‫מ ד ר ש ר ב ה‬

‫בראשית‬
‫עם פי־ היען נרטן הרב בעל מתנות כהונה‬
‫יע ע ק עברי טייטען‬
‫ם‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ה‬

‫המפרש ומבאר דברי המדרש בלשון ק ל‬
‫ובקיצור נמרץ למען יבינו הצמאים ומשתוקקים‬
‫לדברי חדל פירושם הנפלא בקדש קדשים על‬
‫חמשה חומשי תורה וחמש מ ג ל ו ת ‪.‬‬
‫הועתק ע״י מוהרי״מ יעןנ״ץ מעתיק‬
‫המשניות ע״ט והעין יעקב ע״ט‬

‫ברוקלין‪ ,‬ניו יארק‬

"‫דפוס אדעסמ ״מוויח‬
MORIAH O F F S E T COMPANY
100 JOHN STREET
BROOKLYN, N. Y.
11201

‫סךף‬

‫ברא׳׳טית פרשה א‬

‫בראשית‬

‫בראשית‬
‫ףךי‬

‫הושעיא רבה פתח )משלי ח( ואהיה אצלו אסון ואהיה שעשועים יום יום ת ר ‪.‬‬
‫י (‬
‫אמו])א( פדנונ‪ .‬אמון מכוסה‪ .‬אמון מוצנע ‪ .‬ואית דאמרי אמון)ב( רבתא ‪.‬‬
‫אמוןפדנונ‪ .‬ה־ך מה דאת אמר )במדבר יא( כאשר ישא האומן את היונק‪ .‬אמון מכיסה‪.‬‬
‫המריא )איכה־()ג( האמונים עלי תולע וגי׳‪ .‬אפון מוצנע‪ .‬הםד׳א )אסתרב( ויהי‬
‫)ד( אופן את הדסה‪ .‬אפון רבתא‪ .‬כמו דתיפא)נחום ג( התיטווי מגא אפון‪ .‬ומתרנםי׳ האת‬
‫א‬

‫)‪ (S‬פדגוג‬

‫מתנות כהונה‬
‫אימן כמנד! היניקיי! ‪ (j) :‬רנתא ‪ .‬גדיל‬
‫זמשינ לבי! שררס‪ ) :‬ג ( האמזניס ‪ .‬פי׳‬

‫סמלונשיס ‪01‬מכישיס נ מ ד משי‪ ) :‬ד ( אזמן ‪ eft‬סיש‪* .5‬‬
‫מרדכי סיס מיגיע איהס מפני שליוו׳ אמשזריש כדאי' נ מ ס מ‬

‫^לטדר^נ‪1‬ך~ פסוקים' פון די תורה‬
‫)א( ך‪3‬י הושענא רןה‬
‫וואםידער ציילען ;אט האטי ב‪#‬א?ין ךיוועלט )איווי וויי״עם שטייט‪.‬בראשית ןרא‬
‫אלהים^ת האימים‪.‬ואת'האדץ>‪ .‬האט‪.‬ער שמעד •יךלשת דעם^םוק ;ואם ^למה וזמלןז ?אט‬
‫גיוא;ט אץ דעם ;אטען פון ךי תורה‪ .‬אז די'תורה'הט גיואנטיו^העז אצלו ז^שון" ו&וך״ה שעשועים‬
‫יום יום• *י"]ז?ץ עווען ‪3‬יי;אט>!םון אונ‪_.‬ערהאט ןיןזטיטטייר'גייפרייט אלן! טאג‪.‬אדערטען‬
‫מיי^ט יום יום צוויי טעמדאם איז צוויי טווע';ד;אהר‪ .‬ווארום ‪3‬יי ;אט איז טוזעך יאקר אטאג‪.‬‬
‫אונ די תורה איו גישאפין}יווארין ציוויי טווענד ;אהר פךיער ווי ךי וועלט איו בשאיפין ניןזארי־^וואם‬
‫»»יו רער טייטש ו^םון‪^ .‬טון ;ךץט קקיפדנונ איניםביוקו; אונ מוצנע‪ .‬ווארוםךיא תורה ^יז‬
‫«יין‪.‬ניטיילט' אין דריי טייל‪ .‬מצות תקיםמי&פטים‪ '.‬משבטים וועדי; נירו?ין ^לגונ‪ .‬ווארום ךי‬
‫משפטים לעךנען ידעם מענטש ווי אווי ן ך ז;אל לעבין איויף דער וועלט אונ ויי פירען >ןים אץ‬
‫נוטען יוענ‪((.‬וו'י ווי דער ווים >ןךעוועט‪.‬א‪.‬קינד מיינעם ז^דער אפיעמדען^עירונט*(ים אונ §יךט אים אץ‬
‫גוטען וועג‪§ .‬דגונ איו טייטש אדערציוןער‪ ".‬מצות וועריין ;ירופין מכוםה‪£ .‬ךעקט‪ .‬ווייל ‪9‬יל‬
‫סצות‪.‬זע‪5‬ען דיי טןמיםוליןןרע‪3‬ךעקט‪.‬טען‪.‬ווייס‪5‬יטוואםדיערטעם'איז‪.‬נאר אזמקימאטעךפ‬
‫•י־‪...‬קען‪3‬ע; וויםען‪ .‬אווי וויי ?!ען‪.‬קען אויף ךעקיןוואס צו נידעקט איז‪ .‬חקים ווערין גירויפין‬
‫מ צ נ ע ‪.? .‬עהאלנ?ין‪ .‬אווי ווי עבעסאלטענע זאיז‪..‬קען מען ניט' געפינען‪ .‬םייךין ךערוואסוןאט‬
‫^עיהאלטין ואנט ווא ךאס לעטי‪ .‬אזוי נןע! מען ניט אליין וויםקךי‪.‬טע‪!:‬ים פו; די חקים ‪g‬״‪jn‬‬
‫;אט זאנט >{ים <_אז‪1‬י וד‪.‬עם שיטייט >!ין יפסוק סוד ה׳ ל‪:‬ראיו> •י‪#‬נדערע זאגין אמו; י םיי;ט מען‬
‫נרוים‪ .‬ידי הורה >*יז נמים אזויוויעם ‪#‬טייט אין פסוקארוכה מארץ מדה וךח^ה ס נ ״ ם ‪ .‬די‬
‫ן א ם פון דיתורהאיזילייןוגערווי דייעלד' אונ זיא איו ברייטער ווי דער י‪'.0‬אךער ם‪.‬ע; םייןט‬
‫ךי תורה איו נרעסער אוני ^ערער פון אלע ואכין';ואסיים איז דא אין היםעל‪.‬פון וואנען ‪3‬יי‪5‬ין‬
‫}‪1‬יר«ז א‪.‬טון איז דער טייטיש פדנוג ‪,‬אדיעךץיהער״‪# .‬זוי וו‪/‬עם שטייט אין פסוק כ א ‪ #‬ר ^ א‬
‫ןאישן ז‪$‬ת מיונק &זד ווי רעד דערץיוזער 'טראןט ראם קינד•‪ .‬פוןידאנען ווייםין מירי אז אמון‬
‫איז דער טייטש מכוסה‪' .‬״‪.3‬לע'קט'״‪«« .‬וי ווי‪.‬עם שטייט איין פסוק האמונים עליהולע‪.‬די וואם‬
‫זעןען ניווען"בדעקט טיט דידענציינ‪ .‬פון וואנען ווייםי; מיד או ‪$‬פ'ון איו רעד טייטש טו צנע‬
‫״בעהאלטיך איווי יודיעם שטייט'אין קםוק דהי אומן‪.‬את הדםה ״םךךכי האט בע'האל‪1‬ןין' ךי‬
‫סךקה ךאס איי *!סתר׳‪ .‬פון וואנען ווייםין מייד אז אמון‪.‬איו דער טייי^יש רבתא ״;רוים״‪ .‬אזוי‬
‫ןוי ז‪1‬ם ^וטייט איי; פסוק התיטהיי^נא^פון‪ .‬זאנט דערסךנוםיבטטודיק בעםער פויןךי גר‪1‬י?וע‬
‫שמאט‬
‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫םףף‬

‫פרעה א‬

‫ברא׳עית‬

‫בראשית‬

‫טבא )ה( מאלכםנדריא רבתא דיתבא בין נתרתא‪) :‬ב( ד־א אסון‪ .‬אימן‪ .‬התורה אוסרת‬
‫אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה‪ .‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין איני בונה אותה‬
‫סרעתעצמו אלא מדעת אומן‪ .‬והאומן אינובוגה אותה מדעת עצמו‪ .‬אלא )ו דיפתראות‬
‫ופינקםאות יש לו‪ .‬לדעת היאןז הוא עושה תדרים ‪ .‬היאך הוא עושה )ז( פשפשין‪ .‬כך‬
‫היה הקביה מביט בתורה ובורא את העולם‪) .‬ח( והתודה אמרה בראשית ברא אלהים ‪.‬‬
‫ואי; ראשית אלא תורה‪ .‬המדיא )משליח( ה׳ קנני ראשית דרכו‪):‬ג( רבי יהושע דסכנין‬
‫בשם ר׳ לוי פתח )תהליס קיא( כת מעשיו הגיד לעמו ונו׳‪ .‬מה טעם גלה הקביה לישראל‬
‫סד‪ .‬שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני אויה שלא יהו מונין את ישראל‬
‫וא מרין להם הלא אומה של בוזוים אתם וישראל משיבי] אותן ואומדין להם ואתם הלא‬
‫כ י י י ה‬

‫מתנות כהונה‬

‫קלף ולא ק«יט וג!‪5‬ריר<ס עליי לימת שונות של נינים ו‬
‫)!( פשפ‪:‬יס‪ .‬מזדיס קטניכז )י!( וכתורה אמרה ניאשים‪.‬‬

‫ואילם • )‪ (0‬מאלנסמדיא רנתא ‪ .‬גלולה ויושינה דמיני נס‬
‫מלכי כמי שפירש"׳ שס ‪) 1‬ו( דפתיאות ט ‪ .‬פ״ יריעה ‪8‬ל‬

‫^איי‪7‬גיווע‪.‬‬
‫‪#‬טאט אל?ס ך מ א ייאס דא ויצט‬
‫ןרויס אי; מ ‪ $‬י ; נ אונאין די ?רייט' אוני זיא איזגיוןען נמים ב!י'ט נרויםי׳נילייט • ועסושיי*‬
‫נא םיי;ט םןנן דיי ש‪!2‬אט אל?ם;ךריא‪ .‬אונ אמון איויךער' טייטש ; מ י ם ‪) :‬ב(<ך‪£‬ר' אסר( זןטון‬
‫אגך^רע «‪4‬נין ז‪$‬מון' איז דער טייטש אומן )טייםטערישאפט( מ תורה ואנט‪,‬איך בין‪.‬גייוען די‬
‫‪5‬ייקטערכליםעעציינ>פון;אט‪1?.‬יטמירד‪1‬ט ;אטיבשאסיןיךיוועל^רערמהנ פון'רער וועלט‬
‫איזאיואסלך וויליבאתען א§אלא?ט פאמןטייט‪ 1$‬ניט אליי; ‪ *0‬צויבאןןען ‪.‬גאר‪.‬ןני־ ן‪5‬רעגט ‪!£‬אה‬
‫‪8‬ייםטער‪ .‬אונדער ןאקםייןוטיער ןאלזט גיט ךי הדו טיט י זיין אייגענעםפארשטאגד‪}'.‬אר‪^.‬ר‬
‫ןזאט ביכער וואס אויף די איז געריסעוועט אונ געצייכונט ייייעד ימיט ציםיערין'‪ .‬אונ ךעד‬
‫‪ a n‬ו ך ווייס‪.‬ער ויי איייי זיי |אד‪^1‬ךאס"הויז ימיט'איהרע נתייגע‬
‫‪3‬‬
‫ןא‪:‬זטיי‪9‬טער ק^קט }יי;‬
‫אוני קליייניע צי?‪1‬ט'עךין י‪ .‬אזוי לי תורת איואויןד דער ריםונעק פץ די וועלט אונ לוייט די״תורה‬
‫אזוי'האט ;אט ‪#3‬א?ין ךי וועלט‪ .‬אונ ךי תורה זא;ט ?ראשית ‪^.‬רא נלוזים‪ .‬מיט ן!יר וואס‬
‫איך הייס ראשית ירעד הויפט>‪ '.‬האט גאט ‪3‬ע!אפין די הימעל אונ ך‪/‬עיךד י‪ .‬פוי"וואנען יי‪-‬יי‪9‬י;‬
‫סיר או די תורה הייףט ראשית‪ .‬עיוי ווי ‪? ov‬זטייט אין פסוק די תורה זאנטה׳ נ‪;$‬י ראשית‬
‫דרכו‪ .‬ךי‪.‬זןף‪5‬זטע ייעג פו; ;אט איי}יייען ייאם^ער האטיטיך ;קויפט‪ .‬םיך'ד;אט;א»‪3‬׳‪8‬א‪$‬ין‬
‫‪$‬די;ןר ‪5‬אר מ ;א‪.:‬צע וועלט‪ .‬אונ רוךןז מיר ו^אט״ער די ייעלט ב^אפין‪ 0) :‬רבי יהושע‬
‫פון ?!;‪:‬נין האט ןיזא?ט רבי'לוי קאט אמיהוי?ין צו דרשנן ךייתוךה מיט רעם פסוקךודה|לןז‬
‫האט גיזז^ט פחנןעשיי מ י ד _לעמי‪; .‬אט ד;אט ערצ‪.‬י'ילט צו זיין פאלק רעם קרא^טיפון ‪1‬יןע‬
‫‪.5‬ע?&ים‪ .‬׳צווואםדןאט ;אט רער צי‪:‬לט‪.‬אין ךי תורה ;ואס^ךעם^רעזטי; ‪$‬אנ‪.‬איג ‪3‬שא‪.‬פי‪%‬‬
‫ניוואךיןאונ וןאס רעם ‪8‬גךעך'ין^אנ איו ‪3‬שאן!ין גיוו^ריןיאונ אווי'‪^.‬יעיטעגו דייל‪,‬גאט״ףאט‬
‫}ייוא?!ט>« ךי יוךין ןועליין אריים ;‪.‬יין פון ;!צרים וועלין די ארוים טרייבי! ךי~ןי‪.‬בען פעלקעי־‬
‫פון רעם לאןד ‪12$‬ן אונ די ויעלין ךך ‪3‬יע?ין'אין דעםילאנד‪^ .‬אםער ייעלין ארןאהל ךי פעליקער‬
‫זאגין צורי יומן אירזענט נזל;ים‪ .‬איר ‪$‬אט ז^ועק גיניומק אוניערילאנד• גיע״לין ‪1‬י"יילץזיי‬
‫איי יאך ‪3‬יי אייך אויך ?עולת‪ .‬וואחם ״עס שטייט אין פשיק ו י‬
‫‪ V y s w‬לא^י‬
‫‪1‬‬
‫‪?3‬תורים וואם זענען פיון אימעל ‪3‬פ‪.‬תור ז‪:‬א‪3‬ין ‪1‬ןאר;אנטךי פלעזתים אונ הא‪3‬ין>ןוועק נינוטק‬
‫זייי^רלא^ד אונהאבין ויןזבוןמןטאין איר‪ .‬אונ אודי יומןזע^עןיניקומען>{פנעמען דאםלאנד‬
‫הא?ין די איר;ינומען פון ך בפתומם‪.‬ניט פון די פליטים קענען ךאך ךי יומן ואנין צו מנפףזוריס‬
‫ווי אזוי קו?וט ךי ^ נ ד צו אייך‪ .‬איר ד;ט ראך דאס'לאנד מןלת פון די ‪9‬לשתעו‪;;?'.‬וויט וועט ן^ד‬
‫םוזיןע;פערין ךי גא;צע‪.‬וועלט נ;הער צו גאט ווייל_ערדזט‪.‬זיא'בשאפין‪.‬וזט נאט פךיער;י}עבין ראם‬
‫לאןר ציו לי §ל׳?רוימ‪ .‬דער נ אך הט^ר זיא אוועק גינוי‪1‬ע; פון ךי פלשר;ים'אעהט'!יא'ןעע?ין‬
‫צו'אי;י‪ .‬מירייאיין אויןז אווי וועןנאט הט ניוואלטהאטער ןי^עביין דאס לאנד ציי‪:‬אייך אונ‬
‫‪ «s‬זןר ^ט ניו;א לט דןאט^ער עויעק}ינימען דאםילאך פין‪.‬אייך אונ קאטך‪.‬ג;;עבין*מ^‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫‪¥‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫אזוי‬

‫סףך‬

‫ביאעיח‬

‫פ ר > ‪£‬‬

‫א‬

‫י׳‬

‫ג‬

‫בראשית‬

‫בזיזה היא בידכם הלא )דברים בי( הכפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחר‪*.‬‬
‫העולם ומלואו של הקכ־ה כשרצה נתנה לכם‪ .‬וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו‪) .‬ט( ההיי•‬
‫)תלים קיא( לתת להם נחלת גיים ונו׳ הגיד להם את כל הדורות‪) :‬ד( בראשית ברא‬
‫אלהים‪ .‬ר׳ תנחומא פתה )שם פו! כי גדול אתה ועושה נפלאות ‪ .‬א‪ Y‬תגחום הנוד הווו‬
‫אם יהיה בו נקב כתודה של מחט כל רוחו יוצאה ממני‪ .‬והאדם עשוי)י( םהילים מחילים‪.‬‬
‫נקבים נקבים‪ .‬ואין רוחו יוצאה ממנו‪ .‬מי יעשה כן‪ ,‬אתה אלתים לבדך‪) .‬ד( אימתי נבראו‬
‫המלאכ־ם‪ .‬ר׳ ׳יחנן אמר בב׳ נבראו המלאכים הה*ר )שם קו()יא( המקרה במים עליותיו‬
‫וגוי‪ .‬וכתיב )כס‪ (.‬עושה מלאכיו רוחות‪ .‬ר׳ חנינא אמר בה' נבראו המלאכים ההיר ועוש‬
‫יעופף על הארץ ונוי‪ .‬וכתיב )ישעיה ו( ובשתים יעופף‪ .‬ר׳ לוליאני בר טברין אמר בשם‬
‫ר׳ יצהק בין על דעתית דר׳ תנינא בין על דעתיה דר׳ ייחנן הכל מודים )ינ( שלא גברא‬
‫ביום‬
‫י‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫מלאני! רומית משיתיו ‪tfi‬‬

‫‪ ou‬ראשיה ‪) 1‬ע( סכ״ז לתת כיי‪ .‬פי׳ כדי לתת לגס הארן מלאכתו ניוס נ׳ וסיפא מןרא ע‪;1‬ס‬
‫בלי ערעור מ י ז להם כל מזורזת יהקירוח ל‪5‬ס ! )י( נ‪1‬תילי‪ 0‬לוסכו‪) :‬ינ( בלא ננרא ני‪1‬ס א׳ כלוש‪ .‬פי׳ מן מוצאגע ו‬
‫מר!יליס‪ .‬מלולים יוליליס ו )יא( המקרה נמיס ‪ .‬וזה ס־תס‬

‫אלוי ווי‪.‬עש שטייט אי; פסוק ודיל"נ>*ט האט גיוואלט ;עבין צו ךי יוךין ךי לענרער פין ! י‬
‫פע‪.‬לקעראונ‪.‬ער הטניוואלט או ךי פעלקער ואלין ניטכןענען רופין ךי ישראל גזלנים‪ .‬ך‪.‬רי?עי‬
‫האט‪.‬ער דערציילט אין די תורה אז יער האט בשאפין ך וועלט‪ .‬אוני אלץ וואס עם קאט‬
‫ןיטךא?יןמיט דייפעלקער פוןדעם טאגוום ךייועלטאיז^שאפיןניייאיץ ייייפךיער ?!טייט(«‬
‫<‪) n‬בראשית ברא אלהים>‪ .‬רבי רןנתוםא הט ‪$‬נגי'ת‪1‬יבין צו דךעןנן די תורה טיט' רעם פסוק‪.‬‬
‫דוד המלך הט ניואןט צו גא'ט דו בי‪.‬וט גרוים אונ טוהםט וואנךער‪ .‬וואם‪.‬זעגען'‪,‬די וואנךער‬
‫^^לעכילוויאש'§וץפון אנאתל‬
‫ז‪.‬א;ט רבי תנחוםאאויב‬
‫וועט אחים ליין פון רעם לאגיל דער גאנצער לופט‪'.‬אונ' רער מענטש איי אייך אננץלאזי] פול‬
‫קיט לופט אונ‪.‬ער איו גיטאכטימיט פיל לעבער אונ רער לופטיגייט ניט ארויםיפון איס‪.‬‬
‫?‪.‬ע׳טאפין ג‪.‬י?אלין ד‬
‫ווער‪.‬קען‪...‬עפ אווי מאמן ‪ .‬ניאר גאט אליי!! )‪< O‬א ^ה • נ<ע!‬
‫מלאכיים‪ .‬רבי יוחנן זאנט מאנטאנ זענען בעשאפין ‪.‬גמוארין מלאכים‪: .‬אווי ווי‪...‬עם שטייטו‪$‬ץ‬
‫פסוק‪.‬ער האט ניטאכט' אבויידים אייןיוואםיער ‪<.‬ער האט פארשפרייט די הימ^ען איין נןיטק‬
‫וואסער(‪ .‬אונ ראם איו עמאכט;יוואךין מאנטאנ‪ .‬ךער נאך שטייט אין §םוק‪.‬ער הט גיעשאןין‬
‫ךי מלאכים פוןווינ‪.‬טפוןפיי‪.‬ער‪.‬ר‪1‬יי חנינא זא;ט ךאנערש^איג זע;ען בשאפין גיווארין מלאקלפ‬
‫אזר ווי‪.‬עס שטייט' אין פסוק דאנעךשטאג אייו בשאפין״גיווארין ןעוף יעופף״על קארץ‪ '.‬א ע‬
‫‪.‬עם שטייט אי; ^םוק ביי מלאכים בש^ים יעופף‪. .‬זעהן פיר אזיןעיפף טןינט מען מלהקים‪.‬‬
‫זאגט רער פסוק ועוף יעופף'?‪1‬ל ה^רץ‪ .‬נא'ט הט ‪3‬שאפין ךאנערשטאג מלאכים ;ואס ןא^־ן‬
‫‪.‬קענען' פליהען א״ויף דיי‪.‬ערר )אויב'מען \יעט די ש;קען>‪ .‬תיי'לוליאני בריטברין ואגט פון‬
‫רבי" ןצדזק ס'ווענק עיי ו'וי'‪.‬ך‪3‬י חנינאיזאנט אז דאנערשטאג'זענען בשאפיי גיווארין מלאכים‬
‫אונ םיי ווי רבי יוח ן יאנט אז טאנטאג ז^עגען בשאפין' גייוואךי! מלהקים‪.£ .‬בער ראם ;אנין' אלע‬
‫אז‪.‬ךעם‪.‬ערשטין טאנ מונטאט וע;ען די מ‪*£‬כים ניט בשאפין ;יווארין‪ .‬ווארום אז די מלא?ים‬
‫וואלטין בשאפי; גיוואךין'באלד' דעם עי־שטין טאנ וואלטין ךי >‪4‬פק‪1‬רםים זאגין או ךי מלאכים‬
‫הא^ין גקאלפין אוים שפךייטיןידעסיהיימ^‪ .‬דער סלאך מי^אל האט איים ?ישפךייט'רעם‬
‫}!ימעל ‪.‬אין דרום דיט איונ רער מל>!ך גנןריאל הט אוים' גישפרייט רעם ךץמעל אין ‪$‬פון זייט‬
‫או‪; :‬אט ד!ט אוים גץלייכט דעםיהיםעל' אין ?!יטען‪^! .‬בער' אז רעם‪ .‬עךש‪9‬ין טאנ *יו״קיןיער‬
‫‪5‬ישט }יווען^אר ;אט' אליין ךריבער ;אנט ;אט איך האב‪.‬גיטאקן' אלץ‪'.‬איך אמין קאב אייפ‬
‫נישפרייט‪.‬ךעם היטעל‪ .‬ווארום וויער איזיסיט ‪9‬יר ;יווען‪ .‬וועד איז דען;;ווען אשותן‪ ^ 6‬ט קמ•‬
‫אין ךי וועלטב^אפונג‪ .‬דבר אחר‪ .‬נאך א!אך‪.‬קען םעןז^גין אויף רעם' ןפוק ?י ;רול‬
‫פון רער ועלט איז ^ ע ר ^ ן ו‬
‫עלאותגדו בעט ןרויס אונ טיססט ^ווא^דיעח דער ‪} Q p 3‬‬
‫ז‬

‫ץ‬

‫י‬

‫י(‬

‫ז‬

‫ז‬

‫י‬

‫בעדיסט‬

‫סדר‬

‫ב ר א‬

‫׳‬

‫‪ 2‬י ה‬

‫‪3‬‬

‫י^י‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫כראשית‬

‫ביוט ראשון כלום‪ .‬שלא יאםרו טיבאל היה פיתח בררוםו של רקיע‪ .‬וגבריאל בצפונו‬
‫והקב־ה )יג( םטרר באשצעי‪ .‬אלא )שם מד( אגכי ה׳ עושה כל מטה שטים לבדי וגו׳‬
‫טאתי‪ .‬סי אתי כתיב םי היה שותף עטי בברייתו של עולם‪ .‬דיא )הליס פו( כי גדול‬
‫אתה ועושת נפלאות‪ ,‬בגוהג שבעילם מלך ביו מתקלס בטדינה‪ .‬וגדולי הטדיגה םתסלםיו‬
‫עמו שנושאי; עמו במשאו‪ .‬אבל הקביה איגו כן‪ .‬אלא הוא לבדו ברא את העולם‪ .‬הוא‬
‫לבדו מתקלס בעולמו‪ .‬הוא לבדו מתהדר בעולמו‪ .‬איר תנה־םא כי גדול אתת ועושה‬
‫נפלאות‪ .‬לפה כי אתה אלהים לבדך‪ .‬אתת לבדך בראת את העולם ‪) :‬הו בראשית‬
‫ברא אלהי•‪ .‬ששה דברים קדמו לבריית העולם‪ .‬יש מהן שנבראו‪ .‬ויש מהן שעלי‬
‫בפתשבה להבראות ‪ .‬התורה והכסא כבוד נבראו‪ .‬הורה מנין שנא׳)משלי יז( ה׳ קנני‬
‫ראשית דרכו‪ .‬כסא הכבוד מנין דכתיב)תהלים ‪5‬נ( נכון כםאך מאז וגו׳‪ .‬האבות וישראל‬
‫ובהמיק ושמו של משית עלו במתשבה להבראות ‪ .‬האבות מני; שנא׳ )הושע ט(‬
‫כ ע נ ב י ם‬

‫מתנות כהונה‬

‫)יג( מ מ ו ז ‪ .‬פי• מיישר ‪ -.s&cfa row‬נדי שיעור «‪»1‬יס מיכאל וגבריאל נצפו! לדרוס י‪5‬וא לשי! מדדה ‪5‬‬
‫בערי?ט ךך פיט זיין ?!דינה‪ .‬תאם פאר אשיינע מד^ערייי^ט"' אוניךי‪7‬רויםעץי^^'ן~י‬
‫?ךיגה §ערימען זיף טיט רעם מלך ;ואם פאר אגוטע; מלך זיי ;;אבין‪ '.‬ווייל ךי מעגטשין פון‬
‫די קלעה העלפין רעם מלןד^ער״יאללוענען פידען‪/‬יין 'מלוכה‪ .‬יןבער נאט איז ניט אזוי‪..‬ער‬
‫אליין האט בשאפיי ךי וועלט; אונ‪.‬עראליין ווערט גילויבט אין'דערדעליט‪^ .‬ר דאלף נ‪.‬‬
‫'ךער וועליט ‪., .‬ער״דאךף ניט פען‪/‬ואל אים‬
‫טען ;אל אים לויבין ‪.‬״ש* אליין איזיבשיץט‬
‫בישיינען‪ .‬רבי הנףוםא הט ו;;וא;ט‪..‬עם עןטייט אין' פסוק דו ביוט נךוים אונטוהםטוואנדער‪.‬‬
‫פארוואם‪ .‬דייל נ;אר די אליין בייםאגאט‪ ".‬דו אלייןהאםט בשיאפיןךיוועלט! )ה(גבראשית>‪.‬‬
‫צו ‪7‬ןך?!ט האט ;אט בשאג‪5‬ין ך א וזיטעל אונ ךיא‪.‬ערר ‪; .‬עקם \אכ'ין זענען ניווען פלי‪.‬ער‬
‫איידער ךי וועלט איי בשא?י; ןיוואךין'‪. .‬עטליכע פון'ר״יא‪.‬זעקם'וענען'טאקע' בשיאפין}יוואירין‬
‫איידער די וועלט איי בשאפין ןיווארין‪ .‬אוינ‪7‬וטליבעד!אט';אט גיטראבט אויף זיייאיירערדי‬
‫וועלט איו בשאפין גיוואךין אז‪..‬ער וועט וישאפין לי ויעלט יועט ע ר ד י אויןז‪#3‬אפין‪ .‬ךי‬
‫הורה אונ לער ב‪5.‬א ה!יי‪1‬ר זעגען ב שאפין ניוואךץ איידיער לי וועלט איו בשאפין ניייוארי! •‬
‫פון וואגען ווייםי; מיד אוךי הורה איז בשאפין גיו;ארין "איידערדיי וועלט איו בשיאפיןיגיווארין‬
‫;ואתם‪.‬עם שטייט אין פסוק די הורה זא^ט ה• ^קנןייךאשית דרכו‪.‬קרם מפעליו מאז‪ .‬דאטאלם‬
‫איידער גאט האט ‪;;.‬פעם גיטאלן אויף דעיר וועלט‪ .‬ךי‪.‬ערשטעוועג‪1‬יינע^זגיווע;"ןאם^ר‬
‫האט פיך גיקויףט )בשאפי(‪ .‬פון גיאג‪.‬ען ווייסי; ימיר אז דעו־ כסא' הכביר' איי ‪3‬שאפין;יווארין‬
‫איירער די ויעלם איו בשא‪.‬פין גיוואךין ‪; .‬ואתם‪..‬עם'שטייט'אין* פסוק נכון"בםאף מאי‪.‬‬
‫דאמאלס איידער די וועלט איז ןעשאפין גיוואךין איז שוין גיוןען' דייןישטוהל אגגיברייט"‪ .‬די‬
‫" אונ רעם נאמעןפ״ון משיח‬
‫‪2‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫'אויף ךי פיר יאכין האט ;אט גיטראףם איידער' די ייעלט * ד ז ^ א פ י ] גיוואוץ אז ער וועט‬
‫בעשאפי! ךי יועלט יאל ער‪ .‬די אויןזיבעשאפין‪ .‬פון עאינען יוייסין פיר אזיאיידער ךי ייעלט‬
‫איו בעשאפי; גיוואךי‪ ,‬האט שיין נאט ני‪_9‬רא?ט אויף ךי'א‪.‬בות‪..‬עריאלייי ?'עשאפין‪ .‬ווארום‬
‫עם שטייט איי פסוק כ?ננ?ים במדבר וכי׳‪ .‬גאט יאגט אזיי ווייטקגעפינט וויינטרויבין אין‬
‫פףיר' אין אודקוטען אךיט‪ .‬וואט דאךט איז אפילו וואםער נייטא' צום טךינקען‪ .‬איז ראך די‬
‫פתיר פון ךעם טע;?וש' דיער ךוים ‪ '.‬אונ אווי ווי"מען פרייט זיןז אזי'מען‪;.‬עפינט אוייף‬
‫דעם בוים אער^טצייטעעיפיייג‪^ .‬אב איך מיןז גיפרייטיויעןיאיןז ךאב ניפונען תייותן אין‬
‫נןןנרים‪ .‬ןראישיו^ה ראיתי אבותיכם• אווי האב איך מיך גיפרייט איןיאנהיייב איידערדיוועלט‬
‫איז בשאפיין גיייאריןאי איךיהאב גייעהן אי אילעיע^על^מאברה^יצחקינעקט ויעלי; גי?ארין‬
‫דערין‪ .‬פון ייאנען וויי?ין מיר או איידיער ךי וועלט אייו' בעשאפיין גיוויארין ה״ט שוין ויאט גייטיאכט‬
‫« י ף די יוףן ןרזאל י‪:‬י בע?זאפין‪; '.‬ואדום ‪ a s‬׳?נזייט אין פםוק' וכור ‪37‬דל‪1‬ןז קנ‪/‬ת‪.‬קדם‪ 7‬ת ד‬
‫יט‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ם בית‬

‫ז‬

‫‪1‬‬

‫;‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫!‬

‫ז‬

‫הפלך‬

‫‪£‬ףף‬

‫בראשית פרשה א‬

‫ד‬

‫בראשית‬

‫)יל( כענבים בסדבר וגו׳‪ .‬ישראל טנין שנא׳)תסליס על( וכור עדתך קנית קדם‪ .‬בהסיק‬
‫מנין שנאמר )ירמיה יז( כסא כבור מרום מראשון ונו׳ ‪ .‬שטו של משיח מנין שנאמד‬
‫)תהליס עב( יהי שטו לעולם ונו׳‪ .‬ר׳ אהבה בר׳ ועירא אמר אף התשובה שנא׳)שס צ(‬
‫בטרם הרים יולדו מאותה השעה תשב אנוש עד דכא ונו׳‪ .‬אבל איני יודע אמה מהם‬
‫קורם אס התודה קרטה לכסא הכבוד ואם כםא הכבוד קודם לתורה‪ .‬איר אבא ב״ב‬
‫התורה קדמה לכסא הכבוד‪) .‬טו( שנאמר )משלי ח( ה׳ קנני ראשית דרכו ונו׳‪ .‬קודס‬
‫לאותו שכתוב בו )תהליס צנ( נכון כםאך מאז‪ .‬ר׳ הונא ור׳ ירמיה בשם ר׳ שמואל בר‬
‫ר׳ יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר‪ .‬משל למלך שהית נשוי למטרונה‬
‫אתת ולא היה לו ממנה ב ן ‪ .‬פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק‪ .‬אמר טלו)נח( םילגין‬
‫)יז(וקלמין זולבני‪ .‬והיו הכלאומרי; בןאי; לו והוא אומר טלומילנין וקלמין זו לבני‪.‬חזרו‬
‫ואמרו המלך )י<( אסטרולגום גדול הוא‪).‬יח( אילולא שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה‬
‫ב‬

‫נות כהונה‬
‫)יז( כענניםבמלנר‪.‬סיפיה דקרא כראשיתהראיתי אניתיכס‪:‬‬
‫)נו!( סנאי ס׳ קנני יכו׳‪ .‬סיפיה זקרא קזס מפעליו מאז ‪:‬‬

‫)נ‪ (!1‬מילגין‪; .‬׳ו ‪1‬‬
‫)יו( יסנורולגוס ‪.‬‬

‫)יו(‬
‫הווה‬

‫'‬

‫יקלמן‪ .‬קסת הסופר ‪:‬‬
‫אילולא‬
‫)׳‪(n‬‬
‫נכיכניס ‪:‬‬

‫הנןלך הט עואןט פאר נאם ןי‪.‬דיינק אין ךי יוךין ווא״ם דויוזאסט זןיא גיקויפטודו האםט ;יטראכם‬
‫פון זייןןר‪.‬בעש'אפו;נ> נאך ^רתנר איירער ךי וועלט איז בעשאפי; ניווארין‪ .‬פין בויעען'ווייסין‬
‫מיר אז איילער ךי"יועלט איו ‪#'3‬אפין ןיייאךין וזא״טשוין נאט‪.‬גיטראכט אויףדעםביתר׳םקיימ‪.‬‬
‫וואת^עס קזטייט אין פסוק כסא ‪%‬בוד מרום מראשו; טקום מקדשנו‪ ".‬לער בית המקדש ו;אם‬
‫דין !ןריט איז אויף רער‪7‬ןלר געגען דעם כסא מכבוד';ואם אי; הימעל'‪ .‬האט ;אט אוי^ אים‬
‫}י^רא?ט מראשון;אף פאר רעם ^עךשטין טאג וואם‪.‬ן!ר האט אנגיהוייבין צובעשאפין לי וועלט‪.‬‬
‫פון לואנען ווייכוין ‪9‬יר או איידער ךי' וועלט איו ‪3‬שאפין גיווארין האט שוין;אט גיטלאבט' אויף‬
‫דעם נאימען פון משיח‪ .‬דארום^עם שטייט אין פסוק אויף מעיים דין ‪ j‬אטען וועט דין אדף אייביג‪.‬‬
‫*{יירער די זולן איז ב׳טאפין';יוואךץ איו שוין דין נאםען גיווען אין ךי ^עדא״קען פון ;אט ‪.‬‬
‫ר‪1‬יי אה^ה ?רבי זעירא וא?ט תשובה איו אדך גיווען אין לי געלאניןען' פוןיןאט אייכער י י‬
‫וועלטיאיז ‪'3‬שאפין גןווארי]'• אייוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק איידער' די בעלג זענען גיבאלין‬
‫}יוואךין‪ .‬אין דער צייט האט שיין ;אטגיזאגט אז ביוצודערלעצטע צייט וואם רעד מענ^ש‬
‫;ועךט שוין צו ‪#‬טוי‪.‬םין <ךאם הייםט ביו דין"שטארביף האט‪..‬ער ציייט תשובה צו'טאהן‪.‬אבער‬
‫איך וייים;יט יויעלכע פוןךי ד׳נקם ואכין איז פךיער בשאפין גיוואריז‪ .‬אויב די תורה אייינשאפין‬
‫ןיויארין פרי;נר פארי רעם כסא כבור‪ .‬אדער דעירכםא כבוי־ איו ב_שאפין גיווארי; פךיער פאר‬
‫די תורה‪ .‬מצט רבי אבא בר כהגא גיוא?ט'לי תודה איו בשאפין גיוואךי; פליער פאר לעם‬
‫?‪ xg‬הכבוד‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי תורה יאנט איך ביןבעשאפיין גיווארין״קדם‬
‫מפוליו טאו‪§ .‬ךי‪_.‬ער איידעיר ^ס איו בעשאפין גיוואלין ידי ז‪$‬ך ו;אם ביי איר קטייט'ךער‬
‫וואירטאז‪ .‬ךאם' מייןט מען דעםכםא הכבוד נואם נייי אים שטייט;כוןכםאף מ«ןו'‪.‬רביהונא‬
‫אוני רבי י‪.‬רמיה האוייין ?יואגט פון רבי שמואל בר רבי‪.‬יצחקם וןעגין פריער פאר אילע!אכין‬
‫ן!אט ;אטיגיטךאכט‪.‬ער^אליבעעזאיפין דיי יוךין‪ .‬למשל א'‪5‬לך האט חתונה ניהאטט־ט אמלבה‬
‫אוג‪;.‬נר האטימיט‪,‬איר ניט ףהאט קיין קינדער‪ .‬אמאהל איו דער ‪.3‬לך ‪:‬ינאנ;ען אין גאם האם‬
‫^ערי^יזאגט צו דין בעדינער נעם לי טינט ג‪1‬יט די פעדער פאר מיין ווה; י‪ .‬האביז י‪.‬יך אלע‬
‫}יוואנדעריט אונ האבי! ניואנט דער מלך'האט ךאך ניט‪.‬קיין קי‪.‬דער פאר'וואם זאנט‪_.‬ער מען‬
‫ןאלינעמען ךי^ינטמיט ‪.‬די פעדער פאר ויין זוהן‪ .‬דער נאךיהאביןדי ;יואנט ך'ער‪.‬מלךאיז‬
‫אנרויםעיר שטעריין זעד;ער* עען^ער וואלט ניט ניזעהן או‪.‬ער ןועט דדאבין אוויהן פון לי מלבה‬
‫וואלט ער ניט ניזאןט מען ואל נעמען דיטינט אוני לי פעדער' פאר מיין יוק; ‪.‬ביי ג>‪1‬ט'איז‬
‫א‪1‬יך איוי ווען;אט' ;ואלט ניט גיזעהן או נאך ‪.‬זעקם אוני צוואנציג דורות )פיון אדם הראשון>‬
‫וועלין די יודין נ;ןם?‪3‬ן די תורה‪' .‬וראלט נאט ניט ;;ןשריבעין אין די תורה צו את בני ישראל‬
‫דבר‬
‫‪:‬‬

‫ד‬

‫סךף‬

‫בראיית‬

‫בראשית פרשה א‬

‫‪ p‬ל א היה אומר טלו םילנין וקלטין ל ב נ י ‪ .‬כך אילולא שצפה הקניה שאחר כיו‬
‫דורות ישראל עתידץ לקבל את התורה‪ .‬לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל‪ .‬דבר‬
‫!אל בני ישראל ‪) :‬ו( איר בניה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר‬
‫)משלי ני( ה׳)יט( בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬רבי ברכיה אבר בזכות משה שנאמר )לברים לנ(‬
‫)כ( וירא ראשית ל ו ‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳ מתנה אמר בזכות נ דברים נברא העולם ‪.‬‬
‫בזכות הלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים‪ .‬ומה טעם בראשית ברא אלהים‪ .‬ואץ‬
‫ראשית אלא חלה‪ .‬שנאמר )במדבר כו( ראשית עריסותיכם‪ .‬ואין ראשית אלא מעשרות ‪.‬‬
‫המריא )דברים יח( ראשית דננך ‪ .‬ואין ראשית אלא בכורים שנאמר)שמות מ ( ראשית‬
‫בכורי אדמתך וגו׳‪) :‬ז( ר׳ הונא בשם בר קפרא פתח )חהליס לא( תאלמנה שפתי שקר‬
‫וגוי‪) .‬נא( אתפרכן אתהרשן אשתתקן‪ .‬אתפרכן אתתרשן המד״א )שמות ד( או מי ישום‬
‫‪1‬אל‪ 0‬או חרש או פקח או עור ונו׳‪ .‬ואומר ובראשית לז( והנה אנהנו מאלמים אלומימ‬
‫גחוןז השדה והנה קמה אלומתי‪ .‬אשתתקן כמשמעו‪ .‬הדוברות על צדיק‪ .‬חי העולמים ‪.‬‬
‫ע ה ק‬

‫מתנות בהונה‬
‫<׳<‪ (£‬מ ג מ ם ‪ .‬נמות םחכמם ‪ ) 1‬נ ( י י א יאשים‪ .‬ונתינ בראשית‬

‫נשכיל ראשית ‪ ) 8‬נ א ( אתפרק‪ .‬ע י ן ק־ייס ונ‪1‬‬
‫מאלמים‬

‫^(יזייבשאפין‬
‫גיוואךין‪ .‬אונ אין דער תורה ץזטייט צו את בני‪.‬ישראל ‪ .‬האט דאןז}אט נעטראכט אדף רעם‬
‫‪3‬שאפו?נ פון ךי יוךין נאןז ?מער ווי א‪1‬יף‪.‬ךעם ^ א פ ו נ נ פון די תורהו‪) :‬ו('‪$‬מח‪ .‬רבי בניה‬
‫ןאטניואוןט ךי ; א « ע וועלטאיי ;אר בשאפץ ניןואךיןיאין‪.‬רעם זכות פץ ךי תורה‪ .‬אזוייווי‬
‫‪,‬עם שצןייט אין פסוק ה׳בדןקמהיעד אר׳ן‪.‬נאטהט נמאכט כעם פוראםענט פון די וועלטאין רעם זכות‬
‫פון דיי חכמה)די תורהו'‪ .‬חייןרקןה ואנם די וועלטיאיז בשא?ין'ניווארין אץ'רעם זכותי פון‬
‫‪$0‬ה רביגו‪ .‬אזוי וו‪/‬עס 'שטייט' אין ןסוק״ויךא ]ראשית ל‪ .1‬גאטןזאט ניזעהןצויהעךשט‬
‫<איידער ער ‪ mg‬נשאפין די ןועלטו לי ?לקות'פון מ‪£‬ה‪ .‬פוןוועןיןדין ןבותיקט״ערב^אפין‬
‫ך וועלט‪ .‬ר‪3‬י הו;א זא?ט פון ר?י מוזגה ס ווע;ץ אין דעםיזכות פון'ךי לריייזאכין האט‬
‫ןאט' ‪^3‬אפין ךי וועלט‪ .‬ווייל די יורץ וויעלין;ע‪3‬ין סלה אונ ‪.‬מעיירות אוני ?כורים‪ .‬פיאר תאם‬
‫‪£‬אר ף ךריי זאכין‪-‬יייייל^עס ‪#‬טייט אין פסוק בראשית ‪1‬ןרא אללים‪ .‬פין ויעיין לי דכיי‬
‫ןאכק תאם ויי והעדין‪.‬ןערופין רא‪#‬ית האט ;אט '‪!?3‬א?ץ ךי ייעךט‪ ,‬אונ וחלףיווערט גיריפין‬
‫ךא‪#‬ית אזוי ווי זןם שטייט אין פסוק רא‪#‬ית‪.‬עףםותיכם קךימו ו ‪ £‬ה ‪ .‬דאס ^ילשטע זאלט‬
‫‪$‬ירן»פ ‪#‬יידין חלה "פון אילערע ‪$5‬ייג‪ .‬אונ מןשי־וח ווערטאויךגערופיןרא?וית'אזד ווי‪;.‬נם‬
‫^טייט אין פסוק ראשית דןנף ‪ .‬ןאם ‪,‬עך^טיעיזאלםטיו יעניין מעשר פץ ליינע קאךק‪ .‬אונ‬
‫עכורים מעךט אייך‪.‬נערופין‪.‬ראשית אזוי ווי'״עם ‪#‬טי'יט אין ןםוק ראשית בכורי אךםתףדי‬
‫‪ ,‬ע ו ־ ^ ע פירות וואט וועט ציי‪9‬יג ווערין פון דיין ‪£‬רר יאל?טי ‪3‬י ‪^.‬ען אין' ‪3‬ית התקדשי‪.‬‬
‫!דיל'די ל!יי זאכין יועךין ;ירופין רא‪#‬ית‪ .‬אונ ךי וועלט איו אויך ריאלית‪..‬דא דוטאאעזייב‬
‫ןוען }אט'האט איר ‪#3‬אפמ‪. .‬דמבער איז ‪3.‬יי ;אטיליב' די דךייא }!צות‪ .‬ו_וי‪ £‬דוךןז'זיו‬
‫‪$‬עטטעןדךדערמא‪.4‬עןאי ךי וועליט הטאויןז אא;הייב‪ 0) 5‬ר?י ה ו ^ ב ק ם ג ר ‪ .‬ק ן ו א ו ן א ט‬
‫‪$‬עיהיי‪3‬ין צו ללש‪:‬ן' די הורה קיט רעם פסוק‪ '.‬ןןד ה^ןד' ‪1‬זאט ןיוא;ט ק ^ ה ?!פתי‬
‫‪ . •pgr‬ך‪,‬אלפנהטיינט מ ק אהפרכן אלזרןשן א ^ מ ת ק ‪ .‬אס§ךכןאיזךערטיי‪9‬ש‪5‬ארבו^י‪.‬‬
‫ךי מע^שיןיןואם ךייךי[ ‪8‬אלמקייט זיץערע ^לעפצין ואלין וועריי פיארבונדעןדי זאלץ*}יט‬
‫גןענעןיריידין‪.^ .‬ךער אלטחך^ן"‪ .‬ךי מע‪.‬נ^ין וואיםרייךץ פאל׳טקייט ;אלין" ווערין'טויב‪ .‬אז‬
‫!ייילעלין ןעריןטויבאונ יועלין ;יט ןזעךץ ראם טענגןשין ריייךין‪ .‬וועלין די שויןןיט‪^.‬ענ‪.‬ען‬
‫ןאנין״קיץ ‪8‬אל‪$‬קייט ‪ .‬פץ ווא;ען וויי‪9‬ין םיר אי'תא'למ;ה איז רער' טיי‪&3‬ש טויב‪ .‬אדי יוד‬
‫^עם ^‪13‬ייט אין' ןםוקםי שם §'ה לז^דם‪ .‬וועד האט‪/‬ייגןאהן אטייל צום ? ע ^ ו י ן עריאל‬
‫^קענען ךייךין‪.‬א‪ 1‬מי;שום אלם או חרש‪ .‬ווער סא^ט אםענהיעזין ש » ם וןדער טויב‪,.‬פקס או‬
‫זי‬

‫ז‬

‫יי‬

‫!‬

‫׳‬

‫עיר‬

‫סדר‬

‫בראעיתפרשהא‬

‫ה‬

‫בראשית‬

‫עתק ‪ ) .‬מ ( שתעתיק בבריותיו‪ .‬בנאוה ‪ .‬אתמהא בשביל להתגאות ולומר אני דורש‬
‫במעשה בראשית‪ .‬ובוז‪ .‬אתמהא מבזה על כבודי‪) .‬כג( דאיר יוסי בר חנינא כל המתכבד‬
‫בקלון הבירו אין לו הלק לעוה״ב‪ .‬בכבודו של מקום עאכ״ו‪ .‬ופה כתיב אחריו)חהלים צא(‬
‫כה רב טובך אשר צפנת ליראיך‪ ) .‬מ ( ליראיך ולא לבתים את מוראך ‪ .‬אל יהיו‬
‫במה רב טובך ‪ .‬בנוהנ שבעולם סלך ביו בונה פלטין במקום )כס( הביבים ובמקום‬
‫האשפה ובמקום הכריות ‪ .‬כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים‬
‫וכטקום האשפה ובמקום )ט( הסריות )כז( אינופינס‪.‬כך כל מי שהוא בא לומר העוהיז‬
‫בכרא מתוך תהו ובהו אינופונם אתמהא‪ .‬ר׳ הונא בשם בר קפרא אמר אילולא שהדבר‬
‫כ ה ו ב‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫זוא מי‪ :‬פי' מקשיי! האלומוי(« ) כ נ ( שהעמיק‪ .‬הסיר וססתיר תאלמ" יחפרש כללעיל כלומר יהיו מקישרס ומסולקים ממס‬
‫מנס ‪) :‬כג( איר יוסי‪ .‬גרס" ולא דאמר‪) :‬כל( לירא‪-‬ן ‪ ,‬רנ סינן ויש" י ל פי' דלייק מלסמין ליה שסי־ירס וכוי ו‬
‫<*=תיריה מעשה מרכנה !ופג׳ מירא סש" וכנודו ‪) 1‬כס( סכינים ‪ .‬פ" כעריו ‪5‬׳‪ pro‬המקלוויס ששופכין דיו‬
‫‪.0j‬רש"' ו״ל מירי( ו רנט אמרי הל יהא לו וכי' יורשי‪ .‬שם כל ה ש » ק ‪) :‬כו( הסריים‪ .‬השירה׳; ‪ i‬ג ז ( איגו )‬
‫;‬

‫אס אנדערע‪77‬ז ^"ענךינ'אונ‬
‫עור‪ .‬זעהןךינ אךער‬
‫בלינך ‪ .‬רעדענךינ אע ‪ . m a p‬האט דאך גירארפט שטיין הערענךינ אוני'טויב פאי ויואם שטייט‬
‫ןיט ראם ודאךיט הערע?ךיג‪ .‬נאר אלם אונ חרש איז"איין זאך? אונ אזוי מיינט דער פסיק ‪-‬‬
‫‪..‬עס איז דא 'זמוי‪:‬עןליי' גיטכןענען רייךן‪ .‬או אלם‪ .‬אדער ודיל ‪.‬ער־איושטום‪'.‬או חרש‪.‬‬
‫‪!$‬ךער ווייל <!ר איז גיבארי; טויב האט‪._.‬ער ייך ניוט גי^עגט איים לער'ע; רייךין‪ .‬איז״דאןד‬
‫שצום אונ טויב איין ואך‪ .‬אונפו; וואנען ווייסיי סיר איז תאלמנה איו'‪.‬ךער סייטש פארטנלין‬
‫העדין‪ .‬אווי וד‪.‬עם ?וטייט אין פסוק אנחנו מאלמים אלומים‪'.‬מירי ?עדען ב‪.‬י}טלאך ובבואה‬
‫אי; פעלד ‪ .‬א׳?תתקן מיץט מען ?זטוםוועךין‪;' .‬ואריום לאלמנה איזייךער טייטש דיי זאלין‬
‫^‪1‬טום ווערין‪ '.‬הדו^רות״על צדיק! עייל די רייךין אויף דעם"צדיק'וואם' לעב־ט איי‪3‬י'ג‪ .‬אויף‬
‫;אט‪, .‬עתק • ‪,‬ער ד;אט א?‪3‬יטאף! פון די מענט^ין אונ ן א ט ?עהאלטין פון די"ווי אווי דאם‬
‫!שאפו‪,‬ג פון די וועלט איז גיווען‪ .‬אונ דער מענטש ;ייט ?}'אוה‪ .‬ימיט גרדםקיייט אונ יאנט‬
‫איך ווייס צו דךשנ׳ אין ‪2‬עשה לראשית‪ '.‬ובו!'‪ .‬אינ דערפיטפארשעמט ^ר״דעם ןביר פון‬
‫;אט )ווי ייייטעו־ ?זטייט>‪' .‬אויב ריבי יוסי ?רבי הנינא ד‪1‬אט;יואגט דער וואם נעטט זיןד ‪$‬בוד‬
‫דורך רעם וואט‪.‬עיר פארשע?יט דין חבר‪'.‬ר;אט'‪.‬ער ניט‪.‬קיין חלק ציו עולם סבא'! אז‪:.‬עד נעמט‬
‫פאר דך כבוד דור־ דעם';ואס‪.‬ער פארשעמט נאט וועטזךיראך ;עיויםיניט האבץ‪..‬קיץ‬
‫עולם הבא‪ .‬איןא‪5‬ךערי; פסוק גאך דעם שיטיייט אויך אז דער ו;אספארשע}‪1‬ט ;אטוועט?נר‬
‫ןיט הא^ץ״קיין הלק עולם הבא‪; .‬וארוס‪'..‬עם שטייט אין פסוק ווי <‪5‬יל אייו דיין גוטסדאסית‬
‫‪ s q s y 13‬ע ה א ל ט י ן §אר די וואס האבץ מירא פאר דירי‪ .‬פיאר די וואם האבי; מירא פאר דיר‬
‫הא?!טו ןעהאלטין פיל גו?!ס דו יאלסט די‪.‬געבין צו ע^םד^א‪ .‬א‪3‬ער די וואםפאר‪.‬שע^ע;‬
‫דיין מורא ייעלין ניט ןאנייין‪.‬קיין הלק אין דעים פיל נוטס‪ .‬איצט זאןט דעיר מךךש פייט‪ .‬ידם‬
‫‪ ! V Q V V‬ע ! נ א ט א ז מע; דרשתךי פסיקים ווי אזיוי ך וועלט איייב^אפין גי״וואךץ‪ .‬וואתם‬
‫‪5‬‬
‫דער ‪#‬טיי?ער פון רער ייעלטיאיי אטלך האט גי^אהט ״אפאלאכמ אויף אז‪1‬י או‪$‬רט וואס‬
‫דאלטין איי‪.‬גיוןעןךינשטאקי; או מיםט'אונ‪.‬דער ארט'איז‪.‬פארשטונקען‪ .‬ודל ניטדער ‪3‬לך‬
‫מען ]אל דער ציילען וום דער?לאץ'איז גיווען‪ .‬נאר טען זאל לדבק דעם פא״לאםט ייייי׳זר‬
‫‪!$‬יז היי‪.‬נט‪ .‬אונ‪.‬וועד‪..‬עם קולט אוניזעט פאר אלע מקטשין אז דער פאלאםט איז ני^אהט‬
‫ןיוואךין אויף אוד איןרט יואםיךאךט איו נ‪:‬ווען ךינש^אקייןיאונ ?יםט אונ" עם הט'‪:‬י!צטונג{ען‪.‬‬
‫‪3‬אר ^ע?!ט ער ‪,‬רען נ\^ם דעם םייך‪ .‬עווי דעיר'מענטש וואס ^‪5‬׳ט זאנץ אז ריא •זעלט‬
‫איי ‪#3‬אפין }יוואךין פון תהי ובהו‪ .‬פאר שעמט ער ךק נישט}אט'‪) .‬דארום דער תוזו״יבוזו‬
‫ןיאסןאטהאט אים‪3‬׳‪6‬אפין איז איוי אאיידעלער מאט'ר‪.0‬ל ייאס אמעען^קען ראם ;ארניט‬
‫ןןאר^טיין‪ .‬אונפון דעם תהי ובהו האט ;אט‪3‬שאפיןךי דעלט‪ .‬ךרי^יעיאיהעז יועט‪.‬ןש־‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬אר‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫י‬

‫׳‬

‫גיילק‬

‫סךף‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ה‬

‫א‬

‫בראשית‬

‫כתוב )פח( איאלאטרו‪ .‬בראשית ברא אלהים‪) .‬כט( מנץ הן‪ .‬והארץ היתה תהוובהו;‬
‫)ח( ר״י בר סימון פתח )דניאל ‪ (3‬הוא נלא עפיקתא וססתרתא‪.‬הוא נלא עםיקתא ‪ .‬זו‬
‫ניהנם שנא׳ )משצי ט( ולא ידע כי )ל( רפאים שם‪ .‬ואופר )ישעיה ל( )לא( העמיק‬
‫הרחיב‪ .‬וםםתרתא‪ .‬זו נן ערן‪ .‬שנא׳ )שס ד(‪ ,‬ולמחסה )לב( ולמסתור מזים ומפטר ‪.‬‬
‫ואומר )חהלים לא( תסתירם בסתר פניך ‪ .‬ר״א הוא גלא עטיקתא ומסתרתא ‪ .‬עמיקתא‬
‫אלו מעשיהם של רשעים‪ .‬שנא׳ )יכעיס כט( הוי המעמיקים מהי‪ .‬וםםתרתא אלו‬
‫מעשיהם של רשעים שנא׳ )שכ( לסתיר עצה‪ .‬ירע מה בהשיכא‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫רשעים שנאי )שס( והיה בפתשך פעשיהם‪ .‬ונהורא עםיה שרא ‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫צדיקים דכתיב )משלי ד( ואורח צדיקים כאור נוגה ‪ .‬ואומר )תהצים צז‪ (.‬אור זרוע לצדיק‬

‫מ ת נ ו ת כהו נה‬
‫פוגס‪ .‬נתמיה ו ) נ ח ( א״א לאומרו ‪. .‬׳פירש״׳ אפילו היה‬
‫'נול להבינו מדעתו לא סיס רשאי לגלותו ו )ננו( מ;״] הן‪.‬‬
‫מהינן ננראו ומפרש והולך מן תוהו ונוסו ו )ל( יפאיס ‪. 0:‬‬

‫וגז' גרפינן זכייה זר‪,‬רא נעמי‪ ',‬שאזל ר‪,‬רו־יס‪:) 1‬א( העמיר!‬
‫הירונ וגוי‪ .‬גרסינן וסיגי‪.‬־ לקרא מזורפס אש ועציס‬
‫וגוי‪) 1:‬לב( ולמסתור ‪ .‬וריביה לקרא מדבר נגן עד!‪:‬‬

‫ציילעןפאר מענטשץ נאט האט ‪^3‬אפין'ךי גןעלט פין תהרובהו וועטמען קופען‪.‬קלערין וואט‬
‫דאםאיז‪ .‬וועטיטעןנאך זא;ין‪.‬פאל‪#‬ע ואכין וואם ךאם וועט אנלי;ק^נען אין נאט‪ .‬ךךי‪3‬ער‬
‫וויל נאט מען ואל רער ציילען פוןיךער גועלט אווי ווי זיא איז איצט ניט וואם זןס איז‪.‬גיווען‬
‫פריעח‪ .‬רבי הונא בשם ‪3‬ו־_קפרא זאגטיוועין דאם וואלט ניט ניווען ‪;.‬ע^ףןבען‪ .‬וואלט מען‬
‫דאס }יט }ימעןט זאגין ‪ .‬צו‪.,‬עלשט האט ^אט ‪3‬שאפין' ךיהיםעל טיט ךי‪,‬עךד‪ .‬פוןווסהאט‬
‫‪,‬ער דיא ‪3‬שא'פין‪ .‬זאגט רעד ןםוק די‪^.‬ערד איו גיווען תהו אונ בהו‪) :‬ח( רבי יהודה ‪3‬לבי‬
‫‪5‬ימון האט אנגיהויבין צו' דלשגן די תורה טיט דעם פסוק‪ .‬דניאל ד;אט גיזא^ט הוא גלי‬
‫_עםי‪.‬קתא ומםתךתא‪; .‬אט דןאט״ענךעקט ךיאטיפע אונ ךיא פארבאחןענע ‪ .‬רעם טיפען‬
‫§ךט'טיינט'מיען דעם ניהנם‪ .‬אזוי ווי‪,‬עםשטייט אין פסוק‪,‬ערהאט ניטיניוואףט אודאלטאיו‬
‫ךיער גיתם אונ אירע אלע ^ערו§ענע'זענען אין דעם שפען גרוב‪^ .‬אך שטייט אין ןסיוק ‪~%‬‬
‫האט נימאכט טיף אינ ברייט דעם פייער וואם אין ניהנם‪ .‬רעם פארבארןעמגם אלט מיי^ט טען‬
‫רעם _גן‪.‬עדן‪ .‬אזוי וויי״עס שטייט אין פסוק רער ‪.‬גן ‪.‬ערן וועט דין צו אבא^יצווןג אונ צו‬
‫אפאךבארנ'ע;עש פון רעם שטורעם אונ דעם‪.‬ךי;גין פון ניהנם‪ .‬גאךזאגט ‪.‬לער פסוקי דו זאל?מ‬
‫די ‪5‬אךבאךג'ין אין רעם §ארב'אר;ענעם אלט ווא דיין פנים איז‪ .‬אונדער‪.‬פנים פו; נאט איו‬
‫ראך איין ‪2‬ן עדן‪ .‬נאך אפשט״קיען ‪.‬מען זא^ין אויף ךעם פםוק‪,‬ער האט״ענרעקטךי‪{5‬י‪.‬פעאונ‬
‫ך פארבאר;ע;ע זאכין‪ .‬ידי טיפע ואכין ראם מיינט' מען ךי ‪.‬מעשים פו; ך‪/‬ריש‪/‬ןים‪ .‬אזד ףי‬
‫‪.‬עם שטייט'אץ פסוק המעמיקים פה׳‪ .‬די בעהאלטין זיף טיף פון ;אט די ואלין דאלטין‬
‫ןיינדיגע;‪ .‬ומםר^תא מיעט' מען די פעשים פון די "רשעים‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אי; פיסוק‬
‫לםר\ר‪..‬עצה‪ .‬זיי פאר בארג ין די‪.‬עצות פוןדיעדע ‪#‬לעכטע מעשים‪^ .‬אט ווייס וואם אין‬
‫דער פיגםטער איז‪ .‬דאם‪.‬מייגט‪,‬מען די מעשים פון ךי ך^עים * 'אוויוויעם קטייט אין פסוק‬
‫זייערע מעישייםזענען אין דער פינםטער‪ .‬אונ מיט גאט רוהט ‪,‬ליכטעקייט דאם^ענק די מעניים‬
‫פה'די צךי‪.‬קים‪ .‬אזוי ווי‪ .,‬עם שטייט אין פסוק ךי ווענ'פון ךי'צדיקים וועט שיישען'יזי ךי‬
‫ליכטיגקייט‪ .‬גאןד‪.‬זאגט דער פסוק אליכטיגקייט איז יפאר זייט צום^ריק‪) .‬ךער ^לרש ואןט‬
‫אונו לי מעשים פון'ךי ךשעים עייד‪.‬ויי זיענען אבירות צו נאט אונ צו םעגטשין‪ '.‬ךריןער‬
‫םויוין די אלץ טאהן איןדערפינכטער אוני אין "פאחיארנענעש‪.‬קיינער ואל ניט וויםען"‪ .‬אבער‬
‫לי מעשיים' נון לייצליקים יואם‪'.‬זי'י‪,‬זענען מצות אונ מע^יםטוביםצו^אטאונצומעי^שץ ‪..‬די‬
‫טוהען ז״ערע מעשים ‪.‬עפענטליןז'איין ‪!5‬יט'ק טאג אלע דאלין זעלן>‪ .‬רבי אבא ‪.‬םרו?'‪]5‬א האט‬
‫;יואגט״עם ‪#‬טייט אין פכוקיךיי ל;כטיגקייט רוהט מוטי אים‪ .‬ראם'מיינט מען רעם מלך חמ^יה•‬
‫וואם'‪:.‬גר איז די ליכטעיקיט פץ דעריוועלט אווי ווי‪.,‬עם שטיט אין פסוק ןשעית הג?יא האט‬
‫^ייאןט קי‪$‬י אולי‪ '.‬שטייא אויף מיין לייכטעקייט‪ .‬אונ דער ^ ן ז ס^ויס ירוהט אין ‪. ;1‬עדן‬
‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫פיט‬

‫סרך‬

‫•־אשית ‪ nana‬א‬

‫ו‬

‫בראשית‬

‫ונר‪ .‬איר אבא )לג( סתגניא ‪ .‬ונהורא עטיה שרא‪ .‬זה מלך המשיח שנאסר )ישעיה ס(‬
‫קומי אורי וגוי‪) :‬ט( בפסיקתא איר יהודה בר סימון )לד( מתחלת ברייתו של עולם‬
‫הוא גלה עםיקהא ובםתרהא‪ .‬בראשית ברא אלה־ם את השמים‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש‬
‫להלן)שס מ( הטטה כרוק שמים‪ .‬ואת הארץ‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש להלן )איור לז( כי‬
‫לשלג יאמר הוא ארץ )שס לח( בצקת עפר למוצק וגו׳‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ולא‬
‫פירש‪ .‬והיכן פירש )תהליס קד( )לה( עוטה אור כשלמה ‪) :‬י( ר׳ יצהק פתה )שס קיט(‬
‫ראש דברך אמת וגו׳‪ .‬א״ר יצתק םתחלת ברייתו של עולם ראש דברך א מ ת ‪.‬‬
‫)לו( בראשית ברא אלהים ; )ירמיהי( והי אלהים אמת‪ .‬ולעולם כל טשפט צדקך‪ .‬שכל‬
‫נזרה ונזרה שאתה גוזר על בריותיך‪ .‬הן םצדיקין עליהם את הדין וםקבלין אותו‬
‫באמונה‪ .‬ואין כל בדיה יבולה לומר שתי רשויות בראו העולם‪ .‬וידברו אלהים אכיכ‬
‫אלא וידבר אלהים‪ .‬ויאמרו אלהים אביכ‪ .‬אלא ויאמר אלהים ‪ .‬בראשית בראו אלהים‬
‫**‪:‬־כ ‪ .‬אלא ברא אלהים‪) :‬יא( ריביל בשם ר' לוי אםר זה שהוא בונה צריך ששה‬
‫דברים‪ .‬מים‪ .‬ועפר‪ .‬ועצים‪ .‬ואבנים‪ .‬וקנים‪ .‬וברזל‪ .‬ואית עשיר הוא ואינו צריך‬
‫לקנים הרי הוא צריך לקנה הםדה שנא׳)יחזקאל מ( ופתיל פשתים בידו וקנה המרה ‪.‬‬

‫מ ת נו ת כהונ ה‬
‫)יג( םדונניא‪ .‬כש מקיש ‪) 1‬לו( מחמלת נר״תו וכוי פי'‬
‫גילה להלן על יד ישעיה מה שהיה מעזלת נר״תו של עילה‬
‫ומהיכן נכרא ‪:‬מיס וארן! )לה( עונוס אור כשלמה‪ .‬וכליליף‬
‫מיניה לקמן רש פרשה ג'; )לו( בראשית כוי‪ .‬וסי אלהיס‬

‫^‬

‫אמת כיי ניאש השורה הודע שה' אלהיס אמה שהוא יחיו‬
‫ואין שני שאל וה נקרא אל אמת שאילו יצ‪1‬״ר מ״י שיש ‪0:‬‬
‫שתי רשויות אין אחד מסס אמת‪ .‬ונמס נ ו ד ע בראש דנד‪1‬‬
‫שהוא אל אתת מדלא נתינ כראשית נראו כוי ולכן נחתם‬

‫^?ין"ו;ם'‪7‬ענק‬
‫מיט נאט‪) :‬ט( <בפםיקוןא>‪ .‬רב\ יהוקז בר‪1‬יי םיםין‬
‫גיווען טיף או פאחיאירנין ווען נאט האט בישאפיז די וועלט‪ .‬רזאטיער דידיער נאך״ענדעקט‪.‬‬
‫ןןס שטייט אין פסוק צו‪.‬עלטט קאט ;אט ‪3‬שאפין די וזימעל‪ .‬אוג;ןס'שטייט גיטיווי אזוי‬
‫‪?.‬נס "איו ניווען טיט ךעםיהייםעל‪ .‬דער גאך האט ;אט גייאןט דורך'ישעיה הגב‪.‬יא אזךער‬
‫דזימעל איז גידארי; ןןארשפרייט איןער די וועלט אזוי ווי אנייצעלט'‪ .‬גאט האט בשאפין' ךי‬
‫עךד אונעם שטייט ניטיווי אווי‪ .‬האט גאט גייואגט דורך איוב‪; .‬אט האט גייאגט צום'^ייא‬
‫ןאים^ר זןאט ןיינוטען פון או;טער רעם כסא ה^בור ‪ .‬פון רעם שנייא ואל וועך״ין‪.‬ערד‪ .‬בער‬
‫;אך האט ;אט גיזא?ט או ךי‪,‬עךד ואל ;ועדין האךט‪; .‬אט האט ניזאנט‪.‬עם' זאל ‪.‬ויין ליבטינ‪.‬‬
‫אונ‪,‬עס שטייט גיט ווי אזוי‪ .‬הט דור המלך גיזאגיט ;אט האט איין געווייקולט ךי‪.‬ליכטעקייט‬
‫אווי ווי אקלייד‪) :‬י( רבי יצחק האט אנניהויגיין צו דרשנן ךי תורה מים רעם פסוקי‪ .‬דוד‬
‫הםלךוזאט נייאנטראש ך^ךף אמת‪ .‬ו־ער אנהייב פון'דיןע רייר איו אמתי‪ .‬האט רבי יןחק‬
‫גיואגט אין אנהייב ווען נאט האיטי בשאפין דיי וןעלט‪ .‬איז'‪3‬אלר דערי^נהייב רייד גיווע;‬
‫אםת ‪ .‬ווארום‪.,‬עם שטייט אין פסוק בראשית ברא אלהים‪ .‬צו‪.,‬ערשט האט‪'.‬ער‪3‬שאפין‪ .‬דער‬
‫דזאט בשאסין‪ .‬נאט‪ .‬אונ‪.,‬עס שטייט' ניט בראו‪ .‬דייידזאבין בישאפין‪ *.‬פין דאנען ווייסין מיר‬
‫אז!ה׳ אלהים אמת‪ .‬אז ע;ם איי אטוז אז נאט איז איינער‪ .‬ולעולם כל משפט'צךקף • ביינע‬
‫אלע משפעים'זענען אייןיג גירעיכיט‪ .‬דיינע אלע גורות וואםידו ביזט נווראויף די םענטשי;‬
‫וו״אס דויהאםט ישאפין‪ .‬מאכיןייייי אויף זיך ‪:5‬ךעכטךי גזרה אוג זי'י‪?5,‬ןטק^ן די גזרה' טיט‬
‫אנה‪ .‬אינ״קיין מענטש‪.,‬קע; גיט זאגין או צוויי נאטער האבץ בשאפין ך וועלט‪. .‬ויוארום״עם‬
‫שטייט ניט וידברו' אלהים‪ .‬ךי גאטער האבץ נירעט‪ .‬נאר״עם שטייט‪;.‬ידבר אלהים‪^.‬אט האט‬
‫גירעט‪.,.‬עם שטייט'ניט וןאמרו אלהים‪ .‬די ;אטער האבץ גיואגט‪ .‬גאו־‪.‬עם שטייט ויאמר‬
‫אלהים‪^ .‬נאט האט ‪.‬גיזאגט‪, .‬עם שטייט ניט בראשית בראו‪.‬אלסים‪ .‬צו‪.‬ןנר?זט האבץ ךי^אטער‬
‫‪3‬שאפין‪ .‬גאר‪,‬עם שטייט בךאיאלהים‪ .‬נאט האטבשאפיין! )יא( רבי'יהושע בן לוי האט‬
‫}יזאגט פו; רבי לוי ם וועגין דעריוואס באהט אהויו דאךף‪.‬ער האבק‪;.‬עקם !אכין‪ .‬וואםער‪.‬‬
‫‪,‬עךד ‪ .‬האןץ‪ .‬שטיינער‪ .‬שטעקלאך ‪ .‬אייזי;‪ .‬אונ אויב‪..‬ער‪.‬איז רייך אונ‪^.‬ער דאךף ןיטי״קיין‬
‫‪9‬טע‪.‬קלאך‪ .‬פו; דעסט־וע;ין רארף‪;.‬גר שטעקלאך צום מעסנ‪1‬ץ‪ .‬אזוי ךי״עם שטייט אין ןטוק‬
‫אונ‬
‫י‬

‫סףף‬

‫ברא<‪0‬ית‬

‫פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫‪3‬ך התורח קדמה אותן שש קדימות ‪) .‬צו( קדם ‪ .‬ומאי‪ .‬ומעולם ‪ .‬ומראש ‪) .‬לח( ומקדמי‬
‫חרין‪) .‬בפר ה׳ קנני(‪) .‬יב( פילוםופום אחד שאל את רגן גמליאל איל צייר גדול הוא‬
‫אלהיכם‪ ,‬אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו‪ .‬תהו‪ .‬ובתו ‪ .‬והשך‪ .‬ורוח‪ .‬ומי*‬
‫ותהומות‪ .‬איל תיפח רוחיה דההוא נברא כולהון)לט( כתיב בהו בריאה ‪ .‬תהו ובהו‪.‬‬
‫שנא׳ )ישעיה מה( עישה שלום ובורא רע‪ .‬חשך יוצר אור ונוי‪ .‬מים )תהלים קמח( הללוהו‬
‫שמי השמים והמים‪ .‬למה שצוח ונבראו‪ ,‬רוח )עמוס ל( כי הנה יוצר הרים ובורא רוח‪.‬‬
‫ההומות )משלי ח( )מ! באין תהומות חיללתי ‪) :‬ינ( ר׳ יונה בשם דיל אמר למה נברא‬
‫העולם בבי‪ .‬אלא מה ב׳ זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו‪ .‬כך אין לך רשות ליטר‬

‫מתנות בהונה‬

‫״‬

‫י‬

‫‪ wn<h‬אפת נ נ ׳ מימש סיאשינופ ניאשיחנרא אלסיס‪ .‬סית )לט( נחינ בסן ל׳ נריאס‪ .‬שס; ע!מן נבראו ‪ms (s) t‬‬
‫ז(מת ‪) :‬לז( קלס ומאן נ ו י ‪ .‬נל אלו לשומת נחוניס נפי ס׳ מסומות‪ .‬על שלא סין ולא נבראו עדיין סתסועות » י‬
‫שגני*‬
‫קמי סנאמיס על סתורס‪) :‬לח( ומקלמי יורי;‪ .‬ס ד ששכן‬
‫‪1‬‬

‫^^^^^'האננ!ה!"ונ א׳?הןעקיל צום ?!עקט‪.‬י; ה>!ט עד‬
‫אייך ןיךאלטין‪ .‬אזד'איו‪.‬די תורה‪,‬קוועןיפריער וויידי וועלט איזנשאפין ניוויאךיין‪ .‬מיטז׳גקס‬
‫זאכין‪ .‬אז"פון ךיןעקם _זא‪.‬כין איז ךי וועלט' בשאפין ניוואךיק גדי תורת עליין איז איי^ם‪ .‬אינ‬
‫צו אירנאך זעקס״יא? ! צום וועלטבעשאפונג‪; .‬תשובה‪ .‬ניהנם‪ .‬נן‪.‬עדן‪ .‬בסאה^בוד‪ .‬בית‬
‫המקדש'‪.‬שמו של משית(‪ .‬וואירום ועקס מאהל שטייט‪3.‬״ ךי תורה‪,‬לער וואךט ? מ ע י ק ר ם‬
‫}‪'$‬ו‪£.‬עולם‪ .‬מראשי‪ .‬מקדמי‪ .‬איי צוויייםאהל״פריער‪ .‬צו ואמען‪.‬שטייט‪";,‬עקם ‪£‬אלל רער‬
‫ןוארט פליער! )יב( אפיילויםוף האט אטאהל ניזאניט'צו רןן גמליאל אימנר גאט' איו אןתיםער‬
‫§עלער! אונ‪.,‬ער דןאט ניהאט נוטע <|או‪3‬ין' דאסדי האבין אים'ךך״אלפין צוי־עם מאלען‪) .‬אזוי‬
‫!וי "אמעלער כןען }ארימעלען ?ןייט ךייפאךבין וואס‪.,‬ער נעפי^ט אויף רער )יעלט • ‪% £ £‬־‬
‫קען גיט בשא}‪5‬ין ךי פאל‪3‬יף אווי ו^ט ;איט ?יוואט גוטע״^אטךיאל וואס די האבין אים גיהאךפין‬
‫« ךיעם וועלט ‪.‬בעשאפונג ^ ע ר ד א ס מא?!ועאל האט ‪p‬־ }אר גיט ביןןאפן גאר ד י זעגען‬
‫אלייין גמוען אויף דער וועלט‪'.‬דאס נ‪1‬אטךנאל' איז גיווען תוהו מהו חשך רות מים ך!ה‪1‬מ‪1‬ת‪.‬‬
‫אווי וו‪/‬עס שטייט איןיפםוק‪/‬ד^רץ'הירןה ה‪1‬הו;בוהו ;חשך ‪.‬על ?גי סחום ;רוח אלל‪1‬ים‬
‫מדהפת‪1‬על פגי המים‪ .‬אוג‪.,‬עס"שטייט }'אר‪.‬גיט ביי ךיזעקה_זאכיןאז דיי ועגען בש״אפין ^יווארין‪.‬‬
‫‪3$‬עראו‪.,‬ער' וואלט ךי פאטתאלין ןיט ניבזאט וואלט‪.,‬ער' די‪.‬וועלט גיט ‪;5‬קע‪.‬גט בשאפין‪ .‬ד;ט‬
‫רבן נטליאל‪.‬גיזאגט צום פי'לוםוף‪.,‬עם זאל אתים דיי נשטה פון רעם מע?טש וואם^גט אזוי‪.‬‬
‫די אליע יואטריאילין האט אייך ‪j‬אט ‪3‬׳טאפין‪ .‬תוהו' ובוהו האט }אט בשאפין‪ .‬אווי ווי‪.,‬עכ‬
‫?!טייט אין'פםוק עוןאהשלום ובורא רע‪; .‬אט םאכט שלום אונ ערבשא?טדאס‪#‬לע?ט ע‪.‬‬
‫)אלץ וואם איז בשאפין ןיוואךין זענעז פו; ניר זאכיין‪ .‬פייער ווא‪.‬קוער לוקט‪!,‬גרר‪ .‬אונ;אט‬
‫‪9‬אכט צויישען״זיי שלום אזדץאליין אזד בלייבץ אויףאייבינ‪ .‬אונ ראם ‪#‬לע"‪85‬עמיץט^ען‬
‫‪; vln‬ביהו‪ .‬ראם יויסטעדאם מאטריאלדאם פוי ךעםד!אט גאט בשאפין די וויעלטהאטאויך‬
‫;אט ‪#3‬אפין‪ .‬ח ‪ #‬ך האט ;אט ‪3‬שאפין אווי יוי‪..‬עם שטייט אין פסוק יוצר אור ובורא ח ‪ $‬ו ד ‪.‬‬
‫;אט האט בשאפיין ךי ליכטיגקייט אונ ד‪,‬אט ‪3‬שאפין'דיפינםט‪.‬ערניש‪ .‬וואםער האט א‪1‬יך}אט‬
‫‪3‬שאגןין‪ .‬אווי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬הימלען אונ ךי וואסערואלי; לויבין נאט‪ .‬פאר דם‪.‬‬
‫ודיל די זענען בשאפין' ניווארין דורך די ןיבאט פו; }אט‪ .‬דעם ווינט ד;אט אייך}אט בשאפין‪.‬‬
‫^זוי ווי עם' שטייט אין ןםוק נאט האט ‪.‬בשאפין‪.‬די‪3.‬עלנ אונ האיט בשאפין דעם ווינט‪ .‬רעם‬
‫ו^היס )רעם אבנרונח האט אויך ;אט ‪#3‬אפין‪ .‬אווי וויי‪.‬עם ? ! ט י י ט אין פסוק ד תורה קאט‬
‫ךזאנט איך בייןיבשאפיןניוואךין איידער ךי אבנךונלי; זענע; בשאפין ניוואךין‪,.‬ועהן מיראי‬
‫ך איבגחנדען‪,‬זעגען בשאפין גיוואריןנ )י;( רבי"יונה בשם‪,‬רבי לוי וזאט ‪.‬נ;זא‪5‬ט פאר וואם‬
‫איו דיא וועלט'יישאפי; ג;ווארין טיט אב׳ )בראשית(‪ .‬נאר אוד ווי דער ב׳ איז פארמא?טפון‬
‫ןריי דיטין אונ איז הא^י; פון !ןארונט‪ .‬אזוי ^אר ןיט אמענ?ף‪ 1‬פרענין וואס א*ז או‪.‬נטער די‬
‫‪,‬‬

‫ג י‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫‪%‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ערר'‬

‫סףך‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ך ן‬

‫א‬

‫ז‬

‫בראשית‬

‫מה למטה‪ .‬טה למעלה ‪ .‬מה לפנים ‪ .‬םה לאחור‪ .‬אלא םיום שנברא העולם ולהבא ‪.‬‬
‫נר קפרא אמר )לברים ד( כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך‪ .‬למן היום‬
‫שנבראו אתה דורש ואי אהה דורש לפנים מכאן‪) .‬פס( ולמקצה השמים ועד קצה׳‬
‫השמים אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן‪) :‬יד( דרש ר׳ יהודה בן פזי‬
‫במעשה בראשית בהריה דבר קפרא למה נברא העולם בבי להודיעך שהן ב׳ עולמים‬
‫העוה־ז והעוהיב‪ .‬דיא למה בב׳ שהוא לשון כרכה ‪ .‬ולמה לא באלף שהוא לשין‬
‫אדירה‪ .‬דיא למה לא באל״ף שלא לית; פ״פ למיני!‪ ..‬לומר היאך העולם יכול לעמוד‬
‫שהוא נברא בלשון אדירה‪ .‬אלא אפר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון‬
‫ברבה והלואי יעפור‪ .‬דבר אהר למה בבי אלא מה ב׳ זה יש לו שני עוקצין‬
‫)מא( אחד מלםעל־ ואהד מלמטה מאהוריו אומרים לב׳ מי בראך‪ .‬והוא מראה‬
‫בעוקצו מלמעלה ואומר וה שלמעלה בראני ‪ .‬ומה שמו ‪ .‬והוא מראה להן‬
‫בעוקצי של אחריו ואומר )מב> ה׳ שמי‪ .‬אמר רבי אלעזר בר חנינא בשם‬
‫ר׳ אחא כיו דורות היתה האל״ף קורא תגר לפני כםאו של הקב״ה ‪ .‬אמר לפניו דבשי?‬
‫אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך ב י ‪ .‬איל הקביה העולם ומלואו לא נבר*‬
‫א ל א‬

‫מתנות כהונה‬

‫שנניאת אח״נ! ו)מא( אחז מלמעלה ט׳‪ .‬ני־ ב׳ י ‪ *1‬של י׳ קריא* אי־' ינןא״ל־יס‬
‫תתלת אותיות של אוני ישל אה״יס כוהבין נ׳ •ודן וד״י נאמ!עו כ!־ א גימטייא ־לו כ״י ששש<‬
‫)״_‪tf^J?-‬‬
‫^ י ך י ״ ו ע ל ט אמ‬
‫״עלד ‪ .‬אונ ניטוואם‬
‫‪?3‬טאפין ?יווארין‪ .‬אונ‪.‬ניט וואט' ‪.‬עם ינעט‪.‬ויין דעיר נאך ויען‪.‬דיי'ייעלט יועט חרוב יגערין*‬
‫גאו־ פון רעם טאג וןאם די ויעלט ‪.‬איי '‪3‬שאפין ניוואתן איינ יוייטעיר םעןםטו קלערין'‪' .‬בר‬
‫‪.‬קןראהאט גייאןט״עם שטייט איןפםוק או רו ייעםט יועלין פרעגיןיקלערי!( אויף דיערישנןע‬
‫טענ )לי ‪.‬פר;עלד;;ע> ;ואם יע;ען ןיווען פריןןר פאר דיתימעגיסטו ניארקלערין פון ידעם טאג‬
‫ןיאס לי^ענ‪.‬זענען ןעאפין גייןאלין‪ .‬אבער רו טארןזט‪.‬ניט ק‪$‬עוץ וואס' איז ניווען איירער‬
‫דער^וץזטער טאג איו בשאפין}יוואךין‪ .‬וואם‪.‬עסא'יי פון איין עקהימעל'ביי יצום ענדערין‬
‫־ ‪,‬‬
‫‪,‬עק ?י^על מקקטוקלערין‪ .‬אןער דו טארסט ניט ‪.‬קלעלין ייסאטאיבער רעם הים ל•‬
‫יהודה בן פוי טיטבר_קפרא ביידע מעאמעןהא^ן גידרשת די פסוקים פון מעשה בראשית ‪.‬‬
‫פאר וואט ‪.‬איז ךי וועלט ‪3‬שאפין גיווארין מיט אבי )בראשית(‪'.‬ווייל ב׳ איי ציויי '"צו'ואגיו‬
‫אוף אז‪.‬עם אייךא ?וויי ייעלטין ‪ .‬עולם וןיהאונ עולם ד״יא‪ .‬דער דרי‪3‬ער"איו'דיוי עלפ‬
‫בעאפין גיוואךין פיט‪.‬אבי‪ .‬עייל ברכה היי‪3‬ט דר אן ‪9‬יט אבי‪ .‬־פאר וואם ניט פייט אאל‪-‬ס‬
‫ודיל ארור )?לוכין( הייןט דך אן טיט אאל״ף‪$ .‬דער ךריןיער הייבט דך ניט' אן פיט ‪trtw‬‬
‫;וארים או‪..‬עם יואלט ייןז ‪2#‬יהיי?ין ן מ אאל־ף'ןןאלטין די אפקיריםים יאניל ייי'»ייי ‪ wp‬דיי‬
‫וועלט !־זטיי] ‪8‬ייי איי ‪#3‬א!‪£‬ין גיויאךין טיט א ^ ־ וואט ‪.‬רער ‪.‬אלף טאכט א^ור!פארפלו^(‬
‫ךליבער ^אט;אט גייא?ט «‪, T‬ייעל ‪3‬שאג‪5‬ין ךי וועלט םיטאבי‪'.‬וואס יראם איי ברכה'‪m /‬‬
‫הליאי י אל ךי ייעלט שטיין‪; .‬אך אפשט &אר ייאם' ןאט מען ‪3‬שאפין די ייעלט ^יט _אב׳‬
‫ןאר ‪.‬אווי‪.‬ווי רער ב‪-‬הט ץיייי שפיצען פוןאעטק איין שפיץ הייבין אונ איין''שפיץ אוניטעו!‬
‫או מען ?‪5‬ך‪7‬עט רעם ב׳‪.‬ויער האט דיך בשאפין‪ .‬ודיוט ער אויףידעם אויבער'שנ‪£‬ין שי‪.‬י'ץ‬
‫אינ ער יאןט ךער יואס הייןנין איי‪ .‬גאט‪ .‬האט פיך' בי^אפין‪ .‬אונ או מען פרע'}ט רעם ‪'4‬‬
‫ווי איו דער נאנזען פין ;אט‪ .‬ויייוט ער טיט‪.‬לעם אונטערעזטין שפיץ בון' אוניטקאדף רעם‬
‫אלו־‪ .‬אונ‪._.‬ער יא‪.‬נט אז רער נאםען פון נאט איי‪.‬יהיה ‪' '.‬ווארום' יהיה בטרעפט ועקם'אונ‬
‫(יוואמניג‪ .‬אונ א_אלר> אט צוייי יולין טיט איא״ו‪.‬איי אויך ועקם אוני ןיוואנציג'‪ ,‬רבי'אלעד•‬
‫ר?י הנינא האט נייאנט פון ךבי אחא ם ייענין‪.‬יעקס אוניצוואנציג דורות האט ד ע ר א ^ ז‬
‫;עטקתפאר נאט אינ האט נ\יא?ט ךבינו שלעולם איך בין'‪-.‬ער'ערשטער פון די אותיות‬
‫אר ;ואם האםטו ניט בקןאפין לייועלט ?ויט ?זיר‪ .‬הט נאט‪.‬נטיאנט'צוםיאילף די נאנצע ייע‪.‬ל‬
‫אי י״ל ־׳‬

‫־מי ־אליי‬

‫?‬

‫!‬

‫!‬

‫ז‬

‫?‬

‫י‬

‫ז‬

‫י‬

‫י‬

‫ז‬

‫‪3‬‬

‫ט‬

‫‪3‬‬

‫איז‬

‫^ףך‬

‫ב ר א ש י ת פרשה‬

‫בראשית‬

‫א‬

‫אלא מ כ ו ח התורה ‪ .‬שנא׳ )מסלי ג׳( ה׳ בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬למחר אני בא ליוזן‬
‫הורת בסיני‪ .‬ואיני פותח תחלה אלא ב ך ‪ .‬שנא׳)שמוח כ( אנכי ה׳ אלהיך‪ .‬ר׳ הושעיא‬
‫אומר למה נקרא שמו אל׳ף )מג( שהוא סםכיס מאלף ‪ .‬שנאמר )תהליס קכ( דבר ‪WX‬‬
‫לאלף דור‪) :‬סו( איר סימון בשם דיביל םנצפ״ך )מ״( צופים אסרום הלכה למשה מסיני•‬
‫רבי ירמיה בשם רבי חייא כר אבא אמר ם ה שהתקינו הצופים ‪ .‬מעשה מיה ביום‬
‫)מה( םנריר ולא נכנםו חכמים לבית הועד ‪ .‬והיו שם תינוקות‪ .‬ואמרו בואו ונעשה‬
‫בית ה ו ע ר ‪ .‬אמרו מה מעם כתיב מים מ י ם ‪ .‬נו׳ן מ י ן ‪ .‬צד׳י צדיי‪ .‬פיא םיא‪ .‬כיףכ״ף‪.‬‬
‫אלא ממאמר למאמר מנאמן לנאמן‪ .‬ומצדיק לצריק‪ .‬ספה ל פ ה ‪ .‬םבף לכף‪) .‬מו( םטאסר‬
‫למאמר ‪ .‬ממאמר של הקביה למאמר של מ ש ה ‪ .‬מנאמן לנאמן‪ .‬מהקביה שנקרא אל‬
‫ם ל ך נאמן למשה שנקרא נאמן‪ .‬דכתיב ) ב מ מ ד יב( בכל ביתי נאמן הוא ‪ .‬מצדיק‬
‫מתנות‬
‫ל ‪ ) :‬מ נ ( שסו!( מסכים »ז<ין• ‪ "0‬הקניס ססכים לתה‬
‫לתורם אחר &לו דורות ו נ » ‪*:‬׳דשו לקמי תמןעיד זירות‬
‫»לו נמיושנה לסנראות ולא ננראו וכ״ו זירות עד משס רגי<‪1‬‬
‫פיס‪,‬הרי אלן ונמית התחיל נאלן אנכי ועינ נקראת אל!> ו‬
‫)מד()ופיס אמרים‪ .‬פי׳ רב" נפיק זמנ״לה נגיאי הדורות‬
‫)פיכן קירן מנ!פ"ן ולא כמנפן כסדר שנתונים באליף' ני״ש‬

‫בהונה‬
‫לדרוש נושריקין מן גופים ‪ ha‬או מסשהתקי*הצופיםומ!אתי‬
‫נשם סדנוניא חיל והא• צופים לאחר יאשים סמלן זא־לי קווס‬
‫לכן סו׳ היה שם הארון והלוחות וםינא אפ‪-‬ןינ! ששנחופ אל‪6‬‬
‫לאחר שענו הארה נימי יאפיה ו )מה( ‪ 0‬נ ד י ‪ .‬יום מושן‬
‫למאמי ‪ .‬שמיו שהזנוי נמ‪0‬י‬
‫ומשר‪) :‬מי( ממאמי‬
‫נמשי‬

‫^ ד א ז ^ י י ד י י ״ ע ס ?>‪*5 8‬י‪ PP? 1‬יי‬
‫^חככה יסד ארץ‪} .‬אט ר!אט נעגרינדעט ירי ערד וועני; ךי חכ^ז פון לי תורה‪ .‬ווקזןיך ויעל‬
‫קו‪£‬ען‪.‬נעבין ךייתורח אויף דעם‪!,‬יארנ ס‪:‬ני‪' .‬דיעל'‪.‬איך ךי תורה ך ט י ק י י מ ן ?ויט״קייןש‪1‬עי‬
‫אות ^'אר מיט דירי‪ .‬אווי ויד‪,‬עם שטייט אין פסוק אנכי ה*‪.‬אלוזיןז‪£$ .‬נ‪:‬י‪.‬היי‪3‬ט י ו ך א ך |*ן‬
‫ן!יט אאל׳ץ!‪ .‬רבי הוןןעיא הט ;יזאנט פאר וום רופט מען‪.‬לעם א אל״ף‪ .‬ודייל פון דער צייט וואט‬
‫ךי תורה איו'‪3‬שאפץ ןיוואךין ‪3‬י'ז מען האט ך א גינע^יןצוךי יוידין‪ .‬האט ;עדאןןרט שיי ?יל‬
‫יאהר*אז‪.,‬עם האט‪.‬גי״קענט ‪^3‬אנ־ין ווערין טו;ענד מרות‪ .‬אזד ווי עס ?זטייט אין ןםוק ;אט ן!ט‬
‫ןיבאטץ ף תורה צויךיייוךץ צום םויף פון טווענד מרות לווארום דער'}אך ווי;אט הט‪3‬שא?ין‬
‫די תורהיהאטי״ער ‪#3‬אפץניין הונלעלט ןויטי^יר אוניי^עןןינ מ ח ת ‪ .‬אונ עייל^אט האט‬
‫ןיוע!״ אז*די וועלץ דין' מןעים האטי‪!(.‬רדי‪.‬איועק ‪.‬ןענוטען פון דער וועלט‪ .‬אונ פון אךט‬
‫הראשון"‪3‬י'ז משהי לבינו איעעקס אונ צוואנציג' מ ר ו ת ‪ .‬צו‪,‬זאםען איז טוזעןד מ ת ת ‪ .‬אונ‬
‫אלף איז רער 'טייטש טוזע'נד‪'.‬אונ ודיל ?!יט י רעם אות א ‪$‬אט דף אן;יהיי‪3‬יןף תורה‪ .‬טיט‬
‫ך ע ווארט אנכי‪ '.‬לליבער" דעם אות א רופטימען ז?לף ‪ .‬טןועןד ז )ען( ר‪3‬י סימון ד‪.‬ט גיזא?פ‬
‫» ן רבי יהושע ‪ $‬לוי ם וועןין ךי טאפעלע אותיות' מנ‪.‬ץפןז ם ן ץ ף ך ראם ד!א‪3‬ין ך‪.‬נביאים‬
‫י י ^ ן צוםי״אל״ף ןיית‪ .‬דייל דיי הא?ין ניוואםט או די אוניות וע;ען}י^ע‪3‬ין ;יו;ארץ»ט?יז‬
‫•יינו אויף רעם ‪3‬אלנ סיני‪ .‬רבי‪,‬יךןןה האט'ניואנ‪.‬ט פון ר‪1‬יי תייא ‪3‬ר א‪3‬אס דענין ס‪?5‬י‪6‬ןז‬
‫^י! צורי ווערטער‪ .‬ט נ ‪ .‬וועד ןאט יראם ניואןט אז ‪ £‬ס איז דא צום אלף‪3.‬ית טאפעלע איסיות‪.‬‬
‫‪$‬פןזלדי;נע??יאיס האבין דאם ;יואנט‪., .‬עם'איז אמאוזל ןיווען א ר ע נ ק ך י ; ע ‪ 9‬א • ‪ ! ,‬ק מ ל י‬
‫חבםיס־נייט ‪,‬ניקוםען צום' פאחאטלוננ‪.'.‬זענע^דאךט ניויוען‪.‬קינדער הא‪3‬י'ןדי ‪?4‬ןא}ט ?יר וועלין‬
‫‪£‬א‪3‬י| א^אתאמלוננ‪ .‬האבץ דיי זיף נייועצט אילע צו זאמען אונ ןאבין ^יזאןט ‪6‬אר וואס‬
‫שטייט צומי ^מיין םםיצוויי נונין נ י ‪ ' .‬צורי צךיקין צץ‪^ .‬ורי ‪8‬איין פ ף ‪ .‬ץוויי ןנןין כ ך ‪.‬‬
‫ך'מויי'"ם;!ק'זעגען צווייי וועךטער‪ .‬מאמר האיןר‪ .‬ךי צ;די טןין זענען ץוייי)ועל^ער •‬
‫נ א מ ן י נ ^ ךי צוויי צךיקץיזעי^ען צווידלוערטער! י ק ן ך ק ‪ .‬ך ץוויי פאץ ז^נ?נן ?וייי)ויערער‬
‫פה״פה"‪. .‬דייצוויי כפין'זענען צווייי וועךטיעיר^ף ‪ 3‬ף ‪5 .‬אפר כןאסו־‪.‬טייןט מען די תווזז יזיי‬
‫ןיזאגט ניוואףן״פון }אט צו' משה אוינ ‪3‬אלד פוי משה צו די יומן‪, .‬נאיןן‪,‬ןאגןן ןןיץט ? ק‬
‫ך תורה א‪.‬יז גיוא^טיניוואךין פיון ;אט ך א ^ ע ר איו נ^ן)‪3‬נלוי‪3‬ט>‪ .‬אזוי וד טיר ואנין אל‬
‫‪ .‬איווי ווי עס ^טייטאין ןסוק}אט‬
‫(‪O‬‬
‫‪.‬‬
‫ייט‬

‫י‬

‫ז‬

‫ם‬

‫ר‬

‫נ‬

‫‪ 5‬ך‬

‫יך‬

‫‪¥‬‬

‫‪v‬‬

‫‪v‬‬

‫י־'"''‬

‫*‬

‫״‬

‫י‬

‫הא«‬

‫םרר‬

‫ב ר א‬

‫'׳‬

‫‪ 2‬י ת‬

‫‪2‬‬

‫י^יי‬

‫א‬

‫ח‬

‫בראשית‬

‫לצדיק‪ .‬מהקביה שנקרא צדיק !שהליס קמ״ס( צדיק ה׳ ככל דרכיו ‪ .‬למשה שנקרא‬
‫צדיק ‪.‬דכתיב )דכריס לג( צדקת ה׳ עשה ‪ .‬ספה אל פ ה ‪ .‬מפיו של הקב׳ה לפיו של‬
‫ט ש ה ‪ .‬מכף לכף‪ .‬מכף ידו של הקב׳ה לכף ידו של משה‪) .‬מז( וסיימו אותן‪ .‬ועמדי‬
‫חכמים נדילים כישראל‪ .‬יייא ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ עקיבא היו‪ .‬וקראו עליה! )משלי‬
‫כ( נם במעלליו יתנכר נער וגי׳)מח( )באנכי דר׳ מאיר וכי׳( ן )טי()מט( ר׳ יידן כשם‬
‫עקילום אמר לזה נאה לקראו אלוה ‪ .‬בנוהג שבעילם מלך ביו מתקדם במדינה ‪ .‬ועריץ‬
‫לא בנה לה )נ( דםוםיות ‪ .‬ועדיין לא בנה לה פויבטאות בתחילה מזכיר שמו ולבסוף‬
‫)נא( קטיזטה שלו‪ .‬ברם יתירו של עולם )נב( בתחילה פעל ולבסוף נתקלם‪ .‬שמעון בו‬
‫עזאי איסר )שיכ ‪ (3‬וענותך תרבגי‪ .‬ביו מזכיר שמו ואח״כ שבחו פלן)נג( אגוסטלי‪ .‬פלו‬
‫פראטאטא‬
‫״ _ ‪_ ,, _ _ _ . ,‬‬

‫מ ת נ ו ת כ הונ ה‬
‫<פשם היה אומי לישראל כמי שלישו חו״ל והאלהים יעננו‬
‫מ ו ל ונקולו של משס שקולי סיס סולו ומק לסשמיע הזנור‬
‫)ישראל‪) :‬מו( וסיימו אותן‪ .‬סחנמיס שסיו נאומו סיור היו‬
‫מסמנים ומציינים איסס מי ימי הס‪) :‬מח( נאנט זיימ‬
‫ו ט י ‪ .‬נראם שהוא מ״ס ונלותק יש לפרשו שהים נ״נ נסית‬
‫פל סגליון ובירושלמי לתענית נ י ס נספרו של ו״מ נתונ‬
‫סים נתנוש אוי נא׳ אוי בעי עור גיוילין אחס״ע ני האל״ן‬
‫וספ*] מתחלף וכן גני י' הלניים סיס כתוב תינס או אות‬
‫משונה ממה שכסונ נם״ת שלנו שמתוכו היה נלמז נ ה י א לדש‬

‫סל ר' יוזן יבםמיו‪) :‬מש( י' יוק כוי‪ .‬שאחי שנסי בריאת‬
‫סעולס ועניין נפלאות זור כמבול ילור הפלגה ונו‪ .‬ער משש»‬
‫מצרים יידזת סמן ובאר נםקלס לבסוף ואמר אנכי ס' אלסין‬
‫ומלת וכוי‪ .‬מגומנס קצה ‪) 1‬נ( זימוסאות פרינפאומ ‪ .‬נ י ט‬
‫קפיומא‪ .‬ש נ ת ו ן‬
‫מיחצאית וקענומת בני אלס‪) :‬נא(‬
‫)נב( מתמילס פעל נוי‪ .‬מיסנ על ראשו; ראשי! לאמי שמנה‬
‫הקני•־‪ .‬נשתנה לעילוי ממות מלן ביו שבתמלס מתקלס יאי‪8‬ג‬
‫פןשס צרכי סמלינית יאח״נ מפרש שגס נסזנרת השס מ א‬
‫הפון ממזתי ומסיק ליס מקרא ויענתן תיננ׳ ו )נג( אניספ)׳‬

‫ט‬

‫ניהי ) ‪ w .‬ייא"•"יחי ‪8‬יץ ‪p i ^ ' ^ ^ p ' ^ ^ ^ i ^ w l ^ j w‬‬
‫קאט גי‪~2*3‬‬
‫‪}3‬לוי‪3‬ט‪2' .‬ליק ?‪.‬ריקטןי‪ :‬ט מען ךי תורת איז גיזאןט ‪.‬גיוו^רין פון‪.‬נאט ךאם‪.‬עראיז אןריק‬
‫אייי יוי״עם ?!טייט אין ‪*%‬סוק צךיק ה׳ ב^ל‪.‬דרכיו‪' .‬צו מיטה וואסיער ווערט' אויך }ירו§ין‬
‫מ י ק ‪ .‬איויייי‪,‬עס ?זטייט אין §סוק ‪?.‬רקת ה׳ ע^ה‪ .‬משה !זאט גייטאהין איעלכעפרומקיייט‬
‫)יי}אט‪!? .‬פהלפהטיץט פוען ךי תורת איי גיואגט‪.‬גיוואךין פו; ךיימויליפץ^גאט צוךי״םויל‬
‫‪0‬ץ ט‪#‬ה‪ ..‬מכף לכף ןןייףז טען ך י תורה איי ‪.‬גי?ע‪3‬ין גיייאךין פון ךי הא^ט פון גאט צו ךי‬
‫‪3‬א}ט פון משה‪ '.‬אוג רי'ח?‪9‬ים ד;אבץ ‪3‬צייכו;ט די‪,‬קיגדער מיט ךי נעםען ‪ 9‬ק יאל יייםק‬
‫ןיער די זענען‪ .‬אונ ךי‪.‬קץדער יעגען ןיוואךץ ךויםע'חכמים‪^ .‬נדערע !אגיודי‪*?.‬ערער‬
‫ןע;ען‪.‬ניווקרבי‪.‬אלי‪$‬ך אוני ך‪3‬י‪.‬יהוש‪.‬ע אינ‪,‬ר‪$‬י‪-1‬עקי}א"‪ .‬אונ הען'דואט ?ילייענט אייף די‬
‫דעס פסוק פון רעם וואמ דער ‪ .‬ק ץ ד טודזט איין דער יוגענר ךער‪. .‬קענט מען תיאם פון איים‬
‫וועט ‪!.‬יין‪.‬רוען‪.‬ער וועט‪.‬גרויםדעךץ‪ .‬בחניכי‪ .‬אין‪,‬ךעם' כןךךש פון רבי טאיר ‪/‬וסער וזיייט‬
‫דך אן טיט דיעם}ואךטיאלבי‪? '.‬וטייט אווי‪) :‬טז( ר?י יוךיןךאט ניןאיןט פין עיקילים ווענין‬
‫צו ;אט איז ‪#‬יין דער נאםען}אט‪ .‬יואתם רער כןו!נ איז אי; דעיר ייעלט אמלך ברימט דך‬
‫טיט א_זאך וואס^ער האטדאם נאך ; א ד ניט‪ .‬למשל‪.,‬ער ‪3‬ךיטט זיךי^ער האט'אטרייה‪.‬יער‬
‫האט נאך ניט גימא?ט אין ךי מדינה ד י זאכץ נואם ךי' מדינה'דאךף ^ לם^ל‪;.‬נר'האט ;אך‬
‫;יט ןימ^נט״קיין בערער‪. .‬ער ^ א ט }אך ניט ‪3‬ע!אן‪:‬ט‪.‬קי'ץ !‪,‬ייוער'צוםפעתעגיגען' אונער‬
‫זאגט שיי; איך‪.‬בין רעד נ!לך פון ךי ‪9‬ךעה‪ .‬אבער'}אט איו ניט אזר‪ .‬ינאי־ פתער ו;אט ער‬
‫אלץ בשאפין‪ .‬דערנאךריופט‪ .,‬ער ‪.‬זיין;אמען‪'.‬אווי ווי‪..‬עס שטייט אין פסוק בראשית ^רא‪.‬‬
‫צו עך‪#‬ט האט‪,‬ער אלץ ‪!2£‬א'פץ‪ .‬דער נ;אן־ דער מאנט״ער ויין נאמען אלודם‪ ' .‬ו ד י זעקם‬
‫ווערקער «בי‪.‬הלת סו‪'$‬יר ׳?ומו ול‪3‬ם'‪1‬ף_קטיומה שלו״‪ .‬ךארפי; ןיט 'שטיין דאי;אר נוייטעח‪.‬‬
‫אונ ך י פינח וועך^ער ״?‪.‬ראשית יברא ןאחר בך״אלוזים׳׳ דאו־פין שטיין רא• ^םעון"בן‪.‬ע«י‬
‫זא;ט ד ו ד המלך האט ןיוא^ט צו ;אט ‪.‬יע‪.‬ניתך סרבני‪ .‬דיין נידעךיגקייטיטודןטיםיך ^‪.‬ייסין•‬
‫אמע‪?<5‬ש טי^רולה מןקיר קמי יל^םוף ]קטיןטז שלו! ‪.‬רער םאנט פריער ויין;אטען ךער נאך‬
‫ד י ן איב‪ .‬מייט ודאם'‪_.‬ער איז נרעםער פאריאנרערע מענט^ין'‪ .‬לקשיל מען'יאגט אנטונינוס‬
‫‪.‬קיסר‪ .‬אדער אנטונינוס ;ע;‪.‬עראל'‪1> .‬בער ‪3‬יי';אט אייו נ ן ט אזוי‪ '.‬פךיעו־ האט ‪.‬ער"ב׳‪5‬אפץ‬
‫ל י דעלט אונ אלץ וואס 'ךי דעלט דאךף‪ .‬פון אדם הראשון ביז ך י יוף; זענען אתים גיגאגגען‬
‫‪:‬‬

‫ז‬

‫־‬

‫‪:‬‬

‫פץ‬

‫ברא‬

‫סדר‬

‫'‬

‫שית פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫דברים )סא( שאתה כסיל בהן‪ .‬ושמר רגלך מלכד‪ .‬ר׳ דוסאי אטד סן )סב( ההודיה‪ ,‬ר'‬
‫אבהו אמד )שג( מן העבירה‪ .‬ר׳ לוי אמר מן המזיקין‪ .‬אמר ר׳ אבדיםים ושד( אם גתה‬
‫מכיםך צדקה ‪ .‬הקביה הוא משמרך מן )סה( הפיםין ומן היםיוגית מן הגולגלאות ומן‬
‫הארגונות ‪ ) :‬ב א ( ביש וביה‪.‬ביש איטרים השמים נבראו תהלה )סו( ואהיכ נבראת‬
‫הארץ‪ .‬וביה אומרים הארץ נבראת תחלה ואה״כ השמים‪ .‬אלו םביאין טעם לדבריהם‪.‬‬
‫ואלו מביאין טעם לדר‪.‬ריהם‪ .‬על דעתיהון דב״ש דאינץ אמריי השמים נבראו תתלה‬
‫יאחיכ הארץ‪ .‬משל למלך שעשה לו כסא ופשעשאו עשה )סז( איפיפורין שלו‪ .‬כך אמר‬
‫הקביה )יכעיס סו( השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו׳‪ .‬ועל דעתיהין דביה דאינון‬
‫אמרין הארץ נבראת תחלה ואח״כ השמים‪ .‬משל למלך שבנה פלטי; משבנה את‬
‫התחתונים ‪ .‬אהיכ בנה את העליונים ‪ .‬כך ביום עשוה ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬איר‬
‫יהודה בראלעאי אף דין קדא מםייע לביה )חהליס קנ( לפנים הארץ יסדולואחיכ ומעשה‬
‫ידיך שמים‪ .‬איר הנין ממקום שהמקרא מסייע לביש‪ .‬משם ביה )סח( מםלקין אותו‪.‬‬
‫והארץ היתר‪ .,‬בבר היתה‪ .‬ר׳ יוהנן בשם הכםים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול‬
‫‪.‬הארץ קרמח‪ .‬איר תנחופא )סט( א‪,‬א אמרי טעמא‪ .‬לבריאה השמים קדמו שנא׳‬
‫בראשית‬

‫טתנות כהונה‬

‫כל א' ואי יצא בזמנו! )סא( שאתה נסיל נ ה ס ‪ ,‬יהיה‬
‫הקניה נפזרן ויאיר עינין־ נהס ולא י‪::1‬ל‪) :‬שנ( המרי*‬
‫שלא יורה היראו!! עו שהגיע לנלל ו ה ‪ ) :‬ס נ ( מ! הענייה‪.‬‬
‫על ורן הנא לטהר מסייעי! אותו‪) :‬סל( א‪ 0‬נתת מכיסך‬
‫כ ו י ‪ .‬קרי נים ני ם׳ יהיה נכיסן אם תתן !לקה מניסן‬
‫לשם ם' ונו׳ ‪) s‬סה( הפיסי! ונוי‪ .‬מיי מנוס הן מן הקרקפות‬

‫ימכולנולין וגלנילת ואגב למ״תי לבו׳ רני תנתומא ני' לסירות‬
‫שאס רק נוא מבס ניא מסיים ביה נולה מלהא נכתונ‬
‫נירושלמי ‪) 1‬סי( היג‪ .‬יאח״נ הארן שנאמר נראשיח ברא‬
‫אלהיס את השמיס ואת הארז ! )סו( אפיפורין‪ .‬שרפרף‬
‫כסא שמשימין תתת רגלי נמלניס נשעה שיוכני; על הכסא ‪:‬‬
‫)שת( משלקין אותו‪.‬לונדן לנרי נ י כ ו ) ס ט ( אנא אמרי טעמא‪.‬‬

‫סטלך האט נייאןט ‪3‬י ה־ יודה בכם^ןז‪; .‬אט וועט זיין"אין דיינע‪7‬ארישקייט‪"'7‬דאס מימט‬
‫ןןען אפילו ךי !אבין ו;אם דו ביזטיענאר צו די‪ .‬וואם דו״קענםט ניט פארישטייו מיט דיין‬
‫‪1£‬בל'‪ .‬וועט דיר ;אט העלפץ דיו זאלסט די;א פארשטיין'‪ .‬אונ }אט ‪.‬וועט' היטען דיינע‬
‫‪9‬יםדו;אלקטניטבעווא‪;5‬קווערץ‪ .‬רבידוסאי זא;טרוי'אלםט ניט בצוואנ;עןווערין'צופסק'נ;‬
‫‪5‬אלש‪.‬רב'יאבהו זאןט דיו ז«}קםטגיטבצוואנ;עןווע'רין צ ו ט א ו ן ^ ב י ר ה ^ ב י ^ ו ן י ^ ג ט ד ו ז ^ ט‬
‫גיט' ןיצוואןגק וועדי! אי; די העגט פיון'ךי מזיקין‪, .‬רבי'!!בדימום האט גטאיגט אויבי ‪vi‬‬
‫ןןאםט גי;עבין צדקה פון דיין ‪3‬ייטיל‪ .‬פוי דיינע אייגענע ;עלו־‪ .‬וועט ת ך גאט היטען פץ‬
‫פיפי; !פעללער פאדאטקעם! או; פוןהןמיונות יסאנדיל פאדאטקע© אונ פון נולגלאות)מענטשי;‬
‫פאלאמןעיס( אונ פו; י ארגוגיית ןבהיםוה פאראטקעס׳‪) :‬לא( בית שמאי' 'אונ ביתי יהלל‬
‫״קרי;ע'ן‪ .‬בית ש?ןאי זאןיץ ?ליןןר' איו בשאפין ניווארין ךי היםעל דער ינאף די‪.‬ערד‪ .‬אונ‬
‫‪3‬ית הלל ואנין ן־תזנר איז ‪!83‬אפי; ;יווארין ךי‪.,‬ערד דער נאיך ךער מיטעי • ‪3‬י'ת ‪#‬מאי‬
‫ןאןין אטעם צודיערעלייד‪ .‬אונ ‪3‬ית הלל ואגין' אטעם צו ד;ער'עךייר‪ '.‬אדף ךעםמייגוגג‬
‫פון בית ‪#‬קאי ;ואם די זאנץ ךי היפעל איו פתץרבשאפץ גיוןאיתן רער ;אך די^ערד״ךאס‬
‫איז ג‪.‬לייך צו אטלך }ואם ‪ .‬ער הט גיפאכט פאר ייך אשטוהל\אוג ווי די שטוהל איז פערטיג‬
‫גיוואךין האט‪ .‬ער גימאלט אפי? ! ביי^קיל‪ .‬אווי ד;אט "גיואגט ;אט רער היסעל אייו עיי׳‬
‫שטוהל אונךי״עוןד איו ימיין פו? ; ביינקעל‪ .‬אוג אדף רעם מיינונג פון בית ‪0‬לל דאם ויי‬
‫;אני;' לי‪,‬עלד איו'?ליער בשאפין גיווארץ דער ;אך דעריהימעל‪ .‬יראם איז גליייך צו אמלך‬
‫וואט‪,‬ער האט גיבאלט אפאלא?‪:‬ט ?ריער'באדזט‪,‬ער ךי אוגטעלשטע שטובין אוג אויףיךי‬
‫}אקט‪,‬ער די אובעו^זטע לטובין‪' .‬אזוי איו }'טחנן ‪3‬יי גאט'איין ידעם 'טאג וואט ער האט‬
‫ןימאקט לי ;ועלט האט‪.‬ערי ?!ךיןך }ימאכט די'ערד דערגאך דעםיהיםעל‪ .‬רבי יהודה* בר‬
‫אל;עאי ו>‪/‬נט פון רעם פסיק אט אויך אבעוויייוןג' אזזןיס איו וריבית הלל זאןיט‪.‬רוך הםי־‬
‫האט גיזאגט ל ^ י ם י ^ ר ץ יסךר‪) ..‬ןלרןר האםטו נעגריגדעט ךי‪.,‬עךד ‪ .‬ואחר פך ומעשיה‬
‫;דיך ^טים‪; .‬רעד נאך הא‪3‬ץ ליינע הענט ןיהאןט ךי הימלק‪ .‬ךןייתנין דןאט }יזאנטידעם‬
‫ןםוק וואם ‪3‬ית ‪!?£‬אי נע^ען אבעודיזוןג'צוזייערע רייד‪ .‬ודיל‪.,‬עם שטייט את השמים ואת‬
‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫הארי!‬

‫סךך‬

‫בראעיתפר‪#‬הא‬

‫י‬

‫בראשית‬

‫בראשית ברא אלהים‪ .‬ולשכלול הארץ קדמה שנא׳ )מ( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ‬
‫ושמים‪ .‬ארשב״י תמוה אני היאך נחלקו אבות העולם ביש וביה על בריית שמים וארץ‪.‬‬
‫אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא )עא( כאלפם וכפויה שנאי)ישעיה מח( קורא‬
‫אני אליהם יעמדו יחדיו‪ .‬איר אלעזר ביר שמעון)עכ( אם כדעת אבא‪ .‬למה פעמים‬
‫שהוא מקדים ארץ לשםים‪ .‬ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ‪ .‬אלא מלמד ששניהן‬
‫עקולק זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים אברהם ליצהק ויעקב‪ .‬ובמיא הוא אומר )ויקרא כו(‬
‫וזכרתי את בריתי יעקב ונו׳‪ .‬מלמד ששלשתן שקולין זד‪ .‬כזה‪ .‬בכל מקים הוא מקדיש‬
‫משה לאהרן‪ .‬ובמקום אחד הוא אומר )שמוה ו( הוא אהרן ומשה‪ .‬מלמד ששניהן שקולי!‬
‫זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים יהושע לכלב ‪ .‬ובמקום אחד היא )במ־בר יא( כי אם כלב בן‬
‫יפונה הקניזי ויהושע בן נון‪ .‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים תורין‬
‫לבני יונה‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )ויקרא ינ( ובן יונה או תור להטאת‪ .‬מניד ששניהם‬
‫עקולין זה בזה‪ .‬בכים הוא מקדים כיבוד אב לאם‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )שס יט(‬
‫‪r‬‬

‫איש‬

‫מ ת נ ו ת כ ה וג ה‬
‫ל י ב ד ל יומגן ‪ ) 1‬ע ( נייס עבית ימי‪ .‬דיק מדניוע תודס‬
‫ל!פ ייטלי סשמיס יג‪1‬׳ יסמין ליס אלס תילדוש סשמים והארן‬
‫ניוס עשותס׳ יגו'‪ .‬פי׳ ויכלו נשתכלל סר שסאסנשתכצלס‬

‫תתלה‪) 1‬עא( כאלפש וכסו״ה‪ .‬שהאומן עישס אותם ננת‬
‫אמת ו ) ע נ ( סיג בירושלמי אס כדעת שאמר אנא פעמים‬
‫כוי פירישו סניחא מס שפעמיס מקדס זס לזה לסניד ששניהן‬

‫מ ח « ^ י ז ‪9‬לי‪$‬ר לי ח י ^ ^ י י ^ ^ ז ך י ^ךדי‪-‬״יסון ן א ן ט ״ ^ ־ ך ג ״ ^ ' } ן ז ״ ^ נ ס איזףי‬
‫‪2‬י זאנין‪ .‬אונ די שטויסין אפ ךי רייד פון בית שמאי‪'.‬ווארום ‪ 09‬קטןיט והארץ היתה‬
‫תוהו ובוהו‪ .‬צו וואס שטייט דער ווארט היתה‪.. .‬עם האט ןיקענט שטיין ויה^רץ תוהו‬
‫ן^‪1‬הו‪; .‬אר ךער ןסוק מיעט די‪,‬ערד איז גיוויען תוהו ובוזזו איידער די" הימעלאיו‪3‬שאפץ‬
‫ןיוואךין‪. .‬ך‪3‬י יוחנן זא}ט פון ךי חכמים ם ווע;ין די הימיען^ענען'§ך‪:‬ער בשאפין ניוואךין‪.‬‬
‫ןאר צום תכלית פון רער וועלט איו ?ריער |יווען ךי‪/‬ערד"‪ .‬לי ‪.‬ערד האט אריים ;ינע‪3‬ץ‬
‫פון דך אלע‪.,‬עלליי ‪ pjjnj‬אונ בוימער' ךיינסטאנ‪' .‬אוני לי היםעליהאט ארוים }י;ע‪3‬ין די‬
‫זוךן אונ די לנ^ה מייט די ‪#‬טערין '?!י?‪8‬וואך'‪'.‬רץי סנתומא דןאט גיואגט איך וועל דיר זאןץ‬
‫}^עווייזו?נ אז‪;.‬נם איז אזוי‪".‬צום ^עעןאפ^נ'זענען'ניווען ךי לןימליען' פך;ער ווי די ״ערד •‬
‫ןוארום עם ^טייט אין פסוק בראשית ןרא אלהים ‪.‬את'ה‪£‬ט‪.‬ים ואת הארץ ‪ .‬צו‪.,‬ערשט'ד!ט‬
‫ןאט ^ע^אפין• ךי וזימלע; דעו־ נאך ךי‪,‬ערד י‪ .‬צום' ר״כלית איז' גידע״ך‪/‬ערד פךעיר אווי‬
‫ןוי‪,‬עם ‪#‬טייט אין פסוק ?יום״עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬אץךעםטאנ פוןטאמן‪ .‬נואם‬
‫ךי^ערדיהאט גילאל?ט אנהייי^ין צו טאיזן איריזאךיאונ ךי הימעל איר זאך‪ .‬הטגריער‬
‫‪$‬נניה‪1‬יבי; ךי‪,‬עלר צו' מאלין רער ואך דעו־ הימעל‪ .‬רבי שמעו; ןן יוהאי ואגס_‪.‬עם וואסךעךט‬
‫‪£‬יך אדף ‪ v'^fflfc‬תןאים י ודימית שמאי אונ בית הלל ןאלין קךי^וועלבעם איז 'פרי‪/‬נר‬
‫‪5‬׳טא§ין ןיווארי;‪ .‬די הימעל צו ךי‪,‬עלד‪ .‬איך ואנ ניייךע וענעןיבשיאפין ;'יוואלין צו זאטק ‪.‬‬
‫‪$‬זד ‪.‬ווי דער ‪3‬על ?לאכה ‪8‬א‪.‬כט אין'אפארעם אטאפ טיט רעם צוךעק‪ .‬בייךע צו זאקק‪.‬‬
‫ןערנאך טיילט‪,‬ער אפ איי?ם' פון ךאם אנךערע‪ .‬אווי וויי‪.‬עם שטייט אין פסוק נאט האט‬
‫;יזאגט איך רוף צו די)צו ליא ‪0‬י‪.‬מעל אונ ךיא‪.‬ערח זייא ואלין שטי‪.‬ק ביידע צו ואמען סיט‬
‫ןןייןימאהל‪ .‬ר?י {<לעזר יןר?י ש?!עון האט גיזא;ט אויב ?נס אטיוד מיין פאטערהט ני]אנם‬
‫&ז ךי הי‪5‬על או‪ :‬די‪/‬עךדיזענען '‪3‬שאפין }יוואךין צו זאםק‪ '.‬איו•רעכט פאר ;ואם אמאל‪,‬ל‬
‫שטייט ?רי^ר די ״עלידידעיר נאך דער הינ!על‪ .‬אונ אמאהל שטייט'ךי' הי‪5‬על דער נאךיד‬
‫‪^.‬עךד‪' .‬צו לעךנען א‪?1‬ז אז די הננען ?‪.‬יידע ?ל‪1‬יך בעאפין גיוואךין‪ .‬אין' ךי גאנצע תורד‪.‬‬
‫עטייט ^‪ ibgra‬יצחק {‪.‬עקב‪ .‬אונ אין «ין ארט שטייט ‪.‬יעקב ‪:‬צחק אברהם‪ .‬צו' לעךנק‬
‫«נז אז אלזן ךריי זעגען נלייך‪;. .‬נם איז}יט'איי^ער גרעסער פאר רעם' אנדערין • אין די‬
‫^אינצע תורה שטייט ט׳טה ‪.‬פךיער ווי אהרן‪ .‬אונ אוייף איין א‪.‬ךט שטייט י אהרן פריער ווי‬
‫‪0‬שה‪ .‬צו לערנען או;ז אז דיי^עגען ? יידע‪.‬נלייך ‪3‬יי;אט‪ .‬אין ךי‪/‬אנציע תורה שטייט}הושע‬
‫ז‬

‫זו‬

‫־‬

‫־‬

‫פריעד‬

‬ערד אוני זיא איז תוהו וביהי‪) :‬ב( רבי אבהי אונ‪'.‬ברמה דואט אנןיהיי? ! טיט‪.‬גג ווא‪.‬צו לעךנען אונייעי ייי‪/‬ענען ביילע ‪5‬לייןי‪ .‬קינד ווייז שלעכטע כ!תת יוע'ט‪.‬ווען ךי יולץ ייעלין זינךעען‪ ..‬יידע םהדב צו געבץ כבוד ציוםיןאטער‪.‬גתים וועךין וועט אייך אייףאים !ואקסין דעתער‪ .‬עייל רעי‬ ‫זוהן' אוג ךי מוטער יעגזגן‪?. .ער ווי ךי םוטער״עם ‪#‬טייט אין ‪£‬סוק'?בד את אבייןז!‪ rijf‬אמך‪ .‪1‬ט אויף אים דערנער‪'.‬ואלט׳!‬ ‫געבין §בוד צו דיין פא‪$‬ער‪.‬קנעכט זעגען גיקדפטיגיוואךין טיט‬ ‫איין ןטטר'.‬ה( ישב לו איתי חוהא ובוהא‪ .‬ואביו ר‪1‬יראו\נ!ען זאל מורא ד ^ י ן‬ ‫‪8‬אר ף מוטער אונ פארי רעם' פאטער‪ .‬אין'די}אנצע תורהקזטייט‬ ‫ןער ‪5‬אפןער פר.‬נ.‬נלי'יכע'‪.‬אבל אמת חכמים האב קורם‬ ‫לאפ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה א ב‬ ‫ב ר א י י ת‬ ‫איש אפו ואביו תיראו‪ .קי<םט‪.‬ק‪:‬גד טיוקטיאין זיין ייגענו־‪ .‬ינניינוי‪.‬ק^ע?ט'מיטאיץ מאהל‪ .‬אונ אויף איין ארט שטייט רי מוטער‬ ‫פריןןר ווי דער פאטער‪.‬ר׳ אבהו אפר םשל למלך שקנה לו שני עברים שניהם )‪ (3‬באוני‬ ‫א ח ת ‪) .‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬מניד ששניהם שקולי•‬ ‫זה כיה ‪:‬‬ ‫פרשה ב )א( והארץ היתה ההו וכהי‪ .‬אווי וויך‪/‬ערדאיוןיוועןווי^ט‬ ‫אין אנהייב )יען זיא איי בשאפין ?יייאךין• אווי איי יןיא'אגגיברייט שפעטעראויךייייםטייצו‬ ‫וזעריין‪ .‬ער וזאט רחמנית"‪ .'.‬נתים'וועךין‪) .‬לעם ןםוק‪'. ביידע '}לייך ‪9‬יט יאיץ םאהל ב^אפין'' ...‬צעט‪ .‬ני יונה איז יוןנע'טאקביף‪' .ז אז ידי זענ‪.‬רבי אבהי האט‪.‬זה ניזון‬ ‫מתנות‬ ‫שקילין נאמל ובלהה נאתל ננראו‪ ) :‬א ( על להיא פנה ט ' ‪.ה <תורים‬ ‫איו אלטע ט א מ י ן ‪3 .‬אדף איץ ]קגעכט דואט רער מלך גיור }ידען ?ר‬ ‫זאל ניט ^רבעטין אונ ער זאל ‪.‬אונ אויף רעם אנדעריי.‬וועט'‪.6‬אוני די וןאבין‪3.‬גיועהן לי‪.‬לך ם •או‪.‬יק‪.‬אץ ךייגאנצע תורה שטייט תורים פל^י ו ז י מ ן יו.‬צו'לעתען או.וא^ער‬ ‫האטניקויפט צוויי‪.‬ען ייידע גלניהי‪-‬אומען^ליינגטי^קל^ויפוןיונ^ע‬ ‫‪ p?.ט ןיוויי ףשלים‪ .‬ער מבתי ניט ]‪.‬ער ןרויס יועלין אוייך טיט ךי״שלעכטע‬ ‫םתת>‪ .‬גתים ייערין ייעיטער' 'אויך אייוי דין''‪.‬הוא פה שהנביא‬ ‫עתיד להנבאות עלית בסוף )ירמיה לו ראיתי את האיץ והנה תהי ובתי‪) :‬ב( ר אבהי‬ ‫ור׳ יהודה בר סיפון‪ .‬אונ אויף איין אלט '?זטייט ךי'?עעזאפונג פון ךי״עחר פתער‬ ‫ויי ת ?ימעל צו לערניען' איןז אי ייי‪. .‬אונ אויף איין' '‪$‬רט שטייט ?גי יונה‬ ‫^ךיןנל ןוי תיתם‪ .‬ע.‬או״ער וועט ‪..‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬‬ ‫אונ אויב״ער' האט‪.‬או‬ ‫‪.‬גישפייןט ווערין פון רעם'‪?.‬דאסאיו וואט דעריניביא יועט'אידף' איר .‬מפני שהוא ואמו תייבין בכבוד אביו‪ .‬ערד‪ .‬אונ אויף איין ארט ?‪:‬פייט‬ ‫ןזגנען ביידע גלייך ביי ןאט‪ .‬ער וועט‪.‬רביןהודה ברבי‬ ‫סימון האיין גיזא.‬עם' ?וטייט אין פסוק איש אמו‪.‬דער״קענט מען‪/‬ואם מיט‬ ‫אים וועט זיין ףפעטער אז‪.‬אופי שנגזי עליי שייגע ויההמס מ ע מ ל !‬ ‫א?י"^די‬ ‫?!ליער ווי}‪:‬לב‪ .‬רבי ?רמה האט גיזאג^ט איו ווען לער בוים איו 'יו‪.‬יער היאנדיילט'״ערלאך מיט דייגע‬ ‫ח‪3‬ףם‪.‬‬ ‫באוצר ?לימי דמי שיוץ ‪) 1‬ל( מטמיון‪ .‬ג( ובטימי אחת‪ .‬צר‪ .ט מג! יא‪3‬גע?ץ כבוד רעם פאטער פריןןר ייי ךי מופוער'‪ .‬ייד'ע‪.‬ו־‪3‬י'‪.ב צו גע?ין' ?מד '« איי־ מאן• אי! ד נאןנצעיתוךה שטייט' דאס^עשאפוגג פון לי‬ ‫ןזי^על פתער ווי לי‪.rop‬אדער פון אלקעיטאלוויין איז ‪3‬יי' )אט ביידע גליי^‪' .‬אויב‪.ןכירה)פאר 'קויף‪.?יאותואןין‬ ‫איך האבי‪.ין^רץ ‪j‬‬ ‫פריפה ב )א( והארץ‪ nij:rj‬תהו ובד^י‪.‬בכ־מ הוא מקיים בריית שטים לארץ ‪.‬ואתם איךיב*איו‬ ‫‪9‬חו.‬ר׳ ברכיה פתח )משלי כ( גם בםעלליו יתנכר‬ ‫נער‪ .‬פוי‬ ‫ךי יא.‬‬ ‫משל הוא על סאשז נעיו שהיה עדין רכס שלא הגלילה כל‬ ‫‪5‬יכה היציאה קיצים נ ו גתחילפ נ י ״ ת האון גילה הכמונ‬ ‫מ ט מ י ו ‪1‬‬ ‫בהונה‬ ‫מה יסא כסופה ז ) נ ( א י י ‪ .‬ק.‬על אחד נזר שיהא ניזון )ל( פטסיון‪ .‬‬ ‫‪%‬‬ ‫קנעכט‬ .‬מואנט ראיס אייו נלייך צו'אמלך.‬פךהןר ווי צו דיין םוטער‪ .‬געלט‪.‬אונ ךי ביידע‪..ץ יואם דאס‪.‬ער ‪.‬‬ ‫ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים‪ .‬מתון אוצי סמלו‪:‬‬ ‫) ה ( ישנ לו‪ .‬שגוי מ ט י ס ‪) :‬ג( ‪.‬ועל א׳ נזר שיהא יגע‬ ‫יאוכל‪) .‬ןאר‬ ‫ךי הכפים האבץ ניזא.‬אמר שנינו באוני אחת ובטיםי אחת‪ .‬עםאיזני^ט‬ ‫}ידקיאילנעיר טייערער פון רעם אנךעךין‪" .‬אפר ר׳ ברכיה )א( עד דהיא פנה אפיקה כובייא‪ .

‬ועלי נזר טירודין‪ . אירע‬ ‫איי וואמער‪< :‬ג(ר‪3‬י ר‪.‬קנע?ט .‬כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא‪ .‬אויף איינע ו^איט ךער מלך גוזר גייוק' דא זאל ניט אתיםגיייןפץדיןפאלאםט‬ ‫אונ אייף ךיאןדערע האט.ואם אויף איר האטי דעו־ *מ^ך‬ ‫גויר גיווען זיא זאלידצק אץ זיין פאלאכ!ט'‪ .‬אםלךהאיט אמאהלנייקויפטצווייךינםטען‬ ‫טיט איין מאלל אונ מיט איין קטר ??ירה)פאר קויף צעטא אונ״ער האט ‪.‬גיווען‪.‬ייכע'.‬אזויקאט ף‪.‬ווןארץ קייןה תוהו וביהו‪ .‬פאריוואם‬ ‫זאל^ער .ימון"האט?י.‬עךד }יוואנךעךיט איך אונ אלע ‪3‬שע‪.‬זוי האט דך ךי‪.‬‬ ‫>!יז דער אטןערער‪. ב^ןאפיו' ?יייאליי‬ ‫§ארוואם ‪£‬לץ.יוואנךערט פאר תאם זיא דאיךף בלייבץ ליידע פו.‬אונ איך _אז"איך'ווע‪ $‬ניט אה‪3‬עטץ וועל‬ ‫ןויןז ניט האבץ צו״עי^י.‬רבי‬ ‫יהודה !נתיי מימון האט .‬והתחתונים פתים‪ .‬זאמע.‬‬ ‫לפיכזד‬ ‫‪.אט‪.‬ע י • אייייווי עפ‬ ‫•^טייט אין פסוק נאט האט .‬לפיכך והארי‪ .אנטאירער‬ ‫‪1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח‬ ‫פסיק‬ .‬עלדץזטארןט אוגווערץ פאךטריביק פון ךי‪-‬עיךד‪-‬ידאםטיינט'מען‪psm.‬ער גוזר‪.‬ובטיסי אחת‪ .‬על אחת נזר שלא תזוז םפלטין‪ .‬עסץ‪ '.‬עךד'הט'יי״ך.'. אנדער משל‪ .‫סדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ןריבער איי יהאךץ היר״ה היהי נובוהו‪ .‬זענק ?ויר צו זאסק ב‪1‬יט איין ?אךל ‪#3‬אפץ ןיווארין‪.‬מק ניט אים‪ .‬אונ די אם דינע וואם האטיאים גיווינין איו ןיועםיץ נעבין אים אונ‬ ‫האט זיך ניווא^רערט אונ גיואןץט‪ .‬ךאס םיינטירער‬ ‫ןסוק ‪.ואס וענק‬ ‫אויף ‪.‬ור' יהודה ביר סיפון אמר מעל לשלך שקנה לו שתי שפחות שתיק‬ ‫באוני אחת‪ .ואס אויף דעם‬ ‫הימעל‪.‬זו אינה‬ ‫יוצאה וזזה םפלטין‪ .ייואנךעךט' פאי־ ייאס ייא יועם‬ ‫«{אחל נישטראן־ט ?עילי! יירך בעם טע‪.וס אויףדעס לימעללעבץאיייביג אונ זע.‬‬ ‫אוגאקץוואםאויף לי‪.‬והיתה םניקתו תוהא‬ ‫ובוהא‪ .‬זיא^אליפארטריןעי ווערין פון זיין‪§.‬ןערין דורך רעם מע^ש ייואם רער מענטש וועירט גיש§ייוט ‪ P‬י י י א ‪ ' .‬ך‪/‬ערד' ד!אט זיך ןיוואנרעךט אויףיאירע וויםטקייט‪ .דערע ךץ?ט.‬פאר'ןואס אלע .‬אסרה העליונים‬ ‫והתחתונים נבראו בבת אתת העליונים חיים‪ . ביייךע צו״זאטען גיקדפט גיווארין‬ ‫אוג ‪£‬יט איין ‪#‬טר ?כירה אוני פאר אייגע‪ .‬ועל אחת גזר )ו( טידודין‪.‬היתה‬ ‫תהו ובהו‪ (J) :‬איר תנחופא לבן פלך שהיה ישן על נבי עריסה‪ .‬טעל אר^עטץ‪3‬יט אונ‪.יזא? איין ^ כ ע י ^ ל ‪ .ק‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫פטםיון ואני אם איני ינע איני אובל‪ .ען דא אונ דער דזימיעל" אונ אלע מלאכים'.‬אסרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת‪ .טד‪.עמען איר ק?‪1‬ראף פין דין הא^ט‪ .‪ .‬פעןיש‬ ‫.‬‬ ‫גןנעכט וז־*ט~דער"^ך‪«7‬ר ג י ^ ^ ע ר ^ ״ א ר ב ע ט ץ ^ ^ י ^ ך י ^ ו ו ע ט ז ז ר ד » ‪ 3‬ץ צו‪.‬ו‪ .‬להיות גע וגע ו־טרי«‬ ‫‪ (0‬לישיל את כלה ‪.ייא?ט צו ארם'ך^עךיד וועט' זןין' פארפלוכט פון" דיעעטייע?י'ן‪.יך גיוואוןךעךט אוג דזאט גיזאגט מירי זעגע.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)ו( שירוד.‬האט‬ ‫די א.2‬‬ ‫בראשית י׳ ״‬ ‫‪.‬ועגען גלייך צו־‪.‬עך'ד גידעהן או ויא וועט אםאהל גישטראפט‬ ‫‪.‬כך צפתה הארץ‬ ‫•שהיא עתידה )ז( ליטול את שלה פתחת ידיו של אדם שנא׳ ארורה הארפה בעבורך‪.‬עךדךך אויך גיווא^ךערט אוניזןאט ניזאנט איךיאונ‬ ‫‪8‬לע טע^שין ןואס א‪1‬יף סיר זע.‬אונ יסיר יקאסטין‪?. .‬קינד' פון פלך איז אפאהל‬ ‫‪2‬י^<‪$‬אפץ אץ דין ווינעלע‪ .‬ןועךין ניישפייזט אונ נמעטיןט פון ךי לויטערקייט פון}אט‪.‬לפה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה פתחת ידיו‪ .‬‬ ‫איגאלע נשעפעןיש' פון ךי‪.‬עךר או די אך‪3‬ע'פ!ץ ניטהא?ין'זיי ניט צו״עםין‪ '.‬‬ ‫•ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא‪ .‬נלןיען איך ואל פאר‬ ‫^•ריןען וועךץ פון דין_פאלא סט‪& .‬ך‪/‬ערר האט זיך .‬כך ישבה הארץ תוהא ובוהא‪ .‬העליונים ניוונים מזיו השכינה‪ .‬והתחתונים אם אינם‬ ‫ינעים אינם אוכלים‪ .‬אשרה העליונים‬ ‫זהתחתונים נבראו בבת אחת‪ .ואם אויף מיד אונ ךיהימעל מיט אירע ‪^3‬עפעגיש‪.יי^םץ אונקאטוייך ןיוואנדערט אונ זא?ט פיר זענען‪3‬ייךעגלייך‬ ‫‪$‬יקוין«ט ניוויאךין אוני טיט איין ?טטר נעירה‪ .‬‬ ‫הןהה'תוהו.‬עייל י.‬נ?ש‪)':‬ד( רבי י‪.‪ .‬ע?יך‪.‬איי?יג אץדעיםפאלאםטפויי^ט‪'.‬יידע ‪3‬ל‪.עלט‪ .‬אלאםט‪ .ןרגויך ‪.‬די‪.‬דאם‪.‬רעם הי‪.‬נהומא ^אוןטיאייי..‬עךלייא'געלט פאר .‬אונ אויף סיר ר..‬הורה‪3‬ר ק.‬נןעבין פאר"בייידע‬ ‫ןלייכע נעלד‪ .‬אוד האט ךי‪.אס הארץ האט איר גמאגט אוויא וועיט אםאךזל‬ ‫.אר ניט אלבעטין אוג‪.

‬ובהו‪ .‬עקב‪.‬זה דור המכיל שנאמר )כראשית ז( ביום הזה נבקעו‬ ‫כל םעינות תהום‪ .‬הה׳ד )ישעיה מא( פי העיר ממזרח צדק ונו׳‪ .‬ער .‬על פני תהום‪ .‬והארץ היתד‪.‬ךאם‪.ואם‪. ‪"1‬אכט‪ '.‬יי דעם סבול ?!שייט אין רעם טאג זענען צוישפאלטץ ניוןארין כל מעינית תהום ‪.‬עם איז גיווע. יועט אים פי.‬ךוח אלהיםי^ח^ת^יפנייהם^ם^אונ^ער ודינט פון גאט‬ ‫‪5‬אט‪.‬יום אהד‪ .‬נים איוייגיוואךץ טאג‪ .‬אפמיואייזטאנ‬ ‫אגא נצין אי. דין מלוכה‬ ‫.‬ויהי‬ ‫ערב‪ .‬ראיס מיינט מען‬ ‫‪.‬ליער'‪..‬עראדך ניט גלווען אין גן‪.‬עם איז גיויואךיין טאנ*‪ .‬עם שטייט‬ ‫‪$‬ין ןםוק אוג‪^.אך וועךט גילדות רער פסוק‪..ואים ער איז ‪3‬ש*פין ןיווארי.‬גיגאננען פון‪.‬זה יעקב‪ .‬גי^ווע?ט א‪1‬ז\ש רעם ווא'םער‪.‬זה אברהם‪ .‬‬ ‫עייל די זענען גיווען ך^עים‪ .?טער )ועדין‪ . .‬סבל ולתוהו ני שוסו המה יו״י השמש והירח ונוי אמר יגוהג מי גילם לזה שימי שמש שגא•‬ ‫למס!וכן הבל מ״א ‪«4‬ם ‪ (p) :‬ום יעקב‪ .יט דין ע!אנ אונ ניט נא?ט ‪ .‬וואם״ער‬ ‫גיוועלטיןט א‪1‬יף לי וועלט וואס זיא איז גלויך צו ךי נאכט\אונ‪?.‬וועלט פיט גא^נישט‪ .‬‬ ‫תהו‪ .‬זה קין שבקש להחדר את העמיס‬ ‫יתהו ובהו‪ .‬עקב‪ .‬ ‫זדתה תוהו ובוהו דאם ט ץ ט מען אדם הראשון.‬אונ'‪3‬יי'ל?זעים שטייט'ייי' טוהען‪.!^ו‪ .‬דעם ‪£‬אנ'צו‪.‬הט גאט גיזאגט‬ ‫‪9‬יז"ווי לא ננ וועט דין ךי ייעלט אזוי §י?סמער‪ . מבול אונךי וואסער ‪!1‬אט אנניתדבין צוריק אריץ צו גיין אץ אבנרונד‪.‬אמר הסביה עד מתי יהא העולם מתנהנ באפילה‪ .‬ראם‬ ‫‪3‬י?ט מען נע״קב‪ .‬זה עשו‪ .‬‬ ‫^יי?‪9‬ין‪ .‬בפור‪ .‬בקדר‬ ‫של יעקב‪ .‬יאילקט ניט' לי.‬עס "איז גיוואךין גיאכט ראם מיעט מע י‪.‬ויהי ערב ‪) .‬יואם'‪.‬ןיייןייאליכטעקייטפיון גאט‪.‬עם איז איין‪/‬אגציןיליכטיג‪.‬ראם מיעט מע•'.‬עס וועט אים אני!יי‪3‬ין ליףטיינ צוווערין‪ .אנין‬ ‫ןעם *(יין ^זאג מיי^ט ^ען«ים ‪.‬אנדערע .‬אןנרהם ויאם‪.‬ויהי בקר ‪ . פון לי ערד‪ .‬יערע_ואכץ איןדערפינסטר‬ ‫^קיינער זאל ךט זעהן‪3£ '.‬עם‬ ‫ןועט .‬ו‪.‬ווען ךי ‪9‬לוכה פץ״עשויייעט זיך אדםלאזין)ועטיךך ^נהייביז ך י מלונה פץ ‪:‬עקב‬ ‫א'וג‪..‬‬ ‫.‬י( ערבו של עשו‪ .‬ם וועטזיי׳ איין טאג דער טאגאיו כעוואסט צו נאטיווען״ער ‪.‬גקייט טאנ'‪ .‬עש'ו‪ ..‬דאם וועט זיין אין איין טאג"‪ .‪.‬אזוי ו\י‪.‬נאר ^ס ^עט‪.‬גאט‬ ‫ןאט גירופץ צו לי לי?'טי‪.‬‬ ‫^ער״^ןרץ‬ ‫ןפוק ‪#‬מו^‪5‬וט'פץ די תתת.‬וויעיט אנהייבץ ‪ .‬ויהי בקר‪ .‬םיינט ‪5‬ען דעו־ וד^ט'פון .‬על שם ויעבר אלהים רוח על‬ ‫הארץ‪ ..‬ל ‪8‬ני לזהום ראם מיעט' מען רעם תר .‬יעקב'מכפר דין‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬זה דורו של אנוש על שם )ישעיה כט( והיה במחשך מעשיהם‬ ‫ויאמרו מי ונו׳‪ .‬ורוח אלהים םרהפת על פני המים‪ .‬ער‪9‬יטדץפאטער‬ ‫ןועלין אדך ‪#‬טאר‪3‬ץ וועט ךי' וועלט ?לייבין וויםט' וח^ןד מיינט מען רעם תר פון אנוש ‪.אלפט לימננען האיר <‪9‬יט אאלף( ‪.‬דאס מיינט ‪ 9‬ק י‪£‬־קב \ ' צ ו לי פינסטעךיניס ה ט ע ר‬ ‫}ידופין גאלטךאם‪.‬וועט'_זיץ('‪.‬עדין‪ .‬ראם מייגט^ע.‬י‪.אט וואם הט ג״טתעבט אויה ךי‬ ‫ןןאםער פו.‬ ‫ןעם טאנ .‬תבוא האורה ‪ -‬ויאמר אלהים‬ ‫יהי אור‪ ..‬איונ‬ ‫ער איו גיווארץ יוץוט אונ'איו איועק ‪.‬מעי.‬וחשך‪ .‬ער איו פון םןרח דיט^אל^־קוטען "לייבטץיאוין־'דער וועלט‪ ".‬זה אדהיר שהיה )ח( ללפה ולא כלום‪ .ואס אויף ןיי איז גיקוםען' דער‬ ‫}(בול‪3 .‬ט( זה יעקב‪ .‬קיואלין פוןדעם §‪?3‬תנד ‪ .‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ייגע‬ ..‬ז‪.‬נמו שזרשו והגה ני בא השמש מלאיי השרת אומרם אתא שמשא ן ) י ( ערבו‪.אט האט געע‪3‬ץ‪.‬יכוהו'מיינט טען^ןיודיל‪/‬ער האט גיוואלטדי‬ ‫ןןלד'זאל צוריקוויסטוועלין ךריבער וזאיט^ער ניס‪£‬ת'דין ברודער‪ .ואם )ועלי.ועט זיך אייףלאך.‬אל תקרא העיר‬ ‫אלא האיר‪ .‬עם ייעלין נ אך זיין אויף איריךישעיים^ם איז שדין ציייט‬ ‫^^.‬אונ‪.‬זה עשו‪ .‬אוני‪.‬איויודעםשטייטאיןיפםוק מייהעןד‬ ‫שמירח ‪£‬דק‪ .ענען העיר <מיט אעץן\גאר.‬מיי^טיםען‪^?.‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫'‬ ‫שית‬ ‫פ ר ע ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך והארץ היתה תהו ובהו‪) :‬ן•( ר' יהודה בר סיפון פתח קריא בדורות‪ ..‬ולחשך קרא לילה‪ .‬וואס .‬‬ ‫‪$‬לע‪.‬עם‪/‬אל ווערין‬ ‫^ י נ ך א ס מ י י נ ט מעןאלרהםיאלקומען אףףךערוועלט‪'.‬ויקרא אלהים לאור יום ‪) .‬הט'ןאטגי!אגט‪.עועל^ץט אדף עולם הבא .‬שנא׳ )זכריה יל( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילו!‬ ‫ומ‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫'‬ ‫» י » י ״ י י ‪ 00 « 1‬ללמם‪» .אל‪!?9‬ען'אצךיק'א‪1‬יףדער‪/‬ועלט‪ .ואם משיה וועט קומען אונ ךי מלוכה פץ‪:.

