‫אישיות ‪ -‬פרק ‪!

1‬‬
‫מיקוד הפרק‬
‫(הם מתחילים בתיאורים של כל מיני סוגי אנשים )‬
‫חברה שלי בעלת הערכה עצמית נמוכה והיא צריכה תמיד שיהיה גבר לצידה אחרת היא מרגישה חסרת ערך‪ .‬היא‬
‫בחורה שמאוד נחמד לבלות איתה עד אשר יש גבר בסביבה ואז היא מרגישה צורך להוכיח שהיא יותר טובה בגלל‬
‫הערכה העצמית הנמוכה שלה‪.‬‬
‫האדם הזה הוא חסר ביטחון‪ ,‬חוסר הביטחון שלו יוצא בהתנהגות מוזרה אשר באה להסתיר נשמה עצובה‬
‫ופרנואידית‪ ,‬לא ממש ברור מאיפה בא חוסר הביטחון אך ברור שבמקום לחפש את התשובות בתוכו הוא מעדיף‬
‫להאשים אנשים אחרים בפעולותיו‪.‬‬
‫אני יכולה להיות אנוכית אך אני מאמינה שזה נובע מכך שאני רוצה להיות מושלמת‪ .‬אני רוצה להיות תלמידה‬
‫מצטיינת‪ ,‬אמא טובה‪ ,‬אישה אוהבת‪ ,‬עובדת מצוינת וחברה טובה‪ .‬לפעמים אני מוציאה את עצמי מדעתי‪ .‬הייתה‬
‫לי ילדות קשה וחיים קשים ועכשיו אני מנסה לפצות על זה‪ ,‬אני רוצה להיות פרודוקטיבית‪ ,‬טובה ולהשפיע על‬
‫העולם‪.‬‬
‫אני מניאק רציני‪ ,‬אני אדם חכם אבל לא יודע מתי לסתום את הפה‪ .‬אני יכול להיות מאוד תוקפני ולהשתמש‬
‫בשפה קשה אע"פ שאני ביישן רב הזמן ומדבר עם מעט אנשים רב הזמן‪ .‬לעיתים אני סרקסטי נפוח ואכזרי‪ .‬אך גם‬
‫אמרו לי שאני נחמד ומתוק; זה יכול להיות נכון אך רק מעט אנשים זוכים לראות את הצד הזה שלי‪ ,‬אם הם‬
‫דיברו איתי יותר מפעם אחת‪ .‬אני מאוד אוהב להתווכח ועושה זאת גם בשביל הכיף‪.‬‬
‫חבר שלי הוא אדם מוחצן שכיף להיות איתו‪ .‬אע"פ שאם הוא חושב‪ ,‬לפי הסטנדרטים שלו שמשהו לא בסדר הוא‬
‫יכול להיות פרפקציוניסט באופן אובססיבי‪ .‬אם הוא חושב שמישהו לא יכול לבצע את העבודה הוא יבצע אותה‬
‫בעצמו ולמעשה הוא נחמד רק כלפי חוץ אך מאחורי דלתיים סגורות הוא בעל מזג נוראי צעקני ואף פעם אי אפשר‬
‫לרצות אותו‪.‬‬
‫אדם זה ביישן לפעמים‪ .‬אף פעם לא ניתן לדעת אם הוא שמח או עצוב‪ ,‬הוא אף פעם לא מראה את הרגש האמיתי‬
‫שלו ואם כן אז זה נורא קשה לו‪ .‬הייתה לו חוויה טראומטית שגרמה להם להסגר ועכשיו הוא מפחד להראות את‬
‫ה"אני האמיתי" שלו‪ .‬הוא אדם מצחיק וכיף להיות איתו אך לפעמים קשה לדעת אם הוא באמת נהנה‪ .‬הוא אדם‬
‫שנותן הרבה והרבה אנשים אוהבים אותו אבל הוא לא אוהב להיות רציני‪.‬‬
‫כל התיאורים הנ"ל הם של סטודנטים בקורס אישיות שהתבקשו לתאר את עצמם ואת אחד החברים שלהם‪.‬‬
‫התיאורים מאוד מפורטים ומעלים את השאלה אם כל האנשים האלה הם בעצמם תיאורטיקנים של אישיות?‬
‫‪1‬‬

‫למעשה כן‪ ,‬כולנו כל הזמן מנתחים אישיות‪ ,‬שואלים שאלות על עצמנו ועל אנשים אחרים‪ .‬התשובות שאנחנו‬
‫נותנים מסבירות לנו מדוע אנשים פועלים כפי שהם פועלים ולמעשה אנחנו מפתחים תיאוריה משלנו על אישיות‪.‬‬
‫למעשה אנחנו יודעים כבר המון על נושא הקורס ובעצם "אישיות לא זקוקה לשום הצגה" כמו שעושים בקורסי‬
‫מבוא אחרים‪ .‬אנחנו כבר יודעים ויכולים לתאר אישיויות רבות‪ .‬יש לנו כבר מושג מה מניע אנשים ומה הופך‬
‫אותם לשונים זה מזה‪ .‬אנחנו משתמשים בידע הזה על מנת להסביר לעצמנו אירועים‪ ,‬לחזות את העתיד ולעזור‬
‫לחברים שלנו‪ .‬למעשה לכל אחד יש תיאורית אישיות משל עצמו‪.‬‬
‫פרק זה מתייחס ל‪ 3‬שאלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬איך התיאוריות המדעיות של פסיכו' של האישיות שונות מהרעיונות על אנשים שמפותחים על ידי כל‬
‫אחד מאיתנו בחיי היומיום?‬
‫‪ .2‬האם ישנם תחומים מסוימים בתפקוד האדם שהינו מצפים שתיאורית אישיות תכסה? כלומר אילו‬
‫שאלות בתפקוד האדם מסקרנים אותנו ועל אילו שאלות היינו רוצים שתיאוריות האישיות יענו?‬
‫‪ .3‬היות ויש יותר מתיאורית אישיות אחת‪ ,‬האם יש תחומים שבהם הן שונות (כמו למשל טבע האדם‬
‫בבסיסו‪ ,‬גנים מול ניסיון ועוד‪?)..‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬יש דמיון בין החשיבה היומיומית שלנו על אנשים ובין מה שמדענים עושים‪ .‬כולם למעשה רוצים לדעת‬
‫למה אנשים עושים את מה שהם עושים‪ ,‬איך אנשים שונים זה מזה ואיך ניתן לחזות תגובות של אנשים לאירועי‬
‫חיים שונים‪.‬‬
‫כלומר כולם בסופו של דבר רוצים לבנות מודל של התנהגות האדם על מנת להשתמש ב לצורכי תיאור‪ ,‬ניבוי‬
‫והסבר‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬יש הבדל בין האדם הפשוט והתיאורטיקן‪ .‬האחרון צריך לספק תיאוריה מדעית והמשמעות של זה‬
‫אומרת ‪ 3‬דברים‪ :‬ראשית‪ ,‬יש לעסוק בתצפית מדעית‪ -‬הוא לא יכול לצפות במדגם קטן של חברים אלא עליו לפתח‬
‫שיטה רשמית ואובייקטיבית שתלמד אותו על המבנה הפסיכו' והמגוון של האנשים‪ .‬זה יכול לגלות לנו עובדות‬
‫שסותרות את האינטואיציה‪.‬‬
‫שני ההבדלים הבאים קשורים בתיאוריה‪.‬‬
‫ההבדל השני‪ ,‬את התיאוריה יש לנסח באופן מאוד סיסטמי‪ :‬את ההנחות יש לבטא בהתאמה‪ ,‬הטרמינולוגיה‬
‫צריכה להיות ברורה ואת היחסים בין חלקי התיאוריה השונים יש לתאר במדויק‪.‬‬
‫ההבדל השלישי‪ ,‬את התיאוריה של הפסיכולוג אפשר לבחון‪ ,‬כלומר על התיאורטיקן לפתח רעיונות שניתן לבחון‬
‫באופן אובייקטיבי‪ -‬מדעי‪ .‬בחקר האישיות זה קצת בעיה כי אנו עוסקים בתחומים שקשה לחקור באפן מדעי כמו‪:‬‬
‫שאיפות‪ ,‬חלומות‪ ,‬משאלות‪ ,‬דחפים וכו'‪...‬‬
‫האתגר של התיאורטיקן הוא לא רק לומר משהו מעניין אלא לפתח מסגרת שתלמד אותנו על אנשים‪ ,‬שתהיה‬
‫אמינה ושיהיה ניתן לבחון אותה‪.‬‬
‫כל האנשים מהמשורר ועד הסטודנט יכולים לתת כיוון לגבי מצב האדם אך התיאורטיקן ממונה על פיתוח‬
‫תיאוריה מובנת וניתנת לבחינה על טבע האדם‪ ,‬והבדלים בין‪ -‬אישיים‪ .‬זוהי משימה נורא קשה ולכן הפרק הזה‬
‫עוסק באילו נושאים צריכים להיכלל בתיאורית אישיות ולאילו שימושים היא צריכה לשמש‪ .‬בעצם פה נותנים לנו‬
‫כלים להערכת תיאוריות האישיות שנלמד עליהן בהמשך‪.‬‬

‫למה ללמוד אישיות?‬
‫משיכה בסיסית של התחום היא שהוא פונה לשאלות‪" :‬למה אנשים הם כמו שהם? למה אני כמו שאני?" ברור‬
‫שאנחנו לא עונים על כל השאלות אך הייתה התקדמות יפה בתחום‪ ,‬אנחנו נבחן פה מחקר עכשווי מול תיאוריות‬
‫ישנות יותר ורבות השפעה‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫פה למעשה אנחנו לומדים על האדם כשלם‪ .‬פסיכו' של אישיות מסתכלים על האדם בשלמותו ומנסים להבין איך‬
‫כל האספקטים השונים של האדם מתחברים‪ ,‬משפיעים וקשורים אחד לשני‪ .‬למשל‪ :‬חקר האישיות לא עוסק‬
‫בתפיסה אך הוא כן עוסק באיך אנשים שונים תופסים דברים ואיך זה משפיע להם על התפקוד‪ .‬חקר האישיות‬
‫עוסק לא רק בתהליכים הפסיכו' אלא גם בקשר שבין התהליכים השונים‪ .‬אנשים פועלים כגוף שלם ולכן ע"מ‬
‫שנוכל להבין אותם עלינו לראות אותם ככאלה‪ .‬הסיבה הכי טובה ללמוד אישיות (פרט לברור מאליו כי אנחנו‬
‫חייבים) היא כי זה תת התחום היחיד שעוסק בנושא הכי מעניין‪ :‬בשלם‪ ,‬באדם האינדיבידואלי‪.‬‬
‫עוד סיבה ללמוד אישיות היא שהתיאוריות שנלמד עליהן לא רק השפיעו על הקהילה המדעית אלא על כל החברה‪.‬‬
‫התיאורטיקנים הגדולים השפיעו על מהלך החשיבה האינטלקטואלי של המאה הקודמת ובכך השפיעו על מהלך‬
‫החשיבה שלנו כמו למשל השימוש בתיאור אדם כבעל אגו גדול או לקרוא למישהו אינטרוברט‪.‬‬
‫המומחה לאישיות לסיכום‪ ,‬מנסה ליצור מסגרת סיסטמטית שאפשר לבחון באופן מדעי‪ .‬האתגר שלו הוא לבחון‬
‫את כל המורכבויות ולזהות את היחסים בין תהליכים פסיכו' שונים שיכולים להוות בסיס לתיאורית אישיות‬
‫שהיא גם מדעית וגם מועילה‪.‬‬

‫הגדרת אישיות‬
‫תחום האישיות כולל בתוכו שלושה נושאים שלעיתים קשה לשלב ביניהם‪ .1 :‬האדם האוניברסאלי‪ .2 .‬הבדלים‬
‫בין‪ -‬אישיים‪ .3 .‬ייחודיות אינדיבידואלית‪.‬‬
‫בחקר הראשון נשאל‪ -‬מה מאפיין אנשים באופן כללי ומהו טבע האדם?‬
‫בחקר השני נשאל‪ -‬איך אנשים שונים זה מזה והאם יש נק' מסוימות שבהן יש את ההבדלים?‬
‫לבסוף בחקר השלישי נשאל‪ -‬מה הופך אדם לייחודי ואיך ניתן להסביר זאת באופן מדעי?‬
‫יש עוד מלא שאלות ששואלים אבל הנ"ל הן העיקריות‪.‬‬
‫אז איך אנחנו מגדירים אישיות?‬
‫אנשים שונים משתמשים במילה שאופנים שונים‪ .‬הציבור הרחב משתמש בה לצורך הערכה – "יש לו אישיות‬
‫טובה" או "לאיש המשעמם הזה אין אישיות בכלל"‪.‬‬
‫המדען לא ממש עושה את זה והגדרת האישיות המדעית אומרת למעשה מה אנחנו צריכים לחקור בתחום ומציעה‬
‫איך לחקור את זה‪.‬‬
‫אישיות‪ -‬מאפייני האדם אשר מציגים דפוסי רגש‪ ,‬חשיבה והתנהגות קבועים‪.‬‬
‫זו בעצם הגדרה מאוד רחבה שמאפשרת לנו להתמקד באספקטים שונים של האדם‪ .‬באותו הזמן היא אומרת לנו‬
‫לחפש מבנים קבועים ולחפש בתוך האדם ולא רק בסביבה‪.‬‬
‫אנו מסתכלים על המחשבות‪ ,‬הרגשות וההתנהגות הנצפית של האדם‪ .‬אנו מחפשים לראות כיצד הכל מתקשר‬
‫ויוצר את האדם האינדיבידואלי‪.‬‬
‫כמובן שיש עוד הגדרות של אישיות פרט למצוינת למעלה והן יכולות לתרום לתחומי הבנה אחרים של האישיות‪-‬‬
‫בעצם ההגדרה של מושג צריכה לעזור לקדם את ההבנה שלו ואת אופן החקירה המדעית שלו‪.‬‬

‫תיאורית אישיות כתשובה לשאלות מה‪ ,‬איך ולמה?‬
‫אילו מטרות מנסה התיאורטיקן להשיג בעת פיתוח התיאוריה? על אילו שאלות מנסה לענות? ומה אנו מנסים‬
‫להסביר?‬
‫למעשה אנחנו רוצים שהתיאוריה תענה על השאלות של מה? {מהם בעצם אנשים? (זה נשמע טוב יותר באנגלית –‬
‫?‪ })what they are like‬איך? (איך הם הפכו לכאלה?) ולמה? (למה הם מתנהגים כפי שהם מתנהגים?)‪.‬‬
‫מה?‪ -‬כלומר המאפיינים של האדם ואיך הם מתקשרים ומשפיעים אחד על השני – האם אדם הוא חרד ועקבי כי‬
‫הוא איש הישגי או שהוא עקבי והישגי בגלל שהוא חרד?‬
‫‪3‬‬

‫איך?‪ -‬כלומר חלקי האישיות השונים‪ :‬הגנטיקה‪ .‬‬ ‫תיאוריות אישיות שונות משתמשות במושגים מובחנים אחרים ויחידות ניתוח מובנות שונות על מנת לתאר את‬ ‫אותו המבנה של האישיות‪.‬איך מאפיין זה נוצר‬ ‫והתפתח‪ .‬דוגמא מחוץ לעולם הפסיכו'‪ -‬גובה הוא בהחלט לא‬ ‫משתנה של סוג אע"פ שאנחנו קוראים לאנשים מסוימים גובהים ולאחרים נמוכים‪ -‬גובה זה מימד מתמשך‪.‬למה בחר בכיוון מסוים?) מה משפיע‬ ‫עלינו וגורם לנו להתנהג באופן מסוים ולא אחר?‬ ‫התיאוריה אמורה לעזור לנו להבין למשל עד כמה דיכאון הוא חלק ממאפייניו של האדם‪ .‬‬ ‫לעומת זאת מגדר זה מימד קטגוריאלי – גבר ואישה שונים באופן איכותי אחד מהשני‪.4‬פסיכופתולוגיה ושינוי התנהגות‪ -‬איך אנשים משתנים ולמה לפעמים הם עמידים לשינוי או מתנגדים לו?‬ ‫מבנה‬ ‫מושג האישיות מבנה מתייחס לאספקטים יציבים ומתמשכים של האישיות‪ .‬זה בעצם מקביל לאטומים בפיסיקה או חלקי גוף – זה‬ ‫בעצם אבני הבניין של האישיות‪.‬חלק מהתיאורטיקנים מניחים כי המע' היא יחסית פשוטה שבה למס'‬ ‫‪4‬‬ .‬מושג זה מספק יותר קביעות וכלליות להתנהגות‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫יחידות של ניתוח‬ ‫ניתן להשוות תיאוריות ע"י המושגים שבאמצעותם הן עונות על השאלות של מה איך ולמה‪ .‬כל אחת יכולה להיות נכונה בדרך שלה ולספק מידע‬ ‫שונה לגבי נושא מסוים‪.‬התכונות המתמשכות שמגדירות את‬ ‫היחיד ומבדילות אותנו אחד מהשנייה למעשה המבנה‪ .‬‬ ‫אפשר לראות באישיות גם מערכת כלומר אוסף של חלקים המקושרים היטב ועובדים יחד על מנת להפיק את‬ ‫התופעה המוכרת לנו כ"תפקוד האישיות"‪ .‬‬ ‫ההבדל בין אנשים עם תכונות שונות לאנשים מסוגים שונים זה שלאנשים מסוגים שונים אין רק יותר או פחות‬ ‫ממאפיין מסוים אלא יש להם קטגוריות שונות של המאפיין‪ .‬זו בעצם הדרך שהאדם הפשוט מתאר אנשים‪ .‬למה הוא נחווה רק בנסיבות מסוימות ולמה אדם מתנהג באופן מסוים כאשר הוא מדוכא?‬ ‫כשעונים על שלושת השאלות הללו אנו מכסים למעשה ‪ 4‬תחומים שתיאורית אישיות צריכה לכסות‪:‬‬ ‫‪ .3‬גדילה והתפתחות‪ -‬איך אנחנו מתפתחים לאדם הייחודי שאנחנו‪.‬הכי קל בעצם לחשוב איך היינו מתארים‬ ‫אדם שרק הכרנו למשל‪ :‬מוחצן או אמין – בעצם אנחנו אומרים שבאופן כללי אלו הם דברים יציבים אצלו – וזה‬ ‫בעצם גם מה שעושים תיאורטיקני האישיות כשהם משתמשים בתכונות‪ .)trait‬הכוונה בתכונה היא הקביעות בתגובות של‬ ‫היחיד למגוון מצבים‪ .‬כלומר‬ ‫אנחנו אוספים את כל התכונות של האדם וזה בונה לנו "סוג" מסוים של אדם‪ .‬המאמצים והתרומות האישיות שלו משפיע לעצמו על האישיות?‬ ‫למה?‪ -‬הסיבות להתנהגות היחיד‪ .‬‬ ‫אחת היחידות ששמו לתיאור מבנה אישיות היא תכונת אישיות (‪ .‬הניסיון והשילוב של כולם משפיעים על האישיות כמו‬ ‫גם איך האדם עצמו ע"י הבחירות‪ .‬אנשים שמגיבים בצורה מעוכבת חברתית או תחת שליטה‬ ‫ואנשים שמגיבים באופן לא מעוכב ולא מצליחים לשלוט בעצמם‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫המושג סוג (‪ )type‬מתייחס לקיבוץ של תכונות שונות‪ .‬התכונות נמצאות על רצף כאשר רב‬ ‫האנשים נמצאים באמצע וחלק מהאנשים בקצוות‪.‬כאשר פסיכו' מצאו שקיימים ‪3‬‬ ‫סוגי אנשים‪ :‬אנשים שמגיבים בגמישות למצבי דחק‪ .‬הסביבה‪ .‬המוטיבציות שלו (למה הוא זז בכלל?‪ .1‬מבנה‪ -‬אבני הבניין של האישיות‪.2‬תהליך‪ -‬המבנה הדינאמי של האישיות כולל מוטיבציות‪.‬תיאוריות שונות‬ ‫למעשה מציגות משתני בסיס שונים או יחידות ניתוח שונות‪ .‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫היררכיה‬ ‫נושא נוסף שיש לעסוק בו בנוגע למבנה הוא ההיררכיה‪ .‬‬ ‫למשל – אם משיהו מסביר אישיות במונחים של מטרות אז המודל ההיררכי יהיה תיאור נרחב של המטרות‬ ‫הנעלות (להיות מצליח‪ .‬בשבילם תיאור אדם כמצפוני אינו‬ ‫תיאור של תכונה מבנית באדם אלא תיאור של מה שאדם עושה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫גדילה או מימוש עצמי – פה היחיד שואף להתבגר פסיכולוגית ולממש את הפוטנציאל שלו‪ .‬ההתפתחות‬ ‫של העצמי עליונה לכל אפילו אם זה מעלה את המתח של המע' הביו' השונות‪.‬כאשר יש שני סוגי‬ ‫תיאוריות בנושא זה‪ :‬מודלים של הפחתת מתח (תיאוריות "הדחיפה" או "הקלשון") ומודלים של‬ ‫תמריצים (תיאוריות "המשיכה" או "הגזר")‪ .‬יח' הניתוח במקרה זה יהיו הרגש ותהליכי החשיבה והאינטראקציה ביניהם‪.‬פסיכו' אלה לא יתארו את המצפוניות של האדם‬ ‫על ידי זה שיאמרו שהוא מצפוני אלא יחקרו מע' מורכבת של רגשות ותהליכי חשיבה שמפיקים את ההתנהגות‬ ‫שאנו מגדירים כמצפונית‪ .‬‬ ‫את ההצעה להיררכיה ניתן ליישם בחקר האישיות בסוגי יח' ניתוח שונות‪.‬‬ ‫תיאוריות אישיות אם כן שונות אחת מהשנייה באבני הבניין שלהן‪.‬ההיררכיה פה היא שהמטרות הנמוכות הן דרכים על מנת להגיע למטרות הנעלות‪.‬‬ ‫בניגוד לזה תיאוריות הגזר המיקוד הוא על שאיפות תמריצים שהאדם רוצה להשיג ונק' מטרה‪ .‬המונח דחף (‪ )drive‬נמצא בשימוש כשמתארים מצבים‬ ‫פנימיים של מתח שמובילים את האדם לפעול על מנת להפחית את המתח (כמו למשל הדחף לאכול)‪.‫קטן של מרכיבים בסיסיים יש מס' מועט של קישורים ביניהם‪ .‬כלומר‬ ‫פה למעשה מסתכלים על המטרה כגורם המלחיץ ולא על המצב הפנימי‪ .‬‬ ‫ישנם חוקרים שחושבים שאין היררכיה אלא שיש מערכות שונות שמשפיעות אחת על השנייה הלוך ושוב באופן‬ ‫הדדי ולא היררכי‪.‬‬ ‫תהליכים‬ ‫תהליכים הם דרך נוספת להשוואת תיאוריות ומשמעותם היא המושגים הדינאמיים והמוטיבציונים שמסבירים‬ ‫את ההתנהגות‪..‬תיאוריות הקלשון אומרות שצרכים פסיכו' יוצרים מתחים‬ ‫שאנחנו פועלים להפחתתם על ידי סיפוק הצרכים‪ .‬יש תיאוריות שרואות את מבני האישיות כמאורגנים‬ ‫באופן היררכי‪ .‬‬ ‫‪5‬‬ .‬בכל מיקה מדגישים את הרדיפה‬ ‫אחר האושר‪ .‬ואחריהן מטרות הפחות חשובות כמו לקבל קידום ולהיות אדיב‬ ‫לזרים‪ .‬תיאורטיקנים אחרים רואים באישיות מע' מאוד‬ ‫מורכבת שבה יש מס' נרחב של מרכיבים פסיכו' שמחוברים ביניהם באופן מורכב‪.‬‬ ‫יש שלושה מושגי מוטי' עיקרים שהוגדרו על ידי הפסיכולוגים האישיותיים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנאה או מניעים הדוניים‪ -‬שמדגישים את הרדיפה אחר עונג וההימנעות מכאב‪ .‬זו גם הסיבה שתיאוריות אלה נתפסות כתיאוריות הדוניות ומכוונות אושר‪.‬להיות אדם טוב וכו'‪ ) .‬‬ ‫לעומת זאת אם מישהו רואה באישיות כמורכבת מיח' של תכונות אז הרמה הגבוהה של התכונות תהיה למשל‬ ‫אקסטרוברטיות ומצפוניות ומתחתיהן יופיעו הנטיות כמו חברותיות ודייקנות‪ .‬בגדול שני דברים‬ ‫קשורים באופן היררכי אם אחד הוא דוגמא לשני כמו למשל שעצים וצמחים קשורים באופן היררכי כי עצים הם‬ ‫דוגמא לצמחים‪.‬‬ ‫תיאורטיקנים שרואים באישיות מע' מודעים לכך שלאנשים יש מאפיינים מובחנים שמתוארים היטב על ידי‬ ‫תכונות וסוגים אך הם מעדיפים לא לתאר אנשים ואת התנהגותם באופן זה‪ .‬יש יח' מבנה שנראה כי הן בעלות סדר גבוה יותר ולכן שולטות ביח' האחרות‪ .‬הנטיות הן אופן של הצגה של‬ ‫התכונות‪.

‬‬ ‫אנשים הם מסובכים גם ביולוגית וגם פסיכולוגית ויכול להיות שיהיו להם מס' מע' מוטיבציוניות שבאות לידי‬ ‫ביטוי במצבים שונים‪ .‬כיום כרגיל אנחנו חושבים שיש אינטראקציה בין השניים והסביבה משפיעה‬ ‫על ביטוי הגנים‪ . White‬להמציא את המושג‪( competence motivation‬מוטיבציית יכולת) שאומר‬ ‫שלאנשים יש מוטי' לפתח יכולת להתמודד עם הסביבה ביעילות‪ .‬‬ ‫דטרמיננטות גנטיות‬ ‫אחת הדרכים להצביע על מסלולי השפעה של הגנים היא לזהות תכונה מסוימת באדם שנראה שיש לה בסיס גנטי‪-‬‬ ‫לתכונות אלה קוראים טמפרמנט‪ -‬כלומר רגש עם בסיס ביו'‪ .‬‬ ‫מאוחר יותר לקראת החצי השני של המאה ה‪ .‫‪‬‬ ‫מניעים קוגניטיביים‪ -‬פה הדגש הוא על מאמצי האדם להבין ולחזות את האירועים בעולם‪ .‬‬ ‫במהלך ההיסטוריה המדענים התמקדו כל פעם בפן אחד של החלוקה‪ -‬באמצע המאה ה‪ 20 -‬הם התמקדו בעיקר‬ ‫בסביבה והתעלמו מההשפעות הגנטיות‪ .‬ונטיות התנהגות שקיימות בילדות המוקדמת‪.20-‬הפסיכו' גילו שאורגניזמים לפעמים חוקרים את הסביבה גם ללא תגמול וזה‬ ‫הוביל את הפסיכו' ‪ R.‬כמו למשל‬ ‫בהתנהגות ביישנית – נמצא כי ילדים שמגודלים במעון בו יש אינטראקציה עם הרבה אנשים יהיו פחות ביישנים‬ ‫מילדים שגדלים בבית גם אם גנטית הם אמורים להיות ביישנים‪.W.‬לאחרונה הצליחו לקשר גנים עם היווצרות של נוירוטרנסמיטורים‪.‬‬ ‫גדילה וצמיחה‬ ‫אחד האתגרים הגדולים של הפסיכו' של האישיות הוא ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם לבוגר ששונה משאר‬ ‫האנשים סביבו‪ .‬מחקרים מצאו כי אנשים שונים בתפקוד המוחי‬ ‫של הקורטקס הפרונטאלי והמע' הלימבית מה שמוביל לתגובות שונות של אנשים למצבים מפחידים ולהתנהגות‬ ‫מעוכבת‪.‬למשל‪ :‬אדם יעדיף שתישאר לו תמונה קבועה על עצמו‬ ‫ושאחרים ינהגו שאופן יחסית צפוי‪ .‬כיום הנטייה היא לשלב בין התיאוריות‪.‬אכן אנו רואים כי ככל שאנשים מתבגרים הם‬ ‫פועלים על מנת לפתח מיומנויות התמודדות עם הסביבה ופחות פועלים על מנת להפחית את המתחים שלהם‪.‬החלוקה הקלאסית שמסבירה איך כל אחד מאיתנו שונה מהאחר היא ההבחנה בין סביבה‬ ‫ותורשה‪ .‬‬ ‫עכשיו עולה השאלה – אילו גורמי אישיות מושפעים מגנים ואילו מהסביבה? על זה נענה לאורך כל הספר‪.‬‬ ‫בחצי הראשון של המאה ה‪ 20-‬הפסיכו' הקדישו את מרב תשומת לבם לחקר הפחתת מתחים ותהליכים‬ ‫מתמרצים‪ .‬אנחנו מי שאנחנו בגלל הגנים וגם בגלל הסביבה ושטיפחה אותנו והשפיעה לנו על ההתפתחות‪.‬הגנים והסביבה הם לא גורמים מתחרים אלא גורמים משלימים שמשפיעים יחד על התפתחות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫הקישור הזה של וריאציות של גנים עם וריאציות של נ"ט מאפשר לחוקרים להצביע במדויק על מנגנונים‬ ‫המשפיעים על אספקטים ספציפיים באישיות‪.‬‬ ‫‪6‬‬ .‬באמצע המאה ה‪ .20 -‬החלו הפסיכו' לחקור תהליכי חשיבה מה שהפנה גם את‬ ‫תשומת לב הפסיכו' האישיותיים לעבר מוטיבציות קוגניטיביות לקביעות וודאות כמו גם לייצוגים מנטאליים‪.‬לפי תיאוריות‬ ‫אלה לאדם יש צורך בקביעות ויש לו צורך לדעת‪ .‬הקביעות והצפיות באות גם על חשבון של כאב ואי נוחות‪.‬‬ ‫טמפרמנט שכזה הוא פחדנות ותגובה מעוכבת למצבים חדשים‪ .‬‬ ‫ומטרות שמובילים לנו את ההתנהגות לעבר נק' סוף צפויה‪.‬בשנות ה‪ 70-‬החלו לחקור אישיות אצל תאומים ואז ראו כי לתורשה יש‬ ‫השפעה על התפתחות האישיות שלנו‪ .‬‬ ‫עם התקדמות המדע המדענים מתחילים לגלות אלמנטים מסוימים בגנום אשר משפיעים על התפתחות מע'‬ ‫העצבים ומתוך כך על ההתנהגות של האדם‪ .‬‬ ‫מה שמעניין הוא שעם גילוי הגנים שמשפיעים על ההתנהגות שלנו מגיע גם גילוי על השפעת הסביבה‪ .

‬מעמד חברתי‪ .‬‬ ‫ניתוח אבו' של ההתנהגות שהאנושית שונה מניתוח ביו' רגיל כי לא מחפשים את הסיבות הגנטיות להבדלים בין‬ ‫אישיים אלא הם מחפשים את האוניברסאליות האנושית כלומר את ה"תווים" הפסיכו' שיש לכל בני האדם‬ ‫במשותף‪ .‬המעמד החברתי של האדם עוזר לקבוע את המצב של האדם‪.‬חלק מההתנהגויות של אדם יכולות להיות מוסברות‬ ‫על ידי התייחסות לקב' שאליה האדם שייך‪ .‬‬ ‫משפחה אחד הגורמים הסביבתיים המשמעותי ביתר הוא המשפ'‪ .‬רב הגנים שלנו דומים מאוד והפסיכו' האבו' אומרים שזה מה שמביא אותנו לפרדיספוזיציה של‬ ‫התנהגויות מסוימות כמו למשל כשאנחנו נמשכים למין השני‪ .‬זה גם אומר איך האדם מרוויח ומבזבז את הכסף שלו‪ .‬כלומר המעמד החברתי יכול להשפיע על היכולות‪.‬את היחסים שלנו עם אחרים ועם‬ ‫עצמנו‪ .‬מושג העצמי שלנו‪ .‬תפקידם בחברה והערכים והעקרונות‬ ‫החשובים בחיים‪ .‬מחקר מראה כי מצב סוציו‬ ‫אקונומי משפיע על ההתפתחות הקוג' והרגשית של האדם‪ .‬יש לנו פרדיספוזיציה‬ ‫להתנהגות מסוימת מכיוון שהתנהגות זו תרמה להישרדות שלנו וליכולת העמדת צאצאים לאורך האבולוציה‬ ‫האנושית‪.‬טקסים ואמונות ממוסדות‬ ‫ואסורות‪ .‬את החוויה שלנו של רגשות מסוימים ואיך אנחנו מבטאים אותם‪ .‬זה מספק לאנשים תשובות לשאלות משמעותיות על טבעם‪ .‬יש דטרמיננטות חברתיות שעושות אנשים דומים אחד לשני ויש‬ ‫שתורמות להבדלים הבין אישיים‪ .‫ע"פ פסיכו' אבולוציוניים הרבה דפוסי התנהגות משקפים את המורשת האבולוציונית שלנו‪ .‬זה מוביל לכך שיהיו התנהגויות שיהיו זהות אצל כל בני אותה תרבות‪ .‬התרבות יכולה להשפיע על‬ ‫האישיות באופן מעודן אך משמעותי‪ .‬מתנהגים באופן‬ ‫אלטרואיסטי כלפי אנשים אחרים שבקב' החברתית שלנו או מגיבים באופן אמוציונאלי למצבים או חפצים‬ ‫שונים‪.‬מה שאנחנו מגדירים כמצחיק ועצוב‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫הבדלים בין גברים ונשים בתוך המשפ'‪ -‬בעבר הבנים במשפ' קיבלו זכויות שלא היו זמינות לבנות מה שאומר‬ ‫שבעצם הבנים והבנות בשל היחס השונה שקיבלו הפכו לשונים אחד מהשני‪ -‬פה המשפ' למעשה תרמה להבדלים‬ ‫‪7‬‬ .‬זה משפיע על איך האדם רואה את עצמו ואיך הם תופסים‬ ‫חברי מעמדות אחרים‪ .‬הדטרמיננטות שהוכחו כחשובות הן‪ :‬תרבות‪ .‬עצב‪ .‬ואת החובות והזכויות שלו‪.‬‬ ‫התפקידים שהוא מבצע‪ .‬המעניין הוא שאנשים‬ ‫לפעמים לא שמים לב לכך מכיוון שהם לוקחים התנהגויות אלה כמובן מאליו‪ .1‬דרך ההתנהגות שלהם – הם יוצרים מצבים שמובילים להתנהגות מסוימת אצל הילדים שלהם‪.‬לכל תרבות יש התנהגויות‪ .‬‬ ‫ישנה עדות כי כעס‪ .‬‬ ‫הנטיות והדרך שאנשים מגדירים מצבים שונים ומגיבים להם‪.‬משפחה ובני קב'‬ ‫השווים‪.3‬הם מחזקים התנהגויות באופן סלקטיבי‪.‬גועל ופחד הם רגשות שנחווים באותו אופן בכל העולם כמו שצפוי שיהיה אם‬ ‫אלו רגשות אבולוציוניים – אמנם התרבות והחברה יכולים להשפיע על איזה אירוע יגרום להופעת איזה רגש אך‬ ‫החוויה הרגשית זהה אצל כולם‪.‬‬ ‫משפחה לא רק גורמת לאנשים להיות דומים אחד לשני אלא היא יכולה גם לגרום להם להיות שונים‪ .‬‬ ‫דטרמיננטות סביבתיות‬ ‫לסביבה תפקיד משמעותי בהתפתחות האישיות שלנו‪ .2‬הם משמשים כדמויות לדוגמא לצורך הזדהות‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫תרבות יש חוויות שאדם חווה כחבר בתרבות מסוימת‪ .‬מטפלים בילדים שלנו‪ .‬כל סגנון הורות משפיע על האישיות של הילד‪ .‬‬ ‫מעמד חברתי בתוך התרבות יש מעמדות חברתיים שונים‪ .‬איך שאנחנו מתמודדים עם חיים ומוות ומה שאנחנו מגדירים כבריא‬ ‫וחולה‪.‬התרבות שבה אנחנו חיים מגדירה את הצרכים שלנו ואת האמצעים‬ ‫למימושם‪ .‬‬ ‫‪ .‬השאיפות שלנו בחיים והערכים‬ ‫שמנחים אותנו מתפתחים כולם בעולם חברתי‪ .‬שמחה‪ .‬הורים יכולים אוהבים ומגוננים או עוינים‬ ‫ודוחים‪ .‬הורים משפיעים על התנהגות הילד ש‪ 3-‬דרכים לפחות‪:‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫לאחר ששקלו את האפשרויות השונות להתנהגות ואת היתרונות והחסרונות שלהן‪ ..‬‬ ‫תיאוריות האישיות לא מושפעות רק מהמדע אלא גם מרוח הזמן ומהתרבות שבה נוצרו‪.‬כלומר ההבדלים הבין אישיים‬ ‫בגישה זו נובעים מדרכי חשיבה שונות שמביאות לתוצאות התנהגות שונות‪.‬יש‬ ‫תיאוריות שרואות את האדם כ"שחקנים רציונאליים" (‪ -)rational actors‬אנשים נוהגים באופן רציונאלי בעולם‪.‬יש שהציעו שרובוטים הם השוואה יותר לאנשים מאשר‬ ‫מחשבים כי אנשים גם מתנועעים בעולם‪.‬כשאנו עוברים על‬ ‫תיאוריות האישיות השונות עלינו לשים לב כיצד הן מתייחסות לאותן שאלות כי זה יכול מאוד להשפיע על‬ ‫"אופי" התיאוריה‪.‬התיאוריה צריכה גם להציע‬ ‫שיטות לשינוי ההתנהגות הפתולוגית‪.‬אומרת שהחוויות בילדות ובהתבגרות עם החברים ולא‬ ‫החוויות בבית הן ההשפעות הסביבתיות שמשפיעות על ההתפתחות של האישיות שלנו‪ .‬כלומר התשובה לשאלה‬ ‫למה ילדים מאותו בית אינם דומים היא כי החוויות מחוץ לבית הן שונות והחוויות בבית לא הופכות אותם ליותר‬ ‫דומים‪.‬‬ ‫הכוונה היא שילדים לומדים הרבה בבית אבל ההשפעה של זה היא רק בתוך הסביבה הביתית‪ .‬‬ ‫בעוד שאחרים חווים מצוקה פסיכולוגית ויש להם דפוסי התמודדות לא טובים‪ .‬‬ ‫פסיכותרפיה ושינוי התנהגות‬ ‫לתיאוריות אישיות יש חשיבות רבה וזה בא לידי ביטוי כאשר אנו מתמודדים עם בעיות כמו התמכרות‪ .‬‬ ‫יש גישות אחרות שמכירות בכך שאנחנו בעלי חיים ואומרות כי אנחנו מונעים על ידי כוחות חייתיים לא‬ ‫רציונאליים ותהליכי חשיבה רציונאליים נראים כרכיב לא משמעותי באישיות בהשוואה לדחף החייתי‪.‬מאחסנים אותו ועושים‬ ‫עליו מניפולציות על ידי שימוש בייצוגים סימבוליים‪ .‬‬ ‫חרדה ועוד‪ .‬דיכאון‪.‬באופן שיטתי‪.‬‬ ‫בני קב' השווים החוויות עם בני קב' השווים כל כך משמעותיות שיש פסיכו' שאומרים כי הן יותר משמעותיות‬ ‫האלו שאנו חווים עם המשפ'‪ Judith Rich Harris .‬גם סדר הלידה משפיע על ההבדלים בין האנשים במשפ'‪ -‬מחקרים מראים כי להורים‬ ‫יש העדה קלה לילד הבכור וכי הילד הבכור הוא יותר הישגי ומודע לעצמו מאשר שאר הילדים‪.‬מכיוון שהן נותנות מסגרת שמציעה הסברים מאיפה מגיעה הבעיה‪ .‫בהתפתחות של בנים ובנות‪ .‬‬ ‫תיאורית אישיות שלמה צריכה לכלול הסבר לכך שיש אנשים שיכולים להתמודד עם המתח של חיי היום‪ -‬יום‪.‬מחקרים מצאו כי לחברת‬ ‫יש השפעה ספציפית על האישיות‪ -‬לילדים שחווים חברות באיכות גבוהה אולי אין ביטחון עצמי יותר גדול אבל‬ ‫יש להם יותר מע' יחסים חיוביות עם בני קב' השווים‪ .‬את מה שנלמד על טבע האדם‪ .‬‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬האנלוגיה למחשבים הגיעה שאמרה כי בני אדם מעבדים מידע‪ .‬קב' השווים מציגה לאדם דרכי‬ ‫התנהגות חדשות ומספקת לו חוויות שישפיעו על התפתחות האישיות שלו לאורך זמן‪ .‬בעוד שילדים שחווים חברות באיכות נמוכה שכוללת הרבה‬ ‫עימותים וויכוחים מפתחים סגנון התנהגות אנטגוניסטי שנוטה לאי הסכמה עם הסביבה‪.‬בחוץ החוויות‬ ‫שאנחנו חווים עם החברים יכולות להשפיע הרבה יותר על סגנון האישיות שלנו‪ .‬‬ ‫נושאים חשובים בתיאורית אישיות‬ ‫עכשיו נדבר על שאלות מאוד בסיסיות על אישיות שעולות ברגע שמתחילים לעסוק בנושא‪ .‬רב תיאוריות האישיות נבעו‬ ‫מטיפול בפסיכופתולוגיות שונות ומהרצון לערוך‪ .‬‬ ‫ההסתכלות הפילוסופית על האדם‬ ‫פסיכו' של האישיות מתעסקים גם בשאלה‪ :‬מהו טבע האדם?‬ ‫התיאוריות מאוד שונות אחת מהשנייה בנק' פילוסופית זו ולמעשה הן נפרסות על כל טווח האפשרויות‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ .

‬אך התיאוריות‬ ‫שונות אחת מהשנייה בחשיבות שנותנות לגורמים הפנימיים והחיצוניים‪ .‬בעוד שתיאוריות סוציאל‪ -‬קוגניטיביות יח' הניתוח הן מבני ידע ותהליכי‬ ‫חשיבה שנרכשים דרך אינטראקציה עם החברה והתרבות‪.‬האם אתה לא עקבי מבחינה אישיותית? אם אתה חושב שנטייה להסכמה זה‬ ‫תכונת אישיות אז כן‪ .‬שזה בסדר עד שזה גורם לנו להתעלם ממידע שנרכש בתצפיות‪.‬אך אם המצב היה מנותח ע"י פסיכואנליטיקאי שהתיאוריה שלו אומרת‪ :‬אנשים שאתה‬ ‫פוגש בבגרות יכולים לייצג דמויות הוריות וגם דינאמיקת אישיות בסיסית כוללת משיכה להורה מהמין השני‬ ‫ויריבות עם ההורה מאותו המין‪ .‬אחד גבר והשנייה אישה‪ .‬לדוגמא‪ -‬בתיאוריות של תכונות (‪ )trait theories‬יח' הניתוח מתייחסות למבנים בתוך האדם‬ ‫שמובילים לתבניות התנהגות מוכללות‪ .‬השאלה שעולה היא‪ -‬למה? הסבר אחד אומר שמבני האישיות עוברים בתורשה‬ ‫והם משתנים מעט במהלך החיים‪ .‬בעצם כשאנחנו בונים תיאורית אישיות‬ ‫אנחנו מדברים על עצמנו‪ .‬כלומר מנק' המבט של הפסיכו' הזה אתה מתנהג באופן מאוד עקבי כי בעצם שני‬ ‫המפקחים מייצגים שתי דמויות הוריות ואתה כל הזמן משחזר מוטיבציות אדיפאליות שגורמות לך לנהוג באופן‬ ‫שונה לכל אחד מהמפקחים‪.‬יש תכונות‬ ‫יציבות כמו הבדלים בין אישיים – אם היום אתה יותר מוחצן מחברים שלך רב הסיכויים שגם בעוד ‪ 20‬שנה אתה‬ ‫תהיה יותר מוחצן מאותם אנשים‪ .‬‬ ‫התיאוריות מציעות דעות שונות לגבי עקביות האישיות והיכולת של אנשים לשנות את האישיות שלהם לאורך‬ ‫זמן‪ .‬יש אחידות בחוויות ובפעולות שלנו‪.‬השלכה של עמדה זו אומרת בעצם שאירועים משמעותיים‬ ‫בחיים יכולים להשפיע לנו על האישיות ואז היא לא תהיה ממש עקבית‪.‬יש חוקרים שיראו שינוי אישיות כחוסר עקביות באישיות ויש שיראו את זה כיכולת‬ ‫פנימית ועקבית של האדם להתאים את התנהגותו לסביבה בה נמצא ולדרישותיה השונות‪.‬אך עדיין יש שוני רב מבחינת‬ ‫הרמה שהן מייחסות להשפעה חיצונית או פנימית זה בא לידי ביטוי כשאנו בוחנים את יח' הניתוח הבסיסיות של‬ ‫התיאוריה‪ .‬מצבים ומקומות‪ .‬‬ ‫של העבר שלנו ושל המטרות שלנו לעתיד‪ .‫אע"פ שהתיאוריות מבוססות על מידע שנרכש בתצפיות התיאוריות מדגישות סוג מסוים של מידע וממשיכות‬ ‫מעבר למה שכבר ידוע ולכן הן מושפעות מגורמים אישיים ותרבותיים‪ .‬‬ ‫מושג העצמי והאחידות של הניסיון והפעולה‬ ‫הפעולות שלנו הן מובנות ומאורגנות ולא אקראיות וכאוטיות‪ .‬אנו יוצרים לעצמנו מושג יחסית יציב של העצמי‪.‬‬ ‫קביעות לאורך זמן ומעבר למצבים‬ ‫על מנת לענות על שאלות כמו "עד כמה אני אותו אדם כשאני עם חברים ועם ההורים? או עד כמה דומה האישיות‬ ‫שלי עכשיו לאישיות שלי כשהייתי ילד?" יש צורך בתיאורית אישיות כי למעשה ראשית עלי להחליט אם האישיות‬ ‫שלי עקבית או לא‪ .‬למשל‪ -‬נניח שיש לך שני מפקחים בעבודה‪ .‬הסבר אחר אומר שלסביבה יש תפקיד משמעותי בשמירה על עקביות באישיות‬ ‫על ידי חשיפה לאותם בני משפ' וחברים לאורך זמן‪ .‬לעומת זאת סקינר טוען כי אנו פועלים לפי‬ ‫גורמים חיצוניים בלבד‪ .‬‬ ‫גם אם תהיה הסכמה לגבי עקביות לא חייבת להיות הסכמה לגבי הגורמים שמביאים לעקביות הזו‪ .‬הנטייה היא להסכים רק‬ ‫עם ממונה אחד ולא עם השני‪ .‬למשל נשים את פרויד מול סקינר‪ -‬לפי‬ ‫פרויד אנו פועלים בעיקר לפי גורמים פנימיים ששוכנים בלא מודע‪ .‬‬ ‫כיום רב הפסיכו' מכירים בכך שיש להתחשב גם בגורמים פנימיים וגם בחיצוניים‪ .‬כלומר לפי פרויד הדינאמיקה הפנימית משפיעה על ההתנהגות שלנו בעוד שסקינר טוען‬ ‫שהאדם הוא פסיבי ורק מגיב לסביבה‪.‬‬ ‫‪9‬‬ .‬‬ ‫דטרמיננטות התנהגות פנימיות וחיצוניות‬ ‫כל התיאוריות מסכימות כי גורמים בתוך האדם ואירועים מחוץ לו קובעים את ההתנהגות שלו‪ .

‬‬ ‫התשובה השנייה כוללת את מושג העצמי‪ .‬המודעות שלנו לעצמנו מייצגת פן חשוב מהחוויה האישית שלנו‪.‬בקצה אחד נמצאת‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית שמייחסת חשיבות עצומה לחוויות למידה מוקדמות‪ .‬אנשים נוטים להרהר הרבה לגבי עצמם‪ .‫במח שלנו יש מס' רב של מע' לעיבוד מידע שעובדות זו זמנית וחלקן אף בבידוד אחת מהשנייה‪ .‬מחקר מראה כי איך שאנחנו מרגישים כלפי עצמנו אינו תלוי רק בחוויות שלנו אלא שחשיבה המופנית אל‬ ‫העצמי משפיעה מאוד על ההתנהגות שלנו‪ .‬באותה מידה ההווה מושפע ממחשבות על העתיד‪.‬בקצה השני נמצאת התיאוריה‬ ‫הסוציו‪ -‬קוג' שבה מחשבה תחילה מהווה חלק משמעותי שקובע את ההתנהגות ולכן לאנשים יש יכולת גובהה‬ ‫‪11‬‬ .‬‬ ‫שנית‪ .‬אך ההווה יכול להיות‬ ‫מושפע מחוויות ואירועים בעבר הקרוב והרחוק‪ .‬לכן יש פסיכו' רבים שחוקרים חשיבה מודעת גם‬ ‫כשידוע להם שחלק ניכר מהחשיבה נעשה בלא מודע‪.‬למרות כל זה את העולם אנחנו חווים כמסודר ולא כאוטי‪ .‬ההווה והעתיד על ההתנהגות‬ ‫תיאורטיקנים מסכימים כי התנהגות יכולה להיות מושפעת אך ורק מגורמים שפועלים עלינו בהווה‪ -‬תהליכים‬ ‫אקטיביים בהווה הם הסיבות לאירועים‪ .‬אי אפשר‬ ‫להשאיר אותו כמושג עמום שמייצג ישות פנימית‪ .‬כלומר מושג העצמי עוזר לנו במציאת האחידות שבחוויות‪.‬השאלה שעל פסיכו' האישיות לענות היא עד כמה התהליכים‬ ‫שמשפיעים לנו על ההתנהגות הם מודעים? ולבדוק את המע' שקובעות את התהליכים המודעים והלא מודעים‬ ‫שיש לנו‪.‬אך הם לא מסכימים בהכרח עם הפרטים שפרויד‬ ‫שייך ללא מודע‪ .‬מושג העצמי נמצא בשימוש על מנת לבטא את‬ ‫האספקטים המאורגנים והמשולבים של אישיות האדם‪.‬‬ ‫אמנם יש תיאוריות שניסו להפחית את מושג העצמי וליצור מסגרות שכמעט ולא כוללות אותו‪ .‬מחקר עכשווי הראה כי יש תחומים נרחבים בהרבה ממה שפרויד אמר שנמצאים לנו מחוץ‬ ‫למודעות‪.‬מושג העצמי נותר עדיין סוגיה משמעותית בפסיכו'‬ ‫האישיותית‪.‬‬ ‫השפעת העבר‪ .‬‬ ‫העובדה שתהליכים רבים חלים מחוץ למודעות לא אומרת שתהליכי האישיות החשובים מערבים חשיבה לא‬ ‫מודעת‪ .‬כלומר רק ההווה חשוב להבנת ההתנהגות‪ .‬‬ ‫התיאורטיקנים חלוקים בדעותיהם לגבי ההשפעה של שני אלה על ההתנהגות בהווה‪ .‬המח שלנו פועל במקרים רבים‬ ‫באופן אוטומטי כמו הפיכת כתמי הדיו למילים‪ .‬‬ ‫וגם כל הזמן קופצים לנו רעיונות חדשים לראש‪ .‬בעיקר כשהם נתקלים בנסיבות חיים בעלות חשיבות רבה עם‬ ‫השפעות לטווח רחוק‪ .‬הרבה פסיכו' אחריו מכירים בכך שפרויד צדק כשאר‬ ‫שהרבה מהחיים המנטאליים שלנו מתרחשים מחוץ למודעות‪ .‬אם נבחן את‬ ‫התוכן של החוויות שלנו נגלה שמהחשבות שלנו מרחפות ושקשה לנו להשאיר רעיון אחד בראש לבד לתק' ארוכה‪.‬מחקר עם הדמיית מחשב‬ ‫ובדיקת החיבורים הנויראלים במח מתחילים לשפוך אור על הרעיון הזה‪.‬אמנם אנחנו נתקלים במגוון עצום של חוויות שונות אך אנו חווים את‬ ‫כולן מנק 'ראות יחסית קבועה –נק' הראות שלנו‪ .‬‬ ‫הפסיכו' הראשון שנתן תשובות לנושא זה היה פרויד‪ .‬‬ ‫בלי מושג העצמי על התיאורטיקן למצוא מושג אחר שיבטא את השילוב של כל האספקטים של התנהגות האדם‪.‬‬ ‫מצבי מודעות שונים ומושג הלא מודע‬ ‫הרבה ממש שהמח שלנו עושה נותר מחוץ למודעות שלנו אפילו ברגעים אלה ממש‪ .‬ואז לתהליכים מודעים יש השפעה רבה‪ .‬למה?‬ ‫יש שתי תשובות לשאלה‪ :‬אחת אומרת שכל רכיבי המיינד )‪ (mind‬שלנו פועלים יחד כמע' מורכבת אחת שבה‬ ‫החלקים השונים מחוברים ביניהם והחיבורים מאפשרים פעילות חלקה וברורה‪ .‬אנו יכולים ליצור זיכרונות אוטוביוגרפיים די עקביים מה‬ ‫שעוזר לנו ליצור עקביות בהבנתנו מי אנחנו‪ .‬‬ ‫מושג העצמי הודגש מ‪ 3-‬סיבות‪ :‬הראשונה‪ .‬והסיבה האחרונה‪ .‬מצד שני‬ ‫ההסתמכות על מושג העצמי מחייבת הגדרה שלו בתוך התיאוריה באופן שמאפשר למידה ובחינה שלו‪ .

1 :‬ארגון מידע קיים‪ .‬מכך עולה השאלה איך נעריך את התיאוריות? איך נשווה‬ ‫ביניהן ונראה מי יותר חזקה מהשנייה ומהן מגבלות התיאוריות השונות?מהם הקריטריונים שיש להשתמש בהם?‬ ‫תפקידי תיאורית האישיות‬ ‫על מנת להעריך משהו יש לשאול מה הדבר הזה אמור לעשות ואז יש לבחון עד כמה טוב הוא עושה את זה‪.4 .‬יש תיאוריות אישיות אשר‬ ‫תרמו לקידום הידע על ידי דחיפה של החוקרים להשתמש בידע שנותנת התיאוריה ולגלות דברים חדשים‪ .‬תיאוריה צריכה לעזור ליצור ידע חדש‪ .‬יש‬ ‫תיאוריו ת שאפילו הביאו את החוקרים לעסוק בתחומים חדשים לחלוטין שללא התיאוריה הם לא היו עוסקים‬ ‫בהם בכלל‪.‬איך ולמה‪ 7 .‬קביעות האישיות לאורך זמנים ומצבים‪ .‬‬ ‫מהם הם תפקידי תיאורית האישיות?‬ ‫כמו כל תיאוריה יש לה שתי מטרות עיקריות‪ .2 .‬‬ ‫המטרה הראשונה די ברורה מאליה – במקום לרשום את כל המידע הנרכש בבלגן‪ .‬עם הרעיונות הקיצוניים שלהן קידמו את החקירה של הטבע האנושי‪.‬האחידות והבהירות של תפקוד האישיות‪.‬‬ ‫‪11‬‬ .‬‬ ‫הביהביוריסטים טוענים כי הרבה מהפעולות שאנו מייחסים להן רצון חופשי נגרמות למעשה על ידי הסביבה‪ .‬ההווה והעתיד על ההתנהגות שלנו‪.‫להתמודד עם שינוי‪ .‬‬ ‫האם יכול להיות לנו מדע של אישיות? איזה מדע זה יהיה?‬ ‫עד עכשיו יצאנו מנק' הנחה כי ניתן להשתמש בשיטות המדע הרגילות על מנת להבין את טבע האדם‪ .‬כלומר יש לשים לב גם לאורך הספר האם התיאורטיקן הצליח לתת תיאור של‬ ‫האדם כשלם או לא?‬ ‫סיכום סוגיות חשובות‬ ‫פסיכו' של האישיות מתעמתים בנושאים שונים על מנת לענות על השאלות של מה‪ .5 .2 .‬היחסים בין ההשפעות החיצוניות והפנימיות על‬ ‫התנהגות האדם‪ .7 .‬נושאים בעלי‬ ‫חשיבות הוזכרו כאן‪ .‬זה יותר יעיל לארגן אותו‬ ‫באופן סיסטמטי מה שמוביל לתיאוריה יעילה זה יעזור למדענים לעקוב אחר הידע הקיים ולהשתמש בו‪.‬הן תורמות לרכישת מידע חדש שניתן‬ ‫להסיק אותו באופן הגיוני מהתיאוריה‪.‬‬ ‫הערכה של תיאוריות‬ ‫הפסיכו' של האישיות מכילה יותר מתיאוריה אחת‪ .‬בגדול זה‬ ‫נשמע הגיוני אבל יש לשאול איזה סוג של מחקר מדעי מתאים לחקר האישיות? הרבה מהחקר המדעי נעשה על‬ ‫ידי רדוקציוניזם (פירוק החומר לחלקיו הקטנים ואז להסביר איך הם גורמים לו לפעול) אך באישיות זה טיפה‬ ‫יותר מסובך כי אנשים מגיבים גם למשמעות ואנו שואפים להבין את עצמנו לא רק מבחינה פיזיקאלית אלא גם‬ ‫כאנשים עם זהות‪ .‬מי שחושב כך למעשה אומר שחלוקה של האדם לחלקים קטנים עלולה לגרום לנו לפספס הרבה כי‬ ‫"השלם גדול מסכום חלקיו"‪ .6 .‬לכן יכול להיות שלא כדאי לייבא את שיטות המחקר של המדעים הפיזיקאליים לחקר‬ ‫האישיות‪ .‬השפעת העבר‪ .‬‬ ‫גבולות המדע ויכולותיו בניתוח האישיות‪.‬כל‬ ‫התיאוריות האלה‪ .3 .‬‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית פתחה את הדלת לרעיון שהרבה מהמחשבות והרגשות שלנו נובעים ממקורות לא‬ ‫מודעים‪ .‬‬ ‫תפקיד המצבים השונים של המודעות ומושג הלא מודע‪ .‬השאלה היא לא אם אירועים בעבר או הציפיות לעתיד משפיעים עלינו אלא איך אנחנו‬ ‫תופסים אותם ואיך אנחנו מקשרים אותם להווה‪.‬פסיכו' אבולוציונית אומרת כי הרבה מדפוסי ההתנהגות שלנו עברו לנו בירושה מהאבות הקדומים שלנו‪.1 :‬נק' המבט הפילוסופית על האדם‪ .‬‬ ‫המטרה השנייה קצת פחות ברורה מאליה‪ .

‬‬ ‫פרסמוניות‬ ‫יחד עם היותה מקיפה התיאוריה צריכה להיות גם פשוטה ופרסמונית‪ .‬מושג הדיוק מתייחס לרמת היישום של‬ ‫התיאוריה‪ .‬כך גם תיאוריה טובה מתייחסת לטווח רחב של תופעות בבהירות ודיוק מרביים‪.‬והקריטריון השלישי מתקשר למטרה השנייה‪.‬‬ ‫במילים אחרות התיאוריה חייבת להכיל השערה ניתנת לבחינה בנוגע ליחסים עם התופעה כך שניתן יהיה לרכוש‬ ‫ידע חדש על אנשים‪.‬מפורשים ומובילים להרחבת הידע‪ .‬‬ ‫היקפיות ‪comprehensiveness‬‬ ‫תיאוריה טובה היא תיאוריה מקיפה‪ -‬כלומר היא לוקחת בחשבון ומכילה בתוכה מגוון אספקטים של החיים‬ ‫הפסיכו' של האדם‪ .‬‬ ‫שום תיאוריה לא יכולה להכיל בתוכה את הכל ולכן חשוב לשאול כמה סוגים שונים של תופעות התיאוריה יכולה‬ ‫להכיל – כלומר לשאול לגבי ההיקפיות שלה‪ .‬ולכן חשוב שהתיאוריה‬ ‫תשמור על בהירות יחסית בנוגע להתנהגות הנחקרת‪ -‬כלומר לא ניתן שיהיו בתיאוריה מושגים מעורפלים ולא‬ ‫ברורים בגלל שהיא יותר מקיפה או פרסמונית‪.‬ויש תיאוריות שיותר טובות באחד ופחות בשני‪.‬למשל הרעיון של פרויד שתוכן החלומות הוא‬ ‫‪12‬‬ .‬פרסמוניות ורלוונטיות מחקרית‬ ‫לפרסמוניות‪ .‬‬ ‫שני הקריטריונים האלה מעלים את השאלה של ארגון ואבסטרקטיות של תיאוריות האישיות מכיוון שככל‬ ‫שתיאוריות הופכות ליותר מקיפות ופרסמוניות הן נוטות להיות יותר אבסטרקטיות‪ .‬היא צריכה להתחשב ברבה תופעות באופן‬ ‫עקבי ו"כלכלי" זה נכון לגבי כל התיאוריות בכל המדעים‪ .‬יש מעט מאוד תיאוריות שהן מספיק מקיפות כדי שניתן יהיה לקרוא להן תיאוריות ש אישיות‪.‬היא עונה על השאלות של איך‪ .‬פסיכו' האישיות מחפש תיאוריה פשוטה שמתייחסת‬ ‫לנושאים אישיותיים רבים באמצעות מס' מועט של חוקים‪.‬‬ ‫יש גם להתייחס למידת הספציפיות שהתיאוריה מתייחסת לנושאים השונים‪ .‬מה ולמה ומתייחסת לטווח הרחב של השפעות פנימיות‬ ‫וחיצוניות‪ .‬‬ ‫רלוונטיות מחקרית‬ ‫אנו מסתכלים על תיאוריות כמועילות או לא ולא כעל נכונות או לא‪ .‬שני הקריטריונים הראשונים מתקשרים למטרה הראשונה של‬ ‫תיאוריות באופן כללי – ארגון מידע‪ .‬תיאוריה טובה מובילה להשערות חדשות‬ ‫רבות שיאוששו באמצעות מחקר‪ -‬היא מגדירה את המשתנים והמושגים באופן כזה שיש הסכמה מבחינת‬ ‫הפרשנות שלהם ופוטנציאל המדידה שלהם כך שניתן לחקור אותם אמפירית‪.‬וניתן להעריך את‬ ‫התיאוריה ע"פ שלושת הקריטריונים הללו‪ .‬‬ ‫למעשה כל התיאוריות שנלמד עליהן ניתנות לבחינה אך הן נבדלות אחת מהשנייה ברמה שהן ניתנות לבחינה‬ ‫שלילית כלומר‪ .‬‬ ‫לפעמים צריך לבחור בין טווח לדיוק‪ .‫היקפיות‪ .‬היקפיות ורלוונטיות מחקרית הם ‪ 3‬קריטריונים בעלי חשיבות בתוך התיאוריה‪ .‬תיאוריה טובה צריכה לציין‬ ‫תהליכים שקשורים בתפקוד האישיות ולעשות זאת באופן שמאפשר חיזוי של ההתנהגות‪ .‬תיאוריה שמשמיטה נושאים חשובים כמו התפתחות אישיות לא תחשב מקיפה גם אם מכילה בתוכה‬ ‫נושאים רבים‪.‬‬ ‫טווח התדרים מתכוון לטווח שתופעה אליו מתייחסת התיאוריה‪ .‬המושגים של‬ ‫‪( bandwidth and fidelity‬טווח תדרים ודיוק) לוקחים את הקריטריון הזה בחשבון‪.‬כשנושא זה מכיל בתוכו גם את החשיבות של הסוגיות בהן מתעסקת‬ ‫התיאוריה‪ .‬נסביר זאת באמצעות אנלוגיה לרדיו‪ -‬רדיו טוב קולט מגוון רחב של תחנות (טווח תדרים) וקולט כל‬ ‫תחנה בבהירות גבוהה (דיוק)‪ .‬חייב להיות להם כוח‬ ‫ניבוי‪.‬בדיקה תראה שחלק מהתיאוריה אינו נכון‪ .‬‬ ‫תרגום אמפירי אומר שהמושגים בתיאוריה הם ברורים‪ .

‬‬ ‫יש מסגרות תיאורטיות שונות אשר לכל אחת יש נק' חוזק וחולשה שונות‪ .‬תיאוריות אלה פחות‬ ‫מתעסקות בלא מודע אלא בחוויות המודעות של האדם ובהשפעתן‪ .‬כלומר אין לשאול איזו תיאוריה נכונה ואיזו לא‪ .‬אך קשה לבנות לרעיון זה מבחן שלילי‪ . האם הן עוסקות באותה תופעה? והאם הן באותו שלב בהתפתחות?‬ ‫אין צורך לבחור בין תיאוריות אלא לקוות שהן יובילו למספיק גילויים חדשים עד שיום אחד ניתן יהיה לשלב‬ ‫ביניהן לתיאוריה אחת יותר מקיפה‪.‬תיאוריה זו רואה את המיינד כמע' אנרגיה‪ -‬כלומר‬ ‫האנרגיות הביו' הבסיסיות של הגוף נובעות בחלקן מהמיינד ואנר' מנטאליות מופנות לשירות צרכי הגוף‪ .‬התיאורטיקנים האלה מודעים לכך שיש לנו‬ ‫‪13‬‬ .‬וגם אם היא לא עונה על שאלות שתיאוריות אחרות ענו עליהן היא יכולה להביא לפריצות‬ ‫דרך בתחומים חדשים‪.‬התיאוריה צריכה להתייחס למגוון רחב של נושאים‪ .‬התיאוריה גם אומרת שרב‬ ‫התהליכים חלים מחוץ למודעות שלנו‪ -‬אנו לא מודעים לדחפים שמשפיעים לנו על הרגשות‪.‬‬ ‫ברב המקצועות יש פרדיגמה שהיא בעצם מסגרת תיאורטית מקובלת‪ .‬אם לא מוצאים משאלה לא מודעת פסיכו' פרוידיאני לא בטוח‬ ‫יסכים שהתיאוריה הופרכה אלא יאמר כי המשאלה נמצאת שם והיא קבורה עמוק עמוק בלא מודע ואנחנו פשוט‬ ‫לא מצליחים להגיע אליה‪ .‬לשלב‬ ‫דטרמיננטות רבות שמשפיעות על התפתחות ותפקוד האישיות‪ .‬מה שכמובן לא קיים‪.‫התגשמות של משאלות לא מודעות‪ -‬מבחן חיובי של התיאוריה יכלול ניתוח החלום עד אשר מגיעים למשאלה לא‬ ‫מודעת‪ .‬בפסיכו' של האישיות יש הרבה מסגרות‬ ‫תיאורטיות שונות ואף אחת מהן לא יותר נכונה מהשנייה – כל אחת תופסת חלק משמעותי בהסבר ומתן מידע על‬ ‫טבע האדם‪ .‬כל תיאוריה נותנת נק' ראות שונה‬ ‫וייחודית על טבע האדם‪.‬אך כאשר אנו משווים בין תיאוריות עלינו‬ ‫לשאול את עצמנו בנוסף.‬‬ ‫הערכה של תיאוריות – סיכום‬ ‫שלושת הקריטריונים הנ"ל מספקים בסיס להערכת תיאוריות אישיות‪ .‬לפי התיאוריה המיינד שלנו מכילה מע' שונות שמשרתות תפקידים שונים‪:‬‬ ‫סיפוק צרכים גופניים‪ .‬‬ ‫בנוסף תיאוריה חדשה לפעמים לא מיל בתוכה הרבה אך היא יכולה להוביל לגילויים רבים אשר בעתיד יהפכו‬ ‫אותה למקיפה יותר‪ .‬ולכן קשה להעמיד את התיאוריה הפסיכואנליטית למבחנים שליליים‪.‬ייצוג נורמות וכללים חברתיים ומציאת האיזון בין השניים‪ .‬‬ ‫אנו נלמד תיאוריות שחלקן כבר בנות יותר ממאה וחלקן ממש צעירות ועוד נמצאות בשלבי התפתחות‪.‬אלא יש להעריך אותן לפי עד כמה הן מקדמות את‬ ‫רכישת הידע בתחום‪.‬שילוב של כל זה ייצור תיאוריה‬ ‫אידיאלית‪ .‬מכיוון‬ ‫שאנשים לא יכולים להשביע את התשוקות המיניות ורצונות גופניים אחרים מתי שמתחשק להם‪ .‬במקום זה הם‬ ‫פועלים על מנת להשביע צרכים אלה ע"פ הכתבות החברה‪ .‬‬ ‫הראשונה היא התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‪ .‬‬ ‫תיאוריות האישיות‪ :‬היכרות‬ ‫האתגר שבבניית תיאורית אישיות‬ ‫בניית תיאורית אישיות זה משימה לא קלה‪ .‬‬ ‫תיאוריות האישיות‪ :‬תיאור ראשוני‬ ‫אנו נלמד ‪ 6‬תיאוריות אישיות שונות במהלך הספר‪.‬ההתנהגות למעשה משקפת את הקונפליקט בין‬ ‫הרצונות הביו' לבין הכתבות החברה‪ .‬היא צריכה להיות עקבית עם עדויות שנעות מחקר‬ ‫ההשפעה הגנטית על הבדלים בין אישיים ועד השפעות תרבותיות וחברתיות‪ .‬‬ ‫אח"כ נסקור תיאוריות פנומנולוגיות שמאוד מנוגדות לתיאוריה הפסיכואנליטית‪ .

‬‬ ‫ההבדלים בין התיאוריות‬ ‫התיאוריות שונות אחת מהשנייה מנק' המבט התיאורטית שהן יוצאות ממנה ואף יכולות להתפתח ממקומות‬ ‫מנוגדים לחלוטין‪ .‬כלומר תהליכים פסיכו' שבאמצעותם‬ ‫אנשים מציבים לעצמם מטרות‪ .‫מוטיבציות בעלות בסיס ביו' אך הם יותר מתמקדים בדחף של האדם לצמיחה והגשמה עצמית בטענה כי אלה‬ ‫דחפים שיותר חשובים ל‪ well being -‬של האדם מאשר הדחפים החייתיים של האדם‪ .‬הביהביוריזם מאוד מאתגר את התיאוריות שהוזכרו לעיל מכיוון שלפי הביהביוריזם יח' הניתוח של‬ ‫התיאוריות הקודמות לא גורמים להתנהגות אלא מהווים תיאורים של דפוסי חשיבה‪ .‬שולטים בדחפים שלהם ומוציאים לפועל דרכי פעולה‪.‬והתפתחות עצמי ברור ומובן נראה כמפתח לבריאות‬ ‫מנטאלית‪.‬רגשות והתנהגות שנגרמים‬ ‫על ידי הסביבה כי היא מעצבת את ההתנהגות‪.‬‬ ‫את פרקים ‪ 15 .‬הוא יכלול ממצאים על בסיסים גנטיים לתכונות‬ ‫אישיות וגם הבדלים בין אישיים הנובעים מהבדלים במח‪.‬הם יוצאים מנק' הנחה כי‬ ‫האישיות מתפתחת דרך אינטראקציות רציפרוקליות הולכות וחוזרות בין האנשים והמצבים שבחיינו‪.2-‬לקבוע אילו‬ ‫הבדלים בין אישיים הכי חשוב למדוד‪ .‬הידע שלהם ואמונותיהם‪ .‬התיאוריה מקדישה תשומת לב רבה לשאלת הרגולציה העצמית‪ .‬‬ ‫הפרק הבא יעסוק בחקר האספקטים הביו' של האישיות‪ .‬‬ ‫פרק ‪ 11‬מציג את תיאורית האישיות המובנית שמתייחסת ליכולת של אנשים לפרש את העולם‪ .‬ע"פ תיאוריות אלה ההתנהגות מהווה תגובה לחיזוקים ועונשים של‬ ‫הסביבה‪ .‬‬ ‫‪14‬‬ .‬אז ניתן יהיה למדוד את ההבדלים הכי משמעותיים וזה יהווה בסיס‬ ‫לתיאוריה‪.‬רב התיאוריות הללו מאמינות כי על מנת לבנות תיאורית‬ ‫אישיות עליך לפתור שתי בעיות מדעיות‪ .‬אך התיאוריה גם מרחיבה את התיאוריה המובנית בשני אופנים‪ :‬הראשון‪ .14‬אנחנו לא לומדים אז זה לא משנה‪.‬בניגוד‬ ‫לביהביוריסטים שמתעסקים בחוויות הפסיכו' המבניים לומדים את הרעיונות הסוביקטיביים או המבנים‬ ‫שאנשים משתמשים בהם לפירוש הסביבה‪ .‬הם לא רק רואים את האישיות באופן‬ ‫שונה אלא גם את האופן שדרכו בונים את התיאוריה‪ .‬יש עמדות תיאורטיות שהותאמו עם השנים לממצאים המחקריים מה שהביא‬ ‫תיאוריות שונות להיות יותר קרובות אחת לשנייה ממה שהיו בהתחלה‪.‬ההבדלים בין התיאוריות כוללים גם הבדלים בהסתכלות על הבסיס של טבע האדם וגם‬ ‫הבדלים בהסתכלות איך הכי טוב לבנות תיאוריה מדעית על אנשים‪.‬‬ ‫כלומר הם יוצאים מנק' הנחה שרב ההבדלים הבין אישיים נובעים מהמבנים שאנשים נעזרים בהם על מנת לפרש‬ ‫את העולם‪.‬למשל אחד יראה את חוויות האוני' כמאתגרת ואחר כמשעממת‪.‬התיאוריה גם בוחנת את‬ ‫המצבים החברתיים שאנשים רוכשים בהם את כישוריהם‪ .‬‬ ‫שני הפרקים האחרונים בספר עוסקים בתיאוריה הסוציו‪ -‬קוגניטיבית שדומה קצת לתיאוריה המובנית‪ .‬ומכיוון שאנשים שונים חווים דפוסים שונים של חיזוקים במצבים שונים זה מוביל לסגנונות התנהגות‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫השני‪ .‬‬ ‫פרק ‪ 10‬מציג את רעיונות הביהביוריזם‪ .1 :‬פיתוח אמצעי מדידה אמין להבדלים בין אישיים ו‪ .‬הפסיכו'‬ ‫האלה חוקרים את האישיות באמצעות תהליכי החשיבה שאנשים שבאים לידי ביטוי כאשר אנשים רוצים לפרש‬ ‫את העולם‪ .‬‬ ‫אח"כ באות גישות של תכונות של אישיות והן שונות מאוד משני הנ"ל‪ .‬לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬הרבה פסיכו' הגיעו למסקנה כי שתי הבעיות הללו נפתרו וכיום יש הסכמה די‬ ‫רחבה בנוגע לאילו הבדלים בין אישיים הם החשובים ביותר ואיך ניתן למדוד אותם‪.‬‬ ‫ככל שהמדע התקדם תיאוריות שונות הוסיפו או הפחיתו את כמות ההשפעה שלהן כתלות ביכולת של הרעיונות‬ ‫שלהן לקדם את התפתחות המדע‪ .‬כלומר תיאוריות אלה‬ ‫שמות יותר דגש על העצמי מהתיאוריה הפסיכואנליטית‪ .

‬כי‬ ‫זה מכריח את החוקרים להתחשב בממצאי מחקר לא רק של התיאוריה שמהם יצאו אלא גם בממצאים של‬ ‫התיאוריות האחרות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ .‫למרות שיש סימנים של איחוד תיאוריות יש תיאוריות מאוד שונות אחת מהשנייה ואולי זה לא כזה דבר רע‪ .

.‬הוא עובד ע"פ פרוצדורות קיימות וממוסדות‪ ..‬מנגנונים נויראלים שהוכחו כמוצלחים לאורך האבו' הפכו לחלק קיים במבנה המנטאלי‬ ‫שלנו‪.‬מערך מחקר מתאמי ומערך מחקר‬ ‫ניסויי‪ .‬‬ ‫‪The data of personality psychology‬‬ ‫ניתן לחקור אישיות של אדם במגוון דרכים‪ :‬לבקש שיספר על עצמו‪ .‬להשיג נתונים אובייקטיבים כמו ציונים בבי"ס וכו'‪.‬לבקש מאנשים המכירים אותו שיספרו עליו‪.‬ויתייחס גם לעניין התוקף והמהימנות‪ .‬הרעיון המרכזי אומר‬ ‫בעצם שבלידה המיינד של האדם אינה דף חלק אלא בשל תהליכים של ברירה טבעית אנשים נולדים עם נטיות‬ ‫ויכולות אנושיות טבעיות‪ .‬הוא מוודא שהפרוצדורות מספקות ממצאים אמינים ויציבים (ולא עלו‬ ‫במקרה או בטעות) ולבסוף מדווח את אותן פרוצדורות בפרסומיהם‪ .‬‬ ‫אין ויכוח בנוגע לכך שחלק מהאישיות שלנו היא תוצר של האבולוציה אך נותרות שאלות רבות כמו עד כמה‬ ‫החלק הזה גדול? כמו גם המשמעות של זה לגבי התפתחותנו כבני אדם כחברה וכו'‪.‬‬ ‫לצפות בהתנהגותו‪ .‬ע"מ להבטיח שהמידע נאסף‬ ‫באופן כמה שיותר מדויק ואובייקטיבי‪ .‬‬ ‫אנשים נהנים לחשוב כי תכונות פסיכו' יכולות להשתנות בהתאם לחוויות חדשות כמו למשל שאנחנו מקווים‬ ‫שהורות וחינוך טובים יותר יצרו עולם טוב יותר‪ .".‬‬ ‫‪ #‬הקשר בין מחקר לתיאוריה‪ :‬חשוב לזכור שאין מחקר ללא בסיס תיאורטי‪ -‬לא ניתן לאסוף ממצאים ורק אח"כ‬ ‫לפתח תיאוריה שתסביר אותם‪ .‬‬ ‫בנוסף אחת הבעיות של הפסיכו' האבולוציונית היא שהיא מבוססת על מעט מאוד עדויות מדעיות‪.‬התיאוריה מגדירה לנו את התופעות הנחקרות והיא גם מכוונת אותנו כיצד‬ ‫לחקור ולפרש אותן (למשל חרדה‪ :‬למדוד ע"י תצפית? שאלון? לחץ דם?‪ -‬התיאוריה תגדיר איך חרדה מתבטאת)‪.‬עמדה זו מובעת על ידי פסיכו'‬ ‫בשם ‪ Pinker‬והוא כמובן שנוי במחלוקת כשיש אנשים שאומרים שרב הפעילות האנושית העכשווית עוסקת‬ ‫בפעילויות של הנאה ורכישת ידע שזה משהו שבעבר האנשים לא יכלו להתעסק בו כי רק עסקו בהישרדות ולכן‬ ‫למעשה כיום ההתנהגות שלנו לא מושפעת מהאבולוציה‪..‬פחות אגרסיבי ויותר סובלני‪ .‬כדי שחוקרים אחרים יוכלו לחזור עליהם או‬ ‫לבקר אותן‪.‬‬ ‫מכיוון שזה תחום יחסית צעיר אז יש להם עוד הרבה עבודה לפניהם על מנת לאשש את השערותיהם‪.‫הנושא הבא הופיע כסיפור מסגרת באמצע הפרק – לא נראה לי משהו שבאמת צריך לקרוא‪:‬‬ ‫נושאים עכשוויים‪ -‬האבולוציה של המיינד והאישיות‬ ‫מאז תחילת מדע הפסיכו' החוקרים הכירו בעובדה כי המח הוא תוצר של האבולוציה‪ .‬‬ ‫אישיות פרק ‪ -2‬המחקר המדעי של בני אדם‬ ‫הפרק מציג את ‪ 3‬שיטות המחקר בחקר האישיות‪( case study:‬תיאור מקרה)‪ .‬‬ ‫בקיצור‪" -‬תיאוריה ללא מחקר היא ספקולציה ומחקר ללא תיאוריה אינו אפשרי‪.‬הפרק עוסק למעשה בשתי הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫‪ #‬תהליך העבודה המדעי‪" :‬מדען אישיות" מנסח את רעיונותיו בצורה מפורשת כדי שניתן יהיה לבחון אותם ע"י‬ ‫ממצאים מדעיים אובייקטיביים‪ .‬הבנה של דבר כזה יכולה לעזור ביצירת מדיניות חברתית‬ ‫שיותר תואמת את האופי האנושי ותאפשר להבין מתי מדיניות מסוימת לא תעבוד‪ .‬‬ ‫‪LOTS of data‬‬ ‫‪ 4‬קטגוריות של מקורות ידע למחקר‪:‬‬ ‫‪16‬‬ .‬אך יכול להיות שיש אספקטים‬ ‫באישיות שלנו שלא ניתן לשנות כי הם תוצר של האבולוציה ואם הם הוכיחו את עצמם כיעילים במהלך‬ ‫האבולוציה הם מובנים לנו בראש ללא אפשרות לשינוי‪ .

‬מורים‪ .‬האדם יכול לנסות להציג עצמו באור חיובי יותר (באופן מודע או לא)‪.‬אנשים מושפעים מגורמים מתערבים כמו אופן הניסוח או סדר הפריטים בשאלון‪..)..‬‬ ‫ג‪ .4‬אינפורמציה שניתנת ע"י הפרט עצמו‪ .‬לרוב נבדק בשאלון‪ .‬‬ ‫‪ :(S-data) Self-data .‬הדירוג יכול להתבסס על תצפיות על התנהגויות ספציפיות‪ .‬‬ ‫* יש מקורות ידע שלא נכנסים לאף אחת מארבע הקטגוריות וזאת מכוון שעם הזמן התפתחו שיטות מדידה‬ ‫חדשות‪ .‬הדבר מגביר את הביטחון בממצאי המחקר‪.IQ‬נתוני תיק פלילי וכו'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לרוב‬ ‫נעשה ע"י שאלון המדרג את מאפייני האישיות של אדם המטרה‪ .data)Life record data ..‬שיטה אחרת לאיסוף נתונים היא ע"י‬ ‫מילוי יומן לאורך תקופה(להבדיל ממילוי שאלון שהוא נקודתי)‪.‬‬ ‫‪ :(O..‬‬ ‫יתרונות‪ :‬לרוב יותר אובייקטיבי מדיווח עצמי‪.‬חברים‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬ומשלבים אותם‪ .‬‬ ‫גורמים המשפיעים על המידה שבה תהיה הסכמה בין נתונים ממקורות שונים‪:‬‬ ‫‪ .‬אנשים מכירים את עצמם (אני יודעת שזה נשמע דבילי אבל ככה כתוב‪).‬‬ ‫חסרונות‪ :‬יש תכונות רבות שלא ניתן למדוד בצורה זו (תפיסה אישית‪ .3‬אינפורמציה שהושגה ממבחנים סטנדרטים (ציון במבחן אינטליגנציה) או מפרוצדורות‬ ‫מחקריות‪-‬ניסוייות (מבחן מעבדה הבודק את היכולת לדחות סיפוקים)‪.‬במקרה כזה ניתן לבדוק את ההסכמה או המהימנות בין הצופים‪.‫‪ :(L.‬נוחים וקלים לביצוע‪.‬ניתן‬ ‫לאסוף נתונים מצופה אחד או ממס' צופים‪ .‬הפער נוצר מכוון ששאלוני דיווח עצמי לרוב מתייחסים לתכונות כלליות (האם אתה מסכים‬ ‫‪17‬‬ .‬האדם לא תמיד מודע לתכונותיו‪.1‬באלו סוגי מקורות מדובר‪ :‬לעיתים קרובות יש פער בין ‪( s-data‬דיווח עצמי) ל‪( t-data -‬נתונים ממבחן‬ ‫או ניסוי)‪ .‬יש מאפייני אישיות שזו הדרך היחידה להעריך אותם (למשל‪ :‬תפיסה סובייקטיבית של עצמי)‪.‬‬ ‫* לרוב חוקרים משתמשים בנתונים ממקורות ידע שונים‪ .‬‬ ‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבי יחסית‪ .‬אם הממצאים המתקבלים ממקורות‬ ‫ידע שונים הם מתואמים‪ .1‬אינפורמציה שניתן להשיגה מההיסטוריה (המתועדת) של חיי הפרט‪:‬ציוני‬ ‫בי"ס‪ .‬ויכול להיות דירוג של תכונות כלליות יותר‪ .‬אמונות וכו')‪.‬השאלון יכול להתייחס‬ ‫לתכונה אחת או למכלול התכונות של האדם‪.‬האדם המדרג יכול להיות איש מקצוע שהוכשר‬ ‫לכך‪ .‬‬ ‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבי יחסית (בייחוד כשמתייחסים למדדים התנהגותיים או פיזיולוגים)‪.‬ציון ‪ .‬‬ ‫היחסים בין נתונים ממקורות שונים‬ ‫מידע ממקור אחד (כמו דיווח עצמי) יכול להיות שונה מאוד ואף סותר מידע שנאסף ממקור אחר (תצפית‬ ‫במעבדה)‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫ג‪ .(implicit measure‬מדידות שנועדו לבחון אמונות או תכונות שהאדם‬ ‫אינו מודע להן‪ .‬‬ ‫חסרונות‪ :‬צופים שונים יכולים לספק תיאורים שונים לגמרי של אותו אדם‪ -‬מקשה על ההערכה‪.‬חסרונות‪ :‬מידע כזה לא קיים עבור מאפייני אישיות רבים‪.‬דוגמא לכך הם מבחני זמן תגובה המשמשים למדידת הערכה עצמית (משווים בין זמני התגובה‬ ‫לגירויים חיוביים ושליליים ואיכשהו מקישים מכך על הערכה עצמית‪ .‬‬ ‫לכן זהו המקור הנפוץ ביותר לאיסוף אינפורמציה על האישיות‪.data) Observation-data .‬‬ ‫‪ :(T-data) Test-data .‬לדוגמא‪ :‬מדידות מרומזות )‪ .2‬אינפורמציה שניתנת ע"י צופים בעלי ידע‪ :‬הורים‪ .

‬‬ ‫מדובר במדידות גמישות שבהן לא כולם ממלאים בדיוק את אותה מטלה באופן זהה‪ .idios‬פרט‪ /‬מובחן"‪ .nomothetic measures‬מהמילה היוונית ‪" .‬‬ ‫ומשתמשות בסט קבוע של פריטים כדי למדוד אותם‪.‬באופן מפתיע‪.‬או בין צופים שונים‪ .‬‬‫ שאלון אישיות לא מובנה‪ :‬הנבדק מתבקש לתאר את עצמו במילים שלו ("מה אתה אוהב לעשות בשעות‬‫הפנאי?" זאת לעומת שאלון מובנה‪" :‬אני אוהב ללכת למסיבות‪ :‬מסכים‪ /‬לא מסכים")‪.‬זוהי השיטה הנפוצה ביותר והיא כוללת בין היתר את שאלוני המסכים‪ /‬לא מסכים‬ ‫עם היגד מסוים‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬תכונה‬ ‫שהיא יותר "ברורה" וחד משמעית תהיה לגביה יותר הסכמה‪.‬בדיוק אותם פריטים בשאלון) והציונים של‬ ‫כולם מחושבים באותו אופן‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫טכניקות ‪ :idiographic‬מנסות ליצור תיאור ייחודי ומובחן של אישיות האדם הספציפי‪.‬‬ ‫ שאלון המבקש מהאדם לתת רשימה של מילים או תכונות המתארות אותו‪.2‬עד כמה התכונה ‪ :evaluative‬עד כמה שיפוט התכונה מושפע משיקול דעת ותפיסה אישית של המדרג‪.‬ויכול לפספס מאפיינים‬ ‫מהותיים של האדם‪ .‬‬ ‫יתרונות‪ :‬אובייקטיבית ופשוטה להעברה ולציינון‪.idiographic measures‬מהמילה היוונית ‪" .‬‬ ‫תיאורית אישיות והערכה‬ ‫הגישה התיאורטית של החוקר אישיות קובעת באילו אמצעים ופרוצדורות הוא ישתמש למדידה והערכה‪ .‬פרוצדורות מובנות‬ ‫וקבועות‪ .3‬עד כמה התוכנה ‪-observable‬ניתנת לצפייה ולשיפוט‪" :‬חברותיות" יותר מוחצנת וקלה לצפייה‬ ‫ואבחון לעומת "נוירוטיות"‪ .‬שפשוט לא מוזכרים בו‪.‬‬‫ שאלון המבקש מהאדם לתאר זיכרון של חוויה חשובה מחייו‪.‬באופן‬ ‫טבעי אין הסכמה בין כל החוקרים אלו משתני אישיות יש לחקור וכיצד לחקור אותם‪ :‬חלק למשל מאמינים שיש‬ ‫‪18‬‬ .‬‬ ‫תכונות שהן ‪( highly evaluative‬למשל "יצירתיות") נתונות ליותר שיקול דעת ופרשנות אישית ולכן‬ ‫לגביהן תהיה הסכמה מועטה בין הדירוג העצמי לדירוג ע"י צופה מהצד‪ .‬לקטגוריה זו נכנסים שאלונים שכוללים‪:‬‬ ‫ רשימת תכונות‪ .‬‬ ‫מדידות קבועות מול גמישות )‪(fixed versus flexible‬‬ ‫מדידות ‪ :fixed‬נקראות גם ‪ .‬‬ ‫חסרונות‪ .‬בין נתוני ‪ s-data‬לנתוני ‪( O-data‬מידע מצופה מהצד) בד"כ יש הסכמה גדולה יותר‪ .2‬לעיתים קרובות שאלון קבוע לא מתייחס לכל מאפייני האישיות‪ .‬שנעשות בדיוק באותה צורה לכל האנשים במחקר (למשל‪ .1 :‬לעיתים פריטים מסוימים בשאלון פשוט לא רלוונטיים לחלק מהמשתתפים‪.‫עם ההיגד‪" :‬אני אדם חברותי") ואילו מבחנים‪ /‬ניסויי מעבדה לרוב בוחנים מאפייני אישיות בהקשר‬ ‫מאוד ספציפי‪ .Nomos‬חוק"‪ .(self-concept‬‬ ‫‪‬‬ ‫טכניקות ‪ :nomothetic‬מנסות לתאר אוכלוסיה שלמה של אנשים בסט קבוע של משתני אישיות‪.‬ולכן תהיה יותר הסכמה בין העצמי לבין צופה מהצד וכן יותר הסכמה בין‬ ‫צופים שונים לגבי תכונה זו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תיאוריות אישיות שונות זו מזו במידה שבה המדידות בהן הן משתמשות הן קבועות‪ -‬גמישות‪.‬וייתכנו מספר נוסחים‬ ‫לאותה מדידה‪ .‬‬‫‪‬‬ ‫שאלונים לא מובנים נחשבים טובים להערכת מושג העצמי )‪.‬אך‬ ‫גם זה תלוי בסוג הפרוצדורה שבה משתמשים‪.‬‬ ‫מדידות ‪ :flexible‬נקראות גם ‪ .‬הנבדק צריך לדרג אלו תכונות יותר ופחות מתארות אותו‪.

2‬‬ ‫תוקף מבחין )‪ :(discriminate‬מבחן צריך להיות מובחן אמפירית ממבחנים קיימים‪ .1‬‬ ‫תוקף מבנה‪ -‬משקפת את המבנה הפסיכולוגי הנחקר‪ .‬‬ ‫כדי שמדידה תהיה תקפה היא צריכה להיות בעלת‪:‬‬ ‫‪.‬פרטי שאלון לא ברורים‪ .‬לשים לב שהגדרה זו לתוקף מבחין שונה ממה שלמדנות בניסויית‪ -‬שתוקף מבחין גבוה‬ ‫זה כשיש מתאם נמוך בין המבחן החדש למבחן אחר שבודק תכונה שונה לגמרי!)‪.‬מה שיגרור שתי אבחנות שונות לאותו אדם ויראה כמו מהימנות נמוכה‪ .‬מהימנות פנימית )‪ :(internal consistency‬האם יש מתאם בין הפריטים השונים במבחן? (בהנחה שכל‬ ‫הפריטים בוחנים את אותו הדבר‪ -‬אותו מבנה פסיכולוגי)‪.‬כזכור‪ .‬ניתן להשוות את תוצאותיו למדדים‬ ‫פיזיולוגים של חרדה‪ .‬‬ ‫לסיכום‪.‬או להשוות את התוצאות שהתקבלו אצל אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה‬ ‫לעומת אנשים "רגילים"‪ .‬משפיעים על‬ ‫ההתנהגות‪/‬התוצאות במבחן‪ .‬‬ ‫מהימנות (‪ :)reliability‬המידה שבה המדידה שעשינו היא יציבה‪ .‬‬ ‫מהימנות היא תנאי הכרחי לתוקף‪ .‫לבחון את דפוסי ההתנהגות וחלק מאמינים שיש לחקור את הכישרונות והמטרות בחיים‪ -‬דברים שלאו דווקא‬ ‫יתבטאו בהתנהגותם כרגע‪ .‬תוקף והתנהגות אתית‪.).‬כאמור‪ -‬התיאוריה מכתבה אילו נתונים יערכו וכיצד‪ .2‬גורמים הקשורים במבחן עצמו‪ :‬הוראות לא עקביות לנבחנים‪ .‬וכן איך לפרש אותם‪ -‬לא ניתן‬ ‫לאסוף נתונים ורק אח"כ ליצור מהם תיאוריה‪.‬זה‬ ‫בעייתי במיוחד כאשר המבחן מעריך תכונה שאמורה להיות יציבה לאורך זמן‪.‬‬ ‫תוקף )‪ :(validity‬המידה שבה התצפיות אכן משקפות את התופעה הנחקרת‪ .‬אם הניבויים של המבחן עומדים במתאם לתוצאות שני הקריטריונים הנ"ל‪ -‬הדבר‬ ‫מגביר את תוקף המבנה של המבחן‪.‬הנחיות לא ברורות‬ ‫כיצד יש לציינן ולפרש את התוצאות‪ -‬כל אלו יכולים לגרום למהימנות נמוכה‪..‬אם המבחן אינו מהימן זה אומר שתוצאותיו הושפעו מגורמים חיצוניים‪ .‬‬ ‫‪19‬‬ .‬כדי להוכיח תוקף מבנה החוקר ינסה להראות מתאם‬ ‫בין המבחן לבין קריטריון חיצוני ועצמאי‪ .‬כדי שייחשבו‬ ‫למהימנים‪.‬כך מבחן חדש שבוחן‬ ‫"נטייה לדאגנות" ונמצא במתאם גבוה למבחן קיים שבוחן נוירוטיות‪ -‬אז למבחן החדש יש תוקף מבחין‬ ‫נמוך ואין בו תועלת‪( .‬‬ ‫תוקף = האם המבחן אכן בוחן את המבנה הפסיכולוגי אותו הוא אמור לבחון (את מה שהתכוון לבחון)‪.1‬המצב הפסיכולוגי של הנבדק‪ :‬גורמים ארעיים‪ .‬‬ ‫מהימנות = האם המבחן מספק תוצאות יציבות וניתנות לשחזור‪.‬‬ ‫‪.‬בחירת הקריטריון החיצוני שאליו יושווה המבחן תלויה‬ ‫בשיקולים תיאורטיים‪ :‬אם למשל המבחן נועד לבדוק נטייה לחרדה‪ .‬‬ ‫שתי דרכים לבדיקת מהימנות‪:‬‬ ‫א‪ .‬מחקר יכול להיות מהימן‬ ‫אך בעל תוקף נמוך (דוגמת מדידת אינטליגנציה ע"פ מספר הנעליים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מה‬ ‫שמרמז שתוצאות אלו משקפות משהו אחר שאינו המבנה הפסיכולוגי הנחקר‪.‬‬ ‫‪ ..‬עקבית ושניתן לשחזר את תוצאותיה במדידות‬ ‫נוספות‪ .‬מהימנות מבחן חוזר )‪ :(test-retest‬האם יש מתאם בין שני מבחנים שאותו אדם לוקח בשתי נקודות זמן‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫מטרות המחקר‪ :‬מהימנות‪ .‬‬ ‫גורמים שיכולים להשפיע על מהימנות של מבחן פסיכולוגי‪:‬‬ ‫‪ .‬שני מבחני אישיות זהים שיבוצעו בהפרש זמנים קטן צריכים להעלות ממצאים דומים‪ .‬כמו מצב רוח בשעת המבחן‪ .

‬חברתיות‪ .‫אתיקה במחקר ובפרסום‪( :‬מאוד בקיצור כי זה ממש מובן מאליו‪).‬‬ ‫שכן מטרתה היא ליצור תמונה פסיכולוגית מלאה של אותו אדם ספציפי‪.‬שתופסת את מלוא המורכבות של תהליכים פנימיים‪ .‬‬ ‫המטפל צריך להבין לעומק את תכונות האישיות שלו‪ .‬‬ ‫ה‪ APA-‬ניסח רשימה של עקרונות אתיים‪ .‬לכן הוא בחר לערוך ‪ .3‬בניגוד למערך מתאמי או ניסויי‪ .‬יענו‪ :‬מתאר את הדבר עצמו ולא רק דיווח מספרי)‪.1‬‬ ‫‪ case study‬הוא ניסיון ללמוד על אישיות ע"י ניתוח מעמיק של מקרים פרטיים‪ .‬‬ ‫ניתן לערוך ‪ case study‬למטרות מחקר בלבד‪ .‬‬ ‫‪ .‬שעיקרם הוא ש"הפסיכולוג יבצע את המחקר תוך כבוד ודאגה לכבודם‬ ‫ולשלומם של המשתתפים" ויהיה אחראי להגן עליהם מכל נזק‪ .‬משפט וכו')‪..‬‬ ‫חלק נכבד מתיאוריות האישיות החלו כ‪ :case study-‬הן נוצרו ופותחו ע"י פסיכיאטרים וקלינאים שניסו לעזור‬ ‫מטופל ובעזרת התובנות שעלו מהטיפול הם פיתחו תיאורית אישיות‪.‬הארגון הפנימי של האישיות וכו'‪.‬יחסי אדם‪-‬‬ ‫סביבה‪ .case study‬שמספק כמות גדולה של מידע על אדם אחד‪ -‬סביבתו‪ ..‬‬ ‫דוגמא ל‪( case study-‬בקיצור)‪ :‬הספר מתאר (בשני עמודים!!) חוקר אישיות שפיתח תיאוריה מורכבת לגבי‬ ‫"התפיסה הרב מימדית של העצמי" (אתם לא רוצים לדעת‪ .‬הן בקהילה המדעית ובעיקר כשמדובר בהחלטות הקשורות למיון‬ ‫וסינון כוח אדם ובקביעת מדיניות (תכניות רווחה‪ .‬לטענת החוקר‪ .‬סכנה‪ .‬חלק זה מציין גם שלמרות שהחוקר המדעי מנסה להיות כמה שיותר‬ ‫אובייקטיבי‪ .‬המשפיעים על כל שלבי מחקר‪ -‬מה‬ ‫ייחקר‪ .‬לבסוף מצוין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים בהצגת הממצאים‬ ‫ולידע את האחרים על מגבלות הממצאים‪ .‬אך תחת הנחיות ומגבלות חמורות‪ .‬שלא היה יכול להגיע‬ ‫אליהן בשיטות מחקר אחרות‪.‬איך ייחקר ואיזה מסקנות יתקבלו‪ .1‬המערך היחיד שמאפשר הבנה מעמיקה‪ .‬‬ ‫‪ .‬קביעת הסכם הוגן וברור המגדיר את חובותיהם וזכויותיהם‪ .‬ניתן להסתיר‬ ‫או לרמות את המשתתפים במקרים שיש בזה צורך‪ .‬‬ ‫יתרונות ה‪:case study-‬‬ ‫‪ .‬תרבותיות ופוליטיות‪ .‬כך ש(בניגוד למערך ניסויי) אין צורך להכליל את המסקנות‬ ‫מהמחקר המלאכותי לעולם האמיתי (הוא כבר חוקר את הדבר האמיתי)‪.‬מערך מתאמי או ניסויי אינו‬ ‫מתאים שכן הם מספקים מעט מידע על כמות גדולה של אנשים ולא מאפשרים להבין את המורכבות של מושג‬ ‫העצמי‪ .‬‬ ‫החוקר השתמש במחקרו בכלים שיטתיים‪ :‬ביקש מהאדם לתת רשימה של תכונות המאפיינות אותו וכן רשימה‬ ‫של מצבים ואנשים החשובים לו ואז לדרג לגבי כל תכונה עד כמה היא חשובה ובולטת בכל סיטואציה‪ .‬‬ ‫מגבלות‪:‬‬ ‫‪21‬‬ .‬שיטה זו היא אידיוגרפית מטבעה‪..‬נסיבות חייו וכו'‪.‬בכך נכלל‪ :‬הערכת‬ ‫אתיות המחקר והסיכון למשתתפים‪ .‬יש המאמינים כי זו הדרך‬ ‫היחידה לתפוס את המורכבות של האישיות האנושית‪ .‬במחקר כזה החוקר מקיים קשר ממושך עם אדם ומנסה‬ ‫להבין לעומק את התהליכים והמבנים הפסיכולוגיים המרכיבים את אישיותו‪ .‬אך הוא לרוב נערך כחלק מטיפול קליני‪ :‬כדי לעזור למטופל‪.‬מנתונים‬ ‫אלו החוקר יצר תיאור גרפי של ארגון התפיסה העצמית של אותו אדם (שוב‪ -‬אתם לא רוצים לדעת)‪ .‬‬ ‫שלוש גישות עיקריות במחקר‬ ‫‪Case studies and clinical research .‬כאב או אי נוחות‪ .).‬מתאר את תכונת האישיות הנחקרת עצמה (אצל אדם אחד) ולא רק מספק‬ ‫נתון מספרי שמשקף ממוצע של קב' גדולה‪( .2‬בוחן באופן ישיר את התנהגות האדם הנחקר‪ .‬ולכן הסט הטיפולי מספק מטבעו מקרים למחקר אישיותי‪..‬הפואנטה‬ ‫היא שרק מערך שמספק מידע מפורט ומעמיק על אותו אדם מאפשר לחוקר להגיע לתובנות‪ .‬גם הוא מושפע מדעות אישיות‪ .‬העקרונות האתיים חלים‬ ‫גם על שלב פירוש ופרסום התוצאות ובאופן מפתיע אוסרים לפברק תוצאות כדי לשמור על "הכבוד המקצועי"‬ ‫וכדי שחוקרים אחרים יוכלו לשחזר אותן‪ .

