‫מ ד ר ש ר ב ה‬

‫בראשית‬
‫עם פי־ היען נרטן הרב בעל מתנות כהונה‬
‫יע ע ק עברי טייטען‬
‫ם‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ה‬

‫המפרש ומבאר דברי המדרש בלשון ק ל‬
‫ובקיצור נמרץ למען יבינו הצמאים ומשתוקקים‬
‫לדברי חדל פירושם הנפלא בקדש קדשים על‬
‫חמשה חומשי תורה וחמש מ ג ל ו ת ‪.‬‬
‫הועתק ע״י מוהרי״מ יעןנ״ץ מעתיק‬
‫המשניות ע״ט והעין יעקב ע״ט‬

‫ברוקלין‪ ,‬ניו יארק‬

"‫דפוס אדעסמ ״מוויח‬
MORIAH O F F S E T COMPANY
100 JOHN STREET
BROOKLYN, N. Y.
11201

‫סךף‬

‫ברא׳׳טית פרשה א‬

‫בראשית‬

‫בראשית‬
‫ףךי‬

‫הושעיא רבה פתח )משלי ח( ואהיה אצלו אסון ואהיה שעשועים יום יום ת ר ‪.‬‬
‫י (‬
‫אמו])א( פדנונ‪ .‬אמון מכוסה‪ .‬אמון מוצנע ‪ .‬ואית דאמרי אמון)ב( רבתא ‪.‬‬
‫אמוןפדנונ‪ .‬ה־ך מה דאת אמר )במדבר יא( כאשר ישא האומן את היונק‪ .‬אמון מכיסה‪.‬‬
‫המריא )איכה־()ג( האמונים עלי תולע וגי׳‪ .‬אפון מוצנע‪ .‬הםד׳א )אסתרב( ויהי‬
‫)ד( אופן את הדסה‪ .‬אפון רבתא‪ .‬כמו דתיפא)נחום ג( התיטווי מגא אפון‪ .‬ומתרנםי׳ האת‬
‫א‬

‫)‪ (S‬פדגוג‬

‫מתנות כהונה‬
‫אימן כמנד! היניקיי! ‪ (j) :‬רנתא ‪ .‬גדיל‬
‫זמשינ לבי! שררס‪ ) :‬ג ( האמזניס ‪ .‬פי׳‬

‫סמלונשיס ‪01‬מכישיס נ מ ד משי‪ ) :‬ד ( אזמן ‪ eft‬סיש‪* .5‬‬
‫מרדכי סיס מיגיע איהס מפני שליוו׳ אמשזריש כדאי' נ מ ס מ‬

‫^לטדר^נ‪1‬ך~ פסוקים' פון די תורה‬
‫)א( ך‪3‬י הושענא רןה‬
‫וואםידער ציילען ;אט האטי ב‪#‬א?ין ךיוועלט )איווי וויי״עם שטייט‪.‬בראשית ןרא‬
‫אלהים^ת האימים‪.‬ואת'האדץ>‪ .‬האט‪.‬ער שמעד •יךלשת דעם^םוק ;ואם ^למה וזמלןז ?אט‬
‫גיוא;ט אץ דעם ;אטען פון ךי תורה‪ .‬אז די'תורה'הט גיואנטיו^העז אצלו ז^שון" ו&וך״ה שעשועים‬
‫יום יום• *י"]ז?ץ עווען ‪3‬יי;אט>!םון אונ‪_.‬ערהאט ןיןזטיטטייר'גייפרייט אלן! טאג‪.‬אדערטען‬
‫מיי^ט יום יום צוויי טעמדאם איז צוויי טווע';ד;אהר‪ .‬ווארום ‪3‬יי ;אט איז טוזעך יאקר אטאג‪.‬‬
‫אונ די תורה איו גישאפין}יווארין ציוויי טווענד ;אהר פךיער ווי ךי וועלט איו בשאיפין ניןזארי־^וואם‬
‫»»יו רער טייטש ו^םון‪^ .‬טון ;ךץט קקיפדנונ איניםביוקו; אונ מוצנע‪ .‬ווארוםךיא תורה ^יז‬
‫«יין‪.‬ניטיילט' אין דריי טייל‪ .‬מצות תקיםמי&פטים‪ '.‬משבטים וועדי; נירו?ין ^לגונ‪ .‬ווארום ךי‬
‫משפטים לעךנען ידעם מענטש ווי אווי ן ך ז;אל לעבין איויף דער וועלט אונ ויי פירען >ןים אץ‬
‫נוטען יוענ‪((.‬וו'י ווי דער ווים >ןךעוועט‪.‬א‪.‬קינד מיינעם ז^דער אפיעמדען^עירונט*(ים אונ §יךט אים אץ‬
‫גוטען וועג‪§ .‬דגונ איו טייטש אדערציוןער‪ ".‬מצות וועריין ;ירופין מכוםה‪£ .‬ךעקט‪ .‬ווייל ‪9‬יל‬
‫סצות‪.‬זע‪5‬ען דיי טןמיםוליןןרע‪3‬ךעקט‪.‬טען‪.‬ווייס‪5‬יטוואםדיערטעם'איז‪.‬נאר אזמקימאטעךפ‬
‫•י־‪...‬קען‪3‬ע; וויםען‪ .‬אווי וויי ?!ען‪.‬קען אויף ךעקיןוואס צו נידעקט איז‪ .‬חקים ווערין גירויפין‬
‫מ צ נ ע ‪.? .‬עהאלנ?ין‪ .‬אווי ווי עבעסאלטענע זאיז‪..‬קען מען ניט' געפינען‪ .‬םייךין ךערוואסוןאט‬
‫^עיהאלטין ואנט ווא ךאס לעטי‪ .‬אזוי נןע! מען ניט אליין וויםקךי‪.‬טע‪!:‬ים פו; די חקים ‪g‬״‪jn‬‬
‫;אט זאנט >{ים <_אז‪1‬י וד‪.‬עם שיטייט >!ין יפסוק סוד ה׳ ל‪:‬ראיו> •י‪#‬נדערע זאגין אמו; י םיי;ט מען‬
‫נרוים‪ .‬ידי הורה >*יז נמים אזויוויעם ‪#‬טייט אין פסוקארוכה מארץ מדה וךח^ה ס נ ״ ם ‪ .‬די‬
‫ן א ם פון דיתורהאיזילייןוגערווי דייעלד' אונ זיא איו ברייטער ווי דער י‪'.0‬אךער ם‪.‬ע; םייןט‬
‫ךי תורה איו נרעסער אוני ^ערער פון אלע ואכין';ואסיים איז דא אין היםעל‪.‬פון וואנען ‪3‬יי‪5‬ין‬
‫}‪1‬יר«ז א‪.‬טון איז דער טייטיש פדנוג ‪,‬אדיעךץיהער״‪# .‬זוי וו‪/‬עם שטייט אין פסוק כ א ‪ #‬ר ^ א‬
‫ןאישן ז‪$‬ת מיונק &זד ווי רעד דערץיוזער 'טראןט ראם קינד•‪ .‬פוןידאנען ווייםין מירי אז אמון‬
‫איז דער טייטש מכוסה‪' .‬״‪.3‬לע'קט'״‪«« .‬וי ווי‪.‬עם שטייט איין פסוק האמונים עליהולע‪.‬די וואם‬
‫זעןען ניווען"בדעקט טיט דידענציינ‪ .‬פון וואנען ווייםי; מיד או ‪$‬פ'ון איו רעד טייטש טו צנע‬
‫״בעהאלטיך איווי יודיעם שטייט'אין קםוק דהי אומן‪.‬את הדםה ״םךךכי האט בע'האל‪1‬ןין' ךי‬
‫סךקה ךאס איי *!סתר׳‪ .‬פון וואנען ווייםין מייד אז אמון‪.‬איו דער טייי^יש רבתא ״;רוים״‪ .‬אזוי‬
‫ןוי ז‪1‬ם ^וטייט איי; פסוק התיטהיי^נא^פון‪ .‬זאנט דערסךנוםיבטטודיק בעםער פויןךי גר‪1‬י?וע‬
‫שמאט‬
‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫םףף‬

‫פרעה א‬

‫ברא׳עית‬

‫בראשית‬

‫טבא )ה( מאלכםנדריא רבתא דיתבא בין נתרתא‪) :‬ב( ד־א אסון‪ .‬אימן‪ .‬התורה אוסרת‬
‫אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה‪ .‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין איני בונה אותה‬
‫סרעתעצמו אלא מדעת אומן‪ .‬והאומן אינובוגה אותה מדעת עצמו‪ .‬אלא )ו דיפתראות‬
‫ופינקםאות יש לו‪ .‬לדעת היאןז הוא עושה תדרים ‪ .‬היאך הוא עושה )ז( פשפשין‪ .‬כך‬
‫היה הקביה מביט בתורה ובורא את העולם‪) .‬ח( והתודה אמרה בראשית ברא אלהים ‪.‬‬
‫ואי; ראשית אלא תורה‪ .‬המדיא )משליח( ה׳ קנני ראשית דרכו‪):‬ג( רבי יהושע דסכנין‬
‫בשם ר׳ לוי פתח )תהליס קיא( כת מעשיו הגיד לעמו ונו׳‪ .‬מה טעם גלה הקביה לישראל‬
‫סד‪ .‬שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני אויה שלא יהו מונין את ישראל‬
‫וא מרין להם הלא אומה של בוזוים אתם וישראל משיבי] אותן ואומדין להם ואתם הלא‬
‫כ י י י ה‬

‫מתנות כהונה‬

‫קלף ולא ק«יט וג!‪5‬ריר<ס עליי לימת שונות של נינים ו‬
‫)!( פשפ‪:‬יס‪ .‬מזדיס קטניכז )י!( וכתורה אמרה ניאשים‪.‬‬

‫ואילם • )‪ (0‬מאלנסמדיא רנתא ‪ .‬גלולה ויושינה דמיני נס‬
‫מלכי כמי שפירש"׳ שס ‪) 1‬ו( דפתיאות ט ‪ .‬פ״ יריעה ‪8‬ל‬

‫^איי‪7‬גיווע‪.‬‬
‫‪#‬טאט אל?ס ך מ א ייאס דא ויצט‬
‫ןרויס אי; מ ‪ $‬י ; נ אונאין די ?רייט' אוני זיא איזגיוןען נמים ב!י'ט נרויםי׳נילייט • ועסושיי*‬
‫נא םיי;ט םןנן דיי ש‪!2‬אט אל?ם;ךריא‪ .‬אונ אמון איויךער' טייטש ; מ י ם ‪) :‬ב(<ך‪£‬ר' אסר( זןטון‬
‫אגך^רע «‪4‬נין ז‪$‬מון' איז דער טייטש אומן )טייםטערישאפט( מ תורה ואנט‪,‬איך בין‪.‬גייוען די‬
‫‪5‬ייקטערכליםעעציינ>פון;אט‪1?.‬יטמירד‪1‬ט ;אטיבשאסיןיךיוועל^רערמהנ פון'רער וועלט‬
‫איזאיואסלך וויליבאתען א§אלא?ט פאמןטייט‪ 1$‬ניט אליי; ‪ *0‬צויבאןןען ‪.‬גאר‪.‬ןני־ ן‪5‬רעגט ‪!£‬אה‬
‫‪8‬ייםטער‪ .‬אונדער ןאקםייןוטיער ןאלזט גיט ךי הדו טיט י זיין אייגענעםפארשטאגד‪}'.‬אר‪^.‬ר‬
‫ןזאט ביכער וואס אויף די איז געריסעוועט אונ געצייכונט ייייעד ימיט ציםיערין'‪ .‬אונ ךעד‬
‫‪ a n‬ו ך ווייס‪.‬ער ויי איייי זיי |אד‪^1‬ךאס"הויז ימיט'איהרע נתייגע‬
‫‪3‬‬
‫ןא‪:‬זטיי‪9‬טער ק^קט }יי;‬
‫אוני קליייניע צי?‪1‬ט'עךין י‪ .‬אזוי לי תורת איואויןד דער ריםונעק פץ די וועלט אונ לוייט די״תורה‬
‫אזוי'האט ;אט ‪#3‬א?ין ךי וועלט‪ .‬אונ ךי תורה זא;ט ?ראשית ‪^.‬רא נלוזים‪ .‬מיט ן!יר וואס‬
‫איך הייס ראשית ירעד הויפט>‪ '.‬האט גאט ‪3‬ע!אפין די הימעל אונ ך‪/‬עיךד י‪ .‬פוי"וואנען יי‪-‬יי‪9‬י;‬
‫סיר או די תורה הייףט ראשית‪ .‬עיוי ווי ‪? ov‬זטייט אין פסוק די תורה זאנטה׳ נ‪;$‬י ראשית‬
‫דרכו‪ .‬ךי‪.‬זןף‪5‬זטע ייעג פו; ;אט איי}יייען ייאם^ער האטיטיך ;קויפט‪ .‬םיך'ד;אט;א»‪3‬׳‪8‬א‪$‬ין‬
‫‪$‬די;ןר ‪5‬אר מ ;א‪.:‬צע וועלט‪ .‬אונ רוךןז מיר ו^אט״ער די ייעלט ב^אפין‪ 0) :‬רבי יהושע‬
‫פון ?!;‪:‬נין האט ןיזא?ט רבי'לוי קאט אמיהוי?ין צו דרשנן ךייתוךה מיט רעם פסוקךודה|לןז‬
‫האט גיזז^ט פחנןעשיי מ י ד _לעמי‪; .‬אט ד;אט ערצ‪.‬י'ילט צו זיין פאלק רעם קרא^טיפון ‪1‬יןע‬
‫‪.5‬ע?&ים‪ .‬׳צווואםדןאט ;אט רער צי‪:‬לט‪.‬אין ךי תורה ;ואס^ךעם^רעזטי; ‪$‬אנ‪.‬איג ‪3‬שא‪.‬פי‪%‬‬
‫ניוואךיןאונ וןאס רעם ‪8‬גךעך'ין^אנ איו ‪3‬שאן!ין גיוו^ריןיאונ אווי'‪^.‬יעיטעגו דייל‪,‬גאט״ףאט‬
‫}ייוא?!ט>« ךי יוךין ןועליין אריים ;‪.‬יין פון ;!צרים וועלין די ארוים טרייבי! ךי~ןי‪.‬בען פעלקעי־‬
‫פון רעם לאןד ‪12$‬ן אונ די ויעלין ךך ‪3‬יע?ין'אין דעםילאנד‪^ .‬אםער ייעלין ארןאהל ךי פעליקער‬
‫זאגין צורי יומן אירזענט נזל;ים‪ .‬איר ‪$‬אט ז^ועק גיניומק אוניערילאנד• גיע״לין ‪1‬י"יילץזיי‬
‫איי יאך ‪3‬יי אייך אויך ?עולת‪ .‬וואחם ״עס שטייט אין פשיק ו י‬
‫‪ V y s w‬לא^י‬
‫‪1‬‬
‫‪?3‬תורים וואם זענען פיון אימעל ‪3‬פ‪.‬תור ז‪:‬א‪3‬ין ‪1‬ןאר;אנטךי פלעזתים אונ הא‪3‬ין>ןוועק נינוטק‬
‫זייי^רלא^ד אונהאבין ויןזבוןמןטאין איר‪ .‬אונ אודי יומןזע^עןיניקומען>{פנעמען דאםלאנד‬
‫הא?ין די איר;ינומען פון ך בפתומם‪.‬ניט פון די פליטים קענען ךאך ךי יומן ואנין צו מנפףזוריס‬
‫ווי אזוי קו?וט ךי ^ נ ד צו אייך‪ .‬איר ד;ט ראך דאס'לאנד מןלת פון די ‪9‬לשתעו‪;;?'.‬וויט וועט ן^ד‬
‫םוזיןע;פערין ךי גא;צע‪.‬וועלט נ;הער צו גאט ווייל_ערדזט‪.‬זיא'בשאפין‪.‬וזט נאט פךיער;י}עבין ראם‬
‫לאןר ציו לי §ל׳?רוימ‪ .‬דער נ אך הט^ר זיא אוועק גינוי‪1‬ע; פון ךי פלשר;ים'אעהט'!יא'ןעע?ין‬
‫צו'אי;י‪ .‬מירייאיין אויןז אווי וועןנאט הט ניוואלטהאטער ןי^עביין דאס לאנד ציי‪:‬אייך אונ‬
‫‪ «s‬זןר ^ט ניו;א לט דןאט^ער עויעק}ינימען דאםילאך פין‪.‬אייך אונ קאטך‪.‬ג;;עבין*מ^‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫‪¥‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫אזוי‬

‫סףך‬

‫ביאעיח‬

‫פ ר > ‪£‬‬

‫א‬

‫י׳‬

‫ג‬

‫בראשית‬

‫בזיזה היא בידכם הלא )דברים בי( הכפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחר‪*.‬‬
‫העולם ומלואו של הקכ־ה כשרצה נתנה לכם‪ .‬וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו‪) .‬ט( ההיי•‬
‫)תלים קיא( לתת להם נחלת גיים ונו׳ הגיד להם את כל הדורות‪) :‬ד( בראשית ברא‬
‫אלהים‪ .‬ר׳ תנחומא פתה )שם פו! כי גדול אתה ועושה נפלאות ‪ .‬א‪ Y‬תגחום הנוד הווו‬
‫אם יהיה בו נקב כתודה של מחט כל רוחו יוצאה ממני‪ .‬והאדם עשוי)י( םהילים מחילים‪.‬‬
‫נקבים נקבים‪ .‬ואין רוחו יוצאה ממנו‪ .‬מי יעשה כן‪ ,‬אתה אלתים לבדך‪) .‬ד( אימתי נבראו‬
‫המלאכ־ם‪ .‬ר׳ ׳יחנן אמר בב׳ נבראו המלאכים הה*ר )שם קו()יא( המקרה במים עליותיו‬
‫וגוי‪ .‬וכתיב )כס‪ (.‬עושה מלאכיו רוחות‪ .‬ר׳ חנינא אמר בה' נבראו המלאכים ההיר ועוש‬
‫יעופף על הארץ ונוי‪ .‬וכתיב )ישעיה ו( ובשתים יעופף‪ .‬ר׳ לוליאני בר טברין אמר בשם‬
‫ר׳ יצהק בין על דעתית דר׳ תנינא בין על דעתיה דר׳ ייחנן הכל מודים )ינ( שלא גברא‬
‫ביום‬
‫י‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫מלאני! רומית משיתיו ‪tfi‬‬

‫‪ ou‬ראשיה ‪) 1‬ע( סכ״ז לתת כיי‪ .‬פי׳ כדי לתת לגס הארן מלאכתו ניוס נ׳ וסיפא מןרא ע‪;1‬ס‬
‫בלי ערעור מ י ז להם כל מזורזת יהקירוח ל‪5‬ס ! )י( נ‪1‬תילי‪ 0‬לוסכו‪) :‬ינ( בלא ננרא ני‪1‬ס א׳ כלוש‪ .‬פי׳ מן מוצאגע ו‬
‫מר!יליס‪ .‬מלולים יוליליס ו )יא( המקרה נמיס ‪ .‬וזה ס־תס‬

‫אלוי ווי‪.‬עש שטייט אי; פסוק ודיל"נ>*ט האט גיוואלט ;עבין צו ךי יוךין ךי לענרער פין ! י‬
‫פע‪.‬לקעראונ‪.‬ער הטניוואלט או ךי פעלקער ואלין ניטכןענען רופין ךי ישראל גזלנים‪ .‬ך‪.‬רי?עי‬
‫האט‪.‬ער דערציילט אין די תורה אז יער האט בשאפין ך וועלט‪ .‬אוני אלץ וואס עם קאט‬
‫ןיטךא?יןמיט דייפעלקער פוןדעם טאגוום ךייועלטאיז^שאפיןניייאיץ ייייפךיער ?!טייט(«‬
‫<‪) n‬בראשית ברא אלהים>‪ .‬רבי רןנתוםא הט ‪$‬נגי'ת‪1‬יבין צו דךעןנן די תורה טיט' רעם פסוק‪.‬‬
‫דוד המלך הט ניואןט צו גא'ט דו בי‪.‬וט גרוים אונ טוהםט וואנךער‪ .‬וואם‪.‬זעגען'‪,‬די וואנךער‬
‫^^לעכילוויאש'§וץפון אנאתל‬
‫ז‪.‬א;ט רבי תנחוםאאויב‬
‫וועט אחים ליין פון רעם לאגיל דער גאנצער לופט‪'.‬אונ' רער מענטש איי אייך אננץלאזי] פול‬
‫קיט לופט אונ‪.‬ער איו גיטאכטימיט פיל לעבער אונ רער לופטיגייט ניט ארויםיפון איס‪.‬‬
‫?‪.‬ע׳טאפין ג‪.‬י?אלין ד‬
‫ווער‪.‬קען‪...‬עפ אווי מאמן ‪ .‬ניאר גאט אליי!! )‪< O‬א ^ה • נ<ע!‬
‫מלאכיים‪ .‬רבי יוחנן זאנט מאנטאנ זענען בעשאפין ‪.‬גמוארין מלאכים‪: .‬אווי ווי‪...‬עם שטייטו‪$‬ץ‬
‫פסוק‪.‬ער האט ניטאכט' אבויידים אייןיוואםיער ‪<.‬ער האט פארשפרייט די הימ^ען איין נןיטק‬
‫וואסער(‪ .‬אונ ראם איו עמאכט;יוואךין מאנטאנ‪ .‬ךער נאך שטייט אין §םוק‪.‬ער הט גיעשאןין‬
‫ךי מלאכים פוןווינ‪.‬טפוןפיי‪.‬ער‪.‬ר‪1‬יי חנינא זא;ט ךאנערש^איג זע;ען בשאפין גיווארין מלאקלפ‬
‫אזר ווי‪.‬עס שטייט' אין פסוק דאנעךשטאג אייו בשאפין״גיווארין ןעוף יעופף״על קארץ‪ '.‬א ע‬
‫‪.‬עם שטייט אי; ^םוק ביי מלאכים בש^ים יעופף‪. .‬זעהן פיר אזיןעיפף טןינט מען מלהקים‪.‬‬
‫זאגט רער פסוק ועוף יעופף'?‪1‬ל ה^רץ‪ .‬נא'ט הט ‪3‬שאפין ךאנערשטאג מלאכים ;ואס ןא^־ן‬
‫‪.‬קענען' פליהען א״ויף דיי‪.‬ערר )אויב'מען \יעט די ש;קען>‪ .‬תיי'לוליאני בריטברין ואגט פון‬
‫רבי" ןצדזק ס'ווענק עיי ו'וי'‪.‬ך‪3‬י חנינאיזאנט אז דאנערשטאג'זענען בשאפיי גיווארין מלאכים‬
‫אונ םיי ווי רבי יוח ן יאנט אז טאנטאג ז^עגען בשאפין' גייוואךי! מלהקים‪.£ .‬בער ראם ;אנין' אלע‬
‫אז‪.‬ךעם‪.‬ערשטין טאנ מונטאט וע;ען די מ‪*£‬כים ניט בשאפין ;יווארין‪ .‬ווארום אז די מלא?ים‬
‫וואלטין בשאפי; גיוואךין'באלד' דעם עי־שטין טאנ וואלטין ךי >‪4‬פק‪1‬רםים זאגין או ךי מלאכים‬
‫הא^ין גקאלפין אוים שפךייטיןידעסיהיימ^‪ .‬דער סלאך מי^אל האט איים ?ישפךייט'רעם‬
‫}!ימעל ‪.‬אין דרום דיט איונ רער מל>!ך גנןריאל הט אוים' גישפרייט רעם ךץמעל אין ‪$‬פון זייט‬
‫או‪; :‬אט ד!ט אוים גץלייכט דעםיהיםעל' אין ?!יטען‪^! .‬בער' אז רעם‪ .‬עךש‪9‬ין טאנ *יו״קיןיער‬
‫‪5‬ישט }יווען^אר ;אט' אליין ךריבער ;אנט ;אט איך האב‪.‬גיטאקן' אלץ‪'.‬איך אמין קאב אייפ‬
‫נישפרייט‪.‬ךעם היטעל‪ .‬ווארום וויער איזיסיט ‪9‬יר ;יווען‪ .‬וועד איז דען;;ווען אשותן‪ ^ 6‬ט קמ•‬
‫אין ךי וועלטב^אפונג‪ .‬דבר אחר‪ .‬נאך א!אך‪.‬קען םעןז^גין אויף רעם' ןפוק ?י ;רול‬
‫פון רער ועלט איז ^ ע ר ^ ן ו‬
‫עלאותגדו בעט ןרויס אונ טיססט ^ווא^דיעח דער ‪} Q p 3‬‬
‫ז‬

‫ץ‬

‫י‬

‫י(‬

‫ז‬

‫ז‬

‫י‬

‫בעדיסט‬

‫סדר‬

‫ב ר א‬

‫׳‬

‫‪ 2‬י ה‬

‫‪3‬‬

‫י^י‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫כראשית‬

‫ביוט ראשון כלום‪ .‬שלא יאםרו טיבאל היה פיתח בררוםו של רקיע‪ .‬וגבריאל בצפונו‬
‫והקב־ה )יג( םטרר באשצעי‪ .‬אלא )שם מד( אגכי ה׳ עושה כל מטה שטים לבדי וגו׳‬
‫טאתי‪ .‬סי אתי כתיב םי היה שותף עטי בברייתו של עולם‪ .‬דיא )הליס פו( כי גדול‬
‫אתה ועושת נפלאות‪ ,‬בגוהג שבעילם מלך ביו מתקלס בטדינה‪ .‬וגדולי הטדיגה םתסלםיו‬
‫עמו שנושאי; עמו במשאו‪ .‬אבל הקביה איגו כן‪ .‬אלא הוא לבדו ברא את העולם‪ .‬הוא‬
‫לבדו מתקלס בעולמו‪ .‬הוא לבדו מתהדר בעולמו‪ .‬איר תנה־םא כי גדול אתת ועושה‬
‫נפלאות‪ .‬לפה כי אתה אלהים לבדך‪ .‬אתת לבדך בראת את העולם ‪) :‬הו בראשית‬
‫ברא אלהי•‪ .‬ששה דברים קדמו לבריית העולם‪ .‬יש מהן שנבראו‪ .‬ויש מהן שעלי‬
‫בפתשבה להבראות ‪ .‬התורה והכסא כבוד נבראו‪ .‬הורה מנין שנא׳)משלי יז( ה׳ קנני‬
‫ראשית דרכו‪ .‬כסא הכבוד מנין דכתיב)תהלים ‪5‬נ( נכון כםאך מאז וגו׳‪ .‬האבות וישראל‬
‫ובהמיק ושמו של משית עלו במתשבה להבראות ‪ .‬האבות מני; שנא׳ )הושע ט(‬
‫כ ע נ ב י ם‬

‫מתנות כהונה‬

‫)יג( מ מ ו ז ‪ .‬פי• מיישר ‪ -.s&cfa row‬נדי שיעור «‪»1‬יס מיכאל וגבריאל נצפו! לדרוס י‪5‬וא לשי! מדדה ‪5‬‬
‫בערי?ט ךך פיט זיין ?!דינה‪ .‬תאם פאר אשיינע מד^ערייי^ט"' אוניךי‪7‬רויםעץי^^'ן~י‬
‫?ךיגה §ערימען זיף טיט רעם מלך ;ואם פאר אגוטע; מלך זיי ;;אבין‪ '.‬ווייל ךי מעגטשין פון‬
‫די קלעה העלפין רעם מלןד^ער״יאללוענען פידען‪/‬יין 'מלוכה‪ .‬יןבער נאט איז ניט אזוי‪..‬ער‬
‫אליין האט בשאפיי ךי וועלט; אונ‪.‬עראליין ווערט גילויבט אין'דערדעליט‪^ .‬ר דאלף נ‪.‬‬
‫'ךער וועליט ‪., .‬ער״דאךף ניט פען‪/‬ואל אים‬
‫טען ;אל אים לויבין ‪.‬״ש* אליין איזיבשיץט‬
‫בישיינען‪ .‬רבי הנףוםא הט ו;;וא;ט‪..‬עם עןטייט אין' פסוק דו ביוט נךוים אונטוהםטוואנדער‪.‬‬
‫פארוואם‪ .‬דייל נ;אר די אליין בייםאגאט‪ ".‬דו אלייןהאםט בשיאפיןךיוועלט! )ה(גבראשית>‪.‬‬
‫צו ‪7‬ןך?!ט האט ;אט בשאג‪5‬ין ך א וזיטעל אונ ךיא‪.‬ערר ‪; .‬עקם \אכ'ין זענען ניווען פלי‪.‬ער‬
‫איידער ךי וועלט איי בשא?י; ןיוואךין'‪. .‬עטליכע פון'ר״יא‪.‬זעקם'וענען'טאקע' בשיאפין}יוואירין‬
‫איידער די וועלט איי בשאפין ןיווארין‪ .‬אוינ‪7‬וטליבעד!אט';אט גיטראבט אויף זיייאיירערדי‬
‫וועלט איו בשאפין גיוואךין אז‪..‬ער וועט וישאפין לי ויעלט יועט ע ר ד י אויןז‪#3‬אפין‪ .‬ךי‬
‫הורה אונ לער ב‪5.‬א ה!יי‪1‬ר זעגען ב שאפין ניוואךץ איידיער לי וועלט איו בשאפין ניייוארי! •‬
‫פון וואגען ווייםי; מיד אוךי הורה איז בשאפין גיו;ארין "איידערדיי וועלט איו בשיאפיןיגיווארין‬
‫;ואתם‪.‬עם שטייט אין פסוק די הורה זא^ט ה• ^קנןייךאשית דרכו‪.‬קרם מפעליו מאז‪ .‬דאטאלם‬
‫איידער גאט האט ‪;;.‬פעם גיטאלן אויף דעיר וועלט‪ .‬ךי‪.‬ערשטעוועג‪1‬יינע^זגיווע;"ןאם^ר‬
‫האט פיך גיקויףט )בשאפי(‪ .‬פון גיאג‪.‬ען ווייסי; ימיר אז דעו־ כסא' הכביר' איי ‪3‬שאפין;יווארין‬
‫איירער די ויעלם איו בשא‪.‬פין גיוואךין ‪; .‬ואתם‪..‬עם'שטייט'אין* פסוק נכון"בםאף מאי‪.‬‬
‫דאמאלס איידער די וועלט איז ןעשאפין גיוואךין איז שוין גיוןען' דייןישטוהל אגגיברייט"‪ .‬די‬
‫" אונ רעם נאמעןפ״ון משיח‬
‫‪2‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫'אויף ךי פיר יאכין האט ;אט גיטראףם איידער' די ייעלט * ד ז ^ א פ י ] גיוואוץ אז ער וועט‬
‫בעשאפי! ךי יועלט יאל ער‪ .‬די אויןזיבעשאפין‪ .‬פון עאינען יוייסין פיר אזיאיידער ךי ייעלט‬
‫איו בעשאפי; גיוואךי‪ ,‬האט שיין נאט ני‪_9‬רא?ט אויף ךי'א‪.‬בות‪..‬עריאלייי ?'עשאפין‪ .‬ווארום‬
‫עם שטייט איי פסוק כ?ננ?ים במדבר וכי׳‪ .‬גאט יאגט אזיי ווייטקגעפינט וויינטרויבין אין‬
‫פףיר' אין אודקוטען אךיט‪ .‬וואט דאךט איז אפילו וואםער נייטא' צום טךינקען‪ .‬איז ראך די‬
‫פתיר פון ךעם טע;?וש' דיער ךוים ‪ '.‬אונ אווי ווי"מען פרייט זיןז אזי'מען‪;.‬עפינט אוייף‬
‫דעם בוים אער^טצייטעעיפיייג‪^ .‬אב איך מיןז גיפרייטיויעןיאיןז ךאב ניפונען תייותן אין‬
‫נןןנרים‪ .‬ןראישיו^ה ראיתי אבותיכם• אווי האב איך מיך גיפרייט איןיאנהיייב איידערדיוועלט‬
‫איז בשאפיין גיייאריןאי איךיהאב גייעהן אי אילעיע^על^מאברה^יצחקינעקט ויעלי; גי?ארין‬
‫דערין‪ .‬פון ייאנען וויי?ין מיר או איידיער ךי וועלט אייו' בעשאפיין גיוויארין ה״ט שוין ויאט גייטיאכט‬
‫« י ף די יוףן ןרזאל י‪:‬י בע?זאפין‪; '.‬ואדום ‪ a s‬׳?נזייט אין פםוק' וכור ‪37‬דל‪1‬ןז קנ‪/‬ת‪.‬קדם‪ 7‬ת ד‬
‫יט‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ם בית‬

‫ז‬

‫‪1‬‬

‫;‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫!‬

‫ז‬

‫הפלך‬

‫‪£‬ףף‬

‫בראשית פרשה א‬

‫ד‬

‫בראשית‬

‫)יל( כענבים בסדבר וגו׳‪ .‬ישראל טנין שנא׳)תסליס על( וכור עדתך קנית קדם‪ .‬בהסיק‬
‫מנין שנאמר )ירמיה יז( כסא כבור מרום מראשון ונו׳ ‪ .‬שטו של משיח מנין שנאמד‬
‫)תהליס עב( יהי שטו לעולם ונו׳‪ .‬ר׳ אהבה בר׳ ועירא אמר אף התשובה שנא׳)שס צ(‬
‫בטרם הרים יולדו מאותה השעה תשב אנוש עד דכא ונו׳‪ .‬אבל איני יודע אמה מהם‬
‫קורם אס התודה קרטה לכסא הכבוד ואם כםא הכבוד קודם לתורה‪ .‬איר אבא ב״ב‬
‫התורה קדמה לכסא הכבוד‪) .‬טו( שנאמר )משלי ח( ה׳ קנני ראשית דרכו ונו׳‪ .‬קודס‬
‫לאותו שכתוב בו )תהליס צנ( נכון כםאך מאז‪ .‬ר׳ הונא ור׳ ירמיה בשם ר׳ שמואל בר‬
‫ר׳ יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר‪ .‬משל למלך שהית נשוי למטרונה‬
‫אתת ולא היה לו ממנה ב ן ‪ .‬פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק‪ .‬אמר טלו)נח( םילגין‬
‫)יז(וקלמין זולבני‪ .‬והיו הכלאומרי; בןאי; לו והוא אומר טלומילנין וקלמין זו לבני‪.‬חזרו‬
‫ואמרו המלך )י<( אסטרולגום גדול הוא‪).‬יח( אילולא שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה‬
‫ב‬

‫נות כהונה‬
‫)יז( כענניםבמלנר‪.‬סיפיה דקרא כראשיתהראיתי אניתיכס‪:‬‬
‫)נו!( סנאי ס׳ קנני יכו׳‪ .‬סיפיה זקרא קזס מפעליו מאז ‪:‬‬

‫)נ‪ (!1‬מילגין‪; .‬׳ו ‪1‬‬
‫)יו( יסנורולגוס ‪.‬‬

‫)יו(‬
‫הווה‬

‫'‬

‫יקלמן‪ .‬קסת הסופר ‪:‬‬
‫אילולא‬
‫)׳‪(n‬‬
‫נכיכניס ‪:‬‬

‫הנןלך הט עואןט פאר נאם ןי‪.‬דיינק אין ךי יוךין ווא״ם דויוזאסט זןיא גיקויפטודו האםט ;יטראכם‬
‫פון זייןןר‪.‬בעש'אפו;נ> נאך ^רתנר איירער ךי וועלט איז בעשאפי; ניווארין‪ .‬פין בויעען'ווייסין‬
‫מיר אז איילער ךי"יועלט איו ‪#'3‬אפין ןיייאךין וזא״טשוין נאט‪.‬גיטראכט אויףדעםביתר׳םקיימ‪.‬‬
‫וואת^עס קזטייט אין פסוק כסא ‪%‬בוד מרום מראשו; טקום מקדשנו‪ ".‬לער בית המקדש ו;אם‬
‫דין !ןריט איז אויף רער‪7‬ןלר געגען דעם כסא מכבוד';ואם אי; הימעל'‪ .‬האט ;אט אוי^ אים‬
‫}י^רא?ט מראשון;אף פאר רעם ^עךשטין טאג וואם‪.‬ן!ר האט אנגיהוייבין צובעשאפין לי וועלט‪.‬‬
‫פון לואנען ווייכוין ‪9‬יר או איידער ךי' וועלט איו ‪3‬שאפין גיווארין האט שוין;אט גיטלאבט' אויף‬
‫דעם נאימען פון משיח‪ .‬דארום^עם שטייט אין פסוק אויף מעיים דין ‪ j‬אטען וועט דין אדף אייביג‪.‬‬
‫*{יירער די זולן איז ב׳טאפין';יוואךץ איו שוין דין נאםען גיווען אין ךי ^עדא״קען פון ;אט ‪.‬‬
‫ר‪1‬יי אה^ה ?רבי זעירא וא?ט תשובה איו אדך גיווען אין לי געלאניןען' פוןיןאט אייכער י י‬
‫וועלטיאיז ‪'3‬שאפין גןווארי]'• אייוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק איידער' די בעלג זענען גיבאלין‬
‫}יוואךין‪ .‬אין דער צייט האט שיין ;אטגיזאגט אז ביוצודערלעצטע צייט וואם רעד מענ^ש‬
‫;ועךט שוין צו ‪#‬טוי‪.‬םין <ךאם הייםט ביו דין"שטארביף האט‪..‬ער ציייט תשובה צו'טאהן‪.‬אבער‬
‫איך וייים;יט יויעלכע פוןךי ד׳נקם ואכין איז פךיער בשאפין גיוואריז‪ .‬אויב די תורה אייינשאפין‬
‫ןיויארין פרי;נר פארי רעם כסא כבור‪ .‬אדער דעירכםא כבוי־ איו ב_שאפין גיווארי; פךיער פאר‬
‫די תורה‪ .‬מצט רבי אבא בר כהגא גיוא?ט'לי תודה איו בשאפין גיוואךי; פליער פאר לעם‬
‫?‪ xg‬הכבוד‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי תורה יאנט איך ביןבעשאפיין גיווארין״קדם‬
‫מפוליו טאו‪§ .‬ךי‪_.‬ער איידעיר ^ס איו בעשאפין גיוואלין ידי ז‪$‬ך ו;אם ביי איר קטייט'ךער‬
‫וואירטאז‪ .‬ךאם' מייןט מען דעםכםא הכבוד נואם נייי אים שטייט;כוןכםאף מ«ןו'‪.‬רביהונא‬
‫אוני רבי י‪.‬רמיה האוייין ?יואגט פון רבי שמואל בר רבי‪.‬יצחקם וןעגין פריער פאר אילע!אכין‬
‫ן!אט ;אטיגיטךאכט‪.‬ער^אליבעעזאיפין דיי יוךין‪ .‬למשל א'‪5‬לך האט חתונה ניהאטט־ט אמלבה‬
‫אוג‪;.‬נר האטימיט‪,‬איר ניט ףהאט קיין קינדער‪ .‬אמאהל איו דער ‪.3‬לך ‪:‬ינאנ;ען אין גאם האם‬
‫^ערי^יזאגט צו דין בעדינער נעם לי טינט ג‪1‬יט די פעדער פאר מיין ווה; י‪ .‬האביז י‪.‬יך אלע‬
‫}יוואנדעריט אונ האבי! ניואנט דער מלך'האט ךאך ניט‪.‬קיין קי‪.‬דער פאר'וואם זאנט‪_.‬ער מען‬
‫ןאלינעמען ךי^ינטמיט ‪.‬די פעדער פאר ויין זוהן‪ .‬דער נאךיהאביןדי ;יואנט ך'ער‪.‬מלךאיז‬
‫אנרויםעיר שטעריין זעד;ער* עען^ער וואלט ניט ניזעהן או‪.‬ער ןועט דדאבין אוויהן פון לי מלבה‬
‫וואלט ער ניט ניזאןט מען ואל נעמען דיטינט אוני לי פעדער' פאר מיין יוק; ‪.‬ביי ג>‪1‬ט'איז‬
‫א‪1‬יך איוי ווען;אט' ;ואלט ניט גיזעהן או נאך ‪.‬זעקם אוני צוואנציג דורות )פיון אדם הראשון>‬
‫וועלין די יודין נ;ןם?‪3‬ן די תורה‪' .‬וראלט נאט ניט ;;ןשריבעין אין די תורה צו את בני ישראל‬
‫דבר‬
‫‪:‬‬

‫ד‬

‫סךף‬

‫בראיית‬

‫בראשית פרשה א‬

‫‪ p‬ל א היה אומר טלו םילנין וקלטין ל ב נ י ‪ .‬כך אילולא שצפה הקניה שאחר כיו‬
‫דורות ישראל עתידץ לקבל את התורה‪ .‬לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל‪ .‬דבר‬
‫!אל בני ישראל ‪) :‬ו( איר בניה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר‬
‫)משלי ני( ה׳)יט( בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬רבי ברכיה אבר בזכות משה שנאמר )לברים לנ(‬
‫)כ( וירא ראשית ל ו ‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳ מתנה אמר בזכות נ דברים נברא העולם ‪.‬‬
‫בזכות הלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים‪ .‬ומה טעם בראשית ברא אלהים‪ .‬ואץ‬
‫ראשית אלא חלה‪ .‬שנאמר )במדבר כו( ראשית עריסותיכם‪ .‬ואין ראשית אלא מעשרות ‪.‬‬
‫המריא )דברים יח( ראשית דננך ‪ .‬ואין ראשית אלא בכורים שנאמר)שמות מ ( ראשית‬
‫בכורי אדמתך וגו׳‪) :‬ז( ר׳ הונא בשם בר קפרא פתח )חהליס לא( תאלמנה שפתי שקר‬
‫וגוי‪) .‬נא( אתפרכן אתהרשן אשתתקן‪ .‬אתפרכן אתתרשן המד״א )שמות ד( או מי ישום‬
‫‪1‬אל‪ 0‬או חרש או פקח או עור ונו׳‪ .‬ואומר ובראשית לז( והנה אנהנו מאלמים אלומימ‬
‫גחוןז השדה והנה קמה אלומתי‪ .‬אשתתקן כמשמעו‪ .‬הדוברות על צדיק‪ .‬חי העולמים ‪.‬‬
‫ע ה ק‬

‫מתנות בהונה‬
‫<׳<‪ (£‬מ ג מ ם ‪ .‬נמות םחכמם ‪ ) 1‬נ ( י י א יאשים‪ .‬ונתינ בראשית‬

‫נשכיל ראשית ‪ ) 8‬נ א ( אתפרק‪ .‬ע י ן ק־ייס ונ‪1‬‬
‫מאלמים‬

‫^(יזייבשאפין‬
‫גיוואךין‪ .‬אונ אין דער תורה ץזטייט צו את בני‪.‬ישראל ‪ .‬האט דאןז}אט נעטראכט אדף רעם‬
‫‪3‬שאפו?נ פון ךי יוךין נאןז ?מער ווי א‪1‬יף‪.‬ךעם ^ א פ ו נ נ פון די תורהו‪) :‬ו('‪$‬מח‪ .‬רבי בניה‬
‫ןאטניואוןט ךי ; א « ע וועלטאיי ;אר בשאפץ ניןואךיןיאין‪.‬רעם זכות פץ ךי תורה‪ .‬אזוייווי‬
‫‪,‬עם שצןייט אין פסוק ה׳בדןקמהיעד אר׳ן‪.‬נאטהט נמאכט כעם פוראםענט פון די וועלטאין רעם זכות‬
‫פון דיי חכמה)די תורהו'‪ .‬חייןרקןה ואנם די וועלטיאיז בשא?ין'ניווארין אץ'רעם זכותי פון‬
‫‪$0‬ה רביגו‪ .‬אזוי וו‪/‬עס 'שטייט' אין ןסוק״ויךא ]ראשית ל‪ .1‬גאטןזאט ניזעהןצויהעךשט‬
‫<איידער ער ‪ mg‬נשאפין די ןועלטו לי ?לקות'פון מ‪£‬ה‪ .‬פוןוועןיןדין ןבותיקט״ערב^אפין‬
‫ך וועלט‪ .‬ר‪3‬י הו;א זא?ט פון ר?י מוזגה ס ווע;ץ אין דעםיזכות פון'ךי לריייזאכין האט‬
‫ןאט' ‪^3‬אפין ךי וועלט‪ .‬ווייל די יורץ וויעלין;ע‪3‬ין סלה אונ ‪.‬מעיירות אוני ?כורים‪ .‬פיאר תאם‬
‫‪£‬אר ף ךריי זאכין‪-‬יייייל^עס ‪#‬טייט אין פסוק בראשית ‪1‬ןרא אללים‪ .‬פין ויעיין לי דכיי‬
‫ןאכק תאם ויי והעדין‪.‬ןערופין רא‪#‬ית האט ;אט '‪!?3‬א?ץ ךי ייעךט‪ ,‬אונ וחלףיווערט גיריפין‬
‫ךא‪#‬ית אזוי ווי זןם שטייט אין פסוק רא‪#‬ית‪.‬עףםותיכם קךימו ו ‪ £‬ה ‪ .‬דאס ^ילשטע זאלט‬
‫‪$‬ירן»פ ‪#‬יידין חלה "פון אילערע ‪$5‬ייג‪ .‬אונ מןשי־וח ווערטאויךגערופיןרא?וית'אזד ווי‪;.‬נם‬
‫^טייט אין פסוק ראשית דןנף ‪ .‬ןאם ‪,‬עך^טיעיזאלםטיו יעניין מעשר פץ ליינע קאךק‪ .‬אונ‬
‫עכורים מעךט אייך‪.‬נערופין‪.‬ראשית אזוי ווי'״עם ‪#‬טי'יט אין ןםוק ראשית בכורי אךםתףדי‬
‫‪ ,‬ע ו ־ ^ ע פירות וואט וועט ציי‪9‬יג ווערין פון דיין ‪£‬רר יאל?טי ‪3‬י ‪^.‬ען אין' ‪3‬ית התקדשי‪.‬‬
‫!דיל'די ל!יי זאכין יועךין ;ירופין רא‪#‬ית‪ .‬אונ ךי וועלט איו אויך ריאלית‪..‬דא דוטאאעזייב‬
‫ןוען }אט'האט איר ‪#3‬אפמ‪. .‬דמבער איז ‪3.‬יי ;אטיליב' די דךייא }!צות‪ .‬ו_וי‪ £‬דוךןז'זיו‬
‫‪$‬עטטעןדךדערמא‪.4‬עןאי ךי וועליט הטאויןז אא;הייב‪ 0) 5‬ר?י ה ו ^ ב ק ם ג ר ‪ .‬ק ן ו א ו ן א ט‬
‫‪$‬עיהיי‪3‬ין צו ללש‪:‬ן' די הורה קיט רעם פסוק‪ '.‬ןןד ה^ןד' ‪1‬זאט ןיוא;ט ק ^ ה ?!פתי‬
‫‪ . •pgr‬ך‪,‬אלפנהטיינט מ ק אהפרכן אלזרןשן א ^ מ ת ק ‪ .‬אס§ךכןאיזךערטיי‪9‬ש‪5‬ארבו^י‪.‬‬
‫ךי מע^שיןיןואם ךייךי[ ‪8‬אלמקייט זיץערע ^לעפצין ואלין וועריי פיארבונדעןדי זאלץ*}יט‬
‫גןענעןיריידין‪.^ .‬ךער אלטחך^ן"‪ .‬ךי מע‪.‬נ^ין וואיםרייךץ פאל׳טקייט ;אלין" ווערין'טויב‪ .‬אז‬
‫!ייילעלין ןעריןטויבאונ יועלין ;יט ןזעךץ ראם טענגןשין ריייךין‪ .‬וועלין די שויןןיט‪^.‬ענ‪.‬ען‬
‫ןאנין״קיץ ‪8‬אל‪$‬קייט ‪ .‬פץ ווא;ען וויי‪9‬ין םיר אי'תא'למ;ה איז רער' טיי‪&3‬ש טויב‪ .‬אדי יוד‬
‫^עם ^‪13‬ייט אין' ןםוקםי שם §'ה לז^דם‪ .‬וועד האט‪/‬ייגןאהן אטייל צום ? ע ^ ו י ן עריאל‬
‫^קענען ךייךין‪.‬א‪ 1‬מי;שום אלם או חרש‪ .‬ווער סא^ט אםענהיעזין ש » ם וןדער טויב‪,.‬פקס או‬
‫זי‬

‫ז‬

‫יי‬

‫!‬

‫׳‬

‫עיר‬

‫סדר‬

‫בראעיתפרשהא‬

‫ה‬

‫בראשית‬

‫עתק ‪ ) .‬מ ( שתעתיק בבריותיו‪ .‬בנאוה ‪ .‬אתמהא בשביל להתגאות ולומר אני דורש‬
‫במעשה בראשית‪ .‬ובוז‪ .‬אתמהא מבזה על כבודי‪) .‬כג( דאיר יוסי בר חנינא כל המתכבד‬
‫בקלון הבירו אין לו הלק לעוה״ב‪ .‬בכבודו של מקום עאכ״ו‪ .‬ופה כתיב אחריו)חהלים צא(‬
‫כה רב טובך אשר צפנת ליראיך‪ ) .‬מ ( ליראיך ולא לבתים את מוראך ‪ .‬אל יהיו‬
‫במה רב טובך ‪ .‬בנוהנ שבעולם סלך ביו בונה פלטין במקום )כס( הביבים ובמקום‬
‫האשפה ובמקום הכריות ‪ .‬כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים‬
‫וכטקום האשפה ובמקום )ט( הסריות )כז( אינופינס‪.‬כך כל מי שהוא בא לומר העוהיז‬
‫בכרא מתוך תהו ובהו אינופונם אתמהא‪ .‬ר׳ הונא בשם בר קפרא אמר אילולא שהדבר‬
‫כ ה ו ב‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫זוא מי‪ :‬פי' מקשיי! האלומוי(« ) כ נ ( שהעמיק‪ .‬הסיר וססתיר תאלמ" יחפרש כללעיל כלומר יהיו מקישרס ומסולקים ממס‬
‫מנס ‪) :‬כג( איר יוסי‪ .‬גרס" ולא דאמר‪) :‬כל( לירא‪-‬ן ‪ ,‬רנ סינן ויש" י ל פי' דלייק מלסמין ליה שסי־ירס וכוי ו‬
‫<*=תיריה מעשה מרכנה !ופג׳ מירא סש" וכנודו ‪) 1‬כס( סכינים ‪ .‬פ" כעריו ‪5‬׳‪ pro‬המקלוויס ששופכין דיו‬
‫‪.0j‬רש"' ו״ל מירי( ו רנט אמרי הל יהא לו וכי' יורשי‪ .‬שם כל ה ש » ק ‪) :‬כו( הסריים‪ .‬השירה׳; ‪ i‬ג ז ( איגו )‬
‫;‬

‫אס אנדערע‪77‬ז ^"ענךינ'אונ‬
‫עור‪ .‬זעהןךינ אךער‬
‫בלינך ‪ .‬רעדענךינ אע ‪ . m a p‬האט דאך גירארפט שטיין הערענךינ אוני'טויב פאי ויואם שטייט‬
‫ןיט ראם ודאךיט הערע?ךיג‪ .‬נאר אלם אונ חרש איז"איין זאך? אונ אזוי מיינט דער פסיק ‪-‬‬
‫‪..‬עס איז דא 'זמוי‪:‬עןליי' גיטכןענען רייךן‪ .‬או אלם‪ .‬אדער ודיל ‪.‬ער־איושטום‪'.‬או חרש‪.‬‬
‫‪!$‬ךער ווייל <!ר איז גיבארי; טויב האט‪._.‬ער ייך ניוט גי^עגט איים לער'ע; רייךין‪ .‬איז״דאןד‬
‫שצום אונ טויב איין ואך‪ .‬אונפו; וואנען ווייסיי סיר איז תאלמנה איו'‪.‬ךער סייטש פארטנלין‬
‫העדין‪ .‬אווי וד‪.‬עם ?וטייט אין פסוק אנחנו מאלמים אלומים‪'.‬מירי ?עדען ב‪.‬י}טלאך ובבואה‬
‫אי; פעלד ‪ .‬א׳?תתקן מיץט מען ?זטוםוועךין‪;' .‬ואריום לאלמנה איזייךער טייטש דיי זאלין‬
‫^‪1‬טום ווערין‪ '.‬הדו^רות״על צדיק! עייל די רייךין אויף דעם"צדיק'וואם' לעב־ט איי‪3‬י'ג‪ .‬אויף‬
‫;אט‪, .‬עתק • ‪,‬ער ד;אט א?‪3‬יטאף! פון די מענט^ין אונ ן א ט ?עהאלטין פון די"ווי אווי דאם‬
‫!שאפו‪,‬ג פון די וועלט איז גיווען‪ .‬אונ דער מענטש ;ייט ?}'אוה‪ .‬ימיט גרדםקיייט אונ יאנט‬
‫איך ווייס צו דךשנ׳ אין ‪2‬עשה לראשית‪ '.‬ובו!'‪ .‬אינ דערפיטפארשעמט ^ר״דעם ןביר פון‬
‫;אט )ווי ייייטעו־ ?זטייט>‪' .‬אויב ריבי יוסי ?רבי הנינא ד‪1‬אט;יואגט דער וואם נעטט זיןד ‪$‬בוד‬
‫דורך רעם וואט‪.‬עיר פארשע?יט דין חבר‪'.‬ר;אט'‪.‬ער ניט‪.‬קיין חלק ציו עולם סבא'! אז‪:.‬עד נעמט‬
‫פאר דך כבוד דור־ דעם';ואס‪.‬ער פארשעמט נאט וועטזךיראך ;עיויםיניט האבץ‪..‬קיץ‬
‫עולם הבא‪ .‬איןא‪5‬ךערי; פסוק גאך דעם שיטיייט אויך אז דער ו;אספארשע}‪1‬ט ;אטוועט?נר‬
‫ןיט הא^ץ״קיין הלק עולם הבא‪; .‬וארוס‪'..‬עם שטייט אין פסוק ווי <‪5‬יל אייו דיין גוטסדאסית‬
‫‪ s q s y 13‬ע ה א ל ט י ן §אר די וואס האבץ מירא פאר דירי‪ .‬פיאר די וואם האבי; מירא פאר דיר‬
‫הא?!טו ןעהאלטין פיל גו?!ס דו יאלסט די‪.‬געבין צו ע^םד^א‪ .‬א‪3‬ער די וואםפאר‪.‬שע^ע;‬
‫דיין מורא ייעלין ניט ןאנייין‪.‬קיין הלק אין דעים פיל נוטס‪ .‬איצט זאןט דעיר מךךש פייט‪ .‬ידם‬
‫‪ ! V Q V V‬ע ! נ א ט א ז מע; דרשתךי פסיקים ווי אזיוי ך וועלט איייב^אפין גי״וואךץ‪ .‬וואתם‬
‫‪5‬‬
‫דער ‪#‬טיי?ער פון רער ייעלטיאיי אטלך האט גי^אהט ״אפאלאכמ אויף אז‪1‬י או‪$‬רט וואס‬
‫דאלטין איי‪.‬גיוןעןךינשטאקי; או מיםט'אונ‪.‬דער ארט'איז‪.‬פארשטונקען‪ .‬ודל ניטדער ‪3‬לך‬
‫מען ]אל דער ציילען וום דער?לאץ'איז גיווען‪ .‬נאר טען זאל לדבק דעם פא״לאםט ייייי׳זר‬
‫‪!$‬יז היי‪.‬נט‪ .‬אונ‪.‬וועד‪..‬עם קולט אוניזעט פאר אלע מקטשין אז דער פאלאםט איז ני^אהט‬
‫ןיוואךין אויף אוד איןרט יואםיךאךט איו נ‪:‬ווען ךינש^אקייןיאונ ?יםט אונ" עם הט'‪:‬י!צטונג{ען‪.‬‬
‫‪3‬אר ^ע?!ט ער ‪,‬רען נ\^ם דעם םייך‪ .‬עווי דעיר'מענטש וואס ^‪5‬׳ט זאנץ אז ריא •זעלט‬
‫איי ‪#3‬אפין }יוואךין פון תהי ובהו‪ .‬פאר שעמט ער ךק נישט}אט'‪) .‬דארום דער תוזו״יבוזו‬
‫ןיאסןאטהאט אים‪3‬׳‪6‬אפין איז איוי אאיידעלער מאט'ר‪.0‬ל ייאס אמעען^קען ראם ;ארניט‬
‫ןןאר^טיין‪ .‬אונפון דעם תהי ובהו האט ;אט‪3‬שאפיןךי דעלט‪ .‬ךרי^יעיאיהעז יועט‪.‬ןש־‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬אר‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫י‬

‫׳‬

‫גיילק‬

‫סךף‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ה‬

‫א‬

‫בראשית‬

‫כתוב )פח( איאלאטרו‪ .‬בראשית ברא אלהים‪) .‬כט( מנץ הן‪ .‬והארץ היתה תהוובהו;‬
‫)ח( ר״י בר סימון פתח )דניאל ‪ (3‬הוא נלא עפיקתא וססתרתא‪.‬הוא נלא עםיקתא ‪ .‬זו‬
‫ניהנם שנא׳ )משצי ט( ולא ידע כי )ל( רפאים שם‪ .‬ואופר )ישעיה ל( )לא( העמיק‬
‫הרחיב‪ .‬וםםתרתא‪ .‬זו נן ערן‪ .‬שנא׳ )שס ד(‪ ,‬ולמחסה )לב( ולמסתור מזים ומפטר ‪.‬‬
‫ואומר )חהלים לא( תסתירם בסתר פניך ‪ .‬ר״א הוא גלא עטיקתא ומסתרתא ‪ .‬עמיקתא‬
‫אלו מעשיהם של רשעים‪ .‬שנא׳ )יכעיס כט( הוי המעמיקים מהי‪ .‬וםםתרתא אלו‬
‫מעשיהם של רשעים שנא׳ )שכ( לסתיר עצה‪ .‬ירע מה בהשיכא‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫רשעים שנאי )שס( והיה בפתשך פעשיהם‪ .‬ונהורא עםיה שרא ‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫צדיקים דכתיב )משלי ד( ואורח צדיקים כאור נוגה ‪ .‬ואומר )תהצים צז‪ (.‬אור זרוע לצדיק‬

‫מ ת נ ו ת כהו נה‬
‫פוגס‪ .‬נתמיה ו ) נ ח ( א״א לאומרו ‪. .‬׳פירש״׳ אפילו היה‬
‫'נול להבינו מדעתו לא סיס רשאי לגלותו ו )ננו( מ;״] הן‪.‬‬
‫מהינן ננראו ומפרש והולך מן תוהו ונוסו ו )ל( יפאיס ‪. 0:‬‬

‫וגז' גרפינן זכייה זר‪,‬רא נעמי‪ ',‬שאזל ר‪,‬רו־יס‪:) 1‬א( העמיר!‬
‫הירונ וגוי‪ .‬גרסינן וסיגי‪.‬־ לקרא מזורפס אש ועציס‬
‫וגוי‪) 1:‬לב( ולמסתור ‪ .‬וריביה לקרא מדבר נגן עד!‪:‬‬

‫ציילעןפאר מענטשץ נאט האט ‪^3‬אפין'ךי גןעלט פין תהרובהו וועטמען קופען‪.‬קלערין וואט‬
‫דאםאיז‪ .‬וועטיטעןנאך זא;ין‪.‬פאל‪#‬ע ואכין וואם ךאם וועט אנלי;ק^נען אין נאט‪ .‬ךךי‪3‬ער‬
‫וויל נאט מען ואל רער ציילען פוןיךער גועלט אווי ווי זיא איז איצט ניט וואם זןס איז‪.‬גיווען‬
‫פריעח‪ .‬רבי הונא בשם ‪3‬ו־_קפרא זאגטיוועין דאם וואלט ניט ניווען ‪;.‬ע^ףןבען‪ .‬וואלט מען‬
‫דאס }יט }ימעןט זאגין ‪ .‬צו‪.,‬עלשט האט ^אט ‪3‬שאפין' ךיהיםעל טיט ךי‪,‬עךד‪ .‬פוןווסהאט‬
‫‪,‬ער דיא ‪3‬שא'פין‪ .‬זאגט רעד ןםוק די‪^.‬ערד איו גיווען תהו אונ בהו‪) :‬ח( רבי יהודה ‪3‬לבי‬
‫‪5‬ימון האט אנגיהויבין צו' דלשגן די תורה טיט דעם פסוק‪ .‬דניאל ד;אט גיזא^ט הוא גלי‬
‫_עםי‪.‬קתא ומםתךתא‪; .‬אט דןאט״ענךעקט ךיאטיפע אונ ךיא פארבאחןענע ‪ .‬רעם טיפען‬
‫§ךט'טיינט'מיען דעם ניהנם‪ .‬אזוי ווי‪,‬עםשטייט אין פסוק‪,‬ערהאט ניטיניוואףט אודאלטאיו‬
‫ךיער גיתם אונ אירע אלע ^ערו§ענע'זענען אין דעם שפען גרוב‪^ .‬אך שטייט אין ןסיוק ‪~%‬‬
‫האט נימאכט טיף אינ ברייט דעם פייער וואם אין ניהנם‪ .‬רעם פארבארןעמגם אלט מיי^ט טען‬
‫רעם _גן‪.‬עדן‪ .‬אזוי וויי״עס שטייט אין פסוק רער ‪.‬גן ‪.‬ערן וועט דין צו אבא^יצווןג אונ צו‬
‫אפאךבארנ'ע;עש פון רעם שטורעם אונ דעם‪.‬ךי;גין פון ניהנם‪ .‬גאךזאגט ‪.‬לער פסוקי דו זאל?מ‬
‫די ‪5‬אךבאךג'ין אין רעם §ארב'אר;ענעם אלט ווא דיין פנים איז‪ .‬אונדער‪.‬פנים פו; נאט איו‬
‫ראך איין ‪2‬ן עדן‪ .‬נאך אפשט״קיען ‪.‬מען זא^ין אויף ךעם פםוק‪,‬ער האט״ענרעקטךי‪{5‬י‪.‬פעאונ‬
‫ך פארבאר;ע;ע זאכין‪ .‬ידי טיפע ואכין ראם מיינט' מען ךי ‪.‬מעשים פו; ך‪/‬ריש‪/‬ןים‪ .‬אזד ףי‬
‫‪.‬עם שטייט'אץ פסוק המעמיקים פה׳‪ .‬די בעהאלטין זיף טיף פון ;אט די ואלין דאלטין‬
‫ןיינדיגע;‪ .‬ומםר^תא מיעט' מען די פעשים פון די "רשעים‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אי; פיסוק‬
‫לםר\ר‪..‬עצה‪ .‬זיי פאר בארג ין די‪.‬עצות פוןדיעדע ‪#‬לעכטע מעשים‪^ .‬אט ווייס וואם אין‬
‫דער פיגםטער איז‪ .‬דאם‪.‬מייגט‪,‬מען די מעשים פון ךי ך^עים * 'אוויוויעם קטייט אין פסוק‬
‫זייערע מעישייםזענען אין דער פינםטער‪ .‬אונ מיט גאט רוהט ‪,‬ליכטעקייט דאם^ענק די מעניים‬
‫פה'די צךי‪.‬קים‪ .‬אזוי ווי‪ .,‬עם שטייט אין פסוק ךי ווענ'פון ךי'צדיקים וועט שיישען'יזי ךי‬
‫ליכטיגקייט‪ .‬גאןד‪.‬זאגט דער פסוק אליכטיגקייט איז יפאר זייט צום^ריק‪) .‬ךער ^לרש ואןט‬
‫אונו לי מעשים פון'ךי ךשעים עייד‪.‬ויי זיענען אבירות צו נאט אונ צו םעגטשין‪ '.‬ךריןער‬
‫םויוין די אלץ טאהן איןדערפינכטער אוני אין "פאחיארנענעש‪.‬קיינער ואל ניט וויםען"‪ .‬אבער‬
‫לי מעשיים' נון לייצליקים יואם‪'.‬זי'י‪,‬זענען מצות אונ מע^יםטוביםצו^אטאונצומעי^שץ ‪..‬די‬
‫טוהען ז״ערע מעשים ‪.‬עפענטליןז'איין ‪!5‬יט'ק טאג אלע דאלין זעלן>‪ .‬רבי אבא ‪.‬םרו?'‪]5‬א האט‬
‫;יואגט״עם ‪#‬טייט אין פכוקיךיי ל;כטיגקייט רוהט מוטי אים‪ .‬ראם'מיינט מען רעם מלך חמ^יה•‬
‫וואם'‪:.‬גר איז די ליכטעיקיט פץ דעריוועלט אווי ווי‪.,‬עם שטיט אין פסוק ןשעית הג?יא האט‬
‫^ייאןט קי‪$‬י אולי‪ '.‬שטייא אויף מיין לייכטעקייט‪ .‬אונ דער ^ ן ז ס^ויס ירוהט אין ‪. ;1‬עדן‬
‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫פיט‬

‫סרך‬

‫•־אשית ‪ nana‬א‬

‫ו‬

‫בראשית‬

‫ונר‪ .‬איר אבא )לג( סתגניא ‪ .‬ונהורא עטיה שרא‪ .‬זה מלך המשיח שנאסר )ישעיה ס(‬
‫קומי אורי וגוי‪) :‬ט( בפסיקתא איר יהודה בר סימון )לד( מתחלת ברייתו של עולם‬
‫הוא גלה עםיקהא ובםתרהא‪ .‬בראשית ברא אלה־ם את השמים‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש‬
‫להלן)שס מ( הטטה כרוק שמים‪ .‬ואת הארץ‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש להלן )איור לז( כי‬
‫לשלג יאמר הוא ארץ )שס לח( בצקת עפר למוצק וגו׳‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ולא‬
‫פירש‪ .‬והיכן פירש )תהליס קד( )לה( עוטה אור כשלמה ‪) :‬י( ר׳ יצהק פתה )שס קיט(‬
‫ראש דברך אמת וגו׳‪ .‬א״ר יצתק םתחלת ברייתו של עולם ראש דברך א מ ת ‪.‬‬
‫)לו( בראשית ברא אלהים ; )ירמיהי( והי אלהים אמת‪ .‬ולעולם כל טשפט צדקך‪ .‬שכל‬
‫נזרה ונזרה שאתה גוזר על בריותיך‪ .‬הן םצדיקין עליהם את הדין וםקבלין אותו‬
‫באמונה‪ .‬ואין כל בדיה יבולה לומר שתי רשויות בראו העולם‪ .‬וידברו אלהים אכיכ‬
‫אלא וידבר אלהים‪ .‬ויאמרו אלהים אביכ‪ .‬אלא ויאמר אלהים ‪ .‬בראשית בראו אלהים‬
‫**‪:‬־כ ‪ .‬אלא ברא אלהים‪) :‬יא( ריביל בשם ר' לוי אםר זה שהוא בונה צריך ששה‬
‫דברים‪ .‬מים‪ .‬ועפר‪ .‬ועצים‪ .‬ואבנים‪ .‬וקנים‪ .‬וברזל‪ .‬ואית עשיר הוא ואינו צריך‬
‫לקנים הרי הוא צריך לקנה הםדה שנא׳)יחזקאל מ( ופתיל פשתים בידו וקנה המרה ‪.‬‬

‫מ ת נו ת כהונ ה‬
‫)יג( םדונניא‪ .‬כש מקיש ‪) 1‬לו( מחמלת נר״תו וכוי פי'‬
‫גילה להלן על יד ישעיה מה שהיה מעזלת נר״תו של עילה‬
‫ומהיכן נכרא ‪:‬מיס וארן! )לה( עונוס אור כשלמה‪ .‬וכליליף‬
‫מיניה לקמן רש פרשה ג'; )לו( בראשית כוי‪ .‬וסי אלהיס‬

‫^‬

‫אמת כיי ניאש השורה הודע שה' אלהיס אמה שהוא יחיו‬
‫ואין שני שאל וה נקרא אל אמת שאילו יצ‪1‬״ר מ״י שיש ‪0:‬‬
‫שתי רשויות אין אחד מסס אמת‪ .‬ונמס נ ו ד ע בראש דנד‪1‬‬
‫שהוא אל אתת מדלא נתינ כראשית נראו כוי ולכן נחתם‬

‫^?ין"ו;ם'‪7‬ענק‬
‫מיט נאט‪) :‬ט( <בפםיקוןא>‪ .‬רב\ יהוקז בר‪1‬יי םיםין‬
‫גיווען טיף או פאחיאירנין ווען נאט האט בישאפיז די וועלט‪ .‬רזאטיער דידיער נאך״ענדעקט‪.‬‬
‫ןןס שטייט אין פסוק צו‪.‬עלטט קאט ;אט ‪3‬שאפין די וזימעל‪ .‬אוג;ןס'שטייט גיטיווי אזוי‬
‫‪?.‬נס "איו ניווען טיט ךעםיהייםעל‪ .‬דער גאך האט ;אט גייאןט דורך'ישעיה הגב‪.‬יא אזךער‬
‫דזימעל איז גידארי; ןןארשפרייט איןער די וועלט אזוי ווי אנייצעלט'‪ .‬גאט האט בשאפין' ךי‬
‫עךד אונעם שטייט ניטיווי אווי‪ .‬האט גאט גייואגט דורך איוב‪; .‬אט האט גייאגט צום'^ייא‬
‫ןאים^ר זןאט ןיינוטען פון או;טער רעם כסא ה^בור ‪ .‬פון רעם שנייא ואל וועך״ין‪.‬ערד‪ .‬בער‬
‫;אך האט ;אט גיזא?ט או ךי‪,‬עךד ואל ;ועדין האךט‪; .‬אט האט ניזאנט‪.‬עם' זאל ‪.‬ויין ליבטינ‪.‬‬
‫אונ‪,‬עס שטייט גיט ווי אזוי‪ .‬הט דור המלך גיזאגיט ;אט האט איין געווייקולט ךי‪.‬ליכטעקייט‬
‫אווי ווי אקלייד‪) :‬י( רבי יצחק האט אנניהויגיין צו דרשנן ךי תורה מים רעם פסוקי‪ .‬דוד‬
‫הםלךוזאט נייאנטראש ך^ךף אמת‪ .‬ו־ער אנהייב פון'דיןע רייר איו אמתי‪ .‬האט רבי יןחק‬
‫גיואגט אין אנהייב ווען נאט האיטי בשאפין דיי וןעלט‪ .‬איז'‪3‬אלר דערי^נהייב רייד גיווע;‬
‫אםת ‪ .‬ווארום‪.,‬עם שטייט אין פסוק בראשית ברא אלהים‪ .‬צו‪.,‬ערשט האט‪'.‬ער‪3‬שאפין‪ .‬דער‬
‫דזאט בשאסין‪ .‬נאט‪ .‬אונ‪.,‬עס שטייט' ניט בראו‪ .‬דייידזאבין בישאפין‪ *.‬פין דאנען ווייסין מיר‬
‫אז!ה׳ אלהים אמת‪ .‬אז ע;ם איי אטוז אז נאט איז איינער‪ .‬ולעולם כל משפט'צךקף • ביינע‬
‫אלע משפעים'זענען אייןיג גירעיכיט‪ .‬דיינע אלע גורות וואםידו ביזט נווראויף די םענטשי;‬
‫וו״אס דויהאםט ישאפין‪ .‬מאכיןייייי אויף זיך ‪:5‬ךעכטךי גזרה אוג זי'י‪?5,‬ןטק^ן די גזרה' טיט‬
‫אנה‪ .‬אינ״קיין מענטש‪.,‬קע; גיט זאגין או צוויי נאטער האבץ בשאפין ך וועלט‪. .‬ויוארום״עם‬
‫שטייט ניט וידברו' אלהים‪ .‬ךי גאטער האבץ נירעט‪ .‬נאר״עם שטייט‪;.‬ידבר אלהים‪^.‬אט האט‬
‫גירעט‪.,.‬עם שטייט'ניט וןאמרו אלהים‪ .‬די ;אטער האבץ גיואגט‪ .‬גאו־‪.‬עם שטייט ויאמר‬
‫אלהים‪^ .‬נאט האט ‪.‬גיזאגט‪, .‬עם שטייט ניט בראשית בראו‪.‬אלסים‪ .‬צו‪.‬ןנר?זט האבץ ךי^אטער‬
‫‪3‬שאפין‪ .‬גאר‪,‬עם שטייט בךאיאלהים‪ .‬נאט האטבשאפיין! )יא( רבי'יהושע בן לוי האט‬
‫}יזאגט פו; רבי לוי ם וועגין דעריוואס באהט אהויו דאךף‪.‬ער האבק‪;.‬עקם !אכין‪ .‬וואםער‪.‬‬
‫‪,‬עךד ‪ .‬האןץ‪ .‬שטיינער‪ .‬שטעקלאך ‪ .‬אייזי;‪ .‬אונ אויב‪..‬ער‪.‬איז רייך אונ‪^.‬ער דאךף ןיטי״קיין‬
‫‪9‬טע‪.‬קלאך‪ .‬פו; דעסט־וע;ין רארף‪;.‬גר שטעקלאך צום מעסנ‪1‬ץ‪ .‬אזוי ךי״עם שטייט אין ןטוק‬
‫אונ‬
‫י‬

‫סףף‬

‫ברא<‪0‬ית‬

‫פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫‪3‬ך התורח קדמה אותן שש קדימות ‪) .‬צו( קדם ‪ .‬ומאי‪ .‬ומעולם ‪ .‬ומראש ‪) .‬לח( ומקדמי‬
‫חרין‪) .‬בפר ה׳ קנני(‪) .‬יב( פילוםופום אחד שאל את רגן גמליאל איל צייר גדול הוא‬
‫אלהיכם‪ ,‬אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו‪ .‬תהו‪ .‬ובתו ‪ .‬והשך‪ .‬ורוח‪ .‬ומי*‬
‫ותהומות‪ .‬איל תיפח רוחיה דההוא נברא כולהון)לט( כתיב בהו בריאה ‪ .‬תהו ובהו‪.‬‬
‫שנא׳ )ישעיה מה( עישה שלום ובורא רע‪ .‬חשך יוצר אור ונוי‪ .‬מים )תהלים קמח( הללוהו‬
‫שמי השמים והמים‪ .‬למה שצוח ונבראו‪ ,‬רוח )עמוס ל( כי הנה יוצר הרים ובורא רוח‪.‬‬
‫ההומות )משלי ח( )מ! באין תהומות חיללתי ‪) :‬ינ( ר׳ יונה בשם דיל אמר למה נברא‬
‫העולם בבי‪ .‬אלא מה ב׳ זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו‪ .‬כך אין לך רשות ליטר‬

‫מתנות בהונה‬

‫״‬

‫י‬

‫‪ wn<h‬אפת נ נ ׳ מימש סיאשינופ ניאשיחנרא אלסיס‪ .‬סית )לט( נחינ בסן ל׳ נריאס‪ .‬שס; ע!מן נבראו ‪ms (s) t‬‬
‫ז(מת ‪) :‬לז( קלס ומאן נ ו י ‪ .‬נל אלו לשומת נחוניס נפי ס׳ מסומות‪ .‬על שלא סין ולא נבראו עדיין סתסועות » י‬
‫שגני*‬
‫קמי סנאמיס על סתורס‪) :‬לח( ומקלמי יורי;‪ .‬ס ד ששכן‬
‫‪1‬‬

‫^^^^^'האננ!ה!"ונ א׳?הןעקיל צום ?!עקט‪.‬י; ה>!ט עד‬
‫אייך ןיךאלטין‪ .‬אזד'איו‪.‬די תורה‪,‬קוועןיפריער וויידי וועלט איזנשאפין ניוויאךיין‪ .‬מיטז׳גקס‬
‫זאכין‪ .‬אז"פון ךיןעקם _זא‪.‬כין איז ךי וועלט' בשאפין ניוואךיק גדי תורת עליין איז איי^ם‪ .‬אינ‬
‫צו אירנאך זעקס״יא? ! צום וועלטבעשאפונג‪; .‬תשובה‪ .‬ניהנם‪ .‬נן‪.‬עדן‪ .‬בסאה^בוד‪ .‬בית‬
‫המקדש'‪.‬שמו של משית(‪ .‬וואירום ועקס מאהל שטייט‪3.‬״ ךי תורה‪,‬לער וואךט ? מ ע י ק ר ם‬
‫}‪'$‬ו‪£.‬עולם‪ .‬מראשי‪ .‬מקדמי‪ .‬איי צוויייםאהל״פריער‪ .‬צו ואמען‪.‬שטייט‪";,‬עקם ‪£‬אלל רער‬
‫ןוארט פליער! )יב( אפיילויםוף האט אטאהל ניזאניט'צו רןן גמליאל אימנר גאט' איו אןתיםער‬
‫§עלער! אונ‪.,‬ער דןאט ניהאט נוטע <|או‪3‬ין' דאסדי האבין אים'ךך״אלפין צוי־עם מאלען‪) .‬אזוי‬
‫!וי "אמעלער כןען }ארימעלען ?ןייט ךייפאךבין וואס‪.,‬ער נעפי^ט אויף רער )יעלט • ‪% £ £‬־‬
‫קען גיט בשא}‪5‬ין ךי פאל‪3‬יף אווי ו^ט ;איט ?יוואט גוטע״^אטךיאל וואס די האבין אים גיהאךפין‬
‫« ךיעם וועלט ‪.‬בעשאפונג ^ ע ר ד א ס מא?!ועאל האט ‪p‬־ }אר גיט ביןןאפן גאר ד י זעגען‬
‫אלייין גמוען אויף דער וועלט‪'.‬דאס נ‪1‬אטךנאל' איז גיווען תוהו מהו חשך רות מים ך!ה‪1‬מ‪1‬ת‪.‬‬
‫אווי וו‪/‬עס שטייט איןיפםוק‪/‬ד^רץ'הירןה ה‪1‬הו;בוהו ;חשך ‪.‬על ?גי סחום ;רוח אלל‪1‬ים‬
‫מדהפת‪1‬על פגי המים‪ .‬אוג‪.,‬עס"שטייט }'אר‪.‬גיט ביי ךיזעקה_זאכיןאז דיי ועגען בש״אפין ^יווארין‪.‬‬
‫‪3$‬עראו‪.,‬ער' וואלט ךי פאטתאלין ןיט ניבזאט וואלט‪.,‬ער' די‪.‬וועלט גיט ‪;5‬קע‪.‬גט בשאפין‪ .‬ד;ט‬
‫רבן נטליאל‪.‬גיזאגט צום פי'לוםוף‪.,‬עם זאל אתים דיי נשטה פון רעם מע?טש וואם^גט אזוי‪.‬‬
‫די אליע יואטריאילין האט אייך ‪j‬אט ‪3‬׳טאפין‪ .‬תוהו' ובוהו האט }אט בשאפין‪ .‬אווי ווי‪.,‬עכ‬
‫?!טייט אין'פםוק עוןאהשלום ובורא רע‪; .‬אט םאכט שלום אונ ערבשא?טדאס‪#‬לע?ט ע‪.‬‬
‫)אלץ וואם איז בשאפין ןיוואךין זענעז פו; ניר זאכיין‪ .‬פייער ווא‪.‬קוער לוקט‪!,‬גרר‪ .‬אונ;אט‬
‫‪9‬אכט צויישען״זיי שלום אזדץאליין אזד בלייבץ אויףאייבינ‪ .‬אונ ראם ‪#‬לע"‪85‬עמיץט^ען‬
‫‪; vln‬ביהו‪ .‬ראם יויסטעדאם מאטריאלדאם פוי ךעםד!אט גאט בשאפין די וויעלטהאטאויך‬
‫;אט ‪#3‬אפין‪ .‬ח ‪ #‬ך האט ;אט ‪3‬שאפין אווי יוי‪..‬עם שטייט אין פסוק יוצר אור ובורא ח ‪ $‬ו ד ‪.‬‬
‫;אט האט בשאפיין ךי ליכטיגקייט אונ ד‪,‬אט ‪3‬שאפין'דיפינםט‪.‬ערניש‪ .‬וואםער האט א‪1‬יך}אט‬
‫‪3‬שאגןין‪ .‬אווי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬הימלען אונ ךי וואסערואלי; לויבין נאט‪ .‬פאר דם‪.‬‬
‫ודיל די זענען בשאפין' ניווארין דורך די ןיבאט פו; }אט‪ .‬דעם ווינט ד;אט אייך}אט בשאפין‪.‬‬
‫^זוי ווי עם' שטייט אין ןםוק נאט האט ‪.‬בשאפין‪.‬די‪3.‬עלנ אונ האיט בשאפין דעם ווינט‪ .‬רעם‬
‫ו^היס )רעם אבנרונח האט אויך ;אט ‪#3‬אפין‪ .‬אווי וויי‪.‬עם ? ! ט י י ט אין פסוק ד תורה קאט‬
‫ךזאנט איך בייןיבשאפיןניוואךין איידער ךי אבנךונלי; זענע; בשאפין ניוואךין‪,.‬ועהן מיראי‬
‫ך איבגחנדען‪,‬זעגען בשאפין גיוואריןנ )י;( רבי"יונה בשם‪,‬רבי לוי וזאט ‪.‬נ;זא‪5‬ט פאר וואם‬
‫איו דיא וועלט'יישאפי; ג;ווארין טיט אב׳ )בראשית(‪ .‬נאר אוד ווי דער ב׳ איז פארמא?טפון‬
‫ןריי דיטין אונ איז הא^י; פון !ןארונט‪ .‬אזוי ^אר ןיט אמענ?ף‪ 1‬פרענין וואס א*ז או‪.‬נטער די‬
‫‪,‬‬

‫ג י‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫‪%‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ערר'‬

‫סףך‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ך ן‬

‫א‬

‫ז‬

‫בראשית‬

‫מה למטה‪ .‬טה למעלה ‪ .‬מה לפנים ‪ .‬םה לאחור‪ .‬אלא םיום שנברא העולם ולהבא ‪.‬‬
‫נר קפרא אמר )לברים ד( כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך‪ .‬למן היום‬
‫שנבראו אתה דורש ואי אהה דורש לפנים מכאן‪) .‬פס( ולמקצה השמים ועד קצה׳‬
‫השמים אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן‪) :‬יד( דרש ר׳ יהודה בן פזי‬
‫במעשה בראשית בהריה דבר קפרא למה נברא העולם בבי להודיעך שהן ב׳ עולמים‬
‫העוה־ז והעוהיב‪ .‬דיא למה בב׳ שהוא לשון כרכה ‪ .‬ולמה לא באלף שהוא לשין‬
‫אדירה‪ .‬דיא למה לא באל״ף שלא לית; פ״פ למיני!‪ ..‬לומר היאך העולם יכול לעמוד‬
‫שהוא נברא בלשון אדירה‪ .‬אלא אפר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון‬
‫ברבה והלואי יעפור‪ .‬דבר אהר למה בבי אלא מה ב׳ זה יש לו שני עוקצין‬
‫)מא( אחד מלםעל־ ואהד מלמטה מאהוריו אומרים לב׳ מי בראך‪ .‬והוא מראה‬
‫בעוקצו מלמעלה ואומר וה שלמעלה בראני ‪ .‬ומה שמו ‪ .‬והוא מראה להן‬
‫בעוקצי של אחריו ואומר )מב> ה׳ שמי‪ .‬אמר רבי אלעזר בר חנינא בשם‬
‫ר׳ אחא כיו דורות היתה האל״ף קורא תגר לפני כםאו של הקב״ה ‪ .‬אמר לפניו דבשי?‬
‫אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך ב י ‪ .‬איל הקביה העולם ומלואו לא נבר*‬
‫א ל א‬

‫מתנות כהונה‬

‫שנניאת אח״נ! ו)מא( אחז מלמעלה ט׳‪ .‬ני־ ב׳ י ‪ *1‬של י׳ קריא* אי־' ינןא״ל־יס‬
‫תתלת אותיות של אוני ישל אה״יס כוהבין נ׳ •ודן וד״י נאמ!עו כ!־ א גימטייא ־לו כ״י ששש<‬
‫)״_‪tf^J?-‬‬
‫^ י ך י ״ ו ע ל ט אמ‬
‫״עלד ‪ .‬אונ ניטוואם‬
‫‪?3‬טאפין ?יווארין‪ .‬אונ‪.‬ניט וואט' ‪.‬עם ינעט‪.‬ויין דעיר נאך ויען‪.‬דיי'ייעלט יועט חרוב יגערין*‬
‫גאו־ פון רעם טאג וןאם די ויעלט ‪.‬איי '‪3‬שאפין ניוואתן איינ יוייטעיר םעןםטו קלערין'‪' .‬בר‬
‫‪.‬קןראהאט גייאןט״עם שטייט איןפםוק או רו ייעםט יועלין פרעגיןיקלערי!( אויף דיערישנןע‬
‫טענ )לי ‪.‬פר;עלד;;ע> ;ואם יע;ען ןיווען פריןןר פאר דיתימעגיסטו ניארקלערין פון ידעם טאג‬
‫ןיאס לי^ענ‪.‬זענען ןעאפין גייןאלין‪ .‬אבער רו טארןזט‪.‬ניט ק‪$‬עוץ וואס' איז ניווען איירער‬
‫דער^וץזטער טאג איו בשאפין}יוואךין‪ .‬וואם‪.‬עסא'יי פון איין עקהימעל'ביי יצום ענדערין‬
‫־ ‪,‬‬
‫‪,‬עק ?י^על מקקטוקלערין‪ .‬אןער דו טארסט ניט ‪.‬קלעלין ייסאטאיבער רעם הים ל•‬
‫יהודה בן פוי טיטבר_קפרא ביידע מעאמעןהא^ן גידרשת די פסוקים פון מעשה בראשית ‪.‬‬
‫פאר וואט ‪.‬איז ךי וועלט ‪3‬שאפין גיווארין מיט אבי )בראשית(‪'.‬ווייל ב׳ איי ציויי '"צו'ואגיו‬
‫אוף אז‪.‬עם אייךא ?וויי ייעלטין ‪ .‬עולם וןיהאונ עולם ד״יא‪ .‬דער דרי‪3‬ער"איו'דיוי עלפ‬
‫בעאפין גיוואךין פיט‪.‬אבי‪ .‬עייל ברכה היי‪3‬ט דר אן ‪9‬יט אבי‪ .‬־פאר וואם ניט פייט אאל‪-‬ס‬
‫ודיל ארור )?לוכין( הייןט דך אן טיט אאל״ף‪$ .‬דער ךריןיער הייבט דך ניט' אן פיט ‪trtw‬‬
‫;וארים או‪..‬עם יואלט ייןז ‪2#‬יהיי?ין ן מ אאל־ף'ןןאלטין די אפקיריםים יאניל ייי'»ייי ‪ wp‬דיי‬
‫וועלט !־זטיי] ‪8‬ייי איי ‪#3‬א!‪£‬ין גיויאךין טיט א ^ ־ וואט ‪.‬רער ‪.‬אלף טאכט א^ור!פארפלו^(‬
‫ךליבער ^אט;אט גייא?ט «‪, T‬ייעל ‪3‬שאג‪5‬ין ךי וועלט םיטאבי‪'.‬וואס יראם איי ברכה'‪m /‬‬
‫הליאי י אל ךי ייעלט שטיין‪; .‬אך אפשט &אר ייאם' ןאט מען ‪3‬שאפין די ייעלט ^יט _אב׳‬
‫ןאר ‪.‬אווי‪.‬ווי רער ב‪-‬הט ץיייי שפיצען פוןאעטק איין שפיץ הייבין אונ איין''שפיץ אוניטעו!‬
‫או מען ?‪5‬ך‪7‬עט רעם ב׳‪.‬ויער האט דיך בשאפין‪ .‬ודיוט ער אויףידעם אויבער'שנ‪£‬ין שי‪.‬י'ץ‬
‫אינ ער יאןט ךער יואס הייןנין איי‪ .‬גאט‪ .‬האט פיך' בי^אפין‪ .‬אונ או מען פרע'}ט רעם ‪'4‬‬
‫ווי איו דער נאנזען פין ;אט‪ .‬ויייוט ער טיט‪.‬לעם אונטערעזטין שפיץ בון' אוניטקאדף רעם‬
‫אלו־‪ .‬אונ‪._.‬ער יא‪.‬נט אז רער נאםען פון נאט איי‪.‬יהיה ‪' '.‬ווארום' יהיה בטרעפט ועקם'אונ‬
‫(יוואמניג‪ .‬אונ א_אלר> אט צוייי יולין טיט איא״ו‪.‬איי אויך ועקם אוני ןיוואנציג'‪ ,‬רבי'אלעד•‬
‫ר?י הנינא האט נייאנט פון ךבי אחא ם ייענין‪.‬יעקס אוניצוואנציג דורות האט ד ע ר א ^ ז‬
‫;עטקתפאר נאט אינ האט נ\יא?ט ךבינו שלעולם איך בין'‪-.‬ער'ערשטער פון די אותיות‬
‫אר ;ואם האםטו ניט בקןאפין לייועלט ?ויט ?זיר‪ .‬הט נאט‪.‬נטיאנט'צוםיאילף די נאנצע ייע‪.‬ל‬
‫אי י״ל ־׳‬

‫־מי ־אליי‬

‫?‬

‫!‬

‫!‬

‫ז‬

‫?‬

‫י‬

‫ז‬

‫י‬

‫י‬

‫ז‬

‫‪3‬‬

‫ט‬

‫‪3‬‬

‫איז‬

‫^ףך‬

‫ב ר א ש י ת פרשה‬

‫בראשית‬

‫א‬

‫אלא מ כ ו ח התורה ‪ .‬שנא׳ )מסלי ג׳( ה׳ בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬למחר אני בא ליוזן‬
‫הורת בסיני‪ .‬ואיני פותח תחלה אלא ב ך ‪ .‬שנא׳)שמוח כ( אנכי ה׳ אלהיך‪ .‬ר׳ הושעיא‬
‫אומר למה נקרא שמו אל׳ף )מג( שהוא סםכיס מאלף ‪ .‬שנאמר )תהליס קכ( דבר ‪WX‬‬
‫לאלף דור‪) :‬סו( איר סימון בשם דיביל םנצפ״ך )מ״( צופים אסרום הלכה למשה מסיני•‬
‫רבי ירמיה בשם רבי חייא כר אבא אמר ם ה שהתקינו הצופים ‪ .‬מעשה מיה ביום‬
‫)מה( םנריר ולא נכנםו חכמים לבית הועד ‪ .‬והיו שם תינוקות‪ .‬ואמרו בואו ונעשה‬
‫בית ה ו ע ר ‪ .‬אמרו מה מעם כתיב מים מ י ם ‪ .‬נו׳ן מ י ן ‪ .‬צד׳י צדיי‪ .‬פיא םיא‪ .‬כיףכ״ף‪.‬‬
‫אלא ממאמר למאמר מנאמן לנאמן‪ .‬ומצדיק לצריק‪ .‬ספה ל פ ה ‪ .‬םבף לכף‪) .‬מו( םטאסר‬
‫למאמר ‪ .‬ממאמר של הקביה למאמר של מ ש ה ‪ .‬מנאמן לנאמן‪ .‬מהקביה שנקרא אל‬
‫ם ל ך נאמן למשה שנקרא נאמן‪ .‬דכתיב ) ב מ מ ד יב( בכל ביתי נאמן הוא ‪ .‬מצדיק‬
‫מתנות‬
‫ל ‪ ) :‬מ נ ( שסו!( מסכים »ז<ין• ‪ "0‬הקניס ססכים לתה‬
‫לתורם אחר &לו דורות ו נ » ‪*:‬׳דשו לקמי תמןעיד זירות‬
‫»לו נמיושנה לסנראות ולא ננראו וכ״ו זירות עד משס רגי<‪1‬‬
‫פיס‪,‬הרי אלן ונמית התחיל נאלן אנכי ועינ נקראת אל!> ו‬
‫)מד()ופיס אמרים‪ .‬פי׳ רב" נפיק זמנ״לה נגיאי הדורות‬
‫)פיכן קירן מנ!פ"ן ולא כמנפן כסדר שנתונים באליף' ני״ש‬

‫בהונה‬
‫לדרוש נושריקין מן גופים ‪ ha‬או מסשהתקי*הצופיםומ!אתי‬
‫נשם סדנוניא חיל והא• צופים לאחר יאשים סמלן זא־לי קווס‬
‫לכן סו׳ היה שם הארון והלוחות וםינא אפ‪-‬ןינ! ששנחופ אל‪6‬‬
‫לאחר שענו הארה נימי יאפיה ו )מה( ‪ 0‬נ ד י ‪ .‬יום מושן‬
‫למאמי ‪ .‬שמיו שהזנוי נמ‪0‬י‬
‫ומשר‪) :‬מי( ממאמי‬
‫נמשי‬

‫^ ד א ז ^ י י ד י י ״ ע ס ?>‪*5 8‬י‪ PP? 1‬יי‬
‫^חככה יסד ארץ‪} .‬אט ר!אט נעגרינדעט ירי ערד וועני; ךי חכ^ז פון לי תורה‪ .‬ווקזןיך ויעל‬
‫קו‪£‬ען‪.‬נעבין ךייתורח אויף דעם‪!,‬יארנ ס‪:‬ני‪' .‬דיעל'‪.‬איך ךי תורה ך ט י ק י י מ ן ?ויט״קייןש‪1‬עי‬
‫אות ^'אר מיט דירי‪ .‬אווי ויד‪,‬עם שטייט אין פסוק אנכי ה*‪.‬אלוזיןז‪£$ .‬נ‪:‬י‪.‬היי‪3‬ט י ו ך א ך |*ן‬
‫ן!יט אאל׳ץ!‪ .‬רבי הוןןעיא הט ;יזאנט פאר וום רופט מען‪.‬לעם א אל״ף‪ .‬ודייל פון דער צייט וואט‬
‫ךי תורה איו'‪3‬שאפץ ןיוואךין ‪3‬י'ז מען האט ך א גינע^יןצוךי יוידין‪ .‬האט ;עדאןןרט שיי ?יל‬
‫יאהר*אז‪.,‬עם האט‪.‬גי״קענט ‪^3‬אנ־ין ווערין טו;ענד מרות‪ .‬אזד ווי עס ?זטייט אין ןםוק ;אט ן!ט‬
‫ןיבאטץ ף תורה צויךיייוךץ צום םויף פון טווענד מרות לווארום דער'}אך ווי;אט הט‪3‬שא?ין‬
‫די תורהיהאטי״ער ‪#3‬אפץניין הונלעלט ןויטי^יר אוניי^עןןינ מ ח ת ‪ .‬אונ עייל^אט האט‬
‫ןיוע!״ אז*די וועלץ דין' מןעים האטי‪!(.‬רדי‪.‬איועק ‪.‬ןענוטען פון דער וועלט‪ .‬אונ פון אךט‬
‫הראשון"‪3‬י'ז משהי לבינו איעעקס אונ צוואנציג' מ ר ו ת ‪ .‬צו‪,‬זאםען איז טוזעןד מ ת ת ‪ .‬אונ‬
‫אלף איז רער 'טייטש טוזע'נד‪'.‬אונ ודיל ?!יט י רעם אות א ‪$‬אט דף אן;יהיי‪3‬יןף תורה‪ .‬טיט‬
‫ך ע ווארט אנכי‪ '.‬לליבער" דעם אות א רופטימען ז?לף ‪ .‬טןועןד ז )ען( ר‪3‬י סימון ד‪.‬ט גיזא?פ‬
‫» ן רבי יהושע ‪ $‬לוי ם וועןין ךי טאפעלע אותיות' מנ‪.‬ץפןז ם ן ץ ף ך ראם ד!א‪3‬ין ך‪.‬נביאים‬
‫י י ^ ן צוםי״אל״ף ןיית‪ .‬דייל דיי הא?ין ניוואםט או די אוניות וע;ען}י^ע‪3‬ין ;יו;ארץ»ט?יז‬
‫•יינו אויף רעם ‪3‬אלנ סיני‪ .‬רבי‪,‬יךןןה האט'ניואנ‪.‬ט פון ר‪1‬יי תייא ‪3‬ר א‪3‬אס דענין ס‪?5‬י‪6‬ןז‬
‫^י! צורי ווערטער‪ .‬ט נ ‪ .‬וועד ןאט יראם ניואןט אז ‪ £‬ס איז דא צום אלף‪3.‬ית טאפעלע איסיות‪.‬‬
‫‪$‬פןזלדי;נע??יאיס האבין דאם ;יואנט‪., .‬עם'איז אמאוזל ןיווען א ר ע נ ק ך י ; ע ‪ 9‬א • ‪ ! ,‬ק מ ל י‬
‫חבםיס־נייט ‪,‬ניקוםען צום' פאחאטלוננ‪.'.‬זענע^דאךט ניויוען‪.‬קינדער הא‪3‬י'ןדי ‪?4‬ןא}ט ?יר וועלין‬
‫‪£‬א‪3‬י| א^אתאמלוננ‪ .‬האבץ דיי זיף נייועצט אילע צו זאמען אונ ןאבין ^יזאןט ‪6‬אר וואס‬
‫שטייט צומי ^מיין םםיצוויי נונין נ י ‪ ' .‬צורי צךיקין צץ‪^ .‬ורי ‪8‬איין פ ף ‪ .‬ץוויי ןנןין כ ך ‪.‬‬
‫ך'מויי'"ם;!ק'זעגען צווייי וועךטער‪ .‬מאמר האיןר‪ .‬ךי צ;די טןין זענען ץוייי)ועל^ער •‬
‫נ א מ ן י נ ^ ךי צוויי צךיקץיזעי^ען צווידלוערטער! י ק ן ך ק ‪ .‬ך ץוויי פאץ ז^נ?נן ?וייי)ויערער‬
‫פה״פה"‪. .‬דייצוויי כפין'זענען צווייי וועךטיעיר^ף ‪ 3‬ף ‪5 .‬אפר כןאסו־‪.‬טייןט מען די תווזז יזיי‬
‫ןיזאגט ניוואףן״פון }אט צו' משה אוינ ‪3‬אלד פוי משה צו די יומן‪, .‬נאיןן‪,‬ןאגןן ןןיץט ? ק‬
‫ך תורה א‪.‬יז גיוא^טיניוואךין פיון ;אט ך א ^ ע ר איו נ^ן)‪3‬נלוי‪3‬ט>‪ .‬אזוי וד טיר ואנין אל‬
‫‪ .‬איווי ווי עס ^טייטאין ןסוק}אט‬
‫(‪O‬‬
‫‪.‬‬
‫ייט‬

‫י‬

‫ז‬

‫ם‬

‫ר‬

‫נ‬

‫‪ 5‬ך‬

‫יך‬

‫‪¥‬‬

‫‪v‬‬

‫‪v‬‬

‫י־'"''‬

‫*‬

‫״‬

‫י‬

‫הא«‬

‫םרר‬

‫ב ר א‬

‫'׳‬

‫‪ 2‬י ת‬

‫‪2‬‬

‫י^יי‬

‫א‬

‫ח‬

‫בראשית‬

‫לצדיק‪ .‬מהקביה שנקרא צדיק !שהליס קמ״ס( צדיק ה׳ ככל דרכיו ‪ .‬למשה שנקרא‬
‫צדיק ‪.‬דכתיב )דכריס לג( צדקת ה׳ עשה ‪ .‬ספה אל פ ה ‪ .‬מפיו של הקב׳ה לפיו של‬
‫ט ש ה ‪ .‬מכף לכף‪ .‬מכף ידו של הקב׳ה לכף ידו של משה‪) .‬מז( וסיימו אותן‪ .‬ועמדי‬
‫חכמים נדילים כישראל‪ .‬יייא ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ עקיבא היו‪ .‬וקראו עליה! )משלי‬
‫כ( נם במעלליו יתנכר נער וגי׳)מח( )באנכי דר׳ מאיר וכי׳( ן )טי()מט( ר׳ יידן כשם‬
‫עקילום אמר לזה נאה לקראו אלוה ‪ .‬בנוהג שבעילם מלך ביו מתקדם במדינה ‪ .‬ועריץ‬
‫לא בנה לה )נ( דםוםיות ‪ .‬ועדיין לא בנה לה פויבטאות בתחילה מזכיר שמו ולבסוף‬
‫)נא( קטיזטה שלו‪ .‬ברם יתירו של עולם )נב( בתחילה פעל ולבסוף נתקלם‪ .‬שמעון בו‬
‫עזאי איסר )שיכ ‪ (3‬וענותך תרבגי‪ .‬ביו מזכיר שמו ואח״כ שבחו פלן)נג( אגוסטלי‪ .‬פלו‬
‫פראטאטא‬
‫״ _ ‪_ ,, _ _ _ . ,‬‬

‫מ ת נ ו ת כ הונ ה‬
‫<פשם היה אומי לישראל כמי שלישו חו״ל והאלהים יעננו‬
‫מ ו ל ונקולו של משס שקולי סיס סולו ומק לסשמיע הזנור‬
‫)ישראל‪) :‬מו( וסיימו אותן‪ .‬סחנמיס שסיו נאומו סיור היו‬
‫מסמנים ומציינים איסס מי ימי הס‪) :‬מח( נאנט זיימ‬
‫ו ט י ‪ .‬נראם שהוא מ״ס ונלותק יש לפרשו שהים נ״נ נסית‬
‫פל סגליון ובירושלמי לתענית נ י ס נספרו של ו״מ נתונ‬
‫סים נתנוש אוי נא׳ אוי בעי עור גיוילין אחס״ע ני האל״ן‬
‫וספ*] מתחלף וכן גני י' הלניים סיס כתוב תינס או אות‬
‫משונה ממה שכסונ נם״ת שלנו שמתוכו היה נלמז נ ה י א לדש‬

‫סל ר' יוזן יבםמיו‪) :‬מש( י' יוק כוי‪ .‬שאחי שנסי בריאת‬
‫סעולס ועניין נפלאות זור כמבול ילור הפלגה ונו‪ .‬ער משש»‬
‫מצרים יידזת סמן ובאר נםקלס לבסוף ואמר אנכי ס' אלסין‬
‫ומלת וכוי‪ .‬מגומנס קצה ‪) 1‬נ( זימוסאות פרינפאומ ‪ .‬נ י ט‬
‫קפיומא‪ .‬ש נ ת ו ן‬
‫מיחצאית וקענומת בני אלס‪) :‬נא(‬
‫)נב( מתמילס פעל נוי‪ .‬מיסנ על ראשו; ראשי! לאמי שמנה‬
‫הקני•־‪ .‬נשתנה לעילוי ממות מלן ביו שבתמלס מתקלס יאי‪8‬ג‬
‫פןשס צרכי סמלינית יאח״נ מפרש שגס נסזנרת השס מ א‬
‫הפון ממזתי ומסיק ליס מקרא ויענתן תיננ׳ ו )נג( אניספ)׳‬

‫ט‬

‫ניהי ) ‪ w .‬ייא"•"יחי ‪8‬יץ ‪p i ^ ' ^ ^ p ' ^ ^ ^ i ^ w l ^ j w‬‬
‫קאט גי‪~2*3‬‬
‫‪}3‬לוי‪3‬ט‪2' .‬ליק ?‪.‬ריקטןי‪ :‬ט מען ךי תורת איז גיזאןט ‪.‬גיוו^רין פון‪.‬נאט ךאם‪.‬עראיז אןריק‬
‫אייי יוי״עם ?!טייט אין ‪*%‬סוק צךיק ה׳ ב^ל‪.‬דרכיו‪' .‬צו מיטה וואסיער ווערט' אויך }ירו§ין‬
‫מ י ק ‪ .‬איויייי‪,‬עס ?זטייט אין §סוק ‪?.‬רקת ה׳ ע^ה‪ .‬משה !זאט גייטאהין איעלכעפרומקיייט‬
‫)יי}אט‪!? .‬פהלפהטיץט פוען ךי תורת איי גיואגט‪.‬גיוואךין פו; ךיימויליפץ^גאט צוךי״םויל‬
‫‪0‬ץ ט‪#‬ה‪ ..‬מכף לכף ןןייףז טען ך י תורה איי ‪.‬גי?ע‪3‬ין גיייאךין פון ךי הא^ט פון גאט צו ךי‬
‫‪3‬א}ט פון משה‪ '.‬אוג רי'ח?‪9‬ים ד;אבץ ‪3‬צייכו;ט די‪,‬קיגדער מיט ךי נעםען ‪ 9‬ק יאל יייםק‬
‫ןיער די זענען‪ .‬אונ ךי‪.‬קץדער יעגען ןיוואךץ ךויםע'חכמים‪^ .‬נדערע !אגיודי‪*?.‬ערער‬
‫ןע;ען‪.‬ניווקרבי‪.‬אלי‪$‬ך אוני ך‪3‬י‪.‬יהוש‪.‬ע אינ‪,‬ר‪$‬י‪-1‬עקי}א"‪ .‬אונ הען'דואט ?ילייענט אייף די‬
‫דעס פסוק פון רעם וואמ דער ‪ .‬ק ץ ד טודזט איין דער יוגענר ךער‪. .‬קענט מען תיאם פון איים‬
‫וועט ‪!.‬יין‪.‬רוען‪.‬ער וועט‪.‬גרויםדעךץ‪ .‬בחניכי‪ .‬אין‪,‬ךעם' כןךךש פון רבי טאיר ‪/‬וסער וזיייט‬
‫דך אן טיט דיעם}ואךטיאלבי‪? '.‬וטייט אווי‪) :‬טז( ר?י יוךיןךאט ניןאיןט פין עיקילים ווענין‬
‫צו ;אט איז ‪#‬יין דער נאםען}אט‪ .‬יואתם רער כןו!נ איז אי; דעיר ייעלט אמלך ברימט דך‬
‫טיט א_זאך וואס^ער האטדאם נאך ; א ד ניט‪ .‬למשל‪.,‬ער ‪3‬ךיטט זיךי^ער האט'אטרייה‪.‬יער‬
‫האט נאך ניט גימא?ט אין ךי מדינה ד י זאכץ נואם ךי' מדינה'דאךף ^ לם^ל‪;.‬נר'האט ;אך‬
‫;יט ןימ^נט״קיין בערער‪. .‬ער ^ א ט }אך ניט ‪3‬ע!אן‪:‬ט‪.‬קי'ץ !‪,‬ייוער'צוםפעתעגיגען' אונער‬
‫זאגט שיי; איך‪.‬בין רעד נ!לך פון ךי ‪9‬ךעה‪ .‬אבער'}אט איו ניט אזר‪ .‬ינאי־ פתער ו;אט ער‬
‫אלץ בשאפין‪ .‬דערנאךריופט‪ .,‬ער ‪.‬זיין;אמען‪'.‬אווי ווי‪..‬עס שטייט אין פסוק בראשית ^רא‪.‬‬
‫צו עך‪#‬ט האט‪,‬ער אלץ ‪!2£‬א'פץ‪ .‬דער נ;אן־ דער מאנט״ער ויין נאמען אלודם‪ ' .‬ו ד י זעקם‬
‫ווערקער «בי‪.‬הלת סו‪'$‬יר ׳?ומו ול‪3‬ם'‪1‬ף_קטיומה שלו״‪ .‬ךארפי; ןיט 'שטיין דאי;אר נוייטעח‪.‬‬
‫אונ ך י פינח וועך^ער ״?‪.‬ראשית יברא ןאחר בך״אלוזים׳׳ דאו־פין שטיין רא• ^םעון"בן‪.‬ע«י‬
‫זא;ט ד ו ד המלך האט ןיוא^ט צו ;אט ‪.‬יע‪.‬ניתך סרבני‪ .‬דיין נידעךיגקייטיטודןטיםיך ^‪.‬ייסין•‬
‫אמע‪?<5‬ש טי^רולה מןקיר קמי יל^םוף ]קטיןטז שלו! ‪.‬רער םאנט פריער ויין;אטען ךער נאך‬
‫ד י ן איב‪ .‬מייט ודאם'‪_.‬ער איז נרעםער פאריאנרערע מענט^ין'‪ .‬לקשיל מען'יאגט אנטונינוס‬
‫‪.‬קיסר‪ .‬אדער אנטונינוס ;ע;‪.‬עראל'‪1> .‬בער ‪3‬יי';אט אייו נ ן ט אזוי‪ '.‬פךיעו־ האט ‪.‬ער"ב׳‪5‬אפץ‬
‫ל י דעלט אונ אלץ וואס 'ךי דעלט דאךף‪ .‬פון אדם הראשון ביז ך י יוף; זענען אתים גיגאגגען‬
‫‪:‬‬

‫ז‬

‫־‬

‫‪:‬‬

‫פץ‬

‫ברא‬

‫סדר‬

‫'‬

‫שית פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫דברים )סא( שאתה כסיל בהן‪ .‬ושמר רגלך מלכד‪ .‬ר׳ דוסאי אטד סן )סב( ההודיה‪ ,‬ר'‬
‫אבהו אמד )שג( מן העבירה‪ .‬ר׳ לוי אמר מן המזיקין‪ .‬אמר ר׳ אבדיםים ושד( אם גתה‬
‫מכיםך צדקה ‪ .‬הקביה הוא משמרך מן )סה( הפיםין ומן היםיוגית מן הגולגלאות ומן‬
‫הארגונות ‪ ) :‬ב א ( ביש וביה‪.‬ביש איטרים השמים נבראו תהלה )סו( ואהיכ נבראת‬
‫הארץ‪ .‬וביה אומרים הארץ נבראת תחלה ואה״כ השמים‪ .‬אלו םביאין טעם לדבריהם‪.‬‬
‫ואלו מביאין טעם לדר‪.‬ריהם‪ .‬על דעתיהון דב״ש דאינץ אמריי השמים נבראו תתלה‬
‫יאחיכ הארץ‪ .‬משל למלך שעשה לו כסא ופשעשאו עשה )סז( איפיפורין שלו‪ .‬כך אמר‬
‫הקביה )יכעיס סו( השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו׳‪ .‬ועל דעתיהין דביה דאינון‬
‫אמרין הארץ נבראת תחלה ואח״כ השמים‪ .‬משל למלך שבנה פלטי; משבנה את‬
‫התחתונים ‪ .‬אהיכ בנה את העליונים ‪ .‬כך ביום עשוה ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬איר‬
‫יהודה בראלעאי אף דין קדא מםייע לביה )חהליס קנ( לפנים הארץ יסדולואחיכ ומעשה‬
‫ידיך שמים‪ .‬איר הנין ממקום שהמקרא מסייע לביש‪ .‬משם ביה )סח( מםלקין אותו‪.‬‬
‫והארץ היתר‪ .,‬בבר היתה‪ .‬ר׳ יוהנן בשם הכםים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול‬
‫‪.‬הארץ קרמח‪ .‬איר תנחופא )סט( א‪,‬א אמרי טעמא‪ .‬לבריאה השמים קדמו שנא׳‬
‫בראשית‬

‫טתנות כהונה‬

‫כל א' ואי יצא בזמנו! )סא( שאתה נסיל נ ה ס ‪ ,‬יהיה‬
‫הקניה נפזרן ויאיר עינין־ נהס ולא י‪::1‬ל‪) :‬שנ( המרי*‬
‫שלא יורה היראו!! עו שהגיע לנלל ו ה ‪ ) :‬ס נ ( מ! הענייה‪.‬‬
‫על ורן הנא לטהר מסייעי! אותו‪) :‬סל( א‪ 0‬נתת מכיסך‬
‫כ ו י ‪ .‬קרי נים ני ם׳ יהיה נכיסן אם תתן !לקה מניסן‬
‫לשם ם' ונו׳ ‪) s‬סה( הפיסי! ונוי‪ .‬מיי מנוס הן מן הקרקפות‬

‫ימכולנולין וגלנילת ואגב למ״תי לבו׳ רני תנתומא ני' לסירות‬
‫שאס רק נוא מבס ניא מסיים ביה נולה מלהא נכתונ‬
‫נירושלמי ‪) 1‬סי( היג‪ .‬יאח״נ הארן שנאמר נראשיח ברא‬
‫אלהיס את השמיס ואת הארז ! )סו( אפיפורין‪ .‬שרפרף‬
‫כסא שמשימין תתת רגלי נמלניס נשעה שיוכני; על הכסא ‪:‬‬
‫)שת( משלקין אותו‪.‬לונדן לנרי נ י כ ו ) ס ט ( אנא אמרי טעמא‪.‬‬

‫סטלך האט נייאןט ‪3‬י ה־ יודה בכם^ןז‪; .‬אט וועט זיין"אין דיינע‪7‬ארישקייט‪"'7‬דאס מימט‬
‫ןןען אפילו ךי !אבין ו;אם דו ביזטיענאר צו די‪ .‬וואם דו״קענםט ניט פארישטייו מיט דיין‬
‫‪1£‬בל'‪ .‬וועט דיר ;אט העלפץ דיו זאלסט די;א פארשטיין'‪ .‬אונ }אט ‪.‬וועט' היטען דיינע‬
‫‪9‬יםדו;אלקטניטבעווא‪;5‬קווערץ‪ .‬רבידוסאי זא;טרוי'אלםט ניט בצוואנ;עןווערין'צופסק'נ;‬
‫‪5‬אלש‪.‬רב'יאבהו זאןט דיו ז«}קםטגיטבצוואנ;עןווע'רין צ ו ט א ו ן ^ ב י ר ה ^ ב י ^ ו ן י ^ ג ט ד ו ז ^ ט‬
‫גיט' ןיצוואןגק וועדי! אי; די העגט פיון'ךי מזיקין‪, .‬רבי'!!בדימום האט גטאיגט אויבי ‪vi‬‬
‫ןןאםט גי;עבין צדקה פון דיין ‪3‬ייטיל‪ .‬פוי דיינע אייגענע ;עלו־‪ .‬וועט ת ך גאט היטען פץ‬
‫פיפי; !פעללער פאדאטקעם! או; פוןהןמיונות יסאנדיל פאדאטקע© אונ פון נולגלאות)מענטשי;‬
‫פאלאמןעיס( אונ פו; י ארגוגיית ןבהיםוה פאראטקעס׳‪) :‬לא( בית שמאי' 'אונ ביתי יהלל‬
‫״קרי;ע'ן‪ .‬בית ש?ןאי זאןיץ ?ליןןר' איו בשאפין ניווארין ךי היםעל דער ינאף די‪.‬ערד‪ .‬אונ‬
‫‪3‬ית הלל ואנין ן־תזנר איז ‪!83‬אפי; ;יווארין ךי‪.,‬ערד דער נאיך ךער מיטעי • ‪3‬י'ת ‪#‬מאי‬
‫ןאןין אטעם צודיערעלייד‪ .‬אונ ‪3‬ית הלל ואגין' אטעם צו ד;ער'עךייר‪ '.‬אדף ךעםמייגוגג‬
‫פון בית ‪#‬קאי ;ואם די זאנץ ךי היפעל איו פתץרבשאפץ גיוןאיתן רער ;אך די^ערד״ךאס‬
‫איז ג‪.‬לייך צו אטלך }ואם ‪ .‬ער הט גיפאכט פאר ייך אשטוהל\אוג ווי די שטוהל איז פערטיג‬
‫גיוואךין האט‪ .‬ער גימאלט אפי? ! ביי^קיל‪ .‬אווי ד;אט "גיואגט ;אט רער היסעל אייו עיי׳‬
‫שטוהל אונךי״עוןד איו ימיין פו? ; ביינקעל‪ .‬אוג אדף רעם מיינונג פון בית ‪0‬לל דאם ויי‬
‫;אני;' לי‪,‬עלד איו'?ליער בשאפין גיווארץ דער ;אך דעריהימעל‪ .‬יראם איז גליייך צו אמלך‬
‫וואט‪,‬ער האט גיבאלט אפאלא?‪:‬ט ?ריער'באדזט‪,‬ער ךי אוגטעלשטע שטובין אוג אויףיךי‬
‫}אקט‪,‬ער די אובעו^זטע לטובין‪' .‬אזוי איו }'טחנן ‪3‬יי גאט'איין ידעם 'טאג וואט ער האט‬
‫ןימאקט לי ;ועלט האט‪.‬ערי ?!ךיןך }ימאכט די'ערד דערגאך דעםיהיםעל‪ .‬רבי יהודה* בר‬
‫אל;עאי ו>‪/‬נט פון רעם פסיק אט אויך אבעוויייוןג' אזזןיס איו וריבית הלל זאןיט‪.‬רוך הםי־‬
‫האט גיזאגט ל ^ י ם י ^ ר ץ יסךר‪) ..‬ןלרןר האםטו נעגריגדעט ךי‪.,‬עךד ‪ .‬ואחר פך ומעשיה‬
‫;דיך ^טים‪; .‬רעד נאך הא‪3‬ץ ליינע הענט ןיהאןט ךי הימלק‪ .‬ךןייתנין דןאט }יזאנטידעם‬
‫ןםוק וואם ‪3‬ית ‪!?£‬אי נע^ען אבעודיזוןג'צוזייערע רייד‪ .‬ודיל‪.,‬עם שטייט את השמים ואת‬
‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫הארי!‬

‫סךך‬

‫בראעיתפר‪#‬הא‬

‫י‬

‫בראשית‬

‫בראשית ברא אלהים‪ .‬ולשכלול הארץ קדמה שנא׳ )מ( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ‬
‫ושמים‪ .‬ארשב״י תמוה אני היאך נחלקו אבות העולם ביש וביה על בריית שמים וארץ‪.‬‬
‫אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא )עא( כאלפם וכפויה שנאי)ישעיה מח( קורא‬
‫אני אליהם יעמדו יחדיו‪ .‬איר אלעזר ביר שמעון)עכ( אם כדעת אבא‪ .‬למה פעמים‬
‫שהוא מקדים ארץ לשםים‪ .‬ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ‪ .‬אלא מלמד ששניהן‬
‫עקולק זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים אברהם ליצהק ויעקב‪ .‬ובמיא הוא אומר )ויקרא כו(‬
‫וזכרתי את בריתי יעקב ונו׳‪ .‬מלמד ששלשתן שקולין זד‪ .‬כזה‪ .‬בכל מקים הוא מקדיש‬
‫משה לאהרן‪ .‬ובמקום אחד הוא אומר )שמוה ו( הוא אהרן ומשה‪ .‬מלמד ששניהן שקולי!‬
‫זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים יהושע לכלב ‪ .‬ובמקום אחד היא )במ־בר יא( כי אם כלב בן‬
‫יפונה הקניזי ויהושע בן נון‪ .‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים תורין‬
‫לבני יונה‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )ויקרא ינ( ובן יונה או תור להטאת‪ .‬מניד ששניהם‬
‫עקולין זה בזה‪ .‬בכים הוא מקדים כיבוד אב לאם‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )שס יט(‬
‫‪r‬‬

‫איש‬

‫מ ת נ ו ת כ ה וג ה‬
‫ל י ב ד ל יומגן ‪ ) 1‬ע ( נייס עבית ימי‪ .‬דיק מדניוע תודס‬
‫ל!פ ייטלי סשמיס יג‪1‬׳ יסמין ליס אלס תילדוש סשמים והארן‬
‫ניוס עשותס׳ יגו'‪ .‬פי׳ ויכלו נשתכלל סר שסאסנשתכצלס‬

‫תתלה‪) 1‬עא( כאלפש וכסו״ה‪ .‬שהאומן עישס אותם ננת‬
‫אמת ו ) ע נ ( סיג בירושלמי אס כדעת שאמר אנא פעמים‬
‫כוי פירישו סניחא מס שפעמיס מקדס זס לזה לסניד ששניהן‬

‫מ ח « ^ י ז ‪9‬לי‪$‬ר לי ח י ^ ^ י י ^ ^ ז ך י ^ךדי‪-‬״יסון ן א ן ט ״ ^ ־ ך ג ״ ^ ' } ן ז ״ ^ נ ס איזףי‬
‫‪2‬י זאנין‪ .‬אונ די שטויסין אפ ךי רייד פון בית שמאי‪'.‬ווארום ‪ 09‬קטןיט והארץ היתה‬
‫תוהו ובוהו‪ .‬צו וואס שטייט דער ווארט היתה‪.. .‬עם האט ןיקענט שטיין ויה^רץ תוהו‬
‫ן^‪1‬הו‪; .‬אר ךער ןסוק מיעט די‪,‬ערד איז גיוויען תוהו ובוזזו איידער די" הימעלאיו‪3‬שאפץ‬
‫ןיוואךין‪. .‬ך‪3‬י יוחנן זא}ט פון ךי חכמים ם ווע;ין די הימיען^ענען'§ך‪:‬ער בשאפין ניוואךין‪.‬‬
‫ןאר צום תכלית פון רער וועלט איו ?ריער |יווען ךי‪/‬ערד"‪ .‬לי ‪.‬ערד האט אריים ;ינע‪3‬ץ‬
‫פון דך אלע‪.,‬עלליי ‪ pjjnj‬אונ בוימער' ךיינסטאנ‪' .‬אוני לי היםעליהאט ארוים }י;ע‪3‬ין די‬
‫זוךן אונ די לנ^ה מייט די ‪#‬טערין '?!י?‪8‬וואך'‪'.‬רץי סנתומא דןאט גיואגט איך וועל דיר זאןץ‬
‫}^עווייזו?נ אז‪;.‬נם איז אזוי‪".‬צום ^עעןאפ^נ'זענען'ניווען ךי לןימליען' פך;ער ווי די ״ערד •‬
‫ןוארום עם ^טייט אין פסוק בראשית ןרא אלהים ‪.‬את'ה‪£‬ט‪.‬ים ואת הארץ ‪ .‬צו‪.,‬ערשט'ד!ט‬
‫ןאט ^ע^אפין• ךי וזימלע; דעו־ נאך ךי‪,‬ערד י‪ .‬צום' ר״כלית איז' גידע״ך‪/‬ערד פךעיר אווי‬
‫ןוי‪,‬עם ‪#‬טייט אין פסוק ?יום״עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬אץךעםטאנ פוןטאמן‪ .‬נואם‬
‫ךי^ערדיהאט גילאל?ט אנהייי^ין צו טאיזן איריזאךיאונ ךי הימעל איר זאך‪ .‬הטגריער‬
‫‪$‬נניה‪1‬יבי; ךי‪,‬עלר צו' מאלין רער ואך דעו־ הימעל‪ .‬רבי שמעו; ןן יוהאי ואגס_‪.‬עם וואסךעךט‬
‫‪£‬יך אדף ‪ v'^fflfc‬תןאים י ודימית שמאי אונ בית הלל ןאלין קךי^וועלבעם איז 'פרי‪/‬נר‬
‫‪5‬׳טא§ין ןיווארי;‪ .‬די הימעל צו ךי‪,‬עלד‪ .‬איך ואנ ניייךע וענעןיבשיאפין ;'יוואלין צו זאטק ‪.‬‬
‫‪$‬זד ‪.‬ווי דער ‪3‬על ?לאכה ‪8‬א‪.‬כט אין'אפארעם אטאפ טיט רעם צוךעק‪ .‬בייךע צו זאקק‪.‬‬
‫ןערנאך טיילט‪,‬ער אפ איי?ם' פון ךאם אנךערע‪ .‬אווי וויי‪.‬עם שטייט אין פסוק נאט האט‬
‫;יזאגט איך רוף צו די)צו ליא ‪0‬י‪.‬מעל אונ ךיא‪.‬ערח זייא ואלין שטי‪.‬ק ביידע צו ואמען סיט‬
‫ןןייןימאהל‪ .‬ר?י {<לעזר יןר?י ש?!עון האט גיזא;ט אויב ?נס אטיוד מיין פאטערהט ני]אנם‬
‫&ז ךי הי‪5‬על או‪ :‬די‪/‬עךדיזענען '‪3‬שאפין }יוואךין צו זאםק‪ '.‬איו•רעכט פאר ;ואם אמאל‪,‬ל‬
‫שטייט ?רי^ר די ״עלידידעיר נאך דער הינ!על‪ .‬אונ אמאהל שטייט'ךי' הי‪5‬על דער נאךיד‬
‫‪^.‬עךד‪' .‬צו לעךנען א‪?1‬ז אז די הננען ?‪.‬יידע ?ל‪1‬יך בעאפין גיוואךין‪ .‬אין' ךי גאנצע תורד‪.‬‬
‫עטייט ^‪ ibgra‬יצחק {‪.‬עקב‪ .‬אונ אין «ין ארט שטייט ‪.‬יעקב ‪:‬צחק אברהם‪ .‬צו' לעךנק‬
‫«נז אז אלזן ךריי זעגען נלייך‪;. .‬נם איז}יט'איי^ער גרעסער פאר רעם' אנדערין • אין די‬
‫^אינצע תורה שטייט ט׳טה ‪.‬פךיער ווי אהרן‪ .‬אונ אוייף איין א‪.‬ךט שטייט י אהרן פריער ווי‬
‫‪0‬שה‪ .‬צו לערנען או;ז אז דיי^עגען ? יידע‪.‬נלייך ‪3‬יי;אט‪ .‬אין ךי‪/‬אנציע תורה שטייט}הושע‬
‫ז‬

‫זו‬

‫־‬

‫־‬

‫פריעד‬

‬אונ אויף איין ארט ?‪:‬פייט‬ ‫ןזגנען ביידע גלייך ביי ןאט‪ .‬‬ ‫ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים‪ .‬ער מבתי ניט ]‪.‬ער ןרויס יועלין אוייך טיט ךי״שלעכטע‬ ‫םתת>‪ .‬על אחד נזר שיהא ניזון )ל( פטסיון‪ ..‬יק‪.‬נתים'וועךין‪) ..‬רביןהודה ברבי‬ ‫סימון האיין גיזא.rop‬אדער פון אלקעיטאלוויין איז ‪3‬יי' )אט ביידע גליי^‪' .‬קנעכט זעגען גיקדפטיגיוואךין טיט‬ ‫איין ןטטר'.‬ה( ישב לו איתי חוהא ובוהא‪ .‬ק‪:‬גד טיוקטיאין זיין ייגענו־‪ .‬אונ אויף איין' '‪$‬רט שטייט ?גי יונה‬ ‫^ךיןנל ןוי תיתם‪ .‬אמר שנינו באוני אחת ובטיםי אחת‪ .ה <תורים‬ ‫איו אלטע ט א מ י ן ‪3 .‬ןאר‬ ‫ךי הכפים האבץ ניזא.‬אבל אמת חכמים האב קורם‬ ‫לאפ‪ . ביידע '}לייך ‪9‬יט יאיץ םאהל ב^אפין'' .‬מואנט ראיס אייו נלייך צו'אמלך.‬פךהןר ווי צו דיין םוטער‪ .‬צו'לעתען או.‬אין'די}אנצע תורהקזטייט‬ ‫ןער ‪5‬אפןער פר. .‬ק^ע?ט'מיטאיץ מאהל‪ .‬או‬ ‫‪.‬אופי שנגזי עליי שייגע ויההמס מ ע מ ל !‬ ‫א?י"^די‬ ‫?!ליער ווי}‪:‬לב‪ .‬גתים וועךין וועט אייך אייףאים !ואקסין דעתער‪ .קי<םט‪.‬נלי'יכע'‪.‬גיועהן לי‪.‬עייל רעי‬ ‫זוהן' אוג ךי מוטער יעגזגן‪?.ער ווי ךי םוטער״עם ‪#‬טייט אין ‪£‬סוק'?בד את אבייןז!‪ rijf‬אמך‪ .‬ר׳ אבהו אפר םשל למלך שקנה לו שני עברים שניהם )‪ (3‬באוני‬ ‫א ח ת ‪) .ין^רץ ‪j‬‬ ‫פריפה ב )א( והארץ‪ nij:rj‬תהו ובד^י‪.‬גתים ייערין ייעיטער' 'אויך אייוי דין''‪.ןכירה)פאר 'קויף‪.‬ווען ךי יולץ ייעלין זינךעען‪ .‬קינד ווייז שלעכטע כ!תת יוע'ט‪.‬אויב‪.‬ברמה דואט אנןיהיי? ! טיט‪.‬געלט‪.‬ערד אוני זיא איז תוהו וביהי‪) :‬ב( רבי אבהי אונ‪'.‬רבי ?רמה האט גיזאג^ט איו ווען לער בוים איו 'יו‪.‬ג( ובטימי אחת‪ .‬דער״קענט מען‪/‬ואם מיט‬ ‫אים וועט זיין ףפעטער אז‪.‬או״ער וועט ‪.‬ער וזאט רחמנית"‪ .‬לעם ןםוק‪'.‬ערד‪ .‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬ועל א׳ נזר שיהא יגע‬ ‫יאוכל‪) .ץ יואם דאס‪.‬מניד ששניהם שקולי•‬ ‫זה כיה ‪:‬‬ ‫פרשה ב )א( והארץ היתה ההו וכהי‪ ..‬שגוי מ ט י ס ‪) :‬ג( ‪.‬ען ייידע גלניהי‪-‬אומען^ליינגטי^קל^ויפוןיונ^ע‬ ‫‪ p?.ט מג! יא‪3‬גע?ץ כבוד רעם פאטער פריןןר ייי ךי מופוער'‪ .‬ינניינוי‪.‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬בכ־מ הוא מקיים בריית שטים לארץ ‪.‬עם' ?וטייט אין פסוק איש אמו‪.‬אדף איץ ]קגעכט דואט רער מלך גיור }ידען ?ר‬ ‫זאל ניט ^רבעטין אונ ער זאל ‪.‬צעט‪ . .‬ער ‪.‬לך ם •או‪.‬נ.‬יידע םהדב צו געבץ כבוד ציוםיןאטער‪.‬הוא פה שהנביא‬ ‫עתיד להנבאות עלית בסוף )ירמיה לו ראיתי את האיץ והנה תהי ובתי‪) :‬ב( ר אבהי‬ ‫ור׳ יהודה בר סיפון‪ .‬אץ ךייגאנצע תורה שטייט תורים פל^י ו ז י מ ן יו.‬יער היאנדיילט'״ערלאך מיט דייגע‬ ‫ח‪3‬ףם‪.‬פוי‬ ‫ךי יא.‬אונ אויף איין ארט שטייט רי מוטער‬ ‫פריןןר ווי דער פאטער‪.‬אונ ךי ביידע‪.‬גג ווא‪.‬ק.‬עםאיזני^ט‬ ‫}ידקיאילנעיר טייערער פון רעם אנךעךין‪" .‬ואתם איךיב*איו‬ ‫‪9‬חו.‬רבי אבהי האט‪.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫קנעכט‬ .'.וא^ער‬ ‫האטניקויפט צוויי‪.‬ייד'ע‪.ז אז ידי זענ‪.‪1‬ט אויף אים דערנער‪'.‬‬ ‫באוצר ?לימי דמי שיוץ ‪) 1‬ל( מטמיון‪ .‬מתון אוצי סמלו‪:‬‬ ‫) ה ( ישנ לו‪ .‬ואלט׳!‬ ‫געבין §בוד צו דיין פא‪$‬ער‪.?יאותואןין‬ ‫איך האבי‪..‬צר‪ .‬וועט'‪.‬צו לעךנען אונייעי ייי‪/‬ענען ביילע ‪5‬לייןי‪ .‬דאסאיו וואט דעריניביא יועט'אידף' איר .‬ער וועט‪.‬‬ ‫אונ אויב״ער' האט‪..‬‬ ‫משל הוא על סאשז נעיו שהיה עדין רכס שלא הגלילה כל‬ ‫‪5‬יכה היציאה קיצים נ ו גתחילפ נ י ״ ת האון גילה הכמונ‬ ‫מ ט מ י ו ‪1‬‬ ‫בהונה‬ ‫מה יסא כסופה ז ) נ ( א י י ‪ .‬אווי וויך‪/‬ערדאיוןיוועןווי^ט‬ ‫אין אנהייב )יען זיא איי בשאפין ?יייאךין• אווי איי יןיא'אגגיברייט שפעטעראויךייייםטייצו‬ ‫וזעריין‪ .‬אונ אויף רעם אנדעריי.‬מפני שהוא ואמו תייבין בכבוד אביו‪ .‬ואביו ר‪1‬יראו\נ!ען זאל מורא ד ^ י ן‬ ‫‪8‬אר ף מוטער אונ פארי רעם' פאטער‪ .‬זה ניזון‬ ‫מתנות‬ ‫שקילין נאמל ובלהה נאתל ננראו‪ ) :‬א ( על להיא פנה ט ' ‪.ט ןיוויי ףשלים‪ .‬ו־‪3‬י'‪.‬אפר ר׳ ברכיה )א( עד דהיא פנה אפיקה כובייא‪ .‬ר׳ ברכיה פתח )משלי כ( גם בםעלליו יתנכר‬ ‫נער‪ .‬ע.‬גישפייןט ווערין פון רעם'‪?.6‬אוני די וןאבין‪3.‫סדר‬ ‫בראשית פרשה א ב‬ ‫ב ר א י י ת‬ ‫איש אפו ואביו תיראו‪ .ב צו גע?ין' ?מד '« איי־ מאן• אי! ד נאןנצעיתוךה שטייט' דאס^עשאפוגג פון לי‬ ‫ןזי^על פתער ווי לי‪.‬אונ אויף איין אלט '?זטייט ךי'?עעזאפונג פון ךי״עחר פתער‬ ‫ויי ת ?ימעל צו לערניען' איןז אי ייי‪.‬ני יונה איז יוןנע'טאקביף‪' .

ואם אויף מיד אונ ךיהימעל מיט אירע ‪^3‬עפעגיש‪.‬להיות גע וגע ו־טרי«‬ ‫‪ (0‬לישיל את כלה ‪.‬זיא^אליפארטריןעי ווערין פון זיין‪§.‬עך'ד גידעהן או ויא וועט אםאהל גישטראפט‬ ‫‪.טד‪.‬ןועךין ניישפייזט אונ נמעטיןט פון ךי לויטערקייט פון}אט‪.‬זו אינה‬ ‫יוצאה וזזה םפלטין‪ .ואס אויף דעם‬ ‫הימעל‪.‬העליונים ניוונים מזיו השכינה‪ .‬אלאםט‪ .‬עךד }יוואנךעךיט איך אונ אלע ‪3‬שע‪.‬והיתה םניקתו תוהא‬ ‫ובוהא‪ .‬נהומא ^אוןטיאייי.יוואנךערט פאר תאם זיא דאיךף בלייבץ ליידע פו.‬זאמע.‬רעם הי‪.יי^םץ אונקאטוייך ןיוואנדערט אונ זא?ט פיר זענען‪3‬ייךעגלייך‬ ‫‪$‬יקוין«ט ניוויאךין אוני טיט איין ?טטר נעירה‪ .ואם אויף איר האטי דעו־ *מ^ך‬ ‫גויר גיווען זיא זאלידצק אץ זיין פאלאכ!ט'‪ .ק‪.‬זענק ?ויר צו זאסק ב‪1‬יט איין ?אךל ‪#3‬אפץ ןיווארין‪.ימון"האט?י. ביייךע צו״זאטען גיקדפט גיווארין‬ ‫אוג ‪£‬יט איין ‪#‬טר ?כירה אוני פאר אייגע‪ .‬ךאס םיינטירער‬ ‫ןסוק ‪.‬עלדץזטארןט אוגווערץ פאךטריביק פון ךי‪-‬עיךד‪-‬ידאםטיינט'מען‪psm.‬פאר'ןואס אלע .‬ע?יך‪.יזא? איין ^ כ ע י ^ ל ‪ .‬עךלייא'געלט פאר .‬אונ די אם דינע וואם האטיאים גיווינין איו ןיועםיץ נעבין אים אונ‬ ‫האט זיך ניווא^רערט אונ גיואןץט‪ .‪ .‬ווןארץ קייןה תוהו וביהו‪ .‬עךר או די אך‪3‬ע'פ!ץ ניטהא?ין'זיי ניט צו״עםין‪ '.‬לפיכך והארי‪ .'.‬טעל אר^עטץ‪3‬יט אונ‪.‬ייכע'.‬אםלךהאיט אמאהלנייקויפטצווייךינםטען‬ ‫טיט איין מאלל אונ מיט איין קטר ??ירה)פאר קויף צעטא אונ״ער האט ‪.עמען איר ק?‪1‬ראף פין דין הא^ט‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫פטםיון ואני אם איני ינע איני אובל‪ .‬רבי‬ ‫יהודה !נתיי מימון האט .‬אונ איך _אז"איך'ווע‪ $‬ניט אה‪3‬עטץ וועל‬ ‫ןויןז ניט האבץ צו״עי^י.‬ך‪/‬ערד' ד!אט זיך ןיוואנרעךט אויףיאירע וויםטקייט‪ .‬‬ ‫לפיכזד‬ ‫‪.‬כך צפתה הארץ‬ ‫•שהיא עתידה )ז( ליטול את שלה פתחת ידיו של אדם שנא׳ ארורה הארפה בעבורך‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)ו( שירוד.ען דא אונ דער דזימיעל" אונ אלע מלאכים'.‬‬ ‫>!יז דער אטןערער‪.‬הורה‪3‬ר ק.‬ועל אחת גזר )ו( טידודין‪.‬ער גוזר‪.‬עסץ‪ '.עלט‪ .‬‬ ‫הןהה'תוהו.‬ך‪/‬ערר האט זיך .‬ועלי נזר טירודין‪ .‬אזויקאט ף‪.‬על אחת נזר שלא תזוז םפלטין‪ . ב^ןאפיו' ?יייאליי‬ ‫§ארוואם ‪£‬לץ.אנטאירער‬ ‫‪1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח‬ ‫פסיק‬ .‬איי?יג אץדעיםפאלאםטפויי^ט‪'.‬גיווען‪.אר ניט אלבעטין אוג‪.יך גיוואוןךעךט אוג דזאט גיזאגט מירי זעגע.אס הארץ האט איר גמאגט אוויא וועיט אםאךזל‬ ‫.‬כך ישבה הארץ תוהא ובוהא‪ .אט‪.‬עייל י.‬ו‪ .‬אונ יסיר יקאסטין‪?.‬קינד' פון פלך איז אפאהל‬ ‫‪2‬י^<‪$‬אפץ אץ דין ווינעלע‪ .‬לפה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה פתחת ידיו‪ .‬‬ ‫איגאלע נשעפעןיש' פון ךי‪.2‬‬ ‫בראשית י׳ ״‬ ‫‪.‬נןעבין פאר"בייידע‬ ‫ןלייכע נעלד‪ .‬עךדךך אויך גיווא^ךערט אוניזןאט ניזאנט איךיאונ‬ ‫‪8‬לע טע^שין ןואס א‪1‬יף סיר זע.‬והתחתונים פתים‪ .. .ןרגויך ‪.‬ובטיסי אחת‪ .‬אוד האט ךי‪.‬אונ אויף סיר ר.‬ןערין דורך רעם מע^ש ייואם רער מענטש וועירט גיש§ייוט ‪ P‬י י י א ‪ ' .‬האט‬ ‫די א. אנדער משל‪ .‬אסרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת‪ .ייואנךעךט' פאי־ ייאס ייא יועם‬ ‫«{אחל נישטראן־ט ?עילי! יירך בעם טע‪.‬אשרה העליונים‬ ‫זהתחתונים נבראו בבת אחת‪ .‬נלןיען איך ואל פאר‬ ‫^•ריןען וועךץ פון דין_פאלא סט‪& .‬דאם‪.‬והתחתונים אם אינם‬ ‫ינעים אינם אוכלים‪ .‬‬ ‫•ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא‪ .‬אסרה העליונים‬ ‫והתחתונים נבראו בבת אתת העליונים חיים‪ . אירע‬ ‫איי וואמער‪< :‬ג(ר‪3‬י ר‪.דערע ךץ?ט..‬עךד'הט'יי״ך.‬ועגען גלייך צו־‪.‬היתה‬ ‫תהו ובהו‪ (J) :‬איר תנחופא לבן פלך שהיה ישן על נבי עריסה‪ .‬פעןיש‬ ‫.‬יידע ‪3‬ל‪.‬כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא‪ .‬‬ ‫אוגאקץוואםאויף לי‪.‬קנע?ט .ואס וענק‬ ‫אויף ‪.ייא?ט צו ארם'ך^עךיד וועט' זןין' פארפלוכט פון" דיעעטייע?י'ן‪.‬‬ ‫גןנעכט וז־*ט~דער"^ך‪«7‬ר ג י ^ ^ ע ר ^ ״ א ר ב ע ט ץ ^ ^ י ^ ך י ^ ו ו ע ט ז ז ר ד » ‪ 3‬ץ צו‪.‬די‪.וס אויףדעס לימעללעבץאיייביג אונ זע.‬זוי האט דך ךי‪.‬נ?ש‪)':‬ד( רבי י‪.‫סדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬מק ניט אים‪ .‬‬ ‫ןריבער איי יהאךץ היר״ה היהי נובוהו‪ .‬פאריוואם‬ ‫זאל^ער .‬ור' יהודה ביר סיפון אמר מעל לשלך שקנה לו שתי שפחות שתיק‬ ‫באוני אחת‪ .‪ .‬אויף איינע ו^איט ךער מלך גוזר גייוק' דא זאל ניט אתיםגיייןפץדיןפאלאםט‬ ‫אונ אייף ךיאןדערע האט.‬ע י • אייייווי עפ‬ ‫•^טייט אין פסוק נאט האט .

‬אוני‪.‬וועלט פיט גא^נישט‪ .ואס אויף ןיי איז גיקוםען' דער‬ ‫}(בול‪3 .‬ויהי ערב ‪) .‬זה דור המכיל שנאמר )כראשית ז( ביום הזה נבקעו‬ ‫כל םעינות תהום‪ .‬זה דורו של אנוש על שם )ישעיה כט( והיה במחשך מעשיהם‬ ‫ויאמרו מי ונו׳‪ .‬סבל ולתוהו ני שוסו המה יו״י השמש והירח ונוי אמר יגוהג מי גילם לזה שימי שמש שגא•‬ ‫למס!וכן הבל מ״א ‪«4‬ם ‪ (p) :‬ום יעקב‪ .‪.‬מיי^טיםען‪^?.‬עם שטייט‬ ‫‪$‬ין ןםוק אוג‪^.‬‬ ‫^יי?‪9‬ין‪ .‬ט( זה יעקב‪ .‬עקב‪ .‬יום אהד‪ .‬ךוח אלהיםי^ח^ת^יפנייהם^ם^אונ^ער ודינט פון גאט‬ ‫‪5‬אט‪.‬עם ייעלין נ אך זיין אויף איריךישעיים^ם איז שדין ציייט‬ ‫^^..‬עקב‪.‬אמר הסביה עד מתי יהא העולם מתנהנ באפילה‪ .‬אונ‪.‬וואס .ואם משיה וועט קומען אונ ךי מלוכה פץ‪:.‬אפמיואייזטאנ‬ ‫אגא נצין אי.‬שנא׳ )זכריה יל( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילו!‬ ‫ומ‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫'‬ ‫» י » י ״ י י ‪ 00 « 1‬ללמם‪» .‬ויהי בקר ‪ .‬זה אדהיר שהיה )ח( ללפה ולא כלום‪ .‬על פני תהום‪ .‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫'‬ ‫שית‬ ‫פ ר ע ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך והארץ היתה תהו ובהו‪) :‬ן•( ר' יהודה בר סיפון פתח קריא בדורות‪ .‬‬ ‫תהו‪ .‬םיינט ‪5‬ען דעו־ וד^ט'פון .‬‬ ‫^ער״^ןרץ‬ ‫ןפוק ‪#‬מו^‪5‬וט'פץ די תתת..‬ויהי בקר‪ .ענען העיר <מיט אעץן\גאר.‬ם וועטזיי׳ איין טאג דער טאגאיו כעוואסט צו נאטיווען״ער ‪.‬עם איז איין‪/‬אגציןיליכטיג‪.‬תבוא האורה ‪ -‬ויאמר אלהים‬ ‫יהי אור‪ .יט דין ע!אנ אונ ניט נא?ט ‪ .‬גי^ווע?ט א‪1‬ז\ש רעם ווא'םער‪.‬קיואלין פוןדעם §‪?3‬תנד ‪ .אט האט געע‪3‬ץ‪.‬‬ ‫‪$‬לע‪.‬יעקב'מכפר דין‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬ ‫זדתה תוהו ובוהו דאם ט ץ ט מען אדם הראשון.‬נאר ^ס ^עט‪.‬דאס מיינט ‪ 9‬ק י‪£‬־קב \ ' צ ו לי פינסטעךיניס ה ט ע ר‬ ‫}ידופין גאלטךאם‪.‬ורוח אלהים םרהפת על פני המים‪ .‬ער‪9‬יטדץפאטער‬ ‫ןועלין אדך ‪#‬טאר‪3‬ץ וועט ךי' וועלט ?לייבין וויםט' וח^ןד מיינט מען רעם תר פון אנוש ‪.‬עש'ו‪ .‬הט'ןאטגי!אגט‪.‬‬ ‫עייל די זענען גיווען ך^עים‪ .‬אןנרהם ויאם‪.‬ךאם‪.‬ויהי‬ ‫ערב‪ .ואים ער איז ‪3‬ש*פין ןיווארי.‬עם‬ ‫ןועט .‬עס וועט אים אני!יי‪3‬ין ליףטיינ צוווערין‪ .אט וואם הט ג״טתעבט אויה ךי‬ ‫ןןאםער פו.אך וועךט גילדות רער פסוק‪.‬עם איז גיווע.‬אונ'‪3‬יי'ל?זעים שטייט'ייי' טוהען‪.‬ער .‬זה עשו‪ .‬עס "איז גיוואךין גיאכט ראם מיעט מע י‪.‬זה קין שבקש להחדר את העמיס‬ ‫יתהו ובהו‪ .‬ליער'‪.‬גאט‬ ‫ןאט גירופץ צו לי לי?'טי‪.‬ראיס מיינט מען‬ ‫‪.‬איונ‬ ‫ער איו גיווארץ יוץוט אונ'איו איועק ‪.עועל^ץט אדף עולם הבא .‬איויודעםשטייטאיןיפםוק מייהעןד‬ ‫שמירח ‪£‬דק‪ .‬ולחשך קרא לילה‪ .‬נמו שזרשו והגה ני בא השמש מלאיי השרת אומרם אתא שמשא ן ) י ( ערבו‪. .‬ל ‪8‬ני לזהום ראם מיעט' מען רעם תר . מבול אונךי וואסער ‪!1‬אט אנניתדבין צוריק אריץ צו גיין אץ אבנרונד‪.אנין‬ ‫ןעם *(יין ^זאג מיי^ט ^ען«ים ‪.‬זה יעקב‪ .‬עדין‪ .‬ראם מייגט^ע.?טער )ועדין‪ .‬מעי..ואם‪..‬ער איו פון םןרח דיט^אל^־קוטען "לייבטץיאוין־'דער וועלט‪ ".‬אל תקרא העיר‬ ‫אלא האיר‪ .‬ז‪.‬ווען ךי ‪9‬לוכה פץ״עשויייעט זיך אדםלאזין)ועטיךך ^נהייביז ך י מלונה פץ ‪:‬עקב‬ ‫א'וג‪.‬בפור‪ .‬ ‫ןעם טאנ .‬אנדערע .‬והארץ היתד‪.‬וועט'_זיץ('‪.‬עם איז גיויואךיין טאנ*‪ .‬וואם״ער‬ ‫גיוועלטיןט א‪1‬יף לי וועלט וואס זיא איז גלויך צו ךי נאכט\אונ‪?.‬הט גאט גיזאגט‬ ‫‪9‬יז"ווי לא ננ וועט דין ךי ייעלט אזוי §י?סמער‪ .‬בקדר‬ ‫של יעקב‪ .‬ויקרא אלהים לאור יום ‪) ..‬ראם‬ ‫‪3‬י?ט מען נע״קב‪ .‬וויעיט אנהייבץ ‪ . ‪"1‬אכט‪ '.‬יאילקט ניט' לי. דין מלוכה‬ ‫.‬על שם ויעבר אלהים רוח על‬ ‫הארץ‪ .‬דעם ‪£‬אנ'צו‪.‬גיגאננען פון‪.ואם )ועלי.‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ייגע‬ . יועט אים פי...‬ו‪.‬זה אברהם‪ .‬יערע_ואכץ איןדערפינסטר‬ ‫^קיינער זאל ךט זעהן‪3£ '.אלפט לימננען האיר <‪9‬יט אאלף( ‪.ועט זיך אייףלאך.‬ובהו‪ .‬גקייט טאנ'‪ .‬וחשך‪ .. פון לי ערד‪ .‬אזוי ו\י‪.‬נים איוייגיוואךץ טאג‪ .‬יכוהו'מיינט טען^ןיודיל‪/‬ער האט גיוואלטדי‬ ‫ןןלד'זאל צוריקוויסטוועלין ךריבער וזאיט^ער ניס‪£‬ת'דין ברודער‪ .‬הה׳ד )ישעיה מא( פי העיר ממזרח צדק ונו׳‪ .!^ו‪ .‬י‪.‬זה עשו‪ .‬ראם מיעט מע•'.‬י( ערבו של עשו‪ .‬יואם'‪.‬עראדך ניט גלווען אין גן‪.‬‬ ‫.‬ןיייןייאליכטעקייטפיון גאט‪.‬דאם וועט זיין אין איין טאג"‪ .‬יי דעם סבול ?!שייט אין רעם טאג זענען צוישפאלטץ ניוןארין כל מעינית תהום ‪.אל‪!?9‬ען'אצךיק'א‪1‬יףדער‪/‬ועלט‪ .‬עם‪/‬אל ווערין‬ ‫^ י נ ך א ס מ י י נ ט מעןאלרהםיאלקומען אףףךערוועלט‪'.