‬שנתן לי הקנית׳‪ .‬נ‪ 5‬פוןידער ״.‬געהילו איו' טייטש דער שךעקץ‪ .‬אונ‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫איר‬ .‬‬ ‫האט רבי שמעון גלעגפערט איך האב גיטריאכט‪) '.‬‬ ‫איל מעיר אני עלי שמים וארץ שאיני זז סבאן עד שתודיעני )טו( מאין הרנלים‪b'» .‬ךער_צייט וואים זיי ד!אבץ נימאכט ןעם״יןגל ‪• \ ^ k q‬די שדן ניט‪.‬קען ניט ךעךפארעזין די טיף ?יו צום ‪.‬זאט רבי ‪!?#‬עו'ן איים ‪.‬וועט קוסען' צו שיועביןווען‬ ‫יוךין וויעלין טאדזו רצשו^ה ‪ .‬‬ ‫נהו ובהלה אמת היא ו )ינ( אן ברבעים‪ .יאנט איך ‪.‬נ.‬יהושע ג.‬וואם תשובה איזינענליכע. נהאנט צו רבי‪. . פו.‬דו ‪.‬אפ" כשהמים גליל נעילפ הריח ‪B3BB‬‬ ‫פ".‬יהושע אונוזאט}ימי‪.‬אונ^ער דןאט גיט גיוואלט יאןץ דיאם^ער‬ ‫‪g‬׳‪ as‬גיטראלט( האט'רבי'‪.‬רעם יוךיישען.‬ךייוואסער‬ ‫ואל ני'ט_קאליע וועךץיפוןיךי היץ‪ .ענפעךט‪" ..‬על פני תהום‪ .‬איו פאר ! י י ניגאנגען ר?י‪.‬איוי ווי‪.‬געם אד^מירעדות ך הי‪?..‬איל מעיין הייתי‪.‬עם תעט‬ ‫רוהען אויף משיח רוח הי‪ . המי* שייפא מלשין נשפת ו )‪ (W‬מאי! סרגלים‪ •..‬אווי ווי‪.‬ורות אלהים טרחפת ‪ .‬‬ ‫מתנות‬ ‫לעיויז לבא ‪ :‬יוה״כ‪ .‬זה רוחו‬ ‫של מלך הםשית‪ . אאקם אז איר האט 'ךט‪.. צו "וואםער‪ .‬כתבי על קרן‬ ‫השוד שאין לבם חלק באלהי ישראל‪ .‬עס שטייט אין פסוק ועחילו ^־‪.'.‬באיזו זכות )יג( םסשסשח‬ ‫ובאה ‪ .‬וועל ‪.‬‬ ‫‪$‬ען ווערט ךער שראקין פון חי'וזיםטקייט‪ .‬קיין דלק אין‪.‬יי טלכות בבל‪ ..‬יבוזו‪ .ועילט‪ . . .‬יהושע' איך האב ‪.‬שתיתה איטרת להם‪.‬זאלםט פארןיםען ידיין הארץ פאר נאט אז‪1‬י ווי וואסער ג‬ ‫<‪ 0‬רבי חגייד!אט ניזאגט פין ריי פךת ווענין {אט ד!אט כירת יריח }יווען )צו ןיזאנט( טיט‬ ‫ף וואסקר אפילו ווען״יעס וועט דין' ארןיץ זאל ?לאדן אוךנט אייף רעם וואסער‪ .‬בזכות התשובה שנמשלה כמים‪ .‬המרחפת _על פני המ‪:‬ם‪ .‬אזויוו״^עם ?זטייט אין ןםוק ינרוה^וןייו רוחי ה׳‪.‬על פני תהום מיעט _‪ \ya‬ךי מלוןה פון תים‪ .‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬ה( דיש ביל פתר קריא‬ ‫במלביות • יהארץ היתה תהי‪ .‪ .‬שנא׳)ירמיה יד( ראיתי את הארץ יהנה‬ ‫חהי‪ .אט‪.‬יהושע גייאןט'צו ך?י שמעון פוז ייעלכע זאך האסטיו ניטכא?ט‪.‬זו מלבות רומי‪ .‬ןיא^ת‬ ‫‪ .‬גייט אוועק גיי.‬דרך טני' בלפי‬ ‫מלטתרימ׳ בלא היה תקר לגדולתה וסיתה מתגברת והולכת יותר‬ ‫כהונה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ י * ו ) י ‪ 0‬המשמח‪ .‬דיא יים אתר‪ .‬די'הא‪3‬ין ןלואגטצי‪.‬רבי שטעו.‬נט צו ר?י שםעץ נוט קאלןין‪.‬וחשך זו‬ ‫סלכות יון‪ .‬ואנין וואם דו ‪5‬אסט.‬המרחפת על פני הםים‪ .‬מה התהום הזה אין לו חקר )יב( אף הרשעים כן‪ .‬עח־ א ע ךא ‪$‬יז‬ ‫וויףט‪ .‬יו‪ 0‬סליהם ליבראל ׳•)יא( יבהילו‪.‬על א ו נ ך ע ך ר א ז‬ ‫איך‪.‬אזוי ווי ןר?ו.‬ויי דואבין‪.‬שנאסר )אשתר ו( )יא( ויבהילו להביא את הסן‪ .‬היאך םדיא)ישעיה יא( ונחה עליו רוח ה ׳ ‪ .‬אונ בוהו איז אויךידער פייטש שרעקין‪ .ה הנ?יא הט ניזאנט אויף" דעס גלות ?‪5.‬וכבר היה ריש בן זוטא יושב ותוהא‪ . קאהלגוט יןאךןין‪.‬ניקוקט אין ךי גשאפו‪.‬והארץ הןרזה תוהודאס מי'יןט'§עןדי טלוןה ‪pfl‬‬ ‫^ ל ‪ .‬חו‪#‬ך ?ןינט מען ךי מלוכה' פין‪.‬איל בן זוטא מאין הרגלים‪ .‬זי‪..‬יייויץ‬ ‫שי־ייבט אויף' רעים הארי.‬ורוח אלךים'‪ rervp‬מיינט‬ ‫‪ jyg‬די נשכה פץ' מלך הםעזיח‪ .‬שאין לה חקר כסו‬ ‫התהום‪ .י‪3‬ו‪1‬ראבט‪^'.‬ויי‬ ‫זאלץ‪/‬זאןין אז'פון‪.‬זיי אין גלות‪.‬אט‬ ‫רבי '^מעו.‬אווי ווי^עיס ן‪8‬ט'ייט‬ ‫אין פסוק )טפכי'כמים ‪.‬אגשמה פון נאט‪ .‬י}‪ • 1‬י ל ל זי*‬ ‫האט פאת‪5‬ינסטערט ךי אויגין פון דיייודץ ‪5‬יט זייערע גזירות‪ .‬כלו׳ מקרנת יריחשת ו נ * םנאולם »‬ ‫)יד( יויוה שייפה‪ .‬יכוהו מיינט מען ך כלוכה' פון מדי‪ .‬נש׳‬ ‫זןיגע^עבין‪-‬ות‪ ^ ^ .‬עבר ר׳ יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים‬ ‫ולא השיבי‪ .‫סךף‬ ‫כראשית‬ ‫פרעה כ‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ב‬ ‫ומי‪ .‬אבער‬ ‫מיט' גע‪#‬ווי‪'.‬זו מלכות סדי‪ .‬קיץ‬ ‫בלק אין נאט‪.‬ל איך האב ךזעיןן ךי‪.‬‬ ‫איין מאהל אונ נאך אמאהל אונ "ר?י'נזמיעון ‪$‬אט אים ניט' ניענפערט‪ .‬אמתנד&יוי ‪W‬‬ ‫^ען }יט דער ?ארי^ין ייאם אין' ךי״סאךץ פץ ךי רשעים איז‪ .‬תותו וב‪1‬הו‪. ‪.‬שהחשיבה עיניהן של ישראל בניירותיה.‬ניט״קייןןאךשוננ‬ ‫אזיוי וד רער אבגוץנד‪ .‬לבך‪ .‬״‬ ‫דאסיךי ייךיןייעליןזיי^‪3‬יי‪.‬מען‪. פון^דאגקבייז דו וועםטסיר‪.‬רזאט~בי‪.‬בן ווםאיאיז א^אוזל ניועסין אונ האט‬ ‫ןיטךאכט ‪ .‬שנא׳)איכה נ( שפכי‬ ‫כמים לבך‪ :‬ן ן( ר׳ חני בשם ר׳פדת אמר ברית כרותה למיס שאפי׳ בשעת שרב)יד( ת ח ת‬ ‫שייפה‪ .‬גךקייט'‪ .‬האט רבי ןהושזן‬ ‫ןיזאנט צו רבי ׳שטעון אדרייטע.‬בשלישית השיבי בבהילות‪ .‬דורך וועלכין זכות וועט קונ?ען די נשקה צו‬ ‫משיח אפילו פאר רער צייט ‪ ..

‬היך מד״א )ישעיה נא( לנטוע שמים וליסוד ארץ וגו׳‪ .‬נעה״נ שכנר מת והכי איתא בירושלמי )פ״נ‬ ‫^!ם^מצץ‬ ‫{!יך האב "נמעהן >«י‪.אט‪.‬ער וויל ניט ךי מעשיים פו.‬‬ ‫הה׳ד )חהציס ל(( כי יודע ה׳ דרך צדיקים ונוי‪ ..‪ .‬קי}ךער ‪ .‬עלליי וויאםעךין ךי אוי^עיך^ע אונ די י אונטערשטע ‪ .‬אונ וץךיען ניט ‪$‬ן‪ .‬ואם במעשה אלו‪ .‬אם במעשהאלו‪ .‬‬ ‫או דער בית המקדש וויעט ניבאיוףט וועךין‪ .‬כעוף הזה שהוא מרפרף‬ ‫בכנפיו וכנפיו נונעות ואינן נונעות‪ .‬איך ווייס‬ ‫*‪:‬יער ןיט ויעלבע מעשים .‬והארץ היתה תהו ובהו‪ .‬ער וויעט הרוב ויעלי.‬והרב‪ .‬פיל קלעלין‪' .‬אזד ווי אביגיל‬ ‫מאס קו<?ט צו איר ‪?.‬ער איו שדין ניי^אךבין‪ .. ^ן ךי‪.‬ער‪.‬זי^א' גיוועי אויף יענע יועלטז <ן( רבץ איבהו אונ‪.‬אלו מעשיהן של צדיקים‪ .‬עם שטייט אי.‬או‪ :‬פון'די‬ ‫אוי^עךןצטע וואםער‪.‬‬ ‫רביחי יא רבה הט ןיוא.‬נ.‬אז דער ווינט" פוןיןאט האט}'יבלאויז‬ ‫»‪$‬ז‪1‬יווי ר‪1‬יי ה.‬איר חייא רבה‬ ‫םתהלת ברייתו של עולם צפה הקב־ה בהמ״ק בנוי‪ .‬ודיל נאט )ויל ליי וועלט יאל דין ויייי*'איו ניןיען איידער^ייא ‪ W‬בשאפין‬ ‫גיווארין‪ .‬נעוויים שטארביין‪ .‬זים מנשלת‪ .‬טז( הלך לו בן‬ ‫זוםא‪ .‬ולא היה בין מים העליונים למים התתתונים אלא בשתים‬ ‫ושלש אצבעות‪ .‬ור'ו_ת‪/‬א‪$.‬ךי‪.‬גאר ‪£‬נם שטייט ?!רה§ת‪..‬אזוי ?!וועבין ךי אויבעלשטע יואםיער'איבעריךי‬ ‫אוןטעך׳?טע‪ .‬בן דמא איז עוין‬ ‫ןןועק געגא^ען פוןיךער וועלט‪. אקיוס‪ .‬‬ ‫אונ דיי ךיךק ניט א.‬דער‪.אם די מאבין וו'י?ט לי ייעלט‪ . גיוואךין‪~.‬‬ ‫ה י י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*‪ t‬ייישין גרס מאין לאין ופירש״י מאין תנא והיכן לנו‬ ‫טרוד! רגלים‪ ..‬ער'יייל בעםער״דייטעעךםפון‬ ‫די ן^עים ‪ .‬אונ‪.על אונ עם‪.‬ווא ךי וואםערץלאךן זיך אוים‪-‬קומען‬ ‫צו‪.‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬׳?א?ין ךי הימעל אונ‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫!‬ ‫‪.‬עק ^טייט אין'פסוק נאט האט נייעהןיאז לי'^כט״עקייט איי"ניט"»‬ ‫ודל ךאך גאט אי ךי וועלט' זאל האבי.‬עם רדאט גיי^וועבט‪ .‬אויב ‪<.ואנט צו״ךינע הלםייךים ‪ '.‬ייייםין טייר אי נאטיוייליךיא״םעשים פד ךי‬ ‫צדיקים‪ .‬בעולם ‪ 0 ) :‬ר־ אבהוור׳ חייא רבה‪ .‬אווי וזיינם שטייט אין ‪.אט יייל ‪3‬עםער'‪ .‬אוג ךיוואםער ווס"ךימלען אריים ךי^עךד‪ .‬עס •‪%‬טייט ניט אין ^םוק‪.‪ '.‬כיון דכתיב ויראאלהים את האור כי‬ ‫טוב‪ .‬עס זעףט אויס ווי ךי אויבעלשטע ייא^ער לעט "אויף די״אונטעךשטע‪.‬קלא?ט יסיט אירע פלי.‬די זענען עייט איעער' פון אנרעלין וויי צורי ךךיי פינגער'‪ .‬קךייגעןירב‬ ‫‪.‬ער דייל די יועלט ואל'האביןאקיים‪" .‬‬ ‫הרי בנוי‪ .‬ורוח אלהים מנשבת אכיב אלא םרהפת‪ .‫סדר‬ ‫‪0‬‬ ‫״אשיי‬ ‫‪1‬‬ ‫פ ר ? ־ ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫טםתכל הייתי בםעשה בראשית‪ .‬ויייל‪. אןהייב ויען ךיידעלט איז בשאפי.‬‬ ‫ןוארום‪.‬אבהי יא‪.ט קען לי מעשים פין די צדיקים‪ ..‬די‬ ‫דדמעל‪ .‬אונ‪.‬נאט האט }ייאגטיעם ואלי ויין ליכטע" דאס‬ ‫םיי.‬נהפך ר׳ יהושע ואםר לתלמידיו‪) .‬הוי במעשיהן של צדיקים חפץ‪ .‬זעהט איים ווי'ךי פליגעל‬ ‫ךידע.. לי רשעים‪. ..‬מעולם שהעמיק מאוד להסתכל במעשה מרכבה ו‬ ‫)יז( בעולם‪ . .א"רבה ‪.‬עם איז '‪3‬יי טור גל‪1‬יך‪.‬אלו מעשיהן‬ ‫שלרשעים‪ .ט> ‪ .‬ולא שהו יםים מועטים ובן זוטא )יו‪ (.‬אין״עטליכע טענ ?זפעטער‬ ‫איי <טיין‪ 1?.‬ויי‬ ‫‪.‬ווייל'‪.‬ען ךי בייךע ‪.ט אי.‬קיגך'עראוג ךיוויל‪/‬ןיי א‪1‬יף וועקיןשוועבט‬ ‫זיא איניער ךער‪.‬פסוק גאט ןוייים ךי ויענ פון‬ ‫ךי לריקים אונ דיי ווענ פון די ךישעים‪ .‬אוני‪. ‪9‬סוק צו"_עךשטהאט גאט ב‪.‬אוגיעריוועטינאך‬ ‫*?׳אסל ניבאךט וועלין‪.‬דייל מען טאר ניט אזיי‪.‬אבל איני יודע באי זה‬ ‫םהם חפץ‪ .‬ביו'צו ךי אונ^עךשטע!ואםער'איו נאר !וייט'צוויי'אלעד ךריי ?יננער‪.‬יועט ‪.‬ר׳ אבתו‬ ‫אמר מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב׳הבמעשיהן של צדיקיםובםעשיהן שלרשעים‪.י זא.‬בראשית ברא אלהים‪.‬הטגאטגיזעד‪'.‬וייסט‪ .‬ואינו חפץ במעשיהן של רשעים‪.‬גר יייל בעםערילי' מעשיים פון" די‬ ‫צדיקים‪ .‬זא‪9.‬זיין ןנים אונ האט ‪.‬אונ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫די‬ ..‬א‪.‬ע?ט ווסדארט ליגען א'ירע'‪. .‬ה א ט‬ ‫ר?י יהושע או?‪1‬גיק?רט ‪.‬יי זאלץגיט חרוב מאכין'לי וועלט‪..‬ך‪4‬י'חי.‬נלימר פעמי מחשבותיו ‪) :‬ט‪ (1‬הלן־‬ ‫לו ‪ .‬וואם' ךי צדיקים מאכין ליכ'טיג לי וועלט‪ .‬נע‪5‬וט'אונ זי‪.‬והארץ היתה תהו ובהו‪.‬עךד איו ניווען וויםטדאםשיינט מען'ךי_מע?זים‬ ‫פון דיךשעי• י.‬ובנוי‪ .‬ער גיועהןךיימעשיםייפוןיייךי‬ ‫צךיכךם אונ ךי ‪_£‬עשים פון ךי רשעים‪.‬גט אין^נהייב ויען נאט האט בי׳צאפין ךיידעלט ר..

ואלין פאתאמולט וועילין אין ציין • ‪.‬עס יאל )יעלי! 'לי?טיג איי' שויין גיוואךין ליבטיינ‪) :‬ב( רבי ברכ.קר וואם )אט'האט בשאפין די וזימעל אונ לי״ערר‬ ‫איו .ה קלינען וועלכעש‬ ‫איי ‪2‬יווע.‬רק נמס שפסתת פין‬ ‫די עךד‪ .‬יער אינווייגיג‬ ‫אן‪.אר ציין' .‬ךבי'‪.‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיתפריצהבג‬ ‫‪JP‬‬ ‫הרי חרב‪ ."א•.‬לער ^לטיאיו גיוויען‬ ‫פי.‬לער בית המקדיש ןועט חרוב ווערץ‬ ‫איך ד‪1‬אב ניועלזן ךי״ערד אונ זיא איז תוהו .‬למשל אמלך דואט ניו.‬רבי .אל דין ליקטיג‪ .‬רבי'‪.‬גיטא^ן‪ .ער איויגיווארין ליכמיג לער נאך קאט' קען ב&אפיןךי וועלט‪ .‬ויאמר אלהיס יהי אור וט״ י‪ (3).‬לער פאלא?ט איו' ?‪.אר נאט האט אתים .‬לער יפסוק'ואנטישטיי אויף איונ לייכט‬ ‫ןןארום ביין ליכטינקייט איי י שוי.‬על אונ'צו אוי!־ שטעילין לי .‬וועטיזיין‬ ‫!‪.?טער • וואט האט‪.‬ךעם' וזי‪?.‬אט רזאט נייא}ט‪.‬מען . .‬ו<ץוט‪.‬וכתיב )שם(‬ ‫כי הנה החשך יכסה ארץ וגוי‪:‬‬ ‫פרשה ג )א( ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ר׳ יהודה אומר האורה נבראת תחלה‪ .‬ךאייביי‬ ‫די ליכטיג‪.‬דערינאך איז‬ ‫}יקומען רבי ??חס אונ רבי .<ט ווייטעח‪ .יוויאךין די וועלט דער }אך ךי לילטינקייט''‪ .ןר ר«לט גיזעלזן‪.‬אונ‬ ‫רבי ?המיה .‬ךאס מיינט קען‪.‬נקומען )אונ ווייטער שמועםטךיער '}אןצער _ק?יטל פק‬ ‫^שית אונ פון ‪. מיט רעם פסוק ‪'.י^אלט וועךין וועןיםשיוזוועט קומען‪ ..‬היך םריא )ישעיה ס( קומי אורי בי בא אורך‪ .‬‬ ‫.יט מיט' אךבעט האט גאט בשאפין לי ייעלט‪.‬ייט מיין פאליק‪ .‬עם זאל‬ ‫ליילטין)אווי ווי רבי' ןהוךה ז.‬משל‬ ‫למלך שבקש לבנות פלטין• והיה אותו מקום אפל‪ .‬דו האסטיניזאנט‬ ‫‪.‬ביה הט?ןד!‪8‬ו‬ ‫אין §ס‪1‬ק צו ?לאנ‪.הוךהי^רביםיםו.‬עד כאן דרש ר׳ יורן‪ .< .‬ראםר אלהיט יהי איר‪.‬ ‫) נ ( תמליוסיס‪ .‬לעם‪.‬משל לכלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנםין‪ .‬קייט איי איי־ אווי מיוען‪^.א?ט ?ליער איז בשאפץ .‬ביו אהער האט גייךך^ת רבי יורן‪ .‬יהודה אוג רבי גחמ.‬ער.‬ער ‪.באקט א§אלא?ט‪ .‬ניט אין פסוק עס וועטדיין ליבטיג‪ .‬מה עשה הדליק נרות )‪ (ft‬ופגסין‬ ‫לידע היך ה א קובע )כ( תיםליוםים‪ .‬ג( מפתח פוםך לן הוה נהורא‪ .‬יסווות ונשיר פ׳) גרס זימוטיס גומי!‬ ‫של אבנים‪ ) t‬ג ( מפתח סומן וני׳‪ ..‬האט'דער מלך זןעיצונדיןליכט אונ לאמפין'ליכטייניצו‬ ‫מאכין רעם אלט‪ .‬עס זאל דיןיליבטיג‪ .‬צין‪.‪£‬ל.אל ‪^• 3‬אךט ווערין אונ די יורי.‬איי שיין גיוואייו״אהי^על'‪ .‬רער אנדוייב' פיון לייגע ‪.‬בית 'המקדש(‪ :‬י‬ ‫פר‪$‬ה נ )א( )ויאסח‪.‬ךער אנהייב פון דיינע״רייד ה״ט גימאכט‬ ‫ליי^טין‪ .‬נ^ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬היך מד׳א)ירמיה ד( ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו‪ . '.‬אז‪.‬ע'ס ואל וועךין אהימעל ‪ '.אלט באהעןיאפאלאסט‪ .‬ר׳ יצחק פתת )תהליס קיט( פתח דבריך יאיר‬ ‫מבין וגו׳‪ .‪1<. ‪.‬יעקן מיד אויךער ע.‬פר.‬‬ ‫אזוי ווי ילשה הנביא הט'גיואןט ווען.‬עם ?וטייט'‪.‬ראם ‪.‬‬ ‫הרי בנוי ומשוכלל לעיל‪ .‬ריי ור׳ נחמיה‪ .‬אווי וויי‪.‬ב י ז י ו נימי לנביו הצדק‪) :‬א( ופנסי.‬גיצי?ךין לא?!פין?נם .‬לילטינקייט איין־ דער וועלט 'אייף איי^ינ‪ .‬למשל‬ ‫אמלך האט נ.בוהו י‪ .׳נרד אוג צו זאגין ציו ציון'דו‬ ‫ב‪.‬ר׳‬ ‫ברכיה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫דמגינם( מצאתי נפי׳ רש״י בעינם כלומר איגי נעילס אלא‬ ‫‪ 6‬מ ‪ .ה פון רבי יהודה בחיי‬ ‫םיטוןם ווענין האט *{?עהויבין ןיט רעם פסוק בךבר ה שמיים ‪1‬נעשי‪ .‬ער איז ניוען הרב‪.‬עלטינ ..‬ימךה זאגט' פריעיריאיז בשיאפיןי״גיווארין‬ ‫ךי לי?טיגקייט‪ .‬טךיין מייל צו אוןז איז שיין *גיוואךי! ליכטיג‪ .‬אוני נאט קט גיזאניטעיס זאלידין ליכטיינ‬ ‫ןאס מיי?ט ‪3‬ען דער בית המקדש וועט .‬ל?י יהודה בל?‬ ‫‪5‬ימ‪1‬ן זאןט ד^ט קיט'מאטערגעש אוו .‬פתה דבריך‬ ‫יאיר מבין פתיים‪) .ירע'ט‪.‬זעלן וד אווייצו^יין דייפודאטענטין‪ .‬די'יעלי‬ ‫איז ניןוען היוהווביהו‪ .יוואךין'האט ‪.‬אתא ר׳‬ ‫פנהס ור׳ יהודה בר ר׳ סימון ור׳ חנו] בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק פתח‪ .‬אוינ ‪.ער‪ .אל ‪. .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫עס‬ .‬כך האורה נבראת תהלה‪ .‬ור׳נ אמר העולם נברא‬ ‫ההלה‪ .‬איוי*איז'?יווען נ י י ד י‬ ‫וועלט בשאפץג‪ . אונ רבי ועין'פון ך‪1‬יי שמואל בל לב יצחק ם‬ ‫זוענין האבין א'‪2‬ניהיי?ין צודילשנן מיט דעס פםוק‪.‬ת הא'?ט נ אר גיןגפינ‪.צחק ר!אט אגגיהויבין‬ ‫צו דלשנ.‬בית המקדיש ווען‪.‬ךיוועלט צו דילי?טיגקייט‪.‬ליידי *איי *גיווע| ‪ .‬מייןט מען ךעם ‪.

‬שפחה לאיש זה הקביה‪ . בביר•‬ ‫בבור םיינט מען רעם בית המקדש אזוי'ווי‪.‬צהק' וואלט דיאס ניט גיךלשת פאר פיל ‪9‬עננ?שין)ראם .‬פרע.‬שמחה לאיש‪ .‬ודבר בעתו פה טוב‬ ‫וירא אלהים את האור כי טוב‪) :‬ך( ר' שמעון בן יהוצרק שאל לר׳ שמואל בר נחמן‪.‬עם שטייט ‪.‪.‬רף'וי‪'..‬אונ פון‬ ‫דארט‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ . ךי ליכטיגקייטאו ז‪.‬יעפ שטייט אי.‬ודבר בעתו פה טוב‪ .‬‬ ‫אזוי ווי‪.ואפ‬ ‫רבי' שמואל האטי ^יואנט(‪ .אט(‪'.אגין‪ '.‬‬ ‫איל פפגי ששמעתי עליך שאתת בעל אגדה‪ .‬נאד צו ותלמידי‬ ‫‪ trpjn‬אין לער ‪#‬טיל"‪ .‬ווי נוט איז אזאיך אין דער צייט'גווען טען לאלף‬ ‫זיא(‪ .‬רח זייט אוג ך.ה ןאט ‪.‬אף הבא והיה אור אכיכ אלא )ו( ויהי אור כבר היה‪) :‬ג( רשביי פתח )משלי טי(‬ ‫שפחה לאיש בטענה פיו ודבר בעתו כה טוב‪ .‬‬ ‫‪9‬יט דעם‪.עם‪ .‬ליער כבוד פו.‬ךבי שטו‪.יהעלט אי. ד. והיה העעופיס ללנן ונהנה רנוי! ו‬ ‫‪£‬ם'"שפייט עם איז עווען לןכיטינ"‪ . פכוק הי'איש פלח^ה יעס איז גיווע.3‬יו‪.‬ש ההינה והיה משמע גינ להבא נמו והיה‬ ‫אס שמוע והיה עקנ אעיפ שמנמש ג״נ לשענר נמו והיה‬ ‫בכל ימס כ!א.‬לעם אלט איז ארויס נינאננען אליכפעקייט א‪1‬יף‪.‬גידאךסט ש‪.אגט צו ך‪1‬יי ש'?‪1‬ע‪ .ט'רער מדרש איידער‪.‬עם שיטייט‬ ‫אין פסוק ‪.י.יקומען( צו דער ןייייט‬ ‫.‬ל?י י‪.‬איין פסוק כפא כבוד מרום מראשון‬ ‫‪ opp‬מקדשנו‪ .‬הה״ד )יחזקאל מג( והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך‬ ‫הקדים‪ .פט פיזית‬ ‫המת ו״ו נרו‪.‬אויןן רעם אלט פון ‪3‬ית המ קדש' איז דער בםא הכבוד פון .‬המד״א )ירמיה יז( כסא כבוד סדום מראשון מקום‬ ‫מקדשנו‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫היה לנו אורה < ) ז ( ויהי משמע לשון ענד נמ. ייוחי הט אגגיהיויבין מיט ךעס‬ ‫§פוק שמחה לאיש במיע״ה פיו ודקר בעתו ‪3‬ה טובי‪ .‬אלא בדבר ה׳ וכבר שפים‬ ‫נעשו‪ .‬ל .‬וואלט מעי ראם ניט ני^אלט'ואנין פאר ״קיי.טיג נייוארין פוןיני.‬דאםימיינט 'מען נאט האט גיזעה.אל ןיט הערין‪ '.‬זיין פויל‪ . נבראת האורה‪ .‬לבי ןרכיוז‬ ‫האטי גיזאנ^ו פוןירןיי יצהקם ווע.‬ר' יהודה‬ ‫ביר פילון אפר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקבית את עולפו‪ .‬ענ^פער פון‪.‬מקמי כן מה הוו אפרין‪ .‬אווי ווי‪.‬גקייט ויואפ איו ןיווען פו.‬איל מלמד שנתעטף‬ ‫בה הקביה כשלפה והבהיק זיו הדרו םסוף העולם ועד סופו‪ .‬לער גאגצער וועלט‪ .‬‬ ‫פון‪. •גיואינט צו ךביי שמואל ראם'איי‬ ‫דאךיא^סויק איןתהלים .‬פאר . עאנען איז ‪£1‬ואפיןגידארין ךי ליכטי‪. פון ךעם' אךט וואס רער בית הכקדשיהאט ‪.‬ר׳ ברכיה בשם ר' יצחק אפר‬ ‫פסקים בהם׳ק נבראה האורה‪ .‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ע‬ ‫י׳‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫ברכיה בשם ר׳ יהודה ביד סיפון פתח )שס לג( בדבר ה׳ שטים נעשו וגו׳‪ . אשמתה ביי .‬יך האביךאס .נרד איו לי.‬איל‬ ‫פקרא פלא הוא )ההליס קל( עיבה אור כשלמה ואת אפרת לי בלתישא אתפהא‪ .‬‬ ‫ןאט רבי שמואל.‬צו די וועלט ‪3‬שאפוננז )יד(" רבי שטעון בן יהוצדק האט גיואנט צור?י‬ ‫שמואל‪.ייאגטצו^לבי‪.‬איל‬ ‫כשם ששפעתיה בלהישה כך'אפדתיה לך בלחישא‪ .‬במענה ‪.‬גקייט ‪.‬טי'י.1‬אווי ווי א‪.ואם זאנםטו דאם צו פיר אי.‬פהיכ.‬ואיו כבודו אלא בהמ־ק‪ .אט‪ .‬האט רבי שמעו. 'זונטאג ביז מיטוואך‪ .‬איש מייגטמעןגאט‪.‬רבי‬ ‫ןירכ.‬ןאס האט רבי שמואל'ןיזאנט צו רבי'שמעון‬ ‫אין ליער שטיל י״קיינער .‬בר גחמן ווייל איך"האב ניהערטיא׳יף ךיר אז דו בייט אדךשן‪. .‬‬ ‫‪$‬יכטינקייט אווי ווי פען וויקולט י ךך ארוס שייט אקלייר‪ . פון‬ ‫איץ עק וועלט ביי צום אנלעךין ןןק וועלט‪ .‬אזוי ווי~נאט~האט ארויס גיךעט דאס וואךט עם זאל זיין‬ ‫ליכטינ איז שוין ךי ליכטיגקיייט גיייארין! )‪ (3‬רבי שמעון ב.‬יא איו נוט ). ךער שטיל י‪.ואםאלעדייםין עוטה אודכ^למה‪ .‬פון וויאנען איו' גיווען ךי^נךשפןע לי?טי‪.י.אט ךאם מיד גייאגט אין ירעד עוטיהל( או‪1‬י.אג איך ליר אדך אין רער ?!טיל ‪ .‬איר ברכיה אילולא שדרשה ר׳ יצהק‬ ‫ברבים לא היה אפשר לאופרה‪ ..‬אן‬ ‫‪pyp.‬נאט האט ויךיארומגעוויקולט‬ ‫פיט לי לי?‪9‬ינקיי'ט אזויווי פיט אקלייר‪ .‬וואט קלעןט מע.?חקהאבין ראפ‬ ‫גיזאגט ‪ .‬נןאןט ווען‪.‬אונ די שיעקייט הט ניילויכטי.‬ויאפר אלהים יהי אור‪ . גאט קומט פון' מז‪ .‬בםענה פיו‪ .ואס מען _דא‪.1 m‬האט דך ארומנעוויקוליט טיט ךי‬ ‫'‬ ‫ךו זוהף' האט רבי שמוא‪. .‬שגא׳)שמוח טו(‬ ‫ה׳ איש פלחםה ה׳ שפו‪ .‬וויל איך לידפךע^ין‬ ‫פו.‬גאט הט אתים גירעט‪.‬אל אונ ר?י .‬עם זאל וועךין ליכטיג‪ '.‬איז שוין‬ ‫גיוואלין ליכטיג‪ .‬אפרה לו בלחישה‪ . ךער ?!טיל )אזוי‬ ‫וך קע.

‬איז ןיןארין ליכטינ איו נעןין רעם ספר שמות‪.‬אור אונ יום‪^ .‬שבו יצאו ישראל םאפילה לאורה‪ . א נ הטיזיא‬ ‫ךט ג.'.‬ובלילה אינה יכולה‪ .‬והיכן היא‪ .‬זג'ר וועלטנאי־ ןירופין ^טאיי! נאמען‪ .יר'ו?ין ימיט‬ ‫?וויינע^ען‪ .‬אוניךיא' מצות פון .!{ .‬אמר להן אף הוא שנה בו דבר‪ .‬דיל זיא האט טעקעל גיטאכטךיי זוהן‪ .‬כננד ספר משנה תורה‪ .‬פילו של א ו פ ולפיכן נכפלו םלןית רנות למה לא נכפלו » י נ י י ס ממני אף ?לא אותו(‬ ‫נ׳ תואריס אוי וני » ו נ ‪) :‬י( והלא ס פ י ויקרא כ ו ׳ ‪ .‬ני‪5‬ז^ט א^יוי^מ^ייד ציוי^ען ךי'ליכטעקייט אונ ךי פינסטערני© איו' .‬קייט"צוויי' <‪£‬אהל ‪.‬עס ‪.‬‬ ‫אוראונ יום‪ .ועט ייין יוייסיינט א ^‬ ‫די ליףטיגקייט פון די זווזן‪ .‬ייע.‬ייבדל אלהים בין האור ובין התשך‪.‬לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא‪ (11 :‬תני אורה שנבראת בששת יםי‬ ‫בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהוא טכהה נלנל החמה‪ .‬‬ ‫ויהי אור‪ .‬‬ ‫^יןדעםםפר קטות ‪#‬טייט אזילי יוךן הןנען אתים }ינאע^קפון פמסטעךניס אץ ליכטינקייט‪.‬טחיבין חברייא לר׳ סימון‬ ‫•ו( והלא ספר ויקרא מלא הלצות ר מ ת ‪ .‬זטייט אין לסוקרי ליכטילןקייט פץ‪'.‬יוזי אור אונ‪^..‬ייט ד>‪§4‬ר אלהים י^דלי אור^אטיזזט נמא^טעםיזאל‪/‬ייןליכטינ(‬ ‫ןאם איי ‪$? psty‬־ ‪ 3‬ל ^ י ת ‪ .‬עמען‪ .‬ליקטןןקייט‪ .‬שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ‪ .‬כננד ספר ייקרא )ה( הלכית רבית‪ .‬קייט'^א‪"0‬איו‬ ‫ניץ אץ'ארץ ‪.‬הא?ץ די ח?רים ?יפךע?'ט צו רבי סימון‬ ‫‪8‬אר וואים דערכטר ועןרא עייל אין אים איי ן א תיל לי‪.ואנט ציוירויי‬ ‫פיםוואיוראונ יום איזידאןיאייןייאך‪-‬ונעןעסאטליכ^ינ איז טאנ‪.‬שהוא מלא הלכות רבות‪ .‫ב ד א ש י ת ‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫י׳‬ ‫‪2‬ה ג‬ ‫יד‬ ‫בראשית‬ ‫םקדשנו וני׳‪!) :‬־‪ (J‬איר סימון ה׳ פעמים כתיב כאן אורה‪ .. ךי ווהן וועיט דין יי‪?.‬אןיץ די ח?רים |־.‬עןץי״דעם‬ ‫‪8‬פר נינןדא‪ .‬ש‪$‬ייט‪.wyyo):‬מירןאבץ‪/‬יילערונט ת‬ ‫לי?טינקייט!ואם איז זישאפין ניוואךץ ‪.‬ען ?אי־ל אדי ‪9‬יל‬ ‫ווי‬ ‫ז‬ ‫‪t‬‬ ‫די‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬ביי .‬שבו נתעמק הקב׳ה וברא את עולמו‪.אט גזאכין ליייכטין‬ ‫ך אוןין פון ‪8‬ע^קין‪ .‬זיא איו בעהאלטין ניווארץ‪ . .‬ע ד ל אליזים ‪3‬ין קאור ו‪3‬ין החשך‬ ‫^אט האט ‪.'3‬גוט‪ .‬וירא אלהים את‬ ‫האיר כי ט י ב ‪ .‬כנגד חמשה הוטשי תורה‪.‬אונ לי לעטןנקיייט' פו.‬אונ‪/‬ער‬ ‫ווערט גירוןץ נ»‪".עקם טענו אוני ד הט מלויכטין‬ ‫גיו' מישואר‪ .‬ווייל אין דעם ספר איז דא פיל דינים(‪' .‬שנא׳‬ ‫וי‪.‬נננזה‪ .‬אוראונ טוב‪ .‬שלא‬ ‫*בראת להאיר אלא ביום‪ (»j .‬ווען ט^יחייעט קיםקויעט ךאיליייכטין צוךי‬ ‫צךןקים‪ :‬אווי ווי‪? 7cj.‬כננד ספר ואלה שמות‪ .‬פאר^ואסדערספו־ ך^ריםדאםאיין אים איז אוץדךאקיל ךינים‬ ‫אונ‪.‬נים דךיןיער ויעיר^ער .‬‬ ‫ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬דיא ל^נת .‬ךער מאנט ‪' .1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .‬מאירות ‪.‬לי?‪9‬ע‪. ןןס איז טאגיאיז ליכטינ‬ ‫^אד ןןם איז טאקי ניידע ‪#‬יינס‪ oy in\ .‬ויקרא אלהיט‬ ‫לאור יום‪ .‬אין ןעם הפר ?ראשית ^טייטיאז נאט האט ךןז ?ןמעפטיגט‬ ‫אונ ^ א ט ב ^ ץ דייוועלט‪ .‬פסיק הנאמר נגי ס' דניים נכפלו אור דוס וכי לא היא הי*‬ ‫*!פינו ננפלו ‪ 0‬אוי וני ש ו נ ‪ .‬עייל איןיךעםםנ־ר שטייט ווי נאט ד.עןיןידעט‬ ‫‪8‬פר ?מךןר‪ .‬איריאליץן!אט' רבי ןץמון ןיזאגט צורי?!‪3‬רים‬ ‫רער'ספר ךןךים ?!ייסט אויןז ץוויי‪^.אכט האט זיא ניט .‬אונ‪.‬קרא ‪5‬ןל‪!1‬ים לאור'יום‬ ‫נעןץ ס&ר ךןךם^ואס אין ‪ i m‬איז דא פיל תנים‪ .ט' ני‪9‬אכט אץידשע^יידיצייישעיןדי^ענטשין‬ ‫וואם ^ ע ן אתים ?יגאנמגן »ז ^ • י ם א ו נ צווישעןידיים^נט^יןיוואם הא?ין גיראךפט אתיו‬ ‫האטי‪/‬ירופץ ת ליכטי‪.‬והיא מתוקנת כצדינןיםלע״ל‪ .‬י^ךאל‪.‬‬ ‫‪ :‬י ך א נלוזים את מו״ור ‪1‬ייטוב‪.‬ונספר ז נ ר ס יש נ ו ג י נ אלא נפלו לסודות םיתיון שיש נו הלנות רנות ‪) :‬ז( וטכי!‬ ‫^‪w«!f‬‬ ‫יארטאיז‬ ‫‪£$‬ף ?!אסל ^ן‪5‬ייט איןת‪8‬ן־^ה'דע'ר מאוןט ראפ יוארט ליכטלנקייט• ‪ VPi‬ךי‪9‬י‪$‬ף חיקשיס‬ ‫»ןךי תו'רה‪#*-‬יין ?«‪0‬ל קזט‪.יקענט‬ ‫^ייןטין ווארום ויא איי ?שאפין נידארץ נ אר צום ויקטין ?יי קאנ‪-‬יווא^זאהץגיעקומען ךי‬ ‫^י?'טי‪.‬אר ביי .‬גילויכטיין טיטדאןז אויף ‪) .‬נקייט‪.‬עייל אין דעם שפר שטייט פיל דינים‪ .‬‬ ‫מ נ ד ספר במדבר‪ .‬ויקרא אלהים לאיר‬ ‫יום‪ .‬כתןיעריוועךט רער'כ‪#‬ר ןיח^ין ‪&3‬ד‪ .‬אט ?אם ‪8 1 ^ 3‬י ד ללמנ״קייט איזינוט «{יז ?‪.‬כמר ספר בראשית‪ .‬ווייל די תורה הייסט טוב‪ ! .‬ךעם״עןשטין טאנ ופון די.‬יה‬ ‫מוזגות כ ה ו נ ה‬ ‫‪J8‬הלכות רנות ‪ ..‬אונ‪.קע‪1‬ןט לייכטץ‪! .‬פאר ויאס האט זיא ניט‪.‬ו‪.

‬רבנן אמרי‬ ‫הבדילו לצדיקים לעיל‪ .‬ערער‬ ‫^אנ ש?עת ימיןירא^ית‪ .‬איר ברכיה כך‬ ‫דרשו שני נדולי עילם ר׳ יותנן ורשב״ל.‬אלא כאיניש‬ ‫דאםר )ט( ‪ p‬וכן אנא מפקד לשבעת יוםיא דמישתותי‪ .‬איר יוחנן הוא שהקב׳ה‬ ‫אומר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»יא‪.‬ניהאט אנוטץ' דלק האט‪.‬ערניזאגט דו .‬ולחשך קרא לילה‪ .‬טעקייט‪.‬וזה אומר ביום אני שולט‪ .‬ר׳ נחמיה אמר אלו ז׳ ימי‬ ‫אבלו של )י( מתושלח הצדיק‪ .‬יעי מםש^ה‪! .‬מי סמניל כ ד שיהא נסשל כסלכס ונשכר זאת השפיע לסן‬ ‫יא! ננגו כאור הראשון ז ) » ( ‪ p‬וכן אנא וכוי‪ . .‬גויךא אל‪1‬דם>‪.ץ גאט ךט' אפגישייךט די ליכ‪.‬ע‪.‬ני..‬‬ ‫מייל‪.‬טזעהן ךי‪.‬פון'ךע‪'5‬טווע‪5‬יןגועךט‪.‬נאכט‪ .‬ך‪3‬י זעירא‬ ‫דער ווהן פון ר?י אבהו הט '}יךךשת אין קםךין פון!ואנען‪.נרשטע ךןען טענ‪ .‬דרן שאלה ותשונס נגמס נוי‪) :‬מ( וכלא נרניעי כוי‪ .‬ךביןירכיהיזאגטאזוי‬ ‫}.‬מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו‬ ‫לאורו‪ .ער זאל ניוויעלטייגען ביי פזאנ אונ איינעריואלגיוועלטינעץ‬ ‫ביי‪.‬משל למלך שהיה לו ב׳‬ ‫)יג( איסטרטיגין א׳ שליט ביום ואי שליט בלילה‪ .‬אפילו ךאםיעםינוואךנ איו ואו־ גיבוב איי! יאיץ' טאנ‬ ‫אךער אויף {ווויי טאנ פוןיךי ש?עת ‪.‬והיו שניהם‪).‬מען הט‪.אבין ןידך^ת צוויי‪.‬דיל‪.‬נמו שפירש"׳ ז״צ )ינ( איסשרנןיגון‪ .‬מעי הט הנאה פון ךי ליבטעקייט‪.‬האט דערמלך‪.‬אט ד. .‬ךבי יוחנן זאנט ךאםהט‬ ‫נאט‬ ‫‪6‬‬ ‫ז‬ .‬משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו‪ .‬נירען ך^עףןטע' ודיי טענ אייךער ךי ווהן איז‬ ‫?שאפיין‪.‬שעכנ הקנים‬ ‫‪1‬‬ ‫זוי ךיילייכטןנקייט . .‬ער איז פץ ךי שבעת ימי הטשירןה‪ .‬ניוואךין‪)':‬ן( ‪.‬עךער טאנ גיתפין‬ ‫־^בעת ‪.‬עם שטייט'אץ פסוק !ירא{יגןדל‪ .‬ךער וזאט ניזאניט איך וויל גיוועלטיגע.‬‬ ‫איל יום יהא תחוטך‪ .‬כך ויקרא אלהים לאור יום‪.‬םלך‪g‬אט ‪.אנט איךיייל ‪3‬יוועלט?ען ‪3‬יי טאו‪ .אלםט ןיוועלטינען ביי נאכט‪.‬ולא שלשה הן‪ .‪:‬זעהןיאז ךי'ליכטעקייט איז ניט‪ .אלץ דך ניט‪.‬ך?י‪..ט הבדלה‪ .‬לם^ל‬ ‫א‪.‬די צדיקים" ווען משיח .‬קךינען‪ .‬ווייםץ ימיר או מוצאי ‪#‬בת' טאר‬ ‫מען ?יטמא?ץא^רכה אויףךיליכט בוךא מאורי האש םייךין‪.‬פאר‪.‬מריניס‬ ‫כן‬ ‫בפסוק ני לימים עוו שנעה אנכי ממעיר וגוי‪ .‬יהודה ברבייןויטץזאנט^אט הט ז^פגישייךט דיי לינוטיגקייט פאר זיך‪.‬ידי ‪#‬געת ‪.‬ניוועלטעען ‪3‬ייטאנ אונצום אנךעךץהאט‪.‬פקיליש ונציניפ‪) :‬יל( מליינים‪ .‬ווארום ךעם פיעךטין טאנ זענעין שוין ‪3‬עשא?ין‬ ‫ןייואךץ די זוהן טיט' ךי לבנה‪..‬קרא הםלך לראשון ואיל פלוני‬ ‫יום יהא תחומך‪ .‬אזוי ווי אסענטש זאנט' ךי אונ ךי'‪.אט וזאט >!פ געשייךט ך י ליכטעקייטפוןךי כ‪-‬ינםטערנעש די.‬ניט דנעין'‪ .‬ערידא״ם ‪.‬איל לילה יהא תחוםך ‪ .‬אונ‪.‬‬ ‫אזוייהאט^אטןירופין צוךיליכטינקייטייאונןאטניזאןט דיין צייט ואיליזיין ביייטאנ‪ .‬יטי'בךאשית‪.ועט קוטען‪ .‬ ‫גי‪5‬א.‬פרענט דער§ךרע!ךיזיכט‪:‬נקייט‬ ‫איז ראך' .‬גיהאט צוויי‪7‬גל?טע‪' .‬נירופץ צו איינעם אונ האט‪.‬יג( מדיינין זה עם זה‪.‬ןעהאלטין פאר‪.‬זיין ווהן‪ .‬ערהט‬ ‫^יר^ץצו ךי פינסטעךןים אוניהאט גיואנט ביין צייט.‬לי^נקייט איי נוטיהאטנןע.‬ניזאגטדו‬ ‫זאלקט‪.‬ר זעירא בדיה דר׳ אבהו דרש בקמרי!‪ .‬‬ ‫ךי ר‪$‬ן וא.תזאנט ראם‬ ‫‪9‬יינט ‪£‬עןךי' דבען טענוואם מען וזט‪.‬וכן לשני איל פלוני לילה יהא תהוםך‪ .‬אווי'וועךט'‪3‬עחנוין‪?..‬ווייל^ער־ איו פץ‪..םע_לייט פון ךער וועלטךאסאיז רבייוחנן'אונ רבי'שיםעץ ב^לקיש‬ ‫.‬א\י.‫סן־ף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאור החסה ואוי ההטה יהיה שבעתים באיר שבעת היטים‬ ‫אתמהא‪ . ‪3‬יי טאנ אונ דיער‬ ‫דןאט‪. אטד )יא( הבדילו לו‪ .‬ם איו' ‪.‬אין ך .או־ ^ירען ךריי טענ‪.‬קר.‬ניטרוי‪.‬אז' ‪.‬כשגוזמן לו סקנ״ס אירו כן פירש " ווה! וירא אלהיס את סאור כי נ‪11‬נ‬ ‫מנס יפם אמר הצניעה אותה לו׳ ינו משתה יאושס לנר סוא סצליק מתושלח כוכתינ אמרו צדק כ׳ ג‪1‬ינ‪) :‬יא( סנדלי‬ ‫איני מספיק לו רק יום א׳ ושניס מפני שאותו יום או יומיס לו‪ .‬עךט אויף .‬שבעה‪ .'אל זיץ ‪3‬יי נאכט‪.‬ר‪3‬י'נהם.‬שהשפיע להן הקביה אורה‪1 :‬ז( וירא אלהים את האור‬ ‫כי טוב‪ .‬פירש" להאיר סניניו ימצאת׳ כד״א ונסורא עמיה שרי ו‬ ‫גוא מכלל ו ׳ הימים אמר לן׳ כימים אן כאן כיי! שימי ר" וישנ״ל הנדלה ממש‪ .ויתושלת ס‪3‬ךיק'‪ .‬ר׳ יהודה ברי סיטו..‬עסינוואךגגךייט‬ ‫איך אן אויףיךי שבעת ימי הםשרןה‪ .‬גרו..‬ומ( והלא ברביעי נבראו המאורות‪ .‬אר ‪.ים איז ניווען‪.ט .‬האבץ־זייך ניידע‪3.‬כלומר הנלילש ‪ 01‬מיס מן‬ ‫כנריאם היו וי קורא נס לאור שלא נשתמש ט אלא ג׳ ימים המחלוקת שהיה ניניסס כדין זה םמנדיצ נין שני נעלי זיני!‪:‬‬ ‫אור של ו׳ םימים ו )י( משותלת כוי‪ .נט‪ .‬‬ ‫זה אומר ביום אני שולט‪ .‬אין ידי ךבען טענ‬ ‫ןדזיניווען אווי 'ליכטינ אז‪1‬י ווי ‪?.‬ל‪5‬י‪£‬ל‬ ‫א§לך הט‪.‬סן היא וירא ויברל‪ .‬ימיידןטעזתה‪ . ויבדל הבדלה ממש‪ .

אט ןץאנט צו איוב‬ ‫יךןןען ךעם ?!ארנין ?זטערין זיין אךטאיוג דין״צייט‪ .‬אונ ייי ־ויל שזנה ךי ‪5‬א?טיאלייץ‪)':‬ט( ך?י אבהי יאגט וייייל ע ם שטייטיייאין‬ ‫?סוק״עס איז‪.‬דיעךראיי גלייעןויייםט ראם מייגט־םעןדי םע?!ים פץדיירישעים‪ .‬־דם מיינט‬ ‫םע‪ .‬פעשיםפוןךירשעים‪^.‬אונצו ךי פעס^ערנים האט ער ןירו§יןנא?ט‪ .‬לינ‪:‬ט‪:‬ג‪.‬אזוי'ו< עם שטייט אץ פפ'וק נאט הט ךרופץ צו די ליכטיגקייע‬ ‫§אג‪ .‬ר?י‬ ‫.‬פי• וני סידשתי לשחר ושיש לילה! ) מ ( ‪ p‬הריי נ ו ‪ /‬אלו נאותיס לי ‪ enm‬הס‬ ‫מקומו ת מ ו איוהו משמע שהקנייה הידע לו מקימי הפני נ ש י י ‪) .‬איר אלעזר לעולם אין הקביה טיחד‬ ‫שטו על הרעה אלא על הטובה ויקרא אלהים לאור יום ולהושך קרא אלהיס לילה‬ ‫אכיר‪ .‬ק'ייט טאנ‪'.‬ודיל ןאט האט ניט ניוואלטךיער »גען‪.‬ב^ער האט בעע!א§ין ךיייעלט‪3 .‬ורואנט^אט דערטאנט ניט יין‬ ‫?א?ק אויף ?‪1‬לע??ןס נאר אדף גוטם‪.‬נאטהאט}יירופין צו די‪.‬י י ^ > אונ‪.‬גאט‬ ‫^האטג^נטעס יאל‪.‬יי‪.הו.‬‬ ‫בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים‪ .‫פדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י ^ י י * *ישי׳‬ ‫‪1‬‬ ‫טו‬ ‫בראשית‬ ‫אופר לאיוב )איוב לח( הםיסיך ציית בקר )יד( ידעת שחר טקוטו‪ .‬דאטטיינט״םע!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫(‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נ‪3£‬‬ ‫‪:‬‬ ‫די‬ .‬אונ ווי פיל שעה רער‬ ‫טאנ יאל ייין ‪ .‬עם שטייט איין‬ ‫םוק גאט האט ?ייעהן *לץ . ".‬ך?י פנחס יא‪.‬מפיק עוד שעס לדני‪ -‬י׳ אנסו מ ו מ י .‬ויין נאסעין א‪1‬יף די פינסטערנים‪ .‬ולהושך קרא לילה‪ .ואסביר האט גיפאכט איזייייעריגוט‪ :‬יעהט טען אז‪/‬אט האט שוי‬ ‫אםאהלןעשא?ין וועלטין.‬נ^ט‪ .‬יש( יתהו!‪ .‬ייי איךידואב!גי^אכנז‪.‬סכאן שהיה )יז( סדר זםנים קודם ל ק ‪) :‬ט( איר אבהו פלפד שהיה‬ ‫בורא עולםות וםחריבן עד שברא את אלו‪ .‬םי״םק?ג‪5‬ג‬ ‫אצויישענשיידצוךשען ך י‬ ‫» ז ‪ .‬יעפ‬ ‫^^^^^ומרי^יישוץגיתען‬ ‫איי‪.‬נלווען‪.‬שנלל שהיי מריניס שנל אמי יי״ק ד»י ע י נ ימו לאותס שלא היי נאיתיס לפניו יהפנייז‬ ‫‪ w‬יי‪.‬יר!י‪.‬עם יאל‪1‬יץ ‪3‬אכט‪' . .‬נאד עם שטייט ךהי ערב‪ .‬או‪ :‬צו ך י פינםטער^ים יזט ע ר גיתפיי לאבט‪ .‬אלא'‬ ‫יטז( ויהי ערב‪ .‬אווי‪.‬רבי כעחוםאיאגט איך ייעל דיר יאךן רעם טעםפון דערזאןד‬ ‫.נס ?זטייט אין ?סוק יוצר אור ובורא יחשך'עושה שלום‪ .‬נט פוןךאנק לערונט יבייאבהו‪.‬הידעת סקוסו איזה‬ ‫הוא אתפהא‪ .‬קייטאונ‬ ‫ןזאט‪2‬ע‪#‬א‪5$‬ין‪.אט תען‪.‬ ‫)ח><י‪.‬אסר )יח( דין הניין לי)יט( יההץ לא הניין‬ ‫ל י ‪ p ) .‬כטינךאם טייגטטעןדי _םען*‪ 6‬פית ר^תקים ‪ .‬ ‫ו )יו( סדי ומנ‪-‬ס נוי‪ .‬זיי'ה?*‪5‬ץזיך נעקרינט .‬יקרא>‪ .‬אטךאטגיתפין ציד‪/‬ליכטינקייטט^נ‪.‬אט וןאט^עשאפין ךיוועלטןט^ןיזעהןידיייימעשיםפורדיצד^ם״אמ ‪4‬י‬ ‫^ ? ז י ם פ ו ן ף ך ^ י ם ‪ .‬וירא אלהיט את בל אשר עשה והנה טוב מאוד‪.אקט א‪1‬י§ער היי?ט‪ .אט .‬עס‪4‬אלדי!?אג אונייען‪/‬עס^ליייץ^אכט‪ .‬ויקרא אלהיס לאור יום‪ .‬יאותס הראשוגיס לא היו נ&יתיסלו‬ ‫* ״ י • <*> » » « שלוס‪ .‬ך י ‪3‬ע*ים פון ךי צתקים‪ .‬אוניעםשטייטיניטצודיגןינסט^ניםהאט‬ ‫.‬ ‫^פךיהימאךןין'‪.יי^ט די יועלט גיפעלט מיד *מ יענע‬ ‫ייעל?ין זעגק קיר ניט גיפעלץ‪ .‬לי‪.‬ייץ‪.‬ערב'‪.‬איר פנחס טעטיה דר׳ אבהי‪ .‬‬ ‫דין הניין לי יתהון לא הניין לי‪) :‬י( איר ינאי טתחלת ברייתו של עולם צפה הקביה‬ ‫מעשיהן של צדיקים ופעשיהן שלרשעים‪ .‬והארץ היתה תהו‪ .‬ם לשליש ט ס ‪) :‬ש<( יהי משמע לשעני נפשפש ויהי ט ק י רמי לאות! שנשאיו יהיו טוניס ומטקייס שעיניו.‬יוצר אור ובורא חושך)טו( עושה שלום‪.‬גייןען « ? ט א^עס איז גייועןיטאג זעהט מען עם איי" ׳טדןיאפ״אהליניוועןיטאג אונ‬ ‫.‬ורפען ד י ״ פ י ^ ע ת י ס‬ ‫ז»יר צייט אונ ךי ליץטיגקייט אירי‪£‬יייט‪.‬פץ דאנען ודיםיןטיר אי.‬אלא ולחושך קרא לילה‪ .‬אפר ר׳ יהודה ביר סיפון יהי ערב אביב‪ .‬‬ ‫ויאמר אלהימ יהי אור‪ .‬אלו פעשיהןשל רשעים‪.‬אלו מעשיהן‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫‪ V‬יקיא ני׳ יפי' סנתינ ייתיא לאוו לאמי נו ייס שלימי שגס* מאיריס סיה ק‪5‬ונ לפרו יתניז שיעוי » ‪ w‬י‪01‬‬ ‫״ '** » » ו « )יד( יושת נשיג‪ .‬‬ ‫םשנבראו עושה שלום‪) :‬ח( ויקרא אלהים לאור יום‪ .‬אן קורס ) כ ( איר פנחס ט ׳ ‪ .‬ר‪3‬י‪^.‬אלו טעשיהו‬ ‫של צדיקים‪ .‬אלו םעשיהןשל צדיקים‪ .יעצט‪5‬אר .‬אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב‪ .‬גאט האט גיפאכט‬ ‫ךפ^ךניס‪£ .ארייי יענע! ניפ&זוי גוטגיוועןיווידי וועלט‪) :‬י(")אמר רבי ינאי ואנט‪.אט נירופץ נא?ט‪ ..‬‬ ‫אץ ‪#‬הייב יוען ?‪.‬נאט ן‪:‬אט יאפיין די~ליכטיג‪.‬ךי‪.‬ז‪ T i j p y‬אז איירעי ד‬ ‫אוים נ.‬איר תנחופא אנא אפרי טעמא‪ .ה ‪3‬ר ‪9‬יטון זאןטעפ ^טייט ‪3‬יט‪.‬פץסטעךנופ אונוןאם }י‪5‬אכט^לום{יגדשעןדי‪1‬וייל‪.‬לאט.‬אפטו״דק'ט‪8‬א?ט‬ ‫.אט'ה־«‪£ 1‬עשאפין יועלטין''אוניהאט ד י וויםט‬ ‫ני‪0‬א?ט‪ .‬ויגדל אלהים בין האור ו ג ץ החושך‪.

‬אונ .אגט אונ ניט ווי רבי‬ ‫ד!?י.‬‬ ‫»לא נניאו מדין אפילו‪ .‬ערדןאטפאו^ז^יט דעם היפעלאין וואםער‪.‬שנתן להם הקב״ה יוג‬ ‫אחד ‪ .‬אווי‬ ‫ויי‪.‬אר נויייל ךעם‪.א יא.‬דחי בקר‪ .‬סי היה שותף עסי בברייתו של עולם‪:‬‬ ‫)יב( איר שמואל בר אמי מתחילת ברייתו של עולם‪ .‬רבי יוחנן אמר‬ ‫בשני נבראו המלאכים‪ ... טענטעזץ אווי יוד ןיא תהט אין‬ ‫‪0‬י§על ןווי^‪.‬אך רב• ח?י.‬ר לוליאני בר טבראי‬ ‫בשם ר׳ יצחק אפר בין על דעתיה דר׳ חנינא בין על דעתיה דר׳ יוחנן‪ .א אונהיי ^איךיךבייוחנן דאס'ר‪.‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬יא( איר תנחום בר ירמיה שבו נבראו)פא( ד׳ דברים‪.'.‬‬ ‫אונ גמליאל האט ^אקצ^רייפ אץ צפון דיט‪ .‬יקען ‪3‬ע?זא?ץ.‬מן המלאכים‪s‬‬ ‫)נו( מ ז י ו י ‪ . די מ^‪$‬בים‪^ .‬אונרוחטיץט סען'מלאכים" איד יוד‬ ‫• ^ ‪ .‬איר יורן שבו היה הקב׳ה יחידי בעולמו‪ .‬ערד •‬ ‫דאם‪.‬‬ ‫אונ ראם איו ‪.יינט רעם היםעני אונ האב פארשפרייט‬ ‫ךי^ערד‪ . .‬ןנםאט לייקאבענדדאם למיינט‪rso.‬‬ ‫ונבריאל בצפוני‪ .רעלץטאנ‪ .‬וכתיב )שס( עושה מלאכיו רוחות‪ .אט ניוואלט טאבי! שואפות נ!יט ךי פיענטןט^ ייאס י*&ק אי??‪.‬עס ‪?#‬ייט ‪3‬יי לי ה‪$‬כים ובשר<‪:‬ם'ןעופף‪.‬י־אשץ ‪ .‬אחד‪ .‬זעהן טייר אייןעיפף פיינט טען טל^ץים‪.ר דאסיאיי יום כפור ז )יא(^‪8‬חר?יחגחוס‪£‬ריךס.‬ההיד )ההליס קד()בהו המקרה בסים עליותיו השם עבים רכובי‬ ‫המהלך על כנפי רות‪ .‬‬ ‫נ פ נ נא״א אן עיש שק ננלל אין אולי נוונסי על ההדס‬ ‫בשחה כמיס נו״א על םייס יעמדו מיס ו ) מ ( אלא סוא‪.ט‪ .‬אונ‪.‬וועד איז טיט ן‪1‬יר ןיווען'‪ .‬המלאנים‪ ) :‬כ ז ( אתיא <ר" יוחנן‪.‬פי אתי כתיב‪ .ט פון רביןצחקם ווענין סיי‬ ‫‪.‬דע^עךשטער ^אנ‪ .‬אזל וד‪.‬חיי ל‪.‬ערה'אט .‬ואורה‪ .‬ךי ןיערנ‪' .‬אלא)ישעיה מד( אנכי ה׳ עושה כל ניטה‬ ‫שפים לברי רוקע הארץ פאתי‪ .‬ייעלט^נסאיו‪.‬מה נפשך אם )כרו( לענין ההשבון‪ .ווען דאג^רש^אג‪.‬ל׳ מדיזס ו ) נ ח ( לעני! החשנין‪ .‬ראם איז יד רבי יותןן.‬עי־ איי .‬עם ^אט נילאלפט שטיין‬ ‫יום‪.יגא‪$‬ען אייף לי ?•לי'נ‪.‬‬ ‫ש ל ש ה‬ ‫לאמי !יי נשי נניאו סמלאנים יניאנו! נשגנ שמו לנוי‬ ‫אנל לי׳ תנינא שלא נבראו המלאכים שד יום מגישי סים לי‬ ‫לנשונ יום אחי גס נשי ושלישי ויניע׳‪ ) :‬נ ה ( המקרה נמים‬ ‫ונוי‪ .אט אים'§ארשפ'דייט אי.‬שנים‪.‬והקביה )כז( פפדד באםצעו‪ .‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫»אז שששע שנני היו נעשם גינ אנ< לא היי שונים נאלי‪:‬‬ ‫) נ א ( ד' י נ י י ם ‪ . -‬י ע י ^ י ^ א י ז ^ א י ^ ^ י י ט ^ י ^ א ל י ^ ע ם אנרערץ‬ ‫‪!? 0%‬טייט״אץ §סיק עו^ז מלאכיי‬ ‫‪$‬אג‪ .‬אלבין אל‪.‬עךשטין טאג איז .‬אייןט‪7‬נ מיינט מעןךאט הט גןעבין‬ ‫צורי יורץ איין^אג אץ'יאד.‬ער האט ידעקט אין ייא^ער' זיי.‬עיין' ‪$‬אנ‪.עווארין לי םלאכים‪ .ע בויךיטם‪ .!£‬ק אייך ‪"3‬עשאפין .‬עפ ?‪1#‬ייט אץ ן*ק‪.‬לא היה צריך לםיפר אלא אחד‪ .‬אתיא )כד( כר׳ יוחנן ולא אה א כר׳ חנינא‪ ..‬־ל‪:‬אני'‪3‬ר ט^ךאי זא.‬ר׳ חנינא אמר בחמישי נבראו‬ ‫םלאכים‪ . פיטען‪}.‬הכל מודים‬ ‫שלא נברא ביום הראשון)כ‪ 0‬כלום‪ .‬חה היה מלאנח יום שניו )כי( נלים‪ .‬יין זיינע‬ ‫ביי?!ווע‪5‬ץ‪.‬שמים ‪ .אט ר.‬אלו טעשיהן של צדיקים‪ .7‬ט‬ ‫אקדעם^ר^טין ^אניקעןיגשאפץ ןיוואךין פיר יאיץ‪ .‬שלא תאפר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע‪.‬דיהיטלען'! ךייערדיאונ‬ ‫ךי‪.‬שלא היה‬ ‫בעולמו)מ( אלא הוא‪ .‬הארץ‪ .‬עלפין רוח‪ .‬עפ שפייט אין פסוק ועוף יעופף‬ ‫‪.‬ע‪ 1‬אייף ר‪.אט טיוען אייינעריאויף‬ ‫די‪.‬יום אחד‪ ..‬רבייויץי!<נט פאר ייאם שטייט יים ‪.‬נ.‬רבי??םואל‪3‬ר' אפי זאנטינאלד איין אנהייב רועו' ךיוועלטיאיז בע‪#‬אפץ‬ ‫ןייואךץ ן ט .‬ךימעשיים פון ז־י״ך^עים!אונעס‬ ‫*גיי ‪^ \rnfi1‬אנדאס ‪8‬יי?ט ‪5‬עןךי‪!5‬עשים פון ךי אתקיים‪ .‬ךאם נ ^ ט מען‬ ‫‪.‬ניט'‪5‬עיןןיייעןנארגאט אליץ‪ .‬ע אזדעם‪.‬איך אליין האב נע.‬האמיר נכתונ‬ ‫שי ושלישי ו נ י סליל גם ניאשין יום ראשי! ומאחר שאמי‬ ‫ךי ‪5‬עע!יםפוןתךשעים‪..‬ליכטי‪3‬קייט‪ .עוי^תגט האטי גאט גיטווט‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ת ח י ת‬ ‫‪y‬‬ ‫ז‬ ‫ווארטץ‬ .‬ע.‬אר ודייל די םע^יין'ןאביין ..אןט ךעם א?רעלץטאג יענען ‪^.‬ר?י יור‪$‬ן.‬על ד‪!$‬ךץ‪.‬‬ ‫<כב( הרים‪ .יטאכט ךי .‬נתאוה הקב־ה לעשות שותפות‬ ‫בתחתונים‪ .‬עעא'?ין ןיוואריןילי טלאקים‪ .‫בראיית פרעה ג‬ ‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫של רשעים‪ .ההט‪^.אט זאןט איך אליין האב אלץ גי‪$‬אוזן‪.‬אר‬ ‫.‬דער איו ניויעןאשוד״ף פיט נזיר'ויען אייך האב ךיייוועלט‬ ‫^ע׳צאפין‪) :‬י‪10‬א‪8‬ח‪ .יאלקינס יאלין י‪.‬יעדן פיר אז ךי סלאביים ‪.‬ילפינן נתינ יום א׳ שהים מיומי נמ״איס‬ ‫הללו שםס נלל העולם שאי! עוז מלנוונ! שירש*‪ ) :‬נ נ ( סיים‪.‬ען מ‪1‬ל ןיט זאנץ אי ?יכאליהט פאירשפרייט ד'ע'ם'הי§על אץיררום דיט‪.‬טיי?טטען ךי ק‪1‬בינה!אל רוהק אויף ךי ?גרדיציוי^ע.‬ךביחנייגא‬ ‫ןא^ט דאנעל^ןזאנ‪.‬ערשטין 'טאג איויןאר ניט‬ ‫? ע ש י ^ י ן ‪§ • P ^ .יוואךין רעם א.‬שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב בשתים יעופף‪ ..

.‬נינומק‪ .‬הען צ‪.‬ווי?‪8‬ען די‪ .‬רבני.אטהאט בךעקט מייטינואםעיר זיינע ביויךיטס‪.‬ראשון לאיסור הבמה‪ .‬אווי ווי‪.‪ .‬ראש י חדש ניםןיאיו רער ‪/.'.‬ךעם טאנ האט י‪£‬ען ראם‪.‬רעם טאג‬ ‫הט נירוקט די ׳?כינה אין נ!?ז?ן ךאם‪.‬מןארוס י דיי וועלט איו' ‪<3‬טא‪9‬י.‬אבלי‬ ‫הקב״ה לא קרה את עולמו אלא במים‪ .1‬ניךאךפט שטיין'ביום ראשון‪ .‬אןער‪.‬עךשטע מאהל י‪ .‬ערשטע מאהל אראיפנענייךעךט א״פיןעיר פץ'וזיטעליצו פאר‬ ‫ב רעגע.‬אךערעםיזאל‬ ‫^םיין ראשון שני ?זלישי רער ‪!.?טיק •רעם טאיניהטיםע. ךי טעג וואם' אי־ די איו דיי וועלט בעשאיפץ גיוואךין‪". מ ‪f‬־^‪ .‬נם האט פאר בךעגט ךי קך^גות‪:‬‬ ‫פרעה ד)א( <יי^‪5‬ר אלהיםו‪.‬אט ד!אט גטאגטזןם ו>!ל ויץ אפארש^־ייטונג אין םיטען רעם‬ ‫וואםער‪.‫פדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיח פרשה ג י‬ ‫טז‬ ‫שלשה‪ .‬‬ ‫אוייף איין .‬איי.‬ער ואל די אןועק .‬אימתי)כט( פרע‬ ‫להם הקב׳ה להלן בהקמת ה מ ש ק ‪ . לשכינה‪ . די קךןג‪1‬ת‪ .‬נךשטער חדשי‪. דאם‪.‬רעם טאג האט מקריב גיווען' אכהן ראם‪ .‬‬ ‫פרשה ד )א( ויאמר א־הים יהי רקיע‪ .‬עם'שטייט אין פיסוק די זאלי!‬ ‫מאכיןצו סיר אמקדש וועלאיך רו‪.‬עם י איו או־ויס גי!אנגען אפייער פון פאר‬ ‫נאט אוג‪.‬לאומן הימים נכהונ נ ק כני וש‪:‬יבי נוי‪ .‬אמר הקביה כאילו באותו יום בראתי את עולמי‪.‬רש^וער רעד צווייטער דער ךךיטעו־‪ .‬ךעם ?ש?.‬כתיב )חהליס קל( המקרה במים עליותיו‬ ‫בנוהג שבעולם מלך ביו בינה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר‪ .ום שטייט‬ ‫הראשון היט אה׳‪ .‬עךש'טע מאהל‪ .‬האט גידאךפט שטיק‬ ‫אהד שנ‪:‬ם '?לשה )ארב^ה חמשה ששהו‪ .‬שנא׳ )שמוח כה( ועשו לי מקדש ונוי‪.‬ראשון‬ ‫לירידת האש שנא׳)ויקרה י( ותצא אש מלפני ה׳ ונוי‪.‬ראשון לעבודה‪ .‬שנאי וינמדבר ז( ויהי המקריב ביום)ל( תראשון את‬ ‫קרבנו‪ .‬ראשון‬ ‫לנשיאים ‪ . .‬אווי ווי‪.‬ןגף?טע טאהל אסור גיוואר'ין'טקךיב'צו‪1‬י'ין קךבג‪1‬ת אויף עבמה*‪..‬ראשון למלכים‪ .‬רעם טאג איודאס‪.‬עך‪#‬טץ טאג‪ '.יוואךיןידי שכיגה זא\ אין איר‬ ‫רוק׳ץ אע ךעם טאנ וואם ךער מעןכן אייו אויף .‬ווען האט נאט בצאללט'רעפי ‪#‬ני'אוני ‪#‬לי‪#‬י‪.‬ראשון לשחיטה בצפון‪ .ס דער צווייטער ךער' ךךיי^ער‪ .1‬‬ ‫וייט פץ מובח‪ .‬שלא אמר‬ ‫כראשון יום ראכון! )ל( הראשון‪ .‬דעם טאג איו ראם‪.‬שגאםר המקרה במיםעליותיו‪ .‬שהיה צ״ל ראשין יכתנ‬ ‫םרחשין עה ה״א היוו••! רומז לייס יאבק של נריאת עולה ‪:‬‬ ‫)לא( ומשו.ישטעלט ךיעם טשפן איז ‪3‬יי ‪9‬יי גדיך ‪.‬ווען מען האט אויה גישטעלט‪.‬ראשון לברייהו של עולם‪ .‬ךעם טאג הטימקרייה ניווען‬ ‫רער‪.עביןיךיעט‬ ‫וואךט ראשון‪ .‬כתנ יש" זיל דל״נ ליס שמס שמונים‬ ‫למלכים וור״ח לסן פוא מקנח חכמים ויל ינןלשחינוח צפק‬ ‫לא גרס ליה דמאי שנא למנוח פנידה זו משאר םפנידות עכ״ל‬ ‫וע״פ התלמוד נמסכת שנת )פ״ז( נר׳ דנמקום ראשו! למלכים‬ ‫^ר״״פס״ק‬ ‫זואךטין ביו יער בית המקדש איו‬ ‫קו?!ט ציילי.‬רעם טאג האבץ די כוונים ןיבענטשטךאם‬ ‫‪.‬ער^טער נשיא‪ . .‬״עם קטייט אץ ^םוק'. (J‬מיר ד.‬נ פוץ די וועלט קאט אים נאט ןישטעלט ‪3‬יי רעם םש^ן‪ .‬ךער עךשיטער‬ ‫צו ?לכיס .‬אייינס צוויי ךריי פיר פינףיןעקם‪ .‬רער‬ ‫^ך^טער טאג פץ ךיוועלט בשאפו^ג!ווארום ךעיר"טאג איז גיווק זוגטאגז‪ .ישטעלט גיוןאךין הט >‪$‬גןיה‪1‬יבין צו רודןק‬ ‫ךי ^כיינה אי.‬ראשון לכהונה )לא( ראשו..‬דאירום נאט הט גיזאןיט‬ ‫דער מאגי וואט נגע.‬‬ ‫ןער מ^גאין ךער וועלט איזאזאייגער^אסטא^טובבךעקט'‪!.‬ושלישי‪ .‬דאים ^איו אוואיגךער‪ .‬רויא פון'הויבץםיט שט‪:‬ינער‬ ‫אד ער‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ .‬ערץזטע קאסל דייוךין‪ .‬עךשטע‪9‬ואהלטקךיב‪/‬ימק' קך'ון'גית אץ‬ ‫נ‪!£‬ב. אםרין לה בשם ר׳ הניגא ודי פגחס ור׳ יעקב ביר אבין בשם ר׳‬ ‫שמואל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י וס אמד סל״ל בינ שדם שלשס וארנעה יכו‪:‬׳)‪:‬ט( וסיע‬ ‫לכס ‪ .‬אווי וועךט‬ ‫ניט ןירעט‪ .‬פאר.‬עם זאל ‪#‬טיק‬ ‫אחד שני ?‪¥‬לישי‪ .‬שני‪ .‬עם ‪#‬טי'יט אץ פסוק‪.‬שמא אחד שני שלישי אתמהא‪ . ?זטיייט אין פםוקדהי המקריב ביום‬ ‫הךאשץ את קך^נ‪ ar\ .‬‬ ‫תני עשר עטרות נטל אותו היום‪ .‬ראשון למעשה בראשית‪ .הרשים(‪ .‬ויאמר אלהים יהי‬ ‫רקיע בתוך המים‪ .‬‬ ‫ראשון לברכה‪ .‬או ראשון‪ .‬יוייאיךיוואלט אין‬ ‫איקס בעשאפץ ךי וועל ט‪ . למלניכ‪ .‬נאד דאסימיינט' טען רעם ראשון'וואםיהאיט ניךאךפט שטיין ‪'3‬יי'ךי‬ ‫|עשאפוג‪.‬רעם ‪.‬עךשטע מאהל אניגיהדבין שעכטין קךןגותאץצפ‪.אבץ'גילערו?ט צעסןיקרוייגעןיהאט ךער טאג‪. דןיאט אויף .

א קאטאו?ז גוט גילערו?ט‪ .‬ ‫) ‪ Q‬רבי פנחס בשם ר׳ הושעיא אסר כהלל שבין הארץ לרקיע‪ .0‬ער ‪#‬טאךק גינזאכט‪.‬אונ"דער היפעל טיט אלץ יוסיאוייף‬ ‫אים‪ .‬איי'רקי״ע אייך ךער ‪8‬־י'טשאפאר‪§#‬ךייטו‪ .‬פייש״י המהיה פי' ‪ onto‬נז"& ה מ מ י *‬ ‫משימסו סי׳ משיסמגיקי ילנ! ק־רין כסס שניתי! ניןלנ‬ ‫להעמיד ולהשריש מ׳ המלנ ממנו מ ס ו ‪) :‬י( יהי רקיע‪ ..‬עם הט גן?ךע?ט אפיין״־ר אוי!‪ £‬ךעס בארג םיני‪ . .‬יענען גיייעי איבער דעם'פי.‬עם.‬אוי ךי יורץ .‬איר תנחוטא אנא אמרי טעםא‪. .‬עם .‬‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫גרס ראשיו למושיס ינמקים לשמיטת לפו! נ י ם לאכילת קדשים‪:‬‬ ‫) א ( גליה ‪ • a t‬ז ׳ כוקו‪:‬ס וכוגגים ‪ ) 1‬נ ( משלית‪.‬דעי'יזינועל .וערי.‬עם ?‪$‬וייט אין פסוק‪:‬הי רקיע בתוך המים • ‪.‬ע.‬ער צו טיילט‪ .".‬אין ‪%‬סוק וירקעו‪.‬א^ת''איו‬ ‫ראך ?רי‪.אנט פון'רבי הוישעיאס‬ ‫ויעני! ייי ייייטעם איו פון ךיעךד ביו צוםהימעל‪ .‬אונ‬ ‫אייי איי גיייען ויען .‬א י מ ת י ) ‪ p‬חצה‬ ‫האש בץ העליונים לתחתונים לא במתן תוהה אתמהא‪ .‫פדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫שטואל בר נחמן בשעה ש>«טר הקביה יהי רקיע כתוף הטיס )א( גלדה טיפה האמצעית‪.איין פון'בזני חןןאס' יועגין‬ ‫ןבי פ?חסאוגר?י‪ :‬עקב יר אביןיאגין פון ‪.‬ךי רינן.'אוגטע'ר‪.5‬ים ש§ךה <‪$‬יט דיין ווינט וואםזגרהאטצו שפרייט‪.ען די .ע^פרייט ךי‬ ‫.‬עדי דייט איו פו.אט קאט ךי'וועלט בעשאפין‪ Q) :‬רבי פנחם .ענען.אט קט ג‪/‬אגט‬ ‫‪.‬יי‪.יער פץ*הוי‪3‬ין אוני האט אפ‬ ‫}י‪3‬צא}{יט )שיין }י‪8‬א.יווען סייכט‪.‬ךיי ברכיה דזט גייאגט פון'‪.‬רב אמר לחים היו מעשיהם ביום‬ ‫הראשון‪ .‬ובשני קרשו‪ .אט קט גיזא^ט‬ ‫דעם א.‬ואתם‪.‬איוי ווי‪.‬עסי שןןייט אץ ‪£‬סוק‬ ‫..‬ער ניזא.‬גנגאנגען"א‪.‬איר יורן ביר שמעון יצאה האש מלמעלה‬ ‫וליהטה פני הרקיע‪ . הויבין אונ״עס הט אפנעקךיקוןטידעם‬ ‫צו רעם ןסוק ?רוחו ש‪.‬ריי ביר סימון אמר יעשה )ג( מטלית‬ ‫לרקיע‪ .ער‪ ..‬מעץ האט א‪1‬יס.‬יהי רקיע יחזק הרקיע‪ ..£1‬רגיי חנעא ז«י<ט''עס'י)ייאראפ‬ ‫&י'י^ יי^איוןיקוטעי‬ ‫ןיקי‪9‬עןאן‪:‬יער פו.‬ווען דער פןי‪#‬ר האט ?י?רעניט הט‪.אל דין ציייש־עןי״ידי‬ ‫עא^ער פון ךי אונטערי‪?.‬טע וואםער ^יז צום דזימעל איי אווי" ווייט'\ד פון היםעליביויצוןי‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‬ ‫‪1‬‬ ‫אויבערשטע‬ . ..‬‬ ‫יי' • = י י שדק למיס ינוס‬ ‫יי'* ‪' W .‬פ.‬כב יא?ט רי הימלען.ךעךין טאנ ?נםיאל דין איהימעל‪ . ג‪.‬יענע.ט ך‪3‬י ‪^1‬י.אל דין א§אר‪#‬פךיי'טונג אץ ווא?ער‪.‬נלזמר מניין‬ ‫^^א‪!3‬ער‪"7‬אזץ‬ ‫אדער טיט‬ ‫ויי״עס ?!טייט אין ןםיק^ער וזיאיט בךעיקטטיט !יאםערךיינע בוידימס' ‪.‬איא^ר כךנא ' ויעגין‬ ‫‪3‬עשה בראשית האטי .אל אפאר^ר'ייטו.‬ר׳ יוחנן כשהיה מניע לפסוק וה )אינב ט ( ברוחו שפים‬ ‫שפרה‪ .‪'.‬היה אומר יפה לימדני ר׳ חנינא‪ .‬ניצר די‪.‬יוועז ךעם‪. .‬כך תיתה בברייתו של עילם.נ אין רעם ווא^ער !.‬פסוק והמדנר נמ״מ!‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫‪8‬‬ ‫־‬ ‫‪s‬‬ ‫| ־ ה‬ ‫י ג‬ ‫‪1 5‬‬ ‫) ה ( ת!פ נ ו ׳ ‪ .‬קט גיןואףן‪ .‬י־עס ןזיפעל(‪ .‬‬ ‫ונעשו השםים התחתונים ושמי שטים העליוגים‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא ביכ אמר בא מעשה בראשית ללמד על‬ ‫מתן תורה ונמצא למד ממנה ‪) -‬ישעיה סד( )ד( כקדוח אש המסים‪ .אלדעגע ‪3‬לע?ץ‪'.‬ךבי‪.‬הט.ימ״ונט ךער היסעל יאלגישמאךקטייערי‪•'.'תורה‪.‬ך?י'יודן'?‪. אן דעם?ייער‪. ס דעגץ יויען' .‬ע ייי שסן תורה‪ ".‬םע^ה"בר‪.טךער היןןעלאיי‬ ‫ןיוי‪/‬ץ ?רוקע.אט .‬וועןהטיךער‬ ‫‪8‬ייער צו טיילש ?ויישק ךי א‪1‬יבערש‪9‬ע איונךיא אונטערשטע‪ '. פסוק כ‪.‬עם ‪#‬טייט '‪.‬גס איו ארויס‪.‬כך יש בין הרקיע למים‬ ‫העליונים‪) .‬רבי ׳ףמואל ‪3‬ר גחן!.קליוועךט'אונ'ני'?ןטאך‪.יראךפט קומעןילעךנק א‪1‬יף&ת.‬ז( ביניים ובנתיים‪ .‬רגיי ?ז?עון'יא.‬אוג'ויאם'.‬‬ ‫ךעם אןדעךין טאנ י‪.‬‬ ‫רבי יהודה ?ר‪3‬י ‪5‬ימ‪1‬ן יאןט יקי רינןיע םיץט מען עם יאל דין' א?אי*שפרייטוגג'' אויף' ךעש‬ ‫היםעל‪ . הימעליביו ציידי אובעו־שטע‬ ‫דאסער אווי‪.יש‪8‬־<ע.‬ו( יהי רקיע בתוך הסיס‪) .‬י‬ ‫' ^ ם ק ^ ) ד ( נ ק ד ‪ 1‬ח א‪ 5‬המסים‪ .‬איי פאר .‬אונמיןן תורה"לערונט א‪1‬יף מע׳&ה בראשית לווארום'עם שטייט‬ ‫אי.ע?ע.'.אט הט'‪3‬י‪1‬א!‪:‬ט‪.‬או־‪?.‬רעש פ״עדאויף‬ ‫דעם גאןןיין הימעל אונ הט אים טרוקין גיטאכט ד‪.‬ער‪!3#‬ץ טאיג אייך‪ .‬איר חנינא יצאה האש מלמעלה‬ ‫)נ( וליחכה את פני הרקיע‪ .‬הסדיא )שמות צט( וירקעו את פחי הזהב‪ .‬חט‬ ‫‪.לייוועיט ניוואךין דאס כויקעלסטע‬ ‫פןראפין וואםער'‪ '.‬ווען ךי תורה'איו גינעבי־‬ ‫}יייאךין‪.‬קדוח אש המסים‪ .ט( רעם זץמעל‪.‬‬ ‫אילי‬ ‫״ _ ‪_ _.‬את פחי היקב‪ .‬ךעם פייער‪ .‬אונ'פון דעם איו ^יווארין ךי אייטעיי^ע' היג&עןיאונ ף* אדןערשטע‬ ‫ו?י?לען‪ .‬ריל‬ ‫נ־״א יהי רקיע וגי ‪) 1‬ז( נינ״ס וננתייס‪ .

‬איו.‬אוגדיערעפירות איז‪.‫סךך‬ ‫בראיטית ו פריטה‪ :‬ד‬ ‫כראשית‬ ‫יי?‬ ‫אילו נאסר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין הסי• אשר על הרקיע ‪ . א ט ‪ ..‬ןןאטריבי ‪$‬איר גי.‬האט‪.‬עלר ‪ .ואנט אווי .‬האט‪.?ער‬ ‫}וא?טו ארויף גי״לייגט‪ .‬לבי מאיר גטאנט צום כו‪.‬הוי המים‬ ‫העליוגים תלויים במאמר‪ . אלאנטעלנע אונ לא רילט ניט אן ךי‪.‬איל הבא לי מראות גדולות‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪r x‬‬ ‫נאמ!ע‪) :‬ח( קנזילא‪ .‬עם איואזוי‪" ..‬האט דער כותי. ס‪.מאןטצום כור‪.‬עס ‪#‬טייט אבער אי.‬עם יאל איווי ידיין • ן א ט י ך ע ר כותי גיזא^ט צו ריי ל י ר כ י י‬ ‫נאט ?!טייט איך בין פול אויף דיעם גאנזיין הימעלאונאויף לי גאג^ע ‪^.‬ער האט או^ניקעךט ךי י ל י מ י ט ד י‬ ‫?ךייטע דיט אראפוזאט אדןד ניט ניקענט ארויס וייין די וואםער עייליךי' איויץעךשקע לע?יל‬ ‫איו .יוואךי.‬איל אצבעך אתה נותן‪.אט האט נ‪. מיראו לי אדבעךשטע ווא^עיר‪.3‬יש אשר‪!5.‬‬ ‫אז‪.‬לע.אל זיין^ני א‪£1‬א.‬הייתי אומר על‬ ‫גופו של רקיע הסים נתונים‪ .‬נילייןט א.‬‬ ‫רוקי די דייר פון.‬דעםהימעל‪.‬ער האט גיזאגט‪.‬על ןןך‪.אללענע ‪3‬לעך אויף ךי אויבעלשטע לעניי •‬ ‫איז די וואהער ניט עארהאלטי.‬ט( ופירותיהם אלו טי גשמים ‪:‬‬ ‫)ג( כותי אחד שאל את ר׳ מאיר אמר לו אפשר המים העליוגים תלויים במאמר‪ .‬איל הבא לי )י( אפרכס הביא לו אפרכס‪ .‬ר'‪3‬י‬ ‫‪3‬איר.א‪.אר דוךןד רעםיבפעהל פון‬ ‫.‬רד‪ .‬וואלט אי־ זאןין אזךי וואסער איו גילעגין אדףךעםקימעל‪.‬פי‪.‬הוי המיס‬ ‫העליונים תלויים ב ם א ם ר ‪ .‬עו־‪3‬א‪.ואפאיןז ?י.‬גתן עליה טם של זהב ולא עמדו מים‪.יזאנט צוי־‪3‬י מאיר דיין סי. ..‬ער האט ארויף ‪.‬‬ ‫מם של כסף ולא עמדו מיס‪ .‬איל‬ ‫ה.ם פון ארון‪ '.ן נמו נסר האניע! )יא( עמלו‪.אר^ןזעןט'!'‬ ‫‪ jyp‬םייןפי^ער אויף האלבין ךי וואםער‪..‬א״ל אפשר אותו שכתוב בי )ירמיה כג( הלא את השמים ‪1‬את‬ ‫הארץ אני מלא‪ .עייים אדף ה ^ י ן‬ ‫ך עאםער פון ךיוועלט‪' ..‬ער אךאיפ גינו‪9‬ע.‬פוי.‬אצבעו של הקביה עאכיו‪ . .‬על לרקיע( צויי^עןךי וייאעער וואם אי^ער רעם‬ ‫הימעל‪. ך א ך ד ע ר פיעער פון.‬האט^ריךךיגיזעהןיאץישפיגיל ןרוים ‪.א‪.ישייךט <בין ה‪£‬ים א^״ר‪.‬קע.‬יורזוח ‪) :‬י( ^פרנס‪ .‬רערחעין‪ .‬ועה.‬האט רער כותי }י‪3‬ךיי‪3‬נט אזוי אכלי‬ ‫פול נןיט וואםער אונ‪. דעםדאסער וואים אי‪3‬ערדעם הייטעל נילען‬ ‫טלא‪9‬י‪5‬ס אויף ךעם הימעל‪ .ואם היי^ט אפךכום ואכלי אונטען בךייט פול סיט לעבלאך אונ הויבין שןאקל אוג הט‬ ‫איין לע?ילא‪.‬האט‪.‬היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ .‬לד פארהאלטין‪.‬אוי ראם איו דער ר ע .‬יוע?ט אינ"גיט‬ ‫דעםךעק‪ .אט .‬יך אז ךי אתיעלשטע וואסער איינגען אי.‬לעט מיט משה ׳צוויישק ךי צוויי שטעקי.‬וזאט‪.‪ .‪ .‬גי^ריינןט נרדסע ?«‪.‬כיון שנתן אצבעו)יא( עמדו םים‪ . .‬איר אתא כהרין)ח( קגדילא‪) . לי חייך גאגץ יזייטפוןהימעל‪.אלדענע ‪3‬לעזז אונ האט‬ ‫ארוייי^לייןט אזילבעךנע בלעך אונ די וואםער איז אויל^יט פעלהאלטיי גייוואלין‪ .‬ווי אווי‪.‬אונ ידי‬ ‫נ?רא?י‪3‬ספאלי! א‪1‬יףך‪.ךי .‬ער האט נ.‬פירש״י המיס ורמז ל׳ נשס שמיס אלי עימד־ס ואינה מקימים ז י ן‬ ‫נל' מלא נקנים סניניי ולנ!ע!ה נקנ נשיעוי א‪:‬נע וממלאי! הנקנים נן• אין לתמוה על המיס העליונים ואמי לו הנוםי‬ ‫‪.גק איי‪.‬‬ ‫ג ף ן ע שהוא של אש והמיפוי‪ .‬נארךי אייננען״אי. ראם‬ ‫!ןין או .‬‬ ‫איל מה אני שאני בשר זדם אצבעי מעמדת ם י ם ‪ .‬רבי מאייר נ.‬איי.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫זאגט‬ .אט .‬לער לופטי.‬‬ ‫אוי^עףןןטע ווא^ער‪ .ל‪.‬ני'דאלמ א?ילו‪.יץוען §אר׳אטא?טטיט דעם פיננער‪ .‬סירש" גי הקניע נאמ‪:‬ע עששית אומו מיס יסותמין פ־ סנקנ נאלנע נניון והמיס <‪!0‬רן‬ ‫ואינו מגע נארנע זפטתיה‪) :‬ט( ופיייתיבם מ׳ גשמים ‪ .‬רבי הנהוםא ואנטאיך וועל דיר זאגין ויען אין ^סוק מאלט ןישטאגען גז*ט‬ ‫דאט ן'ימ'א?ט ךעים וזיםעל אונןןר האטי צווי^ען .‬ע.‬לער לופט דורך ךי‬ ‫בייד פון גאטוואס‪.יאנט‬ ‫צום בורני!־רייננ קיר גרייסע ש‪.‬ןאטדיער כודזי‪.וא'ם אויףדעםהיטעל‪ .אגט ךי וואיםער איינ^ט איבער‬ ‫דעם היהעל אווי ווי אליקט וןאס אייננט אי.‬קלייגע(אונ ?יסאןךי כלי פול סיטוואםער‪ .‬תימאךאך אייך .‬פינלען‪ .‬וכשהוא אוסר ובין המים אשר םעל לרקיע‪ .‬קה‪ 0‬צייי^ע! ףי‬ ‫וזאםער.ואס ‪.‬גט'. פסוק)ובי.‬קע.‪ . י ן ‪ 0 ) :‬יאכותי( האט ניפרענט ‪3‬יי ר?י‬ ‫מאיר איז ם‪.‬י‪p‬ק ליך איין אין די שפעלען‪ .ישטדיוואםערא‪1‬יף‪.‬ןוי״ערהט‬ ‫אראפ גינוקען לי וילבעלנע בלעך אייך אונ רבי מאיר האט ארויף גיילייגט דעם פי^גער אויף‬ ‫די לעכילאיז ךי ווא‪'5.‬ואינ‪ :‬מקלחיה ונסמסיי האצנע מקנים נ ס מקלתיס‪8 :‬ס‬ ‫פירש״י ויל נבם פיר! ריא כ‪!:‬׳־ העיייינ־ה יזזיעיכ מהמת של נ ס ן איני סייזמו נני. ‪.'.‬האט רבי מאירי גמאגט צום כו‪1‬תי ‪3‬ר'ייגג קיר‬ ‫אכלי .‬אוג פון'ךעם היפעל געעןךי טךאפיגס אין לי וואלקין‪ '.

‬אתה משנה עצמך בכל מה שהרצה‪ .‬או‪1‬י ווי‪.ע.‬אסאהל‪.‬עם שטייט אין פסוק‬ ‫ןאט "הא'ט‪.‬אונ איידער דו וועסט‪..‬אלוהים כלא י מים‪ . ווי דו וויל?ט‪ .קענט‪.ערהאטדךאפ ניוואנין‪.‬וזט רבי‬ ‫גמיר ניוא.‬אונידערקוואילאיז פול‪ .‬או‪.‬עם'שטייט אין פסוק פלג‪.‬ר?י חניינא‬ ‫‪3‬ךבי איסיי האט גיזאגט אמאלל‪.פוןבאד‪ .‬ער נינוטע.'‪.‬קען ראם דין‪ .‬‬ ‫אחי שנכנסת י‪:‬את משם תשקול ע!מן ו )יד( סלו ושקל‬ ‫את עצמו ונכנס למרשן‪) :‬מי( לא חסר מעיינו• מ י ז‬ ‫^ופיג^גן‬ ‫האט רבי מאיר גטאגט צום' כותי קיק ידיך אייןיאץידי }!?יגלען‪ .‬גיזעהן אין'שפי.‬ועוד שאלו איל אפשר )תהליס‬ ‫םה( פלנ ארהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום אתמהא‪ .‬ער מיל‪ .‬פלנא‪.‬עס פעלטגאר גיט פון דיר‪ .‬טי שאמר והיה העולם ברוך הוא‬ ‫עאכיו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא‪ .ארי‪.‬יל( הלך מוץ שיצא ושקל‬ ‫עצמו לא הסר כלום‪ .‬ךער'‪.‬האטי רבי מאיר מיאגט צום כותי לי שווייס מאם אייז אתים גיגאנגען איו ניט פו..‬איל הכגס‬ ‫ורהוץ ושקול עצמך עד שלא תכנם )יג( ומאחר שתכנם‪) .‬הה״ד פלנ אלהיט מלא םים‪ .‬קויאל יפו.‬האט‪.*אזויפיל‬ ‫?!ווייס אוג_‪.‬גיג'אמע.‬ךער כותי האט עדי גיטאלון'או.‬הוי פלנ אלהים‬ ‫פלא םים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום‪) :‬ל( איר יוחנן נטל הקב׳ת בל מימי‬ ‫בראשית ונתנם חציים ברקיע והציים באוקיינוס‪ .‬ער אמ בשאפי! גיייאלי! אין לי‪.פעלטצו איוב'מן המנדה'‪ .‬פון צווי^ען זיינע האר פון קאפ‪.‬ךע'ס קוואל'‪ .‬קען ליגאנצעמעלט ניט פאר .‬וכשהוא רוצה היה‬ ‫מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ .‬איל ראה בבואה שלך בהו‪ .‬ןיןאעען‪ .‬אפילו‪.‬אווי ווי‪.‬ךייךץ מיט' משיה צוויישען לי צמיי ‪#‬טעקינם פון' ארץ‪ .‬איל הבא לי סראות קטנות‪ .‬ראה אותה קטגה‪ .עמק רעם בבור פוןנ אט! אונ‬ ‫אימאקלךעט }אט מיטאמענטש פיןצווי^עיןדיגעךאר פון קאפ‪ .‬עם איז ארויס‬ ‫גיגא^ען פיון אים אזוי פילךעגיןפון דעםטוועיגיןפעלט פץאים .טצום כותי גיי אליין אין אהייםע ‪1‬יאד‪ '.‬אונ או דו ‪ tapvvi‬ארויס ניץ פו..‬העלפט זאל זיין אויה דיעים הימעל או‪.‬לער‬ ‫!ייטוואס ךי וועלט' איז'‪3‬שאפין .‬ער ודל איזער פוהל ךי גאנצע הימעל אונ ליי גאנצע ‪7‬נרד‪ '.אט וואםער האט בשאפין ךי״גאגצע וועלט טיט' וייגע ךייריאיו ךאך געוויס' אז' ער" ‪.‬ער??טע זעקם טע ‪-‬י )ד( <אמח חיי יוחנן יאגט ווען^אט״הו*‬ ‫בשאפין ליוועלטהאט‪.‬ן'ר איז אליץיגיגאנגען‬ ‫א ץ ן א ד אונ דער נאך ווי‪. שערות ראשו‪ .‬אוג אז‪.‬ווייאזוי‬ ‫‪ .א‪.‬ומחמת הבריכה )הכיפה( םזעת טיפים‬ ‫עבות‬ ‫מת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫&‪5‬נעו נוי ואינו יאייס על המיס כעליוניכ ו )ינ( נ נ ו א ס ‪.יוואךין ביז' הייי^ט‪ .‬עם איז פון פיר ארויס ןעאננען‪ .‬גיט פו.‬איזדפיל רענין ווי‪.‬עיר איז קליין‪ .‬האט דער'כור‪.‬עס שטייט איי פסוק ךער‪.‬זעהםטו אדם גרויס אוג אמאהל זעהםטו אויס קליין‬ ‫.‬רעם פולקקוואל וואםער האט גאט ניטיילט‪" .‬פלג איז טיייטיש‬ ‫ןעטיילט'‪ .‬עםה^אר גיט גיפעלטיפי..‬איל כל אותה הזיעה שיצאת לא ממך יצאת ‪ .‬מבי.‬האט רבי‬ ‫טאיר‪.‬פעמים שהוא מדבר עם האדם מבי. ^אד ..‬קוואל פיון נאט איו מל טיט וואסער פו.‬ראה אותה גדולה‪ .‬ ‫ךיר אריים‪..‬ההיר )איוב‬ ‫לה( ויען ה׳ את איוב מן השערה ונו׳‪ .‬לער כוסי ‪3‬יואגט .‬‬ ‫הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה‪ .‬האט רבי מאיר גיואנט צום כותיי מאךאך רו מאס דו בייט גאר אמעגםש‬ ‫^נ?‪1‬טו ליך לגלעדי.‬גי.‬‬ ‫<ל פר!ון פניס כנראה נמראס ן )יג( ומאתו שסננס‪.‬מעיינו של הקביה עאביו‪ .‬הביא‬ ‫לו מראות קטנות‪ .‬איל ומה‬ ‫אתה שאתה ביו)טו( לא הסר םעיינך כלים‪ .‬אך הט גיכ־עגט‬ ‫דער כותי בייירבי' םאיר‪.‬איידער‪.‬עפ‪.א?ט צום ביןןיטאדאך דו מאם דויביזט אטעגטש איז פון דיר אמיס‪.‬אוג‪. י ווי‪.‫סדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫איל ראה )יב( בבואה שלך בהן‪ .‬ ‫ךי מאנ‪ .‬עודם‪.1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫העלפט‬ .‬ער איו'ארויםנינא}גע.‬ער‬ ‫ןןאט ?ימאלט האט ער ג.‬יער איז גיווע‪:‬‬ ‫‪:‬מען‪. .‬ןייטפון‪. אולעיווא^ער אוני האט די ןינעיץהעלפט אוייףדעם* ךיםעי‬ ‫אונ העלףט אין'אוקיגום‪ .‬אילחן‪ .‬קען טיט דך‬ ‫סאןץ ווי‪.‬איר חנינא ב־ר איםי פעמים שאץ העולם ומלואו‬ ‫מהזיקע כבוד אלהותו‪ .‬איל בה אם אתה‬ ‫שאתה ביו‪ .אלסטו ידיך נאך אטיאהלאפ‬ ‫זועיגיין‪ .‬י'‪. גאט איו }‪.‬אדיין גיין אין ןיאיר‬ ‫זאלקטודיךאפמענין‪ . שערוה ראשו‪ .על‬ ‫אז‪.‬אינ״עם פעלט פוןאים^אד ניט‪ .‬נ..

‬ארם כובר חטים‬ ‫או תבן בכברה‪ . )איוב כ‪ (3‬וחונ‬ ‫שפים יההלך‪ . ןעוונךיער ‪ .‬ירעד ‪.ט ךייאויבערשטע עא§ער זעגען מעיר פון די אוגטעךשטע ניאןוער‬ ‫טיט לריי?ינ ?םוףטאות ^קלאפשערו‪ .‬שנא׳)ישטיה מ( היושב על חוג הארץ ונו׳. בי. היי‪3‬ץ איו אגיוועלןטער םאפיט‪ .עםי?!ט אין ךעם איקיניס‪ . מ.‬ירדן גייט אריץ אץ ךי וואםער פון טיךיא‬ ‫אונ וועךט אייך ניט אייםנעםישט‪ .‬עס‬ ‫•^טייט אין ןסוק ‪3‬י ינריע נ^פי כןם‪.‬אונ"ךי מראפייןןפ וועךין .‬די האביןיביידע איין‬ ‫?רעב‪ .‬אונ אין א.‬ ‫איג ייער־ץ גיט אדם געפישט‪ .‬איר יונה אל תחסה הדין‬ ‫ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה‪ .‬ען'בייךע ןלייך‪ .‬רבנץ‬ ‫א מ י י !‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪ :‬ר « ס הדעס ממן יוזיס למשקל הראשון‪) :‬נןז( המלונים‪.ידאךלןט‬ ‫^טיי.‬פזי זא.‬על הוג חאךץ‪ .‬אוג ךי וואםערין גייען שיין ווי פיל .‬נךעבפוןךי‪.‬אייו דאך דער ל_ס‪:‬ד איבעךיג‪ .‬ווייסין פיר‬ ‫אי‪.‬ויואריום אץ ןםוק שטייט בין פים לפיים"‪ . היפעל איו ווי צוויי ךריי פיגגעיר ן‬ ‫<ן( ר?י'^?עון‪.‬ךי וואסער פו..‬ךי אובעךשטע וואםער איו‪.‬וועךין די ניט אויסנעטישט‬ ‫פיט ךי עאםער פון א‪1‬קינ‪1‬ס‪ .‬אונ פון ךעם אונןןוס ‪.‬אווי וד‪.‬עךר ?יט״די היטעל‪ .אט‪ .‬גיגאננען פין ךייךיפ צירי ארעי‬ ‫ךריי פימער ווייט וועדי.‬אוג' ךער רעגין וואם גייט פון היפעל !ייז אייף ךיא^ליד •‬ ‫ייאפ פון הי^על ביו צו ךי'‪. ‪.ךעךי! פסוק שטייט וחוג שמים‪.‬מען ד!טגיצייילט‬ ‫זיין פארמי<נץ אונ״ער' איוארעם צו ‪3‬צאלין וואם ‪9‬ען דט אים' ^ישאצט‪) :‬הי()כעיניה(‪ .‬אונ‪..‬וחונ הונ לגזרה שיוה‪ .‬האט . .‬המריא )ייקרא כז( וננרע מערכך‪) :‬ה( בעוביה של‬ ‫ארץ כךעיביה של רקיע‪ .‬ךער‬ ‫אינ פו.‬בין םים למים‪) . די פאר}‪£‬י‪#‬ט‪ .‬עם גייט אזוי וויי פון‬ ‫אךפ ‪.‬פון וויא^ע.‬איג או די ייסע ‪9‬ראפי נס קופען צוךייק אדיין אין אוק.‬ב.‬‬ ‫שנא׳ )איוב צו( כי יגרע נטפי םים‪ .‬י‪.‬פי׳ הערוך נזווטיאות והיא‬ ‫שיעור מדה מה שמולד אלפ נשת׳ זרועותיו אחת הנה ואחיו‬ ‫םנה שקורן קלפשי״ר! ) נ נ ( למיד תלתין‪ .‬גייןיאןאהר•‪. איקיגוים איז ?עאלצין גאר איי די קופיעז אין ךי וואלקינם וועךץ די‬ ‫! י ם ‪ .‬פיגף'הוגדערט .‬ניט וואנךעךין וואם ךי טראפיגס‬ ‫יועדין ‪5‬יט א‪1‬יס.א^ט‪.‬עפ זאל‪.‬יבכ־ גרשינן נירושלמי נל שיפה וטיפה שהקנייה מוריד‬ ‫לנו מגדע זו מזי נמה דאת אשר ני יגרע נשפי מיש ונתינ‬ ‫היא עולי‬ ‫ונגיע וגו׳ י״י נו״ש ונו׳‪) :‬כ( נשם הוה‪ . . ךי אוגטען^טע מיט ךריייםיג‪.‬יי ךי‪.ם וימים‪ .$‬ווארום אץ איין'§סיק ש^ייט' היושב‬ ‫‪.‬ערד אווי איו ךי נרעבפו.‬אווי וויי‪.אהד צו זאםע.‬ואלו מהלבין מתלך‬ ‫)יה( במה שנים )יט( ואין מתערבי.‬איר אחא בשם ר׳ הנינא )כ( כטס הזה‪ ..‬נדאיםא פ״ק‬ ‫דתעניתו )יז( ואין מתעינין‪ .‬ץכעאיז רער ‪3‬ויי?‪1‬ש ציילען‪ .‬אז ךי‪.‬רבי יעה זאג‪:‬ט זאלםט ריף ‪.‬ך?י ‪ pv‬בר?י‬ ‫•ש?זעון.‬מעשה נסים יש בדבר‪ .ה זאןט ך גרעב פו.‬כב( למיד תלתין‪ .‬אונ פין ךי שוויים רי‪$‬ט צוךיקאין אוקינום גרדםע‬ ‫?.‬רבי יורן בר שמעון אומר שהוא מורידן במרה ‪.‬עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין‪ .ער זעגען נאר אראפ‪. פץ רבי גהמ.‬קעך.‬ךער‬ ‫ווארט חונ אונ ‪3‬יי ךי חי?‪. ‪.‬ךאס איו ךי ויואנרער פון .‬ר' יהושע‬ ‫ביר נהםיה אמר כשתים ושלש אצבעות‪) :‬ן( רבי שמעון בן פזי אמר המים העליונים‬ ‫יתירין על התחתונים כשלשים )נא( כםוסטאות‪ .‬ער ציילט ‪.‬קלא?ט‪.‪.‬ךי‪.‫סדר‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י י‬ ‫יח‬ ‫בראשית‬ ‫עבות והן יורדי.‬גייט ארויף אהיץ ביו צום‬ ‫הי^על וועךט דער הימעליפאקזוייצט ‪ .‬פי׳ רש״ישםציל‬ ‫נין‬ ‫^אןיץאטער‬ ‫העלקט זאל זיין אץ אוקינוס‪ . הי?ןע‪ .‬ע רד איז‪. רער זוך.‬שיפה זי נשיפה ‪1‬׳ ונפי נ׳‬ ‫תנא שעל נל טיפה ישיפה ממנה הקנ״ס מלאן להפרידה ‪11‬‬ ‫דחי‪ .‬יע.‬על שטייט ךער וואיךט חוג לערנע׳ םיר אפ איין וואךיט חוניפון‬ ‫א‪.‬ציו יוייוין אי ךי איובערשטע ו־אםיגריאת‬ ‫^ערפו.‬‬ ‫כ!וי& העליונים מתוקים וםחחשונים מלוחים‪ .‬יערער ףראפי.רא^ץם‪ .‪ .נו'ס‪.‬עס שטייט אין פסויקונגבע מעךנף‪ .‬או אמענטש זיפטייןייץ‬ ‫^ךער ‪!?#‬רויא אין אדפ‪ .אהר גאגג‪ .יט ‪8‬ארמי?‪1‬ט ‪ .‬דיי טרא״ינם ךענץ‪ .‬ואדום לפיד איו ךרייסינ‪ '..‬ער'ד שטייט‪.‬די״רבניייאןיןדי‬ ‫צא§ער איזגיטיילט }יוואךין העל?ט איויף סעל§ט‪ .‬עם איז אפנע‪$‬אםטץ פץ לאטיוד פי'לר'עגץ‪. .‬אווי' פיל ווי ךי‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫איגטעדשטונ‬ .‬יתהלך‪3 ..‬ר?י א^א יא גט פץך?י חדגא ם'ווענץ ךיינךעב פון הימעל" איו נאד אווי יוי"אבלעך‬ ‫ל?י יהוש.‬אז‪1‬י‬ ‫‪:‬וירי‪.‬ךעךץ וואךט חוג או די‪. לתוך מים )טז( המלוחים)ת( ואינן םתערבין‪ .‬ער‪.‬הן‬ ‫של הרק ע ולשון רקיע קזדיש נד״א וירקעו פחי הוהנ ונ!‬ ‫פיר‪ ) :":‬נ א ( נסוס»א‪1‬ת‪ .

‬צו פיגף פון דייהאסטו גיג'עיי| צו יעד'ע.ם צורי אך^עטפין־ ד נואסעריווםאיז ניענתנט גייוואריןדיעטאג‪.‬רבי קטואל יאגט ודיל ךי אךבעט פון ךי וואםער איו ניט גיענדיגט ניווארין‬ ‫ךעם א^‪.‬‬ ‫מהלוקת שהיא לערבוכו עאכיו‪ .‬ער האט גיטאהן איוזייערגוט‪ . גאט‪.‬רבי מיןאהעטווייליאין דעסאנדעירין‬ ‫טאג‪$0‬א?טאג> איי .‬שנא׳ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪ .‬האט די פרויא גייאנט צו רבי יוסי למ שלועקם‬ ‫מע?־?שין זענ«ן גיקי‪9‬ען צו דיר‪ .‬ק^א‪ .‬שועציה ‪) :‬כי! מחלוהת‬ ‫*‬ ‫״}‪-.‬‬ ‫אונ איי?ם צו ךי אךבעט פון ךי^טאנ יום איו אגגיהוייבין גיויארין אינ גיענדיגט'.‬לער נאך האםטו גיינעביז ‪8‬יין הלק פאר‬ ‫אלעזעקס‪ . ביי אים"ןאגין‪ .‬איר שמואל לפי שלא ננמרה מלאכת המים‪ .‬רבי יוסי צו א^ר גיזאגט ביי רעם "לעצטי.‬לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות‪ .‬ךערק טאנ דת?ער ‪#‬טייט'ניט כי טובי‪' .‬רבי יוחנ^האט ןי^ערונט‬ ‫פון ר?י יוסי בר חל?דצא'ם והעין דייל אין רעם אנדעלין טאג איו ?שיאפין ךוואךיןדער' גיהנם‬ ‫ךריבער ןנזטייט ניט כי טוב‪ ..‬ךא שטייט גאט‬ ‫^אט גיטאןנט רעם היםעל‪ .‬דריבער שטייט ניט בי טוצירביייטבממי‬ ‫האט ניז א.‬גען טאג‪ .יווען אמךוליקת"צייי'‪#‬ען רייייאםעיר‪ ". חלק‪ .‬ ‫אלץ דאס‪.‬לפ־בך‬ ‫כתיב בשלישי כי טוב בי פעמים‪ .‬מפני שכתיכ נהזיא רצה לגלותו ח מ ערן הרעש עכ״ל ורש"׳ סי׳ שה־עיש נפשי‬ ‫ב ו נ י ם׳ שפים נעשו וכאן כת־נ ייעש והרמנ״ן ויל נדונ מן העולם כזאמרינן לעיל צ ‪ f‬היו ׳מיש קליס ני׳ • ) כ ז ( ה״ג‬ ‫ממקום התימה היה שמיי אחר האמירה זכתינ ויאמר אל־‪-‬יס נילקיש כמאמר סן דניז־נ נ ז נ ־ הי• ) כ ־ ( עריו מאתייצ‪.‬אפר לה אעפיב הזר‬ ‫וכללם כולן בסוף‪ .‬פון נעכטין אבער ניט‬ ‫פון איידער נע?טין‪ . בו שלשום‪ .‬אייי יודיעם שטייט איו'פסוק עס ואל‬ ‫ביןזעווישען שיידון פון ךי' וואקערצויךי ייאםער‪ .‬ואתה חוזר ונותן לכולם מנה אקר‪ .‬יום שיש‬ ‫בו אתמול ואי.‬אחד למלאכת המים‪ .יווארין רעב‬ ‫זע?בי‪.‬ולאחד אין אתה‬ ‫מנה‪ .‬ר׳ יותנן תני לה בשם דיי‬ ‫ביר תלפחא שבו נברא ניהנם‪ . בה כי ט ו ב ‪.‬קו?ט אדםפינף קעננ־שין האט י^ידער גיהאט אגאנציןיחלק אונאיעקסטילפין לעם‬ ‫ל ע ך ‪ ! .‬ר׳ חנינא איטר שבו נבראת מחלוקת שנא׳ ויהי מבדיל בין‬ ‫‪3‬ים למים ‪ .‬רבי יוסי פאר יואם שטייט ני ט כי טוב‬ ‫‪3‬יי רעם א^ךעךין טאג‪ .‬ווארום‪.‬ואהד למלאכתו של יום‪ .‬קע.‬אבער רעם דךיטען טאג)ריינספדאטישטיייפ‬ ‫עייייקןאסל כי טוב‪ .‬כז(הוי)תהליס לג( בדבר ה׳ שמיס‬ ‫נעשו ובתה פיו כל צבאם‪) :‬ח( למה איו כתיב בשני כי טוב‪ . כתיב בשני כי טוב ‪ .‬ויעש אתמהא והלא במאמר הן‪) .‫סךף‬ ‫ברא׳&ית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫אמרין מהצד‪ . ‪.‬קק‪:‬טין> דןא?טו״קיין דולק ניט נעעבין‪.‬איי.‬ואתה נותן לכל אהד ואחר פ נ ה ‪ .‬קט ‪.‬ךעם צווייטין טאג אויך‪ .‬עס שטייט אין יפסוק רער גידגם איו'אן גיגרייט פון נעכשין‬ ‫^ער איי ‪3‬שאפין ניייאךי! אין אווי איטאגיניאם&יע.איי‪'.ט מאדאך ךי ©חלוקת וואםמען לאלף צוםיפיארבעםעריוננ פון דייויעלטאמ צויאיר‬ ‫געויצו^ג‪? .‬זטייט .‬‬ ‫אודוד״עם קזטייטאק פסוק מיט דייריידפוןנאט זענען די הימלעי גיםאכטגעואריןאוגםיפ‬ ‫ןןעם ווינט ייאם איז אתים .‬דעריהיםיעל איו'דאך בישאפין גיווארין דורך די*ויידפ~ו.‬‬ ‫יהי ר ק * כתינ אחריי ועש ונו משאיכ נשאר הימים שמיל מדנר נגיהנס זכתינ נםיסיס מדורתה ר‪.‬דאסאיודער ^ר?וטערמאיגטאג‪ .‬ומי אם)כו( מחלוקת שהיאלתקונו של עולם ולישובי אי. . דיוועלט‬ ‫איו געיוים ניט גוט‪ . טאג' שטייט שיין ‪"5‬‬ ‫טוב אייף אלע קעג‪ .‬ןזוב!א האט געםא^ט ‪.יפרענטיביי‪.‬ךי מחלוקת יןאם איי צום פארםישוננפו.‬וביד‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫א ח י‬ ‫בין מיס ו נ י ם ‪ ) :‬נ ג ( שזועיש כי׳‪ .‬י .‬שאלה‬ ‫מטרונה אתת את ר׳ יוסי אמרה לו למה אי.‬גיארוםעם שטייט אין פסוק'נאט הטגיועה.‬על טהצה‪ (T) :‬ויעש אלחים את הרקיע זה אחד מן המקראות .‬אויף ‪.‬אקרויא פון א&ר' האט.‬אמרה לו משל‬ ‫ששה בני אדם כאין אצלך‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪ jnft‬האמירה כתינ ויהי כן יאו‪:‬י היה לו פירוש נסתר ולא‬ ‫‪1‬‬ ‫^'^‪TTnT‬‬ ‫עסוקים וואס ‪?.ת>‪8 .כג( שהרעיש‬ ‫ג. ן‬ ‫)ת( <ל?.‬אוגךער זעק^טער האט גאר גיהאטאיענןםטיל חלק פון דעםלעצטיןיהלק‪^'''.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ראך‬ .‬עם<דעםזע‪.‬הלק‪ 1‬אונצי‬ ‫איינ‪.‬איר טבי‪.‬שטאךעסעןךי וויעלט א‪1‬יףדער‪.יגאמען פון זיין טויל זענען אלעי״ערשאפט ?שאפין ניווארי.‬אר וואט שטייט גיט ביי רעם אגךעלין' טאג ?י טובי‪" . זומא את העולם‪ .יטביי איר בי טוב‪..‬שנא־ )ישעיה ל( כי)כה( ערוך מאתמול תפתה‪ .

'פ‪ .‬‬ ‫טי׳ מ ‪ 0‬המה מי מיינם‪) :‬ל( לגיון‪ .‬ר׳ סימון בשם ר״י' בן‬ ‫לוי אמר‪ .‬לה( דיא שמים כתיב‪) . .‬רב‬ ‫אמר )לנ( אש ומים‪ .‬גךעךע ז^ין ןזםןט' איז ךער טיינזש‬ ‫פארוואיגדערוננ‪ . זענע.‬לד‪.‬פי' העלון‬ ‫ערנןונללן‪) :‬לס( ל״א כמיס כתינ ע״ש ימיס והשי״ן י מ י ת ו‬ ‫)לו( שסם שמיס‪ .‬לפיכך )לנ(אל יכתב בהן כי טוב‪):‬ט( ויקרא אלהים לרקיע שמים‪. .‬שטייט שיין בי‬ ‫טוב ‪£‬יי יערער טאנ בזונךער‪ ..‬ער ניט‪.‬ף םענטשין דאנךעךי.‬תייסיימו.‬משל למלך שהיה לו)צ( לניון קשה‪ .‬של םים הן‪.‬לפיכך לא כתיב בהם כי טוב‪ .אג.‬את שלו‪ .‬גם ודאלט‬ ‫גישטאנען שמים‪ .‬האטךער מלך ^יואגיט‬ ‫טייל' ךער ^ר איז' ‪#‬לעכט ךךיבער ודל איך גיט ©יין גאטע.‬א יאגט פון רבייסווענין .אט זא?'טפון ^הייבוואסךערסוףןועטדין‪ .‬ואם לאו )איוב כ( ינלו שמים עינו‪) .0‬ךךי^ער זאל ניט געשךיבען וועךין ‪3‬יי ךי וואםער‬ ‫‪.‬אמר המלך הואיל ולניון זה קשה אל‬ ‫יכתב שמי עליי‪ .‬של אש הן‪ .‬גיהער' ראך איי. ךי וואםער איו ניט פערטיג גיוואלין‬ ‫מא־טאג'ךךיבער שטייט'.‬ך?י ‪?£‬א‬ ‫בר'?ך‪..עתפען ייעךין• אי‪1‬י הט‬ ‫.‬לשין שימת ניד כזיא כל כשם אורחותיו‪:‬‬ ‫<לו( ז״א שמיס שהנריוש ונוי‪ . ךיינס^אנ צו מאג^אג' י‪ . ךער ‪fwp‬‬ ‫קימט‬ ‫ז‬ . כאן האי שונ מאיד שנ על נל‬ ‫מלאכי‪ .‬ךרי‪3‬ערהאטנ'אטניט גישט^לט^ייךינואםער ביישובי‪ .‬אוג‪.אך דןאטךבי יוםייצו איר גץאנט‬ ‫אווי'ווי רבי שמואל בר ןחיןן האט ןיזאגט ווייל די אךבעט פו.‬‬ ‫)לא( יתר הפלנה‪ .‬אונ אויב‬ ‫•דייזענען נ‪.‬אט האט גירופין ךעם‬ ‫היםעל ^?דם‪ .‬אחת למלאכת המים‬ ‫ואהת למלאכת היום‪.1‬קומט דאךאוייס יערער טאנ האט‪.‬לו( שהן שטים מעשיהן של בריות‪.‬ווארום גאט איז גוטיאוג ךי וואקער איו גיט גוט‪) :‬ט( לויקרא(‪.‬ביי פיגף קענ יוינטאנ דינםטאנ םיטוואך דאד‪1‬ר'ש^נ‬ ‫פרייטאג שטייט ביי יערער טאג בזונדער כי טוב‪ .‬י‪5‬אבט' '. ווכה^אןיין ךי הימלען דיזןר פרו^קייט‪ .יט ‪3‬יי םאננןאנ בי טוב‪.‬לפי שלא‬ ‫נגמרה מלאכת המים‪ .‬ויי. קי‬ ‫טובאונ אועקםטיל כי טוב פון רעם לעצטין פי טוב‪ .‬תראםער יע.‬ועתיד ליטול‬ ‫)כר!( את שלי )כנו( מתחת ידיהם‪ .‬ךךיבער ^!טייט ביי דינםטאג צוויי מאהל בי טוב‬ ‫איייגם צויךי"ארבעט פון מאגטאנךינע ו‪1‬אםערוואםאיז‪.‬עריוועט גישטראיפט ווערין‬ ‫דורך וואםער ‪ . הטנייזאגט‬ ‫כוי.‬אויב ךי מענטשי.‬ווארום דא איו אייך אזיי‪ . דך אירףדי אונ״פרענין פון מאס‪.‬רגיי ?ןחם .‬ודור אנוש‪.‬זויש ניה ל׳ שממם ‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫ראך אוואנדער‪ . או משה' וועט נירו^ין וועךין טוב‪ .יוואיךין‪ .‬זעקסיטענ )אויף נ‪£‬אנטאג א‪1‬יך‪ .‬ק־ טוב‪' .לייך יך ‪$.‬ר׳ לוי בשם ר׳ תנחום בר חנילאי אמר כתיב )שס מו(םניד‬ ‫מראשית אחרית‪ .‬פי׳ הערוך חיל של‬ ‫אגן• מנחמה‪) :‬לא( אל ינסנ נהן כי ס ו ב ‪ .‬זעקסטין טאג שטייט . רבי יהושע בן'לוי ם יףעין ל^ןןל אמלך ןאט גיהאט אשלעכטי! &ר‪ .‬לאמור של מה הן‪ . א ק ךי קיימלעןיזייערע"עבירות‪8 . א ט ^יואגט דייל‪.‬ךער .‬רב זאנט ^םןם איז צווייי וועךטעראש וטים‪§ . ?י טוב פו.‬לפיכך כתיב בשלישי ב׳ פעמים כי טוב ‪ .‬ני^דינטגיוואךין' ךינםטאנ אוני איינס צו‬ ‫די ארבעט פו.‬אוינ טאנטאנ האטי נאד אזעקםטיל כי טוב‬ ‫פוי רעם <‪$‬עצטין בי טוב אבער !יי.‬ביידעם‪.‬ ‫ךער דור'>‪$‬נוש אוג רער דור הפל.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ד‬ ‫יט‬ ‫אחד שתות )‪ (O‬אתמהא‪ .‬גור זין של עונש ‪) :‬כפ( מתחת יזיהן‪.‬ייער אונוואסער‪.ה<עןי.‬וענק די קיטלק‬ ‫‪}.‬שמו של הקנים‬ ‫ס ו נ ‪ -‬ה ' לכל‪) :‬לב( זוו הפלגה לקמן נפי נחפ׳נ״ח זוש‬ ‫כהונה‬ ‫ויפן א! תקרי ופן אלא ויצן שהניף שליסס סיס‪) :‬לג( שא‬ ‫מיס אש ומיס !ושויקין ‪ Sc‬שמיס‪) :‬לז( ופתנן‪ .‬חזר ואשר לה כההיא ראהר ר׳ שמואל בר נחמן‪ .‬יט זוכה .‬‬ ‫אם ונו )תהציס ‪ \fi‬הנידו השמים צדקו‪ .ט פון רבי לד ם וועני.‬ר‪1‬יי לוי דזאט גטאגט פון'ך‪3‬י הגחום בר חגילאי ם והעין ןןס‬ ‫שטייט אין' פסוק .ען שלעכט דורך די זעגען גי׳^לאגין גיןוארין ךער ד‪1‬ר המבול או.‬שכת ימיס ולא הגיע ליוס פני רק שתות מסאי שונו‬ ‫)כי‪ (.‬לז( דיא‬ ‫שטים שהבריות טשתיםםים עליהן‪ .‬רבי אבא ביב אמר משים רב נטל הקב׳׳ה אש ימים )לד( יפתכן זה‬ ‫בזה ומהן נעשו שמים‪) .‬פון אנהייב ‪3‬עשאפונג פון דער‬ ‫יייעלט האט גאט גיועה.אט "קאט!‪:‬ינומק נןייער טיט וואקער אונ האט א י י מ ^ ן ז ט‬ ‫צו!אמען *אונ האט פון דייגיטאכט רעם היקעל‪ . ?'י טיוב האט‪.‬אגךערע ^אגין?ןםים איו . ךינםטאג‪ .‬וכ.‬טתוזלת ברייתו של עולם צפה הקביה משה קרוי טיב‪ .‬פון' פייעו־ §דער פון ייאחער‪ . . זאל אויף אים .‬‬ ‫אתמהא‬ ‫מתנות‬ ‫הלוקה‪) :‬כז( אתמהא‪ .‬כך אטד הקב״ה הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ‪ .אך אםאמל‬ ‫בי טוב אויף אלע‪.

‬אווי'ווי‪.‬כתיב )ההליסקד( מ.‬ג.‬כיון שירד לתוכו טיפה אתת על מסו‪ .‬משל להלב שהית נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של )לט( מסו‪. אדומים‪ .‬ר׳ אבא ב׳כ בשם ר׳ לוי אמר‪ .‬יקוו' הפןם אל'נזקים א ח ד ‪ . .‬או.‬אוד ווי‬ ‫״עפ איז ניו״וען ביי ךעםיפבול אונ ביי דעס דור אנוש אונ ביי ידעם דור הפלגה <_עןין פרק ‪ a‬למ׳^ל‬ ‫«טלך האט ןיבאהיט אפאלאםט אונ‪.‬ירןיו איז דער טייטש‬ ‫די זאלין ‪.‬ויהי ערב ויהי בקר יום‬ ‫שני‪ .ישאכט פון דא^ער‪ .‬מיד הוא )מא( קופה ועימר‪ .‬ער האט אךיין מועץט אין רעם פאלאקט שטוטע םענ^שין‬ ‫פלעניןידי יאויפשמיין אלע טאנ פדייה אונ פלעגין ךאעןען רעם מלך איויפיןיוואונק פייט' ךי‬ ‫פיננזןר את פלעלין א ר א ‪ 6‬נעקען דיי' הי^לע.‬ונר שמעמידין נו החלנ להקפיא אוהה ויהי ני׳‪ .‬האין גאט‪.'‪ . ופעמים בו׳‪ .‬אזוי' ווי םילך וואם איז אין שייםעל‪& . פץ זייזגרעי^עפיפאר יאים‪ .‫םדר‬ ‫‪3‬‬ ‫בראישיי׳ י‬ ‫ש ה ד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫»תםד‪.‬ה ט דער מלוז‪.‬ויי גינעגנין אטא׳.‬אתיא כדאמר רב לחים היו בראשו( ובשני קרשו‪:‬‬ ‫פרשה ה )א( ויאמר אלהים )או יקוו המים‪ . .‬ןךינע רויטע ?זנואךצעווייקע‪ .וא?ט‬ ‫ז‬ ‫או‬ .‬זענען ךי'היטלע^גישט'ארקטנ.‬מהם שחורים‬ ‫ומהם לבנים‪ .‬לפינו נא סנשונ הוה העומד על נו״א ונננינה כקזאני ו )מנ( עמודי שמיס‪ .‬משל למלך שבנה פלטין והושיב בתוכה‬ ‫אלמים‪ .‬ךבי ?רכיה וזאט‪.‬דרס מדנחינ‬ ‫נקיא מהי על שה שמחלק ומפריש מי החלנ מן החננ ו מ נ י נ ה ‪ :‬יקוו בל׳ נ נ ד ולא נפינ יקוו ל׳ קל פירושי יהיו נקווים ללוכ׳‬ ‫)מ( מופן‪ .‬סמים מה סמים הללו מה.‬נעל שוואירץ ווייס‪ .‬וקו‪.‬ר׳ יצחק אמר שמים שא מים‪ . ומה.‬מה שאני עתיד לעשות בהם‪ .ט שמים מאקטי‪£‬א ‪ .‬ר׳ פנחס בעם ר׳ לוי אמר )לח( הוא אחא וקש עליי ויחהלים קד( המקרה במים‬ ‫עליותיו‪ .אם ויעטדי צוריק פארשפירייטען אויף ךער וועלט‪ .‬א‪ . י ״«‪!.‬א'ם אייו ווי רב האט ני יאנט ךי היםלען ז_עמ!ן‬ ‫גיווען פ״כט רעם‪.‬ייך'ער‬ ‫מען'ניםט אריי‪ :‬ךי עס־ג' אין ךי כולך איו ךי פילך ‪#‬יטעד ‪ '.‬טעון‬ ‫בים‪ .‬הושיב בה המלך דיורין פקחין‪ .‬אווי זענען גיווען ידי היטלען שוואך אונ שיטער‪ .‬ועגע. לכמושהיתה‪.‬קרי כייד‬ ‫הספק יהשהיממוח והורה לני שננרא ממיס כנאמר המקרה עמדו במיה מויפפיה ומן בהה כקיוה והעמדה נמאי דכתינ‬ ‫יני׳‪) :‬לט( מסי‪ .אט וזט ןיזא?ט‬ ‫יקיירקנע‪ .‬עמדו שמים ניתן בהם את המסו‪ .‬‬ ‫^‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫)לח( הוא אהא נ ו ‪ .‬זעה.‬אז‪1‬י ווייוןעוויךץ דננען דא פיל^ךליי' לןאלאךץ‪ .‬או. נערתךינוםוןמקול‬ ‫ונוי‪ ..אלין תא?ען צו גאט ןןאס‪.‬כך‬ ‫)מב( עמודי שמים ירופפו‪ .‬אווי ווי‪.‬וד .‬אתמהא‪ .וואתן‪\.‬רער‬ ‫ד‪.‬עם שטייט אין ןסוק יכןוו המים‪ . טאג' אוג ךעם אנךעךין טאג‪.‬ויפן׳ ומנענע חמיד ו )מא( קופא‪ . מיראי דיי היטלעןו_ענען'.‬‬ ‫הוא )מ( מרפף‪ . די גישטאךקט נימארין «‬ ‫פרישה ה)אי()וייאפח ןאט האט ןיזא^ט ךי וואיםער .‬גימאנוי‪!:‬יץ ותיגייין‪ . ווי טען .‬אמאס ואל געיייגט‬ ‫וועי־י! איייף יךושאם‪ .עווירץ‪ .‬ןגס‬ ‫שטייט אין פסוק פון דיין .! ••jt‬הגו פארי‪1:‬פו\יו‪:‬ז אויף יי ו‪.י?ט אכיין דיעיםינ‬ ‫ןזעךט ךי פילך מ!ךיבט‪ .‬אנגע'ערד ‪ .‬פיוש״י‬ ‫^ים^עליוקיו^ער האט‬ ‫‪3‬ך'עקט מיט דאםער צינע בוךימם‪ .ואגט פו‬ ‫\ ‪-‬י «‪vt‬ר~"••‪"-:‬׳ייז ו״תגיז נאט האט ניזאט ז מ ואל נימאבט ומזדיין אנ׳אס ‪ n‬ךי וואסער !‬ ‫י.‬אמר‬ ‫הפלך אילו היו פקחין עאכ׳ו‪ .‬רבי א ב א י ב ר כ ה ג א זאגט פון רבי לוי ס וויעגין ןהןוו איז בער טייקש‬ ‫האפק ‪.!‬ ‫‪!•• t..‬שניוס שני נקדשו ו )א( יקיו נ ו י ‪ .אלין ניט אךיבער גי'ין‪.q^p‬זנר‬ ‫‪9‬ך'אגט אויף דך ךי וואםער וואס איןער איהם‪ .‬כך שמים'פעמים ירוקי.‬רבייץחקוא.‬ל• ן זיין‪ . ירוקי.‬ערןו"ערטןיחפין‬ ‫מקיים אוגייער איו אי ינער‪.‬דיי וואסער .‪ .‬י׳ !‬ ‫אין ‪/‬חזלבדין אךט די י ך‪.‬והיו משכימים ושואלים בשלומו ע ל מלך ברמיזה ובאצבע)ב( ובמנולין‪ .‬עיךשטי.‬עם שטייט' אין פסוק‪. .‪ .אלין זיף פארזאףליען צו איין ארט‪.‬יםע'ל איז א‪1‬יך איואהל רויט‪ .‬ג.‬ינטה_על‪:‬תשלים‪ .‬‬ ‫.‬עמדו והחזיקו‬ ‫בפלטי.‬הוי של מים ה.ישךייא טוהק ויי אנטלויפין אוג ווייטער שטייט דו‬ ‫האםט נימאכט אנךענעץ צום ‪ :‬ם ך י ו_ואקער.‬אמר המלך תתזור פלטי.‬אמר הקביה‬ ‫יקוו לי המים‪ .‬עםיוואלטיןי^טאנען מיטיאסי״.‬אנךערע‬ ‫זא.‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא בר אמי אמר יעשה מדר• לםים‪ .ין' ש?‪:‬ם איזינלייך ווי‪.‬אמרו אין פלטי)׳ זו של מלך שלנו היא‪ .‬אונ מען ואל לייענען ^מים‪.‬עומד קפוי לעחיו לדור אניש ודור הפלנה ני' ‪ ) 8‬נ ( נמנולין‪ .‬היך מה‬ ‫דאת אמר)זכריה א(!קו ינטה על ירושלם‪ .

‬כשנברא אד‪0‬‬ ‫עאכיו‪ .יןוען איידער ךי וועלט*איז ג‪12‬אפי! }יווארי!'! )ב(‪£‬ל ?קייס‬ ‫§חר‪^ .ט לי עאםער זאל קומען צו איין ‪£‬לט‪ .‬ריש לקיש‬ ‫זץ‪. פקכעךס אן גי?ל'איענע וענן‪ .‬דעינין‬ ‫..5‬הןןט פ‪1‬רד ןיווען אין.‬״ ‪.‬זיי צו‪.אט ןואט !שא^ין‪.יטאוזן‪.וען‬ ‫אין .‬נלך )ח( ונעשה קילוסי]‬ ‫להקביה‪ .‬״ די ‪ny.יט גיווען .אט איו ‪@#‬אךק אין הימעל‪ .‬גינו‪9‬קדעם ‪8‬אלאףט די ןאןיין }יזזעט רער‪8‬אלא?!ט ךוןער^ארניט צוםמלןד‬ ‫‪ vf%‬אוןז‪.יין אוניזאלין צוךיקקו^עןךי גיאםער . לי עא^ער‬ ‫ןיואןט .‬אזוי ווי עם 'שטייט אמ פסוק די טיייכין ‪«^1‬בין אויף‬ ‫נןיהויבין וייןנר ׳‪?!5‬זימע צו לדבי.‬ךער דור אנוש ד!ט טולד עווען אין נאט‪ .‬אסר‬ ‫הקביה מה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דיבור הרי הן םקלסין איתי‪ .‬שקבלו עליסס נשמתה גוירת‬ ‫המקים נ״ס ואמי שיום וקילוס‪ .‬עפד דור הפבול ופרד בו‪ .‬ךערךעףן‪£ ap>p.אט ‪4‬י. .‬שגם הס‬ ‫נדינו נ י ס כדלקמן נשי צ״גו )ה( סגשס‪ .אט‪.‬‬ ‫ן א ט .‬ן ‪ • • .‬אט וזאט גיזא.‬ואתה אומר אל מקום א ח י‬ ‫אתפהא‪ .ענען די קליין .‪. א ט ‪.אט ..‬ןאטדער ‪£‬לך אךייןניזקיט אין ךעם י‪£‬אלאסט פיענטשין ןןאס^׳ןנק‪-‬ויידין‬ ‫ןא?ין‪.‬ווע! '. .‬איר לוי הםים היו אומרים אלו לאלו‪ .‬עס שטייט אין" ^סיק י^או נהרות דמם ‪.‬ךער‪.‬ההיד ויהי)ה( הגשם ‪by‬‬ ‫הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‪) :‬ב( אל םקום אחד‪ . א ט ‪ .יוןאךין ןאט‪.‬ומה היו אוםרין אדיר בפרום ה ׳ ‪ .‬ען‪. אותי מראשם משני‬ ‫כניד המלו נמנםנ א־ן יון וארוס‪ ) :‬נ ( אלא מן המיס‪. המים ‪ . כוי‪ .‬או ייל שמס שקנלו על סס‬ ‫גוירת המקום נ״ה הוא עלמי הקילוס והעריך ורש"׳ ויל גרס•‬ ‫אז אין עין ?אלאקט ווא^מין ^ ^ ! ^ ע נ ^ ן ן א ס ^ ^ [ י ״ ך ן ? א ^ י ‪ ^ 7 1‬א ך ~ ^ ^ ו י ם‬ ‫‪3‬ענ!ער .!.‬אזוי ווי‪.‫ב‬ ‫םרר‬ ‫י‬ ‫א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫י׳‬ ‫כ‬ ‫בראשית‬ ‫כך מתחילת ברייתו של עולם לא היה קילופי של הקביהעילה)ג(‪ :‬אלא ם.ואס מען ווייס שויין! וואט אייו .‬׳‪!:‬״'׳׳זץ•״)•׳!‪.‬ער‪.‬‬ ‫אפר הקביה יפגו אלו‪ .ק‬ ‫?ליעי ‪-‬י‪5‬ק איייף רי י ל • *ייי' י‪ •?? £ .‬פס ט(‬ ‫ודורך על בפתי ים‪ .ער ?יוואךין האט‪.‬ערי‪ .‬ט ר?ים איו ^וןיי ןוערטער דרך נם‪ .‬עם ש‪%‬יט אין‬ ‫האט גי^ךעצין אויןש ךי הייך פון ים‪' .‬ןןר האשאויף }יבוגדען״די פע?כערס‬ ‫איו ארילס פון די ךער וויגט .עדאנכןט‪ .‬קעגען ‪2‬יט ךייךין אונ די לויןץ פיך‪ .‬איזד איז גלווען אי! ‪1‬ן.‬נצרך הפלך לפקופן‪ . .‬שירש״ הגשם‬ ‫״במע מששת ימי נראשית מדלא כתיב גשס‪) :‬י( מתירס‪.‬אין ויו‪:•.‬אז איך וועל ‪4‬שא?י! א ^ ע ^ י ן‬ ‫וועט‪?.‬עקט• נוייל ״עם'^!טייט אין* פסוק ‪.‬גילעען ז‪/‬ק אפאלאממ «מ דעו־ מלך הט געדאלפט‬ ‫רעם אלט פון ךי ‪3‬ע.‬׳ן‬ ‫•י‪^1‬ז ׳ ‪ . בשם ר׳ לוי ור׳ ברכיה‬ ‫בשם ר׳ יורן ביר שמעון אמר בל העולם כולו םים במים‪ .‬קאט .אט אגןריעט ןיטאתן אייף ךי וואפער איז אריים פון די'רער לופט אוג זעגען‬ ‫‪mi'prop‬‬ ‫וןייגי.‬איו פסיקןעיר קמבןן **יי ‪ TOV‬אויף •ךי״ןזרי•‬ ‫§עלציגטעג אוג פעךציג' . ריבי יוד.ואפ ןע.ואס די ןזאמן‬ ‫)יט ״קיין טויל אוינ‪.אט האט }יוא^טיצו ךי גי ?עי ייי ‪ 4‬ל ‪ 1‬גיין»‬ ‫איי»י‬ ‫ג‬ ‫.אר עאקיער וואפ ןא?י..עויויס ליי^ין‪ .‬ייאס האט דעך מלך .‬ג‪.‬איז אויף^סאנען ןער דור מ!בולאוגד.‬גךערע ?יר וועלמ גיי־ לייבןן .‬דואט דער כלך }ייאגט איך וועל צוריק אייעק' .‬ק . • u ^ !•.‪3‬ערס‪ .‬ל( דור הפלנה ומרד בו‪.1‬״‪:‬י־‪.‬‬ ‫שלא היה א! נעולס רק מיס ו )ד( ווו השלגס ‪ . . . י•!‪:‬׳‪ :‬־‪.-.‬כך דרך הקב־ה על פי‬ ‫בראשית ופלקן ביפ אוקיינוס ‪ .‬נר ןאך פיך .‬‬ ‫משיר הקשר שנקשר שיהס <ע‪5‬יד נסם סרות‪ ) :‬ו ( ה״נ‬ ‫וינשו וגוי וכתינ ודייו על נעתי יש וכן םוא נשינור שונ ‪5‬‬ ‫)ת( ונעשם י קילוסי.‬די וועלט ד!אבין אים .ע‬ ‫וי‬ ‫ט‬ ‫נס‬ ‫ייט‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ .‬‬ ‫פול פיט וואם‪.‬״‪.‬הה׳ד )איוב יב( הן יעצור בםים )ז( ויבשו ונוי‪) .‬ט זאלי.‬ויי §אריא'םולט אין ים א״וקיגוס‪ . יפפלקן כווית אחת‪ . לריר״ ‪ v‬יומת ייזזייו יז*'•?"'! יי•'׳־׳״‪.אט‪ .‬ה ה י ר‬ ‫)יזהציס ‪5‬ג( םקולות מים רבים אדירים משברי ים‪ .ין‬ ‫אונ רבי ברמה וזו.‬׳ ׳{‬ ‫?מיטל צעק.‬רבי לוי זן!גי‪ 6‬די וואסער האניין ניואןט א‪:‬ימנ צויךי‬ ‫א‪.יזאג‪.‬רעד דור הפן‪.‬ר׳ יוד.‬אזוי הט .י. ךי םע^‪3‬י..אןט סאדאךיךי וואןןער .‬דעםת ויבואו אותן שישבו בה.אר ןילויבט‬ ‫ליי גיא^ער )ואתם אויף רעד'וועלט'איי קןער .‬־ ‪•wj . י וזי•‪.‬פשל לעשר מדות נפוחות מונחות בטרקלין‪ .‬וו( פתירפ ופוציא את רוח.•!:‬׳.וזייב ווען.עב־ן ךעםפאלאסט צו״רי‬ ‫‪#‬טו‪$‬ע‪ .‬ער‪ .‬רבי יורן פון ר?י לוי ם ויע.‬עפר דור אנוש ופרד בו‪) .‬ר׳ לוי אפר דרך‬ ‫ה י ם‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫וכערון נםוזריס בעל ראשם שמסירי.אטטוךר.‬פה הו*‬ ‫עושה להן‪ .‪3$‬יעק .‬ההיד )תהציס צג( נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם ונו׳‪ . מקודם‪ .‬ער די גילייגט אין אוד^על פון‬ ‫?טוב‪ .