‬לא ניתן להשתמש במערך ‪ .‬זה חשוב במיוחד בהערכת תכונות אישיות‪ .‬‬ ‫‪ .‬בחלק הזה הספר מסביר מה זה קשר לינארי‬ ‫חיובי ושלילי‪ .1‬בעיה בהכללה‪ :‬קשה ואף בלתי אפשרית להכליל את המסקנות לכלל האוכלוסייה‪.‬מה שגורר בעיה בתוקף ובמהימנות (שני חוקרים שיחקרו את אותו אדם‬ ‫יוכלו להגיע למסקנות שונות לגמרי)‪.‬למי שתהה‪ -‬אנשים‬ ‫שחווים יותר רגשות חיוביים אכן חיים יותר שנים!!)‪.‬לרוב משתמשים בהם כאשר חוקרים הבדלים בינאישיים בתכונות מסוימות‪ .case study‬מכוון שאי אפשר להכליל את ממצאיו מאדם‬ ‫אחד לכלל האוכלוסייה‪ .‬למשל ‪ case study‬שמתאר טיפול מוצלח של שנתיים‬ ‫אצל מתבגר‪ -‬אי אפשר להסיק בוודאות שהטיפול הוא שהביא לשיפור‪ .‬למעשה‪ .‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪ ..‬וכמובן שלא ניתן לעשות מערך ניסויי‪ .‫‪ .‬אגב‪ .‬‬ ‫‪ .‬וכאשר אי‬ ‫אפשר לערוך ניסויי מעבדתי‪ .‬שאלון אחד יכול לספק נתונים על מספר מאפייני‬ ‫אישיות בקרב מדגם גדול של אנשים‪.1‬מספקים מידע רב על מספר גדול של אנשים‪ .‬גם אם במערך מחזיקים משתנה‪/‬ים קבוע‪/‬ים‪ .‬מכוון שאי אפשר לעשות מניפולציה שתשנה את‬ ‫הנטיות של אנשים וזה לא ממש אתי לעשות מניפולציה על אורך החיים של נבדקים‪( .)case study‬מערך זה יספק נתונים על מגוון תכונות אישיות‬ ‫שנכללו בשאלון‪ .‬‬ ‫יתרונות המערך המתאמי‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .)case study‬‬ ‫שתי המגבלות הבאות נוגעות בעיקר לשאלוני דיווח עצמי‪ .‬מדובר בהטיות שעושה הנבדק שנקראות ‪"response‬‬ ‫"‪ styles‬וגורמות לו לענות בצורה שאינה כנה ו‪/‬או מדויקת ‪:‬‬ ‫‪21‬‬ .1‬מספק מידע שטחי על הפרט (בהשוואה למערך ‪ .‬מה זה מקדם מתאם חיובי ושלילי ושאר דברים שיצאו מכל החורים‪ .‬‬ ‫זה מתאמי )‪.3‬התרשמות החוקר היא סובייקטיבית‪ .2‬בעיה בזיהוי גורמים סיבתיים‪ :‬מערך זה לא מספק הסבר סיבתי ולא יכול להסביר כיצד האישיות התפתחה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לא ניתן להסיק על סיבתיות‪ :‬קשר בין משתנים לא אומר שאחד גרם לשני‪ -‬יתכן שיש גורם מתערב‪( .‬‬ ‫‪ .50-51‬הדבר היחידי שנראה לי שווה להזכיר זה‬ ‫שמערך מתאמי בהגדרתו הוא‪ :‬מערך שמתאר קשר סטטיסטי בין שני משתנים‪ .‬מגבלה‬ ‫שקיימת גם במערכי ‪.‬ייתכן שעצם הזמן שעבר או גורמים‬ ‫אחרים הם שהובילו לשיפור‪.‬למשל‪ :‬האם אנשים שיותר נוטים לקחת סיכונים הם גם בעלי‬ ‫מודעות עצמית גובהה יותר? לשם כך משתמשים במחקרים מתאמיים )‪ -(correlational research‬מחקרים‬ ‫שמטרתם לבחון את מידת ההשתנות המשותפת של שני משתנים‪*( ..‬אך יתעלם מכל אלו שלא נכללו בו‪ .2‬מערכים בעלי מהימנות גבוהה יחסית‪ .2‬שאלוני אישיות ומערכי מחקר מתאמים‬ ‫משתמשים בשאלוני אישיות כאשר לא יכולים או לא רוצים לבצע מחקר מעמיק של פרטים בודדים‪ .‬אני מדלגת על זה‪ .‬‬ ‫הספר מביא דוגמא למחקר שניתן לבצע אך ורק במערך מתאמי‪ :‬מחקר שבדק את הקשר בין נטייה לחוות רגשות‬ ‫חיוביים לבין אריכות חיים‪ .‬‬ ‫כיצד תכונות אישיות ואירועי חיים השפיעו זה על זה ועוד‪ .‬וכאשר‬ ‫רוצים להבין את הקשרים בין תכונות מסוימות‪ .‬שיכולות להיות בעלות משמעות‪.‬אך לא מבצעים כל מניפולציה‪.‬שכן ניתן לחזור על‬ ‫המבחנים לאורך תקופה ארוכה ולזהות אם אלו תכונות הן יציבות לאורך זמן‪.‬מי‬ ‫שהדחיק את קרן אור חן ומורי ולא זוכר מוזמן לקרוא בעמ' ‪ .‬שנערך על מדגם גדול של אנשים‬ ‫ושלא נעשתה בו מניפולציה ניסויית‪ .

‬ההשמה הרנדומאלית מבטיחה שאין קשר שיטתי בין תנאי הניסוי לבין הנטיות או‬ ‫התכונות של הנבדקים לפני הניסוי (יענו‪ -‬מבטלת הבדלים התחלתיים)‪ .‬דבר שגורם להם להתנהג בהתאם להשערה‪ .1‬מאפשר הבנת קשר סיבתי‪ -‬מה גורם למה‪.‬‬ ‫‪22‬‬ .‬ייתכן גם מצב שהנסיין פשוט‬ ‫יטעה באיסוף או בניתוח האפשרויות‪.‬‬ ‫* בתגובה לחסרונות ‪ .‬המאפיין העיקרי של מערך זה (למי שישן‬ ‫בשנתיים האחרונות‪ ).2‬ניתנים לשחזור ע"י חוקרים אחרים‪.‬לרוב מדובר‬ ‫בניסויים קצרים (בייחוד בניסויי מעבדה)‪ .‬חצי מילאו שאלון דמוגראפי‬ ‫שבו התבקשו לסמן את גזעם וחצי לא) ואח"כ ערך להם מבחן בחשיבה מילולית‪ .‬‬ ‫‪ .‬יש מעט עדויות לקיומם של ‪ DC‬והטיות שמבוצעות ע"י הנסיין‪ .‬ואז נעשית מניפולציה על‬ ‫אחד (או יותר) מהמשתנים‪ .4‬הטיות שמקורן בנסיין )‪ :(experimenter expectancy effects‬הנסיין‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫הספר מביא דוגמא למחקר שרוצה להראות קשר סיבתי‪ :‬מחקר שהראה ש‪( "stereotype threat" -‬החשש של‬ ‫אדם מהסטריאוטיפ השלילי שיש על הקבוצה אליה הוא משתייך) גורם לו לביצועים פחות טובים במבחן‪ .1‬בעיית הכללה מהתנאים הסטריליים של המעבדה למורכבות של החיים האמיתיים‪ .‬‬ ‫‪ -demand characteristics .‬‬ ‫סיכום היתרונות והחסרונות‪ :‬הספר מציין שלמרות ההבדלים בין הגישות השונות‪ .‬‬ ‫‪ .‫‪.‬ולכן מבטיחה שהמשתנה שעליו נעשתה‬ ‫המניפולציה הוא זו שגרם להבדלים בתוצאות‪.‬שמאפשר להסיק על סיבתיות‪ .‬‬ ‫חסרונות אפשריים‪:‬‬ ‫‪ .‬מעביר לנבדקים‬ ‫רמזים על מטרת‪ /‬השערת המחקר‪ .‬פתרון אפשרי‪:‬‬ ‫הכנסת פריטים ספציפיים לשאלון שמטרתם לבחון את המידה שבה האדם נוטה לענות תשובות מקובלות‬ ‫חברתית‪ .‬הוא שהנבדקים מוקצים רנדומאלית לכל אחד מתנאי הניסוי‪ .‬כמו מחשבות אישיות שהנבדק לא רוצה לחשוף‪ .‬ללא קשר לתוכנם‪ .‬ולכן קשה לבטא וללמוד תכונה זו בסביבה הטבעית)‪.‬וכי למעשה הנבדקים אינם מנסים לרצות את‬ ‫הנסיין‪ .‬‬ ‫‪( social desirability .‬כך שמי‬ ‫שנוטה לסמן "מסכים" בכל פעם לא יקבל בהכרח ציון כללי גבוה‪.‬גם אם הבינו את השערת המחקר‪.3‬מחקרי מעבדה ומערכים מחקר ניסויים‬ ‫הכוונה לניסוי בתנאים מבוקרים‪ .‬הבעיה‪ :‬הכנסת פריטים לרוב מסבכת ומייקרת את המחקר ולכן חוקרים רבים מוותרים על זה‪.3‬‬ ‫‪"( acquiescence‬הסכמה למראית עין")‪ :‬הנטייה של אנשים להסכים (או להתנגד) באופן עקבי עם פריטי‬ ‫השאלון‪ .‬ולכן ישנה את‬ ‫התנהגותו‪ -‬פוגע בתוקף ובמהימנות‪.‬יש תופעות שכמעט בלתי אפשרי לבחון אותן‬ ‫מחוץ למעבדה (לדוגמא‪ :‬החברה מגבילה ומרסנת תוקפנות‪ .‬התוצאות הראו שמילוי השאלון‬ ‫הדמוגראפי (שהעלה את החשש) אכן גרם לביצועים פחות טובים במבחן‪.‬הפתרון‪ :‬שאלון שחלקו מנוסח על דרך החיוב וחלקו על דרך השלילה‪ .2‬יש תופעות שלא ניתן לחקור במעבדה‪ .‬באופן לא מודע‪ .‬ממצאים מגישה אחת לרוב‬ ‫עולים בקנה אחד עם ממצאים מגישות אחרות ויש לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מחקר בפני עצמו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כך שלא מתאים לתהליכים שמתרחשים לאורך זמן‪..‬‬ ‫‪ .4‬רציה חברתית)‪ :‬אנשים‪ -‬באופן מודע או לא‪ -‬נוטים לתת תשובה מקובלת חברתית ולאו‬ ‫דווקא את זו שמתארת אותם בכנות‪ -‬דבר ש(באופן מפתיע) מטה את תוצאות השאלון‪ .3‬הטיה שמקורה בנבדק‪ :‬מקרה בו הנבדק מבין את מטרת המחקר‪ .‬או תגובה רגשית‬ ‫למצב לחץ קיצוני‪ -‬אי אפשר ליצור מצבים כאלו במעבדה בגלל שיקולים אתיים‪.344‬טוענים התומכים במערכים ניסויים ש‪ :‬א‪ .‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪ .‬המחקר‬ ‫תפעל את החשש של הנבדקים מפני סטריאוטיפים (הנבדקים היו אפרו‪-‬אמריקאים‪ ..‬‬ ‫‪ .

2‬פרשנות סובייקטיבית של נתונים‪.2‬חוקר את מלוא המורכבות של‬ ‫‪ .‬כמו כל תגובה התנהגותית אחרת‪ .1‬פסיכולוגים אנליטיים‪/‬דינאמיים‪ .3‬מאפשר הסקה על סיבתיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬חוקר פרטים באופן שטחי‪.2‬בשאלוני דיווח עצמי‪ :‬בעיה של מהימנות‬ ‫ותוקף‪.3‬קל להשתמש במדגם גדול‪.3‬בעיה של ‪ demand characteristics‬והטיות‬ ‫שמקורן בנסיין‪.‬הטענה היא שדיווח עצמי יהיה אמיתי ומהימן רק לגבי דברים‬ ‫שנעשים או נעשו עם קשב‪/‬כוונה ( ‪"subjects can only report about things they are attending to or have‬‬ ‫)"‪ .‬תגובות פיזיולוגיות וכו')‪ .‬אפשר לנצל את היתרונות שבגישות השונות‪ :‬ניתן לשלב במחקר פרוצדורות מגישות שונות וכן ניתן‬ ‫לעשות אינטגרציה של נתונים שנאספו מפרוצדורות שונות‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫קליני‬ ‫יחסי אדם‪-‬סביבה‬ ‫‪.2‬יוצר סביבה מלאכותית שפוגעת ביכולת‬ ‫להכליל את הממצאים‪.‬אך לא על קשר סיבתי‪.‬‬ ‫טבלת סיכום‪ :‬יתרונות וחסרונות של כל סוג מערך‬ ‫סוג המערך‬ ‫יתרונות‬ ‫חסרונות‬ ‫‪case study‬‬ ‫‪ .1‬ניתן להסיק על קשר‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫לעומתם‪ .‬יש אמנם מקורות אחרים (הבעות פנים‪ .‬‬ ‫‪ .2‬אובייקטיבי‬ ‫‪ .2‬פסיכולוגים רבים מהגישה הניסויית טוענים שאין לנו גישה אמיתית לתהליכים הפנימיים שלנו ולכן מה‬ ‫שנבדקים למעשה מדווחים זה את המסקנה שלהם לגבי מה שהם חושבים שקורה אצלם(!!!)‪.1‬מאפשר מניפולציה על משתנים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫‪ .‬יש פסיכולוגים שמקבלים דיווח עצמי כמקור מידע‪ -‬שניתן לנתח אותם בצורה אובייקטיבית‪ .attended to‬אם נבדק יתבקש להסביר או להיזכר בדבר שנעשה ללא קשב‪/‬כוונה (למשל‪" :‬למה העדפת את‬ ‫‪23‬‬ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .1‬ניתן לחקור טווח רחב של נתונים‬ ‫במחקר אחד‪.‬‬ ‫‪ .‬מכל שיטות המחקר‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ההנחה זו‪-‬שמה שאנשים אומרים משקף בדייקנות את מצבם‪ -‬זכתה לביקורת משני כיוונים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ומחקר‬ ‫‪ .‬שיטתית‬ ‫וכמותית‪ .1‬תהליך הסקת מסקנות לא שיטתי‪.1‬לא מתאים לתופעות רבות שלא ניתן לחקור‬ ‫במעבדה‪ /‬לעשות עליהן מניפולציה‪.‬אך הרוב הגדול הוא מידע ורבאלי‪.‬שטוענים כי אנו נוהגים לעוות מידע וזיכרונות באופן לא מודע‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .3‬מאפשר מחקר מעמיק של פרטים‬ ‫שאלונים‬ ‫ומערך‬ ‫מתאמי‬ ‫מחקרי‬ ‫מעבדה‬ ‫ומערך‬ ‫ניסויי‬ ‫‪ .‬‬ ‫שימוש בשאלונים מילוליים (שאלוני דיווח עמי)‬ ‫מחקרים רבים‪ .3‬‬ ‫לא ניתן להסיק על טיב הקשר בין משתנים‪.‬‬ ‫‪ .‬עושים שימוש במידע ורבאלי‪ -‬תשובות שנותנים המשתתפים על מצבם‬ ‫הפסיכולוגי‪ .1‬נמנעת המלאכותיות שבמעבדה‬ ‫‪ .‬‬ ‫שניהם מניחים כי דיווח עצמי לא בהכרח משקף באמת תהליכים פנימיים – אם באופן מודע או שלא‪ -‬ולכן הם‬ ‫רואים בדיווחים עצמיים מקור בעייתי מבחינת תוקף ומהימנות‪.2‬חוקר קשרים בין משתנים רבים‪.‫בנוסף‪ .

‬וכו'‪."Y‬כשהוא כלל לא הפנה קשב להחלטה)‪ .‬חקר אוכלוסיות (ניסויי) מול חקר הפרט הבודד (קליני)‪.‬אלא שהגישות פשוט שונות ויש להתייחס להבדלים ביניהם‪.‬באמת‪).‬אם‬ ‫מקפידים שאותם דיווחים ופירושים יוכלו להתקבל ע"י חוקרים אחרים (מהימנות) ושהנתונים אכן משקפים את‬ ‫המושג אותו התכוונו למדוד (תוקף)‪ -‬כמו כל מקור מידע אחר‪.‬‬ ‫במושג "הערכת אישיות" לרוב מתכוונים לניסיון להגיע להבנה מקיפה וכוללת של אנשים בעזרת מידע רב ומגוון‪.‬ניסויי) מול "‪( "studying what has occurred‬מתאמי)‪.‬ולרוב יהיה קשה לחקור את אותה‬ ‫תופעה בעזרת שיטת מחקר או בעזרת נתונים של תיאורית אישיות אחרת‪.‬כך שניתן להתייחס לאישיות של ג'ים לאורך תקופה ארוכה‪ .‬פרויד האמין במחקר כחלק מטיפול‪ .‬‬ ‫למרות שבעבר פסיכולוגים ניסויים נטו לפקפק במושג האינטרוספקציה (דיווח מילולי על תהליכים פנימיים)‪ .‬וכל אחת מהן תנסה להסביר‬ ‫ולהעריך דמות בשם ג'ים מנקודת מבטה‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬חקר של אספקט אחד (או אספקטים ספורים) של הפרט‪ .‬שאלוני דיווח עצמי יכולים‬ ‫להיות מקור טוב של מידע‪.‬‬ ‫כמובן שאין גישה טובה יותר‪ .‬תשובתו למעשה תהיה השערה או מסקנה לגבי מה‬ ‫שבאמת קרה‪ .20‬ו‪ 25-‬שנה לאחר המחקר‬ ‫הראשוני‪ .‬וזאת משתי סיבות‪:‬‬ ‫‪( .‬תיאוריות אישיות מסוימות מכוונות לאסטרטגיות מחקר מסוימות ולסוגי נתונים מסוימים‪..‬‬ ‫לשם כך משתמשים ומשווים בין תוצאות שהתקבלו ממקורות מידע שונים‪ .‬אך לא להשוות בין כל התיאוריות בכל‬ ‫נקודת זמן‪.‬וחלק מהם נוסו על ג'ים כאשר חזרו אליו למעכב ‪ 5.‬‬ ‫* הספר מציין כי שיטת המחקר המועדפת וסוג המידע המועדף מושפעים גם ממאפיינים אישיים של החוקר‪.‬‬ ‫‪24‬‬ .‬מול חקר של האדם כולו כמכלול‪.‬כך נבין את הקשר בין תיאוריה להערכה ונראה האם הגישות השונות‬ ‫מספקות תיאור דומה של אישיותו של ג'ים‪.‬הספר מסכם שדיווחים ורבאליים יכולים להוות מקור מידע עשיר ומשמעותי‪ .‬התיאוריה מגדירה לחוקר את העדפותיו ונטיותיו לעבר שיטת מחקר מתאמית‪ .‬הם טוענים כי כאשר מנסחים אותם בזהירות ותוך התחשבות בנסיבות‪ .‬למסלול לימודים‬ ‫מסוים או כאשר מנסים להתאים לו טיפול מסוים‪.‬‬ ‫תיאוריות אישיות וחקר האישיות‬ ‫כפי שציינו קודם‪ .2‬שגם הזכרנו)‪ :‬התיאוריה מכתיבה לחוקר את נטיותיו והעדפותיו לגבי שיטת המחקר‪ -‬איך לבצע מחקר‪:‬‬ ‫ווטסון (בהיווריוריסט) העדיף חקר בע"ח‪ .‬לכן כל טכניקת הערכה חושפת רק פן אחד של האישיות ואף אחת מהן לא יכולה לספק תמונה שלמה של‬ ‫אישיות האדם‪.‬ניסויית או קלינית‪.‬‬ ‫כלומר‪ .‬הנחת הספר היא שאנשים הם‬ ‫מורכבים‪ .‬‬ ‫הפרקים הבאים יתארו מספר תיאוריות אישיות וגישות שונות להערכת האישיות‪ .‬‬ ‫הערכת אישיות ו"המקרה של ג'ים"‬ ‫הערכת אישיות לרוב משמשת לצרכים מעשיים‪ -‬לבחון האם האדם מתאים לעבודה מסוימת‪ .‬‬ ‫תיאוריה שמתייחסת לתופעה מסוימת בד"כ תספק גם את הכלים לחקור אותה‪ .‫מוצר ‪ X‬ע"פ מוצר‪ .‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫לרוב חוקרים מקבלים את אחד הצדדים בשלושת הנושאים הבאים‪:‬‬ ‫א‪( "making things happen" .‬הספר מציין כי חלק מהתיאוריות ומבחני‬ ‫האישיות פותחו רק אחר כך‪ .‬‬ ‫ג'ים החל להשתתף במחקר כשהיה תלמיד קולג' בשנות השישים‪ .‬תיאוריות אישיות וחקר האישיות בהכרח משולבים זה בזה‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬חוקרים מ"תיאורית התכונות"‬ ‫מעדיפים מחקר ע"י שיטות סטטיסטיות ומתאמים‪ .‬‬ ‫‪( .1‬שהזכרנו מאה פעם)‪ :‬המושגים התיאורטיים מכתיבים מסלולים לחקירה ומגדירים אלו נתונים מעידים על‬ ‫האישיות ואלו לא (הספר נתן "מזל אסטרולוגי" כדוג' לנתון שלא מעיד‪ .‬כיום‬ ‫יש עניין הולך וגובר במידע זה‪ .

‬ולא רק ממדעי החברה‪ .‬ביחס לתיאוריה‬ ‫הפסיכודינמית ‪ -‬פרויד הציג תיאוריה רחבה ונועזת ותופעות שקשה לחקור‪ .20-‬מצד אחד אולי ניתן היה לצפות שמדען יתגבר על‬ ‫‪25‬‬ .‬‬ ‫קונפליקטים פנימיים והפסיכולוגיה של פעוטות‪ .‬ג'ים תיאר את מע'‬ ‫היחסים שלו עם אביו כטובה ואת אימו כ"בעלת רגשות חזקים לאנשים אחרים‪ -‬היא לגמרי 'אישה אוהבת'"‪ .‬ובעיקר‬ ‫בשל כך עיקר השפעתן‪.troubled‬‬ ‫פרק ‪ -3‬התיאוריה הפסיכודינמית‪:‬‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית של פרויד לאישיות‬ ‫מדוע גם במאה העשרים ואחת‪ .‬פותחים בתיאוריה של פרויד שפותחה‬ ‫לראשונה בסוף המאה ה‪ .‬זוכים להתייחסות מועטה בתיאוריות אחרות‪ .‬‬ ‫כשלמעשה מבפנים הוא ‪.‬כתגובת נגד לתיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ .‬וניתן לזהות תמות פרוידיאניות באומנות‪ .‬הפונקציות הפסיכולוגיות הללו מתרחשות ברמות השונות של המודעות‪ .‬התיאוריה של פרויד משקפת תמות‬ ‫שמתאימות לאירופה של סוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת המאה ה‪ .‬‬ ‫השקפתו של פרויד על האדם והחברה‪:‬‬ ‫למרות המאמצים לפתח תיאוריה נקייה מהטיות אישיות וסוציו‪ -‬היסטוריות‪ .‬מבוססת על הטענה שההתנהגות היא תוצר של מאבק בין‬ ‫צרכים ודחפים המתנגשים ביניהם‪.‬‬ ‫‪ ‬מושגים מרכזיים שתבע פרויד בנוגע לאדם‪ .‬כאשר בד"כ האדם אינו מודע‬ ‫לכוחות שבבסיס הפעולה‪.‬משכילים מתחום האומנות‬ ‫ומדעי הרוח‪ .‬רעיונותיו של פרויד ניפצו כמה מהתפיסות המקובלות בנוגע לטבע האדם והחברה‪ .‬הצורך שלו בהצלחה‬ ‫והכישלון היחסי שלו בכך מאז התיכון‪ .‬כמו‪ :‬חלומות‪ .‫תיאור אוטוביוגרפי ראשוני של ג'ים‬ ‫(*אני מניחה שיחזרו לדמות הזו לאורך כל הספר ולכן תרגמתי את התיאור)‬ ‫ג'ים דיווח כי הוא נולד בניו‪-‬יורק לאחר סיום מלה"ע השניה וכילד קיבל תשומת לב וחיבה באופן סביר‪ .‬מוסיקה‬ ‫וסרטים רבים‪ .‬‬ ‫לפיכך פרויד טען שההתנהגות עשויה להיות מורכבת מכפי שהיא נראית‪ .‬הוא פיתח גישת‪ -‬על לאישיות‪ .‬הוא‬ ‫הבכור מבין ארבעה‪ -‬אחות צעירה ממנו ב‪ 4-‬שנים‪.‬‬ ‫הגישה הפסיכואנליטית צמחה מתוך העבודה הטיפולית‪ .‬כי כל פעולה יכולה לבטא מניע באופן‬ ‫ישיר או נסתר‪ .‬לפחות בחלקן‪ .‬ושני אחים‪ -‬צעירים בחמש ושבע שנים‪ .‬כשמתחילים ללמוד על תיאוריות אישיות‪ .‬לא ניתן להשיב באופן מלא לשאלה מה תיאוריה מסוימת‬ ‫אומרת לגבי אחד המונחים הללו‪ .‬מבלי להתייחס לתרומתו של פרויד לעניין‪.‬משהסיק שבבסיס הבעיה של המטופלים שלו עומדים קונפליקטים בין‬ ‫כוחות מנטאליים‪ .19-‬ואשר חוקרים בני זמננו מתנגדים לכמה אספקטים מאד עקרוניים שלה? יש לכך‬ ‫שלוש סיבות‪:‬‬ ‫‪ ‬ההשפעה העצומה של עבודותיו של פרויד על החיים האינטלקטואליים בתרבות שלנו‪ -‬הפסיכואנליזה‬ ‫השפיעה על החשיבה בתרבות המערב יותר מאשר כל תיאוריות האישיות גם יחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬אכילה יכולה לספק את הצורך של תחושת הרעב‪ .‬וההתלבטות שלו האם להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית או במנהל‬ ‫עסקים‪ .‬תשוקה מינית‪.‬בסה" כ הוא חש שלאנשים יש הערכה חיובית לגביו מכוון שהם השתמשו בקריטריונים שיטחים‪.‬‬ ‫‪ ‬קשה לדון ולהעריך באופן מלא תיאוריות אישיות אחרות מבלי לקחת בחשבון את עוצמתה ומגבלותיה של‬ ‫הפסיכואנליזה‪ -‬רב תיאוריות האישיות הידועות כיום פותחו‪ .‬אביו הוא‬ ‫בוגר קולג' שבבעלותו סוכנות רכב‪ .‬ובמקביל באופן סמלי לענות על הצורך‬ ‫באהבה‪ .‬פרויד היה רופא במקצועו ובסה"כ רצה להקל על‬ ‫מצוקתם הפיזית והמנטאלית של מטופליו‪ .‬אימו היא עקרת בית שנוהגת להתנדב בהקראה לעיוורים‪ .‬בד"כ ההשראה שבבסיס התיאוריות הללו הייתה זיהוי המגבלות בעבודותיו של פרויד‪.‬נושאים עיקריים‬ ‫בביוגרפיה שלו הם‪ :‬חוסר היכולת שלו להגיע הגיע למערכת יחסים מספקת עם נשים‪ .‬הושפעו מחשיבה זו‪ .

‬הרי שנותרת הרבה פחות ממנה לשימוש בדרכים אחרות‪.‬אך כאשר אנו עוסקים במושגים פסיכואנליטיים יש לזכור את הפער שבין המורכבות של‬ ‫התצפית הקלינית ובין המחקר השיטתי המבוקר במעבדה‪ .)energy system‬קיימת כמות‬ ‫מוגבלת של אנרגיה‪ .‬צמצום של האושר והתחזקות של תחושת האשמה‪.‬‬ ‫מאפיין שני של השקפתו של פרויד על האדם הוא הרעיון שהאדם מונע ע"י דחפים או אינסטינקטים מיניים‬ ‫ותוקפניים‪ .‬אזי היא מוצאת ערוץ אחר‪ .‬כי אם תכונות אינסטנקטיביות של טבע‬ ‫האדם‪.‬ואם אנו משתמשים בה בדרך אחת‪ .‬הם בעצם ביטוי לאנרגיות מיניות ואגרסיביות‪ .‬‬ ‫יש מי שרואה בחברה האנושית כמי ש'מלכלכת' את הפרט התמים כאשר הוא למד על הצדדים הלא חיוביים‬ ‫שבה‪ .‬וגם כאשר פסיכולוגים רצו‬ ‫לספר לו על מחקרים ניסויים שערכו לבירור מושגים מהתיאוריה שלו‪ .‬לדעתו הילד נולד עם דחפים מיניים ותוקפניים ואילו החברה‬ ‫מרסנת אותם ומלמדת אותנו להימנע מהם‪ .‬האדם המחפש הנאה מצוי בקונפליקט עם החברה והתרבות‪ .‬דחפים אלה אינם תוצר של למידה מהסביבה‪ .‬בדומה למקרה בוחן קליני (‪clinical case‬‬ ‫‪ .‬עם זאת הוא הכיר בכך שבשלביו המוקדמים של מחקר יש צורך‬ ‫בתיאוריזציה ספקולטיבית‪.‬פרויד האמין שטווח נרחב של תוצרים‬ ‫תרבותיים שהניבה החברה‪ .‬במידה ששיטות מחקר אחרות‬ ‫ודאי לא יוכלו לאפשר‪ .‬עם זאת‪ .‫מגבלות כאלה ע"י תצפיות אובייקטיביות‪ .‬היא באופייה של התצפית המדעית‬ ‫שהמציא‪ .‬‬ ‫תרומתו הגדולה של פרויד‪ .‬‬ ‫פרויד הושפע רבות מהפיזיולוג ‪ Bruicke‬אשר ראה באדם כמי שמונע ע"י כוחות בהתאם לעקרון שימור האנרגיה‪.‬‬ ‫גישה זו תורגמה בהמשך לתחום הפסיכולוגי של ההתנהגות‪.‬כמו גם את הצורך בהגדרות‬ ‫חד משמעיות למושגים תיאורטיים‪ .‬חלק מתוצרי המשנה של הקונפליקט הזה הם סבל ונוירוזות‪ .‬‬ ‫אם האנרגיה נחסמת בערוץ ביטוי אחד‪ .‬‬ ‫הנחה זו עקבית עם עקרון שימור האנרגיה שהתפתח בתחום הפיזיקה של המאה ה‪ .)pleasure principle‬מחפשים "סיפוקים משולחי‪-‬רסן" לכל תשוקותיהם‪ .‬תפיסה זו אינה מתיישבת עם גישתו של פרויד‪ .‬כמי שהגיע מתחום הרפואה‪ .19-‬שלפיו אנרגיה‬ ‫יכולה לעבור טרנספורמציה אך אינה יכולה להיכחד‪.‬לטענתו‪ .)study‬פרויד לא היה מוטרד בניסיונות לאשש עקרונות פסיכואנליטיים במעבדה‪ .‬‬ ‫עבור פרויד‪ .‬מנותבת לציית ליעדי החברה‪ .‬‬ ‫שיטת המחקר הזו מאפשרת צירוף עשיר של פרטים רבים אודות הפרט הנחקר‪ .‬‬ ‫מטרת כל התנהגות היא הנאה‪ .‬‬ ‫השקפתו של פרויד על מדע האישיות‪:‬‬ ‫פרויד‪ .‬ביקורת רבה מושמעת על האופי הלא מבוקר של‬ ‫תצפיותיו של פרויד ועל הדרך בה דיווח עליהם‪.‬‬ ‫בבסיס הגישה הפסיכואנליטית מונחת הטענה שהאדם הוא מערכת אנרגיה (‪ .‬מלבד התיאוריה הרחבה והמפורטת שפיתח‪ .‬‬ ‫שהיו גם הם חלק מהתרבות בת זמנו‪.‬הוא נהג לענות שאלה נשענים על תצפיות‬ ‫מהימנות ולכן אין צורך בניסויים עצמאיים על מנת לאשרם‪.‬פרויד‬ ‫טען שהמחיר של התקדמות התרבות הוא סבל אישי‪ .‬האנרגיה שאלמלא כן‬ ‫הייתה משוחררת ברדיפה אחר סיפוק מיני‪ .‬שמשמעותה הורדת מתח או שחרור אנרגיה‪.‬בדרך‪-‬כלל ערוץ שבו יש הכי פחות התנגדות‪.‬העריך מאד את היחס שבין התיאוריה והמחקר‪ .‬פרויד שם דגש רב על הדחפים המיניים והקונפליקט בין ביטוי של המיניות ואיסורים‬ ‫חברתיים‪ .‬אנשים פועלים עפ"י עיקרון העונג‬ ‫(‪ .‬‬ ‫לצד התוקפנות‪ .‬תצפיותיו היו מבוססות על אנליזה של מטופלים‪ .‬הדגש שהושם על הגבלות חברתיות משקף את התקופה הויקטוריאנית בה פרויד חי‪.‬אשר החברה מנעה מהן להתבטא‬ ‫בדרך ישירה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ .‬אך תצפיותיו של פרויד היו אודות מטופלים בני המעמד הבינוני‪ -‬גבוה‪.

‬ולייחס להם חשיבות מכרעת בחיי היומיום‪.‬הם מאמינים שמה שהם עושים הוא רצוני ובלתי‪-‬תלוי בהשאה ע"י אדם אחר‪.‬תחושות ומניעים מסוימים קיימים בלא‪-‬מודע מסיבות מוטיבציוניות‪ .‬‬ ‫דרך ניתוח חלומות‪ .‬כלומר‪.‬או לפחות על מנת לשמור שיישארו לא מודעים‪.‬אך היה הראשון לגלות את האיכויות של תכנים אלה לפרטיהם‬ ‫הקטנים‪ .‬פסיכוזות‪ .‬התת‪-‬מודע‬ ‫(‪ )preconscious‬לתופעות שאנו יכולים להיות מודעים אליהן אם נפנה אליהן את הקשב שלנו‪ .‬‬ ‫רמות של מודעות‪ -‬לפי התיאוריה הפסיכואנליטית‪ .‬‬ ‫מה באשר לראיות ניסוייות? בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬התמקד המחקר הניסויי בתפיסה הלא‪-‬מודעת או במה שכונה‬ ‫תפיסה ללא מודעות (‪ .‬לעתים קרובות‪ .‬‬ ‫כאשר פרויד זנח את שיטת ההיפנוזה והמשיך בעבודה טיפולית‪ .‬מה שהוא מצא היה תכונה של החיים השכליים שבה דבר אינו בלתי‪-‬אפשרי‪ .‬אי הבנות‬ ‫והתנהגות שהיא כביכול לא רציונאלית‪.‬‬ ‫התוצר של הלא מודע מתבטא בצורה הטובה ביותר בחלומות‪ .‫הפסיכואנליזה‪ :‬תיאוריה של אישיות‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫פרויד סיפק שני מודלים לתיאור המבנה של ה‪ .‬פרויד ניסה להבין את המאפיינים‬ ‫של הלא‪-‬מודע‪ .‬כידוע‪ .‬התופעה ידועה בשם תפיסה תת סיפית או תת‬ ‫‪27‬‬ . כלומר‪ .mind-‬הראשון נוגע לרמות של מודעות והשני למערכות התפקוד‬ ‫של ה‪.‬כך שדברים גדולים נכנסים לתוך דברים קטנים ומקומות מרוחקים‬ ‫נמצאים זה לצד זה)‪.‬נוירוזות‪ .mind -‬‬ ‫מושג הלא מודע ורמות המודעות‬ ‫מושג הלא מודע (‪ )unconscious‬מציע שבתפקוד שלנו קיימים היבטים שאיננו מודעים אליהם במלואם‪.‬הלא מודע אינו לוגי‬ ‫(ניגודים יכולים לסמל את אותם הדברים)‪ .‬‬ ‫מחקר פסיכואנליטי רלוונטי‪ -‬לא ניתן לצפות באופן ישיר בלא מודע‪ .‬‬ ‫פרויד לא היה הראשון שהכיר בלא מודע‪ .‬‬ ‫לאפשר להם להיכנס למודעות משמעו לגרום לכאב ולאי‪-‬נוחות‪.‬ואולי רובה‪ .‬‬ ‫יחד עם זאת‪ .‬‬ ‫ומתעלם ממרחב (יחסי גודל ומרחק נזנחים‪ .‬עבודות אומנות וטקסים‪ .‬ניתן לתאר את החיים הפסיכיים במונחים של המידה שבה‬ ‫אנו מודעים לתופעות‪ :‬המודע (‪ )conscious‬מתייחס לתופעות שאנו מודעים אליהן בכל זמן נתון‪ .‬‬ ‫עיקרון בסיסי בפסיכואנליזה הוא שאנו מונחים ע"י הצורך להגן על עצמינו מפני פחדים וחרדות הקשורים בחלק‬ ‫מהמחשבות והתשוקות שלנו‪ .‬אלא בנסיבות‬ ‫מיוחדות‪.‬וכדי להצליח בכך אנו מפנים רעיונות אלה לאחסון בלא מודע‪.‬תאונות‪ .)perception without awarness‬כיום‪ .‬נקבע על ידי כוחות לא מודעים והרבה מהאנרגיה הנפשית שלנו מוקדשת‬ ‫למציאת ביטוי הולם לרעיונות לא מודעים‪ .‬באמצעות פליטות פה‪ .‬‬ ‫הלא‪-‬מודע המוטיבציוני‪ -‬התיאוריה הפסיכואנליטית טוענת שהרבה מההתנהגות שלנו מונעת מהשפעות לא‪-‬‬ ‫מודעות‪ .‬תצפיות‬ ‫אלה הביאו את פרויד למחשבה שלא זו בלבד שהלא מודע מכיל זיכרונות ומשאלות שאינם חלק מהמודע‪ .‬תגליות כאלה היו קשורות לרגשות כואבים‪ .‬‬ ‫חלק גדול מההתנהגות‪ .‬הטענה היא שמחשבות‪ .‬פליטות פה‪ .‬עם זאת ישנן ראיות שיכולות לתמוך ברעיון‬ ‫שהוא קיים‪ .‬אנשים תחת היפנוזה יכולים לזכור דברים שקודם לכן לא יכלו‪ .‬בו הרבה‬ ‫רעיונות מקובצים אל תוך מילה אחת‪ .‬יתרה מזאת‪ .‬מתעלם מזמן (אירועים מתקופות שונות יכולים להתקיים בו‪-‬זמנית)‪.‬הם מבצעים‬ ‫דברים תחת השאה פוסט היפנוטית (‪ )posthypnotic suggestion‬מבלי "לדעת" באופן מודע שהם מתנהגים‬ ‫בהתאם להשאה.‬וחלק של אובייקט יכול לייצג דברים רבים‪.‬והלא‪-‬מודע‬ ‫(‪ )unconscious‬מתייחס לתופעות שאנו לא‪-‬מודעים אליהם ואיננו יכולים להיות מודעים אליהן‪ .‬הוא מצא פעמים רבות שחולים נעשו מודעים‬ ‫לזיכרונות ולרצונות שהיו חבויים בעבר‪ .‬תוכן הלא מודע משפיע על חיינו למרות רצוננו למנוע זאת‪ .‬בהם אנו נחשפים לעולם של סמלים‪ .‬אלא גם‬ ‫שהם מודחקים לשם במכוון‪.

‬לסיום‪ .‬נמצא שגירויים אלה יצרו רמת עוררות גבוהה‪ .‬ואכן נמצא שקב' הפרעת האכילה‬ ‫הגיבה ביותר אכילת קרקרים כשהמסר הזה הוצג כך‪ .‬מאשר קב' הביקורת‪ .‫הכרתית (‪ -)subliminal perception‬במקרים אלה הגירוי מוצג ברמה הנמצאת מתחת לרמה הנדרשת ליצירת‬ ‫המודעות אליו‪ .‬ותכנים‬ ‫אלו מפעילים השפעה מוטיבציונית על התנהגות יומיומית‪ .‬והיה קושי לשחזר את האפקטים שנמצאו‪.‬קב' נוספת ראתה את אותה התמונה ללא צורת הברווז‪ .‬וגם כשאמרו להם שיש בה צורת ברווז הם התקשו לזהות זאת‪.‬מחוץ למודעות‪ .‬יסכימו‬ ‫שתהליכים לא‪-‬מודעים הם חשובים בהשפעתם על מה שעומד לקראתינו ומה שאנו מרגישים‪ .‬ללא יצירת מודעות‬ ‫לסיבת ההפרעה)‪.‬נוצות‪ .‬אנליטיקאים מדגישים שמה שנמצא בלא‪-‬מודע נמצא שם מסיבות מוטיבציוניות‪ .‬בקביעת מה ש"מופקד בידי" או "נשמר בתוך" הלא‪-‬מודע‪ .‬‬ ‫יש הרואים את המחקר באשר להגנה תפיסתית ולאקטיבציה תת הכרתית כראיה ניסויית חותכת לחשיבותם של‬ ‫כוחות פסיכודינמיים מוטיבציוניים‪ .‬בעיקר למחשבות‪ .‬ההשקפה הפסיכואנליטית לגבי הלא‪-‬מודע מדגישה את האופי הלא‪-‬רציונלי של תפקוד הלא מודע‪.‬לעומת זאת כשנשאלו מה ראו בתמונה הראשונית‬ ‫הם לא דיווחו שראו ברווז‪ .‬ניתן לציין שני קווי מחקר רלוונטיים‪:‬‬ ‫הגנה תפיסתית (‪ -)perceptual defense‬הקשורה בכך שהאדם מתגונן מפני החרדה שמלווה את ההכרה בגירוי‬ ‫מאיים‪( .‬שמספיק באופן תיאורטי כדי‬ ‫לגרות את הרצון הלא מודע‪ .‬כיום מבחינים בין הלא מודע הפסיכואנליטי והלא מודע הקוגניטיבי‪:‬‬ ‫כפי שראינו‪ .‬ציפורים‪ .‬המחקר יצא מהנחת הגישה‬ ‫הפסיכואנל' באשר לכך שבעלי הפרעות אכילה מתעמתים עם תחושות של אובדן ונטישה בהקשר של הזנה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫העובדה שתהליך זה מתרחש אינה מרמזת כי בתהליך מעורבים כוחות פסיכודינמיים או מוטיבציוניים‪.‬‬ ‫כששואלים אם יש ראיות שייתכן שזה אכן מה שקורה‪ .‬יש נקודות‬ ‫מבט שונות סביב העקרונות של התפקוד הלא‪-‬מודע‪ .‬אך קצר מכדי שיזוהה באופן מודע‪( .‬נמצא כי בקבוצה שראתה את תמונת הברווז הנבדקים ציירו תמונה בה הפרטים היו‬ ‫קשורים יותר לברווזים‪ :‬מים‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫בנוסף לכך‪ .‬בו בזמן‪ .‬עם זאת הניסויים‬ ‫זכו לביקורת רבה על רקע מתודולוגי‪ .‬‬ ‫המעמד הנוכחי של מושג הלא‪-‬מודע‪ .‬כיום כמעט כל הפסיכולוגים‪ .‬במחקר מוקדם הראו לקב' נבדקים תמונת של ענפי עץ המעוצבים בדמות‬ ‫ברווז‪ .‬ודרשו זמן תגובה ארוך יותר ביחס לגירויים‬ ‫הניטרליים‪ .‬‬ ‫דוגמא נוספת לשימוש באקטיבציה תת הכרתית היא ממחקר בתחום הפרעות אכילה‪ .‬במהירות גבוהה‪ .‬לרב זה נעשה ע"י הצגת גירויים הקשורים לרצונות‬ ‫מאיימים או מעוררי חרדה‪ .‬להגיב בצורה סלקטיבית ולדחות גירויים רגשיים מסוימים)‪.‬כמו כן נצפתה יותר אכילת קרקרים‬ ‫במצב זה מאשר כאשר המסר הוצג לאותה קבוצה שלא באופן תת הכרתי‪ .‬המחקר שוחזר גם בוריאציה של גירוי‬ ‫תמונתי‪.‬לפי הגישה הקוגניטיבית ללא‪-‬מודע אין‬ ‫הבדל בסיסי איכותי בין תהליכים לא‪-‬מודעים לתהליכים מודעים‪ :‬תהליכים לא‪-‬מודעים יכולים להיות‬ ‫‪28‬‬ .‬ישנם ממצאים המראים כי אנשים עשויים להיות מושפעים מגירויים על אף שהוצגו להם באופן‬ ‫כזה שלא הגיעו למודעות‪ .‬פרוצה‬ ‫וכו'‪ .‬לדוגמא‪ :‬במחקר בו הוצגו לנבדקים מילים ניטרליות לצד מילים עם משמעות רגשית כמו אונס‪ .‬התוכן של הלא מודע קשור‪ .‬ברווזים וכו'‪ .‬כמו זיכרון‪ .‬לדעת אנליטיקאים‪ .‬הגירוי שלא נתפס באופן מודע השפיע על המחשבות והדמיון של הנבדקים‪.‬נמצא כי תוכן‬ ‫מדאיג או מעורר המוצג ברמה תת הכרתית מביא להפרעות בתהליכים מודעים‪ .‬לכן‬ ‫השערת המחקר היתה שהסובלות מהפרעות אכילה ימצאו תחליף בצורת אכילת יותר קרקרים אם הקונפליקט‬ ‫שלהם יגורה ע"י המסר "‪ "Mama is leaving me‬שיוצג באופן תת הכרתי‪ .‬התוכן של הלא‪-‬מודע וההיבטים המוטיבציוניים של הלא‪-‬‬ ‫מודע‪ .‬לדוגמא‪ .‬הגירויים מוצגים בצורה מהירה לפרק זמן קצר מאד‪ .‬רגשות ומניעים מיניים‬ ‫ואגרסיביים‪ .‬כלומר אנשים יכולים‪ .‬‬ ‫אקטיבציה תת‪ -‬הכרתית (‪ -)subliminal psychodynamic activation‬פרוצדורה מחקרית בה החוקר מנסה‬ ‫לגרות רצונות הנמצאים בתת ההכרה מבלי להפכם למודעים‪ .‬במחקר שנערך בתחום הזה‪ .‬לאחר מכן הנבדקים התבקשו לעצום עיניהם ולדמיין תמונת טבע‪ .‬פסיכואנליטיקאים ואחרים‪ .‬לצייר אותה ולתאר‬ ‫מילולית את הפרטים‪ .‬התמונה הוצגה לשתי הקב' במהירות גבוהה כך‬ ‫שהפרטים בקושי נראו‪ .

‬על אף ההכרה בחשיבות התופעות הנגזרות מהלא מודע‪ .‬המתח והאנרגיה ודוחף את האדם לסיפוק מיידי של צרכיו ללא‬ ‫התחשבות במגבלות חברתיות‪ .‬‬ ‫דגש על היבטים שאינם מוטיבציוניים בתפקוד הלא‬ ‫מודע‪.‬הפרט מונחה על ידי שיפוטים של "שחור או לבן"‪" .‬האדם אינו מסוגל להבחין בין‬ ‫מחשבות מעשים או הרגשת אשמה כתוצאה ממחשבה על משהו‪ .‫אינטליגנטיים‪ .‬אך הסופר אגו יכול להיות גם מבין וגמיש‪ .‬למשל‬ ‫אנשים יכולים להיות מסוגלים לסלוח לעצמם או לאחרים על מעשים רעים‪ .‬‬ ‫האיד הינו משולל כל הגיון‪ .‬מעבר‬ ‫לכך‪ .‬האיד פועל בהתאם לעקרון העונג (‪ – )pleasure principle‬חיפוש העונג‬ ‫והימנעות מכאב‪ .‬או מוסר והינו תובעני‪ .‬האגו והסופראגו‬ ‫פרויד פיתח מודל מבני יותר פורמלי לפסיכואנליזה‪ .‬‬ ‫לוגיים ורציונליים כמו תהליכים מודעים‪.‬‬ ‫התוכן מדגיש מניעים ומשאלות‬ ‫התוכן מדגיש מחשבות‪.‬המהווים חלק מהאיד‪.‬הסופר אגו עשוי לתפקד ברמה מאוד פרימיטיבית‪ .‬ערכים‪ .‬רגשות נחיתות)‪ .‬משפט מעיד על סופראגו נוקשה‪ .‬פנטזיה אודות הסיפוק יכולה להיות טובה באותה מידה כמו סיפוק ממשי‪.‬הוא מכיל את‬ ‫האידיאלים אליהם אנו שואפים ואת העונשים (אשמה)‪ .‬אימפולסיבי‪ .‬ללא חשיבות מיוחדת לתכנים מיניים ואגרסיביים‪ .‬אם אלה הינם תוצאה של תאונה או‬ ‫‪29‬‬ .‬לא חברתי‪ .‬אנוכי‬ ‫ונהנתן‪.‬‬ ‫הסופראגו (‪ )Superego‬עומד בניגוד מוחלט לאיד ומייצג את הזרוע המוסרית של התפקוד‪ .‬הוא אינו מתחשב במציאות ויכול לחפש סיפוק באופן פעיל או באמצעות או ע"י כך‬ ‫שמדמיין שהשיג את מה שייחל לו‪ .‬ההשקפה הייחודית של הגישה הפסיכואנליטית באשר ללא מודע מוטלת בספק בקרב חוקרים רבים‪.‬בו בזמן ובמקום שהוא רוצה בו‪ .‬במקרים כאלה‪ .‬הוא עושה זאת ע"י הצעת תגמולים עבור התנהגות "טובה" (גאווה‪ .‬האגו והסופראגו‪ .‬והדחפים האלימים והמיניים‪ .‬‬ ‫מגוון תכנים שאינם קשורים בהכרח בתוקפנות ומין‬ ‫דגש על היבטים מוטיבציוניים בתפקוד הלא מודע‪.‬הוא מתאפיין‬ ‫בתכונות של ילד מפונק‪ :‬הוא רוצה שרצונו יסופק‪ .‬כל אחד‬ ‫מהם מתייחס להיבטים שונים של התפקוד אנושי‪.‬אהבת עצמי) ועונשים עבור‬ ‫התנהגות "רעה" (אשמה‪ .‬‬ ‫הלא מודע על פי שתי ההשקפות‪:‬‬ ‫הלא מודע הפסיכואנליטי‬ ‫הלא מודע הקוגניטיבי‬ ‫דגש על תהליכים לא רציונליים וחסרי ההגיון‪.‬ישנו מגוון גדול של תכנים שעשויים‬ ‫להיות לא‪-‬מודעים‪ .‬גם אם מחשבה זו לא הובילה לפעולה‪ .‬‬ ‫האיד‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬הגישה הקוגניטיבית אינה מדגישה‬ ‫גורמים מוטיבציוניים‪ :‬קוגניציות הן לא‪-‬מודעות מפני שאי‪-‬אפשר לעבד אותן ברמה המודעת‪ .‬לשנות מעשים בהתאם לנסיבות‪ .‬הכל או לא כלום" וע"י חיפוש השלמות‪ .‬‬ ‫התהליכים שבלא מודע יכולים להיות אינטלגנטיים‪.‬לא רציונלי‪ .‬האיד אינו יכול לסבול תסכול‬ ‫והינו חופשי מעכבות‪ .‬שואף האיד לשחרר את ההתרגשות‪ .‬ולא להיות מסוגל‬ ‫לבחון את המציאות – כלומר‪ .‬כמו כן‪ .‬האנרגיה עבור תפקוד‬ ‫הפרט נעוצה במקור באינסטינקטים של החיים והמוות‪ .‬‬ ‫דגש על מניעים ומחשבות מיניות ואגרסיביות‪.‬רע‪ .‬סיבות‪ .‬הגיוניים ורציונאליים בדיוק כמו תהליכים מודעים‪ .‬ועל אף שחקר הלא מודע הפך לשדה מחקר‬ ‫עיקרי‪ .‬המאפיין ‪ 3‬ישויות מבניות‪ :‬האיד‪ .‬‬ ‫האיד (‪ )Id‬מייצג את המקור לכל אנרגיית הדחפים וכולל את הדחפים שהאדם נולד עמם‪ .‬להם אנו מצפים כאשר קודים אתיים מופרים‪ .‬שימוש מוגזם‬ ‫במילים כמו טוב‪ .‬הסופראגו‬ ‫הוא הייצוג הפנימי לחוקים המוסריים של העולם החברתי החיצוני ומתפקד לשם שליטה על ההתנהגות בהתאם‬ ‫לחוקים אלה‪ .‬מפני שלא הגיעו‬ ‫מעולם למודעות או מפני שהן הפכו לאוטומטיות ויותר מדי שגרתיות‪.‬שיפוט‪ .‬האיד מחפש שחרור מיידי וטוטלי ולא עוסק בתכנון אסטרטגיות לשימור העונג‪ .‬שנית‪ .‬‬ ‫בתפקודו‪ .

‬לסבול מתחים ופשרות‪ .‬פרויד חשב עליו במונחים‬ ‫חלשים יותר מהמשתמע ממטאפורה כזו‪ .‬אגו‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬צודק או לא צודק"‪.1:‬אינסטינקט החיים (‪ )life instinct‬הכולל הן את‬ ‫האינסטינקטים המיניים ואת אינסטינקטים המוקדמים של האגו‪ .‬מצבים אלה קרויים אינסטינקטים או דחפים ומייצגים כוחות קבועים ובלתי נמנעים‪ .‬בהתאם‬ ‫לנקודת מבט מוקדמת של התיאוריה היו קיימים סוגי אינסטינקטים שונים באגו‪ :‬אינסטינקטים הקשורים‬ ‫לנטיות לשימור העצמי ואינסטינקטים מיניים הקשורים לנטיות לשימור המין האנושי‪ .‬‬ ‫המושגים‪ :‬מודע‪ .‬‬ ‫על אף שהאגו עשוי להישמע כמי שמקבל החלטות או "המוציא לפועל" של האישיות‪ .)aggressive instincts‬הן האינסטינקטים‬ ‫האלימים והן האינסטינקטים המיניים נחשבים כחלקים של האיד‪.2 .‬‬ ‫בהתאם לדרישות המציאות והסופראגו האנרגיה של האיד יכולה להיחסם‪ .‬‬ ‫תהליך‪:‬‬ ‫אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות‬ ‫ע"פ התיאוריה‪ .)libido‬אינסטינקט המוות (‪ –)death instinct‬הכולל את כוונת האורגניזם למות או לחזור למצב א‪-‬אורגני‪.‬‬ ‫‪ )1‬הזדמנויות ומגבלות הקיימות במציאות‪.‬קיימים ‪ 2‬סוגי דחפים‪ .‬תפקיד‬ ‫האגו הוא לבטא ולספק את הרצונות של האיד בהתאם לשני דברים‪:‬‬ ‫‪ )2‬דרישות הסופראגו‪.‬והיכולת לחשוב במונחים יותר מורכבים‪.‬כמו כן ישנה‬ ‫חוסר בהירות באשר לשינויים מושגיים שחלו עם התפתחות התיאוריה‪ .‬‬ ‫האגו (‪ -)Ego‬בעוד שהאיד מחפש אחר עונג והסופראגו שואף להגיע לשלמות‪ .‬לרע המזל‪ .‬איד וסופראגו הם אבסטרקטיים ולא תמיד מוגדרים בדיוק רב‪ .‬בהתאם לנקודת המבט‬ ‫המאוחרת של התיאוריה‪ .‬אין בכך ניגוד לעיקרון העונג‪ .‬האגו הינו הגיוני‪ ..‬במהלך ההתפתחות‪ .‬הוא מבטא את ההתפתחות של כישורים‬ ‫תפיסתיים וקוגניטיביים‪ .‬‬ ‫הוא מהווה את אחת הנקודות השנויות במחלוקת בתיאוריה‪ .‬האגו מסוגל להבחין בין שאיפה‬ ‫לפנטזיה‪ .‬למרות זאתהרעיון עקבי עם רעיונות מהביולוגיה של‬ ‫המאה ה‪ 19-‬ועם תצפיות על אנשים‪ .‬כלומר העונג נדחה עד הזמן האופטימלי להשגתו‪.‬‬ ‫‪31‬‬ .‬רציונאלי ומסוגל לסבול מתח‪ .‬לפיכך‪ .‬‬ ‫האגו פועל לפי עיקרון המציאות (‪ -)reality principle‬סיפוק האינסטינקטים נדחה עד הזמן בו משהו במציאות‬ ‫מאפשר להשיג עונג מקסימלי במינימום כאב ונסיבות שליליות‪ .‬במקום זה‪ .‬הסוס מספק את האנרגיה והרוכב מנסה לכוון אותו‪ .‬יתרה מזאת פרויד הרגיש‬ ‫שפעמים רבות אינסטינקט המוות מופנה מהתמקדות בעצמי לעבר האחר ע"י פעולות אלימות‪ .‬מקור כל האנרגיה הפסיכית מצוי במצבי התרגשות בתוך הגוף המחפשים דרך להתבטא ולהפחית‬ ‫את המתח‪ .‬ע"פ פרויד‪ .‬מטאפורה מרכזית מציגה את האגו כרוכב הדוהר על גב סוס‬ ‫פראי (האיד)‪ .‬האגו מחפש אחר המציאות‪ .‬הילדים למדים לעשות הבחנות חשובות אלו ולראות את הדברים לא‬ ‫רק במושגים של "הכל או לא כלום"‪" .‬בשורה התחתונה יש לזכור שזוהי רק‬ ‫המשגה של התפקוד הנפשי‪ .‬אלה הן תכונות בהתנהגות האנושית אשר מומשגות במונחים מבניים אשר רומזים על‬ ‫תהליך‪.‬‬ ‫הסופראגו והעולם המציאות‪.‫נעשו תחת לחץ חריף‪ .‬רביםנמלטו מסבל נפשי ע"י התאבדות‪ .‬אלא פשוט השהייה זמנית שלו‪ .‬אך ככל שהחיה חזקה יותר זה יסתיים בכך‬ ‫שתגיע למקום שהיא חפצה‪.‬הינו משתנה עם הזמן‪ .‬הוא נתון לשליטת שלושת בעליו – האיד‪.‬לא מודע‪ .‬האנרגיה של דחף החיים קרויה ליבידו‬ ‫(‪.‬מרבית‬ ‫הפסיכולוגים מדברים במקום זאת על אינסטינקטים תוקפניים (‪ .‬להיות מופנית לכיוונים אחרים או‬ ‫להשתחרר בהדרגה‪ .

‬‬ ‫בניגוד לפחד‪ .‬‬ ‫הטראומה המוקדמת עשויה להיזכר או לא להיזכר‪ .‬מה שנטען הוא שהחרדה מתפתחת מתוך‬ ‫קונפליקט בין הדחיפה של האינסטינקטים באיד לבין האיום בעונש של הסופראגו‪ :‬האיד אומר‪" :‬אני רוצה את‬ ‫זה"‪ .‬מושג‬ ‫המפתח הוא החרדה‪ .‬להתבטא בדרך שונה או להתבטא‬ ‫ללא שינוי‪ .‬הפרט מכחיש מציאות פנימית או חיצונית מכאיבה‪.dammed up libido‬בתיאוריה המאוחרת‪ .‬בתיאוריה פסיכואנליטית‪ .‬בו במחשבתו המודעת‪ .‬חרדה היא מצב בו האדם לא יכול לייחס את המתח שחש לאיזשהו גירוי חיצוני‪ .‬חרדה נחשבה לתוצאה של דחפים מיניים עצורים – ליבידו לקוי‬ ‫‪ .‬‬ ‫במצב זה‪ .‬‬ ‫צורה אחרת של הכחשת המציאות קשורה באופן בו אנשים מתמודדים עם אירועבלתי צפיו כמו רעידת‬ ‫אדמה‪.‬להיחסם מלבוא לידי ביטוי‪ .‬מה שמעניק ייחודיות לאישיות‪.‬‬ ‫הדחפים של האדם יכולים‪ .‬‬ ‫החרדה משקפת חזרה ממוזערת של החוויה הטראומטית המוקדמת‪ .‬ילדיו או כלבו של הבן‪ .‬כמו כן אנשים נבדלים זה מזה בדרכם לספק או‬ ‫לשנות את האינסטינקטים שלהם‪ .‬הסופראגו אומר "כמה נורא"‪ .‬חרדה היא חוויה רגשית כואבת המשקפת איום או סכנה לאדם‪.‬האדם מכחיש קיומה של‬ ‫עובדה טראומתית או לא מקובלת חברתית‪ .‬למרות הוכחות ברורות‬ ‫לסכנה המתקרבת‪.‬בשנת ‪ 1983‬התכנס ב‪ UCLA‬פאנל של מומחים כדי לדון בפגיעות המבנים באוניברסיטה בשל רעידות‬ ‫האדמה הצפויות בדרום קליפורניה‪ .‬מזהירה אותו מפני הסכנה על‪-‬מנת שיוכל להגיב‪.‬אנו מפתחים דרכים לעוות את המציאות ולהרחיק‬ ‫תחושות מהמודעות‪ .‬מקרה של פגיעה או נזק‪.‬‬ ‫הכחשה של המציאות נראית בד"כ כאשר מנסים להימנע מלהכיר בקיום ובהיקף של איום‪.‬החרדה‪ .‬כך שלא נחוש חרדה‪ .‬והאגו כמו מגיב "אני פוחד"‪.‬‬ ‫אנשים מפתחים מנגנוני הגנה כנגד חרדה‪ .‬‬ ‫הכחשת המציאות קורית גם כאשר אנשים אומרים או מניחים ש"לי זה לא יקרה"‪ .‬חרדה מיוחסת בהווה לסכנה מוקדמת‪.‬לדוגמא חיבה יכולה להיות ביטוי לדחף מיני‪ .‬במונחים מבניים‪ .‬‬ ‫חרדה ומנגנוני הגנה‪:‬‬ ‫חרדה היא מצב מכאיב עד כדי כך שאנו לא יכולים לסבול אותה לאורך זמן‪ .‫הדינמיקה של התפקוד‬ ‫האינסטינקטים מכוונים להפחתה מיידית של מתחים ו השגת סיפוק ועונג‪ .‬‬ ‫מכיוון שזה דורש הוצאת אנרגיה‪ .‬אנו מצליחים שלא להיחרד כל הזמן‬ ‫ע"י כך שאנו מגינים על עצמינו באופן מנטאלי מפני מחשבות מעוררות חרדה‪.‬לדוגמא אהבת אם‬ ‫לבנה יכולה להיות מותקת לאישתו‪ .‬המשתנה והגמיש של‬ ‫האינסטינקטים יכול להסביר כיצד התיאוריה מתייחסת למגוון בלתי נדלה של התנהגויות על בסיס ‪ 2‬דחפים‬ ‫בלבד‪.‬בניגוד לבע"ח פרימיטיביים יותר‪ .‬לפרויד היו שתי‬ ‫תיאוריות לגבי חרדה‪ .‬‬ ‫‪ ‬הכחשה (‪ – )denial‬אחד המנגנונים הפשוטים‪ .‬אופיים הנזיל‪ .‬הגנות אלה הם מאמצים אסטרטגיים של האגו להתמודד עם דחפי‬ ‫האיד שאינם מקובלים חברתית‪.‬‬ ‫ה"משחק" ההדדי בין ביטוי ועיכוב של האינסטינקטים מעצב את היסודות להיבטים הדינמיים של התיאוריה‪.‬אנשים המקדישים מאמץ לעיכוב של הדחפים חשים עייפים ומשועממים‪ .‬דחפים יכולים לשנות צורה ולהשתלב אחד עם השני‪.‬‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית לגבי חרדה טוענת שבנקודה מסוימת האדם חווה טראומה‪ .‬בתיאוריה הראשונה‪ .‬אפשרי גם‬ ‫שאובייקט הסיפוק של האינסטינקט ישתנה או יותק מהאובייקט המקורי לאובייקט אחר‪ .‬החרדה שיקפה רגש כואב שפעל כסימן לסכנה ממשמשת ובאה לאגו‪.‬וציניות יכולה להיות ביטוי לדחף תוקפני‪ .‬במחקר שדגם הרבה אנשים שהיו מודעים לדו"ח ולסכנה הצפויה‪ .‬לפחות באופן זמני‪ .‬בני‬ ‫אדם מסוגלים לשנות את הדחפים שלהם לפני שבאים לידי ביטוי‪ .‬באופן לא מודע‪ .‬שהיא תפקוד של האגו‪ .‬נמצא‬ ‫שאנשים במבנים המועדים לפגיעה חמורה מתכחשים לחומרת המצב ומטילים ספק במסקנות הדו"ח יותר מאשר‬ ‫‪31‬‬ .‬‬ ‫כך פוטבול למשל‪ .‬יכול לשרת דחפים מיניים ותוקפניים גם יחד‪ .

‬כמו כאשר ההכחשה מונעת מהאדם להתייחס ברצינות לאותו של מחלה ולקבל את‬ ‫הטיפול המתאים‪.‬המבוססות פעמים רבות על הכחשה או על‬ ‫עיוות דומה של המציאות‪ .‬‬ ‫הכחשה ותפיסת‪-‬עצמי עשויות לספק הקלה זמנית מטראומה רגשית ולסייע לאדם להימנע משטף של חרדה או‬ ‫דיכאון‪ .‬כמה הוא מחלחל והנסיבות בהן הוא מתרחש‪.‬האדם רואה את האחרים כעוינים כלפיו‪ .‬עשויות בהחלט להיות מעצבות ואדפטיביות‪ .‬יש פסיכולוגים הטוענים שאשליות ותפיסות‪-‬עצמי חיוביות‪ .‬‬ ‫באופן כללי‪ .‬ואלה שבהן הם מאוהבים אך‬ ‫אינם מקיימים עמן יחסי מין‪( .‬תחת תנאים מסוימים וביחס לאחרים ספציפיים‪.)reaction formation‬הפרט מתגונן מפני ביטוי של דחף בלתי רצוי על ידי הכרה‬ ‫וביטוי של ההפך ממנו‪ .‬היפוך תגובה נצפה בעיקר‬ ‫‪32‬‬ .‬ופיתוח‬ ‫של קטגוריות לוגיות‪ .‬המחשבה או המעשה אינם נחסמים לכניסה אל‬ ‫המודעות‪ .‬לתפיסתם אוריינטציה מציאותית היא צורך בסיסי‬ ‫לקיום של בריאות נפשית והם מטילים ספק בכך שעיוות של המציאות יכול להיות בעל ערך לתפקוד מסתגל‪.‬ההכחשה בהחלט אינה אדפטיבית כאשר היא מונעת מהאדם‬ ‫לנקוט בפעולות בונות‪ .‬מחלה סופנית)‪ .‫נבדקים שנמצאים בבניינים החדשים יותר‪ .‬מה שפנימי ולא מקובל‬ ‫מושלך החוצה ונראה כחיצוני‪ .‬כמו אמהות שמתייחסות אל‬ ‫ילדיהן בהגנת יתר ולא יכולות לאפשר באופן מודע שום ביטוי ל עוינות כלפי ילדיהן‪ .‬האדם המשתמש במנגנון אינו יכול להודות ברגשות אחרים‪ .‬מנגנון זה בא לידי ביטוי במעשים קומפולסיביים שלאדם יש דחף‬ ‫בלתי נמנע לקיימם‪ .‬דגש יתר על מחשבה ולא על רגש ותחושה‪ .‬‬ ‫התוצאה של שימוש במנגנון של בידוד היא אינטלקטואליזציה‪ .‬‬ ‫הפרט מייחס לאחרים מחשבות‪ .‬‬ ‫משתמשים גם לעיתים קרובות במנגנון ההגנה הבא‪:‬‬ ‫‪ – Undoing ‬הפרט מבטל באופן מדומיין מעשה או משאלה מסויימת (המקושרים עם חרדה) על ידי‬ ‫ביצוע מעשה אחר או מילוי משאלה אחרת‪ .‬למשל‪ .‬מנגנון הגנה זה ניכר לעין כאשר התנהגות הרצויה מבחינה חברתית הינה נוקשה‪.‬אם יכולה לחוות את המחשבה או‬ ‫הפנטזיה שהיא חונקת את בנה‪ .‬כמו במקרים של גברים המפרידים‬ ‫נשים לשתי קטגוריות‪ :‬אלה שעמן הם מקיימים יחסי מין אך אינם מאוהבים בהן‪ .‬בהשלכה‪ .‬אך נחסמים מהרגש המלווה אותם באופן נורמאלי‪ .‬שהתרחשותו סבירה ביותר‪ .‬‬ ‫המעשה השני כמו "מבטל" או "מאפס" את הראשון‪ .‬תסביך פרוצה‪-‬מדונה ‪ .‬כמו כאשר אדם מצוי במצב שלא יכול‬ ‫להשתנות (למשל‪ .‬‬ ‫‪ ‬בידוד (‪ – )isolation‬דרך נוספת להתמודד עם חרדה ואיום היא לבודד אירועים בזיכרון או לבודד‬ ‫רגשות מן התוכן של הדחף או הזיכרון המכאיב‪ .‬‬ ‫מוגזמת ולא הולמת‪ .‬עשויים להתמודד עם האיום הזה דרך‬ ‫התעלמות או הכחשה של חומרת המצב‪.‬מאידך גיסא‪ .‬לדוגמא‪.‬אנשים מתגוננים מפני ההכרה בתכונותיהם השליליות‪.‬‬ ‫המקור להבדל בגישות טמון בהבדלים בהיקף של העיוות‪ .‬הכחשה עשויה להיות אדפטיבית כאשר פעולה היא בלתי‪-‬אפשרית‪ .‬תוצאת המחקר מציעה שאנשים המצויים בסכנה של אירוע‬ ‫קטסטרופלי‪ .‬הם‬ ‫אינם אדפטיביים בכך שהם מרחיקים את האדם מהמציאות‪ .‬רגשות‪ .‬מבלי שזה ילווה בתחושת כעס‪.‬לדוגמא‪ .‬באופן כזה שכאילו לא התרחש‪.‬אשליות חיוביות אודות העצמי‬ ‫או היכולת לשלוט באירועים ועל העתיד עשויות להיטיב עם הבריאות הנפשית‪.‬הדחף‪ .‬הפרט מבטל את פנטזיה של התאבדות על ידי בדיקה חוזרת ונשנית של סוגרי הגז‬ ‫בבית‪ .‬אך התזמון שלו אינו ידוע‪ .‬לדוגמא‪ .‬השלכה כהגנה משמשת רק באשר‬ ‫למאפיינים ספציפיים‪ .)Madonna-whore complex‬אנשים המשתמשים בבידוד‪.‬‬ ‫‪ ‬היפוך תגובה (‪ .‬דוגמא אחרת היא ביצוע טקסים דתיים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ .‬במקרים אלה הרגשות הקיימים עשויים לעבור פיצול‪ .‬משאלות או דחפים בלתי מקובלים ומאיימים הקיימים אצלו‪ .‬‬ ‫במקום להכיר בעוינות של העצמי‪ .‬פסיכואנליטיקאים מניחים שלמרות שמנגנוני ההגנה עשויים להיות שימושיים בהפחתת החרדה‪ .‬‬ ‫‪ ‬השלכה (‪ – )projection‬גם הוא מנגנון הגנה פרימיטיבי באופן יחסי‪ .‬בבידוד‪ .‬ע"י השלכתן על אחרים‪ .

‬בראציונליזציה האדם אינו פשוט מכחיש קיומה של מחשבה או פעולה שנעשתה‪ .‬בניגוד למנגנונים אחרים‪ .‬עיקריים (‪ – )primary process thinking‬הם השפה של הלא מודע בה המציאות‬ ‫והפנטזיה אינן מובחנות‪ .‬ללא גינוי מצדו של הסופראגו‪ .‬‬ ‫העמדה הפסיכואנליטית המרחיקת לכת ביותר תטען שכל ההיבטים המשמעותיים ביותר של האישיות המאוחרת‬ ‫נקבעו בחמש שנות החיים הראשונות‪ .‬האובייקט המקורי של הסיפוק מתועל לעבר מטרה חברתית עליונה‪.‬הראשון הוא שהפרט מתקדם דרך שלבים התפתחותיים‪.‬‬ ‫תהליכי חשיבה ראשוניים‪ .‬קיימים‬ ‫אנשים המאופיינים בסגנון הדחקתי‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדחקה (‪ – )repression‬מנגנון ההגנה הראשוני והעיקרי בו הפרט מדחיק מחשבה‪ .‬‬ ‫ההתנהגות מפורשת מחדש כך שהיא נראית מוצדקת ומקובלת‪ .‬התיאוריה מתמקדת במעבר מתהליכי מחשבה ראשוניים לתהליכי מחשבה‬ ‫משניים‪.‬פרויד האמין תמצית הציוויליזציה טמונה ביכולת הפרט לעדן אנרגיות מיניות ואלימות‪.‬במילים אחרות‪ .‬עם זאת לסגנון מעין זה יש מחיר – הם רגישים יותר ללחץ ומחלות‬ ‫שונות הקשורות לכך‪ .‬האגו אינו חייב להשקיע אנרגיה פסיכית לשם‬ ‫מניעת שחרור הדחף‪ .‬האגו מעצב צידוקים‬ ‫ראציונליים להסביר פעולה לא מקובלת שנגרמת בעצם מדחפים לא ראציונליים של האיד‪ .‬היבטים של חשיבה ראשונית באים לידי ביטוי בחלומות‪ :‬אירועים המתרחשים ביותר‬ ‫‪33‬‬ .‬בקשר למנגנון הגנה זה עלתה שאלת הזיכרונות המשוחזרים או‬ ‫הזכרונות האמיתיים – קיימת תופעה בה אנשים "נזכרים" בהתעללות שעברו בילדותם ואותה הדחיקו‬ ‫במהלך השנים‪ .‬‬ ‫להיות בלתי מוסרי במרדף אחר המוסר‪.‬השני מדגיש את חשיבות האירועים המוקדמים עבור כל ההתנהגות המאוחרת‪.‬כלומר‪ .‬הוא מורכב יותר‬ ‫באופן יחסי ובעל משמעות חברתית רבה‪ .‬הפרט מתעל את הדחף האסור לפעילות חברתית יוצרת‬ ‫ומועילה המקובלת בחברה‪ .‬לא יכול לפגוע בנו"‪.‬‬ ‫‪ ‬רציונליזציה (‪ .‬פרטים אלה מדווחים על מיעוט של חוויות בעלות ערך רגשי שלילי‬ ‫ומאופיינים בתגובות רגשיות סטראוטיפיות‪ .‬הבחירה להיות מנתח‪ .‬כך בעצם חלק גדול מהזוועות בחברה האנושית‬ ‫נעשו "בשם האהבה" ‪:‬באמצעות המנגנון של הרציונליזציה הפרט יכול להיות עיון בעודו מצהיר על אהבה‪.‬כמו בן למופת שיורה בהוריו‪ .‬בניגוד למנגנוני ההגנה האחרים‪ .‬‬ ‫גדילה והתפתחות‪:‬‬ ‫קיימים שני היבטים מרכזיים לתיאוריה של ההתפתחות בגישה הפסיכואנליטית‪ .‬בעידון‪ .‬ההדחקה מגבילה את הגישה אל זיכרונות וחוויות רגשיות שליליות‪ .‬רעיון או‬ ‫משאלה מהמודע‪ .‬פרויד פירש את היצירה מודנה(מרים אימו של ישו) של דה וינצ'י כתיעול של כמיהתו‬ ‫וגעגועיו לאימו‪ .‬‬ ‫המרחיקה את האדם מביטוי ישיר של האינסטינקט‪.‬‬ ‫התפתחות תהליכי החשיבה‪:‬‬ ‫באשר להתפתחות תהליכי החשיבה‪ .‬הדחף‬ ‫מתועל אל ערוץ חדש ומועיל יותר‪ .‫כאשר ההגנות קורסות‪ .‬כך הפרט יכול לתת‬ ‫ביטוי לדחף המסוכן והאסור‪ .‬עניין דומה‬ ‫הם דיווחים על שופטים שמבצעים פשעים‪ .‬זה כאילו שאנו אומרים "מה שאנו לא יודעים או לא זוכרים‪ .‬אלא מכיר בקיומה‬ ‫אך מעוות בתפיסתו את המניע שבבסיסה‪.‬הראשון אומר שהפרט עובר‬ ‫דרך שלבים של התפתחות‪ .‬או כשאדם "שלא יפגע בזבוב" יוצא למסע הרג‪ .‬או דתיים אדוקים שלקחו חלק בהתנהגות מינית בלתי הולמת‪.‬קצב או מתאגרף יכולה לייצג תיעול של דחפים תוקפניים לרמה נמוכה‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫עידון (‪ – )sublimation‬זהו מנגנון נוסף שמשמש להבעת דחף באופן חופשי מחרדה‪ .‬עד היום אין ראיה מוצקת להיותם של זכרונות אלה אמיתיים או להיותם פרי של שאלות‬ ‫מנחות מצד המטפלים‪.‬‬ ‫זהו מנגנון ההגנה העומד בבסיס מנגנוני הגנה אחרים והדורש השקעת אנרגיה תמידית בכדי להחזיק את‬ ‫התכנים המסוכנים מחוץ למודע‪ .)rationalization‬מנגנון מורכב ו"בוגר" יותר ביחס למנגנונים פרימיטיביים כמו‬ ‫הכחשה‪ .‬בהם ביטוי הדחף נמנע‪ .

‬האיזור הארוגני הראשוני הינו הפה‪ .)erogenous zones‬חלקי הגוף המהווים את מקורות המתח‬ ‫או התרגשות‪ .‬המוביל להתמקדות באיזורים מסויימים של הגוף‪ .‬‬ ‫‪ )1994( Epstein‬ערך הבחנה דומה בטיפוסי מחשבה בין חשיבה התנסותית וחשיבה רציונלית‪ .‬עקבות האוראליות נראים לעיון בלעיסת מסטיק‪ .‬זהו האיזור‬ ‫הראשוני של רגישות ואנרגיה‪ .‬הסיפוק האוראלי הראשוני מתרחש בהנקה‪ .‬נחשבת כמאוחרת בהתפתחות האבולוציונית ומאופיינת כיותר‬ ‫מופשטת‪ .‬אכילה‪ .‬אירועים נעים במהירות אחורה‬ ‫וקדימה בזמן ומה שבלתי‪-‬אפשרי בחיי הערות מתרחש בקלות‪.‬הצמיחה השכלית והמנטלית של הילד תלויה באנטראקציות‬ ‫חברתיות‪ .‬בילדים ניתן לראות ביטוי למיזוג מעין זה באכילת‬ ‫קרקרים בדמות חיות‪.‬האחת מקושרת לרגשות וניסיון והשניה לבינה‪.‬קיימים‬ ‫הבדלים בין אישיים במידת ההתפתחות של כל אחת מן המערכות הללו ובשימוש בה בנסיבות ספציפיות‪.‬בשלב האורלי המוקדם הילד הינו פסיבי ופתוח לרעיונות‪ .‬גירוש הצואה במעבר פי הטבעת מקושר להרגשת הקלה‪ .‬‬ ‫התפתחות האינסטינקטים‪:‬‬ ‫החלק המשמעותי ביותר בתיאוריה הפסיכואנליטית להתפתחות עוסק בהתפתחות האינסטינקטים‪.‫ממקום אחד בו זמנית‪ .‬או מתוך קונפליקט מאידך‪ .‬ע"פ התיאוריה הפסיכואנליטית התפתחות האזורים המרכזיים הרגישים לגירוי מיני של הגוף‬ ‫נקבעת באופן ביולוגי‪ .‬בשלב האוראלי המאוחר‪ .‬יכול להתרחש מיזוג של תענוגות מיניים ואגרסיביים‪ .‬‬ ‫השלבים הפסיכו‪-‬סקסואליים של ההתפתחות האישיות ע"פ פרויד‪:‬‬ ‫‪ )1‬השלב האוראלי (‪ – )oral stage‬תקופת החיים בה מרכז ההתרגשות או המתח בגוף מצוי בפה‪ .‬ומיקום זה משתנה במהלך ההתפתחות‪ .‬עם התפתחות‬ ‫השיניים‪ .‬שימוש בה ייעשה בפתרון בעיות מתמטיות‪ .‬כך‪ .‬אלה הן שתי דרכים‬ ‫בסיסיות ושונות לידע‪ .‬עם התפתחות האגו העצמי הופך מובחן יותר משאר העולם‪ .‬שחרור ממתח והנאה מגירוי‬ ‫הממבראנות הריריות באזור זה‪ .‬‬ ‫תהליכי חשיבה משניים (‪ – )secondary process thinking‬הם השפה של המודע ובחינת המציאות‪ .‬שימוש‬ ‫מרכזי בה נעשה ביחסים בינאישיים ע"מ להיות אמפטיים ואינטואיטביים‪ .‬חרדות וסיפוקים המתרחשים ביחס לאותם איזורים‪.‬קונקרטית‪ .‬התפתחות‬ ‫האגו והאני העליון היא מקבילה לכך‪ .‬הקרויים‬ ‫איזורים ארוגניים‪ .‬עישון‬ ‫ונשיקות‪ .‬מקור‬ ‫האינסטינקטים הינו מצבים של מתח גופני‪ .‬קיים קונפליקט בין חילוץ והחזקה בין הנאת השחרור והרצון לענות לדרישת‬ ‫העולם החיצוני לחכות‪ .‬כמו כן‪ .‬ויש ירידה‬ ‫בהתעסקות במחשבות מטרידות אודות העצמי‪.‬הילד עשוי לצאת נגד דרישות אלה באמצעות‬ ‫שלשול מכוון‪ .‬קונפליקט זה מייצג את הקונפליקט הראשוני בין הפרט לבין החברה‪ .‬בחיים המבוגרים‪ .‬חשיבה רציונלית ( ‪rational‬‬ ‫‪ )thinking‬המקבילה לתהליכי מחשבה משניים‪ .‬נחשבת כמוקדמת‬ ‫בהתפתחות אבולוציונית ומאופיינת כהוליסטית‪ .‬ופועלת ע"פ כללי ההגיון והעדות‪ .‬‬ ‫חשיבה התנסותית (‪ )experiential thinking‬המקבילה לתהליכי חשיבה ראשוניים‪ .‬שתי‬ ‫המערכות הללו הינן מקבילות ויכולות לפעול תוך מיזוג מחד‪ .‬הסביבה דורשת מן‬ ‫הילד להפר את עקרון העונג או להיענש על כך שלא עשה זאת‪ .‬בכל שלב המקור העיקרי של התרגשות ואנרגיה נוטה להיות ממוקד באיזור‬ ‫ספציפי‪ .‬‬ ‫‪ )2‬השלב האנאלי (‪ – )anal stage‬תקופת החיים בה המרכז העיקרי של התרגשות או מתח בגוף מצוי בפי הטבעת‬ ‫(גילאי שנתיים ושלוש)‪ .‬אזורים הרגישים לגירוי מיני (‪ .‬אינטואיטיבית ומושפעת רבות מן הרגש‪ .‬השני הוא פי‪-‬‬ ‫הטבעת‪ .‬והאיזור השלישי הינם איברי המין‪ .‬מציצת אצבע ותנועות פה אחרות‬ ‫האופייניות לתינוקות‪ .‬אנאליטית‪ .‬למשל‪ .‬מאפיינים של אנשים ואובייקטים שונים משתלבים‪ .‬האסוציאציות שיכולות להיווצר עם עשיית הצרכים יכולות להיות שליליות או חיוביות‪ :‬אבדה של‬ ‫‪34‬‬ .

‬במובן זה‪ .‬הוא הציע קריטריון אחר‪ :‬קריטריון‬ ‫‪35‬‬ .‬‬ ‫אך היא אינה מתאימה לתצפיות על ילדים בתרבויות אחרות‪ .‬הילד משיג את ההורה מהמין השני דרך‬ ‫הזדהות (‪ .‬‬ ‫שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית ע"פ אריקסון‬ ‫התיאוריה של אריקסון שייכת לזרם המכונה פסיכולוגיית האגו‪ .‬‬ ‫כחלק מפתרון תסביך אדיפוס‪ .‬עפ"י תסביך אדיפוס‪ .‬‬ ‫‪ )3‬השלב הפאלי (‪ – )phallic stage‬תקופת החיים בה מרכז המתח והאקסיטציה נמצא באיברי המין (גילאים ‪4‬‬ ‫ו‪ )5-‬ההבחנה הביולוגית בין המינים מובילה להבדלים פסיכולוגיים‪ .‬כל בן מיועד להרוג את אביו בפנטזיה ולהינשא לאימו‪.‬‬ ‫התהליכים ההתפתחותיים בשלב זה שונים במידה מסוימת עבור הילדה‪ .‬לכן קרויה תורתו של אריקסון תיאוריה פסיכו‪-‬סוציאלית‪ .‬לא כל התנהגות קשורה לדחפים מיניים או‬ ‫תוקפניים‪ .)identification‬ולא תבוסה‪ .‬והעוררות החדשה‬ ‫באזור זה מובילה לעניין מוגבר באיברי המין ולהבנה שלנקבה אין פין‪ .‬אך הוא‬ ‫הכיר בקיומם‪.‬הסופראגו קרוי היורש של תסביך אדיפוס‪.‬בילדה הוא מתחיל בשל קנאת הפין‪.‬מסמנת את תחילתו של השלב הגניטלי‪ .‬של ההורה מהמין שלו‪ .‬הילד הזכר מפתח זקפה‪ .‬הילד מזדהה עם ההורה מהמין שלו‪ .‬אובייקט האהבה המקורי‪ .‫משהו חשוב‪ .‬מה שעלול הביא לדכאון‪ .‬בעוד שתסביך אדיפוס ננטש על ידי הילד בשל חרדת הסירוס‪ .‬ולא רק כישות המשרתת את צורכי האיד‪ .‬‬ ‫הילדה פותרת את הקונפליקט על ידי השארת האב כנושא לאהבתה אך זכיה בו באמצעות הזדהות עם אמה‪.‬‬ ‫ההנחה של ירידה בדחפים ובעניין מיני בגילאים אלה עשויה הייתה להתאים לתצפיות בילדים הויקטוריאניים‪.‬וקשה יותר לבחינה‪ .‬מה שעשוי להיות מקושר אל רגשות‬ ‫של שליטה וכוח‪.‬לפי גישה זו‪ .‬לעומת מתן מתנה או פרס לאחרים‪ .‬‬ ‫התסביך עלול להתעצם בשל פיתוי אמיתי מצד האם‪ .‬‬ ‫‪ )5‬השלב הגניטאלי (‪ )genital stage‬התחלת הבגרות המינית‪ .‬הנחה סבירה יותר‪ .‬חרדת הסירוס עלולה להתעצם בשל איומים ממשיים של‬ ‫האב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויד טען שהתקדמות מוצלחת בשלבים התפתחותיים אלה מובילה להיותו של האדם בריא מבחינה‬ ‫פסיכולוגית‪ -‬אדם שיכול לאהוב ולעבוד‪.)latency stage‬בשלב זה המתמשך בין הגילאים ‪ 6‬עד ‪ 13‬מתרחשת ירידה בעניין ובדחפים‬ ‫המיניים והרגשות האדיפליים ‪ .‬הילדים סופגים רבים‬ ‫מהערכים והמוסר שלהם‪ .‬שכן הוא מדגיש את תפקידי האגו כישות‬ ‫עצמאית‪ .)castration anxiety‬הפחד הבלתי מודע של הבן מפני סירוסו על ידי אביו‪ .‬‬ ‫אמנם פרויד הקדיש תשומת‪-‬לב מועטה יחסית לגורמים ההתפתחותיים לאחר פתרון תסביך אדיפוס‪ .‬אריקסון הדגיש את חשיבות הקשר ההדדי שבין הפרט ובין סביבתו ואת השפעתו המכרעת על‬ ‫התפתחות האדם‪ .‬זה מוביל למה שידוע כתסביך אדיפוס (‪ -)Oedipus complex‬המשיכה המינית של הילד‬ ‫אל אמו ופחד מנקמה מצד אביו‪ .‬זה מוביל לחשש שהוא עלול לאבד את הפין‬ ‫שלו – חרדת סירוס (‪ .‬בשל התחרות‬ ‫המינית על חיבת האם‪ .‬היא שאין‬ ‫כמעט התפתחויות חדשות במהלך השלב הזה במונחים של הדרכים בהן הילדים מספקים את האינסטינקטים‬ ‫שלהם‪.‬היא מכירה בחוסר הפין שלה ומאשימה‬ ‫בכך את האם‪ .‬היא בוחרת את האב כנשוא אהבתה ומדמיינת שאובדן האיבר יפוצה דרך הבאת ילד‬ ‫לעולם מאביה‪ .‬‬ ‫‪ )4‬שלב החביון (‪ .‬אריקסון לא קיבל את גישתו של‬ ‫פרויד בדבר התפתחות חיי האדם ע"פ השתנות במוקד האיזורים הארוגניים‪ .‬תוך פיתוח של קנאת הפין (‪ -)penis envy‬קנאתה של הילדה באיבר‬ ‫המין הזכרי שחסר לה‪ .‬‬ ‫המהומה והמבוכה של גיל ההתבגרות מיוחסת בחלקה לגורמים אלה‪.‬עם ההתעוררות מחדש של הדחפים המיניים‬ ‫והתחושות האדיפליות‪ .‬מתוך ההזדהות עם הוריהם‪ .‬תחושות של תלות ושאיפות אדיפליות שלא נפתרו‬ ‫לגמרי במהלך השלבים הפרה‪-‬גניטליים של ההתפתחות חוזרים כעת אל החזית ומגלים את פרצופם המכוער‪.‬משמעות שלב החביון מעולם לא הייתה ברורה בתיאוריה הפסיכואנליטית‪.

)role diffusion‬‬ ‫‪ 8‬שלבי ההתפתחות הפסיכו‪-‬חברתית של אריקסון‬ ‫גיל‬ ‫השלב הפסיכולוגי‬ ‫תוצאות חיוביות‬ ‫תוצאות שליליות‬ ‫אמון בסיסי מול חוסר שנה‬ ‫אמון‬ ‫תחושה של טוב פנמי‪ .‬העתיד נראה מבטיח ועיצוב סטנדרטים‪ .‬חוסר אמון בעצמי‬ ‫בעצמיובאחרים‪ .‬התנגדות‬ ‫לדרישות קונפורמיות של הקבוצה למניפולציות של הדימוי העצמי‪.‬שהחיים קצרים ושזה‬ ‫מאוחר מדי להתחיל דברים חדשים‪.‬אלא גם בשל כך שאימון‬ ‫לעשיית הצרכים בשירותים הוא אירוע חברתי משמעותי בו הילד מפתח תחושת אוטונומיות או לחילופין נכנע‬ ‫לבושה או לספק בעצמו‪ .‬המנעות מאיטימיות‪ .‫אישי‪-‬חברתי המתמקד ביחסי הגומלין של הפרט עם סביבתו‪ .‬מול תחושת‬ ‫האשמה על כך‪.‬בסיטואציה‬ ‫של האכלה‪ .‬ספקנות‪.‬‬ ‫אנשים עם ‪ role diffusion‬חשים שאינם יודעים מי הם בדיוק‪ .‬תחושת‬ ‫מלאכותיות‬ ‫בגרו‪ .‬כיוון אשמה על הרהור במטרות‬ ‫ומטרה‬ ‫זהות‬ ‫זהות‬ ‫מול‬ ‫טשטוש ‪Adolescence‬‬ ‫אינטימיות‬ ‫בדידות‬ ‫מול ‪Early adulthood‬‬ ‫והתחלות הישגיות‬ ‫יכולת להשתלב בעבודה תחושת חוסר סיפוק ונחיתות‪.‬חשיבותו של השלב הראשון אינו רק בגלל‬ ‫מיקוד העונג באיזור הפה‪ .‬יכולת הסקה מוסרית מורכבת‪ .‬יחזים‬ ‫ריקניים‬ ‫בעבודה וביחסים‬ ‫שלמות מול ייאוש‬ ‫‪Later years‬‬ ‫תחושת סדר ומשמעות פחד ממוות‪ .‬מרירות ביחס‬ ‫לחיים ומה שלא קורה‬ ‫המכילה הגשמה עצמית‬ ‫המשימה המרכזית בבגרות היא לפתח זהות עצמית‪ .‬בדומה לכך‪ .‬אמון תחושת רוע‪ .‬שליטה נוקשות‪ .‬‬ ‫‪ )1994( Marcia‬זיהה ארבעה מצבים בהם הפרט יכול להימצא‪:‬‬ ‫הזהות הושגה (‪ -)Identity achievement‬בעקבות החיפוש‪ .‬חשיבותו של השלב האנאלי אינה רק במיקוד באיזור הגופני‪ .‬חשיבה עצמאית‪ .‬אופטימיות ובאחר‪ .‬מצפון מופרז‪ .‬ואולי החשוב מכל‪ -‬תחושת הזהות או לחילופין דיפוזיה של התפקידים (‪.‬אינטימיות ביחסים בינאישיים‪ .‬מערכות‬ ‫יחסים שטחיות‬ ‫פוריות מול קפאון‬ ‫‪Adulthood‬‬ ‫יכולת להשקיע את כולך איבוד עניין בעבודה‪ .‬אלא גם בשל יחסי האמון או חוסר האמון שמתפתחים בין האם והתינוק‪ .‬‬ ‫על פי משנתו‪ .‬אם עניינים אלה לא נפתרים בבגרות הפרט חש ייאוש‪ .‬יכולת לבחור‬ ‫יוזמה מול אשמה‬ ‫‪ 4-5‬שנים‬ ‫חריצות מול נחיתות‬ ‫‪Latency‬‬ ‫הנאה מהשלמת פעלות‪ .‬או אם מה שהם חושבים תואם את שאחרים ה‬ ‫עליהם‪ .‬‬ ‫בושה מודעת בעצמי‬ ‫עצמית‪ .‬תחרותי ומצליח‪ .‬‬ ‫יצרנית‪ .‬הפרט גיבש תחושת זהות‪ .‬‬ ‫‪36‬‬ .‬מתאפיין בתפקוד פסיכו'‬ ‫ברמה גבוהה‪ .‬גאווה בסיום התוצר חוסר יכולת לסיים עבודה‬ ‫בטחון בזהות והמשכיות קושי במציאת התפקידים‬ ‫פנימית‪ .‬שלב החביון והשלב הגניטאלי‪ .‬כך‪ .‬או מהם תוכניותיהם לעתיד‪ .‬בשלב הפאלי הילד מתעמת עם ההנאה מהיותו אסרטיבי‪ .‬הם התקופות בהן הילד מפתח את תחושת היצרנות וההצלחה ארו‬ ‫לחילופין רגשי נחיתות‪ .‬הבטחון שהשקפתו של היחיד על עצמו תואמת את השקפתו‬ ‫הקודמת ותואמת לתפיסתם של אחרים‪.‬פסימיות‬ ‫אוטונומיה מול בושה שנתיים עד שלוש‬ ‫וספק‬ ‫תרגול של הרצון‪ .‬שיתוף‬ ‫עבודה ורגשות‬ ‫במחשבות‪ .