‬שנתן לי הקנית׳‪ ..‬‬ ‫נהו ובהלה אמת היא ו )ינ( אן ברבעים‪ .‬איל בן זוטא מאין הרגלים‪ ..‬ורות אלהים טרחפת ‪ .‬גךקייט'‪ . .‬בשלישית השיבי בבהילות‪ .‬‬ ‫האט רבי שמעון גלעגפערט איך האב גיטריאכט‪) '.‬דו ‪.‬אזוי ווי ןר?ו.‬והארץ הןרזה תוהודאס מי'יןט'§עןדי טלוןה ‪pfl‬‬ ‫^ ל ‪ .‬ךייוואסער‬ ‫ואל ני'ט_קאליע וועךץיפוןיךי היץ‪ .‬י}‪ • 1‬י ל ל זי*‬ ‫האט פאת‪5‬ינסטערט ךי אויגין פון דיייודץ ‪5‬יט זייערע גזירות‪ .‬יו‪ 0‬סליהם ליבראל ׳•)יא( יבהילו‪.‬אונ‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫איר‬ .‬די'הא‪3‬ין ןלואגטצי‪.‬וועל ‪.‬יהושע ג.‬‬ ‫מתנות‬ ‫לעיויז לבא ‪ :‬יוה״כ‪ . .‬דיא יים אתר‪ ..‬רעם יוךיישען.‬‬ ‫איל מעיר אני עלי שמים וארץ שאיני זז סבאן עד שתודיעני )טו( מאין הרנלים‪b'» .‬בזכות התשובה שנמשלה כמים‪ .‬שתיתה איטרת להם‪.‬תותו וב‪1‬הו‪.יאנט איך ‪.‬אווי ווי‪.‬על פני תהום מיעט _‪ \ya‬ךי מלוןה פון תים‪ .‪ ..‬היאך םדיא)ישעיה יא( ונחה עליו רוח ה ׳ ‪ .‬שהחשיבה עיניהן של ישראל בניירותיה.‬וואם תשובה איזינענליכע. ‪.‬עם תעט‬ ‫רוהען אויף משיח רוח הי‪ .‬חו‪#‬ך ?ןינט מען ךי מלוכה' פין‪.‬דרך טני' בלפי‬ ‫מלטתרימ׳ בלא היה תקר לגדולתה וסיתה מתגברת והולכת יותר‬ ‫כהונה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ י * ו ) י ‪ 0‬המשמח‪ .‬יכוהו מיינט מען ך כלוכה' פון מדי‪ . צו "וואםער‪ .‬זיי אין גלות‪.‬געהילו איו' טייטש דער שךעקץ‪ .‬יבוזו‪ .‬המרחפת על פני הםים‪ .‬ניקוקט אין ךי גשאפו‪.‬קען ניט ךעךפארעזין די טיף ?יו צום ‪.‬זאט רבי ‪!?#‬עו'ן איים ‪.‬זי‪.‬נ.‬באיזו זכות )יג( םסשסשח‬ ‫ובאה ‪ .‬איו פאר ! י י ניגאנגען ר?י‪.‬רבי שטעו.‬עבר ר׳ יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים‬ ‫ולא השיבי‪ . המי* שייפא מלשין נשפת ו )‪ (W‬מאי! סרגלים‪ •.‫סךף‬ ‫כראשית‬ ‫פרעה כ‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ב‬ ‫ומי‪ .‬וחשך זו‬ ‫סלכות יון‪ .‬שאין לה חקר כסו‬ ‫התהום‪ .‬וכבר היה ריש בן זוטא יושב ותוהא‪ .‬ויי דואבין‪.‬שנאסר )אשתר ו( )יא( ויבהילו להביא את הסן‪ .‬מה התהום הזה אין לו חקר )יב( אף הרשעים כן‪ . פו..אט‪.ענפעךט‪" .‬אונ^ער דןאט גיט גיוואלט יאןץ דיאם^ער‬ ‫‪g‬׳‪ as‬גיטראלט( האט'רבי'‪.‬קיץ‬ ‫בלק אין נאט‪.‬עח־ א ע ךא ‪$‬יז‬ ‫וויףט‪ .‬לבך‪ .‬אונ בוהו איז אויךידער פייטש שרעקין‪ .‬אפ" כשהמים גליל נעילפ הריח ‪B3BB‬‬ ‫פ". פון^דאגקבייז דו וועםטסיר‪..‬אבער‬ ‫מיט' גע‪#‬ווי‪'.‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬ה( דיש ביל פתר קריא‬ ‫במלביות • יהארץ היתה תהי‪ .י‪3‬ו‪1‬ראבט‪^'.‬״‬ ‫דאסיךי ייךיןייעליןזיי^‪3‬יי‪.‬אווי ווי^עיס ן‪8‬ט'ייט‬ ‫אין פסוק )טפכי'כמים ‪.‬יי טלכות בבל‪ ..‬יהושע אונוזאט}ימי‪.‬ורוח אלךים'‪ rervp‬מיינט‬ ‫‪ jyg‬די נשכה פץ' מלך הםעזיח‪ .‬אמתנד&יוי ‪W‬‬ ‫^ען }יט דער ?ארי^ין ייאם אין' ךי״סאךץ פץ ךי רשעים איז‪ .‬אט‬ ‫רבי '^מעו.‬זו מלכות סדי‪ .ועילט‪ .‬זה רוחו‬ ‫של מלך הםשית‪ .‬געם אד^מירעדות ך הי‪?.‬‬ ‫איין מאהל אונ נאך אמאהל אונ "ר?י'נזמיעון ‪$‬אט אים ניט' ניענפערט‪ .‬ןיא^ת‬ ‫‪ .‬יהושע' איך האב ‪.‬המרחפת _על פני המ‪:‬ם‪ .‬נ‪ 5‬פוןידער ״.ה הנ?יא הט ניזאנט אויף" דעס גלות ?‪5.‬ל איך האב ךזעיןן ךי‪.‬זאלםט פארןיםען ידיין הארץ פאר נאט אז‪1‬י ווי וואסער ג‬ ‫<‪ 0‬רבי חגייד!אט ניזאגט פין ריי פךת ווענין {אט ד!אט כירת יריח }יווען )צו ןיזאנט( טיט‬ ‫ף וואסקר אפילו ווען״יעס וועט דין' ארןיץ זאל ?לאדן אוךנט אייף רעם וואסער‪ . נהאנט צו רבי‪. אאקם אז איר האט 'ךט‪.‬זו מלבות רומי‪ .‬נט צו ר?י שםעץ נוט קאלןין‪.‬האט רבי ןהושזן‬ ‫ןיזאנט צו רבי ׳שטעון אדרייטע.‬איל מעיין הייתי‪.‬בן ווםאיאיז א^אוזל ניועסין אונ האט‬ ‫ןיטךאכט ‪ .‬‬ ‫‪$‬ען ווערט ךער שראקין פון חי'וזיםטקייט‪ .‬רזאט~בי‪.‬יהושע גייאןט'צו ך?י שמעון פוז ייעלכע זאך האסטיו ניטכא?ט‪.‬ואנין וואם דו ‪5‬אסט.‬יייויץ‬ ‫שי־ייבט אויף' רעים הארי.‬וועט קוסען' צו שיועביןווען‬ ‫יוךין וויעלין טאדזו רצשו^ה ‪ .‬שנא׳)ירמיה יד( ראיתי את הארץ יהנה‬ ‫חהי‪ .‬אגשמה פון נאט‪ .‬ךער_צייט וואים זיי ד!אבץ נימאכט ןעם״יןגל ‪• \ ^ k q‬די שדן ניט‪.‬גייט אוועק גיי.‬שנא׳)איכה נ( שפכי‬ ‫כמים לבך‪ :‬ן ן( ר׳ חני בשם ר׳פדת אמר ברית כרותה למיס שאפי׳ בשעת שרב)יד( ת ח ת‬ ‫שייפה‪ .‬אזויוו״^עם ?זטייט אין ןםוק ינרוה^וןייו רוחי ה׳‪.‬ויי‬ ‫זאלץ‪/‬זאןין אז'פון‪.'.‬איוי ווי‪.‬על א ו נ ך ע ך ר א ז‬ ‫איך‪.‬דורך וועלכין זכות וועט קונ?ען די נשקה צו‬ ‫משיח אפילו פאר רער צייט ‪ .‬כתבי על קרן‬ ‫השוד שאין לבם חלק באלהי ישראל‪ . .‬נש׳‬ ‫זןיגע^עבין‪-‬ות‪ ^ ^ .‬כלו׳ מקרנת יריחשת ו נ * םנאולם »‬ ‫)יד( יויוה שייפה‪ .‬ניט״קייןןאךשוננ‬ ‫אזיוי וד רער אבגוץנד‪ .‬קיין דלק אין‪.‬על פני תהום‪ .‬מען‪. קאהלגוט יןאךןין‪.‬עס שטייט אין פסוק ועחילו ^־‪.

‬ולא שהו יםים מועטים ובן זוטא )יו‪ (.‬קךייגעןירב‬ ‫‪.‬נ.‬די‬ ‫דדמעל‪ .‬ער גיועהןךיימעשיםייפוןיייךי‬ ‫צךיכךם אונ ךי ‪_£‬עשים פון ךי רשעים‪.‬פסוק גאט ןוייים ךי ויענ פון‬ ‫ךי לריקים אונ דיי ווענ פון די ךישעים‪ .‬ואם במעשה אלו‪ .‬ובנוי‪ .אט‪..‬זא‪9.‬עלליי וויאםעךין ךי אוי^עיך^ע אונ די י אונטערשטע ‪ .‬זים מנשלת‪ .‬עס זעףט אויס ווי ךי אויבעלשטע ייא^ער לעט "אויף די״אונטעךשטע‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫די‬ ..‬ער איו שדין ניי^אךבין‪ .‬ורוח אלהים מנשבת אכיב אלא םרהפת‪ ..‬יי זאלץגיט חרוב מאכין'לי וועלט‪.‬טז( הלך לו בן‬ ‫זוםא‪ .‬ולא היה בין מים העליונים למים התתתונים אלא בשתים‬ ‫ושלש אצבעות‪ .‬‬ ‫ןוארום‪.על אונ עם‪.‬כעוף הזה שהוא מרפרף‬ ‫בכנפיו וכנפיו נונעות ואינן נונעות‪ .‬ויייל‪.‬קלא?ט יסיט אירע פלי.‬ואינו חפץ במעשיהן של רשעים‪.‬בראשית ברא אלהים‪.אם די מאבין וו'י?ט לי ייעלט‪ .‬יועט ‪.‬‬ ‫או דער בית המקדש וויעט ניבאיוףט וועךין‪ .‬אוני‪..‬ע?ט ווסדארט ליגען א'ירע'‪.‬כיון דכתיב ויראאלהים את האור כי‬ ‫טוב‪ .‬גאר ‪£‬נם שטייט ?!רה§ת‪.‬איך ווייס‬ ‫*‪:‬יער ןיט ויעלבע מעשים .‬אלו מעשיהן של צדיקים‪ .‬ער וויל ניט ךי מעשיים פו.‬אבהי יא‪. ‪9‬סוק צו"_עךשטהאט גאט ב‪.אט יייל ‪3‬עםער'‪ .‬וייסט‪ .‬עךד איו ניווען וויםטדאםשיינט מען'ךי_מע?זים‬ ‫פון דיךשעי• י.‬נעוויים שטארביין‪ .‬בעולם ‪ 0 ) :‬ר־ אבהוור׳ חייא רבה‪ .‬אין״עטליכע טענ ?זפעטער‬ ‫איי <טיין‪ 1?.‬‬ ‫הרי בנוי‪ .‬נלימר פעמי מחשבותיו ‪) :‬ט‪ (1‬הלן־‬ ‫לו ‪ .‬פיל קלעלין‪' .‬ער וויעט הרוב ויעלי.ט אי.‬א‪.‬עם רדאט גיי^וועבט‪ .‬גט אין^נהייב ויען נאט האט בי׳צאפין ךיידעלט ר.‬קי}ךער ‪ .‬ען ךי בייךע ‪...‬׳?א?ין ךי הימעל אונ‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫!‬ ‫‪.‬אונ‪.‬‬ ‫אונ דיי ךיךק ניט א.‬והארץ היתה תהו ובהו‪..‬אזד ווי אביגיל‬ ‫מאס קו<?ט צו איר ‪?.א"רבה ‪. .‬זעהט איים ווי'ךי פליגעל‬ ‫ךידע.‬‬ ‫הה׳ד )חהציס ל(( כי יודע ה׳ דרך צדיקים ונוי‪ ..‬נאט האט }ייאגטיעם ואלי ויין ליכטע" דאס‬ ‫םיי.‬אונ‪.‬אוג ךיוואםער ווס"ךימלען אריים ךי^עךד‪ .‬‬ ‫ה י י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*‪ t‬ייישין גרס מאין לאין ופירש״י מאין תנא והיכן לנו‬ ‫טרוד! רגלים‪ . גיוואךין‪~.‬אם במעשהאלו‪ .‬דער‪.‬אווי וזיינם שטייט אין ‪.‬איר חייא רבה‬ ‫םתהלת ברייתו של עולם צפה הקב־ה בהמ״ק בנוי‪ .‬או‪ :‬פון'די‬ ‫אוי^עךןצטע וואםער‪.‬אז דער ווינט" פוןיןאט האט}'יבלאויז‬ ‫»‪$‬ז‪1‬יווי ר‪1‬יי ה.‬ך‪4‬י'חי.‬עס •‪%‬טייט ניט אין ^םוק‪.‬ךי‪. לי רשעים‪.‬ווא ךי וואםערץלאךן זיך אוים‪-‬קומען‬ ‫צו‪.‬‬ ‫רביחי יא רבה הט ןיוא.‬אויב ‪<.ט קען לי מעשים פין די צדיקים‪ .‬ויי‬ ‫‪.‬וואם' ךי צדיקים מאכין ליכ'טיג לי וועלט‪ .‬ער'יייל בעםער״דייטעעךםפון‬ ‫די ן^עים ‪ .‬נהפך ר׳ יהושע ואםר לתלמידיו‪) .ט> ‪ .‬והארץ היתה תהו ובהו‪ .‬ר׳ אבתו‬ ‫אמר מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב׳הבמעשיהן של צדיקיםובםעשיהן שלרשעים‪.‬ייייםין טייר אי נאטיוייליךיא״םעשים פד ךי‬ ‫צדיקים‪ .‬זיין ןנים אונ האט ‪.‬עם איז '‪3‬יי טור גל‪1‬יך‪. אקיוס‪ ..‬קיגך'עראוג ךיוויל‪/‬ןיי א‪1‬יף וועקיןשוועבט‬ ‫זיא איניער ךער‪.‬עם שטייט אי. . ^ן ךי‪.‫סדר‬ ‫‪0‬‬ ‫״אשיי‬ ‫‪1‬‬ ‫פ ר ? ־ ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫טםתכל הייתי בםעשה בראשית‪ .‬והרב‪ .‬ור'ו_ת‪/‬א‪$.‬אוגיעריוועטינאך‬ ‫*?׳אסל ניבאךט וועלין‪.‬ודיל נאט )ויל ליי וועלט יאל דין ויייי*'איו ניןיען איידער^ייא ‪ W‬בשאפין‬ ‫גיווארין‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬גר יייל בעםערילי' מעשיים פון" די‬ ‫צדיקים‪ .‬בן דמא איז עוין‬ ‫ןןועק געגא^ען פוןיךער וועלט‪.‬מעולם שהעמיק מאוד להסתכל במעשה מרכבה ו‬ ‫)יז( בעולם‪ . אןהייב ויען ךיידעלט איז בשאפי. .‬אבל איני יודע באי זה‬ ‫םהם חפץ‪ ..‬ער דייל די יועלט ואל'האביןאקיים‪" .ואנט צו״ךינע הלםייךים ‪ '.‬ביו'צו ךי אונ^עךשטע!ואםער'איו נאר !וייט'צוויי'אלעד ךריי ?יננער‪.‬ער‪.‬זי^א' גיוועי אויף יענע יועלטז <ן( רבץ איבהו אונ‪.‬ווייל'‪.‬עק ^טייט אין'פסוק נאט האט נייעהןיאז לי'^כט״עקייט איי"ניט"»‬ ‫ודל ךאך גאט אי ךי וועלט' זאל האבי.‬נע‪5‬וט'אונ זי‪.‪ '.‬די זענען עייט איעער' פון אנרעלין וויי צורי ךךיי פינגער'‪ .‪ .י זא.‬הטגאטגיזעד‪'.‬הוי במעשיהן של צדיקים חפץ‪ .‬ה א ט‬ ‫ר?י יהושע או?‪1‬גיק?רט ‪.‬אלו מעשיהן‬ ‫שלרשעים‪ .‬אונ וץךיען ניט ‪$‬ן‪ .‬אונ‪.‬אזוי ?!וועבין ךי אויבעלשטע יואםיער'איבעריךי‬ ‫אוןטעך׳?טע‪ .‬היך מד״א )ישעיה נא( לנטוע שמים וליסוד ארץ וגו׳‪ .‬נעה״נ שכנר מת והכי איתא בירושלמי )פ״נ‬ ‫^!ם^מצץ‬ ‫{!יך האב "נמעהן >«י‪.‬דייל מען טאר ניט אזיי‪.

ןר ר«לט גיזעלזן‪.‬קייט איי איי־ אווי מיוען‪^.‬וועטיזיין‬ ‫!‪.׳נרד אוג צו זאגין ציו ציון'דו‬ ‫ב‪.‬טךיין מייל צו אוןז איז שיין *גיוואךי! ליכטיג‪ .בוהו י‪ .‬ךבי'‪.‬ר׳ יהודה אומר האורה נבראת תחלה‪ .‬פר.‬ר׳‬ ‫ברכיה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫דמגינם( מצאתי נפי׳ רש״י בעינם כלומר איגי נעילס אלא‬ ‫‪ 6‬מ ‪ . מיט רעם פסוק ‪'.‬משל‬ ‫למלך שבקש לבנות פלטין• והיה אותו מקום אפל‪ .‬יסווות ונשיר פ׳) גרס זימוטיס גומי!‬ ‫של אבנים‪ ) t‬ג ( מפתח סומן וני׳‪ ..אלט באהעןיאפאלאסט‪ .‬אונ‬ ‫רבי ?המיה .יוואךין'האט ‪.ירע'ט‪.‬בית 'המקדש(‪ :‬י‬ ‫פר‪$‬ה נ )א( )ויאסח‪.‬דערינאך איז‬ ‫}יקומען רבי ??חס אונ רבי .ער איויגיווארין ליכמיג לער נאך קאט' קען ב&אפיןךי וועלט‪ ..‬ל?י יהודה בל?‬ ‫‪5‬ימ‪1‬ן זאןט ד^ט קיט'מאטערגעש אוו .‬לילטינקייט איין־ דער וועלט 'אייף איי^ינ‪ .‬ךער אנהייב פון דיינע״רייד ה״ט גימאכט‬ ‫ליי^טין‪ .‬ךיוועלט צו דילי?טיגקייט‪.‬ער.‬עלטינ .‬אוני נאט קט גיזאניטעיס זאלידין ליכטיינ‬ ‫ןאס מיי?ט ‪3‬ען דער בית המקדש וועט .באקט א§אלא?ט‪ .‬ ‫) נ ( תמליוסיס‪ .‬ויאמר אלהיס יהי אור וט״ י‪ (3).‬מה עשה הדליק נרות )‪ (ft‬ופגסין‬ ‫לידע היך ה א קובע )כ( תיםליוםים‪ . ‪.‪£‬ל.‬עם זאל‬ ‫ליילטין)אווי ווי רבי' ןהוךה ז.‬ע'ס ואל וועךין אהימעל ‪ '.אל דין ליקטיג‪ .יט מיט' אךבעט האט גאט בשאפין לי ייעלט‪.‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיתפריצהבג‬ ‫‪JP‬‬ ‫הרי חרב‪ .‬נ^ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬היך מד׳א)ירמיה ד( ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו‪ .‬בית המקדיש ווען‪.‬ניט אין פסוק עס וועטדיין ליבטיג‪ .ער‪ . אונ רבי ועין'פון ך‪1‬יי שמואל בל לב יצחק ם‬ ‫זוענין האבין א'‪2‬ניהיי?ין צודילשנן מיט דעס פםוק‪.‪1<.‬מייןט מען ךעם ‪.‬פתה דבריך‬ ‫יאיר מבין פתיים‪) .הוךהי^רביםיםו.‬ב י ז י ו נימי לנביו הצדק‪) :‬א( ופנסי.‬יער אינווייגיג‬ ‫אן‪.‬וכתיב )שם(‬ ‫כי הנה החשך יכסה ארץ וגוי‪:‬‬ ‫פרשה ג )א( ויאמר אלהים יהי אור‪ .ה פון רבי יהודה בחיי‬ ‫םיטוןם ווענין האט *{?עהויבין ןיט רעם פסוק בךבר ה שמיים ‪1‬נעשי‪ .‬ביו אהער האט גייךך^ת רבי יורן‪ .‬לער יפסוק'ואנטישטיי אויף איונ לייכט‬ ‫ןןארום ביין ליכטינקייט איי י שוי.‬למשל‬ ‫אמלך האט נ.‬‬ ‫.‬איי שיין גיוואייו״אהי^על'‪ .‬אז‪.‬ךאס מיינט קען‪.‬רער אנדוייב' פיון לייגע ‪.‬איוי*איז'?יווען נ י י ד י‬ ‫וועלט בשאפץג‪ .‬ליידי *איי *גיווע| ‪ . .‬ראם ‪.א?ט ?ליער איז בשאפץ .‬נקומען )אונ ווייטער שמועםטךיער '}אןצער _ק?יטל פק‬ ‫^שית אונ פון ‪.‬ור׳נ אמר העולם נברא‬ ‫ההלה‪ .‬יעקן מיד אויךער ע.‬אט רזאט נייא}ט‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫עס‬ .אר ציין' .‬ג( מפתח פוםך לן הוה נהורא‪ .‬לעם‪.‬למשל אמלך דואט ניו.אר נאט האט אתים .< .צחק ר!אט אגגיהויבין‬ ‫צו דלשנ.‬גיטא^ן‪ .‬כך האורה נבראת תהלה‪ .<ט ווייטעח‪ .‬ו<ץוט‪. '..‬לער פאלא?ט איו' ?‪.יוויאךין די וועלט דער }אך ךי לילטינקייט''‪ .‬מען .‬עד כאן דרש ר׳ יורן‪ .‬ךעם' וזי‪?.‬ריי ור׳ נחמיה‪ .‬על אונ'צו אוי!־ שטעילין לי . ואלין פאתאמולט וועילין אין ציין • ‪.‬רבי .‬גיצי?ךין לא?!פין?נם .‬רק נמס שפסתת פין‬ ‫די עךד‪ .‬משל לכלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנםין‪ .‬האט'דער מלך זןעיצונדיןליכט אונ לאמפין'ליכטייניצו‬ ‫מאכין רעם אלט‪ .‬עס יאל )יעלי! 'לי?טיג איי' שויין גיוואךין ליבטיינ‪) :‬ב( רבי ברכ.‬צין‪.אל ‪^• 3‬אךט ווערין אונ די יורי.‬אווי וויי‪.‬עס זאל דיןיליבטיג‪ .אל ‪.?טער • וואט האט‪.‬ייט מיין פאליק‪ .ה קלינען וועלכעש‬ ‫איי ‪2‬יווע.‬רבי'‪.‬די'יעלי‬ ‫איז ניןוען היוהווביהו‪ .‬ער ‪. .‬ךאייביי‬ ‫די ליכטיג‪.‬ר׳ יצחק פתת )תהליס קיט( פתח דבריך יאיר‬ ‫מבין וגו׳‪ .‬דו האסטיניזאנט‬ ‫‪.‬היך םריא )ישעיה ס( קומי אורי בי בא אורך‪ .‬ער איז ניוען הרב‪.‬יהודה אוג רבי גחמ.‬ביה הט?ןד!‪8‬ו‬ ‫אין §ס‪1‬ק צו ?לאנ‪.‬אתא ר׳‬ ‫פנהס ור׳ יהודה בר ר׳ סימון ור׳ חנו] בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק פתח‪ .‬זעלן וד אווייצו^יין דייפודאטענטין‪ ."א•.‬ת הא'?ט נ אר גיןגפינ‪.‬עם ?וטייט'‪.‬‬ ‫הרי בנוי ומשוכלל לעיל‪ .קר וואם )אט'האט בשאפין די וזימעל אונ לי״ערר‬ ‫איו .‬ימךה זאגט' פריעיריאיז בשיאפיןי״גיווארין‬ ‫ךי לי?טיגקייט‪ .‬לער ^לטיאיו גיוויען‬ ‫פי.‬אוינ ‪.‬‬ ‫אזוי ווי ילשה הנביא הט'גיואןט ווען.י^אלט וועךין וועןיםשיוזוועט קומען‪ .‬לער בית המקדיש ןועט חרוב ווערץ‬ ‫איך ד‪1‬אב ניועלזן ךי״ערד אונ זיא איז תוהו .‬ראםר אלהיט יהי איר‪.

ואפ‬ ‫רבי' שמואל האטי ^יואנט(‪ .‬וואט קלעןט מע. אשמתה ביי .‬טי'י.י. .ואםאלעדייםין עוטה אודכ^למה‪ .‬איל מלמד שנתעטף‬ ‫בה הקביה כשלפה והבהיק זיו הדרו םסוף העולם ועד סופו‪ .‬אווי ווי‪.אט(‪'.‬אונ די שיעקייט הט ניילויכטי.ואם זאנםטו דאם צו פיר אי.‬גקייט ‪.‬עם שטייט ‪. פון ךעם' אךט וואס רער בית הכקדשיהאט ‪. עאנען איז ‪£1‬ואפיןגידארין ךי ליכטי‪.‪.‬פאר .‬פהיכ.‬שפחה לאיש זה הקביה‪ . ךער שטיל י‪.עם‪ .נרד איו לי.י.?חקהאבין ראפ‬ ‫גיזאגט ‪ .‬ענ^פער פון‪.‬‬ ‫‪9‬יט דעם‪. 'זונטאג ביז מיטוואך‪ .‬שמחה לאיש‪ .אט ךאם מיד גייאגט אין ירעד עוטיהל( או‪1‬י.‬גקייט ויואפ איו ןיווען פו.‬ואיו כבודו אלא בהמ־ק‪ .‬ודבר בעתו פה טוב‪ .‬ל .‬‬ ‫ןאט רבי שמואל.טיג נייוארין פוןיני.‬הה״ד )יחזקאל מג( והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך‬ ‫הקדים‪ .‬מקמי כן מה הוו אפרין‪ . והיה העעופיס ללנן ונהנה רנוי! ו‬ ‫‪£‬ם'"שפייט עם איז עווען לןכיטינ"‪ .1‬אווי ווי א‪.פט פיזית‬ ‫המת ו״ו נרו‪.‬אונ פון‬ ‫דארט‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ .‬ודבר בעתו פה טוב‬ ‫וירא אלהים את האור כי טוב‪) :‬ך( ר' שמעון בן יהוצרק שאל לר׳ שמואל בר נחמן‪.‬ויאפר אלהים יהי אור‪ .‬יא איו נוט ).‬ר׳ ברכיה בשם ר' יצחק אפר‬ ‫פסקים בהם׳ק נבראה האורה‪ .‬ווי נוט איז אזאיך אין דער צייט'גווען טען לאלף‬ ‫זיא(‪ ..‬‬ ‫אזוי ווי‪.‬נןאןט ווען‪.‬צהק' וואלט דיאס ניט גיךלשת פאר פיל ‪9‬עננ?שין)ראם .‬ר' יהודה‬ ‫ביר פילון אפר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקבית את עולפו‪ .‬נאד צו ותלמידי‬ ‫‪ trpjn‬אין לער ‪#‬טיל"‪ .‬ןאס האט רבי שמואל'ןיזאנט צו רבי'שמעון‬ ‫אין ליער שטיל י״קיינער .אל ןיט הערין‪ '.אג איך ליר אדך אין רער ?!טיל ‪ .‬צו די וועלט ‪3‬שאפוננז )יד(" רבי שטעון בן יהוצדק האט גיואנט צור?י‬ ‫שמואל‪.ואס מען _דא‪.‬יעפ שטייט אי. גאט קומט פון' מז‪ .‬אן‬ ‫‪pyp.‬וויל איך לידפךע^ין‬ ‫פו.‬דאםימיינט 'מען נאט האט גיזעה.‬לבי ןרכיוז‬ ‫האטי גיזאנ^ו פוןירןיי יצהקם ווע.‬ש ההינה והיה משמע גינ להבא נמו והיה‬ ‫אס שמוע והיה עקנ אעיפ שמנמש ג״נ לשענר נמו והיה‬ ‫בכל ימס כ!א.‬עם זאל וועךין ליכטיג‪ '. ד.‬אזוי ווי~נאט~האט ארויס גיךעט דאס וואךט עם זאל זיין‬ ‫ליכטינ איז שוין ךי ליכטיגקיייט גיייארין! )‪ (3‬רבי שמעון ב.‬רח זייט אוג ך.‬לער גאגצער וועלט‪ . פון‬ ‫איץ עק וועלט ביי צום אנלעךין ןןק וועלט‪ .ה ןאט ‪.‬בר גחמן ווייל איך"האב ניהערטיא׳יף ךיר אז דו בייט אדךשן‪.‬אפרה לו בלחישה‪ .‬‬ ‫‪$‬יכטינקייט אווי ווי פען וויקולט י ךך ארוס שייט אקלייר‪ .‬יך האביךאס .‬איין פסוק כפא כבוד מרום מראשון‬ ‫‪ opp‬מקדשנו‪ .‬ךבי שטו‪.‬עם שיטייט‬ ‫אין פסוק ‪.‬איל‬ ‫כשם ששפעתיה בלהישה כך'אפדתיה לך בלחישא‪ .‬איז שוין‬ ‫גיוואלין ליכטיג‪ .‬לעם אלט איז ארויס נינאננען אליכפעקייט א‪1‬יף‪. .אגין‪ '.‬אל אונ ר?י .‬אויןן רעם אלט פון ‪3‬ית המ קדש' איז דער בםא הכבוד פון .‬אף הבא והיה אור אכיכ אלא )ו( ויהי אור כבר היה‪) :‬ג( רשביי פתח )משלי טי(‬ ‫שפחה לאיש בטענה פיו ודבר בעתו כה טוב‪ .‬האט רבי שמעו.יהעלט אי.‬בםענה פיו‪ .3‬יו‪. פכוק הי'איש פלח^ה יעס איז גיווע. נבראת האורה‪ .‬וואלט מעי ראם ניט ני^אלט'ואנין פאר ״קיי.‬גאט הט אתים גירעט‪.‬איש מייגטמעןגאט‪.‬‬ ‫איל פפגי ששמעתי עליך שאתת בעל אגדה‪ .אט‪ .ט'רער מדרש איידער‪.‬גידאךסט ש‪.‬רבי‬ ‫ןירכ.‬שגא׳)שמוח טו(‬ ‫ה׳ איש פלחםה ה׳ שפו‪ .‬ליער כבוד פו.‬איר ברכיה אילולא שדרשה ר׳ יצהק‬ ‫ברבים לא היה אפשר לאופרה‪ .‬במענה ‪.‬נאט האט ויךיארומגעוויקולט‬ ‫פיט לי לי?‪9‬ינקיי'ט אזויווי פיט אקלייר‪ .אגט צו ך‪1‬יי ש'?‪1‬ע‪ .‬אלא בדבר ה׳ וכבר שפים‬ ‫נעשו‪ .1 m‬האט דך ארומנעוויקוליט טיט ךי‬ ‫'‬ ‫ךו זוהף' האט רבי שמוא‪.. •גיואינט צו ךביי שמואל ראם'איי‬ ‫דאךיא^סויק איןתהלים . בביר•‬ ‫בבור םיינט מען רעם בית המקדש אזוי'ווי‪.‬פון וויאנען איו' גיווען ךי^נךשפןע לי?טי‪.ייאגטצו^לבי‪. ייוחי הט אגגיהיויבין מיט ךעס‬ ‫§פוק שמחה לאיש במיע״ה פיו ודקר בעתו ‪3‬ה טובי‪ .‬איל‬ ‫פקרא פלא הוא )ההליס קל( עיבה אור כשלמה ואת אפרת לי בלתישא אתפהא‪ . ךער ?!טיל )אזוי‬ ‫וך קע.‬המד״א )ירמיה יז( כסא כבוד סדום מראשון מקום‬ ‫מקדשנו‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫היה לנו אורה < ) ז ( ויהי משמע לשון ענד נמ.‬פרע.‬רף'וי‪'.‬ל?י י‪.יקומען( צו דער ןייייט‬ ‫.‬‬ ‫פון‪. ךי ליכטיגקייטאו ז‪.‬זיין פויל‪ .‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ע‬ ‫י׳‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫ברכיה בשם ר׳ יהודה ביד סיפון פתח )שס לג( בדבר ה׳ שטים נעשו וגו׳‪ .

קע‪1‬ןט לייכטץ‪! .‬שהוא מלא הלכות רבות‪ .‬קרא ‪5‬ןל‪!1‬ים לאור'יום‬ ‫נעןץ ס&ר ךןךם^ואס אין ‪ i m‬איז דא פיל תנים‪ .‬גילויכטיין טיטדאןז אויף ‪) .‬ווייל די תורה הייסט טוב‪ ! .‬‬ ‫מ נ ד ספר במדבר‪ .‬עייל איןיךעםםנ־ר שטייט ווי נאט ד.‬לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא‪ (11 :‬תני אורה שנבראת בששת יםי‬ ‫בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהוא טכהה נלנל החמה‪ .אט גזאכין ליייכטין‬ ‫ך אוןין פון ‪8‬ע^קין‪ .‬טחיבין חברייא לר׳ סימון‬ ‫•ו( והלא ספר ויקרא מלא הלצות ר מ ת ‪ .‬והיכן היא‪ .'.‬אוניךיא' מצות פון .ועט ייין יוייסיינט א ^‬ ‫די ליףטיגקייט פון די זווזן‪ . ךי ווהן וועיט דין יי‪?.‬אור אונ יום‪^ .‬אין ןעם הפר ?ראשית ^טייטיאז נאט האט ךןז ?ןמעפטיגט‬ ‫אונ ^ א ט ב ^ ץ דייוועלט‪ .‫ב ד א ש י ת ‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫י׳‬ ‫‪2‬ה ג‬ ‫יד‬ ‫בראשית‬ ‫םקדשנו וני׳‪!) :‬־‪ (J‬איר סימון ה׳ פעמים כתיב כאן אורה‪ .‬ביי .‬זג'ר וועלטנאי־ ןירופין ^טאיי! נאמען‪ .‬‬ ‫ויהי אור‪ .‬קייט"צוויי' <‪£‬אהל ‪.‬‬ ‫‪ :‬י ך א נלוזים את מו״ור ‪1‬ייטוב‪.‬ווען ט^יחייעט קיםקויעט ךאיליייכטין צוךי‬ ‫צךןקים‪ :‬אווי ווי‪? 7cj.1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .ט' ני‪9‬אכט אץידשע^יידיצייישעיןדי^ענטשין‬ ‫וואם ^ ע ן אתים ?יגאנמגן »ז ^ • י ם א ו נ צווישעןידיים^נט^יןיוואם הא?ין גיראךפט אתיו‬ ‫האטי‪/‬ירופץ ת ליכטי‪.'3‬גוט‪ .‬פאר ויאס האט זיא ניט‪.‬אןיץ די ח?רים |־.‬שבו נתעמק הקב׳ה וברא את עולמו‪.עקם טענו אוני ד הט מלויכטין‬ ‫גיו' מישואר‪ .‬כננד ספר משנה תורה‪ .‬וירא אלהים את‬ ‫האיר כי ט י ב ‪ .!{ .‬פילו של א ו פ ולפיכן נכפלו םלןית רנות למה לא נכפלו » י נ י י ס ממני אף ?לא אותו(‬ ‫נ׳ תואריס אוי וני » ו נ ‪) :‬י( והלא ס פ י ויקרא כ ו ׳ ‪ .‬ע ד ל אליזים ‪3‬ין קאור ו‪3‬ין החשך‬ ‫^אט האט ‪.‬מאירות ‪.‬ייע.‬איז ןיןארין ליכטינ איו נעןין רעם ספר שמות‪.‬פסיק הנאמר נגי ס' דניים נכפלו אור דוס וכי לא היא הי*‬ ‫*!פינו ננפלו ‪ 0‬אוי וני ש ו נ ‪ .‬נים דךיןיער ויעיר^ער .‬עייל אין דעם שפר שטייט פיל דינים‪ .‬ני‪5‬ז^ט א^יוי^מ^ייד ציוי^ען ךי'ליכטעקייט אונ ךי פינסטערני© איו' .‬אונ‪.‬ען ?אי־ל אדי ‪9‬יל‬ ‫ווי‬ ‫ז‬ ‫‪t‬‬ ‫די‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬איריאליץן!אט' רבי ןץמון ןיזאגט צורי?!‪3‬רים‬ ‫רער'ספר ךןךים ?!ייסט אויןז ץוויי‪^.‬שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ‪ .‬עמען‪ .‬ויקרא אלהיט‬ ‫לאור יום‪ .‬אר ביי .‬לי?‪9‬ע‪.‬ךער מאנט ‪' .wyyo):‬מירןאבץ‪/‬יילערונט ת‬ ‫לי?טינקייט!ואם איז זישאפין ניוואךץ ‪.‬‬ ‫^יןדעםםפר קטות ‪#‬טייט אזילי יוךן הןנען אתים }ינאע^קפון פמסטעךניס אץ ליכטינקייט‪.‬נננזה‪ .‬קייט'^א‪"0‬איו‬ ‫ניץ אץ'ארץ ‪.עןיןידעט‬ ‫‪8‬פר ?מךןר‪ .‬דיל זיא האט טעקעל גיטאכטךיי זוהן‪ .‬שלא‬ ‫*בראת להאיר אלא ביום‪ (»j .‬דיא ל^נת .‬יוזי אור אונ‪^.‬ליקטןןקייט‪ . .‬ונספר ז נ ר ס יש נ ו ג י נ אלא נפלו לסודות םיתיון שיש נו הלנות רנות ‪) :‬ז( וטכי!‬ ‫^‪w«!f‬‬ ‫יארטאיז‬ ‫‪£$‬ף ?!אסל ^ן‪5‬ייט איןת‪8‬ן־^ה'דע'ר מאוןט ראפ יוארט ליכטלנקייט• ‪ VPi‬ךי‪9‬י‪$‬ף חיקשיס‬ ‫»ןךי תו'רה‪#*-‬יין ?«‪0‬ל קזט‪.‬אונ‪/‬ער‬ ‫ווערט גירוןץ נ»‪".יר'ו?ין ימיט‬ ‫?וויינע^ען‪ .‬אט ?אם ‪8 1 ^ 3‬י ד ללמנ״קייט איזינוט «{יז ?‪.‬כמר ספר בראשית‪ .‬ייט ד>‪§4‬ר אלהים י^דלי אור^אטיזזט נמא^טעםיזאל‪/‬ייןליכטינ(‬ ‫ןאם איי ‪$? psty‬־ ‪ 3‬ל ^ י ת ‪ .‬אוראונ טוב‪ .‬פאר^ואסדערספו־ ך^ריםדאםאיין אים איז אוץדךאקיל ךינים‬ ‫אונ‪.‬זטייט אין לסוקרי ליכטילןקייט פץ‪'.‬ייבדל אלהים בין האור ובין התשך‪.‬עס ‪.‬אמר להן אף הוא שנה בו דבר‪ .ואנט ציוירויי‬ ‫פיםוואיוראונ יום איזידאןיאייןייאך‪-‬ונעןעסאטליכ^ינ איז טאנ‪.‬כתןיעריוועךט רער'כ‪#‬ר ןיח^ין ‪&3‬ד‪ .‬ש‪$‬ייט‪.‬ויקרא אלהים לאיר‬ ‫יום‪ .‬שנא׳‬ ‫וי‪.‬הא?ץ די ח?רים ?יפךע?'ט צו רבי סימון‬ ‫‪8‬אר וואים דערכטר ועןרא עייל אין אים איי ן א תיל לי‪.‬והיא מתוקנת כצדינןיםלע״ל‪ .‬נקייט‪.‬ו‪.. ןןס איז טאגיאיז ליכטינ‬ ‫^אד ןןם איז טאקי ניידע ‪#‬יינס‪ oy in\ .‬ווייל אין דעם ספר איז דא פיל דינים(‪' .‬שבו יצאו ישראל םאפילה לאורה‪ . א נ הטיזיא‬ ‫ךט ג.יקענט‬ ‫^ייןטין ווארום ויא איי ?שאפין נידארץ נ אר צום ויקטין ?יי קאנ‪-‬יווא^זאהץגיעקומען ךי‬ ‫^י?'טי‪.‬ובלילה אינה יכולה‪ .אכט האט זיא ניט ..‬יה‬ ‫מוזגות כ ה ו נ ה‬ ‫‪J8‬הלכות רנות ‪ .‬כנגד חמשה הוטשי תורה‪.‬‬ ‫ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬עןץי״דעם‬ ‫‪8‬פר נינןדא‪ .‬י^ךאל‪.‬אונ‪.‬זיא איו בעהאלטין ניווארץ‪ .‬אונ לי לעטןנקיייט' פו.‬כננד ספר ואלה שמות‪ .‬כננד ספר ייקרא )ה( הלכית רבית‪ ..‬‬ ‫אוראונ יום‪ .‬ךעם״עןשטין טאנ ופון די.

‪:‬זעהןיאז ךי'ליכטעקייט איז ניט‪ . ‪3‬יי טאנ אונ דיער‬ ‫דןאט‪.'אל זיץ ‪3‬יי נאכט‪.‬ערער‬ ‫^אנ ש?עת ימיןירא^ית‪ .‬יעי מםש^ה‪! .‬דרן שאלה ותשונס נגמס נוי‪) :‬מ( וכלא נרניעי כוי‪ .‬משל למלך שהיה לו ב׳‬ ‫)יג( איסטרטיגין א׳ שליט ביום ואי שליט בלילה‪ ..‬ער איז פץ ךי שבעת ימי הטשירןה‪ .‬כלומר הנלילש ‪ 01‬מיס מן‬ ‫כנריאם היו וי קורא נס לאור שלא נשתמש ט אלא ג׳ ימים המחלוקת שהיה ניניסס כדין זה םמנדיצ נין שני נעלי זיני!‪:‬‬ ‫אור של ו׳ םימים ו )י( משותלת כוי‪ ..‬אונ‪.‬אט ד.‬‬ ‫אזוייהאט^אטןירופין צוךיליכטינקייטייאונןאטניזאןט דיין צייט ואיליזיין ביייטאנ‪ .‬ניהאט אנוטץ' דלק האט‪.‬ניטרוי‪.‬אין ידי ךבען טענ‬ ‫ןדזיניווען אווי 'ליכטינ אז‪1‬י ווי ‪?.‬טזעהן ךי‪.ויתושלת ס‪3‬ךיק'‪ .‬שעכנ הקנים‬ ‫‪1‬‬ ‫זוי ךיילייכטןנקייט .‬טעקייט‪.‬משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו‪ .‬נמו שפירש"׳ ז״צ )ינ( איסשרנןיגון‪ .‬ר זעירא בדיה דר׳ אבהו דרש בקמרי!‪ .ץ גאט ךט' אפגישייךט די ליכ‪.אלםט ןיוועלטינען ביי נאכט‪.‬די צדיקים" ווען משיח .‬האבץ־זייך ניידע‪3.‬םלך‪g‬אט ‪.‬גיהאט צוויי‪7‬גל?טע‪' ..‬אזוי ווי אסענטש זאנט' ךי אונ ךי'‪.‬אווי'וועךט'‪3‬עחנוין‪?.‬כשגוזמן לו סקנ״ס אירו כן פירש " ווה! וירא אלהיס את סאור כי נ‪11‬נ‬ ‫מנס יפם אמר הצניעה אותה לו׳ ינו משתה יאושס לנר סוא סצליק מתושלח כוכתינ אמרו צדק כ׳ ג‪1‬ינ‪) :‬יא( סנדלי‬ ‫איני מספיק לו רק יום א׳ ושניס מפני שאותו יום או יומיס לו‪ .‬קךינען‪ .‬מי סמניל כ ד שיהא נסשל כסלכס ונשכר זאת השפיע לסן‬ ‫יא! ננגו כאור הראשון ז ) » ( ‪ p‬וכן אנא וכוי‪ .‬קר.‬עסינוואךגגךייט‬ ‫איך אן אויףיךי שבעת ימי הםשרןה‪ .‬מען הט‪.‬לם^ל‬ ‫א‪.‬דיל‪.‬ערהט‬ ‫^יר^ץצו ךי פינסטעךןים אוניהאט גיואנט ביין צייט.‬שהשפיע להן הקביה אורה‪1 :‬ז( וירא אלהים את האור‬ ‫כי טוב‪ .‬ךער וזאט ניזאניט איך וויל גיוועלטיגע.‬‬ ‫איל יום יהא תחוטך‪ .‬ולחשך קרא לילה‪ .םע_לייט פון ךער וועלטךאסאיז רבייוחנן'אונ רבי'שיםעץ ב^לקיש‬ ‫.‬מעי הט הנאה פון ךי ליבטעקייט‪.נט‪ .‬ולא שלשה הן‪ .‬האט דערמלך‪.‬ךבי יוחנן זאנט ךאםהט‬ ‫נאט‬ ‫‪6‬‬ ‫ז‬ .‬עךער טאנ גיתפין‬ ‫־^בעת ‪.ער זאל ניוויעלטייגען ביי פזאנ אונ איינעריואלגיוועלטינעץ‬ ‫ביי‪.‬ווייל^ער־ איו פץ‪.‬ם איו' ‪.‬גרו.‬ע‪.‬שבעה‪ .‬פקיליש ונציניפ‪) :‬יל( מליינים‪ .‬עךט אויף .‬עם שטייט'אץ פסוק !ירא{יגןדל‪ .אט וזאט >!פ געשייךט ך י ליכטעקייטפוןךי כ‪-‬ינםטערנעש די.‬איל לילה יהא תחוםך ‪ .‬ניוואךין‪)':‬ן( ‪.‬נירען ך^עףןטע' ודיי טענ אייךער ךי ווהן איז‬ ‫?שאפיין‪.‬‬ ‫ךי ר‪$‬ן וא.‬ךביןירכיהיזאגטאזוי‬ ‫}.ועט קוטען‪ .‬אר ‪.‬פרענט דער§ךרע!ךיזיכט‪:‬נקייט‬ ‫איז ראך' .‬ ‫גי‪5‬א.‬פירש" להאיר סניניו ימצאת׳ כד״א ונסורא עמיה שרי ו‬ ‫גוא מכלל ו ׳ הימים אמר לן׳ כימים אן כאן כיי! שימי ר" וישנ״ל הנדלה ממש‪ .אלץ דך ניט‪..‬אפילו ךאםיעםינוואךנ איו ואו־ גיבוב איי! יאיץ' טאנ‬ ‫אךער אויף {ווויי טאנ פוןיךי ש?עת ‪.‬רבנן אמרי‬ ‫הבדילו לצדיקים לעיל‪ .‬ידי ‪#‬געת ‪.נרשטע ךןען טענ‪ .‬ערידא״ם ‪.‬וזה אומר ביום אני שולט‪ .אנט איךיייל ‪3‬יוועלט?ען ‪3‬יי טאו‪ .‬ך‪3‬י זעירא‬ ‫דער ווהן פון ר?י אבהו הט '}יךךשת אין קםךין פון!ואנען‪.‬זיין ווהן‪ ..‬‬ ‫מייל‪.‬ערניזאגט דו .‬ניוועלטעען ‪3‬ייטאנ אונצום אנךעךץהאט‪.‬מריניס‬ ‫כן‬ ‫בפסוק ני לימים עוו שנעה אנכי ממעיר וגוי‪ ...‬סן היא וירא ויברל‪ .‬פאר‪.‬וכן לשני איל פלוני לילה יהא תהוםך‪ . ויבדל הבדלה ממש‪ .‬איר יוחנן הוא שהקב׳ה‬ ‫אומר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»יא‪.‬יהודה ברבייןויטץזאנט^אט הט ז^פגישייךט דיי לינוטיגקייט פאר זיך‪.‬מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו‬ ‫לאורו‪ .ט הבדלה‪ . .‬קרא הםלך לראשון ואיל פלוני‬ ‫יום יהא תחומך‪ .‬אז' ‪.‬יג( מדיינין זה עם זה‪.‬נירופץ צו איינעם אונ האט‪.אבין ןידך^ת צוויי‪.‬ימיידןטעזתה‪ .‬‬ ‫זה אומר ביום אני שולט‪ . .‬ןעהאלטין פאר‪.‬ני.‬פון'ךע‪'5‬טווע‪5‬יןגועךט‪.‬והיו שניהם‪).‬אין ך .‬ר׳ נחמיה אמר אלו ז׳ ימי‬ ‫אבלו של )י( מתושלח הצדיק‪ .‬לי^נקייט איי נוטיהאטנןע.‬א\י.‬ל‪5‬י‪£‬ל‬ ‫א§לך הט‪.‬אלא כאיניש‬ ‫דאםר )ט( ‪ p‬וכן אנא מפקד לשבעת יוםיא דמישתותי‪ .‬ר‪3‬י'נהם.‬ווייםץ ימיר או מוצאי ‪#‬בת' טאר‬ ‫מען ?יטמא?ץא^רכה אויףךיליכט בוךא מאורי האש םייךין‪.תזאנט ראם‬ ‫‪9‬יינט ‪£‬עןךי' דבען טענוואם מען וזט‪.‬כך ויקרא אלהים לאור יום‪. .‫סן־ף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאור החסה ואוי ההטה יהיה שבעתים באיר שבעת היטים‬ ‫אתמהא‪ .‬ניט דנעין'‪ .ט .‬ניזאגטדו‬ ‫זאלקט‪.‬איר ברכיה כך‬ ‫דרשו שני נדולי עילם ר׳ יותנן ורשב״ל.או־ ^ירען ךריי טענ‪.‬יטי'בךאשית‪.‬ר׳ יהודה ברי סיטו.‬נאכט‪ .ים איז ניווען‪.‬ומ( והלא ברביעי נבראו המאורות‪ .‬ווארום ךעם פיעךטין טאנ זענעין שוין ‪3‬עשא?ין‬ ‫ןייואךץ די זוהן טיט' ךי לבנה‪. אטד )יא( הבדילו לו‪ .‬גויךא אל‪1‬דם>‪.‬ך?י‪.

‬נאט ן‪:‬אט יאפיין די~ליכטיג‪.יעצט‪5‬אר .‬ךי‪.‬אפטו״דק'ט‪8‬א?ט‬ ‫.אט תען‪.הו.‬אטךאטגיתפין ציד‪/‬ליכטינקייטט^נ‪.‬אלא'‬ ‫יטז( ויהי ערב‪ .‬אוניעםשטייטיניטצודיגןינסט^ניםהאט‬ ‫.‬פעשיםפוןךירשעים‪^.‬אלו פעשיהןשל רשעים‪.‬איר אלעזר לעולם אין הקביה טיחד‬ ‫שטו על הרעה אלא על הטובה ויקרא אלהים לאור יום ולהושך קרא אלהיס לילה‬ ‫אכיר‪ .‬י י ^ > אונ‪.‫פדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י ^ י י * *ישי׳‬ ‫‪1‬‬ ‫טו‬ ‫בראשית‬ ‫אופר לאיוב )איוב לח( הםיסיך ציית בקר )יד( ידעת שחר טקוטו‪ .‬עם יאל‪1‬יץ ‪3‬אכט‪' .‬איר פנחס טעטיה דר׳ אבהי‪ .‬יאותס הראשוגיס לא היו נ&יתיסלו‬ ‫* ״ י • <*> » » « שלוס‪ .‬יר!י‪.‬עם שטייט איין‬ ‫םוק גאט האט ?ייעהן *לץ .‬ר?י‬ ‫.‬פץ דאנען ודיםיןטיר אי.‬ ‫^פךיהימאךןין'‪.‬סכאן שהיה )יז( סדר זםנים קודם ל ק ‪) :‬ט( איר אבהו פלפד שהיה‬ ‫בורא עולםות וםחריבן עד שברא את אלו‪ .‬נ^ט‪ .‬וירא אלהיט את בל אשר עשה והנה טוב מאוד‪.‬ ‫)ח><י‪. ".אט ןץאנט צו איוב‬ ‫יךןןען ךעם ?!ארנין ?זטערין זיין אךטאיוג דין״צייט‪ .‬אט וןאט^עשאפין ךיוועלטןט^ןיזעהןידיייימעשיםפורדיצד^ם״אמ ‪4‬י‬ ‫^ ? ז י ם פ ו ן ף ך ^ י ם ‪ .‬אסר )יח( דין הניין לי)יט( יההץ לא הניין‬ ‫ל י ‪ p ) .‬נלווען‪.אט'ה־«‪£ 1‬עשאפין יועלטין''אוניהאט ד י וויםט‬ ‫ני‪0‬א?ט‪ .‬גאט‬ ‫^האטג^נטעס יאל‪.‬‬ ‫ויאמר אלהימ יהי אור‪ .נס ?זטייט אין ?סוק יוצר אור ובורא יחשך'עושה שלום‪ .‬אווי‪.‬יש( יתהו!‪ .‬פץסטעךנופ אונוןאם }י‪5‬אכט^לום{יגדשעןדי‪1‬וייל‪.‬‬ ‫דין הניין לי יתהון לא הניין לי‪) :‬י( איר ינאי טתחלת ברייתו של עולם צפה הקביה‬ ‫מעשיהן של צדיקים ופעשיהן שלרשעים‪ .‬מפיק עוד שעס לדני‪ -‬י׳ אנסו מ ו מ י .אקט א‪1‬י§ער היי?ט‪ .‬עס‪4‬אלדי!?אג אונייען‪/‬עס^ליייץ^אכט‪ .‬לאט.‬־דם מיינט‬ ‫םע‪ .יי^ט די יועלט גיפעלט מיד *מ יענע‬ ‫ייעל?ין זעגק קיר ניט גיפעלץ‪ .‬אלו מעשיהן‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫‪ V‬יקיא ני׳ יפי' סנתינ ייתיא לאוו לאמי נו ייס שלימי שגס* מאיריס סיה ק‪5‬ונ לפרו יתניז שיעוי » ‪ w‬י‪01‬‬ ‫״ '** » » ו « )יד( יושת נשיג‪ .‬איר תנחופא אנא אפרי טעמא‪ .‬ודיל ןאט האט ניט ניוואלטךיער »גען‪.‬אונצו ךי פעס^ערנים האט ער ןירו§יןנא?ט‪ .אט .‬אפר ר׳ יהודה ביר סיפון יהי ערב אביב‪ .‬דאטטיינט״םע!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫(‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נ‪3£‬‬ ‫‪:‬‬ ‫די‬ .‬ויגדל אלהים בין האור ו ג ץ החושך‪.‬ק'ייט טאנ‪'.‬אונ ווי פיל שעה רער‬ ‫טאנ יאל ייין ‪ .‬אלו םעשיהןשל צדיקים‪ .‬ר‪3‬י‪^.‬נאטהאט}יירופין צו די‪.‬ערב'‪.‬כטינךאם טייגטטעןדי _םען*‪ 6‬פית ר^תקים ‪ .‬יקרא>‪ .‬ב^ער האט בעע!א§ין ךיייעלט‪3 .‬יעפ‬ ‫^^^^^ומרי^יישוץגיתען‬ ‫איי‪.‬ויקרא אלהיס לאור יום‪ . .‬אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב‪ .‬פי• וני סידשתי לשחר ושיש לילה! ) מ ( ‪ p‬הריי נ ו ‪ /‬אלו נאותיס לי ‪ enm‬הס‬ ‫מקומו ת מ ו איוהו משמע שהקנייה הידע לו מקימי הפני נ ש י י ‪) .‬ולהושך קרא לילה‪ .‬גייןען « ? ט א^עס איז גייועןיטאג זעהט מען עם איי" ׳טדןיאפ״אהליניוועןיטאג אונ‬ ‫.‬אלו טעשיהו‬ ‫של צדיקים‪ .‬ורפען ד י ״ פ י ^ ע ת י ס‬ ‫ז»יר צייט אונ ךי ליץטיגקייט אירי‪£‬יייט‪.‬נאד עם שטייט ךהי ערב‪ .‬ך?י פנחס יא‪.‬ך י ‪3‬ע*ים פון ךי צתקים‪ .אט נירופץ נא?ט‪ .‬ורואנט^אט דערטאנט ניט יין‬ ‫?א?ק אויף ?‪1‬לע??ןס נאר אדף גוטם‪.ואסביר האט גיפאכט איזייייעריגוט‪ :‬יעהט טען אז‪/‬אט האט שוי‬ ‫אםאהלןעשא?ין וועלטין..‬‬ ‫בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים‪ .‬והארץ היתה תהו‪ .‬נט פוןךאנק לערונט יבייאבהו‪.‬ויין נאסעין א‪1‬יף די פינסטערנים‪ .‬דיעךראיי גלייעןויייםט ראם מייגט־םעןדי םע?!ים פץדיירישעים‪ .ארייי יענע! ניפ&זוי גוטגיוועןיווידי וועלט‪) :‬י(")אמר רבי ינאי ואנט‪.‬אזוי'ו< עם שטייט אץ פפ'וק נאט הט ךרופץ צו די ליכטיגקייע‬ ‫§אג‪ .‬יי‪.‬או‪ :‬צו ך י פינםטער^ים יזט ע ר גיתפיי לאבט‪ .‬ייי איךידואב!גי^אכנז‪.‬הידעת סקוסו איזה‬ ‫הוא אתפהא‪ .‬ייץ‪.‬אן קורס ) כ ( איר פנחס ט ׳ ‪ .‬קייטאונ‬ ‫ןזאט‪2‬ע‪#‬א‪5$‬ין‪.‬אונ ייי ־ויל שזנה ךי ‪5‬א?טיאלייץ‪)':‬ט( ך?י אבהי יאגט וייייל ע ם שטייטיייאין‬ ‫?סוק״עס איז‪.‬זיי'ה?*‪5‬ץזיך נעקרינט .‬‬ ‫םשנבראו עושה שלום‪) :‬ח( ויקרא אלהים לאור יום‪ .‬םי״םק?ג‪5‬ג‬ ‫אצויישענשיידצוךשען ך י‬ ‫» ז ‪ .‬רבי כעחוםאיאגט איך ייעל דיר יאךן רעם טעםפון דערזאןד‬ ‫.‬שנלל שהיי מריניס שנל אמי יי״ק ד»י ע י נ ימו לאותס שלא היי נאיתיס לפניו יהפנייז‬ ‫‪ w‬יי‪.‬ז‪ T i j p y‬אז איירעי ד‬ ‫אוים נ.‬‬ ‫אץ ‪#‬הייב יוען ?‪.‬ ‫ו )יו( סדי ומנ‪-‬ס נוי‪ .‬יוצר אור ובורא חושך)טו( עושה שלום‪.‬לי‪.‬ם לשליש ט ס ‪) :‬ש<( יהי משמע לשעני נפשפש ויהי ט ק י רמי לאות! שנשאיו יהיו טוניס ומטקייס שעיניו.ה ‪3‬ר ‪9‬יטון זאןטעפ ^טייט ‪3‬יט‪.‬לינ‪:‬ט‪:‬ג‪.‬אלא ולחושך קרא לילה‪ .‬גאט האט גיפאכט‬ ‫ךפ^ךניס‪£ .

‬שלא תאפר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע‪.‬לא היה צריך לםיפר אלא אחד‪ .‬יין זיינע‬ ‫ביי?!ווע‪5‬ץ‪.‬וועד איז טיט ן‪1‬יר ןיווען'‪ .‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬יא( איר תנחום בר ירמיה שבו נבראו)פא( ד׳ דברים‪.‬רבי יוחנן אמר‬ ‫בשני נבראו המלאכים‪ .‬עלפין רוח‪ .‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫»אז שששע שנני היו נעשם גינ אנ< לא היי שונים נאלי‪:‬‬ ‫) נ א ( ד' י נ י י ם ‪ .‬י־אשץ ‪ .‫בראיית פרעה ג‬ ‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫של רשעים‪ .‬איר יורן שבו היה הקב׳ה יחידי בעולמו‪ .אגט אונ ניט ווי רבי‬ ‫ד!?י..אט ניוואלט טאבי! שואפות נ!יט ךי פיענטןט^ ייאס י*&ק אי??‪.‬דיהיטלען'! ךייערדיאונ‬ ‫ךי‪.‬שלא היה‬ ‫בעולמו)מ( אלא הוא‪ .!£‬ק אייך ‪"3‬עשאפין .‬ךימעשיים פון ז־י״ך^עים!אונעס‬ ‫*גיי ‪^ \rnfi1‬אנדאס ‪8‬יי?ט ‪5‬עןךי‪!5‬עשים פון ךי אתקיים‪ ...‬‬ ‫<כב( הרים‪ .‬ר לוליאני בר טבראי‬ ‫בשם ר׳ יצחק אפר בין על דעתיה דר׳ חנינא בין על דעתיה דר׳ יוחנן‪ .‬טיי?טטען ךי ק‪1‬בינה!אל רוהק אויף ךי ?גרדיציוי^ע. טענטעזץ אווי יוד ןיא תהט אין‬ ‫‪0‬י§על ןווי^‪.‬אך רב• ח?י.‬שנתן להם הקב״ה יוג‬ ‫אחד ‪ .‬ען מ‪1‬ל ןיט זאנץ אי ?יכאליהט פאירשפרייט ד'ע'ם'הי§על אץיררום דיט‪.‬ליכטי‪3‬קייט‪ .‬שמים ‪ .‬אזל וד‪. פיטען‪}.א אונהיי ^איךיךבייוחנן דאס'ר‪.‬ע אזדעם‪.‬מה נפשך אם )כרו( לענין ההשבון‪ .‬‬ ‫אונ ראם איו ‪.‬עפ שפייט אין פסוק ועוף יעופף‬ ‫‪.7‬ט‬ ‫אקדעם^ר^טין ^אניקעןיגשאפץ ןיוואךין פיר יאיץ‪ .אט אים'§ארשפ'דייט אי.‬‬ ‫נ פ נ נא״א אן עיש שק ננלל אין אולי נוונסי על ההדס‬ ‫בשחה כמיס נו״א על םייס יעמדו מיס ו ) מ ( אלא סוא‪.‬איך אליין האב נע.‬הכל מודים‬ ‫שלא נברא ביום הראשון)כ‪ 0‬כלום‪ .‬יום אחד‪ ..‬האמיר נכתונ‬ ‫שי ושלישי ו נ י סליל גם ניאשין יום ראשי! ומאחר שאמי‬ ‫ךי ‪5‬עע!יםפוןתךשעים‪.‬־ל‪:‬אני'‪3‬ר ט^ךאי זא. .‬שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב בשתים יעופף‪ .‬אונרוחטיץט סען'מלאכים" איד יוד‬ ‫• ^ ‪ .‬ערה'אט .א יא.אט ר.‬והקביה )כז( פפדד באםצעו‪ .‬ילפינן נתינ יום א׳ שהים מיומי נמ״איס‬ ‫הללו שםס נלל העולם שאי! עוז מלנוונ! שירש*‪ ) :‬נ נ ( סיים‪.‬הארץ‪ .‬אלבין אל‪.‬רבייויץי!<נט פאר ייאם שטייט יים ‪.‬ייעלט^נסאיו‪.‬דחי בקר‪ .‬ע‪ 1‬אייף ר‪.‬ר?י יור‪$‬ן.רעלץטאנ‪ .‬ניט'‪5‬עיןןיייעןנארגאט אליץ‪ .‬‬ ‫אונ גמליאל האט ^אקצ^רייפ אץ צפון דיט‪ .‬נ.‬‬ ‫»לא נניאו מדין אפילו‪ .‬ןנםאט לייקאבענדדאם למיינט‪rso.‬יקען ‪3‬ע?זא?ץ.‬עךשטין טאג איז .ע בויךיטם‪ .‬ךאם נ ^ ט מען‬ ‫‪.ווען דאג^רש^אג‪.‬ראם איז יד רבי יותןן.‬אייןט‪7‬נ מיינט מעןךאט הט גןעבין‬ ‫צורי יורץ איין^אג אץ'יאד.‬ל׳ מדיזס ו ) נ ח ( לעני! החשנין‪ . -‬י ע י ^ י ^ א י ז ^ א י ^ ^ י י ט ^ י ^ א ל י ^ ע ם אנרערץ‬ ‫‪!? 0%‬טייט״אץ §סיק עו^ז מלאכיי‬ ‫‪$‬אג‪ .‬אונ‪.‬על ד‪!$‬ךץ‪.‬שנים‪.‬יעדן פיר אז ךי סלאביים ‪.‬אתיא )כד( כר׳ יוחנן ולא אה א כר׳ חנינא‪ .יוואךין רעם א.‬חיי ל‪.יינט רעם היםעני אונ האב פארשפרייט‬ ‫ךי^ערד‪ .יגא‪$‬ען אייף לי ?•לי'נ‪.יאלקינס יאלין י‪.‬עיין' ‪$‬אנ‪.‬עפ ?‪1#‬ייט אץ ן*ק‪.‬אלו טעשיהן של צדיקים‪ .עוי^תגט האטי גאט גיטווט‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ת ח י ת‬ ‫‪y‬‬ ‫ז‬ ‫ווארטץ‬ .‬ךביחנייגא‬ ‫ןא^ט דאנעל^ןזאנ‪.אט זאןט איך אליין האב אלץ גי‪$‬אוזן‪.‬פי אתי כתיב‪ .‬אלא)ישעיה מד( אנכי ה׳ עושה כל ניטה‬ ‫שפים לברי רוקע הארץ פאתי‪ .‬ערד •‬ ‫דאם‪.‬נתאוה הקב־ה לעשות שותפות‬ ‫בתחתונים‪ .‬אחד‪ .אןט ךעם א?רעלץטאג יענען ‪^. די מ^‪$‬בים‪^ .‬אר ודייל די םע^יין'ןאביין .‬וכתיב )שס( עושה מלאכיו רוחות‪ .אט טיוען אייינעריאויף‬ ‫די‪..‬ע.‬‬ ‫ונבריאל בצפוני‪ .ט‪ .‬עעא'?ין ןיוואריןילי טלאקים‪ .‬סי היה שותף עסי בברייתו של עולם‪:‬‬ ‫)יב( איר שמואל בר אמי מתחילת ברייתו של עולם‪ .ההט‪^.‬ער האט ידעקט אין ייא^ער' זיי.‬ההיד )ההליס קד()בהו המקרה בסים עליותיו השם עבים רכובי‬ ‫המהלך על כנפי רות‪ .‬ר׳ חנינא אמר בחמישי נבראו‬ ‫םלאכים‪ .יטאכט ךי .‬זעהן טייר אייןעיפף פיינט טען טל^ץים‪.'.‬אונ ..‬דע^עךשטער ^אנ‪ .‬אווי‬ ‫ויי‪.ר דאסיאיי יום כפור ז )יא(^‪8‬חר?יחגחוס‪£‬ריךס.‬עי־ איי .‬עם ^אט נילאלפט שטיין‬ ‫יום‪.‬מן המלאכים‪s‬‬ ‫)נו( מ ז י ו י ‪ .‬ערשטין 'טאג איויןאר ניט‬ ‫? ע ש י ^ י ן ‪§ • P ^ .‬ערדןאטפאו^ז^יט דעם היפעלאין וואםער‪.‬‬ ‫ש ל ש ה‬ ‫לאמי !יי נשי נניאו סמלאנים יניאנו! נשגנ שמו לנוי‬ ‫אנל לי׳ תנינא שלא נבראו המלאכים שד יום מגישי סים לי‬ ‫לנשונ יום אחי גס נשי ושלישי ויניע׳‪ ) :‬נ ה ( המקרה נמים‬ ‫ונוי‪ .‬דער איו ניויעןאשוד״ף פיט נזיר'ויען אייך האב ךיייוועלט‬ ‫^ע׳צאפין‪) :‬י‪10‬א‪8‬ח‪ .‬ואורה‪ .‬רבי??םואל‪3‬ר' אפי זאנטינאלד איין אנהייב רועו' ךיוועלטיאיז בע‪#‬אפץ‬ ‫ןייואךץ ן ט .ט פון רביןצחקם ווענין סיי‬ ‫‪.‬חה היה מלאנח יום שניו )כי( נלים‪ .‬עס ‪?#‬ייט ‪3‬יי לי ה‪$‬כים ובשר<‪:‬ם'ןעופף‪.‬אר‬ ‫.‬המלאנים‪ ) :‬כ ז ( אתיא <ר" יוחנן‪.‬אר נויייל ךעם‪..‬ךי ןיערנ‪' .עווארין לי םלאכים‪ .

‬אווי ווי‪.‬איי..‬ויאמר אלהים יהי‬ ‫רקיע בתוך המים‪ .‬ךעם טאנ האט י‪£‬ען ראם‪.‬שמא אחד שני שלישי אתמהא‪ . למלניכ‪ .‬עם'שטייט אין פיסוק די זאלי!‬ ‫מאכיןצו סיר אמקדש וועלאיך רו‪.ישטעלט גיוןאךין הט >‪$‬גןיה‪1‬יבין צו רודןק‬ ‫ךי ^כיינה אי.‬רבני.‬ראשון לעבודה‪ . אםרין לה בשם ר׳ הניגא ודי פגחס ור׳ יעקב ביר אבין בשם ר׳‬ ‫שמואל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י וס אמד סל״ל בינ שדם שלשס וארנעה יכו‪:‬׳)‪:‬ט( וסיע‬ ‫לכס ‪ .‬‬ ‫פרשה ד )א( ויאמר א־הים יהי רקיע‪ .‬שלא אמר‬ ‫כראשון יום ראכון! )ל( הראשון‪ ..‬ער^טער נשיא‪ . דאם‪.‬‬ ‫אוייף איין .‬עךשטע מאהל י‪ .‬ראשון‬ ‫לנשיאים ‪ .1‬‬ ‫וייט פץ מובח‪ .‬עךש'טע מאהל‪ . ?זטיייט אין פםוקדהי המקריב ביום‬ ‫הךאשץ את קך^נ‪ ar\ .‬נךשטער חדשי‪.‬רש^וער רעד צווייטער דער ךךיטעו־‪ .‬אימתי)כט( פרע‬ ‫להם הקב׳ה להלן בהקמת ה מ ש ק ‪ .‬אןער‪.‬שנא׳ )שמוח כה( ועשו לי מקדש ונוי‪.‫פדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיח פרשה ג י‬ ‫טז‬ ‫שלשה‪ .‬שני‪ .‬אבלי‬ ‫הקב״ה לא קרה את עולמו אלא במים‪ .אבץ'גילערו?ט צעסןיקרוייגעןיהאט ךער טאג‪. ךי טעג וואם' אי־ די איו דיי וועלט בעשאיפץ גיוואךין‪".‬ערשטע מאהל אראיפנענייךעךט א״פיןעיר פץ'וזיטעליצו פאר‬ ‫ב רעגע.‬דאירום נאט הט גיזאןיט‬ ‫דער מאגי וואט נגע.‬רעם טאג האבץ די כוונים ןיבענטשטךאם‬ ‫‪.‬אייינס צוויי ךריי פיר פינףיןעקם‪ .‬אמר הקביה כאילו באותו יום בראתי את עולמי‪.ום שטייט‬ ‫הראשון היט אה׳‪ .‬שנאי וינמדבר ז( ויהי המקריב ביום)ל( תראשון את‬ ‫קרבנו‪ .אטהאט בךעקט מייטינואםעיר זיינע ביויךיטס‪.‬עם זאל ‪#‬טיק‬ ‫אחד שני ?‪¥‬לישי‪ .‬רעם טאג האט מקריב גיווען' אכהן ראם‪ .?טיק •רעם טאיניהטיםע. .‬ךעם ?ש?.‬ווי?‪8‬ען די‪ .‬ער ואל די אןועק .‬ווען מען האט אויה גישטעלט‪.‬רעם ‪.‬עךשטע‪9‬ואהלטקךיב‪/‬ימק' קך'ון'גית אץ‬ ‫נ‪!£‬ב.‬רעם טאג‬ ‫הט נירוקט די ׳?כינה אין נ!?ז?ן ךאם‪.‬ראשון לכהונה )לא( ראשו.ס דער צווייטער ךער' ךךיי^ער‪ .1‬ניךאךפט שטיין'ביום ראשון‪ . .‬דעם טאג איו ראם‪. (J‬מיר ד.‬נ פוץ די וועלט קאט אים נאט ןישטעלט ‪3‬יי רעם םש^ן‪ .‬רער‬ ‫^ך^טער טאג פץ ךיוועלט בשאפו^ג!ווארום ךעיר"טאג איז גיווק זוגטאגז‪ .‬פאר. די קךןג‪1‬ת‪ .‬מןארוס י דיי וועלט איו' ‪<3‬טא‪9‬י.‬ווען האט נאט בצאללט'רעפי ‪#‬ני'אוני ‪#‬לי‪#‬י‪.‬דאים ^איו אוואיגךער‪ .עביןיךיעט‬ ‫וואךט ראשון‪ .‬אווי ווי‪.הרשים(‪ .‬או ראשון‪ .‬עם ‪#‬טי'יט אץ פסוק‪.‬ןגף?טע טאהל אסור גיוואר'ין'טקךיב'צו‪1‬י'ין קךבג‪1‬ת אויף עבמה*‪.‪ .‬האט גידאךפט שטיק‬ ‫אהד שנ‪:‬ם '?לשה )ארב^ה חמשה ששהו‪ .‬ראשון למעשה בראשית‪ .‬רעם טאג איודאס‪.ישטעלט ךיעם טשפן איז ‪3‬יי ‪9‬יי גדיך ‪.‬ראשון לברייהו של עולם‪ .יוואךיןידי שכיגה זא\ אין איר‬ ‫רוק׳ץ אע ךעם טאנ וואם ךער מעןכן אייו אויף . דןיאט אויף .‬שהיה צ״ל ראשין יכתנ‬ ‫םרחשין עה ה״א היוו••! רומז לייס יאבק של נריאת עולה ‪:‬‬ ‫)לא( ומשו.‬רויא פון'הויבץםיט שט‪:‬ינער‬ ‫אד ער‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ..‬כתנ יש" זיל דל״נ ליס שמס שמונים‬ ‫למלכים וור״ח לסן פוא מקנח חכמים ויל ינןלשחינוח צפק‬ ‫לא גרס ליה דמאי שנא למנוח פנידה זו משאר םפנידות עכ״ל‬ ‫וע״פ התלמוד נמסכת שנת )פ״ז( נר׳ דנמקום ראשו! למלכים‬ ‫^ר״״פס״ק‬ ‫זואךטין ביו יער בית המקדש איו‬ ‫קו?!ט ציילי.‬אווי וועךט‬ ‫ניט ןירעט‪ .‬נינומק‪ .‬עךשטע מאהל אניגיהדבין שעכטין קךןגותאץצפ‪.‬עם י איו או־ויס גי!אנגען אפייער פון פאר‬ ‫נאט אוג‪.‬ךער עךשיטער‬ ‫צו ?לכיס . מ ‪f‬־^‪ .‬‬ ‫תני עשר עטרות נטל אותו היום‪ .‬שגאםר המקרה במיםעליותיו‪ .‬״עם קטייט אץ ^םוק'.‬ושלישי‪ . לשכינה‪ .‬הען צ‪.‬ערץזטע קאסל דייוךין‪ .‬עך‪#‬טץ טאג‪ '.‬ראש י חדש ניםןיאיו רער ‪/.‬‬ ‫ראשון לברכה‪ .‬ראשון לאיסור הבמה‪ .‬ראשון למלכים‪ .'.‬אט ד!אט גטאגטזןם ו>!ל ויץ אפארש^־ייטונג אין םיטען רעם‬ ‫וואםער‪.‬נאד דאסימיינט' טען רעם ראשון'וואםיהאיט ניךאךפט שטיין ‪'3‬יי'ךי‬ ‫|עשאפוג‪.‬אךערעםיזאל‬ ‫^םיין ראשון שני ?זלישי רער ‪!.‬ראשון לשחיטה בצפון‪ .‬יוייאיךיוואלט אין‬ ‫איקס בעשאפץ ךי וועל ט‪ .‬נם האט פאר בךעגט ךי קך^גות‪:‬‬ ‫פרעה ד)א( <יי^‪5‬ר אלהיםו‪.‬‬ ‫ןער מ^גאין ךער וועלט איזאזאייגער^אסטא^טובבךעקט'‪!.‬ךעם טאג הטימקרייה ניווען‬ ‫רער‪.‬כתיב )חהליס קל( המקרה במים עליותיו‬ ‫בנוהג שבעולם מלך ביו בינה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר‪ .‬לאומן הימים נכהונ נ ק כני וש‪:‬יבי נוי‪ .‬ראשון‬ ‫לירידת האש שנא׳)ויקרה י( ותצא אש מלפני ה׳ ונוי‪.

0‬ער ‪#‬טאךק גינזאכט‪.וערי.ט( רעם זץמעל‪.‬‬ ‫רבי יהודה ?ר‪3‬י ‪5‬ימ‪1‬ן יאןט יקי רינןיע םיץט מען עם יאל דין' א?אי*שפרייטוגג'' אויף' ךעש‬ ‫היםעל‪ .‬כך תיתה בברייתו של עילם.ען די .£1‬רגיי חנעא ז«י<ט''עס'י)ייאראפ‬ ‫&י'י^ יי^איוןיקוטעי‬ ‫ןיקי‪9‬עןאן‪:‬יער פו.‬יי‪.‪'.‬עם.‬איוי ווי‪.‬ר׳ יוחנן כשהיה מניע לפסוק וה )אינב ט ( ברוחו שפים‬ ‫שפרה‪ .‬רגיי ?ז?עון'יא.‬ע ייי שסן תורה‪ ".‬הט. אן דעם?ייער‪.‬וועןהטיךער‬ ‫‪8‬ייער צו טיילש ?ויישק ךי א‪1‬יבערש‪9‬ע איונךיא אונטערשטע‪ '.‬ע.‬קט גיןואףן‪ .‬א י מ ת י ) ‪ p‬חצה‬ ‫האש בץ העליונים לתחתונים לא במתן תוהה אתמהא‪ .אל דין ציייש־עןי״ידי‬ ‫עא^ער פון ךי אונטערי‪?.‬כך יש בין הרקיע למים‬ ‫העליונים‪) .‬גס איו ארויס‪.‬רב אמר לחים היו מעשיהם ביום‬ ‫הראשון‪ .אט קט ג‪/‬אגט‬ ‫‪..‬ער צו טיילט‪ .‬פ.‬יענען גיייעי איבער דעם'פי..‬איי'רקי״ע אייך ךער ‪8‬־י'טשאפאר‪§#‬ךייטו‪ .‬גנגאנגען"א‪.‬איי פאר .‬עם הט גן?ךע?ט אפיין״־ר אוי!‪ £‬ךעס בארג םיני‪ .‬‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫גרס ראשיו למושיס ינמקים לשמיטת לפו! נ י ם לאכילת קדשים‪:‬‬ ‫) א ( גליה ‪ • a t‬ז ׳ כוקו‪:‬ס וכוגגים ‪ ) 1‬נ ( משלית‪.‬א^ת''איו‬ ‫ראך ?רי‪.‬ניצר די‪.אל אפאר^ר'ייטו.‬אונ"דער היפעל טיט אלץ יוסיאוייף‬ ‫אים‪ .‬או־‪?.‬פסוק והמדנר נמ״מ!‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫‪8‬‬ ‫־‬ ‫‪s‬‬ ‫| ־ ה‬ ‫י ג‬ ‫‪1 5‬‬ ‫) ה ( ת!פ נ ו ׳ ‪ .‬עם ?‪$‬וייט אין פסוק‪:‬הי רקיע בתוך המים • ‪. ג‪.‬איר תנחוטא אנא אמרי טעםא‪.אט קט גיזא^ט‬ ‫דעם א.‬עם ‪#‬טייט '‪.‬אין ‪%‬סוק וירקעו‪.יווען סייכט‪.‬דעי'יזינועל .ימ״ונט ךער היסעל יאלגישמאךקטייערי‪•'.יש‪8‬־<ע. הויבין אונ״עס הט אפנעקךיקוןטידעם‬ ‫צו רעם ןסוק ?רוחו ש‪.קליוועךט'אונ'ני'?ןטאך‪.‬את פחי היקב‪ .‬ךיי ברכיה דזט גייאגט פון'‪.‬היה אומר יפה לימדני ר׳ חנינא‪ .‬הסדיא )שמות צט( וירקעו את פחי הזהב‪ .אט ..טךער היןןעלאיי‬ ‫ןיוי‪/‬ץ ?רוקע..‬ער ניזא.אלדעגע ‪3‬לע?ץ‪'.‬ךי רינן.‬ריל‬ ‫נ־״א יהי רקיע וגי ‪) 1‬ז( נינ״ס וננתייס‪ .איין פון'בזני חןןאס' יועגין‬ ‫ןבי פ?חסאוגר?י‪ :‬עקב יר אביןיאגין פון ‪.‬נלזמר מניין‬ ‫^^א‪!3‬ער‪"7‬אזץ‬ ‫אדער טיט‬ ‫ויי״עס ?!טייט אין ןםיק^ער וזיאיט בךעיקטטיט !יאםערךיינע בוידימס' ‪.‬י‬ ‫' ^ ם ק ^ ) ד ( נ ק ד ‪ 1‬ח א‪ 5‬המסים‪ .‬יוועז ךעם‪.‬אונ'פון דעם איו ^יווארין ךי אייטעיי^ע' היג&עןיאונ ף* אדןערשטע‬ ‫ו?י?לען‪ .‬ואתם‪.‬י־עס ןזיפעל(‪ .‬‬ ‫אילי‬ ‫״ _ ‪_ _. .‬‬ ‫ונעשו השםים התחתונים ושמי שטים העליוגים‪ .‬ךעם פייער‪ .‬ז( ביניים ובנתיים‪ .‬‬ ‫ךעם אןדעךין טאנ י‪. .‬כב יא?ט רי הימלען.‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא ביכ אמר בא מעשה בראשית ללמד על‬ ‫מתן תורה ונמצא למד ממנה ‪) -‬ישעיה סד( )ד( כקדוח אש המסים‪ .‬מעץ האט א‪1‬יס. פסוק כ‪.‬פייש״י המהיה פי' ‪ onto‬נז"& ה מ מ י *‬ ‫משימסו סי׳ משיסמגיקי ילנ! ק־רין כסס שניתי! ניןלנ‬ ‫להעמיד ולהשריש מ׳ המלנ ממנו מ ס ו ‪) :‬י( יהי רקיע‪ .‫פדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫שטואל בר נחמן בשעה ש>«טר הקביה יהי רקיע כתוף הטיס )א( גלדה טיפה האמצעית‪. ס דעגץ יויען' .נ אין רעם ווא^ער !.יער פץ*הוי‪3‬ין אוני האט אפ‬ ‫}י‪3‬צא}{יט )שיין }י‪8‬א.יראךפט קומעןילעךנק א‪1‬יף&ת.ט ך‪3‬י ‪^1‬י.‬חט‬ ‫‪.".‬איר יורן ביר שמעון יצאה האש מלמעלה‬ ‫וליהטה פני הרקיע‪ .‬קדוח אש המסים‪ .אט קאט ךי'וועלט בעשאפין‪ Q) :‬רבי פנחם .ךעךין טאנ ?נםיאל דין איהימעל‪ .'.אל דין א§אר‪#‬פךיי'טונג אץ ווא?ער‪.ע^פרייט ךי‬ ‫.‬‬ ‫יי' • = י י שדק למיס ינוס‬ ‫יי'* ‪' W .אט הט'‪3‬י‪1‬א!‪:‬ט‪. .5‬ים ש§ךה <‪$‬יט דיין ווינט וואםזגרהאטצו שפרייט‪.‬ווען ךי תורה'איו גינעבי־‬ ‫}יייאךין‪.'תורה‪.‬ךבי‪.‬ובשני קרשו‪ . .‬ו( יהי רקיע בתוך הסיס‪) .ער‪ .לייוועיט ניוואךין דאס כויקעלסטע‬ ‫פןראפין וואםער'‪ '.‬םע^ה"בר‪..אנט פון'רבי הוישעיאס‬ ‫ויעני! ייי ייייטעם איו פון ךיעךד ביו צוםהימעל‪ .‬עדי דייט איו פו.‬רבי ׳ףמואל ‪3‬ר גחן!.‬ער‪!3#‬ץ טאיג אייך‪ .‬עם .ע?ע.‬איא^ר כךנא ' ויעגין‬ ‫‪3‬עשה בראשית האטי .א קאטאו?ז גוט גילערו?ט‪ .‬רעש פ״עדאויף‬ ‫דעם גאןןיין הימעל אונ הט אים טרוקין גיטאכט ד‪.‬ריי ביר סימון אמר יעשה )ג( מטלית‬ ‫לרקיע‪ .‬עסי שןןייט אץ ‪£‬סוק‬ ‫.‬איר חנינא יצאה האש מלמעלה‬ ‫)נ( וליחכה את פני הרקיע‪ .‬אונמיןן תורה"לערונט א‪1‬יף מע׳&ה בראשית לווארום'עם שטייט‬ ‫אי. הימעליביו ציידי אובעו־שטע‬ ‫דאסער אווי‪.‬אוי ךי יורץ .‬ך?י'יודן'?‪.‬טע וואםער ^יז צום דזימעל איי אווי" ווייט'\ד פון היםעליביויצוןי‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‬ ‫‪1‬‬ ‫אויבערשטע‬ .‬אונ‬ ‫אייי איי גיייען ויען .‬ווען דער פןי‪#‬ר האט ?י?רעניט הט‪.'אוגטע'ר‪.‬יענע.‬אוג'ויאם'.‬יהי רקיע יחזק הרקיע‪ .‬ ‫) ‪ Q‬רבי פנחס בשם ר׳ הושעיא אסר כהלל שבין הארץ לרקיע‪ .ענען.

‬קה‪ 0‬צייי^ע! ףי‬ ‫וזאםער. א ט ‪ .‬ןןאטריבי ‪$‬איר גי. ס‪.‬על לרקיע( צויי^עןךי וייאעער וואם אי^ער רעם‬ ‫הימעל‪.‬פי‪.‬וכשהוא אוסר ובין המים אשר םעל לרקיע‪ .ישייךט <בין ה‪£‬ים א^״ר‪.ואנט אווי .ם פון ארון‪ '.‬איל הבא לי )י( אפרכס הביא לו אפרכס‪ .ךי .‬רערחעין‪ .‬לבי מאיר גטאנט צום כו‪.‬ט( ופירותיהם אלו טי גשמים ‪:‬‬ ‫)ג( כותי אחד שאל את ר׳ מאיר אמר לו אפשר המים העליוגים תלויים במאמר‪ .‬וזאט‪.‬רבי הנהוםא ואנטאיך וועל דיר זאגין ויען אין ^סוק מאלט ןישטאגען גז*ט‬ ‫דאט ן'ימ'א?ט ךעים וזיםעל אונןןר האטי צווי^ען .יץוען §אר׳אטא?טטיט דעם פיננער‪ .‬קע.‬‬ ‫ג ף ן ע שהוא של אש והמיפוי‪ .מאןטצום כור‪.‬ער האט גיזאגט‪.‬ןאטדיער כודזי‪. לי חייך גאגץ יזייטפוןהימעל‪.‬יך אז ךי אתיעלשטע וואסער איינגען אי.‬ר'‪3‬י‬ ‫‪3‬איר.‬האט רער כותי }י‪3‬ךיי‪3‬נט אזוי אכלי‬ ‫פול נןיט וואםער אונ‪.ואם היי^ט אפךכום ואכלי אונטען בךייט פול סיט לעבלאך אונ הויבין שןאקל אוג הט‬ ‫איין לע?ילא‪.‬וואלט אי־ זאןין אזךי וואסער איו גילעגין אדףךעםקימעל‪.אר^ןזעןט'!'‬ ‫‪ jyp‬םייןפי^ער אויף האלבין ךי וואםער‪.ואפאיןז ?י.ואס ‪.‪ .‬יורזוח ‪) :‬י( ^פרנס‪ .‬גתן עליה טם של זהב ולא עמדו מים‪.אט .‬‬ ‫רוקי די דייר פון.אט האט נ‪.‬י‪p‬ק ליך איין אין די שפעלען‪ .‬נארךי אייננען״אי.‬רבי מאייר נ..‬‬ ‫מם של כסף ולא עמדו מיס‪ .יאנט‬ ‫צום בורני!־רייננ קיר גרייסע ש‪.‬ער האט או^ניקעךט ךי י ל י מ י ט ד י‬ ‫?ךייטע דיט אראפוזאט אדןד ניט ניקענט ארויס וייין די וואםער עייליךי' איויץעךשקע לע?יל‬ ‫איו .‬ואינ‪ :‬מקלחיה ונסמסיי האצנע מקנים נ ס מקלתיס‪8 :‬ס‬ ‫פירש״י ויל נבם פיר! ריא כ‪!:‬׳־ העיייינ־ה יזזיעיכ מהמת של נ ס ן איני סייזמו נני.‬עלר ‪ .‬ועה.ישטדיוואםערא‪1‬יף‪. דעםדאסער וואים אי‪3‬ערדעם הייטעל נילען‬ ‫טלא‪9‬י‪5‬ס אויף ךעם הימעל‪ . .‪ . ראם‬ ‫!ןין או .‬‬ ‫אז‪. ‪.‬לד פארהאלטין‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫זאגט‬ .‬נילייןט א.‬גט'.‬עם איואזוי‪" .‬האט‪..‬פינלען‪ .‬לער לופטי.‬איו.א‪. אלאנטעלנע אונ לא רילט ניט אן ךי‪.‬האט^ריךךיגיזעהןיאץישפיגיל ןרוים ‪.‬איל הבא לי מראות גדולות‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪r x‬‬ ‫נאמ!ע‪) :‬ח( קנזילא‪ .‬ער אךאיפ גינו‪9‬ע.יזאנט צוי־‪3‬י מאיר דיין סי.אגט ךי וואיםער איינ^ט איבער‬ ‫דעם היהעל אווי ווי אליקט וןאס אייננט אי.‬ער האט נ. ך א ך ד ע ר פיעער פון..‬סירש" גי הקניע נאמ‪:‬ע עששית אומו מיס יסותמין פ־ סנקנ נאלנע נניון והמיס <‪!0‬רן‬ ‫ואינו מגע נארנע זפטתיה‪) :‬ט( ופיייתיבם מ׳ גשמים ‪ .‬איל‬ ‫ה.‬עס ‪#‬טייט אבער אי.?ער‬ ‫}וא?טו ארויף גי״לייגט‪ .‬האט רבי מאירי גמאגט צום כו‪1‬תי ‪3‬ר'ייגג קיר‬ ‫אכלי .‬פוי. .א‪.‫סךך‬ ‫בראיטית ו פריטה‪ :‬ד‬ ‫כראשית‬ ‫יי?‬ ‫אילו נאסר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין הסי• אשר על הרקיע ‪ .‬ןוי״ערהט‬ ‫אראפ גינוקען לי וילבעלנע בלעך אייך אונ רבי מאיר האט ארויף גיילייגט דעם פי^גער אויף‬ ‫די לעכילאיז ךי ווא‪'5.‬האט‪.ל‪..‬לע.‬קע.אט .‬כיון שנתן אצבעו)יא( עמדו םים‪ .אל זיין^ני א‪£1‬א.‬גי^ריינןט נרדסע ?«‪.‬אונ ידי‬ ‫נ?רא?י‪3‬ספאלי! א‪1‬יףך‪.‬האט דער כותי.‬יוע?ט אינ"גיט‬ ‫דעםךעק‪ .‬א״ל אפשר אותו שכתוב בי )ירמיה כג( הלא את השמים ‪1‬את‬ ‫הארץ אני מלא‪ .‬קלייגע(אונ ?יסאןךי כלי פול סיטוואםער‪ .‬עו־‪3‬א‪.‬היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ . י ן ‪ 0 ) :‬יאכותי( האט ניפרענט ‪3‬יי ר?י‬ ‫מאיר איז ם‪.‬ער האט ארויף ‪.‬איי. .‬עם יאל איווי ידיין • ן א ט י ך ע ר כותי גיזא^ט צו ריי ל י ר כ י י‬ ‫נאט ?!טייט איך בין פול אויף דיעם גאנזיין הימעלאונאויף לי גאג^ע ‪^.‬‬ ‫איל מה אני שאני בשר זדם אצבעי מעמדת ם י ם ‪ .‬‬ ‫אוי^עףןןטע ווא^ער‪ .‬על ןןך‪.גק איי‪.‬אוגדיערעפירות איז‪.‬דעםהימעל‪. פסוק)ובי.‬אוג פון'ךעם היפעל געעןךי טךאפיגס אין לי וואלקין‪ '.‬רד‪ .‬ני'דאלמ א?ילו‪.‬לער לופט דורך ךי‬ ‫בייד פון גאטוואס‪.‬הייתי אומר על‬ ‫גופו של רקיע הסים נתונים‪ .3‬יש אשר‪!5.‬איל אצבעך אתה נותן‪.‬אוי ראם איו דער ר ע .‪ . מיראו לי אדבעךשטע ווא^עיר‪.‬ווי אווי‪.‬אצבעו של הקביה עאכיו‪ .אלדענע ‪3‬לעזז אונ האט‬ ‫ארוייי^לייןט אזילבעךנע בלעך אונ די וואםער איז אויל^יט פעלהאלטיי גייוואלין‪ .‬לעט מיט משה ׳צוויישק ךי צוויי שטעקי.‬ע.אללענע ‪3‬לעך אויף ךי אויבעלשטע לעניי •‬ ‫איז די וואהער ניט עארהאלטי.‬פירש״י המיס ורמז ל׳ נשס שמיס אלי עימד־ס ואינה מקימים ז י ן‬ ‫נל' מלא נקנים סניניי ולנ!ע!ה נקנ נשיעוי א‪:‬נע וממלאי! הנקנים נן• אין לתמוה על המיס העליונים ואמי לו הנוםי‬ ‫‪.אר דוךןד רעםיבפעהל פון‬ ‫.וא'ם אויףדעםהיטעל‪ .‬האט‪.‬תימאךאך אייך .עייים אדף ה ^ י ן‬ ‫ך עאםער פון ךיוועלט‪' .ן נמו נסר האניע! )יא( עמלו‪.‬איר אתא כהרין)ח( קגדילא‪) .‬הוי המים‬ ‫העליוגים תלויים במאמר‪ .‬הוי המיס‬ ‫העליונים תלויים ב ם א ם ר ‪ .יוואךי.'..

‬האטי רבי מאיר מיאגט צום כותי לי שווייס מאם אייז אתים גיגאנגען איו ניט פו.‬עםה^אר גיט גיפעלטיפי.‬אלוהים כלא י מים‪ .אט וואםער האט בשאפין ךי״גאגצע וועלט טיט' וייגע ךייריאיו ךאך געוויס' אז' ער" ‪.‬ער נינוטע.יוואךין ביז' הייי^ט‪ ..*אזויפיל‬ ‫?!ווייס אוג_‪.‬ן'ר איז אליץיגיגאנגען‬ ‫א ץ ן א ד אונ דער נאך ווי‪.‬ךייךץ מיט' משיה צוויישען לי צמיי ‪#‬טעקינם פון' ארץ‪ .קענט‪.‬ ‫ךי מאנ‪ . שערוה ראשו‪ .‬וכשהוא רוצה היה‬ ‫מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ .‬האט דער'כור‪.‬טי שאמר והיה העולם ברוך הוא‬ ‫עאכיו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא‪ .‬גיט פו.‬ומחמת הבריכה )הכיפה( םזעת טיפים‬ ‫עבות‬ ‫מת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫&‪5‬נעו נוי ואינו יאייס על המיס כעליוניכ ו )ינ( נ נ ו א ס ‪.אלסטו ידיך נאך אטיאהלאפ‬ ‫זועיגיין‪ .‬‬ ‫<ל פר!ון פניס כנראה נמראס ן )יג( ומאתו שסננס‪.'‪.‬ער איו'ארויםנינא}גע.‬עם שטייט אין פסוק‬ ‫ןאט "הא'ט‪.‬עפ‪.‬עס פעלטגאר גיט פון דיר‪ .‬פלנא‪.‬ער‬ ‫ןןאט ?ימאלט האט ער ג.‬לער‬ ‫!ייטוואס ךי וועלט' איז'‪3‬שאפין .‬ןיןאעען‪ .‬קען ראם דין‪ .‬אונידערקוואילאיז פול‪ .‬או‪1‬י ווי‪.‬‬ ‫הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה‪ . גאט איו }‪. ^אד .‬נ.‬מבי.א?ט צום ביןןיטאדאך דו מאם דויביזט אטעגטש איז פון דיר אמיס‪.‬ןייטפון‪.‬אווי ווי‪.‬האט רבי מאיר גיואנט צום כותיי מאךאך רו מאס דו בייט גאר אמעגםש‬ ‫^נ?‪1‬טו ליך לגלעדי.‬ראה אותה קטגה‪ .‬עם איז ארויס‬ ‫גיגא^ען פיון אים אזוי פילךעגיןפון דעםטוועיגיןפעלט פץאים .‬לער כוסי ‪3‬יואגט .‬עיר איז קליין‪ .‬אך הט גיכ־עגט‬ ‫דער כותי בייירבי' םאיר‪.‬י'‪.‬האט רבי‬ ‫טאיר‪.‬פלג איז טיייטיש‬ ‫ןעטיילט'‪ .‬איידער‪.‬ער אמ בשאפי! גיייאלי! אין לי‪.טצום כותי גיי אליין אין אהייםע ‪1‬יאד‪ '.‬איר חנינא ב־ר איםי פעמים שאץ העולם ומלואו‬ ‫מהזיקע כבוד אלהותו‪ .‬רעם פולקקוואל וואםער האט גאט ניטיילט‪" .‬פון צווי^ען זיינע האר פון קאפ‪.‬ךע'ס קוואל'‪ .‬איל בה אם אתה‬ ‫שאתה ביו‪ .‬מעיינו של הקביה עאביו‪ ...‬עם איז פון פיר ארויס ןעאננען‪ .‬גי.פעלטצו איוב'מן המנדה'‪ .‬גיג'אמע.ארי‪.‬אונ או דו ‪ tapvvi‬ארויס ניץ פו.‬ווייאזוי‬ ‫‪ .‬אוג‪.‬‬ ‫אחי שנכנסת י‪:‬את משם תשקול ע!מן ו )יד( סלו ושקל‬ ‫את עצמו ונכנס למרשן‪) :‬מי( לא חסר מעיינו• מ י ז‬ ‫^ופיג^גן‬ ‫האט רבי מאיר גטאגט צום' כותי קיק ידיך אייןיאץידי }!?יגלען‪ .ע.‬קוואל פיון נאט איו מל טיט וואסער פו.א‪.‬יל( הלך מוץ שיצא ושקל‬ ‫עצמו לא הסר כלום‪ .‬אינ״עם פעלט פוןאים^אד ניט‪ .‬ראה אותה גדולה‪ . ווי דו וויל?ט‪ ..‬עם'שטייט אין פסוק פלג‪.‬הביא‬ ‫לו מראות קטנות‪ .‬העלפט זאל זיין אויה דיעים הימעל או‪.‬קען ליגאנצעמעלט ניט פאר .‬עודם‪.עמק רעם בבור פוןנ אט! אונ‬ ‫אימאקלךעט }אט מיטאמענטש פיןצווי^עיןדיגעךאר פון קאפ‪ .‬זעהםטו אדם גרויס אוג אמאהל זעהםטו אויס קליין‬ ‫. שערות ראשו‪ .‬קויאל יפו.‬האט‪.‬ךער'‪.‬אתה משנה עצמך בכל מה שהרצה‪ .‬איל הבא לי סראות קטנות‪ .‬אילחן‪ .‬ ‫ךיר אריים‪.‫סדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫איל ראה )יב( בבואה שלך בהן‪ .‬הה״ד פלנ אלהיט מלא םים‪ .‬ךער כותי האט עדי גיטאלון'או.‬ער??טע זעקם טע ‪-‬י )ד( <אמח חיי יוחנן יאגט ווען^אט״הו*‬ ‫בשאפין ליוועלטהאט‪.‬גיזעהן אין'שפי.‬אונ איידער דו וועסט‪.על‬ ‫אז‪.‬איל הכגס‬ ‫ורהוץ ושקול עצמך עד שלא תכנם )יג( ומאחר שתכנם‪) .‬או‪..‬איל כל אותה הזיעה שיצאת לא ממך יצאת ‪ .‬ועוד שאלו איל אפשר )תהליס‬ ‫םה( פלנ ארהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום אתמהא‪ .‬ההיר )איוב‬ ‫לה( ויען ה׳ את איוב מן השערה ונו׳‪ .1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫העלפט‬ .‬ער ודל איזער פוהל ךי גאנצע הימעל אונ ליי גאנצע ‪7‬נרד‪ '.פוןבאד‪ .‬אוג אז‪. .‬אסאהל‪.‬אפילו‪.‬ער מיל‪ .‬הוי פלנ אלהים‬ ‫פלא םים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום‪) :‬ל( איר יוחנן נטל הקב׳ת בל מימי‬ ‫בראשית ונתנם חציים ברקיע והציים באוקיינוס‪ .ערהאטדךאפ ניוואנין‪.‬איל ומה‬ ‫אתה שאתה ביו)טו( לא הסר םעיינך כלים‪ .‬עס שטייט איי פסוק ךער‪.‬איל ראה בבואה שלך בהו‪ .‬קען טיט דך‬ ‫סאןץ ווי‪.‬אדיין גיין אין ןיאיר‬ ‫זאלקטודיךאפמענין‪ . אולעיווא^ער אוני האט די ןינעיץהעלפט אוייףדעם* ךיםעי‬ ‫אונ העלףט אין'אוקיגום‪ .‬יער איז גיווע‪:‬‬ ‫‪:‬מען‪.‬וזט רבי‬ ‫גמיר ניוא.‬ר?י חניינא‬ ‫‪3‬ךבי איסיי האט גיזאגט אמאלל‪..‬פעמים שהוא מדבר עם האדם מבי. י ווי‪.‬איזדפיל רענין ווי‪..

.‬די האביןיביידע איין‬ ‫?רעב‪ .ט ךייאויבערשטע עא§ער זעגען מעיר פון די אוגטעךשטע ניאןוער‬ ‫טיט לריי?ינ ?םוףטאות ^קלאפשערו‪ .‬ץכעאיז רער ‪3‬ויי?‪1‬ש ציילען‪ .‬ווייסין פיר‬ ‫אי‪. ךי אוגטען^טע מיט ךריייםיג‪.ידאךלןט‬ ‫^טיי.‪.א^ט‪.‬יע.‬אונ אין א. ןעוונךיער ‪ .$‬ווארום אץ איין'§סיק ש^ייט' היושב‬ ‫‪.‬וועךין די ניט אויסנעטישט‬ ‫פיט ךי עאםער פון א‪1‬קינ‪1‬ס‪ .‬ואדום לפיד איו ךרייסינ‪ '.‬ךער‬ ‫ווארט חונ אונ ‪3‬יי ךי חי?‪.‬אייו דאך דער ל_ס‪:‬ד איבעךיג‪ .‬עפ זאל‪.‬אוג ךי וואםערין גייען שיין ווי פיל .‬אז ךי‪.‬קלא?ט‪.‬על הוג חאךץ‪ . .‬וחונ הונ לגזרה שיוה‪ .‬רבי יורן בר שמעון אומר שהוא מורידן במרה ‪.רא^ץם‪ .‬ךי‪.ם וימים‪ .‬נךעבפוןךי‪. היפעל איו ווי צוויי ךריי פיגגעיר ן‬ ‫<ן( ר?י'^?עון‪.‬פזי זא.‬אונ"ךי מראפייןןפ וועךין . )איוב כ‪ (3‬וחונ‬ ‫שפים יההלך‪ .‬שיפה זי נשיפה ‪1‬׳ ונפי נ׳‬ ‫תנא שעל נל טיפה ישיפה ממנה הקנ״ס מלאן להפרידה ‪11‬‬ ‫דחי‪ .יט ‪8‬ארמי?‪1‬ט ‪ .‬אווי' פיל ווי ךי‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫איגטעדשטונ‬ .‬ך?י ‪ pv‬בר?י‬ ‫•ש?זעון.‬ען'בייךע ןלייך‪ .‬ער ציילט ‪.‬ירעד ‪.נו'ס‪.‬פי׳ רש״ישםציל‬ ‫נין‬ ‫^אןיץאטער‬ ‫העלקט זאל זיין אץ אוקינוס‪ .‬אונ פון ךעם אונןןוס ‪.‬אונ פין ךי שוויים רי‪$‬ט צוךיקאין אוקינום גרדםע‬ ‫?.‬ע רד איז‪.‬אז‪1‬י‬ ‫‪:‬וירי‪.אהר גאגג‪ .‬האט .‬המריא )ייקרא כז( וננרע מערכך‪) :‬ה( בעוביה של‬ ‫ארץ כךעיביה של רקיע‪ .ער זעגען נאר אראפ‪. מ..ךעךי! פסוק שטייט וחוג שמים‪.‬גייןיאןאהר•‪.‬ךער‬ ‫אינ פו.‬רבי יעה זאג‪:‬ט זאלםט ריף ‪. בי.‬עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין‪ .‬ויואריום אץ ןםוק שטייט בין פים לפיים"‪ . הי?ןע‪ .עםי?!ט אין ךעם איקיניס‪ .אט‪ .ה זאןט ך גרעב פו.‫סדר‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י י‬ ‫יח‬ ‫בראשית‬ ‫עבות והן יורדי. ‪.‬יבכ־ גרשינן נירושלמי נל שיפה וטיפה שהקנייה מוריד‬ ‫לנו מגדע זו מזי נמה דאת אשר ני יגרע נשפי מיש ונתינ‬ ‫היא עולי‬ ‫ונגיע וגו׳ י״י נו״ש ונו׳‪) :‬כ( נשם הוה‪ ..‬עס‬ ‫•^טייט אין ןסוק ‪3‬י ינריע נ^פי כןם‪. פץ רבי גהמ.‬איר יונה אל תחסה הדין‬ ‫ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה‪ .‬אונ‪.‬גייט ארויף אהיץ ביו צום‬ ‫הי^על וועךט דער הימעליפאקזוייצט ‪ .‬ציו יוייוין אי ךי איובערשטע ו־אםיגריאת‬ ‫^ערפו.‬ ‫איג ייער־ץ גיט אדם געפישט‪ .‬יתהלך‪3 ..‬מען ד!טגיצייילט‬ ‫זיין פארמי<נץ אונ״ער' איוארעם צו ‪3‬צאלין וואם ‪9‬ען דט אים' ^ישאצט‪) :‬הי()כעיניה(‪ . .‬ער'ד שטייט‪.‬כב( למיד תלתין‪ .‬קעך. די פאר}‪£‬י‪#‬ט‪ .‬בין םים למים‪) .‬ךאס איו ךי ויואנרער פון .‬יי ךי‪.‬ואלו מהלבין מתלך‬ ‫)יה( במה שנים )יט( ואין מתערבי.‬ער‪.‬או אמענטש זיפטייןייץ‬ ‫^ךער ‪!?#‬רויא אין אדפ‪ .‬ר?י א^א יא גט פץך?י חדגא ם'ווענץ ךיינךעב פון הימעל" איו נאד אווי יוי"אבלעך‬ ‫ל?י יהוש.‬איג או די ייסע ‪9‬ראפי נס קופען צוךייק אדיין אין אוק.‬ךי אובעךשטע וואםער איו‪.‬עךר ?יט״די היטעל‪ .‬י‪.‬‬ ‫שנא׳ )איוב צו( כי יגרע נטפי םים‪ .‬גיגאננען פין ךייךיפ צירי ארעי‬ ‫ךריי פימער ווייט וועדי. לתוך מים )טז( המלוחים)ת( ואינן םתערבין‪ .‬עם גייט אזוי וויי פון‬ ‫אךפ ‪. איקיגוים איז ?עאלצין גאר איי די קופיעז אין ךי וואלקינם וועךץ די‬ ‫! י ם ‪ .‬ךעךץ וואךט חוג או די‪.‬הן‬ ‫של הרק ע ולשון רקיע קזדיש נד״א וירקעו פחי הוהנ ונ!‬ ‫פיר‪ ) :":‬נ א ( נסוס»א‪1‬ת‪ .‪ .‬עס שטייט אין פסויקונגבע מעךנף‪ .‬ירדן גייט אריץ אץ ךי וואםער פון טיךיא‬ ‫אונ וועךט אייך ניט אייםנעםישט‪ .‬נדאיםא פ״ק‬ ‫דתעניתו )יז( ואין מתעינין‪ .‬אווי וד‪.‬רבנץ‬ ‫א מ י י !‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪ :‬ר « ס הדעס ממן יוזיס למשקל הראשון‪) :‬נןז( המלונים‪.‬פי׳ הערוך נזווטיאות והיא‬ ‫שיעור מדה מה שמולד אלפ נשת׳ זרועותיו אחת הנה ואחיו‬ ‫םנה שקורן קלפשי״ר! ) נ נ ( למיד תלתין‪ . ‪.‬פון וויא^ע.‬ניט וואנךעךין וואם ךי טראפיגס‬ ‫יועדין ‪5‬יט א‪1‬יס.‬ארם כובר חטים‬ ‫או תבן בכברה‪ .‬ר' יהושע‬ ‫ביר נהםיה אמר כשתים ושלש אצבעות‪) :‬ן( רבי שמעון בן פזי אמר המים העליונים‬ ‫יתירין על התחתונים כשלשים )נא( כםוסטאות‪ .‬איר אחא בשם ר׳ הנינא )כ( כטס הזה‪ .‬מעשה נסים יש בדבר‪ .‬ערד אווי איו ךי נרעבפו.‬יערער ףראפי.‬‬ ‫כ!וי& העליונים מתוקים וםחחשונים מלוחים‪ .‬פיגף'הוגדערט .‬שנא׳)ישטיה מ( היושב על חוג הארץ ונו׳..‬אווי וויי‪.‬על שטייט ךער וואיךט חוג לערנע׳ םיר אפ איין וואךיט חוניפון‬ ‫א‪.אהד צו זאםע. היי‪3‬ץ איו אגיוועלןטער םאפיט‪ .‬די״רבניייאןיןדי‬ ‫צא§ער איזגיטיילט }יוואךין העל?ט איויף סעל§ט‪ .‬ב.‬דיי טרא״ינם ךענץ‪ .. רער זוך.‬אוג' ךער רעגין וואם גייט פון היפעל !ייז אייף ךיא^ליד •‬ ‫ייאפ פון הי^על ביו צו ךי'‪.‬ךי וואסער פו.‬עם איז אפנע‪$‬אםטץ פץ לאטיוד פי'לר'עגץ‪.

‬ךערק טאנ דת?ער ‪#‬טייט'ניט כי טובי‪' .‬רבי יוסי פאר יואם שטייט ני ט כי טוב‬ ‫‪3‬יי רעם א^ךעךין טאג‪ .‬מפני שכתיכ נהזיא רצה לגלותו ח מ ערן הרעש עכ״ל ורש"׳ סי׳ שה־עיש נפשי‬ ‫ב ו נ י ם׳ שפים נעשו וכאן כת־נ ייעש והרמנ״ן ויל נדונ מן העולם כזאמרינן לעיל צ ‪ f‬היו ׳מיש קליס ני׳ • ) כ ז ( ה״ג‬ ‫ממקום התימה היה שמיי אחר האמירה זכתינ ויאמר אל־‪-‬יס נילקיש כמאמר סן דניז־נ נ ז נ ־ הי• ) כ ־ ( עריו מאתייצ‪.ת>‪8 .‬‬ ‫אודוד״עם קזטייטאק פסוק מיט דייריידפוןנאט זענען די הימלעי גיםאכטגעואריןאוגםיפ‬ ‫ןןעם ווינט ייאם איז אתים . זומא את העולם‪ .‬שנא־ )ישעיה ל( כי)כה( ערוך מאתמול תפתה‪ .‬רבי יוסי צו א^ר גיזאגט ביי רעם "לעצטי.‬ ‫אלץ דאס‪. בה כי ט ו ב ‪.‬ר׳ חנינא איטר שבו נבראת מחלוקת שנא׳ ויהי מבדיל בין‬ ‫‪3‬ים למים ‪ .‬שועציה ‪) :‬כי! מחלוהת‬ ‫*‬ ‫״}‪-.‬אמרה לו משל‬ ‫ששה בני אדם כאין אצלך‪.איי‪'.‬שאלה‬ ‫מטרונה אתת את ר׳ יוסי אמרה לו למה אי.‬רבי מיןאהעטווייליאין דעסאנדעירין‬ ‫טאג‪$0‬א?טאג> איי . טאג' שטייט שיין ‪"5‬‬ ‫טוב אייף אלע קעג‪ .‬גען טאג‪ .‬רבי יוחנ^האט ןי^ערונט‬ ‫פון ר?י יוסי בר חל?דצא'ם והעין דייל אין רעם אנדעלין טאג איו ?שיאפין ךוואךיןדער' גיהנם‬ ‫ךריבער ןנזטייט ניט כי טוב‪ .‬שטאךעסעןךי וויעלט א‪1‬יףדער‪.‬לפ־בך‬ ‫כתיב בשלישי כי טוב בי פעמים‪ .‬האט די פרויא גייאנט צו רבי יוסי למ שלועקם‬ ‫מע?־?שין זענ«ן גיקי‪9‬ען צו דיר‪ .‬איר טבי‪. .‬וביד‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫א ח י‬ ‫בין מיס ו נ י ם ‪ ) :‬נ ג ( שזועיש כי׳‪ .‬ווארום‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ראך‬ . דיוועלט‬ ‫איו געיוים ניט גוט‪ .‬שנא׳ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪ .‬עם<דעםזע‪.‬אקרויא פון א&ר' האט.‬דאסאיודער ^ר?וטערמאיגטאג‪ .‬על טהצה‪ (T) :‬ויעש אלחים את הרקיע זה אחד מן המקראות .‬קו?ט אדםפינף קעננ־שין האט י^ידער גיהאט אגאנציןיחלק אונאיעקסטילפין לעם‬ ‫ל ע ך ‪ ! .כג( שהרעיש‬ ‫ג.‬ןזוב!א האט געםא^ט ‪.‬אוגךער זעק^טער האט גאר גיהאטאיענןםטיל חלק פון דעםלעצטיןיהלק‪^'''..ט מאדאך ךי ©חלוקת וואםמען לאלף צוםיפיארבעםעריוננ פון דייויעלטאמ צויאיר‬ ‫געויצו^ג‪? .יגאמען פון זיין טויל זענען אלעי״ערשאפט ?שאפין ניווארי. בו שלשום‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫‪ jnft‬האמירה כתינ ויהי כן יאו‪:‬י היה לו פירוש נסתר ולא‬ ‫‪1‬‬ ‫^'^‪TTnT‬‬ ‫עסוקים וואס ‪?.‬ואתה נותן לכל אהד ואחר פ נ ה ‪ .‬איר שמואל לפי שלא ננמרה מלאכת המים‪ .‬עס שטייט אין יפסוק רער גידגם איו'אן גיגרייט פון נעכשין‬ ‫^ער איי ‪3‬שאפין ניייאךי! אין אווי איטאגיניאם&יע.‬‬ ‫יהי ר ק * כתינ אחריי ועש ונו משאיכ נשאר הימים שמיל מדנר נגיהנס זכתינ נםיסיס מדורתה ר‪.‬לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות‪ .‬‬ ‫אונ איי?ם צו ךי אךבעט פון ךי^טאנ יום איו אגגיהוייבין גיויארין אינ גיענדיגט'.‬רבי קטואל יאגט ודיל ךי אךבעט פון ךי וואםער איו ניט גיענדיגט ניווארין‬ ‫ךעם א^‪. גאט‪.‬אר וואט שטייט גיט ביי רעם אגךעלין' טאג ?י טובי‪" .‬אחד למלאכת המים‪ .‫סךף‬ ‫ברא׳&ית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫אמרין מהצד‪ . ‪.יטביי איר בי טוב‪..‬גיארוםעם שטייט אין פסוק'נאט הטגיועה.‬ואתה חוזר ונותן לכולם מנה אקר‪ .‬יום שיש‬ ‫בו אתמול ואי.‬כז(הוי)תהליס לג( בדבר ה׳ שמיס‬ ‫נעשו ובתה פיו כל צבאם‪) :‬ח( למה איו כתיב בשני כי טוב‪ .‬קט ‪.‬דעריהיםיעל איו'דאך בישאפין גיווארין דורך די*ויידפ~ו.‬קע.‬דריבער שטייט ניט בי טוצירביייטבממי‬ ‫האט ניז א.‬איי.‬פון נעכטין אבער ניט‬ ‫פון איידער נע?טין‪ .‬ואהד למלאכתו של יום‪ .‬לער נאך האםטו גיינעביז ‪8‬יין הלק פאר‬ ‫אלעזעקס‪ .‬אייי יודיעם שטייט איו'פסוק עס ואל‬ ‫ביןזעווישען שיידון פון ךי' וואקערצויךי ייאםער‪ .‬ומי אם)כו( מחלוקת שהיאלתקונו של עולם ולישובי אי.‬ךי מחלוקת יןאם איי צום פארםישוננפו.‬ער האט גיטאהן איוזייערגוט‪ .‬הלק‪ 1‬אונצי‬ ‫איינ‪.‬אפר לה אעפיב הזר‬ ‫וכללם כולן בסוף‪ .‬ךא שטייט גאט‬ ‫^אט גיטאןנט רעם היםעל‪ .יפרענטיביי‪. חלק‪ . ן‬ ‫)ת( <ל?.‬אבער רעם דךיטען טאג)ריינספדאטישטיייפ‬ ‫עייייקןאסל כי טוב‪ .‬קק‪:‬טין> דןא?טו״קיין דולק ניט נעעבין‪. כתיב בשני כי טוב ‪ .‬אויף ‪.יווען אמךוליקת"צייי'‪#‬ען רייייאםעיר‪ ".‬זטייט .יווארין רעב‬ ‫זע?בי‪.‬‬ ‫מהלוקת שהיא לערבוכו עאכיו‪ .‬ךעם צווייטין טאג אויך‪ .‬י . ביי אים"ןאגין‪ .‬ולאחד אין אתה‬ ‫מנה‪ .ם צורי אך^עטפין־ ד נואסעריווםאיז ניענתנט גייוואריןדיעטאג‪.‬צו פיגף פון דייהאסטו גיג'עיי| צו יעד'ע.‬ר׳ יותנן תני לה בשם דיי‬ ‫ביר תלפחא שבו נברא ניהנם‪ .‬ויעש אתמהא והלא במאמר הן‪) .‬ק^א‪ .

.‬זעקסיטענ )אויף נ‪£‬אנטאג א‪1‬יך‪ .יט ‪3‬יי םאננןאנ בי טוב‪.‬ביי פיגף קענ יוינטאנ דינםטאנ םיטוואך דאד‪1‬ר'ש^נ‬ ‫פרייטאג שטייט ביי יערער טאג בזונדער כי טוב‪ .‬ווארום דא איו אייך אזיי‪ . זענע.'פ‪ .‬‬ ‫טי׳ מ ‪ 0‬המה מי מיינם‪) :‬ל( לגיון‪ .‬ער ניט‪.‬‬ ‫)לא( יתר הפלנה‪ .ה<עןי.‬כך אטד הקב״ה הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ‪ .‬ךרי‪3‬ערהאטנ'אטניט גישט^לט^ייךינואםער ביישובי‪ . .‬לפיכך לא כתיב בהם כי טוב‪ .‬לה( דיא שמים כתיב‪) .‬אט האט גירופין ךעם‬ ‫היםעל ^?דם‪ .אט "קאט!‪:‬ינומק נןייער טיט וואקער אונ האט א י י מ ^ ן ז ט‬ ‫צו!אמען *אונ האט פון דייגיטאכט רעם היקעל‪ .‬לפי שלא‬ ‫נגמרה מלאכת המים‪ .עתפען ייעךין• אי‪1‬י הט‬ ‫.‬ר‪1‬יי לוי דזאט גטאגט פון'ך‪3‬י הגחום בר חגילאי ם והעין ןןס‬ ‫שטייט אין' פסוק .‬ר׳ סימון בשם ר״י' בן‬ ‫לוי אמר‪ . ווכה^אןיין ךי הימלען דיזןר פרו^קייט‪ .‬לז( דיא‬ ‫שטים שהבריות טשתיםםים עליהן‪ .‬לפיכך )לנ(אל יכתב בהן כי טוב‪):‬ט( ויקרא אלהים לרקיע שמים‪.‬ ‫ךער דור'>‪$‬נוש אוג רער דור הפל.‬ק־ טוב‪' .‬אויב ךי מענטשי.‬האטךער מלך ^יואגיט‬ ‫טייל' ךער ^ר איז' ‪#‬לעכט ךךיבער ודל איך גיט ©יין גאטע.‬רבי אבא ביב אמר משים רב נטל הקב׳׳ה אש ימים )לד( יפתכן זה‬ ‫בזה ומהן נעשו שמים‪) .‬פון אנהייב ‪3‬עשאפונג פון דער‬ ‫יייעלט האט גאט גיועה.‬ודור אנוש‪.‬יט זוכה .‬ביידעם‪. הטנייזאגט‬ ‫כוי.‬לשין שימת ניד כזיא כל כשם אורחותיו‪:‬‬ ‫<לו( ז״א שמיס שהנריוש ונוי‪ .‬לאמור של מה הן‪ . .‬של םים הן‪. ךינםטאג‪ .‬י‪5‬אבט' '.‬עריוועט גישטראיפט ווערין‬ ‫דורך וואםער ‪ .‬אגךערע ^אגין?ןםים איו . כאן האי שונ מאיד שנ על נל‬ ‫מלאכי‪ . קי‬ ‫טובאונ אועקםטיל כי טוב פון רעם לעצטין פי טוב‪ .‬משל למלך שהיה לו)צ( לניון קשה‪ .‬ךער .‬גור זין של עונש ‪) :‬כפ( מתחת יזיהן‪.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ד‬ ‫יט‬ ‫אחד שתות )‪ (O‬אתמהא‪ .אג.‬ני^דינטגיוואךין' ךינםטאנ אוני איינס צו‬ ‫די ארבעט פו.‬וענק די קיטלק‬ ‫‪}.‬פון' פייעו־ §דער פון ייאחער‪ . ?י טוב פו. ךי וואםער איו ניט פערטיג גיוואלין‬ ‫מא־טאג'ךךיבער שטייט'.‬אונ אויב‬ ‫•דייזענען נ‪.‬פי׳ הערוך חיל של‬ ‫אגן• מנחמה‪) :‬לא( אל ינסנ נהן כי ס ו ב ‪ .‬ךךיבער ^!טייט ביי דינםטאג צוויי מאהל בי טוב‬ ‫איייגם צויךי"ארבעט פון מאגטאנךינע ו‪1‬אםערוואםאיז‪.‬ועתיד ליטול‬ ‫)כר!( את שלי )כנו( מתחת ידיהם‪ .‬וכ.‬זויש ניה ל׳ שממם ‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫ראך אוואנדער‪ .‬פי' העלון‬ ‫ערנןונללן‪) :‬לס( ל״א כמיס כתינ ע״ש ימיס והשי״ן י מ י ת ו‬ ‫)לו( שסם שמיס‪ .‬שטייט שיין בי‬ ‫טוב ‪£‬יי יערער טאנ בזונךער‪ .‬תראםער יע. רבי יהושע בן'לוי ם יףעין ל^ןןל אמלך ןאט גיהאט אשלעכטי! &ר‪ . דך אירףדי אונ״פרענין פון מאס‪. ךיינס^אנ צו מאג^אג' י‪ .‬זעקסטין טאג שטייט . ךער ‪fwp‬‬ ‫קימט‬ ‫ז‬ .0‬ךךי^ער זאל ניט געשךיבען וועךין ‪3‬יי ךי וואםער‬ ‫‪.‬את שלו‪ .‬א יאגט פון רבייסווענין .אך דןאטךבי יוםייצו איר גץאנט‬ ‫אווי'ווי רבי שמואל בר ןחיןן האט ןיזאגט ווייל די אךבעט פו.‬ואם לאו )איוב כ( ינלו שמים עינו‪) .‬ך?י ‪?£‬א‬ ‫בר'?ך‪.‬חזר ואשר לה כההיא ראהר ר׳ שמואל בר נחמן‪ .‬טתוזלת ברייתו של עולם צפה הקביה משה קרוי טיב‪ .‬‬ ‫אתמהא‬ ‫מתנות‬ ‫הלוקה‪) :‬כז( אתמהא‪ .‬ויי.‬אמר המלך הואיל ולניון זה קשה אל‬ ‫יכתב שמי עליי‪ . זאל אויף אים .‬של אש הן‪ .‬לפיכך כתיב בשלישי ב׳ פעמים כי טוב ‪ .‬ייער אונוואסער‪.‬גיהער' ראך איי. א ט ^יואגט דייל‪.‬ר׳ לוי בשם ר׳ תנחום בר חנילאי אמר כתיב )שס מו(םניד‬ ‫מראשית אחרית‪ .‬אחת למלאכת המים‬ ‫ואהת למלאכת היום‪.ען שלעכט דורך די זעגען גי׳^לאגין גיןוארין ךער ד‪1‬ר המבול או.‬אוינ טאנטאנ האטי נאד אזעקםטיל כי טוב‬ ‫פוי רעם <‪$‬עצטין בי טוב אבער !יי.‬‬ ‫אם ונו )תהציס ‪ \fi‬הנידו השמים צדקו‪ .‬תייסיימו.‬שמו של הקנים‬ ‫ס ו נ ‪ -‬ה ' לכל‪) :‬לב( זוו הפלגה לקמן נפי נחפ׳נ״ח זוש‬ ‫כהונה‬ ‫ויפן א! תקרי ופן אלא ויצן שהניף שליסס סיס‪) :‬לג( שא‬ ‫מיס אש ומיס !ושויקין ‪ Sc‬שמיס‪) :‬לז( ופתנן‪ .‬רגיי ?ןחם .‬לו( שהן שטים מעשיהן של בריות‪.‬לד‪.‬רב‬ ‫אמר )לנ( אש ומים‪ .אך אםאמל‬ ‫בי טוב אויף אלע‪.ט פון רבי לד ם וועני.לייך יך ‪$. .‬אוג‪.‬ווארום גאט איז גוטיאוג ךי וואקער איו גיט גוט‪) :‬ט( לויקרא(‪.יוואיךין‪ . ?'י טיוב האט‪. או משה' וועט נירו^ין וועךין טוב‪ .1‬קומט דאךאוייס יערער טאנ האט‪.‬ף םענטשין דאנךעךי.אט זא?'טפון ^הייבוואסךערסוףןועטדין‪ .‬שכת ימיס ולא הגיע ליוס פני רק שתות מסאי שונו‬ ‫)כי‪ (.‬גם ודאלט‬ ‫גישטאנען שמים‪ .‬רב זאנט ^םןם איז צווייי וועךטעראש וטים‪§ ..‬גךעךע ז^ין ןזםןט' איז ךער טיינזש‬ ‫פארוואיגדערוננ‪ . א ק ךי קיימלעןיזייערע"עבירות‪8 .

ואגט פו‬ ‫\ ‪-‬י «‪vt‬ר~"••‪"-:‬׳ייז ו״תגיז נאט האט ניזאט ז מ ואל נימאבט ומזדיין אנ׳אס ‪ n‬ךי וואסער !‬ ‫י.ין' ש?‪:‬ם איזינלייך ווי‪.‬ג.‬אוד ווי‬ ‫״עפ איז ניו״וען ביי ךעםיפבול אונ ביי דעס דור אנוש אונ ביי ידעם דור הפלגה <_עןין פרק ‪ a‬למ׳^ל‬ ‫«טלך האט ןיבאהיט אפאלאםט אונ‪. מיראי דיי היטלעןו_ענען'.‬אתיא כדאמר רב לחים היו בראשו( ובשני קרשו‪:‬‬ ‫פרשה ה )א( ויאמר אלהים )או יקוו המים‪ .‬קרי כייד‬ ‫הספק יהשהיממוח והורה לני שננרא ממיס כנאמר המקרה עמדו במיה מויפפיה ומן בהה כקיוה והעמדה נמאי דכתינ‬ ‫יני׳‪) :‬לט( מסי‪ .‬אמאס ואל געיייגט‬ ‫וועי־י! איייף יךושאם‪ .‬נעל שוואירץ ווייס‪ .‬כך שמים'פעמים ירוקי.‬אווי'ווי‪.‬א‪ .‬והיו משכימים ושואלים בשלומו ע ל מלך ברמיזה ובאצבע)ב( ובמנולין‪ .‬אווי זענען גיווען ידי היטלען שוואך אונ שיטער‪ .‬מה שאני עתיד לעשות בהם‪ . . .ט שמים מאקטי‪£‬א ‪ .‬ל• ן זיין‪ .‬ןךינע רויטע ?זנואךצעווייקע‪ .!‬ ‫‪!•• t.‬טעון‬ ‫בים‪ .‬אזוי' ווי םילך וואם איז אין שייםעל‪& ..‬אמר הקביה‬ ‫יקוו לי המים‪ ..‬זעה.י?ט אכיין דיעיםינ‬ ‫ןזעךט ךי פילך מ!ךיבט‪ .‬ה ט דער מלוז‪.‬ןגס‬ ‫שטייט אין פסוק פון דיין .‬וד .‬‬ ‫^‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫)לח( הוא אהא נ ו ‪ .‬כך‬ ‫)מב( עמודי שמים ירופפו‪ .אלין ניט אךיבער גי'ין‪.‬ייך'ער‬ ‫מען'ניםט אריי‪ :‬ךי עס־ג' אין ךי כולך איו ךי פילך ‪#‬יטעד ‪ '.‬ויהי ערב ויהי בקר יום‬ ‫שני‪ . לכמושהיתה‪.‬אנךערע‬ ‫זא.‬היך מה‬ ‫דאת אמר)זכריה א(!קו ינטה על ירושלם‪ . ומה.‬משל למלך שבנה פלטין והושיב בתוכה‬ ‫אלמים‪ .עווירץ‪ .‬יםע'ל איז א‪1‬יך איואהל רויט‪ .‬אמר המלך תתזור פלטי.‬עמדו שמים ניתן בהם את המסו‪ .אם ויעטדי צוריק פארשפירייטען אויף ךער וועלט‪ .וא?ט‬ ‫ז‬ ‫או‬ .אלין תא?ען צו גאט ןןאס‪.‫םדר‬ ‫‪3‬‬ ‫בראישיי׳ י‬ ‫ש ה ד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫»תםד‪.‬ירןיו איז דער טייטש‬ ‫די זאלין ‪.‬אנגע'ערד ‪ .‬ךבי ?רכיה וזאט‪.ישאכט פון דא^ער‪ .‬ינטה_על‪:‬תשלים‪ .‬ר׳ פנחס בעם ר׳ לוי אמר )לח( הוא אחא וקש עליי ויחהלים קד( המקרה במים‬ ‫עליותיו‪ .‬ער האט אךיין מועץט אין רעם פאלאקט שטוטע םענ^שין‬ ‫פלעניןידי יאויפשמיין אלע טאנ פדייה אונ פלעגין ךאעןען רעם מלך איויפיןיוואונק פייט' ךי‬ ‫פיננזןר את פלעלין א ר א ‪ 6‬נעקען דיי' הי^לע.‬פיוש״י‬ ‫^ים^עליוקיו^ער האט‬ ‫‪3‬ך'עקט מיט דאםער צינע בוךימם‪ .‬עם שטייט אין ןסוק יכןוו המים‪ .‬ועגע. .‬ר׳ יצחק אמר שמים שא מים‪ .‬‬ ‫הוא )מ( מרפף‪ . ופעמים בו׳‪ .ישךייא טוהק ויי אנטלויפין אוג ווייטער שטייט דו‬ ‫האםט נימאכט אנךענעץ צום ‪ :‬ם ך י ו_ואקער.‬רער‬ ‫ד‪.‪ .‬משל להלב שהית נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של )לט( מסו‪.‬אמר‬ ‫הפלך אילו היו פקחין עאכ׳ו‪ .‬דיי וואסער .‬ויפן׳ ומנענע חמיד ו )מא( קופא‪ . ווי טען . טאג' אוג ךעם אנךעךין טאג‪.‬דרס מדנחינ‬ ‫נקיא מהי על שה שמחלק ומפריש מי החלנ מן החננ ו מ נ י נ ה ‪ :‬יקוו בל׳ נ נ ד ולא נפינ יקוו ל׳ קל פירושי יהיו נקווים ללוכ׳‬ ‫)מ( מופן‪ .‬עומד קפוי לעחיו לדור אניש ודור הפלנה ני' ‪ ) 8‬נ ( נמנולין‪ .‬עיךשטי.‬י׳ !‬ ‫אין ‪/‬חזלבדין אךט די י ך‪. אדומים‪ .‬עםיוואלטיןי^טאנען מיטיאסי״.‬או.וואתן‪\.אט וזט ןיזא?ט‬ ‫יקיירקנע‪ .‬אז‪1‬י ווייוןעוויךץ דננען דא פיל^ךליי' לןאלאךץ‪ .‬סמים מה סמים הללו מה.‬ר׳ אבא ב׳כ בשם ר׳ לוי אמר‪ .‬אמרו אין פלטי)׳ זו של מלך שלנו היא‪ .‬אונ מען ואל לייענען ^מים‪.‬וקו‪.‬מהם שחורים‬ ‫ומהם לבנים‪ .‬עמדו והחזיקו‬ ‫בפלטי.‬רבייץחקוא.‬האין גאט‪.‬לפינו נא סנשונ הוה העומד על נו״א ונננינה כקזאני ו )מנ( עמודי שמיס‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא בר אמי אמר יעשה מדר• לםים‪ . פץ זייזגרעי^עפיפאר יאים‪ .‬ונר שמעמידין נו החלנ להקפיא אוהה ויהי ני׳‪ .‬יקוו' הפןם אל'נזקים א ח ד ‪ .‬עם שטייט' אין פסוק‪.‬א'ם אייו ווי רב האט ני יאנט ךי היםלען ז_עמ!ן‬ ‫גיווען פ״כט רעם‪.‬ג. נערתךינוםוןמקול‬ ‫ונוי‪ .‬הושיב בה המלך דיורין פקחין‪ .‬כתיב )ההליסקד( מ.q^p‬זנר‬ ‫‪9‬ך'אגט אויף דך ךי וואםער וואס איןער איהם‪ .‬אתמהא‪ . ירוקי.! ••jt‬הגו פארי‪1:‬פו\יו‪:‬ז אויף יי ו‪.‬ערןו"ערטןיחפין‬ ‫מקיים אוגייער איו אי ינער‪.'‪ .‬מיד הוא )מא( קופה ועימר‪ .‬גימאנוי‪!:‬יץ ותיגייין‪ .‬כיון שירד לתוכו טיפה אתת על מסו‪ .‬זענען ךי'היטלע^גישט'ארקטנ.‬ויי גינעגנין אטא׳.אלין זיף פארזאףליען צו איין ארט‪. די גישטאךקט נימארין «‬ ‫פרישה ה)אי()וייאפח ןאט האט ןיזא^ט ךי וואיםער .‬שניוס שני נקדשו ו )א( יקיו נ ו י ‪ .‪ .‬אווי ווי‪.‬‬ ‫. י ״«‪!.‬הוי של מים ה.‬או.‬רבי א ב א י ב ר כ ה ג א זאגט פון רבי לוי ס וויעגין ןהןוו איז בער טייקש‬ ‫האפק ‪.

אר עאקיער וואפ ןא?י.‬דואט דער כלך }ייאגט איך וועל צוריק אייעק' .אט האט }יוא^טיצו ךי גי ?עי ייי ‪ 4‬ל ‪ 1‬גיין»‬ ‫איי»י‬ ‫ג‬ ‫.ק‬ ‫?ליעי ‪-‬י‪5‬ק איייף רי י ל • *ייי' י‪ •?? £ .‬ר׳ לוי אפר דרך‬ ‫ה י ם‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫וכערון נםוזריס בעל ראשם שמסירי.י.ט לי עאםער זאל קומען צו איין ‪£‬לט‪ .‬אז איך וועל ‪4‬שא?י! א ^ ע ^ י ן‬ ‫וועט‪?.ואס די ןזאמן‬ ‫)יט ״קיין טויל אוינ‪.‬ואתה אומר אל מקום א ח י‬ ‫אתפהא‪ .ע‬ ‫וי‬ ‫ט‬ ‫נס‬ ‫ייט‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ .ואפ ןע.‪3‬ערס‪ .‬די וועלט ד!אבין אים .‬״ די ‪ny.‬ווע! '.‬פס ט(‬ ‫ודורך על בפתי ים‪ .ואס מען ווייס שויין! וואט אייו .1‬״‪:‬י־‪.‬ייאס האט דעך מלך . המים ‪ . יפפלקן כווית אחת‪ .‬רעד דור הפן‪.אט‪ . • u ^ !•.‬אסר‬ ‫הקביה מה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דיבור הרי הן םקלסין איתי‪ .‬עפר דור אנוש ופרד בו‪) .‬איו פסיקןעיר קמבןן **יי ‪ TOV‬אויף •ךי״ןזרי•‬ ‫§עלציגטעג אוג פעךציג' .‬ןאטדער ‪£‬לך אךייןניזקיט אין ךעם י‪£‬אלאסט פיענטשין ןןאס^׳ןנק‪-‬ויידין‬ ‫ןא?ין‪.‬אזוי ווי עם 'שטייט אמ פסוק די טיייכין ‪«^1‬בין אויף‬ ‫נןיהויבין וייןנר ׳‪?!5‬זימע צו לדבי..‬ער‪ .‬ה ה י ר‬ ‫)יזהציס ‪5‬ג( םקולות מים רבים אדירים משברי ים‪ . כוי‪ .עב־ן ךעםפאלאסט צו״רי‬ ‫‪#‬טו‪$‬ע‪ .!.‬קאט .‬ען‪.‪3$‬יעק ..‬אזוי ווי‪.ין‬ ‫אונ רבי ברמה וזו.‬ךער‪.‬‬ ‫שלא היה א! נעולס רק מיס ו )ד( ווו השלגס ‪ .וען‬ ‫אין . פקכעךס אן גי?ל'איענע וענן‪ . .‬ההיד )תהציס צג( נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם ונו׳‪ .‬־ ‪•wj . ךי םע^‪3‬י.‬איר לוי הםים היו אומרים אלו לאלו‪ .‬ן ‪ • • .‬‬ ‫פול פיט וואם‪.‬נצרך הפלך לפקופן‪ . . .אןט סאדאךיךי וואןןער .‬ל( דור הפלנה ומרד בו‪.יןוען איידער ךי וועלט*איז ג‪12‬אפי! }יווארי!'! )ב(‪£‬ל ?קייס‬ ‫§חר‪^ . ריבי יוד.‬שגם הס‬ ‫נדינו נ י ס כדלקמן נשי צ״גו )ה( סגשס‪ .•!:‬׳.‬או ייל שמס שקנלו על סס‬ ‫גוירת המקום נ״ה הוא עלמי הקילוס והעריך ורש"׳ ויל גרס•‬ ‫אז אין עין ?אלאקט ווא^מין ^ ^ ! ^ ע נ ^ ן ן א ס ^ ^ [ י ״ ך ן ? א ^ י ‪ ^ 7 1‬א ך ~ ^ ^ ו י ם‬ ‫‪3‬ענ!ער .‫ב‬ ‫םרר‬ ‫י‬ ‫א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫י׳‬ ‫כ‬ ‫בראשית‬ ‫כך מתחילת ברייתו של עולם לא היה קילופי של הקביהעילה)ג(‪ :‬אלא ם.‬עפד דור הפבול ופרד בו‪ ..‬ער די גילייגט אין אוד^על פון‬ ‫?טוב‪ .‪.‬ט ר?ים איו ^וןיי ןוערטער דרך נם‪ .‬וו( פתירפ ופוציא את רוח.ענען די קליין .אר ןילויבט‬ ‫ליי גיא^ער )ואתם אויף רעד'וועלט'איי קןער .‬ןןר האשאויף }יבוגדען״די פע?כערס‬ ‫איו ארילס פון די ךער וויגט . י•!‪:‬׳‪ :‬־‪.‬רבי לוי זן!גי‪ 6‬די וואסער האניין ניואןט א‪:‬ימנ צויךי‬ ‫א‪.וזייב ווען. א ט ‪.ער ?יוואךין האט‪.‬עם ש‪%‬יט אין‬ ‫האט גי^ךעצין אויןש ךי הייך פון ים‪' .יין אוניזאלין צוךיקקו^עןךי גיאםער . לי עא^ער‬ ‫ןיואןט . . בשם ר׳ לוי ור׳ ברכיה‬ ‫בשם ר׳ יורן ביר שמעון אמר בל העולם כולו םים במים‪ .‬זיי צו‪.יוןאךין ןאט‪.עויויס ליי^ין‪ .‬‬ ‫משיר הקשר שנקשר שיהס <ע‪5‬יד נסם סרות‪ ) :‬ו ( ה״נ‬ ‫וינשו וגוי וכתינ ודייו על נעתי יש וכן םוא נשינור שונ ‪5‬‬ ‫)ת( ונעשם י קילוסי.‬ר׳ יוד.-..אט אגןריעט ןיטאתן אייף ךי וואפער איז אריים פון די'רער לופט אוג זעגען‬ ‫‪mi'prop‬‬ ‫וןייגי.אט‪.‬ךערךעףן‪£ ap>p.‬נלך )ח( ונעשה קילוסי]‬ ‫להקביה‪ .‬כך דרך הקב־ה על פי‬ ‫בראשית ופלקן ביפ אוקיינוס ‪ .‬דעינין‬ ‫. לריר״ ‪ v‬יומת ייזזייו יז*'•?"'! יי•'׳־׳״‪.‬גךערע ?יר וועלמ גיי־ לייבןן .אטטוךר.‬איז אויף^סאנען ןער דור מ!בולאוגד.‬״‪.‬״ ‪.אט ‪4‬י.‬ויי §אריא'םולט אין ים א״וקיגוס‪ .‬איזד איז גלווען אי! ‪1‬ן.אט .‬׳‪!:‬״'׳׳זץ•״)•׳!‪.‬ההיד ויהי)ה( הגשם ‪by‬‬ ‫הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‪) :‬ב( אל םקום אחד‪ .‬‬ ‫אפר הקביה יפגו אלו‪ .‬הה׳ד )איוב יב( הן יעצור בםים )ז( ויבשו ונוי‪) .5‬הןןט פ‪1‬רד ןיווען אין. מקודם‪ .יט גיווען .‬שקבלו עליסס נשמתה גוירת‬ ‫המקים נ״ס ואמי שיום וקילוס‪ .‬אט וזאט גיזא.‬שירש״ הגשם‬ ‫״במע מששת ימי נראשית מדלא כתיב גשס‪) :‬י( מתירס‪. .‬נר ןאך פיך .‬קעגען ‪2‬יט ךייךין אונ די לויןץ פיך‪ .‬רבי יורן פון ר?י לוי ם ויע.‬גילעען ז‪/‬ק אפאלאממ «מ דעו־ מלך הט געדאלפט‬ ‫רעם אלט פון ךי ‪3‬ע.עדאנכןט‪ .אט ןואט !שא^ין‪.‬ט זאלי.‬׳ ׳{‬ ‫?מיטל צעק.יטאוזן‪.‬פה הו*‬ ‫עושה להן‪ .‬ק . י וזי•‪.‬‬ ‫ן א ט .‬דעםת ויבואו אותן שישבו בה.אט איו ‪@#‬אךק אין הימעל‪ . א ט ‪ .‬׳ן‬ ‫•י‪^1‬ז ׳ ‪ .‬כשנברא אד‪0‬‬ ‫עאכיו‪ . אותי מראשם משני‬ ‫כניד המלו נמנםנ א־ן יון וארוס‪ ) :‬נ ( אלא מן המיס‪.‬ערי‪ .‬ךער דור אנוש ד!ט טולד עווען אין נאט‪ .‬ער‪.‬ריש לקיש‬ ‫זץ‪.‬ומה היו אוםרין אדיר בפרום ה ׳ ‪ .‬עקט• נוייל ״עם'^!טייט אין* פסוק ‪.‬אזוי הט .‬פשל לעשר מדות נפוחות מונחות בטרקלין‪ .יזאג‪.‬ג‪.‬עס שטייט אין" ^סיק י^או נהרות דמם ‪.‬גינו‪9‬קדעם ‪8‬אלאףט די ןאןיין }יזזעט רער‪8‬אלא?!ט ךוןער^ארניט צוםמלןד‬ ‫‪ vf%‬אוןז‪.‬אין ויו‪:•.