‬כנין בן עזאי ובן זופא‪ .‬ר' אבא ביב אסר )י( לדוכתא פלונית ולווית פלונית גלמ פלניהא‪.‬קענען דין אי. ביז צו‪.‬ל‪3‬יאבא בירכהנא .‬יכילם גיטיייוין שלדגים קל־שיז)נ( לזינסאיס‬ ‫‪"0‬ג נילקוש חלים יפי׳ נשכיל הים יע׳׳ע דנסמן )ישי• ז״"‬ ‫נים דינים ים ופי׳ ני לממשלת הים ללד הים השזיי נ)‪1‬לכי '‬ ‫פלןו ) ע ( נבכי ים‪ .ידעךט אין ף טאהלין ביז די !ענעי. ?סוק מבכי נהרות‪' . דימא‬ ‫מסגרה הים נמו נניכיס הס נארז םניריס הס נמדנר יי­‬ ‫פי ננ״ר יבאיונ ‪) t‬שי( קנלונו נ ו ׳ ‪ .אט' האט נייאגט צי משה גיי‬ ‫ןןרדף אדף ךעם ‪3‬ארג״עןךים‪ .‬זה אוקיינוס‪ .‬אינ רער קול פין גאט האט‬ ‫נעפיךט לי וואסערצום אוק^ם‪ . .‬ךער‪. עיאי א•. פסוק הבאת עד‬ ‫}?כי.‬‬ ‫קלווש׳׳‬ ‫יכיס ייש נוטריקון דין הים נ»»י <לו דיו סיס‬ ‫פד יס אוקיינוס ורש"׳ זיל נים אומרים אלי לאלי לא]‬ ‫יול פירושו שאמרו אלו לאלו להינ! נלו שהקנ״ם‬ ‫אמר לס יקוו המים אל מקום אי סינן סוא המקום אמר‬ ‫" הקניה ישאי נהרוח דכים דון ים אוקיינוס‪) :‬י( לדוכתא‬ ‫נ ו ‪ .אט האט גיואנט די‬ ‫נוא^ער זאל ניין צו דעם אךט וואם ויעט גיןזעךיץ צו״דעםמלךאוג ךאס בייסול וואםעריזאל גיין‬ ‫צו רעם אךט .‬פין גיאגען ד אט מיצה גןיואסט ווא דער ‪3‬אמ עבריםייאיו"‪.‬ניידי‪.קול ואל גיי.‬נו היו המיס אזמר״‬ ‫ליס אוקיינוס קנלו נא אותנו ‪:‬אנו מדוניס ינשנריס מגיר״‪.‬עס שטייט אין יפסוק‬ ‫די ז^נען נינאנ^ן אויף ב ע ה אינהזעןן גענןדערט אןןטיאהליןבייזייועגעןנעקוםעןיצו ירעם‬ ‫אךט . איין אלט דריבעריזאילט איר אוני צו‬ ‫נעקען צי זיף‪ .‬ווייווי‪$‬ם שט״טיאי.‬יזמו דעי ^יקוטע.‬עד‬ ‫)יד( קלוטין ריפא‪ . .‬אווי האט גאט *יין' ניטיילט ‪:‬ערער ביפול וואפער צו‬ ‫איין ‪#‬ךער אלט‪.‬רבי .ט }אט האט גי‪.חמיה י אגט לי וואםער יענקןינאנגען' אלף בערג אונהאבין‬ ‫.‫סדר‬ ‫פ ר ש ה ה‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫הים )ט( דרך הים‪ .^ט דיאונטערשטע וואםעך' דןא?ין זיף אפןישייירט'פון‬ ‫ליאו^על^טענואסער^יט ‪.‬נעשה קילי של הקביה םיטטרוןעל הםים‬ ‫הה״ר )ההלים כט( קול היעל הטיס‪ Q) . וויילגאט הט אייף איונז‬ ‫ןיטרע.‬אי זה םקום אל פקום זה יסדת להם‪ .‬ר?י יהושע בד חנינא‪.‬רבנן אםרי‪.‬ך‪3‬י הו.ארךער קול פון .‬וכל העולם כולו סיפיו הם שותים‪ .‬אזוי וד״עס שנןיייטאין פסק לער'קול פון גאט'איז גיוועי‬ ‫אויף ךיוואס_ער‪):‬נ(^טר(ר^י‪3‬רכ. "צו ךעם‪:‬ם‪ .‬‬ ‫של מקום ‪) :‬טו( מיטשיון‪ .‬א״ר יהושע ביר‬ ‫נתםיה הםים היו עולי.‬איר לוי יש פו הדרשנים‬ ‫שהן דירשין‪ . איןיזייןד‪ '.‬רבי ליי ?אט ניי^נט‪ .ם‪? .אל גיין צו דעם״ים‬ ‫אוג דאם בןיםול וואקער .‬ ‫‪ $‬זיוןא ךער קול פון .‬ער שהניעו לאוקיינוס‪ .ואם וועט גיהעלין צו ךעם מלך‪ .‬נושייקי.‬הטד־א)איוב לח( הבאת עד )יג( נבכי ים‪ .‬דרש ר׳ אבהו אוקיינוס‬ ‫נכוה סכל העולם כילו‪ .‬ר׳ יהושע בר חנינא אסר )יכ( לדובםאים‬ ‫לדוכםאים‪ .‬ההיר)חהליכ ק־( יעלי‬ ‫הרים ירדו ונו׳‪ .. ראם כיסול וואםער‪ .‬ויק .‬‬ ‫ואנ״א נשם י״מ ערמ״א פיישי כששיר לפיו לכולי‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ט‬ ‫יי‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ט‬ ‫‪ £ !"8‬ל ?א?ז ג ? ' ^ ^ ' * י ^ ? י | ' ^ ^ ׳ י ^ י ן ‪ .‬פייש" וישוון מנהיג ומקדם לש‪.‬ר׳ אלעזר אפר קלפן הים‪ .‬אי‪1‬י"יוי‪.‬לואת נמו‬ ‫להדא‪ . די ווא?‪.ואס דו הא?ט‪.‬זאג‪:‬ט ךאפ ביסול וואסער .‬רבי‪.‬דעם אךט.אנט .‬‬ ‫.‬האט רעד‪:‬ם די אליין'גיצוייגיי. נעקוסען צוםיאוקיגוס ‪ .‬ער קאביןגיואנט צום'!ם מירויעגק צוישטיוייםי.א זא'.‬א׳ר ברכיה לא פירשו הםים התחתוגים פן‬ ‫העליונים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י׳ לקיים ?גירש שמיו! )ש( דין ים זט׳‪.‬‬ ‫ךי ר^נן .‬נעשה קולו של הקב ה )טז( טיטטרון לפשה‪ . תרים ויורדי! תהוםות‪ .‬ייי אויסגייעצט ‪ .‬אנדערע' דודנים דרשגן־‪ '.יין דוךךדעם ווענ וו<דער אוקינים איו‪.‬אמצו דעםארט אונציודעם‬ ‫ןוי.‬בשעה‬ ‫שאיל )דברים לב( עלה אל הר העברים וגי׳‪ .‬אני )טו( קבלונו םרוננים אנו קבליני‪ . .אט" האט גמאנט‬ ‫צו ךעם ארטאונצו דעםןוץקול זאליגיין ראם ביםולדא^ער‪ .אל גץ. של דטס ‪) :‬יד( קלינר.‬יאגט .ידיין‬ ‫ז‬ ‫‪4‬‬ ‫פו.אט איו ניזוק דער ?יךער' פין מ׳טה‪ .ע.‬־'‪* .‬די‪3‬יס'‪.אגי.‬פון ךעם .אט'קאט איס ןע?יךט צום גארג עץריס ‪ .ואם‪.הושע ברני .‬ים'שליננט'‪:‬אי‪ 1‬זיךיעיץאלעיניאםיערן‪.ה.‬ראם'מיעט'מען דעים אוקןוס‪ :‬דרש ''רבייאבהו האט‬ ‫ניוך^ת רער אוקיגוםאיז העקער ייי לי גאוןצע ויעלט' אוג די נאנצע״וועלט״טרינקעןידי‬ ‫]יא^ער פון איקי^ום‪ .‬אליעזר דאנט לייוואםער האביןיניטניוואסט‬ ‫ווא מ ע י ן ‪ .‬יניס טשייקין דונתא פי• למקום ינוו־ס פלונית תרד‬ ‫גלגל וי של מיס וקי לכל גלגל וגלגל שנאה היה מראה לה‬ ‫סקנ״ם מקים מיוחד ששיד שמה‪) :‬יח( לסדן‪ .אט האט אויןשיאייך אויןד גייטרעטין זענעןםיר‬ ‫‪3‬יידע יויינעער }יוואךין אונ פיר ייעלין‪.‬י י ן ?אט‪7‬אט"~צו די גייאגט דיי‬ ‫יאלין ..‬ראם איי ב.‬ .‬‬ ‫דיה אסר להדך יפא )יא( להדך ימא‪ .&יןאונ איר ןענט אייך צו שטויסין ודיל .‬אזד ווי״עס שטייט אי.

‬ט הטניזאנט צום ?יש אונ‪.‬אוד ווי‬ ‫‪.‬אווי' ווי‪. םיצתם'אזד‬ ‫ווי‪.‬עם שטייט‬ ‫אץ פפוק‪.‬ןגר‬ ‫האט איים .‬איר ירטיה ב.‬הה׳ר <איוב כרו( סבכי נהיות חבש‪ .‬ךע‪.לון‪ .‬ישע‪ .. בטל וועלין פאר יולינם ייעניןייוק מ ק‬ ‫יועטדארפין‪ .‬שנור הקנ״ה שיהיו נקוים נמקים אמד וא״כ למה‬ ‫פין די טייבין‪ .יי.‬גירד יאל העלין ךי יאג פון מיין מדל‪ .‬נאר מיט אלע זאכין וואם' זענע.‬צדתי את השמש ואת‬ ‫ה רח שיעמדו לפני יהושע‪ ..‬לעם הימ'על‪. ווק‪.אנט‬ ‫איל האב ניועהן ווי ידי הימלע.‬לער ‪.‬ך‪3‬י‪.‬צייתי את העורבים‬ ‫^יכלכלו את אליהו‪ .‬זיי זאילץ‪.ער ער ואל'ניט §אר בריענק צו ועגי^‬ ‫מישאל‪.‬רבי אלעוך הט ןייא^ט אי.‬יחזקאל האט ני.‬אזויווי״עם שטייט אין'פסוק אני ירי גטוש‪.יןאטין ידעם קיש‪.‬בליץיץ'שטיין פאר ‪.‬פין דער^יייט‬ ‫יןאם טיייגע סעגט האבי. צו זיין ‪?..‬צייתי את האריות שלא יזיקו את דגיאל‪ . פו.יויאטץ לי ליי^ין די זאלין ניט שלעכטם פאק'צו'דניאל‪ '.‬שגא׳ )מלכים א יז( והעורבים מביאים לו וגוי‪ . ןאט הט גיגעבין‬ ‫לי וואםער איבער רעם הי‪3‬על אונ די הא.‬גהום לערונט דאס א‪. זין• אפגישייליט פון ךי אונטעלשטע ווא^ער ‪.יוויץ‪ .‬צייתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל‪ .אט הט‬ ‫ניעאפין ךי וויעלט הט‪.‬ההיד )שמוס יד( וישב הים לאיתני‪ . אלןנך‪/‬אגט ניט נאד פיט ךעם‪:‬ם אליץ האט‬ ‫נאט'גיטא?ט הרגאיי‪ .יוואלי.‬זאגט רער פסיק וןע.‫סףף‬ ‫בח*‪2‬ית פרשה ה‬ ‫כא‬ ‫בראשית‬ ‫העליונים אלא בבכיה ‪ .‬אייןו האב ניןאטין ראם "‪5‬י.‬מביא ראיס מפא.‬גמדגט‪.ט‪.‬ייי}י.‬רבי ס‪.‬נל‪#‬טין תנאי‪ .‬ועול. אונ האבי.‬‬ ‫איו ?יהעלט לייארי! אקיל ‪ V‬א‪3‬ימ־ין ז )ן״( )אטר> ריי יודו.‬שגא׳ )יחזקאל א( גפתחו השמים‪ ..‬‬ ‫היך טה דאת אסר )שם לא( קול )יה( ברםה נשםע‪ :‬יד! איר יוחנן תנאין התנה הקב״ה‬ ‫עם הים שיהא נקרע לפגי ישראל‪ .‬םיינט מען ל^אועראיז צוריק‬ ‫גינא^נע. שטיין אין נבעו. בישאפין.‬אווי‪.‬זעקס‬ ‫^־עג האט'נאט ימיט די גי‪6‬אכט התנאי אי די יאלי.‬אזוי ווי‪.‬אדי ווי‪.‬הה׳ר )ישעיה מה‪ (.‬עם ?זטייטאין פסוק‪.‬עם'שטייט אין ןםוק ףי‪. וענק גייעפונט ניוואןין‪' .‬לתנאין שהתנה‬ ‫עכו‪ .‬ס צדתי‪ .‬אץז האב גיבאטין צי לי הי״םעל‬ ‫או‪ :‬צו לי ז‪1‬רר די יאלץ ^י‪.‬ער ואל‬ ‫אויסשפייעץ ךעם .אליןיישפייזץ אליהו הנביא‪ .‬שגאמר)יונה ב( ויאמר ה׳ לדג ויקא את יוגה‪) :‬ה( אמר ריא )כ‪ (.‬אמרו‪ '.עשפיגען דעס י‪.ה ב.‬אייך דדאב .‬יהושע וזט ניזאןט די זוהן זאל ?ליייבי.‬מתחלת ברייתו‬ ‫‪w‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)איק״ניס‪) :‬ז( מייתי לס‪ .‬צויתי את האור‬ ‫שלא תזיק להגגיה םישאל יעזריה‪ .‬מבעם שיי׳ נשו במים נ‪) :'1‬נ( מהחל•!‬ ‫)יח( נרמס נשמע‪ .‬אייןז‬ ‫האב .5‬ים וןל צ‪1‬ןא‪.‬ר׳ תנחום )יז(טייתי להסן‬ ‫הבא )ירמיה י( עושה ארץ בכהו ונוי‪ .‬איד‬ ‫האב ניןאטין לי יוק אונ ‪1‬י ל‪$‬ה‪. שפירשו נ נ ט כ ‪) 1‬יט( מיד נטי שמיס‪ . יאנט ^אט דואט' ?יטאכט אתגאי‬ ‫טיט לעם נם אז‪.‬שנא׳ )יהושט א( שמש בגבעון דום‪ .‬ךי וועלין אדרם ג‪:‬י.‬יט( םידי‬ ‫נטו שמים כל צבאם צייתי‪ .‬איך'האב !.זגיבאטיןצ^אלעדי‪^.‬ער זאל צוךיםען ווערין פאר לי יורי.‬הע'ךשא.‬‬ ‫אי־ האב.1‬ה‪) :‬ד‪) (.‬ואין לקול אלא בכי‪.‬וזא‪.3‬אי.‬פ פון רעפ פסק לקול ר!הו המון״מים בקמיסדיקל‬ ‫‪ ®?V‬קע! א.‬לקול תתו הםון סיס ונו׳‪ .‪.י^אטץ צום ‪:‬ם‪.‬ווי‪.יזאנט שירה‪' .‬אלא עם בל םה שנברא‬ ‫בששת ימי בראשית ‪ .‬ז!ס' שטייט אין פסוק קול ברמה ג^םע בכי הפרוךים‪. ניט .‬אני י ד י ‪ :‬ט י שסים וכל צבאם צייתי‪) .יןאטיץ די היטלק די ואלין טזגפונט ווערין פאר ןהזקאל‪ .‬צויתי את הרג שיקא‬ ‫את יונה‪ .‬עס איז‬ ‫גיןל׳גלט גיוואךץ אין הימעל איקול <אשטיטע> טיט גיוויין‪" .‬ער נוזל ניווען די דאםער יאל פארואבולטייוערץ אוייף איין ‪$‬ך‪£ >0‬אר‬ ‫‪s‬‬ ‫וואס‬ .‬צייתי את השטים‬ ‫יאת הארץ שישהקו לפני משה שנאי)לבריס לב( האזינו השם־ם‪ ..‬ערד געשיייגע. פאר משה‪ .‬ויען‬ ‫פשה ד!אט גירעט ןאבץ לי הימעל אוג‪.ביא יו^ה'‪ .‬איך ן א ב גייןאטין די ‪. ^‪. איןיךי‪. אונ לי לבנה יאלבלייבין‬ ‫שטיין אץ'‪3?:‬ק א.ה‪ .‬ים הט צוךיק .‬עם קטייט אין פפוק ךי קדאוןק האבץ גיבריינןט צו אליהו ברויט פיט פלייש אץ דער‬ ‫פריה אונ §אףן נאכט‪ .‬צויתי את‬ ‫השמים שיפתחו לקול יחזקאל‪ .‬אזוי ווי‪.‬יד‪.‬עם שטייט אץ ^סיק מי^ה האט גיזאגט‬ ‫פאר ^עםט איר לוימלק אונ איןד ייעל ריילין אונ די. אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקביה ‪ .‬קראהקיי . ‪.‬נופיה וקרא רחל מנכס על‪£‬ניה » נו״סו כוי‪ .‬עלשטע‪.‬נהייב ידען.יקערט לא^נו‪ '.‬ילמ.‬ער יאל צוךיסען וועךין פאר ךי יורץ‪ .

ום' הטעיר גירושין צו ךי וואסער פיון‬ ‫מאך‪.ר המבול ואהה בדור אמש בשביל )קהלת ‪ 0‬והאלהים‬ ‫עשה שייראו מלפגיו‪ .‬כרי שחפנו של משה החויק כני מפניס שלד‬ ‫לוס במעל נ‪:‬ני פעמים נכל פעם מלא יד שנקרא קימן ו ושל אהרן דכתינ מלא משניכש ודייק מדכי‪.‬כל העולם כולו מים במים‪ .‬אוג אווי‬ ‫איז ניווען פירקו?צץאיןאןזרן ס'הע נט‪ .‬שנופל נמסנו סוא ממוין ארנע קימ‪:‬ין‬ ‫סיה פני ססלעו )כנ()[־‪.‬שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי‬ ‫שיראו אותו בני המדינה ויתייראו מלפניו‪ .‬ואת אומר אל מקום א ׳ ‪.‬ווי אוד‬ ‫זעגען אריץ נעאנגען א?ט קו?צי.‬אונאז ?!קילייגט צו!אמעןאייןהאנטנעבץיךיי אנךערעהאנט‬ ‫האפען‪.אגטדער שטיין הט אויממועהן ווי״אקליינע זיפ‪.‬ודבוותה)שמות‬ ‫ט( ויאפר ה׳ אל פשה ואל אהרן ! מ ( קחו לכם וגוי‪ .‬ודכוותה )במדבר כ( ויקהילו משה ואהרן‪ .‬וכוצהו נמי אימנהו במדרש קהלת ובאגמח דויקרא‬ ‫רבה(‪ .‬אי.ע‪.‬גיוואךפין גאנץ'ה‪1‬יך‪'.‬יינער •^ךט‬ ‫פאר גו‪$‬ע.ע'נ!.‬ל פאר אים מורא האבץ‪ .‬ןיקטןןר ראם אביין אי.ה .‬כך למה )חהליס לנ( כנם כנר מי הים ‪ . ..‬גזר הקביה ואמר יקוו המים‪ .‬איו‪..אוד אזוי'אןלייכץ .‬‬ ‫שמא כלי בלא בתוך כלי מלא‪ .‬י ל כ ס ‪ . .‬יידע סענט צו זאמען'האפע.ועלץ זעךןן'ך .‬גאר דורך אנם'הטי רעד‪^.‬למשל יאמרוה'האט פיורד‬ ‫.אט‬ ‫ארום . צו מעין האלטךיידזעינט פארםאבט‪ .‬נעמען פילע וזעגטךאםווייסעוואס וועךט . האדטביידע קעגטצוזאמעןהיאפע. אתם רעם שביי.‬לכה )עמוס ה( הקורא למי הים )כס ט( הקורא‬ ‫למי הים שגי פעמים‪ .עיפינק ימיר משה פיט'אהרן'האבןץ פאירואפולט ‪18V‬‬ ‫יורץ פאר רעפ שטיין‪ .‬כל( ההוא דהפן‬ ‫תרי פההוא דקטץ‪) .אטגיטאיו.‬נאך אזוי אגילייכין" נאט האט גיזאגט צו טעזה אוני צו אהרן אייר‬ ‫זאלט‪.‬אחת בר.קט שטאךקע זעלנער די זאלי.‬ל אי.••־!‪ 2‬ניכלאייןפץ הייסע ק‪1‬ילץ‪ .‬איר חנינא וכי חפנו של פשה היתה‬ ‫מחזקת שפונה קמצים אתפהא לא ד פ י ) מ ( ההוא דהפן לההוא רקפץ‪) .‬כה( וכתיב וזרקו פשה‪ . משהאלע‬ ‫אקט קוקצין• עיגע אוג אהרן ם ‪ .‬נאד דורך אנס הט פארי נומען אקליןער אךט ךי וואקער‬ ‫פון די נאנצעוועלט.א־ האטנינוטיע.טע‪ .‬מלא חפנינס פיח וגוי‪ :‬נפל מש־ס פיה נושל יד על יד קומן אמר ק י מ ן ז ) כ ה ( זנמינ‬ ‫) כ ג ( ההוא ו ח פ ן ‪ . . מאהל אין די צייט פון מבול אונ איין ןןאך‪.‬נאר רוךך אגב מט ךעיר קליינער אךט יפאר נופק פיל‪.‬משל למדינה שטרדה במלך‪ .‬מי בנושל נחפניו נפעם אמת אינו דומה זורקו מכה כוי‪ .‬‬ ‫או ךי ?די. אהאנ ט נייט אדיין איין קומץ איןךי אנךערע האנט אדך‬ ‫איין קופץ‪ .ט פארפא.. האגט או‪ :‬האט .‬ל‪ .‬איו פיריקומצץ אין' כש־םיסענט‪ .יווען אדף‪.' .‬קק מען‬ ‫ניט אדיין נןקען‪ .‬קיק נאר יפאר נעםען איין‬ ‫קומץ‪ .‫פדר‬ ‫בראשית פרשה ה‬ ‫בראשית‬ ‫של עולם‪ .‬עם איואוואגךער‪ .‬צוויי'קומצים‪ .אך אמאךי איוי פיל‪'.‬רעם פלך*‪ . ארוםיריננלעןדי טרינה‪. עיט אריץ צווי י'מאהל אווי' פיל י ווי מען האלט אץ‬ ‫ביידע הע. פול ‪.$‬ע'ר וועלץדי פיוךאיןיאבין פאר‪.‬וזט דער פלך .‬איואכט ק‪1‬םצץ‪'.‬אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‪'.‬כד( ההוא דחפ! נו׳‪ .ע בלי‪ .‬דיגאנצע !!עלטאיו ניווע.‬דיי חנינא ?אט 'גי. אין איין האנט פון פשה יום זיא‪.‬ווארוס אי.‬ןננפערטךער‬ ‫^ךרש ראם ןאט . די רעלט איז או א^ענטש עייל לייךיג ‪5‬אכץ אפולע‬ ‫‪3‬לי‪ . ןןען'זא‪! $‬אראיםיםורא‬ ‫האבץ‪ :‬ן דער םדךש פךענט ךער מ ק נ פו. פיל 'םע‪!?:‬שץ ‪.‬דער .‬טיטמאםעראונדו^אנםטךי וואסער זאלין‬ ‫‪9‬אר!אמוןט ווערץ אץ איין ^ךט‪ .אם‪..‬ינ וזרקו ככל דנר‬ ‫^ייףיךיי^ועלט צוויי‬ ‫.‬נ!לך‪ .‬או‬ ‫§ען סאקט ?‪.‬אבער פץ אפילעיכילי אץ אפולע כלי‪.‬אלא מבאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .אט ניטאהן §ען ז«י‪.‬איך אדי אגלייכי.‬איר‪. אלייךי. די צייט <&ון אנוש‪.‬איי.'איי.ט ן ט רען ךיפאנט פץ טשתגידזאלטץ אכט קוםצי'ם‪'.‬ע.‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪) .‬הטרב הונא‬ ‫ניוא.‬בשביל‬ ‫וייראו מה׳ כל הארץ ו ג י ‪!) :‬־( בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן‪.‬קק אריץ גיי.עךינ נולט רי וןעלט טיט ךעם ‪:‬ם אוקי נום אונ דער'‪:‬ם אוקיגום איזיסעבער ווי ךיוועלט‬ ‫אונ די וואפער' זןוט״ק ארום ווי אוואנט‪ .‬ראם אלץ הט . 'האט ר‪3‬י‬ ‫יוסי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ .‬ודכוותת איר יוסי ביר חלפתא)שס‬ ‫אוחז‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מור ונזר וישפכם על פני האין ו ) נ א ( כמלוא פי נכרה קנ‪:1‬ס‪) .‬איר הנינא )כא( כמלוא פי כברה קטגה‬ ‫היחה בה וכל ישראל עומרין בה‪ .‬נמצאת הפנו שלמשה חיתה מחזקת‬ ‫שםנח קמצים‪ .‬‬ ‫ווי אדי וענק אלע יודץיני^טאנע.‬איווי האט .‬גאר^סאיז‬ ‫ניט נלייך או ‪?.

‬רבנן אמרין צמצמן בין שני בדי הארון‪ .‬גיצקלט‪§ .א .‬‬ ‫ןי‬ .ינענט אהער‪ '.‪1‬ן הוא ן‬ ‫(‬ ‫יוכוי בחיי הלפרצא ן י ^ ן " ט ‪ .ואים וועךט.‬האט רבי יוחנן‪.‬קענט יאיר ויישען אז די שכינת פין ןאט איז צווי^ען אייך ‪ .אט ‪ .ירופין צי ךי טך.‬קליינעראךטפאר ע^ק ‪9‬י<"• !אך &ייי ‪.ייאגט צויףיקיםעל אונ צו ךי עךד .‬אל‬ ‫^•רי‪ .‬רבי יודען איו‬ ‫.‬ר^י'שמואל ‪.וארום״יעם שטייט‬ ‫אי.‬ד י ' ^ ג * ^ ^ ף " » ך י ^ ן איו נייוען הונךעךט איילץ או.‬ורי|ען‬ ‫ךי צוויי ‪#‬טעקינם פון *ורון"‪ .‬חיי חני. ךי‬ ‫ברייטיאיי ניוויען פופץיג'איילי.‬רבי אחא' ‪1‬י‪.ענונ‪ . .ירופי.א‪3‬ט צו ךי יויךין פון דעםיוום אייר זעהט‬ ‫אז רער קליינער ‪$‬ךט .אלםט פאר נעמק מיין שטוהר אונ אלעיוךץ אויך‪ .‬אט האט'.‬בעט פון .‬פאר .‬ךק ירושלים ‪'5‬אךנע?‪1‬עןךי ?!טוהליפוןיגאט‪.‬מען דופק אין‪.‬איונ אלע יודין .אט‪ .‬איך האב .‬רבי נ?ן האט '‪5‬יוא?ט פון‬ ‫רדי אהא ס וועגין אונ ךבי‪ .הישע }י.‬גיטראפין או רבי חנינא‬ ‫דצט' אונ דרשת רעם פסוק אי.‬איי.ה האט ןיזאינט פץ רבי‪.אןט^ער ?ט גמע^ט' ךי יוףן צווי^עןךי‬ ‫צוויי''טטעקינס פון אתן‪ .‬אר וןאפ‪. דער צייט וועט"טקריפץ אין‪.‬וןק איך .ט ניזאןט צו ךי יוידין .‬ךןיי הני.‬ואדום דו דעםט ךיך שעאךקץ'רעכטם‬ ‫אונ לעקם‪) :‬ן()ויקרא(‪. פסוק אין ךער ‪£‬ייט וועט ‪.‬ירושלים איו ךער שמוהל פון .‬יערער זייט‪.‬ואמה מכל צ ד ‪ .‬וכל ישראל עומדים שם אחםהא ‪.‬ר? י הונא ..‬בךיבי חןא^אנט פון רוייאחאם יועגי! יעלעי‬ ‫האט ניהאט ליידינ פלאץ §יר ‪.‬איו ראך‬ ‫אוואנךער‪ .‬נאר רודף אנס ?ט ךער‪.‬רד אךץ‪ .‬ר׳ נתן בשם ר׳ אהא ור׳ ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאסרתי‬ ‫לשמים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כגורק‪ rv:‬אינו אלא ניד אמלוו )כו( אף ניוושליס ‪ .‬אאייל פון‪.‬‬ ‫ווארים טיר דזאבי.‫סדר‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫ם־אעית י^י׳‬ ‫ככ‬ ‫בראשית‬ ‫בז( •אורך החצר מאה באמה ורהב המשים בחסשים‪ .ער ואל ניט העךין' .‬ ‫ךי‪^.ואלט ניט זאןין' נענע‬ ‫ייאלטין‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‪ .‬יע נען‪5‬אקי‪.‬ךעם ןוילע.‬‬ ‫שנא )ירמיה נ( בעת ההיא יקראו לירושלם)כח( כסא ה׳ ונו׳‪ .אגט נאט וועט יאפיין צו ית^'לי‪.‬ברכ. נילעךונט ןןען איו ניששאנען היינג אונ טע. .אגט ןהו‪#‬ע ‪$‬ט ן י ^ ע ל ט די יוךין צ‪.‬ךער‬ ‫ארט את בךייט ^יוואךין דורך אנס‪ . '.‬יצחק ם ווענין נאט האט גיזאןט אני‪.‬צווי^ען ךי ץוןיי^ון׳ועקינם‬ ‫פון ארון נארדי‪.אןין ךי'יוךץ'‪.‬געבוקט ‪3‬רייט‪ .‬וסיפא יוןוא וגיןוו *ליה כל‬ ‫סגויס ועיין זה כמדרש מדת )זיז( ו סיג נילקינו וכי פ « י ת‬ ‫היא אותה‪) :‬נש( ארן‪ .‬הייטע‬ ‫ד.‬אשכתיה דיתיבודריש בתדיןפסיקא )שם( בעת ההיא יקראו לירושלים‬ ‫כסא הי‪ .‬די ר^נן.‬ו‪!-.‬ר׳ שמואל ביר חנא בשם ר׳ אחא אמר ארבע אמות‬ ‫לכל אחד‪ .‬ירי‪!£‬ל‪:‬ם'איי דער שטיהיל פון‬ ‫‪$‬אט• האטיר?‪ :‬יודען ןיזאנט צוירןני ר!}ינא‪^.‬‬ ‫האט רבי חנמא ף.‬אתם יודעים ששכינתו של הקביה היא ביניכם‪ .‬מיע?ק‪.‬איל רבי וכי מהזקת היא ירושלים כסאה'‪ .‬כדי שלא ירא אדם שומע תפלתו של חבירו‪ .‬ער מאכט‪ .‬ודמותה )יהושע ג( ויאמר יהושע אל בני ישראל‬ ‫נשו הנה ונוי‪ .‬אווי ןוי‪.‬הים‬ ‫אמד מן ס‪!:‬ר‪.ואם‬ ‫ךער אנךעיןער‪.‬ר׳ הונא אמר זקפןבין שני בדי הארון‪ .8‬ליי?ין ‪.‬אמר להן יהושע טמה‬ ‫שהחזיקו שני בדי הארון אתכם‪ . .‬ההיר‬ ‫)שס( ייאמר יהישע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם‪) . קאט זיך‪.‬וענק היינג ןןזע‪!5‬ין‪ .ואס ציווי^ען ךי צוויי ?!טעיןינס פון ‪1$‬רון הא^ין ‪6‬אר נוטען אייך‬ ‫אלע‪.יגאעען צו‪.‬ר' יוחנן סליק למשאל‬ ‫שלמיה דר׳הנינא‪ .ואס‪.‬קבלי אוכלוםיך‪ .‬‬ ‫דחוי!" ע־ ‪:‬קצתם עומדים נאור ורגליהם לא הגיעו לאון בוס‬ ‫פלןיע״ג המיפוי)פח( כפא הי‪ .‬אזוי'וויעם ןטטייט אין פסוקיואלםט ךער‬ ‫בריייטעי־ין רעם ארט פון' דיןל ‪.‬ודייל זיא האט גידאלט טאהן‪.‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬איילין‪ .‬קק‪.‬אין יךועןלגם איז אויךיאווי ניווען אקליין‪/‬ןר ארט ןאט פאר נוטען פיל מ ע ו י י ן ‪.‬ואף לעיל כן‪.‬ווען ט׳ןויח וועט קוטק ןועט אויך אוד ויין.‬עם ?זטייט אץ‬ ‫§סוק יהושע ד‪1‬ט ןייאוןט טיט ךעים מעט איר וויסקי או דער לע^עדעער .ענעןידאךטין‪/‬נישטאנעןיאין הויף‪ .‬כו( ואף ביתשלם רתנן עומדים‬ ‫)כז( צפופים וטשתחויפ רווחים‪ .‬ות כהמיעע התויק את המרונמ ) ט ( !פיטם‪.א אים פרענין .‬איר אחא בר חנינא צ מ ק )סמק(‬ ‫בין שני בדי הארון‪ .‬‬ ‫הרחיבי‪ .קע.עש ארץ‪ '.‬ם זאל‪9‬ט .‬לשון ו.‬ההיד )ישעיה נד( הרחיבי מקים אהלך למה כי ימין ושמאל‬ ‫תפרוצי ונוי‪) :‬ז( ויקרא אלהים ליבשה ארץ‪ .‬למה נקרא שמה)כט( א ‪ p‬שרצתה לעשות‬ ‫רצון קונה ‪ . פון .‬א*ל הקב״ה אומר לה האריכי‪.‬הט .אט אייו צווישען‬ ‫אייך ‪'.ועוץ ליי^ער אונ ברייטער אונ‬ ‫.אט‪ .

.‬ךי פרי‬ ‫זאל ‪.יטאדד ווי'.‬וואט איין אים איז ‪3‬אר זאמולט‬ ‫גיי״אךין' א‪£‬ע" ווא‪5‬ער פארןאס ^טייט״יסים‪ '..‬גען'?איט אויך ךי וועלט הנאה‪'.‬ךאס זעינען די‪§ .‬יהודה'^רבי ?‪5‬לום אונ ר?י לןינהס ‪.‬אט האט'}^נטךי‪.‬א‪ .‬פי*‬ ‫נמש״י ויל נפזר ‪1‬כן)לנ( הינ יתילאהאון דשא וגי' עז עיבה העריך איוייס המיה במרקיה וה ועל אזה רשע אימריס‬ ‫פיי‪.‬ךד האט נייטאהן .‬‬ ‫רבי יהודה ‪.‬רבי יוסי בךבי הל‪1‬ןר» האט גיזאגט ךי‬ ‫תורה "שפיועפט דאך גאר פו.‬א״ר יצהק פגדלאה אף הן יש בהן‬ ‫הנאה‪ .‬בריבי ^!לום' זאנט ווייל ךי‪.‬ךט אונ חוח אונ ךער'שלא‪.‬פיר האיץ‬ ‫גילעחןט פון תיי ^ .‬מען ״עץ עו‪'#‬ה פךי‪.אט האט איר ןיןאטין‪..‬ולמה גתקללה‪ . מינק‪ .‬‬ ‫אפילו אויף ךי לייךינע בדמער האט אויך‪.‬‬ ‫‪8‬זוי ווי מען‪.צחק‬ ‫מג‪.‬כגון יתושים וזבובי.‬ךאם‬ ‫ןןיינט טען זיא וועיט ארויס ברייננען פארפלוכ^ע ‪!.‬ק?ט פירור!‪ . ידעם ווא^ער האט"‪.‬לה(ליטון ביזיא דהדין פניק‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)ל( מעכו‪ ..'פון זיך עץ פרי איבדם .ען אריין"ני!אנ^ען צום מש^ט‪ .‬ךךי^ער‪.‬עך'ר האט ניט .‬אף העץ נאכל‪ .‬ערד האט ‪.ואךץ‪ .ואם‪. 0‬צו ךעם‬ ‫?•ארזאמלוגג פו.‬נכנסו לדין‪ .אל‪.‬ר׳ יהירה ביר שלופ ודי פגחם‪ .‬יהודה ברבי ^׳לום וואםי״ער'‬ ‫זאנטאז ךי‪.‬ע‪3‬ין פץ דך ‪.ירוקי. ארויס‬ ‫גינאעען פארשולךי^ט‪ .‬נזיל נמים"‪ .‬גאר‪.‬אונ דא הט ניט אווי .י‪.‬דלאה זאגט פו.‬זיי נוצע. ‪.‬גאך ךבי ‪.‬עיין שהרי שינכה‪ ) :‬ל י ( ה״נ לייעץ ניוייא יסדי.יפלוכט‪.‬ןעזיגדעט‪ .‬פו.‬ג וע?עז אריץ ?מא‪.‬נלייך צוךי פרי‪. '.‬עס .‬פה הפרי‬ ‫נאכל‪ .‬זגךליי״נמים יי)ט(<ד*§ח‪.‪ . .‬וד׳ יצאו םחויבין‪ .‬קענע.‬אונ״עסזעוזט אוים ווי‪. ‪ ppjr‬ךיעם בוים‪ .‪ .‬אכין ?ליגע.‬עךד איו אויך' ‪5‬ארשולךעט גןויארין‬ ‫טיט דיי‪ .. ימים‪ . פאר שולךיןט ‪3‬י.‬אזיוי ףאטי^ען‪.‬אנער^אךר^י‬ ‫פנהפפארוואפ איו ך‪/‬ערריגיפלובט ןיויאךי.‬‬ ‫אפילו אויף ךעם האלץ האט אויך גיוואקםון פיירות‪ . יפרעושין‪ .‬זענען די פיש אויך אנךעךיש'‪ .‬וועט דא ^אהן רעם וויילען פץ ^אט'‪.‬אבויים וואם א‪1‬יף אים ו_וא‪.‬שתהא פעלה‬ ‫לך דברים ארורים‪ .4‬ךעקט וועךין מיטנראז‪ .‬לנ( ממכה לעשות רצון בוראה‪.‬קי..‬איו רעכטדאס זיא איו.ט או דערימיט‪.‬שכך אמר לה הקביה הדשא הארץ דשא ונוי‪ .‬גיוואךץ‪ .‬עם איז גיט גלייך רער טעם פון‬ ‫ךעם ?יש וואט איז אין• עכו צו' ךעם ?ייש וואס איז אין צידון ‪$‬ךער אי'ןאםפט.‬ער איז‪..‬אונ ךי‪. אמאהליצו אךפואה‪ .‬‬ ‫עץ עושה פרי אפיי אילני סרק עשו פירור‪ .‬עם איו‬ ‫טאקי איי. נם‪ .‬ער‬ ‫.‬עס איז אין אים דא^טליכע^עךליי וואםער ‪ .‬ר׳ יהודה ביר שלום אפר‬ ‫)לאו שעברה על הצווי‪ .יט‪ .ייט‪ ..‬ונתקללה הארץ עםהן‪ .‬דאס טיי‪:.‬והיא לא עשתה כן‪ .‬מעןכןענען‪!.‬נפד נאנל! )לנ( כמנה נוי‪ .‬גיפלוכיט ךי‪.. אונ רעם בוים .‬אט‬ ‫ןזאטיאיר‪. עכןץ ךי פרי ואל יטען‪.‬ר׳ פנחפ אפר הופיפה על הצייי‪) .‬ע^עךטטען ךי״עירדאיז ניט ךפלוכטןיוואךין‬ ‫רירך אירע זינד נאר דורך דיי זינד פון מענטש‪ '.‬ואלו הן‪ .‬נאך‪.‬נגען‬ ‫צוםנ‪$‬י§ט אוג די זענע.‬זי״י״זיך גיצויגין'״אין ךי לייגג אונ אין די מ י י ט ביו היינט‪) :‬ח()ולטקו‪ . קאמארעס ‪.יטאהן‬ ‫זיא האט אדויס .‬ךע'פ רשע‪ '..‬קע.‬ער .‬ומה ת״ל יםים‪ .‬אין דעםקיךינט רבי‪.‬יערער אקלים ווא‪.‫בראשית‬ ‫סדר‬ ‫בראשית פרשה ךז‬ ‫•לשמים ^>‪ p.‬פליייא‪ .‬אלא אינו דומה טעם דג‬ ‫העולה )ל( טעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא‪< :‬ט( ויאמר אלהים תדשא הארץ‪.‬עטלי‪?.‬די‪ . זא.‬אזיוי ווי פענטשי.‬עךד ודיל"דאיאדעווק‬ ‫רעם‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ . די פלי‪.‬ני^א^ין זיא זאליארוים בעבי.‬נמה שהוהיפה המנה דעתה נן נלאית א נפ״ד ייפוי! נמאן קיינן ישיעא נר רשיעא אפ"‬ ‫ביפה היא עישה נדמפיש ואיל‪) :‬לי( רי‪.‬שנתקללה לרשיעא נר ‪5‬דקא נמאן נהא׳ תנא וכן נאן האיש רפא וניזק‬ ‫ןןאלטין‪.א‪.אך מעהר‬ ‫ווי גאט האט גיהייםץ‪ .‬פאר‬ ‫וואם איז ךיי״עךד }יפלוכט ניוואךי.ואלט ניווען‪.. ךעס ‪:‬ם אוד^ניס‪ .‬שאלמלא כן היו םיהח־ם והולכים עד עכשיו‪) :‬ח! ולםקיה ממיס‬ ‫קרא יפים אריי ביר הלפתא והלא ים אהד הוא‪ . איי.‬זיא דזאט נימ י.‬גץואקפין פירור‪ .‬רבי .‬עץ עושה פרי‪ '.‬אדם והוה וגהש נכנסו‬ ‫לרין‪ .‬הפרי נאכל‬ ‫והעץ אינו נאכל‪ .‬עם י שטייט אין״^סיוק ךי‪. . יב‪ .‬אוני?יד זענע.‬אלאכאינש דאטר יהון‪).‬ט ‪.‬שנא׳)בראשית נ( ארורה האדמה בעבורך‪ .‬אלא !הוצא הארץ דשא ונוי‪ ..‬‬ ‫תני בשם ר׳ נתן נ׳‪. פ וועךן ךדיי זע.‬עךד..‬ע‬ ‫‪.ין §אר' פלוכט זאלץ‬ ‫\יץ ךיףךיםטוואפ האבין'גיזו}ין‪.‬עךדזאל דץפארפלוכט פון דיינעיטוו^ני.‬מן סיכגעיי פנו‪) :‬לא( שפניה על ה!וי כד‪ .‬אזר ווי‪.‬על דעתיה דר׳ יהודה ביר שלופ )לד( ניחא‬ ‫אלא עלדעתיה דריפ לפה נתקללה‪.‬ר‪1‬יי פינחס ואנט ךי‪^.‬נאר‪ .

‬אס לא שנגסו אתם נאון הגר!.‬זאלנארניטאריין‪.‬כנוזל אמר לאילנות ען מכפ שמפא כלומר "ד ימיפ שהרי איחי מילד כיפ נייס ד׳ אחר‬ ‫אל נו׳‪ .‬אונ אין ון!הלים ^טייט‪..‬ייייאך.‬אזוי'ודעס'?זטיייט אין ן « ק שלישים‬ ‫קרואים תמ־י סוסים כלם‪8#• .ט^‬ ‫^אנ‪ .‬ואם די דעתן‪.‬למ^ל אפילו דער מולד איז'נ‪.5‬טין אוני צי מועדים‬ ‫מטים טוביטו‪ .‬ר?י שי^ה' פון ךארף כ״פרןזא האט '.‬נטער‪ .‬יו‪. די זול‪ . ליייבט ךןז^ן‬ ‫ראש חךש‪3‬יי נא?ט'‪ .‬״‪..‬י‪.‬ואין אחד סכם‬ ‫ניזוק‪:‬‬ ‫פרשה ן )א( ויאמר אלהים יהי מאורות‪ .‬יום שנבראו בו נבורים‪ .‬ ‫ןןיילין פון ןעהייב‪1‬אףט צו דאנעך?‪1‬טאנ‪ .' די בויטר'‪$‬נ.‬הי‬ ‫(טטאלנןע ^ ? ? ז י ן ‪.‬א׳כ למה‬ ‫נבראת לבנה‪ . ךיזוה.‬לז( אפר להן מה לכם מיתתי* עץ מכם אל יכנס ב י ‪ .‬ך איין? איי' ‪'#3‬אפין'נייואךי.אר צו םיעליים‪ .נרץעל!ן מאליל דיי זורןן או.אלערייטי‪1‬‬ ‫אויף §עךד‪.‬ייט או‪.‬ווייפ ‪!?.‬די ל‪$‬ה צו םועךיים‪ ..‬אונ ךער פ‪1‬לר פון רעם חדש איו}יזויען טיטוואךינאןי האלבין טאנ!'או'נ'ל‪1‬יי‪5‬ינשעה‬ ‫אייו ךיל^נה צו ?יךעקט‪ .‬נירי?ען ^ י ן ז ם ‪ .‬קיינעם פו.‬נייט'א'ונטער\האט מעזאנניהויבי.‬הןאלייולצויואס איי‪94‬א^ק‬ ‫ןיויאליןידי לקנה .‬וגמיו׳ דנל מולו מולד לאחר מ‪:‬וס איגו גואה נאיהי יום‬ ‫דיק מדנפינ יםי מארת מסר משמע מאיו אחד נן הוא א״נ אותז שלו לא היה נראה פד מוצאי יום פ׳ נחח־לת ליל‬ ‫נשסייןסאו ) נ ( משמשקע החמה‪ .‬נאר ןויר ציילין ניט פון'לי לב^יה‪ .‬ווארום דאנערשפאג אייו רער נ«רצעה.‬עלייכטומען‪ .‬אךקע םענ?!שין.‬אינ פץ אנהייב אבענד' פלייטאנביודאנעלשטאנ‬ ‫איי נאד פ.‪.‬לעסרע^ענונג פון ךי ל^נה ודיס‪.‬אונ אויבפיר‬ ‫ציילץפון לי לבנה דאילף מע.‬‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫רבי‬ .ועי צוסאןין‬ ‫ראשיחדשיפ אונ.‬רבי יודען הטאנניהוי?ין צו‬ ‫דך^ן אין די הותז ?ןטייט ךי ווקןנזיט די ל ‪ #‬ה יאלץ זייןיצו ליי‪.‬יאנט רביי״יוחנן‬ ‫איד מיעט די הורה‪ .‬ונן אע״ש שהיא נ‪-‬לדפ טוס י׳ אץ מוני! לס אלא משקיעת‬ ‫^^״‪.‬אונלייותן‬ ‫ןענען ארויפ גיגאןןנען פון טץלים דאנעלשטאנ‪ .‬צום בעלייכטיואייו בשאנ‪5‬ין ניויא^ךי'יו‪.יהר?ץ צויציטערין‪".‬ך‪3‬י ירכ. א'נהיי?ץ'ציילץ‪.‬ניםאלט די ??}ה צו ידפעןיפץ אייר די םיעדיפ פון‪.‬עם*‪<..‬יאט ללבנה אתה‬ ‫פונה עד כדון לית לה אלא י׳ד )נ( פטפועין‪ .‬אין םונין אלא )ב( םשתשקע החמה‪) . האבי.‬״^‬ ‫רעם §ע‪%‬ט • )י(‪).‬דוךןר ‪.‬סט'י ‪ iron‬האטיעיאגט פון‪.‬מפחדים לפון רתת ‪ cs‬ח נ פ ‪ ) :‬נ ( משמוש׳] שיקיפין ט נא פשמש ס‪-‬י מגוגמ‬ ‫ווועה‪) :‬יו( אמר להפ נוי‪ .'‪3‬יי טאנ פו.‬ר׳ יוחנן פתח )תכליס קיד( עשה ירה‬ ‫למועדים‪ .‬האט מען דילב^האיצטיןיועהידיגאכטצופלייטאג‪ .ין‬ ‫אפילו מעץ האט ‪.‬ערש^אג' רערפופצעהנטערטאנ ‪.‬למועדים ‪ .‬היך מה דאת אמד‬ ‫)יחזקאל כג( שלישים וקרואים רוכבי סיסים כילם‪ .‬״‪.‬נ. •י‬ ‫פרעה ו)א( <כאםר>‪ .‬וד ‪.‬עם יאל דין ?‪.ט‪.‬ען ךעמךע‪3‬ענוננ פץ ךי לבנה‪ .‬ייארים לי האק אן דעים הז^ץ וום!טטעקט‬ ‫יי‬ ‫אין איס קען'ניט יזאקי.‬איו' גיווע.‬לעם חדש פון די'נאבטצופרייטאנ‪.‬ךעקטיועח שפש‪/‬דע‬ ‫?בואו‪ .י^גט פץ 'ך?י"יוחנן ם ויע.יאס יענען גירופין‪.‬האט‬ ‫דער אייךן גימ^טצו ךי ביי^וער וואםציטעךט איר‪'.‬וועט‪.‬אע״ש שהלננה נראית גס ו' ואניס היו מיני] משקיעת חמה של יום ו מתמלת ליל ה׳‬ ‫ביים עיש אץ מוגי! אלא מששפקע כחמה! ) נ ( יוסע׳ מנרא‪ . .‬ח‪. איץדניט ‪«$‬ךץ טיאףן‪ . דע^טייעגי..ה ם רענין'״עם שטייט אץיפפוק‬ ‫ךי יורץ הא?ץ ניציונץ פון רע?!ס'ס אין ל‪.‬נאר ווע.‬כרי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים‪ .‬ער האט ‪5‬יטא?ט‪.‬צו די לבנה ציילט מען״ניאר ווען‬ ‫ךי זוקן נ‪. ד'א‪..אהךין‪ .‬משמש ידע‬ ‫בביאי‪ .‬כיי! שנברא הברזל התחילו האילנית‬ ‫)לז( םרתתים‪) .‬יין אןאלץ פוןאיץז‬ ‫ןוין^יר‪ .ייא‪.טער געאןנען‪ .‬איר יוחנן לא נברא להאיר)א( אלא נלנל חמה בלבד‪ .‬הוי אין מונין ללבנה אלא םשתש‪5‬ןע‬ ‫ה ח ט ה‬ ‫מתנו ת כהונה‬ ‫»ן פאיפפ ונעוגו »!קלל‪):5‬לו( מיחסיפ‪ .‬טע .‬פו.‬יוו'ע.‬ר׳ שילה דבפר‬ ‫תםרתא בשם ר׳ יוחנן אמר אעיפ שעשח ירח למועדים שפש ידע מבואו‪ .‫סךך‬ ‫כראיית פרשה ה‬ ‫כג‬ ‫בראשית‬ ‫)י( ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי‪ .‬נאט הט נייא. לעשות נית יד נ ג ח ן מלות ור״מ פיס טופ פ' נדאיתא נסדר עולם ‪1‬נמפ׳ ריס‬ ‫נא ינלו למשונ ני ולא תהיו חוקיה‪) :‬א( אל א גלגל ממה‪ .‬י^טין' חידש )נ\סן> דעם פיופצעדזינטין טאניאין‬ ‫חלש‪ .‬ג( יוסטי חברא בשם ר׳ ברכיה אמר ההיד‬ ‫)במדבר לנ( ויפעו פרעםסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש‪ .

‬עם ‪#‬טייט אין ‪%‬טק ןד־״יו למאורות‪.‬צו מאם איז ‪3‬שאי־ין ]ידארץ דיי ל^גה‪ .‬עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניי שירה ביום‪) .‬אונ ווק דו טוהסט צויאיגז גפים ביייגאקט זעו^ט טען אז לי .(‪.‬אדי איוידינאקט‬ ‫אין דיין לשות דו גיייועלטיגסט אויף איר‪ '.‬או‪ :‬לייזוה.‬אנו אומרים לפניך שירה‬ ‫בלילה‪ .9‬ע.גה פאר .‬פו.‬לך גאה לומר שירה‬ ‫בלילה‪ .‬אווי וו‪/‬עםיץזטייט אין פסוק ךער .‬אלא מלמד שצפה הקביה שעתידין אויה לעשותן אלנהוי‪ .‫בךך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית י י * ׳ " " י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬אלו שלש רנלים‪ . רבי סימון ם ווענין די זו?ן טיט ךי ל?נה‬ ‫ביידע וענק בשאפי.5‬ה‪.ה אז לי ל^גה איז גיט״קיין גאט ‪. די דריי .‬זנתינ‬ ‫נם־ אות היא לעולם‪) :‬ו( לו יום וגוי‪ .וס מייל רו‬ ‫הא״םט אגיגיברייט'לי בעלייכטוגג טון די ל^גהואיונך זולון אונ דו האקט .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ סימון אמר שגיהם נבראו להאיר‪ .אנ ג וועט‬ ‫דין צו איילי וויי לי גאכט .‬אף לך לילה‪ .‬לוז‬ ‫האט גןזאנט צו* ליר איו טאניאונ צו' ךיר איז נאכט‪.‬‬ ‫.‬ווען דו האקט ניטאקן ציי איני נקים ביי גאקט‬ ‫האמפירי גיזא. '. דין י צום בעלייבטין )ב( עיר״.‬גיי‬ ‫זאלי.‬מלא נוי״ו סי׳ שנינס למאור‪ (0 :‬שנתית‪ .‬אלו )ו( שבתות‪. .ט ןןאר* דיר שיריה ‪3‬יי^אכט‪ . .‬אונליל'בנהלייקונט אפ או ליזווז.'.‬יקונט אפ לי לק. גיזונגען ביי טאג‪ .אהד זאל דיין פון צוועלף חדשים אונ וועילכער פוןךרייצעסן חדשים‪0) :‬דוד ה?‪.ט‪.אט וואריוםיךי לקנה פאר שטעלט אםאוזל ליי ליףטןנקייט' פו.‬‬ ‫זוארוםידי זוהןפאירשטעלט אמאהלךיליבטיגקייט פו ליל‪.‬אונווען ת‬ ‫טוהסטיצו אונו גיסים ביי נאכט.‬האט גאט גיזאנט שאןאןד' אידי זענען'ציייי‬ ‫לילי זוהי אוינ ךי לבנה>'‪ .יאים* איי ניהייליגט גןווארין' יום יטיב‪ . \ווען ידו טוהקט צו'אונז גםיםיביי טאג'זאןין מיד פאריךיר שירה ביי טאג ‪ .‬ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה ‪ .‬לער טאנילויןיט צו ריר אונ די נאקט לויןט‬ ‫צו לירי*‪ .‬אילו‬ ‫היה אחד עאכויכ‪ .‬לפועלים טןי.‬ואתת עשית את שני המאורות שנאמר‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫*המם זום וקאמר אלא משקיעת סחמ‪ ) 10‬ז ( אם משק שנים‬ ‫מכחישין‪ . ‪^.‪ .אטער‪ .‬על‪1‬יכטוגג‪.‬נאר נאט האט ןיוואקט או ךי פעלקער‬ ‫זועלין״טאכין ליזוהן טיט לי ל. נייוואריןיצויםןעלייבטין‪ '.‬בשעה שאתה עושת לנו נסים ביום אנו אומרים‬ ‫לפני־ שירה ביום‪ .‬‬ ‫אף הלילה ברשותך ‪) .‬מה היום ברשותך ‪.ט‪ .‬ ‫איז ניטיקיי.ט פו.‬‬ ‫ונומניש ואייל שאמוייס לו שיים ניום! )ש( מאיי ישמש‪.‬ובשעה שאתה‬ ‫עזשה לנו נסים בלילה‪ . .‬שעילת חמס ולמס מנמיש‪-‬ן זס את וה ‪) t‬פ( יהיו‬ ‫למאויוה‪ .י.‬ ‫^ ר נ א ר " ‪ £ 3‬א ? י ! ??איי! לי‬ ‫יוק אל״. ליייפעלקער אז ביילע זענק נאטער‪.‬או‪%‬צו ריר איזשייןימען ואל.‬מ( בשעה שאתה עושה לנו נםים ביום לך יום‪ .א‪3‬ק פיר *פאר* דיר שירה ‪3‬יינא.‬לך גאה לומר שירה ביום‪ .י‪5‬א?מ לי צןךי ‪1‬־‪.‬למה שאתה הכינות )ט( מאור ושמש ‪ .‬ווען דו טוהסט צו או?ז גסים ביי טא‪ :‬זעהט סעו אז‬ ‫ךער טאנ איז דיין‪ .‬זה קדוש שנים‪) :‬ג( )י( לך‬ ‫»ום אף לך לילה )חהליס עד( לך היום מקלס ולך הלילה מקלם‪ .‬אדי ווי עם ןטייטאין ^סוק דבורה‬ ‫אונברק ב[ אבינועםהאבי.‬ר׳ עזריה בשם ר׳ חגיגא אסר לא גברא להאיר אלא גלגל הסה בלבד‪i's• .א?'טאיוא‪1‬יך‬ ‫דיי.‬דו האקט ^יטאק! י איך‬ ‫נסים ‪3‬יי קאנהאבי.‬עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה ‪) .‬אר.‬‬ ‫למה גבראת לבנה‪ . לי זולק‪.‬עפ ןואלט נאר ניוועןיךי זוסן אליין ]ואלט טען ר נעוויס‬ ‫}יהיאלטין פאר אנאט • ״רבי ברכיה האט ניזא.‬לגינים מיינט מ ק צו' היילינק די יאףלין •‬ ‫זועלכער.‬ישעיה ל(‬ ‫השיר יהיה לכם כליל התקדש הג‪ .‬פסיק םיא נתלים‬ ‫ע״ד ‪) 1‬מ( נשעפ שאתם עושפ לנו יפיס ני‪1‬ס לן יום ונוי‪.‬שופטים ה‪ 1‬ותשר דבורה וברק‬ ‫בן אביגועם ביום וגר‪ .‬או‪.‬‬ ‫החמה‪ .‬שנאמר )ה( והיו‬ ‫למאורות ‪) :‬ב( ויתן אותם אלהים ברקיע השמים ‪ :‬והיו לאותות ‪ .‬צו ךיר ז‪$‬י ‪#‬יי‪9 1‬ע! יאל‬ ‫זאנין שירה ביי טאג‪ . ךעק^וועןין‬ ‫ואני.‬אויה עושין אותן אלוהית‪ .‬אלו ר״ח • ולשנים‪ .‬‬ ‫אווי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫• ‪• • • • • : • : < :‬‬ ‫צ‬ ‫־‬ ‫ז‬ .‬אט האט ?י.‬אווי ווי‪.מים טובים)§סח‬ ‫שבועות פויוח>‪.‬אטד‬ ‫הקביה מה )ל( אם משהן שנים מכחישין זה את זה‪ .ע'‪3‬ין ךי וולזן טיט ךי'לבנה אין הימעל‬ ‫ויייזאלין דין צוייצייכוניס‪ .‬לימים מיי‪/‬ט מען'ראש* הלש‪ '.אגין שירה ביי גאקט ‪& .‬דאםםייינמ שבוזים‪ .‬‬ ‫ולמועדים‪ .‬ולימים‪ .‬אזוי די לער טאג איו אין דיין ךשותידו‪/‬יווקטיעןטיאויףאים‪ . ם־ר גיואגיט פארליר ׳^יו־ה ביי טאג‪ .

‬עשו מונה‬ ‫לחמה שהיא נדולה‪ .‬גייט אונטערידי ליכטיגקיייט פון רעם גרעסערי'ן")פון‬ ‫לי זןיףןו יעלט ?‪.‬‬ ‫אלא עיי שגכנס )יא( בתחוםו של חבירו‪ .‬ש ע ם‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫ייעט‬ .¥‬יילין צום ג‪.‬‬ ‫.‬י ייף י **"?• ‪.‬ע^יצי^ט‬ ‫צי ךי ייהן יואט דא איי ?רוים‪ .‬ווי לי ווה.אט הטןייאןט צו לייוךץ בריי^ט א^רבן פץי^עעט ולעניו' וו אס'אץו האב קלשער .‬כך יעקב יש לו חלק בעה״ז יבעהיב‪ .‬אווי‪.‬אונ ךער קליינער ואל ציילין צום קליינעים‪ .‬דא ‪ m‬אוץי אודי אזוי‬ ‫‪ m‬ייי‪. ‪$‬אט פון' ךעקטוועג? איז זיא גישטלאפטיניייאי^ ךא זאלקלענעיר ו י ע ח ! לער‬ ‫וואם עיט אלי? אי.ואס ייא איו גרוים‪.‬דאם איי אוואנךער • יבאר ייייל ד לבגה איו אריץ‬ ‫}ינאעען אין ךי ?דיטיפץךי זולן‪ .‬ער את ד׳״־ קלענעלער‬ ‫ציילטערצי לי לבגד‪ :‬ייאטייא אייקליין‪ ._עקב ציילטצו לי ל‪#‬ה .‬׳ )ד‪ (.‬ההיד )ישעיה ס( קוטי אורי כי בא אורך )ינ(כיהגה‬ ‫החשוד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫פלנגה נלילה והחמס ניופ ו‪:‬דמפרש ואזיל אתה עשית וסי ‪ :‬החמה וכל המוסיף גורע‪ ) :‬י נ ( הניא! כמיס עלי‪ .אכט‪ '.‬אזוי הט!‪. ?יוועלטינט נאי־ בייטאנ אונידא גייועלטעט‬ ‫ניט ביי נאקט‪ .‬ומח אם‬ ‫זה שנכגס ברשות כך פגמו הכתוב הנכגם שלא• ברשות עאכיי‪.‬י עקב'.‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה א‬ ‫כד‬ ‫ייעש אלהים את שגי המאורות הגדילים וגו׳‪) :‬ד( ר׳ יורן בשם ר׳ תנחום ביר אחיי‬ ‫ור׳ פנחס בשם ר׳ סימון אמרי םאהר שהוא קורא איתן גדולים‪ .‬עקב אחלק אדף ךי וויעלט אונ אויף עולם'סבא‪ '. אןןךענדץ פארטמין ן‪$‬ן '^ר'לוימיס‪ .‬ע*'‪ .‬קיץ חלק צו עילם‬ ‫ד‪?.‬כך כל זמן שאורו של עשו קיים‪ .‬שטייט'איין פסוק‬ ‫נייאןמ פון ךבי ‪$3‬וזום בךבי חי.‬קלענערי.‬אין אורו של יעקב מתפרסם שקע אורו‬ ‫של עשו מתפרסם אורו של יעקב‪ .א?ט אוג ‪3‬יי ?אג‪ .‬שקע אורו של גדול מתפרסם אורו‬ ‫של קטן‪ .‬ט ךער צו לי לבנה זאל אליץ ביין אץ דעו־ ‪$‬ייט פון ךי‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫עם‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫א ם‬ ‫יי‪0‬ן • אינ ?*יא! יי ל?^' ? ? י א איי אבי? מ י ‪ $‬מ * י ה ל‬ ‫ע ר‬ ‫ט פ‬ ‫ציי י‪ '1‬לי ייה יידוז רי‬ ‫‪£‬גלל‪1‬י‪£‬ים פו.‬דבטקםןזאנטידאסאיזאגיוטער^טן‪ .ואם‪.אט•‪.‬רויס‪.‬ארינ והוא סימן ט ב ‪ . ופון דיילמת‪ .‬והקטן סונה לקטן‪ .‬״עט *ןטיייט אץ פסוק'}אם ךוי^ע בעלייכטונג ואל ג.‬אזיי ייי יי ל מ ה ניויעלטינט ‪3‬יי‬ ‫.‬שהלננס נראית נ‪.‬מה חטה היאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה‪ .‬רער !אך\אגט‪?.‬רי'יננ‪.‬ולס בקיפת ינסה ארן העמיס הגיע שעתן שננו־ פ' עליך יורש <‬ ‫^ד^יימ־ן‬ ‫&זיי ייי?ןס‪..ימאכט‬ ‫ךילקןך‪ .ואם דא איי ןןליץ‪ .‬טמעץ ניט לי*לי?טי^יטפו.אטניט‪.-‬עי ‪*5‬י ??יק ק&יין • ‪8‬ייי ייי‬ ‫‪.‬ץ'‪ .‬זעד‪.‬זעהט ?מן ניט די ליקטעקיייט‬ ‫פון ךעם‪.‬עשו מונה‬ ‫להמה שהיא גדילה‪ .‬איר פנחס בכל הקובנית כתיב שעיר עיים‬ ‫אחד חטאח‪ .‬ויעט ער געווים גישטךאפט ווערץ ו‬ ‫)ך!( רבי לוי האט ?ייא?ם פון רבי יוסי ‪3‬ר אלעאי ם דעגין לער לחו ‪%‬ץ' אייזידער גרויםער‬ ‫זאל ‪.וועלג!יגען ביי טאנ‪ .‬ךךי^ער האט מען‬ ‫זיא ‪£‬ע.‬ע‪£‬ו וואם *ער איו דעו•‬ ‫ןרעסערער ציילם‪. ופון לי לקגה(‪ . _י‪.‬עקב‪ .‬שאגי הוא שגרמתי לו להכגס בתחומו של חבירו‪ .‬מה הלבגה הזו‬ ‫שולטת בלילה וביום‪ .‬עם ‪#‬טייט ניט לה• ״'צו נאט״ אוינ ביי ראש חלשי שטייט ^עיר עדם אחד חטאת'לוז ״צו.‬יעקב מוגה ללבנה שהיא קטנה‪ .‬מאתר שהחשן‬ ‫יחיל • )יא( נתיזימי י־ו׳ ‪ .‬רב גחמן אבר כל זמן‬ ‫שאורו של גדול קיים אי• אורו של קטן מתפרסם‪ .‬נמס שנתונ את המאור הקש! נדמפוש פרישות ד)! פ'» )יג( ני הנה המש!־ וגוי‪ .‬אונ ראם קלייגע‬ ‫^עליילטו^נ ז*!ל .ער }י‪5‬א?ט‪ .. .‬ער « לי ייהן '.‬ווארוםאיך האב גע?‪.‬נש׳ אלו‬ ‫)•(יפוגס איש־‪ .‬ק לי ליבטיגקיים פון לעם קלענערי.‬אמר הקביה )יכ( הביאו כפרה‬ ‫עלי שמיעטתי את הירה‪ .‬ובריח כתיב שעיר עזים אחד חטאת לה׳‪ .‬א‪ .‬אונ_.‬אזוי‪.יוךעלטעק ביי נא?ט'‪ .‬עשו^אט נאר אחלק אוייף ילי יויעלטאונער ן.‬ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה‪ .אס וועןין'אונ רבי פינחס האט ןץאגטיפון תייקויםון םוועןין‬ ‫^ריער יו^ט״עי ‪5‬ייךע ‪4‬רוי§ע‪ .‬הוא חוור )י( ופינם‬ ‫אותה‪ .‬לי לבנה אייו ביי טאגאוגןייי .‬אז עם‪.‬עםאיי ךא לי ליקטיגקייטפץ ‪.‬בך עשו יש‬ ‫לי חלק בעה־י ואין לו חלק בעהיב‪ .‬רב ‪ pro‬ואנט‬ ‫אזוי לא?ג ויי לי לי?טעקייט פון דעם נרעםעלץ)־ץ דיי ווהן( איו דא‪ .‬את המאור הנדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה אתמהא‪.‬רבי <‪#‬קס זא?ט ביי ‪#‬לע נןיץנות שטייט שעיר עדם' ^חי־ ת?את אונ‬ ‫‪.‬ר׳ לוי בש׳רייוםי‬ ‫בר אלעאי אסר דרך ארץ הוא שיהא הנדול טונה לנרול‪ .

אמען פי־ן‪.‬והגשםים‪ .‬טנישיינקטךי תירה צו משתי‪'..‬לי תורה אונ די*בעלייכטונגען אוני דעס רענין‪.אט‬ ‫ג ן ע י ץ אםר!נד‪ .‬זיוי קל‪ .‬צו ךער וועלט‪ .‬ביי די״יבעל״יכטוננ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫גי‬ ‫ו א ס‬ ‫אט‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: 1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י ו‬ ‫שטייט‬ .‬ופי' כסר' נתמת‬ ‫כיס כקפן שסרי פלנ סיס נמל »מ.‬לער. ךעילטע' הא. ך איו רער ‪./‬דערש‪3‬רפץ'תט מעגטש וךאם איו קלוץ ב‬ ‫זיך‪ (!) :‬עיהן>‪\ .‬איר אחא למה נקרא שטו יקטן שהיה )טו( טקטין את‬ ‫עסקיו‪ .‬עגי.‬כך אמר הקביה הואיל והלבגה‬ ‫הזו מיעטה עצמה לתיות שולטת בלילה‪ .‬גוזר אגי עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלוסא יוצאה עטו‪.אלץךי שטערץאריץ גיץ‬ ‫‪9‬יט איר‪^.ימיאבטדיגעיגישעפנןין‪.ה האט זייך 'קליין גימאבט זיא יואל‬ ‫}יויעלטיגק נאי־ בייגא?ט‪ .‬ךאס זענען ז‪.‬ודמותה‬ ‫)בראשית י( ושם אחיו יקטן‪ .‬זכה להעמיד ייג משפחות נדולות‪) .או־ אץיער אייי‬ ‫‪#‬טא'ט‪ .אר טען מיי?ט‪. .‬נער האט ‪.‬הגדול שהוא‬ ‫מצעיר את עסקיו‪ .‬או־ יואס‪.ואס וזאט §ען איםןירופץ.‬יי‪ .‬ער'.‬מוז זכה‪.‬ךען *שטייט דא או אפלים איז לערי י‪:‬גגסטער‪...‬ער האט דך״קליין גיהאלטץ‪.‬ג.‬טז( ומה אם הקטן על ידי שהיה‬ ‫סקטין את עסקיו כך ‪ .‪) :1‬י!( ‪ .‬‬ ‫׳נר איי ‪3‬יי‪.על.‬אמר ר׳ תוניא וכי טן התולדות‬ ‫אין אנו יודעים שהוא הצעיר‪ .‬בשעה שהיא יוצאת שיהיו‬ ‫הכוכבים יוצאין ע ס ה ‪ .‬אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה‬ ‫להיות שולט בעיר‪ .‬ער האט דך קליין"'גיהאלפץ האט ער‬ ‫זוכה ג‪:‬ווען צו די ?כורה ‪ .‬ער איז .‬עם'זאל פוןיאים‬ ‫}יבארין ווערץךלייצעל^נתיקע טי?פחות‪. .‬יע! • נ ?י ‪^.‬וואתם די פיגןםטעךגיש ייעט בךעקיין ךי‪.‬קלענןנר'ניטאבט‪. איל ט?‪1‬ה‪.‬טאךאך י קט.‬‬ ‫.אלין'די ^ ע ל י .'.‬ייילזגר'הט קליין.‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק‪.‬אמר ר׳ אהא משל למלך שהיו לי שני‬ ‫אפוטתפים‪ .‬בער ךי גאינצע ^ ד ן ח ‪ .‬ןם איו אווא?לער צי .‬אט וזאט ייי ןיגעביין אץ היהעל‪ '.‬ואם האט אפתם ווכה'‪.‬‬ ‫שנא׳‬ ‫י‬ ‫מ ת נ ו ת כהו נה‬ ‫‪1‬‬ ‫)יל( גולי ו־ימוס‪ ..‬ן ‪} .ק^ן‪ .‬זיין ‪ 3‬ירער. ווי.>‪.‬התורה‪ .ואתם דיין ליכטעקייט‬ ‫איז גןקוןוען‪ .ועט אריץ' גיץ.‬לעריייןגםמער דייל‪.נלצ^ער ד‪1‬אט דך ‪.. .יין ךי ליכטיגקייט‬ ‫‪/‬ןסקזטייטאץ פםוק״דער^יאיאנטצוךייוךין שטייאוייףאו‪ :‬לייכיט .‬יי.‬אווי קאט .‬גאך אזוי'אגלייכין‪.‬‬ ‫זכה לבכורה‪ .רויסאי‪.‬גדול שהוא טקטין את עסקיו עאכויכ‪ .‬געט וןעגיןואו ווען״ער וועטארידס עץ‪} .‪:‬ווען‪.! .‬‬ ‫כלומר עיי ופסל ו )עו( ומס ‪ oh‬ה ק פ ן ‪ . וואם'‪.‬עם שטייט אץ ?םוק‪.‫‪0‬ףף‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית‬ ‫י‬ ‫ההשך יכסה ארץ וגו׳ ‪ (1) 5‬ואת הכוכבים‪ .‬אונ ווען ^ר וועט אריץ מין זאלץ אלע רייבע םענטקין אוג ירי זעלנער‬ ‫אדיין‪.‬ומה אם הצעיר עיי שהיה םצעיר את עסקיו זכה לבכורה‪ ..‬ער האט דך קליין ןיהאילטין האט ^ראזוי זוכה ביודעו‪ . אתים '?יין טיט איר‪ .ערזאלזגיןא^כ‪1‬ר‪.‬התורה םגין‪. קטן‪1.‬ךבי ייחגן זאגטילתי זאכי.‬והםאורות‪ .‬יזאט‬ ‫לב אהא ניזאגטפאר .‬אלא מה הוא הצעיר‪ .‬אלץ אלעזעלנעד‬ ‫אתים גיין מיט אים‪ .‬בין איך גוזר אויף איר)פץאיר‪.‬אך אזדאגלייכץ‪.‬רבי'חו‪.‬אןיגער הטןיוועלטיגט‬ ‫ז‪/‬יבער איין ?זטאט אונ איי‪.‬ער איי באקתיגיווק‪/‬לער קלענםטער‬ ‫דייל‪.‬ער ואל ניייווע&זיגען..‬בין איך גווךיאויף אים <פוןדי‪.‬גיווק.‬י י?ה גיודען‪.גסטער י‪ .‬אט ד‪.‬יין סיט אים‪ .עווים זוכה עין צו'.‬קזט לערי טלך‬ ‫.‬גיייעלטינט אי‪.תיסע טובות‪ '.‬‬ ‫אונדי ש‪9‬ערין‪.‬אמר ר׳‬ ‫יוחנן נ' דברים נתנו טתנה לעולם ואלו הן‪ .‬‬ ‫ובשעה שיהא גכגס תהא )יד( בולי ודימום גכגםת עסו‪ .ט אונ האט זיא געלייגטאייףדעם קאפ פץ‬ ‫אפרים' .‬יעקב האט אוייקגיקגןךי^קט די.‬איגתייםעיר מענטש איעריתאלט‬ ‫זיל קליין וועט‪.‬ודמותה )שס מח( וישלה‬ ‫ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר‪ .‬גוזר אגי עליה‪ .‬ובשעה *שתיא נכנסת יהיו הכוכבים נכגסים עמה‪ . וזאט .‬אתר שולט בעיר ואהר שולט במדיגה‪ .‬ר‪1‬יי אחא'יאגיט לן^יל אמלךדןט לדזאטצוויי״עלצטע‪ .אט ניזאגט ודיל לי לן.א גיואגט פון ראם נעבוריט דייסיןםירדעןגיט‬ ‫איו א?רי'ם איז עווק דיער'ייעקטער‪.‬עאכ״ו)יז( אתטהא‪ (T) :‬ויתן אותם אלהים ברקיע השסים‪ .‬שהיה מצעיר את עסקיו‪ .יזאגט מייל'ךער.iamb‬כלומי ‪ti‬‬ ‫מס‬ ‫^ ? ט ע ק י י ט פון!"עקב ל א ו ו י ל‬ ‫וועט א'ונטער'.‬‬ ‫‪3‬אדאך אפריים'יואם‪.‬או אף־ויקער ה‪/‬ילט דך קליין וועט ער געוויס זוכה דין צוגרדםע‬ ‫טובות‪ .‬עטוו‪.‬‬ ‫ביי קי תורה ?טייטדת.‬עריהאטזוכוז גיווען‪.‬האט‪.‬פי' העיון ודלות‪) :‬סו( מקמץ עסקיו‪.‬אונ)יען ייא .‬עךד אוג ךי פיעלקער‪ 0) :‬ואת הכוכבים‪.‬יועןייא רעט ארדםיגיין‬ ‫.‬טה זכה‪ .

'‪ .‬רבי תנחוםא זאנט ‪£‬לץ ישראל איד‬ ‫אויך אפד‪1‬ה ני.‬אנךערע זאנין ךי‪.‬דערברוךיער‬ ‫פו. רעם לולי זאלסטו בץךקדיינע יפיס‪ .‬נ ק?י•‬ ‫‪? V‬עט טאקיאין זןךום הייםט ךאם' אויך אמתנה‪ .‬איך ‪).‬הינן שאתג קישר‬ ‫מקוש עמוק שהספינה ינולה לילן פס אנל ניס לנל צד שהוא לולבך כלומר כשיגיעו 'מ׳ החג ושם תקשור רנלן נלומי׳‬ ‫פונה הרי דון נכין לפניו! )כ( מ.‬ר׳ יהושע ביר‬ ‫נחמי׳ אמר אף הישועת‪ .‬אט‬ ‫‪$‬אט ןישיי^קט רחמנות אין ךי וזאךץ פץ ךי אלע פאננער זייי'ואלין‪.‬ביי ךע.‬איל )כנ( מת‬ ‫נצלי עלך )כד( סן דאת קטר לולבך קטור ר נ ל ך ‪) .‬איל )כא( לאהוי)כב( צלי עלי‪ .‬וון!‬ ‫דו ןועםט דין סוכות זאלםטו ויייטער' ניט 'פאת.‬רבי ןצחק ‪3‬ר מרי‪1‬ן זאגט וואם _אמעגטש‪.‬אז'דו וועםט אדיין דין אי.‬שגא׳ )חהליס קו( ויתן‬ ‫אותם לרחמים לפגי כל שוביהם‪ .‬ר נתן בהן‬ ‫אחות דר׳ הייא בר אבא הוה מפרש בימא‪ .‬לבינ^»ן גתאנט צו' זיין ברודער‬ ‫רבי רדיא די מתפלל ‪ f a‬םיינע'טוי‪. אויףךי‬ ‫יולין‪.‬התפלל עלי תסמין על תפילתי אפילו אפ הוא קודם התג שתפילת צנור‬ ‫עלייט דתן א‪1‬ר‪1‬ם אלהים‪ .אט חנ‪1‬ו‪.‬ין זאלםטו דיך ניט פארלאיין' אויף מיי.‬ינעל שיינקען מיין גכןמה אין אדום‪ . מזג נוי‪ .‬רבי נתן כהן‪ .אט‪ .‬וי׳א אף הגקםה באדום‪ .‬שנא׳ )שם( וגתתי שלום בארץ‪ . ‪.‬אדי ווי ‪£‬ס שטייט אין פסוק דרןן להם ^לצומ‬ ‫נ ד ם ‪.‬עם שטייט אין פיסוק אווי דואט גיואגט .‬איך וועל שייגקע.‬אוג אין דיי שטארקע עאםער ד.ןס שטייט אין פםוקותתן לייכען ישעןז‪.ין‪ .‬רבייהושיע בר נחמיה קאט‬ ‫ןיזאןטילי הילף ז?ו א‪1‬יך'אםמנה'פון.‬ראש אייו' פו.‬‬ ‫דו האםט מירי‪.‬לי לבנן יאגין דאס רהםנות‬ ‫איו אייך אמרגנה‪ .‬אווי ווי ‪.:‬האט ך‪3‬י דדיא גיזאנט וואס זאל איך מל. א־ייף רעם י‪.‫בראשית פרימה ו‬ ‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫כה‬ ‫שנא׳ )שמותלכ( ייתן אל משה וגו׳‪ . אויף רענ‪.‬ס‪ .‬ע.‬גאט היט ייי גישיינקט צו לייכטין אויף ךי ערד ‪ . שוהל אונוועסט דןערין מען בעט‬ ‫שוי.ין שטיי»‬ ‫ן^וי\ מןםיכםבעחם‪ .'0‬וואריום נאך סוכות איו‬ ‫עםבעזיצו פארי.‬יט פארי.!‪.‬ר' יצחק בר מדיון אומר אף הפרשת הים הגדול שנא*‬ ‫)ישעיה מג( כה א מ ר ה ׳ הנותן בים דרך ונו׳‪ :‬ו ה ( רבנן אמרי הגותן בים ד ר ך‬ ‫)יח( מעצרת ועד החג )ינו( ובמים עזים נתיבה‪) .‬קען מען פארי.‬רבגן אמרי אף הרחמים‪ .‬די ר^גן ואגי. אויףךעם ‪ :‬ם ‪ . אוימ‬ ‫רעם נם‪ .‬אווי ווי.‬קען ^אךין אויף דעם״ים מגדול ראם איז אויך‬ ‫אמת.‬אוני פון נאך חניכה‪.‬ך?י עיריהיאנט' פון‬ ‫רבי יהוךה בר קיטון ם ווענין רעם שילום האט אייך.!לי עלין‪ . .‬פרש"׳ עליך כלומר שמיר עצמן מלפרש נזמן השכנה יאל תשמין גל‬ ‫אלו הנהיות ולא היש ולפיכן כתיכ נהם נתינה שצוין לכקש הנש יכדמנדש ואזיל ו )כד( »ן לאת נ ו י ‪ .‬כ( מן ההג ועד התנוכה‪ .‬אי] רוח מצי' נ״נ ‪) :‬יש( נמיס ע!י‪ 0‬ט ' ‪ .‬אויף רעם ןם״קען‪9. .. אויף ךעם י‪ .1‬ם דרך‪?. רבי חייא בר אבא'מט . .‬אדי ווי עם שטייט אין י פסוק‬ ‫?‬ ‫ונסתי‪.‬נקםר‪.‬לאחיי ר׳ חייא‪ ) :‬כ נ ( צלי עלי‪ .‬ע?ין אוועג אויף ך ע פ‬ ‫גם‪ .‬קען מען‬ ‫^ארי.עשייגקט אוועג אוייף'‪.‬אווי ווי״עפ שטייט אין פסוק ויתן א‪1‬וזם לרהמים לפני כל שוביה.‬י ןאדום"‪ .‬עיס שטייט אין‬ ‫§םיק ןןס?‪1‬י ?זלום‪ .‬גישייגקט‪ .‬דאטאלס איז}יטא״קיין וויג^ען‪.‬ר׳ יהושע בדיד‪ .‬ער'גי.‬או א״א לפויש עמו־ ואל מפרו־שונ על כיש מפני הסננה‪):‬נה(אין עיילת י‬ ‫ניס אבל כנהרות אפשר אנל מחנוכה ואילן אפיי נהרות א״א ו ואס תכנס לנ״פ ותשמע הצניו מתפללים על סמשר ‪m‬‬ ‫)כא( לאחו‪ .‬גשמים מגי!‪ .פלל ויין‬ ‫אייף דיר‪ .‬רחמנות דואןיי.‬נישיינקט ךאם בןזיצוננ פון דייןזדילף‪.‬אט האט געשייגקט צו ךי יוךין ךי לענךער פון די" פעלכןער‪ .‬ר׳ תגחוטא אמר אף‬ ‫ארץ ישראל‪ . אי^עררעגץ'אין וייער צייט'‪'.‬הט‪.‬אויף רעם אלט דא״ס ירוי וועםט*בינךע.ה פון גאט‪ . שבועות ביז םובות‪ .‬ען גיט פאףן ‪ t‬גאר אויף טייכין‪.‬איך‪.‬‬ ‫לאטאלם זענען דא ווינטען'‪ .‬קען מעןאויף טייכיןיאויך נ‪.‬שגא' )שס קה( ויתן להם איצות גוים וגו׳‪ .‬שגא' )חהליס ילו> ותתן לי טגן ישעך‪ . .‬אונ ואלקט ניט פארין אויף י־עפ‬ ‫ים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫א ם‬ ‫! ‪B‬‬ ‫ז‬ .‬שנא׳)בראשית א(ויתן אותם אלהיט‬ ‫ביקיע השטים‪ .‬דר׳ תנחוטא ביר חייא דכפר‬ ‫יחנו‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫ו«מה על עצמן נ מ י .ע?ין אוועג‪ .‬כה( אין עיילת לכנישתא ושמעתן‬ ‫מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי‪ .דיל נח הענוה ‪<) :‬ח( מעצרת־ עי שאצליח ולא אסתכן‪ ) :‬מ ( מה .‬ןר‬ ‫האט .‬לעם' נם‪) :‬ח( ‪.ייוואלט פארי.עביז" ניווארק צו לי'יולין‪ .ט‪.‬מה אתפלו‬ ‫החג ‪ .‬ועל ‪.‬ראם'איו פון סוכות ביו חנוכה‪.‬אזוי וויי‪.אט‪..‬שגא׳‬ ‫)יחזקאל כה( ונתתי נקמתי באדום וגוי‪ .'.‬ר׳ עזריה בשם‬ ‫ר' יהודה ב׳ר סימון אוםר אף השלום‪ .‬המאורות מנין‪ .3 .‪ .‬שנאי )ויקרא כו( ונתתי גשמיכם בעתם‪ .‬שיןנקען זןולום איף רער וועלט‪.‬ער האט ‪3‬יג‪. תפלה‪ .

יט ‪$‬יקע.‬קק‬ ‫גיט ‪.‬שגאםר ויתן אותם אלהים ברקיע השפיט‪ .‬כרו* ברקיע ה ש ט ‪ .‬יקיץ ‪#3‬עפעניש זיר בןזיצען אין ^אטען‪ .‬נלנל הפה יש לו נרתיק‪ .טאד?והאל‪9‬ץ‬ ‫פון די ד‪.ט צו ךןיייהוישן‬ ‫‪1$‬ין ך ‪$‬עג §ארט §ען אויף ‪.‬שנא׳ .‬ופן הארץ ועד הרקיע םהלך ה׳ פאות‬ ‫ישנה‪ .‬‬ ‫^^ארףי״חנץ איז .‬ים אונ‪.‬היכן הוא כל צבאם‬ ‫בתוניס‪ .‬אבל לעיל הקב׳ה )צב( מערטלו פנרתיקו ופלהט בו את הרשעים‪ .‬ע‬ ‫זוס‪.‬שנא׳)קהלת ו( גם קבורה לא היה־ לו‪. ^קייח וועט קוםען עעט גאט יאלןעט םאןין‬ ‫די‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ .‬ותנן באחד בתקופת תפוז אין צל לכל בריה‪.‬עם איז אוואגךער‪ .שי ‪»$‬־< סןדו^ד האבץ נייאנטיךעם פסיק‪ .‬אטרה ליה מטרונא )כז( באלן יוטיא פרשי אתסהא‪.‬די ןרעב פץ לויטעל איז פעף הינדיערט יאהר גאננ‪ .‬ראה‬ ‫בפה היא נכוה‪ . S‬אןז'פובות‪ ..‬ער'איז .‬‬ ‫מ מ י ם וגי נאלי ימים פוושין ניפו)כז( ולא שמע למילתא‬ ‫יאתגוזי נוי‪ .‬עם שטייט אין ‪£‬סוק.‬ראיס וועלט גירופץ ׳ןומי לןש?!‪:‬ם‪.‬יספילסי נשלה ננגדפ‪ ) :‬נ ו ( נע׳ דשדוש‪.‬ברקיע )כט( שהוא לפעלה פן השפיפ‪ .‬שנאסר‬ ‫ולהט‬ ‫שיתנו ת כ ה ו נ ה‬ ‫<א ששוג דקפ‪ .‬ער איז אי^ער רעם ה'י?!על‬ ‫ןיאס דןיףט ^‪5‬ןם‪ .‬‬ ‫אתחזי ליה א מ י בחלטא איל ברי בלא קבורה‪ .‬עם שטייט אץ^סוק‬ ‫‪.‬עךשא?ט )לי זוילןן ת‪.‬נרמס אז אקילו‬ ‫אונטער א׳^אטען איז אוץד ל‪.‬אונ מירי האויץ' נילערו.‬ואנשי כנסת הנדולה פירשו אותו)מומיה ט( אתה הוא‬ ‫ה ׳ לבדך אתה עשית את השטים שפי השפים וכל צבאם ונו׳‪ .יןדאס איז אןםיק ?פירוש‪.‬לעפ ים‪ .‬ווא'איז ךער ריאד וואט אין אים איו ךי זוהן קיט ךי לןנה‪ '.‬בשעה שהוא יוצא‪ . .‬עךשםין טאג פו.‬ר׳ פגחפ בשפ‬ ‫ר' אבהו אפר פקרא פלא הוא‪ .‫בראשית‬ ‫פדר‬ ‫ערעד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫יעין הוח באםיא )מ( בעא דיטרוש‪ .‬ובריכה‬ ‫־של םים לפניו‪ . ןזקופת' ‪£1‬םוז‪.‬חסי שמי השמים ‪) 1‬ל( ומרקיע עד הוקיע השג׳‪.‬אוג‪.‬‬ ‫אין רקיע ב!ש‪3‬לם‪ .‬עיפ שטייט אין קסוק‬ ‫^ער ‪.‬האט אפירשטץ נייא.‬איזידער פאט‪.‬ועוביו של רקיע פהלך תיק שנה‪) .‬‬ ‫^אט^ער״ןיוואלט‪-‬פזןריןיאויף ךעם ‪.‬אין‬ ‫ן^ךעךין ןזימעל‪•'.‬‬ ‫איג דיא.‬ ‫י^הר‪ .ואס‪ .‬עךשאפט אין רעם'היםעל יואס היי.‬לן^ה‬ ‫‪$‬לע *?טעלי!(‪ . די‬ ‫מזן נ.‬אוני פון איין לוי^על ביז צום‬ ‫ן^דעלץ הייסעל איז ןעף הוגדעךטייאהריגאגג‪ .‬לער‬ ‫^ הונדערט‬ ‫יד^על דאסאיבער דיעם היםעל ‪ .הישע אין חלוט אונ האט ךמוןט צי איים״פיין זוהי‪ .‬מפני שמומו גדול‬ ‫עאד ‪1‬נן הוא נמווש קהלת )אן ו(‪) 1‬לנ( מערפלי‪wzti) .‬איו דעי טרונקען‬ ‫ןיזיאךין» )פז( ליוזיןן(‪ .‬ע.‬זעה וךיהויך .‬ודיל ךי' היץ איז אזוי‪.‬אוד ודעיס ‪#‬טייטאץ ןסוק מען‪.‬די זוהן^אטאשיידיאין דאםיךאדעלט בלעקט'‪.ידען אין אק.ט רעם ‪. ap‬גןיין קבורה אויך ניט ןייהאט‪ :‬אונ רבי יהושע הט ניט .‬אונ ‪1‬וייל ךיךיץ איז אזויןדייםחייןערהט .אט האט די גי.‬דכתיב )תהליס ייט( ואין‬ ‫נפתר פחםתו‪ .‬ורע.‬יץ‪.‪1‬טךקי‪.‬זנר האט ניםאכט אניצעלט צו די זוה.‬‬ ‫)©(ולא שסע לא לפילי דדין ולא לטילי דרין וכן תות ליה‪ ) :‬ט { זיק גלגל החטה ולבנה‬ ‫נתונים‪) .‬ערי איי איבער' לעם היםעל ןיאס הייםט ק‪:5‬ם'‪ .‪ .‬הקביה )לא( פתיש כחי בםים שלא יצא וישרוף‬ ‫א ת העולם‪ .‬אזוי וד‪.‬קען דןזיעט?אר^אלנןן‬ ‫פון״ךי היץ‪ .עיבין ךי זווק >ןין אנדערין‬ ‫ן!ין!על‪ .יט ארויס לייכטץ אויףךער ויעילט טאבט'.‬‬ ‫שנו המאורות הלייס‪) :‬לא( מתיש כמו‪ .יפאלגט ךי ךייד פוןפאטער‬ ‫אונ ‪$‬יט ך ךיייד פץ די פיךמטין‪ .‬פון די ^עךד ביז צום סימעל ראףפ טען'.‬ייאה^ען ניגעבין נדיארץ די אלע‪.‬אן‪.‬ע ף ־ ביז צו‬ ‫ךיייזוהן אוניךי ל?‪$‬ה‪ .‬אין ךעם ןזיטעל וואם הייכט ךקי‪.יפארין אויף רעם ‪.יקופען צור?י‬ ‫.אטשוואך‪.‬לעם הי^על אונ אלע‪.‬אזויווי‪.אט ^.‬רבי ?ינחם הט ‪.א‪.‬דוןאטביןט אליין דו וןאןוט'ניםא?ט‬ ‫ךעם הי^על אונ דעם' היפעל ומס אי^ער‪.יי.‬אזוי ווי‪.‬אונ איקוואל לואםיער שטייט ^אר ךי זוקן‪ ..‬ל( וטרקיע עד רקיע פהלך ת־ק שנה‪ .‬ער .‬ייס‪ .‬קבורת ‪ .‬‬ ‫יצס לשלוש נים נין המג למגינה ו )נ!( נאלץ יומיא כ י ׳ ‪.‬מלמשה למעלה‪) :‬נש( שהוא‬ ‫למעלה ני"‪ .עבין <ךי זוהן ?יט ךי לןנד‪(.‬וןארום אז זיא וואלט ?יייעךאין ‪ $‬־ ‪ j w‬הימעל ייאלט ‪9‬ען.‬שיי ולא שמע לונריה ונראה לי אניו נתלים‬ ‫זאמו ליס נוי נו׳ רמז לו שאס יפרוש קמרה לא יפיס לו‬ ‫שיענע נ־ס ולא ששש לינויפס של ‪ 81‬ושל זאת ופן סיפ *‬ ‫שמנע ניס נ ) נ ח ( נוקיע ששני‪ .פס( לשםש שם אהל בהם ‪ .‬גדאגט פוןיךבי׳ אבהוס !זע.נם איו פון ך ‪ .‬ךעם"כתפוןךי ייה! אין ייאקוער•‬ ‫ןייזוהן זאל ניט ‪5‬ארברעגען די ייעלט! ^בערידע.

‬פץ 'ייזעע.יעט ברעגען ידי אהויבין‪'. הויבי..‬דעריאונ^עלשטער ז^.‬יעגט אברעט‪ .‬עם"שטייט"אץ פסוק‬ ‫‪:8‬לערע טז^זבית .‬‬ ‫והנפש בשעה שהיא יוצאת ‪ p‬הנוף‪ .‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫־ ג ס‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫עדים פן אישי נ ו ת ק ‪ W :‬י" * י '‬ ‫)י‪.‬הנשפים פני.‬והנפש בשעה שהיא יוצאת פן הנוף פנין‪.‬העךיז ניט‪ .‬ער האט גיט גיגעבין ךי זוהן אין‪.‬גינאסין וועךין אויף לי‪.‬אינה שומעי! ופ־רש״י שהיא‬ ‫גולו ד ו ן שכיל ואי! נשמע לגויות כאוס שמונו עפ סכיוו‬ ‫ז ו ך קנה וחניוי שומע ואיו אתרי* שימעין <ן איתו הקול‬ ‫הקניה מכניסי לון שכיל שלא ישמע לנרות‪) :‬לי( שן‪ ..‬אוג ירושלים‬ ‫ויעלי! !יין גיןאלןט דען ‪ !rpto‬וזעט קו‪5‬ק ייעט דין אניה^ם‪ .‬די זו'ה.‬ואלו הן‪ .‬גרונד )צו ךי איובעלישטע ויאסעח‪ .‬מלמטה‬ ‫נמעלה ‪) :‬ג‪ (1‬ואינפ מוגישיס‪ .ואס איר נןראלט וועט זיין וד פלעוועם‪ .‬ןגם ייעט י‪ .ייט זייער קול פץ א‪.‬דעם' אובעךשטין אב ‪.. ייייםין מיראז לער לעןין '?יכייט‪.‬ר׳ יהודה בר‬ ‫אלעאי אופר לא יום ולא גיהנם‪ .‬ואינו אלא )צט( כפםר הזה שהוא נופר בעץ‪ .‬ויען םשיתיייעט קוםען .‬יאל רעגענען‪ '.רו'גך ) ך‬ ‫י ^ ל ק ט י ע גיא^עח רופט צו ‪. .‬ווארום וץי שמואל רער ברוךש־‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ןי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫פי‪*1‬‬ .‬גם ?!מייטאין ‪$3‬סוק'דאםאיז ךירייד פון ןאט ייאם‪ .‬וארים ‪.‬‬ ‫רבי לוי וא?ט עם שטייט אין נ־םוק ‪^1‬הים אל קהום קורא ‪ .‬אלא אש שהיא יוצאה •גופן של רשעים וטלהטת‬ ‫אותן‪ .‬אפניער ייעט‬ ‫אריים ?‪.‬עס וועט״ייי. איר לוי)תהליס‬ ‫מ־ב()מ( תהום ‪ .‬אינ*לי מגנט^יןיזעןען אץ‬ ‫מיטען אוג די‪.‬היום טנין איר יהודה את טבור)לזן שהוא שף‬ ‫ברקיע‪ .‬ער וואלטןיגעבץידי זיהן אין‪?.‬ךי‬ ‫וואסער פו.‬ל?י יתדה זאגיט דו‬ ‫מיי^סט אז ךי זוך‪.‬והנשםיס‪.‬עיין אעו^ם! אזד ווי‬ ‫‪?.‬רבנן‬ ‫אפרי יש ניהנם‪ .‬פץ עאג^ען וויייםין פיר אז לי זיק שרייט'‪. וועט פאר ?רענע.‬זוי ייי זןם ׳?פייט אין פסוק ךער טאנ יואס ייע״ט קיטק !ועטי די ^ארבךענען‪:‬‬ ‫)י( רבי .‬יץ ?ויק דעלט ‪3‬יו ציים אגדעךץ עק וועלט‪ ..‬ווארום אז‪.‬ווען לי נשטה‬ ‫‪.‬יין פין אייןז אוגעם וועט אייןזפארןךעגעז‪) :‬יא( רבי יהושע ‪3‬ר אבי.‬וישטץ היטעליוואלטיקייןיבשעפעעשגיט‬ ‫נ.ו^יןיךי^היטלען' דערצייילין ךי צךקית‬ ‫ייאם גאט האט .‬שאילו נתנם ברקיע הראשון לא‬ ‫היתה בדיה יכולה לעםוד פאשו שי יום ‪) 5‬יב( איר לוי נ׳ דברים קולן הולך פסו!*‬ ‫העולם ועד םופו והבריות בנתיים )לו( ואינם םרנישים‪ .ט עם שטןיט‬ ‫א‪.ךע טז?!בות*ייעלץ יין ווייישטרויא‪'.‬אתים פון גיף פץ ייאנע! )יייןוין פיר אז זי שרייט‪ .‬עס‪.‬שנאםר )ישעיה לא( נאם ה׳ אשר אור לו בציון ונוי‪ .‬ךאםיזעגען די לךיי' זאכץ‪ .‬איג ךי'ג^םוז‬ ‫ייען ייא ן‪:‬יט ארויס פץ נוף‪ . אגיהנם נאר א^״ערןועט ‪.‬לער רעןץ‪ '. ואל אךאפ ‪.‬טה טעם )שס( הנה יום בא בוער כתנור זנו׳‪ .?אי אמ רביי^קעין ביידע יאנין‪.‬ואם‪. זא.‫ב ר א ש י ת פ ר ש ד ‪.‬עךד'‪.‬טיט דכתיב )ישעיה לנ( תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם‪) :‬יא( רבי‬ ‫יהושע בר אבין אפר )חהליס נ( ועירי שפים צדקו לעיל שםים )לד( םתנים צדקה שעשה‬ ‫הקביה עם עולפו שלא נתנם )לה( ברקיע הראשון‪ ..‬פ•׳ סהייפ התתסי! ר״ל פמיס‬ ‫התתתוניפ קורין אל מיס העלייניפ כדאיתא נפיק לתעניפ‬ ‫די זולזן איג ייעטייא אתים' ^עיטע.‬עם ויעט ניט זיין״קיין ‪3‬יהנם"ייק ?ישים יועט‬ ‫קומען‪.‬‬ ‫כדר‬ ‫י‬ ‫כו‬ ‫בראשית‬ ‫)מלאט ג( ולהט אותם היום הגא‪) :‬י( י ׳ ינאי וריש תרווייהו אפיין)לנ( אין ניהנם אלא‬ ‫יום שהוא טלהט את הרשעים‪ .‬היום‪ .‬כמו מגיו׳ שמנסדס נו פעז‬ ‫ונילקיש תליס גרס ?נסר פייישי אדס הנמסר ‪6‬ס המן קוד‬ ‫נסר ‪) i‬מ( תסיס אל תהום‪ .‬עם איי ניט' אזוי‪ . ‪ .‬אל תהו• קורא לקול ונוי‪ .‬דיירן^ן יא}ין'‪.3‬ייט ‪.‬ץ ?םיק ונגידי ש?‪?5‬ם זוךקי‪ . קיר•'ייען" ציו‪ ".‬סולן‬ ‫ז‬ ‫"י‬ ‫* י יישיי יי** שיין ועייל ‪ :‬שהוא שן • גלגל ‪9‬ייס‬ ‫פ״נ נש״ר פיפ הכיכנ ה‪1‬א פן ינמדרש כמיאל גרפ שגיוס‬ ‫הופ שן כו׳‪) 1‬לנו( נמסר‪ . .‬מספריס‪) :‬לה( נוקיע סראשון‪ .‬ער הטיאליכטעקייט^ןד^ט אין ציון‬ ‫אינ אהד?ץ לדאם איי ךי ‪9‬יהר פון נ‪.‪.‬קעל‪£‬ער ם פון די ל^עים אוג‪.‬יהנם> אץ ירו^זלגם ^ זעה.‬ך?י יהודה'בר אל עאי יא־גיט‬ ‫ניט דיייהן וועט ןךעגען אונ ‪]1‬יט‪.‬ךי זוהן גייט אין ?יקעל‬ ‫אוג זעג ט אווי ווי אםטאלאר‪.‬ארדסייגיין פץ ךי‬ ‫‪.קע נט בעטיין פין רעפ ^ייער פין ךי וילן'! )יב( ^ ם ח ‪ .‬ן גייט פא^עלאןז אי. jw‬ד י ' ^ י ד ^ נ י ץ ר ״ י ^ ט מ ט ^ י י ^ ך פ א ר ברענען!^‬ ‫ך^־עייס‪$« . .‬עלשטין‬ ‫היסעל ‪ . ךי למעיים ‪ .‬אר ךי זול.‬עס וזעט דיא <‪1‬ארןר?גק‪} .‬ךבי לוי דואט }יואוןט דתי זאכץ‬ ‫.‬ד( מסרס ‪ .‬אזד י ^ ע ם שטייט'אין יפסיק ךער טאג‬ ‫ןיעט קיקען ער . הימעל‪ '..‬אונ אינערע מעשים דאסיאיר‬ ‫טולט וואםייעגק ניבארין גייואתןיפץ אייז.ימאףן 'טיט דין וןעלט ‪} .

‬ערד‪.‬והוון הבריי )מ‪ (3‬יתבין‬ ‫גביה‪) .‬‬ ‫ך זילדן איי נע'‪3‬ליבען'ןצטיץ אונ די לןנה איו'^עבלי‪.$‬אןט ‪13‬י'ר‪/‬י‪9‬עלט דיירייד פץ רבי‪:‬הוךת בר‪.‬‬ ‫ופתתילו משתקים‪) :‬מם( אמי לין ל פ נ ח ס ‪ .‬יהודה בר אלןזאי אונ ‪1‬י כבגן‪.‬הדבר‬ ‫קשה מאוד‪ .‬ערמ!גט‬ ‫אז רער ראדיאיז אונטער דעם' אנךעךין יזי‪9.‬ר׳ יהודה בר אלעא׳‬ ‫ורבנן‪ .‬קלןןעבעלייכטוגג)ךי ל‪$‬ה> זאלגיוועלט.‬רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה‪ ..‬ערר •‬ ‫אום' זו?!ער‪ .‬האט‬ ‫ןבי פנחס ג.‬‬ ‫§אג אונ ‪3‬יינאכט‪.‬‬ ‫רבי'ש?!עון ‪ $‬יוחאי דואט .יה*גט ‪9‬יר ווייםין ניט אויב ךי וו‪.‬ך‪3‬י יוו‪.‬איר אילפא‬ ‫אם לעגין המאורות הלא כבר ‪.{« .‬אט האטי גי^עבין די‬ ‫ווהן' טיט ךיא לבגה אץ דזי^על‪' ..‬ווי אזוי זיצט ךיא ראד מיט ךיא זוהן אוג ךיאלבנח אץ‬ ‫דזיטעל‪ .‬מת ו י י ן נ נ ו ז י נ ר כאילו כוא ישן ו‬ ‫) מ נ ( יתנין ג נ י ם ‪ . די גרויםע בעלייכטונג <ךי ז'וה.אל‪.‬אווי וו‪/‬עס שטייט‪.‬איז פאר די גייקיסען א.‬אמר רשביי‬ ‫אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן‪ .‬די זאןד איו‬ ‫שןוער צו וויםעי אוינ טענטשץ כןענע.‬אלע'אי וןאס‪.ואגט צו די חברים ךי \ ‪ r a p‬פון' סיין במךער האט אזוי ןרויס צער אז איר‬ ‫ןישבייא צו ברעלט טע.‬אום יויגטער‪ . .‬‬ ‫בימות החמה‪ .‬‬ ‫אויב מען טיינטידאס די יווזן ?ויט דיי לנ. אי.‬מג( אתת מלתא )מד( ושרין גחכין‪) . ארדן ומקצצא אילגות‪ .>‬ ‫זאל גיוועלטיגען בייטאגא״ונ ךי‪.גען‪3‬יינא^ט‪ .‬כיצד גלגל המה ולבנה שקועים ברקיע‪ .‬טוועל‪:9‬געןבייטאנ אונביינאכט‪.‬או־ ראם םייינט טען ךיצמקיםייי‬ ‫ןיוועלטיןען אויף ךי זאןו'דאם איז ‪3‬שאפין ןיוואי־ין צו לייכטין ‪3‬יי טאג'אוג אויףךי זאןזןואס‬ ‫>ויי בשאפין גיוואךץ צו לייכטץ ‪3‬יי נאכט‪.‬וא״א לבריות לעמוד עליי‪) :‬יד( ולמשול ביום ובלילה וגו ‪ .‬דער דיגי.‬ההיד )יהושע י( וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי אויביו‬ ‫הלא‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫ייסו מסין סעולס ועי סופו ונשיר פיס משרש היענ עיין‬ ‫‪) :05‬מא( ימין‪ .‬ייי אנגיהויביןצו לאכין‪ .‬בען' יצטיין אונ האבין.‬די ךןגן זאןין רער ראד ךצט אוגטער‬ ‫‪3‬עם צ^ערין הי^על איין דעם האלבין דןייםעל וואט אוגטער ךי‪/‬עךר‪ .‬עם שיטייש ךאןז שוי.‫סדר‬ ‫מ־א׳טית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫דר׳ שמואל אחוי דר׳ פנחם ביר חםא הוה )מא( דמיך בצפורי‪ .‬גאמר את המאור הגדול לממשלת היום וגוי ומה תיל‬ ‫ילםשול ביום ובלילה‪ .‬קאלט אונ די‪.‬ךריבער איו ךי גאנצע'וועלט‪.‬אוג'רבי ‪:‬הודה‬ ‫‪3‬ר אלןאי מגט רער ראד ך ן ט אוגטער רעם אנךעךין היטיעל אין ‪ bjn‬האליץ לוי‪.‬בימות הנשמים‪ .‬וריי בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה‬ ‫ולמעלה‪ .‬אלא אלויהצדיקים שהן שילטין במה שנברא להאיר ביום‪ .‬עםק א.‬מה( אמר להון כמה גפשיה דאהוה דההוא‬ ‫גברא סקצצא.‬טעןמיינט‪9‬ע־.‬יישניס מצל י' פגחס! )מג( אתת מלתא‬ ‫נ י ' ‪ .‬קייאלין ווא^יער זענען״קאלט איוניטיר‬ ‫ך§עלט דירייד פץ ךי ר‪$‬ן ייאים ד‪/‬יאניץאודערךאד איו אין רעם האלבץדןיטעל יואס אונטער‬ ‫ךי‪.‬ובמת‬ ‫שנברא להאיר בלילה‪ .‬שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין‪ .‬געבין אים‪ .'..‬־()ולמשול(‪ .יצאךט ביי לי יידין ?עלי!‬ ‫הרגנן‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ .‬ן'ע וועלט'היים אונ ךי‪.‬על אין דעם דןאלביין דןיטער יואם אי^ער רי‪.‬דךיןעריאיי ךי‪1‬אנ‪.נה‪.‬אץ פסוק‪.‬ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי‬ ‫הכיפה ולמטה‪ .‬רבי‪. דאם ך ט וויםק‪) :‬י‪.לץ']איז איד גיווק‪.‬יוק יהושע ר!ט ןיואגט‬ ‫ךי זוףן זאל בלייבץ ‪#‬טיין איין}?עץ אונ ךי לבגה זאל בליייבין שטיי.‬ת‪.‬קדאלין וואםער יענען ויארעם‪.‬סיג נילקוש‬ ‫חלים ונמ־וש שמואל שיש כמם נפשיס ואחוס וםסוא גנרא‬ ‫פרש״י ר' מחש הרגיש שר׳ שמואל אחיו נשמתו יוצא*‬ ‫ואע״ם שאחרים אינס מרגישים אחים שאגי מפגי םקייוב‬ ‫שניגיהס ואת נשרו עליו יכאכ ואמי להס נמס גשמת אחיו‬ ‫של אומו איש כלומר נשמת אחי מקצצא איום כלומר מצשעית‬ ‫פ י נ ס וצועקת ישונות באילנות לקילפ המי ואתם ׳ישנים‬ ‫ומשחקים ואין אהס מניניס כלוס סוי־ למלט מונוי י' פנחס‬ ‫פון דבי״לןנחם ברך ח?א איי טשטארבץ״אין״צפוריל^ונךי חברים"פון רבייפגחסי״זןגנען‬ ‫}יזע'קין‪..‬צו גןוועלטןק ביי‬ ‫^דע‪.ילעכטער_זארהאבין‪.‪.‬איר יוחנן נראין דברי דיי בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלן‪.‬פי' סעיון נא לסם ו נ י של שחוק! ) מ י ( ישרי! גחכון‪.‬שכל העולם כולו רותח ומעיינית ציננין‪ .ען' בויםער אונ פךאםטע בויטער אונ איר זיצט אונ לא.‬הן'אונ ךיל^נה אונ ךי ש^ערין‬ ‫פליהקיאין ךער לוףטץ‪$> ..ען'אין ראד‪.‬ואתון יתבין גחכין ולא ידעי!‪ ) :‬ג! ויתן אותם‬ ‫אלהים ברקיע השמים‪ .ט אונ איר‬ ‫ווייןוט ^אר גיט איר צער אונ וןערט ניט אירי}יןזרייא! )יג( )ויחף‪.‬ךע'ר די גייען אץ לדןןעל‪.‬קריגען‪ .‬וואפ‬ ‫ןען מייניט מ ק צי גייועל^ק'‪3‬יי טאג' אוניבי״י נאבט‪.‬ן!על'וואם‬ ‫איןער'‪.‬עךד‪ .

‬אר‬ ‫דאם מיץט ‪.הם רבבות אפרים והם אלפי ט.‬י^רים‪. טווע^ךער עקאפרי״ם אוינ ךי טוועינדער פון‪.‬נא( נטלו והראה אותו‬ ‫דנלנל תטה איל )נב( כשם שלא דוטםתי םזה אף אתה רום מלפני‪ .‬אלא זה יהושע‬ ‫שהוא עומד ממנו שהוא מעמיר נלנל חטה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד םופו‪.‬ידיל אי! אים שטייט יזגשירז חיקןר ודןטוב‪/‬וואתם רבי שמעון ‪ $‬יוחאי רוט ןיןא.‬יתערער‬ ‫‪3‬רוךער )א.‬זאל.‬האט ד ק אפרים ג'ע‪$‬ירט‬ ‫מלחמות‪.‬רבי חלפ^א‪^.‬ראםר רשב״י ספר משנה תורה היה )נ( םיננזן‬ ‫ליהושע‪ .‬ספרןאברהם יצחק ויעקב‪.‬בשעה שנגלה עליו הקב״ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו אמר לו)יהושע‬ ‫א( הזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה ונוי‪) ./‬קק ךאם יזיין‪'.‬עק וןעלט‪}'.‬םנע!'ה‪.‬ריחלפתא‬ ‫םייתי לה מן הכא ולמשול ביום ובלילה‪ .‬ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫בז‬ ‫)מו( הלא היא כתובה על ספד הישר‪ .יט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫אפניטאן‬ .‬רבי ד‪$‬פון ךבי^טיאלםוועגץ לערוגטךאס‬ ‫אפ פי! סוף ספר ?ראשית‪!.‬האט גאט גטא^ט ציןחושע שטאךקיךי^יהושעיידעריספר ‪.‬ווארום"‪.‬ןר ׳‪$‬וט‪1‬י'‪5‬ין ךי פעלנןיער' ביז אין‪.‬‬ ‫^^עםיי^יט‬ ‫אין פסוק ךאם איז געשליבק אייף דעם ‪£0‬ך'ה.‬ךי מלחמה וןאם‪ .‬ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל מייתי לה )מרז( מסיפא‬ ‫דפפיא )גראפית מ‪ (0‬ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו‪) .‬טוועלט^ען אוקסךי' זוהן טיט דיי ל^נה‬ ‫וןם‪.‬לטןק פון אייןעקוועלט ביו צוםיאנידעךקןנק וועלט‪<. גאט האט יזיל בעודוען צו מזושע‪ . )מש( אפתי נ ן ‪ .‬דכתיב )במוכר כנ( תמות נפשי מות ישרים‪ .‬ןהו'שע חט א‪.‬‬ ‫םליאייאלאיןז ?!טאל?ין ידידי .ט‬ ‫ךער מ?ר מ‪#‬נה תורת איזניווקןיוואהנטיביי יהושע אין טויל‪.‬יוענין‪.‬האטנאט ןיטראפין.‬דיין‪.‬עס' שטייט אין פסוק בל^ם ד!אט ןיואגט ^םות נפקזי מות‪.‬‬ ‫שהם שולטין מסוף העולם ועד סיפו‪ .‪$‬ר'‪ .‬דער צדיקי יאל ‪.‬עקבי א?עו האט ןיזאנט אויף אפל‪:‬ם'אונ מנשה‪ .‬ךינע ‪.‪$‬רים>דעט זיין‪.‬מסיף ס' ניאשית.‬מען ןהושע וואס ‪_.‬טיד )יכישע י( וידם‬ ‫השמש‬ ‫םתנות כהונה‬ ‫שקולי הילו ואי! אדם מרגיש‪) :‬מו( הלא היא נתונה ט ׳ ‪.‬עלכןער'‪'.‬‬ ‫)מז( ואמאי קרי ליה ספר הישר‪ .‬‬ ‫כתינ נתירה שהחמה והלבנה !ויניס להיות נשמעיס ומשיענדס‬ ‫<גיירת הלדיקיס כגאמ‪.‬מט( ואפשר כן‪ .‬ויע‪. יודינף יוענק הט מען גןהערט ביז ?!ק וועלט‪.‬א'ונ לער שפריךץרים‬ ‫היי?ט ם§ר ה.‬ןןר איו פון אפרים‪ .‬ניט'}'יהאט אזוי' ?יל‪.‬וואס מיעט ‪9‬ען ספר ה.‬‬ ‫בכור מיץט ‪.שת‪.‬יי‪3‬ינ נילערו^ט דעם‬ ‫ספר דברים‪.שר‪.‬‬ ‫ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק מייתי לה םםיפא דאורייתא )לבריס לנ( בכור שורו‬ ‫הדר לו‪ .‬ספון של סישריס‬ ‫דנתינ מות 'שייס ונאנות מדני ק ר א ן )מח( מסיפא‬ ‫רספיא‪ .‬יצחק ‪:‬עקבי‪ .‬דאם מיעט מען'ךי‬ ‫צעה.‬אפרים וואם‪.‬־ ולמשול טוס ונלילה‪) :‬מז( ואמאי‬ ‫קרי להפר אנרהם וי!תז רעקנ ספר הישר‪ .‬אפנים האט נאד ‪.‬קיגךער‪$ .‬ק }ישטאלבין‪ .‬אונ דערנס איז‬ ‫ניהעךטניוואךיןאין״דעירגאןצערוועלטיביי' אלע ?‪..‬מען יוסיף וןאס זיין שיעקייט <ךי מלי^וז איו צו איים גיקוםעןדיוךף ךי'ובבואה'פון‬ ‫מירןם והלם ךאם וועלט ניארבעט רוךןז אקםין‪'.‬לערונט א'פפון‪.‬רבי חנן פון'רבי שמואל בר רב‬ ‫לץחק ם‪.‬אר ראם מיעט מען יהושע וויאם‪.‬פיפ״י שערו‬ ‫'היש מלא הגויס והלא לא העמיד נגיה נל נ ן ‪ ) :‬נ ( סיגמן•‬ ‫פי׳ הערון דגל וגרש סגגה ווש״י שירש חיתם ינן פירכו‬ ‫נעל ענוות הקודש פרק נ״ג מחלק היחוו ו )נא( נכי*‬ ‫ישישע‪ .‬ער‬ ‫ן ט געפילט פו.‬־ דע.‬אוג אין^פר‬ ‫‪3‬ראי׳ן!ית ׳?טייט נל?ש‪1‬ל ביום ובלילה‪ .‬לערון‪:‬ט ךאםי^פ פון'רעם ןםייק וואס' שטייט אין'סיף די י תורה‪ ..‬ער האט גי^טעלט דיי זוהו טיט‬ ‫ךילנננהיואם די ןיוו^לטננקפון אייןןןק יועלטיביוצוםאןךעךין‪<.‬הערנער יענקיוי' ףדזעךנעריפוןאוויויל‬ ‫)אווי אדדהי• נ‪£‬יט די קערנער וועט‪?.‬י‪.ישרים!אברהם ןץחק^עקב( יק‪.‫סדר‬ ‫ביאשית‬ ‫פ ר > ‪ £ .שר‪ .‬ווייל זןר הט נישטעלט די זוהן טיט‬ ‫לי לבנה יייאס ייי ^י‪.שר ‪ .‬נקויעלט'‪ .‬אפשר כן אלא זה יהושע‪ .‬גרע^ער פון איםיפון ?‪ ffwjs‬דייקעךער פון אפיים וועטידין'פול‬ ‫אלע ?עלקעיר • די אווי‪.‬נןען דאס זיין‪ .‬שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד נלנל המה ולבנה‪.‬ןכור שורו‬ ‫דזךרלעקךני ראם!קרניו בהם_עטים ינןח ‪:‬חדו א‪!5‬נןי אריץ.‬ער איו פון״ש^ט‪.‬עק וועלט‪'.‬נשל ספי משנה ססודס ‪ ) :‬נ נ ( נ כ ס שלא נ י ׳ ‪.‬ךעם פםוק‪.‬י ‪ 2‬י‪3‬טין ביי טאג אונביי נאכט'‪.הושע זיצט אונ האלט‬ ‫אין הא?טךעם ספר‪.‬ביי‪.‬דירים‪ .‬ךאסאיז‬ ‫דערספר לראשית וואים דאךטוןערט ךעריציילט פון אבתזם‪.‬מאי ספר הישר‪ .‬ולמשול ביום ובל‪:‬לה‬ ‫אזצךיקים ףוועלטעען אדף ךיווהןמיטךיילבנה‪ .‬פאר וואט רופט‬ ‫מעי אים ‪?0‬ר ה.

.‬שמע ר׳ חגי )ג( שלח ליה תא לקי‪ (7).‬ויעךין פון יילערטוועגין' וועט פאר די ניגוג דין־ביי פיש שטייט גייט‬ ‫ןישאןטין ווערין‪ .אר איך האבי אייבייג אין אים גילערוגט(‪ .יין״אום ש ן ח ‪ .‬א׳ל )ז( רביע ואנה מורע לךי‬ ‫דכתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כעסקתי נו יומס ולילה פגאמר ומשימו יהושע ונוי לא ימיב‬ ‫משין האסל‪) :‬נג( אמר ליס ענלא נישא‪ .‬ע רמלט ‪.‬ךער‬ ‫ןועלט איו אטענטש מאהלט אדם' ‪#‬צורה אויף רעד טריכןעניש‪£!> . .‬איו׳"פיי׳ןידארף טע.אלקטו (‪2‬ווי.‬דגים טעוגין שחיטה‪ .‬עם איז' ניטא אווי ווי דו}אט ביזט‪' . אויף ךי״ערד‪ .‬געבליבען' שטיין‪.‬אט ןואט נייאנט די וואסער זאל״וויךמען אלע^עחןע וויךטוננ‪.‬ודיל פיש‪.‬וירח וגו׳‪:‬‬ ‫‪ 3‬ר ש ה ז )א( ויאמר אלהים ישרצו המים‪ . דערי.נין פאר ‪.י§סקת'אין די שטאט צור'אי‬ ‫«נו. פון דהנירטדענין וןעטפארדי}יגוגדין‪ .‬יעקב גיואןט פיון רעם ןסוק"‪.אט.‬שנא׳‬ ‫ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ גפש חיה‪ (2) 5‬יעקב איש כפר נבוראי )א( הורה‬ ‫)ב( בצור‪ .‬איווי‬ ‫ןוי אפו־גייל ראיןף מיק שעכטץ‪ . מענ מען דעם‪.עי&וויגען פון רעם ספר).‬איך דייר זאןין‪.‬טה עוף טעון שחיטה אף דגים טעוגין‬ ‫שהיטה איל )ו( לא הורית ט ב ‪ .‬הטדיען ניט נ.‬ןןאיין ןיך ןימקט צו אים‪ .‬רעם ‪.‬פאר וואם‪ .‬אט .‬האט ער ^עשיקט צו‪.‬טיו־‪-‬איז ‪3‬אלד קטיל}יןארין ך י ווהן אונ ךי לבנה איז‪.‬קינד מל .‬דןאטרבי חגיי ניואןט צו‪.‬טע.‬גיר גינונ‪1‬ען דעם ספר ך^רים איונהט אים געוךוען ציו'ךי ווהן אונ‪..‬ניט שעכטין‪' .‬איל בר איגש‬ ‫דאמר מילתא מן אורייתא לקי‪ .‬‬ ‫רויי'י?תק זא.טצו"ך‪3‬יה.‬גייאינט צו ךי זוהן דו שלעכיטער‪.‬יעקבפוןדאךף .‬עם שטייט איןןסוקי^אט ד.‬האט רבי חגיי ניואנט צו‬ ‫רבעעקב ת ד!'אףט‪:‬ניט ניט ניןםנןת‪ . היד ויאסר אלהים‬ ‫ישרצו הטיס שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ‪ .‬מען‬ ‫)ועט דייר ^ולאגין מלקות‪ .יע'הןטייןי^יאטעראין^זלוםאז ך י זוףן אוג ךילבנה‬ ‫‪y1\iVjv$‬‬ ‫ע^‪.‬קאיט ךבי'חני דאם נייהעיךט‪ .‬ער .‬נירושלמי ש' נילי אשת אחיו‪:‬‬ ‫) נ ( נציו‪ .‫סףף‬ ‫כראשית‬ ‫< ‪ £‬ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ז‬ ‫השמש וירח עמד.‬ךער ‪#‬טיינער פון ‪.‬עפ'שטייט אין פיסוק ט‪#‬ה רבייגו הטניואנט‬ ‫‪#‬ען?יןאונ אקסיןוועטנעשאכטי.‬ד!ט ךבי‪1‬יעס'בנייא.‬ןעבליבען שטיין א‪1‬יף זייי^ר ארט‪:‬‬ ‫פריטה ן)א( עיאכןח‪.‬אט' האט גיואגט‬ ‫ךי וואקעריאל ןויךםע! אלעבעךיגע וויךימונג אונ אפייניל וואס זאל פליוזע.‬ער האט ןיוא^ט'צו ך י ווהן‬ ‫אווי ווי איך האב ‪.‬נעיר לוו ‪ ) :‬נ ( שלח ליה תא לקי‪ .ה האט.‬האט רבי יזלקב ני‪-‬ואגט צו רבי ס'.‬האט‬ ‫‪?.‬לא‬ ‫שסייס עלא כה!נס ו ) ז ( א״ל נן איש בארור‬ ‫יכא לוקס ג ח מ י ס ‪ ) :‬ס ( מנין היא נ ו י ‪ .‬איל ם.‬האט רבי ת \‬ ‫ראם‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ .‬ניפסקת‪ . אויך ש־‪1‬כטץ'‪ .‬קאט בבי'הני ניואנט צו ‪.‬אויב אילע‬ ‫פיש' פון ‪1‬ם וועיט פאר‪.‬‬ ‫בגיהג שבעולם מלך ביו צר צורה ביבשה‪ .‬כתיב )חהליס פו( אין כמוך באלהים וגוי‪.ט יהוש‪. .‬טק ‪.‬אבל הקביה צר צורה בסים‪ .‬פ" נא וקבל‬ ‫מלקוח על‬ ‫איזנר מורה‬ ‫הוא מונח‬ ‫ש נ ‪ .‬אדי' ווי‪. דאקער ‪ .אט הט איויס ןי^ואיהלט‬ ‫אצורה אי.‬א״ל )ה( פגין היא דאורייתא‪ .‬איל מנין אתה מודעלי‪.‬איז באלד ךי זרדזן ‪ #‬ט י ל ‪ 3‬ל י ? ק אונ ף זוהן טיט ד\‬ ‫‪.‬גייאנט צו דלי חגי קלאג דייגע'מלקות‪ .‬יןןקב פין‬ ‫עאנען איי ראם פון ךער תוךה‪ . .‬עם‬ ‫שטייט אין ןסוק ‪.‬נאר פאתאמולט ויעדין‪ .‬רבעעקב קום ‪.בוראי ןןאט ני&סקת אין ךי ‪#‬טאטצוראז פישלאךןש‬ ‫ןען ^ע‪9'3‬ין‪ .‬ר‪1‬אט רבי‪.‬סרנן לקנל המלקות ‪:‬‬ ‫איל‬ ‫§?ניטאן וועךיןפון ביין מויל‪ . איר יצחק א״ל )נג( עבדא בישא לאו זביניה דאבא א ת ‪ .‬קאט רבי‬ ‫‪.‬יאטולט‪.י אםענטשוואס זאנט אזאךיפון‬ ‫דער תורה ואל‪.‬רבי‪.‬רבי יעקב ליינ דיך‬ ‫מען זאל ךיר‪#‬לאנין מלקות וועל‪.יבאךיין'אקינד פוןי<ודי.יזא}ט ךי ו_וא‪5‬ער ואל וויךמען‬ ‫אלעבעךלנע ווילםוננ )ב(‪.יךאךפט שטעליןךי זוהן־מיט ךיל‪1‬־ךו‪ .‬רארף ‪.‬יעקב' ‪.‬אווי‬ ‫.‬גיט .‬אוי דייר די'עעך'ייד‪.‬ווען להושע }‪. יאים ‪#‬לאניו מלקות‪ .‬קנעכיט ביזטו רען ניט ‪8‬ארקויפט‬ ‫ךוואךין צו נ[יין פיאטער יוסף‪ .‬יהושע אמר נן‬ ‫החמס ע נ ו רע ומורד וני אין אתה ענד נמכר לאני יישן‪:‬‬ ‫)א( הורס בציר נ ו י ‪ .‬מיד וירם השמש‪ .‬ניכן‬ ‫בחורה שהוגיס מעונין בחישה ‪) 1‬ו( לא הוי״!‬ ‫שסקת יפה‪) :‬ו( רניע‪.יפוןנואנקוועסטו'סיר‬ ‫טאכיין וויםען או איך האב ניט "גוט ‪.‬לעוזךין'^יט טיר מין תודה‬ ‫ןיא איז גוט' צום ל'<רנען‪)' :‬נ( לעקב פון ךאךף גבוראי האט .‬לא כך‬ ‫ראח אותך אבא בחלום )בראשית לז( והגה השמש והירה וגו׳‪ .

פוןדיני^אךין‪] .‬עם‬ ‫?וטייט אי.‬םט גיט״קיץ ‪?9‬ז§חה‪ .‬ק'־‪.‬אט‬ ‫‪33‬י !‪.‬גיהערט האט‪ .‬ניט צופ ןאטער‪$ . יאלץ גיציילט ווערן צו‪. דעו־ תודה‪ .‬יענען גוט פען יאלייי צו נעפען‪ .‬יע‪.‬טען איפ שלימין טלקות•‬ ‫‪5‬אר וואס‪ . חיר ןאך אי יראם ‪.‬קי.‬י האט ךבי חני.‬יעקכ דו רןא?ט ניט גוט'?י§‪^5‬ת‪ .ר‪3‬י‬ ‫שטעון בן יוחאי ס ווענין‪ .‬י אונ זיא ‪.‬רעם .ע.‬ןאט‬ ‫רביי״יעקב ניזאןט צו רבי חןי פון וואגען וועםטו טייר ‪8‬אןין וויי^ען או אץז דואב )יט *גומ‬ ‫}י&קקת‪g .‬קט רבי‬ ‫‪.$‬ניזאגט לי יולי! זאלין גיט נעטען מה)ר״גיםפוןגוים‪.‬לאלף נ!ען אים ‪5‬ל‬ ‫ניין‪.‬לפי מדוש מזיל פדובו רצפפ יציז פה« )י( פינ‬ ‫ננפ בל ננויח נטלו מישראל ונשנת שיי שפוופ לפתיר‬ ‫דאם‪.‬עוויס}‪:‬ין‪) .‬איל )במדבר א( ויתילדו על פשפהותם לבית א מ ת ם ‪ .‬רבי_יע‪:‬קב}י‪£‬א.‬אמר בינ דאמר םילתא ר אורייתא לקי‪ .ט ?ירוויעליןצו זאגין צו" .עטייענין‪. ןסוק פון דערתורהיוזאביןייזיי‬ ‫גילערונט דעט ךין‪ .‬האט ר?י יי עקב }ייואןט פוןיוןעלכי.‬פשפתת אב קרויה‬ ‫פשפחה‪ .‬וועט דער פאטער <ךער גוי( אפטאה.‬נד הייסט ניט איודיש'‪.‬‬ ‫שפע ר׳ חגי שלה ליה תא לקי‪ .‬ליי^ט ךיאם‪ .‬נט פוןךעם פםוק‪^ .‬ךיט^פוץז פון פאטערהייסטא^ןץ! אוגרי ^ ח ה‬ ‫פון דיי מוטער‪.‬חט רבי יןקב‬ ‫ןיוא‪.אט פיר זאלין‬ ‫ארדפשלקעןיפוןאוף אלעגדשע וויי^ער טיט ךיא'קי}רער ןאסזע.‬קאט ר?י ו^י גייאןט צו ר?י‪.‬טאר ‪9‬ע'ןאים ‪1‬יט מלי דין אוםשןת‪ ...‬־ )ג( יעקב איש כפר גבוראי הורה בצור ‪ .פור‪ .‬פותר לטול )י( בנה של גבריה בשבת‪.‬אפר לא הורית טב ‪ .} .‬סיי‪.ידארי.‬‬ ‫זעת.‬ןארום‬ ‫‪$‬ען איז אגךעלש }יט ףם?^ ש‪$‬ת'‪.‬פירש רכ״י ונר דנרי ן וכנס פלכותין בכפ‬ ‫ט‪1‬נפ )לניד איפס ועוד ייל ילבון ינידי וצפפ ־‪ "e‬ן*‬ ‫ה נ א פ ‪ .‬עם שיטייטךארט אין פסוק דייןאביין‪.‬עירא ווילםטי ‪9‬יןד‬ ‫שי^אגין סלקות‪ .‬ודיל ךער‪.‬האט יבי חגי }יוא}ט פון' ‪.‬דיעלע‬ ‫‪8‬א.‬אפילו אים?זןת‪ .‬דהיאםב*‬ ‫לאולפנא‪.‬ישחט אביב אלא יאפף ‪ :‬אפר)ח( חבוט הבטך )ט( רצוףרצפך ‪ .‬ייי‪.‬עהן‬ ‫פיר אי אנדה האט'אקיןד פון איור ויעוןט״ער ךרעכץט" צו ךי פוטער ‪.‬קינדער 'וואס‪.‬אט '‪.4‬ען}יבאךין .‬לבי מ י ניזאנט צו רבי^עקב לייג לוך ^עןיזאלליר ^אגין טלקות וועל‬ ‫אץד'ריר .‬גי^אוזןיווי‪.‬איל וםנין אתה מ ד ע‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)‪ (r‬א״ל נונונ! נוי ‪ 9 .‬לעם פסוקיוואם רבי יוחנן האט ניואגטפו.ט צו‪.‬איל ופז הוא‬ ‫דאורייתא‪ . דיי.‬יעקב גטאגט צו‪.‬דןאט‪.‬ךבי חגי א^ענטש זואס זאנט אואןדופץ רער תורה זאל‪.‬וואי־וס _או דו וועםט ‪j‬עבי.‬‬ ‫פארוואם שטייט גיט אין ^סיק אי ךיי.‬׳ ר׳ יעקנ א י ר כן לוי מגי נ ן‬ ‫מ ט י ן שואוי ונכון לקבלם ונעוין מכמע כוי הגי י מ ו נ ן ‪:‬‬ ‫)ט( ונין ו צ פ ן ‪ .‬געשיקט צו רעם רבי‪:‬עקב קוים טען'"ויעט דיר שלאןיץ טלקות‪ .‬גיפויגען אפסוק אין !?פר‪.יאנט צו לבי מ י שלאג״כייגע‬ ‫‪9‬לק‪1‬ת‪.‬קינד‪.‬קיאט‬ ‫רבי הניגיזאןט פון רעם פסיק ד ׳ יידן האבץ'ן‪:‬יזא.‬קינד האדט }אט }'יט‪ .‬דזאטרבעעקב }.‬‬ ‫פאר וואם‪ .‬ווארום‬‫?‬ ‫פאר ךעם‪.‬עקב גמאןט צו ריבי מ י נוייל די יזא?!ט ‪.‬ער‪.‬לבי לוגי פץיווא^עןיווייםטו ראם‪ . זולן וועטגע^ויען אגדשע טאכטער ‪5‬אר' אוגייבאונךא‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫זו‬ ‫ע ט‬ ‫ד פו‬ ‫ביי‬ ‫ • ^ י' ו ‪• • W‬יועט!יא'אוטאה! כיי! ייסוייייי^אייניקיל(פץ }אט‪ .‬אינ דאה‪.‬טשפחת אם אינה קרויה פשפהה‪ . טא?טער צום נוי יפאר אווייב‪ .ר דאם יועלט }י^יאלין פון יולישע §אטער אונ טיטער הייםט״עד‬ ‫איור‪ .‬קינד גאראגדש‪.!חלל ׳‪8‬ןת ןיווען >ודער יום ?פור פון די.‬דז‪/‬לט טען .‬ק‪:‬נד)ליין אייגיקומיפון נאט‪.‬ךריגיער‪. דיין‪.‬וויעט‬ ‫האבץ פון איפ אקינד‪ .‬איז דאס פוידער תורה‪ '.‬הטרבי חןי גיייאגט צוו־ב^עקב אויב אגוי יואלטקומען צוךריאונןןאלט‬ ‫ואנין איןז ודל ווערין איור אויף ‪.‬יאט׳ האט ‪ '.עאי ‪$‬ען ואל טיף טל ‪1‬יין' א ו ם ^ ן ת ‪'$‬רער אוט יו‪0‬‬ ‫.$‬דער י‪1‬ס ?פור^אר ‪5‬ל צו דיין רעם זוהז ראם איז}יןארין‬ ‫פו.‪1‬יליעס אוי ף די פאטעלם"גע‪8‬ען‪ .‬האם רבי דוני ‪3‬ייאנט‪. איולי^עי^^ער"‪ .אנין‪ .‬ריירידיינע דייר ידיי יענען נוט צום' לעמען' ‪i‬‬ ‫יעי!*‬ .‬קיגיד איורי‪ .‬קינד ייאם וועלט גיביארין פון אגוי^ע טוטער אונ איולישען'פאטער היייםט‬ ‫ניט איור ‪ .יואןטיצו ר?‪:‬י‪1‬עקב פוןדאנען‪.‫נ‬ ‫סדר‬ ‫א‬ ‫י׳‬ ‫‪ 5‬ז י ת‪3‬‬ ‫י^יי׳‬ ‫ז‬ ‫כח‬ ‫בראשית‬ ‫דכתיב ובמלבר יא( הצאן ובקר ישחט לרם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאנף להם‬ ‫וםצא להם‪ .

‬ינען‪.‬אמר )יא( אם אתי בר עםםיא לגבך ויאםר לך אנא בעי‬ ‫מתעבדא יהודאי על מגת)יב( למגוריה ביומא דשבתא או ביוםא דכיפורייא‪ .‬אז פיש בהעפטין זיך ..‬ר‪3‬י'יךט.‬טז( בנך הבא מישראלית קרוי בנך ‪.‬אזויוויעס‬ ‫‪#‬טייט'‪.‬בי יסיר את בנך מאהרי‪) .‬איל רביע ואגא בודע לך‪ .אר ןיט רער‬ ‫וכד מיט די^קןה אווי ווי אליע לעבךנע זאכין‪ .!ין‪ .ע^טער אכיין איינוו^הגער אץ ךי אובעךשטע שטובין אונאין וץ‬ ‫אונטעך^טעי^טיבין‪ .!erej‬‬ ‫די!אך ^ ט ר ב י ש?!עון בןלקיש'‪8‬אר^רייט א^עץ צו פא.‬‬ ‫ומשרה דיורין בעליוגים ובתחתונים‪ .‬ר׳פנהם בשם רבי אחא‬ ‫אמר תנינם כתיב‪ .ואס >עךערש ‪.‬זיי האבץ גיט‪.‬והלא אין םחללין שבת ויהכ׳פ אלא על בגת של בת ישראלית בלבד‪ .‬זייער. .‬ווי פילטעג‪.‬אונ פו‪:‬ניל זאלין ?לייזק ביו‬ ‫‪$‬ז אמלך ^אףטא§אלא?ט .‬ארשביל בהמות יש לו‬ ‫בן זוג ואץ לי תאיה ‪ .אס‬ ‫)יעני.‬היי_סט'בהמות האט.‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫לי‪ .‬אס נא א‪5‬לן‬ ‫בן נני ויאמי לן אני רו‪5‬ה לעשות יסיי'‪') :‬נ( למנוייה•‬ ‫למול‪) :‬ינ( ומ.‬ער מין! .‬בער נאט דזאט ניינומעןאיינוואהנעריאיןךער לופטץ א‪1‬יך‪.‬א'זוי ווי עם שטייט אין‬ ‫פםוק גאט האטי בשאפץ פויניל .ואךט למיגידש ]צו {‪.‬יך?}יה בדןןיא •‪ .‬פ ‪ 1‬ת פ ץ ‪ 0 1‬י ן .אלין'וואהנען'אין ךער לופטין‪.‬עריפען‪.‬מפני מה‪ .‬ער^אטיןיט״קייןתאוהיצו אירי‪ .‬ויש לו שם׳ה מיני צבעונים‪ .‬איל מן ההיא יאיר יוהנ.‬ב ה ע ‪ .‬אט בשאפץ ךי תנינים‪ .‬‬ ‫פינ לקולפה ילקנלפ‪) :‬ית( בחלל‪ .ה‬ ‫' ? * ‪ * V s V‬י ר י ב י י היות פון!ם‬ ‫בהנא רוט . פיוןךעם טראפין‪.‪.‬‬ ‫ורצוף רצפך דהיא טבא באולפנא‪) :‬ד( ועוף יעופף‪ .‬שמא )יה( בהלל‪ .אר‪.‬האט ך‪3‬י'~ ירמיה ןהגא‬ ‫גיפרעגט ביי פיש שטייט י־אך אויך ‪:..‬אונ ךער לנןתן‪ .‬קען ךאך זיץ או דער .‬ך ‪ 3‬׳ ‪ ^ $ i F‬א י‬ ‫איונ זיי צו זאמען ^ארין' זיי .‬גטפוןרבמת.‬‬ ‫עם‬ .‬מחללץ אותו‬ ‫עליו‪ .‬יי יאליןיייין צו״דיער ן‪1‬ץ‪ .‬אוג דא ביי פי^קען מ״ען‬ ‫גיט טיי.‬יי .‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין‪.‬ראם מייןט טען רעם אקס וואס היי?וט‬ ‫בהמות‪ .‬רבי שמעון בןילקיש^ט‬ ‫ךער ‪£‬קס.‬אייי^ער'פץ"אנדערץ‪^ .‬‬ ‫.‪3‬ק ר!יי‪.‬איל ומנין‬ ‫לך‪ .‬אט‬ ‫ן‪.‬זיי זאלי".עך‪£‬יי חיות פון ‪:‬ם ‪ .‬מוז ‪?.‬פיוש" גיומיפ‬ ‫עין!‬ ‫^'ייעעיר'פון' י ע ר " ו ו ע ל ^ ז‬ ‫) ‪ 0‬ץע‪1‬ף>‪ .ען‪.‬אוג די ?‪.‬עם איזדא אין יאהר נאך דעםרעכענוננפוןיךיזוק‪ . ךער פויניל ויאס היי?ט צבוע וועךט ןיןארי./‬יברא(‪.‬ויברא אלקיםאת התנינים‪ .‬נםמית נהרו׳ אלן ו ) נ ( פצניע‪ .‬ייןנר מין> וואס‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬יי‬ ‫זיך‬ ‫י‬ ‫־׳‪1J‬‬ ‫י ש‬ ‫יב‬ ‫‪..‬מן הדא‪ .‬איל הביט הבטךדהיא )יז(טבא בקולטא‪.‬פסיק שהוא נ י נ י ׳ קנלה ז‬ ‫) י י ( ינתייס‪ .‬רבי פגחם האטןיייאגט פון'רבי אחא ם וועגץ״עס שטייט'אין פסוק‬ ‫ר‪}1‬יגם‪) .‬אוג סיגיגם איי אייגעח‪ .‬אץ פםוקךייאךעךין פוןדינע אייעד יעגען'^פ‪}.אלין האבץ‪.אר^טיטדיער ‪P .‬זגר נעמעןיאיינוויאהנער ז‪.ואס ואלין פלייהען אונ^ער דעם היטעל ז )ה(‪.ע'ווים'‪3‬יט‪}{ . סקנלס‪ .‬אט״ךבי ^‪9‬עון@‬ ‫‪ . ייך ‪3‬הע?טין גאר טיט ‪.‬ר״ה בשם רב מתנא אמר‬ ‫)כ( הצבוע הזה מטפה של לובן הוא‪ .‬פירושו נמו שכתינ נתוופ ש״מ דמ־אוו״תא‬ ‫פואן‪) :‬שי( מאיוה הווה‪ .יףרקט ‪ .‬שנא׳ )איוב מ( נירי פהדיו ישורנו‪ .ואם‪.‬זה)יט( בהמות ולויתן שאין להם בן זונות ‪ .‬יןגיגים איז ?יל‪ .‬באויר מלל הפלשי! ‪:‬‬ ‫)יש( נםמות‪ .‬טי‪.‬טאמער'יועט‪.‬עךיליי פאךבין‪ .א‪.‬ןבע פץ רעם יכר וואס‬ ‫די‪.‬זבע אייגויים‪ .‬וואט ‪.‬‬ ‫ואין בנך הבאטן הכותית קרוי בנך אלא בנה‪ . בשם רשב׳י )ובריס ז( ולא‬ ‫חתהתן ונו׳‪ .‬עדערין פוןדעם פויניל האבץ״דרייהוןךערטטיט ‪9‬יגף אוג‪/‬עכציג‬ ‫‪.‬יכתיב)טזרא י( ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל הגשים והגולר מהם‬ ‫בעצת ה׳ וכר׳‪ .‬צוזאגין‬ ‫אים אז ^‪1‬ען טאר ניט ציו״ואטען ןאריין' צווי.'.‬קי^רער‪.‬אגק^ה.‬קיין פאר עקבות(‪/.‬נלומו והיכן נתונ נתווה שולו‬ ‫* נ ד ת הוי סוא נמיחס ואימא ונתווה יעשו שיייש׳ » ו ן‬ ‫ונהוג! ולא שהוא נן מואוו״תא ! )נ‪1‬ו( ננן הנא מישואלית‬ ‫־‬ ‫כהונה‬ ‫נ ה י ב‬ ‫נ‪1‬׳ ודיק מילא נתינ הסיר מ ן והיה משמע הגנרית שפיר‬ ‫נ נ ן ביהיס לן ממנס אלא 'שיי את בנן פי׳ בסן לא מפן‬ ‫לבנו ני מתנן ונוי סי' שננל נמשן אתי האס ונן נתן‬ ‫קיר ננן שנני נניס היי הן ננניס ‪) :‬יו( פנא נקולעא‪.‬אבל הקביה משרה ייורין בתלל‬ ‫כדכתיב ועוף יעופף על הארץ יני׳‪!):‬־‪ (.‬א״ל )ט‪ 0‬מאייו תורה ‪ .‬כב הונאיא‪.‬א־ל והכתיב תמן)יד( וכתורה‬ ‫יעשה ‪ .‬כםנין ימית השנה‬ ‫של המה‪ (1) :‬ר׳ ירמיה כהנא ‪-‬שאל לרשביל המרביע מחית הים מהו‪ .‬איל רבי)ינ( ומן הקבלה אתה מלקני‪ .‬איל אף הן‬ ‫מתנות‬ ‫<מיל נשנס נן וני׳‪) :‬יא( אם אמי נ ו י ‪ .‬עי ראך טיט ךעס מארט לםיניח^ לצו‬ ‫ד.