‬תגובתיים מאד לדרישות הקב' לקונפורמיות‪ .‬למרות שבמשך חמש שנות החיים הראשונות נרכשות תכונות מאוד‬ ‫מרכזיות‪ .‬האגו ניזוק ומוטמע בו רכיב שלילי‪ .‬כמו כן מתאפיינים בהתנגדות רבה לסטיות ממה שנתפס בעיניהם כנכון או לא נכון‪.‬רכיב‬ ‫אישיותי חיובי שנעשה לחלק בלתי נפרד מהאגו שלו‪ .‬כפסיכואנליטיקאי הוא גם האמין בתהליכי קיבעון (פיקסציה) ונסיגה (רגרסיה) המתרחשים כאשר‬ ‫באחד משלבי ההתפתחות מתעוררים קשיים חמורים או חרדה עזה במיוחד‪ .‬אם המשבר נמשך או שהוא נפתר בצורה לא נכונה‪ .‬מתאפייינם בחשיבה ויכולת‬ ‫הסקה מורכבת‪ .‬בעצם לפי תפיסה זו‪ .‬ורגישים למניפולציות על הדימוי‬ ‫העצמי שלהם‪ .‬ואם אין האדם לומד רכיב מסוים בשלב המתאים‪ .‬‬ ‫המחקר מראה שהשנים המוקדמות הן חשובות‪ .‬פגיעים מאד בכל הקשור לדימוי‬ ‫עצמי‪ .‫דחיית פרעון הזהות ( ‪ – )Identity moratorium‬הפרט מצוי במהלך משבר זהות‪ .‬רק כאשר‬ ‫‪37‬‬ .‬אם המשבר מעובד באופן חיובי ובונה‪ .‬לא מאורגנים בחשיבתם ולא מסתדרים עם אינטימיות‪.‬אך יותר במונחים של דפוסי יחסים בין‪-‬אישיים מאשר במונחים‬ ‫של אירועים בודדים‪.‬‬ ‫החרמה או מניעה של הזהות‪ -Identity foreclosure -‬הפרט מחויב לזהות מסוימת מבלי שעבר את תהליך‬ ‫החיפוש‪ .‬הוא הציע קריטריון אחר‪ :‬קריטריון אישי‪-‬חברתי המתמקד ביחסי הגומלין של‬ ‫הפרט עם סביבתו‪ .‬הבדל נוסף בין תורתו של פרויד לזו‬ ‫של אריקסון הוא בכך שכל שלב מאופיין בתורתו של אריקסון במשבר או בקונפליקט‪ .‬הפרט רוכש לו מאפיין חשוב‪ .‬אבל כשקראתי אותם‬ ‫הרגשתי שזה ענייני ומתחבר גם למה שנאמר בכיתה אז החלטתי להוסיף‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‬‬ ‫להלן תוספת שלקחתי מהסיכום של רונן‪ .‬גם בשאר שנותיו של האדם הוא ממשיך להתפתח‪ .‬אני מדגישה שהדברים לא מופיעים בספר‪ .‬וכך נוסף עוד נדבך בתהליך בנייתה של אישיות בריאה‪.‬אחרים טוענים שקיים פוטנציאל גדול הרבה יותר לשינוי במהלך כל החיים‪.‬האדם מתפתחת כל חייו‪.‬וכמו כן‬ ‫מתקשים להתחייב‪.‬יקשה עליו לרכוש אותו בשלב‬ ‫מאוחר יותר‪ .‬אריקסון העמיד במרכזו‬ ‫של כל שלב משימה שעל הפרט לבצע‪ .‬‬ ‫תרומתו של אריקסון ניכרת בשלושה דברים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ )1‬הוא הדגיש את הבסיס הפסיכולוגי כמו גם האינסטינקטיבי בהתפתחות האישיות‬ ‫‪ )2‬הוא הרחיב את השלבים ההתפתחותיים למחזור החיים השלם ותבע רעיונות פסיכולוגיים איתם‬ ‫מתמודדים‬ ‫‪ )3‬הוא זיהה את ההסתכלות לעבר העתיד במקביל לבחינת העבר כמרכיב חשוב בפיתוח הזהות‬ ‫חשיבות החוויות המוקדמות‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית מגדישה את חשיבות האירועים המוקדמים בחיים על‪-‬פני התפתחות אישיותית‬ ‫מאוחרת‪ .‬נוטים להיות נוקשים‪ .‬‬ ‫‪I‬דיפוזיה של הזהות (‪ -)Identity diffusion‬חסרים כל תחושת זהות ומחוייבות‪ .‬לפי תפיסתו של אריקסון‪ .‬אך עדיין מתעמתים עם השאלה מי הם ולאן פניהם‪ .‬ומסוגלים ליצור אינטימיות‪ .‬למרות ש(שוב) לא נמצא בספר‪:‬‬ ‫אריקסון לא קיבל את גישתו של פרויד בדבר חלוקת חיי האדם לשלבים לפי קריטריונים גופניים ביולוגיים‬ ‫(כלומר לפי איזורים ארוגניים)‪ .‬‬ ‫אריקסון אימץ את הרעיון של תקופה קריטית – כל שלב מתאים ללמידת רכיב חשוב כלשהו באישיות – תכונה או‬ ‫נטייה להתנהגות מסוימת‪ .

‬רורשאך היה מודע לעבודתו של פרויד‪ .‬‬ ‫‪38‬‬ .‬ומטרת במבחן והפרשנות שלו מוסווים מהנבחן‪.‬‬ ‫מטרתו של המאבחן היא לתת לנבחן להרגיש כמה שיותר בנוח ולספק לו כמה שפחות מידע על המבחן‪ .‬והנבחנים מתבקשים לתאר מה הם‬ ‫רואים‪ .‬הרמן רורשאך היה הראשון שהדגיש את הפוטנציאל שיש בכתמים האלה‬ ‫להערכה של אישיות‪ .‬יותר מאשר על‬ ‫פירוש של תגובה יחידה כמשקפת מאפיין מסוים‪.‬ההנחה היא שהתגובה של המבחן לגירוי‬ ‫תהווה אינדיקציה לרגשות ולדרך החשיבה של הנבחן‪ .1‬התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה הבדלים בינאישיים ואת המורכבות באירגון האישיות‪ .‬‬ ‫בחלק זה מתייחסים לשני מבחני השלכה‪( Rorschach Inkblot test -‬מבחני רורשאך) ו‪thematic ( TAT -‬‬ ‫‪ .‬אריקסון האמין כי שמונת השלבים הם אוניברסליים‪ .‬מבחנים השלכתיים בדרך‬ ‫כלל מובילים לפרשנויות הוליסטיות בהתבסס על הדפוסים והארגון של תגובות המבחן‪ .‬לאחר ניסוי בהרבה כתמים שונים הוא הגיע ל‪ 10-‬כתמים סופיים בהם השתמש לאבחן‬ ‫אישיות‪ .‬המבחנים שהכי מקשורים אליה הם‬ ‫מבחני השלכה‪ .3‬התיאוריה הפסיכו‪-‬דינאמית מדגישה הבנה הוליסטית של אישיות במונחים של יחסים בין חלקים‪ .‬לטענתו המבחנים שהיו עד אז סיווגו אנשים אבל לא תארו אותם כאינדיבידואלים‪.‬אריקסון האמין כי למרות חשיבותם של‬ ‫קונפליקטים המתרחשים בילדות‪ .‬האישיות‬ ‫נתפסת כתהליך בו הפרט מארגן ומבנה גירויים מהסביבה‪ .‬ולהסתכלות הדינמית שלו על‬ ‫אישיות‪ .‬שבאים לידי ביטוי באירועים יומיומים‪.‬מבחני השלכה מאפשרים לפרט להגיב באופן‬ ‫חופשי‪ .‬כמו כן שני‬ ‫המבחנים מוסווים כך שהנבחן לא מודע למטרות המבחן או‪/‬ו לאיך הוא מפוענח‪. FRANK 1939-‬היה הראשון שהדגיש את החשיבות של מבחני השלכה כמשקפים את עולמו הפנימי של‬ ‫האדם‪ -‬מחשבות ורגשות‪ .‫המשברים זוכים לפתרון חיובי והפרט מבצע בהצלחה את המשימה המרכזית של כל שלב‪ .‬במבחני השלכה גם ההוראות וגם‬ ‫הגירוי עצמו מספקים מעט מאוד קווים מנחים‪ .‬הוא מתפתח בצורה‬ ‫תקינה‪ .‬במבחן זה‬ ‫הפסיכולוג מתעניין בדרך שבה הנבחן מבנה משמעות לגירוי המעורפל‪ .‬הרעיון הוא שהפרשנות של הנבחנים למה שהם ראו תחשוף מרכיבים מהאישיות שלהם‪ .‬‬ ‫למרות שכתמי דיו כבר היו בשימוש‪ .‬‬ ‫ב‪ L.2‬התיאוריה מדגישה את החשיבות של הלא‪ -‬מודע ושל מנגנוני הגנה‪ .)apperceptiom test‬שני המבחנים הם לא מובנים באופן מוחלט‪ -‬כלומר הנבחן מגיב בדרכו שלו‪ .‬‬ ‫‪ .‬בהקשר של ארגון ותוכן‪.‬אבל‬ ‫מספיק מידע כדי שהנבחן יבצע את המבחן בדרך הטובה ביותר‪ .‬אין זה אומר כי קונפליקטים אלה תמיד משחקים תפקיד בבעיות בבגרות‪.‬הנבחנים מתבקשים להסתכל על הכתם (היכן‬ ‫שהם רוצים) ולתת עליו פרשנות‪.‬יותר‬ ‫מאשר פירוש של התנהגות כביטוי של חלקים בודדים או מאפייני האישיות‪ .‬לתיאוריה שלו על ה"לא‪ -‬מודע"‪ .‬אלא שני תרבויות שונות נבדלים זה מזה בדרך‬ ‫התמודדותם עם הקונפליקטים של כל שלב ובפתרונות שהם מיישמים‪ .K.‬‬ ‫פרק ‪:4‬‬ ‫התיאוריה הפסיכודינמית‪ -‬יישום והערכת התיאוריה של פרויד‬ ‫הערכה‪ :‬מבחני השלכה‬ ‫למרות שמבחני אישיות רבים יכולים לצאת מהתיאוריה הפסיכואנליטית‪ .‬מבחנים אלה כוללים גירוי שהמשמעות שלו אינה ברורה‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫כיצד קשורים המבחנים לתיאוריה הפסיכואנליטית?‬ ‫‪ .‬וחשב שהכתמים יוכלו לתרום להבנה של ה"לא– מודע" ולתיאוריה הפסיכואנליטית בכלל‪.

‬‬ ‫המוטיבציות הן‪:‬‬ ‫א‪.‬עם זאת כל פרשנות של הנבחן משמשת לביסוס הנחה נוספת על האישיות של הנבדק‪ .‬הן בקשר לתיאוריה הפסיכו‪-‬אנליטית והן בנפרד ממנה‪.‬‬ ‫מצד שני‪ .‬‬ ‫שימוש ממשי במחקר‬ ‫מבחנים השלכתיים שימשו בסוגים רבים של מחקר‪ .‬הם אובססיביים בנוגע להגנה על הטוב הבסיסי שלהם‪.TAT‬‬ ‫ראשית נמצא כי קומיקאים וליצנים היו מצחיקים מגיל צעיר‪ .‬הנבחן מתבקש לספר סיפור על התמונה‪ .‬מעבר לכך התוכן יכול להיות מפורש בדרך‬ ‫סימבולית‪ .‬‬ ‫הפנטזיה יכולה להיות קשורה לביטוי של מוטיבציות בהתנהגות או שהיא יכולה להוות תחליף לביטוי של‬ ‫מוטיבציות בהתנהגות‪.‬למרות שקיבלו תמיכה‬ ‫מועטה מהוריהם בקשר לקומיקאיות‪ .‬ליצנים ושחקנים מדגים את השימוש במבחנים השלכתיים ובגישה הפסיכו‪-‬דינמית‪.‬‬ ‫‪TAT‬‬ ‫‪ TAT‬הוא מבחן השלכה נפוץ נוסף שפותח ע"י ‪ .‬בנוסף הבוחן‬ ‫שם לב להתנהגות של הנבחן ומשתמש בכך כמקור מידע נוסף‪ .‬‬ ‫מחקר של קומיקאים‪ .‬‬ ‫חשוב לציין שהפרשנות שניתנת ע"פ מבחן רורשאך לא מתבססת על פרשנות אחת של הנבחן אלא מתבססת על סך‬ ‫כל התגובות‪ .‬‬ ‫המחקר התיימר להבין את המקורות‪ .‬כולל הרגשות של האנשים‪ .‬המבחן מניח שיש קשר הדוק בין הפנטזיה (שהיא בעצם הסיפור על התמונה) לבין המוטיבציה שמתחת לפני‬ ‫השטח‪ .‬פרשנות שתואמת לכתם מעידה על רמה טובה של תפקוד פסיכולוגי שמותאמת היטב למציאות‪.‬‬ ‫‪( Concealment + Denial‬הסתרה והכחשה) – ההומור משמש לבריחה מקושי וכמסך להתחבא‬ ‫מאחוריו בעת מבוכה ונחיתות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ההנחה העומדת מאחורי מבחן זה היא שאנשים לא מודעים לכך שהם מדברים על עצמם‪ .‬המוטיבציות והאישיות של אלו הגורמים לאנשים לצחוק בניגוד לאלו‬ ‫המבדרים דרך משחק‪ .‬משום שרוב התמונות הן מעורפלות יש הרבה מקום לאינדיבידואליות בסיפורים של הנבחנים‪.‬קומיקאים ושחקנים וניתנו להם מבחנים השלכתיים כמו‪:‬‬ ‫רורשך ו – ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המבחן מתבסס על ההנחה שכאשר אדם מפרש סיטואציה חברתית מעורפלת הוא כנראה יחשוף את האישיות של‬ ‫עצמו‪ .‬חלק מהכרטיסיות מוצגות רק לגברים או לנשים וחלקן מוצגות לשני המינים‪.‫ההנחה הבסיסית היא שהדרך בה אנשים תופסים את הכתם קשורה לדרך שבה הם מארגנים ומבנים גירויים‬ ‫בסביבה שלהם‪ .‬וכמו כן קשר בין הפנטזיה להתנהגות‪ .‬רואיינו ליצנים מקצועיים‪ .‬לדוגמא פיצוץ יכול לסמל עוינות רבה‪.‬‬ ‫‪( Power‬עוצמה‪/‬כוח) – היכולת לשלוט בקהל ולגרום לאנשים לצחוק‪.‬שנית‪ .‬‬ ‫התגובות של הנבדקים ממבחן זה יכולות לקבל ניקוד לפי סכמה שקבע ‪ MURRAY‬או על בסיס התרשמותי‬ ‫יותר‪ .‬מעידה על פנטזיות לא מציאותיות או על התנהגות ביזארית‪.‬‬ ‫התוכן של תגובות הנבחנים משפיע על הערכת האישיות של הנבחן‪ .‬מה הביא אותם לשם ומה‬ ‫הסוף של הסיפור‪ .‬‬ ‫‪39‬‬ .‬למשל נבחן שכל הזמן מבקש עזרה והכוונה יכול‬ ‫להיתפס כתלותי‪.‬נראה שמס' מוטיבציות תרמו להחלטתם להיות קומיקאים‪.‬תגובה דלה שלא קשורה למבנה של הכתם‪ .‬ולכן ניתן לעקוף את‬ ‫ההגנות שלהם‪.‬‬ ‫עיסוק יתר בטוב ורע והצגה חיובית של העצמי – המניע העיקרי של הקומיקאים הוא להוכיח שהם‬ ‫אינם רעים‪ .‬במיוחד בבית הספר‪ .Henry Murray and Christina Morgan‬במבחן זה הנבחנים‬ ‫מקבלים כרטיסיות עם תמונות של אדם אחד או שניים בכל מיני מצבים מהחיים או כרטיסיות עם מצבים‬ ‫מופשטים יותר‪ .‬ניסיונות שנעשו כדי לבחון הנחות אלה קיבלו תוצאות מבלבלות‪.

‬אם פסיכולוגים‬ ‫שונים לא מסכימים אפילו על הדרך בה מצייננים אדם‪ .‬בהתאם לכך ‪ Lilienfeld‬והקולגות שלו המליצו שסטודנטים לפסיכולוגיה לא יעברו‬ ‫יותר הכשרה מדוקדקת לשימוש במבחנים האלה‪.‬שפותחו ע"י פסיכולוגים שונים במהלך השנים‪.‬אך אי‬ ‫אפשר להיות בטוחים שאופן חשיבה זה יבלוט ממבחן פסיכולוגי בעל כתמי דיו מופשטים‪ .‬אלא יכלו גם להימצא ברמה זו או אחרת‪.‬אם לפסיכולוגים שונים יש הטיות שונות‬ ‫המהימנות בין שופטים תהיה נמוכה‪ .‬‬ ‫רגשות והטיות של פסיכולוג באות איתו כאשר הוא מציינן אדם‪ .‬מצד שני תיאוריית אישיות טובה היא כזו שניתן להסתמך עליה כדי לבנות מבחנים בעלי תוקף‬ ‫ומהימנות גבוהים‪ .‬או בדרך אחרת האם הם תקפים‪.‬רבות מתגובות הרורשך נמצאו כמבטאות הכחשה שדברים הם רעים או מאיימים‬ ‫כפי שהם נראים‪ .‬הראשונה עוסקת במהימנות בין שופטים‪ .‬הסוואה‪ .‬‬ ‫לשאלה זו יש ‪ 2‬סיבוכים‪:‬‬ ‫הסיבוך הראשון הוא שיש הסתברות שמבחני השלכה מנבאים תוצאות ספציפיות של אירועי חיים‪ .‬אינם משאירים דבר קדוש והופכים כל דבר לדבר שניתן‬ ‫לצחוק עליו‪.‬אז הציון שלהם כמובן לא יביא לניבוי טוב של התנהגות‪.‬הפסיכואנליטיקאים נכשלו במשימה זו‪.‬במהלך תצפיות אלו‪ .‬לכן נגיד שהתיאוריה שלו טובה אפילו שהמבחנים שפותחו ע"י ממשיכיו של‬ ‫פרויד פגומים‪ .‬אצל קומיקאים זה היה שכיח יותר מאשר אצל שחקנים‪ .‬והקולגות שלו עשו סקירה כזו וגילו ששיטות ציינון מסוימות‬ ‫טובות למטרות מסוימות‪ .‬הסיבוך השני הוא שיש כמה דרכים לציינן מבחני השלכה‪ .‬‬ ‫לכן‪ .‬‬ ‫‪41‬‬ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫מדוע מבחני השלכה לא עובדים? שתי סיבות בולטות לכך‪ .‬ע" מ לענות על השאלה האם מבחני השלכה עובדים צריך סקירה מקיפה של סכמות ציינון שונות ושל טווח‬ ‫התוצאות שהפסיכולוגים רוצים לנבא‪ Lilienfeld .‬‬ ‫פסיכופתלוגיה‬ ‫פרויד בילה את רוב זמנו המקצועי בעבודה עם חולים הסובלים מהפרעות נוירוטיות‪ .‬אכן מבחני ההשלכה‬ ‫המעטים שעובדים מכילים גירויים הקשורים למבנה המנטלי שהמבחן בא לבחון‪.‬הרישומים של קומיקאים‬ ‫נמצאו ככוללים באופן משמעותי יותר נושאים של הסתרה (מסכה‪ .‬‬ ‫המגבלה השנייה קשורה לכך שהתוכן של הפריטים במבחני ההשלכה בדר"כ לא קשור בשום אופן לחיים‬ ‫היומיומיים של האדם הנבחן‪ .‬ואכן מבחני השלכה סובלים ממהימנות בין שופטים נמוכה‪ .‬למעשה‪ .‬‬ ‫מסקנות אלה חופפות למסקנותיהם של מלומדים נוספים שטענו שמבחנים אלה לא עובדים מספיק טוב כדי‬ ‫שיעשו בהם שימוש קליני‪ .‬תחפושת‪ .‬בנוסף‪ .‬טריקים וקסם) מאשר‬ ‫רישומים של שחקנים‪.‬‬ ‫אנרכיה – קומיקאים מפרים נורמות מקובלות‪ .‬‬ ‫רישומי הרורשך של ‪ 35‬קומיקאים וליצנים נמצאו כבעלי התייחסות לטוב ורע באופן משמעותי יותר מאשר ‪35‬‬ ‫שחקנים שלא היו קומיקאים‪ .‬ייתכן שיש מספר שיטות ציינון שעובדות טוב וחלק שלא‪.‬‬ ‫מבחני השלכה‪ -‬האם הם עובדים?‬ ‫הכוונה ב"עובדים" היא האם המבחנים מנבאים תוצאות של אירועים מהחיים‪ .‬מבחן פסיכולוגי שיכלול גירויים המייצגים את בני המין השני יעלה על אופן חשיבה זה‪ .‫ד‪.‬ואת האחרות‬ ‫לא‪ .‬המחשבות‪.‬אך בעצם זה היה יוצא מן הכלל ובאופן כללי נמצא שמבחני השלכה לא עובדים‪.‬האלמנטים‬ ‫הקריטיים ביותר בתאוריה שלו מבוססים על תצפיות אלו‪ .‬פרויד החליט שהתהליכים‬ ‫הפסיכולוגיים של חוליו לא היו מיוחדים לאלו עם הפרעות נוירוטיות‪ .‬‬ ‫מה מגבלות אלה אומרות על התיאוריה הפסיכודינמית של פרויד? מצד אחד פרויד לא השתמש במבחני ההשלכה‬ ‫אלא רק באסוציאציות חופשיות‪ .‬ייתכן שאדם יראה אופן חשיבה מובחן כאשר יהרהר ביחסים שלו עם בן המין השני‬ ‫אליו הוא נמשך‪ .

‬התהליכים החשובים הם התהליכים‬ ‫הגופניים (צבירה ושחרור צרכים) וקשרים בין אישיים (מאבק של רצונות מול האימון לעשות צרכים‬ ‫בשירותים)‪ .‬במיוחד כאשר פקדו זאת עליו‪ .‬אישיות אנאלית בדרך כלל‬ ‫מחפשת לשלוט בדברים ולהיות בעלת כוח או שליטה על הדברים‪.‬במהלכן ייתכנו מספר‬ ‫כישלונות בהתפתחות של אינסטינקטים‪ .‬האדם ינסה להשיג את אותו‬ ‫הסיפוק שקיבל בשלבי התפתחות מוקדמים יותר‪ .‬קשורה להתנגדות‬ ‫הילדותית של האישיות האנאלית להיפרד מצואתו‪ .‬‬ ‫המושגים של שלבי ההתפתחות‪ .‬אם מתרחשת פיקסציה‪ .‬ותשומת לב מיוחדת ניתנת‬ ‫לתוצאות של הקבעון החלקי עבור גברים‪ .‬ישנו דגש על הניקיון – האישיות האנאלית הקומפולסיבית‪ .‬או מ – "אני חייב לתת לך" ל‬ ‫– "אני חייב לציית לך"‪.‬תתרחש פיקסציה‪ .‬קיבעון ורגרסיה‪ .‬הצלחה משמעה שהוא "גדול" בעיני אחרים‪.‬אחד מהיבטים המרתקים ביותר הוא הדרך בה מאפייני אישיות מתפתחים בחיים המוקדמים‬ ‫ומתקיימים גם לאחר מכן‪ .‬העקשנות‪ .‬‬ ‫הוא חייב תמיד לטעון לגבריותו ולאונו‪ .‬לקבעון כאן ישנן השלכות שונות עבור נשים וגברים‪ .‬עבור כל אחד משלבי ההתפתחות‪ .‬למשל‪ .‬או כאשר אדם מקבל סיפוק רב מידי ואין‬ ‫לו מוטיבציה להמשיך לשלב הבא‪ .‬לפיקסציה מוקדמת יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האישיות האנאלית )‪ :(the anal personality‬אישיות זו נובעת מהשלב האנאלי של ההתפתחות‪ .‬התכונה השלישית‪ .‬פרויד חשב שחמש השנים הראשונות בהתפתחות הן החשובות ביותר‪ .‬או כבקשה אגרסיבית‪.‬‬ ‫‪41‬‬ .‬לכן ניתן לומר שהתיאוריה שלו היא תיאורית אישיות ולא רק תיאוריה‬ ‫של אבנורמליות‪.‬התכונה הבולטת לאנשים אלו היא חרדה לא מודעת בנוגע לסירוס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האישיות האוראלית )‪ : (the oral personality‬מאפייני האישיות האוראלית‪ .‬התכונות של האישיות האנאלית‬ ‫קשורות לתהליכים שמתרחשים בשלב האנאלי שלא הופסקו לחלוטין‪ .‬הינה‬ ‫בעלת צורך לשמור על הכל נקי ומסודר‪ .‬בניגוד‬ ‫לסיפוקים המגיעים מהפה ומפעילות אוראלית‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫האישיות הפאלית )‪ :(the phallic character‬האישיות הפאלית מייצגת את התוצאה של קיבעון חלקי בשלב‬ ‫של תסביך אדיפוס‪ .‬חסכנות‬ ‫ועוקצנות‪ ..‬ישנו סוג אישיות תואם שהתפתח בשל קיבעון חלקי‬ ‫בשלב הזה‪.‬דבר‬ ‫הנובע מכך ששמירה על הצרכים הינה דבר חזק וחשוב‪ .‬באופן כללי‪ .‬קשורים לתהליכים‬ ‫המתרחשים במהלך השלב האוראלי של ההתפתחות שהפרט משמר בזמן מאוחר יותר‪ .‬הצלחה עבור האדם הפאלי משמעה – "אני גבר"‪ .)fixations‬כאשר אדם לא מקבל‬ ‫מספיק סיפוק בשלב התפתחותי כלשהו והוא מפחד לעבור לשלב הבא‪ .‬במהלך שלבים מאוחרים יותר‪ .‬‬ ‫השינוי מהאישיות האוראלית הוא מ ‪" -‬תן לי" ל – "תעשה מה שאני אומר לך"‪ .‬הזכר הפאלי‬ ‫חייב להכחיש את כל ההצעות האפשריות שהוא סורס‪ .‬בקרב כל האנשים‪ .‬‬ ‫הדמות האנאלית ידועה באמצעות משולש התכונות שנקרא "המשולש האנאלי" – סדר וניקיון‪ .‬הם בעלי חשיבות רבה לתיאוריה הפסיכואנליטית של‬ ‫התפתחות‪ ..‬שיכולים לבוא לידי ביטוי בבגרות באופן לא מודחק‪.‬רגרסיה (‪ )regression‬היא‬ ‫תופעה שקשורה לפיקסציה‪ .‬אישיויות אוראליות‬ ‫הן נרקיסיסטיות בכך שהן מתעניינות רק בעצמן ואין להן הכרה ברורה בנוגע לאחרים כישויות נפרדות‪.‬ועקשנות (אינו משתכנע בקלות)‪ .‬או במונחים של בקשה צנועה או מתחננת‪ .‬‬ ‫סוגי אישיות‬ ‫כפי שכבר נאמר‪ .‬זה קצת דוחה‪.‬‬ ‫הסיפוקים של צרכים אנאליים חייבים לעבור שינוי משמעותי‪ .‬האדם האנאלי רואה בהפרשותיו כוח עצום (כן‪ .‬ברגרסיה האדם מחפש לחזור לסיפוק מוקדם יותר‪ .‬‬ ‫אנשים אחרים נראים בעיני בעלי האישיות האוראלית רק במונחים של מה שהם יכולים לתת (להאכיל)‪.‫או בצורה זו או אחרת‪ .‬התכונה השניה של המשולש מתקשרת לעניין של האנאלי הקומפולסיבי בהיאחזות בדברים‪ .‬כשקושרים את השניים יחד‪ .‬‬ ‫אישיויות אוראליות תמיד מבקשות משהו‪ .‬כישלונות אלה נקראים קבעונות (‪ .‬עבורו‪ .).‬דבר המייצג "תצורה תגובה" נגד עניין בדברים לא מסודרים ולא‬ ‫נקיים‪ .

‫הצד הנשי של אישיות זו נקרא "אישיות היסטרית" )‪ .(hysterical personality‬כמגננה נגד משאלות‬
‫אדיפליות‪ ,‬הילדה הקטנה מזדהה לזמן ממושך עם אימה והנשיות‪ .‬היא משתמשת בהתנהגות מפתה‬
‫ופלרטטנית כדי לשמור על העניין של אביה‪ ,‬אך מכחישה את הכוונה המינית שבהתנהגותה‪ .‬דפוס התנהגות‬
‫זה ממשיך בבגרות‪ ,‬כך שהיא יכולה למשוך גברים על ידי התנהגות פלרטטנית‪ ,‬אך מכחישה את כוונותיה‬
‫המיניות ובאופן כללי נוטה להראות נאיבית‪ .‬נשים היסטריות גורמות לכל להראות אידאלי – לחיים‪,‬‬
‫לשותפיהן‪ ,‬לאהבה רומנטית – הן חיות בפנטזיה ולעיתים מוצאות עצמן מופתעות מהרעים המכוערים‬
‫בחיים‪.‬‬

‫קונפליקטים והגנות‬
‫לפי פרויד‪ ,‬כל הפסיכופתולוגיות קשורות במאמץ לספק אינסטינקטים שקובעו בשלב מוקדם של התפתחות‪ .‬לכן‬
‫בפסיכופתולוגיה‪ ,‬הפרט עדיין מחפש סיפוק אגרסיבי ומיני בדרכים ילדותיות‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בשל האסוציאציה של‬
‫משאלה זו עם טראומת עבר‪ ,‬ביטויה עשוי לאותת על סכנה לאגו ולהוביל לחווית חרדה‪ .‬כתוצאה‪ ,‬נוצר קונפליקט‬
‫מצבי שבו אותן התנהגויות נקשרות עם הנאה וכאב גם יחד‪ .‬למשל‪ ,‬אדם עשוי לחפש להיות תלותי באחרים‪ ,‬אך‬
‫פוחד שאם זה יקרה‪ ,‬הוא יהיה פגיע לתסכול ואובדן (לכאב)‪ .‬תמיד ישנו קונפליקט בין משאלה וחרדה‪ .‬התוצאה‬
‫היא בדרך כלל שהפרט לא יכול "להגיד לא"‪ ,‬לא יכול להיות אסרטיבי‪ ,‬או שהינו מרגיש עצור ואומלל (לא‬
‫מאושר)‪.‬‬
‫כפי שכבר צויין‪ ,‬חלק קריטי מהקונפליקט הוא חרדה‪ .‬כדי להפחית את החוויה המכאיבה של חרדה‪ ,‬מנגנוני הגנה‬
‫נכנסים לעזרה‪ .‬לסיכום‪ ,‬בפסיכופתולוגיה ישנו קונפליקט בין דחף או משאלה (אינסטינקט) לבין חוש האגו‬
‫(חרדה) שתגיע סכנה אם המשאלה תבוטא (התפרקות)‪ .‬כדי להשמר ממצב זה מנגנוני הגנה באים לעזרה‪ .‬במונחים‬
‫של מבנים‪ ,‬נוירוזה היא תוצאה של קונפליקט בין האיד לאגו‪ .‬במונחים של תהליך‪ ,‬אינסטינקט שרוצה להתבטא‬
‫מעורר חרדה שמובילה למנגנון הגנה‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬הקונפליקט בין האיד לאגו‪ ,‬בין האינסטינקט להגנה‪ ,‬מוביל להתפתחות "סימפטום"‪ .‬סימפטום‬
‫(‪ – )Symptom‬ביטוי מוסווה של דחף מדוכא‪ .‬סימפטום כמו‪ :‬טיק‪ ,‬שיתוק פסיכולוגי‪ ,‬או קומפולסיביות‪ ,‬מייצג‬
‫ביטוי חבוי של דחף מדוכא‪ .‬משמעות הסימפטום‪ ,‬טבע האינסטינקט המסוכן‪ ,‬וטבע ההגנה – כולם נשארים לא‬
‫מודעים‪ ,‬הדבר היחיד שמטריד את האדם הוא הסימפטום‪ .‬אומנם רוב האנשים לא סובלים מבעיות ספציפיות או‬
‫מסימפטומים ספציפיים (כמו שטיפת ידיים אובססיבית)‪ ,‬אך האנליטיקאים מציעים שכל הבעיות הפסיכולוגיות‬
‫יכולות להיות מוסברות במונחים אלה‪.‬‬
‫כדי לסכם את התאוריה הפסיכואנליטית‪ ,‬ישנו עיכוב בהתפתחות של אדם הקשור לקונפליקטים בין משאלות‬
‫ופחדים‪ .‬המשאלות והפחדים שהיו חלק מתקופת זמן ספציפית בילדות‪ ,‬עוברים לגיל ההתבגרות ולבגרות‪ .‬האדם‬
‫מנסה לטפל בחרדה שהיא חלק כאוב מהקונפליקט‪ ,‬באמצעות השימוש במנגנוני הגנה‪ .‬אם הקונפליקט גדול מדי‪,‬‬
‫השימוש במנגנוני ההגנה יכול להוביל לסימפטומים נוירוטיים או לנסיגה פסיכוטית מהמציאות‪ .‬סימפטומים‬
‫מבטאים את הקונפליקט הלא מודע בין רצון או דחף לבין חרדה‪ .‬בכל מקרה של התנהגות אבנורמלית‪ ,‬ישנו‬
‫קונפליקט לא מודע בין משאלה ופחד שמושך לתקופה מוקדמת יותר בילדות‪ .‬ז"א שכמבוגרים ממשיכים‬
‫להתקיים בנו חלקים ילדותיים‪ ,‬שתחת לחץ ותנאים אחרים‪ ,‬עשויים להפוך ליותר פעילים ובעייתיים‪.‬‬
‫דיכוי רגשי ובריאות‪ :‬לפני יותר מחמישים שנה‪ ,‬פסיכואנליטיקאים חשבו כי קיים קשר בין דינמיקת אישיות‬
‫לבריאות‪ .‬באופן ספציפי‪ ,‬קשר בין קונפליקטים ספציפיים לקשיים סומטיים מסויימים‪.‬כיום ישנה חזרה לגישה זו‬
‫והטענה הנשמעת היא‪ ,‬כי דיכוי מתמשך של רגש יכול להיות סופני לבריאות‪ .‬לחילופין‪ ,‬הביטוי‪ ,‬או חוסר הדיכוי‬
‫של רגש עשוי לייצג סגנון פעיל‪ ,‬מסתגל של התמודדות המפחית את הסיכון לתלות ועוזר למהלך המחלה‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫שינוי התנהגותי‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית של גדילה מציעה כי ישנו מהלך נורמלי של התפתחות אישיות אנושית‪ ,‬אשר מתרחשת‬
‫בשל דרגה אופטימלית של תסכול‪ .‬היכן שהיה מעט מדי או יותר מדי תסכול בשלב מסויים של גדילה‪ ,‬האישיות‬
‫לא מתפתחת באופן תקין ונוצר קיבעון‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬הפרט משחזר דפוסים של התנהגות ללא התחשבות‬
‫בשינויים אחרים במצב‪ .‬בהינתן ההתפתחות של דפוס נוירוטי כזה‪ ,‬כיצד זה אפשרי לשבור את המעגליות ולנוע‬
‫קדימה?!‬
‫תובנות לתוך הלא מודע‪ :‬אסוציאציות חופשיות ופירוש חלומות‪ :‬במאמציו המוקדמים לשנות התנהגות‪ ,‬פרויד‬
‫השתמש בשיטה הנקראת היפנוזה קטרזית (‪ .)cathartic hypnosis‬ההנחה שרווחה אז הייתה שסימפטומים‬
‫נוירוטיים יוקלו על ידי פירוק הרגשות החסומים‪ .‬פרויד לא אהב להשתמש בהיפנוזה‪ ,‬מאחר ולא כל החולים היו‬
‫ניתנים להיפנוט‪ ,‬התוצאות היו לעיתים שקופות‪ ,‬והוא לא חש שהוא למד מספיק בנוגע לתפקוד הנפשי‪ .‬הפיתוח‬
‫השני בטכניקה היה של סוגסטיה במצב עירות (‪ .)waking suggestion‬כאן‪ ,‬פרויד הניח את ידו על ראשו של‬
‫הפציינט והבטיח למטופל שהוא יכול לזכור ולהתמודד חוויות עבר רגשיות מודחקות‪ .‬עם העניין הגובר בפירוש‬
‫של חלומות‪ ,‬פרויד התרכז בשיטת האסוציאציות החופשיות (‪ )free association‬כבסיס לפסיכואנליזה‪.‬‬
‫באסוציאציה חופשית‪ ,‬החולה מתבקש לדווח לאנליטיקאי על כל מחשבה העולה במוחו‪ ,‬לא להשהות דיווח על‬
‫דבר‪ ,‬לא להחזיק דבר בפנים‪ ,‬ולא למנוע מדבר להגיע למודע‪.‬‬
‫החלומות הם דרך המלך אל הלא מודע‪ .‬באמצעות שיטת האסוציאציות החופשיות‪ ,‬האנליסט והחולה יכולים‬
‫ללכת מעבר לתוכן הגלוי של החלום אל המשמעות החבויה שבו‪ ,‬המבטאת את המשאלה הלא מודעת‪ .‬חלומות‪,‬‬
‫כמו סימפטומים‪ ,‬הם תחפושות והגשמות חלקיות של משאלה‪ .‬בחלום‪ ,‬אדם יכול לספק משאלה עוינת או מינית‬
‫במסווה ולעשות זאת בדרך בטוחה‪ .‬למשל‪ ,‬במקום לחלום על הריגת מישהו‪ ,‬האדם יכול לחלום על מאבק שבו‬
‫דמות מסוימת נהרגת‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬משאלה עשויה להישאר באופן מסוים ברורה‪ ,‬אך במקרים אחרים‪ ,‬המשאלה‬
‫עשויה להיות הרבה יותר סמויה‪ .‬אסוציאציה חופשית מאפשרת לתחפושת להיחשף‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬פרויד האמין שהפיכת הלא מודע למודע הספיקה כדי להשפיע על שינוי וריפוי‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר מכן פרויד‬
‫הבין שתובנה רגשית אל תוך המשאלות והקונפליקטים שנשארו חבויים הייתה הכרחית אף היא‪.‬‬
‫תהליך השינוי התרפויטי בפסיכואנליזה כרוך בהבנת תפיסת הרגשות והמשאלות שהיו לפני כן לא מודעות ומאבק‬
‫עם חוויות כואבות אלו בסביבה בטוחה יחסית‪ .‬אם פסיכופתלוגיה כרוכה בקיבעון בשלב מוקדם בהתפתחות‪ ,‬אז‬
‫פרטים פסיכואנליטיים הופכים חופשיים להשלים את ההתפתחות הפסיכולוגית הנורמלית‪ .‬אם הפסיכופתלוגיה‬
‫כרוכה בחסימת אינסטינקטים ושימוש באנרגיה עבור המטרות הגנטיות‪ ,‬אזי פסיכואנליזה כרוכה בחלוקה מחדש‬
‫של אנרגיה כך שיותר אנרגיה זמינה לפעילויות בוגרות יותר‪ ,‬חסרות אשמה‪ ,‬פחות נוקשות ויותר מספקות‪ .‬אם‬
‫הפסיכופתלוגיה כרוכה בקונפליקט ומנגנוני הגנה‪ ,‬אזי פסיכואנליזה כרוכה בהפחתת קונפליקט ושחרור מטופל‬
‫מהגבולות של תהליכי ההגנה‪ .‬אם פסיכופתלוגיה כרוכה בפרט הנשלט על ידי הלא מודע והאיד‪ ,‬אזי פסיכואנליזה‬
‫כרוכה בהפיכת הלא מודע למודע‪ ,‬ושימת תחת שליטת האגו את מה שהיה לפני כן תחת שליטת האיד או‬
‫סופראגו‪.‬‬

‫התהליך התרפויטי‪ :‬העברה (‪)transference‬‬
‫בקצרה‪ ,‬פסיכואנליזה נראית כתהליך למידה שבו הפרט ממשיך ומשלים את תהליך הגדילה שהופרע כאשר‬
‫נוירוזה החלה‪ .‬העיקרון המעורב הוא החשיפה מחדש של פציינט‪ ,‬תחת נסיבות טובות יותר‪ ,‬למצבים הרגשיים‬
‫שלא טופלו בעבר‪ .‬חשיפה מחדש כזו מושפעת על ידי יחסי העברה וההתפתחות של הנוירוזה ההעברתית‪ .‬המושג‬
‫העברה מתייחס להתפתחות העמדות והגישות של פציינט כלפי המטפל בהתבסס על עמדות וגישות שהפציינט‬
‫החזיק בהן כלפי דמויות הוריות מוקדמות יותר‪ .‬במובן שהעברה קשורה לעיוותים של מציאות בהתבסס על‬
‫‪43‬‬

‫חוויות עבר‪ ,‬ההעברה מתרחשת בחיי היום יום של כל אחד ובכל הצורות של פסיכותרפיה‪ .‬למשל‪ ,‬ישנה ראיה‬
‫מחקרית לכך שלאנשים יש ייצוגים מנטליים טעונים רגשות‪ ,‬המשפיעים על הדרכים בהן הם רואים ומגיבים‬
‫לפרטים אחרים‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬ובדרך כלל‪ ,‬זה קורה בדרך אוטומטית ולא מודעת‪.‬‬
‫בביטוי עמדות העברה כלפי המטפל‪ ,‬הפציינטים משחזרים בטיפול את האינטראקציה שלהם עם האנשים בחייהם‬
‫ואת אינטראקציות העבר שלהם עם דמויות חשובות‪ .‬למשל‪ ,‬אם פציינט חש שזה שהמטפל רושם את מהלך‬
‫הטיפול עשוי להוביל לניצולו על ידי המטפל‪ ,‬הוא יבטא עמדות שהוא מחזיק כלפי אנשים שהוא פוגש בקיום היום‬
‫יום שלו ודמויות מוקדמות בחייו‪ .‬באסוציאציה חופשית‪ ,‬אישיות אוראלית עשויה לדאוג בנוגע להאם היא‬
‫מאכילה את המטפל והאם המטפל נותן לה מספיק בחזרה‪ .‬טיפוסים אנאליים עשויים לדאוג בנוגע למי שולט‬
‫באנשים‪ .‬טיפוסים פאליים עשויים לדאוג בנוגע למי יזכה במאבקים התחרותיים‪ .‬גישות כגון אלה‪ ,‬שבדרך כלל‬
‫מהקיום היומיומי של הפציינט‪ ,‬מתגלות במהלך האנליזה‪.‬‬
‫אף על פי שההעברה היא חלק מכל היחסים וכל צורות הטיפול‪ ,‬פסיכואנליזה ייחודית בכך שהיא משתמשת בה‬
‫ככוח דינמי בשינוי התנהגות‪ .‬הרבה תכונות פורמליות של הסיטואציה האנאליטית מובנות לקדם את התפתחות‬
‫ההעברה‪ .‬העובדה שהפציינט שוכב על הספה תומכת בהתפתחות היחסים התלויים‪ .‬קביעת פגישות תכופות (‪5-6‬‬
‫פעמים בשבוע) מהדקת את החשיבות הרגשית של היחסים האנליטיים לקיום היומיומי של הפציינט‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫העובדה שפציינטים נעשים כה קשורים למטפליהם‪ ,‬בזמן שהם יודעים כה מעט עליהם כאנשים‪ ,‬אומרת‬
‫שהתגובות שלהם נקבעות כמעט לגמרי על ידי הקונפליקטים הנוירוטיים שלהם‪ .‬המטפל נשאר ראי או מסך ריק‬
‫וחלק עליו הפרט מקרין משאלות וחרדות‪.‬‬
‫עידוד העברה‪ ,‬או מתן מסיבות שמאפשרות לה להתפתח‪ ,‬מוביל להתפתחות הנוירוזה ההעברתית‪ ,‬זו הנקודה בה‬
‫הפציינטים מנפנפים וזורקים את הקונפליקטים הישנים שלהם‪ .‬כעת פציינטים משקיעים את ההיבטים‬
‫העיקריים של יחסיהם עם המטפל במשאלות וחרדות העבר‪ .‬המטרה אינה עוד להחלים (להרגיש טוב יותר) אלא‬
‫להשיג או להרוויח מהמטפל מה שלא היה להם בילדות‪ .‬יותר מאשר לחפש דרך מפלט מהיחסים התחרותיים‪ ,‬הם‬
‫עשויים רק לחפש לסרס את המטפל‪ .‬יותר מאשר לחפש להפוך לפחות תלויים באחרים‪ ,‬הם עשויים לשאוף לכך‬
‫שהמטפל יספק את כל הצרכים התלותיים שלהם‪ .‬העובדה שגישות אלו התפתחו במהלך הטיפול האנליטי‪,‬‬
‫מאפשרת לחולים ולמטפלים שלהם להבין את המרכיבים האיסטינקטואליים וההגנתיים של הקונפליקט הילדותי‬
‫המקורי‪ .‬בשל העובדה שהחולה משקיע רגש גדול בסיטואציה‪ ,‬ההבנה הגוברת היא משמעותית באופן רגשי‪ .‬שינוי‬
‫מתרחש‪ ,‬כאשר תובנה מושגת‪ ,‬כאשר חולים מבינים‪ ,‬הן ברמה אינטלקטואלית והן ברמה רגשית‪ ,‬את טבע‬
‫הקונפליקטים שלהם ומרגישים חופשיים במונחים של תפיסותיהם החדשות את עצמם ואת עולמם‪ ,‬ולמדים‬
‫לספק את האינסטינקטים שלהם בדרך בוגרת ונטולת קונפליקט‪.‬‬
‫בזמן שאשמה וחרדה מנעו גדילה בעבר‪ ,‬הסיטואציה האנליטית מאפשרת לפרט להתמודד מחדש עם‬
‫הקונפליקטים הישנים‪ .‬שינוי מתרחש באנאליזה בשל שלושת ההגורמים הטיפוליים‪ .‬ראשית‪ ,‬באנאליזה‪,‬‬
‫הקונפליקט פחות אינטנסיבי מאשר היה במצב המקורי‪ .‬שנית‪ ,‬המטפל מציג גישה ששונה מזו של ההורים‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬חולים באנאליזה מבוגרים ובוגרים יותר‪ ,‬כלומר‪ ,‬הם מסוגלים להשתמש בחלקים של האגו שלהם‬
‫שהתפתחו כדי להתמודד עם חלקים בתפקוד שלהם שלא התפתחו‪ 3 .‬גורמים אלה‪ ,‬היוצרים את האפשרות‬
‫ללמידה מחדש‪ ,‬מספקים את הבסיס למה שאלכסנדר ופרנץ' קראו "החוויה הרגשית המתקנת" ( ‪The Corrective‬‬
‫‪ .)Emotional Experience‬התאוריה הפסיכואנליטית מציעה שדרך תובנה של קונפליקטים ישנים‪ ,‬דרך‪ ,‬הבנת‬
‫הצרכים לסיפוקים ילדותיים והכרה בפוטנציאל לסיפוק כבוגר‪ ,‬ודרך הבנת חרדות ישנות והכרת חוסר‬
‫הרלוונטיות שלהן למציאויות העכשוויות‪ ,‬חולים עשויים להתקדם כלפי סיפוק אינסטינקטיבי מקסימלי‬
‫במציאות הקיימת ועל ידי ההרשעות המוסריות העצמיות שלהם‪.‬‬

‫תיאור מקרה‪ :‬הנס הקטן‬
‫‪44‬‬

‬כתב לפרויד שהנס פחד שסוס ינשוך אותו ברחוב‪ .‬לפני פיתוח התיאוריה של אינסטינקטים מיניים ואגרסיביים‪ .‬צורך להתמודד עם חרדת הסירוס‬ ‫שלו עצמו‪ .‬‬ ‫תיאור הבעיה‬ ‫הסיפור של הנס מדבר על האנליזה של פוביה אצל ילד בן ‪ .‬לפי פרויד‪.‬‬ ‫בגיל ארבע‪ .‬‬ ‫להנס היה קשה להודות במה שראה באמת משום שההודאה בכך‪ .‬ושפחד זה נראה קשור באיזושהי מידה לפחד שהתעורר‬ ‫אצל הנס כאשר הוא ראה פין גדול‪ .‬כפי שבאה‬ ‫לידי ביטוי בדבריו‪" :‬זה אכן גדל בי"‪ .‬כאילו זה יכול להיחתך‪ .5‬הילד הוטרד מפחד מכך שסוס ינשך אותו ולכן סירב‬ ‫לעזוב את הבית‪ .‬‬ ‫פירוש הסימפטומים‬ ‫האב ניסה לטפל בפחד זה באמצעות אינטרפרטציה למצב‪ .‬והאם הייתה‬ ‫הג'ירפה הכפופה‪ .‬הנס לא טופל ע"י פרויד‪ .‬הוא היה משחק איתו רבות והיה עוסק בבחינת איברי‬ ‫המין של אחרים‪ .‬למרות ההסבר‬ ‫של אביו‪ .‬הוא פחד שסוס לבן ינשוך אותו והמשיך להתעניין בפין אצל נשים‪ ..‬אך אביו רשם הערות רבות על מהלך הטיפול התייעץ עם פרויד במהלך‬ ‫כל הטיפול‪ .‬אך הנס המשיך להיות מוטרד על‬ ‫ידי משאלה אובססיבית להתבונן בסוסים‪ .‬פרויד טען שזוהי‬ ‫הנקודה בה התחיל תסביך הסירוס של הנס‪.‬להנס נאמר שהפחד מסוסים היה שטות ושהאמת‬ ‫הייתה כי הנס חיבב את אמו ושהפחד מהסוסים היה קשור לעניין שהינו מפגין באיבר המין שלהם‪ .‬חיות‬ ‫גדולות הזכירו לו פגם זה והיו שנויות במחלוקת בעיניו‪ .‬הנס ניסה לפתות את אימו על ידי כך שביקש מאמו לגעת באיבר מינו משום שזה "כיף"‪ .‬בנקודה זו‬ ‫ההפרעות העצביות שלו החלו נראות לעין‪ .‬פירושה היה‪ .‬לפני‬ ‫ההתפתחות של המודל המבני לפני התפתחות התיאוריה של חרדה ומנגנוני הגנה‪.‬אך פרויד ייחס את הצמא הכללי שלו למידע‪ .‬הוא חשב שאיבר זה עוד יצמח אצלה ו"היום הוא קטן"‪ .‬הוא פיתח פוביה – פחד לא‬ ‫רציונלי ממושא (סוס)‪.‬לסקרנות מינית‪ .‬ששייך את הקשיים הללו לעוררות יתר המינית עקב העדינות של‬ ‫האם‪ .‬ואת הדינמיקה של יצירתו ועיצובו של סימפטום‪ .‬חשוב לזכור שמקרים‬ ‫אלה הם מתקופתו המוקדמת של פרויד‪ .‬היו לו חלומות רעים והוא ישן‬ ‫עם אמו‪ .‬אף על פי שהיה אז מפוחד מהם‪ .‬לפי הצעתו של‬ ‫פרויד‪ .‬האב חשב שהוא היה הג'ירפה הגדולה עם הפין הגדול‪ .‬חלום הזוי לחלוטין‬ ‫והפרשנות של פרויד היא חולנית משהו‪ ).‬הגדולה צעקה‬ ‫משום שהנס לקח ממנה את הכפופה‪ .‬כאשר הוא טייל ברחוב עם המטפלת שלו‪ .‬הוא ערך השוואות בין איברי מין זכריים ולא היה מרוצה משלו‪ .‬היא תחתוך לו את אבר המין‪ .‬בגן החיות‬ ‫הוא פחד מכל החיות הגדולות והיה משועשע מהקטנות‪ .‬בשלב הזה הוצעו השקדים של הנס‬ ‫והפוביה שלו נהייתה חמורה יותר‪ .‬למראית העין זה סיפק מעט הקלה‪ .‬למשל) חסרים איבר זה‪ .‬אימו איימה עליו שאם ימשיך לעשות זאת‪ .‬הוא היה‬ ‫סקרן בנוגע להמון דברים‪ .‬הפחד של הנס מכך שסוס ינשך אותו הפך לפחד שהסוס יגיע לחדרו‪ .‬האב הסביר להנס שלנשים אין פין‪ .‬‬ ‫אירועים שהביאו להתפתחות הפוביה‬ ‫בגיל ‪ 3‬להנס הקטן היה עניין מאוד גדול באיבר המין שלו‪ .‬בגיל שלוש וחצי נולדה‬ ‫לו אחות והוא עסק בחקירת ה"פין" שלה‪ .‬המקרה של הנס חשוב משום שהוא מדגים את התיאוריה של מיניות ילדותית‪ .‬הנס רצה להרגיע את עצמו‪ .‬החלום היה שחזור של סיטואציה שהתרחשה באותו בוקר‪ .‬ואת העובדה כי עצמים (שולחן‪ ..‬ואז היא הפסיקה לצעוק והנס התיישב על הכפופה‪( .‬הנס פחד לצאת לרחוב ונהיה מדוכא בערבים‪ .‬הוא נהייה מבוהל באופן קיצוני וחיפש לחזור לביתו בכדי‬ ‫להיות עם אמו‪ .‬ולכן‬ ‫לא הייתה שום תוצאה טיפולית‪.‬חרדות אלה התרחשו בזמן שהוא חווה הנאה באיבר זה‪.‬את הפונקציה של‬ ‫תסביך אדיפוס‪ .‬האב‪ .‬ההסבר של אביו חיזק את חרדת הסירוס שלו‪ .‬כאשר האם לקחה את הנס אליה‬ ‫‪45‬‬ .‬בקרב הציפורים הוא פחד מהשקנאים‪ .‫פרויד הוא אחד הפסיכואנליטיקאים היחידים שדיווח על הטיפולים שערך בפרטי פרטים‪ .‬ואת תהליך שינוי התנהגות‪.‬‬ ‫בערך בזמן הזה הנס חלם חלום בו היו לו בחדר שתי ג'ירפות‪ :‬האחת גדולה והשנייה מכופפת‪ ..‬‬ ‫הנס הבין את ההבדלים בין פינים של חיות‪ .‬מסיבה זו הנס התנגד למידע שקיבל מאביו‪ .

‬‬ ‫העויינות כלפי אביו הושלכה על האב וסומלה בסוס‪ .‬הוא‬ ‫פחד שהסוס ינשך אותו בשל משאלתו שאביו יפול‪ .‬מבלי לבצע‬ ‫שיפוטים‪ .‬הדחייה שלו כלפי אביו גדלה‪ .‬נפל‪ .‬לבסוף‪ .‬‬ ‫מעלימים הן את הרצון להתחרות עם אביו והן את חרדת הסירוס‪ .‬פנטזיה מעין זו לא יכולה להיות פתרון מספק‪ .‬הוא הגיע לפתרון גאוני לתסביך האדיפלי‪ :‬הוא ואמו יהיו הורים לילדים והאב יהיה הסבא‪ .‬הנס הביע משאלה שאביו עשוי ליפול באופן דומה ולמות‪.‬אך האם המשיכה בדרכיה‪ .‬הנס כינה את עצמו סוס צעיר והייתה לו נטייה להלום ברגליו‬ ‫ברצפה כאשר כעס‪ .‬דבר זה חיזק את משיכתו לאמו ואת‬ ‫העויינות כלפי אביו‪ .‬הוא ניסה לדכא את הדחיה באמצעות חיבה‬ ‫מוגזמת‪ .‬למרות שחש חיבה עמוקה כלפי אביו‪ .‬משאלה זו נוצרה במהלך חופשת הקיץ‪ .‬נפגע ברגלו ודימם‪ .‬שנית‪ .‬במקום לפנות את אביו‬ ‫מהדרך‪ ..‬‬ ‫הפתרון לקונפליקט האדיפלי‬ ‫כאשר הנס חזר מחופשת הקיץ‪ .).‬אז נתגלה‬ ‫שהסיבה לפוביה הייתה שבזמן שטייל עם אמו יום אחד‪ .‬הניתוח שסופק על ידי אביו ועל ידי פרויד‬ ‫היה יעיל ביצירת מצפון עבור הנס (דבר שהנס לא היה מודע לו לפני כן)‪ .‬זה שימש כפיסת מציאות יעילה להיאחז בה‪ .‬אך‪ .‬‬ ‫לפי פרויד‪ ..‬באותו הרגע‪ .‬הוא ביטא הזדהות עם אביו‪ .‬אם כן‪ .‬פרויד גילה שלפני התפתחותה של הפוביה הנס בילה עם אימו לבד בבית קיץ‪ .‬במשחקו כסוס ובנשיכת אביו‪ .‬פרויד למד כי הנס היה מוטרד מהאוכף שעל הסוסים ומהרסן‬ ‫שסביב פיהם‪ .‬מילאה את המטרה של הנס להישאר עם אמו‪.‬אפשרו פתרון של התסביך האדיפלי לטובת הזדהות עם האב‪.‬הוא הואכל בצורה מוגזמת‪.‬‬ ‫יותר ממה שיכל לשאת בשלב הפאלי של ההתפתחות‪ .‬הנס נשאר איתה‬ ‫במיטה‪ .‬הוא גם החשיב אותו‬ ‫כיריב בהתמודדות על חיבת האם‪ .‬הייתה הארה מינית מצד האב‪ .‬העניין של האב והגישה‬ ‫המתירנית כלפי ביטוי של הנס את רגשותיו‪ .‫למיטה‪ .‬הוא העניק לו את אותו האושר שאיחל לעצמו – הוא עשה אותו לסבא ואפשר גם לעצמו להינשא לאמו‬ ‫שלו"‪ .‬הפוביה הורחבה וכללה פחד מכך שסוסים המובילים עגלה יפלו וייפגעו בכפות רגליהם‪ .‬וכך מפחיתים את הפוטנציאל לסימפטום‬ ‫ההתפתחות‪.‬וכי אסור לה‬ ‫לקרב את אצבעותיה אל פיו‪ .‬הסיבה‬ ‫המרגשת לפוביה הייתה נפילת הסוס‪ .‬וכך כדי להגשים את חלומו הוא משתלט על הג'ירפה הכפופה‪.‬הנס הצליח להתגבר על הפוביה ולתפקד טוב‪ .‬הנס חש חיבה עצומה כלפי אמו‪.‬עבור פרויד‪" .‬כאשר הוא ואמו התגוררות בבקתה הקייצית ואביו היה במרחק רב מהם‪.‬נפל‪ .‬מייצגים את האב שעומד להעניש את הנס על‬ ‫המחשבות הזדוניות שצבר כלפיו‪ .‬הנס צפה בסוס המושך עגלה נופל‪ .‬בראיון עם הנס‪ .‬בדומה למה שהסוס עשה כשנפל‪ .‬כלומר חל שינוי‪.‬כאשר הנוכחות הזמינה של האם או‬ ‫ההיעדרות של אביו משכה את תשומת הלב של הנס למצב שהתנה את האינטימיות עם אימו – דבר שהשתוקק לו‪.‬הנס היה אדיפוס קטן שרצה להזיז את אביו מהדרך‪ .‬הוא טיפס על אביו פעמים רבות‬ ‫ונשך אותו בדיוק כמו שפחד שהסוס יעשה לו‪ .‬האב הזהיר אותה מפני כך (ולכן הג'ירפה הגדולה שצועקת)‪ .‬וצהל (כמו סוס‪ .‬הסיבה העיקרית לפוביה של הנס הייתה הקונפליקט האדיפלי שלו‪ .‬‬ ‫ידוע שהנס שיחק בחדרו רבות ב"סוס"‪ .‬כפי‬ ‫שפרויד מציין‪" :‬אדיפוס הקטן מצא פיתרון שמח יותר מאשר זה שנכתב על ידי הגורל‪ .‬‬ ‫להנס הייתה האפשרות להיכנס למיטה עם אמו ו"לשמור אותה לעצמו"‪ .‬למרות שהנס סרב לקבל זאת וזה חיזק בהתחלה את‬ ‫חרדת הסירוס שלו‪ .‬‬ ‫מה הביא לשינוי? ראשית‪ .‬להפטר ממנו כדי שיוכל‬ ‫להיות לבד עם אמו ולשכב עמה‪ .‬שנית‪ .‬הוא שמע את אחד האבות של חבריו מספר לאמו כי סוס לבן נשך אנשים‪ .‬משום שהוא עצמו טיפח משאלות קנאה ועויינות נגדו‪ .‬חבר שהתמודד עם הנס על חיבתן של ילדות‬ ‫קטנות‪ .‬‬ ‫‪46‬‬ .‬והנס נותר עם עויינות נכבדת כלפי אביו‪ .‬הפוביה בטאה את‬ ‫המשאלה והחרדה ובדרך משנית‪ .‬‬ ‫"הנפילה והפציעה של חברו ויריבו במהלך אחת מהחופשות הללו הייתה משמעותית בסימן הכנעת הנס את יריבו‪.‬בזמן שהעמידו פנים שהם סוסים‪ .‬בעט ברגליו‪ .‬שם התרחשו שני אירועים‬ ‫משמעותיים‪ :‬ראשית‪ .‬הן הפחד שהסוס ינשוך אותו והפחד שלו שסוסים יפלו‪ .‬‬ ‫האסטרטגיה של פרויד בהבנת הפוביה של הנס הייתה להעניק את מלוא תשומת ליבו לכל פרט‪.‬‬ ‫לסיכום‪ .‬ובועט ברגליו‪.‬והפחדים שהסוס יבוא לחדרו התרחשו בלילה בזמן שהוא‬ ‫פותה על ידי פנטזיות אדיפליות‪ .

‬ומאופיין בהכחשה כוללת של כל מה שלא נעים או‬ ‫מלוכלך‪ .‬‬ ‫הסיפורים של ג'ים ממבחן ה‪ TAT -‬מצביעים על עוינות הקשורה לכל מערכות היחסים הבינאישיות‪ .‬לפני מקרה זה הוא הסתמך על זכרונות‬ ‫ילדות של הפציינטים שלו וכעת‪ .‬‬ ‫הפרשנות‪ :‬זהיר באופן ראשוני ומתנהג באופן קונבנציונאלי בסיטואציה חדשה לו‪.‬זה מפתיע בגלל עדויות אחרות שיש על האינטליגנציה שלו ועל חוש היצירתיות שלו‪ .‬הוא היה מודע למגבלות הנתונים‪ .‬אם הן נשים‪ .‬‬ ‫פרשנות‪ :‬ער לאנשים‪ .‬מקרה זה לקוח מתחילת עבודתו של פרויד‪ .‬במבחן רורשאך ג'ים נתן מעט תשובות‪-‬‬ ‫רק ‪ 22‬במספר‪ .‬‬ ‫ממבחן הרורשאך וה‪ TAT -‬עולות מסםר תמות חשובות‪ .‬‬ ‫עכשיו מוצגות דוגמאות נוספות משאר הכרטיסיות‪.‬הדמות לא נראית טוב‪ .‬רואים גם את השימוש במנגנון ההגנה‪ -‬הכחשה‪ .‬דמות אנאלית‪ -‬קומפולסיבית‪ .‬תמה אחת קשורה למחסור כללי בחום במערכות‬ ‫יחסים‪ .).‬במיוחד השפלה (ולפעמים סדיסטיות) כלפי נשים‪ .‬הנרקסיזם מובע בדמות המראה‪.‬הוא החל לצפות בחיים המיניים של מטופליו‪ .‬‬ ‫המקרה של ג'ים‬ ‫מבחן רורשאך ו‪ :TAT -‬התיאוריה הפסיכואנליטית‬ ‫מבחן רורשאך ו‪ TAT -‬הועברו לג'ים ע"י פסיכואנליטיקאי קליני מוסמך‪ .‬‬ ‫כרטיס ‪:2‬‬ ‫ג'ים‪ :‬יכול להיות שאלו שני אנשים חסרי ראש שזרועותיהם נוגעות‪ .‬‬ ‫ופעולות היסטריות (פחדים לא רציונאליים‪ .‬דאגה או בלבול בקשר לתפקיד המיני‪ .‬נאיבי‪ .‬נראות כבדות‪.‬לג'ים יש קונפליקט בין העיסוק במין‬ ‫‪47‬‬ .‬נראה שהם לובשים שמלות כבדות‪.‬באופן‬ ‫ספציפי‪ .‬מצד שני אנו מקבלית הערכה‬ ‫על עושר המידע הנגיש לאנליטיקאי ועל הבעייתיות שיש בפרשנות של מידע זה‪.‬קשה להסיק מסקנות בנוגע‬ ‫לתיאוריה במונחים של מקרה בודד זה‪ .‬מערכות היחסים בין גבר לאישה תמיד קשורות בכך שאחד מבני הזוג משפיט את השני‪ .‬האב עצמו היה‬ ‫קרוב לפרויד ולכן ייתכן שהוטה בתצפיות ובפירושים שנתן‪ .‫למקרה של הנס הקטן הרבה בעיות כחקירה מדעית‪ .‬מצ"ב‬ ‫דוגמאות משתי הכרטיסיות הראשונות (התשובה של ג'ים והפרשנות שניתנה לה)‪:‬‬ ‫כרטיס ‪:1‬‬ ‫ג'ים‪ :‬הדבר הראשון שאני חושב עליו הוא פרפר‪.‬בהצעה של ג'ים שלא‬ ‫ייתכן שני האנשים נשואים משום שאנשים מבוגרים נשואים תמיד מאושרים ביחד‪ .‬פרויד עצמו נאחז בדוחות שנכתבו על ידי האב (מישהו‬ ‫אחר‪ ..‬‬ ‫הפסיכולוג פירש את הסיפורים כך שג'ים הוא לא בוגר‪ .‬כאשר מלוכלך כולל מיניות וגם עימותים‪.‬בסיפור זה יש ביטוי לתמה מנית יחד עם עדות לבלבול ביחס לתפקיד המיני‪.‬עיסוק תמידי עם הגוף) ע"מ להתמודד עם חרדה‪.‬היחס לנשים‪ .‬הראיון נערך על ידי האב בדרך לא שיטתית‪ .‬אך הוא גם התרשם מהם‪ ..‬מזלזל בנשים‬ ‫ומתנהג כלפיהן בעוינות‪ -‬חסרי ראש ודמויות לא טובות‪ .‬‬ ‫ייתכן שאחת נוגעת בידה במראה‪ .‬‬ ‫הבוחן הסיק ממבחן הרורשאך שמדובר במבנה נוירוטי שבו משתמשים באינטלקטואליזציה‪ .‬קומפולסיביות‪.‬בסיפור הבא יש שוב תמה של‬ ‫יחס לא טוב לנשים‪ .‬בסיפור המתואר‬ ‫יש גבר המתנהג באופן סדיסטי לאישה‪ .

‬‬ ‫התמונה של ג'ים‪ .‬הלא מודע והשלבים של ההתפתחות‪ .‬מאשר לדחפים מיניים ולתהליכים לא מודעים‪ .‬‬ ‫נקודות מבט קשורות והתפתחויות אחרונות‬ ‫ההיסטוריה של הפסיכואנליזה כוללת את התפתחות של אסכולות או קבוצות עם נקודות מבט שונות ולעיתים‬ ‫קרובות‪ .‬‬ ‫שני אתגרים מוקדמים לפרויד‬ ‫בקרב האנליטיקאים המוקדמים הרבים שנפרדו והתרחקו מפרויד ופיתחו את אסכולות המחשבה העצמיות‬ ‫שלהם היו אלפרד אדלר וקרל יונג‪ .‬המוטיבציות והדחפים של האדם‪.‬במידה מסוימת הייתה איכות דתית או פוליטית לפסיכואנליזה‪ .‬איפשרו את ההבחנה שהוא מקובע‬ ‫בשלב האוראלי‪ .‬יש גם עדות לקשיחות ועכבות ביחס לטבע הלא מובנה של מבחני ההשלכה‪ .‬בעוד שפרוידיאנים עשויים‬ ‫באישה אגרסיבית במידה קיצונית כמבטאת קינאת פין‪ .‬‬ ‫תמה שלישית קשורה בבלבול וקונפליקט בהקשר לזהות המינית שלו‪ .‬משום שיונג היה‬ ‫"היורש הנבחר" שלו‪.‬את ההגנות שלו) כדי לבחון את הצרכים‪ .‬בהדרגה הוא החל להתעניין ברגשות נחיתות פסיכולוגיים‬ ‫וברצונות פיצוי פסיכולוגיים לשם הסוואת או הפחתת רגשות כואבים אלה‪ .‬כך‬ ‫שממשיכיו של פרודי נחשבו ל"מאמינים" ומי שהיה בעל דעה שונה הושלך החוצה‪ .‬כדי שפסיכואנליטיקן יחשב לחלק מהפסיכואנליזה של פרויד‪ .‬אדם שגמגם כילד ינסה ללמוד להיות דובר גדול‪ .‬אדם עם איבר חלש עשוי לפצות על חולשה זו על ידי עשיית מאמצים‬ ‫חברתיים לחזק איבר זה או לפתח איברים אחרים‪ .‫לבין התחושה שמין הוא מלוכלך ועוין‪ .‬‬ ‫אך הוא וממשיכיו התנגחו בנושאים רבים‪ .‬אריק אריקסון השתייך‬ ‫לפסיכואנליטיקאים המסורתיים ביותר‪ .‬המצטיירת ממבחני ההשלכה‪ .‬למשל‪ .‬ה‪ TAT -‬הוא ייחודי‬ ‫בחשיפה של איזכורים לתמות של עצב ולעוינות במערכות יחסים בינאישיות‪ .‬אדלריאנים עשויים לראותה כמבטאת מחאה גברית או‬ ‫‪48‬‬ .‬אינטלקטואליזציה והכחשה מצליחות רק באופן חלקי לעזור לג'ים להתמודד עם החרדות שלו‪.‬לכן‪ .‬עליו‬ ‫להתחייב למונחים הבאים‪ :‬האינסטינקטים המיניים והתוקפניים‪ .‬שונה מזאת שהוצגה באוטוביוגרפיה שלו בפרק ‪ .‬למרות שיש עדות לאינטילגנציה‬ ‫ולפוטנציאל יצירתי‪ .‬לא סביר שהערכת המידע ע"פ תיאוריות אחרות יחשפו את מה שגילתה ההערכה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ .‬בתחילת הקריירה שלו‪ .‬הגנות‬ ‫קומפולסיביות‪ .‬הפרדה מיונג הייתה כואבת במיוחד עבור פרויד‪ .‬כל‬ ‫תאורטיקן משתמש במונחים אלו באופן שונה ושואל שאלות שונות בנוגע להבנת האנושות‪.‬שניהם היו ממשיכים חשובים של פרויד‪ .‬פרויד שינה הרבה היבטים של התיאוריה הפסיכואנליטית במהלך הקריירה המקצועית שלו‪.‬האיזכור למציצת דם ולממתק‬ ‫"שערות סבתא" ("סוכר" או צמר גפן מתוק) יחד עם שאר תגובותיו של ג'ים‪ .‬בקשר לזה‪ .2‬שהציגה עדות‬ ‫לקונפליקט במערכות יחסים עם נשים אך לא חשפה את התמות הפסיכולוגיות שנמצאו בתשובות של ג'ים למבחני‬ ‫ההשלכה‪.‬המסווה שלהם מאפשר לחדור את‬ ‫החזות הנראית לעין של אדם (כלומר‪ .‬אך נפרדו ממנו משום שחשבו שהוא‬ ‫שם דגש חזק מדי על האינסטינקטים המיניים‪ .‬‬ ‫הערות על הנתונים‬ ‫המידע על ג'ים מדגיש את המאפיין האטרקטיבי ביותר של מבחני השלכה‪ .‬מעניין לראות שג'ים סובל מבעיה במערכת העיכול שבגללה הוא צריך לשתות חלב‪.‬אדלר התעניין בחולשה גופנית של איברים‪ .‬התמה השנייה קשורה בחוויה של מתח וחרדה מאחורי חזות של קור רוח‪.‬אדלר התעניין בנחיתות של‬ ‫איברים ובדרך שבה אנשים מפצים עליה‪ .‬‬ ‫אלפרד אדלר (‪)1870-1937‬‬ ‫הדבר המשמעותי ביותר בפרידתו של אדלר מפרויד היה אולי הדגש העצום שנתן לדחפים החברתיים ולמחשבות‬ ‫מודעות‪ .‬בעוד‬ ‫שבמקור‪ .‬מנוגדות‪ .‬רק ברורשאך אפשר לגלות תוכן כמו "נשים המנסות להרים משקל כבד"‪ .‬‬ ‫קשה לומר איך תיאוריות פסיכולוגיות אחרות היו יכולות לעשות שימוש במידע על ג'ים כמו שעושה התיאוריה‬ ‫הפסיכואנליטית‪ .

‬בצורתה‬ ‫הבריאה‪ .‬בעוד שהבנים הצעירים מנסים להגיע להצלחה ומעמד במשפחה בדרכים אחרות‪-‬‬ ‫הם "נולדו למרוד"‪ .‬לאנשים יש "עניין‬ ‫חברתי" מההתחלה‪ .‬מיתוסים ובמחשבות פסיכוטיות מסויימות‪ .‬שכן יונג נתפס בעיני פרויד כמנהיג‬ ‫אינטלקטואלי של האסכולה והיו ביניהם יחסים כמו של אב ובן‪.‬בהקשר של הרעיון האחרון‪ .‬‬ ‫הפסיכולוגיה הא נליטית של יונג כוללת תמות נוספות שמבדילות אותה מהתיאוריה של פרויד‪ .‬הדרך שבה אדם מנסה להתמודד עם רגשות‬ ‫כאלה‪ .‬‬ ‫מושגים אלה כבר מציעים דגש חברתי יותר מאשר ביולוגי‪ .‬הרבה פסיכולוגים ציינו את‬ ‫הנטייה רק של בנים או בנים בכורים להשיג יותר מבנים צעירים יותר במשפחה‪ )1996( SULLOWAY .‬אדלר דיבר על ה"רצון לשלוט" כעל ביטוי של‬ ‫מאמצי אדם להתמודד עם רגשות של חוסר אונים הנובעים מהילדות‪ .‬אנשים מנסים לרכוש זהות משמעותית ומשמעות לעצמי‪ .‬זוהי האוניברסליות שלהם בקרב חברים שונים‬ ‫בתרבויות שונות מן העבר ועד היום‪.‬לדוגמא‪ .‬הרבה מרעיונותיו של אדלר נכנסו לחשיבה הציבורית‪ .‬ב‪ .‬של הפסיכולוגיה הפרטית‪ .‬יונג ראה בליבידו אנרגיית חיים‬ ‫כללית ולא אינסיטינקט מיני‪ .‬יונג‬ ‫האמין שהתפתחות האישיות מסומנת בהתקדמות‪ .‬הכמיהה לעליונות‬ ‫באה לידי ביטוי ברגש חברתי ושיתוף פעולה כשם שהיא באה לידי ביטוי באסרטיביות ותחרות‪ .‬האסכולה של אדלר‪ .‬‬ ‫כמו אדלר‪ .‬אף על פי שמיניות היא חלק מאנרגיה בסיסית זו‪ .‬בניגוד ללא מודע האישי‪ .)archetypes‬האב‪-‬טיפוסים‬ ‫כמו אב‪-‬טיפוס האם‪ .‬אך הוסיף למושג זה את מושג‬ ‫הלא מודע הקולקטיבי (‪ .‬במקום זאת‪ .‬אכן‪.‬תחילה‪ .‬‬ ‫אנשים הם מאוד מוכוונים קדימה ולכן משקיעים מאמצים בעיסוקים דתיים שיכינו אותם לחיים לאחר המוות‪.‬היא יכולה להתבטא כ"דחף גדול כלפי מעלה" לעבר אחדות ושלמות‪ .‫דחייה של סטראוטיפ של תפקיד נשי של חולשה ונחיתות‪ .‬וקשורים לדעות שהציעו מאוחר יותר‬ ‫הרבה תאורטיקנים‪ .‬למרות זאת‪ .‬לפי אדלר‪ .)collective unconscious‬על פי יונג‪ .‬‬ ‫יונג קיבל את הדגש ששם פרויד על הלא מודע כמחסן של התנסויות מודחקות‪ .‬יונג לא חש בנוח עם הדגש הרב שהושם על ידי פרויד על המיניות‪ .‬הוא חלק מהיותנו בני אדם וחלק מהיותנו חיות‪ .‬‬ ‫היבט חשוב נוסף בתיאוריה של יונג הינו הדגש שהושם על האופן בו אנשים מתמודדים עם מאבק של כוחות‬ ‫מנוגדים בתוכם‪ .‬‬ ‫התיאוריה של אדלר ראויה לציון גם בשל הדגש שהיא שמה על הדרך שבה אנשים מגיבים לרגשות בנוגע לעצמי‪.‬יונג הרגיש שפרויד‬ ‫שם דגש חזק מידי על הרעיון שהדחפים והדברים שהודחקו בילדות חוזרים על עצמם בבגרות‪ .‬מתרחש מאבק בין הפנים או המסכה שאנו מציגים לאחרים (פרסונה – ‪ )persona‬לבין‬ ‫‪49‬‬ .‬והוא עניין מולד להיקשר לאנשים ופוטנציאל מולד לשיתופיות‪.‬מופיעים בסיפורי אגדות‪ .‬הנקראים אב‪-‬טיפוסים (‪ .‬חלומות‪ .1914-‬ופיתח אסכולת מחשבה משלו – "הפסיכולוגיה האנליטית"‪ .‬לא הייתה בעלת השפעה גדולה‬ ‫על המחקר ועל התיאוריה של האישיות‪.‬והדרך שבה סדר הלידה בקרב אחים‬ ‫יכול להשפיע על ההתפתחות הפסיכולוגית שלהם‪ .‬כמיהה זו יכולה להתבטא במשאלות של כוח ושליטה באחרים‪ .‬אנשים שומרים בלא מודע הקולקטיבי שלהם את‬ ‫מצבור החוויות של הדורות הקודמים‪ .‬‬ ‫קארל גוסטב יונג (‪)1875-1961‬‬ ‫יונג נפרד מפרויד ‪ 3‬שנים לאחר אדלר‪ .‬זה‬ ‫היה אירוע משמעותי בחייו של פרויד ועבור האסכולה הפסיכואנליטית‪ .‬הינו משותף לכל בני האדם‬ ‫הודות לאבותיהם הקדמונים המשותפים‪ .‬חלק חשוב מן הלא‬ ‫מודע הקולקטיבי כולל דימויים אוניברסליים או סמלים‪ .‬ולכן הלא מודע‬ ‫הקולקטיבי הוא הקשר של האדם לחוכמה הקולקטיבית של מיליוני שנים של ניסיון קודם‪ .‬והציע שבנים בכורים נוטים להיות מצפוניים ושמרנים וזאת כדי לשמר את‬ ‫סטטוס ה"ראשון" במשפחה‪ .‬‬ ‫הדרך שבה אנשים מגיבים למטרות שמכוונות את התנהגותם כלפי העתיד‪ .‬העדות‬ ‫להיותם של האב‪-‬טיפוסים חלק מן הלא מודע הקולקטיבי‪ .‬שם את‬ ‫עניין סדר הלידה בהקשר אבולוציוני‪ .‬בצורה הנוירוטית שלה‪ .‬הלא מודע קולקטיבי‪ .‬הליבידו גם כולל כמיהות אחרות‬ ‫להנאה וליצירתיות‪.‬דגש זה עבר בהדרגה לדגש על "רצון‪/‬כמיהה‬ ‫לעליונות"‪ .‬באדם הבריא‪ .‬הופכת לחלק מסגנון החיים שלו – היבט ייחודי של תפקוד האישיות שלו‪.

‬‬ ‫השפעתו על הפסיכולוגיה כמדע הייתה מועטה‪ .2‬הקשר של עם אריק‬ ‫פרום שהגביר את עירנותה לחשיבות השפעות חברתיות ותרבותיות.‬לדעתה‬ ‫השפעות חברתיות על התנהגות הן גדולות יותר מהביולוגיות‪ .‬כך שיתקיימו זה לצד זה‪.‬‬ ‫ניגוד נוסף בתיאוריה של פרויד הינו בין מופנמות (‪ )introversion‬למוחצנות (‪ .)neo.‬הוא נעשה לא אנוכי‪ .‬ב"לנוע כנגד" האדם מניח שכולם הם עוינים ושהחיים הם‬ ‫‪51‬‬ .‬הורני הרגישה שהראייה שלה התפתחה מדבריו של פרויד‪ .‬והיא ההרגשה של ילד כשהוא מבודד וחסר אונים בעולם עוין‪ .)moving against‬לנוע מפני (‪ .‬אם הגבר דוחה את החלק הנשי‬ ‫שבו‪ .‬‬ ‫יונג טען שכל אדם מתמודד עם משימה אישית בסיסית‪ :‬למצוא אחדות בעצמי‪ .‬היא הגיעה למסקנה זו כתוצאה מ‪ 3 -‬דברים‪:‬‬ ‫‪.‬קיים מאבק בין הצדדים הנשיים והצדדים הגבריים של העצמי‪.‬אדם כזה יקבל תפקיד של תלותי בקשר עם אחרים‪ .‬או‬ ‫אינטגרציה של כל הכוחות המנוגדים של הנפש‪ .‬שהם המהות של כל נוירוזה‪ .‬‬ ‫ההבדל המהותי ביותר בינה לבין פרויד נוגע להשפעות ביולוגיות אוניברסליות מול השפעה חברתית‪ .‬כך שהיה קשה ואף בלתי אפשרי לבדוק אותם באופן מדעי אובייקטיבי‪.‬מנדלה (עיגול עם מסלולים המובילים‬ ‫למרכזו) מסמל את המאבק של האדם בחיפושו אחר העצמי האמיתי‪ .‬המתפקד כ"מרכז ארגוני" של המערכת‬ ‫הפסיכולוגית הכללית‪ .‬האדם מונחה על ידי האב‪-‬טיפוס החשוב ביותר על פי יונג‪:‬‬ ‫העצמי‪ .‬אם אנשים מדגישים יתר על המידה את הפרסונה‪ .‬והגשמתו‬ ‫היא אידיאל לא מושג‪.‬באדם הנוירוטי מתנהל קונפליקט בין ‪ 3‬דפוסים בהם אפשר להגיב לחרדה‬ ‫הבסיסית‪ .‬באופן דומה‪ .‬הסיבה לכך נעוצה כנראה בעובדה שרבים מרעיונותיו היו‬ ‫ספוקלטיביים‪ .)moving toward‬לנוע כנגד (‪.1‬דבריו של פרויד על נשים גרמו לה לחשוב שהוא לא לקח בחשבון השפעות חברתיות.‬ובפרט היבט ספציפי של הלא מודע הקולקטיבי‪ .3‬הורני ראתה שיש הבדלים מבניים‬ ‫באישיות בין אנשים מאירופה ומארה"ב‪ .‬‬ ‫למרות שיונג נחשב לאחד ההוגים היצירתיים ביותר ושהתיאוריה שלו השפיעה על טרנדים אינטלקטואלים רבים‪.‬מצד שני‪ .‬פרסונה מבטאת את התפקידים החברתיים והמנהגים השונים‪ .‬כלומר להביא להרמוניה‪ .Freudians‬המדגישות כוחות חברתיים כמשפיעים על התנהגות ולא רק ביולוגיים‪.‬בריאה או מופרעת‪.‬‬ ‫)‪Keren Horney (1885-1952‬‬ ‫בניגוד לאלדר וליונג‪ .‬‬ ‫לכל גבר יש חלק נשי (‪ )anima‬ולכל אישה יש חלק גברי )‪ )animus‬בתוך האישיות‪ .‬‬ ‫במידות שונות‪. ‪ .‬התפתחו תיאוריות חדשות הנקראות ניאו‪ -‬פרוידיאניות‬ ‫(‪ .‬היא עלולה להיות עסוקה באופן קיצוני באימהות‪.‬העצמי של יונג אינו מתייחס לאמונות המודעות של האדם לגבי איכויותיו האישיות‪ .‬במקום‪ .‬היא הגיעה למסקנה‬ ‫שיחסים בינאישיים הם הליבה של כל אישיות‪ .‬וחוץ מהצפייה לחיבה בלתי‬ ‫מוגבלת‪ .‬יונג טען שמאחר והעצמי הוא אב‪-‬טיפוס‪.)moving away‬כל השלושה מאופיינים בנוקשות‬ ‫ובתחושת אי הגשמה עצמית‪ .‬ולכן חיונית‬ ‫עבור החיים החברתיים של הפרט‪ .‬הם עלולים לאבד את חוש העצמי שלהם ולפקפק‬ ‫במה שהם הינם באמת‪ .‬הוא עשוי לשים דגש מוגזם על שליטה ולהראות קר ובלתי רגיש לרגשותיהם של אחרים‪ .‬‬ ‫הדגש החברתי והבינאישי‬ ‫עם הגירתה של התיאוריה הפסיכודינמית לארה"ב‪ .‬וזה חיזק את אמונתה בדבר השפעות תרבותיות‪ .‬ולא היוותה תחליף לדבריו‪.‬יונג האמין שהעצמי מיוצג על ידי סמלים מעגליים‪ .‬‬ ‫לפי התיאוריה של הורני לגבי נוירוזות‪ .‬ב"לנוע לכיוון" אדם מנסה להתמודד עם חרדתו ע"י‬ ‫עיסוק גובר בלהיות מקובל ונחוץ‪ .‬שלושת הדפוסים הם‪ :‬לנוע לכיוון‬ ‫(‪ .‫העצמי שלנו‪ . ‪ .‬עבור יונג החיפוש אחר העצמי הוא אין סופי‪ .)extraversion‬שני המרכיבים הינם‬ ‫חלק מהפרט והדבר החשוב עבורו הינו למצוא את האיזון הנכון בין שני הכוחות‪ .‬העצמי הוא‬ ‫כוח לא מודע‪ .‬ובעל הקרבה עצמית‪ .‬במידה ואישה‬ ‫דוחה את החלק הגברי שבה‪ .‬‬ ‫ניתן למצוא ייצוגים סמליים של העצמי לאורך תרבויות‪ .

‬קרויים‬ ‫תאורטיקנים של יחסי האובייקט (‪ .‬‬ ‫לכן נוצרו שינויים בטיפול‪ .‬מקובלות חברתית הופכת להיות חשובה‪ .‬‬ ‫)‪Harry Stack Sullivan (1892-1949‬‬ ‫סוליבן גדל והתחנך בארה"ב ומעולם לא פגש את פרויד‪ .‬הורני הציעה שנשים לא מוכוונות באופן ביולוגי לעמדות מזוכיסטיות של החלשות‪ .‬דעות אלה מצביעות על השפעה חברתית גדולה‪.‬כנועות‪.)the interpersonal theory of psychiatry‬סוליבן הדגיש את חשיבות היחסים בין האם לתינוק‬ ‫להווצרותה של חרדה ולגיבוש העצמי‪ .‬‬ ‫שינוי נוסף הוא שכיום הבעיות של אנשים שונות מהנוירוזות בהן טיפל פרויד ושעליהן בנה את התיאוריה שלו‪.‬אנשים אלה נוטים להביט על עצמם ועל אחרים בניתוק רגשי וכך נמנעים‬ ‫ממעורבות רגשית‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .‬במהלך הילדות‪ .‬‬ ‫בנוגע לנשים‪ .‬‬ ‫התפתחויות אחרונות במסורת הפסיכודינמית‬ ‫כל ההתפתחויות שהיו בתיאוריה הפסיכודינמית התבססו על חקירה קלינית‪ -‬כלומר על ניתוח של מקרים‬ ‫פרטיים‪ .‬התיאוריה שלו ידועה בשמה‪ :‬התיאוריה הבינאישית של‬ ‫הפסיכיאטריה (‪ .‬והמוניטין של הילד‬ ‫הוא מקור חשוב להערכה עצמית או לחרדה‪ .‬אפילו שכל אדם נוירוטי מראה את אחד משלושת המרכיבים כמאפיין באישיות‪ .‬חלקים חשובים בעצמי הם "האני הטוב" (‪ )good me‬הקשור‬ ‫להתנסויות נעימות‪" .‬התפתחות חשובה אחת הייתה ההארכה של החקירה האנאליטית של קבוצות גיל ופסיכופתלוגיה‪ .‬האני הרע" (נ‪ )bad me‬הקשור לכאב ולאיומים על הביטחון‪ .‬תלויות‪ .‬ב"לנוע מפני" האדם מתרחק‬ ‫מאנשים לכיוון ניתוק נוירוטי‪ .‬יחסים עם חבר קרוב מאותו המין נעשים חשובים‪.‬הבעיה נובעת‬ ‫מכך שהקונפליקט בין השלושה מתקיים כדי להתמודד עם החרדה הבסיסית‪.‬‬ ‫הם הבסיס ליחסים עם בן המין השני בבגרות‪ .‬חשוב לציין את החשיבות שנותן סוליבן לתקופת הילדות שבמהלכה הניסיון שהילד צובר עם‬ ‫מורים וילדים אחרים חותר תחת השפעת הוריו‪ .‬הדגש הינו על האופן בו אנשים‬ ‫מחפשים מערכות יחסים יותר מאשר על האנשים כממוקדים בביטוי של אינסטינקטים מיניים ואגרסיביים‪.‬להשפעה של יחסים בינאישיים ולהשפעה של שלבי התפתחות נוספים מעבר‬ ‫לתסביך אדיפוס‪ .‬כיום רוב הטיפול הפיסכותרפי באנשים וילדים בבריטניה וארה"ב הוא על בסיס פסיכודינמי‪ .‬וה"לא אני" (‪ .‬כל המשאבים מופנים להכחשה בצורך באחרים והראות קשוח‪ .‬‬ ‫העניין הינו באופן בו חוויות משותפות עם אנשים חשובים בעברו של הפרט מיוצגות כחלקים או היבטים של‬ ‫העצמי ומשפיעות על היחסים הבין אישיים של הפרט בהווה‪ .‬מתייחסת לבני אדם‪ .‬‬ ‫סוליבן שם דגש רב להשפעה חברתית‪ .‬העצמי אף הוא מרכיב חברתי‪ .‬אלא בגלל הצורך שנוצר בפתרון בעיות קליניות‬ ‫שונות‪.‬‬ ‫תיאורית יחסי אובייקט (‪)object relation theory‬‬ ‫אנליט יקאים המתעניינים בתהליך בו הפרט מפתח תחושת עצמי ובניסיונותיו להגן על שלמות תחושה זו‪ .‬באופן כללי‪ .‬במקום זאת‪ .‬כלומר‪.‬הוא מתפתח מתוך רגשות הנחווים תוך אינטראקציה עם אחרים ומתוך‬ ‫תפיסתו של הילד על איך אחרים מעריכים אותו‪ .‬כאשר עדו‬ ‫התאמה של הטיפול לקבוצות גיל שונות‪.‬שלא‬ ‫טופלו כמעט ע"י פרויד וממשיכיו‪ .‬ולא מתוך אי הסכמה עם פרויד‪ .‬חרדה מההתחלה היא בעלת אופי חברתי‪ .‬‬ ‫ומקריבות את עצמן‪ .‫מאבק נגד הכל‪ .‬‬ ‫להורני הייתה השקפה אופטימית בנוגע ליכולת של אנשים להגיע להגשמה וסיפוק עצמי‪.‬כיום פסיכולוגים רבים טוענים שמערכות יחסים מוקדמות עם בני‬ ‫הגיל בעלות חשיבות זהה למערכת היחסים הראשונית עם האם‪.)object relations theorists‬המילה אובייקט‪ .‬בעבר כל החומר הפסיכואנליטי היה עדויות שנכתבו מהזיכרון של מבוגרים על‬ ‫ילדיהם‪ .)not me‬כלומר‬ ‫החלק הדחוי בעצמי שקשור לחרדה בלתי נסבלת‪.‬שכן היא מתוקשרת ע"י האם‬ ‫מהינקות‪ .

‬במחקרים סיבתיים שנערכו נמצא כצפוי‪ .‬והוא מודע ומגיב לצרכי‬ ‫אחרים‪ .‬הוא משתמש‬ ‫בהתקשרות זו כבבסיס בטוח לחקירה וניתוק מהמטפל‪ .‬בעודו מגיב לצרכיו שלו‪ .‬‬ ‫רגישות לאיומים על הערכתו העצמית‪ .‬אם כי‪ .‬‬ ‫מחקרים הצביעו על כך שאנשים נרקיסיסטיים מרגישים נוח עם תמונותיהם בראי ועם סרט וידאו שלהם‪ .‬שהינו בדרך כלל האם‪ .) ABS–Attachment Behavioral System‬על פי התיאוריה‪ .TAT‬פיתח גם שאלון למדידת הנרקיסיזם‪ .‬הובילו את בולבי לניסוח תיאוריית התפתחות של מערכת‬ ‫התקשרת התנהגותית ( ‪ .‬פרט נרקיסיסטי הינו‬ ‫בעל חוש מועצם של חשיבות עצמי והינו עסוק בפנטזיות על הצלחה וכוח בלתי מוגבלים‪ .‬בהתפתחות חוש עצמי בריא ונרקיסיזם בריא‪ .‬הממצאים המחקריים תומכים‬ ‫בהבחנה הקלינית שנרקיסיסטיים סובלים מפגיעות יתר כאשר מדובר במכה לדימוי העצמי שלהם‪ .‬פרטים אלה מאופיינים‬ ‫בתחושה כי אחרים חייבים להם‪ .‬‬ ‫‪52‬‬ .‬‬ ‫לאחרונה‪ .‬נמצא גם כי נרקיסיסטים‬ ‫מעצימים ייחוס של הצלחה ליכולות שלהם‪ .‬‬ ‫תיאורית ההיקשרות ומערכות יחסים אישיות אצל מבוגרים‬ ‫תיאוריה זו עוסקת בהשפעותיהן של חוויות מוקדמות על התפתחות האישיות ובקשר שלהן לתפקוד מאוחר יותר‬ ‫של האישיות‪ .‬חוקרים התמקדו בתהליכי החשיבה ובנטיות הבינאישיות של פרטים נרקיסיסטים‪ .‬באופן כללי‪ .Mary Ainsworth .‬קיימת הפרעת האיזון של מושג העצמי של הפרט‪.‬היא אחראית הן לשמירה על מגע קרוב עם האם והן על החקירה של הסביבה מתוך בסיס בטוח זה של‬ ‫מגע‪.‬במושגים פשוטים של העצמי‪ .Narcissistic Personality Inventory (NPI‬כלי זה בא לידי שימוש במחקרים רבים‪ .‬בעוד היותו פגיע לרגשות מועצמים של חוסר ערך וחוסר כוח (בושה והשפלה)‪ .‬ומאשימים אחרים בכישלון‪ .‬צורך בהערצתו על ידי אחרים והעדר אמפתיה כלפי רגשותיהם וצרכיהם‬ ‫של האחרים‪ .‬ההתעניינות הפסיכואנליטית התמקדה בייחוד על מושג הנרקיסיזם‬ ‫ואישיות נרקיסיסטית‪ .‬שהם זכאים להערצה ואהבה מצדם של האחרים ובתחושת היותם ייחודיים‬ ‫ומיוחדים במינם‪ .‬באישיות נרקיסיסטית‪ .‬בעוד‬ ‫שאנשים רגילים‪ .‬זה‬ ‫עיקבי עם הנרקיסיסט כאדם העסוק בתחזוק בטחנו העצמי המופרז‪.‬תוצאות אלה עיקביות עם ההנחה‬ ‫שכעס אצל אדם נרקיסיסטי נובע מתחושה של איום על הדימוי העצמי המנופח‪ .‬בתקופה אחרונה פותח ה‪-‬‬ ‫)‪ .‫נרקסיזם (‪ )narcissism‬ואישיות נרקסיסטית‬ ‫ביחס לעניין בהפרעות בתחושת העצמי‪ .‬התינוק המתפתח עובר‬ ‫דרך סדרה של שלבים בהתפתחות של התקשרות אל המטפל הראשי‪ .‬הם אסרטיביים וביקורתיים יותר וציניים ביחס לאחרים‪.‬‬ ‫התצפיות הקליניות וקריאתו את הספרות בנושא‪ .‬‬ ‫רוב המחקר על נרקיסיסטים הוא מתאמי‪ -‬מחפשים קשר בין ‪ NPI‬לציונים במבחנים אחרים או להתנהגויות‬ ‫נצפות‪ .‬ובחוסר אמון ציני באחרים‪ .‬הם מסוגלים לנתינה גדולה מאוד לאחרים‪ .‬לפרט יש מושג ברור של העצמי‪ .‬בעזרת השימוש בו‪.‬הינו גאה במחמאות שהוא מקבל‪ .‬שפרטים גבוהים ב‪ NPI -‬הגיבו לכישלון בכעס גדול יותר מאשר‬ ‫פרטים עם ציון נרקיסיסטי נמוך‪ .‬במיוחד כאשר לאחר הכישלון באה הצלחה‪ .‬כמו כן אנשים נרקיסיסטים מאופיינים בהערכת יתר של‬ ‫ביצועיהם‪ .‬התקשרות זו נתפסת כאבולוציונית ובעלת ערך‬ ‫הסתגלותי‪ .‬במהלך טיפול‪ .‬אין זה נדיר כי פרט נרקיסיסטי יעריץ את מטפלו‬ ‫ברגע מסוים ויחשוב אותו לטיפש וחסר כל כשרון ברגע אחר‪.‬לא ברמה רגשית או אכפתית‪.‬רמה‬ ‫מספקת ויציבה באופן סביר של הערכה עצמית‪ .‬תיאוריית ההתקשרות העכשווית מבוססת על עבודתו התאורטית המוקדמת של הפסיכואנליטיקאי‬ ‫‪ John Bowlby‬ועל עבודתה של הפסיכולוגית התפתחותית‪.‬אינם חשים בנוח עם תמונות אלה‪ .‬נמצא כי פרטים‬ ‫אלה מחזיקים באופן ייחוס של האדרה עצמית‪ .‬ולעיתים אחרות הם‬ ‫מפחיתים לחלוטין בערכם של הסובבים אותם‪ .‬‬ ‫ומאופיינים בדרישות רבות מאחרים‪ .‬לסיכום‪ .‬לעיתים הם מעריצים מאוד את עצמם ואת האחרים‪ .‬ובכעס שלהם‬ ‫למכה כזו‪.‬‬ ‫‪ Henry Murray‬שפיתח את מבחן ה – ‪ .