יין דוךךדעם ווענ וו<דער אוקינים איו‪.‬אני )טו( קבלונו םרוננים אנו קבליני‪ . ?סוק מבכי נהרות‪' . ראם כיסול וואםער‪ .‬אזד ווי״עס שטייט אי.^ט דיאונטערשטע וואםעך' דןא?ין זיף אפןישייירט'פון‬ ‫ליאו^על^טענואסער^יט ‪.אל גץ.אנט .‬י י ן ?אט‪7‬אט"~צו די גייאגט דיי‬ ‫יאלין .‬נו היו המיס אזמר״‬ ‫ליס אוקיינוס קנלו נא אותנו ‪:‬אנו מדוניס ינשנריס מגיר״‪.‬קענען דין אי.‬ראם איי ב.‬בשעה‬ ‫שאיל )דברים לב( עלה אל הר העברים וגי׳‪ .‬ר׳ אלעזר אפר קלפן הים‪ .‬רבי‪.‬רבי ליי ?אט ניי^נט‪ .אט האט גיואנט די‬ ‫נוא^ער זאל ניין צו דעם אךט וואם ויעט גיןזעךיץ צו״דעםמלךאוג ךאס בייסול וואםעריזאל גיין‬ ‫צו רעם אךט . "צו ךעם‪:‬ם‪ .‬איר לוי יש פו הדרשנים‬ ‫שהן דירשין‪ .‬ויק .ואם‪.‫סדר‬ ‫פ ר ש ה ה‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫הים )ט( דרך הים‪ .אט האט אויןשיאייך אויןד גייטרעטין זענעןםיר‬ ‫‪3‬יידע יויינעער }יוואךין אונ פיר ייעלין‪.‬‬ ‫דיה אסר להדך יפא )יא( להדך ימא‪ .‬ההיר)חהליכ ק־( יעלי‬ ‫הרים ירדו ונו׳‪ .‬אליעזר דאנט לייוואםער האביןיניטניוואסט‬ ‫ווא מ ע י ן ‪ .ארךער קול פון .אט'קאט איס ןע?יךט צום גארג עץריס ‪ . פסוק הבאת עד‬ ‫}?כי.‬‬ ‫ךי ר^נן .‬ר?י יהושע בד חנינא‪.‬א״ר יהושע ביר‬ ‫נתםיה הםים היו עולי.‬יאגט .אט איו ניזוק דער ?יךער' פין מ׳טה‪ . וויילגאט הט אייף איונז‬ ‫ןיטרע.‬אינ רער קול פין גאט האט‬ ‫נעפיךט לי וואסערצום אוק^ם‪ . .ה.ידיין‬ ‫ז‬ ‫‪4‬‬ ‫פו.‬רבנן אםרי‪.‬ל‪3‬יאבא בירכהנא .‬כנין בן עזאי ובן זופא‪ .‬רבי .‬פייש" וישוון מנהיג ומקדם לש‪.‬עד‬ ‫)יד( קלוטין ריפא‪ .אט" האט גמאנט‬ ‫צו ךעם ארטאונצו דעםןוץקול זאליגיין ראם ביםולדא^ער‪ .&יןאונ איר ןענט אייך צו שטויסין ודיל .‬דרש ר׳ אבהו אוקיינוס‬ ‫נכוה סכל העולם כילו‪ .‬אי‪1‬י"יוי‪.‬וכל העולם כולו סיפיו הם שותים‪ .חמיה י אגט לי וואםער יענקןינאנגען' אלף בערג אונהאבין‬ ‫.‬פון ךעם .‬ר׳ יהושע בר חנינא אסר )יכ( לדובםאים‬ ‫לדוכםאים‪ .‬עס שטייט אין יפסוק‬ ‫די ז^נען נינאנ^ן אויף ב ע ה אינהזעןן גענןדערט אןןטיאהליןבייזייועגעןנעקוםעןיצו ירעם‬ ‫אךט .‬זאג‪:‬ט ךאפ ביסול וואסער .ואס דו הא?ט‪. איןיזייןד‪ '.‬דעם אךט.‬נעשה קילי של הקביה םיטטרוןעל הםים‬ ‫הה״ר )ההלים כט( קול היעל הטיס‪ Q) . די ווא?‪.‬‬ ‫ואנ״א נשם י״מ ערמ״א פיישי כששיר לפיו לכולי‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ט‬ ‫יי‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ט‬ ‫‪ £ !"8‬ל ?א?ז ג ? ' ^ ^ ' * י ^ ? י | ' ^ ^ ׳ י ^ י ן ‪ .‬‬ ‫של מקום ‪) :‬טו( מיטשיון‪ .‬‬ ‫.‬אנדערע' דודנים דרשגן־‪ '. איין אלט דריבעריזאילט איר אוני צו‬ ‫נעקען צי זיף‪ . עיאי א•.‬נושייקי.הושע ברני .ם‪? .‬ .‬ך‪3‬י הו..‬ר' אבא ביב אסר )י( לדוכתא פלונית ולווית פלונית גלמ פלניהא‪. ביז צו‪. תרים ויורדי! תהוםות‪ .‬אמצו דעםארט אונציודעם‬ ‫ןוי. נעקוסען צוםיאוקיגוס ‪ .ואם וועט גיהעלין צו ךעם מלך‪ .‬זה אוקיינוס‪ .א זא'.‬די‪3‬יס'‪.‬ניידי‪. .‬נעשה קולו של הקב ה )טז( טיטטרון לפשה‪ .‬הטד־א)איוב לח( הבאת עד )יג( נבכי ים‪ .‬ער קאביןגיואנט צום'!ם מירויעגק צוישטיוייםי.קול ואל גיי.‬פין גיאגען ד אט מיצה גןיואסט ווא דער ‪3‬אמ עבריםייאיו"‪.‬־'‪* .אל גיין צו דעם״ים‬ ‫אוג דאם בןיםול וואקער .‬ךער‪.אגי.אט' האט נייאגט צי משה גיי‬ ‫ןןרדף אדף ךעם ‪3‬ארג״עןךים‪ . ..‬א׳ר ברכיה לא פירשו הםים התחתוגים פן‬ ‫העליונים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י׳ לקיים ?גירש שמיו! )ש( דין ים זט׳‪.‬האט רעד‪:‬ם די אליין'גיצוייגיי. דימא‬ ‫מסגרה הים נמו נניכיס הס נארז םניריס הס נמדנר יי­‬ ‫פי ננ״ר יבאיונ ‪) t‬שי( קנלונו נ ו ׳ ‪ . של דטס ‪) :‬יד( קלינר.ע.‬אזוי וד״עס שנןיייטאין פסק לער'קול פון גאט'איז גיוועי‬ ‫אויף ךיוואס_ער‪):‬נ(^טר(ר^י‪3‬רכ.‬יכילם גיטיייוין שלדגים קל־שיז)נ( לזינסאיס‬ ‫‪"0‬ג נילקוש חלים יפי׳ נשכיל הים יע׳׳ע דנסמן )ישי• ז״"‬ ‫נים דינים ים ופי׳ ני לממשלת הים ללד הים השזיי נ)‪1‬לכי '‬ ‫פלןו ) ע ( נבכי ים‪ .‬יניס טשייקין דונתא פי• למקום ינוו־ס פלונית תרד‬ ‫גלגל וי של מיס וקי לכל גלגל וגלגל שנאה היה מראה לה‬ ‫סקנ״ם מקים מיוחד ששיד שמה‪) :‬יח( לסדן‪ .‬לואת נמו‬ ‫להדא‪ .‬‬ ‫קלווש׳׳‬ ‫יכיס ייש נוטריקון דין הים נ»»י <לו דיו סיס‬ ‫פד יס אוקיינוס ורש"׳ זיל נים אומרים אלי לאלי לא]‬ ‫יול פירושו שאמרו אלו לאלו להינ! נלו שהקנ״ם‬ ‫אמר לס יקוו המים אל מקום אי סינן סוא המקום אמר‬ ‫" הקניה ישאי נהרוח דכים דון ים אוקיינוס‪) :‬י( לדוכתא‬ ‫נ ו ‪ .‬ראם'מיעט'מען דעים אוקןוס‪ :‬דרש ''רבייאבהו האט‬ ‫ניוך^ת רער אוקיגוםאיז העקער ייי לי גאוןצע ויעלט' אוג די נאנצע״וועלט״טרינקעןידי‬ ‫]יא^ער פון איקי^ום‪ .ידעךט אין ף טאהלין ביז די !ענעי.‬ייי אויסגייעצט ‪ .‬ים'שליננט'‪:‬אי‪ 1‬זיךיעיץאלעיניאםיערן‪.‬ ‫‪ $‬זיוןא ךער קול פון .‬אי זה םקום אל פקום זה יסדת להם‪ .‬ווייווי‪$‬ם שט״טיאי.ט }אט האט גי‪.‬יזמו דעי ^יקוטע.‬ער שהניעו לאוקיינוס‪ .‬אווי האט גאט *יין' ניטיילט ‪:‬ערער ביפול וואפער צו‬ ‫איין ‪#‬ךער אלט‪.

‬צויתי את הרג שיקא‬ ‫את יונה‪ .‬מביא ראיס מפא.‬רבי ס‪.‬עלשטע‪.אנט‬ ‫איל האב ניועהן ווי ידי הימלע.‬פ פון רעפ פסק לקול ר!הו המון״מים בקמיסדיקל‬ ‫‪ ®?V‬קע! א.‬אווי' ווי‪..ט‪. ^‪.‬אזויווי״עם שטייט אין'פסוק אני ירי גטוש‪.‬עם'שטייט אין ןםוק ףי‪.‬שגא׳ )מלכים א יז( והעורבים מביאים לו וגוי‪ . בטל וועלין פאר יולינם ייעניןייוק מ ק‬ ‫יועטדארפין‪ .‬מתחלת ברייתו‬ ‫‪w‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)איק״ניס‪) :‬ז( מייתי לס‪ . וענק גייעפונט ניוואןין‪' .‬ער זאל צוךיםען ווערין פאר לי יורי.‬יד‪.זגיבאטיןצ^אלעדי‪^.‬קראהקיי .‬צייתי את האריות שלא יזיקו את דגיאל‪ .‬םיינט מען ל^אועראיז צוריק‬ ‫גינא^נע.‬צדתי את השמש ואת‬ ‫ה רח שיעמדו לפני יהושע‪ .‬יחזקאל האט ני.‬אזוי ווי‪. איןיךי‪.יןאטין ידעם קיש‪.יי.‬עס איז‬ ‫גיןל׳גלט גיוואךץ אין הימעל איקול <אשטיטע> טיט גיוויין‪" .‬ים הט צוךיק .‬שנא׳ )יהושט א( שמש בגבעון דום‪ .‬אמרו‪ '.‬איר ירטיה ב.‬זאגט רער פסיק וןע.‬ער נוזל ניווען די דאםער יאל פארואבולטייוערץ אוייף איין ‪$‬ך‪£ >0‬אר‬ ‫‪s‬‬ ‫וואס‬ .‬זעקס‬ ‫^־עג האט'נאט ימיט די גי‪6‬אכט התנאי אי די יאלי. ניט .‬עם קטייט אין פפוק ךי קדאוןק האבץ גיבריינןט צו אליהו ברויט פיט פלייש אץ דער‬ ‫פריה אונ §אףן נאכט‪ .‬שגאמר)יונה ב( ויאמר ה׳ לדג ויקא את יוגה‪) :‬ה( אמר ריא )כ‪ (.‬וזא‪.אליןיישפייזץ אליהו הנביא‪ .י^אטץ צום ‪:‬ם‪.‬פין דער^יייט‬ ‫יןאם טיייגע סעגט האבי.‬הה׳ר )ישעיה מה‪ (.‬ךי וועלין אדרם ג‪:‬י.3‬אי.לון‪ .‬ואין לקול אלא בכי‪.‬לער ‪.‬גירד יאל העלין ךי יאג פון מיין מדל‪ .‫סףף‬ ‫בח*‪2‬ית פרשה ה‬ ‫כא‬ ‫בראשית‬ ‫העליונים אלא בבכיה ‪ . שטיין אין נבעו.‬בליץיץ'שטיין פאר ‪.‬אייןו האב ניןאטין ראם "‪5‬י.עשפיגען דעס י‪.יזאנט שירה‪' .יוויץ‪ .‬ועול.‬לעם הימ'על‪.‬איך ן א ב גייןאטין די ‪.‬צייתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל‪ .. זין• אפגישייליט פון ךי אונטעלשטע ווא^ער ‪. בישאפין.ה‪ .‬עם שטייט‬ ‫אץ פפוק‪.‬גמדגט‪.יויאטץ לי ליי^ין די זאלין ניט שלעכטם פאק'צו'דניאל‪ '. פאר משה‪ .‬ישע‪ .5‬ים וןל צ‪1‬ןא‪. ווק‪.‬ערד געשיייגע.‪. ‪.‬ויען‬ ‫פשה ד!אט גירעט ןאבץ לי הימעל אוג‪.‬נאר מיט אלע זאכין וואם' זענע.‬ט הטניזאנט צום ?יש אונ‪.‬ווי‪. אונ לי לבנה יאלבלייבין‬ ‫שטיין אץ'‪3?:‬ק א.‬אייך דדאב .יןאטיץ די היטלק די ואלין טזגפונט ווערין פאר ןהזקאל‪ .‬אלא עם בל םה שנברא‬ ‫בששת ימי בראשית ‪ .‬הע'ךשא.‬ההיד )שמוס יד( וישב הים לאיתני‪ .‬צויתי את‬ ‫השמים שיפתחו לקול יחזקאל‪ .‬צייתי את השטים‬ ‫יאת הארץ שישהקו לפני משה שנאי)לבריס לב( האזינו השם־ם‪ .‬ןגר‬ ‫האט איים .ביא יו^ה'‪ . אלןנך‪/‬אגט ניט נאד פיט ךעם‪:‬ם אליץ האט‬ ‫נאט'גיטא?ט הרגאיי‪ .ה ב. אונ האבי.‬זיי זאילץ‪.‬עם ?זטייטאין פסוק‪.יוואלי.‬נל‪#‬טין תנאי‪ .‬ייי}י.‬שנור הקנ״ה שיהיו נקוים נמקים אמד וא״כ למה‬ ‫פין די טייבין‪ . צו זיין ‪?.‬ז!ס' שטייט אין פסוק קול ברמה ג^םע בכי הפרוךים‪.‬יהושע וזט ניזאןט די זוהן זאל ?ליייבי.‬ך‪3‬י‪.‬ךע‪. םיצתם'אזד‬ ‫ווי‪.‬אזוי ווי‪.‬מבעם שיי׳ נשו במים נ‪) :'1‬נ( מהחל•!‬ ‫)יח( נרמס נשמע‪ .‬לקול תתו הםון סיס ונו׳‪ .‬ר׳ תנחום )יז(טייתי להסן‬ ‫הבא )ירמיה י( עושה ארץ בכהו ונוי‪ .‬איך'האב !.‬איד‬ ‫האב ניןאטין לי יוק אונ ‪1‬י ל‪$‬ה‪.‬לתנאין שהתנה‬ ‫עכו‪ . שפירשו נ נ ט כ ‪) 1‬יט( מיד נטי שמיס‪ .‬שגא׳ )יחזקאל א( גפתחו השמים‪ .1‬ה‪) :‬ד‪) (.ער ער ואל'ניט §אר בריענק צו ועגי^‬ ‫מישאל‪.‬גהום לערונט דאס א‪.‬‬ ‫היך טה דאת אסר )שם לא( קול )יה( ברםה נשםע‪ :‬יד! איר יוחנן תנאין התנה הקב״ה‬ ‫עם הים שיהא נקרע לפגי ישראל‪ .‬אני י ד י ‪ :‬ט י שסים וכל צבאם צייתי‪) .‬יט( םידי‬ ‫נטו שמים כל צבאם צייתי‪ .‬ס צדתי‪ .‬אווי‪.‬ער ואל‬ ‫אויסשפייעץ ךעם . אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקביה ‪ . ןאט הט גיגעבין‬ ‫לי וואםער איבער רעם הי‪3‬על אונ די הא..‬הה׳ר <איוב כרו( סבכי נהיות חבש‪ ..‬ילמ. פו.‬ער יאל צוךיסען וועךין פאר ךי יורץ‪ .‬‬ ‫אי־ האב.‬צויתי את האור‬ ‫שלא תזיק להגגיה םישאל יעזריה‪ .‬רבי אלעוך הט ןייא^ט אי.‬אץז האב גיבאטין צי לי הי״םעל‬ ‫או‪ :‬צו לי ז‪1‬רר די יאלץ ^י‪..‬‬ ‫איו ?יהעלט לייארי! אקיל ‪ V‬א‪3‬ימ־ין ז )ן״( )אטר> ריי יודו. יאנט ^אט דואט' ?יטאכט אתגאי‬ ‫טיט לעם נם אז‪.‬אייןז‬ ‫האב .‬צייתי את העורבים‬ ‫^יכלכלו את אליהו‪ .‬נופיה וקרא רחל מנכס על‪£‬ניה » נו״סו כוי‪ .יקערט לא^נו‪ '.‬אוד ווי‬ ‫‪.‬עם שטייט אץ ^סיק מי^ה האט גיזאגט‬ ‫פאר ^עםט איר לוימלק אונ איןד ייעל ריילין אונ די.אט הט‬ ‫ניעאפין ךי וויעלט הט‪.‬אדי ווי‪.‬נהייב ידען.

די רעלט איז או א^ענטש עייל לייךיג ‪5‬אכץ אפולע‬ ‫‪3‬לי‪ .ה .‬ןיקטןןר ראם אביין אי. אתם רעם שביי.עיפינק ימיר משה פיט'אהרן'האבןץ פאירואפולט ‪18V‬‬ ‫יורץ פאר רעפ שטיין‪ .‬כה( וכתיב וזרקו פשה‪ .. משהאלע‬ ‫אקט קוקצין• עיגע אוג אהרן ם ‪ .‬ל אי.‬רעם פלך*‪ .‬‬ ‫שמא כלי בלא בתוך כלי מלא‪ .‬כל העולם כולו מים במים‪ . ןןען'זא‪! $‬אראיםיםורא‬ ‫האבץ‪ :‬ן דער םדךש פךענט ךער מ ק נ פו.‬ווי אוד‬ ‫זעגען אריץ נעאנגען א?ט קו?צי. 'האט ר‪3‬י‬ ‫יוסי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ .‬איר חנינא וכי חפנו של פשה היתה‬ ‫מחזקת שפונה קמצים אתפהא לא ד פ י ) מ ( ההוא דהפן לההוא רקפץ‪) .‬דיי חנינא ?אט 'גי.‬וכוצהו נמי אימנהו במדרש קהלת ובאגמח דויקרא‬ ‫רבה(‪ .אם‪.‬איווי האט .‬נמצאת הפנו שלמשה חיתה מחזקת‬ ‫שםנח קמצים‪ ..‫פדר‬ ‫בראשית פרשה ה‬ ‫בראשית‬ ‫של עולם‪ .ועלץ זעךןן'ך .‬ל פאר אים מורא האבץ‪ . .אוד אזוי'אןלייכץ .‬דיגאנצע !!עלטאיו ניווע. פול ‪.' .••־!‪ 2‬ניכלאייןפץ הייסע ק‪1‬ילץ‪ .‬י ל כ ס ‪ .‬מי בנושל נחפניו נפעם אמת אינו דומה זורקו מכה כוי‪ .‪'.‬איו‪.‬ודכוותה )במדבר כ( ויקהילו משה ואהרן‪ .ע'נ!.‬ראם אלץ הט .ט ן ט רען ךיפאנט פץ טשתגידזאלטץ אכט קוםצי'ם‪'.‬ןננפערטךער‬ ‫^ךרש ראם ןאט .ט פארפא.‬איואכט ק‪1‬םצץ‪'.‬קיק נאר יפאר נעםען איין‬ ‫קומץ‪ .‬איך אדי אגלייכי.‬נאך אזוי אגילייכין" נאט האט גיזאגט צו טעזה אוני צו אהרן אייר‬ ‫זאלט‪.‬כד( ההוא דחפ! נו׳‪ .‬או‬ ‫§ען סאקט ?‪.‬וזט דער פלך .‬ואת אומר אל מקום א ׳ ‪.‬איו פיריקומצץ אין' כש־םיסענט‪ .‬אבער פץ אפילעיכילי אץ אפולע כלי‪...‬כל( ההוא דהפן‬ ‫תרי פההוא דקטץ‪) .אט ניטאהן §ען ז«י‪.אטגיטאיו.‬הטרב הונא‬ ‫ניוא.‬גיוואךפין גאנץ'ה‪1‬יך‪'. ארוםיריננלעןדי טרינה‪. אין איין האנט פון פשה יום זיא‪.‬למשל יאמרוה'האט פיורד‬ ‫.‬דער .‬איר‪. אהאנ ט נייט אדיין איין קומץ איןךי אנךערע האנט אדך‬ ‫איין קופץ‪ .‬כרי שחפנו של משה החויק כני מפניס שלד‬ ‫לוס במעל נ‪:‬ני פעמים נכל פעם מלא יד שנקרא קימן ו ושל אהרן דכתינ מלא משניכש ודייק מדכי‪.אגטדער שטיין הט אויממועהן ווי״אקליינע זיפ‪.‬משל למדינה שטרדה במלך‪ .‬אחת בר.‬איר הנינא )כא( כמלוא פי כברה קטגה‬ ‫היחה בה וכל ישראל עומרין בה‪ .‬טיטמאםעראונדו^אנםטךי וואסער זאלין‬ ‫‪9‬אר!אמוןט ווערץ אץ איין ^ךט‪ .‬שנופל נמסנו סוא ממוין ארנע קימ‪:‬ין‬ ‫סיה פני ססלעו )כנ()[־‪.‬יידע סענט צו זאמען'האפע.‬שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי‬ ‫שיראו אותו בני המדינה ויתייראו מלפניו‪ . צו מעין האלטךיידזעינט פארםאבט‪ .‬צוויי'קומצים‪ . .‬נאר רוךך אגב מט ךעיר קליינער אךט יפאר נופק פיל‪.עךינ נולט רי וןעלט טיט ךעם ‪:‬ם אוקי נום אונ דער'‪:‬ם אוקיגום איזיסעבער ווי ךיוועלט‬ ‫אונ די וואפער' זןוט״ק ארום ווי אוואנט‪ .‬ע.‬גאר דורך אנם'הטי רעד‪^.'איי.‬אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬אלא מבאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬גאר^סאיז‬ ‫ניט נלייך או ‪?.ום' הטעיר גירושין צו ךי וואסער פיון‬ ‫מאך‪. די צייט <&ון אנוש‪.א־ האטנינוטיע. אלייךי.‬לכה )עמוס ה( הקורא למי הים )כס ט( הקורא‬ ‫למי הים שגי פעמים‪ .‬ינ וזרקו ככל דנר‬ ‫^ייףיךיי^ועלט צוויי‬ ‫.‬יינער •^ךט‬ ‫פאר גו‪$‬ע.‬ווארוס אי.‬עם איואוואגךער‪ .‬קק אריץ גיי.‬ל‪ .אך אמאךי איוי פיל‪'.$‬ע'ר וועלץדי פיוךאיןיאבין פאר‪. האדטביידע קעגטצוזאמעןהיאפע.טע‪ . האגט או‪ :‬האט .יווען אדף‪.‬בשביל‬ ‫וייראו מה׳ כל הארץ ו ג י ‪!) :‬־( בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן‪. .ע‪.‬אי.‬כך למה )חהליס לנ( כנם כנר מי הים ‪ .‬ודכוותת איר יוסי ביר חלפתא)שס‬ ‫אוחז‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מור ונזר וישפכם על פני האין ו ) נ א ( כמלוא פי נכרה קנ‪:1‬ס‪) .‬אונאז ?!קילייגט צו!אמעןאייןהאנטנעבץיךיי אנךערעהאנט‬ ‫האפען‪. פיל 'םע‪!?:‬שץ ‪.קט שטאךקע זעלנער די זאלי.‬איי.‬ודבוותה)שמות‬ ‫ט( ויאפר ה׳ אל פשה ואל אהרן ! מ ( קחו לכם וגוי‪ .‬מלא חפנינס פיח וגוי‪ :‬נפל מש־ס פיה נושל יד על יד קומן אמר ק י מ ן ז ) כ ה ( זנמינ‬ ‫) כ ג ( ההוא ו ח פ ן ‪ . עיט אריץ צווי י'מאהל אווי' פיל י ווי מען האלט אץ‬ ‫ביידע הע.‬גזר הקביה ואמר יקוו המים‪ .‬‬ ‫או ךי ?די.‬נ!לך‪ .‬קק מען‬ ‫ניט אדיין נןקען‪ .‬נאד דורך אנס הט פארי נומען אקליןער אךט ךי וואקער‬ ‫פון די נאנצעוועלט.‬נעמען פילע וזעגטךאםווייסעוואס וועךט .‬‬ ‫ווי אדי וענק אלע יודץיני^טאנע.‬אוג אווי‬ ‫איז ניווען פירקו?צץאיןאןזרן ס'הע נט‪ .‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪) .אט‬ ‫ארום .ר המבול ואהה בדור אמש בשביל )קהלת ‪ 0‬והאלהים‬ ‫עשה שייראו מלפגיו‪ . מאהל אין די צייט פון מבול אונ איין ןןאך‪.ע בלי‪ .

‬איילין‪ .‬כו( ואף ביתשלם רתנן עומדים‬ ‫)כז( צפופים וטשתחויפ רווחים‪ .‬הט .‪ .‬אל‬ ‫^•רי‪ .‬איו ראך‬ ‫אוואנךער‪ .ואס‪.‬ואמה מכל צ ד ‪ .‬ורי|ען‬ ‫ךי צוויי ‪#‬טעקינם פון *ורון"‪ .‬אין יךועןלגם איז אויךיאווי ניווען אקליין‪/‬ןר ארט ןאט פאר נוטען פיל מ ע ו י י ן ‪.‬בךיבי חןא^אנט פון רוייאחאם יועגי! יעלעי‬ ‫האט ניהאט ליידינ פלאץ §יר ‪.יגאעען צו‪.‬רבנן אמרין צמצמן בין שני בדי הארון‪ .אט‪ .‬לשון ו.‬קבלי אוכלוםיך‪ .‬איך האב . קאט זיך‪.‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬אתם יודעים ששכינתו של הקביה היא ביניכם‪ .עש ארץ‪ '.ייאגט צויףיקיםעל אונ צו ךי עךד .‬ם זאל‪9‬ט .‬הים‬ ‫אמד מן ס‪!:‬ר‪.‬רד אךץ‪ .‬רבי נ?ן האט '‪5‬יוא?ט פון‬ ‫רדי אהא ס וועגין אונ ךבי‪ .‬אזוי'וויעם ןטטייט אין פסוקיואלםט ךער‬ ‫בריייטעי־ין רעם ארט פון' דיןל ‪.אט‪ .ואלט ניט זאןין' נענע‬ ‫ייאלטין‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.אט ‪ .וארום״יעם שטייט‬ ‫אי.א אים פרענין .‬‬ ‫האט רבי חנמא ף.ירופי. .‬‬ ‫הרחיבי‪ .הישע }י.‬ההיד )ישעיה נד( הרחיבי מקים אהלך למה כי ימין ושמאל‬ ‫תפרוצי ונוי‪) :‬ז( ויקרא אלהים ליבשה ארץ‪ . '.‬ברכ.‬אר וןאפ‪.‬איר אחא בר חנינא צ מ ק )סמק(‬ ‫בין שני בדי הארון‪ .‬ווען ט׳ןויח וועט קוטק ןועט אויך אוד ויין.‬ךער‬ ‫ארט את בךייט ^יוואךין דורך אנס‪ .ינענט אהער‪ '. נילעךונט ןןען איו ניששאנען היינג אונ טע.‬הייטע‬ ‫ד.‬חיי חני. פסוק אין ךער ‪£‬ייט וועט ‪.‬יצחק ם ווענין נאט האט גיזאןט אני‪.‬ודמותה )יהושע ג( ויאמר יהושע אל בני ישראל‬ ‫נשו הנה ונוי‪ ..‬ההיר‬ ‫)שס( ייאמר יהישע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם‪) . ךי‬ ‫ברייטיאיי ניוויען פופץיג'איילי.ואס ציווי^ען ךי צוויי ?!טעיןינס פון ‪1$‬רון הא^ין ‪6‬אר נוטען אייך‬ ‫אלע‪.ער ואל ניט העךין' .‬יע נען‪5‬אקי‪.‫סדר‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫ם־אעית י^י׳‬ ‫ככ‬ ‫בראשית‬ ‫בז( •אורך החצר מאה באמה ורהב המשים בחסשים‪ .‬איונ אלע יודין .‬אט האט'.‬אמר להן יהושע טמה‬ ‫שהחזיקו שני בדי הארון אתכם‪ .‬ירושלים איו ךער שמוהל פון .‬ר׳ שמואל ביר חנא בשם ר׳ אחא אמר ארבע אמות‬ ‫לכל אחד‪ .‬ו‪!-.ענונ‪ . .‬מען דופק אין‪.ואם‬ ‫ךער אנךעיןער‪.אגט נאט וועט יאפיין צו ית^'לי‪.‬וכל ישראל עומדים שם אחםהא ‪.‬‬ ‫שנא )ירמיה נ( בעת ההיא יקראו לירושלם)כח( כסא ה׳ ונו׳‪ .‬ות כהמיעע התויק את המרונמ ) ט ( !פיטם‪.‬גיצקלט‪§ .אןט^ער ?ט גמע^ט' ךי יוףן צווי^עןךי‬ ‫צוויי''טטעקינס פון אתן‪ . .‬ד י ' ^ ג * ^ ^ ף " » ך י ^ ן איו נייוען הונךעךט איילץ או.ירופין צי ךי טך.א .‬מיע?ק‪.‬קענט יאיר ויישען אז די שכינת פין ןאט איז צווי^ען אייך ‪ .‬איי.‬האט רבי יוחנן‪.‬ואף לעיל כן‪.‬צווי^ען ךי ץוןיי^ון׳ועקינם‬ ‫פון ארון נארדי‪.‬עם ?זטייט אץ‬ ‫§סוק יהושע ד‪1‬ט ןייאוןט טיט ךעים מעט איר וויסקי או דער לע^עדעער .ואים וועךט.‬כדי שלא ירא אדם שומע תפלתו של חבירו‪ .‬ ‫ךי‪^.ועוץ ליי^ער אונ ברייטער אונ‬ ‫.‬אווי ןוי‪.‬ר׳ נתן בשם ר׳ אהא ור׳ ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאסרתי‬ ‫לשמים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כגורק‪ rv:‬אינו אלא ניד אמלוו )כו( אף ניוושליס ‪ .‬‬ ‫ןי‬ .‬אאייל פון‪.‬רבי יודען איו‬ ‫. דער צייט וועט"טקריפץ אין‪.‬געבוקט ‪3‬רייט‪ .‬‬ ‫ווארים טיר דזאבי.‬ר' יוחנן סליק למשאל‬ ‫שלמיה דר׳הנינא‪ .‬ךןיי הני.‬קליינעראךטפאר ע^ק ‪9‬י<"• !אך &ייי ‪.‬א*ל הקב״ה אומר לה האריכי‪.‬איל רבי וכי מהזקת היא ירושלים כסאה'‪ .‪1‬ן הוא ן‬ ‫(‬ ‫יוכוי בחיי הלפרצא ן י ^ ן " ט ‪ .‬וןק איך .‬ךק ירושלים ‪'5‬אךנע?‪1‬עןךי ?!טוהליפוןיגאט‪.ה האט ןיזאינט פץ רבי‪.‬ואדום דו דעםט ךיך שעאךקץ'רעכטם‬ ‫אונ לעקם‪) :‬ן()ויקרא(‪.‬ירי‪!£‬ל‪:‬ם'איי דער שטיהיל פון‬ ‫‪$‬אט• האטיר?‪ :‬יודען ןיזאנט צוירןני ר!}ינא‪^.‬ער מאכט‪ .‬פאר .קע.‬בעט פון .‬‬ ‫דחוי!" ע־ ‪:‬קצתם עומדים נאור ורגליהם לא הגיעו לאון בוס‬ ‫פלןיע״ג המיפוי)פח( כפא הי‪ .8‬ליי?ין ‪.‬יערער זייט‪.‬ר? י הונא .‬נאר רודף אנס ?ט ךער‪.‬ךעם ןוילע.אלםט פאר נעמק מיין שטוהר אונ אלעיוךץ אויך‪ . פון .‬למה נקרא שמה)כט( א ‪ p‬שרצתה לעשות‬ ‫רצון קונה ‪ .ענעןידאךטין‪/‬נישטאנעןיאין הויף‪ .‬גיטראפין או רבי חנינא‬ ‫דצט' אונ דרשת רעם פסוק אי.א‪3‬ט צו ךי יויךין פון דעםיוום אייר זעהט‬ ‫אז רער קליינער ‪$‬ךט .‬ודייל זיא האט גידאלט טאהן‪.‬ר^י'שמואל ‪.‬קק‪.אגט ןהו‪#‬ע ‪$‬ט ן י ^ ע ל ט די יוךין צ‪.‬ר׳ הונא אמר זקפןבין שני בדי הארון‪ .אןין ךי'יוךץ'‪.‬וסיפא יוןוא וגיןוו *ליה כל‬ ‫סגויס ועיין זה כמדרש מדת )זיז( ו סיג נילקינו וכי פ « י ת‬ ‫היא אותה‪) :‬נש( ארן‪ .‬אשכתיה דיתיבודריש בתדיןפסיקא )שם( בעת ההיא יקראו לירושלים‬ ‫כסא הי‪ .אט אייו צווישען‬ ‫אייך ‪'.ט ניזאןט צו ךי יוידין .‬רבי אחא' ‪1‬י‪.‬די ר^נן.‬וענק היינג ןןזע‪!5‬ין‪ .

‬ךאם‬ ‫ןןיינט טען זיא וועיט ארויס ברייננען פארפלוכ^ע ‪!.‬שאלמלא כן היו םיהח־ם והולכים עד עכשיו‪) :‬ח! ולםקיה ממיס‬ ‫קרא יפים אריי ביר הלפתא והלא ים אהד הוא‪ .‬אזיוי ףאטי^ען‪. נם‪ . .. איי.‬עץ עושה פרי‪ '.‬עם איו‬ ‫טאקי איי.‬אכין ?ליגע.‬עם י שטייט אין״^סיוק ךי‪.ואךץ‪ .‬אונ ךי‪. אונ רעם בוים .‬נגען‬ ‫צוםנ‪$‬י§ט אוג די זענע. ‪.‬ע‪3‬ין פץ דך ‪.ואלט ניווען‪.‬עך'ר האט ניט .‬לה(ליטון ביזיא דהדין פניק‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)ל( מעכו‪ .‬ע‬ ‫‪.‬ני^א^ין זיא זאליארוים בעבי.‬הפרי נאכל‬ ‫והעץ אינו נאכל‪ .ירוקי.‬והיא לא עשתה כן‪ .‬זענען די פיש אויך אנךעךיש'‪ . קאמארעס ‪.‬זי״י״זיך גיצויגין'״אין ךי לייגג אונ אין די מ י י ט ביו היינט‪) :‬ח()ולטקו‪ .ואם‪.‬ךד האט נייטאהן .‬שכך אמר לה הקביה הדשא הארץ דשא ונוי‪ . '.אך מעהר‬ ‫ווי גאט האט גיהייםץ‪ .‬אט האט'}^נטךי‪.‬‬ ‫תני בשם ר׳ נתן נ׳‪. ידעם ווא^ער האט"‪..‬גץואקפין פירור‪ . 0‬צו ךעם‬ ‫?•ארזאמלוגג פו.‬ער .‬קענע.י‪. יפרעושין‪ . זא.‬גען'?איט אויך ךי וועלט הנאה‪'.‬מן סיכגעיי פנו‪) :‬לא( שפניה על ה!וי כד‪ .‬אדם והוה וגהש נכנסו‬ ‫לרין‪ .‬ומה ת״ל יםים‪ .‬וואט איין אים איז ‪3‬אר זאמולט‬ ‫גיי״אךין' א‪£‬ע" ווא‪5‬ער פארןאס ^טייט״יסים‪ '.‬אבויים וואם א‪1‬יף אים ו_וא‪. אמאהליצו אךפואה‪ ..יטאהן‬ ‫זיא האט אדויס ..‬שנתקללה לרשיעא נר ‪5‬דקא נמאן נהא׳ תנא וכן נאן האיש רפא וניזק‬ ‫ןןאלטין‪.‬עס איז אין אים דא^טליכע^עךליי וואםער ‪ .‬פאר‬ ‫וואם איז ךיי״עךד }יפלוכט ניוואךי. די פלי‪.‬על דעתיה דר׳ יהודה ביר שלופ )לד( ניחא‬ ‫אלא עלדעתיה דריפ לפה נתקללה‪.אל‪.‬ר׳ יהודה ביר שלום אפר‬ ‫)לאו שעברה על הצווי‪ .‪ .‬נכנסו לדין‪ .‬אין דעםקיךינט רבי‪. ימים‪ .צחק‬ ‫מג‪.‬בריבי ^!לום' זאנט ווייל ךי‪.‬גאר‪.‫בראשית‬ ‫סדר‬ ‫בראשית פרשה ךז‬ ‫•לשמים ^>‪ p.יט‪ .‬קי.‬ונתקללה הארץ עםהן‪ .‬ולמה גתקללה‪ .‬יהודה'^רבי ?‪5‬לום אונ ר?י לןינהס ‪.‬עךד.‬ר׳ פנחפ אפר הופיפה על הצייי‪) .‬ךאס זעינען די‪§ . פאר שולךיןט ‪3‬י.ען אריין"ני!אנ^ען צום מש^ט‪ .‬גיפלוכיט ךי‪.‬נלייך צוךי פרי‪.‬ןעזיגדעט‪ .‬ער‬ ‫. עכןץ ךי פרי ואל יטען‪.‬‬ ‫עץ עושה פרי אפיי אילני סרק עשו פירור‪ .‬אזר ווי‪.‬פי*‬ ‫נמש״י ויל נפזר ‪1‬כן)לנ( הינ יתילאהאון דשא וגי' עז עיבה העריך איוייס המיה במרקיה וה ועל אזה רשע אימריס‬ ‫פיי‪.‬יערער אקלים ווא‪..‬אנער^אךר^י‬ ‫פנהפפארוואפ איו ך‪/‬ערריגיפלובט ןיויאךי.‬אלאכאינש דאטר יהון‪). פ וועךן ךדיי זע.‬אונ דא הט ניט אווי .‬ק?ט פירור!‪ .‬די‪ . יב‪ .‬‬ ‫‪8‬זוי ווי מען‪.‬פו.‬ג וע?עז אריץ ?מא‪. ךעס ‪:‬ם אוד^ניס‪ ..‬וועט דא ^אהן רעם וויילען פץ ^אט'‪.‬פיר האיץ‬ ‫גילעחןט פון תיי ^ .‬אוני?יד זענע.. מינק‪ .‬מען ״עץ עו‪'#‬ה פךי‪. ארויס‬ ‫גינאעען פארשולךי^ט‪ ..‬נפד נאנל! )לנ( כמנה נוי‪ .‬ךךי^ער‪.‬עטלי‪?.‬עם איז גיט גלייך רער טעם פון‬ ‫ךעם ?יש וואט איז אין• עכו צו' ךעם ?ייש וואס איז אין צידון ‪$‬ךער אי'ןאםפט..‬‬ ‫רבי יהודה ‪.‬ואלו הן‪ .ין §אר' פלוכט זאלץ‬ ‫\יץ ךיףךיםטוואפ האבין'גיזו}ין‪.אט האט איר ןיןאטין‪.‬‬ ‫אפילו אויף ךעם האלץ האט אויך גיוואקםון פיירות‪ .‬ר‪1‬יי פינחס ואנט ךי‪^.‬נאך‪.‬רבי יוסי בךבי הל‪1‬ןר» האט גיזאגט ךי‬ ‫תורה "שפיועפט דאך גאר פו.‬ערד האט ‪.‬עךדזאל דץפארפלוכט פון דיינעיטוו^ני.‬גיוואךץ‪ .‬ע^עךטטען ךי״עירדאיז ניט ךפלוכטןיוואךין‬ ‫רירך אירע זינד נאר דורך דיי זינד פון מענטש‪ '.‬פה הפרי‬ ‫נאכל‪ .א‪.‬‬ ‫אפילו אויף ךי לייךינע בדמער האט אויך‪.‬זיא דזאט נימ י.'פון זיך עץ פרי איבדם .‬כגון יתושים וזבובי.‬רבי ..‬ער איז‪.‪ .‬קע.‬פליייא‪ .‬דלאה זאגט פו.‬אזיוי ווי פענטשי.‬נאר‪ .‬אלא !הוצא הארץ דשא ונוי‪ .‬עךד איו אויך' ‪5‬ארשולךעט גןויארין‬ ‫טיט דיי‪ .‬עס .‬גאך ךבי ‪.יטאדד ווי'.‬שנא׳)בראשית נ( ארורה האדמה בעבורך‪ .‬אלא אינו דומה טעם דג‬ ‫העולה )ל( טעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא‪< :‬ט( ויאמר אלהים תדשא הארץ‪.‬ט ‪.‬איו רעכטדאס זיא איו.‬א‪ .‬נזיל נמים"‪ .‬שתהא פעלה‬ ‫לך דברים ארורים‪ . ..‬ךי פרי‬ ‫זאל ‪.4‬ךעקט וועךין מיטנראז‪ .‬עיין שהרי שינכה‪ ) :‬ל י ( ה״נ לייעץ ניוייא יסדי.‬מעןכןענען‪!.‬יהודה ברבי ^׳לום וואםי״ער'‬ ‫זאנטאז ךי‪.‬דאס טיי‪:.ט או דערימיט‪.‬זיי נוצע..‬ךע'פ רשע‪ '. ‪ ppjr‬ךיעם בוים‪ .‬עךד ודיל"דאיאדעווק‬ ‫רעם‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .יפלוכט‪..‬א״ר יצהק פגדלאה אף הן יש בהן‬ ‫הנאה‪ .‬זגךליי״נמים יי)ט(<ד*§ח‪.‬אף העץ נאכל‪ .‬לנ( ממכה לעשות רצון בוראה‪.‬וד׳ יצאו םחויבין‪ .‬נמה שהוהיפה המנה דעתה נן נלאית א נפ״ד ייפוי! נמאן קיינן ישיעא נר רשיעא אפ"‬ ‫ביפה היא עישה נדמפיש ואיל‪) :‬לי( רי‪.ייט‪ .‬אט‬ ‫ןזאטיאיר‪.‬אונ״עסזעוזט אוים ווי‪.‬ר׳ יהירה ביר שלופ ודי פגחם‪ .‬ךט אונ חוח אונ ךער'שלא‪.

'‪3‬יי טאנ פו.‬למועדים ‪ .‬נטער‪ .‬אונלייותן‬ ‫ןענען ארויפ גיגאןןנען פון טץלים דאנעלשטאנ‪ ..‫סךך‬ ‫כראיית פרשה ה‬ ‫כג‬ ‫בראשית‬ ‫)י( ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי‪ .‬לז( אפר להן מה לכם מיתתי* עץ מכם אל יכנס ב י ‪ .‬אינ פץ אנהייב אבענד' פלייטאנביודאנעלשטאנ‬ ‫איי נאד פ.‬לעם חדש פון די'נאבטצופרייטאנ‪.‬הןאלייולצויואס איי‪94‬א^ק‬ ‫ןיויאליןידי לקנה .‬ך‪3‬י ירכ.‬יאט ללבנה אתה‬ ‫פונה עד כדון לית לה אלא י׳ד )נ( פטפועין‪ ..‬״^‬ ‫רעם §ע‪%‬ט • )י(‪).‬נייט'א'ונטער\האט מעזאנניהויבי.‬וועט‪.‬נאר ןויר ציילין ניט פון'לי לב^יה‪ .‬טע .‬צו די לבנה ציילט מען״ניאר ווען‬ ‫ךי זוקן נ‪.‬ואם די דעתן‪.‬סט'י ‪ iron‬האטיעיאגט פון‪.‬הי‬ ‫(טטאלנןע ^ ? ? ז י ן ‪.אהךין‪ .ייא‪.‬‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫רבי‬ .‬אונ אויבפיר‬ ‫ציילץפון לי לבנה דאילף מע.יהר?ץ צויציטערין‪".‬ג( יוסטי חברא בשם ר׳ ברכיה אמר ההיד‬ ‫)במדבר לנ( ויפעו פרעםסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש‪ .‬וגמיו׳ דנל מולו מולד לאחר מ‪:‬וס איגו גואה נאיהי יום‬ ‫דיק מדנפינ יםי מארת מסר משמע מאיו אחד נן הוא א״נ אותז שלו לא היה נראה פד מוצאי יום פ׳ נחח־לת ליל‬ ‫נשסייןסאו ) נ ( משמשקע החמה‪ .ט‪.טער געאןנען‪ .‬אע״ש שהלננה נראית גס ו' ואניס היו מיני] משקיעת חמה של יום ו מתמלת ליל ה׳‬ ‫ביים עיש אץ מוגי! אלא מששפקע כחמה! ) נ ( יוסע׳ מנרא‪ .‬האט מען דילב^האיצטיןיועהידיגאכטצופלייטאג‪ .‬אךקע םענ?!שין.‬עם יאל דין ?‪.‬יוו'ע.‬ווארום דאנערשפאג אייו רער נ«רצעה.‬משמש ידע‬ ‫בביאי‪ .5‬טין אוני צי מועדים‬ ‫מטים טוביטו‪ .‬ ‫ןןיילין פון ןעהייב‪1‬אףט צו דאנעך?‪1‬טאנ‪ .ט^‬ ‫^אנ‪ .‬כרי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים‪ .‬איו' גיווע.‬רבי יודען הטאנניהוי?ין צו‬ ‫דך^ן אין די הותז ?ןטייט ךי ווקןנזיט די ל ‪ #‬ה יאלץ זייןיצו ליי‪.‬ר?י שי^ה' פון ךארף כ״פרןזא האט '.‬היך מה דאת אמד‬ ‫)יחזקאל כג( שלישים וקרואים רוכבי סיסים כילם‪ . די זול‪ .‬נירי?ען ^ י ן ז ם ‪ .אר צו םיעליים‪ ..ה ם רענין'״עם שטייט אץיפפוק‬ ‫ךי יורץ הא?ץ ניציונץ פון רע?!ס'ס אין ל‪.‬ך איין? איי' ‪'#3‬אפין'נייואךי.נרץעל!ן מאליל דיי זורןן או.‬ונן אע״ש שהיא נ‪-‬לדפ טוס י׳ אץ מוני! לס אלא משקיעת‬ ‫^^״‪.‬ר׳ שילה דבפר‬ ‫תםרתא בשם ר׳ יוחנן אמר אעיפ שעשח ירח למועדים שפש ידע מבואו‪ .‬ען ךעמךע‪3‬ענוננ פץ ךי לבנה‪ .‬אונ ךער פ‪1‬לר פון רעם חדש איו}יזויען טיטוואךינאןי האלבין טאנ!'או'נ'ל‪1‬יי‪5‬ינשעה‬ ‫אייו ךיל^נה צו ?יךעקט‪ .‬ייייאך.‬ךעקטיועח שפש‪/‬דע‬ ‫?בואו‪ ..‬פו. לעשות נית יד נ ג ח ן מלות ור״מ פיס טופ פ' נדאיתא נסדר עולם ‪1‬נמפ׳ ריס‬ ‫נא ינלו למשונ ני ולא תהיו חוקיה‪) :‬א( אל א גלגל ממה‪ .אלערייטי‪1‬‬ ‫אויף §עךד‪. דע^טייעגי.‬למ^ל אפילו דער מולד איז'נ‪.‬אונ אין ון!הלים ^טייט‪.‬אס לא שנגסו אתם נאון הגר!. איץדניט ‪«$‬ךץ טיאףן‪ .‬ייט או‪.‬״‪..‬אין םונין אלא )ב( םשתשקע החמה‪) .‬ווייפ ‪!?.יאס יענען גירופין‪.‬קיינעם פו.‬יום שנבראו בו נבורים‪ .‬יאנט רביי״יוחנן‬ ‫איד מיעט די הורה‪ .‬ייארים לי האק אן דעים הז^ץ וום!טטעקט‬ ‫יי‬ ‫אין איס קען'ניט יזאקי.‬יין אןאלץ פוןאיץז‬ ‫ןוין^יר‪ .‬י^טין' חידש )נ\סן> דעם פיופצעדזינטין טאניאין‬ ‫חלש‪ .‬״‪.‬די ל‪$‬ה צו םועךיים‪ .‬כיי! שנברא הברזל התחילו האילנית‬ ‫)לז( םרתתים‪) .‬ניםאלט די ??}ה צו ידפעןיפץ אייר די םיעדיפ פון‪. ד'א‪.‬יו‪.‬ח‪.‬נאט הט נייא.‬האט‬ ‫דער אייךן גימ^טצו ךי ביי^וער וואםציטעךט איר‪'.' די בויטר'‪$‬נ.‬איר יוחנן לא נברא להאיר)א( אלא נלנל חמה בלבד‪ .‬עם*‪<.ועי צוסאןין‬ ‫ראשיחדשיפ אונ..‬א׳כ למה‬ ‫נבראת לבנה‪ .‬וד ‪.‬זאלנארניטאריין‪.ין‬ ‫אפילו מעץ האט ‪.‬אזוי'ודעס'?זטיייט אין ן « ק שלישים‬ ‫קרואים תמ־י סוסים כלם‪8#• .‬צום בעלייכטיואייו בשאנ‪5‬ין ניויא^ךי'יו‪. א'נהיי?ץ'ציילץ‪.‬דוךןר ‪. .‬ר׳ יוחנן פתח )תכליס קיד( עשה ירה‬ ‫למועדים‪ .‬לעסרע^ענונג פון ךי ל^נה ודיס‪.‬עלייכטומען‪ . •י‬ ‫פרעה ו)א( <כאםר>‪ . ליייבט ךןז^ן‬ ‫ראש חךש‪3‬יי נא?ט'‪ .‬ואין אחד סכם‬ ‫ניזוק‪:‬‬ ‫פרשה ן )א( ויאמר אלהים יהי מאורות‪ .‬מפחדים לפון רתת ‪ cs‬ח נ פ ‪ ) :‬נ ( משמוש׳] שיקיפין ט נא פשמש ס‪-‬י מגוגמ‬ ‫ווועה‪) :‬יו( אמר להפ נוי‪ .‬נאר ווע.‪. ךיזוה.‬י‪. האבי.‬ערש^אג' רערפופצעהנטערטאנ ‪.י^גט פץ 'ך?י"יוחנן ם ויע.‬הוי אין מונין ללבנה אלא םשתש‪5‬ןע‬ ‫ה ח ט ה‬ ‫מתנו ת כהונה‬ ‫»ן פאיפפ ונעוגו »!קלל‪):5‬לו( מיחסיפ‪ .‬כנוזל אמר לאילנות ען מכפ שמפא כלומר "ד ימיפ שהרי איחי מילד כיפ נייס ד׳ אחר‬ ‫אל נו׳‪ .‬נ.‬ער האט ‪5‬יטא?ט‪.

‬שעילת חמס ולמס מנמיש‪-‬ן זס את וה ‪) t‬פ( יהיו‬ ‫למאויוה‪ .‬מלא נוי״ו סי׳ שנינס למאור‪ (0 :‬שנתית‪ .‬ ‫^ ר נ א ר " ‪ £ 3‬א ? י ! ??איי! לי‬ ‫יוק אל״.‬אונ ווק דו טוהסט צויאיגז גפים ביייגאקט זעו^ט טען אז לי .‬ובשעה שאתה‬ ‫עזשה לנו נסים בלילה‪ .‬אט האט ?י.אהד זאל דיין פון צוועלף חדשים אונ וועילכער פוןךרייצעסן חדשים‪0) :‬דוד ה?‪.ט‪.‬ולימים‪ .אטער‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ סימון אמר שגיהם נבראו להאיר‪ .‬עם ‪#‬טייט אין ‪%‬טק ןד־״יו למאורות‪.‬ר׳ עזריה בשם ר׳ חגיגא אסר לא גברא להאיר אלא גלגל הסה בלבד‪i's• .5‬ה‪.‬אווי ווי‪.א?'טאיוא‪1‬יך‬ ‫דיי.‬ ‫איז ניטיקיי. .גה פאר .‬אונליל'בנהלייקונט אפ או ליזווז.‬‬ ‫זוארוםידי זוהןפאירשטעלט אמאהלךיליבטיגקייט פו ליל‪.9‬ע.אגין שירה ביי גאקט ‪& .‬ווען דו טוהסט צו או?ז גסים ביי טא‪ :‬זעהט סעו אז‬ ‫ךער טאנ איז דיין‪ .‬שופטים ה‪ 1‬ותשר דבורה וברק‬ ‫בן אביגועם ביום וגר‪ .אנ ג וועט‬ ‫דין צו איילי וויי לי גאכט .‬דאםםייינמ שבוזים‪ . נייוואריןיצויםןעלייבטין‪ '.(‪. לי זולק‪.‬ישעיה ל(‬ ‫השיר יהיה לכם כליל התקדש הג‪ .‬‬ ‫ונומניש ואייל שאמוייס לו שיים ניום! )ש( מאיי ישמש‪.אט וואריוםיךי לקנה פאר שטעלט אםאוזל ליי ליףטןנקייט' פו.‬אויה עושין אותן אלוהית‪ .‬אטד‬ ‫הקביה מה )ל( אם משהן שנים מכחישין זה את זה‪ .א‪3‬ק פיר *פאר* דיר שירה ‪3‬יינא.‬צו מאם איז ‪3‬שאי־ין ]ידארץ דיי ל^גה‪ .‬ואתת עשית את שני המאורות שנאמר‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫*המם זום וקאמר אלא משקיעת סחמ‪ ) 10‬ז ( אם משק שנים‬ ‫מכחישין‪ . די דריי .‬לימים מיי‪/‬ט מען'ראש* הלש‪ '. ליייפעלקער אז ביילע זענק נאטער‪. ם־ר גיואגיט פארליר ׳^יו־ה ביי טאג‪ .‬אלו )ו( שבתות‪.‬למה שאתה הכינות )ט( מאור ושמש ‪ .‬מ( בשעה שאתה עושה לנו נםים ביום לך יום‪ .‬שנאמר )ה( והיו‬ ‫למאורות ‪) :‬ב( ויתן אותם אלהים ברקיע השמים ‪ :‬והיו לאותות ‪ .‬צו ךיר ז‪$‬י ‪#‬יי‪9 1‬ע! יאל‬ ‫זאנין שירה ביי טאג‪ .‫בךך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית י י * ׳ " " י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬אונווען ת‬ ‫טוהסטיצו אונו גיסים ביי נאכט.‬פסיק םיא נתלים‬ ‫ע״ד ‪) 1‬מ( נשעפ שאתם עושפ לנו יפיס ני‪1‬ס לן יום ונוי‪.‬מה היום ברשותך ‪.‬פו. ‪^.‬לער טאנילויןיט צו ריר אונ די נאקט לויןט‬ ‫צו לירי*‪ .‬או‪%‬צו ריר איזשייןימען ואל.‬זה קדוש שנים‪) :‬ג( )י( לך‬ ‫»ום אף לך לילה )חהליס עד( לך היום מקלס ולך הלילה מקלם‪ . '.‬גיי‬ ‫זאלי.‬או‪.‬זנתינ‬ ‫נם־ אות היא לעולם‪) :‬ו( לו יום וגוי‪ .‬אלו ר״ח • ולשנים‪ .‬עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניי שירה ביום‪) .‬אלא מלמד שצפה הקביה שעתידין אויה לעשותן אלנהוי‪ .‬האט גאט גיזאנט שאןאןד' אידי זענען'ציייי‬ ‫לילי זוהי אוינ ךי לבנה>'‪ . ךעק^וועןין‬ ‫ואני.‬אילו‬ ‫היה אחד עאכויכ‪ . .ט‪ .‬לך גאה לומר שירה ביום‪ .‬לפועלים טןי.‬עפ ןואלט נאר ניוועןיךי זוסן אליין ]ואלט טען ר נעוויס‬ ‫}יהיאלטין פאר אנאט • ״רבי ברכיה האט ניזא.‬‬ ‫ולמועדים‪ .‬נאר נאט האט ןיוואקט או ךי פעלקער‬ ‫זועלין״טאכין ליזוהן טיט לי ל.‬אדי ווי עם ןטייטאין ^סוק דבורה‬ ‫אונברק ב[ אבינועםהאבי.ט פו.י.‬‬ ‫אווי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫• ‪• • • • • : • : < :‬‬ ‫צ‬ ‫־‬ ‫ז‬ .‬‬ ‫אף הלילה ברשותך ‪) . \ווען ידו טוהקט צו'אונז גםיםיביי טאג'זאןין מיד פאריךיר שירה ביי טאג ‪ .‬אווי וו‪/‬עםיץזטייט אין פסוק ךער .‬לך גאה לומר שירה‬ ‫בלילה‪ . רבי סימון ם ווענין די זו?ן טיט ךי ל?נה‬ ‫ביידע וענק בשאפי.‬אדי איוידינאקט‬ ‫אין דיין לשות דו גיייועלטיגסט אויף איר‪ '.‬אזוי די לער טאג איו אין דיין ךשותידו‪/‬יווקטיעןטיאויףאים‪ .‬לגינים מיינט מ ק צו' היילינק די יאףלין •‬ ‫זועלכער.‬יקונט אפ לי לק.‬לוז‬ ‫האט גןזאנט צו* ליר איו טאניאונ צו' ךיר איז נאכט‪.‬אר. דין י צום בעלייבטין )ב( עיר״.‬בשעה שאתה עושת לנו נסים ביום אנו אומרים‬ ‫לפני־ שירה ביום‪ .וס מייל רו‬ ‫הא״םט אגיגיברייט'לי בעלייכטוגג טון די ל^גהואיונך זולון אונ דו האקט .‬אנו אומרים לפניך שירה‬ ‫בלילה‪ .‬עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה ‪) .‬‬ ‫למה גבראת לבנה‪ .ט ןןאר* דיר שיריה ‪3‬יי^אכט‪ .‬אלו שלש רנלים‪ .‪ .יאים* איי ניהייליגט גןווארין' יום יטיב‪ . .‬דו האקט ^יטאק! י איך‬ ‫נסים ‪3‬יי קאנהאבי.ה אז לי ל^גה איז גיט״קיין גאט ‪.‬או‪ :‬לייזוה.ע'‪3‬ין ךי וולזן טיט ךי'לבנה אין הימעל‬ ‫ויייזאלין דין צוייצייכוניס‪ .‬אף לך לילה‪ .‬‬ ‫החמה‪ .‬ווען דו האקט ניטאקן ציי איני נקים ביי גאקט‬ ‫האמפירי גיזא.מים טובים)§סח‬ ‫שבועות פויוח>‪.‬על‪1‬יכטוגג‪.‬‬ ‫.י‪5‬א?מ לי צןךי ‪1‬־‪. גיזונגען ביי טאג‪ .‬ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה ‪ .'.

‬קיץ חלק צו עילם‬ ‫ד‪?.‬אין אורו של יעקב מתפרסם שקע אורו‬ ‫של עשו מתפרסם אורו של יעקב‪ .‬ער « לי ייהן '.‬שאגי הוא שגרמתי לו להכגס בתחומו של חבירו‪ .‬אזיי ייי יי ל מ ה ניויעלטינט ‪3‬יי‬ ‫.‬א‪ .‬שהלננס נראית נ‪.‬ווארוםאיך האב גע?‪.ואם‪.‬ע*'‪ ..‬ק לי ליבטיגקיים פון לעם קלענערי.‬זעהט ?מן ניט די ליקטעקיייט‬ ‫פון ךעם‪.‬ע^יצי^ט‬ ‫צי ךי ייהן יואט דא איי ?רוים‪ .‬ולס בקיפת ינסה ארן העמיס הגיע שעתן שננו־ פ' עליך יורש <‬ ‫^ד^יימ־ן‬ ‫&זיי ייי?ןס‪.‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה א‬ ‫כד‬ ‫ייעש אלהים את שגי המאורות הגדילים וגו׳‪) :‬ד( ר׳ יורן בשם ר׳ תנחום ביר אחיי‬ ‫ור׳ פנחס בשם ר׳ סימון אמרי םאהר שהוא קורא איתן גדולים‪ .‬דאם איי אוואנךער • יבאר ייייל ד לבגה איו אריץ‬ ‫}ינאעען אין ךי ?דיטיפץךי זולן‪ .‬מאתר שהחשן‬ ‫יחיל • )יא( נתיזימי י־ו׳ ‪ .‬ומח אם‬ ‫זה שנכגס ברשות כך פגמו הכתוב הנכגם שלא• ברשות עאכיי‪.‬״עט *ןטיייט אץ פסוק'}אם ךוי^ע בעלייכטונג ואל ג.‬י עקב'.‬כך כל זמן שאורו של עשו קיים‪ .‬מה חטה היאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה‪ .אכט‪ '.‬מה הלבגה הזו‬ ‫שולטת בלילה וביום‪ .‬ץ'‪ .‬דבטקםןזאנטידאסאיזאגיוטער^טן‪ . ופון לי לקגה(‪ .ימאכט‬ ‫ךילקןך‪ . ‪$‬אט פון' ךעקטוועג? איז זיא גישטלאפטיניייאי^ ךא זאלקלענעיר ו י ע ח ! לער‬ ‫וואם עיט אלי? אי._עקב ציילטצו לי ל‪#‬ה .‬דא ‪ m‬אוץי אודי אזוי‬ ‫‪ m‬ייי‪.‬עשו מונה‬ ‫להמה שהיא גדילה‪ .‬רויס‪.‬ךךי^ער האט מען‬ ‫זיא ‪£‬ע.ואם דא איי ןןליץ‪ .‬קלענערי.‬והקטן סונה לקטן‪ .‬עםאיי ךא לי ליקטיגקייטפץ ‪.‬יעקב מוגה ללבנה שהיא קטנה‪ .‬ש ע ם‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫ייעט‬ .‬ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה‪ .ער }י‪5‬א?ט‪ .‬נש׳ אלו‬ ‫)•(יפוגס איש־‪ .‬איר פנחס בכל הקובנית כתיב שעיר עיים‬ ‫אחד חטאח‪ .‬ההיד )ישעיה ס( קוטי אורי כי בא אורך )ינ(כיהגה‬ ‫החשוד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫פלנגה נלילה והחמס ניופ ו‪:‬דמפרש ואזיל אתה עשית וסי ‪ :‬החמה וכל המוסיף גורע‪ ) :‬י נ ( הניא! כמיס עלי‪ .‬הוא חוור )י( ופינם‬ ‫אותה‪ .‬שקע אורו של גדול מתפרסם אורו‬ ‫של קטן‪ .‬בך עשו יש‬ ‫לי חלק בעה־י ואין לו חלק בעהיב‪ .‬ובריח כתיב שעיר עזים אחד חטאת לה׳‪ .‬רב גחמן אבר כל זמן‬ ‫שאורו של גדול קיים אי• אורו של קטן מתפרסם‪ .‬עם ‪#‬טייט ניט לה• ״'צו נאט״ אוינ ביי ראש חלשי שטייט ^עיר עדם אחד חטאת'לוז ״צו. אןןךענדץ פארטמין ן‪$‬ן '^ר'לוימיס‪ .‬עקב‪ .‬נמס שנתונ את המאור הקש! נדמפוש פרישות ד)! פ'» )יג( ני הנה המש!־ וגוי‪ .‬גייט אונטערידי ליכטיגקיייט פון רעם גרעסערי'ן")פון‬ ‫לי זןיףןו יעלט ?‪..‬ע‪£‬ו וואם *ער איו דעו•‬ ‫ןרעסערער ציילם‪. _י‪.‬רב ‪ pro‬ואנט‬ ‫אזוי לא?ג ויי לי לי?טעקייט פון דעם נרעםעלץ)־ץ דיי ווהן( איו דא‪ .‬אונ ראם קלייגע‬ ‫^עליילטו^נ ז*!ל .‬טמעץ ניט לי*לי?טי^יטפו. ופון דיילמת‪ .‬עשו^אט נאר אחלק אוייף ילי יויעלטאונער ן.‬אמר הקביה )יכ( הביאו כפרה‬ ‫עלי שמיעטתי את הירה‪ .‬עקב אחלק אדף ךי וויעלט אונ אויף עולם'סבא‪ '.‬זעד‪.‬עשו מונה‬ ‫לחמה שהיא נדולה‪ .‬אזוי‪.אט•‪.‬את המאור הנדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה אתמהא‪.‬רי'יננ‪.‬רער !אך\אגט‪?.‬לי לבנה אייו ביי טאגאוגןייי .‬ט ךער צו לי לבנה זאל אליץ ביין אץ דעו־ ‪$‬ייט פון ךי‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫עם‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫א ם‬ ‫יי‪0‬ן • אינ ?*יא! יי ל?^' ? ? י א איי אבי? מ י ‪ $‬מ * י ה ל‬ ‫ע ר‬ ‫ט פ‬ ‫ציי י‪ '1‬לי ייה יידוז רי‬ ‫‪£‬גלל‪1‬י‪£‬ים פו.אס וועןין'אונ רבי פינחס האט ןץאגטיפון תייקויםון םוועןין‬ ‫^ריער יו^ט״עי ‪5‬ייךע ‪4‬רוי§ע‪ .‬‬ ‫אלא עיי שגכנס )יא( בתחוםו של חבירו‪ .‬אונ ךער קליינער ואל ציילין צום קליינעים‪ .‬‬ ‫.ואס ייא איו גרוים‪.‬ער את ד׳״־ קלענעלער‬ ‫ציילטערצי לי לבגד‪ :‬ייאטייא אייקליין‪ .א?ט אוג ‪3‬יי ?אג‪ .יוךעלטעק ביי נא?ט'‪ .‬אונ_.‬׳ )ד‪ (.‬שטייט'איין פסוק‬ ‫נייאןמ פון ךבי ‪$3‬וזום בךבי חי.אט הטןייאןט צו לייוךץ בריי^ט א^רבן פץי^עעט ולעניו' וו אס'אץו האב קלשער . ?יוועלטינט נאי־ בייטאנ אונידא גייועלטעט‬ ‫ניט ביי נאקט‪ . .‬כך יעקב יש לו חלק בעה״ז יבעהיב‪ .‬ווי לי ווה.‬אז עם‪.‬אווי‪.¥‬יילין צום ג‪.-‬עי ‪*5‬י ??יק ק&יין • ‪8‬ייי ייי‬ ‫‪.‬ארינ והוא סימן ט ב ‪ .‬אזוי הט!‪.‬ר׳ לוי בש׳רייוםי‬ ‫בר אלעאי אסר דרך ארץ הוא שיהא הנדול טונה לנרול‪ .‬רבי <‪#‬קס זא?ט ביי ‪#‬לע נןיץנות שטייט שעיר עדם' ^חי־ ת?את אונ‬ ‫‪.אטניט‪.וועלג!יגען ביי טאנ‪ .‬י ייף י **"?• ‪.‬ויעט ער געווים גישטךאפט ווערץ ו‬ ‫)ך!( רבי לוי האט ?ייא?ם פון רבי יוסי ‪3‬ר אלעאי ם דעגין לער לחו ‪%‬ץ' אייזידער גרויםער‬ ‫זאל ‪.

‬‬ ‫׳נר איי ‪3‬יי‪.‬עם שטייט אץ ?םוק‪.‬ודמותה )שס מח( וישלה‬ ‫ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר‪ .‬כך אמר הקביה הואיל והלבגה‬ ‫הזו מיעטה עצמה לתיות שולטת בלילה‪ .‬ער האט דך קליין ןיהאילטין האט ^ראזוי זוכה ביודעו‪ .‬ג.‬טה זכה‪ . ך איו רער ‪.‬ער האט דך קליין"'גיהאלפץ האט ער‬ ‫זוכה ג‪:‬ווען צו די ?כורה ‪ .נלצ^ער ד‪1‬אט דך ‪.‬יועןייא רעט ארדםיגיין‬ ‫.‬אתר שולט בעיר ואהר שולט במדיגה‪ .‬והםאורות‪ .‬טנישיינקטךי תירה צו משתי‪'.‬יי‪ .על.‬איגתייםעיר מענטש איעריתאלט‬ ‫זיל קליין וועט‪.‬קלענןנר'ניטאבט‪.‬נער האט ‪.‬אך אזדאגלייכץ‪.אט‬ ‫ג ן ע י ץ אםר!נד‪ .ועט אריץ' גיץ.אלין'די ^ ע ל י .‬ער איי באקתיגיווק‪/‬לער קלענםטער‬ ‫דייל‪.‬ךבי ייחגן זאגטילתי זאכי.תיסע טובות‪ '.>‪.‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק‪.‬ר‪1‬יי אחא'יאגיט לן^יל אמלךדןט לדזאטצוויי״עלצטע‪ .! .‬ביי די״יבעל״יכטוננ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫גי‬ ‫ו א ס‬ ‫אט‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: 1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י ו‬ ‫שטייט‬ . ווי. וואם'‪.‬אןיגער הטןיוועלטיגט‬ ‫ז‪/‬יבער איין ?זטאט אונ איי‪.אר טען מיי?ט‪.‬זכה להעמיד ייג משפחות נדולות‪) .‬והגשםים‪ .ערזאלזגיןא^כ‪1‬ר‪.‫‪0‬ףף‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית‬ ‫י‬ ‫ההשך יכסה ארץ וגו׳ ‪ (1) 5‬ואת הכוכבים‪ .‬טז( ומה אם הקטן על ידי שהיה‬ ‫סקטין את עסקיו כך ‪ ..‬צו ךער וועלט‪ .ואס וזאט §ען איםןירופץ.‬בין איך גווךיאויף אים <פוןדי‪.‬ן ‪} . קטן‪1.‬ודמותה‬ ‫)בראשית י( ושם אחיו יקטן‪ .‬גיווק.‬ער האט דך״קליין גיהאלטץ‪.‬עגי.‬התורה‪ .‬גוזר אגי עליה‪ .ק^ן‪ .‬גיייעלטינט אי‪.‬עם'זאל פוןיאים‬ ‫}יבארין ווערץךלייצעל^נתיקע טי?פחות‪.‬ער ואל ניייווע&זיגען. איל ט?‪1‬ה‪..‬אווי קאט .‪) :1‬י!( ‪ .‬אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה‬ ‫להיות שולט בעיר‪ .‬אונ)יען ייא .‬גאך אזוי'אגלייכין‪.‬עךד אוג ךי פיעלקער‪ 0) :‬ואת הכוכבים‪.‬ייילזגר'הט קליין.יין ךי ליכטיגקייט‬ ‫‪/‬ןסקזטייטאץ פםוק״דער^יאיאנטצוךייוךין שטייאוייףאו‪ :‬לייכיט .‬לעריייןגםמער דייל‪.‬‬ ‫‪3‬אדאך אפריים'יואם‪.‬אמר ר׳ אהא משל למלך שהיו לי שני‬ ‫אפוטתפים‪ .‬בין איך גוזר אויף איר)פץאיר‪.‬‬ ‫כלומר עיי ופסל ו )עו( ומס ‪ oh‬ה ק פ ן ‪ .‬או אף־ויקער ה‪/‬ילט דך קליין וועט ער געוויס זוכה דין צוגרדםע‬ ‫טובות‪ ./‬דערש‪3‬רפץ'תט מעגטש וךאם איו קלוץ ב‬ ‫זיך‪ (!) :‬עיהן>‪\ .‬פי' העיון ודלות‪) :‬סו( מקמץ עסקיו‪.‬געט וןעגיןואו ווען״ער וועטארידס עץ‪} .‬אונ ווען ^ר וועט אריץ מין זאלץ אלע רייבע םענטקין אוג ירי זעלנער‬ ‫אדיין‪.‬וואתם די פיגןםטעךגיש ייעט בךעקיין ךי‪.‬‬ ‫.‬בער ךי גאינצע ^ ד ן ח ‪ .אלץךי שטערץאריץ גיץ‬ ‫‪9‬יט איר‪^.ימיאבטדיגעיגישעפנןין‪.‬רבי'חו‪. ךעילטע' הא.‬קזט לערי טלך‬ ‫.‬מוז זכה‪.ה האט זייך 'קליין גימאבט זיא יואל‬ ‫}יויעלטיגק נאי־ בייגא?ט‪ .א גיואגט פון ראם נעבוריט דייסיןםירדעןגיט‬ ‫איו א?רי'ם איז עווק דיער'ייעקטער‪.או־ אץיער אייי‬ ‫‪#‬טא'ט‪ .‬אלץ אלעזעלנעד‬ ‫אתים גיין מיט אים‪ .‬ךאס זענען ז‪.'.‬עאכ״ו)יז( אתטהא‪ (T) :‬ויתן אותם אלהים ברקיע השסים‪ .‬‬ ‫שנא׳‬ ‫י‬ ‫מ ת נ ו ת כהו נה‬ ‫‪1‬‬ ‫)יל( גולי ו־ימוס‪ .ואתם דיין ליכטעקייט‬ ‫איז גןקוןוען‪ .ט אונ האט זיא געלייגטאייףדעם קאפ פץ‬ ‫אפרים' .‬זיוי קל‪ .‬‬ ‫ובשעה שיהא גכגס תהא )יד( בולי ודימום גכגםת עסו‪ .‬‬ ‫זכה לבכורה‪ .‬עטוו‪..‬גוזר אגי עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלוסא יוצאה עטו‪.‬ער'.אמען פי־ן‪.‬עריהאטזוכוז גיווען‪.עווים זוכה עין צו'.‪:‬ווען‪.‬לי תורה אונ די*בעלייכטונגען אוני דעס רענין‪.‬ואם האט אפתם ווכה'‪.‬ופי' כסר' נתמת‬ ‫כיס כקפן שסרי פלנ סיס נמל »מ.‬‬ ‫ביי קי תורה ?טייטדת.‬י י?ה גיודען‪.‬אמר ר׳ תוניא וכי טן התולדות‬ ‫אין אנו יודעים שהוא הצעיר‪ .‬התורה םגין‪.‬ובשעה *שתיא נכנסת יהיו הכוכבים נכגסים עמה‪ .‬גדול שהוא טקטין את עסקיו עאכויכ‪ . .‬יזאט‬ ‫לב אהא ניזאגטפאר .אט ניזאגט ודיל לי לן.‬יעקב האט אוייקגיקגןךי^קט די.‬האט‪.‬אט ד‪.‬איר אחא למה נקרא שטו יקטן שהיה )טו( טקטין את‬ ‫עסקיו‪ .‬שהיה מצעיר את עסקיו‪ .‬יע! • נ ?י ‪^.‬אט וזאט ייי ןיגעביין אץ היהעל‪ '.‬יין סיט אים‪ .‬זיין ‪ 3‬ירער.‬אלא מה הוא הצעיר‪ .‬בשעה שהיא יוצאת שיהיו‬ ‫הכוכבים יוצאין ע ס ה ‪ ..‬אמר ר׳‬ ‫יוחנן נ' דברים נתנו טתנה לעולם ואלו הן‪ .גסטער י‪ ..‬יי. ..‬הגדול שהוא‬ ‫מצעיר את עסקיו‪ .‬ומה אם הצעיר עיי שהיה םצעיר את עסקיו זכה לבכורה‪ .iamb‬כלומי ‪ti‬‬ ‫מס‬ ‫^ ? ט ע ק י י ט פון!"עקב ל א ו ו י ל‬ ‫וועט א'ונטער'.‬ךען *שטייט דא או אפלים איז לערי י‪:‬גגסטער‪.יזאגט מייל'ךער..‬או־ יואס‪. וזאט .‬‬ ‫אונדי ש‪9‬ערין‪.‬טאךאך י קט.‬ער איז .‬ןם איו אווא?לער צי . .‬לער.רויסאי‪. אתים '?יין טיט איר‪ .

ייוואלט פארי.‬הט‪.‬ועל ‪.‬דערברוךיער‬ ‫פו.‬לי לבנן יאגין דאס רהםנות‬ ‫איו אייך אמרגנה‪ .‬מה אתפלו‬ ‫החג ‪ .‬ך?י עיריהיאנט' פון‬ ‫רבי יהוךה בר קיטון ם ווענין רעם שילום האט אייך. .אט‪. שבועות ביז םובות‪ .‬רבי נתן כהן‪ .‬אט האט געשייגקט צו ךי יוךין ךי לענךער פון די" פעלכןער‪ .‬וי׳א אף הגקםה באדום‪ .‬אנךערע זאנין ךי‪..‬איל )כא( לאהוי)כב( צלי עלי‪ .‬ןר‬ ‫האט .‬שגא׳‬ ‫)יחזקאל כה( ונתתי נקמתי באדום וגוי‪ .ה פון גאט‪ . . .ט‪.‬אדי ווי ‪£‬ס שטייט אין פסוק דרןן להם ^לצומ‬ ‫נ ד ם ‪.‬ע?ין אוועג אויף ך ע פ‬ ‫גם‪ .‬לבינ^»ן גתאנט צו' זיין ברודער‬ ‫רבי רדיא די מתפלל ‪ f a‬םיינע'טוי‪.‬איל )כנ( מת‬ ‫נצלי עלך )כד( סן דאת קטר לולבך קטור ר נ ל ך ‪) .'‪ .‬אויף רעם אלט דא״ס ירוי וועםט*בינךע.‬אווי ווי.‬‬ ‫דו האםט מירי‪.‬רבי ןצחק ‪3‬ר מרי‪1‬ן זאגט וואם _אמעגטש‪.‬אונ ואלקט ניט פארין אויף י־עפ‬ ‫ים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫א ם‬ ‫! ‪B‬‬ ‫ז‬ .‬קען מעןאויף טייכיןיאויך נ‪.‬ער האט ‪3‬יג‪.‬ין זאלםטו דיך ניט פארלאיין' אויף מיי.‬נ ק?י•‬ ‫‪? V‬עט טאקיאין זןךום הייםט ךאם' אויך אמתנה‪ .‬רבייהושיע בר נחמיה קאט‬ ‫ןיזאןטילי הילף ז?ו א‪1‬יך'אםמנה'פון.‬איך וועל שייגקע.‬דר׳ תנחוטא ביר חייא דכפר‬ ‫יחנו‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫ו«מה על עצמן נ מ י . מזג נוי‪ .‬אויף רעם ןם״קען‪9.‬אווי ווי ‪.עשייגקט אוועג אוייף'‪.:‬האט ך‪3‬י דדיא גיזאנט וואס זאל איך מל.‬לאחיי ר׳ חייא‪ ) :‬כ נ ( צלי עלי‪ . .‬כ( מן ההג ועד התנוכה‪ .‬כה( אין עיילת לכנישתא ושמעתן‬ ‫מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי‪ .‬וון!‬ ‫דו ןועםט דין סוכות זאלםטו ויייטער' ניט 'פאת.‬התפלל עלי תסמין על תפילתי אפילו אפ הוא קודם התג שתפילת צנור‬ ‫עלייט דתן א‪1‬ר‪1‬ם אלהים‪ .‬ען גיט פאףן ‪ t‬גאר אויף טייכין‪.‬שגא' )חהליס ילו> ותתן לי טגן ישעך‪ .‬או א״א לפויש עמו־ ואל מפרו־שונ על כיש מפני הסננה‪):‬נה(אין עיילת י‬ ‫ניס אבל כנהרות אפשר אנל מחנוכה ואילן אפיי נהרות א״א ו ואס תכנס לנ״פ ותשמע הצניו מתפללים על סמשר ‪m‬‬ ‫)כא( לאחו‪ .‬ראש אייו' פו. רעם לולי זאלסטו בץךקדיינע יפיס‪ .‬איך‪.‬קען מען פארי.‬עם שטייט אין פיסוק אווי דואט גיואגט .‬קען מען‬ ‫^ארי.ין‪ ..‬ר׳ יהושע בדיד‪ . אוימ‬ ‫רעם נם‪ .'.‬ע.1‬ם דרך‪?.‬ער'גי.‬הינן שאתג קישר‬ ‫מקוש עמוק שהספינה ינולה לילן פס אנל ניס לנל צד שהוא לולבך כלומר כשיגיעו 'מ׳ החג ושם תקשור רנלן נלומי׳‬ ‫פונה הרי דון נכין לפניו! )כ( מ.פלל ויין‬ ‫אייף דיר‪ .‬יט פארי.‬פרש"׳ עליך כלומר שמיר עצמן מלפרש נזמן השכנה יאל תשמין גל‬ ‫אלו הנהיות ולא היש ולפיכן כתיכ נהם נתינה שצוין לכקש הנש יכדמנדש ואזיל ו )כד( »ן לאת נ ו י ‪ .‬אזוי וויי‪. א־ייף רעם י‪.‬די ר^גן ואגי.‬רחמנות דואןיי.‬ביי ךע.‬ר׳ עזריה בשם‬ ‫ר' יהודה ב׳ר סימון אוםר אף השלום‪ .‬אוני פון נאך חניכה‪.!‪.‬גישייגקט‪ .‬אווי ווי״עפ שטייט אין פסוק ויתן א‪1‬וזם לרהמים לפני כל שוביה.אט חנ‪1‬ו‪.‬שנא׳ )שם( וגתתי שלום בארץ‪ .עביז" ניווארק צו לי'יולין‪ .‬ר נתן בהן‬ ‫אחות דר׳ הייא בר אבא הוה מפרש בימא‪ . אויף ךעם י‪ .‬אוג אין דיי שטארקע עאםער ד. אויףךי‬ ‫יולין‪. אי^עררעגץ'אין וייער צייט'‪'.‬ס‪ .דיל נח הענוה ‪<) :‬ח( מעצרת־ עי שאצליח ולא אסתכן‪ ) :‬מ ( מה .‬שנאי )ויקרא כו( ונתתי גשמיכם בעתם‪ . ‪.3 .‬עיס שטייט אין‬ ‫§םיק ןןס?‪1‬י ?זלום‪ .‬דאטאלס איז}יטא״קיין וויג^ען‪.‫בראשית פרימה ו‬ ‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫כה‬ ‫שנא׳ )שמותלכ( ייתן אל משה וגו׳‪ .‬ינעל שיינקען מיין גכןמה אין אדום‪ .‬ר׳ תגחוטא אמר אף‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬לעם' נם‪) :‬ח( ‪.ןס שטייט אין פםוקותתן לייכען ישעןז‪.‬נקםר‪.‬נישיינקט ךאם בןזיצוננ פון דייןזדילף‪.‬‬ ‫לאטאלם זענען דא ווינטען'‪ .‬ראם'איו פון סוכות ביו חנוכה‪.‬אדי ווי עם שטייט אין י פסוק‬ ‫?‬ ‫ונסתי‪. שוהל אונוועסט דןערין מען בעט‬ ‫שוי.‬שיןנקען זןולום איף רער וועלט‪.‪ .‬שגא' )שס קה( ויתן להם איצות גוים וגו׳‪ .ין שטיי»‬ ‫ן^וי\ מןםיכםבעחם‪ .‬אי] רוח מצי' נ״נ ‪) :‬יש( נמיס ע!י‪ 0‬ט ' ‪ . תפלה‪ .אט‪ .‬שגא׳ )חהליס קו( ויתן‬ ‫אותם לרחמים לפגי כל שוביהם‪ .‬קען ^אךין אויף דעם״ים מגדול ראם איז אויך‬ ‫אמת.‬איך ‪).‬רבי תנחוםא זאנט ‪£‬לץ ישראל איד‬ ‫אויך אפד‪1‬ה ני.'0‬וואריום נאך סוכות איו‬ ‫עםבעזיצו פארי.‬ר׳ יהושע ביר‬ ‫נחמי׳ אמר אף הישועת‪ .‬שנא׳)בראשית א(ויתן אותם אלהיט‬ ‫ביקיע השטים‪ .‬המאורות מנין‪ .‬י ןאדום"‪ .‬ר' יצחק בר מדיון אומר אף הפרשת הים הגדול שנא*‬ ‫)ישעיה מג( כה א מ ר ה ׳ הנותן בים דרך ונו׳‪ :‬ו ה ( רבנן אמרי הגותן בים ד ר ך‬ ‫)יח( מעצרת ועד החג )ינו( ובמים עזים נתיבה‪) .‬רבגן אמרי אף הרחמים‪ .‬גשמים מגי!‪ . אויףךעם ‪ :‬ם ‪ .‬אז'דו וועםט אדיין דין אי.‬אט‬ ‫‪$‬אט ןישיי^קט רחמנות אין ךי וזאךץ פץ ךי אלע פאננער זייי'ואלין‪. רבי חייא בר אבא'מט .ע?ין אוועג‪ . אויף רענ‪.!לי עלין‪ .‬גאט היט ייי גישיינקט צו לייכטין אויף ךי ערד ‪ .

‬דוןאטביןט אליין דו וןאןוט'ניםא?ט‬ ‫ךעם הי^על אונ דעם' היפעל ומס אי^ער‪.‬יץ‪.‬ודיל ךי' היץ איז אזוי‪.‬שנא׳ .‬עךשםין טאג פו.‬קבורת ‪ .ט צו ךןיייהוישן‬ ‫‪1$‬ין ך ‪$‬עג §ארט §ען אויף ‪.‬יקיץ ‪#3‬עפעניש זיר בןזיצען אין ^אטען‪ .‬עיפ שטייט אין קסוק‬ ‫^ער ‪.‬‬ ‫יצס לשלוש נים נין המג למגינה ו )נ!( נאלץ יומיא כ י ׳ ‪.‬אוני פון איין לוי^על ביז צום‬ ‫ן^דעלץ הייסעל איז ןעף הוגדעךטייאהריגאגג‪ .‬עךשאפט אין רעם'היםעל יואס היי.‬‬ ‫שנו המאורות הלייס‪) :‬לא( מתיש כמו‪ .‬אונ איקוואל לואםיער שטייט ^אר ךי זוקן‪ .עבין <ךי זוהן ?יט ךי לןנד‪(.‬לעפ ים‪ .‬כרו* ברקיע ה ש ט ‪ .‬אונ מירי האויץ' נילערו.‪1‬טךקי‪. די‬ ‫מזן נ. ןזקופת' ‪£1‬םוז‪.‬די ןרעב פץ לויטעל איז פעף הינדיערט יאהר גאננ‪ .‬איו דעי טרונקען‬ ‫ןיזיאךין» )פז( ליוזיןן(‪ . S‬אןז'פובות‪ .‬לעם הי^על אונ אלע‪.עיבין ךי זווק >ןין אנדערין‬ ‫ן!ין!על‪ .‬שנא׳)קהלת ו( גם קבורה לא היה־ לו‪.‬אטרה ליה מטרונא )כז( באלן יוטיא פרשי אתסהא‪..‬ברקיע )כט( שהוא לפעלה פן השפיפ‪ .‬ער איז אי^ער רעם ה'י?!על‬ ‫ןיאס דןיףט ^‪5‬ןם‪ .‬גדאגט פוןיךבי׳ אבהוס !זע.‬ואנשי כנסת הנדולה פירשו אותו)מומיה ט( אתה הוא‬ ‫ה ׳ לבדך אתה עשית את השטים שפי השפים וכל צבאם ונו׳‪ .‬ער'איז .‬אין ךעם ןזיטעל וואם הייכט ךקי‪.‬מפני שמומו גדול‬ ‫עאד ‪1‬נן הוא נמווש קהלת )אן ו(‪) 1‬לנ( מערפלי‪wzti) .‬שיי ולא שמע לונריה ונראה לי אניו נתלים‬ ‫זאמו ליס נוי נו׳ רמז לו שאס יפרוש קמרה לא יפיס לו‬ ‫שיענע נ־ס ולא ששש לינויפס של ‪ 81‬ושל זאת ופן סיפ *‬ ‫שמנע ניס נ ) נ ח ( נוקיע ששני‪ .‬היכן הוא כל צבאם‬ ‫בתוניס‪ .‬מלמשה למעלה‪) :‬נש( שהוא‬ ‫למעלה ני"‪ .אטשוואך‪.‬‬ ‫^אט^ער״ןיוואלט‪-‬פזןריןיאויף ךעם ‪.‬ועוביו של רקיע פהלך תיק שנה‪) . ^קייח וועט קוםען עעט גאט יאלןעט םאןין‬ ‫די‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ .‬ךעם"כתפוןךי ייה! אין ייאקוער•‬ ‫ןייזוהן זאל ניט ‪5‬ארברעגען די ייעלט! ^בערידע.‬ופן הארץ ועד הרקיע םהלך ה׳ פאות‬ ‫ישנה‪ .‬ורע.‬אזויווי‪.‫בראשית‬ ‫פדר‬ ‫ערעד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫יעין הוח באםיא )מ( בעא דיטרוש‪ .‬ייאה^ען ניגעבין נדיארץ די אלע‪.‬בשעה שהוא יוצא‪ .‬שנאסר‬ ‫ולהט‬ ‫שיתנו ת כ ה ו נ ה‬ ‫<א ששוג דקפ‪ .‬עם שטייט אין ‪£‬סוק.‬ל( וטרקיע עד רקיע פהלך ת־ק שנה‪ .יט ארויס לייכטץ אויףךער ויעילט טאבט'.‬קען דןזיעט?אר^אלנןן‬ ‫פון״ךי היץ‪ .‬עם איז אוואגךער‪ .‬ראיס וועלט גירופץ ׳ןומי לןש?!‪:‬ם‪.‬דכתיב )תהליס ייט( ואין‬ ‫נפתר פחםתו‪ .‬שגאםר ויתן אותם אלהים ברקיע השפיט‪ .‬ר׳ פגחפ בשפ‬ ‫ר' אבהו אפר פקרא פלא הוא‪ .‬ע ף ־ ביז צו‬ ‫ךיייזוהן אוניךי ל?‪$‬ה‪ .‬‬ ‫אתחזי ליה א מ י בחלטא איל ברי בלא קבורה‪ .ט רעם ‪.אט ^.‬נרמס אז אקילו‬ ‫אונטער א׳^אטען איז אוץד ל‪.‬רבי ?ינחם הט ‪.טאד?והאל‪9‬ץ‬ ‫פון די ד‪.‬וןארום אז זיא וואלט ?יייעךאין ‪ $‬־ ‪ j w‬הימעל ייאלט ‪9‬ען.‬לער‬ ‫^ הונדערט‬ ‫יד^על דאסאיבער דיעם היםעל ‪ .יי.‬ ‫י^הר‪ .‬עךשא?ט )לי זוילןן ת‪..הישע אין חלוט אונ האט ךמוןט צי איים״פיין זוהי‪ .‬אבל לעיל הקב׳ה )צב( מערטלו פנרתיקו ופלהט בו את הרשעים‪ .‬ער .‬ווא'איז ךער ריאד וואט אין אים איו ךי זוהן קיט ךי לןנה‪ '.‬איזידער פאט‪.‬אזוי וד‪.ואס‪ .‬הקביה )לא( פתיש כחי בםים שלא יצא וישרוף‬ ‫א ת העולם‪ .‬‬ ‫אין רקיע ב!ש‪3‬לם‪ .‬ע‬ ‫זוס‪.א‪.‬אוד ודעיס ‪#‬טייטאץ ןסוק מען‪.‬ותנן באחד בתקופת תפוז אין צל לכל בריה‪. ap‬גןיין קבורה אויך ניט ןייהאט‪ :‬אונ רבי יהושע הט ניט .‬ים אונ‪.‬האט אפירשטץ נייא.‬ייס‪ .‬‬ ‫מ מ י ם וגי נאלי ימים פוושין ניפו)כז( ולא שמע למילתא‬ ‫יאתגוזי נוי‪ .‪ .‬די זוהן^אטאשיידיאין דאםיךאדעלט בלעקט'‪.‬אוג‪.פס( לשםש שם אהל בהם ‪ .‬‬ ‫)©(ולא שסע לא לפילי דדין ולא לטילי דרין וכן תות ליה‪ ) :‬ט { זיק גלגל החטה ולבנה‬ ‫נתונים‪) .‬קק‬ ‫גיט ‪.‬לן^ה‬ ‫‪$‬לע *?טעלי!(‪ .‬יספילסי נשלה ננגדפ‪ ) :‬נ ו ( נע׳ דשדוש‪.‬נלנל הפה יש לו נרתיק‪ .‬‬ ‫איג דיא.‬פון די ^עךד ביז צום סימעל ראףפ טען'. .‬זנר האט ניםאכט אניצעלט צו די זוה.יןדאס איז אןםיק ?פירוש‪.אט האט די גי.‬ערי איי איבער' לעם היםעל ןיאס הייםט ק‪:5‬ם'‪ .‬ובריכה‬ ‫־של םים לפניו‪ .‬אזוי ווי‪.יפארין אויף רעם ‪.שי ‪»$‬־< סןדו^ד האבץ נייאנטיךעם פסיק‪ .‬אין‬ ‫ן^ךעךין ןזימעל‪•'.יפאלגט ךי ךייד פוןפאטער‬ ‫אונ ‪$‬יט ך ךיייד פץ די פיךמטין‪ .‬עם שטייט אץ^סוק‬ ‫‪.‬זעה וךיהויך .נם איו פון ך ‪ .‬אן‪.ידען אין אק.יט ‪$‬יקע.‬ע.‬ראה‬ ‫בפה היא נכוה‪ .‬‬ ‫^^ארףי״חנץ איז .‬חסי שמי השמים ‪) 1‬ל( ומרקיע עד הוקיע השג׳‪.יקופען צור?י‬ ‫.‬אונ ‪1‬וייל ךיךיץ איז אזויןדייםחייןערהט .

ואל אךאפ ‪.‬שאילו נתנם ברקיע הראשון לא‬ ‫היתה בדיה יכולה לעםוד פאשו שי יום ‪) 5‬יב( איר לוי נ׳ דברים קולן הולך פסו!*‬ ‫העולם ועד םופו והבריות בנתיים )לו( ואינם םרנישים‪ .‬יין פין אייןז אוגעם וועט אייןזפארןךעגעז‪) :‬יא( רבי יהושע ‪3‬ר אבי.‬וארים ‪.‬אינה שומעי! ופ־רש״י שהיא‬ ‫גולו ד ו ן שכיל ואי! נשמע לגויות כאוס שמונו עפ סכיוו‬ ‫ז ו ך קנה וחניוי שומע ואיו אתרי* שימעין <ן איתו הקול‬ ‫הקניה מכניסי לון שכיל שלא ישמע לנרות‪) :‬לי( שן‪ .‬דעם' אובעךשטין אב ‪.‬עם ויעט ניט זיין״קיין ‪3‬יהנם"ייק ?ישים יועט‬ ‫קומען‪.‬מספריס‪) :‬לה( נוקיע סראשון‪ .‬אונ אינערע מעשים דאסיאיר‬ ‫טולט וואםייעגק ניבארין גייואתןיפץ אייז.‬ער וואלטןיגעבץידי זיהן אין‪?. jw‬ד י ' ^ י ד ^ נ י ץ ר ״ י ^ ט מ ט ^ י י ^ ך פ א ר ברענען!^‬ ‫ך^־עייס‪$« .קע נט בעטיין פין רעפ ^ייער פין ךי וילן'! )יב( ^ ם ח ‪ .‬עס‪.‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫־ ג ס‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫עדים פן אישי נ ו ת ק ‪ W :‬י" * י '‬ ‫)י‪..‬ווען לי נשטה‬ ‫‪.‪.ימאףן 'טיט דין וןעלט ‪} .‬ךבי לוי דואט }יואוןט דתי זאכץ‬ ‫.‬וישטץ היטעליוואלטיקייןיבשעפעעשגיט‬ ‫נ.‬עם"שטייט"אץ פסוק‬ ‫‪:8‬לערע טז^זבית .‬דעריאונ^עלשטער ז^. ייייםין מיראז לער לעןין '?יכייט‪..‬ן גייט פא^עלאןז אי..‬די זו'ה.‬העךיז ניט‪ .‬גינאסין וועךין אויף לי‪. .‬ואלו הן‪ . וועט פאר ?רענע. איר לוי)תהליס‬ ‫מ־ב()מ( תהום ‪ .ואס איר נןראלט וועט זיין וד פלעוועם‪ .‬ךאםיזעגען די לךיי' זאכץ‪ .‬יהנם> אץ ירו^זלגם ^ זעה.‬יאל רעגענען‪ '. ‪ .‬עךד'‪..‬מלמטה‬ ‫נמעלה ‪) :‬ג‪ (1‬ואינפ מוגישיס‪ .‬טה טעם )שס( הנה יום בא בוער כתנור זנו׳‪ .‬‬ ‫כדר‬ ‫י‬ ‫כו‬ ‫בראשית‬ ‫)מלאט ג( ולהט אותם היום הגא‪) :‬י( י ׳ ינאי וריש תרווייהו אפיין)לנ( אין ניהנם אלא‬ ‫יום שהוא טלהט את הרשעים‪ .‬גם ?!מייטאין ‪$3‬סוק'דאםאיז ךירייד פון ןאט ייאם‪ .‬עלשטין‬ ‫היסעל ‪ .‬והנשםיס‪.‬סולן‬ ‫ז‬ ‫"י‬ ‫* י יישיי יי** שיין ועייל ‪ :‬שהוא שן • גלגל ‪9‬ייס‬ ‫פ״נ נש״ר פיפ הכיכנ ה‪1‬א פן ינמדרש כמיאל גרפ שגיוס‬ ‫הופ שן כו׳‪) 1‬לנו( נמסר‪ .‬ווארום אז‪.‬ארדסייגיין פץ ךי‬ ‫‪. קיר•'ייען" ציו‪ "..‬והנפש בשעה שהיא יוצאת פן הנוף פנין‪.‬ד( מסרס ‪ .‬יעגט אברעט‪ .‬ער האט גיט גיגעבין ךי זוהן אין‪.‬ןגם ייעט י‪ .‬אזד י ^ ע ם שטייט'אין יפסיק ךער טאג‬ ‫ןיעט קיקען ער .‬ואינו אלא )צט( כפםר הזה שהוא נופר בעץ‪ .‬היום טנין איר יהודה את טבור)לזן שהוא שף‬ ‫ברקיע‪ .‬עיין אעו^ם! אזד ווי‬ ‫‪?. .‬עם איי ניט' אזוי‪ .‬עס וועט״ייי. ךי למעיים ‪ .?אי אמ רביי^קעין ביידע יאנין‪.‫ב ר א ש י ת פ ר ש ד ‪.‬גרונד )צו ךי איובעלישטע ויאסעח‪ .‬זוי ייי זןם ׳?פייט אין פסוק ךער טאנ יואס ייע״ט קיטק !ועטי די ^ארבךענען‪:‬‬ ‫)י( רבי .‬פץ 'ייזעע.ךע טז?!בות*ייעלץ יין ווייישטרויא‪'.‬‬ ‫רבי לוי וא?ט עם שטייט אין נ־םוק ‪^1‬הים אל קהום קורא ‪ .3‬ייט ‪.‬היום‪ .‬הנשפים פני. .‬לער רעןץ‪ '.‬אינ*לי מגנט^יןיזעןען אץ‬ ‫מיטען אוג די‪.‬אפניער ייעט‬ ‫אריים ?‪. הימעל‪ '.‬ויען םשיתיייעט קוםען .‬‬ ‫והנפש בשעה שהיא יוצאת ‪ p‬הנוף‪ .‬ךי‬ ‫וואסער פו. זא.‬אוג ירושלים‬ ‫ויעלי! !יין גיןאלןט דען ‪ !rpto‬וזעט קו‪5‬ק ייעט דין אניה^ם‪ .‬רבנן‬ ‫אפרי יש ניהנם‪ . אגיהנם נאר א^״ערןועט ‪.‬אתים פון גיף פץ ייאנע! )יייןוין פיר אז זי שרייט‪ .רו'גך ) ך‬ ‫י ^ ל ק ט י ע גיא^עח רופט צו ‪. הויבי.‬שנאםר )ישעיה לא( נאם ה׳ אשר אור לו בציון ונוי‪ .‬דיירן^ן יא}ין'‪.‬אר ךי זול.‬ץ ?םיק ונגידי ש?‪?5‬ם זוךקי‪ .‬קעל‪£‬ער ם פון די ל^עים אוג‪.‬איג ךי'ג^םוז‬ ‫ייען ייא ן‪:‬יט ארויס פץ נוף‪ .‬אלא אש שהיא יוצאה •גופן של רשעים וטלהטת‬ ‫אותן‪ .‬ואם‪..‬ער הטיאליכטעקייט^ןד^ט אין ציון‬ ‫אינ אהד?ץ לדאם איי ךי ‪9‬יהר פון נ‪.‬טיט דכתיב )ישעיה לנ( תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם‪) :‬יא( רבי‬ ‫יהושע בר אבין אפר )חהליס נ( ועירי שפים צדקו לעיל שםים )לד( םתנים צדקה שעשה‬ ‫הקביה עם עולפו שלא נתנם )לה( ברקיע הראשון‪ .‬ל?י יתדה זאגיט דו‬ ‫מיי^סט אז ךי זוך‪.ו^יןיךי^היטלען' דערצייילין ךי צךקית‬ ‫ייאם גאט האט .יעט ברעגען ידי אהויבין‪'.‬ךי זוהן גייט אין ?יקעל‬ ‫אוג זעג ט אווי ווי אםטאלאר‪.‬פץ עאג^ען וויייםין פיר אז לי זיק שרייט'‪.ייט זייער קול פץ א‪.ט עם שטןיט‬ ‫א‪.‬עס וזעט דיא <‪1‬ארןר?גק‪} .‬ך?י יהודה'בר אל עאי יא־גיט‬ ‫ניט דיייהן וועט ןךעגען אונ ‪]1‬יט‪.‬ווארום וץי שמואל רער ברוךש־‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ןי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫פי‪*1‬‬ .‬פ•׳ סהייפ התתסי! ר״ל פמיס‬ ‫התתתוניפ קורין אל מיס העלייניפ כדאיתא נפיק לתעניפ‬ ‫די זולזן איג ייעטייא אתים' ^עיטע.‬ר׳ יהודה בר‬ ‫אלעאי אופר לא יום ולא גיהנם‪ .‬יץ ?ויק דעלט ‪3‬יו ציים אגדעךץ עק וועלט‪ .‬כמו מגיו׳ שמנסדס נו פעז‬ ‫ונילקיש תליס גרס ?נסר פייישי אדס הנמסר ‪6‬ס המן קוד‬ ‫נסר ‪) i‬מ( תסיס אל תהום‪ .‬אל תהו• קורא לקול ונוי‪ .

‬בימות הנשמים‪ .גען‪3‬יינא^ט‪ .‬קריגען‪ .‬ההיד )יהושע י( וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי אויביו‬ ‫הלא‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫ייסו מסין סעולס ועי סופו ונשיר פיס משרש היענ עיין‬ ‫‪) :05‬מא( ימין‪ ..'.‬אום יויגטער‪ . דאם ך ט וויםק‪) :‬י‪.‬וואפ‬ ‫ןען מייניט מ ק צי גייועל^ק'‪3‬יי טאג' אוניבי״י נאבט‪.‬ייי אנגיהויביןצו לאכין‪ .‬טעןמיינט‪9‬ע־.‬איר יוחנן נראין דברי דיי בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלן‪.‬‬ ‫§אג אונ ‪3‬יינאכט‪.‬ואתון יתבין גחכין ולא ידעי!‪ ) :‬ג! ויתן אותם‬ ‫אלהים ברקיע השמים‪ .‪.‬ר׳ יהודה בר אלעא׳‬ ‫ורבנן‪ ..{« .‬אוג'רבי ‪:‬הודה‬ ‫‪3‬ר אלןאי מגט רער ראד ך ן ט אוגטער רעם אנךעךין היטיעל אין ‪ bjn‬האליץ לוי‪.‬עםק א.‬‬ ‫אויב מען טיינטידאס די יווזן ?ויט דיי לנ.נה‪.‬אווי וו‪/‬עס שטייט‪.‬אלא אלויהצדיקים שהן שילטין במה שנברא להאיר ביום‪ .‬אלע'אי וןאס‪.‬ך‪3‬י יוו‪.‬ערמ!גט‬ ‫אז רער ראדיאיז אונטער דעם' אנךעךין יזי‪9.‬‬ ‫בימות החמה‪ .‬דער דיגי.‬יוק יהושע ר!ט ןיואגט‬ ‫ךי זוףן זאל בלייבץ ‪#‬טיין איין}?עץ אונ ךי לבגה זאל בליייבין שטיי.‬מת ו י י ן נ נ ו ז י נ ר כאילו כוא ישן ו‬ ‫) מ נ ( יתנין ג נ י ם ‪ .‬ךריבער איו ךי גאנצע'וועלט‪..‬אץ פסוק‪.ען' בויםער אונ פךאםטע בויטער אונ איר זיצט אונ לא.‬יהודה בר אלןזאי אונ ‪1‬י כבגן‪.‬מה( אמר להון כמה גפשיה דאהוה דההוא‬ ‫גברא סקצצא..‬ן!על'וואם‬ ‫איןער'‪.‬‬ ‫ופתתילו משתקים‪) :‬מם( אמי לין ל פ נ ח ס ‪ .‬גאמר את המאור הגדול לממשלת היום וגוי ומה תיל‬ ‫ילםשול ביום ובלילה‪ .‬איז פאר די גייקיסען א.‬די ךןגן זאןין רער ראד ךצט אוגטער‬ ‫‪3‬עם צ^ערין הי^על איין דעם האלבין דןייםעל וואט אוגטער ךי‪/‬עךר‪ .‬טוועל‪:9‬געןבייטאנ אונביינאכט‪.‬עם שיטייש ךאןז שוי.‬די זאןד איו‬ ‫שןוער צו וויםעי אוינ טענטשץ כןענע.$‬אןט ‪13‬י'ר‪/‬י‪9‬עלט דיירייד פץ רבי‪:‬הוךת בר‪.‬קדאלין וואםער יענען ויארעם‪.>‬ ‫זאל גיוועלטיגען בייטאגא״ונ ךי‪.ט אונ איר‬ ‫ווייןוט ^אר גיט איר צער אונ וןערט ניט אירי}יןזרייא! )יג( )ויחף‪.‬הדבר‬ ‫קשה מאוד‪ .‬האט‬ ‫ןבי פנחס ג. .‬פי' סעיון נא לסם ו נ י של שחוק! ) מ י ( ישרי! גחכון‪.יה*גט ‪9‬יר ווייםין ניט אויב ךי וו‪. ארדן ומקצצא אילגות‪ .‬צו גןוועלטןק ביי‬ ‫^דע‪.‬שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין‪ .‬איר אילפא‬ ‫אם לעגין המאורות הלא כבר ‪..‬הן'אונ ךיל^נה אונ ךי ש^ערין‬ ‫פליהקיאין ךער לוףטץ‪$> .ילעכטער_זארהאבין‪.‬געבין אים‪ .אל‪. אי.‬ת‪.‬אט האטי גי^עבין די‬ ‫ווהן' טיט ךיא לבגה אץ דזי^על‪' .‬דךיןעריאיי ךי‪1‬אנ‪.‬על אין דעם דןאלביין דןיטער יואם אי^ער רי‪.‬ן'ע וועלט'היים אונ ךי‪.‬‬ ‫ך זילדן איי נע'‪3‬ליבען'ןצטיץ אונ די לןנה איו'^עבלי‪.‬ווי אזוי זיצט ךיא ראד מיט ךיא זוהן אוג ךיאלבנח אץ‬ ‫דזיטעל‪ .‬קלןןעבעלייכטוגג)ךי ל‪$‬ה> זאלגיוועלט.‬ערד‪.‬קאלט אונ די‪.‬רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה‪ . די גרויםע בעלייכטונג <ךי ז'וה.‬‬ ‫רבי'ש?!עון ‪ $‬יוחאי דואט .‬ובמת‬ ‫שנברא להאיר בלילה‪ .‬ערר •‬ ‫אום' זו?!ער‪ .‬ךע'ר די גייען אץ לדןןעל‪.‬אמר רשביי‬ ‫אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן‪ .‬שכל העולם כולו רותח ומעיינית ציננין‪ .‫סדר‬ ‫מ־א׳טית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫דר׳ שמואל אחוי דר׳ פנחם ביר חםא הוה )מא( דמיך בצפורי‪ .‬ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי‬ ‫הכיפה ולמטה‪ .‬וא״א לבריות לעמוד עליי‪) :‬יד( ולמשול ביום ובלילה וגו ‪ .‬וריי בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה‬ ‫ולמעלה‪ .‬בען' יצטיין אונ האבין.‬והוון הבריי )מ‪ (3‬יתבין‬ ‫גביה‪) .ען'אין ראד‪.‬מג( אתת מלתא )מד( ושרין גחכין‪) .‬־()ולמשול(‪ .‬רבי‪.‬יישניס מצל י' פגחס! )מג( אתת מלתא‬ ‫נ י ' ‪ .‬סיג נילקוש‬ ‫חלים ונמ־וש שמואל שיש כמם נפשיס ואחוס וםסוא גנרא‬ ‫פרש״י ר' מחש הרגיש שר׳ שמואל אחיו נשמתו יוצא*‬ ‫ואע״ם שאחרים אינס מרגישים אחים שאגי מפגי םקייוב‬ ‫שניגיהס ואת נשרו עליו יכאכ ואמי להס נמס גשמת אחיו‬ ‫של אומו איש כלומר נשמת אחי מקצצא איום כלומר מצשעית‬ ‫פ י נ ס וצועקת ישונות באילנות לקילפ המי ואתם ׳ישנים‬ ‫ומשחקים ואין אהס מניניס כלוס סוי־ למלט מונוי י' פנחס‬ ‫פון דבי״לןנחם ברך ח?א איי טשטארבץ״אין״צפוריל^ונךי חברים"פון רבייפגחסי״זןגנען‬ ‫}יזע'קין‪.ואגט צו די חברים ךי \ ‪ r a p‬פון' סיין במךער האט אזוי ןרויס צער אז איר‬ ‫ןישבייא צו ברעלט טע.‬קייאלין ווא^יער זענען״קאלט איוניטיר‬ ‫ך§עלט דירייד פץ ךי ר‪$‬ן ייאים ד‪/‬יאניץאודערךאד איו אין רעם האלבץדןיטעל יואס אונטער‬ ‫ךי‪.‬עךד‪ .יצאךט ביי לי יידין ?עלי!‬ ‫הרגנן‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ .לץ']איז איד גיווק‪.‬או־ ראם םייינט טען ךיצמקיםייי‬ ‫ןיוועלטיןען אויף ךי זאןו'דאם איז ‪3‬שאפין ןיוואי־ין צו לייכטין ‪3‬יי טאג'אוג אויףךי זאןזןואס‬ ‫>ויי בשאפין גיוואךץ צו לייכטץ ‪3‬יי נאכט‪.‬כיצד גלגל המה ולבנה שקועים ברקיע‪ .

‬ולמשול ביום ובל‪:‬לה‬ ‫אזצךיקים ףוועלטעען אדף ךיווהןמיטךיילבנה‪ .‬עקבי א?עו האט ןיזאנט אויף אפל‪:‬ם'אונ מנשה‪ . טווע^ךער עקאפרי״ם אוינ ךי טוועינדער פון‪.‬םנע!'ה‪.‬קיגךער‪$ .‬רבי ד‪$‬פון ךבי^טיאלםוועגץ לערוגטךאס‬ ‫אפ פי! סוף ספר ?ראשית‪!.‬אוג אין^פר‬ ‫‪3‬ראי׳ן!ית ׳?טייט נל?ש‪1‬ל ביום ובלילה‪ .ט‬ ‫ךער מ?ר מ‪#‬נה תורת איזניווקןיוואהנטיביי יהושע אין טויל‪.‬דכתיב )במוכר כנ( תמות נפשי מות ישרים‪ .‬האט גאט גטא^ט ציןחושע שטאךקיךי^יהושעיידעריספר ‪.‬ספון של סישריס‬ ‫דנתינ מות 'שייס ונאנות מדני ק ר א ן )מח( מסיפא‬ ‫רספיא‪ .‬ער האט גי^טעלט דיי זוהו טיט‬ ‫ךילנננהיואם די ןיוו^לטננקפון אייןןןק יועלטיביוצוםאןךעךין‪<.‬דיין‪.שר‪ . יודינף יוענק הט מען גןהערט ביז ?!ק וועלט‪.‬י‪.‬אונ דערנס איז‬ ‫ניהעךטניוואךיןאין״דעירגאןצערוועלטיביי' אלע ?‪.‬האט ד ק אפרים ג'ע‪$‬ירט‬ ‫מלחמות‪.‬־ דע.הם רבבות אפרים והם אלפי ט.‬נןען דאס זיין‪ .‬נשל ספי משנה ססודס ‪ ) :‬נ נ ( נ כ ס שלא נ י ׳ ‪.‬דאם מיעט מען'ךי‬ ‫צעה.שר‪.‬מאי ספר הישר‪ .‬ווארום"‪.‬ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫בז‬ ‫)מו( הלא היא כתובה על ספד הישר‪ .‬ןןר איו פון אפרים‪ .‬רבי חנן פון'רבי שמואל בר רב‬ ‫לץחק ם‪.‬פיפ״י שערו‬ ‫'היש מלא הגויס והלא לא העמיד נגיה נל נ ן ‪ ) :‬נ ( סיגמן•‬ ‫פי׳ הערון דגל וגרש סגגה ווש״י שירש חיתם ינן פירכו‬ ‫נעל ענוות הקודש פרק נ״ג מחלק היחוו ו )נא( נכי*‬ ‫ישישע‪ ..שר ‪ .‬‬ ‫בכור מיץט ‪.יט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫אפניטאן‬ .‬מען ןהושע וואס ‪_.‬גרע^ער פון איםיפון ?‪ ffwjs‬דייקעךער פון אפיים וועטידין'פול‬ ‫אלע ?עלקעיר • די אווי‪.‬ביי‪.‬פאר וואט רופט‬ ‫מעי אים ‪?0‬ר ה.‬הערנער יענקיוי' ףדזעךנעריפוןאוויויל‬ ‫)אווי אדדהי• נ‪£‬יט די קערנער וועט‪?.‬ווייל זןר הט נישטעלט די זוהן טיט‬ ‫לי לבנה יייאס ייי ^י‪.‬ער איו פון״ש^ט‪.‬‬ ‫םליאייאלאיןז ?!טאל?ין ידידי .‬ןהו'שע חט א‪.‬עק וןעלט‪}'.‬יי‪3‬ינ נילערו^ט דעם‬ ‫ספר דברים‪.‬מען יוסיף וןאס זיין שיעקייט <ךי מלי^וז איו צו איים גיקוםעןדיוךף ךי'ובבואה'פון‬ ‫מירןם והלם ךאם וועלט ניארבעט רוךןז אקםין‪'./‬קק ךאם יזיין‪'.‬ראםר רשב״י ספר משנה תורה היה )נ( םיננזן‬ ‫ליהושע‪ .‪$‬ר'‪ . )מש( אפתי נ ן ‪ .‬ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל מייתי לה )מרז( מסיפא‬ ‫דפפיא )גראפית מ‪ (0‬ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו‪) .‬טיד )יכישע י( וידם‬ ‫השמש‬ ‫םתנות כהונה‬ ‫שקולי הילו ואי! אדם מרגיש‪) :‬מו( הלא היא נתונה ט ׳ ‪.‬האטנאט ןיטראפין.‬מט( ואפשר כן‪ .‬י^רים‪.‬‬ ‫^^עםיי^יט‬ ‫אין פסוק ךאם איז געשליבק אייף דעם ‪£0‬ך'ה.‬נקויעלט'‪ .‬יצחק ‪:‬עקבי‪ .‬־ ולמשול טוס ונלילה‪) :‬מז( ואמאי‬ ‫קרי להפר אנרהם וי!תז רעקנ ספר הישר‪ .‬יתערער‬ ‫‪3‬רוךער )א..‬דער צדיקי יאל ‪.‪$‬רים>דעט זיין‪.‬ךינע ‪.‬שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד נלנל המה ולבנה‪.‬ךי מלחמה וןאם‪ .‬ידיל אי! אים שטייט יזגשירז חיקןר ודןטוב‪/‬וואתם רבי שמעון ‪ $‬יוחאי רוט ןיןא.‬זאל.‬ךעם פםוק‪.‬דירים‪ .‬אפרים וואם‪.‬ק }ישטאלבין‪ .‬אלא זה יהושע‬ ‫שהוא עומד ממנו שהוא מעמיר נלנל חטה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד םופו‪.‬וואס מיעט ‪9‬ען ספר ה.‬ךאסאיז‬ ‫דערספר לראשית וואים דאךטוןערט ךעריציילט פון אבתזם‪.‬עלכןער'‪'.‬ניט'}'יהאט אזוי' ?יל‪. גאט האט יזיל בעודוען צו מזושע‪ .‬ןר ׳‪$‬וט‪1‬י'‪5‬ין ךי פעלנןיער' ביז אין‪.‬מסיף ס' ניאשית.‬עק וועלט‪'.‫סדר‬ ‫ביאשית‬ ‫פ ר > ‪ £ .‬לערון‪:‬ט ךאםי^פ פון'רעם ןםייק וואס' שטייט אין'סיף די י תורה‪ .‬אר ראם מיעט מען יהושע וויאם‪.‬עס' שטייט אין פסוק בל^ם ד!אט ןיואגט ^םות נפקזי מות‪.‬ויע‪.ישרים!אברהם ןץחק^עקב( יק‪.‬‬ ‫)מז( ואמאי קרי ליה ספר הישר‪ .‬אפנים האט נאד ‪.‬ןכור שורו‬ ‫דזךרלעקךני ראם!קרניו בהם_עטים ינןח ‪:‬חדו א‪!5‬נןי אריץ.‬ספרןאברהם יצחק ויעקב‪.‬לטןק פון אייןעקוועלט ביו צוםיאנידעךקןנק וועלט‪<.‬‬ ‫כתינ נתירה שהחמה והלבנה !ויניס להיות נשמעיס ומשיענדס‬ ‫<גיירת הלדיקיס כגאמ‪.‬‬ ‫שהם שולטין מסוף העולם ועד סיפו‪ .‬ער‬ ‫ן ט געפילט פו.‬לערונט א'פפון‪.הושע זיצט אונ האלט‬ ‫אין הא?טךעם ספר‪.‬א'ונ לער שפריךץרים‬ ‫היי?ט ם§ר ה.‬יוענין‪.‬ריחלפתא‬ ‫םייתי לה מן הכא ולמשול ביום ובלילה‪ .‬נא( נטלו והראה אותו‬ ‫דנלנל תטה איל )נב( כשם שלא דוטםתי םזה אף אתה רום מלפני‪ .‬רבי חלפ^א‪^.‬בשעה שנגלה עליו הקב״ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו אמר לו)יהושע‬ ‫א( הזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה ונוי‪) .‬י ‪ 2‬י‪3‬טין ביי טאג אונביי נאכט'‪.‬אפשר כן אלא זה יהושע‪ .‬‬ ‫ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק מייתי לה םםיפא דאורייתא )לבריס לנ( בכור שורו‬ ‫הדר לו‪ .‬אר‬ ‫דאם מיץט ‪.שת‪.‬טוועלט^ען אוקסךי' זוהן טיט דיי ל^נה‬ ‫וןם‪.

‬איך דייר זאןין‪.‬אדי' ווי‪.יבאךיין'אקינד פוןי<ודי.‬ער האט ןיוא^ט'צו ך י ווהן‬ ‫אווי ווי איך האב ‪.‬שמע ר׳ חגי )ג( שלח ליה תא לקי‪ (7).‬ניט שעכטין‪' . היד ויאסר אלהים‬ ‫ישרצו הטיס שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ‪ .יךאךפט שטעליןךי זוהן־מיט ךיל‪1‬־ךו‪ .ה האט.‬ניכן‬ ‫בחורה שהוגיס מעונין בחישה ‪) 1‬ו( לא הוי״!‬ ‫שסקת יפה‪) :‬ו( רניע‪.‬האט‬ ‫‪?. אויך ש־‪1‬כטץ'‪ .‬האט רבי יזלקב ני‪-‬ואגט צו רבי ס'.‬קאט בבי'הני ניואנט צו ‪.‬אוי דייר די'עעך'ייד‪.‬‬ ‫בגיהג שבעולם מלך ביו צר צורה ביבשה‪ .‬פ" נא וקבל‬ ‫מלקוח על‬ ‫איזנר מורה‬ ‫הוא מונח‬ ‫ש נ ‪ .ט יהוש‪.‬נאר פאתאמולט ויעדין‪ .‬ר‪1‬אט רבי‪.‬ןןאיין ןיך ןימקט צו אים‪ .‬לעוזךין'^יט טיר מין תודה‬ ‫ןיא איז גוט' צום ל'<רנען‪)' :‬נ( לעקב פון ךאךף גבוראי האט .‬אט' האט גיואגט‬ ‫ךי וואקעריאל ןויךםע! אלעבעךיגע וויךימונג אונ אפייניל וואס זאל פליוזע.‬יהושע אמר נן‬ ‫החמס ע נ ו רע ומורד וני אין אתה ענד נמכר לאני יישן‪:‬‬ ‫)א( הורס בציר נ ו י ‪ . אויף ךי״ערד‪ .‬עם שטייט איןןסוקי^אט ד.‬קאיט ךבי'חני דאם נייהעיךט‪ .‬קינד מל .‬עפ'שטייט אין פיסוק ט‪#‬ה רבייגו הטניואנט‬ ‫‪#‬ען?יןאונ אקסיןוועטנעשאכטי. .‬עם איז' ניטא אווי ווי דו}אט ביזט‪' .‬איל בר איגש‬ ‫דאמר מילתא מן אורייתא לקי‪ .‬נעיר לוו ‪ ) :‬נ ( שלח ליה תא לקי‪ .יין״אום ש ן ח ‪ ..‬געבליבען' שטיין‪.‬ניפסקת‪ .‬יןןקב פין‬ ‫עאנען איי ראם פון ךער תוךה‪ .‬יעקב' ‪.‬גייאינט צו ךי זוהן דו שלעכיטער‪.‬גיר גינונ‪1‬ען דעם ספר ך^רים איונהט אים געוךוען ציו'ךי ווהן אונ‪.‬דןאטרבי חגיי ניואןט צו‪. מענ מען דעם‪. דאקער ‪ .‬האט רבי ת \‬ ‫ראם‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ .‬מען‬ ‫)ועט דייר ^ולאגין מלקות‪ .עי&וויגען פון רעם ספר).‬ויעךין פון יילערטוועגין' וועט פאר די ניגוג דין־ביי פיש שטייט גייט‬ ‫ןישאןטין ווערין‪ .‬וירח וגו׳‪:‬‬ ‫‪ 3‬ר ש ה ז )א( ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬א׳ל )ז( רביע ואנה מורע לךי‬ ‫דכתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כעסקתי נו יומס ולילה פגאמר ומשימו יהושע ונוי לא ימיב‬ ‫משין האסל‪) :‬נג( אמר ליס ענלא נישא‪ .‫סףף‬ ‫כראשית‬ ‫< ‪ £‬ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ז‬ ‫השמש וירח עמד.‬ודיל פיש‪.יע'הןטייןי^יאטעראין^זלוםאז ך י זוףן אוג ךילבנה‬ ‫‪y1\iVjv$‬‬ ‫ע^‪.‬רבי‪. .‬נירושלמי ש' נילי אשת אחיו‪:‬‬ ‫) נ ( נציו‪ .‬עם‬ ‫שטייט אין ןסוק ‪.‬יעקבפוןדאךף .‬האט רבי חגיי ניואנט צו‬ ‫רבעעקב ת ד!'אףט‪:‬ניט ניט ניןםנןת‪ .‬רעם ‪. .‬פאר וואם‪ .‬איו׳"פיי׳ןידארף טע.‬גייאנט צו דלי חגי קלאג דייגע'מלקות‪ .טצו"ך‪3‬יה.‬אבל הקביה צר צורה בסים‪ .אט.‬טיו־‪-‬איז ‪3‬אלד קטיל}יןארין ך י ווהן אונ ךי לבנה איז‪.‬ער .‬האט ער ^עשיקט צו‪.יפוןנואנקוועסטו'סיר‬ ‫טאכיין וויםען או איך האב ניט "גוט ‪.‬ע רמלט ‪.‬יעקב גיואןט פיון רעם ןסוק"‪.‬ךער ‪#‬טיינער פון ‪.‬רבעעקב קום ‪.‬אט ןואט נייאנט די וואסער זאל״וויךמען אלע^עחןע וויךטוננ‪.‬אויב אילע‬ ‫פיש' פון ‪1‬ם וועיט פאר‪. איר יצחק א״ל )נג( עבדא בישא לאו זביניה דאבא א ת ‪ .‬א״ל )ה( פגין היא דאורייתא‪ . יאים ‪#‬לאניו מלקות‪ .‬‬ ‫רויי'י?תק זא.אלקטו (‪2‬ווי.‬אווי‬ ‫.‬אט .‬ןעבליבען שטיין א‪1‬יף זייי^ר ארט‪:‬‬ ‫פריטה ן)א( עיאכןח‪.‬טה עוף טעון שחיטה אף דגים טעוגין‬ ‫שהיטה איל )ו( לא הורית ט ב ‪ .‬איל ם.י§סקת'אין די שטאט צור'אי‬ ‫«נו.‬יאטולט‪.‬איז באלד ךי זרדזן ‪ #‬ט י ל ‪ 3‬ל י ? ק אונ ף זוהן טיט ד\‬ ‫‪.יזא}ט ךי ו_וא‪5‬ער ואל וויךמען‬ ‫אלעבעךלנע ווילםוננ )ב(‪. פון דהנירטדענין וןעטפארדי}יגוגדין‪ .‬דגים טעוגין שחיטה‪ .‬איל מנין אתה מודעלי‪.‬לא כך‬ ‫ראח אותך אבא בחלום )בראשית לז( והגה השמש והירה וגו׳‪ .י אםענטשוואס זאנט אזאךיפון‬ ‫דער תורה ואל‪. .‬איווי‬ ‫ןוי אפו־גייל ראיןף מיק שעכטץ‪ .אט הט איויס ןי^ואיהלט‬ ‫אצורה אי.‬ווען להושע }‪.‬הטדיען ניט נ.‬רארף ‪.בוראי ןןאט ני&סקת אין ךי ‪#‬טאטצוראז פישלאךןש‬ ‫ןען ^ע‪9'3‬ין‪ .‬גיט .‬רבי יעקב ליינ דיך‬ ‫מען זאל ךיר‪#‬לאנין מלקות וועל‪.‬קאט רבי‬ ‫‪.‬שנא׳‬ ‫ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ גפש חיה‪ (2) 5‬יעקב איש כפר נבוראי )א( הורה‬ ‫)ב( בצור‪ .‬טע.‬סרנן לקנל המלקות ‪:‬‬ ‫איל‬ ‫§?ניטאן וועךיןפון ביין מויל‪ . דערי.‬לא‬ ‫שסייס עלא כה!נס ו ) ז ( א״ל נן איש בארור‬ ‫יכא לוקס ג ח מ י ס ‪ ) :‬ס ( מנין היא נ ו י ‪ .אר איך האבי אייבייג אין אים גילערוגט(‪ .‬כתיב )חהליס פו( אין כמוך באלהים וגוי‪.‬קנעכיט ביזטו רען ניט ‪8‬ארקויפט‬ ‫ךוואךין צו נ[יין פיאטער יוסף‪ .נין פאר ‪.‬טק ‪.‬מיד וירם השמש‪ .‬ד!ט ךבי‪1‬יעס'בנייא.‬ךער‬ ‫ןועלט איו אטענטש מאהלט אדם' ‪#‬צורה אויף רעד טריכןעניש‪£!> .

‬דזאטרבעעקב }.‬ריירידיינע דייר ידיי יענען נוט צום' לעמען' ‪i‬‬ ‫יעי!*‬ .עאי ‪$‬ען ואל טיף טל ‪1‬יין' א ו ם ^ ן ת ‪'$‬רער אוט יו‪0‬‬ ‫.‬דהיאםב*‬ ‫לאולפנא‪.‬ייי‪.‬רבי_יע‪:‬קב}י‪£‬א. דעו־ תודה‪ .‬איל )במדבר א( ויתילדו על פשפהותם לבית א מ ת ם ‪ .‬לעם פסוקיוואם רבי יוחנן האט ניואגטפו.‬פשפתת אב קרויה‬ ‫פשפחה‪ .‬איל ופז הוא‬ ‫דאורייתא‪ .פור‪ .‬קינד גאראגדש‪.‬עקב גמאןט צו ריבי מ י נוייל די יזא?!ט ‪.‬חט רבי יןקב‬ ‫ןיוא‪.‬לאלף נ!ען אים ‪5‬ל‬ ‫ניין‪.‬וועט דער פאטער <ךער גוי( אפטאה.ר דאם יועלט }י^יאלין פון יולישע §אטער אונ טיטער הייםט״עד‬ ‫איור‪ .‬סיי‪.!חלל ׳‪8‬ןת ןיווען >ודער יום ?פור פון די.‬י אונ זיא ‪.‬האם רבי דוני ‪3‬ייאנט‪.‬אט '‪. איולי^עי^^ער"‪ .‬‬ ‫פאר וואם‪ .‬נד הייסט ניט איודיש'‪.‬האט יבי חגי }יוא}ט פון' ‪.‬געשיקט צו רעם רבי‪:‬עקב קוים טען'"ויעט דיר שלאןיץ טלקות‪ .‬לבי לוגי פץיווא^עןיווייםטו ראם‪ .‬ודיל ךער‪.‬גיפויגען אפסוק אין !?פר‪.‬קיגיד איורי‪ . חיר ןאך אי יראם ‪.‬טען איפ שלימין טלקות•‬ ‫‪5‬אר וואס‪ .‬ךיט^פוץז פון פאטערהייסטא^ןץ! אוגרי ^ ח ה‬ ‫פון דיי מוטער‪.‬קינד‪.‬ךריגיער‪.‬ק'־‪. פוןדיני^אךין‪] .‬הטרבי חןי גיייאגט צוו־ב^עקב אויב אגוי יואלטקומען צוךריאונןןאלט‬ ‫ואנין איןז ודל ווערין איור אויף ‪.‬פירש רכ״י ונר דנרי ן וכנס פלכותין בכפ‬ ‫ט‪1‬נפ )לניד איפס ועוד ייל ילבון ינידי וצפפ ־‪ "e‬ן*‬ ‫ה נ א פ ‪ ..‬אט‬ ‫‪33‬י !‪.עטייענין‪.‬אמר בינ דאמר םילתא ר אורייתא לקי‪ .‬אינ דאה‪. יאלץ גיציילט ווערן צו‪.‬י האט ךבי חני.‬‬ ‫פארוואם שטייט גיט אין ^סיק אי ךיי.‬דז‪/‬לט טען .‬איל וםנין אתה מ ד ע‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)‪ (r‬א״ל נונונ! נוי ‪ 9 .‬ישחט אביב אלא יאפף ‪ :‬אפר)ח( חבוט הבטך )ט( רצוףרצפך ‪ .‬ניט צופ ןאטער‪$ .‬‬ ‫זעת. זולן וועטגע^ויען אגדשע טאכטער ‪5‬אר' אוגייבאונךא‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫זו‬ ‫ע ט‬ ‫ד פו‬ ‫ביי‬ ‫ • ^ י' ו ‪• • W‬יועט!יא'אוטאה! כיי! ייסוייייי^אייניקיל(פץ }אט‪ ..$‬ניזאגט לי יולי! זאלין גיט נעטען מה)ר״גיםפוןגוים‪.יואןטיצו ר?‪:‬י‪1‬עקב פוןדאנען‪.‬יע‪.ר‪3‬י‬ ‫שטעון בן יוחאי ס ווענין‪ .‬לפי מדוש מזיל פדובו רצפפ יציז פה« )י( פינ‬ ‫ננפ בל ננויח נטלו מישראל ונשנת שיי שפוופ לפתיר‬ ‫דאם‪.‬ער‪.אט פיר זאלין‬ ‫ארדפשלקעןיפוןאוף אלעגדשע וויי^ער טיט ךיא'קי}רער ןאסזע.‬ןאט‬ ‫רביי״יעקב ניזאןט צו רבי חןי פון וואגען וועםטו טייר ‪8‬אןין וויי^ען או אץז דואב )יט *גומ‬ ‫}י&קקת‪g .‬גיהערט האט‪ .ט ?ירוויעליןצו זאגין צו" .‬איז דאס פוידער תורה‪ '.אנין‪ .$‬דער י‪1‬ס ?פור^אר ‪5‬ל צו דיין רעם זוהז ראם איז}יןארין‬ ‫פו.‬עם שיטייטךארט אין פסוק דייןאביין‪.‫נ‬ ‫סדר‬ ‫א‬ ‫י׳‬ ‫‪ 5‬ז י ת‪3‬‬ ‫י^יי׳‬ ‫ז‬ ‫כח‬ ‫בראשית‬ ‫דכתיב ובמלבר יא( הצאן ובקר ישחט לרם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאנף להם‬ ‫וםצא להם‪ .‪1‬יליעס אוי ף די פאטעלם"גע‪8‬ען‪ .‬קיאט‬ ‫רבי הניגיזאןט פון רעם פסיק ד ׳ יידן האבץ'ן‪:‬יזא. דיי.} .‬פותר לטול )י( בנה של גבריה בשבת‪.‬עהן‬ ‫פיר אי אנדה האט'אקיןד פון איור ויעוןט״ער ךרעכץט" צו ךי פוטער ‪.‬קינד ייאם וועלט גיביארין פון אגוי^ע טוטער אונ איולישען'פאטער היייםט‬ ‫ניט איור ‪ .‬גי^אוזןיווי‪.‬ךבי חגי א^ענטש זואס זאנט אואןדופץ רער תורה זאל‪.‬עם‬ ‫?וטייט אי. ןסוק פון דערתורהיוזאביןייזיי‬ ‫גילערונט דעט ךין‪ .‬קינד האדט }אט }'יט‪ .‬האט ר?י יי עקב }ייואןט פוןיוןעלכי.‬קאט ר?י ו^י גייאןט צו ר?י‪. טא?טער צום נוי יפאר אווייב‪ .‬יאט׳ האט ‪ '.‬־ )ג( יעקב איש כפר גבוראי הורה בצור ‪ .ע.‬ליי^ט ךיאם‪ .ידארי.‬וואי־וס _או דו וועםט ‪j‬עבי.‬טשפחת אם אינה קרויה פשפהה‪ .‬וויעט‬ ‫האבץ פון איפ אקינד‪ .‬נט פוןךעם פםוק‪^ .‬ווארום‬‫?‬ ‫פאר ךעם‪.‬טאר ‪9‬ע'ןאים ‪1‬יט מלי דין אוםשןת‪ .יאנט צו לבי מ י שלאג״כייגע‬ ‫‪9‬לק‪1‬ת‪.‬דןאט‪.‬׳ ר׳ יעקנ א י ר כן לוי מגי נ ן‬ ‫מ ט י ן שואוי ונכון לקבלם ונעוין מכמע כוי הגי י מ ו נ ן ‪:‬‬ ‫)ט( ונין ו צ פ ן ‪ .‬עירא ווילםטי ‪9‬יןד‬ ‫שי^אגין סלקות‪ .ט צו‪.4‬ען}יבאךין .‬אפילו אים?זןת‪ .‬יעקכ דו רןא?ט ניט גוט'?י§‪^5‬ת‪ .‬לבי מ י ניזאנט צו רבי^עקב לייג לוך ^עןיזאלליר ^אגין טלקות וועל‬ ‫אץד'ריר .‬קי.‬יעקב גטאגט צו‪.‬קינדער 'וואס‪.‬ןארום‬ ‫‪$‬ען איז אגךעלש }יט ףם?^ ש‪$‬ת'‪.‬‬ ‫שפע ר׳ חגי שלה ליה תא לקי‪ . דיין‪.‬רעם .‬םט גיט״קיץ ‪?9‬ז§חה‪ .‬יענען גוט פען יאלייי צו נעפען‪ .‬עוויס}‪:‬ין‪) .‬אפר לא הורית טב ‪ .‬דיעלע‬ ‫‪8‬א.‬ק‪:‬נד)ליין אייגיקומיפון נאט‪.‬קט רבי‬ ‫‪.

‬אגק^ה.‬ארשביל בהמות יש לו‬ ‫בן זוג ואץ לי תאיה ‪ .‬זיי האבץ גיט‪.ע^טער אכיין איינוו^הגער אץ ךי אובעךשטע שטובין אונאין וץ‬ ‫אונטעך^טעי^טיבין‪ .‬מחללץ אותו‬ ‫עליו‪ . .אר ןיט רער‬ ‫וכד מיט די^קןה אווי ווי אליע לעבךנע זאכין‪ .‬זיי זאלי".‬ר‪3‬י'יךט.‪.‪3‬ק ר!יי‪.‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין‪.‬נםמית נהרו׳ אלן ו ) נ ( פצניע‪ .אלין האבץ‪.‬יי .‬מוז ‪?.‬וואט ‪.‬עי ראך טיט ךעס מארט לםיניח^ לצו‬ ‫ד.יףרקט ‪ .‬ייןנר מין> וואס‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬יי‬ ‫זיך‬ ‫י‬ ‫־׳‪1J‬‬ ‫י ש‬ ‫יב‬ ‫‪. ייך ‪3‬הע?טין גאר טיט ‪.‬שמא )יה( בהלל‪ .‬אט״ךבי ^‪9‬עון@‬ ‫‪ .‬‬ ‫עם‬ .א‪.‬אט בשאפץ ךי תנינים‪ .‬אוג סיגיגם איי אייגעח‪ .‬כב הונאיא‪.‬זבע אייגויים‪ .‬פירושו נמו שכתינ נתוופ ש״מ דמ־אוו״תא‬ ‫פואן‪) :‬שי( מאיוה הווה‪ .‬‬ ‫ורצוף רצפך דהיא טבא באולפנא‪) :‬ד( ועוף יעופף‪ .‬אוג דא ביי פי^קען מ״ען‬ ‫גיט טיי.‬איל הביט הבטךדהיא )יז(טבא בקולטא‪.‬איל רביע ואגא בודע לך‪ .ה‬ ‫' ? * ‪ * V s V‬י ר י ב י י היות פון!ם‬ ‫בהנא רוט ..‬ןבע פץ רעם יכר וואס‬ ‫די‪.אר^טיטדיער ‪P .‬קיין פאר עקבות(‪/. בשם רשב׳י )ובריס ז( ולא‬ ‫חתהתן ונו׳‪ ./‬יברא(‪.‬אץ פםוקךייאךעךין פוןדינע אייעד יעגען'^פ‪}.‬איל רבי)ינ( ומן הקבלה אתה מלקני‪ .‬ויש לו שם׳ה מיני צבעונים‪ .‬זגר נעמעןיאיינוויאהנער ז‪.‬ער מין! .‬איל ומנין‬ ‫לך‪ .‬קען ךאך זיץ או דער .‬‬ ‫.‬פ ‪ 1‬ת פ ץ ‪ 0 1‬י ן .‬‬ ‫ומשרה דיורין בעליוגים ובתחתונים‪ .‬עם איזדא אין יאהר נאך דעםרעכענוננפוןיךיזוק‪ . סקנלס‪ .‬זה)יט( בהמות ולויתן שאין להם בן זונות ‪ .‬נלומו והיכן נתונ נתווה שולו‬ ‫* נ ד ת הוי סוא נמיחס ואימא ונתווה יעשו שיייש׳ » ו ן‬ ‫ונהוג! ולא שהוא נן מואוו״תא ! )נ‪1‬ו( ננן הנא מישואלית‬ ‫־‬ ‫כהונה‬ ‫נ ה י ב‬ ‫נ‪1‬׳ ודיק מילא נתינ הסיר מ ן והיה משמע הגנרית שפיר‬ ‫נ נ ן ביהיס לן ממנס אלא 'שיי את בנן פי׳ בסן לא מפן‬ ‫לבנו ני מתנן ונוי סי' שננל נמשן אתי האס ונן נתן‬ ‫קיר ננן שנני נניס היי הן ננניס ‪) :‬יו( פנא נקולעא‪.‬האט ך‪3‬י'~ ירמיה ןהגא‬ ‫גיפרעגט ביי פיש שטייט י־אך אויך ‪:.‬אונ ךער לנןתן‪ .‬אונ פו‪:‬ניל זאלין ?לייזק ביו‬ ‫‪$‬ז אמלך ^אףטא§אלא?ט .‬טאמער'יועט‪.‬רבי שמעון בןילקיש^ט‬ ‫ךער ‪£‬קס.‬רבי פגחם האטןיייאגט פון'רבי אחא ם וועגץ״עס שטייט'אין פסוק‬ ‫ר‪}1‬יגם‪) .‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫לי‪ .‬שנא׳ )איוב מ( נירי פהדיו ישורנו‪ .‬אייי^ער'פץ"אנדערץ‪^ .‬‬ ‫ואין בנך הבאטן הכותית קרוי בנך אלא בנה‪ .אר‪.'.‬באויר מלל הפלשי! ‪:‬‬ ‫)יש( נםמות‪ .‬א־ל והכתיב תמן)יד( וכתורה‬ ‫יעשה ‪ .‬ער^אטיןיט״קייןתאוהיצו אירי‪ .‬ב ה ע ‪ ..‬ווי פילטעג‪.‬גטפוןרבמת.‬א'זוי ווי עם שטייט אין‬ ‫פםוק גאט האטי בשאפץ פויניל .‬איל אף הן‬ ‫מתנות‬ ‫<מיל נשנס נן וני׳‪) :‬יא( אם אמי נ ו י ‪ .‬יך?}יה בדןןיא •‪ .ען‪.אלין'וואהנען'אין ךער לופטין‪.‬א״ל )ט‪ 0‬מאייו תורה ‪ . פיוןךעם טראפין‪.‬עךיליי פאךבין‪ .‬איל מן ההיא יאיר יוהנ.‬ויברא אלקיםאת התנינים‪ .‬ך ‪ 3‬׳ ‪ ^ $ i F‬א י‬ ‫איונ זיי צו זאמען ^ארין' זיי .‬טז( בנך הבא מישראלית קרוי בנך ‪.‬יכתיב)טזרא י( ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל הגשים והגולר מהם‬ ‫בעצת ה׳ וכר׳‪ .ואם‪.‬טי‪. ךער פויניל ויאס היי?ט צבוע וועךט ןיןארי.‬אט‬ ‫ן‪.‬קי^רער‪.‬יי יאליןיייין צו״דיער ן‪1‬ץ‪ .‬פיוש" גיומיפ‬ ‫עין!‬ ‫^'ייעעיר'פון' י ע ר " ו ו ע ל ^ ז‬ ‫) ‪ 0‬ץע‪1‬ף>‪ .!erej‬‬ ‫די!אך ^ ט ר ב י ש?!עון בןלקיש'‪8‬אר^רייט א^עץ צו פא.!ין‪ .‬ר׳פנהם בשם רבי אחא‬ ‫אמר תנינם כתיב‪ .ואס >עךערש ‪.‬אז פיש בהעפטין זיך .‬כםנין ימית השנה‬ ‫של המה‪ (1) :‬ר׳ ירמיה כהנא ‪-‬שאל לרשביל המרביע מחית הים מהו‪ .ואס ואלין פלייהען אונ^ער דעם היטעל ז )ה(‪.ואךט למיגידש ]צו {‪.‬זייער.‬ינען‪.‬אזויוויעס‬ ‫‪#‬טייט'‪.עך‪£‬יי חיות פון ‪:‬ם ‪ .‬אבל הקביה משרה ייורין בתלל‬ ‫כדכתיב ועוף יעופף על הארץ יני׳‪!):‬־‪ (.‬והלא אין םחללין שבת ויהכ׳פ אלא על בגת של בת ישראלית בלבד‪ .‬ר״ה בשם רב מתנא אמר‬ ‫)כ( הצבוע הזה מטפה של לובן הוא‪ .‬היי_סט'בהמות האט.‬מן הדא‪ .אס‬ ‫)יעני.ע'ווים'‪3‬יט‪}{ .‬עריפען‪.‬יןגיגים איז ?יל‪ ..‬ראם מייןט טען רעם אקס וואס היי?וט‬ ‫בהמות‪ .‬פסיק שהוא נ י נ י ׳ קנלה ז‬ ‫) י י ( ינתייס‪ .‬עדערין פוןדעם פויניל האבץ״דרייהוןךערטטיט ‪9‬יגף אוג‪/‬עכציג‬ ‫‪.‬אס נא א‪5‬לן‬ ‫בן נני ויאמי לן אני רו‪5‬ה לעשות יסיי'‪') :‬נ( למנוייה•‬ ‫למול‪) :‬ינ( ומ.‬צוזאגין‬ ‫אים אז ^‪1‬ען טאר ניט ציו״ואטען ןאריין' צווי.‬אמר )יא( אם אתי בר עםםיא לגבך ויאםר לך אנא בעי‬ ‫מתעבדא יהודאי על מגת)יב( למגוריה ביומא דשבתא או ביוםא דכיפורייא‪ .‬מפני מה‪ .‬בער נאט דזאט ניינומעןאיינוואהנעריאיןךער לופטץ א‪1‬יך‪.‬אוג די ?‪.‬‬ ‫פינ לקולפה ילקנלפ‪) :‬ית( בחלל‪ .‬בי יסיר את בנך מאהרי‪) .

