים‪ .‬המודל יכול לשמש‬
‫כמטאפורה לתפקוד האישיות אך הוא לא מספיק כדי לתאר את מורכבותו של התפקוד האנושי‪.‬‬

‫‪54‬‬
‫המונחים בהם עושה שימוש הפסיכואנליזה הינם דו משמעיים‪ -‬קיימות הרבה מטאפורות ואנאלוגיות שונות‬ ‫‪‬‬
‫שאין להתייחס אליהן באופן ישיר‪ ,‬אך קיימת סכנה כי כך יעשה (תסביך אדיפוס‪ ,‬חרדת סירוס‪ ,‬אינסטינקט‬
‫המוות‪ ,‬חביון)‪ .‬השפה של התיאוריה היא כה עמומה שחוקרים מתקשים להסכים על משמעות אחת למונח‪.‬‬
‫למונחים כמו איד‪ ,‬אגו וסופר אגו יש הסבר תיאורי טוב אך קשה לתרגם אותם להבחנות התנהגותיות‬
‫רלוונטיות‪.‬‬
‫נשמעות טענות כי נתונים הנלקחים מפסיכואנליזה אינם מספיקים לשם בחינת אמיתותה ונכונותה של‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריה‪ .‬מבקרים רבים טוענים כי פרויד‪ ,‬במקום לאסוף תצפיות לא מוטות מהמטופלים‪ ,‬אסף את‬
‫תצפיותיו באמצעות תהליכים של רמיזה ובאמצעות התייחסות לכך שהזיכרונות נמצאו ברמה לא מודעת‪.‬‬
‫הפסיכואנליזה יכולה להסביר כמעט כל תוצאה ולעיתים תוצאות סותרות של התנהגות‪ .‬אם התנהגות‬ ‫‪‬‬
‫מסויימת מופיעה אז היא ביטוי של דחף; אם התנהגות הפוכה מופיעה היא ביטוי של חרדה; והתנהגות אחרת‬
‫הינה תוצאת פשרה בין הדחף לחרדה‪ .‬הבעיה בתיאוריה נעוצה בכך שהיא משאירה מקום כה רב לגמישות עד‬
‫כי הינה נכשלת במתן ניבוי אודות התנהגות שתתרחש בנסיבות מסוימות‪ .‬כלומר‪ ,‬כך היא אינה משאירה‬
‫מקום להפרכה או בחינתה על דרך השלילה‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הפסיכואנליטיקאים נוהגים להתגונן נגד הביקורת המופנית כלפיהם בטענה כי ביקורת זו הינה‬ ‫‪‬‬
‫פרי של התנגדות (לא מודעת) מצדם של המבקרים‪ .‬הפסיכואנליטיקאים שעושים זאת מתייחסים לרעיונות‬
‫המוקדמים יותר של התיאוריה כאל רעיונות של כת דתית ולא כאל תיאוריה מדעית‪.‬‬
‫פרויד היה מודע לביקורות אלה והמסקנה אליה הוא הגיע הייתה כי הפסיכואנליזה טובה יותר בהסבר מאשר‬ ‫‪‬‬
‫בניבוי התנהגות‪.‬‬
‫הראייה הפסיכואנליטית של האדם‬
‫נשמעה הטענה כי תיאוריה השמה את מירב הדגש על הפחתת המתח כמניע בהתנהגות הפרט‪ ,‬עושה עוול‬ ‫‪‬‬
‫למאמציהם היצירתיים של הפרטים שנועדו לכוונם לקראת מימושם העצמי‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬נטען כי הפסיכואנליזה מקדישה את מירב תשומת ליבה לכוחות הפועלים בתוך הפרט‬ ‫‪‬‬
‫ומתעלמת מהכוחות הפועלים בסביבתו של הפרט (משפחתו והחברה הרחבה יותר)‪.‬‬
‫כמו כן נמתחה ביקורת על התיאוריה מצדן של הפמיניסטיות‪ ,‬כנגד מושגים כמו "קנאת הפין" והטענה כי‬ ‫‪‬‬
‫הביולוגיה הינה הגורל‪ ,‬והכל נקבע מראש (הנשים הינן חלשות‪ ,‬תלותיות‪ ,‬רגישות וכו'‪ ,‬ע"פ תפיסה זו)‪.‬‬

‫הערכת סיכום‬
‫כצופה בהתנהגות האדם עם דימיון מפותח‪ ,‬פרויד היה גאון‪ .‬אין תיאורית אישיות אחרת שמציעה טווח כה רחב‬
‫של התנהגויות והסברים שלהן‪ .‬כתוצאה מכך התיאוריה היא חסכונית‪ -‬התיאוריה משתמשת במעט מושגים‬
‫מבניים ותהליכים‪ .‬התיאוריה פתחה גם תחומים רבים לחקירה וכך הובילה הרבה מחקרים‪ .‬הבעיה העיקרית‬
‫בתיאוריה היא המושגים העמומים‪ ,‬מה שמקשה על בחינתה של התיאוריה‪.‬‬
‫‪A phenomenological theory:‬‬
‫‪Carl Rogers's person-centered theory of personality‬‬

‫אתה מאוד עצבני לפני פגישה ראשונה‪ ,‬אמא שלך מציעה לך‪":‬פשוט תהיה עצמך"‪ .‬אך בעצה זו ישנן ‪ 2‬בעיות‪,‬‬
‫הראשונה‪ :‬אתה רוצה להרשים את בת (או בן) הזוג ויכול להיות שכך לא תרשים אותה‪ .‬הבעיה השניה היא כבר‬
‫מורכבת הרבה יותר והיא השאלה מהו בעצם העצמי (‪ )self‬האמיתי של כל אחד מאיתנו‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫טבעו של העצמי‪ ,‬המתח שבין הרצון להיות אתה עצמך לבין הרצון להיות נאהב על ידי החברה הם מן הדאגות‬
‫העקריות בתיאורית האישיות של קארל רוג'רס‪ .‬רוג'רס שילב בין נסיונו הקליני לבין מחקרים בכדי לפתח‬
‫תאוריה המתמקדת באינדיבידואל ומדגישה את מאמציו לפתח את העצמי שלו‪.‬‬
‫בהמשך לתיאוריית העצמי‪ ,‬פיתח רוג'רס גם את התיאוריה הפנומנולוגית‪ ) phenomenological) theory‬אשר‬
‫שמה את הדגש על האופן בו האינדיבידואל חווה את החוויה‪ .‬כמטפל‪ ,‬מטרת העל של רוג'רס הייתה להבין את‬
‫חוויותיו של המטופל כפי שהוא (המטופל) חווה אותם ולסייע לו בצמיחה אישית‪ .‬כתיאורתיקן מטרתו הייתה‬
‫לצור מסגרת להסברת טבעו של האדם ולפתח את העצמי כאלמנט המרכזי באישיות‪ .‬עבודתו של רוג'רס היא חלק‬
‫מהגישה ההומנית)‪ (humanistic‬שמתמקדת בשאיפתו של האדם להתפתח‪.‬‬
‫בפרק הקודם עסקנו בתיאוריה הפסיכואנליסטית של פרויד‪ ,‬קארל רוג'רס אינו מכחיש שלפרויד היו תובנות‬
‫מעניינות על טבע האדם אך הוא אינו מסכים עם רבים מהדגשים של התיאוריה הפרוידיאנית כמו‪ :‬שהאדם מונע‬
‫ע"י ידי התת מודע‪ ,‬שהאישיות נעה במסלול ה מונע על ידי חוויות הילדות ושחוויותיו הפסיכולוגיות של אדם בוגר‬
‫הם חזרה לקונפלקטים מודחקים מן העבר‪ .‬רוג'רס מייחס תפקיד גדול הרבה יותר לחוויות הנתפסות על ידי‬
‫האדם‪ ,‬לאינטרקציה הבין אישית‪ ,‬לנסיון החיים וליכולתו של האדם להבשיל במהלך התבגרותו הפסיכולוגית‪.‬‬
‫במובנים מסויימים עבודותיהם של רוג'רס ופרויד דומות‪ ,‬שניהם עסקו בשינוי הפסיכותרפי‪ ,‬ושניהם בנו תיאוירה‬
‫סביב הדברים שהאמינו בהם‪ ,‬אולם רוג'רס הצליח יותר מפרויד בשילוב בין התובנות הקליניות שהיו לו לבין‬
‫תוצאות מחקריות‪.‬‬

‫קרל רוג'רס ‪1902-1987‬‬

‫קארל רוג'רס נולד ב‪ 8-‬ליוני ‪ 1902‬באוק פארק אלינוי החינוך שקיבל מהוריו היה דתי‪ .‬כאשר רוג'רס מדבר על‬
‫ילדותו הוא מציין שני גורמים מרכזיים אשר השפיעו על עבודתו מאוחר יותר‪ ,‬הראשון הוא המוסר והערכים‬
‫שקיבל והשני הוא לכבד ולהעריך את המתודה המדעית‪.‬‬
‫רוג'רס החל את לימודיו בקולג' של ויסקונסין והמקצוע הראשי שלו היה חקלאות (להוריו הייתה חווה)‪ ,‬לאחר‬
‫שנתיים הוא שינה את יעדייו המקצועיים ופנה ללימודי כמורה‪ .‬ב‪ 1922‬במהלך מסע לאסיה היתה לו ההזדמנות‬
‫להחשף למחוייבות דתית שונה משהכיר כמו גם לשינאה הקיימת בין גרמנים לצרפתים שבאופן אישי היו דווקא‬
‫אנשים נחמדים‪ ,‬המסע וההתנסות השפיעו עליו מאוד‪ .‬רוג'רס חזר ופנה ללימודי תיאולוגיה בניו יורק‪ ,‬ולמרות‬
‫זאת התעוררו אצלו שאלות לגבי משמעות החיים אצל האינדיווידואל וכן התעוררו ספקות כלפי אמונות דתיות‬
‫מסויימות ורוג'רס החליט לעזוב את הסמינר ופנה להדרכת ילדים‪ ,‬בו בזמן התחיל לחשוב על עצמו כפסיכולוג‬
‫כליני‪ .‬רוג'רס למד באוניברסיטת קולומביה ובשנת ‪ 1931‬הוא קיבל תואר דוקטור‪ .‬הוא תיאר את ניסוייו כשילוב‬
‫הן של ההיבט הדינמי של פרויד והן של ההיבט הקפדני‪ ,‬מדעי‪ ,‬סטטיסטי וקר‪.‬‬
‫"טראפיה היא החוויה בה אני יכול לתת לעצמי לנוע באופן סובייקטיבי‪ .‬מחקר הוא הנסיון להביא את הדברים‬
‫אותם חוויתי באופן סובייקטיבי בצורה אובייקטיבית‪ ,‬לישם את כל המטודות המחקריות הנאות הללו ולהחליט‬
‫האם אני מרמה את עצמי‪ .‬גמלה בלבי ההחלטה שאנו צריכים לגלות חוקים של האישיות וההתנהגות אשר‬
‫אופיניים להתקדמות של האדם ולמערכות היסים של האדם‪ ,‬חוקים ממש כמו חוקי הגרביטציה או החוקים‬
‫הטרמו‪-‬דינמיים"‪.‬‬
‫האדם‪.‬‬ ‫כלפי‬ ‫רוג'רס‬ ‫של‬ ‫עמדתו‬
‫נסיונו הקליני של רוג'רס שכנע אותו בצדקתה של תיאוריית האישיות‪ ,‬שטבעו של האדם הוא טוב‪ ,‬ושהאדם שואף‬
‫להגשמה עצמית‪ .‬רוג'רס טען כי הדת ובמיוחד הנוצרית‪ ,‬לימדה אותנו להאמין כי אנו בבסיסנו חוטאים‪ .‬יתר על‬
‫כן רוג'רס טען כי פרויד וממשיכיו ציירו את אישיות האדם כבעל איד ותת מודע שבמידה ויוכלו ירצחו‪ ,‬יבצעו‬
‫מעשי זימה ופשעים אחרים‪ .‬מנקודת מבט זו אנו מצויים בנקודה לא רציונלית‪ ,‬א‪-‬סוציאלית והרסנית של העצמי‬
‫והאחר‪ .‬על פי רוג'רס אנו לפעמים אכן מתפקדים בדרך זו (הרסנית) אך בזמנים אלו אנו מצויים במצב נוירוטי‬

‫‪56‬‬
‫ולא מתפקדים במלוא התפתחותנו כבני אדם‪ .‬כאשר אנו משוחררים מהפרעות כאלו אנו חופשיים לבטא את‬
‫עצמנו באופן הבסיסי ביותר ובו אנו חיוביים וחברתיים‪.‬‬
‫רוג'רס היה מודע להקבלה שאחרים ינסו ליצור בין בני אדם וחיות ולכן יצר הקבלה משלו‪ ,‬אריות לדוגמא‪ ,‬כך‬
‫טען‪ ,‬הורגים למעשה רק כאשר הם רעבים כלומר מנסים לספק את צרכיהם הבסיסיים ביותר ולא עושים זאת‬
‫לשם ההנאה‪ .‬בילדותם הם תלויים באחר אך הם גדלים ונהים עצמאים‪ ,‬יצרניים ושיתופיים בבגרות‪.‬‬
‫לאלו שטענו כי הוא אופטימיסט ונאיבי מזכיר רוג'רס כי מסקנותיו מבוססות על יותר מ ‪ 25‬שנות נסיון‬
‫פסיכותרפי‪.‬‬
‫השקפתו של רוג'רס על המדע‪ ,‬התיאוריה והמחקר‪.‬‬
‫במהלך הקריירה שלו קידם רוג'רס את הגישה הפנומנולוגית של האישיות ‪ .‬על פי גישה זו כל אינדיווידואל תופס‬
‫את העולם בדרך מקורית‪ .‬תפיסות אלו יוצרות את השדה הפנומנלי )‪ (phenomenal field‬של האינדיווידואל‪.‬‬
‫השדה הפנומנלי כולל בתוכו את הן את המודע והן את התת מודע‪ ,‬אולם הקביעות החשובות ביותר של התנהגות‪,‬‬
‫במיוחד אצל אנשים בריאים‪ ,‬הם אלו אשר מוחלטות במודע או מסוגלות להפוך למודעות‪ .‬רוג'רס וגישתו חולקים‬
‫על הדגשים של הפסכואנליסטים כלפי התת מודע והחשיבות שמיוחס לה‪ .‬בנוסף השדה הפנמומנלי הוא עיקר‬
‫עולמו הפרטי של האינדיבידואל‪ ,‬ניתן לנסות לראות את העולם כפי שהוא רואה אותו‪ ,‬לצפות בהתנהגות דרך‬
‫עיניו עם המשמעות הפסיכולוגית שיש לכך על האינדיבידואל‪.‬‬
‫רוג'רס היה מחוייב לפנמומנולוגיה כבסיס למדע האדם‪ .‬לפי רוג'רס מחקר פסיכולוגי חייב לכלול התמדה‬
‫והקשבה מאומצת בכדי להבין את החוויה הסובייקטיבית‪ .‬בהמשך למסלול המדעי מאמצים אלו לא צריכים‬
‫להתחיל במעבדה או במחשב‪ .‬רוג'רס האמין שחומר כליני שמושג במהלך פסיכותרפיה יש בו אינפורמציה חשובה‬
‫ביותר לגישה הפנומנולוגית‪.‬‬
‫בנסיון להבין את התנהגות האדם רוג'רס תמיד התחיל בתצפיות ולאחר מכן השתמש בתצפיות אלו בכדי לנסח‬
‫השערה שתוכל להיבחן‪ .‬הוא צפה בתרפיה כחוויה סובייקטיבית וחקר אותה במאמץ אובייקטיבי‪.‬‬
‫במהלך הקריירה שלו ניסה רוג'רס לגשר על הפער בין האובייקטיבי לסובייקטיבי‪ ,‬כמו שבגיל ההתבגרות הוא חש‬
‫את הצורך לקשר בין בין הדת למדע‪ .‬רוג' רס היה מודאג מהתפתחות הפסיכולוגיה כמדע ומהיחס לאנשים‬
‫כ"חיילים" של המדע ולא כאינדיבידואלים‪.‬‬
‫תיאוריית האישיות של קרל רוג'רס‪.‬‬
‫רוג'רס התמקד בעיקר בתהליך הפסיכותרפי‪ ,‬ותיאוריית האישיות שלו היא פועל יוצא של תיאוריית התרפייה‬
‫שלו‪ .‬תורתו מקבילה לתיאוריה הפסיכואנליסטית ‪ ,‬אך התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה מניעים ביולוגים‪ ,‬את‬
‫התת מודע‪ ,‬והתפתחות אישיותית מוקדמת‪ .‬בניגוד לה מדגישה גישתו ל רוג'רס את הדברים הנקלטים על ידי‬
‫המודע‪ ,‬רגשות ואינטראקציה חברתית‪ ,‬מימוש עצמי‪ ,‬מוטיבציה ותהליכי שינוי‪ .‬מתוך התחשבות במתודה‬
‫המחקרית מאמינים פסיכואנליסטים שראיונות קלינים או מבחני מטלות משמשים בשביל לעקוף את ההגנות של‬
‫האדם‪ .‬מנגד רוג'רס מאמין שלאנשים יש את היכולת לדווח ברמה משמעותית על הטבע שלהם עצמם‪ .‬חוקרים‬
‫אם כך יכולים להשתמש בשאלונים או ראיונות בהם האובייקט מדווח על עצמו‪.‬‬
‫מבנה‪:‬‬
‫ה"עצמי" )‪(the self‬‬
‫התיאוריה של רוג'רס מבוססת למעשה על ה"עצמי"‪ .‬על פי רוג'רס האדם מבחין באובייקטים חיצונים‪ ,‬צובר נסיון‬
‫ומצמיד להם משמעות‪ .‬המערכת של התפיסה ושל המשמעות למעשה יוצרת את השדה הפנומנלוגי של האדם‬
‫האינדיבידואלי‪ .‬תפיסת העצמי מיצגת מסלול מסודר ועקבי של תפיסות‪ ,‬והצורה בה ניתנת המשמעות לדברים‬
‫מסביב יוצרת את מבנה העצמי‪ .‬למרות השינוים שחלים על העצמי‪ ,‬המסלול התפיסתי נשאר מסודר איכותי‬
‫ועקבי‪.‬‬

‫‪57‬‬
‫שתי נקודות הרואיות לציון לפי התפיסה של רוג'רס הם ‪ )1‬העצמי הוא לא איש קטן בתוכנו‪ ,‬העצמי לא עושה‬
‫כלום ולאינדיבידואל אין עצמי ששולט בו‪ ,‬העצמי מיצג מערכת מסודרת של תפיסות‪ )2 .‬המסלול של חוויות‬
‫ותפיסות הידוע כעצמי הוא למעשה זמין רק במצב של הכרה‪ .‬למרות שאנשים חווים דברים שלהם הם אינם‬
‫מודעים תפיסת העצמי מבוססת בעיקרה על הדברים הנתפסים במודע‪ .‬רוג'רס האמין שהגדרה כזו של העצמי‬
‫היא נכונה וחיונית למחקר‪ ,‬התפיסה של העצמי ככולל בתוכו אינפורמציה המצויה בתת מודע‪ ,‬אינה יכולה‬
‫להחקר בצורה אובייקטיבית (יש לשים לב כי רוג'רס השתמש במושג העצמי בשונה מקארל יונג‪ ,‬יונג התיחס‬
‫לעצמי ככוח לא מודע‪ ,‬מאין אב טיפוס של האישיות‪ ,‬ואילו רוג'רס משתמש בעצמי כמשהו שאנו תופסים אותו‬
‫ומודעים לו)‪.‬‬
‫העצמי האידיאלי )‪ ,(ideal self‬הוא תפיסת העצמי שהאדם הכי היה רוצה להחזיק בה‪ .‬זה כולל את התפיסות‬
‫והמשמעויות שבאופן פוטצניאלי רלוונטים לאותו אדם ושהמשמעות שלהם רבה בעיני אותו אדם‪ .‬רוג'רס מזהה‬
‫שהצורה בה אנו מסתכלים על עצמנו כוללת שני מרכיבים שונים‪ :‬העצמי שאנו עכשיו והעצמי האידיאלי שאנו‬
‫שואפים להיות בעתיד‪.‬‬

‫האם תפיסת העצמי היא יחודית לאדם?‬

‫לעתים בעלי כלבים שמים את את הכלב מול מראה‪ ,‬האם הכלב מזהה את עצמו? מחקרים מצאו כי חיות‬
‫הנחותות מהיונקים העליונים (בני אדם וקופים אני מניח) לא יזהו את עצמם‪ ,‬שימפזים יזהו את עצמם בהנחה‬
‫שכבר נחשפו למראות‪ ,‬דגים לעומתם יתקפו את הדמות‪.‬‬
‫מחקרים על התפתחות העצמיך על פי האפן בו ילדים מביטים במראה מצאו כי זיהוי העצמי הוא תהליך מתמשך‬
‫אשר מתחיל בגיל ‪ 4‬חודשים‪ .‬בנקודה זו מגיבים לראשונה הילדים לקשר בין תנועותיהם לתנועות הדמות במראה‪.‬‬
‫זיהוי של איבר ספציפי במראה יתרחש רק בסביבות גיל שנה‪.‬‬
‫זיהוי העצמי יכול להיות קשור להתפתחות המודעות והן להתפתחות השכלית )‪ .(consciousness & mind‬יכולת‬
‫זו היא חשובה ביותר והיא מאפשרת לנו להיות מודעים גם לעצמנו לתחושותינו וגם לתחושתם של אחרים‪ ,‬לחוש‬
‫אמפטיה כלפי האחר ולרכוש אמפטיה‪.‬‬

‫מדידות של תפיסת העצמי‪.‬‬

‫רוג'רס מציין שהוא לא התחיל את עבודתו אם תפיסה ברורה של העצמי‪ ,‬למעשה בעבודתו הראשונה הוא חשב‬
‫שהעצמי הוא דבר מעורפל וחסר משמעות מבחינה מדעית‪ .‬אולם‪ ,‬תוך כדי שהוא הקשיב לקליינטים חושפים את‬
‫בעיותיהם וגישתם לחיים הוא מצא שהם נוטים להשתמש במונחי ה"עצמי"‪" .‬אני לא מרגיש כמו עצמי"‪" ,‬אני‬
‫מאוכזב מעצמי" ועוד‪ .‬אז‪ ,‬הבין רוג'רס שהעצמי הוא מבנה פסיכולוגי שאנשים מביעים את עולמם דרכו‪ ,‬הוא גם‬
‫התרשם משימושי העצמי הרבים של הקליינטים‪ ,‬רוג'רס חש שהוא צריך הגדרה ברורה של המונח‪ ,‬הפיכתו לדבר‬
‫הניתן להערכה ושניתן להשתמש בו ככלי מחקר‪.‬‬
‫‪ The Q-sort technique‬רוג'רס החל את מחקריו בהקלטת ראיונות של מטופלים ומיון כל המילים המכוונות‬
‫לעצמי תחת קטגוריות שונות‪ ,‬אחרי מחקר מוקדם עם ראיונות מוקלטים הוא החל להשתמש בטכניקת ה ‪,Q-sort‬‬
‫מטרתה של טכניקה זו היא להעריך את התפיסה העצמית‪ .‬במבחן זה נותן הנסיין למטופל קלפים אשר כוללים‬
‫הצהרות על תכונות מסויימות‪ .‬בקלף אחד יכול להיות כתוב "מוצא חברים בקלות" ובאחר " יש בעיות בביטוי‬
‫הכעס" ‪ .‬הנבדקים מתבקשים לקרוא את הכרטיסיות (בערך ‪ )100‬ולסדר אותם בקבוצות לאו דווקא שוות‬
‫(דוגמא‪ -2-4-8-11-16-18-16-11-8-4-2:‬התפלגות נורמלית‪ ,‬יפה ששמתם לב) שחלקן כוללות את התכונות שהכי‬
‫מאפיינות את הנבדק‪ ,‬קצת פחות מאפיינות אותו‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬עד קבוצת התכונות שאינה מאפיינת את הנבדק‬
‫כלל‪ .‬וכך מצטיירת תמונה של הצורה בה הנבדק רואה את עצמו‪.‬‬

‫‪58‬‬
‫בשלב הבא ה –‪ Q-sort‬מערב מטלה בה הנבדק ממיין מספר הצהרות כתובות על ה"העצמי" מההכי אופיינית‬
‫להכי פחות אופיינית‪ ,‬אך הפעם המטלה מכוונת לעצמי האידיאלי‪ ,‬כלומר לאוסף התכונות אותם הוא היה רוצה‬
‫שיהיו לו‪ .‬הדבר מביא ליכולת מדידה כמותית של ההבדלים בין העצמי לעצמי האידיאלי‪ .‬ה ‪ Q-sort‬מביא ליצוג‬
‫שיטתי של תפיסות הנבדק כלפי השדה הפנומנולוגי שלו‪ .‬בכל מקרה המבחן אינו מייצג את המכלול הפנומנולוגי‬
‫של הנבדק מאחר שהנבדק משתמש בהצהרות שנכתבו מראש ולא באלו שלו‪ ,‬ומחלק אותם לערימות אשר גודלן‬
‫ומספרן נקבע מראש ולא בצורה הנראות לו (לנבדק) הכי הגיוניות‪.‬‬

‫חפיפה בעצמי האידיאלי‪ :‬שינויים בין המינים לאורך זמן‬

‫תפיסת רוג'רס את העצמי האידיאלי ושיטת ה‪ q-sort‬בה השתמש משפיעה על המחקר עד ימינו‪Block and .‬‬
‫‪ Robins‬בחנו שינוים בהערכה העצמית מן ההתבגרות ועד לבגרות מוקדמת‪ .‬האם מתרחשים שינוים בההערכה‬
‫העצמית התקופה זו? התשובה אותה הם נותנים היא שזה תלוי מגדר‪ ,‬אצל הגברים ההערכה העצמית עולה‬
‫בשנים הללו (בין ‪ 14‬ל‪ )23-‬ואילו אצל הנשים היא יורדת‪ .‬ההערכה העצמית נמדדה על ידי המרחק בין העצמי‬
‫לעצמי האידיאלי‪ ,‬ובעוד שבגיל ‪ 14‬המרחק הוא שווה‪ ,‬אצל גברים הוא הולך ומצתמצם (וההערכה העצמית עולה)‬
‫ואילו אצל הנשים הוא הולך וגדל (והערכה העצמית יורדת)‪ .‬מהם המאפינים של נשים וגברים בעלי הערכה עצמית‬
‫גבוהה בגיל זה? נשים מאופיינות במערכת יחסים יציבה ואילו גברים בריחוק רגשי ושליטה על מערכת היחסים‪.‬‬
‫נראה אם כך כי העצמי האידיאלי משופע מצפיות החברה וככל שאנו קרובים יותר לעמידה בציפיות החברה כך‬
‫ההערכה העצמית שלנו עולה‪.‬‬
‫רשימת תארים ודיפרנציאל סמנטי ( ‪ .(Adjective checklist and semantic differential‬דרך נוספת לגרום‬
‫לנבדק לדווח על העצמי היא לבקש ממנו ליצור רשימה של שמות התואר שהכי מאפיינים אותו‪ .‬דרך זו התפתחה‬
‫כמדד של גישות ומשמעויות של תפיסות שונות יותר מאשר מבחן ספציפי של האישיות‪.‬‬
‫לדפרנציאל הסמנטי יש את הפוטנציאל להיות אומדן לאישיות‪ .‬הנבדק מדרג את המושג על סקאלה בת ‪ 7‬דרגות‬
‫המפרידות בין מושגים קוטביים (דוגמא‪-1 :‬חזק ‪ -7‬חלש )‪ .‬הנבדק ידרג את העצמי ואת העצמי האידיאלי על‬
‫סקאלה המצויה בין ‪ 2‬שמות התואר הקוטביים‪.‬‬
‫כמו ה‪ Q-sort-‬בטכניקת השוני הסמנטי גם המושגים המוצגים לנבדק וגם הסקאלה שעל פיה הוא צריך לדרג הם‬
‫אינם ניתנים לשינוי על ידי הנבדק‪ .‬מבנה זה מבטיח איסוף נתונים המתאימים לניתוח סטטיסטי אך כמו ה‪Q--‬‬
‫‪ sort‬גם מבחן זה אינו גמיש במיוחד‪ .‬יחד עם זאת אין מבחן אחד סטנדרטי‪ ,‬ישנם מבחר סולמות שונים אשר‬
‫הבודק יכול להתאים אותם בהתאם לבעיה בה הוא עוסק‪ .‬לדוגמא לתת לנבדק לדרג את עצמו מול חבריו לקולג'‬
‫על סולמות שונים הנעים בין מושגים כמו ליברלי מול שמרני או למדן מול בליין‪ ,‬וכך לבדוק עד כמה הנבדק רואה‬
‫את עצמו דומה לחבריו לקולג'‪ .‬הדבר עוזר בכך שככל שהשוני גדול יותר כך מורת הרוח גדולה יותר וגדול הסיכוי‬
‫שהנבדק ינשור מהקולג'‪.‬‬
‫הדגמה על האופן בו יכול מבחן השינוי הסמנטי לשמש להערכת אישיות הוא במקרה של פיצול אישיות‪ .‬בשנות‬
‫החמישים פורסם מחקר שנקרא "‪ 3‬הפרצופים של אווה"‪ .‬המחקר עסק באישה בעלת ‪ 3‬אישיות שונות שכל אחת‬
‫מהן דומיננטית בזמן אחר‪ .‬הן נקראו אווה הלבנה אווה השחורה וג'יין‪ .‬שלושתן ערכו את המבחן והתוצאות‬
‫נבדקו ע"י ‪ 2‬פסיכולוגים אשר לא ידעו שמדובר באותו אדם למעשה‪ .‬חוות הדעת שניתנה על כל מהן הייתה שונה‪.‬‬
‫ההערכה שהתבסה על המבחן בהחלט התאימה לתיאור הדמויות שניתנו ע"י פסיכיאטרים שבדקו את הבחורה‬
‫בעלת פיצול האישיות‪.‬‬

‫ה‪ ,Q-sort -‬רשימת שמות התואר והדיפרנציאל הסמנטי כולם מתאימים לגישה הפנומנולוגית של רוג'רס הדוגלת‬
‫בדיווח עצמי‪ .‬הנתונים המגיעים הם אמינים ורלוונטים למחקר‪ .‬ניתן לטעון כי לאנשים יש יותר מתפיסה אחת של‬

‫‪59‬‬
‫העצמי‪ ,‬שהמבחנים הללו אינם משיגים משתנים מהתת מודע ושהמבחנים ניתנים לסילוף הגנתי‪ .‬אך רוגר'ס טען‬
‫שמבחנים אלו הם מדד אמין להמשגת העצמי והעצמי האידיאלי‪.‬‬
‫עצמי אחד או רבים? רוג' רס מדגיש את תפיסת העצמי כמבטאת מסלול מסודר של תפיסות המקושרות לעצמי‪.‬‬
‫עצמי זה מוצג באמצעות מדיים כמו ה‪ .Q-sort‬אולפ פסיכולוגים כיום מציעים כי לאדם יש כמה "עצמי"‪ ,‬חלם‬
‫טובים חלקם‪ ,‬רעים‪ ,‬חלקם באים לידי ביטוי בהווה וחלקם פוטנציאלים לעתיד‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם שעבר עבירות‬
‫פליליות הקשורות בכספים‪ ,‬אך היה תורם כסף רב‪.‬‬
‫תהליך‬
‫הגשמה עצמית ‪ .self actualization‬פרויד הביט על מרכיבי האישיות העיקריים כיציבים באופן יחסי והוא‬
‫פיתח תיאוריה מורכבת של מבנה האישיות‪ .‬רוג'רס שם את הדגם על השינויים באישיות‪ .‬פרויד ראה באדם‬
‫מערכת הבנויה על אנרגיה ובהתאם לכך הוא פיתח תיאורה על פיה אנרגיה זו משתחררת מועברת או מצטברת‪.‬‬
‫רוג'רס ראה באדם כנוטה לנוע קדימה‪ ,‬ולכן הוא הסיר את הדגש מהפחתת המתח בהתנהגות ובחר לשים את‬
‫הדגש על ההגשמה העצמית‪ .‬היא‪ ,‬על פי רוג'רס השאיפה הפנימית שלנו‪.‬‬
‫רוג'רס בחר לדבוק בהנחה זו (של מוטיבציה למימוש עצמי) ולא להתפזר‪ .‬בצורה פואטית הוא תאר את החיים‬
‫כתהליך אקטיבי‪ ,‬משווה אותם לגזע עץ על שפת האוקיינוס (???) שנשאר זקוף‪ ,‬חזק‪ ,‬וגמיש שואף לצמוח ולגבוה‪.‬‬
‫הרעיון של מיצוי עצמי כולל בתוכו את הנטייה של אורגניזם להפוך מישות פשוטה ובסיסית לדבר מורכב יותר‪,‬‬
‫לעבור מתלות לעצמאות‪ ,‬מממצב של נוקשות וקיבעון‪ ,‬לעבור תהליך של שיביא למצב של חרות וחופש ביטוי‪.‬‬
‫הגישה מציינת את התפתחותו של כל אדם בצורה שונה אך מדגישה את הסיפוק וההנאה הנגרמות כתוצאה‬
‫משאיפתו של האורגניזם להתפתח‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬רוג'רס היה מודאג משהו מהמשתנים של התפיסה שלו‪ ,‬הוא מעולם לא פיתח מדד להערכת‬
‫המוטיבציה של המיצוי העצמי‪ .‬במהלך השנים מספר סולמות פותחו להערכת המיצוי העצמי‪ ,‬אחד מהם מערב כ‬
‫סולם בן ‪ 15‬שלבים אשר מעריך את היכולת לנהוג באופן עצמאי‪ ,‬קבלה עצמית או הערכה עצמית‪ ,‬קבלת רגשות‬
‫של האחר‪ ,‬ובטחון ביחסים בין אישיים‪ .‬הניקוד בשאלון זה נמצא תואם לשאלונים אחרים בנושאים הללו כמו גם‬
‫לדירוגים בלתי תלוים בהם הפרט מדרג את מימושו העצמי‪.‬‬
‫יותר מאוחר‪ ,‬הניח ריף )‪ (Ryff‬תפיסה רחבה יותר של בריאות מנטלית חיובית הכוללת בתוכה קבלה עצמית‪,‬‬
‫יחסים חיוביים עם האחר‪ ,‬אוטונומיה‪ ,‬שליטה סביבתית‪ ,‬וצמיחה עצמית‪ .‬מרכיב הצמיחה העצמית הוא דומה‬
‫מאוד לתהליך כפי שראה אותו רוג'רס ולשאיפה למיצוי עצמי‪ .‬בשאלון של ריף אדם אשר שואף לצמוח )‪(grow‬‬
‫הוא אדם אשר חש צורך להמשיך להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלו‪ ,‬לנסות דברים חדשים‪ ,‬ובוחן דרכים‬
‫שונות לצבירת מידע חדש ואפקטיבי‪ .‬נמצא שאנשים מאושרים יותר כאשר הם משיגים מטרות החופפות את‬
‫השאיפה העצמית שלהם‪.‬‬
‫עקביות עצמית והתאמה‬
‫התפיסה כי האורגניזם נע קדימה ושאף למיצוי עצמי לא נחקרה באופן אמפירי‪ .‬קריטית הרבה יותר לתיאוריה‬
‫ולמחקר היה הדגש ששם רוג'רס על העקביות העצמית)‪ (self-consistency‬והתאמה בין העצמי‬
‫לחוויה)‪ .(congruence between self and experience‬על פי רוג'רס האורגניזם שואף לפעול בצורה עקבית‬
‫בהתאם לציפיות העצמי ובחפיפה בין תפיסת העצמי והניסיון שלו‪" .‬ברוב המקרים ההתנהגויות של האוגניזם הן‬
‫אלו אשר עקביות לתפיסת העצמי שלו"‪.‬‬
‫לפי תפיסת העקביות העצמית האורגניזם אינו מחפש כיצד להשיג הנאה ולהימנע מסבל אלא הוא מנסה לשמור‬
‫על עצמו עקבי‪ .‬האינדיבידואל מפתח מערכת ערכים‪ ,‬ובמרכזה של מערכת זו נמצא העצמי‪ ,‬האינדיבידואל מארגן‬
‫את ערכיו ותפקודיו בכדי לשרת את העצמי‪ .‬אינדיבידואלים פועלים בצורה התואמת את תפיסת העצמי שלהם‬

‫‪61‬‬
‫אפילו אם הם אינם מודעים להתנהגות זו‪ .‬הרעיון שאנשים ינסו לשלב את תחושותיהם עם הצורה בה הם רואים‬
‫את עצמם‪ ,‬ולכן תנהג בצורה התואמת את תפיסתך העצמית‪.‬‬
‫רוג'רס הדגיש את ההתאמה בין העצמי לבין הנסיון‪ ,‬הרעיון הוא שאנשים ינסו ליצור תאום בין איך שהם‬
‫מרגישים לבין איך שהם מציגים את עצמם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם המחשיב את עצמו כחם ואמפטי יתנהג לסביבה‬
‫בהתאמה לתחושות אלו‪ ,‬כאשר אדם המחשיב את עצמו כחם ואמפטי אבל מתייחס לסביבה באכזריות ישנה‬
‫חוסר התאמה )‪.(incongruence‬‬
‫מצב של חוסר התאמה ותהליכי הגנה‪ .‬האם אינדיבידואל חווה מצב של חוסר עקביות התנהגותי בו אין תאום‬
‫בין העצמי לבין ההתנהגות בפועל? ובמידה והא חווה זאת כיצד יוצרים יציבות והתאמה? על פי רוג'רס אנו חווים‬
‫מצב זה כאשר ישנה סתירה בין העצמי הנתפס לבין החוויה הממשית‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם אתה תופס עצמך כאדם נטול‬
‫שנאה ואתה חווה שנאה אז ישנו חוסר עקביות ‪ ,‬ומצב זה גורם למתח ולבלבול פנימי‪ .‬כאשר המצב מתרחש האדם‬
‫אינו מודע לו והדבר מוביל לחרדה‪.‬‬
‫ברוב המקרים אנו מודעים לחוויותינו‪,‬אולם לעתים אנו גם חווים חוויות כמו איומים שבאים בסתירה לתפיסת‬
‫העצמי שלנו ואנו לא מאפשרים להם להפוך להיות במודע שלנו‪ .‬תהליך זה נקרא ‪( subception‬תת תפיסה נראה‬
‫לי) אנו מזהים את החוויה אשר אינה תואמת את תפיסת העצמי שלנו כשהיא בדרכה למודע (לפני שהיא מגיעה‬
‫למודעות) ובוחרים בתגובה של הגנה‪ ,‬ומנסים להתכחש למודעות של אותה חוויה אשר נתפסה במעורפל ואינה‬
‫תואמת את מבנה העצמי שלנו‪.‬‬
‫‪ 2‬מנגנונים נוספים הם עיוות )‪ (distortion‬משמעות החוויה והכחשה )‪ (denial‬של קיום החוויה‪ .‬הכחשה הוא‬
‫תהליך השומר על מבנה העצמי מחוויות הסוטרות אותו על ידי כך שהוא מתכחש לקיומה של החוויה‪ .‬עיוות היא‬
‫תופעה יותר שכיחה המאפשרת לנו לחוות את החוויה אך באופן מעוות כך שתיראה מתאימה לתפיסת העצמי‬
‫שלנו‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם אני תופס את עצמי כסטודנט גרוע ואני מקבל ציון גבוה במבחן אז אני אגיד (ואחשוב) שזה‬
‫בגלל שהמבחן היה קל או שהיה לי מזל‪ .‬בדוגמא זו רואים שגם חוויה חיובית כמו קבלת ציון טוב הופכת להיות‬
‫מקור להפעלת מנגנוני הגנה ולדחיית חרדה‪ .‬הקשר בין החוויה לבין תפיסת העצמי שלנו הוא המפתח לתחושתנו‬
‫(גם אם החוויה חיובית)‪.‬‬
‫מה עדיף‪-‬תפיסה עקבית או תפיסה משתנה של העצמי?‬
‫ביומיום אנשים משחקים תפקידים חברתיים שונים‪ .‬אנחנו ילדים‪ ,‬חברים‪ ,‬מאהבים‪,‬סטודנטים‪ ,‬עובדים‪ ,‬לפעמים‬
‫אנו בכל התפקידים ממש באותו היום‪ .‬אנשים מסויימים רואים את עצמם כאותה דמות בסיסית המשחקת מס'‬
‫תפקידים שונים‪ ,‬אחרים רואים את עצמם כדמויות שונות המותאמות לתפקיד הנדרש‪ .‬רוג'רס טוען כי שונות רבה‬
‫מידי בתפיסת העצמי אינה בריאה מנטלית כי זה מצביע על עצמי לא מאוחד ‪ .‬תפיסה אחרת היא שהשונות היא‬
‫טובה משום שהיא מאפשרת גמישות והסתגלות לתפקידים רבים‪.‬‬
‫המחקרים האחרונים תומכים בגישתו של רוג'רס ונותנים עדיפות לתפיסת עצמי עקבית‪ .‬על פי מחקרים אלו‬
‫כאשר ישנה שונות גדולה (עצמי לא עקבי) יש נטיה לחרדה‪,‬דיכאון‪ ,‬הערכה עצמית נמוכה ודרעקים אחרים‪.‬‬

‫מחקרים על עקביות העצמי והתאמה‪.‬‬

‫תפיסת מילים‪ .‬מחקרים מוקדמים בנושא מצאו כי נבדקים היו איטיים יותר בקבלת מילים מאיימות על‬
‫אישיותם מאשר מילים אחרות‪ .‬הנבדקים נטו להתעלם מגירויים מאיימים‪.‬‬
‫זכירת תארים‪ .‬מחקר נוסף מצא כי מילים התואמות את תפיסת העצמי שלנו קל לנו יותר לשלוף מהזיכרון מאשר‬
‫מילים שאינן תואמות את תפיסת העצמי שלנו‪ .‬נבדקים גם עיוותו את המילים כך שיתאימו לתפיסת העצמי‬
‫שלהם‪ .‬לדוגמא אנשים אופטימיים שינו את "חסר תקווה" ל"מלא תקווה"‪ .‬כצפוי‪ ,‬אצל אנשים לא מסתגלים (פנו‬
‫לטיפול פסיכוטרפי אשר כשל)‪ ,‬הייתה שונות גבוהה יותר בזיכרון מאשר אצל נבדקים מסתגלים (לא פנו לטיפול‬

‫‪61‬‬
‫או כאלו שהטיפול הוכתר אצלם כמוצלח)‪ .‬הבדל זה בזיכרון בלט במיוחד בקושי של נבדקים עם קשיי הסתגלות‬
‫לזכור גירויים לא עקביים‪.‬‬
‫במחקר המשך נמצ א גם כי תיאורים של אחרים את הנבדק נזכרו טוב יותר על ידיו כאשר תאמו את תפיסת‬
‫העצמי שלו‪ ,‬מאשר תיאורים אשר אינם תאמו את תפיסה זו‪( .‬קיצר‪ ,‬יש קשר בין תפיסת העצמי לזיכרון‪ .‬וואו)‪.‬‬
‫מחקרים שונים גם חיזקו את העמדה של רוג'רס כי אנשים מתנהגים בהתאם לתפיסתם העצמית‪ .‬במחקר נמצא‬
‫כי אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים יותר לרמאות מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה‪ .‬הסיבה‬
‫נעוצה בכך שרמאות אינה סותרת את דעתם על עצמם (כלומר הדעה שלהם על עצמם שלילית באופן יחסי ולכן‬
‫אין להם בעיה לנהוג באופן שלילי)‪ .‬מחקר שונה באותו רעיון הראה כי אנשים שחושבים כי ישנה נטיה לחבב‬
‫אותם מתנהגים בצורה המביאה אחרים לחבב אותם ואילו כאלה שרואים את עצמם כמתקשים למצוא חברים‬
‫יתנהגו בצורה המרתיעה חברים פוטנציאלים‪ .‬השורה התחתונה היא שתפיסתנו העצמי משפיעה על התנהגות‬
‫הסובבים אותנו כלפינו משום שהם מושפעים מהצורה בה אנו מתנהגים (שהיא תוצר לוואי של תפיסתנו‬
‫העצמית)‪.‬‬
‫ממצא נוסף הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים להצמד לתפיסת העצמי השלילית שלהם עד כדי כך‬
‫שהם נמנעים מלבצע פעולות אשר ישפרו את מצב רוחם ויעלו את הערך העצמי שלהם‪ .‬מחקרים מצאו כי אנשים‬
‫בעלי הערכה עצמית נמוכה הם בעלי פחות מוטיבציה לשנות מצבי רוח רעים מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית‬
‫גבוהה‪ .‬בניסוי שנערך בנושא נלקחו נבדקים חלקם בעלי הערכה עצמית נמוכה וחלקם בעלי הערכה עצמית גבוה‬
‫ושמו אותם במצב אשר גרם להם לחוש רגשות שליליים‪ ,‬לאחר מכן נתנו להם את האפשרות לצפות באחת משתי‬
‫קלטות וידאו‪ ,‬שאחת מהם היא משעשעת והשניה לא‪ .‬הרוב הגדול של בעלי ההערכה העצמית הגבוהה בחרו‬
‫לצפות בקלטת הוידאו המשעשעת בכדי לשפר את מצב רוחם ואילו רוב הנבדקים בעלי ההערכה העצמית הנמוכה‬
‫בחרו שלא לצפות בה ולהשאר במצב הרוח השלילי‪.‬‬
‫הצורך בהתייחסות חיובית‪ .‬יש לנו אם כך‪ ,‬מחקרים המראים שאנשים מנסים להשאר צמודים לתפיסת העצמי‬
‫שלהם וסיטואציות הסוטרות את תפיסה זו זוכות להתעלמות או להכחשה‪ .‬רוג'רס בתחילת דרכו לא התייחס‬
‫לגורמים להתפתחות הפער בין החוויה לעצמי שהביאו לצורך במנגנוני הגנה‪ .‬ב‪ 1959‬פרסם רוג'רס את תפיסתו על‬
‫הצורך בהתייחסות חיובית ‪ .)the need for) positive regard‬הצורך בהתייחסות חיובית כולל חיפוש אחר חום‬
‫חיבה‪ ,‬כבוד‪ ,‬סימטיה וקבלה‪ ,‬ונראה אצל ילדים כצורך באהבה ובחיבה‪ .‬אם ההורים מעניקים לילדם יחס חיובי‬
‫ללא תנאי )‪ ,(positive regard‬אם הילד יגש שהוא "זכה בהוריו" לא יהיה לו צורך להתכחש לחוויות‪ .‬אולם אם‬
‫ההורים מעניקים לילדם חיבה רק בתנאים מסוימים ‪- conditional positive) regard‬יחס חיובי מותנה)‪,‬‬
‫הילד יתכחש לחוויה כאשר היא סותרת את תפיסתו העצמית‪ .‬הטלה של תנאים על ערכו של הילד מובילה‬
‫לתכחשות לחוויות‪ ,‬לסדק בין האדם לבין העצמי שלו‪ .‬המקור לאי הדיוק בתפיסת העצמי‪ ,‬לפער בין החוויה לבין‬
‫תפיסת העצמי הוא ברצונו של הילד לחוש אהבה‪.‬‬
‫רוג' רס לא חש צורך להשתמש במניעים ודחפים בכדי להסביר את הפעילות מכוונת המטרה של האדם‪ .‬לפיו‪,‬‬
‫האדם באופן בסיסי שואף למימוש עצמי‪ ,‬כחלק מתהליך זה אנו שואפים ליצור התאמה בין העצמי לבין החוויה‪,‬‬
‫אולם בשל חוויות העבר עם התייחסות חיובית מותנית אנו עלולים להתכחש או לעוות חוויות המאיימות על‬
‫מערכת העצמי שלנו‪.‬‬
‫גדילה והתפתחות‪.‬‬
‫לרוג'רס אין למעשה תיאוריה בנושא של גדילה והתפתחות‪ ,‬הוא לא קיים מחקרים ארוכי טווח בנושא ולא‬
‫מחקרים על יחסי ילדים הורים ‪ .‬רוג'רס האמין שהרצון להתפתח קיים אצל כולם‪ .‬תהליך הגדילה כולל מורכבות‬
‫גדולה‪ ,‬התפתחות‪ ,‬אוטונומיה גדלה‪,‬חיי חברה הולכים וגדלים‪ ,‬או בקיצור מיצוי עצמי ‪ .‬העצמי נהיה חלק נפרד‬
‫מהשדה הפנומנולוגי ומתפתח בצורה יותר ויותר מורכבת‪ .‬כאשר נוצר העצמי‪ ,‬מפתח האינדיבידואל צורך‬

‫‪62‬‬
‫התייחסות חיובית‪ ,‬במידה והצורך בהתייחסות חיובית מהסביבה נהיה חשוב יותר מהקשר לרגשות‪ ,‬האינדיבואל‬
‫יסנן חוויות מסויימות מן המודע וישאר במצב של חוסר התאמה בין העצמי לחוויה‪.‬‬
‫מיצוי עצמי והתפתחות פסיכולוגית בריאה‪.‬‬
‫דאגתו העקרית של רוג'רס התמקדה בשאלה האם ילד חופשי לגדול במצב של התאמה ויגשים את עצמו או האם‬
‫הילד יהפוך לדפנסיבי במצב של חוסר התאמה‪ .‬התפתחות בריאה של העצמי מתרחשת כאשר הילד יכול להתבטא‬
‫בחופשיות‪ ,‬לקבל את עצמו‪ ,‬ולהיות מקובל על הוריו גם אשר התנהגותו לא תואמת בהכרח את ציפיותיהם‪ .‬נקודה‬
‫זו מודגשת ע"י פסיכולוגים רבים‪ ,‬ההבדל בין לומר לילד "אני לא אוהב את מה שאתה עושה" לבין לומר לו "אני‬
‫לא אוהב אותך"‪ .‬הדגש הוא על מה שמביע ההורה כלפי הילד‪ ,‬אם התנהגותו של הילד רעה או שהוא עצמו רע‪.‬‬
‫במידה והילד חש כי הבעת רגשות מסוימת אינה תואמת את תפיסת העצמי שלו מוביל הדבר לעיוות או להכחשה‬
‫של תחושה זו‪.‬‬
‫מחקרים על יחסי הורה ילד‪.‬‬
‫מחקרים מראים כי קבלה וסגנון הורות דמוקרטי מקלים על הגדילה‪ .‬ילדים להורים עם גישה זו הראו התפתחות‬
‫אינטלקטואלית‪ ,‬מקוריות‪ ,‬בטחון רגשי‪ ,‬ושליטה‪ .‬ילדים להורים שתלטנים ולא קרובים לילדיהם הראו חוסר‬
‫יציבות‪ ,‬מרדנות אגרסיביות ונטייה לכעס‪ .‬הדבר המשמעותי ביותר הוא תפיסת הילדים את הערכת הוריהם‪ .‬אם‬
‫הילד חש כי ההערכה שהוא מקבל מהוריו חיובית הוא יהיה מרוצה מעצמו ומצורתו‪ ,‬לאומת זאת במידה והילד‬
‫יחוש הערכה שלילית‪ ,‬הוא יפתח חוסר בטחון וחוסר הערכה גופני‪ .‬ההערכה שההורה מפגין כלפי הילד שלו‬
‫מושפעת מאוד מקבלת העצמי של ההורה‪ ,‬כלומר הורה אשר מקבל את עצמו‪ ,‬נטה גם לקבל את ילדיו‪.‬‬
‫מחקרים תומכים בהשערה זו‪ ,‬נמצא כי התפתחות האינדיבידואל נעשית תוך כדי התחשבות בעצמי‪ .‬הערכה‬
‫עצמית )‪ )self-esteem‬אם כך היא שיפוט עצמי של הערך שלך ולא גישה רגעית אשר ספציפית למצב מסוים‪.‬‬
‫נמצא כי ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה הם יותר אסרטיביים‪ ,‬עצמאיים ויצירתיים מאשר ילדים בעלי הערכה‬
‫עצמית נמוכה‪ .‬בעלי הערכה עצמית גבוהה גם פחות נטו לקבל הערכות חברתיות של המציאות שלא תאמו את‬
‫תפיסתם‪ ,‬הם נמצאו יותר גמישים‪ ,‬הפעילו יותר דמיון והייתה להם היכולת לפתור יותר בעיות‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫להערכות הסובייקטיביות של ההערכה העצמית היו מספר התנהגויות הצמודות להם‪.‬‬
‫מהו המקור להערכה העצמית? מחקרים מצאו כי דווקא מדדים חיצוניים כמו עושר‪ ,‬ציונים ומעמד בעבודה אין‬
‫להם השפעה ברורה על ההערכה העצמית כפי שניתן לחשוב‪ .‬לעומת זאת לתנאים בבית ולסביבה הבין אישית‬
‫הקרובה לאדם ישנה השפעה מכרעת על השיפוט העצמי‪.‬‬
‫מסתבר כי השיפוט העצמי של ילדים מושפע מתהליך של הערכות משתקפות )‪ , (reflected appraisal‬בתהליך‬
‫זה הם לוקחים את דעת הקרובים להם עליהם ומושפעים ממנה בשיפוט העצמי שלהם‪.‬‬
‫איזו גישה הורית חשובה בהתפתחות ההערכה העצמית? שלושה תחומים של יחסי הורי ילד נבחנו‪ )1 ,‬רמת‬
‫הקבלה)‪ (degree of acceptance‬כאשר הסביבה מקבלת מתעניינת‪ ,‬תומכת‪ ,‬ומביעה חום כלפי הילד‪ .‬הנתונים‬
‫מראים שאמהות לילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נהלו מערכת יחסים יותר קרובה עם ילדם מאשר אמהות‬
‫לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה‪ .‬נראה כי התנהגות האמהות תורגמה על ידי הילדים‪ ,‬שיחסו לה‬
‫משמעות‪,‬והילדים שאמהותיהם הביעו דאגה והעניקו תשומת לב‪ ,‬הסיקו שהם חשובים‪.‬‬
‫‪ )2‬מתירנות וענישה )‪ .(permissiveness and punishment‬הנתונים מראים כי הורים לילדים בעלי הערכה‬
‫עצמית גבוהה היו בעלי דרישות ברורות שנאכפו בתקיפות‪ .‬התגמול התבטא בהבעת חיבה כלפי הילד‪ .‬לאומת זאת‬
‫הורים לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה העניקו הדרכה מועטה לילדיהם והיו גסים וחסרי כבוד כלפי הילד‪.‬‬
‫הורים אלו לא העניקו הדרכה לילדיהם‪ ,‬נטו להעניש ולא לציין לשבח ונטו לכפות יותר מדי כוח ופחות מדי אהבה‪.‬‬
‫הפרקטיקות הדמוקרטיות )‪ .(democratic practices‬הורים לילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה החליטו על‬
‫מספר גדול של חוקים והקפידו לאכוף אותם‪ .‬אולם הטיפול בתוך המסגרת לא היה כפייתי והתחשב בזכויותיו‬

‫‪63‬‬
‫ובדעתו של הילד‪ .‬הורים לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה החליטו על גבולות מוגדרים וקשוחים‪ ,‬נהגו כרודנים‬
‫דיקטטוריים ודחו כל ניסיון לגמישות‪.‬‬

‫עורך המחקר טוען כי הבסיס להערכה עצמית ניתן בשלושה תנאים ‪ :‬קבלה מוחלטת או קרובה לכך של הילד על‬
‫ידי הוריו‪ ,‬הגדרות ברורות והצבת גבולות‪ ,‬ומתן כבוד וחופש פעולה לאינדיבידואל בתוך הגבולות ‪ .‬והוא מוסיף כי‬
‫תפיסת הילד את ההורה ולאו דווקא פעולות מסוימות היא החשובה‪.‬‬
‫מחקרי המשך תומכים בטענה כי היחס בין ההורה לילד הוא תנאי לפיתוח הפוטנציאל היצירתי של הילד‪ .‬לפי‬
‫רוג'רס ילדים שגודלו על ידי הורים שהבטיחו בטחון פסיכולוגי‪ ,‬וחופש פסיכולוגי הם בעלי סיכוי גבוהה יותר‬
‫לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלהם מאשר ילדים שהוריהם לא הבטיחו להם תנאים אלו‪ .‬בטחון פסיכולוגי נוצר‬
‫על ידי הענקת תשומת לב חיובית לילד‪ ,‬אמפטיה והבנה‪ .‬חופש פסיכולוגי נוצר באמצעות הענקת החופש לילד‬
‫להביע את דעותיו ורעיונותיו‪.‬‬
‫ישנם פסיכולוגים הטוענים כי היחס להערכה העצמית הוא רחב מדי‪ ,‬לטענתם לאנשים ישנה הערכה עצמית‬
‫ברמות שונות בתחומים שונים ואין הערכה עצמית אחת גלובלית‪ ,‬לדוגמא יכולה להיות לאדם הערכה עצמית‪-‬‬
‫חברתית גבוהה אבל הערכה עצמית‪-‬אקדמית נמוכה‪ .‬למרות שיש גרסאות שונות להערכה העצמית המושג הכללי‬
‫הוא עדין בעל ערך‪ .‬האופן בו אנו חשים כלפי עצמנו משפיע על התנהגותנו בתחומים רבים‪.‬‬
‫מוטיבציה פנימית‪ :‬תקבל שכר גבוהה יותר ותהיה פחות מתעניין בעבודתך?‬
‫האם אתה מצפה שילדים שקיבלו חיזוקים על ציור יתעניינו יותר בציור מילדים שלא קיבלו חיזוקים על פעולה‬
‫זו? ממצאים מפתיעים תומכים בגישתו של רוג'רס המדגישה את ההגשמה העצמית וסותרים את תיאורית‬
‫החיזוקים‪ .‬נמצא כי חיזוקים יכולים להפריע להתפתחות המוטיבציה הפנימית או מעורבות בפעילות‪ ,‬זאת משום‬
‫שהעניין בפעילות פוחת והעניין בגמול עולה‪ .‬נסיבות המבטיחות אתגר‪ ,‬תחרותיות ותחושת החלטיות עצמית‬
‫נוטים להבטיח התפתחות של מוטיבציה פנימית‪ .‬אם כך‪ ,‬סגנון הורות אשר מכוון לאוטונומיה מעודד התפתחות‬
‫של מוטיבציה פנימית ולא סגנות הורות המכוון שליטה‪.‬‬
‫אנשים בעלי מוטיבציה פנימית נמצאו כנוטים להעדיף משימות אתגריות‪ ,‬מגיבים במאמץ ובנחישות לאחר‬
‫כישלון‪ ,‬הם יצירתיים‪ ,‬בעלי כושר ביטוי והערכה עצמית גבוהה‪ .‬אתלטים‪ ,‬מועסקים וסטודנטים כולם נמצאו‬
‫כמתפקדים טוב יותר כאשר הם מונעים על ידי מוטיבציה פנימית ולא על ידי תגמול חיצוני‪.‬‬
‫מחקרים מאוחרים טוענים כי ההשפעות השליליות של תגמול מתרחשות רק בתנאים מסוימים‪ ,‬אם כך משכורת‬
‫גבוהה יותר לא תגרום להנאה פחותה בעבודה‪ ,‬אבל כסף כנראה אינו הכול‪.‬‬
‫קשרים חברתיים‪ ,‬הגשמה עצמית ו‪ well being‬בחיים המאוחרים‪.‬‬
‫צוין כי רוג'רס מדגיש את היכולת להשתנות במהלך החיים‪ .‬יחד עם זאת הראינו מחקרים המראים עד כמה גדולה‬
‫השפעתם של ההורים על ההערכה העצמית‪ .‬עמדתו של רוג'רס היא שבחיים המאוחרים ה‪ well-being‬מושפע‬
‫מרמת הקבלה והיחס החיובי שמקבל האדם באינטראקציות החברתיות היום יומיות‪.‬‬
‫מחקרים תומכים בהנחה זו‪ ,‬נמצא כי אנשים אשר חי הנישואין שלהם כושלים או שאינם מרוצים בעבודה שלהם‬
‫מראים רמה נמוכה יותר של ‪ well being‬מאשר אלו המרוצים‪.‬‬
‫השורה התחתונה היא שישנה תמיכה מחקרית לעמדתו של רוג'רס שתפיסת העצמי וה ‪ -well being‬יכולים‬
‫להשתנות במהלך החיים ושמידת התמיכה החיובית שאדם מקבל מסביבתו הקרובה יכולה לגרום לשינויים אלו‪.‬‬