‬לכן נשאלת השאלה האם סגנונות ההיקשרות אכן נבדלים‬ ‫אחד מהשני באופן קטגוריאלי? השאלה קשורה לשאלה האם ייתכן שתכונות פסיכולוגיות נבדלות האחת‬ ‫מהשנייה כדי ליצור קטגוריות מובחנות‪ .‬תצפיות אלה הובילו למיקום הפעוטות באחת משלוש‬ ‫קטגוריות ההתקשרות‪ :‬בטוח (בסביבות ‪ 70%‬מהתינוקות)‪ .‬‬ ‫מחקרי המשך הציעו שסגנון היקשרות משפיע על אנשים ע"י כך שהוא מחלחל למערכות היחסים שלהם ולדימוי‬ ‫העצמי שלהם‪ .‫בחלק הבא בהתפתחות‪ .‬חרד‪-‬נמנע (בסביבות ‪ 20%‬מהתינוקות) וחרד‪-‬‬ ‫אמביוולנטי (בסביבות ‪ 10%‬מהתינוקות)‪ .‬באופן בסיסי‪ .‬‬ ‫במונחים של עבודה אמפירית‪ .‬בניסוי אמפירי שנערך מצאו כי‬ ‫אנשים בעלי סוגי התקשרות שונים‪ .‬‬ ‫סגנונות היקשרות או מימדים?‬ ‫רוב הנטיות הפסיכולוגיות שיש לאנשים מושפעות ממספר גדול של משתנים‪ .‬חברות ואמון‪ .‬פרוצדורה זו כוללת תצפית שיטתית כיצד פעוטים מגיבים לעזיבה‬ ‫(ניתוק) וחזרתה (איחוד מחדש) של האם או כל מטפל אחר‪ .‬בעלי סגנון היקשרות נמנע מתאפיינים בפחד מקרבה‪.‬לדוגמא ציוני ‪ IQ‬מושפעים‬ ‫מהשכלה‪ .‬בעלי סגנון היקשרות אמביוולנטי‪ -‬חרד מתאפיינים בעיסוק אובססיבי בבן זוגם‪.‬תינוקות בעלי סגנון התקשרות בטוח רגישים לעזיבתה של‬ ‫האם‪ .‬בהתאם ל– ‪ .‬מפגינים הימנעות על ידי הפניית מבטם‬ ‫המידה והתרחקותם ממנה‪ .‬יושמה בהקשר של קשרים רומנטיים של מבוגרים‪.‬היכרות עם השפה והתרבות ועוד‪ .‬מודלים אלה מספקים את הבסיס להתפתחות של ציפיות בנוגע למערכות‬ ‫יחסים עתידיות‪ .‬‬ ‫סגנונות היקשרות בבגרות‬ ‫ההנחה היא כי ייתכן שהבדלים אינדיבידואלים בקשרים הרגשיים בינקות יכולים להיות קשורים להבדלים‬ ‫אינדיבידואלים באופן שבו קשרים ריגשיים מתבססים מאוחר יותר בחיים‪ .‬בנוסף הוצע שסגנון היקשרות קשור לאוריינטציה שיש לאדם כלפי מקום עבודתו‪.‬‬ ‫אך עדיין לשמר דימוי עצמי חיובי‪.‬‬ ‫תינוקות חרדים‪-‬נמנעים פחות מתרגשים מעזיבת האם‪ .‬ערכו שני חוקרים ניסוי בן הם ערכו‬ ‫תצפיות על זוגות שנפרדים בשדה תעופה‪ .ABS‬התינוק מפתח מודלים פנימיים של עבודה ( ‪internal working‬‬ ‫‪ )models‬או ייצוגים פנימיים (דימויים) של עצמו ושל מטפליו העיקריים‪ .‬‬ ‫יש לשים לב למספר נקודות‪:‬‬ ‫‪53‬‬ .‬בקצרה‪ .‬לכל מימד יש קצה שלילי וקצה חיובי‪ .‬נקודת מפנה חשובה הייתה פיתוח הליך סיטואציית הזר ( ‪Strange Situation‬‬ ‫‪ )Procedure‬על ידי אינסוורת‪ .‬פרטים עם סגנון זה לא חשים בנוח עם מערכות יחסים קרובות ומעדיפים לא לסמוך על אחרים‪.‬הממצאים מראים שלפחות עבור נשים‪ .‬תוצאות מחקר שנערך הראו ששונות בהיקשרות קשורה לממדים ולא‬ ‫לקטגוריות‪ .‬מודל זה מביע לתוספת של סגנון היקשרות נוסף‪dismissing -‬‬ ‫(סילוק‪ /‬שחרור)‪ .‬אנשים בעלי סגנון היקשרות‬ ‫בטוח נמצאו קשורים לחוויה של שמחה‪ .‬חווים באופן שונה מערכות יחסים רומנטיות‪ .‬ישנם שני מימדים המשקפים את מודל העבודה הפנימי של העצמי ואת מודל העבודה הפנימי של‬ ‫אחרים‪ .‬וקנאה‪.‬על‬ ‫סמך ההתקשרות בתקופת הילדות‪ .‬אך עם שובה‪ .‬דינמיקת ההיקשרות שנמצאה אצל ילדים‬ ‫במקור‪ .‬מודלים אלה מקושרים עם רגשות‪ .‬תינוקות חרדים‪-‬אמביוולנטיים מתקשים להיפרד מהאם ומתקשים באיחוד מחדש‬ ‫עמה עם חזרתה‪ .‬תיאורית ההקשרות דומה לתיאוריה הפסיכואנליטית ולתיאורית יחסי האובייקט בדגש שהיא‬ ‫שמה על חשיבותן של חוויות רגשיות מוקדמות בהתפתחות האישיות ובמערכות יחסים עתידיות‪.‬‬ ‫במצבי רוח משתנים וקנאה‪ .‬גנטיקה‪ .‬אך שמחים בשובה‪ .‬כדי לדעת מהו סגנון ההיקשרות שלהם‪ .‬‬ ‫מכיוון ורוב המחקרים שנעשו על סגנונות היקשרות הסתמכו על דיווחים‪ .‬‬ ‫רצון באחדות ביניהן‪ .‬משיכה מינית קיצונית‪ .‬בני הזוג התבקשו למלא שאלון‬ ‫במסווה של פרויקט כיתתי‪ .‬מה שמאפיין את התנהגותם הוא בקשתם שירימו אותם ואז התעקשותם שיורידו ויעזבו אותם‪.‬ניתנים לניחום על ידה ומוכנים להמשיך לחקור את סביבתם ולחדש את המשחק‪.

‬יכולות לנבוע ממניעים שונים מאוד ועל כך שמניעים דומים‬ ‫יכולים להוביל להתנהגויות הנבדלות ביותר אלה מאלה‪ .‬לעיתים תמריץ ומתח הינם חיוניים ורצויים‪ .‬‬ ‫תרומות עיקריות‬ ‫פרויד העניק תרומות חשובות לפסיכולוגיה‪ .‫‪‬‬ ‫למרות הטענה בדבר רצף של סגנונות ההיקשרות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫למרות העמדה אותה נקטו מחקרים בנושא זה כי לכל אדם סגנון היקשרות אחד‪ .‬התיאוריה הפסיכואנליטית‬ ‫שמה דגש על כך שהתנהגויות הנראות דומות מאוד‪ .‬המודל יכול לשמש‬ ‫כמטאפורה לתפקוד האישיות אך הוא לא מספיק כדי לתאר את מורכבותו של התפקוד האנושי‪.‬המחקרים תומכים בגישתו של בולבי על החשיבות שיש לניסיון מוקדם על ההתפתחות של מודל עבודה‬ ‫‪Positive Other‬‬ ‫‪Preoccupied‬‬ ‫‪Secure‬‬ ‫‪(Preoccupied with‬‬ ‫)‪relationships‬‬ ‫‪(Comfortable with‬‬ ‫‪intimacy and‬‬ ‫)‪autonomy‬‬ ‫‪Negative Self‬‬ ‫‪Positive Self‬‬ ‫‪Fearful‬‬ ‫‪Dismissing‬‬ ‫‪(fearful of‬‬ ‫‪intimacy.‬בנוסף‪ .‬יש עדויות לכך כי לאנשים‬ ‫רבים יש יותר מסגנון היקשרות אחד‪ .‬‬ ‫‪54‬‬ .‬פרויד תרם‬ ‫לתחום זה בתצפיותיו העשירות ובשימת הלב שלו לפרטים של ההתנהגות האנושית‪ .‬יחד עם שימת דגש על‬ ‫מורכבותה של ההתנהגות האנושית‪ .‬את היציבות של המודלים האלו‪ .‬לכן קיים צורך בנתונים יותר‬ ‫אובייקטיביים – כלומר עריכת מחקרים שיעקבו אחרי הפרטים מילדותם ועד לבגרותם‪.‬חלקם באים לידי ביטוי במצבים מסויימים ואחרים במצבים אחרים‪.‬יחד עם זאת נחוץ‬ ‫האלה‪ .‬הפסיכואנליזה הובילה לשימוש בטכניקות חדשות כמו אסוציאציות‬ ‫חופשיות ופירוש חלומות‪ .‬התיאוריה מכילה כמעט את כל האספקטים של‬ ‫התנהגות אנושית‪.‬‬ ‫לסיכום‪ .‬ואת מגבלות ההשפעה שלהם בבגרות‪. socially‬‬ ‫)‪avoidant‬‬ ‫‪(dismissing of‬‬ ‫‪intimacy counter‬‬‫)‪dependent‬‬ ‫‪Negative‬‬ ‫‪Other‬‬ ‫שיגדיר איזה ניסיון בילדות קובע את המודלים‬ ‫מחקר נוסף‬ ‫פנימי‪ .‬‬ ‫מגבלות התיאוריה‬ ‫המעמד המדעי של התיאוריה הפסיכודינמית‬ ‫‪‬‬ ‫מודל האנרגיה הכלול בתיאוריה הינו בעייתי משום שלא כל ההתנהגויות האנושיות יכולות להיות מוסברות‬ ‫במונחים של הפחתת מתח‪ .‬יתר על כן‪ .‬והיוותה כוח חשוב בהתפתחות ושימוש במבחנים שונים לבחינת האישיות‪ .‬המשפיע על מערכות יחסים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫רוב המחקרים מבוססים על דיווח אישי של אנשים ועל זכורנותיהם מילדותם‪ .‬ניתן לראות כי סגנונות אלה אינם חקוקים בסלע‪.‬הוא פיתח תיאוריה מאוד מקיפה בנושא זה‪ .

‬רגישות וכו'‪ .‬מה שמקשה על בחינתה של התיאוריה‪.‬כתוצאה מכך התיאוריה היא חסכונית‪ -‬התיאוריה משתמשת במעט מושגים‬ ‫מבניים ותהליכים‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫הראשונה‪ :‬אתה רוצה להרשים את בת (או בן) הזוג ויכול להיות שכך לא תרשים אותה‪ .‬‬ ‫הערכת סיכום‬ ‫כצופה בהתנהגות האדם עם דימיון מפותח‪ .‬אסף את‬ ‫תצפיותיו באמצעות תהליכים של רמיזה ובאמצעות התייחסות לכך שהזיכרונות נמצאו ברמה לא מודעת‪.‬השפה של התיאוריה היא כה עמומה שחוקרים מתקשים להסכים על משמעות אחת למונח‪.‬מבקרים רבים טוענים כי פרויד‪ .‬הפסיכואנליטיקאים שעושים זאת מתייחסים לרעיונות‬ ‫המוקדמים יותר של התיאוריה כאל רעיונות של כת דתית ולא כאל תיאוריה מדעית‪.‬כך היא אינה משאירה‬ ‫מקום להפרכה או בחינתה על דרך השלילה‪.‬אגו וסופר אגו יש הסבר תיאורי טוב אך קשה לתרגם אותם להבחנות התנהגותיות‬ ‫רלוונטיות‪.‬כנגד מושגים כמו "קנאת הפין" והטענה כי‬ ‫הביולוגיה הינה הגורל‪ .‬הבעיה בתיאוריה נעוצה בכך שהיא משאירה מקום כה רב לגמישות עד‬ ‫כי הינה נכשלת במתן ניבוי אודות התנהגות שתתרחש בנסיבות מסוימות‪ .‬הבעיה העיקרית‬ ‫בתיאוריה היא המושגים העמומים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעבר לכך‪ .‬ע"פ תפיסה זו)‪.‬חרדת סירוס‪ .‬נטען כי הפסיכואנליזה מקדישה את מירב תשומת ליבה לכוחות הפועלים בתוך הפרט‬ ‫ומתעלמת מהכוחות הפועלים בסביבתו של הפרט (משפחתו והחברה הרחבה יותר)‪.‬חביון)‪ .‬התיאוריה פתחה גם תחומים רבים לחקירה וכך הובילה הרבה מחקרים‪ .‬‬ ‫‪55‬‬ .‫‪‬‬ ‫המונחים בהם עושה שימוש הפסיכואנליזה הינם דו משמעיים‪ -‬קיימות הרבה מטאפורות ואנאלוגיות שונות‬ ‫שאין להתייחס אליהן באופן ישיר‪ . אם התנהגות הפוכה מופיעה היא ביטוי של חרדה.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כמו כן נמתחה ביקורת על התיאוריה מצדן של הפמיניסטיות‪ .‬אמא שלך מציעה לך‪":‬פשוט תהיה עצמך"‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעבר לכך‪ . והתנהגות אחרת‬ ‫הינה תוצאת פשרה בין הדחף לחרדה‪ .‬אם התנהגות‬ ‫מסויימת מופיעה אז היא ביטוי של דחף.‬‬ ‫הראייה הפסיכואנליטית של האדם‬ ‫‪‬‬ ‫נשמעה הטענה כי תיאוריה השמה את מירב הדגש על הפחתת המתח כמניע בהתנהגות הפרט‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫נשמעות טענות כי נתונים הנלקחים מפסיכואנליזה אינם מספיקים לשם בחינת אמיתותה ונכונותה של‬ ‫התיאוריה‪ .‬אינסטינקט‬ ‫המוות‪ .‬‬ ‫‪A phenomenological theory:‬‬ ‫‪Carl Rogers's person-centered theory of personality‬‬ ‫אתה מאוד עצבני לפני פגישה ראשונה‪ .‬‬ ‫למונחים כמו איד‪ .‬והכל נקבע מראש (הנשים הינן חלשות‪ .‬אך בעצה זו ישנן ‪ 2‬בעיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפסיכואנליזה יכולה להסביר כמעט כל תוצאה ולעיתים תוצאות סותרות של התנהגות‪ .‬במקום לאסוף תצפיות לא מוטות מהמטופלים‪ .‬הבעיה השניה היא כבר‬ ‫מורכבת הרבה יותר והיא השאלה מהו בעצם העצמי (‪ )self‬האמיתי של כל אחד מאיתנו‪.‬אין תיאורית אישיות אחרת שמציעה טווח כה רחב‬ ‫של התנהגויות והסברים שלהן‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫פרויד היה מודע לביקורות אלה והמסקנה אליה הוא הגיע הייתה כי הפסיכואנליזה טובה יותר בהסבר מאשר‬ ‫בניבוי התנהגות‪.‬עושה עוול‬ ‫למאמציהם היצירתיים של הפרטים שנועדו לכוונם לקראת מימושם העצמי‪.‬תלותיות‪ .‬אך קיימת סכנה כי כך יעשה (תסביך אדיפוס‪ .‬פרויד היה גאון‪ .‬הפסיכואנליטיקאים נוהגים להתגונן נגד הביקורת המופנית כלפיהם בטענה כי ביקורת זו הינה‬ ‫פרי של התנגדות (לא מודעת) מצדם של המבקרים‪ .

‬לימדה אותנו להאמין כי אנו בבסיסנו חוטאים‪ .‬רוג'רס טען כי הדת ובמיוחד הנוצרית‪ .‬לנסיון החיים וליכולתו של האדם להבשיל במהלך התבגרותו הפסיכולוגית‪.‬ולמרות‬ ‫זאת התעוררו אצלו שאלות לגבי משמעות החיים אצל האינדיווידואל וכן התעוררו ספקות כלפי אמונות דתיות‬ ‫מסויימות ורוג'רס החליט לעזוב את הסמינר ופנה להדרכת ילדים‪ .‬ב‪ 1922‬במהלך מסע לאסיה היתה לו ההזדמנות‬ ‫להחשף למחוייבות דתית שונה משהכיר כמו גם לשינאה הקיימת בין גרמנים לצרפתים שבאופן אישי היו דווקא‬ ‫אנשים נחמדים‪ .‬עבודתו של רוג'רס היא חלק‬ ‫מהגישה ההומנית)‪ (humanistic‬שמתמקדת בשאיפתו של האדם להתפתח‪.‬כמטפל‪ .‬יתר על‬ ‫כן רוג'רס טען כי פרויד וממשיכיו ציירו את אישיות האדם כבעל איד ותת מודע שבמידה ויוכלו ירצחו‪ .‬כתיאורתיקן מטרתו הייתה‬ ‫לצור מסגרת להסברת טבעו של האדם ולפתח את העצמי כאלמנט המרכזי באישיות‪ .‬על פי רוג'רס אנו לפעמים אכן מתפקדים בדרך זו (הרסנית) אך בזמנים אלו אנו מצויים במצב נוירוטי‬ ‫‪56‬‬ .‬רוג'רס מייחס תפקיד גדול הרבה יותר לחוויות הנתפסות על ידי‬ ‫האדם‪ .‬ושהאדם שואף‬ ‫להגשמה עצמית‪ .‬פיתח רוג'רס גם את התיאוריה הפנומנולוגית‪ ) phenomenological) theory‬אשר‬ ‫שמה את הדגש על האופן בו האינדיבידואל חווה את החוויה‪ .‬רוג'רס שילב בין נסיונו הקליני לבין מחקרים בכדי לפתח‬ ‫תאוריה המתמקדת באינדיבידואל ומדגישה את מאמציו לפתח את העצמי שלו‪.‬א‪-‬סוציאלית והרסנית של העצמי‬ ‫והאחר‪ .‬בו בזמן התחיל לחשוב על עצמו כפסיכולוג‬ ‫כליני‪ .‬‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כלפי‬ ‫רוג'רס‬ ‫של‬ ‫עמדתו‬ ‫נסיונו הקליני של רוג'רס שכנע אותו בצדקתה של תיאוריית האישיות‪ .‬יבצעו‬ ‫מעשי זימה ופשעים אחרים‪ .‬אולם רוג'רס הצליח יותר מפרויד בשילוב בין התובנות הקליניות שהיו לו לבין‬ ‫תוצאות מחקריות‪.‬שטבעו של האדם הוא טוב‪ .‬שהאישיות נעה במסלול ה מונע על ידי חוויות הילדות ושחוויותיו הפסיכולוגיות של אדם בוגר‬ ‫הם חזרה לקונפלקטים מודחקים מן העבר‪ .‬המסע וההתנסות השפיעו עליו מאוד‪ .‬ושניהם בנו תיאוירה‬ ‫סביב הדברים שהאמינו בהם‪ .‬מדעי‪ .‬‬ ‫בפרק הקודם עסקנו בתיאוריה הפסיכואנליסטית של פרויד‪ .‬מנקודת מבט זו אנו מצויים בנקודה לא רציונלית‪ .‬סטטיסטי וקר‪.‬‬ ‫קרל רוג'רס ‪1902-1987‬‬ ‫קארל רוג'רס נולד ב‪ 8-‬ליוני ‪ 1902‬באוק פארק אלינוי החינוך שקיבל מהוריו היה דתי‪ .‬הוא תיאר את ניסוייו כשילוב‬ ‫הן של ההיבט הדינמי של פרויד והן של ההיבט הקפדני‪ .‬קארל רוג'רס אינו מכחיש שלפרויד היו תובנות‬ ‫מעניינות על טבע האדם אך הוא אינו מסכים עם רבים מהדגשים של התיאוריה הפרוידיאנית כמו‪ :‬שהאדם מונע‬ ‫ע"י ידי התת מודע‪ .‫טבעו של העצמי‪ .‬רוג'רס למד באוניברסיטת קולומביה ובשנת ‪ 1931‬הוא קיבל תואר דוקטור‪ .‬מחקר הוא הנסיון להביא את הדברים‬ ‫אותם חוויתי באופן סובייקטיבי בצורה אובייקטיבית‪ .‬חוקים ממש כמו חוקי הגרביטציה או החוקים‬ ‫הטרמו‪-‬דינמיים"‪.‬גמלה בלבי ההחלטה שאנו צריכים לגלות חוקים של האישיות וההתנהגות אשר‬ ‫אופיניים להתקדמות של האדם ולמערכות היסים של האדם‪ .‬כאשר רוג'רס מדבר על‬ ‫ילדותו הוא מציין שני גורמים מרכזיים אשר השפיעו על עבודתו מאוחר יותר‪ .‬מטרת העל של רוג'רס הייתה להבין את‬ ‫חוויותיו של המטופל כפי שהוא (המטופל) חווה אותם ולסייע לו בצמיחה אישית‪ .‬‬ ‫במובנים מסויימים עבודותיהם של רוג'רס ופרויד דומות‪ .‬‬ ‫בהמשך לתיאוריית העצמי‪ .‬‬ ‫"טראפיה היא החוויה בה אני יכול לתת לעצמי לנוע באופן סובייקטיבי‪ .‬לאחר‬ ‫שנתיים הוא שינה את יעדייו המקצועיים ופנה ללימודי כמורה‪ .‬הראשון הוא המוסר והערכים‬ ‫שקיבל והשני הוא לכבד ולהעריך את המתודה המדעית‪.‬לישם את כל המטודות המחקריות הנאות הללו ולהחליט‬ ‫האם אני מרמה את עצמי‪ .‬רוג'רס חזר ופנה ללימודי תיאולוגיה בניו יורק‪ .‬‬ ‫רוג'רס החל את לימודיו בקולג' של ויסקונסין והמקצוע הראשי שלו היה חקלאות (להוריו הייתה חווה)‪ .‬לאינטרקציה הבין אישית‪ .‬שניהם עסקו בשינוי הפסיכותרפי‪ .‬המתח שבין הרצון להיות אתה עצמך לבין הרצון להיות נאהב על ידי החברה הם מן הדאגות‬ ‫העקריות בתיאורית האישיות של קארל רוג'רס‪ .

‫ולא מתפקדים במלוא התפתחותנו כבני אדם‪ .‬תפיסת העצמי מיצגת מסלול מסודר ועקבי של תפיסות‪ .‬על פי רוג'רס האדם מבחין באובייקטים חיצונים‪ .‬כמו שבגיל ההתבגרות הוא חש‬ ‫את הצורך לקשר בין בין הדת למדע‪ .‬‬ ‫בנסיון להבין את התנהגות האדם רוג'רס תמיד התחיל בתצפיות ולאחר מכן השתמש בתצפיות אלו בכדי לנסח‬ ‫השערה שתוכל להיבחן‪ .‬על פי גישה זו כל אינדיווידואל תופס‬ ‫את העולם בדרך מקורית‪ .‬בניגוד לה מדגישה גישתו ל רוג'רס את הדברים הנקלטים על ידי‬ ‫המודע‪ .‬כך‬ ‫טען‪ .‬רגשות ואינטראקציה חברתית‪ .‬כאשר אנו משוחררים מהפרעות כאלו אנו חופשיים לבטא את‬ ‫עצמנו באופן הבסיסי ביותר ובו אנו חיוביים וחברתיים‪.‬מנגד רוג'רס מאמין שלאנשים יש את היכולת לדווח ברמה משמעותית על הטבע שלהם עצמם‪ .‬אך התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה מניעים ביולוגים‪ .‬למרות השינוים שחלים על העצמי‪ .‬והתפתחות אישיותית מוקדמת‪ .‬רוג' רס היה מודאג מהתפתחות הפסיכולוגיה כמדע ומהיחס לאנשים‬ ‫כ"חיילים" של המדע ולא כאינדיבידואלים‪.‬התיאוריה והמחקר‪.‬תפיסות אלו יוצרות את השדה הפנומנלי )‪ (phenomenal field‬של האינדיווידואל‪.‬צובר נסיון‬ ‫ומצמיד להם משמעות‪ .‬‬ ‫במהלך הקריירה שלו ניסה רוג'רס לגשר על הפער בין האובייקטיבי לסובייקטיבי‪ .‬מתוך התחשבות במתודה‬ ‫המחקרית מאמינים פסיכואנליסטים שראיונות קלינים או מבחני מטלות משמשים בשביל לעקוף את ההגנות של‬ ‫האדם‪ .‬אולם הקביעות החשובות ביותר של התנהגות‪.‬‬ ‫רוג'רס היה מודע להקבלה שאחרים ינסו ליצור בין בני אדם וחיות ולכן יצר הקבלה משלו‪ .‬המסלול התפיסתי נשאר מסודר איכותי‬ ‫ועקבי‪.‬‬ ‫מבנה‪:‬‬ ‫ה"עצמי" )‪(the self‬‬ ‫התיאוריה של רוג'רס מבוססת למעשה על ה"עצמי"‪ .‬המערכת של התפיסה ושל המשמעות למעשה יוצרת את השדה הפנומנלוגי של האדם‬ ‫האינדיבידואלי‪ .‬הם אלו אשר מוחלטות במודע או מסוגלות להפוך למודעות‪ .‬בנוסף השדה הפנמומנלי הוא עיקר‬ ‫עולמו הפרטי של האינדיבידואל‪ .‬‬ ‫השקפתו של רוג'רס על המדע‪ .‬והצורה בה ניתנת המשמעות לדברים‬ ‫מסביב יוצרת את מבנה העצמי‪ .‬‬ ‫רוג'רס התמקד בעיקר בתהליך הפסיכותרפי‪ .‬בילדותם הם תלויים באחר אך הם גדלים ונהים עצמאים‪ .‬יצרניים ושיתופיים בבגרות‪.‬ניתן לנסות לראות את העולם כפי שהוא רואה אותו‪ .‬אריות לדוגמא‪ .‬בהמשך למסלול המדעי מאמצים אלו לא צריכים‬ ‫להתחיל במעבדה או במחשב‪ .‬‬ ‫במהלך הקריירה שלו קידם רוג'רס את הגישה הפנומנולוגית של האישיות ‪ .‬מימוש עצמי‪ .‬‬ ‫לאלו שטענו כי הוא אופטימיסט ונאיבי מזכיר רוג'רס כי מסקנותיו מבוססות על יותר מ ‪ 25‬שנות נסיון‬ ‫פסיכותרפי‪.‬‬ ‫השדה הפנומנלי כולל בתוכו את הן את המודע והן את התת מודע‪ .‬‬ ‫רוג'רס היה מחוייב לפנמומנולוגיה כבסיס למדע האדם‪ .‬חוקרים‬ ‫אם כך יכולים להשתמש בשאלונים או ראיונות בהם האובייקט מדווח על עצמו‪.‬ותיאוריית האישיות שלו היא פועל יוצא של תיאוריית התרפייה‬ ‫שלו‪ .‬רוג'רס האמין שחומר כליני שמושג במהלך פסיכותרפיה יש בו אינפורמציה חשובה‬ ‫ביותר לגישה הפנומנולוגית‪.‬תורתו מקבילה לתיאוריה הפסיכואנליסטית ‪ .‬‬ ‫‪57‬‬ .‬הוא צפה בתרפיה כחוויה סובייקטיבית וחקר אותה במאמץ אובייקטיבי‪.‬‬ ‫במיוחד אצל אנשים בריאים‪ .‬הורגים למעשה רק כאשר הם רעבים כלומר מנסים לספק את צרכיהם הבסיסיים ביותר ולא עושים זאת‬ ‫לשם ההנאה‪ .‬רוג'רס וגישתו חולקים‬ ‫על הדגשים של הפסכואנליסטים כלפי התת מודע והחשיבות שמיוחס לה‪ .‬לצפות בהתנהגות דרך‬ ‫עיניו עם המשמעות הפסיכולוגית שיש לכך על האינדיבידואל‪.‬את‬ ‫התת מודע‪ .‬לפי רוג'רס מחקר פסיכולוגי חייב לכלול התמדה‬ ‫והקשבה מאומצת בכדי להבין את החוויה הסובייקטיבית‪ .‬‬ ‫תיאוריית האישיות של קרל רוג'רס‪.‬מוטיבציה ותהליכי שינוי‪ .

‬‬ ‫מדידות של תפיסת העצמי‪.‬וכך מצטיירת תמונה של הצורה בה הנבדק רואה את עצמו‪.‬אולם‪ .‬אני לא מרגיש כמו עצמי"‪" .‬בנקודה זו מגיבים לראשונה הילדים לקשר בין תנועותיהם לתנועות הדמות במראה‪.‬אז‪ .‬רוג'רס מזהה‬ ‫שהצורה בה אנו מסתכלים על עצמנו כוללת שני מרכיבים שונים‪ :‬העצמי שאנו עכשיו והעצמי האידיאלי שאנו‬ ‫שואפים להיות בעתיד‪.‬לחוש‬ ‫אמפטיה כלפי האחר ולרכוש אמפטיה‪.‬למעשה בעבודתו הראשונה הוא חשב‬ ‫שהעצמי הוא דבר מעורפל וחסר משמעות מבחינה מדעית‪ .‬רוג'רס חש שהוא צריך הגדרה ברורה של המונח‪ .‬יונג התיחס‬ ‫לעצמי ככוח לא מודע‪ .‬‬ ‫מחקרים על התפתחות העצמיך על פי האפן בו ילדים מביטים במראה מצאו כי זיהוי העצמי הוא תהליך מתמשך‬ ‫אשר מתחיל בגיל ‪ 4‬חודשים‪ .(ideal self‬הוא תפיסת העצמי שהאדם הכי היה רוצה להחזיק בה‪ .‬‬ ‫‪ The Q-sort technique‬רוג'רס החל את מחקריו בהקלטת ראיונות של מטופלים ומיון כל המילים המכוונות‬ ‫לעצמי תחת קטגוריות שונות‪ .(consciousness & mind‬יכולת‬ ‫זו היא חשובה ביותר והיא מאפשרת לנו להיות מודעים גם לעצמנו לתחושותינו וגם לתחושתם של אחרים‪ .‬זה כולל את התפיסות‬ ‫והמשמעויות שבאופן פוטצניאלי רלוונטים לאותו אדם ושהמשמעות שלהם רבה בעיני אותו אדם‪ .‬‬ ‫העצמי האידיאלי )‪ .‬‬ ‫‪58‬‬ .‬קצת פחות מאפיינות אותו‪ .‬הוא גם‬ ‫התרשם משימושי העצמי הרבים של הקליינטים‪ .‬ואילו רוג'רס משתמש בעצמי כמשהו שאנו תופסים אותו‬ ‫ומודעים לו)‪.‬המסלול של חוויות‬ ‫ותפיסות הידוע כעצמי הוא למעשה זמין רק במצב של הכרה‪ .‬יפה ששמתם לב) שחלקן כוללות את התכונות שהכי‬ ‫מאפיינות את הנבדק‪ .‬וכן הלאה‪ .‬תוך כדי שהוא הקשיב לקליינטים חושפים את‬ ‫בעיותיהם וגישתם לחיים הוא מצא שהם נוטים להשתמש במונחי ה"עצמי"‪" .‬‬ ‫זיהוי של איבר ספציפי במראה יתרחש רק בסביבות גיל שנה‪.‬העצמי לא עושה‬ ‫כלום ולאינדיבידואל אין עצמי ששולט בו‪ .‬למרות שאנשים חווים דברים שלהם הם אינם‬ ‫מודעים תפיסת העצמי מבוססת בעיקרה על הדברים הנתפסים במודע‪ .‬‬ ‫רוג'רס מציין שהוא לא התחיל את עבודתו אם תפיסה ברורה של העצמי‪ .Q-sort‬‬ ‫מטרתה של טכניקה זו היא להעריך את התפיסה העצמית‪ .‬הנבדקים מתבקשים לקרוא את הכרטיסיות (בערך ‪ )100‬ולסדר אותם בקבוצות לאו דווקא שוות‬ ‫(דוגמא‪ -2-4-8-11-16-18-16-11-8-4-2:‬התפלגות נורמלית‪ .‬‬ ‫האם תפיסת העצמי היא יחודית לאדם?‬ ‫לעתים בעלי כלבים שמים את את הכלב מול מראה‪ .‬הפיכתו לדבר‬ ‫הניתן להערכה ושניתן להשתמש בו ככלי מחקר‪.‬אחרי מחקר מוקדם עם ראיונות מוקלטים הוא החל להשתמש בטכניקת ה ‪.‬עד קבוצת התכונות שאינה מאפיינת את הנבדק‬ ‫כלל‪ .‬האם הכלב מזהה את עצמו? מחקרים מצאו כי חיות‬ ‫הנחותות מהיונקים העליונים (בני אדם וקופים אני מניח) לא יזהו את עצמם‪ .‬בקלף אחד יכול להיות כתוב "מוצא חברים בקלות" ובאחר " יש בעיות בביטוי‬ ‫הכעס" ‪ .‬אינה יכולה‬ ‫להחקר בצורה אובייקטיבית (יש לשים לב כי רוג'רס השתמש במושג העצמי בשונה מקארל יונג‪ .‬שימפזים יזהו את עצמם בהנחה‬ ‫שכבר נחשפו למראות‪ .‬‬ ‫זיהוי העצמי יכול להיות קשור להתפתחות המודעות והן להתפתחות השכלית )‪ .‬רוג'רס האמין שהגדרה כזו של העצמי‬ ‫היא נכונה וחיונית למחקר‪ .‬העצמי מיצג מערכת מסודרת של תפיסות‪ )2 .‫שתי נקודות הרואיות לציון לפי התפיסה של רוג'רס הם ‪ )1‬העצמי הוא לא איש קטן בתוכנו‪ .‬התפיסה של העצמי ככולל בתוכו אינפורמציה המצויה בתת מודע‪ .‬מאין אב טיפוס של האישיות‪ .‬במבחן זה נותן הנסיין למטופל קלפים אשר כוללים‬ ‫הצהרות על תכונות מסויימות‪ .‬אני‬ ‫מאוכזב מעצמי" ועוד‪ .‬הבין רוג'רס שהעצמי הוא מבנה פסיכולוגי שאנשים מביעים את עולמם דרכו‪ .‬דגים לעומתם יתקפו את הדמות‪.

‬‬ ‫רשימת תארים ודיפרנציאל סמנטי ( ‪ .‬הדבר עוזר בכך שככל שהשוני גדול יותר כך מורת הרוח גדולה יותר וגדול הסיכוי‬ ‫שהנבדק ינשור מהקולג'‪.‬בשנות‬ ‫החמישים פורסם מחקר שנקרא "‪ 3‬הפרצופים של אווה"‪ .‬אצל גברים הוא הולך ומצתמצם (וההערכה העצמית עולה)‬ ‫ואילו אצל הנשים הוא הולך וגדל (והערכה העצמית יורדת)‪ .‬חוות הדעת שניתנה על כל מהן הייתה שונה‪.‬הנבדק מדרג את המושג על סקאלה בת ‪ 7‬דרגות‬ ‫המפרידות בין מושגים קוטביים (דוגמא‪-1 :‬חזק ‪ -7‬חלש )‪ .‬ובעוד שבגיל ‪ 14‬המרחק הוא שווה‪ .‬‬ ‫‪ Robins‬בחנו שינוים בהערכה העצמית מן ההתבגרות ועד לבגרות מוקדמת‪ .‬ה ‪ Q-sort‬מביא ליצוג‬ ‫שיטתי של תפיסות הנבדק כלפי השדה הפנומנולוגי שלו‪ .‬‬ ‫נראה אם כך כי העצמי האידיאלי משופע מצפיות החברה וככל שאנו קרובים יותר לעמידה בציפיות החברה כך‬ ‫ההערכה העצמית שלנו עולה‪.‬מהם המאפינים של נשים וגברים בעלי הערכה עצמית‬ ‫גבוהה בגיל זה? נשים מאופיינות במערכת יחסים יציבה ואילו גברים בריחוק רגשי ושליטה על מערכת היחסים‪.‬ניתן לטעון כי לאנשים יש יותר מתפיסה אחת של‬ ‫‪59‬‬ .‬הדבר מביא ליכולת מדידה כמותית של ההבדלים בין העצמי לעצמי האידיאלי‪ .‬הנבדק ידרג את העצמי ואת העצמי האידיאלי על‬ ‫סקאלה המצויה בין ‪ 2‬שמות התואר הקוטביים‪.‬שלושתן ערכו את המבחן והתוצאות‬ ‫נבדקו ע"י ‪ 2‬פסיכולוגים אשר לא ידעו שמדובר באותו אדם למעשה‪ .‬כלומר לאוסף התכונות אותם הוא היה רוצה‬ ‫שיהיו לו‪ .‬דרך זו התפתחה‬ ‫כמדד של גישות ומשמעויות של תפיסות שונות יותר מאשר מבחן ספציפי של האישיות‪.‬ומחלק אותם לערימות אשר גודלן‬ ‫ומספרן נקבע מראש ולא בצורה הנראות לו (לנבדק) הכי הגיוניות‪.‬אך הפעם המטלה מכוונת לעצמי האידיאלי‪ .‬יחד עם זאת אין מבחן אחד סטנדרטי‪ .‬הן נקראו אווה הלבנה אווה השחורה וג'יין‪ .‬‬ ‫חפיפה בעצמי האידיאלי‪ :‬שינויים בין המינים לאורך זמן‬ ‫תפיסת רוג'רס את העצמי האידיאלי ושיטת ה‪ q-sort‬בה השתמש משפיעה על המחקר עד ימינו‪Block and .‬‬ ‫ההערכה שהתבסה על המבחן בהחלט התאימה לתיאור הדמויות שניתנו ע"י פסיכיאטרים שבדקו את הבחורה‬ ‫בעלת פיצול האישיות‪.‬‬ ‫לדפרנציאל הסמנטי יש את הפוטנציאל להיות אומדן לאישיות‪ .‬‬ ‫כמו ה‪ Q-sort-‬בטכניקת השוני הסמנטי גם המושגים המוצגים לנבדק וגם הסקאלה שעל פיה הוא צריך לדרג הם‬ ‫אינם ניתנים לשינוי על ידי הנבדק‪ .‫בשלב הבא ה –‪ Q-sort‬מערב מטלה בה הנבדק ממיין מספר הצהרות כתובות על ה"העצמי" מההכי אופיינית‬ ‫להכי פחות אופיינית‪ .‬מבנה זה מבטיח איסוף נתונים המתאימים לניתוח סטטיסטי אך כמו ה‪Q--‬‬ ‫‪ sort‬גם מבחן זה אינו גמיש במיוחד‪ .‬ישנם מבחר סולמות שונים אשר‬ ‫הבודק יכול להתאים אותם בהתאם לבעיה בה הוא עוסק‪ .‬בכל מקרה המבחן אינו מייצג את המכלול הפנומנולוגי‬ ‫של הנבדק מאחר שהנבדק משתמש בהצהרות שנכתבו מראש ולא באלו שלו‪ .‬האם מתרחשים שינוים בההערכה‬ ‫העצמית התקופה זו? התשובה אותה הם נותנים היא שזה תלוי מגדר‪ .‬אצל הגברים ההערכה העצמית עולה‬ ‫בשנים הללו (בין ‪ 14‬ל‪ )23-‬ואילו אצל הנשים היא יורדת‪ .‬ההערכה העצמית נמדדה על ידי המרחק בין העצמי‬ ‫לעצמי האידיאלי‪ .(Adjective checklist and semantic differential‬דרך נוספת לגרום‬ ‫לנבדק לדווח על העצמי היא לבקש ממנו ליצור רשימה של שמות התואר שהכי מאפיינים אותו‪ .‬המחקר עסק באישה בעלת ‪ 3‬אישיות שונות שכל אחת‬ ‫מהן דומיננטית בזמן אחר‪ .‬‬ ‫ה‪ .‬הנתונים המגיעים הם אמינים ורלוונטים למחקר‪ .‬לדוגמא לתת לנבדק לדרג את עצמו מול חבריו לקולג'‬ ‫על סולמות שונים הנעים בין מושגים כמו ליברלי מול שמרני או למדן מול בליין‪ .‬‬ ‫הדגמה על האופן בו יכול מבחן השינוי הסמנטי לשמש להערכת אישיות הוא במקרה של פיצול אישיות‪ .‬וכך לבדוק עד כמה הנבדק רואה‬ ‫את עצמו דומה לחבריו לקולג'‪ .Q-sort -‬רשימת שמות התואר והדיפרנציאל הסמנטי כולם מתאימים לגישה הפנומנולוגית של רוג'רס הדוגלת‬ ‫בדיווח עצמי‪ .

‬ובוחן דרכים‬ ‫שונות לצבירת מידע חדש ואפקטיבי‪ .‬שליטה סביבתית‪ .‬‬ ‫עקביות עצמית והתאמה‬ ‫התפיסה כי האורגניזם נע קדימה ושאף למיצוי עצמי לא נחקרה באופן אמפירי‪ .‬על פי רוג'רס השאיפה הפנימית שלנו‪.‬ולכן הוא הסיר את הדגש מהפחתת המתח בהתנהגות ובחר לשים את‬ ‫הדגש על ההגשמה העצמית‪ .‬‬ ‫הגישה מציינת את התפתחותו של כל אדם בצורה שונה אך מדגישה את הסיפוק וההנאה הנגרמות כתוצאה‬ ‫משאיפתו של האורגניזם להתפתח‪.‬‬ ‫לעבור מתלות לעצמאות‪ .‬לדוגמא‪ :‬אדם שעבר עבירות‬ ‫פליליות הקשורות בכספים‪ .‬רוג'רס היה מודאג משהו מהמשתנים של התפיסה שלו‪ .‬‬ ‫יחד עם זאת‪ .‬בצורה פואטית הוא תאר את החיים‬ ‫כתהליך אקטיבי‪ .‬אינדיבידואלים פועלים בצורה התואמת את תפיסת העצמי שלהם‬ ‫‪61‬‬ .‬‬ ‫יחסים חיוביים עם האחר‪ .‬אוטונומיה‪ .‬הוא מעולם לא פיתח מדד להערכת‬ ‫המוטיבציה של המיצוי העצמי‪ .‬חלם‬ ‫טובים חלקם‪ .‬וצמיחה עצמית‪ .‬חזק‪ .‬נמצא שאנשים מאושרים יותר כאשר הם משיגים מטרות החופפות את‬ ‫השאיפה העצמית שלהם‪.‬מרכיב הצמיחה העצמית הוא דומה‬ ‫מאוד לתהליך כפי שראה אותו רוג'רס ולשאיפה למיצוי עצמי‪ .‬רוג'רס שם את הדגם על השינויים באישיות‪ .‬אחד מהם מערב כ‬ ‫סולם בן ‪ 15‬שלבים אשר מעריך את היכולת לנהוג באופן עצמאי‪ .‬קבלה עצמית או הערכה עצמית‪ .‬במהלך השנים מספר סולמות פותחו להערכת המיצוי העצמי‪ .(congruence between self and experience‬על פי רוג'רס האורגניזם שואף לפעול בצורה עקבית‬ ‫בהתאם לציפיות העצמי ובחפיפה בין תפיסת העצמי והניסיון שלו‪" .‬‬ ‫רוג'רס בחר לדבוק בהנחה זו (של מוטיבציה למימוש עצמי) ולא להתפזר‪ .‬ובמרכזה של מערכת זו נמצא העצמי‪ .‬לעבור תהליך של שיביא למצב של חרות וחופש ביטוי‪.‬‬ ‫יותר מאוחר‪ .‫העצמי‪ .‬בשאלון של ריף אדם אשר שואף לצמוח )‪(grow‬‬ ‫הוא אדם אשר חש צורך להמשיך להתפתח ולמצות את הפוטנציאל שלו‪ .self actualization‬פרויד הביט על מרכיבי האישיות העיקריים כיציבים באופן יחסי והוא‬ ‫פיתח תיאוריה מורכבת של מבנה האישיות‪ .‬האינדיבידואל מפתח מערכת ערכים‪ .‬מממצב של נוקשות וקיבעון‪ .‬ובטחון ביחסים בין אישיים‪ .‬ברוב המקרים ההתנהגויות של האוגניזם הן‬ ‫אלו אשר עקביות לתפיסת העצמי שלו"‪.Q-sort‬אולפ פסיכולוגים כיום מציעים כי לאדם יש כמה "עצמי"‪ .‬‬ ‫הרעיון של מיצוי עצמי כולל בתוכו את הנטייה של אורגניזם להפוך מישות פשוטה ובסיסית לדבר מורכב יותר‪.‬קריטית הרבה יותר לתיאוריה‬ ‫ולמחקר היה הדגש ששם רוג'רס על העקביות העצמית)‪ (self-consistency‬והתאמה בין העצמי‬ ‫לחוויה)‪ .‬שהמבחנים הללו אינם משיגים משתנים מהתת מודע ושהמבחנים ניתנים לסילוף הגנתי‪ .‬וגמיש שואף לצמוח ולגבוה‪.‬הניקוד בשאלון זה נמצא תואם לשאלונים אחרים בנושאים הללו כמו גם‬ ‫לדירוגים בלתי תלוים בהם הפרט מדרג את מימושו העצמי‪.‬רעים‪ .‬‬ ‫תהליך‬ ‫הגשמה עצמית ‪ .‬הניח ריף )‪ (Ryff‬תפיסה רחבה יותר של בריאות מנטלית חיובית הכוללת בתוכה קבלה עצמית‪.‬‬ ‫עצמי זה מוצג באמצעות מדיים כמו ה‪ .‬‬ ‫רוג'רס ראה באדם כנוטה לנוע קדימה‪ .‬חלקם באים לידי ביטוי בהווה וחלקם פוטנציאלים לעתיד‪ .‬האינדיבידואל מארגן‬ ‫את ערכיו ותפקודיו בכדי לשרת את העצמי‪ .‬פרויד ראה באדם‬ ‫מערכת הבנויה על אנרגיה ובהתאם לכך הוא פיתח תיאורה על פיה אנרגיה זו משתחררת מועברת או מצטברת‪.‬לנסות דברים חדשים‪ .‬אך היה תורם כסף רב‪.‬קבלת רגשות‬ ‫של האחר‪ .‬משווה אותם לגזע עץ על שפת האוקיינוס (???) שנשאר זקוף‪ .‬‬ ‫לפי תפיסת העקביות העצמית האורגניזם אינו מחפש כיצד להשיג הנאה ולהימנע מסבל אלא הוא מנסה לשמור‬ ‫על עצמו עקבי‪ .‬אך רוגר'ס טען‬ ‫שמבחנים אלו הם מדד אמין להמשגת העצמי והעצמי האידיאלי‪.‬‬ ‫עצמי אחד או רבים? רוג' רס מדגיש את תפיסת העצמי כמבטאת מסלול מסודר של תפיסות המקושרות לעצמי‪.‬היא‪ .

‬הרעיון שאנשים ינסו לשלב את תחושותיהם עם הצורה בה הם רואים‬ ‫את עצמם‪ .‬‬ ‫רוג'רס הדגיש את ההתאמה בין העצמי לבין הנסיון‪ .‬מחקרים מוקדמים בנושא מצאו כי נבדקים היו איטיים יותר בקבלת מילים מאיימות על‬ ‫אישיותם מאשר מילים אחרות‪ .‬‬ ‫ברוב המקרים אנו מודעים לחוויותינו‪.‬הקשר בין החוויה לבין תפיסת העצמי שלנו הוא המפתח לתחושתנו‬ ‫(גם אם החוויה חיובית)‪.‬לפעמים‬ ‫אנו בכל התפקידים ממש באותו היום‪ .‬עובדים‪ .‬דיכאון‪ .‬הייתה שונות גבוהה יותר בזיכרון מאשר אצל נבדקים מסתגלים (לא פנו לטיפול‬ ‫‪61‬‬ .‬אחרים רואים את עצמם כדמויות שונות המותאמות לתפקיד הנדרש‪ .‬הרעיון הוא שאנשים ינסו ליצור תאום בין איך שהם‬ ‫מרגישים לבין איך שהם מציגים את עצמם‪ .‬‬ ‫‪ 2‬מנגנונים נוספים הם עיוות )‪ (distortion‬משמעות החוויה והכחשה )‪ (denial‬של קיום החוויה‪ .‬הנבדקים נטו להתעלם מגירויים מאיימים‪.‬לדוגמא‪ .‬ולכן תנהג בצורה התואמת את תפיסתך העצמית‪.‬מאהבים‪.‬אנחנו ילדים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם אתה תופס עצמך כאדם נטול‬ ‫שנאה ואתה חווה שנאה אז ישנו חוסר עקביות ‪ .‬אולם לעתים אנו גם חווים חוויות כמו איומים שבאים בסתירה לתפיסת‬ ‫העצמי שלנו ואנו לא מאפשרים להם להפוך להיות במודע שלנו‪ .‬עיוות היא‬ ‫תופעה יותר שכיחה המאפשרת לנו לחוות את החוויה אך באופן מעוות כך שתיראה מתאימה לתפיסת העצמי‬ ‫שלנו‪ .‬כאשר אדם המחשיב את עצמו כחם ואמפטי אבל מתייחס לסביבה באכזריות ישנה‬ ‫חוסר התאמה )‪.‬תהליך זה נקרא ‪( subception‬תת תפיסה נראה‬ ‫לי) אנו מזהים את החוויה אשר אינה תואמת את תפיסת העצמי שלנו כשהיא בדרכה למודע (לפני שהיא מגיעה‬ ‫למודעות) ובוחרים בתגובה של הגנה‪ .‬לדוגמא אנשים אופטימיים שינו את "חסר תקווה" ל"מלא תקווה"‪ .‬תפיסה אחרת היא שהשונות היא‬ ‫טובה משום שהיא מאפשרת גמישות והסתגלות לתפקידים רבים‪.‬על פי מחקרים אלו‬ ‫כאשר ישנה שונות גדולה (עצמי לא עקבי) יש נטיה לחרדה‪.‬הערכה עצמית נמוכה ודרעקים אחרים‪.‬‬ ‫המחקרים האחרונים תומכים בגישתו של רוג'רס ונותנים עדיפות לתפיסת עצמי עקבית‪ .‬‬ ‫מה עדיף‪-‬תפיסה עקבית או תפיסה משתנה של העצמי?‬ ‫ביומיום אנשים משחקים תפקידים חברתיים שונים‪ .‬כאשר המצב מתרחש האדם‬ ‫אינו מודע לו והדבר מוביל לחרדה‪.‫אפילו אם הם אינם מודעים להתנהגות זו‪ .‬אצל אנשים לא מסתגלים (פנו‬ ‫לטיפול פסיכוטרפי אשר כשל)‪ .‬האם אינדיבידואל חווה מצב של חוסר עקביות התנהגותי בו אין תאום‬ ‫בין העצמי לבין ההתנהגות בפועל? ובמידה והא חווה זאת כיצד יוצרים יציבות והתאמה? על פי רוג'רס אנו חווים‬ ‫מצב זה כאשר ישנה סתירה בין העצמי הנתפס לבין החוויה הממשית‪ .‬נבדקים גם עיוותו את המילים כך שיתאימו לתפיסת העצמי‬ ‫שלהם‪ .‬חברים‪ .‬‬ ‫מחקרים על עקביות העצמי והתאמה‪.‬אדם המחשיב את עצמו כחם ואמפטי יתנהג לסביבה‬ ‫בהתאמה לתחושות אלו‪ .‬‬ ‫תפיסת מילים‪ .‬לדוגמא‪ :‬אם אני תופס את עצמי כסטודנט גרוע ואני מקבל ציון גבוה במבחן אז אני אגיד (ואחשוב) שזה‬ ‫בגלל שהמבחן היה קל או שהיה לי מזל‪ .(incongruence‬‬ ‫מצב של חוסר התאמה ותהליכי הגנה‪ .‬בדוגמא זו רואים שגם חוויה חיובית כמו קבלת ציון טוב הופכת להיות‬ ‫מקור להפעלת מנגנוני הגנה ולדחיית חרדה‪ .‬סטודנטים‪ .‬רוג'רס טוען כי שונות רבה‬ ‫מידי בתפיסת העצמי אינה בריאה מנטלית כי זה מצביע על עצמי לא מאוחד ‪ .‬מחקר נוסף מצא כי מילים התואמות את תפיסת העצמי שלנו קל לנו יותר לשלוף מהזיכרון מאשר‬ ‫מילים שאינן תואמות את תפיסת העצמי שלנו‪ .‬ומצב זה גורם למתח ולבלבול פנימי‪ .‬אנשים מסויימים רואים את עצמם כאותה דמות בסיסית המשחקת מס'‬ ‫תפקידים שונים‪ .‬‬ ‫זכירת תארים‪ .‬כצפוי‪ .‬הכחשה הוא‬ ‫תהליך השומר על מבנה העצמי מחוויות הסוטרות אותו על ידי כך שהוא מתכחש לקיומה של החוויה‪ .‬ומנסים להתכחש למודעות של אותה חוויה אשר נתפסה במעורפל ואינה‬ ‫תואמת את מבנה העצמי שלנו‪.

‬או בקיצור מיצוי עצמי ‪ .‬אוטונומיה גדלה‪.‬כחלק מתהליך זה אנו שואפים ליצור התאמה בין העצמי לבין החוויה‪.‬ב‪ 1959‬פרסם רוג'רס את תפיסתו על‬ ‫הצורך בהתייחסות חיובית ‪ .‬שאחת מהם היא משעשעת והשניה לא‪ .‫או כאלו שהטיפול הוכתר אצלם כמוצלח)‪ .‬השורה התחתונה היא שתפיסתנו העצמי משפיעה על התנהגות‬ ‫הסובבים אותנו כלפינו משום שהם מושפעים מהצורה בה אנו מתנהגים (שהיא תוצר לוואי של תפיסתנו‬ ‫העצמית)‪.)the need for) positive regard‬הצורך בהתייחסות חיובית כולל חיפוש אחר חום‬ ‫חיבה‪ .‬חיי חברה הולכים וגדלים‪ .‬מאשר תיאורים אשר אינם תאמו את תפיסה זו‪( .‬בניסוי שנערך בנושא נלקחו נבדקים חלקם בעלי הערכה עצמית נמוכה וחלקם בעלי הערכה עצמית גבוה‬ ‫ושמו אותם במצב אשר גרם להם לחוש רגשות שליליים‪ .‬העצמי נהיה חלק נפרד‬ ‫מהשדה הפנומנולוגי ומתפתח בצורה יותר ויותר מורכבת‪ .‬לסדק בין האדם לבין העצמי שלו‪ .‬התפתחות‪ .‬לפער בין החוויה לבין‬ ‫תפיסת העצמי הוא ברצונו של הילד לחוש אהבה‪.‬כאשר נוצר העצמי‪ .‬מחקרים מצאו כי אנשים‬ ‫בעלי הערכה עצמית נמוכה הם בעלי פחות מוטיבציה לשנות מצבי רוח רעים מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית‬ ‫גבוהה‪ .‬אולם אם‬ ‫ההורים מעניקים לילדם חיבה רק בתנאים מסוימים ‪.‬‬ ‫אולם בשל חוויות העבר עם התייחסות חיובית מותנית אנו עלולים להתכחש או לעוות חוויות המאיימות על‬ ‫מערכת העצמי שלנו‪.conditional positive) regard‬יחס חיובי מותנה)‪.‬הבדל זה בזיכרון בלט במיוחד בקושי של נבדקים עם קשיי הסתגלות‬ ‫לזכור גירויים לא עקביים‪.‬מחקרים המראים שאנשים מנסים להשאר צמודים לתפיסת העצמי‬ ‫שלהם וסיטואציות הסוטרות את תפיסה זו זוכות להתעלמות או להכחשה‪ .‬‬ ‫גדילה והתפתחות‪.‬‬ ‫ממצא נוסף הוא שאנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים להצמד לתפיסת העצמי השלילית שלהם עד כדי כך‬ ‫שהם נמנעים מלבצע פעולות אשר ישפרו את מצב רוחם ויעלו את הערך העצמי שלהם‪ .‬הרוב הגדול של בעלי ההערכה העצמית הגבוהה בחרו‬ ‫לצפות בקלטת הוידאו המשעשעת בכדי לשפר את מצב רוחם ואילו רוב הנבדקים בעלי ההערכה העצמית הנמוכה‬ ‫בחרו שלא לצפות בה ולהשאר במצב הרוח השלילי‪.‬ונראה אצל ילדים כצורך באהבה ובחיבה‪ .‬‬ ‫האדם באופן בסיסי שואף למימוש עצמי‪ .‬כבוד‪ .‬תהליך הגדילה כולל מורכבות‬ ‫גדולה‪ .‬יש לנו אם כך‪ .‬‬ ‫הילד יתכחש לחוויה כאשר היא סותרת את תפיסתו העצמית‪ .‬רוג'רס האמין שהרצון להתפתח קיים אצל כולם‪ .‬‬ ‫מחקרים שונים גם חיזקו את העמדה של רוג'רס כי אנשים מתנהגים בהתאם לתפיסתם העצמית‪ .‬‬ ‫הצורך בהתייחסות חיובית‪ .‬לאחר מכן נתנו להם את האפשרות לצפות באחת משתי‬ ‫קלטות וידאו‪ .‬במחקר נמצא‬ ‫כי אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים יותר לרמאות מאשר אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה‪ .‬אם ההורים מעניקים לילדם יחס חיובי‬ ‫ללא תנאי )‪ .‬מפתח האינדיבידואל צורך‬ ‫‪62‬‬ .(positive regard‬אם הילד יגש שהוא "זכה בהוריו" לא יהיה לו צורך להתכחש לחוויות‪ .‬סימטיה וקבלה‪ .‬רוג'רס בתחילת דרכו לא התייחס‬ ‫לגורמים להתפתחות הפער בין החוויה לעצמי שהביאו לצורך במנגנוני הגנה‪ .‬מחקר שונה באותו רעיון הראה כי אנשים שחושבים כי ישנה נטיה לחבב‬ ‫אותם מתנהגים בצורה המביאה אחרים לחבב אותם ואילו כאלה שרואים את עצמם כמתקשים למצוא חברים‬ ‫יתנהגו בצורה המרתיעה חברים פוטנציאלים‪ .‬הוא לא קיים מחקרים ארוכי טווח בנושא ולא‬ ‫מחקרים על יחסי ילדים הורים ‪ .‬יש קשר בין תפיסת העצמי לזיכרון‪ .‬‬ ‫במחקר המשך נמצ א גם כי תיאורים של אחרים את הנבדק נזכרו טוב יותר על ידיו כאשר תאמו את תפיסת‬ ‫העצמי שלו‪ .‬המקור לאי הדיוק בתפיסת העצמי‪ .‬הסיבה‬ ‫נעוצה בכך שרמאות אינה סותרת את דעתם על עצמם (כלומר הדעה שלהם על עצמם שלילית באופן יחסי ולכן‬ ‫אין להם בעיה לנהוג באופן שלילי)‪ .‬הטלה של תנאים על ערכו של הילד מובילה‬ ‫לתכחשות לחוויות‪ .‬קיצר‪ .‬לפיו‪.‬‬ ‫לרוג'רס אין למעשה תיאוריה בנושא של גדילה והתפתחות‪ .‬וואו)‪.‬‬ ‫רוג' רס לא חש צורך להשתמש במניעים ודחפים בכדי להסביר את הפעילות מכוונת המטרה של האדם‪ .

‬הסיקו שהם חשובים‪.‫התייחסות חיובית‪ .‬והילדים שאמהותיהם הביעו דאגה והעניקו תשומת לב‪ .(democratic practices‬הורים לילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה החליטו על‬ ‫מספר גדול של חוקים והקפידו לאכוף אותם‪ .‬הערכה‬ ‫עצמית )‪ )self-esteem‬אם כך היא שיפוט עצמי של הערך שלך ולא גישה רגעית אשר ספציפית למצב מסוים‪.‬תומכת‪ .‬הפעילו יותר דמיון והייתה להם היכולת לפתור יותר בעיות‪ .‬אם התנהגותו של הילד רעה או שהוא עצמו רע‪.‬ומביעה חום כלפי הילד‪ .‬התגמול התבטא בהבעת חיבה כלפי הילד‪ .‬אולם הטיפול בתוך המסגרת לא היה כפייתי והתחשב בזכויותיו‬ ‫‪63‬‬ .‬התפתחות בריאה של העצמי מתרחשת כאשר הילד יכול להתבטא‬ ‫בחופשיות‪ .‬נטה גם לקבל את ילדיו‪.‬נמצא כי התפתחות האינדיבידואל נעשית תוך כדי התחשבות בעצמי‪ .‬רמת‬ ‫הקבלה)‪ (degree of acceptance‬כאשר הסביבה מקבלת מתעניינת‪ .(permissiveness and punishment‬הנתונים מראים כי הורים לילדים בעלי הערכה‬ ‫עצמית גבוהה היו בעלי דרישות ברורות שנאכפו בתקיפות‪ . (reflected appraisal‬בתהליך‬ ‫זה הם לוקחים את דעת הקרובים להם עליהם ומושפעים ממנה בשיפוט העצמי שלהם‪.‬ילדים להורים עם גישה זו הראו התפתחות‬ ‫אינטלקטואלית‪ .‬‬ ‫להערכות הסובייקטיביות של ההערכה העצמית היו מספר התנהגויות הצמודות להם‪.‬מרדנות אגרסיביות ונטייה לכעס‪ .‬‬ ‫הפרקטיקות הדמוקרטיות )‪ .‬בטחון רגשי‪ .‬ילדים להורים שתלטנים ולא קרובים לילדיהם הראו חוסר‬ ‫יציבות‪ .‬מקוריות‪ .‬נטו להעניש ולא לציין לשבח ונטו לכפות יותר מדי כוח ופחות מדי אהבה‪.‬‬ ‫מחקרים מראים כי קבלה וסגנון הורות דמוקרטי מקלים על הגדילה‪ .‬ההערכה שההורה מפגין כלפי הילד שלו‬ ‫מושפעת מאוד מקבלת העצמי של ההורה‪ .‬לאומת זאת‬ ‫הורים לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה העניקו הדרכה מועטה לילדיהם והיו גסים וחסרי כבוד כלפי הילד‪.‬בעלי הערכה עצמית גבוהה גם פחות נטו לקבל הערכות חברתיות של המציאות שלא תאמו את‬ ‫תפיסתם‪ .‬שיחסו לה‬ ‫משמעות‪.‬‬ ‫נמצא כי ילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה הם יותר אסרטיביים‪ .‬‬ ‫מיצוי עצמי והתפתחות פסיכולוגית בריאה‪.‬‬ ‫הורים אלו לא העניקו הדרכה לילדיהם‪ .‬‬ ‫מהו המקור להערכה העצמית? מחקרים מצאו כי דווקא מדדים חיצוניים כמו עושר‪ .‬ציונים ומעמד בעבודה אין‬ ‫להם השפעה ברורה על ההערכה העצמית כפי שניתן לחשוב‪ .‬‬ ‫‪ )2‬מתירנות וענישה )‪ .‬ההבדל בין לומר לילד "אני לא אוהב את מה שאתה עושה" לבין לומר לו "אני‬ ‫לא אוהב אותך"‪ .‬‬ ‫מחקרים תומכים בהשערה זו‪ .‬לאומת זאת במידה והילד‬ ‫יחוש הערכה שלילית‪ .‬הוא יפתח חוסר בטחון וחוסר הערכה גופני‪ .‬נקודה‬ ‫זו מודגשת ע"י פסיכולוגים רבים‪ .‬עצמאיים ויצירתיים מאשר ילדים בעלי הערכה‬ ‫עצמית נמוכה‪ .‬כלומר הורה אשר מקבל את עצמו‪ .‬לקבל את עצמו‪ .‬נראה כי התנהגות האמהות תורגמה על ידי הילדים‪ .‬אם‬ ‫הילד חש כי ההערכה שהוא מקבל מהוריו חיובית הוא יהיה מרוצה מעצמו ומצורתו‪ .‬הם נמצאו יותר גמישים‪ .‬‬ ‫מסתבר כי השיפוט העצמי של ילדים מושפע מתהליך של הערכות משתקפות )‪ .‬הנתונים‬ ‫מראים שאמהות לילדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נהלו מערכת יחסים יותר קרובה עם ילדם מאשר אמהות‬ ‫לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה‪ .‬הדגש הוא על מה שמביע ההורה כלפי הילד‪ .‬‬ ‫דאגתו העקרית של רוג'רס התמקדה בשאלה האם ילד חופשי לגדול במצב של התאמה ויגשים את עצמו או האם‬ ‫הילד יהפוך לדפנסיבי במצב של חוסר התאמה‪ .‬במילים אחרות‪.‬הדבר המשמעותי ביותר הוא תפיסת הילדים את הערכת הוריהם‪ .‬ולהיות מקובל על הוריו גם אשר התנהגותו לא תואמת בהכרח את ציפיותיהם‪ .‬במידה והצורך בהתייחסות חיובית מהסביבה נהיה חשוב יותר מהקשר לרגשות‪ .‬‬ ‫מחקרים על יחסי הורה ילד‪.‬‬ ‫במידה והילד חש כי הבעת רגשות מסוימת אינה תואמת את תפיסת העצמי שלו מוביל הדבר לעיוות או להכחשה‬ ‫של תחושה זו‪.‬לעומת זאת לתנאים בבית ולסביבה הבין אישית‬ ‫הקרובה לאדם ישנה השפעה מכרעת על השיפוט העצמי‪.‬‬ ‫איזו גישה הורית חשובה בהתפתחות ההערכה העצמית? שלושה תחומים של יחסי הורי ילד נבחנו‪ )1 .‬האינדיבואל‬ ‫יסנן חוויות מסויימות מן המודע וישאר במצב של חוסר התאמה בין העצמי לחוויה‪.‬ושליטה‪ .

‬בעלי כושר ביטוי והערכה עצמית גבוהה‪ .‬‬ ‫השורה התחתונה היא שישנה תמיכה מחקרית לעמדתו של רוג'רס שתפיסת העצמי וה ‪ -well being‬יכולים‬ ‫להשתנות במהלך החיים ושמידת התמיכה החיובית שאדם מקבל מסביבתו הקרובה יכולה לגרום לשינויים אלו‪.‬לטענתם לאנשים ישנה הערכה עצמית‬ ‫ברמות שונות בתחומים שונים ואין הערכה עצמית אחת גלובלית‪ .‬מועסקים וסטודנטים כולם נמצאו‬ ‫כמתפקדים טוב יותר כאשר הם מונעים על ידי מוטיבציה פנימית ולא על ידי תגמול חיצוני‪.‬אם כך‪ .‬הורים לילדים בעלי הערכה עצמית נמוכה החליטו על גבולות מוגדרים וקשוחים‪ .‬יחד עם זאת הראינו מחקרים המראים עד כמה גדולה‬ ‫השפעתם של ההורים על ההערכה העצמית‪ .‬והוא מוסיף כי‬ ‫תפיסת הילד את ההורה ולאו דווקא פעולות מסוימות היא החשובה‪.‬לדוגמא יכולה להיות לאדם הערכה עצמית‪-‬‬ ‫חברתית גבוהה אבל הערכה עצמית‪-‬אקדמית נמוכה‪ .‬תחרותיות ותחושת החלטיות עצמית‬ ‫נוטים להבטיח התפתחות של מוטיבציה פנימית‪ .‬נמצא כי חיזוקים יכולים להפריע להתפתחות המוטיבציה הפנימית או מעורבות בפעילות‪ .‬אמפטיה והבנה‪ .‬ומתן כבוד וחופש פעולה לאינדיבידואל בתוך הגבולות ‪ .‬למרות שיש גרסאות שונות להערכה העצמית המושג הכללי‬ ‫הוא עדין בעל ערך‪ .‬‬ ‫ישנם פסיכולוגים הטוענים כי היחס להערכה העצמית הוא רחב מדי‪ .‬הגדרות ברורות והצבת גבולות‪ .‬נסיבות המבטיחות אתגר‪ .‬האופן בו אנו חשים כלפי עצמנו משפיע על התנהגותנו בתחומים רבים‪.‫ובדעתו של הילד‪ .‬עמדתו של רוג'רס היא שבחיים המאוחרים ה‪ well-being‬מושפע‬ ‫מרמת הקבלה והיחס החיובי שמקבל האדם באינטראקציות החברתיות היום יומיות‪.‬וחופש פסיכולוגי הם בעלי סיכוי גבוהה יותר‬ ‫לפתח את הפוטנציאל היצירתי שלהם מאשר ילדים שהוריהם לא הבטיחו להם תנאים אלו‪ .‬הם יצירתיים‪ .‬לפי‬ ‫רוג'רס ילדים שגודלו על ידי הורים שהבטיחו בטחון פסיכולוגי‪ .‬‬ ‫מוטיבציה פנימית‪ :‬תקבל שכר גבוהה יותר ותהיה פחות מתעניין בעבודתך?‬ ‫האם אתה מצפה שילדים שקיבלו חיזוקים על ציור יתעניינו יותר בציור מילדים שלא קיבלו חיזוקים על פעולה‬ ‫זו? ממצאים מפתיעים תומכים בגישתו של רוג'רס המדגישה את ההגשמה העצמית וסותרים את תיאורית‬ ‫החיזוקים‪ .‬חופש פסיכולוגי נוצר באמצעות הענקת החופש לילד‬ ‫להביע את דעותיו ורעיונותיו‪.‬אם כך משכורת‬ ‫גבוהה יותר לא תגרום להנאה פחותה בעבודה‪ .‬‬ ‫‪64‬‬ .‬‬ ‫עורך המחקר טוען כי הבסיס להערכה עצמית ניתן בשלושה תנאים ‪ :‬קבלה מוחלטת או קרובה לכך של הילד על‬ ‫ידי הוריו‪ .‬הגשמה עצמית ו‪ well being‬בחיים המאוחרים‪.‬נהגו כרודנים‬ ‫דיקטטוריים ודחו כל ניסיון לגמישות‪.‬נמצא כי אנשים אשר חי הנישואין שלהם כושלים או שאינם מרוצים בעבודה שלהם‬ ‫מראים רמה נמוכה יותר של ‪ well being‬מאשר אלו המרוצים‪.‬‬ ‫מחקרים תומכים בהנחה זו‪ .‬‬ ‫מחקרי המשך תומכים בטענה כי היחס בין ההורה לילד הוא תנאי לפיתוח הפוטנציאל היצירתי של הילד‪ .‬בטחון פסיכולוגי נוצר‬ ‫על ידי הענקת תשומת לב חיובית לילד‪ .‬זאת משום‬ ‫שהעניין בפעילות פוחת והעניין בגמול עולה‪ .‬‬ ‫קשרים חברתיים‪ .‬‬ ‫אנשים בעלי מוטיבציה פנימית נמצאו כנוטים להעדיף משימות אתגריות‪ .‬‬ ‫מחקרים מאוחרים טוענים כי ההשפעות השליליות של תגמול מתרחשות רק בתנאים מסוימים‪ .‬סגנון הורות אשר מכוון לאוטונומיה מעודד התפתחות‬ ‫של מוטיבציה פנימית ולא סגנות הורות המכוון שליטה‪.‬מגיבים במאמץ ובנחישות לאחר‬ ‫כישלון‪ .‬אתלטים‪ .‬אבל כסף כנראה אינו הכול‪.‬‬ ‫צוין כי רוג'רס מדגיש את היכולת להשתנות במהלך החיים‪ .

‬רוג'רס ראה כיצד לקוחותיו (שהם‬ ‫לקוחות אחראים ולא "מטופלים" תלויים) מכחישים ומעוותים היבטים וחוויות יומיומיות בחייהם ‪ .‬יישומים קליניים‬ ‫גישה המתמקדת בפרט(‪ (person-centered approach‬התפתחה תחילה בייעוץ ובפסיכותרפיה‪ .‬שם הייתה מוכרת‬ ‫כתרפיה המתמקדת בלקוח (‪.‬יחד עם זאת‪ .‬‬ ‫רוג' רס לא הבדיל בין סוגים של פתולוגיות ולא רצה לפתח סכמה דיאגנוסטית אשר על פיה אינדיבידואל יטופל‬ ‫כמקרה ‪/‬דוגמא תחת קטגוריה זו אחרת ‪ .‬חלקם מאוששים את רעיונותיו המקוריים של רוג'רס ‪ .‬עם זאת הוא הבחין בין סוגים שונים של התנהגויות הגנתיות‪ . )client-centered therapy‬כלומר היחס אל הפרט המחפש עזרה אינו כאל מטופל‬ ‫תלוי אלא כאל לקוח אחראי‪ .‬תנאים העלולים להפריע לצמיחה מעין זו ועל התנאים‬ ‫התרפויטיים שעשויים לעזור להסיר את המכשולים בדרך למימוש העצמי של הפרט‪.‬יתר על כן‪ .‬הנושא השלישי הוא מקרי‪-‬בוחן המדגימים את הרעיונות התיאורטיים‬ ‫של רוג'רס והשפעות רחבות של התיאוריה (כמו תנועת הפוטנציאל האנושי "‬ ‫‪the humen potential‬‬ ‫‪.‬אדם כזה מכחיש את מודעותו לחוויות‬ ‫סנסוריות ורגשיות משמעותיות אשר אינן בהתאמה עם מבנה "העצמי" ואשר נתפסות כמאיימות ועל כן הן הוא‬ ‫מכחיש או מעוות אותם ‪.‬‬ ‫תיאורי התנהגויות הגנתיות אלה דומות לתיאורים שניתנו על ידי פרויד‪ .‬‬ ‫רוג'רס שם דגש על הדחף של הפרט כלפי בריאות‪ .‬מצב זה ידוע כ‪ -‬אי התאמה בין העצמי לחוויה‬ ‫(‪ )Self Experience Discrepancy‬והוא מוליד דפוס שימור קשה ומתגונן על "העצמי" מפני חוויות המאיימות‬ ‫על שלמות העצמי ומסכלות את הצורך בהתייחסות עצמית חיובית‪.1‬פסיכופתולוגיה‬ ‫אי התאמה בין העצמי לחוויה (‪:) Self-Experience Discrepancy‬‬ ‫לדעתו של רוג'רס‪ .‫פרק ‪:6‬‬ ‫‪A Phenomenological Theory:‬‬ ‫‪Applications and Evaluation of Rogers’s Theory‬‬ ‫רקע ‪:‬‬ ‫הפרק הזה יתמקד בכמה נושאים ‪ :‬האחד ‪ .‬אדם בריא מסוגל להטמיע חוויות אל תוך מבנה העצמי וקיימת אצלו התאמה )‪(congruence‬‬ ‫בין העצמי והחוויה ‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬במהלך עבודתו עם קליינטים‪ .‬הוא ניסה‬ ‫ליצור תרפיה שתאפשר להם לזנוח את העיוותים ולחקור את העצמי האמיתי שלהם ולפיכך לחוות צמיחה אישית‬ ‫‪ .)"movement‬‬ ‫א‪ .‬דוגמא שלישית להתנהגותית הגנתית הינה השלכה (‪)projection‬‬ ‫שבה הפרט מביע צורך מסוים אולם הצורך מוכחש במודעות האדם וכך ההתנהגות נראית כעקבית עם העצמי‪.‬הנושא השני הוא מחקרים עכשוויים על העצמי‪ .‬‬ ‫‪ .‬הוא אופן התמודדותן עם חוסר ההתאמה( ‪(incongruence‬בין העצמי לחוויה‬ ‫באמצעות עיוות התפיסה או מניעת כניסת החוויות אל המודע‪ .‬ההיבט החשוב של‬ ‫התנהגויות אלה עבור רוג'רס‪ .‬‬ ‫דוגמא אחרת להתנהגות הגנתית היא פנטזיה(‪ .‬כך למשל‬ ‫ברציונליזציה (‪ .‬כמו גם פתיחות לחוויות במקום לפרשן באופן מתגונן ‪ .‬‬ ‫‪65‬‬ .(fantasy‬דוגמא‪ :‬אדם שמפנטז שכל הנשים מעריצות אותו והוא‬ ‫ישלול כל חוויה שלא תואמת את הדימוי הזה‪ .‬התרפיה המתמקדת בקליינט( ‪) client-centered therapy‬של רוג'רס ‪.‬במקום לטפל במטופל כבמודל מחלה (רופא‪-‬חולה) או כבעל התנהגות אבנורמלית‪.‬תפיסת "העצמי" של‬ ‫אדם נוירוטי נבנית בדרכים שאינן מתאימות לחוויות האורגניזם‪ .‬אחרים‬ ‫מרחיבים אותם וחלק מאתגרים אותם‪ .‬מיון הגנות אלה אינו כה קריטי‬ ‫בתיאוריה הרוג'ריאנית כמו שהינו בתיאוריה הפרוידיאנית‪.‬‬ ‫אשר התפתחה מתוך תיאורית האישיות שלו‪ .)rationalization‬האדם מעוות את ההתנהגות באופן כזה שזו תוכל להפוך לעקבית עם העצמי‪.

‬רוג'רס שינה את הדגש ליועצים המתמקדים בלקוח (‪ .‬לעומת זאת‪ .‬חוסר התאמה‬ ‫בין "העצמי" ל"עצמי המחייב" מוביל לרגשות חרדה )‪ )agitiation-related emotions‬כגון ‪:‬פחד‪ .‬לעיתים קרובות שניהם עובדים‬ ‫בשיתוף פעולה‪ .Bond.‬‬ ‫איום‪.‬בשונה מרוג' רס מחקרים אלה אינם מתמקדים בסתירה שבין העצמי והחוויה אלא יותר בסתירות‬ ‫הפסיכולוגיות הפנימיות שבין "העצמי בהווה‪/‬הממשי"(‪ (actual self‬ו"העצמי האידיאלי" ‪ .‬‬ ‫היועץ(תרפיסט) לא רק משקף דברים אלא גם תופס תפקיד אקטיבי בהבנת החוויות האישיות של הלקוח‪.‫סתירה בין חלקי העצמי )‪(discrepancies among the self parts‬‬ ‫על פי רוג'רס‪ .‬חוסר התאמה בין "העצמי" "לעצמי האידיאלי"‬ ‫מוביל לרגשות עצבות(‪ (dejection-related emotions‬כגון ‪ :‬אכזבה‪ .‬ע"פ רוג'רס ‪.‬במילים אחרות‪ .‬עבודתו‬ ‫המרכזית הייתה במיפוי התנאים ההכרחיים ותיאור האירועים‪/‬מצבים שהכרחיים לקשר בין לקוח ותרפיסט כדי‬ ‫שהשינוי יוכל להתקיים ‪.‬לכן ‪.‬תרומתו היא בהבחנה בין שני סוגי עצמי‪-‬עתידיים ‪:‬בנוסף למושג‬ ‫"העצמי האידיאלי" (של רוג'רס) ‪.‬אחרים טענו שההסתגלות‬ ‫תלויה במידה שבה אדם חש שהוא דומה לעצמי הלא‪-‬רצוי או לעצמי ממנו הוא חושש ‪ .‬הפער בין דירוגי "העצמי‬ ‫בהווה" לדירוגי "העצמי האידיאלי" משמש כמדד להסתגלות כך ככל שקטנה אי ההתאמה או הסתירה בין‬ ‫"העצמי בהווה" ל"עצמי האידיאלי" ‪ .‬כך האדם מסתגל יותר‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫עם זאת‪ .‬‬ ‫תנאים תרפויטיים הכרחיים עבור השינוי‬ ‫בעבודתו המוקדמת רוג'רס שם דגש על טכניקת התרפיסט לשיקוף‪ -‬רגשות הלקוח ‪.‬העצמי המחייב" מורכב מאמונותיו של הפרט‬ ‫בנוגע לחובות‪ .‬היגינס טוען כי "העצמי האידיאלי" "והעצמי המחייב"‬ ‫משמשים כמנחים עצמיים לצורך כיוון וארגון ההתנהגות חברתית של הפרט‪ .‬דיכאון‪ .‬מחקרים רבים הצביעו על כך שבריאות והערכה‬ ‫עצמית קשורים לרעיון‬ ‫"העצמי בהווה" ו" העצמי האידיאלי"‪ Higgins.)ought self‬בעוד שמושג "העצמי‬ ‫האידיאלי" לוכד את השאיפות‪ .‬פתולוגיה פסיכולוגית נובעת מחוסר התאמה בין מושג העצמי לחוויה הממשית ‪ .‬טכניקה זו נתפסה ע"י הלקוחות כאילו התרפיסט הוא פאסיבי ‪ .‬לכן חשוב להבדיל בין שני סוגי "העצמי הללו"‪ .‬לא מתעניין ולא יורד‬ ‫לעומק דבריהם ‪.‬מה שאנו קובעים כאידיאל עבורנו‬ ‫ומה שעלינו לעשות בשל מחויבות אינם תמיד דברים זהים (דוגמא ‪ :‬אם שהאידיאל שלה הוא לבנות קריירה‬ ‫מצליחה אבל מרגישה מחויבת להיות גם אם ורעיה טובה)‪ .‬שבה התרפיסט רק "מסכם"‬ ‫או משקף את דברי הלקוח ‪.‬‬ ‫‪ Higins‬הציע תיאוריה כללית המקשרת בין העצמי והרגש ומהווה עיבוד מודרני לטענתו של רוג'רס כי סתירה בין‬ ‫העצמי לחוויה עלולה ליצור קשיים רגשיים‪ .‬מצאו‬ ‫שאנשים עם סתירה בין ה"עצמי בהווה" ו"העצמי האידיאלי" הם בסבירות לדיכאון ‪ .2‬שינוי )‪)change‬‬ ‫מרכז ההתעניינות של רוג'רס היה בפסיכותרפיה ובאופן שבו תהליך שינוי האישיות יכול להתרחש‪ .‬אולם הם גם עשויים לבוא לידי קונפליקט האחד עם השני‪ .‬נציין רק שהתיאוריות של היגינס למרות הרלוונטיות שלהם לרוג'רס‬ ‫‪.‬לא התפתחו מתחום האישיות של רוג'רס אלא יותר מתוך התחום של קוגניציה‪-‬חברתית ‪.‬התקוות והרצונות של הפרט‪" .‬לקונפליקטים כאלה צריך הלקוח להיות‬ ‫מודע ולעבוד לשם שינוי במהלך התרפיה‪ .(ideal (self‬במחקר‬ ‫זה אנשים מתבקשים לתאר את "העצמי בהווה" שלהם אל מול ה"עצמי האידיאלי" ‪ .client-(centered‬בהתפתחות זו‪.‬מחקרים עכשוויים‬ ‫רבים מתמקדים באופן דומה בתפקידן של סתירות אלו במצבים פסיכולוגיים של מצוקה‪/‬מתח‪.‬עצבות‪ .‬‬ ‫‪66‬‬ .Klein&Strauman .‬היגינס הוסיף את מושג "העצמי המחייב" (‪ .‬אחריות והתחייבויות‪ .‬עצבנות‪.‬ע"פ התיאוריה של היגינס‪ .‬הערכה‬ ‫עצמית וסיפוק בחיים תלויים יותר באי היותו של הפרט דומה לעצמי ממנו הוא חושש (‪ )feared self‬מאשר‬ ‫בהיותו כמו ה"עצמי האידיאלי" שלו‪.

‬אזי יתרחש השינוי התרפויטי‪ .‬מטפלים מעורבים וכנים חשים חופשי להיות הם עצמם‪ .‬כי הרבה אנשים שותים בכדי להוריד את רמת המודעות‬ ‫של החוויות השליליות כואבות אותן הם חוו או חווים‪.‬בדרך המשמעותית מבחינה פנומנולוגית עבור‬ ‫הקליינטים‪ .‬‬ ‫השלכות התרפיה המתמקדת בלקוח (‪:(outcome of client-centered‬‬ ‫אחת התרומות החשובות ביותר של רוג'רס הייתה פתיחת פסיכותרפיה לחקירה שיטתית‪ .‬‬ ‫‪ .‬באמצעות הקשבה פעילה המטפל חותר‬ ‫להבין את המשמעות הסובייקטיבית הרגשית של האירועים הנחווים על ידי הלקוח ונותן לו הרגשה שדבריו‬ ‫מובנים באופן אמפטי ‪.‬ואיננו משקף את דברי הלקוח בז'רגון פסיכולוגי ‪.‬נמצא כי הנסיגה הייתה פונקציה של‬ ‫שילוב של אירועים שליליים ומודעות עצמית גבוהה‪.‬‬ ‫במחקר שבדק נסיגה לשתיית אלכוהול בקרב אלכוהוליסטים משוקמים‪ .‬רוג'רס‬ ‫וקולגות ערכו מחקרים רבים בכדי לבחון את השלכות התרפיה המתמקדת בלקוח ‪.‬במערכת יחסים כזו הם מרגישים חופשי לחלוק את רגשותיהם עם הלקוחות שלהם‪ .‫רוג'רס האמין כי גורם קריטי בתהליך התרפיה הינו האקלים התרפויטי(‪ .‬‬ ‫‪ .‬מחקרים קלאסיים תמכו‬ ‫בכך שקיום שלושת מאפיינים אלה של המטפל בטיפול קשורים להצלחת הטיפול‪.‬רוג'רס לא רצה‬ ‫‪67‬‬ .‬התרפיסט יוצר מערכת יחסים בינאישית ופחות‬ ‫פורמאלית ‪.‬שלושת התנאים ששוערו על ידי רוג'רס כקריטיים לתנועה תרפויטית‬ ‫הם‪:‬‬ ‫‪ .‬אם כך ‪ .‬‬ ‫שתייה‪ .‬כנות ( ‪ – )congruence or genuineness‬מטפלים כנים מתנהגים באופן טבעי‪ .‬גם כאשר‬ ‫מדובר על רגשות שליליים כלפיהם ‪ .‬פתוחים ושקופים ואינם מציגים חזות מדעית‪/‬רפואית כלשהי‪ .‬מודעות עצמית ורגשות כואבים‬ ‫במחקר במעבדה של שתיינים חברתיים‪ .‬על כן‪ .‬הקליינט מזוכה באופן טוטאלי ללא כל תנאים‪ .‬לחוות אירועים במפגש הטיפולי בזמן‬ ‫התרחשותם‪ .(therapeutic climate‬במידה‬ ‫והמטפלים יספקו שלושה תנאים ביחסיהם עם הקליינטים שלהם‪ .‬מאפשרים ללקוח לחקור את העצמי הפנימי שלהם בביטחון‪.‬היחס החיובי הבלתי מותנה והכבוד‬ ‫שרוחש המטפל ללקוח‪ .‬מודעות עצמית גבוהה‬ ‫וחוויות של כשלון אישי‪ .‬‬ ‫עבור רוג' רס תנאים אלה הם הכרחיים ללא קשר לגישה הטיפולית שהמטפל נוקט בה‪ .‬מחקר המשך‪ .‬‬ ‫בקרב אוכלוסיות שונות ובמחקרים שונים נמצאה מערכת יחסים עקבית בין שתיה‪ .‬המטפל לא מבצע אבחון של בעיות‬ ‫הלקוח ‪ .‬הלקוחות חשים כי ניתן‬ ‫לסמוך עליהם‪ .‬מצא כי צריכת‬ ‫אלכוהול מוגברת התרחשה בקרב מתבגרים בהקשר לחוויה אקדמית עלובה רק עבור פרטים שאופיינו במודעות‬ ‫עצמית גבוהה‪ .‬רגש שלילי עדיף בעיני רוג'רס על פני העמדת פנים וזיוף מול הלקוח‬ ‫(שהלקוח בוודאי יזהה מיד אצל המטפל )‪ .2‬יחס חיובי בלתי מותנה (‪ – )unconditional positive regard‬המטפל משדר דאגה אמיתית ועמוקה‬ ‫כלפי הלקוח כבן אדם‪ .1‬התאמה או יושר‪ .‬מחקר בתחום זה מציע אם כן‪ .‬נשארים‬ ‫הם עצמם‪ .3‬הבנה אמפתית (‪ – )emphatic understanding‬מדובר על היכולת של המטפל לתפוס את החוויות‬ ‫האישיות של הפרט ואת משמעותן עבורו בזמן המפגש הפסיכותרפי‪ .‬במקום זה‪ .‬נמצא כי פרטים הגבוהים במודעות עצמית נוהגים לצרוך יותר אלכוהול‬ ‫לאחר חוויות כשלון מאשר פרטים בכל אחת משלושת הקבוצות האחרות – פרטים הגבוהים במודעות עצמי לאחר‬ ‫חוויות הצלחה ופרטים הנמוכים במודעות עצמית לאחר חוויות כשלון והצלחה‪ .‬אך לא בקרב אלה בעלי מודעות עצמית נמוכה‪.

‬לגב' אוהק היו עוד קונפליקטים‬ ‫מיניים‪ .‬להקשיב לעצמה ולבצע הערכות באופן בלתי‪-‬תלוי‪ .‬עם זאת‪ .‬התיאוריה מאחורי תרפיה‬ ‫הממוקדת בקליינט היא בעלת משמעות ‪ ":‬אם – אז" ‪.‬מידי פעם העירה על כך שהטיפול איננו תורם לה דבר‪ .‬הוא לא ניסה להדריך אותה‬ ‫אלא רק להבין אותה ‪.‬והצליחה לעשות זאת באופן נעים‪ .‬בתום הטיפול ‪ .‬‬ ‫תיאור תוצאות הטיפול – לא הובחנה התקדמות בכל התחומים‪ .‬אם קיימים תנאים תרפויטיים אזי תהליכים פנימיים‬ ‫יובילו לשינוי אישיותי‪.‬ראשית‪ .‬לכן רוג'רס החיל כלים אובייקטיבים לבחינת שינוי‬ ‫פסיכולוגי‪ .‬התפתחות של עצמי יותר חיובי ועקבי‪ .‫להישען רק על מקרי‪-‬בוחן ( ‪ (case study‬מפני שהם עלולים להיות לא אובייקטיבים ומדעיים מספיק‬ ‫בכדי לתאר הצלחת טיפול בגלל הטיות המטפל ‪ .‬תנאי‬ ‫האקלים התרפויטי נמצא כתלוי באינטראקציה המורכבת בין המטפל והלקוח ולא רק על המטפל לבדו‪.‬לכן מטרתו העיקרית של המטפל היא לספק מערכת יחסים שבה‬ ‫הלקוח יוכל לחוות את צמיחתו הטבעית לעבר עצמאות‪.‬תחילה גב' אוהק חשה מרירות כלפי המטפל על כך שהוא איננו עוזר לה‬ ‫ולא לוקח אחריות ‪ .‬‬ ‫המטפל חש יותר ויותר הערכה כלפי מאמציה של הלקוחה "לצמוח" ולהיאבק בסבל‪ .‬עם זאת‪ .‬קיים האמון ביכולתו של הלקוח‬ ‫להשתנות‪ . Oak‬‬ ‫בספרו על פסיכותרפיה ושינוי אישיות משנת ‪ 1954‬רוג'רס מציג ניתוח יוצא דופן של המקרה של גב' אוהק‪.‬התפתחות של רגשות יותר‬ ‫חיוביים כלפי האחרים וירידה בשימוש של ערכי האחר כדי להבטיח את הערכתם העצמית‪.‬גב' אוהק החלה להיות מודעת לרגשות שקודם לכן הכחישה ‪ .‬לבסוף ‪ .‬גב' אוהק האשימה את עצמה בבעיות הפסיכוסומטיות של‬ ‫בתה‪ .‬עלייה בפתיחות לחוויה‪ .‬‬ ‫תיאור הלקוחה והבעיה ‪ :‬גב' אוהק הייתה עקרת בית בשנות ה‪ 30-‬המאוחרות שלה כשהגיעה לטיפול‪ .‬היא חדלה לדחות מעליה את תפקידה כאישה והחלה‬ ‫לקבל עצמה כאדם שווה‪-‬ערך‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ .‬בסופו של דבר היא העריכה את הקשר כמשהו מיוחד‬ ‫ושונה ‪ .‬גרמה לחוסר ארגון אצל גב' אוהק והיא חשה מתוסבכת‬ ‫ונוירוטית כאילו היא מתפרקת ‪.‬עזרת‬ ‫האקלים התרפויטי התומך‪ .‬למרות שפרטיה ויישומיה השתנו עם הזמן התרפיה המתמקדת בלקוח שמרה על מאפיינים מבחינים‬ ‫התחלתיים שלה שקשורים באדיקות לתפיסת האישיות של רוג'רס ‪ .‬‬ ‫לסיכום ‪ .‬רוג'רס הוסיף בספרו שתרפיה תלויה בעומקו של הקשר ‪ .‬הכלים הללו חשפו שינויים עקביים שנוצרים בעקבות תרפיה הממוקדת בקליינט‪ :‬ירידה‬ ‫בהגנתיות‪ .‬בתחילה עלייתו למודעות של הכאב ‪ .‬היא תוארה על ידי התרפיסט כרגישה ונחושה להיות כנה עם עצמה ולהתמודד עם בעיותיה ‪ .‬היא החליטה להתגרש מבעלה ‪ .‬השכלתה‬ ‫הייתה בסיסית בלבד אבל היא הפגינה אינטליגנציה והרבתה לקרוא‪ .‬במחקר המשך בחולים סכיזופרניים‪ .‬היא‬ ‫‪68‬‬ .‬‬ ‫מקרה לדוגמא ‪A Case Example: Mrs.‬לגרום לה להעריך את עולמה ולהעביר לה את רגשות הקבלה שהוא חש כלפיה‪ .‬‬ ‫המקרה של גב' אוהק מוצג כאן כדי להמחיש ולהבין את הגישה הרוג'ריאנית‪.‬ולקח לה קצת זמן‬ ‫כדי לתאר רגשות‪ .‬גב' אוהק גילתה כיצד ההתמודדות עם‬ ‫החרדה גרמה לה בעבר לזנוח את עצמה‪ .‬באותו‬ ‫הזמן ‪ .‬בגרות ופרודוקטיביות‪ .‬עם הזמן היא פיתחה סוג של קשר עם‬ ‫התרפיסט והשוותה אותו עם המטפלים של חברותיה ‪ .‬היו לה בעיות עם בעלה ועם בתה המתבגרת‪ .‬בצרכיו של הלקוח וברצון של שני הצדדים‬ ‫שהקשר ביניהם יצמח ויהיה חלק מהתרפיה‪.‬בפגישה ה‪ 24-‬היא‬ ‫הבינה שהבעיה עם בתה קשורה להתפתחות הבגרות שלה (של גב' אוהק) ‪ .‬הינם חשובים גם עבור חולים אלה כמו גם עבור פרטים נוירוטיים‪ .‬התקדמות משמעותית הורגשה במספר תחומים‪ :‬היא החלה להרגיש טוב עם "להיות היא‬ ‫עצמה" ‪ .‬עם הזמן ‪.‬‬ ‫תיאור הטיפול‪ :‬בהתחלה גב' אוהק התמקדה בתיאור בעיותיה היומיומיות עם בעלה ובתה‪ .‬אבל מהר מאוד חש שהיא רגישה ומעניינת‪ .‬ומאוחר יותר גם נחשפה לכאב גדול‬ ‫שקיים בתוכה‪ .‬תחילה המטפל חשב שהיא ביישנית ‪ .‬לצמוח ולפעול לעבר הגשמה עצמית ‪ .‬נמצא כי שלושת התנאים הטיפוליים שהוגדרו על ידי רוג'רס‬ ‫כחיוניים להצלחת הטיפול‪ .‬גב' אוהק רואיינה ( אני מניחה שמדובר על‬ ‫טיפול) כ‪ 40 -‬פעם למשך חמישה וחצי חודשים‪ -‬אז סיימה את הטיפול‪.‬תוך ניסיון להילחם ברגשות הללו ‪ .

‬כשאנו‬ ‫משתמשים במידע מהמבחן הדיפרנציאלי –אנו לא תרים אחר יצרים או אחר אי‪-‬רציונאליות‪ .‬ממבחני השלכה אנחנו מסיקים על חרדה ועל‬ ‫קושי עם נשים ופחד שלא לספק אותן‪ . .‬חופש וספונטאניות‪.‬‬ ‫חביבותי‪ .‬ישנו גם‬ ‫השילוב המעניין של תפיסה עצמית כטוב וכגברי ‪ .‬אך גם כחלש וחסר בטחון‪.‬עם העלייה במודעות העצמית היא שינתה את חייה והפכה לאדם יותר‬ ‫מסופק ומממומש ‪.‬זאת בשל הערכתו של הפרט את‬ ‫תפיסתו על עצמו ועל העצמי האידיאלי שלו‪ . The Case of Jim‬‬ ‫נתנו לג'ים למלא את מבחן הסמנטיקה הדיפרנציאלית אשר בו הוא מדרג את מושגי העצמי שלו‪..‬כן‪ .‬רדודה‪.‬רגוע‪ ..‬לאימא יש שילוב‬ ‫מעניין של תכונות בעיני ג'ים‪ :‬ידידותית‪ .‬את העצמי‬ ‫אידיאלי שלו ושל אביו ואימו על ‪ 104‬סולמות דירוג‪ .‬ותלות ולנוע לעבר מימוש עצמי‪.‬אנו מגלים אדם שמאמין בעצמו שהוא טוב ומעוניין לעשות מעשים‬ ‫טובים‪ .‬יש לנו ערבוב של תפיסות‪ :‬מעורב ‪ .‬לסיכום‪ -‬אדם ללא עקביות של ה"עצמי" וחסר התאמה בין‬ ‫"העצמי" והחוויה‪.‬‬ ‫הרושם הזה מתחדד כשאנו משווים בין דרוג ה"עצמי" ודירוג ה"עצמי אידיאלי" ‪ .‬נראה שג'ים תופס את עצמו כהרבה יותר דומה‬ ‫לאביו מאשר לאימו‪ .‬אנחנו‬ ‫מעוניינים להבין את ג'ים דרך מסגרת ההסתכלות שלו ‪ :‬איך הוא תופס את עצמו ואת העולם הסובב אותו‪ .‬הוא נחל הצלחה ופופולאריות בתיכון ובעל קשר טוב עם אביו ‪.‬ראשית נבחן את הדרך שבה ג'ים תופס את עצמו ‪ :‬אינטליגנטי‪.‬ואילו ב"עצמי האידיאלי שלו הוא רואה את עצמו כ‪ 7-‬אזי יש פער משמעותי של חמישה שלבים‪.‬כך למשל‬ ‫אימו היא אישה חמה‪.‬דירוגים אחרים שלו מראים שהוא‬ ‫חש שלא בנוח להביע את עצמו ולהיות "משוחרר" ‪ .‬אדיב ובסה"כ כאדם טוב אשר מתעניין גם באחר ‪.‬רגועה וחיובית יותר ממנו ואילו אביו הוא חזק‪ .‬רגישה‪ .‬בדרך דומה נגלה שג'ים גם היה רוצה להיות יותר‬ ‫גמיש‪.‬מכאן התסכול שבין הפער בין העצמי הנוכחי והאידיאלי‪ .‬ישנו הרושם שג'ים היה רוצה לתפוס‬ ‫עצמו כטוב וכמסוגל ליצור קשרים בינאישיים אך בו בעת יש לו מעצורים וסטנדרטים גבוהים לעצמו ולאחרים‪.‬עצור ‪.‬דירוגיו של ג'ים אודות הוריו עוזרים לנו להבין כיצד הוא תופס את‬ ‫הוריו ביחס אליו באופן כללי וביחס לתכונות שציינו בפרט‪ .‬היות ואפשרנו לג'ים לדבר על עצמו הוא העלה‬ ‫את שאיפותיו ‪ .‫החלה לעבוד בעבודה מאתגרת ‪ .‬ניתן לחלק את התכונות באופן כללי כך‬ ‫שגי'ם רוצה להיות אדם יותר חם ויותר חזק ‪ .‬בתחומים‬ ‫הקריטיים של תכונות החום והחוזק‪ .‬אדם שחש‬ ‫פער רגשי ואינטלקטואלי בהערכתו העצמית‪ .‬‬ ‫דגש חדש בתיאוריה של רוג'רס‪:‬מאינדיבדואל לקבוצות ולחברה‬ ‫‪69‬‬ .‬חם‪ -‬קר‪ .‬‬ ‫מתוח מוסרי וצייתן‪ .‬כלומר‪.‬‬ ‫התייחסות למידע שאספנו –עם המידע ממבחן הדיפרנציאציה והאוטוביוגרפיה אנו מתחילים לקבל "תמונה" של‬ ‫ג'ים ‪ .‬והוא רואה את אביו כדומה יותר ל"עצמי האידיאלי " שלו מאשר אימו‪ .‬באופן שרירותי‪ .‬‬ ‫אנוכית ‪ .‬מאידך‪ .‬טובה ומלאת חיבה ומצד שני היא גם רודנית‪ .‬אם כך ‪ .‬‬ ‫ג'ים רוצה לחוש הרבה יותר חזק ממה שהוא מרגיש היום‪ .‬ספונטנית‪ .‬על פי רוג'רס אנו‬ ‫רואים אדם שנאבק להתנער מקיבעון‪ .‬פעיל וחרוץ‪.‬‬ ‫סמנטיקה דיפרנציאלית‪ :‬התיאוריה הפנומנולוגית‪ -‬המקרה של ג'ים‬ ‫)‪(Semantic Differential: Phenomenological Theory .‬רצונותיו וחוויותיו ועלינו להתייחס אליהם כפי שהועלו על ידו מבלי לנסות להסוות דבר‪ .‬אמיץ‪ .‬ככלל ‪ .‬רגיש‪ .‬באופן כללי‪ .‬ג'ים מעריך שהוריו קרובים יותר ממנו ל"עצמי האידיאלי" שלו‪ .‬‬ ‫מבחן כזה שונה בוודאות מרושאך בכך שהוא גלוי יותר מסמוי‪ .‬מבחן הסמנטיקה הדיפרנציאלית איננו יוצא מתוך‬ ‫התיאוריה הרוג'יראנית אך נוכל לנתח מידע מהמבחן בהקשר לתיאוריה זו‪ ..‬סולמות אופייניים היו‪ :‬שמרני‪ -‬ליברלי‪ .‬באותה העת‪ .‬בעזרת התנאים הטיפוליים שנוצרו גב' אוהק הצליחה לשבור הגנות שיצרו אי‪-‬‬ ‫התאמה בין עצמה לבין החוויה שלה ‪ .‬חרוץ ופעיל יותר ממנו‪ .‬אנוכי‪ .‬לפיכך הוא דירג את עצמו כשמרני‪ .‬בעל מסוגלות‪ .‬חם‪ .‬חזק‪-‬חלש‪.1-7‬כך שאם ג'ים דרג את עצמו כיום כ‪ 2-‬בסולם חולשה‪-‬‬ ‫חוזק‪ .‬משתוקק‪ .‬ידידותי‪.‬אינטרוברטי ‪ .‬עצמאות‪ .‬חסרת סבלנות ויצירתיות‪.‬אדיב אבל גם מסתייג ‪.‬נקבע‬ ‫ש"פער" הוא הבדל של ‪ 3‬שלבים ויותר על סולם של ‪ .‬ג'ים לא ראה פער‬ ‫גדול בין "העצמי" ו"העצמי האידיאלי" אך פערים גדולים נתגלו תחת דירוגים חשובים‪ .