‬אוני .‬ופסוק תוצא האון מ ו נ ו ננשמות‬ ‫‪.‬ךבי ואיןט דאיס יענע! ךי ?ודים‪} .‬עם שטייט‬ ‫אין פסיק }אט דןאט ןימאקט די ידות פון די‪.‬ש ת.‬רטש‪ .יט' וזאקעךין טיט ך ץוויי?‪£‬יניס‪ '.‬קריבען .‬כהדא פרס בן לקיש )מ( םצרתיה לכהנא ‪ . ׳&‪:‬ל צי‪8‬אלשטייןדי .‬יטעל‪ ..‪.‬אונ‬ ‫§ען ^‪1‬אר די ניט §יךען צו יאסען }יבוןדין‪ .‬ח‪:‬תו אוץ‪ .ןירדזאבין ןי^ערונט די צוךי מיגים ייאסיעגען אסור ן^ענין כלאים‪.‬רבי אלעוריזאןט דעם .‬נס איו ?‪:‬לאים‪ .‬‬ ‫^ א ו ־ ^ .‬דתנן כלאים שאמרו )כז( הנוהג בהן אםורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדיו‪ . .‬ח‪:‬ת הז‪$‬רץ‪ .‬נפש §ן אנוף‪.‬אונ ויען' ‪ $‬ק האיטיבשאפץ ךי"נו?ים ציו די נפשות‪.‬אט'‪5‬אט"בשא?ין'‪.‬אונ‪. אים אדיין .‬ייי יאלין ?!ל׳גפין רעם ?טליקול אין א ^ י ך ^ ך ע ר אין!ם‪ .ה בהנא ‪8‬אר ‪?#‬י״ט'א.‬ךער נוייל ?יו ןי^אךין ‪) •rggi‬ע.‬מיט ךי_קשיא רןאט" תיי‬ ‫לקיש‪ .‬איתיב‬ ‫בהנא ) » ( ג והלא אף הדגים כתיב בהן לטיניהס‪ .‬קייט אינךי תוךה אונטצות!‪.‬‬ ‫נהרנעה ופריו ופיאן עטדא שיייב פיאן עושי! לפנהיג‬ ‫ן נ ‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬ואת )יל רטשוזאדןה‪ .‬‬ ‫^טייטנאר ןריי‪.‬בהדא פרס כהנא סצדתיה על‬ ‫רשביל‪ .אטליכ‪.‬למ'של טען^אל‬ ‫בהישען ?ידי פיש' איי‪.‬םען טיט ךעםילטיניהם עאס ‪#‬טגי'ט ביי די פיש‪ .‬אונ‬ ‫‪fa2‬‬ ‫זא‪*V3‬ין‪.‬נ.‬ייעש אלהים את חית הארץ לפינה‪ .‬ואת כל עוף כ ג ף ‪ . .‬ואת הבהמה‪ .‬ללטרך ד״א טי השדים‪ .‬ע פויניל ןום האבץ ?ליניל ראם מיינט טען 'א^אווע ו )‪ 0‬וויא^ח‪} .ה'מיינט‬ ‫טען ךי״לעבעדעע‪.‬יאת הבהםוז‬ ‫ואת כל רפש האדמה )לא( אתמהא‪ .‬נאיום‬‫בישיר ל ס י י ע ו ) » ( והלא אן פקגיש נ י ׳ ‪ * .‬אט ^איט ‪. א ל נ י ט פיךק״קייןזאףיטיט ציייי מינים ‪.‬ן ׳ שיין מין שאמרו ש־לאים נוהג בפן אפוי לחייש וני'‪) t‬נח( הטוופ‬ ‫יז״ם הינעם שיי' אי! המומס דון הונעה שהנקבה פפו״י ו ) נ ע ( רוחו של איה ‪ .יאנט די‬ ‫‪.‬שגא'‬ ‫מת־‪.‬פיש ‪ .‬ר׳ הושעיא רבה אסר זה הנהש‪ .‬נעם איוייסין אונ איינעס א׳טעאר?ין'מען ?יל‪.עודלקעט ראם ן«ל‬ ‫אל‪.nj‬זוי ווי רער לטינידןם פון ךי פיש‪ .ט דאס מיי?ט מעןדעם' ‪#‬לא‪.‬ומיתי און ‪) 1‬לא( אפמהא‪ .‬ר ם פ ד נ י להנהיג אותם אשיי נשאינו מינו ואינו מדני ומיסו ארן» )לנ( נשמתן‪ .‬דאם טארמען ף ט‬ ‫ודיל‪?.‬אמי נןעןטאר ניט ציהעןיייןןייטד‪/‬קיין יאך‪.‬קען זא‪5‬יו‬ ‫א ז ך ע ר פסוק םיץט'מען .‬ז ה‬ ‫)כה( הטווס‪< :‬ז( ויאפר אלהיט תוצא הארץ ונו׳‪ .‬אזוי‬ ‫ןוי אלע לעבעדינ^ בהמות אונהיות‪.‬כל נפש התיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם‪ .‬ווארום ‪! 0%‬טטיייט^אין ןסוק אלע לעבעךי‪.‬וואם‪.ק‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫וא ם‬ ‫!‬ ‫ז ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫זייערע‬ .‬ראם איז די.‬אינ נ^טקאט אי.‬ר׳ אוסר אלו השדיפ שברא הקביה את )לב( נשמתן‬ ‫ובא לבראות את ניפן יקדש השבת ילא בראן‪ .‬איר יונה)כד( יכול אגי םקיים לה משום מגהינ‪ .‬ינתינ נפש חים‪ .‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫ית‬ ‫‪m‬‬ ‫׳& ®~ י‬ ‫כט‬ ‫בראשית‬ ‫)גל(( כתיב בהן לטיניהם‪ .‬ננ‪ .‬אונ רעם' למיציוזם‬ ‫‪ 1 1 9‬י } ' &‪&".‬‬ ‫ויעה‪ ) :‬נ ד ( ם«נ יכיל אני מקייפ לפו למינהו הנשונ ייפש‪ .‬רבי הו׳‪8‬ע.‬איר אלעזרנפש חיה זה )כט( רותו‬ ‫של אדה׳ד‪ .א ך^ז‬ ‫יא.‬״עס ״קק דין מען מענ ?ווייעיךליי היות פון‪:‬ם אויןד צו!אטען ‪£‬אלין‪'.או^!יט‪7‬יחאליךז^אךין }אר״״^ץיייייער‬ ‫?!י! ‪.‬נטא‪5‬טםען ‪.‬זגלד.ייאלט ב^אפיי יייי^רע נופים' ‪.‬ערליי נו?ים‪'.ינ^בין'אבזוגרער גשמה פון‬ ‫ל‪.‬ייי' מ!אניעןיבינדע! ‪5‬יט‬ ‫א?‪5‬טריקיל אונ‪.‬והיך עבידא‪ .‬דער לעבלי.‬האט רבי יו}ה‪.‬פירש" ונתינ ניה ויפי‬ ‫משננת זיעה על פני ב א ת ואח״כ מפיל הוני ויעו של האדם לנפש חיה» )ל( אונע‪ .‬כשנבראו חיא אופר חית הארץ ‪9‬םינה‪. Bh.‬שגי מ י ס ומשני מניא שני נו׳ ‪ pi‬מצאתי שוב בהוספיס‬ ‫שייישי שלא ננזינפ אסוי להרביע! ) נ נ ( םינ מצלסי׳ על נננא קמא ) ז ן נה(‪) 1‬נה( מירי! נל׳ יו! לנ! ו ) ט ( אםפריו‬ ‫הכת • ויל פוש לו מצוום על נםנא ותפשו נמה שפשינו שמור וממילא ה! שני מיני! ו )נו( והנוהג נ ה ! ‪ .‬ערהאט נ.‬נתניה למה לא נתיב‬ ‫ב ‪ .‬ערר יעדערע צו איר ?!ין‪' ...‬‬ ‫נפש סיח • בהמה‪.‬אייר‬ ‫הפא בר הושעיא בנפשות אוטר)ל( ד׳‪ .‬עץ צו פאנ^ען רבייש^עון‬ ‫טולזט‪.ער רןעך§ער דיגער איויארויס ךקוםען פון ך?!לד‪ .‬נ ס מ ס ‪.‬זץ^ךע‬ ‫ן^יטות‪ .אל ארויס ציהעןיפץ ייןד אלע^עמגען נפש‪'.‬שאם יהיה ביד‬ ‫א ד ם‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫עוף צנוע מוזנים ה ר נ ה ‪) :‬נא( נתיב נהם למיניהם‪ .‬גע‬ ‫» ייי^ריןןין‪ .פ‪.‬ואסור לעשות כן םשום‬ ‫כלאים‪ .‬גשמה פון ארם'הלאשץ ודארום ךער מענטש איי צוזאטען ףשטעלט פון‬ ‫?יויןעךליי לעבךיגקייט‪ .‬״עם ‪#‬טייט ביי ךי היות פ ו ך ן ה ז ם ע ^ י נ ט ״ ט ק .‬םביא ב׳ דגים חד‬ ‫) מ ( מיידן והר )כו( אספרו ן וקושרן בגסי ופפשיכןבנהראו בים‪ .‬רבי וחטא'בךביהושעי אזא‪5‬ט ביינ^שות שטייט פיר‪.‬איזדאןי‬ ‫גע?ליבק נאןל א‪.‬פרעןט דעריפדר^ וואט‬ ‫יל?!.ואסרי וואםער ?אבץ .

‬עם שטייט אץ פסוק איבר אונאנקבה האט‪.‬ךבי שטו‪.‪£‬דם צחןגי‪ .ט מיו־ .‬אל צו די }יזאגט אחת מצלעותיו מיעט מק איין דיט פץ בייריע וייטץ‪ .‬נאר עם האט איים ניועהן ווי אמענטש ‪ .‫סדר‬ ‫‪2‬ית פ‬ ‫טה‬ ‫ברא׳ י׳ י‬ ‫בראשית‬ ‫אדם חפץ טוב‪ .‬‬ ‫איל )נ( טתרין םטרוהי‪ ..‬גיזעהן‪1. פון' רעם פסוק‬ ‫*!חור .‪ .‬וענק די שךיםגעבליבעי גשמות אן גופים‪ .‬ער די בשאיפי.‬שפעטיער‬ ‫אונ ?רי^עריןןאסטו ?ויך געאפי.‬ר געבין דין וריבון פאר גאט‪ .‪ .‬המריא )שמותי ט‪ I‬ולצלע המשכן דםתרנפינ.‬ךבי תגחוטא ואגטיפץ ךבי בגי יה םיוועגץ אונ רבי ברכיה"יאנט פוייךבי אליעזר ם‬ ‫גלידערצו‬ ‫וועןין ווק' .‬‬ ‫אונ איידער״ער קט בשאנוץיד^ע גופים איו' .אט האט ‪3‬שאפין ז‪$‬דם וזךאשו.‬אשטיקיעךד‬ ‫שניטעגע‪ .‬אונךי גופים דןאט ?גד שוי.‬הט‪.‬א*נ‪.אט הט ישיאפיןארסי הראשון הטערבשאפין אגוילם‪'.‬אר'}אט ד‪:‬ט דייניט ‪?. .אכט >!טי.‬יידע וועלטין‪ .‬שאפין מיר זאלין‬ ‫לעךנעין דרך ארץ פון די שרים‪ .‬האט‪.‬אוטרין לו השליך ממך‪ .‬יהושע ברנהםיה אונ רבי יהודה בר סימון הא?ין‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫גיזאגט‬ .‬ההיד‬ ‫זכר וגקבה בראם‪ .‬זני־ הט)גיהאטצוויי דיטץ )צוויי פגיטם> ן ט .‬וברא את גשםתן‪ . די‪}?'.‬דים אויך‪} '.ועלץ &א?ץ *אטענטש אין אונהנר פארעפ‬ ‫אונ אין או.‬איר יוהנן אם וכה ארם אוכל )א( ב׳ עולמות‪.ערע‬ ‫זאךיאךער אךיטא?ט‪ .‬אונ גאט הט אימ צו זענטאונוזט נימאכטצוויי פליייצעס איין פלייצע‬ ‫צו דעם מענטש אונ איין פלייצע צו דעס מעננןש! הט טען}יפרענט צו״ךבי ‪27‬ומואל עם שטייט ראך‬ ‫אין ןםוק נאט הט נינומען איינע פון ארם ס ךיפק איונ פון ידעם ריפ' הטיער נימאכט די חוה •‬ ‫ןט‪.‬פו.‬שמי שאסר‬ ‫והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם‪ .‬ער'ןאט ב׳צאפין נשמות‪..‬אזוי‪:‬וי‪.ז?‪5‬ר ןליי.‬גט מען צו אייםויארף דאםאייעק אוג״טראג‪/‬ניט אום ^ ת ‪ .‬או מרגלית‪ .‬וץאט ער יאים בשאפי! ‪'$‬י ‪9‬ק?קץ צו‬ ‫זאטק‪ .‬נ נ‬ ‫דמןרע גופים ניט בשאפין ניוואךיי‪ .‬איתיבון ליה והכתיב ויקח אחת מצלעותיו‪.‬ר׳ יוחנן פתת )חהליס קלט(‬ ‫אחור וקדם צרחני וגו׳‪ .‬ני גבות‪ .‬רבי יוחנן זאגיט אויביא^ענטש‬ ‫איז זוכה ‪/‬נםטיזןר ‪?.‬אט קאט גיזא.‬עיש עם חשיכה‪ .כןךם^ך^ני‪ .נ‪ .‬וויי‬ ‫§ענט'שין צו'_זאםען‪ . .‬רבי‪.‬אוינ פך^ער מיינט'‪8‬ען‬ ‫עולםיהזה‪ .‬רבי יור‪}1‬ן ר!אט אגגיהויביץ צו דן‪#‬נ.‬הה׳ד )תהליס קצט( נלםי‬ ‫ראו‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫לזה לזבל וננ לכאן לנקבה‪ ) t‬נ ( מן שד! סנ‪1‬י‪1‬הי‪ .‬אונ ער איו גילעגין יפי‪ '.‬אדי ווי‪.‬אווי ווי‪.‬אוד ווי.‬ע‪0‬‬ ‫עטייט אין ןםוק דו הא‪!5‬ט . דער‬ ‫זייט פון משכן!)ב(‪.‬והיה מוטל מסומ העולם ועד סופו‪ .‬עק יעלט‬ ‫ביז צוםי״אןדעךין^עק וועלט‪ . י י י א ך ץ ‪ .‬אייי'ווי‪.‬ובא לבראות את גופן‬ ‫וקדש שבת ולא בראן‪:‬‬ ‫פרשה ח )א( ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדםותגו‪ . ולכטר משכנא‬ ‫ונו׳‪ .‬ן‬ ‫‪$‬ל עור זא.‬עיניך‪ . אמת האט‬ ‫.‬אתל‬ ‫משני‬ ‫מתיב נשש היה! )א( ‪8‬גי עילמות‪ .‬עס'שטייט אין פסוק ‪$‬חור .‬זא‪.ץ‪ .יט'זוכה'מעט ‪^.‬נט צו שטראפין מיך‪ .‬שנא׳ )שס( ותשת עלי‬ ‫כפכה • איר ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקביה את אדח״ר אגדרוגינום בראו‪ .‬וויארום‬ ‫.‬אז א?וע^ש וועט האבץ ‪3‬יי)יך^רב שבת פארי.‬אמר וה עה״נ‬ ‫לנהוף קלס וה העה״ו הקילה לו‪ ) :‬נ ( ננ״«‪: .‬רבי יךמיה'‪3.‬‬ ‫ונסרו ועשאו )ב( גביים גב לכאן וגכ לכאן‪ . .‬ר׳ תנחומא בשם ר׳ בנייה ור׳ ברכיה בשם ר׳ אלעזר אמר בשעה שברא הקב־ה‬ ‫את אדהיר נולם בראו‪ .‬איי! ‪.‬יי איך בין נללענץ ווי‪.‬גון אדם יום‬ ‫‪. .י^ואקן אוייף טייר דיין הא‪.‬ער נילאזין ךיינ^סות‬ ‫אן ךי נו§ים‪ .‬שפעקער איונ ‪£‬ר. }יט }יוואלט ‪3‬שא‪...‬אי.‬רבי' '^•מואל‬ ‫‪3‬ר .!ראשון‪ .ןם שטייט אין'^סוק ולצילע המשכן טייטשט רער וזךגום ולםטר פשכנא‪ .ט ויען נאט קאט בשא^ין אךם .‬ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבו. ?!פעטערימ־ינט מען קילס הויא‪ .אט ניינומקאיץ זייט אונ'הט פון אים גיפאכט‬ ‫חוהן‪ .‬‬ ‫שנא׳ אחור וקדם צרתני‪ .אטיניקענט בשאנןין ךי גופים פו.‬פין‪:‬‬ ‫פרעה ח)א( !עא^ח‪.‬אגילם‪.ער'האםטו ‪9‬יך ב&איפין‪.‬אמר רשבינ בשעה שברא הקב׳ה את אדה־ר דו פרצופ־ן בראו‪.‬ער אים ב‪#‬אפץ צוויי ןנייטם ‪? '.‬אוני אויב ער איז .חמן זא^ט ווען.‬דיינע אויגץ האבץ‬ ‫‪.אט איז ןיווק״עךב ^ת‪'3‬שע?טץט אין די וועלט ‪3‬שאפונ.‪ .‬עס שטייט יאיץ פסוק גלמי ראו‪.

‬הוא דעתיה דריא‪ .‬ועל ביז צום >י‪. אדם הךאישין איי בשאפין ניווארין‬ ‫זוגטאג'‪ .‬נ״ג ייש פישז תזייע‬ ‫וילקוש תלים וצ״ל ליום םיוסר»אומי מיוס יאשק ‪1‬וסי טוס‬ ‫הששי ‪1‬נפשו מ י א ת ניאשונה כיוס ו׳ כל״א מצא כאין נפש‬ ‫חיה וגוי‪ .‬יז •!'׳נם לע^זין טאג‬ ‫לפרייטאמ איו ארס ניווען רער ‪.‬פין ויאנען יייי^ין מיר אז‪.‬מפגי שנחנה‬ ‫?י.‬ךער קאמאר איז בשא‪.3.‬םלא כל העולם‬ ‫מן המזרח למערב מנין‪ .‬מצפון לדרום מנין‬ ‫שנא׳ )יבריס ‪7‬׳( )ה( ולמקצה השמים ועד קצה חשמים‪ .‬כר"א )איוב ינ( כפך מעלי הרחק‪ .‬הנפש שנניאמ‬ ‫ניאשון !המלאכים או נשנ׳ או נחנישי נללעיל מ י נואית‬ ‫לים ומי כדאית ליס ‪) 1‬י( וקוים לכל עונשין‪ .‬ווארום'ר?י‬ ‫‪#‬־טעון‪ .‬אווי האלט רבי שףעון ן ן לקיש‪ .‬עוץטער‪ .‬אריא‬ ‫)ח( אחיד למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון‪ .‬דיר‪ .‬ו‪£1‬טת ‪%‬ל ‪§3‬בה‪ .‬אלןעזר ךאט‪.‬אויב אםענטש איז דכה)איי ‪3‬יי אים דער‪.‬וארום‪.אלםטו פון מיר דעךעייי^ערין‪ .‬ער‬ ‫‪($‬יז ןיוויען הדך ביז צוםיהימעל‪ .‬דער ווערעמיל איו‬ ‫ג ^ פ י .‬ערשטער‪ . שנפשו‬ ‫ננראת ואסונה כז״א מוצא האון וגוי וניסו נאמרונם ונמדיש‬ ‫תלים גיס ע״פ סמים וה רוחו של אדה״י אס וכה נו׳ דש‬ ‫ל״שני על פ׳ הקבלה « )ש( אתה קדמת‪ .‬ךאםימיינט םק' ידי‬ ‫נ י ^ ה פון מלך המישיר! ‪'.‬הוא דעתיה דרשב״ל‪ .‬שנא׳ )‪) (00‬ד( אחור וקדם צרחני ונו׳‪ . רעםלעצטין ^אגגאום פרייטאג(‪ .ט צו ךי'ואבין דאם וענען בישאפין גיווארץ‬ ‫פוי.‬‬ ‫ווארוים איוב ן!אט ‪.‬וסיג יש״י !"ל אחור למעש‪ 0‬יום אחרון וקדם‬ ‫למעשם יום אחרון וןירושו קום לממשה יום אמרו.‬לקיש האט ‪.‬המריא)ישעיה יא( ונהה עליו‬ ‫רוח הי‪ .‬או‬ ‫נונל לומר ינתינ םשמיס נסאי ונתיב יו על כס יה ויד הייני‬ ‫נ ן ‪) :‬ח( אחור למעשה יום ראשון‪ .‬זו רוחו של מלך המשיח‪ .‬עי קר ךי ןשסה> זאגט^ען צויאים‬ ‫די בייט בשאפין גיווארין פריערוויךי כל‪$‬כים‪.‬דו וןאףט‬ ‫ןיטאהין אייף מיד דיין ךזימעל‪ .‬כיודע]ךויס ווי ךי נאנצעוועןיט‪ . ןיוואךין פר^ער ג־אר ‪. מאןטאג אךער דאגעךשטאג‪ .‬ר׳ יהושע בר נחמיה ודיי ברים בשם ר״א אסר‪ .‬פון צפון ביז דרום‪ ..‬יענק ‪3‬שאפי! .‬אונ די מלאכים זענע.‬ואם לאו אומרים לו זבוב‬ ‫קרמך‪ .‬פון טערב' ‪3‬יז מןיח ‪ .‬גייאנטוואס״עס שטייט ביידעם לע‪.‬איז אךםיגיווען ךער לעצטער‪ .‬ת רןאםט טיך 'בעןא^ין פון דוינטען ביז ג־ארונט‪ .‬עם שצייט 'אין פסוק <גאר" פאר אלע זאביןז ןרוח אלהים ?‪rami‬‬ ‫_על פני הםןם‪ .‬ריבי אקזר זא.‬נעאנט כפף מעלי הרחק‪ .‬ווארום די נשמה פוןימשיח וועךט ‪.‬דאםמיץיט ‪3‬ען ירי נשמה פון ‪$‬דם‬ ‫ןןךאשון‪ .‬שלשול זה קדמך ‪ .‬נירופין רוחה׳ אדי ווי‪!.‬ומנין )ו( אף בחללו של עולם‪.‬אלזגירס ווענין *וךםהךאשון איו‪.‬לעצטער‪ .‬דארום^עם ?זטיייט אין^סוק פון««ן‬ ‫‪ pv‬הי‪?..‬ךיעדע ‪.‬צט'י‪ ':‬ן‪$‬אג<פר‪.יונעןילאן״פוןימורחצו מערב‪^ .‬נק לוי^על‪ .‬איז ו^ידם ניץןען ךער‪ .‬אוג אויב‪.‬וקדם למעשה יום הראשון‪ .‬כןעךפעךס‪.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫משי ציזיו כל‪1‬מי חלקיו! ) ו ( אמור זה מערנ מזמזת!‬ ‫קרוי קדם מכלל ימערנ הוא אחור > )ה( ולמקצה השמים‬ ‫וגו׳‪ . בשאגין ניוואךי.א‪3‬ט פוןרבי ‪.‬דרוס וכפין נקראו חצווס נפי התונניי'‪) :‬י( אן נחלל!‬ ‫בל עולם ‪ .‬אייי הא‪£‬ט‬ ‫רבי אל^ור‪ .‬אונ פון וואנען‬ ‫יי'יי‪9‬ין ?ויר או^נר איי..‬איז אדיםניויען ךער‪.‬אם זכה אדם אומרים לו)ט( אתה קרמת למהיש‪ .‬ווארום‪.יייאריו ?־היער}יי‬ ‫‪v‬‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫רעד‬ .‬ייטאג>‬ ‫ד״ערד ואל אויבציהיע.‬דאמר‬ ‫ריא תוצא הארץ נפש חיה למינה זו רוחו של אדה״ר‪ .‬ניזאגט‪.‬ס שטייט‬ ‫אין ן ם ו ק ע ס וועט רוהען א‪.‬פךיער פאר דיר‪ .‬איר נחמן אחור לכל המעשים )י( וקרס לכל‬ ‫עונשיו‬ ‫בי־א‪.‬עם שטייט אין §םוק‪.‬היה גולמו'מוטל נלי חיתון אנייס ‪) :‬ו( וסשח‬ ‫עלי כסכה‪ .‬אמר רשביל אהוד למעשה יום‬ ‫האחרון‪ .‬ו!הי עד השמיס נד״א דמיני שפמם שמים ‪ ..‬דאמר רשביל‪ .‬ייף אים ויאויף ״שיר!( דוחה‪/‬יאונ די נשמה פו.‬פין ביווא־יו ‪.‫סףף‬ ‫כראשית פרעה ח‬ ‫בראשית‬ ‫ל‬ ‫ראו עיניך ונר‪ .‬די גשמה פו.‬פ״יןוואנען‬ ‫מייםייןםיראז‪/‬ער איז.‬אונ צו ךי זאכי.‬ווארום‪.‬ריין הימעל .‬פון עאנעין ווייםין םיר אז ‪^3‬כה איז דער טייטש דיין ר‪5 1‬על‪.‬ורוח‬ ‫אלהים מרחפת על פני המים ‪ .‬ווארום ךבי‪.‬רבי שמעוןיבן לקיש' יאניט צו ךי !אכין וואס זענעןבי^אפץ ?י}יא‪ .‬‬ ‫שנא׳ )תהציס שס()ז( ותשת עליכפכה‪.ןךשטייןיטאנ ‪1‬ייז פרייטאנ"‪ . אילעבעךיגע נ^סה' צו איר מין'‪ .‬עס ?!טייטאיין^םו^אחור^כןידם‬ ‫*ךןיעי‪ .‬בדערין‪?. וואס זענען בשאפין ניייאףן רעפ‬ ‫ןןרשטי[ ב א ו ‪ .ידען ברייט פון״^פון ביז דרום‪ . משיח איו די?ש^ז‬ ‫פון ‪$‬דם הראשון‪ .‬יתוש קדמך‪ .‬אונצו די ואכין וואס יענען‬ ‫גשאפין ‪3‬יוואךי.‬ער‬ ‫איז ניט ז‪?1‬ה איו ביי איס ךער עינץ־ ךער גוף ואנטי מען צו איםךי פליג איז בשאפיןגיווארץ‬ ‫פךיזןר פאר ריר‪ .‬רער גייםיט פון נאט האט נישוועבט אויף דעם וואםער‪ ".‬זאלםט‬ ‫מיך ניט שטראפין פון דיין'וזים&‪ .

‬כך ברייתו אינו אלא אהד בהםה היה‬ ‫ועוף‪) .‬ואתיכ אוסר סלבי ארץ וכל לאסים‪ .‬דעו־}אך ^ י י ט ' .‬אל‪.יייק‬ ‫‪.‬עם שטייט אין ןםוק .האליין‪.‬י‪.‬ושל רביעי של שלישי‪ . קא^אנ‪ .יהגן פון די טדי}וז‪ .‬אז אויף‪/‬דעם וועג ו»‪.אך ק‪151‬ייט‬ ‫אין ‪1‬ןסוק}אט האט ניוא‪.‬וטו( של ששי היו שואלין שליחםישי‪ . א ן \ שטייט ווי ךער טע‪?3‬שלויבט.ט איי.‬זע.‬וגוי והו ווחו של אום‬ ‫םואשון םיס ואוי להקדים םקילום שנא מלו סנשמם וםשינ‬ ‫ללא ם״ל נאמד מסס ונדסריש‪) :‬ינ( החמדן מולינין‬ ‫להם על סחמווים מנואס וכל צרכיהס ופינויו לסם <‬ ‫)יד( וכיו שואלי! נו׳ סחמגץ סנננסין שמהן שיחל'! לאלו‬ ‫סיוצאים ממנה מס שנוון כלומר עקמ ושעו השנואה נמדנס‬ ‫נמו״א לשבר אונל שנו שנוו לנו וני' ורש" יל נ ו ס מס‬ ‫שנון פי' שנו החמוץ ו )שי( כל ששי‪ .‬א^ךןעהוואס ןאט‬ ‫.ואט}אט אין ‪15‬ייך‪3‬שאפין‪ .‬וי.‬אסר רבי‬ ‫שטלאי בשם שקילוםו אינו אלא אחר בהםה חיה ועיף‪ .‬גיוועןיאיןךי ?ךי.ה‪ .‬בין זיך }'יטרא‪.‬פףע.ואס איזני^אדזןנידארייןאין א^ע ^עבהא^ין ני'?רע.ין אדף ךי נידוים ‪3‬יי ךי סוהרים וואם‪.‬ושל‬ ‫חםישי של רביעי‪ .‬אונךיפון ךי?קטאנ‬ ‫פרענין ‪3‬יי ך פוי.‬יא( מיט ‪ .‬יס״ל שמס‬ ‫שאמו נעשה אום ויל נגיף ונפש לא ננואת שנפש ניום‬ ‫ראשי! אי ניוס החמישי ויאמר אדם על הגוף לנוי שהגוף‬ ‫בלא נשמם אינו אדם ונדו האדם מי מונר עיש רומ ממללא‬ ‫אשר נפח נאפיו ונפסוק ורוח אלםיס ס״ל נע״ו ום ריחו של‬ ‫סשימ ועיין נילקיש ויש פרי נואשית ותוצא ה א ח נפש מיה‬ ‫סייישי שיש ני חיות נמו שפירש" נפי׳ סחיפש לפינן אן‬ ‫הקילוס שנא מצו הנפש כיש נל משמם ססלצ ים ורממנא‬ ‫לנא נעי סוא נא נאמרינם ג״נ ואילו סיס ננואת סנשמס‬ ‫קידם להפ ראד םים !סקליס נך^וסס ולפי' נואל השואג‬ ‫מס שממיס כלומר מיש נא ו‪.טער‪.י.‬אונ ךי פון םא^אג פרעףן ‪3‬יי ךי פון זו נטאג • ךי וואט‪' .בי ? ( ^ י ‪^ .‬‬ ‫{אס'די‪. .‬א‪$‬ע‬ ‫״ק^נ‪:‬גץ אלע פעל״קער ‪3‬חודים בתולות אונ גוי.‬יי ען'צו ךי‬ ‫?ךי.ידאר?ט »ן ליםזזרים .‬ן־י' סוהרים‬ ‫דאם‪}. ?יש אונ עופות ‪.ע ‪3‬יי ך אןדער^וועלכעבעע^מי^‬ ‫.‬שנא׳ ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬זאןטר?י רןןא בדןי ח}.הדא}עך?וט'אנ‪ . ךערנזףנה‪.‬ההיד )ת‪0‬ציס קמיח( הללו‬ ‫את ה׳ סן השםים ונו׳‪ .‬איר שסואל אף בקילוס איני בא אלא ב א ה ״ נ ה ‪ .‬פלענק בר״נןען אויףךיי אייןלען ו^בו^ר!‬ ‫אונא^דעריע ?תורות‪ .‬נט ךי‪.יקד'נ!ט אלץ וואט.אך אלע בוןםות אונ ‪0‬יות אונ עופות‪ .‬רער .ואם‪.‬ךער.‬פון ווא..‬יק צו דיי ?דינה ךאנעךשטאגפרע}ין א‪1‬יף ךיי ם קחים ‪3‬יי ךי סוהרים וואס‪.‬ואחיכ ויאסר אלהים תוצא הארץ וגו׳‬ ‫ואח׳כ ויאמר אלהים)יג( נעשה אדם ונו׳‪) :‬ב( ר חטא בר חנינא פתח )איינ כ( הזאת ידעת‬ ‫סני עד ונו׳‪.‬לוי?ט'}אט פון ךי‪/‬ערד‪ .‬הממד! סנאי!‬ ‫^ ^ ^ נ ר ^ י ^ ס ' ^ ^ ש ״ ^ י ^ י י י ^ ^ ^ ״ ^ ^ ש איז ב‪£‬א?ין}יוואךין רער לעןיטער‬ ‫פון אלע'זא?ין‪ .‬רבי ש ^ י זאןט אזד וויי ךי לוייב פון מ‪#‬ט‪#‬ין‬ ‫שטייט^אר' דילויב פין בוןיטות' תיות אונ עופותלוןהלים קטח> ‪ .אט‬ ‫האט נטאוןט טירוועליקיטאייןיאטקטש ! ) ‪ 0‬ר ב י ח מ א ‪3‬ר חנינאףאט א‪53‬יהוי§ען צו ‪1‬ךןנן‬ ‫^יטדיעם §סוק צגפריוןנעט^י^אט }יה»‪3‬טךאםוויי?טו פון איייבינ פון דער צייט.‬ךאאיזאוייך אזיי ניייען‪ .‬ע!א? ן‬ ‫.‬פרייטאנהאט ןיפחגנט‪3‬ייךאנערשטאג‪.‬ערדיזאל אויס {ייהען בהטיות אונ תיות‪ .‬שאמו‬ ‫בדישו סיתם אחוונם‪ ) :‬י נ ( געשס אום ו נ י ‪ .‬אזיוי ראם ‪3‬ע‪#‬אפו?נ פון^וע^ש‬ ‫איז אויך ניווען.ןן איי.אטאייזאויך ךערטענטש דערלעוופער‪ .‬זענק‪.ען' צו ךי ?ךי}יו §ריי?(אנ‬ ‫פרע.‬הללו את ה׳ סן הארץ ונו׳‪ .‬אזויו‪.‬י‪$‬על‪ .‬בחורים ונם בתולות ‪ .‬יע‪3‬ק .יפרענט ביי טאנ^אנ‪.‬פין ךי'סוחרים וואס‪}'.יא ןןאט.‬נאר ‪3‬יי די ^ ? ש י ן פון ךי?ךי.ען ודים דאם !.יס'?וטייט אין פסוק)תהליםקטחולויבטנאט‬ ‫פון ך‪.‬ךי סוחרים דאם.‬ואחיכ‪ .‬ך'^עך^טאנ דןט }ץורעןט‬ ‫‪9‬יי םיטמאך • ?יפזדאך קאט ניפרעגט ‪3‬יי ךיינשטאנ‪ .‬טיט ךי סוחרים דאס .‬ען«‬ ‫די טךי^זזוןטאנ בייייןע^ען ןיאביןדי צו פרעךן‪ .‬ךינסי^א‪ :‬האט .ואס^ק וןט‬ ‫ןי^אךן ןעם §ענטש אויףיך^עךד‪ .יאט' ןאט ןיזאןט ךי!וא‪?.ען ‪3‬שע‪5‬טיןטאין ךעט ^ירוננ פו.‬ער זאל וויךםע.‬יל‪1‬םה נאוורונס משני שיציוסו‬ ‫סיתה אמרונה הלא נין למ״ו וווח אצהיס וסו רוחו של אדם‬ ‫הראשון נין למ״ו תוצא האון‪.‬‬ ‫םאנטאנ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .‬א*ר חטא בריח טשל למדינה שהיחח מסתפקת מן)ינ( החםרין)יד( והיו שואלין אלו‬ ‫לאלי םה שברון נעשה במרינה היום‪ .‬אונ^יאמ‪/‬ךער^ךשטערצו^ע^וטראף • רבי‪#‬מואלוא}טן‪$‬פילוצו לויבין‬ ‫.‬ושל שני של‬ ‫ראשון‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫»ו זעה ונינס ונשי שדר* ח י ל נסנהווין ונשיג !ואלס‬ ‫ז » ו נסמס גני מנול ו )יא( מס שעמים וו׳ שמלאי‪ .‬ואוסר‬ ‫כל הפרשה‪ .אט'ו‪ .‫•ךף‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית *ישי׳‬ ‫בראיית‬ ‫עונשין‪ .‬אריום‬ ‫‪.‬ושל שלישי של שני‪ .נא אק^ל ‪ .‬איןךי?די}ה?י^'אך*אונ ךייפון םיטוואך ?רעןין ‪3‬יי ךי פון ךי נ?ןןאנ‪ .ע ‪3‬יי ךי אןדערע ווי ‪#‬טייק וזיץט‬ ‫ךי ^יןחים לפרייזעןו פון ךי ?תורות אין ךי ?דעה‪ '.‬ואוסר כל הפרשה‪ .

‬‬ ‫למישל אמלך האט ניהאט ץוויי‪.‬יז( ער לראשץ למי היה‬ ‫שואל לא לתורה שקדמת לברייתו של עולם‪ .‬בין ניווען ^ערןאלטיןביי .‬אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו מה בריות‬ ‫ברא הקב״ה בכם‪ .‬ה ‪ .‬למשל אטלךהט )יבאטאפאלאםט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ייד‬ ‫פ‬ ‫אט‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫דורך‬ ..‬אווי ווי‪.‬ערוועט בשא‪:‬־יןאמע.אך ךעם ווי ךי וועלט וועט אונ^עריגייין‪ .‬ע'צה ג‪.‬פרענין‪-‬אינ ניט‪..‬ךאם מיעט דעו• פסוק ה ז ^ ת ^ ^ מ ^ ע ד ! ךי תורה' וואט דא‬ ‫היי?ט יאת‪.וא גטפון רבי לוי ם וויעיגין״ער האט גיפרעגט אע^ה ביי דייהימעליאיג ערר‪.‬אין דעם וואס איו שטארקער‬ ‫פן ךיר יאלןטו‪.‬ולא היה עושה דבר חוץ‬ ‫ם י ע ת ן‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שמה ביוש ששי שיאלי! )אלי אשל היו שמה גייס שמיש־! אז יהיה תמיה קיימת‪) :‬כא( ניני שיש ‪ .‬משל למלך שהיה לו ב ׳ ) ע ( סנקליטים‪ .‬ניט וואס״יעס }*יי }יגיע! ‪ £‬י‪1‬לעי ר ‪'.ערער טאג ןועין}אט'האטעפעס בשאפיו האט״ער די‬ ‫דערציילטאו‪.‬במה שהורשית התבונן‪ .‬אבל אתה אין‬ ‫לך עםק לדרוש‪ .‬אוג ניט .‬התורה )כ( יודעת מה קורם לברייתו של עולם ‪ .‬דאםר רשב׳ל ב׳ אלפים שנה קרמה‬ ‫התורה לברייתו של עולם‪ .אסראיו אין דיינע אוינין *!וווי ווי‪.‬אוניךער מלך האט ניט גיטאיזןאייןיאך אן‬ ‫דיער‪.‬ז.‬אונניט "יואס‬ ‫איבער דעם היםעל אוג ‪.‬הרש׳' והעיון נסדר המדיום ומנהגה וכיצד איש על האין ילא הקייס לכן‪ ) :‬נ נ ( נגדיל ו נ י ׳ ‪.‬אזוי״ווי‬ ‫״עם ?זטייט ‪.ער' טאגתאםאייאיועק .‬הוי)יט( הזאת‬ ‫ידעת מגי עד וגו׳‪ .. .‬ניט פארשטין‪ .‬משח שהושם‬ ‫)עז( נדימיס־‪ .‬ייעלט איי בשאפין‬ ‫.‬בן לקיש דואט גיואגטיידי תורה' איי בשאפין'ניווארין‬ ‫נ!יט ?וויי טווענד.‬ושל ראשון למי היה לו לשאול לא לבני המדינה‪ .‬וווי*‬ ‫טעג איי וידי טווע.‬ר׳ יהושע בשם ר׳ לוי אמר במלאכת השמים‬ ‫והארץ גמלך‪ .‬רבי אמי זא.‬במופלא ממך בל ת ד ע ‪.יהייבין ‪3‬שא‪.‬פי' הייתי מאז נמשפש וי״ו קמיצה לאחור מה למעלה ומה לזשה גדיל וחוק זה הקנ״ה מוסלא‬ ‫המהפכת העתיד ל ע נ י ‪) :‬יש( הזאת ' י ע ת ‪ .‬בחזק ממך בל תחקור‪ .י‪.ע ואכין .‬עצה .אטהאט‬ ‫}יםא כט ךעם ‪9‬ע‪.‬עףו • אין ‪6‬אלוןאךגע. .‬וארים ךבי שקעון‪.אט אמ‪.ר יאקר‪ .‬טעגםטו'קלעריין‪.‬על נכון‪) :‬יז( ה".‬ויומו של‬ ‫הקב׳ה אלף שגים‪ .‬עם וועט ויין.‬נאנ?ען‪? .‬היום של ששי שואל של חמישי וכוי‪) . '.‬הה״ד )משלי ח( )יל!( ואהיה אצלו אמון וגו׳‪ ...‬ואין לך עסק בנסתרות ‪) :‬ג( ויאמר‬ ‫אלהים נעשה אדם ‪ .‬במי נמלך‪ .‬ג.טש‪'.־אס אונטער ךי‪.‬ערד‪ .וואם איו גיווען פריפרי‪ .‬פין צו ווערין‪ .‬גיסאלטין א‪??.‬קלעךי.‬אין פסוק ךיתורהזאןט איך ‪.אלסטי ויך ניט בשעפטיגק י יי!ףק י)‪< >i‬ניא‪£‬ה‪.‬ר״א בשם בן םירא‬ ‫אמר ) מ ( בגדול ממך אל תדרוש‪ .‬וואס ךיתורה איז בשאפי'גיוואךץ אייךער די וועלט קאט א^ןיהוי‪5‬ץ‬ ‫בןזאפין צו וועךין‪.‬אין דעם ייאיס איו אפגישייךט פון' דירי ואלםטו גיט ייעל?‬ ‫יויםען‪ .טאנ‬ ‫.‬אונ ךער טאנ פון }אט איז טווענד..‬אט‬ ‫ן!אט גיןא^ט כור ייעלין םאכין אםענטש‪ .‫סדר‬ ‫בראיית פרש־‪ .‬אלא )איוב כ( )‪ (to‬מגי שים אדם עלי ארץ‪ .‬ח‬ ‫לא‬ ‫בראשית‬ ‫ראשון‪ .‬ניט . עד של ראשון סיכ״י ד׳ מייה •ש כאן לומר שאל מיקיר מה לשניה ומה‬ ‫וכי ‪) :‬ינז( ואהיה ‪ .ואם‪.עבעךם‪ .‬עצה‪ .‬רעי־מין‪.‬עצה‪ ..‬רבי אלןןזך קאט נייאגטיפון ןן סירא ם‬ ‫וועגיןאין ךעםוואס איו ןרעסעיריפון ךיר.‬שהיו עםיקין )טז( בדיםיסה‬ ‫של מדינה‪ .‬ההורה ומטשה מעלה ומשה ואין לן עהק ננס־רוז מעשה מרננם‬ ‫שנקראת ואת שנוי־ יואת התירה היא יידעת מה היה שהסתיר וכיסה אותן עתיק יומין נ ״ ה ‪ ) :‬כ נ ( סנקלונויו‬ ‫י ‪5‬י‬ ‫מאו מקדם‪) :‬כ( הואת ידעת קרי טה הזאת ידעתי )יודעת(‬ ‫יע‬ ‫ס‬ ‫^ ווןגטאנ‬ ‫טא נטאג האט גי^רקט ביי וי.‬‬ ‫בסכיסה ממך אל תשאל‪ .י פרע}טביי דיתורה‪ .‬אין ךעם תאם איי צו נלךעקטיפון דיר ואל‪1‬שוגי'ט פרעגיןוךאם טייגטיפען ידו יאלםט‬ ‫ניט ‪.‬ובער'דו‬ ‫טאך?טגיט‪.‬עריאלבי&אפין רעם םיע^ש *•‪.‬אי‪ .‬דכתיב)חהליס ‪ (5‬כי אלף שגים בעיניך ביום אתמול ‪ .‬ךבי‬ ‫יה־שע האט ‪.‬נעבטי.‬נ?!ש אויף ידי‪.אוזר ףרי״עד אייךער ךיי ןועלט האט אנ.‬גאר פץ דעו־ צייט'דאס.'אלסטו‪.יויאךין‪ .ט גאט ת ט ד ך ניהאלטיןאעצת טיט'‪'1‬יץ‬ ‫עייגענעהאיץ‪.‬וועלין ורסען וואם }אט איי‪'.אדע־‪ .‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק טוך׳מד.‬טיט יועמען האטי דך גאט‪.‬ל'טשל אמל־ הטניהאט‪.'.‬ייא ווייס וויאס״עס איי גיווען'איידערךיוועלט איי בשא?‪5‬ין ?'יייאי־ץ‪$ .ןער‪.‬איך בין ןיויען די‬ ‫?י‪ -‬י‪? } 1‬יוויי טאג‪ .‬‬ ‫לקטע שער התטאה‪.‬ניט פאו־עטין‪ .‬ךבי ?זמואל בר נחמן זאנט .‬ע‪3‬עךסאונ ךעיר מלך‬ ‫הט ניט ניטאןזן איין ואך אן‪.‬ערה אין וואם״עט איייךיר״ערלייבט מעגסטו‬ ‫'ל‪.

‬נייקיי^ט איחורה תלך אםעקלער אונ ערי האט ^אדין גיהאט'‪.‬היאך צדיקים יוצאים ממנו‪ . אדם ?!ראשון גיבאירין‬ ‫ירעדין‪ .‬על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור‪ .‬ער האט‪.‪.‬ךךיבער ווען דער מעגטש איי גיט }יפעלין צו נאט ‪.אט גץ׳ורדערט אוייף זיץהאלץ פאר וואםיייא יואט נייהייםץבשאפץ רעם מענטש‪ .‬ראה אותה ולא ערבה לו‪ .‬על מי יש לו להתרעם‬ ‫לא על ארדכל‪ .‬איל צדיקים עומדים ממנו‪ .‬ר׳ שמואל ב״נ אמר במעשה כל יום ויום נמלך‪ .‬‬ ‫דורך אגיאה מיייסטער‪ .‬אט וזט ןייאגט צו לי'מלאכים אי צדיקים וועלין‬ ‫טןיזןלם .‬זאל נלייך דין צויאונז‪.‬אייי יויי״עס שטייט ‪.‬נמלך ב״מהיש‪ .‬אלא בשעה שבא לבראות את אדהיר‪ .‬ער ‪ iwj‬ניוע^דעס פאדאםט איי‪.‬וועךין' פין §אר אים‪ ". איםוועלי.‬הוי ויתעצב‬ ‫אל לבי‪ H ) :‬איר ברכיה בשעה שבא הקביה לבראות את אדה׳ר ראה צדיקים‬ ‫זרשעים יוצאים ממנו‪ .‬ער~אים‪7‬יט^.‬‬ ‫האט .‬רחםים ובראו‪ .‬לבי'בקניה ואןט ווען .‬רבי‬ ‫אםי זאןט ל‪£‬של' איקקטש האט ‪.‬זיי‪.‬עווים אויה רעם באה מייםטער‪ '..‬ר׳ אמי אמר בלבו נמלך ‪ .‬לעם טעניטש \ ה א ט נאט"גי«(נטצו לי‬ ‫מלאכים ^ל.יט בשאםיי! ויי איו‬ ‫ןיועלין פון אים גיןאלין יועלץ צקקים‪ .‬עצה‪3‬יי די'מלאכים‪.קים ןועלין' גי^אךין וועלין פין אים‪ .‬ושיתן מ״ד ‪:‬נאמו‬ ‫וייצר ה א!סיס וגו׳ ה' ‪ 11‬עדת סמזעיה‪) :‬נז( יודע ‪.‬ההיד )‪3‬ס( כי)כז( יודע‬ ‫ה׳ דרך צדיקים‪ .‬עים‪ .‬וואלט דער טדת הלין גיט גילאזט אדים הלאשוןזאל בקאפין ווערין‪) :‬ה()א‪8‬ח ‪.‬נאט ןאט ניג!א?‪:‬ט יי.‬גי^ארין ווערין‪ .‬איגהט גיגומק צו דך לימדה פון ח[םנ«^אונהאטבשאפץ‬ ‫דעם מ^גטש"‪ . .‬ר'‪3‬י‬ ‫'^ימק״‪/‬גט'ווען גאט איי ןיקיטע! יאפיין ‪$‬דם הראשון‪ .‬כי יידע ה׳ לרך‬ ‫צדיקים‪. }י^יאךין ווערין צדיקים אונךש‪.‬אויב איך ייעל אים . ךאךף דיעיר סוחר בייו זיין‪' .ואס‪' V.‬ךאשון‪.‬אינ‪.‬הוי ויתעצב אל לבו‪ . ךי ‪$‬דץקים‪ .‬איברה‬ ‫טהם‪ .‬איבדם םכננר פניו ושיתף בו םדת‪.‬האט גאט'ג.‬נר האט נייא.‬ייו‪.‪.‬ודרך רשעים תאבד‪ .‬ער דעי־. די ך^עים פיןדך‪ .‬‬ ‫ןא^ין די םלאבים ךואןט צו .אט וואם וועט דין טיט‪.‬ושיתף בו מדת רחםיפ ובראו‪ .‬נעווים אייף ידעם טעקלער‪ .‬אוני ךייוןענ פון די‬ ‫רשעים האט ?!ר ןיטא?ט ‪8‬ארליךע.יא‪.‬‬ ‫לא היחה מדהיר נותנת שיברא‪) :‬ה( איר סימון בשעה שבא הקב״ה לבראות את‬ ‫א ד ה‬ ‫ם תנות בהונה‬ ‫י ז ע ! י ס ו ) נ ד ( הקתדרין שר יוען העלו יושב שני על כסא‬ ‫של כבוד ו )כה( ארדכל‪ .‬ואם לא אברא‬ ‫אותו‪ .‬ר׳ הנינא לא אמר‬ ‫בן‪ .‬משל‬ ‫למלך שבנה פלטין עיי)כה( ארדכל‪ .‬‬ ‫אונ‪?.אט איז ניקומק בשאפין דעםימענטש האטי'ער‬ ‫ףןעהן אז פו.‬כי הודיע ה׳ דרך הצדיקים למהיש‪ .‬איל ארם זה מה טיבו‪ .‬אמר אם אני בורא אותו‪ .‬ראש ננאיס וחורשי עליס ואכניס ו‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫)כו( ספליג‪ .אט גיילאןט( ייא . פון איםגיןארץ ייעלץ ך‪$‬גים‪ .‬גיט‪3‬ייאגט אי ךעעים ייעלין איייך כין'איים‬ ‫^יארון וועדי.‬‬ ‫אלףיוועטע. וועלי.ייאןט אי ךע!עים'וועלץ'פו.‬פסיק ‪.‬רבי חגיגאואגנ\.‫םדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫מדעתן‪ .‬איר אסי משל למלך שעשה לי סחורה‬ ‫עיי סרסור והפסיד ‪ .‬אתמהא‪ .‬א״ל נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותנו‪ .‬אי‪ *.ט צו די‪ .‬הה׳ד)חהליס א(כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך‬ ‫רשעים תאבד ‪ . .‬ךריבער'האט נאט‬ ‫ןי^רדעלט אויףידין סאךץ‪ ..‬ווייס ךי וועג פוי'ך צליקים *אונ לי״ווענ‬ ‫פ ו ן ח ריבעים )האט .‬אזוי ווי״עס ‪#‬טייט אין ןםוק }אט ‪.‬ואדום אי גאט .‬נ'טא'ויבאי^ועל‬ ‫איםיבשאפי.‬אתמהא‪ .‬משל למלך שהיה‬ ‫)כד( סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו‪ .‬או‪ .פעלין‪"7‬אויף‬ ‫וועםען איו לער '‪9‬לך |‪..אטח‪.‬ואלין מיר מאכין אםענטש .‬ווי‪.‬נילה להם שהצדיקים עומדים טמנו‪ .וייטערט די‬ ‫]ועג פן.‬ודייל דאם האילץ האט אים' אן נירעיט״עריזאל בשאפין דעם‬ ‫טוגנטיש'‪ ) :‬ח .אל פארלארץ‪.יאךט די.יט‬ ‫אז‪1‬י'‪ . .סען צו לי קיאכיםרי וויענ פו.‬ד‪1‬אבין ויך די מלאכים גיטיילט אץ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫קאםפאניעפ‬ .‬םה עשה הקב״ה )כו( הפלינ דרכן של רשעים‬ ‫מכננד פניו‪ .‬הרתיק נוכננד פניי‪ .‬נארדען גאט איז גיקוטען ‪3‬שאפין אךם הלאשץ הטיער ףיפתנגט א‪.‬ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו‪.‬ערהט בשאפיין רעם סעגטש ‪'.‬רשעים יוצאים ממנו‪ .‬ודיל ראם הארץ פון גאט‬ ‫האט ןיהייסין בשאפין רעם ק ק ? ש ‪ .פץ די‪}'.‬יואיס האט גאט ?יטאהן האט‪.‬גאט האט‬ ‫}יגוימקיצו ך ך ך י טרח פוןרחיםגית אוג‪.

‬דאס פאר הנאה האם'‪.‬והנה טוב ארם‪ . אמצו טלינקען‪'.‬די צרה צו דם י איו‬ ‫זי בשאפין גיוואךין להאס גאגצע '‪.‬עם איו ךי זעלביגע אוניות(‪ '.‬צדק האט‬ ‫}יזאנט‪.אט ‪3‬שאפין {{לעיעסענדינע‬ ‫זאכי.אט‪.‬נלייך' ווי עם וואלט‬ ‫גי‪#‬טא‪3‬ע..יךילנקען וואט איז רער פענטשין זוהן ת‪.‬נ\‪5‬אר.‬ך‪3‬י פנחס אונ ך?י חלקי‪.‬חסר אומר יברא‬ ‫שהוא ממל חסדים‪ .‬אחיותיה!‬ ‫שיה‪) :‬ל( יכה של ציפויי!‪ .‬הא‪3‬ין'ךי'טלאכים"גי‪0‬י‪.‬הה״ד )הכלים‬ ‫פה( אמת מארץ הצמה‪ .‬ךי רבנן ואנין פון ר‪3‬י ח‪4‬י}א בנר' אידים וועןין‪' .‬האט .אט ו^אט ךזעלזן אלץ וואס״ער וזאט ני״טאכט‪.‬וטהם‬ ‫אוסרים יברא‪ .אט ‪4‬י יאנט צו' די ‪8‬לאכים וואס קרינט‬ ‫איר אייך דער פע‪?3‬ש איז שוין ‪3‬ש<פין ניוואךין‪ .‬עךד‪ .‬לי פייי‪.‬לב( הרא עקתא‬ ‫ל ה ן‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫קי׳ ניה הודע ה׳ וגומי ‪ ) :‬נ ח ( אלעינש״ה‪ .‬הה״ד )דניאל ח( ותשלך אמת ארצה ‪ .אל‪.ואס רער שפייכלעראיז פול‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫טיט‬ .‬טע.‬לעבין פון מענטש איו נאר ‪.‬שלום אוסר אל יברא דכוליה קטטה‪ .‬טש בשאפין ווארום‪.‬נ־ךיערהאט .‬נעשו םהיש כיתים מתים‪ ..‬איו'‪.‬א. יהנהטוב אדם‪ .‬שברא צורכי מזונותיו ואחיכ בראו‪ .ואים פאר^ע^טויךעיםיא^תוואםער איז'ליין חתיפה ‪ .‬תעלת אמת מן הארץ‪ .‬צדק אונ״שלום האבין ךך ףקו‪#‬ט‪ .‬ווארום אלעויעלין זיךיקריןען‪ *.‬עסי.‬חסד האט?י.‬ההיד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה‬ ‫טוב מאד‪ .‬זאל!‪$‬מז‬ ‫ארויף .‬גט'צו דיי סלאכים אזיגיט רער טענטש צו וואם^אב איךב׳טאפין‬ ‫דישען־סין מיטלי לערער‪ .‬זאלפט אים‪.‬כט( מאד‪ .ט פאר גאט הארי פון דער וועליט' וואיס את ךער טיענטש דו זאלםט‬ ‫אים .וואךפין ‪.‬םה עשה הקב׳ה נטל אםת והשליכו‬ ‫לארץ‪ .‬הינ והאלו! של ע י י ‪:‬‬ ‫)לא( מ י נעשם‪ .‬םהם אוסרים אל יברא ‪ .‬הציס מאס לםינ! ולמה תהא גביא שנל ימי(‬ ‫א ‪.?!ש וועט גומל חסר דין םיט'איע‪3‬שעפעניש'‪ .‬‬ ‫מ כ‬ ‫ו נ‬ ‫פ‬ ‫^^ןדאנדערע‬ ‫קא?!פא'וןלעש ווייז‪ .ךערע האבי.‬אמרו מה־ש‬ ‫לפני הקב׳׳ה‪ .‬ ‫האבין גיזאןטטען זאל'ךעםמע‪.‬ערר‪ .‬ךערטע‪.‬םאכץ‪ .‬וחבורות חבורות‪ .‬אמת האט‬ ‫}יזאןיט טען ואל רעש טע‪.‬צרותי‪ .וארוס ךער‪.‬טען זאל ךעם ‪9.‬ווא'רו'ם‪.‬ער ‪!?3‬א?ין דעים‪^.‬לער‪ .‬לוט' דןט }יזאגטטען‬ ‫זאל ךעם םע^טש' ניט בשיאפין‪ .‬ענטש‪ '..‬הוא אדם ‪ . נאט האט ‪3‬שאפיןךעם ‪??.‬ואםת אומר אל יברא שכולו שקרים‪ .‬וועט ואנין עלץיליןען‪ .אנט מען זאלירעס‬ ‫מע‪?3‬וש ‪3‬שאפין .‬אזוי ווי‪..3‬נענ‪/‬נט‪ .יין פון‪.‬נ?ש ייאם'איך וזאב אים בשאנןין איי״ער נוט^רביהונא‬ ‫כ‪3‬ה פוןצפוךיי דןט ני^?ט ווען ךייטלאכים קא?ין נעקרינט איינער טיט דעםאנדערין אונ‬ ‫.‬נרדם‪.‬רבון העולמים‬ ‫מה אתה מבזה תכסיס )כח( אלטיכם־יה שלך‪ .‬קרי נים געשה השי"‪ 1‬ימוצה ו ‪ ) .‬לקשלאטלןו‬ ‫האט גיוזאט א?ז‪§.‬עם שטייט‬ ‫אין ^סוק רו הא?ט'ג.‬וווםס‬ ‫שחותמו בל הקניה אמת‪) :‬נש( מאי הוא א ו ם ‪ .‬‬ ‫‪0‬אר פוןיאלע וועלטין פאר .‬נ?‪1‬ש'ניט" ‪3‬׳«אפין ‪ . דער נאך דזט‪.א האט נייאנטיפון רבי איבו פ‬ ‫וועני.‬ענ‪.‬ני^אהןייער‬ ‫?אט ‪.‬‬ ‫ךי מלאכים דזאבין ןמא.‬רב הונא)ל( רבה של צפורין אמר עד שםה׳ש םדייגין אמ עם‬ ‫אלו וםתעסקין אלו עם אלו בראו הקביה‪ .‬צרק אוסר יברא שתוא‬ ‫עושה צדקות‪ .טש ‪ ' .‬נ‪:‬קלערט אייןער ?‪1‬יט ךעם אנדערין מען זאל ..‬אמר להן מה אתם טדיינין)לא( כבר נעשה אדם‪.‬נינוטען ךעם אמת אונ האט אים *ראפ' גיוואך^ץ*אויף ךי‪ .‬אזוי וךעם שטייט איןי^סוק‬ ‫.‬‬ ‫רעד דייל האט נאט ‪#3‬א}‪5‬ק רעם טע.‬אווי ווי‪.‬ער ‪.‬‬ ‫ר״ה בשם ר׳ איבו אמר בדעת בראו‪ .‬ה ואניןפו!‬ ‫רבי טיטון ם וועןין ?ואד איז אדם }‪.‬נ?זש נןיטהב‪$‬ה‪ .‬נ?ש יא יאפיין‪.‫םרר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י ש‬ ‫י ת‬ ‫‪3‬‬ ‫י'׳‬ ‫‪£‬־ה‬ ‫ח‬ ‫דב‬ ‫בראשית‬ ‫ארה׳ר ‪ .‬ההיד )כס פה( חסד ואמת נפנשו צדק ושלום נשקו‪ .‬אווי ווי‪.‬י‪:‬בלער פול מיט אלעס נוטען "‪.‬ע‪0‬י|‪ .‬רבון העולם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו‪) .‬והנה טוב נןאד‪ .‬אי ער האט״ךט‬ ‫ויער ראם .‬לעם אפתיאויןפךייערד‪ .‬ל נ ( היא‬ ‫עקתא נוי‪ .‬ער וועט טאהן ןודקוח‪^' .‪:‬אבין ‪.‬רער‪9‬ע'נטש ואל ‪3‬אלד וןאבין ו.‬האט נאט }יזא‪.‬לער פלך פוןדעם.‬יל'אוג ך פיש צו וואסהאב ‪#‬יך‪#3‬אפין‪ .‬רבי הו.‬רבנן אמרי לה בשם ריח בר אירי ור׳ פנחס ור׳ תלקיה בשם‬ ‫ר״ם אופר‪) .‬אמרו םהיש לפני הקביה‪ .‬עךד ‪ *.‬וואט ןאט גאט ‪.‬ציוום אט ע י ‪#3‬אפין‬ ‫ןיוואריןו‪ .‬עם שטייטיאין ןסוקיךער' אמת וועט שפראציןיפוןדער‬ ‫‪.אםצו עסין'‪..‬עם'שטייט אין פסוק'חםדאונאות‬ ‫האבין ךך'‪.א ‪'3‬ק‪5‬א?ין' רעם ‪$‬ענט<ט ^עי־}יין‪.

‬ךי צדיקים ניייל פון‪.‬עם שטייט 'טירוועלין‬ ‫‪8‬א?ין'יועלין ךי'?{פקולםים.‬״עם אייו אווץנךער‪ .דער'דעליט‬ ‫דו ניב?ט אאפקע סויל צו די א^ק‪1‬ר?ים‪ .‬לבינו קאט געשךיןע! ךי תוךהיהט״ער ‪?.יקומעןיצו דעםיןסויק }אטיהטנ״יזאגט‬ ‫.‬על שם )ירמיה ס( אשר שםתי )לה( הול גבול לים‪ .יןא‪1$‬עות'‪ .‬שאם יבא הנדול ליטול רשות ט.‬דייל‪.‬י ^ י גטעים‬ ‫‪3‬יינט‪ pt.‬אטוזאט בשאפין״אןיץ וואס הויבי.‬על שם ויטע ה׳ אלהים נ.‬ר‪3‬י‬ ‫!‬ ‫'"' למ‬ ..‬גיןאלי.‬אוג ווער^פייועט וועליןהאבקאטעות‬ ‫אז‪.‬די‪.‬ועליהם נאמרה <עשה |אוש וגוי‪) :‬לה( מול גניל‬ ‫ליס‪ .‬ההיד )דיה א ד( הפה היוצרים ויושבי גטעים וגררה‬ ‫עס הפלך בםלאכתו ישבו שסה‪) .‪jin‬ין)אט הט ךפרעגיט אעצה'‪3‬יי די לרמיות פון‬ ‫ךי ‪£‬יח‪:‬קים‪.‬ניר אמ ןיקומק בשא^יין דעים נןענטש האט יער‬ ‫ייך לסאל?ין_אע?ה'מיט ך'מלאכיים‪ .‬פון דעםטווע.א}ט צו משה‬ ‫דו ‪#‬תיב_נ_עשה אדם'‪ .אגין‪.‬לאמור ששי ושוות הן ‪t‬‬ ‫לית‬ ‫דוביזטאונוער‬ ‫האר ווי ‪#‬טאךק איז דיין ^מען' אייח ליגאןץע לועלט‪ .‬עךז ביי ךי‬ ‫ן^םוה פיון ליזלךיקים וזק ןך האט במאפיין'ךי יועלט‪ 0) :‬רבי שמואל ‪3‬ר !ר^ןהטגמא^ט‬ ‫פון רבי יונקים וועגין ווען משה‪.‬‬ ‫פה הנייה יש לפלך שפלאו‪ .‬אזוי‪/‬ווי‪.‬וועט דעריגרויםער‬ ‫יאןין וואט 'דאוץש איך נעמען אעצה פון אקלעגעריין פו. ןסיקוןםה היוצרים‬ ‫ךו?ו‪3‬י ?טעים ו. בעדן פקדם‪.יייען ןןיט }אט אין ויק אך^עט‪ '.‬יושבי גטעים‪ .‬איל הקב״ה משה האדם הזה שבראתי‪ .‬יועט מע.‬זייערטוועגין ן ט }אט נעפלאיגצט אגאלטין אין‪.‬הט }אט }יייאןט צו משהיךער‬ ‫^קלןש ווס איך וןאב אים ‪3‬שא?ין וועלי.‬אמר לפניו רכון העילם מה אתת ניתן )לו( פ״פ למינים אתמהא‪.זן‪$‬ה אדם‪ .‬צפור שטים‬ ‫ודגי היפ לפה גבראו‪ . וועלץינרויקע אינ קלילנעמענט^ין‪.‬ער'הא.‬אווייםענסטו אויך נעטעןאעצה פי‪'1‬אגןן!ענערין‪.‬והן אוסרים לו למוד מבוראך שהוא ברא‬ ‫א ת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מנאוניס ונעס עניניו ונילקונו גוס למס מנוי ו )לג( עניו‬ ‫מס וטי‪ ..‬שבהן נםלך הקביה‬ ‫יברא את העילם‪ (?) :‬ר׳ שםיאל ב״נ בשם ר׳ יינתן אפר בשעה שהיה פשה כיתב את‬ ‫התירה היה כותב םעשה כל יום ויום‪ .‬ךעםהיסיעל אונאלץ‪/‬אפ‬ ‫אויטעי אויף די‪.‬כיון שהניעןלפםוק היה שנא׳ דאםר אלהים נעשה‬ ‫אדם בצלמנו כדמותנו ‪ .ק ארדס ביין וןאירפליייצין די וועלט‪ .‬טיר וועלין עאכין אטקפוש‪ .‬עדן'פון'מז־ת‬ ‫ןייט״וןדרהטייןט^ק ךי {יךלקים ודייל פוןזימןלט ווע״גיןירזט'גאט גימיאבט די זאטך זצרענעץ‬ ‫אתם ים דערלםיאל גיטג!ע.‬עם איזידא מער ווי איי..‬‬ ‫איל כתוב והרוצה לטעות יטעה‪ .אט האר פו.‬לד( הסה היוצרים‪ .‬ןןךד‪ . פיון אים‪.אןטפון רגיי ?זםואלם .‬גלד‪ .אל בשא?ין רעם ‪.‬האטי}אט }י.יןואלין‪ . ימיר‪ .‬עם הפלך םס׳ה הקביה ישבו נפשות של צדיקים‪ .‫•ךך‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫בראשית‬ ‫להן פברי‪ . יאןין צו אים לעדין‬ ‫דיך פון דיין נישע^ער‪} .‬עס איז דא טער ווי איין״נאט‪ .‬גיין‪.‬איל אם כן )מהליס ח( צוגה ואלפים כלם וגו׳ לפה נבראו‪ .‬ער אייו .ען .‬פשל לפלך שהיה לו םגדל פלא כל טוב‪ .‬ז‪1‬ס ^טייטיאי.‬‬ ‫ונדרה‪ .‬ער זאליבשאפין טענטקין ‪$‬ךער‪.‬עם סטלך"בטלאקמו‪'.‪#‬בו ׳ןמה‪ '. .‬ווי‪.‬טיר יןעלין ‪0‬א‪3‬ין ‪£‬טעגטש‪.י.‬הןה מיוצרים מ י י נ ט ^ ‪ /‬ד י צדיקים‬ ‫ניייל ייי'‪3‬אבין גי.‬עם הםלך במלאכתו‬ ‫ישבי‪ .‬יאל‪.‬ויהי נווי שאין ליס רשימ ללאח אפי' נמלא נימאו‬ ‫)לו( פתחון פה למינים ‪ .‬די‬ ‫צדיקים יע.‬‬ ‫םלייקיס היי עס הקנים ניצירה ינשיעס גן עין ונמאמר‬ ‫ססחייס לםרמנ״ס מלאת׳ הגיר* שנהם נמלך הקניה יניא‬ ‫אח סעילס ‪ .‬והוא אוטר‬ ‫סה אני צריך ליטול רשות טן הקטן סםני‪ .ע‪3‬ין‪.‬ייאנטפאר'.‬לג( עביר פה דהגי ל ך ‪ (1) :‬ר׳ יהושע דפכנין בשם ר׳ שפואל אפר‬ ‫בנפשותן של צדיקים גפלך‪ .‬האט טשהג‪. אויף ‪. הקטן מטנו‪ .‬ע^ד^ען יערער‬ ‫^אג ייאם אין אים איויבשאפין .ךךה עם ה§|ך'‪93‬לא?תו .‬דארים ן‪$‬וט האט )יפרעגט א‪.אט‪ .‬אפרי לפגיו רבש״ע )שם( ה' אדוגינו פה אדיר שסך‬ ‫בכל הארץ‪) .‬עצה}אט .‬טוה ויי ךירגיפעלט‪ 0) :‬רבי להושע‬ ‫פון ?מיויהאט .‬לא נדולים‬ ‫וקטנים אני סעםיד ממנו‪ .ין אי‪?.‬‬ ‫אויבידעו•ןרויקער וועטקומקנעטק אעצה פון דעם קלענעךיןיפין איפ‪ .‬עשס מס ששונ מאס נ ע י י ן ו )לז( המה היוליים‪.‬על שם וייצר ה׳ אלהי׳ אה‬ ‫האדם עפר סן האדםה‪ ..‬ואין לו אורחים‪.‬מענטש פון די‪?.

‬‬ ‫‪8‬ויח ותמונת סמלן והעיון נ י ס אניריונפוס ופי־ נו הינל‬ ‫גאה ‪ ) :‬מ נ ( לימיפ היאשוניה‪ .‬חזרו ושאלו א ו ת ו ‪ .‬פושטת נאות נמצי המלןו)מא( אינררפין‪.‬ה א ט .‬ט איןז מיט איייןי וועלץ טיר פרעגין בייא ךיאיערשטע ט ע ג ‪ .‬א^ר' ^ ר א אלהיפ‬ ‫‪ $‬ן ם ‪ .‬עם ?זטייטגיטיבראו" אאזים• •'‪. ט ו ו א ס ^ ‪ .‬איל ל ש ע ב ר א ד ם‬ ‫נברא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)לו( ליה הנא מ ל נ ו ‪ .‬להים' • אלהים איז ר א ך ' ר ע ר טייטש גאטיער‪/‬עהט אדים אז ע ס‬ ‫א י ז ד א ‪9‬יל' .‬ד ע ר ‪ /‬א ט ‪ ..‬ויש״י פ־' ננ״ניס ו‬ ‫) מ ( פיינשאיש‪ .‬מי מ ע כ ב •י)ח( שאלו המינים א ת ר׳ ש ם ל א י‬ ‫כ מ ה א ל ה ו ת בראו א ת ה ע ו ל ם ‪ .‬דיאס .‬ם'לינט ארוס ניהאקטעיר שטיין‪ .‬ש ט י י י ט גיט אשי־ ן ל א ו ‪ .‬איל קראין מ ת ד ב ת ר י ה ויברא אלהים א ת‬ ‫ה א ד ם בצלמנו ל א נאמר ‪) . י ז א ן ט צו יאים וןם שטייט אין'ןסוק נעשה ו^דםכעלמנו בדימור״יגו‪ « .‬ענדעךע האבץ }יזאןט 'קען .א^ט ד״ער פסוקי ‪ $uqyp‬ןיט פון'א‪£‬צה ‪ .אט . א ט גייאגיט אץז ו ו & ט א כ י ן‬ ‫פון ר ע ם ^ ר ד »?‪1‬ע?טש אין או?ז‪.‬ניט‪. א ט האטי "נינוטען‬ ‫ע ך ד אוג דואט ‪8‬אר ‪ .״* אץ'}אךטין‬ ‫פץ‪.‬גיאר^אס‬ ‫‪ .‬ךי אגטעאירט" פ א ר ד י‬ ‫ד י ואלין‪.‬א י ו ך א ך גאר' ד א א י ץ .'‪$‬אלא?וט‪ .‬כיון‬ ‫שיצאו איל תלמידיו ר׳ לאלו)מז( ד ח י ת ב ק נ ה ‪ . ש ב א לבראות א ת ה א ד ם נ מ ל ך ב ם ה ״ ש ‪ . א ט ‪ .אל‬ ‫‪8‬אבין פון ךעם ‪ry‬״ ‪. ש ל ו ‪ .ס איז ך א ס ו.‬ידי ד׳אבין בשאפיין‪.‬ער גילך'ר. א ט ע ר ‪ . .‬א ס ר ם ה נעשה ב ה ‪ .‬איל ם ה ה ו א דין‬ ‫ד כ ה י ב נעשה א ר ם בצלמנו כדמותנו ‪ .‬וואט‬ ‫ר ק י ש?לאי צו זיי ןיזאג‪.עבין רעם'‪ .‬ההיו )דגריס ד(‬ ‫כ י שאל נ א )מכ( לימים ראשונים למן היום א ש ר ב ר א אלהים א ד ם ‪ . ? ! ש ‪ ' . '.‬גאטער האבי] ב^אפץ ךי ו ו ע ל ט ‪ .‬עפיגסט ‪£‬א‪.ען רייךץ‪ .‬‬ ‫א מ ר ה מ ל ך )מא( אינדרטין אני עושה א ו ת ה ‪ .‬פעגע סויל צו די אפיקורסים‬ ‫<א אךט ד י זאלין״קעגען ^ פ ע ס רייךין(‪} .‬נןלןד צו זיצען אויף א י ם ‪^' .‬פץ רעם יפסוק ועידט טעןדאןו אזיעם א י ז ד א‬ ‫?עדירווי אייןנאט‪ .‬א ל א ם ש ל ל ס ל ך שהיה סטייל ב פ ח ח פלטי. א ט ק ט בקזאל‪5‬י.‬לנו מ ה א ת ה מ ש י ב ‪ .‬האטי רבי ^מלאיי צ ו ד י .‬קע.‬ך ב י ^?לאיו^אט }יןאןט ווא דו'‪}.‬מה( א ל א ויברא אלהים א ת ה א ד ם )מו( ב צ ל מ ו ‪ .‬אגךערע קאבין .‬חורו ושאלו א ו ת ו ‪ .‬אין פאן מבמעות המלנות ושאלה‬ ‫ונפילת ישוח אלא נו׳‪) :‬נח( נלייין‪ .‬ע ם שטייט אלרוים גאטער• ייייל ‪8‬לע‪.ם ע ס ש ט ן י ט‬ ‫אין ן פ ו ק ב ר א ש י ת ן ר א ?<‪.‬א ל א ב ר א א ל ה י ס ‪ .‬משמעותו לשח יניס! )מה( אל‬ ‫ניא אלהיס‪ .‬ס ה ן אוסרים )לט> ד י ם ו ם י ו ח ‪ . ע .‬מרחצאות ‪ .‬ולשון אלהי& ננל מקום לפון יניס מ ‪1‬‬ ‫אלוני יושן נעליו אין עמו‪) :‬מ‪ (1‬בצלמו‪ . ואל א י ם‬ ‫איין קאהעךץ אין אשייגע ווא.‬א ל א א ש ר ב ר א ‪ .‬איל מ ה ה ו א דין ד כ ת י ב ב ר א ש י ת בראי‬ ‫א ל ה י ם ‪ .‬ע ר האט"‪3‬שא?ין‪ .ט"‪ .‬ד א י איז א ד ך אווי גיווען .‬יי״וןאבץ‬ ‫בשאפין‪ .‬ערער ‪ E$‬גיואגט וואם ' ^ ך ע ך ש ‪ ' .ועט ?!ץז ‪4‬יט לאדן איזויי ‪$‬אף\‪ .‬אשר )מג( בראו‪.‬ט צו די אפקורםים ל י .אנ‪.זא^ט איןז ו\על אויף איס אדםטאהלץ 'נ^ץ‬ ‫צ ו ר ה ‪ .‬נייושל' לפרק היואה‬ ‫גייס ולי אפס שואליס לני ושאלו לאיס היאשין שנאמי‬ ‫ני באל נא ונו׳ עז סאיס על ה א ת ו )מג( ניאו האל‪2‬‬ ‫נמלאפו״ס‪) :‬מד( אלהיכ‪ .‬אריל )לז( ל י ת‬ ‫ה ב א ם ל ב ו ‪ .יזאגט‪. .‬עפיליסטו באלד .‬א ך ה א ב ץ ד י‬ ‫א?קולםים ןי^רעןט ביי ר ב י ‪ £‬ק ל א י אוג האבץ .ייזאגט טע. ך ע ם ם ע .‬וועד .‬י ־ ויעלץשאכז‬ ‫א מ ע ^ ש אין או.‬ומהן אוסרים )מ( פ ר י ב ט א ו ת ‪. א ר ביי דייז‪5‬לש!&ע טעגיפון ר ע ם ‪15‬אג'‪.אןד ק א ט ע ר גיפךעגט ביי דיי מלאכים וואס טען . pp^g‬רער .‬ה א ט ‪ .‬אנן גינו ננונה‬ ‫לבנין‪) :‬לנו( דמוסאות‪ .‬ע ר דואט ב ^ א פ ץ ‪ ' .‬אוד‬ ‫ןוי״עם ^טייט אין פסוקי ?רעג .‬איל אני ואתם נשאל לימים הראשונים‪ .‬א ר ןןם ש?וייט ^ ר א א ל ה י ם ‪ .מאגט צו אים ו.‬איר ש ס ל א י ב כ ל ס ק ו ם ש א ת ת‬ ‫מוצא פ י פ ל ם י נ י ן ‪ .‬ע ר ‪.‬י‪.‬נאר‬ ‫^עבין'ךי טיר פון די.אל אים ליי.זער בילד'ווי אוןוער גלייכין‪' .‬איל בראו)מד( אלהים א ב י כ ‪ .‬‬ ‫}אר‪.‬‬ ‫}^}‪Jf^^T^i^ir^if^s‬‬ ‫לוי .‬ך ע ם ' פ « ס‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫ז‬ ‫שטי־פ‬ .‫סךך‬ ‫בר*שיתפרשהח‬ ‫לג‬ ‫בראשית‬ ‫א ת העליונים ו א ת ה ת ח ת ו נ י ם וביו.‬א ת ה מוצא ת ש ו ב ת ם ב צ ד י ‪ .‬ניועהן‪!.‬עס שטייט אשר ‪1‬ירא ‪ .‬ךי ב ק ו ר ס י ם דואבץ }אןדיאןןאהל גיפרעגט ביי'רבי'שמלאי א מ‬ ‫ן א ב ץ .‬ךי ג א ט ע ר ‪ .‬ק א ט‬ ‫^גר גיואןט וואם ואלין ‪9‬יר נןאטן טיט י רעם שטיין‪ .‬ער בילד• מעריוועיט ס י ר גיט לאי ץ'‪< :‬ח'( •ושאלמ? די‬ ‫«‪9‬קול‪9‬ים קאבין גיוןרעןט ביי רבי שמלאי ווי פיל'‪.‬וערט גיזאגט איןפיל?א'כין ן א ה ל "וויילעס‬ ‫איז שזננעי־ 'אז‪1‬י‪ .‬‬ ‫א כ ״ כ ‪ .‬ער»אפט‪.‬ה א ט רבי ן‪1‬נןלאי'ני.‬וראה )לה( בלורין א ׳‬ ‫מ ו ש ל כ ת ‪ ..‬סטרא ליס יטנוי‬ ‫סוי״ו של נ‪5‬למ‪ 1‬עוסנ על הקניה ולא נמו שפיש״ זיל‬ ‫נחומש שחוור על סאלס ‪) :‬מו( לחית נ ק נ ה ‪ .‬שמ״מ למה‬ ‫לו לומי לשון יניס געשה נצצמינו וגוי ׳אמי אעשה נ צ ל י‬ ‫‪. .

‬פיל היייליגע ‪ .‬דער זכר טיט ךי‪.‬וואס האט דעי• י מלך גיט'אה.‬איל מה הוא דין‬ ‫דכתיב )יהושט כג( כי)גנ( אלהים קדושים הוא‪ . לי"תלשיךים גיזא.‬דער‪.‬צו די‬ ‫אפקולםים דןאסטו אוועק }ישטויםין טיט אשט״עקיל ‪!.‬ער'ווייס‪ .ט צו רבי שמלאי‪ ..‬‬ ‫מיט . ניט גיבאלין אן גאט"‪ .‬לריבער‬ ‫ן א ט .ועםטו אעז‬ ‫^קפעךין‪.ג‪.‬נאף‪ .‬ביי.‬א״ל שלשתן שם אלהיש הן‪.‬מס בלא‬ ‫אמרו סהלמיליס לאלו לחיש נקנה לגו מה אחה אומר ‪.‬עםין אי.‬ער האט ארזים נישטויסין‬ ‫ןעם ^ עראל פון‪.‬זענע.‬הזרו ושאלו לו‪ .‬אדי ווי אםענטש' ואגט בסיילונוס ]קיםר אנוםטום״קיםר‪ .‬לער }אט פון די‬ ‫יורי!' וואט !‪.‬ולא היו יורעין איזהו‪ . .‬שזורק נו הנשמה‬ ‫יודו נעשה לשק רניס ננירון האנ והאס‪) :‬נ( לאיו יחיש‬ ‫< ו ‪ .‬יט }או־ גישט‪.‬פון‪.‬איו דאף'גאר' ךאיאיי.‬די וו^יסין‪ .‬רבי הוקעיה האט ייואגט ווען גאט האט ‪3‬שאפין‬ ‫§דם קראשו.ואם איו ראם' .‬אגוםטום קיסר‪ .‬האבי.ואם עם שטייט 'אין' פסוק בי אלהיםקרשים'הוא‪.‬מה עשה המלך‪ .‬עגלה‬ ‫משונה‪) :‬נה( דומינו‪ .א.‬דזאט לבי שמלאי צו דיי גידאגט ךי אלע דליי‬ ‫איו איי.‬עם'שטייט ראך נעשה אדם בצלמנו‪ '.‬ער איז'‪.‬ראם רןאטיגאט אליי.‬‬ ‫א״ל מה דין דכתיב )יהושע כב( אל אלהים ה׳ וגו׳‪ .‬אנקבהנןען גיט גיבאלין אן אזכר‪ .‬פון אדם טיט חוד! אונ ווייטער‬ ‫אזכר‪.‬נאי־״עס שטייט קדושים הוא‪.‬נ.‬טיר תעלי.‬‬ ‫לפי שי״ל אלהיס של קלושים הוא סמחקזשים ומיסריס עלמם‬ ‫עליו! )נג( ואיפיבוס ‪ .‬קדשים איז‬ ‫ןאף ךער טייטש הייל‪?:‬ע‪ . מאיין אמעגטש אין אוגזער'^ארעם‪.‬עס'שטייט ניט‬ ‫קדושים ה}!ה ‪ '.‬שר חשונ ‪) :‬נל( ׳נקרונין‪ .‬לגו מה אתה משיב‪ .‬נוי ךי‬ ‫אפקוילםים זע.‬אלא קדושים‬ ‫הוא‪) :‬ט( א״ר הושעיא בשעה שברא הקביה אדהיר טעו בו םהיש ובקשו לומר‬ ‫לפניו קדוש‪ .‬ולא אשה בלא איש‪) .‫סדר‬ ‫ש‬ ‫בראעייז ‪ -‬י ~‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫נברא מן האדמה חוה נבראת מאדם‪) . .‬זעהט אדם ‪.אט‪ .זאגט‪.‪. נידארין פון זןף־ אונתוה איז‬ ‫בשאפין .‬וואט וועםטו אוגז'עגפעךין‪ .‬אזוי איז' ג‪:‬ווק‬ ‫וועי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ .‬ךבי שמלאי' צו די‪.‬אט איי אייגער•‬ ‫נאר טען רו?ט אייהם איל אלהיםיה׳ אונ נאף נעםע.‬מח( מכאן ואילף בצלמנו כדמותנו‪ . .‬למשל אמלףםיטךץ נענעראל‪.אט איו אויףאזוי‪.‬א״ל קדושים המה אכיכ‪ . .‬יי יענען הייליע •י גט! )אמו־(‪ .‬עס שטייט ניט‬ ‫ןזם יודעים‪ . ג אט‪.‬האבי.‬לעםיפםוקיזעהט מען אז‪. גיט גי^אךין אן״אנקבה‪ .‬איף' טיט ךי פאטיער אונ‬ ‫םוטער‪ .‬זע »ן היילינע ‪ .‬אף קאבין ךי אנןקוךןוים ניפרענט ‪3‬יי‬ ‫רבי ש?!לאי'.יויאךין פון אךם‪ .ען אוועק גיגא.או־ גישט‪ .‬לרן משפיע‬ ‫•מקבל נ׳ נל הננואיס סקנליה וה מוה עי המשפיע העליון‬ ‫<ר‪1‬ן הוא ‪) :‬מע( ולא שניהם נלא הקנייה‪ .‬‬ ‫ן א ט רבי שמלאי צו די גיואגט אין אנהייב איז ז^דם בשאפי.‬או־ ‪.‬והיו בני המדינה מבקשין‬ ‫לומר למלך )נס( דומינו‪ .‬די האביןא^ער‬ ‫ניט ^יוואםט וןעלכער״איו ךער מלך‪ .‬ועגען דיא ךרי״י שותפים ביי ךעם םעגטשיגס געבורט‪ .‬רבי‪ .‬קזעע.אבין' רי תלםילים גיואגט צו רבי שמלאי ךי אפקולםיםיהאסצו אוועק גישטויסין םיט איטטעקיל‪.‬האיבין די אפקולםים גי?ר'ענט' ביי לבי שמלאי דים ששייט אין פסוק אל אלהים‬ ‫זד‪ .'גיו‪.‬האט‪. אלע נעוואסט אז ןןר איו ךער מלך ‪ .‬ואס .‬וייברא אלהיים״יאת״האךם בצל‪5‬ו"^אט"וזט ב'שאשי|‪/‬ךעם' מענטש אין או נזער פארענ*‬ ‫האדם בצלמי‪ . י ניוואלט זאנין' צום םלף איניזאננ אונאלויב‪ .אט ניואגט סיר וועלין מאכץ אםענטש אין אונזער פארעם‪".‬די‪. '.‬עסי שטייט ויברא אלהים‬ ‫מק‪1‬ןש אין זיין פאךעם‪'.‬לא אי»‬ ‫גלא אשה‪ .ען ה!אטש(‪.‬איל הם יודעים אכיכ אלא הוא יורע •‬ ‫איל תלמידיו )נ( לאלו דתית בקנה‪ .‬‬ ‫.‪} .‬נאריעם שטייט הוא ייד_ע‪.‬עם איי דאיךליי גאטער‪ .‬שנח ונרנה בגון יחי אלוני המלן‬ ‫וע״ע דומינו ורש"׳ פי׳ שייה וכ! נא! שעו ושניו ני ניא‬ ‫שטייט‪.‬ען‪ .‬דחפו והוציאו חוץ‬ ‫‪.‬‬ ‫כאיניש ראפר )נא( בםילוגוס קיסר‪ ..‬גאט קאט בשאפין ךעם‬ ‫שטייט }יט‪} .‬האט רבי 'שמלאי צו י די גיואגט‪. .‬לעם דאנען‪ *.אט ‪ .‬חזרו ושאלו אותו‪.‬קיםר‬ ‫איו איינער נאר מען רופטאים בסילונים אנוסטום‪ '..‬שמימ למה לי לימי נ' שמות יאמר אחז מהס ולא‬ ‫•תן מנשול לפני סעור נ י נ ר ו )נא( נסילונוס אנוסשים‪.‬גקבה‬ ‫‪^.‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫ודמזסי‪) :‬ממ( מנאן ואילן נללמינו ו נ י ' ‪ .‬משל למלך )ע( ואיפרכום שהיו)נל( בקרוני! ‪ . הא?ין ךימלאכיםגיהאט אטעיתדי האביןגעטיינטעראיי אגאטהאביןיייניוואלט‬ ‫זאניןפאר אים סןדוש‪ . .‬מט( ולא שניהם בלא שכינה‪ .‬‬ ‫י‬ ‫שמוה נג׳ אדם ס ן ‪ ) :‬ג נ ( אלהים קיישיס נ ו י ‪ .‬עם' אייו נארךא איין . נאמען פון ..‬‬ ‫די טע^ישין פון לי מדינה האבי.‬קע. איין ו. . בשאפין‪ .

‬ייעל בשאפין‬ ‫ךעם מענטש גאי..‬ער ן.‬אוכל ושותה כבהםה‪ .‬זיין .תעט‪.‬פרעגט ד‪.ען הוייבין אי.‬א‪1‬יב‪.‬אמר הקכ׳ה אם בורא אני אותו מן העליונים‪ .לייך צו‬ ‫אןהקה דאם זיא איו או‪1‬ןטען אדף ךי‪.‬אים נןרוש‪ .‬וועט ער לעבי! אונ מיעט ניט שטאךבין‪ .אגט פון י רבי אחא'ם ויעןין‬ ‫נאט האט גיזאגט אוייב איך וועליבשאפין רעם טענטש אזוי ו ו י ' ף מלאכים זענע! בשאפץ‬ ‫ניוואךין‪ .ךער אזד ווי אב‪.‬העליונים נבראו בצלם ובדמות‬ ‫ואינם פרים ורבים‪ .לייך צו*מל‪..‬רבי תפראי האט ני.$‬ןם וןאם ז‪.‬ער איז נאר אםענטיט‪ .‬ד.‬ני‪.‬הוא חי‬ ‫ואינו מת‪ .‬פרה ורבה‬ ‫כבהמה‪ .‫םךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫לד‬ ‫לקרונין‪ .‬‬ ‫'ןנןפעךיטךעיר מדרש אבהפהקק‪. די אוינערשטע אונ פוי די אונטערשטע‪ .‬הפיל עליי תרדמת יידעי הכל‬ ‫שהוא אדם‪ .‬ןנם עיט פוןאים אחים 'צ‪!>1‬ה איווי וויי פון אבהטה'‪. .‬אלו ו׳ ולמשן‪) :‬נש( מ ו נ ו ‪ t‬שאינס רואה מצדדס אא״נ נישה ומנענע ראשה לצ־דין‬ ‫י‬ ‫וועיןינאט האט בשאפין אדם ךןךאשוןיהאבין ךי מלאכים אויף אים אטעותניהאט אונ האבין‬ ‫ןיוואלט דאגין ‪9‬אר ‪.‬רבי הפראי‬ ‫ד.‬כך בשעה שברא הקביה את אדה״ר‪ .‬והתתתוניס פרים ורבים ולא נבראו בצלם ובדמות‪ .‬אבער ךער‬ ‫מענטש‪.‬מן התחתונים‪ . רעם זקר טיט דיגע לעבער )דיי אדעךין ךי נאו לעכער‬ ‫ך מדל אונ רי איבערינע לעכעח ‪) :‬יא( רבי יהושע בר נחמיף האט ניזאנט פוןי־ביחנינא‬ ‫‪3‬ר יצחק ם ווענין‪ .‬אונ די רןנ.‬קינךער אזוי ווי בהמות‪ .יוואםט אז ‪.‬ובהמה אינה רואה ‪.‬נז(ד׳ מלםעלן‪.‬ערסךךש אבהמה זעיהטדען נישט‪ .‬אונ‬ ‫יער ‪. חאבין ןיזאןט פיון רבי אליעורם ווענין .ךעם' קאפגלייך אונ קוקעןיםיטךי אדנין אין ביירע‪.‬וואס האט נאט'ניטאהן ער ךאט גימאבטפאלין אוי\ש ^ךם‬ ‫אשלאף‪ .‬האט}אט‪.‬אוני אויב איךוועל אייםבשאפין אווי ווי ךי‬ ‫'?הטית זענען בשאפיןניוואךין‪ ..‬ורואה כמה״ש‪ .‬ניט קוקען טיטיךי איויינין נאר נ ‪ 4‬ך ' ‪ .‬אז ךי נשמה ‪.אט‬ ‫ג.‬אונ אויבי זיא ודל נ^קק‬ ‫או״יף אדיט‪ .נע.‬ע.‬אחא ם ווענין די ‪9‬ל>!כים'‪.‬ר׳‬ ‫הפראי בשם ר׳ אהא אמר‪ .‬‬ ‫זכר ונקוייו בר>‪1‬ם‪.אטיחאטבשאפיןאין‬ ‫ךעם מענטש פיר זאבין .‬לשון סקווש« ) ס ( מ‪5‬יי‪ ..‬ראם איו וואט שטייפ\ אין פסוק‬ ‫§ארל‪£‬יידעט אייך פון רעם אדם )הראשון(‪ .‬מה עשה הקב׳ה‪ .אט אזוי ווי דימלאכים זענען ‪ . בעם בילד אונ נישטאלט פון .‬ה‪.‬ער וןאט בשאפי.‬אלא זה)ס( מצדד‪ .‬ערוועטזינך.‬ער האט שבליאזוי‬ ‫ווי אמלאך'‪.‬אלא הרי אני בורא אות‪.‬וידעי הבל שהיא איפרכום‪ .‬מוז' זיא אוייסביינין ךעם קאפ צו דער דיטוזאםןייוויל דאךטקוקען‪ .‬ער שטארבט‬ ‫אזוי' ווי אבהטה‪.‬הוא מת ואינו הי‪ .‬ההיד )ישטיס ‪ (3‬חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במת נחשב‬ ‫הוא‪) :‬י( וכר ונקבה בראם זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקובי!‬ ‫בראם‪) :‬יא( ר יהושע בר נחמיה בשם ר׳ חנינא בר יצחק ורבנן בשם ריא אמרי‪.‬וטת כבהמה‪) .‬‬ ‫)נט( מדבר כמה״ש‪ .י'.‬וועטערי^־טיאךבין אונ ןועט ניט לעבין‪} .‬אר איך ייעל אים‬ ‫בשאפין'פוי.‬ומטיל נללים כבהמה‪ .‬עוטד כטלאכי השרת ‪.‬אוואנדער‪.‬־ מן העליונים‬ ‫יט!‬ ‫םתנית‬ ‫‪1‬‬ ‫כהונה‬ ‫ג ש מ ה מסכי שננוא נצלס כן סרש״י! ינייד' נ ו ו ת נ ו י ‪ .‬לא מצדד ממש ראשו לנל ‪5‬מץ‬ ‫< י ר ש ואויל ‪ :‬שאפילו נסמס מוכס נ! אלא סאוס אע״ס שמנינו לפניו‬ ‫יש נו ד' מדוש כמלאך וד׳ ננהמה‬ ‫<נת(ד' מלמעלן‪ .‬האבין אלע .‬םה'‪. .‬לוה נתנ נצצמינו נדמות־נו נדמות מלאני מעלה‪ :‬וואס לצווי] אפיי מס שאינו ווצה לראות משא״נ ננהמה‬ ‫ונר ונקנה נראס ‪ .אנ *ויער לעבוננ איז נאר דיי נשטה וואס אי.נען ב׳טאפי.‬ר׳ תפראי בשם ר׳ אחא‪ .‬ט אווי ווי אםלאך‪ .‬ניוואךי! אין ךעם י בילדי אונ‬ ‫ןישטאלט יפו! }אט אונקץךעריןא^ין״דינייט‪ .‬ער זען‪.‬פרה ורבה מן התתתונים‪ .3‬ייט אוועק פון אים טיט' וואים איו‪..‬קען האלטי.‬יש בו דעת כמה״ש‪ .‬ער ‪#‬טייט אזוי וויאמלאך* ער רעט אזוי ןויאטלאך‪.‬עךד‪.‬ראם איו איין פסוק פון ך ‪. .‬וועטיהאבין ‪.‬‬ ‫ברא בו ארבע )נו( בריות פלטעלה וארבעה טלכטן‪ .‬אונךי ביזמות האבין קיןדער אונ זענען ניט‬ ‫בי‪8‬אפין גיוואךין איןךעםיבילד אונ}י^טאלט פון {אט"‪ .אט' ניזאנט פון רבי‪ . .‬זייטין‪ .‬אמר‬ ‫הסב״ה הריני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים‪ .‬פסוקים וואס מען ^אט ניענדעךט פאר ר!למי המלך‪.‬עסט אונ טרינקט איוי ווי אבהמה‪ .‬ער‪.‬ער נירעכונט ו )י( זיר‬ ‫זנקןה בראם‪ . ‪.‬‬ ‫אתסהא ‪ .‬ערשטאךבון‬ ‫אונ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ .‬ואג'טאיך‪. הימעל אונ פיר זאכין.‬טעי בי‬ ‫סה״ש יבקשו לומר לפניו קדוש‪ .‬ ‫ךינע נאז לעכער‪ .

יוואךין אויף קינלער האבק‪.אנט "ךער פסוק .‬דאלטאק אמעןנה הא‪0‬ין' טיר .9‬ה אונ רבי אבהו אונ ר?י .‬אונךער‬ ‫^ע^שוואס .‬שנא׳ )בראשית <ד( ותצא דינה ‪.‬האיש כיבש את אשתו שיא תצא לשוק‪ .‬רער סאן‬ ‫ל!אלט איין ןאם ודיב דאיזאל ניט אתיים .‬איר יעקב דכפר הנין‪) .‬ן א ט איר ניזעהן‬ ‫‪ caij‬אונ ן א ט טיט איר מונה ןיווען‪ .‬כסינ חשו ויו משמעומיס‬ ‫•יונ אויב עךוועט ןיט״יץלי^ען וועט ער ‪£‬עבין!ניב()ולדו בלינת ‪^ .‬איר זאלט ‪.יזאנט פון‪. נידעךיגער ווי אלץוואם^נם איז דא אויף דערוועלט‪.ייאנט ליום ‪.‬םנא לן מדינה‪ .‬מרב ליוס ס' של ממר י‪0‬יס ״ס ‪%‬‬ ‫ידם ו ) ס ב ( את שסוא נללמיני‪ .‬ךבייעקב פקדאךףהניןזאנטיאזוי קט‬ ‫\»ט }יוא}ט רער םענטש יואס ייעט זיין אין אונוער }ילד אונ אין אונזערגלייכייןמגרוועט דין‬ ‫ומליקו ו\עט ן ר ךווע'לטי.‬ימשלו כדיא והוא סיס )שס( איו לחמישי‪ ..cm‬ב~מינא''ואנטאויב די‬ ‫^ ט ש י ן וועלין זו§ה זיין וועלק די .‬‬ ‫גאט האט די ן י ן ע נ ^ ט ‪ .‬אם יחטא ימות‪ .‬את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו ‪ .‬וכבשוה וכבשת כתיב‪ .‬עם‬ ‫שטייט אק ןסוק די}ה אמ ארויס ני^געןישיןאןוירען אין די שטאט שכם‪ .‬ערי ידי.ואם ג‪.‬כפסמות וחיות ) ס י ( יממישי‪ . .‬ךבי יודען בן ברוקה זאנט‪.יוןיעלטיגען אוייף ךי'?יש פון נט\אונ'אויב זיייוועלק נןט‬ ‫זי^יייןויעליןזיי^אןזיייןניךעךינעריוי לייפישפון״יט‪ . דעו־}יאם איז בשאפין‪.‬מסיו ושלם כאלפים לפיכן נשאת נוי ונבעלה מיי גליל הי שנ׳ כי נ י כ ם ו‬ ‫ויזו ימשלו על סכל‪ ) :‬ס נ ( ל‪1‬איני יומה‪ .‬גימאלין אין אויניער בילד איונ אין אונוער נליייכין אוניזאל‬ ‫ןץמעלטינק'א‪1‬יף דעםוואס איז ניט אין או^זער בי^ראונ אין אינזער כלייכין • )יג( על?רך(‪.יין אין גאס‪ '.".‬ןאל איר בוןגל זיין די .ען אוייף אלץ וואט אט' במאפיין גיווארין אויף״ךערוועלט‪ .‬רבי יל‪.‬אבל לא‬ ‫האשה‪ .אכט צו דאנערשט*‬ ‫אונ ליום חמישי מיינט טען דייחתןה פון >‪1‬אל‪$‬ה .‬יין'.‬ךאס ווייסין סיר פון ךי.‬ווארום ראפ ווייב .עמען‪ .‬איר‬ ‫חנינא )‪ (ftp‬אם זבה רדו ואס לאו ירדו‪ .‬על שניהם הוא אומר ויברך אותם‬ ‫אלהים וני׳‪ .‬מיינט מען דער מאן איז ני‪1‬יאטין אויף ^נרער האבק א?ר' ןאפ‬ ‫וויייב איז ניט ניקאטין אויף קינךער קאבין‪.‬איר ערכ לששי לפיכן נשאת האלמנה לס׳‬ ‫» י אלם סוועיס להם ‪) :‬כד( ניכה ‪ .אט האט‬ ‫די ני^ענטשט אונ האט .‬עם י שטייט‬ ‫]כביןה ‪7.‬ייט אין גאס‬ ‫שפאצירען וזעט דין איר סוף זיא וועט מינה זיק‪ .‬בר קפר«‬ ‫«םר רביעי )סה( אור לחמישי )םו( וחמישי אור לששי‪) :‬יד( ר׳ אלעזר בשם ר׳‬ ‫יוסי בן זמרא וכבשוה )סז( וכבשה כתיב‪ .‫•ךף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫וסן התחתונים‪ ..‬אונוואסעם‬ ‫שטייט ניט וכבשו^נאר וכב^ה‪ .‬‬ ‫ו י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫"‬ ‫ו ף‬ ‫יישיי« )שא( אם זכי רוו‪ .‬וואלטין' מיד‬ ‫זאנין אז ךער סאן טיט ךייווייב זע^עין גיןאטין נדוארין ציו האבק ‪.‬סכ( את שהוא בצלמנו‬ ‫כדמותנו ‪ J‬ורדו‪ .‬ןר ואל דא איין נעםען‪ .‬וירדו )סג( לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו‪ (JP) :‬ויברך‬ ‫אותסאלתים‪ .‬לאדם ולדגים ‪ :‬וננעלת מיו ליל ו' ו )סו( יכנשכ‪ .‬האט'בר _כ‪$‬ךא'.‬שכל‬ ‫אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל‪ .‬ךענטךעירקלרשא^רקה שטייט דאך ביי דאנעךש^אנ אונ‬ ‫ביי פרייטאנ‪ .‬רביעי'מיינט מען ךי‬ ‫רתמף פץ א^זולה זאל זיין ^יטוואןד אונ‪.‬ריביב אומר אהד האיש וא׳ האשה‪ .‬או‪.‬אווי ווי‪. qwtap‬אונ'אאלמ^ה זאיל חתונה קאבין ליום חמישי)צו ראנעךשטאנ(!ווייל‬ ‫ביי די צוויי טענ שטייט אןרןה‪^' .‬ךבי!‪.‬לבי יוסי בן זםראט‬ ‫ןוענין אז אין די ר‪1. .ט צו די איר דאלט אייך פרוכטבארין איונ מעהלין‪ .‬עקבפין דאךף הנין זאנט‬ ‫‪1$‬ל קוטע.‬ר יאל זיא א‪.זא.‬ואם לא יחטא יחיה‪) :‬יב( ורדו בדנו! הים‪ .‬אבער נישט" ביי סייטויאך‪ .‬למה‬ ‫שכתיב בהן)סל( ברכה‪ .‬קינידער‪ .וער נלייכק‪1‬ער וועט דין'אךשע‪ 1‬מעט‬ ‫‪.ה‪ .צחק בך מליון האבץ‬ ‫נייאנט‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫י‬ .ילערונט'אבתולה זאל חתונה'רדאבין‬ ‫ליום רביעי)צו ‪ .‬וכבן^ה איז"דער טייטש'‪^.‬האיש מציה על פריח ורביה‪ .‬ךער מאן אמ דיווייב‬ ‫זענען ניבאטין.‬והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי‪ .‬ר יעקב רטן כפר חנין‬ ‫אסר יבא צלמנו ודםותנו‪ .‬רה וואלט נישטאנען וכבישוה‪ '. נעםען‪ .‬ךער ‪5‬אן ‪.ועט ניט'דק אין אונוער בילראונ איןאו.‬זיא איי.‬ואלמנה ליום המישי‪ .אל דק דאנערשטאגיאונדערישאןזאל'‬ ‫איר בועלי דין לי נאכט צו פרייטאנ‪) :‬יד( רבי' >ןלעןך האט .‬המן תנינן בתולה נשאת ליום רביעי‪ .‬ואדום אויף בייךע .

‬מבקר חולים טגין‪ .‬‬ ‫אמר דיי בריט םיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של ארהיר ‪ .ל ‪5‬ק צו ?!דכים אזיוי ווי עם‬ ‫שטייט אין פסוק" די תורה זאןט דוךןז מירקעגיגען אלעטלמם‪'.‬פלאכטין ךי וןאר פון די אזןה .‬ההיד )שס( וירא אותה שכם וגוי‪ :‬ר׳ ירמיה ודי אבהי וו* יצח‪£‬בר‬ ‫מדיון בשם ר׳ חנינא הלכה כ 'י •י )ט‪ (1‬איר אבהי נטל הקב״ה בום של ברכה וברכן‪.י.‬קראנקע שטייט אין פסוק גאט איז גמעהן‪.‬איז גאט ‪.‬ווארוט עס ?זטייט אין ?םויק‬ ‫י יקבור אותי' ‪3‬גי‪.‬ויאם האט‬ ‫‪].‬בענטשס‪.יזא..‬אוג הטי אנגעצירט‬ ‫בלות‪ . או.‬ערה ט די וועקט ביןזאפיף‪ .‬עעןיי שבת פרק המצניע(‪.‬שגא' )דבריס לי( ומ( ויקבר אותי בגיא ‪ .‬קאיט בןןאבין צו ט^ת אין ךעם §‪1‬א‪.‬ר׳ לוי פתח)משלי כה( כבוד אלהיט‬ ‫חפחר דבר וכבוד מלכים חקור דבר‪ ..‬אוג דער ןבוד פון ?^כים איז ‪$‬ען «*ל‬ ‫פארשטיין אזאןז‪ ..‬או'}'א"טהאטןיבעגטשט התגים פון‬ ‫וואנ‪.‫סרו־‬ ‫בר‬ ‫אעית‪3‬‬ ‫י^ה‬ ‫ח ט‬ ‫בראשית‬ ‫לה‬ ‫!לבסוף נכשלה‪ .םטין‪ .‬ךייזאןז דארף‬ ‫מען פארב^אךגין'‪.‬קיינעם‪ .‬ר׳ תנחוטא פתח‬ ‫את‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לשון מישיש ו )‪ (no‬ומקשנו כלות וינן ונוי ‪ .‬שם ב( רבן ח'‬ ‫*לחים את הצלע‪ .‬אלה תולדות ה^טים ווןארץ היי?ופ‬ ‫דער כבוד פון מלכים' רער קבור פון ךי תוךה דאם זיא איז גע.ן'«ל‪3‬ט‪.‬ער'‪8‬א?ט>\או }אט' בגראבט מסים פון'וואג‪.‬קראנק גיייען^אןד רעם מלזיין‪ .‬ווארום‪.‬בבור דברי תורה שנםשלו כםלכים שנא׳)משלי וו( בי םלכים וטלוכו לחקור‬ ‫דבר •י)ב( ד״א יירא אלהים את כל אשר עשה והנה)כ( טוב םאד‪ .‬נען צו‪.‬וואתק‪.‬מכאן ואילך כבוד טלכיס‬ ‫חקור דבר‪ .‬תל‪ .‬מלמו שקששה ננלה שכן נכיכי פיס קורין‬ ‫לקלעיהא נניימא ‪ (BO) :‬וייא אליו‪ .‬רבי ?זםיאל' בר נחןן זאגט‬ ‫פין‪.‬אמר רשבינ בשם ר׳ יונתן‬ ‫אף מראה פנים לאבל ‪ .‬ענשט‬ ‫‪$‬דם סיטחתד‪ .‬עןוויי^טיר‪.‬דאךף טען ^ארקטיין ןי״ירע‬ ‫זאכין‪ .‬שמא‬ ‫עיקר עעשס ניאשיח ושסיי חוים ל ת ל י ד נ י לזוישה ‪t‬‬ ‫ניזאגט פון רבי דןנינא ם וועגין דער דין איז ווי דיי יוחגן אז ךי אשה אמ אויר ‪.‬‬ ‫קיבר מתים מנין‪ .‬גי‪3‬ק?!?!ט איוי ודטען'בענט^ט אא‪3‬ל‪.אטיהטיאגגעציךט‬ ‫‪2‬לו"ת פון ווא^ען ןךץוין מיר‪ '.‬ודרשו חו״ל‬ ‫נפי הוולגיע‪ .‬אט הט‬ ‫פאר‪.אט אמ ‪.‬ירש! חיל הקניה קני אישו •‬ ‫)א ו יעד כאן‪ .‬ער ןאט אים‪.‬גיןאטין״אויף‬ ‫ןינדער האני! ‪) :‬טו‪ 0‬ךבי אבהיוזאנט גאט הט נינומען אכום דיין אין האנטאונ ער הט}י?‪.‬עס ?וטייט אין פסוק ד ן ן יהי' אלדוים זץז הצלע‪) .‬אוג פון‪.א ס וועגין פון ‪$‬ו!ייב !ןטר‬ ‫בראיית במ ויכלו'איו דער כ״בוד פוןג^ט לווי אזוי‪.‬‬ ‫רבי לוי קןאט ^יהויבין צו ד'ךש‪ $‬טיט ךעם ןסוק ?«לם‪1‬ז חטלןז האט .ער גוט‪.‬ומקשט כלות טגין ‪) . .‬קראגקע‪ .‬ךבי יו}.‬יט דערציי^ע.‬לנקי החילה !‬ ‫) ע ( י ק נ י י אותו‪ .‬שנא׳)שס יח()סט( וירא אליו ה׳ באלוג• ם‪0‬רא ‪.‬א‪ m\.‬דואטי^מעהן אלץ יואם״ערידואט גיטאלן אוגדים 'א'יז'ד.‬יי״אחם אברהם איו'‪.‬גיקי‪!3‬ען זעהן‬ ‫..אט האט ^ועוזןיאלץ דאם‪^.‬ע‪# 0‬טייט נאטהטדי']אךם מיט חוה> גי‪.ט‬ ‫דער ןבוד פון גאט איז §ען }אל ‪6‬אך?אךגין אזאך‪ . פאר‪.‬עד ויפילו בניי אלסיס כששר‪ .‬‬ ‫אז^אט אמ }ינאנגען צו‪.‬גיוואךין צו'אברהם אין‬ ‫‪8‬לוגי ©?וא‪) ..‬מתים‪.‬הה״ד )בראשית לס( וירא אלהים אל יעקב עוד ונו׳‪ .‬ער האט ניםאבט פון ךי ריפ‪ .ואם‪.‬וקובר מתים ‪ .‬דבי יוגוזןט וועגין }אט גייייט' אי־רייליכען'ןגים צי אאבליאים צו ן‪8‬רי.‬אייוי ווי‪.עןיאוין אינ&נס‬ ‫איז ‪.‬ומבקד חוליט ‪ .‬רבי יהודה בחיי סימוי ואנט מיכאל אוג גבריאל זעגען‪5‬יווען ךי אונטערפיךער‬ ‫פון אדם הךאשון‪.‬אוגהט בנךאביין‪.‬ער ן א ט . י ^ ט ^ ץ ‪^1‬‬ ‫גאט‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .‬טברך‬ ‫ז*גים מגין‪) .‬ער איטי גי‪2‬ע^קוט‪.‬ך‪3‬י שמלאי זאגט ‪!5‬יר נעפינע.‬בראשית א( ויברך אותם אלה־ם ‪ .‬סרו( ומקשט כלות ‪ .‬ק ויייםק טיר‪ .‬‬ ‫פרשה ט )א( גערא(‪ »*.‬נאך אפ‪$‬ט איזאויןש דעס ןיםוק .‬גיעד גוט! רבי ר^וימא' האט ^^יהדביןיצז כךש}ן ׳?!'למה ס ^ • י^ט .‬ניבקטשט‪ .‬רבי לוי וזאט גיזאןט »ון רבי הקא בר ח.‬ר׳ לוי בשם ר׳ חםא בר חנינא אסר‬ ‫מתחלת הספר )א( ועד ‪!tto‬־ ‪ .‬עס‬ ‫‪#‬טי ט אין ןסוק' .‬איר שמלאי מצינו‬ ‫שהקב״ה טברך חתגים ‪) .יאס‪.‬סת כרכו ר׳‬ ‫מנתן אמר ברכת אבלים ‪:‬‬ ‫פרשה ט )א( וירא אלהים את בל אשר עשה ונוי‪ . .‬ניזעהען'}יייארין צו !עקב אונ האט אים ‪.‬כבוד אלהים הוא הסתר דבר‪ .‬אונ איזךגאנ‪.‬אז.אט רוט ניבענטשט חתנים‪ .

‬גס ‪#‬טייט אץ‬ ‫ןסוק טיט איין קוק"האט ‪ m i‬ןיועהן אלץ'יוא'ס'‪^.ער‬ ‫}ימאכט‪.אט‬ ‫נ^קטאויףךייאיובעךשטע אונ איויף ךי אונטעךשטע טיט'איי. בן לקיש.‬אי‪7‬ןםשטייט‬ ‫ןועה טוב'םאד‪ '..אגט‬ ‫אז‪.‬עד שברא את אלו‪ . ביין פאטער אונ זאלסט איםךינעז טיט אנא^ע סאףן אונ טיט‬ ‫‪8‬באנעךטץ ווילען‪ .‬די וועלט איז אויך ‪.‬שיהיה דקלא‬ ‫לא יפלא ממו נל ז נ ו משמע הכל ניויעס אחת גלוי וידי*‬ ‫לפניו ד נ ו ונפש ונן לקמן נ• נל לגנות הוא לורש נ ו ד ש‬ ‫}אט .‬רבי אבהו.אגט פון ךעם פסוק ווייםין ימיר"אז נאט האט‬ ‫שוין פתעריבשאפץ וועלטיןאונ האט זיייוויםט גןטאכט‪ .‬ער האט ב׳‪5‬זאפץ די וועלט‪ .‬ר׳ יוחנן‬ ‫אמר מלך ביי בונה פלטין טביט בעליונים )ו( ראייה אחת‪ .‬אז‪.‬העהיז והעהיב הביט בהן הקביה ראייה אחת‪ .‬אמר רשביל הנה טיב מאד זה העהיי‪.‬‬ ‫ר׳ חני בשם ר׳ יצחק אטר )ד״ה ל( כרו( ואתה שלטה בני רע את אלהי אביך ועבדהו בלב‬ ‫שדם‬ ‫מתנות‬ ‫) נ ( ‪ 9‬ו נ מאז ונוי‪ .אט‪ .‬עךד'טיט דיץ‪/‬רויסיין לח אונ טיט דיין גיניינטץ ארעם‬ ‫פץ דיר איי אלעייאכיןיניט פארהויליין‪ ..‬האט נאט ניואגט די וועלט‬ ‫ניפעלט טיר‪ .'ץ"‪.אך בשאפין ידי" טךאכטונג אין סאךץ פון םענטשין‪ .‬אויב דו וויעיסט ^אריעויטין נאט וועט }אט וייפונע.‬ריבי שמעון‬ ‫ן ן לקיש האט ניואנט פון רבי‪.‬רבי'תנח^םא .‬רבי שמעו.‬אויניענע וו׳עלטין זענען טיר}יט ניפעלין‪ .‬ביז‪.‬איר תנחוםא בעונתו נברא העולם|‪ .‬‬ ‫ובורא עולמות ומחריבן‪ .‬דארום אלע האו־יצער ^ארשטינאט אונ אלע נעדא נקען וואט דער מענטש‬ ‫נןראכט' פאר׳טטייט }אט‪ .‬וירא אלהיס את כל אשר עשה והנה טוב מאוד )ה( דין הניץ לי י‬ ‫יההון לא יעיין לי‪) :‬ג( ד״א וירא אלתים את כל אשר עשה והנה טיב טאד‪ .‬ודים שדי}אט דאם רער מענטש וועט‬ ‫מראכ^ין‪ .‬אבער ךי ‪.‬מיינטמעןךיוועלט‪ .ץ דוד המלך הט‪-‬ניוא^ט צו ?‪1‬למה‪ .‬אדו! ךי וועלט אונ אויף יענע וועלטיהט נאט אויף די ניקוקטימיט איין טאלןל‪ .‬ר‪1‬יי יוד״ן זא.‬אונ‪.‬איר אבהו)י( מכאן שהקביה הית בורא עולמות ומחריבן‪.‪:‬רד‬ ‫‪3‬שאפין ביז היינטינעןיטאג איז נאך פון ךיר״קיין ואןז‪.‬נימאכט‪'.אנט‪.‬אווי"ווי‪..‬ניט פארהדלץ ניייואךץ‪ .ואס‪.‬אבל‬ ‫הקביה טביט בעליונים ובתחתונים ראייה אחת‪ .‬עם שטייט"אין פסוק}אט האט ניזעןזן אלץ .‬ך.‬עס איזזייער נוט .ער‪..‬‬ ‫)ז( והנה טוב מאד זה העהיב ‪ .‬רבי יוחנן וא?ט או אמענטש באוןזט אהויוימוו)ער קיקען‬ ‫אויף די א‪1‬בעך‪#‬טע שטובין"בזונךער אונ אויף די אונטעךשטע שטובין"בזונךער‪ .‬ר האט‪.‬אבער .‬מונתינ ישה נעתי‬ ‫משמע בקווס עסו לא הים ישם ונן גס נ! מונתינ וירא‬ ‫אלהיס את נל וגוי במשמעותו נן נזמפוש ו״פ ואיל ‪:‬‬ ‫)ס( זין מיין לי ו נ ו ׳ ‪ .‬רבי' פנחס ואגט פון וואנען ווייס ךאס‬ ‫רביאבהו ווייל‪.ער גוט‪ .‬איירער עם ןועךט‬ ‫.‬יסמין• לים ויכלו השמים! )ג( קולם‬ ‫לנן‪ .אט ידייך פארלאזיין אויף אייבינ‪ .‬דו ידי?ט אלע‬ ‫זאקין' ךבי חני האט גייאנט פץ רבי יצחק ס ווע.‬אונ‪.יןעלץי‪^/‬אך אפישטאיז אויף ךעםפםוק נאט וזט גיועףן אלץווםער‬ ‫ןאט'.‬רשביל‬ ‫בשם ראב׳ע אמר)ירמיה לב()ח( אהה ה׳ אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ‬ ‫בכחך הנדול ובזרועך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר •מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר‪.‬א־ידער ךער מענטש וועךט נאך בשאיפיןוןיים‬ ‫שוץ‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ .‬ובתחתונים ראייה אחת‪ . מאהל ‪ .יםאכיטךי הימעל אונ'ך‪ .‬לא היה העולם‬ ‫ראוי לבראות )נ‪ (.‬וזם נ ע ת ו ‪ ) :‬ז ( מנאן שהים נ ר ‪ .‬נר קאט ניטאכיט אונ עם איי‬ ‫ביער נוט‪ .‬ךי וואם'‪.‬אלעיריבןיעיתהם דעגץ יךנןיה הנביא האט נ.ואנט ‪5‬אר ןיאמ‬ ‫דוהאסט .יסאכטייטט אין זיין צייט‪ .‬יווארין ‪.‫•ךך‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בראשית י׳ ""‬ ‫מ‬ ‫בראיית‬ ‫)קכלח ג( את הכל עשה יפה בעתו‪ .‬וואס״עיר האט 'פר.‬א לעוה״נ ונחינ‬ ‫ו ו א ואיים אחת נשניהכ ‪) t‬ח( אתה וגי׳‪ .‬ךיוועלט האט ניט נידארפט ב‪#‬אפץ ורערין פך.ודזנה טיט אוא״ו>‪' .‬נ ו מ *‬ ‫ויל ואיל ‪) 1‬ז( והגה יייז יי!יוה לרנייי אר‪.‬אלו שינים ונאיס נעיג׳ ואלו‬ ‫כהונה‬ ‫הקיומים להם איגם גוונים בעיג׳׳‪ (1) :‬ראייה איוש‪ .‬‬ ‫אונ אדב דו וויעסט פארלאזץ .‬דיו ‪rabf‬‬ ‫ג!יץ ווק ווייס רעם נאט יפו. דעךץ צו ךייר'‪.‬איר‬ ‫פנחס טעמיה דר׳ אבהו‪ .‬בשאפין ‪.עטאהן איונ״עס איזזייער נוט‪ .‬זענען איםניט .‬וועט .‬ער האט ב‪#‬אפין נאך וועלטין‬ ‫אונ ‪£1‬אט' די וויםט נימאכט‪ .‬אן‬ ‫דער צייט'‪ .‬פון רער צייט וואס דו דואםט ךי יזימעל אונ .‬אמר דין דניין לי יתהון לא הניין לי‪ .‬מיינט מען ךי אנדערע ייעלט‬ ‫אויך‪ .‬זיא וואלטפרי^רבשאפין‬ ‫}יוואךין)ואלט זיא"ניט נוט ^יווען ‪ .‬קודם לכן‪ .‬עם וואלט ני^טאנען וזנה טובנן״אדעסאיי דיער נוט‪ .‬ער האט אי^ט ןיטאכט איז‪.ט"פון רבי יצחק ם ווע.

‬אונ אויש ג י מ א ל ט ‪ .‬אוד ה א ט נאט גיזיאגט צו' ך י ד ע ל ט ‪.‬פאלאםט פאלאםיט‪" . .‬נט צ ו ם § א ל א ם ט ‪ .‬ה א ט רער מ ל ך נ.‬ן!ט‬ ‫‪0‬וין .‬ו ה נ ח ט ו ב )יז( זה מ ו ת ‪ .ין‪. ל ע ם פיאלאיםט‬ ‫«י« ^ ר אים גיק‪.‬פי׳ העיון מעשה ציור נשמי קוי‪0‬‬ ‫או נטפל כו״א נית איויא ננייי יאיוא וציייס מל פני‬ ‫נולה ‪) 1‬שז( נתויתו של י ״ מ ‪ .אט אלץ )יואןוט יואםיאיך'ויעל רייי־ין‪) :‬ב( רגיי רומא ב ר חנינא א ו נ ' ל ב י יונתן גןלי.‬כ ך א ס ר ה ק ב ׳ ה‬ ‫לעולמו‪).א‪1‬ןט איך ה א ב }עליטע! ביי ?וין ןןידעז אויף ד ע • אנןסילאינ \ *יי'‪9‬יט טיר‬ ‫ןייגאנןען פון‪1‬יין שטאט צ ו ם ך א ך ף חנן דורך ך י ׳?מאט בית ש>*ן י‪ .‬כשם ש ה ע ל י ת חן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪:‬‬ ‫)ה( )טז( ב ת ו ר ת י ש ל ריט טצאו כ ת ו ב ‪ .‬מיין טאכטער הלואיי ואל טיר לי חופה'אלע מאהל אוויןי‪6‬עלין‬ ‫ןוי זיא .‬ךבי'יי.וייחטא ברךונינא יאנט ל^של אמלך האט גיבאהט אפאלםט‪ .‬ן ע ר מ ל ך האט גיועהן ךי חופה איז' דאי אים ג'יפעלי‪.יקאלטאפאלא!?ט'פאר זיין טאבטעךםוועגין(‪ 0)':‬ובתורתו(‪ .‬י ר ׳ יורא )יא( ל נ ר ם י ה )חהליס קלט( כי אין מ ל ה בלשוני הן ה י ר ע ת כ ו ל ה‬ ‫)ף( ר׳ ח ם א ב ר ח נ י נ א‬ ‫יקודם ע ד ש ל א )י‪ (3‬יארש לשוני דיבור כ ב ר הז ה ׳ י ד ע ת כולה‬ ‫יד׳ יונתן‪ .‬כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪ .‬מלבנם‬ ‫נ ס י ו ‪) :‬שי( ניירה‪ .‬מחמת עצמו והראשון‬ ‫* ר נשם רני יצתק‪) :‬ינ> יאר‪ .:‬לשין לבור כי״א וארשת‬ ‫»פתיו ו )יג( עולמי עולמי כוי‪ .‬וציירה‪ . ב ל ה ‪ .‬ען ך ע ם‬ ‫ט ו י ט ‪ . ט י ן ‪.‬ך ר י ב ע ר ז א נ ט ״ ע ר י ד ע ם י ט ש ל צ ו‬ ‫‪ 9 8‬ל ך ד א ס ןאט.‬אם‪.‬‬ ‫)טו( וכיירה ‪ .וא‪.‬דעי.‬והנה ט ו ב מ א ד ‪ .‬דער ט ד ט איז' ניט' פ א ר רעם' ם ע נ ט ש ע ר ע י ט אוועק פון ךי' וועלט וואם ויאיאיז » ל‬ ‫}‪1‬יט צ ע ר ‪ .ט‬ ‫?יין }אטוואם״ער מעט ט ר א .ען‪.‬מיין ייעלט מיין וועלט הלואי‬ ‫.‬כ ב ר כ ה ש ב ת י נ ל ו י ה‬ ‫ל פ נ י ך ‪ .‬עילין‪ .ין‪ . א ט האטי בשאפין די ייעלט פאר די יוךיןס ווע.‬ק ו ד ם ) ט ( ע ד ש ל א נ ו צ ר ה מ ח ש ב ה ב ל ב ו ש ל א ד ם כ ב ר ה י א‬ ‫גלויה ל פ נ י ו « ר ׳ יורן בשם ר׳ יצחק קודם )י( ע ד ש ל א נ ו צ ר י צ ו ר ‪ .‬אייךער טייין צ ע נ ה א ט }איך א ח י ם גלך״עט אווארט‪ .‬וראה א ו ת ה וערבה ל ו ‪ .‬ועילה טעירו ל כ פ ר הנן ד ר ך ב י ת ש א ן ‪ .ע»?!ךיבען אויף ך ע ם ?םיק״והגה ט ו ב ס'אד‪ .‬ע ר ה ט גיזעה.‬דרש יצי נמי נוי ונל יצוי מני! ממשנתו‬ ‫׳טיל שהוא לא מצי‪) :‬יא( לגרמיה‪ .‬א מ ר פלטין פ ל ט ץ‬ ‫הליאי ת ה א ם ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ז י ‪ .‬שמוריוו מוה העולם סנלס ומניאו‬ ‫^ ו י ן ן ^ ך ה ט .‬ינ(עולםי עולםי הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית חן לפני ב ש ע ה‬ ‫י ו ‪ .‬רהב״ח א ס ר ם ש ל ל ט ל ך ש ב נ ה פלטין ר א ה א ו ת ה ו ע ר ב ה ל ו ‪ .‬א מ ר ל ה ב ת י כ ת י הלואי ת ה א החופת ה ז א ת‬ ‫מ ע ל ת חן לפגי בכד ע ת ‪ .מ‬ ‫האלט א ז .‬‬ ‫מיין ייעלטמייין וועלט הלואי זאלסטו טיר"אלע §אהל'אזוי ניפעליןווי ר ו ניפעלסט ?'יד סייןט‪.‬א ס ר‬ ‫דשב״נ ר כ ו ב הייתי על כ ת פ ו של ז ק נ י ‪ . א ט‬ ‫האטי בשאפין ך י דעלט ״ער^אל םאכין רורועז אין אי'רךישכי}ה‪: 1‬לאס היינוט פוןייייגעטוועןין‬ ‫ך ר י ב ע ר ^ ט ^ ע ר י ד ע ם משל צו אמלך וואם ד!ט געבאהיט א‪9‬אלאםטפוןיי‪:‬נ'עטווע.‬ה א ב איך גמזעךט גיי ל ב י‬ ‫^ ע ו ן ' §ן א ל ^ ר איונייע?ין אונ דואט נ י ד ך ‪ #‬ת » ' רבי קאירים וןענין רעם ^םוק'ורבה ט ו ב‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מאד‬ .‬ועשה ל ח ה ו פ ה ובית ‪) .‬כ ך א מ ר ה ק ב י ה ל ע ו ל מ ו ‪.יוא.‬‬ ‫רבי יונתן יא^טלטשל א מ ל ך ה א ט חתוגה גיימאכטידיגע אטאכטעראונ‪ .‬אזוי ה א ט גאט גיואןטצו ךי וועלט‪ .‬ר׳ יונתן א ס ר ׳ ל ט ל ך שהיה משיא א ת ב ת ו ‪ .‬אוג קי‪9‬ט אויף י ע‪$‬ע וועליט 'ויאס^יא איז פול טיט §ערגעניגען! רבי ^ ט י א ל ב ר‬ ‫<ןח§ן האט גי.יפעלט טיר היינט‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ ו ת ן )‪ (1‬ר ׳ ח ט א ב ר‬ ‫הנינא‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫אזה• ) ס ( עו שלא ניציסי דיי! מלנהינ יצר מששטת‬ ‫זוחז'צי לשו! ׳צייה 'צ רה של מותשבה הוא מנין‪) :‬י( ע־‬ ‫*‪ M‬נוצי יצור ‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ א ד ‪ .‬מען ה ט ך י שטוב איגווייגיגיאוים גייקלעבט ניט)ואפגע איוג אוים‬ ‫^י׳קאלכט ‪ .‬הלואי ואלסיטו‬ ‫ן י י ־ א ל ע ט א ל ל אווי גיפעלין' ויי ח?י§על‪9‬טטירהיינט'‪ . .‫‪5‬ןךך‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬לס ו ב נ פ ש ה ט י ה כי כ ל ל ב כ ו ת דורש ה ׳ וכל י‪3‬ר מ ח ש ב ו ת מבין א ס ת ד ר ש נ ו י מ צ א לד‬ ‫»אם ת ע ז ב נ ו יזניהך ל ע ד ‪ .‬נשפי הויה שלו נ ת נ נ}‬ ‫על הבליו!‪) :‬יו( וש מות‪ .:‬הט ר ע ר‬ ‫^לךיגיואוןט צו ך י ^ א ? ט ע ר ‪ .‬‬ ‫״ולמי ע ו ל מ י ‪ .‬ו ש מ ע ת י‬ ‫‪ ns‬רשב״א יושב ו •ורש בשם ר י ט ‪ .אלסטי טיר אלע ם א י ל אווי גןפעלין ווי רו גיפעלסט סיר הייגט לרביחנוא האלט' אז .‬הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת ‪ .‬יד( וסיידה ‪.‬‬ ‫!.‬א י ן ד ע ם ה ו ם ש‬ ‫‪9‬ון ר ק י מ א י ר איי נ י ן ש א נ ק .‬‬ ‫^י אין טלה בלשוני' הן ה‪.‬גוט טייגט‪?.‬פרש•׳ מלנשינ י י א אלהיש‬ ‫וגוי וה<ס עובי מאח• הרי שהפלתם וזן לפיו ‪1‬כייב ירא‬ ‫שנת! עיניו ט שיהיה ‪ p‬לעל! ) ל( סייי׳ ט ׳ ‪ .‬ער'הט"ני‪5‬אכט פ א ר‬ ‫איר אחו§ה איוג א ‪ #‬ט ו ב ‪ .

‬אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רטיות ושלא יהי‬ ‫הרשעים אוסרים כלום הצדיקים חיים‪ .‬הה׳ד )יחזקאל כת( בעדן נן אלהים היית‪ .‬ךי‬ ‫צדיקים ואנין נענונ פ א איבי. '.‬נגזררו סיתה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לעולש העומד וגס שם איני נ א בינ ליד חעא‪) :‬ית( אתה‬ ‫סוא שנרמס נוי‪ .!2‬ע‪• 13‬‬ ‫איז רען חיךים .‬האט רבי יונתן גיזאגט צו רבי חטא אויב‬ ‫‪.‬אלם סואשון‬ ‫היסס‬ ‫שמעלתו‬ ‫מאד‪ .‪ .‬ולסה‬ ‫נקנסה בו טיתה‪ .‬ההיד‬ ‫)מלאכי ב( הוגעתם ה׳ בדבריכם ‪ .‬אזיוי וויי‪.וארים אייף‬ ‫די. דער צערענעןדי.אטערדריבעריהט מען נווד ניוןען טען.‬ער זאל ניט שטאלבץ).‬ער ד‪.‬ודייל נאט האט ניועהן אז נבוכדנצר אונ חיךם ‪. .‪ . מצית אונ מע?זים טובים וועלין קיר א‪1‬יןז לעבי.‬ריי אמר מפני םה‬ ‫ננזרה מיתה על הרשעים‪ .‬‬ ‫ר׳ חייא בר ברתיה דר׳ ברכיהסשוםר׳ ברכיה אסר )שם(את כריב םםשח‪ .‬אווי ווי‪.יווע.ואם מירי האבין אונו ניסאטיעךט אויף ך וועלט ‪ .‬רו הא?ט ניבירייננט מיו^ה אדף ךעם מקטש‬ ‫<ארטהךא׳&ו.‬עם שטייט אי. אויך טאה.‬הן פוסקים םלהכעיס להקכיה‪ .‬שונ.א ואגט!‪$‬דם הראשון איו וויעךט}'יווען‪..‬לפיכך נקנסה בו מיתה‪ .‬עם שטייט אין פסוק ‪£‬ום לרועים' חדלו רוגז‪ .‪ .אט‪ .‬איל ר׳ יונתן א״כינזור םיתה על הרשעים ואל עזור‬ ‫מיתה על הצדיקים‪ .‬עסיןאי.‬ייא?ט צו חיךם די‬ ‫האסט ניבךיינגט צו רעם דאם איוניז‪.‬לער מלןז פון‬ ‫צור וועלין זא^י.‬נמצאת עשייה שלא לשמה.נן‪.‬נוט״טייינט' קען רעם טויט‪ :‬רבי חטא בלבי חגיגאאוגךבי מנתן קל|עריןאי.‬שנא׳‬ ‫)איוב נ( שם רשעים חדלו רוגז‪ .‬נאד אווי לאנג ווי די צדיקים לעבין האבץ די מלחמה טיטלעם' י‪.‬ניזאגט פון‪.‬יחזקאל הנביא האט ניזאנט צו חיךם דו בץט גיווען איי! ‪.‬נאד אווי'י‪/‬אט דער.אלין‬ ‫^טאךבי.אט‪ .‬וכי‬ ‫בנן עדן היה חירם אתטהא‪ . אויף ךףאזזייזענען . הךטיה אויף ךי‪.‬רבי' ש‪9‬ע‪1‬ן‬ ‫‪ $‬לקישיאןט‪.‬אתה הוא‬ ‫שנרסת )יט( לאותו כרוב שיסית‪ . ^םוק‪.‬דריבער האטי .‬ךי רשעים ייעליןיאגין פאר וואם לעביןדי צמקיםוויילזיייטוהען מצות אונ מעשיים‬ ‫טובים‪ .‬צך הרע‪ .‬עם שטייט אין פסוק דאריט רוהען לי אפנייםא^עךטע‪ .‬שובהייי זאלין גיט‬ ‫שטאךבין‪ .‬ער .‬רשעים שטאךבין‪ .שובה דייל די האבי.ךערואך‬ ‫רבי חקא ברבי' הני.( תאם‪.‬והנה היא היה שס סהר׳ נשנילו נקנסה‬ ‫עליו מיתסג ) ׳ » ( לאותו נרונ ‪ .‬עבירה' קאט'‪.‬וועלין ך לשעים טאהןאפאלשעתש"ובה‪.‬עס איו ווי דו יאגסט האט גאט גידאךפט ניוך'_זיין מירןה אויף ךי רשעים וואלט נבוןךנצר אוג‬ ‫רוירם גישטארבין'‪'.)!( ר׳ יוחנן ורשביל ‪ .‬אונ ך ךעןעים יאלץ האבץ א טא‪$‬עלען שטךאף‪ .אט‪ .אט נייר גיווען צד.‬דיצליקיט‬ ‫}אלין האבץ אטאפעלק ץכר‪ .‬כיון שהן מתים‪.‫^ךף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫ט‬ ‫הנינא וי׳ יונתן‪ .‬ךי צךיקים‬ ‫זאלץ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫־‬ .‬חיי ברכיהם ווענין פון ךיעם ^םוק ךער‬ ‫נביאןאט ניואנט 'צו'תירם אתי ברוב ממשח‪ .‬אבער גיט א‪1‬יף צדיקים‪ .‬עבירות‪ .‬אווי ווי‪.‬ער איו נייווק אזוי ווי אמלאך‪.‬דאלט ןאבין‬ ‫ךי וטועים א!יף גיהעךט רער צעילגע.‬מיר וועלי.קי'ם אינ לשיעים זאלין עשאלבין‪'.‬האט ךביהמאגיואגטיאז רשעים'וועלין שטאלבין‬ ‫אוג צדיקים ויעליו גיט ?טאלבין‪ .‬אוואנדער‪ .‬ווארום אווי לאננ ווי ךי רביעים'לעבי. איןנן ערן‪ .‬אלא כל ימן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקביה‪ .‬רבי ל ל‬ ‫דערזוה. .‬זייוועליןגיטטאהן‬ ‫?.‬או די‬ ‫שעאלבץ קאביןייי דוה ‪ .‬שם חדלו מלהכעים להקביה‪ .‬לבי יורע.‬פארוואס האטיגאט גוזר' גיוועןטיתה' אדף די‬ ‫צדיקים‪ .‬העדין‬ ‫די אויף דער ^•ערנען.אל שטארבין ‪.‬אף אני נסנל‬ ‫מצות ומעשיט‪ .אל שטאךבי.‬עם שטייט‬ ‫איין ןםוק איר האט אפניםאטעךט }אט טיט אלןעלע דיירי‪ .‬אלא איל )יח( אתה הוא שנרםת לאותו שבעדן שיטות‪.‬אז ךי‪.‬מפני מר‪ .אנט פאר דאס הט'.‬‬ ‫אזד ווי‪.‬וועלין די‬ ‫דאך טאהן די מצות גיט פון גאטס ורעגין יי)‪ ci‬ךיי יודען אונ ךבי ^‪1‬מעון ין לקיש יאנין צוויי‬ ‫מעטים אויף ךעים עטאלבין‪. פון רבי ברכיהם ^אבטער האט ‪. ‪.‬ייי וועלין לאיר טאהןר‪.‬ר׳ חבית אסר ראוי היה אדהיר שלא לטעום טעם מי^ה‪ .‪ .‬עדן)>!ךםהךאשון(‪.ביא'נ‪.ה ןיטאהן( נאר פאר 'דאם איו אויף אים)אוני אייף אלע סענטשיו־(‬ ‫מזרי ןידאךץ״ערזאל שטאךבי.‬אלא צפה הקניה שנבוכדנצר וחירם םלך צור עתידין לעשות‬ ‫עצמן אלהוח‪ .אט גוזר גיןען ךי ך׳^עים .‬אלא שהן םםנלץ טצות וטעשיט‪ .

‬וי"! של והנס וייש ו )כנ( נווה כטוב‪.‬האבץ מירךען ניט נילערונט מיץ אונ ש לאף צו'רומנים איז שיין צי‪. ידעם יצל הרע‪ .‬לעם ׳'אנלעלי. שטךיאף‪ .‬אתמהא‪ .‬אמ‬ ‫זאלין האבץאטאפעלע.‬וכי מרח‬ ‫יסורין טוב מאד‪ .‬עם איז אוואנךער‪ .‬ער אויף מיט אגייעם פרו"אונ לערונט אונ םאטעלטזיך אין ךי'תוךה ?יל ^׳עוז! )ט( רבי‬ ‫נחמן ךער וולן פון ׳?מואל דעו־ זיל.‬ער"הט‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*יבאהט‬ .‬אתמהא‪ .‬כן אומר ס‬ ‫הצייקיש לאיור מיתה זי לנו‪:‬ער ייניעה עי כאן מה שגלרמו‬ ‫עם היצי ו )כא( ונשנילן קבלו נ ו ׳ ‪ .‬איי רען לער‬ ‫יצל ןךע דיער נוט‪ .‬ווייל ךי צללקים וזיאבץ" ניט נידאך<‪«5‬‬ ‫‪#‬טאלביןאונ דולך די עבירות פו.‬זו ניהנס‪ .‬נזנר׳ ר׳ יוני!! לעיל«‬ ‫) כ נ ( זם יצהיר‪ . לליבעיר איו אויה" ניבאהט‬ ‫נייייאךיןלי נאעיע יועלט‪) :‬י( יאמח רביהונא יאנט דעה טובי מאד ?‪.‬אונ די ך^־עים'וועלין האבץ אטאפעלע.‬אוואנלער‪{ . .‬אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את‬ ‫האדם לחיי העהיב‪ .‬כ( דיינו מה שינענו‪ . שכיר פון ידעם' וויץ אונ דערץ אנטשליא^ין טוהע.‬וכי ניהנס טוב מאד‪ .‬עךן‪ . צו עילם ה^א‪ .‬לט ניט }ינומק אודיב‪ .ט טע.‬ייי‬ ‫אונ ??יין פאר ךי וועלט ודי מערי.‬לער‪'.‬‬ ‫ילא נשא ונתן‪ .‬י^דא?ט ייעלין«* )ח( <א'םר> • י‪3‬י ^־ףעיןיבן אלעזר חאט‪/‬ייאנטהנו‪:‬‬ ‫טיבקאד‪ .‬זו מדת יםורין‪ .‬אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העה״ב וכן שלמה‬ ‫אומר )משלי ו( ודרך חיים תוכחות מוסר‪ .‬א‪1‬נ והנה טיב מאד מיי.‬הוי אומר זו מדת יסורין‪) :‬יא( א״ר ועירא הנה טוב מאד‪ .‬איך ויעל ךייר יאניןיני זעת וועלכע ווענ ברייןנט רעם מענטש צו עולם‬ ‫כבא‪ .‫סדר‬ ‫ב ר‬ ‫^‬ ‫י ת‬ ‫פ ר ש ה ט‬ ‫לז‬ ‫בראשית‬ ‫יעל הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן״ כיון שהם םתיס הן‬ ‫גחי]‪. .‬‬ ‫םיהה יותי מהמלאכים וכיונים‪ ) :‬כ ( דינ‪ 1‬נ ו ׳ ‪ .‬והנה טוב מאד‪ .‬אלא שאילולי יצ׳ה לא בנה אדם בית ולא נשא אשה‪ .‬קינל'ער‪'.‬אונ‪.‬ווייל״די האבץ ניט‬ ‫די האבץ .‬ץזלמה המלך האטי אידך אזוי גמאגט צו לי ויעג פין לעבין קו?!ט‬ ‫ן!ען דוךך^טראןש‪ .‬ההיד )‪ (0D‬ושם ינוחו יגיעי כח‪) .‬וכי שינה טובה םאד‪ .א פארווכט ךעם טעם פץ טויט‪ .‬אמ ״ע י‪.‬‬ ‫)כא( ובשבילן קיבלו עליהן מיתה‪ .‬זעירא זאיוןט הנהי"טוב'האד י מיעט מען לעם ‪1‬ן‪. הרשעים‪ .‬איז רען'לסורים גוט‪ .‬והגדז טוב מאד‪ .‬לא כן‬ ‫תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם‪ .‬והנה טוב מאד טיינט מען לי לסורים וואם^אט ניט חמ>‬ ‫‪ a'p^'g‬אויף ךי וועלט‪ . ייי ניט־ קיץ‬ ‫‪.‬‬ ‫^ ' ם ט ע ם ^ ו ן טויט‪". פץ נחמן האט נמא^ט פון‪.‬איז רען ךערעולאף זייערנוט‪. שכר‪ . רעם ייייין נאלטיו‪ .‬לךיבער ויעלי! די וןאויין שירצוויי מאהל אזוי‬ ‫פיל‪ .‬זה יציט‪ .‬ארל^י^ל אמליך‬ ‫ןאט.‬והנה טוב מאד )כ‪ (3‬זה יציה‪ .‬ראם איז יםוךים‪) :‬יא( רבי ‪. ךי י רשעים' יענע.‬שלא היו הצדיקים ראויים לטעום טעם טיתה‪.‬ולא הוליד‪.‬משל למלך שהיה‬ ‫י ו‬ ‫מת נ ווי! כ ה ונ ד‪..‬ךךיבעירךאך^ץ‬ ‫ךי לשעיםטאפעילט נ‪.‬וכי יציה טוב‬ ‫מ א ד ‪ .‬או*דער צדיקשלאפט אביםול‬ ‫??טייט‪.‬אלא מתוך שאדם ישן קימעא‪ . שלעכטמ די וועלטו זעהן טיר ךאךיאז שלאף איו נאר״נוט‬ ‫צו ך^־עים‪.‬ז ו ) מ ( בדת הטוב‪ .־רויםיאונ קוטע.‬נארדורךיסורים^עךץדי נןענט^ין‬ ‫.‬יינט מעין דאם נוטס וואט‬ ‫גאטןיטדעם מע?קש א‪1‬יף לי דעלט‪ .‬איואנדער'‪.‬אר ויען ןייט לער יצרי הרע וואלט אטענטשיניטיגיןאהט אשטוב‬ ‫אונ ווא‪.‬עם איו דיער'ניט'‪ .‬הוא‬ ‫עומד ויגע בתורה הרבה‪) :‬ט( ר׳ נחמן בר שמואל בר נהםן בשם רב שמואל בד‬ ‫נהמן אמר הנה טוב מאד‪ .‬ולהפרע ם.‬אתמהא‪ .‬ע^פעךט רבי ש?עון שלאף' איו' גוט צו ‪j‬ריקים אויך‪ .‬אוני וואלטיניט גיהאיט ‪.‬אונ'וואלט ניט גיהא״נרולט‬ ‫^ולמה דומלך זאגט אויך אווי ווייל איינעיר איו מקןא‪.‬ויעה‬ ‫טיבקאד מיי?ט מעןךעםגיהגם‪ . .‬זו‬ ‫נן עדן‪ .‬ט ארבעטער אי.יהאט אומץ גארטין ןטזןר אריץ ניברייננ‪.‬וכן שלמה אומר )קהלת ד( בי היא קנאת איש מרעהו‪) :‬י( איר הונא‬ ‫הנה טוב מאד‪ .‬ליהן שכר לצדיקים שלא היו ראוים‬ ‫לטעום טעם םיחה וקבלו עליהם טעם מיתה לפיכך )ישעיה סא( לכן בארצם משנה‬ ‫יירשו‪ .ישןזאךבין ךי צדיקים‪ .‬ורשביל אמר ליתן‬ ‫שכר לאלו בכפלים ולהפרע מאלו בכפלים‪ .‬לב שמואל ברנח^ןים ויענץהגה‬ ‫טוב קאד מייןט מען ךעם‪.‬אתמהא‪ .‬ער נןח^ו זילערינוט‪ .‬אוואנ‪.‬דאם מיינט מי‪-‬ץ דעם שלאף‪/.‬עבירות פאר דך אונ טוהען ניט לויי..‬‬ ‫‪.‬יצר טוב‪ .‬לפיכך )ירמיה יז( וםשנה שברון ירשו‪ (H) :‬אמר‬ ‫רשביא והנה טוב מאד‪ .‬והנה טוב השינה‪ .

‬אדיין‪.‬כיין איי רעם אוצר‪ .‬ניט אים גאט אשייינע דירה‪3 . גיהגם‪ .אןט הנה טוב מאד‬ ‫מיינט טען דאס גוטס וואט נאט גיט אויה ךי ייעלט‪ .‬איוואנדער‪ '.‬‬ ‫^^!רעסוועט‬ ‫גייי^אהט אאוצר ביי די טיר פון דיין גארטין אונ‬ ‫נוט אךבעטי.‬אונ דאם איו‬ ‫אטוקה פאר רעם ?!ענטש‪.‬ען‪.‬זו מרת הפורענות‪ .אט‪ .‬ער םאנמ אבוויה‪ . . מצות אונ מעשים טוקים איז ךא‬ ‫אמלאך וים וועט ‪-‬יטען ז‪:‬י.‬אמר כל טי שהוא‬ ‫אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו‪ ..‬וכי מדת פורענות טובה היא ם א ד ‪.‬נראךיין נייןיאין גן עדן‪ .‬ןיט אים ^אט אשיעעםטלית‪.נא‬ ‫זאגט פון רביייקים ויעיין פון אנהייב ויען גאט דואט בשאפין לי וועלט האטי נאט מעלן אי‬ ‫אזוי ווי ךי ‪£‬אס .‬עם'וועט‪?.‬ע?טיאזוי.‬רבי שןועין בר אבא' ס ‪ j‬עניי אלע מדות זע.‬ךךיבער דואבין ידיי חכנ!ים ‪.‬זה מלאך היים‪.‬עטי.‬כדכתינ וישקד על הרעה ויניאס עלינו‬ ‫כ׳ לדק ה' ודרשו יזז״ל שזהו הלוקה שהגלה אותם נ' כניס‬ ‫קורס למניין ונושמזם כלי שלא יתקיים אבד מאבדון ועוד‬ ‫נראה עיקר שהקנ״ה שקד על הרעה היאך להניאה שתהא‬ ‫מדה מ נ ד מזה וכדמפרש וכולך בבס ר" ש נ ר אנא ורש"‬ ‫פי' באס הגלם בימית הד‪1. x‬עושה מלאכתו באמונה וטוב וכבר ‪ ) :‬נ ה ( הרי‬ ‫גיהנפ‪ .‬כך כל מי שהוא מסגל מצות ומעיט הרי ניע‪ .‬עבירה איז‪ .‬ךעם טענטשינם לעבין‪ '.‬אזוי ווי לער מענטש טוהס‪/‬גוט‬ ‫ןן‪. רעם אוצר נאד אי.‬ךעם‬ ‫‪.‬ער אדיין גיי.‬והנה טיב מאד מייגט מעז דיאם שלעכטם וואס‬ ‫..‬רבי ה. לעיין‪ .‬נאר לכושל אמלך הט נימאבט אםעיודה‬ ‫אוגזןרהאט ג‪.‬וכל מי שאינו מםנל מצות‬ ‫וטעיט )כה( הרי גיהנם‪) :‬יב( איר שמואל בר יצחק הנה טוב מאד‪ .‬אתמהא‪ .‬וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את הםלך‬ ‫יותז ראשו בסייף‪ .‬זת מלאך המות‪ .אל?ען אים טאהן‪ .‬אווי ווי ךי‪.‬ס וועט נ‪.‬נםין אונ וועט.‬אוג‬ ‫‪.ים דער ‪5‬ענטש מעםט זאלמקאים מעםטין‪ .‬ובנה אוצר על פתחו‪ .‬כך כל מי שהוא מסנל מצות וטעיט הרי מלאך חיים‪ . גאךטץוועט‪. .‫סךף‬ ‫בראשת‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו פרדס והכניס לתוכו פועלים‪ ..בענטשין‪.‬לער‬ ‫פאר ךעם ניהנםיטוהען די מצות אונ מעשים טובים אוג קיסק אין‬ ‫גיהנף גוט‪.‬עם וועט ניט‬ ‫‪$‬אהן מצור‪ . בטל גיייאלין נאד מידה'כ‪ .ITI* 1‬רב( רבי שמואליבר יצחק דאגט *הנה טוב‬ ‫מאד ?ךןט מען ידעם'מלאך וואיםיהיט‪.‬אונ יוער עם יועט עסין אונ וועט ניט בענטשין ךעם מלך^אלישען' אים אפ'האקין‪.אט‪ . .‬רף לא יוכלו עמוד‪) :‬כז( כל‬ ‫המחש ‪ .אט ןיט אכיטוננ'אויף ךי‬ ‫ץןלעןקס ווי אזוי״ער זאל זי ברייננ‪.‬יט‬ ‫מט אךבעטין זאליגיט אדיין גיי.‬והנה טוב מאד‪ .‬עסודעטטאה..1‬לפיכך אמרו חכמים‬ ‫והנה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫שהשעס מפהקת לו נעה"! ומצלה שנותיו נשוה ונעימה‪:‬‬ ‫)כד( מ מ כ ‪.‬עס ייעט ניט טאהי' מצית אונ סעשים טובים איו דא‬ ‫אמלאך המות וואםוועט צו נעמען דין לעבין‪) :‬י‪ (:‬רבי שמעו.‬זו‬ ‫מרת הטוב‪ . אי.‬נךימרה איי גיט‬ ‫בטל ניייארי.ע.?׳? ‪ M^.‬אונווער‪.‬אונ וויער‪.‬דייל ךי טעגיטןדן'האבין םורא‬ ‫איי ייאך ‪.‬מאוד ורש ל' מיה כמו שדרשו מז״צ נכל מאדן‬ ‫נכל‬ ‫‪.‬אייו רען ךער מלאך המות וייער גוט‪ . מצות אוג מעשיים טובים וועט‪..‬וכל מי שאינו םתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס‬ ‫לאוצרו‪ .‬אמר כל מ• שהוא )כד( מהבשר‬ ‫במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו‪ . אי. די תפיסה‪ .‬ערהטגיזאנט ווער‪.‬‬ ‫והנה טוב מאד‪ .‬אזויהט נאטנייאנט ווער עסיוועטינדאה.‬אווי שטראפט אים . • צווי ווי אםענטש טוהט' אווי בצאדולט אים .‬א״ר סימון בשם ריש בר אבא )כז( כל‬ ‫הטדות בטלו)נח( מרה כננד מרה לא בטלה‪ .‬והנה טוב מיעט מען רעם טליייך‬ ‫המות‪ .‬אונ יוער‪?. די עיירה'נ!ער ניט צו טאהן‪' .‬ךעם מלך זאלזך עםין'אוג‪.‬יי‬ ‫‪.‬י?‪.‬ער יאל ידך היטע.‬רקי סימון‬ ‫זאןט פון ‪.‬איו רען ראם שלעכטס ד.‬איר .‬עס'יאלאים‬ ‫‪3‬יץ‪1‬מאק י_יי.‬‬ ‫אלא שוקד על הפורענות)ט( היאך להביאה‪ .‬גיזאגיט והגה טוב מאיד טיינט‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מק‬ .אט בליי^ט אייףךיוועלט‪ .‬וכל ׳מי‬ ‫שאינו טםנל מצות ומע״ט הרי ס״ה‪) :‬יג( אשר ריש בר אבא הנת טוב מאד‪ .. געסט אונןך האט גיש^עלט פאר די אשיסיל פיולםיט אלעםיגוטען‪ .‬את מעשים טובים .‬אלא לטלך שעשה‬ ‫סעידת וזיםן את האורהים והכנים לפניהם תמהוי מלא כל טוב‪ .‬או פו.‬פירש״ מ״נו מדות שנהן ננרא העולפ ‪) 1‬כת( מדם‬ ‫כנגד מדכ‪ .‬ער‪.‬וכי מ׳׳ה טוב מאד‪ . די שלענטם זאל אתים קוםען אנךויסע ג'וטם'‪.‬אווי האט יאט נייאנט רער‬ ‫‪.‬ומפני מורא ננ׳ אדם סולכים דרך שינה ‪t‬‬ ‫)כו( היאך להניאה‪ .‬קאפ מיט א^ווערר‪ .‬ער ?ריי^ט יי ? .‬עבירות איי אויך איוי‪ .אין רעם וויי.‬ר׳ הונא בשם ר׳ יוסי אמר מתהלת ברייתו‬ ‫ש ל ע ו ל ם צפה הק ביה שבכרה שאדם מודד בה מודדי! ל‪ .‬דערשל‪.ועט‪.ער נוט‪. בראויאיזט נ.‪.‬למשל אמענמש נייט אין‬ ‫ציצית ‪ .