‫‪64‬‬
 ‫פרק ‪:6‬‬
‫‪A Phenomenological Theory:‬‬
‫‪Applications and Evaluation of Rogers’s Theory‬‬
‫רקע ‪:‬‬
‫הפרק הזה יתמקד בכמה נושאים ‪ :‬האחד ‪ ,‬התרפיה המתמקדת בקליינט( ‪) client-centered therapy‬של רוג'רס ‪,‬‬
‫אשר התפתחה מתוך תיאורית האישיות שלו‪ .‬במהלך עבודתו עם קליינטים‪ ,‬רוג'רס ראה כיצד לקוחותיו (שהם‬
‫לקוחות אחראים ולא "מטופלים" תלויים) מכחישים ומעוותים היבטים וחוויות יומיומיות בחייהם ‪ .‬הוא ניסה‬
‫ליצור תרפיה שתאפשר להם לזנוח את העיוותים ולחקור את העצמי האמיתי שלהם ולפיכך לחוות צמיחה אישית‬
‫‪ .‬הנושא השני הוא מחקרים עכשוויים על העצמי‪ ,‬חלקם מאוששים את רעיונותיו המקוריים של רוג'רס ‪ ,‬אחרים‬
‫מרחיבים אותם וחלק מאתגרים אותם‪ .‬הנושא השלישי הוא מקרי‪-‬בוחן המדגימים את הרעיונות התיאורטיים‬
‫‪the humen potential‬‬ ‫של רוג'רס והשפעות רחבות של התיאוריה (כמו תנועת הפוטנציאל האנושי "‬
‫‪.)"movement‬‬
‫א‪ .‬יישומים קליניים‬
‫גישה המתמקדת בפרט(‪ (person-centered approach‬התפתחה תחילה בייעוץ ובפסיכותרפיה‪ ,‬שם הייתה מוכרת‬
‫כתרפיה המתמקדת בלקוח (‪. )client-centered therapy‬כלומר היחס אל הפרט המחפש עזרה אינו כאל מטופל‬
‫תלוי אלא כאל לקוח אחראי‪ .‬במקום לטפל במטופל כבמודל מחלה (רופא‪-‬חולה) או כבעל התנהגות אבנורמלית‪,‬‬
‫רוג'רס שם דגש על הדחף של הפרט כלפי בריאות‪ ,‬תנאים העלולים להפריע לצמיחה מעין זו ועל התנאים‬
‫התרפויטיים שעשויים לעזור להסיר את המכשולים בדרך למימוש העצמי של הפרט‪.‬‬
‫‪ .1‬פסיכופתולוגיה‬
‫אי התאמה בין העצמי לחוויה (‪:) Self-Experience Discrepancy‬‬
‫לדעתו של רוג'רס‪ ,‬אדם בריא מסוגל להטמיע חוויות אל תוך מבנה העצמי וקיימת אצלו התאמה )‪(congruence‬‬
‫בין העצמי והחוויה ‪ ,‬כמו גם פתיחות לחוויות במקום לפרשן באופן מתגונן ‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬תפיסת "העצמי" של‬
‫אדם נוירוטי נבנית בדרכים שאינן מתאימות לחוויות האורגניזם‪ .‬אדם כזה מכחיש את מודעותו לחוויות‬
‫סנסוריות ורגשיות משמעותיות אשר אינן בהתאמה עם מבנה "העצמי" ואשר נתפסות כמאיימות ועל כן הן הוא‬
‫מכחיש או מעוות אותם ‪.‬מצב זה ידוע כ‪ -‬אי התאמה בין העצמי לחוויה‬
‫(‪ )Self Experience Discrepancy‬והוא מוליד דפוס שימור קשה ומתגונן על "העצמי" מפני חוויות המאיימות‬
‫על שלמות העצמי ומסכלות את הצורך בהתייחסות עצמית חיובית‪.‬‬
‫רוג' רס לא הבדיל בין סוגים של פתולוגיות ולא רצה לפתח סכמה דיאגנוסטית אשר על פיה אינדיבידואל יטופל‬
‫כמקרה ‪/‬דוגמא תחת קטגוריה זו אחרת ‪ .‬עם זאת הוא הבחין בין סוגים שונים של התנהגויות הגנתיות‪ .‬כך למשל‬
‫ברציונליזציה (‪ ,)rationalization‬האדם מעוות את ההתנהגות באופן כזה שזו תוכל להפוך לעקבית עם העצמי‪.‬‬
‫דוגמא אחרת להתנהגות הגנתית היא פנטזיה(‪ .(fantasy‬דוגמא‪ :‬אדם שמפנטז שכל הנשים מעריצות אותו והוא‬
‫ישלול כל חוויה שלא תואמת את הדימוי הזה‪ .‬דוגמא שלישית להתנהגותית הגנתית הינה השלכה (‪)projection‬‬
‫שבה הפרט מביע צורך מסוים אולם הצורך מוכחש במודעות האדם וכך ההתנהגות נראית כעקבית עם העצמי‪.‬‬
‫תיאורי התנהגויות הגנתיות אלה דומות לתיאורים שניתנו על ידי פרויד‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ההיבט החשוב של‬
‫התנהגויות אלה עבור רוג'רס‪ ,‬הוא אופן התמודדותן עם חוסר ההתאמה( ‪(incongruence‬בין העצמי לחוויה‬
‫באמצעות עיוות התפיסה או מניעת כניסת החוויות אל המודע‪ .‬יתר על כן‪ ,‬מיון הגנות אלה אינו כה קריטי‬
‫בתיאוריה הרוג'ריאנית כמו שהינו בתיאוריה הפרוידיאנית‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫סתירה בין חלקי העצמי )‪(discrepancies among the self parts‬‬
‫על פי רוג'רס‪ ,‬פתולוגיה פסיכולוגית נובעת מחוסר התאמה בין מושג העצמי לחוויה הממשית ‪ .‬מחקרים עכשוויים‬
‫רבים מתמקדים באופן דומה בתפקידן של סתירות אלו במצבים פסיכולוגיים של מצוקה‪/‬מתח‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בשונה מרוג' רס מחקרים אלה אינם מתמקדים בסתירה שבין העצמי והחוויה אלא יותר בסתירות‬
‫הפסיכולוגיות הפנימיות שבין "העצמי בהווה‪/‬הממשי"(‪ (actual self‬ו"העצמי האידיאלי" ‪ .(ideal (self‬במחקר‬
‫זה אנשים מתבקשים לתאר את "העצמי בהווה" שלהם אל מול ה"עצמי האידיאלי" ‪ .‬הפער בין דירוגי "העצמי‬
‫בהווה" לדירוגי "העצמי האידיאלי" משמש כמדד להסתגלות כך ככל שקטנה אי ההתאמה או הסתירה בין‬
‫"העצמי בהווה" ל"עצמי האידיאלי" ‪ ,‬כך האדם מסתגל יותר‪ .‬מחקרים רבים הצביעו על כך שבריאות והערכה‬
‫"העצמי בהווה" ו" העצמי האידיאלי"‪ Higgins,Bond,Klein&Strauman .‬מצאו‬ ‫עצמית קשורים לרעיון‬
‫שאנשים עם סתירה בין ה"עצמי בהווה" ו"העצמי האידיאלי" הם בסבירות לדיכאון ‪ .‬אחרים טענו שההסתגלות‬
‫תלויה במידה שבה אדם חש שהוא דומה לעצמי הלא‪-‬רצוי או לעצמי ממנו הוא חושש ‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הערכה‬
‫עצמית וסיפוק בחיים תלויים יותר באי היותו של הפרט דומה לעצמי ממנו הוא חושש (‪ )feared self‬מאשר‬
‫בהיותו כמו ה"עצמי האידיאלי" שלו‪.‬‬
‫‪ Higins‬הציע תיאוריה כללית המקשרת בין העצמי והרגש ומהווה עיבוד מודרני לטענתו של רוג'רס כי סתירה בין‬
‫העצמי לחוויה עלולה ליצור קשיים רגשיים‪ .‬תרומתו היא בהבחנה בין שני סוגי עצמי‪-‬עתידיים ‪:‬בנוסף למושג‬
‫"העצמי האידיאלי" (של רוג'רס) ‪,‬היגינס הוסיף את מושג "העצמי המחייב" (‪ .)ought self‬בעוד שמושג "העצמי‬
‫האידיאלי" לוכד את השאיפות‪ ,‬התקוות והרצונות של הפרט‪" ,‬העצמי המחייב" מורכב מאמונותיו של הפרט‬
‫בנוגע לחובות‪ ,‬אחריות והתחייבויות‪ .‬ע"פ התיאוריה של היגינס‪ ,‬חוסר התאמה בין "העצמי" "לעצמי האידיאלי"‬
‫מוביל לרגשות עצבות(‪ (dejection-related emotions‬כגון ‪ :‬אכזבה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬עצבות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חוסר התאמה‬
‫בין "העצמי" ל"עצמי המחייב" מוביל לרגשות חרדה )‪ )agitiation-related emotions‬כגון ‪:‬פחד‪ ,‬עצבנות‪,‬‬
‫איום‪.‬לכן חשוב להבדיל בין שני סוגי "העצמי הללו"‪ .‬היגינס טוען כי "העצמי האידיאלי" "והעצמי המחייב"‬
‫משמשים כמנחים עצמיים לצורך כיוון וארגון ההתנהגות חברתית של הפרט‪ .‬לעיתים קרובות שניהם עובדים‬
‫בשיתוף פעולה‪ ,‬אולם הם גם עשויים לבוא לידי קונפליקט האחד עם השני‪ .‬מה שאנו קובעים כאידיאל עבורנו‬
‫ומה שעלינו לעשות בשל מחויבות אינם תמיד דברים זהים (דוגמא ‪ :‬אם שהאידיאל שלה הוא לבנות קריירה‬
‫מצליחה אבל מרגישה מחויבת להיות גם אם ורעיה טובה)‪ .‬ע"פ רוג'רס ‪,‬לקונפליקטים כאלה צריך הלקוח להיות‬
‫מודע ולעבוד לשם שינוי במהלך התרפיה‪ .‬נציין רק שהתיאוריות של היגינס למרות הרלוונטיות שלהם לרוג'רס‬
‫‪,‬לא התפתחו מתחום האישיות של רוג'רס אלא יותר מתוך התחום של קוגניציה‪-‬חברתית ‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי )‪)change‬‬
‫מרכז ההתעניינות של רוג'רס היה בפסיכותרפיה ובאופן שבו תהליך שינוי האישיות יכול להתרחש‪ .‬עבודתו‬
‫המרכזית הייתה במיפוי התנאים ההכרחיים ותיאור האירועים‪/‬מצבים שהכרחיים לקשר בין לקוח ותרפיסט כדי‬
‫שהשינוי יוכל להתקיים ‪.‬‬

‫תנאים תרפויטיים הכרחיים עבור השינוי‬

‫בעבודתו המוקדמת רוג'רס שם דגש על טכניקת התרפיסט לשיקוף‪ -‬רגשות הלקוח ‪,‬שבה התרפיסט רק "מסכם"‬
‫או משקף את דברי הלקוח ‪.‬טכניקה זו נתפסה ע"י הלקוחות כאילו התרפיסט הוא פאסיבי ‪ ,‬לא מתעניין ולא יורד‬
‫לעומק דבריהם ‪.‬לכן ‪,‬רוג'רס שינה את הדגש ליועצים המתמקדים בלקוח (‪ .client-(centered‬בהתפתחות זו‪,‬‬
‫היועץ(תרפיסט) לא רק משקף דברים אלא גם תופס תפקיד אקטיבי בהבנת החוויות האישיות של הלקוח‪.‬‬

‫‪66‬‬
‫רוג'רס האמין כי גורם קריטי בתהליך התרפיה הינו האקלים התרפויטי(‪ .(therapeutic climate‬במידה‬
‫והמטפלים יספקו שלושה תנאים ביחסיהם עם הקליינטים שלהם‪ ,‬בדרך המשמעותית מבחינה פנומנולוגית עבור‬
‫הקליינטים‪ ,‬אזי יתרחש השינוי התרפויטי‪ .‬שלושת התנאים ששוערו על ידי רוג'רס כקריטיים לתנועה תרפויטית‬
‫הם‪:‬‬
‫‪ .1‬התאמה או יושר‪ ,‬כנות ( ‪ – )congruence or genuineness‬מטפלים כנים מתנהגים באופן טבעי‪ ,‬נשארים‬
‫הם עצמם‪ ,‬פתוחים ושקופים ואינם מציגים חזות מדעית‪/‬רפואית כלשהי‪ .‬על כן‪ ,‬הלקוחות חשים כי ניתן‬
‫לסמוך עליהם‪ .‬מטפלים מעורבים וכנים חשים חופשי להיות הם עצמם‪ ,‬לחוות אירועים במפגש הטיפולי בזמן‬
‫התרחשותם‪ .‬במערכת יחסים כזו הם מרגישים חופשי לחלוק את רגשותיהם עם הלקוחות שלהם‪ ,‬גם כאשר‬
‫מדובר על רגשות שליליים כלפיהם ‪ .‬רגש שלילי עדיף בעיני רוג'רס על פני העמדת פנים וזיוף מול הלקוח‬
‫(שהלקוח בוודאי יזהה מיד אצל המטפל )‪ .‬אם כך ‪ ,‬התרפיסט יוצר מערכת יחסים בינאישית ופחות‬
‫פורמאלית ‪.‬‬
‫‪ .2‬יחס חיובי בלתי מותנה (‪ – )unconditional positive regard‬המטפל משדר דאגה אמיתית ועמוקה‬
‫כלפי הלקוח כבן אדם‪ .‬הקליינט מזוכה באופן טוטאלי ללא כל תנאים‪ .‬היחס החיובי הבלתי מותנה והכבוד‬
‫שרוחש המטפל ללקוח‪ ,‬מאפשרים ללקוח לחקור את העצמי הפנימי שלהם בביטחון‪.‬‬
‫‪ .3‬הבנה אמפתית (‪ – )emphatic understanding‬מדובר על היכולת של המטפל לתפוס את החוויות‬
‫האישיות של הפרט ואת משמעותן עבורו בזמן המפגש הפסיכותרפי‪ .‬המטפל לא מבצע אבחון של בעיות‬
‫הלקוח ‪ ,‬ואיננו משקף את דברי הלקוח בז'רגון פסיכולוגי ‪.‬במקום זה‪ ,‬באמצעות הקשבה פעילה המטפל חותר‬
‫להבין את המשמעות הסובייקטיבית הרגשית של האירועים הנחווים על ידי הלקוח ונותן לו הרגשה שדבריו‬
‫מובנים באופן אמפטי ‪.‬‬
‫עבור רוג' רס תנאים אלה הם הכרחיים ללא קשר לגישה הטיפולית שהמטפל נוקט בה‪ .‬מחקרים קלאסיים תמכו‬
‫בכך שקיום שלושת מאפיינים אלה של המטפל בטיפול קשורים להצלחת הטיפול‪.‬‬

‫שתייה‪ ,‬מודעות עצמית ורגשות כואבים‬

‫במחקר במעבדה של שתיינים חברתיים‪ ,‬נמצא כי פרטים הגבוהים במודעות עצמית נוהגים לצרוך יותר אלכוהול‬
‫לאחר חוויות כשלון מאשר פרטים בכל אחת משלושת הקבוצות האחרות – פרטים הגבוהים במודעות עצמי לאחר‬
‫חוויות הצלחה ופרטים הנמוכים במודעות עצמית לאחר חוויות כשלון והצלחה‪ .‬מחקר המשך‪ ,‬מצא כי צריכת‬
‫אלכוהול מוגברת התרחשה בקרב מתבגרים בהקשר לחוויה אקדמית עלובה רק עבור פרטים שאופיינו במודעות‬
‫עצמית גבוהה‪ ,‬אך לא בקרב אלה בעלי מודעות עצמית נמוכה‪.‬‬
‫במחקר שבדק נסיגה לשתיית אלכוהול בקרב אלכוהוליסטים משוקמים‪ ,‬נמצא כי הנסיגה הייתה פונקציה של‬
‫שילוב של אירועים שליליים ומודעות עצמית גבוהה‪.‬‬
‫בקרב אוכלוסיות שונות ובמחקרים שונים נמצאה מערכת יחסים עקבית בין שתיה‪ ,‬מודעות עצמית גבוהה‬
‫וחוויות של כשלון אישי‪ .‬מחקר בתחום זה מציע אם כן‪ ,‬כי הרבה אנשים שותים בכדי להוריד את רמת המודעות‬
‫של החוויות השליליות כואבות אותן הם חוו או חווים‪.‬‬

‫השלכות התרפיה המתמקדת בלקוח (‪:(outcome of client-centered‬‬

‫אחת התרומות החשובות ביותר של רוג'רס הייתה פתיחת פסיכותרפיה לחקירה שיטתית‪ .‬רוג'רס‬
‫וקולגות ערכו מחקרים רבים בכדי לבחון את השלכות התרפיה המתמקדת בלקוח ‪.‬רוג'רס לא רצה‬

‫‪67‬‬
‫להישען רק על מקרי‪-‬בוחן ( ‪ (case study‬מפני שהם עלולים להיות לא אובייקטיבים ומדעיים מספיק‬
‫בכדי לתאר הצלחת טיפול בגלל הטיות המטפל ‪ .‬לכן רוג'רס החיל כלים אובייקטיבים לבחינת שינוי‬
‫פסיכולוגי‪ .‬הכלים הללו חשפו שינויים עקביים שנוצרים בעקבות תרפיה הממוקדת בקליינט‪ :‬ירידה‬
‫בהגנתיות‪ ,‬עלייה בפתיחות לחוויה‪ ,‬התפתחות של עצמי יותר חיובי ועקבי‪ ,‬התפתחות של רגשות יותר‬
‫חיוביים כלפי האחרים וירידה בשימוש של ערכי האחר כדי להבטיח את הערכתם העצמית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במחקר המשך בחולים סכיזופרניים‪ ,‬נמצא כי שלושת התנאים הטיפוליים שהוגדרו על ידי רוג'רס‬
‫כחיוניים להצלחת הטיפול‪ ,‬הינם חשובים גם עבור חולים אלה כמו גם עבור פרטים נוירוטיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬תנאי‬
‫האקלים התרפויטי נמצא כתלוי באינטראקציה המורכבת בין המטפל והלקוח ולא רק על המטפל לבדו‪.‬‬
‫לסיכום ‪ ,‬למרות שפרטיה ויישומיה השתנו עם הזמן התרפיה המתמקדת בלקוח שמרה על מאפיינים מבחינים‬
‫התחלתיים שלה שקשורים באדיקות לתפיסת האישיות של רוג'רס ‪ .‬ראשית‪ ,‬קיים האמון ביכולתו של הלקוח‬
‫להשתנות‪ ,‬לצמוח ולפעול לעבר הגשמה עצמית ‪ .‬לכן מטרתו העיקרית של המטפל היא לספק מערכת יחסים שבה‬
‫הלקוח יוכל לחוות את צמיחתו הטבעית לעבר עצמאות‪,‬בגרות ופרודוקטיביות‪ .‬התיאוריה מאחורי תרפיה‬
‫הממוקדת בקליינט היא בעלת משמעות ‪ ":‬אם – אז" ‪.‬אם קיימים תנאים תרפויטיים אזי תהליכים פנימיים‬
‫יובילו לשינוי אישיותי‪.‬‬
‫מקרה לדוגמא ‪A Case Example: Mrs. Oak‬‬
‫בספרו על פסיכותרפיה ושינוי אישיות משנת ‪ 1954‬רוג'רס מציג ניתוח יוצא דופן של המקרה של גב' אוהק‪.‬‬
‫המקרה של גב' אוהק מוצג כאן כדי להמחיש ולהבין את הגישה הרוג'ריאנית‪.‬‬
‫תיאור הלקוחה והבעיה ‪ :‬גב' אוהק הייתה עקרת בית בשנות ה‪ 30-‬המאוחרות שלה כשהגיעה לטיפול‪ .‬באותו‬
‫הזמן ‪ ,‬היו לה בעיות עם בעלה ועם בתה המתבגרת‪ .‬גב' אוהק האשימה את עצמה בבעיות הפסיכוסומטיות של‬
‫בתה‪ .‬היא תוארה על ידי התרפיסט כרגישה ונחושה להיות כנה עם עצמה ולהתמודד עם בעיותיה ‪ .‬השכלתה‬
‫הייתה בסיסית בלבד אבל היא הפגינה אינטליגנציה והרבתה לקרוא‪ .‬גב' אוהק רואיינה ( אני מניחה שמדובר על‬
‫טיפול) כ‪ 40 -‬פעם למשך חמישה וחצי חודשים‪ -‬אז סיימה את הטיפול‪.‬‬
‫תיאור הטיפול‪ :‬בהתחלה גב' אוהק התמקדה בתיאור בעיותיה היומיומיות עם בעלה ובתה‪ ,‬ולקח לה קצת זמן‬
‫כדי לתאר רגשות‪ .‬תחילה המטפל חשב שהיא ביישנית ‪ ,‬אבל מהר מאוד חש שהיא רגישה ומעניינת‪ .‬עם הזמן ‪,‬‬
‫המטפל חש יותר ויותר הערכה כלפי מאמציה של הלקוחה "לצמוח" ולהיאבק בסבל‪ .‬הוא לא ניסה להדריך אותה‬
‫אלא רק להבין אותה ‪,‬לגרום לה להעריך את עולמה ולהעביר לה את רגשות הקבלה שהוא חש כלפיה‪ .‬עזרת‬
‫האקלים התרפויטי התומך‪ ,‬גב' אוהק החלה להיות מודעת לרגשות שקודם לכן הכחישה ‪ .‬בפגישה ה‪ 24-‬היא‬
‫הבינה שהבעיה עם בתה קשורה להתפתחות הבגרות שלה (של גב' אוהק) ‪ ,‬ומאוחר יותר גם נחשפה לכאב גדול‬
‫שקיים בתוכה‪ .‬בתחילה עלייתו למודעות של הכאב ‪ ,‬גרמה לחוסר ארגון אצל גב' אוהק והיא חשה מתוסבכת‬
‫ונוירוטית כאילו היא מתפרקת ‪.‬תוך ניסיון להילחם ברגשות הללו ‪ ,‬גב' אוהק גילתה כיצד ההתמודדות עם‬
‫החרדה גרמה לה בעבר לזנוח את עצמה‪ .‬תחילה גב' אוהק חשה מרירות כלפי המטפל על כך שהוא איננו עוזר לה‬
‫ולא לוקח אחריות ‪ .‬מידי פעם העירה על כך שהטיפול איננו תורם לה דבר‪ .‬עם הזמן היא פיתחה סוג של קשר עם‬
‫התרפיסט והשוותה אותו עם המטפלים של חברותיה ‪ .‬בסופו של דבר היא העריכה את הקשר כמשהו מיוחד‬
‫ושונה ‪ .‬רוג'רס הוסיף בספרו שתרפיה תלויה בעומקו של הקשר ‪ ,‬בצרכיו של הלקוח וברצון של שני הצדדים‬
‫שהקשר ביניהם יצמח ויהיה חלק מהתרפיה‪.‬‬
‫תיאור תוצאות הטיפול – לא הובחנה התקדמות בכל התחומים‪ .‬בתום הטיפול ‪ ,‬לגב' אוהק היו עוד קונפליקטים‬
‫מיניים‪ .‬עם זאת‪ ,‬התקדמות משמעותית הורגשה במספר תחומים‪ :‬היא החלה להרגיש טוב עם "להיות היא‬
‫עצמה" ‪ ,‬להקשיב לעצמה ולבצע הערכות באופן בלתי‪-‬תלוי‪ .‬היא חדלה לדחות מעליה את תפקידה כאישה והחלה‬
‫לקבל עצמה כאדם שווה‪-‬ערך‪ .‬היא החליטה להתגרש מבעלה ‪ ,‬והצליחה לעשות זאת באופן נעים‪ .‬לבסוף ‪ ,‬היא‬

‫‪68‬‬
‫החלה לעבוד בעבודה מאתגרת ‪ .‬בעזרת התנאים הטיפוליים שנוצרו גב' אוהק הצליחה לשבור הגנות שיצרו אי‪-‬‬
‫התאמה בין עצמה לבין החוויה שלה ‪ .‬עם העלייה במודעות העצמית היא שינתה את חייה והפכה לאדם יותר‬
‫מסופק ומממומש ‪.‬‬

‫סמנטיקה דיפרנציאלית‪ :‬התיאוריה הפנומנולוגית‪ -‬המקרה של ג'ים‬

‫)‪(Semantic Differential: Phenomenological Theory . The Case of Jim‬‬
‫נתנו לג'ים למלא את מבחן הסמנטיקה הדיפרנציאלית אשר בו הוא מדרג את מושגי העצמי שלו‪,‬את העצמי‬
‫אידיאלי שלו ושל אביו ואימו על ‪ 104‬סולמות דירוג‪ .‬סולמות אופייניים היו‪ :‬שמרני‪ -‬ליברלי‪ ,‬חם‪ -‬קר‪ ,‬חזק‪-‬חלש‪.‬‬
‫מבחן כזה שונה בוודאות מרושאך בכך שהוא גלוי יותר מסמוי‪ .‬מבחן הסמנטיקה הדיפרנציאלית איננו יוצא מתוך‬
‫התיאוריה הרוג'יראנית אך נוכל לנתח מידע מהמבחן בהקשר לתיאוריה זו‪ ,‬זאת בשל הערכתו של הפרט את‬
‫תפיסתו על עצמו ועל העצמי האידיאלי שלו‪ .‬ראשית נבחן את הדרך שבה ג'ים תופס את עצמו ‪ :‬אינטליגנטי‪,‬‬
‫חביבותי‪ ,‬כן‪ ,‬אדיב ובסה"כ כאדם טוב אשר מתעניין גם באחר ‪.‬באותה העת‪ ,‬דירוגים אחרים שלו מראים שהוא‬
‫חש שלא בנוח להביע את עצמו ולהיות "משוחרר" ‪ .‬לפיכך הוא דירג את עצמו כשמרני‪ ,‬אינטרוברטי ‪ ,‬עצור ‪,‬‬
‫מתוח מוסרי וצייתן‪ .‬אם כך ‪ ,‬יש לנו ערבוב של תפיסות‪ :‬מעורב ‪ ,‬רגיש‪ ,‬אדיב אבל גם מסתייג ‪,‬אנוכי‪ .... ,‬ישנו גם‬
‫השילוב המעניין של תפיסה עצמית כטוב וכגברי ‪ ,‬אך גם כחלש וחסר בטחון‪.‬ישנו הרושם שג'ים היה רוצה לתפוס‬
‫עצמו כטוב וכמסוגל ליצור קשרים בינאישיים אך בו בעת יש לו מעצורים וסטנדרטים גבוהים לעצמו ולאחרים‪.‬‬
‫הרושם הזה מתחדד כשאנו משווים בין דרוג ה"עצמי" ודירוג ה"עצמי אידיאלי" ‪ .‬באופן כללי‪ ,‬ג'ים לא ראה פער‬
‫גדול בין "העצמי" ו"העצמי האידיאלי" אך פערים גדולים נתגלו תחת דירוגים חשובים‪ .‬באופן שרירותי‪ ,‬נקבע‬
‫ש"פער" הוא הבדל של ‪ 3‬שלבים ויותר על סולם של ‪ .1-7‬כך שאם ג'ים דרג את עצמו כיום כ‪ 2-‬בסולם חולשה‪-‬‬
‫חוזק‪ ,‬ואילו ב"עצמי האידיאלי שלו הוא רואה את עצמו כ‪ 7-‬אזי יש פער משמעותי של חמישה שלבים‪.‬כלומר‪,‬‬
‫ג'ים רוצה לחוש הרבה יותר חזק ממה שהוא מרגיש היום‪ .‬בדרך דומה נגלה שג'ים גם היה רוצה להיות יותר‬
‫גמיש‪,‬ידידותי‪,‬חם‪ ,‬אמיץ‪ ,‬משתוקק‪ ,‬בעל מסוגלות‪ ,‬רגוע‪ ,‬פעיל וחרוץ‪.‬ניתן לחלק את התכונות באופן כללי כך‬
‫שגי'ם רוצה להיות אדם יותר חם ויותר חזק ‪ .‬דירוגיו של ג'ים אודות הוריו עוזרים לנו להבין כיצד הוא תופס את‬
‫הוריו ביחס אליו באופן כללי וביחס לתכונות שציינו בפרט‪ .‬ככלל ‪ ,‬נראה שג'ים תופס את עצמו כהרבה יותר דומה‬
‫לאביו מאשר לאימו‪ ,‬והוא רואה את אביו כדומה יותר ל"עצמי האידיאלי " שלו מאשר אימו‪ .‬בתחומים‬
‫הקריטיים של תכונות החום והחוזק‪ ,‬ג'ים מעריך שהוריו קרובים יותר ממנו ל"עצמי האידיאלי" שלו‪ .‬כך למשל‬
‫אימו היא אישה חמה‪,‬רגועה וחיובית יותר ממנו ואילו אביו הוא חזק‪ ,‬חרוץ ופעיל יותר ממנו‪ .‬לאימא יש שילוב‬
‫מעניין של תכונות בעיני ג'ים‪ :‬ידידותית‪ ,‬ספונטנית‪ ,‬רגישה‪ ,‬טובה ומלאת חיבה ומצד שני היא גם רודנית‪ ,‬רדודה‪,‬‬
‫אנוכית ‪ ,‬חסרת סבלנות ויצירתיות‪.‬‬
‫התייחסות למידע שאספנו –עם המידע ממבחן הדיפרנציאציה והאוטוביוגרפיה אנו מתחילים לקבל "תמונה" של‬
‫ג'ים ‪ .‬הוא נחל הצלחה ופופולאריות בתיכון ובעל קשר טוב עם אביו ‪.‬ממבחני השלכה אנחנו מסיקים על חרדה ועל‬
‫קושי עם נשים ופחד שלא לספק אותן‪ .‬מאידך‪ ,‬אנו מגלים אדם שמאמין בעצמו שהוא טוב ומעוניין לעשות מעשים‬
‫טובים‪ .‬מכאן התסכול שבין הפער בין העצמי הנוכחי והאידיאלי‪ .‬היות ואפשרנו לג'ים לדבר על עצמו הוא העלה‬
‫את שאיפותיו ‪ ,‬רצונותיו וחוויותיו ועלינו להתייחס אליהם כפי שהועלו על ידו מבלי לנסות להסוות דבר‪ .‬אנחנו‬
‫מעוניינים להבין את ג'ים דרך מסגרת ההסתכלות שלו ‪ :‬איך הוא תופס את עצמו ואת העולם הסובב אותו‪ .‬כשאנו‬
‫משתמשים במידע מהמבחן הדיפרנציאלי –אנו לא תרים אחר יצרים או אחר אי‪-‬רציונאליות‪ .‬על פי רוג'רס אנו‬
‫רואים אדם שנאבק להתנער מקיבעון‪ ,‬ותלות ולנוע לעבר מימוש עצמי‪,‬עצמאות‪ ,‬חופש וספונטאניות‪.‬אדם שחש‬
‫פער רגשי ואינטלקטואלי בהערכתו העצמית‪ .‬לסיכום‪ -‬אדם ללא עקביות של ה"עצמי" וחסר התאמה בין‬
‫"העצמי" והחוויה‪.‬‬
‫דגש חדש בתיאוריה של רוג'רס‪:‬מאינדיבדואל לקבוצות ולחברה‬

‫‪69‬‬
 ‫‪Roger’s shift in emphasis: from individuals to groups and society‬‬
‫לאורך דרכו ‪ ,‬רוג'רס המשיך לשים דגש בעקביות על נושא העצמי‪ ,‬פנומנולוגיה ותהליכי שינוי‪ .‬אולם הוא גם‬
‫שינה את דעתו בנוגע למחקר‪ .‬כחוקר הוא נע ממחקר שכלל רגישות טיפולית עם הקפדה מדעית‪ ,‬לעבר מחקר‬
‫שרובו הסתמכות על לימודים פנומנולוגיים ואישיים‪ .‬למרות שסוג מידע זה נחשב בעיני חוקרים אחרים ללא‪-‬‬
‫אמפירי ‪ ,‬הוא טען שזהו המבט העמוק לחוויות הפרט‪ .‬שינוי נוסף של רוג'רס הוא מעבר מטיפול אחד על אחד‬
‫לטיפול קבוצתי‪ .‬רוג'רס טען ששינוי מתרחש יותר מהיר וביעילות בקבוצה קטנה ומחזקת‪ .‬בעיקר התעניין בתחום‬
‫של נישואין ‪ ,‬יחסי נישואין ואלטרנטיבות לנישואין‪ .‬את ערכי הפתיחות ‪ ,‬השיתוף‪ ,‬הכנות והשאיפה למודעות‬
‫פנימית הוא ניסה להחיל על יחסים בינאישיים בקבוצה ‪ .‬לבסוף‪ ,‬רוג'רס הרחיב את התיאוריה המתמקדת בלקוח‬
‫לכזו שנוגעת גם ביחסים שבתוך קבוצות קטנות אותן העדיף ליצור כרב‪-‬גזעיות‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות ורב‪-‬‬
‫לאומיות‪.‬רוג'רס האמין שהגישה המתמקדת בלקוח תוכל לשנות ערכים‪,‬מושגים ותהליכים תרבותיים ושניתן‬
‫"להצעיד" גם את החברה האנושית לעבר שינוי‪.‬‬
‫חוסר יציבות בהערכת העצמי ואופציות ההערכה‬
‫‪Fluctuation in self-esteem and contingencies of worth‬‬
‫*‪ -Contingencies‬במילון מופיע "אפשרות"‪"/‬מקרה"(שלילי)‪"/‬תוכנית חירום"‪ .‬אף אחת מהם לא הסתדרה לי‬
‫במשפט אז פשוט תנסו להבין מההקשר‪.‬‬
‫רוג'רס מניח שתפיסת הערכה‪-‬עצמית ובטחון עצמי היא די יציבה אצל אדם‪ .‬כדי לבצע שינוי כלשהו יש צורך‬
‫במאמצים עקביים כמו אלה שמצריכה התרפיה המתמקדת בלקוח‪ .‬בניגוד לדעה זו‪ ,‬מחקרים עכשוויים מציעים‬
‫שבטחון והערכה עצמית אינם כה יציב אלא נעים בין טווחים מסוימים‪ .‬עבודה חשובה בנושא זה היא של‬
‫‪ . Crocker & Wolfe‬החוקרים הללו התעניינו באופציות של הערכה עצמית‪.‬הרעיון הוא שביטחונו העצמי של‬
‫אדם תלוי באירועים חיוביים ושליליים‪ .‬בטחון עצמי עולה כשאנו מקבלים ציון טוב ויורד כשאנו מקבלים ציון‬
‫גרוע‪ .‬בהצלחות ובכישלונות הללו תלויה האופציה להערכה עצמית (‪ )contingencies of self worth‬ובה תלוי גם‬
‫הביטחון העצמי‪ .‬למרות שרמת הביטחון העצמי הממוצעת‪ /‬הטיפוסית היא די יציבה יש התנדנדות משמעותית‬
‫יומיומית בעת שאנו חווים אירועים חיוביים או שליליים‪ .‬בנוסף ‪ Crocker & Wolfe‬טענו שאנשים נבדלים זה‬
‫מזה בדרך שבה אירועים מערערים את הערכתם העצמית‪ .‬למשל‪ :‬למי שלא אכפת לו מציוני התואר אלא רק‬
‫מהשגת דייטים ‪,‬ציון גרוע בניסויית לא יזיז לו (וההפך)‪ .‬אנשים שונים חווים סיטואציות שונות כמערערות את‬
‫הערכתם‪ /‬ביטחונם העצמי וזה תלוי ברלוונטיות הסיטואציה עבור ההערכה העצמית של הפרט‪ Crocker .‬ערך‬
‫ניסוי עם סטודנטים בקולג' ‪ .‬הסטודנטים מילאו טופס להערכת ביטחונם העצמי פעמיים בשבוע וכמו כן את‬
‫חשיבות ההצלחה בלימודים עבורם ‪ .‬באחד הימים הם קיבלו מכתבי קבלה‪/‬דחייה למוסדות השכלה גבוהה‬
‫שאליהם הגישו בקשות‪ .‬זה אפשר לחוקרים לראות שאכן חלה תנודה הערכה העצמית כתוצאה מקבלה‪/‬דחייה‬
‫אצל מי שחשיבות ההצלחה האקדמית הייתה גבוהה אצלו‪ .‬כלומר‪ ,‬ההיפותזה הזו אוששה אצל סטודנטים‬
‫שהערכתם העצמית מבוססת על ביצועיהם האקדמיים‪ .‬אולם ‪ ,‬אצל מי שביצוע אקדמי הוא לא מרכיב מרכזי‬
‫בהערכתם העצמית – הייתה השפעה קטנה על ההערכה‪ .‬ניתוח הניסוי הזה הוא הרחבה משמעותית לניתוח של‬
‫רוג'רס על מושג העצמי‪ .‬זאת משום שהחוקרים זיהו הקשרים חברתיים מסוימים שתורמים לתנודות יומיומית‬
‫שאנו חשים בהערכה העצמית שלנו ‪ ,‬תנודות שהם חלק בלתי נפרד מחיינו‪.‬‬
‫מטרות בעלות מוטיבציה פנימית ואותנטיות ‪Internally Motivated Goals & Authenticity‬‬
‫באמצע המאה ה‪ 20-‬היה נראה שתחום חקירת מושג העצמי נמצא בירידה ושאין עניין בו‪ .‬זאת בעיקר בגלל‬
‫הקושי לחקור את הנושא באופן שייחשב מדעי‪.‬עם זאת ‪ ,‬ב‪ 25-‬השנים האחרונות הנושא שוב עלה מחדש ‪ ,‬הפעם‬
‫תחת תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אשר נשען פחות על תיאוריות של רוג'רס בנוגע לתפיסת עצמי מגובשת ‪,‬‬
‫ויותר רגיש לאפשרות שאדם מחזיק מספר השקפות שונות על עצמו והן משתנות בהתאם להקשר‪ .‬חוקרים‬

‫‪71‬‬
‫בתחום יטענו שלאדם יש מספר מקורות להערכה עצמית ‪ .‬מחקר השוואתי מצא שתפיסה כוללת של העצמי יכול‬
‫לחזות טוב יותר תחושות ורגשות כלפי כשלון‪/‬הצלחה ‪ ,‬אבל לאו דווקא מחשבות על הערכה העצמית של אותו‬
‫אדם כלפי עצמו‪ .‬מחקר נוסף בתחום הזה נוגע לאותנטיות)‪ )Authenticity‬המוגדרת כמידה בה אדם מתנהג‬
‫בהתאמה לעצמי שלו (בניגוד להתנהגות על פי חוקים שמטפחים הצגה‪-‬שקרית של העצמי)‪ .‬על פי השקפה זו‪,‬‬
‫עקביות של התנהגות מסוימת מעבר למצבים השונים משקפת אותנטיות ‪ .‬אותנטיות מוגדרת כיכולת לחוות‬
‫התנהגות "המחוברת" לעצמי‪ -‬שאדם מרגיש שהוא כן ואמיתי כלפי עצמו ומבלי להציג עצמי‪-‬שקרי‪.‬כולנו‬
‫מסכימים על כך שיש מצבים בהם חשנו יותר אותנטיים ויש מצבים שבהם חשנו פחות אותנטיים או מזויפים‪.‬‬
‫האם המידה שבה אנו חשים אותנטיים מעידה על דרגת הסיפוק או על תחושת ה ‪ well-being‬שלנו? נראה שאכן‬
‫יש קשר בין אותנטיות ובין תפקוד מלא ותקין של אדם‪ .‬כמו כן ‪ ,‬נמצא שככל שאנשים מרגישים אמיתיים‬
‫ומביעים את עצמם במצב מסוים‪-‬כך הם חשים בו יותר נעים ‪ ,‬פתוחים לחוויה‪ ,‬מוחצנים ומוסריים‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬אנשים יכולים לשנות את התנהגותם במצבים שונים‪ ,‬אבל השאלה האמיתית היא האם הם חשים‬
‫אמיתיים וכנים עם עצמם באותו המצב?‬
‫מושג שקשור לאותנטיות הוא סוג המטרות שאדם שואף אליהן ‪ .‬האם מטרותיו של אדם מתאימות לכישוריו‬
‫וערכיו או שמקור מטרותיו הוא חיצוני או כרוך ברגשות קונפליקטואלים של אשמה וחרדה? בפרק ‪ 5‬הזכרנו‬
‫מוטיבציה פנימית שהיא הרצון לבצע פעילות מתוך עניין ולא מתוך גמול‪ .‬על פי תיאורית הנחישות העצמית‬
‫(‪ (self-determination‬של ‪ , Deci&Ryan‬לפרט יש רצון פסיכולוגי אינהירנטי לפעול בדרכים עצמאיות ונחושות‬
‫בכדי לבצע פעולות שהן משמעותיות עבורו‪ .‬זאת בניגוד לפעילויות שהן הכרח או כפייה (לא משנה אם ההכרח‬
‫חיצוני או פנימי)‪ .‬כלומר ‪ ,‬יש הבדל אם אדם יזם ובחר לפעול באופן חופשי לעומת פעולה שעליו לבצע ונשלטת על‬
‫ידי אחר ‪ .‬פעולה שמבוצעת מתוך חרדה או אשמה אמנם נובעת מהחלטה פנימית‪ ,‬אבל תסווג כהכרח עבור הפרט‪,‬‬
‫בניגוד לפעולה שנעשתה מתוך בחירה חופשית‪.‬לסיכום‪ ,‬פעולת נחישות עצמית היא פעולה המתרחשת מתוך מניע‬
‫פנימי ואשר נבחרה בחופשיות‪ .‬מחקרים עכשוויים מראים שאנשים מתאמצים ומתמידים יותר בכדי להשיג‬
‫מטרות עצמאיות לעומת מטרות שהמניע שלהן (גמול‪/‬עונש) הוא חיצוני או נובע מסנקציות פנימיות של‬
‫חרדה‪/‬אשמה‪ .‬בנוסף נמצא שהצבת מטרות חופשיות קשורה לבריאות נפשית ופיזית בניגוד להשפעה המזיקה של‬
‫רדיפה אחר מטרות חיצוניות או מתוך הכרח‪ .‬גם מטא‪-‬אנליזה בנושא הראתה שאנשים מראים התקדמות יפה‬
‫לעבר מטרות אישיות אשר הרמוניות עם העצמי שלהם‪ ,‬מאשר לעבר מטרות שהוצבו על ידי מישהו אחר‪ .‬שתי‬
‫נקודות שרצוי לשים לב אליהם‪ :‬האחת‪ -‬חשוב לזכור שלעיתים לא רק סוג המטרה קובע אלא גם מדוע אנו‬
‫רודפים אחריה‪.‬דוגמא‪ :‬מרדף אחר כסף נראה כמו מטרה חיצונית(גמול כספי) אבל היא יכולה להגיע ממניע פנימי‬
‫של רצון לשלוט בדיוק כמו שעבודה קהילתית (לכאורה מניע פנימי) יכולה לנבוע דווקא ממוטיבציה חיצונית‪ .‬אכן‬
‫מחקרים מצאו אישוש לכך שהצבת מטרה פנימית (בלי קשר לסוג המטרה ‪-‬מרדף אחר כסף‪/‬תרומה לקהילה)‬
‫מובילה למימוש עצמי גבוה יותר‪ .‬אלו ממצאים שעולים בקנה אחד עם תיאורית הנחישות העצמית שהמקור הוא‬
‫קודם כל מוטיבציה פנימית בלי קשר לתוכן המטרה‪ .‬נקודה שניה‪ -‬קל להניח שהעקרונות הללו מתקיימים עבור‬
‫כל האנשים אולם מחקרים אחרונים מראים שהם קשורים בתרבות ולאו דווקא אוניברסליים‪ .‬המחקר השווה בין‬
‫המניעים הפנימיים של ילדים אמריקאיים‪-‬אסייתים ובין אנגלו‪-‬אמריקאיים ‪.‬והראה שילדים אנגלו‪-‬אמריקאיים‬
‫הראו יותר מוטיבציה פנימית כאשר החליטו דברים בעצמם‪ ,‬ואילו ילדים אסיאתיים חשו מוטיבציה פנימית‬
‫כאשר אוטוריטה הורתה להם לעשות דבר מה‪ .‬אם כך ‪ ,‬תיאורית הנחישות העצמית איננה אוניברסלית וייתכן‬
‫שגם התיאוריה של רוג'רס צריכה להיות מוחלת על האוכלוסייה המערבית ‪.‬‬
‫האם בטחון עצמי גבוה משפר את חיינו?‬
‫נראה שכולם יודעים מה זה בטחון עצמי‪ ,‬תופסים אותו כדבר טוב ורוצים ממנו עוד ועוד‪ .‬אנשים משוכנעים בכל‬
‫שבטחון עצמי גבוה הוא טוב ואילו בטחון עצמי נמוך הוא רע‪ .‬מחקרים בדקו את הקשר בין רמת הביטחון העצמי‬
‫ובין תחומי חיים שונים‪ .‬נמצא רק קשר חלש בין בטחון עצמי גבוה ובין התפתחות חיובית בחיים‪ .‬זאת משום‬

‫‪71‬‬
‫שלביטחון עצמי גבוה יש לעיתים השפעות שליליות(נרקסיסזם‪ ,‬אנוכיות)‪ .‬הם מציעים להשתמש בממצאים הללו‬
‫לתוכניות חינוך בבי"ס כדי שלא ילמדו שם רק איך לפתח בטחון עצמי אלא גם לפתח חלקים אחרים של העצמי‬
‫מחקרים חוצי‪-‬תרבות על העצמי ‪Cross-Cultural Research on the Self‬‬
‫המחקר שתיארנו קודם( עם הילדים) מעלה את השאלה האם עבודתו של רוג'רס מספקת לנו מבט על האנושות‬
‫כולה ? הרי רוב ימיו רוג'רס חקר בארה"ב אוכלוסייה אמריקאית מערבית‪ .‬אם כך ייתכן שגם ממצאיו יכולים‬
‫להיות נכונים רק עבור העולם המערבי? זו שאלה שנכונה עבור הרבה חוקרים שעבודתם מרוכזת בתרבות‪/‬בשטח‬
‫גיאוגרפי מסוים‪ .‬היו מרכיבים בתיאורית האישות של רוג'רס אשר הוא הניח שהם אוניברסליים ‪ .‬נבדוק אחד‬
‫מהם והוא הצורך של כל אדם בהתייחסות עצמית חיובית )‪. (postive self-regard‬‬
‫האם הצורך בהתייחסות עצמית חיובית הוא אוניברסלי?‪Is Postive Self Regard a Humen Universal?-‬‬
‫על פי רוג'רס כל האנשים צריכים התייחסות עצמית חיובית‪ ,‬לקבל את עצמם ללא‪-‬תנאים ועם כל הפגמים וזהו‬
‫המפתח לבריאות נפשית‪ .‬תפיסה כזו תוביל את הפרט לחשוב שהוא בעל ערך ותמנע ממנו סבל נפשי‪.‬‬
‫האם זה מתקיים עבור כל האנשים בעולם? אם המערכת הפסיכו' הייתה כמו מערכת ביולוגית ‪ ,‬היינו אומרים‬
‫שכן ‪ .‬אבל מערכת פסיכו' מורכבת גם ממשפחה‪ ,‬קהילה‪ ,‬חברה והאינטראקציה עם מקורות חברתיים אלה (ועוד‬
‫רבים) ומהם אנו שואבים את תחושת העצמי שלנו‪ .‬אם כן‪ ,‬ייתכן שיש תרבויות שמחנכות את הפרט להתייחס אל‬
‫עצמו באופן חיובי ולטפח את התקדמותו האישית של הפרט בעוד יהיו תרבויות שלא ייעשו זאת‪ .‬עדויות מרתקות‬
‫להבדלים בין‪-‬תרבותיים נמצאו במחקרים שבחנו הבדלים בין יפנים ואמריקאיים‪ .‬מחקר של ‪ Hein et al.‬הראה‬
‫שהדפוסים והתפקודים הבסיסיים של ההערכה העצמית משתנים בין שתי התרבויות הללו‪ .‬בארה"ב רוב האנשים‬
‫מדווחים על הערכה עצמית גבוהה ‪ ,‬הערכה שרוג'רס היה טוען שהיא מוטה בכדי שהפרט יחזיק בדעה חיובית‬
‫אודות עצמו‪ .‬בקרב היפנים לא נראתה הטיה כזו‪ ,‬ומספר המדווחים על הערכה עצמית גבוהה ונמוכה היה שווה‪.‬‬
‫מחקרים נוספים שנערכו בארה"ב הראו שאמריקאיים משתמשים באסטרטגיות פסיכולוגיות כדי לשמור על‬
‫הערכה עצמית גבוהה ‪:‬משווים את עצמם לאנשים לא מצליחים‪ ,‬מאשימים אחרים בכישלונותיהם ומפחיתים את‬
‫החשיבות של פעולות שהם מתקשים לבצע‪ .‬בקרב היפנים היה קשה למצוא שימוש באסטרטגיות הללו‪ .‬יתרה מכך‬
‫‪ ,‬בתרבות היפנית מחנכים לביקורת‪-‬עצמית אשר נתפסת כמשרתת את תפקוד הפרט והחברה על ידי כך שהיא‬
‫מניעה אנשים לשיפור עצמי ולכן אין בה "רע"( מה שבארה"ב היה נחשב כ"להקשות עם עצמך")‪ .‬בהמשך לגישה‬
‫הזו‪ ,‬סתירה בין עצמי אידיאלי ועצמי בהווה ונטייה לביקורת עצמית הם מנבאים לדיכאון במערב‪ ,‬אך לא מנבאים‬
‫טובים לדיכאון ביפן‪.‬‬
‫לסיכום ‪,‬המחק ר על ההבדלים ביו יפנים ואמריקאיים מראה שיש דרכים שונות להערכת העצמי‪ .‬אם אדם‬
‫אמריקאי מקבל ציון גרוע או נזרק על ידי מישהי – הוא ינסה להשתמש באסטרטגיות שגורמות לו לשמור על‬
‫ביטחון עצמי גבוה ‪ ,‬משום שתפיסה כזו של העצמי חשובה בקרב האמריקאיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יפני היה מפעיל ביקורת‬
‫עצמית המתאימה לתרבות שבה חותרים להשתפרות מתמדת של הפרט‪ .‬רוג'רס לא צפה את ההשתנות הזו ביו‬
‫תרבויות כשיצר את תיאוריות האישיות והעצמי‪.‬‬
‫הבדל אזורי בתחושת ה ‪ -well-being‬מעבר לשוני שראינו בין תרבויות‪ ,‬ישנן גם ראיות לשוני שקיים בתוך אותה‬
‫התרבות בין‪-‬אזורים שונים‪ .‬מחקר שנערך בארה"ב בדק את תחושת ה ‪ well-being‬של מבוגרים(בני ‪ )40‬ממדינות‬
‫שונות בארה"ב‪ .‬הם הניחו שיש הבדל פסיכולוגי‪-‬תרבותי בין האזורים שישפיעו על החוויה הפסיכולוגית‪ .‬הם גילו‬
‫שלמשל באזור הרי רוקי יש חתירה חזקה לאינדיבידואליזם וצמיחה אישית‪ ,‬לעומת ארצות בדרום ארה"ב‬
‫שאופיינו בכבוד ובזיקה למסורת העבר שלהם יותר מאשר לעתיד ולפיכך לא טיפחו תחושות צמיחה עצמית‪.‬‬
‫לממצאים הללו ייתכן גם תימוכין היסטורי‪ -‬בהרי הרוקי התיישבו חלוצים עצמאיים ונחושים ‪ ,‬בעוד הדרום חש‬
‫תבוסתנות לאור הפסדו במלחמת האזרחים ‪.‬כמצופה ‪ ,‬ההבדלים החברתיים ומזוהים גם עם הבדלים‬
‫פסיכולוגיים בתחושת ה ‪ . well-being‬אמריקאיים בדרום דיווחו על רמה הנמוכה של הגשמה עצמית וקבלת‬

‫‪72‬‬
 ‫העצמי‪ .‬בעוד אלה בצפון דיווחו על עצמאות ותחושת צמיחה עצמית‪ .‬אם כך ‪ ,‬מאפיינים חברתיים(ולא רק‬
‫תרבותיים)משפיעים בהחלט על תחושת ‪. well-being‬‬
‫תנועת הפוטנציאל האנושי ‪.The Humen Potential Movement‬‬
‫הדגש בתיאוריה הרוג'ריאנית‪ ,‬כמו בתיאוריות אישיות אחרות הנו על החתירה הבלתי נלאית של האורגניזם כלפי‬
‫מימוש הפוטנציאל הפנימי הטמון בו‪ .‬עמדה זו של רוג'רס‪ ,‬יחד עם דגשים של תיאורטיקנים אחרים מהווה חלק‬
‫מתנועת הפוטנציאל האנושי (‪ )Human Potential Movement‬אשר כונתה ככוח שלישי בפסיכולוגיה‪ ,‬המציעה‬
‫אלטרנטיבה לפסיכואנליזה וביהביוריזם‪ .‬למרות קיומם של הבדלים בין התיאוריות שתחת מסגרת גישה זו‪,‬‬
‫רבות מתיאוריות אישיות הומניסטיות מאוחדות בתנועת הפוטנציאל האנושי‪ .‬תיאוריות אלה מגיבות לדאגות‬
‫עכשוויות (כמו חרדה‪ ,‬שעמום וחוסר משמעות) בדגש על הגשמה עצמית‪ ,‬מימוש הפוטנציאל ופתיחות לחוויה‪ .‬שתי‬
‫דמויות מרכזיות במסורת זו הנם קורט גולדשטיין ואברהם מאסלו‪.‬‬
‫קורט גולדשטיין(‪:)1965-1878‬‬
‫היה נוירולוג ופסיכיאטר ידוע בגרמניה שעבר ב‪ 1935-‬לארה"ב ‪ .‬התמחה במהלך מלחמת העולם הראשונה בטיפול‬
‫בחיילים עם נזק מוחי והתרשם מאופן תפקודם השונה בשל פגיעותיהם‪ .‬את הבחנותיו בהפרעות ובהבדלים‬
‫בתפקוד מוחי שהיו תוצאת פגיעות מוחיות‪ ,‬הוא הרחיב לאספקטים אחרים של התפקוד האישיותי‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫אדם בריא מאופיין בתפקוד גמיש‪ ,‬מאורגן ומתוכנן‪ ,‬בעוד שאדם בעל הפרעה מאופיין בתפקוד מקובע ומכני‪ .‬בעוד‬
‫שאדם בריא יכול לדחות ולצפות לעתיד לבוא‪ ,‬אדם בעל הפרעה מוגבל על ידי העבר ומיידיות ההווה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫גולדשטיין התרשם מכוחות הסתגלות עצומים של מטופלים הפגועים במוחם‪ ,‬אותם כוחות אשר הוא חש כי הינם‬
‫בסיסיים לכלל התפקוד האנושי‪.‬‬
‫בדומה לפרויד‪ ,‬גולדשטיין החזיק ברעיון האנרגיה של האורגניזם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬דעותיו בנוגע לתנועת וכיוון‬
‫זרימת האנרגיה היו שונות מאלה של פרויד‪ :‬הוא חש כי פרויד לא העניק את היחס ראוי להיבט החיובי של החיים‬
‫וחשב כי במקום שאיפה להפחתת מתח‪ ,‬המניע המרכזי עבור בני האדם הינה הגשמה עצמית‪ .‬הגשמה עצמית‬
‫יכולה לבוא לידי ביטוי בפעולות פשוטות ובסיסיות כמו אכילה‪ ,‬אך בניתוח סופי מדובר על המניע המנחה את‬
‫התנהגותנו‪ .‬לכל פרט יש פוטנציאלים פנימיים הנמצאים בתוכו בכדי להיות ממומשים בתהליך הצמיחה‪ .‬הכרה‬
‫בכך‪ ,‬היא הקושרת את גולדשטיין אל תנועת הפוטנציאל האנושי‪.‬‬
‫אברהם מאסלו(‪:)1970-1908‬‬
‫אברהם מאסלו היה תאורטיקן מרכזי בתנועת הפוטנציאל האנושי‪ .‬הוא היה זה שכינה את הפסיכולוגיה הזו‬
‫כ"כוח שלישי" בפסיכולוגיה וביקר את הזרמים האחרים (הפסיכואנליזה והביהביוריזם) על תפיסתן הפסימית‪,‬‬
‫שלילית ומוגבלת אודות בני האדם‪ .‬במקום‪ ,‬הוא הציע כי בני אדם הינם טובים ביסודם או נייטרליים ולא‬
‫מרושעים וכי בכל אחד קיים אימפולס כלפי צמיחה או מימוש הפוטנציאלים ‪ .‬לדעתו‪ ,‬פסיכופתולוגיה היא‬
‫תוצאה של עיוות ותסכול הטבע החיוני של האורגניזם האנושי‪ .‬החברה היא זו שגורמת לעיתים קרובות לעיוותים‬
‫ותסכולים מעין אלה ועל כן קיימת בעיה בהנחה כי העיוותים והתסכולים מהווים את הטבע הבסיסי של‬
‫האורגניזם‪ .‬עלינו לזהות מה יתרחש אם מכשולים אלה יוסרו‪ .‬זו הסיבה לפופולאריות תנועת הפוטנציאל האנושי‬
‫בקרב אלה שחשים כי הסביבה מעכבת ומגבילה אותם‪ .‬מאסלו עודד את האמונה כי הדברים יהיו טובים יותר‬
‫במידה ואנשים יהיו חופשיים להביע את עצמם ולהיות הם עצמם‪.‬‬
‫בנוסף לרוח כללית זו‪ ,‬השקפותיו של מאסלו היו חשובות בשני אופנים‪.‬‬
‫מימוש‬ ‫ראשית הוא הציע נקודת מבט על מוטיבציה אנושית המבדילה בין צרכים ביולוגיים‬
‫עצמיהערכה‬
‫צרכי‬
‫כמו רעב‪ ,‬שינה וצמא לבין צרכים פסיכולוגיים כמו הערכה עצמית‪ ,‬חיבה ושייכות‪.‬‬
‫הפרט אינו יכול לשרוד כאורגניזם ביולוגי ללא מזון ומים ובדומה לכך‬
‫צורכי שייכות ואהבה‬
‫אינו יכול להתפתח במלואו כאורגניזם פסיכולוגי ללא סיפוק צרכים אחרים‬
‫צורכי בטחון‬
‫צרכים פיזיולוגיים‬
‫‪73‬‬
‫בנוסף על הצרכים הבסיסיים‪ .‬כלומר ניתן לסדר צרכים אלה בהיררכיה המתחילה מצרכים פיסיולוגיים בסיסיים‬
‫והמסתיימת בצרכים פסיכולוגיים חשובים‪ .‬על הפסיכולוג להכיר בכך שקושי ביולוגי יכול לגרום למצוקה נפשית‪.‬‬
‫רק לאחר סיפוק הצורך הביולוגי ‪ ,‬יוכל הרדם להתקדם לעבר מימוש עצמי של הפוטנציאל‪ .‬תרומה שניה של‬
‫מאסלו הייתה המחקר האינטנסיבי שערך בפרטים בריאים‪,‬‬
‫המממשים את עצמם‪ .‬הוא חקר גם דמויות מהעבר וגם דמויות בנות זמנו‪ .‬ממחקר זה‪ ,‬הסיק מאסלו כי לאנשים‬
‫המגשימים את עצמם יש מס' מאפיינים‪ :‬הם מקבלים את עצמם ואחרים כפי שהנם באמת; הם יכולים להיות‬
‫עסוקים בעצמם‪ ,‬אך מודעים יחד עם זאת לצרכים ורצונות של אחרים; הם מסוגלים להגיב לייחודיות של בני‬
‫אדם ושל מצבים ולא רק להגיב באופן מכאני או בדרכים סטריאוטיפיות; הם מסוגלים ליצור מערכות יחסים‬
‫אינטימיות עם לפחות מס' אנשים מיוחדים; הם יכולים להיות ספונטניים ויצירתיים והם יכולים לעמוד בפני אי ‪-‬‬
‫נוחיות ולהביע את עצמם תוך תגובה לדרישות המציאות‪ .‬דמויות כגון אלה הנם ‪:‬לינקולן‪ ,‬אינשטיין‪ ,‬אלאנור‬
‫רוזוולט וכו'‪ .‬ברי‪ ,‬כי אלה הם אנשים מאוד מיוחדים וכי למספר אנשים קטן יחסית יש חלק או את כל התכונות‬
‫הללו במידה מסוימת‪ .‬אך מה שמוצע על ידי מאסלו‪ ,‬זה שלכולנו יש את הפוטנציאל לנוע בהדרגה בכיוון של‬
‫תכונות אלו‪ .‬הפסיכולוגיה של מאסלו נחשבה "פסיכולוגיה חיובית" ומשמשת בסיס לתנועות שונות עד היום‪.‬‬
‫לעיתים התיאוריות של מאסלו ועמיתיו יכולות להישמע דתיות‪-‬משיחיות ובאותו הזמן הם עוסקים בדאגותיהם‬
‫של אנשים רבים ומשמשים השפעה מתקנת לכל או תן השקפות שרואות באורגניזם האנושי פאסיבי ונשלט על ידי‬
‫הנעות להפחתת מתח או הנעות לקבלת גמול ‪ .‬לאחרונה ניתן למצוא תיאוריות ששאבו את עקרונותיהם מתנועת‬
‫הפוטנציאל האנושי כגון‪ :‬המושג של חוויה אופטימלית או "הזרם" שהגה התיאורטיקן ‪.Csikszentmihalyi‬‬
‫המושג "הזרם"(‪ (the flow‬מתקשר למצב חיובי של מודעות ובעל התכונות הבאות‪ :‬התאמה נתפסת בין‬
‫הכישורים האישיים ובין אתגרי הסביבה‪ ,‬רמה גבוהה של תשומת לב ממוקדת‪ ,‬התעסקות בפעילות מבלי‬
‫שמחשבות לא רלוונטיות והסחות דעת ייכנסו למודעות‪ ,‬תחושת הנאה פנימית מפעילות‪ ,‬תחושת אובדן זמנית של‬
‫מודעות‪-‬עצמית‪ ,‬תחושת רוגע והתרגשות בו זמנית‪ .‬תחושת "הזרם" יכולה להתרחש בפעילויות שונות כגון ‪:‬‬
‫עבודה‪ ,‬תחביבים‪ ,‬ספורט ובאינטראקציות חברתיות‪ Csikszentmihalyi .‬גם הוא הושפע ממלחה"ע השניה‬
‫ומיכולת האנשים להסתגל ‪ .‬הוא הושפע מדעותיהם של רוג'רס ומאסלו ושם דגש על הכוחות והטוב בבני אדם‪.‬‬
‫אקזיסטנציאליזם‪:‬‬
‫זו גישה המבוססת היטב בעולם האינטלקטואלי ‪ ,‬אך מקומה אינו בטוח בקרב המיינסטרים האקדמי‬
‫הפסיכולוגי‪ .‬שורשיה בפילוסוף ‪ Kierkegaard‬מהמאה ה‪ ,19-‬אשר בניגוד לקודמיו בתחום התמקד ברגשותיו‬
‫ותשוקותיו של הפרט וברצונו החופשי ‪ .‬התכונות הללו היו כה חשובות בעיני ‪ Kierkegaard‬לקיומו של אדם‬
‫שהוא נחשב לפילוסוף אקזיסטנציאליסטי‪ .‬הגישה קודמה במיוחד ע"י הפילוסוף הצרפתי ‪ ,Sartre‬שהדגיש את‬
‫היכולת האנושית להגות אלטרנטיבות אפשריות בכדי להתגבר על אילוצים בחיים‪.‬‬
‫לאקזיסטנציאליזם ישנו שני אלמנטים מגדירים ‪ .‬האחד הנו העניין בקיום – האדם שבתנאי האנושי‪ .‬הגדרה זו‬
‫מתמקדת בטבעה של החוויה הפנימית הקיומית המאפיינת כל אדם חי‪ .‬מה מהווה את תחושת הקיום? הדעות‬
‫משתנות בין אקזיסטנציאליסטים אבל כולם מסכימים שיש גורמים ייחודיים המאפיינים את הטבע החי ולא ניתן‬
‫להתעלם או לבטל אותם‪ .‬העיקרי שבהם אולי הוא הצורך לקחת ברצינות את האדם ואת חוויותיו‪ .‬האלמנט‬
‫המגדיר השני הוא הדגש על חשיבות האינדיבידואל‪ .‬הראיה של הפרט היא כהיותו ייחודי‪ ,‬מיוחד‪ ,‬ושאינו ניתן‬
‫להחלפה‪ .‬הבעיה הקיומית היחידה היא להתקיים כאינדיבדואל‪.‬‬
‫בהשקפת עולם אקזיסטנציאליסטית‪ ,‬החופש‪ ,‬המודעות ושיקוף עצמי‪ ,‬הם המבחינים את בני האדם מבע"ח‬
‫אחרים‪ .‬חופש כרוך באחריות‪ :‬כל אדם אחראי לבחירותיו‪ ,‬פעולותיו‪ ,‬להיותו אותנטי או לפעול מתוך כוונה רעה‪.‬‬
‫בסופו של דבר כל אדם אחראי לקיומו שלו‪ .‬כמו כן קיים עניין קיומי במוות‪ ,‬משום שזהו המצב האולטימטיבי‬
‫שבו הפרט לבדו ואינו ניתן להחלפה‪ .‬ולבסוף‪ ,‬קיימת שימת דגש על הפנומנולוגיה והבנת החוויה הייחודית של כל‬