‬לעבר מחקר‬ ‫שרובו הסתמכות על לימודים פנומנולוגיים ואישיים‪ .‬למרות שרמת הביטחון העצמי הממוצעת‪ /‬הטיפוסית היא די יציבה יש התנדנדות משמעותית‬ ‫יומיומית בעת שאנו חווים אירועים חיוביים או שליליים‪ .‬את ערכי הפתיחות ‪ .‬רוג'רס האמין שהגישה המתמקדת בלקוח תוכל לשנות ערכים‪.‬כלומר‪ .‬הרעיון הוא שביטחונו העצמי של‬ ‫אדם תלוי באירועים חיוביים ושליליים‪ .‬כדי לבצע שינוי כלשהו יש צורך‬ ‫במאמצים עקביים כמו אלה שמצריכה התרפיה המתמקדת בלקוח‪ .‬זאת משום שהחוקרים זיהו הקשרים חברתיים מסוימים שתורמים לתנודות יומיומית‬ ‫שאנו חשים בהערכה העצמית שלנו ‪ .‬עבודה חשובה בנושא זה היא של‬ ‫‪ .‫‪Roger’s shift in emphasis: from individuals to groups and society‬‬ ‫לאורך דרכו ‪ .‬עם זאת ‪ . Crocker & Wolfe‬החוקרים הללו התעניינו באופציות של הערכה עצמית‪.‬זה אפשר לחוקרים לראות שאכן חלה תנודה הערכה העצמית כתוצאה מקבלה‪/‬דחייה‬ ‫אצל מי שחשיבות ההצלחה האקדמית הייתה גבוהה אצלו‪ .‬ערך‬ ‫ניסוי עם סטודנטים בקולג' ‪ .‬בטחון עצמי עולה כשאנו מקבלים ציון טוב ויורד כשאנו מקבלים ציון‬ ‫גרוע‪ .‬באחד הימים הם קיבלו מכתבי קבלה‪/‬דחייה למוסדות השכלה גבוהה‬ ‫שאליהם הגישו בקשות‪ .‬‬ ‫חוסר יציבות בהערכת העצמי ואופציות ההערכה‬ ‫‪Fluctuation in self-esteem and contingencies of worth‬‬ ‫*‪ -Contingencies‬במילון מופיע "אפשרות"‪"/‬מקרה"(שלילי)‪"/‬תוכנית חירום"‪ .‬אולם הוא גם‬ ‫שינה את דעתו בנוגע למחקר‪ .‬ניתוח הניסוי הזה הוא הרחבה משמעותית לניתוח של‬ ‫רוג'רס על מושג העצמי‪ .‬בעיקר התעניין בתחום‬ ‫של נישואין ‪ .‬זאת בעיקר בגלל‬ ‫הקושי לחקור את הנושא באופן שייחשב מדעי‪.‬רוג'רס המשיך לשים דגש בעקביות על נושא העצמי‪ .‬ציון גרוע בניסויית לא יזיז לו (וההפך)‪ .‬אף אחת מהם לא הסתדרה לי‬ ‫במשפט אז פשוט תנסו להבין מההקשר‪.‬בניגוד לדעה זו‪ .‬למשל‪ :‬למי שלא אכפת לו מציוני התואר אלא רק‬ ‫מהשגת דייטים ‪.‬מושגים ותהליכים תרבותיים ושניתן‬ ‫"להצעיד" גם את החברה האנושית לעבר שינוי‪.‬לבסוף‪ .‬למרות שסוג מידע זה נחשב בעיני חוקרים אחרים ללא‪-‬‬ ‫אמפירי ‪ .‬ב‪ 25-‬השנים האחרונות הנושא שוב עלה מחדש ‪ .‬השיתוף‪ .‬‬ ‫רוג'רס מניח שתפיסת הערכה‪-‬עצמית ובטחון עצמי היא די יציבה אצל אדם‪ .‬הוא טען שזהו המבט העמוק לחוויות הפרט‪ .‬הכנות והשאיפה למודעות‬ ‫פנימית הוא ניסה להחיל על יחסים בינאישיים בקבוצה ‪ .‬מחקרים עכשוויים מציעים‬ ‫שבטחון והערכה עצמית אינם כה יציב אלא נעים בין טווחים מסוימים‪ .‬שינוי נוסף של רוג'רס הוא מעבר מטיפול אחד על אחד‬ ‫לטיפול קבוצתי‪ .‬יחסי נישואין ואלטרנטיבות לנישואין‪ .‬בהצלחות ובכישלונות הללו תלויה האופציה להערכה עצמית (‪ )contingencies of self worth‬ובה תלוי גם‬ ‫הביטחון העצמי‪ .‬‬ ‫ויותר רגיש לאפשרות שאדם מחזיק מספר השקפות שונות על עצמו והן משתנות בהתאם להקשר‪ .‬רוג'רס הרחיב את התיאוריה המתמקדת בלקוח‬ ‫לכזו שנוגעת גם ביחסים שבתוך קבוצות קטנות אותן העדיף ליצור כרב‪-‬גזעיות‪ .‬אולם ‪ .‬תנודות שהם חלק בלתי נפרד מחיינו‪.‬הפעם‬ ‫תחת תחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אשר נשען פחות על תיאוריות של רוג'רס בנוגע לתפיסת עצמי מגובשת ‪.‬אצל מי שביצוע אקדמי הוא לא מרכיב מרכזי‬ ‫בהערכתם העצמית – הייתה השפעה קטנה על ההערכה‪ .‬פנומנולוגיה ותהליכי שינוי‪ .‬חוקרים‬ ‫‪71‬‬ .‬כחוקר הוא נע ממחקר שכלל רגישות טיפולית עם הקפדה מדעית‪ .‬בנוסף ‪ Crocker & Wolfe‬טענו שאנשים נבדלים זה‬ ‫מזה בדרך שבה אירועים מערערים את הערכתם העצמית‪ .‬‬ ‫מטרות בעלות מוטיבציה פנימית ואותנטיות ‪Internally Motivated Goals & Authenticity‬‬ ‫באמצע המאה ה‪ 20-‬היה נראה שתחום חקירת מושג העצמי נמצא בירידה ושאין עניין בו‪ .‬ההיפותזה הזו אוששה אצל סטודנטים‬ ‫שהערכתם העצמית מבוססת על ביצועיהם האקדמיים‪ .‬רוג'רס טען ששינוי מתרחש יותר מהיר וביעילות בקבוצה קטנה ומחזקת‪ .‬אנשים שונים חווים סיטואציות שונות כמערערות את‬ ‫הערכתם‪ /‬ביטחונם העצמי וזה תלוי ברלוונטיות הסיטואציה עבור ההערכה העצמית של הפרט‪ Crocker .‬הסטודנטים מילאו טופס להערכת ביטחונם העצמי פעמיים בשבוע וכמו כן את‬ ‫חשיבות ההצלחה בלימודים עבורם ‪ .‬רב‪-‬תרבותיות ורב‪-‬‬ ‫לאומיות‪.

‬‬ ‫בניגוד לפעולה שנעשתה מתוך בחירה חופשית‪.‬אנשים יכולים לשנות את התנהגותם במצבים שונים‪ .‬‬ ‫האם המידה שבה אנו חשים אותנטיים מעידה על דרגת הסיפוק או על תחושת ה ‪ well-being‬שלנו? נראה שאכן‬ ‫יש קשר בין אותנטיות ובין תפקוד מלא ותקין של אדם‪ .‬יש הבדל אם אדם יזם ובחר לפעול באופן חופשי לעומת פעולה שעליו לבצע ונשלטת על‬ ‫ידי אחר ‪ .‬תופסים אותו כדבר טוב ורוצים ממנו עוד ועוד‪ .‬מוחצנים ומוסריים‪ .‬אנשים משוכנעים בכל‬ ‫שבטחון עצמי גבוה הוא טוב ואילו בטחון עצמי נמוך הוא רע‪ .‬‬ ‫האם בטחון עצמי גבוה משפר את חיינו?‬ ‫נראה שכולם יודעים מה זה בטחון עצמי‪ .‬דוגמא‪ :‬מרדף אחר כסף נראה כמו מטרה חיצונית(גמול כספי) אבל היא יכולה להגיע ממניע פנימי‬ ‫של רצון לשלוט בדיוק כמו שעבודה קהילתית (לכאורה מניע פנימי) יכולה לנבוע דווקא ממוטיבציה חיצונית‪ .‬כולנו‬ ‫מסכימים על כך שיש מצבים בהם חשנו יותר אותנטיים ויש מצבים שבהם חשנו פחות אותנטיים או מזויפים‪.‬נמצא רק קשר חלש בין בטחון עצמי גבוה ובין התפתחות חיובית בחיים‪ . Deci&Ryan‬לפרט יש רצון פסיכולוגי אינהירנטי לפעול בדרכים עצמאיות ונחושות‬ ‫בכדי לבצע פעולות שהן משמעותיות עבורו‪ .‬אבל לאו דווקא מחשבות על הערכה העצמית של אותו‬ ‫אדם כלפי עצמו‪ .‬כלומר ‪ .‬לסיכום‪ .‬אלו ממצאים שעולים בקנה אחד עם תיאורית הנחישות העצמית שהמקור הוא‬ ‫קודם כל מוטיבציה פנימית בלי קשר לתוכן המטרה‪ .‬זאת משום‬ ‫‪71‬‬ .‫בתחום יטענו שלאדם יש מספר מקורות להערכה עצמית ‪ .‬פתוחים לחוויה‪ .‬והראה שילדים אנגלו‪-‬אמריקאיים‬ ‫הראו יותר מוטיבציה פנימית כאשר החליטו דברים בעצמם‪ .‬האם מטרותיו של אדם מתאימות לכישוריו‬ ‫וערכיו או שמקור מטרותיו הוא חיצוני או כרוך ברגשות קונפליקטואלים של אשמה וחרדה? בפרק ‪ 5‬הזכרנו‬ ‫מוטיבציה פנימית שהיא הרצון לבצע פעילות מתוך עניין ולא מתוך גמול‪ .‬שתי‬ ‫נקודות שרצוי לשים לב אליהם‪ :‬האחת‪ -‬חשוב לזכור שלעיתים לא רק סוג המטרה קובע אלא גם מדוע אנו‬ ‫רודפים אחריה‪.‬‬ ‫עקביות של התנהגות מסוימת מעבר למצבים השונים משקפת אותנטיות ‪ .‬פעולת נחישות עצמית היא פעולה המתרחשת מתוך מניע‬ ‫פנימי ואשר נבחרה בחופשיות‪ .‬בנוסף נמצא שהצבת מטרות חופשיות קשורה לבריאות נפשית ופיזית בניגוד להשפעה המזיקה של‬ ‫רדיפה אחר מטרות חיצוניות או מתוך הכרח‪ .‬על פי השקפה זו‪.‬תיאורית הנחישות העצמית איננה אוניברסלית וייתכן‬ ‫שגם התיאוריה של רוג'רס צריכה להיות מוחלת על האוכלוסייה המערבית ‪.‬נמצא שככל שאנשים מרגישים אמיתיים‬ ‫ומביעים את עצמם במצב מסוים‪-‬כך הם חשים בו יותר נעים ‪ .‬כמו כן ‪ .‬זאת בניגוד לפעילויות שהן הכרח או כפייה (לא משנה אם ההכרח‬ ‫חיצוני או פנימי)‪ .‬מחקר נוסף בתחום הזה נוגע לאותנטיות)‪ )Authenticity‬המוגדרת כמידה בה אדם מתנהג‬ ‫בהתאמה לעצמי שלו (בניגוד להתנהגות על פי חוקים שמטפחים הצגה‪-‬שקרית של העצמי)‪ .‬על פי תיאורית הנחישות העצמית‬ ‫(‪ (self-determination‬של ‪ .‬פעולה שמבוצעת מתוך חרדה או אשמה אמנם נובעת מהחלטה פנימית‪ .‬המחקר השווה בין‬ ‫המניעים הפנימיים של ילדים אמריקאיים‪-‬אסייתים ובין אנגלו‪-‬אמריקאיים ‪.‬אכן‬ ‫מחקרים מצאו אישוש לכך שהצבת מטרה פנימית (בלי קשר לסוג המטרה ‪-‬מרדף אחר כסף‪/‬תרומה לקהילה)‬ ‫מובילה למימוש עצמי גבוה יותר‪ .‬גם מטא‪-‬אנליזה בנושא הראתה שאנשים מראים התקדמות יפה‬ ‫לעבר מטרות אישיות אשר הרמוניות עם העצמי שלהם‪ .‬נקודה שניה‪ -‬קל להניח שהעקרונות הללו מתקיימים עבור‬ ‫כל האנשים אולם מחקרים אחרונים מראים שהם קשורים בתרבות ולאו דווקא אוניברסליים‪ .‬מחקרים עכשוויים מראים שאנשים מתאמצים ומתמידים יותר בכדי להשיג‬ ‫מטרות עצמאיות לעומת מטרות שהמניע שלהן (גמול‪/‬עונש) הוא חיצוני או נובע מסנקציות פנימיות של‬ ‫חרדה‪/‬אשמה‪ .‬אבל השאלה האמיתית היא האם הם חשים‬ ‫אמיתיים וכנים עם עצמם באותו המצב?‬ ‫מושג שקשור לאותנטיות הוא סוג המטרות שאדם שואף אליהן ‪ .‬אבל תסווג כהכרח עבור הפרט‪.‬מאשר לעבר מטרות שהוצבו על ידי מישהו אחר‪ .‬מחקרים בדקו את הקשר בין רמת הביטחון העצמי‬ ‫ובין תחומי חיים שונים‪ .‬אותנטיות מוגדרת כיכולת לחוות‬ ‫התנהגות "המחוברת" לעצמי‪ -‬שאדם מרגיש שהוא כן ואמיתי כלפי עצמו ומבלי להציג עצמי‪-‬שקרי‪.‬ואילו ילדים אסיאתיים חשו מוטיבציה פנימית‬ ‫כאשר אוטוריטה הורתה להם לעשות דבר מה‪ .‬מחקר השוואתי מצא שתפיסה כוללת של העצמי יכול‬ ‫לחזות טוב יותר תחושות ורגשות כלפי כשלון‪/‬הצלחה ‪ .‬אם כך ‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ .

‬‬ ‫מחקרים נוספים שנערכו בארה"ב הראו שאמריקאיים משתמשים באסטרטגיות פסיכולוגיות כדי לשמור על‬ ‫הערכה עצמית גבוהה ‪:‬משווים את עצמם לאנשים לא מצליחים‪ .‬חברה והאינטראקציה עם מקורות חברתיים אלה (ועוד‬ ‫רבים) ומהם אנו שואבים את תחושת העצמי שלנו‪ .‬מאשימים אחרים בכישלונותיהם ומפחיתים את‬ ‫החשיבות של פעולות שהם מתקשים לבצע‪ .‬אם אדם‬ ‫אמריקאי מקבל ציון גרוע או נזרק על ידי מישהי – הוא ינסה להשתמש באסטרטגיות שגורמות לו לשמור על‬ ‫ביטחון עצמי גבוה ‪ .‬לעומת ארצות בדרום ארה"ב‬ ‫שאופיינו בכבוד ובזיקה למסורת העבר שלהם יותר מאשר לעתיד ולפיכך לא טיפחו תחושות צמיחה עצמית‪.‬רוג'רס לא צפה את ההשתנות הזו ביו‬ ‫תרבויות כשיצר את תיאוריות האישיות והעצמי‪.‬‬ ‫הבדל אזורי בתחושת ה ‪ -well-being‬מעבר לשוני שראינו בין תרבויות‪ .‬הם הניחו שיש הבדל פסיכולוגי‪-‬תרבותי בין האזורים שישפיעו על החוויה הפסיכולוגית‪ . (postive self-regard‬‬ ‫האם הצורך בהתייחסות עצמית חיובית הוא אוניברסלי?‪Is Postive Self Regard a Humen Universal?-‬‬ ‫על פי רוג'רס כל האנשים צריכים התייחסות עצמית חיובית‪ .‬הראה‬ ‫שהדפוסים והתפקודים הבסיסיים של ההערכה העצמית משתנים בין שתי התרבויות הללו‪ .‬בתרבות היפנית מחנכים לביקורת‪-‬עצמית אשר נתפסת כמשרתת את תפקוד הפרט והחברה על ידי כך שהיא‬ ‫מניעה אנשים לשיפור עצמי ולכן אין בה "רע"( מה שבארה"ב היה נחשב כ"להקשות עם עצמך")‪ .‬בהמשך לגישה‬ ‫הזו‪ .‬תפיסה כזו תוביל את הפרט לחשוב שהוא בעל ערך ותמנע ממנו סבל נפשי‪. well-being‬אמריקאיים בדרום דיווחו על רמה הנמוכה של הגשמה עצמית וקבלת‬ ‫‪72‬‬ .‬‬ ‫האם זה מתקיים עבור כל האנשים בעולם? אם המערכת הפסיכו' הייתה כמו מערכת ביולוגית ‪ .‬יתרה מכך‬ ‫‪ .‬היו מרכיבים בתיאורית האישות של רוג'רס אשר הוא הניח שהם אוניברסליים ‪ .‬עדויות מרתקות‬ ‫להבדלים בין‪-‬תרבותיים נמצאו במחקרים שבחנו הבדלים בין יפנים ואמריקאיים‪ .‬יפני היה מפעיל ביקורת‬ ‫עצמית המתאימה לתרבות שבה חותרים להשתפרות מתמדת של הפרט‪ .‬משום שתפיסה כזו של העצמי חשובה בקרב האמריקאיים‪ .‬בעוד הדרום חש‬ ‫תבוסתנות לאור הפסדו במלחמת האזרחים ‪.‬אם כן‪ .‬קהילה‪ .‬הם מציעים להשתמש בממצאים הללו‬ ‫לתוכניות חינוך בבי"ס כדי שלא ילמדו שם רק איך לפתח בטחון עצמי אלא גם לפתח חלקים אחרים של העצמי‬ ‫מחקרים חוצי‪-‬תרבות על העצמי ‪Cross-Cultural Research on the Self‬‬ ‫המחקר שתיארנו קודם( עם הילדים) מעלה את השאלה האם עבודתו של רוג'רס מספקת לנו מבט על האנושות‬ ‫כולה ? הרי רוב ימיו רוג'רס חקר בארה"ב אוכלוסייה אמריקאית מערבית‪ .‬אבל מערכת פסיכו' מורכבת גם ממשפחה‪ .‬נבדוק אחד‬ ‫מהם והוא הצורך של כל אדם בהתייחסות עצמית חיובית )‪.‬היינו אומרים‬ ‫שכן ‪ .‬הערכה שרוג'רס היה טוען שהיא מוטה בכדי שהפרט יחזיק בדעה חיובית‬ ‫אודות עצמו‪ .‬עם זאת‪ .‬בקרב היפנים היה קשה למצוא שימוש באסטרטגיות הללו‪ .‬מחקר שנערך בארה"ב בדק את תחושת ה ‪ well-being‬של מבוגרים(בני ‪ )40‬ממדינות‬ ‫שונות בארה"ב‪ .‬בקרב היפנים לא נראתה הטיה כזו‪ .‬ייתכן שיש תרבויות שמחנכות את הפרט להתייחס אל‬ ‫עצמו באופן חיובי ולטפח את התקדמותו האישית של הפרט בעוד יהיו תרבויות שלא ייעשו זאת‪ .‬ההבדלים החברתיים ומזוהים גם עם הבדלים‬ ‫פסיכולוגיים בתחושת ה ‪ .‬לקבל את עצמם ללא‪-‬תנאים ועם כל הפגמים וזהו‬ ‫המפתח לבריאות נפשית‪ .‬כמצופה ‪ .‬ומספר המדווחים על הערכה עצמית גבוהה ונמוכה היה שווה‪.‬אם כך ייתכן שגם ממצאיו יכולים‬ ‫להיות נכונים רק עבור העולם המערבי? זו שאלה שנכונה עבור הרבה חוקרים שעבודתם מרוכזת בתרבות‪/‬בשטח‬ ‫גיאוגרפי מסוים‪ .‬מחקר של ‪ Hein et al.‬אנוכיות)‪ .‬אך לא מנבאים‬ ‫טובים לדיכאון ביפן‪.‬הם גילו‬ ‫שלמשל באזור הרי רוקי יש חתירה חזקה לאינדיבידואליזם וצמיחה אישית‪ .‬המחק ר על ההבדלים ביו יפנים ואמריקאיים מראה שיש דרכים שונות להערכת העצמי‪ .‬בארה"ב רוב האנשים‬ ‫מדווחים על הערכה עצמית גבוהה ‪ .‫שלביטחון עצמי גבוה יש לעיתים השפעות שליליות(נרקסיסזם‪ .‬ישנן גם ראיות לשוני שקיים בתוך אותה‬ ‫התרבות בין‪-‬אזורים שונים‪ .‬סתירה בין עצמי אידיאלי ועצמי בהווה ונטייה לביקורת עצמית הם מנבאים לדיכאון במערב‪ .‬‬ ‫לסיכום ‪.‬‬ ‫לממצאים הללו ייתכן גם תימוכין היסטורי‪ -‬בהרי הרוקי התיישבו חלוצים עצמאיים ונחושים ‪ .

‬‬ ‫רבות מתיאוריות אישיות הומניסטיות מאוחדות בתנועת הפוטנציאל האנושי‪ .‬תיאוריות אלה מגיבות לדאגות‬ ‫עכשוויות (כמו חרדה‪ .‬שעמום וחוסר משמעות) בדגש על הגשמה עצמית‪ .‬‬ ‫קורט גולדשטיין(‪:)1965-1878‬‬ ‫היה נוירולוג ופסיכיאטר ידוע בגרמניה שעבר ב‪ 1935-‬לארה"ב ‪ .The Humen Potential Movement‬‬ ‫הדגש בתיאוריה הרוג'ריאנית‪ .‬השקפותיו של מאסלו היו חשובות בשני אופנים‪.‬פסיכופתולוגיה היא‬ ‫תוצאה של עיוות ותסכול הטבע החיוני של האורגניזם האנושי‪ .‬‬ ‫הפרט אינו יכול לשרוד כאורגניזם ביולוגי ללא מזון ומים ובדומה לכך‬ ‫אינו יכול להתפתח במלואו כאורגניזם פסיכולוגי ללא סיפוק צרכים אחרים‬ ‫‪73‬‬ ‫מימוש‬ ‫עצמיהערכה‬ ‫צרכי‬ ‫צורכי שייכות ואהבה‬ ‫צורכי בטחון‬ ‫צרכים פיזיולוגיים‬ .‬הוא היה זה שכינה את הפסיכולוגיה הזו‬ ‫כ"כוח שלישי" בפסיכולוגיה וביקר את הזרמים האחרים (הפסיכואנליזה והביהביוריזם) על תפיסתן הפסימית‪.‬כך לדוגמא‪.‬הוא הציע כי בני אדם הינם טובים ביסודם או נייטרליים ולא‬ ‫מרושעים וכי בכל אחד קיים אימפולס כלפי צמיחה או מימוש הפוטנציאלים ‪ .‬במקום‪ .‬התמחה במהלך מלחמת העולם הראשונה בטיפול‬ ‫בחיילים עם נזק מוחי והתרשם מאופן תפקודם השונה בשל פגיעותיהם‪ .‬שינה וצמא לבין צרכים פסיכולוגיים כמו הערכה עצמית‪ .‬את הבחנותיו בהפרעות ובהבדלים‬ ‫בתפקוד מוחי שהיו תוצאת פגיעות מוחיות‪ .‬לכל פרט יש פוטנציאלים פנימיים הנמצאים בתוכו בכדי להיות ממומשים בתהליך הצמיחה‪ .‬מאפיינים חברתיים(ולא רק‬ ‫תרבותיים)משפיעים בהחלט על תחושת ‪.‬דעותיו בנוגע לתנועת וכיוון‬ ‫זרימת האנרגיה היו שונות מאלה של פרויד‪ :‬הוא חש כי פרויד לא העניק את היחס ראוי להיבט החיובי של החיים‬ ‫וחשב כי במקום שאיפה להפחתת מתח‪ .‬הגשמה עצמית‬ ‫יכולה לבוא לידי ביטוי בפעולות פשוטות ובסיסיות כמו אכילה‪ .‬המציעה‬ ‫אלטרנטיבה לפסיכואנליזה וביהביוריזם‪ .‬מאסלו עודד את האמונה כי הדברים יהיו טובים יותר‬ ‫במידה ואנשים יהיו חופשיים להביע את עצמם ולהיות הם עצמם‪.‬בעוד שאדם בעל הפרעה מאופיין בתפקוד מקובע ומכני‪ .‬המניע המרכזי עבור בני האדם הינה הגשמה עצמית‪ .‬‬ ‫אדם בריא מאופיין בתפקוד גמיש‪ .‬עלינו לזהות מה יתרחש אם מכשולים אלה יוסרו‪ .‬אם כך ‪ .‫העצמי‪ .‬הכרה‬ ‫בכך‪ .‬כמו בתיאוריות אישיות אחרות הנו על החתירה הבלתי נלאית של האורגניזם כלפי‬ ‫מימוש הפוטנציאל הפנימי הטמון בו‪ .‬חיבה ושייכות‪.‬בעוד‬ ‫שאדם בריא יכול לדחות ולצפות לעתיד לבוא‪ .‬אותם כוחות אשר הוא חש כי הינם‬ ‫בסיסיים לכלל התפקוד האנושי‪.‬יחד עם זאת‪.‬גולדשטיין החזיק ברעיון האנרגיה של האורגניזם‪ .‬אך בניתוח סופי מדובר על המניע המנחה את‬ ‫התנהגותנו‪ .‬מימוש הפוטנציאל ופתיחות לחוויה‪ . well-being‬‬ ‫תנועת הפוטנציאל האנושי ‪.‬היא הקושרת את גולדשטיין אל תנועת הפוטנציאל האנושי‪.‬‬ ‫בדומה לפרויד‪ .‬זו הסיבה לפופולאריות תנועת הפוטנציאל האנושי‬ ‫בקרב אלה שחשים כי הסביבה מעכבת ומגבילה אותם‪ .‬למרות קיומם של הבדלים בין התיאוריות שתחת מסגרת גישה זו‪.‬אדם בעל הפרעה מוגבל על ידי העבר ומיידיות ההווה‪ .‬הוא הרחיב לאספקטים אחרים של התפקוד האישיותי‪ .‬‬ ‫בנוסף לרוח כללית זו‪ .‬יחד עם דגשים של תיאורטיקנים אחרים מהווה חלק‬ ‫מתנועת הפוטנציאל האנושי (‪ )Human Potential Movement‬אשר כונתה ככוח שלישי בפסיכולוגיה‪ .‬בעוד אלה בצפון דיווחו על עצמאות ותחושת צמיחה עצמית‪ .‬יחד עם זאת‪ .‬מאורגן ומתוכנן‪ .‬‬ ‫אברהם מאסלו(‪:)1970-1908‬‬ ‫אברהם מאסלו היה תאורטיקן מרכזי בתנועת הפוטנציאל האנושי‪ .‬‬ ‫גולדשטיין התרשם מכוחות הסתגלות עצומים של מטופלים הפגועים במוחם‪ .‬‬ ‫שלילית ומוגבלת אודות בני האדם‪ .‬‬ ‫ראשית הוא הציע נקודת מבט על מוטיבציה אנושית המבדילה בין צרכים ביולוגיים‬ ‫כמו רעב‪ .‬החברה היא זו שגורמת לעיתים קרובות לעיוותים‬ ‫ותסכולים מעין אלה ועל כן קיימת בעיה בהנחה כי העיוותים והתסכולים מהווים את הטבע הבסיסי של‬ ‫האורגניזם‪ .‬לדעתו‪ .‬שתי‬ ‫דמויות מרכזיות במסורת זו הנם קורט גולדשטיין ואברהם מאסלו‪.‬עמדה זו של רוג'רס‪ .

‬הפסיכולוגיה של מאסלו נחשבה "פסיכולוגיה חיובית" ומשמשת בסיס לתנועות שונות עד היום‪.‬תחושת אובדן זמנית של‬ ‫מודעות‪-‬עצמית‪ .‬המודעות ושיקוף עצמי‪ .‫בנוסף על הצרכים הבסיסיים‪ .‬הוא חקר גם דמויות מהעבר וגם דמויות בנות זמנו‪ . הם מסוגלים ליצור מערכות יחסים‬ ‫אינטימיות עם לפחות מס' אנשים מיוחדים.‬תחביבים‪ .‬כלומר ניתן לסדר צרכים אלה בהיררכיה המתחילה מצרכים פיסיולוגיים בסיסיים‬ ‫והמסתיימת בצרכים פסיכולוגיים חשובים‪ .‬‬ ‫בהשקפת עולם אקזיסטנציאליסטית‪ .‬‬ ‫לאקזיסטנציאליזם ישנו שני אלמנטים מגדירים ‪ .‬לאחרונה ניתן למצוא תיאוריות ששאבו את עקרונותיהם מתנועת‬ ‫הפוטנציאל האנושי כגון‪ :‬המושג של חוויה אופטימלית או "הזרם" שהגה התיאורטיקן ‪. הם יכולים להיות‬ ‫עסוקים בעצמם‪ .‬ספורט ובאינטראקציות חברתיות‪ Csikszentmihalyi .‬מיוחד‪ .‬התעסקות בפעילות מבלי‬ ‫שמחשבות לא רלוונטיות והסחות דעת ייכנסו למודעות‪ .‬הגישה קודמה במיוחד ע"י הפילוסוף הצרפתי ‪ .‬רמה גבוהה של תשומת לב ממוקדת‪ .‬משום שזהו המצב האולטימטיבי‬ ‫שבו הפרט לבדו ואינו ניתן להחלפה‪ .‬תרומה שניה של‬ ‫מאסלו הייתה המחקר האינטנסיבי שערך בפרטים בריאים‪.‬‬ ‫רק לאחר סיפוק הצורך הביולוגי ‪ .‬חופש כרוך באחריות‪ :‬כל אדם אחראי לבחירותיו‪ .‬הסיק מאסלו כי לאנשים‬ ‫המגשימים את עצמם יש מס' מאפיינים‪ :‬הם מקבלים את עצמם ואחרים כפי שהנם באמת.‬אך מה שמוצע על ידי מאסלו‪ .‬הגדרה זו‬ ‫מתמקדת בטבעה של החוויה הפנימית הקיומית המאפיינת כל אדם חי‪ .19-‬אשר בניגוד לקודמיו בתחום התמקד ברגשותיו‬ ‫ותשוקותיו של הפרט וברצונו החופשי ‪ .‬על הפסיכולוג להכיר בכך שקושי ביולוגי יכול לגרום למצוקה נפשית‪.‬פעולותיו‪ .‬התכונות הללו היו כה חשובות בעיני ‪ Kierkegaard‬לקיומו של אדם‬ ‫שהוא נחשב לפילוסוף אקזיסטנציאליסטי‪ .‬הראיה של הפרט היא כהיותו ייחודי‪ .‬דמויות כגון אלה הנם ‪:‬לינקולן‪ .‬החופש‪ .‬כי אלה הם אנשים מאוד מיוחדים וכי למספר אנשים קטן יחסית יש חלק או את כל התכונות‬ ‫הללו במידה מסוימת‪ .Csikszentmihalyi‬‬ ‫המושג "הזרם"(‪ (the flow‬מתקשר למצב חיובי של מודעות ובעל התכונות הבאות‪ :‬התאמה נתפסת בין‬ ‫הכישורים האישיים ובין אתגרי הסביבה‪ .‬ולבסוף‪ .‬גם הוא הושפע ממלחה"ע השניה‬ ‫ומיכולת האנשים להסתגל ‪ .‬‬ ‫המממשים את עצמם‪ .‬אך מקומה אינו בטוח בקרב המיינסטרים האקדמי‬ ‫הפסיכולוגי‪ .‬תחושת רוגע והתרגשות בו זמנית‪ .‬‬ ‫אקזיסטנציאליזם‪:‬‬ ‫זו גישה המבוססת היטב בעולם האינטלקטואלי ‪ . הם מסוגלים להגיב לייחודיות של בני‬ ‫אדם ושל מצבים ולא רק להגיב באופן מכאני או בדרכים סטריאוטיפיות.‬האחד הנו העניין בקיום – האדם שבתנאי האנושי‪ .‬הם המבחינים את בני האדם מבע"ח‬ ‫אחרים‪ .‬קיימת שימת דגש על הפנומנולוגיה והבנת החוויה הייחודית של כל‬ ‫‪74‬‬ .‬‬ ‫בסופו של דבר כל אדם אחראי לקיומו שלו‪ .‬‬ ‫לעיתים התיאוריות של מאסלו ועמיתיו יכולות להישמע דתיות‪-‬משיחיות ובאותו הזמן הם עוסקים בדאגותיהם‬ ‫של אנשים רבים ומשמשים השפעה מתקנת לכל או תן השקפות שרואות באורגניזם האנושי פאסיבי ונשלט על ידי‬ ‫הנעות להפחתת מתח או הנעות לקבלת גמול ‪ .‬שורשיה בפילוסוף ‪ Kierkegaard‬מהמאה ה‪ .‬יוכל הרדם להתקדם לעבר מימוש עצמי של הפוטנציאל‪ .‬האלמנט‬ ‫המגדיר השני הוא הדגש על חשיבות האינדיבידואל‪ .‬העיקרי שבהם אולי הוא הצורך לקחת ברצינות את האדם ואת חוויותיו‪ .‬זה שלכולנו יש את הפוטנציאל לנוע בהדרגה בכיוון של‬ ‫תכונות אלו‪ .‬אלאנור‬ ‫רוזוולט וכו'‪ .‬הוא הושפע מדעותיהם של רוג'רס ומאסלו ושם דגש על הכוחות והטוב בבני אדם‪.‬אינשטיין‪ .‬הבעיה הקיומית היחידה היא להתקיים כאינדיבדואל‪. הם יכולים להיות ספונטניים ויצירתיים והם יכולים לעמוד בפני אי ‪-‬‬ ‫נוחיות ולהביע את עצמם תוך תגובה לדרישות המציאות‪ .Sartre‬שהדגיש את‬ ‫היכולת האנושית להגות אלטרנטיבות אפשריות בכדי להתגבר על אילוצים בחיים‪.‬להיותו אותנטי או לפעול מתוך כוונה רעה‪.‬ברי‪ .‬תחושת הנאה פנימית מפעילות‪ .‬ממחקר זה‪ .‬אך מודעים יחד עם זאת לצרכים ורצונות של אחרים.‬ושאינו ניתן‬ ‫להחלפה‪ .‬תחושת "הזרם" יכולה להתרחש בפעילויות שונות כגון ‪:‬‬ ‫עבודה‪ .‬כמו כן קיים עניין קיומי במוות‪ .‬מה מהווה את תחושת הקיום? הדעות‬ ‫משתנות בין אקזיסטנציאליסטים אבל כולם מסכימים שיש גורמים ייחודיים המאפיינים את הטבע החי ולא ניתן‬ ‫להתעלם או לבטל אותם‪ .

‬‬ ‫הערכה ביקורתית ‪Critical Evaluation‬‬ ‫ננסה להעריך את התיאוריות של רוג'רס ולשאול שאלות כגון‪ :‬האם הושמטו או לא הוערכו מספיק משתנים‬ ‫חשובים בהתנהגות האדם? האם יש חסרון בדגש שניתן על המודעות והחוויה הפנומנולוגית? ועד כמה הסתכלותו‬ ‫של רוג'רס על חרדה והגנות שונה מזו של פרויד?‬ ‫פנומנולוגיה‪:‬‬ ‫הגישה הפנומנולוגית מייצגת את מאמצי הפסיכולוגים להבין את החוויה האנושית כהתרחשותה‪ .‬הטיפול במצב מעין זה‪ .‬בהשוואה למטפל פרוידיאני‪ .‬מצד שני‪.‬אירועים נבחנים במשמעותם הייחודית עבור הפרט הספציפי ולא על פי הגדרות סטנדרטיות שאוששו‬ ‫בהיפותזות שונות‪ .‬תסכול קיומי או חוסר מימוש של הרצון‬ ‫למשמעות מובילים למצב נוירוטי‪ .‬אנו עלולים להתעלם מהיבטים חשובים של התפקוד האנושי‪ .‬בייחוד קיימת ביקורת כנגד גישה המזניחה את השאיפה לנבא‬ ‫התנהגות בדרך תקפה ושעליה מוטלת עדיין החובה לבסס את יעילותה כתרפיה‪.‬אולם הצהרה זו נעשתה כשהתיאוריה עוד לא התפתחה לגמרי ומטפלים נהגו לטפל בשיטה לא‪-‬‬ ‫מעורבת‪ .‬יש ללכת מעבר לעולם הפנומנלי ולפתח מושגים הקשורים למדידות‬ ‫אובייקטיביות ואשר מכילים היבטים של מחשבות ורגשות שאנשים אולי לא מודעים אליהם‪ .‫פרט‪ .‬התחושה שמלווה את האדם המובן מקושרת לביטחון ולהקלה מהבדידות הקיומית‪.‬חיים‪ .‬מחקר העצמי‬ ‫הפנומנלי מהווה תחום מחקר לגיטימי כל עוד הנו נבחן באופן אמפירי ומשאיר מקום לספקנות וסקרנות ללא‬ ‫גבולות ואינו נתון לספקולציות‪ .‬רוג'רס‬ ‫טען ש צופה מהצד בתרפיה מתמקדת בלקוח לא יצליח להעריך מה השקפתו של המטפל לגבי הדינמיקה של‬ ‫האישיות ‪ .‬היות ובע"ח לעולם לא עוסקים במשמעות קיומם‪ .‬מטפלים הפכו ישירים ומעורבים יותר והרי ידוע כי אף‬ ‫תגובות מינימליות כמו הנהון מצד המטפל‪ .‬האדם מאשים את הגורל‪ .‬אך יש לבדוק את מהימנות תצפיות אלה‬ ‫מול סוגים אחרים של תצפיות‪ .‬קבלה‬ ‫והבנה מהסביבה ‪ .‬כלומר‪ .‬הקרוי לוגותרפיה‪ .‬מצב נוירוטי זה איננו מערב אינסטינקטים או דחפים ביולוגיים אלא טמון‬ ‫ברוחו של האדם ובבריחתו מחופש ומאחריות‪ .‬הפחד ממערכות‬ ‫יחסים קרובות אבל בעיקר בדידות מוגדרת כמאמץ לחלוק משהו אישי ולקבל דחייה או חוסר הבנה‪ .‬בכדי‬ ‫לבנות את הפסיכולוגיה כמדע ‪ .‬אמפתיה הנה דרך לגיטימית של תצפית‪ .‬‬ ‫ויקטור פרנקל אף הוא עסק במתן משמעות לקיום האנושי‪.‬לטענתו‪ .‬‬ ‫פסיכולוגים אחרים מבקרים את הזרם הזה‪ .‬העצמי או כל דבר אחר‪ .‬‬ ‫עבור אנשים רבים‪ .‬במקרים אלה‪ .‬נבחן האופן בו כל חוויה אנושית יסודית יכולה להחוות בהינתן לה משמעות – זמן‪.‬ומטרתו לעזור להם להבין ולקבל את האתגרים שבהזדמנויות הפתוחות בפניהם‪.‬את הסביבה‬ ‫או את המזל בכל דבר‪ .‬משפיעות על התנהגותו של המטופל במהלך המפגש ‪ .‬רוג'רס היה מודע לאתגרים אלה ותשובתו הייתה כי הגישה הפנומנולוגית היא‬ ‫בעלת ערך ואלי אף חיונית עבור תחום הפסיכולוגיה‪ .‬עוד סוגיות‬ ‫בתיאוריה האקזיסטנציאליסטית היא דווקא התחושה שאתה מובן שמקורה באמפתיה בתחושת אמפתיה ‪ .‬היא עלולה להשמיט מן החקירה משתנים קריטיים מסוימים הנמצאים מחוץ לחוויה המודעת‪ .‬ביקורת נוספת‬ ‫יכולה להיות כיצד אנחנו בטוחים שמטפל בשיטה המתמקדת בלקוח מבין את מטופליו טוב יותר מאשר פרויד‬ ‫(למשל) הבין אותם? על כך רוג'רס טען כי מטפל הממוקד בקליינט מביא עמו "מטען" קל יותר של הטיות והנחות‬ ‫מוקדמות ועל כן הוא עשוי להבין טוב יותר את עולמו הפנומנלי של הלקוח‪ .‬הגישה ניגשת‬ ‫לחוויה האנושית כמות שהיא מבלי לפצל אותה לחלקים או להמיר אותה לעקרונות פיזיולוגיים‪ .‬האקזיסטנציאליזם מדבר בדרך אנושית עמוקה על נושאים הרלוונטיים עבורם‪ .‬את ילדותו‪ .‬אך יש להשתמש בגישות אחרות לצידה‪ .‬מה המגבלות של‬ ‫כזו שיטה?‬ ‫ראשית‪ .‬עם ההתפתחות התיאוריה המתמקדת בלקוח ‪.‬הוא הציע שהרצון במשמעות הוא החוויה האנושית‬ ‫ביותר ‪ .‬כיום תגובותיו‬ ‫של מטפל רוג' ריאני אינן אקראיות או חסרות חשיבות אלא מבטאות את המסגרת תיאורטית שלו שמנחה אותו‪.‬אם נגביל‬ ‫את עצמנו למה שמדווח לנו על ידי בני האדם‪ .‬דוגמאות לנושאים הקשורים באקזיסטנציאליזם יכולים להיות הדיון‬ ‫ב"מהי תחושת הבדידות הקיומית?" רוג'רס הציע שהבדידות נובעת מחוסר יחס אישי בחברה ‪ .‬מוות‪ .‬עוזר למטופלים להפוך למה שהנם מסוגלים‬ ‫להיות‪ .‬‬ ‫מקום‪ .‬‬ ‫‪75‬‬ .

‬מעבר לכך‪.‬הפחתת דחפים והשפעות הילדות המוקדמת‪ .‬האופן שבו אנו‬ ‫תופסים את עצמנו בסיטואציה אחת קשור עבורנו לאופן שבו נתפוס את עצמנו בסיטואציה אחרת ‪ .‬אם כך ייתכן שמושגיו של רוג'רס על "העצמי" ‪" .‬משום שהתפיסה הרוג'ריאנית שמה דגש על התאמה ועקביות ולא מתעלמת מהמורכבות‪ :‬קיומו של עצמי‬ ‫בעל מרכיבים שונים הנמצאים בהתאמה זה עם זה‪ .‬‬ ‫מושג העצמי‪:‬‬ ‫מושג העצמי כפי שפותח על ידי רוג'רס הניח קביעות יחסית של העצמי מעבר לזמן ומקום‪ .(postive regard‬אנשים יכולים לעוות את חוויותיהם וערכיהם כדי לזכות בהתייחסות‬ ‫חיובית מהאחר‪ .‬הטכניקה המרומזת תכלול מדדים לא ישירים‬ ‫כמו מהירות תגובה למילים הקשורות למושג העצמי‪.‬חרדה והגנה‬ ‫ראינו שיש דמיון כלשהו בין תפיסתם של רוג'רס ושל פרויד את החרדה וההגנות ‪ .‬כך בתרבויות‬ ‫המזרח השמות דגש על הערכים הקולקטיביסטים מבנה העצמי איננו יכול להיות מנותק מהקבוצה ומהקשרים‬ ‫שבין הפרט לקבוצה והוא יהיה שונה מחברה מערבית שבה מבנה העצמי מורכב מאינדיבידואליות‪ .‬האם זה סותר את רעיון העצמי השלם והעקבי של רוג'רס? לא‬ ‫בהכרח ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ .‬מושגי העצמי שלנו כה משתנים עד כי קשה לפתח מבחן‬ ‫סטנדרטי שיעמוד על הייחודיות של הפרט‪ .‬במקום‬ ‫להישען על דיווחים מפורשים ומודעים של אנשים אודות עצמם‪ .‬בעיה שניה טמונה במידה בה הנבדקים מוכנים או יכולים לספק‬ ‫דיווחים עצמיים ישרים ואמיתיים‪ .‬עקביות העצמי" שנבנו‬ ‫מתוך חברה מערבית יכולים להיות מוחלים רק בה‪.‫יכולת ההשפעה של המטפל על המטופל היא קריטית ביותר בבואנו לבחון את הנתונים שרוג'רס מציג ‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬רוג'רס הבין כי זוהי אינה הגישה היחידה בפסיכולוגיה וכי‬ ‫עליה להיות מקושרת לחקירה אמפירית‪ .‬אלו בעיות המתסכלות כל‬ ‫חוקר בבואו להעריך את הפרט ‪ .‬הוא לא התייחס במידה ראויה ללא מודע ועדיין אין זה‬ ‫ברור עד כמה המטפל המתמקד בלקוח אכן נטול הטיות ודעות קדומות בהגיעו לטיפול‪.‬ייחודיות‬ ‫בנפרד מהקבוצה‪ .‬המבנה הבסיסי של העצמי והצורך בהתייחסות חיובית יכול להשתנות מתרבות לתרבות‪ .‬אחת הבעיות עם המבחנים הללו היא שפריטים בהם אינם רלוונטיים לאוכלוסיות מסוימות או‬ ‫מחסירים פריטים החשובים לאינדיבידואלים מסוימים‪ .‬באופן דומה נמצא‬ ‫שהערכה עצמית קשורה ליציבות בזמן ועקביות הפנימית של מושג העצמי‪ .‬רוג'רס העלה גם את הצורך‬ ‫בהתייחסות חיובית )‪ .‬האם יש עדויות להנחות הללו? יש מחקרים‬ ‫שתומכים בכך שמושג העצמי הוא די יציב מעבר לזמן ומצב כמו גם ממצאים המעידים על כך שמושג עצמי עקבי‬ ‫(להבדיל מכזה המשתנה על פי מצבים חברתיים) מקושר עם הסתגלות פסיכולוגית טובה ‪ .‬אינו סותר את התפיסה של רוג'רס את העצמי‪.‬מטרתו של פרויד היא תיעול נכון של הדחפים‬ ‫בעוד מטרתו של רוג'רס היא יצירת התאמה במושג העצמי של האורגניזם‪ .‬שניהם מכירים בכך שאנשים‬ ‫מגנים על עצמם מאירועים מאיימים ושתהליכי ההגנה מובילים לחרדה ועוד צורות של מצוקה נפשית ‪.‬קיימת עדות ניכרת כי דיווחים עצמיים מושפעים מניסיונות מודעים של הפרט‬ ‫להציג עצמו בדרכים הנחשקות מבחינה חברתית ומתהליכים לא מודעים של הגנות‪ .‬‬ ‫כשאנו מבינים את חשיבות ערך העצמי והפסיכולוגיה האישיותית ‪ .‬העצמי האידיאלי" ‪" .‬‬ ‫קונפליקט‪ .‬פיתוח אחרון בתחום הוא מבחן המודד במרומז את מושג העצמי‪ .‬כלומר‪ .‬משום‬ ‫שהוא הסתמך בעיקר על ראיונות קליניים‪.‬עלינו לנקוט משנה זהירות בהערכת "העצמי"‬ ‫בעזרת מבחנים‪ .‬‬ ‫התיאוריות שלהם נבדלות זו מזו בסיבות שעומדות בבסיס התהליכים הפסיכולוגיים הללו‪.‬לעומתם מחקרים אחרים מראים כי‬ ‫קיימות תפיסות שונות של העצמי בקרב הפרט‪ .‬הפרט מונע באופן מאוד הגיוני להימנע מכאב המקושר‬ ‫‪76‬‬ .‬זו הנחה שמסבכת את עמדתו של רוג'רס‪ .‬רוג'רס מתמקד בחוויות‬ ‫של כאן ועכשיו ובאופן שבו הן עקביות ותואמות עם מושג העצמי‪ .‬לגישה הפנומנולוגית יתרונות וחסרונות ‪ .‬‬ ‫פרויד מדגשי אינסטינקטים לא מודעים ‪ .‬יחד עם זאת‪ .‬‬ ‫מושג העצמי מניח קיומו של שלם במקום מכלול של חלקים קשורים‪ .

‬רוג'רס זיהה כמה מההנעות והנטיות האופייניות לבני האדם‪ .‬כמו כן לא‬ ‫קיים עדיין כלי מדידה לחוסר התאמה בין העצמי והחוויה ‪ .‬‬ ‫התיאוריה נראית כחסכונית‪ .‬‬ ‫עוד יותר קשה ליישב בין שתי ההנעות הללו כאשר מוסיפים את העיקרון של רוג'רס לשמירת התאמה בין‬ ‫"העצמי" והחוויה‪ .‫עם אובדן אהבה מאחרים‪ .‬התיאוריה אומרת מעט אודות תהליך‬ ‫הצמיחה וההתפתחות או אודות גורמים ספציפיים הקובעים דפוס זה או אחר‪ .‬והגשמה‬ ‫"עצמי‬ ‫אידיאלי" הכחשה ועיוות בעת עצמית אל חוסר התאמה חיובית בלתי מותנית‪.‬הכרחיים ומספיקים של שינוי אישיות חיובי‪.‬רוג'רס הקפיד לשמור על עבודה קלינית‪ .‬אולם הוא לא יצר מבנה‬ ‫תיאורטי המסביר כיצד החלקים השונים מסתדרים בהתאמה זה עם זה‪ .‬‬ ‫ולבסוף‪ .‬שכוללת התייחסות‬ ‫בין עצמי והחוויה ‪ .‬אם כי הרבה בחיינו נראה כקשור לרגשות אלה‪.‬ברור כי התיאוריה סיפקה קרקע‬ ‫עשירה למחקר עתידי בתחום‪ .‬יחד עם זאת‪ .‬קיים אזכור מועט‬ ‫ביותר של מין ואלימות או של רגשות כגון אשמה ודיכאון‪ .‬מתוך כל המורכבויות של הפסיכותרפיה‪.‬יותר מכל תאורטיקן אישיותי אחר‪ .‬אם כך ‪ .‬‬ ‫ההנעה להגשמה עצמית נבדלת מההנעה להימנע מכאב‪.‬הנחות הקשורות‬ ‫לתיאוריה כדוגמת‪ :‬הדחף למימוש עצמי נותרו בגדר הנחות ולא נבחנו (עד לאחרונה) באופן אמפירי‪ .‬נראה שרוג'רס השקיע בפיתוח תהליכי‬ ‫טיפול ופחות במבנה התיאורטי‪.‬‬ ‫סיכום ‪:‬‬ ‫מבנה‬ ‫תהליכים‬ ‫צמיחה‬ ‫והתפתחות‬ ‫פתולוגיה‬ ‫שינוי‬ ‫מקרה‬ ‫בוחן‬ ‫טיפולית גב' אוהק‬ ‫קיבוע ההגנות אווירה‬ ‫"עצמי " הגשמה עצמית‪ .‬‬ ‫באשר למחקר‪ .‬ספק דתית על האדם‪ .‬‬ ‫אמפתטית‬ ‫הבנה‬ ‫מול סתירה‬ ‫חוסר התאמה‬ ‫והתאמה‬ ‫והגנתיות‬ ‫סיכום המגבלות והיתרונות של התיאוריה‬ ‫יתרונות‬ ‫התמקדות בהיבטים חשובים של הקיום האנושי‬ ‫מתעלמת באופן מחקרי וקליני מתופעות כמו הלא‪-‬‬ ‫מודע‪ .‬אבל במונחים של רוג'רס קשה ליישב את ההנעה הזו יחד עם ההנעה להגשמה עצמית‪.‬אם כן ‪ .‬עבודתו מבוססת על שילוב של תצפיות‪ .‬הגנות וכו'‬ ‫ניסיון לזהות את הפן ההוליסטי האינטגרטיבי של חסרים מדדים אובייקטיבים של ההתנהגות מעבר‬ ‫לדיווחים עצמיים‬ ‫האישיות‬ ‫מנסה לאחד בין הומניזם ובין אמפריות‬ ‫מתעלמת מכך שלא ניתן לבצע מחקר פונמנולוגי‬ ‫טהור נטול הטיות ודעות קדומות‬ ‫מכוונת לתנאים ההכרחיים לטיפול בכדי ליצור‬ ‫שינוי‬ ‫‪77‬‬ .‬‬ ‫הערכה מסכמת ‪:‬‬ ‫התיאוריה של רוג'רס מובנת והגיונית למרות שמספר תחומים בה הוזנחו ‪.‬מרבית התיאוריה מביעה נקודת מבט פילוסופית‪ .‬‬ ‫רוג'רס ניסה להגדיר רק תנאים בודדים‪ .‬תיאוריה ומחקר קרובים זה לזה רוב‬ ‫עבודתו משקפת את חוסר הרצון שלו לזנוח את האינטואיציה והמורכבות שבאדם לטובת הקשיחות והדרישות‬ ‫האמפיריות של המדע‪ .‬נוסחאות תיאורטיות ומאמצי מחקר‪.‬התאמה התאמה‬ ‫על "העצמי" ‪ .‬רוג'רס מיקד הן את תשומת הלב האמפירית והן התיאורטית על‬ ‫טבעו של "העצמי" שכמעט והפך למונח פילוסופי גרידא‪.‬בניגוד לפרויד‪ .‬בייחוד בכל הקשור לתהליך השינוי‪ .

‬התכונות‬ ‫מציעות שההסבר להתנהגות של אדם נמצא באדם ולא בסיטואציה‪ .‬ומצביעה לעיתים על קשר הפוך בין‬ ‫התנהגות לתכונה (אדם שמתנהג באופן רגוע לא בהכרח בעל התכונה של 'רגיעה'‪ . contingencies of self worth .‬‬ ‫כאשר אנו מתארים תכונות של אנשים לרוב אנחנו מתכוונים לסגנון ייחודי שלהם בהתנסויות ובהתנהגות‪ .‬ישנה חוסר הסכמה מסויימת לגבי הגדרה‬ ‫אחת מוחלטת לתכונות‪ .‬להגיב בדרך מסויימת‪ . self-experience discrepancy‬‬ ‫‪unconditional postive regard‬‬ ‫פרק ‪"Trait approaches to personality: Allport.‫מושגים חשובים‪:‬‬ ‫‪Authenticity .‬יש באישיות יותר מאשר רק תכונות‪.‬לכן‬ ‫מניחים שאישיות מתאפיינת במושגים של הסבירות של אדם להתנהג‪ .‬דוגמא להיררכיה זו ניתן לראות בתרשים‬ ‫של ‪:Eysenck‬‬ ‫‪78‬‬ .‬חוקרי‬ ‫התכונות רואים את התכונות כמרכיב מרכזי באישיות‪ .‬שני המחקרים שלהם נסמכים על ‪factor‬‬ ‫‪( analysis‬ניתוח גורמים)‪ .‬‬ ‫‪ .‬להרגיש ולחשוב באופן עיקבי‪ .‬‬ ‫מהי תכונה?‬ ‫תכונות הן דפוסים עיקביים בדרך בה אדם מתנהג‪ .2‬יש ק שר ישיר בין התנהגות אדם בהתנהגות שקשורה לתכונה מסויימת והימצאות אותה תכונה בתוכם‪( .‬אלו אבני הבניין של אישיות‪. existentialism .Eysenck‬מנסות להגדיר את הבסיס המימדי של תכונות אישיות‪.‬אולם‪ .‬‬ ‫‪ .‬חוזקן וגבולותיהם הוא נושא לויכוח‪.3‬התנהגות אנושית ואישיות יכולה להיות ממוינת בהיררכיה מסויימת‪ .‬אולי בעצם הוא אדם לחוץ ורק‬ ‫מדחיק את זה‪ .‬אני נחמד)‪ .‬‬ ‫‪ .‬טבע התכונות‪ .‬‬ ‫נקודות מבט בסיסיות שמקובלות על כל חוקרי התכונות‪:‬‬ ‫ישנן הנחות בסיסיות שמקובלות על כל החוקרים בתחום‪ .).‬ניתוח סטטיסטי זה מסייע לזהות את ההבדלים הבסיסיים ביותר בתכונות אישיות‪.‬התכונות עוזרות לנו לנבא התנהגות עתידית של אדם‪ .‬כשאומרים על אדם שהוא 'נחמד' זה בעצם סיכום של כל‬ ‫התנסויותיו עד כה בהן נהג ב'נחמדות'‪ .1‬ההנחה הבסיסית ביותר היא שלאנשים יש מועדות מסויימת‪ ..‬הפסיכואנליזה לא מסכימה עם הנחה זו‪ .‬הגדרה רחבה זו מרמזת שתכונות משרתות‬ ‫שלוש פונקציות מרכזיות‪ :‬הן משמשות כדי לסכם‪ . congruence .‬אדם שנוהג‬ ‫הרבה לפי תכונה מסויימת נחשב גבוהה באותה תכונה‪ .‬הנקראת תכונה‪ . ‪understanding .‬שימושן‪ .‬בפרק זה יוצגו שלוש תאוריות של‬ ‫תכונות אישיות‪ . humen potential movement .‬חוקרי התכונות מאמינים שהתנהגות חיצונית ותכונות פנימיות הן כן בקשר ישר‪.‬‬ ‫כלומר המאפיינים הבסיסיים שקיימים אצל כולם רק במידות שונות‪ . empathic‬‬ ‫.‬שתיים מתוכן (‪ ) Cattell.‬אני‬ ‫מתנהג בצורה נחמדה‪ .‬הנחות אלו מגדירות את גישת התכונות‪.‬תאוריות התכונות עוזרת‬ ‫לנו לסכם בצורה מתומצתת את הייחוד של כל אדם‪ . client-centered therapy . Eysenck and Cattell" -7‬‬ ‫פסיכולוגים מאפיינים תכונות אישיות ביציבות לאורך זמן ומעבר לסיטואציות‪ .‬‬ ‫גישה זו מאוד פופולרית משום שהיא מייצגת משהו מאוד אינטואטיבי‪ :‬תכונות אופי‪.‬לנבא ולהסביר התנהלות של אדם‪ ..‬מרגיש וחושב‪ .‬בנוסף‪ .

‫‪ Eysenck‬מציע שברמה הכי פשוטה‪ ,‬התנהגות מוגדרת לפי תגובות ספציפיות‪ .‬וישנן מספר תגובות שקשורות יחד‬
‫ויוצרות הרגל כללי‪ .‬וקבוצה מסויימת של הרגלים שמופיעה יחד יוצרת תכונה‪ .‬מספר תכונות שקשורות יחד‬
‫יוצרות פקטור משני‪ ,‬מסדר גבוה יותר שנקרא סופר‪-‬פקטור‪ .‬כלומר‪ ,‬האישיות מאורגנת לפי רמות שונות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬החוקרי תכונות סבורים שלאנשים יש מועדות להגיב בדרכים מסויימות‪ ,‬המועדות הזו מאורגנת באופן‬
‫היררכי ושהרעיון של תכונות מהווה את הבסיס לתאוריה המדעית של אישיות‪.‬‬
‫תאוריית התכונות של ‪)1897-1967( Allport‬‬
‫‪ Allport‬נודע יותר על העקרונות שהדגיש ופחות על תאוריה ספציפית שבנה‪ .‬הוא הדגיש את האספקטים‬
‫שהבריאים והמאורגנים של ההתנהגות האנושית‪ .‬זה עמד בניגוד לתפיסות בזמנו שראו את ההתנהגות כחייתית‪,‬‬
‫נוירוטית וכו'‪ Allport .‬ביקר את הפסיכואנליזה מהבחינה הזו‪ ,‬לדעתו הפסיכואנליזה צללה עמוק מידי; לדעתו‬
‫פסיכולוגים צריכים קודם לחשוב על המניעים של אדם לפעול בצורה מסויימת לפני שהם מייחסים התנהגות לתת‬
‫מודע‪.‬‬
‫עבודתו הראשונה התרכזה בתכונות כאספקט חשוב של תאורית האישיות‪ .‬לפיו‪ ,‬תכונות אכן קיימות ונסמכות על‬
‫מערכות עצבים‪ .‬הן מייצגות מועדות אישיותית רחבה שמסבירה התנהגות של אדם מעבר לזמן ולסיטואציות‪.‬‬
‫תכונה מוגדרת על ידי שלושה מימדים‪ :‬תכיפות‪ ,‬עוצמה וטווח סיטואציות‪.‬‬
‫תכונות וההבדלים בין סוגים שונים של תכונות‬
‫‪ Allport‬ו‪ Odbert -‬הבחינו בין תכונות אישיותיות משאר המרכיבים החשובים בחקר האישיות‪ .‬הם הגדירו‬
‫תכונה כ‪":‬נטיות כלליות ואישיותיות‪ ,‬נטיות עיקביות ויציביות של הסתגלות אדם לסביבתו"‪ .‬תכונות שוהות‬
‫ממרכיבים אחרים באישיות שהם חולפים‪ ,‬קצרים וזמניים אשר נגרמים על ידי גורמים סביבתיים‪.‬‬
‫‪ John ,Caplin‬ו‪ Goldberg-‬חידשו את הסיווג של מאפייני האישיות לשלוש קטגוריות‪ :‬תכונה (נחמד‪ ,‬שלטני‪,‬‬
‫אמין)‪( states ,‬מרוצה‪ ,‬כועס‪ ,‬מעורר)‪ ,‬ופעילות (מחטט‪ ,‬מגלה)‪.‬‬
‫‪ Allport‬הבחין ביו שלושה סוגי תכונות‪( cardinal traits :‬בתרגום חופשי‪ :‬תכונה קרדינלית)‪central traits ,‬‬
‫(תכונה מרכזית) ו‪( secondary disposition-‬מועדות משנית)‪ .‬תכונה קרדינלית מבטאת מועדות שהיא כל כך‬
‫חודרנית ובולטת בחיי אדם שניתן לראות את השפעתה בכמעט כל פעולה של אדם‪ .‬לאנשים יש רק מעט‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬תכונות קרדינליות‪ .‬תכונה מרכזית (לדוגמא‪ :‬יושר‪ ,‬אסרטיביות) מבטאת מועדות שמכסה טווח יותר מוגבל‬
‫של סיטואציות מאשר התכונה הקרדינלית‪ .‬מועדות משנית היא תכונה שהכי פחות עיקבית וכללית‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫לאנשים יש תכונות ברמות שונות של כלליות ומשמעותיות‪.‬‬
‫יש לציין כי ‪ Allport‬לא חשב שאין כלל השפעה לסביבה על התנהגות בסיטואציה מסויימת‪ .‬הוא חשב שהסביבה‬
‫מסבירה למה אדם מתנהג שונה בסיטואציות שונות‪ .‬הוא חשב שתכונות מעוררות בסיטואציות מסויימות‪.‬‬
‫‪79‬‬

‫‪ Allport‬חשב שכדי להבין התנהגות יש לשים לב גם לתכונות וגם לסביבה‪ .‬התכונות מסבירות את העיקביות של‬
‫ההתנהגות והסביבה‪ ,‬את השונות שבה‪.‬‬
‫‪( Functional Autonomy‬או‪ :‬אוטונומיה פונקציונלית)‬
‫‪ Allport‬הדגיש את המושג של אוטונומיה פונקציונלית במוטיבים האנושיים‪ .‬הרעיון שלו הוא שהמוטיבים של‬
‫אדם בוגר אולי מקורם במוטיבים של הפחתת לחץ שהיו לו בתור ילד‪ .‬אולם‪ ,‬האדם הבוגר מתבגר ממוטיבים אלו‬
‫ומפסיק להיות תלוי (אוטונומי) במאמצי הפחתת הלחץ האלו‪ .‬מה שהיה כילד מוטיב להפחתת רעב יכול בבגרות‬
‫להיות מקור להנאה‪ ,‬וההנאה הזו הופכת להיות מוטיבציה בזכות עצמה‪ .‬למשל‪ ,‬אדם שהולך לעבוד רק כדי‬
‫שההורים שלו יקבלו אותו‪ ,‬כשיתבגר הוא ילך לעבוד כי ההנאה בעבודה עצמה היא התגמול החדש שלו‪ ,‬ולא‬
‫הרצון להתקבל על ההורים‪ .‬הנחה זו מפרידה אותו מהנחתו של פרויד שכולנו פועלים על פי דחפים ילדותיים כל‬
‫חיינו‪.‬‬
‫‪Idiographic Research‬‬
‫‪ Allport‬הדגיש את הייחודיות של האינדבדואל‪ .‬הייתה לו גישה אידאוגרפית למחקר‪ .‬אסטרטגיה אידאוגרפית‬
‫היא גישה למחקר שמתרכזת על הפוטנציאל הייחודי של אדם‪ .‬מחקרי אורך תומכים בגישה זו‪ .‬מאפייני המחקר‬
‫האידאוגרפי שלו‪:‬‬
‫‪ .1‬השימוש שלו בחומרים שיחודיים למקרה אינדבדואלי‪( .‬למשל‪ :‬ניתוח ‪ 172‬מכתבים שנכתבו על ידי אותה‬
‫אישה כדי להגיע לאפיון האישה)‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש באותן מידות לכל האנשים אך ההשוואה נעשית בין תכונות שונות באדם עצמו ולא בין אנשים‬
‫שונים באותה תכונה‪ .‬זה מדגיש את המבנה של התכונות וההררכיה שלהן בתוך אותו אדם‪.‬‬
‫‪ Allport .3‬הציע שישנן תכונות ייחודיות לכל אדם שלא ניתן לתפוס אותן ע"י המדע‪.‬‬
‫הערות אחרונות על ‪Allport‬‬
‫‪ Allport‬לימד את הקורס הראשון באישיות בארה"ב (‪ .)1924‬בספרו‪personality: a psychological " :‬‬
‫‪ Allport "interpretation‬הציע שהתנהגות מבטאת את ההשפעה של תכונות רבות‪ ,‬ושהתכונות באות לידי ביטוי‬
‫על ידי הבחירה של אדם את הסיטואציה‪.‬‬
‫המגבלות בתרומתו של ‪ :Allport‬הוא ערך מעט מאוד מחקרים על מנת לבסס את קיום מושג התכונות‪ .‬הוא‬
‫האמין בתורשתיות של תכונות אך לא בדק זאת מחקרית‪ .‬הוא לא הציע מודל שיסביר את התהליכים‬
‫הפביכולוגיים במניעים ומנחים את הפעילויות שקשורות לתכונות‪ .‬לדגש שלו על שיטות אידאוגרפיות היה השפעה‬
‫שלילית‪ :‬היו אנשים שפרשו את שיטת מחקר זו כעדות לכך שלא ניתן ליצור מדע של אישיות שיכלול עקרונות‬
‫כללים‪ .‬זה היה פירוש מוטעה של עבודתו‪ Allport .‬היה היחיד מבין חוקרי התכונות שעסק בשיטה האידאוגרפית‪.‬‬
‫תאוריית שלושת הפקטורים של ‪)1916-1997( Eysenck‬‬
‫עבודתו של ‪ Eysenck‬הושפעה מהטכניקות הסטטיסטיות המתקדמות של ניתוח גורמים (‪,)factor anlysis‬‬
‫מהחשיבה של פסיכולוגים ארופאים שעסקו בסוגי אישיות‪ ,‬מהמחקר על תורשתיות במאפיינים פסיכולוגיים‬
‫ומעבודתו של פבלוב על התניה קלאסית‪ .‬עבודתו כללה דגימה רחבה של אוכלוסיה נורמלית ופתולוגית‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫מדידת תכונות‪ :‬ניתוח גורמים‬
‫‪ Eysenck‬הדגיש את החשיבות של מדידה מדוייקת ומושגים בהירים‪ .‬רוב עבודתו הוקדשה לפיתוח מדידות‬
‫מהימנות של תכונות אישיותיות‪ .‬הוא האמין בצורך למידות מדוייקות וזה הפך אותו למבקר של השיטה‬
‫הפסיכואנליטית‪ .‬בבנייתו את תאורית התכונות הוא השתמש במדדים מהימעים של הבדלים בין אישיים‪ .‬הוא‬
‫הדגיש את הצורך לפתח מדד מדוייק של תכונות אישיות‪ ,‬על מנת לאשש‪/‬להפריך את התאוריה ועל מנת לבדוק‬
‫בסיס ביולוגי של תכונות‪.‬‬
‫‪ Eysenck‬הדגיש בסיס ביולוגי לתכונות‪ .‬ללא הבנת הביולוגיה של התכונות ההסבר של התכונות יהיה מעגלי‬
‫(ההתנהגות שנובעת מהתכונה מהווה אישור לקיום התכונה והתכונה גורמת להתנהגות)‪.‬‬
‫ניתוח גורמים וזיהו המבנים של הבדלים בין‪-‬אישיים‬
‫הבסיס של ‪ Eysenck‬לפיתוח שיטת סיווג של תכונות ולפיתוח מדידות של תכונות הוא ניתוח גורמים‪ .‬הוא‬
‫השתמש בניתוח גורמים כדי לענות על השאלה‪ :‬מהן התכונות הבסיסיות‪ ,‬המימדים הבסיסיים ביותר של הבדלים‬
‫בין‪-‬אישיים? במחקר ניתוח גורמים מספר גדול של פריטים מופנה לכל נבדק‪ .‬כך שישנה קבוצה מסויימת של‬
‫פריטים בעלת מתאם חיובי‪ .‬כלומר‪ ,‬אנשים שענו על שאלה א' בצורה מסויימת יענו גם על שאלה ג' ו‪-‬ח' באותה‬
‫צורה‪ .‬כך גם היו פריטים במתאם שלילי‪ .‬המתאם הזה מסמל גורם משותף שעומד מאחורי כל הפריטים שהיו‬
‫במתאם‪ .‬ניתוח הגורמים מגלה דפוסים כאלה בין מספר פריטים גדול שבא במתאם‪ .‬חוקרי התכונות טוענים‬
‫שהגורמים שמזוהים בניתוח גורמים מסוג כזה מגלים לנו מבני אישיות‪ .‬ניתוח גורמים הוא הדרך בה פסיכולוגים‬
‫מגלים מבנים אישיותיים‪.‬‬
‫יתרונות ניתוח הגורמים‪ :‬לפני השימוש בניתוח גורמים חוקרים הסתמכו על אינטואיציה‪ .‬הם הקשיבו לאדם ולפי‬
‫תחושה הסיקו איזה מבנים עומדים בבסיס ההתנהגות של האדם‪ .‬ניתוח הגורמים מהווה דרך אובייקטיבית‬
‫לזהות את המידה בה משתנים מסויימים מופיעים יחד‪ .‬אולם‪ ,‬ניתוח הגורמים הוא לא לגמרי אובייקטיבי; ניתוח‬
‫הגורמים לא נותן לנו תשובה מדוע פריטים מסויימים הם במתאם חיובי‪ .‬ולכן‪ ,‬על החוקר להסיק מקיום המכנה‬
‫המשותף בין הפריטים‪ ,‬ועל החוקר להמציא תווית לפריטים המשותפים הללו‪ .‬ולכן החלק הסופי של ניתוח‬
‫גורמים תלוי בהחלטה ובפרשנות החוקר‪.‬‬
‫ניתוח גורמים משני נערך כשניתוח גורמים ראשוני מראה על מתאם בין פריטים מסויימים והחוקר מחפש סט של‬
‫גורמים שאינם במתאם‪ Eysenck .‬רצה לזהות סט פשוט של גורמים שאינם בקורלציה‪ ,‬שאותם ראה כמימדים‬
‫בסיסיים שעומדים בבסיס הגורמים שנמצאו בניתוח הגורמים הראשוני‪ .‬מימדים אלו מייצגים גורמים מישניים‬
‫או ‪ .superfactor‬כלומר‪ ,‬תכונות שזוהו בניתוח הגורמים הראשוני כמו‪ :‬חברותיות‪ ,‬פעלתניות‪ ,‬חיות‬
‫(‪ )liveliness‬יאוגדו יחד תחת הסופרפקטור‪ :‬מוחצנות‪ .‬הסופר פקטור נע על סולם שבקצה אחד הוא נמוך‬
‫(מופנמות) ובקצה שני הוא גבוה (מוחצנות)‪ .‬וכל האנשים נעים ברצף הזה‪ .‬רוב החוקרים בתחום מאמינים‬
‫שתכונות נעות על רצף ולא בקטגוריות מופרדות‪.‬‬
‫מימדים בסיסיים של אישיות‬
‫‪ Eysenck‬הצליח לזהות שני מימדים בסיסיים לאישיות‪ .‬ניתוח הגורמים המשני שלו הראה שני מימדים בלתי‬
‫תלויים של הבדלים בין אישיים שאותם פרש כשני מבנים מרכזיים של האישיות‪ .‬הוא כינה את אותם מימדים‪:‬‬
‫מוחצנות‪-‬מופנמות ו‪ -‬יציבות רגשית‪-‬חוסר יציבות רגשית (נוירוטיות)‪.‬מימדים אלו לרב לא היו במתאם זה עם זה‪.‬‬
‫העובדה שאינם במתאם שהסיווג של ‪ Eysenck‬לשני מימדים יכולה ליצג שני קווים שיחד מגדירים מרחב‬
‫פסיכולוגי של תכונות‪ .‬בעיקרון‪ ,‬כל אדם יכול להיות ממוקם במרחב הדו מימדי הזה‪ .‬לפי התאוריה של ‪Eysenck‬‬
‫לכל אחד יש יש מידה מסיויימת של מוחצנות ושל נוירוטיות‪ .‬השיטה של ‪ Eysenck‬מתיחסת‬
‫‪81‬‬

‫לתאור ישן של הבדלים בין אישיים‪ .‬היפוקרטס וגלן הציעו קיום של ‪ 4‬טיפוסי אישיות בסיסיים‪ :‬מלנכולי‪,‬‬
‫פלגמטי‪ )?(choleric ,‬ו‪ .sanguine -‬לפי ‪ Eysenck‬אנשים שנראו על ידי אותם יוונים כבעלי אישיות מאחד‬
‫היו פשוט בעלי רמה גבוהה של‬
‫תכונות שקשורות לאותה‬
‫זה שאנו רואים אותן גישות על‬
‫אישיותיים כבר אז ב‪ 400-‬לספ'‬
‫יציבות בבסיס הביולוגי של‬
‫לאורך התקופות‪ .‬לאחר מכן‬

‫הסוגים‬
‫שתי שתי‬
‫אישיות‪.‬‬
‫מבנים‬
‫מראה על‬
‫התכונות‬
‫הוסיף‬

‫‪Eysenck‬‬

‫מימד‬

‫שלישי‬

‫‪ .psychoticism‬אנשים שהם‬
‫גבוהים‬
‫להיות‬

‫במימד זה נוטים להתבודד‪,‬‬
‫חסרי רגישות‪ ,‬חסרי אכפתיות‬

‫כלפי‬
‫חברתיים‬
‫בונים את‬

‫אחרים ומתנגדים למנהגים‬
‫מקובלים‪ .‬שלושת מימדים אלו‬
‫תאורית שלושת הגורמים של‬

‫‪Eysenck‬‬

‫(‬

‫‪psychoticism,‬‬
‫‪extraversion,‬‬

‫‪ .)neuroticism=PEN‬מימדים אלו נצפו בתרבויות שונות ובעלי מרכיב תורשתי‪.‬‬
‫מדידות של שאלונים‬
‫‪ Eysenck‬פיתח מספר שאלונים כדי למדוד אנשים לאורך המימדים של מוחצנות‪-‬מופנמות‪Maudsley " :‬‬
‫‪Eysenck personality " ," Eysenck personality inventory" ,"personality inventory‬‬
‫‪ ."questionnaire‬המוחצן האופייני יענה בחיוב על שאלות כמו‪" :‬האם תהיה עצוב אם לא תוכל לראות הרבה‬
‫אנשים במהלך היום?"‪" ,‬האם אתה מחפש ריגושים?"‪ .‬בניגוד‪ ,‬המופנם האופייני יענה בחיוב לשאלות כמו‪" :‬האם‬
‫אתה מעדיף לקרוא מאשר להפגש עם אנשים?"‪" ,‬האם אתה עוצב וחושב על הדברים לפני שאתה מבצע אותם?"‪.‬‬
‫שאלונים אלו כוללים גלאי שקרים כדי לזהות אם אדם מזייף את תגובותיו‪ .‬ישנם שאלונים בהם הניקוד‬
‫למוחצנות לא כל כך ברור מהשאלות‪ ,‬למשל על ידי בחינת התגובה לטיפת לימון על הלשון‪ .‬מוחצנים ומופנמים‬
‫שונים במידת הרוק שהם מפרישים כתוצאה‪.‬‬
‫ממצאי מחקר‬
‫האם ישנם הבדלם משמעותיים נוספים בהתנהגותבין מוחצנים למופנמים? מוחצנות היא כנראה התכונה‬
‫הנחקרת ביותר‪ ,‬בין היתר משום שהיא מקושרת להתנהגוית שקל לבדוק‪ .‬סקירת מימד זה מציג ממצאים שונים‪:‬‬
‫מופנמים רגישים יותר לכאב‪ ,‬מתעייפים מהר יותר‪ ,‬ריגוש פוגע להם בתפקוד‪ ,‬והם נוטים להיות זהירים ואיטיים‬
‫יותר ממוחצנים‪ .‬הבדלים נוספים שנמצאו‪:‬‬
‫‪ .1‬מופנים מצליחים יותר בבית ספר‪ .‬אלו הנושרים מקולג' עקב סיבות אקדמיות נוטים להיות מוחצנים‪,‬‬
‫ואלו הנושרים מסיבות פסיכיאטריות נוטים להיות מופנמים‪.‬‬
‫‪ .2‬מוחצנים מעדיפים פעילויות שכוללות אנטראקציה עם אנשים‪ .‬מוחצנים מחפשים גיוון בשגרת העבודה‬
‫שלהם‪ .‬לעומת מופנמים שמעדיפים שגרה‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫‪ .3‬מוחצנים נהנים להביע הומור מיני ואגרסיבי‪ ,‬ומופנמים מעדיפים הומור אינטלקטואלי‪ ,‬כמו בדיחות‬
‫מרומזות ועדינות (מה?)‪.‬‬
‫‪ .4‬מוחצנים יותר אקטיבים מינית‪ ,‬מבחינת תדירות ומספר שותפים‪.‬‬
‫‪ .5‬מוחצנים יותר ‪ suggestible‬ממופנמים‪.‬‬
‫הממצא האחרון הגיע ממחקר של מגפה באנגליה‪ .‬דיווח ראשוני של כמה בנות מתעלפות הסתיים באשפוז של ‪85‬‬
‫בנות‪ .‬נמצא שהבנות שהושפעו מהמגפה היו יותר נוירוטיות ומוחצנות‪ .‬מחקר נוסף בנושא נעשה בקרב תלמידי‬
‫קולג'‪ .‬מהתאוריה של ‪ Eysenck‬נגזרו ההשערות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬מוחצנים יעדיפו ללמוד במקומות עם יותר גרויים חיצוניים‪.‬‬
‫‪ .2‬מוחצנים יקחו יותר הפסקות בלימודים‪.‬‬
‫‪ .3‬מוחצנים יעדיפו רמה גבוהה יותר של רעש ויותר הזדמנויות למפגשים חברתיים בזמן הלמידה‪ .‬מוחצנים‬
‫יגיבו שונה ממופנמים לאות הרמת רעש‪.‬‬
‫בסיס ביולוגי לתכונות אישיות בתאוריה של ‪Eysenck‬‬
‫‪ Eysenck‬היה בין הראשונים שחקר את הבסיס הביולוגי של התכונות‪ Eysenck .‬טען שהבדלים במימד‬
‫מוחצנות נובעים משינויים בתפקוד הנוירופיסיולוגי של הקורטקס‪ .‬הרעיון הוא שמופנמים הם יותר מועדים‬
‫לעירור‪ ,‬הם חווים יותר פעילות קורטיקלית מארועים בעולם החיצון‪ .‬כתוצאה גרויים אינטנסיביים גורמים להם‬
‫לעירור יתר (‪ ,)overaroused‬מצב אברסיבי‪ .‬ואכן נמצאה תמיכה לתאוריה זו‪ Eysenck .‬מצא עדות רבה‬
‫לביולוגיה של המימדים האישיותיים‪.‬‬

‫נמצא גם שמופנמים יותר מושפעים מעונש בתהליכי למידה בעוד‬

‫שמוחצנים יותר מגיבים מפרס‪ Eysenck.‬שיער שמימד המוחצנות הוא בחלקו תורשתי ובחלקו סביבתי‪ .‬מחקרי‬
‫תאומים איששו את ההנחה לגבי תורשתיות‪ .‬עדות לגבי מימד המוחצנות שחוזר על עצמו במחקרים בין תרבותיים‬
‫הוא היציבות שלו לאורך זמן ושישנו בסיס ביולוגי חזק במימד זה‪.‬‬
‫לפי ‪ ,Eysenck‬אנשים עם ציון גבוה בנוירוטיות נוטים להיות בעלי חוסר יציבות רגשית וסובלים מחרדה‪ ,‬דאגות‬
‫וכאבים גופניים‪ .‬גם פה מוצע הסבר ביולוגי‪ .‬אולם‪ ,‬עבור נוירוטיות‪ Eysenck ,‬הציע שהמערכת המוחית‬
‫האחראית איננה הקורטקס אלא המערכת האוטונומית‪ .‬אנשים נוירוטים‪ ,‬לפי ‪ ,Eysenck‬הם בעלי מערכת‬
‫אוטונומית שמגיבה בקלות ללחץ ואיטית בירידה בפעילות כתוצאה מהפחתת לחץ‪ .‬לכן האדם הנוירוטי נראה‬
‫קופצני ולחוץ‪ .‬אולם‪ ,‬אין מחקרים שתומכים בחלק הזה של התאוריה של ‪ .Eysenck‬עוד פחות ידוע על מימד ה‪-‬‬
‫‪ .)P( psychoticism‬אולם‪ ,‬ישנו מרכיב גנטי ‪ ,‬במיוחד מקושר עם זכרות‪ ,‬אגרסיביות‪ .‬מימד ‪ P‬גבוה יותר בקר‬
‫גברים ולכן אולי מושפע על ידי רמות של טסטוסטרון‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה ושינוי התנהגות‬
‫התאוריה של ‪ Eysenck‬של אישיות קשורה לתאוריה שלו על פסיכולוגיה אבנורמלית ושינוי התנהגות‪.‬‬
‫הסימפטומים או הקשיים הפסיכולוגיים שאדם עלול לחוות קשורים לתכונות אישות בסיסיות ועקרונות של‬
‫תפקוד מערכת העצבים‪ .‬לפי ‪ ,Eysenck‬אדם מפתח סימפטומים נוירוטים עקב פעילות משותפת של המערכת‬
‫הביולוגית והתנסויות שתורמות ללמידה של תגובות רגשיות חזקות לגירוי מעורר פחד‪ .‬אולם‪ ,‬רוב המטופלים‬
‫הנוירוטים נוטים להיות בעלי נוירוטיות גבוהה ומוחצנות נמוכה‪ .‬בניגוד‪ ,‬פושעים ואנשים עם אישיות אנטי‬
‫חברתית נוטים להיות גבוה בנוירוטיות‪ ,‬גבוה במוחצנות וגבוה ב‪ .P‬אנשים אלו מראים יכולת נמוכה ללמוד‬
‫נורמות חברתיות‪ .‬למרות המרכיב הגנטי החזק של הפרעות אלו‪ Eysenck ,‬טוען שאסור להיות פסימים לגבי‬
‫‪83‬‬

‬טען שהפסיכואנליזה היא לא שיטה יעילה לטיפול‪.‬הוא‬ ‫תרם גם למחקר של קרימינולוגיה‪ .‫טיפול אפשרי‪ .3‬התנהגו ת אבנורמלית מיצגת למידת התנהגות של הסתגלות לקויה ולא מראה על קונפליקטים לא‬ ‫מודעים‪.3‬קשר את משתני האישיות שלו לשיטות המדידה‪ .‬התאוריה של ‪ Cattell‬מאוד דומה לתאוריה של‬ ‫‪ .‬‬ ‫ביקורת על ‪ :Eysenck‬התעלמות מעדויות סותרות‪ .‬כלומר‪ .‬שתוך כדי הדגשת הגורמים הגנטיים‪ Eysenck .clinical .‬ותרם לדיעות לא מקובלות‪.2‬הדגיש את הערך של השאלונים ושל המחקר המדעי‪.‬ולסיום‪ -‬ישנם פסיכולוגים שכלל לא מסכימים לגבי תאורית‬ ‫התכונות כלל‪.‬מבחני האישיות שלו תורגמו לשפות רבות ומשתמשים‬ ‫בהם בכל העולם‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫נקודת המבט של ‪ Cattell‬על מדע האישיות‬ ‫‪ Cattell‬הבחין בין שלושה סוגי שיטות מחקר בחקר האישיות‪( .‬ותיאורה של פסיכופתולוגיה ושינויי התנהגות‪ .‬במחקר דו משתני‪ .‬לפיכך‪ .‬ישנן תאוריות שיותר‬ ‫הולמות את הנתונים (מימד אימפולסיביות‪-‬חרדה)‪ .‬‬ ‫‪ .1‬תרם לתחומים רבים‪ .‬כלומר סיווג משתנים‪ .2‬הפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות קיימות במימדים שונים ולא נמצאות על אותו רצף‪.bivariante :‬דו‪-‬‬ ‫משתני‪ .20-‬היה לו עניין בשימוש בניתוח גורמים‬ ‫בפסיכולוגיה ורצון ליצור תאוריה היררכית של אישיות‪ .‬התאוריה שלו עומדת בפני מבחן ואיננה רק‬ ‫תיאורית‪.‬‬ ‫‪ .‬פסיכולוגים רבים חשים שזה בלתי אפשרי להתיחס להבדלים‬ ‫בין אישיים תוך שימן בשניים שלושה מימדים‪ .4‬כל סוג של טיפול כולל איזשהי למידה‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ Eysenck .4‬מבחינה הסטורית‪ Eysenck .‬‬ ‫‪ .multivariant .Eysenck‬ל‪ Cattell‬היה תואר ראשון בכימיה ולכן ניסה ליצור מעין "טבלת יסודות"‪ .‬או‬ ‫לרכוש קודים מסוימים של התנהלות חברתית‪ .‬חינוך ועוד‪ .1‬פסיכואנליזה איננה תאוריה מדעית כי לא ניתן להפריך אותה‪.‬‬ ‫הניסוי הדו‪-‬משתני האופיני עוקב אחרי מערך הניסוי הפשוט של מדעי החיים‪ .‬תאוריה של תפקוד מערכת העצבים‬ ‫ולמידה‪ .‬הגזמה בחוזק התוצאות התומכות‪ .‬ישנם משתנים‪-‬‬ ‫משתנה בלתי תלוי שהנסיין מתפעל ומשתנה תלוי שנמדד כדי לראות את ההשפעה של המניפולציה הניסויית‪.‬היה‬ ‫תומך נלהב בטיפול הבהביוטיסטי‪ .‬או טיפול שיטתי להתנהגות אבנהורמלית לפי עקרונות תאורית הלמידה‪.‬‬ ‫‪ Eysenck‬היה מבקר גדול של הפסיכואנליזה‪ .‬הוא טען כך‪:‬‬ ‫‪ .‬שחה נגד הזרם‪ .‬גם‬ ‫בחקר האישיות‪.‬בנוסף להתמקדותו בעקרונות ההתנהגות והבדלים בין אישיים‪ .‬‬ ‫הערות על ‪Eysenck‬‬ ‫‪ Eysenck .‬טיפול למש עם נוירוטים מהווה הכחדת למידה של תגובות‬ ‫נלמדות‪.‬‬ ‫‪ Eysenck .‬‬ ‫‪84‬‬ .‬רב‪-‬משתני וקליני)‪.‬‬ ‫גישת ניתוח גורמי התכונות של ‪)1905-1998( Cattell‬‬ ‫‪ Cattell‬הוא אחד הפסיכולוגים היותר משמעותיים של המאה ה‪ .‬זה אפשרי לאדם להמנע ממצבים טראומטיים‪ .‬‬ ‫‪ Eysenck .‬כדי לבטל את הלמידה של תגובות הפחד‪ .

‬הנסיין‬ ‫מאפשר לחיים לעשות את הניסוי ואז משתמש בשיטות סטטיסטיות של ניתוח גורמים כדי להוציא מהנתונים‬ ‫מימדים משמעותיים וקשרים סיבתיים‪ .‬ההבדל בינהם הוא‬ ‫שבשיאה הדו משתנית הנסיין מגביל את תשומת הלב למספר משתנים שהוא יכול לתפעל במספר דרכים בעוד‬ ‫בשבשיטה הדו משתנית הנסיין שם לב להרבה משתנים כמו שהם קיימים בסיטואציה טיבעית‪.‬‬ ‫התאוריה של ‪ Cattell‬על אישיות‬ ‫סוגי תכונות‪:‬‬ ‫המבנה הבסיסי לפי ‪ Cattell‬הוא התכונה‪ .‫במחקר רב משתני‪ .‬לטענתו השיטה‬ ‫הסטטיסטית החשובה ביותר במחקר רב משתני הוא ניתוח הגורמים‪.‬כל אלו‬ ‫הן תכונות של טמפרמנט‪ .‬נוטה לפעול לאחר מחשבה או באימפולסיביות‪ .‬שיטת ניתוח הגורמים היא שיטה של רב משתנים‪ .2‬העובדה שהניסוי הדו משתני מנסה לתפעל את המב"ת אומרת שזנחו עניינים רבים בעלי חשיבות גדולה‬ ‫בפסיכולוגיה‪ .‬‬ ‫‪ .‬טמפרמנט ודינמיות תופסות את רוב האלמנטים של האישיות‪.‬האם‬ ‫אדם נוטה לעבוד מהר או לטא‪ .‬‬ ‫למשתנים אלו יש הגדרה צרה יותר אבל נוטים להיות יותר בקורלציה זה עם זה‪ .‬ונותנים לחיים עצמם להיות המקור למניפולציות‪ .‬אנטליגנציה היא דוקמא לתכונת‬ ‫יכולת‪ .‬‬ ‫ההבדל בין תכונות שטח לתכונות מקור קשור לרמה שבה אנחנו מסתכלים על ההתנהגות‪ .‬בדרך כלל רגוע או רגשי‪ .‬לעומתו‪ Eysenck .‬שהוגדרה קודם כמועדות מוקדמת (‪ .‬‬ ‫ההבדל בין ‪ Cattell‬ל‪ Eysenck-‬הוא ש‪ Cattell-‬מעדיף לעבוד עם מספר גדול של משתנים ברמת התכונות‪.)dynamic‬הבחנה‬ ‫נוספת נעשית בין תכונות שטח (‪ )surface traits‬ותכונות מקור (‪ .‬טען שהמחקר הקליני הוא כמו‬ ‫הרב משתני רק בלי הדאגה לחוקים מדעיים‪.‬מנוגדת לשיטה הדו משתנית בכך שהחוקר הקליני יכול ללמוד על התנהגויות‬ ‫חשובות בזמן שהן קורות ולחפש חוקיות בתפקוד הכולל של האורגניזם‪ .‬הבנת קשר בין שני מתשנים משאירה עדיין שאלה איך שני אלו מתחברים‬ ‫לכל שאר המשתנים‪.1‬הוא טען שדגש על הקשר בין שני משתנים מיצג גישה פשטנית לאישיות‪ .‬יכולת‪ .‬השתמש‬ ‫בניתוח גורמים משני כדי להקבץ את התכונות למספר קטן יותר של סופרפקטורים שאנים במתאם זה עם זה‪.‬יש שוני בין החוקר הקליני לרב משתני‪ :‬הקליני משתמש באינטואיציה כדי להבין את הקליינט‪.‬ופונה לאישיות הכוללת ולא לתהליכים נפרדים‬ ‫מבודדים‪ .‬השיטה הקלינית והרב משתנית‬ ‫קרובות זו לזו ושונות מהשיטה הדו משתנים‪ .‬התנהגות אנושית היא מורכבת יותר‬ ‫מזה ויצגת קשר בין הרבה משתנים‪ .‬תכונות דינמיות קשורות לשאיפה‪ .‬משום שאת המצבים הרגשיים המשמעותיים אי אפשר לתפעל ולכן לא ניתן לבדוק אותם בניסוי‬ ‫מבוקר כזה‪.‬אולם‪ .‬הקלינית‪ .‬ולא בהכרח בעלות גורם‬ ‫‪85‬‬ .‬סוגי המטרות ששם‬ ‫לעצמו אדם‪ .‬‬ ‫בעוד שהרב משתני משתמש במדידות פורמליות ובניתוחים סטטיסטיים‪ Cattell .)source traits‬הסבר‪:‬‬ ‫תכונת יכולת קשורה ליכולות ולכישורים שמאפשרים לאדם לתפקד באופן יעיל‪ .)ability‬תכונות טמפרמנט (‪ )temperament‬ותכונות דינמיות (‪ .‬החיים המוטיבציונים של האדם‪ .‬אשם חוקר את הקשר בין מספר משתנים בו זמנית‪ .‬שתיהן חוקרות דפוסים מורכבים של התנהגות בזמן שהם קורים‬ ‫באופן טיבעו‪ .‬‬ ‫‪ Cattell‬היה ביקורתי כלפי השיטה הדו משתנית‪:‬‬ ‫‪ .‬אולם‪ .‬תכונת שטח מבטאות‬ ‫התנהגויות שברמה השטחית אולי מופיעות יחד אבל למעשה לא תמיד משתנות יחד‪ .‬‬ ‫השיטה השלישית‪ .‬הנסיין לא מתפעל את המשתנה‪ .‬תכונת טמפרמנט קשורה לחיים הרגשיים של אדם ולאיכות הסטייליטסטית של ההתנהגות שלו‪ .‬ישנם שני מושגים שחשובים בהבחנה‬ ‫בין תכונות‪ :‬תכונות יכולת (‪ .‬‬ ‫‪ Cattell‬טען שהשיטה הרב משתנית כוללת את הדברים הטובים שבשתי השיטות האחרות‪ .)predisposition‬הקונספט של‬ ‫תכונה מניח שהתנהגות באה בכמה דפוסים לאורך זמן ומעבר לסיטואציות‪ .

OT-Data .‬אז אותם‬ ‫גורמים או תכונות צריכים להיות מוצאים משלושת סוגי הנתונים הנ"ל‪.‬ניתוח גורמי מסוגל לקבוע את המבנים הבסיסיים של האישיות‪ .‬‬ ‫‪86‬‬ .‬התוצאה המרכזית באה משאלון שכונה‪:‬‬ ‫)‪ .2‬התחלת המחקר עם ‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה לפתח מבחנים אוביקטיבים שימדדו את תכונת המקור שכבר גילו‪ .Q-Data .‬‬ ‫לפי ‪ Cattell‬אם מחקר רב משתני‪ .‬ולכן מאוחר יותר הסתמך על ‪.‬‬ ‫לא נמצא קשר ישיר בין הנתונים שנאספו משלושת סוגי הנתונים‪.‬תכונות המקור‬ ‫מהוות את אבני הבניין של האישיות‪.‬‬ ‫‪ OT-Data‬כולל סטואציות התנהגותיות מיניאטוריות‪ .3‬בהסתמך על ממצאי המחקר הוא מפתח את שאלון ה‪ 16P.)objective test‬‬ ‫‪ L-Data‬המתיחס להתנהגות בסיטואציות אמיתיות‪ .‬יומיומיות כמו התנהגות בבית ספר‪ .OT-Data‬‬ ‫התוצאות מה‪ Q-Data -‬וה‪ L-Data -‬עזרו להנחות את הפיתוח של הסיטואציות המיניאטוריות‪ . Q-Data.‬הוא היה מודע לבעיות כמו עיוות‬ ‫מוטיבציוני והונאה עצמית בהקשר לתגובות על שאלונים‪ .‬נערכו יותר מ‪ 500-‬מבחנים כדי לכסות את מימדי‬ ‫האישיות‪ .‬כלומר‪ . Q-Data-‬אלפי פריטי שאלונים נכתבו והועברו למספר רב של אנשים‪ .‬ונערך ניתוח חוזר של נתונים מביטואציות מחקריות‬ ‫שונות שבסוף הובילו להבחנה של ‪ OT-Data 21‬תכונות מקור‪.‬זה יכול להעשות דרך ספירה של התנהגויות או תצפית‪.‬‬ ‫‪ .L-Data‬ודרך ניתוח גורמים מגיע ל‪ 15-‬תכונות מקור‪.‬ ‫ונתוני מבחנים אובייקטיבים (‪.‬נתוני שאלונים (‪ .)life‬כוללים נתונים מארועי חיים‬ ‫אוביקטיבים ודרוג על ידי צופים וחברים‪ .‬מבחנים אלו הועברו לקבוצות גדולות של נבדקים‪ .‬אלו ארבעת השלבים במחקר של ‪:Cattell‬‬ ‫‪ .L-Data .‬‬ ‫‪ Cattell‬החל עם ניתוח הגורמים של ‪ L-Data‬ומצא ‪ 15‬גורמים שמכסים את רוב מרכיבי האישיות‪ .F.‫משותף‪ .OT-Data .‬‬ ‫‪ .16P.Sixteen Personality Factor Questionnaire (16P.‬בהן הנבדק לא מודע לקשר בין התגובה ובין המאפיין‬ ‫האישיות שנמדד‪.1‬הגדרת המבנים של האישיות בשלושה אזורי תצפית שנקראים‪.‬ואז הוא בדק‬ ‫אם ימצא את אותן תוצאות גם ב‪ .‬הוא במיוחד חשב ששיטת השאלון במיוחד מוגבלת‬ ‫בקרב אוכלוסיות של פגועי נפש‪ .Cattell‬למרות שתמך בשימוש בשאלוני ניתוח גורמים כמו ה‪ .‬בעוד‬ ‫שתכונות שטח יכולות להתגלות דרך שיטות סוביקטיביות כמו לשאול אנשים איזה תכונות שלהם הם חושבים‬ ‫שהולכות יחד‪ .‬מבטאת קשר בין התנהגויות שכן משתנות יחד ויוצרות מימד בלתי תלוי באישיות‪ . -‬אשר מכיל ‪ 12‬תכונות שתואמות את‬ ‫התכונות שנמצאו ב‪ L-Data-‬ו‪ 4-‬תכונות שייחודיות לשיטת השאלונים‪.‬‬ ‫מקורות הנתונים‪L-Data.2‬נתוני חיים (‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .F.F.‬אנטראקציה עם חברים‬ ‫וכו'‪ . OT-Data :‬‬ ‫כיצד מגלים תכונות מקור שמכסות את מירב התגובות ברוב הסיטואציות? ‪ Cattell‬הבחין בין שלושה מקורות‬ ‫של מידע שדומים לסיווג ה‪ LOTS-‬בפרק ‪ .‬‬ ‫‪ Q-Data‬כולל נתונים מדיווח עצמי או תגובות בשאלונים‪.‬ניתוח‬ ‫גורמים שהורץ על הנתונים בא לבדוק איזה פריטים הולכים יחד‪ .‬הנתונים שנמצאו מה‪ Q-Data-‬היו דומים לאלו‬ ‫שנמצאו מה‪ .‬דוגמא‪ :‬נטייה להיות אסרטיביים באה‬ ‫לידי ביטוי בהתנהגויות כמו העברת אצבע במבוך ארוך (?)‪ .Q-Data . L-Data-‬אך כמה היו יחודיים לכל סוג נתונים‪.‬תכונת מקור‪ .‬השיטות הסטטיסטיות של ניתוח גורמים הכרחיות כדי לגלות את תכונות המקור‪ .)questionnaire‬מבוססים על דיווח עצמי.L-Data :‬‬ ‫‪ .