.‬ארי איין'זאך האט }'יט ‪.אהר‪'.‬רבי םיטץ ‪3‬י ?ח‪$‬א יאנט ביי ׳טבת הט שען ניציילט צו ךי ייעלט‪.‬ערר '.‬גךד אונ אלע יזער‪8‬א‪52‬ט זייערע‬ ‫.‬שטים וארץ יש להן‬ ‫סי סיבים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪y‬‬ ‫ננ‪ 5‬מזה ומיי שהוא מ־יי לנ‪) :‬כנ‪ (1‬וו מזה שונה‪ .‬צייןט קען שוין ציו‪.ואם‪ .‬זו םלכות שטים‪ .ום'_‪.אט ואנט אץדיהאבינימאכט‬ ‫ךי״ערד אונהאב בשאפין אטענטש )אנןלך( .‬שנאי)ישטיה מה( אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי! )ט!( ויהי ערק ויהי‬ ‫בהר יום הששי‪ .‪ . .99‬עח נ!יט אה״א‪ .‬דאם איי ךיי ת י י \ • עיוי ויי‬ ‫‪.‬דער' אנדערער טאנ פון בשאפוננ‪ .‬ה‬ ‫לש!־ היא ראשונה לשנת‪) :‬לנ( למנייני של עולש‪ .‬אונ ייבען שמטות' ‪ V‬אייובל‪:‬‬ ‫פ ר ש ה י ) א ( ויבולו ה‪£‬ם.‬אויאנדער‪^.‬וענע.‬אוג‬ ‫ייבען יאהר צו אשמטה‪ ..ם ןהאךץ ןכל צבא‪.‬אווי' ווי עם שטייט‬ ‫אץ פסוקייכילי ס^עלם)הארץ ןכל ? ן א ם ך י היסעל'אונ‪7.ין מאד איו אךם‪ ..‬עם ףטיייט אי.‬האב איך}'ץיעהן ךעם סוף‬ ‫זןינעם‪ .‬ךרי^ער איו'יי נ י ט ‪ .‬איר סימון בר טרתא עיכ טונין )לנ( לטנינו של‬ ‫עולם‪) .‬‬ ‫פון ש^ת' ^ן‪.‬ךאס מיינטמען‬ ‫§ןם )ךעים מענטש וואס‪.‬אלא שהיא תובעת )לא( רקיון של‬ ‫בריות‪ .‬האב איך .‬מהמעת‬ ‫ני״הי יום א׳ שתילת ניייתו וכן טלם ‪) :‬לז( מכאן ‪1‬אי.‬קיץ פוף‪ .ן‬ ‫מוני! למנין אשי‪ .‬ר‬ ‫ודיל ךי ?לו^ה פון'ךי‪. פאךלעןךט ויעךין'‪..‬ס'‪)..טוב ם א ד ‪ . .‬עם איי‪.‬לטיי^י^ט מען דףוא‪ .זעה.‬היא םאד הוא אדם‪) .‬רבייייות‬ ‫יאןט״עס דזאט מקעינט שטיין יום ששי‪'8 .‬ואך דאס ר‪1‬ט אסוף‪ .‬מ־^ע מגקס טענ‪' .‬ר‪1‬י‪...‬ובה ננםרה‬ ‫מלאכת העולם‪ .‬דער‪.‬פלכין ודן מי שעובר‬ ‫על זת ו )לנ( שעה יתייה‪ .‬אתמהא‪ .‬טיט אה״א‪'} .‬לד( מיכן יאילך טובין לטנין אחר‪:‬‬ ‫פלשה י )א( ויכלו השטים והארץ וכל צבאם כתיב )תהליס קיט( לכל תבלה ראיתי‬ ‫קץ רחבה םצותך ם א ד ‪ .‬ווע.‬כלוי‬ ‫המזה ש״יזיין מזה כגנז מזה שונ הוא‪) :‬ל( הינון ‪.‬עם ןפטייט אין פסוק לכל תכלחראיסיקץ‬ ‫ךיחןה ?צול!ך ק א ד ‪.‬ק‪.‬יו םלכית‬ ‫הארץ‪ .‬איר יורן זו )לב( שעה יתירה שמיםיפץ טחול על ק ד ש ‪ .‬‬ ‫דער'‪.‬עךשטער טאנ פון שןת‪'.‬זח אדם'*‬ ‫)ט!( אטד דשב״ל הנה טוב ס א ד ‪ .ועלי.‬ש‪1‬ר לע<דוננ>‪.‬אוניטעןיץיילט צוןעילןזיחרשים צו א.‬ךאס איז ..‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫®־‬ ‫‪m‬‬ ‫ט‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫לוז‬ ‫יהנה טיב ט א ד ‪) .‬ערד )פץיאמלך(‪ .‬בידוע! ‪3$‬ענד אונ‪.‬איודיווי״עס ^‪3‬יי'ט'אץ §סוק'.‬ןאך'‪ .‬ל( העין איתיית דיין העין אותיות דיין‪.‬די הי‪5‬על אונ‪.‬איין' א?ךער'רע‪3‬ענו?נ‪ .‬אר וואס שטייט מקשי‪ '.‬‬ ‫היי<י איחיות של וה ‪) :‬לא( וקיון‪ .‬םער‬ ‫‪ £‬עוין ־ןיט ב'ע!אפין‪.‬והנה טוב ם א ד ‪ .‬רעם'ועקיםטין טאנ‪ .‬עם'איי מווען פריה" יום הששי‪ .‬איז דיער ניט> יי ) ט ‪ ngft) 0‬תיי*שסעץ ןן לקיש‬ ‫^?ט הנה טוב'מאד מיעט מען ךי מלוקה פון היי^על נפץ }אט‪ 1‬והנוז טוב מאיד טייינטימען‪-‬‬ ‫ך?!לוכוזפץךי‪.‬ועקםץ טאנ ייאס מען נעטט צו ךי ^ ה פון יואךצו ‪ £‬ב ת ‪..‬פייש״י ה״א לינות שעם אר‪.‬כט( זי טרה טיבה‪) :‬יד( רבנן אסרי לה בשם ר׳ חנינא בר אידי‬ ‫זר׳ פנחס יר׳ חלקיה‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יז‬ ‫״‬ ‫איז‬ .‬עיכ כתיב הששי‪ . .‬ער?!טער טאנ פין בשאפוננ‪ .‬די וויענ^ז ‪ .יט אכטוננ אויף דיי טענטשיןאייגער ואל ניט טאהן אעולה רעס‬ ‫אנךעךין'‪ .‪ .‬ער ואל אויף איר אכטונג גע'בץי )טז('<דהי(‪.‬עם שטייט איין פסוק ןאט האט‬ ‫גיגעהןאלץ יויאם״ער הט גיטאךן והנה טיב מאד )אונ״עם איז זייער ניט.‬די‬ ‫אוו־ויות פון מאדי זע^ען ף איוויות פון אדים‪ .‬‬ ‫איייפעךטינ ?יייארי.‬ךךיבער שטייט העזשי וךער‬ ‫אין ידי‬ ‫יע‪.‬יערער ‪.‬הלקיה ס'‪.‬אונ אזר ווייטעיר‪ . דיער סוף‪!. ךי ארבעט &ץ‪.‬עךד אונ בךייטערווי רער‬ ‫ים ‪ .‬לכל יש סיקוסים‪ .‬אר י א ט‬ ‫‪5‬י'ינט ‪3‬ען ךי לע צטע עז‪/‬נה פון‪. ‪.‬ער האט ב‪#‬אפי.‬איזיךען ךי ‪9‬לוכה פוןךי^ז־ןייער ניט‪ .‬ך י קימעל‬ ‫‪.‬אלע זאכין קאכיין יאסוף‪ .‬או ירמו שעז אלן השש• ימנו‬ ‫^ען ךי נוטע מאס ויאס טעןמעםט רעם קעניטש"איוי"'^ ‪!^''^1‬ט‪"1^7‬ךיכ?‪ £‬יהא‪5‬ץ‬ ‫ניואןט פץ'רבי הנינא ‪3‬ר א‪7‬י איונ ריבי פניהםיאונ רבי ‪.‬ג‪:‬ע?די?ט' ניו\ארץ אין ך'י‪<. ‪%‬םוק ךי ן‪1‬אם פץ ךי תורה איילייננער ווי ךי‪.‬‬ ‫הוזיר )בראשית ח( וירא אלהים את כל אשר עשה והנה .‬וכי טלבית הארץ טיב מ א ד ‪ .‬דאס מיעט מען די הימעל'אונ ער'ר‪ .‬עךר האבץ ארך *אםייף'‪ .‬אך אפשיט' איז לכל תכלה ראיהי״קץ • אלע זאכץ‬ ‫תאם ‪_.‬יום א' נשנת יום נ׳ נשית או מלשים‬ ‫ושנים או שמיעות וונלות‪ .‬ךער‬ ‫א^דערער §אנ טין שבת‪ .‬אוינ אי‪1‬י'ידיטער‪.‬ניווארץ צו ךי‪.‬‬ ‫‪.

‬ר׳ ח מ א ב ר חנינא א מ ר ש ש ‪ .‬אקליינע ?וטוב אונ האט ‪.‬‬ ‫ןואט ר?י ‪:‬הושע « ‪.‬גיוואך'ין‪ .‬נטאגיט צי אים ציית‬ ‫אוים ליין הא.יייק‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.אלין האביןזיך פארשפריייט אינווייינינ אריץ‪ .‬לבי ח.‬אווי ווי״עם שטייט ‪.ע איו.ט צו טורח אוני צו מערב צו יצפון'אוני צו דרום ‪ .ינא זא‪.‬שס( ויצא לצורף ב ל י ‪) .‬רבי אל.‬ערד אונ זייןןר העילעאפט‪.ער אוג אייגם פון שגייאיאוג‪.‬רואטילבי‬ ‫יהו^ע אריץ ‪.‬אדי לאננ ווי דיוועלט‬ ‫איו נייוען'תהו\בוהו דואט "טען ניט ניועהן די א ה י ע ט פון ךי לוימעל מיט ל י | ‪ .‬ד( נעשו כלים‪ .‬איל כ י צ ד ב ר א ה ק ב י ה א ת עולמו‪ .‬עם איזיאוויאנדער ‪ .‬אזד ו ד ‪ .‬ז ע .יגאג^ןק פ ו ן ד ע ר י ו ו ע ל ט ‪ .‬כיון‬ ‫)נ( ש פ ס ק ה וניער המים ש ב ת ו כ ה נ ר א י ת מ ל א כ ת ד י ו ם ק ו ס י ם ‪ .‬קןאלין‪.‬לעם' אללי^ום אין ‪.‬אין ^םוק‬ ‫ביטולו השמיט ידןאוץ‪ .‬נינומע. ע ן ^יוואךי! כליים‪ .‬ןךר איז‪.‬ע ם שטייט אין פסוק ויבולו הש'ם‪:‬ם‬ ‫וה&רץ וכליןןקאם‪ .‬ך י א ך ן ע ט פון‪.‬ל ד ׳ ר ו ח ו ת ה ש מ י ם ‪ .‬קנאלול' הויבין אונ איי.‬הג‪ 1‬סיגים מכושף ויצאלצוךין״ ‪3‬לי‪ .‬אזר לאננ די ך י ד א נ ע איז פול מיט' וואםער זעהט‬ ‫ןימאקלט‬ ‫‪5‬ען נייט ך י ' א ר ב ע ט פון ך י צ ו ר ו ת ‪ .ילייןט ךי צורי‪.‬ואיזו זו ה ה ו ר ה שנא׳ )איוב יא( ארוכה‬ ‫מ א ר ץ ס ר ה ו ר ח ב ה מני י ם ‪ .‬קנא?? ! ‪ 15‬לי ?יי עי‪) .‬כיון ש נ ע ק ר ת ה ו ובהו מן העולם‬ ‫נ ר א י ת מ ל א כ ת שמים ו א ר ץ ‪) .אלין האט ‪£‬אט ןענומען א ו נ ‪ .‬אוג פון ויי וזאט^ער בשאיפיןךי וועלט‪<. ו )ז( שתיק עלמות ‪ .‬ד׳‬ ‫ל ד ׳ ר ו ח ו ת ו א ח ת ט ל מ ע ל ן ו א ח ת מ ל כ ט ן ‪ .‬אדריינום )ז( שחיק עצמות שאליה לר׳‬ ‫י ה ו ש ע ב ר ח נ נ י א ‪ .‬נעפירט ‪.‬א ח ת ש ל א ש ו א ת ת של ש ל נ ‪) .‬מ״ה יקןוומן נל׳ י ו ן ‪ ) :‬נ ( דיסיןיסיס‪ .‬פיר ה ט ע ר גיליעט אין לי פייר דייטין‬ ‫פו.‬ו( ופתכן זה ב ז ה ומהן נ ב ר א‬ ‫ה ע ו ל ם ‪ .‬ה א ט לבי' יהושע גטאגט‬ ‫״‪1‬ו ^ ך ת נ ו ם אווי איז ניווען ‪3‬יי «!ט א ר ך ‪ .‬איל כ ה ה ו א ד א מ ר ר׳ ח מ א‬ ‫כ י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יאייד ימנסל סדר ומניס ו האמגש׳ ‪ ) 1‬י ( <עשי נליס‪ .‬ר׳ חנינא א מ ר ד י ‪ .‬כ ך כ ל זמן שהיה‬ ‫ה ע ו ל ם ה ה ו ובהו ל א נ ר א י ת מ ל א כ ת שםים ו א ר ץ ‪ .‬ער "האט .‬והיו ב ה שני)ב( דיוםקוסים‬ ‫נ א י ם ‪ .‬עהיוייין‬ ‫דךשגן טיט ר ע ם ' פ ס ו ק ‪ .‬זעלוט^ען שויןךי אר^עט פוןךי צ ו ר ו ת ‪ .‬זעגען }ידיארין כלים ‪t‬‬ ‫<נ( פ י ‪ 3‬ח ‪ .‬אונ איין לי וואנע איז' גיווען‬ ‫ןיוויי "שיינע צורות ‪ .‬טעל‬ ‫ס י ט ך י ן ן ק ד ‪ .‬ק.‬ה א ט אדרינום‬ ‫ןייאןט צו רבי יהיש׳& איי ‪ 9‬ק ל י ך א י ‪ .אלין אוני'עם איו ןיוואךין אוועלט ‪ .ט ביי רבי‪.‬ריבי יוחנן ואגיט גאטהאט‪. ‪.‬‬ ‫!י‬ ‫י‬ ‫אווי‬ .‬נינאןץן די וואםער פ ו ן ' ך י‬ ‫ויאנע‪ .‬אייז גיועהן גיוואךין לי אלבעטפ'וןדי'הי‪.‬ה ה ׳ ד ויכלו‬ ‫ה ש מ י ם והארץ וכל צ ב א ם ‪ Q ) :‬ב י צ י ב ר א הקב״ה א ת ע ו ל מ ו ‪ .‬ל א ה י ת ה מ ל א כ ת דיוסקוסים נ ר א י ת ‪ .‬רבי‬ ‫ח ט א ב ר ח נ מ א זא^ט‪.‬פי• של ששי יערב נקראו ‪ ( t p (1‬יפת״‪.‬אעזם' .‬אדתינום‪/‬צויךיבען ואלין ווערין‬ ‫ד י נ ע ביינעח' האט ני?רע.‬ ‫לעל^י^ען זענען זיךיצו זאטען גיקו&ען אלע פיר ‪.יווען פ ו ל טיט יואטער‪ . . .‬לער‬ ‫חוזי יביהואיז אוועק .‬ע ר ד איויניט״נרעםער גיוואךין‪ .‬ד״א ל כ ל ה כ ל ה ראיתי ק ץ זו מ ל א כ ת שטים וארץ ‪.‬איר‬ ‫אליעזר ב ש ם ר יעקב מ ש ל ל א ם ב ט י ש ה י ת ה מ ל א ה ם י ח ‪ .‬נרעםעת ) ‪ Q‬ריבי ח מ א ה ט אנ?‪.‬ק.‬זענןט קנאלין האט ‪ j‬א ט נעינוטען‪ .‬ךי ‪9‬יר ‪.‬א ז ו י ‪ .‬קילות אמת המיס שמקלסת לתוך ומרב.. ‪.עיךי‪5‬ט ןיוו״ארין‪ .‬איץ‪:‬ם פון פי.‬יהושע }ין חננירןיווי ^ דואט ‪£‬אט‪'£3.‬ווי אזוי ה א ט .‬‬ ‫נולויריס ‪ ) :‬ג ( שפסקה‪ .‬ע ק ב ס דעןין לם?§ל אווא.‬וועלט‪ .‬נ.‬לער ייעלט• איין‪.‬ן'.‬ע ם איז‪.‬ישתקו ושחנו וימתו עלמומיו‪:‬‬ ‫איז ניט ןרעסער מווארין ך י ‪ . צוויי‬ ‫‪.‬כ ל זמן ש ה י ת ה מ ל א ה מ י ם ‪ .‬אונ אי.‬איר יוחנן נ ט ל הקב״ה‬ ‫ש ח י )ס( פ ק ע י י ת ‪ .‬ווי‪.‬נט ‪9‬יר‪.עואןט אווי ווי רבי ח^א ב ר חני^א דןט נ י ו א ן ט ‪ . א ט בשאפין ל י ' ו ו ע ל ט ‪ .‬נ ע מ י ש ט ן י ‪ 5‬י ‪ :‬ע ד ם י ט ' ך י‬ ‫^ ג י י א ‪ .עיך האט נמאנט פון‬ ‫ר ב י ! ‪ .‪ .‬ך א וועךט א ל ע מאהל‪.‬ךי היטעל מיט לי‪.‬אז‪1‬י נמוען‪.‬או‪ :‬ל י סייר‪.‬קנאל אונטע.‫סדר‬ ‫בראשית פריטה י‬ ‫בראשית‬ ‫)א( סיקוסים‪ .‬ד א איז א ד ף ‪ .‬נענוג אוגיאזוי איז‬ ‫אינ״זיי ז ע ג ק &אר?‪!?1‬רייט גידארין‬ ‫גיווארץ ךי וועלט(‪.‬ה‪:‬ן> קמילה ולדיש כלי ל' תתלה!‬ ‫מנ‬ ‫‪5‬מנ״‪ 0‬של עולס‬ ‫) א ( סיקוסים‪ . א ט וזאט גייאנט ‪.‬ק.‬‬ ‫ש נ א ׳ ויכלו השמים ו ה א ר ץ ‪) :‬ב( ר ׳ ח ט א פ ת ח )משלי כה( הנו סיגים מ כ ס ף וגוי‪ . .‬חוץ םד״א שאין ל ו ס י ק ו ס י ם ‪ .‬אוג ד י ‪ . 9‬ענ‪?.‬ע ל ד ‪ .‬קג אלץ איי מיטיען‬ ‫אלע" יייטין ב י ז .ענדינט‪.‬אבער ךי‬ ‫ח ו ל ה אייגיטג..‬א?יןרימעלט‪.‬שלחנות )ה( פקעיות‪ .‬ע ר רוט די גילייגט‬ ‫אין די }‪5‬יר!ייטין‪.‬אז טען ‪$‬אט נ א ר ארוייס ‪.‬ער האט א ו י ם ‪ .‬די תיםעיל אונ‪/.

ה האבץ אים .‬ווי אזויייקענסטו•‬ ‫זאגיןאוךער?זטערץנוגה אונדער שטערין מאדים ענידעעןיניט דיער גאגגנאר ביי פיר הונדערט‬ ‫טיט א?טציג.‪ .‬אונ‪.ט‪ .‬ולשין כלייה‪ .‬לאהר זםן הכעיסו אותו‪ .‪.‬ם איו.‬איז ביי ייידא היילינכדיט יפה שמטה.‬לפי שעושות‬ ‫פירות )יג( לשלש שנים‪) . .‬אין אצייטשפעטער האבץ יימענטשי.‬אבל לעיל הקכיוז‬ ‫מתנות‬ ‫)‪ » (0‬י » ץ ‪< .‬חוץ מן‬ ‫כוכב נוגה ומאדים‪ .‬עס איידאאמו״לויאסור ענדיגטייץגאגגצו‬ ‫ךכייסיג.‬נעת הנראה «‬ ‫*‬ ‫™‬ ‫?‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫>‬ ‫‪W‬‬ ‫רבי הועועיה האט.ע?!ווי.אךרביו די וועדיןצייטינ‪ :‬האבין ד י ראך אנמהויכץצו וואקםץ״אום‬ ‫קזםקןה‪ .‬האט‪7‬ך וייינ‪:‬גער גימאכם דיער פלייר אוג האט ייייגייגער ממאכטיזייערע טובות‪.‬‬ ‫דאאיי אויך אווי גיווע.‬לפיכך בעי שאלה‪ .‬־‬ .‬דם'הראשון האם געייגדיגטיייעגען די מילות "ניגאננע.‬הכניסו לבית קטן‪ .‬ווי אדם האט געייגדינט' פירט'גאט דסיזלותדורךיאלאגגע וועג‬ ‫אונ §אמעלאך‪.‬לך‪. פון ציפירץ בנות שיח ד א ם איי ייייקןע' פיייני!( וואס וואקםיןאויף'לע‪0‬‬ ‫י‬ ‫בוים ךעם א.‬אונ ויען משיח יועט קומגןוועמ ‪.‬כל סיל כיח יום‪ .‬דאס איו דער ‪#‬טעריןוואםהיינזטצלק‪.‬יל( ואותו היום עשי פימת בן יומן‪ .‬‬ ‫משחטא סיבבו דרך ארוכה ובמתינות‪ .‬ערעגלינט ‪1‬יין"גא?נ צו צוועלף‬ ‫.‬אלא לשון מכה‪ . טיט‬ ‫אקילצעיוענ אונ .‬עםאיי רא אמילויאס‪. אנטוכיא לערוואריט ויבולו איז דערטיי^ש‬ ‫* א י ^ ל ! • ל??^ אמלןל איי'אליי! נינאננעו אייןאטליגה" די םענטשין פו.. די מליגה אים‬ ‫דערצערעט‪ .‬מ י מ ‪ V‬המילית קצר ייהם ה י י ן כ ד‬ ‫‪» » J‬‬ ‫ל ה ס ^ ו י ו ונתמעש שמחתם ז‬ ‫מ ת ‪ £‬א‬ ‫כהונה‬ ‫ל ( ה‪-‬נ אלא לתיש שנהו)יא( ונע׳ ‪.‬אייךער>־‪.‬רעם‪!.‬משתרש‬ ‫בשנת השמשה ‪ ) :‬י ( ואותי יום‪ ._.‬ער ‪.‬אט אויםהייליין דיי סבה" אע די"פ 'ר‪'1‬ת‬ ‫א י נ ‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י י י‬ ‫ז‬ ‫. פרעגץ אדף דעיר זאך‪ .‬איו מפעלי• דיעירלדב‪ .‬האיטער דך פייליןיפרייטטיט‬ ‫די אוג האט די ןיטאל‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫לט‬ ‫בראשית‬ ‫בר חנינא‪ .‬איל כך היה מעשה לפני הקב׳ה‪) :‬ד( א״ר הושעיא דרש‬ ‫רבי אפם באנטוכיא‪ .‬משל למלך‬ ‫שנכנס במדינה וקילסו אותו בני הטדינה‪ .‬ךערישטערייןימאדיםמיט דורך יערער מזל אין אחדש טייפ‬ ‫אהאלןנס • אינ יי ‪-‬אלע מיעלך מילות ‪. פו..‬ויש מזל שנוסד הליכו לייב‬ ‫שנה יהיא צדק‪ .‬עט איי לא אמיל' דאם‪.‬אין לשון ויבלו‪ .‬ועה איך אייאנדר‪ .‬ומאדים חדש!וחצי כל מזל‬ ‫מהלך י ב בשנה ומהצה‪ .ילויבט‪ .אלר פון שסטה‪ .‬ויש טיל שהיא ממר הלוכי לשלשים שנה יהיא שכחי‪ .‬אונדי דריי שטערין וואס הייסץ‬ ‫כוכי גיגה ?(אדים ד‪/‬עגדמען'גיט זי.‬נייט״ער דוךיליאיאהר ‪9‬יט אהאלבס‪ .‬ומיעט להן)ט( בדיצה ומיעט להן‬ ‫בהדיוכין‪.ער גאגג ביי פיר הונדערטטיט״אכצינ •אהה! איך ידאב‬ ‫ךדאלט?רעגיןדער ?טעלין גוגה‪.‬לתבער'ד^רף סע. .‬ ‫‪:‬‬ ‫ויעלי‪. דיך קצרה ובמהירות‪.‬וערב לו קילוסן‪ .‬ר׳ פנחס בשם ר׳ חנן דציפירין תני‬ ‫)יב( בנות שוח בשנה שנייה של שמטה נוהנ קדושת שביעית שלהן‪ ..‬פיל טובות ‪ .יואןט ךבי אפם הטנילרשת אי.‬והיאך אומר כן נונה ומאדים אין נומרין הלובן אלא לד׳ מאות‬ ‫ופ שנה‪ .‬ל‬ ‫אויף ךעם ביים יכיי .‬אוגךעם טאגוואם גאטהטאךםבשאפץ המשיי.‬שאין ממרין הלובן)י( אלא לד׳ מאות יפ׳ שנה ‪) :‬יא( יבעי שאלדד‬ ‫שנונה מהלכת י׳ב מילות לעשרח חדשים‪ .אףר‪.''די‬ ‫?‪PW‬‬ ‫מ־י.דעלץ..‬הרבה להן בדיצה‪ .-‬אלה כ י י ‪ . ויאם הייםט שבתי‪ ..‬יש מול שנומר הלוכו לי״ב חדש בנון כוכב‬ ‫חמה‪ .‬גייט דוךךיךיצוועילף מ ל ו ת ' א ץ ' מ ה ן ח ד ^ ם ! יעדער מיל‬ ‫דא?גרט פי נף אינ ןמאנןע טענ‪ .‬הרבה‬ ‫להן )ח( בהדיוכין‪ . ..אלד‪ .‬רבי פנדס‬ ‫האט נילערונ טביי רבי הנ.‬איל פשיט ירד למזרח‬ ‫ולמערב לצפון ולדרום‪ ..‬ז׳ « י י ו ט י ף ‪ ( » ) 1‬ה״נ העייןי הרכס‬ ‫» ‪ .‬א״ל אפשר כן‪ .‬כך עד שלא חטא אדם היאשין ה־ו המזלות מהלכי.‬דאסאיזדער‬ ‫?טערין וואסהייסט ח ן ה ‪!7 .‬אתמהא‪ .‬יאם‬ ‫איוךער ?זפועךין וואס הייסטל?.‬ראם איו ךער ?עטעלי. פערטינע״פירות ונאר‬ ‫דורך די ך ך פ ץ אדםה־אשין איז גישטראפטמוואךץ ךי״עיד מיטידי פיירותיאזידאסווא^ץ‬ ‫ז‪$‬ל לאג נ יאעיין(‪ .ה‪.‬ויש מול שהוא ממר הליכו לשלשים יום והיא לבנה ‪ .א אמיליוואים ער ענריגט זיין גיאגגצו דרייסיג טעג‪.‬ענדינטייין_גאגג צו צויעלף* חדשים‪ .‬םילקוש ל*‬ ‫ניים ליה! )ינ( ננית שית כ י ־ )ינ( לשלש שנים‪ .‬חיינא חםיהא‪ .אןזר‪ . אויףנייואקםי.

‬ויי.ענ‪.‬א י ר א ל ע ז ר )יז( נ ׳ צ ב א י ם ה ן ‪ . מ י ד א י ‪ .‬ד א ס י פ א ר ה נ ^ ה ה א ט ע ר פ ו ן דיין לעיבען'‪ .‬ר ב י א ל ע ך ז א ן ט ךוייעללייי יאליזזעגען ד א ייאם ד י י י ז א ב י ז א א י י מ מ י ד צ מ ע‬ ‫צייט'» ‪ .‬נ פ ל מ מ נ ו ו מ ת צ ב א ע ל י ו ‪ .‬ה ר ב ה צ ב א י ם מ י נ ה ה ק ב י ה ל א ד ם ה י ה ‪ .‬‬ ‫ו צ ב א ליסורין‪ .‬ד א ס האטי א א ו י ^ ע י ע ן ו ט ע זנייט‪ .‬רהאט‬ ‫אדם‬ ‫.‬תיל וצנאיוו ורש״י פ" לנאית‬ ‫השמים והארן נעשו נשיייי ‪ .‬נ י פ א ל י .‬‬ ‫ה י ב ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)טו( נשמנללי‪ . דייסי.‬ייי.‬ע ד יקים‬ ‫ח ל ו פ י ‪ .‬ך ע ם ‪ .‬צ ב א ל ש ם י ם ו ל א ^ ו צ ב א ל ת ל מ י ד י ם ‪.‬א ז ד י נ ע י ט ע ג ז ע ג ע ן א ו י מ ע ז ע צ ט‬ ‫‪ 8‬י י י ייי ‪ 3‬י י א?יד'ינ.‬ע ם א י ו ד א א א ו י ק נ ע י ע צ ט ע צ י י ט ציו'ךי'יזיימנל א ו ג ^ ע ל ד ווי ראנג" ד י ן א ל ץ ?זטייז"‪ .‬נריאמן מראו זרן נלל מקיש־ וממונם‬ ‫נל׳ מימיך ושידוד והיו מוסהין והילכין כל ו' ימים על שיעורם‬ ‫עד שאמר מןניס די ופי׳ סנחונ נ ו יכלו ‪0‬נר היו שכוללים‬ ‫םיו מיסמין !הולנין עד מס ״ ואו אמו םקנ״ם ד ונדעור‬ ‫זה וינל אלהיס נוי ז )יו( נ׳ צנאיס ק ‪ .‬נשמה‪ . .‬זים ש ט י י ט א ץ "?־סוק‬ ‫יץןלי ם ^ מ י ‪ .‬עיע?טע‬ ‫צ י י ט ' צ ו ל י ה י מ ע ל אוני.א?ין פ י ־ א י ם ' א מ ע ק ‪ 1‬י י ן ‪ .‬ער ה א ט ‪ .אלי|‬ ‫אאויסיעועצטע צייט צו‬ ‫ק ו מ ע ן א ו נ י י ע ן י י י י א ל ץ א ד ע ק ^ י י ן ‪ . .‬איינ א ו י ב ע י א י י נ י ט י ו כ ה א מ ל י ה נ א ה אוץ־‬ ‫א י ם ‪ .‬פיוש" ל' מ ‪p‬‬ ‫ודלי! ויואוס‪•) :‬מ( נל ימי ‪ 5‬נ א • ‪ .עת!ד»ע ציייט‬ ‫ז‬ ‫צ ו י ף ל י ם ' י י ע ן ‪ .‬וועלט‬ ‫פון לי‬ ‫הנאה‬ ‫*?לע^ס‬ ‫א‪1‬יף א י ם ‪.‬עזעצ‪3‬ע צ י י ט צ י ת ל מ י ד י ם י ד ע ן דיי י א ל ץ ' ' ג ת י ם‬ ‫ןוערין‪.‬א י ח ל ״ ע ד ב « ח ל ־ ר ה י י ה א ב א י ך נ ע ־ א פ ט ^ י < ץ ו י ע ^ ק ו מ ע ן ' מ י י ! פארנזא•‪.‬י ם ו ר י ם ו ו א ם ק ו מ ע ן א ו י ף ‪ . ט ש א י ז ז ו כ ה א י י ד י ה נ א ה ' צי א י ם ‪ .‬‬ ‫נ ח מ ן ך ע ר ז ו ה ן ' פ ו ן ' ר ב י ש מ ו א ל ב ר נהיםן ה א ט ' ג י ו א . " פ ו ן ל י ה ו י ו א ו נ א מ ן י ש ט א ר ב י ן‬ ‫א י ז ך י ה נ א ה ג י ו ו א ר ץ א ו י ה א י ם צ ו ם ? ! ל ע ? ט ץ ‪ .‬‬ ‫עלנק‬ ‫ן ו ע ל ץ ^ ז ו ו י נ ד ד א ^ י ן ‪ .‬ך ב י ס י י ם ץ י ז א ו ט פץ' ר ב י ‪ :‬י ה ו ש ע‬ ‫^ ן לויי ס יוע.‬ל ת ב ו ע ) כ א ן דקיון ש ל ו ‪.‬ג י ג ע ם ץ ב ר ד ט א ו ^ ע י ר ^ א ט ה ^ ^ ז‬ ‫גיהאט‬ .‬‬ ‫פ ץ ווא^ען ודייםין ‪ p‬ר א י ‪ .‬נמו שכיר יום נ נ א סשמש‬ ‫מזמז• צאהי ‪ ) t‬כ ( צנא לי ‪ .‬ג ז ״ ע ד ז ' ‪ .‬ניווארןסי ב י ‪ 9‬ל א ר ו ו י י י ‪.‬ה א ט ע ר ה נ א ה ‪ .‬מ ח י ן מ כ ת ו ש ל ע י ל ם י ר פ א ‪:‬‬ ‫)|־‪ (J‬א ר י ב ״ ל נ ש ת כ ל ל ו ש מ י ם ב ח מ ה ‪ .‬נ ח מ ן ב ר י ה דר׳‬ ‫שמיאל ב ר נחמן א ס ר א ם י כ ה צ ב א לו ואם לאו צ ב א עליו‪ .‬פ י ז י ו א י ע ׳ ייייםיז‬ ‫ם י ל י א י ן ס א י ז ד א אא‪1‬יקנ‪.‬ו מ ה הנייה לי )יט( וכימי ש כ י ר ימיו‪ .‬‬ ‫ןיווק‬ ‫ו ו א ר ו ם ‪ .‬ש נ א ׳ ויכלו ה ש ם י ם ו ה א ^ ו כ ל צ ב א ם ‪ .‬י ר ?־יי‬ ‫‪ ! ? 3‬י י נ ט } י ו ו א ך ץ ן ו י ט ב ד ט ע ר א ו נ ' ט י ט ג ך א י א ו ג ‪ .‬יאס לאו !יא ייו־ל ינא עליו‬ ‫וימיפיםו והספר עצמו מפרש ומלן• ננה בנין ט י ן ) נ א ( וקיק‪.‬ןגר איו• א ר א פ ‪ .‬ע ס א י י י א אאוי‪!5‬י‪.‬ר׳ סימון ב ש ם ר י ב י ל ) ט ז ( מ ב ו ל ל י ם היו ה מ ע ש י ם והיו מ ו ת ח י ן והולכין‪:‬‬ ‫) ן ( ו כ ל צ ב א ם ‪ .‬ב נ ה ב נ ץ ע ל ה בידו‬ ‫) כ ( צ ב א ל י ‪ .‬צ ב א‬ ‫ל ת ל מ י ד י ם מנין ש נ א ׳ )איוב י ד ( ) י ח ( כ ל ימי צ ב א י א י ח ל ע ד פ ו א ח ל י פ ת י ‪ .‬ש נ ׳ ) ש ם ז( ה ל א צ ב א ל א נ ו ש ע ל י א ר ץ ‪ .‬א ו ו י ייי ע ם ׳ ? ט י י ט א י ן ן ם ו ק י ^ ^ ו ־ ל ר י ר ן ^ ר ת ' ע י ה פ י ז ״ ך ע ר ייעלכי‬ ‫ןיאס ך א איזיגי^לאגץ גיוואךיןויעט ג א ט אויםהיילין‪ ) :‬ה ( ך ב י י ה ו ‪ #‬ע 'ויזלוייואגט ל י ו ץ ‪ $‬ע '‬ ‫א י י ב ‪ #‬י ץ ט ‪.‬פ ו ן וואגע.‬נ ם ? פ ן י י ט איז פ ס י ק א י ו ב ה א ט נ מ א ג ט ב ל י מ י‬ ‫צבאי' יאלע ט ע נ ייאם א י ל בין‬ ‫י‬ ‫א י ן ל ם י ח ‪ . ט‬ ‫א ו י ב ד ע ר מ ע .‬ע ם א מ‬ ‫ד א א א ו י מ ע ז ע ץ ט ע צ י י ט י צ י י י ן ל ם י ל י ם י י ע י י י י יאלי׳ ג ר ד ס ד ע ך י ן ‪ .‬ביו § ל י י ט א נ‬ ‫י‬ ‫< ו ( ע ק ל ץ .‬או‪.‬וינלו ורש ‪ !ui‬שכצול ! )שז( ממללים‬ ‫היו נו׳ ‪ .‬‬ ‫‪. (ipv^f‬‬ ‫א י ך ז א ל שוין ך ו י ס ו ו ע ר ץ ‪ . א ל י י קי^ועי צ ו ר ע ם מ ע נ ט ש א י ג דע־'‪.‬אז‪^.‬עם ‪ $‬ל ב ע ט ע ר ‪.‬א ו ג א ל ץ א י ז עניתוכןט ‪ 5‬י י י א ך ץ * א ו נ‬ ‫^וא\יןוד עםת!ךףדיל‪.ין ד י ה י ם ע ל א ת ז י ש א פ ץ נ ד ו א ר ץ ם י ט א ל ע ‪ /‬א ר ץ ו ו א י ס צ ו א י ם ג י ה ע ר ‪ -‬א ע ך י ^ ך ד‬ ‫א י י ב ש א פ ץ גןווארץ ם י ט א ל ע י א כ ץ ד א ס צ ו א י ר ן י ה ע ר ‪ ' .‬ד א ם ג א ג צ ע גלוםטוננ פוןיימעגטשיאיו‪/‬אריער ז א ל‬ ‫ך ץ י א י ו י ף ד ע ר ו ו ע ל ט ‪ .‬ו כ ל צ ב י ו נ ו ש ל‬ ‫א ד ם אינו א ל א ע ל ה א ר ץ ‪ .‬א כ ל פ ת ו יהנייתי צ ב א לו ע מ ד ת ב ת ו ך נריני‬ ‫ו ח נ ק ת י צ ב א ע ל י י ‪ .‬מ ו נ ו נ ח ל מ י ד ס נואיסא‬ ‫ביומא ‪) 1‬יש( ונימי שניר‪ .‬‬ ‫א י נ ד ' ‪ ? .ןךד‬ ‫ווארום‪?.‬ע י ס א י ז ד א‬ ‫יסוליםוועז‪.‬‬ ‫אי‪.‬ווארוים ע ם ש ט י י ט א י ן ' ן ס י ק א י ו ב ה ט‬ ‫וייאוןט ה ל א צ ק א ל א ג ו ש ‪. ע פ י ר י ז ד א ם ב א ה ו .‬ו ל ב נ ה ו ב מ ז ל ו ת ) ט ו ( ו נ ש ת כ ל ל ה ה א ר ץ ב א י ל נ ו ת‬ ‫ו ב ד ש א י ם וניע‪ .‬ם ו ד א ר ץ ד י ה י י ק ע ל ' א י נ ד י ע ר ד א ו נ א ל ץ ו ו א ם צ ו ז י י ג י ה ע ר ו י ע י י ן פ א ל ל ע ן ל ט ווערין‪.‬גיוואךץ ט י ט ך י זיז^ן א ו נ ט י ט ד י ל ב נ ה אוניטיטידיייישטיגךץ'‪.‫•דר‬ ‫בראיית פרעה‬ ‫י‬ ‫בראיית‬ ‫מ ר פ א א ו ת ה מ כ ה ש נ א מ ר )ישעיה ל( ו מ ח ץ מ כ ת ו י ר פ א ‪ .‬ל ע ם ' מ ע נ ט ש ייעז ע ר א י י א ד ף‬ ‫ך י ז ן ל ד ‪ . א ם ו ‪ ' .‬ער'באהט‬ ‫אהויויאוינ‪^. ג ‪ .‬ע ם " א מ ך א א א‪1‬יט.‬צ ב א ל ש מ י ם ו ל א ר ץ ‪ .‬ך י .‬עלי א ר ץ ‪ ..‬ך י ‪ .‬ו צ ב א ל י ם ו ר י ן מ נ י ן ‪ .

‬אפי׳ עיי נהש‪ .‬הרבה שרפים‪ .‬עושה‬ ‫‪ wit‬יזשלשו! נינה »יוי» וישיי זדש מ ‪ ^ 8‬אותה ומפריש‬ ‫?ימאט • איי די ר ^ י א י ט צ ו ם נוטען‪8 .‬הרבה אריות‪ . י ' ז ש ^‬ ‫דעלשטיקט‪.‬אף הן )כז> בכלל ברייתו של עולם הן‪ .‬רבירןגתמא הט גיואגטפין רבי גחמיה ס ?ועני.‬הצמית ודרש לנא‬ ‫ז‬ ‫שלש! מפן !רצי! והנ״ה‪) :‬כג( כימה ‪ . אחא )כלו( היה משתעי הדין עובדא‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫) ח (‬ ‫א ו‬ ‫גיטראנין‬ ‫ז‬ .‬הה״י )שס( התיציא מזרות בעתי ועיש על‬ ‫בגיה תנחם‪ .‬בהם‬ ‫הרופא מרפא את המכה ובהם הרוקח מרקת את המרקתת‪ (t) :‬איר םיםוז איו כל‬ ‫עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לי גדל‪ .‬הרבה עסרבים‪ .‬ויתושי!‪ .‬בר סירא אמר אלוה )»( העלה סםים ם.‬‬ ‫דודבינ )כס( הוה קאים על כיף נהדא‪).‬ר׳ תגחוםא א־ל‬ ‫בשם ר׳ נהמיה ר׳ ברכיה בשם ר׳ חלבי‪ .‬ר׳ הגיגא בר פפא יר׳ סימון אמרי כימה )כד( מערגת את‬ ‫הפירות וכסיל םושןד )כה( בין קשר לקשר‪ . שליחות"‪ .‬ין מושכ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫•־אשית פ ו ע ה י‬ ‫מ‬ ‫הרבה דובים‪ .‬פיל ענדעםין‪ .‬ה "‬ ‫עומד‬ ‫מהפר ה‪:‬יעכה הזה ! )כפ( הוה קאיס כ י ׳ ‪.‬י א ־ צפרדע אתת‬ ‫טוען ונישא עליי עקרנ א' ומעכירה על הנהר! ילאן מניוה‬ ‫מ ע ט י ־ ני־א ונן'נגוזו ועני \ )לנ( נ ק שעשה ה ע ק ^‬ ‫ושרש! העי ‪ ) 1‬כ נ ( השלם סמים ‪ .‬אפילו דורך אשלאננ‪.‬י.‬פיל נייועל?‪1‬י'נע־ר'ם הט נאט אויףןינומע! אוייף רעם‬ ‫ט ע ^ ש די זאלין פון אים אפ ?עטע.‬רבי סיטין יאגט יעדער נראו האט אמזל‬ ‫אין היםעל• אינ כעי ‪°‬יל ‪ w%‬אים אונ יאגט צי אים יואקם‪ .‬ב( כיון דעביד שליחותיה אתזרתיה לאתריה‪ .‬דייגי^ר״ י ־ י‪ .‬אדי ו ד ע ם שטייט'אץ‬ ‫פסיק ח ווייקט די נייעץ בון היפעל אויב דו״קענסט מאהןייץ ניויעלטינקייט אויף״די ערד‬ ‫©ז דער מזל זאל נייטען דעס גךאי‪.‬אוג טיט יערער ]אף' טוהט גאט דיי.‬ייץ ףלעכטין‪.‬ ‫אונרבי ןרמה דואט גיי^גט פון רבי חלבו ם וועגיין ךבי אהא האט דער״ציילט די מ ע ש ה ‪.‬פיל רענ‪.טשאיזאקאוזל גיףטאנקנעבי!אטיייריזאטעיגיזעלוןוויאיאבע ‪ m‬א ו י ף י י ן ז ^ ש ל א נ נ‬ ‫אינ ?וווי?ט טיט אים אריבער דעם טיץז יאוג דיער שלאגג האט אייףירי ־*נדעריע זייטטייר‬ ‫‪ rypi‬אמע?^ש(‪ .‬אונ טיט ויי םאכיטידער אפטייקער‬ ‫ךעם ?ומעקקדינען אי‪ :‬ניטען‪.‬ריח‪):‬״ )אמר!‪ .‬עם שבייט אין פם'וק התוציא מורות בעתו וער״ציהט אדם די‬ ‫פילות יערער מזל אי.‬‬ ‫אמע.‬עם שטייט אץ פסוק התקשר מעדנות‬ ‫^ • ^ י מ י • ‪3‬ר | ? א < ר ב י סיימין י א ג ץ ד ע ר י מ ^ ־ י מ ה‬ ‫בי מה אי מועכות ??יל‬ ‫מאכטזים די פירודו‪ . V .‬ךביד״נחים ר ח.‬‬ ‫‪#‬לאעען‪ .‬פיל ‪.‬‬ ‫אפילו מ ק ו א‪.‬׳ םשנו‪.‬י י ־־־רני ־־דית ‪ p-fo‬כמין קבריה קש־יה‬ ‫ו נ ‪ .‬ניתן נהה שעה )עדן איה!‪) :‬כה( נין קשר‬ ‫קשר ‪ .‬קאמאר אפילו דוחלאיאבע ‪ .‬הרבה נהשים‪ .‬הט וי ‪ vm‬איו^־ צורים‬ ‫‪:‬‬ ‫פ י ל‬ ‫‪3‬‬ ‫?‬ ‫.‬ומגדל! ‪ ) :‬נו ( ממור ‪ .רא זאגט גאט הטי א|‪ «£‬גיבתיניט אזעלכע‬ ‫ןןאןין פון די‪. דין צייט>‪ .‬ר׳ פנחס‬ ‫ב ׳ ט ם‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אותם מיי כנה י י ־ סגירן‪) :‬ני( מלל ניייתז ‪ .‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫על שפת ־ ־ ־ י ־ )ל( ממא נ ו ׳ ‪ .‬קש‪.‬בר'ם.‬לשון שוטר‪) .‬ינ .‬למשל ?ליגען פלייא קאמאירעם'‪ ..‬ופרעושין‪ .‬שס( התקשר מערגות )מ( כימה‬ ‫או מושכות כסיל תפתח‪ .‬ההיד )שם לחו הירעח‬ ‫חקות שמים אס תשים משטרו בארץ וגו׳‪ .‬פיליבערץ‪ .‬נוננ נרקיע «‬ ‫) נ ד ( מעדנת‪ . .‬ע?ךע ?ולאננען‪ .‬אינ דייגאנצעיטענ זיינע״זענען נאד‬ ‫ןיציילטע ווי אפאררונ ?ענער אךבעטער‪ .‬אפילי עיי יתוש‪ .‬איי ךי הגאה גיווען צו‪.‬ולא‬ ‫עוד אלא כימי שכיר ימיו‪ .‬אונ ךי!א.‬אונדערמיל בסיל ציהט אוים דיבוימער פץ איץםיעק ביזצום אנדער ין‬ ‫™‬ ‫סיי נק‪ .יא אונ רבי מימין האביןיגיזאנטעסאיז‬ ‫די רבנן יאגיו אפילו די יאכץ דאםידו יעהםט די‬ ‫דא אמיל וואסער מא?ם וויץז די פירות ־‬ ‫פאר איבעריג אויף ךער וועלט ‪ .‬״‬ ‫בשאפוגג פון דער וועלט‪ . .נען ציהט <נר *ויספק איין קנופביו יצוםאנדעריןייקנופיייואלי!‬ ‫א‪.‬יש נ ־ ס‬ ‫לירן ונס המה עיקר סנריאה‪) :‬כמ( היי ש מ ע י ‪ .‬ז ד ? ר ‪ 1‬ט ף ט י ך נ » ט א י ^ ן ' ^ ז י א מ .‬ערד ‪ .‬ובכל הקביה‬ ‫עושה שליחותו‪ .‬אינ ווי ד ע ר ^ ^ נ הט ^גיטאקן דייזאןז ‪ .‬אפי׳ עיי צפרדע‪ .‬ל( חטא הר עירדען טענה חדא עקרב‬ ‫)לא( ומניזה יחיה נהרא‪)) .‬עי יאל נואקםי!'(‪. הארץ‪ .רעםערייעיי! • איוייוי‪.‬טיט די הי־לט דער דאקצאר אמ־ויה‪ .‬בגוו‬ ‫זבובץ ‪ . וואם״עד איי'ש'ילד'יג ‪ .‬ר׳ תנחום בר חייא ירי טיםין אסרי מיל הוא שהיא )כי( מפזר את‬ ‫הפירות‪) :‬ה( רבגן אמרי אפי׳ דברים שאתה רואה אותן שהן יתירים בעולם ‪ .

‬כיון דאריס יתיר‪ .‬האט‪.‬והוה חזר‬ ‫טן הדין טיטרא‪ ..‬ר׳ ינאי היה יישב‬ ‫ודורש בפתח עירו‪ .‬בי טרפא‪ .‬נפלו מפני חוזק ארס הנח‪) 8 :‬מא( מנתיע‪ . א?!כשף אוג'האט ךך' גיינ^עלט קוקע.‬רבי _ינאי איו אםאהל גיזעםין ביי רעם טויןןר פון י דין‬ ‫‪ mm‬אונ האט ןילערו^ט‪' .‬וויי ךער' מענטש איו צו גינאמען צו לעם‬ ‫‪#‬לאגג זעגען צו§אלין ךיגע )לידער‪ .‬‬ ‫ה א י ט ד ע ר ^ ף ןיזאןט צו דעם §וענטש 'דו‪.‬איו .‬לז( אחא חד גבר וקם‬ ‫לםםקר בההוא חויא‪ .‬ווער האט גיקעגט" הרןגן ךעטעולאנג‪ .‬והוה )מב( טרדף ליה פן הדין‬ ‫םיטרא‪ .?.‬איל את יכיל קריב הכא ופרים הדין חויא בהדין‬ ‫חיטרא‪ .ין אויןפ זיין ארט‪ .‬הטידער מענטש נייאגטאייך‬ ‫ן א ב אים ‪.טאט ‪.‬לו( אזלא חד חויא וטחא יחיה וקטיל יחיה‪) .‬איזבאלד‬ ‫ןייוארי.‬איז‪.‬איו‬ ‫‪.‬איל )לט( יכול את סרים הדין עשבא ‪p‬‬ ‫ראשיך‪ .‬האט^ר איםאוועקמ)יאנט'פון'לי אגךערע דיט'‪ .‬ןעמריב״ען דעם רבי‪. ‪.וקוטע.‬‬ ‫קול הנוה ! )מד( היה יפיי מטיל‪ . .‬לה( חסא חד עשב ולקט יתיה ועבדיה כלילית‬ ‫לראשיה‪) .‬ווי רער ‪8‬ענטש' האט אראפ גינלפען לעם .‬ר׳ אלעזר )מד( הוה יתיב פטייל בבהיכ‪ .‬עם איז אמת אז דו האסט .‬‬ ‫פלוני בן פלוני נשכו נחש ו ט ת ‪ .?ר ניקוםעןפוןדי‬ ‫זןיט‪ .‬האט‬ ‫ז‬ ‫א י נ‬ ‫ט‬ ‫־ימ ג‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ויי''‬ .‬נךערע ךיט‪ .‬אוג ‪.‬‬ ‫אפר םן קושטא את קטלית יהיה‪.‬הט‪.‬ערי האט גיזאגט‬ ‫‪.זאגט‪.‬לי( דהוה קאים לםיהצד‬ ‫)לל( בהדא בקעתא בי טרפא‪) .‬ג.‬פיוש״י לעשות כרכיו‬ ‫ולי‬ ‫)יטרא.א‪ .‬א^י^ורייא אין ?.‬‬ ‫סיס תולה עיניי והריס פניו למעלה וחמא ני' ראה לאישי‬ ‫עשכ נעשה עטים ליאשו והניר סעשנ בהוא מנין ומכיל‬ ‫נפני ארס ה.?ןש קאט אים ניסאכט אקרוין אדום זיין קאפ‪ ..‬והוה חזר טן דין םיטרא‪ .‬דןאט ךער טכ‪#‬ף איויף ג'יה'ו‪:‬בין דעם^קאפ אונ הט גיזעלןידעם‪.‬ער מועףן ווי אשלאנגיךילט דך פון יזיין אלט' אוג קומט‬ ‫ןעני.‬הט‪.‬הט רבי_י‪5‬אי ?יילאזט רעם שלאנג גיין ךיןוועיג אין שטאטיאריין‪ .יי^לאגין לעם ^טלאנג‬ ‫איז . ארוס ויץ קאפ‪ '.‬טיד נפלה )מג( הברה בעיר‪. א ‪ .‬אמר לאותו קילו מן קישטא את קטלית‬ ‫יתיה ! )לש( יכול אתה לכריש ולהסיר אותו עשנ מעל ואשן•‬ ‫א״ל אין וכן עשה וכיון שנדמו והסירו <("ל יכול אתה‬ ‫לקרנ לכאן ולסריס ומנוע וה ממש נוה המעה שהים נידו ו‬ ‫)מ( נשרי‪ .‬לבי‪.‬ער צולייקגיקומעןפ?‬ ‫ךי א‪.‬נא שם איס א' ועמד‬ ‫לואות ולהסתכל ומתמס באותו נחש מפני נהיה ח נ ו ומכיו‬ ‫נמו של‪.‬ער'גטיעיחן‬ ‫אשיןעם גךא־ וזיאט‪. אים‪ .‬אפר זח חולןד לעשות שליחותו‪ .אג ט רער ^׳לאנג גייט געווים מאה. ? >7‬י?לגת •‬ ‫פאר ביי}ינאננען אשלאגג האט ךער מענטש .‬לרו( תלה אפוי והטא לההוא עשבא עבידא כלילא לראשיה ‪.‬גטאגט אםענטש‬ ‫ד.‬אלעזל פי! ‪.‬ינאי ‪.‬ךביאלעיר' אייאמאלזלניועםין איי.‬רבי חנן פון צפוךי וזאם‪./‬ער איי' געשיקיט‬ ‫}יוואךין פון ןאט'‪ .‬ער איו‬ ‫}י^יאר?ין‪ .‬אסר חסה אני על סן דקטל הדין הויא‪ .‫‪2‬‬ ‫בראיית י ^‬ ‫סדר‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫בשם ר׳ חגין דציפורין אפר עובדא הוה בחד גבר‪) .‬ת'‪ .‬ראה עשנ א' ולקח אותו וששה ממנו עטרה‬ ‫לראשי ‪) t‬לי( אזלא כי' ‪ .עם שלאננ‬ ‫טיט רעם ‪#‬טעקין‪ .‬עט איז ימיר אוואגדער ‪.‬איל אין‪ .‬לער אויב לער מענטש האט אים אשלאננ' ]עביסען אונ‪.תש ‪ .‬גיקלן‪. יית הכםא‪ '.‬לי‬ ‫גיענוע ונדנוד ונפי קרח נוס מות־ח <' רתתא וכעם‬ ‫ענינו‪ ) :‬מ נ ( ה״נ וה‪1‬ה מרדף ליה מן דין כוי פי' ר' ינאי‬ ‫הים רודף הנתש מל‪ :‬זה והיה חיוו ונא מ!ד אחו! )מנ( הנוה‪..‬אפר ההוא גברא‬ ‫אנא קטלית יתיה ‪) .‬אתא‬ ‫חד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שליחות בנשסלח לו מן השמים הלפווע התזיוסה למקימה‬ ‫ועיין בוי״ר ונקהלת )ס י( שהמיתה שס ‪1‬ן אוה‪) :‬לג( זהום‬ ‫יןאיס למוזלו כוי ‪ .‬איו נקומען יאגד פון רויםאונהט‬ ‫צתים‪.‬קי'־נסט אראיפ גע^ען רעם גראיזיפון דיין' קאמ‪.‬ראח נחש )מא( םרתיע ובא‪ .‬‬ ‫ןואט דער ^קפןש ניואןט .‬הלן שם נחש א׳ והכה הוא את‬ ‫הנחש והמית אמ*« )לו( אתא כוי‪ .‬איתי נחש יאמר תמס אני על יי שהמית את הנחש‬ ‫היה אומי אותי האיש הקילו אני הוגתיי ‪) :‬לח( תלה נוי‪.‪:‬וקצטאזיף!יין ארט‪ .‬ענ?'ש'גיואגט.‬ג.‬האט רער ט‪3‬ש'ף גיואגטיצו לעם‬ ‫ןועגףש‪.‬האט רבי עאיי אוועס נע^אןט רעם שלאנגפוןיךי דיט‪ .‬ער יאים גיגו^ען אוגיהאט געםאכט פון איים אקרוי.‬בואה אין אפעלד וואם' ג.‬בית הבסאאונ האט'ךך.‬האט ךעיר' מ‪. אויף ידעם שלאגנ‪ .‬איל ‪$‬ין‪ .אט אסאהל נעשניטען' ‪.‬ראזווס‬ ‫דער םע.עהוןת ךעם שלאנג‪ .‬ועוד הוה רדיף ליה טןהדין סיטרא‪ . ויין שליחות ו!אם‪.‬הייבין }.וזער צום ךאה&‪.‬שכיה עומו לקלור הקמה נשוה ‪1‬‬ ‫)לד( נכוא נ ק ע ת א ‪ .‬‬ ‫מ^ט רער ?ז‪?3‬צ'ף צו ךעם ‪^5‬נ?‪1‬ש ת‪.‬כיון דקריב להחוא חויא סיד )מ( נשרו אבריו‪ .דאז פין ויין קאפ‪.‬ננקעה וו של ני שופא שס מקום ‪:‬‬ ‫<לה( חמא כוי‪ .‬רבי פיגחם האט ‪.‬איל אין‪ .‬קענםט' ניין צו דעם אלט אינ אויף ‪.‬האטי דעו־ ^עגטש‪/‬מאנט יא‪.

‬טיטום‬ ‫הרשע נכנס לבית קדש הקדשים והרבו שלופה בידו ונירר את )נה( שתי הפרוכת ונטל‬ ‫ב׳ זונות ובעלן )נו( על נבי המזבח ‪ .‬‬ ‫אךם חחתיף"‪ .‬ויצאת חרבו םלאת דם ‪ .‬עצס של רגל מן המת ו ) נ נ ( וסוה מתגלנלא ‪.‬בייךע‪. ךי פריכחין פול'‪9‬י'ט בלוט ‪ ..‬עבר תר )ננ( בלדר נכשל בה ונפל‬ ‫ומת‪ .‬הטתיי‪.אט! אונ טיטום .‬ער נעסט אים איין‪ .!ט אוב‪.‬קליס יתיס ושנ גו‪) :‬מת( לית וין נו׳ ‪ .‬אינו דומס מי שעושה מלחמס עס המלך נמלנר ‪1‬מנלנן‬ ‫איתי ני׳ ‪) :‬סא( ה״ג מתמיה נחשלא נ י מ א ‪ .‬‬ ‫פתגלגלא‪ .‬די בלוט פון^קר־^נות ‪ .‬כיודעי איי‪.‬טיד נפק חד חויא ומחא יתיה וקטל יתיה‪ .ואם מאכט אמלחמה טיטאמלןך ‪3‬יו רעם'§‪1£‬ז איין פאלא.‬שאמר שהרג אמ עצמו ו ) ס ( לא ומי‬ ‫נוי ‪ ..עשריבעןישלעכטע‪.‬אנדערע ואוין די פרוכתין .‬ןנךד אוג דזטזיןז}יקוילעךט אויןש‬ ‫ךי״ערר‪ .‬ים וואס איז ‪3‬יי[קיםרין•‬ ‫הט‪.‬‬ ‫*עם ןןעיר פון'יום'כפור‪ .‬ירד לספינה כיון שירד )סא( מחאית נתשלא בימא אמר )סב( דומה זה‬ ‫שאין‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫ולי נקי ו נ ו ‪) :‬מס( וומאי‪.‬אוו ן ן ר ו י ס ‪ .‬עךד אונ האט ‪.‬אנדערע ואנין ךי ןריבתין (ענען‪.ךי‪. איעןעריכט' פון ךי בלוט פון)ךעם'פר>אונ‪.ענע.‬זאק‪ .‬אונ דער‪.‬גוי א' מ.‬נלפי מעלה אמו ‪ p‬נושם‬ ‫נשי"‬ ‫^ י ״ ^ ^ ״ ן ^ ט ״ ^ ^ ״ ^ י ר ^ י ט או^יןןט‪ .‬פרוכמין‪ .‬מצנע לה והוד‪.‬וריבעריאיז רער שוועךד אויןז א'יינ.‬ער אייז אדויפ‬ ‫פוו'‪. אי^קך^י לקדשים אונ האט גיהאלטין‬ ‫חנם בלוייין שוועךד אין האגט אוג‪.‬צו ידעם‬ ‫.‬אזל )נ‪ (1‬פשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבץ בישין על יהודאי רקיםרין‪ .‬ער'וועט''ניהוןת‪.‬האט רבי‪.‬איז}יגאננען ריבי‪.‪'.‬נ‪.‬אונ‪.‬חון היה!‬ ‫)נא( קולית‪ .‬יצחק דעט ביי.‬נורות אויףךי יוךין פו.‬ער וזט גישטאכין ךי‪.‬ואיד םדם שעיר של י*ה'‪ .‬וקרא י עליו )ישעיה מג( ואתן אדם‬ ‫תתתיך ‪ .‬ואמר )ס( לא דםי ההוא‬ ‫דעביר קרבא עם מלכא בםדברא ונצח ליה ‪ .‬ונילקוע קהלת נ ו ס על ספר תווס ‪) :‬נו( עדם‬ ‫הקדשים‪ .‬הט פיטום גילעםטעךט .‬זיןז גיקדלעו־ט אויף ךי‪.‬אונער הט}יניוםען‬ ‫צוויי זונות אוני הט מיט די'מזגה גיווען אויףיךעם מזבח‪ ..‬עךד‪' .‬שסיו נאמה שהיס ששק אצלם אס ניס מן‬ ‫קדש או מן קדשי קדשיס וקואו חו״ל אלוה טוקסין‪) :‬נו( על‬ ‫גני המונח‪ . די ‪#‬טאט‬ ‫נןםריין*‪':‬טיטום‪ .‬געריכט‬ ‫פון' ‪.‬נתלנלן השרוכת ונגע נתרבו‪) :‬נמ( גרגזתני‪ .‬בעהאלטין אי.‬יןיחקדעם‬ ‫ביין בעקאלטין אין'ךי‪.‬דואט רבי\?יחק‪.‬ער ןיםאכט אווי ווי אואק אונ האט אריי.‬‬ ‫ראה שם )נא( קולית אחת והוה טצנע לה )נב( והות טתגלנלא‪ .‬והתהיל מהרף ומנדף )נט( כלפי מעלה‪ .‬פ״ כעוון שר משוב ממצד המלן‪:‬‬ ‫) נ ז ( פבפשוניה נוי ‪.‬דעו־ ודיל איו‬ ‫דוךןז געגאגלען אשר פון ^לןז איני דואט זיף אנגישטויםין ‪$‬ן רעם ביין אוני איז ניפאלין אוג‬ ‫נישטאךבי.‬וויעךין פון ני^ווענין‪'.‬לההוא דעביד קרבא עם מלכא בנו פלטין‬ ‫דידיה ונצח ליה‪ .‬ר יצחק בר אלעזר הוה קאים )מט( ומטייל על )נ( טשוניתא דיטא דקיםרין‪..‬ךער‪.‬ךריבעריאיז דער' שווערד איין געשטירט גיווארין מיט בלוט פיון‬ ‫ןייפרוכיהין‪ .‬ע'ךד‪ .‬ג ע א ^ ק א ^ ^ ג פיון בית הכסא אוב‬ ‫האטי ניישלאנץ רעם נוי אונ האט איים'ניהך.‬ארוים פון'‪.‬אין‬ ‫וה נקנס נא לידי שיצעוני נ״נ מיו יוא נתש א' ישנס אותי‬ ‫והמיתון )מט( ומטייל‪ .‬גיזאנטידער ביין איו‬ ‫נעוויים אינניבךןיט גיווארי] צו פןאהן די שליחות דאם .‬נמכמעות! ) נ ( משוטתא‪ .‬וחירף ונידף ונטל כל כלי בהםיק ועשאן כמין‬ ‫)נלו( נרגותגי אחת‪ .‬ער ךאךט' 'נייועהן ליגען אביין פוןיאפוס פון"אגישטאךבעגעם §עגטש‪ . נעלייגט‬ ‫ךי כלים אין רעם‪.ואט ניינ מען אלע כלים פוןיבית‬ ‫ינןקדש"‪ .‬פי׳ הנהו‬ ‫נחשול »יס! ) ם נ ( ד‪1‬מם וה‪ . רעם םלןז‪ .אט קאט אייט געשיק״ט‪ .‬אונ פון די צוויי פרובתין האט‪.‬ערר‪ .עשםיךט ניווארי. }אןל אנואהל‪.יפוגען דער‬ ‫^רטר״אגט פאפיךעןיוואם אויףיזיי איז .‬ביץ איו‪.‬רעד‬ ‫נאך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫(‬ .‬ונושו ‪1‬‬ ‫)מו( שהקדימו‪!.‬דער רשע טיטום איז אדיין גיגאגנע.‬מ‪1 (1‬תוניה‪3.‬חפשיהו ננגדיו ונל׳ תשמישו ומצאו‬ ‫אצלו שהיה נושא נסניס ועיס על היהודים מעיו קסרץ ‪:‬‬ ‫י‬ ‫)גס( שתי שרונית‪ .‬ך'ער‪.‬אונ‪^..‬גט‪.‬אטד זאת םוכנת לעשות שליהותה‪ .‬אית דאםרי)נו( סדם‬ ‫הקרשים‪ . ניווע.‬ער האט אריים ןינו^ען רעם‬ ‫שויועךד פו.‫סדר‬ ‫בראשית פרעה י‬ ‫נזא‬ ‫בראשית‬ ‫חד )מה( רומאי)מו( ותרבית )מז( וקדים יתיה ויתיב ליה‪ .ט רעם ןםוק ןאוז‪.‬‬ ‫נל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזית ומתגלנלת באמצע‬ ‫הדון‪) :‬נג( בלדר‪ .‬‬ ‫רבי ןצהק'בראל׳ני\א י אםאהל ןיגאנגעןייביי דעםיפארט פון רעם ‪.‬ס ל !‬ ‫)נט( נלפי מעלס ‪ .ע. רימי‪).‬אמר )מרו( לית די] על‬ ‫מנן‪ ..‬איןז וועל נעבין אנוי פון אךגםוואם‪. טיט בלוט‬ ‫‪ pa‬די פרוכתין‪ .‬יצחק זובען אין דיי קלייךער פון' רעם שר רוט ער .ת‪ .‬קאט רבי אל^ר'נילי.‬אונ האט נילעסטעךט נאט אינ דואט גיוא‪.‬עם איו ניט נליייןי‬ ‫א״ינער _מאבט אמלחםה מ־ט אמלןז אין אווייסטיען אךט אונ״ער נעמט איי.

‬ע‬ ‫גא״וע אךןעט‪ .‬־ש לא פרע מהן אלא כמיס‪ .‬רבי חנינא האט גיי א.‬אייעקניפל‪:1‬נין‪.‬והיה מצווה‬ ‫יאומר פצעו מוחו של אותו האיש ודעו במה אלהיהם של יהודים נפרע מאותו האיש ‪.‬ים האטאדאל‬ ‫טא‪5‬ער פץ ‪:‬ם ני^לאגין ךעם טיטום‪ .יענרינטדעםידבעטיוטאיג״ו‪'.‬ערניגאננקיאץ‬ ‫^אד‪ .‬ע‪.‬דור אנ‪.‬והוציאו כנוזל של שתי ליטראות‪ .‬האט טיטוס ניואנט .‬ער‬ ‫}י^זראןט טיט דאםער• יוק איך בין •ניווען' אין דין שטוב •אין"בית המקדש( האט‪/‬נר ניט‬ ‫?‪.‬ער‪.‬ייי ?יטיס איזיניקוםען איןשטאט איי‪.!יר דוכט אז ךער כח פון רעם‬ ‫גאט פון ך יוךי^ע' ןאלק איז נאר ?‪1‬יט דאסער‪ .‬האט ‪3‬אלד נאט איונק גי^אהו"ציום ‪ • k‬פון‪:‬ם איוידערייםנעבליבען שטיל'פון‬ ‫זיין ןיאךין‪ .‬אני ראיתי לאיתי גיוצ גרימי‬ ‫נמף‬ ‫וניל‬ ‫}אך איו ?!יטיס אדיין ג נ נ ^ ק א ^ ש י ^ " ך״שייש איו ןיקומען אויף רעם‪.‬שי‬ ‫<סה( אנא חמיתיה נ ו י ‪ .‬טך‪:‬נקע.א‪5‬נק‬ ‫נענע.‪.‬פרעה וכל חילו לא פרע מהן אלא בםים‪.‬ער איי‪.‬ער איו ?ריער ניייען אינ איי‪.‬גאג?ע.‫סדר‬ ‫ביאשייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫שאין בחו של אלוה של אומה זו אלא במים‪ .‬‬ ‫ונטלו אותו ונתנו אוחו בחוך קערח אחת‪ .‬אי?יט אי איך בין‪.‬אריים נינאננעןיפץ ‪1‬יאד האט טען פאר״אים ניברייננט א?רוים'ין ט ‪ 0‬ודין‬ ‫צו‪.‬הוה הדין‬ ‫שני‪ .‬נרדם'ע לייט פון חיים' ארדס .‬מיד רמו הקביה לשר של ים ועסד םזעפי ‪.י.ט רבי ןץטעאל בב?י יוסי' הט '?־יך אטאהל ג ע י ^‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫אין‬ .‬דעט וזר בזיבול האט‪.‬ד י י‬ ‫הסבול לא פרע מהן אלא בסים‪ .‬איר חנינא‬ ‫טשכני‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫!שיני שאין מ י ו )שנ( לכאן קדמני ‪.‬כיון שעלה לרומי נכנס‬ ‫למרחץ‪ .‬י\ן‪.‪.‬אונ אין םוחיאיייער ןיןוארץ ןרוים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫פיןט‪ .‬ווי‪.‬ר״ישיאקליי!^י.‬סבור הוא שיהרנני‬ ‫בסים‪ .‬רבי אלעזר בר ךבי יוסי זאןט איך האב ניזע?ן רעם ‪:‬תיש אין רוים אייינילענין צריי‬ ‫)‬ ‫נ‬ ‫אדך מענדעךט ניייארין‪ .ללע>.‬איל הקב״ה רשע חייך םבריה שהיא פחותה סכל הבריות שבראתי םששת יםי‬ ‫בראשית‪ ..‬יקענט בעטיין נענין מיד‪ .‬כל טה דהוה הדין )סו( שני ‪ .‬ניקינןען אויף ךעםוואהער^אט^מירניקוםען‬ ‫אןפזנענען אונ‪. איםאונסעןהאט אים נילויבט‪ .‬איוי {־יידינשטהפ״טיטוםיאדדאיויעס‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ט האט .‬טיי.‬ודטיטיס איי ניקיטיען איןרוים זענעןאל‪.‬איר אלעזר בר ר׳‬ ‫•יוטי )סה( אנא חםיתיה ברומי תרתיןליטרא םהכא ומולא םהכאוהקיל הד לקביל ה ד ‪.‬לכאן קדם אומי» י ז ו מלחי! פני לינויות נ כ ן מאזנים מזס ימחל‬ ‫<סד( פ״ל' סושירין‪ .‬טיט דיי ב׳צעפענעש 'ויעל י איך ידיך‬ ‫?!ףךאפין‪ .‬איי אדיין ‪?wj'J‬׳‪ P‬אי‪.‬‬ ‫סיד קראו לרופאים ופצעו מוחו‪ .‬אף אני כשהייתי‬ ‫בתוך ביתו וברשותו לא היה יבול לעמוד בי ועכשיו)סג( לכאן קדםני‪ .‬ער איו אריין‪.‬זיץ נאי' אונ״ער ןט' איים גילעכערט‬ ‫ךי חייט פו.‬הט ^אט ניייאנט צו ?[יטוס דור^ע‬ ‫איך ?!ויער ביי !יין לעבין אי ?ויט אבשעפענעש וים יייא איייךיקלענםטעפץ אלע בשעפענעש‬ ‫ייאס איך האב בשאפין אין די ‪.‬רעם דיור אנוש האט^ער גישטראפט טיט‬ ‫וואםער‪ .‬כיון שיצא הביאו )סד( פיילי פוטירון של יין לשתותו ונכנס יתוש בתוך חוטמו‬ ‫זהיה נוקד את מוהו והולך‪ .‬נוש של משקי! בשית״ןאתו המרתן‪ :‬מאזנים מזה והיי שוקלין נפיפ זה כזה ו )פי( פני‪ .‬ערשטע' יעק^טעינ ‪ .‬בה אני נפרע מאותו רשע ‪ .‬ט‪(.ט טיך צו הךננן מיטךעם גיאםער‪ .‬פרח יתושא פרחה נפשיה דטיטוס‪ (12):‬ויכל אלהים ביום השביעי ונוי‪ .‬ביז רער יתוש'איי נאייקןייייינמוארי‪-‬‬ ‫אדי ווי‪. אין מוח‪ .‬עד שנעשה נדול כמו ניזל של כ׳ ליטראות ‪ .‬‬ ‫כיון שהניע לרומי יצאו כל נמלי רוסי לקראתו וקילסו אותו‪ .‬ני‪.‬ער נישטראפט טיט ייאסער! פרעה טיט זיק חיל האט‪. דין מוח ביו‪.

‪.‬ער אוועק ליעי.‬ך?י יךנדה אונירבי אחא ראבין גייאןנט״רבייימן‬ ‫ד‪. ק א נ ‪.‬אבל הקביה שהוא מרע רגעיי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫בי" ׳ממלין נ ח ‪) :‬ס!( לא לוין• מקשי‪ .‪.‬כאן התפלל אבא של שבת בע׳ש‪ .‬‬ ‫)בז( ולא צריך מקשי‪ .‬סט( ואי בעית מקשיא‪ .‬‬ ‫הט רבי יוסי .‬קאט ךבי .‬ואיל כאן התפלל אבא )ע( של‬ ‫אחר שבה בשבת ‪ . בן יוחאי‬ ‫ואנטאםענטשווייל‪.‬א ^ ע ר אויף}יהד?ץ ךי האוןט ‪£‬יט ךעם‬ ‫הא^ער אין רער הייך איידער‪.‬‬ ‫(‬ ‫ז‬ .‬קלאץ‪ .‬רשביי ביו שאינו יודע לא עתיו‪ .‬עהן'‪.‬דאפר ר׳‬ ‫חנינא משכני רבי ישמעאל בר׳ יוסי אצל פונדק א ח ד ‪ .‬זיעהן טיר ראך אז רבי חנינא האט אויןז נידאווינט טןריב פון שבת אום‪.‬אמר‪ .‬נו׳‪ .‬קלאפט'טיט אהאםער אויף ךעם'‪..5‬על אונ^רדזיי ןזאיין ך ך ףצדנין ביז צו ךע״ר לעןוטער רנע ווס הט‬ ‫אנףהויבין צו ןוערין ש^ת הט אויפני.‬‬ ‫אונ‪.יזאנט״צו זיין אמורא אןא יודן רוף אוים פאר ךיטק?!שץ וואס‬ ‫וענע.‬נאד אויב ת ווילטט פךענין אויןפךי זאך?רעג אוד‪.‬ווארום ךי אייזיל טךיי^ערוואם ?לע.שמעאל ‪5‬ךבי יוסי דו הא?ט נין‪..‬ט ביז אראפ לאדן דיהאנטךאערט ראך ני״ט לא}נ‪.‬ער הט ‪3‬יזאגט צו מירךא ן ט שייץ נןאטעיר ניךאודנט מעי •ב פון מוצאי שבת אום ש ב ת ‪.‬והיו אמרין )סח( כבר‬ ‫שבת ריח בן דוםא בעירו‪) .תינ ישנות ניוס סשניעי‪ ) .יטאהן‪ .‬תפלת מילאי‬ ‫שנת ו )עא( אמיריה‪ .‬הוא מוסיף מחול על הקדש‪ .‬אוגרעד‬ ‫זךילאיז ^עוואךין ‪ #‬ב ת ! האטאוים ניזעהןאז דאם אויף הוינניןידי דןאנט איז אדןל ןיווען אים‬ ‫‪2‬ו^ת‪.‬וןאראזוי וויאיינער‬ ‫וזאם‪. אךבעט רעם ך^עטי.‬‬ ‫‪.«r8j‬האט‬ ‫ווארום רבי חג‪£‬א האט ?יוא.‬ךןיייו? אדך אווי ..‬‬ ‫ר׳ ירמיה וד אחא אפרי ר׳ יוחנן מקשי‪ .‬ער הט אראפ ‪.‬ואס תילה לנקש!ח על זנו‬ ‫זה יש להקשות ונו! ) ע ( של אמר שית ‪ .יזאנט אויף‪.‬ט גיפירעגט דא הט רבי יוסי גידאודנט מעריב פון' ‪2‬זבת אום״ערב שבת‪ . ביין אךבעט ףרייטאג‪.‬אלא כזה שהוא מכה בקורנוס עינ הסדן הגביהה‬ ‫מבעוד יום )עז( והורידח משתחשך‪ .‬אזוי'אמ ניוועןביי ךי הי‪. .‬גט די.‬מג( א ת מ ה א ‪ ..‬ער געמט צו פוןידערוואכין צום ש^ת‪-‬י^בער^גאטווס״ערווייס ךי^ייט אונךי רגע ויען‬ ‫‪. דוכואלא^ג גע!אן‪:‬ט ‪ #‬ן ת‬ ‫אין דין שטאט‪ .‬דהא חמריא הוו םלקין מן ערב לצפורין‪ .‬ווארום רןיי איז נייעסין אונ‬ ‫האט .‪3‬נ'די‪. דאי אין שוהל די זאלין ראוותן דאם ןא^עךיןע ךאוו^ען פץ םוןאי שבת ווען ךי זול.‬וני נשנש‬ ‫היה עופס מלאנה ‪1‬ה.‬עס איו אוואנדער ‪ .‬‬ ‫ןןארום פץ אויף הייבין ךי ‪3‬זא‪.‫סדר‬ ‫בריטית פרישה י‬ ‫בראשית‬ ‫מב‬ ‫משכני רבי ישמעאל ביר יוסי אצל פונדק א ח ד ואיל כאן התפלל אבא של שבת בעיש‪.‬רעם דארף מען אויך }יט צו כךענין‪ .‬ווען'‪.‬ערב איין ךי שטאט צפורי פלעןי. .ידר‪#‬ת‪ .‬‬ ‫זאנט דער מדרש לבי יוחנן ולאטגיט גיךאךפט פרעךן‪ .‬הטדען^אט גיאלויעט רעם זי^עטיןי^אנ אום'‪#‬בת‪ .‬ולא שעותיו‪ . דעלציילץ אזאיידערדי‬ ‫<ע'נען ארוים ןינאננען פץ ךי שטאם_ערב האטישוץ ך‪1‬יי חגיגיאיב.‬על הדא קשיא‪ .‬גילאךן ךיהאנט‬ ‫פונקט דע.‬דהא ר׳ •הוה יתיב‬ ‫ודרש והוה אמר לאבא יורן )עא( אמורית )עב( אכרוו קופי דצבורא יצלון דהולא עד‬ ‫יומא קאים ‪) :‬י( ר׳ שאליה לר׳ ישמעאל ביר יוסי איל שמעת מאביך מהו ויכל אלהיט‬ ‫ביום השביעי‪) .‬ערב ש‪$‬ח‪ .‬אי ויל מן ערנ נלוער נע״ש‬ ‫קודם המסת שנת! ) ‪ :‬מ ( ננו כ נ ת ‪ .‬קבל כ נ ת והתפלל‬ ‫א״נ ש״מ ו ו ׳ חנ־נא גינ עשם נן ואין לחמום על ו נ י‬ ‫יום• ו )סט( ואי נעיי‪ . פץ‬ ‫?!^ת ש‪8‬ייט נאך‪) :‬י דבי האטיניפרענט ביי תיי .‬ולא‬ ‫רנעיו‪ .‬ושנת היה שנשנת היי‬ ‫דוושין נניס לוניפ ו ) פ ג ( אתמהא דנל נו׳‪ .‬עןט‬ ‫פין דיי( פאטער .‬ער האט גיאלבעט אום ע ב ת ‪.ואם מיעט דער נביוק נאט האט גי.‬שהיה עימד עליי להנדו קורבה‬ ‫לרנים ‪ ) :‬ע נ ( אנוח נ ו י ‪ .‬ע ו ( הווידה‬ ‫זדן״אנא^^וחי"^^ר"האט״טואנט צו נ!יר ך א אין ךי ?!טוב האס אסא?ל סיין פאטער‬ ‫ניבאווינט מעריב פון' ש^ת אום‪.‬זעהט אויס \ד‪.‬ערב‬ ‫‪.‬איר אםא אף על דא לא הוי צריך לבקשיא‪ .‬ךריי^ער מוו"‪.‬עם האט אגגיהלבץ צו ווערץ שבת‪.‬הנרו לפל הלנור שיתפלל'‬ ‫נ ט ו שהיום עומו שרה נא השמש ‪ .‬אזוי ווי ^אט הט גיארבעט אום ש ן ת ר ב י שמעו.‬עט'איו ^אךןיווען ש^ת אונ‪..‬‬ ‫‪.‬עם איז אוואנדער‪. .‬עם טיילט ךך^פדעי־ טאגפוןךי‬ ‫גאכט‪ .‬אתמהא‪.‬פאךץינאכט ווען״עם איתאך טאג‬ ‫אונ'^‪.ט רבי ישם׳ןאל ברבי יוסי האט פיך געפילט אין אןאקט הדו‪.‬לא היה לרן‬ ‫להקשית ני איני קושיא דהא מוליכי ממוויס היי עיליש‬ ‫מפיר פרנ לעיר לפירי‪ .‬ערוויים ‪5‬יט ךי צייט אונ ךי ךגע‪.ץ‬ ‫קוטען‪/‬ערבישןתיפון ךי ש^אט ‪.

‬וליתן‬ ‫שכר טיב לצדיקים שתן מקייםין את העילם שנברא כולי בעםל וביניעה ‪) .‬בך םה היה העולם חסר שבת‪ .‬אט האטי"גיענדיגט "דין‬ ‫אךבעט‪.‬קים דאםי^עןהאט גיעגךערט פאר‬ ‫דעם ‪9‬ל!י ייל^י •‪.‬כלומר שהנסינ על » מ י‬ ‫לשון מלאנס על ו ו ן שאמת נעשיה מאמיוס נברא העולם‬ ‫כל ז )עלו( ומה נניא נ ו ‪ .‬לוייס בקורס ונכויוליס‪:‬‬ ‫)עו( מה היה סעולס מסר‪ .‬אזוי איוינדיען‪.‬וזה אחר סן הדברים ששינו לתלמי המלך‪.‬עס( וסד‪.‬עשת \ רעד‬ ‫דבעטער טאג ואןט״עידות אז }אט האט גי^גדיגט ‪1‬יין אלבעט וואס״ער האטי גיסאכט‪' .‬‬ ‫ויכל אלתים ביים תששי יישבית בשביעי‪) :‬יא( תלמי הםלך שאל את חוקנים ברומי‬ ‫בכפה יסים ברא הקב״ת עילםי‪ .‬פעלטנאך״םען^אלי^ין‬ ‫^ורוי^ה אויןש רעם ‪$‬יעעריל‪ .‬‬ ‫אלא להפרע סן הרשעים שהן םאבדים את העולם שנברא כילי בעמל וביגיעה‪ .‬עבין אנוטיעןישבר צו די‬ ‫צך.‬ ‫גיט טיט סאטעךגעש אונניט מיטשווערקייט הט'גאט‪3‬שאפין'ךי')יעלט‪'.די?ט דין אןץעט‪9 .‬א״ל יםאיתה שעה גיהנם ניסיקוז‬ ‫לרשעים אוי לעולם סריניו‪ ) :‬י ‪ 0‬מלאכתו לא כן איר ברכיה בשם ר׳ םיםין לא‬ ‫)עז( בעמל ולא ביניעה ברא הקביה את עילמי‪ .‬ךע‪.‬יאל אמייצאהלט''וועךין פון ךיךןזעיים ןואס ייי ‪5‬ארלירען' איועלטיייאם איו‬ ‫בןואפין גיןואלין מיטאי־בעטיאונ פיט ?אט^מעש‪ .‬אנ< וש״י י ל נ ו פ וסודה משסחשן־‪ .‬ךי ב‪#‬ן יא^ין לויאלי א^לךיהט ניטאכט אפיננעריל‪.‪p‬ם ויאס די האל^ין אויף ך ויעלט וואס' זיא איז ביטאפין גייואךין טיט אךבעט אוינ טיט‬ ‫טאטעלנ^עיש‪ .‬קרי?ען‬ ‫ןני^א זא?ט ל^של אסלך דןאט ניטא?ט אתו^הערדואט איר אויסניכןאלכט אונאוים]ע‪$‬אלט‪'.‬גניבא ורבנן‪ .‬אוגדוזאנקט' ער‬ ‫האט גירוהט פון זיין אךבעט‪ .‬ער^טיבעאפיןךיויעלט‪^-‬עלט‬ ‫ןאךאחתיןןה אלע י״אלין ווי‪9‬ען אז.‬אמ ךער^סוק איו איינעיריפין ךי?סי‪.‬גניבא אפר ששל למלך שעשה‬ ‫לו חופת )עה( וציירה וכיירה‪ .‬והשקט‪ .‬ערןןט‬ ‫ןעןזאפין די וועןט ז״ער שיין‪ .‬שי" וישבות ביום דןשביעי‪^ .‬‬ ‫נברא בו לאחר ששבת‪) .‫כיאשייז י י " י‬ ‫םדר‬ ‫ועתיו ושעותיו‪ .‬עש'ריבעןאויףךך‪.‬ונחת‪ .‬דיי צו דער וועלט פון אדי אמש^טז)יב( <‪9‬לאכתו(! ןאט ‪eh‬‬ ‫}יע.‬בשנת מאמי שכנס מכל‬ ‫מלאנתו‪ ) :‬ע ט ( שאנן נ ו י ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫פערגענינען‬ .‬ביי נאט‪.‬פ" המויו יזו‬ ‫מן המלאכה משתחשן! )עה( וצ״יה‪ .‬אונ איוי ‪8‬י?טךער פסוק ויבליאלהים ביוט'‪1‬קזב.‬ךעם זעקנןקין ^אג אונ‪.‬וסה היתה חסרה‪ .‬‬ ‫ךריבער ‪$‬אט {אט ^יןעבק רעם ?זןח‪ .‬טיט ךעםיךבעטין ‪«$‬נ ‪£1‬אט }אטגיעגדיגט זיין' אךבעט ווסער‬ ‫ןןט ני‪0‬א?ט‪ '.‬טלאףהו אשר עע!ה‪ .‬אונ ‪?9‬ק \אל‪?.‬שנס פירש" פהעולס היה מסר‬ ‫משמה ונאשר נא שנס הרי נא גס נן מסמס וננמרס‬ ‫המלאנה נצי משרון ופירושי רנל אלהיס ניוס השניפי‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית‬ ‫כהונה‬ ‫מלאנשו‪) :‬עז( געמל פ ו ׳ ‪ .‬ווען ךערטאגש?ת איו‬ ‫ניקי^ען‪ .‬נירולןיט ךעם דבעטין טאג‪) :‬יא( תלטי! לער סלך‬ ‫‪3‬לסי קאט ניפרעןט ביי ך אלפןע יוךין אין רוים‪ .rqt‬ןגי^איאוג ךירבנו'‪.‬שלוה‪ .‬אויף ךער חתין!ה'זאל ?מיין דערינאטען פוןימלך מען זאל‬ ‫ויישען יועםעם פי^עריל ןאס איו‪.‬ט'נ'יפעלט דער §אנ שןת‪ .‬אתמהא‪.‬כלה שתכנס לתוכה‪ .‬שבת‪ .‬עררזט‬ ‫ג י א ן ב ע ט ‪ ^ .‬אי־ לריבער האט }אט?‪.‬ואת אומר מכל מלאכתו‪ .‬דער ‪#‬ןית זא‪3‬ט'‪.‬האבין די'ןייא?ט אין ז‪£‬קס טעג‪ .‬‬ ‫‪$‬אספעלט}אך‪ .‬אונ‬ ‫ניט״קיין א^ךערער‪ .‬ג'דער‪} .‬כך')פו( טה‬ ‫היה העולם חסר‪ .‬נכנס בו כחוט השערה‪ .‬נמ״ש מזיל מה היה סעול«‬ ‫ל ׳ ־ י‬ ‫‪.‬וואם ד‪.‬אין ווי נןיל טענ האט }אט נישאפין' לי‬ ‫וועלט‪ .‬אויא‪.‬נר האט ניאר^עט אום ?‪ '. .‬איל לששוז יפים‪ .‬‬ ‫חותם‪ ..‬ער האט ‪.‬ןזאט אוים ניזעק! אידיוד ‪?.‬הט וןלמי גיואגט פוןךיער ‪£‬ייט ביו היינט ב ל מ ט‬ ‫דעו־ ניוןם ‪8‬אר די ל^עים‪ .‬רבנן אסרי סשל לסלך שעשו לו טבעת םה היתה חסירה‪.‬די כ^היאל אריין ?יין אוןטער לי י׳י?ה• שיי איז ?ליוען ביי}אט‪.‬עט( שאנן‪ .‬עתת או ןאט האט ?עשאפיין די‬ ‫וועלט‪ .‬גט ךער מדרשי רבי בלמה והאיטי גמאגט פוןירבי'סימון ם וועני.‬עט וועךט ‪2‬ז?ת ‪5‬אט״עד ^׳עק״גילייגט ךי ארןעט פונקט"«'די^ע וואס "ער יאיו גיווארין‬ ‫‪0‬ןת‪.אט האט דא ^עשאפיןיאונ״ךי ייעלם נידןעיריצי אים‪.עי טלאכתו אשר‪.‬וים איי בשאפין ניוואךין אויה רער ויעלט רער נאך ווי ןאטהטגירויהט״שטילקיייט‪.‬גיבל נלוזים ביום הש‪.‬איי }יעןךינט ניוןאךין לי ארבעט! אונאיוי ‪8‬יינט רער ןםוקיייויכל אלןן־ים ביוט‬ ‫ס^בי‪.‬ר' ליי בשם ר׳ ייםי ביר‬ ‫נהוראי‬ ‫‪2‬‬ ‫מתנות‬ ‫ס ׳ ‪ . '.‬עי‪.

‬שלמה‬ ‫המלך הטגעואגט ף ברכה פון}אט זיא מאכט רייך אוגטיט^ר ויוערט ניט‬ ‫נימעךט״קיץ טרוערקייט‪ .‬עם שטייט אין פסוק ךער מלך דוד הט גיטרועךט אדף דין ^זוהן אב^ילוט‬ ‫ו'וען‪.‬ר׳‬ ‫ישמעאל אומר ברכו במן וקדשי במן‪ .‬ער האט מחלל ‪$#‬תג‪.‬ער ניט זך ואלין רוהען‪> .‬‬ ‫וקדשו )ב( בברכה )נ(‪ .‬עס שטייט אץ‬ ‫פסוק ךשבות דברך‪.‬רב הונא אמר צריך )כ( להחליף‪ .‬ברכת ה׳ היא העשיר זו השבת.|י^עראוןצו§אתשץ איזןזממ‬ ‫מק‬ .ןר האט גיןענטשט ךעם שבת ‪ p.‬אמ רער‬ ‫ש ן ת ‪.‬‬ ‫אינו עושה אסטאטיבה‪ .‬אזויווי‪.‬ערי ^אט גיהייליגט' רעם שןת‬ ‫טיט רעם מן אז אום ‪5#‬ת איו דער ‪} p‬אר גיט'ליגא.‬יברכי‬ ‫בעטיפה‪ .‬רייך דאם‪.‬‬ ‫רבי‪.‬עיר האט‬ ‫אים גיבענטשט‪.‬רביהונאיזאנט' אלע‪.‬ער ניטיךי מתנות אויך‪ .‬שלין לברן עליה נרין‬ ‫‪1‬‬ ‫אתה י״י מקדש סשנח‪ ) :‬נ ( ס״ג נילקיס אמי מ י ‪PuS‬‬ ‫נ י נ י בעטיפה יקישו נמקישש‪ ) :‬י ( נמקישש‪ .‬וינח לעולמו ביום השביעי‪) :‬יג( איר אבא ביו בשעה‬ ‫'שהוא עושה )פ( אםטאטיבה איני ניתן )פר(( דונטיבה‪ .‬רבי‬ ‫ז^יא זא?ם ‪ !w‬י י ו יוחנן ס ווענין אויב" ער האט }יט אלע‪.‬מקי‪-‬ךלר אבל .‬כיון שנחו ידי‬ ‫קוניהם מהן‪ . אבילות‬ ‫של פיסוס נוכנ נו ו ) נ ( נ נ י נ ה ‪ .‬שנתק־ש שס‬ ‫שמיס עיי שנסקל על שתללי! )ה( לסמליו‪ -‬נל נ ג ד ! מנניי‬ ‫מול‬ ‫^^ם‪7‬וענין‬ ‫אווי' לאננ וויי די הענט פיון נאט האבץ רך בא?ןעפטינט מיט די דוימעל'אונ״עיךד‪'. מיי ניייען ניט' איין' מלתמה> ניט^רךי ניט״קיין מוןינות‪ .‬ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר‬ ‫יבעיש שני עומרים‪ .‬אונ‬ ‫וועין זןר ניט די ©תנות מיי נייען אין אמלחמהו זאנט‪.ינאעען צוויי ‪5‬עםטריך' מן פאר א‪.‬כתיב )משלי י( ברכת‬ ‫ה׳ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה‪ .‬וקרשו במן שלא ירד בו כל עיקר‪ .ej‬זאל‬ ‫גיץ ש^ת שייגע‪.‬המריא‬ ‫)שמואל נ יט( נעצב המלך על בני‪) :‬ב( ויברך אלהים את יום השביעי ונו׳‪ .‬ניתן לחם נ ח ח ‪ .‬ךביג‪£1‬ןזאגט‪.‬אבל הקביה עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה וישבות ויברך ‪:‬‬ ‫פרשה י א )א( דברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪ .‬גריזייטט‬ ‫די קנעבט זיי^ע ויי.‬גיהייליגט ^יט״אבךכה‪ .‬אונ מיט אייר וועךט ניט גיטעךט‬ ‫[קיץ טרוערקייט‪ .‬סענט'ש‪ .‬ווי דיי ךזענטפון }אט האבץ ךרווזט פון זיי‬ ‫האבץ זך אויך ניירווזט‪ .‬גיהיילייגט גיוואךץ וסוף קדרה שלח לף>‪ .‬רעם שבת טיט ךעים סן‪ .‬גידויליגט‬ ‫דורך ךעם ט״קישש וואם מיק י האט אים‪.יבענטשט רעם זיבעטץ טאג אוינ הט איםנעהי.אל ניט טרוערץ איט שבת‪ .אלץ רוןזע.גט‪.‬קליירער דאךףמק'‪9‬אטשין אויף ^ ת ‪ .‬ר׳ יצחק אמר ברכו במן‪ .‬יצחק זאן^ער סאט ניבענטשט ‪.‬אוג״ער האט יאים ‪.‬ר' חייא בשם ר׳ יוחנן אמר צריך‬ ‫לערב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ח ס י מנומס נאש שנש נא גנט*‪ :‬ו )ש( אסטאטינא‪ .‬רביישיועאל‬ ‫זאגט ער הט אים גיבענטשט טיט ידעם מן אונ‪. .‬ק.‫סףף‬ ‫בי־אש‪-‬ח‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י יא‬ ‫בראשית‬ ‫מג‬ ‫נהוראי כ־ז שהיו ידי קוניהם סמשסשין בהם היו מותחים והולכין‪ .‬אבלות וויעךט ניירויפין‬ ‫טרועךק»יט' אווי ווי‪.‬ערד ןיצדגץ אל?ג קאהל ווייטער‪ .‬ער האטייךהייםי.‬ךי ברכהפץ‪4‬אטךאמאכט‪. רוהען אונ ניןעיבשט אויך ‪ :‬י‬ ‫פ ר ‪ #‬ה יא )א( וד^ךך(‪ .‬מיעט ם ק ?זןת‪-‬אייי'ויי‪!/‬ס‬ ‫‪:‬שטייט אין §םוק נאט האט נייבעגטשט דעם ךבעטץ טאג‪ .‬נחר‬ ‫מנומס על ע נ ד ו ‪) :‬פא( יינטינא‪ .‬ךאס מייגמ‪.‬אוג.‬ער איי ניהתתגי?ארין‪ o< :‬וךבךך(‪ .גען‪ ._ ...:‬ווען‪ .‬ ‫שנא׳ ויברך אלהים את יום השבועי‪ .‬גיהךגתווייל‪.‬נאטהטןיבענטשטךעם ךבעטץ טאג‪ .‬ער הט'איים געהיילינט מיט רעם ימן‪.‬וןער }אט‬ ‫ןואט ניהייסין ךי מענט^־ץ ואלין רוהען אונ‪.‬נ^אט הט .‬ער הטגיבעןטשם‬ ‫ךעם ש ן ת ן‪1‬יט רעם מן‪ .‬אוגהט אים‪.‬קדשו )ד( במקושש‪ .‬אונ גאטהט נימאבט רוהען ךי וועלטמיא זאלזיך ניט פארי גךעסזוזנן‬ ‫רעם ךבעןןין טאנ וי)י‪ 0‬ךבי א^א^אנט ייי א״םענטש)אימלךןאיז דערשטיןער ווען‪?.‬ובשעה שהוא נותן דונטיבה‪.‬מתנה ויברך סיושו לשין‬ ‫מתנה ני״א קת את נ י נ ת י ! )א( וה האנל‪fB .‬ולא יוסיף עצב עסה )א( זה האבל‪ .‬קלןידער‪ .‬ר׳ נתן אומר ברכו בסן‪.‬אוג‪.‬מעןזאל זאניןםקךש'הש‪5‬ת‪.ל.‬׳.‬האבין ךך‬ ‫ךי הימעיל אונ‪.‬טיטדעםינ־!! אנאנצע וואך איז גיגאנןען איין ‪3‬עסטי'ל ‪^ !3‬איר אטעגטש^עךב‬ ‫ש^ה איו' .

^יןנקייט'אונ טען .‬נט דעםיש^ת ?‪1‬יט ךי ליכט‪:‬נקייט פיון דעם‪!?.‬ירמיה אונ״ךבי זעירא"זענען'גינאנןען 'צו'!אמען•‪.‬״עס^איז ניטגלייך ף‬ ‫ל^כטןגקייטפון‪.‬צו !וימין א ו ..‬וענען באלד' פרייטאנ טעקעלער‬ ‫ןיוואךיף•‪.‬דאיר אמ‬ ‫אדה׳ר לא לן כבודו עסו‪ .‬האט'רבי ז‪.‬ע.‬ליכט בךעןט'נאך'‪ .‬הה״ד ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪.‬אבל לא לקו עד מיש‪ .‬זיי.‬ערב*‪#‬ית" §'ארין נאבטאיזיךי״קלייד‬ ‫פון רבי‪. ו ע ט ע ר *ניט טאהן״קייןיאךבעט‪.‬וערץ* פון ךעסטדעןין‬ ‫זע.‬בייגטךי ארויף‪.‬אתיא כרבנן ולא אתיא כר׳ אמי‪ .‬ההיד )איוב‬ ‫יד( טשנה פניו ותשלחחו‪ .זאט אים ארויס^ע^ךי^ען פין‪/‬נןעךן‪ .‬‬ ‫ןןאתם אז אטענ^ש ודל ‪ 'pfa‬אאךבעט מאבט‪.‬ערב^בת‪.‬דארום רבי אטי קאט ניזאנט ‪.ע'ן ךי ניט טינקיעלער ניוואךין ביז מוצאי' שבת‪ .‬ובי היה הםעשה פעם אחת הדלקתי אח הנר בלילי שבח‬ ‫ובאתי ומצאתי אותו בםיש דלוק ולא חסר כלום‪ .‬ד״ש בריי איש כפר עכו אוסר םשום ריש אע״פ וי( שנתקללי‬ ‫הםאורות מע־ש‪ .נער 'אוני היילינער פון* אגאנצע וראך ‪.‬‬ ‫ןאט האט גיב‪.ין אפילו עם איו שוין ניווען אוןזרהיפוין ןאט^ערב שגית )באלד^וי !‪$‬דם וןראשייזיי^אט‬ ‫]עזי‪.‬אוניעיר האט‬ ‫<יותי‪:‬לי‪.‬אזויןןי‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫עם‬ .‬ל דואב איך אןנעצמךען‪.‬ליכטעקייט פון ךי ווהן מיט די לבנה'ואלין פזינכןעלער‪}.‬יט רעם‪.‬ינדינט‪".‬נסיים ביי ךי לי'כט‪'.‬ובט״ש ניטל טטנו ויוו וטרדו סנן עדן‪ .‬ער ה'אט‪^?.‬ורבנן אסרי לן כבודו עטו‪ .‬סיפ‬ ‫מקישו ומסולק למעלה נתגווסי ונתיר רני זעיוא המייופ‬ ‫ניי שיפלו ישלשלו למשה ונע״ש סמוי למשינה סיה או נ״בנת‬ ‫עלמה! )ש( גילת־ה‪ . ד'יוואכעךי.‬אלי‪5‬ט‪.‬פאךי‪'1‬נאכט‪ .‬עסזאל נ.‬עץ הדעת' ווא'ס‪.‬נ ג י אתי של שנת עפ נ נ ד‬ ‫חול ויי נזם‪ .ה‪ '.‬ווארום ךי זוהן אונ ךי לב|ה ‪.‬אונ''ךי‬ ‫רב^ן זאיגין זיין ?בור האט.‬יר?!.‬אונ פון ךי ליכט איז נאד גיטיניווען אפניברענט‪.‬לא רוסה אור פניו של אדם כל ימות השבת‪ .טזןהן וועךין אין‪.‬ענטשינם'פנ'ים'‪ .‬ק^יידער די זאלין זיין לימעד‪) :‬ב( רבי אלןןוך .‬ג^אפין‪.‬טיט ‪£‬ו־ם‬ ‫ןןראשון איין ‪1‬א?ט אויך .‬מה טעם )תסליס מט( ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהםור‬ ‫נדמו‪ .‬נוליתו‪ ) :‬י ( שנתקלקלו‪ .‬מ( ואסתלקת )ט( נולתיה דר׳י ושי לשלה ר׳ זעירא‪ .‬ירמיה ‪.‬נינעכ‪:‬ט‪:‬נט מיט‪.‬ברכו בסאורות‪ .‬עירא‬ ‫אראפ ‪.‬די}ט> אז ךי‪.‬כמו שהוא דוםד‬ ‫בשבת‪ .‬‬ ‫‪ 3‬י כ ו‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫מול ל ע ד שנת« )י( לעינ‪ .‬‬ ‫ןבי‪.‬ומלאת׳ הג‪-‬ו׳‬ ‫שנתקלקלו המאווות אור הראשי.יט‪) .‬הדא אסרה צריך לשלשל‬ ‫ר׳ אלעזר אוסר ברכו כנד‪ .א ‪.‬זאך'‪.‬ער קיךצער ךי"קליידער אונ'‪.‬ךאם איזייאזיוי ווי ךי" רןנן ניט וויי'רבי‬ ‫אמי‪ .אןט נאטוןאט גיבענטשט‬ ‫דעם !‪6‬בת‪.‬נינעכטינט םיטיךי ‪!8‬ייערקייט ווייל‪£‬ר‬ ‫‪$‬מ ^‪.‬כולנ'] ניחו ! )מ( ואסתלקת ‪ .‬בקש הקביה לננוז את‬ ‫האורה‪ .‬ברכו באור פניו של אדם‪ .‬ניצדגין די‪.‬אייינניבויןין'אונטעיר רעם !ארטייל‪ .ע‬ ‫קלןידערדי זאילין אויסזעהן ליינ^ער‪ .‬או י‪5‬ס לימי אס אין לו להתלין נולס א! ד‬ ‫<ו נשיעינ אמד וכן אמי שונ גני שלשול שאש אי! לי‬ ‫להתלין נלל ד לו שיתיר מגורו במשלשליס י י ן משה שלא‬ ‫מ ו ן סמול שמוגר אותם למעלה נ ד להקל פעמיי !‬ ‫)!( מהלכץ נ מ ו א ‪ .‬ךער ^בוד פון נאטהאט ניט'נעעכטעט ‪.‬רבי ‪#‬מעוןןןןהוךה פיו.‬אים שןת ביי נאכט יאונ מ ו צ א י ^ ת אמפיון‬ ‫ןי‪.‬אים‪.‬ים צו }ינו§ען ני וואךין‪.‬בין איך ניקומען מ‪1‬־צאי*?!בת‬ ‫אונ האבניטךאפין ךי‪..‬פון דאנק' גוייסין סיר אויאויףשלןתידיאךף^ען‬ ‫‪8‬ךאפ ציהען ךי‪ .‬אונ ביי טירהטךי‪.‬כיון ששקע חחטה בלילי שבת‪ .‬ךעם^נטשינ טןנים'אג^ע וואך צו ידיי ליכטיגקייט פיון דין פנים איםשבת‪.‬אזיי יוי״עס ן‪8‬טייט‪.‬ר׳ ירםיה ור׳ זעירא הוו! )ז( םהלכיז‬ ‫כהדא‪) .‬ךי זוהן אונ ידי לןנה ‪.ים‪*.'צע וואך‪ .‬וחלק כבוד לשבת‪ .‬ועהןאויסש^ת‬ ‫לילטןער ווי אנא.פןקט רעם ש^תימיט ךי ליכטינקייט פון״דעם םענטשינס פ.‬‬ ‫]אט ה א ט נ י ב ק ^ ט דעט שןת מיטךיבעלייכטומען‪'.‬אכין בר חםדאי אסר צריך לשלשל‪ .‬קלייד פון רבי ‪. דאךף״עכו הטנמאגטפץ ריבי שטעון ם‬ ‫ןוע.‬אין ןםוקאדםיהאט ניט'‪.‫סדר‬ ‫בייאשיח‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫בראשית‬ ‫)ו( לערב‪ .‬געץען'אויף }יהיויבין‪ .‬ע?ליכען ףוואךיןיצו אבהמה‪? . הנדל הקנייה לשתיו מפני‬ ‫שלא היו נואי הרשעים ונורה וו עורה נע״ש נשמנוא אום‬ ‫ואעיפ שנתלו סמאיוות ניוס ו׳ לא נגנז אוו ואשי! עד מוצאי‬ ‫!ע‬ ‫^דנע'‪7‬קליירערךא‪3‬יז‬ ‫‪13‬‬ ‫בר ח?דאי זאןטיאוי^ער'הט נאר ניט אום'צו טאה‪#‬ין יאל״יער אךאפ ךדוע.‬‬ ‫ןער פנים פון״דעס ייךין איום ‪#‬בת ועהט אוים ליכט.‬‬ ‫אמאך‪.‬קדש‬ ‫באור פניו של אדם‪ .

ין ווען אדם הראשון איי' בשאפין גיוןאלין איו גיווען ליקטיג ז‪.‬אזוי ומ‪.‬וימגר ליןטעקייט ‪' .‬דאםייווארט^יי^ה'^מאכט‪ .‬וועט ניין‬ ‫אלע מאהל ליכ^ינער ביו עס וועט ><גגיברייט ווערין דערימיאנ לפון משיה(‪ :‬רבי לוי יאנ‪.‬י‪.‬קעגט ק ו ק ע ן דורך ד י ליכטעקי־ט פון‪. שבת ביי נאכט‪ .‬אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתת תשופגו עקב בא להזדווג ל י ‪ . איי אונטעיר .יווען אוייף אלע ‪^.‪.‬צוועלוש שןןה פ ו ן‬ ‫שןתדיגען טאג‪ .‬מארוס‪.‬הט די ליכט..‬אווי ו ו י ‪ .‬צייעלף שעה פון‪.אט .‬ווארום‪.‬צוועלף ש עה פו. .‬‬ ‫ספני ט ה ‪ .יט ג‪$‬אר איס צומי שטץנזןר‪ .‬ביון שהסתכל הקביה באנשי‬ ‫דור הטבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין עמד וננזה והתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬שגא׳ )חהליס קלט( ואומר )יכ( אך חשך ישופגי ולילה אור‬ ‫בעדני‪ . ..‬לבי יףודה‬ ‫בךבי סימוי הט גייאגט לי ליכטיעקייט וואט גאט הט ביטאפין דעס‪?.‬וייב של שבת‪ . פון די רשעים‪.1‬־ ו^אט א}ניבר. די'צתקים‪.‬אין פםוקי^אטיןט‬ ‫ןיבעגטשט דעםך‪3‬עט'י. טאג אוג‪.‬ההיר)שס לז( תהת כל השטים ישרהו ואורו על כנפות הארץ ‪. טאג ווען דאמאלם‬ ‫וויאלט גידען ‪.‬נשימו שינ איתא ש‪:‬י‬ ‫אנגיס אמי של אופל ואמז של צלמוש של* קן שש לחושן אגן‬ ‫‪..‬וייב של‬ ‫לילי שבת‪ .‬אמר‪'.‬עם שטייט‪...‬שנא׳)שם לה( ויםנע מרשעים אורם ונוי‪ .‬ןר וועט קוטען‬ ‫»יך ב״העפטין צו" ב!יר אי.‬ער האט אים גיהיי‪.‬עק דעלט ביו‬ ‫צום אנדעךין‪.‬איהי שנתינ מ נ ד ואתה‬ ‫‪-‬‬ ‫פשיפגו זס ממש יצר סוע סמאל שמימיו פיניסס ‪B5‬‬ ‫ה נ ר ו ת ‪) :‬־ג( שכ׳ רפפים ונוי‪ .‬ארם הראשון האט גיזאגט איך ד«‪'4‬ב נימיינט אז רער מאם ייי‬ ‫>!ים שטייט הוא .‬ער בעהאלטין ליי ליכטיגקייט צו לי צדיקים מען משיח‬ ‫וועט 'קימען‪ .‬עם שטייט אין״פםוק משנה פניו וישלחהו‪ .‬ואורו על כנפות הארץ‪ .‬איג ידי פיגיסטעךגיש האט‬ ‫אנגיהדבין צו קימען האט אדם הראשון מוךא גירואט‪ .‬עק'וועלט ‪'. עאגען ווייסין §יר אז נאט האטיבעהאלטין'ךייליכטמךןיט‪ .‬שלא משנ אלא‬ ‫׳'‪-‬יום שגנוא ‪ * n‬׳ ‪ c‬הואשון ששמשה נו לפניס מן השירה‪:‬‬ ‫) י נ ( ה״ג אן חוו ׳שופני‪ .‬א^ענטיש וואלט״ער ג‪.‬יין‪ .‬על בנפות האלץילי ליבטינקייטיאיז .‬וואס האט גאטניטאדן‪y.‬וםגין שגנזה‪ .‬וועט ‪ #‬י י נ ע ן ווי ךי ליכטינקייט‪ .‬פי.‬אויג פון וואנ^ען ויייםין מיר אז‬ ‫}אט האט אגמירייט ךי ליכנדגקייט צויךי צדיקים ויען םשיחדעט קומען‪ .‬עדן!‪ .‬קיןיוועלט׳‪ ..‬טפין‬ ‫רבי זעירא ם ווע.‬קייט‪'.‬עם שטייט‬ ‫אין פםוק״ער האט פאר נןיטע.‬ן א ט ׳.‬ייב של עיש‪ .‬דאם מייבט מעןדעם ‪#‬לא}נ‪.‬ר׳ לוי‬ ‫בשם ר׳ זעירא אסר )יא( ליו שעות שיםשה אותה האורה‪ .ייגאגגען םוצאי ‪#‬בת‪ . דיי פינםטערנים ‪ .‬איין‪.‬עם שטייט‬ ‫אין פסוק לי ויעג פו.‬אונ אןםהפ‬ ‫ני קלאפט‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬שגא׳ )משצי ל( ואורח צדיקים כאור גוגה הולך ואור עד גכון היום‪ .‬מוצאי שבת ניטל הודו•‬ ‫)"מוצאי ‪#‬בת איי* צו ניינו^ען ןיווארין' פון אים דין שיינלןייט‪ ".שופך ראש ו‪$‬תה רושיופגו ‪^/‬ב‪ .‬אזוי"ווי‪ .גקייט‬ ‫אייבעיתיים אןינית־ויביןיצוילייכטין אונ ך האט גיילדכטין ךי'לאנצע״גא^ט שכת אונ דעםנאנניץ‬ ‫טאג "‪#‬בת • דזאבין אלע ב‪-‬שעיפענעש אנגיהמבין צו' למבין ו אט‪ ..‬התחיל החשך מםשםש‬ ‫ובא וגתיירא אדהיר‪ .‬לי‪.‬די ליבטינק־יט‪.‬ארערהט נלגעבין כבוד צו ©בת‪.‬ווי גאט" האט מזעה.‬אין פסוק‬ ‫תחת כל השםןם ‪.‬אגהייב אבעגר פון שבת ווי לי ווהן הט ןילארפט אונטער‪.‬ע ם שטייט ‪.‬האט ‪.‬איער נאט'האט לי נאכטיפאר שיר ליקטיג‬ ‫נועאקט‪ .‬איר יהודה ביר םימון אור שברא הקביה ביוס‬ ‫הראשין אדם צופה וטביט בו פםוף העולם ועד סופי‪ .‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה יא‬ ‫מד‬ ‫ברכו באורה‪ .‬עלב שבת ‪ . ך ‪ patejjrp‬פיון טיול אוג לי ?וקסשין פון‬ ‫דור הפלגה או דמועליןיךנלמען‪ .‬ומנין שהתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬כיון ששקעה התמה בםציש‪ .‬‬ ‫ה ה‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫שית ינזמפרב ^ » י )יא( ל״י שפ־ת נ ו ׳ ‪ .‬אונ §ען הט איםאוועקנ‪#£‬יקט‬ ‫פון }.‬וויי‪6‬‬ ‫ואות ‪.‬‬ ‫התחילו הכל םקלסין‪ .יויאלט בעהאלטין‬ ‫ךי ליכטיגקייט ‪.‬ישתהו <אלע בשעפעגיעש וואם אונטער ך ע ם הימעל האבי! "ניזוננען‪ .‬ווי לי זוהן'איו אוגטער נינאננען שבת ביי נאקט‪ .‬גט‪.‬ווי די ויוה.‬ער האט אים גי‪3‬עגטשט‪p‬ט לי‬ ‫ליכט'יג'‪.‬כיון ששקעה ההםה בלילי שבת התחילה האורה ווזיתה סשטשת‪.‬עקס אונ לרייםיג‬ ‫^ • ע ה ‪ .‬מוז‬ ‫עשה הקביה זימן לו )יג( שני רעפים והקישן זה לזה ויצא םהן אור ובירך עלית ‪.‬ע ם שטייט אין פסוק ואוסר אך‬ ‫חשך ישופני ולילה אור בעדני‪ .‬נרשטי.

‬ר ב י א ל י ע ז ר ז א ג ט פ ו .‬ ‫א י ז ד א י א פ ע ל ע ר א י ז ' ב י י איים ד א א ג ר כ ר ‪.‬א ו נ‬ ‫מענטש•.‬ט ע ן ‪ .‬רב‬ ‫ד א מ ר שמואל מפני מ ה מברכין על האור ב מ י ש ‪ .‬זענע.‬קיי.‬ב ר כ ו‬ ‫ב ט ט ע ם י ם ‪ .‬פ א ר וואט ש ט י י ט א ב ר כ ה‬ ‫בייעבת‪.‬לוגי.‬ה ב י א לפניו תבשילין ש ל צונן א כ ל‬ ‫ת ב ש י ל י ן ר ו ת ח י ן ‪ .‬ם^‪'.‬‬ ‫ר ב י ליי ז א נ ט פ ו ן כ ב י ח ט א ב ר ח נ י נ א ס ווענין ו ד י ל ס ע .‬ר׳ אלעזר ב ש ם ר׳ יוסי א ס ר ס פ נ י ) ט ז ( א י ס ט נ י ס י ם ‪ . ‪ .‬סין‪ . ‪ . שאגה הוא ‪) s‬ש!‪ (.‬נןרייטאג‪.‬א ו נ טענטישי.‬ ‫פ ו ן ע ב ת זאלי‪ .סעגטש^אונניט‪.‬א ת י א כ ש מ ו א ל‬ ‫תחלת ברייתה‪ .‬ע ס זיאליןיניט‬ ‫פעו־י.‬ו ד ‪ .‬נ ר ד א ל ט איןןט מ ו צ א ‪ :‬י ו ם ב ‪ 6‬ו ר ב ^ א פ י ן ^ נ י ד א ר ק ‪ ' .‬ק י י .‪ .‬ל ע ג ‪ . עונים עלי ‪•) 1‬יו( ת נ ל ‪ .‬איכעגישים‪ .‬‬ ‫וואם י ם א כ ט * טען‬ ‫ישבת‪. א ו י ף ך ע ם א נ ר ע ר י ן ‪ .‬‬ ‫האטי א נ ט ו נ ‪ -‬נ ו ם ג י ז א נ ט פ ו . אוןיר ג ע פ י נ ע .‬‬ ‫גע‪.‬ה א ט ‪ .‬‬ ‫דאךףטען‬ ‫‪. ' א ל ע ע ר ל ן י נ י ע מ י ל ץ ‪..אדם ני״םאבט‪ .‬‬ ‫ב ב י יוסי ב ן ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז׳נ^ען‬ ‫שבתדיגע‬ ‫ג י ש ט א נ ן ע ר ווי ך י ו ו א כ ע ד י ^ ע ד ו ר ך ד י ' ב ר כ ה פ ו י .‬ע פ ע ם אין א ו צ ר פ ו .‬פ א ר א נ ט ו ג י ג ו ס א ו ם ד ע ר וואכין‪ .‬רבינו ע ש ה ס ע ו ד ה לאנטונינום ב ש ב ת ‪ . ט ו נ י נ ו ס ניזא^ט פ ע ל ט ד ע .ארום‬ ‫גןיאגט' פ א ר‬ ‫ראשי‪.‬ע ש ה לו סעודה‬ ‫ע ר ב ו ל י י ו ת ר מ א ל ו ‪ .‬ובני א ד ם שוהטין‬ ‫ב ר כ ה ואינו ה ס ר כ ל ו ם ‪ ) .‬ד א ג ע ך ש ט א ג י ע נ ק ‪3‬שא‪.‬ה א ט‬ ‫ר ב י גי! א‪4‬ט' ‪.‬עם‬ ‫ץגיטייט א י ן פ ס ו ק ך י ‪ 1‬א כ ט " א י ז ג י ו ו ע ן י ל י כ ט י ג פ א ר ס י ר ‪ ' .‬ה א ב י ן‬ ‫ה א ט ‪.‬ק א ל ט ע ‪ .גסי.‬ ‫‪ 1 £‬ע כ ט י ן ע ו פ ו ת א ו ג ‪ .‬ך ר י ב ע ר שטיייטיביי ד י א ב ר כ ה ‪ .‬ריב ה י נ א‬ ‫. א נ ט י פון‬ ‫ר ב ם וועגין א ו נ ר ב י אבהיו ז א ? ט פיון ר ב י יודען ם ו ו ע ף ן מ ו צ א י י ו ם כ פ ו ר ד א ך ף מ ע י א ד ך י מ א כ י ן‬ ‫א ב ר כ ה אויף פ י י ע ר ‪. די‪ .‬חבלי!! )יגו( יולרי.‬ע ם ז א ל ג א ר נ י ט פע״לין‪ .‬כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ח ס ר ב ל ו ם ‪. מ ל ך ‪ .‬עווירץ' ש ב י ת ‪.‬ע ם י ן ך י ‪ .‬איו' א ת י ם ^ נ א נ מ נ ^ ‪ 3‬ש ל ה א ^ א ד ם ז י ^ כ ט א ב ר כ ה‬ ‫אויף ך ע ם פי.‬ס ה ב י ר ך עליה בורא מאורי ה א ש ‪ .‬פי.‬ה א ם ט ך ע ם ‪^. . ג י ט א ד ם ג ע ל ט אויף ש כ ת ‪. וב״א‬ ‫ואוכלים‪ . ‪ .‬ה א ט א .‬מ פ נ י‬ ‫ש ש ב ת ה א ו ר כ ל א ו ת ו ה י ו ם ‪ .‬וצדים דנים‬ ‫עופות‬ ‫שוהטין‬ ‫ב ה מ ה ואוכלי.‬‬ ‫טייל ד א ם א^הייב בשאפו‪.‬ך ר י ב ר ש ט י י ט בייזיי א ב ר כ ה ‪ . עוגו לי ‪ . ניוואךין ע ו פ ו ת א ו נ פ י ש ‪ .‬אולו‪:‬‬ ‫‪. ע ו פ ו ת א י נ נ י ט ק י ץ פ י ש ‪' .‬ה א ט ב ב י ניזאניט אין' דיי הייםיעי״עםץ פ ע ל ט א מ י ן‬ ‫^ ע ו ר ר ץ ‪ .‬פ א ך ך י ג ע ן ‪ .‬טען‬ ‫ןיהאט‪.‬בריינגט פ א ר א ? ט ו נ י נ ו ם _ ק א ן ־ ט ע ‪ .‬עם' פ ע ן ט ד א ם געיייךץ וואם ה י י ס ט ש ב ת ‪ ' . ג א ט ‪ (.') .‬מפני שהיא‬ ‫ה ו נ א ב ש ם ר ב ור׳ א ב ה ו ב ש ם ר ׳ יותנן א מ ר י א ף מ ו צ א י יוהיכ מ ב ר כ י ו ע ל י ו ‪ .‪ .‬נניפון ר ע ם‬ ‫מאורי‬ ‫א ב ר ^ ה ' אזין*‬ ‫§ייער איז נידען מוצאי‬ ‫פיןער מוצאי‬ ‫ש ב ת ‪ .‬ך ר י ' ב ע ר ה א ט ג א ט נ י ב ע נ ט ש ט ד י ‪ .‬א י ל )יח( ת ב ל י ן א ח ד הן ה ס י ר י ן ‪ .‬ן ג ס י ן ה א ב א י ו ז‬ ‫© ע ר ‪ r^ori‬נ י ה א ט ווי פ ו ן ך י ה י י ס ע ‪!?.‬קיי.‬עסיזאיליניט‬ ‫פ ע ל ־ .‬ק ע ן דיאןויביי ט י ר‬ ‫אי.‬ע ס ־ נ ו י א ך נ ‪ ' .‬א י ל זכי י ש ) י ט ( ק ל ר ץ ש ל מ ל ך‬ ‫מתנות‬ ‫ה ם י‬ ‫כהונה‬ ‫אופל וצלמות ‪ ) i‬י ו ( ניליאה‪ .‬כ ת י ב בו‬ ‫ב ש ש י נ ב ר א א ד ם ו ב ה מ ה ‪ . .‪.‬השו!אה לשנס י נ ה על האיש אגשים מפונקים התאנים שעפ שוב נ י נ י נשפם נוע וממפים‬ ‫לפינן נ י נ ו ונמו שאחויל לוו עלי ואני פזוע ‪) :‬ש!( נו׳ ואיל« )יו( אות.ער א י ד ווי‪. ש ט א ך ב י .‬טענטשין‬ ‫^ ז ע כ ט ק ב ה מ ו ת א ו נ ‪ . ^•טיי.‬‬ ‫א ך ע י ר י נ ע ס ע [ נ ע ל ט א ו נ קויפין ך ע ם נעוןירץ אוי!ז‪ .1‬אויף'שב'ת‬ ‫ו ו א ם וועסטיו^אני.‬ט ו ( בז׳ ם א י א י ת ל ך ל ם י מ ר .‬אותם־ שאכלתיס נ ‪ :‬נ ת והיו‬ ‫שאי אים לן למימו‪ .‬ה א ט ט ע ן‬ ‫^עבךייננט ‪8‬אר אנטונינוס הייםע.‬לשי. מ ע נ ט ש י ן א ו ג ' ב ה מ י ת ‪ .‬‬ ‫וו‪:‬לען‪^.‬ע ם י ן ‪ .‬‬ ‫ך ק ל א פ ט איי.‬נ א ט ה א ט נ י י ב ע נ ט ש ט‬ ‫ן ע י ם ש ב ת ם י ע נ ט ש י ן ואלין § א ל ר ע ע ‪ 1‬וואם‪!.‬ב ח מ י ש י נ ב ר א ו עופות ו ד נ י ם .‬ח ^ י נ א ם וועגין ךעיר ט א ג ו ו א ם א ק איים‬ ‫כבילויזאנטיפו.‪ .בשאפיןגיוואךי. . ‪ . ר ׳ לוי ב ש ם ר ׳ ח ם א ב ר‬ ‫ה נ י נ א א ס ר ס פ נ י ה י צ י א ה ‪ .‬ליי‪ ?.‬ע ם י ן ז ־ י ‪ .‬ע ט י ן‬ ‫אגוטען טעם'! ר ב י ה א ט נ״יםאכט'אפעודה פ א ר אנטונינים' אום ש ב ח ‪.‬‬ ‫ר א ם י י ע ט אוי״ם ק י ט ע ן ווי ש מ ו א ל ‪.‬ע ס י .‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫בראשית‬ ‫ה ה ׳ ד ) ‪ 0‬ס ( ולילה אור ב ע ד נ י ‪ .‬ר ׳ לוי ב ש ם ר י ב י ת א מ ר כ ל יום‬ ‫ש י ש בו ח ס ר ו ן כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ה ם ר כ ל ו ם ‪ .‬ע ‪ .‬ו ו א ט‬ ‫פ א ר א ב ך כ ה ה א ט . ר ב י י ו ס י ם וועגין ד י י ל‬ ‫ךייאייךעלע‬ ‫ז‬ ‫פעגטשי.‬סין נ י ש מ א ק ע ‪ .‬‬ ‫‪ .‬יי ד א ר פ י ן א ד ס נ ע ב י ן א ו י ף ש ב ת ‪.‬א י ל )יז( א ו ת ן‬ ‫בתול ה ב י א לפניו‬ ‫מ ה ם וערב ל ו ‪ .‪.‬יביא מ ת י ם ‪ .‬ב ו ר א‬ ‫שמואל ה א ט‬ ‫ו.‬ע ר 'גיגעטין פ ו ן זיי א ו ג ה א ט‬ ‫הנאה‬ ‫} א ך ' א ם א ל ו ל ה א ט ר ב י נ י ט א ? ט ' א ם ע ו ד ר ‪ .‬‬ ‫ו ד י ל ך ע י ם נ א ? צ י ן ט א ג י ו ם יכפור ק א י ט ט ע ן נ י ט‬ ‫גיטאךטיברענען פייער‬ ‫זעיקט איים ?‪.‬ניגענ?ו?וט ייערין מ ע ן ז א ל ‪ .‬ר י ב י ‪ :‬ש מ ע א ל ב ר ב י ‪« V‬‬ ‫האט‬ .‬‬ ‫ואוכלים‪ .‬א ו ג ' ו ^ ג ' ג ע ן פ ־ ש א ו ג ‪ .‬ב ר כ ו )יד( ב י צ י א ה ‪ .?ה‪.

‬ת' נמאנט איך‬ ‫בי.‬עשטינען'ךעם‪.‬לא על חגם נאת לן ‪ c<e‬לן !טס נוונ‬ ‫לתלות נ ה ) כ ת ( עונוא כוי‪ .‬ביו ‪$‬ען האט נ^עבץ פאר דעם פיש צןועלף‬ ‫גילחן‪ . ‪.‬ךיריבער האט‬ ‫דאם‪.‬‬ .‬ינ.‬איל בזכות‬ ‫)כד( שהן מכבדין את השבתות ו י ׳ ט ‪ ( ! ) :‬אמר דיה בר אבא פעם אתת זסנני אדם‬ ‫אחד בלודקיא והביאו לפנינו )כס( דיופקים אחד טעון בייו מוטות‪ .‬איל )כנ( בזכות מעשרות‪ .‬פיש אי.‬אונ אקינד איו ניזעםץ‬ ‫אדף רעם נ!יטע.‬כדי שלא תזוח דעתו‬ ‫של בעיה עליו‪ .תזאלךך ניט גרויס האלטין ‪9‬יט ךעם רייכטהום‪ .עכט פץדעםישך פיץשיטאט איז אייך ני׳^טאגען נענין‬ ‫ךעם תיש אונ האטי אים ני‪.‬נחמיה! ) נ א ( נוכיח מה הס הייה ‪.‬תתגאה ויזכיר כי מאת ס' םיסם ואת ־‬ ‫)כ!( לא על מגן‪ .‬בנא׳ נה כי היא חיין ונתינ נשמאלם‬ ‫עושר וכביר ו ) נ נ ( נוכות מעשר‪ .‬נאד דאם איז דערשכר פון *עית‪) :‬ך‪ (.‬איל בני מהיכן זכית לכל הכבוד הזה‪ .אם זיי לערנען תורה‪ ' .‬אוג איך ד‪2%‬‬ ‫^׳טי^עןידעם פייש איןיגעלט‪ .‬האט ךער ‪3‬על הבי‪.33‬ית טייץ זוה.‬עס האט א״ןאהל גיטראפין אין רויים ערב יום כפור‪.‬איל טבת הייתי וכל בהםת‬ ‫יפה שהייתי רואה כל ימות השבת‪ .‬אמר‪ .‬‬ ‫ונסבה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) נ ( איה לן שנח‪ .‬‬ ‫הוה הדי! מסיק ליה בטיסי‪ . טיש אונ האט אדם נערו? .‬האט רבי' הי.‬האט טען געברי‪.‬כו( כיב למח‪ .עכט ‪'6‬אר מאס‬ ‫האםיטו גיט ןיברייגגט פיש ן־״אם דער ‪.‬יואד?טו‬ ‫מיין‬ ‫ז‬ ‫‪.‬האט כבי חי.‬קנעכט האט נ‪.יוזען צו אזוי אןבוד‪ .‬ןעם' ‪ j‬סיוק לה׳' הארץ ומלואה תברךושבי ב ה ‪.‬ווייל די געבין בבד צויםשבתיאוג צי יום' טוב• ) ח אסר‪1‬כבי דדא בר אבא קאטןיזאינפ‬ ‫אמענטשפון לוךקיא האטסיןז אטאהל פאךבעטין צו ךךאדף‪§#‬ת‪.ועלף גילךן‪ .א גיזאנט צום בעל ה‪3‬ןת ניט אום' זיםט האםטו זוכה ניווען‬ ‫צו רעים רייכקייט‪ .‬‬ ‫ךאם איז ניווען רעד בעל הב. גיווע׳ אק^ב אונ יערער 'נוטע בהמה מאם איך האב ניזעהן אנאנ^ע מאך‪ .‬עד דםטיא לייב דנרין‪.‬ין איך טיט‬ ‫איוךין גישטאגען געבין ךעם'<ןיש‪.‬מעש־ סיס נעיר רומי נ ע י נ י״נ‬ ‫שנקרא !!מא רנה הנוזל והחמור והיה שם חייש אחז תופר‬ ‫נ ג ד ם נממש והלן לקנות וג אמד ונמצא שלא נשאר אצל סוג‬ ‫מי שחסן לקנותו אלא הוא ונעו אחו ע נ ו לאיפונוס הוא שר‬ ‫העיו וסיס ום מעלם אותו נומינ^והחייע העלה ׳וסו עי שהניעו‬ ‫ןאט .‫סדר‬ ‫בראשית פרשי׳ יא‬ ‫בראשית‬ ‫מה‬ ‫חסר כלום‪ :‬איל שבת הן חםירין‪) .‬איך' בין נינאגנען ציךיפיש איז גיטיםער . ךי ערעןט׳עיזעקם טענ‪ .‬ותינוק אחד היה יושב באמצעיתו והיה מכריז ואומד‬ ‫)םס כד( לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי ב ה ‪) . פיש‪3 .‬ךעם ‪$‬יש א־ןיגעלט‪ .‬קיגד איים ו^ערי?.‬‬ ‫‪.‬אונ דער ק.‬קגעכט ניזאגט צום שר מיין הערר מאם ?זל איך פון‬ ‫דיר'‪3‬ייכ‪1‬עגע!‪ '.‬עם גןיש אין געיף‪ .‬האב איך זיא‬ ‫בעסאלטין אדףשבת‪ .‬ער האט געשטינע.‬והדין םסיק ליה בטיטי‪ .‬נעבין טעשר‪ ' .יפרעגט ביי כבי די מענטקין פון בב^אין וועליבין זכות לעבץ ייי אונ זענען כיי!״‬ ‫האט רבי' גתאנט אין רעם זכות'ו.‬ואנשי חיל בזנות מ ה ‪ .‬ווייל ז‪:‬י ‪.‬כ( אית לך שבת‪1 :‬ג( ר׳ ישמעאל ביר יוסי‬ ‫שייליה לרבי איל בני בבל )פא( בזכות טה הן חיים‪ .‬‬ ‫כלי׳ חיי סעושר שעניחשונ כמת ונפי כלכסני גרפ מעשר׳!‪:‬‬ ‫) כ נ ( מכוש סמרה ‪ .‬ך נןענטשץ פון חוץ לארץ אין וועלבין זכות זע״נען‬ ‫רייך‪ .טפאראוןז‬ ‫אטישיוואם מעין י האט אים גיטראגין מיט]זעכ^עהן שטעקינס‪ . ליה חד נון‪ .‬סיס התינוק מכויו כן ‪:‬‬ ‫)ני( שלי( הזילו‪ .‬פי׳‬ ‫געווך שלמן! )ני( כ״כ למס‪ .יווע.‬הייתי בפרישה לשבת‪ . נעבין ךעם פיש‬ ‫אונהאטאיםניוואלטקויפין‪ .‬ךערישניידער האט געשטעע.‬איז דער שניידער ניש^אנע.‬ובני‬ ‫איי בזכות מה ‪ .‬והוה תטן‬ ‫חד חייט ואזל דיזדב. ו^אר איי.‬אשחכח הוא וטלייא דאיפרכום קיימין עילויה‪.‬ביז' יען האט [גיגעבץ עאר דעם פיש ?.‬גיהער צו'}אט‪ .‬אונ אויף דעםיטיש' איז ניווען‬ ‫פון אלע זאפין דאם זעבען ‪3‬שא?ין ניוואריין איי.‬ך טעגטשין פד ארץ!שך‪8‬ל !יי! !יעלי?•''‬ ‫זכות זעגען רייך‪ .א ניזאנט צום בעל‬ ‫‪.‪.‬ע?ט וקאט גיגעבי.‬איז }אר ניווע.‬עם איז דארט גיוועין אשניידער אייער‬ ‫}יגאנגען קויפין'אפיש'‪ . ך'סעודה'‪ w‬ךעם' ישי־ • ודאט רער שר גיזא. אז ךי!אנצע וועלט‪. .‬אונ‬ ‫ךער ‪.‬האט ךער'?!ניידער '}ינעבין ךי צוועלף נילרין אונ האט נינוםען דעם פיש‪ .‬וכמו‬ ‫גווש למעלה נ י נ ת ה׳ היא תעשיר ! ) נ ה ( דיוסק״ס‪ .‬א״ל ‪1‬כב( בוכות התורה‪ . דורך דאם ‪ XCQXTJ‬זוכה .ט צום ק.‬ץאלט קויפץ‪ .‬ובו מכל םת‬ ‫שנברא בששת ימי בראשית‪ .' איין פיש‪ . .‬כבייסנחוםא האט טואנט‬ ‫‪. נעילט‪ .‬ווען ךער‬ ‫ק?‪.‬ואמרתי לו )‪ (D‬לא על‬ ‫מנן זכית‪) :‬ה( איר הנהומא )כה( עובדא הוה ברומי בערובת צומא רבה‪ . ז־‪.‬וכתיב ע־ר תעשר ודרשו‬ ‫קויל עשו נשכיל שתתעשו ! )נל( שכן מכנלין כוי‪ .

‬יאשתכחת‬ ‫אנא וחד יהידאי קייםין עילייה‪ .‬קנעקטיוער איזךער יוד‪ .‬עקיבא ווייאזוי‬ ‫נןננםטוךאס מיר בעווייזין אז}אט האט‪.‬עקיבא די טילטט «ך'?קע! איך זאל ‪9‬יט ך״ר ג‪.‬עסי.עבץ ןבוד‪ .‬ךעם טאנ‪ .‬קאב איך צו דיר ניזאןט ג!אר מאם דאל איין קענטשךין בע^ער ויי אלע אןדערע םענטעןין‪.‬וזאט רבי‪.‬יין צוט‬ ‫א‬ ‫‪.‬האט ךער‪.‬איז מען‬ ‫או‪.‬האטירבי^עקיבא ניזי«ט צו‬ ‫טולנ‪?1‬רופום דו ק‪.‬איך יאלךיר ןריי?נע! אפיש פאר ^ועלף״^ין״אוואנכער"" ו ^ ט ד ע ר ^ ר‬ ‫ניןאנ‪.‬ניזא}ט'צום"ער מיק‬ ‫^ערר ‪0‬יר האבין איין טאנ אק יאהי־ • 'אלע לעבירות דאם טיר טוהען אנאנץ יאהר‪ .‬איל סדי טה לכפור ס י נ ף ‪ .‬איל טרי‪ .‬‬ ‫יאםרית לך וםה נבר םנוברין‪ .‬איל )לא( םנאן את מודע ל י ‪ .‬איל בינ פלן‪) .‬אית לן חד יום‪ .‬‬ ‫עד דטטא לייב דנרין‪ .‬‬ ‫דאס האב איך }ימייץט פאר מאם זאל טוךנוסרופיים זיין בעםער יד אלע אנךערע מענט^ין‪.‬‬ ‫יטה אסרת לי‪ .‬ט צום‪.‬וכד היא אתא לית אבן צריכין ליקוריה יהיה‪ .**np‬‬ ‫ראם האט נאט בןיאסלט רעם ^.‬מס מעלת יוס אשי משאר‬ ‫נוא מסיק פי׳ והיה םיהוד' מעלה אותו נימים ונ! אנכי הימים והשינ מס מעלת איש אחו משאו אנשים שלפעמיס‬ ‫העלית־י נומיס ע י שהניע לי״נ יינייס מם הוות יוצה נמצא איש אחי נעלם משאוננ' אום אמי לו שוונוסוופום‬ ‫שאניי לו מ נ ע ו שנים עשי דניים נ ת י י י )ל( מן אמוי ומשיש לי אין המת מס שאמות• לן ומס עניחני‪:‬‬ ‫•ואדומי‪.‬איל וסה נבר טן גוברין‪ .‬איל‬ ‫)נ( ‪ p‬ה י א ‪ .‬טה פרע לי הקביה ‪ .‬אונ אזךערטאנ קומט דאןפין ט־ראים ניטנעבין ןבויר‪ . כיי‪ .‬זעא טכפר עלינן‪ .‬האט טיוךנויםרופוס גיזאג^ צו רבי‪ .‬‬ ‫האט טוןנ‪91‬רופום ‪$‬יז‪#‬ט מייל רער §לך האט טיר ניייאלט נעבין ? מ ד ‪ .‬מהיכן אתה מ ו ד ע י נמופת שיצס סקנים‬ ‫עדן הערר! נייואלט ‪.‬נזכוחלאץ‪.‬איז רער יודניקוםעין צום שר‪ .‬האט רבייעקיבא ניואנט ציוטץ־נוסרופום פאר וואס‬ ‫זאל דין בעסער איק טע^נןש פאר &לע א?דערע ?לנטשין‪ .‬נייא.‬קנעבט ני‪/‬אנט יענער מענטש‪ .‬הוא אומו יהוד ‪ .‬נעת של סעולת סצסיים מס ראית אתה יהייי חייט !שאנלס יניס נ׳"' מיי! אמר‬ ‫אמר סשי לנעיז לווה לא הנאת לי ו נ נאשי צרתין־ אמי לו לו אויני יש לנו יוס א׳ נל עונות שאנו עושי! נל ימית ם‪-‬ינה‬ ‫אלמי מה אכפוי מפניו םלכת׳ לקנות י נ ולא סיס שם אלא סוא מכפי עלינו ונשנא אשי יום אין אנו צייניו ל נ מ ו‬ ‫י נ אחו תמצאתי אני י מ ו ׳ אחו סעופליס עליו לקנותו וסוס נתמיס‪) :‬ל( מס יוס מיומים‪ .‬נר ?זטיינער• אונ שןת רוהט‬ ‫^ ר ' ןאט טוךנוםרופוס ניזאןט » ר• ‪.‫סףף‬ ‫בראשית פרשה לא‬ ‫שמות‬ ‫ונסבה ההוא חייטא‪) .ט אינ מאים האםטו'טיר נמאגט‪ . דאנן עבדי! כל‬ ‫ייטי שתא‪ .‬איל אסרת לי)ל( םה יום סיוטים‪ .‬א מ י ליס נן אוש פלוני ו )לא( מנא.ייךעריידער שניידער האט נעןןפ־נט רעם פייש אונ האט נע^ונען‬ ‫איעויינינ אךיטאנט אונ פון דעם נ‪.‬ט דאס‬ ‫‪$‬ענען סיר וויםען פון דעטטי? סט‪3‬טיון• אנאנןע וואך ייארפט ‪<.‬עקט פו‪ .‬עקיבא ניזאנט‬ ‫רעם שבת"האט אייך }!לט ניייאןט.‬אזלית ולא הוה חסן אלא הד נון‪ .‬האיט'דער״שר'נמאנט צואים ודקוסט‬ ‫איודיעער ?.‬נע‪.‬האט טורנוסריפוים ניזאנט צו כבי‬ ‫ןקי^א ןיאס האב איך דיר ‪.‬איל טאי הטיית חייט‬ ‫יהוראי דאכלת נין בייב רנרין‪ .‬דאם האקטו ניטייןט פאר מאם זאל רער טאנ שבח _זיין בעםער וויי אלע טעינ פיויירער‬ ‫וראך‪ .‬שליו אתריו ונא אצלו ‪ •ok‬לו‬ ‫דארפשק אמי איפינס לט״לא נ י ‪ .‬לא( שלח בתריה יאתא לנביה‪ .‬היך יקרע איחה‬ ‫וזים] לי בחוכה טרנלית טובה והיה מתפרנס היםנה כל יםיי‪) :‬ו( טורנוסרופים הרשע‬ ‫שאל אח ריע איל טה יום סיוםים‪ .‬כט( בענהא דאריםטין‪ .‬ךעם' ךיטאנט'האטי ^ער'ךך ניש^ייזט *זאי לאננ טי‬ ‫ןןד האט נילע?ט‪ 0):‬טוךנוברופום רעד רשע האטנעןרעגט ב״ רבי'עקיבא פאר מאם־יאל זיין‬ ‫?עםער איין* טאג ‪ 9‬י ארע^ךערעטענ‪ ..‬איל הרי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ ה י‬ ‫ומיי לשים עשי ד נ ד ס ולקחו אותו החיינ!» )נש( ס״ג נ מ ת ה )צא( שלח נתניה נ י ס י ׳ ‪ .‬אתםהא‪ .‬רכל חיבי.‬ביזטו ‪.‬נ.‬א‪!5‬ט צו טיר ‪/‬י^זגט פיגר יואס זאל א־ין ‪'$‬אנ דין בע^ער ייי אלע ^נדערע‬ ‫טעינ‪'.‬אטד טה אטריח לך‪.‬איל שרצה הםלד‬ ‫לכבדני‪ .‬איל אף זי שרצה הקב״ה לכבדה‪ .1‬קט ריםק ךיעםיוד‪ . אפיש פאר ?וועלף נילדין‪ .‬םיש טורניסריפום סכל ניברין‪ .‬האט‪.‬האטךער ש‪1‬ייךער‪.‬אסר איפרכום לטלייא לפת לא אייתית‬ ‫לי נין‪ .‬עקיןא‪/‬יז־י<‪.‬‬ ‫טייך‬ .‬אסר‬ ‫ביין שהבאת ראיה לדכריך הרי אחה פטור‪ .‬סה היית בעי דאייתי לך נין בייב דנרץ‪ .‬והוה היא ססיק ליה בטיםי יאנא טםיק ליה בטימי‪.‬האט דער‬ ‫שר נייא^ט צוט קגייךער ווייל דו האקט ניברייננט אןעווייזוננ צו ריי‪.נייךיער זאל‪.‬פ״ש יומא דשבתא מכל יוסא‪.‬רער ער‬ ‫נע»נ‪.‬ךייד‪ .}עבין ןבוד חנם ןןבת• הי&'רבי‪.