‫‪74‬‬
‫פרט‪ .‬אירועים נבחנים במשמעותם הייחודית עבור הפרט הספציפי ולא על פי הגדרות סטנדרטיות שאוששו‬
‫בהיפותזות שונות‪ .‬כלומר‪ ,‬נבחן האופן בו כל חוויה אנושית יסודית יכולה להחוות בהינתן לה משמעות – זמן‪,‬‬
‫מקום‪ ,‬חיים‪ ,‬מוות‪ ,‬העצמי או כל דבר אחר‪ .‬דוגמאות לנושאים הקשורים באקזיסטנציאליזם יכולים להיות הדיון‬
‫ב"מהי תחושת הבדידות הקיומית?" רוג'רס הציע שהבדידות נובעת מחוסר יחס אישי בחברה ‪ ,‬הפחד ממערכות‬
‫יחסים קרובות אבל בעיקר בדידות מוגדרת כמאמץ לחלוק משהו אישי ולקבל דחייה או חוסר הבנה‪ .‬עוד סוגיות‬
‫בתיאוריה האקזיסטנציאליסטית היא דווקא התחושה שאתה מובן שמקורה באמפתיה בתחושת אמפתיה ‪ ,‬קבלה‬
‫והבנה מהסביבה ‪ .‬התחושה שמלווה את האדם המובן מקושרת לביטחון ולהקלה מהבדידות הקיומית‪.‬‬
‫ויקטור פרנקל אף הוא עסק במתן משמעות לקיום האנושי‪.‬הוא הציע שהרצון במשמעות הוא החוויה האנושית‬
‫ביותר ‪ ,‬היות ובע"ח לעולם לא עוסקים במשמעות קיומם‪ .‬לטענתו‪ ,‬תסכול קיומי או חוסר מימוש של הרצון‬
‫למשמעות מובילים למצב נוירוטי‪ .‬מצב נוירוטי זה איננו מערב אינסטינקטים או דחפים ביולוגיים אלא טמון‬
‫ברוחו של האדם ובבריחתו מחופש ומאחריות‪ .‬במקרים אלה‪ ,‬האדם מאשים את הגורל‪ ,‬את ילדותו‪ ,‬את הסביבה‬
‫או את המזל בכל דבר‪ .‬הטיפול במצב מעין זה‪ ,‬הקרוי לוגותרפיה‪ ,‬עוזר למטופלים להפוך למה שהנם מסוגלים‬
‫להיות‪ ,‬ומטרתו לעזור להם להבין ולקבל את האתגרים שבהזדמנויות הפתוחות בפניהם‪.‬‬
‫עבור אנשים רבים‪ ,‬האקזיסטנציאליזם מדבר בדרך אנושית עמוקה על נושאים הרלוונטיים עבורם‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫פסיכולוגים אחרים מבקרים את הזרם הזה‪ .‬בייחוד קיימת ביקורת כנגד גישה המזניחה את השאיפה לנבא‬
‫התנהגות בדרך תקפה ושעליה מוטלת עדיין החובה לבסס את יעילותה כתרפיה‪.‬‬
‫הערכה ביקורתית ‪Critical Evaluation‬‬
‫ננסה להעריך את התיאוריות של רוג'רס ולשאול שאלות כגון‪ :‬האם הושמטו או לא הוערכו מספיק משתנים‬
‫חשובים בהתנהגות האדם? האם יש חסרון בדגש שניתן על המודעות והחוויה הפנומנולוגית? ועד כמה הסתכלותו‬
‫של רוג'רס על חרדה והגנות שונה מזו של פרויד?‬
‫פנומנולוגיה‪:‬‬
‫הגישה הפנומנולוגית מייצגת את מאמצי הפסיכולוגים להבין את החוויה האנושית כהתרחשותה‪ .‬הגישה ניגשת‬
‫לחוויה האנושית כמות שהיא מבלי לפצל אותה לחלקים או להמיר אותה לעקרונות פיזיולוגיים‪ .‬מה המגבלות של‬
‫כזו שיטה?‬
‫ראשית‪ ,‬היא עלולה להשמיט מן החקירה משתנים קריטיים מסוימים הנמצאים מחוץ לחוויה המודעת‪ .‬אם נגביל‬
‫את עצמנו למה שמדווח לנו על ידי בני האדם‪ ,‬אנו עלולים להתעלם מהיבטים חשובים של התפקוד האנושי‪ .‬בכדי‬
‫לבנות את הפסיכולוגיה כמדע ‪ ,‬יש ללכת מעבר לעולם הפנומנלי ולפתח מושגים הקשורים למדידות‬
‫אובייקטיביות ואשר מכילים היבטים של מחשבות ורגשות שאנשים אולי לא מודעים אליהם‪ .‬מחקר העצמי‬
‫הפנומנלי מהווה תחום מחקר לגיטימי כל עוד הנו נבחן באופן אמפירי ומשאיר מקום לספקנות וסקרנות ללא‬
‫גבולות ואינו נתון לספקולציות‪ .‬אמפתיה הנה דרך לגיטימית של תצפית‪ ,‬אך יש לבדוק את מהימנות תצפיות אלה‬
‫מול סוגים אחרים של תצפיות‪ .‬רוג'רס היה מודע לאתגרים אלה ותשובתו הייתה כי הגישה הפנומנולוגית היא‬
‫בעלת ערך ואלי אף חיונית עבור תחום הפסיכולוגיה‪ ,‬אך יש להשתמש בגישות אחרות לצידה‪ .‬ביקורת נוספת‬
‫יכולה להיות כיצד אנחנו בטוחים שמטפל בשיטה המתמקדת בלקוח מבין את מטופליו טוב יותר מאשר פרויד‬
‫(למשל) הבין אותם? על כך רוג'רס טען כי מטפל הממוקד בקליינט מביא עמו "מטען" קל יותר של הטיות והנחות‬
‫מוקדמות ועל כן הוא עשוי להבין טוב יותר את עולמו הפנומנלי של הלקוח‪ ,‬בהשוואה למטפל פרוידיאני‪ .‬רוג'רס‬
‫טען ש צופה מהצד בתרפיה מתמקדת בלקוח לא יצליח להעריך מה השקפתו של המטפל לגבי הדינמיקה של‬
‫האישיות ‪ .‬אולם הצהרה זו נעשתה כשהתיאוריה עוד לא התפתחה לגמרי ומטפלים נהגו לטפל בשיטה לא‪-‬‬
‫מעורבת‪ .‬עם ההתפתחות התיאוריה המתמקדת בלקוח ‪,‬מטפלים הפכו ישירים ומעורבים יותר והרי ידוע כי אף‬
‫תגובות מינימליות כמו הנהון מצד המטפל‪ ,‬משפיעות על התנהגותו של המטופל במהלך המפגש ‪ .‬כיום תגובותיו‬
‫של מטפל רוג' ריאני אינן אקראיות או חסרות חשיבות אלא מבטאות את המסגרת תיאורטית שלו שמנחה אותו‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫יכולת ההשפעה של המטפל על המטופל היא קריטית ביותר בבואנו לבחון את הנתונים שרוג'רס מציג ‪ ,‬משום‬
‫שהוא הסתמך בעיקר על ראיונות קליניים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬לגישה הפנומנולוגית יתרונות וחסרונות ‪ .‬רוג'רס הבין כי זוהי אינה הגישה היחידה בפסיכולוגיה וכי‬
‫עליה להיות מקושרת לחקירה אמפירית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוא לא התייחס במידה ראויה ללא מודע ועדיין אין זה‬
‫ברור עד כמה המטפל המתמקד בלקוח אכן נטול הטיות ודעות קדומות בהגיעו לטיפול‪.‬‬
‫מושג העצמי‪:‬‬
‫מושג העצמי כפי שפותח על ידי רוג'רס הניח קביעות יחסית של העצמי מעבר לזמן ומקום‪ .‬כלומר‪ ,‬האופן שבו אנו‬
‫תופסים את עצמנו בסיטואציה אחת קשור עבורנו לאופן שבו נתפוס את עצמנו בסיטואציה אחרת ‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬
‫מושג העצמי מניח קיומו של שלם במקום מכלול של חלקים קשורים‪ .‬האם יש עדויות להנחות הללו? יש מחקרים‬
‫שתומכים בכך שמושג העצמי הוא די יציב מעבר לזמן ומצב כמו גם ממצאים המעידים על כך שמושג עצמי עקבי‬
‫(להבדיל מכזה המשתנה על פי מצבים חברתיים) מקושר עם הסתגלות פסיכולוגית טובה ‪ .‬באופן דומה נמצא‬
‫שהערכה עצמית קשורה ליציבות בזמן ועקביות הפנימית של מושג העצמי‪ .‬לעומתם מחקרים אחרים מראים כי‬
‫קיימות תפיסות שונות של העצמי בקרב הפרט‪ .‬האם זה סותר את רעיון העצמי השלם והעקבי של רוג'רס? לא‬
‫בהכרח ‪.‬משום שהתפיסה הרוג'ריאנית שמה דגש על התאמה ועקביות ולא מתעלמת מהמורכבות‪ :‬קיומו של עצמי‬
‫בעל מרכיבים שונים הנמצאים בהתאמה זה עם זה‪ ,‬אינו סותר את התפיסה של רוג'רס את העצמי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬המבנה הבסיסי של העצמי והצורך בהתייחסות חיובית יכול להשתנות מתרבות לתרבות‪ .‬כך בתרבויות‬
‫המזרח השמות דגש על הערכים הקולקטיביסטים מבנה העצמי איננו יכול להיות מנותק מהקבוצה ומהקשרים‬
‫שבין הפרט לקבוצה והוא יהיה שונה מחברה מערבית שבה מבנה העצמי מורכב מאינדיבידואליות‪ ,‬ייחודיות‬
‫בנפרד מהקבוצה‪ .‬אם כך ייתכן שמושגיו של רוג'רס על "העצמי" ‪" ,‬העצמי האידיאלי" ‪" ,‬עקביות העצמי" שנבנו‬
‫מתוך חברה מערבית יכולים להיות מוחלים רק בה‪.‬‬
‫כשאנו מבינים את חשיבות ערך העצמי והפסיכולוגיה האישיותית ‪ ,‬עלינו לנקוט משנה זהירות בהערכת "העצמי"‬
‫בעזרת מבחנים‪ .‬אחת הבעיות עם המבחנים הללו היא שפריטים בהם אינם רלוונטיים לאוכלוסיות מסוימות או‬
‫מחסירים פריטים החשובים לאינדיבידואלים מסוימים‪ .‬מושגי העצמי שלנו כה משתנים עד כי קשה לפתח מבחן‬
‫סטנדרטי שיעמוד על הייחודיות של הפרט‪ .‬בעיה שניה טמונה במידה בה הנבדקים מוכנים או יכולים לספק‬
‫דיווחים עצמיים ישרים ואמיתיים‪ .‬קיימת עדות ניכרת כי דיווחים עצמיים מושפעים מניסיונות מודעים של הפרט‬
‫להציג עצמו בדרכים הנחשקות מבחינה חברתית ומתהליכים לא מודעים של הגנות‪ .‬אלו בעיות המתסכלות כל‬
‫חוקר בבואו להעריך את הפרט ‪ .‬פיתוח אחרון בתחום הוא מבחן המודד במרומז את מושג העצמי‪ .‬במקום‬
‫להישען על דיווחים מפורשים ומודעים של אנשים אודות עצמם‪ ,‬הטכניקה המרומזת תכלול מדדים לא ישירים‬
‫כמו מהירות תגובה למילים הקשורות למושג העצמי‪.‬‬

‫קונפליקט‪ ,‬חרדה והגנה‬

‫ראינו שיש דמיון כלשהו בין תפיסתם של רוג'רס ושל פרויד את החרדה וההגנות ‪ .‬שניהם מכירים בכך שאנשים‬
‫מגנים על עצמם מאירועים מאיימים ושתהליכי ההגנה מובילים לחרדה ועוד צורות של מצוקה נפשית ‪.‬‬
‫התיאוריות שלהם נבדלות זו מזו בסיבות שעומדות בבסיס התהליכים הפסיכולוגיים הללו‪.‬‬
‫פרויד מדגשי אינסטינקטים לא מודעים ‪ ,‬הפחתת דחפים והשפעות הילדות המוקדמת‪ .‬רוג'רס מתמקד בחוויות‬
‫של כאן ועכשיו ובאופן שבו הן עקביות ותואמות עם מושג העצמי‪ .‬מטרתו של פרויד היא תיעול נכון של הדחפים‬
‫בעוד מטרתו של רוג'רס היא יצירת התאמה במושג העצמי של האורגניזם‪ .‬רוג'רס העלה גם את הצורך‬
‫בהתייחסות חיובית )‪ .(postive regard‬אנשים יכולים לעוות את חוויותיהם וערכיהם כדי לזכות בהתייחסות‬
‫חיובית מהאחר‪ .‬זו הנחה שמסבכת את עמדתו של רוג'רס‪ .‬הפרט מונע באופן מאוד הגיוני להימנע מכאב המקושר‬

‫‪76‬‬
‫עם אובדן אהבה מאחרים‪ .‬אבל במונחים של רוג'רס קשה ליישב את ההנעה הזו יחד עם ההנעה להגשמה עצמית‪.‬‬
‫ההנעה להגשמה עצמית נבדלת מההנעה להימנע מכאב‪.‬‬
‫עוד יותר קשה ליישב בין שתי ההנעות הללו כאשר מוסיפים את העיקרון של רוג'רס לשמירת התאמה בין‬
‫"העצמי" והחוויה‪ .‬אם כן ‪ ,‬רוג'רס זיהה כמה מההנעות והנטיות האופייניות לבני האדם‪ ,‬אולם הוא לא יצר מבנה‬
‫תיאורטי המסביר כיצד החלקים השונים מסתדרים בהתאמה זה עם זה‪ .‬נראה שרוג'רס השקיע בפיתוח תהליכי‬
‫טיפול ופחות במבנה התיאורטי‪.‬‬
‫הערכה מסכמת ‪:‬‬
‫התיאוריה של רוג'רס מובנת והגיונית למרות שמספר תחומים בה הוזנחו ‪.‬התיאוריה אומרת מעט אודות תהליך‬
‫הצמיחה וההתפתחות או אודות גורמים ספציפיים הקובעים דפוס זה או אחר‪ .‬בניגוד לפרויד‪ ,‬קיים אזכור מועט‬
‫ביותר של מין ואלימות או של רגשות כגון אשמה ודיכאון‪ ,‬אם כי הרבה בחיינו נראה כקשור לרגשות אלה‪.‬‬
‫התיאוריה נראית כחסכונית‪ ,‬בייחוד בכל הקשור לתהליך השינוי‪ .‬מתוך כל המורכבויות של הפסיכותרפיה‪,‬‬
‫רוג'רס ניסה להגדיר רק תנאים בודדים‪ ,‬הכרחיים ומספיקים של שינוי אישיות חיובי‪.‬‬
‫באשר למחקר‪ ,‬מרבית התיאוריה מביעה נקודת מבט פילוסופית‪ ,‬ספק דתית על האדם‪ .‬הנחות הקשורות‬
‫לתיאוריה כדוגמת‪ :‬הדחף למימוש עצמי נותרו בגדר הנחות ולא נבחנו (עד לאחרונה) באופן אמפירי‪ .‬כמו כן לא‬
‫קיים עדיין כלי מדידה לחוסר התאמה בין העצמי והחוויה ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ברור כי התיאוריה סיפקה קרקע‬
‫עשירה למחקר עתידי בתחום‪ .‬רוג'רס הקפיד לשמור על עבודה קלינית‪ ,‬תיאוריה ומחקר קרובים זה לזה רוב‬
‫עבודתו משקפת את חוסר הרצון שלו לזנוח את האינטואיציה והמורכבות שבאדם לטובת הקשיחות והדרישות‬
‫האמפיריות של המדע‪ .‬אם כך ‪ ,‬עבודתו מבוססת על שילוב של תצפיות‪ ,‬נוסחאות תיאורטיות ומאמצי מחקר‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬יותר מכל תאורטיקן אישיותי אחר‪ ,‬רוג'רס מיקד הן את תשומת הלב האמפירית והן התיאורטית על‬
‫טבעו של "העצמי" שכמעט והפך למונח פילוסופי גרידא‪.‬‬
‫סיכום ‪:‬‬
‫מקרה‬ ‫שינוי‬ ‫פתולוגיה‬ ‫צמיחה‬ ‫תהליכים‬ ‫מבנה‬
‫בוחן‬ ‫והתפתחות‬
‫טיפולית גב' אוהק‬ ‫קיבוע ההגנות אווירה‬ ‫"עצמי " הגשמה עצמית‪ ,‬התאמה התאמה‬
‫על "העצמי" ‪ ,‬שכוללת התייחסות‬ ‫בין עצמי והחוויה ‪ ,‬והגשמה‬ ‫"עצמי‬
‫אידיאלי" הכחשה ועיוות בעת עצמית אל חוסר התאמה חיובית בלתי מותנית‪,‬‬
‫אמפתטית‬ ‫הבנה‬ ‫מול סתירה‬ ‫חוסר התאמה‬
‫והתאמה‬ ‫והגנתיות‬

‫סיכום המגבלות והיתרונות של התיאוריה‬

‫יתרונות‬
‫מתעלמת באופן מחקרי וקליני מתופעות כמו הלא‪-‬‬ ‫התמקדות בהיבטים חשובים של הקיום האנושי‬
‫מודע‪ ,‬הגנות וכו'‬
‫ניסיון לזהות את הפן ההוליסטי האינטגרטיבי של חסרים מדדים אובייקטיבים של ההתנהגות מעבר‬
‫לדיווחים עצמיים‬ ‫האישיות‬
‫מתעלמת מכך שלא ניתן לבצע מחקר פונמנולוגי‬ ‫מנסה לאחד בין הומניזם ובין אמפריות‬
‫טהור נטול הטיות ודעות קדומות‬
‫מכוונת לתנאים ההכרחיים לטיפול בכדי ליצור‬
‫שינוי‬

‫‪77‬‬
 ‫מושגים חשובים‪:‬‬
‫‪Authenticity ; congruence ; contingencies of self worth ; client-centered therapy ; empathic‬‬
‫; ‪understanding ; existentialism ; humen potential movement ; self-experience discrepancy‬‬
‫‪unconditional postive regard‬‬
‫פרק ‪"Trait approaches to personality: Allport, Eysenck and Cattell" -7‬‬

‫פסיכולוגים מאפיינים תכונות אישיות ביציבות לאורך זמן ומעבר לסיטואציות‪ .‬בפרק זה יוצגו שלוש תאוריות של‬
‫תכונות אישיות‪ .‬שתיים מתוכן (‪ ) Cattell,Eysenck‬מנסות להגדיר את הבסיס המימדי של תכונות אישיות‪.‬‬
‫כלומר המאפיינים הבסיסיים שקיימים אצל כולם רק במידות שונות‪ .‬שני המחקרים שלהם נסמכים על ‪factor‬‬
‫‪( analysis‬ניתוח גורמים)‪ ,‬ניתוח סטטיסטי זה מסייע לזהות את ההבדלים הבסיסיים ביותר בתכונות אישיות‪.‬‬
‫גישה זו מאוד פופולרית משום שהיא מייצגת משהו מאוד אינטואטיבי‪ :‬תכונות אופי‪.‬‬
‫כאשר אנו מתארים תכונות של אנשים לרוב אנחנו מתכוונים לסגנון ייחודי שלהם בהתנסויות ובהתנהגות‪ .‬חוקרי‬
‫התכונות רואים את התכונות כמרכיב מרכזי באישיות‪ .‬אולם‪ ,‬יש באישיות יותר מאשר רק תכונות‪.‬‬

‫מהי תכונה?‬
‫תכונות הן דפוסים עיקביים בדרך בה אדם מתנהג‪ ,‬מרגיש וחושב‪ .‬הגדרה רחבה זו מרמזת שתכונות משרתות‬
‫שלוש פונקציות מרכזיות‪ :‬הן משמשות כדי לסכם‪ ,‬לנבא ולהסביר התנהלות של אדם‪ .‬תאוריות התכונות עוזרת‬
‫לנו לסכם בצורה מתומצתת את הייחוד של כל אדם‪ .‬כשאומרים על אדם שהוא 'נחמד' זה בעצם סיכום של כל‬
‫התנסויותיו עד כה בהן נהג ב'נחמדות'‪ .‬התכונות עוזרות לנו לנבא התנהגות עתידית של אדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬התכונות‬
‫מציעות שההסבר להתנהגות של אדם נמצא באדם ולא בסיטואציה‪ .‬ישנה חוסר הסכמה מסויימת לגבי הגדרה‬
‫אחת מוחלטת לתכונות‪ .‬טבע התכונות‪ ,‬שימושן‪ ,‬חוזקן וגבולותיהם הוא נושא לויכוח‪.‬‬

‫נקודות מבט בסיסיות שמקובלות על כל חוקרי התכונות‪:‬‬

‫ישנן הנחות בסיסיות שמקובלות על כל החוקרים בתחום‪ .‬הנחות אלו מגדירות את גישת התכונות‪.‬‬
‫‪ .1‬ההנחה הבסיסית ביותר היא שלאנשים יש מועדות מסויימת‪ ,‬הנקראת תכונה‪ ,‬להגיב בדרך מסויימת‪ .‬לכן‬
‫מניחים שאישיות מתאפיינת במושגים של הסבירות של אדם להתנהג‪ ,‬להרגיש ולחשוב באופן עיקבי‪ .‬אדם שנוהג‬
‫הרבה לפי תכונה מסויימת נחשב גבוהה באותה תכונה‪ .‬אלו אבני הבניין של אישיות‪.‬‬
‫‪ .2‬יש ק שר ישיר בין התנהגות אדם בהתנהגות שקשורה לתכונה מסויימת והימצאות אותה תכונה בתוכם‪( .‬אני‬
‫מתנהג בצורה נחמדה‪ ,‬אני נחמד)‪ .‬הפסיכואנליזה לא מסכימה עם הנחה זו‪ ,‬ומצביעה לעיתים על קשר הפוך בין‬
‫התנהגות לתכונה (אדם שמתנהג באופן רגוע לא בהכרח בעל התכונה של 'רגיעה'‪ ,‬אולי בעצם הוא אדם לחוץ ורק‬
‫מדחיק את זה‪ .)...‬חוקרי התכונות מאמינים שהתנהגות חיצונית ותכונות פנימיות הן כן בקשר ישר‪.‬‬
‫‪ .3‬התנהגות אנושית ואישיות יכולה להיות ממוינת בהיררכיה מסויימת‪ .‬דוגמא להיררכיה זו ניתן לראות בתרשים‬
‫של ‪:Eysenck‬‬

‫‪78‬‬
‫‪ Eysenck‬מציע שברמה הכי פשוטה‪ ,‬התנהגות מוגדרת לפי תגובות ספציפיות‪ .‬וישנן מספר תגובות שקשורות יחד‬
‫ויוצרות הרגל כללי‪ .‬וקבוצה מסויימת של הרגלים שמופיעה יחד יוצרת תכונה‪ .‬מספר תכונות שקשורות יחד‬
‫יוצרות פקטור משני‪ ,‬מסדר גבוה יותר שנקרא סופר‪-‬פקטור‪ .‬כלומר‪ ,‬האישיות מאורגנת לפי רמות שונות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬החוקרי תכונות סבורים שלאנשים יש מועדות להגיב בדרכים מסויימות‪ ,‬המועדות הזו מאורגנת באופן‬
‫היררכי ושהרעיון של תכונות מהווה את הבסיס לתאוריה המדעית של אישיות‪.‬‬

‫תאוריית התכונות של ‪)1897-1967( Allport‬‬

‫‪ Allport‬נודע יותר על העקרונות שהדגיש ופחות על תאוריה ספציפית שבנה‪ .‬הוא הדגיש את האספקטים‬
‫שהבריאים והמאורגנים של ההתנהגות האנושית‪ .‬זה עמד בניגוד לתפיסות בזמנו שראו את ההתנהגות כחייתית‪,‬‬
‫נוירוטית וכו'‪ Allport .‬ביקר את הפסיכואנליזה מהבחינה הזו‪ ,‬לדעתו הפסיכואנליזה צללה עמוק מידי; לדעתו‬
‫פסיכולוגים צריכים קודם לחשוב על המניעים של אדם לפעול בצורה מסויימת לפני שהם מייחסים התנהגות לתת‬
‫מודע‪.‬‬
‫עבודתו הראשונה התרכזה בתכונות כאספקט חשוב של תאורית האישיות‪ .‬לפיו‪ ,‬תכונות אכן קיימות ונסמכות על‬
‫מערכות עצבים‪ .‬הן מייצגות מועדות אישיותית רחבה שמסבירה התנהגות של אדם מעבר לזמן ולסיטואציות‪.‬‬
‫תכונה מוגדרת על ידי שלושה מימדים‪ :‬תכיפות‪ ,‬עוצמה וטווח סיטואציות‪.‬‬

‫תכונות וההבדלים בין סוגים שונים של תכונות‬

‫‪ Allport‬ו‪ Odbert -‬הבחינו בין תכונות אישיותיות משאר המרכיבים החשובים בחקר האישיות‪ .‬הם הגדירו‬
‫תכונה כ‪":‬נטיות כלליות ואישיותיות‪ ,‬נטיות עיקביות ויציביות של הסתגלות אדם לסביבתו"‪ .‬תכונות שוהות‬
‫ממרכיבים אחרים באישיות שהם חולפים‪ ,‬קצרים וזמניים אשר נגרמים על ידי גורמים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ John ,Caplin‬ו‪ Goldberg-‬חידשו את הסיווג של מאפייני האישיות לשלוש קטגוריות‪ :‬תכונה (נחמד‪ ,‬שלטני‪,‬‬
‫אמין)‪( states ,‬מרוצה‪ ,‬כועס‪ ,‬מעורר)‪ ,‬ופעילות (מחטט‪ ,‬מגלה)‪.‬‬
‫‪ Allport‬הבחין ביו שלושה סוגי תכונות‪( cardinal traits :‬בתרגום חופשי‪ :‬תכונה קרדינלית)‪central traits ,‬‬
‫(תכונה מרכזית) ו‪( secondary disposition-‬מועדות משנית)‪ .‬תכונה קרדינלית מבטאת מועדות שהיא כל כך‬
‫חודרנית ובולטת בחיי אדם שניתן לראות את השפעתה בכמעט כל פעולה של אדם‪ .‬לאנשים יש רק מעט‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬תכונות קרדינליות‪ .‬תכונה מרכזית (לדוגמא‪ :‬יושר‪ ,‬אסרטיביות) מבטאת מועדות שמכסה טווח יותר מוגבל‬
‫של סיטואציות מאשר התכונה הקרדינלית‪ .‬מועדות משנית היא תכונה שהכי פחות עיקבית וכללית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לאנשים יש תכונות ברמות שונות של כלליות ומשמעותיות‪.‬‬
‫יש לציין כי ‪ Allport‬לא חשב שאין כלל השפעה לסביבה על התנהגות בסיטואציה מסויימת‪ .‬הוא חשב שהסביבה‬
‫מסבירה למה אדם מתנהג שונה בסיטואציות שונות‪ .‬הוא חשב שתכונות מעוררות בסיטואציות מסויימות‪.‬‬

‫‪79‬‬
‫‪ Allport‬חשב שכדי להבין התנהגות יש לשים לב גם לתכונות וגם לסביבה‪ .‬התכונות מסבירות את העיקביות של‬
‫ההתנהגות והסביבה‪ ,‬את השונות שבה‪.‬‬

‫‪( Functional Autonomy‬או‪ :‬אוטונומיה פונקציונלית)‬

‫‪ Allport‬הדגיש את המושג של אוטונומיה פונקציונלית במוטיבים האנושיים‪ .‬הרעיון שלו הוא שהמוטיבים של‬
‫אדם בוגר אולי מקורם במוטיבים של הפחתת לחץ שהיו לו בתור ילד‪ .‬אולם‪ ,‬האדם הבוגר מתבגר ממוטיבים אלו‬
‫ומפסיק להיות תלוי (אוטונומי) במאמצי הפחתת הלחץ האלו‪ .‬מה שהיה כילד מוטיב להפחתת רעב יכול בבגרות‬
‫להיות מקור להנאה‪ ,‬וההנאה הזו הופכת להיות מוטיבציה בזכות עצמה‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שהולך לעבוד רק כדי‬
‫שההורים שלו יקבלו אותו‪ ,‬כשיתבגר הוא ילך לעבוד כי ההנאה בעבודה עצמה היא התגמול החדש שלו‪ ,‬ולא‬
‫הרצון להתקבל על ההורים‪ .‬הנחה זו מפרידה אותו מהנחתו של פרויד שכולנו פועלים על פי דחפים ילדותיים כל‬
‫חיינו‪.‬‬

‫‪Idiographic Research‬‬
‫‪ Allport‬הדגיש את הייחודיות של האינדבדואל‪ .‬הייתה לו גישה אידאוגרפית למחקר‪ .‬אסטרטגיה אידאוגרפית‬
‫היא גישה למחקר שמתרכזת על הפוטנציאל הייחודי של אדם‪ .‬מחקרי אורך תומכים בגישה זו‪ .‬מאפייני המחקר‬
‫האידאוגרפי שלו‪:‬‬
‫‪ .1‬השימוש שלו בחומרים שיחודיים למקרה אינדבדואלי‪( .‬למשל‪ :‬ניתוח ‪ 172‬מכתבים שנכתבו על ידי אותה‬
‫אישה כדי להגיע לאפיון האישה)‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש באותן מידות לכל האנשים אך ההשוואה נעשית בין תכונות שונות באדם עצמו ולא בין אנשים‬
‫שונים באותה תכונה‪ .‬זה מדגיש את המבנה של התכונות וההררכיה שלהן בתוך אותו אדם‪.‬‬
‫‪ Allport .3‬הציע שישנן תכונות ייחודיות לכל אדם שלא ניתן לתפוס אותן ע"י המדע‪.‬‬

‫הערות אחרונות על ‪Allport‬‬

‫‪ Allport‬לימד את הקורס הראשון באישיות בארה"ב (‪ .)1924‬בספרו‪personality: a psychological " :‬‬
‫‪ Allport "interpretation‬הציע שהתנהגות מבטאת את ההשפעה של תכונות רבות‪ ,‬ושהתכונות באות לידי ביטוי‬
‫על ידי הבחירה של אדם את הסיטואציה‪.‬‬
‫המגבלות בתרומתו של ‪ :Allport‬הוא ערך מעט מאוד מחקרים על מנת לבסס את קיום מושג התכונות‪ .‬הוא‬
‫האמין בתורשתיות של תכונות אך לא בדק זאת מחקרית‪ .‬הוא לא הציע מודל שיסביר את התהליכים‬
‫הפביכולוגיים במניעים ומנחים את הפעילויות שקשורות לתכונות‪ .‬לדגש שלו על שיטות אידאוגרפיות היה השפעה‬
‫שלילית‪ :‬היו אנשים שפרשו את שיטת מחקר זו כעדות לכך שלא ניתן ליצור מדע של אישיות שיכלול עקרונות‬
‫כללים‪ .‬זה היה פירוש מוטעה של עבודתו‪ Allport .‬היה היחיד מבין חוקרי התכונות שעסק בשיטה האידאוגרפית‪.‬‬

‫תאוריית שלושת הפקטורים של ‪)1916-1997( Eysenck‬‬

‫עבודתו של ‪ Eysenck‬הושפעה מהטכניקות הסטטיסטיות המתקדמות של ניתוח גורמים (‪,)factor anlysis‬‬

‫מהחשיבה של פסיכולוגים ארופאים שעסקו בסוגי אישיות‪ ,‬מהמחקר על תורשתיות במאפיינים פסיכולוגיים‬
‫ומעבודתו של פבלוב על התניה קלאסית‪ .‬עבודתו כללה דגימה רחבה של אוכלוסיה נורמלית ופתולוגית‪.‬‬

‫‪81‬‬
 ‫מדידת תכונות‪ :‬ניתוח גורמים‬
‫‪ Eysenck‬הדגיש את החשיבות של מדידה מדוייקת ומושגים בהירים‪ .‬רוב עבודתו הוקדשה לפיתוח מדידות‬
‫מהימנות של תכונות אישיותיות‪ .‬הוא האמין בצורך למידות מדוייקות וזה הפך אותו למבקר של השיטה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬בבנייתו את תאורית התכונות הוא השתמש במדדים מהימעים של הבדלים בין אישיים‪ .‬הוא‬
‫הדגיש את הצורך לפתח מדד מדוייק של תכונות אישיות‪ ,‬על מנת לאשש‪/‬להפריך את התאוריה ועל מנת לבדוק‬
‫בסיס ביולוגי של תכונות‪.‬‬
‫‪ Eysenck‬הדגיש בסיס ביולוגי לתכונות‪ .‬ללא הבנת הביולוגיה של התכונות ההסבר של התכונות יהיה מעגלי‬
‫(ההתנהגות שנובעת מהתכונה מהווה אישור לקיום התכונה והתכונה גורמת להתנהגות)‪.‬‬

‫ניתוח גורמים וזיהו המבנים של הבדלים בין‪-‬אישיים‬

‫הבסיס של ‪ Eysenck‬לפיתוח שיטת סיווג של תכונות ולפיתוח מדידות של תכונות הוא ניתוח גורמים‪ .‬הוא‬
‫השתמש בניתוח גורמים כדי לענות על השאלה‪ :‬מהן התכונות הבסיסיות‪ ,‬המימדים הבסיסיים ביותר של הבדלים‬
‫בין‪-‬אישיים? במחקר ניתוח גורמים מספר גדול של פריטים מופנה לכל נבדק‪ .‬כך שישנה קבוצה מסויימת של‬
‫פריטים בעלת מתאם חיובי‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים שענו על שאלה א' בצורה מסויימת יענו גם על שאלה ג' ו‪-‬ח' באותה‬
‫צורה‪ .‬כך גם היו פריטים במתאם שלילי‪ .‬המתאם הזה מסמל גורם משותף שעומד מאחורי כל הפריטים שהיו‬
‫במתאם‪ .‬ניתוח הגורמים מגלה דפוסים כאלה בין מספר פריטים גדול שבא במתאם‪ .‬חוקרי התכונות טוענים‬
‫שהגורמים שמזוהים בניתוח גורמים מסוג כזה מגלים לנו מבני אישיות‪ .‬ניתוח גורמים הוא הדרך בה פסיכולוגים‬
‫מגלים מבנים אישיותיים‪.‬‬
‫יתרונות ניתוח הגורמים‪ :‬לפני השימוש בניתוח גורמים חוקרים הסתמכו על אינטואיציה‪ .‬הם הקשיבו לאדם ולפי‬
‫תחושה הסיקו איזה מבנים עומדים בבסיס ההתנהגות של האדם‪ .‬ניתוח הגורמים מהווה דרך אובייקטיבית‬
‫לזהות את המידה בה משתנים מסויימים מופיעים יחד‪ .‬אולם‪ ,‬ניתוח הגורמים הוא לא לגמרי אובייקטיבי; ניתוח‬
‫הגורמים לא נותן לנו תשובה מדוע פריטים מסויימים הם במתאם חיובי‪ .‬ולכן‪ ,‬על החוקר להסיק מקיום המכנה‬
‫המשותף בין הפריטים‪ ,‬ועל החוקר להמציא תווית לפריטים המשותפים הללו‪ .‬ולכן החלק הסופי של ניתוח‬
‫גורמים תלוי בהחלטה ובפרשנות החוקר‪.‬‬
‫ניתוח גורמים משני נערך כשניתוח גורמים ראשוני מראה על מתאם בין פריטים מסויימים והחוקר מחפש סט של‬
‫גורמים שאינם במתאם‪ Eysenck .‬רצה לזהות סט פשוט של גורמים שאינם בקורלציה‪ ,‬שאותם ראה כמימדים‬
‫בסיסיים שעומדים בבסיס הגורמים שנמצאו בניתוח הגורמים הראשוני‪ .‬מימדים אלו מייצגים גורמים מישניים‬
‫או ‪ .superfactor‬כלומר‪ ,‬תכונות שזוהו בניתוח הגורמים הראשוני כמו‪ :‬חברותיות‪ ,‬פעלתניות‪ ,‬חיות‬
‫(‪ )liveliness‬יאוגדו יחד תחת הסופרפקטור‪ :‬מוחצנות‪ .‬הסופר פקטור נע על סולם שבקצה אחד הוא נמוך‬
‫(מופנמות) ובקצה שני הוא גבוה (מוחצנות)‪ .‬וכל האנשים נעים ברצף הזה‪ .‬רוב החוקרים בתחום מאמינים‬
‫שתכונות נעות על רצף ולא בקטגוריות מופרדות‪.‬‬

‫מימדים בסיסיים של אישיות‬

‫‪ Eysenck‬הצליח לזהות שני מימדים בסיסיים לאישיות‪ .‬ניתוח הגורמים המשני שלו הראה שני מימדים בלתי‬
‫תלויים של הבדלים בין אישיים שאותם פרש כשני מבנים מרכזיים של האישיות‪ .‬הוא כינה את אותם מימדים‪:‬‬
‫מוחצנות‪-‬מופנמות ו‪ -‬יציבות רגשית‪-‬חוסר יציבות רגשית (נוירוטיות)‪.‬מימדים אלו לרב לא היו במתאם זה עם זה‪.‬‬
‫העובדה שאינם במתאם שהסיווג של ‪ Eysenck‬לשני מימדים יכולה ליצג שני קווים שיחד מגדירים מרחב‬
‫פסיכולוגי של תכונות‪ .‬בעיקרון‪ ,‬כל אדם יכול להיות ממוקם במרחב הדו מימדי הזה‪ .‬לפי התאוריה של ‪Eysenck‬‬
‫לכל אחד יש יש מידה מסיויימת של מוחצנות ושל נוירוטיות‪ .‬השיטה של ‪ Eysenck‬מתיחסת‬
‫‪81‬‬
‫לתאור ישן של הבדלים בין אישיים‪ .‬היפוקרטס וגלן הציעו קיום של ‪ 4‬טיפוסי אישיות בסיסיים‪ :‬מלנכולי‪,‬‬
‫פלגמטי‪ )?(choleric ,‬ו‪ .sanguine -‬לפי ‪ Eysenck‬אנשים שנראו על ידי אותם יוונים כבעלי אישיות מאחד‬
‫היו פשוט בעלי רמה גבוהה של‬ ‫הסוגים‬
‫תכונות שקשורות לאותה‬ ‫שתי שתי‬
‫זה שאנו רואים אותן גישות על‬ ‫אישיות‪.‬‬
‫אישיותיים כבר אז ב‪ 400-‬לספ'‬ ‫מבנים‬
‫יציבות בבסיס הביולוגי של‬ ‫מראה על‬
‫לאורך התקופות‪ .‬לאחר מכן‬ ‫התכונות‬
‫שלישי‬ ‫מימד‬ ‫‪Eysenck‬‬ ‫הוסיף‬
‫‪ .psychoticism‬אנשים שהם‬
‫במימד זה נוטים להתבודד‪,‬‬ ‫גבוהים‬
‫חסרי רגישות‪ ,‬חסרי אכפתיות‬ ‫להיות‬
‫אחרים ומתנגדים למנהגים‬ ‫כלפי‬
‫מקובלים‪ .‬שלושת מימדים אלו‬ ‫חברתיים‬
‫תאורית שלושת הגורמים של‬ ‫בונים את‬
‫‪psychoticism,‬‬ ‫(‬ ‫‪Eysenck‬‬
‫‪extraversion,‬‬
‫‪ .)neuroticism=PEN‬מימדים אלו נצפו בתרבויות שונות ובעלי מרכיב תורשתי‪.‬‬
‫מדידות של שאלונים‬
‫‪ Eysenck‬פיתח מספר שאלונים כדי למדוד אנשים לאורך המימדים של מוחצנות‪-‬מופנמות‪Maudsley " :‬‬
‫‪Eysenck personality " ," Eysenck personality inventory" ,"personality inventory‬‬
‫‪ ."questionnaire‬המוחצן האופייני יענה בחיוב על שאלות כמו‪" :‬האם תהיה עצוב אם לא תוכל לראות הרבה‬
‫אנשים במהלך היום?"‪" ,‬האם אתה מחפש ריגושים?"‪ .‬בניגוד‪ ,‬המופנם האופייני יענה בחיוב לשאלות כמו‪" :‬האם‬
‫אתה מעדיף לקרוא מאשר להפגש עם אנשים?"‪" ,‬האם אתה עוצב וחושב על הדברים לפני שאתה מבצע אותם?"‪.‬‬
‫שאלונים אלו כוללים גלאי שקרים כדי לזהות אם אדם מזייף את תגובותיו‪ .‬ישנם שאלונים בהם הניקוד‬
‫למוחצנות לא כל כך ברור מהשאלות‪ ,‬למשל על ידי בחינת התגובה לטיפת לימון על הלשון‪ .‬מוחצנים ומופנמים‬
‫שונים במידת הרוק שהם מפרישים כתוצאה‪.‬‬

‫ממצאי מחקר‬
‫האם ישנם הבדלם משמעותיים נוספים בהתנהגותבין מוחצנים למופנמים? מוחצנות היא כנראה התכונה‬
‫הנחקרת ביותר‪ ,‬בין היתר משום שהיא מקושרת להתנהגוית שקל לבדוק‪ .‬סקירת מימד זה מציג ממצאים שונים‪:‬‬
‫מופנמים רגישים יותר לכאב‪ ,‬מתעייפים מהר יותר‪ ,‬ריגוש פוגע להם בתפקוד‪ ,‬והם נוטים להיות זהירים ואיטיים‬
‫יותר ממוחצנים‪ .‬הבדלים נוספים שנמצאו‪:‬‬
‫‪ .1‬מופנים מצליחים יותר בבית ספר‪ .‬אלו הנושרים מקולג' עקב סיבות אקדמיות נוטים להיות מוחצנים‪,‬‬
‫ואלו הנושרים מסיבות פסיכיאטריות נוטים להיות מופנמים‪.‬‬
‫‪ .2‬מוחצנים מעדיפים פעילויות שכוללות אנטראקציה עם אנשים‪ .‬מוחצנים מחפשים גיוון בשגרת העבודה‬
‫שלהם‪ .‬לעומת מופנמים שמעדיפים שגרה‪.‬‬

‫‪82‬‬
‫‪ .3‬מוחצנים נהנים להביע הומור מיני ואגרסיבי‪ ,‬ומופנמים מעדיפים הומור אינטלקטואלי‪ ,‬כמו בדיחות‬
‫מרומזות ועדינות (מה?)‪.‬‬
‫‪ .4‬מוחצנים יותר אקטיבים מינית‪ ,‬מבחינת תדירות ומספר שותפים‪.‬‬
‫‪ .5‬מוחצנים יותר ‪ suggestible‬ממופנמים‪.‬‬
‫הממצא האחרון הגיע ממחקר של מגפה באנגליה‪ .‬דיווח ראשוני של כמה בנות מתעלפות הסתיים באשפוז של ‪85‬‬
‫בנות‪ .‬נמצא שהבנות שהושפעו מהמגפה היו יותר נוירוטיות ומוחצנות‪ .‬מחקר נוסף בנושא נעשה בקרב תלמידי‬
‫קולג'‪ .‬מהתאוריה של ‪ Eysenck‬נגזרו ההשערות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מוחצנים יעדיפו ללמוד במקומות עם יותר גרויים חיצוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬מוחצנים יקחו יותר הפסקות בלימודים‪.‬‬
‫‪ .3‬מוחצנים יעדיפו רמה גבוהה יותר של רעש ויותר הזדמנויות למפגשים חברתיים בזמן הלמידה‪ .‬מוחצנים‬
‫יגיבו שונה ממופנמים לאות הרמת רעש‪.‬‬

‫בסיס ביולוגי לתכונות אישיות בתאוריה של ‪Eysenck‬‬

‫‪ Eysenck‬היה בין הראשונים שחקר את הבסיס הביולוגי של התכונות‪ Eysenck .‬טען שהבדלים במימד‬
‫מוחצנות נובעים משינויים בתפקוד הנוירופיסיולוגי של הקורטקס‪ .‬הרעיון הוא שמופנמים הם יותר מועדים‬
‫לעירור‪ ,‬הם חווים יותר פעילות קורטיקלית מארועים בעולם החיצון‪ .‬כתוצאה גרויים אינטנסיביים גורמים להם‬
‫לעירור יתר (‪ ,)overaroused‬מצב אברסיבי‪ .‬ואכן נמצאה תמיכה לתאוריה זו‪ Eysenck .‬מצא עדות רבה‬
‫נמצא גם שמופנמים יותר מושפעים מעונש בתהליכי למידה בעוד‬ ‫לביולוגיה של המימדים האישיותיים‪.‬‬
‫שמוחצנים יותר מגיבים מפרס‪ Eysenck.‬שיער שמימד המוחצנות הוא בחלקו תורשתי ובחלקו סביבתי‪ .‬מחקרי‬
‫תאומים איששו את ההנחה לגבי תורשתיות‪ .‬עדות לגבי מימד המוחצנות שחוזר על עצמו במחקרים בין תרבותיים‬
‫הוא היציבות שלו לאורך זמן ושישנו בסיס ביולוגי חזק במימד זה‪.‬‬
‫לפי ‪ ,Eysenck‬אנשים עם ציון גבוה בנוירוטיות נוטים להיות בעלי חוסר יציבות רגשית וסובלים מחרדה‪ ,‬דאגות‬
‫וכאבים גופניים‪ .‬גם פה מוצע הסבר ביולוגי‪ .‬אולם‪ ,‬עבור נוירוטיות‪ Eysenck ,‬הציע שהמערכת המוחית‬
‫האחראית איננה הקורטקס אלא המערכת האוטונומית‪ .‬אנשים נוירוטים‪ ,‬לפי ‪ ,Eysenck‬הם בעלי מערכת‬
‫אוטונומית שמגיבה בקלות ללחץ ואיטית בירידה בפעילות כתוצאה מהפחתת לחץ‪ .‬לכן האדם הנוירוטי נראה‬
‫קופצני ולחוץ‪ .‬אולם‪ ,‬אין מחקרים שתומכים בחלק הזה של התאוריה של ‪ .Eysenck‬עוד פחות ידוע על מימד ה‪-‬‬
‫‪ .)P( psychoticism‬אולם‪ ,‬ישנו מרכיב גנטי ‪ ,‬במיוחד מקושר עם זכרות‪ ,‬אגרסיביות‪ .‬מימד ‪ P‬גבוה יותר בקר‬
‫גברים ולכן אולי מושפע על ידי רמות של טסטוסטרון‪.‬‬

‫פסיכופתולוגיה ושינוי התנהגות‬

‫התאוריה של ‪ Eysenck‬של אישיות קשורה לתאוריה שלו על פסיכולוגיה אבנורמלית ושינוי התנהגות‪.‬‬
‫הסימפטומים או הקשיים הפסיכולוגיים שאדם עלול לחוות קשורים לתכונות אישות בסיסיות ועקרונות של‬
‫תפקוד מערכת העצבים‪ .‬לפי ‪ ,Eysenck‬אדם מפתח סימפטומים נוירוטים עקב פעילות משותפת של המערכת‬
‫הביולוגית והתנסויות שתורמות ללמידה של תגובות רגשיות חזקות לגירוי מעורר פחד‪ .‬אולם‪ ,‬רוב המטופלים‬
‫הנוירוטים נוטים להיות בעלי נוירוטיות גבוהה ומוחצנות נמוכה‪ .‬בניגוד‪ ,‬פושעים ואנשים עם אישיות אנטי‬
‫חברתית נוטים להיות גבוה בנוירוטיות‪ ,‬גבוה במוחצנות וגבוה ב‪ .P‬אנשים אלו מראים יכולת נמוכה ללמוד‬
‫נורמות חברתיות‪ .‬למרות המרכיב הגנטי החזק של הפרעות אלו‪ Eysenck ,‬טוען שאסור להיות פסימים לגבי‬

‫‪83‬‬
‫טיפול אפשרי‪ .‬לפיכך‪ ,‬זה אפשרי לאדם להמנע ממצבים טראומטיים‪ ,‬כדי לבטל את הלמידה של תגובות הפחד‪ ,‬או‬
‫לרכוש קודים מסוימים של התנהלות חברתית‪ .‬כלומר‪ ,‬שתוך כדי הדגשת הגורמים הגנטיים‪ Eysenck ,‬היה‬
‫תומך נלהב בטיפול הבהביוטיסטי‪ ,‬או טיפול שיטתי להתנהגות אבנהורמלית לפי עקרונות תאורית הלמידה‪.‬‬
‫‪ Eysenck‬היה מבקר גדול של הפסיכואנליזה‪ .‬הוא טען כך‪:‬‬
‫‪ .1‬פסיכואנליזה איננה תאוריה מדעית כי לא ניתן להפריך אותה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות קיימות במימדים שונים ולא נמצאות על אותו רצף‪.‬‬
‫‪ .3‬התנהגו ת אבנורמלית מיצגת למידת התנהגות של הסתגלות לקויה ולא מראה על קונפליקטים לא‬
‫מודעים‪.‬‬
‫‪ .4‬כל סוג של טיפול כולל איזשהי למידה‪ .‬טיפול למש עם נוירוטים מהווה הכחדת למידה של תגובות‬
‫נלמדות‪.‬‬
‫לסיכום‪ Eysenck ,‬טען שהפסיכואנליזה היא לא שיטה יעילה לטיפול‪.‬‬

‫הערות על ‪Eysenck‬‬
‫‪ Eysenck .1‬תרם לתחומים רבים‪ .‬בנוסף להתמקדותו בעקרונות ההתנהגות והבדלים בין אישיים‪ ,‬הוא‬
‫תרם גם למחקר של קרימינולוגיה‪ ,‬חינוך ועוד‪ .‬מבחני האישיות שלו תורגמו לשפות רבות ומשתמשים‬
‫בהם בכל העולם‪.‬‬
‫‪ Eysenck .2‬הדגיש את הערך של השאלונים ושל המחקר המדעי‪.‬‬
‫‪ Eysenck .3‬קשר את משתני האישיות שלו לשיטות המדידה‪ ,‬תאוריה של תפקוד מערכת העצבים‬
‫ולמידה‪ ,‬ותיאורה של פסיכופתולוגיה ושינויי התנהגות‪ .‬התאוריה שלו עומדת בפני מבחן ואיננה רק‬
‫תיאורית‪.‬‬
‫‪ .4‬מבחינה הסטורית‪ Eysenck ,‬שחה נגד הזרם‪ ,‬ותרם לדיעות לא מקובלות‪.‬‬
‫ביקורת על ‪ :Eysenck‬התעלמות מעדויות סותרות‪ ,‬הגזמה בחוזק התוצאות התומכות‪ ,‬ישנן תאוריות שיותר‬
‫הולמות את הנתונים (מימד אימפולסיביות‪-‬חרדה)‪ ,‬פסיכולוגים רבים חשים שזה בלתי אפשרי להתיחס להבדלים‬
‫בין אישיים תוך שימן בשניים שלושה מימדים‪ ,‬ולסיום‪ -‬ישנם פסיכולוגים שכלל לא מסכימים לגבי תאורית‬
‫התכונות כלל‪.‬‬

‫גישת ניתוח גורמי התכונות של ‪)1905-1998( Cattell‬‬

‫‪ Cattell‬הוא אחד הפסיכולוגים היותר משמעותיים של המאה ה‪ .20-‬היה לו עניין בשימוש בניתוח גורמים‬
‫בפסיכולוגיה ורצון ליצור תאוריה היררכית של אישיות‪ .‬התאוריה של ‪ Cattell‬מאוד דומה לתאוריה של‬
‫‪ .Eysenck‬ל‪ Cattell‬היה תואר ראשון בכימיה ולכן ניסה ליצור מעין "טבלת יסודות"‪ ,‬כלומר סיווג משתנים‪ ,‬גם‬
‫בחקר האישיות‪.‬‬

‫נקודת המבט של ‪ Cattell‬על מדע האישיות‬

‫‪ Cattell‬הבחין בין שלושה סוגי שיטות מחקר בחקר האישיות‪( .clinical ,multivariant ,bivariante :‬דו‪-‬‬
‫משתני‪ ,‬רב‪-‬משתני וקליני)‪.‬‬
‫הניסוי הדו‪-‬משתני האופיני עוקב אחרי מערך הניסוי הפשוט של מדעי החיים‪ .‬במחקר דו משתני‪ ,‬ישנם משתנים‪-‬‬
‫משתנה בלתי תלוי שהנסיין מתפעל ומשתנה תלוי שנמדד כדי לראות את ההשפעה של המניפולציה הניסויית‪.‬‬

‫‪84‬‬
‫במחקר רב משתני‪ ,‬אשם חוקר את הקשר בין מספר משתנים בו זמנית‪ .‬הנסיין לא מתפעל את המשתנה‪ .‬הנסיין‬
‫מאפשר לחיים לעשות את הניסוי ואז משתמש בשיטות סטטיסטיות של ניתוח גורמים כדי להוציא מהנתונים‬
‫מימדים משמעותיים וקשרים סיבתיים‪ .‬שיטת ניתוח הגורמים היא שיטה של רב משתנים‪ .‬ההבדל בינהם הוא‬
‫שבשיאה הדו משתנית הנסיין מגביל את תשומת הלב למספר משתנים שהוא יכול לתפעל במספר דרכים בעוד‬
‫בשבשיטה הדו משתנית הנסיין שם לב להרבה משתנים כמו שהם קיימים בסיטואציה טיבעית‪.‬‬
‫‪ Cattell‬היה ביקורתי כלפי השיטה הדו משתנית‪:‬‬
‫‪ .1‬הוא טען שדגש על הקשר בין שני משתנים מיצג גישה פשטנית לאישיות‪ .‬התנהגות אנושית היא מורכבת יותר‬
‫מזה ויצגת קשר בין הרבה משתנים‪ .‬הבנת קשר בין שני מתשנים משאירה עדיין שאלה איך שני אלו מתחברים‬
‫לכל שאר המשתנים‪.‬‬
‫‪ .2‬העובדה שהניסוי הדו משתני מנסה לתפעל את המב"ת אומרת שזנחו עניינים רבים בעלי חשיבות גדולה‬
‫בפסיכולוגיה‪ .‬משום שאת המצבים הרגשיים המשמעותיים אי אפשר לתפעל ולכן לא ניתן לבדוק אותם בניסוי‬
‫מבוקר כזה‪.‬‬
‫השיטה השלישית‪ ,‬הקלינית‪ ,‬מנוגדת לשיטה הדו משתנית בכך שהחוקר הקליני יכול ללמוד על התנהגויות‬
‫חשובות בזמן שהן קורות ולחפש חוקיות בתפקוד הכולל של האורגניזם‪ .‬אולם‪ ,‬השיטה הקלינית והרב משתנית‬
‫קרובות זו לזו ושונות מהשיטה הדו משתנים‪ .‬שתיהן חוקרות דפוסים מורכבים של התנהגות בזמן שהם קורים‬
‫באופן טיבעו‪ ,‬ונותנים לחיים עצמם להיות המקור למניפולציות‪ ,‬ופונה לאישיות הכוללת ולא לתהליכים נפרדים‬
‫מבודדים‪ .‬אולם‪ ,‬יש שוני בין החוקר הקליני לרב משתני‪ :‬הקליני משתמש באינטואיציה כדי להבין את הקליינט‪,‬‬
‫בעוד שהרב משתני משתמש במדידות פורמליות ובניתוחים סטטיסטיים‪ Cattell .‬טען שהמחקר הקליני הוא כמו‬
‫הרב משתני רק בלי הדאגה לחוקים מדעיים‪.‬‬
‫‪ Cattell‬טען שהשיטה הרב משתנית כוללת את הדברים הטובים שבשתי השיטות האחרות‪ .‬לטענתו השיטה‬
‫הסטטיסטית החשובה ביותר במחקר רב משתני הוא ניתוח הגורמים‪.‬‬
‫ההבדל בין ‪ Cattell‬ל‪ Eysenck-‬הוא ש‪ Cattell-‬מעדיף לעבוד עם מספר גדול של משתנים ברמת התכונות‪.‬‬
‫למשתנים אלו יש הגדרה צרה יותר אבל נוטים להיות יותר בקורלציה זה עם זה‪ .‬לעומתו‪ Eysenck ,‬השתמש‬
‫בניתוח גורמים משני כדי להקבץ את התכונות למספר קטן יותר של סופרפקטורים שאנים במתאם זה עם זה‪.‬‬