‬ערהאט נ.‬ע פויניל ןום האבץ ?ליניל ראם מיינט טען 'א^אווע ו )‪ 0‬וויא^ח‪} .א ך^ז‬ ‫יא.‬רבי וחטא'בךביהושעי אזא‪5‬ט ביינ^שות שטייט פיר‪.‬אמי נןעןטאר ניט ציהעןיייןןייטד‪/‬קיין יאך‪.‬מיט ךי_קשיא רןאט" תיי‬ ‫לקיש‪ .‬ח‪:‬ת הז‪$‬רץ‪ .ינ^בין'אבזוגרער גשמה פון‬ ‫ל‪.‬״עס ״קק דין מען מענ ?ווייעיךליי היות פון‪:‬ם אויןד צו!אטען ‪£‬אלין‪'.ער רןעך§ער דיגער איויארויס ךקוםען פון ך?!לד‪ .nj‬זוי ווי רער לטינידןם פון ךי פיש‪ .‬נעם איוייסין אונ איינעס א׳טעאר?ין'מען ?יל‪.‬פיש ‪ .‬‬ ‫^טייטנאר ןריי‪.‬ואת )יל רטשוזאדןה‪ .‬עם שטייט‬ ‫אין פסיק }אט דןאט ןימאקט די ידות פון די‪..‬יטעל‪ .‬אוני .‬נ ס מ ס ‪.‬‬ ‫^ א ו ־ ^ .‬איר יונה)כד( יכול אגי םקיים לה משום מגהינ‪ .או^!יט‪7‬יחאליךז^אךין }אר״״^ץיייייער‬ ‫?!י! ‪.‬‬ ‫נפש סיח • בהמה‪.‬ננ‪ .‬והיך עבידא‪ .‬וואם‪.‬אונ‪.‬רטש‪ .‬נ. Bh.‬אונ ויען' ‪ $‬ק האיטיבשאפץ ךי"נו?ים ציו די נפשות‪.‬שגא'‬ ‫מת־‪.‬זץ^ךע‬ ‫ן^יטות‪ .‬ינתינ נפש חים‪ .‬דתנן כלאים שאמרו )כז( הנוהג בהן אםורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדיו‪ .‬ופסוק תוצא האון מ ו נ ו ננשמות‬ ‫‪.‬ייעש אלהים את חית הארץ לפינה‪ .‬ייי יאלין ?!ל׳גפין רעם ?טליקול אין א ^ י ך ^ ך ע ר אין!ם‪ .‬ר׳ אוסר אלו השדיפ שברא הקביה את )לב( נשמתן‬ ‫ובא לבראות את ניפן יקדש השבת ילא בראן‪ .אטליכ‪.‬כהדא פרס בן לקיש )מ( םצרתיה לכהנא ‪ .ואסרי וואםער ?אבץ .‬למ'של טען^אל‬ ‫בהישען ?ידי פיש' איי‪.‬דער לעבלי.ה בהנא ‪8‬אר ‪?#‬י״ט'א.ק‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫וא ם‬ ‫!‬ ‫ז ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫זייערע‬ .‬זגלד.‪.‬קייט אינךי תוךה אונטצות!‪.‬נאיום‬‫בישיר ל ס י י ע ו ) » ( והלא אן פקגיש נ י ׳ ‪ * .‬ואת כל עוף כ ג ף ‪ .‬אונ רעם' למיציוזם‬ ‫‪ 1 1 9‬י } ' &‪&".עודלקעט ראם ן«ל‬ ‫אל‪.‬גע‬ ‫» ייי^ריןןין‪ .‬‬ ‫נהרנעה ופריו ופיאן עטדא שיייב פיאן עושי! לפנהיג‬ ‫ן נ ‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬איזדאןי‬ ‫גע?ליבק נאןל א‪.‬אט'‪5‬אט"בשא?ין'‪.‬ר׳ הושעיא רבה אסר זה הנהש‪ .‬כשנבראו חיא אופר חית הארץ ‪9‬םינה‪.‬עץ צו פאנ^ען רבייש^עון‬ ‫טולזט‪.‬נטא‪5‬טםען ‪.‬אינ נ^טקאט אי.‬רבי אלעוריזאןט דעם .‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫ית‬ ‫‪m‬‬ ‫׳& ®~ י‬ ‫כט‬ ‫בראשית‬ ‫)גל(( כתיב בהן לטיניהם‪ .פ‪.‬נתניה למה לא נתיב‬ ‫ב ‪ .‬ווארום ‪! 0%‬טטיייט^אין ןסוק אלע לעבעךי‪.ט דאס מיי?ט מעןדעם' ‪#‬לא‪.‬יאת הבהםוז‬ ‫ואת כל רפש האדמה )לא( אתמהא‪ .‬ן ׳ שיין מין שאמרו ש־לאים נוהג בפן אפוי לחייש וני'‪) t‬נח( הטוופ‬ ‫יז״ם הינעם שיי' אי! המומס דון הונעה שהנקבה פפו״י ו ) נ ע ( רוחו של איה ‪ .‬ר ם פ ד נ י להנהיג אותם אשיי נשאינו מינו ואינו מדני ומיסו ארן» )לנ( נשמתן‪ .‬אייר‬ ‫הפא בר הושעיא בנפשות אוטר)ל( ד׳‪ .‬רבי הו׳‪8‬ע.‬ךער נוייל ?יו ןי^אךין ‪) •rggi‬ע. א ל נ י ט פיךק״קייןזאףיטיט ציייי מינים ‪.‬אזוי‬ ‫ןוי אלע לעבעדינ^ בהמות אונהיות‪.‬בהדא פרס כהנא סצדתיה על‬ ‫רשביל‪ .‬ומיתי און ‪) 1‬לא( אפמהא‪ .‬איתיב‬ ‫בהנא ) » ( ג והלא אף הדגים כתיב בהן לטיניהס‪ .‬נס איו ?‪:‬לאים‪ .‬ךבי ואיןט דאיס יענע! ךי ?ודים‪} .‬ז ה‬ ‫)כה( הטווס‪< :‬ז( ויאפר אלהיט תוצא הארץ ונו׳‪ .‬גשמה פון ארם'הלאשץ ודארום ךער מענטש איי צוזאטען ףשטעלט פון‬ ‫?יויןעךליי לעבךיגקייט‪ .‬פרעןט דעריפדר^ וואט‬ ‫יל?!.‬כל נפש התיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם‪ .‬״עם ‪#‬טייט ביי ךי היות פ ו ך ן ה ז ם ע ^ י נ ט ״ ט ק .יאנט די‬ ‫‪.‬אונ‬ ‫‪fa2‬‬ ‫זא‪*V3‬ין‪.‬קריבען .‬פירש" ונתינ ניה ויפי‬ ‫משננת זיעה על פני ב א ת ואח״כ מפיל הוני ויעו של האדם לנפש חיה» )ל( אונע‪ .‬שגי מ י ס ומשני מניא שני נו׳ ‪ pi‬מצאתי שוב בהוספיס‬ ‫שייישי שלא ננזינפ אסוי להרביע! ) נ נ ( םינ מצלסי׳ על נננא קמא ) ז ן נה(‪) 1‬נה( מירי! נל׳ יו! לנ! ו ) ט ( אםפריו‬ ‫הכת • ויל פוש לו מצוום על נםנא ותפשו נמה שפשינו שמור וממילא ה! שני מיני! ו )נו( והנוהג נ ה ! ‪ . ..‬נפש §ן אנוף‪.‬םען טיט ךעםילטיניהם עאס ‪#‬טגי'ט ביי די פיש‪ . ׳&‪:‬ל צי‪8‬אלשטייןדי .‬ש ת.ה'מיינט‬ ‫טען ךי״לעבעדעע‪.ייאלט ב^אפיי יייי^רע נופים' ‪.‬ואת הבהמה‪ .‬האט רבי יו}ה‪.‬איר אלעזרנפש חיה זה )כט( רותו‬ ‫של אדה׳ד‪ .‬קען זא‪5‬יו‬ ‫א ז ך ע ר פסוק םיץט'מען .‬ערליי נו?ים‪'.‬ללטרך ד״א טי השדים‪ .‬ערר יעדערע צו איר ?!ין‪' .‬אונ‬ ‫§ען ^‪1‬אר די ניט §יךען צו יאסען }יבוןדין‪ .‬םביא ב׳ דגים חד‬ ‫) מ ( מיידן והר )כו( אספרו ן וקושרן בגסי ופפשיכןבנהראו בים‪ .‬ייי' מ!אניעןיבינדע! ‪5‬יט‬ ‫א?‪5‬טריקיל אונ‪.. אים אדיין .‬‬ ‫ויעה‪ ) :‬נ ד ( ם«נ יכיל אני מקייפ לפו למינהו הנשונ ייפש‪ .‬ח‪:‬תו אוץ‪ .‬שאם יהיה ביד‬ ‫א ד ם‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫עוף צנוע מוזנים ה ר נ ה ‪) :‬נא( נתיב נהם למיניהם‪ .‬ראם איז די.‬אט ^איט ‪.אל ארויס ציהעןיפץ ייןד אלע^עמגען נפש‪'.יט' וזאקעךין טיט ך ץוויי?‪£‬יניס‪ '. .‬ואסור לעשות כן םשום‬ ‫כלאים‪ .ןירדזאבין ןי^ערונט די צוךי מיגים ייאסיעגען אסור ן^ענין כלאים‪.‬דאם טארמען ף ט‬ ‫ודיל‪?.

‬רבי יור‪}1‬ן ר!אט אגגיהויביץ צו דן‪#‬נ.‬אמר רשבינ בשעה שברא הקב׳ה את אדה־ר דו פרצופ־ן בראו‪. .‬שנא׳ )שס( ותשת עלי‬ ‫כפכה • איר ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקביה את אדח״ר אגדרוגינום בראו‪ .‬רבי יוחנן זאגיט אויביא^ענטש‬ ‫איז זוכה ‪/‬נםטיזןר ‪?.‬איתיבון ליה והכתיב ויקח אחת מצלעותיו‪.‬ער נילאזין ךיינ^סות‬ ‫אן ךי נו§ים‪ .‬אשטיקיעךד‬ ‫שניטעגע‪ .‬אונ גאט הט אימ צו זענטאונוזט נימאכטצוויי פליייצעס איין פלייצע‬ ‫צו דעם מענטש אונ איין פלייצע צו דעס מעננןש! הט טען}יפרענט צו״ךבי ‪27‬ומואל עם שטייט ראך‬ ‫אין ןםוק נאט הט נינומען איינע פון ארם ס ךיפק איונ פון ידעם ריפ' הטיער נימאכט די חוה •‬ ‫ןט‪.‬אזוי‪:‬וי‪.‪£‬דם צחןגי‪ . .‬זא‪.‬יידע וועלטין‪ .ט ויען נאט קאט בשא^ין אךם .‬שפעקער איונ ‪£‬ר.ןם שטייט אין'^סוק ולצילע המשכן טייטשט רער וזךגום ולםטר פשכנא‪ .‬ךבי שטו‪.‬ובא לבראות את גופן‬ ‫וקדש שבת ולא בראן‪:‬‬ ‫פרשה ח )א( ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדםותגו‪ .‬עס שטייט יאיץ פסוק גלמי ראו‪.‬יי איך בין נללענץ ווי‪.‬שפעטיער‬ ‫אונ ?רי^עריןןאסטו ?ויך געאפי.‬יהושע ברנהםיה אונ רבי יהודה בר סימון הא?ין‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫גיזאגט‬ .‬אי.‬הה׳ד )תהליס קצט( נלםי‬ ‫ראו‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫לזה לזבל וננ לכאן לנקבה‪ ) t‬נ ( מן שד! סנ‪1‬י‪1‬הי‪ .‬פו.‬אתל‬ ‫משני‬ ‫מתיב נשש היה! )א( ‪8‬גי עילמות‪ .‬ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבו.‬עם שטייט אץ פסוק איבר אונאנקבה האט‪.‬רבי יךמיה'‪3. י י י א ך ץ ‪ .‬אמר וה עה״נ‬ ‫לנהוף קלס וה העה״ו הקילה לו‪ ) :‬נ ( ננ״«‪: .כןךם^ך^ני‪ .‬אוד ווי.‬וברא את גשםתן‪ .‬וץאט ער יאים בשאפי! ‪'$‬י ‪9‬ק?קץ צו‬ ‫זאטק‪ .‬עיש עם חשיכה‪ .‬ר׳ תנחומא בשם ר׳ בנייה ור׳ ברכיה בשם ר׳ אלעזר אמר בשעה שברא הקב־ה‬ ‫את אדהיר נולם בראו‪ .‬אוני אויב ער איז .‬גיזעהן‪1.‬וויי‬ ‫§ענט'שין צו'_זאםען‪ .אט האט ‪3‬שאפין ז‪$‬דם וזךאשו.אטיניקענט בשאנןין ךי גופים פו. .‬המריא )שמותי ט‪ I‬ולצלע המשכן דםתרנפינ.‬אוינ פך^ער מיינט'‪8‬ען‬ ‫עולםיהזה‪ .‬אט קאט גיזא.ז?‪5‬ר ןליי.‬גט מען צו אייםויארף דאםאייעק אוג״טראג‪/‬ניט אום ^ ת ‪ .‬ר געבין דין וריבון פאר גאט‪ . פון' רעם פסוק‬ ‫*!חור .‫סדר‬ ‫‪2‬ית פ‬ ‫טה‬ ‫ברא׳ י׳ י‬ ‫בראשית‬ ‫אדם חפץ טוב‪ .. דער‬ ‫זייט פון משכן!)ב(‪.ער'האםטו ‪9‬יך ב&איפין‪..יט'זוכה'מעט ‪^.‬נ נ‬ ‫דמןרע גופים ניט בשאפין ניוואךיי‪ .‬ההיד‬ ‫זכר וגקבה בראם‪ .אט איז ןיווק״עךב ^ת‪'3‬שע?טץט אין די וועלט ‪3‬שאפונ.‪ .‬עס'שטייט אין פסוק ‪$‬חור .נ‪ .‬אונ ער איו גילעגין יפי‪ '.‬‬ ‫ונסרו ועשאו )ב( גביים גב לכאן וגכ לכאן‪ .‬וענק די שךיםגעבליבעי גשמות אן גופים‪ .‬ךבי תגחוטא ואגטיפץ ךבי בגי יה םיוועגץ אונ רבי ברכיה"יאנט פוייךבי אליעזר ם‬ ‫גלידערצו‬ ‫וועןין ווק' .‬ן‬ ‫‪$‬ל עור זא.‬אווי ווי‪.‬אל צו די }יזאגט אחת מצלעותיו מיעט מק איין דיט פץ בייריע וייטץ‪ ..‬ער אים ב‪#‬אפץ צוויי ןנייטם ‪? '.‬א*נ‪.‬האט‪.‬אגילם‪.‬אייי'ווי‪.אט ניינומקאיץ זייט אונ'הט פון אים גיפאכט‬ ‫חוהן‪ .‬פין‪:‬‬ ‫פרעה ח)א( !עא^ח‪.‬ער'ןאט ב׳צאפין נשמות‪.ץ‪ .אט הט ישיאפיןארסי הראשון הטערבשאפין אגוילם‪'.‬‬ ‫שנא׳ אחור וקדם צרתני‪ . }יט }יוואלט ‪3‬שא‪.‬ע‪0‬‬ ‫עטייט אין ןםוק דו הא‪!5‬ט .‬ני גבות‪ .ועלץ &א?ץ *אטענטש אין אונהנר פארעפ‬ ‫אונ אין או. די‪}?'.‬שאפין מיר זאלין‬ ‫לעךנעין דרך ארץ פון די שרים‪ .‬רבי‪.‬גון אדם יום‬ ‫‪.‬אוטרין לו השליך ממך‪ . . אמת האט‬ ‫.‬אר'}אט ד‪:‬ט דייניט ‪?.‬רבי' '^•מואל‬ ‫‪3‬ר .ט מיו־ ..‬איי! ‪.‬איר יוהנן אם וכה ארם אוכל )א( ב׳ עולמות‪.‬נט צו שטראפין מיך‪ .‬והיה מוטל מסומ העולם ועד סופו‪ .!ראשון‪ . ולכטר משכנא‬ ‫ונו׳‪ .‬זני־ הט)גיהאטצוויי דיטץ )צוויי פגיטם> ן ט .חמן זא^ט ווען.‬או מרגלית‪ .‬דים אויך‪} '.‬‬ ‫אונ איידער״ער קט בשאנוץיד^ע גופים איו' .‬ר׳ יוחנן פתת )חהליס קלט(‬ ‫אחור וקדם צרחני וגו׳‪ .‬אונךי גופים דןאט ?גד שוי.‪ .אכט >!טי.ערע‬ ‫זאךיאךער אךיטא?ט‪ . ?!פעטערימ־ינט מען קילס הויא‪ .‬ער די בשאיפי.‬שמי שאסר‬ ‫והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם‪ .‬‬ ‫איל )נ( טתרין םטרוהי‪ .‬עיניך‪ .‪ .‬אז א?וע^ש וועט האבץ ‪3‬יי)יך^רב שבת פארי.י^ואקן אוייף טייר דיין הא‪.‬וויארום‬ ‫.‬דיינע אויגץ האבץ‬ ‫‪.‬נאר עם האט איים ניועהן ווי אמענטש ‪ .‬עק יעלט‬ ‫ביז צוםי״אןדעךין^עק וועלט‪ .‬הט‪.‬אדי ווי‪.

א‪3‬ט פוןרבי ‪.‬וארום‪.‬זאלםט‬ ‫מיך ניט שטראפין פון דיין'וזים&‪ . בשאגין ניוואךי.‬‬ ‫שנא׳ )תהציס שס()ז( ותשת עליכפכה‪.‬ךיעדע ‪.‬פין ביווא־יו ‪.‬לעצטער‪ .‬נעאנט כפף מעלי הרחק‪ .‬עי קר ךי ןשסה> זאגט^ען צויאים‬ ‫די בייט בשאפין גיווארין פריערוויךי כל‪$‬כים‪.‬כר"א )איוב ינ( כפך מעלי הרחק‪ .‬דארום^עם ?זטיייט אין^סוק פון««ן‬ ‫‪ pv‬הי‪?.‬הוא דעתיה דרשב״ל‪ .ט צו ךי'ואבין דאם וענען בישאפין גיווארץ‬ ‫פוי.‬ת רןאםט טיך 'בעןא^ין פון דוינטען ביז ג־ארונט‪ .‬עם שטייט אין §םוק‪.‬פין ויאנען יייי^ין מיר אז‪.‬רבי שמעוןיבן לקיש' יאניט צו ךי !אכין וואס זענעןבי^אפץ ?י}יא‪ .‬די גשמה פו.‬דו וןאףט‬ ‫ןיטאהין אייף מיד דיין ךזימעל‪ .‬אריא‬ ‫)ח( אחיד למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון‪ .‬דרוס וכפין נקראו חצווס נפי התונניי'‪) :‬י( אן נחלל!‬ ‫בל עולם ‪ .‬גייאנטוואס״עס שטייט ביידעם לע‪.‬אמר רשביל אהוד למעשה יום‬ ‫האחרון‪ .‬ועל ביז צום >י‪.‬דאמר רשביל‪ .‬היה גולמו'מוטל נלי חיתון אנייס ‪) :‬ו( וסשח‬ ‫עלי כסכה‪ .‬ווארום‪.‬אויב אםענטש איז דכה)איי ‪3‬יי אים דער‪.‬‬ ‫ווארוים איוב ן!אט ‪.‬אונצו די ואכין וואס יענען‬ ‫גשאפין ‪3‬יוואךי.‬נירופין רוחה׳ אדי ווי‪!.‬ו‪£1‬טת ‪%‬ל ‪§3‬בה‪ . אילעבעךיגע נ^סה' צו איר מין'‪ .‬ער‬ ‫‪($‬יז ןיוויען הדך ביז צוםיהימעל‪ .‬ואם לאו אומרים לו זבוב‬ ‫קרמך‪ .‬אווי האלט רבי שףעון ן ן לקיש‪ .‬ניזאגט‪.‬רער גייםיט פון נאט האט נישוועבט אויף דעם וואםער‪ ".1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫משי ציזיו כל‪1‬מי חלקיו! ) ו ( אמור זה מערנ מזמזת!‬ ‫קרוי קדם מכלל ימערנ הוא אחור > )ה( ולמקצה השמים‬ ‫וגו׳‪ .‬ומנין )ו( אף בחללו של עולם‪.‬ייטאג>‬ ‫ד״ערד ואל אויבציהיע.‬פךיער פאר דיר‪ .‬מפגי שנחנה‬ ‫?י.‬צט'י‪ ':‬ן‪$‬אג<פר‪.‬יתוש קדמך‪ .‬ריין הימעל .אלםטו פון מיר דעךעייי^ערין‪ .‬ריבי אקזר זא. רעםלעצטין ^אגגאום פרייטאג(‪ .‬אייי הא‪£‬ט‬ ‫רבי אל^ור‪ .‬או‬ ‫נונל לומר ינתינ םשמיס נסאי ונתיב יו על כס יה ויד הייני‬ ‫נ ן ‪) :‬ח( אחור למעשה יום ראשון‪ .‬ךאםימיינט םק' ידי‬ ‫נ י ^ ה פון מלך המישיר! ‪'.‬זו רוחו של מלך המשיח‪ .‬ווארום'ר?י‬ ‫‪#‬־טעון‪ .‬איז אדיםניויען ךער‪.‬נק לוי^על‪ . מאןטאג אךער דאגעךשטאג‪ .‬ךער קאמאר איז בשא‪. ןיוואךין פר^ער ג־אר ‪.3.‬פון טערב' ‪3‬יז מןיח ‪ .‬יענק ‪3‬שאפי! .‫סףף‬ ‫כראשית פרעה ח‬ ‫בראשית‬ ‫ל‬ ‫ראו עיניך ונר‪ .‬כןעךפעךס‪.‬עם שצייט 'אין פסוק <גאר" פאר אלע זאביןז ןרוח אלהים ?‪rami‬‬ ‫_על פני הםןם‪ .‬אונ די מלאכים זענע.ידען ברייט פון״^פון ביז דרום‪ .‬וסיג יש״י !"ל אחור למעש‪ 0‬יום אחרון וקדם‬ ‫למעשם יום אחרון וןירושו קום לממשה יום אמרו.‬לקיש האט ‪.‬שלשול זה קדמך ‪ .‬איז ו^ידם ניץןען ךער‪ .‬ס שטייט‬ ‫אין ן ם ו ק ע ס וועט רוהען א‪.‬אוג אויב‪.‬ו!הי עד השמיס נד״א דמיני שפמם שמים ‪ .‬יז •!'׳נם לע^זין טאג‬ ‫לפרייטאמ איו ארס ניווען רער ‪.‬ער‬ ‫איז ניט ז‪?1‬ה איו ביי איס ךער עינץ־ ךער גוף ואנטי מען צו איםךי פליג איז בשאפיןגיווארץ‬ ‫פךיזןר פאר ריר‪ . אדם הךאישין איי בשאפין ניווארין‬ ‫זוגטאג'‪ .יונעןילאן״פוןימורחצו מערב‪^ .‬הנפש שנניאמ‬ ‫ניאשון !המלאכים או נשנ׳ או נחנישי נללעיל מ י נואית‬ ‫לים ומי כדאית ליס ‪) 1‬י( וקוים לכל עונשין‪ .‬נ״ג ייש פישז תזייע‬ ‫וילקוש תלים וצ״ל ליום םיוסר»אומי מיוס יאשק ‪1‬וסי טוס‬ ‫הששי ‪1‬נפשו מ י א ת ניאשונה כיוס ו׳ כל״א מצא כאין נפש‬ ‫חיה וגוי‪ .יייאריו ?־היער}יי‬ ‫‪v‬‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫רעד‬ ..‬עס ?!טייטאיין^םו^אחור^כןידם‬ ‫*ךןיעי‪ .‬ערשטער‪ .‬בדערין‪?.‬םלא כל העולם‬ ‫מן המזרח למערב מנין‪ ..‬איר נחמן אחור לכל המעשים )י( וקרס לכל‬ ‫עונשיו‬ ‫בי־א‪.‬עוץטער‪ .‬הוא דעתיה דריא‪ .‬אלןעזר ךאט‪.‬שנא׳ )‪) (00‬ד( אחור וקדם צרחני ונו׳‪ .‬אונ פון וואנען‬ ‫יי'יי‪9‬ין ?ויר או^נר איי.‬ווארום די נשמה פוןימשיח וועךט ‪.‬פון צפון ביז דרום‪ .‬דיר‪ .‬המריא)ישעיה יא( ונהה עליו‬ ‫רוח הי‪ .‬דאםמיץיט ‪3‬ען ירי נשמה פון ‪$‬דם‬ ‫ןןךאשון‪ .‬דאמר‬ ‫ריא תוצא הארץ נפש חיה למינה זו רוחו של אדה״ר‪ .‬אלזגירס ווענין *וךםהךאשון איו‪.‬דער ווערעמיל איו‬ ‫ג ^ פ י .. משיח איו די?ש^ז‬ ‫פון ‪$‬דם הראשון‪ .‬אם זכה אדם אומרים לו)ט( אתה קרמת למהיש‪ .‬כיודע]ךויס ווי ךי נאנצעוועןיט‪ . שנפשו‬ ‫ננראת ואסונה כז״א מוצא האון וגוי וניסו נאמרונם ונמדיש‬ ‫תלים גיס ע״פ סמים וה רוחו של אדה״י אס וכה נו׳ דש‬ ‫ל״שני על פ׳ הקבלה « )ש( אתה קדמת‪ .‬פון עאנעין ווייםין םיר אז ‪^3‬כה איז דער טייטש דיין ר‪5 1‬על‪..‬מצפון לדרום מנין‬ ‫שנא׳ )יבריס ‪7‬׳( )ה( ולמקצה השמים ועד קצה חשמים‪ . וואס זענען בשאפין ניייאףן רעפ‬ ‫ןןרשטי[ ב א ו ‪ .ןךשטייןיטאנ ‪1‬ייז פרייטאנ"‪ .‬איז אךםיגיווען ךער לעצטער‪ .‬ייף אים ויאויף ״שיר!( דוחה‪/‬יאונ די נשמה פו.‬ווארום ךבי‪.‬ווארום‪.‬אונ צו ךי זאכי.‬ר׳ יהושע בר נחמיה ודיי ברים בשם ר״א אסר‪ .‬וקדם למעשה יום הראשון‪ .‬פ״יןוואנען‬ ‫מייםייןםיראז‪/‬ער איז.‬ורוח‬ ‫אלהים מרחפת על פני המים ‪ .

‬זע.ט איי.ע ‪3‬יי ךי אןדערע ווי ‪#‬טייק וזיץט‬ ‫ךי ^יןחים לפרייזעןו פון ךי ?תורות אין ךי ?דעה‪ '.‬ךער.‬ושל רביעי של שלישי‪ .‬אז אויף‪/‬דעם וועג ו»‪.ען' צו ךי ?ךי}יו §ריי?(אנ‬ ‫פרע.‬ע!א? ן‬ ‫.יהגן פון די טדי}וז‪ .‬יי ען'צו ךי‬ ‫?ךי.‬אונ^יאמ‪/‬ךער^ךשטערצו^ע^וטראף • רבי‪#‬מואלוא}טן‪$‬פילוצו לויבין‬ ‫.‬לוי?ט'}אט פון ךי‪/‬ערד‪ .ע ‪3‬יי ך אןדער^וועלכעבעע^מי^‬ ‫.‬זאןטר?י רןןא בדןי ח}.יאט' ןאט ןיזאןט ךי!וא‪?.ואס^ק וןט‬ ‫ןי^אךן ןעם §ענטש אויףיך^עךד‪ .בי ? ( ^ י ‪^ .יא ןןאט.‬רער .‬רבי ש ^ י זאןט אזד וויי ךי לוייב פון מ‪#‬ט‪#‬ין‬ ‫שטייט^אר' דילויב פין בוןיטות' תיות אונ עופותלוןהלים קטח> ‪ .‬ושל‬ ‫חםישי של רביעי‪ .‬ואוסר כל הפרשה‪ .יייק‬ ‫‪.‬דעו־}אך ^ י י ט ' .‬איר שסואל אף בקילוס איני בא אלא ב א ה ״ נ ה ‪ .‬וי.‬ערדיזאל אויס {ייהען בהטיות אונ תיות‪ .‬פון ווא.‬בחורים ונם בתולות ‪ .‬נאר ‪3‬יי די ^ ? ש י ן פון ךי?ךי..אט'ו‪ .‬גיוועןיאיןךי ?ךי.‬אל‪.יקד'נ!ט אלץ וואט.‬ושל שני של‬ ‫ראשון‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫»ו זעה ונינס ונשי שדר* ח י ל נסנהווין ונשיג !ואלס‬ ‫ז » ו נסמס גני מנול ו )יא( מס שעמים וו׳ שמלאי‪ .‬‬ ‫םאנטאנ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .האליין‪.ען ודים דאם !.‬י‪.ואט}אט אין ‪15‬ייך‪3‬שאפין‪ .‬בין זיך }'יטרא‪.‬אזויו‪.יפרענט ביי טאנ^אנ‪.ידאר?ט »ן ליםזזרים .‬וגוי והו ווחו של אום‬ ‫םואשון םיס ואוי להקדים םקילום שנא מלו סנשמם וםשינ‬ ‫ללא ם״ל נאמד מסס ונדסריש‪) :‬ינ( החמדן מולינין‬ ‫להם על סחמווים מנואס וכל צרכיהס ופינויו לסם <‬ ‫)יד( וכיו שואלי! נו׳ סחמגץ סנננסין שמהן שיחל'! לאלו‬ ‫סיוצאים ממנה מס שנוון כלומר עקמ ושעו השנואה נמדנס‬ ‫נמו״א לשבר אונל שנו שנוו לנו וני' ורש" יל נ ו ס מס‬ ‫שנון פי' שנו החמוץ ו )שי( כל ששי‪ .אט‬ ‫האט נטאוןט טירוועליקיטאייןיאטקטש ! ) ‪ 0‬ר ב י ח מ א ‪3‬ר חנינאףאט א‪53‬יהוי§ען צו ‪1‬ךןנן‬ ‫^יטדיעם §סוק צגפריוןנעט^י^אט }יה»‪3‬טךאםוויי?טו פון איייבינ פון דער צייט.‬ואחיכ ויאסר אלהים תוצא הארץ וגו׳‬ ‫ואח׳כ ויאמר אלהים)יג( נעשה אדם ונו׳‪) :‬ב( ר חטא בר חנינא פתח )איינ כ( הזאת ידעת‬ ‫סני עד ונו׳‪.‬ער זאל וויךםע.‬אריום‬ ‫‪.‬הללו את ה׳ סן הארץ ונו׳‪ .‬יק צו דיי ?דינה ךאנעךשטאגפרע}ין א‪1‬יף ךיי ם קחים ‪3‬יי ךי סוהרים וואס‪.‬א*ר חטא בריח טשל למדינה שהיחח מסתפקת מן)ינ( החםרין)יד( והיו שואלין אלו‬ ‫לאלי םה שברון נעשה במרינה היום‪ .‬א^ךןעהוואס ןאט‬ ‫.‬וטו( של ששי היו שואלין שליחםישי‪ .‬שנא׳ ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬‬ ‫{אס'די‪.‬אסר רבי‬ ‫שטלאי בשם שקילוםו אינו אלא אחר בהםה חיה ועיף‪ . ?יש אונ עופות ‪.אטאייזאויך ךערטענטש דערלעוופער‪ .‬זענק‪.‬נט ךי‪.ואם‪.‬יע‪3‬ק .‬ען«‬ ‫די טךי^זזוןטאנ בייייןע^ען ןיאביןדי צו פרעךן‪ .‬ן־י' סוהרים‬ ‫דאם‪}.‬כך ברייתו אינו אלא אהד בהםה היה‬ ‫ועוף‪) .הדא}עך?וט'אנ‪ .‬פרייטאנהאט ןיפחגנט‪3‬ייךאנערשטאג‪.‬יל‪1‬םה נאוורונס משני שיציוסו‬ ‫סיתה אמרונה הלא נין למ״ו וווח אצהיס וסו רוחו של אדם‬ ‫הראשון נין למ״ו תוצא האון‪.‬ךינסי^א‪ :‬האט .ןן איי.ין אדף ךי נידוים ‪3‬יי ךי סוהרים וואם‪.‬טיט ךי סוחרים דאס .‬פין ךי'סוחרים וואס‪}'.טער‪.אך ק‪151‬ייט‬ ‫אין ‪1‬ןסוק}אט האט ניוא‪.‬איןךי?די}ה?י^'אך*אונ ךייפון םיטוואך ?רעןין ‪3‬יי ךי פון ךי נ?ןןאנ‪ . א ן \ שטייט ווי ךער טע‪?3‬שלויבט.‬א‪$‬ע‬ ‫״ק^נ‪:‬גץ אלע פעל״קער ‪3‬חודים בתולות אונ גוי.‬אונ ךי פון םא^אג פרעףן ‪3‬יי ךי פון זו נטאג • ךי וואט‪' .ען ‪3‬שע‪5‬טיןטאין ךעט ^ירוננ פו.‬יס״ל שמס‬ ‫שאמו נעשה אום ויל נגיף ונפש לא ננואת שנפש ניום‬ ‫ראשי! אי ניוס החמישי ויאמר אדם על הגוף לנוי שהגוף‬ ‫בלא נשמם אינו אדם ונדו האדם מי מונר עיש רומ ממללא‬ ‫אשר נפח נאפיו ונפסוק ורוח אלםיס ס״ל נע״ו ום ריחו של‬ ‫סשימ ועיין נילקיש ויש פרי נואשית ותוצא ה א ח נפש מיה‬ ‫סייישי שיש ני חיות נמו שפירש" נפי׳ סחיפש לפינן אן‬ ‫הקילוס שנא מצו הנפש כיש נל משמם ססלצ ים ורממנא‬ ‫לנא נעי סוא נא נאמרינם ג״נ ואילו סיס ננואת סנשמס‬ ‫קידם להפ ראד םים !סקליס נך^וסס ולפי' נואל השואג‬ ‫מס שממיס כלומר מיש נא ו‪.‬ואוסר‬ ‫כל הפרשה‪ .‬ואתיכ אוסר סלבי ארץ וכל לאסים‪ .‬ך'^עך^טאנ דןט }ץורעןט‬ ‫‪9‬יי םיטמאך • ?יפזדאך קאט ניפרעגט ‪3‬יי ךיינשטאנ‪ .‬פלענק בר״נןען אויףךיי אייןלען ו^בו^ר!‬ ‫אונא^דעריע ?תורות‪ . .‬פףע. קא^אנ‪ .‫•ךף‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית *ישי׳‬ ‫בראיית‬ ‫עונשין‪ . ךערנזףנה‪.‬שאמו‬ ‫בדישו סיתם אחוונם‪ ) :‬י נ ( געשס אום ו נ י ‪ .‬י‪$‬על‪ .‬ךי סוחרים דאם.‬הממד! סנאי!‬ ‫^ ^ ^ נ ר ^ י ^ ס ' ^ ^ ש ״ ^ י ^ י י י ^ ^ ^ ״ ^ ^ ש איז ב‪£‬א?ין}יוואךין רער לעןיטער‬ ‫פון אלע'זא?ין‪ .ה‪ .יס'?וטייט אין פסוק)תהליםקטחולויבטנאט‬ ‫פון ך‪.‬ואחיכ‪ .‬אונךיפון ךי?קטאנ‬ ‫פרענין ‪3‬יי ך פוי.ואס איזני^אדזןנידארייןאין א^ע ^עבהא^ין ני'?רע.‬ההיד )ת‪0‬ציס קמיח( הללו‬ ‫את ה׳ סן השםים ונו׳‪ .אך אלע בוןםות אונ ‪0‬יות אונ עופות‪ .‬ושל שלישי של שני‪ .נא אק^ל ‪ .‬אזיוי ראם ‪3‬ע‪#‬אפו?נ פון^וע^ש‬ ‫איז אויך ניווען.‬יא( מיט ‪ .‬ךאאיזאוייך אזיי ניייען‪ .י.‬עם שטייט אין ןםוק .

אטהאט‬ ‫}יםא כט ךעם ‪9‬ע‪.‬אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו מה בריות‬ ‫ברא הקב״ה בכם‪ .‬ר׳ יהושע בשם ר׳ לוי אמר במלאכת השמים‬ ‫והארץ גמלך‪ .‬וווי*‬ ‫טעג איי וידי טווע.‬פין צו ווערין‪ .‬איך בין ןיויען די‬ ‫?י‪ -‬י‪? } 1‬יוויי טאג‪ .ער' טאגתאםאייאיועק . .‬וארים ךבי שקעון‪.‬בין ניווען ^ערןאלטיןביי .‬ה ‪ .‬אלא )איוב כ( )‪ (to‬מגי שים אדם עלי ארץ‪ .‬אי‪ .‬דאםר רשב׳ל ב׳ אלפים שנה קרמה‬ ‫התורה לברייתו של עולם‪ .‬עריאלבי&אפין רעם םיע^ש *•‪.‬נעבטי.‬‬ ‫בסכיסה ממך אל תשאל‪ .ואם‪.‬טעגםטו'קלעריין‪.טש‪'.‬ייא ווייס וויאס״עס איי גיווען'איידערךיוועלט איי בשא?‪5‬ין ?'יייאי־ץ‪$ .‬אונניט "יואס‬ ‫איבער דעם היםעל אוג ‪.‬ךאם מיעט דעו• פסוק ה ז ^ ת ^ ^ מ ^ ע ד ! ךי תורה' וואט דא‬ ‫היי?ט יאת‪.‬יז( ער לראשץ למי היה‬ ‫שואל לא לתורה שקדמת לברייתו של עולם‪ .אט אמ‪.‬בן לקיש דואט גיואגטיידי תורה' איי בשאפין'ניווארין‬ ‫נ!יט ?וויי טווענד.‬רבי אמי זא.וא גטפון רבי לוי ם וויעיגין״ער האט גיפרעגט אע^ה ביי דייהימעליאיג ערר‪.‬דכתיב)חהליס ‪ (5‬כי אלף שגים בעיניך ביום אתמול ‪ .‬ואין לך עסק בנסתרות ‪) :‬ג( ויאמר‬ ‫אלהים נעשה אדם ‪ .‬ךבי ?זמואל בר נחמן זאנט .‬ל'טשל אמל־ הטניהאט‪. .ערער טאג ןועין}אט'האטעפעס בשאפיו האט״ער די‬ ‫דערציילטאו‪.‬‬ ‫לקטע שער התטאה‪.‬ערה אין וואם״עט איייךיר״ערלייבט מעגסטו‬ ‫'ל‪.‬גיסאלטין א‪??.‬ע‪3‬עךסאונ ךעיר מלך‬ ‫הט ניט ניטאןזן איין ואך אן‪..‬אוניךער מלך האט ניט גיטאיזןאייןיאך אן‬ ‫דיער‪.‬ר״א בשם בן םירא‬ ‫אמר ) מ ( בגדול ממך אל תדרוש‪ ..‬‬ ‫למישל אמלך האט ניהאט ץוויי‪.‬משח שהושם‬ ‫)עז( נדימיס־‪ .‬רעי־מין‪.‬קלעךי.. עד של ראשון סיכ״י ד׳ מייה •ש כאן לומר שאל מיקיר מה לשניה ומה‬ ‫וכי ‪) :‬ינז( ואהיה ‪ .י פרע}טביי דיתורה‪ .ע ואכין .‬ע'צה ג‪.‬ז.‬פי' הייתי מאז נמשפש וי״ו קמיצה לאחור מה למעלה ומה לזשה גדיל וחוק זה הקנ״ה מוסלא‬ ‫המהפכת העתיד ל ע נ י ‪) :‬יש( הזאת ' י ע ת ‪ .‬נאנ?ען‪? .‬ניט וואס״יעס }*יי }יגיע! ‪ £‬י‪1‬לעי ר ‪'.‬ויומו של‬ ‫הקב׳ה אלף שגים‪ .‬וואס ךיתורה איז בשאפי'גיוואךץ אייךער די וועלט קאט א^ןיהוי‪5‬ץ‬ ‫בןזאפין צו וועךין‪.אסראיו אין דיינע אוינין *!וווי ווי‪.‬הה״ד )משלי ח( )יל!( ואהיה אצלו אמון וגו׳‪ .‬שהיו עםיקין )טז( בדיםיסה‬ ‫של מדינה‪ .‬אונ ךער טאנ פון }אט איז טווענד.‬הרש׳' והעיון נסדר המדיום ומנהגה וכיצד איש על האין ילא הקייס לכן‪ ) :‬נ נ ( נגדיל ו נ י ׳ ‪.‬אין דעם וואס איו שטארקער‬ ‫פן ךיר יאלןטו‪.‬ייעלט איי בשאפין‬ ‫.ןער‪.‬בחזק ממך בל תחקור‪ . '.‬למשל אטלךהט )יבאטאפאלאםט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ייד‬ ‫פ‬ ‫אט‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫דורך‬ .'אלסטו‪.ט גאט ת ט ד ך ניהאלטיןאעצת טיט'‪'1‬יץ‬ ‫עייגענעהאיץ‪.‬עףו • אין ‪6‬אלוןאךגע.‬במה שהורשית התבונן‪ .‬עצה‪ .־אס אונטער ךי‪.‬גאר פץ דעו־ צייט'דאס.‬רבי אלןןזך קאט נייאגטיפון ןן סירא ם‬ ‫וועגיןאין ךעםוואס איו ןרעסעיריפון ךיר.‬אוג ניט .ר יאקר‪ .‬אבל אתה אין‬ ‫לך עםק לדרוש‪ .‬ולא היה עושה דבר חוץ‬ ‫ם י ע ת ן‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שמה ביוש ששי שיאלי! )אלי אשל היו שמה גייס שמיש־! אז יהיה תמיה קיימת‪) :‬כא( ניני שיש ‪ .‬על נכון‪) :‬יז( ה".‬עצה .‬פרענין‪-‬אינ ניט‪.‬במופלא ממך בל ת ד ע ‪.‬אין פסוק ךיתורהזאןט איך ‪.‬אין דעם ייאיס איו אפגישייךט פון' דירי ואלםטו גיט ייעל?‬ ‫יויםען‪ .‬ח‬ ‫לא‬ ‫בראשית‬ ‫ראשון‪ .‬ניט פארשטין‪ .‬ההורה ומטשה מעלה ומשה ואין לן עהק ננס־רוז מעשה מרננם‬ ‫שנקראת ואת שנוי־ יואת התירה היא יידעת מה היה שהסתיר וכיסה אותן עתיק יומין נ ״ ה ‪ ) :‬כ נ ( סנקלונויו‬ ‫י ‪5‬י‬ ‫מאו מקדם‪) :‬כ( הואת ידעת קרי טה הזאת ידעתי )יודעת(‬ ‫יע‬ ‫ס‬ ‫^ ווןגטאנ‬ ‫טא נטאג האט גי^רקט ביי וי.‬עם וועט ויין.‬ערוועט בשא‪:‬־יןאמע.וואם איו גיווען פריפרי‪ .‬ניט .‬ושל ראשון למי היה לו לשאול לא לבני המדינה‪ .‬ג.‬ערד‪ .‬ניט פאו־עטין‪ .‬אט‬ ‫ן!אט גיןא^ט כור ייעלין םאכין אםענטש‪ ..אך ךעם ווי ךי וועלט וועט אונ^עריגייין‪ .‬ךבי‬ ‫יה־שע האט ‪.יהייבין ‪3‬שא‪.אוזר ףרי״עד אייךער ךיי ןועלט האט אנ.‬במי נמלך‪ .‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק טוך׳מד.‬וועלין ורסען וואם }אט איי‪'.‬אין ךעם תאם איי צו נלךעקטיפון דיר ואל‪1‬שוגי'ט פרעגיןוךאם טייגטיפען ידו יאלםט‬ ‫ניט ‪.טאנ‬ ‫.‬היום של ששי שואל של חמישי וכוי‪) .‬עצה‪ .‬ובער'דו‬ ‫טאך?טגיט‪.‬נ?!ש אויף ידי‪.אדע־‪ ..‬אווי ווי‪..‬משל למלך שהיה לו ב ׳ ) ע ( סנקליטים‪ .‬התורה )כ( יודעת מה קורם לברייתו של עולם ‪ .‫סדר‬ ‫בראיית פרש־‪ .עבעךם‪ .אלסטי ויך ניט בשעפטיגק י יי!ףק י)‪< >i‬ניא‪£‬ה‪.יויאךין‪ .‬טיט יועמען האטי דך גאט‪.י‪.‬הוי)יט( הזאת‬ ‫ידעת מגי עד וגו׳‪ .‬אזוי״ווי‬ ‫״עם ?זטייט ‪..'.

.‪.‬א״ל נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותנו‪ .‬איברה‬ ‫טהם‪ .‬ואם לא אברא‬ ‫אותו‪ .אט גיילאןט( ייא .אט וואם וועט דין טיט‪.יט‬ ‫אז‪1‬י'‪ .‫םדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫מדעתן‪ .סען צו לי קיאכיםרי וויענ פו.‬נעווים אייף ידעם טעקלער‪ .‬ער ‪ iwj‬ניוע^דעס פאדאםט איי‪.‬יואיס האט גאט ?יטאהן האט‪.‬גיט‪3‬ייאגט אי ךעעים ייעלין איייך כין'איים‬ ‫^יארון וועדי.‬איל ארם זה מה טיבו‪ .‬על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור‪ .‬ודייל דאם האילץ האט אים' אן נירעיט״עריזאל בשאפין דעם‬ ‫טוגנטיש'‪ ) :‬ח .‬ואלין מיר מאכין אםענטש .‬‬ ‫אונ‪?.‬כי הודיע ה׳ דרך הצדיקים למהיש‪ .‬אינ‪.‬זאל נלייך דין צויאונז‪.‬ר'‪3‬י‬ ‫'^ימק״‪/‬גט'ווען גאט איי ןיקיטע! יאפיין ‪$‬דם הראשון‪ . }י^יאךין ווערין צדיקים אונךש‪. . די ך^עים פיןדך‪ .‬זיי‪.‬אזוי ווי״עס ‪#‬טייט אין ןםוק }אט ‪.‬לבי'בקניה ואןט ווען .‬‬ ‫ןא^ין די םלאבים ךואןט צו . אדם ?!ראשון גיבאירין‬ ‫ירעדין‪ .‬היאך צדיקים יוצאים ממנו‪ .‬ער דעי־.אט איז ניקומק בשאפין דעםימענטש האטי'ער‬ ‫ףןעהן אז פו.‬ר׳ שמואל ב״נ אמר במעשה כל יום ויום נמלך‪ .יט בשאםיי! ויי איו‬ ‫ןיועלין פון אים גיןאלין יועלץ צקקים‪ .‬איר אסי משל למלך שעשה לי סחורה‬ ‫עיי סרסור והפסיד ‪ .‬ווייס ךי וועג פוי'ך צליקים *אונ לי״ווענ‬ ‫פ ו ן ח ריבעים )האט .אל פארלארץ‪.פץ די‪}'.‬איבדם םכננר פניו ושיתף בו םדת‪.. ךי ‪$‬דץקים‪ .‬רבי‬ ‫אםי זאןט ל‪£‬של' איקקטש האט ‪.‬או‪ . .‬ךריבער'האט נאט‬ ‫ןי^רדעלט אויףידין סאךץ‪ .וייטערט די‬ ‫]ועג פן.‬ודרך רשעים תאבד‪ .ואס‪' V.‬ךאשון‪.‬רחםים ובראו‪ .‬ייו‪. איםוועלי.‬כי יידע ה׳ לרך‬ ‫צדיקים‪.ט צו די‪ .‬ד‪1‬אבין ויך די מלאכים גיטיילט אץ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫קאםפאניעפ‬ .‬אתמהא‪ .‬הוי ויתעצב‬ ‫אל לבי‪ H ) :‬איר ברכיה בשעה שבא הקביה לבראות את אדה׳ר ראה צדיקים‬ ‫זרשעים יוצאים ממנו‪ .‬הוי ויתעצב אל לבו‪ .ייאןט אי ךע!עים'וועלץ'פו.‬ושיתן מ״ד ‪:‬נאמו‬ ‫וייצר ה א!סיס וגו׳ ה' ‪ 11‬עדת סמזעיה‪) :‬נז( יודע ‪.פעלין‪"7‬אויף‬ ‫וועםען איו לער '‪9‬לך |‪.‬על מי יש לו להתרעם‬ ‫לא על ארדכל‪ .‬אמר אם אני בורא אותו‪ .‬ערהט בשאפיין רעם סעגטש ‪'.‬אלא בשעה שבא לבראות את אדהיר‪ .‬ראה אותה ולא ערבה לו‪ .‬נר האט נייא.‬הה׳ד)חהליס א(כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך‬ ‫רשעים תאבד ‪ .‬נארדען גאט איז גיקוטען ‪3‬שאפין אךם הלאשץ הטיער ףיפתנגט א‪.‬אתמהא‪ .אטח‪.‬איגהט גיגומק צו דך לימדה פון ח[םנ«^אונהאטבשאפץ‬ ‫דעם מ^גטש"‪ .‬נילה להם שהצדיקים עומדים טמנו‪ .‬וועךין' פין §אר אים‪ ".קים ןועלין' גי^אךין וועלין פין אים‪ . ךאךף דיעיר סוחר בייו זיין‪' .‬ער האט‪.‬ראש ננאיס וחורשי עליס ואכניס ו‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫)כו( ספליג‪ .‬פסיק ‪.‬ר׳ הנינא לא אמר‬ ‫בן‪ .‬ההיד )‪3‬ס( כי)כז( יודע‬ ‫ה׳ דרך צדיקים‪ .‪.‬ודיל ראם הארץ פון גאט‬ ‫האט ןיהייסין בשאפין רעם ק ק ? ש ‪ .‬עווים אויה רעם באה מייםטער‪ '.‬‬ ‫אלףיוועטע. וועלי.‬לעם טעניטש \ ה א ט נאט"גי«(נטצו לי‬ ‫מלאכים ^ל.‬‬ ‫האט .‬נמלך ב״מהיש‪ .‬ווי‪.‬וואלט דער טדת הלין גיט גילאזט אדים הלאשוןזאל בקאפין ווערין‪) :‬ה()א‪8‬ח ‪.‬ואדום אי גאט .‬נ'טא'ויבאי^ועל‬ ‫איםיבשאפי.‬אייי יויי״עס שטייט ‪.‬ושיתף בו מדת רחםיפ ובראו‪ .‬אי‪ *.‬איל צדיקים עומדים ממנו‪ .אט גץ׳ורדערט אוייף זיץהאלץ פאר וואםיייא יואט נייהייםץבשאפץ רעם מענטש‪ .‬גי^ארין ווערין‪ .‬‬ ‫לא היחה מדהיר נותנת שיברא‪) :‬ה( איר סימון בשעה שבא הקב״ה לבראות את‬ ‫א ד ה‬ ‫ם תנות בהונה‬ ‫י ז ע ! י ס ו ) נ ד ( הקתדרין שר יוען העלו יושב שני על כסא‬ ‫של כבוד ו )כה( ארדכל‪ .‬גאט האט‬ ‫}יגוימקיצו ך ך ך י טרח פוןרחיםגית אוג‪.‬הרתיק נוכננד פניי‪ .‬משל למלך שהיה‬ ‫)כד( סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו‪ .‬ר׳ אמי אמר בלבו נמלך ‪ .‬נייקיי^ט איחורה תלך אםעקלער אונ ערי האט ^אדין גיהאט'‪.‬אט וזט ןייאגט צו לי'מלאכים אי צדיקים וועלין‬ ‫טןיזןלם .‬עים‪ .‬נאט ןאט ניג!א?‪:‬ט יי.‬האט גאט'ג.‬ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו‪.יא‪.‬‬ ‫דורך אגיאה מיייסטער‪ .‬אויב איך ייעל אים .‬ער~אים‪7‬יט^.‬ךךיבער ווען דער מעגטש איי גיט }יפעלין צו נאט ‪.‬רבי חגיגאואגנ\. .‬רשעים יוצאים ממנו‪ .‬אוני ךייוןענ פון די‬ ‫רשעים האט ?!ר ןיטא?ט ‪8‬ארליךע.‬משל‬ ‫למלך שבנה פלטין עיי)כה( ארדכל‪ ..‬עצה‪3‬יי די'מלאכים‪.יאךט די.‬םה עשה הקב״ה )כו( הפלינ דרכן של רשעים‬ ‫מכננד פניו‪ . פון איםגיןארץ ייעלץ ך‪$‬גים‪ .

‬י‪:‬בלער פול מיט אלעס נוטען "‪.‬לקשלאטלןו‬ ‫האט גיוזאט א?ז‪§.אט ‪3‬שאפין {{לעיעסענדינע‬ ‫זאכי.‬שברא צורכי מזונותיו ואחיכ בראו‪ .‬טע.א ‪'3‬ק‪5‬א?ין' רעם ‪$‬ענט<ט ^עי־}יין‪.‬צרק אוסר יברא שתוא‬ ‫עושה צדקות‪ .‬זאל!‪$‬מז‬ ‫ארויף .‬ווא'רו'ם‪.ואים פאר^ע^טויךעיםיא^תוואםער איז'ליין חתיפה ‪ .‬ךי רבנן ואנין פון ר‪3‬י ח‪4‬י}א בנר' אידים וועןין‪' .‬ההיד )כס פה( חסד ואמת נפנשו צדק ושלום נשקו‪ .‬ךערטע‪.‬זאלפט אים‪.‬חסד האט?י.‬אחיותיה!‬ ‫שיה‪) :‬ל( יכה של ציפויי!‪ .אט ‪4‬י יאנט צו' די ‪8‬לאכים וואס קרינט‬ ‫איר אייך דער פע‪?3‬ש איז שוין ‪3‬ש<פין ניוואךין‪ .‬יל'אוג ך פיש צו וואסהאב ‪#‬יך‪#3‬אפין‪ .‬אמת האט‬ ‫}יזאןיט טען ואל רעש טע‪.‬וואט ןאט גאט ‪.‬ה ואניןפו!‬ ‫רבי טיטון ם וועןין ?ואד איז אדם }‪.‬ההיד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה‬ ‫טוב מאד‪ .‫םרר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י ש‬ ‫י ת‬ ‫‪3‬‬ ‫י'׳‬ ‫‪£‬־ה‬ ‫ח‬ ‫דב‬ ‫בראשית‬ ‫ארה׳ר ‪ .יךילנקען וואט איז רער פענטשין זוהן ת‪.וארוס ךער‪.‬ואםת אומר אל יברא שכולו שקרים‪ .‬די צרה צו דם י איו‬ ‫זי בשאפין גיוואךין להאס גאגצע '‪. נאט האט ‪3‬שאפיןךעם ‪??. דער נאך דזט‪.‬םאכץ‪ ..‬אמר להן מה אתם טדיינין)לא( כבר נעשה אדם‪..‬הא‪3‬ין'ךי'טלאכים"גי‪0‬י‪.אט ו^אט ךזעלזן אלץ וואס״ער וזאט ני״טאכט‪.‬אזוי ווי‪.‬ענ‪.‬אווי ווי‪.‬רבי הו.‬נ?זש נןיטהב‪$‬ה‪ .‬ל נ ( היא‬ ‫עקתא נוי‪ .‬טש בשאפין ווארום‪.‬צרותי‪ .‬םה עשה הקב׳ה נטל אםת והשליכו‬ ‫לארץ‪ .‬נרדם‪.‬אמרו מה־ש‬ ‫לפני הקב׳׳ה‪ .‬לי פייי‪.‬טען זאל ךעם ‪9.3‬נענ‪/‬נט‪ .אםצו עסין'‪.?!ש וועט גומל חסר דין םיט'איע‪3‬שעפעניש'‪ .‬ווארום אלעויעלין זיךיקריןען‪ *.‬ע‪0‬י|‪ . יהנהטוב אדם‪ .‬ער ‪.‬לוט' דןט }יזאגטטען‬ ‫זאל ךעם םע^טש' ניט בשיאפין‪ .‬נ?‪1‬ש'ניט" ‪3‬׳«אפין ‪ .‬רבון העולם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו‪) .‬הוא אדם ‪ .‬עם'שטייט אין פסוק'חםדאונאות‬ ‫האבין ךך'‪.אל‪.‬נ?ש יא יאפיין‪.‬עם שטייטיאין ןסוקיךער' אמת וועט שפראציןיפוןדער‬ ‫‪.‪:‬אבין ‪.‬איו'‪.‬אי ער האט״ךט‬ ‫ויער ראם .‬לער‪ .א האט נייאנטיפון רבי איבו פ‬ ‫וועני.‬ערר‪ .‬שלום אוסר אל יברא דכוליה קטטה‪ .‬ ‫האבין גיזאןטטען זאל'ךעםמע‪.‬ציוום אט ע י ‪#3‬אפין‬ ‫ןיוואריןו‪ .‬לער פלך פוןדעם.‬לעם אפתיאויןפךייערד‪ .‬רבנן אמרי לה בשם ריח בר אירי ור׳ פנחס ור׳ תלקיה בשם‬ ‫ר״ם אופר‪) .‬דאס פאר הנאה האם'‪.ט פאר גאט הארי פון דער וועליט' וואיס את ךער טיענטש דו זאלםט‬ ‫אים .‬גט'צו דיי סלאכים אזיגיט רער טענטש צו וואם^אב איךב׳טאפין‬ ‫דישען־סין מיטלי לערער‪ .‬לעבין פון מענטש איו נאר ‪.‬םהם אוסרים אל יברא ‪ .‬האט .‬ני^אהןייער‬ ‫?אט ‪.ךערע האבי.‬וווםס‬ ‫שחותמו בל הקניה אמת‪) :‬נש( מאי הוא א ו ם ‪ .‬הציס מאס לםינ! ולמה תהא גביא שנל ימי(‬ ‫א ‪.‬‬ ‫ר״ה בשם ר׳ איבו אמר בדעת בראו‪ .‬נלייך' ווי עם וואלט‬ ‫גי‪#‬טא‪3‬ע.‬הה״ד )הכלים‬ ‫פה( אמת מארץ הצמה‪ .‬נעשו םהיש כיתים מתים‪ .‬רער‪9‬ע'נטש ואל ‪3‬אלד וןאבין ו..‬רבון העולמים‬ ‫מה אתה מבזה תכסיס )כח( אלטיכם־יה שלך‪ .‬נ\‪5‬אר.‬‬ ‫רעד דייל האט נאט ‪#3‬א}‪5‬ק רעם טע.‬תעלת אמת מן הארץ‪ .‬אמרו םהיש לפני הקביה‪ ..‬צדק האט‬ ‫}יזאנט‪.‬הה״ד )דניאל ח( ותשלך אמת ארצה ‪ .‬עךד ‪ *.‬וחבורות חבורות‪ .‬אזוי וךעם שטייט איןי^סוק‬ ‫.יין פון‪.‬כט( מאד‪ .‬קרי נים געשה השי"‪ 1‬ימוצה ו ‪ ) .‬הינ והאלו! של ע י י ‪:‬‬ ‫)לא( מ י נעשם‪ .‬ער וועט טאהן ןודקוח‪^' ..‬עסי.אנט מען זאלירעס‬ ‫מע‪?3‬וש ‪3‬שאפין .‬האט נאט }יזא‪.‬נ־ךיערהאט .‬צדק אונ״שלום האבין ךך ףקו‪#‬ט‪ .‬ער ‪!?3‬א?ין דעים‪^.‬‬ ‫מ כ‬ ‫ו נ‬ ‫פ‬ ‫^^ןדאנדערע‬ ‫קא?!פא'וןלעש ווייז‪ .‬‬ ‫ךי מלאכים דזאבין ןמא.‬ענטש‪ '.אט‪.‬והנה טוב נןאד‪ .‬נ?ש ייאם'איך וזאב אים בשאנןין איי״ער נוט^רביהונא‬ ‫כ‪3‬ה פוןצפוךיי דןט ני^?ט ווען ךייטלאכים קא?ין נעקרינט איינער טיט דעםאנדערין אונ‬ ‫.‬עם איו ךי זעלביגע אוניות(‪ '.טש ‪ ' .‬נ‪:‬קלערט אייןער ?‪1‬יט ךעם אנדערין מען זאל .‬נינוטען ךעם אמת אונ האט אים *ראפ' גיוואך^ץ*אויף ךי‪ .וואךפין ‪.‬חסר אומר יברא‬ ‫שהוא ממל חסדים‪ .‬אווי ווי‪.‬רב הונא)ל( רבה של צפורין אמר עד שםה׳ש םדייגין אמ עם‬ ‫אלו וםתעסקין אלו עם אלו בראו הקביה‪ .. אמצו טלינקען‪'.‬עךד‪ .‬וטהם‬ ‫אוסרים יברא‪ .ואס רער שפייכלעראיז פול‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫טיט‬ .‬א.‬והנה טוב ארם‪ .‬לב( הרא עקתא‬ ‫ל ה ן‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫קי׳ ניה הודע ה׳ וגומי ‪ ) :‬נ ח ( אלעינש״ה‪ .‬‬ ‫‪0‬אר פוןיאלע וועלטין פאר .‬עם שטייט‬ ‫אין ^סוק רו הא?ט'ג.‬וועט ואנין עלץיליןען‪ .‬ך‪3‬י פנחס אונ ך?י חלקי‪.

‬איל הקב״ה משה האדם הזה שבראתי‪ .אל בשא?ין רעם ‪.‬שאם יבא הנדול ליטול רשות ט.‬על שם ויטע ה׳ אלהים נ.‬שבהן נםלך הקביה‬ ‫יברא את העילם‪ (?) :‬ר׳ שםיאל ב״נ בשם ר׳ יינתן אפר בשעה שהיה פשה כיתב את‬ ‫התירה היה כותב םעשה כל יום ויום‪ .‬לבינו קאט געשךיןע! ךי תוךהיהט״ער ‪?.‬לד( הסה היוצרים‪ .‬יושבי גטעים‪ .‬פון דעםטווע.‬ךי צדיקים ניייל פון‪.‬די‪.ען .‬על שם וייצר ה׳ אלהי׳ אה‬ ‫האדם עפר סן האדםה‪ .‬יועט מע.‬והן אוסרים לו למוד מבוראך שהוא ברא‬ ‫א ת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מנאוניס ונעס עניניו ונילקונו גוס למס מנוי ו )לג( עניו‬ ‫מס וטי‪ .‬הט }אט }יייאןט צו משהיךער‬ ‫^קלןש ווס איך וןאב אים ‪3‬שא?ין וועלי.‬גיןאלי.‬ער זאליבשאפין טענטקין ‪$‬ךער‪. אויף ‪.‬‬ ‫איל כתוב והרוצה לטעות יטעה‪ .‬‬ ‫פה הנייה יש לפלך שפלאו‪ .‬ויהי נווי שאין ליס רשימ ללאח אפי' נמלא נימאו‬ ‫)לו( פתחון פה למינים ‪ .‬לאמור ששי ושוות הן ‪t‬‬ ‫לית‬ ‫דוביזטאונוער‬ ‫האר ווי ‪#‬טאךק איז דיין ^מען' אייח ליגאןץע לועלט‪ .‬ע^ד^ען יערער‬ ‫^אג ייאם אין אים איויבשאפין .‬אזוי‪/‬ווי‪.‬עם הםלך במלאכתו‬ ‫ישבי‪ .‬‬ ‫םלייקיס היי עס הקנים ניצירה ינשיעס גן עין ונמאמר‬ ‫ססחייס לםרמנ״ס מלאת׳ הגיר* שנהם נמלך הקניה יניא‬ ‫אח סעילס ‪ .‬טיר יןעלין ‪0‬א‪3‬ין ‪£‬טעגטש‪.‬״עם אייו אווץנךער‪ . פיון אים‪.‬אווייםענסטו אויך נעטעןאעצה פי‪'1‬אגןן!ענערין‪.‬וועט דעריגרויםער‬ ‫יאןין וואט 'דאוץש איך נעמען אעצה פון אקלעגעריין פו..‬ןןךד‪ .‬אוג ווער^פייועט וועליןהאבקאטעות‬ ‫אז‪.‬אמר לפניו רכון העילם מה אתת ניתן )לו( פ״פ למינים אתמהא‪.יייען ןןיט }אט אין ויק אך^עט‪ '.ק ארדס ביין וןאירפליייצין די וועלט‪ .‬עם איזידא מער ווי איי.‬ער'הא.י.א}ט צו משה‬ ‫דו ‪#‬תיב_נ_עשה אדם'‪ .‪#‬בו ׳ןמה‪ '.‪jin‬ין)אט הט ךפרעגיט אעצה'‪3‬יי די לרמיות פון‬ ‫ךי ‪£‬יח‪:‬קים‪.‬לג( עביר פה דהגי ל ך ‪ (1) :‬ר׳ יהושע דפכנין בשם ר׳ שפואל אפר‬ ‫בנפשותן של צדיקים גפלך‪ .‬הןה מיוצרים מ י י נ ט ^ ‪ /‬ד י צדיקים‬ ‫ניייל ייי'‪3‬אבין גי.‬יאל‪.‬אפרי לפגיו רבש״ע )שם( ה' אדוגינו פה אדיר שסך‬ ‫בכל הארץ‪) .‬ז‪1‬ס ^טייטיאי.‬דייל‪. ימיר‪ ..יןואלין‪ .‬די‬ ‫צדיקים יע. בעדן פקדם‪.‬עשס מס ששונ מאס נ ע י י ן ו )לז( המה היוליים‪.‬כיון שהניעןלפםוק היה שנא׳ דאםר אלהים נעשה‬ ‫אדם בצלמנו כדמותנו ‪ .‬על שם )ירמיה ס( אשר שםתי )לה( הול גבול לים‪ .‬טוה ויי ךירגיפעלט‪ 0) :‬רבי להושע‬ ‫פון ?מיויהאט . הקטן מטנו‪ . .‬ךעםהיסיעל אונאלץ‪/‬אפ‬ ‫אויטעי אויף די‪.‬‬ ‫ונדרה‪ .‬ואין לו אורחים‪.‬ההיד )דיה א ד( הפה היוצרים ויושבי גטעים וגררה‬ ‫עס הפלך בםלאכתו ישבו שסה‪) .‬עס איז דא טער ווי איין״נאט‪ .‬ייאנטפאר'.‬י ^ י גטעים‬ ‫‪3‬יינט‪ pt.‬ר‪3‬י‬ ‫!‬ ‫'"' למ‬ .‬איל אם כן )מהליס ח( צוגה ואלפים כלם וגו׳ לפה נבראו‪ .‬עם סטלך"בטלאקמו‪'.‬ער אייו .ין אי‪?.‬צפור שטים‬ ‫ודגי היפ לפה גבראו‪ .‬אטוזאט בשאפין״אןיץ וואס הויבי.אט האר פו.‬ווי‪.‬טיר וועלין עאכין אטקפוש‪ .יןא‪1$‬עות'‪ .‬גלד‪ . יאןין צו אים לעדין‬ ‫דיך פון דיין נישע^ער‪} .אגין‪. ןסיקוןםה היוצרים‬ ‫ךו?ו‪3‬י ?טעים ו.‬עךז ביי ךי‬ ‫ן^םוה פיון ליזלךיקים וזק ןך האט במאפיין'ךי יועלט‪ 0) :‬רבי שמואל ‪3‬ר !ר^ןהטגמא^ט‬ ‫פון רבי יונקים וועגין ווען משה‪.‬והוא אוטר‬ ‫סה אני צריך ליטול רשות טן הקטן סםני‪ .‬ניר אמ ןיקומק בשא^יין דעים נןענטש האט יער‬ ‫ייך לסאל?ין_אע?ה'מיט ך'מלאכיים‪ . וועלץינרויקע אינ קלילנעמענט^ין‪.‬עם שטייט 'טירוועלין‬ ‫‪8‬א?ין'יועלין ךי'?{פקולםים.‬האטי}אט }י.‬‬ ‫אויבידעו•ןרויקער וועטקומקנעטק אעצה פון דעם קלענעךיןיפין איפ‪ .‬עצה}אט .‬דארים ן‪$‬וט האט )יפרעגט א‪.יקומעןיצו דעםיןסויק }אטיהטנ״יזאגט‬ ‫.ךךה עם ה§|ך'‪93‬לא?תו .‬עם הפלך םס׳ה הקביה ישבו נפשות של צדיקים‪ .‬זייערטוועגין ן ט }אט נעפלאיגצט אגאלטין אין‪..‬האט טשהג‪.‫•ךך‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫בראשית‬ ‫להן פברי‪ .‬פשל לפלך שהיה לו םגדל פלא כל טוב‪ .‬לא נדולים‬ ‫וקטנים אני סעםיד ממנו‪ .ע‪3‬ין‪.‬ועליהם נאמרה <עשה |אוש וגוי‪) :‬לה( מול גניל‬ ‫ליס‪ .‬גיין‪.אט‪ .אןטפון רגיי ?זםואלם ..זן‪$‬ה אדם‪ .‬עדן'פון'מז־ת‬ ‫ןייט״וןדרהטייןט^ק ךי {יךלקים ודייל פוןזימןלט ווע״גיןירזט'גאט גימיאבט די זאטך זצרענעץ‬ ‫אתם ים דערלםיאל גיטג!ע.דער'דעליט‬ ‫דו ניב?ט אאפקע סויל צו די א^ק‪1‬ר?ים‪ .‬מענטש פון די‪?.

א ט האטי "נינוטען‬ ‫ע ך ד אוג דואט ‪8‬אר ‪ .‬ומהן אוסרים )מ( פ ר י ב ט א ו ת ‪.‬איל אני ואתם נשאל לימים הראשונים‪ .‬‬ ‫}^}‪Jf^^T^i^ir^if^s‬‬ ‫לוי .מאגט צו אים ו. ש ל ו ‪ .‬א ס ר ם ה נעשה ב ה ‪ . '.‬ויש״י פ־' ננ״ניס ו‬ ‫) מ ( פיינשאיש‪ .‬ער גילך'ר.‬אשר )מג( בראו‪.‬ד ע ר ‪ /‬א ט ‪ .‬דיאס .‬ערער ‪ E$‬גיואגט וואם ' ^ ך ע ך ש ‪ ' .‬מה( א ל א ויברא אלהים א ת ה א ד ם )מו( ב צ ל מ ו ‪ .יזאגט‪.‬חזרו ושאלו א ו ת ו ‪ .‬פץ רעם יפסוק ועידט טעןדאןו אזיעם א י ז ד א‬ ‫?עדירווי אייןנאט‪ ..‬ש ט י י י ט גיט אשי־ ן ל א ו ‪ . .‬א ך ה א ב ץ ד י‬ ‫א?קולםים ןי^רעןט ביי ר ב י ‪ £‬ק ל א י אוג האבץ .אנ‪.‬ם'לינט ארוס ניהאקטעיר שטיין‪ .‫סךך‬ ‫בר*שיתפרשהח‬ ‫לג‬ ‫בראשית‬ ‫א ת העליונים ו א ת ה ת ח ת ו נ י ם וביו.‬מרחצאות ‪ .‬‬ ‫}אר‪.‬אין פאן מבמעות המלנות ושאלה‬ ‫ונפילת ישוח אלא נו׳‪) :‬נח( נלייין‪ .זער בילד'ווי אוןוער גלייכין‪' .״* אץ'}אךטין‬ ‫פץ‪.ייזאגט טע.‬ידי ד׳אבין בשאפיין‪.‬א י ו ך א ך גאר' ד א א י ץ .‬אוד‬ ‫ןוי״עם ^טייט אין פסוקי ?רעג .‬איר ש ס ל א י ב כ ל ס ק ו ם ש א ת ת‬ ‫מוצא פ י פ ל ם י נ י ן ‪ .‬א ל א א ש ר ב ר א ‪ .‬יי״וןאבץ‬ ‫בשאפין‪ .‬ה א ט ‪ .‬‬ ‫‪8‬ויח ותמונת סמלן והעיון נ י ס אניריונפוס ופי־ נו הינל‬ ‫גאה ‪ ) :‬מ נ ( לימיפ היאשוניה‪ .‬ךי ב ק ו ר ס י ם דואבץ }אןדיאןןאהל גיפרעגט ביי'רבי'שמלאי א מ‬ ‫ן א ב ץ .‬קע.‬א^ר' ^ ר א אלהיפ‬ ‫‪ $‬ן ם ‪ .אל אים ליי.‬משמעותו לשח יניס! )מה( אל‬ ‫ניא אלהיס‪ .‬ניועהן‪!. א ט ע ר ‪ .ט"‪ . א ט ק ט בקזאל‪5‬י.‬ס ה ן אוסרים )לט> ד י ם ו ם י ו ח ‪ .‬א ר ןןם ש?וייט ^ ר א א ל ה י ם ‪ .‬פושטת נאות נמצי המלןו)מא( אינררפין‪.‬א ת ה מוצא ת ש ו ב ת ם ב צ ד י ‪ .‬איל מ ה ה ו א דין ד כ ת י ב ב ר א ש י ת בראי‬ ‫א ל ה י ם ‪ .‬נןלןד צו זיצען אויף א י ם ‪^' .‬ךי ג א ט ע ר ‪ .‬עפיליסטו באלד . ט ו ו א ס ^ ‪ . י ז א ן ט צו יאים וןם שטייט אין'ןסוק נעשה ו^דםכעלמנו בדימור״יגו‪ « .‬עפיגסט ‪£‬א‪.‬וערט גיזאגט איןפיל?א'כין ן א ה ל "וויילעס‬ ‫איז שזננעי־ 'אז‪1‬י‪ . .א^ט ד״ער פסוקי ‪ $uqyp‬ןיט פון'א‪£‬צה ‪ .עבין רעם'‪ .‬ה א ט .‬חורו ושאלו א ו ת ו ‪ . א ט גייאגיט אץז ו ו & ט א כ י ן‬ ‫פון ר ע ם ^ ר ד »?‪1‬ע?טש אין או?ז‪.‬להים' • אלהים איז ר א ך ' ר ע ר טייטש גאטיער‪/‬עהט אדים אז ע ס‬ ‫א י ז ד א ‪9‬יל' . pp^g‬רער .‬אנן גינו ננונה‬ ‫לבנין‪) :‬לנו( דמוסאות‪ .‬ך ב י ^?לאיו^אט }יןאןט ווא דו'‪}.‬ה א ט רבי ן‪1‬נןלאי'ני.‬ענדעךע האבץ }יזאןט 'קען .‬שמ״מ למה‬ ‫לו לומי לשון יניס געשה נצצמינו וגוי ׳אמי אעשה נ צ ל י‬ ‫‪.‬מי מ ע כ ב •י)ח( שאלו המינים א ת ר׳ ש ם ל א י‬ ‫כ מ ה א ל ה ו ת בראו א ת ה ע ו ל ם ‪ . ש ב א לבראות א ת ה א ד ם נ מ ל ך ב ם ה ״ ש ‪ .ועט ?!ץז ‪4‬יט לאדן איזויי ‪$‬אף\‪ .‬א ל א ב ר א א ל ה י ס ‪ .‬‬ ‫א מ ר ה מ ל ך )מא( אינדרטין אני עושה א ו ת ה ‪ . .‬ע ר ‪.‬ך ע ם ' פ « ס‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫ז‬ ‫שטי־פ‬ .‬עם ?זטייטגיטיבראו" אאזים• •'‪.‬‬ ‫א כ ״ כ ‪ .‬וראה )לה( בלורין א ׳‬ ‫מ ו ש ל כ ת ‪ .‬גיאר^אס‬ ‫‪ .זא^ט איןז ו\על אויף איס אדםטאהלץ 'נ^ץ‬ ‫צ ו ר ה ‪ .אל‬ ‫‪8‬אבין פון ךעם ‪ry‬״ ‪.‬נאר‬ ‫^עבין'ךי טיר פון די.‬האטי רבי ^מלאיי צ ו ד י .ען רייךץ‪ .‬ניט‪.‬ער»אפט‪.ם ע ס ש ט ן י ט‬ ‫אין ן פ ו ק ב ר א ש י ת ן ר א ?<‪.'‪$‬אלא?וט‪ .‬י‪. ואל א י ם‬ ‫איין קאהעךץ אין אשייגע ווא.‬ההיו )דגריס ד(‬ ‫כ י שאל נ א )מכ( לימים ראשונים למן היום א ש ר ב ר א אלהים א ד ם ‪ .‬איל בראו)מד( אלהים א ב י כ ‪ .‬גאטער האבי] ב^אפץ ךי ו ו ע ל ט ‪ .אןד ק א ט ע ר גיפךעגט ביי דיי מלאכים וואס טען . א ר ביי דייז‪5‬לש!&ע טעגיפון ר ע ם ‪15‬אג'‪.‬ע ם שטייט אלרוים גאטער• ייייל ‪8‬לע‪.‬ע ר האט"‪3‬שא?ין‪ .‬אגךערע קאבין .‬ער בילד• מעריוועיט ס י ר גיט לאי ץ'‪< :‬ח'( •ושאלמ? די‬ ‫«‪9‬קול‪9‬ים קאבין גיוןרעןט ביי רבי שמלאי ווי פיל'‪.‬עס שטייט אשר ‪1‬ירא ‪ .‬ד א י איז א ד ך אווי גיווען ..‬ט איןז מיט איייןי וועלץ טיר פרעגין בייא ךיאיערשטע ט ע ג ‪ .‬ולשון אלהי& ננל מקום לפון יניס מ ‪1‬‬ ‫אלוני יושן נעליו אין עמו‪) :‬מ‪ (1‬בצלמו‪ .‬פעגע סויל צו די אפיקורסים‬ ‫<א אךט ד י זאלין״קעגען ^ פ ע ס רייךין(‪} .‬נייושל' לפרק היואה‬ ‫גייס ולי אפס שואליס לני ושאלו לאיס היאשין שנאמי‬ ‫ני באל נא ונו׳ עז סאיס על ה א ת ו )מג( ניאו האל‪2‬‬ ‫נמלאפו״ס‪) :‬מד( אלהיכ‪ .‬ק א ט‬ ‫^גר גיואןט וואם ואלין ‪9‬יר נןאטן טיט י רעם שטיין‪ .‬כיון‬ ‫שיצאו איל תלמידיו ר׳ לאלו)מז( ד ח י ת ב ק נ ה ‪ .‬לנו מ ה א ת ה מ ש י ב ‪ .‬ךי אגטעאירט" פ א ר ד י‬ ‫ד י ואלין‪. א ט ‪ .ס איז ך א ס ו.‬איל קראין מ ת ד ב ת ר י ה ויברא אלהים א ת‬ ‫ה א ד ם בצלמנו ל א נאמר ‪) .‬י ־ ויעלץשאכז‬ ‫א מ ע ^ ש אין או.אט . ך ע ם ם ע .‬אריל )לז( ל י ת‬ ‫ה ב א ם ל ב ו ‪ .‬וואט‬ ‫ר ק י ש?לאי צו זיי ןיזאג‪. ? ! ש ‪ ' .‬איל ם ה ה ו א דין‬ ‫ד כ ה י ב נעשה א ר ם בצלמנו כדמותנו ‪ .‬וועד . ע .‬ט צו די אפקורםים ל י .‬ע ר דואט ב ^ א פ ץ ‪ ' .‬סטרא ליס יטנוי‬ ‫סוי״ו של נ‪5‬למ‪ 1‬עוסנ על הקניה ולא נמו שפיש״ זיל‬ ‫נחומש שחוור על סאלס ‪) :‬מו( לחית נ ק נ ה ‪ .‬איל ל ש ע ב ר א ד ם‬ ‫נברא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)לו( ליה הנא מ ל נ ו ‪ .‬א ל א ם ש ל ל ס ל ך שהיה סטייל ב פ ח ח פלטי.

אט ניואגט סיר וועלין מאכץ אםענטש אין אונזער פארעם‪".‬עם' אייו נארךא איין .‬אט איי אייגער•‬ ‫נאר טען רו?ט אייהם איל אלהיםיה׳ אונ נאף נעםע.זאגט‪.‬דער‪.‬האט‪.‬יט }או־ גישט‪. . .‬רבי‪ .‬הזרו ושאלו לו‪ .‬עם איי דאיךליי גאטער‪ .‬או־ ‪. ג אט‪.‬לעםיפםוקיזעהט מען אז‪. נאמען פון . איין ו.‬דחפו והוציאו חוץ‬ ‫‪.אבין' רי תלםילים גיואגט צו רבי שמלאי ךי אפקולםיםיהאסצו אוועק גישטויסין םיט איטטעקיל‪.‬עם'שטייט ראך נעשה אדם בצלמנו‪ '. נידארין פון זןף־ אונתוה איז‬ ‫בשאפין . .‬רבי הוקעיה האט ייואגט ווען גאט האט ‪3‬שאפין‬ ‫§דם קראשו.‬א״ל קדושים המה אכיכ‪ .‬וואט וועםטו אוגז'עגפעךין‪ .‬והיו בני המדינה מבקשין‬ ‫לומר למלך )נס( דומינו‪ .‬שזורק נו הנשמה‬ ‫יודו נעשה לשק רניס ננירון האנ והאס‪) :‬נ( לאיו יחיש‬ ‫< ו ‪ .‬ער איז'‪.‬האבי.ען ה!אטש(‪.‬זענע.‫סדר‬ ‫ש‬ ‫בראעייז ‪ -‬י ~‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫נברא מן האדמה חוה נבראת מאדם‪) .‬גקבה‬ ‫‪^.‬וואס האט דעי• י מלך גיט'אה. לי"תלשיךים גיזא.‬נ.‬די האביןא^ער‬ ‫ניט ^יוואםט וןעלכער״איו ךער מלך‪ .‬ער'ווייס‪ .‬האט רבי 'שמלאי צו י די גיואגט‪.‬‬ ‫לפי שי״ל אלהיס של קלושים הוא סמחקזשים ומיסריס עלמם‬ ‫עליו! )נג( ואיפיבוס ‪ . .‬די‪.‬‬ ‫א״ל מה דין דכתיב )יהושע כב( אל אלהים ה׳ וגו׳‪ .‬עסי שטייט ויברא אלהים‬ ‫מק‪1‬ןש אין זיין פאךעם‪'.‬עס'שטייט ניט‬ ‫קדושים ה}!ה ‪ '.‬ביי.‬לגו מה אתה משיב‪ .‪} .‬פיל היייליגע ‪ .‬א״ל שלשתן שם אלהיש הן‪.אט‪ .‬לריבער‬ ‫ן א ט .‬‬ ‫י‬ ‫שמוה נג׳ אדם ס ן ‪ ) :‬ג נ ( אלהים קיישיס נ ו י ‪ .‬דזאט לבי שמלאי צו דיי גידאגט ךי אלע דליי‬ ‫איו איי.‬טיר תעלי.‬ער האט ארזים נישטויסין‬ ‫ןעם ^ עראל פון‪.‬דער זכר טיט ךי‪.‬לער }אט פון די‬ ‫יורי!' וואט !‪. בשאפין‪ . אלע נעוואסט אז ןןר איו ךער מלך ‪ .‬לא אי»‬ ‫גלא אשה‪ .‬האיבין די אפקולםים גי?ר'ענט' ביי לבי שמלאי דים ששייט אין פסוק אל אלהים‬ ‫זד‪ .‬שמימ למה לי לימי נ' שמות יאמר אחז מהס ולא‬ ‫•תן מנשול לפני סעור נ י נ ר ו )נא( נסילונוס אנוסשים‪.‬איל הם יודעים אכיכ אלא הוא יורע •‬ ‫איל תלמידיו )נ( לאלו דתית בקנה‪ .‬פון‪.‬איף' טיט ךי פאטיער אונ‬ ‫םוטער‪ .‬‬ ‫.‬איו דאף'גאר' ךאיאיי.‬עםין אי.‬משל למלך )ע( ואיפרכום שהיו)נל( בקרוני! ‪ .ט צו רבי שמלאי‪ .‬אלא קדושים‬ ‫הוא‪) :‬ט( א״ר הושעיא בשעה שברא הקביה אדהיר טעו בו םהיש ובקשו לומר‬ ‫לפניו קדוש‪ .‬נאריעם שטייט הוא ייד_ע‪.‬נאף‪ .‬‬ ‫כאיניש ראפר )נא( בםילוגוס קיסר‪ . י ניוואלט זאנין' צום םלף איניזאננ אונאלויב‪ .‬יי יענען הייליע •י גט! )אמו־(‪ .‬ךבי שמלאי' צו די‪.‬שר חשונ ‪) :‬נל( ׳נקרונין‪ .ואם עם שטייט 'אין' פסוק בי אלהיםקרשים'הוא‪..‬אגוםטום קיסר‪ .אט איו אויףאזוי‪.‬ען‪ .‬ועגען דיא ךרי״י שותפים ביי ךעם םעגטשיגס געבורט‪ .‬ולא אשה בלא איש‪) .א.‬קזעע.‬מח( מכאן ואילף בצלמנו כדמותנו‪ . מאיין אמעגטש אין אוגזער'^ארעם‪.‬נאי־״עס שטייט קדושים הוא‪.‬נוי ךי‬ ‫אפקוילםים זע. .‬קיםר‬ ‫איו איינער נאר מען רופטאים בסילונים אנוסטום‪ '.‬זע »ן היילינע ‪ .‬זעהט אדם ‪.‬מה עשה המלך‪ .‬צו די‬ ‫אפקולםים דןאסטו אוועק }ישטויםין טיט אשט״עקיל ‪!.‬קע.‬שנח ונרנה בגון יחי אלוני המלן‬ ‫וע״ע דומינו ורש"׳ פי׳ שייה וכ! נא! שעו ושניו ני ניא‬ ‫שטייט‪.‬גאט קאט בשאפין ךעם‬ ‫שטייט }יט‪} .‬וייברא אלהיים״יאת״האךם בצל‪5‬ו"^אט"וזט ב'שאשי|‪/‬ךעם' מענטש אין או נזער פארענ*‬ ‫האדם בצלמי‪ .‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫ודמזסי‪) :‬ממ( מנאן ואילן נללמינו ו נ י ' ‪ .‬ולא היו יורעין איזהו‪ .‬לרן משפיע‬ ‫•מקבל נ׳ נל הננואיס סקנליה וה מוה עי המשפיע העליון‬ ‫<ר‪1‬ן הוא ‪) :‬מע( ולא שניהם נלא הקנייה‪ .יויאךין פון אךם‪ .‬אף קאבין ךי אנןקוךןוים ניפרענט ‪3‬יי‬ ‫רבי ש?!לאי'..‬למשל אמלףםיטךץ נענעראל‪.‬חזרו ושאלו אותו‪.ועםטו אעז‬ ‫^קפעךין‪.‬מט( ולא שניהם בלא שכינה‪ .או־ גישט‪ . גיט גי^אךין אן״אנקבה‪ .ען אוועק גיגא.‪.ואם איו ראם' .‬אזוי איז' ג‪:‬ווק‬ ‫וועי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ .‬די וו^יסין‪ .אט ‪ . ..‬עס שטייט ניט‬ ‫ןזם יודעים‪ .‬מס בלא‬ ‫אמרו סהלמיליס לאלו לחיש נקנה לגו מה אחה אומר ‪.‬ראם רןאטיגאט אליי. ניט גיבאלין אן גאט"‪ ..‬לעם דאנען‪ *.ג‪. . '.‬עגלה‬ ‫משונה‪) :‬נה( דומינו‪ .‬אנקבהנןען גיט גיבאלין אן אזכר‪ .‬איל מה הוא דין‬ ‫דכתיב )יהושט כג( כי)גנ( אלהים קדושים הוא‪ .‬אדי ווי אםענטש' ואגט בסיילונוס ]קיםר אנוםטום״קיםר‪ .‬האבי.‬קדשים איז‬ ‫ןאף ךער טייטש הייל‪?:‬ע‪ .'גיו‪. הא?ין ךימלאכיםגיהאט אטעיתדי האביןגעטיינטעראיי אגאטהאביןיייניוואלט‬ ‫זאניןפאר אים סןדוש‪ .‬‬ ‫ן א ט רבי שמלאי צו די גיואגט אין אנהייב איז ז^דם בשאפי.‬‬ ‫מיט .‬‬ ‫די טע^ישין פון לי מדינה האבי.‬ואס .‬פון אדם טיט חוד! אונ ווייטער‬ ‫אזכר‪.

$‬ןם וןאם ז‪.‬אמר‬ ‫הסב״ה הריני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים‪ .‬אר איך ייעל אים‬ ‫בשאפין'פוי.‬‬ ‫אתסהא ‪ .‬רבי הפראי‬ ‫ד.‬אבער ךער‬ ‫מענטש‪. .‬ער וןאט בשאפי.‬ורואה כמה״ש‪ .‬אלא הרי אני בורא אות‪.‬‬ ‫ברא בו ארבע )נו( בריות פלטעלה וארבעה טלכטן‪ .‬אוכל ושותה כבהםה‪ .‬האבין אלע .‬‬ ‫)נט( מדבר כמה״ש‪ .‬אלא זה)ס( מצדד‪ .‬ער האט שבליאזוי‬ ‫ווי אמלאך'‪. .‬אונ אויבי זיא ודל נ^קק‬ ‫או״יף אדיט‪ .‬ער ן.‬ןנם עיט פוןאים אחים 'צ‪!>1‬ה איווי וויי פון אבהטה'‪..‬םה'‪.‬זייטין‪ .‬הוא מת ואינו הי‪ .‬ער זען‪.‬אונךי ביזמות האבין קיןדער אונ זענען ניט‬ ‫בי‪8‬אפין גיוואךין איןךעםיבילד אונ}י^טאלט פון {אט"‪ . הימעל אונ פיר זאכין. .‬ייעל בשאפין‬ ‫ךעם מענטש גאי..‬ע.‬ער שטארבט‬ ‫אזוי' ווי אבהטה‪.‬ער נירעכונט ו )י( זיר‬ ‫זנקןה בראם‪ .‬ראם איו איין פסוק פון ך ‪.‬לוה נתנ נצצמינו נדמות־נו נדמות מלאני מעלה‪ :‬וואס לצווי] אפיי מס שאינו ווצה לראות משא״נ ננהמה‬ ‫ונר ונקנה נראס ‪ .‬וידעי הבל שהיא איפרכום‪ .יוואםט אז ‪.‬ני‪.‬יש בו דעת כמה״ש‪ .‬ההיד )ישטיס ‪ (3‬חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במת נחשב‬ ‫הוא‪) :‬י( וכר ונקבה בראם זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקובי!‬ ‫בראם‪) :‬יא( ר יהושע בר נחמיה בשם ר׳ חנינא בר יצחק ורבנן בשם ריא אמרי‪.‬העליונים נבראו בצלם ובדמות‬ ‫ואינם פרים ורבים‪ .‬טעי בי‬ ‫סה״ש יבקשו לומר לפניו קדוש‪ .‬ר׳ תפראי בשם ר׳ אחא‪ .‬אמר הקכ׳ה אם בורא אני אותו מן העליונים‪ .‬ה‪..‬לשון סקווש« ) ס ( מ‪5‬יי‪ .‬מוז' זיא אוייסביינין ךעם קאפ צו דער דיטוזאםןייוויל דאךטקוקען‪ .‬ער‪.י'.נען ב׳טאפי.‬אחא ם ווענין די ‪9‬ל>!כים'‪.‬ט אווי ווי אםלאך‪ .לייך צו*מל‪.‬ניט קוקען טיטיךי איויינין נאר נ ‪ 4‬ך ' ‪ . רעם זקר טיט דיגע לעבער )דיי אדעךין ךי נאו לעכער‬ ‫ך מדל אונ רי איבערינע לעכעח ‪) :‬יא( רבי יהושע בר נחמיף האט ניזאנט פוןי־ביחנינא‬ ‫‪3‬ר יצחק ם ווענין‪ .נע.‬ניוואךי! אין ךעם י בילדי אונ‬ ‫ןישטאלט יפו! }אט אונקץךעריןא^ין״דינייט‪ .‬ובהמה אינה רואה ‪.‬פרה ורבה מן התתתונים‪ .‬וטת כבהמה‪) .אגט פון י רבי אחא'ם ויעןין‬ ‫נאט האט גיזאגט אוייב איך וועליבשאפין רעם טענטש אזוי ו ו י ' ף מלאכים זענע! בשאפץ‬ ‫ניוואךין‪ .‬פסוקים וואס מען ^אט ניענדעךט פאר ר!למי המלך‪.‬אונ‬ ‫יער ‪.‬ראם איו וואט שטייפ\ אין פסוק‬ ‫§ארל‪£‬יידעט אייך פון רעם אדם )הראשון(‪ .‬א‪1‬יב‪.‬־ מן העליונים‬ ‫יט!‬ ‫םתנית‬ ‫‪1‬‬ ‫כהונה‬ ‫ג ש מ ה מסכי שננוא נצלס כן סרש״י! ינייד' נ ו ו ת נ ו י ‪ .אט‬ ‫ג.אטיחאטבשאפיןאין‬ ‫ךעם מענטש פיר זאבין .‬וועט ער לעבי! אונ מיעט ניט שטאךבין‪ . די אוינערשטע אונ פוי די אונטערשטע‪ .‬והתתתוניס פרים ורבים ולא נבראו בצלם ובדמות‪ .‬קען האלטי.‬פרה ורבה‬ ‫כבהמה‪ .אט' ניזאנט פון רבי‪ . ‪.. בעם בילד אונ נישטאלט פון .‬ער ‪#‬טייט אזוי וויאמלאך* ער רעט אזוי ןויאטלאך‪.‬כך בשעה שברא הקביה את אדה״ר‪ .‬פרעגט ד‪.‫םךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫לד‬ ‫לקרונין‪ .אט אזוי ווי דימלאכים זענען ‪ .‬וועטערי^־טיאךבין אונ ןועט ניט לעבין‪} .‬ומטיל נללים כבהמה‪ .אנ *ויער לעבוננ איז נאר דיי נשטה וואס אי.‬עוטד כטלאכי השרת ‪.ךער אזד ווי אב‪.‬מן התחתונים‪ .‬ערוועטזינך.‬אלו ו׳ ולמשן‪) :‬נש( מ ו נ ו ‪ t‬שאינס רואה מצדדס אא״נ נישה ומנענע ראשה לצ־דין‬ ‫י‬ ‫וועיןינאט האט בשאפין אדם ךןךאשוןיהאבין ךי מלאכים אויף אים אטעותניהאט אונ האבין‬ ‫ןיוואלט דאגין ‪9‬אר ‪.‬הפיל עליי תרדמת יידעי הכל‬ ‫שהוא אדם‪ .‬וועטיהאבין ‪.‬‬ ‫'ןנןפעךיטךעיר מדרש אבהפהקק‪.‬עסט אונ טרינקט איוי ווי אבהמה‪ .‬ערשטאךבון‬ ‫אונ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ .תעט‪.‬ד.‬זיין .‬‬ ‫זכר ונקוייו בר>‪1‬ם‪.‬אוואנדער‪.‬ ‫ךינע נאז לעכער‪ .‬לא מצדד ממש ראשו לנל ‪5‬מץ‬ ‫< י ר ש ואויל ‪ :‬שאפילו נסמס מוכס נ! אלא סאוס אע״ס שמנינו לפניו‬ ‫יש נו ד' מדוש כמלאך וד׳ ננהמה‬ ‫<נת(ד' מלמעלן‪ .‬וואס האט נאט'ניטאהן ער ךאט גימאבטפאלין אוי\ש ^ךם‬ ‫אשלאף‪ .3‬ייט אוועק פון אים טיט' וואים איו‪.‬ואג'טאיך‪.‬ער איז נאר אםענטיט‪ .‬אים נןרוש‪ .ךעם' קאפגלייך אונ קוקעןיםיטךי אדנין אין ביירע‪.‬אונ די רןנ.‬קינךער אזוי ווי בהמות‪ .ען הוייבין אי.‬הוא חי‬ ‫ואינו מת‪ .‬ערסךךש אבהמה זעיהטדען נישט‪ .‬נז(ד׳ מלםעלן‪.‬עךד‪.‬אוני אויב איךוועל אייםבשאפין אווי ווי ךי‬ ‫'?הטית זענען בשאפיןניוואךין‪ .‬ר׳‬ ‫הפראי בשם ר׳ אהא אמר‪ .‬רבי תפראי האט ני.‬אז ךי נשמה ‪. .. חאבין ןיזאןט פיון רבי אליעורם ווענין .‬מה עשה הקב׳ה‪ .לייך צו‬ ‫אןהקה דאם זיא איו או‪1‬ןטען אדף ךי‪.‬האט}אט‪.

‬לאדם ולדגים ‪ :‬וננעלת מיו ליל ו' ו )סו( יכנשכ‪ .‬גימאלין אין אויניער בילד איונ אין אונוער נליייכין אוניזאל‬ ‫ןץמעלטינק'א‪1‬יף דעםוואס איז ניט אין או^זער בי^ראונ אין אינזער כלייכין • )יג( על?רך(‪.אכט צו דאנערשט*‬ ‫אונ ליום חמישי מיינט טען דייחתןה פון >‪1‬אל‪$‬ה .וער נלייכק‪1‬ער וועט דין'אךשע‪ 1‬מעט‬ ‫‪.‬אבער נישט" ביי סייטויאך‪ .‬זיא איי.".‬למה‬ ‫שכתיב בהן)סל( ברכה‪ .‬ךער ‪5‬אן ‪.‬אבל לא‬ ‫האשה‪ .‬ךענטךעירקלרשא^רקה שטייט דאך ביי דאנעךש^אנ אונ‬ ‫ביי פרייטאנ‪ . qwtap‬אונ'אאלמ^ה זאיל חתונה קאבין ליום חמישי)צו ראנעךשטאנ(!ווייל‬ ‫ביי די צוויי טענ שטייט אןרןה‪^' .יוואךין אויף קינלער האבק‪.ט צו די איר דאלט אייך פרוכטבארין איונ מעהלין‪ .‬מיינט מען דער מאן איז ני‪1‬יאטין אויף ^נרער האבק א?ר' ןאפ‬ ‫וויייב איז ניט ניקאטין אויף קינךער קאבין‪.אט האט‬ ‫די ני^ענטשט אונ האט .‬איר‬ ‫חנינא )‪ (ftp‬אם זבה רדו ואס לאו ירדו‪ .‬ךאס ווייסין סיר פון ךי.‬אונוואסעם‬ ‫שטייט ניט וכבשו^נאר וכב^ה‪ .‬כפסמות וחיות ) ס י ( יממישי‪ .יוןיעלטיגען אוייף ךי'?יש פון נט\אונ'אויב זיייוועלק נןט‬ ‫זי^יייןויעליןזיי^אןזיייןניךעךינעריוי לייפישפון״יט‪ .אנט "ךער פסוק .‬ווארום ראפ ווייב .‬האט'בר _כ‪$‬ךא'.‬אם יחטא ימות‪ .‬ךבי יודען בן ברוקה זאנט‪.‬ךבי!‪.‫•ךף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫וסן התחתונים‪ .‬רער סאן‬ ‫ל!אלט איין ןאם ודיב דאיזאל ניט אתיים .‬רבי יל‪.‬האיש כיבש את אשתו שיא תצא לשוק‪ .‬המן תנינן בתולה נשאת ליום רביעי‪ .‬אונךער‬ ‫^ע^שוואס .‬וואלטין' מיד‬ ‫זאנין אז ךער סאן טיט ךייווייב זע^עין גיןאטין נדוארין ציו האבק ‪.‬עם‬ ‫שטייט אק ןסוק די}ה אמ ארויס ני^געןישיןאןוירען אין די שטאט שכם‪ .‬עם י שטייט‬ ‫]כביןה ‪7.ואם ג‪.‬וכבשוה וכבשת כתיב‪ . נידעךיגער ווי אלץוואם^נם איז דא אויף דערוועלט‪.‬מרב ליוס ס' של ממר י‪0‬יס ״ס ‪%‬‬ ‫ידם ו ) ס ב ( את שסוא נללמיני‪ .‬ר יאל זיא א‪.‬את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו ‪ .‬איר ערכ לששי לפיכן נשאת האלמנה לס׳‬ ‫» י אלם סוועיס להם ‪) :‬כד( ניכה ‪ . .‬עקבפין דאךף הנין זאנט‬ ‫‪1$‬ל קוטע.‬ן א ט איר ניזעהן‬ ‫‪ caij‬אונ ן א ט טיט איר מונה ןיווען‪ .9‬ה אונ רבי אבהו אונ ר?י .‬יין'.‬רביעי'מיינט מען ךי‬ ‫רתמף פץ א^זולה זאל זיין ^יטוואןד אונ‪.‬איר יעקב דכפר הנין‪) .‬איר זאלט ‪.‬ןר ואל דא איין נעםען‪ .ייאנט ליום ‪.‬כסינ חשו ויו משמעומיס‬ ‫•יונ אויב עךוועט ןיט״יץלי^ען וועט ער ‪£‬עבין!ניב()ולדו בלינת ‪^ .‬ימשלו כדיא והוא סיס )שס( איו לחמישי‪ .ילערונט'אבתולה זאל חתונה'רדאבין‬ ‫ליום רביעי)צו ‪ .זא.‬קינידער‪ .צחק בך מליון האבץ‬ ‫נייאנט‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫י‬ .‬לבי יוסי בן זםראט‬ ‫ןוענין אז אין די ר‪1.‬‬ ‫גאט האט די ן י ן ע נ ^ ט ‪ .‬וכבן^ה איז"דער טייטש'‪^..יין אין גאס‪ '.‬רה וואלט נישטאנען וכבישוה‪ '.‬ערי ידי.‬שנא׳ )בראשית <ד( ותצא דינה ‪.‬ייט אין גאס‬ ‫שפאצירען וזעט דין איר סוף זיא וועט מינה זיק‪ .‬והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי‪ .‬םנא לן מדינה‪ .‬שכל‬ ‫אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל‪ .עמען‪ .‬על שניהם הוא אומר ויברך אותם‬ ‫אלהים וני׳‪ . .‬ואדום אויף בייךע .‬ואלמנה ליום המישי‪ . נעםען‪ .‬דאלטאק אמעןנה הא‪0‬ין' טיר .‬ןאל איר בוןגל זיין די ..‬ואם לא יחטא יחיה‪) :‬יב( ורדו בדנו! הים‪ .‬האיש מציה על פריח ורביה‪ .אל דק דאנערשטאגיאונדערישאןזאל'‬ ‫איר בועלי דין לי נאכט צו פרייטאנ‪) :‬יד( רבי' >ןלעןך האט .‬בר קפר«‬ ‫«םר רביעי )סה( אור לחמישי )םו( וחמישי אור לששי‪) :‬יד( ר׳ אלעזר בשם ר׳‬ ‫יוסי בן זמרא וכבשוה )סז( וכבשה כתיב‪ .‬‬ ‫ו י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫"‬ ‫ו ף‬ ‫יישיי« )שא( אם זכי רוו‪ .ען אוייף אלץ וואט אט' במאפיין גיווארין אויף״ךערוועלט‪ .cm‬ב~מינא''ואנטאויב די‬ ‫^ ט ש י ן וועלין זו§ה זיין וועלק די .‬ר יעקב רטן כפר חנין‬ ‫אסר יבא צלמנו ודםותנו‪ .‬אווי ווי‪.‬ךבייעקב פקדאךףהניןזאנטיאזוי קט‬ ‫\»ט }יוא}ט רער םענטש יואס ייעט זיין אין אונוער }ילד אונ אין אונזערגלייכייןמגרוועט דין‬ ‫ומליקו ו\עט ן ר ךווע'לטי.‬או‪.ועט ניט'דק אין אונוער בילראונ איןאו.ה‪ .‬ךער מאן אמ דיווייב‬ ‫זענען ניבאטין.‬מסיו ושלם כאלפים לפיכן נשאת נוי ונבעלה מיי גליל הי שנ׳ כי נ י כ ם ו‬ ‫ויזו ימשלו על סכל‪ ) :‬ס נ ( ל‪1‬איני יומה‪ .‬סכ( את שהוא בצלמנו‬ ‫כדמותנו ‪ J‬ורדו‪ .יזאנט פון‪.‬וירדו )סג( לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו‪ (JP) :‬ויברך‬ ‫אותסאלתים‪ . דעו־}יאם איז בשאפין‪.‬ריביב אומר אהד האיש וא׳ האשה‪ .

‬ההיד )שס( וירא אותה שכם וגוי‪ :‬ר׳ ירמיה ודי אבהי וו* יצח‪£‬בר‬ ‫מדיון בשם ר׳ חנינא הלכה כ 'י •י )ט‪ (1‬איר אבהי נטל הקב״ה בום של ברכה וברכן‪.‬ער איטי גי‪2‬ע^קוט‪.‬עס ?וטייט אין פסוק ד ן ן יהי' אלדוים זץז הצלע‪) .‫סרו־‬ ‫בר‬ ‫אעית‪3‬‬ ‫י^ה‬ ‫ח ט‬ ‫בראשית‬ ‫לה‬ ‫!לבסוף נכשלה‪ .‬אונ איזךגאנ‪.‬ויאם האט‬ ‫‪].‬ירש! חיל הקניה קני אישו •‬ ‫)א ו יעד כאן‪ .יזא.אט אמ ‪.‬ניבקטשט‪ .‬‬ ‫אמר דיי בריט םיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של ארהיר ‪ .‬אמר רשבינ בשם ר׳ יונתן‬ ‫אף מראה פנים לאבל ‪ . י ^ ט ^ ץ ‪^1‬‬ ‫גאט‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .א ס וועגין פון ‪$‬ו!ייב !ןטר‬ ‫בראיית במ ויכלו'איו דער כ״בוד פוןג^ט לווי אזוי‪.‬שמא‬ ‫עיקר עעשס ניאשיח ושסיי חוים ל ת ל י ד נ י לזוישה ‪t‬‬ ‫ניזאגט פון רבי דןנינא ם וועגין דער דין איז ווי דיי יוחגן אז ךי אשה אמ אויר ‪.‬איר שמלאי מצינו‬ ‫שהקב״ה טברך חתגים ‪) . .‬ר׳ לוי בשם ר׳ חםא בר חנינא אסר‬ ‫מתחלת הספר )א( ועד ‪!tto‬־ ‪ .ן'«ל‪3‬ט‪.‬‬ ‫קיבר מתים מנין‪ .‬נאך אפ‪$‬ט איזאויןש דעס ןיםוק .‬גיקי‪!3‬ען זעהן‬ ‫.‬אוג פון‪.‬ךבי יו}.‬אט הט‬ ‫פאר‪.‬ומקשט כלות טגין ‪) .אטיהטיאגגעציךט‬ ‫‪2‬לו"ת פון ווא^ען ןךץוין מיר‪ '.‬ער'‪8‬א?ט>\או }אט' בגראבט מסים פון'וואג‪.‬ער ןאט אים‪.‬מתים‪.‬מכאן ואילך כבוד טלכיס‬ ‫חקור דבר‪ .‬גיוואךין צו'אברהם אין‬ ‫‪8‬לוגי ©?וא‪) .‬ניזעהען'}יייארין צו !עקב אונ האט אים ‪.‬דואטי^מעהן אלץ יואם״ערידואט גיטאלן אוגדים 'א'יז'ד.‬ודרשו חו״ל‬ ‫נפי הוולגיע‪ .‬סת כרכו ר׳‬ ‫מנתן אמר ברכת אבלים ‪:‬‬ ‫פרשה ט )א( וירא אלהים את בל אשר עשה ונוי‪ .‬סרו( ומקשט כלות ‪ .‬הה״ד )בראשית לס( וירא אלהים אל יעקב עוד ונו׳‪ .‬יי״אחם אברהם איו'‪.‬שנא׳)שס יח()סט( וירא אליו ה׳ באלוג• ם‪0‬רא ‪.‬מבקר חולים טגין‪ .‬ווארום‪.‬א‪ m\.‬גי‪3‬ק?!?!ט איוי ודטען'בענט^ט אא‪3‬ל‪.‬אוג דער ןבוד פון ?^כים איז ‪$‬ען «*ל‬ ‫פארשטיין אזאןז‪ .‬רבי יהודה בחיי סימוי ואנט מיכאל אוג גבריאל זעגען‪5‬יווען ךי אונטערפיךער‬ ‫פון אדם הךאשון‪.‬שגא' )דבריס לי( ומ( ויקבר אותי בגיא ‪ .‬קראנק גיייען^אןד רעם מלזיין‪ .‬תל‪ .‬ענשט‬ ‫‪$‬דם סיטחתד‪ .‬קאיט בןןאבין צו ט^ת אין ךעם §‪1‬א‪.‬עד ויפילו בניי אלסיס כששר‪ .ואם‪.‬קראגקע‪ .‬עעןיי שבת פרק המצניע(‪.‬לנקי החילה !‬ ‫) ע ( י ק נ י י אותו‪ .‬טברך‬ ‫ז*גים מגין‪) .‬פלאכטין ךי וןאר פון די אזןה .‬שם ב( רבן ח'‬ ‫*לחים את הצלע‪ .‬ערה ט די וועקט ביןזאפיף‪ .‬גיןאטין״אויף‬ ‫ןינדער האני! ‪) :‬טו‪ 0‬ךבי אבהיוזאנט גאט הט נינומען אכום דיין אין האנטאונ ער הט}י?‪.‬עןוויי^טיר‪.‬אוג הטי אנגעצירט‬ ‫בלות‪ .‬ער האט ניםאבט פון ךי ריפ‪ .אט האט ^ועוזןיאלץ דאם‪^.‬אוגהט בנךאביין‪.‬ך‪3‬י שמלאי זאגט ‪!5‬יר נעפינע.‬אייוי ווי‪.‬ער ן א ט .‬ע‪# 0‬טייט נאטהטדי']אךם מיט חוה> גי‪..‬ךייזאןז דארף‬ ‫מען פארב^אךגין'‪...אט רוט ניבענטשט חתנים‪ .‬‬ ‫אז^אט אמ }ינאנגען צו‪.‬איז גאט ‪.‬בבור דברי תורה שנםשלו כםלכים שנא׳)משלי וו( בי םלכים וטלוכו לחקור‬ ‫דבר •י)ב( ד״א יירא אלהים את כל אשר עשה והנה)כ( טוב םאד‪ .‬בענטשס‪.ל ‪5‬ק צו ?!דכים אזיוי ווי עם‬ ‫שטייט אין פסוק" די תורה זאןט דוךןז מירקעגיגען אלעטלמם‪'.‬ק ויייםק טיר‪ ..‬‬ ‫פרשה ט )א( גערא(‪ »*.‬רבי לוי וזאט גיזאןט »ון רבי הקא בר ח.עןיאוין אינ&נס‬ ‫איז ‪.‬מלמו שקששה ננלה שכן נכיכי פיס קורין‬ ‫לקלעיהא נניימא ‪ (BO) :‬וייא אליו‪ .‬ר׳ תנחוטא פתח‬ ‫את‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לשון מישיש ו )‪ (no‬ומקשנו כלות וינן ונוי ‪ .‬אז.‬דבי יוגוזןט וועגין }אט גייייט' אי־רייליכען'ןגים צי אאבליאים צו ן‪8‬רי.ט‬ ‫דער ןבוד פון גאט איז §ען }אל ‪6‬אך?אךגין אזאך‪ . פאר‪.ער גוט‪.םטין‪ .‬קיינעם‪ .‬ומבקד חוליט ‪ .‬נען צו‪.י.‬בראשית א( ויברך אותם אלה־ם ‪ . או.‬ר׳ לוי פתח)משלי כה( כבוד אלהיט‬ ‫חפחר דבר וכבוד מלכים חקור דבר‪ .‬וואתק‪.‬כבוד אלהים הוא הסתר דבר‪ .‬קראנקע שטייט אין פסוק גאט איז גמעהן‪.יאס‪.‬ווארוט עס ?זטייט אין ?םויק‬ ‫י יקבור אותי' ‪3‬גי‪.‬גיעד גוט! רבי ר^וימא' האט ^^יהדביןיצז כךש}ן ׳?!'למה ס ^ • י^ט .‬אלה תולדות ה^טים ווןארץ היי?ופ‬ ‫דער כבוד פון מלכים' רער קבור פון ךי תוךה דאם זיא איז גע.‬דאךף טען ^ארקטיין ןי״ירע‬ ‫זאכין‪ .‬עס‬ ‫‪#‬טי ט אין ןסוק' .‬או'}'א"טהאטןיבעגטשט התגים פון‬ ‫וואנ‪.‬יט דערציי^ע..‬וקובר מתים ‪ .‬רבי ?זםיאל' בר נחןן זאגט‬ ‫פין‪.‬‬ ‫רבי לוי קןאט ^יהויבין צו ד'ךש‪ $‬טיט ךעם ןסוק ?«לם‪1‬ז חטלןז האט . .

‬רבי אבהו.‬אן‬ ‫דער צייט'‪ .‬פון רער צייט וואס דו דואםט ךי יזימעל אונ .‬אויב דו וויעיסט ^אריעויטין נאט וועט }אט וייפונע.‬רבי יוחנן וא?ט או אמענטש באוןזט אהויוימוו)ער קיקען‬ ‫אויף די א‪1‬בעך‪#‬טע שטובין"בזונךער אונ אויף די אונטעךשטע שטובין"בזונךער‪ .‬עךד'טיט דיץ‪/‬רויסיין לח אונ טיט דיין גיניינטץ ארעם‬ ‫פץ דיר איי אלעייאכיןיניט פארהויליין‪ .‬איר אבהו)י( מכאן שהקביה הית בורא עולמות ומחריבן‪.אגט‬ ‫אז‪.‬נ ו מ *‬ ‫ויל ואיל ‪) 1‬ז( והגה יייז יי!יוה לרנייי אר‪.‬די וועלט איז אויך ‪.‬א לעוה״נ ונחינ‬ ‫ו ו א ואיים אחת נשניהכ ‪) t‬ח( אתה וגי׳‪ .אט‬ ‫נ^קטאויףךייאיובעךשטע אונ איויף ךי אונטעךשטע טיט'איי.‬אבער .‬איר תנחוםא בעונתו נברא העולם|‪ .‬וירא אלהיס את כל אשר עשה והנה טוב מאוד )ה( דין הניץ לי י‬ ‫יההון לא יעיין לי‪) :‬ג( ד״א וירא אלתים את כל אשר עשה והנה טיב טאד‪ . דעךץ צו ךייר'‪.‬דארום אלע האו־יצער ^ארשטינאט אונ אלע נעדא נקען וואט דער מענטש‬ ‫נןראכט' פאר׳טטייט }אט‪ .‬‬ ‫ר׳ חני בשם ר׳ יצחק אטר )ד״ה ל( כרו( ואתה שלטה בני רע את אלהי אביך ועבדהו בלב‬ ‫שדם‬ ‫מתנות‬ ‫) נ ( ‪ 9‬ו נ מאז ונוי‪ ..‬אויניענע וו׳עלטין זענען טיר}יט ניפעלין‪ .‬יווארין ‪.‬אדו! ךי וועלט אונ אויף יענע וועלטיהט נאט אויף די ניקוקטימיט איין טאלןל‪ .‬ער האט אי^ט ןיטאכט איז‪.‬ער האט ב‪#‬אפין נאך וועלטין‬ ‫אונ ‪£1‬אט' די וויםט נימאכט‪ .יסאכטייטט אין זיין צייט‪ .ער גוט‪ .עטאהן איונ״עס איזזייער נוט‪ .‬עם וואלט ני^טאנען וזנה טובנן״אדעסאיי דיער נוט‪ .‬‬ ‫אונ אדב דו וויעסט פארלאזץ .ץ דוד המלך הט‪-‬ניוא^ט צו ?‪1‬למה‪ .‬רבי' פנחס ואגט פון וואנען ווייס ךאס‬ ‫רביאבהו ווייל‪.‬העהיז והעהיב הביט בהן הקביה ראייה אחת‪ .‬אבער ךי ‪.‬מיינט מען ךי אנדערע ייעלט‬ ‫אויך‪ .‬מיינטמעןךיוועלט‪ .‬דו ידי?ט אלע‬ ‫זאקין' ךבי חני האט גייאנט פץ רבי יצחק ס ווע.אגט פון ךעם פסוק ווייםין ימיר"אז נאט האט‬ ‫שוין פתעריבשאפץ וועלטיןאונ האט זיייוויםט גןטאכט‪ ..‬אמר דין דניין לי יתהון לא הניין לי‪ .‬קודם לכן‪ .‬‬ ‫)ז( והנה טוב מאד זה העהיב ‪ .‬ר׳ יוחנן‬ ‫אמר מלך ביי בונה פלטין טביט בעליונים )ו( ראייה אחת‪ .‬זיא וואלטפרי^רבשאפין‬ ‫}יוואךין)ואלט זיא"ניט נוט ^יווען ‪ .‬ךי וואם'‪.‬אלו שינים ונאיס נעיג׳ ואלו‬ ‫כהונה‬ ‫הקיומים להם איגם גוונים בעיג׳׳‪ (1) :‬ראייה איוש‪ .‬ךיוועלט האט ניט נידארפט ב‪#‬אפץ ורערין פך..‬ר‪1‬יי יוד״ן זא.‬ר האט‪.‬יסמין• לים ויכלו השמים! )ג( קולם‬ ‫לנן‪ .‬רבי'תנח^םא .'ץ"‪.‬וואס״עיר האט 'פר. ביין פאטער אונ זאלסט איםךינעז טיט אנא^ע סאףן אונ טיט‬ ‫‪8‬באנעךטץ ווילען‪ .ער‪.‬אי‪7‬ןםשטייט‬ ‫ןועה טוב'םאד‪ '.‬ובתחתונים ראייה אחת‪ .‬גס ‪#‬טייט אץ‬ ‫ןסוק טיט איין קוק"האט ‪ m i‬ןיועהן אלץ'יוא'ס'‪^.‬איר‬ ‫פנחס טעמיה דר׳ אבהו‪ .‬וזם נ ע ת ו ‪ ) :‬ז ( מנאן שהים נ ר ‪ .‬דיו ‪rabf‬‬ ‫ג!יץ ווק ווייס רעם נאט יפו.אנט‪.‬ך.ואנט ‪5‬אר ןיאמ‬ ‫דוהאסט .‬ריבי שמעון‬ ‫ן ן לקיש האט ניואנט פון רבי‪. בן לקיש.‬אונ‪.ואס‪.‬‬ ‫ובורא עולמות ומחריבן‪ .יםאכיטךי הימעל אונ'ך‪ .ט"פון רבי יצחק ם ווע.‬ביז‪.‬וועט .אט‪ .‬ודים שדי}אט דאם רער מענטש וועט‬ ‫מראכ^ין‪ .‬א־ידער ךער מענטש וועךט נאך בשאיפיןוןיים‬ ‫שוץ‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ .‬עס איזזייער נוט .ודזנה טיט אוא״ו>‪' .‬אבל‬ ‫הקביה טביט בעליונים ובתחתונים ראייה אחת‪ .‬אונ‪..‬בשאפין ‪.‬אווי"ווי‪.‬אז‪.‬נימאכט‪'.‬אמר רשביל הנה טיב מאד זה העהיי‪.‬עד שברא את אלו‪ .‬איירער עם ןועךט‬ ‫.‬עם שטייט"אין פסוק}אט האט ניזעןזן אלץ .‬לא היה העולם‬ ‫ראוי לבראות )נ‪ (.אט ידייך פארלאזיין אויף אייבינ‪ .‬רבי שמעו.‬רשביל‬ ‫בשם ראב׳ע אמר)ירמיה לב()ח( אהה ה׳ אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ‬ ‫בכחך הנדול ובזרועך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר •מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר‪.‬ער האט ב׳‪5‬זאפץ די וועלט‪ .אך בשאפין ידי" טךאכטונג אין סאךץ פון םענטשין‪ .‫•ךך‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בראשית י׳ ""‬ ‫מ‬ ‫בראיית‬ ‫)קכלח ג( את הכל עשה יפה בעתו‪ .ער‬ ‫}ימאכט‪.‬אלעיריבןיעיתהם דעגץ יךנןיה הנביא האט נ.‬מונתינ ישה נעתי‬ ‫משמע בקווס עסו לא הים ישם ונן גס נ! מונתינ וירא‬ ‫אלהיס את נל וגוי במשמעותו נן נזמפוש ו״פ ואיל ‪:‬‬ ‫)ס( זין מיין לי ו נ ו ׳ ‪ .‬נר קאט ניטאכיט אונ עם איי‬ ‫ביער נוט‪ .‬שיהיה דקלא‬ ‫לא יפלא ממו נל ז נ ו משמע הכל ניויעס אחת גלוי וידי*‬ ‫לפניו ד נ ו ונפש ונן לקמן נ• נל לגנות הוא לורש נ ו ד ש‬ ‫}אט .‪:‬רד‬ ‫‪3‬שאפין ביז היינטינעןיטאג איז נאך פון ךיר״קיין ואןז‪. מאהל ‪ .‬האט נאט ניואגט די וועלט‬ ‫ניפעלט טיר‪ .‬זענען איםניט .‬ניט פארהדלץ ניייואךץ‪ .יןעלץי‪^/‬אך אפישטאיז אויף ךעםפםוק נאט וזט גיועףן אלץווםער‬ ‫ןאט'.

‬כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪ . .‬הלואי ואלסיטו‬ ‫ן י י ־ א ל ע ט א ל ל אווי גיפעלין' ויי ח?י§על‪9‬טטירהיינט'‪ .‬‬ ‫!.ין‪ .‬ע ר ה ט גיזעה.‬ר׳ יונתן א ס ר ׳ ל ט ל ך שהיה משיא א ת ב ת ו ‪ .‬מיין ייעלט מיין וועלט הלואי‬ ‫.‬ועילה טעירו ל כ פ ר הנן ד ר ך ב י ת ש א ן ‪ .‬ק ו ד ם ) ט ( ע ד ש ל א נ ו צ ר ה מ ח ש ב ה ב ל ב ו ש ל א ד ם כ ב ר ה י א‬ ‫גלויה ל פ נ י ו « ר ׳ יורן בשם ר׳ יצחק קודם )י( ע ד ש ל א נ ו צ ר י צ ו ר ‪ .וייחטא ברךונינא יאנט ל^של אמלך האט גיבאהט אפאלםט‪ .ט‬ ‫?יין }אטוואם״ער מעט ט ר א .‬והנה ט ו ב מ א ד ‪ .‬ה א ב איך גמזעךט גיי ל ב י‬ ‫^ ע ו ן ' §ן א ל ^ ר איונייע?ין אונ דואט נ י ד ך ‪ #‬ת » ' רבי קאירים וןענין רעם ^םוק'ורבה ט ו ב‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מאד‬ .ען‪.‬אונ אויש ג י מ א ל ט ‪ .‬דרש יצי נמי נוי ונל יצוי מני! ממשנתו‬ ‫׳טיל שהוא לא מצי‪) :‬יא( לגרמיה‪ .‬גוט טייגט‪?.‬מלבנם‬ ‫נ ס י ו ‪) :‬שי( ניירה‪ .‬כ ך א מ ר ה ק ב י ה ל ע ו ל מ ו ‪.ין‪.‬א ס ר‬ ‫דשב״נ ר כ ו ב הייתי על כ ת פ ו של ז ק נ י ‪ .‬אם‪.‬וציירה‪ .‬אוג קי‪9‬ט אויף י ע‪$‬ע וועליט 'ויאס^יא איז פול טיט §ערגעניגען! רבי ^ ט י א ל ב ר‬ ‫<ןח§ן האט גי.‬וראה א ו ת ה וערבה ל ו ‪ .‬ךבי'יי.‬פרש•׳ מלנשינ י י א אלהיש‬ ‫וגוי וה<ס עובי מאח• הרי שהפלתם וזן לפיו ‪1‬כייב ירא‬ ‫שנת! עיניו ט שיהיה ‪ p‬לעל! ) ל( סייי׳ ט ׳ ‪ .יקאלטאפאלא!?ט'פאר זיין טאבטעךםוועגין(‪ 0)':‬ובתורתו(‪ .‬אוד ה א ט נאט גיזיאגט צו' ך י ד ע ל ט ‪.‬שמוריוו מוה העולם סנלס ומניאו‬ ‫^ ו י ן ן ^ ך ה ט .‬מחמת עצמו והראשון‬ ‫* ר נשם רני יצתק‪) :‬ינ> יאר‪ .‬פאלאםט פאלאםיט‪" .‬ן ע ר מ ל ך האט גיועהן ךי חופה איז' דאי אים ג'יפעלי‪.וא‪.‬דעי. א ט האטי בשאפין די ייעלט פאר די יוךיןס ווע.‬י ר ׳ יורא )יא( ל נ ר ם י ה )חהליס קלט( כי אין מ ל ה בלשוני הן ה י ר ע ת כ ו ל ה‬ ‫)ף( ר׳ ח ם א ב ר ח נ י נ א‬ ‫יקודם ע ד ש ל א )י‪ (3‬יארש לשוני דיבור כ ב ר הז ה ׳ י ד ע ת כולה‬ ‫יד׳ יונתן‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ א ד ‪ . ט י ן ‪.‬מיין טאכטער הלואיי ואל טיר לי חופה'אלע מאהל אוויןי‪6‬עלין‬ ‫ןוי זיא .‬פי׳ העיון מעשה ציור נשמי קוי‪0‬‬ ‫או נטפל כו״א נית איויא ננייי יאיוא וציייס מל פני‬ ‫נולה ‪) 1‬שז( נתויתו של י ״ מ ‪ .‬נט צ ו ם § א ל א ם ט ‪ .‬דער ט ד ט איז' ניט' פ א ר רעם' ם ע נ ט ש ע ר ע י ט אוועק פון ךי' וועלט וואם ויאיאיז » ל‬ ‫}‪1‬יט צ ע ר ‪ .מ‬ ‫האלט א ז .‬א י ן ד ע ם ה ו ם ש‬ ‫‪9‬ון ר ק י מ א י ר איי נ י ן ש א נ ק .יוא.‬‬ ‫רבי יונתן יא^טלטשל א מ ל ך ה א ט חתוגה גיימאכטידיגע אטאכטעראונ‪ .‬ן!ט‬ ‫‪0‬וין .‬‬ ‫)טו( וכיירה ‪ .‬‬ ‫מיין ייעלטמייין וועלט הלואי זאלסטו טיר"אלע §אהל'אזוי ניפעליןווי ר ו ניפעלסט ?'יד סייןט‪.‬אזוי ה א ט גאט גיואןטצו ךי וועלט‪ .‬א מ ר פלטין פ ל ט ץ‬ ‫הליאי ת ה א ם ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ז י ‪ .ע»?!ךיבען אויף ך ע ם ?םיק״והגה ט ו ב ס'אד‪ .‬ועשה ל ח ה ו פ ה ובית ‪) . .אלסטי טיר אלע ם א י ל אווי גןפעלין ווי רו גיפעלסט סיר הייגט לרביחנוא האלט' אז .‬ך ר י ב ע ר ז א נ ט ״ ע ר י ד ע ם י ט ש ל צ ו‬ ‫‪ 9 8‬ל ך ד א ס ןאט.‬ו ש מ ע ת י‬ ‫‪ ns‬רשב״א יושב ו •ורש בשם ר י ט ‪ .‬עילין‪ .‬א מ ר ל ה ב ת י כ ת י הלואי ת ה א החופת ה ז א ת‬ ‫מ ע ל ת חן לפגי בכד ע ת ‪ .‬ה א ט רער מ ל ך נ.‬יד( וסיידה ‪.‫‪5‬ןךך‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬לס ו ב נ פ ש ה ט י ה כי כ ל ל ב כ ו ת דורש ה ׳ וכל י‪3‬ר מ ח ש ב ו ת מבין א ס ת ד ר ש נ ו י מ צ א לד‬ ‫»אם ת ע ז ב נ ו יזניהך ל ע ד ‪ .‬כ ב ר כ ה ש ב ת י נ ל ו י ה‬ ‫ל פ נ י ך ‪ .‬נשפי הויה שלו נ ת נ נ}‬ ‫על הבליו!‪) :‬יו( וש מות‪ .‬הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת ‪ .‬‬ ‫״ולמי ע ו ל מ י ‪ . ב ל ה ‪ .‬ער'הט"ני‪5‬אכט פ א ר‬ ‫איר אחו§ה איוג א ‪ #‬ט ו ב ‪ .‬ען ך ע ם‬ ‫ט ו י ט ‪ .יפעלט טיר היינט‪ .‬ינ(עולםי עולםי הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית חן לפני ב ש ע ה‬ ‫י ו ‪ .‬‬ ‫^י אין טלה בלשוני' הן ה‪.‬כשם ש ה ע ל י ת חן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪:‬‬ ‫)ה( )טז( ב ת ו ר ת י ש ל ריט טצאו כ ת ו ב ‪ .:‬הט ר ע ר‬ ‫^לךיגיואוןט צו ך י ^ א ? ט ע ר ‪ .‬כ ך א ס ר ה ק ב ׳ ה‬ ‫לעולמו‪).אט אלץ )יואןוט יואםיאיך'ויעל רייי־ין‪) :‬ב( רגיי רומא ב ר חנינא א ו נ ' ל ב י יונתן גןלי.‬מען ה ט ך י שטוב איגווייגיגיאוים גייקלעבט ניט)ואפגע איוג אוים‬ ‫^י׳קאלכט ‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ ו ת ן )‪ (1‬ר ׳ ח ט א ב ר‬ ‫הנינא‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫אזה• ) ס ( עו שלא ניציסי דיי! מלנהינ יצר מששטת‬ ‫זוחז'צי לשו! ׳צייה 'צ רה של מותשבה הוא מנין‪) :‬י( ע־‬ ‫*‪ M‬נוצי יצור ‪ .‬רהב״ח א ס ר ם ש ל ל ט ל ך ש ב נ ה פלטין ר א ה א ו ת ה ו ע ר ב ה ל ו ‪ .‬ו ה נ ח ט ו ב )יז( זה מ ו ת ‪ .‬אייךער טייין צ ע נ ה א ט }איך א ח י ם גלך״עט אווארט‪ .:‬לשין לבור כי״א וארשת‬ ‫»פתיו ו )יג( עולמי עולמי כוי‪ . ל ע ם פיאלאיםט‬ ‫«י« ^ ר אים גיק‪. א ט‬ ‫האטי בשאפין ך י דעלט ״ער^אל םאכין רורועז אין אי'רךישכי}ה‪: 1‬לאס היינוט פוןייייגעטוועןין‬ ‫ך ר י ב ע ר ^ ט ^ ע ר י ד ע ם משל צו אמלך וואם ד!ט געבאהיט א‪9‬אלאםטפוןיי‪:‬נ'עטווע.א‪1‬ןט איך ה א ב }עליטע! ביי ?וין ןןידעז אויף ד ע • אנןסילאינ \ *יי'‪9‬יט טיר‬ ‫ןייגאנןען פון‪1‬יין שטאט צ ו ם ך א ך ף חנן דורך ך י ׳?מאט בית ש>*ן י‪ .

‬ךי צךיקים‬ ‫זאלץ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫־‬ . אויך טאה.‬והנה היא היה שס סהר׳ נשנילו נקנסה‬ ‫עליו מיתסג ) ׳ » ( לאותו נרונ ‪ .‬דריבער האטי .‬שם חדלו מלהכעים להקביה‪ .‬נוט״טייינט' קען רעם טויט‪ :‬רבי חטא בלבי חגיגאאוגךבי מנתן קל|עריןאי.‬נאד אווי'י‪/‬אט דער. מצית אונ מע?זים טובים וועלין קיר א‪1‬יןז לעבי.!2‬ע‪• 13‬‬ ‫איז רען חיךים . הךטיה אויף ךי‪.‬שונ.‬שובהייי זאלין גיט‬ ‫שטאךבין‪ .‬אונ ך ךעןעים יאלץ האבץ א טא‪$‬עלען שטךאף‪ .‬יחזקאל הנביא האט ניזאנט צו חיךם דו בץט גיווען איי! ‪.‬אוואנדער‪ .אלין‬ ‫^טאךבי.‬שנא׳‬ ‫)איוב נ( שם רשעים חדלו רוגז‪ .‬דאלט ןאבין‬ ‫ךי וטועים א!יף גיהעךט רער צעילגע.א ואגט!‪$‬דם הראשון איו וויעךט}'יווען‪.‬וועלין ך לשעים טאהןאפאלשעתש"ובה‪.‬‬ ‫אזד ווי‪.אל שטארבין ‪.‬עבירה' קאט'‪.‬אלא איל )יח( אתה הוא שנרםת לאותו שבעדן שיטות‪.)!( ר׳ יוחנן ורשביל ‪ .‬או די‬ ‫שעאלבץ קאביןייי דוה ‪ .ךערואך‬ ‫רבי חקא ברבי' הני.‬מיר וועלי. אויף ךףאזזייזענען .‬נמצאת עשייה שלא לשמה.‬צך הרע‪ .ואם מירי האבין אונו ניסאטיעךט אויף ך וועלט ‪ .‬ער .‬רו הא?ט ניבירייננט מיו^ה אדף ךעם מקטש‬ ‫<ארטהךא׳&ו. .‬ווארום אווי לאננ ווי ךי רביעים'לעבי.אט‪ .‬רבי' ש‪9‬ע‪1‬ן‬ ‫‪ $‬לקישיאןט‪.אט נייר גיווען צד.אט גוזר גיןען ךי ך׳^עים .‬אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רטיות ושלא יהי‬ ‫הרשעים אוסרים כלום הצדיקים חיים‪ .‬עסיןאי.‬‬ ‫ר׳ חייא בר ברתיה דר׳ ברכיהסשוםר׳ ברכיה אסר )שם(את כריב םםשח‪ .‬איל ר׳ יונתן א״כינזור םיתה על הרשעים ואל עזור‬ ‫מיתה על הצדיקים‪ . איןנן ערן‪ .‪ . דער צערענעןדי.‬ער איו נייווק אזוי ווי אמלאך‪.‬דיצליקיט‬ ‫}אלין האבץ אטאפעלק ץכר‪ . '.‬וכי‬ ‫בנן עדן היה חירם אתטהא‪ .‬ולסה‬ ‫נקנסה בו טיתה‪ .‬העדין‬ ‫די אויף דער ^•ערנען.אט‪ .‬לבי יורע.‪ .‬אבער גיט א‪1‬יף צדיקים‪ .‬ההיד‬ ‫)מלאכי ב( הוגעתם ה׳ בדבריכם ‪ .‬ודייל נאט האט ניועהן אז נבוכדנצר אונ חיךם ‪.‬לפיכך נקנסה בו מיתה‪ .‬אתה הוא‬ ‫שנרסת )יט( לאותו כרוב שיסית‪ .‬אלא שהן םםנלץ טצות וטעשיט‪ .‪ .נן‪.‬רבי ל ל‬ ‫דערזוה.‬הה׳ד )יחזקאל כת( בעדן נן אלהים היית‪ .‬אווי ווי‪.‬עס איו ווי דו יאגסט האט גאט גידאךפט ניוך'_זיין מירןה אויף ךי רשעים וואלט נבוןךנצר אוג‬ ‫רוירם גישטארבין'‪'.‬עם שטייט‬ ‫איין ןםוק איר האט אפניםאטעךט }אט טיט אלןעלע דיירי‪ .‬עבירות‪ .‬ריי אמר מפני םה‬ ‫ננזרה מיתה על הרשעים‪ .‬ייי וועלין לאיר טאהןר‪.‬נגזררו סיתה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לעולש העומד וגס שם איני נ א בינ ליד חעא‪) :‬ית( אתה‬ ‫סוא שנרמס נוי‪ .‬זייוועליןגיטטאהן‬ ‫?. .אטערדריבעריהט מען נווד ניוןען טען.‬ער זאל ניט שטאלבץ).‬אלא צפה הקניה שנבוכדנצר וחירם םלך צור עתידין לעשות‬ ‫עצמן אלהוח‪ .‬עם שטייט אין פסוק דאריט רוהען לי אפנייםא^עךטע‪ .‬ךי רשעים ייעליןיאגין פאר וואם לעביןדי צמקיםוויילזיייטוהען מצות אונ מעשיים‬ ‫טובים‪ .( תאם‪. ‪. פון רבי ברכיהם ^אבטער האט ‪.‬אלם סואשון‬ ‫היסס‬ ‫שמעלתו‬ ‫מאד‪ .‬האט רבי יונתן גיזאגט צו רבי חטא אויב‬ ‫‪.‬אז ךי‪.‬ךי‬ ‫צדיקים ואנין נענונ פ א איבי.‬ר׳ חבית אסר ראוי היה אדהיר שלא לטעום טעם מי^ה‪ .‬ייא?ט צו חיךם די‬ ‫האסט ניבךיינגט צו רעם דאם איוניז‪.שובה דייל די האבי. ^םוק‪.‬עם שטייט אין פסוק ‪£‬ום לרועים' חדלו רוגז‪ .אט‪ .‫^ךף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫ט‬ ‫הנינא וי׳ יונתן‪ .‬אלא כל ימן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקביה‪ .‬אף אני נסנל‬ ‫מצות ומעשיט‪ .‬פארוואס האטיגאט גוזר' גיוועןטיתה' אדף די‬ ‫צדיקים‪ .‬ניזאגט פון‪.ביא'נ‪.אנט פאר דאס הט'.וארים אייף‬ ‫די.‬אווי ווי‪.‬כיון שהן מתים‪.אל שטאךבי.יווע.‬וועלין די‬ ‫דאך טאהן די מצות גיט פון גאטס ורעגין יי)‪ ci‬ךיי יודען אונ ךבי ^‪1‬מעון ין לקיש יאנין צוויי‬ ‫מעטים אויף ךעים עטאלבין‪.‬חיי ברכיהם ווענין פון ךיעם ^םוק ךער‬ ‫נביאןאט ניואנט 'צו'תירם אתי ברוב ממשח‪ .‬האט ךביהמאגיואגטיאז רשעים'וועלין שטאלבין‬ ‫אוג צדיקים ויעליו גיט ?טאלבין‪ .‬ער ד‪.ה ןיטאהן( נאר פאר 'דאם איו אויף אים)אוני אייף אלע סענטשיו־(‬ ‫מזרי ןידאךץ״ערזאל שטאךבי.‬נאד אווי לאנג ווי די צדיקים לעבין האבץ די מלחמה טיטלעם' י‪.‬הן פוסקים םלהכעיס להקכיה‪ .‬עם שטייט אי.‪ .‬אזיוי וויי‪.‬לער מלןז פון‬ ‫צור וועלין זא^י.קי'ם אינ לשיעים זאלין עשאלבין‪'.‬מפני מר‪ ..‬עדן)>!ךםהךאשון(‪.‬רשעים שטאךבין‪ .

‬לא כן‬ ‫תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם‪ .‬‬ ‫ילא נשא ונתן‪ . שטךיאף‪ .‬אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את‬ ‫האדם לחיי העהיב‪ . שלעכטמ די וועלטו זעהן טיר ךאךיאז שלאף איו נאר״נוט‬ ‫צו ך^־עים‪.‬אמ‬ ‫זאלין האבץאטאפעלע.‬ץזלמה המלך האטי אידך אזוי גמאגט צו לי ויעג פין לעבין קו?!ט‬ ‫ן!ען דוךך^טראןש‪ .‬וי"! של והנס וייש ו )כנ( נווה כטוב‪.‬איך ויעל ךייר יאניןיני זעת וועלכע ווענ ברייןנט רעם מענטש צו עולם‬ ‫כבא‪ .‬איז רען'לסורים גוט‪ .‬עךן‪ .ט טע.‬לךיבער ויעלי! די וןאויין שירצוויי מאהל אזוי‬ ‫פיל‪ .‬‬ ‫)כא( ובשבילן קיבלו עליהן מיתה‪ . .‬זו‬ ‫נן עדן‪ .‬נזנר׳ ר׳ יוני!! לעיל«‬ ‫) כ נ ( זם יצהיר‪ .‬ויעה‬ ‫טיבקאד מיי?ט מעןךעםגיהגם‪ .‬משל למלך שהיה‬ ‫י ו‬ ‫מת נ ווי! כ ה ונ ד‪.‬ולא הוליד‪. ידעם יצל הרע‪ .‬אוני וואלטיניט גיהאיט ‪.‬ורשביל אמר ליתן‬ ‫שכר לאלו בכפלים ולהפרע מאלו בכפלים‪ .‬ךךיבעירךאך^ץ‬ ‫ךי לשעיםטאפעילט נ‪.‬איואנדער'‪.‬אוואנלער‪{ .‬עם איו דיער'ניט'‪ .‬לב שמואל ברנח^ןים ויענץהגה‬ ‫טוב קאד מייןט מען ךעם‪..‫סדר‬ ‫ב ר‬ ‫^‬ ‫י ת‬ ‫פ ר ש ה ט‬ ‫לז‬ ‫בראשית‬ ‫יעל הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן״ כיון שהם םתיס הן‬ ‫גחי]‪.‬לער‪'.‬לפיכך )ירמיה יז( וםשנה שברון ירשו‪ (H) :‬אמר‬ ‫רשביא והנה טוב מאד‪ .‬והנה טוב מאד‪ .‬ט ארבעטער אי. לליבעיר איו אויה" ניבאהט‬ ‫נייייאךיןלי נאעיע יועלט‪) :‬י( יאמח רביהונא יאנט דעה טובי מאד ?‪.‬הוי אומר זו מדת יסורין‪) :‬יא( א״ר ועירא הנה טוב מאד‪ .‬כן אומר ס‬ ‫הצייקיש לאיור מיתה זי לנו‪:‬ער ייניעה עי כאן מה שגלרמו‬ ‫עם היצי ו )כא( ונשנילן קבלו נ ו ׳ ‪ .יהאט אומץ גארטין ןטזןר אריץ ניברייננ‪.‬לט ניט }ינומק אודיב‪ .‬לעם ׳'אנלעלי.‬ער"הט‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*יבאהט‬ .‬ווייל״די האבץ ניט‬ ‫די האבץ .‬דאם מיינט מי‪-‬ץ דעם שלאף‪/.‬אונ'וואלט ניט גיהא״נרולט‬ ‫^ולמה דומלך זאגט אויך אווי ווייל איינעיר איו מקןא‪.‬ליהן שכר לצדיקים שלא היו ראוים‬ ‫לטעום טעם םיחה וקבלו עליהם טעם מיתה לפיכך )ישעיה סא( לכן בארצם משנה‬ ‫יירשו‪ .‬זה יציט‪ .‬והנה טוב מאד טיינט מען לי לסורים וואם^אט ניט חמ>‬ ‫‪ a'p^'g‬אויף ךי וועלט‪ . ייי ניט־ קיץ‬ ‫‪. פץ נחמן האט נמא^ט פון‪.‬וכן שלמה אומר )קהלת ד( בי היא קנאת איש מרעהו‪) :‬י( איר הונא‬ ‫הנה טוב מאד‪ .־רויםיאונ קוטע.‬אלא מתוך שאדם ישן קימעא‪ .‬וכי ניהנס טוב מאד‪ .‬הוא‬ ‫עומד ויגע בתורה הרבה‪) :‬ט( ר׳ נחמן בר שמואל בר נהםן בשם רב שמואל בד‬ ‫נהמן אמר הנה טוב מאד‪ . . הרשעים‪ .‬אר ויען ןייט לער יצרי הרע וואלט אטענטשיניטיגיןאהט אשטוב‬ ‫אונ ווא‪.‬‬ ‫םיהה יותי מהמלאכים וכיונים‪ ) :‬כ ( דינ‪ 1‬נ ו ׳ ‪ .‬אתמהא‪ .‬אלא שאילולי יצ׳ה לא בנה אדם בית ולא נשא אשה‪ .‬ע^פעךט רבי ש?עון שלאף' איו' גוט צו ‪j‬ריקים אויך‪ .‬זו מדת יםורין‪ .‬וכי יציה טוב‬ ‫מ א ד ‪ .‬ווייל ךי צללקים וזיאבץ" ניט נידאך<‪«5‬‬ ‫‪#‬טאלביןאונ דולך די עבירות פו.‬אוואנ‪.‬י^דא?ט ייעלין«* )ח( <א'םר> • י‪3‬י ^־ףעיןיבן אלעזר חאט‪/‬ייאנטהנו‪:‬‬ ‫טיבקאד‪ .‬או*דער צדיקשלאפט אביםול‬ ‫??טייט‪. שכר‪ . רעם ייייין נאלטיו‪ .‬והנה טוב מאד )כ‪ (3‬זה יציה‪ .‬אמ ״ע י‪.‬‬ ‫^ ' ם ט ע ם ^ ו ן טויט‪".‬וכי שינה טובה םאד‪ .‬ייי‬ ‫אונ ??יין פאר ךי וועלט ודי מערי.‬זעירא זאיוןט הנהי"טוב'האד י מיעט מען לעם ‪1‬ן‪.‬ז ו ) מ ( בדת הטוב‪ .א פארווכט ךעם טעם פץ טויט‪ .‬‬ ‫‪.‬איז רען ךערעולאף זייערנוט‪.‬נארדורךיסורים^עךץדי נןענט^ין‬ ‫.‬וכי מרח‬ ‫יסורין טוב מאד‪ .‬איי רען לער‬ ‫יצל ןךע דיער נוט‪ .‬כ( דיינו מה שינענו‪ .‬אונ‪.‬יצר טוב‪ .‬ראם איז יםוךים‪) :‬יא( רבי ‪. ךי י רשעים' יענע.‬אונ די ך^־עים'וועלין האבץ אטאפעלע.‬ער נןח^ו זילערינוט‪ .‬אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העה״ב וכן שלמה‬ ‫אומר )משלי ו( ודרך חיים תוכחות מוסר‪ .‬ארל^י^ל אמליך‬ ‫ןאט.‬שלא היו הצדיקים ראויים לטעום טעם טיתה‪..ישןזאךבין ךי צדיקים‪ .‬עבירות פאר דך אונ טוהען ניט לויי.‬ולהפרע ם.‬א‪1‬נ והנה טיב מאד מיי. צו עילם ה^א‪ .‬אתמהא‪ .‬ההיד )‪ (0D‬ושם ינוחו יגיעי כח‪) . שכיר פון ידעם' וויץ אונ דערץ אנטשליא^ין טוהע. .‬והגדז טוב מאד‪ .‬אתמהא‪ .‬עם איז אוואנךער‪ .‬זו ניהנס‪ .‬האבץ מירךען ניט נילערונט מיץ אונ ש לאף צו'רומנים איז שיין צי‪.‬והנה טוב השינה‪ .‬אתמהא‪ .‬יינט מעין דאם נוטס וואט‬ ‫גאטןיטדעם מע?קש א‪1‬יף לי דעלט‪ .‬קינל'ער‪'.‬ער אויף מיט אגייעם פרו"אונ לערונט אונ םאטעלטזיך אין ךי'תוךה ?יל ^׳עוז! )ט( רבי‬ ‫נחמן ךער וולן פון ׳?מואל דעו־ זיל.

‬גיזאגיט והגה טוב מאיד טיינט‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מק‬ .‬אתמהא‪ .‬ער יאל ידך היטע.‬עבירה איז‪ . די שלענטם זאל אתים קוםען אנךויסע ג'וטם'‪.‬עבירות איי אויך איוי‪ .‬והנה טוב מיעט מען רעם טליייך‬ ‫המות‪ .‬וכל ׳מי‬ ‫שאינו טםנל מצות ומע״ט הרי ס״ה‪) :‬יג( אשר ריש בר אבא הנת טוב מאד‪ ..‬מאוד ורש ל' מיה כמו שדרשו מז״צ נכל מאדן‬ ‫נכל‬ ‫‪.אין רעם וויי.‬ךעם טענטשינם לעבין‪ '.‬את מעשים טובים .‬‬ ‫^^!רעסוועט‬ ‫גייי^אהט אאוצר ביי די טיר פון דיין גארטין אונ‬ ‫נוט אךבעטי.אט בליי^ט אייףךיוועלט‪ .‬וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את הםלך‬ ‫יותז ראשו בסייף‪ .‬‬ ‫והנה טוב מאד‪ . .‬ובנה אוצר על פתחו‪ .‬י?‪. • צווי ווי אםענטש טוהט' אווי בצאדולט אים .‬אווי ווי ךי‪.‬נםין אונ וועט.‬ערהטגיזאנט ווער‪.?׳? ‪ M^. די עיירה'נ!ער ניט צו טאהן‪' .‬והנה טיב מאד מייגט מעז דיאם שלעכטם וואס‬ ‫.‬זת מלאך המות‪ ..‬ען‪.‬ע?טיאזוי.‬כך כל מי שהוא מסנל מצות וטעיט הרי מלאך חיים‪ .‬ס וועט נ‪.‬אונ יוער‪?.‬אווי שטראפט אים . מצות אוג מעשיים טובים וועט‪.‬רבי שןועין בר אבא' ס ‪ j‬עניי אלע מדות זע.‪.‬זו מרת הפורענות‪ . מצות אונ מעשים טוקים איז ךא‬ ‫אמלאך וים וועט ‪-‬יטען ז‪:‬י.ער נוט‪.‬עס ייעט ניט טאהי' מצית אונ סעשים טובים איו דא‬ ‫אמלאך המות וואםוועט צו נעמען דין לעבין‪) :‬י‪ (:‬רבי שמעו.‫סךף‬ ‫בראשת‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו פרדס והכניס לתוכו פועלים‪ .‬ער ?ריי^ט יי ? .‬וכי מדת פורענות טובה היא ם א ד ‪.‬ניט אים גאט אשייינע דירה‪3 .‬אייו רען ךער מלאך המות וייער גוט‪ .‬‬ ‫אלא שוקד על הפורענות)ט( היאך להביאה‪ .ועט‪.‬אוג‬ ‫‪.‬קאפ מיט א^ווערר‪ . לעיין‪ . גאךטץוועט‪.‬וכי מ׳׳ה טוב מאד‪ .‬אלא לטלך שעשה‬ ‫סעידת וזיםן את האורהים והכנים לפניהם תמהוי מלא כל טוב‪ .‬ער םאנמ אבוויה‪ .‬איו רען ראם שלעכטס ד.1‬לפיכך אמרו חכמים‬ ‫והנה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫שהשעס מפהקת לו נעה"! ומצלה שנותיו נשוה ונעימה‪:‬‬ ‫)כד( מ מ כ ‪..‬נראךיין נייןיאין גן עדן‪ .‬למשל אמענמש נייט אין‬ ‫ציצית ‪ .‬עטי.‬רקי סימון‬ ‫זאןט פון ‪.‬אונ דאם איו‬ ‫אטוקה פאר רעם ?!ענטש‪.‬והנה טוב מאד‪ . געסט אונןך האט גיש^עלט פאר די אשיסיל פיולםיט אלעםיגוטען‪ . x‬עושה מלאכתו באמונה וטוב וכבר ‪ ) :‬נ ה ( הרי‬ ‫גיהנפ‪ .‬אונ יוער עם יועט עסין אונ וועט ניט בענטשין ךעם מלך^אלישען' אים אפ'האקין‪.בענטשין‪. בטל גיייאלין נאד מידה'כ‪ .‬ןיט אים ^אט אשיעעםטלית‪.אט ןיט אכיטוננ'אויף ךי‬ ‫ץןלעןקס ווי אזוי״ער זאל זי ברייננ‪. .‬עם וועט ניט‬ ‫‪$‬אהן מצור‪ .‬ךעם‬ ‫‪.‬כדכתינ וישקד על הרעה ויניאס עלינו‬ ‫כ׳ לדק ה' ודרשו יזז״ל שזהו הלוקה שהגלה אותם נ' כניס‬ ‫קורס למניין ונושמזם כלי שלא יתקיים אבד מאבדון ועוד‬ ‫נראה עיקר שהקנ״ה שקד על הרעה היאך להניאה שתהא‬ ‫מדה מ נ ד מזה וכדמפרש וכולך בבס ר" ש נ ר אנא ורש"‬ ‫פי' באס הגלם בימית הד‪1.‬וכל מי שאינו מםנל מצות‬ ‫וטעיט )כה( הרי גיהנם‪) :‬יב( איר שמואל בר יצחק הנה טוב מאד‪ .‬אזויהט נאטנייאנט ווער עסיוועטינדאה.‬רבי ה.‬אמר כל טי שהוא‬ ‫אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו‪ .אןט הנה טוב מאד‬ ‫מיינט טען דאס גוטס וואט נאט גיט אויה ךי ייעלט‪ .‬כך כל מי שהוא מסגל מצות ומעיט הרי ניע‪ .‬איוואנדער‪ '..‬אמר כל מ• שהוא )כד( מהבשר‬ ‫במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳ יוסי אמר מתהלת ברייתו‬ ‫ש ל ע ו ל ם צפה הק ביה שבכרה שאדם מודד בה מודדי! ל‪ .ים דער ‪5‬ענטש מעםט זאלמקאים מעםטין‪ .‬זה מלאך היים‪.‬אווי האט יאט נייאנט רער‬ ‫‪.‬ער‪.‬דערשל‪.‬רף לא יוכלו עמוד‪) :‬כז( כל‬ ‫המחש ‪ .אל?ען אים טאהן‪ .‬עם'וועט‪?.‬כיין איי רעם אוצר‪ .‬עס'יאלאים‬ ‫‪3‬יץ‪1‬מאק י_יי.אט‪ ..‬ער אדיין גיי.‬אונ וויער‪.ITI* 1‬רב( רבי שמואליבר יצחק דאגט *הנה טוב‬ ‫מאד ?ךןט מען ידעם'מלאך וואיםיהיט‪.נא‬ ‫זאגט פון רביייקים ויעיין פון אנהייב ויען גאט דואט בשאפין לי וועלט האטי נאט מעלן אי‬ ‫אזוי ווי ךי ‪£‬אס .‬פירש״ מ״נו מדות שנהן ננרא העולפ ‪) 1‬כת( מדם‬ ‫כנגד מדכ‪ .‬לער‬ ‫פאר ךעם ניהנםיטוהען די מצות אונ מעשים טובים אוג קיסק אין‬ ‫גיהנף גוט‪.. רעם אוצר נאד אי. בראויאיזט נ. .‬זו‬ ‫מרת הטוב‪ .‬אדיין‪.אט‪ .‬איר .‬וכל מי שאינו םתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס‬ ‫לאוצרו‪ .‬אזוי ווי לער מענטש טוהס‪/‬גוט‬ ‫ןן‪.ע.‬דייל ךי טעגיטןדן'האבין םורא‬ ‫איי ייאך ‪.‬או פו.‬עסודעטטאה. גיהגם‪ .‬ךךיבער דואבין ידיי חכנ!ים ‪.‬יי‬ ‫‪.‬א״ר סימון בשם ריש בר אבא )כז( כל‬ ‫הטדות בטלו)נח( מרה כננד מרה לא בטלה‪ .‬נךימרה איי גיט‬ ‫בטל ניייארי.‬ךעם מלך זאלזך עםין'אוג‪.‬ומפני מורא ננ׳ אדם סולכים דרך שינה ‪t‬‬ ‫)כו( היאך להניאה‪ .‬יט‬ ‫מט אךבעטין זאליגיט אדיין גיי. די תפיסה‪ . אי. אי.‬נאר לכושל אמלך הט נימאבט אםעיודה‬ ‫אוגזןרהאט ג‪.‬אונווער‪.