‬י‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫לנגד את השגת! )לנ( לנניא את גגיד לי‪ .‬אתמהא‪ .‬א^אדזל האט טוךנופרופוט‬ ‫גיראךפט ורקע.‬איל אם הביכה היא המילה‪ .‬לזמן אמו סוס לוין לשאול )למ( למה לא נתנה לאוה״ר‪ .‬יין ריעניןיאוניךינראז קענאךוים קומען'פר די ‪.‬קענפטו ראם' פיובין ?'•ט דיין פאטער‪ .‬‬ ‫)נ־( חד זמן צריך )לה( וברק באבוהו‪ . זיי מעגין טראגי.‬ער טראנין אין ךי ‪4‬אנ?ע וועךט • 'ךףבער טענ ןלאזין‬ ‫אךינט אונעם ‪9‬ענ ‪.8‬אונ ש^ת' איז דער סן ניט גי!!איץ‪ :‬ז)פילוסופוסו • אפ־לייזאף האט ניקרעגט ביי רבי‬ ‫הושעיא‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ . "אזאןז פון די.י§אלין‬ ‫דער ‪ .‬‬ ‫)לו( בתר שבתא אםקית‪ .‬זץנע קנעכטו ^ננ‪.‬נעולם שאתה כחייש שרייס נו ‪$‬‬ ‫בדוק נאנין ו )לד( חו ומן‪ .‬כאן הוא משמר אותו בעל ברחו‪ .‬שמא סותרין לטלטל בהצר‪ .‬נט‬ ‫אליי.‬איל כל ימות השבת אנונידונין‪ .‬גלקענט אויף בריינ^געןחגםפאטער‪.‬וסלק כל יומא דשבתא ובשבוזא לא סלק‪.‬עךד קיט ?ישו!*‬ ‫מעט אויך^אני.ין‪ .‬יי ביייךע'וועלין ניט טאכין‬ ‫אעירוב צו זאימען • מעילי.‬שטושך אבנים כל יטות השבת‪ .‬‬ ‫אונ אויב רו ווילםט וויסע.‬ובשבת אתם מהין‪ .‬ל ירד בה נשפים‪ .‬איל והרי המעלה את המת בזכורו יוכיח‪ .‬אל יצמיח בה עשב‪ .‬האט רער פאטער גיואנם‬ ‫אגאנצע מאך מערי.‬איל וכי עמל יש לכם שאתם עמלים כל‬ ‫ימות השבת‪ .‬‬ ‫האטי רבי עקיבא'גי^ט צו טורנוסרופוס זאל אתיס ך נ‪!$‬ה פון רעם טעגטש • איך מעל ריר‬ ‫נעבין אנמ‪6‬י ץ־ויי מע״נטשין האבי.‬זונ‪!5‬א'ג האט טוךנוםרופום אויף ניבךעןגט רעם ל(אטער‬ ‫האט טוךנוכרופום .‬שהוא היה יליד נשו ומניב‬ ‫טייך סמבטיון • מייל דו ווייםט אז איך מעל אזו• ‪}.‬איל תיפח תחיה דההוא נברא‪. מיריגעםש^ט אוג שןית רוהען טיר‪> .‬‬ ‫זרי סענטשי.‬ובשבת לא היה יורד‪ (T) :‬פילוסופים אחד שאל את ד׳‬ ‫הושעיא‪ . אין הדף • נעמיס ניט‪ .‬אל ישיב בה‬ ‫רוחות‪.‬ןז טוךגוסרופום גיקוםע. אין רעם גא?צין הויף • ביי‬ ‫ןאט איז אויך אווי וריד‪ ..‬אגאגצע וו'אך‪£‬ןעןער איט אדף ?ריינןען אונ שןת ל ט ‪. ביוטו גיימאריין איור‪ . גיוואהגט אין איין הוייף‪ .‬ל כל פי שאיני משטר את השכח לזו אצלכם‬ ‫ברצונו‪ .‬מפני מה )לח( לא נתנה לאדהיר‪ .‬אוואנךער‪.‬אונךי יוךן מאם‬ ‫האבין גיגעפין מן וועלין אויך‪.‬נקיםען אוינ שבת ביזטו ניט ארדף ^יסוטעי האט'דעד‬ ‫פאטער גיזאגטיצו טוךניקריופוס מער ביי אייןל מיל ןיט היטען ‪ #‬ן ת קיט ךעם נוטען ויירען •‬ ‫דא מוז‪.‬אונ זאל גןט וו^קןןין מ־אז אום ע ב ת ‪. הןיסין‪.‬‬ ‫פאר מאם אנאנןיע וואןד' ביזטו ארויף ‪.‬אבל אם היה אהד רר בחצר‪ . בחצר אחת‪ ..‫סךך‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫בראשית‬ ‫מו‬ ‫נהי סמבטיון יוכיח‪ .‬אז^אט האט געעבין‪.יזאגט צום §אטער'‪. אז שגת איז היירינ‪ *.‬הרי הוא מיתר‬ ‫בכל החצר כילה‪ ..‬לשנים שהיו דרי.‪.‬אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו שכל‬ ‫ימות השבת היה יורד‪ .‬ערות זאגין אז עבת איז היילינ‪ . פאטער• אגאגצע מאך האט ער‪.‬ןךד‪ .‬האט טורגוםרופוס גיזאגט צום ‪$‬אטער האט איר‬ ‫ךען אארבעט מאם אגאגצע מאך ארבעט איר אוג עבת רוהט איר‪' .‬אים אויב^עס ‪.‬ובשבת אנו‬ ‫נוחין‪ .'וויגט אום שבת • אונ זאיל גיט _ן«ן רע.‬איל‬ ‫טפ‪.‬איל אבא ט.‬אבער אז ‪ -yipx‬וו*»ון‪.‬ק״ןער וואהנט ניט טיט אים צו'זא^ען אונ ךי נא?ןע וועלט אמ זיינע‪..‬וכל העולם כולו‬ ‫שלו מותר בכל העולם כולו‪ .‬ווי דו ביזט גישטאדכי.‬ווה נותן‬ ‫עירוב ‪ .צע מאך איז ..‬אף כאן הקב״ה לפי שאין רשות אחרת עסו‪ .‬ךעם מת פון ויער‪.‬שהרי*‬ ‫ע‪.‬אם אין זה נותן עירוב‪ .‬אדב ‪.‬ויוי^ץ^ייןי‪/‬זע^י״ידרי^עד זאנםטו סירי‬ ‫אליגען• האט רבי עקיבא ניזאנט רעד מאם בךייננט אויף‪. צו רבי עקיב*‬ ‫אוגיהאט גיזאגט צו‪.‬על נףרנוסרופיס אמו כן אס תולה לנמון הוכר יהודי‪) :‬לו( א‪5‬ליכס‪.‬ובשבת אינו עולה‪) .‬העלוהו ואמו לו אני אמ מיתתן נעשינו‬ ‫גנרא‪ .‬מכבד את השבת‪ .‬זאתטהא‪ .* .‬ה ו נ ו נאניו לכןלותו מקנח ועלה ל*‬ ‫כלומו ממשין יזומה איתי בומייה בעלמא מי יאמר ‪ toe‬כל ימות השניע ינשנת ולה להעלימו נ״נ ולא עלה לו ן‬ ‫כן והרוצה לשקו מרמיק עוותו וכן •רש״יויל‪) :‬לנ( וההיא )לי( בתו שנת‪ .‬׳לה כל ימות השבת‪ .‬קיי.‬‬ ‫אפשיל לך משל ‪ .‬אל‬ ‫} י ט בלאזק‪.‬מאדום אגא.‬רא אד• נגיר לי‪ .‬לנ( וההוא נברא ליהוי ברק באבוהו‪.‬למשין‪ :‬את מש‪::‬׳ נהוג ‪) t‬לה( ובדק‪ .‬ולא עוד‪ . אין אהויף )טיט דינע קינךער אונ קנעבט(‪ .‬ובשבת הוא נ ח ‪ .‬מפגי מה על ת‬ ‫כל ימות השבת ובשנת לא ע ל י ת ‪ « .‬‬ ‫שבת איז ךער ניאטער ‪$‬יט ניקוםען‪ .‬טענ' ער טןאני.‬כבוד צום שבית‪^.‬ער היטען עבת'א^ר^ער מיל גיט‪ .‬איז ווי דו זאגנ‪:‬ט‪.‬הזר אצל ריע איל אם כדבריך שהקב־ה‪ .‬איל‬ ‫)לנ( לנ‪. דט תת איהעבירית יהורי‪.

דין ווי ךי'שטיויביפץ די ערדאונ דווויעםט זיךשטארקין מערב‬ ‫גיןעשט‪ .‬ער זאל' ךךאלייין מל י דין או!‬ ‫פארבעסעךין‪ .ט אונ ךי פיס אז ק‪.‬עם"איז‬ ‫ן א ך נ י ד ק טאג פון פ‪.‬ניט‪ .‬ן?פעךט ודיל ךי האיר פון קאפ דזאבין טיט אים געואקםיין ויען ^ ר איז גאך גייווע.‬אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת‪ .:‬עקב יתאם‬ ‫ביי ‪.‬עם'שטייט אץ^םוק״ער^ט'גירוהטפאר די‬ ‫ע ט א ט ‪ .‬ניוואךין'לאזטו עאקסין‪ .‬א ת ט ה א ‪ .איר‪.‬וישבר‬ ‫א ת רגליו‪ .‬ער הט גימאכט ‪.‬אוג‪. ע ב ת ‪ .‬ישרא‪ . ניט דין״קייזיאנרעדע•‬ ‫‪!5‬‬ ‫‪3$‬עראזמען.‬האט רבי'הו‪#‬ע. ‪ / .‬ערי'.‬ער'גע‪:‬לשת'ךי וועלט אן' אמאס‪ .‬התורםיםים צריכין למתוק‪ .אט הטיךואגטצו‬ ‫א?רהם עטייא אויף אוג גייא איןךעם לאך' צו איר ליץג אוג ציי איר בלייט‪ .‬עיי שנדלו עטו בשטות‪ .‬אך אפשט איי' דאם האט‬ ‫ןבי ןר^ה אונ‪.‬שנ׳‬ ‫)שם כה( והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וגו׳‪ ) :‬ט ( דיא למה ברכו ר׳ ברכיה ור׳ דוסתאי‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫לפניי וראוי! )לנו( חלק ‪ .‬ען מעט די פון ךך צו נעמען ויעט שוי.אגטצום פיליזאך רו בי‪.‬‬ ‫נכגס עם דמדומי ח מ ה ‪ .‬אוריאל מאבי.‬איל להוציאך‬ ‫)לט( חלק א־א‪. א ט ״ ^ ר ב ^ ק ^‪1‬‬ ‫הראשון ער זאל דין געעלת .אט איז לי‪»$ TO 8 3‬ל מין \<‪ • Ffar‬שאר וןאס וזאט .יםלת‪. ןסוק .‬ענפ‪.‬גאר עייל אדם האט באלד געיינדינט אונ אלע דורות ביז אבךהמ זעבזגן גיווע(‬ ‫רשעים ןךיבער האט ג‪.‬וויייץ טוו מעןןאהלץ‪ .‬גלי עמס ואומר לן למה ציוני‬ ‫<ש" לחסו ננוייחו ולמס לא נואוסו גולו מכול לפי שכל‬ ‫‪ vchv‬הכל צריו שימון! )מ( ! ר נ י !‬ ‫נ נ נ י א נוששה ימי‬ ‫עשייה‪ .‬האט דער פיהלי‪/‬אך‬ ‫ןי‪7.‬ער האט‬ ‫געהיט שוית^ערזאל צו ?עמק פץ קריייטאג צומ ‪ : $‬ח ‪ .‬עיריבי ותחומין' יוען‪.‬אווי יודעם"שטייט‬ ‫אין פסוק דילגע^ךיער}ועלי.‬אפילו אדם צריך‬ ‫תיקון‪) :‬ח( ר׳ יוחנן בשם ריי בר חלפהא אפר אברהם שאיו כתוב בו שמירת ש ב ח ‪.‬עירובי ^חוםיןיוהטער‬ ‫ןעילשת דיייעלט טיטא^אים )גארארץ‪.״קען ניט ךין< נאר אלץ‬ ‫ווא'םג אטהאט בעאפין אץךי‪.‬זטדאך‬ ‫ניבארין‪..‬ע א י‬ ‫ניוויען גךויסאוג קלוג‪ .ארעש‪ .‬משמע לשון שנפ ומנוחה ו‬ ‫ז‬ ‫היעזע.‫סדר‬ ‫בראיית‬ ‫פ ר ע ה‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫מפני מה אוחו האיש ז מגלח פאת ראשו ומנית את פאת זקנו‪ .‬נ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ . .‬‬ ‫אונ טןרח ?פין אונ ןרוט י )ט()דגן־ אתו־(‪.6‬אזד ידעם שטייט איי.‬איל ולאילן טיליא אתינן‪ .‬אלא כל מה שנברא בששת יטי בראשית )מ(צריכין עשייה‪ .‬‬ ‫ירש את העולם ב מ ד ה ‪ .‬האט דער פיקלעאף גיואןט העעןמיר דע.‬איל מפני‬ ‫שנדל עטו בשטות‪ .‬אוגרי האר‬ ‫פון ‪>3‬ךד וואט דו ביוט טיט ד י ) י ט גי^אלץ‪.‬וקבע תחוםין מבעוד יום‪ .‬נידאריןםיטהאראמףדעם קאפ פאר וואס גאלסטו^פ ך הארפון קאפ‪ .‬בנון החרדל‬ ‫צריך ל מ ת ו ק ‪ .‬רעם ש^ת‪.‬ז^ןער ךי האר פון בארד ועגען גיקוטק ייען‪.‬האט‪.‬ךרי^ערדזט‪.‬דער סרבל‬ ‫איז ב׳טאפיןניןוארץבי^ער אונ מעןיךאךף איים מאלץזים‪ .‬עי־ איי אריץ‬ ‫?יגאג‪?.יואקםין'ויען‪.‬איט עטייט א ו ן ך ה א ט נעיהיט ש^ת אווי ווי‪.א!גי.‬שגא׳ )שם לג()מא( דחן את• פני העיר‪. קליין איי•‬ ‫נארעש ךריבער ד>ךף ^ען די ן‪$‬פ ^אלין‪ .‬החיטין צריבין להמחן‪ .א אויב ביי.‬טעג דאךף טען‪.יט ני^אטין צום סל זיין ביו צו אבךהם אבינו *)‪ 01‬ךבי יויחנז‬ ‫האט גיואןט פץ רבי יו^י בר חלףי‪/‬א יוענין אברהם אבינו וואט ביי יאים שטייט ניט אז'‪..טצום‬ ‫פיהלןאףיאיךזאילךיךאוועק לאזץלייךיג אוני ואל דיר .‬אפילו אמענטשץדאךף מעןיאויך‬ ‫פארבעקערין‪ .‬רייטאג'‪ .‬חייוי‪) :1‬מא( וימן‪ .‬אוג‪.‬אבער ‪.‬תורמםץ יענען בשאפיי׳ גיווארץ‬ ‫ביטער אוג^ען דאלףדי‪6‬אכין זים‪ .‬ויקטע את ידיו‪ .‬ךבי דו^ןאי קךיגען מיט רבי שמואל בר נהמ.‬זנלשטע זעקם‪.‬אט די . ןיקוםען צו ךיךייד‪ .‬ךריבער איו ךער מע?^ש ניבאךין )יט .‬ער איו גיווען נקליין‬ ‫אינ .‬ואק?ט אויף אנדע"רע‪.‪'.אלט אפ ךיהארפץ קאפ'‪1 .עודם דאךף מען זיךגיט מיל יייו‪ 7‬ווארום אטענטש ראךףזיךניט‬ ‫ןגגדערץ פון ווי^אט ?'אטיאים ב‪£‬א?ין'‪ .‬אונ‪.‬די‬ ‫ל י ^ע.‬שנאמר )בראשית יג( קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה‬ ‫וגו׳‪ .‬אוג איז ניט אריץ נינאמעןאץע^אטנויילןןם איז אן גייקו^ע.‬זיי צו!לעכט טאכץ‪.‬א״ל אם בן יסמא א ת עיניו‪ .‬קאט רבי הועעי א ניוא.‬אוואנךער‪ .‬ען צום שןתווען די וולץ אייו גאך חייט געיען‪ .‬ירש את העולם שלא בםדח ‪ .‬לכי הועעןא גיפךעגטדאךף ‪8‬ען ראך בלמד סאכיןדייאויגיןאונ‬ ‫‪?$‬סאקץ די הע?ט אמ צו בךעכין די יפים ודייל!!יי האבץ'.‬ר ך ד ־ ם ^ י זאןטיווייל־עןת‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫איי‬ ‫א ‪ .

‬ערד אוג לי ליכטיגקייט‪ .‬אים‪) :‬י( רבי ?!יי ל א ט‬ ‫גייאנ‪.‬מפני ייקא ומשני מתיא ו ש־יס יאוי לעשות ‪») :‬ת( מכל מלאכתו נו׳ ‪ .‬שבתא לית לה בן זוג‪ . .ירוהט'‪.‬ר׳ ברכי׳ ור׳ דוםתאי אומרים שאין לו בן זוג‪ .'ען‪.‬שבת האט‬ ‫ניט‪. .ר בשאפץיךי הימערי^אס הייסטשםיט אוגךי‪.‬ך‪3‬י'בנייה יאןט‪.‬בה׳ עופות ודגים ולויתן‪ .‬ךעם.גאם וועגין ךךיי^רליי בשאפוגג האט גאט נשאקי.‬ריש ב ר‬ ‫נחמן אמר ימכ( שאינו גדחת ‪ .‬בר׳ המה ולכנה וםזלות ‪ .‬עם שטייט אשר ^ראיאליהים לעשות ויאט נאט האט ?יואלט‬ ‫ןזאלן שןעטער האט ער'‪3‬שאפץ ‪9‬ך.‬‬ ‫»"ש והיי הס ששה ימים והש שלשה זונות ונשאר השנת השלשה שהיו י א י ס לינראות נשנש‬ ‫ע ז נלי זוג לשינו נ י נ ו •י )נונ( שאינו נוחה‪ .‬‬ ‫אונ אמא?ל טא?ט מען כסלו אוג טבת צו ציידי טעגר^ש ה ד ש ‪ .‬ךיי‪.‬עם שטייט ניט איין ^םוק יאשר ברא אלהים תנשה ויאס נאט הט‬ ‫‪#1‬א‪3‬י.‬בו׳ אדם וחוה‬ ‫ורמשים ‪ .‬סאגטאג‬ ‫האט‪.‬חםשתא )מא( ערובתא‪ .יש‪15‬א‪.זאג ש^ת צו היילי. שבת האט ‪"%‬‬ ‫בע״אפין' פריינןאג‪ .‬טיטדאןדהאטעריב־^אפץךייווהן אינ‬ ‫די לבנה אונ ךי מזלות‪.‬לבי שנןעון‬ ‫בן יוחאי האט נילערונט שית האט גייאגט פאר גאט'רבוגו של עולם אלעיאכיןויאםידו האסט‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫• »‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־־*״‪.‬א!יער שבת וועלט ניט אוועק נישטויםין‪ .‬ידארום אסאהל מאכ« מען אעיבור ‪.‬ליגסטאיג ה ט‬ ‫ן ך ב‪^.אט בשאפין‪.‬אוג איל האבגיטקיין פאר‪ .‬ז ׳ העייו‪ .‬תלתא ארבעתא‪ .‬רבי שמואל בר נחמו יאנט די ברכוד‬ ‫איז ^ ן ת ז א ל ניט אייעק גישטויסץ דעךין י‪ .‬שיים‪) :‬מז( לעשות ‪..‬והוה ‪ .‬ערד‪ .‬אמר להם הקכ״ה זכרו‬ ‫הדבר שאסרתי ל ש ב ת ‪) .‬לער ^סוק.‬וזו םיא )מי( מראים‪ .‬חר כשבתא תר•‬ ‫כ ש ב ת א ‪ .‬תני‪.‬משמע מ ז‬ ‫ם נ י נ ה ‪) :‬מג( יום כפוי נ ו ת ה ‪ .‬האט ג אט גייאןט צום שבת ךי יולי.‬ער בשאפי.‬ווען ךי יודץ יענען .‬בגי‬ ‫אילגות ודשאין וגיע‪ . אונ ד«‪1‬ט ניטאכט ‪ .‬‬ ‫ממלאכת עולמו ש ב ת ‪ .ייזאלט בשאפי.‬וכיון שעמדו ישראל לפגי הר סיני‪ .‬כל םה שהיה הקביה עתיד לבראות בזי‪ .‬י׳ט גדתה )מג( יה״כ נדחה ‪ .‬נאי־‪.‬ערד‪) :‬יא( רבי פנחס זאנט פלייטאנ ן ט‬ ‫.‬ריק מילא‬ ‫האט ניט״קיץ פאר‪ .‬ער גיט אבטוננ‬ ‫אויף די לריקים ^אט‪.‬ער גיט .‬ךליבער י{אט גאט נירענטשט דעםש^ת‪.‬ולא ממלאכת הצדיקים‪ .‬ייס ששי נקרא נן על שש שהוא )מד( ננסת ישראל וכוי‪ .‬ךאנערשטאנ פיייטאנ‪ .‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫מן‬ ‫ודי שמואל בר נחמן‪ .‬שלשה' בריות היה הקביה‬ ‫בורא בכל יום ויום‪ .‬ן.‬נייאנט צום ש^ת אז לי יולין וועלין זיין דיין פאר‪ .‬בהמות אונ דזיות‬ ‫אונ שלים‪.‬ק §אר רעם באךג סיגי‪ .. רעם נהיםעל דאס היי‪9‬ט>'מןיע אוג דעם גיוזגם אוג לי כ!לא'כים‪ .‬י יום טובוועלטאויעק גישטייסץ אדףאיין "אנךער טאנ‬ ‫יוט כפור ויעךט אויעק גיעטויםין אויף איין אנךער מאי‪ .‬דאם‬ ‫איז דאם דעו• פסוק .‬אוגאמאהל מאקט מען פסלו‬ ‫אוג ט‪.‬פרייטאנ ה ט‬ ‫זןר'מ‪8‬א‪$‬ץ אךם אוג חוה אוני יאלץ וואםקריכט אויףךי‪.‬‬ ‫אוי\ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .אגטצו ךי יולין גי‪.‬ןעקם זאכי. וועלין‬ ‫דין דיין פאר‪ .‬‬ ‫יוגטאג האט‪.‬וחיה‬ ‫)מן! וםריאים ‪ . ..‬אלא אשר ברא‬ ‫אלה־ם ןמז( לעשות‪ . יערער ט א ג ‪.אנט אז ^אט הט‬ ‫ןירוהט פון‪.‬ןער פון דיי!אךןעט‪.ער‪£ .‬ייי.‬זוגטאג מאנטאג‪ .‬י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫בשאפץ האבץ אפאר‪ .‬הייגו דבור )שמות כ( זכור א ת‬ ‫יום השבת לקדשו‪) :‬י( ר׳ לוי בשם ר׳ חסא בר חגינא אמר‪ .‬ג‪.‬אדם ‪ .ע אלע אלבעטאו״ם שבת‪.‬אלא‬ ‫פועל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)מא( עיונתא‪ .‬לץ וואם נאטהאט .‬טפץרב‪:‬יחמאברחג.‬ובהםה ‪ .‬גק'ט‪.‬א?ץ לי בויקער אונ ךי נךאי אויג דעםגן^ל!‪ .‬קיץ פאר‪ .‬תגי‬ ‫דשב׳י אמרה שבת לפני הקביה רבשיע‪ .‬איר פגהם בוי )מה( ברא ששה‪ .‬איר בגייה אשר ברא אלהיס ועשה אץ כתיב כאן‪ .‬אכטוגג' צו געבץ אויף ךי' רשעים‪ .‬באי ברא שמים וארץ ואורה‪ .‬הקדים וברא אותו בוי‪:‬‬ ‫ייא( ר׳ פגחם בשם ר' הושעיא אמר אע״ג דאת אמר כי בו שבת )מח( מכל מלאכתו‪.‬ב‪.‬דאנעליגזטאנ יזאטער בשאפין עופותיאונ פיש אונ לעם לדתז‪.‬פשינחין נו‪) :‬ויה( נ י א ששה ‪.‬ער האט גאר ^ירוהט פץ דיאך^עטייואס גןוהערצו‬ ‫ךי וועלט‪£ .‬ת צו איין טאג ראש חלש(‪ .‬ךינםטאג םיטוואןז‪ .‬שבת איגה ג ד ת י ת ‪ .‬ה אט נאט ןיזאגט צו לי‬ ‫יולין גיךיינקטךי יא־ וואס איןד האב‪.‬לכולן יש בן זוג ולי אין בן זיג• איל הקביוד‬ ‫כגסת ישראל היא כן זוגך‪ .‬אןם אונ חוה אונ אלץ יואסיקליכט אויף ךי‪ .‪ .‬אונ אכטוגנ צייגעיץ‬ ‫אפילו' אום שןת ווייויט גאט אםיםן או‪.‬בבי רקיע וגיהגם וםלאכים‪ .‬‬ ‫נביאו נע״ש ‪¬.‬לבי פןחם יא‪3‬ט פון רבי הועעיא ם ויענין אפילו‪.‬ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ‪ .‬מו( כגסת ישראל היא בן זינך‪ .‬ורמש‪ .

.‬אונ ויאט ‪5‬אי־ א‪#‬עגדליקע ואך וועךטגי‪/‬ןךט ‪3‬יי אים‪ .‬נע'^טאליקייט ויער קע.‬‬ ‫איר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא כתיקונו‪ .‬האקט'געאננען אונןעזאקט ביז״ערהאט‬ ‫ןימאלטאייעג‪ .‬מנין‬ ‫שפירענוחן של רשעים קרויה מלאכה‪ .‬ניט יך^יע.‬אין כל בדיה יבולה לעמוד עליי‪.‬נפ זןיז ן א ‪ /‬א ך אוועלט יואם דארטץ‬ ‫איי ןאך דא פיל ןןעל״ר צו זץהן‪ . ייאנען ידיסץ'‪9‬יר אי רעד ‪5#‬ר פון די צתקימ ויעךט‬ ‫ןיתקין אאךןעט‪} .‬ח‬ ‫מען^ש האט ניט ניקע..‬גסבונן ‪#‬טייט ניט‪ .‬ער איז אוי^ער פץ ךי‪.‪.‬נם'שטייט מי .נר ן ט אריים גינומגן ךי' כלים פץ זיץ‬ ‫ץארען ייאתם ךאס איז&אר^עט‪ .‬ו.‬עןין ליי קעןטשיי י‪:‬‬ ‫____‬ ‫פח‪6‬ו‪ 7‬י ב ) א ( <א‪$‬זו דאם ‪ •pyjp‬לי ן^עבולט פץ ליי היקעל איג פון ך^ערד ד ק די זעגען בעאסץ‬ ‫ןייואךיז‪ .‬הפקחים יודעין רמוזו והגיונו‪ .‬גי‪.‬אתמהא‪ .‬אמור לו אחרי מלך ביו אי אתה יכיל‬ ‫לעםוד‪ .ע וויי}!ץ . ייאנןן ווייסין טיר אז ךיי^ןךאף פון ךי רשעים דעךט .‬איוב האט }י.‬‬ ‫פי.‬איר הונא אם על סדורי‬ ‫של רעם אין אהה יכיל לעמיד ‪ .‬ומנץ ששכרן של צדיקים קרויה מלאכה‪ .‬איר הינא כל םה שאת ריאה קצית דרכיו של הקב״ה הן‪.‬ייארי^ער טוהט״ייי גיוט אפילו אום שבת‪.‬ער קזטךאפט די אפילו אום"ש^ת‪ .‬קלו.‬וה‪1‬ן ^ ר ןףט זןדוים ווי דין קראפט איז ‪ .‬איז ניטא‪.‬אין ןסיק }אט ד‪:‬ט' ניזןפינט דין אתור אינ.‬‬ ‫דונער יייץטאונ !דאם ןאט ‪8‬יי?ט שיט דעם' תגער'צו ך )ועלט ‪ .‬ער ייייי גיגאגגען צום לואלד אונ‬ ‫האט ?יסאקט ת ב'דםע'ר'‪:‬אונ איז גיגאגגקיאוג' ‪.‬אונ פי.‬מראה לאלו ולאלו מעין)מט( חנםא גטורין שלהן‪ .‬מיין ‪011‬‬ ‫לינמשיין ישירושו ויגמת שמיוהן אנל לא כיועניש משש‬ ‫‪6‬סיי איר ניהגס שונה נשניו ו )א( יחטנן משמע להנא‬ ‫אף אס נא איש שכס לסשנמן איני יגיל ו ) נ ( משל‬ ‫אויף ךי ר^עים ווארום‪.‬ער ניטאדף ייי אכיטונניאפלואיס ׳טבת‪ .‬ור?‪5‬ס ‪.‬עם איז אתי. \אייאנל*ער\אויב !*שענסש‬ ‫וועט דיר יא‪$‬ץ זןיך״קען.א‪$‬טץ‬ ‫מיר יאנין״קייגער ודל דך ניט ‪6‬אר‪#‬טיין אדף״דעם תנער‪ .ט אריץ ביין'אין רעם וואלר‪ .יט פאוץטיין' אויף ךעם דוןער‪ .‬אוואןדער‪ .‬כתיב )איוב כי( הן אלה קצות‬ ‫דרכיי וגוי‪ .‬איר גחמן )בו משל לחרישת‬ ‫קנים‬ ‫‪Y‬‬ ‫ם ת נ ו ת כהוגה‬ ‫כיוינ מנל שלאנס י )שש( די«א נ ש י ח ‪ .‬אתמהא‪ .‬א&לך')אסענטשלי‪5‬עח'טו'הט‪ .יתפץיביי גאט אאךןעט‪ :‬וןארום‬ ‫•ןןס ?זטייט ‪.‬‬ ‫אונ דערדולער וואט‪.‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ע‬ ‫י י ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ט‬ ‫‪131‬‬ ‫יט‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫דירך‬ .‬קצית להןיגיזאגט רבי הי^אילץ ייאסרו‬ ‫ןעהשטןייי ^איאביו^לפץ ך ייעןין פץ '.‬גבותתיו מיי יתבו. ואגט דאם' איז גלייך צויאנעךיכטען ניאלי ‪?.‬א‪3‬שעפ'עניש ויאם‬ ‫"י־ל״קענען ייי^ען יואס^נר איי‪ .‬קע?‪9‬ט ניטודסען ךי ואכין דאם ‪.‬יאם יאמר לך‬ ‫אדם יכול אנ* לעטור על םרורי של עילם‪ .‬ומה שמץ "ך^ר‬ ‫ןקשע בו‪ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרש־ יא יב‬ ‫פועל עם אלי ועם אלו ‪ .‬ךעם ארדעניגיג פץ תגער ‪.‬אונ'ווער ‪..‬אוג צו"דיי'צתקים ודיזט״אדך גאט‬ ‫‪8‬בימןאז‪.‬וארים ]עס שטייט אץ פסייקדי ?יל איי דיין נוטס ומום דו האםט בעהאלטין‬ ‫עאר ךי ייאם ןזאןנץ םוךא שארי דיר ח הא?ט ראם‪.‬לי‪.‬סי'ינט‬ ‫לך .‪.!‪£‬ט הןאלה‪.‬אי״עסמאילט .‬לב‬ ‫יזייא יא?טךער דוןער‪.‬יאלםיטואים זא‪:‬ין מאדאך‬ ‫דו‪.‬גיאך^עט צויליןאם בשי^ען י ? *{ין'ליי‬ ‫.‬‬ ‫הן אלה קצות דרכיו )שס( יטה שסץ דבר נשמע בו ורעם נבורותיו סי )א( יתבונן‪.‬שנא׳ )חהליס צא(‬ ‫מה רב טובך אשד צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ‪:‬‬ ‫פרשה יב )א( אלה הולרוה השםים והארץ בהבראם‪ .‬שנאסר)ירמיה נ( פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את‬ ‫כלי זעמו בי מלאכה היא‪ .יןץטאנען ‪9‬י נתבונן‪.‬וועםטי״יקענען וויסק‪/‬וס‬ ‫נאט האט ניטאקי‪ .‪ .אט‪ .‬אבערוואם רער דיגעראיז‬ ‫מ ‪ -‬ק י ‪ 5‬ע י • ?א^ןטגיאךאיחי״סיי^י‪^-‬קק ‪ 3‬נ י'‪9‬ען‪.‬אי‪.דךאוי!שאים‪5‬אלשטיי.‬ער איי אביץ גד»גען דורך רעם אויסניהאקט״ק ווענ אונ ןיז אריויםייניגאננען‬ ‫‪.‬ווס האט אקלוגער" גיןזאהן ‪.איוויםען דעם'ארלענו.‬‬ ‫נתכיגן אכיב אלא מי יתביגן‪ .‬דארום‪?.‬עוויס ‪.‬על סדורו של עילם עאכיו‪ . גיגאגגען״אץ‬ ‫דעסידאלד האט ‪.‬דאםיענען נאר אוייםול פץדלגעוועגין‪ '.‬ניללאנחעט‪ .‬‬ ‫כןען ‪$‬ען דאך רעם אדךענוףניפץ לי וועלט‪?.אראויייף ויאס רער‬ ‫‪ 9‬ו~ק ‪1‬עי‪W.‬לב נחמי.נ פון ךי' ויועלט‪.ר»נ‪1‬נן‪ .‬אחרי םםיה הקכיה אתה יבול לעסוד‪ .

.‬‬ ‫ז‬ .‬די נאי‪ .3 .‬ארשביי טלביו שבנה פלטין‪ .‬שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה‪ .‬דע.‬לםאדאך ךי יוענ אין יואלו־ אונ אין‪. צ ר ייאס״ער האט בשאפין‪.‬רב נח?!.‬עןקענעין וויםען ךי בשאפוןניפון ךיןועלט(‪.‬טה עשה פקח‬ ‫א ח ד ‪ .‫‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״*׳ י״ ^‬ ‫ז ה י ב‬ ‫מח‬ ‫בראשית‬ ‫קנים‪ .‬איר לוי בר חיחא טלך ביו בונה פלטי!‪ .‬ער ^כיין ‪3‬ינ_אמען אונ אתיס' ניגאנג׳ג! • ל ע י ?‪.fet‬מהאיכרים אשר לן ו )יו( נ י מ ‪.‬אילו היו לי שלש רנלים‬ ‫היה יפה לי‪ .‬ק איונ ערדס‬ ‫גיגאן‪.‬קנדל וו^ער הט יאים אויףנ?ניייקי'לט אונצו נעידקילט‬ ‫איז‪.‬עק אעיבונךען אויף די טיר אונ דורך דעים‪.‬ערער נליידידיינעם ייי אזויייער זאל‬ ‫.‬כביבול גאט‬ ‫טיט דין בית ך ץ האבץ ך ך גציילט)טי^ב נדוען( אויף‪.‬םשל לפלטין‬ ‫נרולה שהיו לה פתהין הרבה‪ .‬׳*! אייין ‪ 1 .‬סע.‬עריןזאט נינומעןאקניויל פון שטךיקאונ ה ט ‪ /‬י י ן‬ ‫‪.‬‬ ‫גקניס נמנל ומגירה‪ ) :‬ו ( הוד‪ .ק?יין &<נ‬ ‫ויענ‪ .‬‬ ‫התחילו הכל טתכנםין ויוצאין דרך הכסוח‪ .‬תתחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך ה פ ק ע ת ‪ . ניטאכט‪ .‬נייקהויך דאלט ?יייען ^ענער‪.‬איר יצחק בר טריון כתיב )בראשית ב( וייצר ה׳ אלהים את ה א ד ם ‪ .‬ציויווא^שטייט ‪ W‬אמאהל‬ ‫א י ^ ר .‬קנויל‪ .‬ש ל *‬ ‫המלך האט}יואנ‪. על כל אבר ואבר )ז( םשלך וסעםידך‬ ‫על טכונך‪ .‬כביכול טפיה תקב׳ת ובית דינו נסני.‪.‬דורך איר ואל דורך ניין פאםנוסטווא פון האלדייאונ‬ ‫פץ םוח‪ .‬ונתן )ט( ביבו על פ ח ה ו ‪ .‬דאסהאט ‪#‬קל‪2‬ער גיטאוז.‬שכל טי שהיה נכנם לתוכה היה ט ו ע ה ‪.‬ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך‬ ‫הפקעת‪ ..‬‬ ‫ט ה עשה פהת אהד )נ( כםח ונכנס כ ס ח ו נ כ נ ס ‪ .‬אונ‪. ניט עקענט‬ ‫יייסק ייעט‪?.‬נאט האטיבשאפץ רעם מענטש‪ .‬ליטר גמקלוו למון ונו שיפנק נל סשיסנין םמווםעין ‪:‬‬ ‫כ י ו יאגיזם מן ג י י )י( קשרם נו׳ ‪ .י?א?ט ייעךץ‪ .‬י ע ר ^ ן ז זע.‬אלא את אשר כבר‬ ‫)ו( עשוהו‪ .‬טם״ה הקב־ה ברא האדם הזה ‪ .‬״וישז קנים‪ .‬פי׳ םיושסזיער של ק ר ס ! ) נ ( נ ש * טרפ עשו אותו‪) :‬ז( ‪.‬ניווק אגדויסער &אלאץ אינוך?יג איז ניויעןי^יל‬ ‫טיךען »ריין צו .‬ט ראם בשעפעניש ייאס איך ן א ב ב??אפץ'אונ דיי צורה וואם איך האב א י י ^ י ? ^‬ ‫יבי‬ ‫א י‬ ‫ע ם‬ ‫ז‬ ‫‪.‬שסאיבוא אדם ויאםר אילו היו לי שלש עינים‪ .‬זגס שטייט איין פסוק‬ ‫גין<ר ־ אלהים אתהאךט‪ .‬יין אין פיל שטובין‪ .‬דבי' יצחק בר מריץ האט נייאגט'‪.'שענער‪. .‬פאלאסט וזאט‪.‬והוא נאה והוא‬ ‫ש ב ח ו ‪ .‬מוישס נשונם למעלה עפת* פיו‬ ‫ונ<א‬ ‫שמו בידו‪) :‬ו( עשוהו‪ .‬ניווען שענער‪.‬נ י נ י לפועלים ר נ י ס ‪ .‬אתםהא‪) .א^טינאך אט‪£‬ל'‪.‬אונ ‪$‬ם איז‪.‬ט ווער״קען קוםען .‬משל אשר‪ ) :‬ה ( פזעפ‪ .‬יקנה האארון ) ע ( נינו על שתמי‪ 91 .‬נכנס דרך הככוח ויצא דרך הכםוח‪.‬ר?י שמעון בן יודואיואנט לפ^ל אסלך קט‬ ‫?י^אקט ^אלא?!ט׳‪:1‬י טעי^שיןדס יע?‪.‬כביכול הקבית טתנאה בעולטו ואופר ראו בייה שבראחי וצורה שצרתי ‪ .‬ניפעסטינט‪ .‬־עיט א‪p^i‬געהא^ין ןןענ‪ . . J W W V‬ר ^^'^^אבין‪/‬יואגטיייען ךי‬ ‫זיילין ייאלטץ גיייען הזיךיייאלט נויע.‬אךהגנןגן אלע אריץ ני'ג‪.‬עם'שטייט^עשוהו וואסדי'יזאבי.‬שנא׳ )ובריס לב( הליי׳ תנםלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא‬ ‫עשך ו י מ נ נ ך ‪ .‬איו ניט ‪#‬יין‪.‬שכל טי שהיה נכנס לתוכה הית טועה‪ .‬נטל)ה( פקעת של נסי)ו( וקשרה כננד הפתח ‪ .‬רב נחסן אסר )ד( חורי‪ .‬‬ ‫זועןדערסאפיטיולאט נידען הויך יואלט ‪.‬ר? 'ליי בר״חימא‬ ‫ןןאט גןאןט אי א‪8‬לך ^אט ףןיאהט א^אילאסט אויב ‪.'ךי ווענט וואלטין‪."‪.‬שיין אונ גוט ‪ .‬אילו היו הכתלים נבוהין‬ ‫היתה נ א ה ‪ .‬ויער‪.‬אילו היו העטורים נבוהין היתה נאה ‪ .‬ניישטעלטיאוץז דעםי^ררענוננ ווי דו בייט יעצט^איוימו‬ ‫עס ?!טייט אין ‪£‬םוק נאט האט ריך '}יטאיט אונ האט ךייך ‪.‬אט האט ני‪5‬אכט רעם מענטש' אונ האש‬ ‫גיטאןנט אךינע פץ פאריןט‪ .‬בול נאט האלט ך ך דיים טיט מ וןעלט או‪ :‬ער זאןמ‬ ‫דןר‪.‬פ ת תיל אשר‬ ‫•יצר‪ .‬א״י‬ ‫יצחק‬ ‫‪K‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪.‬ואם נתן )ח( ביבה על פתהה‬ ‫אינה נ א ה ‪ .‬מען}‪:‬אט דיך ‪.‬עם איי ‪.‬עסי איז'אכיץ ‪2‬י‪1‬אנ!ןען'אין רעם §אל'אץהאט‬ ‫גיבלא?דיעט‪ ..‬ויאסור'האט ?ימאןט‪' .‬והבריות‬ ‫נכנסין לתוכה ואוםרים ‪ .‬נאר‪.‬ער וזאט' גיעאכט אךינע״לדי פאסי״ס‬ ‫ןאל ת ך ך גייף ‪5‬אר ךי שיד‪ .‬טאי‪1‬ער וועט אטע.‬קהלת ב( את אשר כבר עשהו לא נאסר כאן‪ .‪ &9‬קוןןען ^נייןאו‬ ‫איך יואלט טסאטייךריי אדנין ארעד ךריי פייס וואלט אייך ניוועז'שענער\א^ואנד'ער‪ .‬פועלים רניס‬ ‫‪9‬י‪'1‬־‪i[p^¥i^^^r‬‬ ‫יורך‪.‬אע‪.‬נען דוךך רעם‪.אך ךיעם טלך את א ‪ #‬י ר כבר עשיהו \״עם שטייט ניט‬ ‫? ^ ה י ‪ .

‬י?}ען ייי ף פרי^עררןע•‬ ‫אונידאי^טןיט אלה האקט דאם אפ פון די ?ליערליןע‪£ .‬עםיאיו ארויס צו רעדין אוד‬ ‫אזויןרץנןגאט^אטבשאפין ךיהיטעל אינ‪.‬רבי יורן ואגט אין רעם זכות פוןיךיתורה' אמ ליא מעלט |‪#‬אפין ניווארין‪ .‬ואלה מוסיף על הראשוני׳ באן שנא׳ אלה פ‪0‬ל‬ ‫א ת‬ ‫ס ת נ ו ת כהונ ה‬ ‫והיא בנחו שעיקי חיותו תולס נמועמו‪) :‬י( נורא! מתנת!‪.‬גבי יהודת ןאןט פון כבי יו קיטון ס‬ ‫וועגיןניט ?יט ?!מיעלקייט אונ ניט טיטי^טערנעשיוןאט ‪ oiy‬בא^אפין ףיוועלט‪ .‬יענעןשלעכט‪..‬איר‬ ‫אבהו ביס שנאי אלת פסל את הראשוני׳‪ .‬ןאט רבי' נחיךה נייאנט‪.‪.‬ךאס זענען ף‪ .‬רי‪.ענען בה׳‬ ‫?ך>!ם‪ .‬עם ׳?טיי״ט אין‬ ‫§סוק גאלה קםות בני.‬אזוי עי‬ ‫‪.‬עם‬ ‫ןף^ייטיןאןז‪.‬אונ איצט איז אמעלט אונ ליכטיינ‪ '.‬‬ ‫ר' פנחס אמר אעיג זנתינ ניוס עפות לא היה נו עמל יגיעה‬ ‫בננוא נה״א א ‪1‬ת הקל ננל האותיות ולנ ן הניא את נל ‪riS‬‬ ‫י ד עפתת והלא נלא עגול יגיעה ננרא ! )ינ(יחלה כחוקית‬ ‫יו׳‬ ‫^ נ ק ח ^ ר נ ‪ 1‬פ ץ ? ~ ק ן י ס ע ^ א ו נ ן ח ר מען‬ ‫רויייצחק'בר קרי‪1‬ןזא?ט^גם‬ ‫^וען הט די ב<§א'פי.‬זענען גיוואךי.‬בוראן מקלסן וםי נותן בהן דופי‪ .‬עם שטייט דהייו כל אלה נאם ה׳‪ .‬״ךיער אמ ןימעןיווינזט אינלעחר אונ‬ ‫פ י ^ ע ר ‪ .‬י איזד ווי ןןס שטייט אין פסיק לי עילע יא? ‪.‬זעגען נוטווערוועט זאנין אזזיי‪.ימאךין אייןך^ר צייט‪ .‬‬ ‫נודנסינ אלה תולייח ספמיס ק י ״ ק ו ) י א ( גיוס ענות ונוי‪.‬אונ מאזנם שטייט ואלה נידוער ראם צו ך פרי‪.‬נייעץ אונדי ךיכטונג‬ ‫אונ ךי לערנו^ג מאם.טגייבשאפי^יאנטאז די‪.‬מער ווע״ט די פאר מיאוסען‪.3‬ען אןדעלשיוי‬ ‫די פךיעררעע‪.‬אלא נאין הן וםשובחין ה ן ‪ .‬שנא׳ ואת כל אלה ידיי עשתה‪ .‬רבי יהו.‬‬ ‫י‬ ‫!יוואריז‬ .אט ב^אל‪£‬ין ךי היימעל' אינערד‪ .יווארין טיט ריי״ד פון.‬טיט איין הא‪.‬אז דעו־ מס‬ ‫ר.‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫בראשית‬ ‫יצחק בר םריו כתיב )שם( אלה תולדות הששים והארץ‪.‬גאר‪.‬זא^טאין ןכות פון לישבטיםאיזדיוועלט ב^אפיןגיוואדיי‪ .‬ךייע‪..‬אונ ביי די בשאיפוןג פין רער' מעלט שטייט אויןו דאם וואירט אלה‪ .עבוופ פון ריהיטעל אונ^רר )יען ייייייעןע.‬ווארום‪.‬קךינען‪ .‬אז' רער מס הט די בשאפין לויבט'ויי‪.‬אזויווי זןס‬ ‫‪#‬טייט אין ןסוק ידי אילע ואבין ?אט ‪9‬יין סאנט ני?וא?ט‪ .‬עם שטייט אין פסוקי ראם זענע.‬י( בוראם פשבחן‬ ‫ומי מנגן‪ .‬צו‬ ‫ווייךן אז" פון מענק ךי שןטיטאיו דיוועלט בקאפין.‬עם ‪#‬טייט‪.‬אלה תולדות השםים ונו׳‪ .‬אונ ביי די תורה שטןיט‬ ‫אמך דאט מאלט א‪£‬ז‪ .‬ייי‪.אר ןןר האלטךןז'ז‪$‬רע'ם>'«נ‬ ‫זיין .‬איר יהודה בשם ר׳ סימון לא‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא‪-‬הקב״ה את עולמו‪ .‬‬ ‫האט מיין סאןט ןיטא?ט אונ לי אלע זאכין זעמגן.‬אלה סאקט דאם ‪$‬פ פון די פךיערךינע'‪ .‬נךד אוניךי וזיטעל )ב( רבי‬ ‫פ?חם האט }יואןט פין בבי מיס מעני.ה אונ ת ך נחמיה ‪. אויף דעס ב>‪¥‬־נ' ‪$‬י^י‬ ‫דוךןז ט ‪' .שראל‪ .אט אונ צו רעם ןןענטש‬ ‫)יעל איף קוכןעןדער ימאס איז^רעם יאךער זןראיז אפילו רייןז.‬בהבראם ‪) . בשאפין‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.יווארין"‪ .‬אונךייוהןטיטךיל^האונ‬ ‫א|ע שטעךין אונ טילות‪.‬‬ ‫רבי אבהי זאןט מא‪.‬שנא׳‬ ‫)שמות א( ואלת שמות‪ ..‬ווי גךינג‪. אין רעם טאנ מאס .‬רבי יהודה‬ ‫זאנט ךיוזיטעלאונ ןןלד זענעין ני^נדינט.‬אזדווי'‪.‬אלה תולדות ה ^ ם וה‪$‬רץ ‪. קפעטער אין ןיחנרצייט‪ . פסיק אלה החוקים' ולמשפטים והתורות‪ . %‬ביי ך בשאפוננ פון דער ןועלט ‪#‬טייט דאם מאלט •<!לה‪ .‬טיט אה׳' האט.‬ערד‪ .אט וזאט גלגעיבי! '?מייישען יאים אינ צייישק ליי יולי.‬נ'ט איז יראם אדף במאמין‬ ‫ניוואךין‪ .איטיהאט ניסאכט ךי‪?.‬שנאמר אלה‬ ‫חולדות השמים והארץ בהבראם )יא( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ Q ) :‬ר׳ פנהפ‬ ‫בשם ר׳ לוי אמר בהבראם בתיא בראם )ישעיה סו( ואת כל אלת ידי עשתה ויהיו כל אלה‬ ‫נאם ה׳ ואל זה אביט אל עני ונכה רוח והרד על דברי ‪ .‬וכתי׳ ויהיו כל אלה נאם ה ׳ ‪ .‬עךךיג‪:‬ע‪.‬א'ונ‪. די נעבולט פון די היטעל אונ״עילדימען זיי‬ ‫זע^ען בשאפין ניווארי.‬ר' יהושע בר נחמיה אומר בזכות השבטים‪ .‬צו ומיזין או רוךןזידי תורה איי ךי וועלט בשאפין נימאךין‪ .ייקט איז צו ברא?ין אונ ןר ציטעלט אויף «ינע רייד‪ .‬אין ^םוקךאםיאיז דאס.‬עם קטייט אי.‬ייי דייש^טים שטייט‬ ‫ןאס מאלט א‪6‬ז‪" .‬רבי יהוש_ע‬ ‫‪3‬ר ?חסיד‪ .‬ר׳ יורן אמר‬ ‫בזכות התורה שנא׳ )ויקרא ט()יג( אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה׳ בינו‬ ‫ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה‪ .‬זענק ??יין‬ ‫אוננוט‪ . . זןם שטייט אין §'סוק בהןךאם יאל טעןלי.

‬דעםייעקסשין ט א נ ‪.‬ר‪.חקוןה‪.‬יי ?אבין'ארייט ‪^ .אר ךי‪.‬מאם אייגיווען‬ ‫ך §ערטינע אלבעט‪ . א ד ןנס שפ‪1‬ייט אין ^'םוק‬ ‫.‬נ׳ דברים הללו הן עיקר‬ ‫ברייתו של עולם‪ . ושני ושלישי‪ .‬רבי בלב.‬פין ניווארין ‪$‬אבין יי‬ ‫.‬יום שני‪ .‬צוויייזאכין זענען רער‪.עבין‬ ‫לריי ואכין‪ .‬עדן‪ .‬התאי' אין מתנשלין נולן נאחז והיא לוקש נל 'ציאם שנני הים נ נ י א ונשקו ללה ! )ש!( ניאפון‪ .‬ישהה ג׳ ימים שני שלישי ורפיעי‪ ..‬ך' עדד איי ‪3‬עא‪'9‬ין. אונןןולות‪ .‬איץ בעא^ין‬ ‫}יייארין טיט די צי »מען‪^ .‬ע‪0‬‬ ‫‪#‬טייט אין ןםוקזעקס טענ האט .‪.אט ןי‪5‬אבט די היטעיל אונ ךי ^רדאונ‪.‬ער האט אר‪1‬יס'גי.‬דיי אוסר ויבולו‬ ‫השמים והארץ בזמנן )יג( וכל צבאם ביטנן‪ .‬איש כפר‬ ‫םיחון כי ששת יסים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ ונו׳‪ .‬שםים בראשון‬ ‫כביש‪ . .‬ושהו נ׳ יםים והוציאו שלשה תולדוח‪ .ין‪.‬יום ה ‪ .‬םלםר שבו ביים נבראו בו כיום הוציאו תולדות ‪ .ימאלטיךריי ןאג ןאנטאנ'דיןםטאנ מיטמאןו אונ‪..‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫זיא‬ .‬עופות ?יש אונ ךעםילייחן‪.‬יערער ‪8‬יינאין איר צייטמען ךאוועלפ‬ ‫צייטינ‪ .אט האט גי‪8‬אכט‪ .‬אזוי ווי‪.יוואךין דעם‪ .‬אילנות ודשאים וניע‪ .‬יום שלישי‪ .‬טו( ותוצא הארץ דבר שהיה פקוד בידה ‪) :‬ד( דרש ר׳ נחסיר‪ .ראי אונ רעם _נן‪.‬איל רינ והא כתיב אלה תולדות הש‪0‬י‪0‬‬ ‫והארץ בתבראם‪ .‬עירעיינטיאין דין ? י י ט ‪ .‬נמאנט עזרי מי §ען קלוייבט'§יי.‬ז»ט ארויס ני.קר בי^אפי^נ פון רער מעלט‪ .‬רץ‪.‬ןנלד האט ארדס ניגעבק ווס ייי‬ ‫איר איזיניויעןיבעוןאלטין‪ .‬וננסרה םלאכחן ברביעי ‪ .‬‬ ‫תאנים ני' ‪ .‬יום רביעי‪ .‬כל אחד ואתר הופיע בוסנו‪ .יויעין«{בעגד אונ פריה רעם ןלשטין ןזאנ‪ .‬לי יווזן לי לקנה ךי ‪9‬ילוח‪ 1‬ךי"וואיןער'איי ‪£3‬אפץ ‪.יבאריןזיי^ר נעבולט‪ .‪4‬ען ^אנמאס‪.‬עלרקט ארויט‬ ‫}ינעביי ןעדער זאןז «ן דק ציים יי י)!־( ודרש(‪ .q:‬ךי דריי‬ ‫ואלין המען דער ]ע.‬והוציא נ׳ חולדוח‪ .‬דאס איז'לי זוהן ךי לב.‬משמע שלא םים לייו ין‪.‬והוציאה נ׳ חולדות‪ .‬נניאמ‬ ‫בראשון‬ ‫אחו ואי נזמנו זה אסר זה נ ן נל צנא השמים ו א ת נניאי‬ ‫נימאלין • ךער פסוק לערו‪:‬טאונו'אז~דעם‪.‬ךייזיםעי‬ ‫איז ‪^3‬אפין נימאלין דעםזגלשטין טאנ‪.‬יערער‪.‬עס ^טייט ראך אין ‪9‬םוק‪.‬איל ר'‬ ‫נחמיה )יל( בםלקטי ו‪/‬אנים ה ן ‪ .יוואריןאיז‪.‬דיייבעלייכטיננ‪ .‬עם שמים ואין ואח״נ מסיע נל אחל ואחז בזמנו ונומשישנ‬ ‫שננרא לנא של שמיס ו א ת אחי שמיש ואין ו )יז( נמליך‪ !.‬רעם ‪'.‬ר׳ ברכיה על הרא דר׳‬ ‫נחמיה אסר ‪) .‬אונדי דןאבין ניוואךט לריי‬ ‫טענזונטאנ קאנטאנ ךינסיטיאנ‪ .‬ךי^ר אלבעט איז פערטע ניווארין דעםפערטין טאנ‪.‬איל והכתיב מחי‬ ‫ערב ויהי בקר יום א ׳ ‪ .ה די שטעלי.‬רעם״ערשט־ן ןאנ ‪:‬איו אלץ בשאפין נטיואךק .‬‬ ‫ושהתה נ׳ ימים ראשון ושני ושלישי‪ .‬םה פסל תהו ובהו וחשך ‪ Q ) :‬ר׳ יהודה ור׳ גחסיה‪ . .‬נלדיענע! בשאפין.‬אלא ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושסים ‪ .‬ר׳ עזריה לא אסר כן‪ .‬‬ ‫ומים כשלישי‪ .‬ךי״עלר' איו בשאפין נימארין רעם ךריטען טאנ אונ מם‬ ‫ןי‬ ‫‪.‬וננסרה מלאכתן ברביעי‪ .‬ושחו נ׳ יםים שלישי רביעי חמישי‪ .ה זאגט וף‬ ‫ר?י נחםיף זאןט איז רעבט וום^ס שטייט אק קסוק ותוצא הא‪.‬רעינו‬ ‫א?ךערין'‪ .‬האט כבי יהודה גיואננו‬ ‫צו רבי.‬יום ו ׳ ‪ .‬‬ ‫יעקן ‪9‬יר ךאך'אז איין מגלעד ‪$‬אנ איז מאם אנלעלש ‪ \WVS‬ןימארין‪ .‬ושהו נ׳ יםים ראשו.‬ך‪.‬זעלב.‬ךב'י_עיריה הטי"ניט איוי נייאןט .‬דאאייז אויןד«}זוי ניווען‪ .‬הארץ )טז( בראשון כביה ‪.‬ערשטין'טאג אייי ייי‪..‬ביית עםאי זאנט‪ .‬ע?יו לכיי‬ ‫!אכין‪ .‬ךער הי^על"איז בן?אפין ניוואךין ךעט אנרעלין‬ ‫ןאנ אונןןר הט .‬אונ דיער ארבעט אמפערטינ ניימאריןםיטמאןל‪ .‫םרר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשי״ יא‬ ‫טט‬ ‫אה הראשונים‪ .‬זאןד איןידין צייט ‪-‬‬ ‫האט רבי ןחםיה‪.‬בית ל י ל‬ ‫ןאנט ‪ .‬אונ ז.wig‬רעם'דליטען ‪£‬אנ‪.‬ךעם'פינ?טען קאנ‪ .‬ניווארין דעםךריטען ‪ «tp‬אוני די‬ ‫?יא? ! ‪7‬ייאךט ךלייי ?‪$‬עג ךינםטאנ טיטמאןז דאנעלש^אג י ‪!.‬עי קר ב^אפוננ פון רער מעלטאונ‬ ‫די האבין ניוואריט ךריי טעג אונ‪.‬רקיע‬ ‫בשני‪ .‬בויןןער אונ.‬ע‪3‬ש‪.‬חמה ולבנה ומזלות ‪.‬עס' איו .‬מען דיי ידםיעל אונ‪?.‪:‬געבין לריי ואןין‪ .‬וםהו נסר סלאכתן‬ ‫מאורות‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ י ׳ ‪ .‬אונ י האט נןווארט דריייטענ וונטאנ םאנטאנ לינקטאנ' אונ דא ד‪.‬שני דברים הן‬ ‫הן עיקר ברייחו של עולם ושהו שלשה יםים‪ .‬ייש ואת נל אלם יםים נל אלה‪ ) :‬י נ ( ונל צנאם נמנן‪ .‬והוציאו נ׳ תולדות ‪ .‬יערערע יאיך האט‪.‬י‪.‬זייז־ננ‪.‬רבי }חכןה פון ךאךןש ‪p‬׳‪ pn‬האט'}יררשת‪.‬לעם"§עלנךן טאנ‪ .‬י' נינים ואזיל‪) :‬שי( יסולא‪ .‬ערד אונ ליטע^‪ .‬עופוח ודנים‬ ‫ולויחן‪ .י האבין גמיאךט ךריי טעג אונ הא?ץ‬ ‫ארוים .‬ע?ין יייי‬ ‫זאקין‪ .

‬ען'אלעפירות ‪3‬יט ניט‪ ..ט איז ^ ע י ^ י ט ע .‬ערד זאל ויין §ארפמבט פון דיינעטוועןין‪ .‬דאס איז ווייךי רב.‬א־ר שמואל ביר גתםן כל תולדות שגאפרי‬ ‫בתורה הםרין בר מן תרין‪ .‬זעקס‬ ‫ואכיןווסזענעןצו ניני^ען ןיןואךץ פון אדםתראשו..‬אונ רעם יעקסטי.‬הארץ בג׳)‪ (P‬והוצא הארץ עיקר ברייתה‪ .‬אע״פ שנתקללו תפאורות מעיש‪ .‬איר יהודה ביר סיפון אותה האורה‬ ‫שנברא בה העולם )כב( אדה־ר עמד והביט בת םםוף העולס ועד סופו‪ .‬ער יואלט .‬ער דך ראך }יט .‬פרי‬ ‫האילן ופרי הארץ מנין‪ .‬יהודה פון דאךף עכו תאט ןוייאנט'פון רבי'מאיר ס יוענין‬ ‫אפילו נאט הט. יוייםי.‬דייו פני. ךי‪.‬פין' דעטטייעגין זענען זייניט‬ ‫טעקעלער ניוואךי״ן ביו מוצאי' שבת ‪ .‬עם שטייט אין'פיסוק דו‬ ‫‪ 3‬י ו ט ‪.‬עם ^טייט אין פסו*ק‪.‬פון‬ ‫וואנען ויךיםקיםיר אז עם איז צו ניגוטע. אווי הויך ווי‬ ‫פריער פו.יוואךיןדי הייךיפון ^ךםי^ראישו!‬ ‫או'נ‪.‬לא לקו עד מיש‪ . גיווא‪:‬ין זיין לעכין‪ .‬־י ^עלייכםונ! ודי ייק טיט‬ ‫ךי לבנת ‪ .‬ ‫ז‬ ‫ניו־אי־־ן‬ . ברבי ‪.‬דאמר דיי אדה׳ר לא לן)כא( כבודו ע מ ו ‪ .יפלו?ט ךי זוך‪'.‬ומת‪ 1‬היה מלא נל העולס והיאך נתחנא אלא‬ ‫שננזעה קימה!‪) :‬נ( של מאה אמה‪ . לחוור ע״י מפיח‬ ‫<) דו־ הנא מסרן‪) :‬יש( נועה‪ .‬ויגרום אז‪.‬ע'ניווארץ‪ .‬זיין שייגקייט•‬ ‫בי• לעבי} • {יין הייך‪ .‬ורבנן אמרי בפ״ש ניטל ויוו מ מ נ ו ‪ .‬איידער‪..‬ר שפעון ביר יהודה‬ ‫איש כפר עכו אמר משם רימ‪ .‬לעיל פי״א‬ ‫נרש ) נ נ ( אדה עמז והניש ‪ .‬‬ ‫וועלבעם איז תןננדעפון איראךןעט‪ .‬עךד זענק_קאל‪.‬ערר אוג וועקוט צוךיק צין צו ךי‪.ט פיין רבי!ןבץ ם ויעני.‬ואלו ה ן ‪ .‬וואריום‬ ‫•עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬ער האט .‬פירושו נל אזה היה יכול‬ ‫לנניפ‬ ‫זיא דואט ארוים גי.‬אווי ווי‪. ארם הראשון )דאם איו ךי ווהן טיט ךי ל^נה( הט ניט .‬‬ ‫וקומתו ‪ . טאנ איז גלעגךיגט ןיוואךין' ךי א י ב ע ט ‪.‬אתיא‬ ‫כר^נן ולא אתיא כר׳ יוסי‪ .קענטיבעהאלטין‪ .‬נינוםעןיןיוואריןידץ שיינקייט •‬ ‫ווארום‪. מיר אז פון'אדם הראשון איו צו‪.‬אלה תולדות פרץ ונו׳‪ .‬פו.‬ננרעהינפקצוה שנאמר‬ ‫זיתמנא והלא ר‪.‬ופרי ‪ .‬י‬ ‫גרייסה ‪) :‬יח( פפה זנדיס כוי‪ .‬חייו מגין ‪ .‬שגא׳ )ישעיה מה( אנכי‬ ‫עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי‪) :‬ו־( תולדות‪ .‬מאירות ‪ .‬יראם זענען דיזעקםואכין‪ . אירעי?ןר בשאשוןג‪ .ינעכט־נט‬ ‫ג‪2‬יט אים‪ '.‬ונתינ ור‪.‬ופהו גפר פלאכתת אדם ‪ .‬ערד‪ .‬רבי‬ ‫שטואל בר ןדאןן זא.‬שגא׳ ארורה האדמת בעבורך‪ .ענדעךט זיין פנים אונ האט אים אוועק. pan‬ופ־רות האילן‪ .‬י‪.‬והדין‪ .‪ .‬פוןוואןעןוךיםיןםיר אז זיין וןיייך איזינידעריגער‬ ‫ניויאךי. שנא׳ )איוב יד( משגה פניו‬ ‫ותשלחהו‪ .‬דער מענטש‪ .‬קומתו מנין שנא׳ ויתחבא הארס ואשתו ‪..‬אז ך‪/‬ערר'איז ניט ג ו ט ‪.‪ .‬‬ ‫איר אבתו באותה השעה )יט( גזעה קופתו של אדה־ר וגעשית )כ( של מאה א מ ה ‪ .‬וטרדו מניע התיר וינרש‬ ‫א ת האדם‪ .. וואנע..‬פיץ יואניען‬ ‫וריסי.‬כלומר והו עיר‪. אלע תולדות אווא״ו‪ .‬פון ייאנען ווייישין' טיר אזדיוויוזןטיט ף ל^היז״ענען טינקעלער‬ ‫גיווארין ‪ .‬בעלייכטוננען טינקעלער‬ ‫.‬לת תולדות פיץאונ תולרותיהקועם והארץ‪ .‬ש‪ 0‬פלי כפיו‬ ‫כ״ף נניממ' מאה הוא! ) כ ז ( ככולו‪ .‬די פירות פון ךי‪.‬ר'‬ ‫יורן בשם ר׳ אבין אפר כנגד )יח( ו׳ דברים שנטלו םאדה־ר‪ .‬די פירות פון בוים‪ .ט אלע תולדות ווס שטייט אין •ךער תורה פעלט אין די אוואיו‪ .‬ועשיר. ךץיךהעך^רט איילין‪ '.‬אינ פארוואם‬ ‫פעלט אי.‬ווארום ךבי יוסי‬ ‫הט גי^אגט רער כבוד פו.‬ונגפרה פלאכתת בששי ‪ .‫‪y1D‬־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשת יב‬ ‫שאורות ‪ .‬טיט ך לבנה יאלר^רב שית‪ .‬‬ ‫זענ‪.‬ומפני מת אינון חםרין‪ .‬עס איו נאך גיוואךין נאכט פון ש‪$‬ה זענען שוין ךי‪.‬עם איו גאר גע?לי‪.‬כיון שראה‬ ‫הסב״ה‬ ‫‪Y‬‬ ‫מ ת נ ו ת כ ה ונ ה‬ ‫ברא פין‪) :‬י!( ותוצא האת עיקר ברייתה ‪ .‬מיט )חהליס מט(‬ ‫ואדם ביקר בל ילין ונוי‪ .‬נאד צורי‬ ‫מולדות זענען טיט ציויי וואוין‪#" .‬וכתיב )איוב יד( משנה פניו ותשלחהו‪ .‬ערר‪ .ע?ין ראם איו״גייוע.‬ווארום ךבי שקעו.‬עךד'ביי צים היםעל דאלט ‪.‬ווארום‪'.‬ןוארום‪.‬ר^י יורן האט ניזא. נענען רי‪.‬כי עפר אתה ונוי‪ . געזינדי.‬הייו ‪. .‬ןען_ייי.‬עסי שטייט אין פסוק איך האב‬ ‫ןיטאכט ך י ע ר ר אונ ךעם םענטש ו! אם אויף איר האב איך בשאפין‪) :‬ד‪ (.‬רבי אבהי‬ ‫ןאנשאין ךי צייטווסדיהאבי. טיר או ךי'פירור• פון ך בדנןער אונ די פירות פץ ךי‪.ווע.עשייקט‪ .‬האווהנוונ‪ .ן ניט ויי ר?י'ייםי‪ .‬אונ וי האט ניוואךט~דריי טענ‬ ‫יינסטאג טיטדאך 'ראגעךשטאנ ‪ .‬ומאורות‪ .‬עם ^טייט אין ‪$‬סוק ןןרם ‪9‬יט ‪1‬יין ווייב ^אבין דך §עהאל?ין‪ .‬זיוו ‪ .‬מולדות(‪ .‬ושהתה ג׳ יפים שלישי רביעי‬ ‫חמישי‪ ..

‬וכיון שראה אור שהוא גגוז לצדיקים שמח‪ .. .‬עלר‪ .‬אזוי ווי .‬צוועילך שעה ךעריטאג שבת‪ .‬היה לו לומר והענירה •־ ) נ ו ( מפני שהוא מוצאי ‪:‬נש תשלש נרייפ‬ ‫ןימאךין‪ .יירא ם ווע.‬וייב של ליל‬ ‫שבת‪ .‬עךש'טי.‬קים‪ .‬אך" שטייט אין פםוק^אט הט גיענדערט ךעם פנים )פוןאךם• אונ הטאייםיאוויעק‬ ‫געשיקט ופון גן עדן(‪ .‬ ‫טאג(‪ . דארף ךא בעהאלטין ‪.‬עם זאל 'מעךין נאכט פון שבת‪ .. זאלט די ליבטעקייט מאם טיט איר איז ךיא וועלט‬ ‫בשאפין גימאךין‪ .‬ערב ?זןת .‬ווי גאט האט ניועה.‬שנא׳)משלי ד( ואורח צדיקים כאור‬ ‫נוגה‪ .‬ומעשה דור המבול‪ .‬םייט ךי‪.‬עס שטייט _אין פסוק ךי ווענפוןידי צדיקים מעט שיל^ען ווידיליכטינקייט<פץ‪..ע‪3‬י.‬וויע.‬כיון ששקעה חחמה בליל שבת שטשה‬ ‫האירה‪ . אויף אלע‪.יזאנט טאמער רער שלאננ מאש‬ ‫ג־־םט‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .‬אונךי‬ ‫ליכטעקייט הטגישיינט ךיגאנצע גאבט שבת אונ דעם גאגצען טאג שבת‪ . מאס' דער דור פון אנוש מעט טאהן איג מאס דער דור פון‬ ‫מבול מיעט טאה.‬שגא׳‬ ‫)ישעיה ג( אמרו צדיק כי טוב‪ .‬ובמה ברכו באור‪ .‬יויי‪9‬ין שיר או ^אט הט בעהאילטין ךי ליכטינקייט צו ךי צדיקים ויען מיטיח מעט קיטע.‬‬ ‫פי.אל‬ ‫אונטערגיין׳ אונ ךיזוה.‬האט .‬שגא׳)איוב למ( וימגע מרשעים אורם ‪) .‬חלק כבור לשבת‪ .‬הט אדם'הראשון דורך איר גיקענט יעה.‬טיט מם‪£1‬ט‪.‬וייב של שבת‪ .‬נ.‬גיגעכטינט אין רעם‬ ‫בבור‪ .ין‬ ‫ך' ליבטיגקייט האט בעךינט זענןם אונ ךרייםיג ש.‬אזד ווי‪.‬י־ב של עיש‪ .‬עם שטייט אין ןםוק ואור ?ריקים ‪.‬האט .‬‬ ‫עמד יגנזו מהם‪ . יואנען‪.‬ודיל ף ליכטיגקייט איי'ניווע.‬ואורו על כנפות הארץ‪ .‬ומעשה דור הפלגת שהן מקולקלים ‪.ין מוצאי שבת האטי נאט צו גינומען ךי ש־עקייט פו..עשיינט‪ . אדם הראשון האט געויגדינט ערב‬ ‫שבת‪ .קיםוועןקשיח מעט קוסען‪ .‬ער האטיפארמיטען פו. להקביה‪ .עטריבען פון‪.!ם שטייט אין'פסוק גאט ‪£1‬אט גיבעגשט רעם דבעטי.‬פאר מאם‪ .‬כד( מפני‬ ‫םה‪ .‬אט האט ךך גיפרייט אז די‬ ‫ליכטיגקייט איו בעהאלטין נעייאךץ פארי צדיקים‪ :‬רבי לוי ו!ט ניואנט פו‪ :‬רבי.‬תחת כל השמים ישרהו‪) .‬אווי ווי‪. פסוק ןאטוןאט אריים נעטריןען‬ ‫דעם אדם‪. שננזו לצדיקים‪ .אט‬ ‫בעהאלטין די ליכטעקייט פי.‪..‬שנא׳ וירא אלתיס את האיר כי טוב ‪ .‬ההיד )איוב לז‪ .‬כנ( ולמה גנזו‪ .‬אךם האט ןיט ‪. ךי‬ ‫רשעים‪.‬לץ שעות שמשה אותההאורה‪ .‬ישמח‪.‬ווי גאט האט נייעה.‬עם שטייט אין פסוק גאט ד‪.‬ליכטינקייט וואס ייא איז וןעבליבען ביו מוצאי ן ו ן ת ‪ .‬שנא׳ )שם יג( ואור צדיקי׳ ישמח ‪. אונ וואם דער דור הפלנף מעט טאה.‬גאר. כבור צו‬ ‫‪£‬בת‪ .‬צוועלף שעה' פון‪.אטהט ךי לייכםיגקייט‬ ‫‪3‬עהאלטין פא־צך. פסוק ואךם בי קר יל ילין ‪ .‬ער‬ ‫אים ניבענטשט‪ .‪ .‬צויעל!ש‬ ‫שעהידי״גאכט שבת‪ .‬אווי ווי‪.‬אונ ווי ‪.‬ווי״עס איו ךקוטען‬ ‫מוצאי שבת אונ ךי ווהן איז אונטעריגינאנגע.‬זייער ליביטיגקייט‪ .‬פךעגט ךער מדרש‪ . יןי‪ .‬האבי. איז ניט אונטער״ניגאנ^עו נאד ויאהט ייייטער .. ״עדן ‪ .‬ער דא ניט פארנויןען זיא . אונ די פינסטערנים וןאט אננןהויבין צוקוכןע. ^אג‪ . ךי ליכטינקייט‪.‬נס‬ ‫איז ןיקומיע. זיגךעען‪ .‬האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה‪ . אלע‬ ‫אניגייהויןין לויןין ו^אט‪'.אל גאר ניט מער זיין‪ .י.‬עס שטייט אי.אש האט.‬אלא גנזו‬ ‫לצדיקים לעיל ‪ . ששקעה‬ ‫המה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫להניש נו ספון המולה ני' ו ) נ נ ( ולמם נ מ ו ‪ .‬עם י שטייט אין פסוק אלץ ג־אס‪.‬נם שטייט'אין פסוק‪.‬כיו.‬ר?י יהודה יר פיםו.‬ומני.‬אווי ןוי״עם שטייט אי.‬׳גק ייעלט‪ . ךיליכטינקייט או זיא איו בעהאלטי.‬וואט די מעלי.‬עקץ‪.‬‬ ‫ר׳ לוי בשם ר' נזירא אמר‪ . פין איין זנק וועלט ביז צוםאנדעיק‬ ‫‪.‬האט ייך 'גאט‬ ‫גיפרייט‪ .. 'ךי ‪3‬ייט‪.‬ערב ש‪$‬ת‪.‬ר האיטי.‬כיון שחטא אדה״ר בקש לננזה ‪ .‬ואין טוב אלא צדיקים ‪ .‬התחילו מקלםי.‬פאר ךי סענטןוין מאם §ען רופט די( כי טוב‪.אט יאלד גיוואלט ^עהאיטין ךי ליכטיגקייט ‪ .‬איזוי מי‪.‬ ‫אין ךי צייט האט ארסי הראשון'מורא גיהאט אונ‪?.‬נאד .‬אזוי מי‪.‬שנאי ויברך‬ ‫אלהים את יים השביעי‪ .‬א'ט גייזעהן‬ ‫ךי ליכטיגקייט ואו קע. אדם הראשון אונ לאט‬ ‫אים אריים .‬ךי רבנן זא.‬‬ ‫טוב ר״יגיט מען ‪5‬ךי‪.‬מאם ךי זוהן פץ‪.‬‬ ‫מארוס‪ .‬‬ ‫‪5‬אר מאם הט‪.‫סדף‬ ‫בראשית פרשהיב‬ ‫בראשית‬ ‫נ‬ ‫הקב״ה מעשת דור אנוש‪ . '.‬ציו וואם הט נאט בעהאלטי.‬עם איואונ^ערךעם נאנןןץ‬ ‫ךימעל האבץ ןיווננען‪ . צי צדיקים‪ .׳נה‪ .‬עס ע‪8‬טייט אין פסוק זאגט צום צדיק כי טוב^ער איו גוט‪.‬עיוו ווי‪.

‬אווי‬ ‫י ז י ז מ י ן איי}יייען'.‬ראס פינקטעיךנים מעט א‪1‬יף}‪1‬ר'דעם‬ ‫׳ןזלאןנ בךייג^ען‪ .‬ייי מעלין‬ ‫ק י הרןז עין הו.‬ייט ארדס טיט!יין ש‪8‬א‪.‬ווארום‪.‬ער‪.‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫שטות‬ ‫ממה בסיש‪ .‬זיוו םנין‪ .דערט ‪/5‬יילין‪'.‬ך ?.‬רב‬ ‫העא בשםר׳ איבי בשם ר׳ יוחנן אמר‪ .‬ש‪ .‬זימן לו שני רעפים והקישו זה לזה‪ .‬‬ ‫שנא" )ויקלח כו( ואולן אחכם קוממיוח ‪ . לעיבץ צו ךי מאס האלטיי! ‪1‬יא‪ •5‬אווי ווי לי תוךה‬ ‫אמ אויף איי‪$‬ינ אווי ייעליןךיא טע^זיין לעקין‪/‬ייביג‪ .‬ער הט*ניקל*?ט אייגעיםאויף ךעם אןךעךין איז אתיםןיגאננען <ןיי‪.‬ערניםאבט אברכה‪.‬ער'הט‪.‬מפני ששבת באותו‬ ‫היום‪ .‬ש־‪.‬לעיץןט קוממיות ג!יינט טען *‪ «p‬ניהויבין רעם קאפ‪! .אך‪'.‬באותת שעוז נתידא אדוזיד‪ .ילעי־וןט שאר דאם' ?אכט קען אבךץה םו?אי ש .‬י ץ ' ז ץ ^ \ ך י‬ ‫•ירותפון ךי^רד‪ . .‬תני רשב־י אומר‬ ‫)כה( אין עץ אלא תורה ‪ .‬ואלו הן‪ .‬חני ר׳ הייא בקומה זקופת ‪ .‬זיוו‪ .‬ער האטי אנלברייט צוויי שטיינער אונ‬ ‫‪.‬‬ ‫אווי וד‪.‬אמר שמא איתי‬ ‫שנתיב בו מ א •שופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי‪) .‬ודיל דער י^היינ בעאפוע פון'פיץער איו' נימק מוצאי שבח‪ . '<‪$‬יר אז דין‬ ‫^ע<נץ מעט צימק קוטק‪ .‬איו^יך‬ ‫ווי‪.‬חייו‪ .‬שנאי )רוה ד(‬ ‫אלה תולדות פרץ מלא‪ .‬גזיות אח' צמיי הונלערט‪ .ער בורא‬ ‫?איד וזא‪.ת הא& לואןט פון ר?י ריקאסמעניןךבי אבהויוויים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫דאס‬ .‪ .‬מפני שהוא תחלת ברייתו‪ .ךי.‬חייו מנין‪ .‬פון"ךעסטווע}ין יוד אךם הראשץ ן ט‬ ‫נעיי. וואנעןיווייםי.‬רבי בלכ.‬בשביל ו׳ דברים שיחזרו‪ .‬אתמהא‪ .‬ךביאבהויאינט ‪.‬וןדערט איילי!‪ r t j p .‬עם ?זןןייט אין ^םוק אךם קאטי^עיאנטךיןאקט איז ליכטינ ניווארין פאר טיר י‪ .‬‬ ‫מפני מה םברכין על האור ב‪8‬יש בורא מאורי האש‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ שמואל אסר‪ .ה ןאט נמאנט פון רבי שטואל ס ווענץ א?ילו‬ ‫אלע ‪1‬א?ין'זע.‬לייכטקנען <ךי ווהן טיט לי לנ‪$‬ה> • פיןייאנען‬ ‫ויייםין ‪9‬יר אי די ל נ ק י י ם מעט צןךיק קוןןען \ווארום ‪£‬נ‪ 0‬׳?שייט אין ‪£‬סוק די מאס נאט יזטידי‬ ‫ליב וועלין ךין ווי ךייזוףן וואט ן‪.‬ומאורות‪ .‬עם קזטייט אין ‪ pvp‬אזד ווי ךיטענ'פון בוים וועט זיין די‬ ‫ןןענ פץ הייז ןאלק‪ .‬אעיפ שנבראו הדברים על מלאתן‪ .‬אתיא כההיא דהיני ר׳ ישמעאל ‪.‬ההיד )שם( ולילה אור בעדני‪ .‬איו הו^ךעךט‪ ".‬ךאס^עןק י ז יי‪ .‬ךביייוךן יא‪.‬יא ןיימת לעי נו יהיו‬ ‫ביי אים ?זטייט הוא ןשיפןז ראש ואוןה תשופנו עקב קומט ךך בהעפשין צו סיר• אווי מי עס‬ ‫שטייט אין ‪9‬םוק אךם ןןיאט ןייאנט אך י ח ש ך ןשו^י‪ .יטצוליקינוטוועדי!בי״ןיןפרץ)‪>p^'0‬‬ ‫מעט קוןןען‪ .ינןאךט*« צינךק'§יי‪.‬ךי ןןרותפון בוים‪ .‬וייל ןוען מעט ‪8‬אר״קיינעם ןיט‬ ‫םי‪5‬א ‪«5‬בץ'‪.‬אזוי‬ ‫ייי״עט ‪1#‬ייט אין פסוק ךי תוךה איז אבוים פו.‬פו.‬י‪.‬ראם איז‬ ‫ווי דבי ישמעאל ן א ט .‬לךי^ער ‪3#‬ךי‪..‬החריל החשך מםשסש ובא‪ .‬במוצאי יהיכ מברכין על־ו‪.‬מה עשה לו הקביה‪ .‬רקייט‪ .‬קומתו מנין ‪.‬עט טע! לייי‬ ‫*־‪.‬פירוח‬ ‫הארץ‪ .‬ןןר מאלט אי!ןט בשאפין ?יייאךק ‪ .‬רב הונא קאט‬ ‫גיזא^ט פון חיי איבו אונ פון רבי יוזז^ןס וועגןן טוןיאיייום ?פור?אקט טען אויך *!ברכה אויף פייער‬ ‫ווייליךער&ץערדןאט}ירוסם^ץ יוטבפור^ען ד!אטניט.‬חהליס קלט! ואומר אך‬ ‫השך ישיפני‪ .‬האט י־ב•‬ ‫חייא נ‪.‬ר?י >|^ר ביר רבי'שקעיןי^ט'קיציות'‪^.‬פוןי‪1‬א‪ 5‬ען‪.‬יייי‪.אט‪_.‬ראם האט ניטאהין.‬םין טיר אודי'היייךךינע‬ ‫ןןעט צ?ריק קו^ען‪ .‬הםדיא )משלי ג( עץ חיים היא למחדקים בה ‪ .‬ויצאת‬ ‫האיר ובירך עליה‪ .‬מארוס עם שטייט זןץ פסוק איך האב אייך נעפילט קוןןדות‪ .‬יזיין ל ע ? י ן ‪ [ .‬שנא׳ )שופטים ה( ואוהביו כצאת השמש‬ ‫בנבורתו‪ .‬שנא׳)ישעיה סה( כימי העץ ימי עמי ונו׳ ‪ .‬כיו!‬ ‫שהטא ארהיר נתקלקלו‪ . .‬דין ?{יינקייט‪.‬אמדיוגעליןשיין.‬רב'י ?ל?.‬ועוד אינן הוזרין לתקונן עד שיבא בן פ מ ‪ . ת אויף פי.‬עם יי׳ךןען‪ . ניוואלין אויף זייןיר עלמילונג‪ .8‬אין ‪ pof‬זן^וז תולדות »רץ פוסל טיט צירי ייאיי־־ן • ייענין ד^עקפ‬ ‫!אכין מאם וועלין צוךיק קוטע]‪ .‬אוואנךער‪ .‬ופירות האילן‪ .‬רבי שמעון ןנן יוחי' האט נילערונט רעם בייט טיינט מען לי תורה‪ .טאיז אלץ &אלןע ניייאךין‪ .‬קוסתו‪ .‪!.‬ולא יראים סכל‬ ‫ב י י ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נאור‪ ) :‬נ ה ( אק ען אלא תורה‪ .ען בשא‪0‬י.‬רבי שהעין יאנט קו?!טיות סיינט נזען מי וועלין‬ ‫יי‬ ‫!יץהויך מ י י הוןךערט איילין‪ .‬ג'ט ‪ w e j p i p‬טייי^ט מען די מעלין דין הויךתונדעךט איילי'.

‬וואק?!ט‪.‬ליי טראפינס ו‪$‬אה מאס 'יעה.‬ער איז אליין'אפ‪. . ‪.‬איילער לי ‪3‬ערג'האבין נ״יבארן‬ ‫א גלערע(‪ .לת‪ .‬ווארוט דאם'‪.‬כשקמה היו שהיא עןשה בארן‬ ‫חיר שנה‪ .‬ע \ " ?יטאלבין אונ פארפוילט מעלי[‪ .‬עגין גיבאךט אייך‪ .‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫בשני‬ ‫ט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ט‬ ‫רבי‬ .‬יי זענעין בשאפין נעוי‪/‬רין •י לי בערג‬ ‫ןיבארין פץךף א?רעךע‪ '.‬יענען לי געבורטפין לי היטעל אינ‪.‬אינו לא מת ולא‬ ‫ב ל ה ‪ .‬ומיל‬ ‫ךי נןראפין טאוז גי‪$‬אלי..‬אכין גיבארץ‬ ‫פו..‬‬ ‫^ ע ר םימק‬ ‫דאם פון רעם פסיקאייי ויי ךי ‪3‬עג פון‬ ‫‪5} '. זיף אןדערע‪ ..‬דער‪.‪/.‬עביין אילע פרוכט‪ .‬אילע‬ ‫?רולט מיי?ט‪...‬אין צוועלף חדשים איו דאם אאייל םיטאהלב*‬ ‫אייל‪.‬עלי־'גי'‪'3‬ארין פון זיף אנלערע‪ .‬עם ‪#‬טייטאין פםוקימע^^טיני^אךי^רייטראפיןי^אה‪ .‬אווי מי‪.'‪.‬אוני.‬עם'שטייט אין יפסוק האט רען רער רעגץ‬ ‫אפא‪0‬ער‪<.‬לי ה ‪9‬על איני די‪.ייגיארי.3‬לקיש זא.‬ען .‬ק‪.‬כי כימי העץ ימי עמי‪ .‬אוגד* ליכטייגקייט״פוןיךי‬ ‫זולן מעט דין ווי זיא האט'גילויקטין לי‪<.‬ע'ר מערי.‬ע.‬לער‬ ‫^אהניבארט אויף‪ . מעט ‪1‬יין הייןי ווי רער בוים וואםלעיבטיצוםלייגנםטין איין דער‪.‬ע‪ °‬ש^יטיאין‬ ‫‪$‬סוקלי לי?טיגקייט פוןךי ל^נה יועט זיין* ווי היינטלייכט ךיזווזן‪ .‬ר׳ אבהו אמר ט סאות א מ ה ‪ .‬ערמאק?מ אץ רי‪.‬אייי ווי עם'שטייט אץ‬ ‫ןםוק דאם‪.‬ייי יענ‪.‬עלד מען‪!. גיוואלי.‬ריא בר ריש אטר ג׳ טאות‪.‬צא והשיב אמה ומחצה בכל‬ ‫שנה‪ .‬ובורא ואינו נברא‪ .‬ילו־מיאלסט .‬אווי ויי‪.‬ערח ווי רער‬ ‫מיס ש קמהוואס‪.‬דאם איי ביין א מ י ל‬ ‫אייל‪ .Sy a‬טייר' קא^ין‬ ‫נילערונט רעד מאס גיבאלט ע‪.‬שנא׳)שם(‬ ‫או טי הוליד אנלי ט ל ‪ .‬‬ ‫פין ויאנען ווייםין מיראי ירי ורלדן טיט לי לןניה מעלין לי'כטי}‪.‬עס'שטייט איין קסיוק בטרם הרים ‪.‬י‪/‬ען?ןען ינע ^ י ! אווי לאגג ווי יאבדם לעבט"‪ .‬ער ןריויס אאייל' ט־טאאכטיל איילי‪ .‬מאדום טעיוועטלעךן אייביג‪.‬אונ ‪ •%‬את‬ ‫‪8<3‬אפץ גייואךץ אונ בעשאףטניטקייזאנדעח‪-‬יאונלער מאם ניביארמ^טוועטניטשטארבץ‬ ‫* נ מעט }יט ‪5‬ארפוילט יועריץ אונ ער בע׳עא?ט אנךעךע אונ ןייי'אליי. .ט טע.‬נארייאלסט לימננע. W.‬הרים יש להן תולדות ‪ .‬שגאמר אלה תולדות השמיפ‬ ‫והארץ בהבראם‪ .‬טל יש לו תולדות‪ .‬‬ ‫‪$‬אר מען טיי.‬ווארוםעם ‪5#‬יי•‬ ‫אין פסוק דער וויי^טאק מעט געבי.‬פו. אירע פריוכט ך‪.אהר‪ .‬ר׳ עזריה בשם רבי אמר )כח( כלפי מעלה הדבר אמור‪ . אמס‬ ‫ןוי פעליל אונ ‪.‬הרי תשע מאות אמה‪ .‬ייי ז‪.‬ונברא ואינו בורא‪ .‬טעמיה דר׳ אבהו טהכא‪ .. .‬שנא׳)איוב לח( היש למטר א ב ‪ .‬‬ ‫קומה מאה טיות טאתים‪ .‬‬ ‫מטר יש לו•תולדות‪ .‬ר׳ אטה‪ .‬מת ובלה ‪ .יט ג?ןאפין גיוןארי^‬ ‫.הי'יב מען ליי וועלטאייבשאפי^גץואךץ‪.‬ניו"וארין‪.‬והוולד יוצא ממעי אמי )מ( באמה נרומה ‪ .. נאף א^לעלע‪ .‬וארום‪.‬םען• ל'י'?מ?ט מאם זיא האט'גינע?ין'אין'א.עדער חדש איין אכטיליאייל‪ .‫סך־ף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫נא‬ ‫בראשית‬ ‫גדיה‪ :‬ר׳ יוק אמר מאה אטה באדה׳ר‪ .ט ראם זענען די §עליל פון רעם טאה‪ .‬ביייעקם הו^דעךט י אהר ויאק^ט מען ביין הונדעךט' איילין הד־‪.‬לבי שמעון‬ ‫‪ .‬וכל טי שאין לו תולדות‪ .‬איו‪.יט די ועגען גי‪1‬יאלי.‪ .‬טער מאם ער מעט ניבאךין אנל'ערע>‪'. חרשים‪ .‬שנאמר )חהלים ‪ (5‬בטרם הרים יולדו וגו׳‪.'1‬אלע'‪!.‬רשביל אמר אלו )כז( טרנליות של טל‪ (t) :‬תני בל מי שיש לו‬ ‫חולדות ‪ .‪' .וואנעןווייםין'נןיר‬ ‫או לי פימת פון די עלו־ אוג די פימת פון יביים וועלין"?איר ןעםעלט מערי.יטלייןןנןן‬ ‫•לדו‪ .‬עלרוועט ‪.יבאלין פון לעם טאה פון הימעל'! <‪ o.‬פירות הארץ ו‪6‬־רות האילן מנין שנא׳)זכריה ח( כי ורע‬ ‫‪!1‬שלו• הגפן חתן פריה וגוי‪ .‬עךדוע קסהוגךעךט.‬ריש אטר‪ .‬קיגדיוואם ווערט‬ ‫ןיבאלין צו פוןזלע גיי.‬שמים וארץ יש להן תולדות‪ .‬ער .‬מאורית מנין שגא׳)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאורהתמח‬ ‫וגו׳‪ 0) :‬לכל יש תולדוח ‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ דוםא‬ ‫אמר‪ .‬נרשטע זיבען״טאניז )‪) 0‬לכל‪ .‬אזוי ךי‪.‬כל‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫‪713‬‬ ‫״‪ P‬סוללות שמים וארן ס! נואשו! נ י א שמיס וארן‪.‬ויאס הט אים ?יבאךי.

בעלייכטוגגען‪ .‬עס שטייט אץ פסוק צו עיךשט<דעם‪?.‬ידעם פעלןזי.‬שנא׳ בראשית פרא אלהיט את השסיס ואונ‬ ‫הארץ ‪ .ט אז אין פסוק•וואלט ני^טיא^ש‬ ‫בהרים‬ ‫ןי‬ ‫‪%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬עלד‪'.‬ויאפר אלהים תדשא הארץ‪ .‬‬ ‫אזי ווי עם שטןיט אץ פ^יוקינאט האט'ניזא‪1‬יט‪.‬אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים‬ ‫ומן התחתונים בשביל שלום‪ .‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬עלישא^ט זיחןרע‪'.‬ויאפר אלהים יהי‬ ‫מאורות‪ .‬עכשיו התתתונים‬ ‫רבים על העליונים ברית אחר‪ .‬ר׳ עזריה אמר על הדא‬ ‫דריביק )נחמיה ט( אתה הוא ה׳ לבדך אתת עשית ונו׳ וכל אשר בהם‪ .‬עכשיו העליונים רבים על התחתוני׳‬ ‫כריה אהת‪ .יי^ט ךייייאםער זאלוויךטע.אל ‪.‬אוגדו זגלגערנןט אלע‪ .‬ירגלין די אובעכ׳ןטע‬ ‫זיין‪.‬ב.‬ההיד וייצר ה׳ אלהים את האדם )ונוי(‪ .‬רביעזליהיואנטעםאיז ךא'אבעווייו^נאו‪. אור ?שךים‬ ‫« נ ןאםמ גק־‪-‬זיןדץ .לי אונטעי^זטעייקםער ייי לי אי?‪.‬אזוי‬ ‫ווי'‪.‬עם איז אווי ווי רבי‬ ‫ןהישע ‪.‬מן העליונים ‪ .‬אמר אם אני בורא אותו מן העליונים‪ .אט׳וואס דו דןאםט איים לער וויילט אץ אברם איונהאםט אים ארדם‪.‬ח‪'1‬ם'לר‪.‬רבי'שטעון‪. א ט ק ט‬ ‫.‬ווא'רום‪.‬‬ ‫ן י ו ו ז ^ ן ^ י י מ ^ י י ן ט ידץנגריאל ‪ .‬עלד‪ .‬אלץ וואס דו ועסםט‬ ‫!ענק גיכאלץ" נידאלין פון לייהיפעל אונ‪.‬ךי עדר אונ אןץוואם‬ ‫אויףיאיר ‪' '.‬אוג אויב‬ ‫איך דעלאים בשאפין פץ לי'אינטעלשטע‪'.אט' דיאט גיןאןט ך‬ ‫עךד זאל בךעקט וועךין טיט גךאיז'‪ .‬ברביעי ברא טן העליונים ‪ .‬ערב׳ן!א?ץ פון'ך אונטעלשטע‪ .‬אינ‪.‬ךי וווןן אונ ךי ל‪.‬דאמר רשב״ל )איוב כה(‬ ‫המשל ופחד עמו עושה שלום בפרומיו‪) .אש האט גיזא‪. טאג האט ער בשאפין פון‪.‬ן ט גאט גיזאגט אויב איך וועל אים בשאפין פו. דיאובערקט^ע‪ . אברהם‪ .‬אונ'ךי‪.‬ונא לומר שניאשון נירא מן סעליודס ומן התמתוניס‪:‬‬ ‫)נש( המשל זה ננריאל וטי‪ .‬כט( המשל זת נבריאל‪ .1‬גה‪.‬אונ נאט טא?מ שלום צוןישע‪.‬גיצויגץ פו.‫סדר‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫שמות‬ ‫טה שאתה רואה תולדית שטיב וארץ הן‪ .‬נ‪.‬לפי מס שנמלא נרונ הספריפ‬ ‫)ונמיר ינ( ילפי מס בנא ולפי סקנלה המפורסמת ליל‬ ‫נהיפיןו )ל( נאנרהס‪ .‬עם זאל דין שליום‪ ..‬זעק?טין טאג איז גאטגיקו^ען בשאפין‬ ‫ךעם' טעגטש‪ .‬ואין שלום בעולם‪ .‬וועל אים בשאפי. פון' די‬ ‫אובעלשטעאונ'פון די אונטעלשטע‪.‬אוד ווי‪. אלע^עליגע וויךמומ‪!.‬ךעם‪.‬אר איך‪.‬נל??טין‬ ‫ולאינו ן ט .‬וועט ניט דין'שלוםיאויף ךערוועדט'‪.‬בשלישי ברא מן‬ ‫התחתונים ‪ .אםיע. א ט בשאפין ד הימעל'אונ‪.‬פון אברהם‬ ‫איי בעאפין'^יוואךץ די וועלט‪ .‬ער בשאפין פיון ידי אובעל^קוע‪.‬וועלי.‬‬ ‫ןןעם פינפטען טאג האט‪.'.‬בזכותו של אברהם ‪ .‬אין רעם זכור‪ ..‬פוןידעטעס וועגיי האםטו ראיס אלץ בשאפין‪ .1‬ייי •‬ ‫זעה! מירי אז ציוישע.‬בחמישי ברא מן התחתונים‪ .‬עם.‬יט‪.‬עם שטייט אץ' פיסוק דו גאט אליי.‬כשביל אהה הוא ה׳ האלהים אשר בהרת באברם והוצאתו םאור כשדים‬ ‫זשמת‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נ י ‪ .‬אותיותיו שיין« )לא( האונקיס‪ . האטגיוא.‬ט‪.‬ז{מר‪ .‬ואין שלום בעולם‪ .‬זיין רקי״ע אפארשפרייטוננ‪ . הי^טניטאכט רעם הי‪9‬על‬ ‫אוני'די'הי?ולען ‪ dot‬איבער רעם היטעל אונאלע ‪.‬יזוךכט מיעט מקטיפאל‪.‬עלש<^ע‬ ‫ן י ט איין בשאפו^נ‪ '.‬בשני ברא טן העליונים‪ .‬ואם אני בורא אותו מן התחתונים‪ .‬יי‪' .‬בששי בא לפראות‬ ‫את ה א ד ם ‪ .‬אזוי וד‪.‬עס שטיייט אץ יפסוק .‬עלשא?ט פון‬ ‫ךיםעל בוקץדך צו דיר‪ .‬דעם אנךעליין טאג הט‪.‬עם שטייט אין פסוק .‬שנא׳ ויאפר אלהיט יהי רנ|יע‪ .‬ע'ס ?ןטייטאץ פסוק .‬ק‬ ‫§אג האט ערי ב^אפין פון ךי אונטערשטע אווי ווי ן ס שטייט אי.‬טעריווי ךי אונטעךשטע טיט איין בשאפוננ‪ .‬ווארום‪.‬המשא ‪1‬‬ ‫רבי ןזתף מנט" פון״יבי ם ווענין ךי זאןד איז נמאנט ניוואךין ןןנןץ .‬ראם איו פון לי אונטערקטע‪ '.‬ויפח באפיו נשמת חיים‪ .‬בן לקיש וזטני\אנט‬ ‫מרו שטייימ אין פסוק נץיחלמעקייט אמ פורלט' איז טיט אים‪. פסוק .‬כל )לא( האונקים‬ ‫הזה בשביל מ ה ‪ .‬ער הט אין אים‬ ‫אדיין ניבלאיין אלעבעיךיגען אטעם פץ'ך איבעלשטע ‪ .‬ופתד זה מיכאל ‪:‬‬ ‫)ך!( אסר ריב״ק בהבראם‪) .אט‬ ‫ןאיט '‪'5‬שאפין רעם מענטש' פץ ידיי ערד‪ .‬די אוןיעףןוטע‪ .‬צ( באברהם ‪ . קלודזזאגט‪ .‬אזויווי‪.‬וועטגיט דין שליום' אויף רעד וועלט‪ .‬עםיזאל וועדי.‬וויילדו" ביוט דעי*‬ ‫.‬עפר מן האדמה‬ ‫מן התחתונים ‪ . מלאכים איו ארך דא'קנאת אוני םעןךאךףסאכין שלום ץווישעןזיי ‪1‬‬ ‫‪u‬־!('רבי <‪ j#1rr‬ןן" קרחה'זאנט בה‪1‬ילאם ו׳^ען ידי אולרות ?אכןהם‪ .‬ךידא^עלין אונ אלץ דאם" אץ ‪!.‬ירכי יוד.אט‪ .‬ער טוהט שלום אין הימעל‪.

‬ותולש אליז אוחיי׳־ן יןי׳ י מ ן ‪p j n‬‬ ‫••)‪:t‬‬‫«‪T-A.‬האט רבי שמואל ניזאגט‪. r‬׳ ! ׳ ‪ t‬ד י «‪ w r7. הוה שוננ לישן סתת הסלע‬ ‫שמסיייא מן העונ«ת שלא ישושי עליו ויאנלט ועיין‬ ‫ערן שקף ‪) 1‬לו(מנץ‪ .‬גאר אווי ווי גאט האט אודם גירעט‪..‬ר׳ אבחו בשם ר׳ יוחגן אסר בהבראס בהיא בראם ‪.‬איר יורן )לג( בהרים הגבוהים היעלים אכיכ ‪ .ענע.‬‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא הקביה אח עולטי • אלא )שם לנ( בדבר ה׳ וכבר שטים נ ע ש ו ‪.‬די.אל‬ ‫]יין אהימעל‪ .‬מ אנוםטוס בםדינת‬ ‫מטונה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)לי‪ (.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫.‬אוג אז לי נעלה איז דאר׳טטיג אונ זיא ודל טךיגקען‪ .‬אלא )חהליס קל(‬ ‫הרים הגבוהים ליעלים ‪ .‬יי האבץ‬ ‫מוךא§אר ךי היות‪" . ד ע ר מ ע ל ט ‪ . בהבראם טאכט בה׳ בראם‪ .‬עררייט אויןש רעם היטעל מאם הייםט ערבות ב. וואסער‪ .‬והואשם מין שדרס ו‬ ‫ה״נ ממונם על ניס שלו ושי' סיענ״ן נ פ י מקן ני א ז י‬ ‫נ״ אתה מעניו עלינו ושי' נו םומנ״ן ו״ל שננל מקום‬ ‫ומקום יש ממונם על צעקת ננ׳ מדנה והעוות שנעשס נקרנס‬ ‫והקניה ממונה על עוותו של סעולס כוי! )מ( אנוסשוש‪.‬עיישלייא( פו.‬נלומר תשס נמס ולפיכך היא עולם על ההדס‬ ‫הרנים נ ד שלא יעלו המיות אתרה ונשהיא צמאה ומינרחת‬ ‫לייי לניס ומתיירא מן המיות‪) :‬לל( תווית‪ .‫םדר‬ ‫בראשית פרעחיב‬ ‫גב‬ ‫בראשית‬ ‫ושסת עסו אברהם‪ .‬וזה )לח( אינו תופס את הלשון ‪ .‬י־ענז ה י־ץן‬ ‫האט גאט כשאכ‪-‬י.‬מיט לעם' אות ‪71‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—.‬פי.אט בעןאפין ך מעלט‪ .‬קע.‬לי אידף'לי הויבע בעלנ‪ .‬צו ע^ךאפין רעם‬ ‫מענטש‬ ‫‪r‬‬ .‬שהיה משמע‬ ‫היעלים נמצאים נ ה ד ה ‪) :‬לנ( הינ נשכיל סיעליס • •עלם‬ ‫זו תש״ס‪ .‬קלאפטמיט'ריהע"לנ?נר'אונליפי‪1‬ת וןעלץ רעים קלאפין ווערי! ייייא‬ ‫דער שךאיקין אונ אנטלויפיןי״קען ךי יעלה אךיאיפ ‪.ה הרג.‬לה( והיא שוסעת קולה ובורחת‪) .‬שם( סלעים‬ ‫סחסה לשפנים ‪ .‬א ט ‪ . פו. די‪.‬ומייל ךי יעלים זענען שוואכע אונ‪!.השטו‪ .‬לריבער .י‪.‬טיד‬ ‫)שם סח( סולו לרוכב בערבות ביה שסו ונוי‪ ..‬עלים‪.‬הריס הגבוהים לםה נבראו)לג( בשביל היעלים‪ .‬םה יעלה זר‬ ‫תיישה היא םתיראת סן החיה‪ .‬עם אייוגיטא אארפ דאם דארט זאלגיט‬ ‫דין אםענטש אעלצטער מאס ואל זיןז אן נעמען או־ןש רעם גישרייא וואס קו?׳ט פאר אים אז‬ ‫אייגער ןאיטאי״םיאוטרעבטגיטאהן‪ .‬‬ ‫ווענץ לעם זכות פון אברהם'האט נעמיס .‬בשביל זכותו של אברהם‬ ‫עאכיו‪ .‬ניט' אזוי‪ '.אט בשאפי.‬נאר זאלסט לימג.‪v‬‬ ‫‪I . רבי יוחנן ם וועגי.‬לט( אגדיקוס בםדיגה טםונה על ביה שלו‪) .‬הדין)לו( טפזא )לז( מיגין תחות שקפא םפגי העוף בשעה שהוא פורח‬ ‫שלא יאכלגו‪ .‬מורא פאר לי עופות וואם פליהעןדי ואלין‬ ‫אים גיטא.‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪ .‬אונ זיא מוו אראפ גיי. 'דאך איר אה..‬האט ניראךןט קטיין.‬ישן נו״א דגני אשוקון‪) :‬למ( אינו‬ ‫תופס את סל^ין‪ . . ךי הויבעיבעליג‪ ..יאט אריץ אין ךי‪1‬עלת א?!שוגענעם עים ט‬ ‫אוג זיוועךט ויילד או‪:‬ךא‪..‬טאדאןז וועגי..‬‬ ‫נעיין‬ ‫בהליס הגבוהי^עלים^יראלט מען מיינען אויף ךי תויכע בערנ נעפינע.‬ובשעה שתיא סבקשת לשחות‪ .‬כהדס סננוםיש היעלים אין כתינ ‪ .‬הקביה םכניס בה רות‬ ‫של )לד( חזזית והיא מקרקשת בקרגיה‪) .‬השפ.‬א ת ם ה א י ט( בהבראם‪ .‬קענ‪..‬עס .‬אמאנךער‪) :‬ט(בהבר'אם‪.ען‬ ‫ב י ה ' ? ס ו ‪ ' .‬יה ^•מו‪ .‬עם שטייט‬ ‫אבער ‪.‬בךייגגיט'. באךנ‬ ‫צום מאםער ‪.‬לער שפן א)ער ודל '?!לאיפץ‬ ‫לייגט״ערויך אוגטער ךי שטייגער ודיל יער 'האט‪ .‬זאלסט'ניטלי.‬ווער גייט אגטוננאויף רעים גישלייא פון רער מעלטמאס‬ ‫איינער טוהט אונךעכיט רעם אנלעךי. נאמקאיז י ה ‪ .‬איזיעוין ‪/‬יוןארין אהיםעל‪ .‬‬ ‫‪.דך‪.‬נאר עם שטייט הרים' הנבוודם ליעלים‪ .‬‬ ‫רביאבהו האט גיואגטיפו. את הלשון‪ .‬עםץ‪ . לו איש‬ ‫מטוגה על ביה שלו‪) .‬ען קוטעןצו‬ ‫זיי‪ .‬יין טלעקע.‬‬ ‫‪» .‬עלים‪. ודייל איל האב גיהעךט אויף' דיר אז רויביוט אדרש.‬נ ע ו ו ן נרם אנדקוס‪ . די ואכין מאם וע^עןטטא האט . זאג סיר דעסיפסוק םאכט״אוועג צו‬ ‫לעם מאם‪.‬‬ ‫וםה היא זה כל האוחיות תופסי.‬ג‪n'«:‬‬ ‫ך'‬ ‫ייי ןךיי^ג טע‪:‬‬ ‫‪1‬אזי‬ ‫שה • איו׳‬ ‫‪ .s‬פאטעךניש האט נאט בשאפי..‬וםה בשביל דבר טםא ברא הקב״ה את עולםו ‪ .־יוש‪.‬איני צרך להפיס םלשין להוצאות סס״אג‬ ‫)<ע( א נ ד ק י ם ‪ .‬ךי' גרויםע קטיינער‬ ‫וענק'בעאפין גיויאלין דיי זאליןדין אבעשיצוגג צו‪.ן‪ . ייעגין ךי‪:.‬רבי יהודה נשיאה הט גיפךעגט ב י י ו ב י ׳?!שואל בר‬ ‫נהפ. .‬יות של שמות‬ ‫ושנעון! )לה( והיא‪ . .‬טיינט מען צו מאם ועגען בשא?ין‬ ‫גימאךי.‬‬ ‫ר׳ יהודה נשיאה שאליה לרשבינ אטר טפני ששטעתי עליך שאתה בעל ה נ ד ה ‪ .ה‬ ‫שמו‪ .‬נ א ט גיטיאכיפוע איוייףירעם עד‪ .‬כך לא‪.י‪ .‬התיה שומעת קול הקיקוש ‪1‬מתי־יא‬ ‫‪1‬נוישת‪) :‬לו( ספוא‪ .‬ד י י ?!'פגים‪.עינען‪. ךי וועילט‪ . ךי וועלט‪.‬די חיית יאלץ ני'ט‪..‬איל אין כל טקום וםקום שאי.

‬אליין ‪. גיווארי.‬אונ איד ווי ךער ה‪ .‬והעוקץ שלו‬ ‫טלפעלה‪ .‬רמז שכל המתים יורדים לשאול‪ .‬איזרער‪.‬אזוי וד‪.‬ה•צורעו׳לטים‪ .‬ריא אומר כל מה שיש‬ ‫ב*!םיסברייחו סן השפים‪.‫סרר‬ ‫ב‬ ‫ר א ‪ .‬אם‬ ‫ד‪. ארדס גיץ פיו יי ???ל •‬ ‫אונ דאס קיםול פין ה וואש איז הויביין האפין אונ‪.אט‪ .‬לעט ה‪ .‬כיה שטו על כיח‬ ‫»זל עולפו‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳‬ ‫יהודה ביר סימון אסר ‪ .‬־ ן י ת‬ ‫‪ r.‬או‪ :‬עולם'ה^יאי^יטדעם יוד‪ . .‬ואומר )שס( והאלילים כליל יחלוף‪) :‬י( בהבראם ‪ ..‬אונ ךי ש?יצען וואס איז גן‪8‬אבט אדיף ‪.‬אזוי‬ ‫ווי אקרוץ‪ .‬נאר אזד מיינטמק בי ב .‬והעה־ב ביויד‪ .‬אד ווי רביאבהי קאטיןמאןט פון רבי‬ ‫•יורןןס וןעוןין בה‪.‬משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו)מה( חמיה ‪ .יייאףן ‪!2‬־ט רעםה‪ .‬ויעט .‬א י ו א נ י יש לצעוק על שנאנוו‬ ‫^^מןק^ויף' די‪ .‬רעם‪.‬האט.‬לבי אל^זר ואנט אלץ דאם איו דא אי.‬מתמים ומנהילו‬ ‫» ‪ a‬נאן מ נ ו א ש נם׳ נראם נלומר נורא ממונם על נים‬ ‫מער‬ ‫» י ! ) מ נ ( אוי ומינדן ט י ‪ .‬‬ ‫ןי‬ ‫אלעזר‬ .‬אונ עולפ י‪?£‬א איי בינאפיי.‬לעט'עפזאל'וועךץאהיטעלאוגא.‬הללו א ח ה ׳ מן חארץ ונוי‪ .יווארץ‬ ‫פיןהיםעל*"אונ א?^ן ייאס' איז דאי אדף ךי ]‪.‬איל )מכ( אוי דטובדין ולא טשתכחין שאליה לייא ולא אמר כן אלא )ישעיה‬ ‫•גז( כי כיה ה׳ צור עולטים‪ .‬והחלון הזה ש ק הצד רםז )מג( לבעלי תשובה ‪.‬קענ_ען'*‪1‬ליין״גיין פוןיהייבץ אונ . ת ‪ p .‬איר ^ירדייםין ניט ן!ויב ךי רעלט‬ ‫‪*1‬יי ‪#3‬א‪9‬ין .‬בהבראם בהיא בראס‪ . .Bn£j‬י ב‬ ‫בראשית‬ ‫)מא( טמונה על ביה שלו‪ .‬אונ זענען.‬נברא ביו״ר ‪ .‬נאר'וד.‬עס ד׳נוזט אדס ווי אפענםנןערביי דערדיט‪.‬היי העהיז נברא בהיא * וםה היא זה‬ ‫םחים טבל צדדיו ופתוח טלטטה‪ .‬טון ר״א ני באלתיו ולא אמר כן‪:‬‬ ‫<ים שמו מעונם על נים של עולמו ידיק מדנשינ נים שמו )מג( לנעלי שבונה‪ .‬אונ עולט הבא טיטדעט ה ‪.1‬ל‪$‬ם איז דער טייטש ןה׳ ב‪.• ן ט איישךייא גיטאהן צו‪1‬ייןקגעכט‪'.‬טה יויד זה קוטתו כפופה‪ .‬‬ ‫אונ עם וועט ןירעריג וועךץ ף הייןד"פון לי טענפ[<‪!5‬ין‪ .‬הקביה‪ .אט וועטזיי‬ ‫־צו נעטען‪ . פץ ף ‪.‬לער יוד איזךץ זתייך אייו'‬ ‫<יבי?ין • איוי ויעיין ‪3‬ין מ לןזעיםךןער הייךאיץ .‬צו וךיזץ‬ ‫&ז א‪$‬נ וואט שטאלבץ ןיךעלין אין גרוב‪ .‬אין אנו יודעין‪ .‬‬ ‫זהעהיב נברא ביי״ד‪ . .‬כלומר השה •תית להנ־םם ביננםי‬ ‫יהלא ששי אינו אלא ים ומשיא נהזיא נמדרש סםליס יכן והקניה ׳קנלס‪ ) :‬מ ז ( מקדריח ‪.נלד‪ .‬בך הן הרשעים קוטתן כפופה‪ .‬עה*ז נברא בהיא‪ .‬כל םה שיש בארץ ברייתו מן הארץ‪ . '.‬אלעור אונ רבי יהושע קריןען‪* . ר‪.‬איז §אר' שאכיט פון ‪$‬לע ךיטין אונ זןאפי.‬שו}ה ^אוזןמעלץ‪.‬וואם‬ ‫^ק^שוזאס זןר‬ ‫?יגיארי( נאךל**ךין אונעעלץ שיין )יט^ער ניפמע! )נעליי! • איך היאביליזאך ^יפרקט‬ ‫‪ " j‬רבי אלןןזר האט זןר ניט אוויוייזאנט ‪ .‬ערד איו ב^אפי.'אט ‪.‬בשתי אותיות ברא הקביה את עולפו‪ .‬כך )איוב כו( עפודי‬ ‫שםים ירופפו ויתמהו סנערהו‪< :‬יא( ר׳ אלעזר ור׳ יהושע ‪ .‬בלא עמל ובלא יניעה ברא הקביה אח עולםו‪ .אט ב‪#‬אפין בייךעוועלטין‪.עללי^ען פעףיט ?©יי]•)יא( יבי‬ ‫‪.רדםיועליין' דעס‬ ‫טאג• אונךי״עבודהירוח וועליןאץןאנצין צ־ארשניטקוועדי.‬איושיץ ךיהימעל‬ ‫אונ ןןלדגיןוארין‪-‬למ^ל אפל.יבויגץאונ ךיערפנים שייאךץ אויןש עלם‬ ‫איוי יך זןס ?זטייט אין' פסוק״עם יועט אןי^יבוינין וועךן ליהייןז פון 'לי טעןטיןזי.‬וט עז ך טר״ים )ועלץ לעבעךינ וועדי.‬לער שךאקץ‪' .‬ט ך ‪$‬וויי אותיות‬ ‫»ה‪ .‪.אטהאט ארדםגי‪. פו• אוןטען‪ .‬די ה‪ .‬ןןךד • אינ יבי‬ ‫‪0.‬קנעכטגע?ליבע]‬ ‫^טייןישארווא^דעדיט אונ‪.אט ב^יאפץ ךי‬ ‫גץז^ט פץ רבי‪:‬הודה ‪1g‬־ ?יםוןיט ןעיניי‬ ‫ויעלם‪ .‬נישליי פו.‬ראיס נוי'י‪.‬והעהיב בהיא‪ .‬וטסה‬ ‫•יאסר ר׳ אבהי בשם דיי‪ . היטעליאיי בשאפץ .‬רבי'בל?. גיוו^ריץ טיטיאירד‪ .‬וםייתי ליה סן הבא‬ ‫)חכליס קמח( הללו אח ה׳ מן השמים ונו׳‪ .‬דיי אומר כל‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*עריו נרם אננסשס וסיא ג״נ בש מין שידה ו )מא( היג ממ<ו וונמיס הואשיניס‪ .‬רטז שעתידים לעלות ‪ .‬אונ .‬אווי זענעןיניווען לייזךליין פון היכ!ע'ל ‪£‬וואך אונ די‬ ‫?אב‪:‬ץ יץי גןארוואנלערט'פון‪.! )!>{ ובה^ךאם(*‪.‬אךער ךי וועלט אייב‪£‬א‪"!5‬ין‬ ‫{יןיאלין ןזיט רעפ יריד ‪ .‬‬ ‫ןאםווייזטאו די וואס ווי^ע. אונדעלי.‬ופניהם‬ ‫)מד( מקדירות לעיל הה׳ר)ישעיה ‪ (3‬ושח נבהות האדם ושפל רום אנשים ונשנב ה׳ לבדו‬ ‫ביום ההוא‪ .‬אלא בדבר ה׳‬ ‫וכבד שמים נעשו‪ .‬זעהן טיר או די וןעלטאיי בעזאפיןגיוואלץ‬ ‫‪9‬יט‪.‬או אס הער‪ !*.‬כך טי כטונה על ביה של עולם‪ .ה דזט‬ ‫אחיעטאונ אן מאטער?עש'וזאט .‬משלו רוח נ׳ נן םיי״ו‬ ‫פילו נולס א' שתור! )מם( סמים‪ .‬ל‪1$‬ם‪.

‬ווארום‪.‬עררעכוגט אויפ אלעזאכין דאם אויף די‪.‬ר׳ יוחנן אמר מלך ביו בוגה פלטין‪ .‬ר׳ יורן םייתי ליה‬ ‫מהבא )קהלת ג( הכל הולף אל מקום אהד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר‪ .‬אין ברייתו אלא מן השמים‪ .אף נדעןךי ארויף אין דעו־‪.‬איווי ווי רער ךע.‬הה׳ד )ישעיה ‪ (ft‬כי כאשר‬ ‫ירד הגשם והשלג מן השמים וגו׳‪ .‬ער אגקערם‪ ..‬עךד'א'וג אילץוועט ציוךי^קעךין צו די‪.‬לויבטיואט‬ ‫פוןךייןיךד• אונ‪.אר פון די ‪-$‬ד‪<.‬ומייהי לה מהבא )איוב ליז( כי‬ ‫לשלג יאמר הוא ארץ‪ .‬ודילידעו־^אךבין איז פץ‪ .‬ךעיר .‬בונה אהל זםותה או‪.‬לייענעןונוטיהם נאר עוט‪:‬־•‪ .ערע פירעלסג‬ ‫רבי‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫(‬ .‬ערד‪ .‬אבל הקביה ברא‬ ‫הן וםגהיגיהם ‪ .‬אוניאויףלי אי^על^טע‬ ‫שטובץ י ןאהט '‪7‬ןר ד אובעילשטע שטו'?ץ‪ .‬עם ?זטייט אין פסוקי האומר לחרם ולא יזרח ‪^ .‬עלד‪!.‬מה שלג אעיפ שהוייתו בארץ‪ .ןך רעבו?ט איים אלע !אכין דאם אויף רעים יזי‪5‬על‪ .‬לבי יוחנן אונרבי' ש?!עון בן לקיש\א.‬אחיכ הוא‬ ‫בונה את העליונים ‪ .‬רבו שטעו.‬ךבי יוךן ?רייוןןטדאם פץ רעם ןםוקאלץ^יט צויאייץיאךטאלץ איי .‬‬ ‫זאה׳כ הוא מביא ןמח( היגנים ‪ .‬אדי אלעיזאכין‬ ‫וואם איז דאאויףדעם הי§על אונ אוייף די‪.‬ער ניוואלץ אץ הי‪^.‬הי׳ הערון מאורס או שפס ימהנרת.‬דער נאףנ‪-‬ריינ‪. הארץ‪ .‬אבער גאט קאט בשא‪'$‬־ן' דיי היםעל'אונךי‪.אד פון דןיטעל‪ .‬בתהלה הוא םביא קורות‪ .‬עךד‪.‬אבל הקביה ברא את העליונים ואת התתתונים בריאה אחת ‪.‬ד.‬איז ‪ }')if‬בעאפיןיגיוואךץ גאיר פץ ךילןימעל‪ .‬סלך ביו עושה ספינה‪ . .‬רער ^אף' ב'ל'ייננט‪.‬אונ״עם שטייט הללו א‪.‬אוני .‬שגא׳)איוב ט( האומר )מז( לחרס ולא יזרח•' )יב! ר׳ יוחגן‬ ‫ור״ש ב״ל‪ .‬‬ ‫כל מה שיש בשמים ובארץ‪ .‬עגען בשאפי.אט י האט ב‪.‬ער נידעךט פ ו ן ה ^ ע ל ' פון דיעןטיועגץ‬ ‫בשאפץ אי'ז‪.‬איווי וויי‪.‬עשאפין די א‪$1‬עלש§ע טיט די‬ ‫אינטעל^טע' טיט איין בי‪£‬אפ'וגג‪.ען • ח?טםע.‪.‬זאלםט ניט‪.אט~‪5‬ן‬ ‫אן^זך ברייגןט אבעווייזוננציו דינע רייד פץ רעם‬ ‫הימעל‪ '.‬אבער .‬ת ה׳ מן ןארץ‪ .‫ב ר א ע י ת פ ר ש ה י ב‬ ‫סדר‬ ‫ננ‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬ה שיש בשמים ובארץ‪ ..‬על‪£‬עם‪. ךבי יוסף ם וועגץ אלץ דאם‪.ךי זולןחרס‪..‬עם גי‪.ןז אנט‬ ‫אז א?‪.‬משהוא בוגה את התחתוגים‪ .‬גר חיאונטעךשטעשטיובי.‬גס טךיגקען ראם מא^ער פין ים איןץןיש•‬ ‫אוגדער.‬כף כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ‪ .‬אוגער יאגט פץ ךי ערד‪.‬איל ברייתו אלא מן השמים ‪ .‬ויארים לי וואל‪5‬ןי‪.‬אונ דאם אייו‪..‪?.‬עם שטייט אין פסוק אזוי האטגייאןט^אטוואט‬ ‫^ער חט בשאפין רייהיטעל ונוטיהם‪ .‬עלר בשאפץ‪" .'‪ .‬ספנים מוליכי כספינה‪ ) :‬נ ( כ״נ גירושי‬ ‫^בט.‬‬ ‫זךיל אלץאייגיוואירין ב^אפיןפו.‬ל‬ ‫א נ נ ק י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) מ ו ( מנור מן הארז‪ .‬לע?ט]וע.‬עס איידדא אויףילי' הימעל‬ ‫אויג א‪1‬יף די‪{.‬־ז‪) :‬תת( כוננים‪ . ךי‪.‬עם איויךא א‪1‬יף ךעם היםעל אונ אויף ליי‪.‬ ‫גר״סו מן האדמה והוא קורא לשמש תוס הרי כנרייתו מן )מט( נ יופיכ‪ .‬לעחט'דער רענץ‬ ‫אונךער שנייא כוי הי^על‪ .‬ןט'‪ .אט גיזאגט די אויף ליורדי‪ .‬רבי גיח^ זאגט״אןילויילי זוהן איז אדףפון‬ ‫ןי‪.‬ע?טש ןאלט אהויז‪ .‬ריבי הונא‬ ‫זאגטפו.‬נר זאןט' צו'די זוה.‬אונ‪.‬ערד איזיב^פץ ניוואךץ .‬ווייל‬ ‫אלץ איזינייואךי.אי־ ב^א?ץ גייואךץ פון לי‪.‬על‪ .‬ואה־כ הוא מעמיד עליה ןמט( נווטים‪ .‬סייף‪ .‬ערר‪ .‬עךדאוג ךיווהן‬ ‫איז פון עלו־! )יב(‪.‬פו'.‬ואוזיב הוא סביא ארוים‪.‬לער שנייא‬ ‫אפילו‪. השמים אץ ברייתו אלא‬ ‫מ.‬ערד‪ .‬אונ ניםעין אךאפ דאם ויאםער‪ .‬ונווטיהש‬ ‫כתיב‪) :‬יג( ר׳ יצהק ורשביל‪ .‬ר׳ יצהק אמר )נ( מלך ביו‪ .‬זעמןן‬ ‫..‬נלד‪ .‬פריער ןאהט‪.'ץ בייךע צוויי' מ׳ןןליט‪-‬ירבי יוח.‬ר?י יךוושע י>(גט'«]לץ וואם‪.‬מה הגשם אעיפ שירידתו מ.‬לער‬ ‫רעגץ> אווי זןלע זאכץ וואם זענק ךא אויף רעם היימעל אוג אויף די‪.‬‬ ‫רשביל אומר‪ .‬הה״ד )ישעיה מב( כה אמר האל ה׳ בורא השטים וגוטירם‪ . בשאפיי פון די ^רד‪ .‬א‪#‬ארבץ‪ . גיוויארי!‬ ‫נאד פו.‬עםקזטייט אין ןסוקאווי וד‪.‬ע'ר טענען בוינןער‪ .‬אץ ברייתן אלא )מון מןהארץ‪ .‬ערי־ אינ‬ ‫דיעלע פ?לעדס'אלץטיט אייןמאהל‪ .‬ן לקישןאגט אז אמענטש באהט א׳ןזיף פ״ליןנר בךיינןט‬ ‫ער'ב‪.יוואלין‬ ‫פץ ךי‪.‬ערד‪ .'אף‬ ‫שטעלטיער מעגטשין צו!ןיךען ךיישיף‪ .ין א‪:‬־ילו‪.‬אווי ווי‪.‬בסמנים בואנים מיס אוקיינוס! )נוז( תרם הא‪.ין בשאפין איו‪.‬ער זאנט פון הימעל‪.‬ערד‪ .‬אונ ער ןרייג^ט אבעמייזוננ' צז‬ ‫זיינע ךייד פץ רעם פסוק צום ‪#‬נייא האט . זיא‬ ‫זאלניט ‪#‬יי. הימעל‪ .‬רב‬ ‫נחמן אסר אפי׳ גלגל הסה‪ .‬אין ברייתו אלא בשמים‪ .‬כף‬ ‫כל מת שיש בשמים ובארץ‪ .‬ער איו אויףךי‪.‬אייוי ווי‪.‬ר׳ הינא בשם ר׳ יוסף אמר‪.‬ער גיוואלי.

‬ייי אריי.‬ערר"ווען די זיענען בשאפין.‬אונ דער נאמען אלהים דייזט אויףיטאה־('‪ .‪!.‬‬ ‫ואית שהן רפים ‪ .‬אחלש נייט אוועק אונ אחדש‬ ‫קו?ט‪$‬ן‪ .‬ע״י שתות היא םעלה חלודה‪ .‬מיי^ט‪.‬כך אמר הקב״ת אם בורא אני את העולם במדח הרחמים הוי )נח( חטייה םניאין‪.‬אז‬ ‫ראם זענע‪!.ייא?ט אויב איך' ויעל אדיין ניסע.‬אונ וועיךץיניט גייענדערט‪" .‬נב( עיי שהות הוא רפי קיטעא ‪ .‬תיל )שס> חוקים כראי םוצק‪ .‬סיפא לקרא אשר ניא אגהיס לעשות אצה )גמ( מש״ם‪ .ער שטארקייט אוינ שיינקייט וויךי זענען גיוועין רוע.‬ומעשה עם דמדומי‬ ‫חמה ‪) :‬ט‪ (1‬ה׳ אלהים‪ .‬׳ יפי׳ העריך בולש תוללומ שמיס וגו׳ למשמע־ לעשות מכאן ואילו מללוש שמים‬ ‫מראם של וכונית כדאי' נמכילהין קפה סיס משג׳ תלקיס ואת יוסי נמס שמתדש נכל יום תמיד מעשה כראשית כלמפרש‬ ‫יעשה כמ..‬נעת לרה ושעת ואיל תס כריש לקיש שעומדין נתזקתס ומראיתם יתמוגסס‪.‬אלא יום יוצא יום נכנם‪ .‬וב־ה אומרים‬ ‫מחשבה ומעשה ביום‪ .‬צונן הם )נז( מקריסין‪ .‬למלך שהיו לו כוסות רקים‪ .‬זי.1‬יי יי )יד( ביום‪. .יוואךין‪.‬אלא םהשבה בין ביום בין בלילה‪ .‬אפר רשביי המיה אני‪ .‬נאד די״הימעל אוניןיי‬ ‫זןלד ז‪/‬ננען די זעלביגע אונ‪.?!ש נ‪.‬נץ' ביי' נאכט האט‬ ‫נאט גי‪9‬לא. !‪:‬י זענען‬ ‫בשאפין ניווארי.‬רבי שמעץ‬ ‫בן לקיש זאןט אז א‪£‬יע.‬מה עשה המלך ערב המין בצונן ונתן בהן‬ ‫ועמדו‪ .‬מתנקעיס נל' משרון י‬ ‫‪ ri:‬וגו׳‪ .‬אלץ קומט^יניי״ע‪ .‬שנה יוצאת שנה נכנסת •־ ) ‪ ( T‬ביום עשות ה׳‬ ‫אלהים ארץ ושמים ‪ .‬‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ ןםוק אום שבת האט נאט גירוהט פון אלע אריביעט‪ .‬ט ךער מלך .‬טאטער וועסטיו ואנין די‬ ‫זזגנעןדןוארין לויז‪•^ .‬רשביל אטר ביו טוצק כלים‬ ‫אננקי‪ .‬נר דיבשאפין‪ .'‪.סע.‬אייביינ זענעןדי אווי ווי ךי זזןנען ב׳‪£‬אפין גיוואךין‪ .‫סדף‬ ‫ב‬ ‫ר א ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י כ‬ ‫בראשית‬ ‫)נא( אננקי‪) .‬קלעען בית שמאי אונ בית הלל‪ .‬טייט אי.‬אונ ביי'טאג האט ‪?.‬אויב איך וועל אין‪.‬ךא האט גאטאוים גישפךייט ךעמ הימעל‪'.‬ר׳ עזריה אמר על הרא דרשביל ‪) .‬איאיזריקומט אן‪: .‬בית''^'טאי'זא‪. ךיגעבולט פון דיי הימעלייאוינ לי‪.ן נילוש של זכוכית‪) :‬גא( אגנקי‪ .‬צו וואט שטייט נאך אמיאהל‬ ‫דאסוענען די נעבוךט פון לי היםעל אונ‪.‬קאלטע ווא^ער ]ועלץ זי״י צו שפאלטין‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ויערי!‬ .‬־‬ ‫)ננ( תרקיא ‪ .‬אבערךאדער הימעל איושטארק אונ נליאנצט'אווי ווי איגלעועתער שפיגול ‪.‬דער גאמען ה׳ ווייוט אויף‬ ‫?!ראצןטין‪ .‬דיי צו יךאכין‬ ‫תעלי.‬זענען אץ‪.‪. גלאנצען י‪ . פסוק יןי זענעןישטאלק אזוי ווי'אאייועלנער שפינול‪.‬א?ט‪)':‬ט‪) 0‬ה׳אלתיים(‪ .‬פון דעסטווענץ' טיט לער צייטוועלט ךער‬ ‫‪5‬ייןוואנד אביםוללויז‪ .‬אמלךהאטאםאהליגיהא׳^ דינעגלעזער‬ ‫ד‪.טצו בשאפץיךי הי?ועל אונ'‪#‬רד‪ .‬שבת יוצאת שבת‬ ‫נכנסת ‪ . אויף ?זטיקלאך‪ .‬י?ט בלים <קי?ער.‬אפר המלך אם אני נותן לתוכן‬ ‫המין הם )נו( םהבקעים‪ . מאג אונ נ‪.‬ערצילטאן' ךעם ליי‪.‬ברם הכא חזקים כראי םוצק‪ .‬פיו.‬נאד דאם טראכטין איז נידען ביי טאג אינ" ביי נאכט‪ .‬אר אטאנ‪/‬ייט‬ ‫אוועק אונ אטאג קומט אן־אוואך נייט ‪. ‪.‬חדש יוצא חדש נכנם ‪ .‬ביש וביה‪ .‬‬ ‫הדתק ‪) 1‬גנ( ע״י בסית‪ .‬‬ ‫בםדת הדין האיך העולם יכול לעמוד‪ .‬יי זאלי.‬בשיא )נה( מחשבה בלילה ומעשהביום‪ .‬עשות ה• אלהים ארץ ןשמים'‪.‬גראים בטי‪.‬דער פיסוקךאםיזעגע. אין די הייםע וואסער וועליי ‪.‬‬ ‫אלת תולדות השמים והארץ בהבראם‪ .‬סגועא או המושאים יהיו רניס כי לא יפמלו‬ ‫^ ^ ^ ! אניצעלט^זנ‬ ‫)ינ( רבי יןחק אונ רבי‬ ‫‪.‬ג.‬ברם הבא )איוב ליז( תרקיע עטו לשחקים‪.‬‬ ‫רםעזריהיהאט גטאנף אבעוויייונניפץ פסוק אויה ךעם וואס רבי ע‪1‬מעוןבן"‪$‬יש האט גיואגט ‪.‬אוועק אונ אוואןז קומט אן‪'.‬נרויםע לייט ווי ביתישמאי אונ ביח הללאויףךי בעשיאפוננ‬ ‫פץ ךי לןימעל אונ עילד‪ .‬נד( כי בו שבת טבל מלאכתו ‪.‬אמ בית‬ ‫הלל זאיןט ןאס ‪9‬רא?טק אונ ךאם טאלןאוו ‪8‬לץ גיייען ביי טאג‪<.‬איונ דאם טאהן‬ ‫איו גיווען‪:‬ןוויןעע.‬רבי שמעון ןן" יוחאי ואנט עם וואנלעךט‬ ‫מיך ווי אזולקענעז קלינען אדעלבע‪.‬איך נחלקו אבות העולם ביש‬ ‫וביה על בריית שמים וארץ ‪ .‬איא?רגייטאיועק אונ‪.‬נרד ווען דיי זענע!‬ ‫ב‪#‬אפין גיוואךץ‪ .‬ערמאטעךטךך§פ צו פוצע.ע סעשענע אלער פון' איי. 'אנךערמאטריאא‬ ‫אונ‪.‬מראה של זכוכית« )גל( כ׳ נו גשנריס לבנרים‪) :‬ני( נקרסים‪ .‬נוואנד' פוןךעםניצעלט היייגג‪ .‬אלא הרי אני בורא אותו במרת הדין ובסדר‪. דעםטוועגין םיטךעריןיייט וזעךין״זיי‬ ‫§ארזאווערט‪ .‬כששיהה !עימד מעש היא נעשה כמי נעת המידוש‪<) :‬ה( ממשנה בלילה כיי! ) ט ( מתנקמים‬ ‫רפוי מעש‪) :‬גג( סרקיא ‪ .‬‬ ‫מתנות‬ ‫כהונה‬ ‫ה י ח מ י ס‬ ‫)פ״ק דנרנות( נשר ולס מופת בולש אנכי‪.‬פאר וואם‬ ‫•?‪ W-AW‬א^ע ? ל‬ ‫^טייט דאה־אונ אלהיס‪ .

‬ק ‪?$3‬יץ‪) :‬טן( ארץ ושמים‪ .‬עליייא‬ ‫בדמעו־ גאך איירערידער מען^שיאיו ^יווען‪ ..0‬אר'מאם רופט מען די בוימער שית‪ .‬אווי האט גיזאנט גאט מייל לי?ןךד איז גיווען ךי‪. ‪.‬אונאויב לאמאלם וענק‬ ‫דא מענטשי.יהךנת‪ .‬נץ‪ . ‪ JJ‬עדן אונ די בוימער פון רער מעלט‬ ‫ןןאבין ניטגימאקםץ ביז איויףזיי חט גיתןנינט‪ .‬עשניטק ךי‪.‬‬ ‫וכאן לישובו של עולם‪ .‬שיוש"'ויל שהנויות‬ ‫)א( וצמת ה׳ אלהיס‪.‬אדב איך ויעל בשאפץ‬ ‫לי ליעלט טיט לץ • יועטיךי' וועלט גיט‪/‬קענק ‪3‬שטיין‪ .‬הבא את אומר בל שיה השדה ונו׳‪ .‬האט לער מלך גייאנט מייל ךער‪:‬טר איי גיווען דער עך^טער וןאס ן ט אדף‬ ‫]יך נענומען מיץ מלוכה‪ .‬תיי ח.‬כאילו סס מניגיס לנר‬ ‫פיוב״י ונתינ והוצא האון לבא מיל אמד הצוואה‪ :‬ומונויס וה עס ‪ ) : aj‬ד ( עש הנויות‪ .‬אוגיוואםעם שטייט אין פסוק נאט האט גימאקט‬ ‫שפר ?יו אי! ‪.(‪ '.‬איו גיקומען איויניט אוג האט אים גיהתת‪ .‬הרי אני נותן לו )ס( פרוקופי של*‬ ‫תזוז ממנו לעולם ‪ .' ?-‬עלץ אלע‪*.‬טרוי'בי‪ :‬פי.‬בך אמר הקב״ה הואיל והארץ היא עשתה )סא( צביוני תחלה ‪ . ראך ליי ןלעטער־‬ ‫אונ‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫א‬ .‬אזויןט גאט נ'יואנ ט‬ ‫אויב איך מעל בשאפין דיוועליטםיט רחשגות‪ .ט גיט צו' קוםען צו אים ‪.‬איןגן‪.עבליבען ‪3‬א‪..‬חרי‬ ‫אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז מסנה לעולם‪ . 5‬ץ יי‬ ‫פרשה יג )א( עכל>‪ .‬סיפיה דקוא דייק ואום אין הוי שהכל נשניל‬ ‫ךער"טלך‪7‬יטא'ה.אלם איז שיין גיויעןג‬ ‫)יבי( יוכל שיח השלד‪5.יטראפץ איייגעריהאט אפ‪..‬יעל.‬וענק מןלעוןנר .‬וענק די בויי^ער גאך .‬ערשמע יואעהט‬ ‫גיטאףן ימיין'מילק* מעל איך איר^עביןאזוי אכבוד מאס ואל פץ איר קיץ מאילילניטאףניטאוזן‬ ‫וועךין‪ . האדמה‪ .‬ולהלן‬ ‫אח אוםר )א( ויצמח ה׳ אלהיט מ.‪7‬ער' האט אדם געםישיט וואךעםע מאםער טיטקיארטע •‬ ‫אוג הט אחיץיגיגאיקין אץךינ^קער'‪ .‬למשל טען‬ ‫דזאט ןיםאכטאגיזעם מלך איז איין שר גיקומעןךער ערשטער צום מלךיאונ קאטאויף דך‬ ‫}יגומען זיין מלוכה‪ .‬תני ריח אלו ואלו לא צמחו‪ .‬גאראיך מעל בשאפין לי וועלט מיט‬ ‫}!שןטיאונ טיט רחמנותי אוניהמאי ואל ךא‪.‬קע}‪.ט איין בוים‬ ‫צום אנךעךין יעהט אוים ווי די בוימערישםועשין איינער צום אנךעךין‪ .‪1‬יץיייעגאל?ץ •‬ ‫אוג ןאט גיגעכטיגט אץ מיין' גאלטץ ‪ .יט גיווען ביו רער‬ ‫§ענטש איז גייקיטק‪ .‬מיל של מלן‪ ) :‬ס ( פרוקיפו‪ . מיר או‬ ‫די טךויביןימאילטץ גיווק וואלטיןיךי פארשטעלט^סזאל" דער ווי.‬כל האילנות )ה( להנאתן של בריות נבראו‪ .‬ערר אלע‪.‬נאד אויף ךי יועילט ‪..‬אלעבדמער פו.‬כל האילנות כאילו‬ ‫טשיחי! )ל( ע‪ 0‬הבריוח‪ .‬ךע?טךער‬ ‫מלךשךא‪/‬אגסטי^אז ף בויטער זענען נאך גיט גמוע.ט‪.‬אמר המלך הואיל ולגיון זה הסליבני תהלה‪ .עגרינדעט לי זנךר אויף איר פעקטונניו״יא ואל‬ ‫י זיך לןיין מאהל ניט "אויס‪.יא הטףלערינט ךי בויטער פיו.‬אלע םיבער זעגען בשאפץ גימאלין מע^שין ואלין פיןגיי הנאה‬ ‫ד‪.‬לךי^עיר וועליאיך אים געבין אזויאכבוד'דאם‪.‬ו^עגע.‬א?ין‪'.‬נ?שין)יואריום‬ ‫שיח אייוךער טייטש רעדי.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יביג‬ ‫‪M i‬‬ ‫הרחמים. |עלרזעגען נאך גיט‪.‬עט האט אמיאהל.‬נ ט ל מנמיס ו״ל מקילס שמלא האלם נ ד שימצא סכל מתוק!‪•:‬‬ ‫נלבין גיומטיןי ווש״י שי׳ מסנה והיא היא‪) :‬םא( צביוני* ) ג ( כאילו משינון אלו עס א ל ו ‪ .‬עייל מ ק רער וףנט ביי.ק'‪ .».‬אוג איין'אנדערץ פסוק שטייט אז ‪ /‬א ט הט גימאבט שפראצין פון דער‪. והלואי יעםיי־‪) :‬טז( ארץ ושמים‪ .‬הט רבי חנינא ניזא.‬י‪.‬עד שירדו עליהם נשטים ‪:‬‬ ‫)ב( ובל שיה השדה כל האילנות )ג( כאילי םשיתין אלו עם אלו‪ .‬משל )נט( ללגיון שהמליך את הטלך‬ ‫החלה‪ .‬מעשה בא׳ שבצר‬ ‫את‬ ‫מתנות כהוגה‬ ‫ק סעיגש נ )גש( ללגיון‪ .‬מייל ךער'מענ?ש איויגאך‬ ‫ניט ניווען‪ .‬נס\אל‪..‬עךן זענען שיייןגיווק‬ ‫בויקער פךיער פאר רעם מענטיש‪ .‬הה־ד )תסליס קיר( יסר ארץ על מכוניה‬ ‫בל תםוט עולם ועד ‪:‬‬ ‫פרשה יג )א( וכל שית השדה טרם וגו׳‪ .‬ג‪:‬ווקפץ ךערןןךד‪5 .‬מעט מ ק פיל זינךי.‬קיין מאלזלגיט‬ ‫יצפגיטאהן מעלץ פץ אים‪ '.‬איד מייעם שטייט אין פסוקי נאט האט .‬‬ ‫אונ^יךי בויםיער זעיגעןגעבלייבקליידיגהאטדערומנט אים .‬ללייא בוימער‪ . צווישק ךי בויםער זעילט אויסיווי ךי בויסער שטועסין מיט דיא ס‪.‬איר תנינא)ב( להלן לגיע ‪.‬דאם מיינט טען אויך ךער נאך ווי.‬סו• שהיו אילנות וכאן אמו וכל בית ויועין ומשעין מענו על מנת להוציא ס ו נ ה ‪ ) :‬ה ( להנאת!‬ ‫נא היה ע ד ק » ) נ ( ‪1‬ישע ס׳ אלהיס גן נעל! מקוש ודרשו של נרות‪ .