‫התאוריה של ‪ Cattell‬על אישיות‬

‫סוגי תכונות‪:‬‬
‫המבנה הבסיסי לפי ‪ Cattell‬הוא התכונה‪ ,‬שהוגדרה קודם כמועדות מוקדמת (‪ .)predisposition‬הקונספט של‬
‫תכונה מניח שהתנהגות באה בכמה דפוסים לאורך זמן ומעבר לסיטואציות‪ .‬ישנם שני מושגים שחשובים בהבחנה‬
‫בין תכונות‪ :‬תכונות יכולת (‪ ,)ability‬תכונות טמפרמנט (‪ )temperament‬ותכונות דינמיות (‪ .)dynamic‬הבחנה‬
‫נוספת נעשית בין תכונות שטח (‪ )surface traits‬ותכונות מקור (‪ .)source traits‬הסבר‪:‬‬
‫תכונת יכולת קשורה ליכולות ולכישורים שמאפשרים לאדם לתפקד באופן יעיל‪ .‬אנטליגנציה היא דוקמא לתכונת‬
‫יכולת‪ .‬תכונת טמפרמנט קשורה לחיים הרגשיים של אדם ולאיכות הסטייליטסטית של ההתנהגות שלו‪ .‬האם‬
‫אדם נוטה לעבוד מהר או לטא‪ ,‬בדרך כלל רגוע או רגשי‪ ,‬נוטה לפעול לאחר מחשבה או באימפולסיביות‪ ,‬כל אלו‬
‫הן תכונות של טמפרמנט‪ .‬תכונות דינמיות קשורות לשאיפה‪ ,‬החיים המוטיבציונים של האדם‪ ,‬סוגי המטרות ששם‬
‫לעצמו אדם‪ .‬יכולת‪ ,‬טמפרמנט ודינמיות תופסות את רוב האלמנטים של האישיות‪.‬‬
‫ההבדל בין תכונות שטח לתכונות מקור קשור לרמה שבה אנחנו מסתכלים על ההתנהגות‪ .‬תכונת שטח מבטאות‬
‫התנהגויות שברמה השטחית אולי מופיעות יחד אבל למעשה לא תמיד משתנות יחד‪ ,‬ולא בהכרח בעלות גורם‬

‫‪85‬‬
‫משותף‪ .‬תכונת מקור‪ ,‬מבטאת קשר בין התנהגויות שכן משתנות יחד ויוצרות מימד בלתי תלוי באישיות‪ .‬בעוד‬
‫שתכונות שטח יכולות להתגלות דרך שיטות סוביקטיביות כמו לשאול אנשים איזה תכונות שלהם הם חושבים‬
‫שהולכות יחד‪ ,‬השיטות הסטטיסטיות של ניתוח גורמים הכרחיות כדי לגלות את תכונות המקור‪ .‬תכונות המקור‬
‫מהוות את אבני הבניין של האישיות‪.‬‬

‫מקורות הנתונים‪L-Data, Q-Data, OT-Data :‬‬

‫כיצד מגלים תכונות מקור שמכסות את מירב התגובות ברוב הסיטואציות? ‪ Cattell‬הבחין בין שלושה מקורות‬
‫של מידע שדומים לסיווג ה‪ LOTS-‬בפרק ‪ .2‬נתוני חיים (‪ ,L-Data ,)life‬כוללים נתונים מארועי חיים‬
‫אוביקטיבים ודרוג על ידי צופים וחברים‪ .‬נתוני שאלונים (‪ ,Q-Data ,)questionnaire‬מבוססים על דיווח עצמי;‬
‫ונתוני מבחנים אובייקטיבים (‪.OT-Data ,)objective test‬‬
‫‪ L-Data‬המתיחס להתנהגות בסיטואציות אמיתיות‪ ,‬יומיומיות כמו התנהגות בבית ספר‪ ,‬אנטראקציה עם חברים‬
‫וכו'‪ .‬זה יכול להעשות דרך ספירה של התנהגויות או תצפית‪.‬‬
‫‪ Q-Data‬כולל נתונים מדיווח עצמי או תגובות בשאלונים‪.‬‬
‫‪ OT-Data‬כולל סטואציות התנהגותיות מיניאטוריות‪ ,‬בהן הנבדק לא מודע לקשר בין התגובה ובין המאפיין‬
‫האישיות שנמדד‪.‬‬
‫לפי ‪ Cattell‬אם מחקר רב משתני‪ ,‬ניתוח גורמי מסוגל לקבוע את המבנים הבסיסיים של האישיות‪ ,‬אז אותם‬
‫גורמים או תכונות צריכים להיות מוצאים משלושת סוגי הנתונים הנ"ל‪.‬‬
‫‪ Cattell‬החל עם ניתוח הגורמים של ‪ L-Data‬ומצא ‪ 15‬גורמים שמכסים את רוב מרכיבי האישיות‪ .‬ואז הוא בדק‬
‫אם ימצא את אותן תוצאות גם ב‪ . Q-Data-‬אלפי פריטי שאלונים נכתבו והועברו למספר רב של אנשים‪ .‬ניתוח‬
‫גורמים שהורץ על הנתונים בא לבדוק איזה פריטים הולכים יחד‪ .‬התוצאה המרכזית באה משאלון שכונה‪:‬‬
‫)‪ .Sixteen Personality Factor Questionnaire (16P.F.‬הנתונים שנמצאו מה‪ Q-Data-‬היו דומים לאלו‬
‫שנמצאו מה‪ . L-Data-‬אך כמה היו יחודיים לכל סוג נתונים‪.‬‬
‫‪ ,Cattell‬למרות שתמך בשימוש בשאלוני ניתוח גורמים כמו ה‪ ,16P.F.‬הוא היה מודע לבעיות כמו עיוות‬
‫מוטיבציוני והונאה עצמית בהקשר לתגובות על שאלונים‪ .‬הוא במיוחד חשב ששיטת השאלון במיוחד מוגבלת‬
‫בקרב אוכלוסיות של פגועי נפש‪ .‬ולכן מאוחר יותר הסתמך על ‪.OT-Data‬‬
‫התוצאות מה‪ Q-Data -‬וה‪ L-Data -‬עזרו להנחות את הפיתוח של הסיטואציות המיניאטוריות‪ .‬כלומר‪ ,‬המטרה‬
‫הייתה לפתח מבחנים אוביקטיבים שימדדו את תכונת המקור שכבר גילו‪ .‬דוגמא‪ :‬נטייה להיות אסרטיביים באה‬
‫לידי ביטוי בהתנהגויות כמו העברת אצבע במבוך ארוך (?)‪ .‬נערכו יותר מ‪ 500-‬מבחנים כדי לכסות את מימדי‬
‫האישיות‪ ,‬מבחנים אלו הועברו לקבוצות גדולות של נבדקים‪ ,‬ונערך ניתוח חוזר של נתונים מביטואציות מחקריות‬
‫שונות שבסוף הובילו להבחנה של ‪ OT-Data 21‬תכונות מקור‪.‬‬
‫לא נמצא קשר ישיר בין הנתונים שנאספו משלושת סוגי הנתונים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אלו ארבעת השלבים במחקר של ‪:Cattell‬‬
‫‪ .1‬הגדרת המבנים של האישיות בשלושה אזורי תצפית שנקראים‪.OT-Data ,Q-Data ,L-Data :‬‬
‫‪ .2‬התחלת המחקר עם ‪ ,L-Data‬ודרך ניתוח גורמים מגיע ל‪ 15-‬תכונות מקור‪.‬‬
‫‪ .3‬בהסתמך על ממצאי המחקר הוא מפתח את שאלון ה‪ 16P.F. -‬אשר מכיל ‪ 12‬תכונות שתואמות את‬
‫התכונות שנמצאו ב‪ L-Data-‬ו‪ 4-‬תכונות שייחודיות לשיטת השאלונים‪.‬‬

‫‪86‬‬
‫‪ .4‬שימוש בתוצאות אלו כדי להדריך את המחקר שלו בפיתוח מבחן אוביקטיבי‪ Cattell ,‬מוצא ‪ 21‬תכונות‬
‫מקור ב‪ Q-Data -‬שנראה שיש להם קשר מורכב וברמה נמוכה לתכונות שנמצאו בנמונים האחרים‪.‬‬
‫הנתונים שנאספו בשלושת סוגי התצפית הללו לא השלימו את הנוסחא של ‪ Cattell‬על מבנה האישיות‪ .‬אולם‪ ,‬הם‬
‫מהווים את הבסיס‪ ,‬בכמת הסיווג שלו‪ .‬אולם‪ ,‬מה העדות לקיום תכונות אלה?‬
‫‪ .1‬תוצאות ניתוח הגורמים על סוגים שונים של נתונים‪.‬‬
‫‪ .2‬תוצאות דומות בתרבויות שונות‪.‬‬
‫‪ .3‬תוצאות דומות בקבוצות גיל שונות‪.‬‬
‫‪ .4‬שימוש כמנבא התנהגות בסביבה טבעית‪.‬‬
‫‪ .5‬עדות לתרומה גנטית משמעותית לתכונות רבות‪.‬‬

‫יציבות ושונות בהתנהגות‬

‫‪ Cattell‬לא ראה את האישיות כמבנה סטטי‪ .‬כיצד אדם מתנהג בנקודת זמן תלויה לא רק בתכונות לא גם‬
‫בדברים נוספים‪ Cattell .‬ציין שני דברים נוספים שחשובים בהסבר ההתנהגות‪( states :‬מצב)‪ ,‬ו‪( roles-‬תפקיד)‪.‬‬
‫כאשר מצב מסביר את השינוי במצברוח ובמצב הריגשי שקורים בחלקם בעקבות שינויי הסיטואציה (חרדה‪,‬‬
‫דיכאון‪ ,‬עייפות‪ ,‬עוררות וסקרנות)‪ .‬כדי לתאר תיאור מדוייק של האדם בנקודה ספציפית צריך מדידה של התכונה‬
‫ושל המצב‪ .‬למצב ולתכונה יש השפעה שווה על התנהגות האדם בנקודה מסויימת‪.‬‬
‫לגבי התפקיד‪ Cattell :‬ראה שהתנהגויות מסויימות יותר קשורות לתפקיד חברתי שאדם צריך למלא מאשר‬
‫לתכונת האישיות שיש לאדם‪ .‬תפקידים חברתיים מסבירים למה אדם צועק במשחק כדורגל ולא בכנסיות‪.‬‬
‫למרות ש‪ Cattell‬האמין שגורמי האישיות יוצרים יציבות מסויימת בהתנהגות לאורך סיטואציות שונות‪ ,‬הוא‬
‫זיהה גם שהמצברוח של אדם (מצב) והדרך הוא מציג את עצמו (תפקיד) משפיעות גם הן על ההתנהגות‪.‬‬

‫הערות על ‪Cattell‬‬
‫הרבה פסיכולוגים של אישיות התעלמו מעבודתו של ‪ Cattell‬משום שהם פיקפקו במהימנות המבחנים בהם‬
‫השתמש‪ ,‬ההסתמכות הכבדה שלו על ניתוח גורמים והספקולציות התאורטיות שלו שהלכו מעבר לנתונים‪.‬‬
‫לעיתים הוא הגזים בתאור נכונות הנתונים שלו‪.‬‬

‫תאורית התכונות‪ Allport, Eysenck :‬ו‪Cattell -‬‬

‫המאפיין העיקרי שמשותף לתאוריות התכונות השונות הוא ההנחה שישנו מרכיב אישיותי שמורכב ממועדות רחב‬
‫להגיב בדרכים מסויימות‪ .‬מאפיינים משותפים נוספים‪ ,‬בעיקר לפי ‪ Eysenck‬ו‪ , Cattell-‬הם שתכונות אישיות‬
‫יכולות להיות מזוהות על ידי ניתוח הבדלים בין אישיים באוכלוסיה‪ .‬ושהבדלים אלו בנויים על מימדים‬
‫מתמשכים ולא קטגוריאליים‪ ,‬שביטוי אצל אדם של התנהגות שקשורה מתכונות היא קשור באופן ישיר לקיום‬
‫אותה תכונה באדם עצמו ושניתוח גורמים של קורלציות בין תגובות במבחן באוכלוסיה היא השיטה הטובה‬
‫ביותר לזיהוי המבנים של האישיות‪.‬‬
‫ההבדל הגדול בין שלושתם הוא השימוש בניתוח גורמים כדי לקבוע את מספר ואופי התכונות‪ Allport .‬היה‬
‫ביקורתי כלפי השיטה כי היא סיפקה מידע לגבי ההבדל בין אנשים ולא סיפקה ניתוח של הנושאים שבמרכז‬
‫התעניינותו‪ :‬הדינמיקה והארגון בתוך האדם עצמו של של האישיות‪ .‬בניגוד אליו‪ Eysenck ,‬ו‪ Cattell-‬היו‬
‫מצודדים של הטכניקה הסטטיסטית‪ .‬הבדל נוסף‪ ,‬במסגרת ניתוח הגורמים ‪ Cattell‬הדגיש ‪ 20‬תכונות מובחנות‬

‫‪87‬‬
‫בעוד ש‪ Eysenck‬הדגיש רק ‪ Allport .3‬הלך רחוק יותר והציע שישנן תכונות שונות בכל אדם‪ ,‬מה שפותח את‬
‫הדלת למספר אינסופי של תכונות‪.‬‬
‫שלושת החוקרים שונים זה מזה גם בגישתם לחקר מוטיבציה‪ Eysanck .‬לא השתמש במושג של מניע‪ ,‬גם‬
‫‪ Allport‬ו‪ Cattell-‬השאירו מקום בתאוריה שלהם למושג זה והציעו שמחקר צריך לחקור את הקשר בין התכונה‬
‫למניע‪ .‬ולסיום‪ ,‬בעוד ש ‪ Allport‬ו‪ Eysanck-‬היו ביקורתיים לגבי התאוריה הפסיכואנליטית‪ Cattell ,‬נטה פחות‬
‫לדחות אותה‪.‬‬

‫מושגים מרכזיים‪:‬‬

‫‪ :Ability, temperament and dynamic traits‬בתאורית התכונות של ‪ ,Cattell‬הקטגוריות האלו של‬

‫תכונות מהוות את האספקט המרכזי של אישיות‪.‬‬

‫‪ :Bivariate method‬התאור של ‪ Cattell‬את שיטת המחקר של האישיות שבא אחרי מערך הניסוי הפשוט‬
‫של תפעול מב"ת וצפיה בהשפעתו על מ"ת‪.‬‬

‫‪ :Cardinal trait‬מושג של ‪ Allport‬שמתאר מועדות כל כך חודרנית ובולטת בחיי אדם שכמעט בכל פעולה‬
‫שלו ניתן לאתר את השפעתה של תכונה זו‪.‬‬

‫‪ :Central trait‬מושג של ‪ Allport‬שמתאר מועדות להתנהג בדרך מסויימת במגוון סיטואציות‪.‬‬

‫‪ :Clinical methods‬תאורו של ‪ Cattell‬את שיטת המחקר של אישיות שבה יש עניין בדפוסים מורכבים‬
‫בהתנהגות כשהם קורים בחיים אך משתנים לא מוערכים באופן שיטתי‪.‬‬

‫‪ :Extraversion‬לפי התאוריה של ‪ ,Eysenck‬קצה אחד של המימד האישיותי מוחצנות‪-‬מופנמות‪,‬‬

‫שמאופיין במועדות להיות חברותי‪ ,‬אימפולסיבי ונוטה לקחת סיכונים‪.‬‬

‫‪ :Factor analysis‬שיטה סטטיסטית לניתוח קורלציה בין סטים של מבחני אישיות או של פירטים במבחן‬
‫כדי לקבוע את המשתנים שעולים או יורים יחד‪ .‬משתמשים בו בפיתוח מבחני אישיות של כמה מתאוריות‬
‫התכונות (‪)Eysenck ,Cattell‬‬

‫‪ :Functional autonomy‬המושל של ‪ Allport‬שמניע יכול להפוך לבלתי תלוי במקור שלו; מניעים בבגרות‬
‫נהיים בלתי תלויים בבסיס המוקדם שלהם שהוא הפחתת מתח‪.‬‬

‫‪ :Interversion‬לפי תאורית ‪ ,Eysenck‬קצה אחד של המימד האישיותי מוחצנות‪-‬מופנמות שמאופיין‬

‫במועדות להיות שקט‪ ,‬עצור ונמנע מסיכונים‪.‬‬

‫‪ :L-data‬לפי התאוריה של ‪ ,Cattell‬תעוד נתוני חיים שקשורים בהתנהגות בסיטואציות יומיומיות או‬
‫לתעוד התנהגות יומיומית‪.‬‬

‫‪88‬‬
‫‪ :Multivariate method‬התאור של ‪ Cattell‬את שיטת חקר האישיות המועדפת עליו‪ .‬אשר בה יש חקר של‬
‫הקשר בין הרבה משתנים בו זמנית‪.‬‬

‫‪ :Neuroticism‬לפי התאוריה של ‪ ,Eysenck‬מימד אישיותי שמוגדר על ידי יציבות וחרדה נמוכה בקצה‬
‫אחד וחוסר יציבות וחרדה גבוהה בקצה השני‪.‬‬

‫‪ :OT-data‬בתאוריה של ‪ ,Cattell‬נתוני מבחן אוביקטיבים או מידע לגבי אישיות המושג מתצפיות‬

‫בהתנהגות בסיטואציות מיניאטוריות‪.‬‬

‫‪ :Psychoticism‬בתאוריה של ‪ ,Eysenck‬מימד של האישיות המאופיין על ידי נטייה להתבודדות וחוסר‬

‫רגישות בקצה אחד מול קבלת מנהגים חברתיים ודאגה לאחר בקצה השני‪.‬‬

‫‪ :Q-data‬בתאוריה של ‪ ,Cattell‬נתוני אישיות שמושגים משאלונים‪.‬‬

‫‪ :Role‬התנהגות נתפסת כהולמת למקום ולתפקיד של אדם בחברה‪ .‬הודגשה על ידי ‪ ,Cattell‬כאחד ממספר‬
‫המשתנים שמגביל את השפעת משתני האישיות על ההתנהגות ביחד למשתנים מצביים‪.‬‬

‫‪ :Secondary disposition‬מושג של ‪ ,Allport‬מועדות להתנהג בדרך מסויימת שהיא רלונטית למספר‬

‫סיטואציות‪.‬‬

‫‪ :Source trait‬בתאוריה של ‪ ,Cattell‬התנהגויות שמשתנות יחד ויוצרות מימד בלתי תלוי של האישיות‪,‬‬
‫שמתגלה דרך שימוש בניתוח גורמים‪.‬‬

‫‪ :State‬שינויים של רגישות ומצברוח (חרדה‪ ,‬דיכאון‪ ,‬עייפות‪ )...‬ש‪ Cattell-‬הציע שמשפיעים על ההתנהגות‬
‫האנושית בכל זמן נתון‪ .‬ההערכה של תכונות ומצב יחד אמורה לנבא התנהגות‪.‬‬

‫‪ :Superface trait‬גורם ברמה גבוהה או מסדר שני שמייצג רמה גבוהה של ארגון תכונות יותר מאשר‬
‫הגורמים הראשוניים שלקוחים מניתוח הגורמים‪.‬‬

‫‪ :Surface trait‬בתאוריה של ‪ ,Cattell‬התנהגויות שנראות קשורות זו לזו אבל למעשה לא משתנות יחד‪.‬‬

‫‪ :Trait‬מועדות להתנהג בדרך מסויימת‪ ,‬כפי שמובעת בהתנהגות של אדם במגוון סיטואציות‪.‬‬

‫פרק ‪Trait Theory: The Five Factor Model ;8‬‬

‫‪Applications and Evaluation of Trait Approaches to Personality‬‬
‫גישות התכונות‪ :‬מודל חמשת הגורמים; יישומים והערכה של גישות התכונות של אישיות‬
‫תכונות הינן היחידות הבסיסיות של האישיות‪ ,‬המייצגות טווח רחב של נטיות תגובה באופנים ייחודיים‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫למרות המחלוקות הקיימות בקרב חוקרי אישיות‪( ,‬בעיקר בין אלפורט‪ ,‬אייזנק וקאטל עליהם דיברנו בפרק ‪ ,)7‬התגבש‬
‫קונצנזוס אודות קיומו של מודל חמשת הגורמים (‪ )five-factor model‬של האישיות‪ ,‬הקרוי חמשת הגדולים – ‪Big‬‬
‫‪– Five‬הקונצנ זוס המופיע בין חוקרי התכונות בדבר קיומם של חמישה גורמים או היבטים בסיסיים המשמשים להסבר‬
‫של תכונות אישיות‪ .‬תמיכה למודל נמצאה בשלושה תחומים‪:‬‬
‫‪ )1‬ניתוח של מונחי תכונות בשפה טבעית ובשאלונים‪:‬‬
‫כדי לבנות את מודל ‪ 5‬הגורמים‪ ,‬אחת הגישות לגילוי היחידות הבסיסיות של האישיות לוקחת בחשבון את המונחים‬
‫בהם אנו עושים שימוש בכדי לתאר את אישיותם של אנשים‪ .‬תחילה‪ ,‬מבקשים מהנבדקים לדרג את עצמם או אחרים‬
‫באמצעות מגוון רחב של תכונות שנבחרו בהקפדה רבה מתוך המילון‪ .‬לאחר מכן מבוצע ניתוח גורמים לדירוגים השונים‬
‫בכדי לראות אילו מהתכונות "הולכות יחד"‪ .‬רצו לדעת כמה גורמים נדרשים כדי להבין את תבניות המתאמים שנוצרו‬
‫וכן מהם גורמים אלה? במחקר כזה ובאחרים שדומים לו‪ ,‬הגיעו לחמישה גורמים עיקריים‪-‬חמשת הגדולים‪.Big Five/‬‬
‫במילה גדולים‪ ,‬הכוונה היא כי כל גורם הוא מופשט ומכיל מס' רב של תכונות יותר ספציפיות‪.‬‬
‫‪ 5‬הגורמים הינם‪ :‬נוירוטיות (‪ ,)Neuroticism‬מוחצנות (‪ ,)Extraversion‬פתיחות (‪ ,)Openness‬נוחות (‪)Agreeableness‬‬
‫ומצפוניות (‪ .)Conscientiousness‬אם נחבר את האותיות הראשונות של הגורמים נקבל את המילה ‪ .OCEAN‬נדגים‬
‫בטבלא אילו תכונות קשורות לדירוג גבוה ונמוך בכל מימד‪.‬‬

‫ניקוד נמוך‬ ‫סולם התכונה‬ ‫ניקוד גבוה‬

‫רגוע‪ ,‬נינוח‪,‬‬ ‫נוירוטיות –‬ ‫דאגן‪ ,‬עצבני‪ ,‬רגשי‪,‬‬
‫אינו רגשי‪ ,‬בטוח‪ ,‬קשוח‪ ,‬מרוצה מעצמו‪.‬‬ ‫‪Neuroticism‬‬ ‫לא בטוח‪ ,‬לא הולם‪.‬‬
‫מאופק‪ ,‬מפוכח‪ ,‬ממוקד משימה‪,‬‬ ‫חברתי‪ ,‬פעיל‪ ,‬דברן‪,‬מוכוון‬
‫מוחצנות‬
‫שקט‪ ,‬לא חיוני‪ ,‬מתבודד‪ ,‬ביישן‪.‬‬ ‫לאנשים )‪ ,(person oriented‬אופטימי‪,‬‬
‫‪Extraversion -‬‬
‫אוהב לבלות‪ ,‬מביע רגשות‪.‬‬
‫קונבנציונלי‪ ,‬מציאותי‪,‬‬ ‫סקרן‪ ,‬בעל תחומי עניין רחבים‪,‬‬
‫פתיחות‬
‫בעל תחומי עניין צרים‪,‬‬ ‫יצירתי‪ ,‬מקורי‪ ,‬בעל דמיון מפותח‪ ,‬לא‬
‫‪Openness -‬‬
‫לא אומנותי‪ ,‬לא אנליטי‪.‬‬ ‫שגרתי‪.‬‬
‫ציני‪ ,‬חצוף‪ ,‬חשדן‪ ,‬אינו משתף פעולה‪,‬‬ ‫נוחות‬ ‫רך לבב‪ ,‬בעל טבע טוב‪ ,‬נותן אמון‪,‬‬
‫חסר רחמים‪ ,‬נקמני‪ ,‬חם מזג‪ ,‬מניפולטיבי‪.‬‬ ‫‪Agreeableness -‬‬ ‫עוזר‪ ,‬סלחן‪ ,‬ישיר‪ ,‬פתי‪.‬‬
‫חסר מטרות‪ ,‬לא ניתן לסמוך עליו‪,‬‬ ‫מאורגן‪ ,‬ניתן לסמוך עליו‪ ,‬חרוץ‪,‬‬
‫עצלן‪ ,‬חסר דאגות‪ ,‬בעל כוח רצון חלש‪,‬‬ ‫מצפוניות‬ ‫בעל משמעת עצמית‪,‬‬
‫‪ Conscientiousness -‬הדוני‪ ,‬רשלן‪ /‬מזניח‪.‬‬ ‫דייקן‪ ,‬מוסרי‪ /‬קפדן‪,‬‬
‫מסודר‪ ,‬אמביציוזי‪ ,‬מתמיד‪ ,‬עקשן‪.‬‬

‫שאר הדרכים להגדיר את הגורמים הן דומות; גולדברג הציע ‪ inventory‬המבוסס על ה "‪,"big 5‬של תת תכונות‬
‫קוטביות (לדוגמא שתקן‪ -‬דברן תחת המימד של מוחצנות‪ -‬מופנמות)‪ ,‬בו אנשים צריכים לדרג את עצמם בטווח שבין‬
‫התכונות (לדוגמא ‪– 1‬שתקן ו‪-9‬דברן)‪ .‬בסופו מתקבלת תמונה של האדם בכל חמשת המימדים‪( ,‬דוגמא בספר בעמ' ‪.)256‬‬
‫ההיפותזה הלקסיקלית הבסיסית‪ : The fundamental lexical hypothsis -‬עוד נסיון למצוא את התכונות שאנשים‬
‫מגדירים כחשובות‪ .‬גולדברג טען כי אנשים ודאי פיתחו מונחים לתיאור ההבדלים המרכזיים בין אנשים‪ ,‬שהינם‬
‫חשובים לאינטראקציות בינאישיות‪ ,‬בשפות שונות‪ .‬מונחים אלה עוזרים לנו לתקשר מידע לגבי הבדלים שחשובים‬
‫ל ‪ well being‬שלנו או של הקבוצה שלנו‪ .‬כך שהם חשובים סוציאלית בכך שהם עוזרים לנו לנבא כיצד אדם אחר ינהג‬

‫‪91‬‬
‫בסיטואציות מסוימות ובכך לשלוט על חיינו‪( .‬אם הבנתי נכון‪ -‬אם נמצא את התכונות המקודדות בשפות שונות‪ ,‬נדע מה‬
‫הן התכונות המרכזיות)‪ .‬ישנן דוגמאות נגד להיפותזה משום שנמצאו תכונות שניתן לתארן אך אין להן מונח מגדיק‬
‫אחד אך עם זאת‪ ,‬היא הניבה מחקר רב‪.‬‬
‫‪ )2‬מחקר בין תרבותי‪ -‬האם ה"‪ "big 5‬אוניברסליים?‬
‫אם ישנן שאלות אוניברסליות לגבי הבדלים אינדבדואלים ואינטראקציות‪ ,‬יש לצפות למימדי תכונות בסיסיים שיופיעו‬
‫בשפות שונות‪ ,‬כלומר יש לצפות שה‪ 5‬הגדולים יהיו אוניברסליים‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לקחת בחשבון את שיטות המחקר של‬
‫חוקרים שניסו לבחון זאת‪ :‬נושא אחד הוא התרגום‪ -‬מחקרים רבים לוקחים שאלון תכונות מאנגלית ומתרגמים אותו‬
‫לשפה אחרת‪ .‬תרגום כזה עשוי להיות בעייתי שכן לא תמיד ניתן לתרגם אחד לאחד וגם מילים שמתרגמים אותן לאותה‬
‫מילה‪ ,‬לא תמיד הינן בעלות אותה משמעות‪ .‬מכאן שהחוקרים צריכים להטיל ספק אם אכן מצאו בדיוק את אותו גורם‬
‫בשפות שונות‪( ,‬לדוגמא המונח ‪ outgoing‬הקשור למוחצנות‪ ,‬עלול להתרגם ליפנית במשמעות של ‪ ,affectionate‬שקשור‬
‫למימד הנוחות)‪ .‬באופן כללי‪ ,‬מחקרים מצאו כי ברוב המדינות שנחקרו נמצאו גורמים הדומים ל‪ 5‬הגדולים‪ ,‬אולם לא‬
‫תמיד מימד הפתיחות היה דומה‪.‬‬
‫כל זאת מדגיש את חשיבותה של אסטרטגיה מחקרית אלטרנטיבית‪ -‬במקום לכפות את הסולם הלקוח מאנגלית יש‬
‫ליצור לכל תרבות סולם משלה לפי תאורי אישיות בשפה שלה‪ .‬אלא שאז הממצאים הופכים למורכבים יותר; לא תמיד‬
‫מוצאים את כל המימדים בצורה כזו‪ -‬לעתים את כולם ולעתים מעטים‪ .‬נמצא‪ ,‬שנוירוטיות ופתיחות הם הקשים ביותר‬
‫לשחזור בתרבויות שונות‪ .‬קיומם של הבדלים בין תרבותיים המימדים שנמצאו‪ ,‬עשוי להעיד על כך שקיימים גורמי‬
‫אישיות היחודיים לתרבות‪.‬‬
‫בעיה נוספת היא שגם אם נמצא מימדי תכונות בין תרבותיים תואמים‪ ,‬זה עדיין לא בהכרח מצביע על כך שאנשים‬
‫בתרבויות אלה מסתכלים באותה צורה על האדם‪ .‬יתכן שישנן תרבויות בהן לא מתארים אנשים במונחי תכונות‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫במחקר בבאלי‪ ,‬נמצא כי אנשים חושבים על אחרים במונחים של מעמד חברתי‪ ,‬מקצוע ומעמד בתוך המשפחה‪ .‬כך‬
‫שעצם מציאתם של חמשת הגדולים בתרבות אחרת‪,‬לא אומרת לנו אם התכונות מרכזיות להגדרת האדם בתרבות זו‪.‬‬
‫‪)3‬קשר בין שאלוני תכונות לשאלונים ודרוגים אחרים‪ -‬שאלון האישיות של ה "‪:"big 5‬‬
‫בתחום האישיות לא חסרים שאלונים וכך גם להערכת ה‪ 5‬הגדולים קיימים מגוון שונים‪( ,‬אחד מהם הוא זה של‬
‫גולדברג שהזכרנו לעיל)‪ .‬שאלון שנמצא בשימוש נרחב הוא ה ‪.NEO-PI-R‬‬
‫ה‪ NEO-PI-R‬ומבנהו ההיררכי‪ :‬מימדים‪ : Facets /‬בתחילה‪ ,‬התמקדו ‪ Costa and McCrae‬שפיתחו אותו‪ ,‬רק ב ‪3‬‬
‫מימדים ולכן שמו‪ .Neuroticism, Extraversion, and Openness Personality Inventory Revised-‬לבסוף הוסיפו גם‬
‫את ‪ Agreeableness‬ו ‪ .Conscientiousness‬הם הפרידו כל גורם ל‪ facets- 6‬מימדים‪ -‬תכונות או רכיבים יותר‬
‫ספציפיים שמרכיבים כל גורם‪ .‬הרשימה כולה מופיעה בעמ' ‪( ,261‬לדוגמא נוירוטיות‪ :‬חרדה‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬דכאון‪,‬‬
‫פגיעות‪ ,‬אימפולסיביות‪ ,‬עוינות)‪.‬לכל תכונה גם הצמידו אדם מפורסם שמדגים את המימדים המרכיבים גורם זה‪-‬‬
‫(לנוירוטיות‪ -‬וודי אלן)‪ .‬כל היבט מורכב משמונה פריטים‪ ,‬כך שבשאלון יש ‪ 240‬פריטים (‪ 5‬גורמים‪ 6 X‬היבטים‪X‬‬
‫‪8‬פריטים)‪ .‬הנבדקים מציינים ליד כל פריט את המידה בה הם מסכימים או לא מסכימים בסולם של ‪ 5‬דרגות‪ ,‬הסולמות‬
‫נמצאו כמהימנים ותקפים גם בהצלבת דרוגים (לדוג' של בני זוג)‪ Costa and McCrae .‬תומכים בשימוש בשאלונים‬
‫מובנים להערכת אישיות ומאד מבקרים מבחנים הבנויים על הקרנה וראיונות קליניים שלטענתם אינם שיטתיים‬
‫וסובלים מהטיה‪ .‬למרות שמבחן זה מתכנס עם מבחנים אחרים‪ ,‬כדוגמת זה של גולדברג‪ ,‬יש הבדל באיך שהם מפרקים‬
‫את הגורמים לתכונות‪.‬‬
‫‪ #‬אינטגרציה בין הגורמים של ‪ Eysenck‬ושל ‪ Cattle‬בתוך חמשת הגדולים‪:‬‬
‫ציונים ב ‪ ,NEO-PI-R‬נמצאים במתאם עם שאלוני אישיות אחרים‪ ,‬במיוחד על כאלה המבוססים על ניתוח גורמים‬
‫(פרק ‪ )7‬כמו של קאטל ושל אייזנק‪ .‬יש לכך חשיבות משום שיתכן שזו דרך לחבר בין מודלים קודמים של ניתוח גורמים‬

‫‪91‬‬
‫למודל חמשת הגדולים‪ .‬חלק מגורמי העל בחמשת הגדולים מקבילים לכאלה אצל אייזנק וקאטל‪ .‬מכאן ניתן ללמוד‬
‫ששלושת הגורמים של אייזנק הם רחבים לפחות כמו חמשת הגורמים ואף יותר‪ ,‬בעוד ש‪ 16‬הגורמים של קאטל הם‬
‫בהיררכיה דומה‪ .‬לכן התומכים בחמשת הגדולים מציעים לבצע אינטגרציה בין שלושת המודלים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ה ‪NEO-PI-R‬נמצא מקביל למדדי אישיות אחרים המתבססים על רקע תאורטי שונה‪ .‬בהתבסס על כך‪ ,‬מקרי‬
‫וקוסטה טוענים שחמשת הגורמים‪ ,‬כפי שהם מוערכים בשאלון זה‪ ,‬הם מספקים על מנת לתאר את מימדי האישיות‬
‫הבסיסיים וטוענים שזהו התיאור השלם והפרסמוני ביותר שבנמצא‪.‬‬
‫במחקרים שהשוו בין ‪ NEO-PI-R‬במילוי עצמי לבין מילוי בן זוג וחברים‪ ,‬נמצא כי יש ביניהם מתאם גבוה בכל‬
‫המימדים‪ .‬לכך שתי השלכות‪ :‬א‪ -‬מעניין שאותם גורמים נמצאו ממקורות של )‪ O data (observer‬ושל ‪S data (self‬‬
‫)‪ . report‬ב‪ -‬יש הסכמה גבוהה לגבי מיקומו של אדם בחמשת המימדים בין ‪ observers‬שונים‪ .‬ממצאים אלה הם ראיה‬
‫נוספת לשימוש במודל זה להערכת האישיות‪.‬‬
‫המודל תאורטי המוצע לחמשת הגדולים‬
‫ניתן לתאר אדם במונחים שמתארים את התנהגותו‪ ,‬את תכונותיו הפסיכולוגיות או את מראהו החיצוני‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה‪ ,‬האם חמשת הגדולים הם מאפיינים פסיכולוגים המסבירים את הסיבות להתנהגות? ‪McCrae & Costa‬‬
‫פיתחו את תאוריית חמשת הגורמים‪ ,‬לפיה התכונות הן מבנים פסיכולוגים שיש לכל אדם בדרגה שונה‪ .‬התכונות‬
‫משפיעות על ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם‪ ,‬כך שחמשת הגורמים הם נטיות התחלתיות אוניברסליות‪,‬אשר להן‬
‫בסיס ביולוגי וגנטי חזק למדי‪ ,‬ולכן הן עמידות להשפעות הסביבה ומתוות מסלול התפתחות שהוא אינהרנטי וטבוע‬
‫באדם‪ ,‬בדומה למזג‪ .‬לסביבה יש השפעה על גורמים אחרים כמו עמדות‪ ,‬מושגי עצמי‪ ,‬אשר מושפעים גם הם מהתכונות‬
‫הבסיסיות‪.‬‬
‫שני מאפיינים בתאוריה מבחינים אותה מגישות תכונות אחרות‪ :‬האחד‪ -‬בשאלת התורשה מול סביבה‪ ,‬זוהי התאוריה‬
‫התורשתית החזקה ביותר‪ .‬השני‪ -‬התכונות לא רק מצביעות על הבדלים בין אנשים‪ ,‬אלא הן קובעות את מסלול החיים‬
‫של האדם; הרמה שיש לאדם בכל תכונה‪ ,‬משפיעה על נסיון החיים שלו ובכך על התפתחותו הפסיכולוגית‪.‬‬
‫מודל זה מותיר שאלות פתוחות רבות‪ .‬נתייחס לשלוש באופן ספציפי‪:‬‬
‫הראשונה‪ ,‬היא כיצד לחבר בין מבני אישיות לתהליכי אישיות‪ .‬התאוריה מציינת שקיימים תהליכים דינמיים‪ ,‬אך‬
‫מסבירה מעט עליהם‪ .‬לרוב‪ ,‬תיאורטיקנים בתחום האישיות מזהים מנגנונים שמהם בנויה האישיות ומסבירים כיצד‬
‫אלה מנחים תהליכי אישיות דינאמיים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התכונות הן נטיות בלבד ולא מנגנונים ומשום כך‪ ,‬ישנו קושי לבנות‬
‫מודל שיקשר בין התכונות לבין תהליכים דינאמיים‪.‬‬
‫המגבלה השניה‪ ,‬היא הרעיון שתכונות אינן מושפעות מגורמים חברתיים‪ .‬ממצאים מחקריים סותרים זאת‪ -‬במחקר‬
‫נמצאו שינויים בתכונות של אנשים לאורך תקופות הסטוריות (לדוגמא עליה ברמת החרדה המדווחת בטווח של ‪40‬‬
‫שנה‪ ,‬המוסברת על ידי שינויים חברתיים)‪.‬‬
‫בעיה שלישית ואחרונה בתאוריה‪ ,‬היא הטענה שלכל אדם יש את המבנים הפסיכולוגים של חמשת הגורמים‪,‬‬
‫כשההבדלים הם ברמה של האדם בכל תכונה‪ .‬טענה זו לא נתמכה מחקרית‪ ,‬שכן ‪ ,‬התמיכה למודל נמצאה בניתוחים‬
‫סטטיסטיים שנעשו על אוכלוסיות ולא על בודדים‪ .‬נשאלת השאלה אם הגורמים שנמצאו באוכלוסיות מאפשרים‬
‫להסיק על גורמים הקיימים אצל אינדבדואלים‪ .‬ישנם חוקרים הטוענים שכדי להסיק כך‪ ,‬יש לבצע ניתוח גורמים לכל‬
‫אדם בנפרד ולמצוא את החמישה אצל כל אחד‪ ,‬אך הדבר טרם נעשה‪.‬לפי ביקורת זו‪ ,‬התאוריה נותרת חשובה בתיאורה‬
‫מימדים של הבדלים בין אנשים בגדול‪ ,‬אך לא יכולה לשמש כדי להסביר את התנהגות האינדבדואל‪.‬‬

‫גדילה והתפתחות‬
‫הבדלי גיל לאורך הבגרות – האם רמות ‪ 5‬הגדולות יציבות לאורך הבגרות או שמשתנות עם הגיל? המחקר אינו בודק‬
‫את התפתחות האישיות לכדי מבנה זה מהילדות‪ .‬מחקרים ראשוניים בארה"ב מעידים על שינויים קטנים‪ ,‬אך בעלי‬

‫‪92‬‬
‫חשיבות‪ -‬אנשים מבוגרים יותר מקבלים ציונים נמוכים יותר בנוירוטיות‪ ,‬אקסטרברטיות ופתיחות‪ ,‬וציונים גבוהים‬
‫יותר בנחמדות ומצפוניות‪ ,‬לעומת מתבגרים ומבוגרים צעירים בשנות ה‪ 20-‬לחייהם‪ .‬ממצאים אלה מתקבלים על‬
‫הדעת‪:‬בני נוער סובלים מיותר חרדות ויותר מוטרדים מלהיות מקובלים (‪ N‬יותר גבוה)‪ ,‬הם נוטלים חלק ביותר‬
‫פעילויות חברתיות עם בני גילם (‪ E‬יותר גבוה) ויותר פתוחים להתנסויות וחוויות חדשות (‪ O‬יותר גבוה)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם‬
‫יותר ביקורתיים ותובעניים כלפי אנשים ספציפיים והחברה בכלל (‪ A‬יותר נמוך) והם פחות מצפוניים ואחראיים ממה‬
‫שאחרים מצפים מהם (‪ C‬יותר נמוך)‪ A .‬ו‪ C-‬נמוכים יותר תואמים גם לממצאים על עבריינות צעירים‪ ,‬שיורדת באופן‬
‫ניכר אחרי גיל ההתבגרות‪ .‬ממצאים לגבי שנויים בחמשת הגדולים בשנות ה‪ ,20‬מראים כי בהתאם למצופה משנים‬
‫של תחילת קריירה והורות‪ ,‬אנשים מגלים יותר בטחון‪ ,‬איזון רגשי וסוציאליזציה‪.‬‬
‫ממצאים אלה הם עמומים‪ ,‬שכן יכול להיות שהם תוצאה של שינויים היסטוריים ולא של גיל‪( ,‬לדוגמא‪ ,‬הדור של‬
‫הסטודנטים בימינו יהיה יותר מצפוני מהסטודנטים בדור ההורים שלנו)‪ .‬כדי לענות על קושי זה ‪Costa & McCrae‬‬
‫ועמיתיהם חקרו קבוצות גיל שונות במגוון רחב של תרבויות ואכן נמצא כי המצפוניות עולה בכולן עם הגיל‪ .‬ממצא‬
‫נוסף מאותו מחקר היה כי גם אחרי גיל ‪ 30‬ישנן מגמות שינוי‪ ,‬אם כי בקצב איתי יותר‪ .‬ממצא זה חיזק את הטענה כי‬
‫התכונות הבסיסיות הן מולדות ועוברות תהליך בשילה קבוע‪ ,‬שלא מושפע מאירועי חיים שונים (שכן בכל חברה היו‬
‫תנאים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬כלכליים ופוליטיים שונים)‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במחקר (שבדק קב' סטודנטיות‪ ,‬משנות ה‪ 60-‬לאורך ‪ 40‬שנה) מראה כי עם הגיל יש עלייה במדדים של ציות‬
‫לנורמות (‪ ,)norm-orientation‬שקשורים לפקטורים נחמדות ומצפוניות‪ .‬ישנה ירידה בחיוניות חברתית‪( ,‬מדד הקשור‬
‫לאקסטרברטיות)‪ .‬ממצא מעניין הוא העובדה ששינוי באישיותן של הנשים היה קשור לגורם חברתי‪-‬תרבותי‪ :‬תנועת‬
‫שחרור האישה‪ .‬נשים שתנועה זו הייתה חשובה להן הראו עם העליה בגיל‪ ,‬עליה בקבלה העצמית‪ ,‬בדומיננטיות‬
‫ובאמפתיה‪ .‬כך שיש מחקר בנושא התכונות שמראה כי אשיות מתפתחת עם הגיל באינטראקציה עם סביבה חברתית‪.‬‬
‫מחקר אחר על שינויים בתכונות בבגרות‪ ,‬נערך על ידי שאלוני ‪ 5‬הגדולים באינטרנט ונמצאו בו הבדלים בדרוגי המימדים‬
‫בגילאים שונים‪ .‬במחקר נוסף הראו כי יש התאמה בין מנגנוני הגנה בבגרות מוקדמת לבין שינויים בתכונות בשלב‬
‫מאוחר יותר‪ .‬אם כן‪ ,‬התכונות אמנם יציבות יחסית לאורך זמן‪ ,‬אולם הן כן משתנות באופן משמעותי‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים מהילדות ומגיל ההתבגרות‪ -‬ממצאים ממחקרי אורך שנערכו על מאפייני מזג מוקדמים ועל ‪5‬‬
‫הגדולים בבגרות‪ ,‬מציעים כי מימדים מסוימים בטמפרמנט (כמו חברתיות‪ ,‬פעלתנות ורגשיות)‪ ,‬מתפתחים למימדים‬
‫בתכונות (כמו מוחצנות ונוירוטיות)‪ ,‬אך עדיין לא נחקרו מספיק התהליכים המקשרים בין נטיות אלה‪ .‬נמצא‪ ,‬כי משום‬
‫שאישיות הילד פחות מגובשת מזו של המבוגר‪ ,‬ניתן לזהות ‪ 7‬פקטורים בילדות‪ :‬פקטור האקסטרברטיות מתחלק‬
‫לחברותיות (‪ )sociability‬ולרמת פעילות (‪ – )activity‬מה שעקבי עם העובדה שהללו הם שני מאפיינים נפרדים‬
‫המופיעים בגיל צעיר מאוד ובחלקם הגדול הם מאפייני מזג מולדים‪ .‬פקטור הנוירוטיות מתחלק לפחדנות (‪)fearfulness‬‬
‫ולעצבנות‪/‬רגזנות (‪ .)irritability‬בגיל ההתבגרות מימדים אלה מתלכדים לפקטורים רחבים יותר‪ ,‬כחלק מהאישיות‬
‫המגובשת‪ ,‬כפי שמכירים אותה בבגרות‪ .‬מכאן שביטוי האישיות יכול להשתנות בשלבי ההתפתחות‪ ,‬והגורמים‬
‫המפוצלים מתאחדים בגיל הנעורים‪ ,‬עד שבבגרות מופיעים ‪ 5‬הגדולים‪.‬‬
‫יציבות ושינוי באישיות‪ -‬קיימות תשובות שונות לשאלת היציבות של האדם ביחס לנטיותיו הבסיסיות לאורך החיים‪.‬‬
‫יש הטוענים שההתפתחות נקבעת ברובה ביולוגית ואחרים אומרים כי למרות שיש עקביות בתכונות לאורך החיים‪ ,‬אין‬
‫זה אומר שלא מתרחשים שינויים ‪ .‬דעה נוספת היא כי למרות שיש מבנה תכונות שנותר יציב‪ ,‬מתרחשים שינויים‬
‫ברמות התכונות‪ .‬הנתונים שנאספו עד היום‪ ,‬מציעים כמה עקרונות‪:‬‬
‫‪)1‬האישיות יותר יציבה לאורך זמן קצר מאשר לתקופות ארוכות‪.‬‬
‫‪)2‬האישיות יותר יציבה בבגרות מאשר בילדות‪.‬‬
‫‪)3‬למרות הראיות ליציבות כללית בתכונות‪ ,‬ישנם הבדלים אישיים ביציבות זו לאורך ההתפתחות‪.‬‬
‫‪)4‬למרות הראיות ליציבות כללית בתכונות‪ ,‬עדיין לא ברור עד כמה משפיעה הסביבה על השינוים‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫ישומי המודל‬
‫הקונצנזוס הקיים בתחום האישיות לגבי חמשת הגדולים וכן שאלון ה ‪ ,NEO-PI-R‬מאפשר מחקרים רבים על בסיס‬
‫אותם רעיונות וטכניקות יישום‪ .‬נפרט יישומים אלה במחקרים‪:‬‬
‫בחירת מקצוע )‪ ( vocational interests‬פסיכולוגים המתעניינים בתחום הקריירה טוענים כי אישיות קשורה לתחום‬
‫המקצועי שאנשים בוחרים וכן על מידת הצלחתם בו‪ ( .‬לדוגמא אנשים מוחצנים יבחרו מקצועות חברתיים וגם יצליחו‬
‫בהם יותר‪ ,‬לעומת מופנמים)‪ .‬למרות שמודל ‪ 5‬הגדולות מאוד שימושי למטרה זו‪ ,‬יש שמזהירים כי ישנם מאפיינים‬
‫נוספים שלא כלולים במודל ואשר משמעותיים לניבויים כאלה‪ .‬לא ברור אם תוצאות הניבוי של ‪ 5‬הגדולות הן חזקות‬
‫ויציבות מספיק ע"מ שיהיו שימושיות למעסיקים‪ .‬הממצא הבעייתי ביותר הוא שמדידות שונות של אותה תכונה‬
‫בהקשר של מקום עבודה‪ ,‬אינן מתכנסות‪/‬תואמות זו את זו‪ .‬כך‪ ,‬שאפשרי שפסיכולוג תעסוקתי יבחר טיפוסים שונים‬
‫לאותו מקצוע אם ישתמש בכלי מדידה שונים‪.‬‬
‫בריאות ואריכות ימים‪ -‬אמונה שאישיות קשורה לבריאות קיימת כבר מאות שנים ומחקרים רבים תומכים בה‪ .‬מחקר‬
‫אורך הצביע על חשיבות המצפוניות‪ ; Conscientiousness -‬נבדקים שהיו מצפוניים כילדים‪ ,‬חיו זמן רב יותר‪ .‬כדי‬
‫להסביר זאת החוקרים פסלו את האפשרות של השפעה סביבתית‪ .‬אנשים מצפוניים היו בעלי סיכוי נמוך יותר למוות‬
‫אלים ובנוסף בעלי סיכוי נמוך יותר לשתות או לעשן בכבדות‪ .‬בנוסף‪ ,‬סביר שהמצפוניות גם השפיעה על התנהגויות‬
‫הקשורות לבריאות כמו ספורט‪ ,‬מעקב אצל רופא וכדומה‪ .‬זה מדגים שאנשים שותפים ביצירת סביבתם כבריאה יותר‬
‫או פחות וכן כי למרות שנראה שחיים פחות מצפוניים הם קלים יותר‪ ,‬הם כנראה נגמרים מוקדם יותר‪.‬‬
‫פסיכולוגיה קלינית‪ :‬דיאגנוזה וטיפול‪ -‬יש חוקרים הטוענים שהתנהגויות אבנורמליות יכולות להחשב לגרסאות‬
‫מוגזמות של תכונות נורמליות‪ ,‬כלומר על אותו ספקטרום של תכונה רק בקצוות שלה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם בעל אישיות אנטי‬
‫סוציאלית‪ ,‬יהיה נמוך באופן קיצוני בדרוגים של נוחות ומצפוניות‪ .‬כך שתבניות של ציונים של ‪ 5‬הגדולים‪ ,‬יכולות להוות‬
‫כלי לאבחון קליני‪.‬‬
‫היו שהתעניינו בשימוש ב‪ 5‬הגדולים כמודל לתכנון הטיפול הפסיכולוגי‪ ,‬מכיוון שהמודל מסייע בהבנת האישיות‪ .‬יש גם‬
‫טענה שלמבני אישיות שונים‪ ,‬יתאימו סוגי טיפול שונים‪ .‬לדוגמא מי שגבוה בפתיחות ירוויח מטיפול שעוסק בחקירה‬
‫ופנטזיה יותר ממי שנמוך במימד זה‪ ,‬שיתאים לו יותר טיפול תרופתי‪.‬‬
‫למרות שלמודל יכולים להיות יישומים בתחומים שפירטנו‪ ,‬יש להזהר בשימוש הנרחב בו‪ .‬ראשית‪ ,‬רוב המחקרים‬
‫חדשים ועדיין לא ברור אם המודל יכול לסייע להבחין בין מגוון סוגי האישיות שמתאימים לכל מקצוע‪ ,‬להגדיר‬
‫פסיכופתולוגיות במונחי תכונות‪ ,‬ולהסביר את ההפרעות במונחים סיבתיים‪ .‬בנוסף ‪,‬המודל לא מציע אף גישה טיפולית‬
‫ואף קיימת הטענה שהתכונות הן קבועות‪ ,‬כך שלא ברור כיצד אנשים יכולים להשתנות‪.‬‬

‫המקרה של ג'ים (חלק בפרק שלא נראה לי חשוב אז סיכמתי אותו מאד בקצרה‪ ,‬ניסיתי כמה שפחות להתעכב על‬
‫תיאורים של ג'ים וכמה שיותר להוציא שורות תחתונות‪ ,‬בגדול זו הדגמה של מה שכבר דיברנו על המודל)‪.‬‬
‫‪The 16 Personality Favor (P.F) Questionaire: Trait, Factor Analytic Theory‬‬
‫(שאלון העדפות של ‪ 16‬אישיויות – תאוריית תכונות על פי ניתוח גורמים)‬
‫מפרטים תיאור אישיות של ג'ים שכתב פסיכולוג בהסתמך על תוצאות השאלון של קאטל‪ .‬מתארים אותו על בסיס ‪16‬‬
‫המימדים‪ ,‬שבניתוח גורמים הופכים ל ‪ 4‬עיקריים‪ .‬נשאלת השאלה אם מספר כזה של מימדים הוא מספיק לתיאור‬
‫האישיות? שאלה נוספת היא אם ציון במרכז של סקאלה מסוימת (לדוגמא בין אקסטרוברטיות לאינטרוברטיות)‪ ,‬אומר‬
‫שהתכונה לא חשובה להבנת ג'ים או פשוט שאינה קיצונית? למרות שייתכן שגם תכונות שבתחום זה הן חשובות‪ ,‬לרוב‬
‫כשמתארים אישיות נוטים לפנות לתכונות הקיצוניות‪.‬‬

‫‪94‬‬
‫נקודה נוספת שעולה מניתוח המקרה‪ ,‬היא שהשאלון הוא תאורי אך לא פרשני או דינמי‪ .‬מה שמתקבל זו תבנית ציונים‬
‫ולא אדם שלם‪ -‬לדוגמא ג'ים מתואר כמתוסכל וחרד‪ ,‬אך לא ברור ממה ולמה‪ .‬התאוריה של קאטל מזהה את החשיבות‬
‫שבקונפליקט בתפקוד האדם‪ ,‬אך תוצאות השאלות לא מסבירות מהו קונפליקט זה‪ .‬גם אם ג'ים היה מוערך במונחים‬
‫של ציונים בחמשת הגדולים‪ ,‬עדיין היינו מקבלים אוסף של ציונים ומעט מידע לגבי הקשר של ציון אחד לשני‪.‬‬
‫מודל חמשת הגורמים‪ -‬דירוג עצמי ודרוג על ידי האישה ב ‪ -NEO-PI‬ביקשו מג'ים ומאשתו לדרג אותו בשאלון זה‪,‬‬
‫שאמור להיות בו מתאם גבוה בין מדרגים שונים‪ .‬בשלושה מימדים היתה ביניהם הסכמה מוחלטת‪ ,‬באחד היה הפרש‬
‫קטן ובנוירויטיות היה הפרש ניכר (הוא דרג את עצמו כגבוה מאד והיא דרגה אותו כנמוך)‪.‬ג'ים ראה בעצמו אדם חרד‬
‫ומועד לדאגנות ‪ ,‬בעוד שאשתו ראתה בו אדם רגוע ונטול דאגות‪ .‬איך נסתכל על רמת ההסכמה ביניהם? מצד אחד‬
‫בארבעה תחומים היתה הסכמה ורק באחד אי הסמכה‪ ,‬אך אי ההסכמה במימד הנותר היתה כה דרמטית שלא ניתן‬
‫להתעלם ממנה‪ .‬ייתכן שאשתו של ג'ים רואה אותו בדרך יותר חיובית וייתכן אך יותר מדויקת‪ ,‬יתכן גם שג'ים מסתיר‬
‫רגשות אלה מאשתו‪ .‬כמובן שלא ידוע לנו איך הבדלי דירוג אלה משפיעים על הנישואים שלהם ואם הם מייצגים‬
‫קשיים‪.‬‬

‫הערכה‪ :‬המחלוקת‪ -‬אדם מול סיטואציה‬

‫ביקורת על התאוריה לאורך השנים‪ ,‬התמקדה בהערכת היתר שיש בה לעקביות ההתנהגות החברתית‪ .‬המבקר העיקרי‪-‬‬
‫‪ Walter Mischel‬שעבר על מחקרים רבים בתחום‪ ,‬הסיק כי ההתנהגות האנושית אינה עקבית בין סיטואציות שונות‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬אי עקביות זו משקפת יכולת אנושית להבחין בין סיטואציות ולהתאים את ההתנהגות בהתאם לגמול ולעונש‬
‫השונים בנסיבות השונות‪ .‬חוקרים אחרים טענו שגורמים מצביים הם מנבאים יותר טובים להתנהגות האנושית‪ .‬זוהי‬
‫המחלוקת לגבי אדם‪ -‬מצב‪.person situation controversy ,‬‬
‫יש להבחין בין שני מימדים של עקביות‪ :‬יציבות מעבר לזמן ויציבות מעבר למצבים‪ .‬יציבות מעבר לזמן‪ -‬האם אנשים‬
‫ישארו באותו מקום בדירוג של תכונה לאורך זמן?מעבר למצבים‪ -‬האם אנשים ישארו באותו מקום בדירוג התכונה‬
‫במצבים שונים? כמובן שהתומכים בגישת התכונות יטענו שכן לגבי שני הסוגים‪.‬‬
‫יציבות מעבר לזמן ‪ -‬נמצא כי יש הבדלים מעטים בלבד בין קב' גיל שונות (כלומר קיימים מאפיינים דומים בקרב בני ‪30‬‬
‫ובני ‪ ,)50‬וכי הבדלים בין אנשים יציבים לאורך זמן‪ .‬ממצאים אלה עולים גם מדיווח אישי וגם מדיווח של אחרים‬
‫(בעלים ונשים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנה יציבות בהתנהגויות הקשורות לתכונות באופן ספציפי‪ .‬למשל‪ ,‬אם בודקים מצפוניות ניתן‬
‫לראות כי התנהגויות כמו להגיע לכיתה בזמן ולרשום סיכומי שיעור מסודרים‪ ,‬הן יציבות לאורך זמן‪ .‬ההסבר ליציבות‬
‫הזו בתכונות יכול להיות נעוץ בעובדה שיש להן בסיס ביולוגי (שכן גורמים ביולוגים הם קבועים)‪ ,‬אך ישנו גם הסבר‬
‫סביבתי‪ -‬התפתחותי‪ :‬אנשים בוחרים ומעצבים את סביבתם כך שתתאים לתכונותיהם‪ ,‬והסביבה מגיבה אליהם באופן‬
‫שמשמר תכונות אלה‪.‬‬
‫יציבות מעבר למצבים‪ -‬נושא זה מורכב יותר ויש לשקול מס' בעיות מתודולוגיות‪:‬‬
‫‪ .1‬קשה להגדיר עקביות של תכונה במצבים שונים‪ ,‬שלא דורשים את אותן תכונות‪( ,‬משחק כדורגל מול טקס דתי)‪ ,‬שכן‬
‫לא סביר שאדם יתנהג בדיוק באותה צורה במצבים שונים‪ .‬כך שיש להעריך האם קיימת עקביות בין סיטואציות בהן‬
‫מתבטאת אותה תכונה בצורות שונות‪.‬‬
‫‪ .2‬קשה למדוד עקביות בהתנהגויות ספציפיות במצבים ספציפיים כי מדידה של התנהגות בודדת כרוכה בטעות מדידה‬
‫משמעותית (מאותה סיבה שמבחן המכיל ‪ 5‬שאלות יותר מושפע יותר מגורמים אקראיים וכולל יותר טעות מדידה‬
‫ממבחן הכולל ‪ 50‬שאלות‪ -‬משום שבמבחן הקצר יותר משקל לכל פריט)‪ .‬הפתרון לכך הוא להשתמש בהתנהגויות רבות‬
‫ולערוך ממוצע של מדידות מצטברות ממדדים שונים‪.‬‬