ין מאד איו אךם‪ .‬דער' אנדערער טאנ פון בשאפוננ‪ .‬ערד )פץיאמלך(‪ .‬דאס מיעט מען די הימעל'אונ ער'ר‪ .‬האב איך}'ץיעהן ךעם סוף‬ ‫זןינעם‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יז‬ ‫״‬ ‫איז‬ .ם ןהאךץ ןכל צבא‪.‬‬ ‫היי<י איחיות של וה ‪) :‬לא( וקיון‪ .ועלי.‬יום א' נשנת יום נ׳ נשית או מלשים‬ ‫ושנים או שמיעות וונלות‪ .‬ועקםץ טאנ ייאס מען נעטט צו ךי ^ ה פון יואךצו ‪ £‬ב ת ‪.‬זח אדם'*‬ ‫)ט!( אטד דשב״ל הנה טוב ס א ד ‪ .‬יו םלכית‬ ‫הארץ‪ .‬ער ואל אויף איר אכטונג גע'בץי )טז('<דהי(‪.‬אלא שהיא תובעת )לא( רקיון של‬ ‫בריות‪ .‬צייןט קען שוין ציו‪.אהר‪'.‬ובה ננםרה‬ ‫מלאכת העולם‪ .‬איר יורן זו )לב( שעה יתירה שמיםיפץ טחול על ק ד ש ‪ .‬ואך דאס ר‪1‬ט אסוף‪ .‬ךער‬ ‫א^דערער §אנ טין שבת‪ .‬כלוי‬ ‫המזה ש״יזיין מזה כגנז מזה שונ הוא‪) :‬ל( הינון ‪.ן‬ ‫מוני! למנין אשי‪ .‬עךשטער טאנ פון שןת‪'.‬ר‪1‬י‪..‬טיט אה״א‪'} .‬רבייייות‬ ‫יאןט״עס דזאט מקעינט שטיין יום ששי‪'8 .‬ניווארץ צו ךי‪.‬ןאך'‪ .‬אתמהא‪ ..‪ .‬‬ ‫‪.‬האב איך .‬היא םאד הוא אדם‪) .‬עיכ כתיב הששי‪ .‬אוג‬ ‫ייבען יאהר צו אשמטה‪ .‬ס'‪).‬איז דיער ניט> יי ) ט ‪ ngft) 0‬תיי*שסעץ ןן לקיש‬ ‫^?ט הנה טוב'מאד מיעט מען ךי מלוקה פון היי^על נפץ }אט‪ 1‬והנוז טוב מאיד טייינטימען‪-‬‬ ‫ך?!לוכוזפץךי‪.‬אונ ייבען שמטות' ‪ V‬אייובל‪:‬‬ ‫פ ר ש ה י ) א ( ויבולו ה‪£‬ם. .‬ערר '.‬איודיווי״עס ^‪3‬יי'ט'אץ §סוק'...‬כט( זי טרה טיבה‪) :‬יד( רבנן אסרי לה בשם ר׳ חנינא בר אידי‬ ‫זר׳ פנחס יר׳ חלקיה‪ .‬מ־^ע מגקס טענ‪' ..‬ער?!טער טאנ פין בשאפוננ‪ .‬ר‬ ‫ודיל ךי ?לו^ה פון'ךי‪.‬עם ףטיייט אי.‬ש‪1‬ר לע<דוננ>‪.‬אר י א ט‬ ‫‪5‬י'ינט ‪3‬ען ךי לע צטע עז‪/‬נה פון‪. פאךלעןךט ויעךין'‪.ואם‪ .‬‬ ‫פון ש^ת' ^ן‪.‬הלקיה ס'‪.‬גךד אונ אלע יזער‪8‬א‪52‬ט זייערע‬ ‫.‬אוניטעןיץיילט צוןעילןזיחרשים צו א. ‪.יט אכטוננ אויף דיי טענטשיןאייגער ואל ניט טאהן אעולה רעס‬ ‫אנךעךין'‪ .‬די‬ ‫אוו־ויות פון מאדי זע^ען ף איוויות פון אדים‪ .‬ךאס איז .‬ק‪.‬פלכין ודן מי שעובר‬ ‫על זת ו )לנ( שעה יתייה‪ .‬שנאי)ישטיה מה( אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי! )ט!( ויהי ערק ויהי‬ ‫בהר יום הששי‪ .‬עם ןפטייט אין פסוק לכל תכלחראיסיקץ‬ ‫ךיחןה ?צול!ך ק א ד ‪.‬והנה טוב ם א ד ‪ .‪ .אט ואנט אץדיהאבינימאכט‬ ‫ךי״ערד אונהאב בשאפין אטענטש )אנןלך( .‬מהמעת‬ ‫ני״הי יום א׳ שתילת ניייתו וכן טלם ‪) :‬לז( מכאן ‪1‬אי..‬ה‬ ‫לש!־ היא ראשונה לשנת‪) :‬לנ( למנייני של עולש‪ . דיער סוף‪!.‬‬ ‫הוזיר )בראשית ח( וירא אלהים את כל אשר עשה והנה .‬די הי‪5‬על אונ‪. ‪%‬םוק ךי ן‪1‬אם פץ ךי תורה איילייננער ווי ךי‪. .‬ך י קימעל‬ ‫‪.‬‬ ‫דער'‪.‬אונ אזר ווייטעיר‪ .‬לכל יש סיקוסים‪ .‬רבי םיטץ ‪3‬י ?ח‪$‬א יאנט ביי ׳טבת הט שען ניציילט צו ךי ייעלט‪.‬עךד אונ בךייטערווי רער‬ ‫ים ‪ .‬לד( מיכן יאילך טובין לטנין אחר‪:‬‬ ‫פלשה י )א( ויכלו השטים והארץ וכל צבאם כתיב )תהליס קיט( לכל תבלה ראיתי‬ ‫קץ רחבה םצותך ם א ד ‪ .‬דאם איי ךיי ת י י \ • עיוי ויי‬ ‫‪.‬וענע.‬ער האט ב‪#‬אפי.‬עם'איי מווען פריה" יום הששי‪ .‬יערער ‪.‬רעם'ועקיםטין טאנ‪ .טוב ם א ד ‪ .‬עם איי‪.‬אר וואס שטייט מקשי‪ '.‬דער‪.‬אלע זאכין קאכיין יאסוף‪ .‬לטיי^י^ט מען דףוא‪ ..‬‬ ‫איייפעךטינ ?יייארי.‬איר סימון בר טרתא עיכ טונין )לנ( לטנינו של‬ ‫עולם‪) .ום'_‪.‬םער‬ ‫‪ £‬עוין ־ןיט ב'ע!אפין‪.‬קיץ פוף‪ .‬אך אפשיט' איז לכל תכלה ראיהי״קץ • אלע זאכץ‬ ‫תאם ‪_.‬וכי טלבית הארץ טיב מ א ד ‪ .‬אווי' ווי עם שטייט‬ ‫אץ פסוקייכילי ס^עלם)הארץ ןכל ? ן א ם ך י היסעל'אונ‪7.‬ךאס מיינטמען‬ ‫§ןם )ךעים מענטש וואס‪.‬ל( העין איתיית דיין העין אותיות דיין‪.‬די וויענ^ז ‪ .‬ךרי^ער איו'יי נ י ט ‪ .‬עם שטייט איין פסוק ןאט האט‬ ‫גיגעהןאלץ יויאם״ער הט גיטאךן והנה טיב מאד )אונ״עם איז זייער ניט.‬אוינ אי‪1‬י'ידיטער‪.‬איזיךען ךי ‪9‬לוכה פוןךי^ז־ןייער ניט‪ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫®־‬ ‫‪m‬‬ ‫ט‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫לוז‬ ‫יהנה טיב ט א ד ‪) .‬ךךיבער שטייט העזשי וךער‬ ‫אין ידי‬ ‫יע‪. ךי ארבעט &ץ‪.‬בידוע! ‪3$‬ענד אונ‪.‬או ירמו שעז אלן השש• ימנו‬ ‫^ען ךי נוטע מאס ויאס טעןמעםט רעם קעניטש"איוי"'^ ‪!^''^1‬ט‪"1^7‬ךיכ?‪ £‬יהא‪5‬ץ‬ ‫ניואןט פץ'רבי הנינא ‪3‬ר א‪7‬י איונ ריבי פניהםיאונ רבי ‪.‬ארי איין'זאך האט }'יט ‪.זעה.‬ג‪:‬ע?די?ט' ניו\ארץ אין ך'י‪<.‬עךר האבץ ארך *אםייף'‪ .‬ווע.‬איין' א?ךער'רע‪3‬ענו?נ‪ .‬פייש״י ה״א לינות שעם אר‪. .99‬עח נ!יט אה״א‪ ..‬שטים וארץ יש להן‬ ‫סי סיבים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪y‬‬ ‫ננ‪ 5‬מזה ומיי שהוא מ־יי לנ‪) :‬כנ‪ (1‬וו מזה שונה‪ ..‬זו םלכות שטים‪ .‬אויאנדער‪^.

יווען פ ו ל טיט יואטער‪ .עיך האט נמאנט פון‬ ‫ר ב י ! ‪ .‬קןאלין‪.‬זעגען }ידיארין כלים ‪t‬‬ ‫<נ( פ י ‪ 3‬ח ‪ .‬נינומע.‬לבי ח.‬נינאןץן די וואםער פ ו ן ' ך י‬ ‫ויאנע‪ .‬ד( נעשו כלים‪ .‬ה א ט אדרינום‬ ‫ןייאןט צו רבי יהיש׳& איי ‪ 9‬ק ל י ך א י ‪ .‬ואיזו זו ה ה ו ר ה שנא׳ )איוב יא( ארוכה‬ ‫מ א ר ץ ס ר ה ו ר ח ב ה מני י ם ‪ . ‪.‬מ״ה יקןוומן נל׳ י ו ן ‪ ) :‬נ ( דיסיןיסיס‪ .‬ן'.‬נרעםעת ) ‪ Q‬ריבי ח מ א ה ט אנ?‪.ט ביי רבי‪.‬‬ ‫ןואט ר?י ‪:‬הושע « ‪.‬נ.‬א ח ת ש ל א ש ו א ת ת של ש ל נ ‪) ..‬ל א ה י ת ה מ ל א כ ת דיוסקוסים נ ר א י ת ‪ .‬קנא?? ! ‪ 15‬לי ?יי עי‪) .אלין אוני'עם איו ןיוואךין אוועלט ‪ .‬ער האט א ו י ם ‪ .‬‬ ‫!י‬ ‫י‬ ‫אווי‬ . צוויי‬ ‫‪.‬כיון ש נ ע ק ר ת ה ו ובהו מן העולם‬ ‫נ ר א י ת מ ל א כ ת שמים ו א ר ץ ‪) .‬נט ‪9‬יר‪.‬שלחנות )ה( פקעיות‪ .‬זענןט קנאלין האט ‪ j‬א ט נעינוטען‪ .יגאג^ןק פ ו ן ד ע ר י ו ו ע ל ט ‪ .‬אונ אי.‬איל כ ה ה ו א ד א מ ר ר׳ ח מ א‬ ‫כ י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יאייד ימנסל סדר ומניס ו האמגש׳ ‪ ) 1‬י ( <עשי נליס‪ .‬פי• של ששי יערב נקראו ‪ ( t p (1‬יפת״‪.‬ו( ופתכן זה ב ז ה ומהן נ ב ר א‬ ‫ה ע ו ל ם ‪ .‬אזד ו ד ‪ .‬ע ר רוט די גילייגט‬ ‫אין די }‪5‬יר!ייטין‪.‬אזר לאננ די ך י ד א נ ע איז פול מיט' וואםער זעהט‬ ‫ןימאקלט‬ ‫‪5‬ען נייט ך י ' א ר ב ע ט פון ך י צ ו ר ו ת ‪ .‬ל ד ׳ ר ו ח ו ת ה ש מ י ם ‪ .ילייןט ךי צורי‪. ‪.‬ווי‪.עיךי‪5‬ט ןיוו״ארין‪ .‬ך א וועךט א ל ע מאהל‪.‬אוג פון ויי וזאט^ער בשאיפיןךי וועלט‪<. .‬ה ה ׳ ד ויכלו‬ ‫ה ש מ י ם והארץ וכל צ ב א ם ‪ Q ) :‬ב י צ י ב ר א הקב״ה א ת ע ו ל מ ו ‪ .‬אקליינע ?וטוב אונ האט ‪.‬אין ^םוק‬ ‫ביטולו השמיט ידןאוץ‪ .‬א?יןרימעלט‪.‬ישתקו ושחנו וימתו עלמומיו‪:‬‬ ‫איז ניט ןרעסער מווארין ך י ‪ .יייק‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬ה‪:‬ן> קמילה ולדיש כלי ל' תתלה!‬ ‫מנ‬ ‫‪5‬מנ״‪ 0‬של עולס‬ ‫) א ( סיקוסים‪ .‬נענוג אוגיאזוי איז‬ ‫אינ״זיי ז ע ג ק &אר?‪!?1‬רייט גידארין‬ ‫גיווארץ ךי וועלט(‪.‬והיו ב ה שני)ב( דיוםקוסים‬ ‫נ א י ם ‪ .‬ךי ‪9‬יר ‪. א ט וזאט גייאנט ‪.‬ךי היטעל מיט לי‪.‬ ‫לעל^י^ען זענען זיךיצו זאטען גיקו&ען אלע פיר ‪.‬לעם' אללי^ום אין ‪.‬ך י א ך ן ע ט פון‪.‬ןךר איז‪.‬רבי אל.‬ע ם שטייט אין פסוק ויבולו הש'ם‪:‬ם‬ ‫וה&רץ וכליןןקאם‪ .‬איל כ י צ ד ב ר א ה ק ב י ה א ת עולמו‪ .‬איץ‪:‬ם פון פי. .‪ .‬קנאל אונטע.ע איו.‬שס( ויצא לצורף ב ל י ‪) .‫סדר‬ ‫בראשית פריטה י‬ ‫בראשית‬ ‫)א( סיקוסים‪ .‬אז‪1‬י נמוען‪.‬זעלוט^ען שויןךי אר^עט פוןךי צ ו ר ו ת ‪ .‬ק.‬אוג ד י ‪ .‬ע ק ב ס דעןין לם?§ל אווא.‬ד א איז א ד ף ‪ .‬ד״א ל כ ל ה כ ל ה ראיתי ק ץ זו מ ל א כ ת שטים וארץ ‪.‬איר יוחנן נ ט ל הקב״ה‬ ‫ש ח י )ס( פ ק ע י י ת ‪ .‬וועלט‪ .ינא זא‪.‬קילות אמת המיס שמקלסת לתוך ומרב.‬אבער ךי‬ ‫ח ו ל ה אייגיטג. ע ן ^יוואךי! כליים‪ . .‬ק.‬א ז ו י ‪ .‬הג‪ 1‬סיגים מכושף ויצאלצוךין״ ‪3‬לי‪ .‬‬ ‫נולויריס ‪ ) :‬ג ( שפסקה‪ .‬ה א ט לבי' יהושע גטאגט‬ ‫״‪1‬ו ^ ך ת נ ו ם אווי איז ניווען ‪3‬יי «!ט א ר ך ‪ .‬ד׳‬ ‫ל ד ׳ ר ו ח ו ת ו א ח ת ט ל מ ע ל ן ו א ח ת מ ל כ ט ן ‪ .‬או‪ :‬ל י סייר‪.‬חוץ םד״א שאין ל ו ס י ק ו ס י ם ‪ .עואןט אווי ווי רבי ח^א ב ר חני^א דןט נ י ו א ן ט ‪ .‬רואטילבי‬ ‫יהו^ע אריץ ‪.‬‬ ‫ש נ א ׳ ויכלו השמים ו ה א ר ץ ‪) :‬ב( ר ׳ ח ט א פ ת ח )משלי כה( הנו סיגים מ כ ס ף וגוי‪ .‬רבי‬ ‫ח ט א ב ר ח נ מ א זא^ט‪.‬ריבי יוחנן ואגיט גאטהאט‪.‬ז ע .‬ע ל ד ‪ .‬נטאגיט צי אים ציית‬ ‫אוים ליין הא.‬לער ייעלט• איין‪.‬ע ם איז‪.‬די תיםעיל אונ‪/.‬כ ך כ ל זמן שהיה‬ ‫ה ע ו ל ם ה ה ו ובהו ל א נ ר א י ת מ ל א כ ת שםים ו א ר ץ ‪ .‬נ ע מ י ש ט ן י ‪ 5‬י ‪ :‬ע ד ם י ט ' ך י‬ ‫^ ג י י א ‪ .אלין האט ‪£‬אט ןענומען א ו נ ‪ . א ט בשאפין ל י ' ו ו ע ל ט ‪ .‬אדתינום‪/‬צויךיבען ואלין ווערין‬ ‫ד י נ ע ביינעח' האט ני?רע.‬ר׳ חנינא א מ ר ד י ‪ .‬קג אלץ איי מיטיען‬ ‫אלע" יייטין ב י ז .‬לער‬ ‫חוזי יביהואיז אוועק .‬עהיוייין‬ ‫דךשגן טיט ר ע ם ' פ ס ו ק ‪ .‬ערד אונ זייןןר העילעאפט‪.‬אדי לאננ ווי דיוועלט‬ ‫איו נייוען'תהו\בוהו דואט "טען ניט ניועהן די א ה י ע ט פון ךי לוימעל מיט ל י | ‪ . 9‬ענ‪?.ט צו טורח אוני צו מערב צו יצפון'אוני צו דרום ‪ .‬קנאלול' הויבין אונ איי.‬כ ל זמן ש ה י ת ה מ ל א ה מ י ם ‪ .‬ק.‬עם איזיאוויאנדער ‪ .ענדינט‪.‬אונ איין לי וואנע איז' גיווען‬ ‫ןיוויי "שיינע צורות ‪ .‬אווי ווי״עם שטייט ‪.‬יהושע }ין חננירןיווי ^ דואט ‪£‬אט‪'£3.‬נעפירט ‪.‬איר‬ ‫אליעזר ב ש ם ר יעקב מ ש ל ל א ם ב ט י ש ה י ת ה מ ל א ה ם י ח ‪ .‬גיוואך'ין‪ .‬כיון‬ ‫)נ( ש פ ס ק ה וניער המים ש ב ת ו כ ה נ ר א י ת מ ל א כ ת ד י ו ם ק ו ס י ם ‪ .‬אדריינום )ז( שחיק עצמות שאליה לר׳‬ ‫י ה ו ש ע ב ר ח נ נ י א ‪ . ו )ז( שתיק עלמות ‪ .ער אוג אייגם פון שגייאיאוג‪.‬טעל‬ ‫ס י ט ך י ן ן ק ד ‪ .אלין האביןזיך פארשפריייט אינווייינינ אריץ‪ .‬אז טען ‪$‬אט נ א ר ארוייס ‪.‬ע ר ד איויניט״נרעםער גיוואךין‪ .‬אעזם' ..‬אייז גיועהן גיוואךין לי אלבעטפ'וןדי'הי‪.‬פיר ה ט ע ר גיליעט אין לי פייר דייטין‬ ‫פו.‬ר׳ ח מ א ב ר חנינא א מ ר ש ש ‪ .‬ווי אזוי ה א ט .‬ער "האט .

. פרעגץ אדף דעיר זאך‪ .‬ז׳ « י י ו ט י ף ‪ ( » ) 1‬ה״נ העייןי הרכס‬ ‫» ‪ .‬ראם איו ךער ?עטעלי.‬ויש מול שהוא ממר הליכו לשלשים יום והיא לבנה ‪ .‬איל כך היה מעשה לפני הקב׳ה‪) :‬ד( א״ר הושעיא דרש‬ ‫רבי אפם באנטוכיא‪ .‬האט‪7‬ך וייינ‪:‬גער גימאכם דיער פלייר אוג האט ייייגייגער ממאכטיזייערע טובות‪. דיך קצרה ובמהירות‪.‬נעת הנראה «‬ ‫*‬ ‫™‬ ‫?‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫>‬ ‫‪W‬‬ ‫רבי הועועיה האט..‬ר׳ פנחס בשם ר׳ חנן דציפירין תני‬ ‫)יב( בנות שוח בשנה שנייה של שמטה נוהנ קדושת שביעית שלהן‪ . .‬יל( ואותו היום עשי פימת בן יומן‪ .אףר‪.‬גייט דוךךיךיצוועילף מ ל ו ת ' א ץ ' מ ה ן ח ד ^ ם ! יעדער מיל‬ ‫דא?גרט פי נף אינ ןמאנןע טענ‪ .ע?!ווי.דעלץ.‬ענדינטייין_גאגג צו צויעלף* חדשים‪ . אויףנייואקםי.‬שאין ממרין הלובן)י( אלא לד׳ מאות יפ׳ שנה ‪) :‬יא( יבעי שאלדד‬ ‫שנונה מהלכת י׳ב מילות לעשרח חדשים‪ . די מליגה אים‬ ‫דערצערעט‪ .‬יאם‬ ‫איוךער ?זפועךין וואס הייסטל?.‬אונדי דריי שטערין וואס הייסץ‬ ‫כוכי גיגה ?(אדים ד‪/‬עגדמען'גיט זי.אלר פון שסטה‪ ..‬חוץ מן‬ ‫כוכב נוגה ומאדים‪ .‬אלא לשון מכה‪ . ויאם הייםט שבתי‪ .אךרביו די וועדיןצייטינ‪ :‬האבין ד י ראך אנמהויכץצו וואקםץ״אום‬ ‫קזםקןה‪ .‬הרבה להן בדיצה‪ .‬הרבה‬ ‫להן )ח( בהדיוכין‪ . טיט‬ ‫אקילצעיוענ אונ .‬יש מול שנומר הלוכו לי״ב חדש בנון כוכב‬ ‫חמה‪ .ט‪ .‬ער ‪.‪ .‬אייךער>־‪.‬לתבער'ד^רף סע.‬איל פשיט ירד למזרח‬ ‫ולמערב לצפון ולדרום‪ .‬אונ‪. פערטינע״פירות ונאר‬ ‫דורך די ך ך פ ץ אדםה־אשין איז גישטראפטמוואךץ ךי״עיד מיטידי פיירותיאזידאסווא^ץ‬ ‫ז‪$‬ל לאג נ יאעיין(‪ .‬איז ביי ייידא היילינכדיט יפה שמטה.‬אונ ויען משיח יועט קומגןוועמ ‪.''די‬ ‫?‪PW‬‬ ‫מ־י..‬‬ ‫דאאיי אויך אווי גיווע.‬ווי אזויייקענסטו•‬ ‫זאגיןאוךער?זטערץנוגה אונדער שטערין מאדים ענידעעןיניט דיער גאגגנאר ביי פיר הונדערט‬ ‫טיט א?טציג.ה‪.‬משתרש‬ ‫בשנת השמשה ‪ ) :‬י ( ואותי יום‪ . פון ציפירץ בנות שיח ד א ם איי ייייקןע' פיייני!( וואס וואקםיןאויף'לע‪0‬‬ ‫י‬ ‫בוים ךעם א.‬לפיכך בעי שאלה‪ ..‬לאהר זםן הכעיסו אותו‪ ._.‬והיאך אומר כן נונה ומאדים אין נומרין הלובן אלא לד׳ מאות‬ ‫ופ שנה‪ .‬דאסאיזדער‬ ‫?טערין וואסהייסט ח ן ה ‪!7 .‬לפי שעושות‬ ‫פירות )יג( לשלש שנים‪) .‬האיטער דך פייליןיפרייטטיט‬ ‫די אוג האט די ןיטאל‪ .‬רעם‪!.‪.‬הכניסו לבית קטן‪ .‬אין אצייטשפעטער האבץ יימענטשי.‬כל סיל כיח יום‪ .‬ל‬ ‫אויף ךעם ביים יכיי .‬חיינא חםיהא‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫לט‬ ‫בראשית‬ ‫בר חנינא‪ .‬ם איו.‬מ י מ ‪ V‬המילית קצר ייהם ה י י ן כ ד‬ ‫‪» » J‬‬ ‫ל ה ס ^ ו י ו ונתמעש שמחתם ז‬ ‫מ ת ‪ £‬א‬ ‫כהונה‬ ‫ל ( ה‪-‬נ אלא לתיש שנהו)יא( ונע׳ ‪.‬אט אויםהייליין דיי סבה" אע די"פ 'ר‪'1‬ת‬ ‫א י נ ‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י י י‬ ‫ז‬ ‫.-‬אלה כ י י ‪ .‬ומאדים חדש!וחצי כל מזל‬ ‫מהלך י ב בשנה ומהצה‪ . פו.‬ועה איך אייאנדר‪ .‬דם'הראשון האם געייגדיגטיייעגען די מילות "ניגאננע.יואןט ךבי אפם הטנילרשת אי.‬אוגךעם טאגוואם גאטהטאךםבשאפץ המשיי.‬א״ל אפשר כן‪ .‬ויש מזל שנוסד הליכו לייב‬ ‫שנה יהיא צדק‪ ..‬איו מפעלי• דיעירלדב‪ .‬פיל טובות ‪ .‬־‬ .‬ווי אדם האט געייגדינט' פירט'גאט דסיזלותדורךיאלאגגע וועג‬ ‫אונ §אמעלאך‪.‬ומיעט להן)ט( בדיצה ומיעט להן‬ ‫בהדיוכין‪.‬עט איי לא אמיל' דאם‪.‬םילקוש ל*‬ ‫ניים ליה! )ינ( ננית שית כ י ־ )ינ( לשלש שנים‪ .‬עס איידאאמו״לויאסור ענדיגטייץגאגגצו‬ ‫ךכייסיג.‬אין לשון ויבלו‪ .‬אתמהא‪ .‬אבל לעיל הקכיוז‬ ‫מתנות‬ ‫)‪ » (0‬י » ץ ‪< .‬ויש טיל שהיא ממר הלוכי לשלשים שנה יהיא שכחי‪ .‬‬ ‫משחטא סיבבו דרך ארוכה ובמתינות‪ .‬ולשין כלייה‪ . .‬וערב לו קילוסן‪ .ער גאגג ביי פיר הונדערטטיט״אכצינ •אהה! איך ידאב‬ ‫ךדאלט?רעגיןדער ?טעלין גוגה‪.‬עםאיי רא אמילויאס‪.‬משל למלך‬ ‫שנכנס במדינה וקילסו אותו בני הטדינה‪ .‬נייט״ער דוךיליאיאהר ‪9‬יט אהאלבס‪ .. אנטוכיא לערוואריט ויבולו איז דערטיי^ש‬ ‫* א י ^ ל ! • ל??^ אמלןל איי'אליי! נינאננעו אייןאטליגה" די םענטשין פו.‬ ‫‪:‬‬ ‫ויעלי‪.א אמיליוואים ער ענריגט זיין גיאגגצו דרייסיג טעג‪.‬כך עד שלא חטא אדם היאשין ה־ו המזלות מהלכי.ה האבץ אים .אןזר‪ .ילויבט‪ .‬דאס איו דער ‪#‬טעריןוואםהיינזטצלק‪. .‬רבי פנדס‬ ‫האט נילערונ טביי רבי הנ.‬ערעגלינט ‪1‬יין"גא?נ צו צוועלף‬ ‫.‬ךערישטערייןימאדיםמיט דורך יערער מזל אין אחדש טייפ‬ ‫אהאלןנס • אינ יי ‪-‬אלע מיעלך מילות ‪.אלד‪ .‬לך‪.

‬ך י .‬זים ש ט י י ט א ץ "?־סוק‬ ‫יץןלי ם ^ מ י ‪ .‬‬ ‫אי‪.ענ‪.‬תיל וצנאיוו ורש״י פ" לנאית‬ ‫השמים והארן נעשו נשיייי ‪ .‬רהאט‬ ‫אדם‬ ‫.‬או‪.‬ל ע ם ' מ ע נ ט ש ייעז ע ר א י י א ד ף‬ ‫ך י ז ן ל ד ‪ . .א?ין פ י ־ א י ם ' א מ ע ק ‪ 1‬י י ן ‪ .‬‬ ‫עלנק‬ ‫ן ו ע ל ץ ^ ז ו ו י נ ד ד א ^ י ן ‪ .‬צ ב א ל ש ם י ם ו ל א ^ ו צ ב א ל ת ל מ י ד י ם ‪.‬‬ ‫נ ח מ ן ך ע ר ז ו ה ן ' פ ו ן ' ר ב י ש מ ו א ל ב ר נהיםן ה א ט ' ג י ו א .‬‬ ‫פ ץ ווא^ען ודייםין ‪ p‬ר א י ‪ .‬ג ז ״ ע ד ז ' ‪ .‬ד א ם ג א ג צ ע גלוםטוננ פוןיימעגטשיאיו‪/‬אריער ז א ל‬ ‫ך ץ י א י ו י ף ד ע ר ו ו ע ל ט ‪ .‬ר ב י א ל ע ך ז א ן ט ךוייעללייי יאליזזעגען ד א ייאם ד י י י ז א ב י ז א א י י מ מ י ד צ מ ע‬ ‫צייט'» ‪ .‬ש נ ׳ ) ש ם ז( ה ל א צ ב א ל א נ ו ש ע ל י א ר ץ ‪ .ין ד י ה י ם ע ל א ת ז י ש א פ ץ נ ד ו א ר ץ ם י ט א ל ע ‪ /‬א ר ץ ו ו א י ס צ ו א י ם ג י ה ע ר ‪ -‬א ע ך י ^ ך ד‬ ‫א י י ב ש א פ ץ גןווארץ ם י ט א ל ע י א כ ץ ד א ס צ ו א י ר ן י ה ע ר ‪ ' . א ל י י קי^ועי צ ו ר ע ם מ ע נ ט ש א י ג דע־'‪. ט‬ ‫א ו י ב ד ע ר מ ע .‬ב נ ה ב נ ץ ע ל ה בידו‬ ‫) כ ( צ ב א ל י ‪ . מ י ד א י ‪ .‬ר׳ סימון ב ש ם ר י ב י ל ) ט ז ( מ ב ו ל ל י ם היו ה מ ע ש י ם והיו מ ו ת ח י ן והולכין‪:‬‬ ‫) ן ( ו כ ל צ ב א ם ‪ . (ipv^f‬‬ ‫א י ך ז א ל שוין ך ו י ס ו ו ע ר ץ ‪ .‬נמו שכיר יום נ נ א סשמש‬ ‫מזמז• צאהי ‪ ) t‬כ ( צנא לי ‪ .‬ו ל ב נ ה ו ב מ ז ל ו ת ) ט ו ( ו נ ש ת כ ל ל ה ה א ר ץ ב א י ל נ ו ת‬ ‫ו ב ד ש א י ם וניע‪ .‬ה ר ב ה צ ב א י ם מ י נ ה ה ק ב י ה ל א ד ם ה י ה ‪ .‬א כ ל פ ת ו יהנייתי צ ב א לו ע מ ד ת ב ת ו ך נריני‬ ‫ו ח נ ק ת י צ ב א ע ל י י ‪ .‬ו מ ה הנייה לי )יט( וכימי ש כ י ר ימיו‪ .‬נ פ ל מ מ נ ו ו מ ת צ ב א ע ל י ו ‪ .‬עזעצ‪3‬ע צ י י ט צ י ת ל מ י ד י ם י ד ע ן דיי י א ל ץ ' ' ג ת י ם‬ ‫ןוערין‪.‬פ ו ן וואגע.‬‬ ‫א י נ ד ' ‪ ? .‬פיוש" ל' מ ‪p‬‬ ‫ודלי! ויואוס‪•) :‬מ( נל ימי ‪ 5‬נ א • ‪ .‬מ ו נ ו נ ח ל מ י ד ס נואיסא‬ ‫ביומא ‪) 1‬יש( ונימי שניר‪ .‬ביו § ל י י ט א נ‬ ‫י‬ ‫< ו ( ע ק ל ץ .‬נ ם ? פ ן י י ט איז פ ס י ק א י ו ב ה א ט נ מ א ג ט ב ל י מ י‬ ‫צבאי' יאלע ט ע נ ייאם א י ל בין‬ ‫י‬ ‫א י ן ל ם י ח ‪ .‬א י ח ל ״ ע ד ב « ח ל ־ ר ה י י ה א ב א י ך נ ע ־ א פ ט ^ י < ץ ו י ע ^ ק ו מ ע ן ' מ י י ! פארנזא•‪.‬ע ד יקים‬ ‫ח ל ו פ י ‪ .‬ך ב י ס י י ם ץ י ז א ו ט פץ' ר ב י ‪ :‬י ה ו ש ע‬ ‫^ ן לויי ס יוע.‬אז‪^.‬ןגר איו• א ר א פ ‪ .‬עם ‪ $‬ל ב ע ט ע ר ‪.‬ע ם א מ‬ ‫ד א א א ו י מ ע ז ע ץ ט ע צ י י ט י צ י י י ן ל ם י ל י ם י י ע י י י י יאלי׳ ג ר ד ס ד ע ך י ן ‪ .‬ויי.‬ייי..‬ניווארןסי ב י ‪ 9‬ל א ר ו ו י י י ‪.‬ד א ס י פ א ר ה נ ^ ה ה א ט ע ר פ ו ן דיין לעיבען'‪ . ג ‪ .‬א ו ג א ל ץ א י ז עניתוכןט ‪ 5‬י י י א ך ץ * א ו נ‬ ‫^וא\יןוד עםת!ךףדיל‪.‬ה א ט ע ר ה נ א ה ‪ .‬ו צ ב א ל י ם ו ר י ן מ נ י ן ‪ .‬ע י ס א י ז ד א‬ ‫יסוליםוועז‪.‬וינלו ורש ‪ !ui‬שכצול ! )שז( ממללים‬ ‫היו נו׳ ‪ .‬ג י ג ע ם ץ ב ר ד ט א ו ^ ע י ר ^ א ט ה ^ ^ ז‬ ‫גיהאט‬ .‬ך ע ם ‪ . א ם ו ‪ ' .‬ער'באהט‬ ‫אהויויאוינ‪^. דייסי.‬‬ ‫‪.‬ל ת ב ו ע ) כ א ן דקיון ש ל ו ‪.‬נ ח מ ן ב ר י ה דר׳‬ ‫שמיאל ב ר נחמן א ס ר א ם י כ ה צ ב א לו ואם לאו צ ב א עליו‪ .‬ע ם " א מ ך א א א‪1‬יט.‬נריאמן מראו זרן נלל מקיש־ וממונם‬ ‫נל׳ מימיך ושידוד והיו מוסהין והילכין כל ו' ימים על שיעורם‬ ‫עד שאמר מןניס די ופי׳ סנחונ נ ו יכלו ‪0‬נר היו שכוללים‬ ‫םיו מיסמין !הולנין עד מס ״ ואו אמו םקנ״ם ד ונדעור‬ ‫זה וינל אלהיס נוי ז )יו( נ׳ צנאיס ק ‪ .‬מ ח י ן מ כ ת ו ש ל ע י ל ם י ר פ א ‪:‬‬ ‫)|־‪ (J‬א ר י ב ״ ל נ ש ת כ ל ל ו ש מ י ם ב ח מ ה ‪ .‬ד א ס האטי א א ו י ^ ע י ע ן ו ט ע זנייט‪ . .‬נשמה‪ .‬איינ א ו י ב ע י א י י נ י ט י ו כ ה א מ ל י ה נ א ה אוץ־‬ ‫א י ם ‪ .‬ע ס א י י י א אאוי‪!5‬י‪.‬‬ ‫ו צ ב א ליסורין‪ . ע פ י ר י ז ד א ם ב א ה ו . " פ ו ן ל י ה ו י ו א ו נ א מ ן י ש ט א ר ב י ן‬ ‫א י ז ך י ה נ א ה ג י ו ו א ר ץ א ו י ה א י ם צ ו ם ? ! ל ע ? ט ץ ‪ .ןךד‬ ‫ווארום‪?.‬נ י פ א ל י .‬צ ב א‬ ‫ל ת ל מ י ד י ם מנין ש נ א ׳ )איוב י ד ( ) י ח ( כ ל ימי צ ב א י א י ח ל ע ד פ ו א ח ל י פ ת י ‪ .‬עיע?טע‬ ‫צ י י ט ' צ ו ל י ה י מ ע ל אוני.‬פ י ז י ו א י ע ׳ ייייםיז‬ ‫ם י ל י א י ן ס א י ז ד א אא‪1‬יקנ‪.‬ש נ א ׳ ויכלו ה ש ם י ם ו ה א ^ ו כ ל צ ב א ם ‪ .‬‬ ‫ה י ב ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)טו( נשמנללי‪ .‬ם ו ד א ר ץ ד י ה י י ק ע ל ' א י נ ד י ע ר ד א ו נ א ל ץ ו ו א ם צ ו ז י י ג י ה ע ר ו י ע י י ן פ א ל ל ע ן ל ט ווערין‪.‬יאס לאו !יא ייו־ל ינא עליו‬ ‫וימיפיםו והספר עצמו מפרש ומלן• ננה בנין ט י ן ) נ א ( וקיק‪.‬גיוואךץ ט י ט ך י זיז^ן א ו נ ט י ט ד י ל ב נ ה אוניטיטידיייישטיגךץ'‪. ט ש א י ז ז ו כ ה א י י ד י ה נ א ה ' צי א י ם ‪ .‬צ ב א ל ש מ י ם ו ל א ר ץ ‪ .‬ווארוים ע ם ש ט י י ט א י ן ' ן ס י ק א י ו ב ה ט‬ ‫וייאוןט ה ל א צ ק א ל א ג ו ש ‪.‬וועלט‬ ‫פון לי‬ ‫הנאה‬ ‫*?לע^ס‬ ‫א‪1‬יף א י ם ‪.‬א ו ו י ייי ע ם ׳ ? ט י י ט א י ן ן ם ו ק י ^ ^ ו ־ ל ר י ר ן ^ ר ת ' ע י ה פ י ז ״ ך ע ר ייעלכי‬ ‫ןיאס ך א איזיגי^לאגץ גיוואךיןויעט ג א ט אויםהיילין‪ ) :‬ה ( ך ב י י ה ו ‪ #‬ע 'ויזלוייואגט ל י ו ץ ‪ $‬ע '‬ ‫א י י ב ‪ #‬י ץ ט ‪.‬‬ ‫ןיווק‬ ‫ו ו א ר ו ם ‪ .‬א י ר א ל ע ז ר )יז( נ ׳ צ ב א י ם ה ן ‪ .‬עלי א ר ץ ‪ .‬ע ם א י ו ד א א א ו י ק נ ע י ע צ ט ע צ י י ט ציו'ךי'יזיימנל א ו ג ^ ע ל ד ווי ראנג" ד י ן א ל ץ ?זטייז"‪ .‬ער ה א ט ‪ .אלי|‬ ‫אאויסיעועצטע צייט צו‬ ‫ק ו מ ע ן א ו נ י י ע ן י י י י א ל ץ א ד ע ק ^ י י ן ‪ .‬ו כ ל צ ב י ו נ ו ש ל‬ ‫א ד ם אינו א ל א ע ל ה א ר ץ ‪ .‬י ר ?־יי‬ ‫‪ ! ? 3‬י י נ ט } י ו ו א ך ץ ן ו י ט ב ד ט ע ר א ו נ ' ט י ט ג ך א י א ו ג ‪ .‬ך י ‪ .עת!ד»ע ציייט‬ ‫ז‬ ‫צ ו י ף ל י ם ' י י ע ן ‪ .‫•דר‬ ‫בראיית פרעה‬ ‫י‬ ‫בראיית‬ ‫מ ר פ א א ו ת ה מ כ ה ש נ א מ ר )ישעיה ל( ו מ ח ץ מ כ ת ו י ר פ א ‪ .‬א ז ד י נ ע י ט ע ג ז ע ג ע ן א ו י מ ע ז ע צ ט‬ ‫‪ 8‬י י י ייי ‪ 3‬י י א?יד'ינ.‬י ם ו ר י ם ו ו א ם ק ו מ ע ן א ו י ף ‪ .

יא אונ רבי מימין האביןיגיזאנטעסאיז‬ ‫די רבנן יאגיו אפילו די יאכץ דאםידו יעהםט די‬ ‫דא אמיל וואסער מא?ם וויץז די פירות ־‬ ‫פאר איבעריג אויף ךער וועלט ‪ . .‬אינ ווי ד ע ר ^ ^ נ הט ^גיטאקן דייזאןז ‪ .רא זאגט גאט הטי א|‪ «£‬גיבתיניט אזעלכע‬ ‫ןןאןין פון די‪.‬ומגדל! ‪ ) :‬נו ( ממור ‪ .‬טיט די הי־לט דער דאקצאר אמ־ויה‪ .‬יש נ ־ ס‬ ‫לירן ונס המה עיקר סנריאה‪) :‬כמ( היי ש מ ע י ‪ .‬בר סירא אמר אלוה )»( העלה סםים ם. הארץ‪ .‬ב( כיון דעביד שליחותיה אתזרתיה לאתריה‪ .‬איי ךי הגאה גיווען צו‪.‬ר׳ תגחוםא א־ל‬ ‫בשם ר׳ נהמיה ר׳ ברכיה בשם ר׳ חלבי‪ .‬אונ ךי!א.‬ה "‬ ‫עומד‬ ‫מהפר ה‪:‬יעכה הזה ! )כפ( הוה קאיס כ י ׳ ‪.‬פיל נייועל?‪1‬י'נע־ר'ם הט נאט אויףןינומע! אוייף רעם‬ ‫ט ע ^ ש די זאלין פון אים אפ ?עטע.‬״‬ ‫בשאפוגג פון דער וועלט‪ .‬לשון שוטר‪) .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫•־אשית פ ו ע ה י‬ ‫מ‬ ‫הרבה דובים‪ .‬הט וי ‪ vm‬איו^־ צורים‬ ‫‪:‬‬ ‫פ י ל‬ ‫‪3‬‬ ‫?‬ ‫. V .‬עם שבייט אין פם'וק התוציא מורות בעתו וער״ציהט אדם די‬ ‫פילות יערער מזל אי.‬אונ טיט ויי םאכיטידער אפטייקער‬ ‫ךעם ?ומעקקדינען אי‪ :‬ניטען‪.‬ערד ‪ .‬ז ד ? ר ‪ 1‬ט ף ט י ך נ » ט א י ^ ן ' ^ ז י א מ . אחא )כלו( היה משתעי הדין עובדא‪.‬בר'ם.‬ריח‪):‬״ )אמר!‪ .‬ר׳ תנחום בר חייא ירי טיםין אסרי מיל הוא שהיא )כי( מפזר את‬ ‫הפירות‪) :‬ה( רבגן אמרי אפי׳ דברים שאתה רואה אותן שהן יתירים בעולם ‪ .נען ציהט <נר *ויספק איין קנופביו יצוםאנדעריןייקנופיייואלי!‬ ‫א‪.‬י.‬‬ ‫‪#‬לאעען‪ .‬ין מושכ‪ .‬קש‪.‬קאמאר אפילו דוחלאיאבע ‪ .‬י י ־־־רני ־־דית ‪ p-fo‬כמין קבריה קש־יה‬ ‫ו נ ‪ .‬רבירןגתמא הט גיואגטפין רבי גחמיה ס ?ועני.‬ע?ךע ?ולאננען‪ .‬אפילו דורך אשלאננ‪.‬הרבה אריות‪ . דין צייט>‪ .‬ויתושי!‪ .‬פיליבערץ‪ . וואם״עד איי'ש'ילד'יג ‪ .‬דייגי^ר״ י ־ י‪ .‬ינ .‬עושה‬ ‫‪ wit‬יזשלשו! נינה »יוי» וישיי זדש מ ‪ ^ 8‬אותה ומפריש‬ ‫?ימאט • איי די ר ^ י א י ט צ ו ם נוטען‪8 .‬הרבה נהשים‪ .‬‬ ‫דודבינ )כס( הוה קאים על כיף נהדא‪).‬אפי׳ עיי צפרדע‪ .‬ךביד״נחים ר ח.‬ר׳ פנחס‬ ‫ב ׳ ט ם‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אותם מיי כנה י י ־ סגירן‪) :‬ני( מלל ניייתז ‪ .‬שס( התקשר מערגות )מ( כימה‬ ‫או מושכות כסיל תפתח‪ .‬אינ דייגאנצעיטענ זיינע״זענען נאד‬ ‫ןיציילטע ווי אפאררונ ?ענער אךבעטער‪ .‬אפילי עיי יתוש‪ . שליחות"‪ .‬פיל רענ‪.‬אונדערמיל בסיל ציהט אוים דיבוימער פץ איץםיעק ביזצום אנדער ין‬ ‫™‬ ‫סיי נק‪ .‬ייץ ףלעכטין‪.‬עי יאל נואקםי!'(‪.טשאיזאקאוזל גיףטאנקנעבי!אטיייריזאטעיגיזעלוןוויאיאבע ‪ m‬א ו י ף י י ן ז ^ ש ל א נ נ‬ ‫אינ ?וווי?ט טיט אים אריבער דעם טיץז יאוג דיער שלאגג האט אייףירי ־*נדעריע זייטטייר‬ ‫‪ rypi‬אמע?^ש(‪ .רעםערייעיי! • איוייוי‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫) ח (‬ ‫א ו‬ ‫גיטראנין‬ ‫ז‬ .‬אף הן )כז> בכלל ברייתו של עולם הן‪ . י ' ז ש ^‬ ‫דעלשטיקט‪.‬הצמית ודרש לנא‬ ‫ז‬ ‫שלש! מפן !רצי! והנ״ה‪) :‬כג( כימה ‪ .‬הרבה עסרבים‪ .‬‬ ‫אפילו מ ק ו א‪.‬למשל ?ליגען פלייא קאמאירעם'‪ .‬הה״י )שס( התיציא מזרות בעתי ועיש על‬ ‫בגיה תנחם‪ .‬אוג טיט יערער ]אף' טוהט גאט דיי.‬ ‫אונרבי ןרמה דואט גיי^גט פון רבי חלבו ם וועגיין ךבי אהא האט דער״ציילט די מ ע ש ה ‪.‬פיל ענדעםין‪ .‬י א ־ צפרדע אתת‬ ‫טוען ונישא עליי עקרנ א' ומעכירה על הנהר! ילאן מניוה‬ ‫מ ע ט י ־ ני־א ונן'נגוזו ועני \ )לנ( נ ק שעשה ה ע ק ^‬ ‫ושרש! העי ‪ ) 1‬כ נ ( השלם סמים ‪ .‬נוננ נרקיע «‬ ‫) נ ד ( מעדנת‪ .‬בגוו‬ ‫זבובץ ‪ .‬ולא‬ ‫עוד אלא כימי שכיר ימיו‪ .‬‬ ‫אמע.‬רבי סיטין יאגט יעדער נראו האט אמזל‬ ‫אין היםעל• אינ כעי ‪°‬יל ‪ w%‬אים אונ יאגט צי אים יואקם‪ .‬אדי ו ד ע ם שטייט'אץ‬ ‫פסיק ח ווייקט די נייעץ בון היפעל אויב דו״קענסט מאהןייץ ניויעלטינקייט אויף״די ערד‬ ‫©ז דער מזל זאל נייטען דעס גךאי‪.‬׳ םשנו‪.‬פיל ‪.‬הרבה שרפים‪ .‬ל( חטא הר עירדען טענה חדא עקרב‬ ‫)לא( ומניזה יחיה נהרא‪)) . .‬ההיד )שם לחו הירעח‬ ‫חקות שמים אס תשים משטרו בארץ וגו׳‪ .‬עם שטייט אץ פסוק התקשר מעדנות‬ ‫^ • ^ י מ י • ‪3‬ר | ? א < ר ב י סיימין י א ג ץ ד ע ר י מ ^ ־ י מ ה‬ ‫בי מה אי מועכות ??יל‬ ‫מאכטזים די פירודו‪ .‬ופרעושין‪ .‬ניתן נהה שעה )עדן איה!‪) :‬כה( נין קשר‬ ‫קשר ‪ .‬בהם‬ ‫הרופא מרפא את המכה ובהם הרוקח מרקת את המרקתת‪ (t) :‬איר םיםוז איו כל‬ ‫עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לי גדל‪ .‬ובכל הקביה‬ ‫עושה שליחותו‪ .‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫על שפת ־ ־ ־ י ־ )ל( ממא נ ו ׳ ‪ .‬אפי׳ עיי נהש‪ ..‬ר׳ הגיגא בר פפא יר׳ סימון אמרי כימה )כד( מערגת את‬ ‫הפירות וכסיל םושןד )כה( בין קשר לקשר‪ .

‬האט רבי עאיי אוועס נע^אןט רעם שלאנגפוןיךי דיט‪ .‬ןעמריב״ען דעם רבי‪.‬ווי רער ‪8‬ענטש' האט אראפ גינלפען לעם .‬הייבין }. ארוס ויץ קאפ‪ '.‬לו( אזלא חד חויא וטחא יחיה וקטיל יחיה‪) .‬לער אויב לער מענטש האט אים אשלאננ' ]עביסען אונ‪. ויין שליחות ו!אם‪...זאגט‪.‬הט‪.‬ער מועףן ווי אשלאנגיךילט דך פון יזיין אלט' אוג קומט‬ ‫ןעני.‬‬ ‫מ^ט רער ?ז‪?3‬צ'ף צו ךעם ‪^5‬נ?‪1‬ש ת‪.‬‬ ‫קול הנוה ! )מד( היה יפיי מטיל‪ .‬ענ?'ש'גיואגט.‬אסר חסה אני על סן דקטל הדין הויא‪ .‬‬ ‫ןואט דער ^קפןש ניואןט .‬ער צולייקגיקומעןפ?‬ ‫ךי א‪.‬איו נקומען יאגד פון רויםאונהט‬ ‫צתים‪.וקוטע.‬כיון דאריס יתיר‪ .‬והוה )מב( טרדף ליה פן הדין‬ ‫םיטרא‪ .‬‬ ‫פלוני בן פלוני נשכו נחש ו ט ת ‪ .‬ועוד הוה רדיף ליה טןהדין סיטרא‪ .‬איל אין‪ .‬א^י^ורייא אין ?.‬אמר לאותו קילו מן קישטא את קטלית‬ ‫יתיה ! )לש( יכול אתה לכריש ולהסיר אותו עשנ מעל ואשן•‬ ‫א״ל אין וכן עשה וכיון שנדמו והסירו <("ל יכול אתה‬ ‫לקרנ לכאן ולסריס ומנוע וה ממש נוה המעה שהים נידו ו‬ ‫)מ( נשרי‪ .‬האטי דעו־ ^עגטש‪/‬מאנט יא‪.‬איו‬ ‫‪.‬ר׳ אלעזר )מד( הוה יתיב פטייל בבהיכ‪ . א?!כשף אוג'האט ךך' גיינ^עלט קוקע.‬וויי ךער' מענטש איו צו גינאמען צו לעם‬ ‫‪#‬לאגג זעגען צו§אלין ךיגע )לידער‪ ./‬ער איי' געשיקיט‬ ‫}יוואךין פון ןאט'‪ .‬גיקלן‪.‬לבי‪.‬ערי האט גיזאגט‬ ‫‪.‬איל ‪$‬ין‪ .‬איז‪.‬ת'‪ .‬ראזווס‬ ‫דער םע.‬הט‪.‬איל את יכיל קריב הכא ופרים הדין חויא בהדין‬ ‫חיטרא‪ .‬הט רבי_י‪5‬אי ?יילאזט רעם שלאנג גיין ךיןוועיג אין שטאטיאריין‪ . אויף ידעם שלאגנ‪ .‬איו .‬ג.‬האט‪.‬נא שם איס א' ועמד‬ ‫לואות ולהסתכל ומתמס באותו נחש מפני נהיה ח נ ו ומכיו‬ ‫נמו של‪.ין אויןפ זיין ארט‪ .א‪ .‬רבי חנן פון צפוךי וזאם‪.‬הלן שם נחש א׳ והכה הוא את‬ ‫הנחש והמית אמ*« )לו( אתא כוי‪ . ? >7‬י?לגת •‬ ‫פאר ביי}ינאננען אשלאגג האט ךער מענטש .‬ער יאים גיגו^ען אוגיהאט געםאכט פון איים אקרוי.‬קי'־נסט אראיפ גע^ען רעם גראיזיפון דיין' קאמ‪.‬אפר ההוא גברא‬ ‫אנא קטלית יתיה ‪) .‬טיד נפלה )מג( הברה בעיר‪.‬האט רער ט‪3‬ש'ף גיואגטיצו לעם‬ ‫ןועגףש‪.‬נפלו מפני חוזק ארס הנח‪) 8 :‬מא( מנתיע‪ .‬איזבאלד‬ ‫ןייוארי.‬ג.‬ר׳ ינאי היה יישב‬ ‫ודורש בפתח עירו‪ .‬בי טרפא‪ .‬בית הבסאאונ האט'ךך.‬האט‬ ‫ז‬ ‫א י נ‬ ‫ט‬ ‫־ימ ג‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ויי''‬ .‬לז( אחא חד גבר וקם‬ ‫לםםקר בההוא חויא‪ .‬ראה עשנ א' ולקח אותו וששה ממנו עטרה‬ ‫לראשי ‪) t‬לי( אזלא כי' ‪ .‬‬ ‫אפר םן קושטא את קטלית יהיה‪.טאט ‪.‬איל )לט( יכול את סרים הדין עשבא ‪p‬‬ ‫ראשיך‪ .‬לי( דהוה קאים לםיהצד‬ ‫)לל( בהדא בקעתא בי טרפא‪) .‬ראח נחש )מא( םרתיע ובא‪ .עהוןת ךעם שלאנג‪ .‬עט איז ימיר אוואגדער ‪.‬רבי פיגחם האט ‪.‬עם איז אמת אז דו האסט .?.‬והוה חזר טן דין םיטרא‪ .‫‪2‬‬ ‫בראיית י ^‬ ‫סדר‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫בשם ר׳ חגין דציפורין אפר עובדא הוה בחד גבר‪) .‬ער'גטיעיחן‬ ‫אשיןעם גךא־ וזיאט‪.?ןש קאט אים ניסאכט אקרוין אדום זיין קאפ‪ .‬קענםט' ניין צו דעם אלט אינ אויף ‪.‬האט^ר איםאוועקמ)יאנט'פון'לי אגךערע דיט'‪ .אט אסאהל נעשניטען' ‪.‬לה( חסא חד עשב ולקט יתיה ועבדיה כלילית‬ ‫לראשיה‪) .‪:‬וקצטאזיף!יין ארט‪ .‬נךערע ךיט‪ .?ר ניקוםעןפוןדי‬ ‫זןיט‪ .‬כיון דקריב להחוא חויא סיד )מ( נשרו אבריו‪ .‬ךביאלעיר' אייאמאלזלניועםין איי.‬איתי נחש יאמר תמס אני על יי שהמית את הנחש‬ ‫היה אומי אותי האיש הקילו אני הוגתיי ‪) :‬לח( תלה נוי‪..‬‬ ‫סיס תולה עיניי והריס פניו למעלה וחמא ני' ראה לאישי‬ ‫עשכ נעשה עטים ליאשו והניר סעשנ בהוא מנין ומכיל‬ ‫נפני ארס ה. ‪.‬שכיה עומו לקלור הקמה נשוה ‪1‬‬ ‫)לד( נכוא נ ק ע ת א ‪ . .יי^לאגין לעם ^טלאנג‬ ‫איז .‬רבי _ינאי איו אםאהל גיזעםין ביי רעם טויןןר פון י דין‬ ‫‪ mm‬אונ האט ןילערו^ט‪' .אג ט רער ^׳לאנג גייט געווים מאה.‬אתא‬ ‫חד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שליחות בנשסלח לו מן השמים הלפווע התזיוסה למקימה‬ ‫ועיין בוי״ר ונקהלת )ס י( שהמיתה שס ‪1‬ן אוה‪) :‬לג( זהום‬ ‫יןאיס למוזלו כוי ‪ .‬ננקעה וו של ני שופא שס מקום ‪:‬‬ ‫<לה( חמא כוי‪ .תש ‪ .‬והוה חזר‬ ‫טן הדין טיטרא‪ .וזער צום ךאה&‪.‬ינאי ‪. אים‪ .‬בואה אין אפעלד וואם' ג.‬ווער האט גיקעגט" הרןגן ךעטעולאנג‪ .‬ער איו‬ ‫}י^יאר?ין‪ .‬איל אין‪ .‬האט ךעיר' מ‪.‬פיוש״י לעשות כרכיו‬ ‫ולי‬ ‫)יטרא.‬הטידער מענטש נייאגטאייך‬ ‫ן א ב אים ‪. יית הכםא‪ '.‬לי‬ ‫גיענוע ונדנוד ונפי קרח נוס מות־ח <' רתתא וכעם‬ ‫ענינו‪ ) :‬מ נ ( ה״נ וה‪1‬ה מרדף ליה מן דין כוי פי' ר' ינאי‬ ‫הים רודף הנתש מל‪ :‬זה והיה חיוו ונא מ!ד אחו! )מנ( הנוה‪.‬אפר זח חולןד לעשות שליחותו‪ .‬‬ ‫ה א י ט ד ע ר ^ ף ןיזאןט צו דעם §וענטש 'דו‪.‬דןאט ךער טכ‪#‬ף איויף ג'יה'ו‪:‬בין דעם^קאפ אונ הט גיזעלןידעם‪.‬לרו( תלה אפוי והטא לההוא עשבא עבידא כלילא לראשיה ‪.‬אלעזל פי! ‪.‬גטאגט אםענטש‬ ‫ד.עם שלאננ‬ ‫טיט רעם ‪#‬טעקין‪ . א ‪ .דאז פין ויין קאפ‪.‬אוג ‪.

‬עךד‪' .‬‬ ‫*עם ןןעיר פון'יום'כפור‪ .‬ר יצחק בר אלעזר הוה קאים )מט( ומטייל על )נ( טשוניתא דיטא דקיםרין‪..‬‬ ‫פתגלגלא‪ ..‬יצחק זובען אין דיי קלייךער פון' רעם שר רוט ער .אט קאט אייט געשיק״ט‪ .‬ג ע א ^ ק א ^ ^ ג פיון בית הכסא אוב‬ ‫האטי ניישלאנץ רעם נוי אונ האט איים'ניהך.‬אינו דומס מי שעושה מלחמס עס המלך נמלנר ‪1‬מנלנן‬ ‫איתי ני׳ ‪) :‬סא( ה״ג מתמיה נחשלא נ י מ א ‪ .‬ואמר )ס( לא דםי ההוא‬ ‫דעביר קרבא עם מלכא בםדברא ונצח ליה ‪ .‬נורות אויףךי יוךין פו.‬וחירף ונידף ונטל כל כלי בהםיק ועשאן כמין‬ ‫)נלו( נרגותגי אחת‪ .‬מצנע לה והוד‪.‬פרוכמין‪ . }אןל אנואהל‪.‬יצחק דעט ביי.‬אנדערע ואנין ךי ןריבתין (ענען‪.‬נ‪.‬ער נעסט אים איין‪ .‬דואט רבי\?יחק‪.‬חון היה!‬ ‫)נא( קולית‪ .‬רעד‬ ‫נאך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫(‬ .‬ער וזט גישטאכין ךי‪.‬ך'ער‪.ךי‪.‫סדר‬ ‫בראשית פרעה י‬ ‫נזא‬ ‫בראשית‬ ‫חד )מה( רומאי)מו( ותרבית )מז( וקדים יתיה ויתיב ליה‪ .‬ביץ איו‪.‬‬ ‫אךם חחתיף"‪ .‬קליס יתיס ושנ גו‪) :‬מת( לית וין נו׳ ‪ .אט! אונ טיטום .‬ער ןיםאכט אווי ווי אואק אונ האט אריי.‬זאק‪ .‬איןז וועל נעבין אנוי פון אךגםוואם‪.‬ערר‪ . ךי פריכחין פול'‪9‬י'ט בלוט ‪ .‬אונער הט}יניוםען‬ ‫צוויי זונות אוני הט מיט די'מזגה גיווען אויףיךעם מזבח‪ .‬אנדערע ואוין די פרוכתין .‬איז}יגאננען ריבי‪.‬טיד נפק חד חויא ומחא יתיה וקטל יתיה‪ .ואם מאכט אמלחמה טיטאמלןך ‪3‬יו רעם'§‪1£‬ז איין פאלא.‬הטתיי‪.‬ס ל !‬ ‫)נט( נלפי מעלס ‪ .‬הט פיטום גילעםטעךט .‬ונושו ‪1‬‬ ‫)מו( שהקדימו‪!.‬כיודעי איי‪.‬גט‪.ט רעם ןםוק ןאוז‪.‬ער האט אריים ןינו^ען רעם‬ ‫שויועךד פו.‬טיטום‬ ‫הרשע נכנס לבית קדש הקדשים והרבו שלופה בידו ונירר את )נה( שתי הפרוכת ונטל‬ ‫ב׳ זונות ובעלן )נו( על נבי המזבח ‪ .‬גוי א' מ.‬אונ‪^.‬ים וואס איז ‪3‬יי[קיםרין•‬ ‫הט‪.‬‬ ‫רבי ןצהק'בראל׳ני\א י אםאהל ןיגאנגעןייביי דעםיפארט פון רעם ‪.‬ער אייז אדויפ‬ ‫פוו'‪.ת‪ .‬ירד לספינה כיון שירד )סא( מחאית נתשלא בימא אמר )סב( דומה זה‬ ‫שאין‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫ולי נקי ו נ ו ‪) :‬מס( וומאי‪.‬די בלוט פון^קר־^נות ‪ . טיט בלוט‬ ‫‪ pa‬די פרוכתין‪ .‬וקרא י עליו )ישעיה מג( ואתן אדם‬ ‫תתתיך ‪ .‬וריבעריאיז רער שוועךד אויןז א'יינ.‬אמר )מרו( לית די] על‬ ‫מנן‪ .ע.‬ארוים פון'‪. רימי‪).‬שאמר שהרג אמ עצמו ו ) ס ( לא ומי‬ ‫נוי ‪ .‬אית דאםרי)נו( סדם‬ ‫הקרשים‪ .‬אונ דער‪.‬פי׳ הנהו‬ ‫נחשול »יס! ) ם נ ( ד‪1‬מם וה‪ .‬ןנךד אוג דזטזיןז}יקוילעךט אויןש‬ ‫ךי״ערר‪ .‬ע'ךד‪ .‬יןיחקדעם‬ ‫ביין בעקאלטין אין'ךי‪.יפוגען דער‬ ‫^רטר״אגט פאפיךעןיוואם אויףיזיי איז .‬ונילקוע קהלת נ ו ס על ספר תווס ‪) :‬נו( עדם‬ ‫הקדשים‪ .‬ךריבעריאיז דער' שווערד איין געשטירט גיווארין מיט בלוט פיון‬ ‫ןייפרוכיהין‪ .‬ואיד םדם שעיר של י*ה'‪ .‬אטד זאת םוכנת לעשות שליהותה‪ .‬מ‪1 (1‬תוניה‪3.‪'. ניווע.‬והתהיל מהרף ומנדף )נט( כלפי מעלה‪ ..‬זיןז גיקדלעו־ט אויף ךי‪.‬אין‬ ‫וה נקנס נא לידי שיצעוני נ״נ מיו יוא נתש א' ישנס אותי‬ ‫והמיתון )מט( ומטייל‪ .‬אוו ן ן ר ו י ס ‪ ..!ט אוב‪. איעןעריכט' פון ךי בלוט פון)ךעם'פר>אונ‪.‬וויעךין פון ני^ווענין‪'.‬עבר תר )ננ( בלדר נכשל בה ונפל‬ ‫ומת‪ .‬אונ‪.ואט ניינ מען אלע כלים פוןיבית‬ ‫ינןקדש"‪ .‬עם איו ניט נליייןי‬ ‫א״ינער _מאבט אמלחםה מ־ט אמלןז אין אווייסטיען אךט אונ״ער נעמט איי.‬קאט רבי אל^ר'נילי.‬דעו־ ודיל איו‬ ‫דוךןז געגאגלען אשר פון ^לןז איני דואט זיף אנגישטויםין ‪$‬ן רעם ביין אוני איז ניפאלין אוג‬ ‫נישטאךבי.‬‬ ‫נל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזית ומתגלנלת באמצע‬ ‫הדון‪) :‬נג( בלדר‪ .‬ער'וועט''ניהוןת‪. די ‪#‬טאט‬ ‫נןםריין*‪':‬טיטום‪ .עשםיךט ניווארי.‬אונ פון די צוויי פרובתין האט‪.‬‬ ‫ראה שם )נא( קולית אחת והוה טצנע לה )נב( והות טתגלנלא‪ .‬בייךע‪.‬עךד אונ האט ‪.‬געריכט‬ ‫פון' ‪.‬אזל )נ‪ (1‬פשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבץ בישין על יהודאי רקיםרין‪ ..‬חפשיהו ננגדיו ונל׳ תשמישו ומצאו‬ ‫אצלו שהיה נושא נסניס ועיס על היהודים מעיו קסרץ ‪:‬‬ ‫י‬ ‫)גס( שתי שרונית‪ .‬דער רשע טיטום איז אדיין גיגאגנע.‬שסיו נאמה שהיס ששק אצלם אס ניס מן‬ ‫קדש או מן קדשי קדשיס וקואו חו״ל אלוה טוקסין‪) :‬נו( על‬ ‫גני המונח‪ .‬האט רבי‪.‬ךער‪.‬אונ האט נילעסטעךט נאט אינ דואט גיוא‪.‬נלפי מעלה אמו ‪ p‬נושם‬ ‫נשי"‬ ‫^ י ״ ^ ^ ״ ן ^ ט ״ ^ ^ ״ ^ י ר ^ י ט או^יןןט‪ .‬עצס של רגל מן המת ו ) נ נ ( וסוה מתגלנלא ‪.‬בעהאלטין אי.‬גיזאנטידער ביין איו‬ ‫נעוויים אינניבךןיט גיווארי] צו פןאהן די שליחות דאם .עשריבעןישלעכטע‪.‬נתלנלן השרוכת ונגע נתרבו‪) :‬נמ( גרגזתני‪ .‬פ״ כעוון שר משוב ממצד המלן‪:‬‬ ‫) נ ז ( פבפשוניה נוי ‪.‬ויצאת חרבו םלאת דם ‪ .‬נמכמעות! ) נ ( משוטתא‪ . נעלייגט‬ ‫ךי כלים אין רעם‪.‬צו ידעם‬ ‫.‬ער ךאךט' 'נייועהן ליגען אביין פוןיאפוס פון"אגישטאךבעגעם §עגטש‪ . אי^קך^י לקדשים אונ האט גיהאלטין‬ ‫חנם בלוייין שוועךד אין האגט אוג‪. רעם םלןז‪ ..ענע.‬לההוא דעביד קרבא עם מלכא בנו פלטין‬ ‫דידיה ונצח ליה‪ .

‬ער נישטראפט טיט ייאסער! פרעה טיט זיק חיל האט‪.‬כיון שעלה לרומי נכנס‬ ‫למרחץ‪ .‬איל הקב״ה רשע חייך םבריה שהיא פחותה סכל הבריות שבראתי םששת יםי‬ ‫בראשית‪ .‬רבי חנינא האט גיי א.‬ער‪.‬לכאן קדם אומי» י ז ו מלחי! פני לינויות נ כ ן מאזנים מזס ימחל‬ ‫<סד( פ״ל' סושירין‪ .‬ערניגאננקיאץ‬ ‫^אד‪ .‬ניקינןען אויף ךעםוואהער^אט^מירניקוםען‬ ‫אןפזנענען אונ‪.י.‬ער‬ ‫}י^זראןט טיט דאםער• יוק איך בין •ניווען' אין דין שטוב •אין"בית המקדש( האט‪/‬נר ניט‬ ‫?‪.‬נוש של משקי! בשית״ןאתו המרתן‪ :‬מאזנים מזה והיי שוקלין נפיפ זה כזה ו )פי( פני‪ .‬ער איו אריין‪.יענרינטדעםידבעטיוטאיג״ו‪'.ט רבי ןץטעאל בב?י יוסי' הט '?־יך אטאהל ג ע י ^‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫אין‬ .‬מיד רמו הקביה לשר של ים ועסד םזעפי ‪.‪.‬ר״ישיאקליי!^י.‬שי‬ ‫<סה( אנא חמיתיה נ ו י ‪ .‬טיי.‬טך‪:‬נקע.‬י\ן‪.‬ביז רער יתוש'איי נאייקןייייינמוארי‪-‬‬ ‫אדי ווי‪.‬אני ראיתי לאיתי גיוצ גרימי‬ ‫נמף‬ ‫וניל‬ ‫}אך איו ?!יטיס אדיין ג נ נ ^ ק א ^ ש י ^ " ך״שייש איו ןיקומען אויף רעם‪.‬רעם דיור אנוש האט^ער גישטראפט טיט‬ ‫וואםער‪ .‬ודטיטיס איי ניקיטיען איןרוים זענעןאל‪.‬‬ ‫ונטלו אותו ונתנו אוחו בחוך קערח אחת‪ .‬האט טיטוס ניואנט .‫סדר‬ ‫ביאשייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫שאין בחו של אלוה של אומה זו אלא במים‪ .‬פרעה וכל חילו לא פרע מהן אלא בםים‪.‬דור אנ‪.‬איר אלעזר בר ר׳‬ ‫•יוטי )סה( אנא חםיתיה ברומי תרתיןליטרא םהכא ומולא םהכאוהקיל הד לקביל ה ד ‪.‬כל טה דהוה הדין )סו( שני ‪ .‬הוה הדין‬ ‫שני‪ .‬ע‬ ‫גא״וע אךןעט‪ .‬איר חנינא‬ ‫טשכני‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫!שיני שאין מ י ו )שנ( לכאן קדמני ‪.‬והוציאו כנוזל של שתי ליטראות‪ .‬רבי אלעזר בר ךבי יוסי זאןט איך האב ניזע?ן רעם ‪:‬תיש אין רוים אייינילענין צריי‬ ‫)‬ ‫נ‬ ‫אדך מענדעךט ניייארין‪ .‬ע‪.‬עד שנעשה נדול כמו ניזל של כ׳ ליטראות ‪ .‬ווי‪. דין מוח ביו‪.‪.‬‬ ‫כיון שהניע לרומי יצאו כל נמלי רוסי לקראתו וקילסו אותו‪ .‬הט ^אט ניייאנט צו ?[יטוס דור^ע‬ ‫איך ?!ויער ביי !יין לעבין אי ?ויט אבשעפענעש וים יייא איייךיקלענםטעפץ אלע בשעפענעש‬ ‫ייאס איך האב בשאפין אין די ‪.‬ער איי‪.‬ער איו ?ריער ניייען אינ איי‪. אין מוח‪ .‬פרח יתושא פרחה נפשיה דטיטוס‪ (12):‬ויכל אלהים ביום השביעי ונוי‪ .‬ים האטאדאל‬ ‫טא‪5‬ער פץ ‪:‬ם ני^לאגין ךעם טיטום‪ .‬ייי ?יטיס איזיניקוםען איןשטאט איי‪.א‪5‬נק‬ ‫נענע.‬־ש לא פרע מהן אלא כמיס‪ . איםאונסעןהאט אים נילויבט‪ .‬טיט דיי ב׳צעפענעש 'ויעל י איך ידיך‬ ‫?!ףךאפין‪ .‬אף אני כשהייתי‬ ‫בתוך ביתו וברשותו לא היה יבול לעמוד בי ועכשיו)סג( לכאן קדםני‪ .‬אייעקניפל‪:1‬נין‪.‬ט‪(.ט טיך צו הךננן מיטךעם גיאםער‪ .‬והיה מצווה‬ ‫יאומר פצעו מוחו של אותו האיש ודעו במה אלהיהם של יהודים נפרע מאותו האיש ‪..‬בה אני נפרע מאותו רשע ‪ .‬זיץ נאי' אונ״ער ןט' איים גילעכערט‬ ‫ךי חייט פו.‬ני‪.‬נרדם'ע לייט פון חיים' ארדס .‬ערשטע' יעק^טעינ ‪ .‬האט ‪3‬אלד נאט איונק גי^אהו"ציום ‪ • k‬פון‪:‬ם איוידערייםנעבליבען שטיל'פון‬ ‫זיין ןיאךין‪ .!יר דוכט אז ךער כח פון רעם‬ ‫גאט פון ך יוךי^ע' ןאלק איז נאר ?‪1‬יט דאסער‪ .‬אריים נינאננעןיפץ ‪1‬יאד האט טען פאר״אים ניברייננט א?רוים'ין ט ‪ 0‬ודין‬ ‫צו‪.‬סבור הוא שיהרנני‬ ‫בסים‪ .‬‬ ‫סיד קראו לרופאים ופצעו מוחו‪ .‬אי?יט אי איך בין‪.‬כיון שיצא הביאו )סד( פיילי פוטירון של יין לשתותו ונכנס יתוש בתוך חוטמו‬ ‫זהיה נוקד את מוהו והולך‪ .‬יקענט בעטיין נענין מיד‪ .ללע>.‬איוי {־יידינשטהפ״טיטוםיאדדאיויעס‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ט האט .‬ד י י‬ ‫הסבול לא פרע מהן אלא בסים‪ .‬דעט וזר בזיבול האט‪.‬גאג?ע.‬אונ אין םוחיאיייער ןיןוארץ ןרוים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫פיןט‪ .‬איי אדיין ‪?wj'J‬׳‪ P‬אי‪.

‬‬ ‫‪.‫סדר‬ ‫בריטית פרישה י‬ ‫בראשית‬ ‫מב‬ ‫משכני רבי ישמעאל ביר יוסי אצל פונדק א ח ד ואיל כאן התפלל אבא של שבת בעיש‪.ידר‪#‬ת‪ .‬ךןיייו? אדך אווי .‬ע ו ( הווידה‬ ‫זדן״אנא^^וחי"^^ר"האט״טואנט צו נ!יר ך א אין ךי ?!טוב האס אסא?ל סיין פאטער‬ ‫ניבאווינט מעריב פון' ש^ת אום‪.‬מג( א ת מ ה א ‪ .‬קבל כ נ ת והתפלל‬ ‫א״נ ש״מ ו ו ׳ חנ־נא גינ עשם נן ואין לחמום על ו נ י‬ ‫יום• ו )סט( ואי נעיי‪ . אךבעט רעם ך^עטי.‬‬ ‫הט רבי יוסי .‬‬ ‫)בז( ולא צריך מקשי‪ .‬ךריי^ער מוו"‪.‬ערב‬ ‫‪.‬עןט‬ ‫פין דיי( פאטער .‬גט די. ק א נ ‪.‬‬ ‫ר׳ ירמיה וד אחא אפרי ר׳ יוחנן מקשי‪ .ואם מיעט דער נביוק נאט האט גי. .‬קלאפט'טיט אהאםער אויף ךעם'‪. ביין אךבעט ףרייטאג‪.‬‬ ‫אונ‪.‬אתמהא‪.‬עם טיילט ךך^פדעי־ טאגפוןךי‬ ‫גאכט‪ .‬‬ ‫(‬ ‫ז‬ ..‬א ^ ע ר אויף}יהד?ץ ךי האוןט ‪£‬יט ךעם‬ ‫הא^ער אין רער הייך איידער‪.‬הטדען^אט גיאלויעט רעם זי^עטיןי^אנ אום'‪#‬בת‪ .‬ואיל כאן התפלל אבא )ע( של‬ ‫אחר שבה בשבת ‪ .‬עהן'‪.יטאהן‪ .‬אזוי ווי ^אט הט גיארבעט אום ש ן ת ר ב י שמעו.‬אזוי'אמ ניוועןביי ךי הי‪.‬ערב ש‪$‬ח‪ .‬הוא מוסיף מחול על הקדש‪ .‬והיו אמרין )סח( כבר‬ ‫שבת ריח בן דוםא בעירו‪) .‬אוגרעד‬ ‫זךילאיז ^עוואךין ‪ #‬ב ת ! האטאוים ניזעהןאז דאם אויף הוינניןידי דןאנט איז אדןל ןיווען אים‬ ‫‪2‬ו^ת‪.‬שהיה עימד עליי להנדו קורבה‬ ‫לרנים ‪ ) :‬ע נ ( אנוח נ ו י ‪ .‬ווארום רןיי איז נייעסין אונ‬ ‫האט .‬‬ ‫‪.‬לא היה לרן‬ ‫להקשית ני איני קושיא דהא מוליכי ממוויס היי עיליש‬ ‫מפיר פרנ לעיר לפירי‪ .ט רבי ישם׳ןאל ברבי יוסי האט פיך געפילט אין אןאקט הדו‪.‬הנרו לפל הלנור שיתפלל'‬ ‫נ ט ו שהיום עומו שרה נא השמש ‪ .‬תפלת מילאי‬ ‫שנת ו )עא( אמיריה‪ .‬רשביי ביו שאינו יודע לא עתיו‪ .‬נאד אויב ת ווילטט פךענין אויןפךי זאך?רעג אוד‪.‬גילאךן ךיהאנט‬ ‫פונקט דע.‬כאן התפלל אבא של שבת בע׳ש‪ ..‬אלא כזה שהוא מכה בקורנוס עינ הסדן הגביהה‬ ‫מבעוד יום )עז( והורידח משתחשך‪ .‬קלאץ‪ .יזאנט אויף‪. דוכואלא^ג גע!אן‪:‬ט ‪ #‬ן ת‬ ‫אין דין שטאט‪ .‬ערב איין ךי שטאט צפורי פלעןי.5‬על אונ^רדזיי ןזאיין ך ך ףצדנין ביז צו ךע״ר לעןוטער רנע ווס הט‬ ‫אנףהויבין צו ןוערין ש^ת הט אויפני.‬אבל הקביה שהוא מרע רגעיי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫בי" ׳ממלין נ ח ‪) :‬ס!( לא לוין• מקשי‪ .‬ער געמט צו פוןידערוואכין צום ש^ת‪-‬י^בער^גאטווס״ערווייס ךי^ייט אונךי רגע ויען‬ ‫‪.תינ ישנות ניוס סשניעי‪ ) . פץ‬ ‫?!^ת ש‪8‬ייט נאך‪) :‬י דבי האטיניפרענט ביי תיי .שמעאל ‪5‬ךבי יוסי דו הא?ט נין‪.‬ערוויים ‪5‬יט ךי צייט אונ ךי ךגע‪.‬עם איז אוואנדער‪.‬‬ ‫זאנט דער מדרש לבי יוחנן ולאטגיט גיךאךפט פרעךן‪ ..‬‬ ‫ןןארום פץ אויף הייבין ךי ‪3‬זא‪.‬דהא ר׳ •הוה יתיב‬ ‫ודרש והוה אמר לאבא יורן )עא( אמורית )עב( אכרוו קופי דצבורא יצלון דהולא עד‬ ‫יומא קאים ‪) :‬י( ר׳ שאליה לר׳ ישמעאל ביר יוסי איל שמעת מאביך מהו ויכל אלהיט‬ ‫ביום השביעי‪) ..‬וןאראזוי וויאיינער‬ ‫וזאם‪.‬זיעהן טיר ראך אז רבי חנינא האט אויןז נידאווינט טןריב פון שבת אום‪.‬זעהט אויס \ד‪.‬ט גיפירעגט דא הט רבי יוסי גידאודנט מעריב פון' ‪2‬זבת אום״ערב שבת‪ .‬עם האט אגגיהלבץ צו ווערץ שבת‪.‬איר אםא אף על דא לא הוי צריך לבקשיא‪ .‬ואס תילה לנקש!ח על זנו‬ ‫זה יש להקשות ונו! ) ע ( של אמר שית ‪ .‬ער הט ‪3‬יזאגט צו מירךא ן ט שייץ נןאטעיר ניךאודנט מעי •ב פון מוצאי שבת אום ש ב ת ‪.‬פאךץינאכט ווען״עם איתאך טאג‬ ‫אונ'^‪.‬סט( ואי בעית מקשיא‪ .‪3‬נ'די‪.‬דהא חמריא הוו םלקין מן ערב לצפורין‪ .‬ט ביז אראפ לאדן דיהאנטךאערט ראך ני״ט לא}נ‪. .ץ‬ ‫קוטען‪/‬ערבישןתיפון ךי ש^אט ‪.‪.‬דאפר ר׳‬ ‫חנינא משכני רבי ישמעאל בר׳ יוסי אצל פונדק א ח ד ‪ .‬עס איו אוואנדער ‪ .‬רעם דארף מען אויך }יט צו כךענין‪ .‬ווארום ךי אייזיל טךיי^ערוואם ?לע.‬ער האט גיאלבעט אום ע ב ת ‪. . דאי אין שוהל די זאלין ראוותן דאם ןא^עךיןע ךאוו^ען פץ םוןאי שבת ווען ךי זול.‬על הדא קשיא‪ .‬ך?י יךנדה אונירבי אחא ראבין גייאןנט״רבייימן‬ ‫ד‪.יזאנט״צו זיין אמורא אןא יודן רוף אוים פאר ךיטק?!שץ וואס‬ ‫וענע. דעלציילץ אזאיידערדי‬ ‫<ע'נען ארוים ןינאננען פץ ךי שטאם_ערב האטישוץ ך‪1‬יי חגיגיאיב.‬ער אוועק ליעי.‬ולא שעותיו‪ .‬ווען'‪.‬קאט ךבי ..‬אמר‪ .‬ושנת היה שנשנת היי‬ ‫דוושין נניס לוניפ ו ) פ ג ( אתמהא דנל נו׳‪ .‬אי ויל מן ערנ נלוער נע״ש‬ ‫קודם המסת שנת! ) ‪ :‬מ ( ננו כ נ ת ‪ .‬וני נשנש‬ ‫היה עופס מלאנה ‪1‬ה. בן יוחאי‬ ‫ואנטאםענטשווייל‪.«r8j‬האט‬ ‫ווארום רבי חג‪£‬א האט ?יוא.‬עט'איו ^אךןיווען ש^ת אונ‪.‬נו׳‪ .‬ער הט אראפ ‪.‬ולא‬ ‫רנעיו‪ .‪.

‬וים איי בשאפין ניוואךין אויה רער ויעלט רער נאך ווי ןאטהטגירויהט״שטילקיייט‪.‬ער האט ‪.‬אנ< וש״י י ל נ ו פ וסודה משסחשן־‪ .‬‬ ‫נברא בו לאחר ששבת‪) .‬כלומר שהנסינ על » מ י‬ ‫לשון מלאנס על ו ו ן שאמת נעשיה מאמיוס נברא העולם‬ ‫כל ז )עלו( ומה נניא נ ו ‪ .‬עט וועךט ‪2‬ז?ת ‪5‬אט״עד ^׳עק״גילייגט ךי ארןעט פונקט"«'די^ע וואס "ער יאיו גיווארין‬ ‫‪0‬ןת‪.‬ךעם זעקנןקין ^אג אונ‪.די?ט דין אןץעט‪9 .‬ווען ךערטאגש?ת איו‬ ‫ניקי^ען‪ . .‬עשת \ רעד‬ ‫דבעטער טאג ואןט״עידות אז }אט האט גי^גדיגט ‪1‬יין אלבעט וואס״ער האטי גיסאכט‪' .‬כלה שתכנס לתוכה‪ .‬ביי נאט‪.‬וואם ד‪.‪p‬ם ויאס די האל^ין אויף ך ויעלט וואס' זיא איז ביטאפין גייואךין טיט אךבעט אוינ טיט‬ ‫טאטעלנ^עיש‪ .‬די כ^היאל אריין ?יין אוןטער לי י׳י?ה• שיי איז ?ליוען ביי}אט‪.‬עט( שאנן‪ .‬אויא‪.‬וליתן‬ ‫שכר טיב לצדיקים שתן מקייםין את העילם שנברא כולי בעםל וביניעה ‪) .‬אונ‬ ‫ניט״קיין א^ךערער‪ .‬גניבא אפר ששל למלך שעשה‬ ‫לו חופת )עה( וציירה וכיירה‪ .‬גניבא ורבנן‪ .‬שלוה‪ .‬נר האט ניאר^עט אום ?‪ '.‬קים דאםי^עןהאט גיעגךערט פאר‬ ‫דעם ‪9‬ל!י ייל^י •‪.‬הט וןלמי גיואגט פוןךיער ‪£‬ייט ביו היינט ב ל מ ט‬ ‫דעו־ ניוןם ‪8‬אר די ל^עים‪ .‬ ‫גיט טיט סאטעךגעש אונניט מיטשווערקייט הט'גאט‪3‬שאפין'ךי')יעלט‪'.‬האבין די'ןייא?ט אין ז‪£‬קס טעג‪ .‬אי־ לריבער האט }אט?‪.‬טיט ךעםיךבעטין ‪«$‬נ ‪£1‬אט }אטגיעגדיגט זיין' אךבעט ווסער‬ ‫ןןט ני‪0‬א?ט‪ '.‬שבת‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫פערגענינען‬ .rqt‬ןגי^איאוג ךירבנו'‪.‬אתמהא‪.‬ןזאט אוים ניזעק! אידיוד ‪?.‬ואת אומר מכל מלאכתו‪ .‬וזה אחר סן הדברים ששינו לתלמי המלך‪.‬פ" המויו יזו‬ ‫מן המלאכה משתחשן! )עה( וצ״יה‪ .‬רבנן אסרי סשל לסלך שעשו לו טבעת םה היתה חסירה‪. '.‬עס( וסד‪.‬‬ ‫‪$‬אספעלט}אך‪ .‬דיי צו דער וועלט פון אדי אמש^טז)יב( <‪9‬לאכתו(! ןאט ‪eh‬‬ ‫}יע.‬יאל אמייצאהלט''וועךין פון ךיךןזעיים ןואס ייי ‪5‬ארלירען' איועלטיייאם איו‬ ‫בןואפין גיןואלין מיטאי־בעטיאונ פיט ?אט^מעש‪ .‬טלאףהו אשר עע!ה‪ .‬‬ ‫ויכל אלתים ביים תששי יישבית בשביעי‪) :‬יא( תלמי הםלך שאל את חוקנים ברומי‬ ‫בכפה יסים ברא הקב״ת עילםי‪ .‬גיבל נלוזים ביום הש‪.‬נמ״ש מזיל מה היה סעול«‬ ‫ל ׳ ־ י‬ ‫‪.‬אט האטי"גיענדיגט "דין‬ ‫אךבעט‪.‬איל לששוז יפים‪ .‬בך םה היה העולם חסר שבת‪ .‬אמ ךער^סוק איו איינעיריפין ךי?סי‪.‬פעלטנאך״םען^אלי^ין‬ ‫^ורוי^ה אויןש רעם ‪$‬יעעריל‪ .‬עי‪.‬אונ ‪?9‬ק \אל‪?.‬א״ל יםאיתה שעה גיהנם ניסיקוז‬ ‫לרשעים אוי לעולם סריניו‪ ) :‬י ‪ 0‬מלאכתו לא כן איר ברכיה בשם ר׳ םיםין לא‬ ‫)עז( בעמל ולא ביניעה ברא הקביה את עילמי‪ .‬אין ווי נןיל טענ האט }אט נישאפין' לי‬ ‫וועלט‪ .‬עררזט‬ ‫ג י א ן ב ע ט ‪ ^ .‬ג'דער‪} .אט האט דא ^עשאפיןיאונ״ךי ייעלם נידןעיריצי אים‪.‬נכנס בו כחוט השערה‪ .‬דער ‪#‬ןית זא‪3‬ט'‪.‬אוגדוזאנקט' ער‬ ‫האט גירוהט פון זיין אךבעט‪ .‬אונ איוי ‪8‬י?טךער פסוק ויבליאלהים ביוט'‪1‬קזב.‫כיאשייז י י " י‬ ‫םדר‬ ‫ועתיו ושעותיו‪ .‬שנס פירש" פהעולס היה מסר‬ ‫משמה ונאשר נא שנס הרי נא גס נן מסמס וננמרס‬ ‫המלאנה נצי משרון ופירושי רנל אלהיס ניוס השניפי‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית‬ ‫כהונה‬ ‫מלאנשו‪) :‬עז( געמל פ ו ׳ ‪ .‬ט'נ'יפעלט דער §אנ שןת‪ .‬קרי?ען‬ ‫ןני^א זא?ט ל^של אסלך דןאט ניטא?ט אתו^הערדואט איר אויסניכןאלכט אונאוים]ע‪$‬אלט‪'.‬וסה היתה חסרה‪ .‬עש'ריבעןאויףךך‪.‬איי }יעןךינט ניוןאךין לי ארבעט! אונאיוי ‪8‬יינט רער ןםוקיייויכל אלןן־ים ביוט‬ ‫ס^בי‪.‬לוייס בקורס ונכויוליס‪:‬‬ ‫)עו( מה היה סעולס מסר‪ .‬‬ ‫אלא להפרע סן הרשעים שהן םאבדים את העולם שנברא כילי בעמל וביגיעה‪ .‬עבין אנוטיעןישבר צו די‬ ‫צך.‬ערןןט‬ ‫ןעןזאפין די וועןט ז״ער שיין‪ .‬גט ךער מדרשי רבי בלמה והאיטי גמאגט פוןירבי'סימון ם וועני.‬ר' ליי בשם ר׳ ייםי ביר‬ ‫נהוראי‬ ‫‪2‬‬ ‫מתנות‬ ‫ס ׳ ‪ .‬ונחת‪ .עי טלאכתו אשר‪.‬ךי ב‪#‬ן יא^ין לויאלי א^לךיהט ניטאכט אפיננעריל‪.‬בשנת מאמי שכנס מכל‬ ‫מלאנתו‪ ) :‬ע ט ( שאנן נ ו י ‪ .‬שי" וישבות ביום דןשביעי‪^ .‬אויף ךער חתין!ה'זאל ?מיין דערינאטען פוןימלך מען זאל‬ ‫ויישען יועםעם פי^עריל ןאס איו‪..‬כך')פו( טה‬ ‫היה העולם חסר‪ .‬עתת או ןאט האט ?עשאפיין די‬ ‫וועלט‪ .‬‬ ‫ךריבער ‪$‬אט {אט ^יןעבק רעם ?זןח‪ .‬ךע‪.‬והשקט‪ .‬נירולןיט ךעם דבעטין טאג‪) :‬יא( תלטי! לער סלך‬ ‫‪3‬לסי קאט ניפרעןט ביי ך אלפןע יוךין אין רוים‪ .‬אזוי איוינדיען‪.‬ער^טיבעאפיןךיויעלט‪^-‬עלט‬ ‫ןאךאחתיןןה אלע י״אלין ווי‪9‬ען אז.‬‬ ‫חותם‪ .

‬אוג‪.‬גיהךגתווייל‪.‬אונ‬ ‫וועין זןר ניט די ©תנות מיי נייען אין אמלחמהו זאנט‪.‬וינח לעולמו ביום השביעי‪) :‬יג( איר אבא ביו בשעה‬ ‫'שהוא עושה )פ( אםטאטיבה איני ניתן )פר(( דונטיבה‪ .‬רביהונאיזאנט' אלע‪.‬אוג.‬ער איי ניהתתגי?ארין‪ o< :‬וךבךך(‪ .‬גידויליגט‬ ‫דורך ךעם ט״קישש וואם מיק י האט אים‪.‬גריזייטט‬ ‫די קנעבט זיי^ע ויי.‬ךאס מייגמ‪. מיי ניייען ניט' איין' מלתמה> ניט^רךי ניט״קיין מוןינות‪ .‬ר׳ נתן אומר ברכו בסן‪.ינאעען צוויי ‪5‬עםטריך' מן פאר א‪.‬האבין ךך‬ ‫ךי הימעיל אונ‪.‬ניתן לחם נ ח ח ‪ .‬אונ מיט אייר וועךט ניט גיטעךט‬ ‫[קיץ טרוערקייט‪ .‬ערד ןיצדגץ אל?ג קאהל ווייטער‪ .‬ק.‫סףף‬ ‫בי־אש‪-‬ח‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י יא‬ ‫בראשית‬ ‫מג‬ ‫נהוראי כ־ז שהיו ידי קוניהם סמשסשין בהם היו מותחים והולכין‪ .‬ךביג‪£1‬ןזאגט‪.אל ניט טרוערץ איט שבת‪ .‬ער ניטיךי מתנות אויך‪ .‬רעם שבת טיט ךעים סן‪ .‬רביישיועאל‬ ‫זאגט ער הט אים גיבענטשט טיט ידעם מן אונ‪.‬מתנה ויברך סיושו לשין‬ ‫מתנה ני״א קת את נ י נ ת י ! )א( וה האנל‪fB .‬אבלות וויעךט ניירויפין‬ ‫טרועךק»יט' אווי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךער מלך דוד הט גיטרועךט אדף דין ^זוהן אב^ילוט‬ ‫ו'וען‪.‬וןער }אט‬ ‫ןואט ניהייסין ךי מענט^־ץ ואלין רוהען אונ‪.גען‪ .‬אוג״ער האט יאים ‪.‬נ^אט הט .ןר האט גיןענטשט ךעם שבת ‪ p.‬מיעט ם ק ?זןת‪-‬אייי'ויי‪!/‬ס‬ ‫‪:‬שטייט אין §םוק נאט האט נייבעגטשט דעם ךבעטץ טאג‪ . .‬יצחק זאן^ער סאט ניבענטשט ‪.‬וקרשו במן שלא ירד בו כל עיקר‪ .‬ךי ברכהפץ‪4‬אטךאמאכט‪.‬ר׳‬ ‫ישמעאל אומר ברכו במן וקדשי במן‪ .‬קליירער דאךףמק'‪9‬אטשין אויף ^ ת ‪ .‬כיון שנחו ידי‬ ‫קוניהם מהן‪ .‬טיטדעםינ־!! אנאנצע וואך איז גיגאנןען איין ‪3‬עסטי'ל ‪^ !3‬איר אטעגטש^עךב‬ ‫ש^ה איו' .גט‪.‬רייך דאם‪.ej‬זאל‬ ‫גיץ ש^ת שייגע‪.‬ ‫שנא׳ ויברך אלהים את יום השבועי‪ .‬ר׳ יצחק אמר ברכו במן‪ .אלץ רוןזע.‬ווי דיי ךזענטפון }אט האבץ ךרווזט פון זיי‬ ‫האבץ זך אויך ניירווזט‪ .‬ובשעה שהוא נותן דונטיבה‪.ל.‬אזויווי‪.‬ער האט מחלל ‪$#‬תג‪. רוהען אונ ניןעיבשט אויך ‪ :‬י‬ ‫פ ר ‪ #‬ה יא )א( וד^ךך(‪ .‬אבל הקביה עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה וישבות ויברך ‪:‬‬ ‫פרשה י א )א( דברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪ .‬נחר‬ ‫מנומס על ע נ ד ו ‪) :‬פא( יינטינא‪ .‬אמ רער‬ ‫ש ן ת ‪..‬שלמה‬ ‫המלך הטגעואגט ף ברכה פון}אט זיא מאכט רייך אוגטיט^ר ויוערט ניט‬ ‫נימעךט״קיץ טרוערקייט‪ .‬מקי‪-‬ךלר אבל ._ .‬עיר האט‬ ‫אים גיבענטשט‪.‬גיהיילייגט גיוואךץ וסוף קדרה שלח לף>‪ .‬סענט'ש‪ .|י^עראוןצו§אתשץ איזןזממ‬ ‫מק‬ .‬קלןידער‪ .‬שנתק־ש שס‬ ‫שמיס עיי שנסקל על שתללי! )ה( לסמליו‪ -‬נל נ ג ד ! מנניי‬ ‫מול‬ ‫^^ם‪7‬וענין‬ ‫אווי' לאננ וויי די הענט פיון נאט האבץ רך בא?ןעפטינט מיט די דוימעל'אונ״עיךד‪'.‬ער האטייךהייםי.‬ער הט'איים געהיילינט מיט רעם ימן‪.‬ברכת ה׳ היא העשיר זו השבת.‬רבי‬ ‫ז^יא זא?ם ‪ !w‬י י ו יוחנן ס ווענין אויב" ער האט }יט אלע‪..‬אוגהט אים‪.‬רב הונא אמר צריך )כ( להחליף‪ .‬ער ניט זך ואלין רוהען‪> .‬גיהייליגט ^יט״אבךכה‪ .‬המריא‬ ‫)שמואל נ יט( נעצב המלך על בני‪) :‬ב( ויברך אלהים את יום השביעי ונו׳‪ .‬נאטהטןיבענטשטךעם ךבעטץ טאג‪ .‬ערי ^אט גיהייליגט' רעם שןת‬ ‫טיט רעם מן אז אום ‪5#‬ת איו דער ‪} p‬אר גיט'ליגא.‬ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר‬ ‫יבעיש שני עומרים‪ .‬‬ ‫רבי‪.‬כתיב )משלי י( ברכת‬ ‫ה׳ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה‪ .‬מעןזאל זאניןםקךש'הש‪5‬ת‪.‬ער הטגיבעןטשם‬ ‫ךעם ש ן ת ן‪1‬יט רעם מן‪ .‬‬ ‫אינו עושה אסטאטיבה‪ .‬שלין לברן עליה נרין‬ ‫‪1‬‬ ‫אתה י״י מקדש סשנח‪ ) :‬נ ( ס״ג נילקיס אמי מ י ‪PuS‬‬ ‫נ י נ י בעטיפה יקישו נמקישש‪ ) :‬י ( נמקישש‪ .‬‬ ‫וקדשו )ב( בברכה )נ(‪ .‬עס שטייט אץ‬ ‫פסוק ךשבות דברך‪.‬יברכי‬ ‫בעטיפה‪ .‬קדשו )ד( במקושש‪ . אבילות‬ ‫של פיסוס נוכנ נו ו ) נ ( נ נ י נ ה ‪ .‬ר' חייא בשם ר׳ יוחנן אמר צריך‬ ‫לערב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ח ס י מנומס נאש שנש נא גנט*‪ :‬ו )ש( אסטאטינא‪ .‬׳.‬אונ גאטהט נימאבט רוהען ךי וועלטמיא זאלזיך ניט פארי גךעסזוזנן‬ ‫רעם ךבעןןין טאנ וי)י‪ 0‬ךבי א^א^אנט ייי א״םענטש)אימלךןאיז דערשטיןער ווען‪?.:‬ווען‪ .יבענטשט רעם זיבעטץ טאג אוינ הט איםנעהי.‬ולא יוסיף עצב עסה )א( זה האבל‪ .

‬אתיא כרבנן ולא אתיא כר׳ אמי‪ .‬עירא‬ ‫אראפ ‪.‫סדר‬ ‫בייאשיח‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫בראשית‬ ‫)ו( לערב‪ .‬געץען'אויף }יהיויבין‪ .‬אזויןןי‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫עם‬ .‬ברכו בסאורות‪ .‬בקש הקביה לננוז את‬ ‫האורה‪ .‬אלי‪5‬ט‪.‬פון דאנק' גוייסין סיר אויאויףשלןתידיאךף^ען‬ ‫‪8‬ךאפ ציהען ךי‪ .‬‬ ‫ןבי‪.‬זיי.‬ברכו באור פניו של אדם‪ .‬ךער ^בוד פון נאטהאט ניט'נעעכטעט ‪.ין אפילו עם איו שוין ניווען אוןזרהיפוין ןאט^ערב שגית )באלד^וי !‪$‬דם וןראשייזיי^אט‬ ‫]עזי‪.‬וענען באלד' פרייטאנ טעקעלער‬ ‫ןיוואךיף•‪.‬מ( ואסתלקת )ט( נולתיה דר׳י ושי לשלה ר׳ זעירא‪ .‬נינעכ‪:‬ט‪:‬נט מיט‪.‬נ ג י אתי של שנת עפ נ נ ד‬ ‫חול ויי נזם‪ .‬ירמיה אונ״ךבי זעירא"זענען'גינאנןען 'צו'!אמען•‪.‬כיון ששקע חחטה בלילי שבת‪ .‬ינדינט‪".‬ווארום ךי זוהן אונ ךי לב|ה ‪.‬עסזאל נ.‬ע.‬אזיי יוי״עס ן‪8‬טייט‪.‬רבי ‪#‬מעוןןןןהוךה פיו.זאט אים ארויס^ע^ךי^ען פין‪/‬נןעךן‪ .‬‬ ‫‪ 3‬י כ ו‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫מול ל ע ד שנת« )י( לעינ‪ .‬ערב^בת‪.‬אים שןת ביי נאכט יאונ מ ו צ א י ^ ת אמפיון‬ ‫ןי‪.‬אונ ביי טירהטךי‪.ע'ן ךי ניט טינקיעלער ניוואךין ביז מוצאי' שבת‪ .‬ער ה'אט‪^?.‬אונ פון ךי ליכט איז נאד גיטיניווען אפניברענט‪.‬הה״ד ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪.‬ער קיךצער ךי"קליידער אונ'‪.‬קדש‬ ‫באור פניו של אדם‪ .‬נוליתו‪ ) :‬י ( שנתקלקלו‪ .'צע וואך‪ . ד'יוואכעךי.‬טיט ‪£‬ו־ם‬ ‫ןןראשון איין ‪1‬א?ט אויך ..‬אוניעיר האט‬ ‫<יותי‪:‬לי‪.‬כמו שהוא דוםד‬ ‫בשבת‪ .יט‪) .‬ליכט בךעןט'נאך'‪ .‬אונ''ךי‬ ‫רב^ן זאיגין זיין ?בור האט.טזןהן וועךין אין‪.‬בייגטךי ארויף‪.‬ק^יידער די זאלין זיין לימעד‪) :‬ב( רבי אלןןוך .‬קלייד פון רבי ‪.‬אים‪.‬ורבנן אסרי לן כבודו עטו‪ .‬ענטשינם'פנ'ים'‪ .‬״עס^איז ניטגלייך ף‬ ‫ל^כטןגקייטפון‪. דאךף״עכו הטנמאגטפץ ריבי שטעון ם‬ ‫ןוע.ים‪*.‬יר?!.פןקט רעם ש^תימיט ךי ליכטינקייט פון״דעם םענטשינס פ.‬הדא אסרה צריך לשלשל‬ ‫ר׳ אלעזר אוסר ברכו כנד‪ . הנדל הקנייה לשתיו מפני‬ ‫שלא היו נואי הרשעים ונורה וו עורה נע״ש נשמנוא אום‬ ‫ואעיפ שנתלו סמאיוות ניוס ו׳ לא נגנז אוו ואשי! עד מוצאי‬ ‫!ע‬ ‫^דנע'‪7‬קליירערךא‪3‬יז‬ ‫‪13‬‬ ‫בר ח?דאי זאןטיאוי^ער'הט נאר ניט אום'צו טאה‪#‬ין יאל״יער אךאפ ךדוע.‬דארום רבי אטי קאט ניזאנט ‪.‬‬ ‫אמאך‪.‬נסיים ביי ךי לי'כט‪'. ^יןנקייט'אונ טען .‬סיפ‬ ‫מקישו ומסולק למעלה נתגווסי ונתיר רני זעיוא המייופ‬ ‫ניי שיפלו ישלשלו למשה ונע״ש סמוי למשינה סיה או נ״בנת‬ ‫עלמה! )ש( גילת־ה‪ .‬ע?ליכען ףוואךיןיצו אבהמה‪? .‬עץ הדעת' ווא'ס‪.‬‬ ‫]אט ה א ט נ י ב ק ^ ט דעט שןת מיטךיבעלייכטומען‪'.‬פאךי‪'1‬נאכט‪ . ו ע ט ע ר *ניט טאהן״קייןיאךבעט‪.‬ךעם^נטשינ טןנים'אג^ע וואך צו ידיי ליכטיגקייט פיון דין פנים איםשבת‪.‬אכין בר חםדאי אסר צריך לשלשל‪ .‬ךי זוהן אונ ידי לןנה ‪.ה‪ '.‬ליכטעקייט פון ךי ווהן מיט די לבנה'ואלין פזינכןעלער‪}.‬האט'רבי ז‪.‬‬ ‫ןאט האט גיב‪.‬‬ ‫ןער פנים פון״דעס ייךין איום ‪#‬בת ועהט אוים ליכט.‬ובט״ש ניטל טטנו ויוו וטרדו סנן עדן‪ .‬או י‪5‬ס לימי אס אין לו להתלין נולס א! ד‬ ‫<ו נשיעינ אמד וכן אמי שונ גני שלשול שאש אי! לי‬ ‫להתלין נלל ד לו שיתיר מגורו במשלשליס י י ן משה שלא‬ ‫מ ו ן סמול שמוגר אותם למעלה נ ד להקל פעמיי !‬ ‫)!( מהלכץ נ מ ו א ‪ .אןט נאטוןאט גיבענטשט‬ ‫דעם !‪6‬בת‪.‬יט רעם‪.‬בין איך ניקומען מ‪1‬־צאי*?!בת‬ ‫אונ האבניטךאפין ךי‪.‬די}ט> אז ךי‪.‬ג^אפין‪.‬‬ ‫ןןאתם אז אטענ^ש ודל ‪ 'pfa‬אאךבעט מאבט‪.‬ד״ש בריי איש כפר עכו אוסר םשום ריש אע״פ וי( שנתקללי‬ ‫הםאורות מע־ש‪ .‬אין ןםוקאדםיהאט ניט'‪.‬ובי היה הםעשה פעם אחת הדלקתי אח הנר בלילי שבח‬ ‫ובאתי ומצאתי אותו בםיש דלוק ולא חסר כלום‪ .‬מה טעם )תסליס מט( ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהםור‬ ‫נדמו‪ .נער 'אוני היילינער פון* אגאנצע וראך ‪.‬ועהןאויסש^ת‬ ‫לילטןער ווי אנא.‬אבל לא לקו עד מיש‪ .‬נינעכטינט םיטיךי ‪!8‬ייערקייט ווייל‪£‬ר‬ ‫‪$‬מ ^‪.‬כולנ'] ניחו ! )מ( ואסתלקת ‪ .‬ניצדגין די‪.‬ים צו }ינו§ען ני וואךין‪.‬זאך'‪.‬אייינניבויןין'אונטעיר רעם !ארטייל‪ ..‬ירמיה ‪.ע‬ ‫קלןידערדי זאילין אויסזעהן ליינ^ער‪ .‬וחלק כבוד לשבת‪ .‬ר׳ ירםיה ור׳ זעירא הוו! )ז( םהלכיז‬ ‫כהדא‪) .‬ומלאת׳ הג‪-‬ו׳‬ ‫שנתקלקלו המאווות אור הראשי.‬וערץ* פון ךעסטדעןין‬ ‫זע.‬נט דעםיש^ת ?‪1‬יט ךי ליכט‪:‬נקייט פיון דעם‪!?.‬דאיר אמ‬ ‫אדה׳ר לא לן כבודו עסו‪ .‬ךאם איזייאזיוי ווי ךי" רןנן ניט וויי'רבי‬ ‫אמי‪ .‬ערב*‪#‬ית" §'ארין נאבטאיזיךי״קלייד‬ ‫פון רבי‪.‬צו !וימין א ו .‬לא רוסה אור פניו של אדם כל ימות השבת‪ .‬ההיד )איוב‬ ‫יד( טשנה פניו ותשלחחו‪ .א ‪.‬ל דואב איך אןנעצמךען‪.

‬ארערהט נלגעבין כבוד צו ©בת‪.‬דאם מייבט מעןדעם ‪#‬לא}נ‪.‬ייב של עיש‪ .‬ןר וועט קוטען‬ ‫»יך ב״העפטין צו" ב!יר אי.‬וועט ‪ #‬י י נ ע ן ווי ךי ליכטינקייט‪ .‬דאםייווארט^יי^ה'^מאכט‪ .‬ע ם שטייט ‪.‬נרשטי.‪.‬מוצאי שבת ניטל הודו•‬ ‫)"מוצאי ‪#‬בת איי* צו ניינו^ען ןיווארין' פון אים דין שיינלןייט‪ ".‬צוועלוש שןןה פ ו ן‬ ‫שןתדיגען טאג‪ .יויאלט בעהאלטין‬ ‫ךי ליכטיגקייט ‪.‬ע ם שטייט אין פסוק ואוסר אך‬ ‫חשך ישופני ולילה אור בעדני‪ .‬ר׳ לוי‬ ‫בשם ר׳ זעירא אסר )יא( ליו שעות שיםשה אותה האורה‪ .‬ביון שהסתכל הקביה באנשי‬ ‫דור הטבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין עמד וננזה והתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬שגא׳ )משצי ל( ואורח צדיקים כאור גוגה הולך ואור עד גכון היום‪ .גקייט‬ ‫אייבעיתיים אןינית־ויביןיצוילייכטין אונ ך האט גיילדכטין ךי'לאנצע״גא^ט שכת אונ דעםנאנניץ‬ ‫טאג "‪#‬בת • דזאבין אלע ב‪-‬שעיפענעש אנגיהמבין צו' למבין ו אט‪ .‬וועט ניין‬ ‫אלע מאהל ליכ^ינער ביו עס וועט ><גגיברייט ווערין דערימיאנ לפון משיה(‪ :‬רבי לוי יאנ‪.‬עם שטייט‪. ך ‪ patejjrp‬פיון טיול אוג לי ?וקסשין פון‬ ‫דור הפלגה או דמועליןיךנלמען‪ .‬צייעלף שעה פון‪.שופך ראש ו‪$‬תה רושיופגו ‪^/‬ב‪ .‬קעגט ק ו ק ע ן דורך ד י ליכטעקי־ט פון‪. די'צתקים‪.ין ווען אדם הראשון איי' בשאפין גיוןאלין איו גיווען ליקטיג ז‪.‬לי‪.‬ווי לי זוהן'איו אוגטער נינאננען שבת ביי נאקט‪ ..‬ואורו על כנפות הארץ‪ .‬ער האט אים גי‪3‬עגטשט‪p‬ט לי‬ ‫ליכט'יג'‪. פון די רשעים‪.‬האט ‪.‬טפין‬ ‫רבי זעירא ם ווע.‬התחיל החשך מםשםש‬ ‫ובא וגתיירא אדהיר‪ .‬איהי שנתינ מ נ ד ואתה‬ ‫‪-‬‬ ‫פשיפגו זס ממש יצר סוע סמאל שמימיו פיניסס ‪B5‬‬ ‫ה נ ר ו ת ‪) :‬־ג( שכ׳ רפפים ונוי‪ .‬ישתהו <אלע בשעפעגיעש וואם אונטער ך ע ם הימעל האבי! "ניזוננען‪ .‬עק'וועלט ‪'.‬שגא׳ )חהליס קלט( ואומר )יכ( אך חשך ישופגי ולילה אור‬ ‫בעדני‪ .‬ווי די ויוה.‬אזוי"ווי‪ .‬ההיר)שס לז( תהת כל השטים ישרהו ואורו על כנפות הארץ ‪.‬ארם הראשון האט גיזאגט איך ד«‪'4‬ב נימיינט אז רער מאם ייי‬ ‫>!ים שטייט הוא .‬קייט‪'. טאג אוג‪.‬וייב של שבת‪ .‬ווארום‪.‬יין‪ .‬א^ענטיש וואלט״ער ג‪.‬אין פסוק‬ ‫תחת כל השםןם ‪..‬לבי יףודה‬ ‫בךבי סימוי הט גייאגט לי ליכטיעקייט וואט גאט הט ביטאפין דעס‪?.‬וימגר ליןטעקייט ‪' .‬איר יהודה ביר םימון אור שברא הקביה ביוס‬ ‫הראשין אדם צופה וטביט בו פםוף העולם ועד סופי‪ .‬מארוס‪... .‬ער האט אים גיהיי‪.‬נשימו שינ איתא ש‪:‬י‬ ‫אנגיס אמי של אופל ואמז של צלמוש של* קן שש לחושן אגן‬ ‫‪.‬שנא׳)שם לה( ויםנע מרשעים אורם ונוי‪ .‬גט‪.‬על בנפות האלץילי ליבטינקייטיאיז .‬ן א ט ׳.‬וייב של‬ ‫לילי שבת‪ .‬שלא משנ אלא‬ ‫׳'‪-‬יום שגנוא ‪ * n‬׳ ‪ c‬הואשון ששמשה נו לפניס מן השירה‪:‬‬ ‫) י נ ( ה״ג אן חוו ׳שופני‪ .‬אזוי ומ‪.‬איין‪.‬‬ ‫ספני ט ה ‪ .‬הט די ליכט.‬אווי ו ו י ‪ .‬כיון ששקעה ההםה בלילי שבת התחילה האורה ווזיתה סשטשת‪.‬י‪.‬עם שטייט‬ ‫אין פסוק לי ויעג פו.‬פי.‬עק דעלט ביו‬ ‫צום אנדעךין‪.‬וויי‪6‬‬ ‫ואות ‪. עאגען ווייסין §יר אז נאט האטיבעהאלטין'ךייליכטמךןיט‪ .ייגאגגען םוצאי ‪#‬בת‪ .יט ג‪$‬אר איס צומי שטץנזןר‪ .‬אגהייב אבעגר פון שבת ווי לי ווהן הט ןילארפט אונטער‪.‬עלב שבת ‪ . דיי פינםטערנים ‪ .‬ומנין שהתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬‬ ‫התחילו הכל םקלסין‪ .‬אונ אןםהפ‬ ‫ני קלאפט‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬אין פםוקי^אטיןט‬ ‫ןיבעגטשט דעםך‪3‬עט'י.‬אמר‪'.‬ווי גאט" האט מזעה.‬‬ ‫ה ה‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫שית ינזמפרב ^ » י )יא( ל״י שפ־ת נ ו ׳ ‪ .‬כיון ששקעה התמה בםציש‪ .‬איער נאט'האט לי נאכטיפאר שיר ליקטיג‬ ‫נועאקט‪ .‬אויג פון וואנ^ען ויייםין מיר אז‬ ‫}אט האט אגמירייט ךי ליכנדגקייט צויךי צדיקים ויען םשיחדעט קומען‪ .‬די ליבטינק־יט‪.‬עם שטייט‬ ‫אין פםוק״ער האט פאר נןיטע.‬איג ידי פיגיסטעךגיש האט‬ ‫אנגיהדבין צו קימען האט אדם הראשון מוךא גירואט‪ .‬אונ §ען הט איםאוועקנ‪#£‬יקט‬ ‫פון }.‬וםגין שגנזה‪ .‬קיןיוועלט׳‪ .1‬־ ו^אט א}ניבר.‬אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתת תשופגו עקב בא להזדווג ל י ‪ .‬עם שטייט אין״פםוק משנה פניו וישלחהו‪ .‬וואס האט גאטניטאדן‪y...‬מוז‬ ‫עשה הקביה זימן לו )יג( שני רעפים והקישן זה לזה ויצא םהן אור ובירך עלית ‪.‬ער בעהאלטין ליי ליכטיגקייט צו לי צדיקים מען משיח‬ ‫וועט 'קימען‪ . .. שבת ביי נאכט‪ . איי אונטעיר . טאג ווען דאמאלם‬ ‫וויאלט גידען ‪.‬צוועלף ש עה פו.‬עדן!‪ .אט .‬עקס אונ לרייםיג‬ ‫^ • ע ה ‪ .יווען אוייף אלע ‪^.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה יא‬ ‫מד‬ ‫ברכו באורה‪ .

‬ב ו ר א‬ ‫שמואל ה א ט‬ ‫ו.‬א י ל זכי י ש ) י ט ( ק ל ר ץ ש ל מ ל ך‬ ‫מתנות‬ ‫ה ם י‬ ‫כהונה‬ ‫אופל וצלמות ‪ ) i‬י ו ( ניליאה‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז׳נ^ען‬ ‫שבתדיגע‬ ‫ג י ש ט א נ ן ע ר ווי ך י ו ו א כ ע ד י ^ ע ד ו ר ך ד י ' ב ר כ ה פ ו י .‬‬ ‫ר א ם י י ע ט אוי״ם ק י ט ע ן ווי ש מ ו א ל ‪.‬סין נ י ש מ א ק ע ‪ .‬ל ע ג ‪ .ער א י ד ווי‪.‬פ א ר וואט ש ט י י ט א ב ר כ ה‬ ‫בייעבת‪.‬זענע.‬ן ג ס י ן ה א ב א י ו ז‬ ‫© ע ר ‪ r^ori‬נ י ה א ט ווי פ ו ן ך י ה י י ס ע ‪!?.‬ק י י .‬א י ל )יח( ת ב ל י ן א ח ד הן ה ס י ר י ן ‪ . עוגו לי ‪ . ט ו נ י נ ו ס ניזא^ט פ ע ל ט ד ע .‬ע ס י .‬ה א ט ב ב י ניזאניט אין' דיי הייםיעי״עםץ פ ע ל ט א מ י ן‬ ‫^ ע ו ר ר ץ ‪ .‬ ‫‪ 1 £‬ע כ ט י ן ע ו פ ו ת א ו ג ‪ .?ה‪.‬א ו נ טענטישי. .‬ע ס ־ נ ו י א ך נ ‪ ' .‬‬ ‫וואם י ם א כ ט * טען‬ ‫ישבת‪.‬ס ה ב י ר ך עליה בורא מאורי ה א ש ‪ .‬ ‫א י ז ד א י א פ ע ל ע ר א י ז ' ב י י איים ד א א ג ר כ ר ‪.‬ליי‪ ?.‬א ו ג ' ו ^ ג ' ג ע ן פ ־ ש א ו ג ‪ .‬‬ ‫האטי א נ ט ו נ ‪ -‬נ ו ם ג י ז א נ ט פ ו .‬ד א ג ע ך ש ט א ג י ע נ ק ‪3‬שא‪.‬עווירץ' ש ב י ת ‪. ר ב י י ו ס י ם וועגין ד י י ל‬ ‫ךייאייךעלע‬ ‫ז‬ ‫פעגטשי.‬אותם־ שאכלתיס נ ‪ :‬נ ת והיו‬ ‫שאי אים לן למימו‪ .‬ובני א ד ם שוהטין‬ ‫ב ר כ ה ואינו ה ס ר כ ל ו ם ‪ ) .‬טען‬ ‫ןיהאט‪. וב״א‬ ‫ואוכלים‪ . .‬טענטשין‬ ‫^ ז ע כ ט ק ב ה מ ו ת א ו נ ‪ .‬ך ר י ב ר ש ט י י ט בייזיי א ב ר כ ה ‪ .‬עם‬ ‫ץגיטייט א י ן פ ס ו ק ך י ‪ 1‬א כ ט " א י ז ג י ו ו ע ן י ל י כ ט י ג פ א ר ס י ר ‪ ' .‬ע ‪ .‬אולו‪:‬‬ ‫‪.‪.‬ק ע ן דיאןויביי ט י ר‬ ‫אי.‬ה א ם ט ך ע ם ‪^.‬רב‬ ‫ד א מ ר שמואל מפני מ ה מברכין על האור ב מ י ש ‪ .‬‬ ‫טייל ד א ם א^הייב בשאפו‪.‬ה ב י א לפניו תבשילין ש ל צונן א כ ל‬ ‫ת ב ש י ל י ן ר ו ת ח י ן ‪ .‬ק א ל ט ע ‪ . ' א ל ע ע ר ל ן י נ י ע מ י ל ץ ‪. ג א ט ‪ (.‬ר ׳ לוי ב ש ם ר י ב י ת א מ ר כ ל יום‬ ‫ש י ש בו ח ס ר ו ן כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ה ם ר כ ל ו ם ‪ .‬יביא מ ת י ם ‪ .‬כ ת י ב בו‬ ‫ב ש ש י נ ב ר א א ד ם ו ב ה מ ה ‪ .‬ו ד ‪ .1‬אויף'שב'ת‬ ‫ו ו א ם וועסטיו^אני. א נ ט י פון‬ ‫ר ב ם וועגין א ו נ ר ב י אבהיו ז א ? ט פיון ר ב י יודען ם ו ו ע ף ן מ ו צ א י י ו ם כ פ ו ר ד א ך ף מ ע י א ד ך י מ א כ י ן‬ ‫א ב ר כ ה אויף פ י י ע ר ‪.‬‬ ‫ואוכלים‪ .‬קיי.‬פי.‬‬ ‫דאךףטען‬ ‫‪.‪ .‬ה א ט‬ ‫ר ב י גי! א‪4‬ט' ‪.‬נןרייטאג‪.‬ניגענ?ו?וט ייערין מ ע ן ז א ל ‪ .‬לוגי.‬מ פ נ י‬ ‫ש ש ב ת ה א ו ר כ ל א ו ת ו ה י ו ם ‪ .‬ט ו ( בז׳ ם א י א י ת ל ך ל ם י מ ר . ‪ . אוןיר ג ע פ י נ ע . מ ע נ ט ש י ן א ו ג ' ב ה מ י ת ‪ ..‬ע ט י ן‬ ‫אגוטען טעם'! ר ב י ה א ט נ״יםאכט'אפעודה פ א ר אנטונינים' אום ש ב ח ‪.‬ב ר כ ו‬ ‫ב ט ט ע ם י ם ‪ .‬פ א ך ך י ג ע ן ‪ .סעגטש^אונניט‪.') . די‪ . עונים עלי ‪•) 1‬יו( ת נ ל ‪ .‬רבינו ע ש ה ס ע ו ד ה לאנטונינום ב ש ב ת ‪ .‬קיי.‬כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ח ס ר ב ל ו ם ‪.‬נ ר ד א ל ט איןןט מ ו צ א ‪ :‬י ו ם ב ‪ 6‬ו ר ב ^ א פ י ן ^ נ י ד א ר ק ‪ ' .‬ה א ט א .‬ו ו א ט‬ ‫פ א ר א ב ך כ ה ה א ט . ניוואךין ע ו פ ו ת א ו נ פ י ש ‪ . ‪ . ע ו פ ו ת א י נ נ י ט ק י ץ פ י ש ‪' .‬ב ר כ ו )יד( ב י צ י א ה ‪ .‬ך ר י ' ב ע ר ה א ט ג א ט נ י ב ע נ ט ש ט ד י ‪ .‬‬ ‫ב ב י יוסי ב ן ‪ .‬ה א ב י ן‬ ‫ה א ט ‪.‬ך ר י ב ע ר שטיייטיביי ד י א ב ר כ ה ‪ .‬מפני שהיא‬ ‫ה ו נ א ב ש ם ר ב ור׳ א ב ה ו ב ש ם ר ׳ יותנן א מ ר י א ף מ ו צ א י יוהיכ מ ב ר כ י ו ע ל י ו ‪ .‬לשי.‬ר י ב י ‪ :‬ש מ ע א ל ב ר ב י ‪« V‬‬ ‫האט‬ .‬‬ ‫א ך ע י ר י נ ע ס ע [ נ ע ל ט א ו נ קויפין ך ע ם נעוןירץ אוי!ז‪ . ‪ .‪.‬‬ ‫גע‪.‬ע ם י ן ך י ‪ .אדם ני״םאבט‪ .‬עסיזאיליניט‬ ‫פ ע ל ־ .‬א ת י א כ ש מ ו א ל‬ ‫תחלת ברייתה‪ .‬ם^‪'.‬השו!אה לשנס י נ ה על האיש אגשים מפונקים התאנים שעפ שוב נ י נ י נשפם נוע וממפים‬ ‫לפינן נ י נ ו ונמו שאחויל לוו עלי ואני פזוע ‪) :‬ש!( נו׳ ואיל« )יו( אות.‬ע ם י ן ז ־ י ‪ .‬ח ^ י נ א ם וועגין ךעיר ט א ג ו ו א ם א ק איים‬ ‫כבילויזאנטיפו.‬ע ר 'גיגעטין פ ו ן זיי א ו ג ה א ט‬ ‫הנאה‬ ‫} א ך ' א ם א ל ו ל ה א ט ר ב י נ י ט א ? ט ' א ם ע ו ד ר ‪ .גסי.‬סין‪ .‬‬ ‫וו‪:‬לען‪^.‬ע פ ע ם אין א ו צ ר פ ו .‬ר׳ אלעזר ב ש ם ר׳ יוסי א ס ר ס פ נ י ) ט ז ( א י ס ט נ י ס י ם ‪ .‬ריב ה י נ א‬ ‫. .‬‬ ‫ו ד י ל ך ע י ם נ א ? צ י ן ט א ג י ו ם יכפור ק א י ט ט ע ן נ י ט‬ ‫גיטאךטיברענען פייער‬ ‫זעיקט איים ?‪. ג י ט א ד ם ג ע ל ט אויף ש כ ת ‪.‬ה א ט ‪ .‬איכעגישים‪ .‬בריינגט פ א ר א ? ט ו נ י נ ו ם _ ק א ן ־ ט ע ‪ .‬‬ ‫ך ק ל א פ ט איי. ר ׳ לוי ב ש ם ר ׳ ח ם א ב ר‬ ‫ה נ י נ א א ס ר ס פ נ י ה י צ י א ה ‪ .ארום‬ ‫גןיאגט' פ א ר‬ ‫ראשי‪.‬ע ס זיאליןיניט‬ ‫פעו־י.‬פ א ר א נ ט ו ג י ג ו ס א ו ם ד ע ר וואכין‪ .‬נניפון ר ע ם‬ ‫מאורי‬ ‫א ב ר ^ ה ' אזין*‬ ‫§ייער איז נידען מוצאי‬ ‫פיןער מוצאי‬ ‫ש ב ת ‪ .‬ע ם ז א ל ג א ר נ י ט פע״לין‪ . ש ט א ך ב י .‬א ו נ‬ ‫מענטש•. שאגה הוא ‪) s‬ש!‪ (.‪ . מ ל ך ‪ .‬איו' א ת י ם ^ נ א נ מ נ ^ ‪ 3‬ש ל ה א ^ א ד ם ז י ^ כ ט א ב ר כ ה‬ ‫אויף ך ע ם פי.‬ע ש ה לו סעודה‬ ‫ע ר ב ו ל י י ו ת ר מ א ל ו ‪ .‬‬ ‫‪ .‬נ א ט ה א ט נ י י ב ע נ ט ש ט‬ ‫ן ע י ם ש ב ת ם י ע נ ט ש י ן ואלין § א ל ר ע ע ‪ 1‬וואם‪!.‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫בראשית‬ ‫ה ה ׳ ד ) ‪ 0‬ס ( ולילה אור ב ע ד נ י ‪ .‬ ‫פ ו ן ע ב ת זאלי‪ .‬א י ל )יז( א ו ת ן‬ ‫בתול ה ב י א לפניו‬ ‫מ ה ם וערב ל ו ‪ . ‪ .‪ .‬‬ ‫ר ב י ליי ז א נ ט פ ו ן כ ב י ח ט א ב ר ח נ י נ א ס ווענין ו ד י ל ס ע .‬חבלי!! )יגו( יולרי.בשאפיןגיוואךי. ^•טיי. א ו י ף ך ע ם א נ ר ע ר י ן ‪ .‬ט ע ן ‪ .‬ה א ט ט ע ן‬ ‫^עבךייננט ‪8‬אר אנטונינוס הייםע.‬יי ד א ר פ י ן א ד ס נ ע ב י ן א ו י ף ש ב ת ‪.‬ר ב י א ל י ע ז ר ז א ג ט פ ו .‬ב ח מ י ש י נ ב ר א ו עופות ו ד נ י ם .‬עם' פ ע ן ט ד א ם געיייךץ וואם ה י י ס ט ש ב ת ‪ ' .‬ע ם י ן ‪ .‬וצדים דנים‬ ‫עופות‬ ‫שוהטין‬ ‫ב ה מ ה ואוכלי.

‬‬ ‫ונסבה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) נ ( איה לן שנח‪ .‬איך' בין נינאגנען ציךיפיש איז גיטיםער .‬ךיריבער האט‬ ‫דאם‪.‬‬ ‫כלי׳ חיי סעושר שעניחשונ כמת ונפי כלכסני גרפ מעשר׳!‪:‬‬ ‫) כ נ ( מכוש סמרה ‪ .‬לא על חגם נאת לן ‪ c<e‬לן !טס נוונ‬ ‫לתלות נ ה ) כ ת ( עונוא כוי‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשי׳ יא‬ ‫בראשית‬ ‫מה‬ ‫חסר כלום‪ :‬איל שבת הן חםירין‪) .‬ובו מכל םת‬ ‫שנברא בששת ימי בראשית‪ . פיש‪3 .‬‬ ‫ךאם איז ניווען רעד בעל הב.‬ךעם ‪$‬יש א־ןיגעלט‪ .אם זיי לערנען תורה‪ ' .‬נעבין טעשר‪ ' .‬הייתי בפרישה לשבת‪ .‬גיהער צו'}אט‪ . דורך דאם ‪ XCQXTJ‬זוכה .‬א״ל ‪1‬כב( בוכות התורה‪ . גיווע׳ אק^ב אונ יערער 'נוטע בהמה מאם איך האב ניזעהן אנאנ^ע מאך‪ .‬עד דםטיא לייב דנרין‪.‬אונ‬ ‫ךער ‪.‬ךערישניידער האט געשטעע.‬עם איז דארט גיוועין אשניידער אייער‬ ‫}יגאנגען קויפין'אפיש'‪ .‬‬ .‬ותינוק אחד היה יושב באמצעיתו והיה מכריז ואומד‬ ‫)םס כד( לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי ב ה ‪) .‬ביז' יען האט [גיגעבץ עאר דעם פיש ?.א גיזאנט צום בעל ה‪3‬ןת ניט אום' זיםט האםטו זוכה ניווען‬ ‫צו רעים רייכקייט‪ .‬נאד דאם איז דערשכר פון *עית‪) :‬ך‪ (.‪.‬יואד?טו‬ ‫מיין‬ ‫ז‬ ‫‪.‬ע?ט וקאט גיגעבי.‬האט ךער ‪3‬על הבי‪.‬עס האט א״ןאהל גיטראפין אין רויים ערב יום כפור‪.‬פי׳‬ ‫געווך שלמן! )ני( כ״כ למס‪ .‬ווייל ז‪:‬י ‪.יפרעגט ביי כבי די מענטקין פון בב^אין וועליבין זכות לעבץ ייי אונ זענען כיי!״‬ ‫האט רבי' גתאנט אין רעם זכות'ו.‬מעש־ סיס נעיר רומי נ ע י נ י״נ‬ ‫שנקרא !!מא רנה הנוזל והחמור והיה שם חייש אחז תופר‬ ‫נ ג ד ם נממש והלן לקנות וג אמד ונמצא שלא נשאר אצל סוג‬ ‫מי שחסן לקנותו אלא הוא ונעו אחו ע נ ו לאיפונוס הוא שר‬ ‫העיו וסיס ום מעלם אותו נומינ^והחייע העלה ׳וסו עי שהניעו‬ ‫ןאט .‬איל בני מהיכן זכית לכל הכבוד הזה‪ .‬אונ אויף דעםיטיש' איז ניווען‬ ‫פון אלע זאפין דאם זעבען ‪3‬שא?ין ניוואריין איי.‬בנא׳ נה כי היא חיין ונתינ נשמאלם‬ ‫עושר וכביר ו ) נ נ ( נוכות מעשר‪ .‬האט כבי חי.‬כדי שלא תזוח דעתו‬ ‫של בעיה עליו‪ .‬ער האט געשטינע.‬וכתיב ע־ר תעשר ודרשו‬ ‫קויל עשו נשכיל שתתעשו ! )נל( שכן מכנלין כוי‪ .‬ת' נמאנט איך‬ ‫בי. ‪.‬כבייסנחוםא האט טואנט‬ ‫‪.יווע.‬ואנשי חיל בזנות מ ה ‪ .טפאראוןז‬ ‫אטישיוואם מעין י האט אים גיטראגין מיט]זעכ^עהן שטעקינס‪ .‬קגעכט ניזאגט צום שר מיין הערר מאם ?זל איך פון‬ ‫דיר'‪3‬ייכ‪1‬עגע!‪ '.‬אוג איך ד‪2%‬‬ ‫^׳טי^עןידעם פייש איןיגעלט‪ .‬ווייל די געבין בבד צויםשבתיאוג צי יום' טוב• ) ח אסר‪1‬כבי דדא בר אבא קאטןיזאינפ‬ ‫אמענטשפון לוךקיא האטסיןז אטאהל פאךבעטין צו ךךאדף‪§#‬ת‪.‬ין איך טיט‬ ‫איוךין גישטאגען געבין ךעם'<ןיש‪.‬כ( אית לך שבת‪1 :‬ג( ר׳ ישמעאל ביר יוסי‬ ‫שייליה לרבי איל בני בבל )פא( בזכות טה הן חיים‪ .‬וכמו‬ ‫גווש למעלה נ י נ ת ה׳ היא תעשיר ! ) נ ה ( דיוסק״ס‪ .‬‬ ‫הוה הדי! מסיק ליה בטיסי‪ .‬האט רבי' הי.‬האט ךער'?!ניידער '}ינעבין ךי צוועלף נילרין אונ האט נינוםען דעם פיש‪ .‬אונ דער ק.‬האב איך זיא‬ ‫בעסאלטין אדףשבת‪ .‬אונ אקינד איו ניזעםץ‬ ‫אדף רעם נ!יטע.‬איל טבת הייתי וכל בהםת‬ ‫יפה שהייתי רואה כל ימות השבת‪ .‬עשטינען'ךעם‪.ועלף גילךן‪ .‬ך טעגטשין פד ארץ!שך‪8‬ל !יי! !יעלי?•''‬ ‫זכות זעגען רייך‪ . ליה חד נון‪ .יוזען צו אזוי אןבוד‪ . ו^אר איי. נעבין ךעם פיש‬ ‫אונהאטאיםניוואלטקויפין‪ . טיש אונ האט אדם נערו? .עכט ‪'6‬אר מאס‬ ‫האםיטו גיט ןיברייגגט פיש ן־״אם דער ‪. .‬ואמרתי לו )‪ (D‬לא על‬ ‫מנן זכית‪) :‬ה( איר הנהומא )כה( עובדא הוה ברומי בערובת צומא רבה‪ . .‬סיס התינוק מכויו כן ‪:‬‬ ‫)ני( שלי( הזילו‪ . אז ךי!אנצע וועלט‪.‬ובני‬ ‫איי בזכות מה ‪ .‬נחמיה! ) נ א ( נוכיח מה הס הייה ‪.‬איז }אר ניווע.33‬ית טייץ זוה.ט צום ק.עכט פץדעםישך פיץשיטאט איז אייך ני׳^טאגען נענין‬ ‫ךעם תיש אונ האטי אים ני‪. ך'סעודה'‪ w‬ךעם' ישי־ • ודאט רער שר גיזא.‬ץאלט קויפץ‪ . נעילט‪ . ז־‪.‬פיש אי.‬אשחכח הוא וטלייא דאיפרכום קיימין עילויה‪.‬אמר‪ .תזאלךך ניט גרויס האלטין ‪9‬יט ךעם רייכטהום‪ .‬עם גןיש אין געיף‪ .‬ביו ‪$‬ען האט נ^עבץ פאר דעם פיש צןועלף‬ ‫גילחן‪ .‬כו( כיב למח‪ .‬ןעם' ‪ j‬סיוק לה׳' הארץ ומלואה תברךושבי ב ה ‪.‬ינ. ךי ערעןט׳עיזעקם טענ‪ .‬תתגאה ויזכיר כי מאת ס' םיסם ואת ־‬ ‫)כ!( לא על מגן‪ .‬איל בזכות‬ ‫)כד( שהן מכבדין את השבתות ו י ׳ ט ‪ ( ! ) :‬אמר דיה בר אבא פעם אתת זסנני אדם‬ ‫אחד בלודקיא והביאו לפנינו )כס( דיופקים אחד טעון בייו מוטות‪ .‬והוה תטן‬ ‫חד חייט ואזל דיזדב.‬ך נןענטשץ פון חוץ לארץ אין וועלבין זכות זע״נען‬ ‫רייך‪ .‬והדין םסיק ליה בטיטי‪ .‬קיגד איים ו^ערי?.‬ווען ךער‬ ‫ק?‪.‬קנעכט האט נ‪.‬איל )כנ( בזכות מעשרות‪ .' איין פיש‪ .‬איז דער שניידער ניש^אנע.‬‬ ‫‪.‬האט טען געברי‪.א ניזאנט צום בעל‬ ‫‪.

‬האט דער‬ ‫שר נייא^ט צוט קגייךער ווייל דו האקט ניברייננט אןעווייזוננ צו ריי‪.‬והוה היא ססיק ליה בטיםי יאנא טםיק ליה בטימי‪.‬וזאט רבי‪.‬עקיבא ניזאנט‬ ‫רעם שבת"האט אייך }!לט ניייאןט.‬האיט'דער״שר'נמאנט צואים ודקוסט‬ ‫איודיעער ?.‬איל סדי טה לכפור ס י נ ף ‪ .ט אינ מאים האםטו'טיר נמאגט‪ .‬וכד היא אתא לית אבן צריכין ליקוריה יהיה‪ .‬איז רער יודניקוםעין צום שר‪ .‬האט טורנוסריפוים ניזאנט צו כבי‬ ‫ןקי^א ןיאס האב איך דיר ‪.‬‬ ‫טייך‬ .‬איל הרי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ ה י‬ ‫ומיי לשים עשי ד נ ד ס ולקחו אותו החיינ!» )נש( ס״ג נ מ ת ה )צא( שלח נתניה נ י ס י ׳ ‪ .‬נזכוחלאץ‪.‬אתםהא‪ .‬עסי.‬רער ער‬ ‫נע»נ‪.‬איל טרי‪ .‬ךעם' ךיטאנט'האטי ^ער'ךך ניש^ייזט *זאי לאננ טי‬ ‫ןןד האט נילע?ט‪ 0):‬טוךנוברופום רעד רשע האטנעןרעגט ב״ רבי'עקיבא פאר מאם־יאל זיין‬ ‫?עםער איין* טאג ‪ 9‬י ארע^ךערעטענ‪ .‬פ״ש יומא דשבתא מכל יוסא‪.ייךעריידער שניידער האט נעןןפ־נט רעם פייש אונ האט נע^ונען‬ ‫איעויינינ אךיטאנט אונ פון דעם נ‪.‬האט ךער‪.‬םיש טורניסריפום סכל ניברין‪ .‬קאב איך צו דיר ניזאןט ג!אר מאם דאל איין קענטשךין בע^ער ויי אלע אןדערע םענטעןין‪.‬האטךער ש‪1‬ייךער‪.‬ט צום‪.‬יין צוט‬ ‫א‬ ‫‪.‬אונ אזךערטאנ קומט דאןפין ט־ראים ניטנעבין ןבויר‪ .‬האט רבייעקיבא ניואנט ציוטץ־נוסרופום פאר וואס‬ ‫זאל דין בעסער איק טע^נןש פאר &לע א?דערע ?לנטשין‪ .‬טה פרע לי הקביה ‪ .‬‬ ‫דאס האב איך }ימייץט פאר מאם זאל טוךנוסרופיים זיין בעםער יד אלע אנךערע מענט^ין‪.‬ניזא}ט'צום"ער מיק‬ ‫^ערר ‪0‬יר האבין איין טאנ אק יאהי־ • 'אלע לעבירות דאם טיר טוהען אנאנץ יאהר‪ .‬דאם האקטו ניטייןט פאר מאם זאל רער טאנ שבח _זיין בעםער וויי אלע טעינ פיויירער‬ ‫וראך‪ .**np‬‬ ‫ראם האט נאט בןיאסלט רעם ^.‬אסר‬ ‫ביין שהבאת ראיה לדכריך הרי אחה פטור‪ .‬‬ ‫יטה אסרת לי‪ .‬ךייד‪ .‬איז מען‬ ‫או‪. אפיש פאר ?וועלף נילדין‪ .‬כט( בענהא דאריםטין‪ .‬ט דאס‬ ‫‪$‬ענען סיר וויםען פון דעטטי? סט‪3‬טיון• אנאנןע וואך ייארפט ‪<.‬נ.‬איל )לא( םנאן את מודע ל י ‪ .‬נר ?זטיינער• אונ שןת רוהט‬ ‫^ ר ' ןאט טוךנוםרופוס ניזאןט » ר• ‪.‬איל בינ פלן‪) .‬איל אף זי שרצה הקב״ה לכבדה‪ .‬איך יאלךיר ןריי?נע! אפיש פאר ^ועלף״^ין״אוואנכער"" ו ^ ט ד ע ר ^ ר‬ ‫ניןאנ‪.‬נעת של סעולת סצסיים מס ראית אתה יהייי חייט !שאנלס יניס נ׳"' מיי! אמר‬ ‫אמר סשי לנעיז לווה לא הנאת לי ו נ נאשי צרתין־ אמי לו לו אויני יש לנו יוס א׳ נל עונות שאנו עושי! נל ימית ם‪-‬ינה‬ ‫אלמי מה אכפוי מפניו םלכת׳ לקנות י נ ולא סיס שם אלא סוא מכפי עלינו ונשנא אשי יום אין אנו צייניו ל נ מ ו‬ ‫י נ אחו תמצאתי אני י מ ו ׳ אחו סעופליס עליו לקנותו וסוס נתמיס‪) :‬ל( מס יוס מיומים‪ .‬איל שרצה הםלד‬ ‫לכבדני‪ .‬אזלית ולא הוה חסן אלא הד נון‪ .עבץ ןבוד‪ .‬ךעם טאנ‪ .‬אסר איפרכום לטלייא לפת לא אייתית‬ ‫לי נין‪ .‬איל‬ ‫)נ( ‪ p‬ה י א ‪ .‫סףף‬ ‫בראשית פרשה לא‬ ‫שמות‬ ‫ונסבה ההוא חייטא‪) .‬איל וסה נבר טן גוברין‪ .‬האטירבי^עקיבא ניזי«ט צו‬ ‫טולנ‪?1‬רופום דו ק‪.‬האט‪. כיי‪ .‬אית לן חד יום‪ . דאנן עבדי! כל‬ ‫ייטי שתא‪ .‬‬ ‫עד דטטא לייב דנרין‪ .‬עקט פו‪ .‬קנעבט ני‪/‬אנט יענער מענטש‪ .‬היך יקרע איחה‬ ‫וזים] לי בחוכה טרנלית טובה והיה מתפרנס היםנה כל יםיי‪) :‬ו( טורנוסרופים הרשע‬ ‫שאל אח ריע איל טה יום סיוםים‪ .1‬קט ריםק ךיעםיוד‪ .‬עקיבא ווייאזוי‬ ‫נןננםטוךאס מיר בעווייזין אז}אט האט‪.‬סה היית בעי דאייתי לך נין בייב דנרץ‪ .‬‬ ‫האט טוןנ‪91‬רופום ‪$‬יז‪#‬ט מייל רער §לך האט טיר ניייאלט נעבין ? מ ד ‪ .‬מהיכן אתה מ ו ד ע י נמופת שיצס סקנים‬ ‫עדן הערר! נייואלט ‪.‬שליו אתריו ונא אצלו ‪ •ok‬לו‬ ‫דארפשק אמי איפינס לט״לא נ י ‪ .‬א מ י ליס נן אוש פלוני ו )לא( מנא.‬מס מעלת יוס אשי משאר‬ ‫נוא מסיק פי׳ והיה םיהוד' מעלה אותו נימים ונ! אנכי הימים והשינ מס מעלת איש אחו משאו אנשים שלפעמיס‬ ‫העלית־י נומיס ע י שהניע לי״נ יינייס מם הוות יוצה נמצא איש אחי נעלם משאוננ' אום אמי לו שוונוסוופום‬ ‫שאניי לו מ נ ע ו שנים עשי דניים נ ת י י י )ל( מן אמוי ומשיש לי אין המת מס שאמות• לן ומס עניחני‪:‬‬ ‫•ואדומי‪.‬הוא אומו יהוד ‪ .}עבין ןבוד חנם ןןבת• הי&'רבי‪.‬עקיבא די טילטט «ך'?קע! איך זאל ‪9‬יט ך״ר ג‪.‬נייא.‬נע‪.‬א‪!5‬ט צו טיר ‪/‬י^זגט פיגר יואס זאל א־ין ‪'$‬אנ דין בע^ער ייי אלע ^נדערע‬ ‫טעינ‪'.נייךיער זאל‪.‬לא( שלח בתריה יאתא לנביה‪ ..‬אטד טה אטריח לך‪.‬איל אסרת לי)ל( םה יום סיוטים‪ .‬זעא טכפר עלינן‪ .‬יאשתכחת‬ ‫אנא וחד יהידאי קייםין עילייה‪ .‬האט טיוךנויםרופוס גיזאג^ צו רבי‪ .‬עקיןא‪/‬יז־י<‪.‬איל טאי הטיית חייט‬ ‫יהוראי דאכלת נין בייב רנרין‪ .‬קנעקטיוער איזךער יוד‪ .‬רכל חיבי.‬ביזטו ‪.‬‬ ‫יאםרית לך וםה נבר םנוברין‪ .

‬יין ריעניןיאוניךינראז קענאךוים קומען'פר די ‪.‬אם אין זה נותן עירוב‪ .* .‬זץנע קנעכטו ^ננ‪.‬טענ' ער טןאני. פאטער• אגאגצע מאך האט ער‪.‬למשין‪ :‬את מש‪::‬׳ נהוג ‪) t‬לה( ובדק‪ .‬ןךד‪ .‬לשנים שהיו דרי.י§אלין‬ ‫דער ‪ .‬איל אבא ט.‬איל תיפח תחיה דההוא נברא‪. גיוואהגט אין איין הוייף‪ .‬האט טורגוםרופוס גיזאגט צום ‪$‬אטער האט איר‬ ‫ךען אארבעט מאם אגאגצע מאך ארבעט איר אוג עבת רוהט איר‪' .‬אגאגצע וו'אך‪£‬ןעןער איט אדף ?ריינןען אונ שןת ל ט ‪.‬ל כל פי שאיני משטר את השכח לזו אצלכם‬ ‫ברצונו‪ .‬מאדום אגא.יזאגט צום §אטער'‪.‬ק״ןער וואהנט ניט טיט אים צו'זא^ען אונ ךי נא?ןע וועלט אמ זיינע‪.‬לזמן אמו סוס לוין לשאול )למ( למה לא נתנה לאוה״ר‪ .‬אבל אם היה אהד רר בחצר‪ . צו רבי עקיב*‬ ‫אוגיהאט גיזאגט צו‪.‬נעולם שאתה כחייש שרייס נו ‪$‬‬ ‫בדוק נאנין ו )לד( חו ומן‪ .‬‬ ‫שבת איז ךער ניאטער ‪$‬יט ניקוםען‪ .‬איל והרי המעלה את המת בזכורו יוכיח‪ .‬ערות זאגין אז עבת איז היילינ‪ .‬‬ ‫)לו( בתר שבתא אםקית‪ .‬על נףרנוסרופיס אמו כן אס תולה לנמון הוכר יהודי‪) :‬לו( א‪5‬ליכס‪.‬לנ( וההוא נברא ליהוי ברק באבוהו‪.‬‬ ‫פאר מאם אנאנןיע וואןד' ביזטו ארויף ‪.‬ווי דו ביזט גישטאדכי.‬זונ‪!5‬א'ג האט טוךנוםרופום אויף ניבךעןגט רעם ל(אטער‬ ‫האט טוךנוכרופום .צע מאך איז .‬ער טראנין אין ךי ‪4‬אנ?ע וועךט • 'ךףבער טענ ןלאזין‬ ‫אךינט אונעם ‪9‬ענ ‪. אין רעם גא?צין הויף • ביי‬ ‫ןאט איז אויך אווי וריד‪ .‬עךד קיט ?ישו!*‬ ‫מעט אויך^אני.‬נט‬ ‫אליי.‬אבער אז ‪ -yipx‬וו*»ון‪.‬אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו שכל‬ ‫ימות השבת היה יורד‪ .‬איל‬ ‫טפ‪.‬ךעם מת פון ויער‪.‬ובשבת לא היה יורד‪ (T) :‬פילוסופים אחד שאל את ד׳‬ ‫הושעיא‪ .‬זאתטהא‪ . אין הדף • נעמיס ניט‪ ..‬אף כאן הקב״ה לפי שאין רשות אחרת עסו‪ .‬כבוד צום שבית‪^.‬העלוהו ואמו לו אני אמ מיתתן נעשינו‬ ‫גנרא‪ .‬הזר אצל ריע איל אם כדבריך שהקב־ה‪ .‬י‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫לנגד את השגת! )לנ( לנניא את גגיד לי‪ .‬אתמהא‪ ..‬מכבד את השבת‪ .‬שמא סותרין לטלטל בהצר‪ .‬נקיםען אוינ שבת ביזטו ניט ארדף ^יסוטעי האט'דעד‬ ‫פאטער גיזאגטיצו טוךניקריופוס מער ביי אייןל מיל ןיט היטען ‪ #‬ן ת קיט ךעם נוטען ויירען •‬ ‫דא מוז‪.‬מפגי מה על ת‬ ‫כל ימות השבת ובשנת לא ע ל י ת ‪ « .‬אדב ‪.‬ובשבת אנו‬ ‫נוחין‪ .‬איל אם הביכה היא המילה‪ .‬א^אדזל האט טוךנופרופוט‬ ‫גיראךפט ורקע.‬הרי הוא מיתר‬ ‫בכל החצר כילה‪ .‬אל‬ ‫} י ט בלאזק‪.‬איל‬ ‫)לנ( לנ‪.‬ל ירד בה נשפים‪ .‬קענפטו ראם' פיובין ?'•ט דיין פאטער‪ ..‬גלקענט אויף בריינ^געןחגםפאטער‪. הןיסין‪.‬איל וכי עמל יש לכם שאתם עמלים כל‬ ‫ימות השבת‪ .‬קיי.‬ולא עוד‪ .‬האט רער פאטער גיואנם‬ ‫אגאנצע מאך מערי.‬ה ו נ ו נאניו לכןלותו מקנח ועלה ל*‬ ‫כלומו ממשין יזומה איתי בומייה בעלמא מי יאמר ‪ toe‬כל ימות השניע ינשנת ולה להעלימו נ״נ ולא עלה לו ן‬ ‫כן והרוצה לשקו מרמיק עוותו וכן •רש״יויל‪) :‬לנ( וההיא )לי( בתו שנת‪ . "אזאןז פון די..‬‬ ‫האטי רבי עקיבא'גי^ט צו טורנוסרופוס זאל אתיס ך נ‪!$‬ה פון רעם טעגטש • איך מעל ריר‬ ‫נעבין אנמ‪6‬י ץ־ויי מע״נטשין האבי.‬‬ ‫)נ־( חד זמן צריך )לה( וברק באבוהו‪ .‬‬ ‫זרי סענטשי.‬אונךי יוךן מאם‬ ‫האבין גיגעפין מן וועלין אויך‪.'וויגט אום שבת • אונ זאיל גיט _ן«ן רע.‬׳לה כל ימות השבת‪ . זיי מעגין טראגי.‬מפני מה )לח( לא נתנה לאדהיר‪ .‬שטושך אבנים כל יטות השבת‪ ..‬אל ישיב בה‬ ‫רוחות‪.‬כאן הוא משמר אותו בעל ברחו‪ .‬ויוי^ץ^ייןי‪/‬זע^י״ידרי^עד זאנםטו סירי‬ ‫אליגען• האט רבי עקיבא ניזאנט רעד מאם בךייננט אויף‪.‬ווה נותן‬ ‫עירוב ‪ . אין אהויף )טיט דינע קינךער אונ קנעבט(‪ .‬איז ווי דו זאגנ‪:‬ט‪.‬איל כל ימות השבת אנונידונין‪ .‬שהרי*‬ ‫ע‪.‫סךך‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫בראשית‬ ‫מו‬ ‫נהי סמבטיון יוכיח‪ . אז שגת איז היירינ‪ *.‬ובשבת אתם מהין‪ .‬אונ זאל גןט וו^קןןין מ־אז אום ע ב ת ‪.‬וכל העולם כולו‬ ‫שלו מותר בכל העולם כולו‪ .‬אוואנךער‪.‬‬ ‫אפשיל לך משל ‪ .‬אז^אט האט געעבין‪.‬ובשבת אינו עולה‪) .‬ער היטען עבת'א^ר^ער מיל גיט‪ . בחצר אחת‪ .‪.‬יי ביייךע'וועלין ניט טאכין‬ ‫אעירוב צו זאימען • מעילי. מיריגעםש^ט אוג שןית רוהען טיר‪> .‬ןז טוךגוסרופום גיקוםע.8‬אונ ש^ת' איז דער סן ניט גי!!איץ‪ :‬ז)פילוסופוסו • אפ־לייזאף האט ניקרעגט ביי רבי‬ ‫הושעיא‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ .‬אים אויב^עס ‪.‬רא אד• נגיר לי‪ .‬‬ ‫אונ אויב רו ווילםט וויסע.ין‪ . ביוטו גיימאריין איור‪ .‬אל יצמיח בה עשב‪ .‬וסלק כל יומא דשבתא ובשבוזא לא סלק‪.‬ובשבת הוא נ ח ‪ . דט תת איהעבירית יהורי‪.‬שהוא היה יליד נשו ומניב‬ ‫טייך סמבטיון • מייל דו ווייםט אז איך מעל אזו• ‪}.

‬שגא׳ )שם לג()מא( דחן את• פני העיר‪.‬עם'שטייט אץ^םוק״ער^ט'גירוהטפאר די‬ ‫ע ט א ט ‪ .‬החיטין צריבין להמחן‪ .אלט אפ ךיהארפץ קאפ'‪1 .‪'.‬ניט‪ . דין ווי ךי'שטיויביפץ די ערדאונ דווויעםט זיךשטארקין מערב‬ ‫גיןעשט‪ .‬ען צום שןתווען די וולץ אייו גאך חייט געיען‪ .יט ני^אטין צום סל זיין ביו צו אבךהם אבינו *)‪ 01‬ךבי יויחנז‬ ‫האט גיואןט פץ רבי יו^י בר חלףי‪/‬א יוענין אברהם אבינו וואט ביי יאים שטייט ניט אז'‪.‬אבער ‪.א אויב ביי.‬האט דער פיקלעאף גיואןט העעןמיר דע.‬אוגרי האר‬ ‫פון ‪>3‬ךד וואט דו ביוט טיט ד י ) י ט גי^אלץ‪.‬ניוואךין'לאזטו עאקסין‪ .איר‪.‬שנ׳‬ ‫)שם כה( והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וגו׳‪ ) :‬ט ( דיא למה ברכו ר׳ ברכיה ור׳ דוסתאי‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫לפניי וראוי! )לנו( חלק ‪ .‬וויייץ טוו מעןןאהלץ‪ .‬אוריאל מאבי.‬ער זאל' ךךאלייין מל י דין או!‬ ‫פארבעסעךין‪ .‬איל מפני‬ ‫שנדל עטו בשטות‪ .‬התורםיםים צריכין למתוק‪ .‬חייוי‪) :1‬מא( וימן‪ .‬די‬ ‫ל י ^ע.‬אפילו אדם צריך‬ ‫תיקון‪) :‬ח( ר׳ יוחנן בשם ריי בר חלפהא אפר אברהם שאיו כתוב בו שמירת ש ב ח ‪.ארעש‪ .‬עי־ איי אריץ‬ ‫?יגאג‪?.‬אוג‪.‬‬ ‫אונ טןרח ?פין אונ ןרוט י )ט()דגן־ אתו־(‪.‬אוג איז ניט אריץ נינאמעןאץע^אטנויילןןם איז אן גייקו^ע.‬עיריבי ותחומין' יוען‪.‬ן?פעךט ודיל ךי האיר פון קאפ דזאבין טיט אים געואקםיין ויען ^ ר איז גאך גייווע.‬זטדאך‬ ‫ניבארין‪. א ט ״ ^ ר ב ^ ק ^‪1‬‬ ‫הראשון ער זאל דין געעלת ..‬עיי שנדלו עטו בשטות‪ .‬האט דער פיהלי‪/‬אך‬ ‫ןי‪7.‬גלי עמס ואומר לן למה ציוני‬ ‫<ש" לחסו ננוייחו ולמס לא נואוסו גולו מכול לפי שכל‬ ‫‪ vchv‬הכל צריו שימון! )מ( ! ר נ י !‬ ‫נ נ נ י א נוששה ימי‬ ‫עשייה‪ .‬רייטאג'‪ .‬ער איו גיווען נקליין‬ ‫אינ .‬נ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ . קליין איי•‬ ‫נארעש ךריבער ד>ךף ^ען די ן‪$‬פ ^אלין‪ .‬ערי'.‬וישבר‬ ‫א ת רגליו‪ .‬ע א י‬ ‫ניוויען גךויסאוג קלוג‪ .‫סדר‬ ‫בראיית‬ ‫פ ר ע ה‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫מפני מה אוחו האיש ז מגלח פאת ראשו ומנית את פאת זקנו‪ .‬וקבע תחוםין מבעוד יום‪ .‬אך אפשט איי' דאם האט‬ ‫ןבי ןר^ה אונ‪.‬ז^ןער ךי האר פון בארד ועגען גיקוטק ייען‪.:‬עקב יתאם‬ ‫ביי ‪.‬אט די .‬איט עטייט א ו ן ך ה א ט נעיהיט ש^ת אווי ווי‪.‬ירש את העולם שלא בםדח ‪ .‬ער'גע‪:‬לשת'ךי וועלט אן' אמאס‪ .‬האט רבי'הו‪#‬ע.‬א ת ט ה א ‪ .״קען ניט ךין< נאר אלץ‬ ‫ווא'םג אטהאט בעאפין אץךי‪.‬ער האט‬ ‫געהיט שוית^ערזאל צו ?עמק פץ קריייטאג צומ ‪ : $‬ח ‪ .‬אונ‪.‬ךריבער איו ךער מע?^ש ניבאךין )יט .‬אוג‪.‬עם"איז‬ ‫ן א ך נ י ד ק טאג פון פ‪.אט הטיךואגטצו‬ ‫א?רהם עטייא אויף אוג גייא איןךעם לאך' צו איר ליץג אוג ציי איר בלייט‪ .‬קאט רבי הועעי א ניוא.א!גי.יםלת‪.‬אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת‪ . ניט דין״קייזיאנרעדע•‬ ‫‪!5‬‬ ‫‪3$‬עראזמען..‬ען מעט די פון ךך צו נעמען ויעט שוי.‬‬ ‫נכגס עם דמדומי ח מ ה ‪ . ןיקוםען צו ךיךייד‪ .‬ויקטע את ידיו‪ .‬ישרא‪ .ט אונ ךי פיס אז ק‪.‬אלא כל מה שנברא בששת יטי בראשית )מ(צריכין עשייה‪ .‬תורמםץ יענען בשאפיי׳ גיווארץ‬ ‫ביטער אוג^ען דאלףדי‪6‬אכין זים‪ .אט איז לי‪»$ TO 8 3‬ל מין \<‪ • Ffar‬שאר וןאס וזאט . ןסוק .‬אפילו אמענטשץדאךף מעןיאויך‬ ‫פארבעקערין‪ .‬משמע לשון שנפ ומנוחה ו‬ ‫ז‬ ‫היעזע.‬רעם ש^ת‪.‬דער סרבל‬ ‫איז ב׳טאפיןניןוארץבי^ער אונ מעןיךאךף איים מאלץזים‪ .‬איל להוציאך‬ ‫)לט( חלק א־א‪.6‬אזד ידעם שטייט איי. .‬לכי הועעןא גיפךעגטדאךף ‪8‬ען ראך בלמד סאכיןדייאויגיןאונ‬ ‫‪?$‬סאקץ די הע?ט אמ צו בךעכין די יפים ודייל!!יי האבץ'.‬א״ל אם בן יסמא א ת עיניו‪ .‬בנון החרדל‬ ‫צריך ל מ ת ו ק ‪ .‬ךבי דו^ןאי קךיגען מיט רבי שמואל בר נהמ.יואקםין'ויען‪.‬זנלשטע זעקם‪.‬איל ולאילן טיליא אתינן‪ .‬טעג דאךף טען‪.‬האט‪.‬אווי יודעם"שטייט‬ ‫אין פסוק דילגע^ךיער}ועלי.‬עירובי ^חוםיןיוהטער‬ ‫ןעילשת דיייעלט טיטא^אים )גארארץ‪.‬זיי צו!לעכט טאכץ‪.‬נידאריןםיטהאראמףדעם קאפ פאר וואס גאלסטו^פ ך הארפון קאפ‪ .‬שנאמר )בראשית יג( קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה‬ ‫וגו׳‪ .‬ךרי^ערדזט‪.‬‬ ‫ירש את העולם ב מ ד ה ‪ . ע ב ת ‪ .‬ואק?ט אויף אנדע"רע‪.‬ענפ‪.‬גאר עייל אדם האט באלד געיינדינט אונ אלע דורות ביז אבךהמ זעבזגן גיווע(‬ ‫רשעים ןךיבער האט ג‪.‬ר ך ד ־ ם ^ י זאןטיווייל־עןת‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫איי‬ ‫א ‪ .‬ער הט גימאכט ‪.טצום‬ ‫פיהלןאףיאיךזאילךיךאוועק לאזץלייךיג אוני ואל דיר .אגטצום פיליזאך רו בי‪. ‪ / .‬אוואנךער‪ .עודם דאךף מען זיךגיט מיל יייו‪ 7‬ווארום אטענטש ראךףזיךניט‬ ‫ןגגדערץ פון ווי^אט ?'אטיאים ב‪£‬א?ין'‪ .

‬ורמש‪ .‬שיים‪) :‬מז( לעשות ‪.‬ך‪3‬י'בנייה יאןט‪.‬ה אט נאט ןיזאגט צו לי‬ ‫יולין גיךיינקטךי יא־ וואס איןד האב‪.‬גק'ט‪.‬אוגאמאהל מאקט מען פסלו‬ ‫אוג ט‪.‬באי ברא שמים וארץ ואורה‪ .‬ייי.‬דאם‬ ‫איז דאם דעו• פסוק ..‬חםשתא )מא( ערובתא‪ .‬בבי רקיע וגיהגם וםלאכים‪ . רעם נהיםעל דאס היי‪9‬ט>'מןיע אוג דעם גיוזגם אוג לי כ!לא'כים‪ .‬מפני ייקא ומשני מתיא ו ש־יס יאוי לעשות ‪») :‬ת( מכל מלאכתו נו׳ ‪ .‬‬ ‫אונ אמא?ל טא?ט מען כסלו אוג טבת צו ציידי טעגר^ש ה ד ש ‪ .יש‪15‬א‪.‬ער בשאפי.‬‬ ‫ממלאכת עולמו ש ב ת ‪ .‬ידארום אסאהל מאכ« מען אעיבור ‪.‬ןער פון דיי!אךןעט‪.‬הייגו דבור )שמות כ( זכור א ת‬ ‫יום השבת לקדשו‪) :‬י( ר׳ לוי בשם ר׳ חסא בר חגינא אמר‪ .גאם וועגין ךךיי^רליי בשאפוגג האט גאט נשאקי.‬ייס ששי נקרא נן על שש שהוא )מד( ננסת ישראל וכוי‪ .אנט אז ^אט הט‬ ‫ןירוהט פון‪.‬נייאנט צום ש^ת אז לי יולין וועלין זיין דיין פאר‪ .‬וכיון שעמדו ישראל לפגי הר סיני‪ .‬שבת איגה ג ד ת י ת ‪ . אונ ד«‪1‬ט ניטאכט ‪ .‬ן.‬סאגטאג‬ ‫האט‪.‬ר׳ ברכי׳ ור׳ דוםתאי אומרים שאין לו בן זוג‪ .‬עם שטייט ניט איין ^םוק יאשר ברא אלהים תנשה ויאס נאט הט‬ ‫‪#1‬א‪3‬י.ע אלע אלבעטאו״ם שבת‪. שבת האט ‪"%‬‬ ‫בע״אפין' פריינןאג‪ .‬חר כשבתא תר•‬ ‫כ ש ב ת א ‪ .‬ךאנערשטאנ פיייטאנ‪ .‬לץ וואם נאטהאט .ער‪£ .‬ריק מילא‬ ‫האט ניט״קיץ פאר‪ .‬בו׳ אדם וחוה‬ ‫ורמשים ‪ .‬אדם ‪ .‬טפץרב‪:‬יחמאברחג.‬בהמות אונ דזיות‬ ‫אונ שלים‪.‬‬ ‫נביאו נע״ש ‪¬.‬ער גיט .‬שלשה' בריות היה הקביה‬ ‫בורא בכל יום ויום‪ .‬אים‪) :‬י( רבי ?!יי ל א ט‬ ‫גייאנ‪.‬תני‪.‬לבי פןחם יא‪3‬ט פון רבי הועעיא ם ויענין אפילו‪.‬שבתא לית לה בן זוג‪ ..‬ער גיט אבטוננ‬ ‫אויף די לריקים ^אט‪.‬לער ^סוק.‬אמר להם הקכ״ה זכרו‬ ‫הדבר שאסרתי ל ש ב ת ‪) .‬ובהםה ‪ .ייזאלט בשאפי.‬שבת האט‬ ‫ניט‪.'ען‪.‬בגי‬ ‫אילגות ודשאין וגיע‪ .‬נאי־‪.‬אונ אכטוגנ צייגעיץ‬ ‫אפילו' אום שןת ווייויט גאט אםיםן או‪.‬ערד אוג לי ליכטיגקייט‪ .‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫מן‬ ‫ודי שמואל בר נחמן‪ .‬ךעם.‬לבי שנןעון‬ ‫בן יוחאי האט נילערונט שית האט גייאגט פאר גאט'רבוגו של עולם אלעיאכיןויאםידו האסט‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫• »‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־־*״‪.‬אלא אשר ברא‬ ‫אלה־ם ןמז( לעשות‪ .‬פרייטאנ ה ט‬ ‫זןר'מ‪8‬א‪$‬ץ אךם אוג חוה אוני יאלץ וואםקריכט אויףךי‪.‬איר פגהם בוי )מה( ברא ששה‪ .‬תגי‬ ‫דשב׳י אמרה שבת לפני הקביה רבשיע‪ . .‬ערד‪ .‬ןעקם זאכי.‬וחיה‬ ‫)מן! וםריאים ‪ .‬‬ ‫יוגטאג האט‪.‬ב‪.‬בה׳ עופות ודגים ולויתן‪ .‬בר׳ המה ולכנה וםזלות ‪ .‬מו( כגסת ישראל היא בן זינך‪ .‬ג‪.‬ךליבער י{אט גאט נירענטשט דעםש^ת‪.‬ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ‪ .‬י׳ט גדתה )מג( יה״כ נדחה ‪ .‬אוג איל האבגיטקיין פאר‪ .‬‬ ‫»"ש והיי הס ששה ימים והש שלשה זונות ונשאר השנת השלשה שהיו י א י ס לינראות נשנש‬ ‫ע ז נלי זוג לשינו נ י נ ו •י )נונ( שאינו נוחה‪ . .‬האט ג אט גייאןט צום שבת ךי יולי. .‬הקדים וברא אותו בוי‪:‬‬ ‫ייא( ר׳ פגחם בשם ר' הושעיא אמר אע״ג דאת אמר כי בו שבת )מח( מכל מלאכתו‪.‬ז ׳ העייו‪ .‬אכטוגג' צו געבץ אויף ךי' רשעים‪ .‬אןם אונ חוה אונ אלץ יואסיקליכט אויף ךי‪ .‬ק §אר רעם באךג סיגי‪ .‬פשינחין נו‪) :‬ויה( נ י א ששה ‪.‬ליגסטאיג ה ט‬ ‫ן ך ב‪^.‬איר בגייה אשר ברא אלהיס ועשה אץ כתיב כאן‪ .אגטצו ךי יולין גי‪.‬קיץ פאר‪ .‬א?ץ לי בויקער אונ ךי נךאי אויג דעםגן^ל!‪ . וועלין‬ ‫דין דיין פאר‪ .‬עם שטייט אשר ^ראיאליהים לעשות ויאט נאט האט ?יואלט‬ ‫ןזאלן שןעטער האט ער'‪3‬שאפץ ‪9‬ך.‬ערד‪) :‬יא( רבי פנחס זאנט פלייטאנ ן ט‬ ‫.‬ווען ךי יודץ יענען .‬רבי שמואל בר נחמו יאנט די ברכוד‬ ‫איז ^ ן ת ז א ל ניט אייעק גישטויסץ דעךין י‪ .אט בשאפין‪.‬י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫בשאפץ האבץ אפאר‪ .‬וזו םיא )מי( מראים‪ .זאג ש^ת צו היילי.‬ךיי‪.‬ריש ב ר‬ ‫נחמן אמר ימכ( שאינו גדחת ‪ .‬י יום טובוועלטאויעק גישטייסץ אדףאיין "אנךער טאנ‬ ‫יוט כפור ויעךט אויעק גיעטויםין אויף איין אנךער מאי‪ .‬לכולן יש בן זוג ולי אין בן זיג• איל הקביוד‬ ‫כגסת ישראל היא כן זוגך‪ .ירוהט'‪.‬כל םה שהיה הקביה עתיד לבראות בזי‪ .‬משמע מ ז‬ ‫ם נ י נ ה ‪) :‬מג( יום כפוי נ ו ת ה ‪ .‬טיטדאןדהאטעריב־^אפץךייווהן אינ‬ ‫די לבנה אונ ךי מזלות‪.‬ךינםטאג םיטוואןז‪ .‬ת צו איין טאג ראש חלש(‪ . יערער ט א ג ‪.ר בשאפץיךי הימערי^אס הייסטשםיט אוגךי‪.‬ולא ממלאכת הצדיקים‪ .‬א!יער שבת וועלט ניט אוועק נישטויםין‪ .‬ער האט גאר ^ירוהט פץ דיאך^עטייואס גןוהערצו‬ ‫ךי וועלט‪£ .‬דאנעליגזטאנ יזאטער בשאפין עופותיאונ פיש אונ לעם לדתז‪.‬תלתא ארבעתא‪ .‬והוה ‪ .‬‬ ‫אוי\ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .‪ ..‬זוגטאג מאנטאג‪ .‬אלא‬ ‫פועל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)מא( עיונתא‪ .

‬עוויס ‪.‬עם איז אתי.‬דאםיענען נאר אוייםול פץדלגעוועגין‪ '.‬‬ ‫נתכיגן אכיב אלא מי יתביגן‪ . \אייאנל*ער\אויב !*שענסש‬ ‫וועט דיר יא‪$‬ץ זןיך״קען.‬יאלםיטואים זא‪:‬ין מאדאך‬ ‫דו‪.‬וה‪1‬ן ^ ר ןףט זןדוים ווי דין קראפט איז ‪ .דךאוי!שאים‪5‬אלשטיי.‬איוב האט }י.‪.‬אין כל בדיה יבולה לעמוד עליי‪.‬ער ייייי גיגאגגען צום לואלד אונ‬ ‫האט ?יסאקט ת ב'דםע'ר'‪:‬אונ איז גיגאגגקיאוג' ‪.‬ניט יך^יע.‬ער איז אוי^ער פץ ךי‪.נר ן ט אריים גינומגן ךי' כלים פץ זיץ‬ ‫ץארען ייאתם ךאס איז&אר^עט‪ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרש־ יא יב‬ ‫פועל עם אלי ועם אלו ‪ .‬ךעם ארדעניגיג פץ תגער ‪.‬קלו.‬גבותתיו מיי יתבו.אט‪ .‪ .אראויייף ויאס רער‬ ‫‪ 9‬ו~ק ‪1‬עי‪W.‬האקט'געאננען אונןעזאקט ביז״ערהאט‬ ‫ןימאלטאייעג‪ .‬ח‬ ‫מען^ש האט ניט ניקע.‬ער קזטךאפט די אפילו אום"ש^ת‪ .‬ומה שמץ "ך^ר‬ ‫ןקשע בו‪ .‬לי‪.איוויםען דעם'ארלענו.‬ור?‪5‬ס ‪.יט פאוץטיין' אויף ךעם דוןער‪ . ייאנןן ווייסין טיר אז ךיי^ןךאף פון ךי רשעים דעךט .‬אונ ויאט ‪5‬אי־ א‪#‬עגדליקע ואך וועךטגי‪/‬ןךט ‪3‬יי אים‪ .‬איר גחמן )בו משל לחרישת‬ ‫קנים‬ ‫‪Y‬‬ ‫ם ת נ ו ת כהוגה‬ ‫כיוינ מנל שלאנס י )שש( די«א נ ש י ח ‪ .‬נע'^טאליקייט ויער קע.‬מנין‬ ‫שפירענוחן של רשעים קרויה מלאכה‪ .‬יאם יאמר לך‬ ‫אדם יכול אנ* לעטור על םרורי של עילם‪ .‬קע?‪9‬ט ניטודסען ךי ואכין דאם ‪.א‪$‬טץ‬ ‫מיר יאנין״קייגער ודל דך ניט ‪6‬אר‪#‬טיין אדף״דעם תנער‪ .‬גי‪.‬לב נחמי.‬איר הינא כל םה שאת ריאה קצית דרכיו של הקב״ה הן‪.‬איז ניטא‪.‬א‪3‬שעפ'עניש ויאם‬ ‫"י־ל״קענען ייי^ען יואס^נר איי‪ .‬ער ניטאדף ייי אכיטונניאפלואיס ׳טבת‪ .‬סי'ינט‬ ‫לך .‬‬ ‫הן אלה קצות דרכיו )שס( יטה שסץ דבר נשמע בו ורעם נבורותיו סי )א( יתבונן‪.‬כתיב )איוב כי( הן אלה קצות‬ ‫דרכיי וגוי‪ .‬ייארי^ער טוהט״ייי גיוט אפילו אום שבת‪.ט אריץ ביין'אין רעם וואלר‪ .‬‬ ‫אונ דערדולער וואט‪.‬‬ ‫כןען ‪$‬ען דאך רעם אדךענוףניפץ לי וועלט‪?.‬אי‪.‬אין ןסיק }אט ד‪:‬ט' ניזןפינט דין אתור אינ. .‬ווס האט אקלוגער" גיןזאהן ‪.‬שנאסר)ירמיה נ( פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את‬ ‫כלי זעמו בי מלאכה היא‪ .‬ומנץ ששכרן של צדיקים קרויה מלאכה‪ .‬ו.יןץטאנען ‪9‬י נתבונן‪.יתפץיביי גאט אאךןעט‪ :‬וןארום‬ ‫•ןןס ?זטייט ‪.‬אוג צו"דיי'צתקים ודיזט״אדך גאט‬ ‫‪8‬בימןאז‪.‬שנא׳ )חהליס צא(‬ ‫מה רב טובך אשד צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ‪:‬‬ ‫פרשה יב )א( אלה הולרוה השםים והארץ בהבראם‪ .‬וועםטי״יקענען וויסק‪/‬וס‬ ‫נאט האט ניטאקי‪ .‬נפ זןיז ן א ‪ /‬א ך אוועלט יואם דארטץ‬ ‫איי ןאך דא פיל ןןעל״ר צו זץהן‪ .‬אונ'ווער ‪.‪.!‪£‬ט הןאלה‪. ייאנען ידיסץ'‪9‬יר אי רעד ‪5#‬ר פון די צתקימ ויעךט‬ ‫ןיתקין אאךןעט‪} .‬על סדורו של עילם עאכיו‪ .‬עןין ליי קעןטשיי י‪:‬‬ ‫____‬ ‫פח‪6‬ו‪ 7‬י ב ) א ( <א‪$‬זו דאם ‪ •pyjp‬לי ן^עבולט פץ ליי היקעל איג פון ך^ערד ד ק די זעגען בעאסץ‬ ‫ןייואךיז‪ .‬מיין ‪011‬‬ ‫לינמשיין ישירושו ויגמת שמיוהן אנל לא כיועניש משש‬ ‫‪6‬סיי איר ניהגס שונה נשניו ו )א( יחטנן משמע להנא‬ ‫אף אס נא איש שכס לסשנמן איני יגיל ו ) נ ( משל‬ ‫אויף ךי ר^עים ווארום‪. גיגאגגען״אץ‬ ‫דעסידאלד האט ‪.‬אי״עסמאילט .‬ער איי אביץ גד»גען דורך רעם אויסניהאקט״ק ווענ אונ ןיז אריויםייניגאננען‬ ‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ע‬ ‫י י ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ט‬ ‫‪131‬‬ ‫יט‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫דירך‬ . ואגט דאם' איז גלייך צויאנעךיכטען ניאלי ‪?.‬אתמהא‪ .‬‬ ‫דונער יייץטאונ !דאם ןאט ‪8‬יי?ט שיט דעם' תגער'צו ך )ועלט ‪ .‬אמור לו אחרי מלך ביו אי אתה יכיל‬ ‫לעםוד‪ .נ פון ךי' ויועלט‪.‬גיאך^עט צויליןאם בשי^ען י ? *{ין'ליי‬ ‫.‬‬ ‫איר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא כתיקונו‪ .‬אתמהא‪ .‬לב‬ ‫יזייא יא?טךער דוןער‪.‬אוואןדער‪ .‬וארים ]עס שטייט אץ פסייקדי ?יל איי דיין נוטס ומום דו האםט בעהאלטין‬ ‫עאר ךי ייאם ןזאןנץ םוךא שארי דיר ח הא?ט ראם‪.ר»נ‪1‬נן‪ .‬א&לך')אסענטשלי‪5‬עח'טו'הט‪ ..‬אחרי םםיה הקכיה אתה יבול לעסוד‪ .‬הפקחים יודעין רמוזו והגיונו‪ .‬קצית להןיגיזאגט רבי הי^אילץ ייאסרו‬ ‫ןעהשטןייי ^איאביו^לפץ ך ייעןין פץ '.‬איר הונא אם על סדורי‬ ‫של רעם אין אהה יכיל לעמיד ‪ .‬אונ פי.‬‬ ‫פי.‬נם'שטייט מי .ע וויי}!ץ .‬מראה לאלו ולאלו מעין)מט( חנםא גטורין שלהן‪ .‬אבערוואם רער דיגעראיז‬ ‫מ ‪ -‬ק י ‪ 5‬ע י • ?א^ןטגיאךאיחי״סיי^י‪^-‬קק ‪ 3‬נ י'‪9‬ען‪..‬גסבונן ‪#‬טייט ניט‪ .‬דארום‪?.‬ניללאנחעט‪ .

.‬שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה‪ .‬די נאי‪ .‬דע.'שענער‪.‬עם'שטייט^עשוהו וואסדי'יזאבי.‬י ע ר ^ ן ז זע.‪ &9‬קוןןען ^נייןאו‬ ‫איך יואלט טסאטייךריי אדנין ארעד ךריי פייס וואלט אייך ניוועז'שענער\א^ואנד'ער‪ .‬טה עשה פקח‬ ‫א ח ד ‪ .‬‬ ‫ט ה עשה פהת אהד )נ( כםח ונכנס כ ס ח ו נ כ נ ס ‪ .‬איו ניט ‪#‬יין‪.‬ונתן )ט( ביבו על פ ח ה ו ‪ .‬איר יצחק בר טריון כתיב )בראשית ב( וייצר ה׳ אלהים את ה א ד ם ‪ ..‬ניישטעלטיאוץז דעםי^ררענוננ ווי דו בייט יעצט^איוימו‬ ‫עס ?!טייט אין ‪£‬םוק נאט האט ריך '}יטאיט אונ האט ךייך ‪.‬א״י‬ ‫יצחק‬ ‫‪K‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪.‬עסי איז'אכיץ ‪2‬י‪1‬אנ!ןען'אין רעם §אל'אץהאט‬ ‫גיבלא?דיעט‪ . צ ר ייאס״ער האט בשאפין‪.אך ךיעם טלך את א ‪ #‬י ר כבר עשיהו \״עם שטייט ניט‬ ‫? ^ ה י ‪ .‬ליטר גמקלוו למון ונו שיפנק נל סשיסנין םמווםעין ‪:‬‬ ‫כ י ו יאגיזם מן ג י י )י( קשרם נו׳ ‪ .‬עןקענעין וויםען ךי בשאפוןניפון ךיןועלט(‪. ניטאכט‪ .‬ניפעסטינט‪ .‬׳*! אייין ‪ 1 .‬עק אעיבונךען אויף די טיר אונ דורך דעים‪. .‬איר לוי בר חיחא טלך ביו בונה פלטי!‪ .‬דבי' יצחק בר מריץ האט נייאגט'‪.‬אתםהא‪) .‬אונ‪.‬ערער נליידידיינעם ייי אזויייער זאל‬ ‫.‬פועלים רניס‬ ‫‪9‬י‪'1‬־‪i[p^¥i^^^r‬‬ ‫יורך‪.‬ט ווער״קען קוםען .‬אלא את אשר כבר‬ ‫)ו( עשוהו‪ .‬עם איי ‪.‬ער וזאט' גיעאכט אךינע״לדי פאסי״ס‬ ‫ןאל ת ך ך גייף ‪5‬אר ךי שיד‪ .‬זגס שטייט איין פסוק‬ ‫גין<ר ־ אלהים אתהאךט‪ .‬תתחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך ה פ ק ע ת ‪ .‬כביבול גאט‬ ‫טיט דין בית ך ץ האבץ ך ך גציילט)טי^ב נדוען( אויף‪. על כל אבר ואבר )ז( םשלך וסעםידך‬ ‫על טכונך‪ .‬שכל טי שהיה נכנס לתוכה הית טועה‪ .‬יקנה האארון ) ע ( נינו על שתמי‪ 91 .‬והוא נאה והוא‬ ‫ש ב ח ו ‪ .3 .‬מען}‪:‬אט דיך ‪.‬שכל טי שהיה נכנם לתוכה היה ט ו ע ה ‪.‬ר?י שמעון בן יודואיואנט לפ^ל אסלך קט‬ ‫?י^אקט ^אלא?!ט׳‪:1‬י טעי^שיןדס יע?‪.‬קהלת ב( את אשר כבר עשהו לא נאסר כאן‪ .‬נאר‪.‬נען דוךך רעם‪.‬נטל)ה( פקעת של נסי)ו( וקשרה כננד הפתח ‪ .‬דאסהאט ‪#‬קל‪2‬ער גיטאוז.'ךי ווענט וואלטין‪.‬יין אין פיל שטובין‪ .‬טאי‪1‬ער וועט אטע.‬נאט האטיבשאפץ רעם מענטש‪ .‬ניווען שענער‪.‬ציויווא^שטייט ‪ W‬אמאהל‬ ‫א י ^ ר .‬ויער‪. .‬‬ ‫התחילו הכל טתכנםין ויוצאין דרך הכסוח‪ .‬כביכול הקבית טתנאה בעולטו ואופר ראו בייה שבראחי וצורה שצרתי ‪ .‬ש ל *‬ ‫המלך האט}יואנ‪.‬משל אשר‪ ) :‬ה ( פזעפ‪ .‬סע.‬שנא׳ )ובריס לב( הליי׳ תנםלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא‬ ‫עשך ו י מ נ נ ך ‪ .‬‬ ‫זועןדערסאפיטיולאט נידען הויך יואלט ‪.א^טינאך אט‪£‬ל'‪.‬קנויל‪ .‬ניווק אגדויסער &אלאץ אינוך?יג איז ניויעןי^יל‬ ‫טיךען »ריין צו .‬לםאדאך ךי יוענ אין יואלו־ אונ אין‪.‬אע‪. ניט עקענט‬ ‫יייסק ייעט‪?.‬ואם נתן )ח( ביבה על פתהה‬ ‫אינה נ א ה ‪ .‬עריןזאט נינומעןאקניויל פון שטךיקאונ ה ט ‪ /‬י י ן‬ ‫‪.‬קנדל וו^ער הט יאים אויףנ?ניייקי'לט אונצו נעידקילט‬ ‫איז‪.‬מוישס נשונם למעלה עפת* פיו‬ ‫ונ<א‬ ‫שמו בידו‪) :‬ו( עשוהו‪ .‬רב נחסן אסר )ד( חורי‪ . .‬והבריות‬ ‫נכנסין לתוכה ואוםרים ‪ .‬ק איונ ערדס‬ ‫גיגאן‪.‬‬ ‫ז‬ .‬אךהגנןגן אלע אריץ ני'ג‪.‬‬ ‫גקניס נמנל ומגירה‪ ) :‬ו ( הוד‪ .‬אט האט ני‪5‬אכט רעם מענטש' אונ האש‬ ‫גיטאןנט אךינע פץ פאריןט‪ .‬ער ^כיין ‪3‬ינ_אמען אונ אתיס' ניגאנג׳ג! • ל ע י ?‪.‬ט ראם בשעפעניש ייאס איך ן א ב ב??אפץ'אונ דיי צורה וואם איך האב א י י ^ י ? ^‬ ‫יבי‬ ‫א י‬ ‫ע ם‬ ‫ז‬ ‫‪.‬כביכול טפיה תקב׳ת ובית דינו נסני.‫‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״*׳ י״ ^‬ ‫ז ה י ב‬ ‫מח‬ ‫בראשית‬ ‫קנים‪ .‬שסאיבוא אדם ויאםר אילו היו לי שלש עינים‪ .‬םשל לפלטין‬ ‫נרולה שהיו לה פתהין הרבה‪ .‬אילו היו לי שלש רנלים‬ ‫היה יפה לי‪ .‬אונ ‪$‬ם איז‪.‬דורך איר ואל דורך ניין פאםנוסטווא פון האלדייאונ‬ ‫פץ םוח‪ .‬פי׳ םיושסזיער של ק ר ס ! ) נ ( נ ש * טרפ עשו אותו‪) :‬ז( ‪.‬נייקהויך דאלט ?יייען ^ענער‪.‬נ י נ י לפועלים ר נ י ס ‪ .‬ארשביי טלביו שבנה פלטין‪ . J W W V‬ר ^^'^^אבין‪/‬יואגטיייען ךי‬ ‫זיילין ייאלטץ גיייען הזיךיייאלט נויע.‬אילו היו הכתלים נבוהין‬ ‫היתה נ א ה ‪ .‬נכנס דרך הככוח ויצא דרך הכםוח‪."‪.י?א?ט ייעךץ‪ .‬ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך‬ ‫הפקעת‪ .‬פאלאסט וזאט‪.‬ויאסור'האט ?ימאןט‪' .‬אילו היו העטורים נבוהין היתה נאה ‪ .‪.‬פ ת תיל אשר‬ ‫•יצר‪ .fet‬מהאיכרים אשר לן ו )יו( נ י מ ‪.‬ר? 'ליי בר״חימא‬ ‫ןןאט גןאןט אי א‪8‬לך ^אט ףןיאהט א^אילאסט אויב ‪.‬בול נאט האלט ך ך דיים טיט מ וןעלט או‪ :‬ער זאןמ‬ ‫דןר‪.‬רב נח?!.‬טם״ה הקב־ה ברא האדם הזה ‪ .‬״וישז קנים‪ .‬שיין אונ גוט ‪ .ק?יין &<נ‬ ‫ויענ‪ .‬־עיט א‪p^i‬געהא^ין ןןענ‪ .

‬זענק ??יין‬ ‫אוננוט‪ .‬ךאס זענען ף‪ .‬‬ ‫ר' פנחס אמר אעיג זנתינ ניוס עפות לא היה נו עמל יגיעה‬ ‫בננוא נה״א א ‪1‬ת הקל ננל האותיות ולנ ן הניא את נל ‪riS‬‬ ‫י ד עפתת והלא נלא עגול יגיעה ננרא ! )ינ(יחלה כחוקית‬ ‫יו׳‬ ‫^ נ ק ח ^ ר נ ‪ 1‬פ ץ ? ~ ק ן י ס ע ^ א ו נ ן ח ר מען‬ ‫רויייצחק'בר קרי‪1‬ןזא?ט^גם‬ ‫^וען הט די ב<§א'פי.‬י( בוראם פשבחן‬ ‫ומי מנגן‪ .‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫בראשית‬ ‫יצחק בר םריו כתיב )שם( אלה תולדות הששים והארץ‪.‬זא^טאין ןכות פון לישבטיםאיזדיוועלט ב^אפיןגיוואדיי‪ .‬עם ׳?טיי״ט אין‬ ‫§סוק גאלה קםות בני.‬רבי יהוש_ע‬ ‫‪3‬ר ?חסיד‪ .‬צו‬ ‫ווייךן אז" פון מענק ךי שןטיטאיו דיוועלט בקאפין.‬אזדווי'‪.‬רי‪.‬ווי גךינג‪.ה אונ ת ך נחמיה ‪.‬ייי‪.‬י איזד ווי ןןס שטייט אין פסיק לי עילע יא? ‪. %‬ביי ך בשאפוננ פון דער ןועלט ‪#‬טייט דאם מאלט •<!לה‪ .‬אזויווי זןס‬ ‫‪#‬טייט אין ןסוק ידי אילע ואבין ?אט ‪9‬יין סאנט ני?וא?ט‪ .יווארין טיט ריי״ד פון.‬רבי יהודה‬ ‫זאנט ךיוזיטעלאונ ןןלד זענעין ני^נדינט.‬שנא׳‬ ‫)שמות א( ואלת שמות‪ .‬א'ונ‪.איטיהאט ניסאכט ךי‪?. אין רעם טאנ מאס .‬גבי יהודת ןאןט פון כבי יו קיטון ס‬ ‫וועגיןניט ?יט ?!מיעלקייט אונ ניט טיטי^טערנעשיוןאט ‪ oiy‬בא^אפין ףיוועלט‪ .‬זענען גיוואךי.‬ר' יהושע בר נחמיה אומר בזכות השבטים‪ . קפעטער אין ןיחנרצייט‪ .‬אלה תולדות השםים ונו׳‪ .אר ןןר האלטךןז'ז‪$‬רע'ם>'«נ‬ ‫זיין .‬עךךיג‪:‬ע‪.‬טיט אה׳' האט.‬אונ מאזנם שטייט ואלה נידוער ראם צו ך פרי‪.ענען בה׳‬ ‫?ך>!ם‪ .‬ךייע‪.‬אלה תולדות ה ^ ם וה‪$‬רץ ‪...‬אין ^םוקךאםיאיז דאס.‬אזוי עי‬ ‫‪.ייקט איז צו ברא?ין אונ ןר ציטעלט אויף «ינע רייד‪ .‬נ'ט איז יראם אדף במאמין‬ ‫ניוואךין‪ . .אט אונ צו רעם ןןענטש‬ ‫)יעל איף קוכןעןדער ימאס איז^רעם יאךער זןראיז אפילו רייןז.‬‬ ‫האט מיין סאןט ןיטא?ט אונ לי אלע זאכין זעמגן.‬ואלה מוסיף על הראשוני׳ באן שנא׳ אלה פ‪0‬ל‬ ‫א ת‬ ‫ס ת נ ו ת כהונ ה‬ ‫והיא בנחו שעיקי חיותו תולס נמועמו‪) :‬י( נורא! מתנת!‪. די נעבולט פון די היטעל אונ״עילדימען זיי‬ ‫זע^ען בשאפין ניווארי. אויף דעס ב>‪¥‬־נ' ‪$‬י^י‬ ‫דוךןז ט ‪' .אט וזאט גלגעיבי! '?מייישען יאים אינ צייישק ליי יולי.‬אלה סאקט דאם ‪$‬פ פון די פךיערךינע'‪ .‬טיט איין הא‪.‬עם ‪#‬טייט‪.‬בהבראם ‪) .‬מער ווע״ט די פאר מיאוסען‪.טגייבשאפי^יאנטאז די‪.‬נךד אוניךי וזיטעל )ב( רבי‬ ‫פ?חם האט }יואןט פין בבי מיס מעני.‬עם‬ ‫ןף^ייטיןאןז‪.‬אונ איצט איז אמעלט אונ ליכטיינ‪ '.‬איר יהודה בשם ר׳ סימון לא‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא‪-‬הקב״ה את עולמו‪ .‬אז דעו־ מס‬ ‫ר.‬‬ ‫רבי אבהי זאןט מא‪. פסיק אלה החוקים' ולמשפטים והתורות‪ .‬שנאמר אלה‬ ‫חולדות השמים והארץ בהבראם )יא( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ Q ) :‬ר׳ פנהפ‬ ‫בשם ר׳ לוי אמר בהבראם בתיא בראם )ישעיה סו( ואת כל אלת ידי עשתה ויהיו כל אלה‬ ‫נאם ה׳ ואל זה אביט אל עני ונכה רוח והרד על דברי ‪ .שראל‪ .‬ערד‪ .עבוופ פון ריהיטעל אונ^רר )יען ייייייעןע.‬אונ ביי די תורה שטןיט‬ ‫אמך דאט מאלט א‪£‬ז‪ .‬נייעץ אונדי ךיכטונג‬ ‫אונ ךי לערנו^ג מאם. זןם שטייט אין §'סוק בהןךאם יאל טעןלי.‬ווארום‪.‬אז' רער מס הט די בשאפין לויבט'ויי‪.‬איר‬ ‫אבהו ביס שנאי אלת פסל את הראשוני׳‪ .3‬ען אןדעלשיוי‬ ‫די פךיעררעע‪.‬״ךיער אמ ןימעןיווינזט אינלעחר אונ‬ ‫פ י ^ ע ר ‪ .‬ר׳ יורן אמר‬ ‫בזכות התורה שנא׳ )ויקרא ט()יג( אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה׳ בינו‬ ‫ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה‪ .‬‬ ‫נודנסינ אלה תולייח ספמיס ק י ״ ק ו ) י א ( גיוס ענות ונוי‪.. בשאפין‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬אונ ביי די בשאיפוןג פין רער' מעלט שטייט אויןו דאם וואירט אלה‪ .‬עם שטייט דהייו כל אלה נאם ה׳‪ .ימאךין אייןך^ר צייט‪ .‬י?}ען ייי ף פרי^עררןע•‬ ‫אונידאי^טןיט אלה האקט דאם אפ פון די ?ליערליןע‪£ .‬רבי יהו.‬אונךייוהןטיטךיל^האונ‬ ‫א|ע שטעךין אונ טילות‪.‬שנא׳ ואת כל אלה ידיי עשתה‪ .‬‬ ‫י‬ ‫!יוואריז‬ .אט ב^אל‪£‬ין ךי היימעל' אינערד‪ .יווארין"‪ .‬אלא נאין הן וםשובחין ה ן ‪ .‬קךינען‪ .‬צו ומיזין או רוךןזידי תורה איי ךי וועלט בשאפין נימאךין‪ .‬עם קטייט אי.‬גאר‪.‬עםיאיו ארויס צו רעדין אוד‬ ‫אזויןרץנןגאט^אטבשאפין ךיהיטעל אינ‪.‬ןאט רבי' נחיךה נייאנט‪.‬עם שטייט אין פסוקי ראם זענע.‬יענעןשלעכט‪.‬וכתי׳ ויהיו כל אלה נאם ה ׳ ‪ .‬זעגען נוטווערוועט זאנין אזזיי‪.‪.‬בוראן מקלסן וםי נותן בהן דופי‪ .‬רבי יורן ואגט אין רעם זכות פוןיךיתורה' אמ ליא מעלט |‪#‬אפין ניווארין‪ .‬ייי דייש^טים שטייט‬ ‫ןאס מאלט א‪6‬ז‪" .

.‬רקיע‬ ‫בשני‪ .‬פין ניווארין ‪$‬אבין יי‬ ‫.‬י‪..‬ךב'י_עיריה הטי"ניט איוי נייאןט .‬רץ‪.ין‪.‬איש כפר‬ ‫םיחון כי ששת יסים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ ונו׳‪ .‬ע?ין יייי‬ ‫זאקין‪ .‬יום שני‪ .‬דיי אוסר ויבולו‬ ‫השמים והארץ בזמנן )יג( וכל צבאם ביטנן‪ .‬רעם״ערשט־ן ןאנ ‪:‬איו אלץ בשאפין נטיואךק .‬עירעיינטיאין דין ? י י ט ‪ .עבין‬ ‫לריי ואכין‪ .‪4‬ען ^אנמאס‪.‬רבי בלב. א ד ןנס שפ‪1‬ייט אין ^'םוק‬ ‫.‬אלא ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושסים ‪ .‬אזוי ווי‪.‬ך‪.‬ע‪0‬‬ ‫‪#‬טייט אין ןםוקזעקס טענ האט .‬םלםר שבו ביים נבראו בו כיום הוציאו תולדות ‪ .‬‬ ‫תאנים ני' ‪ .קר בי^אפי^נ פון רער מעלט‪ .יויעין«{בעגד אונ פריה רעם ןלשטין ןזאנ‪ . .‬נלדיענע! בשאפין.‬אונ י האט נןווארט דריייטענ וונטאנ םאנטאנ לינקטאנ' אונ דא ד‪. ושני ושלישי‪ .‬איל והכתיב מחי‬ ‫ערב ויהי בקר יום א ׳ ‪ .ראי אונ רעם _נן‪.‬ןנלד האט ארדס ניגעבק ווס ייי‬ ‫איר איזיניויעןיבעוןאלטין‪ .ימאלטיךריי ןאג ןאנטאנ'דיןםטאנ מיטמאןו אונ‪.‪:‬געבין לריי ואןין‪ .‬וננסרה םלאכחן ברביעי ‪ .‬עי קר ב^אפוננ פון רער מעלטאונ‬ ‫די האבין ניוואריט ךריי טעג אונ‪.‬יערער ‪8‬יינאין איר צייטמען ךאוועלפ‬ ‫צייטינ‪ .‬דאאייז אויןד«}זוי ניווען‪ .‬נ׳ דברים הללו הן עיקר‬ ‫ברייתו של עולם‪ .‬מען דיי ידםיעל אונ‪?.‬שםים בראשון‬ ‫כביש‪ .‬עס' איו .‬‬ ‫ושהתה נ׳ ימים ראשון ושני ושלישי‪ .‬התאי' אין מתנשלין נולן נאחז והיא לוקש נל 'ציאם שנני הים נ נ י א ונשקו ללה ! )ש!( ניאפון‪ .‬ךער הי^על"איז בן?אפין ניוואךין ךעט אנרעלין‬ ‫ןאנ אונןןר הט .‬ער האט אר‪1‬יס'גי.‬ושהו נ׳ יםים והוציאו שלשה תולדוח‪ .‬‬ ‫יעקן ‪9‬יר ךאך'אז איין מגלעד ‪$‬אנ איז מאם אנלעלש ‪ \WVS‬ןימארין‪ .‬ערד אונ ליטע^‪ .‬איל רינ והא כתיב אלה תולדות הש‪0‬י‪0‬‬ ‫והארץ בתבראם‪ .‬וםהו נסר סלאכתן‬ ‫מאורות‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ י ׳ ‪ .‬צוויייזאכין זענען רער‪.‬עדן‪ .‫םרר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשי״ יא‬ ‫טט‬ ‫אה הראשונים‪ .‬י' נינים ואזיל‪) :‬שי( יסולא‪ .‬יום שלישי‪ . אונןןולות‪ .‬עופוח ודנים‬ ‫ולויחן‪ .‬אונדי דןאבין ניוואךט לריי‬ ‫טענזונטאנ קאנטאנ ךינסיטיאנ‪ .‬והוציאה נ׳ חולדות‪ .‬והוציאו נ׳ תולדות ‪ . .‬עלרקט ארויט‬ ‫}ינעביי ןעדער זאןז «ן דק ציים יי י)!־( ודרש(‪ .‬עופות ?יש אונ ךעםילייחן‪.‬‬ ‫ומים כשלישי‪ .‬אונ דיער ארבעט אמפערטינ ניימאריןםיטמאןל‪ .‬ז»ט ארויס ני.‬זייז־ננ‪.‬ושהו נ׳ יםים ראשו.wig‬רעם'דליטען ‪£‬אנ‪.‬יום ה ‪ .‬בויןןער אונ.‬םה פסל תהו ובהו וחשך ‪ Q ) :‬ר׳ יהודה ור׳ גחסיה‪ .‬ךי״עלר' איו בשאפין נימארין רעם ךריטען טאנ אונ מם‬ ‫ןי‬ ‫‪.‬ע?יו לכיי‬ ‫!אכין‪ .ה זאגט וף‬ ‫ר?י נחםיף זאןט איז רעבט וום^ס שטייט אק קסוק ותוצא הא‪.‬לעם"§עלנךן טאנ‪ .‬ר׳ ברכיה על הרא דר׳‬ ‫נחמיה אסר ‪) .אט האט גי‪8‬אכט‪ .‬עם שמים ואין ואח״נ מסיע נל אחל ואחז בזמנו ונומשישנ‬ ‫שננרא לנא של שמיס ו א ת אחי שמיש ואין ו )יז( נמליך‪ !.‬זאןד איןידין צייט ‪-‬‬ ‫האט רבי ןחםיה‪.‪.‬איל ר'‬ ‫נחמיה )יל( בםלקטי ו‪/‬אנים ה ן ‪ .‬רבי }חכןה פון ךאךןש ‪p‬׳‪ pn‬האט'}יררשת‪.יבאריןזיי^ר נעבולט‪ .‬רעם ‪'.‬מאם אייגיווען‬ ‫ך §ערטינע אלבעט‪ .‬ךעם'פינ?טען קאנ‪ .‬ך' עדד איי ‪3‬עא‪'9‬ין.‬ר׳ עזריה לא אסר כן‪ .‬יערערע יאיך האט‪.‬ר‪.‬האט כבי יהודה גיואננו‬ ‫צו רבי.‬לי יווזן לי לקנה ךי ‪9‬ילוח‪ 1‬ךי"וואיןער'איי ‪£3‬אפץ ‪.‬ע‪3‬ש‪.‬נניאמ‬ ‫בראשון‬ ‫אחו ואי נזמנו זה אסר זה נ ן נל צנא השמים ו א ת נניאי‬ ‫נימאלין • ךער פסוק לערו‪:‬טאונו'אז~דעם‪.‬ניווארין דעםךריטען ‪ «tp‬אוני די‬ ‫?יא? ! ‪7‬ייאךט ךלייי ?‪$‬עג ךינםטאנ טיטמאןז דאנעלש^אג י ‪!.אט ןי‪5‬אבט די היטעיל אונ ךי ^רדאונ‪.‬עס ^טייט ראך אין ‪9‬םוק‪.‬ךייזיםעי‬ ‫איז ‪^3‬אפין נימאלין דעםזגלשטין טאנ‪.‬וננסרה מלאכתן ברביעי‪ .‬כל אחד ואתר הופיע בוסנו‪ .‬ושחו נ׳ יםים שלישי רביעי חמישי‪ .‬ערשטין'טאג אייי ייי‪.י האבין גמיאךט ךריי טעג אונ הא?ץ‬ ‫ארוים .‬רעינו‬ ‫א?ךערין'‪ .‬ךי^ר אלבעט איז פערטע ניווארין דעםפערטין טאנ‪.‬ייש ואת נל אלם יםים נל אלה‪ ) :‬י נ ( ונל צנאם נמנן‪ .q:‬ךי דריי‬ ‫ואלין המען דער ]ע.‬והוציא נ׳ חולדוח‪ .‬אונ ז.‬אילנות ודשאים וניע‪ .‬הארץ )טז( בראשון כביה ‪.יוואךין דעם‪ .‬איץ בעא^ין‬ ‫}יייארין טיט די צי »מען‪^ .ה די שטעלי.‬ביית עםאי זאנט‪ .‬דיייבעלייכטיננ‪ ..‬טו( ותוצא הארץ דבר שהיה פקוד בידה ‪) :‬ד( דרש ר׳ נחסיר‪ .‬זעלב.‬דעםייעקסשין ט א נ ‪.‬נמאנט עזרי מי §ען קלוייבט'§יי.‬יי ?אבין'ארייט ‪^ .‬יערער‪.‬יום ו ׳ ‪ .אר ךי‪.‬יום רביעי‪ .‬שני דברים הן‬ ‫הן עיקר ברייחו של עולם ושהו שלשה יםים‪ .‬חמה ולבנה ומזלות ‪.‬דאס איז'לי זוהן ךי לב.‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫זיא‬ .חקוןה‪.יוואריןאיז‪.‬ישהה ג׳ ימים שני שלישי ורפיעי‪ .‬בית ל י ל‬ ‫ןאנט ‪ .‬משמע שלא םים לייו ין‪.

‬ושהתה ג׳ יפים שלישי רביעי‬ ‫חמישי‪ .‬ען'אלעפירות ‪3‬יט ניט‪ .‬זיין שייגקייט•‬ ‫בי• לעבי} • {יין הייך‪ . טיר או ךי'פירור• פון ך בדנןער אונ די פירות פץ ךי‪.‬עם ^טייט אין פסו*ק‪.‬יראם זענען דיזעקםואכין‪ .‬פון‬ ‫וואנען ויךיםקיםיר אז עם איז צו ניגוטע.‬ופרי ‪ . יוייםי.יפלו?ט ךי זוך‪'.‬פרי‬ ‫האילן ופרי הארץ מנין‪ .‬ער האט .‬קומתו מנין שנא׳ ויתחבא הארס ואשתו ‪.‬שגא׳ ארורה האדמת בעבורך‪ . אווי הויך ווי‬ ‫פריער פו.‬ןען_ייי.‬ערד זאל ויין §ארפמבט פון דיינעטוועןין‪ .‬ונגפרה פלאכתת בששי ‪ .קענטיבעהאלטין‪ .‬יהודה פון דאךף עכו תאט ןוייאנט'פון רבי'מאיר ס יוענין‬ ‫אפילו נאט הט.‬הארץ בג׳)‪ (P‬והוצא הארץ עיקר ברייתה‪ .‬ומפני מת אינון חםרין‪ .‬עסי שטייט אין פסוק איך האב‬ ‫ןיטאכט ך י ע ר ר אונ ךעם םענטש ו! אם אויף איר האב איך בשאפין‪) :‬ד‪ (. אירעי?ןר בשאשוןג‪ .‬כלומר והו עיר‪.ט אלע תולדות ווס שטייט אין •ךער תורה פעלט אין די אוואיו‪ .‬די פירות פון ךי‪.ט איז ^ ע י ^ י ט ע .‬ער יואלט .‬ןוארום‪.‬ש‪ 0‬פלי כפיו‬ ‫כ״ף נניממ' מאה הוא! ) כ ז ( ככולו‪ .‬עךד זענק_קאל‪...‬עךד'ביי צים היםעל דאלט ‪. געזינדי.‬לת תולדות פיץאונ תולרותיהקועם והארץ‪ . גיווא‪:‬ין זיין לעכין‪ . ךי‪.‬עם שטייט אין'פיסוק דו‬ ‫‪ 3‬י ו ט ‪..‬רבי אבהי‬ ‫ןאנשאין ךי צייטווסדיהאבי.‬לעיל פי״א‬ ‫נרש ) נ נ ( אדה עמז והניש ‪ .‬ר שפעון ביר יהודה‬ ‫איש כפר עכו אמר משם רימ‪ .‬דאס איז ווייךי רב. ברבי ‪.ינעכט־נט‬ ‫ג‪2‬יט אים‪ '.‬מאירות ‪ .‬ערר אוג וועקוט צוךיק צין צו ךי‪.‬‬ ‫זענ‪. .‬די פירות פון בוים‪ .‪ .‬אע״פ שנתקללו תפאורות מעיש‪ .‫‪y1D‬־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשת יב‬ ‫שאורות ‪ .‬וכתיב )איוב יד( משנה פניו ותשלחהו‪ .‬חייו מגין ‪ .‬י‬ ‫גרייסה ‪) :‬יח( פפה זנדיס כוי‪ .ענדעךט זיין פנים אונ האט אים אוועק..‬פירושו נל אזה היה יכול‬ ‫לנניפ‬ ‫זיא דואט ארוים גי.ן ניט ויי ר?י'ייםי‪ .ע?ין ראם איו״גייוע.‬‬ ‫וועלבעם איז תןננדעפון איראךןעט‪ .‬זעקס‬ ‫ואכיןווסזענעןצו ניני^ען ןיןואךץ פון אדםתראשו. מיר אז פון'אדם הראשון איו צו‪. ךץיךהעך^רט איילין‪ '.‬איידער‪.‬פין' דעטטייעגין זענען זייניט‬ ‫טעקעלער ניוואךי״ן ביו מוצאי' שבת ‪ ..‬האווהנוונ‪ .‬ער דך ראך }יט .‬מולדות(‪ .יוואךיןדי הייךיפון ^ךםי^ראישו!‬ ‫או'נ‪..‬ואלו ה ן ‪ . שנא׳ )איוב יד( משגה פניו‬ ‫ותשלחהו‪ .ווע.‬ומאורות‪ .‬כי עפר אתה ונוי‪ . לחוור ע״י מפיח‬ ‫<) דו־ הנא מסרן‪) :‬יש( נועה‪ .‬ופהו גפר פלאכתת אדם ‪ .‬ועשיר.‬‬ ‫וקומתו ‪ .‬פון ייאנען ווייישין' טיר אזדיוויוזןטיט ף ל^היז״ענען טינקעלער‬ ‫גיווארין ‪ .‬רבי‬ ‫שטואל בר ןדאןן זא. וואנע.‬דייו פני.ט פיין רבי!ןבץ ם ויעני.‬ומת‪ 1‬היה מלא נל העולס והיאך נתחנא אלא‬ ‫שננזעה קימה!‪) :‬נ( של מאה אמה‪ .‬ר'‬ ‫יורן בשם ר׳ אבין אפר כנגד )יח( ו׳ דברים שנטלו םאדה־ר‪ .‪ .‬וטרדו מניע התיר וינרש‬ ‫א ת האדם‪ .‬־י ^עלייכםונ! ודי ייק טיט‬ ‫ךי לבנת ‪ .‬ווארום ךבי שקעו.‬מיט )חהליס מט(‬ ‫ואדם ביקר בל ילין ונוי‪ .‬עם ^טייט אין ‪$‬סוק ןןרם ‪9‬יט ‪1‬יין ווייב ^אבין דך §עהאל?ין‪ .‬עס איו נאך גיוואךין נאכט פון ש‪$‬ה זענען שוין ךי‪.עשייקט‪ .‬טיט ך לבנה יאלר^רב שית‪ .‬אלה תולדות פרץ ונו׳‪ .‬דאמר דיי אדה׳ר לא לן)כא( כבודו ע מ ו ‪ .‬לא לקו עד מיש‪ .‬ורבנן אמרי בפ״ש ניטל ויוו מ מ נ ו ‪ .‬ערר‪ .‬אינ פארוואם‬ ‫פעלט אי.‬ע'ניווארץ‪ . נענען רי‪.‬והדין‪ .‬ערד‪ .‬נאד צורי‬ ‫מולדות זענען טיט ציויי וואוין‪#" .‬אז ך‪/‬ערר'איז ניט ג ו ט ‪.‬ ‫ז‬ ‫ניו־אי־־ן‬ .‬ננרעהינפקצוה שנאמר‬ ‫זיתמנא והלא ר‪.‬פיץ יואניען‬ ‫וריסי. ארם הראשון )דאם איו ךי ווהן טיט ךי ל^נה( הט ניט .‬הייו ‪.‬אונ רעם יעקסטי. טאנ איז גלעגךיגט ןיוואךין' ךי א י ב ע ט ‪.‬אונ וי האט ניוואךט~דריי טענ‬ ‫יינסטאג טיטדאך 'ראגעךשטאנ ‪ .‬פוןוואןעןוךיםיןםיר אז זיין וןיייך איזינידעריגער‬ ‫ניויאךי.‬ונתינ ור‪.‬כיון שראה‬ ‫הסב״ה‬ ‫‪Y‬‬ ‫מ ת נ ו ת כ ה ונ ה‬ ‫ברא פין‪) :‬י!( ותוצא האת עיקר ברייתה ‪ .‬בעלייכטוננען טינקעלער‬ ‫.‬פו.‬אווי ווי‪.‬אתיא‬ ‫כר^נן ולא אתיא כר׳ יוסי‪ .‬א־ר שמואל ביר גתםן כל תולדות שגאפרי‬ ‫בתורה הםרין בר מן תרין‪ . pan‬ופ־רות האילן‪ .‬ר^י יורן האט ניזא.‬ווארום‪'.‬דער מענטש‪ .‬זיוו ‪ .‬‬ ‫איר אבתו באותה השעה )יט( גזעה קופתו של אדה־ר וגעשית )כ( של מאה א מ ה ‪ .‬שגא׳ )ישעיה מה( אנכי‬ ‫עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי‪) :‬ו־( תולדות‪ .‬ויגרום אז‪. אלע תולדות אווא״ו‪ ..‬י‪.‬נינוםעןיןיוואריןידץ שיינקייט •‬ ‫ווארום‪.‬איר יהודה ביר סיפון אותה האורה‬ ‫שנברא בה העולם )כב( אדה־ר עמד והביט בת םםוף העולס ועד סופו‪ .‬וואריום‬ ‫•עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬עם איו גאר גע?לי‪.‬ווארום ךבי יוסי‬ ‫הט גי^אגט רער כבוד פו.

‬האבי.יזאנט טאמער רער שלאננ מאש‬ ‫ג־־םט‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ..‬עם שטייט אין ןםוק ואור ?ריקים ‪.‬טיט מם‪£1‬ט‪.ין מוצאי שבת האטי נאט צו גינומען ךי ש־עקייט פו.אל גאר ניט מער זיין‪ . פסוק ןאטוןאט אריים נעטריןען‬ ‫דעם אדם‪. ךיליכטינקייט או זיא איו בעהאלטי.‬האט . פסוק ואךם בי קר יל ילין ‪ .‬וואט די מעלי.‬פאר מאם‪ . צי צדיקים‪ .‬אווי ןוי״עם שטייט אי.‬זייער ליביטיגקייט‪ . אונ וואם דער דור הפלנף מעט טאה.‬כד( מפני‬ ‫םה‪ .‬צויעל!ש‬ ‫שעהידי״גאכט שבת‪ .‬אונ ווי ‪.‬‬ ‫עמד יגנזו מהם‪ . פין איין זנק וועלט ביז צוםאנדעיק‬ ‫‪. .‬‬ ‫פי.‬ר?י יהודה יר פיםו.‬שנא׳ וירא אלתיס את האיר כי טוב ‪ .‬ער דא ניט פארנויןען זיא .‬יויי‪9‬ין שיר או ^אט הט בעהאילטין ךי ליכטינקייט צו ךי צדיקים ויען מיטיח מעט קיטע.. ךי ליכטינקייט‪.‬היה לו לומר והענירה •־ ) נ ו ( מפני שהוא מוצאי ‪:‬נש תשלש נרייפ‬ ‫ןימאךין‪ . יןי‪ . ששקעה‬ ‫המה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫להניש נו ספון המולה ני' ו ) נ נ ( ולמם נ מ ו ‪ .‬עיוו ווי‪.‬קים‪ .‬תחת כל השמים ישרהו‪) .‬אווי ווי‪. זיגךעען‪ .‬‬ ‫מארוס‪ .‬שגא׳)איוב למ( וימגע מרשעים אורם ‪) .‬אלא גנזו‬ ‫לצדיקים לעיל ‪ .‬םייט ךי‪.‬ומני.‬פאר ךי סענטןוין מאם §ען רופט די( כי טוב‪.‬ךי רבנן זא.‬עלר‪ .‬אך" שטייט אין פםוק^אט הט גיענדערט ךעם פנים )פוןאךם• אונ הטאייםיאוויעק‬ ‫געשיקט ופון גן עדן(‪ .‬ערב ?זןת .‬ואורו על כנפות הארץ‪ . ךי‬ ‫רשעים‪.‬וכיון שראה אור שהוא גגוז לצדיקים שמח‪ .‬אט האט ךך גיפרייט אז די‬ ‫ליכטיגקייט איו בעהאלטין נעייאךץ פארי צדיקים‪ :‬רבי לוי ו!ט ניואנט פו‪ :‬רבי.‬נם שטייט'אין פסוק‪.‬אזוי מי‪.‬׳גק ייעלט‪ .‬עם זאל 'מעךין נאכט פון שבת‪ ..‬וויע.עטריבען פון‪. אדם הראשון אונ לאט‬ ‫אים אריים . אלע‬ ‫אניגייהויןין לויןין ו^אט‪'.‬א'ט גייזעהן‬ ‫ךי ליכטיגקייט ואו קע.י.‬ומעשה דור הפלגת שהן מקולקלים ‪. שננזו לצדיקים‪ .‬אזוי ווי .‬ישמח‪.‬ודיל ף ליכטיגקייט איי'ניווע.‬ווי גאט האט נייעה.. מאס' דער דור פון אנוש מעט טאהן איג מאס דער דור פון‬ ‫מבול מיעט טאה.‬האט .‬עם שטייט אין פסוק גאט ד‪.אט‬ ‫בעהאלטין די ליכטעקייט פי.‬שגא׳‬ ‫)ישעיה ג( אמרו צדיק כי טוב‪ .‬וייב של שבת‪ .׳נה‪ .‬עם י שטייט אין פסוק אלץ ג־אס‪.‬נ.‬אווי ווי‪.‪.‬ליכטינקייט וואס ייא איז וןעבליבען ביו מוצאי ן ו ן ת ‪ .‬ומעשה דור המבול‪ .. אונ די פינסטערנים וןאט אננןהויבין צוקוכןע.‬כנ( ולמה גנזו‪ .‬שנא׳ )שם יג( ואור צדיקי׳ ישמח ‪. דארף ךא בעהאלטין ‪.‬‬ ‫ר׳ לוי בשם ר' נזירא אמר‪ .ע‪3‬י.‬אךם האט ןיט ‪. כבור צו‬ ‫‪£‬בת‪ .‬כיון שחטא אדה״ר בקש לננזה ‪ .!ם שטייט אין'פסוק גאט ‪£1‬אט גיבעגשט רעם דבעטי.‬חלק כבור לשבת‪ .‬ר האיטי.‬ההיד )איוב לז‪ .‬צוועילך שעה ךעריטאג שבת‪ .‬וייב של ליל‬ ‫שבת‪ .‬איזוי מי‪.‬ ‫טאג(‪ .‬עקץ‪.‬ערב ש‪$‬ת‪.‬שנאי ויברך‬ ‫אלהים את יים השביעי‪ .‬גאר..‫סדף‬ ‫בראשית פרשהיב‬ ‫בראשית‬ ‫נ‬ ‫הקב״ה מעשת דור אנוש‪ .‬ער האטיפארמיטען פו.‬ובמה ברכו באור‪ .‬עם איואונ^ערךעם נאנןןץ‬ ‫ךימעל האבץ ןיווננען‪ .‬נאד . אויף אלע‪.‬י־ב של עיש‪ .‪ .‬האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה‪ .אש האט.‬פךעגט ךער מדרש‪ . זאלט די ליבטעקייט מאם טיט איר איז ךיא וועלט‬ ‫בשאפין גימאךין‪ .‬עס שטייט אי. ^אג‪ .‬אונךי‬ ‫ליכטעקייט הטגישיינט ךיגאנצע גאבט שבת אונ דעם גאגצען טאג שבת‪ . איז ניט אונטער״ניגאנ^עו נאד ויאהט ייייטער .‬ווי גאט האט ניועה.‬צוועלף שעה' פון‪.‬אזד ווי‪.אט יאלד גיוואלט ^עהאיטין ךי ליכטיגקייט ‪ .‬עס ע‪8‬טייט אין פסוק זאגט צום צדיק כי טוב^ער איו גוט‪.קיםוועןקשיח מעט קוסען‪ .‬ואין טוב אלא צדיקים ‪ .‬גיגעכטינט אין רעם‬ ‫בבור‪ ..‬הט אדם'הראשון דורך איר גיקענט יעה.‬‬ ‫‪5‬אר מאם הט‪. יואנען‪.‬עס שטייט _אין פסוק ךי ווענפוןידי צדיקים מעט שיל^ען ווידיליכטינקייט<פץ‪. '.‬‬ ‫טוב ר״יגיט מען ‪5‬ךי‪.‬נס‬ ‫איז ןיקומיע.‬עךש'טי.ין‬ ‫ך' ליבטיגקייט האט בעךינט זענןם אונ ךרייםיג ש.‬האט ייך 'גאט‬ ‫גיפרייט‪ .‬שנא׳)משלי ד( ואורח צדיקים כאור‬ ‫נוגה‪ .‬ער‬ ‫אים ניבענטשט‪ .‬התחילו מקלםי. 'ךי ‪3‬ייט‪.אל‬ ‫אונטערגיין׳ אונ ךיזוה. אדם הראשון האט געויגדינט ערב‬ ‫שבת‪ .‬ווי״עס איו ךקוטען‬ ‫מוצאי שבת אונ ךי ווהן איז אונטעריגינאנגע.אטהט ךי לייכםיגקייט‬ ‫‪3‬עהאלטין פא־צך. להקביה‪ .יירא ם ווע.עשיינט‪ .‬ציו וואם הט נאט בעהאלטי.‬ ‫אין ךי צייט האט ארסי הראשון'מורא גיהאט אונ‪?.‬מאם ךי זוהן פץ‪. ״עדן ‪ .‬כיון ששקעה חחמה בליל שבת שטשה‬ ‫האירה‪ .‬כיו.‬לץ שעות שמשה אותההאורה‪ .

‬ער האטי אנלברייט צוויי שטיינער אונ‬ ‫‪.‬פוןי‪1‬א‪ 5‬ען‪.‬חהליס קלט! ואומר אך‬ ‫השך ישיפני‪ .‬אעיפ שנבראו הדברים על מלאתן‪ .‬עם ?זןןייט אין ^םוק אךם קאטי^עיאנטךיןאקט איז ליכטינ ניווארין פאר טיר י‪ .‬ייט ארדס טיט!יין ש‪8‬א‪.‬גזיות אח' צמיי הונלערט‪ .‬ולא יראים סכל‬ ‫ב י י ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נאור‪ ) :‬נ ה ( אק ען אלא תורה‪ .‬רבי בלכ.‬פירוח‬ ‫הארץ‪ .‬אוואנךער‪ .‬ואלו הן‪ .‬רבי שהעין יאנט קו?!טיות סיינט נזען מי וועלין‬ ‫יי‬ ‫!יץהויך מ י י הוןךערט איילין‪ .‬איו^יך‬ ‫ווי‪.‬עם קזטייט אין ‪ pvp‬אזד ווי ךיטענ'פון בוים וועט זיין די‬ ‫ןןענ פץ הייז ןאלק‪ .‬ש־‪. וואנעןיווייםי.ךי.‬י ץ ' ז ץ ^ \ ך י‬ ‫•ירותפון ךי^רד‪ .‬בשביל ו׳ דברים שיחזרו‪ .‬ער‪.‬ווארום‪.אט‪_.‬שנא׳ )שופטים ה( ואוהביו כצאת השמש‬ ‫בנבורתו‪ .טאיז אלץ &אלןע ניייאךין‪ .‬החריל החשך מםשסש ובא‪ .‬זימן לו שני רעפים והקישו זה לזה‪ . ניוואלין אויף זייןיר עלמילונג‪ .‬פון"ךעסטווע}ין יוד אךם הראשץ ן ט‬ ‫נעיי.‬רקייט‪ .‬ועוד אינן הוזרין לתקונן עד שיבא בן פ מ ‪ .‬יא ןיימת לעי נו יהיו‬ ‫ביי אים ?זטייט הוא ןשיפןז ראש ואוןה תשופנו עקב קומט ךך בהעפשין צו סיר• אווי מי עס‬ ‫שטייט אין ‪9‬םוק אךם ןןיאט ןייאנט אך י ח ש ך ןשו^י‪ .‬י‪.‬כיו!‬ ‫שהטא ארהיר נתקלקלו‪ .‬במוצאי יהיכ מברכין על־ו‪.‬חייו‪ .‬לעיץןט קוממיות ג!יינט טען *‪ «p‬ניהויבין רעם קאפ‪! .‬ומאורות‪ .ינןאךט*« צינךק'§יי‪.‬ש‪ .‬‬ ‫אווי וד‪.‬ךביייוךן יא‪.‬קומתו מנין ‪.‬ערניםאבט אברכה‪.‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫שטות‬ ‫ממה בסיש‪ .‬האט י־ב•‬ ‫חייא נ‪.‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ שמואל אסר‪ .‬חני ר׳ הייא בקומה זקופת ‪ .‬וייל ןוען מעט ‪8‬אר״קיינעם ןיט‬ ‫םי‪5‬א ‪«5‬בץ'‪.‬אמדיוגעליןשיין.‬רבי שמעון ןנן יוחי' האט נילערונט רעם בייט טיינט מען לי תורה‪ .‬ודיל דער י^היינ בעאפוע פון'פיץער איו' נימק מוצאי שבח‪ .‪ .אך‪'.‬אזוי‬ ‫ייי״עט ‪1#‬ייט אין פסוק ךי תוךה איז אבוים פו.‬ג'ט ‪ w e j p i p‬טייי^ט מען די מעלין דין הויךתונדעךט איילי'.‬ר?י >|^ר ביר רבי'שקעיןי^ט'קיציות'‪^.‬ראם האט ניטאהין.‬מפני שהוא תחלת ברייתו‪ .‬זיוו םנין‪ .‬פו.‬ראס פינקטעיךנים מעט א‪1‬יף}‪1‬ר'דעם‬ ‫׳ןזלאןנ בךייג^ען‪ .‬הםדיא )משלי ג( עץ חיים היא למחדקים בה ‪ .‬שנאי )רוה ד(‬ ‫אלה תולדות פרץ מלא‪ .ען בשא‪0‬י.‬יייי‪.‬ראם איז‬ ‫ווי דבי ישמעאל ן א ט . . '<‪$‬יר אז דין‬ ‫^ע<נץ מעט צימק קוטק‪ .‬וןדערט איילי!‪ r t j p .‬מארוס עם שטייט זןץ פסוק איך האב אייך נעפילט קוןןדות‪ .יטצוליקינוטוועדי!בי״ןיןפרץ)‪>p^'0‬‬ ‫מעט קוןןען‪ .‬ההיד )שם( ולילה אור בעדני‪ .ה ןאט נמאנט פון רבי שטואל ס ווענץ א?ילו‬ ‫אלע ‪1‬א?ין'זע.‬דין ?{יינקייט‪.ילעי־וןט שאר דאם' ?אכט קען אבךץה םו?אי ש .‬זיוו‪ .‬עם יי׳ךןען‪ .ת הא& לואןט פון ר?י ריקאסמעניןךבי אבהויוויים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫דאס‬ ..ער בורא‬ ‫?איד וזא‪. לעיבץ צו ךי מאס האלטיי! ‪1‬יא‪ •5‬אווי ווי לי תוךה‬ ‫אמ אויף איי‪$‬ינ אווי ייעליןךיא טע^זיין לעקין‪/‬ייביג‪ .‬אמר שמא איתי‬ ‫שנתיב בו מ א •שופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי‪) .‬אתיא כההיא דהיני ר׳ ישמעאל ‪.דערט ‪/5‬יילין‪'.‬‬ ‫מפני מה םברכין על האור ב‪8‬יש בורא מאורי האש‪ .‬עט טע! לייי‬ ‫*־‪.‬מפני ששבת באותו‬ ‫היום‪ . .‬םין טיר אודי'היייךךינע‬ ‫ןןעט צ?ריק קו^ען‪ .‬ער'הט‪.‬אתמהא‪ . ת אויף פי.‬חייו מנין‪ .‬אווי‬ ‫י ז י ז מ י ן איי}יייען'.‬איו הו^ךעךט‪ ".‬ךביאבהויאינט ‪.‪!.‬ךי ןןרותפון בוים‪ .‬ייי מעלין‬ ‫ק י הרןז עין הו.‬שנא׳)ישעיה סה( כימי העץ ימי עמי ונו׳ ‪ .‬ךאס^עןק י ז יי‪ .‬רב'י ?ל?.‬לייכטקנען <ךי ווהן טיט לי לנ‪$‬ה> • פיןייאנען‬ ‫ויייםין ‪9‬יר אי די ל נ ק י י ם מעט צןךיק קוןןען \ווארום ‪£‬נ‪ 0‬׳?שייט אין ‪£‬סוק די מאס נאט יזטידי‬ ‫ליב וועלין ךין ווי ךייזוףן וואט ן‪.‬יזיין ל ע ? י ן ‪ [ .‬ער הט*ניקל*?ט אייגעיםאויף ךעם אןךעךין איז אתיםןיגאננען <ןיי‪.‬קוסתו‪ .‬תני רשב־י אומר‬ ‫)כה( אין עץ אלא תורה ‪ .8‬אין ‪ pof‬זן^וז תולדות »רץ פוסל טיט צירי ייאיי־־ן • ייענין ד^עקפ‬ ‫!אכין מאם וועלין צוךיק קוטע]‪ .‬לךי^ער ‪3#‬ךי‪.‬ופירות האילן‪ .‬ך ?.‬באותת שעוז נתידא אדוזיד‪ .‬רב‬ ‫העא בשםר׳ איבי בשם ר׳ יוחנן אמר‪ .‬ויצאת‬ ‫האיר ובירך עליה‪ .‬מה עשה לו הקביה‪ .‬‬ ‫שנא" )ויקלח כו( ואולן אחכם קוממיוח ‪ .‬רב הונא קאט‬ ‫גיזא^ט פון חיי איבו אונ פון רבי יוזז^ןס וועגןן טוןיאיייום ?פור?אקט טען אויך *!ברכה אויף פייער‬ ‫ווייליךער&ץערדןאט}ירוסם^ץ יוטבפור^ען ד!אטניט.‬ןןר מאלט אי!ןט בשאפין ?יייאךק ‪ .

..‬שנא׳)איוב לח( היש למטר א ב ‪ .‬‬ ‫‪$‬אר מען טיי.‬שמים וארץ יש להן תולדות‪ ..‬ע.יטלייןןנןן‬ ‫•לדו‪ . זיף אןדערע‪ .‬רשביל אמר אלו )כז( טרנליות של טל‪ (t) :‬תני בל מי שיש לו‬ ‫חולדות ‪ .‬ערמאק?מ אץ רי‪.ייגיארי. אירע פריוכט ך‪.‬ען .‬לי ה ‪9‬על איני די‪.‬ריש אטר‪ .‬םען• ל'י'?מ?ט מאם זיא האט'גינע?ין'אין'א.‬שגאמר אלה תולדות השמיפ‬ ‫והארץ בהבראם‪ . נאף א^לעלע‪ .עדער חדש איין אכטיליאייל‪ .‬ע‪ °‬ש^יטיאין‬ ‫‪$‬סוקלי לי?טיגקייט פוןךי ל^נה יועט זיין* ווי היינטלייכט ךיזווזן‪ .‬עגין גיבאךט אייך‪ .‬ייי יענ‪.‬ער איז אליין'אפ‪.'‪.יט די ועגען גי‪1‬יאלי.‬‬ ‫קומה מאה טיות טאתים‪ .‬ק‪.‬שנאמר )חהלים ‪ (5‬בטרם הרים יולדו וגו׳‪.יבאלין פון לעם טאה פון הימעל'! <‪ o.‬י‪/‬ען?ןען ינע ^ י ! אווי לאגג ווי יאבדם לעבט"‪ .‬‬ ‫פין ויאנען ווייםין מיראי ירי ורלדן טיט לי לןניה מעלין לי'כטי}‪. .Sy a‬טייר' קא^ין‬ ‫נילערונט רעד מאס גיבאלט ע‪.‬אזוי ךי‪.‬ע'ר מערי.‬עם'שטייט אין יפסוק האט רען רער רעגץ‬ ‫אפא‪0‬ער‪<.אהר‪ .‬הרי תשע מאות אמה‪ .‬עם ‪#‬טייטאין פםוקימע^^טיני^אךי^רייטראפיןי^אה‪ .‬ליי טראפינס ו‪$‬אה מאס 'יעה.‬הרים יש להן תולדות ‪ .‬ווארוםעם ‪5#‬יי•‬ ‫אין פסוק דער וויי^טאק מעט געבי.‬אווי מי‪.‬וארום‪.‬לבי שמעון‬ ‫‪ .‬נארייאלסט לימננע.‬שנא׳)שם(‬ ‫או טי הוליד אנלי ט ל ‪ .‬עלי־'גי'‪'3‬ארין פון זיף אנלערע‪ .‬ער ןריויס אאייל' ט־טאאכטיל איילי‪ .‬עלד מען‪!.‬והוולד יוצא ממעי אמי )מ( באמה נרומה ‪ .‬וכל טי שאין לו תולדות‪ .‬עביין אילע פרוכט‪ .‬טער מאם ער מעט ניבאךין אנל'ערע>‪'.‬וואק?!ט‪.‬טל יש לו תולדות‪ .‬ילו־מיאלסט . חרשים‪ .‬אכין גיבארץ‬ ‫פו.‬אין צוועלף חדשים איו דאם אאייל םיטאהלב*‬ ‫אייל‪.‬נרשטע זיבען״טאניז )‪) 0‬לכל‪ .‬כל‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫‪713‬‬ ‫״‪ P‬סוללות שמים וארן ס! נואשו! נ י א שמיס וארן‪.‬ר׳ אבהו אמר ט סאות א מ ה ‪ .‬אונ ‪ •%‬את‬ ‫‪8<3‬אפץ גייואךץ אונ בעשאףטניטקייזאנדעח‪-‬יאונלער מאם ניביארמ^טוועטניטשטארבץ‬ ‫* נ מעט }יט ‪5‬ארפוילט יועריץ אונ ער בע׳עא?ט אנךעךע אונ ןייי'אליי.‬טעמיה דר׳ אבהו טהכא‪ .‬אינו לא מת ולא‬ ‫ב ל ה ‪ .‪' .‪/.‬מאורית מנין שגא׳)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאורהתמח‬ ‫וגו׳‪ 0) :‬לכל יש תולדוח ‪ ..‬ניו"וארין‪.‬אייי ווי עם'שטייט אץ‬ ‫ןםוק דאם‪.‬יי זענעין בשאפין נעוי‪/‬רין •י לי בערג‬ ‫ןיבארין פץךף א?רעךע‪ '.‬ומיל‬ ‫ךי נןראפין טאוז גי‪$‬אלי.‬צא והשיב אמה ומחצה בכל‬ ‫שנה‪ .‬ווארוט דאם'‪.‬אוני.‬דער‪.‬ר׳ עזריה בשם רבי אמר )כח( כלפי מעלה הדבר אמור‪ .‬ביייעקם הו^דעךט י אהר ויאק^ט מען ביין הונדעךט' איילין הד־‪.‬ע \ " ?יטאלבין אונ פארפוילט מעלי[‪ .‬ער .ט ראם זענען די §עליל פון רעם טאה‪ .‬פירות הארץ ו‪6‬־רות האילן מנין שנא׳)זכריה ח( כי ורע‬ ‫‪!1‬שלו• הגפן חתן פריה וגוי‪ .‬דאם איי ביין א מ י ל‬ ‫אייל‪ .‬אילע‬ ‫?רולט מיי?ט‪.הי'יב מען ליי וועלטאייבשאפי^גץואךץ‪.‬כשקמה היו שהיא עןשה בארן‬ ‫חיר שנה‪ .‪ .‬‬ ‫^ ע ר םימק‬ ‫דאם פון רעם פסיקאייי ויי ךי ‪3‬עג פון‬ ‫‪5} '. .‬ויאס הט אים ?יבאךי.‬מת ובלה ‪ .'1‬אלע'‪!.3‬לקיש זא.וואנעןווייםין'נןיר‬ ‫או לי פימת פון די עלו־ אוג די פימת פון יביים וועלין"?איר ןעםעלט מערי.‫סך־ף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫נא‬ ‫בראשית‬ ‫גדיה‪ :‬ר׳ יוק אמר מאה אטה באדה׳ר‪ .‬‬ ‫מטר יש לו•תולדות‪ . ‪.‬יענען לי געבורטפין לי היטעל אינ‪.‬ונברא ואינו בורא‪ . מעט ‪1‬יין הייןי ווי רער בוים וואםלעיבטיצוםלייגנםטין איין דער‪.לת‪ .‬עךדוע קסהוגךעךט..‬לער‬ ‫^אהניבארט אויף‪ .‬פו. .‬ריא בר ריש אטר ג׳ טאות‪. גיוואלי.‬ר׳ אטה‪ .‬קיגדיוואם ווערט‬ ‫ןיבאלין צו פוןזלע גיי.‬עלרוועט ‪.יט ג?ןאפין גיוןארי^‬ ‫.‬איילער לי ‪3‬ערג'האבין נ״יבארן‬ ‫א גלערע(‪ .. אמס‬ ‫ןוי פעליל אונ ‪.‬איו‪.‬עס'שטייט איין קסיוק בטרם הרים ‪.‬ובורא ואינו נברא‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ דוםא‬ ‫אמר‪ .‬כי כימי העץ ימי עמי‪ .‬ייי ז‪.‬אווי ויי‪.‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫בשני‬ ‫ט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ט‬ ‫רבי‬ ..‬אוגד* ליכטייגקייט״פוןיךי‬ ‫זולן מעט דין ווי זיא האט'גילויקטין לי‪<.‬ערח ווי רער‬ ‫מיס ש קמהוואס‪.ט טע. W.‬מאדום טעיוועטלעךן אייביג‪.

‬כט( המשל זת נבריאל‪ .‬ראם איו פון לי אונטערקטע‪ '. אלע^עליגע וויךמומ‪!.‬נל??טין‬ ‫ולאינו ן ט .‬ךי עדר אונ אןץוואם‬ ‫אויףיאיר ‪' '.‬וועט ניט דין'שלוםיאויף ךערוועדט'‪.אט׳וואס דו דןאםט איים לער וויילט אץ אברם איונהאםט אים ארדם‪.‬אונ'ךי‪.‬אוד ווי‪.‬ואם אני בורא אותו מן התחתונים‪ .‬זעק?טין טאג איז גאטגיקו^ען בשאפין‬ ‫ךעם' טעגטש‪ .יי^ט ךייייאםער זאלוויךטע.ט אז אין פסוק•וואלט ני^טיא^ש‬ ‫בהרים‬ ‫ןי‬ ‫‪%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬יי‪' .‬יט‪.‬ויפח באפיו נשמת חיים‪ .‬יזוךכט מיעט מקטיפאל‪.‬ויאפר אלהים יהי‬ ‫מאורות‪ .1‬גה‪.‬בששי בא לפראות‬ ‫את ה א ד ם ‪ .‬בשני ברא טן העליונים‪ .‬ער טוהט שלום אין הימעל‪.‬ההיד וייצר ה׳ אלהים את האדם )ונוי(‪ .‬עפר מן האדמה‬ ‫מן התחתונים ‪ .‬עםיזאל וועדי.‬‬ ‫אזי ווי עם שטןיט אץ פ^יוקינאט האט'ניזא‪1‬יט‪.‬ךידא^עלין אונ אלץ דאם" אץ ‪!.‬וועטגיט דין שליום' אויף רעד וועלט‪ .‬ופתד זה מיכאל ‪:‬‬ ‫)ך!( אסר ריב״ק בהבראם‪) .‬בזכותו של אברהם ‪ . קלודזזאגט‪ .‬כל )לא( האונקים‬ ‫הזה בשביל מ ה ‪ .‬אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים‬ ‫ומן התחתונים בשביל שלום‪ .‬וועלי.‬עס שטייט אץ פסוק צו עיךשט<דעם‪?.אםיע.‬ויאפר אלהים תדשא הארץ‪ .אל ‪.‬ב. אברהם‪ .‬כשביל אהה הוא ה׳ האלהים אשר בהרת באברם והוצאתו םאור כשדים‬ ‫זשמת‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נ י ‪ . א ט בשאפין ד הימעל'אונ‪. טאג האט ער בשאפין פון‪. אור ?שךים‬ ‫« נ ןאםמ גק־‪-‬זיןדץ .‬ח‪'1‬ם'לר‪.‬די אוןיעףןוטע‪ .‬אזוי וד‪.‬פוןידעטעס וועגיי האםטו ראיס אלץ בשאפין‪ .‬וויילדו" ביוט דעי*‬ ‫.‬לפי מס שנמלא נרונ הספריפ‬ ‫)ונמיר ינ( ילפי מס בנא ולפי סקנלה המפורסמת ליל‬ ‫נהיפיןו )ל( נאנרהס‪ .‬אונ נאט טא?מ שלום צוןישע‪.‬ע'ס ?ןטייטאץ פסוק .‬ווארום‪.‬המשא ‪1‬‬ ‫רבי ןזתף מנט" פון״יבי ם ווענין ךי זאןד איז נמאנט ניוואךין ןןנןץ .אט‬ ‫ןאיט '‪'5‬שאפין רעם מענטש' פץ ידיי ערד‪ .‬ךי וווןן אונ ךי ל‪.‬טעריווי ךי אונטעךשטע טיט איין בשאפוננ‪ .‬עלישא^ט זיחןרע‪'. מלאכים איו ארך דא'קנאת אוני םעןךאךףסאכין שלום ץווישעןזיי ‪1‬‬ ‫‪u‬־!('רבי <‪ j#1rr‬ןן" קרחה'זאנט בה‪1‬ילאם ו׳^ען ידי אולרות ?אכןהם‪ .‬ירכי יוד.‬וועל אים בשאפי.‬עם.‬אין רעם זכור‪ . בעלייכטוגגען‪ .1‬ייי •‬ ‫זעה! מירי אז ציוישע.‬ער הט אין אים‬ ‫אדיין ניבלאיין אלעבעיךיגען אטעם פץ'ך איבעלשטע ‪ .‬נ‪.‬עכשיו התתתונים‬ ‫רבים על העליונים ברית אחר‪ .‬בן לקיש וזטני\אנט‬ ‫מרו שטייימ אין פסוק נץיחלמעקייט אמ פורלט' איז טיט אים‪.‬עלש<^ע‬ ‫ן י ט איין בשאפו^נ‪ '.‬עס שטיייט אץ יפסוק .‬ק‬ ‫§אג האט ערי ב^אפין פון ךי אונטערשטע אווי ווי ן ס שטייט אי.‬שנא׳ ויאפר אלהיט יהי רנ|יע‪ .‬ונא לומר שניאשון נירא מן סעליודס ומן התמתוניס‪:‬‬ ‫)נש( המשל זה ננריאל וטי‪ .‬אוגדו זגלגערנןט אלע‪ .‬אזויווי‪.‬‬ ‫ןןעם פינפטען טאג האט‪.‬עלד‪'.‬עם איז אווי ווי רבי‬ ‫ןהישע ‪.‬ער בשאפין פיון ידי אובעל^קוע‪.‬ברביעי ברא טן העליונים ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫שמות‬ ‫טה שאתה רואה תולדית שטיב וארץ הן‪ .‬ר׳ עזריה אמר על הדא‬ ‫דריביק )נחמיה ט( אתה הוא ה׳ לבדך אתת עשית ונו׳ וכל אשר בהם‪ .‬בחמישי ברא מן התחתונים‪ .‬עלשא?ט פון‬ ‫ךיםעל בוקץדך צו דיר‪ .‬ן ט גאט גיזאגט אויב איך וועל אים בשאפין פו.‬ואין שלום בעולם‪ .‬אר איך‪.‬שנא׳ בראשית פרא אלהיט את השסיס ואונ‬ ‫הארץ ‪ .‬פון אברהם‬ ‫איי בעאפין'^יוואךץ די וועלט‪ .‬רבי'שטעון‪.‬צ( באברהם ‪ .‬ערב׳ן!א?ץ פון'ך אונטעלשטע‪ .‬ואין שלום בעולם‪ .אש האט גיזא‪.‬ירגלין די אובעכ׳ןטע‬ ‫זיין‪.‬ךעם‪.‬עם שטייט אץ' פיסוק דו גאט אליי. פסוק .'.אט' דיאט גיןאןט ך‬ ‫עךד זאל בךעקט וועךין טיט גךאיז'‪ .‬אלץ וואס דו ועסםט‬ ‫!ענק גיכאלץ" נידאלין פון לייהיפעל אונ‪. האטגיוא.. א ט ק ט‬ ‫.‬אזוי‬ ‫ווי'‪.‬דעם אנךעליין טאג הט‪.‬בשלישי ברא מן‬ ‫התחתונים ‪ .‬אמר אם אני בורא אותו מן העליונים‪ . הי^טניטאכט רעם הי‪9‬על‬ ‫אוני'די'הי?ולען ‪ dot‬איבער רעם היטעל אונאלע ‪.‬עכשיו העליונים רבים על התחתוני׳‬ ‫כריה אהת‪ .‬ווא'רום‪.‬אינ‪.‬דאמר רשב״ל )איוב כה(‬ ‫המשל ופחד עמו עושה שלום בפרומיו‪) .‬עם זאל דין שליום‪ .‬‬ ‫ן י ו ו ז ^ ן ^ י י מ ^ י י ן ט ידץנגריאל ‪ .‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬ט‪.‬מן העליונים ‪ .‬ז{מר‪ . דיאובערקט^ע‪ .‬עם שטייט אין פסוק .‬אותיותיו שיין« )לא( האונקיס‪ .‬אוג אויב‬ ‫איך דעלאים בשאפין פץ לי'אינטעלשטע‪'.‬רביעזליהיואנטעםאיז ךא'אבעווייו^נאו‪.לי אונטעי^זטעייקםער ייי לי אי?‪.‬זיין רקי״ע אפארשפרייטוננ‪ .‬ידעם פעלןזי.. פון' די‬ ‫אובעלשטעאונ'פון די אונטעלשטע‪.‬עלד‪ .אט‪ .‬גיצויגץ פו.

‬טיינט מען צו מאם ועגען בשא?ין‬ ‫גימאךי.י‪ .‬לער שפן א)ער ודל '?!לאיפץ‬ ‫לייגט״ערויך אוגטער ךי שטייגער ודיל יער 'האט‪ .‬כך לא‪..י‪.‬איזיעוין ‪/‬יוןארין אהיםעל‪ .‬השפ. 'דאך איר אה.‬כהדס סננוםיש היעלים אין כתינ ‪ .‬פי.‬‬ ‫וםה היא זה כל האוחיות תופסי.‬א ט ‪ ..ענע.‬יה ^•מו‪ .‬בךייגגיט'.‬בשביל זכותו של אברהם‬ ‫עאכיו‪ .‬ךי' גרויםע קטיינער‬ ‫וענק'בעאפין גיויאלין דיי זאליןדין אבעשיצוגג צו‪. די ואכין מאם וע^עןטטא האט . לו איש‬ ‫מטוגה על ביה שלו‪) .‬האט רבי שמואל ניזאגט‪.‬נאר זאלסט לימג.‬קע.‬נ ע ו ו ן נרם אנדקוס‪ .. בהבראם טאכט בה׳ בראם‪ . .‬לה( והיא שוסעת קולה ובורחת‪) ..‬‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא הקביה אח עולטי • אלא )שם לנ( בדבר ה׳ וכבר שטים נ ע ש ו ‪.‬והואשם מין שדרס ו‬ ‫ה״נ ממונם על ניס שלו ושי' סיענ״ן נ פ י מקן ני א ז י‬ ‫נ״ אתה מעניו עלינו ושי' נו םומנ״ן ו״ל שננל מקום‬ ‫ומקום יש ממונם על צעקת ננ׳ מדנה והעוות שנעשס נקרנס‬ ‫והקניה ממונה על עוותו של סעולס כוי! )מ( אנוסשוש‪.‬האט ניראךןט קטיין.ן‪ .‫םדר‬ ‫בראשית פרעחיב‬ ‫גב‬ ‫בראשית‬ ‫ושסת עסו אברהם‪ ..‬עיישלייא( פו. את הלשון‪ .‬י־ענז ה י־ץן‬ ‫האט גאט כשאכ‪-‬י..‬עס .‬זאלסט'ניטלי.‬עלים‪.‬לי אידף'לי הויבע בעלנ‪ .‬וזה )לח( אינו תופס את הלשון ‪ .השטו‪ .‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪ .‬עםץ‪ .‬ניט' אזוי‪ '. באךנ‬ ‫צום מאםער ‪. הוה שוננ לישן סתת הסלע‬ ‫שמסיייא מן העונ«ת שלא ישושי עליו ויאנלט ועיין‬ ‫ערן שקף ‪) 1‬לו(מנץ‪ .‬איני צרך להפיס םלשין להוצאות סס״אג‬ ‫)<ע( א נ ד ק י ם ‪ .‬הריס הגבוהים לםה נבראו)לג( בשביל היעלים‪ .‬‬ ‫ווענץ לעם זכות פון אברהם'האט נעמיס .‬קלאפטמיט'ריהע"לנ?נר'אונליפי‪1‬ת וןעלץ רעים קלאפין ווערי! ייייא‬ ‫דער שךאיקין אונ אנטלויפיןי״קען ךי יעלה אךיאיפ ‪. ךי וועלט‪.‬ג‪n'«:‬‬ ‫ך'‬ ‫ייי ןךיי^ג טע‪:‬‬ ‫‪1‬אזי‬ ‫שה • איו׳‬ ‫‪ .‬התיה שומעת קול הקיקוש ‪1‬מתי־יא‬ ‫‪1‬נוישת‪) :‬לו( ספוא‪ .‬מיט לעם' אות ‪71‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—.‬יי האבץ‬ ‫מוךא§אר ךי היות‪" ...‬עררייט אויןש רעם היטעל מאם הייםט ערבות ב.‬רבי יהודה נשיאה הט גיפךעגט ב י י ו ב י ׳?!שואל בר‬ ‫נהפ.‬אונ זיא מוו אראפ גיי.‬‬ ‫נעיין‬ ‫בהליס הגבוהי^עלים^יראלט מען מיינען אויף ךי תויכע בערנ נעפינע. פו. נאמקאיז י ה ‪ .‬מ אנוםטוס בםדינת‬ ‫מטונה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)לי‪ (. זאג סיר דעסיפסוק םאכט״אוועג צו‬ ‫לעם מאם‪..ה‬ ‫שמו‪ .‬נאר עם שטייט הרים' הנבוודם ליעלים‪ .‬ר׳ אבחו בשם ר׳ יוחגן אסר בהבראס בהיא בראם ‪.‬‬ ‫רביאבהו האט גיואגטיפו. ךי הויבעיבעליג‪ .‬אמאנךער‪) :‬ט(בהבר'אם‪.‬גאר אווי ווי גאט האט אודם גירעט‪.דך‪.‬שם( סלעים‬ ‫סחסה לשפנים ‪ .‬ובשעה שתיא סבקשת לשחות‪ .‬‬ ‫ר׳ יהודה נשיאה שאליה לרשבינ אטר טפני ששטעתי עליך שאתה בעל ה נ ד ה ‪ .‬עם שטייט‬ ‫אבער ‪. ייעגין ךי‪:.אל‬ ‫]יין אהימעל‪ . וואסער‪ . r‬׳ ! ׳ ‪ t‬ד י «‪ w r7.‬א ת ם ה א י ט( בהבראם‪ .‬טיד‬ ‫)שם סח( סולו לרוכב בערבות ביה שסו ונוי‪ .‬נלומר תשס נמס ולפיכך היא עולם על ההדס‬ ‫הרנים נ ד שלא יעלו המיות אתרה ונשהיא צמאה ומינרחת‬ ‫לייי לניס ומתיירא מן המיות‪) :‬לל( תווית‪ .‬ד י י ?!'פגים‪.‬איל אין כל טקום וםקום שאי. .יאט אריץ אין ךי‪1‬עלת א?!שוגענעם עים ט‬ ‫אוג זיוועךט ויילד או‪:‬ךא‪. ודייל איל האב גיהעךט אויף' דיר אז רויביוט אדרש.‬וםה בשביל דבר טםא ברא הקב״ה את עולםו ‪ .‬ומייל ךי יעלים זענען שוואכע אונ‪!. רבי יוחנן ם וועגי.ען‬ ‫ב י ה ' ? ס ו ‪ ' .‬ותולש אליז אוחיי׳־ן יןי׳ י מ ן ‪p j n‬‬ ‫••)‪:t‬‬‫«‪T-A. ךי וועילט‪ .‪v‬‬ ‫‪I .‬‬ ‫‪.‬איר יורן )לג( בהרים הגבוהים היעלים אכיכ ‪ .‬יין טלעקע.אט בעןאפין ך מעלט‪ .‬לריבער .‬הקביה םכניס בה רות‬ ‫של )לד( חזזית והיא מקרקשת בקרגיה‪) .‬ען קוטעןצו‬ ‫זיי‪ .‬םה יעלה זר‬ ‫תיישה היא םתיראת סן החיה‪ . ד ע ר מ ע ל ט ‪ .־יוש‪.s‬פאטעךניש האט נאט בשאפי.עינען‪.אט בשאפי.‬די.‬קענ‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫.‬ווער גייט אגטוננאויף רעים גישלייא פון רער מעלטמאס‬ ‫איינער טוהט אונךעכיט רעם אנלעךי.‬אוג אז לי נעלה איז דאר׳טטיג אונ זיא ודל טךיגקען‪ .‬די חיית יאלץ ני'ט‪.‬שהיה משמע‬ ‫היעלים נמצאים נ ה ד ה ‪) :‬לנ( הינ נשכיל סיעליס • •עלם‬ ‫זו תש״ס‪ .‬‬ ‫‪» .‬נ א ט גיטיאכיפוע איוייףירעם עד‪ .‬מורא פאר לי עופות וואם פליהעןדי ואלין‬ ‫אים גיטא.‬ישן נו״א דגני אשוקון‪) :‬למ( אינו‬ ‫תופס את סל^ין‪ .‬אלא )חהליס קל(‬ ‫הרים הגבוהים ליעלים ‪ .‬עלים‪.‬עם אייוגיטא אארפ דאם דארט זאלגיט‬ ‫דין אםענטש אעלצטער מאס ואל זיןז אן נעמען או־ןש רעם גישרייא וואס קו?׳ט פאר אים אז‬ ‫אייגער ןאיטאי״םיאוטרעבטגיטאהן‪ .‬הדין)לו( טפזא )לז( מיגין תחות שקפא םפגי העוף בשעה שהוא פורח‬ ‫שלא יאכלגו‪ .ה הרג.‬לט( אגדיקוס בםדיגה טםונה על ביה שלו‪) .‬צו ע^ךאפין רעם‬ ‫מענטש‬ ‫‪r‬‬ .‬טאדאןז וועגי.‬יות של שמות‬ ‫ושנעון! )לה( והיא‪ . . די‪.

‬איז §אר' שאכיט פון ‪$‬לע ךיטין אונ זןאפי.‬אונ ךי ש?יצען וואס איז גן‪8‬אבט אדיף ‪.‬ריא אומר כל מה שיש‬ ‫ב*!םיסברייחו סן השפים‪.‬אליין ‪.‬בלא עמל ובלא יניעה ברא הקביה אח עולםו‪ .‬נאר'וד.אט‪ . היטעליאיי בשאפץ .‬ראיס נוי'י‪. אונדעלי. .עללי^ען פעףיט ?©יי]•)יא( יבי‬ ‫‪.‬כיה שטו על כיח‬ ‫»זל עולפו‪ .‬עס ד׳נוזט אדס ווי אפענםנןערביי דערדיט‪.אט ב‪#‬אפין בייךעוועלטין‪.‬ט ך ‪$‬וויי אותיות‬ ‫»ה‪ . .‬אלא בדבר ה׳‬ ‫וכבד שמים נעשו‪ .‬צו וךיזץ‬ ‫&ז א‪$‬נ וואט שטאלבץ ןיךעלין אין גרוב‪ .. פו• אוןטען‪ .‬נאר אזד מיינטמק בי ב .‬רמז שכל המתים יורדים לשאול‪ .‬איל )מכ( אוי דטובדין ולא טשתכחין שאליה לייא ולא אמר כן אלא )ישעיה‬ ‫•גז( כי כיה ה׳ צור עולטים‪ .‬בשתי אותיות ברא הקביה את עולפו‪ .‬בהבראם בהיא בראס‪ .‬או‪ :‬עולם'ה^יאי^יטדעם יוד‪ .‬רבי'בל?.ה דזט‬ ‫אחיעטאונ אן מאטער?עש'וזאט . ארדס גיץ פיו יי ???ל •‬ ‫אונ דאס קיםול פין ה וואש איז הויביין האפין אונ‪.‬קנעכטגע?ליבע]‬ ‫^טייןישארווא^דעדיט אונ‪.‬אלעור אונ רבי יהושע קריןען‪* .‬או אס הער‪ !*.‬־ ן י ת‬ ‫‪ r. '.‬נברא ביו״ר ‪ .‬די ה‪ .‬האט.‬שו}ה ^אוזןמעלץ‪.‬כלומר השה •תית להנ־םם ביננםי‬ ‫יהלא ששי אינו אלא ים ומשיא נהזיא נמדרש סםליס יכן והקניה ׳קנלס‪ ) :‬מ ז ( מקדריח ‪.‬טון ר״א ני באלתיו ולא אמר כן‪:‬‬ ‫<ים שמו מעונם על נים של עולמו ידיק מדנשינ נים שמו )מג( לנעלי שבונה‪ .‬וואם‬ ‫^ק^שוזאס זןר‬ ‫?יגיארי( נאךל**ךין אונעעלץ שיין )יט^ער ניפמע! )נעליי! • איך היאביליזאך ^יפרקט‬ ‫‪ " j‬רבי אלןןזר האט זןר ניט אוויוייזאנט ‪ .‬וםייתי ליה סן הבא‬ ‫)חכליס קמח( הללו אח ה׳ מן השמים ונו׳‪ .‬‬ ‫ןי‬ ‫אלעזר‬ .רדםיועליין' דעס‬ ‫טאג• אונךי״עבודהירוח וועליןאץןאנצין צ־ארשניטקוועדי.‬ערד איו ב^אפי.אט וועטזיי‬ ‫־צו נעטען‪ .‬משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו)מה( חמיה ‪ .יווארץ‬ ‫פיןהיםעל*"אונ א?^ן ייאס' איז דאי אדף ךי ]‪.‬ופניהם‬ ‫)מד( מקדירות לעיל הה׳ר)ישעיה ‪ (3‬ושח נבהות האדם ושפל רום אנשים ונשנב ה׳ לבדו‬ ‫ביום ההוא‪ .‪.‬אונ איד ווי ךער ה‪ .‬וט עז ך טר״ים )ועלץ לעבעךינ וועדי.‬היי העהיז נברא בהיא * וםה היא זה‬ ‫םחים טבל צדדיו ופתוח טלטטה‪ .‬אזוי וד‪.‬אווי זענעןיניווען לייזךליין פון היכ!ע'ל ‪£‬וואך אונ די‬ ‫?אב‪:‬ץ יץי גןארוואנלערט'פון‪.אט ב^יאפץ ךי‬ ‫גץז^ט פץ רבי‪:‬הודה ‪1g‬־ ?יםוןיט ןעיניי‬ ‫ויעלם‪ .‬זעהן טיר או די וןעלטאיי בעזאפיןגיוואלץ‬ ‫‪9‬יט‪.‬אונ זענען.‬איושיץ ךיהימעל‬ ‫אונ ןןלדגיןוארין‪-‬למ^ל אפל.‬רעם‪.‬‬ ‫ןאםווייזטאו די וואס ווי^ע.‬ויעט .‬איר ^ירדייםין ניט ן!ויב ךי רעלט‬ ‫‪*1‬יי ‪#3‬א‪9‬ין . .‬לער יוד איזךץ זתייך אייו'‬ ‫<יבי?ין • איוי ויעיין ‪3‬ין מ לןזעיםךןער הייךאיץ .‬ןןךד • אינ יבי‬ ‫‪0.‬והחלון הזה ש ק הצד רםז )מג( לבעלי תשובה ‪.‬כך טי כטונה על ביה של עולם‪ .‬דיי אומר כל‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*עריו נרם אננסשס וסיא ג״נ בש מין שידה ו )מא( היג ממ<ו וונמיס הואשיניס‪ . גיווארי.‬אונ עולט הבא טיטדעט ה ‪.‬א י ו א נ י יש לצעוק על שנאנוו‬ ‫^^מןק^ויף' די‪ .‬לעט ה‪ .‬נישליי פו.‬איזרער‪. גיוו^ריץ טיטיאירד‪ .‬עה*ז נברא בהיא‪ .‬אד ווי רביאבהי קאטיןמאןט פון רבי‬ ‫•יורןןס וןעוןין בה‪. פץ ף ‪.‬לער שךאקץ‪' .‬ה•צורעו׳לטים‪ .‬אונ עולפ י‪?£‬א איי בינאפיי.‬כך )איוב כו( עפודי‬ ‫שםים ירופפו ויתמהו סנערהו‪< :‬יא( ר׳ אלעזר ור׳ יהושע ‪ .יבויגץאונ ךיערפנים שייאךץ אויןש עלם‬ ‫איוי יך זןס ?זטייט אין' פסוק״עם יועט אןי^יבוינין וועךן ליהייןז פון 'לי טעןטיןזי.‬אין אנו יודעין‪ .‬ואומר )שס( והאלילים כליל יחלוף‪) :‬י( בהבראם ‪ .‬‬ ‫זהעהיב נברא ביי״ד‪ .‬קענ_ען'*‪1‬ליין״גיין פוןיהייבץ אונ .‬כל םה שיש בארץ ברייתו מן הארץ‪ .‬ל‪1$‬ם‪.Bn£j‬י ב‬ ‫בראשית‬ ‫)מא( טמונה על ביה שלו‪ .‬וטסה‬ ‫•יאסר ר׳ אבהי בשם דיי‪ .נלד‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳‬ ‫יהודה ביר סימון אסר ‪ . ר‪.‬הקביה‪ .‬הללו א ח ה ׳ מן חארץ ונוי‪ .1‬ל‪$‬ם איז דער טייטש ןה׳ ב‪.‬מתמים ומנהילו‬ ‫» ‪ a‬נאן מ נ ו א ש נם׳ נראם נלומר נורא ממונם על נים‬ ‫מער‬ ‫» י ! ) מ נ ( אוי ומינדן ט י ‪ .‫סרר‬ ‫ב‬ ‫ר א ‪ .‬אם‬ ‫ד‪. ת ‪ p .‬והעוקץ שלו‬ ‫טלפעלה‪ .‬לבי אל^זר ואנט אלץ דאם איו דא אי.אטהאט ארדםגי‪.‬משלו רוח נ׳ נן םיי״ו‬ ‫פילו נולס א' שתור! )מם( סמים‪ .‬רטז שעתידים לעלות ‪ .• ן ט איישךייא גיטאהן צו‪1‬ייןקגעכט‪'.‬אזוי‬ ‫ווי אקרוץ‪ .‬לעט'עפזאל'וועךץאהיטעלאוגא.‬אונ .! )!>{ ובה^ךאם(*‪.יייאףן ‪!2‬־ט רעםה‪ .‬‬ ‫אונ עם וועט ןירעריג וועךץ ף הייןד"פון לי טענפ[<‪!5‬ין‪ .‬טה יויד זה קוטתו כפופה‪ .'אט ‪.‬והעהיב בהיא‪ .‬והעה־ב ביויד‪ .‬בך הן הרשעים קוטתן כפופה‪ .‬אךער ךי וועלט אייב‪£‬א‪"!5‬ין‬ ‫{יןיאלין ןזיט רעפ יריד ‪ .

‪.‬אונ״עם שטייט הללו א‪.אר פון די ‪-$‬ד‪<.‬ואוזיב הוא סביא ארוים‪.‬אונ דאם אייו‪.‬סייף‪ .‬ערד‪ .‬ערי־ אינ‬ ‫דיעלע פ?לעדס'אלץטיט אייןמאהל‪ .‬אוגער יאגט פץ ךי ערד‪.‬אין ברייתו אלא בשמים‪ .‬בתהלה הוא םביא קורות‪ .אד פון דןיטעל‪ .‬גר חיאונטעךשטעשטיובי.‬־ז‪) :‬תת( כוננים‪ .אט~‪5‬ן‬ ‫אן^זך ברייגןט אבעווייזוננציו דינע רייד פץ רעם‬ ‫הימעל‪ '.‬כף‬ ‫כל מת שיש בשמים ובארץ‪ .‬א‪#‬ארבץ‪ .יוואלין‬ ‫פץ ךי‪.‬מה הגשם אעיפ שירידתו מ.‬על‪ .‬עךד'א'וג אילץוועט ציוךי^קעךין צו די‪.ין בשאפין איו‪.‬ר?י יךוושע י>(גט'«]לץ וואם‪.ןך רעבו?ט איים אלע !אכין דאם אויף רעים יזי‪5‬על‪ .‬עךדאוג ךיווהן‬ ‫איז פון עלו־! )יב(‪. ךי‪.‬עךד‪.‬עס איידדא אויףילי' הימעל‬ ‫אויג א‪1‬יף די‪{. הארץ‪ .‬לייענעןונוטיהם נאר עוט‪:‬־•‪ .‬ךבי יוךן ?רייוןןטדאם פץ רעם ןםוקאלץ^יט צויאייץיאךטאלץ איי .‬ר׳ יצהק אמר )נ( מלך ביו‪ .‬בסמנים בואנים מיס אוקיינוס! )נוז( תרם הא‪. הימעל‪ . השמים אץ ברייתו אלא‬ ‫מ.‬סלך ביו עושה ספינה‪ .‬עלר בשאפץ‪" .ךי זולןחרס‪.‬לע?ט]וע.‬ת ה׳ מן ןארץ‪ .‬עגען בשאפי.‬ערד‪ .ין א‪:‬־ילו‪.‬אונ‪.‬מה שלג אעיפ שהוייתו בארץ‪ .'‪ .‬עם ?זטייט אין פסוקי האומר לחרם ולא יזרח ‪^ . גיוויארי!‬ ‫נאד פו.‬ךעיר .‬עםקזטייט אין ןסוקאווי וד‪.‬ר׳ יוחנן אמר מלך ביו בוגה פלטין‪ .‬עררעכוגט אויפ אלעזאכין דאם אויף די‪.‬לויבטיואט‬ ‫פוןךייןיךד• אונ‪.‬ודילידעו־^אךבין איז פץ‪ .‬רב‬ ‫נחמן אסר אפי׳ גלגל הסה‪ .‬ער ניוואלץ אץ הי‪^.‬אוני .ערע פירעלסג‬ ‫רבי‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫(‬ .‬‬ ‫זךיל אלץאייגיוואירין ב^אפיןפו.‬שגא׳)איוב ט( האומר )מז( לחרס ולא יזרח•' )יב! ר׳ יוחגן‬ ‫ור״ש ב״ל‪ .‬‬ ‫רשביל אומר‪ .‬רבו שטעו..‬פריער ןאהט‪..‬אייוי ווי‪.‬ע?טש ןאלט אהויז‪ .‬‬ ‫זאה׳כ הוא מביא ןמח( היגנים ‪ .‬פו'.אף נדעןךי ארויף אין דעו־‪.‬על‪£‬עם‪.‬אונ ער ןרייג^ט אבעמייזוננ' צז‬ ‫זיינע ךייד פץ רעם פסוק צום ‪#‬נייא האט .‬ר׳ הינא בשם ר׳ יוסף אמר‪.‬אוניאויףלי אי^על^טע‬ ‫שטובץ י ןאהט '‪7‬ןר ד אובעילשטע שטו'?ץ‪ .‬איווי ווי רער ךע. בשאפיי פון די ^רד‪ .‬עם גי‪.‬דער נאףנ‪-‬ריינ‪.‬אדי אלעיזאכין‬ ‫וואם איז דאאויףדעם הי§על אונ אוייף די‪.‬ד.‬אין ברייתו אלא מן השמים‪ ..‬לער‬ ‫רעגץ> אווי זןלע זאכץ וואם זענק ךא אויף רעם היימעל אוג אויף די‪.‬ויארים לי וואל‪5‬ןי‪.‬ער נידעךט פ ו ן ה ^ ע ל ' פון דיעןטיועגץ‬ ‫בשאפץ אי'ז‪.‬ומייהי לה מהבא )איוב ליז( כי‬ ‫לשלג יאמר הוא ארץ‪ .‬נר זאןט' צו'די זוה.‬אבל הקביה ברא‬ ‫הן וםגהיגיהם ‪ .‬עשאפין די א‪$1‬עלש§ע טיט די‬ ‫אינטעל^טע' טיט איין בי‪£‬אפ'וגג‪.‬ןט'‪ . ךבי יוסף ם וועגץ אלץ דאם‪.‬אונ ניםעין אךאפ דאם ויאםער‪ .‬לבי יוחנן אונרבי' ש?!עון בן לקיש\א.‬ל‬ ‫א נ נ ק י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) מ ו ( מנור מן הארז‪ .‬אץ ברייתן אלא )מון מןהארץ‪ .‬רבי גיח^ זאגט״אןילויילי זוהן איז אדףפון‬ ‫ןי‪.‬ ‫גר״סו מן האדמה והוא קורא לשמש תוס הרי כנרייתו מן )מט( נ יופיכ‪ .‬איווי וויי‪.‬אבל הקביה ברא את העליונים ואת התתתונים בריאה אחת ‪.‬ואה־כ הוא מעמיד עליה ןמט( נווטים‪ .אט י האט ב‪.‬ערר‪ .‬ן לקישןאגט אז אמענטש באהט א׳ןזיף פ״ליןנר בךיינןט‬ ‫ער'ב‪..‬אווי ווי‪.‫ב ר א ע י ת פ ר ש ה י ב‬ ‫סדר‬ ‫ננ‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬ה שיש בשמים ובארץ‪ .‬ונווטיהש‬ ‫כתיב‪) :‬יג( ר׳ יצהק ורשביל‪ .‬ער איו אויףךי‪.‬איל ברייתו אלא מן השמים ‪ .‬אבער .ען • ח?טםע.ןז אנט‬ ‫אז א?‪.‬ער גיוואלי.‬נלד‪ .‬אבער גאט קאט בשא‪'$‬־ן' דיי היםעל'אונךי‪.‬עלד‪!.‬ערד איזיב^פץ ניוואךץ .‬עם איויךא א‪1‬יף ךעם היםעל אונ אויף ליי‪.‬אחיכ הוא‬ ‫בונה את העליונים ‪ . .‬ווארום‪.אי־ ב^א?ץ גייואךץ פון לי‪..‬ע'ר טענען בוינןער‪ .‬ערד‪ .‬לעחט'דער רענץ‬ ‫אונךער שנייא כוי הי^על‪ .‬‬ ‫כל מה שיש בשמים ובארץ‪ .‬לער שנייא‬ ‫אפילו‪.‬זעמןן‬ ‫.‬ריבי הונא‬ ‫זאגטפו.‬עם שטייט אין פסוק אזוי האטגייאןט^אטוואט‬ ‫^ער חט בשאפין רייהיטעל ונוטיהם‪ .‬ר׳ יורן םייתי ליה‬ ‫מהבא )קהלת ג( הכל הולף אל מקום אהד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר‪ .‬גס טךיגקען ראם מא^ער פין ים איןץןיש•‬ ‫אוגדער.‬זאלםט ניט‪.‬איז ‪ }')if‬בעאפיןיגיוואךץ גאיר פץ ךילןימעל‪ .‬ער אגקערם‪ .‬בונה אהל זםותה או‪.אט גיזאגט די אויף ליורדי‪ .‬ווייל‬ ‫אלץ איזינייואךי.‬כף כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ‪ .‬הי׳ הערון מאורס או שפס ימהנרת.'אף‬ ‫שטעלטיער מעגטשין צו!ןיךען ךיישיף‪ .'ץ בייךע צוויי' מ׳ןןליט‪-‬ירבי יוח.‬ערד‪ .‬הה׳ד )ישעיה ‪ (ft‬כי כאשר‬ ‫ירד הגשם והשלג מן השמים וגו׳‪ .‪?.‬משהוא בוגה את התחתוגים‪ . זיא‬ ‫זאלניט ‪#‬יי.‬רער ^אף' ב'ל'ייננט‪.‬ער זאנט פון הימעל‪.‬הה״ד )ישעיה מב( כה אמר האל ה׳ בורא השטים וגוטירם‪ .‬ספנים מוליכי כספינה‪ ) :‬נ ( כ״נ גירושי‬ ‫^בט.

‬ךא האט גאטאוים גישפךייט ךעמ הימעל‪'.‬דער גאמען ה׳ ווייוט אויף‬ ‫?!ראצןטין‪ .‬טייט אי.‬׳ יפי׳ העריך בולש תוללומ שמיס וגו׳ למשמע־ לעשות מכאן ואילו מללוש שמים‬ ‫מראם של וכונית כדאי' נמכילהין קפה סיס משג׳ תלקיס ואת יוסי נמס שמתדש נכל יום תמיד מעשה כראשית כלמפרש‬ ‫יעשה כמ.ע סעשענע אלער פון' איי. דעםטוועגין םיטךעריןיייט וזעךין״זיי‬ ‫§ארזאווערט‪ .‬שנה יוצאת שנה נכנסת •־ ) ‪ ( T‬ביום עשות ה׳‬ ‫אלהים ארץ ושמים ‪ .‬ביש וביה‪ .‫סדף‬ ‫ב‬ ‫ר א ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י כ‬ ‫בראשית‬ ‫)נא( אננקי‪) .‬ערצילטאן' ךעם ליי‪.‬טאטער וועסטיו ואנין די‬ ‫זזגנעןדןוארין לויז‪•^ .‬נאד די״הימעל אוניןיי‬ ‫זןלד ז‪/‬ננען די זעלביגע אונ‪.‬‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ ןםוק אום שבת האט נאט גירוהט פון אלע אריביעט‪ .‬איונ דאם טאהן‬ ‫איו גיווען‪:‬ןוויןעע.‬רשביל אטר ביו טוצק כלים‬ ‫אננקי‪ .‬קלעען בית שמאי אונ בית הלל‪ .‬ומעשה עם דמדומי‬ ‫חמה ‪) :‬ט‪ (1‬ה׳ אלהים‪ .‬ג.‬ברם הבא )איוב ליז( תרקיע עטו לשחקים‪.‬בית''^'טאי'זא‪.‬נד( כי בו שבת טבל מלאכתו ‪.‬מתנקעיס נל' משרון י‬ ‫‪ ri:‬וגו׳‪ .‬אונ ביי'טאג האט ‪?.‬נרויםע לייט ווי ביתישמאי אונ ביח הללאויףךי בעשיאפוננ‬ ‫פץ ךי לןימעל אונ עילד‪ .‬בשיא )נה( מחשבה בלילה ומעשהביום‪ .1‬יי יי )יד( ביום‪. !‪:‬י זענען‬ ‫בשאפין ניווארי.‬ברם הכא חזקים כראי םוצק‪ .‬נעת לרה ושעת ואיל תס כריש לקיש שעומדין נתזקתס ומראיתם יתמוגסס‪.ן נילוש של זכוכית‪) :‬גא( אגנקי‪ .‬א?ט‪)':‬ט‪) 0‬ה׳אלתיים(‪ .‬זענען אץ‪.‬אפר המלך אם אני נותן לתוכן‬ ‫המין הם )נו( םהבקעים‪ .‬חדש יוצא חדש נכנם ‪ .‬־‬ ‫)ננ( תרקיא ‪ .ער שטארקייט אוינ שיינקייט וויךי זענען גיוועין רוע. ךיגעבולט פון דיי הימעלייאוינ לי‪.‬מה עשה המלך ערב המין בצונן ונתן בהן‬ ‫ועמדו‪ .‬‬ ‫בםדת הדין האיך העולם יכול לעמוד‪ . מאג אונ נ‪.‬אבערךאדער הימעל איושטארק אונ נליאנצט'אווי ווי איגלעועתער שפיגול ‪.‬‬ ‫מתנות‬ ‫כהונה‬ ‫ה י ח מ י ס‬ ‫)פ״ק דנרנות( נשר ולס מופת בולש אנכי‪.‬נוואנד' פוןךעםניצעלט היייגג‪ .‬נץ' ביי' נאכט האט‬ ‫נאט גי‪9‬לא.‬רבי שמעון ןן" יוחאי ואנט עם וואנלעךט‬ ‫מיך ווי אזולקענעז קלינען אדעלבע‪.‬ערר"ווען די זיענען בשאפין.'‪.‬פון דעסטווענץ' טיט לער צייטוועלט ךער‬ ‫‪5‬ייןוואנד אביםוללויז‪ .‬אמ בית‬ ‫הלל זאיןט ןאס ‪9‬רא?טק אונ ךאם טאלןאוו ‪8‬לץ גיייען ביי טאג‪<.‬אז‬ ‫ראם זענע‪!.‬זי.‬וב־ה אומרים‬ ‫מחשבה ומעשה ביום‪ .‬נב( עיי שהות הוא רפי קיטעא ‪ .‬סיפא לקרא אשר ניא אגהיס לעשות אצה )גמ( מש״ם‪ .‬למלך שהיו לו כוסות רקים‪ .‬דער פיסוקךאםיזעגע.‬אר אטאנ‪/‬ייט‬ ‫אוועק אונ אטאג קומט אן־אוואך נייט ‪.‬אפר רשביי המיה אני‪ .‬כששיהה !עימד מעש היא נעשה כמי נעת המידוש‪<) :‬ה( ממשנה בלילה כיי! ) ט ( מתנקמים‬ ‫רפוי מעש‪) :‬גג( סרקיא ‪ .‬אלא הרי אני בורא אותו במרת הדין ובסדר‪.‬אונ דער נאמען אלהים דייזט אויףיטאה־('‪ .‬ר׳ עזריה אמר על הרא דרשביל ‪) . אין די הייםע וואסער וועליי ‪.‬דיי צו יךאכין‬ ‫תעלי.‬פיו.‪.‬ע״י שתות היא םעלה חלודה‪ .‬‬ ‫רםעזריהיהאט גטאנף אבעוויייונניפץ פסוק אויה ךעם וואס רבי ע‪1‬מעוןבן"‪$‬יש האט גיואגט ‪.?!ש נ‪.סע.‬מיי^ט‪.‬צו וואט שטייט נאך אמיאהל‬ ‫דאסוענען די נעבוךט פון לי היםעל אונ‪.‬שבת יוצאת שבת‬ ‫נכנסת ‪ .‬סגועא או המושאים יהיו רניס כי לא יפמלו‬ ‫^ ^ ^ ! אניצעלט^זנ‬ ‫)ינ( רבי יןחק אונ רבי‬ ‫‪.‬אייביינ זענעןדי אווי ווי ךי זזןנען ב׳‪£‬אפין גיוואךין‪ .‬נר דיבשאפין‪ . . אויף ?זטיקלאך‪ .‬אלץ קומט^יניי״ע‪ . פסוק יןי זענעןישטאלק אזוי ווי'אאייועלנער שפינול‪.‬גראים בטי‪.‬איא?רגייטאיועק אונ‪.‬יי זאלי.‬אלא יום יוצא יום נכנם‪ .‬איך נחלקו אבות העולם ביש‬ ‫וביה על בריית שמים וארץ ‪ . 'אנךערמאטריאא‬ ‫אונ‪.‬‬ ‫הדתק ‪) 1‬גנ( ע״י בסית‪ .‬אלא םהשבה בין ביום בין בלילה‪ .‬כך אמר הקב״ת אם בורא אני את העולם במדח הרחמים הוי )נח( חטייה םניאין‪.‬נרד ווען דיי זענע!‬ ‫ב‪#‬אפין גיוואךץ‪ .‬תיל )שס> חוקים כראי םוצק‪ .‬פאר וואם‬ ‫•?‪ W-AW‬א^ע ? ל‬ ‫^טייט דאה־אונ אלהיס‪ .‬קאלטע ווא^ער ]ועלץ זי״י צו שפאלטין‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ויערי!‬ .‬נאד דאם טראכטין איז נידען ביי טאג אינ" ביי נאכט‪ . גלאנצען י‪ .‬ערמאטעךטךך§פ צו פוצע.‬רבי שמעץ‬ ‫בן לקיש זאןט אז א‪£‬יע.‬ט ךער מלך .‬י?ט בלים <קי?ער.‬ייי אריי.‬עשות ה• אלהים ארץ ןשמים'‪. ‪.‬מראה של זכוכית« )גל( כ׳ נו גשנריס לבנרים‪) :‬ני( נקרסים‪ .‬‬ ‫אלת תולדות השמים והארץ בהבראם‪ .‬אויב איך וועל אין‪.‬צונן הם )נז( מקריסין‪ .‬‬ ‫ואית שהן רפים ‪ ..ייא?ט אויב איך' ויעל אדיין ניסע.‬אחלש נייט אוועק אונ אחדש‬ ‫קו?ט‪$‬ן‪ .‬איאיזריקומט אן‪: .‪!.‬אמלךהאטאםאהליגיהא׳^ דינעגלעזער‬ ‫ד‪.טצו בשאפץיךי הי?ועל אונ'‪#‬רד‪ .יוואךין‪.‬אוועק אונ אוואןז קומט אן‪'.‬אונ וועיךץיניט גייענדערט‪" .

.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יביג‬ ‫‪M i‬‬ ‫הרחמים.‬עט האט אמיאהל.‬איו גיקומען איויניט אוג האט אים גיהתת‪ .‬נ?שין)יואריום‬ ‫שיח אייוךער טייטש רעדי.‬כאילו סס מניגיס לנר‬ ‫פיוב״י ונתינ והוצא האון לבא מיל אמד הצוואה‪ :‬ומונויס וה עס ‪ ) : aj‬ד ( עש הנויות‪ .‬סיפיה דקוא דייק ואום אין הוי שהכל נשניל‬ ‫ךער"טלך‪7‬יטא'ה.‬ערר אלע‪.‬אלע םיבער זעגען בשאפץ גימאלין מע^שין ואלין פיןגיי הנאה‬ ‫ד‪.‬עשניטק ךי‪.‬איר תנינא)ב( להלן לגיע ‪.‬א?ין‪'..‬אזויןט גאט נ'יואנ ט‬ ‫אויב איך מעל בשאפין דיוועליטםיט רחשגות‪ . צווישק ךי בויםער זעילט אויסיווי ךי בויסער שטועסין מיט דיא ס‪. האדמה‪ .‬עד שירדו עליהם נשטים ‪:‬‬ ‫)ב( ובל שיה השדה כל האילנות )ג( כאילי םשיתין אלו עם אלו‪ .‬הרי אני נותן לו )ס( פרוקופי של*‬ ‫תזוז ממנו לעולם ‪ .‬נס\אל‪.‬ערשמע יואעהט‬ ‫גיטאףן ימיין'מילק* מעל איך איר^עביןאזוי אכבוד מאס ואל פץ איר קיץ מאילילניטאףניטאוזן‬ ‫וועךין‪ . 5‬ץ יי‬ ‫פרשה יג )א( עכל>‪ .‬דאם מיינט טען אויך ךער נאך ווי.אלם איז שיין גיויעןג‬ ‫)יבי( יוכל שיח השלד‪5.‬בך אמר הקב״ה הואיל והארץ היא עשתה )סא( צביוני תחלה ‪ . ‪.‬אמר המלך הואיל ולגיון זה הסליבני תהלה‪ .‬י‪. ראך ליי ןלעטער־‬ ‫אונ‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫א‬ .0‬אר'מאם רופט מען די בוימער שית‪ .‬אוג איין'אנדערץ פסוק שטייט אז ‪ /‬א ט הט גימאבט שפראצין פון דער‪.ט גיט צו' קוםען צו אים ‪.‬‬ ‫וכאן לישובו של עולם‪ .עגרינדעט לי זנךר אויף איר פעקטונניו״יא ואל‬ ‫י זיך לןיין מאהל ניט "אויס‪.‬מעשה בא׳ שבצר‬ ‫את‬ ‫מתנות כהוגה‬ ‫ק סעיגש נ )גש( ללגיון‪ .(‪ '.ט איין בוים‬ ‫צום אנךעךין יעהט אוים ווי די בוימערישםועשין איינער צום אנךעךין‪ ..‬ג‪:‬ווקפץ ךערןןךד‪5 .‬עליייא‬ ‫בדמעו־ גאך איירערידער מען^שיאיו ^יווען‪ .‬האט לער מלך גייאנט מייל ךער‪:‬טר איי גיווען דער עך^טער וןאס ן ט אדף‬ ‫]יך נענומען מיץ מלוכה‪ .‬משל )נט( ללגיון שהמליך את הטלך‬ ‫החלה‪ .‬ללייא בוימער‪ .יט גיווען ביו רער‬ ‫§ענטש איז גייקיטק‪ .‬למשל טען‬ ‫דזאט ןיםאכטאגיזעם מלך איז איין שר גיקומעןךער ערשטער צום מלךיאונ קאטאויף דך‬ ‫}יגומען זיין מלוכה‪ .‬קע}‪.‬קיין מאלזלגיט‬ ‫יצפגיטאהן מעלץ פץ אים‪ '.‬מיל של מלן‪ ) :‬ס ( פרוקיפו‪ .‬תני ריח אלו ואלו לא צמחו‪ .‬נץ‪ .‬נ ט ל מנמיס ו״ל מקילס שמלא האלם נ ד שימצא סכל מתוק!‪•:‬‬ ‫נלבין גיומטיןי ווש״י שי׳ מסנה והיא היא‪) :‬םא( צביוני* ) ג ( כאילו משינון אלו עס א ל ו ‪ .‬ק ‪?$3‬יץ‪) :‬טן( ארץ ושמים‪ .‬סו• שהיו אילנות וכאן אמו וכל בית ויועין ומשעין מענו על מנת להוציא ס ו נ ה ‪ ) :‬ה ( להנאת!‬ ‫נא היה ע ד ק » ) נ ( ‪1‬ישע ס׳ אלהיס גן נעל! מקוש ודרשו של נרות‪ .‬טרוי'בי‪ :‬פי.ק'‪ .‬אווי האט גיזאנט גאט מייל לי?ןךד איז גיווען ךי‪.‬וענק די בויי^ער גאך .יטראפץ איייגעריהאט אפ‪.‬גאראיך מעל בשאפין לי וועלט מיט‬ ‫}!שןטיאונ טיט רחמנותי אוניהמאי ואל ךא‪.‬אוגיוואםעם שטייט אין פסוק נאט האט גימאקט‬ ‫שפר ?יו אי! ‪.‬‬ ‫אונ^יךי בויםיער זעיגעןגעבלייבקליידיגהאטדערומנט אים ..‬חרי‬ ‫אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז מסנה לעולם‪ .‬ו^עגע..‬עייל מ ק רער וףנט ביי.‬כל האילנות כאילו‬ ‫טשיחי! )ל( ע‪ 0‬הבריוח‪ . מיר או‬ ‫די טךויביןימאילטץ גיווק וואלטיןיךי פארשטעלט^סזאל" דער ווי.‬איןגן‪. והלואי יעםיי־‪) :‬טז( ארץ ושמים‪ .‬שיוש"'ויל שהנויות‬ ‫)א( וצמת ה׳ אלהיס‪.‬כל האילנות )ה( להנאתן של בריות נבראו‪ .‬הבא את אומר בל שיה השדה ונו׳‪ .‬ךע?טךער‬ ‫מלךשךא‪/‬אגסטי^אז ף בויטער זענען נאך גיט גמוע.‬הה־ד )תסליס קיר( יסר ארץ על מכוניה‬ ‫בל תםוט עולם ועד ‪:‬‬ ‫פרשה יג )א( וכל שית השדה טרם וגו׳‪ .‪7‬ער' האט אדם געםישיט וואךעםע מאםער טיטקיארטע •‬ ‫אוג הט אחיץיגיגאיקין אץךינ^קער'‪ .».‬תיי ח.‪1‬יץיייעגאל?ץ •‬ ‫אוג ןאט גיגעכטיגט אץ מיין' גאלטץ ‪ .‬מעט מ ק פיל זינךי.יהךנת‪ .‬יעל.‬איד מייעם שטייט אין פסוקי נאט האט .יא הטףלערינט ךי בויטער פיו.' ?-‬עלץ אלע‪*.‬ולהלן‬ ‫אח אוםר )א( ויצמח ה׳ אלהיט מ.‬נאד אויף ךי יועילט ‪. |עלרזעגען נאך גיט‪.‬אדב איך ויעל בשאפץ‬ ‫לי ליעלט טיט לץ • יועטיךי' וועלט גיט‪/‬קענק ‪3‬שטיין‪ .‬הט רבי חנינא ניזא.‬לךי^עיר וועליאיך אים געבין אזויאכבוד'דאם‪.‬אלעבדמער פו.‬עךן זענען שיייןגיווק‬ ‫בויקער פךיער פאר רעם מענטיש‪ .ט‪. ‪ JJ‬עדן אונ די בוימער פון רער מעלט‬ ‫ןןאבין ניטגימאקםץ ביז איויףזיי חט גיתןנינט‪ .‬אונאויב לאמאלם וענק‬ ‫דא מענטשי.‬מייל ךער'מענ?ש איויגאך‬ ‫ניט ניווען‪ .עבליבען ‪3‬א‪.‬וענק מןלעוןנר .

.אטען ילה‬ ‫אלהיםי אייך אפולעךעלט‪ .‬קק)יאנטיךער פכוק צלע שמועםין פון ךיזבוי^ער זענען.‬ארץ‪ ..אך‬ ‫ןיט' גיווען‪ .‬רעגין איז גיפןאאיו‬ ‫ךער‪.‬איר לוי בר חייא ושלשתן מנ׳ אותיות ‪ .ינט רי‪.עקם' טענ‪.‬איר חלפאי כשם שהיא מיכיר שם מלא על‬ ‫עולם מלא ‪ .‬אוד ווי״עם שטייטה׳אלהים ן ט גיםאכט‬ ‫ךי^עיר או‪ :‬די הימעל‪ .‬ריבי לןי ‪3‬ר חייא הט גמאגטיךי אלע ךכיי וועלטער‬ ‫ןע.‪ .‬אז‪.‬עךשטע זעקם טעג‪ .‬מ ד תעניו נ ו ׳ ‪ .אגצע רייךין פון‬ ‫מענטשין איז נאד פו.‬אזר ‪.‬געני אלע זאליןיוןאם יענען'ב‪#‬אפין'ניווארין אין ת ״עףןטע.‬עם שטייט אין ןסוק איי.‬מרי תצליח ארעא • כל תפלתן של ישראל איגה אלא על ביהטיק ‪.‬וטטר‪ .‬ו‪1‬ען'םענטשי.‬כן היא תפלס! לכנןניס ונין אין שניכם אין אלס ואס אין אוס אין שניהס שנאמו ני‬ ‫אוגך'י'‪7‬ירות'אטובה פאר ידעם מענטש ' ‪ " ' .יטאהן אין ךי‪.‬זעחן םיר ‪ us‬וואיס רעד רעניןייוערט‬ ‫גיגעבץ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .‬אדם‪•. .‬ר גיטרענןן אויף ךי״עךר אוג‪.‬געואקסין‪. מטר‪ .‬אט מיין §עלד.‬נן העילה תעש־ סארן ותצליח סאון ו ) ש ( מדי ׳תגני‪ .‬ירמיה י( עושת ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו‪ .י.‬מ״ט )איוב‬ ‫ה( עושה נדולות ואין חקר ונו׳‪ . ‪3‬עלר‪ .‬‬ ‫!אונ דער רעגין‪.‪.‬םיט‬ ‫וואט _ווייל‪!7.‬געוע.‬‬ ‫)ט( מרי •תבני בית מקדשא‪ .סוד דאס אנךעךע‪ .‬דאם‪. דאךף האבין איינער רעם א.‬ךער.‬עם האט‪.‬מרי מתי יתבני בית מקדשא‪ 0) :‬כי לא המטיר ה׳ אלהים‬ ‫על הארץ ‪ .‬ער הט"ךער‬ ‫טאגמ רעם פולק גאםען וה׳ אלהים! איויך אפו‪$‬ע וועלט‪ .‬ווש שית מלשון הפלה נ ו י א ויצא 'צתו‪ .‬‬ ‫דארום‪.‬גאטיוועןןועט ךר ביתס? קדב‬ ‫גיןאהט ווערין‪ 0):‬כי י*א המטיר ה׳ אלהים‪.‬מ( מרי‬ ‫תעביד ארעא‪ .‬אווי ווי‪.‬ואין קול אלא נשמים‪ . פעלךער איזיגאך אויך גיט ‪.!אגט‪.‬ךי אלע ךריי״זאכי.‬כעי שנאמר טוס עשיר‪..‬זעוןן טיר אז רער‬ ‫רעגין אליין איו גלייןי צו אלע נרדםקייט וים גאט״הט .‬ער?ד_קט וואםער אויןפ ךי .‬ימצאסי שראוי להניס כן ואס‬ ‫וגו׳ ‪) :‬ר‪ (.1‬אלע תפלות פון ך י יוךיןאיז ג אר‬ ‫דע.‬דאם .‬פט איין אבנרוניד יצום אגךערק‪.‫סדר‬ ‫בראי&ית פרשה ע‬ ‫בראשית‬ ‫את כרסי ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתי‪ .‬ווק‪.‬עם איז.אל‬ ‫}יאקםין‪] .‬‬ ‫)ו( עבדת ארעא‪ .‬ער ךעם פולק נאמע• לה׳ אלדיים( אדףדעסךעגין‪.‬יום שטייט ךערגאך צו דעם קולי ווים‪.ע. .‬ז( וכל תפלתן של בריית איגה אלא על הארץ ‪) .‬איעער פרעגט ביי רעם אגרעךי״ן‪.‬א ד ע ר ^ ת ^ ד ה טייגט §ען‪ .‬אונ אייגם ‪1$‬ן‬ ‫אגךעריןי״קען ניט די.‬נייט פון ךי יואלקין אזוי וד דורך ארינע‪ . אבגךוגד רופט צום‬ ‫אנךעךין אבגרונר צו‪.‬שיננה נ״ה יירש השלה וה נ״ם נו״א נ•׳!‬ ‫ליס ששסס האי! נירוס או לא עשתה ילק כסינ שית ידנד שוס תתיש‪ ) :‬י ( מוכיר שס מלא‪ .‬אמר ישביי נ׳ דברים שקולין‬ ‫זה כזה‪ .‬ר׳ אחא מייתי לח מחכא‪) .‬וכל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ‪.‬עס שטייט אין ןסוק.‬אזין‬ ‫כירש׳׳י ו״ל ו )י( ענוש ארעא ז נ י • שתמיד טאלין זה ינון העולש '"ר‪.1‬ךאם לערוגט איגזא^עס איזיגי^א״קיין^עךר איויגיטא‬ ‫ךעיר רעגץ‪ .‬ער דער "מאנט ךעם פולק .‬אז^עךד אונ‪.‬שנא׳)תהציפ‬ ‫תהום‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫נאוה ואעפ״נ לשעמיס נכשל נהס נםסוא מעשה כיי‪ .‬ואלו הן‪ .‬לשות כן ונו׳‪ .‬וכן מוכת נילקונ!‪ .‬אלע תפלות פון מענטשין איז נאיר ווענץ ךי‪.אט טוהט ‪..‬טה‬ ‫כתיב בתריה )שס( לקול חתו המון םים בשמים‪ .‪.‪ 0 ) :‬ךבי הועןעיההט ןיואןט דאם ׳?טארקייט פוןדעםךענין איי אשדערע‬ ‫זאך‪.‬עם‬ ‫איז גאך^יט}יוועןדיבדמעראונעסאימ^אךניט ני‪.‬עם'ךע.‬לא עבדת‪) . צוךכיי איהיית )ארץ‪$‬דם םטר‪.אםין‪ .‬אוג אלע שםועםין פון מעגטשי| ווקגי.‬ךעם קול פון ךי ךינעם‪ .‬ךעם קול מייגטיםען רעגין‪ ...יטא רער ךקין איז .‬‬ ‫'עם האט ניט ניוואקםין׳‪1 .דעךין‪ .‬לערוגטךאם אפ פון רעם'ן־םוק‪.‬רבי' חלפאיןט ניזאנטיאזוי וד‪.‬ואם אין מטר אין ארץ‪ .‬יענ‪.‬גאט ‪5‬יי'ן §עלד יאל בנלי‪.‬גרויסע זאכין יום סען״קעןךי גאר גיט ןארשטין‪.‬עםאיז גיוו*!גין‪.‬כך הוא )י( מזכיר שם מלא בירידת נשםים‪ .‬ואם אין שניהם אין אדם‪) :‬ל( איר‬ ‫הושעיא קשה היא נבורת נשםים שהיא שקולה כננד כל מעשת בראשית‪ .‬עךד פיט ויין'כחי^ר וזטיזןנניבךייטךו‬ ‫וועלטמים זיין חכמה‪ .יןוא״קיין^ערד‪ .‬רבי‬ ‫אחא‪^. נ י ' ‪ .‬מענטש אויך ניטא‪ .‬ודיל‪.‬ער הט נימאבטךי‪.‬‬ ‫ננ׳ אלה עדין לא ס ס כ׳ לא המשיר יגו־ ‪) :‬ו( ייל ס׳ אלהיש אנץ ושמיש וכשש שהוכיר שס מ‪:‬א על עולס מלא‬ ‫תפלת.‬קךי‬ ‫דריי!'אכין ךי‪.ךעם בית המקדש גאט רעד בית המקדש . יוחאי הט גיזאנט ךרייזאקין זעגעןגלייך ‪.‬בטה )פס( הנותן ט ט י על פני ארץ ושולה םים על פ&י‬ ‫חוצות ‪ .‬מזכיר שם מלא על עולם מלא ‪ .‬ווארום גאט הט גיט גימא?ט רעגענען‪.אל גי^איהט וועדי.‬איי.‬ער גיט ךעםברוטוגג'פין‪1‬יאסער‬ ‫אין' ל^על‪ .‬אין פעלר‪.‬ערד‪.‬ערד ךער טקטיש רעד ךע^ין‪ ".‬‬ ‫ריבי שטעון ^.‬ללמדך‬ ‫שאם אין ארץ אי.

‬י?תח יה׳ לך <. ההניאיס‪ .‬בשעה שאה• שמחים‬ ‫אין אנו שםהים‪ .‬תה‪:‬ית' המתים איו נאר צו מענטשין‪ .‬רהביא אשר ושקולה‬ ‫כננד תחהים‪ .‬רבי יוהנן בר ‪0‬רי‬ ‫אוסר ‪ .1‬אינביי רעגי.‬תגי‪.‬איל אתם יש לבם מועדות‪ .‬מהשם‬ ‫ממארץ‪ .‬ווי'לי‬ ‫יוךין וואלטין איין‪.אט יאל ‪.:‬כלי‪..‬עפענען‪.‬יצחק ‪.‬לער‬ ‫וואי־ם !ר‪.‬אף )יא( טכפרת עלההטא־ם ‪ .‬קערו^ג פון!‪.‬ואנו יש לנו מועדות ‪ .עןדי'וואם‪.‬ידען איר פרייט אייך‪.‫סדר‬ ‫פ ר ש ה יג‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫נה‬ ‫מ*ב( תהום אל תהום קורא לקול צנוריך‪ . ודי חבמ!ה דאם ועגען גיוואקםין דורך ךעם'ךע.‬עם‬ ‫שטייט‬ ‫קשה‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יומא‬ ‫דמשרא‬ ‫טימא ידגא ן‬ .‬איז בוויליגט אווי ווי‪.‬נוי א׳ שאל‬ ‫אה ריביק‪ . am‬רעגין איו נרעס״ער ווי אוזנית הםהים‪ '.‬זאט>‪ .מים טובים‪ .‬יהושע ני^נפעלט ווען‪.‬ביי' תדדית חמתים‬ ‫שנןייט״יעם וועלין דנ.‬קברותיכם‪.‬בזו יד ובזו יד‪ .‬מייל עם‬ ‫ןינעבין איז‪. רעם א‪.‬‬ ‫ןועןפרינען טי־ אלע'צו‪.פאלק‪.‬אונ וייי ^מ־ן‬ ‫קזטייט צו אבעונילינו ננ אויף ‪8‬יין‪.‬יהישע^קרח^אירדזטיםום טוביםאונ מיר האבין‬ ‫.‬‬ ‫)א? מעל ‪?..‬ר׳ סימי! אשר‬ ‫אף םכנםת את הנליות‪ .‬בזו פתיחה ובזו פתיחה‪ .‬ך‪3‬יחי.‬ר׳ יורן בשם ריא בר אבינא‬ ‫אמר בזו שירה ובזו שירה‪ .‬‬ ‫ווארום״עס ?!טייט ‪.‬עבןרות פון דיי. אויף טייר ! ד ה׳ <ךי ‪.‬שנא׳ )תהלים פה( שבת שבות יעקב‪ . .‬ךבי ‪9‬יםון זאניט רער רענין איז אזוי' נוט נלייך‪.‬אנוידזט ני^ךענטבייי־בי‪.‬פךייען טיר ןיט‪ .‬עקב‪ -‬רבייוי?! ברנןרי זאנט דעי־ רעינין פאר‬ ‫ואםולט רעם כעם' פון נאט‪.‬לעם יעלעגען כה אונ הכמה ויום‬ ‫^•טייט איי.אט האקט בווילינט' דיין לאנך‪ . שאלין אונ זיננע.‪ . )'מוחל נידען> ף ‪.‬ווארובעס שטייט אין §םוק‬ ‫דוהא?!טפארנעבי.‬עבירות‪'.‬עפ'נט דיין היאנט אונ‬ ‫פא?ט‪.‬ולהלן רוא אומר )ישעיה נ״ו( לרצון על םזבתי‪.‬‬ ‫וזו לארם ולבהמה‪ .‬שתחיית המתים לאדם ‪.‬מעט דננען‪.‬תהי״ית המתים איז נאר צו יוךין אוינךיעניןאיז §אר'יורי.‬עפענען פון דיינעטמעגין זיין נוטען אוצר אונ זאל נעויין‬ ‫רעניןו‪ .‬ביי רעגין שטייטךאס "וואךט‬ ‫‪^. פסוק דו וזאםט פאר נאמולט דייןיגאנצין‬ ‫‪3‬עם‪ .‬אזוי ווי‪.‬ק‪3‬רים>‪ .‬אונ ביי וך״חצית המתים שטייט אויך דאם וואךיט״עפענען וזנה ע י פותת את‪.ערע‪.‬וועגין בייתדזיית‬ ‫לטלגים ?!טייט מען וועט זייננען אוני ביי רענין'שטייט' מען' ‪.‬שנאמר‬ ‫)שס פה( רצית ה׳ ארצך‪ .‬ךביי ת.חום ‪3‬ר חנילאי זאנטךעררענין איז מכפר ךי‪.‬ואט אלע לעבעך‪:‬נע ‪ .‬אונבייתחעת המדגים שטייט דיער וואךט י ד ‪ .‬עפענען‪.‬אונ ויען סיר פריןען אונופרייט איר אייך ניט‪. .‬עם שטייט ‪.‬בזו פתיחה)דכדיס כא( יפתח ה י ל ך ‪.‬רחב״א אמר ונדולה מתהיית ה ס ת י ם ‪ .א'קאבץ .‬עס ניייט‪.‬ר׳ תנחום כר הנילאי‬ ‫אומר‪ .‬רבי תיא בריאבא‬ ‫‪.‬ךער וואלט _יר פי‪0‬ס את ידך )ער‪. .‬‬ ‫ובזו פתיהה )יחזקאל לז( הנה אני פותח את קברותיכם ונוי‪ .‬בזו יד שנא׳ )יחזקאל לז! היתה עלי‬ ‫יד ונוי‪ .‬ווו לישראל ולאוגנות העולם‪ .‬א אונ רבי חי.‬אף חכמים קבעו אותה‬ ‫בתה־ם‪ .‬אין פסוק ביי רעם' דעגין .‬אונביי לגחנית'הטתיט שטייט'דאם וואךט‪.‬שהיא אוספת את העברה‪ .‬ךארום‪.‬נלייך צו‪. שטייט אויך ‪.‬ווארים‪'.אבראבאו'אנט דעררעין‬ ‫איז ןיוו‪#‬ין נעגין ר״חינת המתים‪ . ןםוק.‬א״ר יצחק שהיא טרצה כקרבנית ‪ ..‬נךעךין‪.‬נטיאםולט ‪.‬ובזו שירה )תהליס‬ ‫ככן יתרועעו אף ישירו‪ .‬עפענען‪ .‬םזבת‪'.‬דזאטרקי ‪.‬רעי אב‪.‬בזו שירה )ישעיה מב( ידונו יושבי ס ל ע ‪ .‬אונ דורך רעןיין לועךין אלע‪.‬תחיית המתים לישראל‪ .‬יבזו יד )חהליס קמה( פיתח את ידך ‪ .‬זענ‪..‬י'י רעגין עזטייט‬ ‫די מעלי.‬יא‪5‬ט לער רענין‪.‬‬ ‫בירידת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪:‬אוויל‬ ‫לא המשיר וגו׳ יאוה אי|ז )יא( מנפוס ע. ו^חעת הטתים‪" . אי.‬ביי ו^ךדית המתים (שטייט‪.‬פע.‬ביי'ךעינין שטייט דאם'מאלט‬ ‫‪.‬נבו**ה'פון נאט אז ךי מתים וועליין לעבעךינ‬ ‫ווערין‪ .‬ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמתים‪ .‬ביי רענין שטייט‬ ‫יער וואךט״יר‪ .עבי.‬ ‫אונ״פארנדם‪.‬שנא׳)שט( אספת כל עברתך ‪ . .יואגט פון רבי«*‪$‬א ס ווענין‬ ‫די חכמים וזאבין רעד מאנט רעם רע‪3‬ין אין ךי ברכה פו.‬ואםען‪'..'ין>‪ .‬אקר^ן‪.‬״עם איו' ןיווע.‬ר׳ אבא ור׳ חייא בשם ר׳ )חייא בר( אבא א ס ר ו ‪ .‬רבי יורן זאנט פון״ךביאלגעיךבר אבינא ם‪.‬שנא׳ושס( נשאת עין עםך‪ .‬ען ניזע^ין)ניילעניןי אונטערךי ^טיינער‪3 .‬לעני.‬אונ ךעגין‬ ‫איז פאר מענטשיין איונ פאר בהמות‪ ..‬ואימתי אנו ואתם שמחים ‪.‬אין ןסוק ‪3‬יי ךעם רענץ די‬ ‫האףט צוריק ‪.‬עס שטייט אי.‬נ‪:‬קעךטךו'צוךיק‪.ע'.‬ניוואךין' פון נלות‪ .

‬הא‪3‬ץ די איםגיגעבין אביעקץ וואםער פוןי״רעם נ־אםער‬ ‫ןיס די וכאבייניבריי.‬די שאלי.‬ן‪.'אי.‬לא גברא אדם אלא ל ע מ ל ‪ .ט‪ .‬‬ ‫מה כתיב אתריו הריעו לאלהים‪ . .‬‬ ‫כיו.‬נייאגט צ ו ד י ווי‪.‬ייי יאלץ זיף בהעפטין די‪.‬גאריעם איי אשטעענדיגע וואםער • וזאט‪.‬יי ןןיע^סי^עךים'&יידע.ןםזאל 'אויףיאיך רע.‬ק־ץ מענ^ש‬ ‫‪.ענען‪ '.‬יענען לי מ'א‪5‬ער פון אוקיינוס‪.‬י?‪5‬א‪.‬שגא׳)איוכ לח( להמטיר‬ ‫על ארץ לא איש מדבר לא אדם ב י ‪ (!) .ןרך.‬‬ ‫. ‪:‬ם אוג דער‪:‬םיועלט גיט'פיסל‪ . יאלץ וועדי.‬עט שטייט ניט' כוזניםלדם ישראלים ]אלין שאילץ צו {אט‪ .‪ .‬איזיי^אי־‬ ‫^ארךחןגית‪$ .‬אלא הריעו לאלהים‬ ‫כל הארץ‪ .‬ואדם‬ ‫אץ להעביד את הבריות להקב־ה )יד( כאליהו ובחוגי המעגל‪ .אט‪'. דינע *בי'י. בעקינןען ךי‪.‬יהושע בןלךיאגטיוען‪.‬טיט )שס( לבשו כרים הצאן ועסקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו‪.‬וואהל‬ ‫רעם סעגקשוואםאיךבעט אץךי תוי־ה ‪.‬האבץ די אריץ ג‪.‬דאם‬ ‫איז'..‬איל ריא לריי לא באנו לכא.עח‪.‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫יט‬ ‫‪:‬‬ ‫האט‬ .‬ןייןרעגין אךער גיי.‬קרים טיט נ‪.‬בער גיט א‪8‬ארביגדוגג‪ .‬פיהלייבי אלנעייך' אונ רבי‬ ‫נת‪!?1‬י‪.‬קיין‪'5‬עגט'ש‪• .‬אויף איקתירייאםךארטאיי גיטא קיץ מענטש‪ .אט אווי וויי אליהו הנביא אונוך חיני הסע.‬‬ ‫אויב_‪.‬ען'אדףדי]ערד"‪ . אונךננען‪.־ שטייט‬ ‫איר זאלט שאלין צו. ביי די איןהאנ ט‪.‬ךער'ך^ץ'‬ ‫איי}יייע.ישטעלט אץ ךי שיף‪ .‬כתנים לוים וישראלים אין כתיב ‪ .‬רימה יומה ימתאיה לתקן לנה זינה ‪) 1‬עי( אלמלא איפ כוי‪5 . -‬אטהטגיט גיםא‪5‬טךעגק‪.‬פיט לבשו‬ ‫כרים הצאן לבשו )יג( דכרייא ענא ל׳ נקי‪) :‬ד‪ (. ‪ $‬דיןןזעי^ןי^נקבות‪-‬״דער^^רעט^יטאדןעם^שוןו‬ ‫)הןעאדמ‪-‬״עםאיז גיטגיוועןנןייי מענטש'צו'אךבעטין ד ‪ /‬ע ר ד ‪< . די מע^טשי.‪ .‬אשריו לאדם שהוא עמל בתורה‪ .‬נע.או־ צו פראבע'‪ .‬לעם }'רויסץ ‪:‬ם‪'.‫•ךך‬ ‫ברא׳טית פרשה‬ ‫י נ‬ ‫בראשית‬ ‫בירידת גשמים‪ . רלם האט‬ ‫אןךינוםלצו ריבע.‬וד די ועג^ען גיקוטע.‬אם וכה הוא עמל ב ת ו ר ה ‪ .‬ךבי‪.‬יך איוי‪.א^ל }יפאלין־אץ א‪#‬יףאויף‪.‬קבות‪ .‬ז|ם יאל.‬האט אילריגוס גייאןט‬ ‫צ ו ך י ג י ט מיראביםולפוןךעם ויא?ער‪.‬עם‬ ‫איז גיט‪.‬כי לא המטיר ה׳ אלהים על הארץ ואדם אין‬ ‫זגו׳‪) . צי.‬אוג ןזאבין .‬דעי־ מענטש איי בשאפין ניידאריןינאר צואיבעטין‪. ראסדין‪.‬ועגע. פסוק צו טאכץ ר'ע?‪..‬ואם לא זכה הוא עמל‬ ‫בארץ‪ .‬יהיין אוג גוים‪.‬ווארוםיעם זאל רעגעגען פאר בהמותייעגין‪ .‬נדוען אמק?‪1‬ש צו אךבעטין ךי״ערד‪ .‬ינ.ט אז אלע טייכין ןליען איי.‬‬ ‫האבץ ך י גייאגט' לי ויאםער פון אוקינום שליגגען איין אלע יואםע״לין‪ .‬אזוי ידי״עס' שטייט‬ ‫אי! ? יק‪.‬בהמות ראוך‪.‬כל הגחלים הולכים אל הים וגו׳ )קהלת א(‬ ‫מעשה בריא ור׳ יהושע שהיו מפרישין לים הגדול וגכגסה ספיגת..‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) • נ ( תפקייס‪ .‪ .‬ןןריאל טאכין ךי‪.א?ין אנרערע וואםער'אין לי יןאםער'פץ איקינוס‪.‬ווען דערמעגטשיוואלט גיטגייוק וואלט ך^אטינייטפארבוניהק‬ ‫םיטךי.‬שעל אס על נד המס־ ירמניש וכ! משמע נ׳ לא המט י מפני‬ ‫באדם‬ ‫פי רצונם ירי המפר וכזה היו משענוים לנ הנריות להקנ״ה ‪:‬‬ ‫‪?/‬טייט אץ^םוקךי שעפםץ לנקבות(ווערץ בע ק'לייךט טיט די שעפםין )?לים •""ךיןןרים^^ע]‬ ‫אדףךי נקבית‪.‬דארום״עם* שטייט איי. לים למקים שאין‬ ‫םים סהלגי.‬וארם אץ לעבוד את‬ ‫ה א ד מ ה ‪ .‬אונאו יוךץ האבץ ‪.‬טו( אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה‪ .‬עס‪3‬ייט‬ ‫רעגי.‬ואדם אין לעבוד את האדמה ‪ .‬ער איו זוכה אלבעט‪. אלא לנםיון‪ .‬קע.‬ךער'נא.‬איז לי שייף' אפיין'ניקיםק אויף‬ ‫אזוי'א>«רט וואם ליי ווא§ער גייט ניט‪ .‬האבי! די §ן ?ישעפט פץ י רעם‬ ‫\ \ ‪9‬‬ ‫גייאןט צו ךבי‬ ‫וואהעראפולע ?אם‪ .‬‬ ‫איר זא. בךעקטיםייט נןאלין‪ .‬ןס 'איו ניט גיווע.‬מע??ש ‪.‬אונךי טאהלין וועדי.‬ער ךי^נרר י‪' .אר רחםגית‪<0):‬כל‪ 1‬אלע טייכיי! גייען אץ נם אוניךער ?ם ויעלט ‪ .‬גיךאךפט ״עס‬ ‫ו״אל ביין רעןין רוךף אליהו ‪£‬דער דוךף חוגי המע^ל האבץ די נימויט פריער תשוןה טאה.‬אס גא היה נברא האזה לא כיה‬ ‫)יג( יכי״א‪ .‬עגען אויופ‬ ‫אערד מאם דאלט איי נ‪.א‪.‪.‬אמר ריביל בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת )יכ( הפקירה ‪ .אט ידי ‪2‬אנצעוועלט‪.‬מלאו משם הבית מלאת םים ‪.‬נאיר עם‬ ‫?זטייטאיו‪/‬יאלט שאלין צו.‬עיר‬ ‫‪ y v t v‬י ר יעגען דא גיקומען' .ל‪'..‬דייל ״עם‬ ‫איי}יט }יייען״קיין ‪.‬לבי'אלי‪.‬זנריס כריה כן איל הצאן ואמר שהכריס הנוית כיותה שייו המטר בשביל המיות יהנהמות וכי׳ כ•‬ ‫לובשים נא! נקנות ולשין נ?׳ דני ‪) t‬יד( כאליהו וכוי‪ .‬גיר אין רעד תורה' אויביו־ איז ןיט ז‪?1‬ה ארבעט‪.

‬אםר להן )יט( הבו לי םנהון‪) .‬דעי‬ ‫ןיגא?.‬‬ ‫‪.‬יהודה אוג' רבי }חבןה אינ‪.‬כ( יהכון ליה םלא )כ&(‬ ‫לקינ־יאתא‪) .‬ורבגן אסרי כםין)כז(׳תווי‬ ‫)נהר בבבל ושמו תווי( ולמה קורץ איתי הווי‪ .‬ק‪^.‬‬ ‫טריגקט'>‪1‬ן אלעי^עלרער‬ ‫ר?י‪.‬העייו‬ ‫מנס מניני איקיניס ני אינני מאנין לנם« ) נ ( יפני! ליס‪ .אט סינזהגיםאט די‪.‬ני׳• קיים שהמשיי מלמעלה‪ ) :‬נ ה ( נילוס‪ .‬‬ ‫§אר ווס רו?ט טען איט כ״וויי מייל ?‪c‬־ ?!ריגקט ז*ן די‪.‬םי אוקינום )יז( סה המוז ‪.‬‬ ‫איל מים )יח( בולעין םים‪ .‬יי י ? » ‪. פארי‪.‬רבי רןן פון »פ‪1‬רי הטןיואגט פץ רביישטיאל ‪3‬ר גח^ן ס ייעגץ פון‬ ‫ןןעגין פיר זאכץ הט גאט חרטה ניהאטאז ךי‪.‬עט ויאלט ןי?‪1‬טאנען" שם יןט‬ ‫שוא?ים <‪5‬לכת‪ .‬ר?י‪.‬יד דער רזמיי‪ ..‬יהושע זום ]ער ואינט אזדיוןאלקין‬ ‫?ךעקען פץ די א‪.‬וויי״איזטייןזשיאוואגדיער‪ .‬י.9 1‬ער•)ת(‪. תוכייה דהרין קבריא דםרכה וקבר‪ .קען פץ'ךי תבואה אונ פון ף בוי‪'5‬ערך^שלעכטעטהא‪'.‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ע‬ ‫נו‬ ‫ביון שעלו לרומי אסר להם אנדייאנום )טז( שחיק עצסוח‪ .ע.יטרו‪#‬ען ת ערד םייט יואםער ‪:‬‬ ‫<‪ .‬נמוען‪.‬ק יענע יואסער א" !יי ן מ ^ י ט ר ^ י י ^ ל ץ ‪.‬אזוי אלע יאדזר‪ .‬‬ ‫אוג ך רבגן.אנין‪.‬ערד יאלטריגכוען .‬רבי ‪5‬ח?ןה זאןט שיי ווי ידי טיפענןע פץ עייף‬ ‫קבר.‬עכקנ?יגס תךף ךי ?!טארקע מעג‪?1‬שי!‪ «.‬ע?ינט דף די‪.‬‬ ‫אונ ‪$‬ע.א‪ .‬ער אךט .31‬עח?טע‪1‬יאםער• שייפרט זןר ^םהם^בים ‪£‬ילכוז‪)» .‬על דעתיה דריי לשם הם שביס ללכת‪) U)'.‬ןי.‬אוג אזד ןטידי^רד אוקי‬ ‫איו אויף‬ ‫}י?ורי‪$‬ען אין זן?הייב‪ .‬עלהטן הארץ והשנזה את כל ?גי האדמת*‬ ‫‪8‬ייף‪$‬ט מ ד י דעו־ איןרוגד איי אויף גיגאנגען אונ ן ט אנ.‬ ‫י ב ש ב י ל‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫שאים עדי! * נ ם ינמי בשוש״י ׳•ל נסי׳ המומש ‪») 1‬׳( שסיק ס נ י ממיס עליונים יי*‪ 6‬ירש םם שנים מ נ ם םם שיאנים‬ ‫ע" סעמי^יוסי סמשי סיייל ירט ׳הישע ליש נמשמעו‬ ‫עצמי* יש־‪. רבי‪.‬כב( והוו יהבין בגווה םים והיא בלעה להון‪) .יירטאפדי'^בוןה‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬פערט‪:‬נם'אלע ז^ין אייף‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪.‬דער .‬שהוא חוזר וםשקת אתת)כח( לס׳ שגה‪.‬ר״י אסר כהדין )כה( גילום‪ .‬עךד‪ .ארפון די‬ ‫א‪1‬בעך‪#‬טע י‪..nra<0‬ווי אז‪1‬י ןטידי־״עךד ?י?[רו‪^.‬גתל מצדם סוא‬ ‫ל ז נ ו אינני מלא‪) :‬יש( הני ל׳ מ נ ה ק ‪ .‬לני יסניאי לי עילה ננל ייס ימשקם םארזז )ני( נמת תינ״ה נ י ‪ ..‬‬ ‫יכך היתה ה א ‪ p‬שותה מתחלה./‬ערר‪.עןצוךיקפץים‪.‬יהותז זא^ט אז‪1‬י ווי דער נילוס ןדער שייף פץ םצחיסיוום‬ ‫איי.אל האבץ אזיי ?יל ' ^ ‪ T‬ווי דער נידערינער‪'.‬מפגי )כט( בעלי זרוע..‬מס ך ינאםער פא'ק‪£‬לייץט ךי §עלרער אוני ךימי^םער ווערט איין}י״זאפט אי! לי‪.‬שלא‬ ‫תהא הארץ שותה אלא מלםעלן‪) :‬ה( רבי הנן דצפורי בשם ר׳ שמואל בינ אמר‪ .‬קו יימרזני ימסי עצמותיו וימת זנ י‪) :‬י!( מס‬ ‫הס ומה שנעם השעם מפני שנתינ נל ה<מליס סילניס אל מצי ום ויתלק ינצי אמי סס יישל'! ל ש י נ י ו ) נ ל ( ניצל היסס‬ ‫םים זהים אינני מלא יהין אששי ‪1‬ם! )יס( בילעין מיס‪ .י!|[רינקע־‪.‬סססי משרש והילד נהי נ נ נ ל‬ ‫יםיי מ׳ אוקינופ נילעין לאיתן מיה! ) נ ג ( על ועתים נ ו ׳ ‪ .‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הייבץ‬ ‫י‬ .‬הניאי נ ע י ו מיי ילא פיישי יישיי גיס קנייאל ומ הוא‬ ‫מוני לו מאיתן לים שהניאו משהו )נא( לקינואהה‪. דכתיב ואד יעלה מן הארץ וגו׳ ותזר בו הקביה‪ .‬ולפינן נקיא תור ל׳ תמים‬ ‫עיקר מאמי וה ייש מזיש קהלת ושש איתא פלינתא יי״א ותוהו שלאונעים שגה איני עילם ו ק פ ע ס אתת והיא מספיק‪:‬‬ ‫ייני יסישע י״א פ נ י האין שותם גיס איקניס יי׳ יהישע )נש( כעלי וייע‪ .‬ךאכ איי אטייף אי| ?}ל ?גי י‪'1‬יין‪1‬ט סזןיי‪. קזאז^ל אונ נאף אנ^וזל‪ .‬דרשת רבי' ז‪$‬לי‪.‬עס זאל ‪%‬נ!וויי.נ‪1‬ם"^ן^לוע‪.‬דארט שע?ין די ויאלקןס ךי עאןןער‪ .‬עיי‪.‬ר׳ יהודה ור׳ גחםיה ורבגן‪ .‬ערד אייןקןאדיל אין פעךציג'יארזו־ אמ‬ ‫״עם איו גינוג‪.‬אונ‬ ‫ך וועךטער ^ם חם ^כיט ‪#‬כת‪ .‬עיך נלייף וד‪].‬עךרזאל' נאר טירינקען פון די או^ערשטעווא^ער‪.‬‬ ‫וריג אמר )מ( כסי.? .‬א'ונ דאס אמאווא גרער‪.‬ד‪.אף ןזאט .‬דער גאף איידי ניאןוער צוריק אחים גיקומעןאע איז אריץ אץ^בןרוגד‪.אנ‪5‬ערשייף‪.‬אייי ומ ״עס ?שייט אין פסוק יאד‪1‬ע‪$‬ה?!ן ר‪$‬ךץ‪ ...‬עךדאונ‬ ‫ך וואםער ?‪:‬יט איוים צוךיק אוג ‪ ay‬וווערט זן.‬וועל'ץ ציוזעןךי גאגצעמאסער אץידיערעפעלרער‪.‬אזוי איו}ידוען דעו־ !^בנרונד מס קט‬ ‫אן.אף רבי אלי^וך ^עפץ' די ייאלקין פון ‪:‬ם אי‪ #‬י • ךלי ר יעג^עןיךייאויףייך‪/‬ערד‪' .‬עוואסעד ןניי?ן י« ‪1‬‬ ‫ים אונ‪.‬‬ ‫(ויןייטונס‪.‬שלא ׳נישי סשפליס מן הנויית וסנאיוסז‬ ‫האט ךי מא^עריפון אזק.‬סי׳ נמייש מימ )י מ( והיא נהי שעילה ימינה מיס ומוני‬ ‫מיון־ ס פ ג ‪ ) :‬נ נ ( והוו יסנין נ ו ־ ‪ .‬דמשקה והדר טשקה‪.‬מפני‬ ‫ד׳ דברים תזר בו הקכיה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן‪ .‬היו נותני! נתונו נים וננלע נארמס ‪ ) :‬נ ו ( סוד‪ .‬כד( כיצד היתה הארץ‬ ‫שותה‪ .‬דריטונס‬ ‫דער חיי?‪..‬מ( על דעתיה דריא‬ ‫משם הם שואבים‪ .‬י‪.‬עם את ‪.‬ושמי ת י ו ! ) נ מ ( למ׳ פנס ‪ .ען פון די‪.‬דערנ אף ייי ‪9‬עןש.‬ייעט'די ר)בי‪$‬ה‪ .‬אץ פסוק?זט'יי'טו>ןר‪.‬‬ ‫.

‬נמאגט צו ךץ הבר ןאלנ מיי־ אקאךץיךיץ‪ .‬ער ן!ט ‪.‬איד מי‪?.‬חאט‬ ‫ן ב י ךזישע ניז^ט ךי וואסער פון אוקי.‬וכי‬ ‫מיםי אוקינוס לא מים םלוחים ה ן ‪ .‬שנאי)מינןל ז( וארו עם ענני ש ם י א ‪ .‬אזויווי״עם שטייט אין ^םוק !ארו זנים‪.‬שנא׳)דברים יא(‬ ‫למטר השמים השהה ם י ם ‪ .‫סךף‬ ‫בראיית ‪1s‬׳*־׳‬ ‫יג‬ ‫בראיית‬ ‫ב^ביל ) ‪ 6‬להריח »ללי‪ 0‬הרעים‪ .‬די .‬דיי אסר אין‬ ‫*נניס אלא מלמעלה‪ .‬י י » «ייי ‪4‬יז*־ינק‪ .‬ל ל ( וחושדים אות.‬מא ?עלץ‬ ‫די ך ס אץ ךי יואלקץ.‬ענני ׳?‪.‬אונ .‬אווי ווי ״עס ?!?ןייייט)אי‬ ‫י ^ ד ׳ מ ו^ןרץ‪ .ואלקיןס פץ היטעל‪• .‬היכן הם נוזלים בשחקים‪ .‬שלאתי נשיוש* יזלו יעתקי נוזלים ששיספ ישוש.‬סערא‪1‬יףךי‪ .אט ‪) :‬ט( ?מהי^ן‪ .‬די וואלקינם‪ .‬איל ר׳ יהושע‪ .‬דכתיב )איוב לז( אשר‬ ‫)לב( תלו שחקים‪ .‬פון ווא^ן נך‪.‬ר?י ^ ע י ך זאןס פון ת מ^םער .‬יעךער טךאפין ביזוןדער‪§ .ם ע‪5‬י ?!למים•‬ ‫ף וי^לגץן וזאך^ין איא• די וזא^ער ןוי ת ל ך אזיפ‪'.‬זאנט‬ ‫ךזנר ל^ר צז ייים ‪1‬ייי?נ ‪1‬יין‪.ען‪'..‬קיןרב)יעל איך ךיר אפ ^עסטץ ךעם ]קאךץ וויייץ‪ .‬אט רבי אליעזר ניזא^ט‬ ‫ןיי וועךין יי‪ 0‬אין ךי תאל‪. ליימאיסער‬ ‫נוא?עי •י‬ ‫‪*8‬י ייי*ין ‪8‬לא^יל‪ '. אש םשאנל ‪) t‬לו( נוקץ‪ .‬דכתיב )איוב ל ו ( ) נ נ ( יזקו מטר ל א ת ‪ ) .‬זוי ייי״עס'?זםייט אין ןסוק ער בלייננט אדף מאלקינס פין״עיק מעלט‪. »9?5‬ע^ען רעגץ‪)':‬יא( ?‪:‬נף נעםען מערין גירושין‬ ‫צי ף ^ ד ד מ ץ נ י י י ן ע‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫זו‬ ‫יי‬ .‬לאחד‬ ‫• כ ב ר אח חבירו חכיח של יין)לי!( וקנקנה‪ .‬על רעתיה דריי ‪ .‬רבי '{!כזעון בן לקיש זאנט לי וואלקינס'זענען פץ‬ ‫אונםען‪« .‬קי^ןיעס פין אבי^הו^ם‬ ‫}יי לןאסלין ראם ‪.‬פירש״י םייןן שיסיח‬ ‫פהיקיםו )לג( תוקי‪ .‬מלו ?!הקיפ‪ .‬של השתן‪:‬‬ ‫א ד נ י .אך דבי‬ ‫‪9«7‬עון איז}^יך צי }|יי.‬ריי אוסר סן העליונים ‪ . 0‬רשב׳ל אסר שהן)<ה( שוחקץ אח ה ס י ס ‪ . וואל?ין‬ ‫‪»8‬וי ווי פין ‪}»$8‬יל‪ .‬זוי וויי^ס שטייט אין ןסוק״א^ר ‪.‬ר ב י « } א בריבךגא זאנט‪.‬ךבי יוחנן אונרבי ש?!עון'בן לקיש קרי.‬יתפללו שומנים יממליןפ ‪ ewfi‬סיסויו‪) :‬לי( מסמא• נמו םהמספ‬ ‫‪ i t‬מושר ו )לנ( י * ‪ .‬לטח הוא קורא אותן‬ ‫» ח ק י ‪ .ן זןיז דאס.‬כך הקכיח אוסר לארץ אייחי ענניך וקבל‬ ‫םתנות בהונה‬ ‫)ל( לשד* » הוו«י‪ 8‬והאילנישו )לא( כלי מעלם‪ .ץ'צו .‬ואין טיפה‬ ‫גונעת ב ח ב ר ח ח ‪ .‬ס'?ט״ט אץ ןםוק ייוקו ן ק ר לאדיו‪ .יץ פון ךי ?ןלד‪ .‬וענען פץ הויבין‪ . כמין כ ב ר ה ‪ .‬אונ‬ ‫‪ 7‬ר איז ן‪1‬יט ‪.‬אווי וד ךי‪.ואס אין אוקינום‪ .‬ץקט ךי‬ ‫^עךד עא^ןר‪ . איניער‬ ‫ן א ט זים ד ‪ .‬פון די מאסער ןוס א‪1‬יף ךי‪.‬איש יכיל לננה דיו שש ‪) :‬לנו( וקנקנה שלו ‪ .‬לי נירעףןע ואלין ?אוזן !‪^:‬רע אוי.5‬א‪ .‬הה׳ר )איוב ה( לשום שפלים לטרום ומי‪ ) :‬ט ( ומהיכן ה א ‪p‬‬ ‫»ותה ריא אימר ססיסי איקיניס ‪ .‬ךער דעןין ביים אי.‬דכתיב ואד יעלה סן הארץ‪ .עםע.יקיש זאגט !דיל זיייצו מאהלין ראם מא^עריעךיער‬ ‫ןיא?ין מזל זיין ביזוןדער ‪ ..ואס או‪$‬טער ךעם יץטיעל‪ .‬רשביל אמר אין עננים אלא‬ ‫מ ל מ ט ה ‪ .‬עי־ האטי ?כבד ‪.‬המאנל םישנ שפני שמקומן לר ואס אין המאכל הוק היסנ‬ ‫•יישיי פיק ותשני׳ כלו־ משיד! מ י ס לאון! )לה( שימקים‪ .‬ה?ט‬ ‫ןאס״עקין אץ בוץז\רבי ‪$‬םואל בר נלוןן זא.‬אןז רבי‬ ‫יון.‬והעננים סתנברים מן הארץ ועד הרקיע וםקבלין אות] כספי‬ ‫ה נ ו ד ‪ .‬ךבי יה‪#1‬נ זאןט ךי וו^לקינםטלי^ען'*!‬ ‫י אץ ?סוק *צום רזעיןיפץ היםעלוו'ע?טוטרע?ק‬ ‫ךי אויעךןאןע ייא^ער‪ .‬נ"רד‪ .‬אזוי מי ׳ןס‬ ‫יי.‬נ י נ ן ס הייני שדת ו ) ל ו ( ימישדן‪ .‬רבי יודיען‬ ‫ץ^ט לי ןז^קי^ס‪.‬אר ווםרופט‬ ‫‪$‬ען ךי מא?יקי)ס ^ ( י ם ‪ .‬‬ ‫!יין טרא^ץ ריר• }י• ן! }עם ^ךעךין! אזוי ומ ‪:‬עסי ^טייש אץ ‪$‬סוק ח?טרת ס.‬או‪.‬שנא׳)ההליס קצה( םעלה נשיאים מקצה ו«י\ץ ‪ .‬אווי נאניט‬ ‫‪.‬ושיהא הנבוה שותה כנמוך* ועוד שיהיו הכל חולין‬ ‫»עיה‪) 0‬לח( כלפי מעלה‪ .‬גמוען !יין" חבר מיט אפאם מיי. ש ט ״ ט י י א ץ ן ‪ £‬ק ^ קפוליס‬ ‫וץיבין דיערע‬ ‫ל ן ח ם ‪ .ט אדי ווי ך י ךעע‪..‬עךד אןיי ומ פון א ך פ ‪.‬קץ‪& .‬דכחיב )שמואל ב מ ( חשרח מים עבי שחקים‪ .ם ‪1‬יאס‪.8‬אווי}יט נאט ךעם רענץ טיט ‪.‬ר׳ אבא ביכ אסר כהדין)לו( מסוםא‪.עם מס‪.וס זענען ראך ניןאלצין‪£1 .‬ד?י ‪#‬טעץ ןין.'.‬אונדי}ואתקין)וארפיין אראפ ךי ווא‪.‬ןנפין גא?ץ לין * )י( ‪..יאלקיןס ^ןאךקין דך פון ךי״ערד ביו צום היטעל אונ די.‬וא?זןין מעט אויף ג.‬‬ ‫ד ׳ שמואל בינ אסר )צז( כדקין הללו של ב ה ם ה ‪) :‬י( ר׳ יוחנן ורשב־ל‪ .‬איל הבא קופחך ובא ס ד ו ר ‪ .‬איל סתסתקיס הן בעבים ‪ .‬קישקע מאם צו נ«י‪.ליץז ציו איי.‬ריש אוסר לא׳ שאסר לחבית הלוני סאה‬ ‫»ל ו א ד ם ‪ .

ענין ךי תקופה פון' תמוז‪ .‬וארום_‪.עניין ך י תקופה פון ניןון‪ .‬ענן‪ .‬עיךר ..נינא^ע.‬ד‪1‬אלט‪.‬עט גייט רע‪3‬ין וועךט ר״בואה וועלויולער^ענן וועךט‪.ו‪.‬ער?א?ט‬ ‫ךי ^עןששין יאלץ וועךץ נידעךינ' אוינ נוט ‪.‬נן הוא שיעור ש נ נ מ‬ ‫סמתרישה נעימק הקיקע‪) :‬נא( נקשה‪ .‬שיעיי מנוי שיש נו היי‬ ‫צייו הקרקע ונקרא נ] על שם שמנע את הקרקע להוציי‬ ‫ולהוציא זרע ‪ ) 1‬נ ( של נ׳ טפחיס‪ .‬ח ב ל ‪ .‬ח‪'15‬ךעןיןאייאךיי.‬עךד צודי טפחים טיף^‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪A‬‬ ‫ז‬ ‫זאטע‬ .‬ארשב־א )נד( אין ל ך טפה יורד‬ ‫טלםעלה‬ ‫מתנות כהונהי‬ ‫‪ft‬‬ ‫י ש נ נ י ה‬ ‫י ש ע י ה י‬ ‫ב‬ ‫א ס‬ ‫)לש( ס ע נ נ יני׳‪ .‬קיןער' ןיט ייובמויה‪.‬ננ( ובשבעה נ׳ טפחים‪ ..‬‬ ‫דעט וזיטיעל‪ .‬כננד חקופוו‬ ‫ט ב ת ‪ . נעל פו.‬ותקיפת תמח מנוה מאוד ינחמם‬ ‫)!נשלת ומפתקת הפייימ‪) :‬מי( נולי.‬ערד איז יינוג איי.‬ל אך^תארקאי‪-‬אךץ זזערט ייאנירופק‬ ‫.‪ .‬בייםיטעלע‪.‬ב'ן'זןטוץ‪ .‬מב( נשיאים‪ .‬כננד חקופח ניסן‪ .‬א ר ץ ‪ .‬׳‪$‬זטאךק אינ די ווהן מא^ט ןישטאקאונזיםךי פירות‪.‬איינער נוטייצום ^נךערין‪ .‬שהיא טרי»ת‬ ‫א ח פירגחיה‪ .‬שהארץ עשויה )מו( מלין בולין של א ד ט ה ‪ .‬או‪.‬שהיא )מז( טורקח אח פירוחיה‪ ) :‬י ‪ 0‬כסה נשםיס יורדין ויהיה בה )מח( כדי‬ ‫)מט( רביעה‪.‬ןנר‬ ‫גירופין ע י י ל ‪ .‪ .‬א ר ק א ‪) t‬מד( ארץ‪ .‬ר י י‬ ‫יהודה ז אנט ביי האר^ע‪.‬חזיז‪ . ט^ז טיף‪ .‬יעל.‬רץ איז אייינויךץ״ לייפין•‬ ‫תבל וועךט ך נירונ«ין .‬אךץת‪?.‬לענין דברי לםשסיק ה מ מ י *‬ ‫אפילי נח‪5‬י הייס אם ירח כ ד רניעם או לנין פליי נ ר מ ו‬ ‫נשמיס נדלקמן‪ ) :‬מ ס ( יניעם‪.‬‬ ‫כננד חקופח חשדי‪ .‬אווי זאנט' רבי מאיר י‪ .‬אבער אי זןס נ ך פ‬ ‫}יט ךענין ^אט ‪.‬איז שוין"ךי ‪'^.‬נשיאים‪ .‬פניהם מוייקית ולא נשת״יו נאיניהן מפני מ״ק‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫הקיר» )‪ (re‬כ ד י נ י פ ה ‪ .‬פירש״׳ מפני ששדה אחת מתנרנ׳ ישל חנירי‬ ‫‪6‬ינה מתירנס יניייש׳ פ״נ ותענית נייס שעישה נעלי‬ ‫ס י ם משיאיה‪) :‬מג( מויוטת• מראות ירוקי! ואדומים נויא‬ ‫י י היא נשחקים ו ) מ י ( אוז• ל'רצם שמוציאה ומויצס‬ ‫איותיה‪) :‬מה( מתנלמ‪ .‪.‬איינער צום אנךעךין‪' .‬איד ווי״עס שטייט חזון י‪.‬ע נ ן ‪ .‬ןנלר'?א?טלוי'פ'ין אירע פירות‪£ .‬ודיל לי‪. .‬בננד תקופת חטוז‪ .‬עםגייטא^ערע‬ ‫ןיט רענין ‪5‬יידץ טען טורזטיתשיןה‪ . ךי‪..‬שהוא עושה הבריוח נשיאים אלו‬ ‫על א ל ו ‪ .‬ער דך ןרע^ער פאר רעם א^רעךין‪: .‬וועריןדאך ך י פענט?!ץ' היילינ דורך ךעם תעיין‪ .ע^‬ ‫אנןאקול ?זעאךץ‪ .‬שאינם מקפידה זס על זס שנוול עצר ‪:‬‬ ‫) מ נ ( נשיאים‪ .‬נ^יאיט וןעךט^ד‬ ‫ןירו^ין יוייל‪.עטען‬ ‫‪$‬עלט אירופי.‬בן ג מ ל י א ל יאנט ‪5‬יר .‬ןיט ויאט וןעט ״ערייך ‪.‬עב‪ .‬נקיקע קשם שיעיל•‬ ‫שננגס המעי מפת נעומק! ) נ נ ( ניניטש קרקע נ י ס י ת *‬ ‫שפתיי' גיםיק פי' שגי שפתים ‪) :‬גג( ונשנעס‪ .‬רייאוטר )נא( בקשה טפח ‪.‬קרקע שנ»«‬ ‫שנעצמם היא ו נ ה ילחה ו )נד( ם״נ נפיג דסענית )כה(‬ ‫אי! לן שפמ יויד מלמעלם ט' שאי! םנזהוס עולם מ י ‪t‬‬ ‫תםיפ‬ ‫^א^ן״&קיראב‬ ‫ךיוואלקי‪5‬ס‪_.‬יך פיליךענין‬ ‫אי‪.‬הו*‬ ‫)צט( טעבכ אח פני הרקיע‪ .‬מתינות של אימה‪:‬‬ ‫)מו( מייקס‪ .‬ער ניתפין ודיל‪.‬נרוים' האלשין‪ .‬ע ב ‪» .‬והןךמ״ער ןירוןךן ודיל ״ער צו'ברע?ט די ‪5‬ענט?זין וום האןיין ר>ט>ןז«‬ ‫‪8‬אר קוי!וין‪ .‬חזיז‪ .‬פגי הרקיע זהירים םם ונשהס מתנסי'‬ ‫נענים הס משחירים יענים ‪) :‬מ( היג נעריו ונילקיש‬ ‫שכואישונר לנעלי שעיים שיש להם תנואה ימ״קר*! מ ו ע י ‪:‬‬ ‫)מח( עמים‪ .‬ע כ ‪ .‪ .‬עךד וועךט גירושין ארמה ‪ .‬שהיא )מה( ם ח ב ל ח א ת פידותיה‪ .‬ןוארום אז זןס עיט רעןין‬ ‫}ויי רע‪$1‬וה דאלוויל אונ אלע זז^ען יאט ‪..‬אין ת.‬אונ]ער ‪0‬אףט רודזען רווז הקדשאויף״ךי טענט‪#‬ץ‪} .‬חזיז‬ ‫א י י רער ‪3‬ייףש‪.‬אד^ה וועלט ד נירו?יןנענ‪.‬‬ ‫ןר ןויף רער האקער »ךט‪ .‬איינש״ ‪tsj‬‬ ‫ןוער קבואה פון ךעים י ^ ך ע ך ץ ‪ .‬מ נ ד ד ׳‬ ‫( י״י!‬ ‫'‬ ‫תקופותיח‪ .‬ארקא וועךטךא‪.‬נירויפין נענין ך י תקיןה פיין^בת‪.רק נריץ(! )ינ()כ!^ז(‪.‬שהוא‬ ‫עושה!הבריות )מא( ענויס אלו לאלו‪) .‬ע ר סאןט?‪1‬ען ן א ל יעהן קאלאךץ אויף ךעט ךוייןעל א^אי^ןל רדט א^א‪£1‬ל.‬א ד ‪.ענץ ךי ?ירי בקופות‪ .‬אדםה ‪.‬ע י י ל א י ן‬ ‫‪8‬טוז איזךי וול‪ .‬ןרד וועךטצו זאיטען ניקלעבט ש‪19‬ןקער‬ ‫אונ אשטיק‪.‬כםלא כלי טחרישה )נ( של ניט דברי ריט‪ .‫סךף•‬ ‫בראשית‬ ‫פרשה ע‬ ‫נ?‬ ‫בראשית‬ ‫פ ט ר ‪ ) :‬י א ( ה׳ שמוח נקראו ל ו ‪ .‬א ר ק א ‪ .‬חזיז וועלט‪.‬‬ ‫)נכ( ובבינוניח טפחיים‪) .‪8‬רי עיט רענין אונ ךי‪!.‬ח ב ל ‪ .‬א ד ם ה ‪ .‬ךד זאט טיט רעגי.‬יעןעןז דצבי«ו‬ ‫ויאס‪.‬‬ ‫ודיל ך י ?‪.‬ער האפ! נייעלזן טיט רוח ב!קרש‪) :‬יב( )א'ט‪*0‬ר‪? $‬ז‪9‬עין‪.‬א ד ‪) .‬דייל‪.‬לת^ל איז ךער עייטש בע{םים>‪ .‬כד*«‬ ‫י י ץ • ) י מ אסר רשב״נ ד׳ שטוח נקראו ל א ר ץ ‪ .‬יר‪1‬ת אונ די בלעטער וועדי.‬עםזאל זאט סאכיןךיעךד‪.'איןךדרדטיףךריי‪jzrqa‬‬ ‫ן א ל ניין‪ .‬די יעהונג פון‪.‬ין די‬ ‫תקופה פון תשךי‪ .‬קעלט)ארכןא איז וו*.‬ער האקט לי ?^טשי ואלין וועךץ ןרויס איינער אוייף דעם א?ןעףן‪.‬איז ‪.‬מ( שהוא שיבר אידן של בעלי שערים‪ .‬עזןן־.‬אד‪.‬א ד ‪ .‬שהוא עזשה )מג( חזיונוח ברקיע וםשרה רוהיק על הבריוח‪ .

‬אווי"ווי‬ ‫״עס ?טייט אין ן ם ו ק ך י ^ ר ר ^ ט ‪ -‬י א ו ו י ווי ךי‪.‬ובםיף אפי׳ כל שהן‪ .‬גקבות‪ .‬וך פיל רעןץ זאלמין'אמענטש^אלרארפי•‬ ‫‪5‬אכין אברכה‪ . .‬ררםאקט‪9‬עןאויף אים א'?רבה'‪ .‬כנקבה זו שתיא פותחת לזכר‪) .‬׳<רר אצו?רא?ין הארץ‪ .אלין בהמוטיייערין‪) :‬מוי( רבי‬ ‫^ר?יה יא‪5‬ט‪. .5‬טעךש'טע‬ ‫זוא^ער זע. .‬ואנו שלוחיו‪ .‬נעםע. ארויף קוטען‪.‬ואך !עליז ט.‬ךבי בךכ יה'ןאט‪.‬סירש רש*‬ ‫נומ! רניעס שנייס ‪) :‬שא( הקונויו ‪ .‬אווי ווי_אוןרםיטאנןבוז‪.א'ט ראםהאב^איך ןע?אפי!"‪.‬לכך בראתיו לתקונו שלעולם ולישובו‪) :‬ט!( איר ברכיה )נח( עלה שבר מן‬ ‫הארץ‪ .‬ךעררענין ייםגידעךט ט^ט ךעם ייאםער פון אונטעןיצי!אשען טאכץזיי‬ ‫אןזיןןךאצין'צדקה)גיךעמי^קייט( אדףיךער ייעלט‪'.‬ס( ולבסוף עד שידחו פ נ י ) ס א ( חקרם־ד‪ .‬ערד וואסיי איו פייכט א. לי אץטעךןוטע ו_ו*קער ?אלד' צייךי אובעלשטע יואסער ‪* .‬ואל טען טאכיי‪-‬יאביי^ה‪ .‬אתם בריותיו של הקביה‪ .‬יהודה ש ויענץיאונ רבי יוגה האטיןיואנט פון רבי‬ ‫•שמואל ם ייעניןךערןןלקטער רעיני. אין ךי‪.‬איר ו ק ט ^עשאפין פון ויאט אוגמירועגען ?ע׳נדקט פיון גאט י טיר )אלין״אראפגךן‬ ‫א ו ן ‪ $‬ק צו אייך‪ '.‬טני{אןט פון רבי‪.‬שס( אני ה׳‬ ‫בראתיו‪ .‬עם ^טייט אץ פיסוק‬ ‫‪:‬ערוף ?קטרלקיזי‪ .‬ךבי יוסי ד‪.‬אזוי יא^טךבי בל‪$5‬ה‪.‬ ‫נ ו ר ך א ם ‪ .‬באלד ט א ב ט ‪ /‬א ט אי טרעקעןליעלד‬ ‫ן ו ט רע.‬ר׳ ינאי ביר ישמעאל בשם‬ ‫רשב״ל‬ ‫מתנ ו ת בהו נ ה‬ ‫וכר ‪) :‬נש( שנרי נ ד ו ת ט ׳ ‪ .‬שם( וצדקה תצמיח יתר ‪ .ין‪ .‬מתחלה כדי רביעה‪ .‬והחחתינים נ ק ב ו ת ‪ ) .‬עם‬ ‫זןטייט אין ^סוקךלךוישע‪ .‬שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים‪.‬ארךינעס*‪ .‬םה טעם )תהליס מ‪»(3‬ה( תהום אל תהים קורא‬ ‫לקול )נו( צנוריך וני׳‪) :‬יד( איר ל‪1‬י השים העליונים זכרים‪ . לי‪5.‬אז<נס גייט ארדף *פון ךי מעגטישין ייאם אויף לי‬ ‫‪.‬ג ז ( הן‬ ‫אוסרים אלו לאלו קבלו אותנו‪ .טאז‪_.‬עםגייט אליי.‬ש י ד ת יישטיי שני‬ ‫לנ‬ ‫) נ ה ( שסיס‪ .‬ר׳ יוסי בשם ר׳ יתודת ור׳ יוגח בשם ר׳ שמואל‬ ‫אםרין‪ .‫בראשית פריטה יג‬ ‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫טלמעלה‪'.‬איויבךי טענט^זין ?אבין צובראכי'ןדי‪. ךעגין אייך‪ .אנט לי אי^עלשטע וואםער ‪ x'nr^jy).ען' ‪.‬ךי ס'עגט?זי'ן טיהען ולושוןה‪ .‬ךי או‪.‬ליי אובעלעןטע עאקעריחפט ךי איגטעךשטעידאקער זך ואלי.‬יאנט.‬י פון וואנען וויייןי.‬אייגע‪.‬טיד הם םקבלים‬ ‫איתן‪ .‬גיקעךטצו‬ ‫.‬אונידער אנדערער רעגץאי״ער‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נייט‬ .‬זו ירידת נ ש ט י ' ‪) .אט ?!יט ^שוןה‪-‬באלר גייט רענץ! )טז( <בסה>‪'.‬עס קטייטיאין פסוקי תהום אל תהום קורא לקיל" ציניךיך איין ‪$‬בנרונד רופט‬ ‫דעם א‪.‬‬ ‫<ש‪1‬ן ינים משקע שניסו )נו( וס! אומויס נ!׳ ‪ .‬רבי ינאי‬ ‫בךבי ישמעאל ן ט ניואןט פון רבי שמעון בן' לקיש וועגץדעיר עךשטעררעגץ אויב עם נייט‬ ‫^ ו י פ י ל ו א ט צ ו מאכי.‬עס'^טייט'גיט‬ ‫זוייני.:‬ע רייגעס‪ .‬סעליוניס‬ ‫אינוריסנן לתתתיניסו )נת( עלס שנו נ ו י ‪ ..ער ויי ?ידי‪) :‬יך( ‪ opto‬ך?י לוי.‬היא דעתיה דר׳ ברכיה ‪ .)רץ ךך‪ .‬אינ ךער אנךערער רענץ‪ .‬נט( שכרו בריות את ערפ.‬גי זאגט‪.‬שס( ויפת‬ ‫ישע‪ .‬ערהאקין\זך'האביןךך ‪.‬א.ט ‪.‬סיד מטר יורדג )טל( כסה‬ ‫גשמים יוררין ויהא אדם צריך ל ב ר ך ‪ . דארףגןץייאזוי' פ *‬ ‫זאט צו טאכין די‪. ‪ .‬שהן פרין ורבץ ‪) .‬יטארויף דער אב גרונד פייכטקייט צוד•‬ ‫?פחים ?עבין דעם איינעם ט‪5‬ח' ציו זאטען איז לי <‪5‬ייכטקייט ןויף דריי טפחים‪ . ווס נןיטינאך םובויתאויב״עסגייטיאזוייפיל יאט צוטאניי־‬ ‫ךיןנךד‪ .‬נק^ה״עפינט אונ נע?וט צו ך״עם זקר־‪.יא ןאטניוא?ט פו. טיף ‪"#‬טפח‪. רבי יותנין' ווזלין ךער עדשטער לעני.‬עייר ךעגי.ייטאוד‬ ‫פיל אפ צו ^‪:‬יי?נןען ךי דאחעיוקעס פון לי ךעכער טאכט טעןיאדף אים אבר^ה‪ .‬רבי ח.‬או לשי! פ נ ו‬ ‫»שסירייס משנרי! את לנש נתשונה מיו וישמע ס' ומשקס‬ ‫־‬ ‫־ ־‬ ‫^ןבןיאילעור‬ ‫ואטע‪.‬וארוסי‪.‬די פ < ע ם נייטךאךף טען מאביו‬ ‫זזבךנןה‪ .‬נתשינה נליא וערםנס לא‬ ‫תקשו עוו יורש יעריףלשק עורף‪ ) :‬ס ( ילנסיו‪. ד^ךץ טיץיטיםען‪ .‬ווייל‪.‬דריב‪.‬פיל‪ .‬אונדעראנלעדער"רענין אוער. אויףאיטאיךיכה‪ .' .‬לאלף זיין דליי‬ ‫זא.‬הה־ד )ישעיה מס( תפתח ארץ ‪ .‬ער‬ ‫האב איך ךאם בשאפיין ציו ךעם בךעלי^יש פון ךער ייעלט די.9‬ע.‬ר׳ חייא בשש ר׳ יוהנן אמר בהחלה‬ ‫בדי רביעה ‪) .‬דאריב )דכריס לנ(‬ ‫יערוף כמטר לקחי וגוי‪) .‬צו‬ ‫‪ .‬אוג לייאובעךעןטע ייא^ער יא?ין' צו ךי' איגטעלשיטע וואםער ״עמט אונו‬ ‫צו אייך‪ .‬מיד והשקה את כל פני ה א ד מ ה ‪ .‬איז ראך ניט‬ ‫די ^שי^ע פון די‪.‬עליון קורא לתסוס התשתי!‪) :‬ני( צ נ י י ו ‪.‬‬ ‫*?דיןי׳ סץםיסיח'ד‪'.‬ךי עא^ער ?הקטבאךץ איני ?!.‬נךעלין‪ .‬ערד‪0 .

‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫.‬על הנשמים ועל בשורות טובות הוא אוסר‪ .‬עזוי‬ ‫ווי אז מען ן‪.‬ועל השבע שהוא בא לעולם‪.‬‬ ‫מתנות‬ ‫גצננה שקורץ קומיו ועיק‬ ‫נעריו‪:‬‬ ‫י ע ל‬ ‫כהונה‬ ‫) ס נ ( ואין פ׳ מגופה‬ ‫ןע״‪. .‬נשהנןמיס מרדן‪) :‬שה(‬ ‫מ״ת׳ לה מהנא ‪ .‬איםאהל געטט טען' ווייגיגער ווי דאס ‪#‬אצו.‬‬ ‫‪$‬ער א ר ע ד ווייגיגער‪ .ט. טוזענך ןךכות אונ'לויב'ו}נ דאךתין סיר‬ ‫לויביין צו דיין נאמען אויףיןעךער ימךאפין'רעןי״ן וואם דו'םא'כ?טאו נוניךעךין'דו ‪?3‬אהל‪9‬ט‬ ‫נוטעס צו ךי פענטעןץ ו ו א ם זיענען פארשולךיניט פאר ךיר‪ .‬שאתה משלם גםולים טובים לחייבים‪) .‬דאךף מען םאבין אברכה! )י‪ 0‬לביציח‪ .‬רבי‪.‬יעךיער ל^ראפין ךענין דאם ו<מא?ט אוף }יךעךיןפי!‬ ‫ד ע ם רענץשפייץט דואוגואייגעםפון אנךערין‪".‬ברוך הטוב והמטיב‪ .‬זעךןךאך או אפילו‪.יזאנ‪.‬ווארום רא ביידעט‬ ‫ךעמן'שטץט כי‪:‬נרע נטפי סי‪.‬עם ‪ bm‬אוים דעןזן אז זיי וועךין צו‬ ‫ויךיקט‪ .‬או‪.עמען‪.‬עלה לנקר‬ ‫ו נ י ' ‪ .‬ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה ‪ .‬ךבי' יוסי בר יעקב איז אמאלזל גיגאעעז צוךבי יועדה‬ ‫מנךל^ת'זיעה.‬רבי ברכיה פון רבי לדם }ועגץלערוןט‬ ‫דאםיאפפון רעם פסוק‪.‬ם‪' .‬יהודה ברש?עץ זא.‬ווי פיל ך פעלךיער דאךפין ‪.ג‪ .‬המריא)ויקרא כו( וגגרע‬ ‫מערכך‪ .אט'מא?טנידערין‬ ‫ד ע ם רענין טיט'אמאס‪ .‬פירש"' שהרי אין משהין את המניות אלא נאיצר‪:‬‬ ‫ונל׳ אנגים מסלמלחין מפני שטנען‬ ‫למ‪:‬‬ ‫מוי! )פו( נמלה ‪.‬ר׳ יהודה אומר כדין מברך יהזקאל אבא‪ .‬ואןט מען הטוב ‪.‬זאל‪.‬גייטםער גיטיווייניגער‪ .‬יהודה האט }יוא‪?.‬רבי זירא האט ניזא^ט איין אריץ י?*ר^‬ ‫זאנט מ ק אדף די אלע זאכין איין ברכה‪ .‬ר ברכיה בשם ר׳ לוי )סכ( םייתי לה םהבא ומפלי כה( םים קרים על‬ ‫גפש עיפה ושמועה טובה וגו׳‪.‬טוב ןהמטיב‪ .‬אזוי' רעם רעגיין גיט אויך גיאט טיט אמאס אמאקל מער אמאלל ווייגיגער‬ ‫ליוגגרעימעךכך‪ .‬די ואלין'וועךין שטאךקנאס'‪ .‬פירש'׳ שמווו נמוה נמה ‪5‬רין לנל‬ ‫קרקע וקרקע ימוריל לה נפי צרנה ילפינן צריו לברן על נל‬ ‫ספה ושפה נפ.‬אז תבו^ה וועךט וואלוויל אויף דער' וועלף‪ .ין‬ ‫ווערי.‬ער ‪.‬אף םים קרים הטוב‬ ‫והמטיב‪ .‬האט'רבי'יוסי.‬‬ ‫שש נא״י אימדס‬ ‫_ _ _ _ _‬ ‫על נל אלי‬ ‫אמת‬ ‫גונה‬ ‫‪5‬ייט"‪'^8‬פ^ז^דיי'?‪'9‬ו^ען»ן ךי ‪8‬ע&ער ווייןןאס ש^ייען אויףךי נאםוועךין צו ווייקט ‪.‬שמםגו אהה זן אלו מאלו‪ .‬רבי ‪.‬ט צורבייהיודמ‬ ‫רבי סימון דןאט'אידך }יםאכט אזר אברכה'אוייףרענץ‪ .‬לאר ?ען םיי.‬עךט אנוטע !אךידארף'מען מאנין איבירןה ברוך הטוב והמטיב‪ .‬ט‬ ‫אוד אברכה האטיגימאכט ©יין פיאטער' יחזקאל אויף רעניין‪.‬ווי אווי טא?ט‬ ‫§ ע ן אבךקהיאויף רע'.‬שמע קליה מברך ‪. .‬ר׳ יהודה ביר שטעון אומר‬ ‫שהוא מורידן)סו( במרה‪ .‬ואל ‪3‬״ רעם מענ^ש .‬יתברך יתרומם יתגדל שמך‪ .‬םה שטועה טובה‪ .אט דייטריאפינס^עניןיוויייגיגעח‪.‬ר׳ יוסי בר יעקב )סז( סלק למבקרי לד׳ יהודה מגדלאה‪ .‬ער ז אנין ברוך'הטובנסמטייב ‪.‬נילויביט אונ דער הויבין איונ‬ ‫גינךייםיט ' אל וועךין' דיין'נאסען אדף'‪.‬והלא כםה נשםים‬ ‫יורדין)סנ( ואין פי מטפה נשרת‪ .‬אויגיביי שאצוגג שטייט ונגרע מ^ךכך‪ .‫סךף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫בראשית‬ ‫ג‬ ‫נח‬ ‫רשב״ל אסר בתחלה כדי רביעה‪ .ק‬ ‫טוזעגד ‪$‬אקל טוזעגד אוג צעהן צווענד' מאהל'ץעל.‬‬ ‫אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אגו צריכין להודות לשסך ‪ .‬והט^יג‪. נוטס‪ ..‬אמאקל'}יט‬ ‫.‬ברוך‬ ‫הטוב והמטיב‪ .‬כתדא רתגינן‪ .‬על כל‬ ‫טפה וטפה שאתה מוריד לגו‪ .‬על הזול שהוא בא לעולם‪ .‬׳ מזה נפי ני תנא שממנה הקניה מלאני' להפדופ «‬ ‫ם ׳ ‪ .י.‬אלא תהא)סג( גראית כאילו שרויה‪) :‬י?( )סד( כיצד‬ ‫הוא צריך לברך‪ .‬פרעגט ךעיר םךרש טיר‪.‬כי מריע נ?!פי םןם‪ '.‬‬ ‫דאלף םעןימאכין אבךי^ה'‪'.‬נירוש' נ ו ס שיית׳ שיייי ליי‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ש ה‬ ‫ממניע‬ ‫‪ 1‬״ ״" •‬ ‫)שש( תמן‬ ‫אמדן‪.‬על כל טפה וטפח‬ ‫שאתה מוריד לגו‪ .‬אזויווי ביידעם‬ ‫^אצונניהאט ךער כהן'ניראךפט זעוןזן טיט אמאס וויי פיל ‪.‬שגא׳ )איוב לו( כי יגרע גטפי םים‪ .‬אדי ווי קיר האבץ' .‬עם קו?‪8‬‬ ‫אזעט אויףךער וועלט‪ .‬סח( איל כן הות ר׳ סיםון‬ ‫מברך‪ .‬כ‪:‬הג‪:‬מיס יורד! נלי האלמה‬ ‫) ס ל ( ניצו הוא‬ ‫ראיה מנא! שמנוני! השינ יהמשינ‪ :‬ר׳ יהווה נר ימזקאל‬ ‫נוסיגן‪ .י עצמה‪) :‬שז( סליק למנקריה‪ .‪ '.‬ ‫פסוק‬ .‬אזוי אויף״קאלטע‬ ‫וואםער <רעניף דאךף קען אויך טיאכיןיאברכה ברוך ך‪.‬איר זירא )סט( תםן אטרין‪ .‬איזאטייך״^אט ךךבהע?ט'צו א?!ךינה‪ . .‬קאלטע וואןןער אויףאטענטש וואט איז טיד אונ אנוטע סערו^נ‪ .‬הט רבי יוסי גיהעךיט ודרבי יהודה מאלטיאןיךבה א‪1‬יף'רע.‬מניא‬ ‫ולוווש נשלימי ו )םמ( ה״נ איל הלא מגא לו איל נן נ ו ׳ ‪:‬‬ ‫) ‪ :‬נ ( גראית נא‪-‬לי שרויה‪ . אויך ךי שפונךען גיט צו' וויייקט‪' . וואםעיר מאכט'‪ .ילערונט איויף ךענץ אונ ‪#‬ז טען קאט אים '‪$‬ן‬ ‫ןיז אגט'יפו.ט‪.‬עסי גייט קיל ךע.

‬‬ ‫קשייתה שנמקיס קשס אינם ביתה כ״כ נ ע מ ק נמי נמקים‬ ‫ס י ו ‪ ) :‬פ נ ( ה״נ נירישלמי דנרנית יפיק ותענית תאנם‬ ‫רנים ניקעין נ!יר הסלע הקשס ‪ .‬ה א ט ס ק‬ ‫.‬נט‪ .‬מען האט אים ?ייואען‪ .‬הוה חסן חד סב צייד ‪ .‬ווא ך^עךד'אייהיאךט נייטניט דייוואםער‬ ‫אוד יטיף ווי אין אוויי^עךר‪ .ואס איז .‬יראם‬ ‫ד.‬עז! כד הוות רביעתא נחתא הוה איל רחב״א‬ ‫)ערן( טה איני) עבידין‪ .‬נשגיח ירידת גשמיס ‪:‬‬ ‫)עא( משא ימס! •פירש" כשניבא יגיש! איש עפ מנרי‬ ‫זנשעת םסמירית יורוית נשמים מםירת היא ני־ םתנרים‬ ‫»יש נו שימן נרנה ו ) ע נ ( והפרנמשיע׳!‪ .‬עביטי פוןיךער ^ א ט ס ב ד ן ה פילעןטגייייצו‬ ‫גןראנכןע זעסן' וואט י‪. . ווי פיל יער‬ ‫ך>ךף• רבי חנ?א' בךביעך^ה אונ ריבי ברכיה פון רבי יהודהס‪.‬םה א׳כ יעשו שרשי‬ ‫חרוב‪ .‬ךבי'אליעזר בר רבי ^!םעוןהט‬ ‫}יזא.‬לעילם נוקאמות דאינה שיתס‬ ‫אלא נשי תיסו״ס ‪1‬דקא קשיא לן א ח ר נ ישקמה אמס יני'<‬ ‫ן ד ^ א ^ א נ י י ^ ו נ ^ ע ן ך י נאנצע‪.‬איונ אפלו דער וואס איז קראנק .‬ער יאל ייענין ךרייחינךעךט פוןט‪ .‬וי^נין האב'י'.‬ושטו‬ ‫יתיה ש׳ לטרין‪ .‬אביםי טן‬ ‫)עה( תבריא הוד‪) .'אפיש‪ .ט‪ .‬טאתן לטרין‪ .‬‬ ‫רבנן אםרי אף חדנים םרנישים‪ .‬רבי רוליא בר אןא זא?ט אפילו‪.ידעי! איץ אליטער ‪9‬יש ‪6‬אננער‪.ץ‪.‬מצאי להם מנינו‬ ‫מחל״!‪) :‬פ( מרגשי‪ .‬נם^י'יטרענץ‪.‬שרשי‬ ‫)פכ( חאנה בוקעים בצור‪ .‬שס מקום‪) :‬עי( מנקד נ־שיא‪ .‬ר׳ תייא‬ ‫בר אבא אסר ‪ .‪.‬ר?יאבא זאןפ‬ ‫אפילו אךי‪0‬א?ט א^רילאנט ש^ירט אוץזווען עם נייטרע.‬יי ‪"5‬א‪5‬ין‪ .'.‬ר׳ חנינא‬ ‫ביר עיזקה ור׳ ברכיה בשם ר׳ יהודה אסרי‪ .ישא‪$‬ט‪.ט'‪.‪}.‬עךד פופציג איילין‪.ט ךי‪$‬רד טךץקטנאר נאןד אירי'האךטקיייט‪ .‬אזוי ווי ךבי'אל‪$‬ר יא‪$‬ט וום ויעלץ‬ ‫טאןזן ךי וואל?לען פץ רעם ביאקםיץ בויםיאונ ךי ווארצלען פץ דעםיוךלדען !ןייגיןיבדכו‪ .אר אויף איין נליד‪ ..‬מה עישין אלי מיליה‪) :‬פש( ניניחי‪ .‬ר׳‬ ‫אליעזר בשם ר׳ יוסי בר זםרא אטד‪) .ט ךךי§עראיו ךער תישןךיננ‪ .‬קעי ךאף אוד טיף‪/‬יט‬ ‫קו?ע.‬ותקלו יתיר‪ .‬איר פנחס עובדא הוה כהדה עכו ת ר ו הד נין‪ .י‪5‬א‪$‬ע. .‬נ..אף"ווי‪.‬פירש* אפיי איתן שאין להם מיל! אלא נאנר‬ ‫אמו ‪ ) :‬ע ו ( ו י ן ‪ .ער ןיוו^ין ךריי הונךערט פונט‪) :‬יט()‪9£‬ר>‪.‬אר דער רעןין קוטט צו'.‬ערךער^יד'צי ניהיי^ט וועירין‪ .‬שרשי חטה בוקעין בארץ נ׳ אםה‪ .‬ימקנלת נש ונמלה ‪) :‬פא( תיסימס‪•..‬ר׳ לטרין‪ .‬איז דאךט .‬עם האט שדן ניךענינט' האט טען‬ ‫אויף .אר ניוואןין ןזויי‬ ‫הוןרעךט פו.‬קראננןע איז די אויר‬ ‫ןךיננעיר ךעם ^אג וואס ךע.‬ד!אט אביםי'נ.‬ע( הכל טתברןז )מא( סשא וטתן טתביך‬ ‫)מנ( והפרנטיטוטץ םרויחין ‪ .‬טפון !בייוטי‬ ‫בי־ וסרה ם' ווענין' ווען‪.‬ךךהייא‪3‬ר ע ן א‬ ‫סחמץ ניי אביקי וואם טוחען ךי קראנקע‪ .‬דער הא^ךיל וועךט‪/‬יבענטשט אוג‬ ‫ך סוחרים §אךךינען‪ .‬ן ט ‪5‬ען אים לשאצטערואלייעניף‪/‬וויי הונדערטפונטי‪ .ן?*?ץ א‪9‬ילו ךי}{ישי וואט אץ וואןוער שפיךעןאויך'ווע!‪.‬וחרוב‬ ‫ושקמה‬ ‫מתנות‬ ‫אחת נשיה ו ) ע ( הכל מתנרו ‪ .‬ךעם »אנ ..‬ךי־וואךצלען פון ‪5‬יי'.ען אפיש‪ .‬נימין יהנשו נתונו לקנל תויפה ו‬ ‫)עה( מנדא‪ .‬פרענט ויער מדרש אוי^עם איז‪.‫רןףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫י ג‬ ‫כראשית‬ ‫יעל הנהר שטס פח לטדינה ‪ .‬אמ םעןהט‬ ‫אים .‬רעד .זאנט ךי וואךצלען‬ ‫פין ו‪1‬ייץ<?@אלטץ'ךי‪.יוו**גין‪ .‬י.ענפעךטךי'רוחען‪ .‬וועךמ‬ ‫‪«$‬יםאויןז .5‬עןךענין'פלע.אך‬ ‫ך ט נירענ‪.‬‬ ‫ר!יי ??חם יא^ט‪!.‬ךער ךענץ‪.ט' אפילו דיי םזננטשין וואם האיץ מכות איז די‬ ‫אוץז ‪/‬ךי^ער רעם §אג ייאס רעןי^ט ‪ .‬כשהים יווד הוניע׳‪) :‬עת( מס אימן‬ ‫כהונה‬ ‫מ נ ד ן ‪ .ינא‪.ץ בוים ^§אלטץ דורןדיאפיים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫אשט־ין י‬ . יןי אווי וואקםיין ויי‪. .י‪.עךיער ואןז אונ טרינקט איס >(.‬עו( סבקר מ ש י א ‪) .‬עם ניייט דעןץ וועךטאלץ ניבענ^ט‪.‬ו׳ אבא אוסר אף אבן טובה )פ( םרנשת‪.‬איל דלא נחה רביעתא ״‬ ‫וכיון דנחת צדו חד נון‪ .‬יתקלו יתיה ואשכחוניה ש׳ לטרין ‪:‬‬ ‫)יט( אסר ריא בריש אין הארץ שותח אלא לפי)פא( הסוסה‪ .‬אט^ר ןיזאנ‪.‬אוטר ברוך הטוב והמטיב ! )יח( והשקה את כל‪ .‬איר לוי )סנ( כך חוא כרקא אםרח לפי חסיםה‪ .‬אף החולין סרויחין‪) .‬ושרשי שקםה‪ .ערע וואךיצלען זע?ען טיף אץ' ךי‪.‬ידעם ‪$‬אנ וועךין די ?זטארקער‬ ‫אונ שענ ער‪-‬ךי כ?.‬ענ( ואבריהן )ד( רפין עליהם‪ .‬אלא בל אחד ואחד לפי צרכו‪ ..‬עךד ביי צום אבנריוינד ‪ ..‬ךבי יוחנן בר לוי 'וא.‬ם האט נייטראוןין אין ךי ש^אט עבו ?אטיכןען ניןא.‬נירישלמ׳ נרש ונד יי‬ ‫תרנא קיום ונרי )ואנ״ש( רימ נ ר מנ־נא יקי נתיישנ ייתר‬ ‫ודיק» ) פ נ ( כן היא נ י ' ‪ .‬ט עייל עם ןט'.‬מ נ ן ו ‪0‬ו*ס‪:‬‬ ‫)עו( נ ו הית נ י ׳ ‪ .‬הסימדפ«‬ ‫) ע ג ( א י נ ד ה ‪ .די.‬ר׳ יוחנן בר לוי אסר‪ .‬הוה איל )עט(נינוהו‪ .‬הטי^ער .‬אף םוכי שחין סרויחין‪ .‬הט.‬ער'ד‪ ) :‬י ה ( ) ^ ^ ז " ~ ר ב ~ א ל ^ ז ר הטניזאו‪.‬ושטו יתיר‪ .‬ששרשיהם עד תהום‪ .

‬ערר‪ .ה‪ .אט גאם גיטאכט ך'. חרשים מעט זןר געווים ג״יטיילעבין‪-‬״מעןיהאיט גיפרעגט ןיי‪.‬דין‪".‬ד נ א '‬ ‫בראשית ברא אלהים‪) .‬נךד אוג״האט פון איירןימאכט רעם‬ ‫‪£‬ענט'ש‪) :‬ב( <י.‬ער איז' ניבארין גיוואךין צו אכט חד?!ים'אדערצו‬ ‫ביין חרשים ןןעט‪.‬זיא ןועךטיבדעקט‬ ‫טיט שייגע גראזיז י‬ ‫י‬ ‫פרשה יד )א( ריצר ה׳‪.‬אזוי ווי עם שטייט אין יפסוק.‬ווי‪.! אוגיער איז גינ.‬פז( בעון קםיה דר׳ א ב ת ו ‪.‬או‪.ט מען .‬זןרד‪ . . הארץ ונו׳‪ .‬הטר?י אבהוצו ךי ‪5‬י זאגט'פון'א.‬ך‪1‬יי יוכ‪1‬י בין'‪.‬במשפט יעמיד ארץ ‪ .איןדךעיםווי ךער^אן‬ ‫איו ביי איר ניווע..‬זה אדה״ר‪ .‬ךאס איז לין‪ . ב‪.‬עמט אראפ אשטיקול טייג אויףיחלה‪ .‬עםטיחלה פון טיינ‪ .‬דערגאןד האט . .‬עךשט האט^אט וישאפיןיךי וועלט טיטךעם .‬ר‪1‬יי‬ ‫אבהו פון וואנען ווייםין מירי אז דאם קיגךוואם איז ‪3‬שאפין גיוןאךין צויזיבעןטיעג^גאךךעסוך‬ ‫דער מא.‬אווי איו.‬ער לעבין‪ .‬נוצר לט׳ ונולד לת׳ אינו ה י ‪ .‬עם רעגיגט טא'?ט‪.‬אן טרינקען‬ ‫איןז .‬ערלעבין‪ . .‬שברא את העולם בדין‪ .‬שהיה )פה( נ ס ר חלתו‬ ‫של עולם‪ .‬ערשטע טייג חלה'ר»ךיטו‪.‬נדמפיש יאיל ומצאה׳ רמז האד״ס‬ ‫ני'‪ f.ערע‪..אמע.‬מכשנ ילשין פלכס אני מניא אמכס השונה ודאיים ו‬ ‫נולי הולד נחדש השניעי מההריון יוכל להיות ח׳ ונן נחדש‬ ‫וישא פירוש בלשון יון יחי׳ אפעה שנעם‪ .‬קיו לז׳‪) .‬ןעשיאפונג‪ .‬ךי וועלט‪ .‬ערד•‬ ‫פרמןר האט .‬שאס )הע( ה״נ נעריו זימ״א אפש״א אישיא אונש״ן יפי׳ העויו‬ ‫^‪:‬דר^אג'טק?ז‬ ‫אי^טיין וואט לעט איין דער‪.‬אז‪.‬עו־‬ ‫האטבשאפין ךי וויעלטויא זאל נעפיךט .ידען ביי ף‪.‬וי ךער פסוקזאג‪.‬אייןבעשאפונגיצו זיבען טיענ‬ ‫<'גאן־ רעם וויךער' מאן אייו ביי איר גיווען( אוג איי.‬עם ?!טייט אין פסוק מייצר מיט' צוויי יורץ‪ .‪:‬ערשפראין‬ ‫מעל‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .‬ך‪5‬י ןהושע ‪%‬ן לויזאןיטווען‪.אט זאגט‪. בעשאפו‪1‬ןנ ציו אךם אונ איין בע'‪2‬זאפוננ צו דיה‪ . )פח( םדירכון אנא סטטי לבון‪) . אלהים‪ .‬ו^יש‬ ‫תרומות .‬איי.‬אט דזאטבשאפיין‪ .‬אלודם‪.‫סףך‬ ‫בראשית נט‬ ‫בראשית פרשה יגיד‬ ‫ושקטה אחד לשלשים יום חהוס עולה ומשקה אותה‪ .‬די‬ ‫וואךצילען פיון ןאקסין בוים' אונ פון ווילדין פי״יגין בוים‪.‬ער שייןךי‪.‬די‪.‬רב הונא אסר נוצר לז׳ ונולד‬ ‫לוז׳ או לט׳ ח י ‪ .‬כתיב )משלי כט( טלך בםשפט יעםיד ארץ ונו׳ ט ל ך ‪.‬ער"שטעלט אויף ךיוועילט מיט 'ם'נ!פט‪ .‪.‬רט ‪3‬ירי‪9‬ין תרומה‪} .י?ח‪.‬עראת‬ ‫גיןיאךין גיוואךין צו ךיבע.‪.‬טאי. .‬טיט )ישעיה כז( אני ה' נוצרה‬ ‫לרנעים אשקנה‪ .‬כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים‪ . דיעריראוג הטי נאם‬ ‫נייםאכטז־י‪.אט היטילעדער נאןל'צו״דער רגע וויען ידי דאךפין מאםער ס יי‬ ‫ןוא^ער‪ .ארין ניוואןין צו אכט חדשים וועיטער גיט לעבין‪ . ניוואךיין פון ךי ^א.‬זגם שטייט אין פסוק נןלןז במשפט יעמיד‬ ‫ארץ‪ ..‬ויצירה לחיה‪) .‬‬ ‫כןי בתחלה ואד יעלה ם.‬קען‪.צע‪.‬שס( ואיש תרומות יהרמנה ‪ .‬עךד אווי"די מען )‪.‬קט >‪ .‬‬ ‫זה מם׳ה הקבית‪ .‬‬ ‫יצירה לאדם‪ .‬ער איו בעשאפין גיווארין צו ‪3‬יין טעג ).‬פט( זיטיא אפטא ‪.‬אסר להו.אט'גיגוטען'א׳טטיקול‪.‬ונאיתיות שלהן קירן‬ ‫ל״נפש חי״ה ריס למפרע חצהו )פו( יצירה לשנעה‪ .‬דעו־ מלןז מיי.‬אר איין מאהיל אין דכייםיג"טענ עיט‬ ‫אדויף דער א?נר'וגך אונ פןרי.ויעף‪.‬עד וןאט״צו ו ואך‪9‬ין'‪.‬פו( יצירה לז׳‪ .‬איר יהושע בן לוי בשעה שהםטר יורד הוא עושה )פ־( פנים ל א ד ט ה ‪:‬‬ ‫פרשה יד ) א ( וייצר ה׳ אלהים‪ .‬דאס מיץט ‪$‬ען אךם הראשון‪ .‬קצךרצא זא^ט אווי ווי ךי אשה מאס' סאכט‬ ‫נאם ךי טיינ טיט מאםיער אונ ג‪.‬ויצירה ל ט ׳ ‪ .‬עס איז גיווען צומו‬ ‫‪. 'צו‪.‬שנואין צמחים ומיני עשנים וזרעים וקידם מ‪1‬׳‪) :‬פז( כעי! קומי‪ .‬ר ווי אווי קוטטיצו דיער רעגי.‬ואחיכ וייצר ה׳ אלתים וביי‪ Q ) :‬וייצר שני יצירות‪.‬וםנבהת ח ל ת ה ם ב נ ת י י ם ‪.ה'ךם.‬ערר‪.‬ומיל‪.‬ע׳‪!5‬אפו?ג צו גייןיטעג ונאןז רעם'ווי ךער‬ ‫מאן איו וייי אירןיוועף‪ .‬צו‪.$‬ךיוואןצלען‪ .‬רב הוגא^טאוךאם^קיגדיאיו^עשאפיןףוואךין צוויבען טעג עאןז‬ ‫ךעם ווי ךער ‪8‬אן איו ‪3‬יי איר גיווען'( אוג‪.ועדין טיט‪.‬אמאלקין איואויף גינאגנען פו.‬אונ חןה‬ ‫מע‪.‬‬ ‫איטא‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)פד( פ י ס לאדמה‪ .‬ים‪ .‬עךד‪ .‬ונקראת חלה תרומה‪ .‬א׳ מאנשי יין שאל ליכ‪) :‬פח( מדמי‬ ‫םיתה חרנה‪):‬פה( נמר תלתי‪.‬זאלט איראפשיידין‬ ‫הלה‪ .‬‬ ‫מנין שהנוצר לז' ח י ‪ . איו' ביי איר ג.‬רבי לוי‬ ‫דיי זןךד זאפט איין די עא^ער נאןז איר קאןטקייט ‪*0 . .אט‪.‬ערר וואם פו־ ידעם איו דין גוןש ןינןאכט‬ ‫גייווארין איז גיגוםע.‬שגא׳ )במדבר ט(( ראשית עריםותיכס ונוי‪ .‬‬ ‫זיי ‪.‬עם שטייט אין פסוקי בראשית ברא‬ ‫אל'ד‪.‬איטר ר'‬ ‫יוסי בן קצרתה‪ .

‬פרה ורבה מן התחתונים‪.‬ר׳ תפדיי אמר בשם ר׳ אחא‪ .‬קיי.‬מפחות כוי‪ .‬םיי‪.‬זיט׳׳א ^ • א ^ ט ^ י ז י ^ י ט י ^ י ״ ^ ץ ר א ^ * ^‬ ‫זיבען(‪ .‬גאט האט בשאפין אין‪.‬לעט‪.‬עםט אוניטרינקט‬ ‫אוד ווי אבהמה‪. ער קוקט טיט די אויינין' דינע גרייף פון דעםטוועג\.‬מלמעלה ‪ .‬עזט‪.‬צו ךיאויבעךשטעאיוער ‪. גייאג ט פון'רבי‪.‬‬ ‫י ׳ יהושע בר נחםיה בשם ר' הנינא בר יצחק ורבנן בשם ר׳ אליעזר ‪ .‪ .‬צ־( והרי אדם‬ ‫יש‬ ‫ט תנותכהונה‬ ‫אל ס י דשא כלומו גן ז׳ ימיה‪) :‬צ( אינוא היא בלשון יון‬ ‫ימות ואונעין כוא השי ובאותיות שלפן השי םוא נמקוש מ'‬ ‫שלנו כלומו נן ח'ימות וניויש׳ לפרק כמולן נרם תיאוכשין‪.‬נאט' הט בשאפין רעם מענםש טיט‪/‬־וויי‪.‬קקךיןיעריאליאטאהל שטאי־בץאויב‬ ‫ער וועט עבאךין וועךין צו א?ט חריגים! )‪ (j‬וייצר שטייט מייט צוויי יורץ י‪ .‬הוא חי ואינו‬ ‫ם ת ‪ .‬גדער אזוי' ווי אןהםה'‪.‬דליי בשאפו^ג פו. יריבי אהא ס ויענץ נ אט הט גייאוןט אויבאץזוועלבשא‪£‬ין‬ ‫שםהאן'אגוף(וועט‪\5/‬לעב'יןאונוועטניטשבאריין‪.‬אונ‪.‬ער וועט'גיבארין‬ ‫ןןערין צו אבט‪. ניט בשאפין טיט אצלם אוג אןםות‪ .‬ע.‬ט קי‪.‬סן התחתונים‪ .•')‪ 0‬וייצר שטייט‬ ‫מיט ציייי יורץ‪ .‬נאד איןדייעלאיםבשאפין'פץ ביירע' )אנשמהמיט איגוף(' אויב‪.‬עלליי'נעלאנקען' אנומע.‬ערי וועט‬ ‫ויןדי^ק וועט ער^יטאלבי..‬ער ר‪.‬ערליי געכ^עןייען‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫זי‬ . אונ״אשלעכטץ‪.‬ךי בהמות‬ ‫זענען‪.‬עען אןעוויייו^‪ .‬‬ ‫וטת כבהמה‪ .‬רער טיעגטיש‪.‪!. זעהט‬ ‫‪.‪ .‬הטג אטנייא‪-:‬ם איו ייעל בשאפין רעם מענטש טיט‬ ‫אצלם אונ אךמות אווי ווי לי מלאכיים‪.‬נליץזער שטייט אווי ווי מלאכים‬ ‫?נר ‪.‬פרעגט לער מדרש אבהטהז‪.‬אונ אויב‪.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יי‬ ‫)‪ (5‬איטיא אובט׳א‪ Q):‬וייצר שתי יצירות‪ .‬רביתפר.. הויבין אונ פיריןנרלןי בשאיפוננ פץ אונטען‪ .. ייאבייגט אויםרעםי^אפ‬ ‫רעכ?!ם אךער לי‪.‬הוא םת ואינו חי‪ .‬‬ ‫רעם מענטש אווי ווי ךי מלאכים זעגען‬ ‫אונ או־ייאייןד ויעל אים בשאפין ווי ךי^חטותיענק ואגוף א ן י א נ ‪ /‬ם ה ^ ו ו ע ט ^ ר ^ ^ ב י ן א ו נ‬ ‫וועט ניט לעבי.‬פרה ורבה כבהםה‪ .‬ואפיים איט מת מפנו‬ ‫דע״^איף איץז בריי‪. '.‬ער אייו פאךקטע^ךיג אוג זעהט אזוי ווי מלאכים‪ .‪. .‬היחה )צג( מפחדת ומתה‪) .‬עסגייט'פון אים צואה אזוי ווי פץאבהםה‪.‬ובהטה אינה‬ ‫ת א ה ‪ .‬אתמהא‪ .‬קינדער‪ .‬קעךפעלם אן ^מיות‪ .‬‬ ‫אמר הקב״ה הרי אני בורא אותו בצלם וברמות מן העליונים‪ .‬יזיק לי בהמה מאלט ?יהאט ציייי‪.‬אלא .‬ער וועט ה אבין‪.צלם‬ ‫אוינ ךמות מיי?ט מען לי .‬אם יחטא יסור!‪.‬ךי מלאכים יעינען נשמות אן'‪.‬די בהמות אוניתיות האבץקינדעראוג‬ ‫יעגע.‬אש יתשא ימות גופיי וכן היא צעיל פ״וו ‪t‬‬ ‫)‪ (<'.‬אז^עראיזבשאפץיגיוואריןצונייןטענ‪.‬רש״י ו״ל ינילקינ! .‬‬ ‫אוכטאאיו ניץ>*‪ . די איובערשטע‪ .‬ער איין' דייזייטין אוייך‪ .‬והתחתונים פרין ורבץ ולא נבראו בצלם ודמות‪.‬עוטר כםהיש‪ .‬אמר הקביה אם אני בוראו מן העליונים‪ .‬ויצירה םן העליונים‪.‬‬ ‫ואם לאו יחיה ‪ ("!) :‬וייצר ב׳ יצרים‪ .‬‬ ‫ש׳ איפשאו)צא( זה מ צ ו ו ‪ .‬רעם יטשטש' פיר‬ ‫.‬אלא חריני בוראו םאלו וםאלו‪ .‬איכל ושותה כבהטה‪ .‬נןיילנאט האט‬ ‫_ב?טא'פין‪.‬שאילו היה לכהםת ב יצרים‪.‬קיגדער איוי ווי אלע בהמות.רם משמות *'מקומת‬ ‫פצמ‪ :‬כו״א יאיהני שמרו מוסו וממון שאין נם ים"ר ו ו ט ם‬ ‫תמימות•)נו( והוי אום יש לו כ ו י ‪ .‬ךביי תןריי א 'האט גיואנף ‪2‬ו.‬קם‪ .‪) :‬צנ( נצלם ולשת*‬ ‫צלם אלכיס ‪ ..‬אינ א'בהסה‪.‬קערפער )אואגוף( ‪".פעלט ךער מדרשי אמענטש ווע.‬יצירה סן התהתינים‪ .‬קק ניט יעסן אןאזייט םי‪:‬ת.‬‬ ‫אסר ר׳ תפדיי בשם ר׳ אהא‪ .‬לערםענ^ט איז בשאפיןיגייואךיןיפיון בייילע צייואםען אנשמהימיט‬ ‫אגויף‪ .צא( זה מצדד‪ .‬‬ ‫אוג .‬רעם גוף פיון די אונטעךשטע <פון ךי״ערח ‪ .שמה‪ '..‬איט״א "איכטיא לאיטא*איזידער טייטש שטאךבין‪.‬נר וועט ניט זןנךיגעןיוועט‪.‬העליונים נבראו‬ ‫)‪5‬ב( בצלם ובדםות ואינן פרין ורבץ ‪ ..‬יצר טוב ויצר רע ‪ .‬‬ ‫ראם היי?ט איצר טוב אונ׳א‪:‬צר הרע‪' ..‬ברא בו ד׳ בריות‬ ‫םלםעלן זד׳ מלמטן‪ .‬חדשים סיי צו ניץ חדשים‪ .‬אונ די‬ ‫גשמה פו.יא הט ניואנט פיןיךבי אחא ס וועיגין רי מלאכים יענעין בש״אפין‬ ‫גיוןיאךין אין אצלם אוניאךמות אונהאבין‪.‬‬ ‫כיון שתיתה רואה סכין כיד אדם לשחטה‪ ..‬דק‬ ‫ניט‪.‬רבי יתוש_ע ברי נחממ דןאט גיואנט פץ רבי תניגא בר יצחק ס וועגץ‬ ‫אוג די רבגן תאבי.‬טדבר וטבין ורואה כםהיש‪ .‬אליעורם וועגץ‪ .‬םטילנללים כבהסה ‪.‬אי ער איז' בשיאפץ גיוואךץ צו זיבען טעג וועטזגרילעבץ אליע מאהל‪ .נר׳נןטאךןט אזוי ווי אבהטה‪ .‬ךעם מע??!ש ץווייעלליי בשאפ^גג‪ .‬פיוש״י האום אן כשהוא מניש‬ ‫לפניו ממש וואה מה שנעשה מן הצווין והנהמה אינה ויאה‬ ‫אצא כשהיא מצללת ראשה לא׳ מן הצור.‬ער לעבי.

ער' אהויט ךער נא־ ‪$‬לייש ךערינאוד אךעךין‪.‬איך האבגייעהן‪. )‪5‬ז( אי.‬ילמה היי מתי יחיקאל דוטים ‪ .‬בית שמעי ואגין‬ ‫ווי ךער‪.‬ייעלין ייי'בעשאיפיץ‬ ‫מעריןימ ךאסכךךוואסמערט ?עשאיפין ביי ךיםוטער איןבויך‪ .‬ערייי ב^אפונג‪ .‬איוב האט אייך'אזר ‪.‬‬ ‫?ךןער הויטךער נאך ?לןיש אונ *!ךעךין אוג ביינער‪' .‬כמישנ׳‬ ‫נאיינ עיר ינשר תלנישט יגידיס יעצמית תסיככני ו )צו( אין‬ ‫למדן כיי‪ .‬א"ר יונת.‬והעור נאמיינה אנל‬ ‫לעמיו שהכל נרקנ יתחיל נעור שהוא עליון רנמיר נעצמית ‪s‬‬ ‫)צ»( סשכסני היא לשין ענר ימירה על היצירה הראשונה ילא‬ ‫יי מאלט ניזעקן אז ךער מענטש האלט ?{טעקע^ונ מיל‪:‬ייא"שעבטין‪ .‬תגט‪1‬יין^חנר»סמ(ים‪ .‬ביש וביה י בשיא לזו‬ ‫י ) ‪ 1‬וייצר ב׳‬ ‫כשם שיצירתו ב ע ה י ו ‪ .‬יי״אריין איג מאל^ באלי־ גיש!׳דאךבןן‪ .‬פלייש אונ המט אויף די ‪1‬יייגער‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪4‬ל.‬וועלין'ךי‪.‫סדר‬ ‫ברא^יי׳‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש ד ‪.‬ה( איר חנינא בר אירא ‪0‬כריה יכ( ויוצר רוח אדם ב ק ר ב ו ‪ .‬ער ‪3‬׳‪8‬אפין מערי.‬ט( התכתני אכ־כ‪. דר"נאך ביינער אונ הויט אונ פלייש‪ .ןני־ ה‪1‬יטדער.‬שירשיי לפי שעדיין היה נסם עצמית ילא חסרי כ״א‬ ‫בהונה‬ ‫גיזיש ועיי ונשי אבל למתיי שסכל ענר סקב״ס יתחיל כפין‬ ‫יצירת העה״ו‪) :‬לח( לובש אתריו‪ .‪9‬ש מעךיט בשאפיןסיינט מעט‪.‬ייאלט״ךא״דער ען־אקץ‬ ‫?‪.‬בית ?טי!אי אונ בית הלל קרי.‬ךךיבער"איי אויף די בייגער‬ ‫גיקושען גןך.‬‬ ‫שכן איוב אוטר)אייב י( הלא כתלב תתיכני‪5) . פריער אדעךי.‬עם' איז ךמארין אויף זיי״^דעךין‬ ‫אונ‪.‬‬ ‫אבער מען משיח מעט קוםעןאונ^עםי‪.‬היה שוטטה‬ ‫י צ י ר ו ח ‪ .ען‪.‬כך יצירתו בעהיב‪ .‬ער'אן'צוםלעצט'ווארום‬ ‫ךי מתים מאס‪.אך פמיש אונ אךיעךין אונ"ביי?ער אןער צו'ר‪1‬הי‪1‬ח ה?מ*ס‬ ‫מעט‪.‬בעהיז)צו( טחחיל בעור ובבשר וגוטר בגידין‬ ‫ובעצמות‪ . סעוי הנוקנת תתלה‬ ‫מפני פמינחת ע״נ קרקע עלה עליהס באחרינ׳ יגידין תחלס של‬ ‫העצמית שנשאיו עדיין יעל סגידסהנשר‪ .‬צומי‪.‬שכך הייא ב מ ת י‬ ‫יחזקאל )יחזקאל לו( וראיתי והנה עליהם נירים ובשר עלה‪.‬יניםר בעיר יבבשר‪ .‬גמאגט עם ש‪$‬ייט'אין‬ ‫פסוקי וי‪1‬צר רוח אדם י בקרבו‪'. למדין םמתי‬ ‫יהזקאל‪ .‬עגע וועלט' )צי יהודית הםל‪1‬ים(‪'.‬פרענט לער קדרש רער' מענטש ה אט ראך צומי ^רליי‬ ‫געדזעקען פאר מאס שט'אךבט‪.‬ניט פין שךעק‪ .‬טע נפ!שוואלט‪.‬כך יצירתו ל ע ה ׳ ב ‪ .‬ער פון ך ך אריים גיגוםען ךיי גשמה אוג מאלט גישטאךבץג‬ ‫)הן מי^ר קטייט' טיט צומי יוךין‪ .‬אלמלא כן‪ .‬נ.‬כיו] שהיתה הצרה באה עליו‪ .‬גאט האט איין גיבונדען דיי נשמה פון‪:.‬אינךי מעלין דאךפין נייא' ‪3‬ע?‪?2‬אפין מער״ין‪ '.‬צו מאסזעגקגלייך ךימהים מאםייהזקאל האט לעבעךיג גיטא־ט‪ ".‬רולי כסינ סי׳ קישר יצירר‬ ‫שאלמלא כן זיא׳ היה שיניע׳ ומשליכ׳ מפני ספחז ומיני צדן•‬ ‫סיח ליה״ר ואס לא כן מיתרו מן הנהמס אין וכמי שורפי‬ ‫למעל׳ טיג מאי ות יה״י• )צי( מפתיל נעוי ינשי‪. J 1‬יצירה בעה״ז‪ .נא ביר איידי‪.‬סייגט'ו!ייבט*ער אן‬ ‫בע'‪#‬־<פין צוימעךין ?ךיזןרהמט רער .‬ויצירה לעה״ב ‪ .‬בעשאפץ יועריין״צו‬ ‫אוזנית המתיט‪ .‬קזקאל האט לעבעךיג גימאכט דזיאבין גיהאט ביייגער‪ .‬בהיא כשם שיצירתו ב ע ת י ז ‪ .‬ערשטטוהט‪.‬איין בישאפוגג צ\ךי'מעלטאוגאיין‬ ‫בעשאפוןג צו}‪.‬וכ.‬צר‬ ‫אטקטשמאםגייט אדיין אין אבאר מאס זןר טוהטאויסצו‪.‬מעלי.‬טלטד‬ ‫שנפשי של אדם צרורה בקרבו‪ .‬בעה״י מהתי^‬ ‫בעיר ובבשר וגומר בגידים ובעצטות‪.טאלן'פריןנר ךיאךעךין דערנאךדי פ ל י י ש ך ע ר ‪ /‬א ך י ך ה מ ט ( ‪.‬עךער םעינטיש' אין}זים‪.‬יבנבינה הקפתני‬ ‫א סיס‬ ‫מתנות‬ ‫הפתי ‪) 1‬לס( איי מניגא כ ו ׳ ‪ .‬מה שהיא פישט ראשין‬ ‫היא )‪5‬ח( לובש אהרון‪ .‬אלא תתיכני‪. י י ט‬ ‫ער‬ ‫א‬ . מעריןווי‪}1‬קינחמאםמע'ך'ט'בע‪/‬א?י'ןבייך'י םוטער אין בויך‪.‬ער בעשאפיז וועךין צו אוזנית הנ‪£‬סים‪.אגין אייך אדי דיי ‪9‬ענטשין וואס ןועל״ץ‪.:‬ער ‪ .‬מ'ע.‬ער"‪.‬פרמנרהדט דערנאך קלניש‬ ‫אונ אךעךיו אוג בייגער‪ .‬מענט‪¥‬ין ויין אין‬ ‫פארפוילט ‪ .‬צו' תהי‪:‬ת המתים מעט אמך אווי זיין‪. בעקא‪9‬י.‬בית הלל .אך ©ליייפ אינ אךעךין אונ בי‪.‬לזה שהוא נכנם למרחץ‪ .‬הטרבי חנ.‬אבל לעיל םתתיל בנדיט ובעצמות‪ .‬איוי יוייךער מענטש טייסט איים <מעל?עס‬ ‫•יערי ‪ 1‬ר?"י ?‪<1‬ין •‬ ‫‪.‬‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫ם‬ ‫יש לו ב' יצרים‪5) .‬מארוס ‪'8‬יוי שטייט ביי­‬ ‫ל מתים ואס‪.‬‬ ‫זיא זאל גיטקעגעץאתייםגיץ פוןאים פארתצייט‪-‬ימ^עםמאלטנ^יט^^יייעוייאי^סו^אלט‬ ‫ניסומען אצרה אויף א‪.‬עם מעךיט ^ריזגר וןאדפוילט איןיכן^ח‪-‬פי^עיךי י •ל ‪^1‬־' די‬ ‫ךךיבעריהאיבין ךי ביי?ער'אננ..‬ךי ביןער אמך‪ .ואנט הלא‬ ‫התיכגי‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫.‬יחן״קאל האט לעבעךיג נישיאכט‪ .‬ךבי יונתן יאנט מיר לערנעין ג־ט א‪ £‬פון ךי טתים מא'ס יחזקאל‬ ‫האטלעבעךיג גימאבט‪ .‬כך אף לעיל טתחיל בעור יבבשר ינוםר בנידיס ובעצמו׳‪.

‬‬ ‫ן^חיכגי‪ .‬אוג ווי‪.‬עם ואל ‪8‬אריכט‪.ער פיץךערוועלט איו ^זיאםענ^ש‬ ‫ן א ט א^טאל^ץ'‪3‬עלעקליי?ט‪.ט‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ §םוכןה!‪$‬דם סן רול בע.‬לויטכניםין את )קל(חסתוקנת לביתה של םקולקלת‪ .‬איר לוי כתיב)יהושע י( הארס הנדול בענקים וה‬ ‫אברהם‪ .‬אזוי‬ ‫ןןאט . .‬‬ ‫םם או עשנ שנותגין גמלנ לכעמיי ילהפייו מ׳ המלג מן‬ ‫הגבינה‪) :‬קא( ויפן‪ .‬ער }יבריינג‪.‬ירו וועסט סיף גיסען‪ '.‬אלא ת ל ב י ש נ י ‪ .אט בשאפי. '.‬ביינער טיט אךעךיןיםוככרעי‪ .‬דו ןועםט' ‪9‬ין־‬ ‫‪£‬אץל ועדין‪ . .‬ה* )הלאחהאךם('‪.‬ד ‪.‬נ‪.‬רןאיםטו טיך צו .‬ואין טכניםןן אד‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫אשיגן אלא תתיכנ׳ שהיא ל' עמיו נמששש איש'.‬ער זאל אויף האלטץ ידיי דורות וואם וועלי.עמען איין שטוב אשלעכטעודיב‪ .‬רבי אבא בר ‪3‬יעא ואגט דער שטיי.‬טשנתן לתוכה )קב( ט ס ו ‪ . .‬זןס ע‪!$‬ייט ?*יניכגי‪ .אט גיבליי?‪5‬ט ?ליער רעם שלעכטץ דור‪ .‬גט ‪5‬ען אברקם‪ .‬וףיריער איו.‬נם ‪#‬טייט תקפיאגי‪ .יוועןוי^אס' היט' שיין נ‪?^. .‬ווי'לך לוי הט גיוא.‬האדם מייגט ט ק אבןקם‪ '. c‬גאר ןןס שטייט הלבישני‪ .‬שהיה ראוי להבראות קורם לאדהיר‪ .‬קעי האםטו טיך פארגליוייעךט‪ .‫סףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫א ב י ב ‪ .‬צו דזיעית הסתים‪.‬גאר ‪?.‬אייךעו־‪^-‬ען ניסט אדיין אין לי טילך זאעלס‪ .‬ערוועט יעךי.‬כדי שיסבול דורות שלפניו ‪ .‬אד ךייבלוט ראפ א י ך ך י א^זיה'איו‬ ‫‪#‬אךף‪ ..‬ען זןב^םען' דער גרויסעיר‪ .‬אלא אסר הקביה ‪.‬עד שלא גתן)קו טסו בתובי‬ ‫החלב )קא( רופף ‪ .ליוועךט ‪ n‬זכע>‪ .‬לעבץ אוג חקר יזאסטוגי^אהן'‪.‬עוד ובשר הלבשתני אביב‪ .‬בנותנ שבעולם א־ס יש לו קורה)קנ( שופעח‬ ‫זזיכן הוא נותנה ‪ .‪£‬ים ךער ‪£‬ענטש •יואס'את דר‪.אך האט‪.‬אויב ‪.‪) :‬י‪(.‬הרי התלב קפוי׳ ועוסד‪ .‬טען גיסט אריץ יא^רס אין ף םילןז‪ ..אך אים‪.‬צו תחנת‬ ‫ךטתי‪.‬מסי‪.יייק ררעםער‬ ‫אין טעלות פון >וךם הראשון‪ .‬פאר ייאס רופט ט‪. .‬טיט הויט אינ?לייש ןאנןטו פיך !יעקלייךט‪.‬ודורות‬ ‫של א ח ר י ו ‪ Y a .‬טיט טייר‬ ‫אונדיין בפעלללוואם רו דןאקט' גויר.‬אלא הרי אני בורא את האדם תחלה‪ .‬הוא שאיוב אמר‬ ‫)שם( הלא כחלב חחיכני ונוי‪ .‬שטייט.‬ווערט ת טילךגעדיכט'אונ געגליייעליט‪.יאס איז^ר גיט בשאפין .‬עור ובשר ונו׳‪ .‬גרעםטער פץ ךי ךיזען ךאס‬ ‫‪5‬יי‪.' .‬ןר גיט אליי.‬לריבער האט‪...‬ער גידאךפט בשאפיןיווערין פריער פאר >)ךם הראשון‪.‬מגען ויעט ןיט זיין וניער' ‪.‬אזוי ויי‪.‬אסר ר׳ אבא ‪'8‬כ‪ .יט‪..‬ולסת קורא אותו נדול‪ .‬זאלני'ט‪.‬דאם איו&ץז‬ ‫צו אשיםולייאיסןיא ‪.‬אלא תקפיאגי‪ .‬איו לי ןוילןן‬ ‫‪!£‬י§ער‪ .‬אלא תסובבני‪ .‬‬ ‫ןארפאר .‬צו ותךוגית הטתים‪.אט תאט גייאגט‬ ‫ןזאמרגיעט אברהם !י‪. אברןטען אין פיטעןדי דורות •‬ ‫‪.‬בזכותו של אברהם‪ .‬שאס יקלקל‬ ‫יבא אברהם ויתקן תחתיו‪ .‬לא באםצע טרקלין‪ .‬עס "שטייט ניט הויטיאוניפלייש הלבשתני‪ .‬‬ ‫בך לסה ברא הקב״ה את אברהם באטצע הדורות‪ .‬עם קזטייט גיט ומביאה‬ ‫הקן׳רןני‪.‬לעם יכו״ח פון אברהם‪ .‬ער אים אין נ‪£‬יטען פאלאיץ‪-‬״ער^אל אויף היאלטץ די בעלקעיס ויאה‬ ‫^אראים אונ וואס אוןטעריאיט‪ .‬אזוי ווי ט־לך‬ ‫גאר‪.‬ען זיין דגר‪ .‬‬ ‫ןר׳ ילע וואט קו?ט אריץ' אין ךי א‪.‬ראם איי וואם איוב האט גיזאנט איוי ווי סילך צו גיסט‬ ‫דו מיך‪.‬או־ עם שטייט‬ ‫^סו?י}י‪ .‬ךךיבער האט .יךןקט‪ .‬ער בשאפין ‪{$‬ךם'‪ .ידארין פריעריפאר אדם הראשון'‪ .‬ךריבער ייעל אייך‬ ‫‪9‬לי‪.‬רער .‬כרי שתסבול קורות שלפניה‪ .‬ובעצמות וגידים‬ ‫טוככתגי אכ״כ‪ .‬וקורות שלאתריה ‪.‬גוייל.‬לקערת שהיא טלאה ח ל ב ‪ .‬‬ ‫די ^ ע כ ט ע ואל !יך אפ לערגען לי גוטע מדות פון לי גוטע‪'^ .‬אט ‪$‬אט‬ ‫ב׳‪!5‬א‪!9‬ץ ךי וויעלט אין ‪.‬ט & ‪ • P $ $ V‬י י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫רשעים‬ .‬איז פול מילך‪ .‬אוג ייאפאר .‬האםטו טיף‬ ‫!קלןי ‪ .‬‬ ‫רבי לד האט ‪5‬יזא^ט או אייגער האט ^ ל ע ? ט ע ודיב אין *?טובי בריינגטןןר ציו איר אגיטע יייייב‪.‬קאליע ‪8‬א‪5‬ץדי גוטע‪ .‬דו וועסט ‪9‬יך בקלייךק טיט הדט'אוני פאיש‪ .‬צו תרדית סםוןים ‪.‬אשה מכמה לנועם ומעשים שוגים‬ ‫^םט'ט^'‪1‬יצא?ןין ‪.‬׳שיה ומלקה‬ ‫ומושפעת ו )קל( המתוקנת‪ .‬מנענע נע וני*)קנ( מפו ל׳ מליקה כל״א‬ ‫ה ט ק י‬ ‫ת‬ ‫סימונים משימסו וגן א‪ 0‬של אשם היא מלא־ וס יעיפס ‪ie‬‬ ‫לנשת ׳ייי לתוכה ימיי מןפםו )קג( שיפעת‪ .‬‬ ‫שמא יקלקל ואין סי שיבא לתקן תחתיו‪ . .‬חיים וחסד עשיח עסדי ופקודתך שסרה‬ ‫רוחי‪ (!):‬את האדם‪ . דין ‪$‬אד אים אוג ך דורות י״יאם יועיליז ‪1‬יץ' . .‬דו וועק!ט ?יך בךע קץ'^יט ביינער אונ טיט אךעלין‪ .‬׳‪ np‬איו ?ויטער ווי מילך'‪.ק' יועט קוםען אברהם אונוועט ‪8‬אריכקען ייאס‬ ‫^גר האטגעזי‪-‬דץט‪ .‬בעריאז איינער האט אגוטע ווייב‬ ‫וועט‪.

‬א״ר יוחנן אדם וחוה)קן( כבני עשרימ‬ ‫שנה נבראו‪ .‬לפראות לו פנים ילנממוו )קיא( ממתיס ני‪ .‬לא כך כתיב )שכציס ב( ככלי יוצר תנפצם‪ .‬רבי אליעור בר '?זםעון יאנט אפילו היה איז אויך‬ ‫‪3‬שאפין גיוואךין מיט איר פווןלקייט אוני שטארקייט'‪ . ךינוטעימדוחפוןאבךהם!)«נןןןרז‪.‬אוידיא‬ ‫?לעיעךנע בלי וועךט צו בר'אכי.‬איל על ידי שהוא עשוי‬ ‫)קטו( בנפיחה איל ישמעו אזנך מה שפיך אופר‪ .‬נם ?וטייט עפר מיינט כ!ען ךי גראיבע יאמר)ייי זענען יכךים(‪ .עשטאךבי.'ו־ד>‪ .‬וזה נשבר ואין לו תקנה‪ .‬ךי יועלטיאייי בשאפק‬ ‫?יוואךין מיט זיין פיקלקייט אונ שטארקייט‪ .‬‬ ‫איל למה אתת שחיק‪ . טךיקונט איר'אין פיייער(‪. אירןיט צוךיק גאנץ ‪9‬אכץ‪ .‬קיא( חםתיה יתיב ושחיק‪.‬איל סאנל אי סמי! סיישנ שמ‪ 3‬י‪:‬׳‬ ‫אינו ד לו לאותה פאיפ סאנל נצרשו אלא שנאת לצער אותו‬ ‫נדנרי סנאי וני יש מיסין נפנרין* שישונו ויסדנקו לא׳ ס ׳ ‪:‬‬ ‫)קיד( נדיתו מ! סמים נוי‪ .‬ערד‪.‬אוואנךער פאר וואט איז אדי י‪ .‬רב״גתוד־ת*^*?^*ט^^‬ ‫ניטלץענען עפר <.‪.‬איל אנן )קי‪ (3‬רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי‪.‬זה‬ ‫נשבר ויש לו תקנה‪ .‬ינ נ ט ה ונן ננון‪) :‬קי( למחמ׳‬ ‫‪.‬וםה אם זה שעשוי בנפיחתו של ביו‬ ‫לש‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ומי שי‪ 8‬לו רעס מכניס סנ‪!1‬נס נניתו נדי שתמפה על נאפה‬ ‫סרעס יתלפילאותס אנל איפנא לא פן תלמוד סעונס ממעשי‬ ‫סרעס יכן סנניס הקניה אנרכס אניני נתין <ית סרשעיס‬ ‫‪ saw‬עליהס ולימד דעת את סעס לסניר אניסס‬ ‫וכיס‬ ‫ב נ ש מ י ס ו ) ק ס ( עופר‪ .‬עם ר.‬ולכן אין תקנה לשנירתו מ^ני‬ ‫שתתלהו וסופו שני הפנים אנל הונינית שתלשו ומפי שוס‬ ‫לפיכן יש לו תקנה לשנירתו ונן אנחנו נוצרים נדרן אתד שוס‬ ‫לפיכן יש לנו תקנהו )קשו( ננפימה‪ .ויען אאפיקורום נאיר אאפיקורום איז נייעםין נעבין‬ ‫איס‪ .‬א‪.‬ענ‪.‬סלק דיי בר חלפתא )קי( לסחמי ליה אפין‪) .‬עפר דרש לשין עופר נתור ומוק עומד‬ ‫על מעמדו ותקפו נד״א עיוור םאיליס« )ק!( פולס‪ .‬ערדענע'' כלים ברעננטי״עךד‬ ‫ייאסיענען ן^ךים <.יט אזוי אין יפסוק דו וועסט דייצו שפרייטי.ךד מיט( וואסער אונ זיא וועךט נישטאךקיט דורך ךעםיפץער' לרום סע...‬ז'אמח אונ מיישטיאוים צו‬ ‫יאסען אונ ם'א?ט פין די ‪3‬לים! יענען די'פליםשטארק!')ךן( <מעשה>‪.> בייוטו נאף גיקומען אים מצער ויין מיט‬ ‫נארע^עירייר•נןענע.‬ואנט דער אפיקורוס צו'תי׳ יוסי פאר‬ ‫וואם לא.‬יענע וועלט עוען‬ ‫די ווע?ט אייך שעארבץ> וועםטו'‪.‬הונונית נעשה על ידי‬ ‫נפיחה לפינו יש לי תקנה ננפימה ננחו או לתקע מסיחה נ!‬ ‫רשעיםיאליןאפלעךנע.‬אתמהא‪ .‬נער נתור‬ ‫נ‪:‬ין עלם ‪) :‬קו( ננני עשרים שנה ננראי‪ .‬ר׳ הונא אמר)קח( עפר זכר‪ .‬לי ווערט }ימאכט טיט' פייער אוינ זיא ווערט גיי&טארקט דורך פי‪.‬ויען‬ ‫אין רי ?זןזאט צפוךי‪3‬ייאייגעם'יואם‪.ט אמאהל ניטרא?ין‬ ‫^יזנ"ישטאךבין‪'.?טו‪ .‬‬ ‫איל לא מסתייה לההוא נברא עקתיה‪ . )צוברעביןזאיויוויאערדענעיביי‬ ‫לוואם נןען ניט צוךיק גא‪.יואןט מיד זענען פאריויכעו־ט אויף' נאט אז אויף‪.‬נדערע זאגץ‪.‬נץ ווערין!‪ .‬איח דאםר )קט( מינאי‬ ‫הוה יתיב גבית‪ .‬אתמהא ‪ .‬ג.‬אונ אודי‪'.‬שנאי הן אדם‬ ‫כיה הי״ה נני' עשריה» )קת( עפר‪ .‬יעני‪1‬ן נקבות' )זץנע'‪.‬אית הסטין‬ ‫מתדבקין‪ .‪.יאנט י נייט נענונ §'אר‬ ‫ךעם טע.‬האט ךבי יוסי נייזאגט א^רךעינע כלי ווערט גימיאכט פון‬ ‫!.‬ער‪ .‬זיץ‬ ‫אא^יקורוס‪ .‬קע.‬זיי'יענע.‬רער וואםמאבט ךי‪.‬ער^יי!איזני‪.‬ניקלעבט ווערין אונ וויעךין' צוךייק אנאנצער‬ ‫טאפ • ?!טייט רען.‬ארמה נקבה‪.‬היוצר הזה מביא עפר זבר‪. איו ניט' .?!ש דין צרה ).‬ע אליי.‬וןאי!‬ ‫דער‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ .. רען שארבץס'צו זאקען' ‪.‬אנך^עזאנין‪..‬ל' ונר אדמה ל' נקנה‬ ‫ופירש" ז״ל מיני עפרות הן מול הגס עפר ונר חיל כדק עפר‬ ‫נקנה ווה חוק מאוד ושניהם נאמד עוניהנ ה״נ רש״ )קש( מינאי‬ ‫היה ואית דאמרימין הוה יי‪. .‬אני ‪pa‬‬ ‫אי ?מיןאשרישנשס ריאה ר׳ יוסי יישב וניתקו)קינ( רחיצין‬ ‫ני' ‪ .‬‬ ‫א}לעי‪.‬האיטידער אפיקורוס‪.‬הט‬ ‫רעד אפיקורוס ?ייעלן ווי רבי ׳וכוי ויצט אונ לאכט'‪ .ואם דין ווהן'איז .‬איר אלעזר בר״ש אף חוה על מליאתה נבראת‪ ..‬רב'הונא‬ ‫זא?טןוא ‪.‬קען סען איר צוךיקיגאינץ מאבי!'‪ '.‬ע כלי‬ ‫}ןעךט צ• בראכ‪-‬ין‪.‬א״ינ וויאעס שטייט אר^ת‬ ‫מיי^טטען די ךינעיא?ד )‪.‬יאדסה נקבח‬ ‫כדי שיהו כליו בריאין‪) :‬ח( מעשה באי* בציפורי שמת ב נ ו ‪ .‬ןאר'זאק?ט ליתגנעןיעיפר ליונג אונ ש‪9‬א'ךק>‪ .‬ערנע ‪.‬כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור ‪ .‬האט רבי יוסי.‬ר?י יוחנן'יאנט ויען י‪£‬דט אע חוה וענעי‬ ‫בשאפין נייוארין האבץ די אויים ןיזעןזן ווייםעניטשין וואסזענעןאלט'צוצ‪:‬ואנציני^ר‪. טע.‬זעהי דיין ווהן‪ .‬איי רבי ייוןוי ‪3‬ר הלפר״א גיקומען צו רעם מענטש ם!חס‪3/‬ל !יין נצו טךייםטין אים>‪ '.‫סףף‬ ‫בראשית פרעה יד‬ ‫בראשית‬ ‫הםקילקלת לביתה של מתוקנת‪ (T):‬עפר דיי בים אומר )קה( עופר )קו( עולם על פליאתו‬ ‫נברא‪ .‬אלא )קע( דאתית סעקא ליה ‪ ...‬מינשתיס אנו נסי יתנרו שאתס תשוב יסראס פניו‬ ‫לעיסינ‪) :‬קינ( דאסיס‪ .‬נקבית>‪ .רא'בע יא?וו־('אונ‪/‬עךרייאם‪.‬‬ ‫נ ו ׳ ‪ .‬איל כלי חרש‬ ‫)קי־( ברייתו מן המים והכשירו באור‪ .

‬וזרק בו את‬ ‫הנשמה ‪).זא.‬לער פסוק'.‬איו שידן'געטריקונט' ‪0‬דיארין איין' הוייבין‪ .‬עלד•‪.עם מענטש! )ט> )‪ p‬האדמה(‪.‬ךעיר מענטש יואם‪.‬עבירות)פוןיךעם אלט רם‪.‬א ( חמשה שמוח נקראו לה ‪ .‬ך‪1‬יי מחק ואנט‪.‬נפש‪ .‬אבל לעתיד בנתינה ‪ .אלסטי ‪5‬אבי'ן‪.‬קנעט §ען די‬ ‫‪.נע נאי לעכער‬ ‫אלע^ליןען ‪$‬טעם‪ .‬יםעל אלע נא?ט אונ קימט אראפ אלע'?ךיה‪ .‬מען'הט בעאפץידעםטענטש‬ ‫פין‪ . אין הויבץ‪ .ט דמאלי.‬אזוי ווייך איו דעריטענטש^אזצו תחיעתהנןר״ים‬ ‫ן ע ט נ א ט פון״זיין‪.‬שנא׳ )לברים יב( כי הדם הוא הנפש‪ .אט אליי.‬זה הדם ‪ .‬‬ ‫חיה‪ .‬יחידה‪.‬שלא נשרפו ומי שנפמ ופתו למויר ריחי אליי לנו כתינ הריח הבונאל‬ ‫עדי! נננשן ינ! היא נילקיש עדי! הס טיע וחמו יש תקנה אלה־ס אנל לעתיו לנא נמתנה שנאי ונהתי וימי ננס וח״תס‬ ‫לשניות!« )נןח( מקוס מונח נ ו ׳ ‪ .‬קכ( לפי שבעהיו בנפיחה לפיכך מת ‪ .‬פיוש״י‬ ‫והליל מן אומה משמע ממקוש מ י ו מ ו שבאומה ווה‪ 1‬המונח נשעת שינס היא עולה מן הנון ומשוטע נעולס ואמ״נ‬ ‫שבמקום נ״ה ומכפר על ישראל ונתינ ננ" מונח אלמה תעסה» שב להון כגון ועי״ו ח‪1‬צס מלומותיו ממה שהחמ שומע‬ ‫)קיט( מלמל שכעמילו נ ו ׳ ‪ .י( <י‪§:‬ח ןאפי‪. .‬אט' ‪eg‬‬ ‫.‬אבער צי יזודןז'המתים מעט .‬עלרביו צום הי^עליאונ״ער האט אדיין ניבלאדןאץאים‬ ‫א.‬נפש‪ .א‪..‬לער‬ ‫טןביזמעטאויף אים ‪#‬טיי|(‪ .‬הנשמה‬ ‫אינה נלוס ולא נתיב נוצר למשמע שניצר בנר אלא נל' יוצר יחן גו עיי נפימה ומצאתי הגירסא גהרנונ"! נעה"! ננפימם‬ ‫שעו״! לא נוצרו• ) יו( ננ׳ יוצר שלא הוסקו‪ .‬יחידה ה.שמה‪ .עבין אין ‪5‬׳!?טש לי‪..‬נשמה‪ .‬זיא איו'.חמשה(‪.‬ל‪9‬י ‪3‬ל?יה אונ רבי יזלפו האבץ גייאנט פון ו־בי ?זטואל ‪3‬י־ נחמן םוועןין ז‪$‬רט' איז‬ ‫‪3?5‬אפין ןיווארי! פיון רעם ז^ךט ראם ער איו'סלט־ אויף דינע‪..‬העומד אצלו• )קכ( לפי שבעולם הוה בנפיחה‪ .‬גא למר! ‪:‬שאלת הנר! מגיר‪ ..‬איו ראם בלוטימי‪.‬דךיבעל^ען מען זיא צוךיק נאנץ טאבין‬ ‫אויך דוךןז ךעט כלאיץ‪ .‬עסו שטייט ככלי יוצר תנפצם‪ .‬‬ ‫)וי דער‪. ..‬ערד טאכץ א'ני.‬ןגךד .‬פייס״ ל״ק מילא נתינ וורק נעילס‪ ) :‬ק נ נ ( האישי'‪ .‬נשסח זו)קכב( האופיא‪.‬רוח רו'?ט שק ייא מייל זיא איו אווי ויי אווינט‪'.‬ ‫.‬דו ייעםט די צו ברעכץ' ווי'אעללענע בלי )מאלט טען טיינען‬ ‫אעלדענע ‪2‬לי'אפאל?זינע מאם‪.‬שנא׳ יתזקאלי לז(‬ ‫ונתתי רוחי בכם וחייתם ‪ ) .ע אדעליןהעריןוואס‬ ‫ביץ טו‪ £‬זא.ט ודיל ךי נלאו וועלט ניבלאוץ‪ .‬אדאך ךי גלעזעתע כלי מאס זיא איז ניבלאיין ניווארין דולך אמענטשקען‬ ‫טען זיא ציליק גא?ץ םאכין או זיא' ןועךט צו בראכין ‪ .‬נ?ש ‪.אט הט גישטעלט' ארם הלאשיץיאנולם)אשעיק‬ ‫‪.‬פסוק וחטאיך מעל געבין מיין נייםטיע^םה( אץ אייך מעט איר לעבין‪) :‬יא(.‬ער נעמיס לעבעידינ ווערץינאך ויץשטאלכיץ ‪".‬מארוס אמתנה נעטט טען ניט צוליק‪.‬בנפיחתו של הקביה עאכו״ב‪) .‬זיא' נייט ארויףאין‬ ‫ך‪.אט‪.‬ווי״עםי^טייט אין פסוק אמזבת פון״עלד .‬הםדיא)שמות‬ ‫כ( סובה ארמה תעשה לי‪ .אך >!טאל!ל אונ טען עאקט אנ‪.‬וייק מוכת•' האומה מי ‪:‬משן אין לעמו לתיור‪) :‬קנא( שהיא עולה ויווות‪ .י.‬אמר הקביה הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי‬ ‫יעמוד‪) :‬י( ויפח באפיו‪) .‬נשמה מעט‪.‬ועתו ‪:‬‬ ‫ינריסא‬ ‫דהוס משמע למקיה ימוק ואמי ויפחנאלס הנופח להון פיו של‬ ‫רער אפיקורוס נ.‬ריס נשמה‪.‬ויי ךערי^םוק יאנט מיער דיים ךעס רוח פין טענטיש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫וואם‬ .‬‬ ‫רברייתא‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נמו עפה ו )קשו( איר 'צמק כיי‪ .‬קיט( מלמד שהעמידו נולם סן הארץ ועד הרקיע‪ .‬נייט‬ ‫זיא ארויס פץאים דוךך א?לאז אונ‪.‫פדר‬ ‫פ‬ ‫בראשית י‬ ‫ע ו ה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫יש לו תקנה‪ .‬אדי אבלי או זיא וועלט' ציו בראכין‪ .‬מייל אלף רער מעלט איי אליין ניקיטק אין מענטש די ג^זמה דורך אבלאז! לרי^עיר‪.‬פיישיי ועיון עיקר‪ .‬‬ ‫.‬ער שי^ארבט‪ '..‬קט(( אםר ר' יצתק ככלי חרם תנפצם אכיכ ‪S‬‬ ‫אלא ככלי יוצר תנפצם‪) .‬זגר איז 'ןייבלאךן‬ ‫ןיייאלץפון.‬האט רבי יונ‪1‬י'גיואניט צום אפיקורוס.‬‬ ‫פי^ף נעטעןהאט ךא‪ vsi .ע‪1$‬ריקו.‬קען‪.‬רער §סוק לערוגט' אוני אי .‬נט איך ויעל ‪3‬שאפץ רעם םענטשיפון דעם אלט מם'וועט אוייףיאים מכפר זיין אונ לןלואי‬ ‫אל‬ ‫' •^י‪^-‬ק ?ע^טיי! ! .אךמייך‪.ט‪5 .‬עם שטייט‬ ‫ניט אין פסוק ככלי חרם לעפצם‪ .1‬עבלי‪ .‬קיז( כלי יוצר שלא הוסקו ימיין הן לתזור‪ ) :‬ט ( םן האדטה ‪.אך ניט ."0‬ער'האט אדיין ףבלאךןאיין ד.‬‬ ‫ר׳ ברכיה ור׳ חלבו בשם ר׳ שמואל בינ אסרו )קיר!( טםקים כפרתו נברא‪ .‬קכא( שהיא עולה‬ ‫ויורדח שנאי)קהלת ג( סי יודע רוח בני אדם העולה היאלםעלה‪ .אנט‬ ‫ךאס כלוט איזדעדנןש‪ .‬דו‬ ‫ווע?וט די'ציברעכץ ודא אעלרענע כלי וואםלאךף נאןז'פער?‪'1‬יג וועךין‪ '.ה‪.‬ןנלד> וואסער איינימעי הדך "פץ רי‪.‬אווי אכלי אז י»א‬ ‫וועךט צו ןראנץ‪/‬קע״ן טען איר ניט צוךיק נאנץ 'מאכין*‪.‬רוח ‪ .‬רוח‪) .‬ער שדן אייבייגילעבין‪'.אלין ליי.

‬קע.‬יחידה רופטקען זיא ודיל אלע ןלןדער זענען צוצודי)צווייאיי‪2‬י‪ •1‬ץייייקע^ט‬ ‫אונ אווי ווייטער("אונ ךי נש§ה איז .‬ךער נאןז האט .‬רב הונא אמר עשאו‬ ‫ע ב י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)קנ^וניייתאאמר׳‪-‬וושםנויוסאומוי׳^קנ^סאופיסישנא‪.‬שגי נינים שני אוניס ופן טלס ‪:‬‬ ‫)קנו( יומו נ נ י סיס נוי‪ .‬‬ ‫^ו^ך^גי^^ןליאיי‬ ‫נוט‪ .‬כבר ינוע כל אדם יחד ‪ .‬ןגרזאלניט^קאלטוועךןווארום ער‪.‬רבי הנעא‪ 17‬וועגין אויף‪..‬‬ ‫סועת םיא טונ ע•־ שאמו״צ ממן אמדן ועם קנית עם חםית ועם‬ ‫מסרת מם קנית ד־א ני׳ כילם נים‪) :‬קנה(יהיא מים נ נ י ן •‬ ‫פירש" שעמים שהיא מצומצממ נצו א' של הנון וצו אמו של‬ ‫סנין נילי מ ת ‪ .‬האטךאך}אטאל‪.‬‬ ‫ובשעה שאדם ישן‪ .ינומק פון אים רעם ויייריל ודיל ‪7‬ןם ייעט ניט שןין דץ <ןאר‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫דעם‬ .‬‬ ‫שיגיש* שאלמלא שהיה ממות אליי מיו היא מת• ליא פן ספת*‬ ‫נשמתו ממש נאותן נשימות שמנשס נעת השיגה‪) :‬קלנ( עוק‪5‬‬ ‫‪.‬איז שדן ךער טענטש אץ גא^צץ ני‪#‬ט^וץץ\.אטיאל עמלי!‬ ‫אלענאכט זיין נשטה איןהאנט‪ . rg‬אויף‪.‬אלא בשעה שאדם ישן‪ .‬עריאלאי םהך‪1‬נן‪ .‬ווי דעיר פסוק ןאנט כלי הנשטהיתהלל‬ ‫‪ .‬האטדאךנ אט‬ ‫§םוקאי.שטארבין‪ .‬ייט ךינשטהיארויף איןהיטעל‬ ‫אונ ךא שע§ט אן ליעבין צאונ בח> פאר רעים גוף‪ .‬ריביג אטר אם ישים‬ ‫אלהים לבו על האדם הזה‪) :‬קכז( רוחו בבר היה בידו ‪ .‬הה״ד)איוכ לד( אם‬ ‫ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף‪ .‬שנא׳ ונשמתי אליו יאסין*‬ ‫בנופו כבר ינוע כל האדם‪ .‬כל הנשימה תהלל יה‪) :‬יב( ויהי האדם לנפש חיה‪ .‬נעת השינה םוומ נ נ ו יצא ממנמ‬ ‫‪.זענטש איו שוין לאנל ווי ניי^טארבץ‪.‬טיט )תהליס קנ( כל‬ ‫הנשמה ההלל י ה ‪ .‬חיה‪ . קךינען‪ .שסה‬ ‫פיון נאנצץ נוף אדף איץ«ןרט וועךטךיער נוף״קאלט אונ ךער .‬אונ ךי רבנן ^ייטשץ‬ ‫אליו ציו גאט‪ .‬עלומי שיתן ל ע » עליי‬ ‫לםמיתו‪ :‬הינ )קנט( נ נ י הים נייו ונשמתו נ ו ׳ ‪ .‬ההיד )משלי כ( נר ה׳ נשמת אדם ‪. א ט רב( צןהי'ד‪1‬אךם לנפיש‬ ‫ס..‬ר^י יהושע בד.‬צריך )קלא( לקלס לבוראו‪ .‬רבי לויי יאניט פץ‪.‬ר׳ יחורה אומר‬ ‫מלמד שעשה לו )קל‪ (3‬עוקץ כחיה ‪ .‬ר׳ לוי בשם ר׳ חנינא אסר‪.‬ואיני ינול לפייס מאותו צו שאין המיס שולט‬ ‫נ ו ‪) :‬קנו( משים שנים‪ .‬ינשסתי אליי יאסוף )קל( לטעלה‪ .המיה‬ ‫..ארוועןדער טע.‬יעךער מאךל ראם ידו ציף?ט רעם ‪ £‬טעם ךאך??טי לייבי! .אט וויל‬ ‫פאר לעשט״ער די ליכט‪ .‬אונ או}'אט ודל פאריאםמיט עיר די.‬אזוי ווי אהיה‪ .טש איו ניוןארץ צואנפש"חיה‪ .‬היא עולח ושואבת לו חיים סלםעלן‪ .‬‬ ‫על כל נשימה ונשיטה שאדם נושם‪ .‬הנשמה הוו ממלאת את כל הנוף‪.‬רבי יהושע טייטשט אליו "ציו רעם טענטש‪.אני! פץ רבי מאיר ם ווענץ ר" נקטה איו‬ ‫פולזל אין דעם_גא?צי'ן נוף ‪ .‬ךערפיסוק אז.‬א^יו .‬‬ ‫.‬אלא בשעח‬ ‫שאדם ישן נשמה מהממת הנוף שלא יצטנן יימית‪ .ארפאר‪.‬נאט האט איםבשאפיין טיטזןוויידיל‬ ‫אווי ווי אסיד‪ '.‬רער מע.‬אונ ווען דער טענטש ^•לאפט נ‪.ה>‪ .‬ךיג^טה פוןטעגנןש איז אליכט פון נאט‪ .‬עגאכטדץנ^^האץ האנטי‪ .טש שלאפטיפאר^זפךייט זץז ך . ^ ו ף ‪ .‬ויען י.‬ךי רבנן זאנץאווי טיי^טךער‬ ‫‪1‬יין*כזאךץ צו דעם‪9‬ע?טש‪.‬שלא‬ ‫יצטנן ויםוח‪ .‬ר׳ יהושע בינ ורבנן‪ .‬‬ ‫אס אן כנשמה 'אסון אליו למעלה נ נ ו ינוע ן ) ק ל א ( לקלס‪.‬יחידה‪ .ט נך ה׳ ?׳שטת ז‪$‬דם"‪ .נ?ש ?!לאפט רער וזארעטט ךי נש^ה'בעם גוףזגר זאל ניט קאלט וועי־ין אונ שטאךבין‪ '.‬פי ואש‬ ‫׳אסון נשמתו אליו ויל על האום שתסיס קשיים נמקוס אמי‬ ‫ולא תהא נפזרס ננל הנין נ נ ר ינוע אלא ונו׳ ו)קל( למעלה‪.‬ווי‬ ‫דעו־ יפסוקךא.‫סףף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫םב‬ ‫בראשית‬ ‫)קמ( דגרייתא אפרי! )קפד( האופיתא טבא‪ .‬ער לויבץ נאט‪.‬נשמה מחמםח אח הנוף ‪ .‬רבי אהא אונירבי יורגן ..‬רבי ביקיני אוני‪.‬‬ ‫ר׳ ביםני ור׳ אחא יד׳ יוהנן בשם רימ אוסרים‪ .‬קעךט'ווע'ן ךער‬ ‫מע.‬יתזר ילקתי םםני ספני כבודו‪ .ואס רער טיענטש ציהט אין זיף־ דאךף‪.‬‬ ‫)קנח( אם ישים אלסיפ ל נ ו ‪ .‬שכל האברים פתים )מכס( והיא חיה‬ ‫בנוף‪ . ש מ ה אי§ער דעםנאנצץגוףאונךא ךער‬ ‫נוארעבט אים‪.‬ודה רופטטען זיא גדיל אלע' נלידער זע.‬אונ'אפילו ביי טיאניאונאטוועט וועלץ״פארזאםולט ער ךי‬ ‫?שמה צייזיך איןהיםעל‪ .אט צו.‬דבי יהושע ברינהטיה אונ ךי ! ן נ .אטזאל וועליין טאקן דין הארץ'צו'דעם'םענ<?ש‪.‬נ^טהטאנןט לעבעךיג‬ ‫דעם גאנ?ין נוף‪' .‬יעךער‬ ‫אטעם .‬והיא יתירה בנוף‪ .‬ער מלאים‬ ‫סךננ]‪.‬עס ?!טייט אץ פסוק אם ישים אליו‬ ‫לבו רוחו ונשמתו‪.ען'.ישטארבענעא'ונ דיי‪.אןט אווי ‪5‬ייןט ‪.אר איינע אץ נוף‪.‬שכל האברים )קכו( םשנים שנים‪ .‬רבנן אוסרים )קכיו( אם ישים אלהים לבו אל האדם הזח רוחו )קנט( כבר‬ ‫היא בידו‪ .

.‬עסין'‪'.‬די‪%‬דאקסט ירויים אצוויינ ‪ '.אי ד*«בין פאר וואס רער מאנטי מעי.‬לא אוכל קום‪.‬ולהלן‬ ‫הוא עושה נשםה רות‪ .‬ער ואיל האבין‬ ‫א‪.‬אס לא יעמול דעפס מלאכה לא יהיה לו מה‬ ‫לאכיל! )קלל( גגיס‪ .‬תהיד )חהליס קד(‬ ‫ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון אשר נ ט ע ‪ . טיר'אי ווען טען‬ ‫פלאגצט זענען די שויןבייטעח‪-‬ךביהנינא זאנט ךי צייייגין וע‪.‬לעי באוריית׳ בליליא יביםםאלא טטי‪):‬יג> ר׳‬ ‫שמואל חתניה דרבי חנינא הברהון דרבנן אםר‪ .‬קודם‬ ‫)כ( עד שלא נוצרה םםעי אםה‪ .‬איר הנינא)ג( ישבעו חייהם‪ .‬להלן‪ .‬איר חנינא כקרני חנבים היו‪ .‬אדם צריך לכוון את רוחותיה‪ .‬שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון ‪ .ה‪ .‬וואירום *!צוויינ איידער ער קומט נאךיארדם פון‬ ‫ךי טו^ער דאךף שוי.‬זעה.צץ.‬בידי‪^ .‬םניין ליתן את האסור כאן‪ .‬דבי ר־ ינאי אםרין לםה הוא םזכיר‬ ‫)א( שם םלא בגטיעת הגן‪ .‬קלערין א ‪ sf‬דעלכין ארט‪.‬איונ עייל איך‬ ‫‪8‬ךבעט אגאןצי‪ .‬יךטיה כ.‬ארו אלםט לייענען בידי(‬ ‫ןאט האטי טיך ניןעבין אין טיין יזאנט‪ .‬וויי דעי־ פסוק יאגט ךי בדםער פון'.‬ירעד‬ ‫נאך כייבט מען אוים רעם ז?ייייג פו.‬ווייל די נשסה ווערט‬ ‫גירויפין טיט ‪3‬ייךע‪. ז^נדער‬ ‫אךט‪ . רעד טע.‬קנעכטפאר)יךאליין‪.יגלאגצט אין נ'‪.‬ואת האסור להלן‪ .‬שטייט אי.‬ךאםקעמךיל איוךי םוטער פוןךעם צויייגי‪ .' איי..‬וו.‬ער וועטניט אךבעטי.ין־ כוי וקן נתונ נאן וינוע ״"‬ ‫אלהיס גן נעוו וגו׳ רצו יינרא לא כתינ אלא וי»ע משמע‬ ‫מפנללו כנר אתר כן גפעס וכן אווי סלננין אשו גנוע משמע‬ ‫מאמר שהס אוויס אמר כן נעעס כן מצאת• נרקנעי וכיון‬ ‫שזיו הנטיע‪1‬ס נ ן סנפינ סקנ״ה על עצמו כן ן )ג( ׳שנעו‬ ‫מייהס‪ .‬דיי רבי‬ ‫_י.‬עדן‪ .‬פון רעם‪. י צוויי שיפות‪ .אט‬ ‫זזיעךי.‬קלג( דאי לא לעי לא)קלד( נגיס‪ .‬הקב״ה גפן נה» נמ וקיוס שיעמדו מי ובריא אולס‬ ‫ועד שלא יכציזי נהם רקבו! נד״א שפע ימים ״ג‪-‬ןי וגס גסן‬ ‫להס שנע מיס ולא ׳בונו מימיהס נל״א און לא שנעה מיס‬ ‫^ םענטש‪.‬אונ רא וועךט ינידו פין ידי נשטה רוח א‪1‬יך‪_.וועטערניט י‪£‬אבץ דאם צו‪.‬אי‪.‬עם' שיטייטאי. ךעם ארט אוג מען פלאנצט אים איין אי.‬עס ?זטייט‬ ‫אין פסוק יערער וואםוזטיאנשמתתחחץם איןזיינע^אזילעכער‪-‬יפוןוואנען ווייסי.‬קען איך נישטיאויף קטיין ביי..‬ןויל'איירער טען רואטניפלאגצט ךעםןאךטיןהאט טעןגידאהפטגוט אכטונגנעבין‬ ‫אויף וויעלכין ז^ךט מען זאל אים פלאנצי.‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫פסוק‬ .‬ושי׳ העוון• משוענו לעצמו‬ ‫שיעניו דעמול לפרנס את עצמו וכומפוש ואויל‪) :‬קלג( לאי‬ ‫לא לעי כוי‪ .‬גאט האט'גיפלאנצט' אגארטין איןי״עךן פון טורח זייט‪ .‬דאםי‬ ‫)איכס א( נתנני ה׳ בירי לא אובל קום‪ .‬נעםען נפש אונ רוח‪.‬אונ דארט רופט עריך נשטה רוח‪ .‬קען^רךעןלעךנעןיביי נאכטתורהאז׳ביי'טאנהאטערניט‪5‬אךדינטוואסער‬ ‫ד‪1‬אט נידאך?!ט ז )י‪ 0‬רבי ?!םואל דער אייךים פו.‬ער זאל אים פלא.ביא הט ניואנט גוזגגי ה־ בירייזאלםט ניט לייענען‪.‬כאן‪:‬‬ ‫תיל דדים תיים לנזירה שוה ‪:‬‬ ‫‪ ntJHB‬ט ן )א( ויטע ה׳ אלהיס גן בעד.‬ךאסזאןט רבי‬ ‫מינא‪.?‪1‬ש'‪.‬הוא דעתיה דר׳ חנינא‪ . פקדם‪ ..‬טאנ בי] איך ביי'נא?ט מיד‪ . י‪ ".‬ועקרן הקב״ה ושתלן‬ ‫בתוך ניע ‪ .ךי פלאגצערם‬ ‫טוהן אזד‪ . פםוק ח.א?ט‬ ‫•לעךנען הורה ‪.‬ער קאט גיפלאגצט‪ '.‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה י‬ ‫י‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫עבד םכודן בפני עצטי‪) . בבי ח‪.‬ישבעו‬ ‫מטעתן‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»ג ודייק מזכתינ שיה דמשמע כמו ןויס ממש חהו זננ שאילו‬ ‫צוותו וקומתו ננר נתינ בצלמנו כזמותינו‪ :‬סיג נסי׳ רש״י‬ ‫י ל עשאו ענל מנוון ננג׳ עצמו‪ .‬ווי‪.‬ןר'זאל'^ון‬ ‫דעם םע‪.‬עם שטייט אין פםוקיער האט אדיין ניבלאיין אץדיגע}אז לעכער‬ ‫בקמת חיןם איו דעי־ טענטש נידאךין אנפש ח.‬נאדער חבר פיון‪.‪. זאט לפון דעט ךעגין ךי טעגן בוימער ייאם‪.‬כאן הוא עושה גשםה נפש‪ .‬זיייען איין אין ךי‪. מיר אזיראךט‬ ‫וןערט נירופיי ךי.‬ישבעו םיםיהם ‪ .‬ישבעו עצי ה׳ ונו׳‪ .‬ען'גי"ויען דין יד ךי‪..‬ךי רב^ן קיאטיגיזאנט רא‬ ‫רוקט ךער פסוק ךי נשמה נפש‪ ..‬איך ואל אלייין' אךבעטין §'אר מיין יךעך‪9‬ע'ניש‪ .‬ס!עתער פון‬ ‫ךי איייישעךןקען האט די נאטאויס געליסק אויג האטיו״..‬ק'ער'‪.‬ני‪.‬ערד אכןעמךל‪ .אין יזיוה‬ ‫מסס סולן לכוש ונשע נו פלפ.‬י ר ן‬ ‫כנשיעוס הוא שגוטעיס מתמלה הגרעין עד כצומתס ואמ״נ‬ ‫עוקרין אמ כ‪1‬מוום ושותל׳! איתה נמקים אמו ולב! אמו עד‬ ‫שלא תצא שמורה ממעי אמה ‪ fcirc‬כגרעין כי היא אמו‬ ‫לרין סאדס לכוון רוחותיה שיהיה אותו מקיס מוכן לקבל אותה‬ ‫הגמישה נמו שאמרו מו״ל על כלמה שהיה מניר גילי .‬אוכל והנס סוא כנסמה המשוענלת‬ ‫לאדוניה לכל מלאכה וזהו לנפש מיה ונסמס נכלל‪) :‬א( שס‬ ‫ז!לא‪ .‬ה• אוינ אלהיםיביי רעם פילאגציוע‬ ‫פון גארטין‪ .‬ים( אפ צו לעךגען אןינם פון ראם אנךערע‪ :‬י‬ ‫פרשה טו)א( לולטע ה• אלהים>‪ .‬נ?!ש‪.שמה נפש אויך‪ .ים חץםודא שטייט נעזםת חיים אונ ךארט‬ ‫?!טייט רוח חי‪.‬י" אלסיס נמו שאמרו טוס עשית ייי אצהיס שש פלא‬ ‫מל עולס מלא ‪ ) 1‬נ ( עד שלא גוצרס ממעי אמה נוי‪ .

‬תאשור פםקינון‪ .‬ערן‪.‬וארוס די ט ע נ ק‬ ‫בויםער הג.ואס ‪/‬נרזא?ט אז דערינארטין איז ?רע^על פוןעדן אונ דע‪%‬עדן איז מדען אי‪ ..‬יוד ךער פסוקיזאגיט ידי‬ ‫בדקערפון.‬ברוש איזבךןנה‪ .ידען ?י־עןער זעמינ קאקל אזוי פיל‪ .‬איו דאןדדער ‪£‬דן ןרעסעירפץ׳ דעט .‬ששיס מנית ט ו ונ! מספציס ע ת‬ ‫שוססהנ!שסואמלקששיסמ!העתזע"נפ"קוסענית<מ(נפיגי‪.אלטין‪ .אלםין‪ .£‬ייט ארויסייפון‬ ‫אפור‪.‬שנאי ויטע ה׳ אלהיס נן בעדן‪) .‬ער איי אין.אלטין גלעםער פין‪.‬רבי‬ ‫|םיקז?כעי‪5£‬י‬ ‫חני. .‬פוש" סוי וקנ סס! נ׳ קני! שהרינימ‬ ‫ניר ל׳ ‪ 1*0‬שה! ס' תוקני‪ 1‬שהרי סאה ששה קנין הוי‬ ‫י ‪ -‬ח נ שהיא נ׳ קניו מלי‪ .‬אלפונים‪ .‬וויי ךער ^םוקזאנט ךעיר נוטער באלנ אוג‬ ‫דעו־ לןנון <ךער בית הקקדש(‪ .אןטין‪ .‬ווארוםיפון רעםרענין'ווא‪'.‬נרעסער' פיו‬ ‫ןהודה .‬ס( והכתיב ונהר יוצא סערן להשקות‪ .‬‬ ‫ב ת ש ברחא ‪ .אט ןואט ןיפלאנצט.‬טרןגןען ווערין‪ -‬אונ ואלין ‪1‬אט!יץ ‪0‬יט פלאנצו^ע!^ אלע פלאנצו נען‬ ‫ןואם טען‪ . איו נלעסער יד ‪.‬ההיד ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון ואין לבנון אלא ב ה י ט ‪ .‬ל י ! י‪ -‬יי! ‪ 9‬ג י ‪• • 9‬יי'ע ‪9‬עי } י טךינ‪.דקר תזןשור‪ .‬שלא נבראו אלא לצורך‬ ‫ב ה ם ‪ .ילאל?‪3‬ז.‬ור׳ יוסי אוסר ערן נדולה‬ ‫פ ג ז ‪ .‬‬ ‫שנא )יחזקאל לא( ויקנאוהו )ד( כל עצי עדן אשר בנן אלהים ‪ .‬אילמוןיט איז אלים‪ 0) !.רעםערפון .‬קטאן'לי‬ ‫בוי§ער זאלין‪.‬‬ ‫»י ‪ w‬שדן ואמר עון נוול הנסינ וגני וגו׳ הוי ש־‪-‬עון‬ ‫»פ‪1‬ןתו שנ נ ! ‪ (1) .‬אט האט ג?זמ ‪*1‬ק‪.‬ךי'<§ע..‬צאבור את ךרי‪:‬סינ ןו^ה אונ אןןאה איי ועקכ‪_ 1‬ה^ין‪ .‬רבי אחאזאגטידי‬ ‫ןזעל.‬ר׳ אחא א ס ר נ ׳ ‪.‬ה ולא ומודה ומס לא נ! מיום ‪:‬גווש ארס ממט מ׳‬ ‫) י ( ס י ג נ ל עצי עון אשו ננן אלהיס יא‪1‬מר‬ ‫נע‪ .ארטי.‬לער‪.‬וועט פון זיי ?לא^צייזיאלין זיין אוד גוט !ד ךי ?לאנצוננ' וואס .‬על דעתיה דריי )ח( כפיני שהיא נתונה‬ ‫ב נ ע ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫וגם !ת! נכס תיששת נ ו נ ס ש‪ 5:‬מזיעות שנוטע׳! מסש ישלי‬ ‫י » מו נמוהס יוהו אבו נטע ׳"י ולא היצוני לא השקאה ולא‬ ‫פני‪.‬וואלום ךערןםוק ‪'.‬לייבעקטע פון די יע.‬רבי‬ ‫יהודה אונ רבי יוקי קריןק‪ .‬טיטען‬ ‫י‬ ‫אינ‬ ‫א‬ ‫אט‬ ‫יט‬ ‫א‬ ‫עי‬ ‫א ם‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫{‬ ‫ע‬ ‫יג‬ ‫‪8‬‬ ‫!זוי‬ ‫‪:‬‬ ‫גאוטץ‬ ‫א‬ .‬‬ ‫^^‪£‬טמ'עריך‪.‬שהוא טאושר‬ ‫סכןלן‪ .‪:‬געבין‬ ‫.‬איו ךאןז רער .‬ןעזזר אס אןדא'‪ .יציק טענען בוי^ער‪] .אירטין‪ .ען .‬אונ וד רבייו^יזאנטאזדערעדןאיזגרעסערפיןנארטין‬ ‫איז‪.‬ארםונים‬ ‫דילבון ‪.‬ייי‪3‬ס"ךי'^ין‪8‬ייבינל^ין‬ ‫אונ זאלין ניט פארפיילט)ןלליז • י ‪ .‬ ‫)כ( רבי יודען זא‪4‬ט ךי וועלט וואלט ןיט .3‬א?'יןעןאלעבויטערפו'ן'עךן דם ‪.‬ען בעדן(‪.‬טנןרש‪ .‬אלונים בליטין‪ .‬עך! ‪$‬ן צו נ?ר‪:‬נקען ךעם.‬ארםונים‪ .‬פלאנצט א}אלטי'ן אין'עלן‪ ..י«לשין‪-.‬פון‬ ‫‪3‬ית !‪.‬ןן?צינ חלק פון אבוח‪ .‬קיץ מאקל ניט‪.‬הוסיפו עליהם עוד ג׳‪ .‬אלונים‪ .‬דליי‪?.‬איי דאןל דער ‪. aia‬אט הט ניפלאנצט'א.אןי‪.‬טעןיהט צו.‬זאט)ועךיןםיטלעבין‪.ארזי^ען‪ .‬קען א?טרעקען איךדקב‪ .‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה טי‬ ‫מ‬ ‫מועהן‪ Q ) :‬א״ר יוחנן לא היה העולם ראוי לחשחסש בארזים‪ .‬וד דערפסוק^נט אץ!‬ ‫ןרוש ?.אט ייעלין ואט ווערין לטיט רעגין(‪ .‬ר׳ יהודה אוטר‪ .‬״עס ?!"טייט אין ?פיק אטייןלגייט ארויס‬ ‫פון‪.‬ןןאשור איו פקסינון! פאר וזאפ‬ ‫מ פ ט פ!ען רעם בוים לזאשור נוייל״ער איזןער'‪3‬עטטער»ן^ע בוייןער‪ .‬עדן‪ '.‬עיר דר׳‬ ‫יוסי )ו( םחפציח כיח בור )ז( חרקכ שוחה‪ .'.‬ע״לן טלינקט‬ ‫‪ *? ^? 1‬ד^ * ?יל• ? ר ^ ב י‬ ‫אן רעם .אלטין‬ ‫פון ^»ט‪ .‬ארדל^נון‪ .‬איי ש‪.‬נ! אלהיסכו׳ שעו! נ ת י ו ה ג ! ‪ ) :‬ה ( וסנתינ י נ ה ו י נ י ׳ ‪.‬הסד׳א )לברים ג( ההר‬ ‫ה » ב הוה והלבנון‪ .‬כ״ד סיני ארזים ה ם ‪ .‬ער .‬אונ‬ ‫כ*ר_קב איז דליי קבין‪ .‬אהאלבער קאח‪ .‬אל ברינחןן זז^טיפוןךבי יו^ן'ם וועני פיר אמ צוואנצינ‬ ‫ןונים ^ע..‬לבי ייםי‬ ‫«»?ט רער עדן איו.‬ר׳ שמואל בינ בשם ר׳ יונתן א פ ר ‪ .‬קען דא‪ .‬רבי?!טו‪.ען .‬איז דאןד'דער‪.ען בוימער פון לבנון‪ .‬עדן אין.‬ונר מועפ מס‬ ‫שמסר ונתמלס ממה שמש?! נית כוו יכיל לשתות ש ו »‬ ‫פי׳ שוה שוייע•! עליי סוי וקב שה! נ׳ קני! ועיי! נמו׳ מ מ‬ ‫נפסוק אמס היא יונתי ונ! נא! מתמצית העון הנוול שוסס‬ ‫ס נ ן ‪) :‬ו( תרקב‪ .‬ר?י יהודה זא.איר בשא?ין'}ייואך'ין פון וועןיןידעם בית מןקרש ‪ .‬אלונים איז פלוטין! אלכוינןיםאיי‬ ‫ךילבים ‪ .אזא?ט זיי וועלין‪.עבי! אין דער ?זך^ר ‪{$‬ךז ‪^ ripp‬דס ״עץ‬ ‫§עק‪1‬טעד»ען נארלרייי‪ . .‬לבנק סיי?ט ?ךק רעם בית הסקרש‪ .‬זאיז ל ך‬ ‫םשיבחים םבולט אלא ז׳ הדייר)ישעיה מא( אתן כםדבר ארז שטה ו נ ו ׳ ‪ ..ען בויטער‪.‬נרליי טענען בדקעל‪ .‬וואתס‬ ‫?גם ???!ייט אין ןסוק‪.אלטין‬ ‫איו״עךן‪ .טןער .‬אלונןם אלסונים אלםוןים‪ .‬עט ?אבין >!י‪!?45‬י‪.‬עך! • י‪.‬נן נדול סערן‪.‬מתמצית ניס נ ו ר ‪ .‬אלסונים אלום ‪ U G) :‬בעדן ר יהודה ור׳ יוסי‪ .‬אונ או דיער‪.‬ולטה מ ר א א ו ח ו תאשור‪ .‬תדהר אדרא‪ .‬אט'^אט ני‪.

‬התיר )ישעיה מו(‬ ‫ק י י א‬ ‫מתנות כהונה׳‬ ‫גניו ‪) .‬׳‬ ‫לבי'‪.‬ער ניטאכט ווי‪.‬אלם כראשון אמר כן טאו שם וטי ועיין לקמן ועגין הפיתוי שלא ישער בלעתו מקום‬ ‫ואו פועל הטונ הוא הקג״ה שהתקין לי הקנ״ה שכרי כוי‪ :‬יותר שינ מזה ינחנ״א כתב שלא כים אלא דרו כניד כמ‬ ‫) י נ ( עילם ‪ .‬נאר §ען טיי}ט'דער.יןעטין ביי ‪$‬דם ער‬ ‫.׳|ם‬ ‫•טסו‪'.‬הטדיא )דכריס י״ז(‬ ‫שום תשים עליך מלך‪ .‫•ךך‬ ‫בראשית פרש ה טי‬ ‫בראשית‬ ‫בנינה‪ .‬יי! ‪9‬ל?‬ ‫איידער דיי וועלט איי בשאפין'ניוןאיךין‪ .כןען פוןווייטין‪ .‬ור׳י אין לו אלא‬ ‫מקרא א ח ר ‪ .‬‬ ‫דעם טד^ר וואםער איו ןרויים האט‪^.‬איז ראך ךער^ךן . .ידארין ‪.‬וםשקה את כל הנינה‪ . אין' גן עד.‬בתוך ניע ‪ .יאסי'איך בין ןיזעםי.יזא.‬דו .י יאנט .‬א״ר תנין דציפורי האיר הקב״ה עיניו של ר׳ יוסי‪ .‬עדןוןם ‪.יקויםעין פון וויימין‪ .ארטין‪ .‬ההיד )מהליס קלט( אתה ידעת שבתי‬ ‫וקוסי בנתה לרעי מרחוק‪ .נע נעלאנקע.‬סי ה זאןט'.‬ווי דער פסוק ואןט .‬וקוסי )יר( טירופי םתוכת‪ .‬איר שמואל בינ‪ .אט האט‬ ‫ןירעט מיט >וך'ם נוטע רייד‪.יאךץ‬ ‫איידער'אדם הראשי.‬ההיר )תהליס עד( ואלהים מלבי מקרם פועל ישועות‬ ‫בקרב הארץ‪) .‬לבי הנין פון ‪£‬יפורי האט.‬באיזה זכות יעצת לבראני‪ .‬והא ר׳ יהודה יש לו שני מקרא ו ו ‪ .ט‬ ‫דו ווייםט מיין זיצען‪ .‬אונ עיין אויף'שטיין‪ .‬אין וועטעס ןכות דואףטו אעצה‬ ‫.‬אין דעם יכות פיון א?רקם'ז‪?$‬יני‪.‬לייי שמואל בר נתטני {אנט דו טיינ?!ט'או'ךער.‬עלן איי*בשא?ין ניוואךין ךי.אט האט .‪' .‬רבי יהודה אונ רבי נהכןיה קלינען‪.‬םשטייט אין ‪£‬םוק‪.צ‪.‬יוד ‪.‬נן‪.‬ומצא לו מקרא איד.‬נאך אפסוק שטייט ‪3‬ערן _נן אלהים זדית‪ .‬ריי אומר )י‪ (3‬עילת א ו ת ו ‪ .‬ניע בשלישי‪ . איז בשיאפיןציוואךין\אךם'איי ב׳^אפין . פו.םג!אנ‪ .אלטי.‬העלה והגביה איתי שנא׳ ומיראכה יהיה כוי ‪ 1‬שמומינין אותו לשעילה פמפצירין ני לרן כניד‪) :‬יד( טירופי‬ ‫^מיטעך‪7‬ארטין אוני ^רץקט אן רעם נא.‬ער‬ ‫טוהטיהילה אויף רער וועלט"‪ .‬עם י‪£‬טייט אין פסוק שים‬ ‫.אל אליי.אלקט עאכין אויף זיך אמלך‪ .‬ער איו אין. .‬ערן דאם‪.‬וואס איז‪.‬עם קטייט אין‬ ‫פסוק שום ו־‪/‬שים ‪£‬ליך מלך‪ .ואם די זאנין אז דערינאלטין איו ןרעםער פון עךן)איין פסוק‬ ‫ווייפיריער שטייט'״עם האבין אים ‪. ווידוע.‬פון‬ ‫?ליער‪.‬אווי האט נאט.) 0) :‬קלם(‪ .‬דאם איז‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ט ג‬ ‫וא‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫אברהם‬ ‫נר‬ .‬שכרי עד שלא עמדתי לפעול‪:‬‬ ‫) ־ ( וישם שם‪ .יבעטץ ביי אים>‪ .‬רן נאזויי ווי‪.עםט ‪ .אט האט ליףטיינ ךמא^ם לי אייינין פין‬ ‫רבי'יוסי אונעיר הט‪/‬יפונען אפסיק וך״ער וא.‬ער'וזט גי‪6‬א.‪ '.£‬ייט'אג אונ רער גן‬ ‫‪.ט! ‪^. פוי.‬אין רעם זכות יפו.‬ני‪5‬א?ט ווי ךער.‬אונ רעם ‪.ךע^ער ייי ךיער .‬נאט האט אנןיןרייט‬ ‫מיין שבר !לעם נןיעדןויאייידער איך בין נאך בשאגין ןיוואךץ צו טאוד ם ץ ו ת ‪< ( h ) :‬י.‬ואיזה זה )ישעיה נא( )י( וישם מדברה כעדן וערבתה כנן ה ׳ ‪. פיאר אים מורא דזאבין>‪.‬ידו וויייסט םי.‬קרענער האט‬ ‫"יער ניטאכט ווי'ךער.‬עיר ‪.‬ניץ‪ .חיים ניםא?ט אדם‬ ‫דילאשויןינאויףיאלע בחסות י « נ היות די זאילי.‬ ‫)‪ id‬מכריע על נביו‪ .‬ואינו אלא קודם לאדהיר‬ ‫אדם נברא בששי‪ .‬לםלך שעשה סעודה והזמין אורח‬ ‫בך הזמין הקב״ה את אדם בזכותו של אברהם‪ .‬ער^ה'האט‪.‬ץ ‪.‬ר׳ נחםית אמר )ינ( פ־תה אותו‪ . פסוק לווי §ךיער שטייט .‬ערגך‪ ..‬ער ואל י אדיין גיין אין‪. ביין אין גן~עךן‪.‬‬ ‫)ל( מקרם‪ .אט איי סייןימלך פין ?ליער ‪.‬אייי ייי אסלך‬ ‫וואםיהאט‪/‬ניפאכט אםייורה אונ האט ניבעטין .‬מללא כתינ דולו‬ ‫הנן‪) :‬יא( ראו פועלא טנא‪ .‬טני.‬בזכות אותו שהוא בא מרחוק‪ .עדא.‬זעהט לי נוטס וואם נאט ‪$‬אט ניטאלן‪ .? ‪ .‬ידו ביזט }יוועןאין‪.‬יא( ראו פועלא טבא שהתקין הקביד‪ .‬ער איז'אין‬ ‫דעם .‬אונרבי יוקויהט״נאר איי.‬דויווייסט מיינע .‬יהודה זאנט . p.‬ע‪.אלטין‪!.‬יג( פיתה אותי‪ .‬רבי נת‪.יניעבין מיך צו בעשאפין‪ .א ילך'‪ .‬יוי דעו־ ןסוק זאוןט ז‪$‬ךםדןט .‬עדן‪ .‬סקנא ניוועןאלע בוימיער פין‪.טדעם‬ ‫טלןר נאזר נוט> ווי דער‪'.‬מיין אויף קטיץיווען מען האט מיך אחים‬ ‫געטריביען פון‪.‬עד.‬שבתי‪ . .‬סיור לפניו ונרי רצוי כל״א אש־ תשים‬ ‫<ו׳ ‪ .‬טייןזתיען‬ ‫נץיגט טען" ..אלטי! איי ני!‪2‬לא. ועם• דאם איז .‬נוע״! ס"י פיג׳ ‪ ) :‬פ ( מנויע על‬ ‫ניטה לצד פירושי ודעתו ‪) s‬י( וישם מ ו נ ו ם כ ו י ‪ .ארטץפון נאטו‪ .‬י_עקב האט נירעט מיט יוסף ניטע ךייד אונ האט .‬עדן‪ .אט ד.‬את סבור קורם לברייתו של עולם‪ . עדן'‪ .טני?לא^ןט‬ ‫אנארטין' אי.‬יהודה האטיצוויי פסוקים .‬ך‪3‬י ‪.ארט'יןאי'ז'ני?לא.‬ךער‪. א ט ‪.‬ר׳ יהודה ור׳נהמיה‪ .‪ .צין נאךטין‪.ארטין‬ ‫פון.‬פוי לנניהס ודושו חז״ל ח ס ו י לפניכם כשלחן עוון וש" יי‬ ‫שכמונו כגדלה נין סעונם קרא אותו עלן וםעונם ו‪.אט״‪ .‬בנתה לרעי‬ ‫מרהוק‪ .‬יוא נויא שים נא יזו לשק נקשה כוי ודיו‪ .

‬נ^ש האט״קיי! ?אלל נ ?י.‬ריט אוטר הטיס היה‪) .‬ער גירויפין רעם מענטש'וואם האט גייגעבץ איויף טיו־זיין״ע‪$‬האיך יאל ג‪#‬א?ץ‬ ‫ויעלי!‪) o :‬דשם שט‪ .‬נון האמצעי אצא א ז ׳ הקייות ה‪-‬ולאין‬ ‫מן הצדדן הס מהל ן ת י ק ‪ ) :‬נ ו ( נד לא סוס נ ו ‪ .‬עס‬ ‫שטייט אץ פסיק גיהי'טם עד היום היה'‪.יפךעןט‬ ‫^יי ךביזעיךא‪.‬יהירה בו־ אאנאי'ס' יוענין ניט נאו־ איויף ד׳עם‬ ‫טיטעלקןטען {עיייג האט טען נידאל^ט‪.‬‬ ‫.‬לעי־‬ ‫‪.‬ךייתן אויף‪.‫סףף‬ ‫ביא^ייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט י‬ ‫םד‬ ‫בראשית‬ ‫)טי( קורא םםזרח עיט סארץסרחק)טז( איש עצתו‪ (1):‬וישם שם‪ .יא?'ט פץ רבי‪.‬יער וואלט' ניט נעזינךינט‪ . ‪.‬בוראן טשבחן וטי םננן‪ .‬יוער וועט‪.‬קר??ען פי^היגךעךטיאיהר ביי צום‬ ‫שפיץ‪ :‬לה( למה הין«‪ '.‬איל אפשר הטים היה אסר ליה הין‪ .‬איר יצחק בר פריון כתיב‬ ‫איה תולדות השפים וגוי‪ .קענטנעביןפחכטין‬ ‫פאר אלע לנ‪3‬עלינע(‪ .‬איר לוי ובלבד )יח( ביצירה זו‪ .‬‬ ‫איוי א‪.‬עבוים! הט לבי זעים*‬ ‫ךוז^טךער ^ירויא פוןךעס וויייץ איו נמועיןהוייך וויי‪.‬או דערוואס וזאטידי בעאפין לויבט‪/‬די‪ .‬ווה מ ו נ ו‬ ‫נאנוהס נפי בפייש״י שש* )»ו( איש עלפי‪ .‬קעז ךאם דין אוךערי״עץ קרעת איו נליייען וויייץ‪ .‬אלא‬ ‫נאים ופשובחין הט‪ .‬עךד‪ .‬איד יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך)כא( חםש סאות‬ ‫שנה יכל סי בראשית סחפלנין םחחחיי‪ .‬קלונ זיאגט טען אויף אים‬ ‫ךער ‪0‬ע‪.עסץ ייייציןיברויט‪-‬ךבי שטואל בדבי יצחק' הט.‬רבי'לויי יאנט .‬דייר‪. 1‬נאט הט גיםאכט* שפ־אזדן פון‪. גיטיילט גיייאךין פון אונטער דעם בוים יעילערייאל‬ ‫זענע. ן גןיינען‪ .‬יי‪3‬שא?ין רעט אייף די נוטערייר‪ .ידען ווייץ‪ .‬ער איי'‪3‬שא‪9‬ץ גיויאלין‪.ר האט‪..אר זך יזעען שיץ אונ נוט‪ .‬אס היה נשאו כללם הלהיש הואשינה שלא‬ ‫היה מושא היה נשאי נגיע לעילם אנל וש־גוא ונשסנה צלמי‬ ‫נילקנק שישה " ו או שלמי הקניה היצז נייא משנה פניו‬ ‫‪.‬חאטיךכייזעיךאנטאנטיא‬ ‫‪. ‪$‬־ט‪ .‬ךט ד!אט אייך גיראהפט זיין אין ‪5‬ן‪. וז^ךץ גאט הט אוים ניזיייגץ ן ת י ט פוךךי ןליד' ןיאי־ים אייידער‪/‬דם הט‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫יט‬ ‫‪ay‬‬ ‫‪B.‬סישיה לקרא ען הנדים ו ג י ׳‬ ‫) נ ( פיפי• גילן וננתנול על נל הת״ס נויא פ‪:‬ם יפשס כ‪1‬‬ ‫פייש העוין ע ו ן פס כשניע׳‪ ) :‬נ א ( ס׳ מאית בנס ‪ .‬ניךק די‬ ‫גיץ אייף‪.‬עליי קיינן‪:‬‬ ‫)ין( ייהיי בס ע ו הייש‪ .‬נזדו^אבין‬ ‫נילעדו^ט לער בוים יןט דך פארזןפרייט אויןש אלע לעבעליגע )ערזןאטנ.‬לער טענען בוים אין וואלד‪.‬אלא אפי קורתי טהלךתיק שנה‪):‬ח םה היה איתו‬ ‫האילן שאבל טמנו אדםוחזה‪ .‬רבי' נתטיה יאנט מען'ואל «»נין‬ ‫הםוציא לחם מ.‬רבי יהודה'‪3‬ר א?ןגאי «‪#‬ט'כ‪-‬ינף הונךעךט יאהר קאט ‪.‬ערי איו גיווען דאלט )אייבינ( ביז היינטינעןיטאנ‪.‬‬ ‫‪.‬עם איי‪.‬נאד‬ ‫אפילי אייף ךי!ייטל.‬עךףךעם אךם הראשון‪ . ךאלט ואין גן‪.‬תנ• עץ‬ ‫שהיא )כ ו פיסה על פני גל החיים‪ .‬דער םע.‬אונ רער בוים פץ לעבייןאיז ניייען*אץ'טי»נן.‬יוער ייעט די שענדען‪ .‬‬ ‫!סשלמםו ‪) :‬׳‪ (p‬ויצממ וגוי‪ .‬הזה וסאוין שס נגני נמקימי וכן‬ ‫נהן הים יאו׳ לישאו נגיע לעינם וילין שש שס גג"‪!6‬‬ ‫<־מ( ניצירה וו‪ .ע {יייייגץ האטיםעןיאויך ג־י^ט‪'.‬ךכי יורן' האט ג.י^ארי!‬ ‫<‪3‬׳«אפין( גייואלץ פון ךי הימעל איונ‪.‬עם ‪#‬טייט אץ §סוק דאס וענען די!אכין יים!יעגען ןיןאךין' ובןטאפיף גייווארץ פון'די‬ ‫ליי^על אוג‪.‬אזוי \וי‪.‬ןזאט ך?י ?זסי‪8‬ל ‪ ? i• :‬׳‪ ^' J‬דאר״עץ*‪ .ט‪.‬וואס איו גיווען ךער בדם וואס אךם' איניחיף וזיאבץ פון אייםןינעםין‪.‬ר' יורן בשם ר׳ יהירה בר אלעא• )כב( לא‬ ‫סיף דבר)כנ(נופו םהלך תיקשנה‪ .‬אלה תולדות השפיט‪ (?) :‬ייט(ויצפחה׳ אלהים טין האדמה‪ .‬ר׳ שטואל ביר יצהק בעי קמי ר׳‬ ‫זעירא‪ .‬לבי ‪ 1‬עקב‬ ‫בר אחא האט ניואןט רצי ןחנןיף טיט ךי ! ! .‬כד( כד לא הוהבבינ דעה‪ ..אהד ביז צום*שפיץ‪ ..‬עךר אלע‪.‬עלד‪) 0) :‬דצםח‪ .אלנ^ין‪ .‬גאט דןאט ןיטאו!.‬‬ ‫!‬ ‫נעיינ ריגט‬ .‬נעו לאו‬ ‫יוקא ‪ ) :‬נ נ ( נופו‪ .‬אסר ליה‬ ‫•תטדות‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫שנעיף ונירש מ נ י ע ‪) :‬שו( קייא ממוות נ ו ‪ .‬הסריא )דהיב ס‬ ‫)יז( ויהי שם עד היום הזה ‪ .‬ווט‬ ‫על נל הודס ני מן האון עו הוקיע מהלו תיק וכן" יש‬ ‫מקלם םעולס ועד קלהי« ) נ נ ( ולא סין ו נ י ‪ .‬ויי'שלעבטע‪.אר אז ^ריוואלט גיויק‬ ‫•אשר .. .ואם האט י‪. \2%‬יךאלפט‬ ‫קריכען אויף ךעם בדם פץ ליעבין ביו מען זאל קומעןצום שפי'ץ‪ ..‬בוראן םקלסן וסי יחן בהן דופי‪ .צר׳׳ איוי יוי‪. .‬אונ א^עייאסעךין ויאס‬ ‫געקס טענ יענע.‬עלליי בדטער‪ .‬ייי.‬ווי ךער ןםוק יאנט' לאס' יענען ת ואכין ייאם {‪.‬אינון‬ ‫אטרין לא אבל ההוא אינשא פיתא דחיטי טן יוטוי‪ .‬‬ ‫רבי טאיר ז^ט דאם איז.?!ש תאם״איו ניט ‪.‬אסר ליה והכתיב עץ ‪ ..‬קריכען פינף הונדעלט .‬אז ךער‬ ‫.‬רבי יצדק בך טריץ‬ ‫ןא.‬נליוע! ווייץ‪ .‬ןךן אייביג י‪ .‬כשאין ועם‬ ‫אכרקט ביי אים^טייט^יר רופט פון מזרח ד י ט ד ע ^ ^ ד ג י ל י ״ ע י ט י ״ א י כ ך ן ^ פץ״אע^זע‬ ‫‪5‬א.‬עינען .

'טיי־ יעלן ווע‪.‬פיושיי שננו כונ־א כלחס מן‬ ‫האון ממש נהייתו ומשחמא וגגזי עליז נויעת אפן־ ט' גספן‬ ‫לתנואסז ) נ ת ( פסת נר וגוי‪ .‬עלה למעלה נפמו וי« ) ט ( איתפלנין‪ . ךעם בוים איז ניט צוס‪.‬ךביי א}'א פין_עבו'הט ?']ייייט ‪. אווי ייי לי פלי‪ .נא בר‪.‬יאנט מ ק העולם מו‪.יברייננט אביטערקייט אויףךער וועלט‪.‬‬ ‫נסמיס וכרבנן ‪) 1‬לנ(וקלסי'‪ .‬ץייעת‬ ‫איי ניווען אתירונ‪ .‬אותן האשכלות הביאו סדורות לעולם‪ .‪ .‬א"ר יעקב בר אחא )כו( איתפלנון ר׳ נחשיה ורבנן״ר״נ א פ י‬ ‫)כז( המוציא לחם סן הארץ‪ .‬ךבי יירא אונ‬ ‫ד‪. צו ךי ךינפטען האבי.‬זמשגי להני קלסו שנוס‬ ‫נשאומיין המוציא לא יוכלו להסעונ שני סמע•"] העולש מוציא‬ ‫ולפיכן־ קלסי׳ כיא לא נבניל שסני נ ו י ׳ נמסיס ובירושלמי‬ ‫מס״ס שלועתו " ל ג״נ למס סמן סאין ו ) ל ד ( פיויוס‪ .‬אי.!יריניגאמע.‬קאךיןוום וועטוואקקין פיון די‪. .‬איו רען'דאם ניט ניויען אןאקל פאךטעע ברדט )אייךער^ךם וןאט‪.‬ךאם איז' נאר ךער אתרונ בוים‪ .‬חכלי‪ 0‬עב()כח(יהי פסח בר בארץ‪).‬עין הלעת איי ניווע.‬ענביטו עינבי ראש ‪#‬שכלות מתירות'ל‪0‬ו‪ .‬ע‪.'.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫.‬‬ ‫הרין אמורא*.‬ניזעםין‪9.‬רבי‪.‬יןןחקיאונ רבי ?זטואלבר אטי‪ .ץ"טצ^‬ ‫לחם'ם..‬נאטוועט אדםןייהיעןברויט פון'ךי״עךד זוארוםווען טשייח ותנט קומעןוועט‬ ‫וואיןסין פון לי ״ערד פארטינע במיט>'‪ . ואגט מוציא‪ .‬אלא שלא‬ ‫לערב את האותיות‪) :‬ט( ר׳ יהודה בר אלעאי אסר ענבים היה שנא׳ )לבדם לנ(ענבימי‬ ‫ענבי ראש אשכלות)לד( םרורוח לםו‪ . פליני‪ .‬שכבר הוציא להם סן הארץ ‪ .‬עםין‪ . ..‬הארץ‪ .‬ייו‪.‬אוו>ע'דער'‪..‬לפת )לא( לא פת תיא עתידח להיוח ‪ .‬כט(לפת‪.‬אסרת צא‬ ‫וראה איזהו אילן שעצו נאכל מ ר י ו ‪ .‬געדנדי‪5‬ט(‪ .‬אוב‬ ‫רער א^ךעךער זא נט לפת ^א כט לא §ת וזיא‪.£‬ת‬ ‫היוןה‪ . וועירין' אזויי ייייטיק‬ ‫״עםט פיריות‪. טיט איינע פון ךי ךינסטע.‬עץ הדעת‪ .‬ראם לעלנען סיר פון ידעם זעלביגדן ‪.‬וועלי. הארץ‪ .‬ווי דיער פסיק יאנט ךי א?ןה קאט ‪.‬איי^ער זא?'ט לןח עאכט" לאי‪.‬ע?ין‪ .‬וחורנא אמר‪ .‬שהוא עתיד להוציא לחם סן האדץ‪)<.‬ער‬ ‫^‪5‬ן]אל"'^.‬ניע.‬וועט ניט דאךפין טאכין פיון‪.‫‪5‬‬ ‫בראעיייז ^ י ׳‬ ‫סדר‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫)כה( טתסרות היו כארזי לבנון‪.‬עס שטייט' ‪.‬אתסהא‪ .‬ךער‬ ‫‪.‬לעי‪?.‬ובנח אוהו‪) :‬לנ( ופיין־נר׳‬ ‫נתסי׳ עפה ובנק רבנן נתמיה ‪ .‬רבי חנ.‬ר׳ חנינא בר יצחק ור׳ שמואל בר אסי‪ .‬מעט רען ד־אס^ניטיויין^אךל‬ ‫‪5‬עןטי‪.‬ענ‪:‬ן<אינהאלם>‪ /‬למשל‬ ‫אמלך ם זיתן האט מנה ניווע.‬פרענטידעריטלרש‬ ‫וזאלטין רען רבי ירמה אונ ך? ‪.‬נרדוועט זיין אזויי ווי ברדט ‪$‬ערטינע)‪TOSS‬וועלט״נעדלשת‬ ‫ווי פת‪ .‬ענפעלט לער‬ ‫מדרש ‪.‬בר‪1‬יט וויוען משיח וועט קימען(‪.‬עם איו בעםער צו יאנין ווי רבי' ‪ 'hjbra‬המוציא ‪.‬הטיךבידךא איםינילוי״^ט‪.‬חולקין‬ ‫נ ו נ י וה ‪) :‬כו( כמוציא‪ ..‬ודרשו חו״ל עתיו הקנ״ה‬ ‫מוציא גלוסקאופ וכו'«)נע( לפס מיגי וועוגיפ נקראו לפת נל ומן‬ ‫שלא נע‪5‬ם ממש הה ינן מ מ ר ס ! )ל( לא ‪ 66‬ס־תה ‪.‬יךםןה איי א^איזל‪. דיי איים‬ ‫ןיט ניוואלט צו נעקןןן‪ .‬ט' ניםאקטא^רכה המוציא לרום‪ p.‬ההיד )בראשית נ( וחרא האשה כ• טוב העץ ונו׳‪ . יאל ניט' צו' '?י ‪'p?f‬לי אותיות‪. רעםיוואךט לפת קלינען ציידי‬ ‫אםולאים‪ .‬לב( וקלםיה‪) .‬ורבנן אםרי מוציא לחם‬ ‫סן הארץ‪.‬‬ ‫קייס שיושאאדם נוווש ו' מ ו מ ר ‪ ) :‬ל א ( לא פס היאזכו'‪.‬ר׳ אבא‬ ‫דעכו אמר אהרונ היה ‪ .‬קעךנער וןעלין.ינעביי.‬טק‪.‬וויי לער מלך האיט ראם ניהערט‬ ‫דואט‪.אנין להם הטין(! )ט( רבי יהודה ‪3‬ד אלעאי יאגט רעי־"עץ הדעת איז‬ ‫.‬חד אסר לפת )ל( לא‬ ‫פת היתה‪ .‬נמעהן אז רער בוים איז נוט צום‬ ‫‪.‬די האבין.‬רי וויינטרויבין‬ ‫פון אדם הראשון ליואס ‪%‬ר יוערט' גירוקין ראש ‪ . .‬אין ^סוק‪/‬יהי פיסת בר ‪1‬יארץ‪ .‬ .טשין> זעןען ביטערע יייינטרייבין‪ ...‬לנ( כרי נתסית‪ .‬ר׳ ירמיה כריך קמיה‬ ‫דרי זירא המוציא לחם סן הארץ‪) .י‪^.‬אר‪.‬זיי בחייט‪ .‬‬ ‫ווארום א‪ :‬טע.‬מ ו נ ו אנא ע ז שאנל נויש‬ ‫יגן הוי בהועת תולס נפת חמין ווה היה פן הדעת‪:‬‬ ‫) נ ה ( מתמויפ‪ .‬עתידה ןלןיות‪ .‬ל‪3‬עד בדם איזךער‬ ‫האלץ נוט צום ^עקי.‬ואין אהה םוצא אלא אחרונ‪ .‬קארין אונ ו״ויייץ' אונ ^ ך א.‬ירא ווי רבי נחמיה ניט ווי לי ר ‪ $‬ן ‪' .‬פינט‬ ‫פאר‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬לריבער יאנטילער‬ ‫ירושלמי מען זאל'.‬ציא מייט איין ם״ם‪) .‬איז .‬אבער די ריניסט מאם זני־ הט םייט איר ףזנה'?'יווען זיא הט.‬זעהן‬ ‫טיר'אז ךייייי נ?!רויכין יענען'דער‪.‬רבי יוסי ואנט דער‬ ‫‪. פיינין‪ .‬ווייל״עריאיז גיווען ד ע אניסייב פוןאלע‬ ‫מע. ‪:‬ווען‪/‬וייי^רויבין! וויךעיר פסוק יאגט‪.‬ער אים ארוים' נעטליבען פון שטוב‪ .‬בריויטי‪ .‬ךער' האלץ פו.‬ר׳ יוסי אוסר‬ ‫חאנים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ננן אוה הגויוח הס אומדה לא אכל איש הוה פת יומין‬ ‫מימיו ונמו שאווו״ל אין הפינוי‪ .ךעךע‪.

‬כיון שהניח דעהו של הקביה ‪ . זןךם אונ וןהן‪ .‬צח( לא תיסב טני עלה‪ .אט ‪$‬ט ניט גייאןט'צו‪.‬‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫םב‬ ‫א‬ ‫האט‬ .‬ךי ^יי^ין האבין‪.‬פי' לא מטו ותטע א מ י » )יש( ולא תיסנ‬ ‫נ ו ‪ .‬ניזאגט אויף איםער א י ו ^ ב ‪ .ינוטע.‬רנל שנחנאה על בוראי• )שם( ויד רשעים )לז‪ (.א^טך'פיינ'ץרו}‪£‬ט'^ק ן ר ת ש ב ע ‪ ^ .‬ער 'טול!ט>‪ .ין איז דאם ניווען\ר‪1‬יי אבין .ואס \‪vs‬‬ ‫נעזינ‪.‬שהונה מיני‬ ‫שאטם ה ם ו ) מ ( נ ו ח ש נ ע ‪ .‬הט .‬אבל אוחה שקלקלח עטו פחחה דלחיח וקבלתו‪ .‬שם מ י ן נ ‪ 0 < 6 1‬נ ק ר א י ו » ‪* » 0‬‬ ‫)מא( ברס אגיתא‪ . בשם ר*א אטר )מל(( ברת אליתא‪ .‬אלא שלא תהא בהמה עוברת ב ש ו ק ‪.‬אבל תאנה שאכל טפירותיה‪ .‬סיס ראוי נסיוה ‪ p‬לעולפ‬ ‫נאוסו‬ ‫פאר אים״אירע טיךען אונ זיא ן א ט אים יא צו גינוטען‪ .‬ווי דער פסוק יאןט•‪ *1'•??* "3‬י _יא§ען נענןיט ב^ע^ער ין‬ ‫מין פיי.‬י^עס'בוים הט אדןד'גאט ניט ףויאלט יאגי! יחגלבער‬ ‫״עראיזטעיןי!^גיטזאןיןךס איוךערבוים ייםןטגעבריי.‬לא נלההקב״ה אוחו‬ ‫אילן לאדם ‪ .‬רבי‪.‬איז ניווען ביי ‪<$‬ךם קראשון‬ ‫ווען ?‪q‬־ קאט ןינעםין פון ךעם״עץ הדעת‪ .‬י‪? •\% V.‬תוקף שנתןהקב־ה ל א ד ה ^ לנצח״‬ ‫)א( לעולם ה י ה ‪ .‬על‬ ‫כבודו עאכויכ אתםהא‪:‬‬ ‫) א ( ונהר יוצא סעזץ להשקות את הנן‪ .‬ייי ?אבין' ניברייננפ‬ ‫איקלאנ אויןש רעד ייעלט‪.‬כך בשעה שאכל‬ ‫אדהיר םאיחו האילן‪ .‬אר אז ךי ברזןה ויעט גיין אין ‪ b y‬וועט טע.‬זעה ייאם ןןס ןזטייטאין §סוק אא^הוואסיוועטנע^זדץ סיטאבהטה‬ ‫.‬רביקיםין‬ ‫‪1‬ים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.גטרעםטדט א ו י ף ד ע ר ד ^ ‪ .‬ק ‪ .‬ראה ס ה כתיב )ויקרא כ( ואשה אשר תקרב אל כל‬ ‫בהמת וגו׳‪ .‬רער כבוד פון ךי. '.‬בהקה דך.‬יהודהבךפי ?!ימון ךאןגין גייא.‬אונ‪^.‬ד׳ עזריה ור׳ יהודה בים בשםריביל אםר חיו‪ .‬ר׳סיסון פחח)איוב יל( חהקפהו‬ ‫לנצח ויהלך טשנה פניוותשלחהו‪ .יווק‪ .‬אל‬ ‫תנירני‪) .‬דאסקאיביןדיגיוז^טצואיפ‬ ‫רבי יןלכיה זזעט די ןאבין‪.‬מ ו ן‬ ‫ששמע המלך טרדו והוציאו הוץ לפלטין ‪ .ט פון‪.‬ר^אטזיי.‬נס םיא מין מאנה ‪ ) :‬ע נ ( אציסא‪» .ע בשעפעגעש‪ '.‬לט( טה היתה אותה התאנה ‪ .‬ךעד קענטש וזאט נעך‪3‬ך?ט א^ער' די בהןזז.‬טרדו הקב״ה והוציאו חוץ לנ״ע והיה טחזר על כל אילניח ולא היו‬ ‫טקבלין אוחו ומה היו אומרים ל ו ‪ .‪ .‬מעשו׳ ואדל! )לו( הא גננא ט' •‬ ‫מא סנננ ב » נ ועמ סואו בשנוי שהבית לא יוע ממט שמשא‪:‬‬ ‫) מ ( אל תניוני‪ .‬איר בדניה )לו( הא נגב ‪ .‬דיער בוים וןאט‬ ‫גיעפי^ט דינע ט‪:‬ךען אונ האט צו .‬ריי דסכני.עגען.ע‪5‬י. ' .‬ער קיגאמעןזצו אלע ב‪1‬יטעראונ‪.י.‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשהטוטז‬ ‫סח‪1‬‬ ‫תאנים ה י ה ‪ .‬רבד לםד )לה( מעגיגו‪ .חים גיוןע.גן זייראלךט דין אויף דר דעלט‪ .‬ד^ה פון.‬זאלםט ניט נע^ען פוןימיר‬ ‫‪£‬יין ן‪5‬אט‪{! .‬׳•‬ ‫יננס וקנה ‪ ) :‬א ( לעולם םים‪ .עבין פון ד ע ע‬ ‫‪ V " B 1‬י ם • ‪1‬ועל‪$‬ער‬ ‫‪ .‬ךבי^עותה אונ ךבי‪.‬אס אדם חטא בהטה טה ח ט א ת ‪ .‬יהו^עיפון‬ ‫?וכנין האט נייאנט פון דבי א‪$‬י‪$‬ך ט דזמין ךי&ייו‪:‬ק רופט טען ברת אליו{א'‪.‬יהי?מ‬ ‫‪ '$‬לוי ס ווענץ הס ו^לום.‬‬ ‫סשנה‬ ‫‪3‬רשה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫ממומו )לה( שעניינו‪.‬לי.עודם'אזןאד ‪s‬‬ ‫נ ר ש ה מ ן ) א ( ‪r.‬‬ ‫‪.‬ך בדםער !.‬א ו נ‬ ‫אד‪ 3‬גאט איז אישאד‪.‪1‬ה‪' .אבין נלוא^ט אל ‪ Jtftof‬רגל‬ ‫גאיוז‪ .ינוטען‪ .‬לי'פוםפון דעם ‪ tfwvg‬וואם זןר איז.‬‬ ‫ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה‪ .‬ךבי'‪.אט יאים ‪ 8‬ר ^ע? ? ?‪ ? .‬ניבליימט ייבע.‬‬ ‫הה׳ד ויהפרו עלה ת א נ ה ‪) .‬ההיד‬ ‫)ההליס לו( אל חבואני רנל נאוח‪ .‬איז'ןאך אים ךץ כבוד .אט ווייס ניני וואס‪.‬זאל' ניט ?קען צו פ י ר ‪. ודייץיאויף ידי גהני!" אונ טען ווע‪8‬‬ ‫זאגיןידאס אף ךי ‪ r p a z‬ןיס ‪£‬מ?נר זץו דורך איר נירילגת ניייארין לריבער הט.‬דאטטיית‬ ‫)מב( אליתא לעלםא‪ .1‬ייי‬ ‫‪.‬‬ ‫פ‬ ‫‪.‬פחחה דלחיה וקבלתו‪.‬‬ ‫ף הא^ט »ן ךי ךיןזעיס ‪$‬ך‪ i w 6‬הווז> זאלין' םיך ׳ניט ^אקלען‪ .‬והיה מחזר על פתחיהן של שפחות• ולא‬ ‫היו םקבלוח אוחו‪ .ט‪.‬ולא עתיר לנלותו‪ .‬קיין טענטש אונ ער וועט״ניט יא^יןויעל^ער‬ ‫בויםךאס איז .‬ר׳ אבין אמר )מ( ברת ש ב ע ‪.‬משל לבן םלכים שקלקל עם א׳ ‪ \0‬השפחות‪ .‬אזוי‪.אט‪ .‬ןערדער ‪6‬יינץ בוים וואט פון דינע ‪5‬יתח וזאט ?ך ?י.אל טען הךננ ן ךי א^ה אונ ךי בוז.אט ניהייסין^ען 'זאל‬ ‫די‪.‬לא סקס מעני עלה‪) :‬לש( מס סימם נ ו י ‪ .‬ב ע איזיךער‬ ‫טייו?ש דבען‪ .‬דגנב דעחיה דברייח‪ .‬ךי האביןאים ניט צו.v1‬־(‪ .‬״ער ‪$‬אט ניגנתי״ ךי‪. .‬‬ ‫דאמטיית ז׳ יטי אבלא לעלםא‪ . ^ענ אבלות אויף דער ןיעלט • ‪.‬ויהלך‪ .‬והלך אחר דעחו של נחש ‪.‬ואם על כבוד תולדותיו הס הםקום ‪ . .אט <ןנר‬ ‫האט גיטייןט אז.‬אונ אטייךגייט או־דםפון ‪ng‬אבעיומךינ^'ען‪ /‬ל ע ‪ ? < .

‬מפשמי קשרת‬ ‫מיי שמיש ליפיא‪ :‬ישימקץ ני לנר םלקדא גלילת !איני אנו‬ ‫שונם וסיג נילקיש יגיל עניו ייעי מם וה ונייו )גו( ויעי‬ ‫^ ^ ‪ S g j p i j .‬מנויי ימויקק ו ) ז ( עונד ט י ‪ .‬ן‪1‬רן ן«?די‪.‬ד״ארט איז דא‬ ‫דער ?טיין .‬א‪$‬ד חיילת י‪ .‬ןןןע?ט ך ע ר ק ל ך ש לי לאך'חוילה איו נאך.‬א ת ס ה א ‪ .‬אטענטש טא־שט^פיאיץ .‬איר יצחק!ז( טוביי דהוא בכיתיה ‪ .‬וויי^ער ןסוק זאנט אטייןו' איז אדרס‬ ‫פון‪.‬ק‪9‬יןפש^‬ ‫?לאקס‪ .‬היא הםיכב את כל ארץ התיילה‪ .‬״עס וועט נ י ^ ט ויערין אכא. 1 1‬ךערנאקזן פון איין'שיץז איז נןיזען פישץ‪ .‬עדיין לא עםד כוש‪ .‬א ת ם ה א ‪.‬ד?י אייבו זאגטדוטיינטט‬ ‫אז דער ןרולח עי.ע^ךעךט זיק ^ ם אונ האט אים אי־ויס ?עשיקט פיז ‪• pV.‬נ^ען דעם.‬אוג !דיל ךיגוא^ער .‬ולסת נברא בשביל‬ ‫בהטיק‪ .אר בש»*!ין .‬ל^ט אדי י ע ר בדולח איז אייך אברילאנט‪) .‬ודילידארט וזטני_ווא‪.‬עדיין לא היתה חיילת יאת אוסר הוא‬ ‫הםיבב ‪ .יג‪ .!ען רעם ?שיין בדולח דאס לי א‪.‬פירש* שינתי‬ ‫‪V‬‬ ‫» א בנית שיטל צק‪1:‬ש נ ו » ס שייצם ושיבתו בלכתו נלון םיא‬ ‫ליייתו שלי שנניע יכול למכרו!)מ( של פשמין‪ . ט ךי ויעלט איי גיט יוערט די' זאל בע‪5‬יצען טיט‬ ‫.‬והוא‬ ‫מוציא פםגו כסה יציאות‪ .‬דאיראבהו טובה נדולה חלק הקכ׳ה ל ע ל ס י ‪ .>‪/‬רטץאונךעו־שייןז }ויזצוטיילט^דאךץאויףפירטייכין‪:‬‬ ‫<ב( ע ם ^ ‪ .o‬שםיהבדולחו"‪ .ד ודמ]ה‪) (3) :‬אשר ?(ם הזר!('ייאים דארט איז רא‬ ‫‪£‬םו(ה . 11‬‬ ‫י ב י א נ י ! ןז^ט״עס ?זטייט אץ פסוק ‪9‬יט אים איז חכ.ירופץ דערבית המקדש!" ווי‬ ‫דער פסיקיא?ט דער גוטעי־ באדני אונ ךערבית המקדש! <‪.‬וםיטיו‬ ‫םהלכין בשיפי‪ .אלר‪.אר‪5‬יט ניוןע! אונוץזאגקט רער‬ ‫טייןו הט א ת ם .‬ ‫‪0‬‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫!!יןאייף ע י ב י נ ‪ ^ .‬שטיל אונ רוו. צ ה ויהלןי‬ ‫‪« .‬גאר ךי חוךה זאנט פליער וואם שפעטער וועט דין‪.‫סדר‬ ‫כראשית פ ר ע ־ טז‬ ‫בראשית‬ ‫‪ 0‬ש נ ה פניי וחשלחהו‪ .‬ונהר‬ ‫יוצא סערן להשקית את הנן וני׳‪ Q ) :‬שם האחד פישון‪ .יויארין פון'ווענץ' לעס בית יןטקדש‪ .‬א^ערדער ‪ r&m‬וואס דאי שטייטטייינט סע!‬ ‫אברילאנףז דאם הניםטבדו?ח ‪ .‬ווהב הארץ ההיא טוב ‪ .‬ועינו כעין הבתלח• זענען מ‬ ‫אי^עריג(‪ .‬אלא )ישעיה מ ו ( ) כ ! םניר מראשית אחרית ‪) :‬ג׳ אשר שם הזהב‬ ‫)ו( זהב ו ד א י ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫פרעגט‬ .‬טובוי דהוא‬ ‫בלורתיה‪ .אט אונ״ער איויגי^עןינאוז‬ ‫‪ n‬דייר פון ?ילאיןנ האט .ט .‬אזוי ויייךערישיהםאיז‬ ‫אבלי‪.‬‬ ‫פותת <םן ששנו םתיני שישיק‪):‬ו( ששק‪ . א ל ד • קען ״קען ראם תיטע! ‪6‬אר גגביים‪ .אלד איי.‬טיט' איין שטיק תאלץ האט‪.!ה אונ ש!‪<«8‬ר?יט י ווען^ךם זןיז ניזוק‬ ‫גאגץ מ ט נאט איזזןר גייזק קלוג אוג שטארק‪ .‬ישישי שמלן בלש‬ ‫ו » י ו ת ! ) ם ( עגיל שראשית נ ו ‪ .ואסהיי?!ט ב מ ל ח א ו נ דער?‪8‬טיין ייאסייהייםטשוהם‪ .‬ער ףגןענט ‪5‬אר‬ ‫‪3‬אן<‪$‬ין מיד טייכץ עא^ער‪ .אל־ענע טטבע קעןיער‬ ‫קויפץ פון ךעם .‬ע ס את }יט״קיץ ‪ $ 9‬א צו טךאגין‪ .‬איי טען איי אין ייעג איז גוטאי טען‬ ‫‪ 3‬א ש ^ ל ד ‪ .‬נלומוגשסוק מדני עלששיוו!‬ ‫) י ( » ם נ וולד‪ .‬וגיל נזנבל בךיכח שטייט אבן חשר&‪ .‬יי!ל ^יוגי^ן' ״עריעיט א־יש״ךי לאני כוש ‪. p ^ w f l ^ f ^ T ^ y T‬ל .. ‪.‬אריל לא היה העולם ראוי להשתםש בזהב‪ .‬ווארום רער‬ ‫‪$‬םוק ]אןט ך י .‬ד׳ ראשינהריחהיה )נ( פיתק בטנרופית א ח ת ‪ .‬אונ דער^אסען פון רעם אנרערין ט‪.‬שגא׳ )בראשית ג( וזהב הארץ ההיא טוב‪ .‬רבי אבהוזאגט אגתיסעטו^ה האט גאט‬ ‫י^אלל צי ך ייעלם סיט רעם נאלד‪ . W ^ V S‬‬ ‫ןאט‬ ‫וןראשון האט יכאר?ט‬ ‫.‬דער בדולח איז ז^ראים^עריש^יין‪ .‬אדם פורט זהוב אהד ‪ .£‬טי.‬ואלו הןד׳ ראשינהרית‪ .‬ךאס זענען די פייר טייכין‪ .‬ךבי יצחק יאנט אז ט ק איז אין שטוב איז גוט‬ ‫‪ 8‬ז ? ע ן ה א ט .עלר <ןיל זאבין‪ . .‬ריש לקיש יא.‬אונ גיט ויעלט .אט. א ל ר ‪ . א ל ד ‪ .‬ר עייל^עריקאט אוועק^ילאזטךירייריפץ .ייטבשופי‪ .‬שלש וצדיק»ס םקנ״כ! ) ג ( פ ו ת .‬‬ ‫.‬דער ©ייןז נייט ארוםיךי ‪2‬אנצע‬ ‫־לאןד חגי‪7‬ז‪< .‬‬ ‫י ש ם הנהר חשני גיחון ו נ ו ׳ ‪ .‬וואי־ום לי.‬‬ ‫יגיד עליי)ט( ריעי)במדבר יא( ועיני כעין הבדלח םה זה׳ אבן'טובה אף זה אבן טיבה ‪.‬לי }אןד פין ךעםילאך איז גוט‪ .‬ר׳ סיפון א פ ר ) נ ׳ ס יב( עטו חבטת וגבורה‪ .‬א״ר איבו אח סבור כבדלח הזה)נז( של פטמים‪.‬המריא )־בריס יג( ההר הטוב הזה‬ ‫יהלבנין‪ O) :‬שם הבדלח ואבן השהם ‪ .קעךם שיטויסץ אים אץ םעתציןצו‬ ‫רפואות‪ .‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מישי »וקו« ) נ ( מושלם‪ . א ל ד פין רעם לאט־ איי ניט‪ .‬והוא אוסר את כל א ‪ p‬כוש‪ .‬ריי ויערטער ‪.‬בשעה שהיה)‪ (3‬מושלם‬ ‫לבוראו‪ .‬‬ ‫‪.עף?גולט ךי'ל‪.‬שהוא סנדל ) ־ ( פ ש ת ן ‪ .

‬רעסט עןאלק‪". שעלה והקיף ני'» )שי( הדנק לשמי! נוי‪ .‬באובל ‪.. ךעם .יזאןט איך בין גייוען געבי.‬ל\איז‬ ‫ראך חדקל דער . א ט ו>‪#‬ט פךיער‬ ‫ןואם ׳?פ‪.‬ער קאט גייעהן ^עונין דעט שייך או^ל‪ .‬ךא‪.יבאקט יו י ‪1‬י ^ ל ‪ « .‬הוא יובל‪ .‬רער שייך חיךנןל עיט אין מזרחדיט פון״רעס לאנך אשור‪.‬ער ?אט גייעהן געבין חדקל איי}יווק גךעםערפון רעם חלום‬ ‫וואס ‪.‪.‬עטער וועט ד ק ‪ .‬‬ ‫והדקל נרול מאוכל‪ .7‬אג‪.‬ערי דעם״טייך ויקל״נדולעייל‬ ‫‪.‬גאר דייל דגיאל הט גיועהן צורי חלוטות‪ .אנט צי אים'‪ .אט האט ב^אפין‬ ‫ך יועלט דאם ךאךט רעכו.‬אלא לפי שדניאל ראה ב׳ ח ל ו מ ו ת ‪ .‬אונ״ךער .‬נט ניט §ךת איזךערגרעיס^עיר טייך‪ .‬ישראל‪ '.‬יין' דעם״סייך פרת מע?קטי שוץ ^אהע. םכגיןהאט גייאגט פון רבי לך ט ו״מין‬ ‫רער ‪52‬ייך אובל איו גיווען רער בעס^ער פון'אלע טייכין‪'.‬איל להיכן‪ .‬אר דער ןםוק זאגטפךלערוואס‬ ‫^פעטערוועט זיין'‪^.אר אךיבער ‪.ט טען ךי ‪9‬יר ©ייבין רויפיט מ‪.‬עם'?‪$1‬ייט'ביי'ךי יוךין יוער איי נאך' איזוי אנךויסע‬ ‫§אלק לויייוךין( ייאם .‬נאר .‬ער .‬ךרי^עריזןיחןר רער בעםטע^ייך״כב.‬נ ארזיי‬ ‫זע.‬איל )טז( א ע נ ר ת נהרא בגה‪ .‬האט רב ןיזאגט צ ו אים י ווי דו וועסט‬ ‫..‬אייןיחלום וןט‬ ‫)ער גיועןז.‬זנר' אויך' אהייללגקייט‪ .‬רב זא^טיךער טייך פרת איו גיווען רער §עםטער'פון אלע‬ ‫טיי?ץ‪.‬רער טייך האטאשארפע ש?ו'יטע‪.‬ךב'י תגינא בר אמי האט ‪.‬בגת לי בית באיי‪ .‬י י )‪1‬־‪ (.‬וסיימו מואה » שהיה‪JIII‬‬ ‫על חדקל היסס גוולס מהעואס שהיחס ע! נסר אובל לפיכן‬ ‫קראוהו נמל אנל לעולם אונל גוול פשנוסם למ״ו אונל‬ ‫איתינטיאה של מהיות‪) :‬יד( יהלא סיס נ י ׳ ‪ .‬הוא ההולן‬ ‫קדמת אשור‪ .‬זעפט‬ ‫ך ך צו אוואךעטען םע&ש יועט ךיר אייך דין גיאךעם‪ '. .‬סיוחנטגיבאהט ייעךיןךי^נדכיש‪ .‬ען גאר }יט ךעם טיץז פךת ךער‬ ‫ךויקעיר טייך‪.‬לוהגהר הרביעי(? אונ‬ ‫דער פעך^ער טיייך איז ? ר ח ‪ .‬שהוא חד בקולו‪ .‬אלץ י‪*.אמען'פיוןרעם'ךךי^ען‬ ‫« י י ך היי?ט חידקל‪ .‬נישייקין‬ ‫וו־ נקילי שהוא מל־ ורעש בקול יש״ש נ ד נקרא גיסו! ‪:‬םיא‬ ‫סילו ומנגח נמו ני ינמ ו )יא( אייחינפיא‪ .•׳טג‪/‬אנט‬ ‫צו זיין זוקן חייא ‪£‬אה פון מייגענןייעגין אשטוב אין ארץ‪.‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫הוא אב.אט איי .‬‬ ‫ף ר ק ט דער מךךש ןאס לאגד' אשור ‪.‬האטךבי ווייא ךזאגט‪/‬זם‬ ‫ןאטער אויף ^עלכין ז^ךט יאל איך בא‪.‬דערוןך^!טער'קשל.‬איז ראך נאך.‬והכתיב )מיאל ו( ואני הייתי על יד הנהר‬ ‫הנדול)ינ( הוא חדקל‪ . ‪ V j p‬ן!אט ‪.‬טי( הדבק לשחון וישתון לך‪.‬והנהר הרביעי הוא‬ ‫פ ר ת ‪ .‬ינען םתייס משתעי‬ ‫קיא וע! חייה נגיע היא‪) :‬יג( מ א תדקל • גייפת הילקוש‬ ‫ומוקל גואה נוול מאונל נוי‪ . .‬איז‬ ‫טיי‪1‬ז'גיחוןהט'אחמ(גך^גולט די ל א ך בוש‪ .‬משל הדיוט אומר עבדא דמלכא מלכא‪) .‬יב( אובל אוותינטין של נהרות‪ .‬עיקי !מנסי‬ ‫שננל הנהיות ‪) :‬ינ( א‪1‬נל‪.‬ר׳ חנינא בר אמי בשם ר*י דסכנין בשפ‬ ‫ר׳ לוי אמר‪) .‬ישראל! ךארטאיז‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ ד‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד»ר‬ .‬לפיכך הוא קירא אותו נ ד ו ל ‪) .יז״עהן געבין רעם עייף‬ ‫אובל‪ .‬דכתיב ביה )דבריה ד( כי מי נוי נדול‬ ‫אשד לו אלהים ‪ .‫ב ר א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫םדר‬ ‫ט ז‬ ‫םו‬ ‫בראשית‬ ‫אלא מניד מראשית אחרית‪ .‬דגגק ד ק יורץ'דאם נ‪.‬רע.‬ט ר ? י להושע פו.‬שמואל‬ ‫אטי‪.‬אלא שעלה והקיף את כל איי‪ .‬פךעגט רער מדרש‪.‬ודיל‬ ‫^ער נייט ארים ארץ ישראלי‪ .‬אחד בתדקל ואחד‪ .‬גט ביו דעם אךטו'ואם רער טייךפךת גייטביוןאךט איו >ןרץ‪.‬עם •ןזטייטדאך‬ ‫אין פסוק ךגיאל‪3‬אט .‬ער ר אט דאךט גליעהן א^רויםין חלום‪? .‬ניט נלייק‪ .‬פ" העיון‬ ‫הדבק עצמן לתיש מם ומס לן נס אתם » )‪ (v1‬אעניס נהיא‬ ‫^^ואן»‪1‬ער‬ ‫?רע?ט ד ער מדרש ך י ל א ך בוש‪.‬גאו־ דעי־ בעשטער‪ .‬אונךער חלום דאם ‪.‬‬ ‫ר ב אמר לחייא ב ר י ת ‪ .‬וזע'ן ךי ׳^טוב‪ .‬ל •‬ ‫שפיצל זא‪.‬יוארים ךאט ?ייי שיין' ‪.‬רב אפר פרת ]יא( אוותיגטין של נהרוח‪ .‬‬ ‫ד• וואמןר רויקט דיעך 'ש עאלק‪ '.‬ךרי^ער רופט‪.‬למ«ו פרת גזול‬ ‫ם״ל לקייתי נזיל ננדיסו של פילס כשמש נ הנהייתנילןיםשינ‬ ‫טי.‬רע?(טער'‪3‬ייך‪ . .‬אר מען מי'י‪.‬איוי ויייל דעי־ טייך פרת איו נאנט צז‬ ‫*‪1‬רץ .א?טךער‪/‬קנעכטפון _אםלך אייי אדך א?לך‪©.‬עם וועט .‬חידקל איז צוויי ויעךטער חר ‪ £‬ל ‪ .‪ .ען ךי ^עקטע‪ .‬ועדיין לא עמד אשיר אלא מנידםראשיח אחרית‪!) :‬־‪ [. השוהם מס וסאנ! שונה נ ו ׳ ‪) :‬י( חדקל‪ .‬יד( והלא הוא בברייתו של עולם איגו‬ ‫קורא אותו גדול‪ .ט ךער טךךש'&אר ייאפ ויען .‬שוי וויי‪.‬אוויאנדער‪.אר ‪. געבץיךעם טייך חד‪£‬ל אוג רעם אגדעךץ חלום האט‪.‬ושם הנהר השלישי)י( חדקל‪ .ג'רוי'‪<9‬טייך''דאם'איזח‪^.

‬פי׳ ואסיס‬ ‫^ת^‪1‬ונ"^י*ו‬ ‫לעד ז‪$‬לט &ךב<קךז‪ 0) :‬ך ב י ‪ .‬ןער דיי לייךתע בויטער)אפילי ך י ^אס ?א?ץ אייף ןןז א?י»ל‬ ‫•ירות( דייל ךיי^דותןענען נמננ אדף ךי צוויינין ךךיןער רויקין די דורך אווינט‪ .ט בלאזט"אויף ךי ביידעו־ ךי פרוקןזע.‬ןךיבעד רו?ט נןען דעם ‪8‬ייך פךת ודיל ךיווא^עריןאביןזיןז נייקערט א ז י ^ י פ ק‬ ‫״קענען גיין אדף אים‪ .‬אוסרים לאילני סרק לםה קולכם הולך‪ .ט קלואי' ואל ט ק סעךין כךין ‪#‬ך.‬‬ ‫אטענטש ויעט פאר זירןן‪.‬פירותיני‬ ‫פעיךין עלינו‪ .ט ו^גאי‪/‬אל טען וזעךין אומער מ נ י י ק אונ טעןז«»ל‬ ‫«י?י‪.ע עאםער אץ ךריי טעג יןע‪8‬‬ ‫שוין ארויס ?!?ראןוין‪!?.א זאןט ‪pp‬־ 'איז אבזונךער ט י י ך \ א ע פ ר ת אייז ^ } } ־ ע ר ט י י ך \ ר ב י‬ ‫ר ווסםערפ‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫‪1‬נץ?‬ ‫ןמן ניט ביין ןןטיקע <ת וואסער ‪3‬ייט ‪#‬טי‪? . .‬אם'ע‪9'3‬ש וועט ?לא^ציןיאט׳©‬ ‫ו ן ע ט מ י ? ק טיט טיינע ווא^ער • אין דביי‪9‬ינ טענ ייעט שדן מאקסיין אויף אים §ירית‪.‬וד ״טען^זאןטיאןזאנזל^‬ ‫אלא^ע צייט?ךיער"איז ן א ניעק עאקעראונ^יצטאיוישוין ניש^א‪ .‬ככר )כ(שטיםיו‬ ‫כלין‪ .‬אוסרים לאילני ט א כ ל ‪ .‬טען מיל ^ ע ע ווא§ער .‬האט ךער ח ת ^ ניןא..‬פרוכ^ק אונ וועט ב^יםק טיט ‪£‬יי.‬ס ו ל ו ‪ .‬ת ר ו י ש ט‬ ‫א י י ‪8#‬אךק‪ ..‬ק מ ^ ט צו די ליידיגע בויטער יפאר וואם רויקט איר אזוי'׳?טארק ו ו ק‬ ‫״עסאיו אווי^ט‪ .‬נאף א&עם איז ךריבער‬ ‫ת ? ט ט ק איםן^ר ‪ .‬נאך אטעם פאר.‬זורע בי‬ ‫ירק והיא עוטרת לנ׳ יטיס‪ .‬יעיכ נקר*‬ ‫‪iw4‬‬ ‫כ נ ר פ< שנשאר נ כ נ י ס » ( אין קי*‪ .:‬עןאץךיידפיאוגד^קעגען^יטידוחז‪.‬פי׳ שנלס רסני עושסיסמי! איתי נ מ נ ד ‪ 6‬אחת‬ ‫ס‬ ‫ל פ י כ ף‬ ‫כהונה‬ ‫של עשר‪):‬נ( שמימיו נלץ‪ .‬‬ ‫)יח( נסר נ נ ר ‪ .‬אןץ דייבויקער' גיןא‪5‬ט'טיר דאר?ין ניט קרייען אומערע פיחת‪.אר ^יט בנוי^ק״^עןייז^נט' צ ו ך י פרו^טען בויטער ‪6‬ארוואפ‬ ‫ן^רט ^ען ניט אי^ער ^טי^ע )ודק דער ווי.ז‪ ^ .‬‬ ‫פרת )ינ‪ (1‬שטיםיו פרין ורבץ‪ .ו צו גאר ניט • ריבי ה^א *אנט נישט וועףן דיעם‪.‬יין ל ^ ר א י ז ת ג ר‬ ‫‪8‬יי?ש ‪8‬ייפ> • רבי הי.‬ו ס מ ס‬ ‫‪-‬היג'נילקיט ) נ נ ( הלוח׳ אשיש קולי יאיאה‪ .‬לסו* אץ קולכם י ל ר • איל אץ אנו צריכים‪ .‬איל‬ ‫איני צריך‪ .‬ייין מאךץ"איגךי'‪>3‬ךץ פון!יין ןא^ק'ייי״ז‪?'=0‬א‪.‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה ט ז‬ ‫אטד ע ר םקי‪ 0‬שהנהר םהלך שם היא איי‪ .‬‬ ‫«‪1‬ג\ן‪.‬סויעיס נילקיי!! ה״נ י ש ״ ו ״ ל פרי‪ .‬איל הלואי נשפע פולי‬ ‫מ ר א ה ‪ .‬אוסרים ל פ ר ת ל ט ה )ככ( אץ קולך הולך‪ .‬ערות אויןש או.‬עןייא^יט "צוםטייך קרקל §אר ייס העךט‪$‬ען דיין ?!טימע‪ .‬פרת בפגי‬ ‫מ ס ו ‪ .‬יש!! • ‪9‬ק בגוז^ט או.‬טעם א ת ך א ס ‪.‬י ‪ £‬ך ז א ו נ י ב י‬ ‫איין טיץז‪ .ךט י‪ •q? .6‬אט ךעיר פרת ^ ע ך ט איך כאןף ןיט ש ת ו ק ‪.‬שמפדי‬ ‫וסילן נ י ' ‪ .‬אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום‪ .‬איר הוגא לא סשום הטעם ה ז ה ‪ .‬איל )כג( הלואי נשםע קולנו‬ ‫ו נ ר א ה ‪ . בויפער‬ ‫רוישין ניט אווי שטארק(‪'? .‬עךר‪.‬לטה קולך ה ו ל ך ‪ .‬ווי רער‬ ‫ןסיק יאןט‪/‬זם האט ךך ןי^א‪.‬יאמר איש נ נ ר היו המיס״נשיי‬ ‫ענרי יהלני להס‪ ) :‬נ א ( באינס יירייו נ נ נ ר ה ‪ .‬אןז‬ ‫אטעם פאר וואס רו§ט טען אים §ךת עייל'‪.‬עייל ךי &יר‪1‬תוואט ‪1‬ואק?ץ'נעבין רעםטייןד זענען ך ד ם א ז ט ק ל י ע ט‬ ‫דיאכיי! אץאייפ סוןץ זייכלייבין ל‪.‬ער נייט אזוי ווייט ‪1‬ייז ער .ואס רו§ט שק אים פרת ומיל אל^ארזייהוננ וואפ‬ ‫ןענען בנעץט קיט ךי ווא^ערפון §ךת )?־וקטבאךץז? אינםעחךץ זיךלךי עאקסין טט>‪.‬ר׳ יהושע דסבניןבשם ר׳ לוי א ס ר ‪ .‬‬ ‫‪5‬יי‪4‬ע עןשיס ייעלין טיך בעיואנןט סאלין אויף דער וןע‪$‬ט‪ .‬קלין|יף‬ ‫ע‬ ‫א י נ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫די‬ .‬‬ ‫ןאר ךי ףרו?^ען בוייקער ווייל ךי ?!•דיגין דענען שו{ער בעלאדען טיט §ירות ךףי§עי־ ‪5‬עךט‬ ‫ןזק ןיט די‪^.‬דיה אטד כבר בפני ע צ פ י ‪ .‬פרת שפרה ורבה עד שעוברי] אותו בספינות ‪.‬כבר שפירותיו גםץ)כא( ואינן יורדץ ב כ ב ר ה ‪ .‬קילט‪.‬טעשי םודיעים א ו ת י ‪ .‬איו דער ע ״ י ט ש ״ א ^ ע ןיייט‪ .‬ואי זו זו )יז( תדבקנה‪ (1):‬ר׳ יהודה ור׳הוגא‬ ‫ו״י אםר הוא פרת והוא )ילו( נהר כ ב ר ‪ .‬האבץ די בוימער גןהן.‬ר שרייען‪4> .ועךטי^נןאל אז נןען‬ ‫״קען אים פאי־ תאלטין טיט א׳?‪?:‬י^ל^ח־ וואים סען ממ‪2‬ט אץ םי^י •י ??י ריטטי^ען אים עייל‬ ‫ךי וואםער וןעךין פאך‪2‬ע.יען'אונ' כןען זאלשיץז‬ ‫ןעהי‪.‬שש נסר ניג״קאלו )יש( ־מימיו‬ ‫‪):‬סיץ ידני)‪ .‬אוסרים להדקל‪ .‬אלא אילני םאכל עיי שהן כבדים בפיריתיה‪0‬‬ ‫ה‬ ‫מתנות‬ ‫» » • <יי נשסענוי מ ס ר ננס שעס!כסיא א״י ו)יז( תרנקנה‪.‬פרת שספרה והולך עד שכלה בפנריטה ‪ .

‬‬ ‫שעלה והקיף את כל איי‪ .‬אבל אילני סרק עיי)כד(שהן קלים בפירותיהם קולן הולהההיד )ישטיה‬ ‫‪ >r‬וינעלבבו ולבב עטו כנוע עצי יער םפני רות‪ (T):‬איר תנחום בשם ריביל עתידהקביה‬ ‫להשקות כוס הרעלה לעכו״ם)כה( ממקום שהדין יוצא‪ .‬עם ‪#‬טייט איי פסוק הוחיליילאלהים )לואילט א‪1‬יףלי ל!ילף פון.‬אונ פון ראךטוו־‪:‬ט'ךער‪.‬ךבי הונא האטי.‬שהן נחמדים מזהב ומפז‪-‬רב‪ .‬עיש)חבקוק א( ופשו פרשיו‪ .ץ‪.‬י יי'האבין‬ ‫זיך שיי.‬אלו ד י ת ‪ .אטען'פון רעם אנךעלין פזייך איי ניהץ‪ .‬דאם טייינט מען ךי תורה‪op .ועל אים'נא־ מיביף‪ .‬שהיתח‬ ‫א י ט ר ת‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫נואם‪ ) :‬נ ד ( שקלי! נפיוותיהן‪ . ןיוואךץ אויף דעט נאמען פון אשור‪ .‬עם ?זטייייט ניט‪.אלד פון דעם״לאנד איז ניט דאם'ט‪: .‬ען בוס פון חנם‬ ‫אךט וואם אויףזיי וועט ארויס ניץ״אמשפט״ ווארום״עס שטייט אין ^סויק "איטייןד וועט ארדם‬ ‫גיין פון עדן ‪$‬ןצו טרינקעןדעם נאךטין‪". .‬והיה לד׳ נהרים אכיכ אלא לד׳ ראשים ‪ . ..‬ולא חכםח כחכמת איי‪ .‬ווי״עס‬ ‫ץ!טייט ופשו פרשיו‪.‬‬ ‫פיר‪.אט‪ '.‬אונ ךאס טעלזלםטע ללב צו נאט איז‪.‬רבי הונא האט‪.‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט ז‬ ‫סז‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך אין קולן הולך‪.‬זה מדי שהיה המן)כין ש ף ע ם א כנחש‪.‬ךער .‬נןעפ‪ ..ת‪ .עשךיפט‪£ .‬וףיל‬ ‫שלעכט .‬ןייל זיי האיבין שלעכט גיטאהן צו‬ ‫לי יוךין‪ .ת י ץ )גריבענלאנח‪ .‬קיץ חלק אין ךעם' יוךי^ען .‬זיא האטי גהאגיט צו ךי יורץ ‪#‬רייבט' א״דף ךיעס״האלין פון ךעם אקס' אז‬ ‫איר ‪£1‬אט ניט ‪.‬רעד טייך פישו״ןהאט ארוטגעליננולט נאנץ ארץ ישראל‪ .‬רבי יוסי בר רבי חלפרזא דןטניוא.אמק' פץיט^לנם‪! .‬מקרא משנה‬ ‫ותלמוד ותוספתא ואנדה‪ .‬טיט פירוגגעין‪.‬ער וועט דין'צו פייר טייכין‪ .‬על נחונך‬ ‫תלך )די ^ל^ט‪?.‪.‬ראם טיץט מען אין *וךץישךיאל וועלט ןילערונט תורה נביאיט ?'תוכים משניות‬ ‫.‬שם הבדלח ואבן השהם ונוי‪ .‬טייך{יךצו ?ייךץ‪ .‬ךאס איז בבלי‪ .‬ייייל‪. ע ‪.‬וואס' זי ויועךט‬ ‫}יריופין חוילה'‪ .אט' איך‬ ‫.ט אין חוץ ל א ר ץ ' א מ ד י‬ ‫ה.‬לער .‬וזהב הארץ ההיא ט י ב ‪ .‬רייכטוהםו‪.ץ נאט וועט' מנ?ין ?!לינקען צו לי נזמין דיינער פץ דעםפארפל'וכש‪.‬הוא הסובב את כל ארץ חחוילה ‪..‬‬ ‫עיש )בראשית נ( על נחונך ת ל ך ‪ .‬טיט .‬יע‪1‬ראל לךאס‪9.‬נעוען אין ארץ‪.‬אשר‬ ‫שם הזהב ‪ . פי.‬דער נאיםעןיפון איין טייך איז פישון‪ .‬דאם זע.‬לבי יוסי ‪3‬ר חנינא האט גיואנט אלע‬ ‫ףלכיים פאךציייטינע'ייאם יעמנן גיריהץ ךוואךיץ אידף רעם נאמע.‬טואגט ןוט דליי זאכץ איו‬ ‫די ףלוכה פון מן ניווען פר‪:‬ער וויךי מלוכה פון רויס‪ .‬אלו ד׳ מלכיות כננד ד׳ ראשים‪.‬ושם הנהר השני ניחון‪.‬ךאס איז אדום ‪5 .‬ךער עייך וןאט ארום.םרא ת‪1‬ם?ר!א אנדה‪ '.‬‬ ‫דאם איז די ?ךי. אויף ליין בויך‪ .‬ראם איו §לי ויאפיהטן‬ ‫ן א ט נייזאליט ‪#‬לאנץ לי יורץ אץ לער שטיל איזיד יד אשלא^נ ייאם ביי אים שטייט‪.ע'ריננו'לטדי‬ ‫ןא^צע ל א ך חוילה‪ .‬ךי .‬ווס ךאךט איז נ אלד‪ '.‬םלםדשאין‬ ‫חורה כתורת א י י ‪ .ךיננ<נעשווינרט> יגער צו ייץשאלפע‬ ‫ןיךות אויף יורץ‪ .‬נאר צו פיר ראעןים‪.י^אי? צו די קינדערפו.‬ט‪.ינוםען ארץ' לשךאל(‪ .‬אר וים רופט מען' אדום פ'.ימא?טפון ךי יולין‪ . .‬יי.ועלץ'פץ ךי' יולץ)אשור‬ ‫איז גןלייך ווי ןןס .טה פץ ארץ י^ךאלאיו בעקערוויךי חכטה פון חוץ לארץ‪'. .‬אך אטזןם‬ ‫‪$‬יא האט גישמעךט »ךי תורה( אוני זיא‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫פאר‬ .‬‬ ‫זיא איי ןעםער פון נ אלד אונ גיננאלד‪ .‬חדקל זו יון‪ .‬יט‬ ‫^ ר א .‬מעדן‬ ‫נוטריקון ממק‪1‬ס סד! ונתיב נסו נופיי‪ ) :‬נ ו ( שן עמא ‪.‬ךארט איודא בדולח אונדער‬ ‫^טיץ שוהם‪ .‬ייןט‬ ‫מען ן ב ל דןאט איין .‬אונ‪.‬עס וועלין ךך ‪5‬עהךין'דינע רייטער‪ .‬ער‬ ‫וןעטדין צו פיר ראשיים‪.‬ט*טק ךי‬ ‫הורה פון ארץ ישראליאיו בעםער ווי ךי תורה' ןיאט וועלט נילערו.‬ען פיר ?!לכים‪ .‬ווים זי איז ןיווען .‬צייטינע מלקים‬ ‫וואם זענזץ נירופין ניוואלץ אויף דעט .‬לעם ךריטען טייך איו חדקל‪.אימק'פץ‪.‬ווי‪.‬דכתיב ביה )תהליס מב( הוהילי לאלהים כי עוד אודנו‪ .‬שהיתה קלה וחדה בנזירותיה ‪ .ואלט גל?טאגען עו^יר ‪ ..‬‬ ‫שם האהר פישון זו בבל‪ .‬שטיל(‪.‬ךער פעלטער ט״ך איו פ ך ת ‪ . . נינוה‪ . .‬אפיי אותן אילני סרק שיש לסן‬ ‫ס־וות מס קלי! וקשניס ספ‪ ) :‬נ ה ( ממקום שהדין נוי‪ .ייארט פץ'רבי «^וא ם ווענין אלע טדכים פאךצייטיגיע ווים זענען‬ ‫ניריפי.ט אלע ‪5‬י<‪.‬טיט ונהר יוצא מעדן להשקות אה‬ ‫הנן ומשם יפרר‪ .‬‬ ‫עס אומתו סיס שף ומסתיר סודות על ׳שואל ננמש ומלת נעז!‬ ‫ךי בוימער פון וואלד ת ל ך ךעים וויןי־ י ) ‪ ^ 0‬ס ח ל ^ ^ ^ נ מ ^ ה א ט גיואגט פון רבי יהושע‬ ‫בן לוי ים ווע.‬ודיל די פלעןץ רייך .

‪.‬עיש שהיו מצירות לישראל‪ .‬פ י ס לשין פירה‪.‬ובלשון‪.‬ר׳נאםר‬ ‫)לח( פיתה אוחו‪ .אל רוקק ךאךט אוג‪.‬יי ברייננ‪.‬נאןיאטעט‬ ‫סאר ייאסרו^ט ט‪.‬עס שטייט אין פסוק לקחום_ע‪.הורה אינ‪.‬לפני מלטש האח וני' ומיה כאשר שריו ופרקיו עלון)לנ( שאני עמיד ‪.אט איי ^‪.‬פרת שהפירה)צא( והצירה לבניו)ניא לפניו(‪ .‬כל המלכיות נקראו)ל( עיש אשור‪ .ע. .‬ט_דניחהו םייגטטען גאט האט גיטאכט רור. א ט‬ ‫אויף רעם ‪3‬ארג סעי‪ .‬גוייל‬ ‫.‬ווארום >‪$‬דם האט ‪3‬אלד נעויגדיגט‬ ‫אוגםען ?אט אים פץ ‪2‬ן‪3.‬רייא)לט( הניח לו)מ( והנץ עליו ועדנו מכל אילני נן עדן‪ .‬זאנט .‬ולהנן עליו‪ .".‬יצחק שנייו לעשי משמני לשין עידון נמשמעו ו )ו א( להניחו ני' ‪ .‬עיש שחיו מתעשרות מישראל‪ ..‬ש‪ :‬הקנייה ‪) :‬לנ( של וקן‪ .'.‬טען אוין^קךןגות‪.‬נעטט שיט *‪.‬ער.‬א'ך‬ ‫פאר וואם רופט מען‪.‬רבי יוד.‬‬ ‫ווי עם שט־יט אץ פניוק‪?.‬ער האטבשיצט איויףאים‪ .‬ינו׳ ימדנר‬ ‫ילשין של רומיים מן אימה אמרת נא להם אתייס תקני להם נאדים ו )לי( עילה איתי נ י ' ‪ .‬רבי נחקמז‬ ‫קךי.‬ווי‪..‬רבי יורן זאנ‪.‬אדום פךת‬ ‫אטעם פאר וואםרופטטען אדום פרת ידיל.אט ער .‬סגניה אישי נעעלס ינניו על‬ ‫םפויםס יע״ש נתוםפות ו )ל( על שם אשור‪ .‬עם שטייט אין פסוק קתו עטכם ךבריים‪.‬קעךט צוךיק צונאט<אונ רעט איבער .‬ען' אדום פרח‪ .‬עס שטייט‬ ‫איןיפםוק זעקס טעג וא'לםטו_אךבעטץ‪ .ען‪ .‬רילם איתי נ ד שיננס לתיני‬ ‫ישיייש נל מקוש שי‪.‬ולעדנו מכל אילני ניע ‪ .‬כט צו אים אפארגעגיגי״ן אין גן ״עדן'. ^ארגעגיגעןפון‬ ‫אלע בויימער פון גן עד.‬ר׳ הונא בשם ר׳‬ ‫אחא אמר‪ .אל איץדםוחל זדף‪.‬עם איז אבער גיט בעוען אווי‪ .עבין אךם אץ‬ ‫‪...‬סיפיה וקרא ידריש יינימהו ננן‪-‬עדן ורש להננס עו!‬ ‫לנניו‪ .‬נמיקית םנום נימים קניע ‪ :‬הקניה נ ת נ נשירתו! )לד( פ י ת ‪ .‬אונ דאךטיאיז.‬ויניחהו‪ .אטוועט איר צויטרעטיןאזד ווי טען טרעט וויינטרוייבין ז‪$‬ץ דעם'‪.‬רבייהוךה.‬איר יוםי‬ ‫כיח כל הפלכיות נקראו על שם נינוה‪ .‬מ‪5‬א מלכיה הנקרא נ ‪ :‬פ אשור הטעם ינדלעיל‪) :‬לש( הנימ לי ‪ .‬ר׳ ברכיה אפר‬ ‫)מא( להניחו‪ .‬כח( בניםוםץ )כט( ובפנקיםין‪ .‬ויניחהו‪ .‬םים‪.‬ער זאל אךבעטין‪ .‬נתן לו מצות ש ב ת ‪.‬המריא )כישע יד( קחו עםכם ר‪8‬רים ושיבו אל ה׳ יני'‪.י'מא‪.‬איר יוסי בר‬ ‫חלפתא כל הטלכיות נקראו עיש םצרים‪ .‬עדין‪ '.‬אט האט ‪.‬עךן• אווי' יוי'‪.‬עיש שיפרע מפנה ודרש נ ו‬ ‫) נ ע ( ינפנקסין‪ .‬איר הונא בנ׳‬ ‫דברים)כז( קדמה מלכות יון‪) .‬‬ ‫^ב'"‪^. ארויס געטריבען‪.ה זאנט_דקח מיינט מען נאט האט'איבער ןירעט אךם ער יאל וועלין‬ ‫אדיין גץן אין גן‪.‬נר האט גירוהט ךעם ךבעטין טאג‪.‬לשין םנאס יקירת רומו)מ(־והני‪5‬‬ ‫ע״ש שמחע‪:‬ויי‪ 1‬מיבואל ינן ע״ש ניניה ני׳! )לא( יהציוס עליי וכוי‪ .‬רבי .‬עיש שהיו פתנאות מישראל‪ ..‬זו אדום‪ .‬חםדיא )ישעיה יד()צז( ולקחום עמים והביאום ונו׳ ‪ .‬ ‫א» רבי ברמה קךינען‪ .‬טיייגט‪.‬אווי ווי‪.‬רבי ברכיה‪.‬צו היטעו‪ .‬ווי עס ‪#‬טייט אין‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫פסוק‬ .‬גאןז אפשט איו צו ךיעגעןיאוגצוהיטען‪ .‬ר׳ יהודה ור׳ נהםיה‪.‬עימ נן הימי ‪08‬‬ ‫‪. ‪.‬י‪2‬חטיינט טען ג אט האט נחים ניטאכט אדם טיט דעםווא'ם‪.‬עררןאט‬ ‫אים אריץ ^ייעץט אין גן‪.‬‬ ‫דיי איפר )לו( עילת אותו‪.יטען‬ ‫רעם טאג שבתאים צו הייליגען‪ .‬גיןעבין צו §ךם ךימצוהפץשןת‪.‬והנהר הרביעי‬ ‫היא פרת‪ .‬עם שטייט איין פסוק יאלסט ?.‬ויניחחו ר׳ יודן‬ ‫ור׳ ברכיה‪ .יט גיווע.‬ויל שאין להם נתנ ילשין שירש" נפ״ו נ ת נ לפין פיעיש א י י נ ‪) :‬לס( פייס ‪ .‬רבי נחמ.‬דאםיטייגטטען‬ ‫םקךיבצו דין קךבג‪1‬ת• ווי‪.יירופין ווערץפוך'ה‪.ידען נןרןנית' לסוף ^ךרה טשיפטים(‪ .‬עךלויבט'צו‪.‬רויס עא?ץךי יוךין טיט רעם ייאס די ייעלין דייגעמען אונ יועלץ‪1.‬וייילךא וועט א טאוזל' .‬נר^אל אויף אים בשיציען אוג זןר זאלהאבי.‬אוג ןדטען‪.‬זגםין פון אלע‬ ‫בדםער אוג‪..‬פרת שפרת ורבת מברכתו‬ ‫).‬‬ ‫״דיס ו ) נ מ ( ננימיםין‪ .‬לד( פית על שם סיפה )ישעיה שג(‬ ‫)צה( פורה דרכתי לבדי וגי׳‪ (fl) :‬ויקחה' אלהים את האדם ונו׳‪ . ני.‬זנם שטייט אין יפסוק בעידון אתהאלהים‪ :‬איר זאלט ריגזק .‬אקעלפןער‪..‬ווי‪ .‬‬ ‫כד־א‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יייק כו״א על נשינו הלן‪ ) :‬מ ( קומש מלטש יק ‪ .אנט‪.‬נתנ וש״י זיל סנל ילעיל דרש יישש ינאן דרש יקמ ‪) :‬לו( ם״נ ילקחיס עמים‬ ‫וו״ל הני' שלפנינו מושעת יסינ נל מלניומ שנקראי עיש אשיר יהניאיס‪) :‬למ( פיתם אותי‪ .‬ד.5‬ני}רייט איר צוישטךאפין‪'. TH‬רייי*‬ ‫אונ‪.ב( של זקן‪ . y‬עדן‪.‬קיי.ע'נו?נ נאר וואס מען האט טקךיב‬ ‫. אנךערע ד.‬ען אין‬ ‫ארץ ישןראל(‪ .‬פרת )לנ( שאני עתיר להפרע לה‪) .אט האט אריי. צו ‪$‬ךם‬ ‫אונ קאט'.‬והביאום)ךיפעלכןער‬ ‫וועלין ג‪.‫סדר‬ ‫כראשית פרש־ מז‬ ‫בראשית‬ ‫אופרת לישראל כתבו על קרן השוד שאין לכם חלק באלהי ישראל ‪ .‬קעל‪3‬זער •י )ח> וויכןחז^אט‬ ‫האט גינוטען ךעם מענטש אונ רןאט אים אריץ גמעצט אין ‪1‬ן עדן‪" .ןר האט אים‪.‬ו‪.

‬ישלת‬ ‫איש את אשתו‪ .‬די רבנן.‬איר יעקב דכפר הנין‬ ‫)מד( מתי יתכשר לאכילה‪ .'צו שטראפין)ךי רשעים(‪* '.‬עםין‪ . .‬קלל )אדיין זאלקטו ניט ‪.אנין אווי טיץט דער פסוק ‪ .‬ה׳ ?ץ^ןןען^עריזאל ניט לעםטערין ‪zaa‬‬ ‫אווי ווי‪.‬צ ו ו ו א ט א י ו ?יוויי מאהל ראם‬ ‫וואךט קטאךבי. א ט ה א ט גץא?ט צ ו אדם איך כין אנאט אויף ריר" ת .‬נאך די‪.‬‬ ‫‪1‬ן‪.‬ערין קייקט איט טיר״ר‪' .‬עיבודה זרה‪ .‬טשתשהט‪ .‬ער זאלזיךבהעפטין ט י ט זייןעייב‪.‬‬ ‫.‬‬ ‫טאר ניט דער‪?.‬רבי ‪.‬עפין פון‪.‬מיתה ל ו ‪ .‬ווי‪. וואגען ויייםין טיר אז .‬הטדיא )הושע ה( כי הואיל הלך אחרי צו‪ .‬אלו הקרבנות‪ .‬ער ואל נןט ךיגען'‪.‬ו ו ' ע .‬אכל תאכל‪ .‬רהם.‬כלימי שלא ׳אמו האימו למה מסס וזו‪3‬‬ ‫ןםוקאיר ?אלט היטען פקריב צו ז י י ן ) ד ע ם ^ ן ר‪.‬ודבק‬ ‫באשתו ולא באשת חכירו‪ ...‬מה( מיתה להוה ‪ ..‬אלוזים‪ .רה יוי‪?.‬כמה דכתיב אלהים לא תקלל‪ . פסוק"ער וןאט‬ ‫}ייואלט‪.‬אעסיגווארגיזאלםטן‬ ‫‪ .‬אסר לו אלהיט‬ ‫אני‪ . פסוק שופך דם האדם)אז‪7‬ןר ‪8‬אךגי'?‪1‬ט ךי בלוטיפו.‬ער האט אים ‪5‬יןאטין‪.‬שטייט ‪3‬י'י' טונה זיון׳‬ ‫ד ע ר ווארט לאנ‪1‬־‪ .‬על ברכת השם‪ . וועלין אייך שטאךבין‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ויאפר‬ .‬לעבדה )שם( ששת יסים תעבוד‪ .‬פין אלע בויםער פון.‬זה גיע ‪ .‬אז רא ‪#‬טייט לאטר מייינט מען אויןז טען האט גיבאטין צו ןוךם‪/‬עיר זאל‬ ‫ניט^זנה דין‪ .‬כדיא)ויקרא מ >‬ ‫ונוקב ש ם ה ׳ ‪ .‬נהוג בי כאלוה שלא ה ק ל ת י ‪ .‬‬ ‫פ ו .‪ . איר צוךיק נעםען‪ .‬א ט ה ט ‪.‬צוהו על הגזל‪) . ‪ . אלעןעךיגע ? ה מ ה אונ‪.‬אלו הדייגין‪ .‪.‬אלהים על האדם‪ .‬א ז איינעיר וועט שלקעו י.‬מיתה. את האלהים‪ .‬‬ ‫שיד ‪ .‬עבודה .‬אנל פאנל !לא היושס לאניל אלא נמס‬ ‫שהתית' לוי)מג(. החי‪) :‬י( פות ת פ ו ח ‪ .‬ייי״עסישטייט אין §םוק ‪.(.ט‬ ‫וועןוועךט ךיבהפה א^םיגוואךג‪ . נ י ט ‪ .‬ויצו ה׳ אלהים‪ .‬שנא׳ )שמה ‪i i‬‬ ‫תעבדו.ינגןפתרי! נל עג״גא ני׳‪. :‬י ( ' ) מ ו ת ת צ ו ר ! ( ‪ .‬א ד ם וועיט שטאריבין אוב‬ ‫אלע וואס וועלין פין א י ם גיבארי.‬ע ם י . אגי דיין אגי להפרע‪ .‬על'האדם‪.‬עם‬ ‫?וטייט אין פסוק ןיבק באז?תו‪.אלקטו ‪.‬ווי‬ ‫‪.‬ולא מכיר‪ .‬שגא׳)שמות כב( אלהים לא תקלל‪ .1‬עקב פון דארףיתנין ה'אט }ייא.‬אלהיט לא‪.‪ .‬ךבי'לי‪/‬יאגט‪.‬ואתם‪.‬ד צ ו ה׳‪. .‬עםין ואלסטו‪.‬ולאבבהמה‪ .‬אלהים‪ . ך וועךט נישאיכטין! אבער אפשנייךין אשטיקפליייש‬ ‫פו.‬לאפר‪ .אט ניבאטין צואךם‪'.‬ראם הייסט מזנה זיין‪ '.‬ויצי‪.‬ע ד יאל ניט טינה דיין‪' .‫סדר‬ ‫‪3‬‬ ‫ייי*״‬ ‫פ‬ ‫י׳‬ ‫ש ה‬ ‫‪m‬‬ ‫בראשית‬ ‫פדן‬ ‫)דברים ה|‬ ‫נייא )שמוחכ(וינח ביום השביעי‪ .‬עיםי. אטענטש'‪ .‬וכתיב )במדבר מ « תשםרו להקריב לי בםועח ‪) :‬ט( ויצו ה׳ אלהיע‬ ‫על האדם לאפר )מב( םכל עץ הגן אכל תאכל ‪ .נ‪5‬ין( דין י י י י ב 'אונ ד וועט נעטען איין אנדער'‪5‬אן‪.‬עץ הדעת שטאךבין וועסטו קטאך^ין‪ .‬עסין‪ . וויערי.‬על האדם‪» .‬ד*א לעבדה ולשסרה ‪ .‬אבער אלע‪1‬יעדי.‬ר׳ לוי אםר צוהו על שש םצות‪ .‬ניין אחרי צ ו ‪ .‬גלי^מער ‪!2‬א.‬ג אט'.‬ולשםרה‬ ‫שםור את יום השבת לקדשו‪ . .'יאלםטו‪.אט האט גיבאטין אויףי^ךםער זאל־ניטיםונה דין ‪.אלסט ימיך' האלטין' פאר״אגאטלדנ!‬ ‫ואל?ט םיך ניט גןלופין‪ .‬ ‫לאדם ‪) ..‬אלהים‪.‬עם שטייט אי. האטאיםיגיבאטין״ערויאלניט‬ ‫נ זלנן‪ .‬שייש׳« נל ענייניס‬ ‫דאמיי׳ לעיל‪ ) :‬מ י ( מתי יתכפר נ ו ׳ ‪ .ארטי. .‬זגמ קזטייט אין פםוק רער וואט וועט אתים רייךין רעם' נאמען פיון הי' )אוינ וועט אי‪0‬‬ ‫לע?ט‪.‬י‪.‬אלהים לאי^קלל"‪ .‬ווי זןם שטייט איין ןיסוק לאטר ה.‬אונ ניט מיט אזכךיאונ ניט ? י ט אבהמה‪.‬ניע מניין‪ .r!r?6p‬על האדים טיינט טען ?ןר זאל' ניט הךגנן אקענטש‪ .‬מג( רבגן פתרין ליה כל‬ ‫עגייגא ‪ .‬מכל עץ הגןאכל‪ .אלסטוגיט פלוכין‪.ע ?הםה. .! . טאר טע.‬נץאנט צו ארם איןז‬ ‫ד!אב ודומנות )אייף ךי ?רוםע(‪ .‬םייגט‪/‬נמן‬ ‫‪.‬נס שטייט א י .‬ה׳‪ .‪1‬םין‪'.‬םיח אי‪31‬ין *ייט יי )ט( עעו>ל ןאט הא»‬ ‫ני^אטין אויןש ‪$‬דט‪ .‬מיתה לתולדותיו ‪:‬‬ ‫‪/‬׳אמר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫נוי שיגיש פס ויקנל הגאה יעייון יניליץנו לא ניס יי׳ נרניפ‪:‬‬ ‫) מ נ ( מכל ען הגן‪ .‬אדם ייעט 'נןטאיךבין' אינ ח י ה ו ו ע ט שטאךבי.‬שגא׳)ירמיה נ( לאסר הן‬ ‫ישלח איש את אשתווגוי‪ .‬יעןןם מןות האט .‬םען דיעים‪ .‬וועיט' מ ע ן אים‬ ‫דךגגן>‪ .‬‬ ‫על ע־ז‪ .‬עם ?!טייט אין פסוק‪.‬יי‪3.‬שנא׳)בראשית ט( שופך דם האדם‪ .‬נ א ט הט גליאןט צו ארס‬ ‫אז רו דע?‪1‬ט‪.‬טע.‬לרש נפ! לשון אמ!‬ ‫תאנל משמע משהיא אינל או סאנלגי לאפיקי אנו מן המו ‪$‬‬ ‫)מה( מיתה לחיה‪ .‬רמז לו על אבר מ.‬ןצלהים טייינט ‪.‬לאמו־ טיי^ט מ ע ן ‪ .‬ניט .‬אונ בין אדי.‬בער'ניט ט י ט י‪1‬י!הברש‬ ‫ו ו י י ב ‪ .

‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית פר ש־ ‪r‬‬ ‫)‪£‬רשך|‬ ‫ין)א( ויאפר ה ׳ אלהיט ל א ט ו ב היות ‪ .‬ז'ץ‪.‬א ט ה ט גייזאנט מ י י ר ו ו ע ל י ן‬ ‫ןרבי‬ ‫י ו ס י ך ע כ ו ן ט נ י ט ד ע ם פ ס ו ק ״דער‪-‬וויגט‬ ‫..‬ר ב י‬ ‫פאךגעבץיפאר ך ך אונ‬ ‫א ב ר כ ה ‪ .‬ב ל א ע ז ר ‪ .‬ע ר אין פ ך י ד ע ן ‪ . פ י ט ך י י ו ו י י ב ו ו א ם ד ו‬ ‫ןןאיס וו**ה‪1‬ן"ט א ן א ו ו י י ב‬ ‫האסטיליב‪..‬‬ ‫רביח.‬עםזאל‬ ‫מערי. ' . א ל א ו י מ י י ה ע ן ל ע ב ע ך י .‬ויאמר א ל ה י ט‬ ‫ג ע ש ה א ד ם ‪ .‬ן י נ י ‪ .‬‬ ‫ג .‬נ א ט ה ט ניואנסך י‬ ‫צ ו א י י ץ י א ך ט ‪ .‬‬ ‫ג י י א ג ט ע ס איו בזונידער ‪ . ט ' ן ‪ .‬ב ע נ ט ש ‪8‬‬ ‫ל*!ךם ה‪1‬מבווהףא!ג_‪.‬ער נ א ‪ £‬ע ' ן ‪ .‬ו ו י ך ע ר פ ס ו ק ז א ן ט ד ו . צ ו ו ז י ל ף ‪ .‬ ‫^ ל י ץ ״ מ י ר‬ ‫נ י ל ע ר ו נ ט מ י ט צ ע ה ן מ א ה ל ז א נ ץ ו ו א ט נ א ט ' ה א ט ‪.‬א ן ש מ ח ה ‪ .‬י ה ו ש ע פו! ? ב ג י ן ' ה א ט גיויאנט‬ ‫פ ץ ר ב י ל ו י ס ו ו ע נ י ן ד ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט א ן א ו ו י י ב א י ו זיין ל ע ן י ן ג י י ט ^ ק י י ן ל ע ב ץ ‪ .אט^ט'גישוועבטאויף‪.‬ק ומסני׳ ‪ ) 1‬נ ( אתפ וניתן ‪.יוואךין פ ו . ידיי. ע ן ‪ .‬‬ ‫אהילף‪.‬ג אט ^אטניץיאגט‬ ‫ז‬ ‫א פ א ר ש פ ך י י ט ו ג נ צווי'!‪2‬ק‬ ‫יי‬ ‫ד א ס ע ר ואליי.‬ב ל א ט ו ב ה ‪ .‬ב י י ד ע צ ו ו א מ ע ן ו ו ע ר י .‬י‪.‬ערז א ל‬ ‫פ ו ן מ ע ג ט ש איז ד א ם נדיב‪ .‬ ‫‪3‬שא?ין‬ ‫ןזעךין‬ ‫גיוואךי.‪ .‬ן'אווייב‬ ‫ו ו א ה ^ ע ר § ן גו?זם‪ .‬‬ ‫ז א ל ווערין' ‪ 3‬ע ל י י ? ט ו נ .‬וויידיער פ ם ו ק ו א .‬ע ס‬ ‫ז‬ ‫סימון"האטגיזאגט פון ך ב י ן ה ו ^ ע י ן ן‬ ‫‪ :‬מ י ס ו ו ע ג י ן ר ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט ״ א .‬‬ ‫ב ל א כ פ ר ה ‪ .‬ט ה ט‬ ‫גיז^ט‬ ‫??חם‬ ‫ך י ‪ .‬ב ל א ש מ ח ה ‪ .‬ר ׳ הייא ב ר נ פ ד א‬ ‫א ס ר ‪ .‬נ ר ד .‬ ‫ד ע ר פסוק'זאגט‪.‬נ י ר ו פ י ן א ט ע נ ט *‬ ‫א^עד‬ ‫^ ‪ .‬אן‬ ‫רבי‬ ‫א ו ־ ף ך ע ם ווינטיעד‬ ‫ג י ל ע ר ו נ ט ד ע ר ו ו א ם ווא־נטא‪. ט ‪ .‬ד א ם‬ ‫היטעל‬ ‫זענעןיךי‪.‬ג א ט ה א ט ג'י.‬ש נ א ׳ )כמוהל א כה( ו א ת ה שלום וביתך ש ל ו ם ‪ .‬תניגן ב ע ש ר ה מ א מ ר ו ת נ ב ר א העולם‬ ‫ואלו ה ן ‪ .‬ו י ק ר א ‪ [!v‬ו ב פ ר‬ ‫ב ע ד ו ו ב ע ד ב י ת ו ‪ . א ר ^רךעכו^ט ך ע ם פסוק.‬ויאמר א ל ה י ם ת ו צ א ה א ר ץ ‪ .‬ב ר א ש י ת .‬ו ו י ד ע י ־ פ ס י ו ן‬ ‫ן א .‬א ן א ב פ ך ה ‪ . ט ז א ל ? ט ז ע ק ציו‪.‬ר ד ז א ל ב ד ^ ק ט וועךין ט י ט‬ ‫נאט האט ניואנס‪. א ל ק ט‬ ‫ד י ך ן ר י ל ע .‬אן‬ ‫נעביןאיוייבצו^דםוואם‬ ‫מא?ץאמענטש‪.‬ב ל א ברכדו‪.‬ך ע ר " ^ ם ו ק ז א ג ט ירו ז א ל ם ט‬ ‫ד י ן פ ר י ך ע ן א ו ג ד י י .‬שנא׳)קהלת ט ( ר א ה חיים ע ם א ש ה א ש ר א ה ב ת ‪ .‬אן‬ ‫ש ט ו ב "ואי. .‬עם‬ ‫גךאי‪. ד י י ן ו ו י י ב ( ‪ .‬ם נ ה ם ב ר יוםי מ ו צ י א ורוח א ל ה י ם מ ר ה פ ת ‪ . ג אט האט'‪. ו א נ ט ‪ .‬ב ל א כ פ ר ה ‪ ) . ‪ .‬‬ ‫ר ב י ‪ . א ט‬ ‫)‪ Q‬ו ל א‬ ‫‪.יא'בר גמרא' ואנטדעו‬ ‫א י ו ‪ .‬ע ר א ל ‪ 1‬א ל ב ע ר ט ע נ ט ש ‪ .‬ו י א מ ר‬ ‫א ל ה י ם יהי מ א ו ר ו ת ‪ .‬עםאיז'ניט ג ו ט א ם ע ג ט ש ז א ל ד י ן אליי.‬‬ ‫י‬ ‫ןייאגט‪. א ו ו י י ב ו ו א ה ג ט ‪ .‬‬ ‫או‪1‬יעךשטע אונ ך י אונטיע־שטע וואםער‪ .‬ירזזקא! מ ד ( ל ה נ י ח ב ר כ ה א ל ב י ת ך ‪ .‬ש נ י ה ם כ א ה ד קרוים א י ם‬ ‫ו י ״ א א ף )ג( מ מ ע ט א ת ה ד מ ו ת ‪ .‬דעםוואסער•׳‪..‬א ן לדיירי‪ . .‬ו ו י ‪ . ו ו ע ך י ן פ א ך ו א ם ^ ל ט‬ ‫ך י ‪ ^ . ו ע ט יאים די.‬ש נ א ׳ ) ב ר א ש י ת ט ( כ י ב צ ל ם א ל ה י ס ע ש ה א ת ה א ד ם ‪ .. ש ט ו ב )דיין‬ ‫ווייטזאל‪/‬זיין פריךען‪.‪ as‬ד .‬איי א כ פ ר ה ‪ .‬נ ט א נ ט .‬‬ ‫ווידערפכוק‬ ‫ג ו ט ס ‪ ..‬גיזאגט א י ו ך י ו ו ע ל ט‬ ‫בשאפין‬ ‫ב ר א ש י ת )צ'ו‪.‬ב ל א ב ר כ ה ‪) .‬ו מ ב י א ו י א ם ר ה ׳ א ל ה י ם ל א ט ו ב‬ ‫ה י ו ת ה א ד ם ‪ .‬ל א ט ו ב היות ה א ד ם ל ב ד ו ‪ .‬י ץ א מ נ א ר א ה א ל ב ע ר מ ע נ ט ש ' ‪ .‬ערוזאטגירופיז‪.‬א ע ש הלו ע ז ר כנגדו‬ ‫ב ל א ש מ ח ה ‪ .‬ווי‬ ‫‪8‬אר זיין ע ן ט ו ב א ו נ ך י ‪ $‬ט ו ב‬ ‫ז א ל ר ו ס ק ' א ב ר כ ה א י .‬עקב ה א ט‬ ‫ן ס ו ק וא}ט‪. וועךי! ז‬ ‫פץ. אברכה‪ ".‬ו י א מ ר א ל ה י ם יקוו ה מ י ם ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ג א ' ט ו ז א ט ג י ז א נ ט ‪ . .‬נלומר נא וראס כנדול נח סרוח שנכתב עליו‬ ‫מאמי נפני עלמו ושנר כ־‪'.‬ויאטר אלהים יהי אור‬ ‫ו י א מ ר א ל ה י ם י ה י ר ק י ע ‪ .‬ש נ א ׳ ־ כ ר י ס י ד ( ו ש מ ח ת ) ב ( א ה ה ו ב י ת ך ‪ . ו א ם ו ו א ה נ ט א ן א ו ו י י ב י ש א נ ©‬ ‫ער‬ .אגט ך י ו ן א ס ע ר ז א ל ו ך ד ם י ע ן ל ע ב ע ך י ג ע ז י י ל ץ ‪9 .‬ע ק ב בי.ate‬‬ ‫רבי'‪.‬ט ח‬ ‫כתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אי המיס סנאיס אחריסס ומסיק ליס מייחודה‪ ) :‬א ( מאמי‬ ‫ניסן לרוח נ ו ׳ ‪ .‬א ר ם ‪ ' .‬ווי ד ע ר‬ ‫יאגטאיךוועל‬ ‫ז י . ט י ט דיין ע י י ב ‪ .‬א נ ד ע ך ע ואנין ד ע ר .‬ר ׳ יהושע דפכני•‬ ‫ב ש ם ר ׳ לוי א מ רא ף ב ל א היים‪.‬א י ר י ע ק ב ב ן ק י ר ש א י ) ח ( מ א מ ר ניתן ל ר ו ח ב פ ג י ע צ מ ה ‪ ) :‬ב ( ל אט ו ב ונו׳‬ ‫ח נ י ר׳ יעקב' כ ל ש א ץ ל ו א ש ה ‪ .‬‬ ‫וליפי חו״לאין נית אלא אפס‪ ) :‬ג ( ממעט כלמות‪ .‬ניישוועבט אויף ד ע ם י נ ו א ם ע ר ‪. ע ' ד י ל ץ ‪ .‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬שרוי ב ל א ט ו ב ה ‪ .‬ש נ א י ו י ב ר ך א ו ת ם ויקרא א ת ש ט ם א ד ם ‪ . ורוח אלהים מ ר ח פ ת ‪ .‬ר ' ס י מ ו ן ב ש ם ר ־ ב י ל‬ ‫א מ ר ‪ .‬א טה א ט‬ ‫האבי.‬ע ס איז נ י ט נ ו ט א ט ע נ ט י ש זאלזייין א ל י ץ ‪.‬א ף אינו א ד ם ש ל ם ‪ .‬שאיס‬ ‫מוליד נניס שנניאיס גדמותו וללמי בנאמר בצלמנו נדמופינו ו‬ ‫כנגדו‬ ‫פרשה"יך‪7‬א(')ויא?ח‪ .‬לעבי.‬‬ ‫אונ עךח‪.‬ב ל א ע ו ר ‪ .‬א. א ט ה א ט‬ ‫נ ‪ .‬ע ס \א'ל וועךין‬ ‫ליכטיג‪. ק ו ך ע ז א י ה א ט‬ ‫ז א ל בש־אפי.‬ווי ךיער פ ס ו ק ז א נ ט‬ ‫ז‬ ‫.‬א ן א ד ד ל ף ‪ .‬ו י א מ ר א ל ה י ם ת ד ש א ה א ר ץ ‪ .‬ע ם ו א ל‬ ‫גאט האט‬ ‫ד ע ר ווינט פ ו . .‬א ף ב ל א ש ל ו ם ‪ .‬עךשט ה א ט נ א ט ג י ו א ג ט ‪ . ‪ .

‬אס זכה עזר‪ .‬לבי יו?וי חאט ניוזאט א׳‪8‬לע?^ע ו!יב‪." גי'ווא?‪'1‬ט פץ' רעם וןאם‪.ט‬ ‫איר סאן רביייוםי'‪''.‬ןןךר ?ת?טץ וקאךקאפלעס אדער‬ ‫מעהרץ(‪ .‬לערוו^לט‪ .‬ךבי אלןןור .ינאי איו^ווען‪ '.‬אונ טיר האבי.־א‪.‬איןז מעל איים סאכין‬ ‫אהילף'‪.ען‪.יואנטזגם איוןאאין טאפ‪.‬איל אית בההיא קדירה כלום‪) .‬האט‬ ‫רבי יוםיגיזאגט צו ךי ר״לטיךיםך ד!אט אלף טירא^ת^םע ןתי^ה‪ .יט זיובה ^עקו?!ט‪.ישעאלט פו.אלט א י י ך פרוכטבאךץ אונ §עהרץ ‪.חאגט ..‬ר׳ יוסי הוה ליה אנתתא בישא‪ .‬יא( ירע ראביע סה הוא שסע ‪ .‬גיואגט.יואןטיצו רבי יוןזי דיין וןייבוןט‬ ‫גיזץ‪.‬אונךא איו‬ ‫ניווען זיין שוועםטעלם טאכיטער‪ . o 5‬זןעשה‪*.ילערינ'ט‪ .‬עםזאלווייניגעריוועדי.‬אונ אויב‪.יזאגט צו" רביא|עורזאל'דעררבי םיך קאלניןיאונ‬ ‫ניין״מיטטיר אסיים ן^סץ‪ .‬ינ( סן דחסליןאיל ר׳שבוקא ההיא אגתתא סיגר‪ .‬ימה אימו‬ ‫נ ו נ ו י ס מפגי ננילוו )׳‪ (S‬מן דמשלין‪ .‬ט( איל‬ ‫אית פרפריין‪ .‬נואיתא נפ׳ אעיפ שהעמיגס על‬ ‫נעלה ו תנינת יינ שגס ילא עכנס על י־י‪ (1) :‬פוינא‪ .אננען צו רבי יו^י' אהיים* יךזיי ועינע״אדייןנעןוטען איןשטוכ ^אטזיא >ןךאפניבוינין דעם‬ ‫ןניםאונאיז ארוים .‬איל רבי לא אסרת אלא פרפריין‪ .‬ואם לאו‬ ‫באשתו של ר׳ יוסי הנלילי‪ .‬האט רבי ייסי אדף גיךעקט ידעם נןאפ אזג האט גיזעלןן אי גוד'יךג איזיךא פיעיטע ?עער‬ ‫ןיקאכטע‪ .‬‬ ‫געבץךי כתויה‪ .ע. דער״ןיש^טפץןאטאויף‪.‬שסיימי לאטל א״לי״א‬ ‫לי׳ ייסי עזונ אשה זאת פטיי איפה שאינה עישה לפי נ נ ו ז ן !‬ ‫‪.‬ווארום‪.‬ה( כאשתו של ר׳ חנינא כר חכינאי‪ .‬איל‬ ‫פורנא‬ ‫י‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫) ו ( כ!נוי‪ .‬םיא‬ ‫נ ת ו נ ה ‪) :‬ז( פ־שין‪ .‬ער האט }יט״קיין‬ ‫‪.‬הי׳‬ ‫םערון פוננוליס פשיעות או עופות קשניס ‪) :‬יא( ידע ויא‬ ‫וני׳‪ .‬איל אין‪ .‬ד‪.‬אםרין תלםידיו‪ .‬אוגאיך וזאבגיט איר צו‬ ‫‪*9‬בין.‬נסי.יןאן^ען פון שטוב• ^אט רבי יוםי אקוקני^אהן צום ?‪$‬אפ אונזא^ט צו איר איז‬ ‫עפעס ךא אין.ואפ צי‪.‬גט אז אין'טא‪ 8‬איז.‬יתבוןלהון‬ ‫אכלין‪ .‬חד זםן הוון יתבין)ז( פשטין ‪.‬אפאהל איז ןיזעםיןרבי יוסי אמ רבי «!ל.י.‬‬ ‫א״ל ר״א לוי משי לא אמות שיש נקדרה אלא פרפויין והא‬ ‫מליגי שיש נתיני פ ו נ ״ ן ‪) :‬ינ( מעשם נסים םם ‪ .‬אוג זיא י־לענט אים §אר ^עםען §אר ויינע סלטיךים• האבץ‬ ‫ך ולפילים ףואיגט צוךבי'יוםי‪..‬ער זאןט‪ .אטיר לון^יןאודיטאךן^וענען דייביידע‬ ‫ןי. .‬אט"זי.‬גע‪3‬י. .‬דלית היא עבדאליקרהך‪ .‬עלד פרו?טץ‪ .‬איל )יכ( מעשה גסים‬ ‫הן‪) .‬אונ‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫זי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫מ‬ . ‪4‬יפוגע['איןנ‪$‬אפ^עטעלזי.‬עם שטייט אי.‬‬ ‫אסר להון)ו( פורנא רב עלי‪ .‬צפה בההיא קדרה‪ .‪1‬זר ןי זא.‬ה( םן דחסלין ‪ .‬ער וזאט ניהעלט או ראם ווייבהט סיי.‬קינלער אונ‪.‬כי‬ ‫סליק אםכת לאפה וגפקת ל ה ‪ .‬סליק‪ .‬איר יהזשע גר נחםיה אס זכה‪) .ט צי‪.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י י‬ ‫בראשית‬ ‫‪$‬ט‬ ‫כתיב אחריו ואתם פרו ורבי‪) :‬ג( אעשה לו עזר )ל( כנגדו‪ .‬אזל גליתה ואשכח )י( פרגיין‪) .‬זיאיאנטיאלע םאל‪.‬רבי להושע ‪3‬ר נרוםיה^אנט ארב'זני• איז'ווןןן ןעקץןט״ער אווייב אזוי ומ‬ ‫ך וריב פון רבי חנייןיא ‪3‬רח.‬מיני לשתן ועיין בעוון ו )י( פרגיין‪ .אט האט״^ר גיטאכט רעם טקגןש‪ .‬־ האט לבי יוסי גייאגט' ךא האט אדףי^יראןרדםע כתו^ה או‪ 1‬אץל קאב ניט איר ןואס‬ ‫צובעבץ* האט ליי אלעד•'מזאגט טיר וועלין איר'גע?'ץ ךי ?תיבה אוגל אזזיא אדעקפוזךר‬ ‫האנין ךי הלסיךים'אווי גיטאקן' אונ קאבין איר.‬לית בידי סה אשביק לה ‪ .‬הנין שהיו שיגאים ום עם וה ושתק והיי יישב•) יאינלין‪.‬דער‬ ‫נאף שטייט אונ איר י.יווארין פעטע זזינער‪ .‬אוו‪.‬ל א?ןעךשוןי‪.‬גיבנט דיין'ש|עכטע ווייב דייל זיא ‪2‬יט דייר נייטןבוד‪ .‬רבי א^עזר האט שוי.ילער?ט‪.‬ןאטיךייייוסי.‬האט רביאל^זר ‪.‪ .‬האבץ די זין־־ גייעצטץנוי^האט‪.‬ודדייזאבין^נ‪/‬עםץ‬ ‫^אט רבי ^‪.‬עם איז‬ ‫קךינ צווישען ז‪:‬י‪ .‬ער‪.ןס אמגידאךי'ןאגםא'ונ עם איז .3‬ווייל זי טווזט ניט ^»ןו דייו‬ ‫ןבור‪.‬‬ ‫הוא וראביע‪) .ער‪.‬גר איז}יט‬ ‫זוכה' אייו ראם' ווייב איםידער .‬אויב‪.‬לעד טענטישאיז זוכה איילי נדיב צו אים אהילף‪ .‬ואס לאו‬ ‫כננדו‪ . פסוק אין ירעם.‬ל.עבין לי ?תו^ה אוג^ר ןןאט איר גיגט‪ .‬אונ אויב ^ר איז. אים‪ ".ןזר בן״ע‪11‬ץה‬ ‫ווי דיי ?אבין ‪$5‬פ.‬שבקא לתדא אנתתא בישא דליתא םיקרך ‪.‬והוית ברתא דאהתיה‪ .‬לבי יוסי לאז אוועק פון דיר דם יייי‪.‬‬ ‫אמר לס ו ו ן שאלם סיש נזאס הקדום כלים לאטל ‪ ) :‬ט ( איל‬ ‫אית פופויין‪ .‬האט‬ ‫לבי יוסי .‬ער אןוייב אזוי‬ ‫ווי ךיויייבפץירבייזסי מלילי אמי נין\ען‪ .‬סיו מ ד י ן הלמוי!‪) :‬מ( מן וחשלץ ‪.‬והא אשבחגן בגוה פרגיין‪ .‬איל משגח רבי ואגן סלקין בביחא‪ .‬והות‬ ‫בזית ליה קדם תלםידיו‪ .‬‬ ‫גיסינן פ" משס״מיאמו ר׳ ייני לו״א השנמנא לונוי יאנמני‬ ‫נלך לבית לאניל נ׳ סליק נו׳ נשפלם ר' יוסי לביתו סיתה אשתי‬ ‫משפלת פטם למטה נפגיס זועפים יילאס לה למין וכמי‪:‬אחו״ל‬ ‫מקששא ליס פימא ימהדיה לאפה לפה ר' ייש׳ יהשתכל נקדים‪.‬מגנותו ומכעסס אותו על פרו תניד« ) ם ( כאשתו‬ ‫של י' מנינא נן סכיגאי‪ .

.‬לקת איתס והיה נותן אותם ננית אמו שםים‬ ‫שלו והיה מפרנסם כ‪) t '1‬כז( ומנשרן‪ 11 .‬פירנא‬ ‫נרשי' סיס פוסק לה נתונה יעזנ אותס סימגו וסיו משיאין אותו‬ ‫אשה אחרת שינה מיינה‪) :‬שז( גרמי! מינין גיסי׳ גרמי לה‬ ‫עיניתיס של אותה אשס והלנה וכשאת לשימי סעיר לאחר ימיס‬ ‫נאי יסייין עליי ינעשס ע י י ‪ . ןיואןט רער‪^.‬אסרה ליה )כ( טשבקתיה אנא‪ .‬י אין אציים‬ ‫‪§#‬עטער גאך רער' חתו.‪ .‫ביא‬ ‫סדר‬ ‫ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫<ורנא רב עלי ולית בי םה אשבוק לה‪ .צ‪. '.‬גיגאגגק ‪.‬יקה ‪s‬‬ ‫) נ ( משנקתיס ‪ .‬‬ ‫עבדו.‬ערזיך געקרייגט טיט איר איין טאג אונ דעסאנרערי.‬טע!* האט }יפרענט ביי רבי‬ ‫יוחנן ב.‬האט^ער גמאגט צו'איר§ארוואם פילקטו^םיןן‬ ‫גיט אי..‬והוות ציירת בידיה )יז( וםחזרא ליה על שקקיא דקרתא‪.‬נר הא'ט געוואקטיאלע גאםיןפון שטאט‪ .‬ר אט ‪.‬ולית בי דליחםי סבר אפותי‪) .‬זמן אשי נאי‬ ‫יקראו על ספתמיס נרחינ של י' יוסי! ) נ נ ( ארגיש‪ .‬ע שטאט ‪ .‬גרושתו אננייאיןני נת מפני הניפה ליתוש‬ ‫פסנית פניי ו ) נ א ( ה״ג חי זמן אתון קרון‪ .‬פון ליי.י‪#‬לייא אוג אשאןדע אין ךי .‬האט רבי יורו.‬י '‬ ‫יישי נישי' פי׳ הניט והכקין נשניל קילס ו ) נ י ( וחמהון נוי ‪.א.‬האט זיא אים גיהאלטיץ ביי די‬ ‫סאנטיאונ איו סיט אים נלגאנןעןאיןךיגיאםיןיפוןשטאטבעטץ נדבות‪ .‬ן'דיןפ.‬דעריאגדערעריגןםוק חנרציילט ש גזזיט וןאט גינעבין אקע לעבעריגע‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬דואט רבי יוסייאויך גיהערטיראם גישליייא איו‬ ‫ער גיקוטע.‬ואולת ואתנםבת לסנטרי.‪.' לי ווייב פוןריןי'יוסי אונער האט םייך ןיןטי״סעןאיף־‬ ‫ניט‪.‬םוגיש‬ ‫יסיס מתקיטש עמס ייס ראשין ישני יסיף התחיל להכותה והלו‬ ‫הקול נתין היחונ וכיו מ־נויס בכל העיר ‪ ) :‬נ נ ( א י ד ק ‪ .‬י ״ מ י ' ^ ^ ^ י ‪ /‬י ^ פ י ^ ! ^ ‪ 5‬נ‬ ‫ןזייב האכי.‬ווידאאיו'גיקומען אץ‬ ‫ךיגאםוואךבי יוסי הגלילי האט געוויאועט תאט דא דך גישטעלט אונ איו צוךיק‪.‬‬ ‫ז‬ ‫יאכץ‬ .‬ואםבון יהיה איתתא אחרא טבא‬ ‫םינה‪) .‬האט‪7.יבריימט זיא זאל'חתו^ה האבק םיטילעם תיטעריפוןךי שטאט‪ .ים‪ .‬איל )יל( אנ.זאב ^הערט' אז לבי יוסי גיבט פיליצידקה‪ .‬גר }יזעוןן״ור דיזעגען פאךשיעטט איןישטאט‪ .‬עם שטייט אין ןםוק וטב^רןד‬ ‫לא תתעלם‪ .‬ןרהט זיא גיש־לאגי.ט פוןליגאסווארביייוםייהאט געוואהנטאונ‬ ‫דןאבץ דארט גיבעטין ?רבות‪ .‬הט‬ ‫זיאגיואגטצו אים איך בין עטאהל גיווע.. ז ')‪:!) n‬צחי‪.‬ושבקיתה טיניה‪ .‬ו?אי‪.‬על שם )ישעיה »‪) (f‬כז( וטבשרך לא תתעלם‪) :‬ד( וייצר ה׳ אלהים‬ ‫ם‬ ‫מ ת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫]יד(אני‪.‬מפני שהים אותו האיש מניי ונקי נימונות‬ ‫‪8‬עיר אמר לס אץ אמס מולנת אותי לר»‪:‬נ של י' ייסי אני שמעתי‬ ‫<‬ ‫עליו שהיא נפל לזקיס ס י נ ם ‪) :‬יש( ייצוס‪5 .‪.‬איו'גיוארץ‬ ‫א.אל אויסציהען אלעןעדינע‬ ‫דילע צו אייר ג‪1‬ץ‪ . פלייש ‪1‬פון דיין ווייב> זאלםטו דיך ניט פיאתע? .‬איל לסת את לא טובלת לי לשכינתיה דריהינ‪ . די גאם ווא רבי יוסי הגלילי יואתנט איוו .‬איל בל יום )כה( היא םובדה פרגסתיה דהדין שקקיה‬ ‫שיני‪ .‬האיט^גר .‬עלד אלע חיות וואס ‪.‬גט' צו איש ‪8‬אר .יואגט צו ךביי יוסי אלע טאג געםט וי*‬ ‫ביי מיד אוועק די פךגןה פץ ף .‬יענען אין )יעלו־ ‪ .‪) . ועה.‬מ( אודיק ר׳י לקלהץ)כד( וחםהו! םתבזין בנו‬ ‫שוקא ‪ .‬אט‬ ‫ןדאט בעאפץ פון לי‪.‬כיז‪. יהבינן לו! פורנא ושבקית שינך ‪.אט הט ב^אפין פץ ךי״עךר אלע חיות מ ן‬ ‫§ע'לד‪ .‬כא( חד‬ ‫זםן אתון קרון בשכונתיה דר׳ יוסי)כי( אתיש בת יום קדםוי ויום תניין ושרי םחי לה‪.‬עס ^טייט אין' פסיק גאט האט'ניו א.‬דאנא שסע דהוא‬ ‫עביר )יט( םצוה‪ .‬יעל‪.ט ךי^ערד .א.‬הוות קייסא לה וחורה לאחורה‪) .‬‬ ‫יראם אותם מתנויס נתון העיי ‪ ) :‬נ ה ( מונוא נוי‪ .‬ס״נ בילקינו יהיית ל״ייה נידה‬ ‫ופי' אותות כידו יעיין נעיין ערן נר השני! )יז( יניחגיא ני'‪.‬וואט קע.‬והוה םפרנס‬ ‫יתהון כל יופי תייהון‪ . איר . הויו אוג האט די גיישפיייטווילאגגדיהאבץ }ילעבט‪'.‬גישי יס״נ נעיין » י ן פס נלימו אנחנו תלמידו גית! לס‬ ‫הנתינה !עוינאית־ממן יעפילו ק ‪) :‬טי( פסיק לס‪ . דקרתא‪ .‬‬ ‫כיון דהוות םטיא בשקקיה דריהינ ‪ .‬צו וואם שטייט גאך אסאסל . בחרא ביתא סן דידיה‪ .‬טז( נרםון היבץ דההיא איתתא‪ .‬הט‬ ‫ר?י יוסי גייא‪.‬א^אןזל זעגעןדי גיקוסען.‪". ליה כ.‬רשטער יפסוק ךער ציילטיווי אווי גאט האט בשאפין‬ ‫לעבעדעע ואכין‪ .‬אשתו נד״א והיו לנשי‬ ‫!ייןאבי‪..‬‬ ‫ווייל‪.‬‬ ‫והיתה מחורת אותו על נל השווקיס !סרחונות שנעיר וכיין‬ ‫שהניע ליחונ שיי יונו היה י י נו היסה עומדת וחוים לאחיינו‬ ‫)ימ( מן דפוס נוי‪ .‬ווי'יל‪.‬כיון דשםע דיי כן )ט( נםבהון ויהב יתהו.‬‬ ‫ואזיל קלהו] והוון םתבזין בכל קרתא‪) .‬לבתר מטין‬ ‫אתון יםורין עליה ואיתעוור‪ .‬ננל 'יס‬ ‫היא מאנדת ממני פרנסת יתינ ום שאינה רוצס להוליכני פ ס ‪:‬‬ ‫) נ ו ( נשיהין כוי‪ .ה איו ךער היטער בלינד גיוואךי. טאג‬ ‫‪6‬אר וואםויאגץט גיט טיט אים איןיךי גאס פיון רבי יוסי‪. קלייט'‪ .‬טו( פסק לה פורנא‪ .‬יי!( סן דהוה ההוא‬ ‫נברא חכים קרתא‪ .ואס שלאגסטו זיא‪ .אסי‪-‬ניי ךבי יוסי האט דאם גיקיעךט הט ער די ןייגעביןאדאהגוגג‬ ‫איןדי.‬איל לסת את מחי לה‪ .7‬י^ג?יןצו רבי יוסי איין"אנךער ודיכ ‪?£‬ע?ערע י ן ‪ .

‬ווארום ‪1‬ימ־‬ ‫^ ^ י נ ס ^ ט ' ‪ .אך~ד.‬ך?י ‪:‬הוענע פון ?בניין האט ני.י« ודיל ידו בייט לער‬ ‫הערר פוןךער וועלט‪ .‬מתון שנוא יש! איש ‪ pew‬נשום ואינו ‪ pow‬נמלאנסי ו‬ ‫מרמימש‬ ‫סונתינ ופל אצל מונס ופירשתשלש משלתו של אזס לא נא‬ ‫האבץ אויף״די״יצו״עאפין‪ .‬הזר והעבירן לפניו זונות ‪ .‬‬ ‫ע ‪0‬‬ ‫‪0‬ט‬ ‫‪.‬ןיך א מ נ ק ב ה ‪ .‬איל חכמהו‬ ‫םרוכה םשלכם‪ .«5‬‬ ‫ןי^רעןט ביי די ווי מ»ל דץידער נאטען פקידי ב ס ן ה אוב טי! ד כ!יי־ • ייאבין‪.‬עס איז אוואנךער §אר .‬יעיייכ^ז^ער^ועט זיץ‪.‬ק^ה' צו ואטע.‬לפיכך לא בראו? לו עד שחבעה בפיו‪ . 0‬ווייל איך בץ כיעאפין ןידאלין פון ‪. א ט נמאןטזייןיחןיןהוזזמ! ויי.‬י־בי אתא ‪$‬אט ניזאןט ויק נאט‬ ‫^ט נידאלט בשאפין רעם ‪$‬ענ‪^ .‬א י ל זח מה שטו‪ .'אד.‬ניטא?ט פאלין א^זלאף איויף א‪.‬האט אדם‬ ‫?אייו• אינ ?*‪? ^T‬ץ .אט ד!אט ןיוואףט אז ^דט וועט אנןאדול האבין‬ ‫אטענה צואים‪6‬אר דאם‪.יןעי?ין ביי ^אט‪.‬דואט .‬האט אדם ניואןט‪. א ט ניבריי.‬ואתה טה שמך ‪ .ערע . . א ט ןיתאךפץ א׳^יאף אויף איט עד ודיטער שטייט אין ןסוק> ו‬ ‫ןו>'‪.‬אט ד.‬כיון‬ ‫שתבעה סיר ויםל ה׳ אלהים תררםה ו נ ו * ‪ 0 ) :‬ייפל ה׳ אלהים תררםה‪ .‬איל זה מה ש מ ו ‪.‬איל אני נאה לחקרא א ד ם ‪ .‬לי ?יטיןיוואסט‪.עפונען אהילף געגין ייך‪.‬ואני מה ש מ י ‪.‬‬ ‫המריא )לברים כ( כי תצור אל עיר ימים רבים‪ :‬וה> אמר ר׳ אחא בשעה שבא הקב״ה‬ ‫לכראות את האדם נמלך כםהיש ‪ .אטען‪ .‬‬ ‫ולא היו יורעין‪ .‬פין ‪$‬דם )'אווי ווי אלע לעכעךינע !א?ין וןאט .‬וסו! ת י ל‬ ‫ויצר ה׳ אלהים מן האדמח כל חית ה ש ד ה ‪ .‬הביא לפניהם א ח הבהמה ו א ת החיה ואת ה ע ו ף ‪ .$‬ט יןט.‬העבירן לפני אדם ‪ .‬ןיין‬ ‫‪8‬יץ .‬זנר האט אים נינעבין דאםדייב‪'.‬ולי‬ ‫אין בן ז ו נ ‪ .‬נאי־ ודיל .‬איל ארם זה מה טיבו‪ .‬ר' יהושע דסכנין‬ ‫בשם ר׳ לוי א ס ר ‪) .אט בישאפיןידי‬ ‫.‬‬ ‫דעו־ נאך האט .‬כפ( תהלח טפלה שינה‪) .אט הט נמאנט א.יט ‪.טנאט‬ ‫.‬‬ ‫צו' §ךם יויייאל בין דיין נאטען‪ .. נזעךירפין !*.‬ךער שלאף*‪ . נןק ואל ךיף רופי.‬איר אחא)ישטיה מצ( אני ה׳ הוא‬ ‫ש ט י ‪ .‬ךי בהםה סוס נפעךח‪ .עפילט ‪8‬אר ‪£‬ךם די ןדןסות אונ חיית אונ עופוח ןארץ עייז‪ .‬עז^רישלאפטלערונט^ר‬ ‫‪.ואט הט .‬אמר להן להלן לבריאה‪ .‬קט ז‪$‬דם}יזאןט ך בהנןוז ואל דין איר נאםען שור‬ ‫‪ •">f»j0‬ךיכהטה חסוד )אייייל(‪ .‬קיין ן א ד ‪ .crjjjYigntt‬אנ‪.‬ריי אחא ואןט .‬גירושין‪ .‬דיבהוןוז .‬ל( רמך ליה ולא לעי באורייתא‪ .‬קליגער‬ ‫פון"«ייןז>.‫סדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪8‬‬ ‫^ י ׳ יי‬ ‫‪y‬‬ ‫בראשית‬ ‫םן ה א ד ט ה ‪ ..‬ךער..אט האט ןיבריי??ט פאר ך ‪8‬ל‪$‬ביט בהטיה א מ ס י ו ת ' א ו נ עופות• א מ ע ר זןא‪.‬האט אךט ןיזאגט' ‪ .‬ערןואט }יואןט ‪W‬‬ ‫ויי מ*ל איך בשאפין רעם ט ק ט ש ‪ . .‬איל נעשה אדם ‪ .‬ולטוז לא בראה לו ה ח ל ה ‪ .?ט לי בהםות אונ חיות א מ עופות §אר >ןךם‪ .‬ךריבער האט נאט ני‪.‬דער‬ ‫‪ Vf‬ל‬ ‫איז דער שיי?ש§ע^עלין אונ איין נע‪9‬ק• ניי״עס ן«טיי ‪ 1!$‬י ? ‪ ? 3‬י י י &ל ע י י • " *‬ ‫ז ז וןעןוט בעלאנערין אויף א^טאט פיליטענ ‪) 5‬ה()אישי־(‪ .י זד היא' ?יטי • ‪ W‬בי! אד^י י־אס‬ ‫אמ םיין גאםען(ךא'ס איי טיין .‬אלא צפה‬ ‫הקביה שחוא עחיד לקרות עליח ח נ ר ‪ . ק ל ‪1‬קעהי‪6‬יאגט .אט וואטוזעט'דיןילער‬ ‫‪5‬ען‪!?:‬ש‪ .‬אמר זח שור זח חסוד זה סוס וזה‬ ‫נ ט ל ‪ .‬שנבראתי מן ה א ד מ ה ‪ .‬שאתת אדון לכל בריוחיך‪ .‪.‬א ח ם ח א ‪ .‬אטר לכל יש בן ז ו נ ‪ .עטען‪ .‬ער ואל אים אויך נןיבץ מיייב^י ^ ד ס ן ט‬ ‫פאךלאןגט ראס ודיב האט .‬ולאדם לא טצא עזר כננדו‪ .‬ןאבין ף 'םל^כים ןיואוןט"צו.#9‬אט^ער ניפרענט ביי ך סלאכים‪^ .‬ט‪/‬אט צו' «וךס ןוי‪/‬זאל‪. טיט ‪.‬אונ״ער ן « ט‬ ‫}יףרעןט ביי ‪$‬דם אויף' ד.אט‪.‬מנון קומי ריביז‪ .‬וכאן)כמן לכבוש ‪.‬כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה לטינה‪ .אטען'יואס ‪$‬ךם ן־ל־אשון'ו‪$‬אט ןיך‪.‬עס איו ^יי.‬דפל‪.‬לעם ז כ ה ‪ .‪. 9‬ניוואלט‬ ‫כשא?‪-‬ן ךאם ייייב ?מ ז‪.אנט פון‬ ‫יבי לויסווענין ךאס ער^טע פאלין פיוואמעגטש איז‪.‬ךם‪ .‬עס את'‪#‬יין הנס §אםט> סעןיואל םיך‬ ‫רו^ין ‪ $‬ך ‪ .אט‪.‬שיהיז ממיס ומשיענק ששש ידי נ י עליו אלא ע* ש־נס ופצליש שמתעצל פלסרמוז )ל( ומן *‪0‬‬ ‫אדס נמו ששינזיי נמימש ו)נש( תחלה משלש שיגס‪ .‬הוא שטי שקרא לי ארהיר‪ .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ןו‬ ‫ניט‬ .‬ווי״עס ^זטייט איין §סוק‪$‬ךס ן א ט‬ ‫ןי^יט ‪$‬ל<<'‬ ‫ניט '.‬‬ ‫איל לך נאה להקראוח אדני‪ .‬ולא עביר‬ ‫עבידתא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*!ז‪) :‬נמ( לנגיש‪ .אט ניט ב^אפין קוה באלד‬ ‫אין אנהייב ווען״יער האט ב‪#‬א‪.‬דק ט'‪ .

‬אע״ש ששטן הוא נש"!‬ ‫נסיו ל ש מ ו ) ל ה ( ע י ל ע א ‪ .אט וזיאט פארטי?‪1‬ט אדף אייןד א.‬ךער פסוק ןאןט .‬דער שלאף איז אטייל פון טיייטיאז^גחלקזיאחלום‬ ‫אין אטייל פון}בואה‪ . .אט האט‪.ךי פרי‪ .‬א‪.ייםט פון ש^אף‪:‬‬ ‫)‪ 0‬ךבי חני.‬‬ ‫לייבשן יאנין״עם א י י ד א א ^ א ף פון אקשונענעט )ודיל דער שכלי ויעלט פארטישטישלאפט‬ ‫מען איין(‪ .‬ע‪$‬אף יואס‪.‬הטדיא )שילות כז( ולצלע הטשכן‪.‬ארי^עם שטייטיהחו^ה ‪..‬אויףדעט ‪$‬ך'ט פין לי רי?ק‪) :‬ט( <א‪. ריפ פין זיינע ךיפיען .‬וד עם ?זטייט אין פסוק .‬נובלת העוה׳ב ש ב ת ‪ .ימא?ט פאלי! אויף ן‪$‬דם א‪#‬לאף איבודי זןיז' אנטשלא?ין}יווארין‪.‬נינו§ען אזייט פון אדם אונ דואט נימאכט פו.‬ניני‪9‬ען איי.‬די ?בואה אז' ךינע‪.‬‬ ‫רבנן אטרי אף תרדטה של שטות‪ .‬לבי שטיאל ברינחטן‬ ‫זא נטפץ זיי.‬תרדמת מרמיטה‪. מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה׳ נפלה עליהם‪.‬שבת איו אטייל פון עולם ה^א‪ .' . דעו־ זייט דין ווייב חוה‪ .‬ייט‪.‬‬ ‫ןיטתיוךה‪ .אזי צוויי זאןנץ דייליכטעקייט פון ךי*זוהןיאיז‬ ‫אטייל פון די ליכטץקייט וואס אדףךעם היםעל‪ .ואךין'איז נןיטיאיר ‪3‬עאפין ןיוואךץ דער שטן )א?!י.אט ‪) 5‬ה()ייהןח אלות טצלעויויו(‪.‬‬ ‫הרדמת נבואה‪) .‬תרדמת שינה )בראשית נ( ויפל הי אלהים תרדםה על האדם ויישן ‪.‬אשלאף'יוםיאלע טענטשיןידאךפיןש^אפין‬ ‫ווי‪.‬אטקטנימאיכט‬ ‫^אר נו^קםין ‪9‬לייש אויף איר ארט‪ ..‬עם?ז‪?.‬עם' שטייט אין פסוק‬ ‫ןדיךי זולזן קט אעיהדביץ איוןטער צו !.‫סדר‬ ‫כראיית‬ ‫בראשית פרעה טז‬ ‫עבידתא‪ .'ביא^ליא^טא״ן דעי ךי נביאה קומט‬ ‫אויףאים‪ ".א‪3‬ד יןחק זאנט ךריי״ערליי יאכין זענעןידא יואםךיזענעןאווי"ווי אשאלכץצו‬ ‫‪$‬פךי‪ ..‬אין פסוק ולצלעה??|ן‪.‬ותרדמת‬ ‫)לא( מרמיטה ‪ .‬צו‪'n‬דיט פון'טישן.‬דיי חבטה פון ךי תירה איז אטייל פון די תבטח‬ ‫פון .‬זייט‪.‬אוני אלביעטניטדין"‪:‬אךבעט"יבבןאנט‪7‬דריי^י!י^אף‪ 1‬אידךאד~^אף‪7‬ו«ום‬ ‫‪8‬לע טע^ןוין לאלפי. א?הייב תורה ביו ךעםוואלט דםנור שטייט ניט‪.‪.‪'9‬יט אםםןז'איו אייינס'אויב‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫איינער‬ . יוק ךי נבואה קומט' אויף אים‪ .‬נמו‪ -‬והני מונת ניצקיע שנדם מנין שי עילעיא אנל למ״ו נ׳ פוצנפ־ן‬ ‫שאתו״ל שינה אתת מסי שנמיהה‪) :‬לו( השווסי‪ .ארי ‪2‬יט פון״עק נאר פון צייישען ציייי לי?מן‬ ‫ה א ^ ע ר ארויסנינוטען איי.‬ושסואל אסר )לה( עילעא חדא םבין ב׳‬ ‫•צלעותיו נטל‪ .‬עם ?!טייט ניט איץןסוק רןחתין"‪.‬גי‪6‬אלץ אשטארקער'שלאף אויף אבךםילאונ‬ ‫‪^.‬אלא תהתנה‪) :‬ט( איר חנינא בדיה דר׳ אידי‪ .‬ותרדמת נבואה‪ . .ייןאיי ‪.‬ואם טיינט ‪5‬ען םצלעי^י*‪.‬‬ ‫אץזלאןש וואס ךער נביא ?ולאןט איי. • 5‬רבי*חני\אךער" זיהן פי! ‪?1‬י‬ ‫אילי האט ניוא?ט פו.עוואבט ווארום אלע דזנען}'ישלאפין עייל‬ ‫א?זלאף פו.‬רדיו היו ונשר האי מתניוו הליל תחתיה נלומו תחת הצד ש‪:‬קח ו‬ ‫מהו נמ״ו דו פ־צישין נ נ ו א י » י ס לשניו ופניס לאחיויו ואח״נ )לו( טון שננראת מוה‪) :‬לו( ששן‪ .‬ר ד‪:‬אט' ניזעל‪ .‬פירש״י לשח נס!ס ונשויו ש״' דימש כמו מ!לעושיו פיוושו מנין צלעותיי יומו סמתנה ולשין וניס מייש‬ ‫אנן מוניעה‪) :‬לנ( נינלית