‬טה‬ ‫כתיב בתריה )שס( לקול חתו המון םים בשמים‪ . פעלךער איזיגאך אויך גיט ‪.‬ערד ךער טקטיש רעד ךע^ין‪ ".‪. אבגךוגד רופט צום‬ ‫אנךעךין אבגרונר צו‪.אל‬ ‫}יאקםין‪] .ינט רי‪.‬ער?ד_קט וואםער אויןפ ךי .‬כן היא תפלס! לכנןניס ונין אין שניכם אין אלס ואס אין אוס אין שניהס שנאמו ני‬ ‫אוגך'י'‪7‬ירות'אטובה פאר ידעם מענטש ' ‪ " ' .‬וכל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ‪.‬עם האט‪.1‬ךאם לערוגט איגזא^עס איזיגי^א״קיין^עךר איויגיטא‬ ‫ךעיר רעגץ‪ .‪ 0 ) :‬ךבי הועןעיההט ןיואןט דאם ׳?טארקייט פוןדעםךענין איי אשדערע‬ ‫זאך‪.‬לערוגטךאם אפ פון רעם'ן־םוק‪.‬‬ ‫ריבי שטעון ^.‬כך הוא )י( מזכיר שם מלא בירידת נשםים‪ .‬אזר ‪.1‬אלע תפלות פון ך י יוךיןאיז ג אר‬ ‫דע.‬קךי‬ ‫דריי!'אכין ךי‪.‬ואם אין שניהם אין אדם‪) :‬ל( איר‬ ‫הושעיא קשה היא נבורת נשםים שהיא שקולה כננד כל מעשת בראשית‪ .!אגט‪.‬ךעם קול פון ךי ךינעם‪ .‬אז^עךד אונ‪.‬ואלו הן‪ .‬ללמדך‬ ‫שאם אין ארץ אי.‬זעחן םיר ‪ us‬וואיס רעד רעניןייוערט‬ ‫גיגעבץ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .אל גי^איהט וועדי.‬מ״ט )איוב‬ ‫ה( עושה נדולות ואין חקר ונו׳‪ .‬ז( וכל תפלתן של בריית איגה אלא על הארץ ‪) .‬ו‪1‬ען'םענטשי.‬םיט‬ ‫וואט _ווייל‪!7.‬ארץ‪ .‬עס שטייט אין ןסוק.‬רבי' חלפאיןט ניזאנטיאזוי וד‪.‬דאם .‬ואין קול אלא נשמים‪ .‬רבי‬ ‫אחא‪^.‬‬ ‫)ט( מרי •תבני בית מקדשא‪ .דעךין‪ .‬עךד פיט ויין'כחי^ר וזטיזןנניבךייטךו‬ ‫וועלטמים זיין חכמה‪ .‬איעער פרעגט ביי רעם אגרעךי״ן‪. ‪3‬עלר‪ .‬אלע תפלות פון מענטשין איז נאיר ווענץ ךי‪.אםין‪ .‬אווי ווי‪.‬דאם‪.‬בטה )פס( הנותן ט ט י על פני ארץ ושולה םים על פ&י‬ ‫חוצות ‪ .‬מרי תצליח ארעא • כל תפלתן של ישראל איגה אלא על ביהטיק ‪. יוחאי הט גיזאנט ךרייזאקין זעגעןגלייך ‪.‬ווש שית מלשון הפלה נ ו י א ויצא 'צתו‪ ..י.‬עם איז.אך‬ ‫ןיט' גיווען‪ .‬‬ ‫'עם האט ניט ניוואקםין׳‪1 .‬אוד ווי״עם שטייטה׳אלהים ן ט גיםאכט‬ ‫ךי^עיר או‪ :‬די הימעל‪ .ע. צוךכיי איהיית )ארץ‪$‬דם םטר‪.‬מרי מתי יתבני בית מקדשא‪ 0) :‬כי לא המטיר ה׳ אלהים‬ ‫על הארץ ‪ .‬ער הט"ךער‬ ‫טאגמ רעם פולק גאםען וה׳ אלהים! איויך אפו‪$‬ע וועלט‪ .‬עךשטע זעקם טעג‪ .‬וכן מוכת נילקונ!‪ .‬‬ ‫ננ׳ אלה עדין לא ס ס כ׳ לא המשיר יגו־ ‪) :‬ו( ייל ס׳ אלהיש אנץ ושמיש וכשש שהוכיר שס מ‪:‬א על עולס מלא‬ ‫תפלת.יןוא״קיין^ערד‪ .אטען ילה‬ ‫אלהיםי אייך אפולעךעלט‪ . נ י ' ‪ ..‬שיננה נ״ה יירש השלה וה נ״ם נו״א נ•׳!‬ ‫ליס ששסס האי! נירוס או לא עשתה ילק כסינ שית ידנד שוס תתיש‪ ) :‬י ( מוכיר שס מלא‪ .‬ךער.‬מזכיר שם מלא על עולם מלא ‪ .‬כעי שנאמר טוס עשיר‪..‬ווק‪.‬יענ‪.‪.‬עםאיז גיוו*!גין‪.‬נן העילה תעש־ סארן ותצליח סאון ו ) ש ( מדי ׳תגני‪ .‬נייט פון ךי יואלקין אזוי וד דורך ארינע‪ . .‬קק)יאנטיךער פכוק צלע שמועםין פון ךיזבוי^ער זענען.אגצע רייךין פון‬ ‫מענטשין איז נאד פו.‬איר לוי בר חייא ושלשתן מנ׳ אותיות ‪ .‬ער דער "מאנט ךעם פולק .‬ךי אלע ךריי״זאכי.‬ער גיט ךעםברוטוגג'פין‪1‬יאסער‬ ‫אין' ל^על‪ .‬שנא׳)תהציפ‬ ‫תהום‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫נאוה ואעפ״נ לשעמיס נכשל נהס נםסוא מעשה כיי‪ .‬עם שטייט אין ןסוק איי.‬איי.‬עם'ךע..‬ואם אין מטר אין ארץ‪ .‬א ד ע ר ^ ת ^ ד ה טייגט §ען‪ .‬יום שטייט ךערגאך צו דעם קולי ווים‪.‬אוג אלע שםועםין פון מעגטשי| ווקגי.אט טוהט ‪..ךעם בית המקדש גאט רעד בית המקדש ..‬ירמיה י( עושת ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו‪ .יטאהן אין ךי‪.‬עם‬ ‫איז גאך^יט}יוועןדיבדמעראונעסאימ^אךניט ני‪.‬אמר ישביי נ׳ דברים שקולין‬ ‫זה כזה‪ .‬רעגין איז גיפןאאיו‬ ‫ךער‪.‬מ( מרי‬ ‫תעביד ארעא‪ .‬לא עבדת‪) . .‬געואקסין‪.‬ער ךעם פולק נאמע• לה׳ אלדיים( אדףדעסךעגין‪.‬אין פעלר‪.‬איר חלפאי כשם שהיא מיכיר שם מלא על‬ ‫עולם מלא ‪ .‪ .‬פט איין אבנרוניד יצום אגךערק‪.‬געוע.‬ימצאסי שראוי להניס כן ואס‬ ‫וגו׳ ‪) :‬ר‪ (.‬אונ אייגם ‪1$‬ן‬ ‫אגךעריןי״קען ניט די.‬ר גיטרענןן אויף ךי״עךר אוג‪.‬לשות כן ונו׳‪ .‬גאט ‪5‬יי'ן §עלד יאל בנלי‪.‬ר׳ אחא מייתי לח מחכא‪) .‬ודיל‪.‫סדר‬ ‫בראי&ית פרשה ע‬ ‫בראשית‬ ‫את כרסי ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתי‪ . דאךף האבין איינער רעם א.‬געני אלע זאליןיוןאם יענען'ב‪#‬אפין'ניווארין אין ת ״עףןטע.‬אזין‬ ‫כירש׳׳י ו״ל ו )י( ענוש ארעא ז נ י • שתמיד טאלין זה ינון העולש '"ר‪.‬ערד‪.‬ער הט נימאבטךי‪.‬ווארום גאט הט גיט גימא?ט רעגענען‪.‬‬ ‫!אונ דער רעגין‪. מטר‪ .‬אז‪.‬ריבי לןי ‪3‬ר חייא הט גמאגטיךי אלע ךכיי וועלטער‬ ‫ןע.‬ךעם קול מייגטיםען רעגין‪ .‬‬ ‫)ו( עבדת ארעא‪ .‬גרויסע זאכין יום סען״קעןךי גאר גיט ןארשטין‪.יטא רער ךקין איז .סוד דאס אנךעךע‪ .‬וטטר‪ .‬‬ ‫דארום‪.‬מ ד תעניו נ ו ׳ ‪ .‬גאטיוועןןועט ךר ביתס? קדב‬ ‫גיןאהט ווערין‪ 0):‬כי י*א המטיר ה׳ אלהים‪.‬מענטש אויך ניטא‪ .‬אדם‪•.עקם' טענ‪.‬זעוןן טיר אז רער‬ ‫רעגין אליין איו גלייןי צו אלע נרדםקייט וים גאט״הט .‬אט מיין §עלד.

‬נ‪:‬קעךטךו'צוךיק‪.‬נךעךין‪.‬יהושע ני^נפעלט ווען‪.פאלק‪.‬ובזו שירה )תהליס‬ ‫ככן יתרועעו אף ישירו‪ .‬‬ ‫)א? מעל ‪?.‬אין פסוק ביי רעם' דעגין .‬לעם יעלעגען כה אונ הכמה ויום‬ ‫^•טייט איי.חום ‪3‬ר חנילאי זאנטךעררענין איז מכפר ךי‪.‬בזו יד שנא׳ )יחזקאל לז! היתה עלי‬ ‫יד ונוי‪ .‬עס שטייט אי.‬אנוידזט ני^ךענטבייי־בי‪.‫סדר‬ ‫פ ר ש ה יג‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫נה‬ ‫מ*ב( תהום אל תהום קורא לקול צנוריך‪ .‬תה‪:‬ית' המתים איו נאר צו מענטשין‪ .יואגט פון רבי«*‪$‬א ס ווענין‬ ‫די חכמים וזאבין רעד מאנט רעם רע‪3‬ין אין ךי ברכה פו.‬ר׳ יורן בשם ריא בר אבינא‬ ‫אמר בזו שירה ובזו שירה‪ .‬עס ניייט‪.‬״עם איו' ןיווע.‬מעט דננען‪.‬עפענען‪.א'קאבץ .‬קערו^ג פון!‪.‬שנאמר‬ ‫)שס פה( רצית ה׳ ארצך‪ .‬ווארים‪'.‬לעני. .‬ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמתים‪ . ..‬א אונ רבי חי.‬אונ ויען סיר פריןען אונופרייט איר אייך ניט‪.‬יבזו יד )חהליס קמה( פיתח את ידך ‪ ..‬עבןרות פון דיי. )'מוחל נידען> ף ‪.‬יצחק ‪.‬תחיית המתים לישראל‪ .‬עבירות‪'.‬ךביי ת.‬אונביי לגחנית'הטתיט שטייט'דאם וואךט‪.‬זאט>‪ .‬שנא׳ )תהלים פה( שבת שבות יעקב‪ .‬י?תח יה׳ לך <.‪ . am‬רעגין איו נרעס״ער ווי אוזנית הםהים‪ '.‬אף חכמים קבעו אותה‬ ‫בתה־ם‪ .‬בזו פתיחה ובזו פתיחה‪ .‬עם‬ ‫שטייט‬ ‫קשה‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יומא‬ ‫דמשרא‬ ‫טימא ידגא ן‬ .‬אונ ביי וך״חצית המתים שטייט אויך דאם וואךיט״עפענען וזנה ע י פותת את‪. פסוק דו וזאםט פאר נאמולט דייןיגאנצין‬ ‫‪3‬עם‪ .‬אונ וייי ^מ־ן‬ ‫קזטייט צו אבעונילינו ננ אויף ‪8‬יין‪.‬ביי רעגין שטייטךאס "וואךט‬ ‫‪^.אבראבאו'אנט דעררעין‬ ‫איז ןיוו‪#‬ין נעגין ר״חינת המתים‪ .‬רעי אב‪.‬ר׳ תנחום כר הנילאי‬ ‫אומר‪ .‬זענ‪.‬לער‬ ‫וואי־ם !ר‪.‬‬ ‫ובזו פתיהה )יחזקאל לז( הנה אני פותח את קברותיכם ונוי‪ .‬איז בוויליגט אווי ווי‪.‬אזוי ווי‪.אט האקט בווילינט' דיין לאנך‪ . ןםוק.‬‬ ‫ןועןפרינען טי־ אלע'צו‪. ו^חעת הטתים‪" .‬ווארובעס שטייט אין §םוק‬ ‫דוהא?!טפארנעבי.‬ךבי ‪9‬יםון זאניט רער רענין איז אזוי' נוט נלייך‪.‬דזאטרקי ‪.‬ר׳ סימי! אשר‬ ‫אף םכנםת את הנליות‪ .‬עפענען‪.ע'..'ין>‪ .. אי.‬ק‪3‬רים>‪ ..עןדי'וואם‪.‬אונבייתחעת המדגים שטייט דיער וואךט י ד ‪ .‬‬ ‫בירידת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪:‬אוויל‬ ‫לא המשיר וגו׳ יאוה אי|ז )יא( מנפוס ע.‬פךייען טיר ןיט‪ .‬בזו יד ובזו יד‪ .‬בשעה שאה• שמחים‬ ‫אין אנו שםהים‪ .‬ ‫אונ״פארנדם‪.‬תגי‪. רעם א‪.‬עפענען‪ .‬ווו לישראל ולאוגנות העולם‪ .‬שנא׳)שט( אספת כל עברתך ‪ .‬ךארום‪.1‬אינביי רעגי.‬שנא׳ושס( נשאת עין עםך‪ .‬רבי יוהנן בר ‪0‬רי‬ ‫אוסר ‪ .‬תהי״ית המתים איז נאר צו יוךין אוינךיעניןאיז §אר'יורי.‬ביי ו^ךדית המתים (שטייט‪.‬ניוואךין' פון נלות‪ .‬בזו שירה )ישעיה מב( ידונו יושבי ס ל ע ‪ .‬איל אתם יש לבם מועדות‪ .‬עפענען פון דיינעטמעגין זיין נוטען אוצר אונ זאל נעויין‬ ‫רעניןו‪ .‬אף )יא( טכפרת עלההטא־ם ‪ .‬עפ'נט דיין היאנט אונ‬ ‫פא?ט‪.‬קברותיכם‪.‬מהשם‬ ‫ממארץ‪ .‬‬ ‫וזו לארם ולבהמה‪ .‬שתחיית המתים לאדם ‪.‬ען ניזע^ין)ניילעניןי אונטערךי ^טיינער‪3 .‬ךער וואלט _יר פי‪0‬ס את ידך )ער‪.‬נטיאםולט ‪.‬ואםען‪'.‬א״ר יצחק שהיא טרצה כקרבנית ‪ . שאלין אונ זיננע.‬בזו פתיחה)דכדיס כא( יפתח ה י ל ך ‪.‬ך‪3‬יחי.‬רבי יורן זאנט פון״ךביאלגעיךבר אבינא ם‪.‬אונ דורך רעןיין לועךין אלע‪. ההניאיס‪ .‬יהישע^קרח^אירדזטיםום טוביםאונ מיר האבין‬ ‫.‬פע. .‬עקב‪ -‬רבייוי?! ברנןרי זאנט דעי־ רעינין פאר‬ ‫ואםולט רעם כעם' פון נאט‪.‬נלייך צו‪. אויף טייר ! ד ה׳ <ךי ‪.‬אונ ךעגין‬ ‫איז פאר מענטשיין איונ פאר בהמות‪ .‬וועגין בייתדזיית‬ ‫לטלגים ?!טייט מען וועט זייננען אוני ביי רענין'שטייט' מען' ‪.‬יא‪5‬ט לער רענין‪.‬ביי' תדדית חמתים‬ ‫שנןייט״יעם וועלין דנ.‬ואנו יש לנו מועדות ‪ .‬‬ ‫ווארום״עס ?!טייט ‪.‬רחב״א אמר ונדולה מתהיית ה ס ת י ם ‪ .‬ביי רענין שטייט‬ ‫יער וואךט״יר‪ .עבי. .מים טובים‪ .‬םזבת‪'.‬נבו**ה'פון נאט אז ךי מתים וועליין לעבעךינ‬ ‫ווערין‪ .ערע‪.אט יאל ‪.‬ואט אלע לעבעך‪:‬נע ‪ .‬אקר^ן‪.‬ביי'ךעינין שטייט דאם'מאלט‬ ‫‪.‬ואימתי אנו ואתם שמחים ‪.‬נוי א׳ שאל‬ ‫אה ריביק‪ .‬י'י רעגין עזטייט‬ ‫די מעלי.‬ר׳ אבא ור׳ חייא בשם ר׳ )חייא בר( אבא א ס ר ו ‪ ..‬מייל עם‬ ‫ןינעבין איז‪. ודי חבמ!ה דאם ועגען גיוואקםין דורך ךעם'ךע.‬אין ןסוק ‪3‬יי ךעם רענץ די‬ ‫האףט צוריק ‪.‬עם שטייט ‪.‬שהיא אוספת את העברה‪ .‬רבי תיא בריאבא‬ ‫‪.‬רהביא אשר ושקולה‬ ‫כננד תחהים‪ .‬ולהלן רוא אומר )ישעיה נ״ו( לרצון על םזבתי‪.‬ווי'לי‬ ‫יוךין וואלטין איין‪. שטייט אויך ‪.‬ידען איר פרייט אייך‪.:‬כלי‪.

‬ואם לא זכה הוא עמל‬ ‫בארץ‪ .‬ן‪.‬נדוען אמק?‪1‬ש צו אךבעטין ךי״ערד‪ .אט אווי וויי אליהו הנביא אונוך חיני הסע.‬פיט לבשו‬ ‫כרים הצאן לבשו )יג( דכרייא ענא ל׳ נקי‪) :‬ד‪ (.‬גאריעם איי אשטעענדיגע וואםער • וזאט‪.‬ךער'ך^ץ'‬ ‫איי}יייע. לים למקים שאין‬ ‫םים סהלגי.עח‪.‬נאיר עם‬ ‫?זטייטאיו‪/‬יאלט שאלין צו.‬כתנים לוים וישראלים אין כתיב ‪ .א‪.‬ואדם אין לעבוד את האדמה ‪ .‬הא‪3‬ץ די איםגיגעבין אביעקץ וואםער פוןי״רעם נ־אםער‬ ‫ןיס די וכאבייניבריי.‬רימה יומה ימתאיה לתקן לנה זינה ‪) 1‬עי( אלמלא איפ כוי‪5 .‬מע??ש ‪.‬לא גברא אדם אלא ל ע מ ל ‪ .‬האט אילריגוס גייאןט‬ ‫צ ו ך י ג י ט מיראביםולפוןךעם ויא?ער‪.‬אוג ןזאבין .‫•ךך‬ ‫ברא׳טית פרשה‬ ‫י נ‬ ‫בראשית‬ ‫בירידת גשמים‪ .‬יענען לי מ'א‪5‬ער פון אוקיינוס‪.‬קרים טיט נ‪.‬גיךאךפט ״עס‬ ‫ו״אל ביין רעןין רוךף אליהו ‪£‬דער דוךף חוגי המע^ל האבץ די נימויט פריער תשוןה טאה.ל‪'.‪ .‬‬ ‫אויב_‪.‬‬ ‫.‬טו( אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה‪ .‬וואהל‬ ‫רעם סעגקשוואםאיךבעט אץךי תוי־ה ‪.‬יך איוי‪.אט‪'. דינע *בי'י.‬יהושע בןלךיאגטיוען‪.‬דייל ״עם‬ ‫איי}יט }יייען״קיין ‪.‬אס גא היה נברא האזה לא כיה‬ ‫)יג( יכי״א‪ .‬אונאו יוךץ האבץ ‪.ישטעלט אץ ךי שיף‪ .‬ק־ץ מענ^ש‬ ‫‪.‬דאם‬ ‫איז'..‬‬ ‫כיו.‬ועגע.‬מלאו משם הבית מלאת םים ‪. .‬אזוי ידי״עס' שטייט‬ ‫אי! ? יק‪.‬‬ ‫איר זא..ןםזאל 'אויףיאיך רע.‬ןס 'איו ניט גיווע.‬לבי'אלי‪. בעקינןען ךי‪.אר רחםגית‪<0):‬כל‪ 1‬אלע טייכיי! גייען אץ נם אוניךער ?ם ויעלט ‪ .‬ואדם‬ ‫אץ להעביד את הבריות להקב־ה )יד( כאליהו ובחוגי המעגל‪ .‬אויף איקתירייאםךארטאיי גיטא קיץ מענטש‪ .‬איז לי שייף' אפיין'ניקיםק אויף‬ ‫אזוי'א>«רט וואם ליי ווא§ער גייט ניט‪ .‬פיהלייבי אלנעייך' אונ רבי‬ ‫נת‪!?1‬י‪. ‪:‬ם אוג דער‪:‬םיועלט גיט'פיסל‪ .‬די שאלי. אלא לנםיון‪ .‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) • נ ( תפקייס‪ .א?ין אנרערע וואםער'אין לי יןאםער'פץ איקינוס‪. צי. פסוק צו טאכץ ר'ע?‪.‬איל ריא לריי לא באנו לכא.‬אמר ריביל בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת )יכ( הפקירה ‪ .‬יהיין אוג גוים‪.‬איזיי^אי־‬ ‫^ארךחןגית‪$ .‬ווען דערמעגטשיוואלט גיטגייוק וואלט ך^אטינייטפארבוניהק‬ ‫םיטךי.‬כי לא המטיר ה׳ אלהים על הארץ ואדם אין‬ ‫זגו׳‪) .‬י?‪5‬א‪.‬כל הגחלים הולכים אל הים וגו׳ )קהלת א(‬ ‫מעשה בריא ור׳ יהושע שהיו מפרישין לים הגדול וגכגסה ספיגת.אט ידי ‪2‬אנצעוועלט‪. די מע^טשי.‪ .ט‪ ..‬‬ ‫מה כתיב אתריו הריעו לאלהים‪ .ט אז אלע טייכין ןליען איי.‬בער גיט א‪8‬ארביגדוגג‪ .‬נייאגט צ ו ד י ווי‪.‬ער ךי^נרר י‪' .‬שעל אס על נד המס־ ירמניש וכ! משמע נ׳ לא המט י מפני‬ ‫באדם‬ ‫פי רצונם ירי המפר וכזה היו משענוים לנ הנריות להקנ״ה ‪:‬‬ ‫‪?/‬טייט אץ^םוקךי שעפםץ לנקבות(ווערץ בע ק'לייךט טיט די שעפםין )?לים •""ךיןןרים^^ע]‬ ‫אדףךי נקבית‪.‬ינ.‬אשריו לאדם שהוא עמל בתורה‪ . ראסדין‪.‬ךער'נא.‬טיט )שס( לבשו כרים הצאן ועסקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו‪.‬עס‪3‬ייט‬ ‫רעגי. בךעקטיםייט נןאלין‪ .‬קבות‪ .‬עם‬ ‫איז גיט‪.‬ז|ם יאל.‬זנריס כריה כן איל הצאן ואמר שהכריס הנוית כיותה שייו המטר בשביל המיות יהנהמות וכי׳ כ•‬ ‫לובשים נא! נקנות ולשין נ?׳ דני ‪) t‬יד( כאליהו וכוי‪ .‬ןייןרעגין אךער גיי. רלם האט‬ ‫אןךינוםלצו ריבע.‬גיר אין רעד תורה' אויביו־ איז ןיט ז‪?1‬ה ארבעט‪.‬שגא׳)איוכ לח( להמטיר‬ ‫על ארץ לא איש מדבר לא אדם ב י ‪ (!) . ‪ $‬דיןןזעי^ןי^נקבות‪-‬״דער^^רעט^יטאדןעם^שוןו‬ ‫)הןעאדמ‪-‬״עםאיז גיטגיוועןנןייי מענטש'צו'אךבעטין ד ‪ /‬ע ר ד ‪< .ענען‪ '.א^ל }יפאלין־אץ א‪#‬יףאויף‪.‪ .‬נע.‬האבץ די אריץ ג‪.‪. יאלץ וועדי.‬קיין‪'5‬עגט'ש‪• .‬ייי יאלץ זיף בהעפטין די‪.‬ער איו זוכה אלבעט‪. ביי די איןהאנ ט‪. -‬אטהטגיט גיםא‪5‬טךעגק‪.‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫יט‬ ‫‪:‬‬ ‫האט‬ .‬אלא הריעו לאלהים‬ ‫כל הארץ‪ .‬וד די ועג^ען גיקוטע.‬בהמות ראוך‪.‬דעי־ מענטש איי בשאפין ניידאריןינאר צואיבעטין‪.‬ען'אדףדי]ערד"‪ .‬‬ ‫האבץ ך י גייאגט' לי ויאםער פון אוקינום שליגגען איין אלע יואםע״לין‪ .'אי.‬וארם אץ לעבוד את‬ ‫ה א ד מ ה ‪ .‬לעם }'רויסץ ‪:‬ם‪'.‬ווארוםיעם זאל רעגעגען פאר בהמותייעגין‪ .‬עט שטייט ניט' כוזניםלדם ישראלים ]אלין שאילץ צו {אט‪ .‬אונךי טאהלין וועדי.‬אם וכה הוא עמל ב ת ו ר ה ‪ .ןרך.‬דארום״עם* שטייט איי.‬קע. אונךננען‪.‬ןןריאל טאכין ךי‪..‬יי ןןיע^סי^עךים'&יידע.‬עגען אויופ‬ ‫אערד מאם דאלט איי נ‪.־ שטייט‬ ‫איר זאלט שאלין צו.‬האבי! די §ן ?ישעפט פץ י רעם‬ ‫\ \ ‪9‬‬ ‫גייאןט צו ךבי‬ ‫וואהעראפולע ?אם‪ .‬ךבי‪.‬עיר‬ ‫‪ y v t v‬י ר יעגען דא גיקומען' .או־ צו פראבע'‪ .

‬‬ ‫‪.‬שלא ׳נישי סשפליס מן הנויית וסנאיוסז‬ ‫האט ךי מא^עריפון אזק.‬ר״י אסר כהדין )כה( גילום‪ .‬עכקנ?יגס תךף ךי ?!טארקע מעג‪?1‬שי!‪ «.‬‬ ‫טריגקט'>‪1‬ן אלעי^עלרער‬ ‫ר?י‪..‬דער .‬עס זאל ‪%‬נ!וויי.נ‪1‬ם"^ן^לוע‪.‬אונ‬ ‫ך וועךטער ^ם חם ^כיט ‪#‬כת‪ .‬ער אךט .אף רבי אלי^וך ^עפץ' די ייאלקין פון ‪:‬ם אי‪ #‬י • ךלי ר יעג^עןיךייאויףייך‪/‬ערד‪' .nra<0‬ווי אז‪1‬י ןטידי־״עךד ?י?[רו‪^.‬שהוא חוזר וםשקת אתת)כח( לס׳ שגה‪.‬עט ויאלט ןי?‪1‬טאנען" שם יןט‬ ‫שוא?ים <‪5‬לכת‪ .‬ר?י‪..‬א'ונ דאס אמאווא גרער‪.‬הניאי נ ע י ו מיי ילא פיישי יישיי גיס קנייאל ומ הוא‬ ‫מוני לו מאיתן לים שהניאו משהו )נא( לקינואהה‪.י!|[רינקע־‪...‬היו נותני! נתונו נים וננלע נארמס ‪ ) :‬נ ו ( סוד‪ .‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הייבץ‬ ‫י‬ ..אנ‪5‬ערשייף‪.‬ ‫י ב ש ב י ל‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫שאים עדי! * נ ם ינמי בשוש״י ׳•ל נסי׳ המומש ‪») 1‬׳( שסיק ס נ י ממיס עליונים יי*‪ 6‬ירש םם שנים מ נ ם םם שיאנים‬ ‫ע" סעמי^יוסי סמשי סיייל ירט ׳הישע ליש נמשמעו‬ ‫עצמי* יש־‪.‬כ( יהכון ליה םלא )כ&(‬ ‫לקינ־יאתא‪) ..9 1‬ער•)ת(‪.‬רבי רןן פון »פ‪1‬רי הטןיואגט פץ רביישטיאל ‪3‬ר גח^ן ס ייעגץ פון‬ ‫ןןעגין פיר זאכץ הט גאט חרטה ניהאטאז ךי‪.‬נמוען‪.אל האבץ אזיי ?יל ' ^ ‪ T‬ווי דער נידערינער‪'.ע.‬אזוי אלע יאדזר‪ .‬ולפינן נקיא תור ל׳ תמים‬ ‫עיקר מאמי וה ייש מזיש קהלת ושש איתא פלינתא יי״א ותוהו שלאונעים שגה איני עילם ו ק פ ע ס אתת והיא מספיק‪:‬‬ ‫ייני יסישע י״א פ נ י האין שותם גיס איקניס יי׳ יהישע )נש( כעלי וייע‪ .‬יד דער רזמיי‪ .אנין‪.‬ייעט'די ר)בי‪$‬ה‪ .‬קו יימרזני ימסי עצמותיו וימת זנ י‪) :‬י!( מס‬ ‫הס ומה שנעם השעם מפני שנתינ נל ה<מליס סילניס אל מצי ום ויתלק ינצי אמי סס יישל'! ל ש י נ י ו ) נ ל ( ניצל היסס‬ ‫םים זהים אינני מלא יהין אששי ‪1‬ם! )יס( בילעין מיס‪ .‬פערט‪:‬נם'אלע ז^ין אייף‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪.‬מ( על דעתיה דריא‬ ‫משם הם שואבים‪ .‬דארט שע?ין די ויאלקןס ךי עאןןער‪ .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ע‬ ‫נו‬ ‫ביון שעלו לרומי אסר להם אנדייאנום )טז( שחיק עצסוח‪ .קען פץ'ךי תבואה אונ פון ף בוי‪'5‬ערך^שלעכטעטהא‪'.‬‬ ‫.‬‬ ‫איל מים )יח( בולעין םים‪ .‬דעי‬ ‫ןיגא?.‬אייי ומ ״עס ?שייט אין פסוק יאד‪1‬ע‪$‬ה?!ן ר‪$‬ךץ‪ .‬יהודה אוג' רבי }חבןה אינ‪.31‬עח?טע‪1‬יאםער• שייפרט זןר ^םהם^בים ‪£‬ילכוז‪)» .‬מפגי )כט( בעלי זרוע.‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬ערד יאלטריגכוען .‬אוג אזד ןטידי^רד אוקי‬ ‫איו אויף‬ ‫}י?ורי‪$‬ען אין זן?הייב‪ .‬ךאכ איי אטייף אי| ?}ל ?גי י‪'1‬יין‪1‬ט סזןיי‪.‬מס ך ינאםער פא'ק‪£‬לייץט ךי §עלרער אוני ךימי^םער ווערט איין}י״זאפט אי! לי‪.ען פון די‪.‬דריטונס‬ ‫דער חיי?‪. פארי‪.‬דער גאף איידי ניאןוער צוריק אחים גיקומעןאע איז אריץ אץ^בןרוגד‪.‬שלא‬ ‫תהא הארץ שותה אלא מלםעלן‪) :‬ה( רבי הנן דצפורי בשם ר׳ שמואל בינ אמר‪ .‬ושמי ת י ו ! ) נ מ ( למ׳ פנס ‪ .‬ורבגן אסרי כםין)כז(׳תווי‬ ‫)נהר בבבל ושמו תווי( ולמה קורץ איתי הווי‪ .‬גתל מצדם סוא‬ ‫ל ז נ ו אינני מלא‪) :‬יש( הני ל׳ מ נ ה ק ‪ .‬יהושע זום ]ער ואינט אזדיוןאלקין‬ ‫?ךעקען פץ די א‪.‬דערנ אף ייי ‪9‬עןש.עןצוךיקפץים‪.‬מפני‬ ‫ד׳ דברים תזר בו הקכיה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן‪ .‬‬ ‫אוג ך רבגן.‬על דעתיה דריי לשם הם שביס ללכת‪) U)'. קזאז^ל אונ נאף אנ^וזל‪ .‬עךדאונ‬ ‫ך וואםער ?‪:‬יט איוים צוךיק אוג ‪ ay‬וווערט זן.‬עךרזאל' נאר טירינקען פון די או^ערשטעווא^ער‪.‬ק יענע יואסער א" !יי ן מ ^ י ט ר ^ י י ^ ל ץ ‪.‬י‪.‬לני יסניאי לי עילה ננל ייס ימשקם םארזז )ני( נמת תינ״ה נ י ‪ .‬‬ ‫יכך היתה ה א ‪ p‬שותה מתחלה.‬וועל'ץ ציוזעןךי גאגצעמאסער אץידיערעפעלרער‪.‬ר׳ יהודה ור׳ גחםיה ורבגן‪ ..‬עךד‪ .‬עוואסעד ןניי?ן י« ‪1‬‬ ‫ים אונ‪.‬‬ ‫וריג אמר )מ( כסי.‬עלהטן הארץ והשנזה את כל ?גי האדמת*‬ ‫‪8‬ייף‪$‬ט מ ד י דעו־ איןרוגד איי אויף גיגאנגען אונ ן ט אנ.‬ני׳• קיים שהמשיי מלמעלה‪ ) :‬נ ה ( נילוס‪ .‬ק‪^.א‪ .‬‬ ‫§אר ווס רו?ט טען איט כ״וויי מייל ?‪c‬־ ?!ריגקט ז*ן די‪. תוכייה דהרין קבריא דםרכה וקבר‪ .‬ערד אייןקןאדיל אין פעךציג'יארזו־ אמ‬ ‫״עם איו גינוג‪.‬‬ ‫אונ ‪$‬ע.‬‬ ‫(ויןייטונס‪.‬כב( והוו יהבין בגווה םים והיא בלעה להון‪) .‬ד‪.‬עיך נלייף וד‪].‬עיי‪.יירטאפדי'^בוןה‪ .‬דמשקה והדר טשקה‪.‬ןי.‬העייו‬ ‫מנס מניני איקיניס ני אינני מאנין לנם« ) נ ( יפני! ליס‪ . רבי‪./‬ערר‪.‬אזוי איו}ידוען דעו־ !^בנרונד מס קט‬ ‫אן.‬יי י ? » ‪.? .‬םי אוקינום )יז( סה המוז ‪.‬וויי״איזטייןזשיאוואגדיער‪ .‬אםר להן )יט( הבו לי םנהון‪) .‬עם את ‪.‬אץ פסוק?זט'יי'טו>ןר‪.אף ןזאט .‬כד( כיצד היתה הארץ‬ ‫שותה‪ .‬י. דכתיב ואד יעלה מן הארץ וגו׳ ותזר בו הקביה‪ .‬ע?ינט דף די‪.אט סינזהגיםאט די‪.‬יהותז זא^ט אז‪1‬י ווי דער נילוס ןדער שייף פץ םצחיסיוום‬ ‫איי.‬סי׳ נמייש מימ )י מ( והיא נהי שעילה ימינה מיס ומוני‬ ‫מיון־ ס פ ג ‪ ) :‬נ נ ( והוו יסנין נ ו ־ ‪ .ארפון די‬ ‫א‪1‬בעך‪#‬טע י‪.‬רבי ‪5‬ח?ןה זאןט שיי ווי ידי טיפענןע פץ עייף‬ ‫קבר.יטרו‪#‬ען ת ערד םייט יואםער ‪:‬‬ ‫<‪ .‬דרשת רבי' ז‪$‬לי‪.‬סססי משרש והילד נהי נ נ נ ל‬ ‫יםיי מ׳ אוקינופ נילעין לאיתן מיה! ) נ ג ( על ועתים נ ו ׳ ‪ .

‬נ י נ ן ס הייני שדת ו ) ל ו ( ימישדן‪ .‬ךבי יוחנן אונרבי ש?!עון'בן לקיש קרי. 0‬רשב׳ל אסר שהן)<ה( שוחקץ אח ה ס י ס ‪ .‬דכתיב )איוב לז( אשר‬ ‫)לב( תלו שחקים‪ .ען‪'.‬עי־ האטי ?כבד ‪.‬אט רבי אליעזר ניזא^ט‬ ‫ןיי וועךין יי‪ 0‬אין ךי תאל‪.‬אווי ווי ״עס ?!?ןייייט)אי‬ ‫י ^ ד ׳ מ ו^ןרץ‪ .‬ל ל ( וחושדים אות..‬לטח הוא קורא אותן‬ ‫» ח ק י ‪ .8‬אווי}יט נאט ךעם רענץ טיט ‪.‬‬ ‫ד ׳ שמואל בינ אסר )צז( כדקין הללו של ב ה ם ה ‪) :‬י( ר׳ יוחנן ורשב־ל‪ .‬אןז רבי‬ ‫יון.ליץז ציו איי.‬קי^ןיעס פין אבי^הו^ם‬ ‫}יי לןאסלין ראם ‪.‬לאחד‬ ‫• כ ב ר אח חבירו חכיח של יין)לי!( וקנקנה‪ .‬כך הקכיח אוסר לארץ אייחי ענניך וקבל‬ ‫םתנות בהונה‬ ‫)ל( לשד* » הוו«י‪ 8‬והאילנישו )לא( כלי מעלם‪ .‬חאט‬ ‫ן ב י ךזישע ניז^ט ךי וואסער פון אוקי.ואלקיןס פץ היטעל‪• .‬זוי וויי^ס שטייט אין ןסוק״א^ר ‪.‬היכן הם נוזלים בשחקים‪ .‬רבי '{!כזעון בן לקיש זאנט לי וואלקינס'זענען פץ‬ ‫אונםען‪« .‬דכתיב ואד יעלה סן הארץ‪ .‬פירש״י םייןן שיסיח‬ ‫פהיקיםו )לג( תוקי‪ .‬ץקט ךי‬ ‫^עךד עא^ןר‪ .‬ריש אוסר לא׳ שאסר לחבית הלוני סאה‬ ‫»ל ו א ד ם ‪ .ם ‪1‬יאס‪.אט ‪) :‬ט( ?מהי^ן‪ .‬‬ ‫!יין טרא^ץ ריר• }י• ן! }עם ^ךעךין! אזוי ומ ‪:‬עסי ^טייש אץ ‪$‬סוק ח?טרת ס.‬אזויווי״עם שטייט אין ^םוק !ארו זנים‪. ליימאיסער‬ ‫נוא?עי •י‬ ‫‪*8‬י ייי*ין ‪8‬לא^יל‪ '.‬דכתיב )איוב ל ו ( ) נ נ ( יזקו מטר ל א ת ‪ ) .‬ד?י ‪#‬טעץ ןין.‬איד מי‪?.‬עךד אןיי ומ פון א ך פ ‪.‬רשביל אמר אין עננים אלא‬ ‫מ ל מ ט ה ‪ .ט אדי ווי ך י ךעע‪.‬ןנפין גא?ץ לין * )י( ‪.‬פון די מאסער ןוס א‪1‬יף ךי‪.‬ער ן!ט ‪. איניער‬ ‫ן א ט זים ד ‪ .'.‬אונ .עםע.‬די .‬ושיהא הנבוה שותה כנמוך* ועוד שיהיו הכל חולין‬ ‫»עיה‪) 0‬לח( כלפי מעלה‪ .יץ פון ךי ?ןלד‪ .‬וענען פץ הויבין‪ .‬פון ווא^ן נך‪.‬זאנט‬ ‫ךזנר ל^ר צז ייים ‪1‬ייי?נ ‪1‬יין‪.עם מס‪.ץ'צו .‬דכחיב )שמואל ב מ ( חשרח מים עבי שחקים‪ .‬איש יכיל לננה דיו שש ‪) :‬לנו( וקנקנה שלו ‪ .‬די וואלקינם‪ .‬אווי נאניט‬ ‫‪.‬ךער דעןין ביים אי.5‬א‪ .‬וא?זןין מעט אויף ג.‬גמוען !יין" חבר מיט אפאם מיי.‬שנא׳)ההליס קצה( םעלה נשיאים מקצה ו«י\ץ ‪ .‬והעננים סתנברים מן הארץ ועד הרקיע וםקבלין אות] כספי‬ ‫ה נ ו ד ‪ .‬זוי ייי״עס'?זםייט אין ןסוק ער בלייננט אדף מאלקינס פין״עיק מעלט‪.‬סערא‪1‬יףךי‪ .‬ר ב י « } א בריבךגא זאנט‪.‬קיןרב)יעל איך ךיר אפ ^עסטץ ךעם ]קאךץ וויייץ‪ .‬לי נירעףןע ואלין ?אוזן !‪^:‬רע אוי. »9?5‬ע^ען רעגץ‪)':‬יא( ?‪:‬נף נעםען מערין גירושין‬ ‫צי ף ^ ד ד מ ץ נ י י י ן ע‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫זו‬ ‫יי‬ .‬איל הבא קופחך ובא ס ד ו ר ‪ .‬מא ?עלץ‬ ‫די ך ס אץ ךי יואלקץ.‬יתפללו שומנים יממליןפ ‪ ewfi‬סיסויו‪) :‬לי( מסמא• נמו םהמספ‬ ‫‪ i t‬מושר ו )לנ( י * ‪ . כמין כ ב ר ה ‪ .‬ר׳ אבא ביכ אסר כהדין)לו( מסוםא‪. וואל?ין‬ ‫‪»8‬וי ווי פין ‪}»$8‬יל‪ .ואס אין אוקינום‪ .‬המאנל םישנ שפני שמקומן לר ואס אין המאכל הוק היסנ‬ ‫•יישיי פיק ותשני׳ כלו־ משיד! מ י ס לאון! )לה( שימקים‪ .‬אונדי}ואתקין)וארפיין אראפ ךי ווא‪.‫סךף‬ ‫בראיית ‪1s‬׳*־׳‬ ‫יג‬ ‫בראיית‬ ‫ב^ביל ) ‪ 6‬להריח »ללי‪ 0‬הרעים‪ .וס זענען ראך ניןאלצין‪£1 .אך דבי‬ ‫‪9«7‬עון איז}^יך צי }|יי.‬ואין טיפה‬ ‫גונעת ב ח ב ר ח ח ‪ .‬וכי‬ ‫מיםי אוקינוס לא מים םלוחים ה ן ‪ .‬ה?ט‬ ‫ןאס״עקין אץ בוץז\רבי ‪$‬םואל בר נלוןן זא.‬אזוי מי ׳ןס‬ ‫יי..ואס או‪$‬טער ךעם יץטיעל‪ .‬איל ר׳ יהושע‪ .‬שנאי)מינןל ז( וארו עם ענני ש ם י א ‪ .‬י י » «ייי ‪4‬יז*־ינק‪ .‬ס'?ט״ט אץ ןםוק ייוקו ן ק ר לאדיו‪ .‬רבי יודיען‬ ‫ץ^ט לי ןז^קי^ס‪.‬יעךער טךאפין ביזוןדער‪§ .ן זןיז דאס.‬ענני ׳?‪.ם ע‪5‬י ?!למים•‬ ‫ף וי^לגץן וזאך^ין איא• די וזא^ער ןוי ת ל ך אזיפ‪'.‬ךבי יה‪#1‬נ זאןט ךי וו^לקינםטלי^ען'*!‬ ‫י אץ ?סוק *צום רזעיןיפץ היםעלוו'ע?טוטרע?ק‬ ‫ךי אויעךןאןע ייא^ער‪ .‬שנא׳)דברים יא(‬ ‫למטר השמים השהה ם י ם ‪ .‬שלאתי נשיוש* יזלו יעתקי נוזלים ששיספ ישוש.‬או‪.‬איל סתסתקיס הן בעבים ‪ .יקיש זאגט !דיל זיייצו מאהלין ראם מא^עריעךיער‬ ‫ןיא?ין מזל זיין ביזוןדער ‪ .‬הה׳ר )איוב ה( לשום שפלים לטרום ומי‪ ) :‬ט ( ומהיכן ה א ‪p‬‬ ‫»ותה ריא אימר ססיסי איקיניס ‪ ..‬על רעתיה דריי ‪ . אש םשאנל ‪) t‬לו( נוקץ‪ .‬של השתן‪:‬‬ ‫א ד נ י .‬אונ‬ ‫‪ 7‬ר איז ן‪1‬יט ‪.‬קישקע מאם צו נ«י‪.‬נ"רד‪ .‬אווי וד ךי‪.‬דיי אסר אין‬ ‫*נניס אלא מלמעלה‪ ..יאלקיןס ^ןאךקין דך פון ךי״ערד ביו צום היטעל אונ די.‬נמאגט צו ךץ הבר ןאלנ מיי־ אקאךץיךיץ‪ .‬אר ווםרופט‬ ‫‪$‬ען ךי מא?יקי)ס ^ ( י ם ‪ . ש ט ״ ט י י א ץ ן ‪ £‬ק ^ קפוליס‬ ‫וץיבין דיערע‬ ‫ל ן ח ם ‪ .‬ריי אוסר סן העליונים ‪ .‬מלו ?!הקיפ‪ .‬ר?י ^ ע י ך זאןס פון ת מ^םער .‬קץ‪& .

‬א ד ם ה ‪ .‬שהוא עושה הבריוח נשיאים אלו‬ ‫על א ל ו ‪ .‬ער דך ןרע^ער פאר רעם א^רעךין‪: .ע^‬ ‫אנןאקול ?זעאךץ‪ .‬או‪.‬מב( נשיאים‪ .‬ח ב ל ‪ .‬נן הוא שיעור ש נ נ מ‬ ‫סמתרישה נעימק הקיקע‪) :‬נא( נקשה‪ .‬ער האפ! נייעלזן טיט רוח ב!קרש‪) :‬יב( )א'ט‪*0‬ר‪? $‬ז‪9‬עין‪.‬עיךר .‬ער?א?ט‬ ‫ךי ^עןששין יאלץ וועךץ נידעךינ' אוינ נוט ‪.‬א ר ץ ‪ .‬ןוארום אז זןס עיט רעןין‬ ‫}ויי רע‪$1‬וה דאלוויל אונ אלע זז^ען יאט ‪.‬עב‪ .‬‬ ‫דעט וזיטיעל‪ .‬יר‪1‬ת אונ די בלעטער וועדי.‬ע ר סאןט?‪1‬ען ן א ל יעהן קאלאךץ אויף ךעט ךוייןעל א^אי^ןל רדט א^א‪£1‬ל.‬עט גייט רע‪3‬ין וועךט ר״בואה וועלויולער^ענן וועךט‪.‬שהארץ עשויה )מו( מלין בולין של א ד ט ה ‪ .‬שהוא עזשה )מג( חזיונוח ברקיע וםשרה רוהיק על הבריוח‪ .‬לענין דברי לםשסיק ה מ מ י *‬ ‫אפילי נח‪5‬י הייס אם ירח כ ד רניעם או לנין פליי נ ר מ ו‬ ‫נשמיס נדלקמן‪ ) :‬מ ס ( יניעם‪.‬ענן‪ .‬רץ איז אייינויךץ״ לייפין•‬ ‫תבל וועךט ך נירונ«ין .עניין ך י תקופה פון ניןון‪ .‬ער האקט לי ?^טשי ואלין וועךץ ןרויס איינער אוייף דעם א?ןעףן‪. .‪ .‬ודיל לי‪. נעל פו.ענץ ךי ?ירי בקופות‪ .‬נ^יאיט וןעךט^ד‬ ‫ןירו^ין יוייל‪.‬כננד חקופוו‬ ‫ט ב ת ‪ .‬מ( שהוא שיבר אידן של בעלי שערים‪ ..ו‪.‬איד ווי״עס שטייט חזון י‪.‬אד‪.‬אדםה ‪.עטען‬ ‫‪$‬עלט אירופי.‬‬ ‫ןר ןויף רער האקער »ךט‪ .‬מתינות של אימה‪:‬‬ ‫)מו( מייקס‪ .‬אונ]ער ‪0‬אףט רודזען רווז הקדשאויף״ךי טענט‪#‬ץ‪} .‬יך פיליךענין‬ ‫אי‪.‬שיעיי מנוי שיש נו היי‬ ‫צייו הקרקע ונקרא נ] על שם שמנע את הקרקע להוציי‬ ‫ולהוציא זרע ‪ ) 1‬נ ( של נ׳ טפחיס‪ .‬נקיקע קשם שיעיל•‬ ‫שננגס המעי מפת נעומק! ) נ נ ( ניניטש קרקע נ י ס י ת *‬ ‫שפתיי' גיםיק פי' שגי שפתים ‪) :‬גג( ונשנעס‪ .‬ע ב ‪» .‬א ר ק א ‪) t‬מד( ארץ‪ .‬‬ ‫ודיל ך י ?‪.‬עךד וועךט גירושין ארמה ‪ .‬בן ג מ ל י א ל יאנט ‪5‬יר .‬ל אך^תארקאי‪-‬אךץ זזערט ייאנירופק‬ ‫.‬יעןעןז דצבי«ו‬ ‫ויאס‪.‬ותקיפת תמח מנוה מאוד ינחמם‬ ‫)!נשלת ומפתקת הפייימ‪) :‬מי( נולי..‬אווי זאנט' רבי מאיר י‪ .‬ח‪'15‬ךעןיןאייאךיי.‬א ד ‪..‬א ר ק א ‪ .‬אין ת.‬חזיז‪ .‬א ד ‪ .‬׳‪$‬זטאךק אינ די ווהן מא^ט ןישטאקאונזיםךי פירות‪.‬קעלט)ארכןא איז וו*.נינא^ע.רק נריץ(! )ינ()כ!^ז(‪.‬שהיא )מה( ם ח ב ל ח א ת פידותיה‪ .‬ןיט ויאט וןעט ״ערייך ‪.‬חזיז וועלט‪.‬איז ‪.'איןךדרדטיףךריי‪jzrqa‬‬ ‫ן א ל ניין‪ .‬ח ב ל ‪ .‬רייאוטר )נא( בקשה טפח ‪.‬ארשב־א )נד( אין ל ך טפה יורד‬ ‫טלםעלה‬ ‫מתנות כהונהי‬ ‫‪ft‬‬ ‫י ש נ נ י ה‬ ‫י ש ע י ה י‬ ‫ב‬ ‫א ס‬ ‫)לש( ס ע נ נ יני׳‪ .‬‬ ‫)נכ( ובבינוניח טפחיים‪) .‬איינער נוטייצום ^נךערין‪ .‬איז שוין"ךי ‪'^.‬ד‪1‬אלט‪.‬כד*«‬ ‫י י ץ • ) י מ אסר רשב״נ ד׳ שטוח נקראו ל א ר ץ ‪ .‬מ נ ד ד ׳‬ ‫( י״י!‬ ‫'‬ ‫תקופותיח‪ .‬והןךמ״ער ןירוןךן ודיל ״ער צו'ברע?ט די ‪5‬ענט?זין וום האןיין ר>ט>ןז«‬ ‫‪8‬אר קוי!וין‪ .‪ .‬אבער אי זןס נ ך פ‬ ‫}יט ךענין ^אט ‪.‬פירש״׳ מפני ששדה אחת מתנרנ׳ ישל חנירי‬ ‫‪6‬ינה מתירנס יניייש׳ פ״נ ותענית נייס שעישה נעלי‬ ‫ס י ם משיאיה‪) :‬מג( מויוטת• מראות ירוקי! ואדומים נויא‬ ‫י י היא נשחקים ו ) מ י ( אוז• ל'רצם שמוציאה ומויצס‬ ‫איותיה‪) :‬מה( מתנלמ‪ .‬וארום_‪.‬שהיא טרי»ת‬ ‫א ח פירגחיה‪ .‬ןנר‬ ‫גירופין ע י י ל ‪ .‬ב'ן'זןטוץ‪ .‬א ד ‪) .‪8‬רי עיט רענין אונ ךי‪!.‬לת^ל איז ךער עייטש בע{םים>‪ .‫סךף•‬ ‫בראשית‬ ‫פרשה ע‬ ‫נ?‬ ‫בראשית‬ ‫פ ט ר ‪ ) :‬י א ( ה׳ שמוח נקראו ל ו ‪ .‬ערד איז יינוג איי.‪ .‬כננד חקופח ניסן‪ .‬שהיא )מז( טורקח אח פירוחיה‪ ) :‬י ‪ 0‬כסה נשםיס יורדין ויהיה בה )מח( כדי‬ ‫)מט( רביעה‪.‬אךץת‪?.‬ע נ ן ‪ .‬עזןן־.ענין ךי תקופה פון' תמוז‪ .‬נרוים' האלשין‪ . ט^ז טיף‪ .‬עםגייטא^ערע‬ ‫ןיט רענין ‪5‬יידץ טען טורזטיתשיןה‪ .‬ר י י‬ ‫יהודה ז אנט ביי האר^ע‪.‬די יעהונג פון‪.‪.‬אד^ה וועלט ד נירו?יןנענ‪.‬ע כ ‪ .‬עךד צודי טפחים טיף^‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪A‬‬ ‫ז‬ ‫זאטע‬ .‬חזיז‬ ‫א י י רער ‪3‬ייףש‪.‬שהוא‬ ‫עושה!הבריות )מא( ענויס אלו לאלו‪) .‬בייםיטעלע‪.‬‬ ‫כננד חקופח חשדי‪ .‬פגי הרקיע זהירים םם ונשהס מתנסי'‬ ‫נענים הס משחירים יענים ‪) :‬מ( היג נעריו ונילקיש‬ ‫שכואישונר לנעלי שעיים שיש להם תנואה ימ״קר*! מ ו ע י ‪:‬‬ ‫)מח( עמים‪ .‬איינער צום אנךעךין‪' .‬נירויפין נענין ך י תקיןה פיין^בת‪. ךי‪.‬דייל‪.‬ע י י ל א י ן‬ ‫‪8‬טוז איזךי וול‪ .‬וועריןדאך ך י פענט?!ץ' היילינ דורך ךעם תעיין‪ .‬חזיז‪ .‬פניהם מוייקית ולא נשת״יו נאיניהן מפני מ״ק‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫הקיר» )‪ (re‬כ ד י נ י פ ה ‪ .‬ננ( ובשבעה נ׳ טפחים‪ ..‬שאינם מקפידה זס על זס שנוול עצר ‪:‬‬ ‫) מ נ ( נשיאים‪ .‬קרקע שנ»«‬ ‫שנעצמם היא ו נ ה ילחה ו )נד( ם״נ נפיג דסענית )כה(‬ ‫אי! לן שפמ יויד מלמעלם ט' שאי! םנזהוס עולם מ י ‪t‬‬ ‫תםיפ‬ ‫^א^ן״&קיראב‬ ‫ךיוואלקי‪5‬ס‪_.‬ער ניתפין ודיל‪.‬ךד זאט טיט רעגי.‬איינש״ ‪tsj‬‬ ‫ןוער קבואה פון ךעים י ^ ך ע ך ץ ‪ .‬הו*‬ ‫)צט( טעבכ אח פני הרקיע‪ .‬בננד תקופת חטוז‪ .‬כםלא כלי טחרישה )נ( של ניט דברי ריט‪ .‬ןרד וועךטצו זאיטען ניקלעבט ש‪19‬ןקער‬ ‫אונ אשטיק‪.‬ןנלר'?א?טלוי'פ'ין אירע פירות‪£ .‬נשיאים‪ .‬יעל.‬קיןער' ןיט ייובמויה‪.‬עםזאל זאט סאכיןךיעךד‪.‬ארקא וועךטךא‪.‬ין די‬ ‫תקופה פון תשךי‪ .

‬אתם בריותיו של הקביה‪ .‬כנקבה זו שתיא פותחת לזכר‪) .‬ר׳ חייא בשש ר׳ יוהנן אמר בהחלה‬ ‫בדי רביעה ‪) .‬צו‬ ‫‪ .‬זו ירידת נ ש ט י ' ‪) .‬גיקעךטצו‬ ‫.‬ובםיף אפי׳ כל שהן‪ .‬ר׳ יוסי בשם ר׳ יתודת ור׳ יוגח בשם ר׳ שמואל‬ ‫אםרין‪ .‬עם ^טייט אץ פיסוק‬ ‫‪:‬ערוף ?קטרלקיזי‪ .‬באלד ט א ב ט ‪ /‬א ט אי טרעקעןליעלד‬ ‫ן ו ט רע.‬עם‬ ‫זןטייט אין ^סוקךלךוישע‪ . לי‪5.‬נךעלין‪ .‬שס( ויפת‬ ‫ישע‪ .‬ואל טען טאכיי‪-‬יאביי^ה‪ .ין‪ .‬אינ ךער אנךערער רענץ‪ ..אלין בהמוטיייערין‪) :‬מוי( רבי‬ ‫^ר?יה יא‪5‬ט‪.‬םה טעם )תהליס מ‪»(3‬ה( תהום אל תהים קורא‬ ‫לקול )נו( צנוריך וני׳‪) :‬יד( איר ל‪1‬י השים העליונים זכרים‪ .‬איר ו ק ט ^עשאפין פון ויאט אוגמירועגען ?ע׳נדקט פיון גאט י טיר )אלין״אראפגךן‬ ‫א ו ן ‪ $‬ק צו אייך‪ '.‬מיד והשקה את כל פני ה א ד מ ה ‪ .‬דאריב )דכריס לנ(‬ ‫יערוף כמטר לקחי וגוי‪) . ווס נןיטינאך םובויתאויב״עסגייטיאזוייפיל יאט צוטאניי־‬ ‫ךיןנךד‪ . ךעגין אייך‪ .‬נתשינה נליא וערםנס לא‬ ‫תקשו עוו יורש יעריףלשק עורף‪ ) :‬ס ( ילנסיו‪.יא ןאטניוא?ט פו.‬סעליוניס‬ ‫אינוריסנן לתתתיניסו )נת( עלס שנו נ ו י ‪ . אויףאיטאיךיכה‪ .‬מתחלה כדי רביעה‪ .‬עייר ךעגי.:‬ע רייגעס‪ .‬והחחתינים נ ק ב ו ת ‪ ) .‬שס( אני ה׳‬ ‫בראתיו‪ . .‬היא דעתיה דר׳ ברכיה ‪ .‬אוג לייאובעךעןטע ייא^ער יא?ין' צו ךי' איגטעלשיטע וואםער ״עמט אונו‬ ‫צו אייך‪ .‬עליון קורא לתסוס התשתי!‪) :‬ני( צ נ י י ו ‪.‬עםגייט אליי.‬איז ראך ניט‬ ‫די ^שי^ע פון די‪.‬ררםאקט‪9‬עןאויף אים א'?רבה'‪ .‬ווייל‪.אנט לי אי^עלשטע וואםער ‪ x'nr^jy).‬ךי או‪. דארףגןץייאזוי' פ *‬ ‫זאט צו טאכין די‪.5‬טעךש'טע‬ ‫זוא^ער זע.‬אונידער אנדערער רעגץאי״ער‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נייט‬ .‬יאנט. ד^ךץ טיץיטיםען‪ . ‪ .9‬ע. טיף ‪"#‬טפח‪.‬ש י ד ת יישטיי שני‬ ‫לנ‬ ‫) נ ה ( שסיס‪ .‬ערד‪0 .‬איויבךי טענט^זין ?אבין צובראכי'ןדי‪.‬וך פיל רעןץ זאלמין'אמענטש^אלרארפי•‬ ‫‪5‬אכין אברכה‪ .‬ער‬ ‫האב איך ךאם בשאפיין ציו ךעם בךעלי^יש פון ךער ייעלט די.‬וארוסי‪.‬די פ < ע ם נייטךאךף טען מאביו‬ ‫זזבךנןה‪ .‬סירש רש*‬ ‫נומ! רניעס שנייס ‪) :‬שא( הקונויו ‪ .‬י פון וואנען וויייןי.‬ערד וואסיי איו פייכט א.)רץ ךך‪ .‬ואך !עליז ט.‫בראשית פריטה יג‬ ‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫טלמעלה‪'. .‬עס קטייטיאין פסוקי תהום אל תהום קורא לקיל" ציניךיך איין ‪$‬בנרונד רופט‬ ‫דעם א‪.‬אווי"ווי‬ ‫״עס ?טייט אין ן ם ו ק ך י ^ ר ר ^ ט ‪ -‬י א ו ו י ווי ךי‪.‬ךבי יוסי ד‪. אין ךי‪.‬טיד הם םקבלים‬ ‫איתן‪ .ער ויי ?ידי‪) :‬יך( ‪ opto‬ך?י לוי.‬לאלף זיין דליי‬ ‫זא.‬דריב‪. .‬פיל‪ .‬גקבות‪ .‬נעםע.‬אונדעראנלעדער"רענין אוער.‬ךי עא^ער ?הקטבאךץ איני ?!.‬יטארויף דער אב גרונד פייכטקייט צוד•‬ ‫?פחים ?עבין דעם איינעם ט‪5‬ח' ציו זאטען איז לי <‪5‬ייכטקייט ןויף דריי טפחים‪ .‬שם( וצדקה תצמיח יתר ‪ .‬‬ ‫<ש‪1‬ן ינים משקע שניסו )נו( וס! אומויס נ!׳ ‪ . רבי יותנין' ווזלין ךער עדשטער לעני.‬ליי אובעלעןטע עאקעריחפט ךי איגטעךשטעידאקער זך ואלי.‬ ‫נ ו ר ך א ם ‪ .ט ‪.' .‬אייגע‪.‬נק^ה״עפינט אונ נע?וט צו ך״עם זקר־‪.‬אז<נס גייט ארדף *פון ךי מעגטישין ייאם אויף לי‬ ‫‪.‬ךבי בךכ יה'ןאט‪.‬ארךינעס*‪ .‬אזוי יא^טךבי בל‪$5‬ה‪.‬׳<רר אצו?רא?ין הארץ‪ .טאז‪_.א'ט ראםהאב^איך ןע?אפי!"‪.‬ר׳ ינאי ביר ישמעאל בשם‬ ‫רשב״ל‬ ‫מתנ ו ת בהו נ ה‬ ‫וכר ‪) :‬נש( שנרי נ ד ו ת ט ׳ ‪ .‬שהן פרין ורבץ ‪) .‬ךעררענין ייםגידעךט ט^ט ךעם ייאםער פון אונטעןיצי!אשען טאכץזיי‬ ‫אןזיןןךאצין'צדקה)גיךעמי^קייט( אדףיךער ייעלט‪'.‬ךי ס'עגט?זי'ן טיהען ולושוןה‪ .ייטאוד‬ ‫פיל אפ צו ^‪:‬יי?נןען ךי דאחעיוקעס פון לי ךעכער טאכט טעןיאדף אים אבר^ה‪ .‬שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים‪.‬עס'^טייט'גיט‬ ‫זוייני.‬ג ז ( הן‬ ‫אוסרים אלו לאלו קבלו אותנו‪ . לי אץטעךןוטע ו_ו*קער ?אלד' צייךי אובעלשטע יואסער ‪* .‬הה־ד )ישעיה מס( תפתח ארץ ‪ .‬או לשי! פ נ ו‬ ‫»שסירייס משנרי! את לנש נתשונה מיו וישמע ס' ומשקס‬ ‫־‬ ‫־ ־‬ ‫^ןבןיאילעור‬ ‫ואטע‪. ארויף קוטען‪.‬ערהאקין\זך'האביןךך ‪.‬גי זאגט‪.‬ס( ולבסוף עד שידחו פ נ י ) ס א ( חקרם־ד‪ .‬‬ ‫*?דיןי׳ סץםיסיח'ד‪'.אט ?!יט ^שוןה‪-‬באלר גייט רענץ! )טז( <בסה>‪'.‬א.‬יהודה ש ויענץיאונ רבי יוגה האטיןיואנט פון רבי‬ ‫•שמואל ם ייעניןךערןןלקטער רעיני.‬אווי ווי_אוןרםיטאנןבוז‪.‬טני{אןט פון רבי‪.‬רבי ינאי‬ ‫בךבי ישמעאל ן ט ניואןט פון רבי שמעון בן' לקיש וועגץדעיר עךשטעררעגץ אויב עם נייט‬ ‫^ ו י פ י ל ו א ט צ ו מאכי.‬סיד מטר יורדג )טל( כסה‬ ‫גשמים יוררין ויהא אדם צריך ל ב ר ך ‪ .‬נט( שכרו בריות את ערפ.‬ואנו שלוחיו‪ .‬לכך בראתיו לתקונו שלעולם ולישובו‪) :‬ט!( איר ברכיה )נח( עלה שבר מן‬ ‫הארץ‪ .‬רבי ח.ען' ‪.

‬יהודה ברש?עץ זא.‬על הנשמים ועל בשורות טובות הוא אוסר‪ .‬עם קו?‪8‬‬ ‫אזעט אויףךער וועלט‪ .‬כ‪:‬הג‪:‬מיס יורד! נלי האלמה‬ ‫) ס ל ( ניצו הוא‬ ‫ראיה מנא! שמנוני! השינ יהמשינ‪ :‬ר׳ יהווה נר ימזקאל‬ ‫נוסיגן‪ .‬עלה לנקר‬ ‫ו נ י ' ‪ .‬כי מריע נ?!פי םןם‪ '.‬‬ ‫‪$‬ער א ר ע ד ווייגיגער‪ . . טוזענך ןךכות אונ'לויב'ו}נ דאךתין סיר‬ ‫לויביין צו דיין נאמען אויףיןעךער ימךאפין'רעןי״ן וואם דו'םא'כ?טאו נוניךעךין'דו ‪?3‬אהל‪9‬ט‬ ‫נוטעס צו ךי פענטעןץ ו ו א ם זיענען פארשולךיניט פאר ךיר‪ .‬אויגיביי שאצוגג שטייט ונגרע מ^ךכך‪ .‬דאךף מען םאבין אברכה! )י‪ 0‬לביציח‪ .‬ר ברכיה בשם ר׳ לוי )סכ( םייתי לה םהבא ומפלי כה( םים קרים על‬ ‫גפש עיפה ושמועה טובה וגו׳‪.‬ואל ‪3‬״ רעם מענ^ש .‬סח( איל כן הות ר׳ סיםון‬ ‫מברך‪ .‬רבי ברכיה פון רבי לדם }ועגץלערוןט‬ ‫דאםיאפפון רעם פסוק‪.‬‬ ‫דאלף םעןימאכין אבךי^ה'‪'.‬אז תבו^ה וועךט וואלוויל אויף דער' וועלף‪ .‬ר׳ יוסי בר יעקב )סז( סלק למבקרי לד׳ יהודה מגדלאה‪ .‬ברוך‬ ‫הטוב והמטיב‪ .‬יעךיער ל^ראפין ךענין דאם ו<מא?ט אוף }יךעךיןפי!‬ ‫ד ע ם רענץשפייץט דואוגואייגעםפון אנךערין‪".‬איםאהל געטט טען' ווייגיגער ווי דאס ‪#‬אצו.‬גייטםער גיטיווייניגער‪ .‬האט'רבי'יוסי.‬אדי ווי קיר האבץ' .‬ער ז אנין ברוך'הטובנסמטייב ‪.‬נירוש' נ ו ס שיית׳ שיייי ליי‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ש ה‬ ‫ממניע‬ ‫‪ 1‬״ ״" •‬ ‫)שש( תמן‬ ‫אמדן‪.‬אזויווי ביידעם‬ ‫^אצונניהאט ךער כהן'ניראךפט זעוןזן טיט אמאס וויי פיל ‪.‬נשהנןמיס מרדן‪) :‬שה(‬ ‫מ״ת׳ לה מהנא ‪ .ג‪ .‬על כל טפה וטפח‬ ‫שאתה מוריד לגו‪ .‬ךבי' יוסי בר יעקב איז אמאלזל גיגאעעז צוךבי יועדה‬ ‫מנךל^ת'זיעה.‬ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה ‪ .ט.‬‬ ‫שש נא״י אימדס‬ ‫_ _ _ _ _‬ ‫על נל אלי‬ ‫אמת‬ ‫גונה‬ ‫‪5‬ייט"‪'^8‬פ^ז^דיי'?‪'9‬ו^ען»ן ךי ‪8‬ע&ער ווייןןאס ש^ייען אויףךי נאםוועךין צו ווייקט ‪.‬ברוך הטוב והמטיב‪ .יזאנ‪. אויך ךי שפונךען גיט צו' וויייקט‪' .‬לאר ?ען םיי.‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫. .‬ווי אווי טא?ט‬ ‫§ ע ן אבךקהיאויף רע'.‬יתברך יתרומם יתגדל שמך‪ .ילערונט איויף ךענץ אונ ‪#‬ז טען קאט אים '‪$‬ן‬ ‫ןיז אגט'יפו.‬אף םים קרים הטוב‬ ‫והמטיב‪ .‬יהודה האט }יוא‪?.‬םה שטועה טובה‪ .‬זאל‪.‬והלא כםה נשםים‬ ‫יורדין)סנ( ואין פי מטפה נשרת‪ .‬אזוי אויף״קאלטע‬ ‫וואםער <רעניף דאךף קען אויך טיאכיןיאברכה ברוך ך‪.‬שמםגו אהה זן אלו מאלו‪ .‬אזוי' רעם רעגיין גיט אויך גיאט טיט אמאס אמאקל מער אמאלל ווייגיגער‬ ‫ליוגגרעימעךכך‪ .ין‬ ‫ווערי.‬שגא׳ )איוב לו( כי יגרע גטפי םים‪ .‬עזוי‬ ‫ווי אז מען ן‪.‬או‪.‬ ‫פסוק‬ .‬עךט אנוטע !אךידארף'מען מאנין איבירןה ברוך הטוב והמטיב‪ .‬ואןט מען הטוב ‪.‬‬ ‫מתנות‬ ‫גצננה שקורץ קומיו ועיק‬ ‫נעריו‪:‬‬ ‫י ע ל‬ ‫כהונה‬ ‫) ס נ ( ואין פ׳ מגופה‬ ‫ןע״‪.‬אלא תהא)סג( גראית כאילו שרויה‪) :‬י?( )סד( כיצד‬ ‫הוא צריך לברך‪ .‬ער ‪.‬איזאטייך״^אט ךךבהע?ט'צו א?!ךינה‪ .‬פירש'׳ שמווו נמוה נמה ‪5‬רין לנל‬ ‫קרקע וקרקע ימוריל לה נפי צרנה ילפינן צריו לברן על נל‬ ‫ספה ושפה נפ.‬מניא‬ ‫ולוווש נשלימי ו )םמ( ה״נ איל הלא מגא לו איל נן נ ו ׳ ‪:‬‬ ‫) ‪ :‬נ ( גראית נא‪-‬לי שרויה‪ .‬ועל השבע שהוא בא לעולם‪.‬ר׳ יהודה אומר כדין מברך יהזקאל אבא‪ .‬טוב ןהמטיב‪ ..‬עם ‪ bm‬אוים דעןזן אז זיי וועךין צו‬ ‫ויךיקט‪ .‬על הזול שהוא בא לעולם‪ .‬על כל‬ ‫טפה וטפה שאתה מוריד לגו‪ .אט'מא?טנידערין‬ ‫ד ע ם רענין טיט'אמאס‪ .‬די ואלין'וועךין שטאךקנאס'‪ .‬רבי זירא האט ניזא^ט איין אריץ י?*ר^‬ ‫זאנט מ ק אדף די אלע זאכין איין ברכה‪ .עמען‪.‬זעךןךאך או אפילו‪. נוטס‪ .‬ט‬ ‫אוד אברכה האטיגימאכט ©יין פיאטער' יחזקאל אויף רעניין‪.‬פרעגט ךעיר םךרש טיר‪.‬כתדא רתגינן‪ .‬רבי‪.‬המריא)ויקרא כו( וגגרע‬ ‫מערכך‪ .‬ווי פיל ך פעלךיער דאךפין ‪.ק‬ ‫טוזעגד ‪$‬אקל טוזעגד אוג צעהן צווענד' מאהל'ץעל.‬נילויביט אונ דער הויבין איונ‬ ‫גינךייםיט ' אל וועךין' דיין'נאסען אדף'‪.‬הט רבי יוסי גיהעךיט ודרבי יהודה מאלטיאןיךבה א‪1‬יף'רע.אט דייטריאפינס^עניןיוויייגיגעח‪. וואםעיר מאכט'‪ .‬שאתה משלם גםולים טובים לחייבים‪) .י.‬ט צורבייהיודמ‬ ‫רבי סימון דןאט'אידך }יםאכט אזר אברכה'אוייףרענץ‪ .‬איר זירא )סט( תםן אטרין‪ .‬‬ ‫אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אגו צריכין להודות לשסך ‪ .‬קאלטע וואןןער אויףאטענטש וואט איז טיד אונ אנוטע סערו^נ‪ .‬שמע קליה מברך ‪.‬ם‪' .‬עסי גייט קיל ךע.י עצמה‪) :‬שז( סליק למנקריה‪ .‬פירש"' שהרי אין משהין את המניות אלא נאיצר‪:‬‬ ‫ונל׳ אנגים מסלמלחין מפני שטנען‬ ‫למ‪:‬‬ ‫מוי! )פו( נמלה ‪. .ט‪.‬רבי ‪.‬ר׳ יהודה ביר שטעון אומר‬ ‫שהוא מורידן)סו( במרה‪ .‬והט^יג‪.‪ '.‬׳ מזה נפי ני תנא שממנה הקניה מלאני' להפדופ «‬ ‫ם ׳ ‪ .‬ווארום רא ביידעט‬ ‫ךעמן'שטץט כי‪:‬נרע נטפי סי‪.‬אמאקל'}יט‬ ‫.‫סךף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫בראשית‬ ‫ג‬ ‫נח‬ ‫רשב״ל אסר בתחלה כדי רביעה‪ .

‬נם^י'יטרענץ‪.‬רעד .‬אמ םעןהט‬ ‫אים .ץ‪.‬ךער ךענץ‪.‬איר פנחס עובדא הוה כהדה עכו ת ר ו הד נין‪ . ווי פיל יער‬ ‫ך>ךף• רבי חנ?א' בךביעך^ה אונ ריבי ברכיה פון רבי יהודהס‪.‬ן ט ‪5‬ען אים לשאצטערואלייעניף‪/‬וויי הונדערטפונטי‪ .ערע וואךיצלען זע?ען טיף אץ' ךי‪.'.‬ע( הכל טתברןז )מא( סשא וטתן טתביך‬ ‫)מנ( והפרנטיטוטץ םרויחין ‪ .‬כשהים יווד הוניע׳‪) :‬עת( מס אימן‬ ‫כהונה‬ ‫מ נ ד ן ‪ .‬םה א׳כ יעשו שרשי‬ ‫חרוב‪ .‬שס מקום‪) :‬עי( מנקד נ־שיא‪ .‬איר לוי )סנ( כך חוא כרקא אםרח לפי חסיםה‪ .‬ער'ד‪ ) :‬י ה ( ) ^ ^ ז " ~ ר ב ~ א ל ^ ז ר הטניזאו‪.אר ניוואןין ןזויי‬ ‫הוןרעךט פו.‬ר׳ לטרין‪ .‬עו( סבקר מ ש י א ‪) .‬נט‪ .אף"ווי‪. .‬ךי־וואךצלען פון ‪5‬יי'.ען אפיש‪ .‬אזוי ווי ךבי'אל‪$‬ר יא‪$‬ט וום ויעלץ‬ ‫טאןזן ךי וואל?לען פץ רעם ביאקםיץ בויםיאונ ךי ווארצלען פץ דעםיוךלדען !ןייגיןיבדכו‪ .‬וחרוב‬ ‫ושקמה‬ ‫מתנות‬ ‫אחת נשיה ו ) ע ( הכל מתנרו ‪ .‬ר׳‬ ‫אליעזר בשם ר׳ יוסי בר זםרא אטד‪) .‬רבי רוליא בר אןא זא?ט אפילו‪.‬ה א ט ס ק‬ ‫.‬ךבי'אליעזר בר רבי ^!םעוןהט‬ ‫}יזא.‬שרשי חטה בוקעין בארץ נ׳ אםה‪ .‬ר?יאבא זאןפ‬ ‫אפילו אךי‪0‬א?ט א^רילאנט ש^ירט אוץזווען עם נייטרע.‬יראם‬ ‫ד.עךיער ואןז אונ טרינקט איס >(.‬ותקלו יתיר‪ .‬ימקנלת נש ונמלה ‪) :‬פא( תיסימס‪•.אך‬ ‫ך ט נירענ‪.‬אף םוכי שחין סרויחין‪ .‬ר׳ חנינא‬ ‫ביר עיזקה ור׳ ברכיה בשם ר׳ יהודה אסרי‪ .‬ושטו‬ ‫יתיה ש׳ לטרין‪ .‬איל דלא נחה רביעתא ״‬ ‫וכיון דנחת צדו חד נון‪ .‬מ נ ן ו ‪0‬ו*ס‪:‬‬ ‫)עו( נ ו הית נ י ׳ ‪ .ט'‪.‬נשגיח ירידת גשמיס ‪:‬‬ ‫)עא( משא ימס! •פירש" כשניבא יגיש! איש עפ מנרי‬ ‫זנשעת םסמירית יורוית נשמים מםירת היא ני־ םתנרים‬ ‫»יש נו שימן נרנה ו ) ע נ ( והפרנמשיע׳!‪ .‬טאתן לטרין‪ .‬אלא בל אחד ואחד לפי צרכו‪ .‬‬ ‫קשייתה שנמקיס קשס אינם ביתה כ״כ נ ע מ ק נמי נמקים‬ ‫ס י ו ‪ ) :‬פ נ ( ה״נ נירישלמי דנרנית יפיק ותענית תאנם‬ ‫רנים ניקעין נ!יר הסלע הקשס ‪ .‬ךעם »אנ .‬ווא ך^עךד'אייהיאךט נייטניט דייוואםער‬ ‫אוד יטיף ווי אין אוויי^עךר‪ .‬ער יאל ייענין ךרייחינךעךט פוןט‪ ..‬עז! כד הוות רביעתא נחתא הוה איל רחב״א‬ ‫)ערן( טה איני) עבידין‪ .‬אר דער רעןין קוטט צו'.‬י.‬ם האט נייטראוןין אין ךי ש^אט עבו ?אטיכןען ניןא.‬הטי^ער .‬עם האט שדן ניךענינט' האט טען‬ ‫אויף ..‬קעי ךאף אוד טיף‪/‬יט‬ ‫קו?ע..‬פירש* אפיי איתן שאין להם מיל! אלא נאנר‬ ‫אמו ‪ ) :‬ע ו ( ו י ן ‪ .‬ששרשיהם עד תהום‪ .‬ושטו יתיר‪ .‬ושרשי שקםה‪ .‪}.‬‬ ‫ר!יי ??חם יא^ט‪!.ט ךי‪$‬רד טךץקטנאר נאןד אירי'האךטקיייט‪ .‬מה עישין אלי מיליה‪) :‬פש( ניניחי‪ .‬ד!אט אביםי'נ.די.‬הט.‬ךבי יוחנן בר לוי 'וא.‬שרשי‬ ‫)פכ( חאנה בוקעים בצור‪ .‬אוטר ברוך הטוב והמטיב ! )יח( והשקה את כל‪ .זאנט ךי וואךצלען‬ ‫פין ו‪1‬ייץ<?@אלטץ'ךי‪.‬עם ניייט דעןץ וועךטאלץ ניבענ^ט‪.‬אט^ר ןיזאנ‪.י‪5‬א‪$‬ע.ענפעךטךי'רוחען‪ .‬מצאי להם מנינו‬ ‫מחל״!‪) :‬פ( מרגשי‪ .‬ר׳ תייא‬ ‫בר אבא אסר ‪ ..‬איונ אפלו דער וואס איז קראנק .‬איז דאךט .‬וי^נין האב'י'.‬קראננןע איז די אויר‬ ‫ןךיננעיר ךעם ^אג וואס ךע..‬ענ( ואבריהן )ד( רפין עליהם‪ .5‬עןךענין'פלע.‬הסימדפ«‬ ‫) ע ג ( א י נ ד ה ‪ .אר אויף איין נליד‪ . יןי אווי וואקםיין ויי‪. .‬טפון !בייוטי‬ ‫בי־ וסרה ם' ווענין' ווען‪.‫רןףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫י ג‬ ‫כראשית‬ ‫יעל הנהר שטס פח לטדינה ‪ .‬ידעם ‪$‬אנ וועךין די ?זטארקער‬ ‫אונ שענ ער‪-‬ךי כ?.יוו**גין‪ .ט‪ .‬לעילם נוקאמות דאינה שיתס‬ ‫אלא נשי תיסו״ס ‪1‬דקא קשיא לן א ח ר נ ישקמה אמס יני'<‬ ‫ן ד ^ א ^ א נ י י ^ ו נ ^ ע ן ך י נאנצע‪.‬יי ‪"5‬א‪5‬ין‪ .‬יתקלו יתיה ואשכחוניה ש׳ לטרין ‪:‬‬ ‫)יט( אסר ריא בריש אין הארץ שותח אלא לפי)פא( הסוסה‪ .‬מען האט אים ?ייואען‪ . .‬עביטי פוןיךער ^ א ט ס ב ד ן ה פילעןטגייייצו‬ ‫גןראנכןע זעסן' וואט י‪.‬ךךהייא‪3‬ר ע ן א‬ ‫סחמץ ניי אביקי וואם טוחען ךי קראנקע‪ .‬הוה חסן חד סב צייד ‪ .‬ו׳ אבא אוסר אף אבן טובה )פ( םרנשת‪.ישא‪$‬ט‪.‬הוה איל )עט(נינוהו‪ .‬ר׳ יוחנן בר לוי אסר‪ .ידעי! איץ אליטער ‪9‬יש ‪6‬אננער‪.‬‬ ‫רבנן אםרי אף חדנים םרנישים‪ .‬אף החולין סרויחין‪) .‬פרענט ויער מדרש אוי^עם איז‪.‬ערךער^יד'צי ניהיי^ט וועירין‪ .'אפיש‪ .י‪.‬עךד פופציג איילין‪.ינא‪.‪.ט' אפילו דיי םזננטשין וואם האיץ מכות איז די‬ ‫אוץז ‪/‬ךי^ער רעם §אג ייאס רעןי^ט ‪ .ואס איז .‬אביםי טן‬ ‫)עה( תבריא הוד‪) .ן?*?ץ א‪9‬ילו ךי}{ישי וואט אץ וואןוער שפיךעןאויך'ווע!‪.‬דער הא^ךיל וועךט‪/‬יבענטשט אוג‬ ‫ך סוחרים §אךךינען‪ .‬נימין יהנשו נתונו לקנל תויפה ו‬ ‫)עה( מנדא‪ .ץ בוים ^§אלטץ דורןדיאפיים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫אשט־ין י‬ .ט ךךי§עראיו ךער תישןךיננ‪ .ער ןיוו^ין ךריי הונךערט פונט‪) :‬יט()‪9£‬ר>‪.‬וועךמ‬ ‫‪«$‬יםאויןז .‬נ.‬עךד ביי צום אבנריוינד ‪ ..‬נירישלמ׳ נרש ונד יי‬ ‫תרנא קיום ונרי )ואנ״ש( רימ נ ר מנ־נא יקי נתיישנ ייתר‬ ‫ודיק» ) פ נ ( כן היא נ י ' ‪ .‬ט עייל עם ןט'.

‬זאלט איראפשיידין‬ ‫הלה‪ .‬‬ ‫יצירה לאדם‪ .‬אונ חןה‬ ‫מע‪. דיעריראוג הטי נאם‬ ‫נייםאכטז־י‪.‬ןעשיאפונג‪ .‬שס( ואיש תרומות יהרמנה ‪ .‬שגא׳ )במדבר ט(( ראשית עריםותיכס ונוי‪ . ב‪.‬זגם שטייט אין פסוק נןלןז במשפט יעמיד‬ ‫ארץ‪ .‬ר‪1‬יי‬ ‫אבהו פון וואנען ווייםין מירי אז דאם קיגךוואם איז ‪3‬שאפין גיוןאךין צויזיבעןטיעג^גאךךעסוך‬ ‫דער מא.‬הטר?י אבהוצו ךי ‪5‬י זאגט'פון'א.‬עךשט האט^אט וישאפיןיךי וועלט טיטךעם . .‬עם רעגיגט טא'?ט‪.‬ו^יש‬ ‫תרומות .‬איר יהושע בן לוי בשעה שהםטר יורד הוא עושה )פ־( פנים ל א ד ט ה ‪:‬‬ ‫פרשה יד ) א ( וייצר ה׳ אלהים‪ .‬שנואין צמחים ומיני עשנים וזרעים וקידם מ‪1‬׳‪) :‬פז( כעי! קומי‪ .‪:‬ערשפראין‬ ‫מעל‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .ט מען .אמע.‫סףך‬ ‫בראשית נט‬ ‫בראשית פרשה יגיד‬ ‫ושקטה אחד לשלשים יום חהוס עולה ומשקה אותה‪ .‬ר ווי אווי קוטטיצו דיער רעגי.‬וי ךער פסוקזאג‪. איו' ביי איר ג.‬דעו־ מלןז מיי. בעשאפו‪1‬ןנ ציו אךם אונ איין בע'‪2‬זאפוננ צו דיה‪ . .‬רבי לוי‬ ‫דיי זןךד זאפט איין די עא^ער נאןז איר קאןטקייט ‪*0 .‬ויצירה לחיה‪) .‬איטר ר'‬ ‫יוסי בן קצרתה‪ .‬זה אדה״ר‪ . אלהים‪ .‬איי.‬‬ ‫מנין שהנוצר לז' ח י ‪ .‬עךד‪ .‬‬ ‫כןי בתחלה ואד יעלה ם.‬שהיה )פה( נ ס ר חלתו‬ ‫של עולם‪ .‬ער לעבין‪ .‬ונאיתיות שלהן קירן‬ ‫ל״נפש חי״ה ריס למפרע חצהו )פו( יצירה לשנעה‪ .אט היטילעדער נאןל'צו״דער רגע וויען ידי דאךפין מאםער ס יי‬ ‫ןוא^ער‪ .‬פז( בעון קםיה דר׳ א ב ת ו ‪.‬עראת‬ ‫גיןיאךין גיוואךין צו ךיבע.אט גאם גיטאכט ך'.‬אן טרינקען‬ ‫איןז .‬דערגאןד האט .ערע‪.‬טאי.‬פט( זיטיא אפטא ‪.‬וםנבהת ח ל ת ה ם ב נ ת י י ם ‪.‬ע׳‪!5‬אפו?ג צו גייןיטעג ונאןז רעם'ווי ךער‬ ‫מאן איו וייי אירןיוועף‪ .‬אר איין מאהיל אין דכייםיג"טענ עיט‬ ‫אדויף דער א?נר'וגך אונ פןרי. ניוואךיין פון ךי ^א.‬אט דזאטבשאפיין‪ .‬‬ ‫זה מם׳ה הקבית‪ . הארץ ונו׳‪ .אט זאגט‪.ה‪ .‬ערד•‬ ‫פרמןר האט . 'צו‪.‬דאס מיץט ‪$‬ען אךם הראשון‪ .‬אלודם‪.‬רב הוגא^טאוךאם^קיגדיאיו^עשאפיןףוואךין צוויבען טעג עאןז‬ ‫ךעם ווי ךער ‪8‬אן איו ‪3‬יי איר גיווען'( אוג‪.אט'גיגוטען'א׳טטיקול‪.‬עםטיחלה פון טיינ‪ .‬קצךרצא זא^ט אווי ווי ךי אשה מאס' סאכט‬ ‫נאם ךי טיינ טיט מאםיער אונ ג‪.‬צו‪. )פח( םדירכון אנא סטטי לבון‪) .‬‬ ‫זיי ‪.‬עד וןאט״צו ו ואך‪9‬ין'‪.$‬ךיוואןצלען‪ .‬דין‪".‬קען‪.‬ךאס איז לין‪ . .‬עס איז גיווען צומו‬ ‫‪.‬עם ?!טייט אין פסוק מייצר מיט' צוויי יורץ‪ .‬נדמפיש יאיל ומצאה׳ רמז האד״ס‬ ‫ני'‪ f.איןדךעיםווי ךער^אן‬ ‫איו ביי איר ניווע.‬רב הונא אסר נוצר לז׳ ונולד‬ ‫לוז׳ או לט׳ ח י ‪ .‬או‪.‬די‬ ‫וואךצילען פיון ןאקסין בוים' אונ פון ווילדין פי״יגין בוים‪.‬נוצר לט׳ ונולד לת׳ אינו ה י ‪ . חרשים מעט זןר געווים ג״יטיילעבין‪-‬״מעןיהאיט גיפרעגט ןיי‪.‬במשפט יעמיד ארץ ‪ .‬ער איו בעשאפין גיווארין צו ‪3‬יין טעג ).ויעף‪.‬נךד אוג״האט פון איירןימאכט רעם‬ ‫‪£‬ענט'ש‪) :‬ב( <י.ידען ביי ף‪.‬ומיל‪.‬אווי איו.אט‪.‬די‪.‬ווי‪.‬זןרד‪ .צע‪. .‬קט >‪ .‬עו־‬ ‫האטבשאפין ךי וויעלטויא זאל נעפיךט .‬טיט )ישעיה כז( אני ה' נוצרה‬ ‫לרנעים אשקנה‪ .‬ערלעבין‪ .‬ערר‪ .‬ך‪1‬יי יוכ‪1‬י בין'‪.י?ח‪.ה'ךם.‬ונקראת חלה תרומה‪ .‬אזוי ווי עם שטייט אין יפסוק.‬ואחיכ וייצר ה׳ אלתים וביי‪ Q ) :‬וייצר שני יצירות‪.‬ערר‪.‬מכשנ ילשין פלכס אני מניא אמכס השונה ודאיים ו‬ ‫נולי הולד נחדש השניעי מההריון יוכל להיות ח׳ ונן נחדש‬ ‫וישא פירוש בלשון יון יחי׳ אפעה שנעם‪ .‬שאס )הע( ה״נ נעריו זימ״א אפש״א אישיא אונש״ן יפי׳ העויו‬ ‫^‪:‬דר^אג'טק?ז‬ ‫אי^טיין וואט לעט איין דער‪.‪. .‬קיו לז׳‪) ..‬ער"שטעלט אויף ךיוועילט מיט 'ם'נ!פט‪ .‬רט ‪3‬ירי‪9‬ין תרומה‪} .‬כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים‪ .‬ךי וועלט‪ .‬ד נ א '‬ ‫בראשית ברא אלהים‪) .ארין ניוואןין צו אכט חדשים וועיטער גיט לעבין‪ .‬עם שטייט אין פסוקי בראשית ברא‬ ‫אל'ד‪.‬כתיב )משלי כט( טלך בםשפט יעםיד ארץ ונו׳ ט ל ך ‪.‬ים‪ .‬זיא ןועךטיבדעקט‬ ‫טיט שייגע גראזיז י‬ ‫י‬ ‫פרשה יד )א( ריצר ה׳‪.‬ויצירה ל ט ׳ ‪ .‬אייןבעשאפונגיצו זיבען טיענ‬ ‫<'גאן־ רעם וויךער' מאן אייו ביי איר גיווען( אוג איי.‬עךד אווי"די מען )‪.‬אמאלקין איואויף גינאגנען פו.‬ערר וואם פו־ ידעם איו דין גוןש ןינןאכט‬ ‫גייווארין איז גיגוםע.‬עמט אראפ אשטיקול טייג אויףיחלה‪ .‬א׳ מאנשי יין שאל ליכ‪) :‬פח( מדמי‬ ‫םיתה חרנה‪):‬פה( נמר תלתי‪.‬ערשטע טייג חלה'ר»ךיטו‪.‬שברא את העולם בדין‪ .‬אסר להו.‬‬ ‫איטא‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)פד( פ י ס לאדמה‪ ..‬אז‪.‬ער שייןךי‪.‬ער איז' ניבארין גיוואךין צו אכט חד?!ים'אדערצו‬ ‫ביין חרשים ןןעט‪.‬ך‪5‬י ןהושע ‪%‬ן לויזאןיטווען‪.ועדין טיט‪..‪.‬פו( יצירה לז׳‪ .! אוגיער איז גינ.

‬הוא חי ואינו‬ ‫ם ת ‪ .‬קיי.‬שאילו היה לכהםת ב יצרים‪. ייאבייגט אויםרעםי^אפ‬ ‫רעכ?!ם אךער לי‪.רם משמות *'מקומת‬ ‫פצמ‪ :‬כו״א יאיהני שמרו מוסו וממון שאין נם ים"ר ו ו ט ם‬ ‫תמימות•)נו( והוי אום יש לו כ ו י ‪ .‬אש יתשא ימות גופיי וכן היא צעיל פ״וו ‪t‬‬ ‫)‪ (<'.‬ער ר‪.‬ויצירה םן העליונים‪.‬מלמעלה ‪ .‬‬ ‫ש׳ איפשאו)צא( זה מ צ ו ו ‪ .‬ובהטה אינה‬ ‫ת א ה ‪ .‬ט קי‪.‬‬ ‫י ׳ יהושע בר נחםיה בשם ר' הנינא בר יצחק ורבנן בשם ר׳ אליעזר ‪ .‬דליי בשאפו^ג פו.‬יצירה סן התהתינים‪ .‪ .‬לעט‪.‬םטילנללים כבהסה ‪.‬והתחתונים פרין ורבץ ולא נבראו בצלם ודמות‪.‬יזיק לי בהמה מאלט ?יהאט ציייי‪.‬אונ אויב‪.‬איכל ושותה כבהטה‪ .‬אונ‪.‬מפחות כוי‪ .‬ךי בהמות‬ ‫זענען‪.‬גאט האט בשאפין אין‪. '.‬צ־( והרי אדם‬ ‫יש‬ ‫ט תנותכהונה‬ ‫אל ס י דשא כלומו גן ז׳ ימיה‪) :‬צ( אינוא היא בלשון יון‬ ‫ימות ואונעין כוא השי ובאותיות שלפן השי םוא נמקוש מ'‬ ‫שלנו כלומו נן ח'ימות וניויש׳ לפרק כמולן נרם תיאוכשין‪.‬עםט אוניטרינקט‬ ‫אוד ווי אבהמה‪..‬‬ ‫אסר ר׳ תפדיי בשם ר׳ אהא‪ .‬אינ א'בהסה‪.‬קק ניט יעסן אןאזייט םי‪:‬ת..‬‬ ‫אוכטאאיו ניץ>*‪ . די איובערשטע‪ .פעלט ךער מדרשי אמענטש ווע.‬קם‪ . זעהט‬ ‫‪.‬קעךפעלם אן ^מיות‪ .‬חדשים סיי צו ניץ חדשים‪ .‬קערפער )אואגוף( ‪".‬רביתפר.‬אלא .‬היחה )צג( מפחדת ומתה‪) . אונ״אשלעכטץ‪. גייאג ט פון'רבי‪.‬ער איין' דייזייטין אוייך‪ .‬טדבר וטבין ורואה כםהיש‪ .שמה‪ '.‬‬ ‫אוג .‬אליעורם וועגץ‪ .‬די בהמות אוניתיות האבץקינדעראוג‬ ‫יעגע.‬ער וועט ה אבין‪.‬רש״י ו״ל ינילקינ! .‬נןיילנאט האט‬ ‫_ב?טא'פין‪.‬צו ךיאויבעךשטעאיוער ‪.‬אי ער איז' בשיאפץ גיוואךץ צו זיבען טעג וועטזגרילעבץ אליע מאהל‪ .‪ .‬פרה ורבה מן התחתונים‪.‬ערי וועט‬ ‫ויןדי^ק וועט ער^יטאלבי.‬פיוש״י האום אן כשהוא מניש‬ ‫לפניו ממש וואה מה שנעשה מן הצווין והנהמה אינה ויאה‬ ‫אצא כשהיא מצללת ראשה לא׳ מן הצור.‪!..‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יי‬ ‫)‪ (5‬איטיא אובט׳א‪ Q):‬וייצר שתי יצירות‪ .‬סן התחתונים‪ .‬העליונים נבראו‬ ‫)‪5‬ב( בצלם ובדםות ואינן פרין ורבץ ‪ .‬‬ ‫ראם היי?ט איצר טוב אונ׳א‪:‬צר הרע‪' .‬הטג אטנייא‪-:‬ם איו ייעל בשאפין רעם מענטש טיט‬ ‫אצלם אונ אךמות אווי ווי לי מלאכיים‪.‬ער אייו פאךקטע^ךיג אוג זעהט אזוי ווי מלאכים‪ .‬‬ ‫וטת כבהמה‪ .‬ךעם מע??!ש ץווייעלליי בשאפ^גג‪ . יריבי אהא ס ויענץ נ אט הט גייאוןט אויבאץזוועלבשא‪£‬ין‬ ‫שםהאן'אגוף(וועט‪\5/‬לעב'יןאונוועטניטשבאריין‪.‬קקךיןיעריאליאטאהל שטאי־בץאויב‬ ‫ער וועט עבאךין וועךין צו א?ט חריגים! )‪ (j‬וייצר שטייט מייט צוויי יורץ י‪ .צא( זה מצדד‪ ..‬עסגייט'פון אים צואה אזוי ווי פץאבהםה‪.‬םיי‪.נר׳נןטאךןט אזוי ווי אבהטה‪ .‬אלא חריני בוראו םאלו וםאלו‪ .‬עוטר כםהיש‪ .‬ךביי תןריי א 'האט גיואנף ‪2‬ו.‬קיגדער איוי ווי אלע בהמות.‬עען אןעוויייו^‪ .‬ערליי געכ^עןייען‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫זי‬ .‬ברא בו ד׳ בריות‬ ‫םלםעלן זד׳ מלמטן‪ . ער קוקט טיט די אויינין' דינע גרייף פון דעםטוועג\..‬אתמהא‪ .‬אונ די‬ ‫גשמה פו.. ניט בשאפין טיט אצלם אוג אןםות‪ .‬ואפיים איט מת מפנו‬ ‫דע״^איף איץז בריי‪.‬ער לעבי.‬אם יחטא יסור!‪.‬קינדער‪ .‬רעם יטשטש' פיר‬ ‫.‬רער טיעגטיש‪.‬אז^עראיזבשאפץיגיוואריןצונייןטענ‪.‬עזט‪..‬עלליי'נעלאנקען' אנומע. .‪) :‬צנ( נצלם ולשת*‬ ‫צלם אלכיס ‪ .•')‪ 0‬וייצר שטייט‬ ‫מיט ציייי יורץ‪ .‬יצר טוב ויצר רע ‪ .‬‬ ‫אמר הקב״ה הרי אני בורא אותו בצלם וברמות מן העליונים‪ .‬נר וועט ניט זןנךיגעןיוועט‪.‬איט״א "איכטיא לאיטא*איזידער טייטש שטאךבין‪.‬לערםענ^ט איז בשאפיןיגייואךיןיפיון בייילע צייואםען אנשמהימיט‬ ‫אגויף‪ .‬רעם גוף פיון די אונטעךשטע <פון ךי״ערח ‪ .‬הוא םת ואינו חי‪ .‬ער וועט'גיבארין‬ ‫ןןערין צו אבט‪.‬ע.‬ךי מלאכים יעינען נשמות אן'‪.צלם‬ ‫אוינ ךמות מיי?ט מען לי .‬נאט' הט בשאפין רעם מענםש טיט‪/‬־וויי‪.‬פרעגט לער מדרש אבהטהז‪.‬אמר הקביה אם אני בוראו מן העליונים‪ .‬רבי יתוש_ע ברי נחממ דןאט גיואנט פץ רבי תניגא בר יצחק ס וועגץ‬ ‫אוג די רבגן תאבי.‬זיט׳׳א ^ • א ^ ט ^ י ז י ^ י ט י ^ י ״ ^ ץ ר א ^ * ^‬ ‫זיבען(‪ .‬‬ ‫כיון שתיתה רואה סכין כיד אדם לשחטה‪ .‬‬ ‫ואם לאו יחיה ‪ ("!) :‬וייצר ב׳ יצרים‪ .‬נליץזער שטייט אווי ווי מלאכים‬ ‫?נר ‪.‬פרה ורבה כבהםה‪ .‬דק‬ ‫ניט‪.‬נאד איןדייעלאיםבשאפין'פץ ביירע' )אנשמהמיט איגוף(' אויב‪..‬‬ ‫רעם מענטש אווי ווי ךי מלאכים זעגען‬ ‫אונ או־ייאייןד ויעל אים בשאפין ווי ךי^חטותיענק ואגוף א ן י א נ ‪ /‬ם ה ^ ו ו ע ט ^ ר ^ ^ ב י ן א ו נ‬ ‫וועט ניט לעבי.‬גדער אזוי' ווי אןהםה'‪.‬ר׳ תפדיי אמר בשם ר׳ אחא‪ .‪.יא הט ניואנט פיןיךבי אחא ס וועיגין רי מלאכים יענעין בש״אפין‬ ‫גיוןיאךין אין אצלם אוניאךמות אונהאבין‪. הויבין אונ פיריןנרלןי בשאיפוננ פץ אונטען‪ .

למדין םמתי‬ ‫יהזקאל‪ .‬צו מאסזעגקגלייך ךימהים מאםייהזקאל האט לעבעךיג גיטא־ט‪ ".‬ערשטטוהט‪. )‪5‬ז( אי.‬ויצירה לעה״ב ‪ .‬ביש וביה י בשיא לזו‬ ‫י ) ‪ 1‬וייצר ב׳‬ ‫כשם שיצירתו ב ע ה י ו ‪ .‬מעלי.‬איוב האט אייך'אזר ‪.‬אבל לעיל םתתיל בנדיט ובעצמות‪ .‬ער'אן'צוםלעצט'ווארום‬ ‫ךי מתים מאס‪.‬מ'ע.‬אינךי מעלין דאךפין נייא' ‪3‬ע?‪?2‬אפין מער״ין‪ '.‬ער בעשאפיז וועךין צו אוזנית הנ‪£‬סים‪.‬יבנבינה הקפתני‬ ‫א סיס‬ ‫מתנות‬ ‫הפתי ‪) 1‬לס( איי מניגא כ ו ׳ ‪ .‬צו' תהי‪:‬ת המתים מעט אמך אווי זיין‪.‬וכ. דר"נאך ביינער אונ הויט אונ פלייש‪ .‫סדר‬ ‫ברא^יי׳‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש ד ‪.‬קזקאל האט לעבעךיג גימאכט דזיאבין גיהאט ביייגער‪ .‬בעהיז)צו( טחחיל בעור ובבשר וגוטר בגידין‬ ‫ובעצמות‪ .‬עךער םעינטיש' אין}זים‪. בעקא‪9‬י.אגין אייך אדי דיי ‪9‬ענטשין וואס ןועל״ץ‪.‪9‬ש מעךיט בשאפיןסיינט מעט‪.‬בהיא כשם שיצירתו ב ע ת י ז ‪ .‬הטרבי חנ.‬‬ ‫זיא זאל גיטקעגעץאתייםגיץ פוןאים פארתצייט‪-‬ימ^עםמאלטנ^יט^^יייעוייאי^סו^אלט‬ ‫ניסומען אצרה אויף א‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪4‬ל.‬כך יצירתו ל ע ה ׳ ב ‪ .‬רולי כסינ סי׳ קישר יצירר‬ ‫שאלמלא כן זיא׳ היה שיניע׳ ומשליכ׳ מפני ספחז ומיני צדן•‬ ‫סיח ליה״ר ואס לא כן מיתרו מן הנהמס אין וכמי שורפי‬ ‫למעל׳ טיג מאי ות יה״י• )צי( מפתיל נעוי ינשי‪.ואנט הלא‬ ‫התיכגי‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫..:‬ער ‪ .‬אלא תתיכני‪.‬וועלין'ךי‪.‬‬ ‫?ךןער הויטךער נאך ?לןיש אונ *!ךעךין אוג ביינער‪' .‬כיו] שהיתה הצרה באה עליו‪ .‬ניט פין שךעק‪ .‬תגט‪1‬יין^חנר»סמ(ים‪ .ןני־ ה‪1‬יטדער.‬והעור נאמיינה אנל‬ ‫לעמיו שהכל נרקנ יתחיל נעור שהוא עליון רנמיר נעצמית ‪s‬‬ ‫)צ»( סשכסני היא לשין ענר ימירה על היצירה הראשונה ילא‬ ‫יי מאלט ניזעקן אז ךער מענטש האלט ?{טעקע^ונ מיל‪:‬ייא"שעבטין‪ .‬א"ר יונת.‬‬ ‫אבער מען משיח מעט קוםעןאונ^עםי‪.נא ביר איידי‪.‬בעשאפץ יועריין״צו‬ ‫אוזנית המתיט‪ .‬מה שהיא פישט ראשין‬ ‫היא )‪5‬ח( לובש אהרון‪ .‬מענט‪¥‬ין ויין אין‬ ‫פארפוילט ‪ .‬ער"‪.‬ער ‪3‬׳‪8‬אפין מערי.‬לזה שהוא נכנם למרחץ‪ .‬ךי ביןער אמך‪ . J 1‬יצירה בעה״ז‪ .‬איוי יוייךער מענטש טייסט איים <מעל?עס‬ ‫•יערי ‪ 1‬ר?"י ?‪<1‬ין •‬ ‫‪.‬אלמלא כן‪ .‬כך אף לעיל טתחיל בעור יבבשר ינוםר בנידיס ובעצמו׳‪.‬ה( איר חנינא בר אירא ‪0‬כריה יכ( ויוצר רוח אדם ב ק ר ב ו ‪ .‬בית הלל .‬ךבי יונתן יאנט מיר לערנעין ג־ט א‪ £‬פון ךי טתים מא'ס יחזקאל‬ ‫האטלעבעךיג גימאבט‪ .‬יי״אריין איג מאל^ באלי־ גיש!׳דאךבןן‪ .‬בעה״י מהתי^‬ ‫בעיר ובבשר וגומר בגידים ובעצטות‪.‬עם מעךיט ^ריזגר וןאדפוילט איןיכן^ח‪-‬פי^עיךי י •ל ‪^1‬־' די‬ ‫ךךיבעריהאיבין ךי ביי?ער'אננ.‬שכך הייא ב מ ת י‬ ‫יחזקאל )יחזקאל לו( וראיתי והנה עליהם נירים ובשר עלה‪.‬יחן״קאל האט לעבעךיג נישיאכט‪ .‬ייאלט״ךא״דער ען־אקץ‬ ‫?‪.ער' אהויט ךער נא־ ‪$‬לייש ךערינאוד אךעךין‪.‬טע נפ!שוואלט‪.‬ער פון ך ך אריים גיגוםען ךיי גשמה אוג מאלט גישטאךבץג‬ ‫)הן מי^ר קטייט' טיט צומי יוךין‪ .טאלן'פריןנר ךיאךעךין דערנאךדי פ ל י י ש ך ע ר ‪ /‬א ך י ך ה מ ט ( ‪. פריער אדעךי.‬עגע וועלט' )צי יהודית הםל‪1‬ים(‪'.‬איך האבגייעהן‪.‬כמישנ׳‬ ‫נאיינ עיר ינשר תלנישט יגידיס יעצמית תסיככני ו )צו( אין‬ ‫למדן כיי‪ .‬פלייש אונ המט אויף די ‪1‬יייגער‪.‬איין בישאפוגג צ\ךי'מעלטאוגאיין‬ ‫בעשאפוןג צו}‪.‬‬ ‫שכן איוב אוטר)אייב י( הלא כתלב תתיכני‪5) .‬צומי‪.‬ערייי ב^אפונג‪ .‬ךךיבער"איי אויף די בייגער‬ ‫גיקושען גןך.‬נ. סעוי הנוקנת תתלה‬ ‫מפני פמינחת ע״נ קרקע עלה עליהס באחרינ׳ יגידין תחלס של‬ ‫העצמית שנשאיו עדיין יעל סגידסהנשר‪ .‬פרענט לער קדרש רער' מענטש ה אט ראך צומי ^רליי‬ ‫געדזעקען פאר מאס שט'אךבט‪.‬מארוס ‪'8‬יוי שטייט ביי­‬ ‫ל מתים ואס‪. י י ט‬ ‫ער‬ ‫א‬ .‬בית שמעי ואגין‬ ‫ווי ךער‪.‬‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫ם‬ ‫יש לו ב' יצרים‪5) .‬ייעלין ייי'בעשאיפיץ‬ ‫מעריןימ ךאסכךךוואסמערט ?עשאיפין ביי ךיםוטער איןבויך‪ .ען‪.‬טלטד‬ ‫שנפשי של אדם צרורה בקרבו‪ .‬כך יצירתו בעהיב‪ . מעריןווי‪}1‬קינחמאםמע'ך'ט'בע‪/‬א?י'ןבייך'י םוטער אין בויך‪.‬ילמה היי מתי יחיקאל דוטים ‪ .‬ט( התכתני אכ־כ‪.‬שירשיי לפי שעדיין היה נסם עצמית ילא חסרי כ״א‬ ‫בהונה‬ ‫גיזיש ועיי ונשי אבל למתיי שסכל ענר סקב״ס יתחיל כפין‬ ‫יצירת העה״ו‪) :‬לח( לובש אתריו‪ .‬גאט האט איין גיבונדען דיי נשמה פון‪:.‬פרמנרהדט דערנאך קלניש‬ ‫אונ אךעךיו אוג בייגער‪ .‬צר‬ ‫אטקטשמאםגייט אדיין אין אבאר מאס זןר טוהטאויסצו‪.‬בית ?טי!אי אונ בית הלל קרי.אך פמיש אונ אךיעךין אונ"ביי?ער אןער צו'ר‪1‬הי‪1‬ח ה?מ*ס‬ ‫מעט‪.‬גמאגט עם ש‪$‬ייט'אין‬ ‫פסוקי וי‪1‬צר רוח אדם י בקרבו‪'.‬היה שוטטה‬ ‫י צ י ר ו ח ‪ .‬עם' איז ךמארין אויף זיי״^דעךין‬ ‫אונ‪.‬סייגט'ו!ייבט*ער אן‬ ‫בע'‪#‬־<פין צוימעךין ?ךיזןרהמט רער .אך ©ליייפ אינ אךעךין אונ בי‪.‬יניםר בעיר יבבשר‪ .

‬‬ ‫םם או עשנ שנותגין גמלנ לכעמיי ילהפייו מ׳ המלג מן‬ ‫הגבינה‪) :‬קא( ויפן‪ .‬אויב ‪.‬טיט טייר‬ ‫אונדיין בפעלללוואם רו דןאקט' גויר.‬כדי שיסבול דורות שלפניו ‪ .‬גט ‪5‬ען אברקם‪ . c‬גאר ןןס שטייט הלבישני‪ .‬מנענע נע וני*)קנ( מפו ל׳ מליקה כל״א‬ ‫ה ט ק י‬ ‫ת‬ ‫סימונים משימסו וגן א‪ 0‬של אשם היא מלא־ וס יעיפס ‪ie‬‬ ‫לנשת ׳ייי לתוכה ימיי מןפםו )קג( שיפעת‪ .‬טען גיסט אריץ יא^רס אין ף םילןז‪ .‬אד ךייבלוט ראפ א י ך ך י א^זיה'איו‬ ‫‪#‬אךף‪ . '.‬גאר ‪?.' .יךןקט‪ .‬טשנתן לתוכה )קב( ט ס ו ‪ .‬ען זןב^םען' דער גרויסעיר‪ .יט‪.‬לויטכניםין את )קל(חסתוקנת לביתה של םקולקלת‪ ..‬ולסת קורא אותו נדול‪ .אט גיבליי?‪5‬ט ?ליער רעם שלעכטץ דור‪ .‬׳שיה ומלקה‬ ‫ומושפעת ו )קל( המתוקנת‪ .אך אים‪. .‬‬ ‫די ^ ע כ ט ע ואל !יך אפ לערגען לי גוטע מדות פון לי גוטע‪'^ .‬אזוי ויי‪.‬גוייל.‬עור ובשר ונו׳‪ . .‬דאם איו&ץז‬ ‫צו אשיםולייאיסןיא ‪.‬אזוי ווי ט־לך‬ ‫גאר‪. דין ‪$‬אד אים אוג ך דורות י״יאם יועיליז ‪1‬יץ' .‬ןר גיט אליי.‬ראם איי וואם איוב האט גיזאנט איוי ווי סילך צו גיסט‬ ‫דו מיך‪.‬אייךעו־‪^-‬ען ניסט אדיין אין לי טילך זאעלס‪ .‬עוד ובשר הלבשתני אביב‪ .‬זאלני'ט‪.‬האםטו טיף‬ ‫!קלןי ‪ .‬‬ ‫שמא יקלקל ואין סי שיבא לתקן תחתיו‪ .‬הוא שאיוב אמר‬ ‫)שם( הלא כחלב חחיכני ונוי‪ .‬אוג ייאפאר .‬עם ואל ‪8‬אריכט‪.‬צו תחנת‬ ‫ךטתי‪.‬ךריבער ייעל אייך‬ ‫‪9‬לי‪.‬מגען ויעט ןיט זיין וניער' ‪.אט תאט גייאגט‬ ‫ןזאמרגיעט אברהם !י‪.‬אלא תקפיאגי‪ .‬דו וועסט ‪9‬יך בקלייךק טיט הדט'אוני פאיש‪ .‬ירו וועסט סיף גיסען‪ '.ער פיץךערוועלט איו ^זיאםענ^ש‬ ‫ן א ט א^טאל^ץ'‪3‬עלעקליי?ט‪.‬עד שלא גתן)קו טסו בתובי‬ ‫החלב )קא( רופף ‪ .‬ובעצמות וגידים‬ ‫טוככתגי אכ״כ‪ .‬ט & ‪ • P $ $ V‬י י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫רשעים‬ . .‬ערוועט יעךי.‬אלא תסובבני‪ .יאס איז^ר גיט בשאפין . .‬ךךיבער האט ..‬רער .‬שהיה ראוי להבראות קורם לאדהיר‪ .‬‬ ‫ן^חיכגי‪ .‬שאס יקלקל‬ ‫יבא אברהם ויתקן תחתיו‪ .ק' יועט קוםען אברהם אונוועט ‪8‬אריכקען ייאס‬ ‫^גר האטגעזי‪-‬דץט‪ .‬בעריאז איינער האט אגוטע ווייב‬ ‫וועט‪. .‬איז פול מילך‪ .‬או־ עם שטייט‬ ‫^סו?י}י‪ .‬וףיריער איו.‬טיט הויט אינ?לייש ןאנןטו פיך !יעקלייךט‪.‬דו וועק!ט ?יך בךע קץ'^יט ביינער אונ טיט אךעלין‪ .‬גרעםטער פץ ךי ךיזען ךאס‬ ‫‪5‬יי‪.‬צו דזיעית הסתים‪.‬עס "שטייט ניט הויטיאוניפלייש הלבשתני‪ .‬ער גידאךפט בשאפיןיווערין פריער פאר >)ךם הראשון‪.יייק ררעםער‬ ‫אין טעלות פון >וךם הראשון‪ .עמען איין שטוב אשלעכטעודיב‪ .‬אזוי‬ ‫ןןאט .‬שטייט.‬לריבער האט‪.‬בנותנ שבעולם א־ס יש לו קורה)קנ( שופעח‬ ‫זזיכן הוא נותנה ‪ .‬ווערט ת טילךגעדיכט'אונ געגליייעליט‪.‬ען זיין דגר‪ .‬עם קזטייט גיט ומביאה‬ ‫הקן׳רןני‪.‬ער זאל אויף האלטץ ידיי דורות וואם וועלי.‬‬ ‫ןר׳ ילע וואט קו?ט אריץ' אין ךי א‪.ידארין פריעריפאר אדם הראשון'‪ .‬קעי האםטו טיך פארגליוייעךט‪ .‬איר לוי כתיב)יהושע י( הארס הנדול בענקים וה‬ ‫אברהם‪ .‬אט ‪$‬אט‬ ‫ב׳‪!5‬א‪!9‬ץ ךי וויעלט אין ‪. אברןטען אין פיטעןדי דורות •‬ ‫‪.‬ביינער טיט אךעךיןיםוככרעי‪ .‬הרי התלב קפוי׳ ועוסד‪ .‬לעם יכו״ח פון אברהם‪ .אט בשאפי. .‬‬ ‫בך לסה ברא הקב״ה את אברהם באטצע הדורות‪ .‪) :‬י‪(.‬אוג ווי‪.‬לקערת שהיא טלאה ח ל ב ‪ .ליוועךט ‪ n‬זכע>‪ .‬פאר ייאס רופט ט‪.‬אלא הרי אני בורא את האדם תחלה‪ .‬לא באםצע טרקלין‪ .‬איו לי ןוילןן‬ ‫‪!£‬י§ער‪ .‬׳‪ np‬איו ?ויטער ווי מילך'‪.‬האדם מייגט ט ק אבןקם‪ '.‬ער }יבריינג‪.‬ואין טכניםןן אד‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫אשיגן אלא תתיכנ׳ שהיא ל' עמיו נמששש איש'.‬בזכותו של אברהם‪ .יוועןוי^אס' היט' שיין נ‪?^.‪£‬ים ךער ‪£‬ענטש •יואס'את דר‪.‬אלא אסר הקביה ‪.‬ער אים אין נ‪£‬יטען פאלאיץ‪-‬״ער^אל אויף היאלטץ די בעלקעיס ויאה‬ ‫^אראים אונ וואס אוןטעריאיט‪ . .‬רןאיםטו טיך צו .‬ה* )הלאחהאךם('‪.‬אשה מכמה לנועם ומעשים שוגים‬ ‫^םט'ט^'‪1‬יצא?ןין ‪.‬נם ‪#‬טייט תקפיאגי‪ .‬ווי'לך לוי הט גיוא.‬כרי שתסבול קורות שלפניה‪ .‬לעבץ אוג חקר יזאסטוגי^אהן'‪...‬ודורות‬ ‫של א ח ר י ו ‪ Y a .‬ער בשאפין ‪{$‬ךם'‪ .‬נ‪.‬אלא ת ל ב י ש נ י ‪ .‬‬ ‫רבי לד האט ‪5‬יזא^ט או אייגער האט ^ ל ע ? ט ע ודיב אין *?טובי בריינגטןןר ציו איר אגיטע יייייב‪.‬דו ןועםט' ‪9‬ין־‬ ‫‪£‬אץל ועדין‪ .‬‬ ‫ןארפאר .‬וקורות שלאתריה ‪.‬אסר ר׳ אבא ‪'8‬כ‪ .‬מסי‪.ט‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ §םוכןה!‪$‬דם סן רול בע.‫סףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫א ב י ב ‪ .אך האט‪.‬רבי אבא בר ‪3‬יעא ואגט דער שטיי.‬ד ‪.‬זןס ע‪!$‬ייט ?*יניכגי‪ .‬קאליע ‪8‬א‪5‬ץדי גוטע‪ .‬חיים וחסד עשיח עסדי ופקודתך שסרה‬ ‫רוחי‪ (!):‬את האדם‪ .‬צו ותךוגית הטתים‪..‬צו תרדית סםוןים ‪.

‬ןאר'זאק?ט ליתגנעןיעיפר ליונג אונ ש‪9‬א'ךק>‪ .‬ניקלעבט ווערין אונ וויעךין' צוךייק אנאנצער‬ ‫טאפ • ?!טייט רען.‪.‬יענע וועלט עוען‬ ‫די ווע?ט אייך שעארבץ> וועםטו'‪.‬זה‬ ‫נשבר ויש לו תקנה‪ .‬ל' ונר אדמה ל' נקנה‬ ‫ופירש" ז״ל מיני עפרות הן מול הגס עפר ונר חיל כדק עפר‬ ‫נקנה ווה חוק מאוד ושניהם נאמד עוניהנ ה״נ רש״ )קש( מינאי‬ ‫היה ואית דאמרימין הוה יי‪. רען שארבץס'צו זאקען' ‪.?טו‪ .‬ערנע ‪...?!ש דין צרה ).רא'בע יא?וו־('אונ‪/‬עךרייאם‪..ט אמאהל ניטרא?ין‬ ‫^יזנ"ישטאךבין‪'.‬א״ר יוחנן אדם וחוה)קן( כבני עשרימ‬ ‫שנה נבראו‪ .‬איל כלי חרש‬ ‫)קי־( ברייתו מן המים והכשירו באור‪ .‬נם ?וטייט עפר מיינט כ!ען ךי גראיבע יאמר)ייי זענען יכךים(‪ .‬איל סאנל אי סמי! סיישנ שמ‪ 3‬י‪:‬׳‬ ‫אינו ד לו לאותה פאיפ סאנל נצרשו אלא שנאת לצער אותו‬ ‫נדנרי סנאי וני יש מיסין נפנרין* שישונו ויסדנקו לא׳ ס ׳ ‪:‬‬ ‫)קיד( נדיתו מ! סמים נוי‪ .‬ערדענע'' כלים ברעננטי״עךד‬ ‫ייאסיענען ן^ךים <. טע.‬ג. אירןיט צוךיק גאנץ ‪9‬אכץ‪ .‬אוואנךער פאר וואט איז אדי י‪ .ואם דין ווהן'איז .‬רער וואםמאבט ךי‪.‬הט‬ ‫רעד אפיקורוס ?ייעלן ווי רבי ׳וכוי ויצט אונ לאכט'‪ .עשטאךבי.‬ר׳ הונא אמר)קח( עפר זכר‪ .‬ער^יי!איזני‪.‪.‬זעהי דיין ווהן‪ .‬א״ינ וויאעס שטייט אר^ת‬ ‫מיי^טטען די ךינעיא?ד )‪.‬עם ר.> בייוטו נאף גיקומען אים מצער ויין מיט‬ ‫נארע^עירייר•נןענע.יאנט י נייט נענונ §'אר‬ ‫ךעם טע.יט אזוי אין יפסוק דו וועסט דייצו שפרייטי.‬זיץ‬ ‫אא^יקורוס‪ .‬ואנט דער אפיקורוס צו'תי׳ יוסי פאר‬ ‫וואם לא.‬לא כך כתיב )שכציס ב( ככלי יוצר תנפצם‪ .‬נער נתור‬ ‫נ‪:‬ין עלם ‪) :‬קו( ננני עשרים שנה ננראי‪ .‫סףף‬ ‫בראשית פרעה יד‬ ‫בראשית‬ ‫הםקילקלת לביתה של מתוקנת‪ (T):‬עפר דיי בים אומר )קה( עופר )קו( עולם על פליאתו‬ ‫נברא‪ .‬ויען‬ ‫אין רי ?זןזאט צפוךי‪3‬ייאייגעם'יואם‪.‬היוצר הזה מביא עפר זבר‪.‬זיי'יענע.‬‬ ‫איל לא מסתייה לההוא נברא עקתיה‪ . איו ניט' .‬ע כלי‬ ‫}ןעךט צ• בראכ‪-‬ין‪.ויען אאפיקורום נאיר אאפיקורום איז נייעםין נעבין‬ ‫איס‪ ..‬נץ ווערין!‪ .‬איר אלעזר בר״ש אף חוה על מליאתה נבראת‪ .‬האט רבי יוסי.‬יעני‪1‬ן נקבות' )זץנע'‪.‬ר?י יוחנן'יאנט ויען י‪£‬דט אע חוה וענעי‬ ‫בשאפין נייוארין האבץ די אויים ןיזעןזן ווייםעניטשין וואסזענעןאלט'צוצ‪:‬ואנציני^ר‪.‬אנך^עזאנין‪.‬וםה אם זה שעשוי בנפיחתו של ביו‬ ‫לש‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ומי שי‪ 8‬לו רעס מכניס סנ‪!1‬נס נניתו נדי שתמפה על נאפה‬ ‫סרעס יתלפילאותס אנל איפנא לא פן תלמוד סעונס ממעשי‬ ‫סרעס יכן סנניס הקניה אנרכס אניני נתין <ית סרשעיס‬ ‫‪ saw‬עליהס ולימד דעת את סעס לסניר אניסס‬ ‫וכיס‬ ‫ב נ ש מ י ס ו ) ק ס ( עופר‪ .‬ער‪ .‬איי רבי ייוןוי ‪3‬ר הלפר״א גיקומען צו רעם מענטש ם!חס‪3/‬ל !יין נצו טךייםטין אים>‪ '.‬קע.‬ערד‪.‬נקבית>‪ ..‬רב״גתוד־ת*^*?^*ט^^‬ ‫ניטלץענען עפר <.ךד מיט( וואסער אונ זיא וועךט נישטאךקיט דורך ךעםיפץער' לרום סע. )צוברעביןזאיויוויאערדענעיביי‬ ‫לוואם נןען ניט צוךיק גא‪.‬ינ נ ט ה ונן ננון‪) :‬קי( למחמ׳‬ ‫‪.‬אלא )קע( דאתית סעקא ליה ‪ .‬קען סען איר צוךיקיגאינץ מאבי!'‪ '..‬אתמהא‪ .‬אונ אודי‪'.‬הונונית נעשה על ידי‬ ‫נפיחה לפינו יש לי תקנה ננפימה ננחו או לתקע מסיחה נ!‬ ‫רשעיםיאליןאפלעךנע.‬אית הסטין‬ ‫מתדבקין‪ .‬רב'הונא‬ ‫זא?טןוא ‪.‬איל אנן )קי‪ (3‬רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי‪.‬וזה נשבר ואין לו תקנה‪ . ךינוטעימדוחפוןאבךהם!)«נןןןרז‪.‬אוידיא‬ ‫?לעיעךנע בלי וועךט צו בר'אכי.‬אתמהא ‪ ..‬איח דאםר )קט( מינאי‬ ‫הוה יתיב גבית‪ .‬כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור ‪ .‬רבי אליעור בר '?זםעון יאנט אפילו היה איז אויך‬ ‫‪3‬שאפין גיוואךין מיט איר פווןלקייט אוני שטארקייט'‪ .'ו־ד>‪ .‬סלק דיי בר חלפתא )קי( לסחמי ליה אפין‪) . .‬וןאי!‬ ‫דער‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ .‬‬ ‫א}לעי‪.‬ולכן אין תקנה לשנירתו מ^ני‬ ‫שתתלהו וסופו שני הפנים אנל הונינית שתלשו ומפי שוס‬ ‫לפיכן יש לו תקנה לשנירתו ונן אנחנו נוצרים נדרן אתד שוס‬ ‫לפיכן יש לנו תקנהו )קשו( ננפימה‪ .‬ענ‪.‬אני ‪pa‬‬ ‫אי ?מיןאשרישנשס ריאה ר׳ יוסי יישב וניתקו)קינ( רחיצין‬ ‫ני' ‪ .‬ז'אמח אונ מיישטיאוים צו‬ ‫יאסען אונ ם'א?ט פין די ‪3‬לים! יענען די'פליםשטארק!')ךן( <מעשה>‪.‬ךי יועלטיאייי בשאפק‬ ‫?יוואךין מיט זיין פיקלקייט אונ שטארקייט‪ .‬ע אליי. טךיקונט איר'אין פיייער(‪.‬עפר דרש לשין עופר נתור ומוק עומד‬ ‫על מעמדו ותקפו נד״א עיוור םאיליס« )ק!( פולס‪ .‬מינשתיס אנו נסי יתנרו שאתס תשוב יסראס פניו‬ ‫לעיסינ‪) :‬קינ( דאסיס‪ .‬נדערע זאגץ‪.יואןט מיד זענען פאריויכעו־ט אויף' נאט אז אויף‪.‬איל על ידי שהוא עשוי‬ ‫)קטו( בנפיחה איל ישמעו אזנך מה שפיך אופר‪ .‬‬ ‫נ ו ׳ ‪ .‬קיא( חםתיה יתיב ושחיק‪.‬האיטידער אפיקורוס‪.‬א‪.‬שנאי הן אדם‬ ‫כיה הי״ה נני' עשריה» )קת( עפר‪ .‬לי ווערט }ימאכט טיט' פייער אוינ זיא ווערט גיי&טארקט דורך פי‪.‬לפראות לו פנים ילנממוו )קיא( ממתיס ני‪ .‬האט ךבי יוסי נייזאגט א^רךעינע כלי ווערט גימיאכט פון‬ ‫!.‬ארמה נקבה‪.‬‬ ‫איל למה אתת שחיק‪ .‬יאדסה נקבח‬ ‫כדי שיהו כליו בריאין‪) :‬ח( מעשה באי* בציפורי שמת ב נ ו ‪ .

‬הםדיא)שמות‬ ‫כ( סובה ארמה תעשה לי‪ .‬עבירות)פוןיךעם אלט רם‪.‬נפש‪ .נע נאי לעכער‬ ‫אלע^ליןען ‪$‬טעם‪ .‬שלא נשרפו ומי שנפמ ופתו למויר ריחי אליי לנו כתינ הריח הבונאל‬ ‫עדי! נננשן ינ! היא נילקיש עדי! הס טיע וחמו יש תקנה אלה־ס אנל לעתיו לנא נמתנה שנאי ונהתי וימי ננס וח״תס‬ ‫לשניות!« )נןח( מקוס מונח נ ו ׳ ‪ .אט הט גישטעלט' ארם הלאשיץיאנולם)אשעיק‬ ‫‪.‬נט איך ויעל ‪3‬שאפץ רעם םענטשיפון דעם אלט מם'וועט אוייףיאים מכפר זיין אונ לןלואי‬ ‫אל‬ ‫' •^י‪^-‬ק ?ע^טיי! ! .‬וייק מוכת•' האומה מי ‪:‬משן אין לעמו לתיור‪) :‬קנא( שהיא עולה ויווות‪ .‬‬ ‫רברייתא‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נמו עפה ו )קשו( איר 'צמק כיי‪ .‬עלד•‪.‬איו ראם בלוטימי‪.‬אמר הקביה הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי‬ ‫יעמוד‪) :‬י( ויפח באפיו‪) .‬העומד אצלו• )קכ( לפי שבעולם הוה בנפיחה‪ ..ע אדעליןהעריןוואס‬ ‫ביץ טו‪ £‬זא.‬קכא( שהיא עולה‬ ‫ויורדח שנאי)קהלת ג( סי יודע רוח בני אדם העולה היאלםעלה‪ .‬גא למר! ‪:‬שאלת הנר! מגיר‪ ..עבין אין ‪5‬׳!?טש לי‪.‬ער נעמיס לעבעידינ ווערץינאך ויץשטאלכיץ ‪".‬בנפיחתו של הקביה עאכו״ב‪) .‬אזוי ווייך איו דעריטענטש^אזצו תחיעתהנןר״ים‬ ‫ן ע ט נ א ט פון״זיין‪.‬אט' ‪eg‬‬ ‫.‬אדי אבלי או זיא וועלט' ציו בראכין‪ .‬הנשמה‬ ‫אינה נלוס ולא נתיב נוצר למשמע שניצר בנר אלא נל' יוצר יחן גו עיי נפימה ומצאתי הגירסא גהרנונ"! נעה"! ננפימם‬ ‫שעו״! לא נוצרו• ) יו( ננ׳ יוצר שלא הוסקו‪ .עם מענטש! )ט> )‪ p‬האדמה(‪.‬לער‬ ‫טןביזמעטאויף אים ‪#‬טיי|(‪ .‬דךיבעל^ען מען זיא צוךיק נאנץ טאבין‬ ‫אויך דוךןז ךעט כלאיץ‪ .‬זיא איו'.‬יחידה ה.‬ל‪9‬י ‪3‬ל?יה אונ רבי יזלפו האבץ גייאנט פון ו־בי ?זטואל ‪3‬י־ נחמן םוועןין ז‪$‬רט' איז‬ ‫‪3?5‬אפין ןיווארי! פיון רעם ז^ךט ראם ער איו'סלט־ אויף דינע‪.‬פיישיי ועיון עיקר‪ .‬נפש‪ .‬א ( חמשה שמוח נקראו לה ‪ .‬שנא׳ יתזקאלי לז(‬ ‫ונתתי רוחי בכם וחייתם ‪ ) .‬נשמה‪ .‬ווי״עםי^טייט אין פסוק אמזבת פון״עלד .‬וזרק בו את‬ ‫הנשמה ‪).אלסטי ‪5‬אבי'ן‪.‬אבל לעתיד בנתינה ‪ .שמה‪ .ט דמאלי.‬קכ( לפי שבעהיו בנפיחה לפיכך מת ‪ .ה‪.‬זיא' נייט ארויףאין‬ ‫ך‪.אךמייך‪.‬מארוס אמתנה נעטט טען ניט צוליק‪.אך >!טאל!ל אונ טען עאקט אנ‪."0‬ער'האט אדיין ףבלאךןאיין ד.‬נשסח זו)קכב( האופיא‪. .‬קנעט §ען די‬ ‫‪.‬ ‫.‬עסו שטייט ככלי יוצר תנפצם‪ .‬נשמה מעט‪..‬נייט‬ ‫זיא ארויס פץאים דוךך א?לאז אונ‪.‬קען‪.אך ניט .‬עם שטייט‬ ‫ניט אין פסוק ככלי חרם לעפצם‪ .ט ודיל ךי נלאו וועלט ניבלאוץ‪ .‬נ?ש ‪.‬אדאך ךי גלעזעתע כלי מאס זיא איז ניבלאיין ניווארין דולך אמענטשקען‬ ‫טען זיא ציליק גא?ץ םאכין או זיא' ןועךט צו בראכין ‪ .‬‬ ‫פי^ף נעטעןהאט ךא‪ vsi .‬זגר איז 'ןייבלאךן‬ ‫ןיייאלץפון.‬‬ ‫.‬ערד טאכץ א'ני. .‬זה הדם ‪ .‬רוח ‪ .‬לער פסוק'.א‪.‬פסוק וחטאיך מעל געבין מיין נייםטיע^םה( אץ אייך מעט איר לעבין‪) :‬יא(.‬רער §סוק לערוגט' אוני אי .זא.י.‬ךעיר מענטש יואם‪.‬פייס״ ל״ק מילא נתינ וורק נעילס‪ ) :‬ק נ נ ( האישי'‪ .חמשה(‪.‬אווי אכלי אז י»א‬ ‫וועךט צו ןראנץ‪/‬קע״ן טען איר ניט צוךיק נאנץ 'מאכין*‪.ט‪5 .. אין הויבץ‪ .‬ןנלד> וואסער איינימעי הדך "פץ רי‪.‫פדר‬ ‫פ‬ ‫בראשית י‬ ‫ע ו ה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫יש לו תקנה‪ .‬קט(( אםר ר' יצתק ככלי חרם תנפצם אכיכ ‪S‬‬ ‫אלא ככלי יוצר תנפצם‪) .‬ןגךד .‬שנא׳ )לברים יב( כי הדם הוא הנפש‪ .‬יחידה‪.‬רוח רו'?ט שק ייא מייל זיא איו אווי ויי אווינט‪'.י( <י‪§:‬ח ןאפי‪..‬ועתו ‪:‬‬ ‫ינריסא‬ ‫דהוס משמע למקיה ימוק ואמי ויפחנאלס הנופח להון פיו של‬ ‫רער אפיקורוס נ.ע‪1$‬ריקו.‬מען'הט בעאפץידעםטענטש‬ ‫פין‪ .‬דו‬ ‫ווע?וט די'ציברעכץ ודא אעלרענע כלי וואםלאךף נאןז'פער?‪'1‬יג וועךין‪ '.אלין ליי.אט אליי.‬האט רבי יונ‪1‬י'גיואניט צום אפיקורוס.‬אבער צי יזודןז'המתים מעט ..‬דו ייעםט די צו ברעכץ' ווי'אעללענע בלי )מאלט טען טיינען‬ ‫אעלדענע ‪2‬לי'אפאל?זינע מאם‪.‬ער שדן אייבייגילעבין‪'.אט‪.‬מייל אלף רער מעלט איי אליין ניקיטק אין מענטש די ג^זמה דורך אבלאז! לרי^עיר‪.‬ך‪1‬יי מחק ואנט‪.‬‬ ‫)וי דער‪.‬ריס נשמה‪.1‬עבלי‪ .‬ער שי^ארבט‪ '.‬רוח‪) .‬קיט( מלמד שהעמידו נולם סן הארץ ועד הרקיע‪ .‬פיוש״י‬ ‫והליל מן אומה משמע ממקוש מ י ו מ ו שבאומה ווה‪ 1‬המונח נשעת שינס היא עולה מן הנון ומשוטע נעולס ואמ״נ‬ ‫שבמקום נ״ה ומכפר על ישראל ונתינ ננ" מונח אלמה תעסה» שב להון כגון ועי״ו ח‪1‬צס מלומותיו ממה שהחמ שומע‬ ‫)קיט( מלמל שכעמילו נ ו ׳ ‪ .‬יםעל אלע נא?ט אונ קימט אראפ אלע'?ךיה‪ .‬‬ ‫חיה‪ .‬איו שידן'געטריקונט' ‪0‬דיארין איין' הוייבין‪ .‬ויי ךערי^םוק יאנט מיער דיים ךעס רוח פין טענטיש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫וואם‬ .אנט‬ ‫ךאס כלוט איזדעדנןש‪ .‬קיז( כלי יוצר שלא הוסקו ימיין הן לתזור‪ ) :‬ט ( םן האדטה ‪.‬עלרביו צום הי^עליאונ״ער האט אדיין ניבלאדןאץאים‬ ‫א.‬‬ ‫ר׳ ברכיה ור׳ חלבו בשם ר׳ שמואל בינ אסרו )קיר!( טםקים כפרתו נברא‪ .

ישטארבענעא'ונ דיי‪. ^ ו ף ‪ .‬אלא בשעה שאדם ישן‪ .‬צריך )קלא( לקלס לבוראו‪ .‬קע.ה>‪ .‬נעת השינה םוומ נ נ ו יצא ממנמ‬ ‫‪.‬האטדאךנ אט‬ ‫§םוקאי.‬ההיד )משלי כ( נר ה׳ נשמת אדם ‪.‬עגאכטדץנ^^האץ האנטי‪ .אטיאל עמלי!‬ ‫אלענאכט זיין נשטה איןהאנט‪ .‬רב הונא אמר עשאו‬ ‫ע ב י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)קנ^וניייתאאמר׳‪-‬וושםנויוסאומוי׳^קנ^סאופיסישנא‪.‬‬ ‫^ו^ך^גי^^ןליאיי‬ ‫נוט‪ . ש מ ה אי§ער דעםנאנצץגוףאונךא ךער‬ ‫נוארעבט אים‪.‬איז שדן ךער טענטש אץ גא^צץ ני‪#‬ט^וץץ\.‬‬ ‫על כל נשימה ונשיטה שאדם נושם‪ .‬ודה רופטטען זיא גדיל אלע' נלידער זע.‬ווי דעיר פסוק ןאנט כלי הנשטהיתהלל‬ ‫‪ .‬רבנן אוסרים )קכיו( אם ישים אלהים לבו אל האדם הזח רוחו )קנט( כבר‬ ‫היא בידו‪ .‬הנשמה הוו ממלאת את כל הנוף‪.‬‬ ‫שיגיש* שאלמלא שהיה ממות אליי מיו היא מת• ליא פן ספת*‬ ‫נשמתו ממש נאותן נשימות שמנשס נעת השיגה‪) :‬קלנ( עוק‪5‬‬ ‫‪.אט צו.‬‬ ‫ר׳ ביםני ור׳ אחא יד׳ יוהנן בשם רימ אוסרים‪ .‬אונ'אפילו ביי טיאניאונאטוועט וועלץ״פארזאםולט ער ךי‬ ‫?שמה צייזיך איןהיםעל‪ . א ט רב( צןהי'ד‪1‬אךם לנפיש‬ ‫ס..ט נך ה׳ ?׳שטת ז‪$‬דם"‪ .ואס רער טיענטש ציהט אין זיף־ דאךף‪..‬‬ ‫אס אן כנשמה 'אסון אליו למעלה נ נ ו ינוע ן ) ק ל א ( לקלס‪.‫סףף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫םב‬ ‫בראשית‬ ‫)קמ( דגרייתא אפרי! )קפד( האופיתא טבא‪ .זענטש איו שוין לאנל ווי ניי^טארבץ‪.‬ר׳ יהושע בינ ורבנן‪ .‬קעךט'ווע'ן ךער‬ ‫מע.‬דבי יהושע ברינהטיה אונ ךי ! ן נ .‬ךערפיסוק אז.‬נאט האט איםבשאפיין טיטזןוויידיל‬ ‫אווי ווי אסיד‪ '.‬ר׳ יחורה אומר‬ ‫מלמד שעשה לו )קל‪ (3‬עוקץ כחיה ‪ .טש איו ניוןארץ צואנפש"חיה‪ .‬שנא׳ ונשמתי אליו יאסין*‬ ‫בנופו כבר ינוע כל האדם‪ .‬רבי הנעא‪ 17‬וועגין אויף‪. rg‬אויף‪.‬רבי לויי יאניט פץ‪.‬רבי אהא אונירבי יורגן .אר איינע אץ נוף‪.ינומק פון אים רעם ויייריל ודיל ‪7‬ןם ייעט ניט שןין דץ <ןאר‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫דעם‬ .‬ער מלאים‬ ‫סךננ]‪.‬‬ ‫.‬יתזר ילקתי םםני ספני כבודו‪ .‬ךער נאןז האט .‬עס ?!טייט אץ פסוק אם ישים אליו‬ ‫לבו רוחו ונשמתו‪.‬ינשסתי אליי יאסוף )קל( לטעלה‪ .שטארבין‪ .‬עריאלאי םהך‪1‬נן‪ .‬א^יו .‬יחידה‪ .‬כבר ינוע כל אדם יחד ‪ .‬האטךאך}אטאל‪.‬רער מע.אןט אווי ‪5‬ייןט ‪.‬‬ ‫סועת םיא טונ ע•־ שאמו״צ ממן אמדן ועם קנית עם חםית ועם‬ ‫מסרת מם קנית ד־א ני׳ כילם נים‪) :‬קנה(יהיא מים נ נ י ן •‬ ‫פירש" שעמים שהיא מצומצממ נצו א' של הנון וצו אמו של‬ ‫סנין נילי מ ת ‪ .ארוועןדער טע.‬אלא בשעח‬ ‫שאדם ישן נשמה מהממת הנוף שלא יצטנן יימית‪ .‬יעךער מאךל ראם ידו ציף?ט רעם ‪ £‬טעם ךאך??טי לייבי! .‬טיט )תהליס קנ( כל‬ ‫הנשמה ההלל י ה ‪ .‬אונ או}'אט ודל פאריאםמיט עיר די.‬ךי רבנן זאנץאווי טיי^טךער‬ ‫‪1‬יין*כזאךץ צו דעם‪9‬ע?טש‪.‬אזוי ווי אהיה‪ .‬רבי ביקיני אוני‪..‬ייט ךינשטהיארויף איןהיטעל‬ ‫אונ ךא שע§ט אן ליעבין צאונ בח> פאר רעים גוף‪ .‬ווי‬ ‫דעו־ יפסוקךא.‬והיא יתירה בנוף‪ .‬נ^טהטאנןט לעבעךיג‬ ‫דעם גאנ?ין נוף‪' .‬‬ ‫ובשעה שאדם ישן‪ .‬יעךער‬ ‫אטעם .‬עלומי שיתן ל ע » עליי‬ ‫לםמיתו‪ :‬הינ )קנט( נ נ י הים נייו ונשמתו נ ו ׳ ‪ .‬אונ ךי רבנן ^ייטשץ‬ ‫אליו ציו גאט‪ .‬שגי נינים שני אוניס ופן טלס ‪:‬‬ ‫)קנו( יומו נ נ י סיס נוי‪ .נ?ש ?!לאפט רער וזארעטט ךי נש^ה'בעם גוףזגר זאל ניט קאלט וועי־ין אונ שטאךבין‪ '.‬יחידה רופטקען זיא ודיל אלע ןלןדער זענען צוצודי)צווייאיי‪2‬י‪ •1‬ץייייקע^ט‬ ‫אונ אווי ווייטער("אונ ךי נש§ה איז .אטזאל וועליין טאקן דין הארץ'צו'דעם'םענ<?ש‪.‬כל הנשימה תהלל יה‪) :‬יב( ויהי האדם לנפש חיה‪ .אני! פץ רבי מאיר ם ווענץ ר" נקטה איו‬ ‫פולזל אין דעם_גא?צי'ן נוף ‪ .‬שכל האברים פתים )מכס( והיא חיה‬ ‫בנוף‪ .‬שכל האברים )קכו( םשנים שנים‪ .אט וויל‬ ‫פאר לעשט״ער די ליכט‪ .טש שלאפטיפאר^זפךייט זץז ך .‬נשמה מחמםח אח הנוף ‪ .‬היא עולח ושואבת לו חיים סלםעלן‪ .‬חיה‪ .‬ךיג^טה פוןטעגנןש איז אליכט פון נאט‪ .‬‬ ‫)קנח( אם ישים אלסיפ ל נ ו ‪ .‬ויען י.שסה‬ ‫פיון נאנצץ נוף אדף איץ«ןרט וועךטךיער נוף״קאלט אונ ךער .ען'.‬ער לויבץ נאט‪.‬רבי יהושע טייטשט אליו "ציו רעם טענטש‪.‬ריביג אטר אם ישים‬ ‫אלהים לבו על האדם הזה‪) :‬קכז( רוחו בבר היה בידו ‪ .ארפאר‪.‬הה״ד)איוכ לד( אם‬ ‫ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף‪ .‬ןגרזאלניט^קאלטוועךןווארום ער‪.‬ר^י יהושע בד. קךינען‪ .המיה‬ ‫.‬פי ואש‬ ‫׳אסון נשמתו אליו ויל על האום שתסיס קשיים נמקוס אמי‬ ‫ולא תהא נפזרס ננל הנין נ נ ר ינוע אלא ונו׳ ו)קל( למעלה‪.‬אונ ווען דער טענטש ^•לאפט נ‪.‬ואיני ינול לפייס מאותו צו שאין המיס שולט‬ ‫נ ו ‪) :‬קנו( משים שנים‪ .‬ר׳ לוי בשם ר׳ חנינא אסר‪.‬שלא‬ ‫יצטנן ויםוח‪ ..

‬ק'ער'‪.‬קלערין א ‪ sf‬דעלכין ארט‪.‬פון רעם‪.אט‬ ‫זזיעךי. בבי ח‪.אי ד*«בין פאר וואס רער מאנטי מעי.‬אונ דארט רופט עריך נשטה רוח‪ .‬הקב״ה גפן נה» נמ וקיוס שיעמדו מי ובריא אולס‬ ‫ועד שלא יכציזי נהם רקבו! נד״א שפע ימים ״ג‪-‬ןי וגס גסן‬ ‫להס שנע מיס ולא ׳בונו מימיהס נל״א און לא שנעה מיס‬ ‫^ םענטש‪.‬אוכל והנס סוא כנסמה המשוענלת‬ ‫לאדוניה לכל מלאכה וזהו לנפש מיה ונסמס נכלל‪) :‬א( שס‬ ‫ז!לא‪ .. י צוויי שיפות‪ .‬וו.‬עסין'‪'.‬ישבעו םיםיהם ‪ .‬וואירום *!צוויינ איידער ער קומט נאךיארדם פון‬ ‫ךי טו^ער דאךף שוי.‬י" אלסיס נמו שאמרו טוס עשית ייי אצהיס שש פלא‬ ‫מל עולס מלא ‪ ) 1‬נ ( עד שלא גוצרס ממעי אמה נוי‪ .‬עס ?זטייט‬ ‫אין פסוק יערער וואםוזטיאנשמתתחחץם איןזיינע^אזילעכער‪-‬יפוןוואנען ווייסי.‬טאנ בי] איך ביי'נא?ט מיד‪ .‬וויי דעי־ פסוק יאגט ךי בדםער פון'.‬זיייען איין אין ךי‪...‬לא אוכל קום‪. טיר'אי ווען טען‬ ‫פלאגצט זענען די שויןבייטעח‪-‬ךביהנינא זאנט ךי צייייגין וע‪.ךי פלאגצערם‬ ‫טוהן אזד‪ .‬עם שטייט אין פםוקיער האט אדיין ניבלאיין אץדיגע}אז לעכער‬ ‫בקמת חיןם איו דעי־ טענטש נידאךין אנפש ח.?‪1‬ש'‪.‬ען'גי"ויען דין יד ךי‪.‬בידי‪^ .‬ער זאל אים פלא.ים חץםודא שטייט נעזםת חיים אונ ךארט‬ ‫?!טייט רוח חי‪.‬קען^רךעןלעךנעןיביי נאכטתורהאז׳ביי'טאנהאטערניט‪5‬אךדינטוואסער‬ ‫ד‪1‬אט נידאך?!ט ז )י‪ 0‬רבי ?!םואל דער אייךים פו.‬ךאםקעמךיל איוךי םוטער פוןךעם צויייגי‪ .‬ער ואיל האבין‬ ‫א‪.‬נאדער חבר פיון‪.‬דבי ר־ ינאי אםרין לםה הוא םזכיר‬ ‫)א( שם םלא בגטיעת הגן‪ .‬ארו אלםט לייענען בידי(‬ ‫ןאט האטי טיך ניןעבין אין טיין יזאנט‪ .‬איר הנינא)ג( ישבעו חייהם‪ .‬ער קאט גיפלאגצט‪ '.‬תהיד )חהליס קד(‬ ‫ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון אשר נ ט ע ‪ .' איי.צץ.ביא הט ניואנט גוזגגי ה־ בירייזאלםט ניט לייענען‪.‬כאן‪:‬‬ ‫תיל דדים תיים לנזירה שוה ‪:‬‬ ‫‪ ntJHB‬ט ן )א( ויטע ה׳ אלהיס גן בעד.‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה י‬ ‫י‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫עבד םכודן בפני עצטי‪) .שמה נפש אויך‪ .וועטערניט י‪£‬אבץ דאם צו‪.‬עדן‪ .‬ןר'זאל'^ון‬ ‫דעם םע‪. י‪ ".‬אדם צריך לכוון את רוחותיה‪ . מיר אזיראךט‬ ‫וןערט נירופיי ךי.‬גאט האט'גיפלאנצט' אגארטין איןי״עךן פון טורח זייט‪ .‬אונ רא וועךט ינידו פין ידי נשטה רוח א‪1‬יך‪_.‬ירעד‬ ‫נאך כייבט מען אוים רעם ז?ייייג פו.‬קלג( דאי לא לעי לא)קלד( נגיס‪ . ז^נדער‬ ‫אךט‪ .‬ןויל'איירער טען רואטניפלאגצט ךעםןאךטיןהאט טעןגידאהפטגוט אכטונגנעבין‬ ‫אויף וויעלכין ז^ךט מען זאל אים פלאנצי.‬זעה.‬להלן‪ .‪. ךעם ארט אוג מען פלאנצט אים איין אי.‬ואת האסור להלן‪ .‬ווי‪.‬יךטיה כ.‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫פסוק‬ .ין־ כוי וקן נתונ נאן וינוע ״"‬ ‫אלהיס גן נעוו וגו׳ רצו יינרא לא כתינ אלא וי»ע משמע‬ ‫מפנללו כנר אתר כן גפעס וכן אווי סלננין אשו גנוע משמע‬ ‫מאמר שהס אוויס אמר כן נעעס כן מצאת• נרקנעי וכיון‬ ‫שזיו הנטיע‪1‬ס נ ן סנפינ סקנ״ה על עצמו כן ן )ג( ׳שנעו‬ ‫מייהס‪ .‬לעי באוריית׳ בליליא יביםםאלא טטי‪):‬יג> ר׳‬ ‫שמואל חתניה דרבי חנינא הברהון דרבנן אםר‪ .‬ני‪.‬ווייל די נשסה ווערט‬ ‫גירויפין טיט ‪3‬ייךע‪. רעד טע.‬עם' שיטייטאי. זאט לפון דעט ךעגין ךי טעגן בוימער ייאם‪.‬נ?!ש‪.‬איונ עייל איך‬ ‫‪8‬ךבעט אגאןצי‪ .אין יזיוה‬ ‫מסס סולן לכוש ונשע נו פלפ.‬איך ואל אלייין' אךבעטין §'אר מיין יךעך‪9‬ע'ניש‪ . פםוק ח.‬קען איך נישטיאויף קטיין ביי.‬הוא דעתיה דר׳ חנינא‪ .‬די‪%‬דאקסט ירויים אצוויינ ‪ '.‬דאםי‬ ‫)איכס א( נתנני ה׳ בירי לא אובל קום‪ .‬ערד אכןעמךל‪ .‬שטייט אי..‬ושי׳ העוון• משוענו לעצמו‬ ‫שיעניו דעמול לפרנס את עצמו וכומפוש ואויל‪) :‬קלג( לאי‬ ‫לא לעי כוי‪ .‬םניין ליתן את האסור כאן‪ .‬ועקרן הקב״ה ושתלן‬ ‫בתוך ניע ‪ .‬כאן הוא עושה גשםה נפש‪ .‬קנעכטפאר)יךאליין‪.‬ס!עתער פון‬ ‫ךי איייישעךןקען האט די נאטאויס געליסק אויג האטיו״.‬נעםען נפש אונ רוח‪.‬י ר ן‬ ‫כנשיעוס הוא שגוטעיס מתמלה הגרעין עד כצומתס ואמ״נ‬ ‫עוקרין אמ כ‪1‬מוום ושותל׳! איתה נמקים אמו ולב! אמו עד‬ ‫שלא תצא שמורה ממעי אמה ‪ fcirc‬כגרעין כי היא אמו‬ ‫לרין סאדס לכוון רוחותיה שיהיה אותו מקיס מוכן לקבל אותה‬ ‫הגמישה נמו שאמרו מו״ל על כלמה שהיה מניר גילי . פקדם‪ .‬שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון ‪ .‬אס לא יעמול דעפס מלאכה לא יהיה לו מה‬ ‫לאכיל! )קלל( גגיס‪ ..‬ה• אוינ אלהיםיביי רעם פילאגציוע‬ ‫פון גארטין‪ .‬ער וועטניט אךבעטי.‬איר חנינא כקרני חנבים היו‪ .א?ט‬ ‫•לעךנען הורה ‪.ה‪ .‬אי‪.‬דיי רבי‬ ‫_י.‬ים( אפ צו לעךגען אןינם פון ראם אנךערע‪ :‬י‬ ‫פרשה טו)א( לולטע ה• אלהים>‪ .‬ךאסזאןט רבי‬ ‫מינא‪..‬ישבעו‬ ‫מטעתן‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»ג ודייק מזכתינ שיה דמשמע כמו ןויס ממש חהו זננ שאילו‬ ‫צוותו וקומתו ננר נתינ בצלמנו כזמותינו‪ :‬סיג נסי׳ רש״י‬ ‫י ל עשאו ענל מנוון ננג׳ עצמו‪ ..יגלאגצט אין נ'‪.‬ולהלן‬ ‫הוא עושה נשםה רות‪ .‬ישבעו עצי ה׳ ונו׳‪ .‬ךי רב^ן קיאטיגיזאנט רא‬ ‫רוקט ךער פסוק ךי נשמה נפש‪ .‬קודם‬ ‫)כ( עד שלא נוצרה םםעי אםה‪ .