‫‪95‬‬
‫מחקר של ‪ Michel & Peake‬שלקח כל זאת בחשבון‪ ,‬בדק מצפוניות בהקשר של לימודים בקולג'‪ .‬כדי להמנע מהבעיה‬
‫שבלקבוע איזה התנהגויות מקושרות לתכונה‪ ,‬שאלו החוקרים את הסטודנטים מה ההתנהגויות שמבטאים מצפוניות‬
‫בקולג'‪ .‬כדי לפתור את הבעיה של טעויות מדידה‪ ,‬השתמשו החוקרים בהתנהגויות שונות וחיברו אותן למדד אחד‪.‬‬
‫נמצא כי העקביות לאורך זמן היא גבוהה (סטודנטים שכתבו הערות ברורות בתחילת הסימסטר עשו כך גם בסופו)‪ ,‬אך‬
‫העקביות מעבר למצבים נמוכה יחסית (יתכן שסטודנט שכתב הערות כאלה עדיין יגור בחדר מבולגן)‪ .‬עקביות מעבר‬
‫למצבים עולה אם מתמקדים על תת‪-‬קבוצה של התנהגויות מודעות‪ ,‬למשל התנהגויות הקשורות לכיתה‪ .‬סה"כ‬
‫החוקרים הסיקו כי אנשים משנים את התנהגותם בהתאם למצבים ויכולים להתנהג באופן שלא תואם את תכונות‬
‫האישיות הרחבות שלהם‪ .‬ממצאים אלה תואמים מחקרים אחרים‪.‬‬
‫ישנם עוד נושאים שיש לקחת בחשבון‪ .1 :‬התנהגויות שיכולות להיראות שונות על פני השטח‪ ,‬עשויות למעשה לבטא את‬
‫אותה תכונה‪ .2 .‬נראה כי יש עקביות גדולה יותר אם הנתונים מגיעים מדיווח עצמי או מתצפיות בשדה מאשר מניסוי‬
‫במעבדה‪ .‬זאת כי המצב המלאכותי עלול להגביל את מגוון ההתנהגויות ולכן את האפשרות להופעת הבדלים בין אנשים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנסיין מחפש טווח מוגבל של התנהגויות כדי שיוכל למצוא יחסי סיבה ותוצאה‪ .‬כמו כן‪ ,‬סיטואציה זו אינה‬
‫מאפשרת לנבדקים לחפש‪ ,‬לבחור ולעצב את המצב – שזאת אחת הסיבות להתנהגות עקבית של אנשים בעולם האמיתי‪.‬‬
‫מסקנה‪ -‬התשובה בסוגיית האדם‪ -‬סיטואציה תלויה בפרספקטיבה שבוחרים‪ .‬נראה שקיימת עקביות בתכונות מעבר‬
‫למצבים‪ ,‬אך היא רק בין מצבים דומים‪ .‬מכיוון שרוב הסובבים אותנו נמצאים איתנו במספר מוגבל של סיטואציות‪ ,‬הם‬
‫מעריכים הערכת יתר את העקביות הזו‪ .‬פרספקטיבה אחרת תכלול שני טיעונים‪ -‬האחד‪ -‬כל הפסיכולוגים יסכימו‬
‫שעקביות מעבר למצבים המקושרת לתכונות רחבות (כמו של ‪ 5‬הגדולים)‪ ,‬אינה גדולה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם ידיעת התכונות‬
‫מאפשרת לנו לנבא רק חלק מההתנהגויות‪ ,‬למה לנו להשתמש בתאוריה זו על מנת לנבא? הטיעון השני הוא שאנשים‬
‫משנים אסטרטגיות התנהגותיות באופן טבעי על מנת להשיג את מטרותיהם‪ .‬לכן הם טוענים כי בחקר האישיות יש‬
‫לנסות להסביר שינויים אלו בהתנהגות‪ -‬כלומר לא לחפש רק עקביות בהתנהגות (תכונות)‪ ,‬אלא גם אסטרטגיות של‬
‫שינוי התנהגות‪.‬‬
‫נראה שיש צורך במבנים אחרים להסבר האישיות ולא רק בתכונות‪ ,‬כך שניתן יהיה להסביר שינויים אלה לצד‬
‫העקביות‪ .‬כלומר‪ ,‬לא צריך לראות זאת כאדם מול סיטואציה אלא לבחון את הדרך השיטתית בה האדם מגיב‬
‫לסיטואציות שונות‪ -‬את זה מנסות לעשות תאוריות שנלמד בפרקים הבאים‪.‬‬

‫עקביות מעבר למצבים בדייקנות‪ :‬רצו לדעת האם יש עקביות בין מצבים בדייקנות‪ .‬בקרב ילדים‪ ,‬לא‬
‫מצאו עקביות כמעט באיחורים לביה"ס ולפעילויות שמחוצה לו‪ .‬במחקר שבדק האם דיווח עצמי בפקטור‬
‫המצפוניות יכול לעזור לנבא הבדלים בינאישיים בדייקנות‪ ,‬נמצא כי סטודנטים שגבוהים במצפוניות הגיעו‬
‫תמיד ‪ 5‬דקות מוקדם יותר מסטודנטים שנמוכים במצפוניות‪ ,‬בשני מצבים שונים‪ :‬פגישה בשעה נוחה‬
‫ובשעה לא נוחה‪ .‬כך שהסטודנטים הראו עקביות בדייקנות בין סיטואציות וכן‪ ,‬המצפוניות ניבאה‬
‫דייקנות‪ .‬הדבר חשוב במיוחד בהקשר של מקום עבודה‪ ,‬שבו איחורים קטנים מצטברים להפסד של עבודה‬
‫וזמן רב‪ .‬מחקר זה מדגים כיצד דיווחים עצמיים של אנשים חוזים הבדלי התנהגות ביניהם שעשויים‬
‫להיות משמעותיים‪.‬‬

‫הערכת גישת התכונות‪:‬‬

‫למרות שישנם הבדלים בין תאוריות תכונות‪ ,‬יש הסכמה על כך שיש להדגיש הבדלים אינדבדואליים בנטיות התנהגות‪.‬‬
‫בשנות ה ‪ 70‬וה ‪ ,80‬התאוריות כמעט נקברו תחת הביקורת לגבי כוחה של הסיטואציה והמהפכה הקוגניטיבית‪ ,‬אך כיום‬
‫הן שוב בפריחה‪ .‬מאידך‪ ,‬לא ניתן לומר שנמצאו אבני הבניין המרכיבות את האישיות‪ -‬ננסה להעריך את נקודות החוזק‬
‫והחולשה של פסיכולוגיית התכונות‪.‬‬

‫‪96‬‬
 ‫שלוש נקודות חוזק של הגישות‪:‬‬
‫‪ )1‬מאמצי מחקר פעילים‪ -‬פסיכולוגים של תכונות מאד פעילים מחקרית‪ ,‬בכל התחומים שפרטנו בפרק‪.‬‬
‫‪ )2‬השערות מעניינות‪ -‬לדוג' ההשערה הלקסיקלית הבסיסית וכן‪ ,‬ההשערה שהסביבה האישית (כלומר לא המשפחתית‬
‫אלא זו שכל חבר במשפחה נחשף אליה בנפרד)‪,‬משפיעה על התפתחות האישיות‪.‬‬
‫‪ )3‬קשרים פוטנציאליים לביולוגיה‪ -‬תחום הביולוגיה יכול להנחות מחקרי אישיות ובייחוד מחקרי תכונות שמדברים‬
‫על מבנים כל שניתן לחפש להן בסיס ביולוגי‪.‬‬
‫שלוש מגבלות של הגישות‪:‬‬
‫‪ )1‬בעיות בשיטה‪ :‬ניתוח גורמים‪ -‬שיטה זו מרכזית בתאוריית התכונות‪ ,‬אך יש עליה ביקורת שטוענת שזו שיטה מאד‬
‫פשטנית ורדוקציוניסטית בנוגע לתכונות של אנשים‪ .‬אכן ישנה אי הסכמה בין חוקרים לגבי מספר הגורמים‬
‫הקיימים והמחקרים מגיעים לתוצאות דומות אולי‪ ,‬אך לא זהות‪ ,‬כך שכנראה שהיא אינה מדויקת‪.‬בנוסף קיימת‬
‫הנקודה בה עסקנו‪ ,‬לפיה הגורמים שניתן למצוא באוכלוסיה לא מקבילית לגורמים אצל כל אדם‪ -‬זוהי מגבלה‬
‫משמעותית‪.‬ולבסוף‪ ,‬גורמים אלה גם יכולים לתאר את האישיות‪ ,‬אך לא להסביר אותה‪ ,‬או את המנגנונים שעומדים‬
‫מאחורי תכונות‪( .‬כדי להסביר תכונות‪ ,‬נוכל אולי לחקור מערכות ביולוגיות שתורמות להבדלים בין אנשים –על כך‬
‫בפרק הבא)‪.‬‬
‫‪ )2‬בעיות עם מושג התכונות‪ -‬מה נכלל במושג תכונה‪ ,‬עדיין שנוי במחלוקת‪ .‬תכונה יכולה לכלול התנהגות נצפית‪,‬‬
‫התנהגות שלא ניתן לצפות בה‪ ,‬רגשות‪ ,‬מניעים וגישות‪ .‬חשוב במיוחד לדעת אם ישנה הבחנה בין תכונה למניע‬
‫(בהקשר ל‪ Murray‬מפרק ‪ .)4‬בנוסף‪ ,‬יש המטילים ספק בשימוש בדיווחים עצמיים‪.‬‬
‫‪ )3‬מה נשאר בחוץ או מוזנח?‪ -‬רוב האנשים יסכימו שגישת התכונות אינה מספיקה כדי לספק מודל לאישיות‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫המודל לא מדבר על ארגון מבנה התכונות באישיות ומציג את האדם כאוסף לא ברור של תכונות‪ ,‬כך שיש מי‬
‫שמגדירים את מודל ‪ 5‬הגדולים כתיאור מהיר ופשוט של האדם‪ .‬לבסוף‪ ,‬להוציא את אייזנק‪ ,‬התאוריות לא‬
‫מתייחסות כמעט לשינוי באישיות‪ .‬גם אם דגש על יציבות‪ ,‬מעטים רואים באישיות גורם קבוע כמו אינטליגנציה‪.‬‬

‫(עמ' ‪)294-342‬‬ ‫פרק ‪ -9‬הבסיס הביולוגי של האישיות‬

‫מטרת הפרק‪:‬‬
‫למה בעצם קיימים הבדלים בי אישיים? האם אלו התנהגויות נרכשות‪ ,‬או תהליכים מולדים? האם יש תהליכים‬
‫ביולוגיים שקובעים את ההבדלים הבינאישיים בטמפרמנט ובאישיות? אם כן‪ ,‬מהם תהליכים אלו?‬
‫כבר ב ‪ ,1880‬בעקבות ההבחנה של ‪ Galton‬בין תורשה (‪ )nurture‬לסביבה (‪ ,)nature‬החלו להתמקד בהבדלים בינהם‪.‬‬
‫‪ ,)1994( Dimasio‬התייחס לקשר בין ביולוגיה ואישיות‪ ,‬והדגיש את התרומה המחקרית האדירה של מקרה "פיניאס‬
‫גייג' "‪ .‬במידה ומישהו לא זוכר מה הסיפור שלו‪ ..‬פיניאס היה פועל מסילת רכבת‪ ,‬שנפצע בתאונת עבודה‪ -‬מוט ברזל פילח את‬
‫ראשו‪ ,‬ולמרבה הפלא הוא לא נהרג‪ .‬מיד לאחר התאונה הוא הצליח ללכת‪ ,‬לדבר ולתקשר‪.‬‬
‫למרת שגופו הצליח לשרוד‪ ,‬חדירתו של מוט הברזל הרסה חלק נכבד מהקורטקס הפרונטלי של גייג'‪ .‬אישיותו השתנתה‬
‫ללא זיהוי‪ :‬מאדם רציני‪ ,‬אנרגטי ואחראי‪ ,‬הפך גייג' לחסר התחשבות‪ ,‬חסר אחריות וחסר יכות לראות את ההשלכות‬
‫של מעשיו‪.‬‬

‫טמפרמנט‪ :‬יחסי ‪( mind-body‬סקירה לאורך ההסטוריה)‬

‫בתחילה ראו בטמפרמנט אספקט אישיותי מולד שאינו ניתן לשינוי‪.‬המונח מתייחס להבדלים בין אישיים במצב רוח‪,‬‬
‫ברמת הפעלתנות או באיכות התגובתיות הרגשית‪ .‬הבדלים אלו מופיעים מוקדם ונשארים יציבים לאורך החיים‪.‬‬
‫במחקרים מאוחרים החלו גם להתייחס להפעות החברה‪.‬‬
‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬השקפות מוקדמות‬
‫החלק הזה מכיל פירוט של מלא חוקרים עתיקים ולא ממש יעילים‪ ,‬ולדעתי לא דורשים התעמקות יתרה‪..‬‬

‫‪97‬‬
‫‪#‬כבר בתקופת יוון העתיקה היפוקרטס טען שלתכונות פסיכולוגיות קיים בסיס ביולוגי‪ .‬הוא טען ששוני באיזון הנוזלים‬
‫בגוף הוא הבסיס להבדים בינאישיים (‪4‬סוגים של נוזלים‪ :‬דם‪ ,‬מרה שחורה‪ ,‬מרה צהובה וליחה)‪.‬‬
‫‪#‬במאה ה‪ 19‬קנט איפיין ‪ 4‬סוגים של טמפרמנט על בסיס הבדלים בסוג דם‪( .‬אין צורך שדעותיהם נדחו ע"י כל חוקרי‬
‫הפסיכולוגיה המודרניים)‬
‫‪ #‬באותה התקופה ‪ Gall‬המציא את מונח הפרונולוגיה‪ -‬חלוקה של המח לאיזורים מתוך החה שכל איזור מייצצג‬
‫ואחראי לתיפקוד רגשי או התנהגותי ספציפי‪ Gall .‬ערך תצפיות רבות על צורת הגולגולת של אנשים רבים‪ ,‬ועשה‬
‫אינטרקציה בין מבנה הגלגולת (שקעים ובליטות) ותכונות קיימות ‪ /‬לא קיימות אצל אנשים‪ .‬על סמך המידע שאסף הוא‬
‫יצר "מפה" של תכונות רגשיות והתנהגותיות במוח‪ .‬למרת הפופולריות של הפרנולוגיה במאה ה‪ ,19‬גישה זו נסתרה ונטען‬
‫שמבנה המח הו מורכב יותר ממה שהוצע‪.‬‬
‫‪#‬דארווין מצא דימיון רב בהבעת רגשות מסויימים אצל בני אדם ובע"ח‪ .‬מחקריו היוו בסיס למחקר הגנטי‪.‬‬
‫‪#‬קרפלין (מייסד הפסיכיאטריה) ניסה לסווג הפרעות אישיות שהאמינו כי הן תורשתיות‪.‬‬
‫‪#‬בתחילת המאה ה‪ Kretschmer '20‬ניסה לקשר מבנה גופני לאשיות‪ .‬הוא סיווג את המבנה הגופני ל ‪ 3‬סוגים המקושרים‬
‫לסוגי הפרעות‪ – pyknic :‬שמנמן‪ ,‬מבנה עגול‪ -‬מקושר למאניה דיפרסיה‪.‬‬
‫‪ -athletic‬שרירי‪ ,‬מבנה חזק‬
‫‪ -asthenic‬חלש‪ ,‬שביר‪ ,‬מבנה אורכי‪ -‬מקושר לסכיזופרניה‪.‬‬
‫אמנם המתודולוגיה שלו הייתה לקוייה מאוד‪ ,‬התיאוריה שלו היוותה בסיס למחקרים מאוחרים‪.‬‬
‫‪ #‬כמוהו גם שלדון הציע שמבנה פיזי קשור לטמפרמנט וסיווג גם כן ‪ 3‬סוגי מבנה פיזיולוגי (שפרט לאיך שהוא קרא להם‬
‫אני לא רואה שופ הבדל)‪ :‬אנדרומורפי‪ -‬רך ועגול‪ ,‬מזומורפי‪ -‬שרירי ומוצק‪ ,‬אקטומורפי‪ -‬ארוך‪ ,‬שברירי ודק‪.‬‬
‫כמהמפתיע שגם הוא לא הצליח להראות על קשר בין הפיזי לנפשי‪.‬‬
‫‪#‬פבלוב – היחיד שהיה איכשהו יעיל מבין כולם‪ ..‬הוא בחן איך המערכת הנויורולוגית "מעוצבת" ע"י ניסיון‪ .‬הוא פיתח‬
‫תיאוריה לגבי חוזקה של המערכת הנויורולוגית‪ ,‬והיא זו שאחראית להבדלים הבינאישיים (איך אתה מתמודד עם הצפה‬
‫של גירויים אן מצבי לחץ‪).‬‬

‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬מחקרי אורך )‪NYLS (New York Long Study‬‬
‫המחקרים הקודמים התעלמו מפרט מאוד עיקרי בהגדרה של טמפרמנט‪" :‬מופיע בשלב מוקדם"‪ .‬אף אחד מאותם‬
‫החוקרים שהוזכרו קודם לא חקר ולדים ופעוטות‪ ,‬בטח ובטח שלא עשו מחקרי אורך שיבחנו האם אכן הטמפרמנט יציב‬
‫לארוך החיים‪ .‬הראשונים שביצעו מחקרי אורך (‪ )NYLS‬היו ‪ , Chess & Thomas‬הם ליוו כ ‪ 100‬פעוטות עד לגיל‬
‫ההתבגרות שלהם‪ .‬תחילה התמקדו בדיווחי ההורים לגבי מצב הרוח‪ ,‬רמת הפעלתנות‪ ,‬רמת הקשב והעקביות של ילדם‪,‬‬
‫לצורך קביעת סוג הטמפרמנט של הילד‪ .‬על סמך הממצאים‪ ,‬הוגדרו שלושה סוגי טמפרמנט‪:‬‬
‫‪– easy baby‬מסתגלים מהר לסיטואציות חדשות‪ ,‬משחקים ומתעניננים‪.‬‬
‫‪ -difficult baby‬שליליים ובלתי מסתגלים‪.‬‬
‫‪ – slow to warm up‬בעלי תגובתיות נמוכה‪ -‬בינונית‪ ,‬לוקח זמן עד שמסתגלים‪.‬‬
‫הם מצאו ש"התינוקות הקשים" הינם בעלי קשיים הסתגלותיים גם בהתבגרותם‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם הגדירו את המונח‬
‫"טיב התאמה" (‪ )goodness of fit‬שמדבר על טיב התאמה בין הטמפרמנט של הילד לסביבה (התאמה טובה בין סגנון‬
‫הטיפול של ההורה לצרכיו ולטמפרמנט של הילד‪ ,‬תביא להסתגלות טובה יותר של הילד)‪.‬‬
‫בעקבות מחקר זה‪ Buss& Plomin ,‬איפיינו ‪ 4‬מיימדים של טמפרמנט‪:‬‬
‫‪. 1‬רגשיות (‪ -)emotionality‬רמת מצוקה כללית ‪ ,‬מעוררים בקלות במצבים מתסכלים‪.‬‬
‫‪ .2‬פעלתנות (‪ -)activity‬קצב‪ /‬מרץ תנועה‪ ,‬בפעולה מתמדת‪ ,‬תנועות גוף עצבניות‪.‬‬
‫‪ .3‬חברותיות (‪ -)sociability‬תגובתיות לאחרים‪ ,‬מתחברים בקלות או מנגד ביישנים מאוד‪.‬‬
‫‪ .4‬אימפולסיביות (‪ -)impulsivity‬היכולת לתמרן ולשלוט בהתנהגות‪ ,‬אימפולסיבים‪ ,‬משתעממים בקלות‪.‬‬
‫(מיימד זה נפסל בסוף כי לא נמצאו לוהוכחות חותכות במחקרים)‪.‬‬

‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬המחקר של ‪ – Kagan‬ילדים מעוכבים ולא מעוכבים‬

‫(‪)inhibited& uninhibited children‬‬
‫מחקר זה שונה מכל קודמיו בשני מובנים‪:‬‬
‫הראשון הוא ההבנה שיש צורך במדידה אובייקטיבית וישירה של התנהגות ומדדיפ פיזיולוגיים‪.‬‬
‫המובן השני הוא התייחסות לטמפרמנט כמיימד מתמשך וקטגוריאלי (יציבות כמו צבע עיניים)‪.‬‬
‫קגן‪ ,‬בעקבות צפייה על ילדים במעבדתו‪ ,‬גילה שני פרופילים התנהגותיים בטמפרמנט‪ ,‬הוא הגדיר אותם‬
‫כמעוכבים ‪ -inhibited‬מגיבים לאדם זר בריחוק‪ ,‬הימנעות ולחץ‪ .‬לוקח להם זמן רב יותר להירגע בסיטואציות חדשות‪,‬‬
‫ובעלי פחדים ופוביות יותאי דופן‪.‬‬
‫ולא מעוכבים ‪ -uninhibited‬נראה שהם נהנים מאותן הסיטואציות שהמעוכבים נלחצים מהםץ מתנהגים בצורה יותר‬
‫ספונטנית‪ ,‬צוחקים ומחייכים הרבה‪.‬‬
‫קגן השתמש בתיעוד מצולם (קלטות וידיאו) של ילדים בני ‪ 4‬חודשים‪ ,‬ובדק את תגובותיהם לסיטואציות חדשות מול‬
‫מוכרות (קולה של אימם מול קולה של אישה זרה)‪ .‬הוא מצא שכ ‪ 20%‬מהתינוקות הם בעלי תגובתיות‬

‫‪98‬‬
‫גבוההלסיטואציות לא מוכרות (בכי‪ ,‬הבעות פנים אומללות וכו')‪ .‬כ‪ 40%‬בעלי תגובתיות נמוכה (רגועים) ו ‪ 40%‬הנותרים‬
‫הם בעלי סגנון מעורב‪ .‬הוא בחן שוב את אותם הילדים בסיטוציות לא מוכרות‪ ,‬גם בגילאי ‪ 14‬חודשים‪ 21 ,‬חודשים ובגיל‬
‫‪ 4.5‬שנים‪.‬‬
‫ובנוסף לתצפיות‪ ,‬ביצע גם מדידות פיזיולוגיות (לחץ דם‪ ,‬דופק‪.)..‬‬
‫הממצאים הראו שילדים בעלי תגובתיות גבוהה הביעו התנהגות מפוחדת יותר‪ ,‬לחץ דם גבוה יותר ודופק מואץ‪ ,‬כתגובה‬
‫לסיטואציות חדשות גם בגילאי ‪ 14‬ו‪ 21‬חודש‪ ,‬ונשמרו גם בגיל ‪.4.5‬‬
‫כלומר‪ ,‬תינוקות בעלי תגובתיות גבוהה פיתחו דפוס מעוכב‪ ,‬ותינוקות בעלי תגובתיות נמוכה פיתחו דפוס לא מעוכב‪.‬‬
‫מחקרו מהווה הוכחה מתקבלת על הדעת ליציבותו של הטמפרמנט‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬על אף יציבותו של הטמפרמנט‪ ,‬חשוב‬
‫לשים לב להשפעות הסביבתיות ולאפשרות של שינוי‪ -‬ניתן לראת שלטיפול בריא ולא מגונן מדי של האם‪ ,‬יש את היכולת‬
‫"לרכך" טמפרמט‪( .‬ולהפך‪ ,‬טיפול מלחיץ ומגונן מדי‪ ,‬עלול לגרום לילדים בעלי תגובתיות נמוכה להפוך לילדים‬
‫לחוצים‪.)..‬‬

‫התנהגות מעוכבת ובלתי מעוכבת‪ ,‬מערבת אינטרקציה בין מערכות נויורולוגיות שונות‪ .‬הראשונה היא האמיגדלה‪-‬‬
‫שאחראית בעיקר על תגובות לפחד‪ .‬האיזור השני הוא הקורטק הפרונטלי‪ -‬שאחראי על הוויסות של תגובות רגשיות‬
‫(ביןהשאר גם בעזרת הפעילות של האמיגדלה)‪ .‬התיפקוד של איזורי‬
‫מח אלו‪ ,‬אינו תלוי לחלוטין בתורשתיות; התנסויות חברתיות משפיעות על תיפקוד מוחי‪ ,‬ובדרך זו גם על התגובתיות‬
‫הרגשית של ילדים‪.‬‬
‫נמצאו גם הוכחות לתפקידה של האמיגדלה בהשפעותיה בקרב ילדים בעלי טמפרמנט מעוכב‪ /‬לא מעוכב; בעזרת שימוש‬
‫ב ‪ fMRI‬בדקו תגובות של בני נוער (שסווגו עוד בהיותם בני שנתיים כמעוכבים או כלא מעוכבים) לתמונות של פרצופים‬
‫אנושיים‪ ,‬חלקם מוכרים וחלקם לא‪ .‬הם ציפו שהמעוכבים יגיבו יותר לפרצופים לא מוכרים (בדקו אילו איזורים פעילים‬
‫כשאנשים צופים בתמונות מוכרות או לא)‪.‬‬
‫לסיכום נראה שקיימות הוכחות לקשר בין תהליכים ביולוגיים ולאספקטים אישיותיים כמו הטמפרמנט‪ .‬חשוב לזכור‬
‫שעל אף שהטמפרמנט הוא בעל תורשתיות‪ ,‬הוא אינו רק תלוי בתורשה אלא גם בסביבה‪ ,‬ולכן שינוי בטמפרמנט אפשרי!‬
‫על מנת שטענתו של קגן תסתדר עם מה שנאמר בתחילת הפרק (שהטמפרמנט מולד ואינו ניתן לשינוי)‪ ,‬טוען מחבר הספר‬
‫שזה שאדם נולד עם טמפרמנט מסויים לא אומר שהוא "תקוע" איתו לאורך כל החיים‪ .‬להפך‪ ,‬אחת התכונות של‬
‫הטמפרמנט הוא גמישות שמאפשרת לנו להסתגל לשינויים וקשיים בחיים‪ .‬כל אחד יכול לגדול ולהשתנות בכל שלב‬
‫בחיים‪ .‬וכפי שנטען שתהליכים ביולוגיים משפיעים על מחשבות‪ ,‬תחושות והתנהגות‪ -‬חשוב לזכור שגם המחשבות‪,‬‬
‫התחושות וההתנהגות משפיעות על התהליכים הביולוגיים (התרגשות יתר לחץ‪ ,‬עלולים להשפיע על המצב הבריאותי‬
‫שלנו‪ ..‬התקף לב לדוג')‪.‬‬

‫התיאוריה האבולוציונית ואישיות‪ :‬הסינתזה המודרנית – חלק ‪:1‬‬

‫שני הסברים לניתוח האישיות‪:‬‬
‫‪ .1‬ההסבר הבסיסי‪ /‬מהותי ‪ -ultimate causes‬הסבר היסטורי‪ /‬אבולוציוני לתיפקוד האישיות (תכונות אדפטיביות‬
‫מועברות גנטית לדורות הבאים)‪.‬‬
‫‪ .2‬ההסבר הקרוב ‪ -proximate causes‬הסבר ביולוגי לאישיות‪ ,‬המתמקד בתהליכים שמתרחשים בהווה (תיפקוד גנטי‬
‫ותיפקוד מוחי)‪.‬‬
‫לפי הגישה האבולוציונית‪ ,‬התפקוד האנושי מקבל משמעות בהקשר אבולוציוני‪ :‬תכונות והתנהגות אדפטיביות מועברות‬
‫לדורות הבאים‪ .‬מנגנונים פסיכולוגיים מתפתחים ‪ :evolved psychological mechanisms‬מנגנונים פסיכולוגיים‬
‫בסיסיים כמו מוטיבציה ורגשית קיימים כי היו חיוניים להישרדות והתרבות המין האנושי‪.‬‬
‫‪ 4‬נק' בהקשר של אבולוציה והמח האנושי‪:‬‬
‫‪ .1‬החלקים במח שהתפתחו‪ ,‬הם אלו שנועדו לפתור בעיות חיוניות לצורך התרבות המין האנושי (תכונות חיוניות‬
‫באבולוציה תלויות במעבר הגנטי)‪ .‬חשוב לשים לב‪ ,‬שלצורך הישרדות יש צורך לא רק בפעולות של רבייה מינית‪ ,‬אלא גם‬
‫בהבנה מרחבית וקליטה של מרחקים פיזיים (אדם שלא יכול לקלוט את המרחק בין היד שלו פרי שעל העץ מאבד את‬
‫הייתרון ההישרדותי שלו‪ .‬כך שלצורך התרבות והישרדות פרט להתנהגות המינית‪ ,‬נחוצה גם מערכת עצבים הכוללת‬
‫עיניים ושאר החושים‪).‬‬
‫‪ .2‬עוד מתקופת האדם הקדמון קיימים אצלנו מכניזמים המנטליים שמכוונים את התנהגותנו (הגברים כציידים‪ ,‬הנשים‬
‫כמלקטות)‪ .‬הכוונה היא שייתכן וסיגלנו לעצמנו "הכוונות פסיכולוגיות" שכבר לא מתיאמות לחיים המודרניים‪ ,‬ואף‬
‫מקטינות את סיכויי ההישרדות‪ .‬לדוג'‪ ,‬בעבר אנשים שמנים נחשבו לאטרקטיבים מכיוון‬
‫ששומן היה סימן לבריאות ומצב פיננסי טוב‪ .‬היום זה כבר לא רלוונטי‪ ,‬אך התכונות הפסיכולוגיות האבולוציניות שלנו‬
‫הן אלו שגורמות לנו לצרוך עודף שומן‪ .‬כך שצריכת השומן המוגזמות לא רק שאינה יעילה‪ ,‬היא אף מסוכנת ועלולה‬
‫לגרום להתקפי לב‪.‬‬
‫‪ .3‬קיימים מכניזמים פסיכולוגיים בהקשרים‪ /‬סיטואציות ספציפיים‪ .‬אין לנו הכוונה אבולוציונית כללית ל"לפחד"‪ ,‬אלא‬
‫סלקטיביות למנגנונים ספציפיים שגורמים לנו לפחד מגירוי ספציפי שמהווה איום לאדם לאורך האבולציה‪ .‬בדומה לכך‪,‬‬
‫האבולציה סיפקה לנו רגשות ספציפיים שעוזרים לנו להמשיך ולהתקיים בחברה (כמו רגשות קנאה)‪.‬‬
‫‪ .4‬המבנה הכללי של המח (‪ – )architecture of mental system‬פסיכולוגים אבולוציונים מסתכלים על המח כמפיק‬
‫תהליכים‪ .‬כל בעיה שנתקלים בה‪ ,‬מפעילה מנגנון התמודדות ספציפי לה‪ .‬המכניזם הזה נקרא לעיתים קרובות ‪mental‬‬
‫”‪. “modules‬‬
‫‪99‬‬
 ‫סחר חברתי וזיהוי רמאות‪.)social exchange& the detection of cheating( .‬‬
‫החוקרת האבולוציונית ‪ Cosmides‬התמקדה בשאלה אילו מכניזמים פסיכולוגיים מעורבים בסלקציה‪ ,‬ואילו בעיות‬
‫אותם מכניזמים מיועדים לפתור‪ .‬לאורך האבולציה חלק מהאינטרקציה הבינאישית כללה סחר (החלפה הדדית)‬
‫בדברים מועילים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם ישמור על ילדי שכנו‪ ,‬בתנאי שזה ינהג באותה צורה וישמור על ילדי בפעם אחרת‪ ..‬או‬
‫בהסתכלות יותר על העבר‪ :‬אנשים מכפר אחד החליפו ירקות תמורת בשר עם אנשי כפר אחר‪ .‬באותן החלפות‪ ,‬הייתה‬
‫חשיבות לא לצאת מרומים‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬ליכולת שלנו לזהות רמאות יש ערך הישרדותי‪ ,‬ולכן המח כולל תת מערכת מובחנת לזיהוי רמאות ופתרון בעיות‬
‫מרמה‪ .‬יכולות אלה הן אוניברסליות וקיימות גם בקרב חברות לא משכילות או כאלו שמבודדות מהעולם המודרני‪.‬‬
‫במחקר שלה עשתה קוסמידס שימוש ב"מטלות הגיון"‪ ,‬הנבדקים התבקשו לפתור בעיות "אם‪ ..‬אז‪ "..‬ולומר אם לדעתם‬
‫יש אמת והגיון במשפט‪ .‬היא מצאה שאנשיפ פתרו טוב יותר משפטים בעלי תוכן שמתיחחס בדרך עקיפה לזיהוי רמאות‪,‬‬
‫מאשר משפטים בעלי עולם תוכן ניטרלי‪ ,‬מפני שהסוג הראשון מעורר את הפעילות של המערכת אשר אחראית לזיהוי‬
‫שקרים ורמאות‪.‬‬
‫הבדלים מגדריים‪ :‬מקור אבולוציוני? (?‪.)sex differences: evolutionary origins‬‬
‫הבדלים בין הזכר לנקבה הינם כתוצאה מהבדלים ביולוגיים‪ ,‬מכאן שבמהלך האבולוציה פיתחו הגברים והנשים‬
‫תפקידים המותאמים למינם‪ .‬כתוצאה מההתמודדות השונה של כל אחד מהמינים עם בעיות ספציפיות לכל מין (נשים‬
‫ולידה‪ ,‬גברים וציד‪ )..‬נראה שקיימים הבדלים מוחיים בין גברים ונשים‪ ,‬אשר יוצרים דפוסי חשיבה ורגש שונים‪ .‬כמובן‬
‫שאין לכך הוכחות‪.‬‬
‫לפי דארווין זהו רעיון בעייתי מאוד‪ .‬אמנם קיימים הבדלים פיזיולוגיים בין גברים לנשים‪ ,‬אך קשה להגיד ממה נובעים‬
‫ההבדלים הפסיכולוגיים; מהמבנה המוחי (ביולוגי) או אולי מהתרבות שמחנכת ומתנה התנהגות שונה לגברים ולנשים‬
‫(סביבתי)‪.‬‬

‫ובכל זאת‪ ,‬ליבה של הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהבדלים בין מיניים הם תוצאה ביולוגית‪ .‬דיוויד בס )‪)Buss‬‬
‫התייחס להבדלים בין המינים בשני מובנים‪ :‬העדפות לזיווג והגורמים לקנאה‪.‬‬
‫ההבדלים בין גברים לנשים בהעדפות זוגיות (‪:)mate preferences‬‬
‫לדעת החוקרים האבולוציונים מאחורי הטעם השונה של אנשים עומדים שני רעיונות‪:‬‬
‫תיאוריית ההשקעה ההורית (‪ -)parental investment theory‬כתוצאה מההבדלים הביולוגיים נשים משקיעות יותר‬
‫בהורות; אישה בזמן נתון יכולה להיות בהריון אחד בלבד‪ ,‬כשלעומתה הגבר יכול להפרות מס' נשים במקביל‪ ..‬כך‬
‫שהחשיבות של הצאצא יורדת‪.‬‬
‫מכאן שנשים יחפשו גבר שיגן עליהן ועל תינוקן‪ -‬יספק להן את המשאבים הדרושים לצורך הישרדות‪ ,‬ויעזור להן‬
‫לשאת בנטל (יחפשו גבר מבוסס כלכלית‪ ,‬אמביציוזי וחרוץ)‪ .‬גברים לעומת זאת‪ ,‬מחפשים אישה שתעזור להם‬
‫להתרבות (נשים מושכות בעלות מראה צעיר וסממנים ביולוגיים אחרים שמעידים על פוריות‪ .‬דפוסי העדפה אלה באים‬
‫לידי ביטוי גם היום; לדוג'‪ ,‬אם האישה מחפשת גבר שיוכל לפרנס אותה‪ ,‬במהלך דייט (ארוחת ערב) הגבר ייתפס בעיניה‬
‫כאטרקטיבי יותר אם ישלם על הארוחה‪.‬‬
‫כלומר ההעדפות לבחירת הזיווג נובעות ממקורות שונים‬
‫וודאות הורית (‪ -)parenthood probability‬מכיוון שהאישה היא זו שנושאת את התינוק ברחמה‪ ,‬אין ספק לגבי‬
‫היותה אם התינוק‪ .‬לעומת זאת אצל גברים עלול להתעורר ספק לגבי האם התינוק הוא אכן שלהם‪ .‬ולכן גברים שמים‬
‫דגש רב לנאמנות מינית של בת זוגם (שלא יהיה ספק שהתינוק שלהם)‪.‬לעומת זאת אצל נשים יש חשיבות לנאמנות‬
‫רגשית (האיום שבלאבד את התמיכה הרגשית והכלכלית יביא לקנאה עצומה מצידה‪).‬‬
‫כלומר‪ ,‬יש גם הבדלים בין גברים לנשים‪ ,‬לגבי מה מעורר את קנאתם‪.‬‬

‫עד כמה חזקה התיאוריה האבולוציונית?‬

‫נשאלת השאלה האם לתרבות בה אנו חיים אין כלל השפעה על התפתחות ההבדלים בין נשים לגברים‪ .‬האם בחברה‬
‫שמפלה באופן מוקצן בין גברים לנשים‪ ,‬יתפתחו אותן העדפות כמו בחברה שיוויונית?‬
‫‪ Eaggly& Wood‬מצאו שבאופן חלקי עדיין יש מקורות אבולוציונים להעדפות שלנו (גברים מעדיפים נשים צעירות‬
‫ונשיות‪ ,‬ונשים מעדיפות גברים שמרוויחים כסף טוב)‪ ,‬אך במקביל נראה שבחברות שוויוניות ניתנת פחות חשיבות לאותן‬
‫ההעדפות‪ .‬כיום לפי הגישה הביו‪-‬חברתית הבדלים בין מיניים משקפים אינטרקציה בין תכונות ביולוגיות לבין גורמים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫במחקרים העכשוויים יורדת התמיכה במודל האבולוציוני‪.‬‬

‫התיאוריה האבולוציונית ו ‪ 5‬המימדים של אישיות (‪:)the big 5‬‬

‫‪Big 5 trait factors‬‬
‫‪ Goldberg‬טען שאנשים שואלים את עצמם ‪ 5‬שאלות בסיסיות כאשר הם באים באינטרקציה עם אחרים‬
‫‪.1‬האם האדם שמולי דומיננטי ופעיל או פאסיבי וכנוע?‬
‫‪ .2‬האם אני יכול לסמוך עליו (האם הוא אחראי ותומך או חסר אחריות ומזניח?)‬
‫‪ .3‬האם הוא חברותי או קר ומנוכר?‬
‫‪ .4‬האם הוא משוגע (לא צפוי) או שפוי (יציב)?‬

‫‪111‬‬
 ‫‪ .5‬האם הוא חכם או טיפש?‬
‫מהשאלות האלה עולות ‪ 5‬תכונות משותפות לפיהן שופטים את האחרים (‪ :) big 5‬מוחצנות‪ ,‬חברותיות‪ ,‬מצפוניות‪,‬‬
‫נוירוטיות‪ ,‬פתיחות להתנסויות‪.‬‬
‫לפי השקפה אחרת‪ ,‬ישנן ‪ 7‬תכונות השותפות לאדם ולמינים קדומים אחרים (‪ :)primates‬רמת הפעלתנות‪ ,‬פחדנות‪,‬‬
‫אימפולסיביות‪ ,‬חברותיות‪ ,‬חינוך‪/‬גידול‪ ,‬אגרסיביות ודומיננטיות‪.‬‬
‫חלק מהתכונות האלה קשורות להתנהגות חברתית‪ ,‬חלק לאיך אניחנו מתמודדים עם קונפליקטים‪ .‬ניתן להסתכל על ה‬
‫‪Big 5‬כתיאור של כוונות פסיכולוגיות‪ ,‬או כמבנים שמסבירים את ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫ההבדל בין תיאוריית התכונות לתיאוריה האבולוציונית‪ ,‬היא שהתיאורייה האבולוציונית מתיחחסת למנגנונים‬
‫ספציפיים במח (שמטרתם למצוא בני זוג‪ ,‬ולזהות שקרנים‪ /‬רמאים)‪ .‬לעומת זאת יחידות הניתוח בתיאוריית התכונות‬
‫הן כלליות יותר ולא מקושרות למנגנונים ספציפיים (אין מנגנון מסויים שמפעיל את המוחצנות או הסמכותיות)‪.‬‬

‫גנים ואישיות‪ :‬הסינתזה המודרנית – חלק ‪:2‬‬

‫אנחנו יורשים ‪ 23‬זוגות כרומוזומים (‪ 23‬כרומוזומים מהאם‪ ,‬ו ‪ 23‬מהאב)‪ .‬הכרומוזומים כוללים אלפי גנים‪ ,‬והגנים‬
‫מורכבים ממולקולות ‪ .DNA‬ניתן להתייחס לגנים כאל מקורות מידע‪ ,‬המכוונים את ההתפתחות הביולוגית של הפרט‬
‫(מהביצית‪ -‬לעובר‪ -‬לתינוק‪ -‬לילד‪ -‬למתבגר)‪ .‬חשוב להבחין שגנים לא קובעים התנהגות באופן ישיר (אין גן של‬
‫"מוחצנות" או "מופנמות")‪.‬‬

‫התנהגות גנטית (‪:)behavioral genetics‬‬

‫קיימות ‪ 3‬מתודות מחקר עיקריות לשם הערכה עד כמה תכונות פסיכולוגיות הן כתוצאה מגורמים גנטיים‪:‬‬
‫‪.1‬מחקרי רבייה סלקטיבית (‪ -)selective breeding studies‬מחקרים בבע"ח‪ ,‬שבהם מרבים (יוצרים) זן מסויים של‬
‫בע"ח עם התכונות הרצוייות‪ .‬לאחר שיצרו זן בעל מטען גנטי מסויים ע"י הרבייה סלקטיבית‪ ,‬ניתן ללמוד את ההתנהגות‬
‫הטיפוסית של אותו הזן‪ .‬ההרבייה הסלקטיבית מאפשרת ליצור הפרדה בין השפעות גנטיות להשפעות סביבתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקרי תאומים‪ -‬ישנם שני סוגי תאומים מונוזיגוטיים אשר מתפתחים מאותה ביצית מופרית (זהים)‪ ,‬ודיזיגוטיים‪,‬‬
‫אשר מתפתחים משתי ביציות מופרות (לא זהים)‪ .‬הדימיון הגנטי של הדיזיגוטיים הוא כשל כל שני אחים רגילים‬
‫(חולקים כ ‪ 50%‬מהמטען הגנטי)‪ .‬אם שני אורגניזמים זהים גנטית (תאומים מונוזיגוטיים)‪ ,‬אז כל הבדל שנראה בינהם‬
‫ניתן לייחסו להבדלים סביבתיים‪ .‬ולהפך‪ ,‬אם שני אורגניזמים גדלים בסביבה זהה‪ ,‬אך בעלי מטען גנטי שונה (תאומים‬
‫דיזיגוטיים)‪ ,‬ניתן לייחס את ההבדלים בינהם לשוני הגנטי‪ .‬במחקרים נמאצא שתאומים מונוזיגוטיים שהופרדו‬
‫בילדותם דומים במרכיבי אישיותם זה לזה‪ ,‬בדיוק כמו תאומים מונו' שגדלו באותו הבית‪.‬‬
‫‪ .3‬מחקרי אימוץ‪ -‬מחקרים אלה בוחנים את הדימיון של ילדים מומצים להורים הביולוגיים שלהם (שאיתם לא חלקו‬
‫סביבה דומה)‪ ,‬ואת הדימיון שך אותם הילדים להורים המאמצים (שאיתם אמנם חלקו סביבה‪ ,‬אך אין להם שום קשר‬
‫גנטי)‪ .‬מחקרים אלה גם בוחנים משפחות בהן יש ילדים ביולוגיים ומאומצים החיים יחד‪ 2( .‬מאומצים‪2 ,‬‬
‫ביולוגיים)ובוחנים עד כמה הביולוגיים דומים זהלזה בהשוואה למאומצים‪ ,‬עד כמה הם דומים להוריהם הביולוגיים‬
‫בהשוואה למאומצים‪ ,‬וכו'‪..‬‬

‫מקדם תורשתיות (‪ -)heritability coefficient‬או בקיצור ‪h²‬‬

‫‪ h²‬הוא אמדן המייצג את הפרופורציות של ההבדלים בתכונה מסויימת באוכלוסייה ספציפית‪ ,‬אשר ניתן לייחס אותם‬
‫להבדלים גנטיים‪ .‬התווך הוא בין ‪ 0‬ל ‪ ( 1‬כש‪ 1‬אומר שהדמיון בין מונו' גדול בהרבה מהדימיון בין הדיזיגוטיים‪).‬‬
‫לדוג'‪ ,‬במחקר הכולל גם תאומים מונוזיגוטיים ותאומים דיזיגוטיים‪ h² ,‬מבוסס על ההבדל בין הקורולציות של תאומים‬
‫מונו' ותאומים דיזיגוטיים; כלומר‪ ,‬אם תאומים בעלי מטען גנטי זהה (מונו') לא דומים זה לזה יותר מאשר תאומים‬
‫שחולקים ‪ 50%‬מהמטען הגנטי (דיזיגוטיים)‪ -‬אז אין שום אפקט לגנים וה ‪ h²‬יהיה שווה לאפס!‬

‫תורשה של אישיות‪ -‬ממצאים‪:‬‬

‫כשמדברים על התנהגות תורשתית קשה לקבוע חד משמעית מה הממוצעים‪ ,‬כי הם ממשיכים להתפתח מניסוי לניסוי‪.‬‬
‫מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא‪ :‬א) שקשה למצוא תכונות פסיכולוגיות שאין עליהן השפעה גנטית‪ .‬ב) כמעט בכל‬
‫התכונות ההתנהגותיות שנחקרו (החל מזמן תגובה ועד למידת הדתיות)‪ ,‬מצאו שההבדלים בין האנשים בתכונות אלה‬
‫הם כתוצאה מהשפעות גנטיות‪.‬‬
‫הביקורת על כך היא שהנטייה לראות בתכונות מולדות ככאלה שאינן ניתנות לשינוי‪ ,‬היא מוטעית! אדם יכול להוולד‬
‫עם טמפרמנט מסויים‪ ,‬אך זה לא אומר שהוא קבוע לכל החיים‪ ..‬הוא יכול להיות מושפע מהסביבה (הורים יכולים למתן‬
‫את הטמפרמנט או להעצים אותו)‪ .‬אפילו תכונות תורשתיות כמו גובה ניתנות להשפעה סביבתית‪ .‬אדם נולד עם‬
‫פוטנציאל גביהה מסויים‪ ,‬אך כתוצאה מתזונה הוא יכול להשפיע על הגובה הסופי שלו בבגרות‪.‬‬

‫פרדיגמת הגנטיקה המולקולרית (‪)molecular genetic paradigms‬‬

‫בעזרת טכניקות של חקר מולקולרי‪ -‬גנטי‪ ,‬מנסים לזהות איך גנים ספציפיים מקושרים לתכונות אישיותיות‪( .‬מחפשים‬
‫גורם גנטי האחראי של רמת הסרטינין במח‪ ,‬ומה מידת ההשפעה של הסרטונין על דכאון)‪ .‬מחקרים אלה מדברים על‬
‫אינטרקציה בין הגנים לסביבה (גנים יכולים להיות אחראים על דכאון אך רק אצל אנשיםשיש להם חוויות סביבתיות‬
‫מסויימות ש"מעוררות" גנים אלו)‪ .‬לדוג' לאדם בעל רמת סרטונין נמוכה שנמצא בסביבה מלחיצה‪ ,‬יש סיכוי לחלות‬
‫בדכאון יותר מאשר אותו אדם בסביבה רגועה‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫אינטרקציה בין סביבה ו‪-‬סביבה גנטית (‪)environment & gene-environment‬‬
‫במחקרים גנטים‪ ,‬מהר מאוד הבינו שלא ניתן להפריד בין השפעות גנטיות לסביבתיות‪ Cooper& Zubek .‬יצרו בהרבייה‬
‫מלאכותית שני סוגי חולדות (כל סוג בעל מטען גנטי שונה)‪ bright :‬ו‪. dull-‬‬
‫מה ‪ bright‬בעלות מטען גנטי "עשיר" יותר ציפו שילמדו יתר בקלות איך לעבור במבוך‪ ,‬מאשר חולדות ה ‪ .dull‬הם רצו‬
‫לבדוק עד כמה התנסויות סביבתיות מוקדמות ישפיעו על פתרון בעיות בבגרות בקרב חולדות בעלות מטען גנטי שונה‪.‬‬
‫הם גידלו את החולדות בשתי סביבות שונות‪ :‬מעשירה ומעכבת‪ 1/2( .‬מכל סוג בסביבה מעשירה ו‪ 1/2‬בסביבה מעכבת)‪.‬‬
‫הם מצאו שכשהסביבה הייתה מעשירה היא שיפרה את המיומנויות (לעבור במבוך) של חולדות ה‪ ,dull‬אך לא השפיעה‬
‫על חולדות ה‪ . bright‬לעומת זאת‪ ,‬כשהסביבה הייתה מעכבת‪ ,‬היכולות של ה‪ bright‬הדרדרו‪ ,‬אך של ה‪ dull‬לא השתנו‪.‬‬
‫מכאן הסיקו שחולדות אלה אינן שבויות של המטען הגנטי שלהן‪ ,‬ולסביבה בה הן גדלות יש השפעה על תיפקודן בבגרות‪.‬‬

‫סביבות משותפות וסביבות לא משותפות (‪)shared & nonshared environment‬‬

‫לפי ‪ Plomin‬להתנהגות גנטית יש שני כיוונים‪ :‬סביבה (‪ )nature‬ותורשה (‪ .)nurture‬הוא גם הבחין בין שני סוגים של‬
‫סביבות‪ :‬משותפת (‪ – )shared‬סביבה שבה אחים חווים סביבה בצורה זהה כתוצאה מגדילה ביחד באותה משפחה‪.‬‬
‫לא משותפת (‪ -)nonshared‬סביבה שבה אחים חווים סביבה בצורה שונה כתוצאה מגדילה באותה משפחה‪.‬‬
‫לדוג'‪ ,‬אחים יכולים לקבל יחס שונה באותה משפחה בדיוק‪ ,‬כתוצאה מהבדלים מיניים (בן‪/‬בת)‪ ,‬כתוצאה מסדר לידה‬
‫(בחור‪ ,‬סנדוויץ'‪ )..‬או מאירועי חיים ספציפיים לאחד הילדים (פיגור‪ ,‬נכות‪.)..‬‬
‫לרוב גם לקבוצת השווים (‪ )peer group‬יש השפעה עצומה (לעיתים אף יותר גדולה מהמשפחה)‪ .‬כך שילדים הגדלים‬
‫באותה משפחה אך להם קבוצות חברים שונות‪ ,‬עשויים לפתח דפוסי התנהגות שונים זה מזה‪ .‬כלומר‪ ,‬הסביבה הלא‬
‫משותפת של האחים‪ ,‬היא זו שאחראית להבדלים כה מהותיים בינהם‪.‬‬
‫טענתו של פלומין היא שאישיות מורכבת מכ ‪ 40%‬ממרכיבים גנטיים‪ ,‬כ‪ 35%‬כתוצאה מהסביבה הלא משותפת‬
‫(‪ ,) nonshared‬ורק כ ‪ 5%‬כתוצאה מהסביבה המשותפת (‪( .)shared‬את השאר מייחסים לאחוזי טעות)‪.‬‬

‫להבין את ההשפעה של סביבה לא משותפת‪:‬‬

‫הצורה הייחודית שבה הורים מתייחסים לכל ילד‪ ,‬היא כתוצאה מהתכונות הגנטיות של הילד‪ .‬כלומר‪ ,‬ההבדלים ביחס‬
‫ובעים מהתנהגות שונה של כל ילד‪ ,‬שמעוררת תגובות שונות אצל ההורים‪ .‬אותה ההתנהגות נובעת מתכונות מולדות של‬
‫הילד‪ .‬כל ילד חווה את אותם האירועים (חיצוניים או פנימיים למשפחה)‪ ,‬בצורה שונה כתוצאה מהתכונות המולדות‪,‬‬
‫והחוויה האישית של כל ילד היא המשמעותית (ולא האירועים האובייקטיביים)‪.‬‬
‫‪ 3‬סוגי אינטרקציית סביבה‪-‬תורשה‪:‬‬
‫גנים וסביבה הם בלתי נפרדים זה מזה‪ ,‬אך קיימות ‪ 3‬דרכים בהן הן משפיעות זו על זו‪:‬‬
‫‪ .1‬לאותה סביבה יכולה להיות השפעה שונה על אנשים בעלי מטען גנטי שונה‪.‬‬
‫‪ .2‬אנשים בעלי מטען גנטי שונה עשויים לעורר תגובות שונות מהסביבה‪.‬‬
‫‪ .3‬אנשים בעלי מטען גנטי שונה בוחרים לעצמם או יוצרים לעצמם‪ ,‬סביבות שנות‪.‬‬
‫בסופו של דבר לא משנה אם האדם הוא פאסיבי (הסביבה מכוונת את התנהגותו) או אקטיבי (בוחר את הסביבה‬
‫המתאימה לו)‪ ,‬כי מה שחשוב הוא האינטרקציה שבין הסביבה לתורשה‪.‬‬

‫נוירולוגיה ואישיות (‪:)neuroscience & personality‬‬

‫המערכת הנוירולוגית אחראית על הקישור בין ההשפעות הפסיכולוגיות להתנהגות‪ .‬היא כוללת חלקי מח הספציפיים‬
‫ואת הקשרים בינהם; הנוירוטרנסמיטורים הם האותות שמעבירים מידע מנוירון אחד לשני‪ ,‬וההורמונים הם אותות‬
‫כימיים העוברים דרך מחזור הדם‪ ,‬ומשפיעים על הפעילות של האיברים‪.‬‬
‫תיפקודים מוחיים‪ -‬אמיגדלה‪( :‬למי שרוצה‪ ,‬יש ציור של המערכת בעמוד ‪.)331‬‬
‫המערכת הלימבית‪ ,‬ובייחוד האמיגדלה משחקות תפקיד חשוב במוטיבציה וברגש‪ .‬לאמיגדלה יש חשיבות בעיבוד‬
‫גירויים רגשיים ובייחוד בתגובה לגירויים שליליים (פחד‪ ,‬הימנעות‪ .)..‬אדם עם פגיעה באמיגדלה יתקשה לחוות פחד‪,‬‬
‫ויתקשה לזכור תגובות למצבים מעוררי פחד מעברו‪.‬‬
‫קגן טען שהבדלים בין אישיים בחוויית רגש הם כתוצאה משוני בסף התגובה של האמיגדלה‪ -‬כך שאדם שמגיב בלחץ‬
‫והימנעות‪ ,‬הוא בעל מערכת לימבית שמעוררת בקלות כתוצאה ממצב לא מוכר‪.‬‬
‫הדומיננטיות של ההמיספירות‪:‬‬
‫גם להמיספירות תפקיד מרכזי ברגש ומוטיבציה‪ .‬החלק הקדמי של ההמיספירה השמאלית מתקשר לרגש חיובי‪ ,‬ואילו‬
‫החלק הקדמי של ההמיספירה הימנית מתקשר לרגש שלילי‪.‬‬
‫כך שאנשים שבאופן רגיל הם בעלי דומיננטיות של ההמיספירה השמאלית‪ ,‬נוטים לדווח יותר על אופטימיות ורגשות‬
‫חיוביים (גם במצבי לחץ‪ ,)..‬מאשר אלו בעלי דומיננטיות בהמיספירה הימנית‪.‬‬
‫על אותו עיקרון‪ ,‬לאנשים בעלי פגיעה קורטיקלית בהמיספירה השמאלית יש נטייה לדכאון‪ ,‬ואילו לבעלי פגיעה‬
‫בהמיספירה הימנית יש נטייה למאניה‪.‬‬
‫ובהקשר למחקרו של קגן (בתחילת הפרק‪ :)..‬אצל ילדים מעוכבים נראית פעילות מוגברת בהמיספירה הימנית‪ ,‬ואילו‬
‫אצל ילדים לא מעוכבים הדומיננטיות היא של ההמיספירה השמאלית‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטורים‪ :‬דופמין וסרטונין‪:‬‬

‫‪112‬‬
 ‫עודף בנוירו' דופמין מצביע על סכיזופרניה‪ ,‬ומחסור בדופמין בולט במחלת הפרקינסון‪.‬‬
‫הדופמין מקושר בעיקר לעונג‪ ,‬כך שיש לו תפקיד חשוב במערכת התגמולים‪ :‬אם משהו עושה לי טוב‪ ,‬אמשיך לעשות‬
‫אותו‪( ..‬הקוקאין פועל כמו הדופמין‪ ,‬ובזמן השימוש חווים עונג ושמחה עצומים‪ ,‬אך ברגע שההשפעה פגה יש "נפילה")‪.‬‬
‫גם הסרטונין מעורב ברגולציה של מצבי רוח‪ .‬רמות נמוכות של סרטונין קשורות לדכאון‪ ,‬לאלימות ולאימפולסיביות‪.‬‬
‫תרופות כמו ‪ SSRI‬מיועדות להקל על דכאון‪ ,‬על ידי כך שהן "משאירות" כמות גדולה של סרטונין בסינפסות (מעכבות‬
‫ריאפטק של הסרטונין)‪.‬‬

‫ניורוביולוגיה ושלושת המיימדים העיקריים של טמפרמנט‪:‬‬

‫המודל של קלרק ו‪-‬ווטסון מסווג את ההבדלים הבין אישיים בטמפרמנט ל‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬
‫‪ -NE .1‬רגשות שליליים (‪ .)negative emotionality‬בעלי ‪ NE‬גבוה חווים בצורה מוגברת רגשות שליליים‪ ,‬רואים בעולם‬
‫מקום מאיים‪ ,‬בעייתי ומלחיץ‪ .‬בעחי ‪ NE‬נמוך הינם רגועים‪ ,‬יציבים רגשיתומרוצים מעצמם‪ .‬מקושר לרמות נמוכות של‬
‫סרטונין (הגורם לדכאון וראייה פאסימית של העולם)‪ ,‬ולפעילות מוגברת של ההמיספירה הימנית והאמיגדלה‪.‬‬
‫‪ -PE .2‬רגשות חיוביים (‪ .)positive emotionality‬בעלי ‪PE‬גבוה הם מוחצנים‪ ,‬נהנים מחברת אחרים‪ ,‬אנרגטיים‪,‬‬
‫שמחים ונלהבים‪"( .‬אנשי יום" – קמים מוקדם והולכים לישון מוקדם)‪ .‬בעלי ‪ PE‬נמוך‪ ,‬הם מאופקים‪ ,‬לא חברותיים‪,‬‬
‫בעלי אנרגיה וביטחון עצמי נמוכים‪ .‬מקושר לפעילות ההמיספירה השמאלית ולדופמין‪.‬‬
‫חשוב להבחין שלמרת הדימיון בין ה‪ PE‬ל‪ NE‬הם בלתי תלויים זה בזה‪ .‬כך שאדם יכול להיות בעל רמה גבוהה או נמוכה‬
‫בכל אחד מהם ללא תלות‪ ,‬וזה מפני שהם פועלים תחת שליטה של מערכות ביולוגיות שונות‪.‬‬
‫‪ - DvC .3‬חוסר עכבות (‪ )disinhibition‬מול איפוק (‪ .)constraint‬בעלי רמה גבוהה הם אימפולסיביים‪ ,‬חסרי עכבות‬
‫ומכוונים ע"י הרגש והדחף‪"( .‬אנשי לילה"‪ -‬קמים מאוחר והולכים לישון מאוחר)‪ .‬בעלי רמות נמוכות הם זהירים‪,‬‬
‫נמנעים מלקחת סיכונים ומכוונים ע"י המחשבה על התוצאות של מעשיהם‪.‬‬
‫מקושר גם לסרטונין (אגרסיביות)‪ ,‬אך גם לדופמין (אימפולסיביות‪ ,‬חיפוש אחר ריגושים‪)..‬‬