‬תפקידים חברתיים מסבירים למה אדם צועק במשחק כדורגל ולא בכנסיות‪.‬שביטוי אצל אדם של התנהגות שקשורה מתכונות היא קשור באופן ישיר לקיום‬ ‫אותה תכונה באדם עצמו ושניתוח גורמים של קורלציות בין תגובות במבחן באוכלוסיה היא השיטה הטובה‬ ‫ביותר לזיהוי המבנים של האישיות‪.4‬שימוש בתוצאות אלו כדי להדריך את המחקר שלו בפיתוח מבחן אוביקטיבי‪ Cattell .‬ההסתמכות הכבדה שלו על ניתוח גורמים והספקולציות התאורטיות שלו שהלכו מעבר לנתונים‪.‬למצב ולתכונה יש השפעה שווה על התנהגות האדם בנקודה מסויימת‪.‬בעיקר לפי ‪ Eysenck‬ו‪ .‬‬ ‫הנתונים שנאספו בשלושת סוגי התצפית הללו לא השלימו את הנוסחא של ‪ Cattell‬על מבנה האישיות‪ .‬הבדל נוסף‪ .‬‬ ‫דיכאון‪ .‬אולם‪ .‬‬ ‫יציבות ושונות בהתנהגות‬ ‫‪ Cattell‬לא ראה את האישיות כמבנה סטטי‪ .‬‬ ‫הערות על ‪Cattell‬‬ ‫הרבה פסיכולוגים של אישיות התעלמו מעבודתו של ‪ Cattell‬משום שהם פיקפקו במהימנות המבחנים בהם‬ ‫השתמש‪ .‬‬ ‫ההבדל הגדול בין שלושתם הוא השימוש בניתוח גורמים כדי לקבוע את מספר ואופי התכונות‪ Allport .‬הוא‬ ‫זיהה גם שהמצברוח של אדם (מצב) והדרך הוא מציג את עצמו (תפקיד) משפיעות גם הן על ההתנהגות‪.‬עייפות‪ .‬אולם‪ .‬מה העדות לקיום תכונות אלה?‬ ‫‪ .1‬תוצאות ניתוח הגורמים על סוגים שונים של נתונים‪.‬‬ ‫למרות ש‪ Cattell‬האמין שגורמי האישיות יוצרים יציבות מסויימת בהתנהגות לאורך סיטואציות שונות‪ .‬‬ ‫כאשר מצב מסביר את השינוי במצברוח ובמצב הריגשי שקורים בחלקם בעקבות שינויי הסיטואציה (חרדה‪.‬ו‪ Cattell-‬היו‬ ‫מצודדים של הטכניקה הסטטיסטית‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬כיצד אדם מתנהג בנקודת זמן תלויה לא רק בתכונות לא גם‬ ‫בדברים נוספים‪ Cattell .‬היה‬ ‫ביקורתי כלפי השיטה כי היא סיפקה מידע לגבי ההבדל בין אנשים ולא סיפקה ניתוח של הנושאים שבמרכז‬ ‫התעניינותו‪ :‬הדינמיקה והארגון בתוך האדם עצמו של של האישיות‪ .3‬תוצאות דומות בקבוצות גיל שונות‪.‬הם‬ ‫מהווים את הבסיס‪ .‬ו‪( roles-‬תפקיד)‪.‬‬ ‫לעיתים הוא הגזים בתאור נכונות הנתונים שלו‪.2‬תוצאות דומות בתרבויות שונות‪.‫‪ .5‬עדות לתרומה גנטית משמעותית לתכונות רבות‪.‬כדי לתאר תיאור מדוייק של האדם בנקודה ספציפית צריך מדידה של התכונה‬ ‫ושל המצב‪ . Cattell-‬הם שתכונות אישיות‬ ‫יכולות להיות מזוהות על ידי ניתוח הבדלים בין אישיים באוכלוסיה‪ .‬בכמת הסיווג שלו‪ . Eysenck :‬ו‪Cattell -‬‬ ‫המאפיין העיקרי שמשותף לתאוריות התכונות השונות הוא ההנחה שישנו מרכיב אישיותי שמורכב ממועדות רחב‬ ‫להגיב בדרכים מסויימות‪ .‬מוצא ‪ 21‬תכונות‬ ‫מקור ב‪ Q-Data -‬שנראה שיש להם קשר מורכב וברמה נמוכה לתכונות שנמצאו בנמונים האחרים‪.4‬שימוש כמנבא התנהגות בסביבה טבעית‪.‬ושהבדלים אלו בנויים על מימדים‬ ‫מתמשכים ולא קטגוריאליים‪ .‬‬ ‫לגבי התפקיד‪ Cattell :‬ראה שהתנהגויות מסויימות יותר קשורות לתפקיד חברתי שאדם צריך למלא מאשר‬ ‫לתכונת האישיות שיש לאדם‪ .‬מאפיינים משותפים נוספים‪ .‬ציין שני דברים נוספים שחשובים בהסבר ההתנהגות‪( states :‬מצב)‪ .‬‬ ‫תאורית התכונות‪ Allport.‬במסגרת ניתוח הגורמים ‪ Cattell‬הדגיש ‪ 20‬תכונות מובחנות‬ ‫‪87‬‬ .‬בניגוד אליו‪ Eysenck .‬עוררות וסקרנות)‪ .

‬עצור ונמנע מסיכונים‪.Cattell‬‬ ‫‪ :Functional autonomy‬המושל של ‪ Allport‬שמניע יכול להפוך לבלתי תלוי במקור שלו.Cattell‬הקטגוריות האלו של‬ ‫תכונות מהוות את האספקט המרכזי של אישיות‪.Eysenck‬קצה אחד של המימד האישיותי מוחצנות‪-‬מופנמות‪.‬‬ ‫‪ :Bivariate method‬התאור של ‪ Cattell‬את שיטת המחקר של האישיות שבא אחרי מערך הניסוי הפשוט‬ ‫של תפעול מב"ת וצפיה בהשפעתו על מ"ת‪.‬‬ ‫‪ :Clinical methods‬תאורו של ‪ Cattell‬את שיטת המחקר של אישיות שבה יש עניין בדפוסים מורכבים‬ ‫בהתנהגות כשהם קורים בחיים אך משתנים לא מוערכים באופן שיטתי‪.‬‬ ‫שמאופיין במועדות להיות חברותי‪ .‬אימפולסיבי ונוטה לקחת סיכונים‪.‬מה שפותח את‬ ‫הדלת למספר אינסופי של תכונות‪.‫בעוד ש‪ Eysenck‬הדגיש רק ‪ Allport .Eysenck‬קצה אחד של המימד האישיותי מוחצנות‪-‬מופנמות שמאופיין‬ ‫במועדות להיות שקט‪ . temperament and dynamic traits‬בתאורית התכונות של ‪ .‬ולסיום‪ .‬‬ ‫מושגים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ :Ability.‬‬ ‫‪ :Interversion‬לפי תאורית ‪ .‬‬ ‫‪ :Factor analysis‬שיטה סטטיסטית לניתוח קורלציה בין סטים של מבחני אישיות או של פירטים במבחן‬ ‫כדי לקבוע את המשתנים שעולים או יורים יחד‪ .‬לא השתמש במושג של מניע‪ .‬‬ ‫שלושת החוקרים שונים זה מזה גם בגישתם לחקר מוטיבציה‪ Eysanck .‬‬ ‫‪ :L-data‬לפי התאוריה של ‪ .‬‬ ‫‪ :Central trait‬מושג של ‪ Allport‬שמתאר מועדות להתנהג בדרך מסויימת במגוון סיטואציות‪.‬גם‬ ‫‪ Allport‬ו‪ Cattell-‬השאירו מקום בתאוריה שלהם למושג זה והציעו שמחקר צריך לחקור את הקשר בין התכונה‬ ‫למניע‪ .‬‬ ‫‪ :Cardinal trait‬מושג של ‪ Allport‬שמתאר מועדות כל כך חודרנית ובולטת בחיי אדם שכמעט בכל פעולה‬ ‫שלו ניתן לאתר את השפעתה של תכונה זו‪.Cattell‬תעוד נתוני חיים שקשורים בהתנהגות בסיטואציות יומיומיות או‬ ‫לתעוד התנהגות יומיומית‪.‬בעוד ש ‪ Allport‬ו‪ Eysanck-‬היו ביקורתיים לגבי התאוריה הפסיכואנליטית‪ Cattell . מניעים בבגרות‬ ‫נהיים בלתי תלויים בבסיס המוקדם שלהם שהוא הפחתת מתח‪.3‬הלך רחוק יותר והציע שישנן תכונות שונות בכל אדם‪ .‬משתמשים בו בפיתוח מבחני אישיות של כמה מתאוריות‬ ‫התכונות (‪)Eysenck .‬‬ ‫‪88‬‬ .‬‬ ‫‪ :Extraversion‬לפי התאוריה של ‪ .‬נטה פחות‬ ‫לדחות אותה‪.

‬‬ ‫פרק ‪Trait Theory: The Five Factor Model .8‬‬ ‫‪Applications and Evaluation of Trait Approaches to Personality‬‬ ‫גישות התכונות‪ :‬מודל חמשת הגורמים.‬‬ ‫שמתגלה דרך שימוש בניתוח גורמים‪..‬‬ ‫‪ :State‬שינויים של רגישות ומצברוח (חרדה‪ .‬המייצגות טווח רחב של נטיות תגובה באופנים ייחודיים‪.Eysenck‬מימד אישיותי שמוגדר על ידי יציבות וחרדה נמוכה בקצה‬ ‫אחד וחוסר יציבות וחרדה גבוהה בקצה השני‪.‬ש‪ Cattell-‬הציע שמשפיעים על ההתנהגות‬ ‫האנושית בכל זמן נתון‪ .‬אשר בה יש חקר של‬ ‫הקשר בין הרבה משתנים בו זמנית‪.‫‪ :Multivariate method‬התאור של ‪ Cattell‬את שיטת חקר האישיות המועדפת עליו‪ .‬כפי שמובעת בהתנהגות של אדם במגוון סיטואציות‪.‬‬ ‫‪ :Trait‬מועדות להתנהג בדרך מסויימת‪ .‬‬ ‫‪89‬‬ . יישומים והערכה של גישות התכונות של אישיות‬ ‫תכונות הינן היחידות הבסיסיות של האישיות‪ .Eysenck‬מימד של האישיות המאופיין על ידי נטייה להתבודדות וחוסר‬ ‫רגישות בקצה אחד מול קבלת מנהגים חברתיים ודאגה לאחר בקצה השני‪.‬‬ ‫‪ :Psychoticism‬בתאוריה של ‪ .‬‬ ‫‪ :Surface trait‬בתאוריה של ‪ ..‬‬ ‫‪ :Source trait‬בתאוריה של ‪ .‬‬ ‫‪ :Secondary disposition‬מושג של ‪ .‬‬ ‫‪ :Role‬התנהגות נתפסת כהולמת למקום ולתפקיד של אדם בחברה‪ .‬ההערכה של תכונות ומצב יחד אמורה לנבא התנהגות‪.Cattell‬התנהגויות שנראות קשורות זו לזו אבל למעשה לא משתנות יחד‪.‬‬ ‫‪ :Neuroticism‬לפי התאוריה של ‪ .‬דיכאון‪ .‬‬ ‫‪ :Q-data‬בתאוריה של ‪ .‬‬ ‫‪ :OT-data‬בתאוריה של ‪ .Cattell‬התנהגויות שמשתנות יחד ויוצרות מימד בלתי תלוי של האישיות‪.Cattell‬נתוני אישיות שמושגים משאלונים‪.‬הודגשה על ידי ‪ .Cattell‬כאחד ממספר‬ ‫המשתנים שמגביל את השפעת משתני האישיות על ההתנהגות ביחד למשתנים מצביים‪.‬‬ ‫‪ :Superface trait‬גורם ברמה גבוהה או מסדר שני שמייצג רמה גבוהה של ארגון תכונות יותר מאשר‬ ‫הגורמים הראשוניים שלקוחים מניתוח הגורמים‪.Cattell‬נתוני מבחן אוביקטיבים או מידע לגבי אישיות המושג מתצפיות‬ ‫בהתנהגות בסיטואציות מיניאטוריות‪.Allport‬מועדות להתנהג בדרך מסויימת שהיא רלונטית למספר‬ ‫סיטואציות‪.‬עייפות‪ ).

‬נקמני‪ .)Openness‬נוחות (‪)Agreeableness‬‬ ‫ומצפוניות (‪ .‬‬ ‫חסר רחמים‪ .‬‬ ‫דייקן‪ .‬הגיעו לחמישה גורמים עיקריים‪-‬חמשת הגדולים‪.‬בו אנשים צריכים לדרג את עצמם בטווח שבין‬ ‫התכונות (לדוגמא ‪– 1‬שתקן ו‪-9‬דברן)‪ .‬פתי‪.‬ממוקד משימה‪.)256‬‬ ‫ההיפותזה הלקסיקלית הבסיסית‪ : The fundamental lexical hypothsis -‬עוד נסיון למצוא את התכונות שאנשים‬ ‫מגדירים כחשובות‪ .‬‬ ‫פתיחות‬ ‫יצירתי‪ .‬מביע רגשות‪.‬אייזנק וקאטל עליהם דיברנו בפרק ‪ .‬דוגמא בספר בעמ' ‪.‬מתמיד‪ .‬‬ ‫מצפוניות‬ ‫עצלן‪ .‬‬ ‫מאורגן‪ .‬מתבודד‪ .‬בטוח‪ .‬חרוץ‪.(person oriented‬אופטימי‪.‬נינוח‪.‬סלחן‪ .‬כך שהם חשובים סוציאלית בכך שהם עוזרים לנו לנבא כיצד אדם אחר ינהג‬ ‫‪91‬‬ .‬רצו לדעת כמה גורמים נדרשים כדי להבין את תבניות המתאמים שנוצרו‬ ‫וכן מהם גורמים אלה? במחקר כזה ובאחרים שדומים לו‪ .‬‬ ‫מסודר‪ .‬מקורי‪ .‬לא ניתן לסמוך עליו‪.‬‬ ‫לא אומנותי‪ .‬שהינם‬ ‫חשובים לאינטראקציות בינאישיות‪ .‬‬ ‫רך לבב‪ .‬‬ ‫‪ 5‬הגורמים הינם‪ :‬נוירוטיות (‪ .‬‬ ‫חברתי‪ .‬אחת הגישות לגילוי היחידות הבסיסיות של האישיות לוקחת בחשבון את המונחים‬ ‫בהם אנו עושים שימוש בכדי לתאר את אישיותם של אנשים‪ .‬גולדברג טען כי אנשים ודאי פיתחו מונחים לתיאור ההבדלים המרכזיים בין אנשים‪ .‬לאחר מכן מבוצע ניתוח גורמים לדירוגים השונים‬ ‫בכדי לראות אילו מהתכונות "הולכות יחד"‪ .‬‬ ‫קונבנציונלי‪ .‬בעל טבע טוב‪ .‬ניתן לסמוך עליו‪ .‬עקשן‪.‬מניפולטיבי‪.‬מציאותי‪.‬‬ ‫חסר מטרות‪ .‬‬ ‫שאר הדרכים להגדיר את הגורמים הן דומות.‬‬ ‫עוזר‪ .‬חם מזג‪ .‬הקרוי חמשת הגדולים – ‪Big‬‬ ‫‪– Five‬הקונצנ זוס המופיע בין חוקרי התכונות בדבר קיומם של חמישה גורמים או היבטים בסיסיים המשמשים להסבר‬ ‫של תכונות אישיות‪ .‬‬ ‫נוחות‬ ‫‪Agreeableness -‬‬ ‫מאופק‪ .‬‬ ‫בעל תחומי עניין צרים‪.‬הכוונה היא כי כל גורם הוא מופשט ומכיל מס' רב של תכונות יותר ספציפיות‪.‬‬ ‫נוירוטיות –‬ ‫רגוע‪ .‬לא אנליטי‪.‬לא הולם‪.‬חשדן‪ .‬בעל דמיון מפותח‪ .‬פעיל‪ .)Conscientiousness‬אם נחבר את האותיות הראשונות של הגורמים נקבל את המילה ‪ .OCEAN‬נדגים‬ ‫בטבלא אילו תכונות קשורות לדירוג גבוה ונמוך בכל מימד‪.‬‬ ‫‪ Conscientiousness -‬הדוני‪ .Big Five/‬‬ ‫במילה גדולים‪ .‫למרות המחלוקות הקיימות בקרב חוקרי אישיות‪( .‬תחילה‪ .‬‬ ‫ניקוד גבוה‬ ‫סולם התכונה‬ ‫ניקוד נמוך‬ ‫דאגן‪ .‬‬ ‫שקט‪ .‬רגשי‪.‬בעל תחומי עניין רחבים‪.‬מפוכח‪ .‬ישיר‪ .‬דברן‪.‬בעיקר בין אלפורט‪ .‬לא חיוני‪ .‬‬ ‫ציני‪ .‬מבקשים מהנבדקים לדרג את עצמם או אחרים‬ ‫באמצעות מגוון רחב של תכונות שנבחרו בהקפדה רבה מתוך המילון‪ .‬מונחים אלה עוזרים לנו לתקשר מידע לגבי הבדלים שחשובים‬ ‫ל ‪ well being‬שלנו או של הקבוצה שלנו‪ .‬ביישן‪.‬עצבני‪ .‬‬ ‫‪Neuroticism‬‬ ‫מוחצנות‬ ‫‪Extraversion -‬‬ ‫סקרן‪ .‬מוסרי‪ /‬קפדן‪.‬‬ ‫לא בטוח‪ .‬מרוצה מעצמו‪.)Neuroticism‬מוחצנות (‪ ."big 5‬של תת תכונות‬ ‫קוטביות (לדוגמא שתקן‪ -‬דברן תחת המימד של מוחצנות‪ -‬מופנמות)‪ .)7‬התגבש‬ ‫קונצנזוס אודות קיומו של מודל חמשת הגורמים (‪ )five-factor model‬של האישיות‪ .‬‬ ‫אינו רגשי‪ .‬בסופו מתקבלת תמונה של האדם בכל חמשת המימדים‪( .‬אמביציוזי‪ .)Extraversion‬פתיחות (‪ . גולדברג הציע ‪ inventory‬המבוסס על ה "‪.‬בשפות שונות‪ .‬תמיכה למודל נמצאה בשלושה תחומים‪:‬‬ ‫‪ )1‬ניתוח של מונחי תכונות בשפה טבעית ובשאלונים‪:‬‬ ‫כדי לבנות את מודל ‪ 5‬הגורמים‪ .‬חצוף‪ .‬‬ ‫אוהב לבלות‪ .‬נותן אמון‪.‬רשלן‪ /‬מזניח‪.‬‬ ‫בעל משמעת עצמית‪.‬בעל כוח רצון חלש‪.‬לא‬ ‫ ‪Openness‬‬‫שגרתי‪.‬קשוח‪ .‬מוכוון‬ ‫לאנשים )‪ .‬חסר דאגות‪ .‬אינו משתף פעולה‪.

‬מכאן שהחוקרים צריכים להטיל ספק אם אכן מצאו בדיוק את אותו גורם‬ ‫בשפות שונות‪( .‬כך שבשאלון יש ‪ 240‬פריטים (‪ 5‬גורמים‪ 6 X‬היבטים‪X‬‬ ‫‪8‬פריטים)‪ .‬אם הבנתי נכון‪ -‬אם נמצא את התכונות המקודדות בשפות שונות‪ .‬מחקרים מצאו כי ברוב המדינות שנחקרו נמצאו גורמים הדומים ל‪ 5‬הגדולים‪ .‬נדע מה‬ ‫הן התכונות המרכזיות)‪ .‬יש הבדל באיך שהם מפרקים‬ ‫את הגורמים לתכונות‪.‬לכל תכונה גם הצמידו אדם מפורסם שמדגים את המימדים המרכיבים גורם זה‪-‬‬ ‫(לנוירוטיות‪ -‬וודי אלן)‪ .affectionate‬שקשור‬ ‫למימד הנוחות)‪ .‬‬ ‫‪)3‬קשר בין שאלוני תכונות לשאלונים ודרוגים אחרים‪ -‬שאלון האישיות של ה "‪:"big 5‬‬ ‫בתחום האישיות לא חסרים שאלונים וכך גם להערכת ה‪ 5‬הגדולים קיימים מגוון שונים‪( .‬ישנן דוגמאות נגד להיפותזה משום שנמצאו תכונות שניתן לתארן אך אין להן מונח מגדיק‬ ‫אחד אך עם זאת‪ .‬זה עדיין לא בהכרח מצביע על כך שאנשים‬ ‫בתרבויות אלה מסתכלים באותה צורה על האדם‪ .‬כלומר יש לצפות שה‪ 5‬הגדולים יהיו אוניברסליים‪ .Conscientiousness‬הם הפרידו כל גורם ל‪ facets.‬התמקדו ‪ Costa and McCrae‬שפיתחו אותו‪ .‬עשוי להעיד על כך שקיימים גורמי‬ ‫אישיות היחודיים לתרבות‪.‬קיומם של הבדלים בין תרבותיים המימדים שנמצאו‪ .‬אולם לא‬ ‫תמיד מימד הפתיחות היה דומה‪.‬שאלון שנמצא בשימוש נרחב הוא ה ‪.‬במיוחד על כאלה המבוססים על ניתוח גורמים‬ ‫(פרק ‪ )7‬כמו של קאטל ושל אייזנק‪ .‬ואכן‪.‬דכאון‪. לא תמיד‬ ‫מוצאים את כל המימדים בצורה כזו‪ -‬לעתים את כולם ולעתים מעטים‪ .‬היא הניבה מחקר רב‪.‬כך‬ ‫שעצם מציאתם של חמשת הגדולים בתרבות אחרת‪.‬הרשימה כולה מופיעה בעמ' ‪( .‬הסולמות‬ ‫נמצאו כמהימנים ותקפים גם בהצלבת דרוגים (לדוג' של בני זוג)‪ Costa and McCrae . and Openness Personality Inventory Revised-‬לבסוף הוסיפו גם‬ ‫את ‪ Agreeableness‬ו ‪ .‬לא תמיד הינן בעלות אותה משמעות‪ .‬מודעות עצמית‪ .‬אלא שאז הממצאים הופכים למורכבים יותר.‬שנוירוטיות ופתיחות הם הקשים ביותר‬ ‫לשחזור בתרבויות שונות‪ .261‬לדוגמא נוירוטיות‪ :‬חרדה‪ .‬תומכים בשימוש בשאלונים‬ ‫מובנים להערכת אישיות ומאד מבקרים מבחנים הבנויים על הקרנה וראיונות קליניים שלטענתם אינם שיטתיים‬ ‫וסובלים מהטיה‪ .‬עוינות)‪.‬‬ ‫במחקר בבאלי‪ .‬‬ ‫בעיה נוספת היא שגם אם נמצא מימדי תכונות בין תרבותיים תואמים‪ .NEO-PI-R‬‬ ‫ה‪ NEO-PI-R‬ומבנהו ההיררכי‪ :‬מימדים‪ : Facets /‬בתחילה‪ .‬באופן כללי‪ .NEO-PI-R‬נמצאים במתאם עם שאלוני אישיות אחרים‪ .‬יש לקחת בחשבון את שיטות המחקר של‬ ‫חוקרים שניסו לבחון זאת‪ :‬נושא אחד הוא התרגום‪ -‬מחקרים רבים לוקחים שאלון תכונות מאנגלית ומתרגמים אותו‬ ‫לשפה אחרת‪ .‬אחד מהם הוא זה של‬ ‫גולדברג שהזכרנו לעיל)‪ .‫בסיטואציות מסוימות ובכך לשלוט על חיינו‪( .‬‬ ‫כל זאת מדגיש את חשיבותה של אסטרטגיה מחקרית אלטרנטיבית‪ -‬במקום לכפות את הסולם הלקוח מאנגלית יש‬ ‫ליצור לכל תרבות סולם משלה לפי תאורי אישיות בשפה שלה‪ .‬נמצא כי אנשים חושבים על אחרים במונחים של מעמד חברתי‪ .‬תרגום כזה עשוי להיות בעייתי שכן לא תמיד ניתן לתרגם אחד לאחד וגם מילים שמתרגמים אותן לאותה‬ ‫מילה‪ .‬כל היבט מורכב משמונה פריטים‪ . Extraversion.‬יש לכך חשיבות משום שיתכן שזו דרך לחבר בין מודלים קודמים של ניתוח גורמים‬ ‫‪91‬‬ .‬ראשית‪ .6‬מימדים‪ -‬תכונות או רכיבים יותר‬ ‫ספציפיים שמרכיבים כל גורם‪ .‬רק ב ‪3‬‬ ‫מימדים ולכן שמו‪ .‬אימפולסיביות‪ .‬יתכן שישנן תרבויות בהן לא מתארים אנשים במונחי תכונות‪ .‬נמצא‪ .Neuroticism.‬‬ ‫‪ )2‬מחקר בין תרבותי‪ -‬האם ה"‪ "big 5‬אוניברסליים?‬ ‫אם ישנן שאלות אוניברסליות לגבי הבדלים אינדבדואלים ואינטראקציות‪ .‬למרות שמבחן זה מתכנס עם מבחנים אחרים‪ .‬עלול להתרגם ליפנית במשמעות של ‪ .‬‬ ‫פגיעות‪ .‬‬ ‫‪ #‬אינטגרציה בין הגורמים של ‪ Eysenck‬ושל ‪ Cattle‬בתוך חמשת הגדולים‪:‬‬ ‫ציונים ב ‪ .‬לא אומרת לנו אם התכונות מרכזיות להגדרת האדם בתרבות זו‪.‬לדוגמא המונח ‪ outgoing‬הקשור למוחצנות‪ .‬יש לצפות למימדי תכונות בסיסיים שיופיעו‬ ‫בשפות שונות‪ .‬מקצוע ומעמד בתוך המשפחה‪ .‬כדוגמת זה של גולדברג‪ .‬הנבדקים מציינים ליד כל פריט את המידה בה הם מסכימים או לא מסכימים בסולם של ‪ 5‬דרגות‪ .

הרמה שיש לאדם בכל תכונה‪ .‬מקרי‬ ‫וקוסטה טוענים שחמשת הגורמים‪ .‬היא כיצד לחבר בין מבני אישיות לתהליכי אישיות‪ .‬היא הרעיון שתכונות אינן מושפעות מגורמים חברתיים‪ .‬אך הדבר טרם נעשה‪.‬יש לבצע ניתוח גורמים לכל‬ ‫אדם בנפרד ולמצוא את החמישה אצל כל אחד‪ .‬‬ ‫בעיה שלישית ואחרונה בתאוריה‪ .‬לפיה התכונות הן מבנים פסיכולוגים שיש לכל אדם בדרגה שונה‪ .‬כפי שהם מוערכים בשאלון זה‪ .‬מכאן ניתן ללמוד‬ ‫ששלושת הגורמים של אייזנק הם רחבים לפחות כמו חמשת הגורמים ואף יותר‪ .‬טענה זו לא נתמכה מחקרית‪ .‬נמצא כי יש ביניהם מתאם גבוה בכל‬ ‫המימדים‪ .‬תיאורטיקנים בתחום האישיות מזהים מנגנונים שמהם בנויה האישיות ומסבירים כיצד‬ ‫אלה מנחים תהליכי אישיות דינאמיים‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬ממצאים אלה הם ראיה‬ ‫נוספת לשימוש במודל זה להערכת האישיות‪.‬חלק מגורמי העל בחמשת הגדולים מקבילים לכאלה אצל אייזנק וקאטל‪ .‬לפי ביקורת זו‪ .‬לרוב‪ .‬בהתבסס על כך‪ .‬התמיכה למודל נמצאה בניתוחים‬ ‫סטטיסטיים שנעשו על אוכלוסיות ולא על בודדים‪ .‬לכך שתי השלכות‪ :‬א‪ -‬מעניין שאותם גורמים נמצאו ממקורות של )‪ O data (observer‬ושל ‪S data (self‬‬ ‫)‪ .‬האם חמשת הגדולים הם מאפיינים פסיכולוגים המסבירים את הסיבות להתנהגות? ‪McCrae & Costa‬‬ ‫פיתחו את תאוריית חמשת הגורמים‪ .‬זוהי התאוריה‬ ‫התורשתית החזקה ביותר‪ . report‬ב‪ -‬יש הסכמה גבוהה לגבי מיקומו של אדם בחמשת המימדים בין ‪ observers‬שונים‪ .‬‬ ‫מודל זה מותיר שאלות פתוחות רבות‪ .‬התכונות הן נטיות בלבד ולא מנגנונים ומשום כך‪ .‬את תכונותיו הפסיכולוגיות או את מראהו החיצוני‪ .‬ממצאים מחקריים סותרים זאת‪ -‬במחקר‬ ‫נמצאו שינויים בתכונות של אנשים לאורך תקופות הסטוריות (לדוגמא עליה ברמת החרדה המדווחת בטווח של ‪40‬‬ ‫שנה‪ .‬התאוריה נותרת חשובה בתיאורה‬ ‫מימדים של הבדלים בין אנשים בגדול‪ .‬בדומה למזג‪ .‬לכן התומכים בחמשת הגדולים מציעים לבצע אינטגרציה בין שלושת המודלים‪.‬לסביבה יש השפעה על גורמים אחרים כמו עמדות‪ .‬התאוריה מציינת שקיימים תהליכים דינמיים‪ .‬אשר מושפעים גם הם מהתכונות‬ ‫הבסיסיות‪.‫למודל חמשת הגדולים‪ .‬בעוד ש‪ 16‬הגורמים של קאטל הם‬ ‫בהיררכיה דומה‪ .‬נתייחס לשלוש באופן ספציפי‪:‬‬ ‫הראשונה‪ .‬כך שחמשת הגורמים הם נטיות התחלתיות אוניברסליות‪.‬‬ ‫גדילה והתפתחות‬ ‫הבדלי גיל לאורך הבגרות – האם רמות ‪ 5‬הגדולות יציבות לאורך הבגרות או שמשתנות עם הגיל? המחקר אינו בודק‬ ‫את התפתחות האישיות לכדי מבנה זה מהילדות‪ .‬שכן ‪ .‬ה ‪NEO-PI-R‬נמצא מקביל למדדי אישיות אחרים המתבססים על רקע תאורטי שונה‪ .‬אלא הן קובעות את מסלול החיים‬ ‫של האדם.‬‬ ‫במחקרים שהשוו בין ‪ NEO-PI-R‬במילוי עצמי לבין מילוי בן זוג וחברים‪ .‬הם מספקים על מנת לתאר את מימדי האישיות‬ ‫הבסיסיים וטוענים שזהו התיאור השלם והפרסמוני ביותר שבנמצא‪.‬ישנו קושי לבנות‬ ‫מודל שיקשר בין התכונות לבין תהליכים דינאמיים‪.‬אך‬ ‫מסבירה מעט עליהם‪ .‬המוסברת על ידי שינויים חברתיים)‪.‬לעומת זאת‪ .‬השני‪ -‬התכונות לא רק מצביעות על הבדלים בין אנשים‪ .‬היא הטענה שלכל אדם יש את המבנים הפסיכולוגים של חמשת הגורמים‪.‬‬ ‫המודל תאורטי המוצע לחמשת הגדולים‬ ‫ניתן לתאר אדם במונחים שמתארים את התנהגותו‪ .‬אך לא יכולה לשמש כדי להסביר את התנהגות האינדבדואל‪.‬‬ ‫שני מאפיינים בתאוריה מבחינים אותה מגישות תכונות אחרות‪ :‬האחד‪ -‬בשאלת התורשה מול סביבה‪ .‬התכונות‬ ‫משפיעות על ההתפתחות הפסיכולוגית של האדם‪ .‬משפיעה על נסיון החיים שלו ובכך על התפתחותו הפסיכולוגית‪.‬ולכן הן עמידות להשפעות הסביבה ומתוות מסלול התפתחות שהוא אינהרנטי וטבוע‬ ‫באדם‪ .‬מחקרים ראשוניים בארה"ב מעידים על שינויים קטנים‪ .‬נשאלת השאלה אם הגורמים שנמצאו באוכלוסיות מאפשרים‬ ‫להסיק על גורמים הקיימים אצל אינדבדואלים‪ .‬אך בעלי‬ ‫‪92‬‬ .‬מושגי עצמי‪ .‬אשר להן‬ ‫בסיס ביולוגי וגנטי חזק למדי‪ .‬‬ ‫המגבלה השניה‪ .‬נשאלת‬ ‫השאלה‪ .‬ישנם חוקרים הטוענים שכדי להסיק כך‪ .‬‬ ‫כשההבדלים הם ברמה של האדם בכל תכונה‪ .

‬ו‪ C-‬נמוכים יותר תואמים גם לממצאים על עבריינות צעירים‪ .‬ממצא זה חיזק את הטענה כי‬ ‫התכונות הבסיסיות הן מולדות ועוברות תהליך בשילה קבוע‪ .‬אקסטרברטיות ופתיחות‪ .‬דעה נוספת היא כי למרות שיש מבנה תכונות שנותר יציב‪ .‬הם נוטלים חלק ביותר‬ ‫פעילויות חברתיות עם בני גילם (‪ E‬יותר גבוה) ויותר פתוחים להתנסויות וחוויות חדשות (‪ O‬יותר גבוה)‪ .‬אם כן‪ .‬‬ ‫‪)3‬למרות הראיות ליציבות כללית בתכונות‪ .‬נשים שתנועה זו הייתה חשובה להן הראו עם העליה בגיל‪ .‬ממצא‬ ‫נוסף מאותו מחקר היה כי גם אחרי גיל ‪ 30‬ישנן מגמות שינוי‪ .‬ניתן לזהות ‪ 7‬פקטורים בילדות‪ :‬פקטור האקסטרברטיות מתחלק‬ ‫לחברותיות (‪ )sociability‬ולרמת פעילות (‪ – )activity‬מה שעקבי עם העובדה שהללו הם שני מאפיינים נפרדים‬ ‫המופיעים בגיל צעיר מאוד ובחלקם הגדול הם מאפייני מזג מולדים‪ .‬‬ ‫מחקר אחר על שינויים בתכונות בבגרות‪ .‬ממצאים אלה מתקבלים על‬ ‫הדעת‪:‬בני נוער סובלים מיותר חרדות ויותר מוטרדים מלהיות מקובלים (‪ N‬יותר גבוה)‪ .‬מדד הקשור‬ ‫לאקסטרברטיות)‪ .‬משנות ה‪ 60-‬לאורך ‪ 40‬שנה) מראה כי עם הגיל יש עלייה במדדים של ציות‬ ‫לנורמות (‪ .‬כלכליים ופוליטיים שונים)‪.‬ממצאים לגבי שנויים בחמשת הגדולים בשנות ה‪ .‬לדוגמא‪ .‬מציעים כי מימדים מסוימים בטמפרמנט (כמו חברתיות‪ .‬אך עדיין לא נחקרו מספיק התהליכים המקשרים בין נטיות אלה‪ .‬הם‬ ‫יותר ביקורתיים ותובעניים כלפי אנשים ספציפיים והחברה בכלל (‪ A‬יותר נמוך) והם פחות מצפוניים ואחראיים ממה‬ ‫שאחרים מצפים מהם (‪ C‬יותר נמוך)‪ A .‬ישנה ירידה בחיוניות חברתית‪( .‬כחלק מהאישיות‬ ‫המגובשת‪ .‬כפי שמכירים אותה בבגרות‪ .‬כדי לענות על קושי זה ‪Costa & McCrae‬‬ ‫ועמיתיהם חקרו קבוצות גיל שונות במגוון רחב של תרבויות ואכן נמצא כי המצפוניות עולה בכולן עם הגיל‪ .‬מציעים כמה עקרונות‪:‬‬ ‫‪)1‬האישיות יותר יציבה לאורך זמן קצר מאשר לתקופות ארוכות‪.‬בדומיננטיות‬ ‫ובאמפתיה‪ .‬שיורדת באופן‬ ‫ניכר אחרי גיל ההתבגרות‪ .)norm-orientation‬שקשורים לפקטורים נחמדות ומצפוניות‪ .‬אם כי בקצב איתי יותר‪ .‬‬ ‫ממצאים אלה הם עמומים‪ .‬לעומת מתבגרים ומבוגרים צעירים בשנות ה‪ 20-‬לחייהם‪ .‬עדיין לא ברור עד כמה משפיעה הסביבה על השינוים‪.‬מתפתחים למימדים‬ ‫בתכונות (כמו מוחצנות ונוירוטיות)‪ .‬והגורמים‬ ‫המפוצלים מתאחדים בגיל הנעורים‪ .‬‬ ‫ממצאים ראשוניים מהילדות ומגיל ההתבגרות‪ -‬ממצאים ממחקרי אורך שנערכו על מאפייני מזג מוקדמים ועל ‪5‬‬ ‫הגדולים בבגרות‪ .‬כך שיש מחקר בנושא התכונות שמראה כי אשיות מתפתחת עם הגיל באינטראקציה עם סביבה חברתית‪.‬‬ ‫עם זאת‪ .‬פעלתנות ורגשיות)‪ .‫חשיבות‪ -‬אנשים מבוגרים יותר מקבלים ציונים נמוכים יותר בנוירוטיות‪ .‬‬ ‫‪)2‬האישיות יותר יציבה בבגרות מאשר בילדות‪.‬הנתונים שנאספו עד היום‪ .‬איזון רגשי וסוציאליזציה‪.‬אין‬ ‫זה אומר שלא מתרחשים שינויים ‪ .‬התכונות אמנם יציבות יחסית לאורך זמן‪ .‬שכן יכול להיות שהם תוצאה של שינויים היסטוריים ולא של גיל‪( .‬ישנם הבדלים אישיים ביציבות זו לאורך ההתפתחות‪.‬וציונים גבוהים‬ ‫יותר בנחמדות ומצפוניות‪ .‬מכאן שביטוי האישיות יכול להשתנות בשלבי ההתפתחות‪ .‬מתרחשים שינויים‬ ‫ברמות התכונות‪ .‬כי משום‬ ‫שאישיות הילד פחות מגובשת מזו של המבוגר‪ .‬שלא מושפע מאירועי חיים שונים (שכן בכל חברה היו‬ ‫תנאים חברתיים‪ .‬פקטור הנוירוטיות מתחלק לפחדנות (‪)fearfulness‬‬ ‫ולעצבנות‪/‬רגזנות (‪ .‬‬ ‫‪93‬‬ .‬עד שבבגרות מופיעים ‪ 5‬הגדולים‪.‬נמצא‪ .‬נערך על ידי שאלוני ‪ 5‬הגדולים באינטרנט ונמצאו בו הבדלים בדרוגי המימדים‬ ‫בגילאים שונים‪ .‬ממצא מעניין הוא העובדה ששינוי באישיותן של הנשים היה קשור לגורם חברתי‪-‬תרבותי‪ :‬תנועת‬ ‫שחרור האישה‪ .‬הדור של‬ ‫הסטודנטים בימינו יהיה יותר מצפוני מהסטודנטים בדור ההורים שלנו)‪ .‬במחקר (שבדק קב' סטודנטיות‪ .20‬מראים כי בהתאם למצופה משנים‬ ‫של תחילת קריירה והורות‪ .)irritability‬בגיל ההתבגרות מימדים אלה מתלכדים לפקטורים רחבים יותר‪ .‬אולם הן כן משתנות באופן משמעותי‪.‬‬ ‫יש הטוענים שההתפתחות נקבעת ברובה ביולוגית ואחרים אומרים כי למרות שיש עקביות בתכונות לאורך החיים‪ .‬‬ ‫יציבות ושינוי באישיות‪ -‬קיימות תשובות שונות לשאלת היציבות של האדם ביחס לנטיותיו הבסיסיות לאורך החיים‪.‬עליה בקבלה העצמית‪ .‬אנשים מגלים יותר בטחון‪ .‬תרבותיים‪ .‬‬ ‫‪)4‬למרות הראיות ליציבות כללית בתכונות‪ .‬בנוסף‪ .‬במחקר נוסף הראו כי יש התאמה בין מנגנוני הגנה בבגרות מוקדמת לבין שינויים בתכונות בשלב‬ ‫מאוחר יותר‪ .

‬יהיה נמוך באופן קיצוני בדרוגים של נוחות ומצפוניות‪ .‬שבניתוח גורמים הופכים ל ‪ 4‬עיקריים‪ .‬כך‪ .‬בנוסף ‪.‬ראשית‪ .‬סביר שהמצפוניות גם השפיעה על התנהגויות‬ ‫הקשורות לבריאות כמו ספורט‪ .‫ישומי המודל‬ ‫הקונצנזוס הקיים בתחום האישיות לגבי חמשת הגדולים וכן שאלון ה ‪ .‬לא ברור אם תוצאות הניבוי של ‪ 5‬הגדולות הן חזקות‬ ‫ויציבות מספיק ע"מ שיהיו שימושיות למעסיקים‪ .‬אינן מתכנסות‪/‬תואמות זו את זו‪ .‬‬ ‫המקרה של ג'ים (חלק בפרק שלא נראה לי חשוב אז סיכמתי אותו מאד בקצרה‪ .‬‬ ‫פסיכולוגיה קלינית‪ :‬דיאגנוזה וטיפול‪ -‬יש חוקרים הטוענים שהתנהגויות אבנורמליות יכולות להחשב לגרסאות‬ ‫מוגזמות של תכונות נורמליות‪ .‬לעומת מופנמים)‪ . Conscientiousness -‬נבדקים שהיו מצפוניים כילדים‪ .‬יתאימו סוגי טיפול שונים‪ .‬המודל לא מציע אף גישה טיפולית‬ ‫ואף קיימת הטענה שהתכונות הן קבועות‪ .‬אנשים מצפוניים היו בעלי סיכוי נמוך יותר למוות‬ ‫אלים ובנוסף בעלי סיכוי נמוך יותר לשתות או לעשן בכבדות‪ .‬ניסיתי כמה שפחות להתעכב על‬ ‫תיאורים של ג'ים וכמה שיותר להוציא שורות תחתונות‪ .‬יש גם‬ ‫טענה שלמבני אישיות שונים‪ .‬מחקר‬ ‫אורך הצביע על חשיבות המצפוניות‪ .‬יש שמזהירים כי ישנם מאפיינים‬ ‫נוספים שלא כלולים במודל ואשר משמעותיים לניבויים כאלה‪ .‬‬ ‫בריאות ואריכות ימים‪ -‬אמונה שאישיות קשורה לבריאות קיימת כבר מאות שנים ומחקרים רבים תומכים בה‪ .‬בנוסף‪ .‬נפרט יישומים אלה במחקרים‪:‬‬ ‫בחירת מקצוע )‪ ( vocational interests‬פסיכולוגים המתעניינים בתחום הקריירה טוענים כי אישיות קשורה לתחום‬ ‫המקצועי שאנשים בוחרים וכן על מידת הצלחתם בו‪ ( .‬בגדול זו הדגמה של מה שכבר דיברנו על המודל)‪.‬‬ ‫היו שהתעניינו בשימוש ב‪ 5‬הגדולים כמודל לתכנון הטיפול הפסיכולוגי‪ .‬לדוגמא‪ .‬מתארים אותו על בסיס ‪16‬‬ ‫המימדים‪ .‬מעקב אצל רופא וכדומה‪ .‬כך שתבניות של ציונים של ‪ 5‬הגדולים‪ .‬יכולות להוות‬ ‫כלי לאבחון קליני‪.F) Questionaire: Trait.‬נשאלת השאלה אם מספר כזה של מימדים הוא מספיק לתיאור‬ ‫האישיות? שאלה נוספת היא אם ציון במרכז של סקאלה מסוימת (לדוגמא בין אקסטרוברטיות לאינטרוברטיות)‪ .‬‬ ‫‪The 16 Personality Favor (P.‬אדם בעל אישיות אנטי‬ ‫סוציאלית‪ . Factor Analytic Theory‬‬ ‫(שאלון העדפות של ‪ 16‬אישיויות – תאוריית תכונות על פי ניתוח גורמים)‬ ‫מפרטים תיאור אישיות של ג'ים שכתב פסיכולוג בהסתמך על תוצאות השאלון של קאטל‪ .NEO-PI-R‬מאפשר מחקרים רבים על בסיס‬ ‫אותם רעיונות וטכניקות יישום‪ .‬כדי‬ ‫להסביר זאת החוקרים פסלו את האפשרות של השפעה סביבתית‪ .‬שאפשרי שפסיכולוג תעסוקתי יבחר טיפוסים שונים‬ ‫לאותו מקצוע אם ישתמש בכלי מדידה שונים‪.‬לדוגמא אנשים מוחצנים יבחרו מקצועות חברתיים וגם יצליחו‬ ‫בהם יותר‪ .‬‬ ‫‪94‬‬ .‬הממצא הבעייתי ביותר הוא שמדידות שונות של אותה תכונה‬ ‫בהקשר של מקום עבודה‪ .‬כלומר על אותו ספקטרום של תכונה רק בקצוות שלה‪ .‬הם כנראה נגמרים מוקדם יותר‪.‬חיו זמן רב יותר‪ .‬שיתאים לו יותר טיפול תרופתי‪.‬לדוגמא מי שגבוה בפתיחות ירוויח מטיפול שעוסק בחקירה‬ ‫ופנטזיה יותר ממי שנמוך במימד זה‪ .‬רוב המחקרים‬ ‫חדשים ועדיין לא ברור אם המודל יכול לסייע להבחין בין מגוון סוגי האישיות שמתאימים לכל מקצוע‪ .‬זה מדגים שאנשים שותפים ביצירת סביבתם כבריאה יותר‬ ‫או פחות וכן כי למרות שנראה שחיים פחות מצפוניים הם קלים יותר‪ .‬להגדיר‬ ‫פסיכופתולוגיות במונחי תכונות‪ .‬לרוב‬ ‫כשמתארים אישיות נוטים לפנות לתכונות הקיצוניות‪.‬ולהסביר את ההפרעות במונחים סיבתיים‪ .‬מכיוון שהמודל מסייע בהבנת האישיות‪ .‬למרות שמודל ‪ 5‬הגדולות מאוד שימושי למטרה זו‪ .‬כך שלא ברור כיצד אנשים יכולים להשתנות‪.‬‬ ‫למרות שלמודל יכולים להיות יישומים בתחומים שפירטנו‪ .‬יש להזהר בשימוש הנרחב בו‪ .‬אומר‬ ‫שהתכונה לא חשובה להבנת ג'ים או פשוט שאינה קיצונית? למרות שייתכן שגם תכונות שבתחום זה הן חשובות‪ .

‬‬ ‫שאמור להיות בו מתאם גבוה בין מדרגים שונים‪ .‬התאוריה של קאטל מזהה את החשיבות‬ ‫שבקונפליקט בתפקוד האדם‪ .‬‬ ‫יציבות מעבר למצבים‪ -‬נושא זה מורכב יותר ויש לשקול מס' בעיות מתודולוגיות‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫הערכה‪ :‬המחלוקת‪ -‬אדם מול סיטואציה‬ ‫ביקורת על התאוריה לאורך השנים‪ .‬חוקרים אחרים טענו שגורמים מצביים הם מנבאים יותר טובים להתנהגות האנושית‪ .‬יתכן גם שג'ים מסתיר‬ ‫רגשות אלה מאשתו‪ .‬והסביבה מגיבה אליהם באופן‬ ‫שמשמר תכונות אלה‪.‬משחק כדורגל מול טקס דתי)‪ .‫נקודה נוספת שעולה מניתוח המקרה‪ .‬‬ ‫‪ .‬שלא דורשים את אותן תכונות‪( .‬אך תוצאות השאלות לא מסבירות מהו קונפליקט זה‪ .‬עדיין היינו מקבלים אוסף של ציונים ומעט מידע לגבי הקשר של ציון אחד לשני‪.‬בעוד שאשתו ראתה בו אדם רגוע ונטול דאגות‪ .person situation controversy .‬אי עקביות זו משקפת יכולת אנושית להבחין בין סיטואציות ולהתאים את ההתנהגות בהתאם לגמול ולעונש‬ ‫השונים בנסיבות השונות‪ .‬שכן‬ ‫לא סביר שאדם יתנהג בדיוק באותה צורה במצבים שונים‪ .‬המבקר העיקרי‪-‬‬ ‫‪ Walter Mischel‬שעבר על מחקרים רבים בתחום‪ .‬גם אם ג'ים היה מוערך במונחים‬ ‫של ציונים בחמשת הגדולים‪ .1‬קשה להגדיר עקביות של תכונה במצבים שונים‪ .‬הן יציבות לאורך זמן‪ .‬אך אי ההסכמה במימד הנותר היתה כה דרמטית שלא ניתן‬ ‫להתעלם ממנה‪ .‬איך נסתכל על רמת ההסכמה ביניהם? מצד אחד‬ ‫בארבעה תחומים היתה הסכמה ורק באחד אי הסמכה‪ .‬ג'ים ראה בעצמו אדם חרד‬ ‫ומועד לדאגנות ‪ .‬אך לא ברור ממה ולמה‪ .‬‬ ‫יציבות מעבר לזמן ‪ -‬נמצא כי יש הבדלים מעטים בלבד בין קב' גיל שונות (כלומר קיימים מאפיינים דומים בקרב בני ‪30‬‬ ‫ובני ‪ .‬כך שיש להעריך האם קיימת עקביות בין סיטואציות בהן‬ ‫מתבטאת אותה תכונה בצורות שונות‪.‬‬ ‫יש להבחין בין שני מימדים של עקביות‪ :‬יציבות מעבר לזמן ויציבות מעבר למצבים‪ .‬הסיק כי ההתנהגות האנושית אינה עקבית בין סיטואציות שונות‪.‬ההסבר ליציבות‬ ‫הזו בתכונות יכול להיות נעוץ בעובדה שיש להן בסיס ביולוגי (שכן גורמים ביולוגים הם קבועים)‪ .)50‬וכי הבדלים בין אנשים יציבים לאורך זמן‪ .‬היא שהשאלון הוא תאורי אך לא פרשני או דינמי‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫‪95‬‬ .‬אך ישנו גם הסבר‬ ‫סביבתי‪ -‬התפתחותי‪ :‬אנשים בוחרים ומעצבים את סביבתם כך שתתאים לתכונותיהם‪ .‬אם בודקים מצפוניות ניתן‬ ‫לראות כי התנהגויות כמו להגיע לכיתה בזמן ולרשום סיכומי שיעור מסודרים‪ .‬ממצאים אלה עולים גם מדיווח אישי וגם מדיווח של אחרים‬ ‫(בעלים ונשים)‪ .‬יציבות מעבר לזמן‪ -‬האם אנשים‬ ‫ישארו באותו מקום בדירוג של תכונה לאורך זמן?מעבר למצבים‪ -‬האם אנשים ישארו באותו מקום בדירוג התכונה‬ ‫במצבים שונים? כמובן שהתומכים בגישת התכונות יטענו שכן לגבי שני הסוגים‪.‬הפתרון לכך הוא להשתמש בהתנהגויות רבות‬ ‫ולערוך ממוצע של מדידות מצטברות ממדדים שונים‪.‬‬ ‫מודל חמשת הגורמים‪ -‬דירוג עצמי ודרוג על ידי האישה ב ‪ -NEO-PI‬ביקשו מג'ים ומאשתו לדרג אותו בשאלון זה‪.‬התמקדה בהערכת היתר שיש בה לעקביות ההתנהגות החברתית‪ .‬ישנה יציבות בהתנהגויות הקשורות לתכונות באופן ספציפי‪ .‬זוהי‬ ‫המחלוקת לגבי אדם‪ -‬מצב‪.‬‬ ‫לדעתו‪ .‬באחד היה הפרש‬ ‫קטן ובנוירויטיות היה הפרש ניכר (הוא דרג את עצמו כגבוה מאד והיא דרגה אותו כנמוך)‪.‬בשלושה מימדים היתה ביניהם הסכמה מוחלטת‪ .‬כמובן שלא ידוע לנו איך הבדלי דירוג אלה משפיעים על הנישואים שלהם ואם הם מייצגים‬ ‫קשיים‪.2‬קשה למדוד עקביות בהתנהגויות ספציפיות במצבים ספציפיים כי מדידה של התנהגות בודדת כרוכה בטעות מדידה‬ ‫משמעותית (מאותה סיבה שמבחן המכיל ‪ 5‬שאלות יותר מושפע יותר מגורמים אקראיים וכולל יותר טעות מדידה‬ ‫ממבחן הכולל ‪ 50‬שאלות‪ -‬משום שבמבחן הקצר יותר משקל לכל פריט)‪ .‬ייתכן שאשתו של ג'ים רואה אותו בדרך יותר חיובית וייתכן אך יותר מדויקת‪ .‬בנוסף‪ .‬מה שמתקבל זו תבנית ציונים‬ ‫ולא אדם שלם‪ -‬לדוגמא ג'ים מתואר כמתוסכל וחרד‪ .

‬‬ ‫‪96‬‬ .‬כלומר‪ .‬אינה גדולה‪ .‬ממצאים אלה תואמים מחקרים אחרים‪.‬כך שניתן יהיה להסביר שינויים אלה לצד‬ ‫העקביות‪ .‬לא ניתן לומר שנמצאו אבני הבניין המרכיבות את האישיות‪ -‬ננסה להעריך את נקודות החוזק‬ ‫והחולשה של פסיכולוגיית התכונות‪.‬עקביות מעבר‬ ‫למצבים עולה אם מתמקדים על תת‪-‬קבוצה של התנהגויות מודעות‪ .‬אך כיום‬ ‫הן שוב בפריחה‪ .‬אם ידיעת התכונות‬ ‫מאפשרת לנו לנבא רק חלק מההתנהגויות‪ .‬מאידך‪ .‬נראה כי יש עקביות גדולה יותר אם הנתונים מגיעים מדיווח עצמי או מתצפיות בשדה מאשר מניסוי‬ ‫במעבדה‪ .‬יש הסכמה על כך שיש להדגיש הבדלים אינדבדואליים בנטיות התנהגות‪.‬הם‬ ‫מעריכים הערכת יתר את העקביות הזו‪ .‬השתמשו החוקרים בהתנהגויות שונות וחיברו אותן למדד אחד‪.‬סה"כ‬ ‫החוקרים הסיקו כי אנשים משנים את התנהגותם בהתאם למצבים ויכולים להתנהג באופן שלא תואם את תכונות‬ ‫האישיות הרחבות שלהם‪ .‬‬ ‫נראה שיש צורך במבנים אחרים להסבר האישיות ולא רק בתכונות‪ .‬לא צריך לראות זאת כאדם מול סיטואציה אלא לבחון את הדרך השיטתית בה האדם מגיב‬ ‫לסיטואציות שונות‪ -‬את זה מנסות לעשות תאוריות שנלמד בפרקים הבאים‪.‬שבו איחורים קטנים מצטברים להפסד של עבודה‬ ‫וזמן רב‪ .‬הדבר חשוב במיוחד בהקשר של מקום עבודה‪ .‬אלא גם אסטרטגיות של‬ ‫שינוי התנהגות‪.‬לא‬ ‫מצאו עקביות כמעט באיחורים לביה"ס ולפעילויות שמחוצה לו‪ .‬הנסיין מחפש טווח מוגבל של התנהגויות כדי שיוכל למצוא יחסי סיבה ותוצאה‪ .80‬התאוריות כמעט נקברו תחת הביקורת לגבי כוחה של הסיטואציה והמהפכה הקוגניטיבית‪ .‬המצפוניות ניבאה‬ ‫דייקנות‪ .‬כך שהסטודנטים הראו עקביות בדייקנות בין סיטואציות וכן‪ .‬זאת כי המצב המלאכותי עלול להגביל את מגוון ההתנהגויות ולכן את האפשרות להופעת הבדלים בין אנשים‪.‬במחקר שבדק האם דיווח עצמי בפקטור‬ ‫המצפוניות יכול לעזור לנבא הבדלים בינאישיים בדייקנות‪ .‬בדק מצפוניות בהקשר של לימודים בקולג'‪ .‬‬ ‫מסקנה‪ -‬התשובה בסוגיית האדם‪ -‬סיטואציה תלויה בפרספקטיבה שבוחרים‪ .‬בקרב ילדים‪ .‬שאלו החוקרים את הסטודנטים מה ההתנהגויות שמבטאים מצפוניות‬ ‫בקולג'‪ .‬כלומר‪ .‬לכן הם טוענים כי בחקר האישיות יש‬ ‫לנסות להסביר שינויים אלו בהתנהגות‪ -‬כלומר לא לחפש רק עקביות בהתנהגות (תכונות)‪ .‬כמו כן‪ .‬סיטואציה זו אינה‬ ‫מאפשרת לנבדקים לחפש‪ .‫מחקר של ‪ Michel & Peake‬שלקח כל זאת בחשבון‪ .1 :‬התנהגויות שיכולות להיראות שונות על פני השטח‪ .‬אך היא רק בין מצבים דומים‪ .‬בשני מצבים שונים‪ :‬פגישה בשעה נוחה‬ ‫ובשעה לא נוחה‪ .‬נמצא כי סטודנטים שגבוהים במצפוניות הגיעו‬ ‫תמיד ‪ 5‬דקות מוקדם יותר מסטודנטים שנמוכים במצפוניות‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬מחקר זה מדגים כיצד דיווחים עצמיים של אנשים חוזים הבדלי התנהגות ביניהם שעשויים‬ ‫להיות משמעותיים‪.‬‬ ‫עקביות מעבר למצבים בדייקנות‪ :‬רצו לדעת האם יש עקביות בין מצבים בדייקנות‪ .‬כדי לפתור את הבעיה של טעויות מדידה‪ .‬‬ ‫נמצא כי העקביות לאורך זמן היא גבוהה (סטודנטים שכתבו הערות ברורות בתחילת הסימסטר עשו כך גם בסופו)‪ .‬עשויות למעשה לבטא את‬ ‫אותה תכונה‪ .‬אך‬ ‫העקביות מעבר למצבים נמוכה יחסית (יתכן שסטודנט שכתב הערות כאלה עדיין יגור בחדר מבולגן)‪ .‬‬ ‫ישנם עוד נושאים שיש לקחת בחשבון‪ .‬‬ ‫בשנות ה ‪ 70‬וה ‪ .‬‬ ‫הערכת גישת התכונות‪:‬‬ ‫למרות שישנם הבדלים בין תאוריות תכונות‪ .‬לבחור ולעצב את המצב – שזאת אחת הסיבות להתנהגות עקבית של אנשים בעולם האמיתי‪.‬למה לנו להשתמש בתאוריה זו על מנת לנבא? הטיעון השני הוא שאנשים‬ ‫משנים אסטרטגיות התנהגותיות באופן טבעי על מנת להשיג את מטרותיהם‪ .‬למשל התנהגויות הקשורות לכיתה‪ .‬מכיוון שרוב הסובבים אותנו נמצאים איתנו במספר מוגבל של סיטואציות‪ .2 .‬כדי להמנע מהבעיה‬ ‫שבלקבוע איזה התנהגויות מקושרות לתכונה‪ .‬פרספקטיבה אחרת תכלול שני טיעונים‪ -‬האחד‪ -‬כל הפסיכולוגים יסכימו‬ ‫שעקביות מעבר למצבים המקושרת לתכונות רחבות (כמו של ‪ 5‬הגדולים)‪ .‬נראה שקיימת עקביות בתכונות מעבר‬ ‫למצבים‪ .

‬אישיותו השתנתה‬ ‫ללא זיהוי‪ :‬מאדם רציני‪ .‬חסר אחריות וחסר יכות לראות את ההשלכות‬ ‫של מעשיו‪.‬גם אם דגש על יציבות‪ .‬עדיין שנוי במחלוקת‪ .‬להוציא את אייזנק‪ .‬‬ ‫‪ )3‬קשרים פוטנציאליים לביולוגיה‪ -‬תחום הביולוגיה יכול להנחות מחקרי אישיות ובייחוד מחקרי תכונות שמדברים‬ ‫על מבנים כל שניתן לחפש להן בסיס ביולוגי‪.‬בנוסף‪.‬‬ ‫ברמת הפעלתנות או באיכות התגובתיות הרגשית‪ .‬‬ ‫טמפרמנט‪ :‬יחסי ‪( mind-body‬סקירה לאורך ההסטוריה)‬ ‫בתחילה ראו בטמפרמנט אספקט אישיותי מולד שאינו ניתן לשינוי‪.‬‬ ‫שלוש מגבלות של הגישות‪:‬‬ ‫‪ )1‬בעיות בשיטה‪ :‬ניתוח גורמים‪ -‬שיטה זו מרכזית בתאוריית התכונות‪ .‬לפיה הגורמים שניתן למצוא באוכלוסיה לא מקבילית לגורמים אצל כל אדם‪ -‬זוהי מגבלה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫‪ )2‬בעיות עם מושג התכונות‪ -‬מה נכלל במושג תכונה‪ .‬גורמים אלה גם יכולים לתאר את האישיות‪ .‬בכל התחומים שפרטנו בפרק‪.‬הבדלים אלו מופיעים מוקדם ונשארים יציבים לאורך החיים‪.‬חשוב במיוחד לדעת אם ישנה הבחנה בין תכונה למניע‬ ‫(בהקשר ל‪ Murray‬מפרק ‪ .‬בנוסף קיימת‬ ‫הנקודה בה עסקנו‪ .‬ההשערה שהסביבה האישית (כלומר לא המשפחתית‬ ‫אלא זו שכל חבר במשפחה נחשף אליה בנפרד)‪.‬או את המנגנונים שעומדים‬ ‫מאחורי תכונות‪( .1880‬בעקבות ההבחנה של ‪ Galton‬בין תורשה (‪ )nurture‬לסביבה (‪ .‬‬ ‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬השקפות מוקדמות‬ ‫החלק הזה מכיל פירוט של מלא חוקרים עתיקים ולא ממש יעילים‪ ..‬אכן ישנה אי הסכמה בין חוקרים לגבי מספר הגורמים‬ ‫הקיימים והמחקרים מגיעים לתוצאות דומות אולי‪ .‬הפך גייג' לחסר התחשבות‪ .‬מעטים רואים באישיות גורם קבוע כמו אינטליגנציה‪.‬מיד לאחר התאונה הוא הצליח ללכת‪ .‬‬ ‫‪ )3‬מה נשאר בחוץ או מוזנח?‪ -‬רוב האנשים יסכימו שגישת התכונות אינה מספיקה כדי לספק מודל לאישיות‪ .‬כך שכנראה שהיא אינה מדויקת‪.)1994( Dimasio‬התייחס לקשר בין ביולוגיה ואישיות‪ .‬‬ ‫‪97‬‬ ..‬‬ ‫התנהגות שלא ניתן לצפות בה‪ .‬ולדעתי לא דורשים התעמקות יתרה‪.‬‬ ‫פרק ‪ -9‬הבסיס הביולוגי של האישיות‬ ‫(עמ' ‪)294-342‬‬ ‫מטרת הפרק‪:‬‬ ‫למה בעצם קיימים הבדלים בי אישיים? האם אלו התנהגויות נרכשות‪ .‬לדבר ולתקשר‪.‬חדירתו של מוט הברזל הרסה חלק נכבד מהקורטקס הפרונטלי של גייג'‪ .‬שנפצע בתאונת עבודה‪ -‬מוט ברזל פילח את‬ ‫ראשו‪ .‬או תהליכים מולדים? האם יש תהליכים‬ ‫ביולוגיים שקובעים את ההבדלים הבינאישיים בטמפרמנט ובאישיות? אם כן‪ .‬‬ ‫למרת שגופו הצליח לשרוד‪ .‬אך יש עליה ביקורת שטוענת שזו שיטה מאד‬ ‫פשטנית ורדוקציוניסטית בנוגע לתכונות של אנשים‪ .‬יש המטילים ספק בשימוש בדיווחים עצמיים‪.‬ולמרבה הפלא הוא לא נהרג‪ .‬אך לא זהות‪ .‬נוכל אולי לחקור מערכות ביולוגיות שתורמות להבדלים בין אנשים –על כך‬ ‫בפרק הבא)‪.‬תכונה יכולה לכלול התנהגות נצפית‪.‬מהם תהליכים אלו?‬ ‫כבר ב ‪ .‬כדי להסביר תכונות‪ .‬משפיעה על התפתחות האישיות‪.‬והדגיש את התרומה המחקרית האדירה של מקרה "פיניאס‬ ‫גייג' "‪ .‬ולבסוף‪ .‫שלוש נקודות חוזק של הגישות‪:‬‬ ‫‪ )1‬מאמצי מחקר פעילים‪ -‬פסיכולוגים של תכונות מאד פעילים מחקרית‪ .‬אך לא להסביר אותה‪ .)4‬בנוסף‪ .‬‬ ‫במחקרים מאוחרים החלו גם להתייחס להפעות החברה‪.‬לבסוף‪ .‬במידה ומישהו לא זוכר מה הסיפור שלו‪ .)nature‬החלו להתמקד בהבדלים בינהם‪.‬‬ ‫‪ )2‬השערות מעניינות‪ -‬לדוג' ההשערה הלקסיקלית הבסיסית וכן‪ .‬אנרגטי ואחראי‪ .‬‬ ‫‪ .‬התאוריות לא‬ ‫מתייחסות כמעט לשינוי באישיות‪ .‬רגשות‪ .‬‬ ‫המודל לא מדבר על ארגון מבנה התכונות באישיות ומציג את האדם כאוסף לא ברור של תכונות‪ .‬פיניאס היה פועל מסילת רכבת‪ .‬מניעים וגישות‪ .‬כך שיש מי‬ ‫שמגדירים את מודל ‪ 5‬הגדולים כתיאור מהיר ופשוט של האדם‪ .‬המונח מתייחס להבדלים בין אישיים במצב רוח‪.

‬‬ ‫קגן‪ .‬רמת הקשב והעקביות של ילדם‪.‬מרה צהובה וליחה)‪.‬והיא זו שאחראית להבדלים הבינאישיים (איך אתה מתמודד עם הצפה‬ ‫של גירויים אן מצבי לחץ‪).‬תנועות גוף עצבניות‪.‬בפעולה מתמדת‪ .‬ערך תצפיות רבות על צורת הגולגולת של אנשים רבים‪ .‬ועשה‬ ‫אינטרקציה בין מבנה הגלגולת (שקעים ובליטות) ותכונות קיימות ‪ /‬לא קיימות אצל אנשים‪ .‬הוא מצא שכ ‪ 20%‬מהתינוקות הם בעלי תגובתיות‬ ‫‪98‬‬ .‬שביר‪ .‬התיאוריה שלו היוותה בסיס למחקרים מאוחרים‪.‬הוגדרו שלושה סוגי טמפרמנט‪:‬‬ ‫‪– easy baby‬מסתגלים מהר לסיטואציות חדשות‪ .‬שברירי ודק‪.‬צוחקים ומחייכים הרבה‪.‬מזומורפי‪ -‬שרירי ומוצק‪ .‬בטח ובטח שלא עשו מחקרי אורך שיבחנו האם אכן הטמפרמנט יציב‬ ‫לארוך החיים‪ .‬‬ ‫‪ .‬ובדק את תגובותיהם לסיטואציות חדשות מול‬ ‫מוכרות (קולה של אימם מול קולה של אישה זרה)‪ .‬אף אחד מאותם‬ ‫החוקרים שהוזכרו קודם לא חקר ולדים ופעוטות‪ .‬‬ ‫הם מצאו ש"התינוקות הקשים" הינם בעלי קשיים הסתגלותיים גם בהתבגרותם‪ .‬‬ ‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬מחקרי אורך )‪NYLS (New York Long Study‬‬ ‫המחקרים הקודמים התעלמו מפרט מאוד עיקרי בהגדרה של טמפרמנט‪" :‬מופיע בשלב מוקדם"‪ .‬מבנה חזק‬ ‫‪ -asthenic‬חלש‪ . Chess & Thomas‬הם ליוו כ ‪ 100‬פעוטות עד לגיל‬ ‫ההתבגרות שלהם‪ .‬‬ ‫‪ .‬רמת הפעלתנות‪ .‬‬ ‫המובן השני הוא התייחסות לטמפרמנט כמיימד מתמשך וקטגוריאלי (יציבות כמו צבע עיניים)‪.‬למרת הפופולריות של הפרנולוגיה במאה ה‪ .‬הימנעות ולחץ‪ .‬לוקח זמן עד שמסתגלים‪.‬אין צורך שדעותיהם נדחו ע"י כל חוקרי‬ ‫הפסיכולוגיה המודרניים)‬ ‫‪ #‬באותה התקופה ‪ Gall‬המציא את מונח הפרונולוגיה‪ -‬חלוקה של המח לאיזורים מתוך החה שכל איזור מייצצג‬ ‫ואחראי לתיפקוד רגשי או התנהגותי ספציפי‪ Gall .‬‬ ‫לצורך קביעת סוג הטמפרמנט של הילד‪ .‬תחילה התמקדו בדיווחי ההורים לגבי מצב הרוח‪ .19‬גישה זו נסתרה ונטען‬ ‫שמבנה המח הו מורכב יותר ממה שהוצע‪.‬על סמך הממצאים‪ .‬הוא סיווג את המבנה הגופני ל ‪ 3‬סוגים המקושרים‬ ‫לסוגי הפרעות‪ – pyknic :‬שמנמן‪ .‬הם הגדירו את המונח‬ ‫"טיב התאמה" (‪ )goodness of fit‬שמדבר על טיב התאמה בין הטמפרמנט של הילד לסביבה (התאמה טובה בין סגנון‬ ‫הטיפול של ההורה לצרכיו ולטמפרמנט של הילד‪ .‬תביא להסתגלות טובה יותר של הילד)‪.3‬חברותיות (‪ -)sociability‬תגובתיות לאחרים‪ .‬מבנה אורכי‪ -‬מקושר לסכיזופרניה‪.‬מרה שחורה‪ .‬‬ ‫ולא מעוכבים ‪ -uninhibited‬נראה שהם נהנים מאותן הסיטואציות שהמעוכבים נלחצים מהםץ מתנהגים בצורה יותר‬ ‫ספונטנית‪ .‬‬ ‫‪#‬במאה ה‪ 19‬קנט איפיין ‪ 4‬סוגים של טמפרמנט על בסיס הבדלים בסוג דם‪( .‬‬ ‫(מיימד זה נפסל בסוף כי לא נמצאו לוהוכחות חותכות במחקרים)‪.‬מחקריו היוו בסיס למחקר הגנטי‪.‬‬ ‫בעקבות מחקר זה‪ Buss& Plomin .‬מתחברים בקלות או מנגד ביישנים מאוד‪.‬‬ ‫‪#‬בתחילת המאה ה‪ Kretschmer '20‬ניסה לקשר מבנה גופני לאשיות‪ .‬‬ ‫ובעלי פחדים ופוביות יותאי דופן‪.‬על סמך המידע שאסף הוא‬ ‫יצר "מפה" של תכונות רגשיות והתנהגותיות במוח‪ .‬הוא הגדיר אותם‬ ‫כמעוכבים ‪ -inhibited‬מגיבים לאדם זר בריחוק‪ .‬מבנה עגול‪ -‬מקושר למאניה דיפרסיה‪.‬כמו כן‪ .‫‪#‬כבר בתקופת יוון העתיקה היפוקרטס טען שלתכונות פסיכולוגיות קיים בסיס ביולוגי‪ .‬‬ ‫מבנה פיזיולוגי וטמפרמנט‪ :‬המחקר של ‪ – Kagan‬ילדים מעוכבים ולא מעוכבים‬ ‫(‪)inhibited& uninhibited children‬‬ ‫מחקר זה שונה מכל קודמיו בשני מובנים‪:‬‬ ‫הראשון הוא ההבנה שיש צורך במדידה אובייקטיבית וישירה של התנהגות ומדדיפ פיזיולוגיים‪.‬‬ ‫‪ .‬משחקים ומתעניננים‪.‬‬ ‫‪ -difficult baby‬שליליים ובלתי מסתגלים‪..‬הוא בחן איך המערכת הנויורולוגית "מעוצבת" ע"י ניסיון‪ .‬‬ ‫‪ -athletic‬שרירי‪ .‬אימפולסיבים‪ .‬‬ ‫‪#‬פבלוב – היחיד שהיה איכשהו יעיל מבין כולם‪ .‬מעוררים בקלות במצבים מתסכלים‪.‬בעקבות צפייה על ילדים במעבדתו‪ .‬גילה שני פרופילים התנהגותיים בטמפרמנט‪ .‬הוא טען ששוני באיזון הנוזלים‬ ‫בגוף הוא הבסיס להבדים בינאישיים (‪4‬סוגים של נוזלים‪ :‬דם‪ .‬‬ ‫‪#‬דארווין מצא דימיון רב בהבעת רגשות מסויימים אצל בני אדם ובע"ח‪ .‬‬ ‫כמהמפתיע שגם הוא לא הצליח להראות על קשר בין הפיזי לנפשי‪. 1‬רגשיות (‪ -)emotionality‬רמת מצוקה כללית ‪ .‬‬ ‫‪#‬קרפלין (מייסד הפסיכיאטריה) ניסה לסווג הפרעות אישיות שהאמינו כי הן תורשתיות‪.‬הראשונים שביצעו מחקרי אורך (‪ )NYLS‬היו ‪ .‬‬ ‫קגן השתמש בתיעוד מצולם (קלטות וידיאו) של ילדים בני ‪ 4‬חודשים‪ .2‬פעלתנות (‪ -)activity‬קצב‪ /‬מרץ תנועה‪ .‬לוקח להם זמן רב יותר להירגע בסיטואציות חדשות‪.‬‬ ‫‪ #‬כמוהו גם שלדון הציע שמבנה פיזי קשור לטמפרמנט וסיווג גם כן ‪ 3‬סוגי מבנה פיזיולוגי (שפרט לאיך שהוא קרא להם‬ ‫אני לא רואה שופ הבדל)‪ :‬אנדרומורפי‪ -‬רך ועגול‪ .‬איפיינו ‪ 4‬מיימדים של טמפרמנט‪:‬‬ ‫‪.4‬אימפולסיביות (‪ -)impulsivity‬היכולת לתמרן ולשלוט בהתנהגות‪ .‬‬ ‫‪ – slow to warm up‬בעלי תגובתיות נמוכה‪ -‬בינונית‪ .‬הוא פיתח‬ ‫תיאוריה לגבי חוזקה של המערכת הנויורולוגית‪ .‬‬ ‫אמנם המתודולוגיה שלו הייתה לקוייה מאוד‪ .‬אקטומורפי‪ -‬ארוך‪ .‬משתעממים בקלות‪.

‬הם ציפו שהמעוכבים יגיבו יותר לפרצופים לא מוכרים (בדקו אילו איזורים פעילים‬ ‫כשאנשים צופים בתמונות מוכרות או לא)‪.‬‬ ‫נמצאו גם הוכחות לתפקידה של האמיגדלה בהשפעותיה בקרב ילדים בעלי טמפרמנט מעוכב‪ /‬לא מעוכב.‬ובכל זאת‪ .‬טוען מחבר הספר‬ ‫שזה שאדם נולד עם טמפרמנט מסויים לא אומר שהוא "תקוע" איתו לאורך כל החיים‪ .5‬שנים‪.‬‬ ‫התחושות וההתנהגות משפיעות על התהליכים הביולוגיים (התרגשות יתר לחץ‪ .‫גבוההלסיטואציות לא מוכרות (בכי‪ .‬הם אלו שנועדו לפתור בעיות חיוניות לצורך התרבות המין האנושי (תכונות חיוניות‬ ‫באבולוציה תלויות במעבר הגנטי)‪ .‬תינוקות בעלי תגובתיות גבוהה פיתחו דפוס מעוכב‪ .‬אינו תלוי לחלוטין בתורשתיות. “modules‬‬ ‫‪99‬‬ .‬‬ ‫התנהגות מעוכבת ובלתי מעוכבת‪ .4.‬לדוג'‪ .‬ובדרך זו גם על התגובתיות‬ ‫הרגשית של ילדים‪.‬בדומה לכך‪.‬‬ ‫‪ .2‬ההסבר הקרוב ‪ -proximate causes‬הסבר ביולוגי לאישיות‪ .5‬‬ ‫כלומר‪ .‬ולכן שינוי בטמפרמנט אפשרי!‬ ‫על מנת שטענתו של קגן תסתדר עם מה שנאמר בתחילת הפרק (שהטמפרמנט מולד ואינו ניתן לשינוי)‪ .‬הראשונה היא האמיגדלה‪-‬‬ ‫שאחראית בעיקר על תגובות לפחד‪ .‬הוא אינו רק תלוי בתורשה אלא גם בסביבה‪ .‬בעבר אנשים שמנים נחשבו לאטרקטיבים מכיוון‬ ‫ששומן היה סימן לבריאות ומצב פיננסי טוב‪ .4‬המבנה הכללי של המח (‪ – )architecture of mental system‬פסיכולוגים אבולוציונים מסתכלים על המח כמפיק‬ ‫תהליכים‪ .‬התיפקוד של איזורי‬ ‫מח אלו‪ .‬האיזור השני הוא הקורטק הפרונטלי‪ -‬שאחראי על הוויסות של תגובות רגשיות‬ ‫(ביןהשאר גם בעזרת הפעילות של האמיגדלה)‪ .‬‬ ‫האבולציה סיפקה לנו רגשות ספציפיים שעוזרים לנו להמשיך ולהתקיים בחברה (כמו רגשות קנאה)‪.‬עלול לגרום לילדים בעלי תגובתיות נמוכה להפוך לילדים‬ ‫לחוצים‪.‬שלצורך הישרדות יש צורך לא רק בפעולות של רבייה מינית‪ .‬הכוונה היא שייתכן וסיגלנו לעצמנו "הכוונות פסיכולוגיות" שכבר לא מתיאמות לחיים המודרניים‪ .‬כך שצריכת השומן המוגזמות לא רק שאינה יעילה‪ .‬לחץ דם גבוה יותר ודופק מואץ‪ .‬‬ ‫‪ .2‬עוד מתקופת האדם הקדמון קיימים אצלנו מכניזמים המנטליים שמכוונים את התנהגותנו (הגברים כציידים‪ . התנסויות חברתיות משפיעות על תיפקוד מוחי‪ .‬‬ ‫לסיכום נראה שקיימות הוכחות לקשר בין תהליכים ביולוגיים ולאספקטים אישיותיים כמו הטמפרמנט‪ .).‬חשוב‬ ‫לשים לב להשפעות הסביבתיות ולאפשרות של שינוי‪ -‬ניתן לראת שלטיפול בריא ולא מגונן מדי של האם‪ .‬על אף יציבותו של הטמפרמנט‪ .‬אלא גם‬ ‫בהבנה מרחבית וקליטה של מרחקים פיזיים (אדם שלא יכול לקלוט את המרחק בין היד שלו פרי שעל העץ מאבד את‬ ‫הייתרון ההישרדותי שלו‪ .‬כל בעיה שנתקלים בה‪ .‬כך שלצורך התרבות והישרדות פרט להתנהגות המינית‪ .‬גם בגילאי ‪ 14‬חודשים‪ 21 .‬תחושות והתנהגות‪ -‬חשוב לזכור שגם המחשבות‪.‬‬ ‫הממצאים הראו שילדים בעלי תגובתיות גבוהה הביעו התנהגות מפוחדת יותר‪ .‬אין לנו הכוונה אבולוציונית כללית ל"לפחד"‪ .‬המתמקד בתהליכים שמתרחשים בהווה (תיפקוד גנטי‬ ‫ותיפקוד מוחי)‪.‬היא אף מסוכנת ועלולה‬ ‫לגרום להתקפי לב‪.‬‬ ‫התיאוריה האבולוציונית ואישיות‪ :‬הסינתזה המודרנית – חלק ‪:1‬‬ ‫שני הסברים לניתוח האישיות‪:‬‬ ‫‪ .‬ואף‬ ‫מקטינות את סיכויי ההישרדות‪ .‬‬ ‫ובנוסף לתצפיות‪ .‬הוא בחן שוב את אותם הילדים בסיטוציות לא מוכרות‪ .‬התקף לב לדוג')‪..).‬אך התכונות הפסיכולוגיות האבולוציניות שלנו‬ ‫הן אלו שגורמות לנו לצרוך עודף שומן‪ .‬אלא‬ ‫סלקטיביות למנגנונים ספציפיים שגורמים לנו לפחד מגירוי ספציפי שמהווה איום לאדם לאורך האבולציה‪ .‬ביצע גם מדידות פיזיולוגיות (לחץ דם‪ .‬‬ ‫מחקרו מהווה הוכחה מתקבלת על הדעת ליציבותו של הטמפרמנט‪ .‬כל אחד יכול לגדול ולהשתנות בכל שלב‬ ‫בחיים‪ .‬וכפי שנטען שתהליכים ביולוגיים משפיעים על מחשבות‪ .‬חלקם מוכרים וחלקם לא‪ .‬הנשים‬ ‫כמלקטות)‪ .‬דופק‪.‬‬ ‫‪ .‬הבעות פנים אומללות וכו')‪ . בעזרת שימוש‬ ‫ב ‪ fMRI‬בדקו תגובות של בני נוער (שסווגו עוד בהיותם בני שנתיים כמעוכבים או כלא מעוכבים) לתמונות של פרצופים‬ ‫אנושיים‪ .‬מנגנונים פסיכולוגיים מתפתחים ‪ :evolved psychological mechanisms‬מנגנונים פסיכולוגיים‬ ‫בסיסיים כמו מוטיבציה ורגשית קיימים כי היו חיוניים להישרדות והתרבות המין האנושי‪..‬מפעילה מנגנון התמודדות ספציפי לה‪ .‬להפך‪ .‬מערבת אינטרקציה בין מערכות נויורולוגיות שונות‪ .‬ותינוקות בעלי תגובתיות נמוכה פיתחו דפוס לא מעוכב‪.‬חשוב לשים לב‪ .‬כ‪ 40%‬בעלי תגובתיות נמוכה (רגועים) ו ‪ 40%‬הנותרים‬ ‫הם בעלי סגנון מעורב‪ .‬עלולים להשפיע על המצב הבריאותי‬ ‫שלנו‪ .3‬קיימים מכניזמים פסיכולוגיים בהקשרים‪ /‬סיטואציות ספציפיים‪ .‬‬ ‫‪ 4‬נק' בהקשר של אבולוציה והמח האנושי‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬כתגובה‬ ‫לסיטואציות חדשות גם בגילאי ‪ 14‬ו‪ 21‬חודש‪ ..‬חודשים ובגיל‬ ‫‪ 4.‬יש את היכולת‬ ‫"לרכך" טמפרמט‪( .‬היום זה כבר לא רלוונטי‪ .‬התפקוד האנושי מקבל משמעות בהקשר אבולוציוני‪ :‬תכונות והתנהגות אדפטיביות מועברות‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬טיפול מלחיץ ומגונן מדי‪ .1‬החלקים במח שהתפתחו‪ .‬המכניזם הזה נקרא לעיתים קרובות ‪mental‬‬ ‫”‪.‬ולהפך‪ .‬‬ ‫לפי הגישה האבולוציונית‪ .‬נחוצה גם מערכת עצבים הכוללת‬ ‫עיניים ושאר החושים‪).1‬ההסבר הבסיסי‪ /‬מהותי ‪ -ultimate causes‬הסבר היסטורי‪ /‬אבולוציוני לתיפקוד האישיות (תכונות אדפטיביות‬ ‫מועברות גנטית לדורות הבאים)‪.‬אחת התכונות של‬ ‫הטמפרמנט הוא גמישות שמאפשרת לנו להסתגל לשינויים וקשיים בחיים‪ .‬חשוב לזכור‬ ‫שעל אף שהטמפרמנט הוא בעל תורשתיות‪ .‬ונשמרו גם בגיל ‪.

‬בתנאי שזה ינהג באותה צורה וישמור על ילדי בפעם אחרת‪ .‬גברים לעומת זאת‪ .‬כמובן‬ ‫שאין לכך הוכחות‪. מהמבנה המוחי (ביולוגי) או אולי מהתרבות שמחנכת ומתנה התנהגות שונה לגברים ולנשים‬ ‫(סביבתי)‪.‬הייתה‬ ‫חשיבות לא לצאת מרומים‪.‬ולכן גברים שמים‬ ‫דגש רב לנאמנות מינית של בת זוגם (שלא יהיה ספק שהתינוק שלהם)‪.‬‬ ‫ההבדלים בין גברים לנשים בהעדפות זוגיות (‪:)mate preferences‬‬ ‫לדעת החוקרים האבולוציונים מאחורי הטעם השונה של אנשים עומדים שני רעיונות‪:‬‬ ‫תיאוריית ההשקעה ההורית (‪ -)parental investment theory‬כתוצאה מההבדלים הביולוגיים נשים משקיעות יותר‬ ‫בהורות.‬באותן החלפות‪ .‬אך קשה להגיד ממה נובעים‬ ‫ההבדלים הפסיכולוגיים.‬יכולות אלה הן אוניברסליות וקיימות גם בקרב חברות לא משכילות או כאלו שמבודדות מהעולם המודרני‪.1‬האם האדם שמולי דומיננטי ופעיל או פאסיבי וכנוע?‬ ‫‪ .‬כיום לפי הגישה הביו‪-‬חברתית הבדלים בין מיניים משקפים אינטרקציה בין תכונות ביולוגיות לבין גורמים‬ ‫חברתיים‪.‬הנבדקים התבקשו לפתור בעיות "אם‪ .‫סחר חברתי וזיהוי רמאות‪.‬מחפשים אישה שתעזור להם‬ ‫להתרבות (נשים מושכות בעלות מראה צעיר וסממנים ביולוגיים אחרים שמעידים על פוריות‪ .‬‬ ‫במחקר שלה עשתה קוסמידס שימוש ב"מטלות הגיון"‪ .‬ליכולת שלנו לזהות רמאות יש ערך הישרדותי‪ .‬במהלך דייט (ארוחת ערב) הגבר ייתפס בעיניה‬ ‫כאטרקטיבי יותר אם ישלם על הארוחה‪.‬‬ ‫הבדלים מגדריים‪ :‬מקור אבולוציוני? (?‪.‬כתוצאה מההתמודדות השונה של כל אחד מהמינים עם בעיות ספציפיות לכל מין (נשים‬ ‫ולידה‪ .‬ונשים מעדיפות גברים שמרוויחים כסף טוב)‪ .2‬האם אני יכול לסמוך עליו (האם הוא אחראי ותומך או חסר אחריות ומזניח?)‬ ‫‪ .‬אמנם קיימים הבדלים פיזיולוגיים בין גברים לנשים‪ .‬אם האישה מחפשת גבר שיוכל לפרנס אותה‪ .‬לעומת זאת אצל גברים עלול להתעורר ספק לגבי האם התינוק הוא אכן שלהם‪ .‬‬ ‫במחקרים העכשוויים יורדת התמיכה במודל האבולוציוני‪.‬היא מצאה שאנשיפ פתרו טוב יותר משפטים בעלי תוכן שמתיחחס בדרך עקיפה לזיהוי רמאות‪. לדוג'‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫מאשר משפטים בעלי עולם תוכן ניטרלי‪ . אישה בזמן נתון יכולה להיות בהריון אחד בלבד‪ .‬‬ ‫ובכל זאת‪ ..4‬האם הוא משוגע (לא צפוי) או שפוי (יציב)?‬ ‫‪111‬‬ .‬‬ ‫אם כן‪ .‬יתפתחו אותן העדפות כמו בחברה שיוויונית?‬ ‫‪ Eaggly& Wood‬מצאו שבאופן חלקי עדיין יש מקורות אבולוציונים להעדפות שלנו (גברים מעדיפים נשים צעירות‬ ‫ונשיות‪ .‬לאורך האבולציה חלק מהאינטרקציה הבינאישית כללה סחר (החלפה הדדית)‬ ‫בדברים מועילים‪ .‬יש גם הבדלים בין גברים לנשים‪ .‬ואילו בעיות‬ ‫אותם מכניזמים מיועדים לפתור‪ .)social exchange& the detection of cheating( ..‬‬ ‫התיאוריה האבולוציונית ו ‪ 5‬המימדים של אישיות (‪:)the big 5‬‬ ‫‪Big 5 trait factors‬‬ ‫‪ Goldberg‬טען שאנשים שואלים את עצמם ‪ 5‬שאלות בסיסיות כאשר הם באים באינטרקציה עם אחרים‬ ‫‪.‬אז‪ ".‬דיוויד בס )‪)Buss‬‬ ‫התייחס להבדלים בין המינים בשני מובנים‪ :‬העדפות לזיווג והגורמים לקנאה‪.‬אין ספק לגבי‬ ‫היותה אם התינוק‪ .‬נראה שקיימים הבדלים מוחיים בין גברים ונשים‪ .‬‬ ‫החוקרת האבולוציונית ‪ Cosmides‬התמקדה בשאלה אילו מכניזמים פסיכולוגיים מעורבים בסלקציה‪ .‬אדם ישמור על ילדי שכנו‪ .3‬האם הוא חברותי או קר ומנוכר?‬ ‫‪ .‬האם בחברה‬ ‫שמפלה באופן מוקצן בין גברים לנשים‪ .‬אמביציוזי וחרוץ)‪ .‬גברים וציד‪ )..‬אשר יוצרים דפוסי חשיבה ורגש שונים‪ .‬או‬ ‫בהסתכלות יותר על העבר‪ :‬אנשים מכפר אחד החליפו ירקות תמורת בשר עם אנשי כפר אחר‪ .‬לדוגמא‪ .‬דפוסי העדפה אלה באים‬ ‫לידי ביטוי גם היום.‬ולומר אם לדעתם‬ ‫יש אמת והגיון במשפט‪ .)sex differences: evolutionary origins‬‬ ‫הבדלים בין הזכר לנקבה הינם כתוצאה מהבדלים ביולוגיים‪ .‬‬ ‫לפי דארווין זהו רעיון בעייתי מאוד‪ .‬ליבה של הפסיכולוגיה האבולוציונית היא שהבדלים בין מיניים הם תוצאה ביולוגית‪ .‬‬ ‫עד כמה חזקה התיאוריה האבולוציונית?‬ ‫נשאלת השאלה האם לתרבות בה אנו חיים אין כלל השפעה על התפתחות ההבדלים בין נשים לגברים‪ .‬כשלעומתה הגבר יכול להפרות מס' נשים במקביל‪ .‬כך‬ ‫שהחשיבות של הצאצא יורדת‪.‬מכאן שבמהלך האבולוציה פיתחו הגברים והנשים‬ ‫תפקידים המותאמים למינם‪ ..‬‬ ‫כלומר ההעדפות לבחירת הזיווג נובעות ממקורות שונים‬ ‫וודאות הורית (‪ -)parenthood probability‬מכיוון שהאישה היא זו שנושאת את התינוק ברחמה‪ .‬ולכן המח כולל תת מערכת מובחנת לזיהוי רמאות ופתרון בעיות‬ ‫מרמה‪ .‬אך במקביל נראה שבחברות שוויוניות ניתנת פחות חשיבות לאותן‬ ‫ההעדפות‪ ..‬לגבי מה מעורר את קנאתם‪.‬מפני שהסוג הראשון מעורר את הפעילות של המערכת אשר אחראית לזיהוי‬ ‫שקרים ורמאות‪.‬לעומת זאת אצל נשים יש חשיבות לנאמנות‬ ‫רגשית (האיום שבלאבד את התמיכה הרגשית והכלכלית יביא לקנאה עצומה מצידה‪).‬ויעזור להן‬ ‫לשאת בנטל (יחפשו גבר מבוסס כלכלית‪ .‬‬ ‫מכאן שנשים יחפשו גבר שיגן עליהן ועל תינוקן‪ -‬יספק להן את המשאבים הדרושים לצורך הישרדות‪ .

‬ישנן ‪ 7‬תכונות השותפות לאדם ולמינים קדומים אחרים (‪ :)primates‬רמת הפעלתנות‪ .‬אשר ניתן לייחס אותם‬ ‫להבדלים גנטיים‪ ..‬אז כל הבדל שנראה בינהם‬ ‫ניתן לייחסו להבדלים סביבתיים‪ .2‬מחקרי תאומים‪ -‬ישנם שני סוגי תאומים מונוזיגוטיים אשר מתפתחים מאותה ביצית מופרית (זהים)‪ .‬ניתן ללמוד את ההתנהגות‬ ‫הטיפוסית של אותו הזן‪ .‬פחדנות‪.‬ולהפך‪ .‬‬ ‫התנהגות גנטית (‪:)behavioral genetics‬‬ ‫קיימות ‪ 3‬מתודות מחקר עיקריות לשם הערכה עד כמה תכונות פסיכולוגיות הן כתוצאה מגורמים גנטיים‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מה שכן ניתן לומר בוודאות הוא‪ :‬א) שקשה למצוא תכונות פסיכולוגיות שאין עליהן השפעה גנטית‪ .‬‬ ‫גנים ואישיות‪ :‬הסינתזה המודרנית – חלק ‪:2‬‬ ‫אנחנו יורשים ‪ 23‬זוגות כרומוזומים (‪ 23‬כרומוזומים מהאם‪ .‬‬ ‫חלק מהתכונות האלה קשורות להתנהגות חברתית‪ .‬היא שהתיאורייה האבולוציונית מתיחחסת למנגנונים‬ ‫ספציפיים במח (שמטרתם למצוא בני זוג‪ .‬והגנים‬ ‫מורכבים ממולקולות ‪ .‬‬ ‫‪111‬‬ .‬מחפשים‬ ‫גורם גנטי האחראי של רמת הסרטינין במח‪ .‬חלק לאיך אניחנו מתמודדים עם קונפליקטים‪ .‬‬ ‫‪ .‬אם תאומים בעלי מטען גנטי זהה (מונו') לא דומים זה לזה יותר מאשר תאומים‬ ‫שחולקים ‪ 50%‬מהמטען הגנטי (דיזיגוטיים)‪ -‬אז אין שום אפקט לגנים וה ‪ h²‬יהיה שווה לאפס!‬ ‫תורשה של אישיות‪ -‬ממצאים‪:‬‬ ‫כשמדברים על התנהגות תורשתית קשה לקבוע חד משמעית מה הממוצעים‪ .‬מחקרים אלה גם בוחנים משפחות בהן יש ילדים ביולוגיים ומאומצים החיים יחד‪ 2( .‬חינוך‪/‬גידול‪ .‬אך זה לא אומר שהוא קבוע לכל החיים‪ .‬‬ ‫אימפולסיביות‪ .‫‪ .‬מנסים לזהות איך גנים ספציפיים מקושרים לתכונות אישיותיות‪( .‬ומה מידת ההשפעה של הסרטונין על דכאון)‪ .‬פתיחות להתנסויות‪.‬שבהם מרבים (יוצרים) זן מסויים של‬ ‫בע"ח עם התכונות הרצוייות‪ .‬‬ ‫ביולוגיים)ובוחנים עד כמה הביולוגיים דומים זהלזה בהשוואה למאומצים‪ .‬לדוג' לאדם בעל רמת סרטונין נמוכה שנמצא בסביבה מלחיצה‪ .‬מאומצים‪2 .‬במחקר הכולל גם תאומים מונוזיגוטיים ותאומים דיזיגוטיים‪ h² .5‬האם הוא חכם או טיפש?‬ ‫מהשאלות האלה עולות ‪ 5‬תכונות משותפות לפיהן שופטים את האחרים (‪ :) big 5‬מוחצנות‪ .‬מצפוניות‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫הביקורת על כך היא שהנטייה לראות בתכונות מולדות ככאלה שאינן ניתנות לשינוי‪ ..‬יש סיכוי לחלות‬ ‫בדכאון יותר מאשר אותו אדם בסביבה רגועה‪.‬היא מוטעית! אדם יכול להוולד‬ ‫עם טמפרמנט מסויים‪ .‬מחקרים אלה מדברים על‬ ‫אינטרקציה בין הגנים לסביבה (גנים יכולים להיות אחראים על דכאון אך רק אצל אנשיםשיש להם חוויות סביבתיות‬ ‫מסויימות ש"מעוררות" גנים אלו)‪ .‬ודיזיגוטיים‪.‬התווך הוא בין ‪ 0‬ל ‪ ( 1‬כש‪ 1‬אומר שהדמיון בין מונו' גדול בהרבה מהדימיון בין הדיזיגוטיים‪).‬עד כמה הם דומים להוריהם הביולוגיים‬ ‫בהשוואה למאומצים‪ .‬‬ ‫נוירוטיות‪ .‬ב) כמעט בכל‬ ‫התכונות ההתנהגותיות שנחקרו (החל מזמן תגובה ועד למידת הדתיות)‪ .‬‬ ‫ההבדל בין תיאוריית התכונות לתיאוריה האבולוציונית‪ .DNA‬ניתן להתייחס לגנים כאל מקורות מידע‪ .‬מצאו שההבדלים בין האנשים בתכונות אלה‬ ‫הם כתוצאה מהשפעות גנטיות‪.‬אך אין להם שום קשר‬ ‫גנטי)‪ .‬אך כתוצאה מתזונה הוא יכול להשפיע על הגובה הסופי שלו בבגרות‪.3‬מחקרי אימוץ‪ -‬מחקרים אלה בוחנים את הדימיון של ילדים מומצים להורים הביולוגיים שלהם (שאיתם לא חלקו‬ ‫סביבה דומה)‪ .‬חברותיות‪ .‬אם שני אורגניזמים זהים גנטית (תאומים מונוזיגוטיים)‪ .‬הכרומוזומים כוללים אלפי גנים‪ .‬או כמבנים שמסבירים את ההתנהגות האנושית‪.‬הדימיון הגנטי של הדיזיגוטיים הוא כשל כל שני אחים רגילים‬ ‫(חולקים כ ‪ 50%‬מהמטען הגנטי)‪ .‬‬ ‫לפי השקפה אחרת‪ .‬לאחר שיצרו זן בעל מטען גנטי מסויים ע"י הרבייה סלקטיבית‪ .‬ניתן להסתכל על ה‬ ‫‪Big 5‬כתיאור של כוונות פסיכולוגיות‪ .‬במחקרים נמאצא שתאומים מונוזיגוטיים שהופרדו‬ ‫בילדותם דומים במרכיבי אישיותם זה לזה‪ .‬‬ ‫אשר מתפתחים משתי ביציות מופרות (לא זהים)‪ .‬אדם נולד עם‬ ‫פוטנציאל גביהה מסויים‪ .‬מבוסס על ההבדל בין הקורולציות של תאומים‬ ‫מונו' ותאומים דיזיגוטיים.‬וכו'‪.‬ואת הדימיון שך אותם הילדים להורים המאמצים (שאיתם אמנם חלקו סביבה‪ . כלומר‪ .‬אך בעלי מטען גנטי שונה (תאומים‬ ‫דיזיגוטיים)‪ .‬‬ ‫לדוג'‪ .‬ההרבייה הסלקטיבית מאפשרת ליצור הפרדה בין השפעות גנטיות להשפעות סביבתיות‪.‬אגרסיביות ודומיננטיות‪.1‬מחקרי רבייה סלקטיבית (‪ -)selective breeding studies‬מחקרים בבע"ח‪ .‬הוא יכול להיות מושפע מהסביבה (הורים יכולים למתן‬ ‫את הטמפרמנט או להעצים אותו)‪ .‬ו ‪ 23‬מהאב)‪ .‬אם שני אורגניזמים גדלים בסביבה זהה‪ .‬כי הם ממשיכים להתפתח מניסוי לניסוי‪.‬ולזהות שקרנים‪ /‬רמאים)‪ .‬לעומת זאת יחידות הניתוח בתיאוריית התכונות‬ ‫הן כלליות יותר ולא מקושרות למנגנונים ספציפיים (אין מנגנון מסויים שמפעיל את המוחצנות או הסמכותיות)‪.‬חברותיות‪ .‬ניתן לייחס את ההבדלים בינהם לשוני הגנטי‪ .‬אפילו תכונות תורשתיות כמו גובה ניתנות להשפעה סביבתית‪ .‬‬ ‫מקדם תורשתיות (‪ -)heritability coefficient‬או בקיצור ‪h²‬‬ ‫‪ h²‬הוא אמדן המייצג את הפרופורציות של ההבדלים בתכונה מסויימת באוכלוסייה ספציפית‪ .‬חשוב להבחין שגנים לא קובעים התנהגות באופן ישיר (אין גן של‬ ‫"מוחצנות" או "מופנמות")‪.‬המכוונים את ההתפתחות הביולוגית של הפרט‬ ‫(מהביצית‪ -‬לעובר‪ -‬לתינוק‪ -‬לילד‪ -‬למתבגר)‪ .‬בדיוק כמו תאומים מונו' שגדלו באותו הבית‪.‬‬ ‫פרדיגמת הגנטיקה המולקולרית (‪)molecular genetic paradigms‬‬ ‫בעזרת טכניקות של חקר מולקולרי‪ -‬גנטי‪ .