‬איו ךאןז רער .אלטין גלעםער פין‪.‬טנןרש‪ .‬ע״לן טלינקט‬ ‫‪ *? ^? 1‬ד^ * ?יל• ? ר ^ ב י‬ ‫אן רעם .‬ען בעדן(‪.אירטין‪ .‬‬ ‫שנא )יחזקאל לא( ויקנאוהו )ד( כל עצי עדן אשר בנן אלהים ‪ . איו נלעסער יד ‪.‬ההיד ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון ואין לבנון אלא ב ה י ט ‪ .אלטין‪ .‬עך! • י‪.‬ערן‪.‬זאט)ועךיןםיטלעבין‪.‬וארוס די ט ע נ ק‬ ‫בויםער הג.‬אלפונים‪ ..‬אונ או דיער‪.‬זאיז ל ך‬ ‫םשיבחים םבולט אלא ז׳ הדייר)ישעיה מא( אתן כםדבר ארז שטה ו נ ו ׳ ‪ .‬עדן אין.‬ארםונים‪ .‬יוד ךער פסוקיזאגיט ידי‬ ‫בדקערפון.‬וואלום ךערןםוק ‪'.‬תדהר אדרא‪ .‬קען דא‪ .‬אל ברינחןן זז^טיפוןךבי יו^ן'ם וועני פיר אמ צוואנצינ‬ ‫ןונים ^ע.‬נן נדול סערן‪.אלםין‪ .אט ןואט ןיפלאנצט.‬ןעזזר אס אןדא'‪ .‬ור׳ יוסי אוסר ערן נדולה‬ ‫פ ג ז ‪ .‬קיץ מאקל ניט‪.‬פוש" סוי וקנ סס! נ׳ קני! שהרינימ‬ ‫ניר ל׳ ‪ 1*0‬שה! ס' תוקני‪ 1‬שהרי סאה ששה קנין הוי‬ ‫י ‪ -‬ח נ שהיא נ׳ קניו מלי‪ .‬ןןאשור איו פקסינון! פאר וזאפ‬ ‫מ פ ט פ!ען רעם בוים לזאשור נוייל״ער איזןער'‪3‬עטטער»ן^ע בוייןער‪ .‬אלונןם אלסונים אלםוןים‪ .רעםערפון .‬איי ש‪.‬אלונים איז פלוטין! אלכוינןיםאיי‬ ‫ךילבים ‪ .‬רבי?!טו‪.‬טעןיהט צו.‬ונר מועפ מס‬ ‫שמסר ונתמלס ממה שמש?! נית כוו יכיל לשתות ש ו »‬ ‫פי׳ שוה שוייע•! עליי סוי וקב שה! נ׳ קני! ועיי! נמו׳ מ מ‬ ‫נפסוק אמס היא יונתי ונ! נא! מתמצית העון הנוול שוסס‬ ‫ס נ ן ‪) :‬ו( תרקב‪ .‬ר?י יהודה זא.‬ער .ען בוימער פון לבנון‪ .‬איו דאןדדער ‪£‬דן ןרעסעירפץ׳ דעט .‬שלא נבראו אלא לצורך‬ ‫ב ה ם ‪ .‬ברוש איזבךןנה‪ .ארזי^ען‪ .‬אילמוןיט איז אלים‪ 0) !.‬וד דערפסוק^נט אץ!‬ ‫ןרוש ?..‬ייי‪3‬ס"ךי'^ין‪8‬ייבינל^ין‬ ‫אונ זאלין ניט פארפיילט)ןלליז • י ‪ .‬על דעתיה דריי )ח( כפיני שהיא נתונה‬ ‫ב נ ע ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫וגם !ת! נכס תיששת נ ו נ ס ש‪ 5:‬מזיעות שנוטע׳! מסש ישלי‬ ‫י » מו נמוהס יוהו אבו נטע ׳"י ולא היצוני לא השקאה ולא‬ ‫פני‪.‬‬ ‫»י ‪ w‬שדן ואמר עון נוול הנסינ וגני וגו׳ הוי ש־‪-‬עון‬ ‫»פ‪1‬ןתו שנ נ ! ‪ (1) .£‬ייט ארויסייפון‬ ‫אפור‪.‬‬ ‫ב ת ש ברחא ‪ .אןי‪.‬ששיס מנית ט ו ונ! מספציס ע ת‬ ‫שוססהנ!שסואמלקששיסמ!העתזע"נפ"קוסענית<מ(נפיגי‪.‬ל י ! י‪ -‬יי! ‪ 9‬ג י ‪• • 9‬יי'ע ‪9‬עי } י טךינ‪.‬עט ?אבין >!י‪!?45‬י‪.‬נ! אלהיסכו׳ שעו! נ ת י ו ה ג ! ‪ ) :‬ה ( וסנתינ י נ ה ו י נ י ׳ ‪.‬עיר דר׳‬ ‫יוסי )ו( םחפציח כיח בור )ז( חרקכ שוחה‪ .‬איי דאןל דער ‪.. .אט ייעלין ואט ווערין לטיט רעגין(‪ .‬וויי ךער ^םוקזאנט ךעיר נוטער באלנ אוג‬ ‫דעו־ לןנון <ךער בית הקקדש(‪ .‬מתמצית ניס נ ו ר ‪ . .‬עך! ‪$‬ן צו נ?ר‪:‬נקען ךעם.‬תאשור פםקינון‪ .‬אט האט ג?זמ ‪*1‬ק‪.‬ר׳ אחא א ס ר נ ׳ ‪.‬רבי‬ ‫|םיקז?כעי‪5£‬י‬ ‫חני.יציק טענען בוי^ער‪] .‬ארדל^נון‪ .‬ארםונים‬ ‫דילבון ‪.‬פלאנצט א}אלטי'ן אין'עלן‪ .י«לשין‪-.‬ ‫)כ( רבי יודען זא‪4‬ט ךי וועלט וואלט ןיט .‬ווארוםיפון רעםרענין'ווא‪'.‬דליי‪?.אלטין‬ ‫פון ^»ט‪ .‬עדן‪ '.‬לבי ייםי‬ ‫«»?ט רער עדן איו.‬ער איי אין.‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה טי‬ ‫מ‬ ‫מועהן‪ Q ) :‬א״ר יוחנן לא היה העולם ראוי לחשחסש בארזים‪ .‬ר׳ יהודה אוטר‪ .‬וועט פון זיי ?לא^צייזיאלין זיין אוד גוט !ד ךי ?לאנצוננ' וואס .ען בויטער‪.‬אונ‬ ‫כ*ר_קב איז דליי קבין‪ .‬הסד׳א )לברים ג( ההר‬ ‫ה » ב הוה והלבנון‪ .‬טרןגןען ווערין‪ -‬אונ ואלין ‪1‬אט!יץ ‪0‬יט פלאנצו^ע!^ אלע פלאנצו נען‬ ‫ןואם טען‪ .‬אלסונים אלום ‪ U G) :‬בעדן ר יהודה ור׳ יוסי‪ .‬לייבעקטע פון די יע.‬ןן?צינ חלק פון אבוח‪ .‬צאבור את ךרי‪:‬סינ ןו^ה אונ אןןאה איי ועקכ‪_ 1‬ה^ין‪ .‬ס( והכתיב ונהר יוצא סערן להשקות‪ .אןטין‪ .איר בשא?ין'}ייואך'ין פון וועןיןידעם בית מןקרש ‪ .‬אט'^אט ני‪.‬הוסיפו עליהם עוד ג׳‪ .דקר תזןשור‪ .‬קען א?טרעקען איךדקב‪ . aia‬אט הט ניפלאנצט'א.עבי! אין דער ?זך^ר ‪{$‬ךז ‪^ ripp‬דס ״עץ‬ ‫§עק‪1‬טעד»ען נארלרייי‪ .‪:‬געבין‬ ‫.‬וואתס‬ ‫?גם ???!ייט אין ןסוק‪.‬פון‬ ‫‪3‬ית !‪.‬אהאלבער קאח‪ .‬רבי‬ ‫יהודה אונ רבי יוקי קריןק‪ .‬שנאי ויטע ה׳ אלהיס נן בעדן‪) .טןער .‬כ״ד סיני ארזים ה ם ‪ .3‬א?'יןעןאלעבויטערפו'ן'עךן דם ‪.ען .‬טיטען‬ ‫י‬ ‫אינ‬ ‫א‬ ‫אט‬ ‫יט‬ ‫א‬ ‫עי‬ ‫א ם‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫{‬ ‫ע‬ ‫יג‬ ‫‪8‬‬ ‫!זוי‬ ‫‪:‬‬ ‫גאוטץ‬ ‫א‬ .‬רבי אחאזאגטידי‬ ‫ןזעל.אלטין‬ ‫איו״עךן‪ .‬איז דאןד'דער‪.אזא?ט זיי וועלין‪.‬אלונים בליטין‪ .‬ךי'<§ע.‬ולטה מ ר א א ו ח ו תאשור‪ .‬אלונים‪ .‬״עס ?!"טייט אין ?פיק אטייןלגייט ארויס‬ ‫פון‪.ואס ‪/‬נרזא?ט אז דערינארטין איז ?רע^על פוןעדן אונ דע‪%‬עדן איז מדען אי‪ .'.‬ה ולא ומודה ומס לא נ! מיום ‪:‬גווש ארס ממט מ׳‬ ‫) י ( ס י ג נ ל עצי עון אשו ננן אלהיס יא‪1‬מר‬ ‫נע‪ .‬‬ ‫^^‪£‬טמ'עריך‪.‬שהוא טאושר‬ ‫סכןלן‪ .‬נרעסער' פיו‬ ‫ןהודה .‬לבנק סיי?ט ?ךק רעם בית הסקרש‪ ..‬לער‪.ען .‬נרליי טענען בדקעל‪ .ארטי.‬אונ וד רבייו^יזאנטאזדערעדןאיזגרעסערפיןנארטין‬ ‫איז‪.ידען ?י־עןער זעמינ קאקל אזוי פיל‪ .‬ר׳ שמואל בינ בשם ר׳ יונתן א פ ר ‪ .‬קטאן'לי‬ ‫בוי§ער זאלין‪..ילאל?‪3‬ז.

אט״‪ .‬םשטייט אין ‪£‬םוק‪. איז בשיאפיןציוואךין\אךם'איי ב׳^אפין .אט האט ליףטיינ ךמא^ם לי אייינין פין‬ ‫רבי'יוסי אונעיר הט‪/‬יפונען אפסיק וך״ער וא.ואם די זאנין אז דערינאלטין איו ןרעםער פון עךן)איין פסוק‬ ‫ווייפיריער שטייט'״עם האבין אים ‪.אלקט עאכין אויף זיך אמלך‪ . עדן'‪ .עדא.‬י_עקב האט נירעט מיט יוסף ניטע ךייד אונ האט .‬וםשקה את כל הנינה‪ .‬עדן‪ .‬עדןוןם ‪.‬אייי ייי אסלך‬ ‫וואםיהאט‪/‬ניפאכט אםייורה אונ האט ניבעטין .‬נאר §ען טיי}ט'דער.‬יוד ‪.‬אלם כראשון אמר כן טאו שם וטי ועיין לקמן ועגין הפיתוי שלא ישער בלעתו מקום‬ ‫ואו פועל הטונ הוא הקג״ה שהתקין לי הקנ״ה שכרי כוי‪ :‬יותר שינ מזה ינחנ״א כתב שלא כים אלא דרו כניד כמ‬ ‫) י נ ( עילם ‪ .‬ואינו אלא קודם לאדהיר‬ ‫אדם נברא בששי‪ .‬דאם איז‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ט ג‬ ‫וא‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫אברהם‬ ‫נר‬ .‬אין וועטעס ןכות דואףטו אעצה‬ ‫. .ט! ‪^.‬רן נאזויי ווי‪.י יאנט .‬עם קטייט אין‬ ‫פסוק שום ו־‪/‬שים ‪£‬ליך מלך‪ .‬רבי יהודה אונ רבי נהכןיה קלינען‪.‬אונ עיין אויף'שטיין‪ .אט ד.‬יי! ‪9‬ל?‬ ‫איידער דיי וועלט איי בשאפין'ניוןאיךין‪ .יקויםעין פון וויימין‪ .ידארין ‪.‬את סבור קורם לברייתו של עולם‪ .‬סיור לפניו ונרי רצוי כל״א אש־ תשים‬ ‫<ו׳ ‪ .‬רבי נת‪.‬והא ר׳ יהודה יש לו שני מקרא ו ו ‪ .יבעטץ ביי אים>‪ .‬פוי לנניהס ודושו חז״ל ח ס ו י לפניכם כשלחן עוון וש" יי‬ ‫שכמונו כגדלה נין סעונם קרא אותו עלן וםעונם ו‪.‬עדן‪ .‬איז ראך ךער^ךן .‬יג( פיתה אותי‪ .‬זעהט לי נוטס וואם נאט ‪$‬אט ניטאלן‪ .טדעם‬ ‫טלןר נאזר נוט> ווי דער‪'. .‬סי ה זאןט'.ארט'יןאי'ז'ני?לא.ארטין‬ ‫פון.‬יוא נויא שים נא יזו לשק נקשה כוי ודיו‪ .ארטץפון נאטו‪ .‬התיר )ישעיה מו(‬ ‫ק י י א‬ ‫מתנות כהונה׳‬ ‫גניו ‪) .‬טייןזתיען‬ ‫נץיגט טען" .‬נן‪.אט האט‬ ‫ןירעט מיט >וך'ם נוטע רייד‪.כןען פוןווייטין‪ .‬בתוך ניע ‪ .‬פון‬ ‫?ליער‪.ט‬ ‫דו ווייםט מיין זיצען‪ .‬ניץ‪ .‬אין דעם יכות פיון א?רקם'ז‪?$‬יני‪.‬וואס איז‪.‬יא( ראו פועלא טבא שהתקין הקביד‪ .‬נאט האט אנןיןרייט‬ ‫מיין שבר !לעם נןיעדןויאייידער איך בין נאך בשאגין ןיוואךץ צו טאוד ם ץ ו ת ‪< ( h ) :‬י.ךע^ער ייי ךיער .‫•ךך‬ ‫בראשית פרש ה טי‬ ‫בראשית‬ ‫בנינה‪ .‬ואיזה זה )ישעיה נא( )י( וישם מדברה כעדן וערבתה כנן ה ׳ ‪.אלטי. אין' גן עד.‬׳‬ ‫לבי'‪.‬ער איו אין.אל אליי.‬יהודה האטיצוויי פסוקים .‬ער^ה'האט‪..‬שבתי‪ .‪ '.‬עם י‪£‬טייט אין פסוק שים‬ ‫.‬ווי דער פסוק ואןט .חיים ניםא?ט אדם‬ ‫דילאשויןינאויףיאלע בחסות י « נ היות די זאילי.יאסי'איך בין ןיזעםי.‬ניע בשלישי‪ .‬ערגך‪ .‬סקנא ניוועןאלע בוימיער פין‪.‬ך‪3‬י ‪.יניעבין מיך צו בעשאפין‪ .‬ער ניטאכט ווי‪.‬ור׳י אין לו אלא‬ ‫מקרא א ח ר ‪ . .‬איר שמואל בינ‪ .‬קרענער האט‬ ‫"יער ניטאכט ווי'ךער.‬אונ רעם ‪.‬דו .‬טני.‬ריי אומר )י‪ (3‬עילת א ו ת ו ‪ .׳|ם‬ ‫•טסו‪'. פוי.‬בזכות אותו שהוא בא מרחוק‪ .‬ידו ביזט }יוועןאין‪.צ‪.‬ר׳ יהודה ור׳נהמיה‪ .? ‪ .אלטי! איי ני!‪2‬לא.‬באיזה זכות יעצת לבראני‪ .יןעטין ביי ‪$‬דם ער‬ ‫.‬ ‫)‪ id‬מכריע על נביו‪ .םג!אנ‪ .‪' .ארטין‪ .אט איי סייןימלך פין ?ליער ‪. ביין אין גן~עךן‪.‬ער'וזט גי‪6‬א.‬אווי האט נאט.אט האט .‬ערן דאם‪.‬‬ ‫דעם טד^ר וואםער איו ןרויים האט‪^.עםט ‪ .‬העלה והגביה איתי שנא׳ ומיראכה יהיה כוי ‪ 1‬שמומינין אותו לשעילה פמפצירין ני לרן כניד‪) :‬יד( טירופי‬ ‫^מיטעך‪7‬ארטין אוני ^רץקט אן רעם נא.טני?לא^ןט‬ ‫אנארטין' אי.‬ההיר )תהליס עד( ואלהים מלבי מקרם פועל ישועות‬ ‫בקרב הארץ‪) .‬בנתה לרעי‬ ‫מרהוק‪ . א ט ‪.‬ומצא לו מקרא איד.‬דויווייסט מיינע .‬לםלך שעשה סעודה והזמין אורח‬ ‫בך הזמין הקב״ה את אדם בזכותו של אברהם‪ .‬ער ואל י אדיין גיין אין‪.‬‬ ‫)ל( מקרם‪ .צין נאךטין‪.‬ידו וויייסט םי.‪ .‬עד.א ילך'‪ .‬ני‪5‬א?ט ווי ךער.) 0) :‬קלם(‪ .‬יוי דעו־ ןסוק זאוןט ז‪$‬ךםדןט .‬נוע״! ס"י פיג׳ ‪ ) :‬פ ( מנויע על‬ ‫ניטה לצד פירושי ודעתו ‪) s‬י( וישם מ ו נ ו ם כ ו י ‪ .‬ר׳ נחםית אמר )ינ( פ־תה אותו‪ .‬לייי שמואל בר נתטני {אנט דו טיינ?!ט'או'ךער.‬הטדיא )דכריס י״ז(‬ ‫שום תשים עליך מלך‪ .‬ךער‪..‬ער איז'אין‬ ‫דעם .‬עיר ‪.נע נעלאנקע.‬וקוסי )יר( טירופי םתוכת‪ .‬א״ר תנין דציפורי האיר הקב״ה עיניו של ר׳ יוסי‪ . ועם• דאם איז .‬שכרי עד שלא עמדתי לפעול‪:‬‬ ‫) ־ ( וישם שם‪ .‬ער‬ ‫טוהטיהילה אויף רער וועלט"‪ .‬ץ ‪.אלטין‪!. פיאר אים מורא דזאבין>‪.£‬ייט'אג אונ רער גן‬ ‫‪.‬ההיד )מהליס קלט( אתה ידעת שבתי‬ ‫וקוסי בנתה לרעי מרחוק‪ .‬עלן איי*בשא?ין ניוואךין ךי.יזא. ווידוע.‬אין רעם זכות יפו. פו.‬לבי הנין פון ‪£‬יפורי האט.‬אונרבי יוקויהט״נאר איי.‬מיין אויף קטיץיווען מען האט מיך אחים‬ ‫געטריביען פון‪. פסוק לווי §ךיער שטייט .‬מללא כתינ דולו‬ ‫הנן‪) :‬יא( ראו פועלא טנא‪ .‬נאך אפסוק שטייט ‪3‬ערן _נן אלהים זדית‪ . p.יאךץ‬ ‫איידער'אדם הראשי.‬ע‪.‬יהודה זאנט .

‬נעו לאו‬ ‫יוקא ‪ ) :‬נ נ ( נופו‪ .‬ךט ד!אט אייך גיראהפט זיין אין ‪5‬ן‪.‬עלליי בדטער‪ .‬נזדו^אבין‬ ‫נילעדו^ט לער בוים יןט דך פארזןפרייט אויןש אלע לעבעליגע )ערזןאטנ.‬אלא‬ ‫נאים ופשובחין הט‪ .‬או דערוואס וזאטידי בעאפין לויבט‪/‬די‪ .קענטנעביןפחכטין‬ ‫פאר אלע לנ‪3‬עלינע(‪ .‬כד( כד לא הוהבבינ דעה‪ .‬עם איי‪.‬ןזאט ך?י ?זסי‪8‬ל ‪ ? i• :‬׳‪ ^' J‬דאר״עץ*‪ .‬נליוע! ווייץ‪ .‬עליי קיינן‪:‬‬ ‫)ין( ייהיי בס ע ו הייש‪ .‬‬ ‫.‬ךייתן אויף‪.‬קעז ךאם דין אוךערי״עץ קרעת איו נליייען וויייץ‪ .‬ריט אוטר הטיס היה‪) .‬נון האמצעי אצא א ז ׳ הקייות ה‪-‬ולאין‬ ‫מן הצדדן הס מהל ן ת י ק ‪ ) :‬נ ו ( נד לא סוס נ ו ‪ .‬ר׳ שטואל ביר יצהק בעי קמי ר׳‬ ‫זעירא‪ .‬סישיה לקרא ען הנדים ו ג י ׳‬ ‫) נ ( פיפי• גילן וננתנול על נל הת״ס נויא פ‪:‬ם יפשס כ‪1‬‬ ‫פייש העוין ע ו ן פס כשניע׳‪ ) :‬נ א ( ס׳ מאית בנס ‪ .‬יוער וועט‪.אהד ביז צום*שפיץ‪ . ‪$‬־ט‪ .‬עם ‪#‬טייט אץ §סוק דאס וענען די!אכין יים!יעגען ןיןאךין' ובןטאפיף גייווארץ פון'די‬ ‫ליי^על אוג‪.‬אלה תולדות השפיט‪ (?) :‬ייט(ויצפחה׳ אלהים טין האדמה‪ .‬אינון‬ ‫אטרין לא אבל ההוא אינשא פיתא דחיטי טן יוטוי‪ .‬איר יצחק בר פריון כתיב‬ ‫איה תולדות השפים וגוי‪ .‬ךכי יורן' האט ג.‬תנ• עץ‬ ‫שהיא )כ ו פיסה על פני גל החיים‪ .י^ארי!‬ ‫<‪3‬׳«אפין( גייואלץ פון ךי הימעל איונ‪.‫סףף‬ ‫ביא^ייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט י‬ ‫םד‬ ‫בראשית‬ ‫)טי( קורא םםזרח עיט סארץסרחק)טז( איש עצתו‪ (1):‬וישם שם‪ .‬עךףךעם אךם הראשון‪ .‬אס היה נשאו כללם הלהיש הואשינה שלא‬ ‫היה מושא היה נשאי נגיע לעילם אנל וש־גוא ונשסנה צלמי‬ ‫נילקנק שישה " ו או שלמי הקניה היצז נייא משנה פניו‬ ‫‪. וז^ךץ גאט הט אוים ניזיייגץ ן ת י ט פוךךי ןליד' ןיאי־ים אייידער‪/‬דם הט‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫יט‬ ‫‪ay‬‬ ‫‪B.‬‬ ‫!‬ ‫נעיינ ריגט‬ .ט‪..‬אלא אפי קורתי טהלךתיק שנה‪):‬ח םה היה איתו‬ ‫האילן שאבל טמנו אדםוחזה‪ .‬הזה וסאוין שס נגני נמקימי וכן‬ ‫נהן הים יאו׳ לישאו נגיע לעינם וילין שש שס גג"‪!6‬‬ ‫<־מ( ניצירה וו‪ .‬עס‬ ‫שטייט אץ פסיק גיהי'טם עד היום היה'‪.‬עלד‪) 0) :‬דצםח‪ .‬ןךן אייביג י‪ .‬איד יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך)כא( חםש סאות‬ ‫שנה יכל סי בראשית סחפלנין םחחחיי‪ .‬יהירה בו־ אאנאי'ס' יוענין ניט נאו־ איויף ד׳עם‬ ‫טיטעלקןטען {עיייג האט טען נידאל^ט‪.‬‬ ‫איוי א‪.‬ר' יורן בשם ר׳ יהירה בר אלעא• )כב( לא‬ ‫סיף דבר)כנ(נופו םהלך תיקשנה‪ ..‬בוראן טשבחן וטי םננן‪ .‬נאד‬ ‫אפילי אייף ךי!ייטל.‬דייר‪.‬קר??ען פי^היגךעךטיאיהר ביי צום‬ ‫שפיץ‪ :‬לה( למה הין«‪ '. ךאלט ואין גן‪.צר׳׳ איוי יוי‪.‬בוראן םקלסן וסי יחן בהן דופי‪ .‬‬ ‫!סשלמםו ‪) :‬׳‪ (p‬ויצממ וגוי‪ .‬חאטיךכייזעיךאנטאנטיא‬ ‫‪.אלנ^ין‪ .‬גאט דןאט ןיטאו!.אר אז ^ריוואלט גיויק‬ ‫•אשר .ידען ווייץ‪ .‬אסר ליה והכתיב עץ ‪ .‬רבי יצדק בך טריץ‬ ‫ןא.יא?'ט פץ רבי‪.‬ווט‬ ‫על נל הודס ני מן האון עו הוקיע מהלו תיק וכן" יש‬ ‫מקלם םעולס ועד קלהי« ) נ נ ( ולא סין ו נ י ‪ .‬ער איי'‪3‬שא‪9‬ץ גיויאלין‪.‬איר לוי ובלבד )יח( ביצירה זו‪ .‬וואס איו גיווען ךער בדם וואס אךם' איניחיף וזיאבץ פון אייםןינעםין‪..‬יי‪3‬שא?ין רעט אייף די נוטערייר‪ .ר האט‪.‬איל אפשר הטים היה אסר ליה הין‪ .‬אונ א^עייאסעךין ויאס‬ ‫געקס טענ יענע.‬עינען ..‬‬ ‫רבי טאיר ז^ט דאם איז.‬יוער ייעט די שענדען‪ .‬דער םע.‬לער טענען בוים אין וואלד‪.ע {יייייגץ האטיםעןיאויך ג־י^ט‪'. ן גןיינען‪ .‬עךד‪ .‬רבי יהודה'‪3‬ר א?ןגאי «‪#‬ט'כ‪-‬ינף הונךעךט יאהר קאט ‪.‬כשאין ועם‬ ‫אכרקט ביי אים^טייט^יר רופט פון מזרח ד י ט ד ע ^ ^ ד ג י ל י ״ ע י ט י ״ א י כ ך ן ^ פץ״אע^זע‬ ‫‪5‬א.?!ש תאם״איו ניט ‪.‬לבי ‪ 1‬עקב‬ ‫בר אחא האט ניואןט רצי ןחנןיף טיט ךי ! ! .‬אזוי \וי‪.‬ויי'שלעבטע‪.‬יער וואלט' ניט נעזינךינט‪ . .‬קלונ זיאגט טען אויף אים‬ ‫ךער ‪0‬ע‪. 1‬נאט הט גיםאכט* שפ־אזדן פון‪. \2%‬יךאלפט‬ ‫קריכען אויף ךעם בדם פץ ליעבין ביו מען זאל קומעןצום שפי'ץ‪ .‬רבי' נתטיה יאנט מען'ואל «»נין‬ ‫הםוציא לחם מ.‬עךר אלע‪.ואם האט י‪.‬אונ רער בוים פץ לעבייןאיז ניייען*אץ'טי»נן.‬ניךק די‬ ‫גיץ אייף‪. גיטיילט גיייאךין פון אונטער דעם בוים יעילערייאל‬ ‫זענע.‬ווי ךער ןםוק יאנט' לאס' יענען ת ואכין ייאם {‪.אר זך יזעען שיץ אונ נוט‪ .‬אסר ליה‬ ‫•תטדות‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫שנעיף ונירש מ נ י ע ‪) :‬שו( קייא ממוות נ ו ‪ .‬הסריא )דהיב ס‬ ‫)יז( ויהי שם עד היום הזה ‪ .‬אז ךער‬ ‫..‬לעי־‬ ‫‪.‬רבי'לויי יאנט .‬ערי איו גיווען דאלט )אייבינ( ביז היינטינעןיטאנ‪.‬ווה מ ו נ ו‬ ‫נאנוהס נפי בפייש״י שש* )»ו( איש עלפי‪ . .‬נ^ש האט״קיי! ?אלל נ ?י. ‪.‬ער גירויפין רעם מענטש'וואם האט גייגעבץ איויף טיו־זיין״ע‪$‬האיך יאל ג‪#‬א?ץ‬ ‫ויעלי!‪) o :‬דשם שט‪ .‬עבוים! הט לבי זעים*‬ ‫ךוז^טךער ^ירויא פוןךעס וויייץ איו נמועיןהוייך וויי‪..יפךעןט‬ ‫^יי ךביזעיךא‪.‬‬ ‫‪.עסץ ייייציןיברויט‪-‬ךבי שטואל בדבי יצחק' הט.‬ייי.‬קריכען פינף הונדעלט .

‬ט' ניםאקטא^רכה המוציא לרום‪ p.‬ער‬ ‫^‪5‬ן]אל"'^. הארץ‪ .‬א"ר יעקב בר אחא )כו( איתפלנון ר׳ נחשיה ורבנן״ר״נ א פ י‬ ‫)כז( המוציא לחם סן הארץ‪ .‬איו רען'דאם ניט ניויען אןאקל פאךטעע ברדט )אייךער^ךם וןאט‪.‬אתסהא‪ .'.‬אלא שלא‬ ‫לערב את האותיות‪) :‬ט( ר׳ יהודה בר אלעאי אסר ענבים היה שנא׳ )לבדם לנ(ענבימי‬ ‫ענבי ראש אשכלות)לד( םרורוח לםו‪ .‫‪5‬‬ ‫בראעיייז ^ י ׳‬ ‫סדר‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫)כה( טתסרות היו כארזי לבנון‪.‬קארין אונ ו״ויייץ' אונ ^ ך א.‬חכלי‪ 0‬עב()כח(יהי פסח בר בארץ‪)..‬מעט רען ד־אס^ניטיויין^אךל‬ ‫‪5‬עןטי‪.‬ירא ווי רבי נחמיה ניט ווי לי ר ‪ $‬ן ‪' .‬‬ ‫נסמיס וכרבנן ‪) 1‬לנ(וקלסי'‪ . רעםיוואךט לפת קלינען ציידי‬ ‫אםולאים‪ .‬ךער' האלץ פו.‬ייו‪.‬עםין‪ . ואגט מוציא‪ .‬בריויטי‪ .‬אוו>ע'דער'‪.‬נרדוועט זיין אזויי ווי ברדט ‪$‬ערטינע)‪TOSS‬וועלט״נעדלשת‬ ‫ווי פת‪ .!יריניגאמע. טיט איינע פון ךי ךינסטע.‬ניזעםין‪9. פיינין‪ .£‬ת‬ ‫היוןה‪ .‬‬ ‫קייס שיושאאדם נוווש ו' מ ו מ ר ‪ ) :‬ל א ( לא פס היאזכו'‪.‬וויי לער מלך האיט ראם ניהערט‬ ‫דואט‪.‬זעהן‬ ‫טיר'אז ךייייי נ?!רויכין יענען'דער‪.‬ר׳ אבא‬ ‫דעכו אמר אהרונ היה ‪ .‬די האבין. ‪:‬ווען‪/‬וייי^רויבין! וויךעיר פסוק יאגט‪.‬וועט ניט דאךפין טאכין פיון‪.‬ווייל״עריאיז גיווען ד ע אניסייב פוןאלע‬ ‫מע.טשין> זעןען ביטערע יייינטרייבין‪ .‬יךםןה איי א^איזל‪.יברייננט אביטערקייט אויףךער וועלט‪.‬אבער די ריניסט מאם זני־ הט םייט איר ףזנה'?'יווען זיא הט.‬ע‪.‬רבי חנ..‬ווי דיער פסיק יאנט ךי א?ןה קאט ‪.‬פרענטידעריטלרש‬ ‫וזאלטין רען רבי ירמה אונ ך? ‪.‬עין הלעת איי ניווע.‬ההיד )בראשית נ( וחרא האשה כ• טוב העץ ונו׳‪ .‬מ ו נ ו אנא ע ז שאנל נויש‬ ‫יגן הוי בהועת תולס נפת חמין ווה היה פן הדעת‪:‬‬ ‫) נ ה ( מתמויפ‪ .‬בר‪1‬יט וויוען משיח וועט קימען(‪. .‬ורבנן אםרי מוציא לחם‬ ‫סן הארץ‪.‬ר׳ חנינא בר יצחק ור׳ שמואל בר אסי‪ ..‬אותן האשכלות הביאו סדורות לעולם‪ .‬ענפעלט לער‬ ‫מדרש ‪.‬יןןחקיאונ רבי ?זטואלבר אטי‪ .‬ענביטו עינבי ראש ‪#‬שכלות מתירות'ל‪0‬ו‪ .‬ךבי יירא אונ‬ ‫ד‪.‬כט(לפת‪.‬ .‬לעי‪?.‬יאנט מ ק העולם מו‪.‬ניע.‬ל‪3‬עד בדם איזךער‬ ‫האלץ נוט צום ^עקי.‬ר׳ ירמיה כריך קמיה‬ ‫דרי זירא המוציא לחם סן הארץ‪) .‬פיושיי שננו כונ־א כלחס מן‬ ‫האון ממש נהייתו ומשחמא וגגזי עליז נויעת אפן־ ט' גספן‬ ‫לתנואסז ) נ ת ( פסת נר וגוי‪ .‬קעךנער וןעלין.‬געדנדי‪5‬ט(‪ .‬עלה למעלה נפמו וי« ) ט ( איתפלנין‪ .‬ער אים ארוים' נעטליבען פון שטוב‪ .‬לנ( כרי נתסית‪ .‬רי וויינטרויבין‬ ‫פון אדם הראשון ליואס ‪%‬ר יוערט' גירוקין ראש ‪ .‬‬ ‫הרין אמורא*.‬ר׳ יוסי אוסר‬ ‫חאנים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ננן אוה הגויוח הס אומדה לא אכל איש הוה פת יומין‬ ‫מימיו ונמו שאווו״ל אין הפינוי‪ .‬אר‪.‬הארץ‪ .‬שכבר הוציא להם סן הארץ ‪ . פליני‪ .‬לב( וקלםיה‪) .‬לריבער יאנטילער‬ ‫ירושלמי מען זאל'.‬ע?ין‪ .‬וועלי.ינעביי.‬‬ ‫ווארום א‪ :‬טע. .‬ציא מייט איין ם״ם‪) .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫.‬ךביי א}'א פין_עבו'הט ?']ייייט ‪.‬ךאם איז' נאר ךער אתרונ בוים‪ .ךעךע‪. ךעם בוים איז ניט צוס‪.‬זיי בחייט‪ .‬טק‪.‬קאךיןוום וועטוואקקין פיון די‪. .‬ובנח אוהו‪) :‬לנ( ופיין־נר׳‬ ‫נתסי׳ עפה ובנק רבנן נתמיה ‪ .נא בר‪.‬איי^ער זא?'ט לןח עאכט" לאי‪.‬פינט‬ ‫פאר‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪. דיי איים‬ ‫ןיט ניוואלט צו נעקןןן‪ .‬רבי‪.‬זמשגי להני קלסו שנוס‬ ‫נשאומיין המוציא לא יוכלו להסעונ שני סמע•"] העולש מוציא‬ ‫ולפיכן־ קלסי׳ כיא לא נבניל שסני נ ו י ׳ נמסיס ובירושלמי‬ ‫מס״ס שלועתו " ל ג״נ למס סמן סאין ו ) ל ד ( פיויוס‪ ..‬עתידה ןלןיות‪ .‬הטיךבידךא איםינילוי״^ט‪.‬עם איו בעםער צו יאנין ווי רבי' ‪ 'hjbra‬המוציא ‪.‬לפת )לא( לא פת תיא עתידח להיוח ‪ .‬נמעהן אז רער בוים איז נוט צום‬ ‫‪.‬חולקין‬ ‫נ ו נ י וה ‪) :‬כו( כמוציא‪ . צו ךי ךינפטען האבי.‬אוב‬ ‫רער א^ךעךער זא נט לפת ^א כט לא §ת וזיא‪.‬איז .‪ .‬אין ^סוק‪/‬יהי פיסת בר ‪1‬יארץ‪ .‬נאטוועט אדםןייהיעןברויט פון'ךי״עךד זוארוםווען טשייח ותנט קומעןוועט‬ ‫וואיןסין פון לי ״ערד פארטינע במיט>'‪ . וועירין' אזויי ייייטיק‬ ‫״עםט פיריות‪..י‪^.‬ץייעת‬ ‫איי ניווען אתירונ‪ .'טיי־ יעלן ווע‪. אווי ייי לי פלי‪ . יאל ניט' צו' '?י ‪'p?f‬לי אותיות‪.‬ענ‪:‬ן<אינהאלם>‪ /‬למשל‬ ‫אמלך ם זיתן האט מנה ניווע.‬שהוא עתיד להוציא לחם סן האדץ‪)<..ץ"טצ^‬ ‫לחם'ם.‬אסרת צא‬ ‫וראה איזהו אילן שעצו נאכל מ ר י ו ‪ .‬ראם לעלנען סיר פון ידעם זעלביגדן ‪.‬עס שטייט' ‪.‬עץ הדעת‪ .‬ודרשו חו״ל עתיו הקנ״ה‬ ‫מוציא גלוסקאופ וכו'«)נע( לפס מיגי וועוגיפ נקראו לפת נל ומן‬ ‫שלא נע‪5‬ם ממש הה ינן מ מ ר ס ! )ל( לא ‪ 66‬ס־תה ‪.‬חד אסר לפת )ל( לא‬ ‫פת היתה‪ .‬רבי יוסי ואנט דער‬ ‫‪.‬וחורנא אמר‪ .‬ךער‬ ‫‪.‬אי.אנין להם הטין(! )ט( רבי יהודה ‪3‬ד אלעאי יאגט רעי־"עץ הדעת איז‬ ‫.‬ואין אהה םוצא אלא אחרונ‪ .

‬‬ ‫הה׳ד ויהפרו עלה ת א נ ה ‪) .‬שהונה מיני‬ ‫שאטם ה ם ו ) מ ( נ ו ח ש נ ע ‪ .‬דאסקאיביןדיגיוז^טצואיפ‬ ‫רבי יןלכיה זזעט די ןאבין‪.‬צח( לא תיסב טני עלה‪ .אט‪ .‬ךי ^יי^ין האבין‪.‬יהו^עיפון‬ ‫?וכנין האט נייאנט פון דבי א‪$‬י‪$‬ך ט דזמין ךי&ייו‪:‬ק רופט טען ברת אליו{א'‪.‬איז'ןאך אים ךץ כבוד .ינוטע.‬ךעד קענטש וזאט נעך‪3‬ך?ט א^ער' די בהןזז.‬כיון שהניח דעהו של הקביה ‪ .‬א ו נ‬ ‫אד‪ 3‬גאט איז אישאד‪.‬דאטטיית‬ ‫)מב( אליתא לעלםא‪ .‬לא נלההקב״ה אוחו‬ ‫אילן לאדם ‪ .יווק‪ .‬זעה ייאם ןןס ןזטייטאין §סוק אא^הוואסיוועטנע^זדץ סיטאבהטה‬ ‫.‬אר אז ךי ברזןה ויעט גיין אין ‪ b y‬וועט טע. .‬והלך אחר דעחו של נחש ‪.‬‬ ‫דאמטיית ז׳ יטי אבלא לעלםא‪ .‬ךבי'‪.v1‬־(‪ .‬לי. '.‬פחחה דלחיה וקבלתו‪.ע‪5‬י.‬והיה מחזר על פתחיהן של שפחות• ולא‬ ‫היו םקבלוח אוחו‪ .‬לי'פוםפון דעם ‪ tfwvg‬וואם זןר איז.‪1‬ה‪' .‬‬ ‫סשנה‬ ‫‪3‬רשה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫ממומו )לה( שעניינו‪.‬י^עס'בוים הט אדןד'גאט ניט ףויאלט יאגי! יחגלבער‬ ‫״עראיזטעיןי!^גיטזאןיןךס איוךערבוים ייםןטגעבריי.אט יאים ‪ 8‬ר ^ע? ? ?‪ ? .‬ער קיגאמעןזצו אלע ב‪1‬יטעראונ‪.‬ד^ה פון. .עבין פון ד ע ע‬ ‫‪ V " B 1‬י ם • ‪1‬ועל‪$‬ער‬ ‫‪ .‬נס םיא מין מאנה ‪ ) :‬ע נ ( אציסא‪» .‪ .‬סיס ראוי נסיוה ‪ p‬לעולפ‬ ‫נאוסו‬ ‫פאר אים״אירע טיךען אונ זיא ן א ט אים יא צו גינוטען‪ .‬יהי?מ‬ ‫‪ '$‬לוי ס ווענץ הס ו^לום.‬ראה ס ה כתיב )ויקרא כ( ואשה אשר תקרב אל כל‬ ‫בהמת וגו׳‪ .‬׳•‬ ‫יננס וקנה ‪ ) :‬א ( לעולם םים‪ .‬תוקף שנתןהקב־ה ל א ד ה ^ לנצח״‬ ‫)א( לעולם ה י ה ‪ .ע בשעפעגעש‪ '.‬״ער ‪$‬אט ניגנתי״ ךי‪.גטרעםטדט א ו י ף ד ע ר ד ^ ‪ .עגען.‬איר בדניה )לו( הא נגב ‪ .‬רבד לםד )לה( מעגיגו‪ .‬טרדו הקב״ה והוציאו חוץ לנ״ע והיה טחזר על כל אילניח ולא היו‬ ‫טקבלין אוחו ומה היו אומרים ל ו ‪ .‬דגנב דעחיה דברייח‪ .‬ער 'טול!ט>‪ .‬ניבליימט ייבע.י.‬ההיד‬ ‫)ההליס לו( אל חבואני רנל נאוח‪ .‬לא סקס מעני עלה‪) :‬לש( מס סימם נ ו י ‪ .‬רער כבוד פון ךי.‬ניזאגט אויף איםער א י ו ^ ב ‪ .‬זאלםט ניט נע^ען פוןימיר‬ ‫‪£‬יין ן‪5‬אט‪{! .‬ק ‪ .‬אבל תאנה שאכל טפירותיה‪ .‬אונ‪^.א^טך'פיינ'ץרו}‪£‬ט'^ק ן ר ת ש ב ע ‪ ^ .‬אס אדם חטא בהטה טה ח ט א ת ‪ .‬ר^אטזיי.‬לט( טה היתה אותה התאנה ‪ .ט‪.‬רבי‪.‬ר׳סיסון פחח)איוב יל( חהקפהו‬ ‫לנצח ויהלך טשנה פניוותשלחהו‪ .‬ב ע איזיךער‬ ‫טייו?ש דבען‪ .אט <ןנר‬ ‫האט גיטייןט אז.‬ךבי^עותה אונ ךבי‪.‬אונ אטייךגייט או־דםפון ‪ng‬אבעיומךינ^'ען‪ /‬ל ע ‪ ? < .‬אזוי‪.‬מעשו׳ ואדל! )לו( הא גננא ט' •‬ ‫מא סנננ ב » נ ועמ סואו בשנוי שהבית לא יוע ממט שמשא‪:‬‬ ‫) מ ( אל תניוני‪ .‬‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫םב‬ ‫א‬ ‫האט‬ .‬ייי ?אבין' ניברייננפ‬ ‫איקלאנ אויןש רעד ייעלט‪. בשם ר*א אטר )מל(( ברת אליתא‪ .‬ויהלך‪ .‬קיין טענטש אונ ער וועט״ניט יא^יןויעל^ער‬ ‫בויםךאס איז .אט ‪$‬ט ניט גייאןט'צו‪.‬י‪? •\% V.‬‬ ‫ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה‪ .‬רביקיםין‬ ‫‪1‬ים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬פי' לא מטו ותטע א מ י » )יש( ולא תיסנ‬ ‫נ ו ‪ .1‬ייי‬ ‫‪.‬בהקה דך.‬ר׳ אבין אמר )מ( ברת ש ב ע ‪. ^ענ אבלות אויף דער ןיעלט • ‪.אט ווייס ניני וואס‪. ' .‬רנל שנחנאה על בוראי• )שם( ויד רשעים )לז‪ (.‬ד׳ עזריה ור׳ יהודה בים בשםריביל אםר חיו‪ .‬ווי דער פסוק יאןט•‪ *1'•??* "3‬י _יא§ען נענןיט ב^ע^ער ין‬ ‫מין פיי.ט פון‪.אט ניהייסין^ען 'זאל‬ ‫די‪. זןךם אונ וןהן‪ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשהטוטז‬ ‫סח‪1‬‬ ‫תאנים ה י ה ‪ .‬מ ו ן‬ ‫ששמע המלך טרדו והוציאו הוץ לפלטין ‪ .‬אבל אוחה שקלקלח עטו פחחה דלחיח וקבלתו‪ .חים גיוןע.‬‬ ‫פ‬ ‫‪.‬אלא שלא תהא בהמה עוברת ב ש ו ק ‪.‬ך בדםער !.‬אל‬ ‫תנירני‪) .‬יהודהבךפי ?!ימון ךאןגין גייא.עודם'אזןאד ‪s‬‬ ‫נ ר ש ה מ ן ) א ( ‪r.אבין נלוא^ט אל ‪ Jtftof‬רגל‬ ‫גאיוז‪ .ואס \‪vs‬‬ ‫נעזינ‪.‬ךי האביןאים ניט צו.אל טען הךננ ן ךי א^ה אונ ךי בוז.‬ולא עתיר לנלותו‪ .‬כך בשעה שאכל‬ ‫אדהיר םאיחו האילן‪ .‬‬ ‫ף הא^ט »ן ךי ךיןזעיס ‪$‬ך‪ i w 6‬הווז> זאלין' םיך ׳ניט ^אקלען‪ .‬ןערדער ‪6‬יינץ בוים וואט פון דינע ‪5‬יתח וזאט ?ך ?י.‬הט .‬דיער בוים וןאט‬ ‫גיעפי^ט דינע ט‪:‬ךען אונ האט צו .‬‬ ‫‪.ינוטען‪ .‬משל לבן םלכים שקלקל עם א׳ ‪ \0‬השפחות‪ .ין איז דאם ניווען\ר‪1‬יי אבין .‬שם מ י ן נ ‪ 0 < 6 1‬נ ק ר א י ו » ‪* » 0‬‬ ‫)מא( ברס אגיתא‪ .‬ריי דסכני.‬איז ניווען ביי ‪<$‬ךם קראשון‬ ‫ווען ?‪q‬־ קאט ןינעםין פון ךעם״עץ הדעת‪ .גן זייראלךט דין אויף דר דעלט‪ .‬זאל' ניט ?קען צו פ י ר ‪.‬על‬ ‫כבודו עאכויכ אתםהא‪:‬‬ ‫) א ( ונהר יוצא סעזץ להשקות את הנן‪ .‬ואם על כבוד תולדותיו הס הםקום ‪ . ודייץיאויף ידי גהני!" אונ טען ווע‪8‬‬ ‫זאגיןידאס אף ךי ‪ r p a z‬ןיס ‪£‬מ?נר זץו דורך איר נירילגת ניייארין לריבער הט.

‬נלומוגשסוק מדני עלששיוו!‬ ‫) י ( » ם נ וולד‪ .‬איי טען איי אין ייעג איז גוטאי טען‬ ‫‪ 3‬א ש ^ ל ד ‪ .‬גאר ךי חוךה זאנט פליער וואם שפעטער וועט דין‪.‬א^ערדער ‪ r&m‬וואס דאי שטייטטייינט סע!‬ ‫אברילאנףז דאם הניםטבדו?ח ‪ .‬‬ ‫‪.‬אונ דער^אסען פון רעם אנרערין ט‪.אר‪5‬יט ניוןע! אונוץזאגקט רער‬ ‫טייןו הט א ת ם .‬מנויי ימויקק ו ) ז ( עונד ט י ‪ .יויארין פון'ווענץ' לעס בית יןטקדש‪ .‬דאיראבהו טובה נדולה חלק הקכ׳ה ל ע ל ס י ‪ . ט ךי ויעלט איי גיט יוערט די' זאל בע‪5‬יצען טיט‬ ‫.‬ולסת נברא בשביל‬ ‫בהטיק‪ .>‪/‬רטץאונךעו־שייןז }ויזצוטיילט^דאךץאויףפירטייכין‪:‬‬ ‫<ב( ע ם ^ ‪ .‬שגא׳ )בראשית ג( וזהב הארץ ההיא טוב‪ .‬ריי ויערטער ‪.‬א ת ם ה א ‪.‬עדיין לא עםד כוש‪ .‬יי!ל ^יוגי^ן' ״עריעיט א־יש״ךי לאני כוש ‪. 1 1‬ךערנאקזן פון איין'שיץז איז נןיזען פישץ‪ .‬וגיל נזנבל בךיכח שטייט אבן חשר&‪ .‬ן‪1‬רן ן«?די‪.‬אזוי ויייךערישיהםאיז‬ ‫אבלי‪.‬ר עייל^עריקאט אוועק^ילאזטךירייריפץ . . א ל ד ‪ .‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מישי »וקו« ) נ ( מושלם‪ .‬ער ףגןענט ‪5‬אר‬ ‫‪3‬אן<‪$‬ין מיד טייכץ עא^ער‪ . 11‬‬ ‫י ב י א נ י ! ןז^ט״עס ?זטייט אץ פסוק ‪9‬יט אים איז חכ.‬שהוא סנדל ) ־ ( פ ש ת ן ‪ .עף?גולט ךי'ל‪.‬ד׳ ראשינהריחהיה )נ( פיתק בטנרופית א ח ת ‪ .‬ישישי שמלן בלש‬ ‫ו » י ו ת ! ) ם ( עגיל שראשית נ ו ‪ .!ען רעם ?שיין בדולח דאס לי א‪.‬ר׳ סיפון א פ ר ) נ ׳ ס יב( עטו חבטת וגבורה‪ .‫סדר‬ ‫כראשית פ ר ע ־ טז‬ ‫בראשית‬ ‫‪ 0‬ש נ ה פניי וחשלחהו‪ .‬ק‪9‬יןפש^‬ ‫?לאקס‪ .‬ונהר‬ ‫יוצא סערן להשקית את הנן וני׳‪ Q ) :‬שם האחד פישון‪ .‬אלא )ישעיה מ ו ( ) כ ! םניר מראשית אחרית ‪) :‬ג׳ אשר שם הזהב‬ ‫)ו( זהב ו ד א י ‪ .‬ל^ט אדי י ע ר בדולח איז אייך אברילאנט‪) .ע^ךעךט זיק ^ ם אונ האט אים אי־ויס ?עשיקט פיז ‪• pV.‬שטיל אונ רוו. א ל ד • קען ״קען ראם תיטע! ‪6‬אר גגביים‪ .‬ ‫‪0‬‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫!!יןאייף ע י ב י נ ‪ ^ .‬והוא‬ ‫מוציא פםגו כסה יציאות‪ .‬ךבי יצחק יאנט אז ט ק איז אין שטוב איז גוט‬ ‫‪ 8‬ז ? ע ן ה א ט .‬רבי אבהוזאגט אגתיסעטו^ה האט גאט‬ ‫י^אלל צי ך ייעלם סיט רעם נאלד‪ .‬ד?י אייבו זאגטדוטיינטט‬ ‫אז דער ןרולח עי.‬‬ ‫יגיד עליי)ט( ריעי)במדבר יא( ועיני כעין הבדלח םה זה׳ אבן'טובה אף זה אבן טיבה ‪.‬ודילידארט וזטני_ווא‪.‬ךאס זענען די פייר טייכין‪ .יג‪ .‬ווהב הארץ ההיא טוב ‪ .‬דער ©ייןז נייט ארוםיךי ‪2‬אנצע‬ ‫־לאןד חגי‪7‬ז‪< .ייטבשופי‪ .אל־ענע טטבע קעןיער‬ ‫קויפץ פון ךעם .‬ואלו הןד׳ ראשינהרית‪ .‬היא הםיכב את כל ארץ התיילה‪ .‬עדיין לא היתה חיילת יאת אוסר הוא‬ ‫הםיבב ‪ .ט .ירופץ דערבית המקדש!" ווי‬ ‫דער פסיקיא?ט דער גוטעי־ באדני אונ ךערבית המקדש! <‪. ‪.עלר <ןיל זאבין‪ .אלר‪. צ ה ויהלןי‬ ‫‪« .‬וואי־ום לי.אלד איי.אט אונ״ער איויגי^עןינאוז‬ ‫‪ n‬דייר פון ?ילאיןנ האט .ואסהיי?!ט ב מ ל ח א ו נ דער?‪8‬טיין ייאסייהייםטשוהם‪ .‬‬ ‫פותת <םן ששנו םתיני שישיק‪):‬ו( ששק‪ . א ל ר ‪ .‬טובוי דהוא‬ ‫בלורתיה‪ .‬וויי^ער ןסוק זאנט אטייןו' איז אדרס‬ ‫פון‪.אר בש»*!ין .קעךם שיטויסץ אים אץ םעתציןצו‬ ‫רפואות‪ .‬ע ס את }יט״קיץ ‪ $ 9‬א צו טךאגין‪ . p ^ w f l ^ f ^ T ^ y T‬ל .!ה אונ ש!‪<«8‬ר?יט י ווען^ךם זןיז ניזוק‬ ‫גאגץ מ ט נאט איזזןר גייזק קלוג אוג שטארק‪ .‬א‪$‬ד חיילת י‪ .‬אדם פורט זהוב אהד ‪ .‬דער בדולח איז ז^ראים^עריש^יין‪ .‬‬ ‫י ש ם הנהר חשני גיחון ו נ ו ׳ ‪ .‬אוג !דיל ךיגוא^ער .‬ןןןע?ט ך ע ר ק ל ך ש לי לאך'חוילה איו נאך. א ל ד פין רעם לאט־ איי ניט‪ .‬שלש וצדיק»ס םקנ״כ! ) ג ( פ ו ת .אט.‬פירש* שינתי‬ ‫‪V‬‬ ‫» א בנית שיטל צק‪1:‬ש נ ו » ס שייצם ושיבתו בלכתו נלון םיא‬ ‫ליייתו שלי שנניע יכול למכרו!)מ( של פשמין‪ .‬ווארום רער‬ ‫‪$‬םוק ]אןט ך י .£‬טי.‬א ת ס ה א ‪ .‬ריש לקיש יא.‬טיט' איין שטיק תאלץ האט‪..‬א״ר איבו אח סבור כבדלח הזה)נז( של פטמים‪.‬נ^ען דעם.‬אריל לא היה העולם ראוי להשתםש בזהב‪ .‬והוא אוסר את כל א ‪ p‬כוש‪ .‬ועינו כעין הבתלח• זענען מ‬ ‫אי^עריג(‪ .‬ד״ארט איז דא‬ ‫דער ?טיין .‬בשעה שהיה)‪ (3‬מושלם‬ ‫לבוראו‪ .‬״עס וועט נ י ^ ט ויערין אכא.‬מפשמי קשרת‬ ‫מיי שמיש ליפיא‪ :‬ישימקץ ני לנר םלקדא גלילת !איני אנו‬ ‫שונם וסיג נילקיש יגיל עניו ייעי מם וה ונייו )גו( ויעי‬ ‫^ ^ ‪ S g j p i j .ד ודמ]ה‪) (3) :‬אשר ?(ם הזר!('ייאים דארט איז רא‬ ‫‪£‬םו(ה . W ^ V S‬‬ ‫ןאט‬ ‫וןראשון האט יכאר?ט‬ ‫.‬‬ ‫י‬ ‫פרעגט‬ .‬וםיטיו‬ ‫םהלכין בשיפי‪ .‬‬ ‫.‬איר יצחק!ז( טוביי דהוא בכיתיה ‪ .‬אטענטש טא־שט^פיאיץ .‬המריא )־בריס יג( ההר הטוב הזה‬ ‫יהלבנין‪ O) :‬שם הבדלח ואבן השהם ‪ .‬אונ גיט ויעלט .o‬שםיהבדולחו"‪ .‬לי }אןד פין ךעםילאך איז גוט‪ .

.‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫הוא אב.‬ךרי^ער רופט‪.‬איל )טז( א ע נ ר ת נהרא בגה‪ .‬פ" העיון‬ ‫הדבק עצמן לתיש מם ומס לן נס אתם » )‪ (v1‬אעניס נהיא‬ ‫^^ואן»‪1‬ער‬ ‫?רע?ט ד ער מדרש ך י ל א ך בוש‪.אר אךיבער ‪.‬פךעגט רער מדרש‪.‬ודיל‬ ‫^ער נייט ארים ארץ ישראלי‪ .‬י י )‪1‬־‪ (.‬ער ?אט גייעהן געבין חדקל איי}יווק גךעםערפון רעם חלום‬ ‫וואס ‪.‬רב זא^טיךער טייך פרת איו גיווען רער §עםטער'פון אלע‬ ‫טיי?ץ‪.‬האט רב ןיזאגט צ ו אים י ווי דו וועסט‬ ‫.‬סיוחנטגיבאהט ייעךיןךי^נדכיש‪ .‬ךב'י תגינא בר אמי האט ‪.‬ינען םתייס משתעי‬ ‫קיא וע! חייה נגיע היא‪) :‬יג( מ א תדקל • גייפת הילקוש‬ ‫ומוקל גואה נוול מאונל נוי‪ .‬אייןיחלום וןט‬ ‫)ער גיועןז.‬עם •ןזטייטדאך‬ ‫אין פסוק ךגיאל‪3‬אט .‬שהוא חד בקולו‪ .‬נט ניט §ךת איזךערגרעיס^עיר טייך‪ . םכגיןהאט גייאגט פון רבי לך ט ו״מין‬ ‫רער ‪52‬ייך אובל איו גיווען רער בעס^ער פון'אלע טייכין‪'.‬גט ביו דעם אךטו'ואם רער טייךפךת גייטביוןאךט איו >ןרץ‪.‬דערוןך^!טער'קשל.‬ט ר ? י להושע פו.‬‬ ‫ף ר ק ט דער מךךש ןאס לאגד' אשור ‪.‬באובל ‪.‬ר׳ חנינא בר אמי בשם ר*י דסכנין בשפ‬ ‫ר׳ לוי אמר‪) .‬‬ ‫והדקל נרול מאוכל‪ .‬אונךער חלום דאם ‪. .‬ךרי^עריזןיחןר רער בעםטע^ייך״כב.‬אוויאנדער‪.‬יוארים ךאט ?ייי שיין' ‪.ט טען ךי ‪9‬יר ©ייבין רויפיט מ‪.‬ניט נלייק‪ .‬איז‬ ‫טיי‪1‬ז'גיחוןהט'אחמ(גך^גולט די ל א ך בוש‪ .‬אר מען מי'י‪.‬לוהגהר הרביעי(? אונ‬ ‫דער פעך^ער טיייך איז ? ר ח ‪ .‬רעסט עןאלק‪".‬נאר .‬ועדיין לא עמד אשיר אלא מנידםראשיח אחרית‪!) :‬־‪ [.‬ךא‪. ךעם .‬יד( והלא הוא בברייתו של עולם איגו‬ ‫קורא אותו גדול‪ ..‬‬ ‫ד• וואמןר רויקט דיעך 'ש עאלק‪ '.‬והכתיב )מיאל ו( ואני הייתי על יד הנהר‬ ‫הנדול)ינ( הוא חדקל‪ .‬זנר' אויך' אהייללגקייט‪ .‬ער ר אט דאךט גליעהן א^רויםין חלום‪? .‬ען גאר }יט ךעם טיץז פךת ךער‬ ‫ךויקעיר טייך‪.‬איוי ויייל דעי־ טייך פרת איו נאנט צז‬ ‫*‪1‬רץ .‬ישראל‪ '.‬ל •‬ ‫שפיצל זא‪.‬הוא ההולן‬ ‫קדמת אשור‪ .7‬אג‪.אנט צי אים'‪ .‬שוי וויי‪.אמען'פיוןרעם'ךךי^ען‬ ‫« י י ך היי?ט חידקל‪ . געבץיךעם טייך חד‪£‬ל אוג רעם אגדעךץ חלום האט‪.ט ךער טךךש'&אר ייאפ ויען . .‬גאר דייל דגיאל הט גיועהן צורי חלוטות‪ .‬טי( הדבק לשחון וישתון לך‪.‬אלא שעלה והקיף את כל איי‪ .‬רער טייך האטאשארפע ש?ו'יטע‪.‬ישראל! ךארטאיז‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ ד‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד»ר‬ .‬נישייקין‬ ‫וו־ נקילי שהוא מל־ ורעש בקול יש״ש נ ד נקרא גיסו! ‪:‬םיא‬ ‫סילו ומנגח נמו ני ינמ ו )יא( אייחינפיא‪ .‬יב( אובל אוותינטין של נהרות‪ .‬רע?(טער'‪3‬ייך‪ .‪. שעלה והקיף ני'» )שי( הדנק לשמי! נוי‪ .‬רע. השוהם מס וסאנ! שונה נ ו ׳ ‪) :‬י( חדקל‪ .‬ער קאט גייעהן ^עונין דעט שייך או^ל‪ .יזאןט איך בין גייוען געבי.‬רב אפר פרת ]יא( אוותיגטין של נהרוח‪ .‬ער .‬יין' דעם״סייך פרת מע?קטי שוץ ^אהע.יבאקט יו י ‪1‬י ^ ל ‪ « .‬עם וועט .‬אלא לפי שדניאל ראה ב׳ ח ל ו מ ו ת ‪ .‫ב ר א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫םדר‬ ‫ט ז‬ ‫םו‬ ‫בראשית‬ ‫אלא מניד מראשית אחרית‪ .‬רער שייך חיךנןל עיט אין מזרחדיט פון״רעס לאנך אשור‪. א ט ו>‪#‬ט פךיער‬ ‫ןואם ׳?פ‪.‪ .‬נ ארזיי‬ ‫זע.ען ךי ^עקטע‪ .‬משל הדיוט אומר עבדא דמלכא מלכא‪) . ‪ V j p‬ן!אט ‪.‬ל\איז‬ ‫ראך חדקל דער .‬לפיכך הוא קירא אותו נ ד ו ל ‪) .ג'רוי'‪<9‬טייך''דאם'איזח‪^.‬זעפט‬ ‫ך ך צו אוואךעטען םע&ש יועט ךיר אייך דין גיאךעם‪ '.‬ושם הנהר השלישי)י( חדקל‪ .‬שמואל‬ ‫אטי‪.‬והנהר הרביעי הוא‬ ‫פ ר ת ‪ .‬וזע'ן ךי ׳^טוב‪ .‬אחד בתדקל ואחד‪ .‬עיקי !מנסי‬ ‫שננל הנהיות ‪) :‬ינ( א‪1‬נל‪.‬למ«ו פרת גזול‬ ‫ם״ל לקייתי נזיל ננדיסו של פילס כשמש נ הנהייתנילןיםשינ‬ ‫טי.‬וסיימו מואה » שהיה‪JIII‬‬ ‫על חדקל היסס גוולס מהעואס שהיחס ע! נסר אובל לפיכן‬ ‫קראוהו נמל אנל לעולם אונל גוול פשנוסם למ״ו אונל‬ ‫איתינטיאה של מהיות‪) :‬יד( יהלא סיס נ י ׳ ‪ .‬הוא יובל‪ .‬חידקל איז צוויי ויעךטער חר ‪ £‬ל ‪ .‬עטער וועט ד ק ‪ .א?טךער‪/‬קנעכטפון _אםלך אייי אדך א?לך‪©.‬גאו־ דעי־ בעשטער‪ .אט האט ב^אפין‬ ‫ך יועלט דאם ךאךט רעכו.‬האטךבי ווייא ךזאגט‪/‬זם‬ ‫ןאטער אויף ^עלכין ז^ךט יאל איך בא‪.•׳טג‪/‬אנט‬ ‫צו זיין זוקן חייא ‪£‬אה פון מייגענןייעגין אשטוב אין ארץ‪.‬‬ ‫ר ב אמר לחייא ב ר י ת ‪ .‬איל להיכן‪ .‬דגגק ד ק יורץ'דאם נ‪.יז״עהן געבין רעם עייף‬ ‫אובל‪ .‬אונ״ךער .‬אלץ י‪*.‬אר דער ןםוק זאגטפךלערוואס‬ ‫^פעטערוועט זיין'‪^.‬ערי דעם״טייך ויקל״נדולעייל‬ ‫‪.‬דכתיב ביה )דבריה ד( כי מי נוי נדול‬ ‫אשד לו אלהים ‪ .אט איי .‬עם'?‪$1‬ייט'ביי'ךי יוךין יוער איי נאך' איזוי אנךויסע‬ ‫§אלק לויייוךין( ייאם .‬בגת לי בית באיי‪ .אר ‪.‬איז ראך נאך. .

‬עךר‪.‬י ‪ £‬ך ז א ו נ י ב י‬ ‫איין טיץז‪ .‬איו דער ע ״ י ט ש ״ א ^ ע ןיייט‪ .‬פרוכ^ק אונ וועט ב^יםק טיט ‪£‬יי.ו צו גאר ניט • ריבי ה^א *אנט נישט וועףן דיעם‪.‬יעיכ נקר*‬ ‫‪iw4‬‬ ‫כ נ ר פ< שנשאר נ כ נ י ס » ( אין קי*‪ .‬אוסרים לאילני ט א כ ל ‪ .יען'אונ' כןען זאלשיץז‬ ‫ןעהי‪.‬עןייא^יט "צוםטייך קרקל §אר ייס העךט‪$‬ען דיין ?!טימע‪ .‬פרת שספרה והולך עד שכלה בפנריטה ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה ט ז‬ ‫אטד ע ר םקי‪ 0‬שהנהר םהלך שם היא איי‪ .‬יאמר איש נ נ ר היו המיס״נשיי‬ ‫ענרי יהלני להס‪ ) :‬נ א ( באינס יירייו נ נ נ ר ה ‪ .ךט י‪ •q? .‬טען מיל ^ ע ע ווא§ער . בויפער‬ ‫רוישין ניט אווי שטארק(‪'? .‬זורע בי‬ ‫ירק והיא עוטרת לנ׳ יטיס‪ .‬יין ל ^ ר א י ז ת ג ר‬ ‫‪8‬יי?ש ‪8‬ייפ> • רבי הי.א זאןט ‪pp‬־ 'איז אבזונךער ט י י ך \ א ע פ ר ת אייז ^ } } ־ ע ר ט י י ך \ ר ב י‬ ‫ר ווסםערפ‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫‪1‬נץ?‬ ‫ןמן ניט ביין ןןטיקע <ת וואסער ‪3‬ייט ‪#‬טי‪? .‬ווי רער‬ ‫ןסיק יאןט‪/‬זם האט ךך ןי^א‪.‬אלא אילני םאכל עיי שהן כבדים בפיריתיה‪0‬‬ ‫ה‬ ‫מתנות‬ ‫» » • <יי נשסענוי מ ס ר ננס שעס!כסיא א״י ו)יז( תרנקנה‪.‬איל )כג( הלואי נשםע קולנו‬ ‫ו נ ר א ה ‪ .‬לסו* אץ קולכם י ל ר • איל אץ אנו צריכים‪ .‬איר הוגא לא סשום הטעם ה ז ה ‪ .‬אוסרים לאילני סרק לםה קולכם הולך‪ .‬אוסרים להדקל‪ .‬כבר שפירותיו גםץ)כא( ואינן יורדץ ב כ ב ר ה ‪ . .‬סויעיס נילקיי!! ה״נ י ש ״ ו ״ ל פרי‪ .‬ייין מאךץ"איגךי'‪>3‬ךץ פון!יין ןא^ק'ייי״ז‪?'=0‬א‪..:‬עןאץךיידפיאוגד^קעגען^יטידוחז‪.‬‬ ‫«‪1‬ג\ן‪.‬‬ ‫‪5‬יי‪4‬ע עןשיס ייעלין טיך בעיואנןט סאלין אויף דער וןע‪$‬ט‪ .‬ככר )כ(שטיםיו‬ ‫כלין‪ .‬‬ ‫ןאר ךי ףרו?^ען בוייקער ווייל ךי ?!•דיגין דענען שו{ער בעלאדען טיט §ירות ךףי§עי־ ‪5‬עךט‬ ‫ןזק ןיט די‪^.‬ת ר ו י ש ט‬ ‫א י י ‪8#‬אךק‪ .‬קילט‪.‬איל‬ ‫איני צריך‪ .‬ער נייט אזוי ווייט ‪1‬ייז ער .6‬אט ךעיר פרת ^ ע ך ט איך כאןף ןיט ש ת ו ק ‪.אר ^יט בנוי^ק״^עןייז^נט' צ ו ך י פרו^טען בויטער ‪6‬ארוואפ‬ ‫ן^רט ^ען ניט אי^ער ^טי^ע )ודק דער ווי.‬ס ו ל ו ‪ .‬ר׳ יהושע דסבניןבשם ר׳ לוי א ס ר ‪ .‬אןץ דייבויקער' גיןא‪5‬ט'טיר דאר?ין ניט קרייען אומערע פיחת‪.‬לטה קולך ה ו ל ך ‪ .ט בלאזט"אויף ךי ביידעו־ ךי פרוקןזע.‬אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום‪ .‬אןז‬ ‫אטעם פאר וואס רו§ט טען אים §ךת עייל'‪.ז‪ ^ .‬נאף א&עם איז ךריבער‬ ‫ת ? ט ט ק איםן^ר ‪ .‬ק מ ^ ט צו די ליידיגע בויטער יפאר וואם רויקט איר אזוי'׳?טארק ו ו ק‬ ‫״עסאיו אווי^ט‪ .‬איל הלואי נשפע פולי‬ ‫מ ר א ה ‪ .‬ןךיבעד רו?ט נןען דעם ‪8‬ייך פךת ודיל ךיווא^עריןאביןזיןז נייקערט א ז י ^ י פ ק‬ ‫״קענען גיין אדף אים‪ .‬שש נסר ניג״קאלו )יש( ־מימיו‬ ‫‪):‬סיץ ידני)‪ .‬האט ךער ח ת ^ ניןא.‬וד ״טען^זאןטיאןזאנזל^‬ ‫אלא^ע צייט?ךיער"איז ן א ניעק עאקעראונ^יצטאיוישוין ניש^א‪ .‬ר שרייען‪4> .ועךטי^נןאל אז נןען‬ ‫״קען אים פאי־ תאלטין טיט א׳?‪?:‬י^ל^ח־ וואים סען ממ‪2‬ט אץ םי^י •י ??י ריטטי^ען אים עייל‬ ‫ךי וואםער וןעךין פאך‪2‬ע.‬קלין|יף‬ ‫ע‬ ‫א י נ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫די‬ .‬דיה אטד כבר בפני ע צ פ י ‪ .‬נאך אטעם פאר.‬פרת בפגי‬ ‫מ ס ו ‪ .‬פירותיני‬ ‫פעיךין עלינו‪ .‬אוסרים ל פ ר ת ל ט ה )ככ( אץ קולך הולך‪ .‬‬ ‫)יח( נסר נ נ ר ‪ .‬טעשי םודיעים א ו ת י ‪ .‬טעם א ת ך א ס ‪.‬אם'ע‪9'3‬ש וועט ?לא^ציןיאט׳©‬ ‫ו ן ע ט מ י ? ק טיט טיינע ווא^ער • אין דביי‪9‬ינ טענ ייעט שדן מאקסיין אויף אים §ירית‪.‬‬ ‫אטענטש ויעט פאר זירןן‪.ט ו^גאי‪/‬אל טען וזעךין אומער מ נ י י ק אונ טעןז«»ל‬ ‫«י?י‪.‬עייל ךי &יר‪1‬תוואט ‪1‬ואק?ץ'נעבין רעםטייןד זענען ך ד ם א ז ט ק ל י ע ט‬ ‫דיאכיי! אץאייפ סוןץ זייכלייבין ל‪.ואס רו§ט שק אים פרת ומיל אל^ארזייהוננ וואפ‬ ‫ןענען בנעץט קיט ךי ווא^ערפון §ךת )?־וקטבאךץז? אינםעחךץ זיךלךי עאקסין טט>‪.‬ןער דיי לייךתע בויטער)אפילי ך י ^אס ?א?ץ אייף ןןז א?י»ל‬ ‫•ירות( דייל ךיי^דותןענען נמננ אדף ךי צוויינין ךךיןער רויקין די דורך אווינט‪ .ט קלואי' ואל ט ק סעךין כךין ‪#‬ך.‬ואי זו זו )יז( תדבקנה‪ (1):‬ר׳ יהודה ור׳הוגא‬ ‫ו״י אםר הוא פרת והוא )ילו( נהר כ ב ר ‪ .‬ערות אויןש או.ע עאםער אץ ךריי טעג יןע‪8‬‬ ‫שוין ארויס ?!?ראןוין‪!?.‬פי׳ שנלס רסני עושסיסמי! איתי נ מ נ ד ‪ 6‬אחת‬ ‫ס‬ ‫ל פ י כ ף‬ ‫כהונה‬ ‫של עשר‪):‬נ( שמימיו נלץ‪ .‬יש!! • ‪9‬ק בגוז^ט או.‬פי׳ ואסיס‬ ‫^ת^‪1‬ונ"^י*ו‬ ‫לעד ז‪$‬לט &ךב<קךז‪ 0) :‬ך ב י ‪ .‬האבץ די בוימער גןהן.‬‬ ‫פרת )ינ‪ (1‬שטיםיו פרין ורבץ‪ .‬פרת שפרה ורבה עד שעוברי] אותו בספינות ‪.‬שמפדי‬ ‫וסילן נ י ' ‪ .‬ו ס מ ס‬ ‫‪-‬היג'נילקיט ) נ נ ( הלוח׳ אשיש קולי יאיאה‪ ..

‬‬ ‫פיר‪. ןיוואךץ אויף דעט נאמען פון אשור‪ .‬ייייל‪.‬רבי יוסי בר רבי חלפרזא דןטניוא. .‬וזהב הארץ ההיא ט י ב ‪ .‬שהן נחמדים מזהב ומפז‪-‬רב‪ .‬שם הבדלח ואבן השהם ונוי‪ .‬רייכטוהםו‪.‬ךער ..‬ךאס איז בבלי‪ .‬וואס' זי ויועךט‬ ‫}יריופין חוילה'‪ .‬אפיי אותן אילני סרק שיש לסן‬ ‫ס־וות מס קלי! וקשניס ספ‪ ) :‬נ ה ( ממקום שהדין נוי‪ .‬‬ ‫שם האהר פישון זו בבל‪ .‬ען בוס פון חנם‬ ‫אךט וואם אויףזיי וועט ארויס ניץ״אמשפט״ ווארום״עס שטייט אין ^סויק "איטייןד וועט ארדם‬ ‫גיין פון עדן ‪$‬ןצו טרינקעןדעם נאךטין‪".ט אין חוץ ל א ר ץ ' א מ ד י‬ ‫ה. .‬ט‪.‬נעוען אין ארץ‪.‬טיט ונהר יוצא מעדן להשקות אה‬ ‫הנן ומשם יפרר‪ . .‬אשר‬ ‫שם הזהב ‪ .‬ןייל זיי האיבין שלעכט גיטאהן צו‬ ‫לי יוךין‪ .‬הוא הסובב את כל ארץ חחוילה ‪.ת י ץ )גריבענלאנח‪ .‬לבי יוסי ‪3‬ר חנינא האט גיואנט אלע‬ ‫ףלכיים פאךציייטינע'ייאם יעמנן גיריהץ ךוואךיץ אידף רעם נאמע.‬אלו ד׳ מלכיות כננד ד׳ ראשים‪.‬םלםדשאין‬ ‫חורה כתורת א י י ‪ .ואלט גל?טאגען עו^יר ‪ .םרא ת‪1‬ם?ר!א אנדה‪ '.‬ער‬ ‫וןעטדין צו פיר ראשיים‪. אויף ליין בויך‪ .אטען'פון רעם אנךעלין פזייך איי ניהץ‪ .‬ודיל די פלעןץ רייך .אט' איך‬ ‫.ת‪ .‬לער .‬ווי״עס‬ ‫ץ!טייט ופשו פרשיו‪.‬ראם איו §לי ויאפיהטן‬ ‫ן א ט נייזאליט ‪#‬לאנץ לי יורץ אץ לער שטיל איזיד יד אשלא^נ ייאם ביי אים שטייט‪.‬ער וועט דין'צו פייר טייכין‪ .‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט ז‬ ‫סז‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך אין קולן הולך‪.‬טייך{יךצו ?ייךץ‪ .‬‬ ‫עיש )בראשית נ( על נחונך ת ל ך ‪ .‬יט‬ ‫^ ר א ..‬נןעפ‪ .‬לעם ךריטען טייך איו חדקל‪.‬ולא חכםח כחכמת איי‪ .‬ט*טק ךי‬ ‫הורה פון ארץ ישראליאיו בעםער ווי ךי תורה' ןיאט וועלט נילערו.‬‬ ‫שעלה והקיף את כל איי‪ .‬אבל אילני סרק עיי)כד(שהן קלים בפירותיהם קולן הולהההיד )ישטיה‬ ‫‪ >r‬וינעלבבו ולבב עטו כנוע עצי יער םפני רות‪ (T):‬איר תנחום בשם ריביל עתידהקביה‬ ‫להשקות כוס הרעלה לעכו״ם)כה( ממקום שהדין יוצא‪ .‬קיץ חלק אין ךעם' יוךי^ען .‬עיש)חבקוק א( ופשו פרשיו‪ .‬אונ פון ראךטוו־‪:‬ט'ךער‪.‬אך אטזןם‬ ‫‪$‬יא האט גישמעךט »ךי תורה( אוני זיא‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫פאר‬ ..‬ךארט איודא בדולח אונדער‬ ‫^טיץ שוהם‪ .‬טיט .ךיננ<נעשווינרט> יגער צו ייץשאלפע‬ ‫ןיךות אויף יורץ‪ .טה פץ ארץ י^ךאלאיו בעקערוויךי חכטה פון חוץ לארץ‪'..‬עם ‪#‬טייט איי פסוק הוחיליילאלהים )לואילט א‪1‬יףלי ל!ילף פון.ע'ריננו'לטדי‬ ‫ןא^צע ל א ך חוילה‪ .‬ווס ךאךט איז נ אלד‪ '.י^אי? צו די קינדערפו. .‬טואגט ןוט דליי זאכץ איו‬ ‫די ףלוכה פון מן ניווען פר‪:‬ער וויךי מלוכה פון רויס‪ .אימק'פץ‪.‬יי.‬ךער עייך וןאט ארום. .ט אלע ‪5‬י<‪.ץ‪.‬אונ‪.‬טיט פירוגגעין‪.‬ךער פעלטער ט״ך איו פ ך ת ‪ .‬ךאס איז אדום ‪5 .‬ךבי הונא האטי. פי.‬ךי .‬מקרא משנה‬ ‫ותלמוד ותוספתא ואנדה‪ .‬אר וים רופט מען' אדום פ'.‬ווי‪.‬שהיתה קלה וחדה בנזירותיה ‪ .‬וףיל‬ ‫שלעכט .‬דכתיב ביה )תהליס מב( הוהילי לאלהים כי עוד אודנו‪ .‬שטיל(‪.‬שהיתח‬ ‫א י ט ר ת‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫נואם‪ ) :‬נ ד ( שקלי! נפיוותיהן‪ .‬נאר צו פיר ראעןים‪.‬דער נאיםעןיפון איין טייך איז פישון‪ .ועלץ'פץ ךי' יולץ)אשור‬ ‫איז גןלייך ווי ןןס .‬מעדן‬ ‫נוטריקון ממק‪1‬ס סד! ונתיב נסו נופיי‪ ) :‬נ ו ( שן עמא ‪.‬חדקל זו יון‪ .ועל אים'נא־ מיביף‪ .אלד פון דעם״לאנד איז ניט דאם'ט‪: .‬‬ ‫זיא איי ןעםער פון נ אלד אונ גיננאלד‪ .‬ען פיר ?!לכים‪ .‪.עשךיפט‪£ .‬ושם הנהר השני ניחון‪.‬י יי'האבין‬ ‫זיך שיי.‬והיה לד׳ נהרים אכיכ אלא לד׳ ראשים ‪ .‬ווים זי איז ןיווען .‬רעד טייך פישו״ןהאט ארוטגעליננולט נאנץ ארץ ישראל‪ .‬אלו ד י ת ‪ .ינוםען ארץ' לשךאל(‪ .אט‪ '.אמק' פץיט^לנם‪! .‬יע‪1‬ראל לךאס‪9.‬זיא האטי גהאגיט צו ךי יורץ ‪#‬רייבט' א״דף ךיעס״האלין פון ךעם אקס' אז‬ ‫איר ‪£1‬אט ניט ‪.‬צייטינע מלקים‬ ‫וואם זענזץ נירופין ניוואלץ אויף דעט .‬על נחונך‬ ‫תלך )די ^ל^ט‪?.ץ נאט וועט' מנ?ין ?!לינקען צו לי נזמין דיינער פץ דעםפארפל'וכש‪.ייארט פץ'רבי «^וא ם ווענין אלע טדכים פאךצייטיגיע ווים זענען‬ ‫ניריפי.‬ייןט‬ ‫מען ן ב ל דןאט איין .‬דאם טייינט מען ךי תורה‪op .‬עס וועלין ךך ‪5‬עהךין'דינע רייטער‪ . נינוה‪ .‬דאם זע.‬עם ?זטייייט ניט‪. ע ‪.‬‬ ‫דאם איז די ?ךי.‬רבי הונא האט‪.‬זה מדי שהיה המן)כין ש ף ע ם א כנחש‪.‬‬ ‫עס אומתו סיס שף ומסתיר סודות על ׳שואל ננמש ומלת נעז!‬ ‫ךי בוימער פון וואלד ת ל ך ךעים וויןי־ י ) ‪ ^ 0‬ס ח ל ^ ^ ^ נ מ ^ ה א ט גיואגט פון רבי יהושע‬ ‫בן לוי ים ווע.‬אונ ךאס טעלזלםטע ללב צו נאט איז‪.‬ראם טיץט מען אין *וךץישךיאל וועלט ןילערונט תורה נביאיט ?'תוכים משניות‬ ‫.ימא?טפון ךי יולין‪ . .

‬עם שטייט איין פסוק יאלסט ?.אט האט אריי.‬ווי‪.‬עס שטייט‬ ‫איןיפםוק זעקס טעג וא'לםטו_אךבעטץ‪ .‬עךלויבט'צו‪.‬ר׳ ברכיה אפר‬ ‫)מא( להניחו‪ .‬עיש שהיו מצירות לישראל‪ .‬זנם שטייט אין יפסוק בעידון אתהאלהים‪ :‬איר זאלט ריגזק .ע'נו?נ נאר וואס מען האט טקךיב‬ ‫.‬ער זאל אךבעטין‪ .ידען נןרןנית' לסוף ^ךרה טשיפטים(‪ .‬אווי ווי‪.‬סגניה אישי נעעלס ינניו על‬ ‫םפויםס יע״ש נתוםפות ו )ל( על שם אשור‪ .‬עס שטייט אין פסוק לקחום_ע‪.‬ולעדנו מכל אילני ניע ‪ .‬זגםין פון אלע‬ ‫בדםער אוג‪.‬‬ ‫ווי עם שט־יט אץ פניוק‪?.‬טען אוין^קךןגות‪. ני.‬עם שטייט אין פסוק קתו עטכם ךבריים‪.‬מ‪5‬א מלכיה הנקרא נ ‪ :‬פ אשור הטעם ינדלעיל‪) :‬לש( הנימ לי ‪ .‬אונ דאךטיאיז.‬י‪2‬חטיינט טען ג אט האט נחים ניטאכט אדם טיט דעםווא'ם‪.‬גוייל‬ ‫. ארויס געטריבען‪.‬נעטט שיט *‪.‬ווי עס ‪#‬טייט אין‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫פסוק‬ .‬ו‪.‬לד( פית על שם סיפה )ישעיה שג(‬ ‫)צה( פורה דרכתי לבדי וגי׳‪ (fl) :‬ויקחה' אלהים את האדם ונו׳‪ .‬ווי‪ .‬ען' אדום פרח‪ .‬כח( בניםוםץ )כט( ובפנקיםין‪ .‬רילם איתי נ ד שיננס לתיני‬ ‫ישיייש נל מקוש שי‪.‬רבי נחקמז‬ ‫קךי.‬דאםיטייגטטען‬ ‫םקךיבצו דין קךבג‪1‬ת• ווי‪.‬רבי יורן זאנ‪.‬והנהר הרביעי‬ ‫היא פרת‪ .‬יי ברייננ‪.‬רבייהוךה..‬ ‫א» רבי ברמה קךינען‪ . ^ארגעגיגעןפון‬ ‫אלע בויימער פון גן עד.‬פרת שפרת ורבת מברכתו‬ ‫).‬פרת )לנ( שאני עתיר להפרע לה‪) . ‪.אנט‪.‬רבי ברכיה‪.ען‪ ..‬נר^אל אויף אים בשיציען אוג זןר זאלהאבי..עבין אךם אץ‬ ‫‪.‬ינו׳ ימדנר‬ ‫ילשין של רומיים מן אימה אמרת נא להם אתייס תקני להם נאדים ו )לי( עילה איתי נ י ' ‪ .‪. א ט‬ ‫אויף רעם ‪3‬ארג סעי‪ .‬נתנ וש״י זיל סנל ילעיל דרש יישש ינאן דרש יקמ ‪) :‬לו( ם״נ ילקחיס עמים‬ ‫וו״ל הני' שלפנינו מושעת יסינ נל מלניומ שנקראי עיש אשיר יהניאיס‪) :‬למ( פיתם אותי‪ .‬עיש שהיו פתנאות מישראל‪ .יירופין ווערץפוך'ה‪.‬רבי .".‬ער.‬רבי נחמ.‬לשין םנאס יקירת רומו)מ(־והני‪5‬‬ ‫ע״ש שמחע‪:‬ויי‪ 1‬מיבואל ינן ע״ש ניניה ני׳! )לא( יהציוס עליי וכוי‪ .ע.‬אוג ןדטען‪.‬איר יוםי‬ ‫כיח כל הפלכיות נקראו על שם נינוה‪ .‬איר יוסי בר‬ ‫חלפתא כל הטלכיות נקראו עיש םצרים‪ .‬םים‪.‬ולהנן עליו‪ .‬ויניחהו‪ .‬עיש שיפרע מפנה ודרש נ ו‬ ‫) נ ע ( ינפנקסין‪ .ה זאנט_דקח מיינט מען נאט האט'איבער ןירעט אךם ער יאל וועלין‬ ‫אדיין גץן אין גן‪.‬נאןיאטעט‬ ‫סאר ייאסרו^ט ט‪.‬ויניחהו‪ .יט גיווע.‬לפני מלטש האח וני' ומיה כאשר שריו ופרקיו עלון)לנ( שאני עמיד ‪..‬יצחק שנייו לעשי משמני לשין עידון נמשמעו ו )ו א( להניחו ני' ‪ .‬עיש שחיו מתעשרות מישראל‪ .‬‬ ‫כד־א‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יייק כו״א על נשינו הלן‪ ) :‬מ ( קומש מלטש יק ‪ .‬סיפיה וקרא ידריש יינימהו ננן‪-‬עדן ורש להננס עו!‬ ‫לנניו‪ .‬ש‪ :‬הקנייה ‪) :‬לנ( של וקן‪ .5‬ני}רייט איר צוישטךאפין‪'.‬זאנט .‬צו היטעו‪ .ןר האט אים‪.‬עימ נן הימי ‪08‬‬ ‫‪. אנךערע ד..‬ר׳ יהודה ור׳ נהםיה‪.‬נתן לו מצות ש ב ת ‪.אטוועט איר צויטרעטיןאזד ווי טען טרעט וויינטרוייבין ז‪$‬ץ דעם'‪.‬טיייגט‪.‬רבי יוד.‬ער האטבשיצט איויףאים‪ .‬פרת שהפירה)צא( והצירה לבניו)ניא לפניו(‪ .‬אקעלפןער‪.‬כט צו אים אפארגעגיגי״ן אין גן ״עדן'.‫סדר‬ ‫כראשית פרש־ מז‬ ‫בראשית‬ ‫אופרת לישראל כתבו על קרן השוד שאין לכם חלק באלהי ישראל ‪ . TH‬רייי*‬ ‫אונ‪.הורה אינ‪. צו ‪$‬ךם‬ ‫אונ קאט'.‬ד. .‬רייא)לט( הניח לו)מ( והנץ עליו ועדנו מכל אילני נן עדן‪ .‬‬ ‫דיי איפר )לו( עילת אותו‪.‬גאןז אפשט איו צו ךיעגעןיאוגצוהיטען‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳‬ ‫אחא אמר‪ .‬עדין‪ '.‬וייילךא וועט א טאוזל' .‬‬ ‫^ב'"‪^.‬קעךט צוךיק צונאט<אונ רעט איבער .‬ט_דניחהו םייגטטען גאט האט גיטאכט רור.‬אט האט ‪.יטען‬ ‫רעם טאג שבתאים צו הייליגען‪ .‬נמיקית םנום נימים קניע ‪ :‬הקניה נ ת נ נשירתו! )לד( פ י ת ‪ .‬קיי.‬עררןאט‬ ‫אים אריץ ^ייעץט אין גן‪.‬ויניחחו ר׳ יודן‬ ‫ור׳ ברכיה‪ ...‬קעל‪3‬זער •י )ח> וויכןחז^אט‬ ‫האט גינוטען ךעם מענטש אונ רןאט אים אריץ גמעצט אין ‪1‬ן עדן‪" .‬פ י ס לשין פירה‪.‬נר האט גירוהט ךעם ךבעטין טאג‪.אט ער .‬ויל שאין להם נתנ ילשין שירש" נפ״ו נ ת נ לפין פיעיש א י י נ ‪) :‬לס( פייס ‪ .‬ר׳נאםר‬ ‫)לח( פיתה אוחו‪ .‬כל המלכיות נקראו)ל( עיש אשור‪ .אל רוקק ךאךט אוג‪.‬איר הונא בנ׳‬ ‫דברים)כז( קדמה מלכות יון‪) .י'מא‪.‬‬ ‫״דיס ו ) נ מ ( ננימיםין‪ . y‬עדן‪.‬ווארום >‪$‬דם האט ‪3‬אלד נעויגדיגט‬ ‫אוגםען ?אט אים פץ ‪2‬ן‪3.‬אדום פךת‬ ‫אטעם פאר וואםרופטטען אדום פרת ידיל.‬והביאום)ךיפעלכןער‬ ‫וועלין ג‪.‬המריא )כישע יד( קחו עםכם ר‪8‬רים ושיבו אל ה׳ יני'‪.אט איי ^‪.‬ען אין‬ ‫ארץ ישןראל(‪ .‬ובלשון‪.‬גיןעבין צו §ךם ךימצוהפץשןת‪.‬זו אדום‪ .ב( של זקן‪ .‬א'ך‬ ‫פאר וואם רופט מען‪.‬חםדיא )ישעיה יד()צז( ולקחום עמים והביאום ונו׳ ‪ .'.‬עם איז אבער גיט בעוען אווי‪ .‬עךן• אווי' יוי'‪.אל איץדםוחל זדף‪.‬רויס עא?ץךי יוךין טיט רעם ייאס די ייעלין דייגעמען אונ יועלץ‪1.

‬עם שטייט אי.ארטי.‬אסר לו אלהיט‬ ‫אני‪ .‬ניע מניין‪ .‬םען דיעים‪ .‬אלהים‪ .‬גלי^מער ‪!2‬א.‬ ‫לאדם ‪) .‬עסין‪ .‬אונ ניט מיט אזכךיאונ ניט ? י ט אבהמה‪.‬כלימי שלא ׳אמו האימו למה מסס וזו‪3‬‬ ‫ןםוקאיר ?אלט היטען פקריב צו ז י י ן ) ד ע ם ^ ן ר‪.‫סדר‬ ‫‪3‬‬ ‫ייי*״‬ ‫פ‬ ‫י׳‬ ‫ש ה‬ ‫‪m‬‬ ‫בראשית‬ ‫פדן‬ ‫)דברים ה|‬ ‫נייא )שמוחכ(וינח ביום השביעי‪ .‬כמה דכתיב אלהים לא תקלל‪ . ..‬שנא׳ )שמה ‪i i‬‬ ‫תעבדו.‬אכל תאכל‪ .‬אונ בין אדי.‬אבער אלע‪1‬יעדי.‬נ א ט הט גליאןט צו ארס‬ ‫אז רו דע?‪1‬ט‪. אגי דיין אגי להפרע‪ .‪. וויערי.‬ולאבבהמה‪ .‬ואתם‪.‬רמז לו על אבר מ.‬פין אלע בויםער פון.‬צוהו על הגזל‪) .‬רהם.‬לעבדה )שם( ששת יסים תעבוד‪ .'צו שטראפין)ךי רשעים(‪* '.‪1‬םין‪'.‬ראם הייסט מזנה זיין‪ '.. נ י ט ‪ .‬שנא׳)בראשית ט( שופך דם האדם‪ .‬טע.אלקטו ‪.'יאלםטו‪.אלסטוגיט פלוכין‪.‬ווי‪.רה יוי‪?.‬עפין פון‪.‬יי‪3..‬איר יעקב דכפר הנין‬ ‫)מד( מתי יתכשר לאכילה‪ .ט‬ ‫וועןוועךט ךיבהפה א^םיגוואךג‪ .‬אלהים‪.‬מג( רבגן פתרין ליה כל‬ ‫עגייגא ‪ .‪ .‬שטייט ‪3‬י'י' טונה זיון׳‬ ‫ד ע ר ווארט לאנ‪1‬־‪ .‬ישלת‬ ‫איש את אשתו‪ .‬מכל עץ הגןאכל‪ .‬נס שטייט א י .‬אלהים לאי^קלל"‪ .‬אעסיגווארגיזאלםטן‬ ‫‪ .‪ .‬עםין‪ .. ‪ .‬ויצי‪. וועלין אייך שטאךבין‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ויאפר‬ .‬מיתה.‬א ז איינעיר וועט שלקעו י.‬‬ ‫פ ו .‬ר׳ לוי אםר צוהו על שש םצות‪ . ך וועךט נישאיכטין! אבער אפשנייךין אשטיקפליייש‬ ‫פו.‬על ברכת השם‪ .‬עיםי.‬‬ ‫.‬אלו הדייגין‪ .‬עם ?!טייט אין פסוק‪.‬אלהים על האדם‪ .‬צ ו ו ו א ט א י ו ?יוויי מאהל ראם‬ ‫וואךט קטאךבי. א ט ה א ט גץא?ט צ ו אדם איך כין אנאט אויף ריר" ת .‬הטדיא )הושע ה( כי הואיל הלך אחרי צו‪ .‬עםין ואלסטו‪.‬ג אט'.אלסט ימיך' האלטין' פאר״אגאטלדנ!‬ ‫ואל?ט םיך ניט גןלופין‪ .‬ה׳ ?ץ^ןןען^עריזאל ניט לעםטערין ‪zaa‬‬ ‫אווי ווי‪.r!r?6p‬על האדים טיינט טען ?ןר זאל' ניט הךגנן אקענטש‪ .‬עץ הדעת שטאךבין וועסטו קטאך^ין‪ .‬רבי ‪.‬ךבי'לי‪/‬יאגט‪.‬ניט . .‬שייש׳« נל ענייניס‬ ‫דאמיי׳ לעיל‪ ) :‬מ י ( מתי יתכפר נ ו ׳ ‪ .‬נאך די‪.‬עיבודה זרה‪ .‬די רבנן.‬א ט ה ט ‪. החי‪) :‬י( פות ת פ ו ח ‪ . :‬י ( ' ) מ ו ת ת צ ו ר ! ( ‪ .‬שגא׳)ירמיה נ( לאסר הן‬ ‫ישלח איש את אשתווגוי‪ .‬א ד ם וועיט שטאריבין אוב‬ ‫אלע וואס וועלין פין א י ם גיבארי.ע ?הםה.‬על האדם‪» .‬ע ם י .נ‪5‬ין( דין י י י י ב 'אונ ד וועט נעטען איין אנדער'‪5‬אן‪.‬ערין קייקט איט טיר״ר‪' .‬ער האט אים ‪5‬יןאטין‪.‬ד*א לעבדה ולשסרה ‪ .‬ה׳‪ .‬ד צ ו ה׳‪. טאר טע.‬‬ ‫‪1‬ן‪.‬ווי‬ ‫‪.‬על'האדם‪.‬ע ד יאל ניט טינה דיין‪' .‬וועיט' מ ע ן אים‬ ‫דךגגן>‪ .‬יעןןם מןות האט .‬ניין אחרי צ ו ‪ . וואגען ויייםין טיר אז .! .‬ויצו ה׳ אלהים‪ .‬ער ואל נןט ךיגען'‪.‬אדם ייעט 'נןטאיךבין' אינ ח י ה ו ו ע ט שטאךבי.‬שגא׳)שמות כב( אלהים לא תקלל‪ .‬‬ ‫על ע־ז‪ .‬ודבק‬ ‫באשתו ולא באשת חכירו‪ . .אט ניבאטין צואךם‪'.1‬עקב פון דארףיתנין ה'אט }ייא.‬ער זאלזיךבהעפטין ט י ט זייןעייב‪.‬וכתיב )במדבר מ « תשםרו להקריב לי בםועח ‪) :‬ט( ויצו ה׳ אלהיע‬ ‫על האדם לאפר )מב( םכל עץ הגן אכל תאכל ‪ .‬ווי זןם שטייט איין ןיסוק לאטר ה.‬זה גיע ‪ .‬‬ ‫טאר ניט דער‪?.‬לרש נפ! לשון אמ!‬ ‫תאנל משמע משהיא אינל או סאנלגי לאפיקי אנו מן המו ‪$‬‬ ‫)מה( מיתה לחיה‪ .‬ייי״עסישטייט אין §םוק ‪. איר צוךיק נעםען‪ .‬אלוזים‪ .‬זגמ קזטייט אין פםוק רער וואט וועט אתים רייךין רעם' נאמען פיון הי' )אוינ וועט אי‪0‬‬ ‫לע?ט‪.‬לאמו־ טיי^ט מ ע ן ‪ . פסוק"ער וןאט‬ ‫}ייואלט‪. אטענטש'‪ .‬קלל )אדיין זאלקטו ניט ‪.‬נהוג בי כאלוה שלא ה ק ל ת י ‪ .(.אנין אווי טיץט דער פסוק ‪ .‬אז רא ‪#‬טייט לאטר מייינט מען אויןז טען האט גיבאטין צו ןוךם‪/‬עיר זאל‬ ‫ניט^זנה דין‪ . פסוק שופך דם האדם)אז‪7‬ןר ‪8‬אךגי'?‪1‬ט ךי בלוטיפו.‬לאפר‪ .‬אנל פאנל !לא היושס לאניל אלא נמס‬ ‫שהתית' לוי)מג(.אט האט גיבאטין אויףי^ךםער זאל־ניטיםונה דין ‪.‬מיתה לתולדותיו ‪:‬‬ ‫‪/‬׳אמר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫נוי שיגיש פס ויקנל הגאה יעייון יניליץנו לא ניס יי׳ נרניפ‪:‬‬ ‫) מ נ ( מכל ען הגן‪ .‬י‪.‬אלהיט לא‪.‬ןצלהים טייינט ‪.‬בער'ניט ט י ט י‪1‬י!הברש‬ ‫ו ו י י ב ‪ .‬םיח אי‪31‬ין *ייט יי )ט( עעו>ל ןאט הא»‬ ‫ני^אטין אויןש ‪$‬דט‪ . את האלהים‪ .‬נץאנט צו ארם איןז‬ ‫ד!אב ודומנות )אייף ךי ?רוםע(‪ .‬מיתה ל ו ‪ .‬‬ ‫שיד ‪ .‬טשתשהט‪ . אלעןעךיגע ? ה מ ה אונ‪.‬מה( מיתה להוה ‪ .‬כדיא)ויקרא מ >‬ ‫ונוקב ש ם ה ׳ ‪ .‬אלו הקרבנות‪ . .‬עם‬ ‫?וטייט אין פסוק ןיבק באז?תו‪. האטאיםיגיבאטין״ערויאלניט‬ ‫נ זלנן‪ . .‬עבודה .‬םייגט‪/‬נמן‬ ‫‪.‬ולשםרה‬ ‫שםור את יום השבת לקדשו‪ .ינגןפתרי! נל עג״גא ני׳‪.‬ולא מכיר‪ .‬ו ו ' ע .

‬ב ע נ ט ש ‪8‬‬ ‫ל*!ךם ה‪1‬מבווהףא!ג_‪.‪ .‬אן‬ ‫רבי‬ ‫א ו ־ ף ך ע ם ווינטיעד‬ ‫ג י ל ע ר ו נ ט ד ע ר ו ו א ם ווא־נטא‪. .‬שנא׳)קהלת ט ( ר א ה חיים ע ם א ש ה א ש ר א ה ב ת ‪ .‬אן‬ ‫נעביןאיוייבצו^דםוואם‬ ‫מא?ץאמענטש‪.‬ע ס איז נ י ט נ ו ט א ט ע נ ט י ש זאלזייין א ל י ץ ‪.‬ו ו י ך ע ר פ ס ו ק ז א ן ט ד ו .‬ן י נ י ‪ .‬ט ח‬ ‫כתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אי המיס סנאיס אחריסס ומסיק ליס מייחודה‪ ) :‬א ( מאמי‬ ‫ניסן לרוח נ ו ׳ ‪ .‬עםאיז'ניט ג ו ט א ם ע ג ט ש ז א ל ד י ן אליי.‪ as‬ד .‬ו ו י ‪ .‬ע ס‬ ‫ז‬ ‫סימון"האטגיזאגט פון ך ב י ן ה ו ^ ע י ן ן‬ ‫‪ :‬מ י ס ו ו ע ג י ן ר ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט ״ א .‬עקב ה א ט‬ ‫ן ס ו ק וא}ט‪. א ל ק ט‬ ‫ד י ך ן ר י ל ע .‬‬ ‫וליפי חו״לאין נית אלא אפס‪ ) :‬ג ( ממעט כלמות‪ .‬ב ר א ש י ת . א ל א ו י מ י י ה ע ן ל ע ב ע ך י .‬ל א ט ו ב היות ה א ד ם ל ב ד ו ‪ .‬ש נ י ה ם כ א ה ד קרוים א י ם‬ ‫ו י ״ א א ף )ג( מ מ ע ט א ת ה ד מ ו ת ‪ .אגט ך י ו ן א ס ע ר ז א ל ו ך ד ם י ע ן ל ע ב ע ך י ג ע ז י י ל ץ ‪9 .‬ש נ א ׳ ־ כ ר י ס י ד ( ו ש מ ח ת ) ב ( א ה ה ו ב י ת ך ‪ .‬י‪.‬ר ׳ יהושע דפכני•‬ ‫ב ש ם ר ׳ לוי א מ רא ף ב ל א היים‪.‬ר ב י‬ ‫פאךגעבץיפאר ך ך אונ‬ ‫א ב ר כ ה ‪ .‬ב ל א ברכדו‪.‬ב ל א ב ר כ ה ‪) .‬א ן לדיירי‪ .‬תניגן ב ע ש ר ה מ א מ ר ו ת נ ב ר א העולם‬ ‫ואלו ה ן ‪ .‬ע ק ב בי. ע ן ‪ . פ י ט ך י י ו ו י י ב ו ו א ם ד ו‬ ‫ןןאיס וו**ה‪1‬ן"ט א ן א ו ו י י ב‬ ‫האסטיליב‪.‬גיזאגט א י ו ך י ו ו ע ל ט‬ ‫בשאפין‬ ‫ב ר א ש י ת )צ'ו‪.‬נ א ט ה ט ניואנסך י‬ ‫צ ו א י י ץ י א ך ט ‪ .‬ו מ ב י א ו י א ם ר ה ׳ א ל ה י ם ל א ט ו ב‬ ‫ה י ו ת ה א ד ם ‪ .‬א ט ה ט גייזאנט מ י י ר ו ו ע ל י ן‬ ‫ןרבי‬ ‫י ו ס י ך ע כ ו ן ט נ י ט ד ע ם פ ס ו ק ״דער‪-‬וויגט‬ ‫.‬ניישוועבט אויף ד ע ם י נ ו א ם ע ר ‪.‬א טה א ט‬ ‫האבי.‬עםזאל‬ ‫מערי.‬דעםוואסער•׳‪.‬ג א ט ה א ט ג'י.‬ר ' ס י מ ו ן ב ש ם ר ־ ב י ל‬ ‫א מ ר ‪ .‬נ י ר ו פ י ן א ט ע נ ט *‬ ‫א^עד‬ ‫^ ‪ .‬ע ר א ל ‪ 1‬א ל ב ע ר ט ע נ ט ש ‪ .‬א ן ש מ ח ה ‪ .‬ש נ א ׳ ) ב ר א ש י ת ט ( כ י ב צ ל ם א ל ה י ס ע ש ה א ת ה א ד ם ‪ .‬ע ם ו א ל‬ ‫גאט האט‬ ‫ד ע ר ווינט פ ו . ט ‪ . ‪ .יא'בר גמרא' ואנטדעו‬ ‫א י ו ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ג א ' ט ו ז א ט ג י ז א נ ט ‪ . ג אט האט'‪.‬נ ט א נ ט .‬ב ל א ע ז ר ‪ .‬‬ ‫אהילף‪.‬נלומר נא וראס כנדול נח סרוח שנכתב עליו‬ ‫מאמי נפני עלמו ושנר כ־‪'.‬א ר ם ‪ ' .‬ווי ד ע ר‬ ‫יאגטאיךוועל‬ ‫ז י ..‬ ‫ד ע ר פסוק'זאגט‪. ט י ט דיין ע י י ב ‪ .‬ערז א ל‬ ‫פ ו ן מ ע ג ט ש איז ד א ם נדיב‪ .‬ב ל א כ פ ר ה ‪ ) .‬א ף ב ל א ש ל ו ם ‪ .‬ע ס \א'ל וועךין‬ ‫ליכטיג‪.‬ך ע ר " ^ ם ו ק ז א ג ט ירו ז א ל ם ט‬ ‫ד י ן פ ר י ך ע ן א ו ג ד י י .‬‬ ‫רביח. וועךי! ז‬ ‫פץ.אט^ט'גישוועבטאויף‪.‬ו י א מ ר א ל ה י ם יקוו ה מ י ם ‪ .‬ווי‬ ‫‪8‬אר זיין ע ן ט ו ב א ו נ ך י ‪ $‬ט ו ב‬ ‫ז א ל ר ו ס ק ' א ב ר כ ה א י . א ט‬ ‫)‪ Q‬ו ל א‬ ‫‪. ד י י ן ו ו י י ב ( ‪ . ידיי.‬ו ו י ד ע י ־ פ ס י ו ן‬ ‫ן א . .‬‬ ‫ג י י א ג ט ע ס איו בזונידער ‪ .‬עם‬ ‫גךאי‪. צ ו ו ז י ל ף ‪ .‬‬ ‫אונ עךח‪. ורוח אלהים מ ר ח פ ת ‪ .‬‬ ‫ז א ל ווערין' ‪ 3‬ע ל י י ? ט ו נ .‬ב ל א ט ו ב ה ‪ .ate‬‬ ‫רבי'‪.‬ד א ם‬ ‫היטעל‬ ‫זענעןיךי‪. ע ' ד י ל ץ ‪ .‬ווי ךיער פ ס ו ק ז א נ ט‬ ‫ז‬ ‫.‬ויאמר א ל ה י ט‬ ‫ג ע ש ה א ד ם ‪ .‬ש נ א ׳ )כמוהל א כה( ו א ת ה שלום וביתך ש ל ו ם ‪ .‬ו י א מ ר‬ ‫א ל ה י ם יהי מ א ו ר ו ת ‪ .‬י ה ו ש ע פו! ? ב ג י ן ' ה א ט גיויאנט‬ ‫פ ץ ר ב י ל ו י ס ו ו ע נ י ן ד ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט א ן א ו ו י י ב א י ו זיין ל ע ן י ן ג י י ט ^ ק י י ן ל ע ב ץ ‪ .‬שאיס‬ ‫מוליד נניס שנניאיס גדמותו וללמי בנאמר בצלמנו נדמופינו ו‬ ‫כנגדו‬ ‫פרשה"יך‪7‬א(')ויא?ח‪ .‬ ‫‪3‬שא?ין‬ ‫ןזעךין‬ ‫גיוואךי.‬לעבי.‬אן‬ ‫ש ט ו ב "ואי. ' .‬ב י י ד ע צ ו ו א מ ע ן ו ו ע ר י . ו א נ ט ‪ .‬עךשט ה א ט נ א ט ג י ו א ג ט ‪ . .‬ירזזקא! מ ד ( ל ה נ י ח ב ר כ ה א ל ב י ת ך ‪ .‬איי א כ פ ר ה ‪ .‬ן'אווייב‬ ‫ו ו א ה ^ ע ר § ן גו?זם‪ .‬‬ ‫ב ל א כ פ ר ה ‪ .‬א ן א ב פ ך ה ‪ .‬‬ ‫ג .‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬נ ר ד ..‬ויאמר א ל ה י ם ת ו צ א ה א ר ץ ‪ .‬‬ ‫או‪1‬יעךשטע אונ ך י אונטיע־שטע וואםער‪ ..‬ו י ק ר א ‪ [!v‬ו ב פ ר‬ ‫ב ע ד ו ו ב ע ד ב י ת ו ‪ .‬א נ ד ע ך ע ואנין ד ע ר . ו ו ע ך י ן פ א ך ו א ם ^ ל ט‬ ‫ך י ‪ ^ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית פר ש־ ‪r‬‬ ‫)‪£‬רשך|‬ ‫ין)א( ויאפר ה ׳ אלהיט ל א ט ו ב היות ‪ .‬ש נ א י ו י ב ר ך א ו ת ם ויקרא א ת ש ט ם א ד ם ‪ .‬א ף אינו א ד ם ש ל ם ‪ .‬שרוי ב ל א ט ו ב ה ‪ ..‬‬ ‫י‬ ‫ןייאגט‪.‬א ן א ד ד ל ף ‪ . א ו ו י י ב ו ו א ה ג ט ‪ .‬א. ט ז א ל ? ט ז ע ק ציו‪.‬ר ד ז א ל ב ד ^ ק ט וועךין ט י ט‬ ‫נאט האט ניואנס‪.יוואךין פ ו .‬ויאטר אלהים יהי אור‬ ‫ו י א מ ר א ל ה י ם י ה י ר ק י ע ‪ .‬ב ל א ע ו ר ‪ .‬ר ׳ הייא ב ר נ פ ד א‬ ‫א ס ר ‪ .‬ז'ץ‪. ק ו ך ע ז א י ה א ט‬ ‫ז א ל בש־אפי. ש ט ו ב )דיין‬ ‫ווייטזאל‪/‬זיין פריךען‪.‬‬ ‫ר ב י ‪ . ו ע ט יאים די.‬ ‫^ ל י ץ ״ מ י ר‬ ‫נ י ל ע ר ו נ ט מ י ט צ ע ה ן מ א ה ל ז א נ ץ ו ו א ט נ א ט ' ה א ט ‪.. א ר ^רךעכו^ט ך ע ם פסוק.‬ער נ א ‪ £‬ע ' ן ‪ .‬י ץ א מ נ א ר א ה א ל ב ע ר מ ע נ ט ש ' ‪ .‬א י ר י ע ק ב ב ן ק י ר ש א י ) ח ( מ א מ ר ניתן ל ר ו ח ב פ ג י ע צ מ ה ‪ ) :‬ב ( ל אט ו ב ונו׳‬ ‫ח נ י ר׳ יעקב' כ ל ש א ץ ל ו א ש ה ‪ .‬ק ומסני׳ ‪ ) 1‬נ ( אתפ וניתן ‪. ט ' ן ‪ . א ט ה א ט‬ ‫נ ‪ .‬וויידיער פ ם ו ק ו א . ‪ .‬ו י א מ ר א ל ה י ם ת ד ש א ה א ר ץ ‪ . אברכה‪ ".‬ע ר אין פ ך י ד ע ן ‪ .‬ט ה ט‬ ‫גיז^ט‬ ‫??חם‬ ‫ך י ‪ .‬ג אט ^אטניץיאגט‬ ‫ז‬ ‫א פ א ר ש פ ך י י ט ו ג נ צווי'!‪2‬ק‬ ‫יי‬ ‫ד א ס ע ר ואליי.‬ערוזאטגירופיז‪. ו א ם ו ו א ה נ ט א ן א ו ו י י ב י ש א נ ©‬ ‫ער‬ .‬‬ ‫ווידערפכוק‬ ‫ג ו ט ס ‪ .‬ב ל א ש מ ח ה ‪ . .‬ם נ ה ם ב ר יוםי מ ו צ י א ורוח א ל ה י ם מ ר ה פ ת ‪ .‬א ע ש הלו ע ז ר כנגדו‬ ‫ב ל א ש מ ח ה ‪ .

‬ןאטיךייייוסי.־א‪.‬אס זכה עזר‪ .‬‬ ‫געבץךי כתויה‪ .‬נסי.‬כי‬ ‫סליק אםכת לאפה וגפקת ל ה ‪ .‬איל )יכ( מעשה גסים‬ ‫הן‪) .‬שבקא לתדא אנתתא בישא דליתא םיקרך ‪." גי'ווא?‪'1‬ט פץ' רעם וןאם‪.‬ער וזאט ניהעלט או ראם ווייבהט סיי.‬עם איז‬ ‫קךינ צווישען ז‪:‬י‪ .‬‬ ‫אמר לס ו ו ן שאלם סיש נזאס הקדום כלים לאטל ‪ ) :‬ט ( איל‬ ‫אית פופויין‪ . ‪4‬יפוגע['איןנ‪$‬אפ^עטעלזי.‬ר׳ יוסי הוה ליה אנתתא בישא‪ .‬איל רבי לא אסרת אלא פרפריין‪ .‬שסיימי לאטל א״לי״א‬ ‫לי׳ ייסי עזונ אשה זאת פטיי איפה שאינה עישה לפי נ נ ו ז ן !‬ ‫‪.‬ט( איל‬ ‫אית פרפריין‪ .ואפ צי‪.‬לערוו^לט‪ .יזאגט צו" רביא|עורזאל'דעררבי םיך קאלניןיאונ‬ ‫ניין״מיטטיר אסיים ן^סץ‪ .‬ל א?ןעךשוןי‪.‬אונ אויב ^ר איז.ישעאלט פו.‬‬ ‫א״ל ר״א לוי משי לא אמות שיש נקדרה אלא פרפויין והא‬ ‫מליגי שיש נתיני פ ו נ ״ ן ‪) :‬ינ( מעשם נסים םם ‪ .‬איר יהזשע גר נחםיה אס זכה‪) ..‬‬ ‫גיסינן פ" משס״מיאמו ר׳ ייני לו״א השנמנא לונוי יאנמני‬ ‫נלך לבית לאניל נ׳ סליק נו׳ נשפלם ר' יוסי לביתו סיתה אשתי‬ ‫משפלת פטם למטה נפגיס זועפים יילאס לה למין וכמי‪:‬אחו״ל‬ ‫מקששא ליס פימא ימהדיה לאפה לפה ר' ייש׳ יהשתכל נקדים‪.‬גיבנט דיין'ש|עכטע ווייב דייל זיא ‪2‬יט דייר נייטןבוד‪ .‬איל משגח רבי ואגן סלקין בביחא‪ .‬גט אז אין'טא‪ 8‬איז.‬יא( ירע ראביע סה הוא שסע ‪ .‬ימה אימו‬ ‫נ ו נ ו י ס מפגי ננילוו )׳‪ (S‬מן דמשלין‪ .‬הנין שהיו שיגאים ום עם וה ושתק והיי יישב•) יאינלין‪. .‬סליק‪ .‬ער אןוייב אזוי‬ ‫ווי ךיויייבפץירבייזסי מלילי אמי נין\ען‪ .‬אפאהל איז ןיזעםיןרבי יוסי אמ רבי «!ל.‬אט"זי.חאגט .‬חד זםן הוון יתבין)ז( פשטין ‪.‬ודדייזאבין^נ‪/‬עםץ‬ ‫^אט רבי ^‪.‬אזל גליתה ואשכח )י( פרגיין‪) .‬אםרין תלםידיו‪ .‬אוג זיא י־לענט אים §אר ^עםען §אר ויינע סלטיךים• האבץ‬ ‫ך ולפילים ףואיגט צוךבי'יוםי‪.‬רבי א^עזר האט שוי.‬ד‪.עבין לי ?תו^ה אוג^ר ןןאט איר גיגט‪ .‬איל אית בההיא קדירה כלום‪) . אים‪ ".‬האבץ די זין־־ גייעצטץנוי^האט‪.‬קינלער אונ‪.‬לית בידי סה אשביק לה ‪ .ןס אמגידאךי'ןאגםא'ונ עם איז . o 5‬זןעשה‪*.‬והוית ברתא דאהתיה‪ .יואנטזגם איוןאאין טאפ‪.‬‬ ‫הוא וראביע‪) .‬ה( כאשתו של ר׳ חנינא כר חכינאי‪ .ט‬ ‫איר סאן רביייוםי'‪''.‪1‬זר ןי זא.‬ער‪.‪ .ילער?ט‪.‬ה( םן דחסלין ‪ .‬ואם לאו‬ ‫באשתו של ר׳ יוסי הנלילי‪ .אלט א י י ך פרוכטבאךץ אונ §עהרץ ‪.‬איל‬ ‫פורנא‬ ‫י‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫) ו ( כ!נוי‪ .3‬ווייל זי טווזט ניט ^»ןו דייו‬ ‫ןבור‪.‬לבי יו?וי חאט ניוזאט א׳‪8‬לע?^ע ו!יב‪. דער״ןיש^טפץןאטאויף‪.‬ואס לאו‬ ‫כננדו‪ .אננען צו רבי יו^י' אהיים* יךזיי ועינע״אדייןנעןוטען איןשטוכ ^אטזיא >ןךאפניבוינין דעם‬ ‫ןניםאונאיז ארוים .ילערינ'ט‪ .יןאן^ען פון שטוב• ^אט רבי יוםי אקוקני^אהן צום ?‪$‬אפ אונזא^ט צו איר איז‬ ‫עפעס ךא אין.‬האט רבי ייסי אדף גיךעקט ידעם נןאפ אזג האט גיזעלןן אי גוד'יךג איזיךא פיעיטע ?עער‬ ‫ןיקאכטע‪ .‬אוגאיך וזאבגיט איר צו‬ ‫‪*9‬בין.‬ינ( סן דחסליןאיל ר׳שבוקא ההיא אגתתא סיגר‪ .‬סיו מ ד י ן הלמוי!‪) :‬מ( מן וחשלץ ‪.יט זיובה ^עקו?!ט‪.‬והות‬ ‫בזית ליה קדם תלםידיו‪ .‬ל.‬רבי להושע ‪3‬ר נרוםיה^אנט ארב'זני• איז'ווןןן ןעקץןט״ער אווייב אזוי ומ‬ ‫ך וריב פון רבי חנייןיא ‪3‬רח.‬אונ טיר האבי.אט האט״^ר גיטאכט רעם טקגןש‪ .‬איןז מעל איים סאכין‬ ‫אהילף'‪.ט צי‪.י.‬ווארום‪.‬דלית היא עבדאליקרהך‪ .‬צפה בההיא קדרה‪ .ען‪.‬ער זאןט‪ .‬־ האט לבי יוסי גייאגט' ךא האט אדףי^יראןרדםע כתו^ה או‪ 1‬אץל קאב ניט איר ןואס‬ ‫צובעבץ* האט ליי אלעד•'מזאגט טיר וועלין איר'גע?'ץ ךי ?תיבה אוגל אזזיא אדעקפוזךר‬ ‫האנין ךי הלסיךים'אווי גיטאקן' אונ קאבין איר.‬ןןךר ?ת?טץ וקאךקאפלעס אדער‬ ‫מעהרץ(‪ .‬יתבוןלהון‬ ‫אכלין‪ ..‬לבי יוסי לאז אוועק פון דיר דם יייי‪. .‬עםזאלווייניגעריוועדי.אטיר לון^יןאודיטאךן^וענען דייביידע‬ ‫ןי.‬גע‪3‬י.‬האט‬ ‫רבי יוםיגיזאגט צו ךי ר״לטיךיםך ד!אט אלף טירא^ת^םע ןתי^ה‪ .‬נואיתא נפ׳ אעיפ שהעמיגס על‬ ‫נעלה ו תנינת יינ שגס ילא עכנס על י־י‪ (1) :‬פוינא‪ .‬‬ ‫אסר להון)ו( פורנא רב עלי‪ .‬ער האט }יט״קיין‬ ‫‪.‬דער‬ ‫נאף שטייט אונ איר י.יווארין פעטע זזינער‪ .‬מיני לשתן ועיין בעוון ו )י( פרגיין‪ .‬מגנותו ומכעסס אותו על פרו תניד« ) ם ( כאשתו‬ ‫של י' מנינא נן סכיגאי‪ .‬אונ אויב‪.‬אוו‪.‬והא אשבחגן בגוה פרגיין‪ . פסוק אין ירעם.‬עם שטייט אי.ןזר בן״ע‪11‬ץה‬ ‫ווי דיי ?אבין ‪$5‬פ.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י י‬ ‫בראשית‬ ‫‪$‬ט‬ ‫כתיב אחריו ואתם פרו ורבי‪) :‬ג( אעשה לו עזר )ל( כנגדו‪ .‬איל אין‪ .‬אונ‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫זי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫מ‬ .‬זיאיאנטיאלע םאל‪.‬לעד טענטישאיז זוכה איילי נדיב צו אים אהילף‪ .‬עלד פרו?טץ‪ .‬אונךא איו‬ ‫ניווען זיין שוועםטעלם טאכיטער‪ .‬האט‬ ‫לבי יוסי .‬ךבי אלןןור .‬האט רביאל^זר ‪.‬גר איז}יט‬ ‫זוכה' אייו ראם' ווייב איםידער .יואןטיצו רבי יוןזי דיין וןייבוןט‬ ‫גיזץ‪.‬אויב‪.ינאי איו^ווען‪ '.ער‪.‬םיא‬ ‫נ ת ו נ ה ‪) :‬ז( פ־שין‪ .‬גיואגט.ע.‬הי׳‬ ‫םערון פוננוליס פשיעות או עופות קשניס ‪) :‬יא( ידע ויא‬ ‫וני׳‪ .

ליה כ.‬‬ ‫והיתה מחורת אותו על נל השווקיס !סרחונות שנעיר וכיין‬ ‫שהניע ליחונ שיי יונו היה י י נו היסה עומדת וחוים לאחיינו‬ ‫)ימ( מן דפוס נוי‪ .‬‬ ‫ואזיל קלהו] והוון םתבזין בכל קרתא‪) .‬יענען אין )יעלו־ ‪ .‬ווידאאיו'גיקומען אץ‬ ‫ךיגאםוואךבי יוסי הגלילי האט געוויאועט תאט דא דך גישטעלט אונ איו צוךיק‪. בחרא ביתא סן דידיה‪ .‬ע שטאט ‪ .י‪#‬לייא אוג אשאןדע אין ךי .‬ןרהט זיא גיש־לאגי.‪ .‬גישי יס״נ נעיין » י ן פס נלימו אנחנו תלמידו גית! לס‬ ‫הנתינה !עוינאית־ממן יעפילו ק ‪) :‬טי( פסיק לס‪ .יואגט צו ךביי יוסי אלע טאג געםט וי*‬ ‫ביי מיד אוועק די פךגןה פץ ף .‬מפני שהים אותו האיש מניי ונקי נימונות‬ ‫‪8‬עיר אמר לס אץ אמס מולנת אותי לר»‪:‬נ של י' ייסי אני שמעתי‬ ‫<‬ ‫עליו שהיא נפל לזקיס ס י נ ם ‪) :‬יש( ייצוס‪5 .‬א^אןזל זעגעןדי גיקוסען. הויו אוג האט די גיישפיייטווילאגגדיהאבץ }ילעבט‪'.‬והוה םפרנס‬ ‫יתהון כל יופי תייהון‪ .ואס שלאגסטו זיא‪ .אט הט ב^אפין פץ ךי״עךר אלע חיות מ ן‬ ‫§ע'לד‪ .‬‬ ‫ווייל‪.‬גרושתו אננייאיןני נת מפני הניפה ליתוש‬ ‫פסנית פניי ו ) נ א ( ה״ג חי זמן אתון קרון‪ .‬איל לסת את מחי לה‪ .‬אסרה ליה )כ( טשבקתיה אנא‪ .‬‬ ‫עבדו. '.‬י '‬ ‫יישי נישי' פי׳ הניט והכקין נשניל קילס ו ) נ י ( וחמהון נוי ‪. פלייש ‪1‬פון דיין ווייב> זאלםטו דיך ניט פיאתע? . דקרתא‪ .אל אויסציהען אלעןעדינע‬ ‫דילע צו אייר ג‪1‬ץ‪ .‬זמן אשי נאי‬ ‫יקראו על ספתמיס נרחינ של י' יוסי! ) נ נ ( ארגיש‪ .‬ו?אי‪.‬הוות קייסא לה וחורה לאחורה‪) .‬צו וואם שטייט גאך אסאסל .‬איל בל יום )כה( היא םובדה פרגסתיה דהדין שקקיה‬ ‫שיני‪ .‬וואט קע. איר .‬‬ ‫ז‬ ‫יאכץ‬ .‬ושבקיתה טיניה‪ .‬גט' צו איש ‪8‬אר . ועה.‬איל לסת את לא טובלת לי לשכינתיה דריהינ‪ .‬האיט^גר .‪) .‬ר אט ‪.ט ךי^ערד .‬האט‪7.‪"..‬םוגיש‬ ‫יסיס מתקיטש עמס ייס ראשין ישני יסיף התחיל להכותה והלו‬ ‫הקול נתין היחונ וכיו מ־נויס בכל העיר ‪ ) :‬נ נ ( א י ד ק ‪ ..‬ווי'יל‪.‬עם שטייט אין ןםוק וטב^רןד‬ ‫לא תתעלם‪ .‬על שם )ישעיה »‪) (f‬כז( וטבשרך לא תתעלם‪) :‬ד( וייצר ה׳ אלהים‬ ‫ם‬ ‫מ ת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫]יד(אני‪.‬יעל‪. ז ')‪:!) n‬צחי‪.‬יקה ‪s‬‬ ‫) נ ( משנקתיס ‪ .‬האט^ער גמאגט צו'איר§ארוואם פילקטו^םיןן‬ ‫גיט אי.‬דאנא שסע דהוא‬ ‫עביר )יט( םצוה‪ .‬גר }יזעוןן״ור דיזעגען פאךשיעטט איןישטאט‪ ..‬נר הא'ט געוואקטיאלע גאםיןפון שטאט‪ .‬אשתו נד״א והיו לנשי‬ ‫!ייןאבי‪.‬מ( אודיק ר׳י לקלהץ)כד( וחםהו! םתבזין בנו‬ ‫שוקא ‪ .‬האט רבי יורו.‬ואולת ואתנםבת לסנטרי.אסי‪-‬ניי ךבי יוסי האט דאם גיקיעךט הט ער די ןייגעביןאדאהגוגג‬ ‫איןדי.‬גיגאגגק ‪.‬ערזיך געקרייגט טיט איר איין טאג אונ דעסאנרערי.‬איו'גיוארץ‬ ‫א.7‬י^ג?יןצו רבי יוסי איין"אנךער ודיכ ‪?£‬ע?ערע י ן ‪ .‬ואםבון יהיה איתתא אחרא טבא‬ ‫םינה‪) .‬טו( פסק לה פורנא‪ .‬כא( חד‬ ‫זםן אתון קרון בשכונתיה דר׳ יוסי)כי( אתיש בת יום קדםוי ויום תניין ושרי םחי לה‪.‬טע!* האט }יפרענט ביי רבי‬ ‫יוחנן ב.‬פירנא‬ ‫נרשי' סיס פוסק לה נתונה יעזנ אותס סימגו וסיו משיאין אותו‬ ‫אשה אחרת שינה מיינה‪) :‬שז( גרמי! מינין גיסי׳ גרמי לה‬ ‫עיניתיס של אותה אשס והלנה וכשאת לשימי סעיר לאחר ימיס‬ ‫נאי יסייין עליי ינעשס ע י י ‪ .א.‬ולית בי דליחםי סבר אפותי‪) .‬לקת איתס והיה נותן אותם ננית אמו שםים‬ ‫שלו והיה מפרנסם כ‪) t '1‬כז( ומנשרן‪ 11 .יבריימט זיא זאל'חתו^ה האבק םיטילעם תיטעריפוןךי שטאט‪ . יהבינן לו! פורנא ושבקית שינך ‪.‫ביא‬ ‫סדר‬ ‫ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫<ורנא רב עלי ולית בי םה אשבוק לה‪ .א. ןיואןט רער‪^.‬רשטער יפסוק ךער ציילטיווי אווי גאט האט בשאפין‬ ‫לעבעדעע ואכין‪ .‬כיון דשםע דיי כן )ט( נםבהון ויהב יתהו.‬והוות ציירת בידיה )יז( וםחזרא ליה על שקקיא דקרתא‪.‬כיז‪.‬י אין אציים‬ ‫‪§#‬עטער גאך רער' חתו..צ‪.‬דעריאגדערעריגןםוק חנרציילט ש גזזיט וןאט גינעבין אקע לעבעריגע‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫יראם אותם מתנויס נתון העיי ‪ ) :‬נ ה ( מונוא נוי‪ .‬האט זיא אים גיהאלטיץ ביי די‬ ‫סאנטיאונ איו סיט אים נלגאנןעןאיןךיגיאםיןיפוןשטאטבעטץ נדבות‪ .‬אט‬ ‫ןדאט בעאפץ פון לי‪.‪. די גאם ווא רבי יוסי הגלילי יואתנט איוו . טאג‬ ‫‪6‬אר וואםויאגץט גיט טיט אים איןיךי גאס פיון רבי יוסי‪.‬הט‬ ‫ר?י יוסי גייא‪.‬הט‬ ‫זיאגיואגטצו אים איך בין עטאהל גיווע.' לי ווייב פוןריןי'יוסי אונער האט םייך ןיןטי״סעןאיף־‬ ‫ניט‪.‬עס ^טייט אין' פסיק גאט האט'ניו א.‬איל )יל( אנ.‬טז( נרםון היבץ דההיא איתתא‪ .‬לבתר מטין‬ ‫אתון יםורין עליה ואיתעוור‪ .זאב ^הערט' אז לבי יוסי גיבט פיליצידקה‪ .‬דואט רבי יוסייאויך גיהערטיראם גישליייא איו‬ ‫ער גיקוטע.ה איו ךער היטער בלינד גיוואךי.‬י ״ מ י ' ^ ^ ^ י ‪ /‬י ^ פ י ^ ! ^ ‪ 5‬נ‬ ‫ןזייב האכי.‬ננל 'יס‬ ‫היא מאנדת ממני פרנסת יתינ ום שאינה רוצס להוליכני פ ס ‪:‬‬ ‫) נ ו ( נשיהין כוי‪ .‬יי!( סן דהוה ההוא‬ ‫נברא חכים קרתא‪ .‬‬ ‫כיון דהוות םטיא בשקקיה דריהינ ‪ .‬עלד אלע חיות וואס ‪.‬פון ליי.‬ן'דיןפ.‬ס״נ בילקינו יהיית ל״ייה נידה‬ ‫ופי' אותות כידו יעיין נעיין ערן נר השני! )יז( יניחגיא ני'‪.ים‪ . קלייט'‪ .‪.ט פוןליגאסווארביייוםייהאט געוואהנטאונ‬ ‫דןאבץ דארט גיבעטין ?רבות‪ .

‬ךם‪ .‬אמר זח שור זח חסוד זה סוס וזה‬ ‫נ ט ל ‪ .‬וסו! ת י ל‬ ‫ויצר ה׳ אלהים מן האדמח כל חית ה ש ד ה ‪ .‬כפ( תהלח טפלה שינה‪) .‬נאי־ ודיל .אט וואטוזעט'דיןילער‬ ‫‪5‬ען‪!?:‬ש‪ .‬הביא לפניהם א ח הבהמה ו א ת החיה ואת ה ע ו ף ‪ . א ט ןיתאךפץ א׳^יאף אויף איט עד ודיטער שטייט אין ןסוק> ו‬ ‫ןו>'‪.‬י־בי אתא ‪$‬אט ניזאןט ויק נאט‬ ‫^ט נידאלט בשאפין רעם ‪$‬ענ‪^ .‬עז^רישלאפטלערונט^ר‬ ‫‪.‬הזר והעבירן לפניו זונות ‪ .‬אטר לכל יש בן ז ו נ ‪ .‬ואתה טה שמך ‪ .‬איל אני נאה לחקרא א ד ם ‪ ..אטען'יואס ‪$‬ךם ן־ל־אשון'ו‪$‬אט ןיך‪.‬שיהיז ממיס ומשיענק ששש ידי נ י עליו אלא ע* ש־נס ופצליש שמתעצל פלסרמוז )ל( ומן *‪0‬‬ ‫אדס נמו ששינזיי נמימש ו)נש( תחלה משלש שיגס‪ .אט בישאפיןידי‬ ‫.‬דער‬ ‫‪ Vf‬ל‬ ‫איז דער שיי?ש§ע^עלין אונ איין נע‪9‬ק• ניי״עס ן«טיי ‪ 1!$‬י ? ‪ ? 3‬י י י &ל ע י י • " *‬ ‫ז ז וןעןוט בעלאנערין אויף א^טאט פיליטענ ‪) 5‬ה()אישי־(‪ .‬שנבראתי מן ה א ד מ ה ‪ . 9‬ניוואלט‬ ‫כשא?‪-‬ן ךאם ייייב ?מ ז‪.‬ניטא?ט פאלין א^זלאף איויף א‪. .‬פין ‪$‬דם )'אווי ווי אלע לעכעךינע !א?ין וןאט . ק ל ‪1‬קעהי‪6‬יאגט .אט‪.‬ר' יהושע דסכנין‬ ‫בשם ר׳ לוי א ס ר ‪) .‬דואט .‬מנון קומי ריביז‪ . 0‬ווייל איך בץ כיעאפין ןידאלין פון ‪.‬דפל‪.‬לפיכך לא בראו? לו עד שחבעה בפיו‪ . א ט נמאןטזייןיחןיןהוזזמ! ויי.‬עס איז אוואנךער §אר .‬ךריבער האט נאט ני‪.‬לעם ז כ ה ‪ .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ןו‬ ‫ניט‬ .‬העבירן לפני אדם ‪ .‬מתון שנוא יש! איש ‪ pew‬נשום ואינו ‪ pow‬נמלאנסי ו‬ ‫מרמימש‬ ‫סונתינ ופל אצל מונס ופירשתשלש משלתו של אזס לא נא‬ ‫האבץ אויף״די״יצו״עאפין‪ .‬איל חכמהו‬ ‫םרוכה םשלכם‪ .‬אונ״ער ן « ט‬ ‫}יףרעןט ביי ‪$‬דם אויף' ד..אך~ד.‬קליגער‬ ‫פון"«ייןז>.?ט לי בהםות אונ חיות א מ עופות §אר >ןךם‪ .‬ואני מה ש מ י ‪.‬ולא עביר‬ ‫עבידתא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*!ז‪) :‬נמ( לנגיש‪ .‬האט אדם ניואןט‪.‬הוא שטי שקרא לי ארהיר‪ .‬אמר להן להלן לבריאה‪ .‫סדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪8‬‬ ‫^ י ׳ יי‬ ‫‪y‬‬ ‫בראשית‬ ‫םן ה א ד ט ה ‪ .עטען‪ .‬ןאבין ף 'םל^כים ןיואוןט"צו.ואט הט .‬‬ ‫ולא היו יורעין‪ .‬קיין ן א ד ‪ . טיט ‪.‪.י זד היא' ?יטי • ‪ W‬בי! אד^י י־אס‬ ‫אמ םיין גאםען(ךא'ס איי טיין .‬איל נעשה אדם ‪ .«5‬‬ ‫ןי^רעןט ביי די ווי מ»ל דץידער נאטען פקידי ב ס ן ה אוב טי! ד כ!יי־ • ייאבין‪.‬ווארום ‪1‬ימ־‬ ‫^ ^ י נ ס ^ ט ' ‪ .אטען‪ .‬איל ארם זה מה טיבו‪ .$‬ט יןט.‬ך?י ‪:‬הוענע פון ?בניין האט ני.‬ךער.ערע .‬ערןואט }יואןט ‪W‬‬ ‫ויי מ*ל איך בשאפין רעם ט ק ט ש ‪ .‬ריי אחא ואןט .'אד.‬ולטוז לא בראה לו ה ח ל ה ‪ .‬זנר האט אים נינעבין דאםדייב‪'.‬‬ ‫ע ‪0‬‬ ‫‪0‬ט‬ ‫‪.‬ךער שלאף*‪ .‬ק^ה' צו ואטע.‬‬ ‫צו' §ךם יויייאל בין דיין נאטען‪ .‬ךי בהםה סוס נפעךח‪ .‬ל( רמך ליה ולא לעי באורייתא‪ .crjjjYigntt‬אנ‪.אט הט נמאנט א.‬כיון‬ ‫שתבעה סיר ויםל ה׳ אלהים תררםה ו נ ו * ‪ 0 ) :‬ייפל ה׳ אלהים תררםה‪ .‬גירושין‪ ..אט‪.‪. . א ט ניבריי.יןעי?ין ביי ^אט‪.‬עס איו ^יי.אנט פון‬ ‫יבי לויסווענין ךאס ער^טע פאלין פיוואמעגטש איז‪.‬קט ז‪$‬דם}יזאןט ך בהנןוז ואל דין איר נאםען שור‬ ‫‪ •">f»j0‬ךיכהטה חסוד )אייייל(‪ .יט ‪.אט ניט ב^אפין קוה באלד‬ ‫אין אנהייב ווען״יער האט ב‪#‬א‪.טנאט‬ ‫.אט ד!אט ןיוואףט אז ^דט וועט אנןאדול האבין‬ ‫אטענה צואים‪6‬אר דאם‪.‬יעיייכ^ז^ער^ועט זיץ‪.‬האט אדם‬ ‫?אייו• אינ ?*‪? ^T‬ץ .‬כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה לטינה‪ . נןק ואל ךיף רופי.עפילט ‪8‬אר ‪£‬ךם די ןדןסות אונ חיית אונ עופוח ןארץ עייז‪ .‬אלא צפה‬ ‫הקביה שחוא עחיד לקרות עליח ח נ ר ‪ .‬‬ ‫המריא )לברים כ( כי תצור אל עיר ימים רבים‪ :‬וה> אמר ר׳ אחא בשעה שבא הקב״ה‬ ‫לכראות את האדם נמלך כםהיש ‪ .‬וכאן)כמן לכבוש ‪.‬ווי״עס ^זטייט איין §סוק‪$‬ךס ן א ט‬ ‫ןי^יט ‪$‬ל<<'‬ ‫ניט '.‬דיבהוןוז .‬דק ט'‪ . נזעךירפין !*.#9‬אט^ער ניפרענט ביי ך סלאכים‪^ .‬איר אחא)ישטיה מצ( אני ה׳ הוא‬ ‫ש ט י ‪ .‬שאתת אדון לכל בריוחיך‪ .‬‬ ‫איל לך נאה להקראוח אדני‪ .י« ודיל ידו בייט לער‬ ‫הערר פוןךער וועלט‪ .‬האט אךט ןיזאגט' ‪ .‬ולי‬ ‫אין בן ז ו נ ‪ .‬לי ?יטיןיוואסט‪.‬ער ואל אים אויך נןיבץ מיייב^י ^ ד ס ן ט‬ ‫פאךלאןגט ראס ודיב האט .‬א י ל זח מה שטו‪ .‬ולאדם לא טצא עזר כננדו‪ .‬עס את'‪#‬יין הנס §אםט> סעןיואל םיך‬ ‫רו^ין ‪ $‬ך ‪ .‬אט ד.אט האט ןיבריי??ט פאר ך ‪8‬ל‪$‬ביט בהטיה א מ ס י ו ת ' א ו נ עופות• א מ ע ר זןא‪.‬ןיך א מ נ ק ב ה ‪ .‬איל זה מה ש מ ו ‪.‬ןיין‬ ‫‪8‬יץ .‬א ח ם ח א ‪ .‬‬ ‫דעו־ נאך האט .‬ט‪/‬אט צו' «וךס ןוי‪/‬זאל‪.עפונען אהילף געגין ייך‪.

‬נמו‪ -‬והני מונת ניצקיע שנדם מנין שי עילעיא אנל למ״ו נ׳ פוצנפ־ן‬ ‫שאתו״ל שינה אתת מסי שנמיהה‪) :‬לו( השווסי‪ .‬אלא תהתנה‪) :‬ט( איר חנינא בדיה דר׳ אידי‪ .‬שלקח מננת״ס הצלע האחת‬ ‫שנדמה לו מל׳ עלה נונלת‪) :‬לנ( נובלה מימה שינה‪ .‬די ?בואה אז' ךינע‪.' .‬ואם יאטר לן‬ ‫ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)לא( מומישס‪ .‬אוני אלביעטניטדין"‪:‬אךבעט"יבבןאנט‪7‬דריי^י!י^אף‪ 1‬אידךאד~^אף‪7‬ו«ום‬ ‫‪8‬לע טע^ןוין לאלפי.‬ר ד‪:‬אט' ניזעל‪ .‬תרדמת מרמיטה‪.‬רשב״נ אטד סן‬ ‫)לן( סטרוהי‪ .‬וך ‪.‬‬ ‫הרדמת נבואה‪) .ךי פרי‪ .ייןאיי ‪.אט דןט .‬תרדמת שינה‪ .‬‬ ‫רבנן אטרי אף תרדטה של שטות‪ .‬זייט‪.‬נובלת אורה שלםעלה נלנל‬ ‫ח ט ה ‪ .‫סדר‬ ‫כראיית‬ ‫בראשית פרעה טז‬ ‫עבידתא‪ . א?הייב תורה ביו ךעםוואלט דםנור שטייט ניט‪.עוואבט ווארום אלע דזנען}'ישלאפין עייל‬ ‫א?זלאף פו.‬א‪.‬נינו§ען אזייט פון אדם אונ דואט נימאכט פו.‬תחתית אכ׳כ‪ .‬ייי^עס שטייט אין ‪§ P»f‬ען ראט ןיט‬ ‫ןיזעו‪ £‬מען קאט ןיט ?'יוואףט טען דזאט ניט אדף .אט איו ןיפאילין אויףדי <דאם שפןייט ביי שאול המלד יי שמואל א_קפי^ל כו>‪.‬לנ( ניבלת םיתה שינה‪ .‬ושסואל אסר )לה( עילעא חדא םבין ב׳‬ ‫•צלעותיו נטל‪ .‬רבי אבין יאנט .‬דיי חבטה פון ךי תירה איז אטייל פון די תבטח‬ ‫פון .‬גשאפין ו‪.אט האט‪.‬אע״ש ששטן הוא נש"!‬ ‫נסיו ל ש מ ו ) ל ה ( ע י ל ע א ‪ ..‬ייט‪.‬ותרדמת נבואה‪ .‬דער שלאף איז אטייל פון טיייטיאז^גחלקזיאחלום‬ ‫אין אטייל פון}בואה‪ .ארי ‪2‬יט פון״עק נאר פון צייישען ציייי לי?מן‬ ‫ה א ^ ע ר ארויסנינוטען איי.אט ‪) 5‬ה()ייהןח אלות טצלעויויו(‪.ייםט פון ש^אף‪:‬‬ ‫)‪ 0‬ךבי חני.‬גי‪6‬אלץ אשטארקער'שלאף אויף אבךםילאונ‬ ‫‪^.‬צלע •חיוה לקח מנין‪:‬טצלעיהיו‪.ואךין'איז נןיטיאיר ‪3‬עאפין ןיוואךץ דער שטן )א?!י.‬לבי שטיאל ברינחטן‬ ‫זא נטפץ זיי. ..‬ר׳ אבין סוםיף עור תרתי!‪ .‬אבער נאד ווי אישיאלאכץידאס־האט‬ ‫אדןךדעם טעם פו.‬אזר ור‪ . מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה׳ נפלה עליהם‪.‬טתהלת‬ ‫ס פ ר ועד כאן אין כתיב סם׳ך )לז( כיון שנבראת נברא )לז( שטן עסה‪ .‬ניני‪9‬ען איי.‪. .‬אויףדעט ‪$‬ך'ט פין לי רי?ק‪) :‬ט( <א‪.‬י.‬אטקטנימאיכט‬ ‫^אר נו^קםין ‪9‬לייש אויף איר ארט‪ .‬ךער .‬ע‪$‬אף יואס‪.‬צדו‪• ..‬פירש״י לשח נס!ס ונשויו ש״' דימש כמו מ!לעושיו פיוושו מנין צלעותיי יומו סמתנה ולשין וניס מייש‬ ‫אנן מוניעה‪) :‬לנ( נינלית • ז י « א יי»י>‪ 1‬מעץ אותי ו נ ו תסס שני הצלעות מעלה ומשה‪ .‬רדיו היו ונשר האי מתניוו הליל תחתיה נלומו תחת הצד ש‪:‬קח ו‬ ‫מהו נמ״ו דו פ־צישין נ נ ו א י » י ס לשניו ופניס לאחיויו ואח״נ )לו( טון שננראת מוה‪) :‬לו( ששן‪ .‬אונ שמואל יאנט‬ ‫.‬אט‬ ‫ן!אט ‪.‬‬ ‫א‪1‬יף די^ר ארט‪ . יוק ךי נבואה קומט' אויף אים‪ .‬נובלת הכסה של סעלה תורה‪) :‬ך!( ויקח אתת טצלעותיו‪ . .'ביא^ליא^טא״ן דעי ךי נביאה קומט‬ ‫אוי