‫חשוב לזכור‪ ,‬שגם למערכות ותהליכים ביולוגיים יש גמישות ‪( plasticity -‬למרת הנטייה להסתכל עליהן כיציבות ולא‬
‫ניתנות לשינוי‪ ,)..‬לדוגמא רמות גבוהות של טוסטסטרון עלולות לגרום להתנהגות אלימה‪ ,‬אך גם התנהגות אלימה מעלה‬
‫את רמת הטוסטסטורון בדם‪ .‬דוגמא נוספת היא הטמפרמנט שדיברנו עליו קודם‪.‬‬

‫תיפקודים פסיכולוגיים גבוהים‪:‬‬

‫המח והעצמי‪:‬‬
‫כשאנו חושבים על עצמנו המערכות המוחיות שלנו פועלות בצורה שונה מאשר כשאנו חושבים על דברים‪/‬אנשים אחרים‪.‬‬
‫בעזרת ה ‪ fMRI‬ניתן לראות שכשאנו מבצעים פעולה כלשהי‪ ,‬ישנה זרימת דם מועצת לאיזורי המח אשר "משתתפים"‬
‫באותה פעולה‪ .‬כך שכשאנו מערבים תהליכים של שיפוט עצמי‪ ,‬מופעל החלק האמצעי של הקורטקס הפרה פרונטלי‪-‬‬
‫‪.)Medial Pre Frontal Cortex( MPFC‬‬
‫המוסר מערב תגובות רגשיות המשפיעות על היכולת שלנו לבצע החלטות‪ ,‬ולכן גם שיפוט המוסר מערב איזורי מח‬
‫ספציפיים‪.‬‬

‫פרק ‪ -10‬ביהביוריזם וגישות הלמידה לאישיות‬

‫אישה אחת התעצבנה על החבר שלה ‪,‬על כך שהתלונן כל הזמן על העומס שיש לו בלימודים‪ .‬נמאס לה שהוא דורש‬
‫יותר מדי תשומת לב ואמפטיה‪ .‬היא החליטה להתעלם ממנו בכל פעם שהוא מתחיל להתלונן וזה עבד‪ .‬בשפת‬
‫הביהביוריסטים תשומת הלב שלה לבעיות שלו הייתה למעשה חיזוק חיובי שעודד אותו להתלונן מההתחלה‪ .‬בלי‬
‫להבין ‪,‬אישה זו השתמשה באחד העקרונות הבסיסיים של תיאוריות למידה ‪ ,‬בכדי לשנות את החבר שלה‪.‬‬
‫פרק זה עוסק בגישות אישיות שמבוססות על תיאוריות למידה והגישה הכללית למדע הפסיכולוגיה הידועה בשם‬
‫ביהביוריזם‪.‬על פי הביהביוריסטים אנשים רוחשים את האישיות שלהם כתוצאה מההתנסויות עם הסביבה‪.‬בפרק‬
‫זה נלמד על שתי תיאוריות מרכזיות בהיסטוריה של המחקר הפסיכולוגי של למידה‪ :‬תיאורית ההתניה הקלאסית‬
‫של פבלוב (‪ )Pavlov‬וההתניה האופרנטית של סקינר (‪.)Skinner‬‬
‫שאלות עליהן נדון בפרק‪:‬‬
‫‪ .1‬איך הפוקוס על מחקר במעבדה ויחסי סיבה תוצאה הובילו לתצפיות שונות ותיאוריות שונות מאלו‬
‫הקשורות במחקר קליני ומחקר מתאמי ?‬

‫‪113‬‬
‫‪ .2‬באיזו מידה עקרונות בסיסיים של למידה‪ ,‬המבוססים לעיתים קרובות על מחקרים בבעלי חיים יכולים‬
‫לספק בסיס לתיאוריות אישיות?‬
‫‪ .3‬באיזו מידה ההתנהגות שלנו משלטת ע"י חיזוקים (פרסים או עונשים)? האם התנהגות אבנורמלית יכולה‬
‫להיות מוסברת ע"י עקרונות הלמידה ?‬
‫‪ .4‬אם התנהגות נורמאלית נלמדת כמו כל התנהגות האם יכול להיות שינוי טראפואיטי כתוצאה‬
‫מאפליקציה של עקרונות הלמידה ? באיזו מידה הפסיכופתולוגיה היא בעיה של ליקוי בלמידה או של‬
‫מחלה ?‬
‫‪ .5‬אם ההתנהגות שלנו נקבעת באופן מוחלט ע"י הסביבה‪ ,‬מה הם ההשלכות לגבי המושג "רצון חופשי"‪.‬‬

‫במהלך אמצע המאה ה‪ 20-‬הביהביוריזם היית האסכולה השלטת בפסיכולוגיה המדעית עם הזמן האהדה‬
‫לאסכולה זו דעכה‪ .‬אם זאת יש דברים חשובים שיש ללמוד מתיאוריות אלו‪.‬‬

‫הגישה של הביהביוריסטים למדע של האישיות‪:‬‬

‫הביהביוריזם שונה מאוד מכל התיאוריות שנלמדו עד כה‪ .‬לתיאוריות הלמידה הביהביוריסטיות יש שתי הנחות‬
‫יסוד בכל הקשור לאשיות‪:‬‬
‫‪ .1‬את ההתנהגות יש להסביר במונחים של השפעות הסביבה על האדם‪.‬‬
‫‪ .2‬בכדי להבין את האדם יש להתבסס על מחקר מדעי ואובייקטיבי‪ ,‬בו המשתנים נשלטים בזהירות בסביבת‬
‫מעבדה (ניסוי)‪.‬‬

‫דטרמיניזם סביבתי וההשלכות שלו על מושג האישיות‬

‫הביהביוריסטים ראו במחקר האישיות כ"ענף" בתחום רחב יותר של למידה‪ .‬הביהביוריסטים סברו כי אנו בני‬
‫האנוש‪ ,‬אובייקטים פיזיקאליים בעולם פיסיקאלי וכשכאלו‪ ,‬אנו מושפעים ע"י חוקים פיזיקאליים שיכולים‬
‫להיות מובנים ע"י ניתוח מדעי‪.‬‬
‫מדענים הגיעו להבנה כי הדרך להסביר את ההתנהגות של כל אובייקט היא‪ ,‬להבחין בכוחות הסביבתיים‬
‫שמשפיעים עליו‪.‬‬
‫לכן הביהביוריסטים לא צריכים להסביר את האישיות במונחים של רגשות‪ ,‬אופי‪ ,‬ותכונות אישיות‪ .‬כפי שכשאנו‬
‫זורקים כדור לאוויר הוא אינו נופל בחזרה לארץ בגלל שהוא מחליט או רוצה ‪,‬אלא‪ ,‬בגלל כוח המשיכה‪ .‬באותו‬
‫האופן אנשים פועלים לא בגלל שהם מחלטים לפעול‪.‬‬
‫ביהביוריסטים מכירים בעובדה שלאדם יש מחשבות ורגשות‪ ,‬אבל הם בוחנים אותם בדרך ביהביוריסטית‪,‬‬
‫שאומרת שהם כולם תוצאה של הסביבה‪ .‬אם אדם מחליט לסיים את מערכת היחסים שלו עם חברה שלו בגלל‬
‫שהוא מרגיש שהם לא מסתדרים‪ .‬ביהביוריסטים יגידו שהסיבה ה"בגלל" של אותו בחור לעזוב את מערכת‬
‫היחסים לא נכונה‪ .‬גורמים בסביבה גורמים להרגשה זו במערכת היחסים ולהחלטה לסיים אותה ‪.‬‬
‫הסממן הרדיקאלי ביותר בתפיסת העולם של הביהביוריסטים‪ ,‬אם כך‪ ,‬שהם לא מסבירים את פעולות האדם‬
‫במונחים של מחשבות ורצונות אלא ‪,‬מסבירים את המחשבות ‪,‬הרצונות ופעולות של האדם במונחים של כוחות‬
‫סביבתיים שמעצבים את האינדיבידואל‪.‬‬

‫‪114‬‬
‫לכן‪ ,‬ביהביוריסטים חותרים על מנת למצוא ולהבחין בכוחות הסביבתיים שבאמת משפיעים וגורמים לרגשות‬
‫למחשבות ולפעולות אצל האדם‪.‬‬
‫בעבור הביהביוריסטים מונחים של אשיות (בין אם הם מגיעים מהפסיכואנליזה או כל תיאוריה אחרת) לא‬
‫מתייחסים לישות או קיום פסיכולוגי שנמצא בתוך ראשו של האדם וגורם להתנהגותו‪ .‬אלא‪ ,‬מונחי אישיות הינם‬
‫בגדר תוויות מזהות בלבד‪ .‬הם מתארים דפוסי התנהגות של ניסיון פסיכולוגי שלמעשה גרם ע"י הסביבה‪.‬אם‬
‫הסביבה גורמת לילד להרגיש עוינות כלפי ההורה מאותו המין ומשיכה לעבר ההורה מהמין השני‪ ,‬האנליסט יקרה‬
‫לזה "תסביך אדיפוס"‪ .‬כמו במקרה זה גם במקרים רבים אחרים מונחי אשיות לא מזהים את הסיבה להתנהגות‪.‬‬
‫אם התנהגות יכולה להיות מוסברת ע"י חוקי הלמידה‪ ,‬ואישיות היא רק תווית שמתארת את הסוג ההתנהגות‬
‫שהאדם למד לעשות‪ ,‬אז אין צורך בתיאוריה מיוחדת לאישיות שמובחנת מתיאורית הלמידה‪.‬לדגש ששמים‬
‫הביהביוריסטים על הדטרמיננטות של הסביבה‪ ,‬יש מספר השלכות ספציפיות‪.‬‬
‫אחת היא הדגש על פוטנציאל של ‪ situational specificity‬על ההתנהגות‪ .‬מכוון שגורמים סביבתיים הם הסיבה‬
‫של ההתנהגות‪ ,‬סגנון ההתנהגות של האדם אמור להשתנות בצורה משמעותית מסביבה אחת לאחרת‪( .‬בשונה‬
‫מגישת תיאורית התכונות שדוגלת בעקביות של ההתנהגות מעבר למצבים )‪.‬‬
‫כמן כן התפיסה הביהביוריסטית של הלמידה משפיעה בצורה משמעותית על ההבנה והטיפול בפסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫על פיהם‪ ,‬פסיכופתולוגיה אינה בעיה פנימית‪ ,‬כמו מחלה בתודעתו של האדם‪ .‬הם טוענים שחוסר הסתגלות או‬
‫התנהגות אבנורמלית נגרמת מסביבה לא מסתגלת שאליה האדם נחשף‪.‬‬
‫ההשלכות של הנחה זו מרחיקות לכת‪ .‬הנחה זו מרמזת כי המשימה של טיפול אינה לנתח קונפליקטים או לארגן‬
‫מחדש את אישיות האדם‪ ,‬אלא‪ ,‬לספק סביבה חדשה שתספק חוויה לימודית חדשה עבור הלקוח‪ .‬סביבה זו‬
‫אמורה ללמד את הלקוח דרכים אדפטיביות יותר של ההתנהגות‪.‬‬

‫ההקפדה על ניסוי‪ ,‬משתנים ניתנים לצפייה ולמידת "מערכות פשוטות"‬

‫מאפיין מגדיר נוסף של פרספקטיבת הלמידה הביהביוריסטית הוא הגישה למחקר משמעותי‪ .‬אם ההתנהגות‬
‫נקבעת על פי הסביבה ‪ ,‬הדרך לעשות מחקר‪ ,‬היא להפעיל מניפולציה על משתנים סביבתיים ולקבוע מהי ההשפעה‬
‫הספציפית שלהם על ההתנהגות‪.‬‬
‫יתרון של הגישה הזו היא שגם הגורמים הסביבתיים וגם ההתנהגות של האדם הינם ניתנים לצפייה‪.‬‬
‫החוקר יכול לראות את המשתנים ולכן יכול למדוד אותם בדיוק ולקשר אותם באופן סיסטמאתי להתנהגות‬
‫מסוימת‪( .‬בניגוד לאיד או לקונפליקט אדיפאלי בהם לא ניתן לצפות באופן ישיר)‪.‬‬
‫השאיפה ללמוד על אישיות דרך הגישה הניסויית מעלה מספר אתגרים‪ .‬לעיתים היא יכולה להיות לא פראקטית‬
‫ואף לא אטית‪ .‬כמו כן הפעולות היומיומיות של האדם מושפעות מטווח משתנים גדול מאוד‪ .‬המשתנים עלולים‬
‫להיות כל כך מורכבים ומושפעים אחד מהשני ‪,‬כך שקשה למיין ולהבחין בין כל גורם וההתנהגות שלו‪ .‬קשיים אלו‬
‫גרמו לחוקרים לאמץ את השיטה הבאה‪:‬‬
‫במקום לחקור פעולות סביבתיות מורכבות‪ ,‬הביהביוריסטים בדרך כלל בודקים תגובות פשוטות‪ .‬ובמקום ללמוד‬
‫בני אדם מסובכים הם חוקרים אורגניזם פשוטים יותר כמו חולדות ויונים‪ .‬בסיס הידע עליו נשענים‬
‫הביהביוריסטים מחיל כמעט ברובו מחקרים על חיות מעבדה‪.‬‬
‫האסטרטגיה הזו של מחקר אינה בלעדית לביהביוריסטים אלה נפוצה בקרב המדעים‪ .‬לאסטרטגיה זו קוראים‬
‫‪ .studying simple systems‬אם תרצה לבנות מטוס ולוודא כי הוא יעמוד ברוחות ומזג אויר קשה‪ .‬לא תבנה‬
‫מטוס אמיתי ותטיס אותו‪ .‬אלא‪ ,‬תבנה מודל קטן יותר ותכניס אותו למנהרת רוח‪ ,‬או שתבנה הדמיית מחשב תוך‬
‫הבנה שמערכת פשוטה זו היא אינה כמו מטוס אמיתי‪.‬‬

‫‪115‬‬
‫מחקר של "מערכת פשוטה" מאפשר לעקוף את בעיית הפראקטיות ואתיות במחקר‪ .‬על מנת לבצע מספר רב של‬
‫ניסויים אתיים ולוגיסטיים החוקרים לוקחים חיות פשוטות יחסית ופעולות פשוטות יחסית שיכולות בקלות‬
‫להיות צפות במעבדה‪ .‬דרך זו ברוב המקרים זכתה להיות הצלחה גדולה‪ ,‬הניסויים על תהליכי למידה הניבו את‬
‫הממצאים האמינים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה הניסויית‪ .‬השאלה כמובן האם אפשר להכליל מהתוצאות‬
‫בבעלי חיים במעבדה לבני אדם בסביבת חייהם‪.‬‬

‫ווטסון פבלוב ותיאורית ההתניה הקלאסית‬

‫בסביבות התחלת המאה ה‪ ,20-‬פבלוב היה מעורב בניסויי שעסק בהפרשות קיבתיות אצל כלבים‪ .‬כחלק ממחקר‬
‫זה הוא הניח אוכל בפיו של הכלב ומדד את כמות הריר שהוא מייצר‪ .‬הוא שם לב שלאחר מספר צעדי ניסוי‬
‫שכאלו הכלב החל לרייר עוד לפני שהאוכל הושם בפיו‪ ,‬על מנת ליצור את הגירוי‪ .‬מראה הצלחת או מראה החוקר‬
‫מתקדם עוררו את פעולת הריור שהייתה לפני כן מופעלת ע"י האוכל (שהוא הממריץ הטבעי)‪ .‬ניסוי זה גרם‬
‫לפבלוב לבצע את אחד המחקרים המשמעותיים ביותר על ההליך שנקרא ‪( classical conditioning‬התניה‬
‫קלאסית)‪ .‬בנוסף למחקר זה פבלוב חקר גם הבדלים בין אישיים בין הכלבים שלו‪ .‬הביא תרומה גדולה במחקר על‬
‫התנהגות אבנורמלית ונוירוזות‪ .‬הרעיונות שלו נשארו חשובים עד היום ‪ ,‬הם בין החשובים ביותר בהיסטוריה של‬
‫הפסיכולוגיה‪.‬‬

‫מהי ההתניה הקלאסית‪:‬‬

‫החיוניות של התניה זו היא שגירוי שהיה בעבר גירוי ניטרלי יכול לעורר תגובה בגלל הקשר שיש לו עם גירוי אחר‬
‫שמעורר באופן אוטומטי את אותה התגובה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הכלב למד לרייר רק למראה צלחת האוכל‪ .‬האוכל‬
‫עצמו הוא הגירוי הלא מותנה (‪ )US‬וריר בתגובה אליו הוא תגובה בלתי מותנה (‪ ,)UR‬זאת מכיוון שהריר הוא‬
‫רפלקס אוטומטי בתגובה לאוכל‪ .‬גירוי ניטרלי כמו פעמון לא יוביל בדרך כלל לריור‪ .‬אך אם לאורך מספר צעדי‬
‫ניסוי הפעמון יושמע מיד לפני הצגת צלחת האוכל הפעמון עצמו יביא להתחלת הריור‪ .‬במקרה זה הפעמון הוא‬
‫גירוי מותנה (‪ )CS‬והריור שבא בעקבותיו הינו תגובה מותנה (‪.)CR‬‬
‫הניסוי של פבלוב אפשר לבחון כמה תופעות חשובות‪:‬‬
‫לדוגמא האם התגובה המותנה מקושרת עם גירוי מתנה ספציפי מסוים או שהוא יכול להיות מקושר לגירויים‬
‫מתנים מקבילים\ דומים? פבלוב מצא כי תגובה שנקשרה עם גירוי מותנה ספציפי תקשר גם לגירוי דומה‪.‬‬
‫לתופעה זו קרא ‪( generalization‬הכללה)‪ .‬הריר בתגובה לפעמון יכולה להיות מוכללת גם לצלילים אחרים‪.‬‬
‫מהי ההגבלה של כזו הכללה? עם מספר צעדי ניסוי מלמדים על כך‪ ,‬שרק מספר גירויים ‪,‬מביאים אחריהם את‬
‫הגירויים הלא מותנים‪ ,‬החיה מבדילה בין הגירויים השונים‪ .‬להליך זה קוראים ‪discrimination‬‬
‫לדוגמא עם רק מספר צלילים מנבאים שוק חשמלי שהתגובה הטבעית אליו היא קפיאה במקום‪ .‬החיה תלמד‬
‫להבדיל בין הצלילים‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬אם הגירוי הניטרלי המקורי (פעמון) מוצג שוב ושוב מבלי שאחריו מופיע הגירוי הבלתי מותנה (שוק או‬
‫אוכל)‪ ,‬תהיה הכחדה של תהליך ההתניה או האסוציאציה‪ .‬לתהליך זה קוראים ‪.extinction‬‬
‫למרות שהניסוי בוצע על בעלי חיים‪ ,‬ניתן ליראות התניה שכזו גם אצל בני אדם‪.‬‬
‫אם ילד ננשך או סתם זכה ליחס מפחיד מאוד מצד כלב‪ ,‬הפחד של הילד מהכלב יכול להיות מוכלל לכל הכלבים‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬אם באמצעות עזרה הילד מתחיל להבחין\ להבדיל בין הכלבים‪ ,‬הוא מפחד רק מחלק מהכלבים‪ .‬במשך הזמן‬
‫הילד יכול לעבור חוויות מתקנות עם כלבים שלא מלוות בפחד ואז לפחד זה תהיה הכחדה‪.‬‬

‫פסיכופתולוגיה ושינוי‪:‬‬

‫‪116‬‬
 ‫פבלוב ביצע גם ניסויים שהראו אוריינטציה לתופעות כמו קונפליקט והתפתחות נוירוזה‪.‬‬
‫דוגמא לכך חקרה את התופעה שידועה כיום כנוירוזה אקספרימנטאלית בחיות‪ .‬בניסוי זה כלב הותנה לרייר‬
‫בתגובה למראה עיגול‪ .‬לאחר מכן התבצעה הבחנה בין עיגול ואליפסה כך שהאליפסה אינה גירוי מותנה (לא‬
‫מקושרת לגירוי הלא מותנה ) והעיגול ממשיך להיות מקושר עם הגירוי הבלתי מותנה‪ .‬לאחר מכן מהדרגה היה‬
‫שינוי במראה האליפסה שעד שהיא כמעט נראתה כמו עיגול‪ .‬בתחילה הכלב עדיין יכול היה להבדיל בין העיגול‬
‫לאליפסה‪ ,‬אך כאשר הצורות הפכו יותר דומות אי אפשר הוא לא יכול להבדיל ביניהן‪ ,‬התנהגות הכלב החלה‬
‫להיות בלתי מאורגנת‪.‬‬

‫תגובה רגשית מותנה‬

‫מחקריו של פבלוב השפיעו על חוקרים מאוחרים יותר כמו ווטסון‪ .‬ווטסון דיווח על התניית תגובה רגשית אצל‬
‫תינוקות‪ .‬המחקר על אלברט‪ ,‬תינוק בין ‪ 11‬חודשים‪ ,‬הפך קלאסי בפסיכולוגיה‪.‬‬
‫במחקר זה החוקרים ווטסון וריינר (‪ )1920‬ייצרו אצל התינוק התניה של פחד מפני חיות שלפני כן הוא לא פחד‬
‫מהן‪ .‬הם גילו שאם מכים עם פטיש על מוט ברזל‪ ,‬הרעש מפחיד את התינוק‪ .‬ברגע שהם הכו עם הפטיש מאחורי‬
‫ראשו של התינוק ברגע שהוא מושיט יד לגעת בחיה‪ ,‬התינוק מפתח פחד מפני החיה‪ .‬גם כאשר החיה הוצגה ללא‬
‫הרעש ‪,‬אלברט הראה סימני פחד‪ .‬במילי אחרות אלברט פיתח ‪( conditioned emotional reaction‬תגובה רגשית‬
‫מותנה)‪ .‬נמצא גם שאלברט פיתח פחד מפני אובייקטים שהיו דומים לעכבר (שעירים או אפורים)‪ .‬למרות העדויות‬
‫שתגובתו של אלברט לא הייתה חזקה כמצופה‪ ,‬הסיקו ווטסון וריינר שרוב הפחדים הם תוצאה של תגובה רגשית‬
‫מותנה‪.‬‬

‫התרה של פחד מארנבות‬

‫טיפול ביהביוריסטי המבוסס על מודל ההתניה הקלאסית מדגים את הכחדתה של תגובה בעייתית כמו פחד‬
‫מותנה‪ .‬שימוש מוקדם של גישה זו‪ ,‬שבא בעקבות מחקרם של ווטסון וריינר באלברט‪ ,‬היה של ‪)1924( Jones‬‬
‫להסיר פחד תחת תנאי מעבדה‪ .‬הטיפול בוצע על פטר‪ ,‬ילד בן שנתיים ועשרה חודשים‪ .‬פטר תואר כילד בריא בדרך‬
‫כלל‪ ,‬מסתגל בקלות עם פחד מחולדה לבנה שמכליל בתוכו גם פחד מארנבת‪ ,‬מעילי פרווה וכדורי צמר‪ .‬ג'ונס תעדה‬
‫את טיבעו של הפחד והמצב שהביא לפחד הגדול ביותר‪ .‬היא רצתה לבדוק האם היא יכולה להפר את ההתניה‬
‫(‪ )unconditioning‬והאם היא תוכל להכליל מזה גם לגירויים דומים‪.‬‬
‫ג'ונס בחרה להתמקד בפחד הארנבות‪ ,‬מכוון שראתה שהפחד מפניהן גדול יותר מהפחד לחולדות‪ .‬היא נתנה לפטר‬
‫לשחק בחדר שהייתה בו ארנבת וגם עוד שלושה ילדים שנבחרו עקב‪ ,‬חוסר הפחד שהפגינו כלפי הארנבת‪ .‬בהדרגה‬
‫עבר פטר בהיסטריה מוחלטת למראה הארנבת לתגובה חיובית לגמרי (ישנם ‪ 17‬שלבים שמצוינים בטבלה בע"מ‬
‫‪ .)356‬השלבים לא עברו חלק שכן הייתה הפסקה של חודשיי בטיפול מכיוון שפטר היה חולה‪...‬כשחזר רמת הפחד‬
‫הייתה כמו בהתחלה ולכן ג'ונס השתמשה הפעם בשיטה אחרת‪ .direct conditioning -‬בשיטה זו פטר ישב בכיסא‬
‫ונתנו לו אוכל שהוא אוהב‪ .‬עם הזמן הכניסו את הארנבת ולאט קירבו אותה אליו‪ .‬בעזרת הגירוי החיובי (האוכל)‬
‫הפחד נעלם בהדרגה לטובת תגובה חיובית‪.‬‬
‫ג'ונס ראתה כי לאחר שהצליחה להפר את ההתניה של פטר מארנבות‪ ,‬נעלמו כל שאר הפחדים‪.‬‬

‫יישומים נוספים של ההתניה הקלאסית‬

‫‪117‬‬
‫הליך מוקדם חשוב נוסף פותח ע"י ‪ )1928( Mowrer & Mowrer‬עבור הטיפול בהרטבת מיטה‪ .‬באופן כללי ילדים‬
‫מרטיבים את המיטה כאשר הם לא מבחינים בזמן בגירוי משלפוחית השתן שאמור להעיר אותם בשביל ללכת‬
‫לשירותים‪ .‬בשביל להתמודד עם בעיה זו פיתחו החוקרים מכשיר המבוסס על ההתניה הקלאסית‪ .‬המכשיר‬
‫מותקן ליד מיטתו של הילד בכל פעם שהוא משתין המכשיר מפעיל פעמון שמעיר את הילד‪ .‬בהדרגה גירויים‬
‫משלפוחית השתן מקושרים לערות כתגובה לגירוי זה‪ .‬בסופו של דבר לא הייתה יותר הרטבה במיטה‪.‬‬
‫ההתניה הקלאסית יושמה גם על טיפול האלכוהוליזם‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאשר בכל פעם שאלכוהוליסט לוקח לגימה‬
‫ממשקה אלכוהולי הוא מקבל שוק חשמלי‪ .‬הגירוי האברסיבי כגירוי בלתי מותנה ותגובת ההימנעות מקושרת עם‬
‫האלכוהול‪.‬‬

‫‪( Systematic Desensitization‬הקהיה שיטתית‪)...‬‬

‫‪Systematic‬‬ ‫עם השיטה של‬ ‫ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום זה הייתה של ‪Joseph Wolpe‬‬
‫‪ .Desensitization‬שיטה זו פותחה ע"י פסיכיאטר ולא פסיכולוג‪ Wolpe .‬התרשם מהמחקרים של פבלוב‪ .‬הוא‬
‫האמין שנוירוזה היא תגובה עקבית בלתי מסתגלת שכמעט תמיד קשורה בחרדה‪ .‬אם כן טיפול בנוירוזה יהיה‬
‫קשור לדיכוי החרדה‪ ,‬עירור של תגובה אנטגוניסטית או מתחרה ‪ .‬מגוון של תגובות נגד לחרדה יכולות לשמש‬
‫כהליך של התניית נגד‪ .‬התגובה המדוברת ביותר היא זו של רגיעה עמורה באמצעות מוסיקה‪ .‬בעזרת הליך "ביטול‬
‫הרגש"‪ ,‬האדם לומד להגיב לגירוי מעורר חרדה בדרך חדשה של הירגעות‪.‬‬
‫שיטה זו כוללת מספר שלבים‪.‬‬
‫שלב ראשון ישנה הערכה קפדנית של הצרכים הטיפוליים של המטופל‪ .‬לאחר שקובעים כי הבעיה של המטופל אכן‬
‫יכולה להיות מטופלת בשיטה זו‪ ,‬המטפל מאמן את המטופל להרגעות‪ .‬יש הליך מפורט שמתואר על מנת לעזור‬
‫למטופל להירגע‪ .‬לאחר כשישה מפגשים המטופל כבר מאומן כיצד להרגיע את גופו הפנימי בשיניות‪ .‬בשלב הבא‬
‫המטפל מנסה להוציא מהמטופל רשימה של גירוים שגורמים לו לחרדה‪ ,‬גירויים אלו מחולקים לפי נושאים כמו‪:‬‬
‫פחד גבהים או פחד מדחייה וכו'‪ .‬בכל קבוצה או נושא הגירויים מסודרים לפי סדר מהמלחיץ ביותר ועד לגירוי‬
‫הכי פחות מלחיץ (יכולים להיות כמה פריטים בכל רמה)‪ .‬לאחר שהרשימה הושלמה מתחילים עם תהליך‬
‫ההקהיה עצמו‪ .‬המטופל נכנס למצב של הרגעות ואז לדמיין את הגירוי הכי פחות מלחיץ מבחינתו‪ ,‬אם המטופל‬
‫מצליח לתאר את הגירוי מבלי להיכנס למצב חרדה הוא ממשיך לגירוי הבא ברשימה‪ .‬כאשר המטופל מגיע למצב‬
‫של התחלת חרדה הוא מתבקש להירגע ולחזור לתאר את הגירוי הפלות מלחיץ מהרשימה‪ ,‬זה שכבר תיאר‪.‬‬
‫ההירגעות מקושרת לגירוי מעורר החרדה וכך גם בחיי היומיום ללא מצב הרגעות הגירויים לא מעוררים חרדה‪.‬‬

‫פירוש מחדש של מקרה הנס הקטן‪:‬‬

‫‪ Wolpe & Rachman‬התייחסו למקרה של הנס הקטן‪ .‬הם חלקו על גישתו של פרויד ‪,‬על דרך אסיפת המידע‬
‫ומסקנותיו‪ .‬הם העירו את הנקודות הבאות‪:‬‬
‫‪ -‬אין עדויות לכך שהנס רוצה לשכב עם אימו‪.‬‬
‫‪ -‬הנס לא הביע אף פעם חשש או שנאה לאביו‪.‬‬
‫‪ -‬הנס הכחיש קשר כל בין הסוס לאביו‪.‬‬
‫‪ -‬פוביות יכולות להתגבר אצל ילדים מהליך התניה פשוט ולא חייב להיות קשור לתיאוריות של‬
‫קונפליקטים או חרדה‪ .‬הגישה על פיה לנוירוזות יש מטרה כל שהיא מוטלת בספק רב‪.‬‬
‫‪ -‬אין עדויות לכך שהפוביה נעלמה כתוצאה מההבנה של הנס של התסביך‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫‪ Wolpe & Rachman‬מוגבלים מעט בניתוח המקרה מכיוון שהנתונים נאספו בדרך העבודה הפסיכואנליטית‪ ,‬אך‬
‫בכל זאת ניסו לתת הסבר‪.‬‬
‫מתייחסים לפוביה כמו שמייחסים להתניית פחד‪ .‬כילד שמע הנס את אחד ההורים של חברה למשחק‪ ,‬מזהיר‬
‫אותה שלא תשים ידיים בפיו של הסוס כי הוא ינשך אותה‪ .‬מקרה זה גרם להנס לפתח פחד מסוסים‪ .‬כמו כן היה‬
‫מקרה נוסף בו חבר של הנס פצע את עצמו ודימם במהלך משחק עם סוס‪ .‬ולבסוף הנס היה ילד רגיש שלא הרגיש‬
‫בנוח לראות כיצד מרביצים בחביבות וסוסים בקרוסלה‪.‬‬
‫כל התנאים הללו הם הבסיס של הנס לפתח פוביה מפני סוסים‪ .‬הפוביה עצמה התרחשה לאחר שראה סוס נופל‪.‬‬
‫בעוד פרויד אומר שתקרית זו הינה הסיבה שאפשרה לקונפליקט מהתת מודע לעלות ולהיות מובע באמצעות‬
‫פוביה‪ Wolpe & Rachman .‬אומרים כי התקרית הזו היא הסיבה לפוביה‪.‬‬
‫הם מצאו דמיון למקרה של אלברט הקטן (של ווטסון) הפחד של הנס היה מסוס מסוים שהוכלל לכל גירוי שקשור‬
‫בסוס‪ .‬הכחדת הפוביה לא נבעה מין הטיפול‪ ,‬אלא במהלך חייו נתקל הנס במקרים שהיו אנטגוניסטים לתקרית‬
‫וגרמו להכחדת הפוביה‪.‬‬

‫התפתחויות נוספות‪:‬‬
‫רוב העבודה של ההתניה הקלאסית התמקדה ברפלקסים פשוטים יחסית המשותפים לבני אדם וחיות אחרות‪.‬‬
‫אולם ‪ ,‬פבלוב הכיר גם בחשיבות של דיבור אותו קשר למערכת סיגנלים שנייה‪ .‬מושג זה של מערכת סיגנלים‬
‫שנייה עוזרת להבין ארגון מרכב יותר של גירויים ותגובות‪.‬‬
‫חשיבות מונח זה אפשר לראות במחקרו של ‪ )1939( Razran‬על התניה סמנטית‪ .‬במחקר זה על בני אדם הוא ניסה‬
‫לקשר בין מספר מילים לבין ריור‪ .‬עם הצגת מילים מסוימות הציג בפני הנבדקים אוכל שגרם לרייר‪ .‬לבסוף‬
‫המילים היו מקושרות לאוכל וגרמו בעצמן לריור‪ .‬רזרן רצה לבדוק האם תהיה הכללה למילים שדומות בצליל או‬
‫במשמעות‪ .‬הוא מצא כי בני אדם יכולים הכליל את ההתניה גם לפי צליל וגם לפי משמעות‪.‬‬
‫הקונספט של התניית תגובה רגשית ומערכת הסיגנלים השנייה מרחיב את החשיבות של התניה קלאסית בבני‬
‫אדם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הועלה כי אנשים בוחרים מטרות ומוטיבציות עי ידי קישור תוצאות חיוביות או שליליות עם‬
‫הגירויים‪.‬‬
‫המחקרים על התניה קלאסית דעכו עם השנים אך לאחרונה עלו שוב על הפרק לדוגמא בתחום העוסק‬
‫בהתניה הקלאסית על מנת להראות שאנשים יכולים בצורה לא מודעת לפתח פחד ודעה כלפי אחרים‪.‬לדוגמא‪,‬‬
‫גירויים כמו תמונה עם ע רך שלילי או חיובי יכולה להיות מוצגת ברצה תת סיפית (מתחת לסף המוחלט של‬
‫התודעה) בצירוף של גירוי נוסף כמו‪ ,‬תמונה נוספת‪ .‬כך‪ ,‬נבדק יפתח רגשות שליליים באופן לא מודע כלפי תמונה‬
‫מסוימת שמקושרת עם רגש שלילי ויפתח רגשות חיוביים כלפי התמונה שמקושרת בצורה לא מודעת עם רגשות‬
‫חיוביים‪.‬‬
‫ישנם עדויות שאת ההתניה אפשר להכליל מעבר להקשר הנלמד‪ .‬את הכללה ניתן לעשות מעבר להקשר מסוים‬
‫אך כאשר רוצים לעשות הכחדה של ההתניה לא בטוח שהכחדה בהקשר אחד תוביל להכחדה בהקשר אחר‪ .‬דבר‬
‫זה מרמז שכאשר רוצים להכחיד תגובה בעייתית שמותנה בצורה חזקה ורחבה‪ ,‬המטרה בטיפולים רבים‪ ,‬עלולים‬
‫להיתקל בקושי‪.‬‬
‫מחקר נוסף בהקשר להתניה מראה כי חולי סרטן מקשרים לתחושת הבחילה בעקבות הטיפולים‬
‫הכימותראפיים‪ ,‬גם גירויים אחרים שהיו בסביבה זו‪.‬‬
‫מחקרים אחרים מראים כי תגובה בלתי מותנה של מערכת החיסון בגופנו יכולה להיות מקושרת עם גירויים‬
‫מותנים אחרים‪ .‬מכן עולה כי אפשר להשתמש בהתניה הקלאסית על מנת להגדיל את פעילותה של המערכת‬
‫החיסונית במצבים מסוימים‪.‬‬

‫‪119‬‬
‫כיום רוב המחקרים עוסקים בשאלה "מה בדיוק קורה במוח כאשר אורגניזם רוכש תגובה חדשה לגירוי מסוים ?‬
‫"‪ .‬חוקר חשוב בתחום הוא ‪ .Eric Kandel‬מחקריו הם דוגמא קלאסית למחקרים של מערכת פשוטה‪ ,‬הוא‬
‫השתמש בחיה פשוטה יותר מזו של פבלוב (כלב) הוא השתמש ב" ‪, "Aplysia‬סוג של שבלול ים‪ .‬לחיה זו יש מעט‬
‫תאי עצב ולכן היא פשוטה יותר לחקירה‪ .‬מחקריו חושפים כי תהליך התניה ברמה הנוירונית קשורים בשינויים‬
‫בחוזק הקשרים בין הנוירונים‪ .‬זוהי דוגמא כיצד מחקר בנוירולוגיה משפיע על מחקר התחום הלמידה‪.‬‬

‫התיאוריה של סקינר על התניה אופרנטית‬

‫רקע על התיאורטיקן‪:‬‬
‫אחד ממשיכי דרכו של ווטסון וזה שהשפיע הכי הרבה על המחקר ההתנהגותי היה ‪ .B.F Skinner‬בעבור סקינר‬
‫הביהביוריזם לא הייתה רק גישה בפסיכולוגיה של הלמידה‪ .‬זו הייתה פילוסופיה רחבת טווח שהבטיחה הבנה‬
‫עמוקה של טבע האדם כמו גם טכנולוגיה שתשפר את החוויה האנושית‪.‬‬
‫סקינר פיתח מספר עקרונות של מתודולוגיה מדעית ‪:‬‬
‫‪ .1‬כשנתקלים במשהו מעניין צריך לעזוב הכול ולחקור אותו‪.‬‬
‫‪ .2‬יש דרכים קלות יותר וקלות פחות לעשות מחקר‪ .‬בעניו הליך מכני יכול להקל פעמים רבות על העבודה‪.‬‬
‫‪ .3‬חלק מהאנשים ברי מזל‪.‬‬
‫‪ .4‬אם חלק מהמתקן מתקלקל‪ ,‬זו יכולה להיות בעיה אך זה יכו להביל גם ל‪...‬‬
‫‪ -serendipity .5‬היכולת לגלות דברים באקראי‪.‬‬

‫במהלך עבודתו הפך סקינר להיות מאמן חיות מתוחכם‪ .‬הוא גרם לאורגניזם מסוים להתנהג בצורה מסוימת בזמן‬
‫מסוים‪ .‬הוא עבר מעבודה עם חולדות לעבודה עם יונים‪.‬‬
‫הבסיס של התיאוריה האופרנטית שלו מובנה על כך שאפשר לשלוט בהתנהגות‪ ,‬ע"י מניפולציה של תגמול ועונש‬
‫בסביבה‪ . .‬אולם‪,‬האמונה שלו בנוגע לחשובות החוקים של הביהביוריזם והעניין שלו בבניית דברים‪ ,‬הובילה אותו‬
‫לקחת את המחשבה ומחקר שלו הרבה מעבר למעבדה‪.‬‬

‫תיאורית האישיות של סקינר‪:‬‬

‫כל אחת מהתיאוריות שנלמדו עד כה‪ ,‬מדגישות מושגים מבניים‪ .‬פרויד השתמש במונחים מבניים כמו האיד‪,‬‬
‫אגו‪,‬סופראגו ועוד‪ .‬רוג'רס השתמש במונחים כמו עצמי או עצמי אידיאלי וכו'‪ .‬בניגוד להן‪ ,‬גישת ההתנהגות של‬
‫סקינר ברובה ‪,‬ממעיטה בחשיבותו של מבנה וזה משתי סיבות‪ .‬הראשונה‪ ,‬ביהביוריסטים רואים התנהגות‬
‫כאדפטציה לגורמים סביבתיים‪ .‬הם מצפים שאם הגורמים הסביבתיים ישתנו כך גם ההתנהגות‪ .‬אם ההתנהגות‬
‫היא משתנה מסיטואציה אחת לשנייה יש מעט צורך לחפש מונחים מבניים להסביר את העקביות לכאורה של‬
‫האישיות‪ .‬הסיבה השנייה קשורה לכך שהביהביוריסטים רצו לבנות תיאורה שמתבססת על משתנים שניתן‬
‫לראות‪ .‬לכן‪ ,‬רמיזה על קיומם של משתני אישיות שאינם נראים לעין תראה לסקינר כדרך חשיבה לא מדעית‪.‬‬
‫העובדה שסקינר לא מציע מבנים של האישיות הופכת את העבודה שלו לשונה מכל התיאוריות האחרות‪ .‬למעשה‬
‫הוא דחה את ההשקפה שהרעיונות שלו ירכיבו תיאוריה של אישיות‪ .‬הוא ראה עצמו כמחליף תיאוריות אישיות‬
‫עם דרך מחשבה אחרת על התנהגות‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫מבנה‬
‫מבנה המפתח לגישה הביהביוריסטית בכלליות ובמיוחד בגישתו של סקינר הוא התגובה‪.‬‬
‫התגובה יכולה לנוע מרפלקס פשוט (לרייר לאוכל) ועד חתיכה מורכבת של ההתנהגות (פיתרון לבעיה מתמטית)‪.‬‬
‫מרכיב חשוב במשמעות המונח תגובה הינו שהיא מייצגת התנהגות חיצונית ניתנת לצפייה וקשורה לאירוע‬
‫סביבתי מסוים‪.‬‬
‫בגישתו מבדיל סקינר בין תגובה שנגרמת מגירוי מוכר (כמו עפעוף בעניים כשיש משב אויר לעברן) ‪,‬ותגובה שלא‬
‫כשורה בשום גירוי‪ .‬תגובה זו‪ ,‬יוזם האורגניזם עצמו ונקראת ‪. Operant‬‬
‫על פי סקינר גירויים בסביבה לא מכריחים את האובייקט לפעול‪ .‬הסיבה הראשונית להתנהגות היא של‬
‫האורגניזם עצמו‪ " .‬אין גירוי סביבתי שמתחיל אופרנט ‪ .‬הציפור עפה ‪,‬הכלב רץ ‪ ,‬הקוף מתנדנד מעץ לעץ וכו'‪.‬‬

‫תהליך‪ :‬התניה אופרנטית‬

‫לפני שמדברים על התהליך צריך להסביר את המונח חיזוק ‪ .Reinforcer‬ע"פ סקינר זהו אירוע (גירוי) שמוביל‬
‫לתגובה ומגביר את ההסתברות שלה להתרחש‪ .‬ישנם חיזוקים שבמקור אינם מגבירים התנהגות אבל הקישור‬
‫שלהם לחיזוקים אחרים גורם להם להפוך לאלו (כמו כסף) לחיזוקים אלו קוראים חיזוקים מסדר שני‬
‫‪.Generalized Reinforcers‬‬
‫החיזוק מוגדר ע"י ההשפעה שלו על ההתנהגות‪ .‬העלה את ההסתברות שההתנהגות תקרה‪ .‬לפעמים קשה לדעת‬
‫מה ישמש כחיזוק של התנהגות‪.‬‬
‫גישתו של סקינר מתרכזת באיכות התגובות והיחסים שלהן עם ההפסקות ומרוחים אותם הן מחזקות‪ ,‬או לוח‬
‫הזמנים של החיזוקים‪.‬מכשיר כמו קופסת סקינר‪ ,‬משמש על מנת ללמוד את היחסים ההלו‪.‬‬
‫בקופסה שכזו יש מספר גירויים והתנהגות מסוימת עליה צופים ‪,‬כמו חולדה שלוחצת על דוושה‪ .‬בדרך זו‪ ,‬על פי‬
‫סקינר אפשר לבדוק מהם החוקים של ההתנהגות‪ .‬אנו נוכל להבחין בחוקים אלו בדרך בקרה של ההתנהגות‪,‬‬
‫במקרה זה השליטה על הלחיצות על הדוושה‪ .‬בכדי להבין התנהגות עלינו לשלוט בה‪ .‬ההתנהגות נשלטת דרך‬
‫בחירת התגובות שמקבלות חיזוק ובמרווחי זמן בהן הן מחוזקות‪ .‬לוח הזמנים של החיזוקים יכול להיות מבוסס‬
‫על לוח מרווחי זמן מסוים או מרווחי תגובה מסוים‪ .‬בלוח מרווחי זמן ‪ , time interval‬החיזוק מופיע אחרי פרק‬
‫זמן מסוים‪ ,‬נגיד אחרי כל דקה ללא קשר למספר התגובות\ פעולות שנעשו על ידי האורגניזם‪.‬‬
‫בלוח מרווחי תגובה‪ ,‬או לוח יחס ‪ , response interval or response ratio‬החיזוקים מופיעים לאחר מספר קבוע‬
‫של תגובות (מספר לחיצות של החולדה על הדוושה לדוגמא)‪.‬‬
‫החיזוקים לא ניתנים אחרי כל תגובה\ פעולה של האובייקט‪ .‬החיזוקים יכולים להינתן על בסיס קבוע‪ -‬או אחרי‬
‫מספר מסוים של דקות או אחרי מספר מסוים של תגובות‪ -‬אך הם יכולים להינתן גם באופן לא רציף‬
‫ומשתנה‪.‬לפעמים אחרי דקה ולפעמים אחרי שתי דקות‪ .‬כל לוח חיזוק ‪ schedule of reinforcement‬נוטה לייצב‬
‫התנהגות בדרך שונה‪.‬‬
‫במובן מסוים ‪,‬למידה אופרנטית מציגה נוסחאות מתוחכמות שהן חלק מעקרונות החשיבה של החיה‪.‬‬
‫התנהגות מורכבת מעוצבת על יד תהליך של ‪( successive approximation‬התקרבות בשלבים רצופים)‪ ,‬התנהגות‬
‫מורכבת מתפתחת על ידי חיזוק של חתיכות\שלבים של התנהגות שדומים ‪,‬או מתקרבים להתנהגות הסופית‬
‫שאנו רוצים לעצב‪.‬‬
‫התנהגות אופרנטית אינה מופיעה כבר מההתחלה בצורה מפותחת ומושלמת כחלק מהתנהגות האורגניזם‪.‬‬
‫התנהגות אופרנטית היא תוצאה של תהליך עיצוב מתמשך‪.‬‬

‫‪111‬‬
‫עיצוב התנהגות נראה בצורה הטובה ביותר בעבודתם של מאמני חיות‪ .‬התרגילים המורכבים שהחיות מבצעות‬
‫במהלך הופעה לא נלמדים כמכלל שלם מההתחלה‪ .‬המאמן בהדרגה בונה שלבים של פעולות והחיות מקבלות על‬
‫כל אחד בנפרד תגמול‪ .‬אחר כך מחברים את השלבים יחדיו‪ .‬כך גם הנהגות אנושית מורכבת נלמדת מצעדים‬
‫רצופים בזב אחר זה שמתקרבים כל פעם להתנהגות הרצויה‪.‬‬
‫בתחילה ציינו כי בהתניה אופרנטית משתמשים בחיזוקים חיוביים כמו אוכל‪ ,‬כסף או פרסים ‪ ,‬סקינר מציין גם‬
‫את החשיבות של חיזוקים המבוססים על התרחקות של האורגניזם‪ ,‬או הימנעות מגירוי אברסיבי‪ ,‬לא נעים‬
‫(חיזוק שלילי)‪ .‬במקרים כאלה התגובות מחוזקות על ידי הסרת או הרחקת גירוי לא נעים‪ ,‬במקום הופעתו של‬
‫הגירוי הנעים‪.‬‬
‫בכל המקרים הללו האפקט הוא לחזק או להגביר את התגובה\פעולה‪ .‬לעומת מצבים אלו ‪,‬יש את העונשים‪.‬‬
‫במקרים אלו גירוי אברסיבי מגיע בעקבות פעולה‪ ,‬על מנת להוריד את הסיכוי שהיא תחזור שוב‪.‬‬
‫אולם האפקט של עונש הוא זמני ונראה כי יש לו מעט ערך בהכחדת התנהגות‪.‬‬

‫גדילה והתפתחות ‪:‬‬

‫הגישה של סקינר לגדילה ממשיכה להדגיש את החשיבות של לוחות תגמולים ברכישת התנהגות‪ .‬כשילד מתפתח‬
‫הוא לומד לפעול אך פעולות אלו נשארות תחת השליטה של החיזוקים בסביבה‪ .‬הדגש הוא על פעולות ספציפיות‬
‫שמושפעות על ידי חיזוקים סביבתיים מסוימים‪ .‬ילדים הופכים להיות עצמיים בזכות חיזוקים שהם מקבלים על‬
‫פעולות בהן הם שמרו על עצמם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר הילד לומד להתלבש ולאכול‪ ,‬הוא מקבל מיד תגמולים חומרים‬
‫כמו אוכל או חברתיים כמו פרסים‪.‬‬
‫בדרך ללמדת דחיית סיפוקים הילד‪ ,‬בתחילה מחוזק\מתוגמל אחרי מרווח זמן קטן של עיקוב לאחר מכן מרווחי‬
‫הזמן בין הגמול והפעולה הולכים וגדלים ולבסוף הילד לומד לדחות סיפוקים ‪.‬‬
‫האם גם התנהגות של חיקוי עובדת לפי אותם התנאים של החיזוק‪ .‬ילד מחקה את התנהגות הוריו או אחיו גם‬
‫מקבל צריך לקבל חיזוקים ?‬
‫אפשר לחקות התנהגות מבלי לקבל גמול ישירות‪ ,‬אך זאת לאחר שפעולת החיקוי קיבלה בעבר מספר חיזוקים‪.‬‬
‫לאחר מספר פעמים‪ ,‬בדרך של הכללה‪ ,‬החיקוי עצמו הופך להיות הגמול‪.‬‬

‫פסיכופתולוגיה ‪:‬‬
‫הגישה של תיאורית הלמידה לגבי פסיכופתולוגיה אומרת שהעקרונות הבסיסיים של הלמידה מספקים את‬
‫הפרשנות הטובה ביותר לפסיכופתולוגיה‪ .‬אין צורך להסביר פתולוגיה במונחים של סימפטומים וסיבות‪.‬‬
‫פתולוגיה אינה מחלה‪ ,‬זהו דפוס התנהגות שנלמד על פי אותם העקרונות של למידה‪ .‬אנשים אינם חולים הם‬
‫פשוט לא הגיבו כמו שצריך לגירויים‪ .‬או שהם נכשלו בלמידת התגובה\ פעולה או שהם למדו תגובה לא מסתגלת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אנשים שהם אנטי סוציאליים כנראה לא קיבלו בעברם חיזוקים מתאימים ולכן לא התפתחו אצלם‬
‫קישורים חברתיים‪.‬‬
‫החיזוקים חשובים לא רק ללמידת התגובות אלא גם לשימור ההתנהגות‪ .‬אפשרות אחת להעדר של חיזוקים‬
‫בסביבה יכולה להיות דיכאון‪ ,‬שגורם להפחתת התנהגות או טווח תגובה נמוך יותר‪ .‬האדם הדיכאוני אינו מגיב‬
‫בגלל שחיזוק חיובי מסוים נלקח‪.‬‬
‫כשאדם לומד תגובה לא מסתגלת‪ ,‬הבעיה היא שהתגובה שנלמדה אינה מקובלת על ידי החברה או אחרים‬
‫בסביבת האדם‪ .‬התגובה עצמה יכלה להיות לא מתקבלת על הדעת (התנהגות עוינת) או שהתגובה בנסיבות בה‬
‫היא מתרחשת‪ ,‬לא מתקבלת על הדעת (לצחוק בזמן הלוויה)‪.‬‬
‫למצב זה אפשר לקשר גם התנהגות באמונות טפלות‪ .‬התנהגות זו מתפתחת בגלל יחסים מקריים שנוצרים בין‬
‫חיזוק מסוים והתנהגות מסוימת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר סקינר נתן ליונים כמות אוכל קטנה באופן במרווחי זמן‬

‫‪112‬‬
‫מסוימים ללא קשר להתנהגות שלהן‪ .‬יונים רבות קישרו את ההתנהגות שבמקרה תוגמלה עם חיזוק סיסטמי‪ .‬כך‬
‫שאם יונה קבלה את האוכל בדיוק כשהיא הלכה בכיוון השעון‪ ,‬היא קישרה את הגמול לפעולה והמשיכה לעשות‬
‫אותה כך שיצא שהיא המשיכה להיות מתוגמלת עליה וכך ההתנהגות יכולה להישמר להרבה זמן‪.‬‬

‫הערכה של ההתנהגות‪:‬‬
‫הדגש על התנהגויות ספציפיות קשור להגדרת סיטואציות מעצבות שהן הבסיס למה שאנו קוראים הערכת‬
‫התנהגות ‪ .behavioral assessment‬הגישה הביהביוריסטית להערכה מדגישה שלושה דברים‪:‬‬
‫‪ .1‬זיהוי של התנהגויות ספציפיות שנקראות בדרך כלל התנהגויות מטרה ‪ target behaviors‬או תגובות‬
‫מטרה‪.‬‬
‫‪ .2‬זיהוי של גורמים סביבתיים שיוצרים או מחזקים את התנהגויות המטרה‪.‬‬
‫‪ .3‬זיהוי של גורמים ספציפיים בסביבה שיכולים להשתנות ולגרום בכך לשינוי התנהגות‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬כאשר באים להעריך את מזגו של ילד הסובל התפרצויות זעם‪ ,‬חייבים לקבל הגדרה מדויקת של‬
‫התפרצויות הזעם אצל הילד‪ ,‬תיאור של הסיטואציה בה התפתחה התפרצות זו‪ ,‬תיאור של תגובת ההורים (או‬
‫אחרים שעלולים לתגמל התנהגות) להתפרצות והערכה של דברים נוספים שעלולים לגרום או לחזק התנהגות לא‬
‫רצויות‪.‬‬
‫הניתוח הפונקציונאלי הזה של ההתנהגות ‪ ,‬כולל מאמץ למצוא את התנאים הסביבתיים ששולטים בהתנהגות‪.‬‬
‫לראות את ההתנהגות כפונקציה של אירועים ספציפיים בסביבה‪ .‬גישה זו נקראה גם ‪:assessment ABC‬‬
‫מעריכים את הגורמים המוקדמים להתנהגות‪ ,‬ההתנהגות עצמה‪ ,‬והסיבות להתנהגות‪.‬‬
‫דוגמא על ילד‪,‬עם התקפי זעם‪ ,‬שאימו באה לבקש עזרה‪ .‬תחילה היה איסוף של החומר כפי שצוין למעלה‪.‬‬
‫תוכנית הטיפול התחילה בניתוח של התדירות בה מביע הילד את אחת מההתנהגויות הלא רצויות (ההתנהגויות‬
‫נרשמו במלואן בשלב איסוף החומר) במהלך פגישה בת שעה שהתרחשה בביתם פעמיים או שלוש בשבוע‪ .‬שלב זה‬
‫נמשך כ‪ 16-‬פגישות ששמשו כנקודת התחלה (‪.)baseline‬לאחר מכן האם קיבלה הנחיות כיצד לפעול‪ .‬בכל פעם‬
‫שהילד מתנהג בצורה לא רצויה‪ ,‬אך לתת לו חיזוק חיובי בכל פעם שהוא מתנהג בצורה הולמת‪ .‬לאחר זמן מה‬
‫נמדדה שוב ההתנהגות הלא רצויה וכפי שניתן לצפות הייתה ירידה בתדירות‪ .‬בשלב השלישי של הטיפול ביקשו‬
‫המטפלים מהאם לחזור להתנהגותה הקודמת על מנת לבחון האם באמת החיזוקים של האם כלפי ההתנהגות‬
‫הלא רצויה הן שגורמים להתנהגות‪ .‬אכן הייתה עלייה בתדירות ההתנהגות אולם לא כפי שהייתה בהתחלה‪ ,‬כמו‬
‫כן גם האם ציינה כי לה קשה לחזור לדרכיה הישנות כי עכשיו היא מרגישה יותר בעלת ביטחון ואסרטיבית עם‬
‫הילד‪.‬‬
‫בדוגמא זו ראינו הדגמה לא רק לדרך הערכת ההתנהגות אלא גם מדגים שיטה של הגישה המדעית‪.‬‬
‫מחקר ה‪ ABA-‬של סקינר‪ ,‬או ‪ . own –control design‬בשיטה ניסויית זו הנבדק מהווה קבוצת ביקורת של‬
‫עצמו‪ .‬השלב הראשון בניסוי הוא השלב ההתחלתי (‪ )A‬שבו צופים בהתנהגות כפי שהיא‪ .‬השלב השני הוא שלב‬
‫ההתערבות (‪ ,)B‬בו מחזקים את ההתנהגות הרצויה על מנת להעלות את התדירות שלה‪ .‬לאחר שההתנהגות‬
‫הרצויה עלתה מגיעה שלב הנסיגה (שוב ‪ ,)A‬בו מורידים את החיזוקים של ההתנהגות הרצויה ובודקים האים יש‬
‫נסיגה להתנהגויות אחרות לא רצויות ובכך רואים האם המניפולציה (התערבות) שלנו היא זו שהשפיע על הנבדק‪.‬‬
‫יש ניסויים כאלה שבהם יש שלב רביעי שבו שוב מתערבים על מנת ליצור שוב את ההתנהגות הרצויה‪ .‬ישנם‬
‫ניסויים בהם לא מתחילים בשלב הראשון מכיוון שמראש יוצרים התנהגות חדשה‪.‬‬
‫‪Sign and sample approaches to assessment‬‬

‫‪113‬‬
‫בהערכה ביהביוריסטית ישנו דגש על משתנה אחד‪ ,‬התנהגות מטרה אחת‪ .‬ז שונה מתיאוריות אישיות אחרות בהן‬
‫ההתנהגות עצמה היא החשובה ולא מבנה תיאורטי שלכאורה בא לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬‬
‫‪ ) 1971( Mischel‬הגדיר את ההבדלים הללו במונחים של "ההערכה לפי סימון או דוגמא"‪ .‬בגישת ה‪sign -‬‬
‫‪,‬מסיקים על תכונות הנבדק לפני התנהגות נבחנת‪ .‬מניחים כי הפריטים במבחן ראויים לשקף תכונות אופי של‬
‫הנבדק והערכות ניתנות לפי התנהגות שלו במטלות מסוימות שמשקפות על אופי‪ .‬החוקרים שואלים לגבי‬
‫מוטיבציות ותכונות שפועלים ביחד ובאים לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬‬
‫בגישת ה‪ sample -‬ההתמקדות היא בהתנהגות עצמה ואיך היא מושפעת משינויים בסביבה‪ .‬החוקרים מדברים על‬
‫משתנים סביבתיים שמשפיעים על ההתנהגות במונחים של התדירות שלהם‪.‬‬

‫שינוי התנהגותי ‪:‬‬

‫אפשר לראות את העקרונות של התניה אופרנטית בשיטה לשינוי התנהגות שנקראת "כלכלת אסימונים" ‪token‬‬
‫‪ .economy‬בשיטה זו מתגמלים‪ ,‬עם אסימון‪ ,‬את ההתנהגות הרצויה‪ .‬האסימון בבוא העת יוכל להקנות למטופל‬
‫את הזכות לקבל מוצר שהוא רוצה (סכריה או סיגריות)‪ .‬מחקרים מראים על הצלחת השיטה בעיקר‬
‫כשההתנהגות קשורה באינטראקציה חברתית‪ ,‬הגינה‪ ,‬ביצועי משימות למפגרים‪.‬‬
‫לפי שיטה זו אפשר לראות את חוזקה של הגישה הביהביוריסטית‪ .‬ווטסון אמר שהוא יכול לגרום לתינוק לעשות‬
‫הכול דרך שינויים בסביבתו‪ .‬חוקרים ממשיכי דרכו של סקינר הראו כיצד אפשר לקחת את הגישה שלב אחד‬
‫קדימה כמו בכלכלת האסימונים‪.‬‬

‫רצון חופשי‪:‬‬
‫סקינר טען כי הסביבה מעצבת את ההתנהגות שלנו‪ .‬היא הסיבה להתנהגות שלנו‪ .‬אם הסביבה היא אחראית‬
‫להתנהגות זה אומר שאנחנו לא אלא שאחראים להתנהגות שלנו ואם כך אין לנו באמת את החופש לפעול‪ .‬אכן‪,‬‬
‫סקינר טען כי רצון חופשי הינו אשליה שיש לאדם‪ .‬לפעמים הסיבה הסביבתית לפעולות שלנו הינה פשוטה ברורה‬
‫ומיידית (כמו כשאנו מאטים את הרכב כשאנו רואים משטרה) אך לפעמים הסיבה הסביבתית שבגללה אנו‬
‫פועלים היא יותר מורכבת ונמשכת לאורך זמן‪ ,‬הרבה חיזוקים ועונשים שקיבלנו במהלך הזמן שעיצבו אותנו‬
‫(לדוגמא‪ ,‬הבחירה לנסוע במכונית ספורט אדומה שלכאורה אתה החלטת שבא לך)‪.‬‬
‫סקינר לא יצא בהצהרה זו בכדי לעצבן‪ .‬הוא היה סבור שעל מנת לפתור בעיות חברתיות ואישיות יש להשתמש‬
‫בטכנולוגיה ביהביוריסטית סיסטמאתית ‪ .‬בכדי שאנשים יהיו פתוחים לקבל את הטכנולוגיה הזו הם קודם‬
‫צריכים להבין שהיא לא תיקח מהם את הרצון החופשי ותשלוט להם בחיים‪ ,‬אלא שהחיים שלהם גם ככה‬
‫נשלטים על ידי הסביבה‪ .‬חוקרים רבים ומחקרים חדשים מראים כי סקינר המעיט בערכו של האדם והרצון‬
‫החופשי‪ .‬את הביקורת החריפה ביותר הביע המדען ‪ Noam Chomsky‬באמורו כי סקינר בשום דרך לא הראה‬
‫בצורה מדעית שאין לאנשים רצון חופשי‪ .‬העדויות היחידות שיש לו במחקריו הן על חיות פשוטות וקטנות בתוך‬
‫כלוב‪ ,‬ואמירה פילוסופית שלאדם אין רצון חופשי‪.‬‬

‫השוואה של גישת הלמידה עם גישות מוקדמות ‪:‬‬

‫ההבדל המשמעותי בין התיאוריה הביהביוריסטית והתיאוריות שנלמדו עד כה הוא בדרך שבה גישה זו מדגישה‬
‫תהליכי למידה ולא מבנה כמו מוטיבציות ‪ ,‬תכונות ועוד‪ .‬כמו כן גישה זו מדגישה את החשיבות של התנהגות‬
‫ספציפית ולא אפיון אישיות כללי‪ .‬העניין הוא בחוקים כללים של למידה ולא הבדלים בין אישיים‪.‬‬

‫‪114‬‬
‫במונחים של שיטות מחקר יש דגש על ניסויי מעבדה ולא על חקירה קלינית באמצעות שאלונים‪ .‬ולבסוף יש הבדל‬
‫בפוקוס ששיטה זו נותנת למשתנים מחוץ לאדם לעומת המשתנים בתוך האדם‪.‬‬
‫אפשר לסכם ולומר כי גישה זו סוטרת מעט את כל הגישות שנלמדו עד כה‪ :‬בעניי הביהביוריסטים לפסיכו‬
‫אנליסט אין כל משמעות ‪,‬שכן הוא מתעסק לחלוטין במשתנים פנימיים ובלתי נראים‪ ,‬שלא יכולים להימדד‬
‫ולהבחן בצורה סיסטמית‪.‬‬
‫הגישה הפנמנולוגית נופלת בעיניהם בכך שהיא צופה באנשים כאילו הם הסיבה להתנהגות שלהם ולא מכירים‬
‫בהשפעות של הסביבה‬
‫תיאורית התכונות מתוארת כאחת שעוסקת בעיקר בתיאור התנהגות במקום עם הסיבות לה‪.‬‬
‫אם הביהביוריסטים היו מצליחים הם היו מעיפים את כל התיאוריות האחרות הצידה‪.‬‬

‫החוזק של גישות הלמידה‪:‬‬

‫‪ 3‬תרומות מרכזיות נעשו על ידי הגישה הזו לפסיכולוגיה‪:‬‬
‫הדבקות במחקר סיסטמאתי ופיתוח תיאוריה‪ .‬דבר שהוביל את הגישה הזו להיות קשורה עם מחלקות‬ ‫‪‬‬
‫אקדמיות רבות‪( .‬למרות ההגבלה בנושאי המחקר למעבדה)‬
‫ההכרה והחקירה של תפקיד המשתנים בסביבה ובסיטואציה וההשפעה שלהם על ההתנהגות‪ .‬כיום כל‬ ‫‪‬‬
‫הפסיכולוגים מכירים בחשיבות של המשתנים הן באדם והן בסביבה ובחשיבות של היחסים בניהם‪.‬‬
‫גישה פרגמאטית לטיפול שהובילה להתפתחויות חשובות בנושא‪ .‬בניגוד לשיטות טיפול בגישות הקודמות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הגישה הביהביוריסטית נגעה באנשים שכולם הרימו מהם ידיים (מפגרים‪ ,‬סכיזופרניים וכו') ‪ ,‬שיטות‬
‫הטיפול שלהם מילאו חלקים ששיטות טיפול אחרות לא הצליחו‪.‬‬

‫המגבלות של גישות הלמידה‪:‬‬

‫הביקורת על גישות אלו ‪,‬בכך שהן מפשטות יתר על המידה את ההתנהגות האנושית‪ ,‬מתחלקות למספר היבטים‪:‬‬
‫עקרונות הלמידה לקוחים ממחקרים על בעלי חיים‪ .‬עד כמה אפשר לכליל מכך על התנהגות אנושית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בניסיון להיצמד לניסויים מעבדתיים ‪ ,‬המחקרים ההתנהגותיים ‪,‬הגבילו את עצמם לתגובות פשוטות‬ ‫‪‬‬
‫וספציפיות והתחמקו מהתנהגות מורכבת יותר‪.‬‬
‫התעלמות מההתנהגות הקוגניטיבית‪ .‬התנהגות זו כוללת את הדרך שבה האינדיבידואל מקבל מארגן‬ ‫‪‬‬
‫ומעבד מידע‪.‬‬

‫מבקרים של הגישה אומרים כי ישנו פער גדול בין התיאוריה והפרקטיקה של הביהביוריסטים‪ .‬שאלות נוספות‬
‫עלו לגבי האפקטיביות של הטיפול ההתנהגותי‪ .‬זה כולל את השאלה האם תוצאות שנראו כיציבות במעבדה אכן‬
‫יחזיקו מעמד בחיים האמיתיים‪ .‬טכניקות שנמצאו מתאימות לבעיות פשוטות במעבדה יכולות להיות פחות‬
‫משמעתיות כשהן ניתנות למטופל עם בעיות רציניות יותר‪.‬‬
‫ישנה ביקורת גם על ההתעקשות להתעסק רק עם משתנים נראים לעין‪ .‬מבקרים יגידו כי גם ניוטון לא ראה את‬
‫כוח המשיכה כשהוא חקר עליו‪ .‬הביהביוריסטים נשענו על השקפה צרה מידי של חקירה מדעית‪.‬‬
‫לבסוף ‪,‬תיאוריה בעלת ערך היא כזו שיוצרת נקודת מבט חדשה וחשובה על העולם‪ .‬אם זאת‪ ,‬מעט מחקרים‬
‫חדשים ממשיכים את דרכם או נשענים על הביהביוריזם‪.‬‬
‫סיכום פרק ‪12‬‬
‫‪Social- cognitive Theory: Bandura and Mischel‬‬

‫‪115‬‬
‫‪ ...‬היה היתה בחורה‪ ,‬שביומה הראשון בתיכון החליטה להתחקות אחר התנהגותם של‬
‫השמיניסטים המצליחים ביותר על מנת לשגשג חברתית גם‪ .‬היא צפתה בדפוסי ההתנהגות‬
‫שלהם ולמדה עד מהרה כיצד להתנהג‪ .‬תוך זמן קצר היא הפכה לבחורה הכי מקובלת בשכבה‬
‫שלה‪....‬‬

‫"התנהגות האדם היא תוצאה של האינטרקציה בין האדם לסביבה"‪ -‬זהו רעיון מרכזי בתיאוריה המוצגת בפרק‬
‫זה‪ .‬תיאוריה זו תפסה תאוצה במהלך העשורים האחרונים והינה בעלת משקל רב בחקר האישיות כיום‪.‬‬
‫שורשיה של התיאוריה באסכולת הלמידה ‪ /‬ביהיוויוריזם‪ ,‬אולם ברבע המאה האחרונה חוקרים אימצו את‬
‫המונח "קוגניטיבת ‪-‬חברתית"‪ .‬מהי המשמעות הרעיונית של השינוי בטרמינולוגיה?‬
‫‪-‬תהליכים מחשבתיים צריכים להיות בבסיס חקר האישיות‪.‬‬
‫‪-‬אנשים רוכשים מחשבות לגבי עצמם דרך אינטרקציה חברתית‪.‬‬

‫לאילו נושאים יתייחס הפרק?‬

‫‪ .1‬כיצד אנשים לומדים תבניות התנהגות?‬
‫‪ .2‬כיצד אנשים מווסתים את ההנעה שלהם?‬
‫‪ .3‬כיצד צריך מדען האישיות לנתח את הגורמים להתנהגות?‬
‫‪ .4‬מה המשמעות של האישיות כ"מערכת" קוגניטיבית אפקטיבית?‬

‫תיאוריה זו ייחודית בדגש שהיא שמה על המקורות החברתיים של התנהגות ועל קוגניציה‪,‬‬
‫ובכך שהיא רואה אנשים כבעלי יכולת לכוון את התנהגותם באופן עצמאי ללא תגמולים ‪.‬‬
‫בניגוד לפסיכואנליסט‪ ,‬חוקר מגישה זו רואה את התפתחות של האדם כתהליך לאורך החיים ואינו שם דגש‬
‫בלעדי על השנים הראשונות לחיים‪ -‬מתייחס ליכולת המודעת של אנשים לנווט את התנהגותם‪.‬‬
‫מייסדי הגישה וחוקריה מתנגדים למספר קביעות מוקדמות ששלטו בפסיכולוגיה‪:‬‬
‫ביקורת על גישת התכונות‪:‬‬
‫מייחסת חשיבות יתרה ליציבות מעבר למצבים של תכונות‪.‬‬
‫לצד יציבות‪ ,‬אנשים מראים גם גיוון רב בהתנהגויותיהם בסיטואציות שונות‪ ,‬זאת בהתאם למטרותיהם ודרישות‬
‫הסביבה‪ .‬הגיוון למעשה‪ ,‬חשוב לא פחות מהיציבות‪.‬‬
‫ביקורת על הגישה האבולוציונית‪:‬‬
‫לא מעניקה הסבר לתופעות חברתיות מהירות המתרחשות תוך תקופה היסטורית קצרה יחסית‪ ,‬של דור אחד‪.‬‬
‫חוקרים מגישה זו גם מתנגדים ליסודות המוקדמים של ההשקפה הביהיוויוריסטית‪ :‬האדם אינו יצור שכל‬
‫התנהגותו מוכתבת על ידי חיזוקים ועונשים מידיים אלא בעל יכולת וויסות והנעה ‪ .‬יתר על כן הם חוקרים את‬
‫יכולות הלמידה של תבניות התנהגות חדשות הנוצרות ללא חיזוקים‪.‬‬
‫התיאוריות אשר כן דומות לגישה הקוגניטיבית –חברתית הן הגישה הפנומנולוגית ותאוריית מבנה האישיות –‬
‫‪ . (Personal Construct).‬התיאוריות הללו דומות בעניין שלהם בכיצד אנשים מייצרים משמעות מהאירועים‬
‫בחייהם‪ ,‬וכיצד אמונות לגבי העצמי תורמות לבניית המשמעות האישית‪.‬‬
‫הן שונות בכך שהגישה הקוג' –חברתית חוקרת ביסודיות תהליכים קוגניטיביים‪ ,‬דבר שחסר בשתי התיאוריות‬
‫האחרות‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫מאפיינים מבחינים של הגישה הנלמדת בפרק זה‪:‬‬

‫♥ דגש על אנשים כסוכנים פעילים של התנהגות‪.‬‬

‫♥ דגש על מקורות חברתיים של התנהגות‪.‬‬
‫♥ דגש על תהליכים קוגניטיביים‪.‬‬
‫♥ דגש על התנהגות כייחודית למצבים‪.‬‬
‫♥ דגש על מחקר סיסטמטי‪ /‬שיטתי‪.‬‬
‫♥ דגש על למידה של תבניות התנהגות מורכבות בהעדר חזוקים‪.‬‬

‫על אף השימוש במחקר מעבדתי הגישה היא הומניסטית מטבעה בדגש שהיא שמה על יכולתם של אנשים להשפיע‬
‫על גורלם‪.‬‬
‫החוקרים מגישה זו עומדים בפני מטלה אינגרטיבית ‪ ,‬שכן הם מנסים לשלב ממצאים מתיאוריות אחרות וכן‬
‫מענפים אחרים של הפסיכולוגיה ‪ ,‬בניגוד לחוקרים ביהיוויוריסטים מוקדמים אשר עבדו לבד ללא שילוב‬
‫ממצאים מתחומים שונים‪.‬‬

‫שני חוקרים ראשיים של התחום הקוג' –חברתי הם אלברט בנדורה ווולטר מישל‪ .‬על אף שחוקרים אלו התמקדו‬
‫באספקטים שונים של תפקוד האישיות‪ ,‬רעיונותיהם משלימים זה את זה ומתאחדים לידי הגוף התיאורטי שעמוד‬
‫ביסוד ההשקפה הקוג' חברתית העכשווית‪.‬‬

‫אלברט בנדורה‪:‬‬
‫יליד קנדה שנת ‪.1925‬‬
‫התעניין מתחילת דרכו כפסיכולוג ביישום של תהליכי למידה לתופעות קליניות‪ .‬הושפע מהגישה ההתנהגותית‪.‬‬
‫בילה את מרבית חייו האקדמיים באוניברסיטת סטנפורד‪ ,‬התעניין בחקר השפעות מודלים נצפים על הפתחות‬
‫האישיות‪.‬‬
‫ספרו‪" ,‬למידה חברתית והתפתחות אישיות" הניח את היסודות להשקפה הקוג' חברתית שהתפתחה בשליש‬
‫האחרון של המאה ה‪.20-‬‬
‫בנדורה הקדיש זמן רב לחקר "תהליכים של העצמי"‪ .‬לפי השקפתו אנשים הם פעילים בעיצוב התפתחותם‪.‬‬
‫בנדורה לא חוקר את היחיד הבודד‪ ,‬אלא מתייחס לקונטקסט החברתי‪ -‬כלכלי שבו הוא חי‪ ,‬ואשר משפיע לדעתו‬
‫על אמונותיו לגבי יכולתו לעצב את חייו‪.‬‬
‫היה נשיא ה‪.APA -‬‬

‫וולטר מישל‪:‬‬
‫יליד ‪ ,1930‬וינה‪ ,‬גדל לא רחוק מביתו של פרויד‪ .‬משפחתו עזבה לארה"ב ב‪ 1939-‬מפחד הנאצים‪.‬‬
‫בתחילת דרכו כעובד סוציאלי בניו יורק הוקסם מרעיונותיו של פרויד‪ ,‬אך תוך זמן מה ראה שהם אינם יעילים‬
‫במיוחד בטיפול או למטפל עצמו ופנה לחיפוש אחר רעיונות אחרים‪ .‬בדומה לבנדורה‪ ,‬התנסויותיו המוקדמות‬
‫בטיפול היו עם נוער עבריין והוא תהה מהם התהליכים העומדים בבסיס התנהגות לא מווסתת ואגרסיבית‪.‬‬
‫בהמשך הוא גם הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת סטנפורד‪ .‬במחקריו שם דגש על דרכי קידוד מידע לגבי‬
‫חוויות‪ ,‬והערכת תוצאות של התנהגות‪ .‬ממצאיו היו אבן הפינה של מחלוקת ה"מצב‪ -‬אדם" )‪(person- situation‬‬

‫‪117‬‬
‫שהיתה מרכזית בשנות ה‪ 70-‬וה‪ .80-‬מישל סיפק סט של משתנים קוגניטיביים חברתיים העומדים ביסוד‬
‫הייחודיות האינדווידואלית בין אישיות אחת לשניה‪.‬‬
‫מאז ‪ 1984‬הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה‪.‬‬

‫תרומתם של בנדורה ומישל‪:‬‬

‫מדורגים בין ‪ 25‬הפסיכולוגים המשפיעים של המאה ה‪.20-‬‬

‫תרומתם אינה מוגבלת לתחום פסיכולוגית האישיות ‪ ,‬אלא מקיפה את כלל תחום הפסיכולוגיה‪.‬‬
‫ההשקפה על האדם כבעל יכולת שפתית ומחשבתית להגות על העבר‪ ,‬הווה ועתיד היא מרכזית בתיאוריה הקוג'‪-‬‬
‫חברתית‪ .‬השקפה זו נשמעת כמעט מובנת מאליה בימינו‪ ,‬אך היא סתרה בזמנו את ההנחות המוקדמות של חוקרי‬
‫האישיות‪ .‬ובמשפט מסכם‪ -‬יש כאן דגש על אנשים כמעצבי סביבות חיים‪ ,‬המסוגלים להתגבר על דחפים ורגשות‬
‫תוקפניים על מנת להתקדם ולהגיע לרווחה כללית‪.‬‬

‫להשקפה הקוג' חברתית על חקר האישיות ‪ 3‬איפיונים ייחודיים‪:‬‬

‫‪ .1‬המחקר צריך להיות אינטגרטיבי בכך שישלב גם מהתחום החברתי‪ ,‬ההתפתחותי‪ ,‬הנוירופסיכולוגי‬
‫והקוגניטיבי‪.‬‬
‫‪ .2‬המחקר צריך להתמקד באינדיווידואל ולפיכך להשתמש לא רק בשיטות מחקר נומוטתי אלא גם‬
‫באידיוגרפי‪.‬‬
‫‪ .3‬המחקר צריך להניב יישומים פרקטיים לטיפול באוכלוסיות שונות‪.‬‬

‫השילוב בין אחראיות ואמינות מחקרית לבין דאגה לאירועים אנושיים מרכזיים היא מה שמקנה לגישה זו‬
‫פופולריות כה רבה כיום‪.‬‬
‫ועכשיו לתכל'ס‪...‬‬

‫מבני האישיות העיקריים המתוארים בגישה הקוגניטיבת חברתית‪:‬‬

‫‪.1‬יכולות וכישורים‬
‫הבדלים נצפים בין אנשים אינם תוצאה של הבדלים ברגשות או הנעה‪ ,‬כפי שמציעות תיאוריות אחרות‪ ,‬אלא‬
‫הבדלים ביכולות להוציא לפועל התנהגויות שונות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנשים מסויימים עשויים להתנהג באופן מופנם (‬
‫אינטרוורטי) כי הם חסרים את הכישורים הדרושים להתנהגות חברתית אקסטרוורטית‪.‬‬
‫היכולות שמעניינות במיוחד את החוקרים הן יכולות התמודדות עם קשיים ובעיות החיים‪.‬‬
‫יכולות כאלו מערבות שני סוגים של ידע ‪ :‬תהליכי ‪ ,Procedural -‬מתייחס ליכולות שיש לאדם שהוא אינו יודע‬
‫בדיוק כיצד לתארן‪ .‬למשל‪ ,‬אדם יכול להיות טוב בלעודד חבר בצרה‪ ,‬אך הוא אינו יודע מה בדיוק מאפשר לו‬
‫לעשות זאת‪ .‬הסוג השני‪ ,‬ידע מוצהר ‪ , Declarative-‬מתייחס לידע שאנו יכולים לבטא במילים‪.‬‬
‫לפוקוס שניתן בתיאוריה על יכולות יש שתי השלכות‪ :‬אחת היא "ספציפיות לקונטקסט" שהיא בעצם הביטוי‬
‫הטבעי של יכולות‪ .‬מבנים קוגניטיביים שרלוונטים למצב אחד‪ ,‬יהיו לחלוטין לא יעילים במצב אחר‪ .‬דוגמה לכך‬
‫היא אדם אשר יש לו יכולות למידה נהדרות המסייעות לו בכתיבת דוקטורט‪ ,‬אך הן לא עוזרות לו להשיג דייט‪(:.‬‬
‫הנחה שלא תתקבל על ידי החוקר הקוג' חברתי היא "שיש מישהו שבכלליות יותר מסוגל ובעל יכולות ממישהו‬
‫אחר"‪ .‬קונטקסטים שונים מציבים אתגרים שונים לאדם ודורשים התמודדות מגוונת‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫ההשלכה השנייה קשורה ל"שינוי פסיכולוגי"‪ .‬יכולות הן דבר הנרכש דרך אינטראקציה ותצפית על העולם‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫אדם שחסר כישורים מסויימים‪ ,‬יכול לרכוש אותם ולהשתנות‪ .‬זוהי השלכה בעלת חשיבות עיקרית לטיפול‬
‫ולשיפור יכולות החיים של אנשים‪.‬‬

‫‪.2‬אמונות וציפיות‬
‫מערכת של מחשבות על טבעו של העולם ועל החיים בו‪ .‬כאשר מחשבות אלו מכוונות כלפי העתיד הן נקראות‬
‫ציפיות‪ .‬מרכיב מכריע של התנהגותנו היא מה אנחנו מצפים שיהיה בעתיד‪ ,‬מבחינת תגמול ועונש‪ ,‬יחסם של‬
‫אחרים והשלכות של מעשינו‪ .‬ציפיות הן דבר המשתנה ממצב למצב‪ .‬אנשים מודעים לכך שאותה התנהגות תניב‬
‫תוצאות שונות ממצבים שונים ( לצחוק ולדבר בקולניות במסיבה לעומת בבית כנסת וכו')‪ .‬צורה נוספת של‬
‫מחשבות על איך הדברים צריכים להיות היא סטנדרטים של הערכה‪.‬‬
‫זהו קריטריון מנטלי להערכת טיבם וערכם של אירועים‪.‬‬
‫מטרות אישיות הן חשיבה על מה שהאדם רוצה להשיג בעתיד‪.‬‬

‫היחס בגישה זו לציפיות הוא לפי תחומים חיים שונים‪ .‬היכולת להתאים ציפיות לפי מצבים ותחומים שונים היא‬
‫קריטית להישרדות ‪ :‬חיות לא יכולות לשרוד אם הן לא יודעות להבדיל בין מצבים שונים‪ .‬בני אדם עושים כמות‬
‫אדירה של אבחנות בין מצבים בשל יכולתם הקוגניטיבית המפותחת‪.‬‬
‫אנשים מגבשים מערכות אידיוסינקרטיות של ציפיות – כלומר ציפיות במצב מרגיע לעומת מעורר‪ ,‬או במצב‬
‫חברתי לעומת לבד‪.‬‬
‫תמצית האישיות מונחת בדרכים בהן תופסים מצבים‪ ,‬מפתחים לגביהם ציפיות ומתנהגים על פיהן‪ .‬ההתמקדות‬
‫בציפייה לחיזוק ועונש היא המבדילה את התיאוריה הקוג' חברתית מהביהיוויוריסטית‪ ,‬בה התנהגות היא תוצאה‬
‫של חיזוקים ועונשים בסביבה‪.‬‬
‫התייחסות זו לציפיות מסבירה מדוע שני אנשים יכולים להגיב בדרכים שונות לגמרי לאותו מצב בדיוק‪.‬‬

‫העצמי ואמונות של יעילות עצמית (‪:)Self efficacy‬‬

‫בנדורה הדגיש שוב ושוב את הרעיון שאמונות של אנשים לגבי עצמם הם מרכיב מפתח בהישגיות ורווחה אישית‪.‬‬
‫תפיסות של יעילות עצמית הן לגבי יכולותיו של האדם להתמודד עם מצבים עתידיים‪.‬‬
‫מדוע תפיסות אלו כל כך חשובות? משום שהן משפיעות על התנהגויות חיוניות להישגיות האנושית‪.‬‬
‫אנשים בעלי אמונות יעילות עצמית גבוהה ייקחו על עצמם מטלות מאתגרות יותר‪ ,‬יתמידו בהן יותר ולא יירתעו‬
‫מקשיים‪ ,‬וייטו לחשוב באופן אנליטי יותר‪.‬‬
‫אנשים עם אמונות יעילות נמוכות יירתעו ממשימות קשות‪ ,‬ייכנסו ללחץ וייתקשו לחשוב בצורה אנליטית בעת‬
‫התמודדות עם קושי‪.‬‬
‫יעילות עצמית אינה זהה למושג ערך עצמי; בעוד שערך עצמי הוא מונח יותר כללי ואבסטרקטי של התפיסה‬
‫העצמית כבעל ערך‪ ,‬יעילות עצמית מתייחסת לאמונה של אדם לגבי מה שיוכל להשיג במסגרת קונקרטית‪.‬‬
‫לדוגמה ‪ :‬ייתכן מצב בו יש ערך כללי גבוה‪ ,‬אך אמונת יעילות עצמית נמוכה לגבי הצלחה במבחנים‪ .‬אדם במצב‬
‫כזה בהחלט יכול להיכנס ללחץ ממבחן מתקרב ‪.‬‬
‫מחקרים אוששו זאת כשהראו שהקשר בין ערך עצמי להצלחה הוא די חלש‪ ,‬כאשר הקשר בין יעילות עצמית‬
‫להצלחה הוא חזק‪.‬‬

‫‪119‬‬
‫מושג נוסף הוא ציפיות לתוצאה‪ -‬מה יהיו הגמולים והעונשים בהתאם להצגת סוג מסויים של התנהגות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫לסטודנט מסויים יכולות להיות ציפיות לגמול גבוה במיוחד ( משכורת טובה‪ ,‬יוקרה) אם ילמד מדעי המחשב‪,‬‬
‫כאשר אמונתו לגבי היכולת שלו להצליח בכל המבחנים והעבודות במקצוע זה הן נמוכות מאוד‪.‬‬
‫לפי התיאוריה‪ ,‬ציפיות ליעילות מן העצמי הן יותר חשובות מציפיות לתוצאה בקביעת התנהגות‪.‬‬
‫בנדורה הדגיש את גישת המחקר האנליטי ‪ ,‬בו נערכות מדידות מפורטות של אמונות יעילות עצמית ( רמת‬
‫הביטחון בביצוע) לפני לקיחת מטלות שונות‪.‬‬
‫דוגמא למדידת יעילות עצמית לפני מטלת משחק כדורסל היא שאלה כמו " עד כמה אתה בטוח שתצליח לקלוע‬
‫לסל ב‪ 70% -‬מהפעמים שתינתן לך ההזדמנות לכך?"‬
‫כאן המקום לשאול‪ :‬האם האמונה ביכולת היא מה שבאמת משפיעה על התנהגות? אולי מה שמשפיע זה בעצם‬
‫מידת היכולת האמיתית של היחיד?‬
‫התשובה היא שרמות של יכולת משפיעות הן על הביצוע בשטח והן על מידת ההערכה של יכולותיו של היחיד‪.‬‬
‫ערכו ניסויים בהם ערכו מניפולציה על יעילות עצמית נתפסת בעוד שהחזיקו את היכולת האמיתית של אנשים‬
‫לביצוע כמשתנה קבוע‪ .‬על ידי כך ניתן לראות האם למעשה שינוי התפיסה של יכולות משפיע על הביצוע‪.‬‬
‫טכניקה אחת למחקר כזה ידועה בשם "עיגון" או "‪ : "Anchoring‬מונח זה מתייחס לתהליך החשיבה שנכנס‬
‫לפעולה כאשר אנשים מנסים לפתור בעיה כלשהי‪ .‬הפיתרון לבעיה נשען על הניחוש הראשוני לגבי הבעיה ו"מעוגן"‬
‫בו‪ .‬באופן מפתיע‪ ,‬תופעה זו מתרחשת גם כאשר הניחוש הראשוני מבוסס על מידע שכלל לא רלוונטי לבעיה ‪.‬‬
‫במחקר שעשו צ'רוון ופיק‪ ,‬נתבקשו הנבדקים להחליט כמה מהשאלות הם יצליחו לפתור לפי דעתם‪ .‬לאחר מכן‬
‫הוצג להם איזשהו מספר רנדומלי ששימש כ"עוגן" במחקר זה‪ .‬המספר הזה השפיע על ההערכה שנבדקים נתנו‬
‫לגבי מספר השאלות שיצליחו בהן‪ ,‬על אף שלא היה לו כל קשר הגיוני לביצוע ההערכה‪ .‬המסקנה היא שאנשים‬
‫יכולים להיות שונים במידת היעילות העצמית הנתפסת שלהם‪ ,‬על אף שהם זהים ביכולותיהם‪.‬‬
‫להערכה הסובייקטיבית של אנשים את עצמם יש השפעות מרחיקות לכת על ביצועיהם‪ ,‬וניכר שהערכה זו‬
‫מושפעת מגורמים שונים‪ .‬יש כאן מעין הוכחת נכונות על פני התיאוריה ההתנהגותית כיוון שביצוע מושפע בבירור‬
‫מתהליכים קוגניטיביים אינדווידואלים‪ ,‬ולא רק מחיזוק חיצוני‪.‬‬

‫יישומים עכשוויים‪:‬‬
‫מחקר בדק האם תוכנית התערבות המבוססת על התיאוריה הקוג'‪ -‬חברתית תוכל להוריד את שיעורי ההידבקות‬
‫באיידס‪ .‬בנדורה הציע‪ ,‬שהתפיסה שלנו את יכולת ההתמודדות שלנו ( יעילות) ושליטה בתוצאה של מצב היא‬
‫המפתח לשינוי התנהגות‪.‬‬
‫סטודנטים שעברו סדנה בנושא איידס הביעו נכונות גדולה יותר לשימוש באמצעי מניעה‪ ,‬זאת לעומת סטודנטים‬
‫שרק שמעו הרצאה בנושא‪ .‬כלומר יש חשיבות להעלאת היעילות בהתמודדות עם מצבים ולא רק חשיפה למידע‪.‬‬
‫המסקנה היא שחינוך הוא לא מספיק‪ ,‬צריכה להיות הפעלה ממשית של אמונה לגבי יעילות עצמית ובכך ייתכן‬
‫שלתיאוריה הקוג' חברתית יש הרבה מה להציע בתחום מניעת הידבקות במחלת האיידס‪.‬‬

‫‪.3‬מטרות‪:‬‬
‫הייצוג המנטלי של הכוונה בפעולה או בסדרה של פעולות‪ .‬מטרות תורמות ליכולת האנושית לשליטה עצמית‪,‬‬
‫כיוון שהן מנחות אותנו בסלקציה בין מצבים ‪ ,‬תכנון סדר עדיפויות וויסות התנהגות לאורך זמן‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬במערכת המטרות שלנו ישנן כאלו בעלות עדיפות גבוהה יותר או פחות‪ ,‬והן מסודרות בהיררכיה ‪ .‬אולם‪,‬‬
‫גם הסדר הזה הוא דינמי ויכול להשתנות בין מצבים‪ .‬נטען כי למטרות קרובות ( להצליח לסכם ‪ 5‬פרקים השבוע )‬

‫‪121‬‬
‫ישנה השפעה גדולה יותר על התנהגות מאשר למטרות רחוקות ( להצליח לקבל ‪ 95‬במבחן) שבהן יש לנו נטייה‬
‫"להתעצל"‪.‬‬
‫ציפיות וקביעת מטרות משפיעות אחת על השניה בתהליך הדדי‪.‬‬

‫‪.4‬סטנדרטים להערכה‪:‬‬
‫סטנדרט מנטלי הוא קריטריון לשיפוט ערכם של דברים ( חפצים‪ ,‬אנשים‪ ,‬מצבים)‪.‬‬
‫סנטדרטים של העצמי הם קריטיים להנעה ולתפקוד; למשל‪ ,‬כאשר תלמיד כותב עבודה‪ ,‬תוך כדי העבודה עליה‬
‫הוא יחשוב האם היא טובה מספיק‪ ,‬האם היא מנוסחת ברמה גבוהה וכו'‪ -‬כל זאת על פי סטנדרטים פנימיים שלו‪.‬‬
‫תגובות להערכה עצמית הן התגובות הרגשיות שלנו למעשינו‪ -‬תחושת גאווה‪ ,‬בושה‪ ,‬שביעות רצון או מבוכה‪.‬‬
‫מושג הסטנדרטים להערכה משמש את התיאוריה בחקר התנהגות מוסרית או סטייה ממוסר‪ .‬לעיתים אנשים‬
‫אינם משתמשים בסטנדרטים שכאלו להערכה של התנהגותם כמוסרית או לא; למשל‪ ,‬כולם יודעים שזה לא‬
‫נחשב מוסרי להעתיק מעבודתו של חבר אך ישנם אנשים אשר "מבצעים הנחות" מוסריות לעצמם ונוקטים‬
‫בהתנהגות כזו‪.‬‬
‫כמובן שסטנדרטים אלו נרכשים בתהליך של צפייה בחברה והפנמה ערכית‪ ,‬אולם מרגע שנרכשו הם משמשים‬
‫כעין מדריך פנימי ממנו האדם בוחר על פי אלו עקרונות לחיות‪.‬‬

‫טבעם של המבנים הקוגניטיביים בתיאוריה‪:‬‬

‫אלו הן ארבע תת‪ -‬מערכות מובחנות ומורכבות של חשיבה בתוך מבנה האישיות הכללי‪ .‬בהתייחסות למבנים אלו‬
‫ניתן ללמוד יותר על המורכבות של האינדיווידואל‪.‬‬

‫התיאוריה מתייחסת לדינמיקה של האישיות בשתי דרכים‪:‬‬

‫הראשונה מערבת עקרונות תיאורטיים כלליים‪:‬‬
‫ניתוח הסיבות להתנהגות‪ -‬דטרמיניזם הדדי‪.‬‬
‫מסגרת לחשיבה על תהליכי אישיות פנימיים‪ -‬מערכת תהליכים קוגניטיביים אפקטיביים)‪.(CAPS‬‬

‫הדרך השניה היא על ידי ניתוח פעולות פסיכולוגיות בעלות חשיבות במחקר מדעי של האישיות‪.‬‬
‫שלוש פעולות פסיכולוגיות שזכו לתשומת לב רבה הן‪:‬‬
‫‪.1‬למידה מצפייה‬
‫‪.2‬הנעה‬
‫‪ .3‬שליטה עצמית‬

‫אישיות כמערכת עיבוד רגשית‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬

‫בשנים האחרונות מנסים להבין את מרכיבי האישיות והקשר בינהם‪ ,‬אלה מערכות שהקשרים בהם מורכבים‬
‫מאוד‪ .‬המוח‪ ,‬לדוגמא מבצע פעולות מורכבות ביותר בקשרים בין חלקיו הפשוטים יחסית‪ .‬תיאוריות סוציאל‪-‬‬
‫קוגניטיביות מציעות עי מעאכות האישיות אינן פועלות בפני עצמן וכי הן חלק ממערך‪.‬‬
‫‪Cognitive-‬‬ ‫‪ Mischel and Shoda‬הציעו מודל אישיות של מערכת עיבוד קוגנטיבית‪-‬אפקטיבית‪.‬‬
‫‪( Affective Processing System‬להלן ‪ )CAPS‬על פי המודל שלושה מאפיינים לאישיות‪:‬‬

‫‪121‬‬
‫‪ )1‬קיים קשר בין קוגניציה ורגש‪ .‬לדוגמא‪ :‬מחשבה על מטרותיו של אדם מסוים יכולה להשפיע על רגשותינו‬
‫כלפיו‪.‬‬
‫‪ )2‬סביבה חברתית – אספקטים שונים של מצבים חברתיים מפעילים מרכיבים במערכת האישיותית‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬שיחה בנושא ספורט תפעיל מערכת ספציפית של רגשות וקוגניציה התואמים נושא זה‪.‬‬
‫‪ )3‬נובע מתוך ‪ .2‬ההתנהגות שלנו תשתנה בהתאם לסביבה בה אנו נמצאים‪.‬‬
‫המאפיין השלישי הוא המייחד מודל זה מאחרים בכך שהוא מתייחס להתנהגות כמייצגת אישיות‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬החוקרים שהיו נלהבים מאוד להוכיח את התיאוריה שלהם ערכו מחקר מאוד מאוד מקיף‪ .‬הם צפו‬
‫בקבוצת ילדים שהיו במחנה קיץ במשך שישה שבועות‪ ,‬שישה ימים בשבוע‪ ,‬חמש שעות ביום‪ .‬הם צפו בילדים‬
‫משתתפים בסנדאות ומטלות שונות במחנה וגילו‪ ,‬כמה מפתיע‪ ,‬כי ההתנהגות שלהם משתנה מסיטואציה אחת‬
‫לשנייה‪ .‬דייהנו‪ ,‬הילד שהיה חסר ריכוז ומפריע בשיעור פתאום התגלה כמתעניין ורציני בסדנא וכיו"ב‪ .‬לדפוסי‬
‫ההתנהגות המיוחדים קראו החוקרים חותמות התנהגותיות‪ .‬המסר הסופי של החוקרים הוא‪ :‬אל לנו לחתום את‬
‫ממוצע ההתנהגות של אדם! יש להתייחס להתנהגות השונה בסיטואציות השונות כדי לעמוד על אישיותו‪ .‬כבוד!‬
‫נמשיך?‬

‫למידה מצפייה‬
‫עד כאן ה תייחסו לארבע מבנים אישיותיים מרכזיים בתיאוריה הסוציאל‪-‬קוגניטיבית והתייחסנו לשני עקרונות‬
‫תיאורתיים בהם השתמשו בנדורה ומישל כדי להבין את טבע האישיות והגורמים להתנהגות‪ .‬עקרונות ומבנים‬
‫אלה יסייעו לנו שתי פונקציות פסיכולוגיות‪ )1 :‬רכישת מיומנויות וידע חדשים בעזרת למידה מצפייה‪)2 .‬שליטה‬
‫במעשים ובניסיון הריגשי של אדם‪.‬‬
‫איך באמת אנחנו לומדים? כפי שראינו עד עתה התיאוריה הפסיכולוגית היחידה שמתייחס באופן מעמיק למושג‬
‫למידה היא התיאוריה הביהוויריסטית אשר טוענת שלמידה היא תהליך של ניסוי וטעייה ולמידה מעצבת‬
‫התנהגות‪ .‬בנדורה‪ ,‬שמסתמן כמישהו שכדאי לזכור את השם שלו למבחן‪ ,‬הציע שהביהוויוריזם אינו עולנה על כל‬
‫סוגי הלמידה‪ .‬לפי בנדורה‪ ,‬יש לפעמים שהלמידה שלנו אינה מתבססת על ניסיון קודם שלנו אלא על של אחרים‪.‬‬
‫אם היינו לומדים מטעויותינו שלנו הרי שבשלב מוקדם מאוד אחרי קבלת רישיון נהיגה היינו מתים‪ ,‬אבל מכיוון‬
‫שאנו לומדים גם מטעויותיהם של אחרים אנו יודעים שחשוב לנהוג בזהירות עוד לפני שאנו עושים תאונה‪.‬‬
‫התיאוריה הסוציאל‪-‬קוגניטיבית מציע שאנשים לומדים ע"י צפייה בפעולותיהם של אחרים‪ .‬האדם הנצפה נקרא‬
‫"מודל"‪ .‬והרי לנו למידה מצפייה ‪ .Observational learning‬בנדורה הציע ב‪ 1986‬שאנו יוצרים ייצוג מנטלי‬
‫בעקבות התנהגות בה צפינו‪ .‬למידה שכזו היא מורכבת יותר מפעולת חיקוי מפני שאנו נדרשים גם לרמה כזו או‬
‫אחרת של חיקוי וגם להתאמה לסיטואציות שונות יחד‪.‬‬
‫מחקרים בנושא מלמדים אותנו כי קיים יחס ישר בין צפייה באלימות בטלווזיה בילדות לבין התנהגות אלימה‬
‫בבגרות‪.‬‬
‫רכישה מול ביצועים‬
‫חלק חשוב בתיאוריה הוא ההבדלה בין רכישה לבין ביצועים‪ .‬ניתן לרכוש או ללמוד התנהגות ללא חיזוקים או‬
‫עונשים‪ .‬חיזוקים או עונשים קובעים האם ההתנהגות שנלמדה תבוצע או לא‪ .‬בניסוי הקלאסי של בנדורה ידידנו‬
‫(ניסוי בובת הבובו) השאירו ילד בחדר עם בובת בובו לאחר שצפה בסרט אלים‪ .‬האלימות שהילדים הפעילו לווא‬
‫דווקא הייתה האלימות בה צפו בסרט‪ .‬לפיכך‪ ,‬הרכישה של המיומניות התבצעה כבר בעבר והסרט רק איפשר או‬
‫אישר לילדים לפעול בדרכים אלימות אותן כבר הכירו‪ .‬הסרט היווה חיזוק‪ .‬בקיצור‪ ,‬הנסיבות השפיעו על ביצוע‬
‫המעשה האלים אך לא על רכישתו‪.‬‬

‫‪122‬‬
‫מסתבר שע"י צפייה אנו לומדים יותר מהתנהגות‪ ,‬אנו מסוגלים ללמוד גם רגשות‪ ,‬או תפיסה רגשית כלפי‬
‫אובייקט עקב צפייה‪ .‬תהליך זה נקרא "‪ "vicarios conditioning‬והוא קיים אצל בני אדם כמו גם אצל חיות‪.‬‬
‫בניסויים הוצג כי קופים צעירים לומדים לפחד מנחשים מפני שהוריהם התנהגו בפחד לידם‪ .‬תוצאות דומות‬
‫הושגו גם בקרב בני אדם‪ .‬עוד עלה כי ברגע שהתרחש תהליך של "‪ "vicarios conditioning‬התפיסה הרגשית‬
‫נשארה יציבה מעבר לסיטואציות שונות ולזמן רב‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬אל לנו לחשוב שנגזר עלינו לחקות וללמוד מכל התנהגות שאנו רואים סביבנו‪ ,‬למידה זו אינה‬
‫אוטומטית‪ .‬לילדים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬יש מספר מודלים והם יכולים ללמוד מהוריהם‪,‬‬

‫מוטיבציה ורגולציה של העצמי‬

‫לאחר שראינו כיצד רוכשים ידע (בעיקר בצפייה) נבחן כעת כיצד מעורבת המוטיבציה בביצוע הפעולות שלמדנו‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מציעה לנו כי תהליכים מוטיבציוניים עומדים בבסיס הפעולות שלנו‪ .‬הקריאה של‬
‫הסיכום הזה מונעת מהמוטיבציה שלנו להצליח בבחינה (או להשכיל) ומנין המוטיבציה ללמוד את הקורס? או‬
‫ללמוד בכלל? הרצונות והשאיפות שלנו מניעים אותנו לביצוע פעולות‪.‬‬
‫אנו קוראים להתנהגות במונעת ע"י מוטיבציה ישירה ‪ .Self regulation‬המונח מתייחס לכך שאנו בוחרים לנו‬
‫באילו כיוונים לפעול ובאילו לא‪.‬‬
‫תהליך ה ‪ Self regulation‬מורכב מכלל המבנים הסוציאל קוגניטיביים שסקרנו עד כאן‪ .‬המחקר בתחום‬
‫מתייחס רבות ליכולתנו להעריך – לצפות תוצאות או התקדמות במשימה מסוימת להתאים את פעולותינו למצב‬
‫המשתנה‪ .‬אך למרות זאת‪ ,‬עפ"י בנדורה "רוב המוטיבציה האנושית מונעת באופן קוגניטיבי"‪.‬‬
‫אנשים שונים מציבים לעצמם מטרות שונות וסטנדרטים שונים להשגתן‪.‬‬

‫יעילות‪ ,‬מטרות‪ ,‬ותגובות להערכת העצמי‬

‫הנחת יסוד בתחום היא כי אנו מונעים מהמטרות שלנו ומהמרחק שלנו מהן‪ .‬או באופן מדויק יותר משיפוט‬
‫היעילות שלנו וההערכה העצמית שלנו ועל פי אלה מעריכים מהם המאמצים שידרשו לנו כדי להשיג מטרה‪.‬‬
‫בניסוי משנת ‪ 83‬הציג בנדורה כי למטרות מוגדרות יש יכולות המשפיעות על מוטיבציה‪ .‬זאת עקב הערכת העצמי‬
‫והערכת יעילות הפעולות‪.‬‬
‫חשוב לשים לב כי אנשים מונעים רק למטרות שנתפסות כתואמות את הערכת העצמי שלהם‪ .‬למשל‪ :‬למרות שזה‬
‫נחשק להיות כוכב קולנוע רק מעטים מעריכים עצמם כמתאימים לחיים אלה וממש מנסים להיות כוכבים‪ .‬יש‬
‫הבדל גדול בין פנטזיה למוטיבציה‪.‬‬
‫ההשפעה של הערכת יעילות עצמית היא כל כך משמעותית שהיא עולה לעיתים על הבדלים ביכולת‪ .‬בניסוי‬
‫(ויינברג‪ ,‬גולד וג'קסון ‪ )1979‬שהיה כרוך בפעילות גופנית התחרו חלק מהנבדקים עם ספורטאים (הערכה עצמית‬
‫נמוכה) וחלקם עם נכים (הערכה עצמית גבוהה) כמובן שאלה עם הערכה עצמית גבוהה הגיעו להישגים טובים‬
‫מאלה עם הערכה עצמית נמוכה‪ .‬מסתבר שתפיסות לגבי יעילות העצמי משפיעות גם על דרך התמודדות עם‬
‫משברים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬תפיסת יעילות העצמי משפיע על‪:‬‬
‫בחירות – המטרות שאנשים בוחרים לעצמם‪.‬‬
‫מאמצים וביצועים – הערכה עצמית גבוהה מביאה להשקעה של יותר מאמצים וביצועים טובים יותר‪.‬‬
‫רגשות – הערכה עצמית גבוהה מביאה אנשים לגשת למשימות במצב רוח טוב יותר‪.‬‬
‫התמודדות – הערכה עצמית גבוהה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם קשיים‪.‬‬

‫‪123‬‬
‫עפ"י הגישה החברתית קוגניטיבית של המוטיבציה אנשים מפתחים מטרות וסטנדרטים המשמשים בסיס‬
‫לפעילות שלהם‪ .‬לאחר שאנו נוקטים פעולות אנו מעריכים את ביצועינו ועפ"י הערכה זו אנו בוחרים את פעולותינו‬
‫הבאות‪.‬‬
‫כמובן שההשלכות הטיפוליות ברורות‪ ,‬הערכה עצמית גבוהה מביאה לבריאות טובה יותר ולקביעת מטרות‬
‫גבוהות יותר‪.‬‬

‫שליטה עצמית ודחיית סיפוקים‬

‫עד עכשיו הצגנו מה משפיעים על המוטיבציה של אנשים לעשות דברים‪ .‬כעת נתייחס ליכולת להפסיק דברים‪.‬‬
‫לעיתים קשה לנו דווקא להפסיק פעולות שמזיקות לנו או לא מקובלות חברתית‪ .‬עישון‪ ,‬תזונה לקויה ונהיגה‬
‫במהירות גבוהה למשל‪.‬‬

‫למידת יכולות של דחיית סיפוקים‬

‫המחקר בתחום החברתי‪-‬קוגניטיבי מלמד אותנו כי קיימים יסודות חברתיים לדחיית סיפוקים‪ .‬ניסויים רבים‬
‫הראו כי ילדים לומדים תוצאות של מעשים ובהתאם לכך בוררים את פעולותיהם‪ .‬החינוך משפיע מאד על יכולות‬
‫הילד לדחות סיפוקים‪ .‬קיימת חשיבות אדירה למודלים לחיקוי בנושא זה‪ .‬מה קרה למודל לחיקוי? מה הוא עשה?‬
‫מה תוצאות מעשיו? כאשר ילד רואה ילד (מודל) שמשחק עם צעצוע אסור ולא נענש הוא נוטה לשחק בו גם הוא‪,‬‬
‫אך אם הילד (מודל) נענש הצופה נוטה להתאפק‪.‬‬

‫פרדיגמת דחיית הסיפוקים של מישל‬

‫מישל התייחס לבסיס הקוגניטיבי של דחיית הסיפוקים‪ .‬מה אתה יכול לעשות אם אתה מעוניין לדחות את‬
‫סיפוקך? מה האסטרטגיות המנטליות?‬
‫מישל ערך ניסויים בילדים‪ .‬הילד נכנס לחדר עם מבוגר והמבוגר הסביר לו את כללי הניסוי‪ .‬בעוד רגע יצא המבוגר‬
‫מהחדר אם הילד יחכה עד שהמבוגר יחזור הילד יקבל מלא מרשמלו (דחיית סיפוק ופרס גדול) אם הילד לא יכול‬
‫להתאפק הוא יצלצל בפעמון והמבוגר יבוא ויביא לו מרשמלו אחד (לא דחינו סיפוק‪ ,‬פרס קטן)‪ .‬משתנה נוסף היה‬
‫האם הפרס נראה או לא נראה‪ :‬בתנאי אחד היה המרשמלו חשוף ובשני מכוסה‪ .‬משתנה זה הסתבר כקריטי‪.‬‬
‫התוצאות הראו שילדים מתקשים בהרבה לדחות סיפוקים כאשר הפרס מונח מול עיניהם‪ .‬בניסוי המשך הוצג כי‬
‫ניתן להסיח את דעתם של הילדים מהפרס כשהם רואים אותו אם אומרים להם לחשוב עליו כאובייקט אחר (ענן‬
‫לדוגמא) או לשיר לעצמם שיר וכדומה‪ .‬כשדעתם מוסחת הם מצליחים לדחות סיפוקים טוב יותר‪ .‬מסתבר שיש‬
‫משמעות גדולה מאד למה שיש בראשם של הילדים‪ ,‬אולי אפילו משמעות גדולה יותר מהחשיבות של מה שנמצא‬
‫בעולם האמיתי‪ .‬תוצאות הניסוי מעלים שאלות לגבי הגישה ההתנהגותית‪ .‬הרי תיאורטיקנים התנהגותיים יגידו‬
‫כי הילד אמור להגיב לחיזוק וכמובן שפרס גדול יותר הוא חיזוק גדול יותר‪ .‬אם כך‪ ,‬מישל מעלה נקודה‬
‫שההתנהגותיים לא חשבו עליה והיא ייצוג מנטלי של פרסים‪/‬חיזוקים‪ .‬מסתבר שאנשים מסוגלים בכוח המחשבה‬
‫לדחות סיפוקים במידה זו או אחרת‪.‬‬
‫בניסוי אורך הדגים מישל כי חינוך בבית ספר יסודי משפיע כ‪ 10-‬מאוחר יותר בבגרות‪ .‬וכי ילדים שחונכו לדחות‬
‫סיפוקים התפתחו לבוגרים סובלניים יותר בעלי כושר ביטוי טוב יותר‪ ,‬יכולת התמודדות טובה יותר‪ ,‬בעלי‬
‫יכולות‪ ,‬חושבים קדימה ועוד‪...‬‬

‫התבגרות והתפתחות מנקודת מבט חברתית‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬

‫היחיד לומד ע"י התנסות בתוצאות חיצוניות ישירות איזו התנהגות ראויה לעונש ואיזו לפרס‪ .‬באמצעות‬
‫"‪ "vicarios conditioning‬היחיד לומד לקשר רגשות מתאימים להתנסויות‪ .‬תהליכי הלמידה האלה שמקורם‬
‫‪124‬‬
‫בצפייה משמעותיים כל כך להתפתחות היחיד‪ .‬במקרים רבים הלמידה הזו משפיעה שנים מאוחר יותר וגם כאשר‬
‫אין חיזוקים חיצוניים הקשורים לה‪ .‬חשוב להדגיש כי התיאוריה החברתית קוגניטיבית מנוגדת לתיאוריה‬
‫ההתפתחותית‪ .‬מישל ובנדורה טוענים שאין מסלול קבוע להתפתחות וכי היחיד בוחר למקד קשב לנושאים‬
‫שחשובים לו ומעניינים אותו‪ .‬מנגנון הלמידה הוא גמיש ושונה בין אדם לאדם‪.‬‬

‫סיכום‬
‫בפרק זה סקרנו את העקרונות הבסיסיים של הגישה החברתית‪-‬קוגניטיבית לאישיות‪ .‬התיאוריות כוללות שלושה‬
‫עקרונות מרכזיים‪:‬‬
‫אישיות מבוטאת ע"י ארבעה מושגים‪ :‬יכולות וקישורים‪,‬אמונות וציפיות‪ ,‬מטרות‪ ,‬סטנדרטים להערכה‪ .‬מבנים‬
‫קוגניטיביים אלה מתפתחים כתוצאה מהתנסויות חברתיות ולכן נקראים חברתית‪-‬קוגניטיבית‪.‬‬
‫האישיות מובנת כמערכת עיבוד קוגניטיבית‪-‬רגשית‪ .‬המושג מערכת הוא קריטי מפני שחלקים ומבנים חברתיים‪-‬‬
‫קוגניטיביים שונים מקושרים בינהם ומאורגנים כמערכת‪ .‬המערכת מתפתחת כתוצאה מאינטראקציות עם‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫התיאוריה החברתית‪-‬קוגניטיבית מתייחסת למגוון תהליכי אישיות המשמעותיים בהתנהגות חברתית יומיומית‪:‬‬
‫א) למידה מצםייה במודל‪ .‬ב)מוטיבציה‪ ,‬כאן אנו מתייחסת גם למערכת הרגולוציה של העצמי בדרך להשגת‬
‫מטרות‪ .‬ג) השליטה בדחפים‪.‬‬

‫* בעמוד האחרון של הפרק מופיע מפתח מושגים‪( .‬עמ' ‪)455‬‬

‫פרק ‪ -13‬התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‬
‫איך המחקר בנושא מבני ידע‪ ,‬או "סכמות"‪ ,‬מעשיר את ההבנה של האישיות ושל תפיסת העצמי?‬ ‫‪‬‬
‫כיצד מטרות וסטנדרטים לביצוע משפיעים על המוטיבציה ועל חיי הרגש של בני אדם?‬ ‫‪‬‬
‫כיצד ניתוח סוציו‪-‬קוגניטיבי של האישיות תורם לפיתוח פסיכותרפיות יעילות?‬ ‫‪‬‬
‫האם פסיכותרפיה מבוססת על עיבוד קוגניטיבי בלבד‪ ,‬או שמא ניסיון מעשי הינו מרכיב הכרחי בשינוי‬ ‫‪‬‬
‫תרפי?‬

‫כפי שראינו בפרק ‪ ,12‬שלושה מרכיבים של האישיות על פי התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית הינם אמונות‪ ,‬מטרות‬
‫וסטנדרטים של הערכה‪ .‬בפרק זה נסקור מחקר עכשווי העוסק בשלושת המרכיבים הללו‪.‬‬

‫מרכיבים קוגניטיביים של האישיות‬

‫אמונות על העצמי וסכמות לגבי העצמי‬
‫בני אדם רוכשים אמונות לגבי העולם באופן מתמיד‪ .‬אמונות לגבי העצמי הן בעלות חשיבות רבה לאישיות כיון‬
‫שמגוון תופעות כגון רגשות‪ ,‬מוטיבציות ועוד‪ ,‬מושפעים ממחשבותינו על עצמנו‪ .‬כפי שראינו‪ ,‬מחקר בנושא תפיסת‬
‫העצמי היה יחסית מוזנח לאורך תקופות ארוכות מההיסטוריה של הפסיכולוגיה (הנושאים העיקריים היו‬
‫התיאוריות הפסיכואנליטית והביהביוריסטית)‪ ,‬ובעת המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נושא זה החל‬
‫לקבל תשומת לב‪ ,‬חלקית בעקבות השימוש במטאפורת המחשב בפסיכולוגיה קוגניטיבית‪.‬‬
‫בצירוף מקרים מופלא‪ ,‬ה"סצנה האינטלקטואלית" תפסה תאוצה בשנת ‪ .1977‬מספר חוקרים‪ ,‬אשר עבדו בנפרד‪,‬‬
‫פרסמו מאמרים בהם אספקטים של מושג העצמי הומחשו באופן בולט (לדוגמא‪ ,‬תיאורית ‪ self-efficacy‬של‬

‫‪125‬‬
‫‪ Bandora‬אשר תוארה בפרק ‪ .)12‬מאמר אשר הוכח כבעל חשיבות אדירה לחקר האישיות ואשר נדון בו (בכיף!)‬
‫כעת פורסם על ידי הפסיכולוגית )‪ Hazel Markus(1977‬אשר חקרה סכמות של העצמי‪.‬‬
‫סכמות הינן מבני ידע אשר אנו משתמשים בהם על מנת להביא לסדר וארגון למה שאחרת ייראה כעירבוביה של‬
‫גירויים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬שמיעת שיר ברדיו אמורה להישמע לנו כצירוף לא מאורגן וללא משמעות של כלים וקולות‪ ,‬אך‬
‫למזלנו יש לנו סכמות מנטאליות של מבנה שיר‪ ,‬אשר מסייעות לנו בפירוש המידע‪ -‬לשיר‪ .‬המחשה יפה לכך קיימת‬
‫כאשר אנו שומעים מוסיקה של תרבות שונה‪ ,‬למשל‪ .‬אם כך‪ ,‬סכמות מנחות ומארגנות את עיבוד המידע‪ .‬הן הרבה‬
‫יותר מאשר רשימת עובדות‪ ,‬אלא הן רשת מאורגנת של ידע אשר לרוב הינה כה מורכבת כך שבלתי אפשרי לאדם‬
‫לציין את תוכנה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אנו לא יכולים לציין במילים את כל הידע במוסיקה שיש לנו‪ ,‬אך אנו משתמשים‬
‫בקלות באותו הידע כדי לעבד ולהבין שירים חדשים‪.‬‬
‫‪ Markus‬זיהתה שרבות מהסכמות החשובות שלנו קשורות ב"עצמי"‪.‬היא הציעה שה"עצמי" הינו רעיון או‬
‫קטגוריה בדיוק כמו כל רעיון או קטגוריה אחרים‪ ,‬ושאנשים יוצרים הכללה קוגניטיבית לגבי עצמם כפי שעושים‬
‫לגבי כל דבר‪ .‬אנשים מפתחים סכמות לגבי ה"עצמי" על בסיס אינטראקציות עם העולם החברתי‪ ,‬מבני ידע‬
‫מוכללים אשר מנחים ומארגנים את עיבוד המידע בסיטואציות חדשות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי אנשים שונים‪ -‬בעלי‬
‫ניסיון בין אישי‪ ,‬חברתי ותרבותי שונה‪ -‬מפתחים סכמות שונות לגבי ה"עצמי"‪.‬‬

‫סכמות לגבי העצמי ומתודת "זמן תגובה"‬

‫‪ ,Markus‬מעבר לכך שסיפקה רעיונות תיאורטיים לגבי תפיסת ה"עצמי"‪ ,‬סיפקה גם כלים מתודולוגיים לבחינת‬
‫סכמות אלו‪ .‬מתודת מפתח אחת היא "זמן תגובה"‪.)1977( reaction time /response latency measures -‬‬
‫במתודה זו‪ ,‬החוקר בוחן לא רק את תוכן תגובת האדם (למשל "כן" או "לא")‪ ,‬אלא גם את זמן התגובה שלו‪.‬‬
‫מתודה זו רלוונטית לרעיון המרכזי המקושר עם המושג של סכימת ה"עצמי"‪ :‬הרעיון שלפיו סכמות מנחות עיבוד‬
‫מידע‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנשים המאמצים לעצמם סכימת "עצמי" בנוגע לתחום חברתי מסוים‪ ,‬אמורים להיות מהירים‬
‫יותר בתגובתם לשאלות הנוגעות לתחום זה‪.‬‬
‫‪ Markus‬זיהתה אנשים בעלי סכמות לגבי ה"עצמי" לראשונה בניסוי הבא‪ ,‬אשר כלל שני שלבים‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫הנבדקים דירגו את עצמם גבוה או נמוך בסולם של עצמאות‪ ,‬ושנית‪ ,‬הם ציינו את המידה שבה תכונה זו חשובה‬
‫להם‪ .‬רק אנשים בעלי דירוג גבוה או נמוך במיוחד ושחשבו שהתכונה חשובה לאישיות שלהם דורגו כבעלי סכמה‬
‫של התכונה‪ .‬הרעיון הוא‪ ,‬שאנו נוהגים לפתח סכמות לגבי תכונות אישיות שאנו סבורים כי הן בעלות חשיבות‬
‫חברתית לחיינו‪ .‬לבסוף‪ ,‬נעשה השימוש במתודת זמן תגובה‪ ,‬בה הנבדקים התבקשו לדרג האם רשימת שמות‬
‫תואר (אשר ‪,‬כמובן‪ ,‬חלקן קשורות לעצמאות) מתארות אותם‪ .‬כפי ששיערה‪ ,‬נבדקים בעלי סכימה לגבי ה"עצמי"‬
‫דירגו מהר יותר‪.‬‬
‫מחקרים כזה שערכה ‪ Markus‬ואחרים מראים‪ ,‬שברגע שפיתחנו דרכי חשיבה על עצמנו (סכימות)‪ ,‬ישנה נטייה‬
‫חזקה כי דרכים אלו יישמרו‪ .‬נראה כי אנו מוטים לשים לב‪ ,‬לזכור ולשפוט מידע אשר עקבי עם הסכמות שלנו‪ .‬אם‬
‫כך‪ ,‬סכמות‪ ,‬מעבר לתפקידן בעיבוד המידע‪ ,‬גם יוצרות נטיות אישור עצמי ‪.self-confirming biases‬‬
‫סכמות לגבי ה"עצמי" לא קשורות רק בעיבוד מידע‪ ,‬אלא גם בפעולה והתנהגות‪ .‬במחקר שערכו החוקרים‬
‫‪ ,)1994( Andersen & cyranowsky‬נמצא שנשים בעלות ציון גבוה בסולם המודד סכימה לגבי ה"עצמי" המיני‪,‬‬
‫היו יותר פעילות מינית‪ ,‬חוו יותר עוררות מינית וסיפוק מיני‪ ,‬והיו מסוגלות יותר להיות מעורבות במערכת יחסים‬
‫רומנטית‪ ,‬בהשוואה לאלו בעלות ציון נמוך בסולם‪.‬‬
‫חשוב להבהיר שכל אינדיבידואל אינו בעל סכמה אחת בלבד לגבי ה"עצמי" שלו‪ .‬אנשים נוטים לחיות חיים‬
‫מורכבים ולפתח מספר השקפות שונות על עצמם‪ -‬הסכמות השונות יבואו לידי ביטוי בסיטואציות שונות‪ .‬רמזים‬

‫‪126‬‬
‫שונים בסיטואציה עלולים לגרום לסכמות מסוימות לעבור לזיכרון העבודה ובכך‪ ,‬להיות חלק מה‪-‬‬
‫‪ ,working self-concept‬כלומר‪ ,‬מהתת קבוצה של מושג העצמי אשר נמצאת בזיכרון עבודה בכל זמן נתון‪ .‬אם‬
‫כך‪ ,‬מושג העצמי הינו דינאמי‪.‬‬
‫מחקר עכשווי בנושא מציע כי אנשים מאמצים סכמות רבות לגבי ה"עצמי" שלהם והסכמות השונות קשורות‬
‫אחת בשניה‪ .‬מדובר ב ”‪ ,“family of selves‬אוסף של השקפות לגבי ה"עצמי" אשר יכולות להיות מובחנות‬
‫ומגוונות אך עדיין חולקות דמיון משפחתי‪ -‬כפי שקורה בכל משפחה‪ .‬לפי השקפה זו‪ ,‬אתה הרבה דברים‪ ,‬בהרבה‬
‫מקומות‪ ,‬עם הרבה אנשים (בדיוק כפי שאתם‪ ,‬ברגע זה ממש‪ ,‬גם לומדים למבחן באישיות וגם נמצאים על חוף‬
‫מדהים בקאריביים)‪.‬‬

‫מניעים ‪ self-based‬ועיבוד מידע מוטיבציוני‬

‫סכמות לגבי ה"עצמי" לא רק מספקות מידע המשמש לחשיבה‪ ,‬אלא גם מניעות בני אדם לעבד אינפורמציה בדרך‬
‫מסוימת‪ .‬תהליכים מוטיבציוניים‪ ,‬אם כן‪ ,‬מבוססים על ה"עצמי" פעמים רבות‪ .‬שני מניעים הודגשו בספרות‬
‫הקוגניציה החברתית והאישיות‪ :‬העצמה עצמית ואימות עצמי‪ .‬נהוג לחשוב כי אנשים מוטים לראות עצמם באור‬
‫חיובי (למשל‪ ,‬ציון לא טוב במבחן‪-‬באשמת המרצה)‪ ,‬נטיות אלו מוסברות על ידי הנטייה להעצמה עצמית‪ .‬אנשים‬
‫נוטים לבסס ולשמר דימוי עצמי חיובי‪ .‬מבלי להיות לגמרי נרקיסיסטיים‪ ,‬אנו עושים הערכת יתר לתכונות‬
‫החיוביות שלנו והערכת חסר לשליליות‪.‬‬
‫במקביל‪ ,‬אנשים מחפשים עולם יציב וצפוי )‪ .(Swann, 1991‬נראה כי הם מונעים על ידי הנטייה לאימות עצמי‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬המניע ‪ to solicit‬מאחרים מידע שמאשר צדדים של התפיסה העצמית שלהם‪ .‬אנשים עלולים להציג עצמם‬
‫בדרכים שיפיקו עדות כזו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם אדם הוא ביישן‪ ,‬גם אם הוא לא אוהב זאת במיוחד‪ ,‬הוא יציג עצמו‬
‫בדרכים שישמרו את ההתנהגות והמוניטין הביישניים‪ .‬הסיבה לכך היא שלאנשים יש צורך ביציבות ויכולת ניבוי‪.‬‬
‫אישור עצמי מצריך רמה של יכולת ניבוי ושליטה אשר אינה אפשרית כאשר אירועים‪ ,‬כמו פידבק מהסביבה‪,‬‬
‫מפרים את סכמות ה"עצמי" שלנו‪ .‬כל זה נראה כמובן מאליו‪ ,‬אך מה שאינו מובן מאליו בגישתו של ‪ Swann‬זו‬
‫ההצעה שאנשים מחפשים אישור עצמי גם כאשר הם בעלי סכמות שליליות לגבי ה"עצמי"‪ ,‬הם מחפשים‬
‫אינפורמציה ופידבק חברתי שיאשרו את הסכמה השלילית‪ ,‬ובכך "שמים לעצמם רגל"‪.‬‬
‫באופן כללי יותר‪ Swann ,‬מציג עדות לתופעה לפיה אנשים נמשכים למערכות יחסים עם אנשים שרואים אותם‬
‫כפי שהם רואים את עצמם‪ .‬לא רק שאנשים בעלי תפיסה עצמית חיובית מחויבים יותר לאנשים שמעריכים אותם‬
‫באופן חיובי‪ ,‬אלא גם אנשים בעלי תפיסה עצמית שלילית מחויבים יותר לאנשים שמעריכים אותם באופן שלילי‪.‬‬
‫מה קורה כאשר שני המניעים מתנגשים? כלומר‪ ,‬מה קורה כאשר הצורך הקוגניטיבי שלנו בעקביות או באימות‬
‫עצמי מתנגש עם הצורך האפקטיבי שלנו להעצמה עצמית‪ ,‬מה שנקרא על פי ‪ :Swann‬ה‪ crossfire -‬הרגשני‪-‬‬
‫קוגניטיבי‪ .‬באופן כללי אנו מעדיפים פידבק חיובי אבל כאשר זה קשור לראייה שלילית את ה"עצמי"‪ ,‬אנו‬
‫מעדיפים פידבק שלילי‪ .‬ישנן עדויות לכך‪ ,‬שאירועי חיים לא מותאמים לתפיסת ה"עצמי" עלולים להוביל לחולי‬
‫פיזי‪ ,‬גם אם אירועי החיים הללו חיוביים!‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימים גם הבדלים בין אינדיבידואליים ואנו עשויים להיות‬
‫מוטים יותר להעצמה עצמית בהקשרים מסוימים ולאימות עצמי בהקשרים אחרים‪ ,‬למשל‪ ,‬העצמה עצמית‬
‫חשובה יותר בתחילת מערכת יחסים אך כאשר מערכת היחסים הופכת ליותר אינטימיות דווקא חשוב יותר‬
‫האימות העצמי‪.‬‬

‫‪127‬‬
‫דוגמא נוספת לכך שסכמות לגבי ה"עצמי" יכולות להיות בעלות מאפיינים מוטיבציוניים נמצאת בהשקפתה של‬
‫‪ :Markus‬זהויות אפשריות של ה"עצמי"‪ ,possible selves -‬המייצגות את מה שאנשים חושבים שייהפכו‬
‫להיות‪ ,‬מה שהיו רוצים להיות וממה שהם מפחדים להיות‪ .‬אם כך‪ ,‬לזהויות אפשריות של ה"עצמי" יש השפעה‬
‫מוטיבציונית רבה‪ ,‬המובילה אותנו להיות דברים מסוימים ומונעת מאיתנו להיות דברים אחרים‪ .‬תופעה זו‬
‫מסייעת לנו להבין מדוע אנשים חווים קשיים בשליטה עצמית או בכוח רצון‪ :‬אנו מסוגלים ליישם את כוונותינו‬
‫כאשר המצב המבוקש נחווה כרלוונטי‪ ,‬כלומר‪ ,‬כ"עצמי" אפשרי מובטח‪ ,‬ולהפך‪ ,‬לא נהיה מסוגלים כאשר המצב‬
‫נחווה כ"עצמי" לא אפשרי‪.‬‬

‫מטרות למידה מול מטרות ביצוע‬

‫אלמנטים נוספים באישיות שחשובים לגישת הקוגניציה החברתית הם מטרות‪ .‬כפי שראינו בפרק הקודם‪ ,‬מטרות‬
‫הינן ייצוגים מנטאליים של יעד פעולה או כיוון פעולה‪ ,‬והם מרכזיים למוטיבציה האנושית על פי גישה זו‪ .‬בכל‬
‫פעילות שהיא‪ ,‬אנשים יכולים לאמץ סוגים שונים של מטרות‪ ,‬אנשים שונים יחשבו דברים שונים על הפעילות‪,‬‬
‫מחשבות שונות על מטרות שעליהם להשיג‪ ,‬אשר‪ ,‬בתורן‪ ,‬יובילו לדפוסים שונים חשיבה‪ ,‬רגש והתנהגות‪ .‬בעבר‪,‬‬
‫נעשו הבחנות שונות ורבות בין סוגי מטרות‪ ,‬אך הבחנה אחת שנעשתה על ידי ‪ Carol Dweck‬מבחינה בין‬
‫"מטרות למידה" ו"מטרות ביצוע"‪ .‬לדוגמא‪ :‬אתה עושה מטלה במסגרת קבוצתית‪ .‬אם חשובה לך הלמידה מן‬
‫המטלה‪ ,‬יש לך "מטרת למידה"‪ ,‬אם חשוב לך שייראו כמה שאתה חכם ותורם במסגרת הקבוצתית‪ ,‬יש לך‬
‫"מטרת ביצוע"‪ ,‬אנשים עם שתי המטרות השונות הללו יחוו את המטלה באופן שונה‪ ,‬במיוחד אם הם בעלי‬
‫ספקות לגבי יכולותיהם‪ .‬מחקר התחלתי אשר בחן רעיון זה (תפעול מטרת למידה מול מטרת ביצוע) ושערכו‬
‫‪ ,Elliott & Dweck‬הפיק שני סוגי תוצאות מעניינות מאוד‪ :‬אנשים בקבוצת "מטרת ביצוע" ושהיו בעלי הערכה‬
‫נמוכה לגבי היכולת להם‪ ,‬אכן ביצעו את המטלה בצורה פחות טובה‪ .‬שנית‪ ,‬כאשר ביקשו מהאנשים "לחשוב בקול‬
‫רם" התברר שאותה קבוצה הביעה יותר מחשבות ורגשות שליליים‪ ,‬יותר מתח וחרדה בעת הביצוע‪ .‬על פי‬
‫‪ ,Dweck‬מדובר בתופעת "חרדת בחינות" ובכך היא למעשה חושפת דפוס חשיבה שמהווה בסיס סיבתי לרגשות‬
‫והפעולות שמאפיינות תופעה זו ומאפשרת‪ ,‬אולי‪ ,‬בניית שיטת התערבות כלשהיא להפחתת התופעה‪.‬‬

‫גורמים למטרות למידה מול מטרות ביצוע‪ :‬תיאוריות מרומזות )‪(implicit‬‬

‫לאור תוצאות מעניינות אלו‪ ,‬עולה השאלה‪" :‬מדוע אנשים מסוימים מאמצים מטרות למידה ואילו אחרים‬
‫מאמצים מטרות ביצוע?" גורם עיקרי בו התחשבו ‪ Dweck‬והקולגות שלה הוא‪ ,‬שייתכן ויש לאנשים שונים‬
‫תיאוריות מרומזות שונות לגבי תכונות אנושיות‪ ,‬כולל יכולות אנושיות‪ ,‬ושתיאוריות שונות אלו תורמות‬
‫לאוריינטציות המטרה השונות‪" .‬תיאוריות מרומזות" הם תיאוריות בכך שכוללות עובדות פשוטות‪ ,‬ומרומזות‬
‫בכך שאנו לא יכולים לומר את הרעיון באופן ברור‪ ,‬במילים‪ .‬התיאוריות המרומזות שמעניינות את ‪Dweck‬‬
‫והקולגות שלה הן אלו ששואלות האם תכונות פסיכולוגיות הינן קבועות או דינאמיות‪.‬‬
‫‪ Dweck‬והקולגות שלה בחנו את השפעת התיאוריות על אוריינטציית המטרה בקרב ילדים‪ .‬לפיהם‪ ,‬ישנם שני‬
‫סוגי אמונות על כיצד תכונה מסוימת נתפסת‪ .‬סוג ראשון שאומר שתכונה או מאפיין נתפס כקבוע (תיאורית‬
‫הקיום‪ )entity theory -‬וסוג שני‪ ,‬שאומר שתכונה או מאפיין נתפס כגמיש וניתנת לשינוי (תיאורית‬
‫התוספת‪/‬העלייה ‪ .)incremental theory -‬לדוגמא‪ -‬נמצא‪ ,‬כי ילדים בעלי תיאורית הקיום לגבי אינטליגנציה‬
‫(חושבים שזו תכונה קבועה) נוהגים להשתמש במטרת ביצוע‪ :‬זה רק טבעי לפרש פעילות כמבחן לאינטליגנציה‬
‫ולכן הביצוע הוא שחשוב‪ .‬מצד שני‪ ,‬ילדים בעלי תיאורית התוספת לגבי אינטליגנציה (חושבים שזו תכונה גמישה)‬

‫‪128‬‬
‫נוהגים להשתמש במטרת למידה‪ :‬אם רמת אינטליגנציה יכולה לעלות‪ ,‬אז עדיף שמטרתי תהיה למידה שלמעשה‪,‬‬
‫תעלה את רמת האינטליגנציה‪.‬‬

‫בשלב זה יש לציין שתי נקודות‪:‬‬

‫‪ Grant & Dweck‬השתמשו במושגים הרחבים יותר "מטרות שיפוט" ו"מטרות התפתחות" (אנלוגיות‬ ‫‪‬‬
‫למטרות ביצוע ומטרות למידה‪ ,‬בהתאמה)‪ ,‬כדי לתפוס את העובדה שכל מגוון התכונות יכולות להיתפס‬
‫כקבועות או גמישות‪ .‬כמובן שיש להדגיש‪ ,‬שוב‪ ,‬את העובדה שלא מדובר ביכולתה האובייקטיבית של‬
‫תכונה (אם יש כזו) להשתנות‪ ,‬אלא באמונה הסובייקטיבית של האדם ביכולת הזו‪.‬‬
‫ההבחנה של ‪ Dweck‬בין שני סוגי מטרות אינה היחידה‪ .‬למשל‪ ,‬נהוג להבחין גם התקרבות והימנעות‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .approach and avoidance‬יש אנשים מכוונים כלפי השגת תוצאה חיובית (התקרבות) ויש כאלו‬
‫מכוונים להימנעות מפני תוצאה שלילית‪.‬‬

‫סטנדרטים להערכה‬
‫מכניזם סוציו‪-‬קוגניטיבי נוסף‪ ,‬המרכזי לתפקוד האישיות‪ ,‬הוא סטנדרטים להערכה‪ ,‬כלומר‪ ,‬קריטריון להערכה‬
‫של כמה טוב הוא אדם‪ ,‬פעולותיו של אדם‪ ,‬או אירועים אחרים בעולם‪ .‬סטנדרטים קשורים במידה מסוימת‬
‫למטרות‪ .‬מטרות‪ ,‬כאמור‪ ,‬מייצגות יעדים שאנו מקווים להשיג בעתיד‪ .‬סטנדרטים הם קריטריון שאנו משתמשים‬
‫בו בשביל להעריך תוצאות בהווה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אתה יכול להעריך פעולתו של אדם‪ ,‬למשל‪ ,‬את יכולת השירה שלו‪ ,‬על‬
‫פי קריטריונים שקיימים בך‪ ,‬גם אם אין לך מטרה להפוך לזמר‪.‬‬
‫כפי שראינו בעבודתה של ‪ ,Dweck‬חשוב לעשות הבחנה איכותית בין סוגי מטרות (ביצוע מול למידה) והמקרה‬
‫זהה עבור סטנדרטים לביצוע‪ .‬ישנם סוגים שונים של סטנדרטים לביצוע אשר להם השלכות שונות על תפקוד‬
‫האישיות‪.‬‬

‫סטנדרטים של ה"עצמי" ואי התאמה של ה"עצמי"‬

‫‪ ,)1996 ,1989 ,1987( Higgins‬חקר את הנושא שהוא קורא לו "מדריכי העצמי"‪ .self guides -‬כלומר‪ ,‬סטנדרטים‬
‫אישיים‪ ,‬ייצוגים מנטאליים של סוגי ביצוע שאדם רוצה להשיג בעתיד‪ .‬הם "מדריכים" את ביצוע האדם לקראת‬
‫ההישג‪ .‬ישנם סוגים שונים של מדריכי העצמי לפי ‪ .Higgins‬חלקם מייצגים סטנדרטים של הישגיות שאנשים‪,‬‬
‫באופן אידיאלי‪ ,‬היו רוצים להשיג‪ .‬למשל‪ ,‬אם אתה ביישן ורוצה להיות יותר חברותי‪ ,‬סטנדרטים המייצגים‬
‫התנהגות חברותית יפעלו אצלך כ"מדריך עצמי אידיאלי"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ייתכן ויהיו לך סטנדרטים המייצגים‬
‫מחויבויות או תפקידים שעליך לעשות‪ .‬למשל‪ ,‬למרות ונניח שאתה אוהב להתבטל‪ ,‬אתה מרגיש אחריות להיות‬
‫יותר מצפוני ומתכנן לעתיד‪ .‬סטנדרטים הכוללים מצפוניות ויכולת תכנון לעתיד ייצגו את הסטנדרטיים של ה‪-‬‬
‫חייב‪ ,‬צריך (‪ -)ought‬כלומר את ה"עצמי החייב"‪ .‬הבחנה עיקרית שזוהתה על ידי ‪ Higgins‬היא ההבחנה בין‬
‫סטנדרטים של ה"ממשי" )‪ (actual‬וסטנדרטים של ה"חייב" )‪.(ought‬‬
‫הניתוח של ‪ Higgins‬את הנושא של סטנדרטים מהווה בסיס לניתוח של רגשות‪ .‬סוגי סטנדרטים שונים הופכים‬
‫אנשים לפגיעים יותר לסוגים שונים של חוויות אמוציונליות‪ .‬יש שני שלבים להסקה זו‪ :‬ראשית‪ ,‬אנשים חווים‬
‫רגשות שליליים כאשר מזהים אי התאמה בין איך שדברים באמת קורים בחייהם )‪ (actual self‬ובין אחד‬
‫מ"מדריכי העצמי" שלהם‪ .‬האי התאמה של ה"עצמי" היא מרכזית לחווית רגשות‪ .‬שנית‪ ,‬אי התאמות בין סוגים‬
‫שונים של "מדריכי העצמי" מעוררים רגשות שונים‪ .‬אי התאמה בין עצמי ממשי ואידיאלי גורם לעצב או ייאוש‪,‬‬
‫אי התאמה בין עצמי ממשי וחייב גורם לחרדה או לסערת רוחות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי לאנשים שונים יש סטנדרטים‬

‫‪129‬‬
‫שונים ולכן ייתכן ויפרשו את אותו אירוע בדרכים שונות‪ ,)1986( Higgins, Bond, Klein & Strauman .‬הצליחו‬
‫לאשש רעיונות אלו במחקר מתאמי שערכו‪.‬‬
‫אתם בודאי לא משוכנעים מתוצאות אלו‪ ,‬שהרי ידוע שמחקר ניסויי יספק עדות משכנעת הרבה יותר‪Higgins .‬‬
‫כמובן הצליח לעשות זאת על ידי מניפולציית הטרמה )‪ ,(priming‬שהרי סטנדרטים של "אידיאל" ו"חייב" הינם‬
‫אלמנטים של ידע‪ ,‬ואלמנטים של ידע ניתן להטרים‪ .‬כלומר‪ ,‬מניפולציה ניסויית של קוגניציה הובילה לשינוי ברגש‪.‬‬
‫מחקרים רבים מאוחרים יותר סיפקו עדויות עקביות עם רעיון זה‪ .‬לאי התאמה של ה"עצמי" יש השלכות‬
‫בריאותיות‪ ,‬לאחר שזו נמצאה כמפחיתה את יעילות תפקוד המערכת החיסונית שלנו‪ .‬חוקרים קליניים החלו‬
‫לפתח טכניקות ריפוי המבוססות על הפחתת אי ההתאמה‪.‬‬

‫גישת "עקרונות כלליים" לאישיות‬

‫לתיאוריה של ‪ Higgins‬יש יתרון קל‪ ,‬הנוגע להסבר של המשכיות בהתנהגות כנגד שינויים בהתנהגות מסיטואציה‬
‫אחת לאחרת‪ .‬כפי שראינו בעבר‪ ,‬פסיכולוגים של האישיות מתייחסים להמשכיות בהתנהגות כאינדיקציה‬
‫לאישיות האדם ואילו שינויים מוסברים במונחים של כוח הסיטואציה להשפיע על ההתנהגות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬גישתו‬
‫של ‪ Higgins‬מפיקה עקרונות כלליים‪ .‬הוא מתאר זאת כ"גישת העקרונות הכלליים" להבנת האישיות והשפעות‬
‫הסיטואציה‪ .‬ידע האדם‪ -‬כולל הסטנדרטים שלו‪ -‬מסביר את ההמשכיות והיציבות ברגש ובהתנהגות‪ ,‬אך‬
‫מכניזמים של ידע גם מסבירים השפעות של הסיטואציה‪ .‬סיטואציות שונות מפעילות אספקטים שונים של ידע‬
‫וכך‪ ,‬גורמות לרגשות שונים ולדפוסים מוטיבציוניים שונים‪ .‬הרעיון הוא שלפי גישה זו סט כללים אחד יכול‬
‫להסביר את השפעות האישיות והסיטואציה על רגש והתנהגות‪.‬‬

‫הסברים סיבתיים וייחוסים‬

‫בחלק זה נבין כיצד אנשים מארגנים מידע על גורמים סיבתיים לאירועים‪ .‬הסקות לגורמים סיבתיים לאירועים‬
‫נקראים ייחוסים‪ :attributions -‬אנו מייחסים גורם סיבתי אשר אחראי לאירוע נצפה‪ Weiner .‬הציע שישנם‬
‫שלושה מימדים רלוונטיים להסבר סיבתי‪ .‬המימד הראשון‪ :‬האם הגורם הסיבתי נתפס כמגיעות מבפנים‬
‫)‪ (internal‬או מבחוץ )‪ -?(external‬מימד זה נקרא גם "אתר הסיבתיות"‪ .locus of causality ,‬המימד השני‪:‬‬
‫האם הגורם הסיבתי הוא יציב וניתן לתיקון או שמא הוא לא יציב או משתנה? ההשלכות של הייחוסים‬
‫הסיבתיים הנובעות משילוב שני המימדים הראשונים נצפים בטבלה הבאה בה ניתן לראות כי אנו מייחסים‬
‫הצלחה או כישלון ליכולת‪ ,‬קושי המשימה‪ ,‬מאמץ ומזל‪:‬‬
‫חיצוני‬ ‫פנימי‬ ‫גורם סיבתי‬
‫קושי המשימה‬ ‫יכולת‬ ‫יציב‬
‫מזל‬ ‫מאמץ‬ ‫משתנה‬
‫המימד השלישי‪ :‬האם אירועים הם נשלטים או יכולים להיות מושפעים ממאמץ נוסף?‬
‫בכל מקרה מה שחשוב הם האמונה הסובייקטיבית והשיוך הסיבתי של האדם‪ .‬אדם אחד יכול לראות את המראה‬
‫החיצוני שלו כנשלט וניתן לשינוי והשני לא‪.‬‬

‫תוצאות של ייחוסים סיבתיים‬

‫השלכות יישומיות של הבדלה בין ייחוסים של ביצוע‪ ,‬מודגמים כאן במחקר שנערך על סטודנטים בשנה ראשונה‬
‫)‪ .(Wilson & Linville, 1985‬הסטודנטים‪ ,‬בעלי ציונים נמוכים ואינדיקציה לכך שהיו להם דאגות בנושא‪,‬‬
‫חולקו לשתי קבוצות‪ .‬לאלו בקבוצת הניסוי ניתנה אינפורמציה המציעה שהגורם הסיבתי לביצועים הירודים אינו‬

‫‪131‬‬
‫יציב (סטטיסטיקות שהראו כי הציונים אכן עולים בשנים מתקדמות‪ ,‬למשל)‪ .‬לסטודנטים בקבוצת הביקורת לא‬
‫ניתנה שום אינפורמציה הקשורה לשיפור בציונים או המציעה כי הגורם הסיבתי יציב או אינו יציב‪ .‬החוקרים‬
‫שיערו כי הייחוס לציונים הנמוכים כגורם סיבתי לא יציב תפחית את רמת החרדה‪ ,‬תגביר ציפיות לגבי ציונים‬
‫עתידיים‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬תוביל לשיפור בביצוע הממשי‪ .‬התוצאות תאמו להשערות‪.‬‬
‫אנשים מבצעים ייחוסים בעלי השלכות‪ ,‬למשל‪ ,‬על מוטיבציה‪ .‬ייחוסים סיבתיים הם גם אספקטים חשובים‬
‫לסטריאוטיפים‪ .‬הצלחה של גבר וכשלון של אישה מיוחסים רבות ליכולת‪ ,‬כאשר מתרחש ההיפך הייחוס הוא‬
‫למזל‪ .‬הבדלים בייחוסים סיבתיים הם בעלי השלכות גם לרגשות‪ .‬בהקשר של חוסר אונים נלמד‪ ,‬דיכאון הוא‬
‫תוצאה של ייחוס פנימי‪ ,‬יציב‪ ,‬וגלובלי‪ .‬לסיכום‪ ,‬ייחוסים גורמים לרבים מהרגשות‪ ,‬מוטיבציות והתנהגויות שלנו‪.‬‬

‫יישומים קליניים‬
‫יישומים קליניים של התיאוריה הקוגניטיבית הם בעלי חשיבות עצומה ב‪ 25-‬שנים האחרונות ובמקומות רבים‬
‫תיאוריה זו היא הדומיננטית מכל האוריינטציות התיאורטיות‪ .‬אין תיאוריה או טכניקה אחת של טיפול‬
‫קוגניטיבי‪ ,‬במקום‪ ,‬יש גישות שונות‪ ,‬לרוב "תפורות" עבור בעיות מסוימות‪ ,‬אשר חולקות מספר הנחות משותפות‪:‬‬
‫‪ .1‬קוגניציות (ייחוסים‪ ,‬אמונות‪ ,‬ציפיות ועוד) הן קריטיות בקביעת רגשות והתנהגות‪ .‬לכן‪ ,‬יש עניין במה‬
‫אנשים חושבים ואומרים לעצמם‪.‬‬
‫‪ .2‬הקוגניציות נוטות להיות ספציפיות לסיטואציה או לפחות לקטגוריה של סיטואציה‪.‬‬
‫‪ .3‬נראה כי פסיכופתולוגיה מתעוררת מקוגניציות מעוותות‪ ,‬לא נכונות‪ ,‬לא אדפטיביות הנוגעות ל"עצמי"‪,‬‬
‫לאחר‪ ,‬ולאירועים בעולם‪ .‬פתולוגיות שונות הם תוצאה של קוגניציות שונות או דרכים שונות לעיבוד‬
‫מידע‪.‬‬
‫‪ .4‬קוגניציות לא מסתגלות גורמות להרגשות והתנהגות בעייתיים‪ ,‬אשר מובילים‪ ,‬בתורם‪ ,‬לקוגניציות‬
‫בעייתיות‪ .‬כך מתקיים מעגל המשמר את הפתולוגיה‪.‬‬
‫‪ .5‬תרפיה קוגניטיבית כוללת מאמץ ושיתוף פעולה בין המטפל והמטופל‪ ,‬כדי לקבוע אילו קוגניציות‪-‬‬
‫מעוותות‪ ,‬לא מסתגלות‪ -‬יוצרות את הקושי ואז להחליפן עם קוגניציות מציאותיות ומסתגלות‪ .‬הגישה‬
‫הטיפולית נוטה להיות אקטיבית‪ ,‬מובנית וממוקדת בהווה‪.‬‬
‫‪ .6‬בניגוד לגישות אחרות‪ ,‬הגישה הקוגניטיבית לא רואה את הלא מודע כחשוב‪.‬‬
‫מתח והתמודדות‬
‫‪ ,Lazarus‬שעבודתו בתחום מתח והתמודדות מאוד משפיעה‪ ,‬מציע שמתח פסיכולוגי תלוי בקוגניציות הקשורות‬
‫באדם ובסביבה‪ .‬בגישה הקוגניטיבית למתח והתמודדות‪ ,‬מתח נראה כמתרחש כאשר האדם רואה את המצב‬
‫כתובעני‪ ,‬מכביד ומוגזם למשאבים שלו וכמסכן את ה ‪ well-being‬שלו‪ .‬שני שלבים של הערכה קוגניטיבית‬
‫מעורבים בתהליך‪ :‬בשלב הראשון‪ ,‬האדם מעריך האם קיים משהו בסיכון‪ ,‬האם יש איום או סכנה‪ .‬בשלב השני‪,‬‬
‫האדם מעריך מה‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬אפשר לעשות כדי להתגבר על הנזק‪ ,‬למנוע אותו‪ ,‬או לשפר את הסיכוי לטובה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בשלב השני האדם מעריך את המשאבים שלו להתמודדות עם האיום הפוטנציאלי שהוערך בשלב הראשון‪.‬‬
‫ישנן דרכים שונות להתמודדות עם כל סיטואציה‪ .‬הבחנה מרכזית בתחום מבחינה בין "התמודדות ממוקדת‬
‫בעיה"‪ ,problem-focused coping -‬המתייחסת לניסיון להתמודד על ידי שינוי מאפיינים של המצב המלחיץ‪,‬‬
‫ובין "התמודדות ממוקדת רגש"‪ ,emotion-focused coping -‬בה האינדיבידואל שואף לשפר את מצבו הרגשי‬
‫הפנימי על ידי‪ ,‬למשל‪ ,‬לחפש תמיכה אצל חברים‪ .‬מחקר שנעשה על ידי ‪ Folkman, Lazarus‬וקולגות ‪ ,‬בו פיתחו‬
‫שאלון להערכת התמודדות‪ -‬סולם דרכי ההתמודדות או ‪ ,The Ways of Coping Scale‬בחן את ההשלכות‬
‫הבריאותיות של אסטרטגיות התמודדות שונות‪ .‬המחקר מציע את המסקנות הבאות‪:‬‬

‫‪131‬‬
‫‪ .1‬יש עדות ליציבות וגם לשינוי של הדרכים בהם אנשים מתמודדים עם סיטואציות מלחיצות‪ .‬למרות‬
‫שמספר דרכים נראות כמושפעות מגורמים אישיותיים‪ ,‬השימוש ברבות מן הדרכים נראה כמושפע מתוכן‬
‫הסיטואציה‪.‬‬
‫‪ .2‬באופן כללי‪ ,‬ככל שגדלים רמת הלחץ המדווח והמאמץ להתמודד‪ ,‬כך המצב הבריאותי פחות טוב והסיכוי‬
‫לסימפטומים פסיכולוגיים גדל‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬ככל שתחושת השליטה גדלה הבריאות הפיסית‬
‫והפסיכולוגית טובה יותר‪.‬‬
‫‪ .3‬באופן כללי‪ ,‬פתירת בעיות "מתוכננת"‪"( ,palnful problem solving -‬ערכתי תוכנית פעולה ואני אדבוק‬
‫בה") היא צורת התמודדות יותר אדפטיבית מאשר בריחת הימנעות ("ניסיתי להפחית את המתח על ידי‬
‫אכילה או שימוש בסמים") או התמודדות על ידי עימות‪"( confrontative coping -‬אני אביע כעס כלפי‬
‫אלו שגרמו לי לבעיה")‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬מטפלים דורשים היום הליכים פרקטיים להורדת המתח‪ .‬הליך אחד פותח על ידי ‪Don Meichenbaum‬‬
‫אשר מציע כי יש להסתכל על מתח במונחים קוגניטיביים‪ .‬לאנשים במתח יש לעיתים קרובות מחשבות מתערבות‬
‫ו"מביסות" את העצמי‪ .‬אירועים בחייהם נתפסים בדרכים עקביות עם ההטיות השליליות שלהם‪ .‬ההליך של ‪Don‬‬
‫‪ Meichenbaum‬נבנה כדי לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם המתח‪.‬‬
‫ההליך‪ ,‬הנקרא "אימון חיסון מתח"‪ ,stress inoculation training -‬כולל לימוד הקליינט את הטבע‬
‫הקוגניטיבי של מתח‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬הוראות להליך ההתמודדות עם המתח ושינוי הקוגניציות הפגומות‪ .‬ולבסוף‪,‬‬
‫אימון היישום של ההליך בסיטואציות ממשיות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שייתכן והאדם אינו מודע למחשבות השליליות‬
‫האוטומטיות שיש לו‪ ,‬לכן‪ ,‬יש ללמדו להיות מודע להן ולהשפעותיהן השליליות‪ .‬בהליך ההתמודדות‪ ,‬הקליינט‬
‫לומד שיטות הרגעות וגם אסטרטגיות קוגניטיביות כמו למשל איך לבנות מחדש בעיה כך שתראה יותר ניתנת‬
‫לשליטה‪ .‬כמו כן לומדים אסטרטגיות פתרון בעיות (איך להגדיר בעיה‪ ,‬הערכת נתוני בעד ונגד בבעיה ועוד) ושימוש‬
‫בהצהרות לגבי ה"עצמי" להתמודדות ("אני יכול לעשות את זה"‪" ,‬צעד אחד בכל פעם" ועוד)‪ .‬לבסוף‪ ,‬באמצעות‬
‫חזרה מדומה ואימון בסיטואציות של העולם האמיתי‪ ,‬קליינטים לומדים להרגיש בנוח עם ההליכים ולהפיק מהם‬
‫את המיטב‪.‬‬
‫הליך "אימון חיסון מתח" הינו אקטיבי‪ ,‬ממוקד‪ ,‬מובנה וקצר‪ ,‬ונעשה בו שימוש בתחומים רבים‪ ,‬ממקומות עבודה‬
‫בהם לימדו עובדים להתמודד עם הלחץ‪ ,‬דרך אתלטים במתח לפני תחרות ועד נפגעות אונס להתמודדות עם‬
‫הטראומה‪.‬‬

‫פתולוגיה ושינוי‬
‫ההשקפה הקוגניטיבית לעיבוד מידע טוענת שפסיכופתולוגיה נובעת מקוגניציות לא מסתגלות ולא מציאותיות‪.‬‬
‫התרפיה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כוללת מאמצים לשנות את העיוות הקוגניטיבי לקוגניציה מציאותית ומסתגלת‪.‬‬
‫התרפיה הרציונלית‪-‬רגשית של ‪Ellis‬‬
‫‪ Ellis‬פיתח שיטה טיפולית של שינוי אישיות הידועה כתרפיה הרציונלית‪-‬רגשית‪ rational-emotive therapy ,‬או‬
‫‪ .RET‬לפי התיאוריה שלו‪ ,‬הגורמים לקשיים פסיכופתולוגים הם אמונות או טענות לא הגיוניות שקיימות כי אנו‬
‫חייבים לעשות משהו‪ ,‬חייבים להרגיש משהו מסוים‪ ,‬חייבים להיות סוג מסוים של אדם‪ ,‬כאשר אנו לא מסוגלים‬
‫לעשות משהו בקשר לרגשות או למצב שלנו‪ .‬ישנן קוגניציות לא מסתגלות רבות היוצרות הרגשות וסיטואציות‬
‫בעייתיות‪ .‬למשל‪:‬‬

‫‪132‬‬
 ‫‪ -‬אמונות לא הגיוניות‪" :‬אם קר דברים טובים‪ ,‬עכשיו חייב לקרות דבר רע"‪.‬‬
‫‪ -‬סיבתיות מעוותת‪ :‬נכשלתי בניסיון הזה‪ ,‬אז אני בטח חסר יכולת"‪.‬‬
‫‪ -‬ציפיות אשר מתפקדות באופן שאינו נורמאלי‪" :‬אם משהו יכול להשתבש לי‪ ,‬הוא ישתבש"‪.‬‬
‫‪ -‬השקפה עצמית שלילית‪" :‬אני תמיד נוטה לחשוב שאחרים טובים ממני"‪.‬‬
‫‪ -‬ייחוסים לא מסתגלים‪":‬כאשר אני מנצח‪-‬זה מזל‪ ,‬כאשר אני מפסיד‪ -‬זה בגללי"‪.‬‬
‫‪ -‬עיוות זיכרון‪" :‬לעולם לא הצלחתי בכלום"‪.‬‬
‫‪ -‬תשומת לב לא מסתגלת‪" :‬כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה כמה גרוע יהיה אם אכשל"‬
‫‪ -‬אסטרטגיות המביסות את העצמי‪" :‬אני אפיל את עצמי לפני שאחרים יעשו זאת"‪.‬‬
‫באמצעות הגיון‪ ,‬טיעונים‪ ,‬שכנוע והומור‪ ,‬נעשה מאמץ לשנות את האמונות הלא הגיוניות הללו‪ ,‬הגורמות לקשיים‬
‫רבים‪.‬‬
‫התרפיה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‬
‫התרפיה של ‪ Beck‬מוכרת כרלוונטית לטיפול בדיכאון‪ ,‬אך היא רלוונטית למגוון רחב של הפרעות פסיכולוגיות‪.‬‬
‫לפיו‪ ,‬קשיים פסיכולוגיים נובעים ממחשבות אוטומטיות‪ ,‬הנחות לא מתפקדות‪ ,‬והנחות שליליות לגבי ה"עצמי"‪.‬‬
‫השלישייה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‬
‫על פי ‪ ,Beck‬אדם בדיכאון מעריך באופן שגוי חוויות מן העבר וההווה‪ ,‬מה שמוביל לראיית ה"עצמי" כלוזר‪ ,‬את‬
‫העולם כמתסכל ואת העתיד כעגום‪ .‬בנוסף‪ ,‬אדם בדיכאון נוטה לעיבוד מידע מעוות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬הגזמה של קשיים‬
‫יומיומיים לאסונות והכללה של דחייה אחת לאמונה ש"אף אחד לא אוהב אותי"‪.‬‬
‫מחקר על קוגניציות מעוותות‬
‫נעשים ניסיונות רבים לקבוע את תפקיד הקוגניציות המעוותות בדיכאון ובקשיים פסיכולוגיים אחרים‪ .‬באופן‬
‫כללי יש תמיכה לשלישייה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬בהשוואה לאנשים לא דיכאוניים‪,‬‬
‫הדיכאוניים מתמקדים יותר בעצמם‪ ,‬בעלי יותר מבנים שליליים נגישים של ה"עצמי" ויש להם נטיות כלפי‬
‫פסימיזם‪ ,‬בייחוד כאשר זה קשור ל"עצמי"‪ .‬מה שפחות ברור מתוך המחקר‪ ,‬זה האם קוגניציות מעוותות אלו הן‬
‫הגורם לדיכאון או פשוט סימפטום של הדיכאון‪.‬‬
‫שאלה נוספת הקשורה לתחום היא‪ -‬מה קורה לקוגניציות המעוותות כאשר הדיכאון עובר? הסיבה ששאלה זו‬
‫חשובה כל כך היא שפעמים רבות יש לדיכאון נטייה לחזור‪ ,‬אך מדוע שזה יקרה אם הקוגניציות המעוותות‬
‫חולפות? הקוגניציות המעוותות אשר מביאות אדם להיות פגיע לדיכאון הן רדומות והופכות להיות בולטות תחת‬
‫תנאים של מתח‪ .‬אנשים פגיעים לדיכאון עלולים להחזיק בגישה שלילית כלפי ה"עצמי" וזו תבוא לידי ביטוי‬
‫בתנאים של פגיעה בהערכה העצמית‪ .‬אם כך‪ ,‬משימת הטיפול היא להשפיע ולהביא לשינוי בסיסי בקוגניציות אלו‬
‫וגם להפוך את האדם ליותר מודע לתנאים בהם הקוגניציות עלולות לבוא לידי ביטוי‪.‬‬
‫טיפול קוגניטיבי‬
‫טיפול קוגניטיבי לדיכאון נועד לעזור למטופל להבין שפירוש אירועים כך מוביל לרגשות שליליים‪ .‬הטיפול נע בין‬
‫‪ 15‬ל ‪ 25‬מפגשים חד שבועיים‪ .‬הגישה כוללת חוויות לימודיות ספציפיות אשר באות ללמד את המטופל להשגיח‬
‫על המחשבות האוטומטיות השליליות‪ ,‬לזהות כיצד הן גורמות לרגשות והתנהגות בעייתיים ועוד‪.‬‬
‫בנוסף לבחינה של אמונות ועוד‪ ,‬משימות התנהגותיות משמשות כדי לעזור למטופל לבחון הנחות וקוגניציות לא‬
‫מסתגלות מסוימות‪ .‬הטיפול מתמקד בקוגניציות מטרה מסוימות אשר נחשבות כתורמות לדיכאון‪ .‬בשונה‬
‫מטיפול אנליטי‪ ,‬בטיפול הקוגניטיבי של ‪ Beck‬המטופל הוא אקטיבי באופן מודע בבניית הטיפול‪ ,‬במיקוד של‬
‫"כאן ועכשיו" ועוד‪ .‬הטיפול הקוגניטיבי של ‪ Beck‬הורחב בשביל לכלול טיפול בקשיים פסיכולוגיים אחרים כולל‬
‫חרדה‪ ,‬הפרעות אישיות ועוד‪ .‬הרעיון הבסיסי הוא שכל קושי פסיכולוגי מקושר עם דפוס אמונות שונה‪ .‬כפי‬
‫שבדיכאון האמונות מקושרות בכישלון וערך עצמי‪ ,‬בחרדה‪ ,‬למשל‪ ,‬הן קשורות בסכנה‪.‬‬

‫‪133‬‬
 ‫פסיכופתולוגיה‪ :‬יצירת מודל‪ ,‬תפיסה עצמית ויעילות עצמית נתפסת‬
‫התנהגות לא אדפטיבית היא תוצאה של למידה לא פונקציונאלית‪ .‬תגובות לא אדפטיביות יכולות להילמד‬
‫כתוצאה של חוויות ישירות‪ ,‬או כתוצאה של חשיפה למודלים לא מתאימים‪ ,‬לא הולמים‪ Bandura .‬הציע שהדרגה‬
‫שבה הורים משמשים מודל להתנהגות לקויה היא‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬גורם סיבתי להתפתחות פסיכופתולוגיות‪.‬‬
‫הוצע‪ ,‬כי ייתכן שלמידה מצפייה והתניה עקיפה אחראים לחלק גדול מהפחדים והפוביות האנושיות‪.‬‬
‫התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית מדגישה את תפקיד ה"ציפיות הלא מתפקדות"‪,dysfunctional expectancies -‬‬
‫אנשים מתנים אירוע כואב עם סיטואציה מסוימת‪ .‬בעקבות כך יתנהגו על מנת להימנע מאותה סיטואציה‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬על ידי כך‪ ,‬הם מביאים על עצמם את אותה סיטואציה ממנה ניסו להימנע‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם המפחד‬
‫מקרבה‪ ,‬יתנהג בצורה עוינת‪ .‬התוצאה היא דחייה על ידי החברה ואישור לא מודע לפחדים שלו כי קרבה מובילה‬
‫לאכזבה ודחייה‪.‬‬
‫תהליכים קוגניטיביים גם כן "משחקים תפקיד" בפסיכופתולוגיה במונחים של "הערכה עצמית לא מתפקדת"‪-‬‬
‫‪ ,dysfunctional self-evaluation‬במיוחד במונחים של יעילות עצמית נתפסת נמוכה‪perceived low self- -‬‬
‫‪( efficacy‬המחשבה כי אדם אינו מסוגל לבצע את המטלה או להתמודד עם דרישות הסיטואציה)‪ .‬לפי התיאוריה‬
‫הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬תפיסה אחרונה זו היא מהותית בחרדה ודיכאון‪.‬‬

‫יעילות עצמית‪ ,‬חרדה ודיכאון‬

‫תפקיד היעילות עצמית נתפסת בחרדה‪ :‬אנשים עם יעילות עצמית נתפסת נמוכה בהקשר של איום פוטנציאלי‬
‫חווים חרדה גבוהה‪ .‬לא מדובר באירוע המאיים שגורם לחרדה‪ ,‬אלא‪ ,‬החוסר יעילות הנתפסת בהתמודדות עם‬
‫גורם זה‪ .‬האדם החרד מתמקד בגורם אשר מהווה אסון בשבילו ובחוסר היכולת שלו להתמודד‪ ,‬במקום להתמקד‬
‫במה אפשר לעשות על מנת להתגבר על האיום‪.‬‬
‫תפקיד היעילות העצמית הנתפסת בדיכאון‪ :‬מדובר ביעילות עצמית נתפסת בהקשר של תוצאות מתגמלות בניגוד‬
‫לאיום פוטנציאלי כפי שיש בחרדה‪ .‬דיכאון מייצג את התגובה לחוסר יעילות נתפסת לזכות בתוצאה מתגמלת‬
‫נחשקת‪ .‬למרות מקום של תפיסת האי יעילות כגורם לדיכאון‪ ,‬חלק מהבעיה עם דיכאוניים עלולה להיות עם‬
‫הסטנדרטים הכל כך נוקשים שלהם‪ ,‬כך שכאשר הם לא עומדים בהם‪ ,‬הם מאשימים את עצמם ואת חוסר‬
‫היכולת שלהם בתוצאה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אמונות לגבי היעילות העצמית עלולה לתרום לביצוע הירוד ולהאשמה עצמית‬
‫נוספת ובכך לחזק את מעגל הרס‪-‬ה"עצמי" הזה‪.‬‬
‫‪ Bandura‬מתייחס לאפקט שמתרחש כאשר יש סתירה בין סטנדרטים לבין ביצוע‪ .‬סתירה כזו תוביל למוטיבציה‬
‫כאשר האדם מאמין שיש לו את היכולת להשלים את המשימה‪ .‬כאשר האמונה היא שהמשימה היא מעבר‬
‫ליכולות האדם כיון שהמשימה עצמה אינה מציאותית מבחינת דרישותיה‪ ,‬זה יביא לנטישת המשימה‪ -‬כלומר‪,‬‬
‫לאפתיה‪ .‬דיכאון מתרחש כאשר האמונה היא שהמשימה היא מעבר ליכולות האדם אך האדם מאמין שהמשימה‬
‫היא הגיונית מבחינת דרישותיה‪ .‬מדובר במצב שהוא דו צדדי‪ .‬סתירה בין סטנדרטים לבין ביצוע מובילה לרגשות‬
‫שליליים אשר‪ ,‬בתורם‪ ,‬תורמים לקיום ושימור הסתירה‪.‬‬
‫יעילות עצמית ובריאות‬
‫הקשר בין יעילות עצמי ובריאות הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום קוגניציה חברתית‪ .‬התוצאות הן‬
‫ברורות‪ :‬אמונות יעילות עצמית חזקות וחיוביות טובות לבריאות ולהפך‪ ,‬אמונות יעילות עצמית חלשות ושליליות‬
‫מזיקות לבריאות‪ .‬ישנן שתי דרכים עיקריות בהן אמונות כאלו משפיעות על הבריאות‪ :‬ראשית‪ ,‬בהשפעתן על‬
‫התנהגויות הקשורות בבריאות ובהשפעתן על תפקוד המערכת הפיסיולוגית באופן ישיר‪ .‬נמצא‪ ,‬למשל‪ ,‬כי שינויים‬
‫באמונות היעילות העצמית הם בעלי חשיבות בקרש לתהליכי החלמה ממחלה‪ .‬כמו כן נמצא כי אמונות גבוהות‬

‫‪134‬‬
‫ביעילות עצמית מבודדות את האפקט של מתח וכך מגבירות את תפקוד המערכת החיסונית‪ ,‬למרות שלגורמי‬
‫המתח עצמם השפעה מוכחת על החלשת המערכת החיסונית‪.‬‬
‫שינוי טיפול‪ :‬יצירת מודל ושליטה מודרכת‬
‫על פי ‪ ,Bandura‬תהליך השינוי כולל לא רק רכישת דפוסי התנהגות ומחשה חדשים‪ ,‬אלא גם את ההכללה שלהם‬
‫(לסיטואציות אחרות) ושימורם‪ .‬השיטה הטיפולית המזוהה ביותר עם התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית היא רכישת‬
‫הדפוסים החדשים על ידי יצירת מודל ושליטה מודרכת )‪ .(modeling & guided mastery‬כלומר‪ ,‬פעילויות אשר‬
‫אמורות להילמד נחלקות לתת‪-‬כישורים ובהדרגה למשימות קשות יותר על מנת להבטיח התקדמות מקסימאלית‪.‬‬
‫בשליטה מודרכת‪ ,‬מסייעים למטופל לבצע את ההתנהגויות הרצויות‪ .‬כלומר‪ ,‬בניגוד לשיטות טיפוליות אחרות‬
‫אשר שמות דגש על תקשורת מילולית‪ ,‬תיאוריה זו ממליצה על שליטה מודרכת כעיקרון לשינוי אישי‪.‬‬
‫במחקר שערכו ‪ Bandura‬והקולגות שלו על בעלי פוביות מנחשים‪ ,‬נטען כי אנשים יתגברו על פחדיהם רק אם‬
‫תגדל התפיסה העצמית שלהם לגבי יכולת ההתמודדות עם הסיטואציה ממנה הם מפחדים‪ .‬גם כאן‪ ,‬המכניזם‬
‫הפסיכולוגי הדורש שינוי הוא היעילות העצמית‪ .‬במחקר נמצא‪ ,‬כי משתתפים אשר הדגימו את ההתנהגות הרצויה‬
‫בעצמם (בניגוד למטפל אשר הדגים להם)‪ -‬החזקת נחש‪ ,‬הראו את השינוי הגדול ביותר בהתנהגות‪ .‬בבדיקת‬
‫יעילות עצמית נמצא כי שינוי גדול בתפיסת היעילות העצמית הוביל לשינוי גדול בהתנהגות‪.‬‬
‫חשיבות מיוחדת לכל גישה טיפולית היא הדרגה בה האפקט החיובי נשמר ומוכלל לאספקטים אחרים של תפקוד‬
‫האדם‪ .‬המפקפקים בגישת יצירת המודל ושליטה מודרכת כנראה מצפים ליותר עדות לשימור השינוי והכללתו‬
‫‪,‬למשל‪ ,‬מעבר לפוביה המטופלת‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מחקרים הציעו שהאפקט אכן נשמר והופך לאמונות יעילות‬
‫ה"עצמי" גם בתחומים אחרים‪.‬‬

‫המקרה של ג'ים‬
‫התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ :‬מטרות‪ ,‬מחזקים ואמונות בנוגע ליעילות ה"עצמי"‬
‫יש לציין‪ ,‬כי ג'ים הוערך לפני יותר מעשרים שנה באמצעות מגוון נקודות מבט תיאורטיות‪ .‬התיאוריה הסוציו‪-‬‬
‫קוגניטיבית הייתה בתחילת דרכה לכן ניתן היה לאסוף מעט מידע על מנת ליצור תובנה כלשהיא על אישיותו‪.‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬ג'ים נשאל על המטרות שלו‪ ,‬על מחזקים חיוביים ואברסיבים (חיוביים‪ -‬כסף‪ ,‬זמן עם אהוביו‬
‫ושליליים‪ -‬נתקל בקושי לציין)‪ .‬הוא נשאל על יכולות וכישורים בתחום האינטלקטואלי והחברתי‬
‫(באינטלקטואלי‪ -‬מחשיב עצמו כאינטליגנט בעל חשיבה מסודרת ולוגית אך קצת פחות יצירתי‪ ,‬בחברתי‪ -‬בעל‬
‫ביטחון גבוה אך תוהה כמה אגוצנטרי עליו להיות כיון שהוא לוקח ללב בקלות)‪ .‬במונחים של יעילות העצמי‪,‬‬
‫לג'ים השקפות חיוביות על עצמו ברוב התחומים‪.‬‬
‫הערכות‬
‫(רוב קטע זה כלל תיאורים די משעממים ולא חשובים של ג'ים אז רשמתי את הנקודות שנראות לי חשובות)‬
‫‪ .1‬במונחים של ציפיות כלליות‪ ,‬במבחן ‪ Life Orientation‬אשר מודד נטיה כללית לפסימיזם או‬
‫אופטימיזם‪ ,‬תגובותיו הצביעו על אוריינטציה פסימית חזקה אשר מתאימה לנטייה הדיכאונית שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬במונחים של ייחוסים‪ ,‬ג'ים מדגיש את האמונה שלו שליטה ואחריות בניגוד לאמונה במזל או גורל‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ ,Attributional Style Questionnaire‬תגובותיו שיקפו נטייה חזקה לייחוסים פנימיים‪ ,‬יציבים‬
‫וגלובלים‪ ,‬והתאימו לנטייה הדיכאונית ולאמונה בשליטה‪.‬‬
‫‪ .3‬ב‪ ,Ways of Coping Scale -‬תגובותיו הצביעו ששיטת ההתמודדות העיקרית שלו היא קבלת אחריות‪,‬‬
‫הוא נוטה להישאר בשליטה עצמית ולחשוב על הבעיה במקום להשתמש ב‪ escape-avoidance -‬ולחפש‬
‫תמיכה חברתית‪.‬‬

‫‪135‬‬
 ‫ניתוח השוואתי‪ :‬קישור התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית לגישות קודמות‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬התיאוריות דומות בהסתמכות על תכנים שלא ניתן למדוד באופן מדעי כיון שהם לא‬
‫מודעים‪ .‬החוקרים הסוציו‪-‬קוגניטיביים לא מסכימים עם האישיות שנקבעת‪ ,‬יחסית‪ ,‬בשנים הראשונות‪ ,‬אלא‬
‫שההתנהגות משתנה באופן שיטתי בהתאם לקונטקסט‪.‬‬
‫התיאוריה הפנומנולוגית‪ -‬שתיהן מדגישות את פוטנציאל אנושי ותפיסה של העצמי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הסוציו‪-‬‬
‫קוגניטיבית טוענת כי לאנשים מערכת מורכבת של תפיסות עצמי ושל הערכות עצמי ואילו הפנומנולוגית שמה‬
‫דגש על תפיסת עצמי מוכללת‪ .‬בטיפול‪ ,‬הפנומנולוגית טוענת שאווירה טיפולית הינה מרכיב עיקרי בדרך לשינוי‬
‫ואילו הסוציו‪-‬קוגניטיבית מדגישה התפתחות כישורים ואת האפקט של שליטה מודרכת על אמונות יעילות‬
‫ה"עצמי"‪.‬‬
‫שורשיה של התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית מגיעים מתיאורית הלמידה‪ .‬בייחוד כאשר מדברים על התנהגות‬
‫נלמדת בהקשרים מסוימים‪ .‬אך לעומת זאת‪ ,‬סוציו‪-‬קוגניטיביים מאמינים שאנשים משפיעים על התנהגות עצמם‬
‫דרך יכולותיהם לחשוב‪ -‬בייחוד על עצמם‪.‬‬
‫תיאורית התכונות‪ -‬בין שתי התיאוריות הסכמה מוחלטת על מטרות ומספר שיטות מחקר‪ .‬שתיהן מנסות לבנות‬
‫מודל מקיף של האישיות בהתבסס על ידע מחקרי שיטתי‪ .‬לגבי הבדלים בין התיאוריות‪ ,‬ישנם שניים מרכזיים‪.‬‬
‫האחד נוגע במושג האישיות‪ .‬תיאורית התכונות מציעה שהתנהגות היא יחסית קבועה מעבר לסיטואציות וזמן‪,‬‬
‫זאת בניגוד לטענת התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬הטוענת כי התנהגות משתנה‪ .‬השני נוגע בסיבות להתנהגות‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לפי התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ ,‬תכונה מתארת מה אדם עושה אך אינה מסבירה את התנהגותו‪.‬‬

‫הערכה קריטית‬
‫(בחלק זה בוצעה השוואה בין כוחות ומגבלות התיאוריה‪ .‬הם לא חידשו משהו וטבלה זו די מסכמת את‬
‫ההשוואה)‪.‬‬

‫מגבלות התיאוריה‬ ‫כוחות התיאוריה‬

‫‪ .1‬אינה תיאוריה שיטתית ומאוחדת‪ -‬אינה‬ ‫‪ .1‬בעלת עבר מחקרי מרשים‪ ,‬מחקרים על‬
‫מובילה לרשת אינטגרטיבית של ההנחות‬ ‫התנהגות אנושית המבוצעים על אנשים‪.‬‬
‫התיאורטיות שלה‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחשיבה תופעות אנושיות חשובות‪.‬‬
‫‪ .2‬מכילה בעיות פוטנציאליות הקשורות‬ ‫והתרחבות‬ ‫קבועה‬ ‫התפתחות‬ ‫‪ .3‬מראה‬
‫בשימוש בדיווח עצמי מילולי‬ ‫כתיאוריה‬
‫‪ .3‬דורשת יותר מחקר והתפתחות בתחומים‬ ‫‪ .4‬שמה דגש על נושאים תיאורטיים חשובים‪-‬‬
‫מסוימים (מוטיבציות‪ ,‬אפקט‪ ,‬מאפייני‬ ‫יכולות אנושיות ופוטנציאל לשינוי‪.‬‬
‫מערכת של ארגון האישיות)‬
‫‪ .4‬מספקת ממצאים הנוגעים לטיפול‪ ,‬שהם‬
‫ניסיוניים ולא מכריעים וסופיים‪.‬‬

‫בהצלחה לכולם‪....‬‬

‫‪136‬‬
137