‬היכולות של ה‪ bright‬הדרדרו‪ .‬נכות‪.‬‬ ‫ובהקשר למחקרו של קגן (בתחילת הפרק‪ :).‬כשהסביבה הייתה מעכבת‪ .‬‬ ‫טענתו של פלומין היא שאישיות מורכבת מכ ‪ 40%‬ממרכיבים גנטיים‪ .‬שמעוררת תגובות שונות אצל ההורים‪ .‬ולסביבה בה הן גדלות יש השפעה על תיפקודן בבגרות‪. הנוירוטרנסמיטורים הם האותות שמעבירים מידע מנוירון אחד לשני‪ .‬אצל ילדים מעוכבים נראית פעילות מוגברת בהמיספירה הימנית‪ .‬בצורה שונה כתוצאה מהתכונות המולדות‪.dull‬הם רצו‬ ‫לבדוק עד כמה התנסויות סביבתיות מוקדמות ישפיעו על פתרון בעיות בבגרות בקרב חולדות בעלות מטען גנטי שונה‪.‬‬ ‫ויתקשה לזכור תגובות למצבים מעוררי פחד מעברו‪.) nonshared‬ורק כ ‪ 5%‬כתוצאה מהסביבה המשותפת (‪( .‬‬ ‫תיפקודים מוחיים‪ -‬אמיגדלה‪( :‬למי שרוצה‪ .)shared‬את השאר מייחסים לאחוזי טעות)‪.‫אינטרקציה בין סביבה ו‪-‬סביבה גנטית (‪)environment & gene-environment‬‬ ‫במחקרים גנטים‪ .‬ההבדלים ביחס‬ ‫ובעים מהתנהגות שונה של כל ילד‪ .‬היא כוללת חלקי מח הספציפיים‬ ‫ואת הקשרים בינהם. dull-‬‬ ‫מה ‪ bright‬בעלות מטען גנטי "עשיר" יותר ציפו שילמדו יתר בקלות איך לעבור במבוך‪ . bright‬לעומת זאת‪ .‬אדם עם פגיעה באמיגדלה יתקשה לחוות פחד‪..1‬לאותה סביבה יכולה להיות השפעה שונה על אנשים בעלי מטען גנטי שונה‪.‬יצרו בהרבייה‬ ‫מלאכותית שני סוגי חולדות (כל סוג בעל מטען גנטי שונה)‪ bright :‬ו‪.‬מאשר חולדות ה ‪ .‬סנדוויץ'‪ ).‬כלומר‪ .‬‬ ‫כך שאנשים שבאופן רגיל הם בעלי דומיננטיות של ההמיספירה השמאלית‪ .‬הסביבה הלא‬ ‫משותפת של האחים‪ ...‬כי מה שחשוב הוא האינטרקציה שבין הסביבה לתורשה‪.‬יש ציור של המערכת בעמוד ‪.).‬כלומר‪ .).dull‬אך לא השפיעה‬ ‫על חולדות ה‪ .‬לאמיגדלה יש חשיבות בעיבוד‬ ‫גירויים רגשיים ובייחוד בתגובה לגירויים שליליים (פחד‪ .‬נוטים לדווח יותר על אופטימיות ורגשות‬ ‫חיוביים (גם במצבי לחץ‪ .‬‬ ‫נוירולוגיה ואישיות (‪:)neuroscience & personality‬‬ ‫המערכת הנוירולוגית אחראית על הקישור בין ההשפעות הפסיכולוגיות להתנהגות‪ .‬כ‪ 35%‬כתוצאה מהסביבה הלא משותפת‬ ‫(‪ .)331‬‬ ‫המערכת הלימבית‪ .‬‬ ‫קגן טען שהבדלים בין אישיים בחוויית רגש הם כתוצאה משוני בסף התגובה של האמיגדלה‪ -‬כך שאדם שמגיב בלחץ‬ ‫והימנעות‪ .‬‬ ‫‪ 3‬סוגי אינטרקציית סביבה‪-‬תורשה‪:‬‬ ‫גנים וסביבה הם בלתי נפרדים זה מזה‪ .‬ומשפיעים על הפעילות של האיברים‪.‬ואילו לבעלי פגיעה‬ ‫בהמיספירה הימנית יש נטייה למאניה‪.)nurture‬הוא גם הבחין בין שני סוגים של‬ ‫סביבות‪ :‬משותפת (‪ – )shared‬סביבה שבה אחים חווים סביבה בצורה זהה כתוצאה מגדילה ביחד באותה משפחה‪.‬היא זו שאחראית להבדלים כה מהותיים בינהם‪.)..‬הימנעות‪ .‬כתוצאה מסדר לידה‬ ‫(בחור‪ .‬‬ ‫הם גידלו את החולדות בשתי סביבות שונות‪ :‬מעשירה ומעכבת‪ 1/2( .2‬אנשים בעלי מטען גנטי שונה עשויים לעורר תגובות שונות מהסביבה‪.3‬אנשים בעלי מטען גנטי שונה בוחרים לעצמם או יוצרים לעצמם‪ .‬כך שילדים הגדלים‬ ‫באותה משפחה אך להם קבוצות חברים שונות‪ .‬מהר מאוד הבינו שלא ניתן להפריד בין השפעות גנטיות לסביבתיות‪ Cooper& Zubek .‬‬ ‫על אותו עיקרון‪ .‬‬ ‫נוירוטרנסמיטורים‪ :‬דופמין וסרטונין‪:‬‬ ‫‪112‬‬ .‬‬ ‫הם מצאו שכשהסביבה הייתה מעשירה היא שיפרה את המיומנויות (לעבור במבוך) של חולדות ה‪ .‬‬ ‫בסופו של דבר לא משנה אם האדם הוא פאסיבי (הסביבה מכוונת את התנהגותו) או אקטיבי (בוחר את הסביבה‬ ‫המתאימה לו)‪ .‬ואילו‬ ‫החלק הקדמי של ההמיספירה הימנית מתקשר לרגש שלילי‪.‬כל ילד חווה את אותם האירועים (חיצוניים או פנימיים למשפחה)‪ .‬החלק הקדמי של ההמיספירה השמאלית מתקשר לרגש חיובי‪ .‬וההורמונים הם אותות‬ ‫כימיים העוברים דרך מחזור הדם‪ .‬‬ ‫מכאן הסיקו שחולדות אלה אינן שבויות של המטען הגנטי שלהן‪ .‬ואילו‬ ‫אצל ילדים לא מעוכבים הדומיננטיות היא של ההמיספירה השמאלית‪.‬אותה ההתנהגות נובעת מתכונות מולדות של‬ ‫הילד‪ .‬ובייחוד האמיגדלה משחקות תפקיד חשוב במוטיבציה וברגש‪ .‬לאנשים בעלי פגיעה קורטיקלית בהמיספירה השמאלית יש נטייה לדכאון‪ .‬היא כתוצאה מהתכונות הגנטיות של הילד‪ .‬מאשר אלו בעלי דומיננטיות בהמיספירה הימנית‪.‬‬ ‫לדוג'‪ .‬הוא בעל מערכת לימבית שמעוררת בקלות כתוצאה ממצב לא מוכר‪.‬‬ ‫לא משותפת (‪ -)nonshared‬סביבה שבה אחים חווים סביבה בצורה שונה כתוצאה מגדילה באותה משפחה‪.‬‬ ‫לרוב גם לקבוצת השווים (‪ )peer group‬יש השפעה עצומה (לעיתים אף יותר גדולה מהמשפחה)‪ .‬‬ ‫והחוויה האישית של כל ילד היא המשמעותית (ולא האירועים האובייקטיביים)‪.‬אחים יכולים לקבל יחס שונה באותה משפחה בדיוק‪ ..‬‬ ‫‪ .‬עשויים לפתח דפוסי התנהגות שונים זה מזה‪ .‬‬ ‫סביבות משותפות וסביבות לא משותפות (‪)shared & nonshared environment‬‬ ‫לפי ‪ Plomin‬להתנהגות גנטית יש שני כיוונים‪ :‬סביבה (‪ )nature‬ותורשה (‪ .‬‬ ‫להבין את ההשפעה של סביבה לא משותפת‪:‬‬ ‫הצורה הייחודית שבה הורים מתייחסים לכל ילד‪ .‬מכל סוג בסביבה מעשירה ו‪ 1/2‬בסביבה מעכבת)‪.‬כתוצאה מהבדלים מיניים (בן‪/‬בת)‪ .‬אך קיימות ‪ 3‬דרכים בהן הן משפיעות זו על זו‪:‬‬ ‫‪ .‬סביבות שנות‪.‬‬ ‫‪ .‬אך של ה‪ dull‬לא השתנו‪.‬‬ ‫הדומיננטיות של ההמיספירות‪:‬‬ ‫גם להמיספירות תפקיד מרכזי ברגש ומוטיבציה‪ .‬או מאירועי חיים ספציפיים לאחד הילדים (פיגור‪ .

‬מקושר לרמות נמוכות של‬ ‫סרטונין (הגורם לדכאון וראייה פאסימית של העולם)‪ .‬אך גם התנהגות אלימה מעלה‬ ‫את רמת הטוסטסטורון בדם‪ .‬אך גם לדופמין (אימפולסיביות‪ .)constraint‬בעלי רמה גבוהה הם אימפולסיביים‪ .‬בלי‬ ‫להבין ‪.‬בעחי ‪ NE‬נמוך הינם רגועים‪ .)Medial Pre Frontal Cortex( MPFC‬‬ ‫המוסר מערב תגובות רגשיות המשפיעות על היכולת שלנו לבצע החלטות‪ .‬וזה מפני שהם פועלים תחת שליטה של מערכות ביולוגיות שונות‪.‬‬ ‫תיפקודים פסיכולוגיים גבוהים‪:‬‬ ‫המח והעצמי‪:‬‬ ‫כשאנו חושבים על עצמנו המערכות המוחיות שלנו פועלות בצורה שונה מאשר כשאנו חושבים על דברים‪/‬אנשים אחרים‪.‬כך שיש לו תפקיד חשוב במערכת התגמולים‪ :‬אם משהו עושה לי טוב‪ .‬רמות נמוכות של סרטונין קשורות לדכאון‪ .‬יציבים רגשיתומרוצים מעצמם‪ .‬אנשי יום" – קמים מוקדם והולכים לישון מוקדם)‪ .‬אנשי לילה"‪ -‬קמים מאוחר והולכים לישון מאוחר)‪ .‬כך שכשאנו מערבים תהליכים של שיפוט עצמי‪ .‬בעייתי ומלחיץ‪ .‬ולפעילות מוגברת של ההמיספירה הימנית והאמיגדלה‪.‬הקוקאין פועל כמו הדופמין‪ .‬‬ ‫גם הסרטונין מעורב ברגולציה של מצבי רוח‪ .‬מקושר לפעילות ההמיספירה השמאלית ולדופמין‪.‬שגם למערכות ותהליכים ביולוגיים יש גמישות ‪( plasticity -‬למרת הנטייה להסתכל עליהן כיציבות ולא‬ ‫ניתנות לשינוי‪ .‬אך ברגע שההשפעה פגה יש "נפילה")‪.‬בכדי לשנות את החבר שלה‪.‬‬ ‫מקושר גם לסרטונין (אגרסיביות)‪ .‬בעלי ‪ PE‬נמוך‪ .‬‬ ‫שמחים ונלהבים‪"( .2‬רגשות חיוביים (‪ .‬היא החליטה להתעלם ממנו בכל פעם שהוא מתחיל להתלונן וזה עבד‪ ..‬חיפוש אחר ריגושים‪).‬‬ ‫חשוב לזכור‪ .‬‬ ‫‪ -PE .‬על פי הביהביוריסטים אנשים רוחשים את האישיות שלהם כתוצאה מההתנסויות עם הסביבה‪.‬ולכן גם שיפוט המוסר מערב איזורי מח‬ ‫ספציפיים‪.3‬חוסר עכבות (‪ )disinhibition‬מול איפוק (‪ .‬‬ ‫‪ .‬אנרגטיים‪.‬‬ ‫פרק זה עוסק בגישות אישיות שמבוססות על תיאוריות למידה והגישה הכללית למדע הפסיכולוגיה הידועה בשם‬ ‫ביהביוריזם‪.‬הם מאופקים‪ .1‬איך הפוקוס על מחקר במעבדה ויחסי סיבה תוצאה הובילו לתצפיות שונות ותיאוריות שונות מאלו‬ ‫הקשורות במחקר קליני ומחקר מתאמי ?‬ ‫‪113‬‬ .‬בעלי רמות נמוכות הם זהירים‪.‬‬ ‫תרופות כמו ‪ SSRI‬מיועדות להקל על דכאון‪ .‬בפרק‬ ‫זה נלמד על שתי תיאוריות מרכזיות בהיסטוריה של המחקר הפסיכולוגי של למידה‪ :‬תיאורית ההתניה הקלאסית‬ ‫של פבלוב (‪ )Pavlov‬וההתניה האופרנטית של סקינר (‪.‬‬ ‫הדופמין מקושר בעיקר לעונג‪ .‬אישה זו השתמשה באחד העקרונות הבסיסיים של תיאוריות למידה ‪ .‬לדוגמא רמות גבוהות של טוסטסטרון עלולות לגרום להתנהגות אלימה‪ .‬חסרי עכבות‬ ‫ומכוונים ע"י הרגש והדחף‪"( ..‬כך שאדם יכול להיות בעל רמה גבוהה או נמוכה‬ ‫בכל אחד מהם ללא תלות‪ .‫עודף בנוירו' דופמין מצביע על סכיזופרניה‪ .‬אמשיך לעשות‬ ‫אותו‪( .1‬רגשות שליליים (‪ .‬‬ ‫נמנעים מלקחת סיכונים ומכוונים ע"י המחשבה על התוצאות של מעשיהם‪.‬‬ ‫בעזרת ה ‪ fMRI‬ניתן לראות שכשאנו מבצעים פעולה כלשהי‪ .‬ובזמן השימוש חווים עונג ושמחה עצומים‪ ..‬דוגמא נוספת היא הטמפרמנט שדיברנו עליו קודם‪.‬על ידי כך שהן "משאירות" כמות גדולה של סרטונין בסינפסות (מעכבות‬ ‫ריאפטק של הסרטונין)‪.‬ומחסור בדופמין בולט במחלת הפרקינסון‪.)Skinner‬‬ ‫שאלות עליהן נדון בפרק‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בעלי אנרגיה וביטחון עצמי נמוכים‪ .‬בשפת‬ ‫הביהביוריסטים תשומת הלב שלה לבעיות שלו הייתה למעשה חיזוק חיובי שעודד אותו להתלונן מההתחלה‪ .‬‬ ‫פרק ‪ -10‬ביהביוריזם וגישות הלמידה לאישיות‬ ‫אישה אחת התעצבנה על החבר שלה ‪.‬נהנים מחברת אחרים‪ .‬מופעל החלק האמצעי של הקורטקס הפרה פרונטלי‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ניורוביולוגיה ושלושת המיימדים העיקריים של טמפרמנט‪:‬‬ ‫המודל של קלרק ו‪-‬ווטסון מסווג את ההבדלים הבין אישיים בטמפרמנט ל‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ -NE .‬ישנה זרימת דם מועצת לאיזורי המח אשר "משתתפים"‬ ‫באותה פעולה‪ .‬רואים בעולם‬ ‫מקום מאיים‪ .‬על כך שהתלונן כל הזמן על העומס שיש לו בלימודים‪ .‬לא חברותיים‪.‬לאלימות ולאימפולסיביות‪.DvC .‬‬ ‫חשוב להבחין שלמרת הדימיון בין ה‪ PE‬ל‪ NE‬הם בלתי תלויים זה בזה‪ .)negative emotionality‬בעלי ‪ NE‬גבוה חווים בצורה מוגברת רגשות שליליים‪ .)positive emotionality‬בעלי ‪PE‬גבוה הם מוחצנים‪ .‬נמאס לה שהוא דורש‬ ‫יותר מדי תשומת לב ואמפטיה‪ .).

4‬אם התנהגות נורמאלית נלמדת כמו כל התנהגות האם יכול להיות שינוי טראפואיטי כתוצאה‬ ‫מאפליקציה של עקרונות הלמידה ? באיזו מידה הפסיכופתולוגיה היא בעיה של ליקוי בלמידה או של‬ ‫מחלה ?‬ ‫‪ .3‬באיזו מידה ההתנהגות שלנו משלטת ע"י חיזוקים (פרסים או עונשים)? האם התנהגות אבנורמלית יכולה‬ ‫להיות מוסברת ע"י עקרונות הלמידה ?‬ ‫‪ .‬אם כך‪ .‬‬ ‫‪114‬‬ .‬כפי שכשאנו‬ ‫זורקים כדור לאוויר הוא אינו נופל בחזרה לארץ בגלל שהוא מחליט או רוצה ‪.‬‬ ‫שאומרת שהם כולם תוצאה של הסביבה‪ .‬‬ ‫הסממן הרדיקאלי ביותר בתפיסת העולם של הביהביוריסטים‪ .‬לתיאוריות הלמידה הביהביוריסטיות יש שתי הנחות‬ ‫יסוד בכל הקשור לאשיות‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫דטרמיניזם סביבתי וההשלכות שלו על מושג האישיות‬ ‫הביהביוריסטים ראו במחקר האישיות כ"ענף" בתחום רחב יותר של למידה‪ .‬‬ ‫מדענים הגיעו להבנה כי הדרך להסביר את ההתנהגות של כל אובייקט היא‪ .‬המבוססים לעיתים קרובות על מחקרים בבעלי חיים יכולים‬ ‫לספק בסיס לתיאוריות אישיות?‬ ‫‪ .5‬אם ההתנהגות שלנו נקבעת באופן מוחלט ע"י הסביבה‪ .‬אם אדם מחליט לסיים את מערכת היחסים שלו עם חברה שלו בגלל‬ ‫שהוא מרגיש שהם לא מסתדרים‪ .‬‬ ‫הגישה של הביהביוריסטים למדע של האישיות‪:‬‬ ‫הביהביוריזם שונה מאוד מכל התיאוריות שנלמדו עד כה‪ .2‬באיזו מידה עקרונות בסיסיים של למידה‪ .‬בו המשתנים נשלטים בזהירות בסביבת‬ ‫מעבדה (ניסוי)‪.‬אבל הם בוחנים אותם בדרך ביהביוריסטית‪.‬מה הם ההשלכות לגבי המושג "רצון חופשי"‪.1‬את ההתנהגות יש להסביר במונחים של השפעות הסביבה על האדם‪.‬אופי‪ .‬‬ ‫‪ .‬אם זאת יש דברים חשובים שיש ללמוד מתיאוריות אלו‪.‬ביהביוריסטים יגידו שהסיבה ה"בגלל" של אותו בחור לעזוב את מערכת‬ ‫היחסים לא נכונה‪ .‬‬ ‫לכן הביהביוריסטים לא צריכים להסביר את האישיות במונחים של רגשות‪ .‬ותכונות אישיות‪ .‬אנו מושפעים ע"י חוקים פיזיקאליים שיכולים‬ ‫להיות מובנים ע"י ניתוח מדעי‪.‬גורמים בסביבה גורמים להרגשה זו במערכת היחסים ולהחלטה לסיים אותה ‪.‬הביהביוריסטים סברו כי אנו בני‬ ‫האנוש‪ .‬באותו‬ ‫האופן אנשים פועלים לא בגלל שהם מחלטים לפעול‪.‫‪ .2‬בכדי להבין את האדם יש להתבסס על מחקר מדעי ואובייקטיבי‪ .‬מסבירים את המחשבות ‪.‬בגלל כוח המשיכה‪ .‬אלא‪ .‬להבחין בכוחות הסביבתיים‬ ‫שמשפיעים עליו‪.‬שהם לא מסבירים את פעולות האדם‬ ‫במונחים של מחשבות ורצונות אלא ‪.‬הרצונות ופעולות של האדם במונחים של כוחות‬ ‫סביבתיים שמעצבים את האינדיבידואל‪.‬‬ ‫במהלך אמצע המאה ה‪ 20-‬הביהביוריזם היית האסכולה השלטת בפסיכולוגיה המדעית עם הזמן האהדה‬ ‫לאסכולה זו דעכה‪ .‬אובייקטים פיזיקאליים בעולם פיסיקאלי וכשכאלו‪ .‬‬ ‫ביהביוריסטים מכירים בעובדה שלאדם יש מחשבות ורגשות‪ .

‬לא תבנה‬ ‫מטוס אמיתי ותטיס אותו‪ .‬‬ ‫השאיפה ללמוד על אישיות דרך הגישה הניסויית מעלה מספר אתגרים‪ .‬תבנה מודל קטן יותר ותכניס אותו למנהרת רוח‪ .‬אם‬ ‫הסביבה גורמת לילד להרגיש עוינות כלפי ההורה מאותו המין ומשיכה לעבר ההורה מהמין השני‪ .‬בשונה‬ ‫מגישת תיאורית התכונות שדוגלת בעקביות של ההתנהגות מעבר למצבים )‪.‬כמו במקרה זה גם במקרים רבים אחרים מונחי אשיות לא מזהים את הסיבה להתנהגות‪.‫לכן‪ .‬ביהביוריסטים חותרים על מנת למצוא ולהבחין בכוחות הסביבתיים שבאמת משפיעים וגורמים לרגשות‬ ‫למחשבות ולפעולות אצל האדם‪.‬אלא‪ .‬בניגוד לאיד או לקונפליקט אדיפאלי בהם לא ניתן לצפות באופן ישיר)‪.‬‬ ‫אחת היא הדגש על פוטנציאל של ‪ situational specificity‬על ההתנהגות‪ .‬היא להפעיל מניפולציה על משתנים סביבתיים ולקבוע מהי ההשפעה‬ ‫הספציפית שלהם על ההתנהגות‪.‬כמו מחלה בתודעתו של האדם‪ .‬לעיתים היא יכולה להיות לא פראקטית‬ ‫ואף לא אטית‪ .‬יש מספר השלכות ספציפיות‪.‬האנליסט יקרה‬ ‫לזה "תסביך אדיפוס"‪ .‬לספק סביבה חדשה שתספק חוויה לימודית חדשה עבור הלקוח‪ .‬‬ ‫כמן כן התפיסה הביהביוריסטית של הלמידה משפיעה בצורה משמעותית על ההבנה והטיפול בפסיכופתולוגיה‪.‬בסיס הידע עליו נשענים‬ ‫הביהביוריסטים מחיל כמעט ברובו מחקרים על חיות מעבדה‪.‬אלא‪ .‬אלא‪ .‬ובמקום ללמוד‬ ‫בני אדם מסובכים הם חוקרים אורגניזם פשוטים יותר כמו חולדות ויונים‪ .‬מונחי אישיות הינם‬ ‫בגדר תוויות מזהות בלבד‪ .‬‬ ‫ההשלכות של הנחה זו מרחיקות לכת‪ .‬‬ ‫אם התנהגות יכולה להיות מוסברת ע"י חוקי הלמידה‪ .‬‬ ‫ההקפדה על ניסוי‪ .‬‬ ‫האסטרטגיה הזו של מחקר אינה בלעדית לביהביוריסטים אלה נפוצה בקרב המדעים‪ .‬מכוון שגורמים סביבתיים הם הסיבה‬ ‫של ההתנהגות‪ .‬פסיכופתולוגיה אינה בעיה פנימית‪ .‬לדגש ששמים‬ ‫הביהביוריסטים על הדטרמיננטות של הסביבה‪ .‬הם טוענים שחוסר הסתגלות או‬ ‫התנהגות אבנורמלית נגרמת מסביבה לא מסתגלת שאליה האדם נחשף‪.‬הם מתארים דפוסי התנהגות של ניסיון פסיכולוגי שלמעשה גרם ע"י הסביבה‪.‬‬ ‫יתרון של הגישה הזו היא שגם הגורמים הסביבתיים וגם ההתנהגות של האדם הינם ניתנים לצפייה‪.‬כך שקשה למיין ולהבחין בין כל גורם וההתנהגות שלו‪ .‬‬ ‫בעבור הביהביוריסטים מונחים של אשיות (בין אם הם מגיעים מהפסיכואנליזה או כל תיאוריה אחרת) לא‬ ‫מתייחסים לישות או קיום פסיכולוגי שנמצא בתוך ראשו של האדם וגורם להתנהגותו‪ .‬‬ ‫‪115‬‬ .‬סגנון ההתנהגות של האדם אמור להשתנות בצורה משמעותית מסביבה אחת לאחרת‪( .‬‬ ‫החוקר יכול לראות את המשתנים ולכן יכול למדוד אותם בדיוק ולקשר אותם באופן סיסטמאתי להתנהגות‬ ‫מסוימת‪( .‬משתנים ניתנים לצפייה ולמידת "מערכות פשוטות"‬ ‫מאפיין מגדיר נוסף של פרספקטיבת הלמידה הביהביוריסטית הוא הגישה למחקר משמעותי‪ .‬המשתנים עלולים‬ ‫להיות כל כך מורכבים ומושפעים אחד מהשני ‪.‬קשיים אלו‬ ‫גרמו לחוקרים לאמץ את השיטה הבאה‪:‬‬ ‫במקום לחקור פעולות סביבתיות מורכבות‪ .‬או שתבנה הדמיית מחשב תוך‬ ‫הבנה שמערכת פשוטה זו היא אינה כמו מטוס אמיתי‪.‬אם ההתנהגות‬ ‫נקבעת על פי הסביבה ‪ .‬לאסטרטגיה זו קוראים‬ ‫‪ .‬כמו כן הפעולות היומיומיות של האדם מושפעות מטווח משתנים גדול מאוד‪ .‬אז אין צורך בתיאוריה מיוחדת לאישיות שמובחנת מתיאורית הלמידה‪.studying simple systems‬אם תרצה לבנות מטוס ולוודא כי הוא יעמוד ברוחות ומזג אויר קשה‪ .‬‬ ‫על פיהם‪ .‬הדרך לעשות מחקר‪ .‬ואישיות היא רק תווית שמתארת את הסוג ההתנהגות‬ ‫שהאדם למד לעשות‪ .‬סביבה זו‬ ‫אמורה ללמד את הלקוח דרכים אדפטיביות יותר של ההתנהגות‪.‬הביהביוריסטים בדרך כלל בודקים תגובות פשוטות‪ .‬הנחה זו מרמזת כי המשימה של טיפול אינה לנתח קונפליקטים או לארגן‬ ‫מחדש את אישיות האדם‪ .

‬הניסויים על תהליכי למידה הניבו את‬ ‫הממצאים האמינים ביותר בתולדות הפסיכולוגיה הניסויית‪ .‬ניסוי זה גרם‬ ‫לפבלוב לבצע את אחד המחקרים המשמעותיים ביותר על ההליך שנקרא ‪( classical conditioning‬התניה‬ ‫קלאסית)‪ .‬‬ ‫לתופעה זו קרא ‪( generalization‬הכללה)‪ .‬במשך הזמן‬ ‫הילד יכול לעבור חוויות מתקנות עם כלבים שלא מלוות בפחד ואז לפחד זה תהיה הכחדה‪.20-‬פבלוב היה מעורב בניסויי שעסק בהפרשות קיבתיות אצל כלבים‪ .‬ניתן ליראות התניה שכזו גם אצל בני אדם‪.extinction‬‬ ‫למרות שהניסוי בוצע על בעלי חיים‪ .‬הם בין החשובים ביותר בהיסטוריה של‬ ‫הפסיכולוגיה‪.‬הביא תרומה גדולה במחקר על‬ ‫התנהגות אבנורמלית ונוירוזות‪ .‬‬ ‫אבל‪ .‬שרק מספר גירויים ‪.‬הוא מפחד רק מחלק מהכלבים‪ .)CR‬‬ ‫הניסוי של פבלוב אפשר לבחון כמה תופעות חשובות‪:‬‬ ‫לדוגמא האם התגובה המותנה מקושרת עם גירוי מתנה ספציפי מסוים או שהוא יכול להיות מקושר לגירויים‬ ‫מתנים מקבילים\ דומים? פבלוב מצא כי תגובה שנקשרה עם גירוי מותנה ספציפי תקשר גם לגירוי דומה‪.‬מביאים אחריהם את‬ ‫הגירויים הלא מותנים‪ .‬מראה הצלחת או מראה החוקר‬ ‫מתקדם עוררו את פעולת הריור שהייתה לפני כן מופעלת ע"י האוכל (שהוא הממריץ הטבעי)‪ .‬‬ ‫מהי ההתניה הקלאסית‪:‬‬ ‫החיוניות של התניה זו היא שגירוי שהיה בעבר גירוי ניטרלי יכול לעורר תגובה בגלל הקשר שיש לו עם גירוי אחר‬ ‫שמעורר באופן אוטומטי את אותה התגובה‪ .‬כחלק ממחקר‬ ‫זה הוא הניח אוכל בפיו של הכלב ומדד את כמות הריר שהוא מייצר‪ .‬הפחד של הילד מהכלב יכול להיות מוכלל לכל הכלבים‪.‬אם באמצעות עזרה הילד מתחיל להבחין\ להבדיל בין הכלבים‪ .‬בנוסף למחקר זה פבלוב חקר גם הבדלים בין אישיים בין הכלבים שלו‪ .‬הריר בתגובה לפעמון יכולה להיות מוכללת גם לצלילים אחרים‪.‬‬ ‫אם ילד ננשך או סתם זכה ליחס מפחיד מאוד מצד כלב‪ .‬‬ ‫מהי ההגבלה של כזו הכללה? עם מספר צעדי ניסוי מלמדים על כך‪ .‬על מנת לבצע מספר רב של‬ ‫ניסויים אתיים ולוגיסטיים החוקרים לוקחים חיות פשוטות יחסית ופעולות פשוטות יחסית שיכולות בקלות‬ ‫להיות צפות במעבדה‪ .‬אם הגירוי הניטרלי המקורי (פעמון) מוצג שוב ושוב מבלי שאחריו מופיע הגירוי הבלתי מותנה (שוק או‬ ‫אוכל)‪ .‬השאלה כמובן האם אפשר להכליל מהתוצאות‬ ‫בבעלי חיים במעבדה לבני אדם בסביבת חייהם‪.‬תהיה הכחדה של תהליך ההתניה או האסוציאציה‪ .‫מחקר של "מערכת פשוטה" מאפשר לעקוף את בעיית הפראקטיות ואתיות במחקר‪ .‬אך אם לאורך מספר צעדי‬ ‫ניסוי הפעמון יושמע מיד לפני הצגת צלחת האוכל הפעמון עצמו יביא להתחלת הריור‪ .‬הוא שם לב שלאחר מספר צעדי ניסוי‬ ‫שכאלו הכלב החל לרייר עוד לפני שהאוכל הושם בפיו‪ .‬לתהליך זה קוראים ‪.‬‬ ‫לבסוף‪ .)UR‬זאת מכיוון שהריר הוא‬ ‫רפלקס אוטומטי בתגובה לאוכל‪ .‬החיה מבדילה בין הגירויים השונים‪ .‬הכלב למד לרייר רק למראה צלחת האוכל‪ .‬גירוי ניטרלי כמו פעמון לא יוביל בדרך כלל לריור‪ .‬להליך זה קוראים ‪discrimination‬‬ ‫לדוגמא עם רק מספר צלילים מנבאים שוק חשמלי שהתגובה הטבעית אליו היא קפיאה במקום‪ .‬האוכל‬ ‫עצמו הוא הגירוי הלא מותנה (‪ )US‬וריר בתגובה אליו הוא תגובה בלתי מותנה (‪ .‬במילים אחרות‪ .‬הרעיונות שלו נשארו חשובים עד היום ‪ .‬החיה תלמד‬ ‫להבדיל בין הצלילים‪.‬‬ ‫פסיכופתולוגיה ושינוי‪:‬‬ ‫‪116‬‬ .‬דרך זו ברוב המקרים זכתה להיות הצלחה גדולה‪ .‬‬ ‫ווטסון פבלוב ותיאורית ההתניה הקלאסית‬ ‫בסביבות התחלת המאה ה‪ .‬על מנת ליצור את הגירוי‪ .‬במקרה זה הפעמון הוא‬ ‫גירוי מותנה (‪ )CS‬והריור שבא בעקבותיו הינו תגובה מותנה (‪.

‬הסיקו ווטסון וריינר שרוב הפחדים הם תוצאה של תגובה רגשית‬ ‫מותנה‪.‬בניסוי זה כלב הותנה לרייר‬ ‫בתגובה למראה עיגול‪ .‬‬ ‫יישומים נוספים של ההתניה הקלאסית‬ ‫‪117‬‬ .‬מכוון שראתה שהפחד מפניהן גדול יותר מהפחד לחולדות‪ .‬‬ ‫ג'ונס בחרה להתמקד בפחד הארנבות‪ .‫פבלוב ביצע גם ניסויים שהראו אוריינטציה לתופעות כמו קונפליקט והתפתחות נוירוזה‪.‬חוסר הפחד שהפגינו כלפי הארנבת‪ .‬כשחזר רמת הפחד‬ ‫הייתה כמו בהתחלה ולכן ג'ונס השתמשה הפעם בשיטה אחרת‪ .‬היא רצתה לבדוק האם היא יכולה להפר את ההתניה‬ ‫(‪ )unconditioning‬והאם היא תוכל להכליל מזה גם לגירויים דומים‪..‬התינוק מפתח פחד מפני החיה‪ .‬לאחר מכן מהדרגה היה‬ ‫שינוי במראה האליפסה שעד שהיא כמעט נראתה כמו עיגול‪ .‬בהדרגה‬ ‫עבר פטר בהיסטריה מוחלטת למראה הארנבת לתגובה חיובית לגמרי (ישנם ‪ 17‬שלבים שמצוינים בטבלה בע"מ‬ ‫‪ .‬היה של ‪)1924( Jones‬‬ ‫להסיר פחד תחת תנאי מעבדה‪ .‬שבא בעקבות מחקרם של ווטסון וריינר באלברט‪ .‬הם גילו שאם מכים עם פטיש על מוט ברזל‪ .‬מסתגל בקלות עם פחד מחולדה לבנה שמכליל בתוכו גם פחד מארנבת‪ .direct conditioning -‬בשיטה זו פטר ישב בכיסא‬ ‫ונתנו לו אוכל שהוא אוהב‪ .‬‬ ‫במחקר זה החוקרים ווטסון וריינר (‪ )1920‬ייצרו אצל התינוק התניה של פחד מפני חיות שלפני כן הוא לא פחד‬ ‫מהן‪ .‬בעזרת הגירוי החיובי (האוכל)‬ ‫הפחד נעלם בהדרגה לטובת תגובה חיובית‪.‬עם הזמן הכניסו את הארנבת ולאט קירבו אותה אליו‪ .‬נעלמו כל שאר הפחדים‪.‬‬ ‫ג'ונס ראתה כי לאחר שהצליחה להפר את ההתניה של פטר מארנבות‪ .‬המחקר על אלברט‪ .‬נמצא גם שאלברט פיתח פחד מפני אובייקטים שהיו דומים לעכבר (שעירים או אפורים)‪ .‬ווטסון דיווח על התניית תגובה רגשית אצל‬ ‫תינוקות‪ ..‬היא נתנה לפטר‬ ‫לשחק בחדר שהייתה בו ארנבת וגם עוד שלושה ילדים שנבחרו עקב‪ .‬הטיפול בוצע על פטר‪ .‬הרעש מפחיד את התינוק‪ .‬גם כאשר החיה הוצגה ללא‬ ‫הרעש ‪.)356‬השלבים לא עברו חלק שכן הייתה הפסקה של חודשיי בטיפול מכיוון שפטר היה חולה‪.‬מעילי פרווה וכדורי צמר‪ .‬ג'ונס תעדה‬ ‫את טיבעו של הפחד והמצב שהביא לפחד הגדול ביותר‪ .‬הפך קלאסי בפסיכולוגיה‪.‬במילי אחרות אלברט פיתח ‪( conditioned emotional reaction‬תגובה רגשית‬ ‫מותנה)‪ .‬למרות העדויות‬ ‫שתגובתו של אלברט לא הייתה חזקה כמצופה‪ .‬שימוש מוקדם של גישה זו‪ .‬ברגע שהם הכו עם הפטיש מאחורי‬ ‫ראשו של התינוק ברגע שהוא מושיט יד לגעת בחיה‪ .‬‬ ‫התרה של פחד מארנבות‬ ‫טיפול ביהביוריסטי המבוסס על מודל ההתניה הקלאסית מדגים את הכחדתה של תגובה בעייתית כמו פחד‬ ‫מותנה‪ .‬אלברט הראה סימני פחד‪ .‬אך כאשר הצורות הפכו יותר דומות אי אפשר הוא לא יכול להבדיל ביניהן‪ .‬‬ ‫דוגמא לכך חקרה את התופעה שידועה כיום כנוירוזה אקספרימנטאלית בחיות‪ .‬תינוק בין ‪ 11‬חודשים‪ .‬ילד בן שנתיים ועשרה חודשים‪ .‬בתחילה הכלב עדיין יכול היה להבדיל בין העיגול‬ ‫לאליפסה‪ .‬פטר תואר כילד בריא בדרך‬ ‫כלל‪ .‬לאחר מכן התבצעה הבחנה בין עיגול ואליפסה כך שהאליפסה אינה גירוי מותנה (לא‬ ‫מקושרת לגירוי הלא מותנה ) והעיגול ממשיך להיות מקושר עם הגירוי הבלתי מותנה‪ .‬‬ ‫תגובה רגשית מותנה‬ ‫מחקריו של פבלוב השפיעו על חוקרים מאוחרים יותר כמו ווטסון‪ .‬התנהגות הכלב החלה‬ ‫להיות בלתי מאורגנת‪.

‬בשלב הבא‬ ‫המטפל מנסה להוציא מהמטופל רשימה של גירוים שגורמים לו לחרדה‪ .‬‬ ‫‪ -‬אין עדויות לכך שהפוביה נעלמה כתוצאה מההבנה של הנס של התסביך‪.‬התגובה המדוברת ביותר היא זו של רגיעה עמורה באמצעות מוסיקה‪ .‬התרשם מהמחקרים של פבלוב‪ .‬לדוגמא‪ :‬כאשר בכל פעם שאלכוהוליסט לוקח לגימה‬ ‫ממשקה אלכוהולי הוא מקבל שוק חשמלי‪ .‬האדם לומד להגיב לגירוי מעורר חרדה בדרך חדשה של הירגעות‪..‬‬‫ פוביות יכולות להתגבר אצל ילדים מהליך התניה פשוט ולא חייב להיות קשור לתיאוריות של‬‫קונפליקטים או חרדה‪ .‬לאחר כשישה מפגשים המטופל כבר מאומן כיצד להרגיע את גופו הפנימי בשיניות‪ .‬‬ ‫ההתניה הקלאסית יושמה גם על טיפול האלכוהוליזם‪ .‬‬‫ הנס לא הביע אף פעם חשש או שנאה לאביו‪.‬‬ ‫שלב ראשון ישנה הערכה קפדנית של הצרכים הטיפוליים של המטופל‪ .‬הגישה על פיה לנוירוזות יש מטרה כל שהיא מוטלת בספק רב‪.‬לאחר שהרשימה הושלמה מתחילים עם תהליך‬ ‫ההקהיה עצמו‪ .‬זה שכבר תיאר‪.‬‬ ‫ההירגעות מקושרת לגירוי מעורר החרדה וכך גם בחיי היומיום ללא מצב הרגעות הגירויים לא מעוררים חרדה‪.‬יש הליך מפורט שמתואר על מנת לעזור‬ ‫למטופל להירגע‪ .‬מגוון של תגובות נגד לחרדה יכולות לשמש‬ ‫כהליך של התניית נגד‪ .Desensitization‬שיטה זו פותחה ע"י פסיכיאטר ולא פסיכולוג‪ Wolpe .‬בהדרגה גירויים‬ ‫משלפוחית השתן מקושרים לערות כתגובה לגירוי זה‪ .‬עירור של תגובה אנטגוניסטית או מתחרה ‪ .‬המטפל מאמן את המטופל להרגעות‪ .‬כאשר המטופל מגיע למצב‬ ‫של התחלת חרדה הוא מתבקש להירגע ולחזור לתאר את הגירוי הפלות מלחיץ מהרשימה‪ .‬הגירוי האברסיבי כגירוי בלתי מותנה ותגובת ההימנעות מקושרת עם‬ ‫האלכוהול‪.‬‬ ‫‪( Systematic Desensitization‬הקהיה שיטתית‪).‬על דרך אסיפת המידע‬ ‫ומסקנותיו‪ .‬באופן כללי ילדים‬ ‫מרטיבים את המיטה כאשר הם לא מבחינים בזמן בגירוי משלפוחית השתן שאמור להעיר אותם בשביל ללכת‬ ‫לשירותים‪ .‬אם המטופל‬ ‫מצליח לתאר את הגירוי מבלי להיכנס למצב חרדה הוא ממשיך לגירוי הבא ברשימה‪ .‬לאחר שקובעים כי הבעיה של המטופל אכן‬ ‫יכולה להיות מטופלת בשיטה זו‪ .‬הוא‬ ‫האמין שנוירוזה היא תגובה עקבית בלתי מסתגלת שכמעט תמיד קשורה בחרדה‪ .‬‬ ‫ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום זה הייתה של ‪Joseph Wolpe‬‬ ‫עם השיטה של‬ ‫‪Systematic‬‬ ‫‪ .‬בסופו של דבר לא הייתה יותר הרטבה במיטה‪.‬‬ ‫‪118‬‬ .‬המטופל נכנס למצב של הרגעות ואז לדמיין את הגירוי הכי פחות מלחיץ מבחינתו‪ .‬בעזרת הליך "ביטול‬ ‫הרגש"‪ .‬גירויים אלו מחולקים לפי נושאים כמו‪:‬‬ ‫פחד גבהים או פחד מדחייה וכו'‪ .‬‬ ‫פירוש מחדש של מקרה הנס הקטן‪:‬‬ ‫‪ Wolpe & Rachman‬התייחסו למקרה של הנס הקטן‪ .‬‬ ‫שיטה זו כוללת מספר שלבים‪.‫הליך מוקדם חשוב נוסף פותח ע"י ‪ )1928( Mowrer & Mowrer‬עבור הטיפול בהרטבת מיטה‪ .‬הם חלקו על גישתו של פרויד ‪.‬‬‫ הנס הכחיש קשר כל בין הסוס לאביו‪.‬בשביל להתמודד עם בעיה זו פיתחו החוקרים מכשיר המבוסס על ההתניה הקלאסית‪ .‬בכל קבוצה או נושא הגירויים מסודרים לפי סדר מהמלחיץ ביותר ועד לגירוי‬ ‫הכי פחות מלחיץ (יכולים להיות כמה פריטים בכל רמה)‪ ..‬המכשיר‬ ‫מותקן ליד מיטתו של הילד בכל פעם שהוא משתין המכשיר מפעיל פעמון שמעיר את הילד‪ .‬אם כן טיפול בנוירוזה יהיה‬ ‫קשור לדיכוי החרדה‪ .‬הם העירו את הנקודות הבאות‪:‬‬ ‫ אין עדויות לכך שהנס רוצה לשכב עם אימו‪.

‬הפוביה עצמה התרחשה לאחר שראה סוס נופל‪.‬לבסוף‬ ‫המילים היו מקושרות לאוכל וגרמו בעצמן לריור‪ .‬מושג זה של מערכת סיגנלים‬ ‫שנייה עוזרת להבין ארגון מרכב יותר של גירויים ותגובות‪.‬עלולים‬ ‫להיתקל בקושי‪.‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫התפתחויות נוספות‪:‬‬ ‫רוב העבודה של ההתניה הקלאסית התמקדה ברפלקסים פשוטים יחסית המשותפים לבני אדם וחיות אחרות‪.‬מקרה זה גרם להנס לפתח פחד מסוסים‪ .‬הוא מצא כי בני אדם יכולים הכליל את ההתניה גם לפי צליל וגם לפי משמעות‪.‬רזרן רצה לבדוק האם תהיה הכללה למילים שדומות בצליל או‬ ‫במשמעות‪ .‬אומרים כי התקרית הזו היא הסיבה לפוביה‪.‬‬ ‫בעוד פרויד אומר שתקרית זו הינה הסיבה שאפשרה לקונפליקט מהתת מודע לעלות ולהיות מובע באמצעות‬ ‫פוביה‪ Wolpe & Rachman .‬‬ ‫‪119‬‬ .‬פבלוב הכיר גם בחשיבות של דיבור אותו קשר למערכת סיגנלים שנייה‪ .‬תמונה נוספת‪ .‬כך‪ .‬‬ ‫הקונספט של התניית תגובה רגשית ומערכת הסיגנלים השנייה מרחיב את החשיבות של התניה קלאסית בבני‬ ‫אדם‪ .‫‪ Wolpe & Rachman‬מוגבלים מעט בניתוח המקרה מכיוון שהנתונים נאספו בדרך העבודה הפסיכואנליטית‪ .‬מזהיר‬ ‫אותה שלא תשים ידיים בפיו של הסוס כי הוא ינשך אותה‪ .‬אלא במהלך חייו נתקל הנס במקרים שהיו אנטגוניסטים לתקרית‬ ‫וגרמו להכחדת הפוביה‪.‬‬ ‫הם מצאו דמיון למקרה של אלברט הקטן (של ווטסון) הפחד של הנס היה מסוס מסוים שהוכלל לכל גירוי שקשור‬ ‫בסוס‪ .‬הכחדת הפוביה לא נבעה מין הטיפול‪ .‬מכן עולה כי אפשר להשתמש בהתניה הקלאסית על מנת להגדיל את פעילותה של המערכת‬ ‫החיסונית במצבים מסוימים‪.‬‬ ‫חשיבות מונח זה אפשר לראות במחקרו של ‪ )1939( Razran‬על התניה סמנטית‪ .‬כילד שמע הנס את אחד ההורים של חברה למשחק‪ .‬המטרה בטיפולים רבים‪ .‬‬ ‫מתייחסים לפוביה כמו שמייחסים להתניית פחד‪ .‬‬ ‫מחקר נוסף בהקשר להתניה מראה כי חולי סרטן מקשרים לתחושת הבחילה בעקבות הטיפולים‬ ‫הכימותראפיים‪ .‬הועלה כי אנשים בוחרים מטרות ומוטיבציות עי ידי קישור תוצאות חיוביות או שליליות עם‬ ‫הגירויים‪.‬גם גירויים אחרים שהיו בסביבה זו‪.‬במחקר זה על בני אדם הוא ניסה‬ ‫לקשר בין מספר מילים לבין ריור‪ .‬אך‬ ‫בכל זאת ניסו לתת הסבר‪.‬עם הצגת מילים מסוימות הציג בפני הנבדקים אוכל שגרם לרייר‪ .‬‬ ‫אולם ‪ .‬כמו כן היה‬ ‫מקרה נוסף בו חבר של הנס פצע את עצמו ודימם במהלך משחק עם סוס‪ .‬‬ ‫ישנם עדויות שאת ההתניה אפשר להכליל מעבר להקשר הנלמד‪ .‬נבדק יפתח רגשות שליליים באופן לא מודע כלפי תמונה‬ ‫מסוימת שמקושרת עם רגש שלילי ויפתח רגשות חיוביים כלפי התמונה שמקושרת בצורה לא מודעת עם רגשות‬ ‫חיוביים‪.‬‬ ‫גירויים כמו תמונה עם ע רך שלילי או חיובי יכולה להיות מוצגת ברצה תת סיפית (מתחת לסף המוחלט של‬ ‫התודעה) בצירוף של גירוי נוסף כמו‪ .‬‬ ‫כל התנאים הללו הם הבסיס של הנס לפתח פוביה מפני סוסים‪ .‬לדוגמא‪.‬‬ ‫המחקרים על התניה קלאסית דעכו עם השנים אך לאחרונה עלו שוב על הפרק לדוגמא בתחום העוסק‬ ‫בהתניה הקלאסית על מנת להראות שאנשים יכולים בצורה לא מודעת לפתח פחד ודעה כלפי אחרים‪.‬ולבסוף הנס היה ילד רגיש שלא הרגיש‬ ‫בנוח לראות כיצד מרביצים בחביבות וסוסים בקרוסלה‪.‬דבר‬ ‫זה מרמז שכאשר רוצים להכחיד תגובה בעייתית שמותנה בצורה חזקה ורחבה‪ .‬‬ ‫מחקרים אחרים מראים כי תגובה בלתי מותנה של מערכת החיסון בגופנו יכולה להיות מקושרת עם גירויים‬ ‫מותנים אחרים‪ .‬את הכללה ניתן לעשות מעבר להקשר מסוים‬ ‫אך כאשר רוצים לעשות הכחדה של ההתניה לא בטוח שהכחדה בהקשר אחד תוביל להכחדה בהקשר אחר‪ .

‬לחיה זו יש מעט‬ ‫תאי עצב ולכן היא פשוטה יותר לחקירה‪ .‬רמיזה על קיומם של משתני אישיות שאינם נראים לעין תראה לסקינר כדרך חשיבה לא מדעית‪.‬‬ ‫‪111‬‬ .‬‬ ‫אגו‪.‬‬ ‫העובדה שסקינר לא מציע מבנים של האישיות הופכת את העבודה שלו לשונה מכל התיאוריות האחרות‪ .‬‬ ‫תיאורית האישיות של סקינר‪:‬‬ ‫כל אחת מהתיאוריות שנלמדו עד כה‪ .‬הסיבה השנייה קשורה לכך שהביהביוריסטים רצו לבנות תיאורה שמתבססת על משתנים שניתן‬ ‫לראות‪ .‬הראשונה‪ .‬מדגישות מושגים מבניים‪ .‬ע"י מניפולציה של תגמול ועונש‬ ‫בסביבה‪ .‬פרויד השתמש במונחים מבניים כמו האיד‪.‬‬ ‫התיאוריה של סקינר על התניה אופרנטית‬ ‫רקע על התיאורטיקן‪:‬‬ ‫אחד ממשיכי דרכו של ווטסון וזה שהשפיע הכי הרבה על המחקר ההתנהגותי היה ‪ .‬זוהי דוגמא כיצד מחקר בנוירולוגיה משפיע על מחקר התחום הלמידה‪.‬לכן‪ .‬סופראגו ועוד‪ .‬הוא ראה עצמו כמחליף תיאוריות אישיות‬ ‫עם דרך מחשבה אחרת על התנהגות‪.‬רוג'רס השתמש במונחים כמו עצמי או עצמי אידיאלי וכו'‪ .‬‬ ‫‪ .‬חוקר חשוב בתחום הוא ‪ .‬אולם‪.2‬יש דרכים קלות יותר וקלות פחות לעשות מחקר‪ .‬בעניו הליך מכני יכול להקל פעמים רבות על העבודה‪.‬הוא עבר מעבודה עם חולדות לעבודה עם יונים‪.‬הוא‬ ‫השתמש בחיה פשוטה יותר מזו של פבלוב (כלב) הוא השתמש ב" ‪.‬אם ההתנהגות‬ ‫היא משתנה מסיטואציה אחת לשנייה יש מעט צורך לחפש מונחים מבניים להסביר את העקביות לכאורה של‬ ‫האישיות‪ .5‬היכולת לגלות דברים באקראי‪.‬ביהביוריסטים רואים התנהגות‬ ‫כאדפטציה לגורמים סביבתיים‪ .‬למעשה‬ ‫הוא דחה את ההשקפה שהרעיונות שלו ירכיבו תיאוריה של אישיות‪ .‬הובילה אותו‬ ‫לקחת את המחשבה ומחקר שלו הרבה מעבר למעבדה‪.‬מחקריו חושפים כי תהליך התניה ברמה הנוירונית קשורים בשינויים‬ ‫בחוזק הקשרים בין הנוירונים‪ .‬זו הייתה פילוסופיה רחבת טווח שהבטיחה הבנה‬ ‫עמוקה של טבע האדם כמו גם טכנולוגיה שתשפר את החוויה האנושית‪..3‬חלק מהאנשים ברי מזל‪.‬‬ ‫סקינר פיתח מספר עקרונות של מתודולוגיה מדעית ‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ -serendipity .Eric Kandel‬מחקריו הם דוגמא קלאסית למחקרים של מערכת פשוטה‪ .‬הם מצפים שאם הגורמים הסביבתיים ישתנו כך גם ההתנהגות‪ .‬‬ ‫הבסיס של התיאוריה האופרנטית שלו מובנה על כך שאפשר לשלוט בהתנהגות‪ .B.‫כיום רוב המחקרים עוסקים בשאלה "מה בדיוק קורה במוח כאשר אורגניזם רוכש תגובה חדשה לגירוי מסוים ?‬ ‫"‪ . . "Aplysia‬סוג של שבלול ים‪ .F Skinner‬בעבור סקינר‬ ‫הביהביוריזם לא הייתה רק גישה בפסיכולוגיה של הלמידה‪ ..‬הוא גרם לאורגניזם מסוים להתנהג בצורה מסוימת בזמן‬ ‫מסוים‪ .4‬אם חלק מהמתקן מתקלקל‪ .‬‬ ‫במהלך עבודתו הפך סקינר להיות מאמן חיות מתוחכם‪ .‬האמונה שלו בנוגע לחשובות החוקים של הביהביוריזם והעניין שלו בבניית דברים‪ .‬ממעיטה בחשיבותו של מבנה וזה משתי סיבות‪ .1‬כשנתקלים במשהו מעניין צריך לעזוב הכול ולחקור אותו‪.‬בניגוד להן‪ .‬גישת ההתנהגות של‬ ‫סקינר ברובה ‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬זו יכולה להיות בעיה אך זה יכו להביל גם ל‪.

‬בכדי להבין התנהגות עלינו לשלוט בה‪ .‬ההתנהגות נשלטת דרך‬ ‫בחירת התגובות שמקבלות חיזוק ובמרווחי זמן בהן הן מחוזקות‪ .‬החיזוקים יכולים להינתן על בסיס קבוע‪ -‬או אחרי‬ ‫מספר מסוים של דקות או אחרי מספר מסוים של תגובות‪ -‬אך הם יכולים להינתן גם באופן לא רציף‬ ‫ומשתנה‪.‬כל לוח חיזוק ‪ schedule of reinforcement‬נוטה לייצב‬ ‫התנהגות בדרך שונה‪.Generalized Reinforcers‬‬ ‫החיזוק מוגדר ע"י ההשפעה שלו על ההתנהגות‪ .‬‬ ‫בלוח מרווחי תגובה‪ .‬הכלב רץ ‪ .‬או לוח‬ ‫הזמנים של החיזוקים‪.‬משמש על מנת ללמוד את היחסים ההלו‪. response interval or response ratio‬החיזוקים מופיעים לאחר מספר קבוע‬ ‫של תגובות (מספר לחיצות של החולדה על הדוושה לדוגמא)‪.‬תגובה זו‪ .‬לפעמים אחרי דקה ולפעמים אחרי שתי דקות‪ .‬‬ ‫‪111‬‬ .‬‬ ‫תהליך‪ :‬התניה אופרנטית‬ ‫לפני שמדברים על התהליך צריך להסביר את המונח חיזוק ‪ .‬‬ ‫מרכיב חשוב במשמעות המונח תגובה הינו שהיא מייצגת התנהגות חיצונית ניתנת לצפייה וקשורה לאירוע‬ ‫סביבתי מסוים‪.‬על פי‬ ‫סקינר אפשר לבדוק מהם החוקים של ההתנהגות‪ .‬הסיבה הראשונית להתנהגות היא של‬ ‫האורגניזם עצמו‪ " .‬מכשיר כמו קופסת סקינר‪ .‬או מתקרבים להתנהגות הסופית‬ ‫שאנו רוצים לעצב‪.‬‬ ‫גישתו של סקינר מתרכזת באיכות התגובות והיחסים שלהן עם ההפסקות ומרוחים אותם הן מחזקות‪ .‬‬ ‫במובן מסוים ‪. Operant‬‬ ‫על פי סקינר גירויים בסביבה לא מכריחים את האובייקט לפעול‪ .‬למידה אופרנטית מציגה נוסחאות מתוחכמות שהן חלק מעקרונות החשיבה של החיה‪.‬או לוח יחס ‪ .‬העלה את ההסתברות שההתנהגות תקרה‪ .‬לפעמים קשה לדעת‬ ‫מה ישמש כחיזוק של התנהגות‪.‬‬ ‫החיזוקים לא ניתנים אחרי כל תגובה\ פעולה של האובייקט‪ .‬הציפור עפה ‪.‬כמו חולדה שלוחצת על דוושה‪ .‬‬ ‫בקופסה שכזו יש מספר גירויים והתנהגות מסוימת עליה צופים ‪.‬אין גירוי סביבתי שמתחיל אופרנט ‪ .‬‬ ‫במקרה זה השליטה על הלחיצות על הדוושה‪ .‬התנהגות‬ ‫מורכבת מתפתחת על ידי חיזוק של חתיכות\שלבים של התנהגות שדומים ‪.‬‬ ‫התנהגות אופרנטית היא תוצאה של תהליך עיצוב מתמשך‪.‬ישנם חיזוקים שבמקור אינם מגבירים התנהגות אבל הקישור‬ ‫שלהם לחיזוקים אחרים גורם להם להפוך לאלו (כמו כסף) לחיזוקים אלו קוראים חיזוקים מסדר שני‬ ‫‪. time interval‬החיזוק מופיע אחרי פרק‬ ‫זמן מסוים‪ .‬‬ ‫בגישתו מבדיל סקינר בין תגובה שנגרמת מגירוי מוכר (כמו עפעוף בעניים כשיש משב אויר לעברן) ‪.‬בדרך זו‪ .‫מבנה‬ ‫מבנה המפתח לגישה הביהביוריסטית בכלליות ובמיוחד בגישתו של סקינר הוא התגובה‪.‬אנו נוכל להבחין בחוקים אלו בדרך בקרה של ההתנהגות‪.‬יוזם האורגניזם עצמו ונקראת ‪.‬ותגובה שלא‬ ‫כשורה בשום גירוי‪ .‬לוח הזמנים של החיזוקים יכול להיות מבוסס‬ ‫על לוח מרווחי זמן מסוים או מרווחי תגובה מסוים‪ .‬נגיד אחרי כל דקה ללא קשר למספר התגובות\ פעולות שנעשו על ידי האורגניזם‪.‬בלוח מרווחי זמן ‪ .Reinforcer‬ע"פ סקינר זהו אירוע (גירוי) שמוביל‬ ‫לתגובה ומגביר את ההסתברות שלה להתרחש‪ .‬‬ ‫התגובה יכולה לנוע מרפלקס פשוט (לרייר לאוכל) ועד חתיכה מורכבת של ההתנהגות (פיתרון לבעיה מתמטית)‪.‬‬ ‫התנהגות אופרנטית אינה מופיעה כבר מההתחלה בצורה מפותחת ומושלמת כחלק מהתנהגות האורגניזם‪.‬הקוף מתנדנד מעץ לעץ וכו'‪.‬‬ ‫התנהגות מורכבת מעוצבת על יד תהליך של ‪( successive approximation‬התקרבות בשלבים רצופים)‪ .

‬התגובה עצמה יכלה להיות לא מתקבלת על הדעת (התנהגות עוינת) או שהתגובה בנסיבות בה‬ ‫היא מתרחשת‪ .‬כאשר הילד לומד להתלבש ולאכול‪ .‬‬ ‫בדרך ללמדת דחיית סיפוקים הילד‪ .‬זהו דפוס התנהגות שנלמד על פי אותם העקרונות של למידה‪ .‬שגורם להפחתת התנהגות או טווח תגובה נמוך יותר‪ .‬התרגילים המורכבים שהחיות מבצעות‬ ‫במהלך הופעה לא נלמדים כמכלל שלם מההתחלה‪ .‬התנהגות זו מתפתחת בגלל יחסים מקריים שנוצרים בין‬ ‫חיזוק מסוים והתנהגות מסוימת‪ .‬‬ ‫פתולוגיה אינה מחלה‪ .‬הדגש הוא על פעולות ספציפיות‬ ‫שמושפעות על ידי חיזוקים סביבתיים מסוימים‪ .‬‬ ‫בתחילה ציינו כי בהתניה אופרנטית משתמשים בחיזוקים חיוביים כמו אוכל‪ .‬האדם הדיכאוני אינו מגיב‬ ‫בגלל שחיזוק חיובי מסוים נלקח‪.‬אך זאת לאחר שפעולת החיקוי קיבלה בעבר מספר חיזוקים‪.‬על מנת להוריד את הסיכוי שהיא תחזור שוב‪.‬‬ ‫האם גם התנהגות של חיקוי עובדת לפי אותם התנאים של החיזוק‪ .‬לעומת מצבים אלו ‪.‬הבעיה היא שהתגובה שנלמדה אינה מקובלת על ידי החברה או אחרים‬ ‫בסביבת האדם‪ .‬בתחילה מחוזק\מתוגמל אחרי מרווח זמן קטן של עיקוב לאחר מכן מרווחי‬ ‫הזמן בין הגמול והפעולה הולכים וגדלים ולבסוף הילד לומד לדחות סיפוקים ‪.‬כסף או פרסים ‪ .‬לדוגמא‪ .‬אחר כך מחברים את השלבים יחדיו‪ .‬יש את העונשים‪.‬הוא מקבל מיד תגמולים חומרים‬ ‫כמו אוכל או חברתיים כמו פרסים‪.‬‬ ‫גדילה והתפתחות ‪:‬‬ ‫הגישה של סקינר לגדילה ממשיכה להדגיש את החשיבות של לוחות תגמולים ברכישת התנהגות‪ .‬אנשים אינם חולים הם‬ ‫פשוט לא הגיבו כמו שצריך לגירויים‪ .‬במקום הופעתו של‬ ‫הגירוי הנעים‪.‬אפשרות אחת להעדר של חיזוקים‬ ‫בסביבה יכולה להיות דיכאון‪ .‬בדרך של הכללה‪ .‫עיצוב התנהגות נראה בצורה הטובה ביותר בעבודתם של מאמני חיות‪ .‬אין צורך להסביר פתולוגיה במונחים של סימפטומים וסיבות‪.‬‬ ‫במקרים אלו גירוי אברסיבי מגיע בעקבות פעולה‪ .‬כאשר סקינר נתן ליונים כמות אוכל קטנה באופן במרווחי זמן‬ ‫‪112‬‬ .‬סקינר מציין גם‬ ‫את החשיבות של חיזוקים המבוססים על התרחקות של האורגניזם‪ .‬לא מתקבלת על הדעת (לצחוק בזמן הלוויה)‪.‬ילד מחקה את התנהגות הוריו או אחיו גם‬ ‫מקבל צריך לקבל חיזוקים ?‬ ‫אפשר לחקות התנהגות מבלי לקבל גמול ישירות‪ .‬‬ ‫למצב זה אפשר לקשר גם התנהגות באמונות טפלות‪ .‬המאמן בהדרגה בונה שלבים של פעולות והחיות מקבלות על‬ ‫כל אחד בנפרד תגמול‪ .‬החיקוי עצמו הופך להיות הגמול‪.‬כך גם הנהגות אנושית מורכבת נלמדת מצעדים‬ ‫רצופים בזב אחר זה שמתקרבים כל פעם להתנהגות הרצויה‪.‬כשילד מתפתח‬ ‫הוא לומד לפעול אך פעולות אלו נשארות תחת השליטה של החיזוקים בסביבה‪ .‬‬ ‫אולם האפקט של עונש הוא זמני ונראה כי יש לו מעט ערך בהכחדת התנהגות‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אנשים שהם אנטי סוציאליים כנראה לא קיבלו בעברם חיזוקים מתאימים ולכן לא התפתחו אצלם‬ ‫קישורים חברתיים‪.‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫פסיכופתולוגיה ‪:‬‬ ‫הגישה של תיאורית הלמידה לגבי פסיכופתולוגיה אומרת שהעקרונות הבסיסיים של הלמידה מספקים את‬ ‫הפרשנות הטובה ביותר לפסיכופתולוגיה‪ .‬ילדים הופכים להיות עצמיים בזכות חיזוקים שהם מקבלים על‬ ‫פעולות בהן הם שמרו על עצמם‪ .‬‬ ‫החיזוקים חשובים לא רק ללמידת התגובות אלא גם לשימור ההתנהגות‪ .‬‬ ‫לאחר מספר פעמים‪ .‬‬ ‫בכל המקרים הללו האפקט הוא לחזק או להגביר את התגובה\פעולה‪ .‬‬ ‫כשאדם לומד תגובה לא מסתגלת‪ .‬במקרים כאלה התגובות מחוזקות על ידי הסרת או הרחקת גירוי לא נעים‪ .‬לא נעים‬ ‫(חיזוק שלילי)‪ .‬או הימנעות מגירוי אברסיבי‪ .‬או שהם נכשלו בלמידת התגובה\ פעולה או שהם למדו תגובה לא מסתגלת‪.

‬כאשר באים להעריך את מזגו של ילד הסובל התפרצויות זעם‪ . own –control design‬בשיטה ניסויית זו הנבדק מהווה קבוצת ביקורת של‬ ‫עצמו‪ .)B‬בו מחזקים את ההתנהגות הרצויה על מנת להעלות את התדירות שלה‪ .)baseline‬לאחר מכן האם קיבלה הנחיות כיצד לפעול‪ .‬תיאור של תגובת ההורים (או‬ ‫אחרים שעלולים לתגמל התנהגות) להתפרצות והערכה של דברים נוספים שעלולים לגרום או לחזק התנהגות לא‬ ‫רצויות‪.‬‬ ‫לראות את ההתנהגות כפונקציה של אירועים ספציפיים בסביבה‪ .‬חייבים לקבל הגדרה מדויקת של‬ ‫התפרצויות הזעם אצל הילד‪ .‬יונים רבות קישרו את ההתנהגות שבמקרה תוגמלה עם חיזוק סיסטמי‪ .‬בשלב השלישי של הטיפול ביקשו‬ ‫המטפלים מהאם לחזור להתנהגותה הקודמת על מנת לבחון האם באמת החיזוקים של האם כלפי ההתנהגות‬ ‫הלא רצויה הן שגורמים להתנהגות‪ .‬‬ ‫מכאן‪ .‬שלב זה‬ ‫נמשך כ‪ 16-‬פגישות ששמשו כנקודת התחלה (‪.‬והסיבות להתנהגות‪.‬ההתנהגות עצמה‪ .‬‬ ‫יש ניסויים כאלה שבהם יש שלב רביעי שבו שוב מתערבים על מנת ליצור שוב את ההתנהגות הרצויה‪ .‬‬ ‫מחקר ה‪ ABA-‬של סקינר‪ .‬אכן הייתה עלייה בתדירות ההתנהגות אולם לא כפי שהייתה בהתחלה‪ .‬בכל פעם‬ ‫שהילד מתנהג בצורה לא רצויה‪ .‬שאימו באה לבקש עזרה‪ .‬כמו‬ ‫כן גם האם ציינה כי לה קשה לחזור לדרכיה הישנות כי עכשיו היא מרגישה יותר בעלת ביטחון ואסרטיבית עם‬ ‫הילד‪.)A‬בו מורידים את החיזוקים של ההתנהגות הרצויה ובודקים האים יש‬ ‫נסיגה להתנהגויות אחרות לא רצויות ובכך רואים האם המניפולציה (התערבות) שלנו היא זו שהשפיע על הנבדק‪.‬השלב השני הוא שלב‬ ‫ההתערבות (‪ .‬השלב הראשון בניסוי הוא השלב ההתחלתי (‪ )A‬שבו צופים בהתנהגות כפי שהיא‪ .‬כך‬ ‫שאם יונה קבלה את האוכל בדיוק כשהיא הלכה בכיוון השעון‪ .‬‬ ‫בדוגמא זו ראינו הדגמה לא רק לדרך הערכת ההתנהגות אלא גם מדגים שיטה של הגישה המדעית‪.3‬זיהוי של גורמים ספציפיים בסביבה שיכולים להשתנות ולגרום בכך לשינוי התנהגות‪.‬לאחר שההתנהגות‬ ‫הרצויה עלתה מגיעה שלב הנסיגה (שוב ‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .1‬זיהוי של התנהגויות ספציפיות שנקראות בדרך כלל התנהגויות מטרה ‪ target behaviors‬או תגובות‬ ‫מטרה‪.‬תיאור של הסיטואציה בה התפתחה התפרצות זו‪ .‬ישנם‬ ‫ניסויים בהם לא מתחילים בשלב הראשון מכיוון שמראש יוצרים התנהגות חדשה‪.‬או ‪ .‬לאחר זמן מה‬ ‫נמדדה שוב ההתנהגות הלא רצויה וכפי שניתן לצפות הייתה ירידה בתדירות‪ .‬‬ ‫‪Sign and sample approaches to assessment‬‬ ‫‪113‬‬ .‬אך לתת לו חיזוק חיובי בכל פעם שהוא מתנהג בצורה הולמת‪ .‬עם התקפי זעם‪ .‫מסוימים ללא קשר להתנהגות שלהן‪ .behavioral assessment‬הגישה הביהביוריסטית להערכה מדגישה שלושה דברים‪:‬‬ ‫‪ .‬היא קישרה את הגמול לפעולה והמשיכה לעשות‬ ‫אותה כך שיצא שהיא המשיכה להיות מתוגמלת עליה וכך ההתנהגות יכולה להישמר להרבה זמן‪.‬‬ ‫הניתוח הפונקציונאלי הזה של ההתנהגות ‪ .‬גישה זו נקראה גם ‪:assessment ABC‬‬ ‫מעריכים את הגורמים המוקדמים להתנהגות‪ .‬תחילה היה איסוף של החומר כפי שצוין למעלה‪.‬‬ ‫דוגמא על ילד‪.‬כולל מאמץ למצוא את התנאים הסביבתיים ששולטים בהתנהגות‪.2‬זיהוי של גורמים סביבתיים שיוצרים או מחזקים את התנהגויות המטרה‪.‬‬ ‫תוכנית הטיפול התחילה בניתוח של התדירות בה מביע הילד את אחת מההתנהגויות הלא רצויות (ההתנהגויות‬ ‫נרשמו במלואן בשלב איסוף החומר) במהלך פגישה בת שעה שהתרחשה בביתם פעמיים או שלוש בשבוע‪ .‬‬ ‫הערכה של ההתנהגות‪:‬‬ ‫הדגש על התנהגויות ספציפיות קשור להגדרת סיטואציות מעצבות שהן הבסיס למה שאנו קוראים הערכת‬ ‫התנהגות ‪ .

‬לפעמים הסיבה הסביבתית לפעולות שלנו הינה פשוטה ברורה‬ ‫ומיידית (כמו כשאנו מאטים את הרכב כשאנו רואים משטרה) אך לפעמים הסיבה הסביבתית שבגללה אנו‬ ‫פועלים היא יותר מורכבת ונמשכת לאורך זמן‪ .‬את הביקורת החריפה ביותר הביע המדען ‪ Noam Chomsky‬באמורו כי סקינר בשום דרך לא הראה‬ ‫בצורה מדעית שאין לאנשים רצון חופשי‪ .‬מסיקים על תכונות הנבדק לפני התנהגות נבחנת‪ .‬האסימון בבוא העת יוכל להקנות למטופל‬ ‫את הזכות לקבל מוצר שהוא רוצה (סכריה או סיגריות)‪ .‬היא הסיבה להתנהגות שלנו‪ .‬‬ ‫סקינר טען כי רצון חופשי הינו אשליה שיש לאדם‪ .‬הרבה חיזוקים ועונשים שקיבלנו במהלך הזמן שעיצבו אותנו‬ ‫(לדוגמא‪ .‬כמו כן גישה זו מדגישה את החשיבות של התנהגות‬ ‫ספציפית ולא אפיון אישיות כללי‪ .‬החוקרים מדברים על‬ ‫משתנים סביבתיים שמשפיעים על ההתנהגות במונחים של התדירות שלהם‪.‬‬ ‫בגישת ה‪ sample -‬ההתמקדות היא בהתנהגות עצמה ואיך היא מושפעת משינויים בסביבה‪ .‫בהערכה ביהביוריסטית ישנו דגש על משתנה אחד‪ .‬ז שונה מתיאוריות אישיות אחרות בהן‬ ‫ההתנהגות עצמה היא החשובה ולא מבנה תיאורטי שלכאורה בא לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬ווטסון אמר שהוא יכול לגרום לתינוק לעשות‬ ‫הכול דרך שינויים בסביבתו‪ .economy‬בשיטה זו מתגמלים‪ .‬עם אסימון‪ .‬חוקרים ממשיכי דרכו של סקינר הראו כיצד אפשר לקחת את הגישה שלב אחד‬ ‫קדימה כמו בכלכלת האסימונים‪.‬‬ ‫רצון חופשי‪:‬‬ ‫סקינר טען כי הסביבה מעצבת את ההתנהגות שלנו‪ .‬ביצועי משימות למפגרים‪.‬‬ ‫לפי שיטה זו אפשר לראות את חוזקה של הגישה הביהביוריסטית‪ .‬הוא היה סבור שעל מנת לפתור בעיות חברתיות ואישיות יש להשתמש‬ ‫בטכנולוגיה ביהביוריסטית סיסטמאתית ‪ .‬‬ ‫השוואה של גישת הלמידה עם גישות מוקדמות ‪:‬‬ ‫ההבדל המשמעותי בין התיאוריה הביהביוריסטית והתיאוריות שנלמדו עד כה הוא בדרך שבה גישה זו מדגישה‬ ‫תהליכי למידה ולא מבנה כמו מוטיבציות ‪ .‬העניין הוא בחוקים כללים של למידה ולא הבדלים בין אישיים‪.‬ואמירה פילוסופית שלאדם אין רצון חופשי‪.‬תכונות ועוד‪ .‬אם הסביבה היא אחראית‬ ‫להתנהגות זה אומר שאנחנו לא אלא שאחראים להתנהגות שלנו ואם כך אין לנו באמת את החופש לפעול‪ .‬בגישת ה‪sign -‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪114‬‬ .‬בכדי שאנשים יהיו פתוחים לקבל את הטכנולוגיה הזו הם קודם‬ ‫צריכים להבין שהיא לא תיקח מהם את הרצון החופשי ותשלוט להם בחיים‪ .‬החוקרים שואלים לגבי‬ ‫מוטיבציות ותכונות שפועלים ביחד ובאים לידי ביטוי בהתנהגות‪.‬חוקרים רבים ומחקרים חדשים מראים כי סקינר המעיט בערכו של האדם והרצון‬ ‫החופשי‪ .‬אלא שהחיים שלהם גם ככה‬ ‫נשלטים על ידי הסביבה‪ .‬‬ ‫סקינר לא יצא בהצהרה זו בכדי לעצבן‪ .‬‬ ‫‪ ) 1971( Mischel‬הגדיר את ההבדלים הללו במונחים של "ההערכה לפי סימון או דוגמא"‪ .‬מחקרים מראים על הצלחת השיטה בעיקר‬ ‫כשההתנהגות קשורה באינטראקציה חברתית‪ .‬העדויות היחידות שיש לו במחקריו הן על חיות פשוטות וקטנות בתוך‬ ‫כלוב‪ .‬התנהגות מטרה אחת‪ .‬אכן‪.‬מניחים כי הפריטים במבחן ראויים לשקף תכונות אופי של‬ ‫הנבדק והערכות ניתנות לפי התנהגות שלו במטלות מסוימות שמשקפות על אופי‪ .‬הבחירה לנסוע במכונית ספורט אדומה שלכאורה אתה החלטת שבא לך)‪.‬‬ ‫שינוי התנהגותי ‪:‬‬ ‫אפשר לראות את העקרונות של התניה אופרנטית בשיטה לשינוי התנהגות שנקראת "כלכלת אסימונים" ‪token‬‬ ‫‪ .‬את ההתנהגות הרצויה‪ .‬הגינה‪ .

‬בניגוד לשיטות טיפול בגישות הקודמות‪.‬‬ ‫אם הביהביוריסטים היו מצליחים הם היו מעיפים את כל התיאוריות האחרות הצידה‪.‬הביהביוריסטים נשענו על השקפה צרה מידי של חקירה מדעית‪.‬‬ ‫לבסוף ‪.‬טכניקות שנמצאו מתאימות לבעיות פשוטות במעבדה יכולות להיות פחות‬ ‫משמעתיות כשהן ניתנות למטופל עם בעיות רציניות יותר‪.‬למרות ההגבלה בנושאי המחקר למעבדה)‬ ‫‪‬‬ ‫ההכרה והחקירה של תפקיד המשתנים בסביבה ובסיטואציה וההשפעה שלהם על ההתנהגות‪ .‬‬ ‫הגישה הביהביוריסטית נגעה באנשים שכולם הרימו מהם ידיים (מפגרים‪ .‬‬ ‫הגישה הפנמנולוגית נופלת בעיניהם בכך שהיא צופה באנשים כאילו הם הסיבה להתנהגות שלהם ולא מכירים‬ ‫בהשפעות של הסביבה‬ ‫תיאורית התכונות מתוארת כאחת שעוסקת בעיקר בתיאור התנהגות במקום עם הסיבות לה‪.‬‬ ‫המגבלות של גישות הלמידה‪:‬‬ ‫הביקורת על גישות אלו ‪.‬סכיזופרניים וכו') ‪ .‬שכן הוא מתעסק לחלוטין במשתנים פנימיים ובלתי נראים‪ .‬ולבסוף יש הבדל‬ ‫בפוקוס ששיטה זו נותנת למשתנים מחוץ לאדם לעומת המשתנים בתוך האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התעלמות מההתנהגות הקוגניטיבית‪ .‬תיאוריה בעלת ערך היא כזו שיוצרת נקודת מבט חדשה וחשובה על העולם‪ .‬מתחלקות למספר היבטים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקרונות הלמידה לקוחים ממחקרים על בעלי חיים‪ .cognitive Theory: Bandura and Mischel‬‬ ‫‪115‬‬ .‬שאלות נוספות‬ ‫עלו לגבי האפקטיביות של הטיפול ההתנהגותי‪ .‬המחקרים ההתנהגותיים ‪.‬כיום כל‬ ‫הפסיכולוגים מכירים בחשיבות של המשתנים הן באדם והן בסביבה ובחשיבות של היחסים בניהם‪.‬הגבילו את עצמם לתגובות פשוטות‬ ‫וספציפיות והתחמקו מהתנהגות מורכבת יותר‪.‬שיטות‬ ‫הטיפול שלהם מילאו חלקים ששיטות טיפול אחרות לא הצליחו‪.‬אם זאת‪ .‬‬ ‫סיכום פרק ‪12‬‬ ‫‪Social.‫במונחים של שיטות מחקר יש דגש על ניסויי מעבדה ולא על חקירה קלינית באמצעות שאלונים‪ .‬‬ ‫מבקרים של הגישה אומרים כי ישנו פער גדול בין התיאוריה והפרקטיקה של הביהביוריסטים‪ .‬זה כולל את השאלה האם תוצאות שנראו כיציבות במעבדה אכן‬ ‫יחזיקו מעמד בחיים האמיתיים‪ .‬‬ ‫החוזק של גישות הלמידה‪:‬‬ ‫‪ 3‬תרומות מרכזיות נעשו על ידי הגישה הזו לפסיכולוגיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הדבקות במחקר סיסטמאתי ופיתוח תיאוריה‪ .‬עד כמה אפשר לכליל מכך על התנהגות אנושית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בניסיון להיצמד לניסויים מעבדתיים ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫גישה פרגמאטית לטיפול שהובילה להתפתחויות חשובות בנושא‪ .‬‬ ‫אפשר לסכם ולומר כי גישה זו סוטרת מעט את כל הגישות שנלמדו עד כה‪ :‬בעניי הביהביוריסטים לפסיכו‬ ‫אנליסט אין כל משמעות ‪.‬שלא יכולים להימדד‬ ‫ולהבחן בצורה סיסטמית‪.‬בכך שהן מפשטות יתר על המידה את ההתנהגות האנושית‪ .‬מבקרים יגידו כי גם ניוטון לא ראה את‬ ‫כוח המשיכה כשהוא חקר עליו‪ .‬דבר שהוביל את הגישה הזו להיות קשורה עם מחלקות‬ ‫אקדמיות רבות‪( .‬התנהגות זו כוללת את הדרך שבה האינדיבידואל מקבל מארגן‬ ‫ומעבד מידע‪.‬‬ ‫ישנה ביקורת גם על ההתעקשות להתעסק רק עם משתנים נראים לעין‪ .‬מעט מחקרים‬ ‫חדשים ממשיכים את דרכם או נשענים על הביהביוריזם‪.

‬מהי המשמעות הרעיונית של השינוי בטרמינולוגיה?‬ ‫תהליכים מחשבתיים צריכים להיות בבסיס חקר האישיות‪.‬‬ ‫התיאוריות אשר כן דומות לגישה הקוגניטיבית –חברתית הן הגישה הפנומנולוגית ותאוריית מבנה האישיות –‬ ‫‪ .‬אנשים מראים גם גיוון רב בהתנהגויותיהם בסיטואציות שונות‪ .‬היה היתה בחורה‪ .‬שביומה הראשון בתיכון החליטה להתחקות אחר התנהגותם של‬ ‫השמיניסטים המצליחים ביותר על מנת לשגשג חברתית גם‪ .‬‬ ‫בניגוד לפסיכואנליסט‪ .‬‬ ‫‪116‬‬ .‬‬ ‫"התנהגות האדם היא תוצאה של האינטרקציה בין האדם לסביבה"‪ -‬זהו רעיון מרכזי בתיאוריה המוצגת בפרק‬ ‫זה‪ .‬תיאוריה זו תפסה תאוצה במהלך העשורים האחרונים והינה בעלת משקל רב בחקר האישיות כיום‪.3‬כיצד צריך מדען האישיות לנתח את הגורמים להתנהגות?‬ ‫‪ .‬‬ ‫מייסדי הגישה וחוקריה מתנגדים למספר קביעות מוקדמות ששלטו בפסיכולוגיה‪:‬‬ ‫ביקורת על גישת התכונות‪:‬‬ ‫מייחסת חשיבות יתרה ליציבות מעבר למצבים של תכונות‪.‬‬ ‫חוקרים מגישה זו גם מתנגדים ליסודות המוקדמים של ההשקפה הביהיוויוריסטית‪ :‬האדם אינו יצור שכל‬ ‫התנהגותו מוכתבת על ידי חיזוקים ועונשים מידיים אלא בעל יכולת וויסות והנעה ‪ .‬אולם ברבע המאה האחרונה חוקרים אימצו את‬ ‫המונח "קוגניטיבת ‪-‬חברתית"‪ .‬יתר על כן הם חוקרים את‬ ‫יכולות הלמידה של תבניות התנהגות חדשות הנוצרות ללא חיזוקים‪...2‬כיצד אנשים מווסתים את ההנעה שלהם?‬ ‫‪ .‬וכיצד אמונות לגבי העצמי תורמות לבניית המשמעות האישית‪.‬הגיוון למעשה‪ .4‬מה המשמעות של האישיות כ"מערכת" קוגניטיבית אפקטיבית?‬ ‫תיאוריה זו ייחודית בדגש שהיא שמה על המקורות החברתיים של התנהגות ועל קוגניציה‪.‬‬ ‫שורשיה של התיאוריה באסכולת הלמידה ‪ /‬ביהיוויוריזם‪ ..‬חשוב לא פחות מהיציבות‪..‬זאת בהתאם למטרותיהם ודרישות‬ ‫הסביבה‪ .‬‬ ‫לצד יציבות‪ ..‬היא צפתה בדפוסי ההתנהגות‬ ‫שלהם ולמדה עד מהרה כיצד להתנהג‪ .‫‪ .‬‬ ‫ובכך שהיא רואה אנשים כבעלי יכולת לכוון את התנהגותם באופן עצמאי ללא תגמולים ‪.‬של דור אחד‪.‬דבר שחסר בשתי התיאוריות‬ ‫האחרות‪.‬‬ ‫הן שונות בכך שהגישה הקוג' –חברתית חוקרת ביסודיות תהליכים קוגניטיביים‪ .‬‬‫לאילו נושאים יתייחס הפרק?‬ ‫‪ .1‬כיצד אנשים לומדים תבניות התנהגות?‬ ‫‪ .‬חוקר מגישה זו רואה את התפתחות של האדם כתהליך לאורך החיים ואינו שם דגש‬ ‫בלעדי על השנים הראשונות לחיים‪ -‬מתייחס ליכולת המודעת של אנשים לנווט את התנהגותם‪.‬תוך זמן קצר היא הפכה לבחורה הכי מקובלת בשכבה‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫ביקורת על הגישה האבולוציונית‪:‬‬ ‫לא מעניקה הסבר לתופעות חברתיות מהירות המתרחשות תוך תקופה היסטורית קצרה יחסית‪ .‬התיאוריות הללו דומות בעניין שלהם בכיצד אנשים מייצרים משמעות מהאירועים‬ ‫בחייהם‪ . (Personal Construct).‬‬‫אנשים רוכשים מחשבות לגבי עצמם דרך אינטרקציה חברתית‪.

‬למידה חברתית והתפתחות אישיות" הניח את היסודות להשקפה הקוג' חברתית שהתפתחה בשליש‬ ‫האחרון של המאה ה‪.‫מאפיינים מבחינים של הגישה הנלמדת בפרק זה‪:‬‬ ‫♥ דגש על אנשים כסוכנים פעילים של התנהגות‪.‬‬ ‫♥ דגש על תהליכים קוגניטיביים‪.1930‬וינה‪ .‬במחקריו שם דגש על דרכי קידוד מידע לגבי‬ ‫חוויות‪ .‬התעניין בחקר השפעות מודלים נצפים על הפתחות‬ ‫האישיות‪.‬‬ ‫בילה את מרבית חייו האקדמיים באוניברסיטת סטנפורד‪ .‬‬ ‫ספרו‪" .‬הושפע מהגישה ההתנהגותית‪.‬‬ ‫בתחילת דרכו כעובד סוציאלי בניו יורק הוקסם מרעיונותיו של פרויד‪ .‬‬ ‫♥ דגש על מחקר סיסטמטי‪ /‬שיטתי‪.20-‬‬ ‫בנדורה הקדיש זמן רב לחקר "תהליכים של העצמי"‪ .‬שכן הם מנסים לשלב ממצאים מתיאוריות אחרות וכן‬ ‫מענפים אחרים של הפסיכולוגיה ‪ .‬ממצאיו היו אבן הפינה של מחלוקת ה"מצב‪ -‬אדם" )‪(person.‬‬ ‫על אף השימוש במחקר מעבדתי הגישה היא הומניסטית מטבעה בדגש שהיא שמה על יכולתם של אנשים להשפיע‬ ‫על גורלם‪.‬אך תוך זמן מה ראה שהם אינם יעילים‬ ‫במיוחד בטיפול או למטפל עצמו ופנה לחיפוש אחר רעיונות אחרים‪ .‬אלא מתייחס לקונטקסט החברתי‪ -‬כלכלי שבו הוא חי‪ .‬על אף שחוקרים אלו התמקדו‬ ‫באספקטים שונים של תפקוד האישיות‪ .‬‬ ‫בהמשך הוא גם הצטרף לסגל האקדמי של אוניברסיטת סטנפורד‪ .‬‬ ‫♥ דגש על התנהגות כייחודית למצבים‪.situation‬‬ ‫‪117‬‬ .‬‬ ‫♥ דגש על מקורות חברתיים של התנהגות‪.‬‬ ‫החוקרים מגישה זו עומדים בפני מטלה אינגרטיבית ‪ .‬‬ ‫שני חוקרים ראשיים של התחום הקוג' –חברתי הם אלברט בנדורה ווולטר מישל‪ .‬בדומה לבנדורה‪ .‬‬ ‫אלברט בנדורה‪:‬‬ ‫יליד קנדה שנת ‪.‬והערכת תוצאות של התנהגות‪ .‬משפחתו עזבה לארה"ב ב‪ 1939-‬מפחד הנאצים‪.1925‬‬ ‫התעניין מתחילת דרכו כפסיכולוג ביישום של תהליכי למידה לתופעות קליניות‪ .‬לפי השקפתו אנשים הם פעילים בעיצוב התפתחותם‪.‬‬ ‫♥ דגש על למידה של תבניות התנהגות מורכבות בהעדר חזוקים‪.‬רעיונותיהם משלימים זה את זה ומתאחדים לידי הגוף התיאורטי שעמוד‬ ‫ביסוד ההשקפה הקוג' חברתית העכשווית‪.‬‬ ‫היה נשיא ה‪.APA -‬‬ ‫וולטר מישל‪:‬‬ ‫יליד ‪ .‬התנסויותיו המוקדמות‬ ‫בטיפול היו עם נוער עבריין והוא תהה מהם התהליכים העומדים בבסיס התנהגות לא מווסתת ואגרסיבית‪.‬‬ ‫בנדורה לא חוקר את היחיד הבודד‪ .‬בניגוד לחוקרים ביהיוויוריסטים מוקדמים אשר עבדו לבד ללא שילוב‬ ‫ממצאים מתחומים שונים‪.‬גדל לא רחוק מביתו של פרויד‪ .‬ואשר משפיע לדעתו‬ ‫על אמונותיו לגבי יכולתו לעצב את חייו‪.

‬‬ ‫‪118‬‬ .‬‬ ‫יכולות כאלו מערבות שני סוגים של ידע ‪ :‬תהליכי ‪ .‬השקפה זו נשמעת כמעט מובנת מאליה בימינו‪ .‬הווה ועתיד היא מרכזית בתיאוריה הקוג'‪-‬‬ ‫חברתית‪ .‬אנשים מסויימים עשויים להתנהג באופן מופנם (‬ ‫אינטרוורטי) כי הם חסרים את הכישורים הדרושים להתנהגות חברתית אקסטרוורטית‪.Procedural -‬מתייחס ליכולות שיש לאדם שהוא אינו יודע‬ ‫בדיוק כיצד לתארן‪ .‬הסוג השני‪ ..3‬המחקר צריך להניב יישומים פרקטיים לטיפול באוכלוסיות שונות‪.‬‬ ‫‪ .‬לדוגמה‪ .1‬המחקר צריך להיות אינטגרטיבי בכך שישלב גם מהתחום החברתי‪ .‬‬ ‫לפוקוס שניתן בתיאוריה על יכולות יש שתי השלכות‪ :‬אחת היא "ספציפיות לקונטקסט" שהיא בעצם הביטוי‬ ‫הטבעי של יכולות‪ .‬‬ ‫היכולות שמעניינות במיוחד את החוקרים הן יכולות התמודדות עם קשיים ובעיות החיים‪.‬אלא מקיפה את כלל תחום הפסיכולוגיה‪.‬ידע מוצהר ‪ .‬‬ ‫השילוב בין אחראיות ואמינות מחקרית לבין דאגה לאירועים אנושיים מרכזיים היא מה שמקנה לגישה זו‬ ‫פופולריות כה רבה כיום‪.‬ובמשפט מסכם‪ -‬יש כאן דגש על אנשים כמעצבי סביבות חיים‪ .20-‬‬ ‫תרומתם אינה מוגבלת לתחום פסיכולוגית האישיות ‪ .1‬יכולות וכישורים‬ ‫הבדלים נצפים בין אנשים אינם תוצאה של הבדלים ברגשות או הנעה‪ .‬יהיו לחלוטין לא יעילים במצב אחר‪ .‫שהיתה מרכזית בשנות ה‪ 70-‬וה‪ .‬‬ ‫תרומתם של בנדורה ומישל‪:‬‬ ‫מדורגים בין ‪ 25‬הפסיכולוגים המשפיעים של המאה ה‪.‬הנוירופסיכולוגי‬ ‫והקוגניטיבי‪. Declarative-‬מתייחס לידע שאנו יכולים לבטא במילים‪.‬אלא‬ ‫הבדלים ביכולות להוציא לפועל התנהגויות שונות‪ .‬דוגמה לכך‬ ‫היא אדם אשר יש לו יכולות למידה נהדרות המסייעות לו בכתיבת דוקטורט‪ .‬המסוגלים להתגבר על דחפים ורגשות‬ ‫תוקפניים על מנת להתקדם ולהגיע לרווחה כללית‪.2‬המחקר צריך להתמקד באינדיווידואל ולפיכך להשתמש לא רק בשיטות מחקר נומוטתי אלא גם‬ ‫באידיוגרפי‪.‬‬ ‫ועכשיו לתכל'ס‪.‬אך הוא אינו יודע מה בדיוק מאפשר לו‬ ‫לעשות זאת‪ .‬ההתפתחותי‪ .80-‬מישל סיפק סט של משתנים קוגניטיביים חברתיים העומדים ביסוד‬ ‫הייחודיות האינדווידואלית בין אישיות אחת לשניה‪.‬‬ ‫הנחה שלא תתקבל על ידי החוקר הקוג' חברתי היא "שיש מישהו שבכלליות יותר מסוגל ובעל יכולות ממישהו‬ ‫אחר"‪ .‬‬ ‫להשקפה הקוג' חברתית על חקר האישיות ‪ 3‬איפיונים ייחודיים‪:‬‬ ‫‪ .‬למשל‪ ..‬אך הן לא עוזרות לו להשיג דייט‪(:.‬‬ ‫‪ .‬אך היא סתרה בזמנו את ההנחות המוקדמות של חוקרי‬ ‫האישיות‪ .‬כפי שמציעות תיאוריות אחרות‪ .‬אדם יכול להיות טוב בלעודד חבר בצרה‪ .‬‬ ‫מבני האישיות העיקריים המתוארים בגישה הקוגניטיבת חברתית‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ההשקפה על האדם כבעל יכולת שפתית ומחשבתית להגות על העבר‪ .‬מבנים קוגניטיביים שרלוונטים למצב אחד‪ .‬‬ ‫מאז ‪ 1984‬הוא פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קולומביה‪.‬קונטקסטים שונים מציבים אתגרים שונים לאדם ודורשים התמודדות מגוונת‪.

‬יכולות הן דבר הנרכש דרך אינטראקציה ותצפית על העולם‪ .‬לפיכך‪.2‬אמונות וציפיות‬ ‫מערכת של מחשבות על טבעו של העולם ועל החיים בו‪ .‬או במצב‬ ‫חברתי לעומת לבד‪.‬‬ ‫תפיסות של יעילות עצמית הן לגבי יכולותיו של האדם להתמודד עם מצבים עתידיים‪.‬‬ ‫יעילות עצמית אינה זהה למושג ערך עצמי.‬מפתחים לגביהם ציפיות ומתנהגים על פיהן‪ .‬ההתמקדות‬ ‫בציפייה לחיזוק ועונש היא המבדילה את התיאוריה הקוג' חברתית מהביהיוויוריסטית‪ .‬היכולת להתאים ציפיות לפי מצבים ותחומים שונים היא‬ ‫קריטית להישרדות ‪ :‬חיות לא יכולות לשרוד אם הן לא יודעות להבדיל בין מצבים שונים‪ .‬‬ ‫היחס בגישה זו לציפיות הוא לפי תחומים חיים שונים‪ .‬אנשים מודעים לכך שאותה התנהגות תניב‬ ‫תוצאות שונות ממצבים שונים ( לצחוק ולדבר בקולניות במסיבה לעומת בבית כנסת וכו')‪ .‬אך אמונת יעילות עצמית נמוכה לגבי הצלחה במבחנים‪ .‬‬ ‫תמצית האישיות מונחת בדרכים בהן תופסים מצבים‪ .‬כאשר מחשבות אלו מכוונות כלפי העתיד הן נקראות‬ ‫ציפיות‪ .‬‬ ‫מחקרים אוששו זאת כשהראו שהקשר בין ערך עצמי להצלחה הוא די חלש‪ . בעוד שערך עצמי הוא מונח יותר כללי ואבסטרקטי של התפיסה‬ ‫העצמית כבעל ערך‪ .‬‬ ‫זהו קריטריון מנטלי להערכת טיבם וערכם של אירועים‪.‬‬ ‫אנשים מגבשים מערכות אידיוסינקרטיות של ציפיות – כלומר ציפיות במצב מרגיע לעומת מעורר‪ .‬‬ ‫‪.‬ציפיות הן דבר המשתנה ממצב למצב‪ .‬יחסם של‬ ‫אחרים והשלכות של מעשינו‪ .‬מרכיב מכריע של התנהגותנו היא מה אנחנו מצפים שיהיה בעתיד‪ .‬בני אדם עושים כמות‬ ‫אדירה של אבחנות בין מצבים בשל יכולתם הקוגניטיבית המפותחת‪.‬‬ ‫מטרות אישיות הן חשיבה על מה שהאדם רוצה להשיג בעתיד‪.‬‬ ‫אנשים עם אמונות יעילות נמוכות יירתעו ממשימות קשות‪ .‬ייכנסו ללחץ וייתקשו לחשוב בצורה אנליטית בעת‬ ‫התמודדות עם קושי‪.‬יכול לרכוש אותם ולהשתנות‪ .‬מבחינת תגמול ועונש‪ .‬וייטו לחשוב באופן אנליטי יותר‪.‬יעילות עצמית מתייחסת לאמונה של אדם לגבי מה שיוכל להשיג במסגרת קונקרטית‪.‬יתמידו בהן יותר ולא יירתעו‬ ‫מקשיים‪ .‬צורה נוספת של‬ ‫מחשבות על איך הדברים צריכים להיות היא סטנדרטים של הערכה‪.‬‬ ‫אנשים בעלי אמונות יעילות עצמית גבוהה ייקחו על עצמם מטלות מאתגרות יותר‪ .‬‬ ‫מדוע תפיסות אלו כל כך חשובות? משום שהן משפיעות על התנהגויות חיוניות להישגיות האנושית‪.‫ההשלכה השנייה קשורה ל"שינוי פסיכולוגי"‪ .‬‬ ‫‪119‬‬ .‬‬ ‫אדם שחסר כישורים מסויימים‪ .‬‬ ‫לדוגמה ‪ :‬ייתכן מצב בו יש ערך כללי גבוה‪ .‬‬ ‫התייחסות זו לציפיות מסבירה מדוע שני אנשים יכולים להגיב בדרכים שונות לגמרי לאותו מצב בדיוק‪.‬זוהי השלכה בעלת חשיבות עיקרית לטיפול‬ ‫ולשיפור יכולות החיים של אנשים‪.‬כאשר הקשר בין יעילות עצמית‬ ‫להצלחה הוא חזק‪.‬בה התנהגות היא תוצאה‬ ‫של חיזוקים ועונשים בסביבה‪.‬אדם במצב‬ ‫כזה בהחלט יכול להיכנס ללחץ ממבחן מתקרב ‪.‬‬ ‫העצמי ואמונות של יעילות עצמית (‪:)Self efficacy‬‬ ‫בנדורה הדגיש שוב ושוב את הרעיון שאמונות של אנשים לגבי עצמם הם מרכיב מפתח בהישגיות ורווחה אישית‪.

‬‬ ‫ערכו ניסויים בהם ערכו מניפולציה על יעילות עצמית נתפסת בעוד שהחזיקו את היכולת האמיתית של אנשים‬ ‫לביצוע כמשתנה קבוע‪ .‬והן מסודרות בהיררכיה ‪ .‬הפיתרון לבעיה נשען על הניחוש הראשוני לגבי הבעיה ו"מעוגן"‬ ‫בו‪ .‬צריכה להיות הפעלה ממשית של אמונה לגבי יעילות עצמית ובכך ייתכן‬ ‫שלתיאוריה הקוג' חברתית יש הרבה מה להציע בתחום מניעת הידבקות במחלת האיידס‪.‬זאת לעומת סטודנטים‬ ‫שרק שמעו הרצאה בנושא‪ .‬לאחר מכן‬ ‫הוצג להם איזשהו מספר רנדומלי ששימש כ"עוגן" במחקר זה‪ .‬‬ ‫במחקר שעשו צ'רוון ופיק‪ .‬נטען כי למטרות קרובות ( להצליח לסכם ‪ 5‬פרקים השבוע )‬ ‫‪121‬‬ .‬‬ ‫‪.‬בנדורה הציע‪ .‬ולא רק מחיזוק חיצוני‪.‬‬ ‫כיוון שהן מנחות אותנו בסלקציה בין מצבים ‪ .‬‬ ‫טכניקה אחת למחקר כזה ידועה בשם "עיגון" או "‪ : "Anchoring‬מונח זה מתייחס לתהליך החשיבה שנכנס‬ ‫לפעולה כאשר אנשים מנסים לפתור בעיה כלשהי‪ .‬מטרות תורמות ליכולת האנושית לשליטה עצמית‪.‬יוקרה) אם ילמד מדעי המחשב‪.‬המספר הזה השפיע על ההערכה שנבדקים נתנו‬ ‫לגבי מספר השאלות שיצליחו בהן‪ .‬אולם‪.‬המסקנה היא שאנשים‬ ‫יכולים להיות שונים במידת היעילות העצמית הנתפסת שלהם‪ .‬‬ ‫להערכה הסובייקטיבית של אנשים את עצמם יש השפעות מרחיקות לכת על ביצועיהם‪ .‬‬ ‫כאשר אמונתו לגבי היכולת שלו להצליח בכל המבחנים והעבודות במקצוע זה הן נמוכות מאוד‪.‬באופן מפתיע‪ .‬תכנון סדר עדיפויות וויסות התנהגות לאורך זמן‪.‬על ידי כך ניתן לראות האם למעשה שינוי התפיסה של יכולות משפיע על הביצוע‪.‬‬ ‫גם הסדר הזה הוא דינמי ויכול להשתנות בין מצבים‪ .‬‬ ‫לסטודנט מסויים יכולות להיות ציפיות לגמול גבוה במיוחד ( משכורת טובה‪ .‬‬ ‫בנדורה הדגיש את גישת המחקר האנליטי ‪ .‬במערכת המטרות שלנו ישנן כאלו בעלות עדיפות גבוהה יותר או פחות‪ .‬כלומר יש חשיבות להעלאת היעילות בהתמודדות עם מצבים ולא רק חשיפה למידע‪.‬שהתפיסה שלנו את יכולת ההתמודדות שלנו ( יעילות) ושליטה בתוצאה של מצב היא‬ ‫המפתח לשינוי התנהגות‪.‬‬ ‫לפי התיאוריה‪ .3‬מטרות‪:‬‬ ‫הייצוג המנטלי של הכוונה בפעולה או בסדרה של פעולות‪ .‬‬ ‫כצפוי‪ .‬וניכר שהערכה זו‬ ‫מושפעת מגורמים שונים‪ .‬ציפיות ליעילות מן העצמי הן יותר חשובות מציפיות לתוצאה בקביעת התנהגות‪.‬‬ ‫דוגמא למדידת יעילות עצמית לפני מטלת משחק כדורסל היא שאלה כמו " עד כמה אתה בטוח שתצליח לקלוע‬ ‫לסל ב‪ 70% -‬מהפעמים שתינתן לך ההזדמנות לכך?"‬ ‫כאן המקום לשאול‪ :‬האם האמונה ביכולת היא מה שבאמת משפיעה על התנהגות? אולי מה שמשפיע זה בעצם‬ ‫מידת היכולת האמיתית של היחיד?‬ ‫התשובה היא שרמות של יכולת משפיעות הן על הביצוע בשטח והן על מידת ההערכה של יכולותיו של היחיד‪.‬נתבקשו הנבדקים להחליט כמה מהשאלות הם יצליחו לפתור לפי דעתם‪ .‬למשל‪.‬על אף שהם זהים ביכולותיהם‪.‬בו נערכות מדידות מפורטות של אמונות יעילות עצמית ( רמת‬ ‫הביטחון בביצוע) לפני לקיחת מטלות שונות‪.‫מושג נוסף הוא ציפיות לתוצאה‪ -‬מה יהיו הגמולים והעונשים בהתאם להצגת סוג מסויים של התנהגות‪ .‬על אף שלא היה לו כל קשר הגיוני לביצוע ההערכה‪ .‬‬ ‫המסקנה היא שחינוך הוא לא מספיק‪ .‬יש כאן מעין הוכחת נכונות על פני התיאוריה ההתנהגותית כיוון שביצוע מושפע בבירור‬ ‫מתהליכים קוגניטיביים אינדווידואלים‪ .‬‬ ‫סטודנטים שעברו סדנה בנושא איידס הביעו נכונות גדולה יותר לשימוש באמצעי מניעה‪ .‬תופעה זו מתרחשת גם כאשר הניחוש הראשוני מבוסס על מידע שכלל לא רלוונטי לבעיה ‪.‬‬ ‫יישומים עכשוויים‪:‬‬ ‫מחקר בדק האם תוכנית התערבות המבוססת על התיאוריה הקוג'‪ -‬חברתית תוכל להוריד את שיעורי ההידבקות‬ ‫באיידס‪ .

‬‬ ‫תגובות להערכה עצמית הן התגובות הרגשיות שלנו למעשינו‪ -‬תחושת גאווה‪ .‬תיאוריות סוציאל‪-‬‬ ‫קוגניטיביות מציעות עי מעאכות האישיות אינן פועלות בפני עצמן וכי הן חלק ממערך‪.3‬שליטה עצמית‬ ‫אישיות כמערכת עיבוד רגשית‪-‬קוגניטיבית‪.‬בהתייחסות למבנים אלו‬ ‫ניתן ללמוד יותר על המורכבות של האינדיווידואל‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ Mischel and Shoda‬הציעו מודל אישיות של מערכת עיבוד קוגנטיבית‪-‬אפקטיבית‪.1‬למידה מצפייה‬ ‫‪.‬תוך כדי העבודה עליה‬ ‫הוא יחשוב האם היא טובה מספיק‪ .‬בושה‪ .‬אנשים‪ .‬‬ ‫כמובן שסטנדרטים אלו נרכשים בתהליך של צפייה בחברה והפנמה ערכית‪ .‬‬ ‫‪( Affective Processing System‬להלן ‪ )CAPS‬על פי המודל שלושה מאפיינים לאישיות‪:‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪Cognitive-‬‬ . למשל‪ .‬כולם יודעים שזה לא‬ ‫נחשב מוסרי להעתיק מעבודתו של חבר אך ישנם אנשים אשר "מבצעים הנחות" מוסריות לעצמם ונוקטים‬ ‫בהתנהגות כזו‪.‬‬ ‫מסגרת לחשיבה על תהליכי אישיות פנימיים‪ -‬מערכת תהליכים קוגניטיביים אפקטיביים)‪.‬לדוגמא מבצע פעולות מורכבות ביותר בקשרים בין חלקיו הפשוטים יחסית‪ .‬‬ ‫טבעם של המבנים הקוגניטיביים בתיאוריה‪:‬‬ ‫אלו הן ארבע תת‪ -‬מערכות מובחנות ומורכבות של חשיבה בתוך מבנה האישיות הכללי‪ .‬האם היא מנוסחת ברמה גבוהה וכו'‪ -‬כל זאת על פי סטנדרטים פנימיים שלו‪.‬שביעות רצון או מבוכה‪.‫ישנה השפעה גדולה יותר על התנהגות מאשר למטרות רחוקות ( להצליח לקבל ‪ 95‬במבחן) שבהן יש לנו נטייה‬ ‫"להתעצל"‪.4‬סטנדרטים להערכה‪:‬‬ ‫סטנדרט מנטלי הוא קריטריון לשיפוט ערכם של דברים ( חפצים‪ .‬‬ ‫מושג הסטנדרטים להערכה משמש את התיאוריה בחקר התנהגות מוסרית או סטייה ממוסר‪ .‬‬ ‫התיאוריה מתייחסת לדינמיקה של האישיות בשתי דרכים‪:‬‬ ‫הראשונה מערבת עקרונות תיאורטיים כלליים‪:‬‬ ‫ניתוח הסיבות להתנהגות‪ -‬דטרמיניזם הדדי‪.‬המוח‪ .‬אלה מערכות שהקשרים בהם מורכבים‬ ‫מאוד‪ .‬‬ ‫שלוש פעולות פסיכולוגיות שזכו לתשומת לב רבה הן‪:‬‬ ‫‪.‬מצבים)‪.‬לעיתים אנשים‬ ‫אינם משתמשים בסטנדרטים שכאלו להערכה של התנהגותם כמוסרית או לא.‬‬ ‫ציפיות וקביעת מטרות משפיעות אחת על השניה בתהליך הדדי‪.‬כאשר תלמיד כותב עבודה‪ .‬‬ ‫בשנים האחרונות מנסים להבין את מרכיבי האישיות והקשר בינהם‪ . למשל‪ .2‬הנעה‬ ‫‪ .‬‬ ‫סנטדרטים של העצמי הם קריטיים להנעה ולתפקוד.‬אולם מרגע שנרכשו הם משמשים‬ ‫כעין מדריך פנימי ממנו האדם בוחר על פי אלו עקרונות לחיות‪.(CAPS‬‬ ‫הדרך השניה היא על ידי ניתוח פעולות פסיכולוגיות בעלות חשיבות במחקר מדעי של האישיות‪.

‬‬ ‫‪ )3‬נובע מתוך ‪ .‬‬ ‫אם היינו לומדים מטעויותינו שלנו הרי שבשלב מוקדם מאוד אחרי קבלת רישיון נהיגה היינו מתים‪ .‬‬ ‫התיאוריה הסוציאל‪-‬קוגניטיבית מציע שאנשים לומדים ע"י צפייה בפעולותיהם של אחרים‪ .‬חיזוקים או עונשים קובעים האם ההתנהגות שנלמדה תבוצע או לא‪ .2‬ההתנהגות שלנו תשתנה בהתאם לסביבה בה אנו נמצאים‪.‬בניסוי הקלאסי של בנדורה ידידנו‬ ‫(ניסוי בובת הבובו) השאירו ילד בחדר עם בובת בובו לאחר שצפה בסרט אלים‪ .‬לפי בנדורה‪ .‬שליטה‬ ‫במעשים ובניסיון הריגשי של אדם‪.‬לדוגמא‪ :‬מחשבה על מטרותיו של אדם מסוים יכולה להשפיע על רגשותינו‬ ‫כלפיו‪.‬שישה ימים בשבוע‪ .‬חמש שעות ביום‪ .‬כמה מפתיע‪ .‬לפיכך‪ .‬‬ ‫מחקרים בנושא מלמדים אותנו כי קיים יחס ישר בין צפייה באלימות בטלווזיה בילדות לבין התנהגות אלימה‬ ‫בבגרות‪.‬הם צפו בילדים‬ ‫משתתפים בסנדאות ומטלות שונות במחנה וגילו‪ .‬החוקרים שהיו נלהבים מאוד להוכיח את התיאוריה שלהם ערכו מחקר מאוד מאוד מקיף‪ .‬הסרט היווה חיזוק‪ .‬ניתן לרכוש או ללמוד התנהגות ללא חיזוקים או‬ ‫עונשים‪ .‬הילד שהיה חסר ריכוז ומפריע בשיעור פתאום התגלה כמתעניין ורציני בסדנא וכיו"ב‪ .‬שמסתמן כמישהו שכדאי לזכור את השם שלו למבחן‪ .‬והרי לנו למידה מצפייה ‪ .Observational learning‬בנדורה הציע ב‪ 1986‬שאנו יוצרים ייצוג מנטלי‬ ‫בעקבות התנהגות בה צפינו‪ .‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬שיחה בנושא ספורט תפעיל מערכת ספציפית של רגשות וקוגניציה התואמים נושא זה‪.‬‬ ‫המאפיין השלישי הוא המייחד מודל זה מאחרים בכך שהוא מתייחס להתנהגות כמייצגת אישיות‪.‬אבל מכיוון‬ ‫שאנו לומדים גם מטעויותיהם של אחרים אנו יודעים שחשוב לנהוג בזהירות עוד לפני שאנו עושים תאונה‪.‬בקיצור‪ .‬עקרונות ומבנים‬ ‫אלה יסייעו לנו שתי פונקציות פסיכולוגיות‪ )1 :‬רכישת מיומנויות וידע חדשים בעזרת למידה מצפייה‪)2 .‬‬ ‫‪122‬‬ .‬האדם הנצפה נקרא‬ ‫"מודל"‪ .‬הנסיבות השפיעו על ביצוע‬ ‫המעשה האלים אך לא על רכישתו‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ .‬‬ ‫רכישה מול ביצועים‬ ‫חלק חשוב בתיאוריה הוא ההבדלה בין רכישה לבין ביצועים‪ .‬למידה שכזו היא מורכבת יותר מפעולת חיקוי מפני שאנו נדרשים גם לרמה כזו או‬ ‫אחרת של חיקוי וגם להתאמה לסיטואציות שונות יחד‪.‬הרכישה של המיומניות התבצעה כבר בעבר והסרט רק איפשר או‬ ‫אישר לילדים לפעול בדרכים אלימות אותן כבר הכירו‪ .‬לדפוסי‬ ‫ההתנהגות המיוחדים קראו החוקרים חותמות התנהגותיות‪ .‬‬ ‫‪ )2‬סביבה חברתית – אספקטים שונים של מצבים חברתיים מפעילים מרכיבים במערכת האישיותית‪.‬בנדורה‪ .‬האלימות שהילדים הפעילו לווא‬ ‫דווקא הייתה האלימות בה צפו בסרט‪ .‬הם צפו‬ ‫בקבוצת ילדים שהיו במחנה קיץ במשך שישה שבועות‪ .‬הציע שהביהוויוריזם אינו עולנה על כל‬ ‫סוגי הלמידה‪ .‬דייהנו‪ .‬‬ ‫איך באמת אנחנו לומדים? כפי שראינו עד עתה התיאוריה הפסיכולוגית היחידה שמתייחס באופן מעמיק למושג‬ ‫למידה היא התיאוריה הביהוויריסטית אשר טוענת שלמידה היא תהליך של ניסוי וטעייה ולמידה מעצבת‬ ‫התנהגות‪ .‬יש לפעמים שהלמידה שלנו אינה מתבססת על ניסיון קודם שלנו אלא על של אחרים‪.‬כבוד!‬ ‫נמשיך?‬ ‫למידה מצפייה‬ ‫עד כאן ה תייחסו לארבע מבנים אישיותיים מרכזיים בתיאוריה הסוציאל‪-‬קוגניטיבית והתייחסנו לשני עקרונות‬ ‫תיאורתיים בהם השתמשו בנדורה ומישל כדי להבין את טבע האישיות והגורמים להתנהגות‪ .‬המסר הסופי של החוקרים הוא‪ :‬אל לנו לחתום את‬ ‫ממוצע ההתנהגות של אדם! יש להתייחס להתנהגות השונה בסיטואציות השונות כדי לעמוד על אישיותו‪ .‫‪ )1‬קיים קשר בין קוגניציה ורגש‪ .‬כי ההתנהגות שלהם משתנה מסיטואציה אחת‬ ‫לשנייה‪ .

‬‬ ‫תהליך ה ‪ Self regulation‬מורכב מכלל המבנים הסוציאל קוגניטיביים שסקרנו עד כאן‪ .‬למידה זו אינה‬ ‫אוטומטית‪ .‬‬ ‫התמודדות – הערכה עצמית גבוהה מאפשרת התמודדות טובה יותר עם קשיים‪.‬או תפיסה רגשית כלפי‬ ‫אובייקט עקב צפייה‪ .‬‬ ‫יעילות‪ .‬או באופן מדויק יותר משיפוט‬ ‫היעילות שלנו וההערכה העצמית שלנו ועל פי אלה מעריכים מהם המאמצים שידרשו לנו כדי להשיג מטרה‪.‬תוצאות דומות‬ ‫הושגו גם בקרב בני אדם‪ .‬‬ ‫אנו קוראים להתנהגות במונעת ע"י מוטיבציה ישירה ‪ .‬תפיסת יעילות העצמי משפיע על‪:‬‬ ‫בחירות – המטרות שאנשים בוחרים לעצמם‪.‬‬ ‫אנשים שונים מציבים לעצמם מטרות שונות וסטנדרטים שונים להשגתן‪.‬מסתבר שתפיסות לגבי יעילות העצמי משפיעות גם על דרך התמודדות עם‬ ‫משברים‪.‬המחקר בתחום‬ ‫מתייחס רבות ליכולתנו להעריך – לצפות תוצאות או התקדמות במשימה מסוימת להתאים את פעולותינו למצב‬ ‫המשתנה‪ .‬זאת עקב הערכת העצמי‬ ‫והערכת יעילות הפעולות‪.‬אך למרות זאת‪ .‬יש‬ ‫הבדל גדול בין פנטזיה למוטיבציה‪.‬ותגובות להערכת העצמי‬ ‫הנחת יסוד בתחום היא כי אנו מונעים מהמטרות שלנו ומהמרחק שלנו מהן‪ .‬‬ ‫רגשות – הערכה עצמית גבוהה מביאה אנשים לגשת למשימות במצב רוח טוב יותר‪.‬הקריאה של‬ ‫הסיכום הזה מונעת מהמוטיבציה שלנו להצליח בבחינה (או להשכיל) ומנין המוטיבציה ללמוד את הקורס? או‬ ‫ללמוד בכלל? הרצונות והשאיפות שלנו מניעים אותנו לביצוע פעולות‪.Self regulation‬המונח מתייחס לכך שאנו בוחרים לנו‬ ‫באילו כיוונים לפעול ובאילו לא‪.‬‬ ‫הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מציעה לנו כי תהליכים מוטיבציוניים עומדים בבסיס הפעולות שלנו‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬יש מספר מודלים והם יכולים ללמוד מהוריהם‪.‬בניסוי‬ ‫(ויינברג‪ .‬‬ ‫חשוב לשים לב כי אנשים מונעים רק למטרות שנתפסות כתואמות את הערכת העצמי שלהם‪ .‬‬ ‫בניסויים הוצג כי קופים צעירים לומדים לפחד מנחשים מפני שהוריהם התנהגו בפחד לידם‪ .‬תהליך זה נקרא "‪ "vicarios conditioning‬והוא קיים אצל בני אדם כמו גם אצל חיות‪.‬‬ ‫מאמצים וביצועים – הערכה עצמית גבוהה מביאה להשקעה של יותר מאמצים וביצועים טובים יותר‪.‬‬ ‫ההשפעה של הערכת יעילות עצמית היא כל כך משמעותית שהיא עולה לעיתים על הבדלים ביכולת‪ .‬‬ ‫בניסוי משנת ‪ 83‬הציג בנדורה כי למטרות מוגדרות יש יכולות המשפיעות על מוטיבציה‪ .‬‬ ‫למרות זאת‪ .‬עפ"י בנדורה "רוב המוטיבציה האנושית מונעת באופן קוגניטיבי"‪.‬‬ ‫‪123‬‬ .‬אל לנו לחשוב שנגזר עלינו לחקות וללמוד מכל התנהגות שאנו רואים סביבנו‪ .‬לילדים‪ .‬עוד עלה כי ברגע שהתרחש תהליך של "‪ "vicarios conditioning‬התפיסה הרגשית‬ ‫נשארה יציבה מעבר לסיטואציות שונות ולזמן רב‪.‬אנו מסוגלים ללמוד גם רגשות‪ .‬למשל‪ :‬למרות שזה‬ ‫נחשק להיות כוכב קולנוע רק מעטים מעריכים עצמם כמתאימים לחיים אלה וממש מנסים להיות כוכבים‪ .‬גולד וג'קסון ‪ )1979‬שהיה כרוך בפעילות גופנית התחרו חלק מהנבדקים עם ספורטאים (הערכה עצמית‬ ‫נמוכה) וחלקם עם נכים (הערכה עצמית גבוהה) כמובן שאלה עם הערכה עצמית גבוהה הגיעו להישגים טובים‬ ‫מאלה עם הערכה עצמית נמוכה‪ .‬מטרות‪ .‫מסתבר שע"י צפייה אנו לומדים יותר מהתנהגות‪ .‬‬ ‫מוטיבציה ורגולציה של העצמי‬ ‫לאחר שראינו כיצד רוכשים ידע (בעיקר בצפייה) נבחן כעת כיצד מעורבת המוטיבציה בביצוע הפעולות שלמדנו‪.‬לדוגמא‪ .

‬בעלי‬ ‫יכולות‪ .‬‬ ‫למידת יכולות של דחיית סיפוקים‬ ‫המחקר בתחום החברתי‪-‬קוגניטיבי מלמד אותנו כי קיימים יסודות חברתיים לדחיית סיפוקים‪ .‬‬ ‫התבגרות והתפתחות מנקודת מבט חברתית‪-‬קוגניטיבית‪..‬ניסויים רבים‬ ‫הראו כי ילדים לומדים תוצאות של מעשים ובהתאם לכך בוררים את פעולותיהם‪ .‬‬ ‫לעיתים קשה לנו דווקא להפסיק פעולות שמזיקות לנו או לא מקובלות חברתית‪ .‬תזונה לקויה ונהיגה‬ ‫במהירות גבוהה למשל‪.‬חושבים קדימה ועוד‪.‬הילד נכנס לחדר עם מבוגר והמבוגר הסביר לו את כללי הניסוי‪ .‬קיימת חשיבות אדירה למודלים לחיקוי בנושא זה‪ .‬‬ ‫בניסוי אורך הדגים מישל כי חינוך בבית ספר יסודי משפיע כ‪ 10-‬מאוחר יותר בבגרות‪ .‬מה קרה למודל לחיקוי? מה הוא עשה?‬ ‫מה תוצאות מעשיו? כאשר ילד רואה ילד (מודל) שמשחק עם צעצוע אסור ולא נענש הוא נוטה לשחק בו גם הוא‪.‬מסתבר שיש‬ ‫משמעות גדולה מאד למה שיש בראשם של הילדים‪ .‬‬ ‫היחיד לומד ע"י התנסות בתוצאות חיצוניות ישירות איזו התנהגות ראויה לעונש ואיזו לפרס‪ .‬לאחר שאנו נוקטים פעולות אנו מעריכים את ביצועינו ועפ"י הערכה זו אנו בוחרים את פעולותינו‬ ‫הבאות‪.‬‬ ‫פרדיגמת דחיית הסיפוקים של מישל‬ ‫מישל התייחס לבסיס הקוגניטיבי של דחיית הסיפוקים‪ .‬מה אתה יכול לעשות אם אתה מעוניין לדחות את‬ ‫סיפוקך? מה האסטרטגיות המנטליות?‬ ‫מישל ערך ניסויים בילדים‪ .‬פרס קטן)‪ .‬‬ ‫התוצאות הראו שילדים מתקשים בהרבה לדחות סיפוקים כאשר הפרס מונח מול עיניהם‪ .‫עפ"י הגישה החברתית קוגניטיבית של המוטיבציה אנשים מפתחים מטרות וסטנדרטים המשמשים בסיס‬ ‫לפעילות שלהם‪ .‬החינוך משפיע מאד על יכולות‬ ‫הילד לדחות סיפוקים‪ .‬עישון‪ .‬משתנה זה הסתבר כקריטי‪.‬יכולת התמודדות טובה יותר‪ .‬‬ ‫שליטה עצמית ודחיית סיפוקים‬ ‫עד עכשיו הצגנו מה משפיעים על המוטיבציה של אנשים לעשות דברים‪ .‬מישל מעלה נקודה‬ ‫שההתנהגותיים לא חשבו עליה והיא ייצוג מנטלי של פרסים‪/‬חיזוקים‪ .‬כעת נתייחס ליכולת להפסיק דברים‪..‬הערכה עצמית גבוהה מביאה לבריאות טובה יותר ולקביעת מטרות‬ ‫גבוהות יותר‪.‬‬ ‫כמובן שההשלכות הטיפוליות ברורות‪ .‬‬ ‫אך אם הילד (מודל) נענש הצופה נוטה להתאפק‪.‬מסתבר שאנשים מסוגלים בכוח המחשבה‬ ‫לדחות סיפוקים במידה זו או אחרת‪.‬באמצעות‬ ‫"‪ "vicarios conditioning‬היחיד לומד לקשר רגשות מתאימים להתנסויות‪ .‬כשדעתם מוסחת הם מצליחים לדחות סיפוקים טוב יותר‪ .‬בניסוי המשך הוצג כי‬ ‫ניתן להסיח את דעתם של הילדים מהפרס כשהם רואים אותו אם אומרים להם לחשוב עליו כאובייקט אחר (ענן‬ ‫לדוגמא) או לשיר לעצמם שיר וכדומה‪ .‬תוצאות הניסוי מעלים שאלות לגבי הגישה ההתנהגותית‪ .‬משתנה נוסף היה‬ ‫האם הפרס נראה או לא נראה‪ :‬בתנאי אחד היה המרשמלו חשוף ובשני מכוסה‪ .‬תהליכי הלמידה האלה שמקורם‬ ‫‪124‬‬ .‬וכי ילדים שחונכו לדחות‬ ‫סיפוקים התפתחו לבוגרים סובלניים יותר בעלי כושר ביטוי טוב יותר‪ .‬בעוד רגע יצא המבוגר‬ ‫מהחדר אם הילד יחכה עד שהמבוגר יחזור הילד יקבל מלא מרשמלו (דחיית סיפוק ופרס גדול) אם הילד לא יכול‬ ‫להתאפק הוא יצלצל בפעמון והמבוגר יבוא ויביא לו מרשמלו אחד (לא דחינו סיפוק‪ .‬אולי אפילו משמעות גדולה יותר מהחשיבות של מה שנמצא‬ ‫בעולם האמיתי‪ .‬הרי תיאורטיקנים התנהגותיים יגידו‬ ‫כי הילד אמור להגיב לחיזוק וכמובן שפרס גדול יותר הוא חיזוק גדול יותר‪ .‬אם כך‪ .

‬‬ ‫פרסמו מאמרים בהם אספקטים של מושג העצמי הומחשו באופן בולט (לדוגמא‪ .‬או "סכמות"‪ .‬מושפעים ממחשבותינו על עצמנו‪ .‬אמונות לגבי העצמי הן בעלות חשיבות רבה לאישיות כיון‬ ‫שמגוון תופעות כגון רגשות‪ .‬אמונות וציפיות‪ .‬מחקר בנושא תפיסת‬ ‫העצמי היה יחסית מוזנח לאורך תקופות ארוכות מההיסטוריה של הפסיכולוגיה (הנושאים העיקריים היו‬ ‫התיאוריות הפסיכואנליטית והביהביוריסטית)‪ .‫בצפייה משמעותיים כל כך להתפתחות היחיד‪ .‬מישל ובנדורה טוענים שאין מסלול קבוע להתפתחות וכי היחיד בוחר למקד קשב לנושאים‬ ‫שחשובים לו ומעניינים אותו‪ .‬מבנים‬ ‫קוגניטיביים אלה מתפתחים כתוצאה מהתנסויות חברתיות ולכן נקראים חברתית‪-‬קוגניטיבית‪.‬ה"סצנה האינטלקטואלית" תפסה תאוצה בשנת ‪ .‬חלקית בעקבות השימוש במטאפורת המחשב בפסיכולוגיה קוגניטיבית‪.‬‬ ‫מרכיבים קוגניטיביים של האישיות‬ ‫אמונות על העצמי וסכמות לגבי העצמי‬ ‫בני אדם רוכשים אמונות לגבי העולם באופן מתמיד‪ .‬כפי שראינו‪ .‬במקרים רבים הלמידה הזו משפיעה שנים מאוחר יותר וגם כאשר‬ ‫אין חיזוקים חיצוניים הקשורים לה‪ .‬או שמא ניסיון מעשי הינו מרכיב הכרחי בשינוי‬ ‫תרפי?‬ ‫כפי שראינו בפרק ‪ .‬התיאוריות כוללות שלושה‬ ‫עקרונות מרכזיים‪:‬‬ ‫אישיות מבוטאת ע"י ארבעה מושגים‪ :‬יכולות וקישורים‪.‬סטנדרטים להערכה‪ .‬בפרק זה נסקור מחקר עכשווי העוסק בשלושת המרכיבים הללו‪.‬המערכת מתפתחת כתוצאה מאינטראקציות עם‬ ‫הסביבה‪.‬חשוב להדגיש כי התיאוריה החברתית קוגניטיבית מנוגדת לתיאוריה‬ ‫ההתפתחותית‪ .‬ב)מוטיבציה‪ .‬ג) השליטה בדחפים‪.‬ובעת המהפכה הקוגניטיבית בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נושא זה החל‬ ‫לקבל תשומת לב‪ .‬‬ ‫בצירוף מקרים מופלא‪ .‬המושג מערכת הוא קריטי מפני שחלקים ומבנים חברתיים‪-‬‬ ‫קוגניטיביים שונים מקושרים בינהם ומאורגנים כמערכת‪ .‬כאן אנו מתייחסת גם למערכת הרגולוציה של העצמי בדרך להשגת‬ ‫מטרות‪ .12‬שלושה מרכיבים של האישיות על פי התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית הינם אמונות‪ .‬עמ' ‪)455‬‬ ‫פרק ‪ -13‬התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‬ ‫‪‬‬ ‫איך המחקר בנושא מבני ידע‪ .‬‬ ‫* בעמוד האחרון של הפרק מופיע מפתח מושגים‪( .‬‬ ‫סיכום‬ ‫בפרק זה סקרנו את העקרונות הבסיסיים של הגישה החברתית‪-‬קוגניטיבית לאישיות‪ .‬מטרות‬ ‫וסטנדרטים של הערכה‪ .‬אשר עבדו בנפרד‪.‬‬ ‫האישיות מובנת כמערכת עיבוד קוגניטיבית‪-‬רגשית‪ .‬‬ ‫התיאוריה החברתית‪-‬קוגניטיבית מתייחסת למגוון תהליכי אישיות המשמעותיים בהתנהגות חברתית יומיומית‪:‬‬ ‫א) למידה מצםייה במודל‪ .‬מטרות‪ .‬מעשיר את ההבנה של האישיות ושל תפיסת העצמי?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד מטרות וסטנדרטים לביצוע משפיעים על המוטיבציה ועל חיי הרגש של בני אדם?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד ניתוח סוציו‪-‬קוגניטיבי של האישיות תורם לפיתוח פסיכותרפיות יעילות?‬ ‫‪‬‬ ‫האם פסיכותרפיה מבוססת על עיבוד קוגניטיבי בלבד‪ .‬מנגנון הלמידה הוא גמיש ושונה בין אדם לאדם‪.1977‬מספר חוקרים‪ .‬תיאורית ‪ self-efficacy‬של‬ ‫‪125‬‬ .‬מוטיבציות ועוד‪ .

‬אך אנו משתמשים‬ ‫בקלות באותו הידע כדי לעבד ולהבין שירים חדשים‪.‬ושאנשים יוצרים הכללה קוגניטיבית לגבי עצמם כפי שעושים‬ ‫לגבי כל דבר‪ .‬מבני ידע‬ ‫מוכללים אשר מנחים ומארגנים את עיבוד המידע בסיטואציות חדשות‪ .‬‬ ‫חשוב להבהיר שכל אינדיבידואל אינו בעל סכמה אחת בלבד לגבי ה"עצמי" שלו‪ .‬אם‬ ‫כך‪ .‬חשוב לציין‪ .‬‬ ‫סכמות לגבי העצמי ומתודת "זמן תגובה"‬ ‫‪ .‬אם כך‪ .‫‪ Bandora‬אשר תוארה בפרק ‪ .‬והיו מסוגלות יותר להיות מעורבות במערכת יחסים‬ ‫רומנטית‪ .‬אנשים המאמצים לעצמם סכימת "עצמי" בנוגע לתחום חברתי מסוים‪ .‬אנו לא יכולים לציין במילים את כל הידע במוסיקה שיש לנו‪ .‬היא הציעה שה"עצמי" הינו רעיון או‬ ‫קטגוריה בדיוק כמו כל רעיון או קטגוריה אחרים‪ .self-confirming biases‬‬ ‫סכמות לגבי ה"עצמי" לא קשורות רק בעיבוד מידע‪ .‬שברגע שפיתחנו דרכי חשיבה על עצמנו (סכימות)‪ .‬‬ ‫היו יותר פעילות מינית‪ .)1977( reaction time /response latency measures -‬‬ ‫במתודה זו‪ .)1994( Andersen & cyranowsky‬נמצא שנשים בעלות ציון גבוה בסולם המודד סכימה לגבי ה"עצמי" המיני‪.‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫‪ Markus‬זיהתה אנשים בעלי סכמות לגבי ה"עצמי" לראשונה בניסוי הבא‪ .‬סכמות מנחות ומארגנות את עיבוד המידע‪ .‬אנשים נוטים לחיות חיים‬ ‫מורכבים ולפתח מספר השקפות שונות על עצמם‪ -‬הסכמות השונות יבואו לידי ביטוי בסיטואציות שונות‪ .‬חוו יותר עוררות מינית וסיפוק מיני‪ .‬אלא גם בפעולה והתנהגות‪ .‬ושנית‪ .‬לבסוף‪ .‬בהשוואה לאלו בעלות ציון נמוך בסולם‪.‬‬ ‫‪ Markus‬זיהתה שרבות מהסכמות החשובות שלנו קשורות ב"עצמי"‪.‬אלא הן רשת מאורגנת של ידע אשר לרוב הינה כה מורכבת כך שבלתי אפשרי לאדם‬ ‫לציין את תוכנה‪ .‬לפיכך‪ .‬ראשית‪.‬חברתי ותרבותי שונה‪ -‬מפתחים סכמות שונות לגבי ה"עצמי"‪.‬למשל‪ .‬כי אנשים שונים‪ -‬בעלי‬ ‫ניסיון בין אישי‪ .‬רק אנשים בעלי דירוג גבוה או נמוך במיוחד ושחשבו שהתכונה חשובה לאישיות שלהם דורגו כבעלי סכמה‬ ‫של התכונה‪ .‬‬ ‫הנבדקים דירגו את עצמם גבוה או נמוך בסולם של עצמאות‪ .‬אמורים להיות מהירים‬ ‫יותר בתגובתם לשאלות הנוגעות לתחום זה‪.‬נעשה השימוש במתודת זמן תגובה‪ .)12‬מאמר אשר הוכח כבעל חשיבות אדירה לחקר האישיות ואשר נדון בו (בכיף!)‬ ‫כעת פורסם על ידי הפסיכולוגית )‪ Hazel Markus(1977‬אשר חקרה סכמות של העצמי‪.‬הרעיון הוא‪ .‬בה הנבדקים התבקשו לדרג האם רשימת שמות‬ ‫תואר (אשר ‪.‬רמזים‬ ‫‪126‬‬ .‬ישנה נטייה‬ ‫חזקה כי דרכים אלו יישמרו‪ .‬כמובן‪ .‬אשר מסייעות לנו בפירוש המידע‪ -‬לשיר‪ .‬החוקר בוחן לא רק את תוכן תגובת האדם (למשל "כן" או "לא")‪ .‬לזכור ולשפוט מידע אשר עקבי עם הסכמות שלנו‪ .‬לדוגמא‪ .‬כפי ששיערה‪ .‬במחקר שערכו החוקרים‬ ‫‪ .‬הם ציינו את המידה שבה תכונה זו חשובה‬ ‫להם‪ .‬אנשים מפתחים סכמות לגבי ה"עצמי" על בסיס אינטראקציות עם העולם החברתי‪ .‬נראה כי אנו מוטים לשים לב‪ .‬חלקן קשורות לעצמאות) מתארות אותם‪ .Markus‬מעבר לכך שסיפקה רעיונות תיאורטיים לגבי תפיסת ה"עצמי"‪ .‬‬ ‫מתודה זו רלוונטית לרעיון המרכזי המקושר עם המושג של סכימת ה"עצמי"‪ :‬הרעיון שלפיו סכמות מנחות עיבוד‬ ‫מידע‪ .‬אלא גם את זמן התגובה שלו‪.‬שאנו נוהגים לפתח סכמות לגבי תכונות אישיות שאנו סבורים כי הן בעלות חשיבות‬ ‫חברתית לחיינו‪ .‬המחשה יפה לכך קיימת‬ ‫כאשר אנו שומעים מוסיקה של תרבות שונה‪ .‬‬ ‫מחקרים כזה שערכה ‪ Markus‬ואחרים מראים‪ .‬גם יוצרות נטיות אישור עצמי ‪.‬סכמות‪ .‬הן הרבה‬ ‫יותר מאשר רשימת עובדות‪ .‬מעבר לתפקידן בעיבוד המידע‪ .‬מתודת מפתח אחת היא "זמן תגובה"‪.‬אשר כלל שני שלבים‪ .‬‬ ‫סכמות הינן מבני ידע אשר אנו משתמשים בהם על מנת להביא לסדר וארגון למה שאחרת ייראה כעירבוביה של‬ ‫גירויים‪ .‬אך‬ ‫למזלנו יש לנו סכמות מנטאליות של מבנה שיר‪ .‬נבדקים בעלי סכימה לגבי ה"עצמי"‬ ‫דירגו מהר יותר‪.‬סיפקה גם כלים מתודולוגיים לבחינת‬ ‫סכמות אלו‪ .‬שמיעת שיר ברדיו אמורה להישמע לנו כצירוף לא מאורגן וללא משמעות של כלים וקולות‪ .

‬מבלי להיות לגמרי נרקיסיסטיים‪ .‬לא רק שאנשים בעלי תפיסה עצמית חיובית מחויבים יותר לאנשים שמעריכים אותם‬ ‫באופן חיובי‪ .‬כמו פידבק מהסביבה‪.‬אנשים עלולים להציג עצמם‬ ‫בדרכים שיפיקו עדות כזו‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫מפרים את סכמות ה"עצמי" שלנו‪ .‬להיות חלק מה‪-‬‬ ‫‪ .‬אנשים מחפשים עולם יציב וצפוי )‪ .working self-concept‬כלומר‪ .‬אנו עושים הערכת יתר לתכונות‬ ‫החיוביות שלנו והערכת חסר לשליליות‪.‬הם מחפשים‬ ‫אינפורמציה ופידבק חברתי שיאשרו את הסכמה השלילית‪ .‬מדובר ב ”‪ . 1991‬נראה כי הם מונעים על ידי הנטייה לאימות עצמי‪.‬גם אם הוא לא אוהב זאת במיוחד‪ .‬ציון לא טוב במבחן‪-‬באשמת המרצה)‪ .‬‬ ‫מחקר עכשווי בנושא מציע כי אנשים מאמצים סכמות רבות לגבי ה"עצמי" שלהם והסכמות השונות קשורות‬ ‫אחת בשניה‪ .‬ברגע זה ממש‪ .‬קיימים גם הבדלים בין אינדיבידואליים ואנו עשויים להיות‬ ‫מוטים יותר להעצמה עצמית בהקשרים מסוימים ולאימות עצמי בהקשרים אחרים‪ .‬מה קורה כאשר הצורך הקוגניטיבי שלנו בעקביות או באימות‬ ‫עצמי מתנגש עם הצורך האפקטיבי שלנו להעצמה עצמית‪ .‬אנו‬ ‫מעדיפים פידבק שלילי‪ .‬לדוגמא‪ .‬גם אם אירועי החיים הללו חיוביים!‪ .‬נטיות אלו מוסברות על ידי הנטייה להעצמה עצמית‪ .‬מבוססים על ה"עצמי" פעמים רבות‪ .‬מהתת קבוצה של מושג העצמי אשר נמצאת בזיכרון עבודה בכל זמן נתון‪ .‬הסיבה לכך היא שלאנשים יש צורך ביציבות ויכולת ניבוי‪.‬אם כן‪ .‬עם הרבה אנשים (בדיוק כפי שאתם‪ .‬באופן כללי אנו מעדיפים פידבק חיובי אבל כאשר זה קשור לראייה שלילית את ה"עצמי"‪ .‬‬ ‫במקביל‪ .‬הוא יציג עצמו‬ ‫בדרכים שישמרו את ההתנהגות והמוניטין הביישניים‪ .‬‬ ‫‪127‬‬ .(Swann.‬אך מה שאינו מובן מאליו בגישתו של ‪ Swann‬זו‬ ‫ההצעה שאנשים מחפשים אישור עצמי גם כאשר הם בעלי סכמות שליליות לגבי ה"עצמי"‪ .‬מה שנקרא על פי ‪ :Swann‬ה‪ crossfire -‬הרגשני‪-‬‬ ‫קוגניטיבי‪ .‬‬ ‫אישור עצמי מצריך רמה של יכולת ניבוי ושליטה אשר אינה אפשרית כאשר אירועים‪ .‬אתה הרבה דברים‪ .‬אנשים‬ ‫נוטים לבסס ולשמר דימוי עצמי חיובי‪ .‬כמו כן‪ .‬‬ ‫מה קורה כאשר שני המניעים מתנגשים? כלומר‪ .‬המניע ‪ to solicit‬מאחרים מידע שמאשר צדדים של התפיסה העצמית שלהם‪ .‬ובכך "שמים לעצמם רגל"‪.‬גם לומדים למבחן באישיות וגם נמצאים על חוף‬ ‫מדהים בקאריביים)‪.‬תהליכים מוטיבציוניים‪ .‬‬ ‫מניעים ‪ self-based‬ועיבוד מידע מוטיבציוני‬ ‫סכמות לגבי ה"עצמי" לא רק מספקות מידע המשמש לחשיבה‪ .‬אם אדם הוא ביישן‪ .‬נהוג לחשוב כי אנשים מוטים לראות עצמם באור‬ ‫חיובי (למשל‪ .‬ישנן עדויות לכך‪ .‬העצמה עצמית‬ ‫חשובה יותר בתחילת מערכת יחסים אך כאשר מערכת היחסים הופכת ליותר אינטימיות דווקא חשוב יותר‬ ‫האימות העצמי‪.‬אלא גם מניעות בני אדם לעבד אינפורמציה בדרך‬ ‫מסוימת‪ .‬‬ ‫באופן כללי יותר‪ Swann .‬מציג עדות לתופעה לפיה אנשים נמשכים למערכות יחסים עם אנשים שרואים אותם‬ ‫כפי שהם רואים את עצמם‪ .‬אם‬ ‫כך‪ .‬אלא גם אנשים בעלי תפיסה עצמית שלילית מחויבים יותר לאנשים שמעריכים אותם באופן שלילי‪.‬שני מניעים הודגשו בספרות‬ ‫הקוגניציה החברתית והאישיות‪ :‬העצמה עצמית ואימות עצמי‪ .‬בהרבה‬ ‫מקומות‪ .‬כל זה נראה כמובן מאליו‪ .‬מושג העצמי הינו דינאמי‪.‬לפי השקפה זו‪ .‫שונים בסיטואציה עלולים לגרום לסכמות מסוימות לעבור לזיכרון העבודה ובכך‪ .‬שאירועי חיים לא מותאמים לתפיסת ה"עצמי" עלולים להוביל לחולי‬ ‫פיזי‪ .“family of selves‬אוסף של השקפות לגבי ה"עצמי" אשר יכולות להיות מובחנות‬ ‫ומגוונות אך עדיין חולקות דמיון משפחתי‪ -‬כפי שקורה בכל משפחה‪ .

‬תופעה זו‬ ‫מסייעת לנו להבין מדוע אנשים חווים קשיים בשליטה עצמית או בכוח רצון‪ :‬אנו מסוגלים ליישם את כוונותינו‬ ‫כאשר המצב המבוקש נחווה כרלוונטי‪ .‬בתורן‪ .‬אכן ביצעו את המטלה בצורה פחות טובה‪ .‬מטרות‬ ‫הינן ייצוגים מנטאליים של יעד פעולה או כיוון פעולה‪ .‬לפיהם‪ .‬סוג ראשון שאומר שתכונה או מאפיין נתפס כקבוע (תיאורית‬ ‫הקיום‪ )entity theory -‬וסוג שני‪ .‬כלומר‪ .‬בעבר‪.‬לזהויות אפשריות של ה"עצמי" יש השפעה‬ ‫מוטיבציונית רבה‪ .‬מחקר התחלתי אשר בחן רעיון זה (תפעול מטרת למידה מול מטרת ביצוע) ושערכו‬ ‫‪ .Elliott & Dweck‬הפיק שני סוגי תוצאות מעניינות מאוד‪ :‬אנשים בקבוצת "מטרת ביצוע" ושהיו בעלי הערכה‬ ‫נמוכה לגבי היכולת להם‪ .‬אנשים עם שתי המטרות השונות הללו יחוו את המטלה באופן שונה‪ .‬במילים‪ .‬ילדים בעלי תיאורית התוספת לגבי אינטליגנציה (חושבים שזו תכונה גמישה)‬ ‫‪128‬‬ .‬על פי‬ ‫‪ .‬התיאוריות המרומזות שמעניינות את ‪Dweck‬‬ ‫והקולגות שלה הן אלו ששואלות האם תכונות פסיכולוגיות הינן קבועות או דינאמיות‪.)incremental theory -‬לדוגמא‪ -‬נמצא‪ .‬ישנם שני‬ ‫סוגי אמונות על כיצד תכונה מסוימת נתפסת‪ .‬‬ ‫מחשבות שונות על מטרות שעליהם להשיג‪ .‬בניית שיטת התערבות כלשהיא להפחתת התופעה‪.‬תיאוריות מרומזות" הם תיאוריות בכך שכוללות עובדות פשוטות‪ .‬‬ ‫גורמים למטרות למידה מול מטרות ביצוע‪ :‬תיאוריות מרומזות )‪(implicit‬‬ ‫לאור תוצאות מעניינות אלו‪ .‬ולהפך‪ .‬לא נהיה מסוגלים כאשר המצב‬ ‫נחווה כ"עצמי" לא אפשרי‪.Dweck‬מדובר בתופעת "חרדת בחינות" ובכך היא למעשה חושפת דפוס חשיבה שמהווה בסיס סיבתי לרגשות‬ ‫והפעולות שמאפיינות תופעה זו ומאפשרת‪ .‬מה שהיו רוצים להיות וממה שהם מפחדים להיות‪ .‬יש לך‬ ‫"מטרת ביצוע"‪ .‬מצד שני‪ .possible selves -‬המייצגות את מה שאנשים חושבים שייהפכו‬ ‫להיות‪ .‬יובילו לדפוסים שונים חשיבה‪ .‬‬ ‫‪ Dweck‬והקולגות שלה בחנו את השפעת התיאוריות על אוריינטציית המטרה בקרב ילדים‪ .‬‬ ‫נעשו הבחנות שונות ורבות בין סוגי מטרות‪ .‬המובילה אותנו להיות דברים מסוימים ומונעת מאיתנו להיות דברים אחרים‪ .‬‬ ‫מטרות למידה מול מטרות ביצוע‬ ‫אלמנטים נוספים באישיות שחשובים לגישת הקוגניציה החברתית הם מטרות‪ .‬עולה השאלה‪" :‬מדוע אנשים מסוימים מאמצים מטרות למידה ואילו אחרים‬ ‫מאמצים מטרות ביצוע?" גורם עיקרי בו התחשבו ‪ Dweck‬והקולגות שלה הוא‪ .‬יותר מתח וחרדה בעת הביצוע‪ .‬רגש והתנהגות‪ .‬ושתיאוריות שונות אלו תורמות‬ ‫לאוריינטציות המטרה השונות‪" .‬אם חשובה לך הלמידה מן‬ ‫המטלה‪ .‬אשר‪ .‬כי ילדים בעלי תיאורית הקיום לגבי אינטליגנציה‬ ‫(חושבים שזו תכונה קבועה) נוהגים להשתמש במטרת ביצוע‪ :‬זה רק טבעי לפרש פעילות כמבחן לאינטליגנציה‬ ‫ולכן הביצוע הוא שחשוב‪ .‬כולל יכולות אנושיות‪ .‬בכל‬ ‫פעילות שהיא‪ .‬כפי שראינו בפרק הקודם‪ .‬אך הבחנה אחת שנעשתה על ידי ‪ Carol Dweck‬מבחינה בין‬ ‫"מטרות למידה" ו"מטרות ביצוע"‪ .‬אם חשוב לך שייראו כמה שאתה חכם ותורם במסגרת הקבוצתית‪ .‬אם כך‪ .‫דוגמא נוספת לכך שסכמות לגבי ה"עצמי" יכולות להיות בעלות מאפיינים מוטיבציוניים נמצאת בהשקפתה של‬ ‫‪ :Markus‬זהויות אפשריות של ה"עצמי"‪ .‬לדוגמא‪ :‬אתה עושה מטלה במסגרת קבוצתית‪ .‬כאשר ביקשו מהאנשים "לחשוב בקול‬ ‫רם" התברר שאותה קבוצה הביעה יותר מחשבות ורגשות שליליים‪ .‬במיוחד אם הם בעלי‬ ‫ספקות לגבי יכולותיהם‪ .‬אנשים יכולים לאמץ סוגים שונים של מטרות‪ .‬והם מרכזיים למוטיבציה האנושית על פי גישה זו‪ .‬אולי‪ .‬שייתכן ויש לאנשים שונים‬ ‫תיאוריות מרומזות שונות לגבי תכונות אנושיות‪ .‬כ"עצמי" אפשרי מובטח‪ .‬ומרומזות‬ ‫בכך שאנו לא יכולים לומר את הרעיון באופן ברור‪ .‬שאומר שתכונה או מאפיין נתפס כגמיש וניתנת לשינוי (תיאורית‬ ‫התוספת‪/‬העלייה ‪ .‬יש לך "מטרת למידה"‪ .‬אנשים שונים יחשבו דברים שונים על הפעילות‪.‬שנית‪ .

)1996 .‬‬ ‫כפי שראינו בעבודתה של ‪ .‬‬ ‫באופן אידיאלי‪ .‬כי לאנשים שונים יש סטנדרטים‬ ‫‪129‬‬ .‬אי התאמה בין עצמי ממשי ואידיאלי גורם לעצב או ייאוש‪.‬הם "מדריכים" את ביצוע האדם לקראת‬ ‫ההישג‪ .‬‬ ‫בשלב זה יש לציין שתי נקודות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Grant & Dweck‬השתמשו במושגים הרחבים יותר "מטרות שיפוט" ו"מטרות התפתחות" (אנלוגיות‬ ‫למטרות ביצוע ומטרות למידה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬צריך (‪ -)ought‬כלומר את ה"עצמי החייב"‪ .‬אנשים חווים‬ ‫רגשות שליליים כאשר מזהים אי התאמה בין איך שדברים באמת קורים בחייהם )‪ (actual self‬ובין אחד‬ ‫מ"מדריכי העצמי" שלהם‪ .‬המרכזי לתפקוד האישיות‪ .‬סטנדרטים קשורים במידה מסוימת‬ ‫למטרות‪ .‬סוגי סטנדרטים שונים הופכים‬ ‫אנשים לפגיעים יותר לסוגים שונים של חוויות אמוציונליות‪ .‬‬ ‫סטנדרטים של ה"עצמי" ואי התאמה של ה"עצמי"‬ ‫‪ .‬על‬ ‫פי קריטריונים שקיימים בך‪ .Higgins‬חלקם מייצגים סטנדרטים של הישגיות שאנשים‪.‬הוא סטנדרטים להערכה‪ .‬סטנדרטים הכוללים מצפוניות ויכולת תכנון לעתיד ייצגו את הסטנדרטיים של ה‪-‬‬ ‫חייב‪ .‬‬ ‫תעלה את רמת האינטליגנציה‪.‬‬ ‫אי התאמה בין עצמי ממשי וחייב גורם לחרדה או לסערת רוחות‪ .‬למשל‪ .‬אתה יכול להעריך פעולתו של אדם‪ .approach and avoidance‬יש אנשים מכוונים כלפי השגת תוצאה חיובית (התקרבות) ויש כאלו‬ ‫מכוונים להימנעות מפני תוצאה שלילית‪.‬שוב‪ .‬אלא באמונה הסובייקטיבית של האדם ביכולת הזו‪.‬ישנם סוגים שונים של סטנדרטים לביצוע אשר להם השלכות שונות על תפקוד‬ ‫האישיות‪.‬סטנדרטים הם קריטריון שאנו משתמשים‬ ‫בו בשביל להעריך תוצאות בהווה‪ .‬למשל‪ .‬אתה מרגיש אחריות להיות‬ ‫יותר מצפוני ומתכנן לעתיד‪ .‬יש שני שלבים להסקה זו‪ :‬ראשית‪ .‬ישנם סוגים שונים של מדריכי העצמי לפי ‪ .(ought‬‬ ‫הניתוח של ‪ Higgins‬את הנושא של סטנדרטים מהווה בסיס לניתוח של רגשות‪ .‬בהתאמה)‪ .‫נוהגים להשתמש במטרת למידה‪ :‬אם רמת אינטליגנציה יכולה לעלות‪ .‬כמובן שיש להדגיש‪ .‬את העובדה שלא מדובר ביכולתה האובייקטיבית של‬ ‫תכונה (אם יש כזו) להשתנות‪ .‬למרות ונניח שאתה אוהב להתבטל‪ .‬פעולותיו של אדם‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההבחנה של ‪ Dweck‬בין שני סוגי מטרות אינה היחידה‪ .‬‬ ‫סטנדרטים להערכה‬ ‫מכניזם סוציו‪-‬קוגניטיבי נוסף‪ .‬מייצגות יעדים שאנו מקווים להשיג בעתיד‪ .1989 .‬חשוב לציין‪ .‬או אירועים אחרים בעולם‪ .‬סטנדרטים‬ ‫אישיים‪ .‬שנית‪ .‬כאמור‪ .‬אי התאמות בין סוגים‬ ‫שונים של "מדריכי העצמי" מעוררים רגשות שונים‪ .Dweck‬חשוב לעשות הבחנה איכותית בין סוגי מטרות (ביצוע מול למידה) והמקרה‬ ‫זהה עבור סטנדרטים לביצוע‪ .‬האי התאמה של ה"עצמי" היא מרכזית לחווית רגשות‪ .self guides -‬כלומר‪ .‬לדוגמא‪ .‬אם אתה ביישן ורוצה להיות יותר חברותי‪ .‬הבחנה עיקרית שזוהתה על ידי ‪ Higgins‬היא ההבחנה בין‬ ‫סטנדרטים של ה"ממשי" )‪ (actual‬וסטנדרטים של ה"חייב" )‪.‬כלומר‪ .‬כדי לתפוס את העובדה שכל מגוון התכונות יכולות להיתפס‬ ‫כקבועות או גמישות‪ .‬ייצוגים מנטאליים של סוגי ביצוע שאדם רוצה להשיג בעתיד‪ .‬קריטריון להערכה‬ ‫של כמה טוב הוא אדם‪ .‬גם אם אין לך מטרה להפוך לזמר‪.‬למשל‪ .‬היו רוצים להשיג‪ .‬מטרות‪ .‬אז עדיף שמטרתי תהיה למידה שלמעשה‪.‬ייתכן ויהיו לך סטנדרטים המייצגים‬ ‫מחויבויות או תפקידים שעליך לעשות‪ .‬למשל‪ .‬נהוג להבחין גם התקרבות והימנעות‪-‬‬ ‫‪ .‬את יכולת השירה שלו‪ .‬סטנדרטים המייצגים‬ ‫התנהגות חברותית יפעלו אצלך כ"מדריך עצמי אידיאלי"‪ .1987( Higgins‬חקר את הנושא שהוא קורא לו "מדריכי העצמי"‪ .

‬הוא מתאר זאת כ"גישת העקרונות הכלליים" להבנת האישיות והשפעות‬ ‫הסיטואציה‪ .(priming‬שהרי סטנדרטים של "אידיאל" ו"חייב" הינם‬ ‫אלמנטים של ידע‪ .‬‬ ‫הסברים סיבתיים וייחוסים‬ ‫בחלק זה נבין כיצד אנשים מארגנים מידע על גורמים סיבתיים לאירועים‪ .‬כלומר‪ . Bond.‬ידע האדם‪ -‬כולל הסטנדרטים שלו‪ -‬מסביר את ההמשכיות והיציבות ברגש ובהתנהגות‪ .‬חוקרים קליניים החלו‬ ‫לפתח טכניקות ריפוי המבוססות על הפחתת אי ההתאמה‪.‬גישתו‬ ‫של ‪ Higgins‬מפיקה עקרונות כלליים‪ .‬‬ ‫תוצאות של ייחוסים סיבתיים‬ ‫השלכות יישומיות של הבדלה בין ייחוסים של ביצוע‪ .‬‬ ‫חולקו לשתי קבוצות‪ .‫שונים ולכן ייתכן ויפרשו את אותו אירוע בדרכים שונות‪ .‬מניפולציה ניסויית של קוגניציה הובילה לשינוי ברגש‪.‬אך‬ ‫מכניזמים של ידע גם מסבירים השפעות של הסיטואציה‪ .‬‬ ‫מחקרים רבים מאוחרים יותר סיפקו עדויות עקביות עם רעיון זה‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬כפי שראינו בעבר‪ .‬ואלמנטים של ידע ניתן להטרים‪ .‬‬ ‫אתם בודאי לא משוכנעים מתוצאות אלו‪ .‬‬ ‫גישת "עקרונות כלליים" לאישיות‬ ‫לתיאוריה של ‪ Higgins‬יש יתרון קל‪ .‬הסקות לגורמים סיבתיים לאירועים‬ ‫נקראים ייחוסים‪ :attributions -‬אנו מייחסים גורם סיבתי אשר אחראי לאירוע נצפה‪ Weiner .‬לאלו בקבוצת הניסוי ניתנה אינפורמציה המציעה שהגורם הסיבתי לביצועים הירודים אינו‬ ‫‪131‬‬ .‬הציע שישנם‬ ‫שלושה מימדים רלוונטיים להסבר סיבתי‪ .‬מאמץ ומזל‪:‬‬ ‫גורם סיבתי‬ ‫פנימי‬ ‫חיצוני‬ ‫יציב‬ ‫יכולת‬ ‫קושי המשימה‬ ‫משתנה‬ ‫מאמץ‬ ‫מזל‬ ‫המימד השלישי‪ :‬האם אירועים הם נשלטים או יכולים להיות מושפעים ממאמץ נוסף?‬ ‫בכל מקרה מה שחשוב הם האמונה הסובייקטיבית והשיוך הסיבתי של האדם‪ .‬קושי המשימה‪ .‬הצליחו‬ ‫לאשש רעיונות אלו במחקר מתאמי שערכו‪. 1985‬הסטודנטים‪ .‬הרעיון הוא שלפי גישה זו סט כללים אחד יכול‬ ‫להסביר את השפעות האישיות והסיטואציה על רגש והתנהגות‪.‬המימד הראשון‪ :‬האם הגורם הסיבתי נתפס כמגיעות מבפנים‬ ‫)‪ (internal‬או מבחוץ )‪ -?(external‬מימד זה נקרא גם "אתר הסיבתיות"‪ .‬אדם אחד יכול לראות את המראה‬ ‫החיצוני שלו כנשלט וניתן לשינוי והשני לא‪.‬לאחר שזו נמצאה כמפחיתה את יעילות תפקוד המערכת החיסונית שלנו‪ .‬לאי התאמה של ה"עצמי" יש השלכות‬ ‫בריאותיות‪ .locus of causality . Klein & Strauman .)1986( Higgins.‬הנוגע להסבר של המשכיות בהתנהגות כנגד שינויים בהתנהגות מסיטואציה‬ ‫אחת לאחרת‪ .‬‬ ‫כמובן הצליח לעשות זאת על ידי מניפולציית הטרמה )‪ .‬מודגמים כאן במחקר שנערך על סטודנטים בשנה ראשונה‬ ‫)‪ .‬פסיכולוגים של האישיות מתייחסים להמשכיות בהתנהגות כאינדיקציה‬ ‫לאישיות האדם ואילו שינויים מוסברים במונחים של כוח הסיטואציה להשפיע על ההתנהגות‪ .(Wilson & Linville.‬בעלי ציונים נמוכים ואינדיקציה לכך שהיו להם דאגות בנושא‪.‬המימד השני‪:‬‬ ‫האם הגורם הסיבתי הוא יציב וניתן לתיקון או שמא הוא לא יציב או משתנה? ההשלכות של הייחוסים‬ ‫הסיבתיים הנובעות משילוב שני המימדים הראשונים נצפים בטבלה הבאה בה ניתן לראות כי אנו מייחסים‬ ‫הצלחה או כישלון ליכולת‪ .‬סיטואציות שונות מפעילות אספקטים שונים של ידע‬ ‫וכך‪ .‬שהרי ידוע שמחקר ניסויי יספק עדות משכנעת הרבה יותר‪Higgins .‬גורמות לרגשות שונים ולדפוסים מוטיבציוניים שונים‪ .

‬בשלב השני‪.‬תוביל לשיפור בביצוע הממשי‪ .‬יש גישות שונות‪ .‬יש עניין במה‬ ‫אנשים חושבים ואומרים לעצמם‪.‬אם בכלל‪ .‬מכביד ומוגזם למשאבים שלו וכמסכן את ה ‪ well-being‬שלו‪ .‬לקוגניציות‬ ‫בעייתיות‪ .‬‬ ‫ישנן דרכים שונות להתמודדות עם כל סיטואציה‪ .‬הבחנה מרכזית בתחום מבחינה בין "התמודדות ממוקדת‬ ‫בעיה"‪ .‬‬ ‫יישומים קליניים‬ ‫יישומים קליניים של התיאוריה הקוגניטיבית הם בעלי חשיבות עצומה ב‪ 25-‬שנים האחרונות ובמקומות רבים‬ ‫תיאוריה זו היא הדומיננטית מכל האוריינטציות התיאורטיות‪ .‬ולאירועים בעולם‪ .1‬קוגניציות (ייחוסים‪ .‬דיכאון הוא‬ ‫תוצאה של ייחוס פנימי‪ .‬‬ ‫‪ .‬מתח נראה כמתרחש כאשר האדם רואה את המצב‬ ‫כתובעני‪ .‬בגישה הקוגניטיבית למתח והתמודדות‪ .‬האדם מעריך האם קיים משהו בסיכון‪ .5‬תרפיה קוגניטיבית כוללת מאמץ ושיתוף פעולה בין המטפל והמטופל‪ .‬הגישה‬ ‫הטיפולית נוטה להיות אקטיבית‪ .2‬הקוגניציות נוטות להיות ספציפיות לסיטואציה או לפחות לקטגוריה של סיטואציה‪. Lazarus‬וקולגות ‪ .‬לחפש תמיכה אצל חברים‪ .‬‬ ‫האדם מעריך מה‪ .‬פתולוגיות שונות הם תוצאה של קוגניציות שונות או דרכים שונות לעיבוד‬ ‫מידע‪.‬לסיכום‪ .‬המחקר מציע את המסקנות הבאות‪:‬‬ ‫‪131‬‬ .‬למשל‪ .‬יציב‪ .‬‬ ‫‪ .‬כדי לקבוע אילו קוגניציות‪-‬‬ ‫מעוותות‪ .‬למנוע אותו‪ .‬‬ ‫‪ .3‬נראה כי פסיכופתולוגיה מתעוררת מקוגניציות מעוותות‪ .6‬בניגוד לגישות אחרות‪ .‬לכן‪ .‬מוטיבציות והתנהגויות שלנו‪.‬כך מתקיים מעגל המשמר את הפתולוגיה‪.emotion-focused coping -‬בה האינדיבידואל שואף לשפר את מצבו הרגשי‬ ‫הפנימי על ידי‪ .Lazarus‬שעבודתו בתחום מתח והתמודדות מאוד משפיעה‪ .‬האם יש איום או סכנה‪ .‬לא אדפטיביות הנוגעות ל"עצמי"‪.‬‬ ‫לאחר‪ .‬בו פיתחו‬ ‫שאלון להערכת התמודדות‪ -‬סולם דרכי ההתמודדות או ‪ .‬שני שלבים של הערכה קוגניטיבית‬ ‫מעורבים בתהליך‪ :‬בשלב הראשון‪ .‬במקום‪ .‬מובנית וממוקדת בהווה‪.‬החוקרים‬ ‫שיערו כי הייחוס לציונים הנמוכים כגורם סיבתי לא יציב תפחית את רמת החרדה‪ .‬מחקר שנעשה על ידי ‪ Folkman.‬ייחוסים גורמים לרבים מהרגשות‪ .‬מציע שמתח פסיכולוגי תלוי בקוגניציות הקשורות‬ ‫באדם ובסביבה‪ .‬‬ ‫ובין "התמודדות ממוקדת רגש"‪ .‬או לשפר את הסיכוי לטובה‪.‬‬ ‫‪ .‬על מוטיבציה‪ .‬אמונות‪ .‬לא מסתגלות‪ -‬יוצרות את הקושי ואז להחליפן עם קוגניציות מציאותיות ומסתגלות‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .problem-focused coping -‬המתייחסת לניסיון להתמודד על ידי שינוי מאפיינים של המצב המלחיץ‪.‬הצלחה של גבר וכשלון של אישה מיוחסים רבות ליכולת‪ .‬בשלב השני האדם מעריך את המשאבים שלו להתמודדות עם האיום הפוטנציאלי שהוערך בשלב הראשון‪.The Ways of Coping Scale‬בחן את ההשלכות‬ ‫הבריאותיות של אסטרטגיות התמודדות שונות‪ .‬לרוב "תפורות" עבור בעיות מסוימות‪ .‬אפשר לעשות כדי להתגבר על הנזק‪ .‬התוצאות תאמו להשערות‪.‬ובהמשך‪ .‬כאשר מתרחש ההיפך הייחוס הוא‬ ‫למזל‪ .‬הגישה הקוגניטיבית לא רואה את הלא מודע כחשוב‪.‬תגביר ציפיות לגבי ציונים‬ ‫עתידיים‪ .4‬קוגניציות לא מסתגלות גורמות להרגשות והתנהגות בעייתיים‪ .‬‬ ‫‪ .‬למשל‪ .‫יציב (סטטיסטיקות שהראו כי הציונים אכן עולים בשנים מתקדמות‪ .‬בתורם‪ .‬בהקשר של חוסר אונים נלמד‪ .‬וגלובלי‪ .‬לסטודנטים בקבוצת הביקורת לא‬ ‫ניתנה שום אינפורמציה הקשורה לשיפור בציונים או המציעה כי הגורם הסיבתי יציב או אינו יציב‪ .‬‬ ‫אנשים מבצעים ייחוסים בעלי השלכות‪ .‬אשר חולקות מספר הנחות משותפות‪:‬‬ ‫‪ .‬ייחוסים סיבתיים הם גם אספקטים חשובים‬ ‫לסטריאוטיפים‪ .‬אין תיאוריה או טכניקה אחת של טיפול‬ ‫קוגניטיבי‪ .‬למשל)‪ .‬לא נכונות‪ .‬הבדלים בייחוסים סיבתיים הם בעלי השלכות גם לרגשות‪ .‬אשר מובילים‪ .‬ציפיות ועוד) הן קריטיות בקביעת רגשות והתנהגות‪ .‬‬ ‫מתח והתמודדות‬ ‫‪ .

stress inoculation training -‬כולל לימוד הקליינט את הטבע‬ ‫הקוגניטיבי של מתח‪ .‬הוראות להליך ההתמודדות עם המתח ושינוי הקוגניציות הפגומות‪ .‬צעד אחד בכל פעם" ועוד)‪ .palnful problem solving -‬ערכתי תוכנית פעולה ואני אדבוק‬ ‫בה") היא צורת התמודדות יותר אדפטיבית מאשר בריחת הימנעות ("ניסיתי להפחית את המתח על ידי‬ ‫אכילה או שימוש בסמים") או התמודדות על ידי עימות‪"( confrontative coping -‬אני אביע כעס כלפי‬ ‫אלו שגרמו לי לבעיה")‪.‬ישנן קוגניציות לא מסתגלות רבות היוצרות הרגשות וסיטואציות‬ ‫בעייתיות‪ .‬‬ ‫הליך "אימון חיסון מתח" הינו אקטיבי‪ .‬‬ ‫‪ .‬ונעשה בו שימוש בתחומים רבים‪ .‬למרות‬ ‫שמספר דרכים נראות כמושפעות מגורמים אישיותיים‪ .‫‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫‪132‬‬ .‬הערכת נתוני בעד ונגד בבעיה ועוד) ושימוש‬ ‫בהצהרות לגבי ה"עצמי" להתמודדות ("אני יכול לעשות את זה"‪" .‬כך המצב הבריאותי פחות טוב והסיכוי‬ ‫לסימפטומים פסיכולוגיים גדל‪ .‬הליך אחד פותח על ידי ‪Don Meichenbaum‬‬ ‫אשר מציע כי יש להסתכל על מתח במונחים קוגניטיביים‪ .‬מטפלים דורשים היום הליכים פרקטיים להורדת המתח‪ .‬בהליך ההתמודדות‪ .‬ולבסוף‪.‬לבסוף‪ .‬ממקומות עבודה‬ ‫בהם לימדו עובדים להתמודד עם הלחץ‪ .‬כמו כן לומדים אסטרטגיות פתרון בעיות (איך להגדיר בעיה‪ .‬הנקרא "אימון חיסון מתח"‪ .‬‬ ‫פתולוגיה ושינוי‬ ‫ההשקפה הקוגניטיבית לעיבוד מידע טוענת שפסיכופתולוגיה נובעת מקוגניציות לא מסתגלות ולא מציאותיות‪.‬פתירת בעיות "מתוכננת"‪"( .1‬יש עדות ליציבות וגם לשינוי של הדרכים בהם אנשים מתמודדים עם סיטואציות מלחיצות‪ .‬כאשר אנו לא מסוגלים‬ ‫לעשות משהו בקשר לרגשות או למצב שלנו‪ .‬‬ ‫אימון היישום של ההליך בסיטואציות ממשיות‪ .‬לאנשים במתח יש לעיתים קרובות מחשבות מתערבות‬ ‫ו"מביסות" את העצמי‪ .‬חשוב לציין‪ .‬‬ ‫ההליך‪ .‬ממוקד‪ .‬אירועים בחייהם נתפסים בדרכים עקביות עם ההטיות השליליות שלהם‪ .‬חייבים להרגיש משהו מסוים‪ .3‬באופן כללי‪ .‬ככל שתחושת השליטה גדלה הבריאות הפיסית‬ ‫והפסיכולוגית טובה יותר‪.‬לכן‪ .‬ההליך של ‪Don‬‬ ‫‪ Meichenbaum‬נבנה כדי לעזור לאנשים להתמודד טוב יותר עם המתח‪.‬באמצעות‬ ‫חזרה מדומה ואימון בסיטואציות של העולם האמיתי‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬מובנה וקצר‪ .‬כוללת מאמצים לשנות את העיוות הקוגניטיבי לקוגניציה מציאותית ומסתגלת‪.‬הגורמים לקשיים פסיכופתולוגים הם אמונות או טענות לא הגיוניות שקיימות כי אנו‬ ‫חייבים לעשות משהו‪ .‬חייבים להיות סוג מסוים של אדם‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬ככל שגדלים רמת הלחץ המדווח והמאמץ להתמודד‪ .RET‬לפי התיאוריה שלו‪ .‬הקליינט‬ ‫לומד שיטות הרגעות וגם אסטרטגיות קוגניטיביות כמו למשל איך לבנות מחדש בעיה כך שתראה יותר ניתנת‬ ‫לשליטה‪ .‬קליינטים לומדים להרגיש בנוח עם ההליכים ולהפיק מהם‬ ‫את המיטב‪.‬השימוש ברבות מן הדרכים נראה כמושפע מתוכן‬ ‫הסיטואציה‪.‬אם כן‪ .‬יש ללמדו להיות מודע להן ולהשפעותיהן השליליות‪ .‬‬ ‫התרפיה‪ .2‬באופן כללי‪ .‬או‬ ‫‪ .‬‬ ‫התרפיה הרציונלית‪-‬רגשית של ‪Ellis‬‬ ‫‪ Ellis‬פיתח שיטה טיפולית של שינוי אישיות הידועה כתרפיה הרציונלית‪-‬רגשית‪ rational-emotive therapy .‬שייתכן והאדם אינו מודע למחשבות השליליות‬ ‫האוטומטיות שיש לו‪ .‬‬ ‫‪ .‬לאחר מכן‪ .‬דרך אתלטים במתח לפני תחרות ועד נפגעות אונס להתמודדות עם‬ ‫הטראומה‪.

‬הנחות לא מתפקדות‪ .‬‬ ‫הדיכאוניים מתמקדים יותר בעצמם‪ .‬מה שפחות ברור מתוך המחקר‪ .‬כאשר אני מפסיד‪ -‬זה בגללי"‪.‬הטיפול מתמקד בקוגניציות מטרה מסוימות אשר נחשבות כתורמות לדיכאון‪ .‬מה שמוביל לראיית ה"עצמי" כלוזר‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫שאלה נוספת הקשורה לתחום היא‪ -‬מה קורה לקוגניציות המעוותות כאשר הדיכאון עובר? הסיבה ששאלה זו‬ ‫חשובה כל כך היא שפעמים רבות יש לדיכאון נטייה לחזור‪ .‬נעשה מאמץ לשנות את האמונות הלא הגיוניות הללו‪ .‬‬ ‫טיפול קוגניטיבי‬ ‫טיפול קוגניטיבי לדיכאון נועד לעזור למטופל להבין שפירוש אירועים כך מוביל לרגשות שליליים‪ .‫ אמונות לא הגיוניות‪" :‬אם קר דברים טובים‪ .‬‬ ‫לפיו‪ .‬קשיים פסיכולוגיים נובעים ממחשבות אוטומטיות‪ .‬זה האם קוגניציות מעוותות אלו הן‬ ‫הגורם לדיכאון או פשוט סימפטום של הדיכאון‪.‬‬‫באמצעות הגיון‪ .‬‬ ‫בנוסף לבחינה של אמונות ועוד‪ .‬לזהות כיצד הן גורמות לרגשות והתנהגות בעייתיים ועוד‪.‬הטיפול נע בין‬ ‫‪ 15‬ל ‪ 25‬מפגשים חד שבועיים‪ .‬הגזמה של קשיים‬ ‫יומיומיים לאסונות והכללה של דחייה אחת לאמונה ש"אף אחד לא אוהב אותי"‪.‬אם כך‪ .‬משימות התנהגותיות משמשות כדי לעזור למטופל לבחון הנחות וקוגניציות לא‬ ‫מסתגלות מסוימות‪ .‬‬‫ תשומת לב לא מסתגלת‪" :‬כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה כמה גרוע יהיה אם אכשל"‬‫ אסטרטגיות המביסות את העצמי‪" :‬אני אפיל את עצמי לפני שאחרים יעשו זאת"‪.‬במיקוד של‬ ‫"כאן ועכשיו" ועוד‪ .‬אך היא רלוונטית למגוון רחב של הפרעות פסיכולוגיות‪.‬משימת הטיפול היא להשפיע ולהביא לשינוי בסיסי בקוגניציות אלו‬ ‫וגם להפוך את האדם ליותר מודע לתנאים בהם הקוגניציות עלולות לבוא לידי ביטוי‪.‬למשל‪ .‬‬ ‫השלישייה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‬ ‫על פי ‪ .‬אז אני בטח חסר יכולת"‪.‬כפי‬ ‫שבדיכאון האמונות מקושרות בכישלון וערך עצמי‪ .‬והנחות שליליות לגבי ה"עצמי"‪.‬בעלי יותר מבנים שליליים נגישים של ה"עצמי" ויש להם נטיות כלפי‬ ‫פסימיזם‪ .‬את‬ ‫העולם כמתסכל ואת העתיד כעגום‪ .‬‬‫ עיוות זיכרון‪" :‬לעולם לא הצלחתי בכלום"‪.‬הן קשורות בסכנה‪.‬‬ ‫‪133‬‬ .‬‬‫ ייחוסים לא מסתגלים‪":‬כאשר אני מנצח‪-‬זה מזל‪ .‬הגורמות לקשיים‬ ‫רבים‪.‬הוא ישתבש"‪.‬טיעונים‪ .‬הרעיון הבסיסי הוא שכל קושי פסיכולוגי מקושר עם דפוס אמונות שונה‪ .‬בשונה‬ ‫מטיפול אנליטי‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫התרפיה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‬ ‫התרפיה של ‪ Beck‬מוכרת כרלוונטית לטיפול בדיכאון‪ .‬‬‫ השקפה עצמית שלילית‪" :‬אני תמיד נוטה לחשוב שאחרים טובים ממני"‪.Beck‬אדם בדיכאון מעריך באופן שגוי חוויות מן העבר וההווה‪ .‬עכשיו חייב לקרות דבר רע"‪.‬שכנוע והומור‪ .‬אנשים פגיעים לדיכאון עלולים להחזיק בגישה שלילית כלפי ה"עצמי" וזו תבוא לידי ביטוי‬ ‫בתנאים של פגיעה בהערכה העצמית‪ .‬‬‫ ציפיות אשר מתפקדות באופן שאינו נורמאלי‪" :‬אם משהו יכול להשתבש לי‪ .‬‬‫ סיבתיות מעוותת‪ :‬נכשלתי בניסיון הזה‪ .‬‬ ‫מחקר על קוגניציות מעוותות‬ ‫נעשים ניסיונות רבים לקבוע את תפקיד הקוגניציות המעוותות בדיכאון ובקשיים פסיכולוגיים אחרים‪ .‬באופן ספציפי‪ .‬אך מדוע שזה יקרה אם הקוגניציות המעוותות‬ ‫חולפות? הקוגניציות המעוותות אשר מביאות אדם להיות פגיע לדיכאון הן רדומות והופכות להיות בולטות תחת‬ ‫תנאים של מתח‪ .‬בחרדה‪ .‬הפרעות אישיות ועוד‪ .‬בטיפול הקוגניטיבי של ‪ Beck‬המטופל הוא אקטיבי באופן מודע בבניית הטיפול‪ .‬באופן‬ ‫כללי יש תמיכה לשלישייה הקוגניטיבית של ‪ Beck‬לדיכאון‪ .‬בייחוד כאשר זה קשור ל"עצמי"‪ .‬בהשוואה לאנשים לא דיכאוניים‪.‬הטיפול הקוגניטיבי של ‪ Beck‬הורחב בשביל לכלול טיפול בקשיים פסיכולוגיים אחרים כולל‬ ‫חרדה‪ .‬הגישה כוללת חוויות לימודיות ספציפיות אשר באות ללמד את המטופל להשגיח‬ ‫על המחשבות האוטומטיות השליליות‪ .‬אדם בדיכאון נוטה לעיבוד מידע מעוות‪ .

‬בעקבות כך יתנהגו על מנת להימנע מאותה סיטואציה‪.‬כמו כן נמצא כי אמונות גבוהות‬ ‫‪134‬‬ .‬הם מאשימים את עצמם ואת חוסר‬ ‫היכולת שלהם בתוצאה‪ .‬תגובות לא אדפטיביות יכולות להילמד‬ ‫כתוצאה של חוויות ישירות‪ .‬לדוגמא‪ .‬לפי התיאוריה‬ ‫הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬ישנן שתי דרכים עיקריות בהן אמונות כאלו משפיעות על הבריאות‪ :‬ראשית‪ .‬יתנהג בצורה עוינת‪ .‬על ידי כך‪ .‬סתירה בין סטנדרטים לבין ביצוע מובילה לרגשות‬ ‫שליליים אשר‪ .‬סתירה כזו תוביל למוטיבציה‬ ‫כאשר האדם מאמין שיש לו את היכולת להשלים את המשימה‪ .‬‬ ‫תפקיד היעילות העצמית הנתפסת בדיכאון‪ :‬מדובר ביעילות עצמית נתפסת בהקשר של תוצאות מתגמלות בניגוד‬ ‫לאיום פוטנציאלי כפי שיש בחרדה‪ .‬כאשר האמונה היא שהמשימה היא מעבר‬ ‫ליכולות האדם כיון שהמשימה עצמה אינה מציאותית מבחינת דרישותיה‪ .‬התוצאה היא דחייה על ידי החברה ואישור לא מודע לפחדים שלו כי קרבה מובילה‬ ‫לאכזבה ודחייה‪.‬אדם המפחד‬ ‫מקרבה‪ .‬בנוסף‪ .‬למשל‪ .‬כי שינויים‬ ‫באמונות היעילות העצמית הם בעלי חשיבות בקרש לתהליכי החלמה ממחלה‪ .-‬‬ ‫‪( efficacy‬המחשבה כי אדם אינו מסוגל לבצע את המטלה או להתמודד עם דרישות הסיטואציה)‪ .‬חלק מהבעיה עם דיכאוניים עלולה להיות עם‬ ‫הסטנדרטים הכל כך נוקשים שלהם‪ .‬התוצאות הן‬ ‫ברורות‪ :‬אמונות יעילות עצמית חזקות וחיוביות טובות לבריאות ולהפך‪ .‫פסיכופתולוגיה‪ :‬יצירת מודל‪ .dysfunctional expectancies -‬‬ ‫אנשים מתנים אירוע כואב עם סיטואציה מסוימת‪ .‬לא הולמים‪ Bandura .‬דיכאון מייצג את התגובה לחוסר יעילות נתפסת לזכות בתוצאה מתגמלת‬ ‫נחשקת‪ .‬החוסר יעילות הנתפסת בהתמודדות עם‬ ‫גורם זה‪ .‬כי ייתכן שלמידה מצפייה והתניה עקיפה אחראים לחלק גדול מהפחדים והפוביות האנושיות‪.‬לא מדובר באירוע המאיים שגורם לחרדה‪ .‬נמצא‪ .‬תפיסה עצמית ויעילות עצמית נתפסת‬ ‫התנהגות לא אדפטיבית היא תוצאה של למידה לא פונקציונאלית‪ .‬תורמים לקיום ושימור הסתירה‪.‬חרדה ודיכאון‬ ‫תפקיד היעילות עצמית נתפסת בחרדה‪ :‬אנשים עם יעילות עצמית נתפסת נמוכה בהקשר של איום פוטנציאלי‬ ‫חווים חרדה גבוהה‪ .‬לעיתים קרובות‪ .‬‬ ‫תהליכים קוגניטיביים גם כן "משחקים תפקיד" בפסיכופתולוגיה במונחים של "הערכה עצמית לא מתפקדת"‪-‬‬ ‫‪ .‬בתורם‪ .‬דיכאון מתרחש כאשר האמונה היא שהמשימה היא מעבר ליכולות האדם אך האדם מאמין שהמשימה‬ ‫היא הגיונית מבחינת דרישותיה‪ .‬‬ ‫לאפתיה‪ .‬גורם סיבתי להתפתחות פסיכופתולוגיות‪.‬אלא‪ .‬‬ ‫יעילות עצמית ובריאות‬ ‫הקשר בין יעילות עצמי ובריאות הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום קוגניציה חברתית‪ .‬תפיסה אחרונה זו היא מהותית בחרדה ודיכאון‪.‬למרות מקום של תפיסת האי יעילות כגורם לדיכאון‪ .‬‬ ‫הוצע‪ .‬זה יביא לנטישת המשימה‪ -‬כלומר‪.‬מדובר במצב שהוא דו צדדי‪ .‬כך שכאשר הם לא עומדים בהם‪ .‬הם מביאים על עצמם את אותה סיטואציה ממנה ניסו להימנע‪ .‬‬ ‫יעילות עצמית‪ .‬האדם החרד מתמקד בגורם אשר מהווה אסון בשבילו ובחוסר היכולת שלו להתמודד‪ .‬הציע שהדרגה‬ ‫שבה הורים משמשים מודל להתנהגות לקויה היא‪ .‬או כתוצאה של חשיפה למודלים לא מתאימים‪ .‬בהשפעתן על‬ ‫התנהגויות הקשורות בבריאות ובהשפעתן על תפקוד המערכת הפיסיולוגית באופן ישיר‪ .‬‬ ‫לעיתים‪ .dysfunctional self-evaluation‬במיוחד במונחים של יעילות עצמית נתפסת נמוכה‪perceived low self.‬במקום להתמקד‬ ‫במה אפשר לעשות על מנת להתגבר על האיום‪.‬אמונות יעילות עצמית חלשות ושליליות‬ ‫מזיקות לבריאות‪ .‬‬ ‫‪ Bandura‬מתייחס לאפקט שמתרחש כאשר יש סתירה בין סטנדרטים לבין ביצוע‪ .‬אמונות לגבי היעילות העצמית עלולה לתרום לביצוע הירוד ולהאשמה עצמית‬ ‫נוספת ובכך לחזק את מעגל הרס‪-‬ה"עצמי" הזה‪.‬‬ ‫התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית מדגישה את תפקיד ה"ציפיות הלא מתפקדות"‪.

‬למרות זאת‪ .‬המכניזם‬ ‫הפסיכולוגי הדורש שינוי הוא היעילות העצמית‪ .2‬במונחים של ייחוסים‪ .‬תגובותיו הצביעו על אוריינטציה פסימית חזקה אשר מתאימה לנטייה הדיכאונית שלו‪.‬השיטה הטיפולית המזוהה ביותר עם התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית היא רכישת‬ ‫הדפוסים החדשים על ידי יצירת מודל ושליטה מודרכת )‪ .‬הראו את השינוי הגדול ביותר בהתנהגות‪ .‬בבדיקת‬ ‫יעילות עצמית נמצא כי שינוי גדול בתפיסת היעילות העצמית הוביל לשינוי גדול בהתנהגות‪.‬במבחן ‪ Life Orientation‬אשר מודד נטיה כללית לפסימיזם או‬ ‫אופטימיזם‪ .‬‬ ‫באופן כללי‪ .1‬במונחים של ציפיות כלליות‪ .‬תיאוריה זו ממליצה על שליטה מודרכת כעיקרון לשינוי אישי‪.‬מחזקים ואמונות בנוגע ליעילות ה"עצמי"‬ ‫יש לציין‪ .‬בניגוד לשיטות טיפוליות אחרות‬ ‫אשר שמות דגש על תקשורת מילולית‪ .Ways of Coping Scale -‬תגובותיו הצביעו ששיטת ההתמודדות העיקרית שלו היא קבלת אחריות‪.‬ג'ים מדגיש את האמונה שלו שליטה ואחריות בניגוד לאמונה במזל או גורל‪ .‬יציבים‬ ‫וגלובלים‪ .‬ג'ים נשאל על המטרות שלו‪ .‬‬ ‫חשיבות מיוחדת לכל גישה טיפולית היא הדרגה בה האפקט החיובי נשמר ומוכלל לאספקטים אחרים של תפקוד‬ ‫האדם‪ .‬‬ ‫‪135‬‬ .‬בחברתי‪ -‬בעל‬ ‫ביטחון גבוה אך תוהה כמה אגוצנטרי עליו להיות כיון שהוא לוקח ללב בקלות)‪ .(modeling & guided mastery‬כלומר‪ .‬במחקר נמצא‪ .‬המפקפקים בגישת יצירת המודל ושליטה מודרכת כנראה מצפים ליותר עדות לשימור השינוי והכללתו‬ ‫‪.Bandura‬תהליך השינוי כולל לא רק רכישת דפוסי התנהגות ומחשה חדשים‪ .‬נטען כי אנשים יתגברו על פחדיהם רק אם‬ ‫תגדל התפיסה העצמית שלהם לגבי יכולת ההתמודדות עם הסיטואציה ממנה הם מפחדים‪ .‬כי משתתפים אשר הדגימו את ההתנהגות הרצויה‬ ‫בעצמם (בניגוד למטפל אשר הדגים להם)‪ -‬החזקת נחש‪ .‬‬ ‫המקרה של ג'ים‬ ‫התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ :‬מטרות‪ .‬‬ ‫במחקר שערכו ‪ Bandura‬והקולגות שלו על בעלי פוביות מנחשים‪ .‬והתאימו לנטייה הדיכאונית ולאמונה בשליטה‪.‬‬ ‫בשליטה מודרכת‪ .‬במונחים של יעילות העצמי‪.‬‬ ‫לג'ים השקפות חיוביות על עצמו ברוב התחומים‪.Attributional Style Questionnaire‬תגובותיו שיקפו נטייה חזקה לייחוסים פנימיים‪ .‬מחקרים הציעו שהאפקט אכן נשמר והופך לאמונות יעילות‬ ‫ה"עצמי" גם בתחומים אחרים‪.‬למשל‪ .‬גם כאן‪ .‬על מחזקים חיוביים ואברסיבים (חיוביים‪ -‬כסף‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫הערכות‬ ‫(רוב קטע זה כלל תיאורים די משעממים ולא חשובים של ג'ים אז רשמתי את הנקודות שנראות לי חשובות)‬ ‫‪ .‬הוא נשאל על יכולות וכישורים בתחום האינטלקטואלי והחברתי‬ ‫(באינטלקטואלי‪ -‬מחשיב עצמו כאינטליגנט בעל חשיבה מסודרת ולוגית אך קצת פחות יצירתי‪ .‬זמן עם אהוביו‬ ‫ושליליים‪ -‬נתקל בקושי לציין)‪ .‬התיאוריה הסוציו‪-‬‬ ‫קוגניטיבית הייתה בתחילת דרכה לכן ניתן היה לאסוף מעט מידע על מנת ליצור תובנה כלשהיא על אישיותו‪.3‬ב‪ .‬למרות שלגורמי‬ ‫המתח עצמם השפעה מוכחת על החלשת המערכת החיסונית‪.‬מעבר לפוביה המטופלת‪ .‬אלא גם את ההכללה שלהם‬ ‫(לסיטואציות אחרות) ושימורם‪ .‬‬ ‫‪ .‬פעילויות אשר‬ ‫אמורות להילמד נחלקות לתת‪-‬כישורים ובהדרגה למשימות קשות יותר על מנת להבטיח התקדמות מקסימאלית‪.‬‬ ‫שינוי טיפול‪ :‬יצירת מודל ושליטה מודרכת‬ ‫על פי ‪ .‫ביעילות עצמית מבודדות את האפקט של מתח וכך מגבירות את תפקוד המערכת החיסונית‪ .‬כי ג'ים הוערך לפני יותר מעשרים שנה באמצעות מגוון נקודות מבט תיאורטיות‪ .‬מסייעים למטופל לבצע את ההתנהגויות הרצויות‪ .‬‬ ‫הוא נוטה להישאר בשליטה עצמית ולחשוב על הבעיה במקום להשתמש ב‪ escape-avoidance -‬ולחפש‬ ‫תמיכה חברתית‪.‬‬ ‫‪ .

‬הפנומנולוגית טוענת שאווירה טיפולית הינה מרכיב עיקרי בדרך לשינוי‬ ‫ואילו הסוציו‪-‬קוגניטיבית מדגישה התפתחות כישורים ואת האפקט של שליטה מודרכת על אמונות יעילות‬ ‫ה"עצמי"‪.‬מחקרים על‬ ‫התנהגות אנושית המבוצעים על אנשים‪.‬‬ ‫והתרחבות‬ ‫‪ .‬הם לא חידשו משהו וטבלה זו די מסכמת את‬ ‫ההשוואה)‪.‬בייחוד כאשר מדברים על התנהגות‬ ‫נלמדת בהקשרים מסוימים‪ .‫ניתוח השוואתי‪ :‬קישור התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית לגישות קודמות‬ ‫התיאוריה הפסיכואנליטית‪ -‬התיאוריות דומות בהסתמכות על תכנים שלא ניתן למדוד באופן מדעי כיון שהם לא‬ ‫מודעים‪ .‬‬ ‫התיאוריה הפנומנולוגית‪ -‬שתיהן מדגישות את פוטנציאל אנושי ותפיסה של העצמי‪ .‬‬ ‫זאת בניגוד לטענת התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬תיאורית התכונות מציעה שהתנהגות היא יחסית קבועה מעבר לסיטואציות וזמן‪.‬סוציו‪-‬קוגניטיביים מאמינים שאנשים משפיעים על התנהגות עצמם‬ ‫דרך יכולותיהם לחשוב‪ -‬בייחוד על עצמם‪.‬שהם‬ ‫ניסיוניים ולא מכריעים וסופיים‪.‬החוקרים הסוציו‪-‬קוגניטיביים לא מסכימים עם האישיות שנקבעת‪ .‬לגבי הבדלים בין התיאוריות‪ .‬יחסית‪ .‬בטיפול‪ .‬אלא‬ ‫שההתנהגות משתנה באופן שיטתי בהתאם לקונטקסט‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .3‬מראה‬ ‫התפתחות‬ ‫קבועה‬ ‫כתיאוריה‬ ‫מסוימים (מוטיבציות‪ .‬‬ ‫בהצלחה לכולם‪.‬‬ ‫כאמור‪ .‬‬ ‫האחד נוגע במושג האישיות‪ .‬מאפייני‬ ‫מערכת של ארגון האישיות)‬ ‫‪ .2‬מחשיבה תופעות אנושיות חשובות‪.‬שתיהן מנסות לבנות‬ ‫מודל מקיף של האישיות בהתבסס על ידע מחקרי שיטתי‪ ...3‬דורשת יותר מחקר והתפתחות בתחומים‬ ‫‪ .2‬מכילה בעיות פוטנציאליות הקשורות‬ ‫בשימוש בדיווח עצמי מילולי‬ ‫‪ .‬ישנם שניים מרכזיים‪.‬‬ ‫הערכה קריטית‬ ‫(בחלק זה בוצעה השוואה בין כוחות ומגבלות התיאוריה‪ .‬תכונה מתארת מה אדם עושה אך אינה מסבירה את התנהגותו‪.‬הטוענת כי התנהגות משתנה‪ .1‬בעלת עבר מחקרי מרשים‪ ..‬‬ ‫מגבלות התיאוריה‬ ‫כוחות התיאוריה‬ ‫‪ .‬השני נוגע בסיבות להתנהגות‪.4‬מספקת ממצאים הנוגעים לטיפול‪ .‬‬ ‫‪ .‬לפי התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית‪ .‬‬ ‫שורשיה של התיאוריה הסוציו‪-‬קוגניטיבית מגיעים מתיאורית הלמידה‪ .‬הסוציו‪-‬‬ ‫קוגניטיבית טוענת כי לאנשים מערכת מורכבת של תפיסות עצמי ושל הערכות עצמי ואילו הפנומנולוגית שמה‬ ‫דגש על תפיסת עצמי מוכללת‪ .‬‬ ‫תיאורית התכונות‪ -‬בין שתי התיאוריות הסכמה מוחלטת על מטרות ומספר שיטות מחקר‪ .4‬שמה דגש על נושאים תיאורטיים חשובים‪-‬‬ ‫יכולות אנושיות ופוטנציאל לשינוי‪.‬בשנים הראשונות‪ .‬‬ ‫‪136‬‬ .‬אפקט‪ .‬אך לעומת זאת‪ .‬לעומת זאת‪ .1‬אינה תיאוריה שיטתית ומאוחדת‪ -‬אינה‬ ‫מובילה לרשת אינטגרטיבית של ההנחות‬ ‫התיאורטיות שלה‪.

137 .

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful