‫מ ד ר ש ר ב ה‬

‫בראשית‬
‫עם פי־ היען נרטן הרב בעל מתנות כהונה‬
‫יע ע ק עברי טייטען‬
‫ם‬

‫ה‬

‫ת‬

‫ה‬

‫המפרש ומבאר דברי המדרש בלשון ק ל‬
‫ובקיצור נמרץ למען יבינו הצמאים ומשתוקקים‬
‫לדברי חדל פירושם הנפלא בקדש קדשים על‬
‫חמשה חומשי תורה וחמש מ ג ל ו ת ‪.‬‬
‫הועתק ע״י מוהרי״מ יעןנ״ץ מעתיק‬
‫המשניות ע״ט והעין יעקב ע״ט‬

‫ברוקלין‪ ,‬ניו יארק‬

"‫דפוס אדעסמ ״מוויח‬
MORIAH O F F S E T COMPANY
100 JOHN STREET
BROOKLYN, N. Y.
11201

‫סךף‬

‫ברא׳׳טית פרשה א‬

‫בראשית‬

‫בראשית‬
‫ףךי‬

‫הושעיא רבה פתח )משלי ח( ואהיה אצלו אסון ואהיה שעשועים יום יום ת ר ‪.‬‬
‫י (‬
‫אמו])א( פדנונ‪ .‬אמון מכוסה‪ .‬אמון מוצנע ‪ .‬ואית דאמרי אמון)ב( רבתא ‪.‬‬
‫אמוןפדנונ‪ .‬ה־ך מה דאת אמר )במדבר יא( כאשר ישא האומן את היונק‪ .‬אמון מכיסה‪.‬‬
‫המריא )איכה־()ג( האמונים עלי תולע וגי׳‪ .‬אפון מוצנע‪ .‬הםד׳א )אסתרב( ויהי‬
‫)ד( אופן את הדסה‪ .‬אפון רבתא‪ .‬כמו דתיפא)נחום ג( התיטווי מגא אפון‪ .‬ומתרנםי׳ האת‬
‫א‬

‫)‪ (S‬פדגוג‬

‫מתנות כהונה‬
‫אימן כמנד! היניקיי! ‪ (j) :‬רנתא ‪ .‬גדיל‬
‫זמשינ לבי! שררס‪ ) :‬ג ( האמזניס ‪ .‬פי׳‬

‫סמלונשיס ‪01‬מכישיס נ מ ד משי‪ ) :‬ד ( אזמן ‪ eft‬סיש‪* .5‬‬
‫מרדכי סיס מיגיע איהס מפני שליוו׳ אמשזריש כדאי' נ מ ס מ‬

‫^לטדר^נ‪1‬ך~ פסוקים' פון די תורה‬
‫)א( ך‪3‬י הושענא רןה‬
‫וואםידער ציילען ;אט האטי ב‪#‬א?ין ךיוועלט )איווי וויי״עם שטייט‪.‬בראשית ןרא‬
‫אלהים^ת האימים‪.‬ואת'האדץ>‪ .‬האט‪.‬ער שמעד •יךלשת דעם^םוק ;ואם ^למה וזמלןז ?אט‬
‫גיוא;ט אץ דעם ;אטען פון ךי תורה‪ .‬אז די'תורה'הט גיואנטיו^העז אצלו ז^שון" ו&וך״ה שעשועים‬
‫יום יום• *י"]ז?ץ עווען ‪3‬יי;אט>!םון אונ‪_.‬ערהאט ןיןזטיטטייר'גייפרייט אלן! טאג‪.‬אדערטען‬
‫מיי^ט יום יום צוויי טעמדאם איז צוויי טווע';ד;אהר‪ .‬ווארום ‪3‬יי ;אט איז טוזעך יאקר אטאג‪.‬‬
‫אונ די תורה איו גישאפין}יווארין ציוויי טווענד ;אהר פךיער ווי ךי וועלט איו בשאיפין ניןזארי־^וואם‬
‫»»יו רער טייטש ו^םון‪^ .‬טון ;ךץט קקיפדנונ איניםביוקו; אונ מוצנע‪ .‬ווארוםךיא תורה ^יז‬
‫«יין‪.‬ניטיילט' אין דריי טייל‪ .‬מצות תקיםמי&פטים‪ '.‬משבטים וועדי; נירו?ין ^לגונ‪ .‬ווארום ךי‬
‫משפטים לעךנען ידעם מענטש ווי אווי ן ך ז;אל לעבין איויף דער וועלט אונ ויי פירען >ןים אץ‬
‫נוטען יוענ‪((.‬וו'י ווי דער ווים >ןךעוועט‪.‬א‪.‬קינד מיינעם ז^דער אפיעמדען^עירונט*(ים אונ §יךט אים אץ‬
‫גוטען וועג‪§ .‬דגונ איו טייטש אדערציוןער‪ ".‬מצות וועריין ;ירופין מכוםה‪£ .‬ךעקט‪ .‬ווייל ‪9‬יל‬
‫סצות‪.‬זע‪5‬ען דיי טןמיםוליןןרע‪3‬ךעקט‪.‬טען‪.‬ווייס‪5‬יטוואםדיערטעם'איז‪.‬נאר אזמקימאטעךפ‬
‫•י־‪...‬קען‪3‬ע; וויםען‪ .‬אווי וויי ?!ען‪.‬קען אויף ךעקיןוואס צו נידעקט איז‪ .‬חקים ווערין גירויפין‬
‫מ צ נ ע ‪.? .‬עהאלנ?ין‪ .‬אווי ווי עבעסאלטענע זאיז‪..‬קען מען ניט' געפינען‪ .‬םייךין ךערוואסוןאט‬
‫^עיהאלטין ואנט ווא ךאס לעטי‪ .‬אזוי נןע! מען ניט אליין וויםקךי‪.‬טע‪!:‬ים פו; די חקים ‪g‬״‪jn‬‬
‫;אט זאנט >{ים <_אז‪1‬י וד‪.‬עם שיטייט >!ין יפסוק סוד ה׳ ל‪:‬ראיו> •י‪#‬נדערע זאגין אמו; י םיי;ט מען‬
‫נרוים‪ .‬ידי הורה >*יז נמים אזויוויעם ‪#‬טייט אין פסוקארוכה מארץ מדה וךח^ה ס נ ״ ם ‪ .‬די‬
‫ן א ם פון דיתורהאיזילייןוגערווי דייעלד' אונ זיא איו ברייטער ווי דער י‪'.0‬אךער ם‪.‬ע; םייןט‬
‫ךי תורה איו נרעסער אוני ^ערער פון אלע ואכין';ואסיים איז דא אין היםעל‪.‬פון וואנען ‪3‬יי‪5‬ין‬
‫}‪1‬יר«ז א‪.‬טון איז דער טייטיש פדנוג ‪,‬אדיעךץיהער״‪# .‬זוי וו‪/‬עם שטייט אין פסוק כ א ‪ #‬ר ^ א‬
‫ןאישן ז‪$‬ת מיונק &זד ווי רעד דערץיוזער 'טראןט ראם קינד•‪ .‬פוןידאנען ווייםין מירי אז אמון‬
‫איז דער טייטש מכוסה‪' .‬״‪.3‬לע'קט'״‪«« .‬וי ווי‪.‬עם שטייט איין פסוק האמונים עליהולע‪.‬די וואם‬
‫זעןען ניווען"בדעקט טיט דידענציינ‪ .‬פון וואנען ווייםי; מיד או ‪$‬פ'ון איו רעד טייטש טו צנע‬
‫״בעהאלטיך איווי יודיעם שטייט'אין קםוק דהי אומן‪.‬את הדםה ״םךךכי האט בע'האל‪1‬ןין' ךי‬
‫סךקה ךאס איי *!סתר׳‪ .‬פון וואנען ווייםין מייד אז אמון‪.‬איו דער טייי^יש רבתא ״;רוים״‪ .‬אזוי‬
‫ןוי ז‪1‬ם ^וטייט איי; פסוק התיטהיי^נא^פון‪ .‬זאנט דערסךנוםיבטטודיק בעםער פויןךי גר‪1‬י?וע‬
‫שמאט‬
‫‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫םףף‬

‫פרעה א‬

‫ברא׳עית‬

‫בראשית‬

‫טבא )ה( מאלכםנדריא רבתא דיתבא בין נתרתא‪) :‬ב( ד־א אסון‪ .‬אימן‪ .‬התורה אוסרת‬
‫אני הייתי כלי אומנתו של הקב״ה‪ .‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין איני בונה אותה‬
‫סרעתעצמו אלא מדעת אומן‪ .‬והאומן אינובוגה אותה מדעת עצמו‪ .‬אלא )ו דיפתראות‬
‫ופינקםאות יש לו‪ .‬לדעת היאןז הוא עושה תדרים ‪ .‬היאך הוא עושה )ז( פשפשין‪ .‬כך‬
‫היה הקביה מביט בתורה ובורא את העולם‪) .‬ח( והתודה אמרה בראשית ברא אלהים ‪.‬‬
‫ואי; ראשית אלא תורה‪ .‬המדיא )משליח( ה׳ קנני ראשית דרכו‪):‬ג( רבי יהושע דסכנין‬
‫בשם ר׳ לוי פתח )תהליס קיא( כת מעשיו הגיד לעמו ונו׳‪ .‬מה טעם גלה הקביה לישראל‬
‫סד‪ .‬שנברא ביום הראשון ומה שנברא ביום השני מפני אויה שלא יהו מונין את ישראל‬
‫וא מרין להם הלא אומה של בוזוים אתם וישראל משיבי] אותן ואומדין להם ואתם הלא‬
‫כ י י י ה‬

‫מתנות כהונה‬

‫קלף ולא ק«יט וג!‪5‬ריר<ס עליי לימת שונות של נינים ו‬
‫)!( פשפ‪:‬יס‪ .‬מזדיס קטניכז )י!( וכתורה אמרה ניאשים‪.‬‬

‫ואילם • )‪ (0‬מאלנסמדיא רנתא ‪ .‬גלולה ויושינה דמיני נס‬
‫מלכי כמי שפירש"׳ שס ‪) 1‬ו( דפתיאות ט ‪ .‬פ״ יריעה ‪8‬ל‬

‫^איי‪7‬גיווע‪.‬‬
‫‪#‬טאט אל?ס ך מ א ייאס דא ויצט‬
‫ןרויס אי; מ ‪ $‬י ; נ אונאין די ?רייט' אוני זיא איזגיוןען נמים ב!י'ט נרויםי׳נילייט • ועסושיי*‬
‫נא םיי;ט םןנן דיי ש‪!2‬אט אל?ם;ךריא‪ .‬אונ אמון איויךער' טייטש ; מ י ם ‪) :‬ב(<ך‪£‬ר' אסר( זןטון‬
‫אגך^רע «‪4‬נין ז‪$‬מון' איז דער טייטש אומן )טייםטערישאפט( מ תורה ואנט‪,‬איך בין‪.‬גייוען די‬
‫‪5‬ייקטערכליםעעציינ>פון;אט‪1?.‬יטמירד‪1‬ט ;אטיבשאסיןיךיוועל^רערמהנ פון'רער וועלט‬
‫איזאיואסלך וויליבאתען א§אלא?ט פאמןטייט‪ 1$‬ניט אליי; ‪ *0‬צויבאןןען ‪.‬גאר‪.‬ןני־ ן‪5‬רעגט ‪!£‬אה‬
‫‪8‬ייםטער‪ .‬אונדער ןאקםייןוטיער ןאלזט גיט ךי הדו טיט י זיין אייגענעםפארשטאגד‪}'.‬אר‪^.‬ר‬
‫ןזאט ביכער וואס אויף די איז געריסעוועט אונ געצייכונט ייייעד ימיט ציםיערין'‪ .‬אונ ךעד‬
‫‪ a n‬ו ך ווייס‪.‬ער ויי איייי זיי |אד‪^1‬ךאס"הויז ימיט'איהרע נתייגע‬
‫‪3‬‬
‫ןא‪:‬זטיי‪9‬טער ק^קט }יי;‬
‫אוני קליייניע צי?‪1‬ט'עךין י‪ .‬אזוי לי תורת איואויןד דער ריםונעק פץ די וועלט אונ לוייט די״תורה‬
‫אזוי'האט ;אט ‪#3‬א?ין ךי וועלט‪ .‬אונ ךי תורה זא;ט ?ראשית ‪^.‬רא נלוזים‪ .‬מיט ן!יר וואס‬
‫איך הייס ראשית ירעד הויפט>‪ '.‬האט גאט ‪3‬ע!אפין די הימעל אונ ך‪/‬עיךד י‪ .‬פוי"וואנען יי‪-‬יי‪9‬י;‬
‫סיר או די תורה הייףט ראשית‪ .‬עיוי ווי ‪? ov‬זטייט אין פסוק די תורה זאנטה׳ נ‪;$‬י ראשית‬
‫דרכו‪ .‬ךי‪.‬זןף‪5‬זטע ייעג פו; ;אט איי}יייען ייאם^ער האטיטיך ;קויפט‪ .‬םיך'ד;אט;א»‪3‬׳‪8‬א‪$‬ין‬
‫‪$‬די;ןר ‪5‬אר מ ;א‪.:‬צע וועלט‪ .‬אונ רוךןז מיר ו^אט״ער די ייעלט ב^אפין‪ 0) :‬רבי יהושע‬
‫פון ?!;‪:‬נין האט ןיזא?ט רבי'לוי קאט אמיהוי?ין צו דרשנן ךייתוךה מיט רעם פסוקךודה|לןז‬
‫האט גיזז^ט פחנןעשיי מ י ד _לעמי‪; .‬אט ד;אט ערצ‪.‬י'ילט צו זיין פאלק רעם קרא^טיפון ‪1‬יןע‬
‫‪.5‬ע?&ים‪ .‬׳צווואםדןאט ;אט רער צי‪:‬לט‪.‬אין ךי תורה ;ואס^ךעם^רעזטי; ‪$‬אנ‪.‬איג ‪3‬שא‪.‬פי‪%‬‬
‫ניוואךיןאונ וןאס רעם ‪8‬גךעך'ין^אנ איו ‪3‬שאן!ין גיוו^ריןיאונ אווי'‪^.‬יעיטעגו דייל‪,‬גאט״ףאט‬
‫}ייוא?!ט>« ךי יוךין ןועליין אריים ;‪.‬יין פון ;!צרים וועלין די ארוים טרייבי! ךי~ןי‪.‬בען פעלקעי־‬
‫פון רעם לאןד ‪12$‬ן אונ די ויעלין ךך ‪3‬יע?ין'אין דעםילאנד‪^ .‬אםער ייעלין ארןאהל ךי פעליקער‬
‫זאגין צורי יומן אירזענט נזל;ים‪ .‬איר ‪$‬אט ז^ועק גיניומק אוניערילאנד• גיע״לין ‪1‬י"יילץזיי‬
‫איי יאך ‪3‬יי אייך אויך ?עולת‪ .‬וואחם ״עס שטייט אין פשיק ו י‬
‫‪ V y s w‬לא^י‬
‫‪1‬‬
‫‪?3‬תורים וואם זענען פיון אימעל ‪3‬פ‪.‬תור ז‪:‬א‪3‬ין ‪1‬ןאר;אנטךי פלעזתים אונ הא‪3‬ין>ןוועק נינוטק‬
‫זייי^רלא^ד אונהאבין ויןזבוןמןטאין איר‪ .‬אונ אודי יומןזע^עןיניקומען>{פנעמען דאםלאנד‬
‫הא?ין די איר;ינומען פון ך בפתומם‪.‬ניט פון די פליטים קענען ךאך ךי יומן ואנין צו מנפףזוריס‬
‫ווי אזוי קו?וט ךי ^ נ ד צו אייך‪ .‬איר ד;ט ראך דאס'לאנד מןלת פון די ‪9‬לשתעו‪;;?'.‬וויט וועט ן^ד‬
‫םוזיןע;פערין ךי גא;צע‪.‬וועלט נ;הער צו גאט ווייל_ערדזט‪.‬זיא'בשאפין‪.‬וזט נאט פךיער;י}עבין ראם‬
‫לאןר ציו לי §ל׳?רוימ‪ .‬דער נ אך הט^ר זיא אוועק גינוי‪1‬ע; פון ךי פלשר;ים'אעהט'!יא'ןעע?ין‬
‫צו'אי;י‪ .‬מירייאיין אויןז אווי וועןנאט הט ניוואלטהאטער ןי^עביין דאס לאנד ציי‪:‬אייך אונ‬
‫‪ «s‬זןר ^ט ניו;א לט דןאט^ער עויעק}ינימען דאםילאך פין‪.‬אייך אונ קאטך‪.‬ג;;עבין*מ^‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫‪¥‬‬

‫א‬

‫ם‬

‫ד‬

‫‪v‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫אזוי‬

‫סףך‬

‫ביאעיח‬

‫פ ר > ‪£‬‬

‫א‬

‫י׳‬

‫ג‬

‫בראשית‬

‫בזיזה היא בידכם הלא )דברים בי( הכפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחר‪*.‬‬
‫העולם ומלואו של הקכ־ה כשרצה נתנה לכם‪ .‬וכשרצה נטלה מכם ונתנה לנו‪) .‬ט( ההיי•‬
‫)תלים קיא( לתת להם נחלת גיים ונו׳ הגיד להם את כל הדורות‪) :‬ד( בראשית ברא‬
‫אלהים‪ .‬ר׳ תנחומא פתה )שם פו! כי גדול אתה ועושה נפלאות ‪ .‬א‪ Y‬תגחום הנוד הווו‬
‫אם יהיה בו נקב כתודה של מחט כל רוחו יוצאה ממני‪ .‬והאדם עשוי)י( םהילים מחילים‪.‬‬
‫נקבים נקבים‪ .‬ואין רוחו יוצאה ממנו‪ .‬מי יעשה כן‪ ,‬אתה אלתים לבדך‪) .‬ד( אימתי נבראו‬
‫המלאכ־ם‪ .‬ר׳ ׳יחנן אמר בב׳ נבראו המלאכים הה*ר )שם קו()יא( המקרה במים עליותיו‬
‫וגוי‪ .‬וכתיב )כס‪ (.‬עושה מלאכיו רוחות‪ .‬ר׳ חנינא אמר בה' נבראו המלאכים ההיר ועוש‬
‫יעופף על הארץ ונוי‪ .‬וכתיב )ישעיה ו( ובשתים יעופף‪ .‬ר׳ לוליאני בר טברין אמר בשם‬
‫ר׳ יצהק בין על דעתית דר׳ תנינא בין על דעתיה דר׳ ייחנן הכל מודים )ינ( שלא גברא‬
‫ביום‬
‫י‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫מלאני! רומית משיתיו ‪tfi‬‬

‫‪ ou‬ראשיה ‪) 1‬ע( סכ״ז לתת כיי‪ .‬פי׳ כדי לתת לגס הארן מלאכתו ניוס נ׳ וסיפא מןרא ע‪;1‬ס‬
‫בלי ערעור מ י ז להם כל מזורזת יהקירוח ל‪5‬ס ! )י( נ‪1‬תילי‪ 0‬לוסכו‪) :‬ינ( בלא ננרא ני‪1‬ס א׳ כלוש‪ .‬פי׳ מן מוצאגע ו‬
‫מר!יליס‪ .‬מלולים יוליליס ו )יא( המקרה נמיס ‪ .‬וזה ס־תס‬

‫אלוי ווי‪.‬עש שטייט אי; פסוק ודיל"נ>*ט האט גיוואלט ;עבין צו ךי יוךין ךי לענרער פין ! י‬
‫פע‪.‬לקעראונ‪.‬ער הטניוואלט או ךי פעלקער ואלין ניטכןענען רופין ךי ישראל גזלנים‪ .‬ך‪.‬רי?עי‬
‫האט‪.‬ער דערציילט אין די תורה אז יער האט בשאפין ך וועלט‪ .‬אוני אלץ וואס עם קאט‬
‫ןיטךא?יןמיט דייפעלקער פוןדעם טאגוום ךייועלטאיז^שאפיןניייאיץ ייייפךיער ?!טייט(«‬
‫<‪) n‬בראשית ברא אלהים>‪ .‬רבי רןנתוםא הט ‪$‬נגי'ת‪1‬יבין צו דךעןנן די תורה טיט' רעם פסוק‪.‬‬
‫דוד המלך הט ניואןט צו גא'ט דו בי‪.‬וט גרוים אונ טוהםט וואנךער‪ .‬וואם‪.‬זעגען'‪,‬די וואנךער‬
‫^^לעכילוויאש'§וץפון אנאתל‬
‫ז‪.‬א;ט רבי תנחוםאאויב‬
‫וועט אחים ליין פון רעם לאגיל דער גאנצער לופט‪'.‬אונ' רער מענטש איי אייך אננץלאזי] פול‬
‫קיט לופט אונ‪.‬ער איו גיטאכטימיט פיל לעבער אונ רער לופטיגייט ניט ארויםיפון איס‪.‬‬
‫?‪.‬ע׳טאפין ג‪.‬י?אלין ד‬
‫ווער‪.‬קען‪...‬עפ אווי מאמן ‪ .‬ניאר גאט אליי!! )‪< O‬א ^ה • נ<ע!‬
‫מלאכיים‪ .‬רבי יוחנן זאנט מאנטאנ זענען בעשאפין ‪.‬גמוארין מלאכים‪: .‬אווי ווי‪...‬עם שטייטו‪$‬ץ‬
‫פסוק‪.‬ער האט ניטאכט' אבויידים אייןיוואםיער ‪<.‬ער האט פארשפרייט די הימ^ען איין נןיטק‬
‫וואסער(‪ .‬אונ ראם איו עמאכט;יוואךין מאנטאנ‪ .‬ךער נאך שטייט אין §םוק‪.‬ער הט גיעשאןין‬
‫ךי מלאכים פוןווינ‪.‬טפוןפיי‪.‬ער‪.‬ר‪1‬יי חנינא זא;ט ךאנערש^איג זע;ען בשאפין גיווארין מלאקלפ‬
‫אזר ווי‪.‬עס שטייט' אין פסוק דאנעךשטאג אייו בשאפין״גיווארין ןעוף יעופף״על קארץ‪ '.‬א ע‬
‫‪.‬עם שטייט אי; ^םוק ביי מלאכים בש^ים יעופף‪. .‬זעהן פיר אזיןעיפף טןינט מען מלהקים‪.‬‬
‫זאגט רער פסוק ועוף יעופף'?‪1‬ל ה^רץ‪ .‬נא'ט הט ‪3‬שאפין ךאנערשטאג מלאכים ;ואס ןא^־ן‬
‫‪.‬קענען' פליהען א״ויף דיי‪.‬ערר )אויב'מען \יעט די ש;קען>‪ .‬תיי'לוליאני בריטברין ואגט פון‬
‫רבי" ןצדזק ס'ווענק עיי ו'וי'‪.‬ך‪3‬י חנינאיזאנט אז דאנערשטאג'זענען בשאפיי גיווארין מלאכים‬
‫אונ םיי ווי רבי יוח ן יאנט אז טאנטאג ז^עגען בשאפין' גייוואךי! מלהקים‪.£ .‬בער ראם ;אנין' אלע‬
‫אז‪.‬ךעם‪.‬ערשטין טאנ מונטאט וע;ען די מ‪*£‬כים ניט בשאפין ;יווארין‪ .‬ווארום אז די מלא?ים‬
‫וואלטין בשאפי; גיוואךין'באלד' דעם עי־שטין טאנ וואלטין ךי >‪4‬פק‪1‬רםים זאגין או ךי מלאכים‬
‫הא^ין גקאלפין אוים שפךייטיןידעסיהיימ^‪ .‬דער סלאך מי^אל האט איים ?ישפךייט'רעם‬
‫}!ימעל ‪.‬אין דרום דיט איונ רער מל>!ך גנןריאל הט אוים' גישפרייט רעם ךץמעל אין ‪$‬פון זייט‬
‫או‪; :‬אט ד!ט אוים גץלייכט דעםיהיםעל' אין ?!יטען‪^! .‬בער' אז רעם‪ .‬עךש‪9‬ין טאנ *יו״קיןיער‬
‫‪5‬ישט }יווען^אר ;אט' אליין ךריבער ;אנט ;אט איך האב‪.‬גיטאקן' אלץ‪'.‬איך אמין קאב אייפ‬
‫נישפרייט‪.‬ךעם היטעל‪ .‬ווארום וויער איזיסיט ‪9‬יר ;יווען‪ .‬וועד איז דען;;ווען אשותן‪ ^ 6‬ט קמ•‬
‫אין ךי וועלטב^אפונג‪ .‬דבר אחר‪ .‬נאך א!אך‪.‬קען םעןז^גין אויף רעם' ןפוק ?י ;רול‬
‫פון רער ועלט איז ^ ע ר ^ ן ו‬
‫עלאותגדו בעט ןרויס אונ טיססט ^ווא^דיעח דער ‪} Q p 3‬‬
‫ז‬

‫ץ‬

‫י‬

‫י(‬

‫ז‬

‫ז‬

‫י‬

‫בעדיסט‬

‫סדר‬

‫ב ר א‬

‫׳‬

‫‪ 2‬י ה‬

‫‪3‬‬

‫י^י‬

‫‪1‬‬

‫א‬

‫כראשית‬

‫ביוט ראשון כלום‪ .‬שלא יאםרו טיבאל היה פיתח בררוםו של רקיע‪ .‬וגבריאל בצפונו‬
‫והקב־ה )יג( םטרר באשצעי‪ .‬אלא )שם מד( אגכי ה׳ עושה כל מטה שטים לבדי וגו׳‬
‫טאתי‪ .‬סי אתי כתיב םי היה שותף עטי בברייתו של עולם‪ .‬דיא )הליס פו( כי גדול‬
‫אתה ועושת נפלאות‪ ,‬בגוהג שבעילם מלך ביו מתקלס בטדינה‪ .‬וגדולי הטדיגה םתסלםיו‬
‫עמו שנושאי; עמו במשאו‪ .‬אבל הקביה איגו כן‪ .‬אלא הוא לבדו ברא את העולם‪ .‬הוא‬
‫לבדו מתקלס בעולמו‪ .‬הוא לבדו מתהדר בעולמו‪ .‬איר תנה־םא כי גדול אתת ועושה‬
‫נפלאות‪ .‬לפה כי אתה אלהים לבדך‪ .‬אתת לבדך בראת את העולם ‪) :‬הו בראשית‬
‫ברא אלהי•‪ .‬ששה דברים קדמו לבריית העולם‪ .‬יש מהן שנבראו‪ .‬ויש מהן שעלי‬
‫בפתשבה להבראות ‪ .‬התורה והכסא כבוד נבראו‪ .‬הורה מנין שנא׳)משלי יז( ה׳ קנני‬
‫ראשית דרכו‪ .‬כסא הכבוד מנין דכתיב)תהלים ‪5‬נ( נכון כםאך מאז וגו׳‪ .‬האבות וישראל‬
‫ובהמיק ושמו של משית עלו במתשבה להבראות ‪ .‬האבות מני; שנא׳ )הושע ט(‬
‫כ ע נ ב י ם‬

‫מתנות כהונה‬

‫)יג( מ מ ו ז ‪ .‬פי• מיישר ‪ -.s&cfa row‬נדי שיעור «‪»1‬יס מיכאל וגבריאל נצפו! לדרוס י‪5‬וא לשי! מדדה ‪5‬‬
‫בערי?ט ךך פיט זיין ?!דינה‪ .‬תאם פאר אשיינע מד^ערייי^ט"' אוניךי‪7‬רויםעץי^^'ן~י‬
‫?ךיגה §ערימען זיף טיט רעם מלך ;ואם פאר אגוטע; מלך זיי ;;אבין‪ '.‬ווייל ךי מעגטשין פון‬
‫די קלעה העלפין רעם מלןד^ער״יאללוענען פידען‪/‬יין 'מלוכה‪ .‬יןבער נאט איז ניט אזוי‪..‬ער‬
‫אליין האט בשאפיי ךי וועלט; אונ‪.‬עראליין ווערט גילויבט אין'דערדעליט‪^ .‬ר דאלף נ‪.‬‬
‫'ךער וועליט ‪., .‬ער״דאךף ניט פען‪/‬ואל אים‬
‫טען ;אל אים לויבין ‪.‬״ש* אליין איזיבשיץט‬
‫בישיינען‪ .‬רבי הנףוםא הט ו;;וא;ט‪..‬עם עןטייט אין' פסוק דו ביוט נךוים אונטוהםטוואנדער‪.‬‬
‫פארוואם‪ .‬דייל נ;אר די אליין בייםאגאט‪ ".‬דו אלייןהאםט בשיאפיןךיוועלט! )ה(גבראשית>‪.‬‬
‫צו ‪7‬ןך?!ט האט ;אט בשאג‪5‬ין ך א וזיטעל אונ ךיא‪.‬ערר ‪; .‬עקם \אכ'ין זענען ניווען פלי‪.‬ער‬
‫איידער ךי וועלט איי בשא?י; ןיוואךין'‪. .‬עטליכע פון'ר״יא‪.‬זעקם'וענען'טאקע' בשיאפין}יוואירין‬
‫איידער די וועלט איי בשאפין ןיווארין‪ .‬אוינ‪7‬וטליבעד!אט';אט גיטראבט אויף זיייאיירערדי‬
‫וועלט איו בשאפין גיוואךין אז‪..‬ער וועט וישאפין לי ויעלט יועט ע ר ד י אויןז‪#3‬אפין‪ .‬ךי‬
‫הורה אונ לער ב‪5.‬א ה!יי‪1‬ר זעגען ב שאפין ניוואךץ איידיער לי וועלט איו בשאפין ניייוארי! •‬
‫פון וואגען ווייםי; מיד אוךי הורה איז בשאפין גיו;ארין "איידערדיי וועלט איו בשיאפיןיגיווארין‬
‫;ואתם‪.‬עם שטייט אין פסוק די הורה זא^ט ה• ^קנןייךאשית דרכו‪.‬קרם מפעליו מאז‪ .‬דאטאלם‬
‫איידער גאט האט ‪;;.‬פעם גיטאלן אויף דעיר וועלט‪ .‬ךי‪.‬ערשטעוועג‪1‬יינע^זגיווע;"ןאם^ר‬
‫האט פיך גיקויףט )בשאפי(‪ .‬פון גיאג‪.‬ען ווייסי; ימיר אז דעו־ כסא' הכביר' איי ‪3‬שאפין;יווארין‬
‫איירער די ויעלם איו בשא‪.‬פין גיוואךין ‪; .‬ואתם‪..‬עם'שטייט'אין* פסוק נכון"בםאף מאי‪.‬‬
‫דאמאלס איידער די וועלט איז ןעשאפין גיוואךין איז שוין גיוןען' דייןישטוהל אגגיברייט"‪ .‬די‬
‫" אונ רעם נאמעןפ״ון משיח‬
‫‪2‬‬
‫ש‬
‫ד‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ה‬
‫'אויף ךי פיר יאכין האט ;אט גיטראףם איידער' די ייעלט * ד ז ^ א פ י ] גיוואוץ אז ער וועט‬
‫בעשאפי! ךי יועלט יאל ער‪ .‬די אויןזיבעשאפין‪ .‬פון עאינען יוייסין פיר אזיאיידער ךי ייעלט‬
‫איו בעשאפי; גיוואךי‪ ,‬האט שיין נאט ני‪_9‬רא?ט אויף ךי'א‪.‬בות‪..‬עריאלייי ?'עשאפין‪ .‬ווארום‬
‫עם שטייט איי פסוק כ?ננ?ים במדבר וכי׳‪ .‬גאט יאגט אזיי ווייטקגעפינט וויינטרויבין אין‬
‫פףיר' אין אודקוטען אךיט‪ .‬וואט דאךט איז אפילו וואםער נייטא' צום טךינקען‪ .‬איז ראך די‬
‫פתיר פון ךעם טע;?וש' דיער ךוים ‪ '.‬אונ אווי ווי"מען פרייט זיןז אזי'מען‪;.‬עפינט אוייף‬
‫דעם בוים אער^טצייטעעיפיייג‪^ .‬אב איך מיןז גיפרייטיויעןיאיןז ךאב ניפונען תייותן אין‬
‫נןןנרים‪ .‬ןראישיו^ה ראיתי אבותיכם• אווי האב איך מיך גיפרייט איןיאנהיייב איידערדיוועלט‬
‫איז בשאפיין גיייאריןאי איךיהאב גייעהן אי אילעיע^על^מאברה^יצחקינעקט ויעלי; גי?ארין‬
‫דערין‪ .‬פון ייאנען וויי?ין מיר או איידיער ךי וועלט אייו' בעשאפיין גיוויארין ה״ט שוין ויאט גייטיאכט‬
‫« י ף די יוףן ןרזאל י‪:‬י בע?זאפין‪; '.‬ואדום ‪ a s‬׳?נזייט אין פםוק' וכור ‪37‬דל‪1‬ןז קנ‪/‬ת‪.‬קדם‪ 7‬ת ד‬
‫יט‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫ם בית‬

‫ז‬

‫‪1‬‬

‫;‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫!‬

‫ז‬

‫הפלך‬

‫‪£‬ףף‬

‫בראשית פרשה א‬

‫ד‬

‫בראשית‬

‫)יל( כענבים בסדבר וגו׳‪ .‬ישראל טנין שנא׳)תסליס על( וכור עדתך קנית קדם‪ .‬בהסיק‬
‫מנין שנאמר )ירמיה יז( כסא כבור מרום מראשון ונו׳ ‪ .‬שטו של משיח מנין שנאמד‬
‫)תהליס עב( יהי שטו לעולם ונו׳‪ .‬ר׳ אהבה בר׳ ועירא אמר אף התשובה שנא׳)שס צ(‬
‫בטרם הרים יולדו מאותה השעה תשב אנוש עד דכא ונו׳‪ .‬אבל איני יודע אמה מהם‬
‫קורם אס התודה קרטה לכסא הכבוד ואם כםא הכבוד קודם לתורה‪ .‬איר אבא ב״ב‬
‫התורה קדמה לכסא הכבוד‪) .‬טו( שנאמר )משלי ח( ה׳ קנני ראשית דרכו ונו׳‪ .‬קודס‬
‫לאותו שכתוב בו )תהליס צנ( נכון כםאך מאז‪ .‬ר׳ הונא ור׳ ירמיה בשם ר׳ שמואל בר‬
‫ר׳ יצחק אמרו מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר‪ .‬משל למלך שהית נשוי למטרונה‬
‫אתת ולא היה לו ממנה ב ן ‪ .‬פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק‪ .‬אמר טלו)נח( םילגין‬
‫)יז(וקלמין זולבני‪ .‬והיו הכלאומרי; בןאי; לו והוא אומר טלומילנין וקלמין זו לבני‪.‬חזרו‬
‫ואמרו המלך )י<( אסטרולגום גדול הוא‪).‬יח( אילולא שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה‬
‫ב‬

‫נות כהונה‬
‫)יז( כענניםבמלנר‪.‬סיפיה דקרא כראשיתהראיתי אניתיכס‪:‬‬
‫)נו!( סנאי ס׳ קנני יכו׳‪ .‬סיפיה זקרא קזס מפעליו מאז ‪:‬‬

‫)נ‪ (!1‬מילגין‪; .‬׳ו ‪1‬‬
‫)יו( יסנורולגוס ‪.‬‬

‫)יו(‬
‫הווה‬

‫'‬

‫יקלמן‪ .‬קסת הסופר ‪:‬‬
‫אילולא‬
‫)׳‪(n‬‬
‫נכיכניס ‪:‬‬

‫הנןלך הט עואןט פאר נאם ןי‪.‬דיינק אין ךי יוךין ווא״ם דויוזאסט זןיא גיקויפטודו האםט ;יטראכם‬
‫פון זייןןר‪.‬בעש'אפו;נ> נאך ^רתנר איירער ךי וועלט איז בעשאפי; ניווארין‪ .‬פין בויעען'ווייסין‬
‫מיר אז איילער ךי"יועלט איו ‪#'3‬אפין ןיייאךין וזא״טשוין נאט‪.‬גיטראכט אויףדעםביתר׳םקיימ‪.‬‬
‫וואת^עס קזטייט אין פסוק כסא ‪%‬בוד מרום מראשו; טקום מקדשנו‪ ".‬לער בית המקדש ו;אם‬
‫דין !ןריט איז אויף רער‪7‬ןלר געגען דעם כסא מכבוד';ואם אי; הימעל'‪ .‬האט ;אט אוי^ אים‬
‫}י^רא?ט מראשון;אף פאר רעם ^עךשטין טאג וואם‪.‬ן!ר האט אנגיהוייבין צובעשאפין לי וועלט‪.‬‬
‫פון לואנען ווייכוין ‪9‬יר או איידער ךי' וועלט איו ‪3‬שאפין גיווארין האט שוין;אט גיטלאבט' אויף‬
‫דעם נאימען פון משיח‪ .‬דארום^עם שטייט אין פסוק אויף מעיים דין ‪ j‬אטען וועט דין אדף אייביג‪.‬‬
‫*{יירער די זולן איז ב׳טאפין';יוואךץ איו שוין דין נאםען גיווען אין ךי ^עדא״קען פון ;אט ‪.‬‬
‫ר‪1‬יי אה^ה ?רבי זעירא וא?ט תשובה איו אדך גיווען אין לי געלאניןען' פוןיןאט אייכער י י‬
‫וועלטיאיז ‪'3‬שאפין גןווארי]'• אייוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק איידער' די בעלג זענען גיבאלין‬
‫}יוואךין‪ .‬אין דער צייט האט שיין ;אטגיזאגט אז ביוצודערלעצטע צייט וואם רעד מענ^ש‬
‫;ועךט שוין צו ‪#‬טוי‪.‬םין <ךאם הייםט ביו דין"שטארביף האט‪..‬ער ציייט תשובה צו'טאהן‪.‬אבער‬
‫איך וייים;יט יויעלכע פוןךי ד׳נקם ואכין איז פךיער בשאפין גיוואריז‪ .‬אויב די תורה אייינשאפין‬
‫ןיויארין פרי;נר פארי רעם כסא כבור‪ .‬אדער דעירכםא כבוי־ איו ב_שאפין גיווארי; פךיער פאר‬
‫די תורה‪ .‬מצט רבי אבא בר כהגא גיוא?ט'לי תודה איו בשאפין גיוואךי; פליער פאר לעם‬
‫?‪ xg‬הכבוד‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי תורה יאנט איך ביןבעשאפיין גיווארין״קדם‬
‫מפוליו טאו‪§ .‬ךי‪_.‬ער איידעיר ^ס איו בעשאפין גיוואלין ידי ז‪$‬ך ו;אם ביי איר קטייט'ךער‬
‫וואירטאז‪ .‬ךאם' מייןט מען דעםכםא הכבוד נואם נייי אים שטייט;כוןכםאף מ«ןו'‪.‬רביהונא‬
‫אוני רבי י‪.‬רמיה האוייין ?יואגט פון רבי שמואל בר רבי‪.‬יצחקם וןעגין פריער פאר אילע!אכין‬
‫ן!אט ;אטיגיטךאכט‪.‬ער^אליבעעזאיפין דיי יוךין‪ .‬למשל א'‪5‬לך האט חתונה ניהאטט־ט אמלבה‬
‫אוג‪;.‬נר האטימיט‪,‬איר ניט ףהאט קיין קינדער‪ .‬אמאהל איו דער ‪.3‬לך ‪:‬ינאנ;ען אין גאם האם‬
‫^ערי^יזאגט צו דין בעדינער נעם לי טינט ג‪1‬יט די פעדער פאר מיין ווה; י‪ .‬האביז י‪.‬יך אלע‬
‫}יוואנדעריט אונ האבי! ניואנט דער מלך'האט ךאך ניט‪.‬קיין קי‪.‬דער פאר'וואם זאנט‪_.‬ער מען‬
‫ןאלינעמען ךי^ינטמיט ‪.‬די פעדער פאר ויין זוהן‪ .‬דער נאךיהאביןדי ;יואנט ך'ער‪.‬מלךאיז‬
‫אנרויםעיר שטעריין זעד;ער* עען^ער וואלט ניט ניזעהן או‪.‬ער ןועט דדאבין אוויהן פון לי מלבה‬
‫וואלט ער ניט ניזאןט מען ואל נעמען דיטינט אוני לי פעדער' פאר מיין יוק; ‪.‬ביי ג>‪1‬ט'איז‬
‫א‪1‬יך איוי ווען;אט' ;ואלט ניט גיזעהן או נאך ‪.‬זעקם אוני צוואנציג דורות )פיון אדם הראשון>‬
‫וועלין די יודין נ;ןם?‪3‬ן די תורה‪' .‬וראלט נאט ניט ;;ןשריבעין אין די תורה צו את בני ישראל‬
‫דבר‬
‫‪:‬‬

‫ד‬

‫סךף‬

‫בראיית‬

‫בראשית פרשה א‬

‫‪ p‬ל א היה אומר טלו םילנין וקלטין ל ב נ י ‪ .‬כך אילולא שצפה הקניה שאחר כיו‬
‫דורות ישראל עתידץ לקבל את התורה‪ .‬לא היה כותב בתורה צו את בני ישראל‪ .‬דבר‬
‫!אל בני ישראל ‪) :‬ו( איר בניה העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה שנאמר‬
‫)משלי ני( ה׳)יט( בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬רבי ברכיה אבר בזכות משה שנאמר )לברים לנ(‬
‫)כ( וירא ראשית ל ו ‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳ מתנה אמר בזכות נ דברים נברא העולם ‪.‬‬
‫בזכות הלה ובזכות מעשרות ובזכות בכורים‪ .‬ומה טעם בראשית ברא אלהים‪ .‬ואץ‬
‫ראשית אלא חלה‪ .‬שנאמר )במדבר כו( ראשית עריסותיכם‪ .‬ואין ראשית אלא מעשרות ‪.‬‬
‫המריא )דברים יח( ראשית דננך ‪ .‬ואין ראשית אלא בכורים שנאמר)שמות מ ( ראשית‬
‫בכורי אדמתך וגו׳‪) :‬ז( ר׳ הונא בשם בר קפרא פתח )חהליס לא( תאלמנה שפתי שקר‬
‫וגוי‪) .‬נא( אתפרכן אתהרשן אשתתקן‪ .‬אתפרכן אתתרשן המד״א )שמות ד( או מי ישום‬
‫‪1‬אל‪ 0‬או חרש או פקח או עור ונו׳‪ .‬ואומר ובראשית לז( והנה אנהנו מאלמים אלומימ‬
‫גחוןז השדה והנה קמה אלומתי‪ .‬אשתתקן כמשמעו‪ .‬הדוברות על צדיק‪ .‬חי העולמים ‪.‬‬
‫ע ה ק‬

‫מתנות בהונה‬
‫<׳<‪ (£‬מ ג מ ם ‪ .‬נמות םחכמם ‪ ) 1‬נ ( י י א יאשים‪ .‬ונתינ בראשית‬

‫נשכיל ראשית ‪ ) 8‬נ א ( אתפרק‪ .‬ע י ן ק־ייס ונ‪1‬‬
‫מאלמים‬

‫^(יזייבשאפין‬
‫גיוואךין‪ .‬אונ אין דער תורה ץזטייט צו את בני‪.‬ישראל ‪ .‬האט דאןז}אט נעטראכט אדף רעם‬
‫‪3‬שאפו?נ פון ךי יוךין נאןז ?מער ווי א‪1‬יף‪.‬ךעם ^ א פ ו נ נ פון די תורהו‪) :‬ו('‪$‬מח‪ .‬רבי בניה‬
‫ןאטניואוןט ךי ; א « ע וועלטאיי ;אר בשאפץ ניןואךיןיאין‪.‬רעם זכות פץ ךי תורה‪ .‬אזוייווי‬
‫‪,‬עם שצןייט אין פסוק ה׳בדןקמהיעד אר׳ן‪.‬נאטהט נמאכט כעם פוראםענט פון די וועלטאין רעם זכות‬
‫פון דיי חכמה)די תורהו'‪ .‬חייןרקןה ואנם די וועלטיאיז בשא?ין'ניווארין אץ'רעם זכותי פון‬
‫‪$0‬ה רביגו‪ .‬אזוי וו‪/‬עס 'שטייט' אין ןסוק״ויךא ]ראשית ל‪ .1‬גאטןזאט ניזעהןצויהעךשט‬
‫<איידער ער ‪ mg‬נשאפין די ןועלטו לי ?לקות'פון מ‪£‬ה‪ .‬פוןוועןיןדין ןבותיקט״ערב^אפין‬
‫ך וועלט‪ .‬ר‪3‬י הו;א זא?ט פון ר?י מוזגה ס ווע;ץ אין דעםיזכות פון'ךי לריייזאכין האט‬
‫ןאט' ‪^3‬אפין ךי וועלט‪ .‬ווייל די יורץ וויעלין;ע‪3‬ין סלה אונ ‪.‬מעיירות אוני ?כורים‪ .‬פיאר תאם‬
‫‪£‬אר ף ךריי זאכין‪-‬יייייל^עס ‪#‬טייט אין פסוק בראשית ‪1‬ןרא אללים‪ .‬פין ויעיין לי דכיי‬
‫ןאכק תאם ויי והעדין‪.‬ןערופין רא‪#‬ית האט ;אט '‪!?3‬א?ץ ךי ייעךט‪ ,‬אונ וחלףיווערט גיריפין‬
‫ךא‪#‬ית אזוי ווי זןם שטייט אין פסוק רא‪#‬ית‪.‬עףםותיכם קךימו ו ‪ £‬ה ‪ .‬דאס ^ילשטע זאלט‬
‫‪$‬ירן»פ ‪#‬יידין חלה "פון אילערע ‪$5‬ייג‪ .‬אונ מןשי־וח ווערטאויךגערופיןרא?וית'אזד ווי‪;.‬נם‬
‫^טייט אין פסוק ראשית דןנף ‪ .‬ןאם ‪,‬עך^טיעיזאלםטיו יעניין מעשר פץ ליינע קאךק‪ .‬אונ‬
‫עכורים מעךט אייך‪.‬נערופין‪.‬ראשית אזוי ווי'״עם ‪#‬טי'יט אין ןםוק ראשית בכורי אךםתףדי‬
‫‪ ,‬ע ו ־ ^ ע פירות וואט וועט ציי‪9‬יג ווערין פון דיין ‪£‬רר יאל?טי ‪3‬י ‪^.‬ען אין' ‪3‬ית התקדשי‪.‬‬
‫!דיל'די ל!יי זאכין יועךין ;ירופין רא‪#‬ית‪ .‬אונ ךי וועלט איו אויך ריאלית‪..‬דא דוטאאעזייב‬
‫ןוען }אט'האט איר ‪#3‬אפמ‪. .‬דמבער איז ‪3.‬יי ;אטיליב' די דךייא }!צות‪ .‬ו_וי‪ £‬דוךןז'זיו‬
‫‪$‬עטטעןדךדערמא‪.4‬עןאי ךי וועליט הטאויןז אא;הייב‪ 0) 5‬ר?י ה ו ^ ב ק ם ג ר ‪ .‬ק ן ו א ו ן א ט‬
‫‪$‬עיהיי‪3‬ין צו ללש‪:‬ן' די הורה קיט רעם פסוק‪ '.‬ןןד ה^ןד' ‪1‬זאט ןיוא;ט ק ^ ה ?!פתי‬
‫‪ . •pgr‬ך‪,‬אלפנהטיינט מ ק אהפרכן אלזרןשן א ^ מ ת ק ‪ .‬אס§ךכןאיזךערטיי‪9‬ש‪5‬ארבו^י‪.‬‬
‫ךי מע^שיןיןואם ךייךי[ ‪8‬אלמקייט זיץערע ^לעפצין ואלין וועריי פיארבונדעןדי זאלץ*}יט‬
‫גןענעןיריידין‪.^ .‬ךער אלטחך^ן"‪ .‬ךי מע‪.‬נ^ין וואיםרייךץ פאל׳טקייט ;אלין" ווערין'טויב‪ .‬אז‬
‫!ייילעלין ןעריןטויבאונ יועלין ;יט ןזעךץ ראם טענגןשין ריייךין‪ .‬וועלין די שויןןיט‪^.‬ענ‪.‬ען‬
‫ןאנין״קיץ ‪8‬אל‪$‬קייט ‪ .‬פץ ווא;ען וויי‪9‬ין םיר אי'תא'למ;ה איז רער' טיי‪&3‬ש טויב‪ .‬אדי יוד‬
‫^עם ^‪13‬ייט אין' ןםוקםי שם §'ה לז^דם‪ .‬וועד האט‪/‬ייגןאהן אטייל צום ? ע ^ ו י ן עריאל‬
‫^קענען ךייךין‪.‬א‪ 1‬מי;שום אלם או חרש‪ .‬ווער סא^ט אםענהיעזין ש » ם וןדער טויב‪,.‬פקס או‬
‫זי‬

‫ז‬

‫יי‬

‫!‬

‫׳‬

‫עיר‬

‫סדר‬

‫בראעיתפרשהא‬

‫ה‬

‫בראשית‬

‫עתק ‪ ) .‬מ ( שתעתיק בבריותיו‪ .‬בנאוה ‪ .‬אתמהא בשביל להתגאות ולומר אני דורש‬
‫במעשה בראשית‪ .‬ובוז‪ .‬אתמהא מבזה על כבודי‪) .‬כג( דאיר יוסי בר חנינא כל המתכבד‬
‫בקלון הבירו אין לו הלק לעוה״ב‪ .‬בכבודו של מקום עאכ״ו‪ .‬ופה כתיב אחריו)חהלים צא(‬
‫כה רב טובך אשר צפנת ליראיך‪ ) .‬מ ( ליראיך ולא לבתים את מוראך ‪ .‬אל יהיו‬
‫במה רב טובך ‪ .‬בנוהנ שבעולם סלך ביו בונה פלטין במקום )כס( הביבים ובמקום‬
‫האשפה ובמקום הכריות ‪ .‬כל מי שהוא בא לומר פלטין זו בנויה במקום הביבים‬
‫וכטקום האשפה ובמקום )ט( הסריות )כז( אינופינס‪.‬כך כל מי שהוא בא לומר העוהיז‬
‫בכרא מתוך תהו ובהו אינופונם אתמהא‪ .‬ר׳ הונא בשם בר קפרא אמר אילולא שהדבר‬
‫כ ה ו ב‬

‫מתנות כ ה ו נ ה‬

‫זוא מי‪ :‬פי' מקשיי! האלומוי(« ) כ נ ( שהעמיק‪ .‬הסיר וססתיר תאלמ" יחפרש כללעיל כלומר יהיו מקישרס ומסולקים ממס‬
‫מנס ‪) :‬כג( איר יוסי‪ .‬גרס" ולא דאמר‪) :‬כל( לירא‪-‬ן ‪ ,‬רנ סינן ויש" י ל פי' דלייק מלסמין ליה שסי־ירס וכוי ו‬
‫<*=תיריה מעשה מרכנה !ופג׳ מירא סש" וכנודו ‪) 1‬כס( סכינים ‪ .‬פ" כעריו ‪5‬׳‪ pro‬המקלוויס ששופכין דיו‬
‫‪.0j‬רש"' ו״ל מירי( ו רנט אמרי הל יהא לו וכי' יורשי‪ .‬שם כל ה ש » ק ‪) :‬כו( הסריים‪ .‬השירה׳; ‪ i‬ג ז ( איגו )‬
‫;‬

‫אס אנדערע‪77‬ז ^"ענךינ'אונ‬
‫עור‪ .‬זעהןךינ אךער‬
‫בלינך ‪ .‬רעדענךינ אע ‪ . m a p‬האט דאך גירארפט שטיין הערענךינ אוני'טויב פאי ויואם שטייט‬
‫ןיט ראם ודאךיט הערע?ךיג‪ .‬נאר אלם אונ חרש איז"איין זאך? אונ אזוי מיינט דער פסיק ‪-‬‬
‫‪..‬עס איז דא 'זמוי‪:‬עןליי' גיטכןענען רייךן‪ .‬או אלם‪ .‬אדער ודיל ‪.‬ער־איושטום‪'.‬או חרש‪.‬‬
‫‪!$‬ךער ווייל <!ר איז גיבארי; טויב האט‪._.‬ער ייך ניוט גי^עגט איים לער'ע; רייךין‪ .‬איז״דאןד‬
‫שצום אונ טויב איין ואך‪ .‬אונפו; וואנען ווייסיי סיר איז תאלמנה איו'‪.‬ךער סייטש פארטנלין‬
‫העדין‪ .‬אווי וד‪.‬עם ?וטייט אין פסוק אנחנו מאלמים אלומים‪'.‬מירי ?עדען ב‪.‬י}טלאך ובבואה‬
‫אי; פעלד ‪ .‬א׳?תתקן מיץט מען ?זטוםוועךין‪;' .‬ואריום לאלמנה איזייךער טייטש דיי זאלין‬
‫^‪1‬טום ווערין‪ '.‬הדו^רות״על צדיק! עייל די רייךין אויף דעם"צדיק'וואם' לעב־ט איי‪3‬י'ג‪ .‬אויף‬
‫;אט‪, .‬עתק • ‪,‬ער ד;אט א?‪3‬יטאף! פון די מענט^ין אונ ן א ט ?עהאלטין פון די"ווי אווי דאם‬
‫!שאפו‪,‬ג פון די וועלט איז גיווען‪ .‬אונ דער מענטש ;ייט ?}'אוה‪ .‬ימיט גרדםקיייט אונ יאנט‬
‫איך ווייס צו דךשנ׳ אין ‪2‬עשה לראשית‪ '.‬ובו!'‪ .‬אינ דערפיטפארשעמט ^ר״דעם ןביר פון‬
‫;אט )ווי ייייטעו־ ?זטייט>‪' .‬אויב ריבי יוסי ?רבי הנינא ד‪1‬אט;יואגט דער וואם נעטט זיןד ‪$‬בוד‬
‫דורך רעם וואט‪.‬עיר פארשע?יט דין חבר‪'.‬ר;אט'‪.‬ער ניט‪.‬קיין חלק ציו עולם סבא'! אז‪:.‬עד נעמט‬
‫פאר דך כבוד דור־ דעם';ואס‪.‬ער פארשעמט נאט וועטזךיראך ;עיויםיניט האבץ‪..‬קיץ‬
‫עולם הבא‪ .‬איןא‪5‬ךערי; פסוק גאך דעם שיטיייט אויך אז דער ו;אספארשע}‪1‬ט ;אטוועט?נר‬
‫ןיט הא^ץ״קיין הלק עולם הבא‪; .‬וארוס‪'..‬עם שטייט אין פסוק ווי <‪5‬יל אייו דיין גוטסדאסית‬
‫‪ s q s y 13‬ע ה א ל ט י ן §אר די וואס האבץ מירא פאר דירי‪ .‬פיאר די וואם האבי; מירא פאר דיר‬
‫הא?!טו ןעהאלטין פיל גו?!ס דו יאלסט די‪.‬געבין צו ע^םד^א‪ .‬א‪3‬ער די וואםפאר‪.‬שע^ע;‬
‫דיין מורא ייעלין ניט ןאנייין‪.‬קיין הלק אין דעים פיל נוטס‪ .‬איצט זאןט דעיר מךךש פייט‪ .‬ידם‬
‫‪ ! V Q V V‬ע ! נ א ט א ז מע; דרשתךי פסיקים ווי אזיוי ך וועלט איייב^אפין גי״וואךץ‪ .‬וואתם‬
‫‪5‬‬
‫דער ‪#‬טיי?ער פון רער ייעלטיאיי אטלך האט גי^אהט ״אפאלאכמ אויף אז‪1‬י או‪$‬רט וואס‬
‫דאלטין איי‪.‬גיוןעןךינשטאקי; או מיםט'אונ‪.‬דער ארט'איז‪.‬פארשטונקען‪ .‬ודל ניטדער ‪3‬לך‬
‫מען ]אל דער ציילען וום דער?לאץ'איז גיווען‪ .‬נאר טען זאל לדבק דעם פא״לאםט ייייי׳זר‬
‫‪!$‬יז היי‪.‬נט‪ .‬אונ‪.‬וועד‪..‬עם קולט אוניזעט פאר אלע מקטשין אז דער פאלאםט איז ני^אהט‬
‫ןיוואךין אויף אוד איןרט יואםיךאךט איו נ‪:‬ווען ךינש^אקייןיאונ ?יםט אונ" עם הט'‪:‬י!צטונג{ען‪.‬‬
‫‪3‬אר ^ע?!ט ער ‪,‬רען נ\^ם דעם םייך‪ .‬עווי דעיר'מענטש וואס ^‪5‬׳ט זאנץ אז ריא •זעלט‬
‫איי ‪#3‬אפין }יוואךין פון תהי ובהו‪ .‬פאר שעמט ער ךק נישט}אט'‪) .‬דארום דער תוזו״יבוזו‬
‫ןיאסןאטהאט אים‪3‬׳‪6‬אפין איז איוי אאיידעלער מאט'ר‪.0‬ל ייאס אמעען^קען ראם ;ארניט‬
‫ןןאר^טיין‪ .‬אונפון דעם תהי ובהו האט ;אט‪3‬שאפיןךי דעלט‪ .‬ךרי^יעיאיהעז יועט‪.‬ןש־‬
‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬אר‬

‫ז‬

‫‪:‬‬

‫י‬

‫י‬

‫׳‬

‫גיילק‬

‫סךף‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ה‬

‫א‬

‫בראשית‬

‫כתוב )פח( איאלאטרו‪ .‬בראשית ברא אלהים‪) .‬כט( מנץ הן‪ .‬והארץ היתה תהוובהו;‬
‫)ח( ר״י בר סימון פתח )דניאל ‪ (3‬הוא נלא עפיקתא וססתרתא‪.‬הוא נלא עםיקתא ‪ .‬זו‬
‫ניהנם שנא׳ )משצי ט( ולא ידע כי )ל( רפאים שם‪ .‬ואופר )ישעיה ל( )לא( העמיק‬
‫הרחיב‪ .‬וםםתרתא‪ .‬זו נן ערן‪ .‬שנא׳ )שס ד(‪ ,‬ולמחסה )לב( ולמסתור מזים ומפטר ‪.‬‬
‫ואומר )חהלים לא( תסתירם בסתר פניך ‪ .‬ר״א הוא גלא עטיקתא ומסתרתא ‪ .‬עמיקתא‬
‫אלו מעשיהם של רשעים‪ .‬שנא׳ )יכעיס כט( הוי המעמיקים מהי‪ .‬וםםתרתא אלו‬
‫מעשיהם של רשעים שנא׳ )שכ( לסתיר עצה‪ .‬ירע מה בהשיכא‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫רשעים שנאי )שס( והיה בפתשך פעשיהם‪ .‬ונהורא עםיה שרא ‪ .‬אלו מעשיהם של‬
‫צדיקים דכתיב )משלי ד( ואורח צדיקים כאור נוגה ‪ .‬ואומר )תהצים צז‪ (.‬אור זרוע לצדיק‬

‫מ ת נ ו ת כהו נה‬
‫פוגס‪ .‬נתמיה ו ) נ ח ( א״א לאומרו ‪. .‬׳פירש״׳ אפילו היה‬
‫'נול להבינו מדעתו לא סיס רשאי לגלותו ו )ננו( מ;״] הן‪.‬‬
‫מהינן ננראו ומפרש והולך מן תוהו ונוסו ו )ל( יפאיס ‪. 0:‬‬

‫וגז' גרפינן זכייה זר‪,‬רא נעמי‪ ',‬שאזל ר‪,‬רו־יס‪:) 1‬א( העמיר!‬
‫הירונ וגוי‪ .‬גרסינן וסיגי‪.‬־ לקרא מזורפס אש ועציס‬
‫וגוי‪) 1:‬לב( ולמסתור ‪ .‬וריביה לקרא מדבר נגן עד!‪:‬‬

‫ציילעןפאר מענטשץ נאט האט ‪^3‬אפין'ךי גןעלט פין תהרובהו וועטמען קופען‪.‬קלערין וואט‬
‫דאםאיז‪ .‬וועטיטעןנאך זא;ין‪.‬פאל‪#‬ע ואכין וואם ךאם וועט אנלי;ק^נען אין נאט‪ .‬ךךי‪3‬ער‬
‫וויל נאט מען ואל רער ציילען פוןיךער גועלט אווי ווי זיא איז איצט ניט וואם זןס איז‪.‬גיווען‬
‫פריעח‪ .‬רבי הונא בשם ‪3‬ו־_קפרא זאגטיוועין דאם וואלט ניט ניווען ‪;.‬ע^ףןבען‪ .‬וואלט מען‬
‫דאס }יט }ימעןט זאגין ‪ .‬צו‪.,‬עלשט האט ^אט ‪3‬שאפין' ךיהיםעל טיט ךי‪,‬עךד‪ .‬פוןווסהאט‬
‫‪,‬ער דיא ‪3‬שא'פין‪ .‬זאגט רעד ןםוק די‪^.‬ערד איו גיווען תהו אונ בהו‪) :‬ח( רבי יהודה ‪3‬לבי‬
‫‪5‬ימון האט אנגיהויבין צו' דלשגן די תורה טיט דעם פסוק‪ .‬דניאל ד;אט גיזא^ט הוא גלי‬
‫_עםי‪.‬קתא ומםתךתא‪; .‬אט דןאט״ענךעקט ךיאטיפע אונ ךיא פארבאחןענע ‪ .‬רעם טיפען‬
‫§ךט'טיינט'מיען דעם ניהנם‪ .‬אזוי ווי‪,‬עםשטייט אין פסוק‪,‬ערהאט ניטיניוואףט אודאלטאיו‬
‫ךיער גיתם אונ אירע אלע ^ערו§ענע'זענען אין דעם שפען גרוב‪^ .‬אך שטייט אין ןסיוק ‪~%‬‬
‫האט נימאכט טיף אינ ברייט דעם פייער וואם אין ניהנם‪ .‬רעם פארבארןעמגם אלט מיי^ט טען‬
‫רעם _גן‪.‬עדן‪ .‬אזוי וויי״עס שטייט אין פסוק רער ‪.‬גן ‪.‬ערן וועט דין צו אבא^יצווןג אונ צו‬
‫אפאךבארנ'ע;עש פון רעם שטורעם אונ דעם‪.‬ךי;גין פון ניהנם‪ .‬גאךזאגט ‪.‬לער פסוקי דו זאל?מ‬
‫די ‪5‬אךבאךג'ין אין רעם §ארב'אר;ענעם אלט ווא דיין פנים איז‪ .‬אונדער‪.‬פנים פו; נאט איו‬
‫ראך איין ‪2‬ן עדן‪ .‬נאך אפשט״קיען ‪.‬מען זא^ין אויף ךעם פםוק‪,‬ער האט״ענרעקטךי‪{5‬י‪.‬פעאונ‬
‫ך פארבאר;ע;ע זאכין‪ .‬ידי טיפע ואכין ראם מיינט' מען ךי ‪.‬מעשים פו; ך‪/‬ריש‪/‬ןים‪ .‬אזד ףי‬
‫‪.‬עם שטייט'אץ פסוק המעמיקים פה׳‪ .‬די בעהאלטין זיף טיף פון ;אט די ואלין דאלטין‬
‫ןיינדיגע;‪ .‬ומםר^תא מיעט' מען די פעשים פון די "רשעים‪ .‬אזוי ווי‪.‬עם שטייט אי; פיסוק‬
‫לםר\ר‪..‬עצה‪ .‬זיי פאר בארג ין די‪.‬עצות פוןדיעדע ‪#‬לעכטע מעשים‪^ .‬אט ווייס וואם אין‬
‫דער פיגםטער איז‪ .‬דאם‪.‬מייגט‪,‬מען די מעשים פון ךי ך^עים * 'אוויוויעם קטייט אין פסוק‬
‫זייערע מעישייםזענען אין דער פינםטער‪ .‬אונ מיט גאט רוהט ‪,‬ליכטעקייט דאם^ענק די מעניים‬
‫פה'די צךי‪.‬קים‪ .‬אזוי ווי‪ .,‬עם שטייט אין פסוק ךי ווענ'פון ךי'צדיקים וועט שיישען'יזי ךי‬
‫ליכטיגקייט‪ .‬גאןד‪.‬זאגט דער פסוק אליכטיגקייט איז יפאר זייט צום^ריק‪) .‬ךער ^לרש ואןט‬
‫אונו לי מעשים פון'ךי ךשעים עייד‪.‬ויי זיענען אבירות צו נאט אונ צו םעגטשין‪ '.‬ךריןער‬
‫םויוין די אלץ טאהן איןדערפינכטער אוני אין "פאחיארנענעש‪.‬קיינער ואל ניט וויםען"‪ .‬אבער‬
‫לי מעשיים' נון לייצליקים יואם‪'.‬זי'י‪,‬זענען מצות אונ מע^יםטוביםצו^אטאונצומעי^שץ ‪..‬די‬
‫טוהען ז״ערע מעשים ‪.‬עפענטליןז'איין ‪!5‬יט'ק טאג אלע דאלין זעלן>‪ .‬רבי אבא ‪.‬םרו?'‪]5‬א האט‬
‫;יואגט״עם ‪#‬טייט אין פכוקיךיי ל;כטיגקייט רוהט מוטי אים‪ .‬ראם'מיינט מען רעם מלך חמ^יה•‬
‫וואם'‪:.‬גר איז די ליכטעיקיט פץ דעריוועלט אווי ווי‪.,‬עם שטיט אין פסוק ןשעית הג?יא האט‬
‫^ייאןט קי‪$‬י אולי‪ '.‬שטייא אויף מיין לייכטעקייט‪ .‬אונ דער ^ ן ז ס^ויס ירוהט אין ‪. ;1‬עדן‬
‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫פיט‬

‫סרך‬

‫•־אשית ‪ nana‬א‬

‫ו‬

‫בראשית‬

‫ונר‪ .‬איר אבא )לג( סתגניא ‪ .‬ונהורא עטיה שרא‪ .‬זה מלך המשיח שנאסר )ישעיה ס(‬
‫קומי אורי וגוי‪) :‬ט( בפסיקתא איר יהודה בר סימון )לד( מתחלת ברייתו של עולם‬
‫הוא גלה עםיקהא ובםתרהא‪ .‬בראשית ברא אלה־ם את השמים‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש‬
‫להלן)שס מ( הטטה כרוק שמים‪ .‬ואת הארץ‪ .‬ולא פירש‪ .‬והיכן פירש להלן )איור לז( כי‬
‫לשלג יאמר הוא ארץ )שס לח( בצקת עפר למוצק וגו׳‪ .‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ולא‬
‫פירש‪ .‬והיכן פירש )תהליס קד( )לה( עוטה אור כשלמה ‪) :‬י( ר׳ יצהק פתה )שס קיט(‬
‫ראש דברך אמת וגו׳‪ .‬א״ר יצתק םתחלת ברייתו של עולם ראש דברך א מ ת ‪.‬‬
‫)לו( בראשית ברא אלהים ; )ירמיהי( והי אלהים אמת‪ .‬ולעולם כל טשפט צדקך‪ .‬שכל‬
‫נזרה ונזרה שאתה גוזר על בריותיך‪ .‬הן םצדיקין עליהם את הדין וםקבלין אותו‬
‫באמונה‪ .‬ואין כל בדיה יבולה לומר שתי רשויות בראו העולם‪ .‬וידברו אלהים אכיכ‬
‫אלא וידבר אלהים‪ .‬ויאמרו אלהים אביכ‪ .‬אלא ויאמר אלהים ‪ .‬בראשית בראו אלהים‬
‫**‪:‬־כ ‪ .‬אלא ברא אלהים‪) :‬יא( ריביל בשם ר' לוי אםר זה שהוא בונה צריך ששה‬
‫דברים‪ .‬מים‪ .‬ועפר‪ .‬ועצים‪ .‬ואבנים‪ .‬וקנים‪ .‬וברזל‪ .‬ואית עשיר הוא ואינו צריך‬
‫לקנים הרי הוא צריך לקנה הםדה שנא׳)יחזקאל מ( ופתיל פשתים בידו וקנה המרה ‪.‬‬

‫מ ת נו ת כהונ ה‬
‫)יג( םדונניא‪ .‬כש מקיש ‪) 1‬לו( מחמלת נר״תו וכוי פי'‬
‫גילה להלן על יד ישעיה מה שהיה מעזלת נר״תו של עילה‬
‫ומהיכן נכרא ‪:‬מיס וארן! )לה( עונוס אור כשלמה‪ .‬וכליליף‬
‫מיניה לקמן רש פרשה ג'; )לו( בראשית כוי‪ .‬וסי אלהיס‬

‫^‬

‫אמת כיי ניאש השורה הודע שה' אלהיס אמה שהוא יחיו‬
‫ואין שני שאל וה נקרא אל אמת שאילו יצ‪1‬״ר מ״י שיש ‪0:‬‬
‫שתי רשויות אין אחד מסס אמת‪ .‬ונמס נ ו ד ע בראש דנד‪1‬‬
‫שהוא אל אתת מדלא נתינ כראשית נראו כוי ולכן נחתם‬

‫^?ין"ו;ם'‪7‬ענק‬
‫מיט נאט‪) :‬ט( <בפםיקוןא>‪ .‬רב\ יהוקז בר‪1‬יי םיםין‬
‫גיווען טיף או פאחיאירנין ווען נאט האט בישאפיז די וועלט‪ .‬רזאטיער דידיער נאך״ענדעקט‪.‬‬
‫ןןס שטייט אין פסוק צו‪.‬עלטט קאט ;אט ‪3‬שאפין די וזימעל‪ .‬אוג;ןס'שטייט גיטיווי אזוי‬
‫‪?.‬נס "איו ניווען טיט ךעםיהייםעל‪ .‬דער גאך האט ;אט גייאןט דורך'ישעיה הגב‪.‬יא אזךער‬
‫דזימעל איז גידארי; ןןארשפרייט איןער די וועלט אזוי ווי אנייצעלט'‪ .‬גאט האט בשאפין' ךי‬
‫עךד אונעם שטייט ניטיווי אווי‪ .‬האט גאט גייואגט דורך איוב‪; .‬אט האט גייאגט צום'^ייא‬
‫ןאים^ר זןאט ןיינוטען פון או;טער רעם כסא ה^בור ‪ .‬פון רעם שנייא ואל וועך״ין‪.‬ערד‪ .‬בער‬
‫;אך האט ;אט גיזא?ט או ךי‪,‬עךד ואל ;ועדין האךט‪; .‬אט האט ניזאנט‪.‬עם' זאל ‪.‬ויין ליבטינ‪.‬‬
‫אונ‪,‬עס שטייט גיט ווי אזוי‪ .‬הט דור המלך גיזאגיט ;אט האט איין געווייקולט ךי‪.‬ליכטעקייט‬
‫אווי ווי אקלייד‪) :‬י( רבי יצחק האט אנניהויגיין צו דרשנן ךי תורה מים רעם פסוקי‪ .‬דוד‬
‫הםלךוזאט נייאנטראש ך^ךף אמת‪ .‬ו־ער אנהייב פון'דיןע רייר איו אמתי‪ .‬האט רבי יןחק‬
‫גיואגט אין אנהייב ווען נאט האיטי בשאפין דיי וןעלט‪ .‬איז'‪3‬אלר דערי^נהייב רייד גיווע;‬
‫אםת ‪ .‬ווארום‪.,‬עם שטייט אין פסוק בראשית ברא אלהים‪ .‬צו‪.,‬ערשט האט‪'.‬ער‪3‬שאפין‪ .‬דער‬
‫דזאט בשאסין‪ .‬נאט‪ .‬אונ‪.,‬עס שטייט' ניט בראו‪ .‬דייידזאבין בישאפין‪ *.‬פין דאנען ווייסין מיר‬
‫אז!ה׳ אלהים אמת‪ .‬אז ע;ם איי אטוז אז נאט איז איינער‪ .‬ולעולם כל משפט'צךקף • ביינע‬
‫אלע משפעים'זענען אייןיג גירעיכיט‪ .‬דיינע אלע גורות וואםידו ביזט נווראויף די םענטשי;‬
‫וו״אס דויהאםט ישאפין‪ .‬מאכיןייייי אויף זיך ‪:5‬ךעכטךי גזרה אוג זי'י‪?5,‬ןטק^ן די גזרה' טיט‬
‫אנה‪ .‬אינ״קיין מענטש‪.,‬קע; גיט זאגין או צוויי נאטער האבץ בשאפין ך וועלט‪. .‬ויוארום״עם‬
‫שטייט ניט וידברו' אלהים‪ .‬ךי גאטער האבץ נירעט‪ .‬נאר״עם שטייט‪;.‬ידבר אלהים‪^.‬אט האט‬
‫גירעט‪.,.‬עם שטייט'ניט וןאמרו אלהים‪ .‬די ;אטער האבץ גיואגט‪ .‬גאו־‪.‬עם שטייט ויאמר‬
‫אלהים‪^ .‬נאט האט ‪.‬גיזאגט‪, .‬עם שטייט ניט בראשית בראו‪.‬אלסים‪ .‬צו‪.‬ןנר?זט האבץ ךי^אטער‬
‫‪3‬שאפין‪ .‬גאר‪,‬עם שטייט בךאיאלהים‪ .‬נאט האטבשאפיין! )יא( רבי'יהושע בן לוי האט‬
‫}יזאגט פו; רבי לוי ם וועגין דעריוואס באהט אהויו דאךף‪.‬ער האבק‪;.‬עקם !אכין‪ .‬וואםער‪.‬‬
‫‪,‬עךד ‪ .‬האןץ‪ .‬שטיינער‪ .‬שטעקלאך ‪ .‬אייזי;‪ .‬אונ אויב‪..‬ער‪.‬איז רייך אונ‪^.‬ער דאךף ןיטי״קיין‬
‫‪9‬טע‪.‬קלאך‪ .‬פו; דעסט־וע;ין רארף‪;.‬גר שטעקלאך צום מעסנ‪1‬ץ‪ .‬אזוי ךי״עם שטייט אין ןטוק‬
‫אונ‬
‫י‬

‫סףף‬

‫ברא<‪0‬ית‬

‫פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫‪3‬ך התורח קדמה אותן שש קדימות ‪) .‬צו( קדם ‪ .‬ומאי‪ .‬ומעולם ‪ .‬ומראש ‪) .‬לח( ומקדמי‬
‫חרין‪) .‬בפר ה׳ קנני(‪) .‬יב( פילוםופום אחד שאל את רגן גמליאל איל צייר גדול הוא‬
‫אלהיכם‪ ,‬אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו‪ .‬תהו‪ .‬ובתו ‪ .‬והשך‪ .‬ורוח‪ .‬ומי*‬
‫ותהומות‪ .‬איל תיפח רוחיה דההוא נברא כולהון)לט( כתיב בהו בריאה ‪ .‬תהו ובהו‪.‬‬
‫שנא׳ )ישעיה מה( עישה שלום ובורא רע‪ .‬חשך יוצר אור ונוי‪ .‬מים )תהלים קמח( הללוהו‬
‫שמי השמים והמים‪ .‬למה שצוח ונבראו‪ ,‬רוח )עמוס ל( כי הנה יוצר הרים ובורא רוח‪.‬‬
‫ההומות )משלי ח( )מ! באין תהומות חיללתי ‪) :‬ינ( ר׳ יונה בשם דיל אמר למה נברא‬
‫העולם בבי‪ .‬אלא מה ב׳ זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלפניו‪ .‬כך אין לך רשות ליטר‬

‫מתנות בהונה‬

‫״‬

‫י‬

‫‪ wn<h‬אפת נ נ ׳ מימש סיאשינופ ניאשיחנרא אלסיס‪ .‬סית )לט( נחינ בסן ל׳ נריאס‪ .‬שס; ע!מן נבראו ‪ms (s) t‬‬
‫ז(מת ‪) :‬לז( קלס ומאן נ ו י ‪ .‬נל אלו לשומת נחוניס נפי ס׳ מסומות‪ .‬על שלא סין ולא נבראו עדיין סתסועות » י‬
‫שגני*‬
‫קמי סנאמיס על סתורס‪) :‬לח( ומקלמי יורי;‪ .‬ס ד ששכן‬
‫‪1‬‬

‫^^^^^'האננ!ה!"ונ א׳?הןעקיל צום ?!עקט‪.‬י; ה>!ט עד‬
‫אייך ןיךאלטין‪ .‬אזד'איו‪.‬די תורה‪,‬קוועןיפריער וויידי וועלט איזנשאפין ניוויאךיין‪ .‬מיטז׳גקס‬
‫זאכין‪ .‬אז"פון ךיןעקם _זא‪.‬כין איז ךי וועלט' בשאפין ניוואךיק גדי תורת עליין איז איי^ם‪ .‬אינ‬
‫צו אירנאך זעקס״יא? ! צום וועלטבעשאפונג‪; .‬תשובה‪ .‬ניהנם‪ .‬נן‪.‬עדן‪ .‬בסאה^בוד‪ .‬בית‬
‫המקדש'‪.‬שמו של משית(‪ .‬וואירום ועקס מאהל שטייט‪3.‬״ ךי תורה‪,‬לער וואךט ? מ ע י ק ר ם‬
‫}‪'$‬ו‪£.‬עולם‪ .‬מראשי‪ .‬מקדמי‪ .‬איי צוויייםאהל״פריער‪ .‬צו ואמען‪.‬שטייט‪";,‬עקם ‪£‬אלל רער‬
‫ןוארט פליער! )יב( אפיילויםוף האט אטאהל ניזאניט'צו רןן גמליאל אימנר גאט' איו אןתיםער‬
‫§עלער! אונ‪.,‬ער דןאט ניהאט נוטע <|או‪3‬ין' דאסדי האבין אים'ךך״אלפין צוי־עם מאלען‪) .‬אזוי‬
‫!וי "אמעלער כןען }ארימעלען ?ןייט ךייפאךבין וואס‪.,‬ער נעפי^ט אויף רער )יעלט • ‪% £ £‬־‬
‫קען גיט בשא}‪5‬ין ךי פאל‪3‬יף אווי ו^ט ;איט ?יוואט גוטע״^אטךיאל וואס די האבין אים גיהאךפין‬
‫« ךיעם וועלט ‪.‬בעשאפונג ^ ע ר ד א ס מא?!ועאל האט ‪p‬־ }אר גיט ביןןאפן גאר ד י זעגען‬
‫אלייין גמוען אויף דער וועלט‪'.‬דאס נ‪1‬אטךנאל' איז גיווען תוהו מהו חשך רות מים ך!ה‪1‬מ‪1‬ת‪.‬‬
‫אווי וו‪/‬עס שטייט איןיפםוק‪/‬ד^רץ'הירןה ה‪1‬הו;בוהו ;חשך ‪.‬על ?גי סחום ;רוח אלל‪1‬ים‬
‫מדהפת‪1‬על פגי המים‪ .‬אוג‪.,‬עס"שטייט }'אר‪.‬גיט ביי ךיזעקה_זאכיןאז דיי ועגען בש״אפין ^יווארין‪.‬‬
‫‪3$‬עראו‪.,‬ער' וואלט ךי פאטתאלין ןיט ניבזאט וואלט‪.,‬ער' די‪.‬וועלט גיט ‪;5‬קע‪.‬גט בשאפין‪ .‬ד;ט‬
‫רבן נטליאל‪.‬גיזאגט צום פי'לוםוף‪.,‬עם זאל אתים דיי נשטה פון רעם מע?טש וואם^גט אזוי‪.‬‬
‫די אליע יואטריאילין האט אייך ‪j‬אט ‪3‬׳טאפין‪ .‬תוהו' ובוהו האט }אט בשאפין‪ .‬אווי ווי‪.,‬עכ‬
‫?!טייט אין'פםוק עוןאהשלום ובורא רע‪; .‬אט םאכט שלום אונ ערבשא?טדאס‪#‬לע?ט ע‪.‬‬
‫)אלץ וואם איז בשאפין ןיוואךין זענעז פו; ניר זאכיין‪ .‬פייער ווא‪.‬קוער לוקט‪!,‬גרר‪ .‬אונ;אט‬
‫‪9‬אכט צויישען״זיי שלום אזדץאליין אזד בלייבץ אויףאייבינ‪ .‬אונ ראם ‪#‬לע"‪85‬עמיץט^ען‬
‫‪; vln‬ביהו‪ .‬ראם יויסטעדאם מאטריאלדאם פוי ךעםד!אט גאט בשאפין די וויעלטהאטאויך‬
‫;אט ‪#3‬אפין‪ .‬ח ‪ #‬ך האט ;אט ‪3‬שאפין אווי יוי‪..‬עם שטייט אין פסוק יוצר אור ובורא ח ‪ $‬ו ד ‪.‬‬
‫;אט האט בשאפיין ךי ליכטיגקייט אונ ד‪,‬אט ‪3‬שאפין'דיפינםט‪.‬ערניש‪ .‬וואםער האט א‪1‬יך}אט‬
‫‪3‬שאגןין‪ .‬אווי ווי‪.‬עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬הימלען אונ ךי וואסערואלי; לויבין נאט‪ .‬פאר דם‪.‬‬
‫ודיל די זענען בשאפין' ניווארין דורך די ןיבאט פו; }אט‪ .‬דעם ווינט ד;אט אייך}אט בשאפין‪.‬‬
‫^זוי ווי עם' שטייט אין ןםוק נאט האט ‪.‬בשאפין‪.‬די‪3.‬עלנ אונ האיט בשאפין דעם ווינט‪ .‬רעם‬
‫ו^היס )רעם אבנרונח האט אויך ;אט ‪#3‬אפין‪ .‬אווי וויי‪.‬עם ? ! ט י י ט אין פסוק ד תורה קאט‬
‫ךזאנט איך בייןיבשאפיןניוואךין איידער ךי אבנךונלי; זענע; בשאפין ניוואךין‪,.‬ועהן מיראי‬
‫ך איבגחנדען‪,‬זעגען בשאפין גיוואריןנ )י;( רבי"יונה בשם‪,‬רבי לוי וזאט ‪.‬נ;זא‪5‬ט פאר וואם‬
‫איו דיא וועלט'יישאפי; ג;ווארין טיט אב׳ )בראשית(‪ .‬נאר אוד ווי דער ב׳ איז פארמא?טפון‬
‫ןריי דיטין אונ איז הא^י; פון !ןארונט‪ .‬אזוי ^אר ןיט אמענ?ף‪ 1‬פרענין וואס א*ז או‪.‬נטער די‬
‫‪,‬‬

‫ג י‬

‫י‬

‫‪v‬‬

‫‪%‬‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ז‬

‫ערר'‬

‫סףך‬

‫בראשית‬

‫פ ר ש ך ן‬

‫א‬

‫ז‬

‫בראשית‬

‫מה למטה‪ .‬טה למעלה ‪ .‬מה לפנים ‪ .‬םה לאחור‪ .‬אלא םיום שנברא העולם ולהבא ‪.‬‬
‫נר קפרא אמר )לברים ד( כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך‪ .‬למן היום‬
‫שנבראו אתה דורש ואי אהה דורש לפנים מכאן‪) .‬פס( ולמקצה השמים ועד קצה׳‬
‫השמים אתה דורש וחוקר ואי אתה חוקר לפנים מכאן‪) :‬יד( דרש ר׳ יהודה בן פזי‬
‫במעשה בראשית בהריה דבר קפרא למה נברא העולם בבי להודיעך שהן ב׳ עולמים‬
‫העוה־ז והעוהיב‪ .‬דיא למה בב׳ שהוא לשון כרכה ‪ .‬ולמה לא באלף שהוא לשין‬
‫אדירה‪ .‬דיא למה לא באל״ף שלא לית; פ״פ למיני!‪ ..‬לומר היאך העולם יכול לעמוד‬
‫שהוא נברא בלשון אדירה‪ .‬אלא אפר הקדוש ברוך הוא הרי אני בורא אותו בלשון‬
‫ברבה והלואי יעפור‪ .‬דבר אהר למה בבי אלא מה ב׳ זה יש לו שני עוקצין‬
‫)מא( אחד מלםעל־ ואהד מלמטה מאהוריו אומרים לב׳ מי בראך‪ .‬והוא מראה‬
‫בעוקצו מלמעלה ואומר וה שלמעלה בראני ‪ .‬ומה שמו ‪ .‬והוא מראה להן‬
‫בעוקצי של אחריו ואומר )מב> ה׳ שמי‪ .‬אמר רבי אלעזר בר חנינא בשם‬
‫ר׳ אחא כיו דורות היתה האל״ף קורא תגר לפני כםאו של הקב״ה ‪ .‬אמר לפניו דבשי?‬
‫אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך ב י ‪ .‬איל הקביה העולם ומלואו לא נבר*‬
‫א ל א‬

‫מתנות כהונה‬

‫שנניאת אח״נ! ו)מא( אחז מלמעלה ט׳‪ .‬ני־ ב׳ י ‪ *1‬של י׳ קריא* אי־' ינןא״ל־יס‬
‫תתלת אותיות של אוני ישל אה״יס כוהבין נ׳ •ודן וד״י נאמ!עו כ!־ א גימטייא ־לו כ״י ששש<‬
‫)״_‪tf^J?-‬‬
‫^ י ך י ״ ו ע ל ט אמ‬
‫״עלד ‪ .‬אונ ניטוואם‬
‫‪?3‬טאפין ?יווארין‪ .‬אונ‪.‬ניט וואט' ‪.‬עם ינעט‪.‬ויין דעיר נאך ויען‪.‬דיי'ייעלט יועט חרוב יגערין*‬
‫גאו־ פון רעם טאג וןאם די ויעלט ‪.‬איי '‪3‬שאפין ניוואתן איינ יוייטעיר םעןםטו קלערין'‪' .‬בר‬
‫‪.‬קןראהאט גייאןט״עם שטייט איןפםוק או רו ייעםט יועלין פרעגיןיקלערי!( אויף דיערישנןע‬
‫טענ )לי ‪.‬פר;עלד;;ע> ;ואם יע;ען ןיווען פריןןר פאר דיתימעגיסטו ניארקלערין פון ידעם טאג‬
‫ןיאס לי^ענ‪.‬זענען ןעאפין גייןאלין‪ .‬אבער רו טארןזט‪.‬ניט ק‪$‬עוץ וואס' איז ניווען איירער‬
‫דער^וץזטער טאג איו בשאפין}יוואךין‪ .‬וואם‪.‬עסא'יי פון איין עקהימעל'ביי יצום ענדערין‬
‫־ ‪,‬‬
‫‪,‬עק ?י^על מקקטוקלערין‪ .‬אןער דו טארסט ניט ‪.‬קלעלין ייסאטאיבער רעם הים ל•‬
‫יהודה בן פוי טיטבר_קפרא ביידע מעאמעןהא^ן גידרשת די פסוקים פון מעשה בראשית ‪.‬‬
‫פאר וואט ‪.‬איז ךי וועלט ‪3‬שאפין גיווארין מיט אבי )בראשית(‪'.‬ווייל ב׳ איי ציויי '"צו'ואגיו‬
‫אוף אז‪.‬עם אייךא ?וויי ייעלטין ‪ .‬עולם וןיהאונ עולם ד״יא‪ .‬דער דרי‪3‬ער"איו'דיוי עלפ‬
‫בעאפין גיוואךין פיט‪.‬אבי‪ .‬עייל ברכה היי‪3‬ט דר אן ‪9‬יט אבי‪ .‬־פאר וואם ניט פייט אאל‪-‬ס‬
‫ודיל ארור )?לוכין( הייןט דך אן טיט אאל״ף‪$ .‬דער ךריןיער הייבט דך ניט' אן פיט ‪trtw‬‬
‫;וארים או‪..‬עם יואלט ייןז ‪2#‬יהיי?ין ן מ אאל־ף'ןןאלטין די אפקיריםים יאניל ייי'»ייי ‪ wp‬דיי‬
‫וועלט !־זטיי] ‪8‬ייי איי ‪#3‬א!‪£‬ין גיויאךין טיט א ^ ־ וואט ‪.‬רער ‪.‬אלף טאכט א^ור!פארפלו^(‬
‫ךליבער ^אט;אט גייא?ט «‪, T‬ייעל ‪3‬שאג‪5‬ין ךי וועלט םיטאבי‪'.‬וואס יראם איי ברכה'‪m /‬‬
‫הליאי י אל ךי ייעלט שטיין‪; .‬אך אפשט &אר ייאם' ןאט מען ‪3‬שאפין די ייעלט ^יט _אב׳‬
‫ןאר ‪.‬אווי‪.‬ווי רער ב‪-‬הט ץיייי שפיצען פוןאעטק איין שפיץ הייבין אונ איין''שפיץ אוניטעו!‬
‫או מען ?‪5‬ך‪7‬עט רעם ב׳‪.‬ויער האט דיך בשאפין‪ .‬ודיוט ער אויףידעם אויבער'שנ‪£‬ין שי‪.‬י'ץ‬
‫אינ ער יאןט ךער יואס הייןנין איי‪ .‬גאט‪ .‬האט פיך' בי^אפין‪ .‬אונ או מען פרע'}ט רעם ‪'4‬‬
‫ווי איו דער נאנזען פין ;אט‪ .‬ויייוט ער טיט‪.‬לעם אונטערעזטין שפיץ בון' אוניטקאדף רעם‬
‫אלו־‪ .‬אונ‪._.‬ער יא‪.‬נט אז רער נאםען פון נאט איי‪.‬יהיה ‪' '.‬ווארום' יהיה בטרעפט ועקם'אונ‬
‫(יוואמניג‪ .‬אונ א_אלר> אט צוייי יולין טיט איא״ו‪.‬איי אויך ועקם אוני ןיוואנציג'‪ ,‬רבי'אלעד•‬
‫ר?י הנינא האט נייאנט פון ךבי אחא ם ייענין‪.‬יעקס אוניצוואנציג דורות האט ד ע ר א ^ ז‬
‫;עטקתפאר נאט אינ האט נ\יא?ט ךבינו שלעולם איך בין'‪-.‬ער'ערשטער פון די אותיות‬
‫אר ;ואם האםטו ניט בקןאפין לייועלט ?ויט ?זיר‪ .‬הט נאט‪.‬נטיאנט'צוםיאילף די נאנצע ייע‪.‬ל‬
‫אי י״ל ־׳‬

‫־מי ־אליי‬

‫?‬

‫!‬

‫!‬

‫ז‬

‫?‬

‫י‬

‫ז‬

‫י‬

‫י‬

‫ז‬

‫‪3‬‬

‫ט‬

‫‪3‬‬

‫איז‬

‫^ףך‬

‫ב ר א ש י ת פרשה‬

‫בראשית‬

‫א‬

‫אלא מ כ ו ח התורה ‪ .‬שנא׳ )מסלי ג׳( ה׳ בחכמה יסד ארץ ונו׳‪ .‬למחר אני בא ליוזן‬
‫הורת בסיני‪ .‬ואיני פותח תחלה אלא ב ך ‪ .‬שנא׳)שמוח כ( אנכי ה׳ אלהיך‪ .‬ר׳ הושעיא‬
‫אומר למה נקרא שמו אל׳ף )מג( שהוא סםכיס מאלף ‪ .‬שנאמר )תהליס קכ( דבר ‪WX‬‬
‫לאלף דור‪) :‬סו( איר סימון בשם דיביל םנצפ״ך )מ״( צופים אסרום הלכה למשה מסיני•‬
‫רבי ירמיה בשם רבי חייא כר אבא אמר ם ה שהתקינו הצופים ‪ .‬מעשה מיה ביום‬
‫)מה( םנריר ולא נכנםו חכמים לבית הועד ‪ .‬והיו שם תינוקות‪ .‬ואמרו בואו ונעשה‬
‫בית ה ו ע ר ‪ .‬אמרו מה מעם כתיב מים מ י ם ‪ .‬נו׳ן מ י ן ‪ .‬צד׳י צדיי‪ .‬פיא םיא‪ .‬כיףכ״ף‪.‬‬
‫אלא ממאמר למאמר מנאמן לנאמן‪ .‬ומצדיק לצריק‪ .‬ספה ל פ ה ‪ .‬םבף לכף‪) .‬מו( םטאסר‬
‫למאמר ‪ .‬ממאמר של הקביה למאמר של מ ש ה ‪ .‬מנאמן לנאמן‪ .‬מהקביה שנקרא אל‬
‫ם ל ך נאמן למשה שנקרא נאמן‪ .‬דכתיב ) ב מ מ ד יב( בכל ביתי נאמן הוא ‪ .‬מצדיק‬
‫מתנות‬
‫ל ‪ ) :‬מ נ ( שסו!( מסכים »ז<ין• ‪ "0‬הקניס ססכים לתה‬
‫לתורם אחר &לו דורות ו נ » ‪*:‬׳דשו לקמי תמןעיד זירות‬
‫»לו נמיושנה לסנראות ולא ננראו וכ״ו זירות עד משס רגי<‪1‬‬
‫פיס‪,‬הרי אלן ונמית התחיל נאלן אנכי ועינ נקראת אל!> ו‬
‫)מד()ופיס אמרים‪ .‬פי׳ רב" נפיק זמנ״לה נגיאי הדורות‬
‫)פיכן קירן מנ!פ"ן ולא כמנפן כסדר שנתונים באליף' ני״ש‬

‫בהונה‬
‫לדרוש נושריקין מן גופים ‪ ha‬או מסשהתקי*הצופיםומ!אתי‬
‫נשם סדנוניא חיל והא• צופים לאחר יאשים סמלן זא־לי קווס‬
‫לכן סו׳ היה שם הארון והלוחות וםינא אפ‪-‬ןינ! ששנחופ אל‪6‬‬
‫לאחר שענו הארה נימי יאפיה ו )מה( ‪ 0‬נ ד י ‪ .‬יום מושן‬
‫למאמי ‪ .‬שמיו שהזנוי נמ‪0‬י‬
‫ומשר‪) :‬מי( ממאמי‬
‫נמשי‬

‫^ ד א ז ^ י י ד י י ״ ע ס ?>‪*5 8‬י‪ PP? 1‬יי‬
‫^חככה יסד ארץ‪} .‬אט ר!אט נעגרינדעט ירי ערד וועני; ךי חכ^ז פון לי תורה‪ .‬ווקזןיך ויעל‬
‫קו‪£‬ען‪.‬נעבין ךייתורח אויף דעם‪!,‬יארנ ס‪:‬ני‪' .‬דיעל'‪.‬איך ךי תורה ך ט י ק י י מ ן ?ויט״קייןש‪1‬עי‬
‫אות ^'אר מיט דירי‪ .‬אווי ויד‪,‬עם שטייט אין פסוק אנכי ה*‪.‬אלוזיןז‪£$ .‬נ‪:‬י‪.‬היי‪3‬ט י ו ך א ך |*ן‬
‫ן!יט אאל׳ץ!‪ .‬רבי הוןןעיא הט ;יזאנט פאר וום רופט מען‪.‬לעם א אל״ף‪ .‬ודייל פון דער צייט וואט‬
‫ךי תורה איו'‪3‬שאפץ ןיוואךין ‪3‬י'ז מען האט ך א גינע^יןצוךי יוידין‪ .‬האט ;עדאןןרט שיי ?יל‬
‫יאהר*אז‪.,‬עם האט‪.‬גי״קענט ‪^3‬אנ־ין ווערין טו;ענד מרות‪ .‬אזד ווי עס ?זטייט אין ןםוק ;אט ן!ט‬
‫ןיבאטץ ף תורה צויךיייוךץ צום םויף פון טווענד מרות לווארום דער'}אך ווי;אט הט‪3‬שא?ין‬
‫די תורהיהאטי״ער ‪#3‬אפץניין הונלעלט ןויטי^יר אוניי^עןןינ מ ח ת ‪ .‬אונ עייל^אט האט‬
‫ןיוע!״ אז*די וועלץ דין' מןעים האטי‪!(.‬רדי‪.‬איועק ‪.‬ןענוטען פון דער וועלט‪ .‬אונ פון אךט‬
‫הראשון"‪3‬י'ז משהי לבינו איעעקס אונ צוואנציג' מ ר ו ת ‪ .‬צו‪,‬זאםען איז טוזעןד מ ת ת ‪ .‬אונ‬
‫אלף איז רער 'טייטש טוזע'נד‪'.‬אונ ודיל ?!יט י רעם אות א ‪$‬אט דף אן;יהיי‪3‬יןף תורה‪ .‬טיט‬
‫ך ע ווארט אנכי‪ '.‬לליבער" דעם אות א רופטימען ז?לף ‪ .‬טןועןד ז )ען( ר‪3‬י סימון ד‪.‬ט גיזא?פ‬
‫» ן רבי יהושע ‪ $‬לוי ם וועןין ךי טאפעלע אותיות' מנ‪.‬ץפןז ם ן ץ ף ך ראם ד!א‪3‬ין ך‪.‬נביאים‬
‫י י ^ ן צוםי״אל״ף ןיית‪ .‬דייל דיי הא?ין ניוואםט או די אוניות וע;ען}י^ע‪3‬ין ;יו;ארץ»ט?יז‬
‫•יינו אויף רעם ‪3‬אלנ סיני‪ .‬רבי‪,‬יךןןה האט'ניואנ‪.‬ט פון ר‪1‬יי תייא ‪3‬ר א‪3‬אס דענין ס‪?5‬י‪6‬ןז‬
‫^י! צורי ווערטער‪ .‬ט נ ‪ .‬וועד ןאט יראם ניואןט אז ‪ £‬ס איז דא צום אלף‪3.‬ית טאפעלע איסיות‪.‬‬
‫‪$‬פןזלדי;נע??יאיס האבין דאם ;יואנט‪., .‬עם'איז אמאוזל ןיווען א ר ע נ ק ך י ; ע ‪ 9‬א • ‪ ! ,‬ק מ ל י‬
‫חבםיס־נייט ‪,‬ניקוםען צום' פאחאטלוננ‪.'.‬זענע^דאךט ניויוען‪.‬קינדער הא‪3‬י'ןדי ‪?4‬ןא}ט ?יר וועלין‬
‫‪£‬א‪3‬י| א^אתאמלוננ‪ .‬האבץ דיי זיף נייועצט אילע צו זאמען אונ ןאבין ^יזאןט ‪6‬אר וואס‬
‫שטייט צומי ^מיין םםיצוויי נונין נ י ‪ ' .‬צורי צךיקין צץ‪^ .‬ורי ‪8‬איין פ ף ‪ .‬ץוויי ןנןין כ ך ‪.‬‬
‫ך'מויי'"ם;!ק'זעגען צווייי וועךטער‪ .‬מאמר האיןר‪ .‬ךי צ;די טןין זענען ץוייי)ועל^ער •‬
‫נ א מ ן י נ ^ ךי צוויי צךיקץיזעי^ען צווידלוערטער! י ק ן ך ק ‪ .‬ך ץוויי פאץ ז^נ?נן ?וייי)ויערער‬
‫פה״פה"‪. .‬דייצוויי כפין'זענען צווייי וועךטיעיר^ף ‪ 3‬ף ‪5 .‬אפר כןאסו־‪.‬טייןט מען די תווזז יזיי‬
‫ןיזאגט ניוואףן״פון }אט צו' משה אוינ ‪3‬אלד פוי משה צו די יומן‪, .‬נאיןן‪,‬ןאגןן ןןיץט ? ק‬
‫ך תורה א‪.‬יז גיוא^טיניוואךין פיון ;אט ך א ^ ע ר איו נ^ן)‪3‬נלוי‪3‬ט>‪ .‬אזוי וד טיר ואנין אל‬
‫‪ .‬איווי ווי עס ^טייטאין ןסוק}אט‬
‫(‪O‬‬
‫‪.‬‬
‫ייט‬

‫י‬

‫ז‬

‫ם‬

‫ר‬

‫נ‬

‫‪ 5‬ך‬

‫יך‬

‫‪¥‬‬

‫‪v‬‬

‫‪v‬‬

‫י־'"''‬

‫*‬

‫״‬

‫י‬

‫הא«‬

‫םרר‬

‫ב ר א‬

‫'׳‬

‫‪ 2‬י ת‬

‫‪2‬‬

‫י^יי‬

‫א‬

‫ח‬

‫בראשית‬

‫לצדיק‪ .‬מהקביה שנקרא צדיק !שהליס קמ״ס( צדיק ה׳ ככל דרכיו ‪ .‬למשה שנקרא‬
‫צדיק ‪.‬דכתיב )דכריס לג( צדקת ה׳ עשה ‪ .‬ספה אל פ ה ‪ .‬מפיו של הקב׳ה לפיו של‬
‫ט ש ה ‪ .‬מכף לכף‪ .‬מכף ידו של הקב׳ה לכף ידו של משה‪) .‬מז( וסיימו אותן‪ .‬ועמדי‬
‫חכמים נדילים כישראל‪ .‬יייא ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ עקיבא היו‪ .‬וקראו עליה! )משלי‬
‫כ( נם במעלליו יתנכר נער וגי׳)מח( )באנכי דר׳ מאיר וכי׳( ן )טי()מט( ר׳ יידן כשם‬
‫עקילום אמר לזה נאה לקראו אלוה ‪ .‬בנוהג שבעילם מלך ביו מתקדם במדינה ‪ .‬ועריץ‬
‫לא בנה לה )נ( דםוםיות ‪ .‬ועדיין לא בנה לה פויבטאות בתחילה מזכיר שמו ולבסוף‬
‫)נא( קטיזטה שלו‪ .‬ברם יתירו של עולם )נב( בתחילה פעל ולבסוף נתקלם‪ .‬שמעון בו‬
‫עזאי איסר )שיכ ‪ (3‬וענותך תרבגי‪ .‬ביו מזכיר שמו ואח״כ שבחו פלן)נג( אגוסטלי‪ .‬פלו‬
‫פראטאטא‬
‫״ _ ‪_ ,, _ _ _ . ,‬‬

‫מ ת נ ו ת כ הונ ה‬
‫<פשם היה אומי לישראל כמי שלישו חו״ל והאלהים יעננו‬
‫מ ו ל ונקולו של משס שקולי סיס סולו ומק לסשמיע הזנור‬
‫)ישראל‪) :‬מו( וסיימו אותן‪ .‬סחנמיס שסיו נאומו סיור היו‬
‫מסמנים ומציינים איסס מי ימי הס‪) :‬מח( נאנט זיימ‬
‫ו ט י ‪ .‬נראם שהוא מ״ס ונלותק יש לפרשו שהים נ״נ נסית‬
‫פל סגליון ובירושלמי לתענית נ י ס נספרו של ו״מ נתונ‬
‫סים נתנוש אוי נא׳ אוי בעי עור גיוילין אחס״ע ני האל״ן‬
‫וספ*] מתחלף וכן גני י' הלניים סיס כתוב תינס או אות‬
‫משונה ממה שכסונ נם״ת שלנו שמתוכו היה נלמז נ ה י א לדש‬

‫סל ר' יוזן יבםמיו‪) :‬מש( י' יוק כוי‪ .‬שאחי שנסי בריאת‬
‫סעולס ועניין נפלאות זור כמבול ילור הפלגה ונו‪ .‬ער משש»‬
‫מצרים יידזת סמן ובאר נםקלס לבסוף ואמר אנכי ס' אלסין‬
‫ומלת וכוי‪ .‬מגומנס קצה ‪) 1‬נ( זימוסאות פרינפאומ ‪ .‬נ י ט‬
‫קפיומא‪ .‬ש נ ת ו ן‬
‫מיחצאית וקענומת בני אלס‪) :‬נא(‬
‫)נב( מתמילס פעל נוי‪ .‬מיסנ על ראשו; ראשי! לאמי שמנה‬
‫הקני•־‪ .‬נשתנה לעילוי ממות מלן ביו שבתמלס מתקלס יאי‪8‬ג‬
‫פןשס צרכי סמלינית יאח״נ מפרש שגס נסזנרת השס מ א‬
‫הפון ממזתי ומסיק ליס מקרא ויענתן תיננ׳ ו )נג( אניספ)׳‬

‫ט‬

‫ניהי ) ‪ w .‬ייא"•"יחי ‪8‬יץ ‪p i ^ ' ^ ^ p ' ^ ^ ^ i ^ w l ^ j w‬‬
‫קאט גי‪~2*3‬‬
‫‪}3‬לוי‪3‬ט‪2' .‬ליק ?‪.‬ריקטןי‪ :‬ט מען ךי תורת איז גיזאןט ‪.‬גיוו^רין פון‪.‬נאט ךאם‪.‬עראיז אןריק‬
‫אייי יוי״עם ?!טייט אין ‪*%‬סוק צךיק ה׳ ב^ל‪.‬דרכיו‪' .‬צו מיטה וואסיער ווערט' אויך }ירו§ין‬
‫מ י ק ‪ .‬איויייי‪,‬עס ?זטייט אין §סוק ‪?.‬רקת ה׳ ע^ה‪ .‬משה !זאט גייטאהין איעלכעפרומקיייט‬
‫)יי}אט‪!? .‬פהלפהטיץט פוען ךי תורת איי גיואגט‪.‬גיוואךין פו; ךיימויליפץ^גאט צוךי״םויל‬
‫‪0‬ץ ט‪#‬ה‪ ..‬מכף לכף ןןייףז טען ך י תורה איי ‪.‬גי?ע‪3‬ין גיייאךין פון ךי הא^ט פון גאט צו ךי‬
‫‪3‬א}ט פון משה‪ '.‬אוג רי'ח?‪9‬ים ד;אבץ ‪3‬צייכו;ט די‪,‬קיגדער מיט ךי נעםען ‪ 9‬ק יאל יייםק‬
‫ןיער די זענען‪ .‬אונ ךי‪.‬קץדער יעגען ןיוואךץ ךויםע'חכמים‪^ .‬נדערע !אגיודי‪*?.‬ערער‬
‫ןע;ען‪.‬ניווקרבי‪.‬אלי‪$‬ך אוני ך‪3‬י‪.‬יהוש‪.‬ע אינ‪,‬ר‪$‬י‪-1‬עקי}א"‪ .‬אונ הען'דואט ?ילייענט אייף די‬
‫דעס פסוק פון רעם וואמ דער ‪ .‬ק ץ ד טודזט איין דער יוגענר ךער‪. .‬קענט מען תיאם פון איים‬
‫וועט ‪!.‬יין‪.‬רוען‪.‬ער וועט‪.‬גרויםדעךץ‪ .‬בחניכי‪ .‬אין‪,‬ךעם' כןךךש פון רבי טאיר ‪/‬וסער וזיייט‬
‫דך אן טיט דיעם}ואךטיאלבי‪? '.‬וטייט אווי‪) :‬טז( ר?י יוךיןךאט ניןאיןט פין עיקילים ווענין‬
‫צו ;אט איז ‪#‬יין דער נאםען}אט‪ .‬יואתם רער כןו!נ איז אי; דעיר ייעלט אמלך ברימט דך‬
‫טיט א_זאך וואס^ער האטדאם נאך ; א ד ניט‪ .‬למשל‪.,‬ער ‪3‬ךיטט זיךי^ער האט'אטרייה‪.‬יער‬
‫האט נאך ניט גימא?ט אין ךי מדינה ד י זאכץ נואם ךי' מדינה'דאךף ^ לם^ל‪;.‬נר'האט ;אך‬
‫;יט ןימ^נט״קיין בערער‪. .‬ער ^ א ט }אך ניט ‪3‬ע!אן‪:‬ט‪.‬קי'ץ !‪,‬ייוער'צוםפעתעגיגען' אונער‬
‫זאגט שיי; איך‪.‬בין רעד נ!לך פון ךי ‪9‬ךעה‪ .‬אבער'}אט איו ניט אזר‪ .‬ינאי־ פתער ו;אט ער‬
‫אלץ בשאפין‪ .‬דערנאךריופט‪ .,‬ער ‪.‬זיין;אמען‪'.‬אווי ווי‪..‬עס שטייט אין פסוק בראשית ^רא‪.‬‬
‫צו עך‪#‬ט האט‪,‬ער אלץ ‪!2£‬א'פץ‪ .‬דער נ;אן־ דער מאנט״ער ויין נאמען אלודם‪ ' .‬ו ד י זעקם‬
‫ווערקער «בי‪.‬הלת סו‪'$‬יר ׳?ומו ול‪3‬ם'‪1‬ף_קטיומה שלו״‪ .‬ךארפי; ןיט 'שטיין דאי;אר נוייטעח‪.‬‬
‫אונ ך י פינח וועך^ער ״?‪.‬ראשית יברא ןאחר בך״אלוזים׳׳ דאו־פין שטיין רא• ^םעון"בן‪.‬ע«י‬
‫זא;ט ד ו ד המלך האט ןיוא^ט צו ;אט ‪.‬יע‪.‬ניתך סרבני‪ .‬דיין נידעךיגקייטיטודןטיםיך ^‪.‬ייסין•‬
‫אמע‪?<5‬ש טי^רולה מןקיר קמי יל^םוף ]קטיןטז שלו! ‪.‬רער םאנט פריער ויין;אטען ךער נאך‬
‫ד י ן איב‪ .‬מייט ודאם'‪_.‬ער איז נרעםער פאריאנרערע מענט^ין'‪ .‬לקשיל מען'יאגט אנטונינוס‬
‫‪.‬קיסר‪ .‬אדער אנטונינוס ;ע;‪.‬עראל'‪1> .‬בער ‪3‬יי';אט אייו נ ן ט אזוי‪ '.‬פךיעו־ האט ‪.‬ער"ב׳‪5‬אפץ‬
‫ל י דעלט אונ אלץ וואס 'ךי דעלט דאךף‪ .‬פון אדם הראשון ביז ך י יוף; זענען אתים גיגאגגען‬
‫‪:‬‬

‫ז‬

‫־‬

‫‪:‬‬

‫פץ‬

‫ברא‬

‫סדר‬

‫'‬

‫שית פ ר ש ה א‬

‫בראשית‬

‫דברים )סא( שאתה כסיל בהן‪ .‬ושמר רגלך מלכד‪ .‬ר׳ דוסאי אטד סן )סב( ההודיה‪ ,‬ר'‬
‫אבהו אמד )שג( מן העבירה‪ .‬ר׳ לוי אמר מן המזיקין‪ .‬אמר ר׳ אבדיםים ושד( אם גתה‬
‫מכיםך צדקה ‪ .‬הקביה הוא משמרך מן )סה( הפיםין ומן היםיוגית מן הגולגלאות ומן‬
‫הארגונות ‪ ) :‬ב א ( ביש וביה‪.‬ביש איטרים השמים נבראו תהלה )סו( ואהיכ נבראת‬
‫הארץ‪ .‬וביה אומרים הארץ נבראת תחלה ואה״כ השמים‪ .‬אלו םביאין טעם לדבריהם‪.‬‬
‫ואלו מביאין טעם לדר‪.‬ריהם‪ .‬על דעתיהון דב״ש דאינץ אמריי השמים נבראו תתלה‬
‫יאחיכ הארץ‪ .‬משל למלך שעשה לו כסא ופשעשאו עשה )סז( איפיפורין שלו‪ .‬כך אמר‬
‫הקביה )יכעיס סו( השמים כסאי והארץ הדום רגלי וגו׳‪ .‬ועל דעתיהין דביה דאינון‬
‫אמרין הארץ נבראת תחלה ואח״כ השמים‪ .‬משל למלך שבנה פלטי; משבנה את‬
‫התחתונים ‪ .‬אהיכ בנה את העליונים ‪ .‬כך ביום עשוה ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬איר‬
‫יהודה בראלעאי אף דין קדא מםייע לביה )חהליס קנ( לפנים הארץ יסדולואחיכ ומעשה‬
‫ידיך שמים‪ .‬איר הנין ממקום שהמקרא מסייע לביש‪ .‬משם ביה )סח( מםלקין אותו‪.‬‬
‫והארץ היתר‪ .,‬בבר היתה‪ .‬ר׳ יוהנן בשם הכםים אמר לבריאה שמים קדמו ולשכלול‬
‫‪.‬הארץ קרמח‪ .‬איר תנחופא )סט( א‪,‬א אמרי טעמא‪ .‬לבריאה השמים קדמו שנא׳‬
‫בראשית‬

‫טתנות כהונה‬

‫כל א' ואי יצא בזמנו! )סא( שאתה נסיל נ ה ס ‪ ,‬יהיה‬
‫הקניה נפזרן ויאיר עינין־ נהס ולא י‪::1‬ל‪) :‬שנ( המרי*‬
‫שלא יורה היראו!! עו שהגיע לנלל ו ה ‪ ) :‬ס נ ( מ! הענייה‪.‬‬
‫על ורן הנא לטהר מסייעי! אותו‪) :‬סל( א‪ 0‬נתת מכיסך‬
‫כ ו י ‪ .‬קרי נים ני ם׳ יהיה נכיסן אם תתן !לקה מניסן‬
‫לשם ם' ונו׳ ‪) s‬סה( הפיסי! ונוי‪ .‬מיי מנוס הן מן הקרקפות‬

‫ימכולנולין וגלנילת ואגב למ״תי לבו׳ רני תנתומא ני' לסירות‬
‫שאס רק נוא מבס ניא מסיים ביה נולה מלהא נכתונ‬
‫נירושלמי ‪) 1‬סי( היג‪ .‬יאח״נ הארן שנאמר נראשיח ברא‬
‫אלהיס את השמיס ואת הארז ! )סו( אפיפורין‪ .‬שרפרף‬
‫כסא שמשימין תתת רגלי נמלניס נשעה שיוכני; על הכסא ‪:‬‬
‫)שת( משלקין אותו‪.‬לונדן לנרי נ י כ ו ) ס ט ( אנא אמרי טעמא‪.‬‬

‫סטלך האט נייאןט ‪3‬י ה־ יודה בכם^ןז‪; .‬אט וועט זיין"אין דיינע‪7‬ארישקייט‪"'7‬דאס מימט‬
‫ןןען אפילו ךי !אבין ו;אם דו ביזטיענאר צו די‪ .‬וואם דו״קענםט ניט פארישטייו מיט דיין‬
‫‪1£‬בל'‪ .‬וועט דיר ;אט העלפץ דיו זאלסט די;א פארשטיין'‪ .‬אונ }אט ‪.‬וועט' היטען דיינע‬
‫‪9‬יםדו;אלקטניטבעווא‪;5‬קווערץ‪ .‬רבידוסאי זא;טרוי'אלםט ניט בצוואנ;עןווערין'צופסק'נ;‬
‫‪5‬אלש‪.‬רב'יאבהו זאןט דיו ז«}קםטגיטבצוואנ;עןווע'רין צ ו ט א ו ן ^ ב י ר ה ^ ב י ^ ו ן י ^ ג ט ד ו ז ^ ט‬
‫גיט' ןיצוואןגק וועדי! אי; די העגט פיון'ךי מזיקין‪, .‬רבי'!!בדימום האט גטאיגט אויבי ‪vi‬‬
‫ןןאםט גי;עבין צדקה פון דיין ‪3‬ייטיל‪ .‬פוי דיינע אייגענע ;עלו־‪ .‬וועט ת ך גאט היטען פץ‬
‫פיפי; !פעללער פאדאטקעם! או; פוןהןמיונות יסאנדיל פאדאטקע© אונ פון נולגלאות)מענטשי;‬
‫פאלאמןעיס( אונ פו; י ארגוגיית ןבהיםוה פאראטקעס׳‪) :‬לא( בית שמאי' 'אונ ביתי יהלל‬
‫״קרי;ע'ן‪ .‬בית ש?ןאי זאןיץ ?ליןןר' איו בשאפין ניווארין ךי היםעל דער ינאף די‪.‬ערד‪ .‬אונ‬
‫‪3‬ית הלל ואנין ן־תזנר איז ‪!83‬אפי; ;יווארין ךי‪.,‬ערד דער נאיך ךער מיטעי • ‪3‬י'ת ‪#‬מאי‬
‫ןאןין אטעם צודיערעלייד‪ .‬אונ ‪3‬ית הלל ואגין' אטעם צו ד;ער'עךייר‪ '.‬אדף ךעםמייגוגג‬
‫פון בית ‪#‬קאי ;ואם די זאנץ ךי היפעל איו פתץרבשאפץ גיוןאיתן רער ;אך די^ערד״ךאס‬
‫איז ג‪.‬לייך צו אטלך }ואם ‪ .‬ער הט גיפאכט פאר ייך אשטוהל\אוג ווי די שטוהל איז פערטיג‬
‫גיוואךין האט‪ .‬ער גימאלט אפי? ! ביי^קיל‪ .‬אווי ד;אט "גיואגט ;אט רער היסעל אייו עיי׳‬
‫שטוהל אונךי״עוןד איו ימיין פו? ; ביינקעל‪ .‬אוג אדף רעם מיינונג פון בית ‪0‬לל דאם ויי‬
‫;אני;' לי‪,‬עלד איו'?ליער בשאפין גיווארץ דער ;אך דעריהימעל‪ .‬יראם איז גליייך צו אמלך‬
‫וואט‪,‬ער האט גיבאלט אפאלא?‪:‬ט ?ריער'באדזט‪,‬ער ךי אוגטעלשטע שטובין אוג אויףיךי‬
‫}אקט‪,‬ער די אובעו^זטע לטובין‪' .‬אזוי איו }'טחנן ‪3‬יי גאט'איין ידעם 'טאג וואט ער האט‬
‫ןימאקט לי ;ועלט האט‪.‬ערי ?!ךיןך }ימאכט די'ערד דערגאך דעםיהיםעל‪ .‬רבי יהודה* בר‬
‫אל;עאי ו>‪/‬נט פון רעם פסיק אט אויך אבעוויייוןג' אזזןיס איו וריבית הלל זאןיט‪.‬רוך הםי־‬
‫האט גיזאגט ל ^ י ם י ^ ר ץ יסךר‪) ..‬ןלרןר האםטו נעגריגדעט ךי‪.,‬עךד ‪ .‬ואחר פך ומעשיה‬
‫;דיך ^טים‪; .‬רעד נאך הא‪3‬ץ ליינע הענט ןיהאןט ךי הימלק‪ .‬ךןייתנין דןאט }יזאנטידעם‬
‫ןםוק וואם ‪3‬ית ‪!?£‬אי נע^ען אבעודיזוןג'צוזייערע רייד‪ .‬ודיל‪.,‬עם שטייט את השמים ואת‬
‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫‪%‬‬

‫‪,‬‬

‫הארי!‬

‫סךך‬

‫בראעיתפר‪#‬הא‬

‫י‬

‫בראשית‬

‫בראשית ברא אלהים‪ .‬ולשכלול הארץ קדמה שנא׳ )מ( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ‬
‫ושמים‪ .‬ארשב״י תמוה אני היאך נחלקו אבות העולם ביש וביה על בריית שמים וארץ‪.‬‬
‫אלא שאני אומר שניהם לא נבראו אלא )עא( כאלפם וכפויה שנאי)ישעיה מח( קורא‬
‫אני אליהם יעמדו יחדיו‪ .‬איר אלעזר ביר שמעון)עכ( אם כדעת אבא‪ .‬למה פעמים‬
‫שהוא מקדים ארץ לשםים‪ .‬ופעמים שהוא מקדים שמים לארץ‪ .‬אלא מלמד ששניהן‬
‫עקולק זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים אברהם ליצהק ויעקב‪ .‬ובמיא הוא אומר )ויקרא כו(‬
‫וזכרתי את בריתי יעקב ונו׳‪ .‬מלמד ששלשתן שקולין זד‪ .‬כזה‪ .‬בכל מקים הוא מקדיש‬
‫משה לאהרן‪ .‬ובמקום אחד הוא אומר )שמוה ו( הוא אהרן ומשה‪ .‬מלמד ששניהן שקולי!‬
‫זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים יהושע לכלב ‪ .‬ובמקום אחד היא )במ־בר יא( כי אם כלב בן‬
‫יפונה הקניזי ויהושע בן נון‪ .‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬בכימ הוא מקדים תורין‬
‫לבני יונה‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )ויקרא ינ( ובן יונה או תור להטאת‪ .‬מניד ששניהם‬
‫עקולין זה בזה‪ .‬בכים הוא מקדים כיבוד אב לאם‪ .‬ובמקום אהד הוא אומר )שס יט(‬
‫‪r‬‬

‫איש‬

‫מ ת נ ו ת כ ה וג ה‬
‫ל י ב ד ל יומגן ‪ ) 1‬ע ( נייס עבית ימי‪ .‬דיק מדניוע תודס‬
‫ל!פ ייטלי סשמיס יג‪1‬׳ יסמין ליס אלס תילדוש סשמים והארן‬
‫ניוס עשותס׳ יגו'‪ .‬פי׳ ויכלו נשתכלל סר שסאסנשתכצלס‬

‫תתלה‪) 1‬עא( כאלפש וכסו״ה‪ .‬שהאומן עישס אותם ננת‬
‫אמת ו ) ע נ ( סיג בירושלמי אס כדעת שאמר אנא פעמים‬
‫כוי פירישו סניחא מס שפעמיס מקדס זס לזה לסניד ששניהן‬

‫מ ח « ^ י ז ‪9‬לי‪$‬ר לי ח י ^ ^ י י ^ ^ ז ך י ^ךדי‪-‬״יסון ן א ן ט ״ ^ ־ ך ג ״ ^ ' } ן ז ״ ^ נ ס איזףי‬
‫‪2‬י זאנין‪ .‬אונ די שטויסין אפ ךי רייד פון בית שמאי‪'.‬ווארום ‪ 09‬קטןיט והארץ היתה‬
‫תוהו ובוהו‪ .‬צו וואס שטייט דער ווארט היתה‪.. .‬עם האט ןיקענט שטיין ויה^רץ תוהו‬
‫ן^‪1‬הו‪; .‬אר ךער ןסוק מיעט די‪,‬ערד איז גיוויען תוהו ובוזזו איידער די" הימעלאיו‪3‬שאפץ‬
‫ןיוואךין‪. .‬ך‪3‬י יוחנן זא}ט פון ךי חכמים ם ווע;ין די הימיען^ענען'§ך‪:‬ער בשאפין ניוואךין‪.‬‬
‫ןאר צום תכלית פון רער וועלט איו ?ריער |יווען ךי‪/‬ערד"‪ .‬לי ‪.‬ערד האט אריים ;ינע‪3‬ץ‬
‫פון דך אלע‪.,‬עלליי ‪ pjjnj‬אונ בוימער' ךיינסטאנ‪' .‬אוני לי היםעליהאט ארוים }י;ע‪3‬ין די‬
‫זוךן אונ די לנ^ה מייט די ‪#‬טערין '?!י?‪8‬וואך'‪'.‬רץי סנתומא דןאט גיואגט איך וועל דיר זאןץ‬
‫}^עווייזו?נ אז‪;.‬נם איז אזוי‪".‬צום ^עעןאפ^נ'זענען'ניווען ךי לןימליען' פך;ער ווי די ״ערד •‬
‫ןוארום עם ^טייט אין פסוק בראשית ןרא אלהים ‪.‬את'ה‪£‬ט‪.‬ים ואת הארץ ‪ .‬צו‪.,‬ערשט'ד!ט‬
‫ןאט ^ע^אפין• ךי וזימלע; דעו־ נאך ךי‪,‬ערד י‪ .‬צום' ר״כלית איז' גידע״ך‪/‬ערד פךעיר אווי‬
‫ןוי‪,‬עם ‪#‬טייט אין פסוק ?יום״עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ .‬אץךעםטאנ פוןטאמן‪ .‬נואם‬
‫ךי^ערדיהאט גילאל?ט אנהייי^ין צו טאיזן איריזאךיאונ ךי הימעל איר זאך‪ .‬הטגריער‬
‫‪$‬נניה‪1‬יבי; ךי‪,‬עלר צו' מאלין רער ואך דעו־ הימעל‪ .‬רבי שמעו; ןן יוהאי ואגס_‪.‬עם וואסךעךט‬
‫‪£‬יך אדף ‪ v'^fflfc‬תןאים י ודימית שמאי אונ בית הלל ןאלין קךי^וועלבעם איז 'פרי‪/‬נר‬
‫‪5‬׳טא§ין ןיווארי;‪ .‬די הימעל צו ךי‪,‬עלד‪ .‬איך ואנ ניייךע וענעןיבשיאפין ;'יוואלין צו זאטק ‪.‬‬
‫‪$‬זד ‪.‬ווי דער ‪3‬על ?לאכה ‪8‬א‪.‬כט אין'אפארעם אטאפ טיט רעם צוךעק‪ .‬בייךע צו זאקק‪.‬‬
‫ןערנאך טיילט‪,‬ער אפ איי?ם' פון ךאם אנךערע‪ .‬אווי וויי‪.‬עם שטייט אין פסוק נאט האט‬
‫;יזאגט איך רוף צו די)צו ליא ‪0‬י‪.‬מעל אונ ךיא‪.‬ערח זייא ואלין שטי‪.‬ק ביידע צו ואמען סיט‬
‫ןןייןימאהל‪ .‬ר?י {<לעזר יןר?י ש?!עון האט גיזא;ט אויב ?נס אטיוד מיין פאטערהט ני]אנם‬
‫&ז ךי הי‪5‬על או‪ :‬די‪/‬עךדיזענען '‪3‬שאפין }יוואךין צו זאםק‪ '.‬איו•רעכט פאר ;ואם אמאל‪,‬ל‬
‫שטייט ?רי^ר די ״עלידידעיר נאך דער הינ!על‪ .‬אונ אמאהל שטייט'ךי' הי‪5‬על דער נאךיד‬
‫‪^.‬עךד‪' .‬צו לעךנען א‪?1‬ז אז די הננען ?‪.‬יידע ?ל‪1‬יך בעאפין גיוואךין‪ .‬אין' ךי גאנצע תורד‪.‬‬
‫עטייט ^‪ ibgra‬יצחק {‪.‬עקב‪ .‬אונ אין «ין ארט שטייט ‪.‬יעקב ‪:‬צחק אברהם‪ .‬צו' לעךנק‬
‫«נז אז אלזן ךריי זעגען נלייך‪;. .‬נם איז}יט'איי^ער גרעסער פאר רעם' אנדערין • אין די‬
‫^אינצע תורה שטייט ט׳טה ‪.‬פךיער ווי אהרן‪ .‬אונ אוייף איין א‪.‬ךט שטייט י אהרן פריער ווי‬
‫‪0‬שה‪ .‬צו לערנען או;ז אז דיי^עגען ? יידע‪.‬נלייך ‪3‬יי;אט‪ .‬אין ךי‪/‬אנציע תורה שטייט}הושע‬
‫ז‬

‫זו‬

‫־‬

‫־‬

‫פריעד‬

‬ינניינוי‪.‬‬ ‫ובמקום אחד הוא אומר ביום עשות ה אלהים ארץ ושמים‪ . ביידע '}לייך ‪9‬יט יאיץ םאהל ב^אפין'' .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה א ב‬ ‫ב ר א י י ת‬ ‫איש אפו ואביו תיראו‪ .‬צר‪ .ט מג! יא‪3‬גע?ץ כבוד רעם פאטער פריןןר ייי ךי מופוער'‪ .‬ערד אוני זיא איז תוהו וביהי‪) :‬ב( רבי אבהי אונ‪'.‬עםאיזני^ט‬ ‫}ידקיאילנעיר טייערער פון רעם אנךעךין‪" .‬‬ ‫אונ אויב״ער' האט‪.ער ווי ךי םוטער״עם ‪#‬טייט אין ‪£‬סוק'?בד את אבייןז!‪ rijf‬אמך‪ .‬צעט‪ .‬מואנט ראיס אייו נלייך צו'אמלך.‬מניד ששניהם שקולין זה כזה‪ .‬שגוי מ ט י ס ‪) :‬ג( ‪.‬‬ ‫באוצר ?לימי דמי שיוץ ‪) 1‬ל( מטמיון‪ .‬ווען ךי יולץ ייעלין זינךעען‪ .‬אונ אויף איין' '‪$‬רט שטייט ?גי יונה‬ ‫^ךיןנל ןוי תיתם‪ .‬מתון אוצי סמלו‪:‬‬ ‫) ה ( ישנ לו‪ .‬ען ייידע גלניהי‪-‬אומען^ליינגטי^קל^ויפוןיונ^ע‬ ‫‪ p?.‬יער היאנדיילט'״ערלאך מיט דייגע‬ ‫ח‪3‬ףם‪.‬ןאר‬ ‫ךי הכפים האבץ ניזא.‬על אחד נזר שיהא ניזון )ל( פטסיון‪ .‬אונ אויף איין אלט '?זטייט ךי'?עעזאפונג פון ךי״עחר פתער‬ ‫ויי ת ?ימעל צו לערניען' איןז אי ייי‪.ז אז ידי זענ‪.‬או״ער וועט ‪.‬פוי‬ ‫ךי יא.‬עייל רעי‬ ‫זוהן' אוג ךי מוטער יעגזגן‪?..‬מניד ששניהם שקולי•‬ ‫זה כיה ‪:‬‬ ‫פרשה ב )א( והארץ היתה ההו וכהי‪ .‬אופי שנגזי עליי שייגע ויההמס מ ע מ ל !‬ ‫א?י"^די‬ ‫?!ליער ווי}‪:‬לב‪ .‬אבל אמת חכמים האב קורם‬ ‫לאפ‪ ..‬אונ אויף רעם אנדעריי.ץ יואם דאס‪.6‬אוני די וןאבין‪3.‬‬ ‫‪%‬‬ ‫קנעכט‬ .‬ק^ע?ט'מיטאיץ מאהל‪ .‬לך ם •או‪.‬‬ ‫משל הוא על סאשז נעיו שהיה עדין רכס שלא הגלילה כל‬ ‫‪5‬יכה היציאה קיצים נ ו גתחילפ נ י ״ ת האון גילה הכמונ‬ ‫מ ט מ י ו ‪1‬‬ ‫בהונה‬ ‫מה יסא כסופה ז ) נ ( א י י ‪ .‬אונ אויף איין ארט ?‪:‬פייט‬ ‫ןזגנען ביידע גלייך ביי ןאט‪ .ט ןיוויי ףשלים‪ .‬ר׳ אבהו אפר םשל למלך שקנה לו שני עברים שניהם )‪ (3‬באוני‬ ‫א ח ת ‪) .ב צו גע?ין' ?מד '« איי־ מאן• אי! ד נאןנצעיתוךה שטייט' דאס^עשאפוגג פון לי‬ ‫ןזי^על פתער ווי לי‪.‬ג( ובטימי אחת‪ .‬אווי וויך‪/‬ערדאיוןיוועןווי^ט‬ ‫אין אנהייב )יען זיא איי בשאפין ?יייאךין• אווי איי יןיא'אגגיברייט שפעטעראויךייייםטייצו‬ ‫וזעריין‪ . .וא^ער‬ ‫האטניקויפט צוויי‪.‬נ.‬צו לעךנען אונייעי ייי‪/‬ענען ביילע ‪5‬לייןי‪ .‬גג ווא‪..‬גתים וועךין וועט אייך אייףאים !ואקסין דעתער‪ .‪1‬ט אויף אים דערנער‪'..‬ועל א׳ נזר שיהא יגע‬ ‫יאוכל‪) .'.‬ק.‬רביןהודה ברבי‬ ‫סימון האיין גיזא.‬צו'לעתען או.‬ה( ישב לו איתי חוהא ובוהא‪ .‬רבי ?רמה האט גיזאג^ט איו ווען לער בוים איו 'יו‪.‬אונ ךי ביידע‪.‬ואלט׳!‬ ‫געבין §בוד צו דיין פא‪$‬ער‪.‬אץ ךייגאנצע תורה שטייט תורים פל^י ו ז י מ ן יו.rop‬אדער פון אלקעיטאלוויין איז ‪3‬יי' )אט ביידע גליי^‪' .‬געלט‪.ה <תורים‬ ‫איו אלטע ט א מ י ן ‪3 .‬ואביו ר‪1‬יראו\נ!ען זאל מורא ד ^ י ן‬ ‫‪8‬אר ף מוטער אונ פארי רעם' פאטער‪ .‬אמר שנינו באוני אחת ובטיםי אחת‪ .‬קנעכט זעגען גיקדפטיגיוואךין טיט‬ ‫איין ןטטר'.‬אונ אויף איין ארט שטייט רי מוטער‬ ‫פריןןר ווי דער פאטער‪.‬הוא פה שהנביא‬ ‫עתיד להנבאות עלית בסוף )ירמיה לו ראיתי את האיץ והנה תהי ובתי‪) :‬ב( ר אבהי‬ ‫ור׳ יהודה בר סיפון‪ .‬עם' ?וטייט אין פסוק איש אמו‪.‬נלי'יכע'‪.‬ער וזאט רחמנית"‪ .ין^רץ ‪j‬‬ ‫פריפה ב )א( והארץ‪ nij:rj‬תהו ובד^י‪.‬ער מבתי ניט ]‪.‬ואתם איךיב*איו‬ ‫‪9‬חו.‬יידע םהדב צו געבץ כבוד ציוםיןאטער‪.‬בכ־מ הוא מקיים בריית שטים לארץ ‪.‬לעם ןםוק‪'.‬ער וועט‪.‬וועט'‪.‬ני יונה איז יוןנע'טאקביף‪' .?יאותואןין‬ ‫איך האבי‪.‬רבי אבהי האט‪.‬מפני שהוא ואמו תייבין בכבוד אביו‪ .‬ר׳ ברכיה פתח )משלי כ( גם בםעלליו יתנכר‬ ‫נער‪ .‬קינד ווייז שלעכטע כ!תת יוע'ט‪.‬ק‪:‬גד טיוקטיאין זיין ייגענו־‪ .‬יק‪.‬דאסאיו וואט דעריניביא יועט'אידף' איר .‬זה ניזון‬ ‫מתנות‬ ‫שקילין נאמל ובלהה נאתל ננראו‪ ) :‬א ( על להיא פנה ט ' ‪.‬או‬ ‫‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬גתים ייערין ייעיטער' 'אויך אייוי דין''‪.‬ער ןרויס יועלין אוייך טיט ךי״שלעכטע‬ ‫םתת>‪ .‬אין'די}אנצע תורהקזטייט‬ ‫ןער ‪5‬אפןער פר.‬גישפייןט ווערין פון רעם'‪?.‬ברמה דואט אנןיהיי? ! טיט‪.‬ע.‬גיועהן לי‪.‬דער״קענט מען‪/‬ואם מיט‬ ‫אים וועט זיין ףפעטער אז‪.‬ערד‪ .‬אדף איץ ]קגעכט דואט רער מלך גיור }ידען ?ר‬ ‫זאל ניט ^רבעטין אונ ער זאל ‪.‬ער ‪.‬אפר ר׳ ברכיה )א( עד דהיא פנה אפיקה כובייא‪ .קי<םט‪.‬נתים'וועךין‪) .ןכירה)פאר 'קויף‪. .‬ו־‪3‬י'‪.‬פךהןר ווי צו דיין םוטער‪ .‬ייד'ע‪..‬אויב‪.

‬ך‪/‬ערד' ד!אט זיך ןיוואנרעךט אויףיאירע וויםטקייט‪ .‬אזויקאט ף‪.‬אונ איך _אז"איך'ווע‪ $‬ניט אה‪3‬עטץ וועל‬ ‫ןויןז ניט האבץ צו״עי^י.‬אסרה שנינו באוני אחת ובטימי אחת‪ .‬עך'ד גידעהן או ויא וועט אםאהל גישטראפט‬ ‫‪.ען דא אונ דער דזימיעל" אונ אלע מלאכים'.‬והתחתונים אם אינם‬ ‫ינעים אינם אוכלים‪ .‬פאר'ןואס אלע .‬ןועךין ניישפייזט אונ נמעטיןט פון ךי לויטערקייט פון}אט‪.‬ייכע'.‬די‪.‬אונ יסיר יקאסטין‪?.ואס אויף דעם‬ ‫הימעל‪.יי^םץ אונקאטוייך ןיוואנדערט אונ זא?ט פיר זענען‪3‬ייךעגלייך‬ ‫‪$‬יקוין«ט ניוויאךין אוני טיט איין ?טטר נעירה‪ .יך גיוואוןךעךט אוג דזאט גיזאגט מירי זעגע.יזא? איין ^ כ ע י ^ ל ‪ .‬נןעבין פאר"בייידע‬ ‫ןלייכע נעלד‪ .‬אלאםט‪ .‬אםלךהאיט אמאהלנייקויפטצווייךינםטען‬ ‫טיט איין מאלל אונ מיט איין קטר ??ירה)פאר קויף צעטא אונ״ער האט ‪.‬‬ ‫אוגאקץוואםאויף לי‪.‬עךד'הט'יי״ך. .‬כך צפתה הארץ‬ ‫•שהיא עתידה )ז( ליטול את שלה פתחת ידיו של אדם שנא׳ ארורה הארפה בעבורך‪.ייא?ט צו ארם'ך^עךיד וועט' זןין' פארפלוכט פון" דיעעטייע?י'ן‪.‫סדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.‬ךאס םיינטירער‬ ‫ןסוק ‪.‬אויף איינע ו^איט ךער מלך גוזר גייוק' דא זאל ניט אתיםגיייןפץדיןפאלאםט‬ ‫אונ אייף ךיאןדערע האט.‪ .‬מק ניט אים‪ .‬עסץ‪ '.‬ו‪ .‪ .‬ער גוזר‪. ביייךע צו״זאטען גיקדפט גיווארין‬ ‫אוג ‪£‬יט איין ‪#‬טר ?כירה אוני פאר אייגע‪ .‬אונ די אם דינע וואם האטיאים גיווינין איו ןיועםיץ נעבין אים אונ‬ ‫האט זיך ניווא^רערט אונ גיואןץט‪ .‬גיווען‪. ב^ןאפיו' ?יייאליי‬ ‫§ארוואם ‪£‬לץ.‬עךר או די אך‪3‬ע'פ!ץ ניטהא?ין'זיי ניט צו״עםין‪ '.‬טעל אר^עטץ‪3‬יט אונ‪.‬זו אינה‬ ‫יוצאה וזזה םפלטין‪ .‬נהומא ^אוןטיאייי.‬והתחתונים פתים‪ ..‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)ו( שירוד.‬זיא^אליפארטריןעי ווערין פון זיין‪§.‬ובטיסי אחת‪ .ואם אויף מיד אונ ךיהימעל מיט אירע ‪^3‬עפעגיש‪.ק‪.‬ע?יך‪.‬פאריוואם‬ ‫זאל^ער .‬יידע ‪3‬ל‪.אר ניט אלבעטין אוג‪.‬ועגען גלייך צו־‪.‬נלןיען איך ואל פאר‬ ‫^•ריןען וועךץ פון דין_פאלא סט‪& ..ייואנךעךט' פאי־ ייאס ייא יועם‬ ‫«{אחל נישטראן־ט ?עילי! יירך בעם טע‪.‬עלדץזטארןט אוגווערץ פאךטריביק פון ךי‪-‬עיךד‪-‬ידאםטיינט'מען‪psm.‬ועלי נזר טירודין‪ .ואם אויף איר האטי דעו־ *מ^ך‬ ‫גויר גיווען זיא זאלידצק אץ זיין פאלאכ!ט'‪ .‬היתה‬ ‫תהו ובהו‪ (J) :‬איר תנחופא לבן פלך שהיה ישן על נבי עריסה‪ .‬ך‪/‬ערר האט זיך .‬‬ ‫איגאלע נשעפעןיש' פון ךי‪.‬ווןארץ קייןה תוהו וביהו‪ .ןרגויך ‪.דערע ךץ?ט.אנטאירער‬ ‫‪1‬‬ ‫‪%‬‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ח‬ ‫פסיק‬ .‬רבי‬ ‫יהודה !נתיי מימון האט .2‬‬ ‫בראשית י׳ ״‬ ‫‪.‬עךדךך אויך גיווא^ךערט אוניזןאט ניזאנט איךיאונ‬ ‫‪8‬לע טע^שין ןואס א‪1‬יף סיר זע.‬‬ ‫הןהה'תוהו.‬איי?יג אץדעיםפאלאםטפויי^ט‪'.‬אוד האט ךי‪.‬עךלייא'געלט פאר .‬נ?ש‪)':‬ד( רבי י‪.ואס וענק‬ ‫אויף ‪.‬דאם‪.‬‬ ‫ןריבער איי יהאךץ היר״ה היהי נובוהו‪ .‬עייל י.‬פעןיש‬ ‫.‬קינד' פון פלך איז אפאהל‬ ‫‪2‬י^<‪$‬אפץ אץ דין ווינעלע‪ .וס אויףדעס לימעללעבץאיייביג אונ זע.‬‬ ‫•ישבה לה אותה השפחה תוהא ובוהא‪ .‬לפיכך והארי‪ .‬אסרה העליונים‬ ‫והתחתונים נבראו בבת אתת העליונים חיים‪ .‬ןערין דורך רעם מע^ש ייואם רער מענטש וועירט גיש§ייוט ‪ P‬י י י א ‪ ' .‬‬ ‫לפיכזד‬ ‫‪.‬להיות גע וגע ו־טרי«‬ ‫‪ (0‬לישיל את כלה ‪.‬כך ישבה הארץ תוהא ובוהא‪ .‬‬ ‫>!יז דער אטןערער‪. אנדער משל‪ .‬רעם הי‪.עמען איר ק?‪1‬ראף פין דין הא^ט‪ .ימון"האט?י.‬העליונים ניוונים מזיו השכינה‪ .‬ור' יהודה ביר סיפון אמר מעל לשלך שקנה לו שתי שפחות שתיק‬ ‫באוני אחת‪ .‬עךד }יוואנךעךיט איך אונ אלע ‪3‬שע‪.‬אונ אויף סיר ר.‬אשרה העליונים‬ ‫זהתחתונים נבראו בבת אחת‪ .יוואנךערט פאר תאם זיא דאיךף בלייבץ ליידע פו.'.‬זוי האט דך ךי‪.‬זענק ?ויר צו זאסק ב‪1‬יט איין ?אךל ‪#3‬אפץ ןיווארין‪.‬כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא‪ .‬האט‬ ‫די א.אט‪.‬והיתה םניקתו תוהא‬ ‫ובוהא‪ .‬‬ ‫גןנעכט וז־*ט~דער"^ך‪«7‬ר ג י ^ ^ ע ר ^ ״ א ר ב ע ט ץ ^ ^ י ^ ך י ^ ו ו ע ט ז ז ר ד » ‪ 3‬ץ צו‪.‬הורה‪3‬ר ק.‬קנע?ט .טד‪.‬ועל אחת גזר )ו( טידודין‪.‬על אחת נזר שלא תזוז םפלטין‪ .אס הארץ האט איר גמאגט אוויא וועיט אםאךזל‬ ‫.עלט‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫פטםיון ואני אם איני ינע איני אובל‪ .‬לפה שהיתה יודעת שהיא עתידה ליטול את שלה פתחת ידיו‪ . אירע‬ ‫איי וואמער‪< :‬ג(ר‪3‬י ר‪.‬ע י • אייייווי עפ‬ ‫•^טייט אין פסוק נאט האט .‬זאמע.

אט וואם הט ג״טתעבט אויה ךי‬ ‫ןןאםער פו.‬ער‪9‬יטדץפאטער‬ ‫ןועלין אדך ‪#‬טאר‪3‬ץ וועט ךי' וועלט ?לייבין וויםט' וח^ןד מיינט מען רעם תר פון אנוש ‪.‬יאילקט ניט' לי.‬על שם ויעבר אלהים רוח על‬ ‫הארץ‪ .‬‬ ‫‪$‬לע‪.‬אונ‪.‬ ‫זדתה תוהו ובוהו דאם ט ץ ט מען אדם הראשון.‬ראם מייגט^ע.‬ויקרא אלהים לאור יום ‪) .‬אןנרהם ויאם‪.אל‪!?9‬ען'אצךיק'א‪1‬יףדער‪/‬ועלט‪ .‬אנדערע .‬י( ערבו של עשו‪ .‬וויעיט אנהייבץ ‪ .‬איונ‬ ‫ער איו גיווארץ יוץוט אונ'איו איועק ‪.‬םיינט ‪5‬ען דעו־ וד^ט'פון .‬דאם וועט זיין אין איין טאג"‪ .‬עש'ו‪ .‬זה קין שבקש להחדר את העמיס‬ ‫יתהו ובהו‪ .אך וועךט גילדות רער פסוק‪.‬עם ייעלין נ אך זיין אויף איריךישעיים^ם איז שדין ציייט‬ ‫^^.‬ןיייןייאליכטעקייטפיון גאט‪.‬עם‪/‬אל ווערין‬ ‫^ י נ ך א ס מ י י נ ט מעןאלרהםיאלקומען אףףךערוועלט‪'.‬אמר הסביה עד מתי יהא העולם מתנהנ באפילה‪ .‬יערע_ואכץ איןדערפינסטר‬ ‫^קיינער זאל ךט זעהן‪3£ '.‬ו‪.‬הט'ןאטגי!אגט‪.‬יום אהד‪ .‬עם איז איין‪/‬אגציןיליכטיג‪.‬ראיס מיינט מען‬ ‫‪.‬גקייט טאנ'‪ .‬אזוי ו\י‪.‬ראם‬ ‫‪3‬י?ט מען נע״קב‪ . פון לי ערד‪ .‬ער .‬על פני תהום‪ .‬מעי.ואם )ועלי.‬עס וועט אים אני!יי‪3‬ין ליףטיינ צוווערין‪ .‬ט( זה יעקב‪ .‬נמו שזרשו והגה ני בא השמש מלאיי השרת אומרם אתא שמשא ן ) י ( ערבו‪.?טער )ועדין‪ .‬‬ ‫תהו‪ .!^ו‪ .‬אפמיואייזטאנ‬ ‫אגא נצין אי.‬ולחשך קרא לילה‪ .‬עקב‪.‬וואם״ער‬ ‫גיוועלטיןט א‪1‬יף לי וועלט וואס זיא איז גלויך צו ךי נאכט\אונ‪?.‬תבוא האורה ‪ -‬ויאמר אלהים‬ ‫יהי אור‪ .‬ל ‪8‬ני לזהום ראם מיעט' מען רעם תר .‬ם וועטזיי׳ איין טאג דער טאגאיו כעוואסט צו נאטיווען״ער ‪.‬זה דורו של אנוש על שם )ישעיה כט( והיה במחשך מעשיהם‬ ‫ויאמרו מי ונו׳‪ .‬גאט‬ ‫ןאט גירופץ צו לי לי?'טי‪.‬‬ ‫.‬הט גאט גיזאגט‬ ‫‪9‬יז"ווי לא ננ וועט דין ךי ייעלט אזוי §י?סמער‪ .‬הה׳ד )ישעיה מא( פי העיר ממזרח צדק ונו׳‪ .‬יעקב'מכפר דין‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫.‬זה אברהם‪ ..‬עם איז גיויואךיין טאנ*‪ .‬‬ ‫^יי?‪9‬ין‪ .‬קיואלין פוןדעם §‪?3‬תנד ‪ .‬איויודעםשטייטאיןיפםוק מייהעןד‬ ‫שמירח ‪£‬דק‪ . יועט אים פי.‬ויהי בקר ‪ .‬עדין‪ . .‬וועט'_זיץ('‪.‬וואס .‬נים איוייגיוואךץ טאג‪ .‬וחשך‪ .‬זה אדהיר שהיה )ח( ללפה ולא כלום‪ .ואס אויף ןיי איז גיקוםען' דער‬ ‫}(בול‪3 .עועל^ץט אדף עולם הבא .‬ליער'‪.ואם משיה וועט קומען אונ ךי מלוכה פץ‪:..‬ויהי ערב ‪) .‬שנא׳ )זכריה יל( והיה יום אחד הוא יודע לה׳ לא יום ולא לילו!‬ ‫ומ‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫'‬ ‫» י » י ״ י י ‪ 00 « 1‬ללמם‪» .יט דין ע!אנ אונ ניט נא?ט ‪ ..‬בקדר‬ ‫של יעקב‪ .‬מיי^טיםען‪^?.‬י‪. מבול אונךי וואסער ‪!1‬אט אנניתדבין צוריק אריץ צו גיין אץ אבנרונד‪.‬ ‫ןעם טאנ ..ועט זיך אייףלאך.‬עראדך ניט גלווען אין גן‪.‬זה דור המכיל שנאמר )כראשית ז( ביום הזה נבקעו‬ ‫כל םעינות תהום‪ .‬גיגאננען פון‪.‬בפור‪ .‪.‬עם שטייט‬ ‫‪$‬ין ןםוק אוג‪^.‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫'‬ ‫שית‬ ‫פ ר ע ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך והארץ היתה תהו ובהו‪) :‬ן•( ר' יהודה בר סיפון פתח קריא בדורות‪ .‬‬ ‫^ער״^ןרץ‬ ‫ןפוק ‪#‬מו^‪5‬וט'פץ די תתת.‬יי דעם סבול ?!שייט אין רעם טאג זענען צוישפאלטץ ניוןארין כל מעינית תהום ‪..‬ז‪.‬ער איו פון םןרח דיט^אל^־קוטען "לייבטץיאוין־'דער וועלט‪ ".‬עם‬ ‫ןועט .‬ובהו‪ .‬סבל ולתוהו ני שוסו המה יו״י השמש והירח ונוי אמר יגוהג מי גילם לזה שימי שמש שגא•‬ ‫למס!וכן הבל מ״א ‪«4‬ם ‪ (p) :‬ום יעקב‪ .אלפט לימננען האיר <‪9‬יט אאלף( ‪.‬זה יעקב‪ .‬אוני‪.‬אל תקרא העיר‬ ‫אלא האיר‪ .‬עקב‪ .אנין‬ ‫ןעם *(יין ^זאג מיי^ט ^ען«ים ‪..‬יכוהו'מיינט טען^ןיודיל‪/‬ער האט גיוואלטדי‬ ‫ןןלד'זאל צוריקוויסטוועלין ךריבער וזאיט^ער ניס‪£‬ת'דין ברודער‪ .‬יואם'‪.‬אונ'‪3‬יי'ל?זעים שטייט'ייי' טוהען‪.‬עם איז גיווע.‬עס "איז גיוואךין גיאכט ראם מיעט מע י‪.‬זה עשו‪ ..ענען העיר <מיט אעץן\גאר.‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ייגע‬ .אט האט געע‪3‬ץ‪.‬ויהי‬ ‫ערב‪ .‬ךוח אלהיםי^ח^ת^יפנייהם^ם^אונ^ער ודינט פון גאט‬ ‫‪5‬אט‪.‬‬ ‫עייל די זענען גיווען ך^עים‪ .‬דאס מיינט ‪ 9‬ק י‪£‬־קב \ ' צ ו לי פינסטעךיניס ה ט ע ר‬ ‫}ידופין גאלטךאם‪.ואם‪.‬ויהי בקר‪ .‬וועלט פיט גא^נישט‪ . ‪"1‬אכט‪ '.‬גי^ווע?ט א‪1‬ז\ש רעם ווא'םער‪.‬נאר ^ס ^עט‪.. דין מלוכה‬ ‫.ואים ער איז ‪3‬ש*פין ןיווארי.‬דעם ‪£‬אנ'צו‪.‬ראם מיעט מע•'.‬ךאם‪.‬זה עשו‪ .‬ורוח אלהים םרהפת על פני המים‪ .‬והארץ היתד‪.‬ווען ךי ‪9‬לוכה פץ״עשויייעט זיך אדםלאזין)ועטיךך ^נהייביז ך י מלונה פץ ‪:‬עקב‬ ‫א'וג‪.

‬נש׳‬ ‫זןיגע^עבין‪-‬ות‪ ^ ^ .‬נט צו ר?י שםעץ נוט קאלןין‪.ענפעךט‪" .‬זאלםט פארןיםען ידיין הארץ פאר נאט אז‪1‬י ווי וואסער ג‬ ‫<‪ 0‬רבי חגייד!אט ניזאגט פין ריי פךת ווענין {אט ד!אט כירת יריח }יווען )צו ןיזאנט( טיט‬ ‫ף וואסקר אפילו ווען״יעס וועט דין' ארןיץ זאל ?לאדן אוךנט אייף רעם וואסער‪ .‬זיי אין גלות‪.‬זי‪.‬יהושע ג.‬שאין לה חקר כסו‬ ‫התהום‪ .י‪3‬ו‪1‬ראבט‪^'.‬עח־ א ע ךא ‪$‬יז‬ ‫וויףט‪ .‬תותו וב‪1‬הו‪.‬ורוח אלךים'‪ rervp‬מיינט‬ ‫‪ jyg‬די נשכה פץ' מלך הםעזיח‪ .‬ויי‬ ‫זאלץ‪/‬זאןין אז'פון‪.‬אבער‬ ‫מיט' גע‪#‬ווי‪'.‬ךייוואסער‬ ‫ואל ני'ט_קאליע וועךץיפוןיךי היץ‪ .‬איל מעיין הייתי‪.‬יייויץ‬ ‫שי־ייבט אויף' רעים הארי..'.‬והארץ הןרזה תוהודאס מי'יןט'§עןדי טלוןה ‪pfl‬‬ ‫^ ל ‪ .‬‬ ‫מתנות‬ ‫לעיויז לבא ‪ :‬יוה״כ‪ .‫סךף‬ ‫כראשית‬ ‫פרעה כ‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ב‬ ‫ומי‪ .‬איוי ווי‪.‬נ.‬זאט רבי ‪!?#‬עו'ן איים ‪.‬היאך םדיא)ישעיה יא( ונחה עליו רוח ה ׳ ‪ .‬ורות אלהים טרחפת ‪ .‬קען ניט ךעךפארעזין די טיף ?יו צום ‪.‬ךער_צייט וואים זיי ד!אבץ נימאכט ןעם״יןגל ‪• \ ^ k q‬די שדן ניט‪.‬רזאט~בי‪.‬‬ ‫נהו ובהלה אמת היא ו )ינ( אן ברבעים‪ .‬רבי שטעו.‬לבך‪ .‬ניקוקט אין ךי גשאפו‪.‬בן ווםאיאיז א^אוזל ניועסין אונ האט‬ ‫ןיטךאכט ‪ .‬איו פאר ! י י ניגאנגען ר?י‪.‬האט רבי ןהושזן‬ ‫ןיזאנט צו רבי ׳שטעון אדרייטע.‬כלו׳ מקרנת יריחשת ו נ * םנאולם »‬ ‫)יד( יויוה שייפה‪ .ועילט‪ .‬קיין דלק אין‪.‬שנאסר )אשתר ו( )יא( ויבהילו להביא את הסן‪ .‬די'הא‪3‬ין ןלואגטצי‪.‬אונ^ער דןאט גיט גיוואלט יאןץ דיאם^ער‬ ‫‪g‬׳‪ as‬גיטראלט( האט'רבי'‪.‬אפ" כשהמים גליל נעילפ הריח ‪B3BB‬‬ ‫פ"..‬‬ ‫‪$‬ען ווערט ךער שראקין פון חי'וזיםטקייט‪ .‬באיזו זכות )יג( םסשסשח‬ ‫ובאה ‪ .‬יהושע גייאןט'צו ך?י שמעון פוז ייעלכע זאך האסטיו ניטכא?ט‪.‬אזויוו״^עם ?זטייט אין ןםוק ינרוה^וןייו רוחי ה׳‪. המי* שייפא מלשין נשפת ו )‪ (W‬מאי! סרגלים‪ •.‬אונ‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫איר‬ .‬ניט״קייןןאךשוננ‬ ‫אזיוי וד רער אבגוץנד‪ .‬געם אד^מירעדות ך הי‪?.‬על א ו נ ך ע ך ר א ז‬ ‫איך‪.‬יהושע' איך האב ‪.‬זו מלכות סדי‪ . צו "וואםער‪ .‬אט‬ ‫רבי '^מעו.‬שתיתה איטרת להם‪.‬רעם יוךיישען.‬וועט קוסען' צו שיועביןווען‬ ‫יוךין וויעלין טאדזו רצשו^ה ‪ .‬אווי ווי‪.‬נ‪ 5‬פוןידער ״.‬יו‪ 0‬סליהם ליבראל ׳•)יא( יבהילו‪.‬על פני תהום מיעט _‪ \ya‬ךי מלוןה פון תים‪ .‬געהילו איו' טייטש דער שךעקץ‪ .‬וכבר היה ריש בן זוטא יושב ותוהא‪ .‬בשלישית השיבי בבהילות‪ .‬עם תעט‬ ‫רוהען אויף משיח רוח הי‪ .‬גייט אוועק גיי.‬שנא׳)איכה נ( שפכי‬ ‫כמים לבך‪ :‬ן ן( ר׳ חני בשם ר׳פדת אמר ברית כרותה למיס שאפי׳ בשעת שרב)יד( ת ח ת‬ ‫שייפה‪ .‬‬ ‫האט רבי שמעון גלעגפערט איך האב גיטריאכט‪) '.‬״‬ ‫דאסיךי ייךיןייעליןזיי^‪3‬יי‪.‬מה התהום הזה אין לו חקר )יב( אף הרשעים כן‪ .‬זו מלבות רומי‪ .‬יי טלכות בבל‪ . ‪..אט‪. קאהלגוט יןאךןין‪. פון^דאגקבייז דו וועםטסיר‪.‬שנתן לי הקנית׳‪ .‬אמתנד&יוי ‪W‬‬ ‫^ען }יט דער ?ארי^ין ייאם אין' ךי״סאךץ פץ ךי רשעים איז‪ .‬זה רוחו‬ ‫של מלך הםשית‪ .‬שנא׳)ירמיה יד( ראיתי את הארץ יהנה‬ ‫חהי‪ .‬ואנין וואם דו ‪5‬אסט.‬יבוזו‪ .‬גךקייט'‪ .‬‬ ‫איין מאהל אונ נאך אמאהל אונ "ר?י'נזמיעון ‪$‬אט אים ניט' ניענפערט‪ . . .‬ויי דואבין‪.‬קיץ‬ ‫בלק אין נאט‪. אאקם אז איר האט 'ךט‪.‬וועל ‪.‬חו‪#‬ך ?ןינט מען ךי מלוכה' פין‪.‬אגשמה פון נאט‪ .‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬ה( דיש ביל פתר קריא‬ ‫במלביות • יהארץ היתה תהי‪ .‬איל בן זוטא מאין הרגלים‪ .‬יהושע אונוזאט}ימי‪.‬דיא יים אתר‪ ..‬עבר ר׳ יהושע ושאל בשלומו פעם ושתים‬ ‫ולא השיבי‪ .‬שהחשיבה עיניהן של ישראל בניירותיה.‬דורך וועלכין זכות וועט קונ?ען די נשקה צו‬ ‫משיח אפילו פאר רער צייט ‪ .‬וואם תשובה איזינענליכע.‬ןיא^ת‬ ‫‪ .‬ל איך האב ךזעיןן ךי‪..‬על פני תהום‪ .‬עס שטייט אין פסוק ועחילו ^־‪.‬המרחפת על פני הםים‪ .‬יכוהו מיינט מען ך כלוכה' פון מדי‪ . פו.ה הנ?יא הט ניזאנט אויף" דעס גלות ?‪5.‪ ..‬דרך טני' בלפי‬ ‫מלטתרימ׳ בלא היה תקר לגדולתה וסיתה מתגברת והולכת יותר‬ ‫כהונה‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫מ י * ו ) י ‪ 0‬המשמח‪ .‬בזכות התשובה שנמשלה כמים‪ .יאנט איך ‪.‬י}‪ • 1‬י ל ל זי*‬ ‫האט פאת‪5‬ינסטערט ךי אויגין פון דיייודץ ‪5‬יט זייערע גזירות‪ .‬כתבי על קרן‬ ‫השוד שאין לבם חלק באלהי ישראל‪ .‬דו ‪.‬וחשך זו‬ ‫סלכות יון‪ .‬מען‪.. .‬אזוי ווי ןר?ו.‬אווי ווי^עיס ן‪8‬ט'ייט‬ ‫אין פסוק )טפכי'כמים ‪.‬אונ בוהו איז אויךידער פייטש שרעקין‪ . נהאנט צו רבי‪.‬‬ ‫איל מעיר אני עלי שמים וארץ שאיני זז סבאן עד שתודיעני )טו( מאין הרנלים‪b'» .‬המרחפת _על פני המ‪:‬ם‪ .

‬אז דער ווינט" פוןיןאט האט}'יבלאויז‬ ‫»‪$‬ז‪1‬יווי ר‪1‬יי ה.‬‬ ‫אונ דיי ךיךק ניט א.א"רבה ‪.‬הוי במעשיהן של צדיקים חפץ‪ .‬פיל קלעלין‪' .‬קי}ךער ‪ .‬ויייל‪.‬אונ וץךיען ניט ‪$‬ן‪ .‬קיגך'עראוג ךיוויל‪/‬ןיי א‪1‬יף וועקיןשוועבט‬ ‫זיא איניער ךער‪.‬אונ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫די‬ .‬נאט האט }ייאגטיעם ואלי ויין ליכטע" דאס‬ ‫םיי.‬וייסט‪ .‬ךי‪. .‬והרב‪ .‬מעולם שהעמיק מאוד להסתכל במעשה מרכבה ו‬ ‫)יז( בעולם‪ .‬נע‪5‬וט'אונ זי‪..‬דער‪.‬גאר ‪£‬נם שטייט ?!רה§ת‪.‬נעה״נ שכנר מת והכי איתא בירושלמי )פ״נ‬ ‫^!ם^מצץ‬ ‫{!יך האב "נמעהן >«י‪.‬ווא ךי וואםערץלאךן זיך אוים‪-‬קומען‬ ‫צו‪.‬זא‪9.‬עס זעףט אויס ווי ךי אויבעלשטע ייא^ער לעט "אויף די״אונטעךשטע‪.‬אוג ךיוואםער ווס"ךימלען אריים ךי^עךד‪ .‬‬ ‫ןוארום‪.‬ור'ו_ת‪/‬א‪$.‬ער איו שדין ניי^אךבין‪ .‬די זענען עייט איעער' פון אנרעלין וויי צורי ךךיי פינגער'‪ .‬איך ווייס‬ ‫*‪:‬יער ןיט ויעלבע מעשים .‬ען ךי בייךע ‪.‬ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬ער‪.‬זיין ןנים אונ האט ‪.ואנט צו״ךינע הלםייךים ‪ '.‬ביו'צו ךי אונ^עךשטע!ואםער'איו נאר !וייט'צוויי'אלעד ךריי ?יננער‪.‬אונ‪.‬ער גיועהןךיימעשיםייפוןיייךי‬ ‫צךיכךם אונ ךי ‪_£‬עשים פון ךי רשעים‪.‬‬ ‫רביחי יא רבה הט ןיוא.‬ורוח אלהים מנשבת אכיב אלא םרהפת‪ .‫סדר‬ ‫‪0‬‬ ‫״אשיי‬ ‫‪1‬‬ ‫פ ר ? ־ ה כ‬ ‫בראשית‬ ‫טםתכל הייתי בםעשה בראשית‪ .‬עם איז '‪3‬יי טור גל‪1‬יך‪.‬נעוויים שטארביין‪ .‬ך‪4‬י'חי..‬אם במעשהאלו‪ .‬עק ^טייט אין'פסוק נאט האט נייעהןיאז לי'^כט״עקייט איי"ניט"»‬ ‫ודל ךאך גאט אי ךי וועלט' זאל האבי.‬זעהט איים ווי'ךי פליגעל‬ ‫ךידע.‬ע?ט ווסדארט ליגען א'ירע'‪.‬בעולם ‪ 0 ) :‬ר־ אבהוור׳ חייא רבה‪ .‬יי זאלץגיט חרוב מאכין'לי וועלט‪.‬א‪.י זא.‬עךד איו ניווען וויםטדאםשיינט מען'ךי_מע?זים‬ ‫פון דיךשעי• י.‬‬ ‫או דער בית המקדש וויעט ניבאיוףט וועךין‪ .‬כעוף הזה שהוא מרפרף‬ ‫בכנפיו וכנפיו נונעות ואינן נונעות‪ .‬גט אין^נהייב ויען נאט האט בי׳צאפין ךיידעלט ר.‬ולא היה בין מים העליונים למים התתתונים אלא בשתים‬ ‫ושלש אצבעות‪ .‬וואם' ךי צדיקים מאכין ליכ'טיג לי וועלט‪ .‬אוני‪. גיוואךין‪~.‬ער דייל די יועלט ואל'האביןאקיים‪" .אם די מאבין וו'י?ט לי ייעלט‪ .‬אין״עטליכע טענ ?זפעטער‬ ‫איי <טיין‪ 1?.‬אלו מעשיהן‬ ‫שלרשעים‪ .ט קען לי מעשים פין די צדיקים‪ .‬ודיל נאט )ויל ליי וועלט יאל דין ויייי*'איו ניןיען איידער^ייא ‪ W‬בשאפין‬ ‫גיווארין‪ ..‬אווי וזיינם שטייט אין ‪. ^ן ךי‪.‬היך מד״א )ישעיה נא( לנטוע שמים וליסוד ארץ וגו׳‪ .‬נהפך ר׳ יהושע ואםר לתלמידיו‪) . ‪9‬סוק צו"_עךשטהאט גאט ב‪.אט‪..‬נ.‬טז( הלך לו בן‬ ‫זוםא‪ .‬ער'יייל בעםער״דייטעעךםפון‬ ‫די ן^עים ‪ .‬בראשית ברא אלהים‪.‬ר׳ אבתו‬ ‫אמר מתחילת ברייתו של עולם צפה הקב׳הבמעשיהן של צדיקיםובםעשיהן שלרשעים‪.‬אונ‪.‬׳?א?ין ךי הימעל אונ‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫!‬ ‫‪.‬עם שטייט אי.‬אזוי ?!וועבין ךי אויבעלשטע יואםיער'איבעריךי‬ ‫אוןטעך׳?טע‪ ..‬יועט ‪. .‬עס •‪%‬טייט ניט אין ^םוק‪.‬ער וויל ניט ךי מעשיים פו. לי רשעים‪.‬קךייגעןירב‬ ‫‪.‬אזד ווי אביגיל‬ ‫מאס קו<?ט צו איר ‪?.‬נלימר פעמי מחשבותיו ‪) :‬ט‪ (1‬הלן־‬ ‫לו ‪ .‬או‪ :‬פון'די‬ ‫אוי^עךןצטע וואםער‪.‬ה א ט‬ ‫ר?י יהושע או?‪1‬גיק?רט ‪.‬דייל מען טאר ניט אזיי‪. אקיוס‪ .‬אבל איני יודע באי זה‬ ‫םהם חפץ‪ .‬ויי‬ ‫‪.‬ואם במעשה אלו‪ . .‬אוגיעריוועטינאך‬ ‫*?׳אסל ניבאךט וועלין‪.‬ובנוי‪ .‬הטגאטגיזעד‪'.‬‬ ‫ה י י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*‪ t‬ייישין גרס מאין לאין ופירש״י מאין תנא והיכן לנו‬ ‫טרוד! רגלים‪ .על אונ עם‪.‬בן דמא איז עוין‬ ‫ןןועק געגא^ען פוןיךער וועלט‪.‬אבהי יא‪.‬גר יייל בעםערילי' מעשיים פון" די‬ ‫צדיקים‪ .ט> ‪ .‬‬ ‫הה׳ד )חהציס ל(( כי יודע ה׳ דרך צדיקים ונוי‪ ...‬ער וויעט הרוב ויעלי.‬זים מנשלת‪ ..‬כיון דכתיב ויראאלהים את האור כי‬ ‫טוב‪ .‬עם רדאט גיי^וועבט‪ .‬עלליי וויאםעךין ךי אוי^עיך^ע אונ די י אונטערשטע ‪ .‪ .אט יייל ‪3‬עםער'‪ .‬אלו מעשיהן של צדיקים‪ .‬קלא?ט יסיט אירע פלי.‬איר חייא רבה‬ ‫םתהלת ברייתו של עולם צפה הקב־ה בהמ״ק בנוי‪ .‬זי^א' גיוועי אויף יענע יועלטז <ן( רבץ איבהו אונ‪.‬ייייםין טייר אי נאטיוייליךיא״םעשים פד ךי‬ ‫צדיקים‪ .ט אי.‬די‬ ‫דדמעל‪ .‬ווייל'‪..‬‬ ‫הרי בנוי‪ .‬והארץ היתה תהו ובהו‪ .‬פסוק גאט ןוייים ךי ויענ פון‬ ‫ךי לריקים אונ דיי ווענ פון די ךישעים‪ .‬אויב ‪<.‬ולא שהו יםים מועטים ובן זוטא )יו‪ (.‬ואינו חפץ במעשיהן של רשעים‪.. אןהייב ויען ךיידעלט איז בשאפי.‪ '.‬והארץ היתה תהו ובהו‪.

‬עס יאל )יעלי! 'לי?טיג איי' שויין גיוואךין ליבטיינ‪) :‬ב( רבי ברכ.<ט ווייטעח‪ .‬ב י ז י ו נימי לנביו הצדק‪) :‬א( ופנסי.‬ר׳ יהודה אומר האורה נבראת תחלה‪ .‬רבי'‪.‬משל לכלך שבנה פלטין ועטרה בנרות ופנםין‪ .‬ייט מיין פאליק‪ .אל ‪.‬מען .אר ציין' .?טער • וואט האט‪.‬זעלן וד אווייצו^יין דייפודאטענטין‪ .‬רק נמס שפסתת פין‬ ‫די עךד‪ .‬ר׳‬ ‫ברכיה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫דמגינם( מצאתי נפי׳ רש״י בעינם כלומר איגי נעילס אלא‬ ‫‪ 6‬מ ‪ .בוהו י‪ .‬ךאייביי‬ ‫די ליכטיג‪.‬עס זאל דיןיליבטיג‪ .‪£‬ל.‬ת הא'?ט נ אר גיןגפינ‪.ה פון רבי יהודה בחיי‬ ‫םיטוןם ווענין האט *{?עהויבין ןיט רעם פסוק בךבר ה שמיים ‪1‬נעשי‪ . '.באקט א§אלא?ט‪ .‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיתפריצהבג‬ ‫‪JP‬‬ ‫הרי חרב‪ ..ןר ר«לט גיזעלזן‪.‬ימךה זאגט' פריעיריאיז בשיאפיןי״גיווארין‬ ‫ךי לי?טיגקייט‪ .‬לעם‪.יוואךין'האט ‪..‬ור׳נ אמר העולם נברא‬ ‫ההלה‪ .‬האט'דער מלך זןעיצונדיןליכט אונ לאמפין'ליכטייניצו‬ ‫מאכין רעם אלט‪ .צחק ר!אט אגגיהויבין‬ ‫צו דלשנ.‬אוינ ‪.‬דערינאך איז‬ ‫}יקומען רבי ??חס אונ רבי .‬מייןט מען ךעם ‪.‬לער יפסוק'ואנטישטיי אויף איונ לייכט‬ ‫ןןארום ביין ליכטינקייט איי י שוי.‬יהודה אוג רבי גחמ.‬בית 'המקדש(‪ :‬י‬ ‫פר‪$‬ה נ )א( )ויאסח‪.‬מה עשה הדליק נרות )‪ (ft‬ופגסין‬ ‫לידע היך ה א קובע )כ( תיםליוםים‪ .‬אתא ר׳‬ ‫פנהס ור׳ יהודה בר ר׳ סימון ור׳ חנו] בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק פתח‪ .‬ער.‬ל?י יהודה בל?‬ ‫‪5‬ימ‪1‬ן זאןט ד^ט קיט'מאטערגעש אוו .‬צין‪.‬‬ ‫אזוי ווי ילשה הנביא הט'גיואןט ווען.‬עם זאל‬ ‫ליילטין)אווי ווי רבי' ןהוךה ז.‬ךיוועלט צו דילי?טיגקייט‪.‬לער ^לטיאיו גיוויען‬ ‫פי.אל ‪^• 3‬אךט ווערין אונ די יורי.‬די'יעלי‬ ‫איז ניןוען היוהווביהו‪ .‬עם ?וטייט'‪.‬ויאמר אלהיס יהי אור וט״ י‪ (3).‬ניט אין פסוק עס וועטדיין ליבטיג‪ .‬דו האסטיניזאנט‬ ‫‪.‬וועטיזיין‬ ‫!‪.‬ביה הט?ןד!‪8‬ו‬ ‫אין §ס‪1‬ק צו ?לאנ‪.‬ראםר אלהיט יהי איר‪.ירע'ט‪.‬יער אינווייגיג‬ ‫אן‪. מיט רעם פסוק ‪'.‬היך מד׳א)ירמיה ד( ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו‪ .‬כך האורה נבראת תהלה‪ .הוךהי^רביםיםו.אר נאט האט אתים .‬משל‬ ‫למלך שבקש לבנות פלטין• והיה אותו מקום אפל‪ .אלט באהעןיאפאלאסט‪ .‬יסווות ונשיר פ׳) גרס זימוטיס גומי!‬ ‫של אבנים‪ ) t‬ג ( מפתח סומן וני׳‪ ."א•.‬אווי וויי‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫עס‬ .‬ר׳ יצחק פתת )תהליס קיט( פתח דבריך יאיר‬ ‫מבין וגו׳‪ .‬‬ ‫.‬אט רזאט נייא}ט‪.יוויאךין די וועלט דער }אך ךי לילטינקייט''‪ .אל דין ליקטיג‪ .‬יעקן מיד אויךער ע.‬ער ‪.‬לער בית המקדיש ןועט חרוב ווערץ‬ ‫איך ד‪1‬אב ניועלזן ךי״ערד אונ זיא איז תוהו .‬ער איז ניוען הרב‪.‬ע'ס ואל וועךין אהימעל ‪ '.‪1<.ער איויגיווארין ליכמיג לער נאך קאט' קען ב&אפיןךי וועלט‪ .‬אונ‬ ‫רבי ?המיה . אונ רבי ועין'פון ך‪1‬יי שמואל בל לב יצחק ם‬ ‫זוענין האבין א'‪2‬ניהיי?ין צודילשנן מיט דעס פםוק‪.‬למשל אמלך דואט ניו.‬בית המקדיש ווען‪.‬היך םריא )ישעיה ס( קומי אורי בי בא אורך‪ .ה קלינען וועלכעש‬ ‫איי ‪2‬יווע.. ‪.‬ליידי *איי *גיווע| ‪ .י^אלט וועךין וועןיםשיוזוועט קומען‪ .‬על אונ'צו אוי!־ שטעילין לי .‬איי שיין גיוואייו״אהי^על'‪ .‬אז‪.‬פר.‬ךבי'‪.‬לער פאלא?ט איו' ?‪.‬קייט איי איי־ אווי מיוען‪^.‬גיטא^ן‪ .‬לילטינקייט איין־ דער וועלט 'אייף איי^ינ‪ .קר וואם )אט'האט בשאפין די וזימעל אונ לי״ערר‬ ‫איו .‬רער אנדוייב' פיון לייגע ‪. ואלין פאתאמולט וועילין אין ציין • ‪.׳נרד אוג צו זאגין ציו ציון'דו‬ ‫ב‪.‬למשל‬ ‫אמלך האט נ.‬גיצי?ךין לא?!פין?נם .‬רבי . .‬עלטינ .‬ךער אנהייב פון דיינע״רייד ה״ט גימאכט‬ ‫ליי^טין‪ .‬פתה דבריך‬ ‫יאיר מבין פתיים‪) .‬ךעם' וזי‪?.‬נקומען )אונ ווייטער שמועםטךיער '}אןצער _ק?יטל פק‬ ‫^שית אונ פון ‪.‬ ‫) נ ( תמליוסיס‪ . .‬ראם ‪.א?ט ?ליער איז בשאפץ .< .‬ו<ץוט‪.‬ךאס מיינט קען‪.‬אוני נאט קט גיזאניטעיס זאלידין ליכטיינ‬ ‫ןאס מיי?ט ‪3‬ען דער בית המקדש וועט .‬נ^ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬וכתיב )שם(‬ ‫כי הנה החשך יכסה ארץ וגוי‪:‬‬ ‫פרשה ג )א( ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬איוי*איז'?יווען נ י י ד י‬ ‫וועלט בשאפץג‪ .‬ג( מפתח פוםך לן הוה נהורא‪ .יט מיט' אךבעט האט גאט בשאפין לי ייעלט‪.ער‪ .‬עד כאן דרש ר׳ יורן‪ .‬‬ ‫הרי בנוי ומשוכלל לעיל‪ .‬ביו אהער האט גייךך^ת רבי יורן‪ .‬טךיין מייל צו אוןז איז שיין *גיוואךי! ליכטיג‪ .‬ריי ור׳ נחמיה‪ .

‬צהק' וואלט דיאס ניט גיךלשת פאר פיל ‪9‬עננ?שין)ראם .אגט צו ך‪1‬יי ש'?‪1‬ע‪ .‬ויאפר אלהים יהי אור‪ .עם‪ .‬אפרה לו בלחישה‪ .ואפ‬ ‫רבי' שמואל האטי ^יואנט(‪ .י. פכוק הי'איש פלח^ה יעס איז גיווע.‬גאט הט אתים גירעט‪. .אל ןיט הערין‪ '.אגין‪ '.‬גידאךסט ש‪.‬ןאס האט רבי שמואל'ןיזאנט צו רבי'שמעון‬ ‫אין ליער שטיל י״קיינער . •גיואינט צו ךביי שמואל ראם'איי‬ ‫דאךיא^סויק איןתהלים .‬ואיו כבודו אלא בהמ־ק‪ .‬איז שוין‬ ‫גיוואלין ליכטיג‪ .‬אלא בדבר ה׳ וכבר שפים‬ ‫נעשו‪ .‬יעפ שטייט אי.‬ש ההינה והיה משמע גינ להבא נמו והיה‬ ‫אס שמוע והיה עקנ אעיפ שמנמש ג״נ לשענר נמו והיה‬ ‫בכל ימס כ!א.‬רח זייט אוג ך.‬לעם אלט איז ארויס נינאננען אליכפעקייט א‪1‬יף‪. גאט קומט פון' מז‪ . פון‬ ‫איץ עק וועלט ביי צום אנלעךין ןןק וועלט‪ .‬איר ברכיה אילולא שדרשה ר׳ יצהק‬ ‫ברבים לא היה אפשר לאופרה‪ .‬איל‬ ‫כשם ששפעתיה בלהישה כך'אפדתיה לך בלחישא‪ .אג איך ליר אדך אין רער ?!טיל ‪ .אט ךאם מיד גייאגט אין ירעד עוטיהל( או‪1‬י.טיג נייוארין פוןיני.אט(‪'.‬עם שיטייט‬ ‫אין פסוק ‪.‬איין פסוק כפא כבוד מרום מראשון‬ ‫‪ opp‬מקדשנו‪ .1 m‬האט דך ארומנעוויקוליט טיט ךי‬ ‫'‬ ‫ךו זוהף' האט רבי שמוא‪. נבראת האורה‪ .‬נןאןט ווען‪.‬במענה ‪.‬אווי ווי‪. עאנען איז ‪£1‬ואפיןגידארין ךי ליכטי‪.‬נאד צו ותלמידי‬ ‫‪ trpjn‬אין לער ‪#‬טיל"‪ .ואס מען _דא‪.אט‪ .‬דאםימיינט 'מען נאט האט גיזעה.‬פרע.‬בר גחמן ווייל איך"האב ניהערטיא׳יף ךיר אז דו בייט אדךשן‪. ד.‬אן‬ ‫‪pyp.‬האט רבי שמעו.‬נאט האט ויךיארומגעוויקולט‬ ‫פיט לי לי?‪9‬ינקיי'ט אזויווי פיט אקלייר‪ .‬יך האביךאס .‬צו די וועלט ‪3‬שאפוננז )יד(" רבי שטעון בן יהוצדק האט גיואנט צור?י‬ ‫שמואל‪.‬ר' יהודה‬ ‫ביר פילון אפר לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקבית את עולפו‪ .. .‬אזוי ווי~נאט~האט ארויס גיךעט דאס וואךט עם זאל זיין‬ ‫ליכטינ איז שוין ךי ליכטיגקיייט גיייארין! )‪ (3‬רבי שמעון ב.‬אל אונ ר?י .1‬אווי ווי א‪.‬ל .‬ליער כבוד פו.‬אויןן רעם אלט פון ‪3‬ית המ קדש' איז דער בםא הכבוד פון .‬גקייט ‪.‬‬ ‫איל פפגי ששמעתי עליך שאתת בעל אגדה‪ .‬פהיכ.‬ךבי שטו‪.‬ודבר בעתו פה טוב‪ .‬אונ פון‬ ‫דארט‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ .‬המד״א )ירמיה יז( כסא כבוד סדום מראשון מקום‬ ‫מקדשנו‬ ‫כהונה‬ ‫מתנות‬ ‫היה לנו אורה < ) ז ( ויהי משמע לשון ענד נמ.‬‬ ‫‪$‬יכטינקייט אווי ווי פען וויקולט י ךך ארוס שייט אקלייר‪ .‬שגא׳)שמוח טו(‬ ‫ה׳ איש פלחםה ה׳ שפו‪ . ךי ליכטיגקייטאו ז‪.‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ע‬ ‫י׳‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫ברכיה בשם ר׳ יהודה ביד סיפון פתח )שס לג( בדבר ה׳ שטים נעשו וגו׳‪ .ה ןאט ‪.‬גקייט ויואפ איו ןיווען פו.‬פון וויאנען איו' גיווען ךי^נךשפןע לי?טי‪.פט פיזית‬ ‫המת ו״ו נרו‪.3‬יו‪. 'זונטאג ביז מיטוואך‪ .?חקהאבין ראפ‬ ‫גיזאגט ‪ . בביר•‬ ‫בבור םיינט מען רעם בית המקדש אזוי'ווי‪. ךער שטיל י‪.‪. ךער ?!טיל )אזוי‬ ‫וך קע.‬ר׳ ברכיה בשם ר' יצחק אפר‬ ‫פסקים בהם׳ק נבראה האורה‪ . ייוחי הט אגגיהיויבין מיט ךעס‬ ‫§פוק שמחה לאיש במיע״ה פיו ודקר בעתו ‪3‬ה טובי‪ .‬‬ ‫אזוי ווי‪.‬‬ ‫ןאט רבי שמואל.ואם זאנםטו דאם צו פיר אי.‬ענ^פער פון‪. פון ךעם' אךט וואס רער בית הכקדשיהאט ‪.‬וויל איך לידפךע^ין‬ ‫פו.‬רבי‬ ‫ןירכ.‬זיין פויל‪ .‬שמחה לאיש‪ .‬לבי ןרכיוז‬ ‫האטי גיזאנ^ו פוןירןיי יצהקם ווע.ייאגטצו^לבי‪.‬ווי נוט איז אזאיך אין דער צייט'גווען טען לאלף‬ ‫זיא(‪ .‬וואט קלעןט מע.‬‬ ‫‪9‬יט דעם‪.‬איל‬ ‫פקרא פלא הוא )ההליס קל( עיבה אור כשלמה ואת אפרת לי בלתישא אתפהא‪ .‬ל?י י‪.‬איש מייגטמעןגאט‪.‬בםענה פיו‪ .ואםאלעדייםין עוטה אודכ^למה‪ .‬הה״ד )יחזקאל מג( והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך‬ ‫הקדים‪ . אשמתה ביי .‬עם זאל וועךין ליכטיג‪ '.‬אונ די שיעקייט הט ניילויכטי.‬איל מלמד שנתעטף‬ ‫בה הקביה כשלפה והבהיק זיו הדרו םסוף העולם ועד סופו‪ .‬יא איו נוט ).‬רף'וי‪'.ט'רער מדרש איידער‪. והיה העעופיס ללנן ונהנה רנוי! ו‬ ‫‪£‬ם'"שפייט עם איז עווען לןכיטינ"‪ .‬וואלט מעי ראם ניט ני^אלט'ואנין פאר ״קיי.‬מקמי כן מה הוו אפרין‪ .‬פאר .‬ודבר בעתו פה טוב‬ ‫וירא אלהים את האור כי טוב‪) :‬ך( ר' שמעון בן יהוצרק שאל לר׳ שמואל בר נחמן‪.‬‬ ‫פון‪..יקומען( צו דער ןייייט‬ ‫.‬שפחה לאיש זה הקביה‪ .‬לער גאגצער וועלט‪ .י.נרד איו לי.יהעלט אי.‬עם שטייט ‪.‬אף הבא והיה אור אכיכ אלא )ו( ויהי אור כבר היה‪) :‬ג( רשביי פתח )משלי טי(‬ ‫שפחה לאיש בטענה פיו ודבר בעתו כה טוב‪ .‬טי'י.

‬טחיבין חברייא לר׳ סימון‬ ‫•ו( והלא ספר ויקרא מלא הלצות ר מ ת ‪ .‬זג'ר וועלטנאי־ ןירופין ^טאיי! נאמען‪ .‬זטייט אין לסוקרי ליכטילןקייט פץ‪'.‬ען ?אי־ל אדי ‪9‬יל‬ ‫ווי‬ ‫ז‬ ‫‪t‬‬ ‫די‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬קרא ‪5‬ןל‪!1‬ים לאור'יום‬ ‫נעןץ ס&ר ךןךם^ואס אין ‪ i m‬איז דא פיל תנים‪ .‬כננד ספר ואלה שמות‪ .‬שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ‪ .‬יוזי אור אונ‪^.‬עןץי״דעם‬ ‫‪8‬פר נינןדא‪ .‬דיא ל^נת .‬דיל זיא האט טעקעל גיטאכטךיי זוהן‪ .‬‬ ‫ויאמר אלהים יהי אור‪ .‬זיא איו בעהאלטין ניווארץ‪ .‬פילו של א ו פ ולפיכן נכפלו םלןית רנות למה לא נכפלו » י נ י י ס ממני אף ?לא אותו(‬ ‫נ׳ תואריס אוי וני » ו נ ‪) :‬י( והלא ס פ י ויקרא כ ו ׳ ‪ .‬אין ןעם הפר ?ראשית ^טייטיאז נאט האט ךןז ?ןמעפטיגט‬ ‫אונ ^ א ט ב ^ ץ דייוועלט‪ ..‬מאירות ‪.‬ובלילה אינה יכולה‪ .‬כננד ספר משנה תורה‪ .עקם טענו אוני ד הט מלויכטין‬ ‫גיו' מישואר‪ .‬אונ‪.‬ווייל די תורה הייסט טוב‪ ! . .‬שנא׳‬ ‫וי‪.‬שהוא מלא הלכות רבות‪ .‬‬ ‫^יןדעםםפר קטות ‪#‬טייט אזילי יוךן הןנען אתים }ינאע^קפון פמסטעךניס אץ ליכטינקייט‪.‬שלא‬ ‫*בראת להאיר אלא ביום‪ (»j .‬שבו יצאו ישראל םאפילה לאורה‪ .‬עס ‪.‬וירא אלהים את‬ ‫האיר כי ט י ב ‪ .‬עמען‪ .‬נים דךיןיער ויעיר^ער . ךי ווהן וועיט דין יי‪?.‬כמר ספר בראשית‪ .‬ויקרא אלהיט‬ ‫לאור יום‪ .‬פאר ויאס האט זיא ניט‪.‬ביי .‬אוראונ טוב‪ .‬י^ךאל‪.‬ךער מאנט ‪' .‬כנגד חמשה הוטשי תורה‪.'3‬גוט‪ .‬אמר להן אף הוא שנה בו דבר‪ .'.!{ .‬אןיץ די ח?רים |־.‬ונספר ז נ ר ס יש נ ו ג י נ אלא נפלו לסודות םיתיון שיש נו הלנות רנות ‪) :‬ז( וטכי!‬ ‫^‪w«!f‬‬ ‫יארטאיז‬ ‫‪£$‬ף ?!אסל ^ן‪5‬ייט איןת‪8‬ן־^ה'דע'ר מאוןט ראפ יוארט ליכטלנקייט• ‪ VPi‬ךי‪9‬י‪$‬ף חיקשיס‬ ‫»ןךי תו'רה‪#*-‬יין ?«‪0‬ל קזט‪.‬ווייל אין דעם ספר איז דא פיל דינים(‪' .יר'ו?ין ימיט‬ ‫?וויינע^ען‪ .‬‬ ‫מ נ ד ספר במדבר‪ .‬קייט"צוויי' <‪£‬אהל ‪.‬ייט ד>‪§4‬ר אלהים י^דלי אור^אטיזזט נמא^טעםיזאל‪/‬ייןליכטינ(‬ ‫ןאם איי ‪$? psty‬־ ‪ 3‬ל ^ י ת ‪ .‬נקייט‪.‬הא?ץ די ח?רים ?יפךע?'ט צו רבי סימון‬ ‫‪8‬אר וואים דערכטר ועןרא עייל אין אים איי ן א תיל לי‪.אט גזאכין ליייכטין‬ ‫ך אוןין פון ‪8‬ע^קין‪ .‬ו‪.‬אונ‪/‬ער‬ ‫ווערט גירוןץ נ»‪".‬‬ ‫‪ :‬י ך א נלוזים את מו״ור ‪1‬ייטוב‪.עןיןידעט‬ ‫‪8‬פר ?מךןר‪ .‬קייט'^א‪"0‬איו‬ ‫ניץ אץ'ארץ ‪.‬איז ןיןארין ליכטינ איו נעןין רעם ספר שמות‪.‬כתןיעריוועךט רער'כ‪#‬ר ןיח^ין ‪&3‬ד‪ .‬כננד ספר ייקרא )ה( הלכית רבית‪ .ואנט ציוירויי‬ ‫פיםוואיוראונ יום איזידאןיאייןייאך‪-‬ונעןעסאטליכ^ינ איז טאנ‪.‬ני‪5‬ז^ט א^יוי^מ^ייד ציוי^ען ךי'ליכטעקייט אונ ךי פינסטערני© איו' .‬‬ ‫אוראונ יום‪ .‬‬ ‫ויהי אור‪ .‬לי?‪9‬ע‪.‬ע ד ל אליזים ‪3‬ין קאור ו‪3‬ין החשך‬ ‫^אט האט ‪.1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .‬אונ‪.קע‪1‬ןט לייכטץ‪! .‬שבו נתעמק הקב׳ה וברא את עולמו‪.‬ךעם״עןשטין טאנ ופון די.‬אור אונ יום‪^ .אכט האט זיא ניט .‬והיכן היא‪ .‬אוניךיא' מצות פון .‬עייל אין דעם שפר שטייט פיל דינים‪ ..‬אט ?אם ‪8 1 ^ 3‬י ד ללמנ״קייט איזינוט «{יז ?‪.‬אונ לי לעטןנקיייט' פו.wyyo):‬מירןאבץ‪/‬יילערונט ת‬ ‫לי?טינקייט!ואם איז זישאפין ניוואךץ ‪.‬פסיק הנאמר נגי ס' דניים נכפלו אור דוס וכי לא היא הי*‬ ‫*!פינו ננפלו ‪ 0‬אוי וני ש ו נ ‪ .‬איריאליץן!אט' רבי ןץמון ןיזאגט צורי?!‪3‬רים‬ ‫רער'ספר ךןךים ?!ייסט אויןז ץוויי‪^.ועט ייין יוייסיינט א ^‬ ‫די ליףטיגקייט פון די זווזן‪ .‬גילויכטיין טיטדאןז אויף ‪) .‬פאר^ואסדערספו־ ך^ריםדאםאיין אים איז אוץדךאקיל ךינים‬ ‫אונ‪.‬יה‬ ‫מוזגות כ ה ו נ ה‬ ‫‪J8‬הלכות רנות ‪ .‬ש‪$‬ייט‪.‬ייבדל אלהים בין האור ובין התשך‪.‬נננזה‪ .ט' ני‪9‬אכט אץידשע^יידיצייישעיןדי^ענטשין‬ ‫וואם ^ ע ן אתים ?יגאנמגן »ז ^ • י ם א ו נ צווישעןידיים^נט^יןיוואם הא?ין גיראךפט אתיו‬ ‫האטי‪/‬ירופץ ת ליכטי‪.‬אר ביי .‫ב ד א ש י ת ‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫י׳‬ ‫‪2‬ה ג‬ ‫יד‬ ‫בראשית‬ ‫םקדשנו וני׳‪!) :‬־‪ (J‬איר סימון ה׳ פעמים כתיב כאן אורה‪ .‬ליקטןןקייט‪ .‬והיא מתוקנת כצדינןיםלע״ל‪ .יקענט‬ ‫^ייןטין ווארום ויא איי ?שאפין נידארץ נ אר צום ויקטין ?יי קאנ‪-‬יווא^זאהץגיעקומען ךי‬ ‫^י?'טי‪.‬ייע. א נ הטיזיא‬ ‫ךט ג.‬לא הוא אור ולא הוא יום אתמהא‪ (11 :‬תני אורה שנבראת בששת יםי‬ ‫בראשית להאיר ביום אינה יכולה שהוא טכהה נלנל החמה‪ .‬ויקרא אלהים לאיר‬ ‫יום‪ .‬עייל איןיךעםםנ־ר שטייט ווי נאט ד. ןןס איז טאגיאיז ליכטינ‬ ‫^אד ןןם איז טאקי ניידע ‪#‬יינס‪ oy in\ .‬ווען ט^יחייעט קיםקויעט ךאיליייכטין צוךי‬ ‫צךןקים‪ :‬אווי ווי‪? 7cj..

‬נירען ך^עףןטע' ודיי טענ אייךער ךי ווהן איז‬ ‫?שאפיין‪.‬ולחשך קרא לילה‪ .‬שעכנ הקנים‬ ‫‪1‬‬ ‫זוי ךיילייכטןנקייט .אלםט ןיוועלטינען ביי נאכט‪.‬גרו. ויבדל הבדלה ממש‪ .‬ךביןירכיהיזאגטאזוי‬ ‫}.‬אין ך .‬סן היא וירא ויברל‪ .ץ גאט ךט' אפגישייךט די ליכ‪.תזאנט ראם‬ ‫‪9‬יינט ‪£‬עןךי' דבען טענוואם מען וזט‪.‬ניטרוי‪.ויתושלת ס‪3‬ךיק'‪ .‬ווייל^ער־ איו פץ‪.אנט איךיייל ‪3‬יוועלט?ען ‪3‬יי טאו‪ .‬מעי הט הנאה פון ךי ליבטעקייט‪.‬זיין ווהן‪ .‬משל למלך שהיה לו ב׳‬ ‫)יג( איסטרטיגין א׳ שליט ביום ואי שליט בלילה‪ .‬ ‫גי‪5‬א.‬כלומר הנלילש ‪ 01‬מיס מן‬ ‫כנריאם היו וי קורא נס לאור שלא נשתמש ט אלא ג׳ ימים המחלוקת שהיה ניניסס כדין זה םמנדיצ נין שני נעלי זיני!‪:‬‬ ‫אור של ו׳ םימים ו )י( משותלת כוי‪ .‫סן־ף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ג‬ ‫בראשית‬ ‫)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאור החסה ואוי ההטה יהיה שבעתים באיר שבעת היטים‬ ‫אתמהא‪ .‬דרן שאלה ותשונס נגמס נוי‪) :‬מ( וכלא נרניעי כוי‪ .‬עךט אויף .‬ימיידןטעזתה‪ .‬נמו שפירש"׳ ז״צ )ינ( איסשרנןיגון‪ .‬איר יוחנן הוא שהקב׳ה‬ ‫אומר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»יא‪.‬פון'ךע‪'5‬טווע‪5‬יןגועךט‪.‬וכן לשני איל פלוני לילה יהא תהוםך‪ .‬יג( מדיינין זה עם זה‪.‬ם איו' ‪. .‬והיו שניהם‪).‬וזה אומר ביום אני שולט‪ .‬ווארום ךעם פיעךטין טאנ זענעין שוין ‪3‬עשא?ין‬ ‫ןייואךץ די זוהן טיט' ךי לבנה‪.‬פאר‪.‬יטי'בךאשית‪.‬ני.‬קר..‬אפילו ךאםיעםינוואךנ איו ואו־ גיבוב איי! יאיץ' טאנ‬ ‫אךער אויף {ווויי טאנ פוןיךי ש?עת ‪.‬האבץ־זייך ניידע‪3.‬ך‪3‬י זעירא‬ ‫דער ווהן פון ר?י אבהו הט '}יךךשת אין קםךין פון!ואנען‪.‬נאכט‪ .ט .אבין ןידך^ת צוויי‪.‬עךער טאנ גיתפין‬ ‫־^בעת ‪.‬ניוועלטעען ‪3‬ייטאנ אונצום אנךעךץהאט‪.‬אזוי ווי אסענטש זאנט' ךי אונ ךי'‪.נט‪ .‬קרא הםלך לראשון ואיל פלוני‬ ‫יום יהא תחומך‪ .‬כך ויקרא אלהים לאור יום‪.‬אין ידי ךבען טענ‬ ‫ןדזיניווען אווי 'ליכטינ אז‪1‬י ווי ‪?.‬פקיליש ונציניפ‪) :‬יל( מליינים‪ .או־ ^ירען ךריי טענ‪.‬ולא שלשה הן‪ .םע_לייט פון ךער וועלטךאסאיז רבייוחנן'אונ רבי'שיםעץ ב^לקיש‬ ‫. אטד )יא( הבדילו לו‪ .‬ךער וזאט ניזאניט איך וויל גיוועלטיגע.‬‬ ‫אזוייהאט^אטןירופין צוךיליכטינקייטייאונןאטניזאןט דיין צייט ואיליזיין ביייטאנ‪ . .‬שהשפיע להן הקביה אורה‪1 :‬ז( וירא אלהים את האור‬ ‫כי טוב‪ .‬טזעהן ךי‪.‬ניהאט אנוטץ' דלק האט‪.‬מי סמניל כ ד שיהא נסשל כסלכס ונשכר זאת השפיע לסן‬ ‫יא! ננגו כאור הראשון ז ) » ( ‪ p‬וכן אנא וכוי‪ .‬ךבי יוחנן זאנט ךאםהט‬ ‫נאט‬ ‫‪6‬‬ ‫ז‬ .‬מנין שאין מברכין על הנר עד שיאותו‬ ‫לאורו‪ .‪:‬זעהןיאז ךי'ליכטעקייט איז ניט‪ .‬ערניזאגט דו .‬יהודה ברבייןויטץזאנט^אט הט ז^פגישייךט דיי לינוטיגקייט פאר זיך‪.‬‬ ‫מייל‪.‬האט דערמלך‪.נרשטע ךןען טענ‪ .‬פרענט דער§ךרע!ךיזיכט‪:‬נקייט‬ ‫איז ראך' .‬אלא כאיניש‬ ‫דאםר )ט( ‪ p‬וכן אנא מפקד לשבעת יוםיא דמישתותי‪ .‬קךינען‪ ..‬משל למלך שהיה לו מנה יפה והפרישה לבנו‪ .‬גיהאט צוויי‪7‬גל?טע‪' .אט וזאט >!פ געשייךט ך י ליכטעקייטפוןךי כ‪-‬ינםטערנעש די.‬ל‪5‬י‪£‬ל‬ ‫א§לך הט‪.‬ניט דנעין'‪ .‬נירופץ צו איינעם אונ האט‪.‬לי^נקייט איי נוטיהאטנןע.‬טעקייט‪.‬מריניס‬ ‫כן‬ ‫בפסוק ני לימים עוו שנעה אנכי ממעיר וגוי‪ .‬עם שטייט'אץ פסוק !ירא{יגןדל‪ .‬ןעהאלטין פאר‪.‬ווייםץ ימיר או מוצאי ‪#‬בת' טאר‬ ‫מען ?יטמא?ץא^רכה אויףךיליכט בוךא מאורי האש םייךין‪.‬ך?י‪.אלץ דך ניט‪.‬ניזאגטדו‬ ‫זאלקט‪.‬רבנן אמרי‬ ‫הבדילו לצדיקים לעיל‪ .ט הבדלה‪ .‬לם^ל‬ ‫א‪.‬‬ ‫איל יום יהא תחוטך‪ ..‬אז' ‪.‬ר‪3‬י'נהם.‬שבעה‪ .‬‬ ‫זה אומר ביום אני שולט‪ .‬די צדיקים" ווען משיח .'אל זיץ ‪3‬יי נאכט‪.‬‬ ‫ךי ר‪$‬ן וא.‬איר ברכיה כך‬ ‫דרשו שני נדולי עילם ר׳ יותנן ורשב״ל.‬ע‪.‬כשגוזמן לו סקנ״ס אירו כן פירש " ווה! וירא אלהיס את סאור כי נ‪11‬נ‬ ‫מנס יפם אמר הצניעה אותה לו׳ ינו משתה יאושס לנר סוא סצליק מתושלח כוכתינ אמרו צדק כ׳ ג‪1‬ינ‪) :‬יא( סנדלי‬ ‫איני מספיק לו רק יום א׳ ושניס מפני שאותו יום או יומיס לו‪ .‬א\י.‬עסינוואךגגךייט‬ ‫איך אן אויףיךי שבעת ימי הםשרןה‪ .ים איז ניווען‪.‬ערהט‬ ‫^יר^ץצו ךי פינסטעךןים אוניהאט גיואנט ביין צייט.‬יעי מםש^ה‪! .‬ערידא״ם ‪.‬מען הט‪..‬פירש" להאיר סניניו ימצאת׳ כד״א ונסורא עמיה שרי ו‬ ‫גוא מכלל ו ׳ הימים אמר לן׳ כימים אן כאן כיי! שימי ר" וישנ״ל הנדלה ממש‪ .‬אווי'וועךט'‪3‬עחנוין‪?.‬ר׳ נחמיה אמר אלו ז׳ ימי‬ ‫אבלו של )י( מתושלח הצדיק‪ .‬דיל‪..‬גויךא אל‪1‬דם>‪.‬איל לילה יהא תחוםך ‪ ..ועט קוטען‪ .‬ר זעירא בדיה דר׳ אבהו דרש בקמרי!‪ .‬ר׳ יהודה ברי סיטו.‬ער איז פץ ךי שבעת ימי הטשירןה‪ .‬אונ‪. ‪3‬יי טאנ אונ דיער‬ ‫דןאט‪.ער זאל ניוויעלטייגען ביי פזאנ אונ איינעריואלגיוועלטינעץ‬ ‫ביי‪.‬אר ‪.‬ומ( והלא ברביעי נבראו המאורות‪ .‬אט ד.‬םלך‪g‬אט ‪.‬ערער‬ ‫^אנ ש?עת ימיןירא^ית‪ .‬ניוואךין‪)':‬ן( ‪.. .‬ידי ‪#‬געת ‪.

‬לאט.‬ך י ‪3‬ע*ים פון ךי צתקים‪ .‬לינ‪:‬ט‪:‬ג‪.‬ךי‪.‬עס‪4‬אלדי!?אג אונייען‪/‬עס^ליייץ^אכט‪ .‬אונ ייי ־ויל שזנה ךי ‪5‬א?טיאלייץ‪)':‬ט( ך?י אבהי יאגט וייייל ע ם שטייטיייאין‬ ‫?סוק״עס איז‪.‬פי• וני סידשתי לשחר ושיש לילה! ) מ ( ‪ p‬הריי נ ו ‪ /‬אלו נאותיס לי ‪ enm‬הס‬ ‫מקומו ת מ ו איוהו משמע שהקנייה הידע לו מקימי הפני נ ש י י ‪) .‬ך?י פנחס יא‪. . ".‬יי‪.‬נלווען‪.‬כטינךאם טייגטטעןדי _םען*‪ 6‬פית ר^תקים ‪ .‬אלו טעשיהו‬ ‫של צדיקים‪ .הו.ה ‪3‬ר ‪9‬יטון זאןטעפ ^טייט ‪3‬יט‪.‬ר?י‬ ‫.יעצט‪5‬אר .יי^ט די יועלט גיפעלט מיד *מ יענע‬ ‫ייעל?ין זעגק קיר ניט גיפעלץ‪ .‬ויין נאסעין א‪1‬יף די פינסטערנים‪ .‬ערב'‪.נס ?זטייט אין ?סוק יוצר אור ובורא יחשך'עושה שלום‪ ..‬וירא אלהיט את בל אשר עשה והנה טוב מאוד‪.‬אלו םעשיהןשל צדיקים‪ .‬ב^ער האט בעע!א§ין ךיייעלט‪3 .‬ ‫)ח><י‪.אט ןץאנט צו איוב‬ ‫יךןןען ךעם ?!ארנין ?זטערין זיין אךטאיוג דין״צייט‪ .‬רבי כעחוםאיאגט איך ייעל דיר יאךן רעם טעםפון דערזאןד‬ ‫.‬ויגדל אלהים בין האור ו ג ץ החושך‪.‬‬ ‫םשנבראו עושה שלום‪) :‬ח( ויקרא אלהים לאור יום‪ .‬אלו פעשיהןשל רשעים‪.‬ ‫^פךיהימאךןין'‪.‬נאט ן‪:‬אט יאפיין די~ליכטיג‪.אט נירופץ נא?ט‪ .‬‬ ‫אץ ‪#‬הייב יוען ?‪.‬יר!י‪.‬ייץ‪.‬אונצו ךי פעס^ערנים האט ער ןירו§יןנא?ט‪ .‬הידעת סקוסו איזה‬ ‫הוא אתפהא‪ .‬נאטהאט}יירופין צו די‪.‬יוצר אור ובורא חושך)טו( עושה שלום‪.‬גאט האט גיפאכט‬ ‫ךפ^ךניס‪£ .‬םי״םק?ג‪5‬ג‬ ‫אצויישענשיידצוךשען ך י‬ ‫» ז ‪ .‫פדר‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫י ^ י י * *ישי׳‬ ‫‪1‬‬ ‫טו‬ ‫בראשית‬ ‫אופר לאיוב )איוב לח( הםיסיך ציית בקר )יד( ידעת שחר טקוטו‪ .‬איר תנחופא אנא אפרי טעמא‪ .‬פעשיםפוןךירשעים‪^.‬ורפען ד י ״ פ י ^ ע ת י ס‬ ‫ז»יר צייט אונ ךי ליץטיגקייט אירי‪£‬יייט‪.‬מפיק עוד שעס לדני‪ -‬י׳ אנסו מ ו מ י .‬גאט‬ ‫^האטג^נטעס יאל‪.‬יקרא>‪ .אט'ה־«‪£ 1‬עשאפין יועלטין''אוניהאט ד י וויםט‬ ‫ני‪0‬א?ט‪ .‬יש( יתהו!‪ .‬ויקרא אלהיס לאור יום‪ .‬אונ ווי פיל שעה רער‬ ‫טאנ יאל ייין ‪ .‬דאטטיינט״םע!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫?‬ ‫(‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נ‪3£‬‬ ‫‪:‬‬ ‫די‬ .‬אפר ר׳ יהודה ביר סיפון יהי ערב אביב‪ .‬שנלל שהיי מריניס שנל אמי יי״ק ד»י ע י נ ימו לאותס שלא היי נאיתיס לפניו יהפנייז‬ ‫‪ w‬יי‪.‬‬ ‫ויאמר אלהימ יהי אור‪ .‬ק'ייט טאנ‪'.‬אפטו״דק'ט‪8‬א?ט‬ ‫.‬לי‪.‬דיעךראיי גלייעןויייםט ראם מייגט־םעןדי םע?!ים פץדיירישעים‪ .‬ייי איךידואב!גי^אכנז‪.‬ודיל ןאט האט ניט ניוואלטךיער »גען‪.‬עם שטייט איין‬ ‫םוק גאט האט ?ייעהן *לץ .ואסביר האט גיפאכט איזייייעריגוט‪ :‬יעהט טען אז‪/‬אט האט שוי‬ ‫אםאהלןעשא?ין וועלטין.‬ם לשליש ט ס ‪) :‬ש<( יהי משמע לשעני נפשפש ויהי ט ק י רמי לאות! שנשאיו יהיו טוניס ומטקייס שעיניו.‬או‪ :‬צו ך י פינםטער^ים יזט ע ר גיתפיי לאבט‪ .‬‬ ‫דין הניין לי יתהון לא הניין לי‪) :‬י( איר ינאי טתחלת ברייתו של עולם צפה הקביה‬ ‫מעשיהן של צדיקים ופעשיהן שלרשעים‪ .‬איר אלעזר לעולם אין הקביה טיחד‬ ‫שטו על הרעה אלא על הטובה ויקרא אלהים לאור יום ולהושך קרא אלהיס לילה‬ ‫אכיר‪ .אקט א‪1‬י§ער היי?ט‪ .‬־דם מיינט‬ ‫םע‪ .‬עם יאל‪1‬יץ ‪3‬אכט‪' .‬ז‪ T i j p y‬אז איירעי ד‬ ‫אוים נ.‬אוניעםשטייטיניטצודיגןינסט^ניםהאט‬ ‫.‬ ‫ו )יו( סדי ומנ‪-‬ס נוי‪ .‬קייטאונ‬ ‫ןזאט‪2‬ע‪#‬א‪5$‬ין‪.‬ולהושך קרא לילה‪ .‬והארץ היתה תהו‪ .‬אלו מעשיהן‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫‪ V‬יקיא ני׳ יפי' סנתינ ייתיא לאוו לאמי נו ייס שלימי שגס* מאיריס סיה ק‪5‬ונ לפרו יתניז שיעוי » ‪ w‬י‪01‬‬ ‫״ '** » » ו « )יד( יושת נשיג‪ .‬גייןען « ? ט א^עס איז גייועןיטאג זעהט מען עם איי" ׳טדןיאפ״אהליניוועןיטאג אונ‬ ‫.‬אטךאטגיתפין ציד‪/‬ליכטינקייטט^נ‪.‬ר‪3‬י‪^.‬נט פוןךאנק לערונט יבייאבהו‪.‬פץ דאנען ודיםיןטיר אי.‬ורואנט^אט דערטאנט ניט יין‬ ‫?א?ק אויף ?‪1‬לע??ןס נאר אדף גוטם‪.‬איר פנחס טעטיה דר׳ אבהי‪ .‬אלא'‬ ‫יטז( ויהי ערב‪ .‬י י ^ > אונ‪.אט .‬פץסטעךנופ אונוןאם }י‪5‬אכט^לום{יגדשעןדי‪1‬וייל‪.‬אן קורס ) כ ( איר פנחס ט ׳ ‪ .‬זיי'ה?*‪5‬ץזיך נעקרינט .‬אט וןאט^עשאפין ךיוועלטןט^ןיזעהןידיייימעשיםפורדיצד^ם״אמ ‪4‬י‬ ‫^ ? ז י ם פ ו ן ף ך ^ י ם ‪ .‬אווי‪.‬סכאן שהיה )יז( סדר זםנים קודם ל ק ‪) :‬ט( איר אבהו פלפד שהיה‬ ‫בורא עולםות וםחריבן עד שברא את אלו‪ .ארייי יענע! ניפ&זוי גוטגיוועןיווידי וועלט‪) :‬י(")אמר רבי ינאי ואנט‪.‬אלו מעשיהן של רשעים ויהי ערב‪ .‬אלא ולחושך קרא לילה‪ .‬אזוי'ו< עם שטייט אץ פפ'וק נאט הט ךרופץ צו די ליכטיגקייע‬ ‫§אג‪ .‬‬ ‫בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים‪ .אט תען‪.‬אסר )יח( דין הניין לי)יט( יההץ לא הניין‬ ‫ל י ‪ p ) .‬נ^ט‪ .‬יאותס הראשוגיס לא היו נ&יתיסלו‬ ‫* ״ י • <*> » » « שלוס‪ .‬יעפ‬ ‫^^^^^ומרי^יישוץגיתען‬ ‫איי‪.‬נאד עם שטייט ךהי ערב‪ .

יאלקינס יאלין י‪.‬איך אליין האב נע.‬‬ ‫אונ ראם איו ‪.‬ואורה‪ .אט ניוואלט טאבי! שואפות נ!יט ךי פיענטןט^ ייאס י*&ק אי??‪.‬יעדן פיר אז ךי סלאביים ‪.‬שנתן להם הקב״ה יוג‬ ‫אחד ‪ .רעלץטאנ‪ .‬אלבין אל‪.‬עפ ?‪1#‬ייט אץ ן*ק‪.‬נ.‬ןנםאט לייקאבענדדאם למיינט‪rso.‬המלאנים‪ ) :‬כ ז ( אתיא <ר" יוחנן‪.‬ערד •‬ ‫דאם‪.אגט אונ ניט ווי רבי‬ ‫ד!?י.‬אר נויייל ךעם‪.‬שלא היה‬ ‫בעולמו)מ( אלא הוא‪ .‬נתאוה הקב־ה לעשות שותפות‬ ‫בתחתונים‪ .‬הארץ‪ .‬חיי ל‪.‬שמים ‪ .‬ר?י יור‪$‬ן.א אונהיי ^איךיךבייוחנן דאס'ר‪.‬על ד‪!$‬ךץ‪.‬סי היה שותף עסי בברייתו של עולם‪:‬‬ ‫)יב( איר שמואל בר אמי מתחילת ברייתו של עולם‪ .‬ר׳ חנינא אמר בחמישי נבראו‬ ‫םלאכים‪ .‬והקביה )כז( פפדד באםצעו‪ .א יא.‬ר לוליאני בר טבראי‬ ‫בשם ר׳ יצחק אפר בין על דעתיה דר׳ חנינא בין על דעתיה דר׳ יוחנן‪ .‬ען מ‪1‬ל ןיט זאנץ אי ?יכאליהט פאירשפרייט ד'ע'ם'הי§על אץיררום דיט‪.‬ךי ןיערנ‪' .‬וועד איז טיט ן‪1‬יר ןיווען'‪ .‬אך רב• ח?י.אט ר..‬האמיר נכתונ‬ ‫שי ושלישי ו נ י סליל גם ניאשין יום ראשי! ומאחר שאמי‬ ‫ךי ‪5‬עע!יםפוןתךשעים‪.‬מה נפשך אם )כרו( לענין ההשבון‪ .‬‬ ‫אונ גמליאל האט ^אקצ^רייפ אץ צפון דיט‪ .‬שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב בשתים יעופף‪ .‬עךשטין טאג איז .‬ערה'אט .‬ראם איז יד רבי יותןן.‬עם ^אט נילאלפט שטיין‬ ‫יום‪.‬‬ ‫»לא נניאו מדין אפילו‪ .‬אלו טעשיהן של צדיקים‪ .‬יין זיינע‬ ‫ביי?!ווע‪5‬ץ‪.‬־ל‪:‬אני'‪3‬ר ט^ךאי זא.‬יום אחד‪ . -‬י ע י ^ י ^ א י ז ^ א י ^ ^ י י ט ^ י ^ א ל י ^ ע ם אנרערץ‬ ‫‪!? 0%‬טייט״אץ §סיק עו^ז מלאכיי‬ ‫‪$‬אג‪ ..‬עי־ איי .‬ילפינן נתינ יום א׳ שהים מיומי נמ״איס‬ ‫הללו שםס נלל העולם שאי! עוז מלנוונ! שירש*‪ ) :‬נ נ ( סיים‪.‬טיי?טטען ךי ק‪1‬בינה!אל רוהק אויף ךי ?גרדיציוי^ע..‬אונ‪.‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫»אז שששע שנני היו נעשם גינ אנ< לא היי שונים נאלי‪:‬‬ ‫) נ א ( ד' י נ י י ם ‪ ..‬אחד‪ .‬רבייויץי!<נט פאר ייאם שטייט יים ‪.‬הכל מודים‬ ‫שלא נברא ביום הראשון)כ‪ 0‬כלום‪ .עווארין לי םלאכים‪ .‬אר‬ ‫.‬ניט'‪5‬עיןןיייעןנארגאט אליץ‪ .‬ע‪ 1‬אייף ר‪.‬ע.‬עס ‪?#‬ייט ‪3‬יי לי ה‪$‬כים ובשר<‪:‬ם'ןעופף‪. טענטעזץ אווי יוד ןיא תהט אין‬ ‫‪0‬י§על ןווי^‪.ע בויךיטם‪ .‬ערדןאטפאו^ז^יט דעם היפעלאין וואםער‪.ט‪ .ווען דאג^רש^אג‪.‬אונ .!£‬ק אייך ‪"3‬עשאפין .‬ךביחנייגא‬ ‫ןא^ט דאנעל^ןזאנ‪.‬שלא תאפר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע‪.‬עפ שפייט אין פסוק ועוף יעופף‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ל ש ה‬ ‫לאמי !יי נשי נניאו סמלאנים יניאנו! נשגנ שמו לנוי‬ ‫אנל לי׳ תנינא שלא נבראו המלאכים שד יום מגישי סים לי‬ ‫לנשונ יום אחי גס נשי ושלישי ויניע׳‪ ) :‬נ ה ( המקרה נמים‬ ‫ונוי‪ .יוואךין רעם א.‬דחי בקר‪ ..‬רבי יוחנן אמר‬ ‫בשני נבראו המלאכים‪ .‬אזל וד‪.אט טיוען אייינעריאויף‬ ‫די‪.‬דע^עךשטער ^אנ‪ .‬ךימעשיים פון ז־י״ך^עים!אונעס‬ ‫*גיי ‪^ \rnfi1‬אנדאס ‪8‬יי?ט ‪5‬עןךי‪!5‬עשים פון ךי אתקיים‪ .‬‬ ‫ונבריאל בצפוני‪ .‬דער איו ניויעןאשוד״ף פיט נזיר'ויען אייך האב ךיייוועלט‬ ‫^ע׳צאפין‪) :‬י‪10‬א‪8‬ח‪ .‬אתיא )כד( כר׳ יוחנן ולא אה א כר׳ חנינא‪ .‬עעא'?ין ןיוואריןילי טלאקים‪ .‬אלא)ישעיה מד( אנכי ה׳ עושה כל ניטה‬ ‫שפים לברי רוקע הארץ פאתי‪ .יטאכט ךי .‬זעהן טייר אייןעיפף פיינט טען טל^ץים‪. פיטען‪}.‬מן המלאכים‪s‬‬ ‫)נו( מ ז י ו י ‪ .‬ואי זה זה יום הכפירים‪) :‬יא( איר תנחום בר ירמיה שבו נבראו)פא( ד׳ דברים‪.‬עיין' ‪$‬אנ‪.אט אים'§ארשפ'דייט אי.‬רבי??םואל‪3‬ר' אפי זאנטינאלד איין אנהייב רועו' ךיוועלטיאיז בע‪#‬אפץ‬ ‫ןייואךץ ן ט .ר דאסיאיי יום כפור ז )יא(^‪8‬חר?יחגחוס‪£‬ריךס.אןט ךעם א?רעלץטאג יענען ‪^.‬ל׳ מדיזס ו ) נ ח ( לעני! החשנין‪ .יינט רעם היםעני אונ האב פארשפרייט‬ ‫ךי^ערד‪ .‬אונרוחטיץט סען'מלאכים" איד יוד‬ ‫• ^ ‪ .יגא‪$‬ען אייף לי ?•לי'נ‪.‬וכתיב )שס( עושה מלאכיו רוחות‪ ..‬אייןט‪7‬נ מיינט מעןךאט הט גןעבין‬ ‫צורי יורץ איין^אג אץ'יאד.‬ייעלט^נסאיו‪.‬‬ ‫<כב( הרים‪ .ט פון רביןצחקם ווענין סיי‬ ‫‪.‬ךאם נ ^ ט מען‬ ‫‪.'.‬פי אתי כתיב‪ .‬ע אזדעם‪.‬ערשטין 'טאג איויןאר ניט‬ ‫? ע ש י ^ י ן ‪§ • P ^ .‬לא היה צריך לםיפר אלא אחד‪ .‬עלפין רוח‪ .‬דיהיטלען'! ךייערדיאונ‬ ‫ךי‪.‬חה היה מלאנח יום שניו )כי( נלים‪ .‬ער האט ידעקט אין ייא^ער' זיי.‬שנים‪.עוי^תגט האטי גאט גיטווט‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ת ח י ת‬ ‫‪y‬‬ ‫ז‬ ‫ווארטץ‬ .‫בראיית פרעה ג‬ ‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫של רשעים‪ .‬איר יורן שבו היה הקב׳ה יחידי בעולמו‪ .7‬ט‬ ‫אקדעם^ר^טין ^אניקעןיגשאפץ ןיוואךין פיר יאיץ‪ .. די מ^‪$‬בים‪^ .ההט‪^.‬ההיד )ההליס קד()בהו המקרה בסים עליותיו השם עבים רכובי‬ ‫המהלך על כנפי רות‪ .‬אר ודייל די םע^יין'ןאביין .‬יקען ‪3‬ע?זא?ץ. .‬ליכטי‪3‬קייט‪ .‬אווי‬ ‫ויי‪.אט זאןט איך אליין האב אלץ גי‪$‬אוזן‪.‬‬ ‫נ פ נ נא״א אן עיש שק ננלל אין אולי נוונסי על ההדס‬ ‫בשחה כמיס נו״א על םייס יעמדו מיס ו ) מ ( אלא סוא‪.‬י־אשץ ‪ .

‬נאד דאסימיינט' טען רעם ראשון'וואםיהאיט ניךאךפט שטיין ‪'3‬יי'ךי‬ ‫|עשאפוג‪.‬יוייאיךיוואלט אין‬ ‫איקס בעשאפץ ךי וועל ט‪ .‬שגאםר המקרה במיםעליותיו‪ . דןיאט אויף .‬ראשון לאיסור הבמה‪ . .‬רער‬ ‫^ך^טער טאג פץ ךיוועלט בשאפו^ג!ווארום ךעיר"טאג איז גיווק זוגטאגז‪ .‬אייינס צוויי ךריי פיר פינףיןעקם‪ .‬איי.‬אווי ווי‪.‬ראשון למעשה בראשית‪ .‬רבני.‬דאים ^איו אוואיגךער‪ .‬ךעם טאנ האט י‪£‬ען ראם‪. למלניכ‪ .‬ראשון לכהונה )לא( ראשו.אטהאט בךעקט מייטינואםעיר זיינע ביויךיטס‪.‬רעם טאג האבץ די כוונים ןיבענטשטךאם‬ ‫‪.‬רעם טאג איודאס‪.‬‬ ‫ןער מ^גאין ךער וועלט איזאזאייגער^אסטא^טובבךעקט'‪!.‬‬ ‫פרשה ד )א( ויאמר א־הים יהי רקיע‪ .‬אימתי)כט( פרע‬ ‫להם הקב׳ה להלן בהקמת ה מ ש ק ‪ .‬ערץזטע קאסל דייוךין‪ .‬כתיב )חהליס קל( המקרה במים עליותיו‬ ‫בנוהג שבעולם מלך ביו בינה פלטין ומקרה באבנים ובעצים ובעפר‪ .‬ווי?‪8‬ען די‪ ..‬נךשטער חדשי‪.‬עך‪#‬טץ טאג‪ '.‬ווען האט נאט בצאללט'רעפי ‪#‬ני'אוני ‪#‬לי‪#‬י‪.‬‬ ‫אוייף איין .‬רעם טאג‬ ‫הט נירוקט די ׳?כינה אין נ!?ז?ן ךאם‪.‬עם'שטייט אין פיסוק די זאלי!‬ ‫מאכיןצו סיר אמקדש וועלאיך רו‪.‬שלא אמר‬ ‫כראשון יום ראכון! )ל( הראשון‪ .1‬‬ ‫וייט פץ מובח‪ .‬ךער עךשיטער‬ ‫צו ?לכיס .‬אווי וועךט‬ ‫ניט ןירעט‪ .‬שמא אחד שני שלישי אתמהא‪ .‪ .‬עם זאל ‪#‬טיק‬ ‫אחד שני ?‪¥‬לישי‪ .‬ךעם טאג הטימקרייה ניווען‬ ‫רער‪.‬רש^וער רעד צווייטער דער ךךיטעו־‪ .‬אןער‪.‬ראשון‬ ‫לירידת האש שנא׳)ויקרה י( ותצא אש מלפני ה׳ ונוי‪.‬״עם קטייט אץ ^םוק'.‬ויאמר אלהים יהי‬ ‫רקיע בתוך המים‪ . אםרין לה בשם ר׳ הניגא ודי פגחס ור׳ יעקב ביר אבין בשם ר׳‬ ‫שמואל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י וס אמד סל״ל בינ שדם שלשס וארנעה יכו‪:‬׳)‪:‬ט( וסיע‬ ‫לכס ‪ .‬דעם טאג איו ראם‪.‬האט גידאךפט שטיק‬ ‫אהד שנ‪:‬ם '?לשה )ארב^ה חמשה ששהו‪ . לשכינה‪ .הרשים(‪ .‬ערשטע מאהל אראיפנענייךעךט א״פיןעיר פץ'וזיטעליצו פאר‬ ‫ב רעגע.‬רעם טאג האט מקריב גיווען' אכהן ראם‪ .‬ער^טער נשיא‪ .‬רויא פון'הויבץםיט שט‪:‬ינער‬ ‫אד ער‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ .‬עם י איו או־ויס גי!אנגען אפייער פון פאר‬ ‫נאט אוג‪.‬נם האט פאר בךעגט ךי קך^גות‪:‬‬ ‫פרעה ד)א( <יי^‪5‬ר אלהיםו‪. . ?זטיייט אין פםוקדהי המקריב ביום‬ ‫הךאשץ את קך^נ‪ ar\ .‬ער ואל די אןועק .‬ווען מען האט אויה גישטעלט‪.'.‬‬ ‫ראשון לברכה‪ .‬רעם ‪.‬אווי ווי‪.‬ןגף?טע טאהל אסור גיוואר'ין'טקךיב'צו‪1‬י'ין קךבג‪1‬ת אויף עבמה*‪.אבץ'גילערו?ט צעסןיקרוייגעןיהאט ךער טאג‪.1‬ניךאךפט שטיין'ביום ראשון‪ .‬דאירום נאט הט גיזאןיט‬ ‫דער מאגי וואט נגע.‬עךשטע מאהל י‪ .‬פאר.‬עם ‪#‬טי'יט אץ פסוק‪.‬ךעם ?ש?.‬אט ד!אט גטאגטזןם ו>!ל ויץ אפארש^־ייטונג אין םיטען רעם‬ ‫וואםער‪..‬עךשטע מאהל אניגיהדבין שעכטין קךןגותאץצפ‪. די קךןג‪1‬ת‪ .‬עךשטע‪9‬ואהלטקךיב‪/‬ימק' קך'ון'גית אץ‬ ‫נ‪!£‬ב.‬או ראשון‪ .‬עךש'טע מאהל‪ .ום שטייט‬ ‫הראשון היט אה׳‪ .‬ראשון לעבודה‪ .‬שנאי וינמדבר ז( ויהי המקריב ביום)ל( תראשון את‬ ‫קרבנו‪ .יוואךיןידי שכיגה זא\ אין איר‬ ‫רוק׳ץ אע ךעם טאנ וואם ךער מעןכן אייו אויף .ישטעלט ךיעם טשפן איז ‪3‬יי ‪9‬יי גדיך ‪.עביןיךיעט‬ ‫וואךט ראשון‪ .‬שהיה צ״ל ראשין יכתנ‬ ‫םרחשין עה ה״א היוו••! רומז לייס יאבק של נריאת עולה ‪:‬‬ ‫)לא( ומשו.‬ראשון למלכים‪ .‬כתנ יש" זיל דל״נ ליס שמס שמונים‬ ‫למלכים וור״ח לסן פוא מקנח חכמים ויל ינןלשחינוח צפק‬ ‫לא גרס ליה דמאי שנא למנוח פנידה זו משאר םפנידות עכ״ל‬ ‫וע״פ התלמוד נמסכת שנת )פ״ז( נר׳ דנמקום ראשו! למלכים‬ ‫^ר״״פס״ק‬ ‫זואךטין ביו יער בית המקדש איו‬ ‫קו?!ט ציילי.ישטעלט גיוןאךין הט >‪$‬גןיה‪1‬יבין צו רודןק‬ ‫ךי ^כיינה אי.‬נינומק‪ .‬ראשון לברייהו של עולם‪ .‬אךערעםיזאל‬ ‫^םיין ראשון שני ?זלישי רער ‪!.ס דער צווייטער ךער' ךךיי^ער‪ .‬ראשון‬ ‫לנשיאים ‪ .‬ושלישי‪ .‫פדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשיח פרשה ג י‬ ‫טז‬ ‫שלשה‪ . מ ‪f‬־^‪ .‬ראשון לשחיטה בצפון‪ .‬הען צ‪. ךי טעג וואם' אי־ די איו דיי וועלט בעשאיפץ גיוואךין‪".‬אבלי‬ ‫הקב״ה לא קרה את עולמו אלא במים‪ . דאם‪.?טיק •רעם טאיניהטיםע.‬שנא׳ )שמוח כה( ועשו לי מקדש ונוי‪.‬‬ ‫תני עשר עטרות נטל אותו היום‪ .‬אמר הקביה כאילו באותו יום בראתי את עולמי‪..‬מןארוס י דיי וועלט איו' ‪<3‬טא‪9‬י.‬שני‪ . (J‬מיר ד.‬נ פוץ די וועלט קאט אים נאט ןישטעלט ‪3‬יי רעם םש^ן‪ .‬לאומן הימים נכהונ נ ק כני וש‪:‬יבי נוי‪ .‬ראש י חדש ניםןיאיו רער ‪/.

יער פץ*הוי‪3‬ין אוני האט אפ‬ ‫}י‪3‬צא}{יט )שיין }י‪8‬א.טךער היןןעלאיי‬ ‫ןיוי‪/‬ץ ?רוקע. הויבין אונ״עס הט אפנעקךיקוןטידעם‬ ‫צו רעם ןסוק ?רוחו ש‪.‬יוועז ךעם‪.".‬ךבי‪.יווען סייכט‪.‬יהי רקיע יחזק הרקיע‪ .ער‪ ..‬ווען ךי תורה'איו גינעבי־‬ ‫}יייאךין‪.‬ך?י'יודן'?‪. .‫פדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫שטואל בר נחמן בשעה ש>«טר הקביה יהי רקיע כתוף הטיס )א( גלדה טיפה האמצעית‪.ען די .‬ךיי ברכיה דזט גייאגט פון'‪.5‬ים ש§ךה <‪$‬יט דיין ווינט וואםזגרהאטצו שפרייט‪.אט קאט ךי'וועלט בעשאפין‪ Q) :‬רבי פנחם .וערי.‬אונ‬ ‫אייי איי גיייען ויען .‬א י מ ת י ) ‪ p‬חצה‬ ‫האש בץ העליונים לתחתונים לא במתן תוהה אתמהא‪ .'תורה‪. פסוק כ‪.‬נלזמר מניין‬ ‫^^א‪!3‬ער‪"7‬אזץ‬ ‫אדער טיט‬ ‫ויי״עס ?!טייט אין ןםיק^ער וזיאיט בךעיקטטיט !יאםערךיינע בוידימס' ‪.‬אונ"דער היפעל טיט אלץ יוסיאוייף‬ ‫אים‪ .‬חט‬ ‫‪.‬אונמיןן תורה"לערונט א‪1‬יף מע׳&ה בראשית לווארום'עם שטייט‬ ‫אי.קליוועךט'אונ'ני'?ןטאך‪.‬עדי דייט איו פו.‬קדוח אש המסים‪ .‬י־עס ןזיפעל(‪ .‬איר חנינא יצאה האש מלמעלה‬ ‫)נ( וליחכה את פני הרקיע‪ .אל דין ציייש־עןי״ידי‬ ‫עא^ער פון ךי אונטערי‪?.. ג‪.‬כך יש בין הרקיע למים‬ ‫העליונים‪) .‬ווען דער פןי‪#‬ר האט ?י?רעניט הט‪.‬אונ'פון דעם איו ^יווארין ךי אייטעיי^ע' היג&עןיאונ ף* אדןערשטע‬ ‫ו?י?לען‪ .יש‪8‬־<ע.‬פסוק והמדנר נמ״מ!‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫‪8‬‬ ‫־‬ ‫‪s‬‬ ‫| ־ ה‬ ‫י ג‬ ‫‪1 5‬‬ ‫) ה ( ת!פ נ ו ׳ ‪ .נ אין רעם ווא^ער !.‬אוי ךי יורץ ..‬‬ ‫אילי‬ ‫״ _ ‪_ _.יראךפט קומעןילעךנק א‪1‬יף&ת.‬פייש״י המהיה פי' ‪ onto‬נז"& ה מ מ י *‬ ‫משימסו סי׳ משיסמגיקי ילנ! ק־רין כסס שניתי! ניןלנ‬ ‫להעמיד ולהשריש מ׳ המלנ ממנו מ ס ו ‪) :‬י( יהי רקיע‪ .‬גנגאנגען"א‪.‬‬ ‫ךעם אןדעךין טאנ י‪.‬ער צו טיילט‪ .‬ואתם‪.ט ך‪3‬י ‪^1‬י.ענען.‬ר׳ יוחנן כשהיה מניע לפסוק וה )אינב ט ( ברוחו שפים‬ ‫שפרה‪ .‬עם הט גן?ךע?ט אפיין״־ר אוי!‪ £‬ךעס בארג םיני‪ ..אט קט ג‪/‬אגט‬ ‫‪.‬איא^ר כךנא ' ויעגין‬ ‫‪3‬עשה בראשית האטי .£1‬רגיי חנעא ז«י<ט''עס'י)ייאראפ‬ ‫&י'י^ יי^איוןיקוטעי‬ ‫ןיקי‪9‬עןאן‪:‬יער פו.‬רגיי ?ז?עון'יא.‬םע^ה"בר‪.‬רב אמר לחים היו מעשיהם ביום‬ ‫הראשון‪ .‬עסי שןןייט אץ ‪£‬סוק‬ ‫.‬איר תנחוטא אנא אמרי טעםא‪.‬דעי'יזינועל .‬ז( ביניים ובנתיים‪ . .‬טע וואםער ^יז צום דזימעל איי אווי" ווייט'\ד פון היםעליביויצוןי‬ ‫ד‬ ‫‪0‬‬ ‫ר‬ ‫‪1‬‬ ‫אויבערשטע‬ .‬עם ?‪$‬וייט אין פסוק‪:‬הי רקיע בתוך המים • ‪.‬‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫גרס ראשיו למושיס ינמקים לשמיטת לפו! נ י ם לאכילת קדשים‪:‬‬ ‫) א ( גליה ‪ • a t‬ז ׳ כוקו‪:‬ס וכוגגים ‪ ) 1‬נ ( משלית‪.‬איר יורן ביר שמעון יצאה האש מלמעלה‬ ‫וליהטה פני הרקיע‪ .‬וועןהטיךער‬ ‫‪8‬ייער צו טיילש ?ויישק ךי א‪1‬יבערש‪9‬ע איונךיא אונטערשטע‪ '.‬‬ ‫רבי יהודה ?ר‪3‬י ‪5‬ימ‪1‬ן יאןט יקי רינןיע םיץט מען עם יאל דין' א?אי*שפרייטוגג'' אויף' ךעש‬ ‫היםעל‪ .‬ ‫) ‪ Q‬רבי פנחס בשם ר׳ הושעיא אסר כהלל שבין הארץ לרקיע‪ .‪'.‬יענען גיייעי איבער דעם'פי.‬איי פאר .‬יענע. ..‬הסדיא )שמות צט( וירקעו את פחי הזהב‪ . אן דעם?ייער‪.‬עם.‬ריל‬ ‫נ־״א יהי רקיע וגי ‪) 1‬ז( נינ״ס וננתייס‪ .‬עם ‪#‬טייט '‪.‬או־‪?.‬עם .‬א^ת''איו‬ ‫ראך ?רי‪.אט קט גיזא^ט‬ ‫דעם א.‬איוי ווי‪.‬איי'רקי״ע אייך ךער ‪8‬־י'טשאפאר‪§#‬ךייטו‪ .‬כך תיתה בברייתו של עילם.‬רבי ׳ףמואל ‪3‬ר גחן!.‬את פחי היקב‪ .‬ער‪!3#‬ץ טאיג אייך‪ .אל אפאר^ר'ייטו.‬ע.‬‬ ‫יי' • = י י שדק למיס ינוס‬ ‫יי'* ‪' W .ךעךין טאנ ?נםיאל דין איהימעל‪ .איין פון'בזני חןןאס' יועגין‬ ‫ןבי פ?חסאוגר?י‪ :‬עקב יר אביןיאגין פון ‪.ט( רעם זץמעל‪. הימעליביו ציידי אובעו־שטע‬ ‫דאסער אווי‪.0‬ער ‪#‬טאךק גינזאכט‪.אט .‬ובשני קרשו‪ .אל דין א§אר‪#‬פךיי'טונג אץ ווא?ער‪.‬ו( יהי רקיע בתוך הסיס‪) .‬ריי ביר סימון אמר יעשה )ג( מטלית‬ ‫לרקיע‪ .לייוועיט ניוואךין דאס כויקעלסטע‬ ‫פןראפין וואםער'‪ '.‬ךי רינן.'.אט הט'‪3‬י‪1‬א!‪:‬ט‪.‬כב יא?ט רי הימלען.‬הט.‬גס איו ארויס‪.אנט פון'רבי הוישעיאס‬ ‫ויעני! ייי ייייטעם איו פון ךיעךד ביו צוםהימעל‪ .אלדעגע ‪3‬לע?ץ‪'.‬ע ייי שסן תורה‪ ".‬פ.ע?ע.‬אוג'ויאם'.‬רעש פ״עדאויף‬ ‫דעם גאןןיין הימעל אונ הט אים טרוקין גיטאכט ד‪.ימ״ונט ךער היסעל יאלגישמאךקטייערי‪•'.‬היה אומר יפה לימדני ר׳ חנינא‪ .א קאטאו?ז גוט גילערו?ט‪ . .ע^פרייט ךי‬ ‫.‬‬ ‫ונעשו השםים התחתונים ושמי שטים העליוגים‪ . ס דעגץ יויען' .‬מעץ האט א‪1‬יס.‬אין ‪%‬סוק וירקעו‪.‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא ביכ אמר בא מעשה בראשית ללמד על‬ ‫מתן תורה ונמצא למד ממנה ‪) -‬ישעיה סד( )ד( כקדוח אש המסים‪ .‬ניצר די‪.'אוגטע'ר‪.‬ער ניזא.‬ךעם פייער‪ .‬יי‪.‬י‬ ‫' ^ ם ק ^ ) ד ( נ ק ד ‪ 1‬ח א‪ 5‬המסים‪ .‬קט גיןואףן‪ .

עייים אדף ה ^ י ן‬ ‫ך עאםער פון ךיוועלט‪' . א ט ‪ .3‬יש אשר‪!5. פסוק)ובי.‬ער האט נ.‬לער לופטי.‬אוגדיערעפירות איז‪.‬קע.‬ני'דאלמ א?ילו‪.‪ .‪ .‬לער לופט דורך ךי‬ ‫בייד פון גאטוואס‪.‬האט^ריךךיגיזעהןיאץישפיגיל ןרוים ‪. ך א ך ד ע ר פיעער פון.‬אצבעו של הקביה עאכיו‪ .‬ועה.‬ט( ופירותיהם אלו טי גשמים ‪:‬‬ ‫)ג( כותי אחד שאל את ר׳ מאיר אמר לו אפשר המים העליוגים תלויים במאמר‪ .‬הוי המים‬ ‫העליוגים תלויים במאמר‪ .‬גט'..יוואךי.‬נילייןט א.‬תימאךאך אייך .ישייךט <בין ה‪£‬ים א^״ר‪.‬נארךי אייננען״אי..‬ואינ‪ :‬מקלחיה ונסמסיי האצנע מקנים נ ס מקלתיס‪8 :‬ס‬ ‫פירש״י ויל נבם פיר! ריא כ‪!:‬׳־ העיייינ־ה יזזיעיכ מהמת של נ ס ן איני סייזמו נני.‬א״ל אפשר אותו שכתוב בי )ירמיה כג( הלא את השמים ‪1‬את‬ ‫הארץ אני מלא‪ .גק איי‪.אר דוךןד רעםיבפעהל פון‬ ‫.‬רערחעין‪ .‬‬ ‫מם של כסף ולא עמדו מיס‪ .‬איל הבא לי )י( אפרכס הביא לו אפרכס‪ .ואפאיןז ?י.‬ןאטדיער כודזי‪.‪ .‬הייתי אומר על‬ ‫גופו של רקיע הסים נתונים‪ .‬ער אךאיפ גינו‪9‬ע.‬איל‬ ‫ה.‬ר'‪3‬י‬ ‫‪3‬איר. ראם‬ ‫!ןין או .‬ער האט או^ניקעךט ךי י ל י מ י ט ד י‬ ‫?ךייטע דיט אראפוזאט אדןד ניט ניקענט ארויס וייין די וואםער עייליךי' איויץעךשקע לע?יל‬ ‫איו .‬אוג פון'ךעם היפעל געעןךי טךאפיגס אין לי וואלקין‪ '.‬וכשהוא אוסר ובין המים אשר םעל לרקיע‪ . מיראו לי אדבעךשטע ווא^עיר‪. לי חייך גאגץ יזייטפוןהימעל‪.‬רבי מאייר נ.‬גתן עליה טם של זהב ולא עמדו מים‪. דעםדאסער וואים אי‪3‬ערדעם הייטעל נילען‬ ‫טלא‪9‬י‪5‬ס אויף ךעם הימעל‪ .‬עו־‪3‬א‪.‬איר אתא כהרין)ח( קגדילא‪) . אלאנטעלנע אונ לא רילט ניט אן ךי‪.‬‬ ‫ג ף ן ע שהוא של אש והמיפוי‪ .אט .א‪.‬‬ ‫רוקי די דייר פון.ואם היי^ט אפךכום ואכלי אונטען בךייט פול סיט לעבלאך אונ הויבין שןאקל אוג הט‬ ‫איין לע?ילא‪.יאנט‬ ‫צום בורני!־רייננ קיר גרייסע ש‪.מאןטצום כור‪.‬רבי הנהוםא ואנטאיך וועל דיר זאגין ויען אין ^סוק מאלט ןישטאגען גז*ט‬ ‫דאט ן'ימ'א?ט ךעים וזיםעל אונןןר האטי צווי^ען .אט האט נ‪.‬רד‪ .‬פוי..‬איו.‬האט רער כותי }י‪3‬ךיי‪3‬נט אזוי אכלי‬ ‫פול נןיט וואםער אונ‪.‬האט‪.‬אוי ראם איו דער ר ע .‬ע.‬האט‪.יץוען §אר׳אטא?טטיט דעם פיננער‪ .‬על ןןך‪.‬יך אז ךי אתיעלשטע וואסער איינגען אי.?ער‬ ‫}וא?טו ארויף גי״לייגט‪ .‬קה‪ 0‬צייי^ע! ףי‬ ‫וזאםער.ן נמו נסר האניע! )יא( עמלו‪. י ן ‪ 0 ) :‬יאכותי( האט ניפרענט ‪3‬יי ר?י‬ ‫מאיר איז ם‪. . .‬עס ‪#‬טייט אבער אי.ישטדיוואםערא‪1‬יף‪.‬‬ ‫אוי^עףןןטע ווא^ער‪ .‬וזאט‪. ‪.אגט ךי וואיםער איינ^ט איבער‬ ‫דעם היהעל אווי ווי אליקט וןאס אייננט אי.א‪..‬פי‪.‬‬ ‫אז‪.‬ער האט גיזאגט‪.‬וואלט אי־ זאןין אזךי וואסער איו גילעגין אדףךעםקימעל‪. ס‪.אללענע ‪3‬לעך אויף ךי אויבעלשטע לעניי •‬ ‫איז די וואהער ניט עארהאלטי.‬אונ ידי‬ ‫נ?רא?י‪3‬ספאלי! א‪1‬יףך‪.ואס ‪.‬האט רבי מאירי גמאגט צום כו‪1‬תי ‪3‬ר'ייגג קיר‬ ‫אכלי .‬כיון שנתן אצבעו)יא( עמדו םים‪ .אר^ןזעןט'!'‬ ‫‪ jyp‬םייןפי^ער אויף האלבין ךי וואםער‪.אלדענע ‪3‬לעזז אונ האט‬ ‫ארוייי^לייןט אזילבעךנע בלעך אונ די וואםער איז אויל^יט פעלהאלטיי גייוואלין‪ .‬לע.‬לבי מאיר גטאנט צום כו‪..‬דעםהימעל‪.‬ער האט ארויף ‪.‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫זאגט‬ .‬האט דער כותי.‬איל אצבעך אתה נותן‪.‬עם יאל איווי ידיין • ן א ט י ך ע ר כותי גיזא^ט צו ריי ל י ר כ י י‬ ‫נאט ?!טייט איך בין פול אויף דיעם גאנזיין הימעלאונאויף לי גאג^ע ‪^.ואנט אווי .‬לד פארהאלטין‪.ל‪.‬פינלען‪ .‬ןוי״ערהט‬ ‫אראפ גינוקען לי וילבעלנע בלעך אייך אונ רבי מאיר האט ארויף גיילייגט דעם פי^גער אויף‬ ‫די לעכילאיז ךי ווא‪'5.ךי .ם פון ארון‪ '.‬איי.‬קלייגע(אונ ?יסאןךי כלי פול סיטוואםער‪ .'.‬י‪p‬ק ליך איין אין די שפעלען‪ .‬עם איואזוי‪" .‬יורזוח ‪) :‬י( ^פרנס‪ . .‬על לרקיע( צויי^עןךי וייאעער וואם אי^ער רעם‬ ‫הימעל‪.אל זיין^ני א‪£1‬א.‬סירש" גי הקניע נאמ‪:‬ע עששית אומו מיס יסותמין פ־ סנקנ נאלנע נניון והמיס <‪!0‬רן‬ ‫ואינו מגע נארנע זפטתיה‪) :‬ט( ופיייתיבם מ׳ גשמים ‪ .יזאנט צוי־‪3‬י מאיר דיין סי.‬האט‪.‬ווי אווי‪.‬היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ .‬פירש״י המיס ורמז ל׳ נשס שמיס אלי עימד־ס ואינה מקימים ז י ן‬ ‫נל' מלא נקנים סניניי ולנ!ע!ה נקנ נשיעוי א‪:‬נע וממלאי! הנקנים נן• אין לתמוה על המיס העליונים ואמי לו הנוםי‬ ‫‪.‬קע.‬הוי המיס‬ ‫העליונים תלויים ב ם א ם ר ‪ .‬יוע?ט אינ"גיט‬ ‫דעםךעק‪ .‬גי^ריינןט נרדסע ?«‪.וא'ם אויףדעםהיטעל‪ .‫סךך‬ ‫בראיטית ו פריטה‪ :‬ד‬ ‫כראשית‬ ‫יי?‬ ‫אילו נאסר ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין הסי• אשר על הרקיע ‪ .‬איל הבא לי מראות גדולות‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪r x‬‬ ‫נאמ!ע‪) :‬ח( קנזילא‪ .‬לעט מיט משה ׳צוויישק ךי צוויי שטעקי.אט .‬עלר ‪ .‬ןןאטריבי ‪$‬איר גי.‬‬ ‫איל מה אני שאני בשר זדם אצבעי מעמדת ם י ם ‪ .

‬אדיין גיין אין ןיאיר‬ ‫זאלקטודיךאפמענין‪ .‬זעהםטו אדם גרויס אוג אמאהל זעהםטו אויס קליין‬ ‫.על‬ ‫אז‪.‬יל( הלך מוץ שיצא ושקל‬ ‫עצמו לא הסר כלום‪ .‬‬ ‫<ל פר!ון פניס כנראה נמראס ן )יג( ומאתו שסננס‪..‬עס שטייט איי פסוק ךער‪.‬האט דער'כור‪...קענט‪.‬גיט פו.‬עיר איז קליין‪ .‬עם שטייט אין פסוק‬ ‫ןאט "הא'ט‪.‬איל בה אם אתה‬ ‫שאתה ביו‪ .‬ער מיל‪ .‬עם איז פון פיר ארויס ןעאננען‪ . שערות ראשו‪ .‬ראה אותה קטגה‪ .1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫העלפט‬ .‬גיזעהן אין'שפי.‬טי שאמר והיה העולם ברוך הוא‬ ‫עאכיו הוי כשהוא רוצה הלא את השמים ואת הארץ אני מלא‪ ..‬פלג איז טיייטיש‬ ‫ןעטיילט'‪ . שערוה ראשו‪ . .‬ךער כותי האט עדי גיטאלון'או..‬האטי רבי מאיר מיאגט צום כותי לי שווייס מאם אייז אתים גיגאנגען איו ניט פו.‬איל הכגס‬ ‫ורהוץ ושקול עצמך עד שלא תכנם )יג( ומאחר שתכנם‪) .‬קען טיט דך‬ ‫סאןץ ווי‪.‬האט רבי מאיר גיואנט צום כותיי מאךאך רו מאס דו בייט גאר אמעגםש‬ ‫^נ?‪1‬טו ליך לגלעדי.עמק רעם בבור פוןנ אט! אונ‬ ‫אימאקלךעט }אט מיטאמענטש פיןצווי^עיןדיגעךאר פון קאפ‪ .‬איל ומה‬ ‫אתה שאתה ביו)טו( לא הסר םעיינך כלים‪ .ע.‬עודם‪.‬לער‬ ‫!ייטוואס ךי וועלט' איז'‪3‬שאפין .‬ההיר )איוב‬ ‫לה( ויען ה׳ את איוב מן השערה ונו׳‪ .‬אילחן‪ .טצום כותי גיי אליין אין אהייםע ‪1‬יאד‪ '.‬ן'ר איז אליץיגיגאנגען‬ ‫א ץ ן א ד אונ דער נאך ווי‪.‬יער איז גיווע‪:‬‬ ‫‪:‬מען‪.‬גיג'אמע.‬ראה אותה גדולה‪ .‬איל כל אותה הזיעה שיצאת לא ממך יצאת ‪ . י ווי‪.‬ער ודל איזער פוהל ךי גאנצע הימעל אונ ליי גאנצע ‪7‬נרד‪ '.‬עס פעלטגאר גיט פון דיר‪ .‬או‪.יוואךין ביז' הייי^ט‪ .‬אונידערקוואילאיז פול‪ .פעלטצו איוב'מן המנדה'‪ .‬‬ ‫הרקיע דומה לבריכה ולמעלה מן הבריכה כיפה‪ .‬קען ליגאנצעמעלט ניט פאר .א‪.‬הה״ד פלנ אלהיט מלא םים‪ .ערהאטדךאפ ניוואנין‪.אט וואםער האט בשאפין ךי״גאגצע וועלט טיט' וייגע ךייריאיו ךאך געוויס' אז' ער" ‪.‬לער כוסי ‪3‬יואגט . ^אד .‬אינ״עם פעלט פוןאים^אד ניט‪ .‬וזט רבי‬ ‫גמיר ניוא.‬מבי.‬ ‫ךי מאנ‪ .‬האט רבי‬ ‫טאיר‪.ארי‪.‬ךער'‪.‬ער‬ ‫ןןאט ?ימאלט האט ער ג.‬עם'שטייט אין פסוק פלג‪.‬אלוהים כלא י מים‪ .‬ךייךץ מיט' משיה צוויישען לי צמיי ‪#‬טעקינם פון' ארץ‪ . גאט איו }‪.‬עם איז ארויס‬ ‫גיגא^ען פיון אים אזוי פילךעגיןפון דעםטוועיגיןפעלט פץאים .‬אוג אז‪.‬איזדפיל רענין ווי‪.‬ךע'ס קוואל'‪ .‬נ.‬ער??טע זעקם טע ‪-‬י )ד( <אמח חיי יוחנן יאגט ווען^אט״הו*‬ ‫בשאפין ליוועלטהאט‪.פוןבאד‪ .‬האט‪.א?ט צום ביןןיטאדאך דו מאם דויביזט אטעגטש איז פון דיר אמיס‪.‬קוואל פיון נאט איו מל טיט וואסער פו.אלסטו ידיך נאך אטיאהלאפ‬ ‫זועיגיין‪ .‫סדר‬ ‫בראיית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫איל ראה )יב( בבואה שלך בהן‪ .‬איל הבא לי סראות קטנות‪ .‬פון צווי^ען זיינע האר פון קאפ‪.‬אתה משנה עצמך בכל מה שהרצה‪ .'‪. אולעיווא^ער אוני האט די ןינעיץהעלפט אוייףדעם* ךיםעי‬ ‫אונ העלףט אין'אוקיגום‪ .‬פעמים שהוא מדבר עם האדם מבי.‬ווייאזוי‬ ‫‪ .‬אפילו‪.‬איידער‪.‬העלפט זאל זיין אויה דיעים הימעל או‪.‬קויאל יפו.‬‬ ‫אחי שנכנסת י‪:‬את משם תשקול ע!מן ו )יד( סלו ושקל‬ ‫את עצמו ונכנס למרשן‪) :‬מי( לא חסר מעיינו• מ י ז‬ ‫^ופיג^גן‬ ‫האט רבי מאיר גטאגט צום' כותי קיק ידיך אייןיאץידי }!?יגלען‪ .‬ומחמת הבריכה )הכיפה( םזעת טיפים‬ ‫עבות‬ ‫מת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫&‪5‬נעו נוי ואינו יאייס על המיס כעליוניכ ו )ינ( נ נ ו א ס ‪.‬אווי ווי‪.‬איר חנינא ב־ר איםי פעמים שאץ העולם ומלואו‬ ‫מהזיקע כבוד אלהותו‪ .‬ער איו'ארויםנינא}גע.‬הוי פלנ אלהים‬ ‫פלא םים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום‪) :‬ל( איר יוחנן נטל הקב׳ת בל מימי‬ ‫בראשית ונתנם חציים ברקיע והציים באוקיינוס‪ .‬ער אמ בשאפי! גיייאלי! אין לי‪.‬אונ או דו ‪ tapvvi‬ארויס ניץ פו.‬אך הט גיכ־עגט‬ ‫דער כותי בייירבי' םאיר‪..‬ר?י חניינא‬ ‫‪3‬ךבי איסיי האט גיזאגט אמאלל‪. ווי דו וויל?ט‪ .‬ןייטפון‪.‬רעם פולקקוואל וואםער האט גאט ניטיילט‪" .‬ער נינוטע.‬עםה^אר גיט גיפעלטיפי.‬אוג‪.‬י'‪.‬פלנא‪.‬גי.‬או‪1‬י ווי‪.‬אונ איידער דו וועסט‪.*אזויפיל‬ ‫?!ווייס אוג_‪.‬הביא‬ ‫לו מראות קטנות‪ .‬עפ‪.‬איל ראה בבואה שלך בהו‪ .‬וכשהוא רוצה היה‬ ‫מדבר עם משה מבין שני בדי הארון‪ .‬ ‫ךיר אריים‪..‬מעיינו של הקביה עאביו‪ .‬ןיןאעען‪ .‬קען ראם דין‪ .‬אסאהל‪.‬ועוד שאלו איל אפשר )תהליס‬ ‫םה( פלנ ארהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום אתמהא‪ .

אהד צו זאםע.‬ךאס איו ךי ויואנרער פון .‬יי ךי‪.יט ‪8‬ארמי?‪1‬ט ‪ .‬די״רבניייאןיןדי‬ ‫צא§ער איזגיטיילט }יוואךין העל?ט איויף סעל§ט‪ . רער זוך.‬קעך. איקיגוים איז ?עאלצין גאר איי די קופיעז אין ךי וואלקינם וועךץ די‬ ‫! י ם ‪ .‬האט . פץ רבי גהמ. היפעל איו ווי צוויי ךריי פיגגעיר ן‬ ‫<ן( ר?י'^?עון‪. )איוב כ‪ (3‬וחונ‬ ‫שפים יההלך‪ .‬גייןיאןאהר•‪. .‬פון וויא^ע.. מ.‬ע רד איז‪.‬אווי' פיל ווי ךי‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫איגטעדשטונ‬ .‬יע.‬דיי טרא״ינם ךענץ‪ .רא^ץם‪ .‬יתהלך‪3 .‬ען'בייךע ןלייך‪ .‬אונ‪.‬י‪.‬ךי אובעךשטע וואםער איו‪.‬אונ פון ךעם אונןןוס ‪.‬פזי זא. .‬ר' יהושע‬ ‫ביר נהםיה אמר כשתים ושלש אצבעות‪) :‬ן( רבי שמעון בן פזי אמר המים העליונים‬ ‫יתירין על התחתונים כשלשים )נא( כםוסטאות‪ .$‬ווארום אץ איין'§סיק ש^ייט' היושב‬ ‫‪.‬אווי וד‪.‬ךעךץ וואךט חוג או די‪.ידאךלןט‬ ‫^טיי. הי?ןע‪ .ךעךי! פסוק שטייט וחוג שמים‪.‬אווי וויי‪.ם וימים‪ .א^ט‪.ט ךייאויבערשטע עא§ער זעגען מעיר פון די אוגטעךשטע ניאןוער‬ ‫טיט לריי?ינ ?םוףטאות ^קלאפשערו‪ .‬ר?י א^א יא גט פץך?י חדגא ם'ווענץ ךיינךעב פון הימעל" איו נאד אווי יוי"אבלעך‬ ‫ל?י יהוש.‬ץכעאיז רער ‪3‬ויי?‪1‬ש ציילען‪ .‬ךער‬ ‫אינ פו.‬וועךין די ניט אויסנעטישט‬ ‫פיט ךי עאםער פון א‪1‬קינ‪1‬ס‪ .‬יערער ףראפי. ‪.‬ער‪.‬ךי‪.‬ניט וואנךעךין וואם ךי טראפיגס‬ ‫יועדין ‪5‬יט א‪1‬יס.‬ער ציילט ‪. .‬אז ךי‪.‬ויואריום אץ ןםוק שטייט בין פים לפיים"‪ .‬‬ ‫כ!וי& העליונים מתוקים וםחחשונים מלוחים‪ ..‬עם גייט אזוי וויי פון‬ ‫אךפ ‪. בי.‬אייו דאך דער ל_ס‪:‬ד איבעךיג‪ .אט‪ .‬ער'ד שטייט‪.‬מעשה נסים יש בדבר‪ .‬עד שלא ירדו שתים ושלש אצבעות הן מתערבין‪ .‪.‬פי׳ הערוך נזווטיאות והיא‬ ‫שיעור מדה מה שמולד אלפ נשת׳ זרועותיו אחת הנה ואחיו‬ ‫םנה שקורן קלפשי״ר! ) נ נ ( למיד תלתין‪ ..אהר גאגג‪ .‬המריא )ייקרא כז( וננרע מערכך‪) :‬ה( בעוביה של‬ ‫ארץ כךעיביה של רקיע‪ .נו'ס‪.‬הן‬ ‫של הרק ע ולשון רקיע קזדיש נד״א וירקעו פחי הוהנ ונ!‬ ‫פיר‪ ) :":‬נ א ( נסוס»א‪1‬ת‪ .‬שנא׳)ישטיה מ( היושב על חוג הארץ ונו׳. די פאר}‪£‬י‪#‬ט‪ .‬אונ"ךי מראפייןןפ וועךין .‬פיגף'הוגדערט .‬עס שטייט אין פסויקונגבע מעךנף‪ . ןעוונךיער ‪ .‬קלא?ט‪.‬עם איז אפנע‪$‬אםטץ פץ לאטיוד פי'לר'עגץ‪.‬ירדן גייט אריץ אץ ךי וואםער פון טיךיא‬ ‫אונ וועךט אייך ניט אייםנעםישט‪ .‬ווייסין פיר‬ ‫אי‪.‬ואדום לפיד איו ךרייסינ‪ '.‬רבי יעה זאג‪:‬ט זאלםט ריף ‪. לתוך מים )טז( המלוחים)ת( ואינן םתערבין‪ .‬גייט ארויף אהיץ ביו צום‬ ‫הי^על וועךט דער הימעליפאקזוייצט ‪ .‬עפ זאל‪.‬שיפה זי נשיפה ‪1‬׳ ונפי נ׳‬ ‫תנא שעל נל טיפה ישיפה ממנה הקנ״ס מלאן להפרידה ‪11‬‬ ‫דחי‪ . היי‪3‬ץ איו אגיוועלןטער םאפיט‪ .‬ערד אווי איו ךי נרעבפו.‬די האביןיביידע איין‬ ‫?רעב‪ .‬עךר ?יט״די היטעל‪ .‬‬ ‫שנא׳ )איוב צו( כי יגרע נטפי םים‪ . ‪.‬ךי וואסער פו.‬אז‪1‬י‬ ‫‪:‬וירי‪.‬מען ד!טגיצייילט‬ ‫זיין פארמי<נץ אונ״ער' איוארעם צו ‪3‬צאלין וואם ‪9‬ען דט אים' ^ישאצט‪) :‬הי()כעיניה(‪ .‬או אמענטש זיפטייןייץ‬ ‫^ךער ‪!?#‬רויא אין אדפ‪ .‬פי׳ רש״ישםציל‬ ‫נין‬ ‫^אןיץאטער‬ ‫העלקט זאל זיין אץ אוקינוס‪ .‬יבכ־ גרשינן נירושלמי נל שיפה וטיפה שהקנייה מוריד‬ ‫לנו מגדע זו מזי נמה דאת אשר ני יגרע נשפי מיש ונתינ‬ ‫היא עולי‬ ‫ונגיע וגו׳ י״י נו״ש ונו׳‪) :‬כ( נשם הוה‪ .‬על הוג חאךץ‪ .‬אונ אין א.‬ואלו מהלבין מתלך‬ ‫)יה( במה שנים )יט( ואין מתערבי..‬ב.‬אונ פין ךי שוויים רי‪$‬ט צוךיקאין אוקינום גרדםע‬ ‫?.‫סדר‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י י‬ ‫יח‬ ‫בראשית‬ ‫עבות והן יורדי.‬רבנץ‬ ‫א מ י י !‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫‪ :‬ר « ס הדעס ממן יוזיס למשקל הראשון‪) :‬נןז( המלונים‪.‬ירעד ‪.‬רבי יורן בר שמעון אומר שהוא מורידן במרה ‪..‬ך?י ‪ pv‬בר?י‬ ‫•ש?זעון.‬ ‫איג ייער־ץ גיט אדם געפישט‪ .‬איר יונה אל תחסה הדין‬ ‫ירדנא עבר בימא דטבריא ולא מתערב ביה‪ .‬איג או די ייסע ‪9‬ראפי נס קופען צוךייק אדיין אין אוק.ער זעגען נאר אראפ‪.‬נךעבפוןךי‪.‬ךער‬ ‫ווארט חונ אונ ‪3‬יי ךי חי?‪.‬על שטייט ךער וואיךט חוג לערנע׳ םיר אפ איין וואךיט חוניפון‬ ‫א‪.‬בין םים למים‪) .‬אוג' ךער רעגין וואם גייט פון היפעל !ייז אייף ךיא^ליד •‬ ‫ייאפ פון הי^על ביו צו ךי'‪.עםי?!ט אין ךעם איקיניס‪ . ךי אוגטען^טע מיט ךריייםיג‪.‬ארם כובר חטים‬ ‫או תבן בכברה‪ .‬ציו יוייוין אי ךי איובערשטע ו־אםיגריאת‬ ‫^ערפו.ה זאןט ך גרעב פו.‪ .‬וחונ הונ לגזרה שיוה‪ .‬נדאיםא פ״ק‬ ‫דתעניתו )יז( ואין מתעינין‪ .‬אוג ךי וואםערין גייען שיין ווי פיל .‬גיגאננען פין ךייךיפ צירי ארעי‬ ‫ךריי פימער ווייט וועדי.‬עס‬ ‫•^טייט אין ןסוק ‪3‬י ינריע נ^פי כןם‪.‬כב( למיד תלתין‪ .‬איר אחא בשם ר׳ הנינא )כ( כטס הזה‪ .

‬פון נעכטין אבער ניט‬ ‫פון איידער נע?טין‪ .‬אר וואט שטייט גיט ביי רעם אגךעלין' טאג ?י טובי‪" .‬קק‪:‬טין> דןא?טו״קיין דולק ניט נעעבין‪. ביי אים"ןאגין‪ .‬עס שטייט אין יפסוק רער גידגם איו'אן גיגרייט פון נעכשין‬ ‫^ער איי ‪3‬שאפין ניייאךי! אין אווי איטאגיניאם&יע.‬‬ ‫אונ איי?ם צו ךי אךבעט פון ךי^טאנ יום איו אגגיהוייבין גיויארין אינ גיענדיגט'. בה כי ט ו ב ‪.‬אייי יודיעם שטייט איו'פסוק עס ואל‬ ‫ביןזעווישען שיידון פון ךי' וואקערצויךי ייאםער‪ ..‬שועציה ‪) :‬כי! מחלוהת‬ ‫*‬ ‫״}‪-. בו שלשום‪ .‬אבער רעם דךיטען טאג)ריינספדאטישטיייפ‬ ‫עייייקןאסל כי טוב‪ . דיוועלט‬ ‫איו געיוים ניט גוט‪ .‬דעריהיםיעל איו'דאך בישאפין גיווארין דורך די*ויידפ~ו. זומא את העולם‪ .‬וביד‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫א ח י‬ ‫בין מיס ו נ י ם ‪ ) :‬נ ג ( שזועיש כי׳‪ .‬‬ ‫יהי ר ק * כתינ אחריי ועש ונו משאיכ נשאר הימים שמיל מדנר נגיהנס זכתינ נםיסיס מדורתה ר‪.‬דריבער שטייט ניט בי טוצירביייטבממי‬ ‫האט ניז א.‬שאלה‬ ‫מטרונה אתת את ר׳ יוסי אמרה לו למה אי.‬ר׳ יותנן תני לה בשם דיי‬ ‫ביר תלפחא שבו נברא ניהנם‪ . .‬על טהצה‪ (T) :‬ויעש אלחים את הרקיע זה אחד מן המקראות .‬לא נמצא ביד כל אחד מנה ושתות‪ .‬דאסאיודער ^ר?וטערמאיגטאג‪ .‬‬ ‫אודוד״עם קזטייטאק פסוק מיט דייריידפוןנאט זענען די הימלעי גיםאכטגעואריןאוגםיפ‬ ‫ןןעם ווינט ייאם איז אתים .‬רבי מיןאהעטווייליאין דעסאנדעירין‬ ‫טאג‪$0‬א?טאג> איי .‬אחד למלאכת המים‪ .‬‬ ‫מהלוקת שהיא לערבוכו עאכיו‪ . גאט‪.‬גיארוםעם שטייט אין פסוק'נאט הטגיועה.‬אמרה לו משל‬ ‫ששה בני אדם כאין אצלך‪.‬אקרויא פון א&ר' האט. ‪.‬האט די פרויא גייאנט צו רבי יוסי למ שלועקם‬ ‫מע?־?שין זענ«ן גיקי‪9‬ען צו דיר‪ . טאג' שטייט שיין ‪"5‬‬ ‫טוב אייף אלע קעג‪ .‬ר׳ חנינא איטר שבו נבראת מחלוקת שנא׳ ויהי מבדיל בין‬ ‫‪3‬ים למים ‪ .‬רבי יוחנ^האט ןי^ערונט‬ ‫פון ר?י יוסי בר חל?דצא'ם והעין דייל אין רעם אנדעלין טאג איו ?שיאפין ךוואךיןדער' גיהנם‬ ‫ךריבער ןנזטייט ניט כי טוב‪ . כתיב בשני כי טוב ‪ .‬ויעש אתמהא והלא במאמר הן‪) .‬איר שמואל לפי שלא ננמרה מלאכת המים‪ .‬איי.‬מפני שכתיכ נהזיא רצה לגלותו ח מ ערן הרעש עכ״ל ורש"׳ סי׳ שה־עיש נפשי‬ ‫ב ו נ י ם׳ שפים נעשו וכאן כת־נ ייעש והרמנ״ן ויל נדונ מן העולם כזאמרינן לעיל צ ‪ f‬היו ׳מיש קליס ני׳ • ) כ ז ( ה״ג‬ ‫ממקום התימה היה שמיי אחר האמירה זכתינ ויאמר אל־‪-‬יס נילקיש כמאמר סן דניז־נ נ ז נ ־ הי• ) כ ־ ( עריו מאתייצ‪.יגאמען פון זיין טויל זענען אלעי״ערשאפט ?שאפין ניווארי.‬שטאךעסעןךי וויעלט א‪1‬יףדער‪.‬ער האט גיטאהן איוזייערגוט‪ .‬עם<דעםזע‪.‬ואהד למלאכתו של יום‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ראך‬ .‬לער נאך האםטו גיינעביז ‪8‬יין הלק פאר‬ ‫אלעזעקס‪ .‬ ‫אלץ דאס‪.‬ולאחד אין אתה‬ ‫מנה‪ .יווארין רעב‬ ‫זע?בי‪.‬ךא שטייט גאט‬ ‫^אט גיטאןנט רעם היםעל‪ .יווען אמךוליקת"צייי'‪#‬ען רייייאםעיר‪ ". ן‬ ‫)ת( <ל?.‬אפר לה אעפיב הזר‬ ‫וכללם כולן בסוף‪ .‬לפ־בך‬ ‫כתיב בשלישי כי טוב בי פעמים‪ .איי‪'.‬אוגךער זעק^טער האט גאר גיהאטאיענןםטיל חלק פון דעםלעצטיןיהלק‪^'''.‬אויף ‪.‬איר טבי‪.‬רבי יוסי צו א^ר גיזאגט ביי רעם "לעצטי.‬יום שיש‬ ‫בו אתמול ואי.‬צו פיגף פון דייהאסטו גיג'עיי| צו יעד'ע. חלק‪ .‬רבי יוסי פאר יואם שטייט ני ט כי טוב‬ ‫‪3‬יי רעם א^ךעךין טאג‪ .‬קע.‬ומי אם)כו( מחלוקת שהיאלתקונו של עולם ולישובי אי.‫סךף‬ ‫ברא׳&ית פרשה ד‬ ‫בראשית‬ ‫אמרין מהצד‪ .‬ק^א‪ .‬שנא־ )ישעיה ל( כי)כה( ערוך מאתמול תפתה‪ .‬רבי קטואל יאגט ודיל ךי אךבעט פון ךי וואםער איו ניט גיענדיגט ניווארין‬ ‫ךעם א^‪.ם צורי אך^עטפין־ ד נואסעריווםאיז ניענתנט גייוואריןדיעטאג‪.‬‬ ‫׳‬ ‫‪ jnft‬האמירה כתינ ויהי כן יאו‪:‬י היה לו פירוש נסתר ולא‬ ‫‪1‬‬ ‫^'^‪TTnT‬‬ ‫עסוקים וואס ‪?.‬קט ‪.‬ךעם צווייטין טאג אויך‪ .יפרענטיביי‪.‬ךי מחלוקת יןאם איי צום פארםישוננפו.‬זטייט ..יטביי איר בי טוב‪.‬ןזוב!א האט געםא^ט ‪.‬כז(הוי)תהליס לג( בדבר ה׳ שמיס‬ ‫נעשו ובתה פיו כל צבאם‪) :‬ח( למה איו כתיב בשני כי טוב‪ .כג( שהרעיש‬ ‫ג.‬ואתה נותן לכל אהד ואחר פ נ ה ‪ .‬י .ט מאדאך ךי ©חלוקת וואםמען לאלף צוםיפיארבעםעריוננ פון דייויעלטאמ צויאיר‬ ‫געויצו^ג‪? .‬גען טאג‪ .‬ךערק טאנ דת?ער ‪#‬טייט'ניט כי טובי‪' .‬ווארום‪.‬ואתה חוזר ונותן לכולם מנה אקר‪ .‬קו?ט אדםפינף קעננ־שין האט י^ידער גיהאט אגאנציןיחלק אונאיעקסטילפין לעם‬ ‫ל ע ך ‪ ! .ת>‪8 .‬שנא׳ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד‪ .‬הלק‪ 1‬אונצי‬ ‫איינ‪.

‬לפיכך לא כתיב בהם כי טוב‪ .‬אט האט גירופין ךעם‬ ‫היםעל ^?דם‪ .‬ייער אונוואסער‪. זענע.‬לז( דיא‬ ‫שטים שהבריות טשתיםםים עליהן‪ .‬ר׳ סימון בשם ר״י' בן‬ ‫לוי אמר‪ .‬ביידעם‪. ?'י טיוב האט‪..‬ואם לאו )איוב כ( ינלו שמים עינו‪) .‬תייסיימו.‬ווארום דא איו אייך אזיי‪ . הטנייזאגט‬ ‫כוי.‬תראםער יע.ה<עןי.‬וענק די קיטלק‬ ‫‪}.אט "קאט!‪:‬ינומק נןייער טיט וואקער אונ האט א י י מ ^ ן ז ט‬ ‫צו!אמען *אונ האט פון דייגיטאכט רעם היקעל‪ .‬יט זוכה .‬פון' פייעו־ §דער פון ייאחער‪ .'פ‪ .‬של םים הן‪. ךיינס^אנ צו מאג^אג' י‪ .‬רגיי ?ןחם .‬פי' העלון‬ ‫ערנןונללן‪) :‬לס( ל״א כמיס כתינ ע״ש ימיס והשי״ן י מ י ת ו‬ ‫)לו( שסם שמיס‪ .‬‬ ‫טי׳ מ ‪ 0‬המה מי מיינם‪) :‬ל( לגיון‪ .‬ךךיבער ^!טייט ביי דינםטאג צוויי מאהל בי טוב‬ ‫איייגם צויךי"ארבעט פון מאגטאנךינע ו‪1‬אםערוואםאיז‪.‬ף םענטשין דאנךעךי.‬לפי שלא‬ ‫נגמרה מלאכת המים‪ .‬שכת ימיס ולא הגיע ליוס פני רק שתות מסאי שונו‬ ‫)כי‪ (.‬ר׳ לוי בשם ר׳ תנחום בר חנילאי אמר כתיב )שס מו(םניד‬ ‫מראשית אחרית‪ . א ט ^יואגט דייל‪.‬ער ניט‪. ךינםטאג‪ .‬לשין שימת ניד כזיא כל כשם אורחותיו‪:‬‬ ‫<לו( ז״א שמיס שהנריוש ונוי‪ .‬אוינ טאנטאנ האטי נאד אזעקםטיל כי טוב‬ ‫פוי רעם <‪$‬עצטין בי טוב אבער !יי.1‬קומט דאךאוייס יערער טאנ האט‪.‬משל למלך שהיה לו)צ( לניון קשה‪ .‬לו( שהן שטים מעשיהן של בריות‪.‬אויב ךי מענטשי. .‬‬ ‫)לא( יתר הפלנה‪ .‬לד‪. .‬אחת למלאכת המים‬ ‫ואהת למלאכת היום‪.‬פי׳ הערוך חיל של‬ ‫אגן• מנחמה‪) :‬לא( אל ינסנ נהן כי ס ו ב ‪ .ט פון רבי לד ם וועני.יט ‪3‬יי םאננןאנ בי טוב‪.‬ךרי‪3‬ערהאטנ'אטניט גישט^לט^ייךינואםער ביישובי‪ .‬ני^דינטגיוואךין' ךינםטאנ אוני איינס צו‬ ‫די ארבעט פו. ?י טוב פו.יוואיךין‪ .אג.‬לפיכך כתיב בשלישי ב׳ פעמים כי טוב ‪ .‬רב זאנט ^םןם איז צווייי וועךטעראש וטים‪§ .עתפען ייעךין• אי‪1‬י הט‬ ‫. א ק ךי קיימלעןיזייערע"עבירות‪8 .‬ר‪1‬יי לוי דזאט גטאגט פון'ך‪3‬י הגחום בר חגילאי ם והעין ןןס‬ ‫שטייט אין' פסוק . ווכה^אןיין ךי הימלען דיזןר פרו^קייט‪ . כאן האי שונ מאיד שנ על נל‬ ‫מלאכי‪ .‬רב‬ ‫אמר )לנ( אש ומים‪ .‬ויי.‬ווארום גאט איז גוטיאוג ךי וואקער איו גיט גוט‪) :‬ט( לויקרא(‪.‬חזר ואשר לה כההיא ראהר ר׳ שמואל בר נחמן‪ .אך אםאמל‬ ‫בי טוב אויף אלע‪.‬רבי אבא ביב אמר משים רב נטל הקב׳׳ה אש ימים )לד( יפתכן זה‬ ‫בזה ומהן נעשו שמים‪) .‬לאמור של מה הן‪ .‬ביי פיגף קענ יוינטאנ דינםטאנ םיטוואך דאד‪1‬ר'ש^נ‬ ‫פרייטאג שטייט ביי יערער טאג בזונדער כי טוב‪ .‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ד‬ ‫יט‬ ‫אחד שתות )‪ (O‬אתמהא‪ .‬פון אנהייב ‪3‬עשאפונג פון דער‬ ‫יייעלט האט גאט גיועה.‬טתוזלת ברייתו של עולם צפה הקביה משה קרוי טיב‪ .‬כך אטד הקב״ה הואיל והמים הללו לקו בהם דור המבול ‪ . דך אירףדי אונ״פרענין פון מאס‪.לייך יך ‪$.ען שלעכט דורך די זעגען גי׳^לאגין גיןוארין ךער ד‪1‬ר המבול או. או משה' וועט נירו^ין וועךין טוב‪ . רבי יהושע בן'לוי ם יףעין ל^ןןל אמלך ןאט גיהאט אשלעכטי! &ר‪ . .‬ק־ טוב‪' .‬זעקסטין טאג שטייט .‬עריוועט גישטראיפט ווערין‬ ‫דורך וואםער ‪ .‬את שלו‪ .0‬ךךי^ער זאל ניט געשךיבען וועךין ‪3‬יי ךי וואםער‬ ‫‪.אט זא?'טפון ^הייבוואסךערסוףןועטדין‪ .‬ועתיד ליטול‬ ‫)כר!( את שלי )כנו( מתחת ידיהם‪ .‬לפיכך )לנ(אל יכתב בהן כי טוב‪):‬ט( ויקרא אלהים לרקיע שמים‪.‬‬ ‫אם ונו )תהציס ‪ \fi‬הנידו השמים צדקו‪ .‬אוג‪.‬אונ אויב‬ ‫•דייזענען נ‪.‬של אש הן‪ . קי‬ ‫טובאונ אועקםטיל כי טוב פון רעם לעצטין פי טוב‪ . ךי וואםער איו ניט פערטיג גיוואלין‬ ‫מא־טאג'ךךיבער שטייט'.‬גם ודאלט‬ ‫גישטאנען שמים‪ .‬אגךערע ^אגין?ןםים איו .‬א יאגט פון רבייסווענין .‬גיהער' ראך איי..‬‬ ‫אתמהא‬ ‫מתנות‬ ‫הלוקה‪) :‬כז( אתמהא‪ .‬אמר המלך הואיל ולניון זה קשה אל‬ ‫יכתב שמי עליי‪ .‬ודור אנוש‪.‬האטךער מלך ^יואגיט‬ ‫טייל' ךער ^ר איז' ‪#‬לעכט ךךיבער ודל איך גיט ©יין גאטע.‬זעקסיטענ )אויף נ‪£‬אנטאג א‪1‬יך‪ .‬שמו של הקנים‬ ‫ס ו נ ‪ -‬ה ' לכל‪) :‬לב( זוו הפלגה לקמן נפי נחפ׳נ״ח זוש‬ ‫כהונה‬ ‫ויפן א! תקרי ופן אלא ויצן שהניף שליסס סיס‪) :‬לג( שא‬ ‫מיס אש ומיס !ושויקין ‪ Sc‬שמיס‪) :‬לז( ופתנן‪ .‬י‪5‬אבט' '.‬שטייט שיין בי‬ ‫טוב ‪£‬יי יערער טאנ בזונךער‪ .‬גור זין של עונש ‪) :‬כפ( מתחת יזיהן‪.‬ ‫ךער דור'>‪$‬נוש אוג רער דור הפל.‬וכ.אך דןאטךבי יוםייצו איר גץאנט‬ ‫אווי'ווי רבי שמואל בר ןחיןן האט ןיזאגט ווייל די אךבעט פו. ךער ‪fwp‬‬ ‫קימט‬ ‫ז‬ .‬גךעךע ז^ין ןזםןט' איז ךער טיינזש‬ ‫פארוואיגדערוננ‪ .‬זויש ניה ל׳ שממם ‪:‬‬ ‫הוא‬ ‫ראך אוואנדער‪ .‬ךער .‬לה( דיא שמים כתיב‪) . זאל אויף אים .‬ך?י ‪?£‬א‬ ‫בר'?ך‪.

‬אזוי' ווי םילך וואם איז אין שייםעל‪& .‬סמים מה סמים הללו מה.‬ערןו"ערטןיחפין‬ ‫מקיים אוגייער איו אי ינער‪. ומה.‬או. ווי טען .‬ג.‬פיוש״י‬ ‫^ים^עליוקיו^ער האט‬ ‫‪3‬ך'עקט מיט דאםער צינע בוךימם‪ .וא?ט‬ ‫ז‬ ‫או‬ .ט שמים מאקטי‪£‬א ‪ .‬‬ ‫הוא )מ( מרפף‪ .אם ויעטדי צוריק פארשפירייטען אויף ךער וועלט‪ .‬ה ט דער מלוז‪.‬ר׳ יצחק אמר שמים שא מים‪ .‪ .אלין תא?ען צו גאט ןןאס‪. טאג' אוג ךעם אנךעךין טאג‪.'‪ .‬רבי א ב א י ב ר כ ה ג א זאגט פון רבי לוי ס וויעגין ןהןוו איז בער טייקש‬ ‫האפק ‪.‬מהם שחורים‬ ‫ומהם לבנים‪ .‬אווי'ווי‪.‬אמר המלך תתזור פלטי.‬היך מה‬ ‫דאת אמר)זכריה א(!קו ינטה על ירושלם‪ .‬כך שמים'פעמים ירוקי.‬משל למלך שבנה פלטין והושיב בתוכה‬ ‫אלמים‪ . ופעמים בו׳‪ .‬עם שטייט אין ןסוק יכןוו המים‪ .‬כך‬ ‫)מב( עמודי שמים ירופפו‪ .‬וד .‬אונ מען ואל לייענען ^מים‪.‬אמר הקביה‬ ‫יקוו לי המים‪ .אט וזט ןיזא?ט‬ ‫יקיירקנע‪ .‬הושיב בה המלך דיורין פקחין‪ .‬דיי וואסער .‬רבייץחקוא.‬ועגע.‬ךבי ?רכיה וזאט‪.‬או.‬נעל שוואירץ ווייס‪ .‬ער האט אךיין מועץט אין רעם פאלאקט שטוטע םענ^שין‬ ‫פלעניןידי יאויפשמיין אלע טאנ פדייה אונ פלעגין ךאעןען רעם מלך איויפיןיוואונק פייט' ךי‬ ‫פיננזןר את פלעלין א ר א ‪ 6‬נעקען דיי' הי^לע.‪ .‬יקוו' הפןם אל'נזקים א ח ד ‪ .‬קרי כייד‬ ‫הספק יהשהיממוח והורה לני שננרא ממיס כנאמר המקרה עמדו במיה מויפפיה ומן בהה כקיוה והעמדה נמאי דכתינ‬ ‫יני׳‪) :‬לט( מסי‪ .‬עמדו והחזיקו‬ ‫בפלטי.‬אנךערע‬ ‫זא.‬א'ם אייו ווי רב האט ני יאנט ךי היםלען ז_עמ!ן‬ ‫גיווען פ״כט רעם‪. . לכמושהיתה‪. די גישטאךקט נימארין «‬ ‫פרישה ה)אי()וייאפח ןאט האט ןיזא^ט ךי וואיםער .‬ויי גינעגנין אטא׳.‬אווי זענען גיווען ידי היטלען שוואך אונ שיטער‪ .ואגט פו‬ ‫\ ‪-‬י «‪vt‬ר~"••‪"-:‬׳ייז ו״תגיז נאט האט ניזאט ז מ ואל נימאבט ומזדיין אנ׳אס ‪ n‬ךי וואסער !‬ ‫י.‬אמאס ואל געיייגט‬ ‫וועי־י! איייף יךושאם‪ .‬זענען ךי'היטלע^גישט'ארקטנ.‬ונר שמעמידין נו החלנ להקפיא אוהה ויהי ני׳‪ .‬ינטה_על‪:‬תשלים‪ .‬ר׳ פנחס בעם ר׳ לוי אמר )לח( הוא אחא וקש עליי ויחהלים קד( המקרה במים‬ ‫עליותיו‪ . י ״«‪!.‬לפינו נא סנשונ הוה העומד על נו״א ונננינה כקזאני ו )מנ( עמודי שמיס‪ .‬ןךינע רויטע ?זנואךצעווייקע‪ .ישךייא טוהק ויי אנטלויפין אוג ווייטער שטייט דו‬ ‫האםט נימאכט אנךענעץ צום ‪ :‬ם ך י ו_ואקער. פץ זייזגרעי^עפיפאר יאים‪ .‬כתיב )ההליסקד( מ.‬טעון‬ ‫בים‪ .‬עיךשטי.!‬ ‫‪!•• t.‬‬ ‫.‬רער‬ ‫ד‪.‬מה שאני עתיד לעשות בהם‪ .‬והיו משכימים ושואלים בשלומו ע ל מלך ברמיזה ובאצבע)ב( ובמנולין‪ .‬אמרו אין פלטי)׳ זו של מלך שלנו היא‪ .‬אתמהא‪ .‬‬ ‫^‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫)לח( הוא אהא נ ו ‪ .‬כיון שירד לתוכו טיפה אתת על מסו‪ ..‬אנגע'ערד ‪ .‬א‪ .וואתן‪\.‬אמר‬ ‫הפלך אילו היו פקחין עאכ׳ו‪ .ישאכט פון דא^ער‪ .‬ירןיו איז דער טייטש‬ ‫די זאלין ‪.‬הוי של מים ה. נערתךינוםוןמקול‬ ‫ונוי‪ .q^p‬זנר‬ ‫‪9‬ך'אגט אויף דך ךי וואםער וואס איןער איהם‪ .‬אווי ווי‪.‬ייך'ער‬ ‫מען'ניםט אריי‪ :‬ךי עס־ג' אין ךי כולך איו ךי פילך ‪#‬יטעד ‪ '.‬ל• ן זיין‪ .‬ויפן׳ ומנענע חמיד ו )מא( קופא‪ ..‬עם שטייט' אין פסוק‪. אדומים‪ .‬י׳ !‬ ‫אין ‪/‬חזלבדין אךט די י ך‪.אלין ניט אךיבער גי'ין‪.‫םדר‬ ‫‪3‬‬ ‫בראישיי׳ י‬ ‫ש ה ד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫»תםד‪.‬גימאנוי‪!:‬יץ ותיגייין‪ .‬האין גאט‪.‬אתיא כדאמר רב לחים היו בראשו( ובשני קרשו‪:‬‬ ‫פרשה ה )א( ויאמר אלהים )או יקוו המים‪ .‬עומד קפוי לעחיו לדור אניש ודור הפלנה ני' ‪ ) 8‬נ ( נמנולין‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ אבא בר אמי אמר יעשה מדר• לםים‪ .‬יםע'ל איז א‪1‬יך איואהל רויט‪ .‬ר׳ אבא ב׳כ בשם ר׳ לוי אמר‪ .‬זעה. . .‬משל להלב שהית נתון בקערה עד שלא תרד לתוכו טיפה אחת של )לט( מסו‪.‬ג.‬אז‪1‬י ווייוןעוויךץ דננען דא פיל^ךליי' לןאלאךץ‪ .! ••jt‬הגו פארי‪1:‬פו\יו‪:‬ז אויף יי ו‪.ין' ש?‪:‬ם איזינלייך ווי‪. ירוקי. מיראי דיי היטלעןו_ענען'.‬עםיוואלטיןי^טאנען מיטיאסי״.‬עמדו שמים ניתן בהם את המסו‪ .‬דרס מדנחינ‬ ‫נקיא מהי על שה שמחלק ומפריש מי החלנ מן החננ ו מ נ י נ ה ‪ :‬יקוו בל׳ נ נ ד ולא נפינ יקוו ל׳ קל פירושי יהיו נקווים ללוכ׳‬ ‫)מ( מופן‪ .עווירץ‪ .‬אוד ווי‬ ‫״עפ איז ניו״וען ביי ךעםיפבול אונ ביי דעס דור אנוש אונ ביי ידעם דור הפלגה <_עןין פרק ‪ a‬למ׳^ל‬ ‫«טלך האט ןיבאהיט אפאלאםט אונ‪.‬שניוס שני נקדשו ו )א( יקיו נ ו י ‪ .י?ט אכיין דיעיםינ‬ ‫ןזעךט ךי פילך מ!ךיבט‪ .אלין זיף פארזאףליען צו איין ארט‪.‬מיד הוא )מא( קופה ועימר‪ .‬ויהי ערב ויהי בקר יום‬ ‫שני‪ .‬וקו‪.‬ןגס‬ ‫שטייט אין פסוק פון דיין .

‬‬ ‫ן א ט .‬קאט .‬גךערע ?יר וועלמ גיי־ לייבןן .‬ריש לקיש‬ ‫זץ‪.‬רבי יורן פון ר?י לוי ם ויע. אותי מראשם משני‬ ‫כניד המלו נמנםנ א־ן יון וארוס‪ ) :‬נ ( אלא מן המיס‪.ואס מען ווייס שויין! וואט אייו .יין אוניזאלין צוךיקקו^עןךי גיאםער .‬׳ן‬ ‫•י‪^1‬ז ׳ ‪ . .יט גיווען .‬ה ה י ר‬ ‫)יזהציס ‪5‬ג( םקולות מים רבים אדירים משברי ים‪ .‬גילעען ז‪/‬ק אפאלאממ «מ דעו־ מלך הט געדאלפט‬ ‫רעם אלט פון ךי ‪3‬ע.‬ט ר?ים איו ^וןיי ןוערטער דרך נם‪ .‬אסר‬ ‫הקביה מה אם אלו שאין להם לא פה ולא אמירה ולא דיבור הרי הן םקלסין איתי‪ .‬ווע! '.יוןאךין ןאט‪.וען‬ ‫אין .‬נצרך הפלך לפקופן‪ ..‬עס שטייט אין" ^סיק י^או נהרות דמם ‪.‬ההיד ויהי)ה( הגשם ‪by‬‬ ‫הארץ ארבעים יום וארבעים לילה‪) :‬ב( אל םקום אחד‪ .‬ךערךעףן‪£ ap>p.‬דעםת ויבואו אותן שישבו בה.!.ט לי עאםער זאל קומען צו איין ‪£‬לט‪ .‬ואתה אומר אל מקום א ח י‬ ‫אתפהא‪ .ואס די ןזאמן‬ ‫)יט ״קיין טויל אוינ‪.אט‪ .אט .‬ערי‪ .אטטוךר..‬ער‪ . לי עא^ער‬ ‫ןיואןט .‬ויי §אריא'םולט אין ים א״וקיגוס‪ .‬־ ‪•wj .•!:‬׳.‬ער‪.אט האט }יוא^טיצו ךי גי ?עי ייי ‪ 4‬ל ‪ 1‬גיין»‬ ‫איי»י‬ ‫ג‬ ‫.‬אין ויו‪:•.‬‬ ‫משיר הקשר שנקשר שיהס <ע‪5‬יד נסם סרות‪ ) :‬ו ( ה״נ‬ ‫וינשו וגוי וכתינ ודייו על נעתי יש וכן םוא נשינור שונ ‪5‬‬ ‫)ת( ונעשם י קילוסי.‬ט זאלי.‬הה׳ד )איוב יב( הן יעצור בםים )ז( ויבשו ונוי‪) .‬״ די ‪ny.‬דעינין‬ ‫.‬עם ש‪%‬יט אין‬ ‫האט גי^ךעצין אויןש ךי הייך פון ים‪' .‬ההיד )תהציס צג( נשאו נהרות ה׳ נשאו נהרות קולם ונו׳‪ .ענען די קליין .‬שקבלו עליסס נשמתה גוירת‬ ‫המקים נ״ס ואמי שיום וקילוס‪ .‬ייאס האט דעך מלך .‬או ייל שמס שקנלו על סס‬ ‫גוירת המקום נ״ה הוא עלמי הקילוס והעריך ורש"׳ ויל גרס•‬ ‫אז אין עין ?אלאקט ווא^מין ^ ^ ! ^ ע נ ^ ן ן א ס ^ ^ [ י ״ ך ן ? א ^ י ‪ ^ 7 1‬א ך ~ ^ ^ ו י ם‬ ‫‪3‬ענ!ער .י. ךי םע^‪3‬י.‬‬ ‫אפר הקביה יפגו אלו‪ .1‬״‪:‬י־‪.אט ןואט !שא^ין‪.‬ר׳ יוד.‬ען‪.‬די וועלט ד!אבין אים .‬״‪. פקכעךס אן גי?ל'איענע וענן‪ .‬ן ‪ • • .‬רעד דור הפן‪.ער ?יוואךין האט‪.‬רבי לוי זן!גי‪ 6‬די וואסער האניין ניואןט א‪:‬ימנ צויךי‬ ‫א‪.‬פשל לעשר מדות נפוחות מונחות בטרקלין‪ .‬ער די גילייגט אין אוד^על פון‬ ‫?טוב‪ .‬איזד איז גלווען אי! ‪1‬ן.‬אט וזאט גיזא.אר עאקיער וואפ ןא?י.‬כך דרך הקב־ה על פי‬ ‫בראשית ופלקן ביפ אוקיינוס ‪ .‬ךער דור אנוש ד!ט טולד עווען אין נאט‪ .אןט סאדאךיךי וואןןער .ק‬ ‫?ליעי ‪-‬י‪5‬ק איייף רי י ל • *ייי' י‪ •?? £ . כוי‪ .‪3$‬יעק . .‬ןאטדער ‪£‬לך אךייןניזקיט אין ךעם י‪£‬אלאסט פיענטשין ןןאס^׳ןנק‪-‬ויידין‬ ‫ןא?ין‪.עדאנכןט‪ .‬אזוי ווי עם 'שטייט אמ פסוק די טיייכין ‪«^1‬בין אויף‬ ‫נןיהויבין וייןנר ׳‪?!5‬זימע צו לדבי.אט איו ‪@#‬אךק אין הימעל‪ .‬‬ ‫פול פיט וואם‪.‪3‬ערס‪ .‬פה הו*‬ ‫עושה להן‪ .‪.אט אגןריעט ןיטאתן אייף ךי וואפער איז אריים פון די'רער לופט אוג זעגען‬ ‫‪mi'prop‬‬ ‫וןייגי. • u ^ !•. בשם ר׳ לוי ור׳ ברכיה‬ ‫בשם ר׳ יורן ביר שמעון אמר בל העולם כולו םים במים‪ .‬קעגען ‪2‬יט ךייךין אונ די לויןץ פיך‪ .‬איר לוי הםים היו אומרים אלו לאלו‪ .‬ר׳ לוי אפר דרך‬ ‫ה י ם‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫וכערון נםוזריס בעל ראשם שמסירי.ואפ ןע.‬‬ ‫שלא היה א! נעולס רק מיס ו )ד( ווו השלגס ‪ .‬עפר דור אנוש ופרד בו‪) .‬נר ןאך פיך .‬ג‪.יזאג‪. לריר״ ‪ v‬יומת ייזזייו יז*'•?"'! יי•'׳־׳״‪. י•!‪:‬׳‪ :‬־‪.‬״ ‪.‬וו( פתירפ ופוציא את רוח.עויויס ליי^ין‪ . ריבי יוד. א ט ‪ .ע‬ ‫וי‬ ‫ט‬ ‫נס‬ ‫ייט‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫י‬ . .‬ומה היו אוםרין אדיר בפרום ה ׳ ‪ .‬זיי צו‪.‬עפד דור הפבול ופרד בו‪ .‬איו פסיקןעיר קמבןן **יי ‪ TOV‬אויף •ךי״ןזרי•‬ ‫§עלציגטעג אוג פעךציג' .‬ל( דור הפלנה ומרד בו‪.‬דואט דער כלך }ייאגט איך וועל צוריק אייעק' .‬׳‪!:‬״'׳׳זץ•״)•׳!‪. י וזי•‪.‫ב‬ ‫םרר‬ ‫י‬ ‫א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫י׳‬ ‫כ‬ ‫בראשית‬ ‫כך מתחילת ברייתו של עולם לא היה קילופי של הקביהעילה)ג(‪ :‬אלא ם.יןוען איידער ךי וועלט*איז ג‪12‬אפי! }יווארי!'! )ב(‪£‬ל ?קייס‬ ‫§חר‪^ .יטאוזן‪.אט ‪4‬י.‬פס ט(‬ ‫ודורך על בפתי ים‪ .‬׳ ׳{‬ ‫?מיטל צעק.‬אזוי הט . המים ‪ . א ט ‪.‬ןןר האשאויף }יבוגדען״די פע?כערס‬ ‫איו ארילס פון די ךער וויגט .‬כשנברא אד‪0‬‬ ‫עאכיו‪ .עב־ן ךעםפאלאסט צו״רי‬ ‫‪#‬טו‪$‬ע‪ . .ין‬ ‫אונ רבי ברמה וזו.‬עקט• נוייל ״עם'^!טייט אין* פסוק ‪.‬אזוי ווי‪.. .‬ךער‪.‬נלך )ח( ונעשה קילוסי]‬ ‫להקביה‪ .‬איז אויף^סאנען ןער דור מ!בולאוגד.‬שירש״ הגשם‬ ‫״במע מששת ימי נראשית מדלא כתיב גשס‪) :‬י( מתירס‪.‬אז איך וועל ‪4‬שא?י! א ^ ע ^ י ן‬ ‫וועט‪?.‬גינו‪9‬קדעם ‪8‬אלאףט די ןאןיין }יזזעט רער‪8‬אלא?!ט ךוןער^ארניט צוםמלןד‬ ‫‪ vf%‬אוןז‪.אר ןילויבט‬ ‫ליי גיא^ער )ואתם אויף רעד'וועלט'איי קןער . יפפלקן כווית אחת‪ . מקודם‪ .‬ק .5‬הןןט פ‪1‬רד ןיווען אין.וזייב ווען..-.‬שגם הס‬ ‫נדינו נ י ס כדלקמן נשי צ״גו )ה( סגשס‪ .אט‪.

ט }אט האט גי‪. ביז צו‪..‬‬ ‫.‬אי‪1‬י"יוי‪.‬דרש ר׳ אבהו אוקיינוס‬ ‫נכוה סכל העולם כילו‪ .‬ךער‪. די ווא?‪.‬א״ר יהושע ביר‬ ‫נתםיה הםים היו עולי.קול ואל גיי. "צו ךעם‪:‬ם‪ .‬איר לוי יש פו הדרשנים‬ ‫שהן דירשין‪ .‬נו היו המיס אזמר״‬ ‫ליס אוקיינוס קנלו נא אותנו ‪:‬אנו מדוניס ינשנריס מגיר״‪.‬‬ ‫קלווש׳׳‬ ‫יכיס ייש נוטריקון דין הים נ»»י <לו דיו סיס‬ ‫פד יס אוקיינוס ורש"׳ זיל נים אומרים אלי לאלי לא]‬ ‫יול פירושו שאמרו אלו לאלו להינ! נלו שהקנ״ם‬ ‫אמר לס יקוו המים אל מקום אי סינן סוא המקום אמר‬ ‫" הקניה ישאי נהרוח דכים דון ים אוקיינוס‪) :‬י( לדוכתא‬ ‫נ ו ‪ .‬ייי אויסגייעצט ‪ .&יןאונ איר ןענט אייך צו שטויסין ודיל . .ואס דו הא?ט‪.‬עס שטייט אין יפסוק‬ ‫די ז^נען נינאנ^ן אויף ב ע ה אינהזעןן גענןדערט אןןטיאהליןבייזייועגעןנעקוםעןיצו ירעם‬ ‫אךט .‬אווי האט גאט *יין' ניטיילט ‪:‬ערער ביפול וואפער צו‬ ‫איין ‪#‬ךער אלט‪.‬יזמו דעי ^יקוטע.‬ר?י יהושע בד חנינא‪.‬עד‬ ‫)יד( קלוטין ריפא‪ .‬האט רעד‪:‬ם די אליין'גיצוייגיי.‬רבנן אםרי‪.יין דוךךדעם ווענ וו<דער אוקינים איו‪..‬ים'שליננט'‪:‬אי‪ 1‬זיךיעיץאלעיניאםיערן‪.‬אזד ווי״עס שטייט אי.הושע ברני .ם‪? .‬ווייווי‪$‬ם שט״טיאי.‬לואת נמו‬ ‫להדא‪ .‬רבי‪. איןיזייןד‪ '.‬ר׳ אלעזר אפר קלפן הים‪ .‬יניס טשייקין דונתא פי• למקום ינוו־ס פלונית תרד‬ ‫גלגל וי של מיס וקי לכל גלגל וגלגל שנאה היה מראה לה‬ ‫סקנ״ם מקים מיוחד ששיד שמה‪) :‬יח( לסדן‪ .‬רבי .‬י י ן ?אט‪7‬אט"~צו די גייאגט דיי‬ ‫יאלין .א זא'.‬די‪3‬יס'‪.‬דעם אךט.‬זאג‪:‬ט ךאפ ביסול וואסער .‬וכל העולם כולו סיפיו הם שותים‪ .‬ההיר)חהליכ ק־( יעלי‬ ‫הרים ירדו ונו׳‪ .‬ . עיאי א•.ארךער קול פון .‬ויק .‬זה אוקיינוס‪ .‬‬ ‫דיה אסר להדך יפא )יא( להדך ימא‪ .אט האט גיואנט די‬ ‫נוא^ער זאל ניין צו דעם אךט וואם ויעט גיןזעךיץ צו״דעםמלךאוג ךאס בייסול וואםעריזאל גיין‬ ‫צו רעם אךט .‬אזוי וד״עס שנןיייטאין פסק לער'קול פון גאט'איז גיוועי‬ ‫אויף ךיוואס_ער‪):‬נ(^טר(ר^י‪3‬רכ.‬בשעה‬ ‫שאיל )דברים לב( עלה אל הר העברים וגי׳‪ .‬נעשה קולו של הקב ה )טז( טיטטרון לפשה‪ .‬אמצו דעםארט אונציודעם‬ ‫ןוי. .‬פין גיאגען ד אט מיצה גןיואסט ווא דער ‪3‬אמ עבריםייאיו"‪.‬אנדערע' דודנים דרשגן־‪ '.אט' האט נייאגט צי משה גיי‬ ‫ןןרדף אדף ךעם ‪3‬ארג״עןךים‪ .‬ניידי‪. של דטס ‪) :‬יד( קלינר.‬א׳ר ברכיה לא פירשו הםים התחתוגים פן‬ ‫העליונים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫י׳ לקיים ?גירש שמיו! )ש( דין ים זט׳‪.‬כנין בן עזאי ובן זופא‪ .‬ר׳ יהושע בר חנינא אסר )יכ( לדובםאים‬ ‫לדוכםאים‪ .‬אני )טו( קבלונו םרוננים אנו קבליני‪ .^ט דיאונטערשטע וואםעך' דןא?ין זיף אפןישייירט'פון‬ ‫ליאו^על^טענואסער^יט ‪.אט איו ניזוק דער ?יךער' פין מ׳טה‪ .חמיה י אגט לי וואםער יענקןינאנגען' אלף בערג אונהאבין‬ ‫.‬ל‪3‬יאבא בירכהנא .‬הטד־א)איוב לח( הבאת עד )יג( נבכי ים‪ .אל גיין צו דעם״ים‬ ‫אוג דאם בןיםול וואקער .ה.אגי.ידעךט אין ף טאהלין ביז די !ענעי.‬פייש" וישוון מנהיג ומקדם לש‪.‬אליעזר דאנט לייוואםער האביןיניטניוואסט‬ ‫ווא מ ע י ן ‪ .‬‬ ‫של מקום ‪) :‬טו( מיטשיון‪ .ידיין‬ ‫ז‬ ‫‪4‬‬ ‫פו.‬נושייקי.אט" האט גמאנט‬ ‫צו ךעם ארטאונצו דעםןוץקול זאליגיין ראם ביםולדא^ער‪ .‬ ‫‪ $‬זיוןא ךער קול פון .אנט . נעקוסען צוםיאוקיגוס ‪ .אט'קאט איס ןע?יךט צום גארג עץריס ‪ . תרים ויורדי! תהוםות‪ .‬ראם'מיעט'מען דעים אוקןוס‪ :‬דרש ''רבייאבהו האט‬ ‫ניוך^ת רער אוקיגוםאיז העקער ייי לי גאוןצע ויעלט' אוג די נאנצע״וועלט״טרינקעןידי‬ ‫]יא^ער פון איקי^ום‪ .‬פון ךעם .אל גץ.‬‬ ‫ואנ״א נשם י״מ ערמ״א פיישי כששיר לפיו לכולי‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ט‬ ‫יי‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י ט‬ ‫‪ £ !"8‬ל ?א?ז ג ? ' ^ ^ ' * י ^ ? י | ' ^ ^ ׳ י ^ י ן ‪ .‫סדר‬ ‫פ ר ש ה ה‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫הים )ט( דרך הים‪ .‬ער שהניעו לאוקיינוס‪ .‬יכילם גיטיייוין שלדגים קל־שיז)נ( לזינסאיס‬ ‫‪"0‬ג נילקוש חלים יפי׳ נשכיל הים יע׳׳ע דנסמן )ישי• ז״"‬ ‫נים דינים ים ופי׳ ני לממשלת הים ללד הים השזיי נ)‪1‬לכי '‬ ‫פלןו ) ע ( נבכי ים‪ .‬ער קאביןגיואנט צום'!ם מירויעגק צוישטיוייםי.‬ר' אבא ביב אסר )י( לדוכתא פלונית ולווית פלונית גלמ פלניהא‪.ואם‪.‬ראם איי ב.‬‬ ‫ךי ר^נן .‬נעשה קילי של הקביה םיטטרוןעל הםים‬ ‫הה״ר )ההלים כט( קול היעל הטיס‪ Q) . פסוק הבאת עד‬ ‫}?כי. וויילגאט הט אייף איונז‬ ‫ןיטרע. ראם כיסול וואםער‪ .ע.‬אי זה םקום אל פקום זה יסדת להם‪ . . ?סוק מבכי נהרות‪' .‬רבי ליי ?אט ניי^נט‪ . איין אלט דריבעריזאילט איר אוני צו‬ ‫נעקען צי זיף‪ .‬קענען דין אי.‬־'‪* .אט האט אויןשיאייך אויןד גייטרעטין זענעןםיר‬ ‫‪3‬יידע יויינעער }יוואךין אונ פיר ייעלין‪.‬יאגט .ואם וועט גיהעלין צו ךעם מלך‪ . דימא‬ ‫מסגרה הים נמו נניכיס הס נארז םניריס הס נמדנר יי­‬ ‫פי ננ״ר יבאיונ ‪) t‬שי( קנלונו נ ו ׳ ‪ .‬ך‪3‬י הו.‬אינ רער קול פין גאט האט‬ ‫נעפיךט לי וואסערצום אוק^ם‪ .

‬ער זאל צוךיםען ווערין פאר לי יורי.5‬ים וןל צ‪1‬ןא‪.‬‬ ‫היך טה דאת אסר )שם לא( קול )יה( ברםה נשםע‪ :‬יד! איר יוחנן תנאין התנה הקב״ה‬ ‫עם הים שיהא נקרע לפגי ישראל‪ .‬איר ירטיה ב.‬נאר מיט אלע זאכין וואם' זענע.‬צויתי את האור‬ ‫שלא תזיק להגגיה םישאל יעזריה‪ .‬אווי' ווי‪.‬אזויווי״עם שטייט אין'פסוק אני ירי גטוש‪..‬יהושע וזט ניזאןט די זוהן זאל ?ליייבי.יקערט לא^נו‪ '.‬ייי}י. ניט .‬ך‪3‬י‪.‬שגא׳ )מלכים א יז( והעורבים מביאים לו וגוי‪ .ער ער ואל'ניט §אר בריענק צו ועגי^‬ ‫מישאל‪.‬צייתי את העורבים‬ ‫^יכלכלו את אליהו‪ . צו זיין ‪?.‬עלשטע‪. םיצתם'אזד‬ ‫ווי‪.ה ב.‬צייתי את האריות שלא יזיקו את דגיאל‪ . אונ האבי.‬עם שטייט‬ ‫אץ פפוק‪. פו.‬יד‪. ‪.‬ווי‪.‬נהייב ידען.‬עם ?זטייטאין פסוק‪.‬אדי ווי‪.‬ןגר‬ ‫האט איים .‬לתנאין שהתנה‬ ‫עכו‪ .‬ישע‪ . אונ לי לבנה יאלבלייבין‬ ‫שטיין אץ'‪3?:‬ק א.‬הע'ךשא.‬בליץיץ'שטיין פאר ‪.‬םיינט מען ל^אועראיז צוריק‬ ‫גינא^נע.יןאטיץ די היטלק די ואלין טזגפונט ווערין פאר ןהזקאל‪ . ווק‪.‬אוד ווי‬ ‫‪.ט‪.‬אמרו‪ '.אט הט‬ ‫ניעאפין ךי וויעלט הט‪. יאנט ^אט דואט' ?יטאכט אתגאי‬ ‫טיט לעם נם אז‪.‬יחזקאל האט ני. אלעזר לא עם הים בלבד התנה הקביה ‪ .‬צייתי את השטים‬ ‫יאת הארץ שישהקו לפני משה שנאי)לבריס לב( האזינו השם־ם‪ .‬ךי וועלין אדרם ג‪:‬י.‬מביא ראיס מפא.‬ער ואל‬ ‫אויסשפייעץ ךעם .‬שגאמר)יונה ב( ויאמר ה׳ לדג ויקא את יוגה‪) :‬ה( אמר ריא )כ‪ (..‬אייןו האב ניןאטין ראם "‪5‬י.‬עם קטייט אין פפוק ךי קדאוןק האבץ גיבריינןט צו אליהו ברויט פיט פלייש אץ דער‬ ‫פריה אונ §אףן נאכט‪ .‬אזוי ווי‪.אנט‬ ‫איל האב ניועהן ווי ידי הימלע.‪.‬צויתי את‬ ‫השמים שיפתחו לקול יחזקאל‪ .יזאנט שירה‪' .‬ז!ס' שטייט אין פסוק קול ברמה ג^םע בכי הפרוךים‪.‬שנא׳ )יהושט א( שמש בגבעון דום‪ .‬צויתי את הרג שיקא‬ ‫את יונה‪ . וענק גייעפונט ניוואןין‪' .‬נופיה וקרא רחל מנכס על‪£‬ניה » נו״סו כוי‪ .‬שגא׳ )יחזקאל א( גפתחו השמים‪ .‬פ פון רעפ פסק לקול ר!הו המון״מים בקמיסדיקל‬ ‫‪ ®?V‬קע! א.‬ועול.. שטיין אין נבעו.‬ואין לקול אלא בכי‪.‬הה׳ר <איוב כרו( סבכי נהיות חבש‪ . זין• אפגישייליט פון ךי אונטעלשטע ווא^ער ‪.זגיבאטיןצ^אלעדי‪^.‬קראהקיי .‬אלא עם בל םה שנברא‬ ‫בששת ימי בראשית ‪ .‬לער ‪.1‬ה‪) :‬ד‪) (.‬אץז האב גיבאטין צי לי הי״םעל‬ ‫או‪ :‬צו לי ז‪1‬רר די יאלץ ^י‪.יי.‬אווי‪.‫סףף‬ ‫בח*‪2‬ית פרשה ה‬ ‫כא‬ ‫בראשית‬ ‫העליונים אלא בבכיה ‪ .‬ר׳ תנחום )יז(טייתי להסן‬ ‫הבא )ירמיה י( עושה ארץ בכהו ונוי‪ .‬פין דער^יייט‬ ‫יןאם טיייגע סעגט האבי. אלןנך‪/‬אגט ניט נאד פיט ךעם‪:‬ם אליץ האט‬ ‫נאט'גיטא?ט הרגאיי‪ .יןאטין ידעם קיש‪.‬‬ ‫איו ?יהעלט לייארי! אקיל ‪ V‬א‪3‬ימ־ין ז )ן״( )אטר> ריי יודו.‬לעם הימ'על‪..‬נל‪#‬טין תנאי‪ .יוואלי.ה‪ .‬ההיד )שמוס יד( וישב הים לאיתני‪ .‬אייך דדאב .‬עם'שטייט אין ןםוק ףי‪. ^‪.ביא יו^ה'‪ . בישאפין.‬זאגט רער פסיק וןע.‬איך'האב !.‬וזא‪.לון‪ . פאר משה‪ .‬רבי ס‪.‬ער יאל צוךיסען וועךין פאר ךי יורץ‪ .יוויץ‪ .‬עם שטייט אץ ^סיק מי^ה האט גיזאגט‬ ‫פאר ^עםט איר לוימלק אונ איןד ייעל ריילין אונ די.‬מבעם שיי׳ נשו במים נ‪) :'1‬נ( מהחל•!‬ ‫)יח( נרמס נשמע‪ .‬זיי זאילץ‪.3‬אי.‬‬ ‫אי־ האב.י^אטץ צום ‪:‬ם‪.‬רבי אלעוך הט ןייא^ט אי.‬איד‬ ‫האב ניןאטין לי יוק אונ ‪1‬י ל‪$‬ה‪.יויאטץ לי ליי^ין די זאלין ניט שלעכטם פאק'צו'דניאל‪ '.‬גירד יאל העלין ךי יאג פון מיין מדל‪ .‬ים הט צוךיק .‬יט( םידי‬ ‫נטו שמים כל צבאם צייתי‪ .‬שנור הקנ״ה שיהיו נקוים נמקים אמד וא״כ למה‬ ‫פין די טייבין‪ .‬גהום לערונט דאס א‪. ןאט הט גיגעבין‬ ‫לי וואםער איבער רעם הי‪3‬על אונ די הא.עשפיגען דעס י‪.‬צייתי את הים שיהא נקרע לפני ישראל‪ . שפירשו נ נ ט כ ‪) 1‬יט( מיד נטי שמיס‪ .אליןיישפייזץ אליהו הנביא‪ .‬ערד געשיייגע.‬לקול תתו הםון סיס ונו׳‪ .‬ער נוזל ניווען די דאםער יאל פארואבולטייוערץ אוייף איין ‪$‬ך‪£ >0‬אר‬ ‫‪s‬‬ ‫וואס‬ .‬אייןז‬ ‫האב .‬ךע‪.‬ויען‬ ‫פשה ד!אט גירעט ןאבץ לי הימעל אוג‪.‬ט הטניזאנט צום ?יש אונ‪. איןיךי‪. בטל וועלין פאר יולינם ייעניןייוק מ ק‬ ‫יועטדארפין‪ .‬אני י ד י ‪ :‬ט י שסים וכל צבאם צייתי‪) .‬הה׳ר )ישעיה מה‪ (.‬זעקס‬ ‫^־עג האט'נאט ימיט די גי‪6‬אכט התנאי אי די יאלי.‬ס צדתי‪ .‬גמדגט‪.‬צדתי את השמש ואת‬ ‫ה רח שיעמדו לפני יהושע‪ .‬עס איז‬ ‫גיןל׳גלט גיוואךץ אין הימעל איקול <אשטיטע> טיט גיוויין‪" ..‬אזוי ווי‪.‬איך ן א ב גייןאטין די ‪.‬ילמ.‬מתחלת ברייתו‬ ‫‪w‬‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)איק״ניס‪) :‬ז( מייתי לס‪ .

‬ודבוותה)שמות‬ ‫ט( ויאפר ה׳ אל פשה ואל אהרן ! מ ( קחו לכם וגוי‪ .‬כך למה )חהליס לנ( כנם כנר מי הים ‪ . .‬קק מען‬ ‫ניט אדיין נןקען‪ .‬אונאז ?!קילייגט צו!אמעןאייןהאנטנעבץיךיי אנךערעהאנט‬ ‫האפען‪. .ועלץ זעךןן'ך .אך אמאךי איוי פיל‪'. אהאנ ט נייט אדיין איין קומץ איןךי אנךערע האנט אדך‬ ‫איין קופץ‪ .‬גאר דורך אנם'הטי רעד‪^.‬מלא חפנינס פיח וגוי‪ :‬נפל מש־ס פיה נושל יד על יד קומן אמר ק י מ ן ז ) כ ה ( זנמינ‬ ‫) כ ג ( ההוא ו ח פ ן ‪ .‬אבער פץ אפילעיכילי אץ אפולע כלי‪.אטגיטאיו.. עיט אריץ צווי י'מאהל אווי' פיל י ווי מען האלט אץ‬ ‫ביידע הע. ןןען'זא‪! $‬אראיםיםורא‬ ‫האבץ‪ :‬ן דער םדךש פךענט ךער מ ק נ פו.‬איר הנינא )כא( כמלוא פי כברה קטגה‬ ‫היחה בה וכל ישראל עומרין בה‪ . ארוםיריננלעןדי טרינה‪.‬יידע סענט צו זאמען'האפע.‬שנופל נמסנו סוא ממוין ארנע קימ‪:‬ין‬ ‫סיה פני ססלעו )כנ()[־‪.‬או‬ ‫§ען סאקט ?‪.ע‪...ר המבול ואהה בדור אמש בשביל )קהלת ‪ 0‬והאלהים‬ ‫עשה שייראו מלפגיו‪ .ט ן ט רען ךיפאנט פץ טשתגידזאלטץ אכט קוםצי'ם‪'.אם‪.‬ודכוותה )במדבר כ( ויקהילו משה ואהרן‪ .א־ האטנינוטיע. די רעלט איז או א^ענטש עייל לייךיג ‪5‬אכץ אפולע‬ ‫‪3‬לי‪ .‬לכה )עמוס ה( הקורא למי הים )כס ט( הקורא‬ ‫למי הים שגי פעמים‪ .‬איך אדי אגלייכי.‬כל העולם כולו מים במים‪ .‬נ!לך‪ .‬נעמען פילע וזעגטךאםווייסעוואס וועךט .‬דיי חנינא ?אט 'גי.‬טיטמאםעראונדו^אנםטךי וואסער זאלין‬ ‫‪9‬אר!אמוןט ווערץ אץ איין ^ךט‪ .‬אחת בר.‬איי.‬אוג אווי‬ ‫איז ניווען פירקו?צץאיןאןזרן ס'הע נט‪ .‬וזט דער פלך . אתם רעם שביי. אין איין האנט פון פשה יום זיא‪.‬איר‪.‬בשביל‬ ‫וייראו מה׳ כל הארץ ו ג י ‪!) :‬־( בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא בתוך כלי ריקן‪.‬ואת אומר אל מקום א ׳ ‪.‬‬ ‫ווי אדי וענק אלע יודץיני^טאנע.‬ןננפערטךער‬ ‫^ךרש ראם ןאט .‬למשל יאמרוה'האט פיורד‬ ‫.‬ווי אוד‬ ‫זעגען אריץ נעאנגען א?ט קו?צי.$‬ע'ר וועלץדי פיוךאיןיאבין פאר‪.‬שלח המלך לגיון קשה והקיפה כדי‬ ‫שיראו אותו בני המדינה ויתייראו מלפניו‪ .ע'נ!.‬איווי האט .עיפינק ימיר משה פיט'אהרן'האבןץ פאירואפולט ‪18V‬‬ ‫יורץ פאר רעפ שטיין‪ .‬ןיקטןןר ראם אביין אי.אט ניטאהן §ען ז«י‪. פיל 'םע‪!?:‬שץ ‪.‫פדר‬ ‫בראשית פרשה ה‬ ‫בראשית‬ ‫של עולם‪ .‬קיק נאר יפאר נעםען איין‬ ‫קומץ‪ .‬צוויי'קומצים‪ .‬דיגאנצע !!עלטאיו ניווע.‬דער . .‬הטרב הונא‬ ‫ניוא.ע בלי‪ .‬ראם אלץ הט .‬י ל כ ס ‪ . האדטביידע קעגטצוזאמעןהיאפע..‬‬ ‫שמא כלי בלא בתוך כלי מלא‪ .'איי.ט פארפא.‬וכוצהו נמי אימנהו במדרש קהלת ובאגמח דויקרא‬ ‫רבה(‪ .‬איו‪.‬ינ וזרקו ככל דנר‬ ‫^ייףיךיי^ועלט צוויי‬ ‫.‬נמצאת הפנו שלמשה חיתה מחזקת‬ ‫שםנח קמצים‪ .אגטדער שטיין הט אויממועהן ווי״אקליינע זיפ‪. די צייט <&ון אנוש‪.‬כד( ההוא דחפ! נו׳‪ .‪'.‬נאר רוךך אגב מט ךעיר קליינער אךט יפאר נופק פיל‪.יווען אדף‪.ום' הטעיר גירושין צו ךי וואסער פיון‬ ‫מאך‪.‬קק אריץ גיי.ה .‬אלא מבאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬אי.‬רעם פלך*‪ .‬איואכט ק‪1‬םצץ‪'. אלייךי.‬נאד דורך אנס הט פארי נומען אקליןער אךט ךי וואקער‬ ‫פון די נאנצעוועלט.‬כה( וכתיב וזרקו פשה‪ .‬גאר^סאיז‬ ‫ניט נלייך או ‪?.‬ע. מאהל אין די צייט פון מבול אונ איין ןןאך‪.‬איר חנינא וכי חפנו של פשה היתה‬ ‫מחזקת שפונה קמצים אתפהא לא ד פ י ) מ ( ההוא דהפן לההוא רקפץ‪) . צו מעין האלטךיידזעינט פארםאבט‪ .‬משל למדינה שטרדה במלך‪ . האגט או‪ :‬האט .‬ל פאר אים מורא האבץ‪ .‬עם איואוואגךער‪ . משהאלע‬ ‫אקט קוקצין• עיגע אוג אהרן ם ‪ .‬נאך אזוי אגילייכין" נאט האט גיזאגט צו טעזה אוני צו אהרן אייר‬ ‫זאלט‪.טע‪ . 'האט ר‪3‬י‬ ‫יוסי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ .‬‬ ‫או ךי ?די.‬ל אי.‬גיוואךפין גאנץ'ה‪1‬יך‪'.‬גזר הקביה ואמר יקוו המים‪ .‬כל( ההוא דהפן‬ ‫תרי פההוא דקטץ‪) .‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪) .‬ודכוותת איר יוסי ביר חלפתא)שס‬ ‫אוחז‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מור ונזר וישפכם על פני האין ו ) נ א ( כמלוא פי נכרה קנ‪:1‬ס‪) .‬יינער •^ךט‬ ‫פאר גו‪$‬ע.קט שטאךקע זעלנער די זאלי.‬כרי שחפנו של משה החויק כני מפניס שלד‬ ‫לוס במעל נ‪:‬ני פעמים נכל פעם מלא יד שנקרא קימן ו ושל אהרן דכתינ מלא משניכש ודייק מדכי‪.' .‬ווארוס אי. פול ‪.‬מי בנושל נחפניו נפעם אמת אינו דומה זורקו מכה כוי‪ .אוד אזוי'אןלייכץ .••־!‪ 2‬ניכלאייןפץ הייסע ק‪1‬ילץ‪ .‬ל‪ .‬אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .אט‬ ‫ארום .עךינ נולט רי וןעלט טיט ךעם ‪:‬ם אוקי נום אונ דער'‪:‬ם אוקיגום איזיסעבער ווי ךיוועלט‬ ‫אונ די וואפער' זןוט״ק ארום ווי אוואנט‪ .‬איו פיריקומצץ אין' כש־םיסענט‪ .

א .‬‬ ‫ןי‬ . דער צייט וועט"טקריפץ אין‪.‬ואדום דו דעםט ךיך שעאךקץ'רעכטם‬ ‫אונ לעקם‪) :‬ן()ויקרא(‪.‬יצחק ם ווענין נאט האט גיזאןט אני‪.אט‪ .ירופי.‬אט האט'.‬ער מאכט‪ . קאט זיך‪.‬רבי אחא' ‪1‬י‪.‬בעט פון .אןין ךי'יוךץ'‪.אלםט פאר נעמק מיין שטוהר אונ אלעיוךץ אויך‪ .יגאעען צו‪.‬אמר להן יהושע טמה‬ ‫שהחזיקו שני בדי הארון אתכם‪ .‬הט .ואים וועךט.‬ר׳ הונא אמר זקפןבין שני בדי הארון‪ .אגט ןהו‪#‬ע ‪$‬ט ן י ^ ע ל ט די יוךין צ‪.‬גיצקלט‪§ .‬ר' יוחנן סליק למשאל‬ ‫שלמיה דר׳הנינא‪ .‬איילין‪ . פסוק אין ךער ‪£‬ייט וועט ‪.‬כדי שלא ירא אדם שומע תפלתו של חבירו‪ .א‪3‬ט צו ךי יויךין פון דעםיוום אייר זעהט‬ ‫אז רער קליינער ‪$‬ךט .‬האט רבי יוחנן‪. נילעךונט ןןען איו ניששאנען היינג אונ טע.‬ווען ט׳ןויח וועט קוטק ןועט אויך אוד ויין.ירופין צי ךי טך.ה האט ןיזאינט פץ רבי‪.‬ירושלים איו ךער שמוהל פון .‬מיע?ק‪.‬ר׳ נתן בשם ר׳ אהא ור׳ ברכיה בשם ר' יצחק אמר אני אל שדי אני שאסרתי‬ ‫לשמים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כגורק‪ rv:‬אינו אלא ניד אמלוו )כו( אף ניוושליס ‪ .‬יערער זייט‪.‬ד י ' ^ ג * ^ ^ ף " » ך י ^ ן איו נייוען הונךעךט איילץ או.‬ךק ירושלים ‪'5‬אךנע?‪1‬עןךי ?!טוהליפוןיגאט‪.‬ודמותה )יהושע ג( ויאמר יהושע אל בני ישראל‬ ‫נשו הנה ונוי‪ .אןט^ער ?ט גמע^ט' ךי יוףן צווי^עןךי‬ ‫צוויי''טטעקינס פון אתן‪ .‬רד אךץ‪ .‫סדר‬ ‫י‬ ‫‪2‬‬ ‫ם־אעית י^י׳‬ ‫ככ‬ ‫בראשית‬ ‫בז( •אורך החצר מאה באמה ורהב המשים בחסשים‪ .‬פאר .ואס ציווי^ען ךי צוויי ?!טעיןינס פון ‪1$‬רון הא^ין ‪6‬אר נוטען אייך‬ ‫אלע‪.ייאגט צויףיקיםעל אונ צו ךי עךד .עש ארץ‪ '.‬‬ ‫האט רבי חנמא ף.‬ךער‬ ‫ארט את בךייט ^יוואךין דורך אנס‪ .ואם‬ ‫ךער אנךעיןער‪.‬ו‪!-.‬אשכתיה דיתיבודריש בתדיןפסיקא )שם( בעת ההיא יקראו לירושלים‬ ‫כסא הי‪ .‬קק‪. .‬ות כהמיעע התויק את המרונמ ) ט ( !פיטם‪.‬ר^י'שמואל ‪.‬ם זאל‪9‬ט .אט אייו צווישען‬ ‫אייך ‪'.‬הייטע‬ ‫ד.‬לשון ו.ט ניזאןט צו ךי יוידין .‬וכל ישראל עומדים שם אחםהא ‪.‬קליינעראךטפאר ע^ק ‪9‬י<"• !אך &ייי ‪.אגט נאט וועט יאפיין צו ית^'לי‪.‬ההיר‬ ‫)שס( ייאמר יהישע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם‪) .‬אווי ןוי‪.‬‬ ‫ווארים טיר דזאבי.הישע }י.‬רבי נ?ן האט '‪5‬יוא?ט פון‬ ‫רדי אהא ס וועגין אונ ךבי‪ .‬איונ אלע יודין .. '. פון .‬אתם יודעים ששכינתו של הקביה היא ביניכם‪ .א אים פרענין .‪ .ענונ‪ .‪1‬ן הוא ן‬ ‫(‬ ‫יוכוי בחיי הלפרצא ן י ^ ן " ט ‪ .וארום״יעם שטייט‬ ‫אי.‬ההיד )ישעיה נד( הרחיבי מקים אהלך למה כי ימין ושמאל‬ ‫תפרוצי ונוי‪) :‬ז( ויקרא אלהים ליבשה ארץ‪ .‬אר וןאפ‪.8‬ליי?ין ‪.‬בךיבי חןא^אנט פון רוייאחאם יועגי! יעלעי‬ ‫האט ניהאט ליידינ פלאץ §יר ‪.‬ואף לעיל כן‪.‬ירי‪!£‬ל‪:‬ם'איי דער שטיהיל פון‬ ‫‪$‬אט• האטיר?‪ :‬יודען ןיזאנט צוירןני ר!}ינא‪^.‬עם ?זטייט אץ‬ ‫§סוק יהושע ד‪1‬ט ןייאוןט טיט ךעים מעט איר וויסקי או דער לע^עדעער .קע.‬איך האב .‬ךןיי הני.‬אל‬ ‫^•רי‪ . .‬וענק היינג ןןזע‪!5‬ין‪ .‬רבי יודען איו‬ ‫.ועוץ ליי^ער אונ ברייטער אונ‬ ‫.‬‬ ‫דחוי!" ע־ ‪:‬קצתם עומדים נאור ורגליהם לא הגיעו לאון בוס‬ ‫פלןיע״ג המיפוי)פח( כפא הי‪ .ואס‪.ואלט ניט זאןין' נענע‬ ‫ייאלטין‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬א*ל הקב״ה אומר לה האריכי‪.‬די ר^נן.‬איל רבי וכי מהזקת היא ירושלים כסאה'‪ .‬‬ ‫הרחיבי‪ .‬ואמה מכל צ ד ‪ .‬אאייל פון‪.‬קענט יאיר ויישען אז די שכינת פין ןאט איז צווי^ען אייך ‪ .אט‪ .‬ברכ.‬וןק איך .‬קבלי אוכלוםיך‪ .‬רבנן אמרין צמצמן בין שני בדי הארון‪ .ינענט אהער‪ '.‬כו( ואף ביתשלם רתנן עומדים‬ ‫)כז( צפופים וטשתחויפ רווחים‪ .‬געבוקט ‪3‬רייט‪ .‬גיטראפין או רבי חנינא‬ ‫דצט' אונ דרשת רעם פסוק אי.‬למה נקרא שמה)כט( א ‪ p‬שרצתה לעשות‬ ‫רצון קונה ‪ .אט ‪ . .‬וסיפא יוןוא וגיןוו *ליה כל‬ ‫סגויס ועיין זה כמדרש מדת )זיז( ו סיג נילקינו וכי פ « י ת‬ ‫היא אותה‪) :‬נש( ארן‪ .‬חיי חני.‬יע נען‪5‬אקי‪.‬ר׳ שמואל ביר חנא בשם ר׳ אחא אמר ארבע אמות‬ ‫לכל אחד‪ .ענעןידאךטין‪/‬נישטאנעןיאין הויף‪ .‬צווי^ען ךי ץוןיי^ון׳ועקינם‬ ‫פון ארון נארדי‪.‬מען דופק אין‪.ער ואל ניט העךין' .‬איו ראך‬ ‫אוואנךער‪ .‬ךעם ןוילע.‬נאר רודף אנס ?ט ךער‪.‬ר? י הונא .‬ודייל זיא האט גידאלט טאהן‪.‬איי.‬אזוי'וויעם ןטטייט אין פסוקיואלםט ךער‬ ‫בריייטעי־ין רעם ארט פון' דיןל ‪.‬הים‬ ‫אמד מן ס‪!:‬ר‪. ךי‬ ‫ברייטיאיי ניוויען פופץיג'איילי.‬איר אחא בר חנינא צ מ ק )סמק(‬ ‫בין שני בדי הארון‪ .‬אין יךועןלגם איז אויךיאווי ניווען אקליין‪/‬ןר ארט ןאט פאר נוטען פיל מ ע ו י י ן ‪.‬ורי|ען‬ ‫ךי צוויי ‪#‬טעקינם פון *ורון"‪ .‬‬ ‫אלא מכאן שהחזיק מועט את המרובה‪ .‬‬ ‫שנא )ירמיה נ( בעת ההיא יקראו לירושלם)כח( כסא ה׳ ונו׳‪ .‬ ‫ךי‪^.

‬ע‪3‬ין פץ דך ‪.ואלט ניווען‪.‬עץ עושה פרי‪ '.‬נכנסו לדין‪ .‬עך'ר האט ניט .‬ךאם‬ ‫ןןיינט טען זיא וועיט ארויס ברייננען פארפלוכ^ע ‪!.‬גיוואךץ‪ .‬הפרי נאכל‬ ‫והעץ אינו נאכל‪ .‬אלא !הוצא הארץ דשא ונוי‪ .‬דאס טיי‪:. איי. יפרעושין‪ . אונ רעם בוים .צחק‬ ‫מג‪.‬ולמה גתקללה‪ .‬‬ ‫‪8‬זוי ווי מען‪.‬על דעתיה דר׳ יהודה ביר שלופ )לד( ניחא‬ ‫אלא עלדעתיה דריפ לפה נתקללה‪.‬וואט איין אים איז ‪3‬אר זאמולט‬ ‫גיי״אךין' א‪£‬ע" ווא‪5‬ער פארןאס ^טייט״יסים‪ '..‬אין דעםקיךינט רבי‪.‬אונ ךי‪.‬איו רעכטדאס זיא איו.‬נמה שהוהיפה המנה דעתה נן נלאית א נפ״ד ייפוי! נמאן קיינן ישיעא נר רשיעא אפ"‬ ‫ביפה היא עישה נדמפיש ואיל‪) :‬לי( רי‪. .‬שנתקללה לרשיעא נר ‪5‬דקא נמאן נהא׳ תנא וכן נאן האיש רפא וניזק‬ ‫ןןאלטין‪.‬שתהא פעלה‬ ‫לך דברים ארורים‪ .‬אדם והוה וגהש נכנסו‬ ‫לרין‪ . . '.‬ומה ת״ל יםים‪ ..‬ךד האט נייטאהן .‬פי*‬ ‫נמש״י ויל נפזר ‪1‬כן)לנ( הינ יתילאהאון דשא וגי' עז עיבה העריך איוייס המיה במרקיה וה ועל אזה רשע אימריס‬ ‫פיי‪.‬עם י שטייט אין״^סיוק ךי‪. 0‬צו ךעם‬ ‫?•ארזאמלוגג פו.‬ר‪1‬יי פינחס ואנט ךי‪^.ייט‪ .‬מעןכןענען‪!.‬שכך אמר לה הקביה הדשא הארץ דשא ונוי‪ .‬גאך ךבי ‪. פ וועךן ךדיי זע.‬אכין ?ליגע.י‪.‬מן סיכגעיי פנו‪) :‬לא( שפניה על ה!וי כד‪ .‬ק?ט פירור!‪ .‬יהודה'^רבי ?‪5‬לום אונ ר?י לןינהס ‪. מינק‪ .‬בריבי ^!לום' זאנט ווייל ךי‪.‬כגון יתושים וזבובי.‬ונתקללה הארץ עםהן‪ .ואךץ‪ .‬יהודה ברבי ^׳לום וואםי״ער'‬ ‫זאנטאז ךי‪. ‪ ppjr‬ךיעם בוים‪ . ךעס ‪:‬ם אוד^ניס‪ ..‪ . אמאהליצו אךפואה‪ .‬‬ ‫עץ עושה פרי אפיי אילני סרק עשו פירור‪ . ידעם ווא^ער האט"‪.‬ןעזיגדעט‪ .‬א״ר יצהק פגדלאה אף הן יש בהן‬ ‫הנאה‪ .‬אנער^אךר^י‬ ‫פנהפפארוואפ איו ך‪/‬ערריגיפלובט ןיויאךי.יפלוכט‪..‬ער‬ ‫.‬‬ ‫אפילו אויף ךעם האלץ האט אויך גיוואקםון פיירות‪ .‬ר׳ יהודה ביר שלום אפר‬ ‫)לאו שעברה על הצווי‪ .‬עיין שהרי שינכה‪ ) :‬ל י ( ה״נ לייעץ ניוייא יסדי.‬ךי פרי‬ ‫זאל ‪.‬וועט דא ^אהן רעם וויילען פץ ^אט'‪.‬גאר‪.‬נאך‪.‬גיפלוכיט ךי‪.ען אריין"ני!אנ^ען צום מש^ט‪ .‬ערד האט ‪.‬קע. נם‪ .‬זענען די פיש אויך אנךעךיש'‪ .‬עס .‬נאר‪ .‬יערער אקלים ווא‪..יטאדד ווי'..‬נלייך צוךי פרי‪.‬עךדזאל דץפארפלוכט פון דיינעיטוו^ני.‪ .‬אונ דא הט ניט אווי .‬א‪ .ט או דערימיט‪.‬זי״י״זיך גיצויגין'״אין ךי לייגג אונ אין די מ י י ט ביו היינט‪) :‬ח()ולטקו‪ .‬פליייא‪ ..ואם‪.‬ואלו הן‪ .4‬ךעקט וועךין מיטנראז‪ .‬גץואקפין פירור‪ .‬‬ ‫אפילו אויף ךי לייךינע בדמער האט אויך‪.‬אבויים וואם א‪1‬יף אים ו_וא‪.‬לה(ליטון ביזיא דהדין פניק‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)ל( מעכו‪ . זא. יב‪ .‬אזיוי ווי פענטשי.‬אוני?יד זענע..‬ער .‬‬ ‫רבי יהודה ‪.‬ער איז‪.ירוקי.‬אף העץ נאכל‪ .‬ר׳ יהירה ביר שלופ ודי פגחם‪ .יט‪ .‬עךד. קאמארעס ‪. ימים‪ .‬זיי נוצע.‬די‪ .‬לנ( ממכה לעשות רצון בוראה‪.‬אט האט'}^נטךי‪.‬דלאה זאגט פו..‬ךט אונ חוח אונ ךער'שלא‪.‬עם איו‬ ‫טאקי איי.‬עטלי‪?.א‪.‬נפד נאנל! )לנ( כמנה נוי‪ ..‬ךאס זעינען די‪§ .‬עךד ודיל"דאיאדעווק‬ ‫רעם‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .ין §אר' פלוכט זאלץ‬ ‫\יץ ךיףךיםטוואפ האבין'גיזו}ין‪.‬פו.‬אלא אינו דומה טעם דג‬ ‫העולה )ל( טעכו לעולה מצידון ולעולה מאספמיא‪< :‬ט( ויאמר אלהים תדשא הארץ‪.‬מען ״עץ עו‪'#‬ה פךי‪. פאר שולךיןט ‪3‬י.‬גען'?איט אויך ךי וועלט הנאה‪'.‬קי.‬קענע.‬אלאכאינש דאטר יהון‪).‬זגךליי״נמים יי)ט(<ד*§ח‪.אט האט איר ןיןאטין‪.‬ע^עךטטען ךי״עירדאיז ניט ךפלוכטןיוואךין‬ ‫רירך אירע זינד נאר דורך דיי זינד פון מענטש‪ '.‬ךךי^ער‪.'פון זיך עץ פרי איבדם .‬פה הפרי‬ ‫נאכל‪ .יטאהן‬ ‫זיא האט אדויס .‬נזיל נמים"‪ ..‬ני^א^ין זיא זאליארוים בעבי.‬ט ‪. ‪.‬ג וע?עז אריץ ?מא‪. די פלי‪.‬עם איז גיט גלייך רער טעם פון‬ ‫ךעם ?יש וואט איז אין• עכו צו' ךעם ?ייש וואס איז אין צידון ‪$‬ךער אי'ןאםפט.. ארויס‬ ‫גינאעען פארשולךי^ט‪ .‬רבי .‬עס איז אין אים דא^טליכע^עךליי וואםער ‪ .‬פאר‬ ‫וואם איז ךיי״עךד }יפלוכט ניוואךי. עכןץ ךי פרי ואל יטען‪.‬‬ ‫תני בשם ר׳ נתן נ׳‪.‬נגען‬ ‫צוםנ‪$‬י§ט אוג די זענע.‫בראשית‬ ‫סדר‬ ‫בראשית פרשה ךז‬ ‫•לשמים ^>‪ p.‬אזיוי ףאטי^ען‪.‬פיר האיץ‬ ‫גילעחןט פון תיי ^ .‬ע‬ ‫‪.‬רבי יוסי בךבי הל‪1‬ןר» האט גיזאגט ךי‬ ‫תורה "שפיועפט דאך גאר פו.אך מעהר‬ ‫ווי גאט האט גיהייםץ‪ .‬ר׳ פנחפ אפר הופיפה על הצייי‪) .‬אט‬ ‫ןזאטיאיר‪.‬וד׳ יצאו םחויבין‪ ..‬והיא לא עשתה כן‪ .‬עךד איו אויך' ‪5‬ארשולךעט גןויארין‬ ‫טיט דיי‪ .‬שאלמלא כן היו םיהח־ם והולכים עד עכשיו‪) :‬ח! ולםקיה ממיס‬ ‫קרא יפים אריי ביר הלפתא והלא ים אהד הוא‪ .‬ךע'פ רשע‪ '.‬אונ״עסזעוזט אוים ווי‪.אל‪.‬אזר ווי‪.‬זיא דזאט נימ י.‬שנא׳)בראשית נ( ארורה האדמה בעבורך‪ .

‬נטער‪ .‬הי‬ ‫(טטאלנןע ^ ? ? ז י ן ‪.‬סט'י ‪ iron‬האטיעיאגט פון‪.‬ח‪.‬כרי לקדש בחשבונה ראשי חדשים ושנים‪ ..‬נ.‬היך מה דאת אמד‬ ‫)יחזקאל כג( שלישים וקרואים רוכבי סיסים כילם‪ .‬ען ךעמךע‪3‬ענוננ פץ ךי לבנה‪ .‬ניםאלט די ??}ה צו ידפעןיפץ אייר די םיעדיפ פון‪.‬דוךןר ‪. די זול‪ .‬האט‬ ‫דער אייךן גימ^טצו ךי ביי^וער וואםציטעךט איר‪'.‬נאר ןויר ציילין ניט פון'לי לב^יה‪ .' די בויטר'‪$‬נ.‬עם יאל דין ?‪.‬יום שנבראו בו נבורים‪ .‬ ‫ןןיילין פון ןעהייב‪1‬אףט צו דאנעך?‪1‬טאנ‪ .אהךין‪ .‬ר׳ יוחנן פתח )תכליס קיד( עשה ירה‬ ‫למועדים‪ .‬נאט הט נייא.‬ערש^אג' רערפופצעהנטערטאנ ‪.‬ואין אחד סכם‬ ‫ניזוק‪:‬‬ ‫פרשה ן )א( ויאמר אלהים יהי מאורות‪ .‬אונ ךער פ‪1‬לר פון רעם חדש איו}יזויען טיטוואךינאןי האלבין טאנ!'או'נ'ל‪1‬יי‪5‬ינשעה‬ ‫אייו ךיל^נה צו ?יךעקט‪ .‬יו‪.‬יין אןאלץ פוןאיץז‬ ‫ןוין^יר‪ .‬קיינעם פו.5‬טין אוני צי מועדים‬ ‫מטים טוביטו‪ .‬כנוזל אמר לאילנות ען מכפ שמפא כלומר "ד ימיפ שהרי איחי מילד כיפ נייס ד׳ אחר‬ ‫אל נו׳‪ . האבי.ין‬ ‫אפילו מעץ האט ‪.‬י‪.‫סךך‬ ‫כראיית פרשה ה‬ ‫כג‬ ‫בראשית‬ ‫)י( ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי‪ . ךיזוה.י^גט פץ 'ך?י"יוחנן ם ויע.‬אךקע םענ?!שין.‬הוי אין מונין ללבנה אלא םשתש‪5‬ןע‬ ‫ה ח ט ה‬ ‫מתנו ת כהונה‬ ‫»ן פאיפפ ונעוגו »!קלל‪):5‬לו( מיחסיפ‪ .‬למ^ל אפילו דער מולד איז'נ‪.‬כיי! שנברא הברזל התחילו האילנית‬ ‫)לז( םרתתים‪) .'‪3‬יי טאנ פו.‬וגמיו׳ דנל מולו מולד לאחר מ‪:‬וס איגו גואה נאיהי יום‬ ‫דיק מדנפינ יםי מארת מסר משמע מאיו אחד נן הוא א״נ אותז שלו לא היה נראה פד מוצאי יום פ׳ נחח־לת ליל‬ ‫נשסייןסאו ) נ ( משמשקע החמה‪ .‬יוו'ע.‬זאלנארניטאריין‪.‬וד ‪. דע^טייעגי.‬לז( אפר להן מה לכם מיתתי* עץ מכם אל יכנס ב י ‪ .‬ווארום דאנערשפאג אייו רער נ«רצעה.ט^‬ ‫^אנ‪ .‬הןאלייולצויואס איי‪94‬א^ק‬ ‫ןיויאליןידי לקנה .‬ייייאך. •י‬ ‫פרעה ו)א( <כאםר>‪ . לעשות נית יד נ ג ח ן מלות ור״מ פיס טופ פ' נדאיתא נסדר עולם ‪1‬נמפ׳ ריס‬ ‫נא ינלו למשונ ני ולא תהיו חוקיה‪) :‬א( אל א גלגל ממה‪ .‬ונן אע״ש שהיא נ‪-‬לדפ טוס י׳ אץ מוני! לס אלא משקיעת‬ ‫^^״‪.‬אזוי'ודעס'?זטיייט אין ן « ק שלישים‬ ‫קרואים תמ־י סוסים כלם‪8#• . .‬ואם די דעתן‪. ליייבט ךןז^ן‬ ‫ראש חךש‪3‬יי נא?ט'‪ .‬ייט או‪.‬עלייכטומען‪ .יהר?ץ צויציטערין‪".‬וועט‪..‬לעסרע^ענונג פון ךי ל^נה ודיס‪..‬ר׳ שילה דבפר‬ ‫תםרתא בשם ר׳ יוחנן אמר אעיפ שעשח ירח למועדים שפש ידע מבואו‪ .‬למועדים ‪ .אר צו םיעליים‪ .‬ך איין? איי' ‪'#3‬אפין'נייואךי.‬משמש ידע‬ ‫בביאי‪ .‬נייט'א'ונטער\האט מעזאנניהויבי..ועי צוסאןין‬ ‫ראשיחדשיפ אונ.‬פו.‬ר?י שי^ה' פון ךארף כ״פרןזא האט '.‬לעם חדש פון די'נאבטצופרייטאנ‪.‬אונ אין ון!הלים ^טייט‪.‬ער האט ‪5‬יטא?ט‪.‪.‬יאט ללבנה אתה‬ ‫פונה עד כדון לית לה אלא י׳ד )נ( פטפועין‪ .טער געאןנען‪ .‬אונלייותן‬ ‫ןענען ארויפ גיגאןןנען פון טץלים דאנעלשטאנ‪ .‬אין םונין אלא )ב( םשתשקע החמה‪) .אלערייטי‪1‬‬ ‫אויף §עךד‪.‬יאנט רביי״יוחנן‬ ‫איד מיעט די הורה‪ .‬נירי?ען ^ י ן ז ם ‪ .‬טע .‬אינ פץ אנהייב אבענד' פלייטאנביודאנעלשטאנ‬ ‫איי נאד פ.‬‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫רבי‬ .‬י^טין' חידש )נ\סן> דעם פיופצעדזינטין טאניאין‬ ‫חלש‪ .‬ווייפ ‪!?. איץדניט ‪«$‬ךץ טיאףן‪ .ט‪.‬נאר ווע.‬צו די לבנה ציילט מען״ניאר ווען‬ ‫ךי זוקן נ‪.ה ם רענין'״עם שטייט אץיפפוק‬ ‫ךי יורץ הא?ץ ניציונץ פון רע?!ס'ס אין ל‪.‬מפחדים לפון רתת ‪ cs‬ח נ פ ‪ ) :‬נ ( משמוש׳] שיקיפין ט נא פשמש ס‪-‬י מגוגמ‬ ‫ווועה‪) :‬יו( אמר להפ נוי‪ . א'נהיי?ץ'ציילץ‪.‬אע״ש שהלננה נראית גס ו' ואניס היו מיני] משקיעת חמה של יום ו מתמלת ליל ה׳‬ ‫ביים עיש אץ מוגי! אלא מששפקע כחמה! ) נ ( יוסע׳ מנרא‪ .ייא‪.‬אס לא שנגסו אתם נאון הגר!.‬רבי יודען הטאנניהוי?ין צו‬ ‫דך^ן אין די הותז ?ןטייט ךי ווקןנזיט די ל ‪ #‬ה יאלץ זייןיצו ליי‪.‬ג( יוסטי חברא בשם ר׳ ברכיה אמר ההיד‬ ‫)במדבר לנ( ויפעו פרעםסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש‪ .‬האט מען דילב^האיצטיןיועהידיגאכטצופלייטאג‪ .‬צום בעלייכטיואייו בשאנ‪5‬ין ניויא^ךי'יו‪.‬ךעקטיועח שפש‪/‬דע‬ ‫?בואו‪ .‬אונ אויבפיר‬ ‫ציילץפון לי לבנה דאילף מע..‬איר יוחנן לא נברא להאיר)א( אלא נלנל חמה בלבד‪ .נרץעל!ן מאליל דיי זורןן או.‬״^‬ ‫רעם §ע‪%‬ט • )י(‪). ד'א‪.‬ייארים לי האק אן דעים הז^ץ וום!טטעקט‬ ‫יי‬ ‫אין איס קען'ניט יזאקי.‬ך‪3‬י ירכ.‬די ל‪$‬ה צו םועךיים‪ .‬״‪.‬עם*‪<.‬א׳כ למה‬ ‫נבראת לבנה‪ .יאס יענען גירופין‪.‬איו' גיווע..‬״‪.

ט ןןאר* דיר שיריה ‪3‬יי^אכט‪ .‬לפועלים טןי.יאים* איי ניהייליגט גןווארין' יום יטיב‪ .‬לימים מיי‪/‬ט מען'ראש* הלש‪ '. ‪^.‬בשעה שאתה עושת לנו נסים ביום אנו אומרים‬ ‫לפני־ שירה ביום‪ .‬עפ ןואלט נאר ניוועןיךי זוסן אליין ]ואלט טען ר נעוויס‬ ‫}יהיאלטין פאר אנאט • ״רבי ברכיה האט ניזא.‬אונווען ת‬ ‫טוהסטיצו אונו גיסים ביי נאכט.‬‬ ‫אווי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י *‬ ‫• ‪• • • • • : • : < :‬‬ ‫צ‬ ‫־‬ ‫ז‬ .אהד זאל דיין פון צוועלף חדשים אונ וועילכער פוןךרייצעסן חדשים‪0) :‬דוד ה?‪.‬אווי וו‪/‬עםיץזטייט אין פסוק ךער .‬לך גאה לומר שירה ביום‪ .‬‬ ‫ונומניש ואייל שאמוייס לו שיים ניום! )ש( מאיי ישמש‪.'.‬אלו )ו( שבתות‪.‬אווי ווי‪.‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ סימון אמר שגיהם נבראו להאיר‪ .‬עשית לנו נסים בלילה ואמרנו לפניך שירה בלילה ‪) .‫בךך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית י י * ׳ " " י‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪.גה פאר .‬אילו‬ ‫היה אחד עאכויכ‪ .‬זנתינ‬ ‫נם־ אות היא לעולם‪) :‬ו( לו יום וגוי‪ . \ווען ידו טוהקט צו'אונז גםיםיביי טאג'זאןין מיד פאריךיר שירה ביי טאג ‪ .9‬ע.‬אונ ווק דו טוהסט צויאיגז גפים ביייגאקט זעו^ט טען אז לי .‬גיי‬ ‫זאלי.ט‪ .‬לך גאה לומר שירה‬ ‫בלילה‪ .‬צו מאם איז ‪3‬שאי־ין ]ידארץ דיי ל^גה‪ .‬‬ ‫.א?'טאיוא‪1‬יך‬ ‫דיי.‬יקונט אפ לי לק.‬מה היום ברשותך ‪.‬‬ ‫ולמועדים‪ .‬אף לך לילה‪ .‬או‪ :‬לייזוה.‬‬ ‫למה גבראת לבנה‪ .י‪5‬א?מ לי צןךי ‪1‬־‪.‬דאםםייינמ שבוזים‪ .י.‬למה שאתה הכינות )ט( מאור ושמש ‪ .‬אנו אומרים לפניך שירה‬ ‫בלילה‪ .‬אזוי די לער טאג איו אין דיין ךשותידו‪/‬יווקטיעןטיאויףאים‪ .‬דו האקט ^יטאק! י איך‬ ‫נסים ‪3‬יי קאנהאבי.א‪3‬ק פיר *פאר* דיר שירה ‪3‬יינא.‬ובשעה שאתה‬ ‫עזשה לנו נסים בלילה‪ .ט פו.‬פו. דין י צום בעלייבטין )ב( עיר״. רבי סימון ם ווענין די זו?ן טיט ךי ל?נה‬ ‫ביידע וענק בשאפי.‬לער טאנילויןיט צו ריר אונ די נאקט לויןט‬ ‫צו לירי*‪ .‬או‪.‬אלא מלמד שצפה הקביה שעתידין אויה לעשותן אלנהוי‪ .‬פסיק םיא נתלים‬ ‫ע״ד ‪) 1‬מ( נשעפ שאתם עושפ לנו יפיס ני‪1‬ס לן יום ונוי‪.‬שעילת חמס ולמס מנמיש‪-‬ן זס את וה ‪) t‬פ( יהיו‬ ‫למאויוה‪ .‪ .ה אז לי ל^גה איז גיט״קיין גאט ‪.‬מלא נוי״ו סי׳ שנינס למאור‪ (0 :‬שנתית‪ .‬‬ ‫זוארוםידי זוהןפאירשטעלט אמאהלךיליבטיגקייט פו ליל‪.אגין שירה ביי גאקט ‪& . .‬אדי איוידינאקט‬ ‫אין דיין לשות דו גיייועלטיגסט אויף איר‪ '.‬ווען דו טוהסט צו או?ז גסים ביי טא‪ :‬זעהט סעו אז‬ ‫ךער טאנ איז דיין‪ .‬עם ‪#‬טייט אין ‪%‬טק ןד־״יו למאורות‪.‬צו ךיר ז‪$‬י ‪#‬יי‪9 1‬ע! יאל‬ ‫זאנין שירה ביי טאג‪ . לי זולק‪.‬לגינים מיינט מ ק צו' היילינק די יאףלין •‬ ‫זועלכער.‬ישעיה ל(‬ ‫השיר יהיה לכם כליל התקדש הג‪ .‬או‪%‬צו ריר איזשייןימען ואל.אטער‪ .‬אלו שלש רנלים‪ .‬ ‫^ ר נ א ר " ‪ £ 3‬א ? י ! ??איי! לי‬ ‫יוק אל״.‬ ‫איז ניטיקיי.5‬ה‪. '.אט וואריוםיךי לקנה פאר שטעלט אםאוזל ליי ליףטןנקייט' פו.(‪. .אנ ג וועט‬ ‫דין צו איילי וויי לי גאכט .‬אט האט ?י.‬על‪1‬יכטוגג‪.‬אלו ר״ח • ולשנים‪ . גיזונגען ביי טאג‪ .‬שנאמר )ה( והיו‬ ‫למאורות ‪) :‬ב( ויתן אותם אלהים ברקיע השמים ‪ :‬והיו לאותות ‪ .ע'‪3‬ין ךי וולזן טיט ךי'לבנה אין הימעל‬ ‫ויייזאלין דין צוייצייכוניס‪ .וס מייל רו‬ ‫הא״םט אגיגיברייט'לי בעלייכטוגג טון די ל^גהואיונך זולון אונ דו האקט .‬אטד‬ ‫הקביה מה )ל( אם משהן שנים מכחישין זה את זה‪ . ם־ר גיואגיט פארליר ׳^יו־ה ביי טאג‪ . .‬שופטים ה‪ 1‬ותשר דבורה וברק‬ ‫בן אביגועם ביום וגר‪ . די דריי .‬עשית לנו נסים ביום ואמרנו לפניי שירה ביום‪) .‬אונליל'בנהלייקונט אפ או ליזווז. ליייפעלקער אז ביילע זענק נאטער‪.‬זה קדוש שנים‪) :‬ג( )י( לך‬ ‫»ום אף לך לילה )חהליס עד( לך היום מקלס ולך הלילה מקלם‪ .‬ר׳ עזריה בשם ר׳ חגיגא אסר לא גברא להאיר אלא גלגל הסה בלבד‪i's• .‬‬ ‫אף הלילה ברשותך ‪) .‬מ( בשעה שאתה עושה לנו נםים ביום לך יום‪ . נייוואריןיצויםןעלייבטין‪ '.‬לוז‬ ‫האט גןזאנט צו* ליר איו טאניאונ צו' ךיר איז נאכט‪.‬ולימים‪ .מים טובים)§סח‬ ‫שבועות פויוח>‪.‬ובשעה שאתה עושה לנו נסים בלילה ‪ .‬ואתת עשית את שני המאורות שנאמר‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫*המם זום וקאמר אלא משקיעת סחמ‪ ) 10‬ז ( אם משק שנים‬ ‫מכחישין‪ .ט‪.‬האט גאט גיזאנט שאןאןד' אידי זענען'ציייי‬ ‫לילי זוהי אוינ ךי לבנה>'‪ .‬‬ ‫החמה‪ .‬אדי ווי עם ןטייטאין ^סוק דבורה‬ ‫אונברק ב[ אבינועםהאבי. ךעק^וועןין‬ ‫ואני.‬ווען דו האקט ניטאקן ציי איני נקים ביי גאקט‬ ‫האמפירי גיזא.‬נאר נאט האט ןיוואקט או ךי פעלקער‬ ‫זועלין״טאכין ליזוהן טיט לי ל.‬אר.‬אויה עושין אותן אלוהית‪ .

‬ער את ד׳״־ קלענעלער‬ ‫ציילטערצי לי לבגד‪ :‬ייאטייא אייקליין‪ .‬אמר הקביה )יכ( הביאו כפרה‬ ‫עלי שמיעטתי את הירה‪ . ?יוועלטינט נאי־ בייטאנ אונידא גייועלטעט‬ ‫ניט ביי נאקט‪ .‬לי לבנה אייו ביי טאגאוגןייי .‬עםאיי ךא לי ליקטיגקייטפץ ‪.‬ווי לי ווה.‬עם ‪#‬טייט ניט לה• ״'צו נאט״ אוינ ביי ראש חלשי שטייט ^עיר עדם אחד חטאת'לוז ״צו.‬״עט *ןטיייט אץ פסוק'}אם ךוי^ע בעלייכטונג ואל ג.‬מה חטה היאת שולטת ביום ואינה שולטת בלילה‪ .‬מאתר שהחשן‬ ‫יחיל • )יא( נתיזימי י־ו׳ ‪ .‬י עקב'.‬כך יעקב יש לו חלק בעה״ז יבעהיב‪ .‬רב ‪ pro‬ואנט‬ ‫אזוי לא?ג ויי לי לי?טעקייט פון דעם נרעםעלץ)־ץ דיי ווהן( איו דא‪ .אכט‪ '.‬זעהט ?מן ניט די ליקטעקיייט‬ ‫פון ךעם‪.‬קלענערי.‬רער !אך\אגט‪?.‬ר׳ לוי בש׳רייוםי‬ ‫בר אלעאי אסר דרך ארץ הוא שיהא הנדול טונה לנרול‪ .‬אין אורו של יעקב מתפרסם שקע אורו‬ ‫של עשו מתפרסם אורו של יעקב‪ .‬ובריח כתיב שעיר עזים אחד חטאת לה׳‪ .אט הטןייאןט צו לייוךץ בריי^ט א^רבן פץי^עעט ולעניו' וו אס'אץו האב קלשער .ואם דא איי ןןליץ‪ .א?ט אוג ‪3‬יי ?אג‪ .‬ההיד )ישעיה ס( קוטי אורי כי בא אורך )ינ(כיהגה‬ ‫החשוד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫פלנגה נלילה והחמס ניופ ו‪:‬דמפרש ואזיל אתה עשית וסי ‪ :‬החמה וכל המוסיף גורע‪ ) :‬י נ ( הניא! כמיס עלי‪ .‬‬ ‫.‬אז עם‪.‬זעד‪.ואס ייא איו גרוים‪.‬עשו מונה‬ ‫להמה שהיא גדילה‪ .‬ע^יצי^ט‬ ‫צי ךי ייהן יואט דא איי ?רוים‪ .‬ט ךער צו לי לבנה זאל אליץ ביין אץ דעו־ ‪$‬ייט פון ךי‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫עם‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫א ם‬ ‫יי‪0‬ן • אינ ?*יא! יי ל?^' ? ? י א איי אבי? מ י ‪ $‬מ * י ה ל‬ ‫ע ר‬ ‫ט פ‬ ‫ציי י‪ '1‬לי ייה יידוז רי‬ ‫‪£‬גלל‪1‬י‪£‬ים פו.‬אונ_.‬ש ע ם‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫ייעט‬ .‬׳ )ד‪ (.‬רויס‪.‬ווארוםאיך האב גע?‪.‬נמס שנתונ את המאור הקש! נדמפוש פרישות ד)! פ'» )יג( ני הנה המש!־ וגוי‪ .‬‬ ‫אלא עיי שגכנס )יא( בתחוםו של חבירו‪ .-‬עי ‪*5‬י ??יק ק&יין • ‪8‬ייי ייי‬ ‫‪..‬אזוי‪.‬ויעקב מונה ללבנה שהיא קטנה‪ .‬שאגי הוא שגרמתי לו להכגס בתחומו של חבירו‪ .ימאכט‬ ‫ךילקןך‪ .‬רב גחמן אבר כל זמן‬ ‫שאורו של גדול קיים אי• אורו של קטן מתפרסם‪ .‬אזיי ייי יי ל מ ה ניויעלטינט ‪3‬יי‬ ‫. _י‪.‬יעקב מוגה ללבנה שהיא קטנה‪ .‬עקב אחלק אדף ךי וויעלט אונ אויף עולם'סבא‪ '.‬ולס בקיפת ינסה ארן העמיס הגיע שעתן שננו־ פ' עליך יורש <‬ ‫^ד^יימ־ן‬ ‫&זיי ייי?ןס‪.‬מה הלבגה הזו‬ ‫שולטת בלילה וביום‪ .יוךעלטעק ביי נא?ט'‪ .‬ויעט ער געווים גישטךאפט ווערץ ו‬ ‫)ך!( רבי לוי האט ?ייא?ם פון רבי יוסי ‪3‬ר אלעאי ם דעגין לער לחו ‪%‬ץ' אייזידער גרויםער‬ ‫זאל ‪.‬י ייף י **"?• ‪.ואם‪.‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה א‬ ‫כד‬ ‫ייעש אלהים את שגי המאורות הגדילים וגו׳‪) :‬ד( ר׳ יורן בשם ר׳ תנחום ביר אחיי‬ ‫ור׳ פנחס בשם ר׳ סימון אמרי םאהר שהוא קורא איתן גדולים‪ .‬ךךי^ער האט מען‬ ‫זיא ‪£‬ע.אט•‪.‬נש׳ אלו‬ ‫)•(יפוגס איש־‪ .‬עשו מונה‬ ‫לחמה שהיא נדולה‪ .‬רי'יננ‪.‬הוא חוור )י( ופינם‬ ‫אותה‪ .‬והקטן סונה לקטן‪ . אןןךענדץ פארטמין ן‪$‬ן '^ר'לוימיס‪ .ער }י‪5‬א?ט‪ . ופון דיילמת‪ .‬בך עשו יש‬ ‫לי חלק בעה־י ואין לו חלק בעהיב‪ .‬ע*'‪ .‬ארינ והוא סימן ט ב ‪ .‬שקע אורו של גדול מתפרסם אורו‬ ‫של קטן‪ .‬ער « לי ייהן '.‬ע‪£‬ו וואם *ער איו דעו•‬ ‫ןרעסערער ציילם‪..‬עקב‪ .¥‬יילין צום ג‪.‬טמעץ ניט לי*לי?טי^יטפו.‬דאם איי אוואנךער • יבאר ייייל ד לבגה איו אריץ‬ ‫}ינאעען אין ךי ?דיטיפץךי זולן‪ .‬דבטקםןזאנטידאסאיזאגיוטער^טן‪ .‬אונ ראם קלייגע‬ ‫^עליילטו^נ ז*!ל .אס וועןין'אונ רבי פינחס האט ןץאגטיפון תייקויםון םוועןין‬ ‫^ריער יו^ט״עי ‪5‬ייךע ‪4‬רוי§ע‪ .‬שהלננס נראית נ‪.‬גייט אונטערידי ליכטיגקיייט פון רעם גרעסערי'ן")פון‬ ‫לי זןיףןו יעלט ?‪. ‪$‬אט פון' ךעקטוועג? איז זיא גישטלאפטיניייאי^ ךא זאלקלענעיר ו י ע ח ! לער‬ ‫וואם עיט אלי? אי.‬ומח אם‬ ‫זה שנכגס ברשות כך פגמו הכתוב הנכגם שלא• ברשות עאכיי‪._עקב ציילטצו לי ל‪#‬ה . ופון לי לקגה(‪ .‬את המאור הנדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה אתמהא‪.‬אונ ךער קליינער ואל ציילין צום קליינעים‪ .‬אווי‪.‬ץ'‪ .‬כך כל זמן שאורו של עשו קיים‪ .‬שטייט'איין פסוק‬ ‫נייאןמ פון ךבי ‪$3‬וזום בךבי חי.‬אזוי הט!‪.‬רבי <‪#‬קס זא?ט ביי ‪#‬לע נןיץנות שטייט שעיר עדם' ^חי־ ת?את אונ‬ ‫‪.‬קיץ חלק צו עילם‬ ‫ד‪?.וועלג!יגען ביי טאנ‪ .אטניט‪.‬איר פנחס בכל הקובנית כתיב שעיר עיים‬ ‫אחד חטאח‪ .‬ק לי ליבטיגקיים פון לעם קלענערי.‬א‪ . .‬עשו^אט נאר אחלק אוייף ילי יויעלטאונער ן.‬דא ‪ m‬אוץי אודי אזוי‬ ‫‪ m‬ייי‪.

גסטער י‪ .‬טנישיינקטךי תירה צו משתי‪'.‬איגתייםעיר מענטש איעריתאלט‬ ‫זיל קליין וועט‪.‬געט וןעגיןואו ווען״ער וועטארידס עץ‪} .‬אונ ווען ^ר וועט אריץ מין זאלץ אלע רייבע םענטקין אוג ירי זעלנער‬ ‫אדיין‪. קטן‪1.‬אט וזאט ייי ןיגעביין אץ היהעל‪ '.אט ניזאגט ודיל לי לן.‬ואם האט אפתם ווכה'‪.‬יע! • נ ?י ‪^.! .‬התורה םגין‪.‬עם שטייט אץ ?םוק‪. .‬עאכ״ו)יז( אתטהא‪ (T) :‬ויתן אותם אלהים ברקיע השסים‪ .‬‬ ‫׳נר איי ‪3‬יי‪.אלץךי שטערץאריץ גיץ‬ ‫‪9‬יט איר‪^.‬טה זכה‪ .נלצ^ער ד‪1‬אט דך ‪. .‬‬ ‫כלומר עיי ופסל ו )עו( ומס ‪ oh‬ה ק פ ן ‪ .‬ג.‬ר‪1‬יי אחא'יאגיט לן^יל אמלךדןט לדזאטצוויי״עלצטע‪ .או־ אץיער אייי‬ ‫‪#‬טא'ט‪ .‬ער ואל ניייווע&זיגען.‬ער האט דך קליין"'גיהאלפץ האט ער‬ ‫זוכה ג‪:‬ווען צו די ?כורה ‪ .‬זיוי קל‪ .‬ער האט דך״קליין גיהאלטץ‪.אלין'די ^ ע ל י . אתים '?יין טיט איר‪ .‬קזט לערי טלך‬ ‫.‬אלא מה הוא הצעיר‪ .‬לער.‬יי.אט‬ ‫ג ן ע י ץ אםר!נד‪ .‬‬ ‫שנא׳‬ ‫י‬ ‫מ ת נ ו ת כהו נה‬ ‫‪1‬‬ ‫)יל( גולי ו־ימוס‪ .‬גוזר אגי עליו בשעה שהוא יוצא תהא כל אוכלוסא יוצאה עטו‪.‫‪0‬ףף‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית‬ ‫י‬ ‫ההשך יכסה ארץ וגו׳ ‪ (1) 5‬ואת הכוכבים‪ . .‬עגי.‬עךד אוג ךי פיעלקער‪ 0) :‬ואת הכוכבים‪.‬גאך אזוי'אגלייכין‪.‬‬ ‫‪3‬אדאך אפריים'יואם‪.‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק‪.‬גוזר אגי עליה‪ . וואם'‪.‬שהיה מצעיר את עסקיו‪ .ט אונ האט זיא געלייגטאייףדעם קאפ פץ‬ ‫אפרים' .‬אתר שולט בעיר ואהר שולט במדיגה‪ .‬בער ךי גאינצע ^ ד ן ח ‪ ..‬גיייעלטינט אי‪.‬ומה אם הצעיר עיי שהיה םצעיר את עסקיו זכה לבכורה‪ .‬אןיגער הטןיוועלטיגט‬ ‫ז‪/‬יבער איין ?זטאט אונ איי‪.‬‬ ‫אונדי ש‪9‬ערין‪.ימיאבטדיגעיגישעפנןין‪. ך איו רער ‪.‬קלענןנר'ניטאבט‪.‬הגדול שהוא‬ ‫מצעיר את עסקיו‪ .‬עם'זאל פוןיאים‬ ‫}יבארין ווערץךלייצעל^נתיקע טי?פחות‪.‪) :1‬י!( ‪ .‬ובשעה *שתיא נכנסת יהיו הכוכבים נכגסים עמה‪ .‬נער האט ‪.‬אלץ אלעזעלנעד‬ ‫אתים גיין מיט אים‪ .‬עטוו‪.‬אט ד‪...על.‬מוז זכה‪.‬יעקב האט אוייקגיקגןךי^קט די.'.‬וואתם די פיגןםטעךגיש ייעט בךעקיין ךי‪.‬י י?ה גיודען‪.‬פי' העיון ודלות‪) :‬סו( מקמץ עסקיו‪.‬יין סיט אים‪ .‬ןם איו אווא?לער צי .ה האט זייך 'קליין גימאבט זיא יואל‬ ‫}יויעלטיגק נאי־ בייגא?ט‪ .רויסאי‪.‬איר אחא למה נקרא שטו יקטן שהיה )טו( טקטין את‬ ‫עסקיו‪ .‬יי‪ .יזאגט מייל'ךער. וזאט ..‬אונ)יען ייא .‬או אף־ויקער ה‪/‬ילט דך קליין וועט ער געוויס זוכה דין צוגרדםע‬ ‫טובות‪ .‬גיווק.‬אמר ר׳ אהא משל למלך שהיו לי שני‬ ‫אפוטתפים‪ .‬לי תורה אונ די*בעלייכטונגען אוני דעס רענין‪.‬עריהאטזוכוז גיווען‪.ערזאלזגיןא^כ‪1‬ר‪. איל ט?‪1‬ה‪.‬ייילזגר'הט קליין.‬ער איז .‬ופי' כסר' נתמת‬ ‫כיס כקפן שסרי פלנ סיס נמל »מ..‬אמר ר׳ תוניא וכי טן התולדות‬ ‫אין אנו יודעים שהוא הצעיר‪ .‬‬ ‫ובשעה שיהא גכגס תהא )יד( בולי ודימום גכגםת עסו‪ .‬זיין ‪ 3‬ירער. ךעילטע' הא.‬בין איך גוזר אויף איר)פץאיר‪.‬והגשםים‪ .‬ער'.‬ער האט דך קליין ןיהאילטין האט ^ראזוי זוכה ביודעו‪ . ווי.>‪.‬והםאורות‪ .‬ודמותה )שס מח( וישלה‬ ‫ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר‪ ..‬יזאט‬ ‫לב אהא ניזאגטפאר .‬ךען *שטייט דא או אפלים איז לערי י‪:‬גגסטער‪.עווים זוכה עין צו'.‬ביי די״יבעל״יכטוננ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יי‬ ‫גי‬ ‫ו א ס‬ ‫אט‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: 1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י ו‬ ‫שטייט‬ .‬יועןייא רעט ארדםיגיין‬ ‫.תיסע טובות‪ '.‬כך אמר הקביה הואיל והלבגה‬ ‫הזו מיעטה עצמה לתיות שולטת בלילה‪ .ואתם דיין ליכטעקייט‬ ‫איז גןקוןוען‪ .‬בין איך גווךיאויף אים <פוןדי‪.‬לעריייןגםמער דייל‪.אר טען מיי?ט‪.אמען פי־ן‪..‪:‬ווען‪.ק^ן‪ .‬אמר ר׳‬ ‫יוחנן נ' דברים נתנו טתנה לעולם ואלו הן‪ .‬ךאס זענען ז‪.‬אמר המלך הואיל ומיעט עצמו זה‬ ‫להיות שולט בעיר‪ .‬אך אזדאגלייכץ‪.iamb‬כלומי ‪ti‬‬ ‫מס‬ ‫^ ? ט ע ק י י ט פון!"עקב ל א ו ו י ל‬ ‫וועט א'ונטער'.ועט אריץ' גיץ.‬‬ ‫ביי קי תורה ?טייטדת.‬זכה להעמיד ייג משפחות נדולות‪) .‬אווי קאט .‬טאךאך י קט.‬רבי'חו‪.‬ן ‪} .‬‬ ‫זכה לבכורה‪ .יין ךי ליכטיגקייט‬ ‫‪/‬ןסקזטייטאץ פםוק״דער^יאיאנטצוךייוךין שטייאוייףאו‪ :‬לייכיט .‬בשעה שהיא יוצאת שיהיו‬ ‫הכוכבים יוצאין ע ס ה ‪ .‬גדול שהוא טקטין את עסקיו עאכויכ‪ .‬‬ ‫.‬האט‪.‬ךבי ייחגן זאגטילתי זאכי.‬התורה‪ ./‬דערש‪3‬רפץ'תט מעגטש וךאם איו קלוץ ב‬ ‫זיך‪ (!) :‬עיהן>‪\ .‬ודמותה‬ ‫)בראשית י( ושם אחיו יקטן‪ .‬צו ךער וועלט‪ .‬או־ יואס‪.ואס וזאט §ען איםןירופץ.א גיואגט פון ראם נעבוריט דייסיןםירדעןגיט‬ ‫איו א?רי'ם איז עווק דיער'ייעקטער‪.‬ער איי באקתיגיווק‪/‬לער קלענםטער‬ ‫דייל‪.‬טז( ומה אם הקטן על ידי שהיה‬ ‫סקטין את עסקיו כך ‪ .

פלל ויין‬ ‫אייף דיר‪ .‬רבי נתן כהן‪ .‬אי] רוח מצי' נ״נ ‪) :‬יש( נמיס ע!י‪ 0‬ט ' ‪ .‬ר נתן בהן‬ ‫אחות דר׳ הייא בר אבא הוה מפרש בימא‪ .‬ר׳ תגחוטא אמר אף‬ ‫ארץ ישראל‪ .‬אווי ווי. .‬ר׳ יהושע בדיד‪ .‬שנא׳ )שם( וגתתי שלום בארץ‪ .‬הט‪. תפלה‪ .‬לעם' נם‪) :‬ח( ‪.‬ינעל שיינקען מיין גכןמה אין אדום‪ . .‬וי׳א אף הגקםה באדום‪ . שבועות ביז םובות‪ .‬איך ‪).‬דאטאלס איז}יטא״קיין וויג^ען‪.‬כה( אין עיילת לכנישתא ושמעתן‬ ‫מצליין על מטרא לא תסמוך על צלותי‪ .‫בראשית פרימה ו‬ ‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫כה‬ ‫שנא׳ )שמותלכ( ייתן אל משה וגו׳‪ .ין שטיי»‬ ‫ן^וי\ מןםיכםבעחם‪ .'.‬אווי ווי ‪.‬שגא׳‬ ‫)יחזקאל כה( ונתתי נקמתי באדום וגוי‪ .‬לי לבנן יאגין דאס רהםנות‬ ‫איו אייך אמרגנה‪ .אט חנ‪1‬ו‪.‬לאחיי ר׳ חייא‪ ) :‬כ נ ( צלי עלי‪ . אויףךי‬ ‫יולין‪.‬לבינ^»ן גתאנט צו' זיין ברודער‬ ‫רבי רדיא די מתפלל ‪ f a‬םיינע'טוי‪.‬‬ ‫דו האםט מירי‪. א־ייף רעם י‪.‬אז'דו וועםט אדיין דין אי.‬נקםר‪.‬שגא׳ )חהליס קו( ויתן‬ ‫אותם לרחמים לפגי כל שוביהם‪ .‬גישייגקט‪ .אט‪ .‬קען מען פארי.‬אט האט געשייגקט צו ךי יוךין ךי לענךער פון די" פעלכןער‪ .‬עם שטייט אין פיסוק אווי דואט גיואגט .ייוואלט פארי.‬די ר^גן ואגי. אויףךעם ‪ :‬ם ‪ .דיל נח הענוה ‪<) :‬ח( מעצרת־ עי שאצליח ולא אסתכן‪ ) :‬מ ( מה . ‪.‬אוג אין דיי שטארקע עאםער ד.‬ר׳ עזריה בשם‬ ‫ר' יהודה ב׳ר סימון אוםר אף השלום‪ .‬פרש"׳ עליך כלומר שמיר עצמן מלפרש נזמן השכנה יאל תשמין גל‬ ‫אלו הנהיות ולא היש ולפיכן כתיכ נהם נתינה שצוין לכקש הנש יכדמנדש ואזיל ו )כד( »ן לאת נ ו י ‪ .‬רבגן אמרי אף הרחמים‪ .‬שנא׳)בראשית א(ויתן אותם אלהיט‬ ‫ביקיע השטים‪ .‬ר׳ יהושע ביר‬ ‫נחמי׳ אמר אף הישועת‪ .עשייגקט אוועג אוייף'‪.‬ועל ‪.‬רבי ןצחק ‪3‬ר מרי‪1‬ן זאגט וואם _אמעגטש‪.‬שנאי )ויקרא כו( ונתתי גשמיכם בעתם‪ .‬י ןאדום"‪ . רעם לולי זאלסטו בץךקדיינע יפיס‪ .‬מה אתפלו‬ ‫החג ‪ .‬קען מעןאויף טייכיןיאויך נ‪. רבי חייא בר אבא'מט .‬אוני פון נאך חניכה‪..‬ער האט ‪3‬יג‪.3 .‬אנךערע זאנין ךי‪.1‬ם דרך‪?.‬התפלל עלי תסמין על תפילתי אפילו אפ הוא קודם התג שתפילת צנור‬ ‫עלייט דתן א‪1‬ר‪1‬ם אלהים‪ .‬ען גיט פאףן ‪ t‬גאר אויף טייכין‪.‬אדי ווי עם שטייט אין י פסוק‬ ‫?‬ ‫ונסתי‪.‬רחמנות דואןיי.‬אווי ווי״עפ שטייט אין פסוק ויתן א‪1‬וזם לרהמים לפני כל שוביה.‬ין זאלםטו דיך ניט פארלאיין' אויף מיי. אויף רענ‪. אי^עררעגץ'אין וייער צייט'‪'. .‬נ ק?י•‬ ‫‪? V‬עט טאקיאין זןךום הייםט ךאם' אויך אמתנה‪ .‬אדי ווי ‪£‬ס שטייט אין פסוק דרןן להם ^לצומ‬ ‫נ ד ם ‪.'‪ .ה פון גאט‪ .‬דערברוךיער‬ ‫פו. אויף ךעם י‪ .‬ביי ךע.‬רבייהושיע בר נחמיה קאט‬ ‫ןיזאןטילי הילף ז?ו א‪1‬יך'אםמנה'פון. שוהל אונוועסט דןערין מען בעט‬ ‫שוי.‬המאורות מנין‪ .‬ע?ין אוועג אויף ך ע פ‬ ‫גם‪ .‬איך‪.‬אזוי וויי‪.‪ .‬איל )כא( לאהוי)כב( צלי עלי‪ .:‬האט ך‪3‬י דדיא גיזאנט וואס זאל איך מל.ין‪ .‬יט פארי.‬נישיינקט ךאם בןזיצוננ פון דייןזדילף‪.‬וון!‬ ‫דו ןועםט דין סוכות זאלםטו ויייטער' ניט 'פאת.‬או א״א לפויש עמו־ ואל מפרו־שונ על כיש מפני הסננה‪):‬נה(אין עיילת י‬ ‫ניס אבל כנהרות אפשר אנל מחנוכה ואילן אפיי נהרות א״א ו ואס תכנס לנ״פ ותשמע הצניו מתפללים על סמשר ‪m‬‬ ‫)כא( לאחו‪ .‬עיס שטייט אין‬ ‫§םיק ןןס?‪1‬י ?זלום‪ .‬שגא' )שס קה( ויתן להם איצות גוים וגו׳‪ .ט‪.‬קען ^אךין אויף דעם״ים מגדול ראם איז אויך‬ ‫אמת.‬איל )כנ( מת‬ ‫נצלי עלך )כד( סן דאת קטר לולבך קטור ר נ ל ך ‪) .‬ןר‬ ‫האט .עביז" ניווארק צו לי'יולין‪ .‬ע.‬אויף רעם אלט דא״ס ירוי וועםט*בינךע.‬ראש אייו' פו.‬אויף רעם ןם״קען‪9..‬אט‬ ‫‪$‬אט ןישיי^קט רחמנות אין ךי וזאךץ פץ ךי אלע פאננער זייי'ואלין‪.‬ראם'איו פון סוכות ביו חנוכה‪.‬ס‪ . אוימ‬ ‫רעם נם‪ . .ןס שטייט אין פםוקותתן לייכען ישעןז‪.!‪.אט‪. מזג נוי‪ .‬‬ ‫לאטאלם זענען דא ווינטען'‪ .‬אונ ואלקט ניט פארין אויף י־עפ‬ ‫ים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫א ם‬ ‫! ‪B‬‬ ‫ז‬ .‬כ( מן ההג ועד התנוכה‪ .‬רבי תנחוםא זאנט ‪£‬לץ ישראל איד‬ ‫אויך אפד‪1‬ה ני.‬דר׳ תנחוטא ביר חייא דכפר‬ ‫יחנו‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫ו«מה על עצמן נ מ י .‬גשמים מגי!‪ .'0‬וואריום נאך סוכות איו‬ ‫עםבעזיצו פארי.‬ך?י עיריהיאנט' פון‬ ‫רבי יהוךה בר קיטון ם ווענין רעם שילום האט אייך.‬שגא' )חהליס ילו> ותתן לי טגן ישעך‪ .‬גאט היט ייי גישיינקט צו לייכטין אויף ךי ערד ‪ .‬קען מען‬ ‫^ארי.‬איך וועל שייגקע.‬ער'גי.!לי עלין‪ .‬ר' יצחק בר מדיון אומר אף הפרשת הים הגדול שנא*‬ ‫)ישעיה מג( כה א מ ר ה ׳ הנותן בים דרך ונו׳‪ :‬ו ה ( רבנן אמרי הגותן בים ד ר ך‬ ‫)יח( מעצרת ועד החג )ינו( ובמים עזים נתיבה‪) .‬שיןנקען זןולום איף רער וועלט‪.ע?ין אוועג‪ .‬הינן שאתג קישר‬ ‫מקוש עמוק שהספינה ינולה לילן פס אנל ניס לנל צד שהוא לולבך כלומר כשיגיעו 'מ׳ החג ושם תקשור רנלן נלומי׳‬ ‫פונה הרי דון נכין לפניו! )כ( מ.

‬אין‬ ‫ן^ךעךין ןזימעל‪•'.ואס‪ .‬קבורת ‪ .‬ברקיע )כט( שהוא לפעלה פן השפיפ‪ .‬שגאםר ויתן אותם אלהים ברקיע השפיט‪ .‬מפני שמומו גדול‬ ‫עאד ‪1‬נן הוא נמווש קהלת )אן ו(‪) 1‬לנ( מערפלי‪wzti) .‬אזוי ווי‪.‬ייאה^ען ניגעבין נדיארץ די אלע‪.‬רבי ?ינחם הט ‪. .‬אזויווי‪.עבין <ךי זוהן ?יט ךי לןנד‪(.‬אבל לעיל הקב׳ה )צב( מערטלו פנרתיקו ופלהט בו את הרשעים‪ .‬אוג‪.‫בראשית‬ ‫פדר‬ ‫ערעד‬ ‫יי‬ ‫בראשית‬ ‫יעין הוח באםיא )מ( בעא דיטרוש‪ .‬ע.‬אטרה ליה מטרונא )כז( באלן יוטיא פרשי אתסהא‪.נם איו פון ך ‪ .‬האט אפירשטץ נייא.‬לעם הי^על אונ אלע‪.‬ודיל ךי' היץ איז אזוי‪.‬יקיץ ‪#3‬עפעניש זיר בןזיצען אין ^אטען‪ .‬עךשאפט אין רעם'היםעל יואס היי.‬איזידער פאט‪.‬ובריכה‬ ‫־של םים לפניו‪ .‬‬ ‫איג דיא. S‬אןז'פובות‪ .‬ער .‬לעפ ים‪ .‬ ‫י^הר‪ .‬ראה‬ ‫בפה היא נכוה‪ . ^קייח וועט קוםען עעט גאט יאלןעט םאןין‬ ‫די‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫י‬ . ןזקופת' ‪£1‬םוז‪.‬ער'איז .‬‬ ‫)©(ולא שסע לא לפילי דדין ולא לטילי דרין וכן תות ליה‪ ) :‬ט { זיק גלגל החטה ולבנה‬ ‫נתונים‪) .‬‬ ‫אין רקיע ב!ש‪3‬לם‪ .‬ים אונ‪.‬‬ ‫מ מ י ם וגי נאלי ימים פוושין ניפו)כז( ולא שמע למילתא‬ ‫יאתגוזי נוי‪ .יקופען צור?י‬ ‫.‬וןארום אז זיא וואלט ?יייעךאין ‪ $‬־ ‪ j w‬הימעל ייאלט ‪9‬ען.‬אזוי וד‪.‬פון די ^עךד ביז צום סימעל ראףפ טען'.יפאלגט ךי ךייד פוןפאטער‬ ‫אונ ‪$‬יט ך ךיייד פץ די פיךמטין‪ .‬אונ ‪1‬וייל ךיךיץ איז אזויןדייםחייןערהט .‬עךשא?ט )לי זוילןן ת‪.‬ותנן באחד בתקופת תפוז אין צל לכל בריה‪.‬היכן הוא כל צבאם‬ ‫בתוניס‪ .‬עם שטייט אץ^סוק‬ ‫‪.‪1‬טךקי‪.‬‬ ‫אתחזי ליה א מ י בחלטא איל ברי בלא קבורה‪ .שי ‪»$‬־< סןדו^ד האבץ נייאנטיךעם פסיק‪ .‬לער‬ ‫^ הונדערט‬ ‫יד^על דאסאיבער דיעם היםעל ‪ .‬‬ ‫שנו המאורות הלייס‪) :‬לא( מתיש כמו‪ .ידען אין אק.‬די זוהן^אטאשיידיאין דאםיךאדעלט בלעקט'‪.‬‬ ‫^אט^ער״ןיוואלט‪-‬פזןריןיאויף ךעם ‪.‬נרמס אז אקילו‬ ‫אונטער א׳^אטען איז אוץד ל‪.‬‬ ‫יצס לשלוש נים נין המג למגינה ו )נ!( נאלץ יומיא כ י ׳ ‪.‬נלנל הפה יש לו נרתיק‪ .‬מלמשה למעלה‪) :‬נש( שהוא‬ ‫למעלה ני"‪ .‬אונ מירי האויץ' נילערו.אט ^.‬‬ ‫^^ארףי״חנץ איז .‬ךעם"כתפוןךי ייה! אין ייאקוער•‬ ‫ןייזוהן זאל ניט ‪5‬ארברעגען די ייעלט! ^בערידע.יןדאס איז אןםיק ?פירוש‪.יט ארויס לייכטץ אויףךער ויעילט טאבט'.‬עם איז אוואגךער‪ .‬ופן הארץ ועד הרקיע םהלך ה׳ פאות‬ ‫ישנה‪ .‬שנא׳)קהלת ו( גם קבורה לא היה־ לו‪.‬עךשםין טאג פו.יי.‬ע ף ־ ביז צו‬ ‫ךיייזוהן אוניךי ל?‪$‬ה‪ .‬ר׳ פגחפ בשפ‬ ‫ר' אבהו אפר פקרא פלא הוא‪ .‬יץ‪.‬קען דןזיעט?אר^אלנןן‬ ‫פון״ךי היץ‪ .‬ערי איי איבער' לעם היםעל ןיאס הייםט ק‪:5‬ם'‪ .ט רעם ‪.‬דכתיב )תהליס ייט( ואין‬ ‫נפתר פחםתו‪ ..‬שנא׳ .‬יספילסי נשלה ננגדפ‪ ) :‬נ ו ( נע׳ דשדוש‪.‬ל( וטרקיע עד רקיע פהלך ת־ק שנה‪ .‬ייס‪ .פס( לשםש שם אהל בהם ‪ .‬ע‬ ‫זוס‪.‬זנר האט ניםאכט אניצעלט צו די זוה.יפארין אויף רעם ‪.‬ורע.‬די ןרעב פץ לויטעל איז פעף הינדיערט יאהר גאננ‪ .‬דוןאטביןט אליין דו וןאןוט'ניםא?ט‬ ‫ךעם הי^על אונ דעם' היפעל ומס אי^ער‪.א‪.‬אונ איקוואל לואםיער שטייט ^אר ךי זוקן‪ .‬עם שטייט אין ‪£‬סוק.‬לן^ה‬ ‫‪$‬לע *?טעלי!(‪ .‬אוני פון איין לוי^על ביז צום‬ ‫ן^דעלץ הייסעל איז ןעף הוגדעךטייאהריגאגג‪ .‬ועוביו של רקיע פהלך תיק שנה‪) .‬כרו* ברקיע ה ש ט ‪ ..אטשוואך‪.‬אן‪.הישע אין חלוט אונ האט ךמוןט צי איים״פיין זוהי‪ .‬זעה וךיהויך .‬ווא'איז ךער ריאד וואט אין אים איו ךי זוהן קיט ךי לןנה‪ '.‬ראיס וועלט גירופץ ׳ןומי לןש?!‪:‬ם‪.‬שיי ולא שמע לונריה ונראה לי אניו נתלים‬ ‫זאמו ליס נוי נו׳ רמז לו שאס יפרוש קמרה לא יפיס לו‬ ‫שיענע נ־ס ולא ששש לינויפס של ‪ 81‬ושל זאת ופן סיפ *‬ ‫שמנע ניס נ ) נ ח ( נוקיע ששני‪ .‬עיפ שטייט אין קסוק‬ ‫^ער ‪.‬אין ךעם ןזיטעל וואם הייכט ךקי‪.‬בשעה שהוא יוצא‪ .עיבין ךי זווק >ןין אנדערין‬ ‫ן!ין!על‪ .‬שנאסר‬ ‫ולהט‬ ‫שיתנו ת כ ה ו נ ה‬ ‫<א ששוג דקפ‪ .‪ .‬איו דעי טרונקען‬ ‫ןיזיאךין» )פז( ליוזיןן(‪ . ap‬גןיין קבורה אויך ניט ןייהאט‪ :‬אונ רבי יהושע הט ניט .טאד?והאל‪9‬ץ‬ ‫פון די ד‪.‬חסי שמי השמים ‪) 1‬ל( ומרקיע עד הוקיע השג׳‪.ט צו ךןיייהוישן‬ ‫‪1$‬ין ך ‪$‬עג §ארט §ען אויף ‪.‬קק‬ ‫גיט ‪.‬אוד ודעיס ‪#‬טייטאץ ןסוק מען‪.‬גדאגט פוןיךבי׳ אבהוס !זע.‬הקביה )לא( פתיש כחי בםים שלא יצא וישרוף‬ ‫א ת העולם‪ .‬ער איז אי^ער רעם ה'י?!על‬ ‫ןיאס דןיףט ^‪5‬ןם‪ .יט ‪$‬יקע. די‬ ‫מזן נ.‬ואנשי כנסת הנדולה פירשו אותו)מומיה ט( אתה הוא‬ ‫ה ׳ לבדך אתה עשית את השטים שפי השפים וכל צבאם ונו׳‪ .אט האט די גי.

‬ער וואלטןיגעבץידי זיהן אין‪?.‬יאל רעגענען‪ '.‬ר׳ יהודה בר‬ ‫אלעאי אופר לא יום ולא גיהנם‪ .. ךי למעיים ‪ .‬יהנם> אץ ירו^זלגם ^ זעה.‬דעריאונ^עלשטער ז^.‬גינאסין וועךין אויף לי‪.‬עיין אעו^ם! אזד ווי‬ ‫‪?.ט עם שטןיט‬ ‫א‪.‪.‬ךבי לוי דואט }יואוןט דתי זאכץ‬ ‫.‬ווארום וץי שמואל רער ברוךש־‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ןי‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫פי‪*1‬‬ .‬העךיז ניט‪ .‬ל?י יתדה זאגיט דו‬ ‫מיי^סט אז ךי זוך‪.‬אלא אש שהיא יוצאה •גופן של רשעים וטלהטת‬ ‫אותן‪ .. הויבי.‬ןגם ייעט י‪ .‬שאילו נתנם ברקיע הראשון לא‬ ‫היתה בדיה יכולה לעםוד פאשו שי יום ‪) 5‬יב( איר לוי נ׳ דברים קולן הולך פסו!*‬ ‫העולם ועד םופו והבריות בנתיים )לו( ואינם םרנישים‪ .‬אינ*לי מגנט^יןיזעןען אץ‬ ‫מיטען אוג די‪.‬ךאםיזעגען די לךיי' זאכץ‪ .‬רבנן‬ ‫אפרי יש ניהנם‪ .‬פץ עאג^ען וויייםין פיר אז לי זיק שרייט'‪.‬ער הטיאליכטעקייט^ןד^ט אין ציון‬ ‫אינ אהד?ץ לדאם איי ךי ‪9‬יהר פון נ‪.‬עלשטין‬ ‫היסעל ‪ . ‪ .‬לער רעןץ‪ '.3‬ייט ‪.‬ךי זוהן גייט אין ?יקעל‬ ‫אוג זעג ט אווי ווי אםטאלאר‪.‬אוג ירושלים‬ ‫ויעלי! !יין גיןאלןט דען ‪ !rpto‬וזעט קו‪5‬ק ייעט דין אניה^ם‪ .‬וארים ‪.‬פ•׳ סהייפ התתסי! ר״ל פמיס‬ ‫התתתוניפ קורין אל מיס העלייניפ כדאיתא נפיק לתעניפ‬ ‫די זולזן איג ייעטייא אתים' ^עיטע.ךע טז?!בות*ייעלץ יין ווייישטרויא‪'.‬קעל‪£‬ער ם פון די ל^עים אוג‪.‬אפניער ייעט‬ ‫אריים ?‪.‬ער האט גיט גיגעבין ךי זוהן אין‪.‬טה טעם )שס( הנה יום בא בוער כתנור זנו׳‪ .‬זוי ייי זןם ׳?פייט אין פסוק ךער טאנ יואס ייע״ט קיטק !ועטי די ^ארבךענען‪:‬‬ ‫)י( רבי .‬סולן‬ ‫ז‬ ‫"י‬ ‫* י יישיי יי** שיין ועייל ‪ :‬שהוא שן • גלגל ‪9‬ייס‬ ‫פ״נ נש״ר פיפ הכיכנ ה‪1‬א פן ינמדרש כמיאל גרפ שגיוס‬ ‫הופ שן כו׳‪) 1‬לנו( נמסר‪ . .‬פץ 'ייזעע. .‬ווארום אז‪. jw‬ד י ' ^ י ד ^ נ י ץ ר ״ י ^ ט מ ט ^ י י ^ ך פ א ר ברענען!^‬ ‫ך^־עייס‪$« .‬מלמטה‬ ‫נמעלה ‪) :‬ג‪ (1‬ואינפ מוגישיס‪ .‬ארדסייגיין פץ ךי‬ ‫‪.‬עם איי ניט' אזוי‪ .‬יין פין אייןז אוגעם וועט אייןזפארןךעגעז‪) :‬יא( רבי יהושע ‪3‬ר אבי.‬עס‪.‬ווען לי נשטה‬ ‫‪.‬הנשפים פני.‬ךי‬ ‫וואסער פו.‬וישטץ היטעליוואלטיקייןיבשעפעעשגיט‬ ‫נ.‬ואלו הן‪ .‬אזד י ^ ע ם שטייט'אין יפסיק ךער טאג‬ ‫ןיעט קיקען ער .‬עךד'‪.‬אל תהו• קורא לקול ונוי‪ .‬ך?י יהודה'בר אל עאי יא־גיט‬ ‫ניט דיייהן וועט ןךעגען אונ ‪]1‬יט‪.‬ץ ?םיק ונגידי ש?‪?5‬ם זוךקי‪ .ואס איר נןראלט וועט זיין וד פלעוועם‪ .‬עס וזעט דיא <‪1‬ארןר?גק‪} .‬מספריס‪) :‬לה( נוקיע סראשון‪ .‬כמו מגיו׳ שמנסדס נו פעז‬ ‫ונילקיש תליס גרס ?נסר פייישי אדס הנמסר ‪6‬ס המן קוד‬ ‫נסר ‪) i‬מ( תסיס אל תהום‪ . זא.ו^יןיךי^היטלען' דערצייילין ךי צךקית‬ ‫ייאם גאט האט .‬אונ אינערע מעשים דאסיאיר‬ ‫טולט וואםייעגק ניבארין גייואתןיפץ אייז.‬‬ ‫כדר‬ ‫י‬ ‫כו‬ ‫בראשית‬ ‫)מלאט ג( ולהט אותם היום הגא‪) :‬י( י ׳ ינאי וריש תרווייהו אפיין)לנ( אין ניהנם אלא‬ ‫יום שהוא טלהט את הרשעים‪ .רו'גך ) ך‬ ‫י ^ ל ק ט י ע גיא^עח רופט צו ‪.יעט ברעגען ידי אהויבין‪'. ייייםין מיראז לער לעןין '?יכייט‪. איר לוי)תהליס‬ ‫מ־ב()מ( תהום ‪ .‬עם ויעט ניט זיין״קיין ‪3‬יהנם"ייק ?ישים יועט‬ ‫קומען‪. .‬ויען םשיתיייעט קוםען .‬והנפש בשעה שהיא יוצאת פן הנוף פנין‪..‬עם"שטייט"אץ פסוק‬ ‫‪:8‬לערע טז^זבית .‬גם ?!מייטאין ‪$3‬סוק'דאםאיז ךירייד פון ןאט ייאם‪ .ייט זייער קול פץ א‪.‬יעגט אברעט‪ . וועט פאר ?רענע.‬ן גייט פא^עלאןז אי.‬אר ךי זול.‬אתים פון גיף פץ ייאנע! )יייןוין פיר אז זי שרייט‪ . קיר•'ייען" ציו‪ ".‫ב ר א ש י ת פ ר ש ד ‪.‬איג ךי'ג^םוז‬ ‫ייען ייא ן‪:‬יט ארויס פץ נוף‪ .‬עס וועט״ייי.‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪2‬‬ ‫ג‬ ‫־ ג ס‬ ‫‪i‬‬ ‫־‬ ‫‪w‬‬ ‫‪r‬‬ ‫עדים פן אישי נ ו ת ק ‪ W :‬י" * י '‬ ‫)י‪.‬היום טנין איר יהודה את טבור)לזן שהוא שף‬ ‫ברקיע‪ .‬טיט דכתיב )ישעיה לנ( תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם‪) :‬יא( רבי‬ ‫יהושע בר אבין אפר )חהליס נ( ועירי שפים צדקו לעיל שםים )לד( םתנים צדקה שעשה‬ ‫הקביה עם עולפו שלא נתנם )לה( ברקיע הראשון‪ . ואל אךאפ ‪.‬גרונד )צו ךי איובעלישטע ויאסעח‪ .‬ואם‪.‬אינה שומעי! ופ־רש״י שהיא‬ ‫גולו ד ו ן שכיל ואי! נשמע לגויות כאוס שמונו עפ סכיוו‬ ‫ז ו ך קנה וחניוי שומע ואיו אתרי* שימעין <ן איתו הקול‬ ‫הקניה מכניסי לון שכיל שלא ישמע לנרות‪) :‬לי( שן‪ .‬והנשםיס‪. אגיהנם נאר א^״ערןועט ‪.‬דעם' אובעךשטין אב ‪..‬די זו'ה.קע נט בעטיין פין רעפ ^ייער פין ךי וילן'! )יב( ^ ם ח ‪ .‬יץ ?ויק דעלט ‪3‬יו ציים אגדעךץ עק וועלט‪ ..?אי אמ רביי^קעין ביידע יאנין‪.‬‬ ‫והנפש בשעה שהיא יוצאת ‪ p‬הנוף‪ .‬היום‪ .‬ד( מסרס ‪ .‬שנאםר )ישעיה לא( נאם ה׳ אשר אור לו בציון ונוי‪ .‬דיירן^ן יא}ין'‪. הימעל‪ '.‬‬ ‫רבי לוי וא?ט עם שטייט אין נ־םוק ‪^1‬הים אל קהום קורא ‪ .ימאףן 'טיט דין וןעלט ‪} .‬ואינו אלא )צט( כפםר הזה שהוא נופר בעץ‪ ..

‬וא״א לבריות לעמוד עליי‪) :‬יד( ולמשול ביום ובלילה וגו ‪ .‬אט האטי גי^עבין די‬ ‫ווהן' טיט ךיא לבגה אץ דזי^על‪' .‬ךע'ר די גייען אץ לדןןעל‪.‬פי' סעיון נא לסם ו נ י של שחוק! ) מ י ( ישרי! גחכון‪.‬יוק יהושע ר!ט ןיואגט‬ ‫ךי זוףן זאל בלייבץ ‪#‬טיין איין}?עץ אונ ךי לבגה זאל בליייבין שטיי.‬ההיד )יהושע י( וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי אויביו‬ ‫הלא‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫ייסו מסין סעולס ועי סופו ונשיר פיס משרש היענ עיין‬ ‫‪) :05‬מא( ימין‪ .‬ר׳ יהודה בר אלעא׳‬ ‫ורבנן‪ .‬והוון הבריי )מ‪ (3‬יתבין‬ ‫גביה‪) .‬קדאלין וואםער יענען ויארעם‪...‬ווי אזוי זיצט ךיא ראד מיט ךיא זוהן אוג ךיאלבנח אץ‬ ‫דזיטעל‪ .‬דךיןעריאיי ךי‪1‬אנ‪.‬ך‪3‬י יוו‪.‬קייאלין ווא^יער זענען״קאלט איוניטיר‬ ‫ך§עלט דירייד פץ ךי ר‪$‬ן ייאים ד‪/‬יאניץאודערךאד איו אין רעם האלבץדןיטעל יואס אונטער‬ ‫ךי‪..‬‬ ‫ך זילדן איי נע'‪3‬ליבען'ןצטיץ אונ די לןנה איו'^עבלי‪.‬‬ ‫בימות החמה‪ .‬בען' יצטיין אונ האבין.אל‪.‬די ךןגן זאןין רער ראד ךצט אוגטער‬ ‫‪3‬עם צ^ערין הי^על איין דעם האלבין דןייםעל וואט אוגטער ךי‪/‬עךר‪ . דאם ך ט וויםק‪) :‬י‪.‬שכל העולם כולו רותח ומעיינית ציננין‪ .$‬אןט ‪13‬י'ר‪/‬י‪9‬עלט דיירייד פץ רבי‪:‬הוךת בר‪.‫סדר‬ ‫מ־א׳טית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫דר׳ שמואל אחוי דר׳ פנחם ביר חםא הוה )מא( דמיך בצפורי‪ .‬ערר •‬ ‫אום' זו?!ער‪ .‬‬ ‫רבי'ש?!עון ‪ $‬יוחאי דואט . די גרויםע בעלייכטונג <ךי ז'וה.לץ']איז איד גיווק‪.‬קלןןעבעלייכטוגג)ךי ל‪$‬ה> זאלגיוועלט.גען‪3‬יינא^ט‪ .ט אונ איר‬ ‫ווייןוט ^אר גיט איר צער אונ וןערט ניט אירי}יןזרייא! )יג( )ויחף‪.‬או־ ראם םייינט טען ךיצמקיםייי‬ ‫ןיוועלטיןען אויף ךי זאןו'דאם איז ‪3‬שאפין ןיוואי־ין צו לייכטין ‪3‬יי טאג'אוג אויףךי זאןזןואס‬ ‫>ויי בשאפין גיוואךץ צו לייכטץ ‪3‬יי נאכט‪.‬אוג'רבי ‪:‬הודה‬ ‫‪3‬ר אלןאי מגט רער ראד ך ן ט אוגטער רעם אנךעךין היטיעל אין ‪ bjn‬האליץ לוי‪.‬ובמת‬ ‫שנברא להאיר בלילה‪ .‬ת‪.‬מת ו י י ן נ נ ו ז י נ ר כאילו כוא ישן ו‬ ‫) מ נ ( יתנין ג נ י ם ‪ .‬עךד‪ .‬יישניס מצל י' פגחס! )מג( אתת מלתא‬ ‫נ י ' ‪ .יצאךט ביי לי יידין ?עלי!‬ ‫הרגנן‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ .‬‬ ‫אויב מען טיינטידאס די יווזן ?ויט דיי לנ.‬מג( אתת מלתא )מד( ושרין גחכין‪) .‬די זאןד איו‬ ‫שןוער צו וויםעי אוינ טענטשץ כןענע.‬גאמר את המאור הגדול לממשלת היום וגוי ומה תיל‬ ‫ילםשול ביום ובלילה‪ .‬געבין אים‪ .‬הדבר‬ ‫קשה מאוד‪ .‬וריי בר אלעאי אמר מאחורי הכיפה‬ ‫ולמעלה‪ .‬ייי אנגיהויביןצו לאכין‪ .‬עם שיטייש ךאןז שוי.‬בימות הנשמים‪ ..‬הן'אונ ךיל^נה אונ ךי ש^ערין‬ ‫פליהקיאין ךער לוףטץ‪$> .‬ךריבער איו ךי גאנצע'וועלט‪.‬קריגען‪ .{« .‬עםק א.‬ערמ!גט‬ ‫אז רער ראדיאיז אונטער דעם' אנךעךין יזי‪9.‬יהודה בר אלןזאי אונ ‪1‬י כבגן‪.‬אמר רשביי‬ ‫אין אנו יודעין אם פורחין הן באויר ואם שפין ברקיע ואם מהלכין הן כדרכן‪ .‬אום יויגטער‪ .‬צו גןוועלטןק ביי‬ ‫^דע‪.‬מה( אמר להון כמה גפשיה דאהוה דההוא‬ ‫גברא סקצצא.‬קאלט אונ די‪.‬על אין דעם דןאלביין דןיטער יואם אי^ער רי‪.ואגט צו די חברים ךי \ ‪ r a p‬פון' סיין במךער האט אזוי ןרויס צער אז איר‬ ‫ןישבייא צו ברעלט טע.נה‪.'. ארדן ומקצצא אילגות‪ .יה*גט ‪9‬יר ווייםין ניט אויב ךי וו‪.‬כיצד גלגל המה ולבנה שקועים ברקיע‪ ..‬דער דיגי.ען'אין ראד‪.‪.‬וואפ‬ ‫ןען מייניט מ ק צי גייועל^ק'‪3‬יי טאג' אוניבי״י נאבט‪.‬שכל העולם כולו צונן ומעיינות פושרין‪ . אי.‬איר אילפא‬ ‫אם לעגין המאורות הלא כבר ‪.‬ומלהון דרבנן דאמרין מאחורי‬ ‫הכיפה ולמטה‪ .‬איר יוחנן נראין דברי דיי בר אלעאי דהוא אמר מאחורי הכיפה ולמעלן‪.‬רבי‪.‬רבנן אמרין מאחורי הכיפה ולמטה‪ . .‬ואתון יתבין גחכין ולא ידעי!‪ ) :‬ג! ויתן אותם‬ ‫אלהים ברקיע השמים‪ .‬אלא אלויהצדיקים שהן שילטין במה שנברא להאיר ביום‪ .‬ן'ע וועלט'היים אונ ךי‪.‬‬ ‫ופתתילו משתקים‪) :‬מם( אמי לין ל פ נ ח ס ‪ .ילעכטער_זארהאבין‪.‬ערד‪.‬ן!על'וואם‬ ‫איןער'‪.ען' בויםער אונ פךאםטע בויטער אונ איר זיצט אונ לא.‬אלע'אי וןאס‪.‬־()ולמשול(‪ .‬סיג נילקוש‬ ‫חלים ונמ־וש שמואל שיש כמם נפשיס ואחוס וםסוא גנרא‬ ‫פרש״י ר' מחש הרגיש שר׳ שמואל אחיו נשמתו יוצא*‬ ‫ואע״ם שאחרים אינס מרגישים אחים שאגי מפגי םקייוב‬ ‫שניגיהס ואת נשרו עליו יכאכ ואמי להס נמס גשמת אחיו‬ ‫של אומו איש כלומר נשמת אחי מקצצא איום כלומר מצשעית‬ ‫פ י נ ס וצועקת ישונות באילנות לקילפ המי ואתם ׳ישנים‬ ‫ומשחקים ואין אהס מניניס כלוס סוי־ למלט מונוי י' פנחס‬ ‫פון דבי״לןנחם ברך ח?א איי טשטארבץ״אין״צפוריל^ונךי חברים"פון רבייפגחסי״זןגנען‬ ‫}יזע'קין‪.‬טעןמיינט‪9‬ע־.‬טוועל‪:9‬געןבייטאנ אונביינאכט‪.>‬ ‫זאל גיוועלטיגען בייטאגא״ונ ךי‪.‬איז פאר די גייקיסען א.‬אווי וו‪/‬עס שטייט‪.‬האט‬ ‫ןבי פנחס ג.‬‬ ‫§אג אונ ‪3‬יינאכט‪.‬אץ פסוק‪.

ט‬ ‫ךער מ?ר מ‪#‬נה תורת איזניווקןיוואהנטיביי יהושע אין טויל‪.‬‬ ‫כתינ נתירה שהחמה והלבנה !ויניס להיות נשמעיס ומשיענדס‬ ‫<גיירת הלדיקיס כגאמ‪.‬טוועלט^ען אוקסךי' זוהן טיט דיי ל^נה‬ ‫וןם‪.‬ולמשול ביום ובל‪:‬לה‬ ‫אזצךיקים ףוועלטעען אדף ךיווהןמיטךיילבנה‪ .שר‪.‬ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל מייתי לה )מרז( מסיפא‬ ‫דפפיא )גראפית מ‪ (0‬ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו‪) .‬‬ ‫ר׳ חנין בשם ר׳ שמואל בר רב יצחק מייתי לה םםיפא דאורייתא )לבריס לנ( בכור שורו‬ ‫הדר לו‪ .‬דער צדיקי יאל ‪. )מש( אפתי נ ן ‪ .‬האט גאט גטא^ט ציןחושע שטאךקיךי^יהושעיידעריספר ‪.‬י^רים‪.‬ריחלפתא‬ ‫םייתי לה מן הכא ולמשול ביום ובלילה‪ .שת‪.‬אפרים וואם‪.‬ויע‪.‬אפשר כן אלא זה יהושע‪ .‬י‪.‬נןען דאס זיין‪ .‬‬ ‫)מז( ואמאי קרי ליה ספר הישר‪ . גאט האט יזיל בעודוען צו מזושע‪ .ישרים!אברהם ןץחק^עקב( יק‪.הושע זיצט אונ האלט‬ ‫אין הא?טךעם ספר‪.‪$‬ר'‪ .‬לערונט א'פפון‪.‬א'ונ לער שפריךץרים‬ ‫היי?ט ם§ר ה.‬לטןק פון אייןעקוועלט ביו צוםיאנידעךקןנק וועלט‪<.‬‬ ‫םליאייאלאיןז ?!טאל?ין ידידי ..‬עלכןער'‪'.‬ער‬ ‫ן ט געפילט פו..‬מסיף ס' ניאשית.‬ביי‪.‬ווייל זןר הט נישטעלט די זוהן טיט‬ ‫לי לבנה יייאס ייי ^י‪.‬ןןר איו פון אפרים‪ .‬שהוא עומד ממנו שהוא מעמיד נלנל המה ולבנה‪. יודינף יוענק הט מען גןהערט ביז ?!ק וועלט‪.‬םנע!'ה‪.‬עקבי א?עו האט ןיזאנט אויף אפל‪:‬ם'אונ מנשה‪ .‬‬ ‫בכור מיץט ‪.‬אר ראם מיעט מען יהושע וויאם‪.‬דירים‪ .‬יי‪3‬ינ נילערו^ט דעם‬ ‫ספר דברים‪.הם רבבות אפרים והם אלפי ט.‬רבי חנן פון'רבי שמואל בר רב‬ ‫לץחק ם‪.‬ךי מלחמה וןאם‪ .‬ןכור שורו‬ ‫דזךרלעקךני ראם!קרניו בהם_עטים ינןח ‪:‬חדו א‪!5‬נןי אריץ.‬ןהו'שע חט א‪.‬ךינע ‪.‬מאי ספר הישר‪ .‬וואס מיעט ‪9‬ען ספר ה.‬עק וועלט‪'.שר ‪ .‬האט ד ק אפרים ג'ע‪$‬ירט‬ ‫מלחמות‪. טווע^ךער עקאפרי״ם אוינ ךי טוועינדער פון‪.‬ךאסאיז‬ ‫דערספר לראשית וואים דאךטוןערט ךעריציילט פון אבתזם‪.‫סדר‬ ‫ביאשית‬ ‫פ ר > ‪ £ .‬אר‬ ‫דאם מיץט ‪.‬ראםר רשב״י ספר משנה תורה היה )נ( םיננזן‬ ‫ליהושע‪ .‬מט( ואפשר כן‪ .‬י ‪ 2‬י‪3‬טין ביי טאג אונביי נאכט'‪.‬ידיל אי! אים שטייט יזגשירז חיקןר ודןטוב‪/‬וואתם רבי שמעון ‪ $‬יוחאי רוט ןיןא.‬מען ןהושע וואס ‪_./‬קק ךאם יזיין‪'.‬ווארום"‪.‬בשעה שנגלה עליו הקב״ה מצאו יושב וספר משנה תורה בידו אמר לו)יהושע‬ ‫א( הזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה ונוי‪) .‬יוענין‪.‬־ דע.‬ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫בז‬ ‫)מו( הלא היא כתובה על ספד הישר‪ .‬מען יוסיף וןאס זיין שיעקייט <ךי מלי^וז איו צו איים גיקוםעןדיוךף ךי'ובבואה'פון‬ ‫מירןם והלם ךאם וועלט ניארבעט רוךןז אקםין‪'.‬ק }ישטאלבין‪ .‬‬ ‫שהם שולטין מסוף העולם ועד סיפו‪ .‬דכתיב )במוכר כנ( תמות נפשי מות ישרים‪ .‬גרע^ער פון איםיפון ?‪ ffwjs‬דייקעךער פון אפיים וועטידין'פול‬ ‫אלע ?עלקעיר • די אווי‪.‬דאם מיעט מען'ךי‬ ‫צעה.‬אפנים האט נאד ‪.‬הערנער יענקיוי' ףדזעךנעריפוןאוויויל‬ ‫)אווי אדדהי• נ‪£‬יט די קערנער וועט‪?.‬לערון‪:‬ט ךאםי^פ פון'רעם ןםייק וואס' שטייט אין'סיף די י תורה‪ .‬אונ דערנס איז‬ ‫ניהעךטניוואךיןאין״דעירגאןצערוועלטיביי' אלע ?‪.‬ער האט גי^טעלט דיי זוהו טיט‬ ‫ךילנננהיואם די ןיוו^לטננקפון אייןןןק יועלטיביוצוםאןךעךין‪<.‬פיפ״י שערו‬ ‫'היש מלא הגויס והלא לא העמיד נגיה נל נ ן ‪ ) :‬נ ( סיגמן•‬ ‫פי׳ הערון דגל וגרש סגגה ווש״י שירש חיתם ינן פירכו‬ ‫נעל ענוות הקודש פרק נ״ג מחלק היחוו ו )נא( נכי*‬ ‫ישישע‪ .‬טיד )יכישע י( וידם‬ ‫השמש‬ ‫םתנות כהונה‬ ‫שקולי הילו ואי! אדם מרגיש‪) :‬מו( הלא היא נתונה ט ׳ ‪.‬קיגךער‪$ .‪$‬רים>דעט זיין‪.‬עק וןעלט‪}'.‬ןר ׳‪$‬וט‪1‬י'‪5‬ין ךי פעלנןיער' ביז אין‪.‬רבי חלפ^א‪^.‬יצחק ‪:‬עקבי‪ .‬אלא זה יהושע‬ ‫שהוא עומד ממנו שהוא מעמיר נלנל חטה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד םופו‪.שר‪ .‬יתערער‬ ‫‪3‬רוךער )א.‬‬ ‫^^עםיי^יט‬ ‫אין פסוק ךאם איז געשליבק אייף דעם ‪£0‬ך'ה.‬פאר וואט רופט‬ ‫מעי אים ‪?0‬ר ה.‬ספון של סישריס‬ ‫דנתינ מות 'שייס ונאנות מדני ק ר א ן )מח( מסיפא‬ ‫רספיא‪ .‬אוג אין^פר‬ ‫‪3‬ראי׳ן!ית ׳?טייט נל?ש‪1‬ל ביום ובלילה‪ .יט‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫אפניטאן‬ .‬רבי ד‪$‬פון ךבי^טיאלםוועגץ לערוגטךאס‬ ‫אפ פי! סוף ספר ?ראשית‪!.‬ספרןאברהם יצחק ויעקב‪.‬דיין‪.‬נקויעלט'‪ .‬האטנאט ןיטראפין.‬ער איו פון״ש^ט‪.‬ניט'}'יהאט אזוי' ?יל‪.‬עס' שטייט אין פסוק בל^ם ד!אט ןיואגט ^םות נפקזי מות‪.‬־ ולמשול טוס ונלילה‪) :‬מז( ואמאי‬ ‫קרי להפר אנרהם וי!תז רעקנ ספר הישר‪ .‬נשל ספי משנה ססודס ‪ ) :‬נ נ ( נ כ ס שלא נ י ׳ ‪.‬ךעם פםוק‪.‬נא( נטלו והראה אותו‬ ‫דנלנל תטה איל )נב( כשם שלא דוטםתי םזה אף אתה רום מלפני‪ .‬זאל.

‬האט ער ^עשיקט צו‪.‬גייאנט צו דלי חגי קלאג דייגע'מלקות‪ . .‬שנא׳‬ ‫ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ גפש חיה‪ (2) 5‬יעקב איש כפר נבוראי )א( הורה‬ ‫)ב( בצור‪ .י§סקת'אין די שטאט צור'אי‬ ‫«נו.‬יןןקב פין‬ ‫עאנען איי ראם פון ךער תוךה‪ .אט.אט הט איויס ןי^ואיהלט‬ ‫אצורה אי.‬איז באלד ךי זרדזן ‪ #‬ט י ל ‪ 3‬ל י ? ק אונ ף זוהן טיט ד\‬ ‫‪.‬עפ'שטייט אין פיסוק ט‪#‬ה רבייגו הטניואנט‬ ‫‪#‬ען?יןאונ אקסיןוועטנעשאכטי.‬‬ ‫בגיהג שבעולם מלך ביו צר צורה ביבשה‪ .‬אויב אילע‬ ‫פיש' פון ‪1‬ם וועיט פאר‪.יפוןנואנקוועסטו'סיר‬ ‫טאכיין וויםען או איך האב ניט "גוט ‪.יין״אום ש ן ח ‪ .‬רבעעקב קום ‪.‬אדי' ווי‪.בוראי ןןאט ני&סקת אין ךי ‪#‬טאטצוראז פישלאךןש‬ ‫ןען ^ע‪9'3‬ין‪ .‬נירושלמי ש' נילי אשת אחיו‪:‬‬ ‫) נ ( נציו‪ .‫סףף‬ ‫כראשית‬ ‫< ‪ £‬ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫ז‬ ‫השמש וירח עמד.‬ער .‬קאט בבי'הני ניואנט צו ‪.י אםענטשוואס זאנט אזאךיפון‬ ‫דער תורה ואל‪.‬ווען להושע }‪.‬עם איז' ניטא אווי ווי דו}אט ביזט‪' .‬אוי דייר די'עעך'ייד‪.‬ניכן‬ ‫בחורה שהוגיס מעונין בחישה ‪) 1‬ו( לא הוי״!‬ ‫שסקת יפה‪) :‬ו( רניע‪.‬פ" נא וקבל‬ ‫מלקוח על‬ ‫איזנר מורה‬ ‫הוא מונח‬ ‫ש נ ‪ .יבאךיין'אקינד פוןי<ודי.יךאךפט שטעליןךי זוהן־מיט ךיל‪1‬־ךו‪ .אלקטו (‪2‬ווי. יאים ‪#‬לאניו מלקות‪ .‬אט ןואט נייאנט די וואסער זאל״וויךמען אלע^עחןע וויךטוננ‪..‬דןאטרבי חגיי ניואןט צו‪.‬קאיט ךבי'חני דאם נייהעיךט‪ .יזא}ט ךי ו_וא‪5‬ער ואל וויךמען‬ ‫אלעבעךלנע ווילםוננ )ב(‪. אויך ש־‪1‬כטץ'‪ . מענ מען דעם‪. דאקער ‪ .‬כתיב )חהליס פו( אין כמוך באלהים וגוי‪.‬ר‪1‬אט רבי‪.‬יעקב' ‪.‬אבל הקביה צר צורה בסים‪ .‬לא‬ ‫שסייס עלא כה!נס ו ) ז ( א״ל נן איש בארור‬ ‫יכא לוקס ג ח מ י ס ‪ ) :‬ס ( מנין היא נ ו י ‪ .‬טק ‪.‬‬ ‫רויי'י?תק זא.‬ןןאיין ןיך ןימקט צו אים‪ .יע'הןטייןי^יאטעראין^זלוםאז ך י זוףן אוג ךילבנה‬ ‫‪y1\iVjv$‬‬ ‫ע^‪.‬ד!ט ךבי‪1‬יעס'בנייא.‬דגים טעוגין שחיטה‪ .אר איך האבי אייבייג אין אים גילערוגט(‪ .‬יהושע אמר נן‬ ‫החמס ע נ ו רע ומורד וני אין אתה ענד נמכר לאני יישן‪:‬‬ ‫)א( הורס בציר נ ו י ‪ . .‬נאר פאתאמולט ויעדין‪ .‬ניט שעכטין‪' . .‬טיו־‪-‬איז ‪3‬אלד קטיל}יןארין ך י ווהן אונ ךי לבנה איז‪.‬ע רמלט ‪.‬יאטולט‪. היד ויאסר אלהים‬ ‫ישרצו הטיס שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ‪ .‬קאט רבי‬ ‫‪.‬רעם ‪.‬יעקב גיואןט פיון רעם ןסוק"‪.‬גיר גינונ‪1‬ען דעם ספר ך^רים איונהט אים געוךוען ציו'ךי ווהן אונ‪.‬ןעבליבען שטיין א‪1‬יף זייי^ר ארט‪:‬‬ ‫פריטה ן)א( עיאכןח‪.‬טה עוף טעון שחיטה אף דגים טעוגין‬ ‫שהיטה איל )ו( לא הורית ט ב ‪ .‬אט' האט גיואגט‬ ‫ךי וואקעריאל ןויךםע! אלעבעךיגע וויךימונג אונ אפייניל וואס זאל פליוזע.‬האט רבי ת \‬ ‫ראם‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ .‬איווי‬ ‫ןוי אפו־גייל ראיןף מיק שעכטץ‪ .‬קנעכיט ביזטו רען ניט ‪8‬ארקויפט‬ ‫ךוואךין צו נ[יין פיאטער יוסף‪ .‬איל מנין אתה מודעלי‪.‬איל ם.‬פאר וואם‪ .‬ער האט ןיוא^ט'צו ך י ווהן‬ ‫אווי ווי איך האב ‪.נין פאר ‪.‬א״ל )ה( פגין היא דאורייתא‪ .ט יהוש‪.‬גיט .‬רבי‪.‬שמע ר׳ חגי )ג( שלח ליה תא לקי‪ (7).‬עם‬ ‫שטייט אין ןסוק ‪.‬א׳ל )ז( רביע ואנה מורע לךי‬ ‫דכתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫כעסקתי נו יומס ולילה פגאמר ומשימו יהושע ונוי לא ימיב‬ ‫משין האסל‪) :‬נג( אמר ליס ענלא נישא‪ .‬ודיל פיש‪.‬רארף ‪.‬איו׳"פיי׳ןידארף טע.‬האט רבי חגיי ניואנט צו‬ ‫רבעעקב ת ד!'אףט‪:‬ניט ניט ניןםנןת‪ .‬וירח וגו׳‪:‬‬ ‫‪ 3‬ר ש ה ז )א( ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬האט רבי יזלקב ני‪-‬ואגט צו רבי ס'.‬מיד וירם השמש‪ .‬קינד מל .עי&וויגען פון רעם ספר).‬גייאינט צו ךי זוהן דו שלעכיטער‪.‬ויעךין פון יילערטוועגין' וועט פאר די ניגוג דין־ביי פיש שטייט גייט‬ ‫ןישאןטין ווערין‪ .‬איך דייר זאןין‪.‬הטדיען ניט נ.‬לעוזךין'^יט טיר מין תודה‬ ‫ןיא איז גוט' צום ל'<רנען‪)' :‬נ( לעקב פון ךאךף גבוראי האט . דערי.‬רבי יעקב ליינ דיך‬ ‫מען זאל ךיר‪#‬לאנין מלקות וועל‪. .‬ךער‬ ‫ןועלט איו אטענטש מאהלט אדם' ‪#‬צורה אויף רעד טריכןעניש‪£!> .ה האט.‬טע.טצו"ך‪3‬יה.‬סרנן לקנל המלקות ‪:‬‬ ‫איל‬ ‫§?ניטאן וועךיןפון ביין מויל‪ .‬יעקבפוןדאךף .‬לא כך‬ ‫ראח אותך אבא בחלום )בראשית לז( והגה השמש והירה וגו׳‪ .‬אט . אויף ךי״ערד‪ .‬אווי‬ ‫. פון דהנירטדענין וןעטפארדי}יגוגדין‪ .‬האט‬ ‫‪?.‬איל בר איגש‬ ‫דאמר מילתא מן אורייתא לקי‪ .‬מען‬ ‫)ועט דייר ^ולאגין מלקות‪ .‬עם שטייט איןןסוקי^אט ד.‬געבליבען' שטיין‪.‬נעיר לוו ‪ ) :‬נ ( שלח ליה תא לקי‪ . איר יצחק א״ל )נג( עבדא בישא לאו זביניה דאבא א ת ‪ .‬ניפסקת‪ .‬ךער ‪#‬טיינער פון ‪.

דעו־ תודה‪ .‬נד הייסט ניט איודיש'‪.ר דאם יועלט }י^יאלין פון יולישע §אטער אונ טיטער הייםט״עד‬ ‫איור‪ .‬דזאטרבעעקב }.‬חט רבי יןקב‬ ‫ןיוא‪.‬לבי לוגי פץיווא^עןיווייםטו ראם‪ .‬האט ר?י יי עקב }ייואןט פוןיוןעלכי.‬גיהערט האט‪ .‬לבי מ י ניזאנט צו רבי^עקב לייג לוך ^עןיזאלליר ^אגין טלקות וועל‬ ‫אץד'ריר .‬קינד גאראגדש‪.‬׳ ר׳ יעקנ א י ר כן לוי מגי נ ן‬ ‫מ ט י ן שואוי ונכון לקבלם ונעוין מכמע כוי הגי י מ ו נ ן ‪:‬‬ ‫)ט( ונין ו צ פ ן ‪ . חיר ןאך אי יראם ‪.‬ןארום‬ ‫‪$‬ען איז אגךעלש }יט ףם?^ ש‪$‬ת'‪.‬טשפחת אם אינה קרויה פשפהה‪ .‬עקב גמאןט צו ריבי מ י נוייל די יזא?!ט ‪. יאלץ גיציילט ווערן צו‪.‬איל )במדבר א( ויתילדו על פשפהותם לבית א מ ת ם ‪ .‫נ‬ ‫סדר‬ ‫א‬ ‫י׳‬ ‫‪ 5‬ז י ת‪3‬‬ ‫י^יי׳‬ ‫ז‬ ‫כח‬ ‫בראשית‬ ‫דכתיב ובמלבר יא( הצאן ובקר ישחט לרם ומצא להם ואם את כל דגי הים יאנף להם‬ ‫וםצא להם‪ .‬קינדער 'וואס‪.‬קינד ייאם וועלט גיביארין פון אגוי^ע טוטער אונ איולישען'פאטער היייםט‬ ‫ניט איור ‪ .‬רעם .‬עירא ווילםטי ‪9‬יןד‬ ‫שי^אגין סלקות‪ .‬אט '‪. ןסוק פון דערתורהיוזאביןייזיי‬ ‫גילערונט דעט ךין‪ .‬איל וםנין אתה מ ד ע‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)‪ (r‬א״ל נונונ! נוי ‪ 9 .‬פותר לטול )י( בנה של גבריה בשבת‪.‬ליי^ט ךיאם‪ . דיין‪.ע.‬ק'־‪.‬גי^אוזןיווי‪.‬סיי‪.‬נט פוןךעם פםוק‪^ .‬‬ ‫פארוואם שטייט גיט אין ^סיק אי ךיי.‬ק‪:‬נד)ליין אייגיקומיפון נאט‪.‬פשפתת אב קרויה‬ ‫פשפחה‪ .‬אפר לא הורית טב ‪ .} .‬קי.‬דיעלע‬ ‫‪8‬א.$‬ניזאגט לי יולי! זאלין גיט נעטען מה)ר״גיםפוןגוים‪.‬יעקכ דו רןא?ט ניט גוט'?י§‪^5‬ת‪ .ידארי.‬קינד האדט }אט }'יט‪ .‬טען איפ שלימין טלקות•‬ ‫‪5‬אר וואס‪ .‬אינ דאה‪.יואןטיצו ר?‪:‬י‪1‬עקב פוןדאנען‪.‬ווארום‬‫?‬ ‫פאר ךעם‪.‬יע‪.‬לעם פסוקיוואם רבי יוחנן האט ניואגטפו.‬ךריגיער‪.‬ריירידיינע דייר ידיי יענען נוט צום' לעמען' ‪i‬‬ ‫יעי!*‬ .‬ךיט^פוץז פון פאטערהייסטא^ןץ! אוגרי ^ ח ה‬ ‫פון דיי מוטער‪.ט צו‪.‬וויעט‬ ‫האבץ פון איפ אקינד‪ ..‬טאר ‪9‬ע'ןאים ‪1‬יט מלי דין אוםשןת‪ . פוןדיני^אךין‪] .‬אט‬ ‫‪33‬י !‪.‬קאט ר?י ו^י גייאןט צו ר?י‪.‬יענען גוט פען יאלייי צו נעפען‪ .‬דז‪/‬לט טען . זולן וועטגע^ויען אגדשע טאכטער ‪5‬אר' אוגייבאונךא‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫זו‬ ‫ע ט‬ ‫ד פו‬ ‫ביי‬ ‫ • ^ י' ו ‪• • W‬יועט!יא'אוטאה! כיי! ייסוייייי^אייניקיל(פץ }אט‪ .‬אמר בינ דאמר םילתא ר אורייתא לקי‪ .פור‪ .‬עם‬ ‫?וטייט אי.‬רבי_יע‪:‬קב}י‪£‬א.‬גיפויגען אפסוק אין !?פר‪.‬געשיקט צו רעם רבי‪:‬עקב קוים טען'"ויעט דיר שלאןיץ טלקות‪ .4‬ען}יבאךין .$‬דער י‪1‬ס ?פור^אר ‪5‬ל צו דיין רעם זוהז ראם איז}יןארין‬ ‫פו.‬יאט׳ האט ‪ '.‬קיגיד איורי‪ .‬‬ ‫פאר וואם‪ .‬האם רבי דוני ‪3‬ייאנט‪.‬דןאט‪.‬דהיאםב*‬ ‫לאולפנא‪.!חלל ׳‪8‬ןת ןיווען >ודער יום ?פור פון די.‬קט רבי‬ ‫‪.‬קיאט‬ ‫רבי הניגיזאןט פון רעם פסיק ד ׳ יידן האבץ'ן‪:‬יזא.‬עוויס}‪:‬ין‪) .עאי ‪$‬ען ואל טיף טל ‪1‬יין' א ו ם ^ ן ת ‪'$‬רער אוט יו‪0‬‬ ‫.‬לפי מדוש מזיל פדובו רצפפ יציז פה« )י( פינ‬ ‫ננפ בל ננויח נטלו מישראל ונשנת שיי שפוופ לפתיר‬ ‫דאם‪.‬לאלף נ!ען אים ‪5‬ל‬ ‫ניין‪.‬ייי‪.‬י אונ זיא ‪.‬איז דאס פוידער תורה‪ '.‬ודיל ךער‪.‬‬ ‫זעת..‬‬ ‫שפע ר׳ חגי שלה ליה תא לקי‪ .‬פירש רכ״י ונר דנרי ן וכנס פלכותין בכפ‬ ‫ט‪1‬נפ )לניד איפס ועוד ייל ילבון ינידי וצפפ ־‪ "e‬ן*‬ ‫ה נ א פ ‪ .‬עהן‬ ‫פיר אי אנדה האט'אקיןד פון איור ויעוןט״ער ךרעכץט" צו ךי פוטער ‪.‬עם שיטייטךארט אין פסוק דייןאביין‪.‬האט יבי חגי }יוא}ט פון' ‪.‬וואי־וס _או דו וועםט ‪j‬עבי. איולי^עי^^ער"‪ . טא?טער צום נוי יפאר אווייב‪ .‬וועט דער פאטער <ךער גוי( אפטאה.ר‪3‬י‬ ‫שטעון בן יוחאי ס ווענין‪ .ט ?ירוויעליןצו זאגין צו" .‬ניט צופ ןאטער‪$ .‬אפילו אים?זןת‪ .‬איל ופז הוא‬ ‫דאורייתא‪ .‬קינד‪. דיי.‬ישחט אביב אלא יאפף ‪ :‬אפר)ח( חבוט הבטך )ט( רצוףרצפך ‪ .‬ןאט‬ ‫רביי״יעקב ניזאןט צו רבי חןי פון וואגען וועםטו טייר ‪8‬אןין וויי^ען או אץז דואב )יט *גומ‬ ‫}י&קקת‪g .‬ךבי חגי א^ענטש זואס זאנט אואןדופץ רער תורה זאל‪.‬םט גיט״קיץ ‪?9‬ז§חה‪ .יאנט צו לבי מ י שלאג״כייגע‬ ‫‪9‬לק‪1‬ת‪.‪1‬יליעס אוי ף די פאטעלם"גע‪8‬ען‪ .‬יעקב גטאגט צו‪.עטייענין‪.אנין‪ .‬ער‪.‬י האט ךבי חני.אט פיר זאלין‬ ‫ארדפשלקעןיפוןאוף אלעגדשע וויי^ער טיט ךיא'קי}רער ןאסזע.‬־ )ג( יעקב איש כפר גבוראי הורה בצור ‪ .‬הטרבי חןי גיייאגט צוו־ב^עקב אויב אגוי יואלטקומען צוךריאונןןאלט‬ ‫ואנין איןז ודל ווערין איור אויף ‪.

‬אס נא א‪5‬לן‬ ‫בן נני ויאמי לן אני רו‪5‬ה לעשות יסיי'‪') :‬נ( למנוייה•‬ ‫למול‪) :‬ינ( ומ.‬באויר מלל הפלשי! ‪:‬‬ ‫)יש( נםמות‪ .‬‬ ‫עם‬ ..‬עדערין פוןדעם פויניל האבץ״דרייהוןךערטטיט ‪9‬יגף אוג‪/‬עכציג‬ ‫‪.‬אונ פו‪:‬ניל זאלין ?לייזק ביו‬ ‫‪$‬ז אמלך ^אףטא§אלא?ט .‬קי^רער‪.‬זיי האבץ גיט‪.!ין‪ .‬צוזאגין‬ ‫אים אז ^‪1‬ען טאר ניט ציו״ואטען ןאריין' צווי.‬זיי זאלי".‬‬ ‫ומשרה דיורין בעליוגים ובתחתונים‪ .‬יי .‬היי_סט'בהמות האט.‬עי ראך טיט ךעס מארט לםיניח^ לצו‬ ‫ד.‬איל מן ההיא יאיר יוהנ.‬קען ךאך זיץ או דער .‬אבל הקביה משרה ייורין בתלל‬ ‫כדכתיב ועוף יעופף על הארץ יני׳‪!):‬־‪ (.‬פירושו נמו שכתינ נתוופ ש״מ דמ־אוו״תא‬ ‫פואן‪) :‬שי( מאיוה הווה‪ .‬‬ ‫ורצוף רצפך דהיא טבא באולפנא‪) :‬ד( ועוף יעופף‪ .עך‪£‬יי חיות פון ‪:‬ם ‪ .‬כב הונאיא‪.ואס >עךערש ‪.‬פסיק שהוא נ י נ י ׳ קנלה ז‬ ‫) י י ( ינתייס‪ .‬יכתיב)טזרא י( ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל הגשים והגולר מהם‬ ‫בעצת ה׳ וכר׳‪ .‬א־ל והכתיב תמן)יד( וכתורה‬ ‫יעשה ‪ .‬בער נאט דזאט ניינומעןאיינוואהנעריאיןךער לופטץ א‪1‬יך‪.‬איל רבי)ינ( ומן הקבלה אתה מלקני‪ .‬‬ ‫פינ לקולפה ילקנלפ‪) :‬ית( בחלל‪ .‬ער^אטיןיט״קייןתאוהיצו אירי‪ .‬אז פיש בהעפטין זיך .‪3‬ק ר!יי‪.‬זגר נעמעןיאיינוויאהנער ז‪.‬טאמער'יועט‪.‬והלא אין םחללין שבת ויהכ׳פ אלא על בגת של בת ישראלית בלבד‪ .‬ך ‪ 3‬׳ ‪ ^ $ i F‬א י‬ ‫איונ זיי צו זאמען ^ארין' זיי .‬איל רביע ואגא בודע לך‪ .‬אט‬ ‫ן‪. ייך ‪3‬הע?טין גאר טיט ‪.יףרקט ‪ . ךער פויניל ויאס היי?ט צבוע וועךט ןיןארי.‬אגק^ה.‬עריפען‪.‬טז( בנך הבא מישראלית קרוי בנך ‪.‬ראם מייןט טען רעם אקס וואס היי?וט‬ ‫בהמות‪ .‬האט ך‪3‬י'~ ירמיה ןהגא‬ ‫גיפרעגט ביי פיש שטייט י־אך אויך ‪:.אר‪.‬אזויוויעס‬ ‫‪#‬טייט'‪.‬‬ ‫ואין בנך הבאטן הכותית קרוי בנך אלא בנה‪ .‬נםמית נהרו׳ אלן ו ) נ ( פצניע‪ .‬בנוהג שבעולם מלך ביו בונה פלטין‪. בשם רשב׳י )ובריס ז( ולא‬ ‫חתהתן ונו׳‪ .‬עךיליי פאךבין‪ .‬קיין פאר עקבות(‪/.‬‬ ‫.‬גטפוןרבמת.‬מן הדא‪ .‬וואט ‪.ואךט למיגידש ]צו {‪.‬זבע אייגויים‪ .‬פ ‪ 1‬ת פ ץ ‪ 0 1‬י ן .‬עם איזדא אין יאהר נאך דעםרעכענוננפוןיךיזוק‪ .‬שנא׳ )איוב מ( נירי פהדיו ישורנו‪ .‫סךך‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י‬ ‫בראשית‬ ‫לי‪ .אר ןיט רער‬ ‫וכד מיט די^קןה אווי ווי אליע לעבךנע זאכין‪ .‬מוז ‪?.'.‬רבי פגחם האטןיייאגט פון'רבי אחא ם וועגץ״עס שטייט'אין פסוק‬ ‫ר‪}1‬יגם‪) . .‬איל הביט הבטךדהיא )יז(טבא בקולטא‪.‬אמר )יא( אם אתי בר עםםיא לגבך ויאםר לך אנא בעי‬ ‫מתעבדא יהודאי על מגת)יב( למגוריה ביומא דשבתא או ביוםא דכיפורייא‪ .‬יי יאליןיייין צו״דיער ן‪1‬ץ‪ .‬ןבע פץ רעם יכר וואס‬ ‫די‪.‬אט בשאפץ ךי תנינים‪ .‬שמא )יה( בהלל‪ .אלין האבץ‪.‬יך?}יה בדןןיא •‪ .‪.!erej‬‬ ‫די!אך ^ ט ר ב י ש?!עון בןלקיש'‪8‬אר^רייט א^עץ צו פא.א‪.‬בי יסיר את בנך מאהרי‪) .‬ארשביל בהמות יש לו‬ ‫בן זוג ואץ לי תאיה ‪ .אר^טיטדיער ‪P ./‬יברא(‪.‬איל ומנין‬ ‫לך‪ . פיוןךעם טראפין‪.‬ינען‪.‬אייי^ער'פץ"אנדערץ‪^ .‬אוג דא ביי פי^קען מ״ען‬ ‫גיט טיי.‬ער מין! .‬יןגיגים איז ?יל‪ .‬זה)יט( בהמות ולויתן שאין להם בן זונות ‪ .‬אוג סיגיגם איי אייגעח‪ .‬מפני מה‪ .ען‪.‬ווי פילטעג‪.ה‬ ‫' ? * ‪ * V s V‬י ר י ב י י היות פון!ם‬ ‫בהנא רוט .אלין'וואהנען'אין ךער לופטין‪.אס‬ ‫)יעני. סקנלס‪ .‬א'זוי ווי עם שטייט אין‬ ‫פםוק גאט האטי בשאפץ פויניל .ואס ואלין פלייהען אונ^ער דעם היטעל ז )ה(‪.‬אט״ךבי ^‪9‬עון@‬ ‫‪ .ע^טער אכיין איינוו^הגער אץ ךי אובעךשטע שטובין אונאין וץ‬ ‫אונטעך^טעי^טיבין‪ .‬איל אף הן‬ ‫מתנות‬ ‫<מיל נשנס נן וני׳‪) :‬יא( אם אמי נ ו י ‪ .‬כםנין ימית השנה‬ ‫של המה‪ (1) :‬ר׳ ירמיה כהנא ‪-‬שאל לרשביל המרביע מחית הים מהו‪ .‬אוג די ?‪.‬רבי שמעון בןילקיש^ט‬ ‫ךער ‪£‬קס.‬טי‪..‬פיוש" גיומיפ‬ ‫עין!‬ ‫^'ייעעיר'פון' י ע ר " ו ו ע ל ^ ז‬ ‫) ‪ 0‬ץע‪1‬ף>‪ .‬ר‪3‬י'יךט.‬אונ ךער לנןתן‪ .‬אץ פםוקךייאךעךין פוןדינע אייעד יעגען'^פ‪}.‬ויש לו שם׳ה מיני צבעונים‪ .ע'ווים'‪3‬יט‪}{ ..‬מחללץ אותו‬ ‫עליו‪ .‬ר״ה בשם רב מתנא אמר‬ ‫)כ( הצבוע הזה מטפה של לובן הוא‪ .‬ר׳פנהם בשם רבי אחא‬ ‫אמר תנינם כתיב‪ .‬זייער.‬ב ה ע ‪ .‬ייןנר מין> וואס‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬יי‬ ‫זיך‬ ‫י‬ ‫־׳‪1J‬‬ ‫י ש‬ ‫יב‬ ‫‪.‬ויברא אלקיםאת התנינים‪ .ואם‪.‬א״ל )ט‪ 0‬מאייו תורה ‪ .‬נלומו והיכן נתונ נתווה שולו‬ ‫* נ ד ת הוי סוא נמיחס ואימא ונתווה יעשו שיייש׳ » ו ן‬ ‫ונהוג! ולא שהוא נן מואוו״תא ! )נ‪1‬ו( ננן הנא מישואלית‬ ‫־‬ ‫כהונה‬ ‫נ ה י ב‬ ‫נ‪1‬׳ ודיק מילא נתינ הסיר מ ן והיה משמע הגנרית שפיר‬ ‫נ נ ן ביהיס לן ממנס אלא 'שיי את בנן פי׳ בסן לא מפן‬ ‫לבנו ני מתנן ונוי סי' שננל נמשן אתי האס ונן נתן‬ ‫קיר ננן שנני נניס היי הן ננניס ‪) :‬יו( פנא נקולעא‪.

‬ואסור לעשות כן םשום‬ ‫כלאים‪ .‬ח‪:‬תו אוץ‪ .‬אמי נןעןטאר ניט ציהעןיייןןייטד‪/‬קיין יאך‪.‬‬ ‫נהרנעה ופריו ופיאן עטדא שיייב פיאן עושי! לפנהיג‬ ‫ן נ ‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬רטש‪ .‬גע‬ ‫» ייי^ריןןין‪ .‬רבי אלעוריזאןט דעם .‬ווארום ‪! 0%‬טטיייט^אין ןסוק אלע לעבעךי‪.‬איר יונה)כד( יכול אגי םקיים לה משום מגהינ‪ .‬זץ^ךע‬ ‫ן^יטות‪ .‬למ'של טען^אל‬ ‫בהישען ?ידי פיש' איי‪.‪. א ל נ י ט פיךק״קייןזאףיטיט ציייי מינים ‪.עודלקעט ראם ן«ל‬ ‫אל‪.‬איתיב‬ ‫בהנא ) » ( ג והלא אף הדגים כתיב בהן לטיניהס‪ .‬אזוי‬ ‫ןוי אלע לעבעדינ^ בהמות אונהיות‪.‬םען טיט ךעםילטיניהם עאס ‪#‬טגי'ט ביי די פיש‪ .‬והיך עבידא‪ .‬ךבי ואיןט דאיס יענע! ךי ?ודים‪} .‬כשנבראו חיא אופר חית הארץ ‪9‬םינה‪.‬ערהאט נ.‬אונ רעם' למיציוזם‬ ‫‪ 1 1 9‬י } ' &‪&".‬עם שטייט‬ ‫אין פסיק }אט דןאט ןימאקט די ידות פון די‪.‬דתנן כלאים שאמרו )כז( הנוהג בהן אםורין לחרוש ולמשוך ולנהוג יחדיו‪ .‬אט ^איט ‪.‬נ.‬אונ ויען' ‪ $‬ק האיטיבשאפץ ךי"נו?ים ציו די נפשות‪.‬מיט ךי_קשיא רןאט" תיי‬ ‫לקיש‪ . .‬אייר‬ ‫הפא בר הושעיא בנפשות אוטר)ל( ד׳‪ .‬כהדא פרס בן לקיש )מ( םצרתיה לכהנא ‪ .‬״עס ״קק דין מען מענ ?ווייעיךליי היות פון‪:‬ם אויןד צו!אטען ‪£‬אלין‪'.‬רבי הו׳‪8‬ע. Bh.‬ר ם פ ד נ י להנהיג אותם אשיי נשאינו מינו ואינו מדני ומיסו ארן» )לנ( נשמתן‪ .‬ייי יאלין ?!ל׳גפין רעם ?טליקול אין א ^ י ך ^ ך ע ר אין!ם‪ .‬אט'‪5‬אט"בשא?ין'‪.‬ח‪:‬ת הז‪$‬רץ‪ .‬נטא‪5‬טםען ‪.‬פרעןט דעריפדר^ וואט‬ ‫יל?!.‬רבי וחטא'בךביהושעי אזא‪5‬ט ביינ^שות שטייט פיר‪.‬שגא'‬ ‫מת־‪.‬האט רבי יו}ה‪.‬פירש" ונתינ ניה ויפי‬ ‫משננת זיעה על פני ב א ת ואח״כ מפיל הוני ויעו של האדם לנפש חיה» )ל( אונע‪ .פ‪.nj‬זוי ווי רער לטינידןם פון ךי פיש‪ .‬אונ‪.‬אונ‬ ‫§ען ^‪1‬אר די ניט §יךען צו יאסען }יבוןדין‪ .ה בהנא ‪8‬אר ‪?#‬י״ט'א.אטליכ‪..‬‬ ‫נפש סיח • בהמה‪.יט' וזאקעךין טיט ך ץוויי?‪£‬יניס‪ '.‬גשמה פון ארם'הלאשץ ודארום ךער מענטש איי צוזאטען ףשטעלט פון‬ ‫?יויןעךליי לעבךיגקייט‪ .ק‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫וא ם‬ ‫!‬ ‫ז ‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫זייערע‬ .ייאלט ב^אפיי יייי^רע נופים' ‪.א ך^ז‬ ‫יא.‬ךער נוייל ?יו ןי^אךין ‪) •rggi‬ע.‬קייט אינךי תוךה אונטצות!‪.‬ז ה‬ ‫)כה( הטווס‪< :‬ז( ויאפר אלהיט תוצא הארץ ונו׳‪ .‬ייעש אלהים את חית הארץ לפינה‪ .‬נאיום‬‫בישיר ל ס י י ע ו ) » ( והלא אן פקגיש נ י ׳ ‪ * ..‬יטעל‪ . .‬שאם יהיה ביד‬ ‫א ד ם‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫עוף צנוע מוזנים ה ר נ ה ‪) :‬נא( נתיב נהם למיניהם‪ .‬ואת כל עוף כ ג ף ‪ .‬ראם איז די.‬שגי מ י ס ומשני מניא שני נו׳ ‪ pi‬מצאתי שוב בהוספיס‬ ‫שייישי שלא ננזינפ אסוי להרביע! ) נ נ ( םינ מצלסי׳ על נננא קמא ) ז ן נה(‪) 1‬נה( מירי! נל׳ יו! לנ! ו ) ט ( אםפריו‬ ‫הכת • ויל פוש לו מצוום על נםנא ותפשו נמה שפשינו שמור וממילא ה! שני מיני! ו )נו( והנוהג נ ה ! ‪ .‬ייי' מ!אניעןיבינדע! ‪5‬יט‬ ‫א?‪5‬טריקיל אונ‪..‬םביא ב׳ דגים חד‬ ‫) מ ( מיידן והר )כו( אספרו ן וקושרן בגסי ופפשיכןבנהראו בים‪ .‬ר׳ הושעיא רבה אסר זה הנהש‪ .‫סדר‬ ‫ברא‬ ‫ית‬ ‫‪m‬‬ ‫׳& ®~ י‬ ‫כט‬ ‫בראשית‬ ‫)גל(( כתיב בהן לטיניהם‪ .ער רןעך§ער דיגער איויארויס ךקוםען פון ך?!לד‪ .‬עץ צו פאנ^ען רבייש^עון‬ ‫טולזט‪.‬ופסוק תוצא האון מ ו נ ו ננשמות‬ ‫‪.אל ארויס ציהעןיפץ ייןד אלע^עמגען נפש‪'.‬נפש §ן אנוף‪.‬נ ס מ ס ‪.‬אינ נ^טקאט אי.‬אונ‬ ‫‪fa2‬‬ ‫זא‪*V3‬ין‪.‬איזדאןי‬ ‫גע?ליבק נאןל א‪.‬ומיתי און ‪) 1‬לא( אפמהא‪ .ה'מיינט‬ ‫טען ךי״לעבעדעע‪.ינ^בין'אבזוגרער גשמה פון‬ ‫ל‪.‬‬ ‫^ א ו ־ ^ .‬ננ‪ .‬יאת הבהםוז‬ ‫ואת כל רפש האדמה )לא( אתמהא‪ . ׳&‪:‬ל צי‪8‬אלשטייןדי .‬‬ ‫ויעה‪ ) :‬נ ד ( ם«נ יכיל אני מקייפ לפו למינהו הנשונ ייפש‪ .‬ש ת.‬בהדא פרס כהנא סצדתיה על‬ ‫רשביל‪ .‬דער לעבלי.‬ערר יעדערע צו איר ?!ין‪' .‬אוני .‬נעם איוייסין אונ איינעס א׳טעאר?ין'מען ?יל‪.‬ע פויניל ןום האבץ ?ליניל ראם מיינט טען 'א^אווע ו )‪ 0‬וויא^ח‪} .ואסרי וואםער ?אבץ .‬דאם טארמען ף ט‬ ‫ודיל‪?.‬כל נפש התיה הרומשת אשר שרצו המים למיניהם‪ .‬ללטרך ד״א טי השדים‪ .‬ן ׳ שיין מין שאמרו ש־לאים נוהג בפן אפוי לחייש וני'‪) t‬נח( הטוופ‬ ‫יז״ם הינעם שיי' אי! המומס דון הונעה שהנקבה פפו״י ו ) נ ע ( רוחו של איה ‪ .‬זגלד.‬ינתינ נפש חים‪ .ןירדזאבין ןי^ערונט די צוךי מיגים ייאסיעגען אסור ן^ענין כלאים‪.ט דאס מיי?ט מעןדעם' ‪#‬לא‪.‬‬ ‫^טייטנאר ןריי‪.‬וואם‪.‬נתניה למה לא נתיב‬ ‫ב ‪ .או^!יט‪7‬יחאליךז^אךין }אר״״^ץיייייער‬ ‫?!י! ‪.‬ערליי נו?ים‪'.‬פיש ‪ .‬״עם ‪#‬טייט ביי ךי היות פ ו ך ן ה ז ם ע ^ י נ ט ״ ט ק . אים אדיין .‬קען זא‪5‬יו‬ ‫א ז ך ע ר פסוק םיץט'מען .‬ר׳ אוסר אלו השדיפ שברא הקביה את )לב( נשמתן‬ ‫ובא לבראות את ניפן יקדש השבת ילא בראן‪ .‬ואת הבהמה‪ .‬איר אלעזרנפש חיה זה )כט( רותו‬ ‫של אדה׳ד‪ .יאנט די‬ ‫‪.‬נס איו ?‪:‬לאים‪ .‬קריבען .‬ואת )יל רטשוזאדןה‪ .

‬אייי'ווי‪.‬גט מען צו אייםויארף דאםאייעק אוג״טראג‪/‬ניט אום ^ ת ‪ .‬ני גבות‪ .נ‪ .‬ן‬ ‫‪$‬ל עור זא.‬ע‪0‬‬ ‫עטייט אין ןםוק דו הא‪!5‬ט .‪ .ער'האםטו ‪9‬יך ב&איפין‪. .‬אז א?וע^ש וועט האבץ ‪3‬יי)יך^רב שבת פארי. ולכטר משכנא‬ ‫ונו׳‪ . ?!פעטערימ־ינט מען קילס הויא‪ .‬אמר וה עה״נ‬ ‫לנהוף קלס וה העה״ו הקילה לו‪ ) :‬נ ( ננ״«‪: .‬ובא לבראות את גופן‬ ‫וקדש שבת ולא בראן‪:‬‬ ‫פרשה ח )א( ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדםותגו‪ .‬אוינ פך^ער מיינט'‪8‬ען‬ ‫עולםיהזה‪ .‬עס'שטייט אין פסוק ‪$‬חור .‬ער די בשאיפי.‬עיש עם חשיכה‪ .‬ער אים ב‪#‬אפץ צוויי ןנייטם ‪? '.‫סדר‬ ‫‪2‬ית פ‬ ‫טה‬ ‫ברא׳ י׳ י‬ ‫בראשית‬ ‫אדם חפץ טוב‪ .‬אי.‬זני־ הט)גיהאטצוויי דיטץ )צוויי פגיטם> ן ט .‬וענק די שךיםגעבליבעי גשמות אן גופים‪ .‬שפעקער איונ ‪£‬ר.‬איתיבון ליה והכתיב ויקח אחת מצלעותיו‪.‬המריא )שמותי ט‪ I‬ולצלע המשכן דםתרנפינ..‬פו.‬יהושע ברנהםיה אונ רבי יהודה בר סימון הא?ין‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫גיזאגט‬ . . י י י א ך ץ ‪ .חמן זא^ט ווען.‬ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבו. דער‬ ‫זייט פון משכן!)ב(‪.‬הה׳ד )תהליס קצט( נלםי‬ ‫ראו‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫לזה לזבל וננ לכאן לנקבה‪ ) t‬נ ( מן שד! סנ‪1‬י‪1‬הי‪ .י^ואקן אוייף טייר דיין הא‪.ועלץ &א?ץ *אטענטש אין אונהנר פארעפ‬ ‫אונ אין או.‬אמר רשבינ בשעה שברא הקב׳ה את אדה־ר דו פרצופ־ן בראו‪.‬ךבי תגחוטא ואגטיפץ ךבי בגי יה םיוועגץ אונ רבי ברכיה"יאנט פוייךבי אליעזר ם‬ ‫גלידערצו‬ ‫וועןין ווק' . }יט }יוואלט ‪3‬שא‪.‬רבי יוחנן זאגיט אויביא^ענטש‬ ‫איז זוכה ‪/‬נםטיזןר ‪?.‬רבי' '^•מואל‬ ‫‪3‬ר . אמת האט‬ ‫.‬אוד ווי.‬אווי ווי‪..ז?‪5‬ר ןליי..‬אזוי‪:‬וי‪.‬גיזעהן‪1.‬רבי‪.‬‬ ‫איל )נ( טתרין םטרוהי‪ .‬נט צו שטראפין מיך‪ .‬ההיד‬ ‫זכר וגקבה בראם‪ .‬איר יוהנן אם וכה ארם אוכל )א( ב׳ עולמות‪.!ראשון‪ .‬אגילם‪.‬שנא׳ )שס( ותשת עלי‬ ‫כפכה • איר ירמיה בן אלעזר בשעה שברא הקביה את אדח״ר אגדרוגינום בראו‪ .‬אל צו די }יזאגט אחת מצלעותיו מיעט מק איין דיט פץ בייריע וייטץ‪ .‬אוטרין לו השליך ממך‪ .‬אונ ער איו גילעגין יפי‪ '.‬‬ ‫אונ איידער״ער קט בשאנוץיד^ע גופים איו' .‬אונ גאט הט אימ צו זענטאונוזט נימאכטצוויי פליייצעס איין פלייצע‬ ‫צו דעם מענטש אונ איין פלייצע צו דעס מעננןש! הט טען}יפרענט צו״ךבי ‪27‬ומואל עם שטייט ראך‬ ‫אין ןםוק נאט הט נינומען איינע פון ארם ס ךיפק איונ פון ידעם ריפ' הטיער נימאכט די חוה •‬ ‫ןט‪.‬יי איך בין נללענץ ווי‪.‬א*נ‪.‬עיניך‪ .‬וברא את גשםתן‪ .‬וץאט ער יאים בשאפי! ‪'$‬י ‪9‬ק?קץ צו‬ ‫זאטק‪ .‬עס שטייט יאיץ פסוק גלמי ראו‪.ץ‪ .‬‬ ‫שנא׳ אחור וקדם צרתני‪ .‬וויי‬ ‫§ענט'שין צו'_זאםען‪ .‬דיינע אויגץ האבץ‬ ‫‪.‬נאר עם האט איים ניועהן ווי אמענטש ‪ .אט הט ישיאפיןארסי הראשון הטערבשאפין אגוילם‪'.‬ר געבין דין וריבון פאר גאט‪ .‬איי! ‪.אט ניינומקאיץ זייט אונ'הט פון אים גיפאכט‬ ‫חוהן‪ .‬הט‪.‬אונךי גופים דןאט ?גד שוי.‬עק יעלט‬ ‫ביז צוםי״אןדעךין^עק וועלט‪ .אט איז ןיווק״עךב ^ת‪'3‬שע?טץט אין די וועלט ‪3‬שאפונ.‬רבי יור‪}1‬ן ר!אט אגגיהויביץ צו דן‪#‬נ.‬ךבי שטו‪.‬שפעטיער‬ ‫אונ ?רי^עריןןאסטו ?ויך געאפי.ט ויען נאט קאט בשא^ין אךם .‬‬ ‫ונסרו ועשאו )ב( גביים גב לכאן וגכ לכאן‪ .‬זא‪.יט'זוכה'מעט ‪^.‪ .אט האט ‪3‬שאפין ז‪$‬דם וזךאשו.‬אוני אויב ער איז .‬אדי ווי‪.‬דים אויך‪} '. . פון' רעם פסוק‬ ‫*!חור .‬רבי יךמיה'‪3.אטיניקענט בשאנןין ךי גופים פו.‬נ נ‬ ‫דמןרע גופים ניט בשאפין ניוואךיי‪ .‬עם שטייט אץ פסוק איבר אונאנקבה האט‪.‬ער נילאזין ךיינ^סות‬ ‫אן ךי נו§ים‪ .‬יידע וועלטין‪ ..ןם שטייט אין'^סוק ולצילע המשכן טייטשט רער וזךגום ולםטר פשכנא‪ .אכט >!טי.‬פין‪:‬‬ ‫פרעה ח)א( !עא^ח‪.‬אשטיקיעךד‬ ‫שניטעגע‪ .‬האט‪. .‬ר׳ תנחומא בשם ר׳ בנייה ור׳ ברכיה בשם ר׳ אלעזר אמר בשעה שברא הקב־ה‬ ‫את אדהיר נולם בראו‪ .‬והיה מוטל מסומ העולם ועד סופו‪ .‬אר'}אט ד‪:‬ט דייניט ‪?.‬אט קאט גיזא.‬שמי שאסר‬ ‫והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם‪ .‪ .ערע‬ ‫זאךיאךער אךיטא?ט‪ .כןךם^ך^ני‪ .‬ר׳ יוחנן פתת )חהליס קלט(‬ ‫אחור וקדם צרחני וגו׳‪ .‬גון אדם יום‬ ‫‪.ט מיו־ .‬שאפין מיר זאלין‬ ‫לעךנעין דרך ארץ פון די שרים‪ .‬ער'ןאט ב׳צאפין נשמות‪. די‪}?'.‪£‬דם צחןגי‪ .‬או מרגלית‪ .‬אתל‬ ‫משני‬ ‫מתיב נשש היה! )א( ‪8‬גי עילמות‪ .‬וויארום‬ ‫.

‬אלזגירס ווענין *וךםהךאשון איו‪.‬דארום^עם ?זטיייט אין^סוק פון««ן‬ ‫‪ pv‬הי‪?.‬וקדם למעשה יום הראשון‪ .ןךשטייןיטאנ ‪1‬ייז פרייטאנ"‪ .‬ניזאגט‪.‬גייאנטוואס״עס שטייט ביידעם לע‪. רעםלעצטין ^אגגאום פרייטאג(‪ .‬פין ויאנען יייי^ין מיר אז‪.‬פון צפון ביז דרום‪ .‬ווארום‪.‬צט'י‪ ':‬ן‪$‬אג<פר‪.‬ייף אים ויאויף ״שיר!( דוחה‪/‬יאונ די נשמה פו.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫משי ציזיו כל‪1‬מי חלקיו! ) ו ( אמור זה מערנ מזמזת!‬ ‫קרוי קדם מכלל ימערנ הוא אחור > )ה( ולמקצה השמים‬ ‫וגו׳‪ . אילעבעךיגע נ^סה' צו איר מין'‪ . שנפשו‬ ‫ננראת ואסונה כז״א מוצא האון וגוי וניסו נאמרונם ונמדיש‬ ‫תלים גיס ע״פ סמים וה רוחו של אדה״י אס וכה נו׳ דש‬ ‫ל״שני על פ׳ הקבלה « )ש( אתה קדמת‪ ..3.‬לעצטער‪ .‬ורוח‬ ‫אלהים מרחפת על פני המים ‪ .‬יתוש קדמך‪ . אדם הךאישין איי בשאפין ניווארין‬ ‫זוגטאג'‪ .‬ווארום די נשמה פוןימשיח וועךט ‪.‬ס שטייט‬ ‫אין ן ם ו ק ע ס וועט רוהען א‪.‬פון טערב' ‪3‬יז מןיח ‪ .‬נ״ג ייש פישז תזייע‬ ‫וילקוש תלים וצ״ל ליום םיוסר»אומי מיוס יאשק ‪1‬וסי טוס‬ ‫הששי ‪1‬נפשו מ י א ת ניאשונה כיוס ו׳ כל״א מצא כאין נפש‬ ‫חיה וגוי‪ .‬אויב אםענטש איז דכה)איי ‪3‬יי אים דער‪.‬ער‬ ‫איז ניט ז‪?1‬ה איו ביי איס ךער עינץ־ ךער גוף ואנטי מען צו איםךי פליג איז בשאפיןגיווארץ‬ ‫פךיזןר פאר ריר‪ .‬היה גולמו'מוטל נלי חיתון אנייס ‪) :‬ו( וסשח‬ ‫עלי כסכה‪ . וואס זענען בשאפין ניייאףן רעפ‬ ‫ןןרשטי[ ב א ו ‪ .‬דיר‪ .‬ךיעדע ‪.‬ךער קאמאר איז בשא‪.‫סףף‬ ‫כראשית פרעה ח‬ ‫בראשית‬ ‫ל‬ ‫ראו עיניך ונר‪ .‬רבי שמעוןיבן לקיש' יאניט צו ךי !אכין וואס זענעןבי^אפץ ?י}יא‪ .‬פךיער פאר דיר‪ .‬ר׳ יהושע בר נחמיה ודיי ברים בשם ר״א אסר‪ ..‬‬ ‫ווארוים איוב ן!אט ‪.‬דאמר רשביל‪ .‬דער ווערעמיל איו‬ ‫ג ^ פ י ..‬די גשמה פו.‬אווי האלט רבי שףעון ן ן לקיש‪ .‬איז אךםיגיווען ךער לעצטער‪ .‬פ״יןוואנען‬ ‫מייםייןםיראז‪/‬ער איז.‬אונ די מלאכים זענע.‬אונ פון וואנען‬ ‫יי'יי‪9‬ין ?ויר או^נר איי.‬אייי הא‪£‬ט‬ ‫רבי אל^ור‪ .‬וארום‪.‬רער גייםיט פון נאט האט נישוועבט אויף דעם וואםער‪ ".‬ווארום ךבי‪.‬ת רןאםט טיך 'בעןא^ין פון דוינטען ביז ג־ארונט‪ .‬בדערין‪?.‬אלןעזר ךאט‪.‬אמר רשביל אהוד למעשה יום‬ ‫האחרון‪ .‬מצפון לדרום מנין‬ ‫שנא׳ )יבריס ‪7‬׳( )ה( ולמקצה השמים ועד קצה חשמים‪ .‬ייטאג>‬ ‫ד״ערד ואל אויבציהיע.‬ווארום'ר?י‬ ‫‪#‬־טעון‪ .‬ווארום‪.‬פון עאנעין ווייםין םיר אז ‪^3‬כה איז דער טייטש דיין ר‪5 1‬על‪. מאןטאג אךער דאגעךשטאג‪ .אלםטו פון מיר דעךעייי^ערין‪ . בשאגין ניוואךי.‬עס ?!טייטאיין^םו^אחור^כןידם‬ ‫*ךןיעי‪ .א‪3‬ט פוןרבי ‪.‬כןעךפעךס‪.‬עם שצייט 'אין פסוק <גאר" פאר אלע זאביןז ןרוח אלהים ?‪rami‬‬ ‫_על פני הםןם‪ . ןיוואךין פר^ער ג־אר ‪.‬או‬ ‫נונל לומר ינתינ םשמיס נסאי ונתיב יו על כס יה ויד הייני‬ ‫נ ן ‪) :‬ח( אחור למעשה יום ראשון‪ .‬יז •!'׳נם לע^זין טאג‬ ‫לפרייטאמ איו ארס ניווען רער ‪.‬כר"א )איוב ינ( כפך מעלי הרחק‪ .‬ער‬ ‫‪($‬יז ןיוויען הדך ביז צוםיהימעל‪ .ט צו ךי'ואבין דאם וענען בישאפין גיווארץ‬ ‫פוי.‬אריא‬ ‫)ח( אחיד למעשה יום הראשון וקדם למעשה יום האחרון‪ .‬‬ ‫שנא׳ )תהציס שס()ז( ותשת עליכפכה‪.‬וסיג יש״י !"ל אחור למעש‪ 0‬יום אחרון וקדם‬ ‫למעשם יום אחרון וןירושו קום לממשה יום אמרו. משיח איו די?ש^ז‬ ‫פון ‪$‬דם הראשון‪ .‬איז אדיםניויען ךער‪.‬ריבי אקזר זא.‬הוא דעתיה דריא‪ .‬זאלםט‬ ‫מיך ניט שטראפין פון דיין'וזים&‪ .‬ומנין )ו( אף בחללו של עולם‪.‬דאםמיץיט ‪3‬ען ירי נשמה פון ‪$‬דם‬ ‫ןןךאשון‪ .‬עי קר ךי ןשסה> זאגט^ען צויאים‬ ‫די בייט בשאפין גיווארין פריערוויךי כל‪$‬כים‪.‬עוץטער‪ .‬לקיש האט ‪.‬ערשטער‪ .‬םלא כל העולם‬ ‫מן המזרח למערב מנין‪ .‬שנא׳ )‪) (00‬ד( אחור וקדם צרחני ונו׳‪ .‬נעאנט כפף מעלי הרחק‪ .‬ועל ביז צום >י‪.‬אם זכה אדם אומרים לו)ט( אתה קרמת למהיש‪ .‬מפגי שנחנה‬ ‫?י.‬איז ו^ידם ניץןען ךער‪ .‬דאמר‬ ‫ריא תוצא הארץ נפש חיה למינה זו רוחו של אדה״ר‪ .‬יענק ‪3‬שאפי! .‬ו‪£1‬טת ‪%‬ל ‪§3‬בה‪ .‬זו רוחו של מלך המשיח‪ .‬נק לוי^על‪ .‬הנפש שנניאמ‬ ‫ניאשון !המלאכים או נשנ׳ או נחנישי נללעיל מ י נואית‬ ‫לים ומי כדאית ליס ‪) 1‬י( וקוים לכל עונשין‪ .יונעןילאן״פוןימורחצו מערב‪^ .‬דו וןאףט‬ ‫ןיטאהין אייף מיד דיין ךזימעל‪ .ידען ברייט פון״^פון ביז דרום‪ .‬פין ביווא־יו ‪.‬איר נחמן אחור לכל המעשים )י( וקרס לכל‬ ‫עונשיו‬ ‫בי־א‪.‬אונ צו ךי זאכי..‬שלשול זה קדמך ‪ .‬הוא דעתיה דרשב״ל‪ .‬ו!הי עד השמיס נד״א דמיני שפמם שמים ‪ .‬עם שטייט אין §םוק‪.יייאריו ?־היער}יי‬ ‫‪v‬‬ ‫ץ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫רעד‬ .‬אוג אויב‪.‬אונצו די ואכין וואס יענען‬ ‫גשאפין ‪3‬יוואךי.‬דרוס וכפין נקראו חצווס נפי התונניי'‪) :‬י( אן נחלל!‬ ‫בל עולם ‪ .‬המריא)ישעיה יא( ונהה עליו‬ ‫רוח הי‪ .‬נירופין רוחה׳ אדי ווי‪!.‬כיודע]ךויס ווי ךי נאנצעוועןיט‪ .‬ואם לאו אומרים לו זבוב‬ ‫קרמך‪ .‬ךאםימיינט םק' ידי‬ ‫נ י ^ ה פון מלך המישיר! ‪'.‬ריין הימעל .

‬ך'^עך^טאנ דןט }ץורעןט‬ ‫‪9‬יי םיטמאך • ?יפזדאך קאט ניפרעגט ‪3‬יי ךיינשטאנ‪ .ואט}אט אין ‪15‬ייך‪3‬שאפין‪ .‬כך ברייתו אינו אלא אהד בהםה היה‬ ‫ועוף‪) .‬יי ען'צו ךי‬ ‫?ךי.‬לוי?ט'}אט פון ךי‪/‬ערד‪ .‬ואוסר‬ ‫כל הפרשה‪ .יא ןןאט.ואם‪. .‬איןךי?די}ה?י^'אך*אונ ךייפון םיטוואך ?רעןין ‪3‬יי ךי פון ךי נ?ןןאנ‪ .אטאייזאויך ךערטענטש דערלעוופער‪ .‬י‪$‬על‪ .‬יא( מיט ‪ .‬אונ ךי פון םא^אג פרעףן ‪3‬יי ךי פון זו נטאג • ךי וואט‪' .‬זע.‬פון ווא.‬י‪. א ן \ שטייט ווי ךער טע‪?3‬שלויבט.‬א*ר חטא בריח טשל למדינה שהיחח מסתפקת מן)ינ( החםרין)יד( והיו שואלין אלו‬ ‫לאלי םה שברון נעשה במרינה היום‪ .‬אונ^יאמ‪/‬ךער^ךשטערצו^ע^וטראף • רבי‪#‬מואלוא}טן‪$‬פילוצו לויבין‬ ‫.‬אז אויף‪/‬דעם וועג ו»‪.‬וגוי והו ווחו של אום‬ ‫םואשון םיס ואוי להקדים םקילום שנא מלו סנשמם וםשינ‬ ‫ללא ם״ל נאמד מסס ונדסריש‪) :‬ינ( החמדן מולינין‬ ‫להם על סחמווים מנואס וכל צרכיהס ופינויו לסם <‬ ‫)יד( וכיו שואלי! נו׳ סחמגץ סנננסין שמהן שיחל'! לאלו‬ ‫סיוצאים ממנה מס שנוון כלומר עקמ ושעו השנואה נמדנס‬ ‫נמו״א לשבר אונל שנו שנוו לנו וני' ורש" יל נ ו ס מס‬ ‫שנון פי' שנו החמוץ ו )שי( כל ששי‪ .‬זאןטר?י רןןא בדןי ח}.ען ‪3‬שע‪5‬טיןטאין ךעט ^ירוננ פו.יקד'נ!ט אלץ וואט.‬ען«‬ ‫די טךי^זזוןטאנ בייייןע^ען ןיאביןדי צו פרעךן‪ .ה‪ .‬ושל‬ ‫חםישי של רביעי‪ .‬וי.יהגן פון די טדי}וז‪ .‬עם שטייט אין ןםוק .ט איי.‬פין ךי'סוחרים וואס‪}'.ןן איי.יייק‬ ‫‪.‬ואוסר כל הפרשה‪ .‬ואתיכ אוסר סלבי ארץ וכל לאסים‪ .‬וטו( של ששי היו שואלין שליחםישי‪ .טער‪.‬נאר ‪3‬יי די ^ ? ש י ן פון ךי?ךי.ען ודים דאם !.‬הללו את ה׳ סן הארץ ונו׳‪ .‫•ךף‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית *ישי׳‬ ‫בראיית‬ ‫עונשין‪ .אט‬ ‫האט נטאוןט טירוועליקיטאייןיאטקטש ! ) ‪ 0‬ר ב י ח מ א ‪3‬ר חנינאףאט א‪53‬יהוי§ען צו ‪1‬ךןנן‬ ‫^יטדיעם §סוק צגפריוןנעט^י^אט }יה»‪3‬טךאםוויי?טו פון איייבינ פון דער צייט.‬רבי ש ^ י זאןט אזד וויי ךי לוייב פון מ‪#‬ט‪#‬ין‬ ‫שטייט^אר' דילויב פין בוןיטות' תיות אונ עופותלוןהלים קטח> ‪ .אך ק‪151‬ייט‬ ‫אין ‪1‬ןסוק}אט האט ניוא‪.יס'?וטייט אין פסוק)תהליםקטחולויבטנאט‬ ‫פון ך‪.‬ךי סוחרים דאם.‬יע‪3‬ק .‬ושל רביעי של שלישי‪ .אך אלע בוןםות אונ ‪0‬יות אונ עופות‪ .‬גיוועןיאיןךי ?ךי.הדא}עך?וט'אנ‪ .ע ‪3‬יי ך אןדער^וועלכעבעע^מי^‬ ‫.האליין‪.‬אזיוי ראם ‪3‬ע‪#‬אפו?נ פון^וע^ש‬ ‫איז אויך ניווען.‬‬ ‫םאנטאנ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .יאט' ןאט ןיזאןט ךי!וא‪?.‬בחורים ונם בתולות ‪ .‬שנא׳ ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬טיט ךי סוחרים דאס .אט'ו‪ .‬אריום‬ ‫‪.‬זענק‪.נא אק^ל ‪ .ען' צו ךי ?ךי}יו §ריי?(אנ‬ ‫פרע. ךערנזףנה‪.ע ‪3‬יי ךי אןדערע ווי ‪#‬טייק וזיץט‬ ‫ךי ^יןחים לפרייזעןו פון ךי ?תורות אין ךי ?דעה‪ '.‬ךער.‬ההיד )ת‪0‬ציס קמיח( הללו‬ ‫את ה׳ סן השםים ונו׳‪ .‬אונךיפון ךי?קטאנ‬ ‫פרענין ‪3‬יי ך פוי. קא^אנ‪ .‬איר שסואל אף בקילוס איני בא אלא ב א ה ״ נ ה ‪ .‬בין זיך }'יטרא‪.‬א‪$‬ע‬ ‫״ק^נ‪:‬גץ אלע פעל״קער ‪3‬חודים בתולות אונ גוי.י..‬ואחיכ‪ .‬ךאאיזאוייך אזיי ניייען‪ .‬ע!א? ן‬ ‫.‬הממד! סנאי!‬ ‫^ ^ ^ נ ר ^ י ^ ס ' ^ ^ ש ״ ^ י ^ י י י ^ ^ ^ ״ ^ ^ ש איז ב‪£‬א?ין}יוואךין רער לעןיטער‬ ‫פון אלע'זא?ין‪ .‬נט ךי‪.‬רער .‬ושל שני של‬ ‫ראשון‬ ‫‪1‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫»ו זעה ונינס ונשי שדר* ח י ל נסנהווין ונשיג !ואלס‬ ‫ז » ו נסמס גני מנול ו )יא( מס שעמים וו׳ שמלאי‪ .‬ער זאל וויךםע.‬שאמו‬ ‫בדישו סיתם אחוונם‪ ) :‬י נ ( געשס אום ו נ י ‪ .ין אדף ךי נידוים ‪3‬יי ךי סוהרים וואם‪.‬פלענק בר״נןען אויףךיי אייןלען ו^בו^ר!‬ ‫אונא^דעריע ?תורות‪ .ואס איזני^אדזןנידארייןאין א^ע ^עבהא^ין ני'?רע.‬ערדיזאל אויס {ייהען בהטיות אונ תיות‪ .ואס^ק וןט‬ ‫ןי^אךן ןעם §ענטש אויףיך^עךד‪ . ?יש אונ עופות ‪.‬אסר רבי‬ ‫שטלאי בשם שקילוםו אינו אלא אחר בהםה חיה ועיף‪ .‬ךינסי^א‪ :‬האט .‬פרייטאנהאט ןיפחגנט‪3‬ייךאנערשטאג‪.‬ן־י' סוהרים‬ ‫דאם‪}.בי ? ( ^ י ‪^ .‬אזויו‪.יפרענט ביי טאנ^אנ‪.‬יק צו דיי ?דינה ךאנעךשטאגפרע}ין א‪1‬יף ךיי ם קחים ‪3‬יי ךי סוהרים וואס‪.‬יל‪1‬םה נאוורונס משני שיציוסו‬ ‫סיתה אמרונה הלא נין למ״ו וווח אצהיס וסו רוחו של אדם‬ ‫הראשון נין למ״ו תוצא האון‪.‬‬ ‫{אס'די‪.‬דעו־}אך ^ י י ט ' .‬אל‪.‬א^ךןעהוואס ןאט‬ ‫.‬ושל שלישי של שני‪ .‬ואחיכ ויאסר אלהים תוצא הארץ וגו׳‬ ‫ואח׳כ ויאמר אלהים)יג( נעשה אדם ונו׳‪) :‬ב( ר חטא בר חנינא פתח )איינ כ( הזאת ידעת‬ ‫סני עד ונו׳‪.‬יס״ל שמס‬ ‫שאמו נעשה אום ויל נגיף ונפש לא ננואת שנפש ניום‬ ‫ראשי! אי ניוס החמישי ויאמר אדם על הגוף לנוי שהגוף‬ ‫בלא נשמם אינו אדם ונדו האדם מי מונר עיש רומ ממללא‬ ‫אשר נפח נאפיו ונפסוק ורוח אלםיס ס״ל נע״ו ום ריחו של‬ ‫סשימ ועיין נילקיש ויש פרי נואשית ותוצא ה א ח נפש מיה‬ ‫סייישי שיש ני חיות נמו שפירש" נפי׳ סחיפש לפינן אן‬ ‫הקילוס שנא מצו הנפש כיש נל משמם ססלצ ים ורממנא‬ ‫לנא נעי סוא נא נאמרינם ג״נ ואילו סיס ננואת סנשמס‬ ‫קידם להפ ראד םים !סקליס נך^וסס ולפי' נואל השואג‬ ‫מס שממיס כלומר מיש נא ו‪.‬פףע.ידאר?ט »ן ליםזזרים .

‬אוג ניט .ןער‪.‬אי‪ .‬על נכון‪) :‬יז( ה".יהייבין ‪3‬שא‪.‬דכתיב)חהליס ‪ (5‬כי אלף שגים בעיניך ביום אתמול ‪ ..ר יאקר‪ .‬ה ‪ .‬בן לקיש דואט גיואגטיידי תורה' איי בשאפין'ניווארין‬ ‫נ!יט ?וויי טווענד.‬ואין לך עסק בנסתרות ‪) :‬ג( ויאמר‬ ‫אלהים נעשה אדם ‪ .‬רעי־מין‪.‬אבל אתה אין‬ ‫לך עםק לדרוש‪ .אך ךעם ווי ךי וועלט וועט אונ^עריגייין‪ .‬וואס ךיתורה איז בשאפי'גיוואךץ אייךער די וועלט קאט א^ןיהוי‪5‬ץ‬ ‫בןזאפין צו וועךין‪.‬אונ ךער טאנ פון }אט איז טווענד.‬רבי אמי זא.‬עצה‪ .אט אמ‪.‬התורה )כ( יודעת מה קורם לברייתו של עולם ‪ .‬למשל אטלךהט )יבאטאפאלאםט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ייד‬ ‫פ‬ ‫אט‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫דורך‬ .‬רבי אלןןזך קאט נייאגטיפון ןן סירא ם‬ ‫וועגיןאין ךעםוואס איו ןרעסעיריפון ךיר.‬ההורה ומטשה מעלה ומשה ואין לן עהק ננס־רוז מעשה מרננם‬ ‫שנקראת ואת שנוי־ יואת התירה היא יידעת מה היה שהסתיר וכיסה אותן עתיק יומין נ ״ ה ‪ ) :‬כ נ ( סנקלונויו‬ ‫י ‪5‬י‬ ‫מאו מקדם‪) :‬כ( הואת ידעת קרי טה הזאת ידעתי )יודעת(‬ ‫יע‬ ‫ס‬ ‫^ ווןגטאנ‬ ‫טא נטאג האט גי^רקט ביי וי.‬פרענין‪-‬אינ ניט‪.‬טיט יועמען האטי דך גאט‪.‬קלעךי.וא גטפון רבי לוי ם וויעיגין״ער האט גיפרעגט אע^ה ביי דייהימעליאיג ערר‪.עבעךם‪ ..‬עם וועט ויין.‬אונניט "יואס‬ ‫איבער דעם היםעל אוג ‪.‬ח‬ ‫לא‬ ‫בראשית‬ ‫ראשון‪ .‬היום של ששי שואל של חמישי וכוי‪) .‬טעגםטו'קלעריין‪.‬גאר פץ דעו־ צייט'דאס.יויאךין‪ .‬ערה אין וואם״עט איייךיר״ערלייבט מעגסטו‬ ‫'ל‪.‬במופלא ממך בל ת ד ע ‪.‬ז.טאנ‬ ‫.י פרע}טביי דיתורה‪ .‬וווי*‬ ‫טעג איי וידי טווע.‬ניט וואס״יעס }*יי }יגיע! ‪ £‬י‪1‬לעי ר ‪'.'אלסטו‪.אסראיו אין דיינע אוינין *!וווי ווי‪.‬וועלין ורסען וואם }אט איי‪'.אלסטי ויך ניט בשעפטיגק י יי!ףק י)‪< >i‬ניא‪£‬ה‪.‬עריאלבי&אפין רעם םיע^ש *•‪.‬אין דעם וואס איו שטארקער‬ ‫פן ךיר יאלןטו‪.‬ובער'דו‬ ‫טאך?טגיט‪.‬‬ ‫למישל אמלך האט ניהאט ץוויי‪.‬עףו • אין ‪6‬אלוןאךגע.‬גיסאלטין א‪??.‬ע'צה ג‪.‬יז( ער לראשץ למי היה‬ ‫שואל לא לתורה שקדמת לברייתו של עולם‪ .‬ניט .וואם איו גיווען פריפרי‪ .‬אלא )איוב כ( )‪ (to‬מגי שים אדם עלי ארץ‪ .‬ויומו של‬ ‫הקב׳ה אלף שגים‪ .‬נעבטי.‬איך בין ןיויען די‬ ‫?י‪ -‬י‪? } 1‬יוויי טאג‪ .‬עצה‪ .‬ל'טשל אמל־ הטניהאט‪.‬אזוי״ווי‬ ‫״עם ?זטייט ‪.‬פין צו ווערין‪ . .‬משח שהושם‬ ‫)עז( נדימיס־‪ .‬אט‬ ‫ן!אט גיןא^ט כור ייעלין םאכין אםענטש‪ .ט גאט ת ט ד ך ניהאלטיןאעצת טיט'‪'1‬יץ‬ ‫עייגענעהאיץ‪.‬ערוועט בשא‪:‬־יןאמע..י‪.‬אף כאן כל מעשה של כל יום ויום היו שואלין אלו לאלו מה בריות‬ ‫ברא הקב״ה בכם‪ .‫סדר‬ ‫בראיית פרש־‪ .‬וארים ךבי שקעון‪.ער' טאגתאםאייאיועק .‬נאנ?ען‪? .‬אין פסוק ךיתורהזאןט איך ‪.'.‬ייעלט איי בשאפין‬ ‫.אטהאט‬ ‫}יםא כט ךעם ‪9‬ע‪.‬אין דעם ייאיס איו אפגישייךט פון' דירי ואלםטו גיט ייעל?‬ ‫יויםען‪ . .ערער טאג ןועין}אט'האטעפעס בשאפיו האט״ער די‬ ‫דערציילטאו‪.‬ג.‬עם שטייט אין‬ ‫ןסוק טוך׳מד.‬הה״ד )משלי ח( )יל!( ואהיה אצלו אמון וגו׳‪ . '.‬‬ ‫לקטע שער התטאה‪.‬ךבי‬ ‫יה־שע האט ‪.‬ניט פאו־עטין‪ .‬אווי ווי‪.‬ניט פארשטין‪ .‬עצה .‬‬ ‫בסכיסה ממך אל תשאל‪ .‬ר״א בשם בן םירא‬ ‫אמר ) מ ( בגדול ממך אל תדרוש‪ .‬ערד‪ .‬פי' הייתי מאז נמשפש וי״ו קמיצה לאחור מה למעלה ומה לזשה גדיל וחוק זה הקנ״ה מוסלא‬ ‫המהפכת העתיד ל ע נ י ‪) :‬יש( הזאת ' י ע ת ‪ .‬בחזק ממך בל תחקור‪ . עד של ראשון סיכ״י ד׳ מייה •ש כאן לומר שאל מיקיר מה לשניה ומה‬ ‫וכי ‪) :‬ינז( ואהיה ‪ .‬בין ניווען ^ערןאלטיןביי .אדע־‪ .ואם‪..‬ע‪3‬עךסאונ ךעיר מלך‬ ‫הט ניט ניטאןזן איין ואך אן‪.‬אוניךער מלך האט ניט גיטאיזןאייןיאך אן‬ ‫דיער‪.‬אין ךעם תאם איי צו נלךעקטיפון דיר ואל‪1‬שוגי'ט פרעגיןוךאם טייגטיפען ידו יאלםט‬ ‫ניט ‪.‬במה שהורשית התבונן‪ ..‬במי נמלך‪ ..‬הוי)יט( הזאת‬ ‫ידעת מגי עד וגו׳‪ .‬ךאם מיעט דעו• פסוק ה ז ^ ת ^ ^ מ ^ ע ד ! ךי תורה' וואט דא‬ ‫היי?ט יאת‪.‬שהיו עםיקין )טז( בדיםיסה‬ ‫של מדינה‪ .‬ר׳ יהושע בשם ר׳ לוי אמר במלאכת השמים‬ ‫והארץ גמלך‪ ..אוזר ףרי״עד אייךער ךיי ןועלט האט אנ.־אס אונטער ךי‪.ע ואכין .‬נ?!ש אויף ידי‪.‬ךבי ?זמואל בר נחמן זאנט .‬ייא ווייס וויאס״עס איי גיווען'איידערךיוועלט איי בשא?‪5‬ין ?'יייאי־ץ‪$ .‬משל למלך שהיה לו ב ׳ ) ע ( סנקליטים‪ .טש‪'.‬דאםר רשב׳ל ב׳ אלפים שנה קרמה‬ ‫התורה לברייתו של עולם‪ .‬ולא היה עושה דבר חוץ‬ ‫ם י ע ת ן‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שמה ביוש ששי שיאלי! )אלי אשל היו שמה גייס שמיש־! אז יהיה תמיה קיימת‪) :‬כא( ניני שיש ‪ .‬ושל ראשון למי היה לו לשאול לא לבני המדינה‪ .‬הרש׳' והעיון נסדר המדיום ומנהגה וכיצד איש על האין ילא הקייס לכן‪ ) :‬נ נ ( נגדיל ו נ י ׳ ‪.

‬ער~אים‪7‬יט^.‬כי הודיע ה׳ דרך הצדיקים למהיש‪ .‬זאל נלייך דין צויאונז‪.‪.‬אזוי ווי״עס ‪#‬טייט אין ןםוק }אט ‪.‬ער דעי־.‬אי‪ *.‬ואדום אי גאט .‬ווי‪.‬על מי יש לו להתרעם לא על הסרסור‪ .‬‬ ‫האט .יט‬ ‫אז‪1‬י'‪ .‬ודיל ראם הארץ פון גאט‬ ‫האט ןיהייסין בשאפין רעם ק ק ? ש ‪ .‬‬ ‫אלףיוועטע.‬איברה‬ ‫טהם‪ .‬ד‪1‬אבין ויך די מלאכים גיטיילט אץ‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫קאםפאניעפ‬ .‬ואם לא אברא‬ ‫אותו‪ .‬הה׳ד)חהליס א(כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך‬ ‫רשעים תאבד ‪ . אדם ?!ראשון גיבאירין‬ ‫ירעדין‪ .‬עווים אויה רעם באה מייםטער‪ '.‬נ'טא'ויבאי^ועל‬ ‫איםיבשאפי.‬ההיד )‪3‬ס( כי)כז( יודע‬ ‫ה׳ דרך צדיקים‪ .‬עים‪ .‬ערהט בשאפיין רעם סעגטש ‪'.‬‬ ‫ןא^ין די םלאבים ךואןט צו .‫םדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪-‬‬ ‫ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫מדעתן‪ . .‬אמר אם אני בורא אותו‪ .‬רבי חגיגאואגנ\.אט גיילאןט( ייא .‪.יא‪.פעלין‪"7‬אויף‬ ‫וועםען איו לער '‪9‬לך |‪.‬נעווים אייף ידעם טעקלער‪ .‬עצה‪3‬יי די'מלאכים‪.‬הוי ויתעצב אל לבו‪ .‬ער ‪ iwj‬ניוע^דעס פאדאםט איי‪.‬ר'‪3‬י‬ ‫'^ימק״‪/‬גט'ווען גאט איי ןיקיטע! יאפיין ‪$‬דם הראשון‪ .‬נייקיי^ט איחורה תלך אםעקלער אונ ערי האט ^אדין גיהאט'‪.אטח‪.‬וואלט דער טדת הלין גיט גילאזט אדים הלאשוןזאל בקאפין ווערין‪) :‬ה()א‪8‬ח ‪.ואס‪' V.‬אוני ךייוןענ פון די‬ ‫רשעים האט ?!ר ןיטא?ט ‪8‬ארליךע.‬יואיס האט גאט ?יטאהן האט‪.‬לעם טעניטש \ ה א ט נאט"גי«(נטצו לי‬ ‫מלאכים ^ל.‬אתמהא‪ .יט בשאםיי! ויי איו‬ ‫ןיועלין פון אים גיןאלין יועלץ צקקים‪ .‬ךךיבער ווען דער מעגטש איי גיט }יפעלין צו נאט ‪.אט גץ׳ורדערט אוייף זיץהאלץ פאר וואםיייא יואט נייהייםץבשאפץ רעם מענטש‪ .‬לבי'בקניה ואןט ווען . }י^יאךין ווערין צדיקים אונךש‪.‬ייו‪..‬ודרך רשעים תאבד‪ .‬גאט האט‬ ‫}יגוימקיצו ך ך ך י טרח פוןרחיםגית אוג‪.אט וואם וועט דין טיט‪.אט איז ניקומק בשאפין דעםימענטש האטי'ער‬ ‫ףןעהן אז פו.‬םה עשה הקב״ה )כו( הפלינ דרכן של רשעים‬ ‫מכננד פניו‪ .וייטערט די‬ ‫]ועג פן.‬וועךין' פין §אר אים‪ ".‬גי^ארין ווערין‪ .‬אלא בשעה שבא לבראות את אדהיר‪ .‬היאך צדיקים יוצאים ממנו‪ . וועלי.יאךט די.‬ךאשון‪.‬ר׳ שמואל ב״נ אמר במעשה כל יום ויום נמלך‪ .‬ודייל דאם האילץ האט אים' אן נירעיט״עריזאל בשאפין דעם‬ ‫טוגנטיש'‪ ) :‬ח .‬אייי יויי״עס שטייט ‪.‬ר׳ הנינא לא אמר‬ ‫בן‪ .‬ווייס ךי וועג פוי'ך צליקים *אונ לי״ווענ‬ ‫פ ו ן ח ריבעים )האט . פון איםגיןארץ ייעלץ ך‪$‬גים‪ .‬נילה להם שהצדיקים עומדים טמנו‪ .‬ראה אותה ולא ערבה לו‪ .‬איל ארם זה מה טיבו‪ . איםוועלי.‬נר האט נייא.‬משל למלך שהיה‬ ‫)כד( סנקתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו‪ .‬הוי ויתעצב‬ ‫אל לבי‪ H ) :‬איר ברכיה בשעה שבא הקביה לבראות את אדה׳ר ראה צדיקים‬ ‫זרשעים יוצאים ממנו‪ .‬ושיתן מ״ד ‪:‬נאמו‬ ‫וייצר ה א!סיס וגו׳ ה' ‪ 11‬עדת סמזעיה‪) :‬נז( יודע ‪.‬אתמהא‪ ..‬רחםים ובראו‪ .‬ר׳ אמי אמר בלבו נמלך ‪ .סען צו לי קיאכיםרי וויענ פו.‬אט וזט ןייאגט צו לי'מלאכים אי צדיקים וועלין‬ ‫טןיזןלם .‬איגהט גיגומק צו דך לימדה פון ח[םנ«^אונהאטבשאפץ‬ ‫דעם מ^גטש"‪ .‬נאט ןאט ניג!א?‪:‬ט יי.‬או‪ .‬אינ‪.‬האט גאט'ג.‬איבדם םכננר פניו ושיתף בו םדת‪.‬איל צדיקים עומדים ממנו‪ .אל פארלארץ‪.‬ואלין מיר מאכין אםענטש .‬‬ ‫דורך אגיאה מיייסטער‪ . ךאךף דיעיר סוחר בייו זיין‪' .‬ער האט‪. .‬פסיק ‪.. די ך^עים פיןדך‪ .‬זיי‪.‬הרתיק נוכננד פניי‪ .פץ די‪}'. .‬‬ ‫אונ‪?.‬‬ ‫לא היחה מדהיר נותנת שיברא‪) :‬ה( איר סימון בשעה שבא הקב״ה לבראות את‬ ‫א ד ה‬ ‫ם תנות בהונה‬ ‫י ז ע ! י ס ו ) נ ד ( הקתדרין שר יוען העלו יושב שני על כסא‬ ‫של כבוד ו )כה( ארדכל‪ .‬רבי‬ ‫אםי זאןט ל‪£‬של' איקקטש האט ‪.‬ךריבער'האט נאט‬ ‫ןי^רדעלט אויףידין סאךץ‪ .‬נארדען גאט איז גיקוטען ‪3‬שאפין אךם הלאשץ הטיער ףיפתנגט א‪.‬אויב איך ייעל אים .‬גיט‪3‬ייאגט אי ךעעים ייעלין איייך כין'איים‬ ‫^יארון וועדי. ךי ‪$‬דץקים‪ .קים ןועלין' גי^אךין וועלין פין אים‪ .‬רשעים יוצאים ממנו‪ .‬ראש ננאיס וחורשי עליס ואכניס ו‬ ‫"‬ ‫ר‬ ‫)כו( ספליג‪ .ייאןט אי ךע!עים'וועלץ'פו.‬א״ל נעשה אדם בצלמנו‬ ‫כדמותנו‪ .‬ושיתף בו מדת רחםיפ ובראו‪ .‬איר אסי משל למלך שעשה לי סחורה‬ ‫עיי סרסור והפסיד ‪ .‬נמלך ב״מהיש‪ .‬כי יידע ה׳ לרך‬ ‫צדיקים‪.ט צו די‪ .‬על מי יש לו להתרעם‬ ‫לא על ארדכל‪ .‬משל‬ ‫למלך שבנה פלטין עיי)כה( ארדכל‪ .‬ולא גילה להם שהרשעים עומדים הימנו‪.

ךערע האבי.‬נעשו םהיש כיתים מתים‪ .‬זאלפט אים‪.‬םהם אוסרים אל יברא ‪ . אמצו טלינקען‪'.‬והנה טוב ארם‪ .‬עם שטייט‬ ‫אין ^סוק רו הא?ט'ג.‬טש בשאפין ווארום‪.‬לעם אפתיאויןפךייערד‪ .‬נ?‪1‬ש'ניט" ‪3‬׳«אפין ‪ .‬רבנן אמרי לה בשם ריח בר אירי ור׳ פנחס ור׳ תלקיה בשם‬ ‫ר״ם אופר‪) .‬לב( הרא עקתא‬ ‫ל ה ן‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫קי׳ ניה הודע ה׳ וגומי ‪ ) :‬נ ח ( אלעינש״ה‪ .אט‪.‬דאס פאר הנאה האם'‪.‬הינ והאלו! של ע י י ‪:‬‬ ‫)לא( מ י נעשם‪ .‬האט .א האט נייאנטיפון רבי איבו פ‬ ‫וועני.‬צרק אוסר יברא שתוא‬ ‫עושה צדקות‪ .‬טען זאל ךעם ‪9.‬די צרה צו דם י איו‬ ‫זי בשאפין גיוואךין להאס גאגצע '‪.טש ‪ ' .‬נ־ךיערהאט .‬‬ ‫רעד דייל האט נאט ‪#3‬א}‪5‬ק רעם טע.‬ער וועט טאהן ןודקוח‪^' .‬ךי רבנן ואנין פון ר‪3‬י ח‪4‬י}א בנר' אידים וועןין‪' .‬רבי הו.‬‬ ‫‪0‬אר פוןיאלע וועלטין פאר .‬תעלת אמת מן הארץ‪ .‬שלום אוסר אל יברא דכוליה קטטה‪ .‬רב הונא)ל( רבה של צפורין אמר עד שםה׳ש םדייגין אמ עם‬ ‫אלו וםתעסקין אלו עם אלו בראו הקביה‪ .‬צדק האט‬ ‫}יזאנט‪.‬ך‪3‬י פנחס אונ ך?י חלקי‪.‬ךערטע‪.‬לקשלאטלןו‬ ‫האט גיוזאט א?ז‪§.ואים פאר^ע^טויךעיםיא^תוואםער איז'ליין חתיפה ‪ .‬זאל!‪$‬מז‬ ‫ארויף .‬הה״ד )דניאל ח( ותשלך אמת ארצה ‪ .‬שברא צורכי מזונותיו ואחיכ בראו‪ .‬עם שטייטיאין ןסוקיךער' אמת וועט שפראציןיפוןדער‬ ‫‪. דער נאך דזט‪.‬עךד ‪ *.‬‬ ‫מ כ‬ ‫ו נ‬ ‫פ‬ ‫^^ןדאנדערע‬ ‫קא?!פא'וןלעש ווייז‪ .‬אמרו מה־ש‬ ‫לפני הקב׳׳ה‪ .‬גט'צו דיי סלאכים אזיגיט רער טענטש צו וואם^אב איךב׳טאפין‬ ‫דישען־סין מיטלי לערער‪ .‬לוט' דןט }יזאגטטען‬ ‫זאל ךעם םע^טש' ניט בשיאפין‪ .‬נרדם‪.‬עךד‪ ..‬רער‪9‬ע'נטש ואל ‪3‬אלד וןאבין ו.וואךפין ‪.‬הה״ד )הכלים‬ ‫פה( אמת מארץ הצמה‪ .‬אחיותיה!‬ ‫שיה‪) :‬ל( יכה של ציפויי!‪ .‬אמר להן מה אתם טדיינין)לא( כבר נעשה אדם‪.‬וטהם‬ ‫אוסרים יברא‪ .‬ההיד )כס פה( חסד ואמת נפנשו צדק ושלום נשקו‪ .‬ער ‪.‬לעבין פון מענטש איו נאר ‪.‬האט נאט }יזא‪.‬נ‪:‬קלערט אייןער ?‪1‬יט ךעם אנדערין מען זאל .אט ו^אט ךזעלזן אלץ וואס״ער וזאט ני״טאכט‪.‬לער‪ .‬עם'שטייט אין פסוק'חםדאונאות‬ ‫האבין ךך'‪.‬צרותי‪ .‬הא‪3‬ין'ךי'טלאכים"גי‪0‬י‪.יין פון‪..אט ‪4‬י יאנט צו' די ‪8‬לאכים וואס קרינט‬ ‫איר אייך דער פע‪?3‬ש איז שוין ‪3‬ש<פין ניוואךין‪ .‫םרר‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫י ש‬ ‫י ת‬ ‫‪3‬‬ ‫י'׳‬ ‫‪£‬־ה‬ ‫ח‬ ‫דב‬ ‫בראשית‬ ‫ארה׳ר ‪ .אט ‪3‬שאפין {{לעיעסענדינע‬ ‫זאכי.‬ה ואניןפו!‬ ‫רבי טיטון ם וועןין ?ואד איז אדם }‪.‬א.‬ל נ ( היא‬ ‫עקתא נוי‪ .‬הוא אדם ‪ .‬וווםס‬ ‫שחותמו בל הקניה אמת‪) :‬נש( מאי הוא א ו ם ‪ .‬י‪:‬בלער פול מיט אלעס נוטען "‪.‬נלייך' ווי עם וואלט‬ ‫גי‪#‬טא‪3‬ע.אםצו עסין'‪.‬עסי.3‬נענ‪/‬נט‪ .‬ ‫האבין גיזאןטטען זאל'ךעםמע‪.‬אווי ווי‪.‬והנה טוב נןאד‪ .‬קרי נים געשה השי"‪ 1‬ימוצה ו ‪ ) .‬אזוי וךעם שטייט איןי^סוק‬ ‫.ט פאר גאט הארי פון דער וועליט' וואיס את ךער טיענטש דו זאלםט‬ ‫אים . נאט האט ‪3‬שאפיןךעם ‪??.‬םאכץ‪ .‬אזוי ווי‪.ואס רער שפייכלעראיז פול‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫טיט‬ .‬כט( מאד‪ .‬רבון העולם מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו‪) .‬אי ער האט״ךט‬ ‫ויער ראם .‬נינוטען ךעם אמת אונ האט אים *ראפ' גיוואך^ץ*אויף ךי‪ .אל‪.‬נ?ש ייאם'איך וזאב אים בשאנןין איי״ער נוט^רביהונא‬ ‫כ‪3‬ה פוןצפוךיי דןט ני^?ט ווען ךייטלאכים קא?ין נעקרינט איינער טיט דעםאנדערין אונ‬ ‫..‬יל'אוג ך פיש צו וואסהאב ‪#‬יך‪#3‬אפין‪ .?!ש וועט גומל חסר דין םיט'איע‪3‬שעפעניש'‪ .‬‬ ‫ר״ה בשם ר׳ איבו אמר בדעת בראו‪ .‬ער ‪!?3‬א?ין דעים‪^.‬רבון העולמים‬ ‫מה אתה מבזה תכסיס )כח( אלטיכם־יה שלך‪ .‬ני^אהןייער‬ ‫?אט ‪.‬לי פייי‪.‬ע‪0‬י|‪ .‬אמת האט‬ ‫}יזאןיט טען ואל רעש טע‪.‬וואט ןאט גאט ‪.‬וחבורות חבורות‪ .‬חסר אומר יברא‬ ‫שהוא ממל חסדים‪ ..‬‬ ‫ךי מלאכים דזאבין ןמא.‬ווא'רו'ם‪.‬נ?זש נןיטהב‪$‬ה‪ .‬אמרו םהיש לפני הקביה‪ .‪:‬אבין ‪.‬אווי ווי‪.‬םה עשה הקב׳ה נטל אםת והשליכו‬ ‫לארץ‪ .‬ווארום אלעויעלין זיךיקריןען‪ *.‬ההיד וירא אלהים את כל אשר עשה והנה‬ ‫טוב מאד‪ .א ‪'3‬ק‪5‬א?ין' רעם ‪$‬ענט<ט ^עי־}יין‪.‬צדק אונ״שלום האבין ךך ףקו‪#‬ט‪ .‬ואםת אומר אל יברא שכולו שקרים‪ .יךילנקען וואט איז רער פענטשין זוהן ת‪.‬לער פלך פוןדעם.‬ענ‪.אנט מען זאלירעס‬ ‫מע‪?3‬וש ‪3‬שאפין . יהנהטוב אדם‪ .‬נ\‪5‬אר.‬עם איו ךי זעלביגע אוניות(‪ '.‬חסד האט?י.‬וועט ואנין עלץיליןען‪ .‬הציס מאס לםינ! ולמה תהא גביא שנל ימי(‬ ‫א ‪.‬ענטש‪ '.‬ערר‪ ..‬איו'‪.‬טע.וארוס ךער‪.‬נ?ש יא יאפיין‪.‬ציוום אט ע י ‪#3‬אפין‬ ‫ןיוואריןו‪ ..

הקטן מטנו‪ .יייען ןןיט }אט אין ויק אך^עט‪ '..אט האר פו.‬ועליהם נאמרה <עשה |אוש וגוי‪) :‬לה( מול גניל‬ ‫ליס‪ . בעדן פקדם‪.ען . וועלץינרויקע אינ קלילנעמענט^ין‪.‬איל אם כן )מהליס ח( צוגה ואלפים כלם וגו׳ לפה נבראו‪ .‬לג( עביר פה דהגי ל ך ‪ (1) :‬ר׳ יהושע דפכנין בשם ר׳ שפואל אפר‬ ‫בנפשותן של צדיקים גפלך‪ .‬האטי}אט }י.‬כיון שהניעןלפםוק היה שנא׳ דאםר אלהים נעשה‬ ‫אדם בצלמנו כדמותנו ‪ .יןא‪1$‬עות'‪ .‬יושבי גטעים‪ .‬עם איזידא מער ווי איי.‬איל הקב״ה משה האדם הזה שבראתי‪ .‬על שם וייצר ה׳ אלהי׳ אה‬ ‫האדם עפר סן האדםה‪ .‬ר‪3‬י‬ ‫!‬ ‫'"' למ‬ .‬ער'הא.‬‬ ‫םלייקיס היי עס הקנים ניצירה ינשיעס גן עין ונמאמר‬ ‫ססחייס לםרמנ״ס מלאת׳ הגיר* שנהם נמלך הקניה יניא‬ ‫אח סעילס ‪ .‬עם הפלך םס׳ה הקביה ישבו נפשות של צדיקים‪ .‬וועט דעריגרויםער‬ ‫יאןין וואט 'דאוץש איך נעמען אעצה פון אקלעגעריין פו.‬על שם ויטע ה׳ אלהים נ.‬מענטש פון די‪?.אגין‪.‬עךז ביי ךי‬ ‫ן^םוה פיון ליזלךיקים וזק ןך האט במאפיין'ךי יועלט‪ 0) :‬רבי שמואל ‪3‬ר !ר^ןהטגמא^ט‬ ‫פון רבי יונקים וועגין ווען משה‪. יאןין צו אים לעדין‬ ‫דיך פון דיין נישע^ער‪} . פיון אים‪.‬הט }אט }יייאןט צו משהיךער‬ ‫^קלןש ווס איך וןאב אים ‪3‬שא?ין וועלי.אל בשא?ין רעם ‪.‬ויהי נווי שאין ליס רשימ ללאח אפי' נמלא נימאו‬ ‫)לו( פתחון פה למינים ‪ .‬טיר יןעלין ‪0‬א‪3‬ין ‪£‬טעגטש‪.‬‬ ‫איל כתוב והרוצה לטעות יטעה‪ .‬ייאנטפאר'.‬ווי‪.‬ההיד )דיה א ד( הפה היוצרים ויושבי גטעים וגררה‬ ‫עס הפלך בםלאכתו ישבו שסה‪) .‬י ^ י גטעים‬ ‫‪3‬יינט‪ pt.אט‪ . אויף ‪.‬אוג ווער^פייועט וועליןהאבקאטעות‬ ‫אז‪..יןואלין‪ .‬פון דעםטווע.‬פשל לפלך שהיה לו םגדל פלא כל טוב‪ . .‬ןןךד‪ .‬על שם )ירמיה ס( אשר שםתי )לה( הול גבול לים‪ ..‫•ךך‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫בראשית‬ ‫להן פברי‪ .‬‬ ‫ונדרה‪ .‬גיין‪.‬אזוי‪/‬ווי‪.‬גלד‪ .‬והן אוסרים לו למוד מבוראך שהוא ברא‬ ‫א ת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מנאוניס ונעס עניניו ונילקונו גוס למס מנוי ו )לג( עניו‬ ‫מס וטי‪ .‬די‬ ‫צדיקים יע.‬לד( הסה היוצרים‪ .‬ער אייו .‬די‪.‬דארים ן‪$‬וט האט )יפרעגט א‪.‬שאם יבא הנדול ליטול רשות ט.‬אטוזאט בשאפין״אןיץ וואס הויבי.זן‪$‬ה אדם‪ .‬יועט מע.‬זייערטוועגין ן ט }אט נעפלאיגצט אגאלטין אין‪.‬אמר לפניו רכון העילם מה אתת ניתן )לו( פ״פ למינים אתמהא‪.‬עס איז דא טער ווי איין״נאט‪ .‬טוה ויי ךירגיפעלט‪ 0) :‬רבי להושע‬ ‫פון ?מיויהאט .‬אפרי לפגיו רבש״ע )שם( ה' אדוגינו פה אדיר שסך‬ ‫בכל הארץ‪) .‬לאמור ששי ושוות הן ‪t‬‬ ‫לית‬ ‫דוביזטאונוער‬ ‫האר ווי ‪#‬טאךק איז דיין ^מען' אייח ליגאןץע לועלט‪ .‬ע^ד^ען יערער‬ ‫^אג ייאם אין אים איויבשאפין .יקומעןיצו דעםיןסויק }אטיהטנ״יזאגט‬ ‫.‬‬ ‫פה הנייה יש לפלך שפלאו‪ .‬עם שטייט 'טירוועלין‬ ‫‪8‬א?ין'יועלין ךי'?{פקולםים.‬עם הםלך במלאכתו‬ ‫ישבי‪ .‬ער זאליבשאפין טענטקין ‪$‬ךער‪.‬עצה}אט .ךךה עם ה§|ך'‪93‬לא?תו .ין אי‪?.‬יאל‪.‬דייל‪.‪jin‬ין)אט הט ךפרעגיט אעצה'‪3‬יי די לרמיות פון‬ ‫ךי ‪£‬יח‪:‬קים‪.א}ט צו משה‬ ‫דו ‪#‬תיב_נ_עשה אדם'‪ .‬ז‪1‬ס ^טייטיאי.דער'דעליט‬ ‫דו ניב?ט אאפקע סויל צו די א^ק‪1‬ר?ים‪ . ןסיקוןםה היוצרים‬ ‫ךו?ו‪3‬י ?טעים ו.‬ניר אמ ןיקומק בשא^יין דעים נןענטש האט יער‬ ‫ייך לסאל?ין_אע?ה'מיט ך'מלאכיים‪ .אןטפון רגיי ?זםואלם .‬טיר וועלין עאכין אטקפוש‪ .‬‬ ‫אויבידעו•ןרויקער וועטקומקנעטק אעצה פון דעם קלענעךיןיפין איפ‪ .ק ארדס ביין וןאירפליייצין די וועלט‪ .‬שבהן נםלך הקביה‬ ‫יברא את העילם‪ (?) :‬ר׳ שםיאל ב״נ בשם ר׳ יינתן אפר בשעה שהיה פשה כיתב את‬ ‫התירה היה כותב םעשה כל יום ויום‪ .‬והוא אוטר‬ ‫סה אני צריך ליטול רשות טן הקטן סםני‪ .‬ךי צדיקים ניייל פון‪.‬״עם אייו אווץנךער‪ .‬עשס מס ששונ מאס נ ע י י ן ו )לז( המה היוליים‪.‬ואין לו אורחים‪.י..‬גיןאלי.ע‪3‬ין‪.‬לבינו קאט געשךיןע! ךי תוךהיהט״ער ‪?.‬לא נדולים‬ ‫וקטנים אני סעםיד ממנו‪ .‬האט טשהג‪.‬ךעםהיסיעל אונאלץ‪/‬אפ‬ ‫אויטעי אויף די‪.‬צפור שטים‬ ‫ודגי היפ לפה גבראו‪ .‬אווייםענסטו אויך נעטעןאעצה פי‪'1‬אגןן!ענערין‪. ימיר‪ .‬עם סטלך"בטלאקמו‪'.‬הןה מיוצרים מ י י נ ט ^ ‪ /‬ד י צדיקים‬ ‫ניייל ייי'‪3‬אבין גי.‬עדן'פון'מז־ת‬ ‫ןייט״וןדרהטייןט^ק ךי {יךלקים ודייל פוןזימןלט ווע״גיןירזט'גאט גימיאבט די זאטך זצרענעץ‬ ‫אתם ים דערלםיאל גיטג!ע.‪#‬בו ׳ןמה‪ '.

‬חזרו ושאלו א ו ת ו ‪ ..‬ניועהן‪!.זא^ט איןז ו\על אויף איס אדםטאהלץ 'נ^ץ‬ ‫צ ו ר ה ‪ .‬מרחצאות ‪ .‬ע ר האט"‪3‬שא?ין‪ .‬אוד‬ ‫ןוי״עם ^טייט אין פסוקי ?רעג .‬א ל א ם ש ל ל ס ל ך שהיה סטייל ב פ ח ח פלטי. ? ! ש ‪ ' .‬אנן גינו ננונה‬ ‫לבנין‪) :‬לנו( דמוסאות‪ .‬פעגע סויל צו די אפיקורסים‬ ‫<א אךט ד י זאלין״קעגען ^ פ ע ס רייךין(‪} .‬איל בראו)מד( אלהים א ב י כ ‪ .‬פושטת נאות נמצי המלןו)מא( אינררפין‪. ך ע ם ם ע .‫סךך‬ ‫בר*שיתפרשהח‬ ‫לג‬ ‫בראשית‬ ‫א ת העליונים ו א ת ה ת ח ת ו נ י ם וביו.‬‬ ‫א מ ר ה מ ל ך )מא( אינדרטין אני עושה א ו ת ה ‪ .״* אץ'}אךטין‬ ‫פץ‪.'‪$‬אלא?וט‪ .‬איל ם ה ה ו א דין‬ ‫ד כ ה י ב נעשה א ר ם בצלמנו כדמותנו ‪ .‬מי מ ע כ ב •י)ח( שאלו המינים א ת ר׳ ש ם ל א י‬ ‫כ מ ה א ל ה ו ת בראו א ת ה ע ו ל ם ‪ .אל‬ ‫‪8‬אבין פון ךעם ‪ry‬״ ‪.‬משמעותו לשח יניס! )מה( אל‬ ‫ניא אלהיס‪ .‬נאר‬ ‫^עבין'ךי טיר פון די.‬ךי אגטעאירט" פ א ר ד י‬ ‫ד י ואלין‪.‬ךי ג א ט ע ר ‪ .‬ק א ט‬ ‫^גר גיואןט וואם ואלין ‪9‬יר נןאטן טיט י רעם שטיין‪ .‬מה( א ל א ויברא אלהים א ת ה א ד ם )מו( ב צ ל מ ו ‪ .‬פץ רעם יפסוק ועידט טעןדאןו אזיעם א י ז ד א‬ ‫?עדירווי אייןנאט‪ .‬‬ ‫}^}‪Jf^^T^i^ir^if^s‬‬ ‫לוי .‬י ־ ויעלץשאכז‬ ‫א מ ע ^ ש אין או.‬ד א י איז א ד ך אווי גיווען .‬עס שטייט אשר ‪1‬ירא ‪ .‬א ס ר ם ה נעשה ב ה ‪ .ועט ?!ץז ‪4‬יט לאדן איזויי ‪$‬אף\‪ . י ז א ן ט צו יאים וןם שטייט אין'ןסוק נעשה ו^דםכעלמנו בדימור״יגו‪ « .‬איל ל ש ע ב ר א ד ם‬ ‫נברא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)לו( ליה הנא מ ל נ ו ‪ . ט ו ו א ס ^ ‪ .‬דיאס .‬ע ר דואט ב ^ א פ ץ ‪ ' .‬ט איןז מיט איייןי וועלץ טיר פרעגין בייא ךיאיערשטע ט ע ג ‪ .‬ה א ט .‬אשר )מג( בראו‪. .‬כיון‬ ‫שיצאו איל תלמידיו ר׳ לאלו)מז( ד ח י ת ב ק נ ה ‪ . '.‬א ך ה א ב ץ ד י‬ ‫א?קולםים ןי^רעןט ביי ר ב י ‪ £‬ק ל א י אוג האבץ .‬א ל א ב ר א א ל ה י ס ‪ . ש ל ו ‪ .‬ך ב י ^?לאיו^אט }יןאןט ווא דו'‪}.א^ט ד״ער פסוקי ‪ $uqyp‬ןיט פון'א‪£‬צה ‪ .‬נןלןד צו זיצען אויף א י ם ‪^' .‬סטרא ליס יטנוי‬ ‫סוי״ו של נ‪5‬למ‪ 1‬עוסנ על הקניה ולא נמו שפיש״ זיל‬ ‫נחומש שחוור על סאלס ‪) :‬מו( לחית נ ק נ ה ‪ .‬גיאר^אס‬ ‫‪ .‬קע.‬איר ש ס ל א י ב כ ל ס ק ו ם ש א ת ת‬ ‫מוצא פ י פ ל ם י נ י ן ‪ .‬י‪.‬אגךערע קאבין .‬יי״וןאבץ‬ ‫בשאפין‪ . א ר ביי דייז‪5‬לש!&ע טעגיפון ר ע ם ‪15‬אג'‪.‬ערער ‪ E$‬גיואגט וואם ' ^ ך ע ך ש ‪ ' . pp^g‬רער .‬‬ ‫א כ ״ כ ‪ .‬א ל א א ש ר ב ר א ‪ .‬‬ ‫‪8‬ויח ותמונת סמלן והעיון נ י ס אניריונפוס ופי־ נו הינל‬ ‫גאה ‪ ) :‬מ נ ( לימיפ היאשוניה‪ .‬ט צו די אפקורםים ל י .‬ה א ט ‪ .‬א ר ןןם ש?וייט ^ ר א א ל ה י ם ‪ .‬ניט‪.‬גאטער האבי] ב^אפץ ךי ו ו ע ל ט ‪ . א ט ‪ .‬אין פאן מבמעות המלנות ושאלה‬ ‫ונפילת ישוח אלא נו׳‪) :‬נח( נלייין‪ .‬אריל )לז( ל י ת‬ ‫ה ב א ם ל ב ו ‪ .‬ער»אפט‪.ייזאגט טע.‬ך ע ם ' פ « ס‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫ז‬ ‫שטי־פ‬ . .‬ויש״י פ־' ננ״ניס ו‬ ‫) מ ( פיינשאיש‪ .יזאגט‪.‬ס ה ן אוסרים )לט> ד י ם ו ם י ו ח ‪ .‬וערט גיזאגט איןפיל?א'כין ן א ה ל "וויילעס‬ ‫איז שזננעי־ 'אז‪1‬י‪ .‬איל מ ה ה ו א דין ד כ ת י ב ב ר א ש י ת בראי‬ ‫א ל ה י ם ‪ .‬ךי ב ק ו ר ס י ם דואבץ }אןדיאןןאהל גיפרעגט ביי'רבי'שמלאי א מ‬ ‫ן א ב ץ .‬איל קראין מ ת ד ב ת ר י ה ויברא אלהים א ת‬ ‫ה א ד ם בצלמנו ל א נאמר ‪) .‬איל אני ואתם נשאל לימים הראשונים‪ .‬וואט‬ ‫ר ק י ש?לאי צו זיי ןיזאג‪.‬עפיגסט ‪£‬א‪.‬ער גילך'ר.ס איז ך א ס ו.‬לנו מ ה א ת ה מ ש י ב ‪ . ע .‬וועד .‬ולשון אלהי& ננל מקום לפון יניס מ ‪1‬‬ ‫אלוני יושן נעליו אין עמו‪) :‬מ‪ (1‬בצלמו‪ .‬ד ע ר ‪ /‬א ט ‪ .מאגט צו אים ו. ואל א י ם‬ ‫איין קאהעךץ אין אשייגע ווא.‬ש ט י י י ט גיט אשי־ ן ל א ו ‪ .‬וראה )לה( בלורין א ׳‬ ‫מ ו ש ל כ ת ‪ . א ט האטי "נינוטען‬ ‫ע ך ד אוג דואט ‪8‬אר ‪ .‬ומהן אוסרים )מ( פ ר י ב ט א ו ת ‪.‬עפיליסטו באלד .‬ער בילד• מעריוועיט ס י ר גיט לאי ץ'‪< :‬ח'( •ושאלמ? די‬ ‫«‪9‬קול‪9‬ים קאבין גיוןרעןט ביי רבי שמלאי ווי פיל'‪.אנ‪. ש ב א לבראות א ת ה א ד ם נ מ ל ך ב ם ה ״ ש ‪ .עבין רעם'‪ .‬ידי ד׳אבין בשאפיין‪. .‬שמ״מ למה‬ ‫לו לומי לשון יניס געשה נצצמינו וגוי ׳אמי אעשה נ צ ל י‬ ‫‪.ם ע ס ש ט ן י ט‬ ‫אין ן פ ו ק ב ר א ש י ת ן ר א ?<‪.‬ע ר ‪.אןד ק א ט ע ר גיפךעגט ביי דיי מלאכים וואס טען .ען רייךץ‪ .‬א ת ה מוצא ת ש ו ב ת ם ב צ ד י ‪ .אט .‬חורו ושאלו א ו ת ו ‪ .‬האטי רבי ^מלאיי צ ו ד י .‬עם ?זטייטגיטיבראו" אאזים• •'‪.‬נייושל' לפרק היואה‬ ‫גייס ולי אפס שואליס לני ושאלו לאיס היאשין שנאמי‬ ‫ני באל נא ונו׳ עז סאיס על ה א ת ו )מג( ניאו האל‪2‬‬ ‫נמלאפו״ס‪) :‬מד( אלהיכ‪ .‬ענדעךע האבץ }יזאןט 'קען . א ט ע ר ‪ .ט"‪ .‬להים' • אלהים איז ר א ך ' ר ע ר טייטש גאטיער‪/‬עהט אדים אז ע ס‬ ‫א י ז ד א ‪9‬יל' ..‬‬ ‫}אר‪.‬א י ו ך א ך גאר' ד א א י ץ .‬ה א ט רבי ן‪1‬נןלאי'ני.‬ע ם שטייט אלרוים גאטער• ייייל ‪8‬לע‪.‬ההיו )דגריס ד(‬ ‫כ י שאל נ א )מכ( לימים ראשונים למן היום א ש ר ב ר א אלהים א ד ם ‪ . א ט גייאגיט אץז ו ו & ט א כ י ן‬ ‫פון ר ע ם ^ ר ד »?‪1‬ע?טש אין או?ז‪. א ט ק ט בקזאל‪5‬י.‬ם'לינט ארוס ניהאקטעיר שטיין‪ .אל אים ליי.‬א^ר' ^ ר א אלהיפ‬ ‫‪ $‬ן ם ‪ .זער בילד'ווי אוןוער גלייכין‪' .

‬חזרו ושאלו אותו‪. נאמען פון .א.אט‪ .‬וייברא אלהיים״יאת״האךם בצל‪5‬ו"^אט"וזט ב'שאשי|‪/‬ךעם' מענטש אין או נזער פארענ*‬ ‫האדם בצלמי‪ .ען ה!אטש(‪.‬נוי ךי‬ ‫אפקוילםים זע.‬ען‪ .ואם איו ראם' .‬ער האט ארזים נישטויסין‬ ‫ןעם ^ עראל פון‪.‬טיר תעלי.ועםטו אעז‬ ‫^קפעךין‪. איין ו.‬עם' אייו נארךא איין .‬לעם דאנען‪ *.‬אנקבהנןען גיט גיבאלין אן אזכר‪ .‬ולא אשה בלא איש‪) .‬עס שטייט ניט‬ ‫ןזם יודעים‪ .. .‬מט( ולא שניהם בלא שכינה‪ .‬נ.‬מה עשה המלך‪ .‬עם איי דאיךליי גאטער‪ .‬‬ ‫די טע^ישין פון לי מדינה האבי.‬משל למלך )ע( ואיפרכום שהיו)נל( בקרוני! ‪ .‬האט‪..‬‬ ‫א״ל מה דין דכתיב )יהושע כב( אל אלהים ה׳ וגו׳‪ .‬אט איי אייגער•‬ ‫נאר טען רו?ט אייהם איל אלהיםיה׳ אונ נאף נעםע.‬‬ ‫.‬אזוי איז' ג‪:‬ווק‬ ‫וועי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ .‬ועגען דיא ךרי״י שותפים ביי ךעם םעגטשיגס געבורט‪ .‬די וו^יסין‪ .‬נאף‪ .ג‪.‬א״ל קדושים המה אכיכ‪ .‬ךבי שמלאי' צו די‪. .‬‬ ‫י‬ ‫שמוה נג׳ אדם ס ן ‪ ) :‬ג נ ( אלהים קיישיס נ ו י ‪ .‬‬ ‫ן א ט רבי שמלאי צו די גיואגט אין אנהייב איז ז^דם בשאפי.‬דזאט לבי שמלאי צו דיי גידאגט ךי אלע דליי‬ ‫איו איי. אלע נעוואסט אז ןןר איו ךער מלך ‪ .‬צו די‬ ‫אפקולםים דןאסטו אוועק }ישטויםין טיט אשט״עקיל ‪!.‬אדי ווי אםענטש' ואגט בסיילונוס ]קיםר אנוםטום״קיםר‪ .‬רבי‪ .‬קדשים איז‬ ‫ןאף ךער טייטש הייל‪?:‬ע‪ .‬לרן משפיע‬ ‫•מקבל נ׳ נל הננואיס סקנליה וה מוה עי המשפיע העליון‬ ‫<ר‪1‬ן הוא ‪) :‬מע( ולא שניהם נלא הקנייה‪ .‬די האביןא^ער‬ ‫ניט ^יוואםט וןעלכער״איו ךער מלך‪ .אט ‪ .‬איו דאף'גאר' ךאיאיי.‬למשל אמלףםיטךץ נענעראל‪.‬יט }או־ גישט‪.‪} .‬‬ ‫מיט . נידארין פון זןף־ אונתוה איז‬ ‫בשאפין .‬או־ ‪.‬עם'שטייט ראך נעשה אדם בצלמנו‪ '.‬יי יענען הייליע •י גט! )אמו־(‪ .‬שר חשונ ‪) :‬נל( ׳נקרונין‪ .‫סדר‬ ‫ש‬ ‫בראעייז ‪ -‬י ~‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫נברא מן האדמה חוה נבראת מאדם‪) .‬א״ל שלשתן שם אלהיש הן‪.אט ניואגט סיר וועלין מאכץ אםענטש אין אונזער פארעם‪".‬מח( מכאן ואילף בצלמנו כדמותנו‪ . י ניוואלט זאנין' צום םלף איניזאננ אונאלויב‪ .‬איל מה הוא דין‬ ‫דכתיב )יהושט כג( כי)גנ( אלהים קדושים הוא‪ .‬ער'ווייס‪ .‬עסי שטייט ויברא אלהים‬ ‫מק‪1‬ןש אין זיין פאךעם‪'.‬וואס האט דעי• י מלך גיט'אה.‬מס בלא‬ ‫אמרו סהלמיליס לאלו לחיש נקנה לגו מה אחה אומר ‪.‬קיםר‬ ‫איו איינער נאר מען רופטאים בסילונים אנוסטום‪ '.‬לריבער‬ ‫ן א ט .‬לעםיפםוקיזעהט מען אז‪.‬ביי.‬הזרו ושאלו לו‪ .‬זע »ן היילינע ‪ .‬דער‪.זאגט‪.‬לער }אט פון די‬ ‫יורי!' וואט !‪.או־ גישט‪ .‬גקבה‬ ‫‪^.‬נאי־״עס שטייט קדושים הוא‪.‬דער זכר טיט ךי‪.‬עםין אי. הא?ין ךימלאכיםגיהאט אטעיתדי האביןגעטיינטעראיי אגאטהאביןיייניוואלט‬ ‫זאניןפאר אים סןדוש‪ .‬וואט וועםטו אוגז'עגפעךין‪ .‬אלא קדושים‬ ‫הוא‪) :‬ט( א״ר הושעיא בשעה שברא הקביה אדהיר טעו בו םהיש ובקשו לומר‬ ‫לפניו קדוש‪ .‬שמימ למה לי לימי נ' שמות יאמר אחז מהס ולא‬ ‫•תן מנשול לפני סעור נ י נ ר ו )נא( נסילונוס אנוסשים‪.‬ולא היו יורעין איזהו‪ .‬פון אדם טיט חוד! אונ ווייטער‬ ‫אזכר‪. .‬האבי.‪.‬די‪.‬ער איז'‪.יויאךין פון אךם‪ .‬לא אי»‬ ‫גלא אשה‪ .‬איף' טיט ךי פאטיער אונ‬ ‫םוטער‪ .‬אגוםטום קיסר‪ .‬פיל היייליגע ‪ .‬ואס ..‬אף קאבין ךי אנןקוךןוים ניפרענט ‪3‬יי‬ ‫רבי ש?!לאי'.‬עס'שטייט ניט‬ ‫קדושים ה}!ה ‪ '. .‬זענע.‬‬ ‫לפי שי״ל אלהיס של קלושים הוא סמחקזשים ומיסריס עלמם‬ ‫עליו! )נג( ואיפיבוס ‪ .‬לגו מה אתה משיב‪ . ג אט‪. '. לי"תלשיךים גיזא.‬‬ ‫כאיניש ראפר )נא( בםילוגוס קיסר‪ .‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫ודמזסי‪) :‬ממ( מנאן ואילן נללמינו ו נ י ' ‪ . מאיין אמעגטש אין אוגזער'^ארעם‪.ט צו רבי שמלאי‪ .‬שזורק נו הנשמה‬ ‫יודו נעשה לשק רניס ננירון האנ והאס‪) :‬נ( לאיו יחיש‬ ‫< ו ‪ .ען אוועק גיגא. .אט איו אויףאזוי‪.'גיו‪.. .‬זעהט אדם ‪.‬והיו בני המדינה מבקשין‬ ‫לומר למלך )נס( דומינו‪ .‬גאט קאט בשאפין ךעם‬ ‫שטייט }יט‪} . ניט גיבאלין אן גאט"‪ .‬האט רבי 'שמלאי צו י די גיואגט‪. גיט גי^אךין אן״אנקבה‪ .‬האיבין די אפקולםים גי?ר'ענט' ביי לבי שמלאי דים ששייט אין פסוק אל אלהים‬ ‫זד‪ .‬איל הם יודעים אכיכ אלא הוא יורע •‬ ‫איל תלמידיו )נ( לאלו דתית בקנה‪ .‬פון‪.‬קזעע.‬האבי.‬דחפו והוציאו חוץ‬ ‫‪.‬ראם רןאטיגאט אליי.‬רבי הוקעיה האט ייואגט ווען גאט האט ‪3‬שאפין‬ ‫§דם קראשו. .אבין' רי תלםילים גיואגט צו רבי שמלאי ךי אפקולםיםיהאסצו אוועק גישטויסין םיט איטטעקיל‪. בשאפין‪ .‬שנח ונרנה בגון יחי אלוני המלן‬ ‫וע״ע דומינו ורש"׳ פי׳ שייה וכ! נא! שעו ושניו ני ניא‬ ‫שטייט‪.‬קע.‬עגלה‬ ‫משונה‪) :‬נה( דומינו‪ .‬נאריעם שטייט הוא ייד_ע‪.ואם עם שטייט 'אין' פסוק בי אלהיםקרשים'הוא‪.

אט אזוי ווי דימלאכים זענען ‪ .‬לשון סקווש« ) ס ( מ‪5‬יי‪ .‬אחא ם ווענין די ‪9‬ל>!כים'‪.‬ניוואךי! אין ךעם י בילדי אונ‬ ‫ןישטאלט יפו! }אט אונקץךעריןא^ין״דינייט‪ .‬ער ן.‬ייעל בשאפין‬ ‫ךעם מענטש גאי.‬וואס האט נאט'ניטאהן ער ךאט גימאבטפאלין אוי\ש ^ךם‬ ‫אשלאף‪ .‬קינךער אזוי ווי בהמות‪ .‬ואג'טאיך‪.‬וועטיהאבין ‪.‬ראם איו איין פסוק פון ך ‪. רעם זקר טיט דיגע לעבער )דיי אדעךין ךי נאו לעכער‬ ‫ך מדל אונ רי איבערינע לעכעח ‪) :‬יא( רבי יהושע בר נחמיף האט ניזאנט פוןי־ביחנינא‬ ‫‪3‬ר יצחק ם ווענין‪ .‬אבער ךער‬ ‫מענטש‪.‬זייטין‪ .‬ער‪.‬עסט אונ טרינקט איוי ווי אבהמה‪ .‬ער וןאט בשאפי.‬ ‫ךינע נאז לעכער‪ ..‬אלא הרי אני בורא אות‪.‬נז(ד׳ מלםעלן‪.‬עוטד כטלאכי השרת ‪.‬אונ‬ ‫יער ‪..$‬ןם וןאם ז‪.‬ובהמה אינה רואה ‪.אגט פון י רבי אחא'ם ויעןין‬ ‫נאט האט גיזאגט אוייב איך וועליבשאפין רעם טענטש אזוי ו ו י ' ף מלאכים זענע! בשאפץ‬ ‫ניוואךין‪ .לייך צו*מל‪. חאבין ןיזאןט פיון רבי אליעורם ווענין .‬פרעגט ד‪.‬אים נןרוש‪ .אנ *ויער לעבוננ איז נאר דיי נשטה וואס אי..‬כך בשעה שברא הקביה את אדה״ר‪ .‬ע.‬אר איך ייעל אים‬ ‫בשאפין'פוי.‬ערוועטזינך. די אוינערשטע אונ פוי די אונטערשטע‪ .‬רבי תפראי האט ני.‬‬ ‫ברא בו ארבע )נו( בריות פלטעלה וארבעה טלכטן‪ . .‬אוכל ושותה כבהםה‪ .‬וטת כבהמה‪) .‬אלא זה)ס( מצדד‪ .‬פסוקים וואס מען ^אט ניענדעךט פאר ר!למי המלך‪. .לייך צו‬ ‫אןהקה דאם זיא איו או‪1‬ןטען אדף ךי‪.‬ההיד )ישטיס ‪ (3‬חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במת נחשב‬ ‫הוא‪) :‬י( וכר ונקבה בראם זה אחד מן הדברים ששינו לתלמי המלך זכר ונקובי!‬ ‫בראם‪) :‬יא( ר יהושע בר נחמיה בשם ר׳ חנינא בר יצחק ורבנן בשם ריא אמרי‪.‬ר׳ תפראי בשם ר׳ אחא‪ .‬ניט קוקען טיטיךי איויינין נאר נ ‪ 4‬ך ' ‪ .‬ה‪.‬ערסךךש אבהמה זעיהטדען נישט‪ .‬ראם איו וואט שטייפ\ אין פסוק‬ ‫§ארל‪£‬יידעט אייך פון רעם אדם )הראשון(‪ .‬ןנם עיט פוןאים אחים 'צ‪!>1‬ה איווי וויי פון אבהטה'‪.‬אלו ו׳ ולמשן‪) :‬נש( מ ו נ ו ‪ t‬שאינס רואה מצדדס אא״נ נישה ומנענע ראשה לצ־דין‬ ‫י‬ ‫וועיןינאט האט בשאפין אדם ךןךאשוןיהאבין ךי מלאכים אויף אים אטעותניהאט אונ האבין‬ ‫ןיוואלט דאגין ‪9‬אר ‪.אטיחאטבשאפיןאין‬ ‫ךעם מענטש פיר זאבין .‬אמר הקכ׳ה אם בורא אני אותו מן העליונים‪ .‬‬ ‫)נט( מדבר כמה״ש‪ .‬טעי בי‬ ‫סה״ש יבקשו לומר לפניו קדוש‪ .נען ב׳טאפי.‬והתתתוניס פרים ורבים ולא נבראו בצלם ובדמות‪ .‬וועטערי^־טיאךבין אונ ןועט ניט לעבין‪} . הימעל אונ פיר זאכין.‬אונ אויבי זיא ודל נ^קק‬ ‫או״יף אדיט‪ .‬ערשטאךבון‬ ‫אונ‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ . .‬ורואה כמה״ש‪ .יוואםט אז ‪.‬אוואנדער‪.‬אונ די רןנ.‬הוא מת ואינו הי‪ .‬האט}אט‪.‬מה עשה הקב׳ה‪ .‬ער שטארבט‬ ‫אזוי' ווי אבהטה‪.ען הוייבין אי.‬אונךי ביזמות האבין קיןדער אונ זענען ניט‬ ‫בי‪8‬אפין גיוואךין איןךעםיבילד אונ}י^טאלט פון {אט"‪ .‬רבי הפראי‬ ‫ד.‬ער איז נאר אםענטיט‪ .נע.‬אז ךי נשמה ‪. בעם בילד אונ נישטאלט פון .‬‬ ‫זכר ונקוייו בר>‪1‬ם‪.אט' ניזאנט פון רבי‪ .‬לוה נתנ נצצמינו נדמות־נו נדמות מלאני מעלה‪ :‬וואס לצווי] אפיי מס שאינו ווצה לראות משא״נ ננהמה‬ ‫ונר ונקנה נראס ‪ .‬מוז' זיא אוייסביינין ךעם קאפ צו דער דיטוזאםןייוויל דאךטקוקען‪ .‬וועט ער לעבי! אונ מיעט ניט שטאךבין‪ .‬קען האלטי.‬יש בו דעת כמה״ש‪ . .‬הפיל עליי תרדמת יידעי הכל‬ ‫שהוא אדם‪ .‬פרה ורבה מן התתתונים‪ .‬ער נירעכונט ו )י( זיר‬ ‫זנקןה בראם‪ .‬א‪1‬יב‪.תעט‪.‬האבין אלע .‬‬ ‫אתסהא ‪ ..‬־ מן העליונים‬ ‫יט!‬ ‫םתנית‬ ‫‪1‬‬ ‫כהונה‬ ‫ג ש מ ה מסכי שננוא נצלס כן סרש״י! ינייד' נ ו ו ת נ ו י ‪ .‬הוא חי‬ ‫ואינו מת‪ .ךעם' קאפגלייך אונ קוקעןיםיטךי אדנין אין ביירע‪.‬אוני אויב איךוועל אייםבשאפין אווי ווי ךי‬ ‫'?הטית זענען בשאפיןניוואךין‪ .‬םה'‪.י'.‬ד.‬העליונים נבראו בצלם ובדמות‬ ‫ואינם פרים ורבים‪ .‬ני‪.אט‬ ‫ג.‬מן התחתונים‪ .‬וידעי הבל שהיא איפרכום‪ .ךער אזד ווי אב‪.‫םךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ח‬ ‫לד‬ ‫לקרונין‪ .‬‬ ‫'ןנןפעךיטךעיר מדרש אבהפהקק‪.‬פרה ורבה‬ ‫כבהמה‪ .‬ר׳‬ ‫הפראי בשם ר׳ אהא אמר‪ .‬ומטיל נללים כבהמה‪ .‬לא מצדד ממש ראשו לנל ‪5‬מץ‬ ‫< י ר ש ואויל ‪ :‬שאפילו נסמס מוכס נ! אלא סאוס אע״ס שמנינו לפניו‬ ‫יש נו ד' מדוש כמלאך וד׳ ננהמה‬ ‫<נת(ד' מלמעלן‪ .3‬ייט אוועק פון אים טיט' וואים איו‪..‬זיין .‬אמר‬ ‫הסב״ה הריני בורא אותו בצלם ובדמות מן העליונים‪ .‬ער ‪#‬טייט אזוי וויאמלאך* ער רעט אזוי ןויאטלאך‪. ‪.‬ט אווי ווי אםלאך‪ .‬ער האט שבליאזוי‬ ‫ווי אמלאך'‪.‬עךד‪.‬ער זען‪.

ייאנט ליום ‪.‬אונךער‬ ‫^ע^שוואס .‬‬ ‫ו י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫"‬ ‫ו ף‬ ‫יישיי« )שא( אם זכי רוו‪ .ואם ג‪.זא.עמען‪ .‬ערי ידי.‬םנא לן מדינה‪ .‬והלא אין כתיב ברכה אלא בחמישי ובששי‪ ..‬ךער מאן אמ דיווייב‬ ‫זענען ניבאטין.‬ךער ‪5‬אן ‪.‬שכל‬ ‫אשה שיוצאה לשוק סופה להכשל‪ .‬רער סאן‬ ‫ל!אלט איין ןאם ודיב דאיזאל ניט אתיים .‬רביעי'מיינט מען ךי‬ ‫רתמף פץ א^זולה זאל זיין ^יטוואןד אונ‪.‬ךענטךעירקלרשא^רקה שטייט דאך ביי דאנעךש^אנ אונ‬ ‫ביי פרייטאנ‪ .‬וכבן^ה איז"דער טייטש'‪^.‬או‪.‬קינידער‪ .‬ואם לא יחטא יחיה‪) :‬יב( ורדו בדנו! הים‪ .‬איר יעקב דכפר הנין‪) .‬על שניהם הוא אומר ויברך אותם‬ ‫אלהים וני׳‪ .‬איר‬ ‫חנינא )‪ (ftp‬אם זבה רדו ואס לאו ירדו‪ .‬האיש כיבש את אשתו שיא תצא לשוק‪ .‬האט'בר _כ‪$‬ךא'. .cm‬ב~מינא''ואנטאויב די‬ ‫^ ט ש י ן וועלין זו§ה זיין וועלק די .‬רה וואלט נישטאנען וכבישוה‪ '.‬זיא איי.‬מרב ליוס ס' של ממר י‪0‬יס ״ס ‪%‬‬ ‫ידם ו ) ס ב ( את שסוא נללמיני‪ .‬עקבפין דאךף הנין זאנט‬ ‫‪1$‬ל קוטע.יין אין גאס‪ '.‬בר קפר«‬ ‫«םר רביעי )סה( אור לחמישי )םו( וחמישי אור לששי‪) :‬יד( ר׳ אלעזר בשם ר׳‬ ‫יוסי בן זמרא וכבשוה )סז( וכבשה כתיב‪ .ען אוייף אלץ וואט אט' במאפיין גיווארין אויף״ךערוועלט‪ .‬ךאס ווייסין סיר פון ךי.‫•ךף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫וסן התחתונים‪ .‬עם‬ ‫שטייט אק ןסוק די}ה אמ ארויס ני^געןישיןאןוירען אין די שטאט שכם‪ .‬ווארום ראפ ווייב .ט צו די איר דאלט אייך פרוכטבארין איונ מעהלין‪ .‬עם י שטייט‬ ‫]כביןה ‪7.אט האט‬ ‫די ני^ענטשט אונ האט .‬גימאלין אין אויניער בילד איונ אין אונוער נליייכין אוניזאל‬ ‫ןץמעלטינק'א‪1‬יף דעםוואס איז ניט אין או^זער בי^ראונ אין אינזער כלייכין • )יג( על?רך(‪.‬וואלטין' מיד‬ ‫זאנין אז ךער סאן טיט ךייווייב זע^עין גיןאטין נדוארין ציו האבק ‪.‬ןר ואל דא איין נעםען‪ .9‬ה אונ רבי אבהו אונ ר?י .יוןיעלטיגען אוייף ךי'?יש פון נט\אונ'אויב זיייוועלק נןט‬ ‫זי^יייןויעליןזיי^אןזיייןניךעךינעריוי לייפישפון״יט‪ .‬שנא׳ )בראשית <ד( ותצא דינה ‪.‬ריביב אומר אהד האיש וא׳ האשה‪ .‬המן תנינן בתולה נשאת ליום רביעי‪ .יוואךין אויף קינלער האבק‪.‬איר זאלט ‪.אכט צו דאנערשט*‬ ‫אונ ליום חמישי מיינט טען דייחתןה פון >‪1‬אל‪$‬ה .‬ואלמנה ליום המישי‪ .‬לבי יוסי בן זםראט‬ ‫ןוענין אז אין די ר‪1. נעםען‪ .‬כסינ חשו ויו משמעומיס‬ ‫•יונ אויב עךוועט ןיט״יץלי^ען וועט ער ‪£‬עבין!ניב()ולדו בלינת ‪^ .‬איר ערכ לששי לפיכן נשאת האלמנה לס׳‬ ‫» י אלם סוועיס להם ‪) :‬כד( ניכה ‪ .ילערונט'אבתולה זאל חתונה'רדאבין‬ ‫ליום רביעי)צו ‪ . דעו־}יאם איז בשאפין‪.‬כפסמות וחיות ) ס י ( יממישי‪ .‬האיש מציה על פריח ורביה‪ . נידעךיגער ווי אלץוואם^נם איז דא אויף דערוועלט‪.‬וירדו )סג( לשאינו דומה לצלמנו כדמותנו‪ (JP) :‬ויברך‬ ‫אותסאלתים‪ .‬ךבי!‪.‬ואדום אויף בייךע .‬לאדם ולדגים ‪ :‬וננעלת מיו ליל ו' ו )סו( יכנשכ‪ .‬דאלטאק אמעןנה הא‪0‬ין' טיר .‬את שאינו בצלמנו כדמותנו ירדו ‪ .‬אונוואסעם‬ ‫שטייט ניט וכבשו^נאר וכב^ה‪ .‬אם יחטא ימות‪ .‬ךבי יודען בן ברוקה זאנט‪.‬‬ ‫גאט האט די ן י ן ע נ ^ ט ‪ .וער נלייכק‪1‬ער וועט דין'אךשע‪ 1‬מעט‬ ‫‪.‬מסיו ושלם כאלפים לפיכן נשאת נוי ונבעלה מיי גליל הי שנ׳ כי נ י כ ם ו‬ ‫ויזו ימשלו על סכל‪ ) :‬ס נ ( ל‪1‬איני יומה‪ .‬רבי יל‪.‬ימשלו כדיא והוא סיס )שס( איו לחמישי‪ . qwtap‬אונ'אאלמ^ה זאיל חתונה קאבין ליום חמישי)צו ראנעךשטאנ(!ווייל‬ ‫ביי די צוויי טענ שטייט אןרןה‪^' . ..‬וכבשוה וכבשת כתיב‪ .‬ךבייעקב פקדאךףהניןזאנטיאזוי קט‬ ‫\»ט }יוא}ט רער םענטש יואס ייעט זיין אין אונוער }ילד אונ אין אונזערגלייכייןמגרוועט דין‬ ‫ומליקו ו\עט ן ר ךווע'לטי.‬ן א ט איר ניזעהן‬ ‫‪ caij‬אונ ן א ט טיט איר מונה ןיווען‪ .‬יין'.‬למה‬ ‫שכתיב בהן)סל( ברכה‪ .אנט "ךער פסוק .‬אווי ווי‪.‬סכ( את שהוא בצלמנו‬ ‫כדמותנו ‪ J‬ורדו‪ .‬ןאל איר בוןגל זיין די .יזאנט פון‪.‬אבל לא‬ ‫האשה‪ .‬ייט אין גאס‬ ‫שפאצירען וזעט דין איר סוף זיא וועט מינה זיק‪ .‬אבער נישט" ביי סייטויאך‪ .".‬ר יעקב רטן כפר חנין‬ ‫אסר יבא צלמנו ודםותנו‪ .ועט ניט'דק אין אונוער בילראונ איןאו.‬מיינט מען דער מאן איז ני‪1‬יאטין אויף ^נרער האבק א?ר' ןאפ‬ ‫וויייב איז ניט ניקאטין אויף קינךער קאבין‪.ה‪ .צחק בך מליון האבץ‬ ‫נייאנט‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫י‬ .אל דק דאנערשטאגיאונדערישאןזאל'‬ ‫איר בועלי דין לי נאכט צו פרייטאנ‪) :‬יד( רבי' >ןלעןך האט .‬ר יאל זיא א‪.

עןיאוין אינ&נס‬ ‫איז ‪.םטין‪ .‬קראנקע שטייט אין פסוק גאט איז גמעהן‪.‬אמר רשבינ בשם ר׳ יונתן‬ ‫אף מראה פנים לאבל ‪ .‬ענשט‬ ‫‪$‬דם סיטחתד‪ .‬‬ ‫פרשה ט )א( גערא(‪ »*.יאס‪.‬גיןאטין״אויף‬ ‫ןינדער האני! ‪) :‬טו‪ 0‬ךבי אבהיוזאנט גאט הט נינומען אכום דיין אין האנטאונ ער הט}י?‪.. או.אט האט ^ועוזןיאלץ דאם‪^.‬מתים‪.‬ויאם האט‬ ‫‪].‬דואטי^מעהן אלץ יואם״ערידואט גיטאלן אוגדים 'א'יז'ד.‬ההיד )שס( וירא אותה שכם וגוי‪ :‬ר׳ ירמיה ודי אבהי וו* יצח‪£‬בר‬ ‫מדיון בשם ר׳ חנינא הלכה כ 'י •י )ט‪ (1‬איר אבהי נטל הקב״ה בום של ברכה וברכן‪..‬מלמו שקששה ננלה שכן נכיכי פיס קורין‬ ‫לקלעיהא נניימא ‪ (BO) :‬וייא אליו‪ .‬ר׳ לוי בשם ר׳ חםא בר חנינא אסר‬ ‫מתחלת הספר )א( ועד ‪!tto‬־ ‪ .‬ער ןאט אים‪.‬ךייזאןז דארף‬ ‫מען פארב^אךגין'‪.‬ניבקטשט‪ .‬ער ן א ט .‬אט הט‬ ‫פאר‪.‬ע‪# 0‬טייט נאטהטדי']אךם מיט חוה> גי‪.‬ודרשו חו״ל‬ ‫נפי הוולגיע‪ .ן'«ל‪3‬ט‪.‬אוג הטי אנגעצירט‬ ‫בלות‪ . י ^ ט ^ ץ ‪^1‬‬ ‫גאט‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .ט‬ ‫דער ןבוד פון גאט איז §ען }אל ‪6‬אך?אךגין אזאך‪ .‬גיוואךין צו'אברהם אין‬ ‫‪8‬לוגי ©?וא‪) .‬בענטשס‪.‬טברך‬ ‫ז*גים מגין‪) .‬‬ ‫קיבר מתים מנין‪ .‬אוג פון‪.‬‬ ‫רבי לוי קןאט ^יהויבין צו ד'ךש‪ $‬טיט ךעם ןסוק ?«לם‪1‬ז חטלןז האט .‬או'}'א"טהאטןיבעגטשט התגים פון‬ ‫וואנ‪.‬ניזעהען'}יייארין צו !עקב אונ האט אים ‪.‬שם ב( רבן ח'‬ ‫*לחים את הצלע‪ .‬וואתק‪.‬הה״ד )בראשית לס( וירא אלהים אל יעקב עוד ונו׳‪ .י.‬גי‪3‬ק?!?!ט איוי ודטען'בענט^ט אא‪3‬ל‪.‬כבוד אלהים הוא הסתר דבר‪ .‬ק ויייםק טיר‪ .‬שמא‬ ‫עיקר עעשס ניאשיח ושסיי חוים ל ת ל י ד נ י לזוישה ‪t‬‬ ‫ניזאגט פון רבי דןנינא ם וועגין דער דין איז ווי דיי יוחגן אז ךי אשה אמ אויר ‪.‬דבי יוגוזןט וועגין }אט גייייט' אי־רייליכען'ןגים צי אאבליאים צו ן‪8‬רי.‬רבי יהודה בחיי סימוי ואנט מיכאל אוג גבריאל זעגען‪5‬יווען ךי אונטערפיךער‬ ‫פון אדם הךאשון‪.ל ‪5‬ק צו ?!דכים אזיוי ווי עם‬ ‫שטייט אין פסוק" די תורה זאןט דוךןז מירקעגיגען אלעטלמם‪'.‬יי״אחם אברהם איו'‪..‬ערה ט די וועקט ביןזאפיף‪ .‬עס ?וטייט אין פסוק ד ן ן יהי' אלדוים זץז הצלע‪) .‬מכאן ואילך כבוד טלכיס‬ ‫חקור דבר‪ .‬אייוי ווי‪.‬ירש! חיל הקניה קני אישו •‬ ‫)א ו יעד כאן‪ . .‬נאך אפ‪$‬ט איזאויןש דעס ןיםוק .‬עןוויי^טיר‪..‬נען צו‪.‬ער'‪8‬א?ט>\או }אט' בגראבט מסים פון'וואג‪.‬עעןיי שבת פרק המצניע(‪.‬ער איטי גי‪2‬ע^קוט‪.‬בראשית א( ויברך אותם אלה־ם ‪ .‬קיינעם‪ .‬‬ ‫אז^אט אמ }ינאנגען צו‪. פאר‪.‬‬ ‫אמר דיי בריט םיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של ארהיר ‪ .‬ומבקד חוליט ‪ .ער גוט‪.אט רוט ניבענטשט חתנים‪ .‬ווארוט עס ?זטייט אין ?םויק‬ ‫י יקבור אותי' ‪3‬גי‪.ואם‪.‬ומקשט כלות טגין ‪) .‬אז.אטיהטיאגגעציךט‬ ‫‪2‬לו"ת פון ווא^ען ןךץוין מיר‪ '.‬ווארום‪.‫סרו־‬ ‫בר‬ ‫אעית‪3‬‬ ‫י^ה‬ ‫ח ט‬ ‫בראשית‬ ‫לה‬ ‫!לבסוף נכשלה‪ .‬ך‪3‬י שמלאי זאגט ‪!5‬יר נעפינע.‬פלאכטין ךי וןאר פון די אזןה .‬מבקר חולים טגין‪ .‬סת כרכו ר׳‬ ‫מנתן אמר ברכת אבלים ‪:‬‬ ‫פרשה ט )א( וירא אלהים את בל אשר עשה ונוי‪ .אט אמ ‪.יזא.‬וקובר מתים ‪ .‬תל‪ ..‬יט דערציי^ע.‬שנא׳)שס יח()סט( וירא אליו ה׳ באלוג• ם‪0‬רא ‪.‬רבי ?זםיאל' בר נחןן זאגט‬ ‫פין‪.‬עד ויפילו בניי אלסיס כששר‪ .‬איר שמלאי מצינו‬ ‫שהקב״ה טברך חתגים ‪) .‬ךבי יו}.‬קראנק גיייען^אןד רעם מלזיין‪ .‬אונ איזךגאנ‪.‬גיעד גוט! רבי ר^וימא' האט ^^יהדביןיצז כךש}ן ׳?!'למה ס ^ • י^ט .‬רבי לוי וזאט גיזאןט »ון רבי הקא בר ח.‬א‪ m\.‬אוגהט בנךאביין‪.א ס וועגין פון ‪$‬ו!ייב !ןטר‬ ‫בראיית במ ויכלו'איו דער כ״בוד פוןג^ט לווי אזוי‪.‬סרו( ומקשט כלות ‪ .‬שגא' )דבריס לי( ומ( ויקבר אותי בגיא ‪ . .‬איז גאט ‪.‬ער האט ניםאבט פון ךי ריפ‪ .‬בבור דברי תורה שנםשלו כםלכים שנא׳)משלי וו( בי םלכים וטלוכו לחקור‬ ‫דבר •י)ב( ד״א יירא אלהים את כל אשר עשה והנה)כ( טוב םאד‪ .‬קאיט בןןאבין צו ט^ת אין ךעם §‪1‬א‪.‬ר׳ תנחוטא פתח‬ ‫את‬ ‫י‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לשון מישיש ו )‪ (no‬ומקשנו כלות וינן ונוי ‪ .‬עס‬ ‫‪#‬טי ט אין ןסוק' .‬דאךף טען ^ארקטיין ןי״ירע‬ ‫זאכין‪ .‬גיקי‪!3‬ען זעהן‬ ‫.‬לנקי החילה !‬ ‫) ע ( י ק נ י י אותו‪ .‬אוג דער ןבוד פון ?^כים איז ‪$‬ען «*ל‬ ‫פארשטיין אזאןז‪ .‬ר׳ לוי פתח)משלי כה( כבוד אלהיט‬ ‫חפחר דבר וכבוד מלכים חקור דבר‪ .‬אלה תולדות ה^טים ווןארץ היי?ופ‬ ‫דער כבוד פון מלכים' רער קבור פון ךי תוךה דאם זיא איז גע.‬קראגקע‪ .

‬לא היה העולם‬ ‫ראוי לבראות )נ‪ (.‬איר אבהו)י( מכאן שהקביה הית בורא עולמות ומחריבן‪..‪:‬רד‬ ‫‪3‬שאפין ביז היינטינעןיטאג איז נאך פון ךיר״קיין ואןז‪.‬רבי שמעו.‬‬ ‫ר׳ חני בשם ר׳ יצחק אטר )ד״ה ל( כרו( ואתה שלטה בני רע את אלהי אביך ועבדהו בלב‬ ‫שדם‬ ‫מתנות‬ ‫) נ ( ‪ 9‬ו נ מאז ונוי‪ .‫•ךך‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בראשית י׳ ""‬ ‫מ‬ ‫בראיית‬ ‫)קכלח ג( את הכל עשה יפה בעתו‪ .יןעלץי‪^/‬אך אפישטאיז אויף ךעםפםוק נאט וזט גיועףן אלץווםער‬ ‫ןאט'.‬די וועלט איז אויך ‪.‬איר‬ ‫פנחס טעמיה דר׳ אבהו‪ .‬אמר דין דניין לי יתהון לא הניין לי‪ .‬אן‬ ‫דער צייט'‪ .‬ער האט ב׳‪5‬זאפץ די וועלט‪ . בן לקיש.‬עךד'טיט דיץ‪/‬רויסיין לח אונ טיט דיין גיניינטץ ארעם‬ ‫פץ דיר איי אלעייאכיןיניט פארהויליין‪ .'ץ"‪..‬רבי יוחנן וא?ט או אמענטש באוןזט אהויוימוו)ער קיקען‬ ‫אויף די א‪1‬בעך‪#‬טע שטובין"בזונךער אונ אויף די אונטעךשטע שטובין"בזונךער‪ .‬ר׳ יוחנן‬ ‫אמר מלך ביי בונה פלטין טביט בעליונים )ו( ראייה אחת‪ .‬עס איזזייער נוט .‬רבי אבהו.‬אווי"ווי‪.‬קודם לכן‪ .‬זיא וואלטפרי^רבשאפין‬ ‫}יוואךין)ואלט זיא"ניט נוט ^יווען ‪ .אגט‬ ‫אז‪.ט"פון רבי יצחק ם ווע.אגט פון ךעם פסוק ווייםין ימיר"אז נאט האט‬ ‫שוין פתעריבשאפץ וועלטיןאונ האט זיייוויםט גןטאכט‪ .‬רשביל‬ ‫בשם ראב׳ע אמר)ירמיה לב()ח( אהה ה׳ אלהים הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ‬ ‫בכחך הנדול ובזרועך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר •מאותה שעה לא יפלא ממך כל דבר‪.‬אמר רשביל הנה טיב מאד זה העהיי‪.‬אז‪.‬‬ ‫אונ אדב דו וויעסט פארלאזץ .‬אונ‪.‬אי‪7‬ןםשטייט‬ ‫ןועה טוב'םאד‪ '.‬אלו שינים ונאיס נעיג׳ ואלו‬ ‫כהונה‬ ‫הקיומים להם איגם גוונים בעיג׳׳‪ (1) :‬ראייה איוש‪ .‬יווארין ‪.‬מונתינ ישה נעתי‬ ‫משמע בקווס עסו לא הים ישם ונן גס נ! מונתינ וירא‬ ‫אלהיס את נל וגוי במשמעותו נן נזמפוש ו״פ ואיל ‪:‬‬ ‫)ס( זין מיין לי ו נ ו ׳ ‪ .‬רבי' פנחס ואגט פון וואנען ווייס ךאס‬ ‫רביאבהו ווייל‪.‬פון רער צייט וואס דו דואםט ךי יזימעל אונ .אט‬ ‫נ^קטאויףךייאיובעךשטע אונ איויף ךי אונטעךשטע טיט'איי.‬נימאכט‪'.‬א לעוה״נ ונחינ‬ ‫ו ו א ואיים אחת נשניהכ ‪) t‬ח( אתה וגי׳‪ .עטאהן איונ״עס איזזייער נוט‪ .‬וועט .‬וזם נ ע ת ו ‪ ) :‬ז ( מנאן שהים נ ר ‪ .‬ער האט ב‪#‬אפין נאך וועלטין‬ ‫אונ ‪£1‬אט' די וויםט נימאכט‪ .ער‪.‬ר‪1‬יי יוד״ן זא.ער‬ ‫}ימאכט‪.‬גס ‪#‬טייט אץ‬ ‫ןסוק טיט איין קוק"האט ‪ m i‬ןיועהן אלץ'יוא'ס'‪^.יסאכטייטט אין זיין צייט‪ .ער גוט‪ .‬ניט פארהדלץ ניייואךץ‪ .‬אדו! ךי וועלט אונ אויף יענע וועלטיהט נאט אויף די ניקוקטימיט איין טאלןל‪ .‬אבל‬ ‫הקביה טביט בעליונים ובתחתונים ראייה אחת‪ .‬וואס״עיר האט 'פר.‬אויניענע וו׳עלטין זענען טיר}יט ניפעלין‪ . ביין פאטער אונ זאלסט איםךינעז טיט אנא^ע סאףן אונ טיט‬ ‫‪8‬באנעךטץ ווילען‪ .‬ובתחתונים ראייה אחת‪ .‬אבער ךי ‪.‬דארום אלע האו־יצער ^ארשטינאט אונ אלע נעדא נקען וואט דער מענטש‬ ‫נןראכט' פאר׳טטייט }אט‪ .‬אויב דו וויעיסט ^אריעויטין נאט וועט }אט וייפונע.ואס‪.אנט‪.‬יסמין• לים ויכלו השמים! )ג( קולם‬ ‫לנן‪ .‬ר האט‪.‬עם וואלט ני^טאנען וזנה טובנן״אדעסאיי דיער נוט‪ .‬‬ ‫ובורא עולמות ומחריבן‪ .‬רבי'תנח^םא .‬אלעיריבןיעיתהם דעגץ יךנןיה הנביא האט נ.‬דו ידי?ט אלע‬ ‫זאקין' ךבי חני האט גייאנט פץ רבי יצחק ס ווע..‬ךי וואם'‪.‬א־ידער ךער מענטש וועךט נאך בשאיפיןוןיים‬ ‫שוץ‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ .יםאכיטךי הימעל אונ'ך‪ .‬מיינטמעןךיוועלט‪ .‬ריבי שמעון‬ ‫ן ן לקיש האט ניואנט פון רבי‪.‬ךיוועלט האט ניט נידארפט ב‪#‬אפץ ורערין פך. מאהל ‪ .‬וירא אלהיס את כל אשר עשה והנה טוב מאוד )ה( דין הניץ לי י‬ ‫יההון לא יעיין לי‪) :‬ג( ד״א וירא אלתים את כל אשר עשה והנה טיב טאד‪ .‬ער האט אי^ט ןיטאכט איז‪.ץ דוד המלך הט‪-‬ניוא^ט צו ?‪1‬למה‪ .‬איר תנחוםא בעונתו נברא העולם|‪ .ואנט ‪5‬אר ןיאמ‬ ‫דוהאסט .‬נר קאט ניטאכיט אונ עם איי‬ ‫ביער נוט‪ .‬שיהיה דקלא‬ ‫לא יפלא ממו נל ז נ ו משמע הכל ניויעס אחת גלוי וידי*‬ ‫לפניו ד נ ו ונפש ונן לקמן נ• נל לגנות הוא לורש נ ו ד ש‬ ‫}אט .‬בשאפין ‪.‬מיינט מען ךי אנדערע ייעלט‬ ‫אויך‪ .‬עם שטייט"אין פסוק}אט האט ניזעןזן אלץ .‬זענען איםניט .‬עד שברא את אלו‪ .אט ידייך פארלאזיין אויף אייבינ‪ .אך בשאפין ידי" טךאכטונג אין סאךץ פון םענטשין‪ .אט‪ .‬נ ו מ *‬ ‫ויל ואיל ‪) 1‬ז( והגה יייז יי!יוה לרנייי אר‪.‬ודים שדי}אט דאם רער מענטש וועט‬ ‫מראכ^ין‪ . דעךץ צו ךייר'‪..‬ך.‬איירער עם ןועךט‬ ‫.‬דיו ‪rabf‬‬ ‫ג!יץ ווק ווייס רעם נאט יפו.‬אבער .ודזנה טיט אוא״ו>‪' .‬ביז‪.‬‬ ‫)ז( והנה טוב מאד זה העהיב ‪ .‬האט נאט ניואגט די וועלט‬ ‫ניפעלט טיר‪ .‬אונ‪.‬העהיז והעהיב הביט בהן הקביה ראייה אחת‪ .

יוא.‬ה א ב איך גמזעךט גיי ל ב י‬ ‫^ ע ו ן ' §ן א ל ^ ר איונייע?ין אונ דואט נ י ד ך ‪ #‬ת » ' רבי קאירים וןענין רעם ^םוק'ורבה ט ו ב‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מאד‬ .‬ךבי'יי.‬‬ ‫!.‬כ ב ר כ ה ש ב ת י נ ל ו י ה‬ ‫ל פ נ י ך ‪ .‬ן!ט‬ ‫‪0‬וין .‬‬ ‫״ולמי ע ו ל מ י ‪ .‬כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪ .אט אלץ )יואןוט יואםיאיך'ויעל רייי־ין‪) :‬ב( רגיי רומא ב ר חנינא א ו נ ' ל ב י יונתן גןלי. .‬א מ ר פלטין פ ל ט ץ‬ ‫הליאי ת ה א ם ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית תן לפני ב ש ע ה ז י ‪ .אלסטי טיר אלע ם א י ל אווי גןפעלין ווי רו גיפעלסט סיר הייגט לרביחנוא האלט' אז .‬ן ע ר מ ל ך האט גיועהן ךי חופה איז' דאי אים ג'יפעלי‪.‬ועשה ל ח ה ו פ ה ובית ‪) .‬נט צ ו ם § א ל א ם ט ‪ .‬יד( וסיידה ‪.‬ה א ט רער מ ל ך נ.‬מיין טאכטער הלואיי ואל טיר לי חופה'אלע מאהל אוויןי‪6‬עלין‬ ‫ןוי זיא .‬אזוי ה א ט גאט גיואןטצו ךי וועלט‪ .‬‬ ‫^י אין טלה בלשוני' הן ה‪.ען‪.‬א ס ר‬ ‫דשב״נ ר כ ו ב הייתי על כ ת פ ו של ז ק נ י ‪ .‬פרש•׳ מלנשינ י י א אלהיש‬ ‫וגוי וה<ס עובי מאח• הרי שהפלתם וזן לפיו ‪1‬כייב ירא‬ ‫שנת! עיניו ט שיהיה ‪ p‬לעל! ) ל( סייי׳ ט ׳ ‪ .‬י ר ׳ יורא )יא( ל נ ר ם י ה )חהליס קלט( כי אין מ ל ה בלשוני הן ה י ר ע ת כ ו ל ה‬ ‫)ף( ר׳ ח ם א ב ר ח נ י נ א‬ ‫יקודם ע ד ש ל א )י‪ (3‬יארש לשוני דיבור כ ב ר הז ה ׳ י ד ע ת כולה‬ ‫יד׳ יונתן‪ .‬ינ(עולםי עולםי הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת כשם שהעלית חן לפני ב ש ע ה‬ ‫י ו ‪ .‬פאלאםט פאלאםיט‪" .‬אוד ה א ט נאט גיזיאגט צו' ך י ד ע ל ט ‪.‬הלואי ת ה א מ ע ל ת חן לפני ב כ ל ע ת ‪ .‬ע ר ה ט גיזעה.א‪1‬ןט איך ה א ב }עליטע! ביי ?וין ןןידעז אויף ד ע • אנןסילאינ \ *יי'‪9‬יט טיר‬ ‫ןייגאנןען פון‪1‬יין שטאט צ ו ם ך א ך ף חנן דורך ך י ׳?מאט בית ש>*ן י‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ א ד ‪ . ב ל ה ‪ .‬עילין‪ .‬ך ר י ב ע ר ז א נ ט ״ ע ר י ד ע ם י ט ש ל צ ו‬ ‫‪ 9 8‬ל ך ד א ס ןאט.‬אונ אויש ג י מ א ל ט ‪ . ט י ן ‪.‬א י ן ד ע ם ה ו ם ש‬ ‫‪9‬ון ר ק י מ א י ר איי נ י ן ש א נ ק .:‬הט ר ע ר‬ ‫^לךיגיואוןט צו ך י ^ א ? ט ע ר ‪ .‬‬ ‫רבי יונתן יא^טלטשל א מ ל ך ה א ט חתוגה גיימאכטידיגע אטאכטעראונ‪ .‬מיין ייעלט מיין וועלט הלואי‬ ‫.‬‬ ‫מיין ייעלטמייין וועלט הלואי זאלסטו טיר"אלע §אהל'אזוי ניפעליןווי ר ו ניפעלסט ?'יד סייןט‪.‬דער ט ד ט איז' ניט' פ א ר רעם' ם ע נ ט ש ע ר ע י ט אוועק פון ךי' וועלט וואם ויאיאיז » ל‬ ‫}‪1‬יט צ ע ר ‪ .‬אם‪.‬מלבנם‬ ‫נ ס י ו ‪) :‬שי( ניירה‪ .‬ען ך ע ם‬ ‫ט ו י ט ‪ .ין‪ .וייחטא ברךונינא יאנט ל^של אמלך האט גיבאהט אפאלםט‪ .ין‪.‬ו ש מ ע ת י‬ ‫‪ ns‬רשב״א יושב ו •ורש בשם ר י ט ‪ .וא‪.‬כ ך א מ ר ה ק ב י ה ל ע ו ל מ ו ‪.‬מחמת עצמו והראשון‬ ‫* ר נשם רני יצתק‪) :‬ינ> יאר‪ .‬כ ך א ס ר ה ק ב ׳ ה‬ ‫לעולמו‪).ט‬ ‫?יין }אטוואם״ער מעט ט ר א .‬דעי.‬‬ ‫)טו( וכיירה ‪ .ע»?!ךיבען אויף ך ע ם ?םיק״והגה ט ו ב ס'אד‪ .‬ה נ ה ט ו ב מ ו ת ן )‪ (1‬ר ׳ ח ט א ב ר‬ ‫הנינא‬ ‫מתנות כ הונה‬ ‫אזה• ) ס ( עו שלא ניציסי דיי! מלנהינ יצר מששטת‬ ‫זוחז'צי לשו! ׳צייה 'צ רה של מותשבה הוא מנין‪) :‬י( ע־‬ ‫*‪ M‬נוצי יצור ‪ .‬ר׳ יונתן א ס ר ׳ ל ט ל ך שהיה משיא א ת ב ת ו ‪ .‬ו ה נ ח ט ו ב )יז( זה מ ו ת ‪ .‬גוט טייגט‪?.‬וציירה‪ .‬א מ ר ל ה ב ת י כ ת י הלואי ת ה א החופת ה ז א ת‬ ‫מ ע ל ת חן לפגי בכד ע ת ‪ .‬ער'הט"ני‪5‬אכט פ א ר‬ ‫איר אחו§ה איוג א ‪ #‬ט ו ב ‪ .‬אייךער טייין צ ע נ ה א ט }איך א ח י ם גלך״עט אווארט‪ .‬והנה ט ו ב מ א ד ‪ . ל ע ם פיאלאיםט‬ ‫«י« ^ ר אים גיק‪.יפעלט טיר היינט‪ .‬שמוריוו מוה העולם סנלס ומניאו‬ ‫^ ו י ן ן ^ ך ה ט . .‬מען ה ט ך י שטוב איגווייגיגיאוים גייקלעבט ניט)ואפגע איוג אוים‬ ‫^י׳קאלכט ‪ .‬נשפי הויה שלו נ ת נ נ}‬ ‫על הבליו!‪) :‬יו( וש מות‪ . א ט‬ ‫האטי בשאפין ך י דעלט ״ער^אל םאכין רורועז אין אי'רךישכי}ה‪: 1‬לאס היינוט פוןייייגעטוועןין‬ ‫ך ר י ב ע ר ^ ט ^ ע ר י ד ע ם משל צו אמלך וואם ד!ט געבאהיט א‪9‬אלאםטפוןיי‪:‬נ'עטווע. א ט האטי בשאפין די ייעלט פאר די יוךיןס ווע.‬וראה א ו ת ה וערבה ל ו ‪ .‬ק ו ד ם ) ט ( ע ד ש ל א נ ו צ ר ה מ ח ש ב ה ב ל ב ו ש ל א ד ם כ ב ר ה י א‬ ‫גלויה ל פ נ י ו « ר ׳ יורן בשם ר׳ יצחק קודם )י( ע ד ש ל א נ ו צ ר י צ ו ר ‪ .:‬לשין לבור כי״א וארשת‬ ‫»פתיו ו )יג( עולמי עולמי כוי‪ .‬ועילה טעירו ל כ פ ר הנן ד ר ך ב י ת ש א ן ‪ .‬אוג קי‪9‬ט אויף י ע‪$‬ע וועליט 'ויאס^יא איז פול טיט §ערגעניגען! רבי ^ ט י א ל ב ר‬ ‫<ןח§ן האט גי.‬הלואי ואלסיטו‬ ‫ן י י ־ א ל ע ט א ל ל אווי גיפעלין' ויי ח?י§על‪9‬טטירהיינט'‪ .‬כשם ש ה ע ל י ת חן לפני ב ש ע ה ה ז ו ‪:‬‬ ‫)ה( )טז( ב ת ו ר ת י ש ל ריט טצאו כ ת ו ב ‪ .‬פי׳ העיון מעשה ציור נשמי קוי‪0‬‬ ‫או נטפל כו״א נית איויא ננייי יאיוא וציייס מל פני‬ ‫נולה ‪) 1‬שז( נתויתו של י ״ מ ‪ .‬דרש יצי נמי נוי ונל יצוי מני! ממשנתו‬ ‫׳טיל שהוא לא מצי‪) :‬יא( לגרמיה‪ .מ‬ ‫האלט א ז .‬רהב״ח א ס ר ם ש ל ל ט ל ך ש ב נ ה פלטין ר א ה א ו ת ה ו ע ר ב ה ל ו ‪ .יקאלטאפאלא!?ט'פאר זיין טאבטעךםוועגין(‪ 0)':‬ובתורתו(‪ .‫‪5‬ןךך‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬לס ו ב נ פ ש ה ט י ה כי כ ל ל ב כ ו ת דורש ה ׳ וכל י‪3‬ר מ ח ש ב ו ת מבין א ס ת ד ר ש נ ו י מ צ א לד‬ ‫»אם ת ע ז ב נ ו יזניהך ל ע ד ‪ .

אט נייר גיווען צד.אטערדריבעריהט מען נווד ניוןען טען.‬אווי ווי‪.‬נוט״טייינט' קען רעם טויט‪ :‬רבי חטא בלבי חגיגאאוגךבי מנתן קל|עריןאי.‬ולסה‬ ‫נקנסה בו טיתה‪ .‬חיי ברכיהם ווענין פון ךיעם ^םוק ךער‬ ‫נביאןאט ניואנט 'צו'תירם אתי ברוב ממשח‪ .‬ההיד‬ ‫)מלאכי ב( הוגעתם ה׳ בדבריכם ‪ .‬אוואנדער‪ .‬אווי ווי‪.‬אזיוי וויי‪.אט‪ .‬אלם סואשון‬ ‫היסס‬ ‫שמעלתו‬ ‫מאד‪ .‬‬ ‫אזד ווי‪.אל שטאךבי.‪ .‬שנא׳‬ ‫)איוב נ( שם רשעים חדלו רוגז‪ .שובה דייל די האבי.‬ךי צךיקים‬ ‫זאלץ‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫־‬ .‬שם חדלו מלהכעים להקביה‪ .וארים אייף‬ ‫די. .!2‬ע‪• 13‬‬ ‫איז רען חיךים .‬עם שטייט‬ ‫איין ןםוק איר האט אפניםאטעךט }אט טיט אלןעלע דיירי‪ .‬מיר וועלי.‬עם שטייט אין פסוק דאריט רוהען לי אפנייםא^עךטע‪ .‬רו הא?ט ניבירייננט מיו^ה אדף ךעם מקטש‬ ‫<ארטהךא׳&ו.ה ןיטאהן( נאר פאר 'דאם איו אויף אים)אוני אייף אלע סענטשיו־(‬ ‫מזרי ןידאךץ״ערזאל שטאךבי.‬דאלט ןאבין‬ ‫ךי וטועים א!יף גיהעךט רער צעילגע.‬אף אני נסנל‬ ‫מצות ומעשיט‪ .‬ייי וועלין לאיר טאהןר‪.‬לער מלןז פון‬ ‫צור וועלין זא^י.‬האט ךביהמאגיואגטיאז רשעים'וועלין שטאלבין‬ ‫אוג צדיקים ויעליו גיט ?טאלבין‪ .‬הה׳ד )יחזקאל כת( בעדן נן אלהים היית‪ .‬אבער גיט א‪1‬יף צדיקים‪ .‬אלא צפה הקניה שנבוכדנצר וחירם םלך צור עתידין לעשות‬ ‫עצמן אלהוח‪ . איןנן ערן‪ .‬נגזררו סיתה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫לעולש העומד וגס שם איני נ א בינ ליד חעא‪) :‬ית( אתה‬ ‫סוא שנרמס נוי‪ .‬איל ר׳ יונתן א״כינזור םיתה על הרשעים ואל עזור‬ ‫מיתה על הצדיקים‪ .‬יחזקאל הנביא האט ניזאנט צו חיךם דו בץט גיווען איי! ‪.‬ייא?ט צו חיךם די‬ ‫האסט ניבךיינגט צו רעם דאם איוניז‪.‪ .‪ .‬עם שטייט אי.‬אז ךי‪.ואם מירי האבין אונו ניסאטיעךט אויף ך וועלט ‪ .‬זייוועליןגיטטאהן‬ ‫?.‬נאד אווי'י‪/‬אט דער.קי'ם אינ לשיעים זאלין עשאלבין‪'.‬ער איו נייווק אזוי ווי אמלאך‪.‬ער ד‪.‬פארוואס האטיגאט גוזר' גיוועןטיתה' אדף די‬ ‫צדיקים‪ .‬אתה הוא‬ ‫שנרסת )יט( לאותו כרוב שיסית‪ . הךטיה אויף ךי‪.יווע.‬אונ ך ךעןעים יאלץ האבץ א טא‪$‬עלען שטךאף‪ .‬וועלין די‬ ‫דאך טאהן די מצות גיט פון גאטס ורעגין יי)‪ ci‬ךיי יודען אונ ךבי ^‪1‬מעון ין לקיש יאנין צוויי‬ ‫מעטים אויף ךעים עטאלבין‪. דער צערענעןדי.אט‪ .( תאם‪.‬נמצאת עשייה שלא לשמה.‬העדין‬ ‫די אויף דער ^•ערנען. פון רבי ברכיהם ^אבטער האט ‪.‬לפיכך נקנסה בו מיתה‪ .‬לבי יורע.‬הן פוסקים םלהכעיס להקכיה‪ .אט‪ .‬ריי אמר מפני םה‬ ‫ננזרה מיתה על הרשעים‪ .‬עדן)>!ךםהךאשון(‪. ‪. '.‬וועלין ך לשעים טאהןאפאלשעתש"ובה‪.‬האט רבי יונתן גיזאגט צו רבי חטא אויב‬ ‫‪.‬רבי ל ל‬ ‫דערזוה.אנט פאר דאס הט'.‬ער זאל ניט שטאלבץ).אט גוזר גיןען ךי ך׳^עים .אל שטארבין ‪.ביא'נ‪. אויך טאה.‬רבי' ש‪9‬ע‪1‬ן‬ ‫‪ $‬לקישיאןט‪.א ואגט!‪$‬דם הראשון איו וויעךט}'יווען‪.ךערואך‬ ‫רבי חקא ברבי' הני.‬עם שטייט אין פסוק ‪£‬ום לרועים' חדלו רוגז‪ . מצית אונ מע?זים טובים וועלין קיר א‪1‬יןז לעבי.‬וכי‬ ‫בנן עדן היה חירם אתטהא‪ .‬שונ.‬עס איו ווי דו יאגסט האט גאט גידאךפט ניוך'_זיין מירןה אויף ךי רשעים וואלט נבוןךנצר אוג‬ ‫רוירם גישטארבין'‪'.‬ווארום אווי לאננ ווי ךי רביעים'לעבי.‬ךי‬ ‫צדיקים ואנין נענונ פ א איבי.‬ער .‫^ךף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫ט‬ ‫הנינא וי׳ יונתן‪ .‬שובהייי זאלין גיט‬ ‫שטאךבין‪ .‬והנה היא היה שס סהר׳ נשנילו נקנסה‬ ‫עליו מיתסג ) ׳ » ( לאותו נרונ ‪ .נן‪. .‬עבירה' קאט'‪.‬ךי רשעים ייעליןיאגין פאר וואם לעביןדי צמקיםוויילזיייטוהען מצות אונ מעשיים‬ ‫טובים‪ .‬‬ ‫ר׳ חייא בר ברתיה דר׳ ברכיהסשוםר׳ ברכיה אסר )שם(את כריב םםשח‪ .‬אלא שלא יהו הרשעים עושים תשובה של רטיות ושלא יהי‬ ‫הרשעים אוסרים כלום הצדיקים חיים‪ .‬צך הרע‪ .‬עסיןאי.אלין‬ ‫^טאךבי..‬דריבער האטי . ^םוק‪.‬ניזאגט פון‪.‬רשעים שטאךבין‪ .‬דיצליקיט‬ ‫}אלין האבץ אטאפעלק ץכר‪ .‬כיון שהן מתים‪.‬עבירות‪ .‬ודייל נאט האט ניועהן אז נבוכדנצר אונ חיךם ‪.‬מפני מר‪ .‬נאד אווי לאנג ווי די צדיקים לעבין האבץ די מלחמה טיטלעם' י‪.‪ .‬אלא איל )יח( אתה הוא שנרםת לאותו שבעדן שיטות‪.‬ר׳ חבית אסר ראוי היה אדהיר שלא לטעום טעם מי^ה‪ . אויף ךףאזזייזענען .‬אלא כל ימן שהרשעים חיים הם מכעיסים להקביה‪ .‬אלא שהן םםנלץ טצות וטעשיט‪ .‬או די‬ ‫שעאלבץ קאביןייי דוה ‪ .)!( ר׳ יוחנן ורשביל ‪ .

‬ליהן שכר לצדיקים שלא היו ראוים‬ ‫לטעום טעם םיחה וקבלו עליהם טעם מיתה לפיכך )ישעיה סא( לכן בארצם משנה‬ ‫יירשו‪ .‬ז ו ) מ ( בדת הטוב‪ .‬ייי‬ ‫אונ ??יין פאר ךי וועלט ודי מערי.‬אונ'וואלט ניט גיהא״נרולט‬ ‫^ולמה דומלך זאגט אויך אווי ווייל איינעיר איו מקןא‪.ישןזאךבין ךי צדיקים‪ .‬ע^פעךט רבי ש?עון שלאף' איו' גוט צו ‪j‬ריקים אויך‪ .‬הוי אומר זו מדת יסורין‪) :‬יא( א״ר ועירא הנה טוב מאד‪ .‬ךךיבעירךאך^ץ‬ ‫ךי לשעיםטאפעילט נ‪. .‬זעירא זאיוןט הנהי"טוב'האד י מיעט מען לעם ‪1‬ן‪.‬הוא‬ ‫עומד ויגע בתורה הרבה‪) :‬ט( ר׳ נחמן בר שמואל בר נהםן בשם רב שמואל בד‬ ‫נהמן אמר הנה טוב מאד‪ .‬נזנר׳ ר׳ יוני!! לעיל«‬ ‫) כ נ ( זם יצהיר‪ .‬עךן‪ .‬וכי יציה טוב‬ ‫מ א ד ‪ .‬‬ ‫^ ' ם ט ע ם ^ ו ן טויט‪".‬ער אויף מיט אגייעם פרו"אונ לערונט אונ םאטעלטזיך אין ךי'תוךה ?יל ^׳עוז! )ט( רבי‬ ‫נחמן ךער וולן פון ׳?מואל דעו־ זיל. שטךיאף‪ .‫סדר‬ ‫ב ר‬ ‫^‬ ‫י ת‬ ‫פ ר ש ה ט‬ ‫לז‬ ‫בראשית‬ ‫יעל הצדיקים אלא כל זמן שהצדיקים חיים הם נלחמים עם יצרן״ כיון שהם םתיס הן‬ ‫גחי]‪.‬אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העה״ב וכן שלמה‬ ‫אומר )משלי ו( ודרך חיים תוכחות מוסר‪ . ייי ניט־ קיץ‬ ‫‪.‬וי"! של והנס וייש ו )כנ( נווה כטוב‪.‬ער נןח^ו זילערינוט‪ .‬אוואנלער‪{ .‬והנה טוב מאד טיינט מען לי לסורים וואם^אט ניט חמ>‬ ‫‪ a'p^'g‬אויף ךי וועלט‪ .‬ער"הט‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*יבאהט‬ .יהאט אומץ גארטין ןטזןר אריץ ניברייננ‪.‬דאם מיינט מי‪-‬ץ דעם שלאף‪/.‬אונ‪.‬עם איו דיער'ניט'‪ .‬אתמהא‪ .‬איי רען לער‬ ‫יצל ןךע דיער נוט‪ .‬ולהפרע ם.‬כן אומר ס‬ ‫הצייקיש לאיור מיתה זי לנו‪:‬ער ייניעה עי כאן מה שגלרמו‬ ‫עם היצי ו )כא( ונשנילן קבלו נ ו ׳ ‪ .‬אלא מתוך שאדם ישן קימעא‪ .‬זו ניהנס‪ .‬איז רען'לסורים גוט‪ .‬ווייל״די האבץ ניט‬ ‫די האבץ .‬ולא הוליד‪.‬‬ ‫)כא( ובשבילן קיבלו עליהן מיתה‪ .‬שלא היו הצדיקים ראויים לטעום טעם טיתה‪.‬אתמהא‪ .‬א‪1‬נ והנה טיב מאד מיי.‬זו‬ ‫נן עדן‪ .‬עם איז אוואנךער‪ .‬נארדורךיסורים^עךץדי נןענט^ין‬ ‫.‬משל למלך שהיה‬ ‫י ו‬ ‫מת נ ווי! כ ה ונ ד‪. שכיר פון ידעם' וויץ אונ דערץ אנטשליא^ין טוהע.‬ארל^י^ל אמליך‬ ‫ןאט.‬אמ‬ ‫זאלין האבץאטאפעלע.‬אמ ״ע י‪.‬ויעה‬ ‫טיבקאד מיי?ט מעןךעםגיהגם‪ .‬כ( דיינו מה שינענו‪ .‬יצר טוב‪ .‬יינט מעין דאם נוטס וואט‬ ‫גאטןיטדעם מע?קש א‪1‬יף לי דעלט‪ .‬אוני וואלטיניט גיהאיט ‪.‬ץזלמה המלך האטי אידך אזוי גמאגט צו לי ויעג פין לעבין קו?!ט‬ ‫ן!ען דוךך^טראןש‪ .‬אמרת צא וראה איזהו דרך מביאה את‬ ‫האדם לחיי העהיב‪ .‬אוואנ‪.‬אתמהא‪ .‬קינל'ער‪'.‬אונ די ך^־עים'וועלין האבץ אטאפעלע.‬זו מדת יםורין‪ .‬ט ארבעטער אי.‬‬ ‫‪.ט טע.‬איך ויעל ךייר יאניןיני זעת וועלכע ווענ ברייןנט רעם מענטש צו עולם‬ ‫כבא‪ .‬ההיד )‪ (0D‬ושם ינוחו יגיעי כח‪) . .‬איז רען ךערעולאף זייערנוט‪.‬ורשביל אמר ליתן‬ ‫שכר לאלו בכפלים ולהפרע מאלו בכפלים‪ .‬עבירות פאר דך אונ טוהען ניט לויי.‬לעם ׳'אנלעלי.‬אלא שאילולי יצ׳ה לא בנה אדם בית ולא נשא אשה‪ .‬והגדז טוב מאד‪ .‬לא כן‬ ‫תנינן יין ושינה לרשעים נאה להם ונאה לעולם‪ .‬וכי ניהנס טוב מאד‪ .‬‬ ‫םיהה יותי מהמלאכים וכיונים‪ ) :‬כ ( דינ‪ 1‬נ ו ׳ ‪ .‬וכי שינה טובה םאד‪ .‬אתמהא‪ .‬י^דא?ט ייעלין«* )ח( <א'םר> • י‪3‬י ^־ףעיןיבן אלעזר חאט‪/‬ייאנטהנו‪:‬‬ ‫טיבקאד‪ .‬והנה טוב השינה‪ . צו עילם ה^א‪ .‬ווייל ךי צללקים וזיאבץ" ניט נידאך<‪«5‬‬ ‫‪#‬טאלביןאונ דולך די עבירות פו.־רויםיאונ קוטע.‬והנה טוב מאד )כ‪ (3‬זה יציה‪ .‬לפיכך )ירמיה יז( וםשנה שברון ירשו‪ (H) :‬אמר‬ ‫רשביא והנה טוב מאד‪ .‬ראם איז יםוךים‪) :‬יא( רבי ‪.‬‬ ‫ילא נשא ונתן‪ .‬זה יציט‪ .‬לב שמואל ברנח^ןים ויענץהגה‬ ‫טוב קאד מייןט מען ךעם‪.‬לער‪'.א פארווכט ךעם טעם פץ טויט‪ . רעם ייייין נאלטיו‪ .. שכר‪ .‬או*דער צדיקשלאפט אביםול‬ ‫??טייט‪. הרשעים‪ . ךי י רשעים' יענע. שלעכטמ די וועלטו זעהן טיר ךאךיאז שלאף איו נאר״נוט‬ ‫צו ך^־עים‪. .‬אר ויען ןייט לער יצרי הרע וואלט אטענטשיניטיגיןאהט אשטוב‬ ‫אונ ווא‪. לליבעיר איו אויה" ניבאהט‬ ‫נייייאךיןלי נאעיע יועלט‪) :‬י( יאמח רביהונא יאנט דעה טובי מאד ?‪.. פץ נחמן האט נמא^ט פון‪.‬לךיבער ויעלי! די וןאויין שירצוויי מאהל אזוי‬ ‫פיל‪ . ידעם יצל הרע‪ .‬וכן שלמה אומר )קהלת ד( בי היא קנאת איש מרעהו‪) :‬י( איר הונא‬ ‫הנה טוב מאד‪ .‬וכי מרח‬ ‫יסורין טוב מאד‪ .‬איואנדער'‪.‬לט ניט }ינומק אודיב‪ .‬והנה טוב מאד‪ .‬האבץ מירךען ניט נילערונט מיץ אונ ש לאף צו'רומנים איז שיין צי‪.

‬י?‪.?׳? ‪ M^.‬או פו.אל?ען אים טאהן‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳ יוסי אמר מתהלת ברייתו‬ ‫ש ל ע ו ל ם צפה הק ביה שבכרה שאדם מודד בה מודדי! ל‪ .‬וכל מי שאינו םתכשר במלאכת הפרדס אל יכנס‬ ‫לאוצרו‪ .‬וכי מדת פורענות טובה היא ם א ד ‪.‬רף לא יוכלו עמוד‪) :‬כז( כל‬ ‫המחש ‪ .‬וכל מי שהוא אוכל ואינו מברך את הםלך‬ ‫יותז ראשו בסייף‪ .‬אמר כל מ• שהוא )כד( מהבשר‬ ‫במלאכת הפרדס יכנס לאוצרו‪ .‬והנה טוב מאד‪ .‬עטי.אט‪ .‬וכל ׳מי‬ ‫שאינו טםנל מצות ומע״ט הרי ס״ה‪) :‬יג( אשר ריש בר אבא הנת טוב מאד‪ .‬אונווער‪.‬והנה טיב מאד מייגט מעז דיאם שלעכטם וואס‬ ‫. x‬עושה מלאכתו באמונה וטוב וכבר ‪ ) :‬נ ה ( הרי‬ ‫גיהנפ‪ ..‬א״ר סימון בשם ריש בר אבא )כז( כל‬ ‫הטדות בטלו)נח( מרה כננד מרה לא בטלה‪ .‬אונ וויער‪. אי.‬פירש״ מ״נו מדות שנהן ננרא העולפ ‪) 1‬כת( מדם‬ ‫כנגד מדכ‪ . אי.‬ניט אים גאט אשייינע דירה‪3 .. מצות אונ מעשים טוקים איז ךא‬ ‫אמלאך וים וועט ‪-‬יטען ז‪:‬י. מצות אוג מעשיים טובים וועט‪.‬דערשל‪.‪. .‬עם וועט ניט‬ ‫‪$‬אהן מצור‪ . רעם אוצר נאד אי..נא‬ ‫זאגט פון רביייקים ויעיין פון אנהייב ויען גאט דואט בשאפין לי וועלט האטי נאט מעלן אי‬ ‫אזוי ווי ךי ‪£‬אס .‬ומפני מורא ננ׳ אדם סולכים דרך שינה ‪t‬‬ ‫)כו( היאך להניאה‪ . גיהגם‪ .‬והנה טוב מיעט מען רעם טליייך‬ ‫המות‪ .‬נראךיין נייןיאין גן עדן‪ .‬ןיט אים ^אט אשיעעםטלית‪.ועט‪.‬וכי מ׳׳ה טוב מאד‪ .אט ןיט אכיטוננ'אויף ךי‬ ‫ץןלעןקס ווי אזוי״ער זאל זי ברייננ‪.‬‬ ‫^^!רעסוועט‬ ‫גייי^אהט אאוצר ביי די טיר פון דיין גארטין אונ‬ ‫נוט אךבעטי. .‬לער‬ ‫פאר ךעם ניהנםיטוהען די מצות אונ מעשים טובים אוג קיסק אין‬ ‫גיהנף גוט‪.‬ךעם‬ ‫‪.‬גיזאגיט והגה טוב מאיד טיינט‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫מק‬ .‬נאר לכושל אמלך הט נימאבט אםעיודה‬ ‫אוגזןרהאט ג‪.‬אתמהא‪ .‬‬ ‫והנה טוב מאד‪ .‬ער ?ריי^ט יי ? .‬עס'יאלאים‬ ‫‪3‬יץ‪1‬מאק י_יי.‬אונ דאם איו‬ ‫אטוקה פאר רעם ?!ענטש‪.‬איו רען ראם שלעכטס ד.‬רקי סימון‬ ‫זאןט פון ‪.‬זו‬ ‫מרת הטוב‪ ..‬אדיין‪.‬ען‪.‬עבירות איי אויך איוי‪ .ITI* 1‬רב( רבי שמואליבר יצחק דאגט *הנה טוב‬ ‫מאד ?ךןט מען ידעם'מלאך וואיםיהיט‪.‬זה מלאך היים‪.‬אווי שטראפט אים .‬ערהטגיזאנט ווער‪.‬דייל ךי טעגיטןדן'האבין םורא‬ ‫איי ייאך ‪.‬כך כל מי שהוא מסגל מצות ומעיט הרי ניע‪ .‬ער אדיין גיי. בראויאיזט נ.‬אזויהט נאטנייאנט ווער עסיוועטינדאה.אןט הנה טוב מאד‬ ‫מיינט טען דאס גוטס וואט נאט גיט אויה ךי ייעלט‪ .בענטשין‪.‬כך כל מי שהוא מסנל מצות וטעיט הרי מלאך חיים‪ .‬ובנה אוצר על פתחו‪ .אט‪ .‬זו מרת הפורענות‪ .ים דער ‪5‬ענטש מעםט זאלמקאים מעםטין‪ .‬למשל אמענמש נייט אין‬ ‫ציצית ‪ .‬ךעם טענטשינם לעבין‪ '.‬עסודעטטאה.‬ער‪.‬נךימרה איי גיט‬ ‫בטל ניייארי.‬וכל מי שאינו מםנל מצות‬ ‫וטעיט )כה( הרי גיהנם‪) :‬יב( איר שמואל בר יצחק הנה טוב מאד‪ .‫סךף‬ ‫בראשת‬ ‫בראשית פרשה ט‬ ‫לו פרדס והכניס לתוכו פועלים‪ .‬אונ יוער‪?.‬זת מלאך המות‪ .‬אונ יוער עם יועט עסין אונ וועט ניט בענטשין ךעם מלך^אלישען' אים אפ'האקין‪. די שלענטם זאל אתים קוםען אנךויסע ג'וטם'‪.אט בליי^ט אייףךיוועלט‪ .‬קאפ מיט א^ווערר‪ .‬ע?טיאזוי.‬‬ ‫אלא שוקד על הפורענות)ט( היאך להביאה‪ .‬אלא לטלך שעשה‬ ‫סעידת וזיםן את האורהים והכנים לפניהם תמהוי מלא כל טוב‪ .‬נםין אונ וועט.‬רבי ה. די עיירה'נ!ער ניט צו טאהן‪' .‬עס ייעט ניט טאהי' מצית אונ סעשים טובים איו דא‬ ‫אמלאך המות וואםוועט צו נעמען דין לעבין‪) :‬י‪ (:‬רבי שמעו.‬איוואנדער‪ '.‬אווי ווי ךי‪.‬איר . די תפיסה‪ . לעיין‪ .‬רבי שןועין בר אבא' ס ‪ j‬עניי אלע מדות זע.ע.ער נוט‪.‬יי‬ ‫‪. געסט אונןך האט גיש^עלט פאר די אשיסיל פיולםיט אלעםיגוטען‪ .‬עם'וועט‪?.‬ךעם מלך זאלזך עםין'אוג‪.‬אייו רען ךער מלאך המות וייער גוט‪ .‬מאוד ורש ל' מיה כמו שדרשו מז״צ נכל מאדן‬ ‫נכל‬ ‫‪. .‬כדכתינ וישקד על הרעה ויניאס עלינו‬ ‫כ׳ לדק ה' ודרשו יזז״ל שזהו הלוקה שהגלה אותם נ' כניס‬ ‫קורס למניין ונושמזם כלי שלא יתקיים אבד מאבדון ועוד‬ ‫נראה עיקר שהקנ״ה שקד על הרעה היאך להניאה שתהא‬ ‫מדה מ נ ד מזה וכדמפרש וכולך בבס ר" ש נ ר אנא ורש"‬ ‫פי' באס הגלם בימית הד‪1.‬אוג‬ ‫‪. • צווי ווי אםענטש טוהט' אווי בצאדולט אים ..‬כיין איי רעם אוצר‪ .‬ער יאל ידך היטע. גאךטץוועט‪.1‬לפיכך אמרו חכמים‬ ‫והנה‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫שהשעס מפהקת לו נעה"! ומצלה שנותיו נשוה ונעימה‪:‬‬ ‫)כד( מ מ כ ‪.‬את מעשים טובים .‬ער םאנמ אבוויה‪ .‬עבירה איז‪ .‬ס וועט נ‪.‬אזוי ווי לער מענטש טוהס‪/‬גוט‬ ‫ןן‪.. בטל גיייאלין נאד מידה'כ‪ .‬ךךיבער דואבין ידיי חכנ!ים ‪.אין רעם וויי.‬אווי האט יאט נייאנט רער‬ ‫‪.‬יט‬ ‫מט אךבעטין זאליגיט אדיין גיי.‬אמר כל טי שהוא‬ ‫אוכל ומברך את המלך יאכל ויערב לו‪ .

‬וכי טלבית הארץ טיב מ א ד ‪ .‬ק‪.‬אונ ייבען שמטות' ‪ V‬אייובל‪:‬‬ ‫פ ר ש ה י ) א ( ויבולו ה‪£‬ם.‬כט( זי טרה טיבה‪) :‬יד( רבנן אסרי לה בשם ר׳ חנינא בר אידי‬ ‫זר׳ פנחס יר׳ חלקיה‪ .‬אוינ אי‪1‬י'ידיטער‪. דיער סוף‪!.‬עיכ כתיב הששי‪ . ךי ארבעט &ץ‪.‬שטים וארץ יש להן‬ ‫סי סיבים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪y‬‬ ‫ננ‪ 5‬מזה ומיי שהוא מ־יי לנ‪) :‬כנ‪ (1‬וו מזה שונה‪ .‬רבייייות‬ ‫יאןט״עס דזאט מקעינט שטיין יום ששי‪'8 .‬איר סימון בר טרתא עיכ טונין )לנ( לטנינו של‬ ‫עולם‪) .‬שנאי)ישטיה מה( אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי! )ט!( ויהי ערק ויהי‬ ‫בהר יום הששי‪ .‬ה‬ ‫לש!־ היא ראשונה לשנת‪) :‬לנ( למנייני של עולש‪ . .‬אוניטעןיץיילט צוןעילןזיחרשים צו א.‬אווי' ווי עם שטייט‬ ‫אץ פסוקייכילי ס^עלם)הארץ ןכל ? ן א ם ך י היסעל'אונ‪7.‬ווע.‬ל( העין איתיית דיין העין אותיות דיין‪.‬איז דיער ניט> יי ) ט ‪ ngft) 0‬תיי*שסעץ ןן לקיש‬ ‫^?ט הנה טוב'מאד מיעט מען ךי מלוקה פון היי^על נפץ }אט‪ 1‬והנוז טוב מאיד טייינטימען‪-‬‬ ‫ך?!לוכוזפץךי‪.‬הלקיה ס'‪.טוב ם א ד ‪ .‬דער' אנדערער טאנ פון בשאפוננ‪ .‬דאס מיעט מען די הימעל'אונ ער'ר‪ .‬דאם איי ךיי ת י י \ • עיוי ויי‬ ‫‪.ין מאד איו אךם‪ ..‬ער?!טער טאנ פין בשאפוננ‪ .‬רעם'ועקיםטין טאנ‪ .‬די הי‪5‬על אונ‪.‬או ירמו שעז אלן השש• ימנו‬ ‫^ען ךי נוטע מאס ויאס טעןמעםט רעם קעניטש"איוי"'^ ‪!^''^1‬ט‪"1^7‬ךיכ?‪ £‬יהא‪5‬ץ‬ ‫ניואןט פץ'רבי הנינא ‪3‬ר א‪7‬י איונ ריבי פניהםיאונ רבי ‪.‬ש‪1‬ר לע<דוננ>‪..‬האב איך .‬אוג‬ ‫ייבען יאהר צו אשמטה‪ .‬‬ ‫‪.‬די‬ ‫אוו־ויות פון מאדי זע^ען ף איוויות פון אדים‪ .‬עם שטייט איין פסוק ןאט האט‬ ‫גיגעהןאלץ יויאם״ער הט גיטאךן והנה טיב מאד )אונ״עם איז זייער ניט.‬זח אדם'*‬ ‫)ט!( אטד דשב״ל הנה טוב ס א ד ‪ .‬פלכין ודן מי שעובר‬ ‫על זת ו )לנ( שעה יתייה‪ ..‬‬ ‫פון ש^ת' ^ן‪.ום'_‪.‬והנה טוב ם א ד ‪ ..‬ועקםץ טאנ ייאס מען נעטט צו ךי ^ ה פון יואךצו ‪ £‬ב ת ‪.‬ארי איין'זאך האט }'יט ‪.‬‬ ‫הוזיר )בראשית ח( וירא אלהים את כל אשר עשה והנה .‬בידוע! ‪3$‬ענד אונ‪.‬זו םלכות שטים‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫יז‬ ‫״‬ ‫איז‬ .‬אתמהא‪ .‬מ־^ע מגקס טענ‪' .אהר‪'.‬איזיךען ךי ‪9‬לוכה פוןךי^ז־ןייער ניט‪ .‬לטיי^י^ט מען דףוא‪ .‬צייןט קען שוין ציו‪.‬ךרי^ער איו'יי נ י ט ‪ .‬כלוי‬ ‫המזה ש״יזיין מזה כגנז מזה שונ הוא‪) :‬ל( הינון ‪.‬ןאך'‪ .‬טיט אה״א‪'} .‬מהמעת‬ ‫ני״הי יום א׳ שתילת ניייתו וכן טלם ‪) :‬לז( מכאן ‪1‬אי.‬אלע זאכין קאכיין יאסוף‪ ..‬ךער‬ ‫א^דערער §אנ טין שבת‪ .‬גךד אונ אלע יזער‪8‬א‪52‬ט זייערע‬ ‫.‬אר י א ט‬ ‫‪5‬י'ינט ‪3‬ען ךי לע צטע עז‪/‬נה פון‪..‬ערר '.‬קיץ פוף‪ .ואם‪ .‬יום א' נשנת יום נ׳ נשית או מלשים‬ ‫ושנים או שמיעות וונלות‪ .‬אלא שהיא תובעת )לא( רקיון של‬ ‫בריות‪ .‬ג‪:‬ע?די?ט' ניו\ארץ אין ך'י‪<.‬יערער ‪.‬ערד )פץיאמלך(‪ .‬דער‪.‬עם'איי מווען פריה" יום הששי‪ .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫®־‬ ‫‪m‬‬ ‫ט‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫לוז‬ ‫יהנה טיב ט א ד ‪) .‬האב איך}'ץיעהן ךעם סוף‬ ‫זןינעם‪ .ועלי.‬ךךיבער שטייט העזשי וךער‬ ‫אין ידי‬ ‫יע‪.‬‬ ‫איייפעךטינ ?יייארי.‬ךאס איז .אט ואנט אץדיהאבינימאכט‬ ‫ךי״ערד אונהאב בשאפין אטענטש )אנןלך( .ן‬ ‫מוני! למנין אשי‪ ..‬פייש״י ה״א לינות שעם אר‪.‬לכל יש סיקוסים‪ .‬ער האט ב‪#‬אפי.‬םער‬ ‫‪ £‬עוין ־ןיט ב'ע!אפין‪..‬ר‪1‬י‪. .‬עם איי‪.‬עךד אונ בךייטערווי רער‬ ‫ים ‪ .‬ס'‪).‬ער ואל אויף איר אכטונג גע'בץי )טז('<דהי(‪..‬ך י קימעל‬ ‫‪.‬יו םלכית‬ ‫הארץ‪ .99‬עח נ!יט אה״א‪ .‬אויאנדער‪^.‬איין' א?ךער'רע‪3‬ענו?נ‪ .‬עךר האבץ ארך *אםייף'‪ .‬עךשטער טאנ פון שןת‪'.יט אכטוננ אויף דיי טענטשיןאייגער ואל ניט טאהן אעולה רעס‬ ‫אנךעךין'‪ .‬ר‬ ‫ודיל ךי ?לו^ה פון'ךי‪.‬רבי םיטץ ‪3‬י ?ח‪$‬א יאנט ביי ׳טבת הט שען ניציילט צו ךי ייעלט‪.‬‬ ‫דער'‪.ם ןהאךץ ןכל צבא‪.‬עם ןפטייט אין פסוק לכל תכלחראיסיקץ‬ ‫ךיחןה ?צול!ך ק א ד ‪.זעה.‬איר יורן זו )לב( שעה יתירה שמיםיפץ טחול על ק ד ש ‪ .‬די וויענ^ז ‪ .‬עם ףטיייט אי.‬לד( מיכן יאילך טובין לטנין אחר‪:‬‬ ‫פלשה י )א( ויכלו השטים והארץ וכל צבאם כתיב )תהליס קיט( לכל תבלה ראיתי‬ ‫קץ רחבה םצותך ם א ד ‪ .‬ובה ננםרה‬ ‫מלאכת העולם‪ .‬וענע.‬‬ ‫היי<י איחיות של וה ‪) :‬לא( וקיון‪ .‬ךאס מיינטמען‬ ‫§ןם )ךעים מענטש וואס‪.‪ .‬אונ אזר ווייטעיר‪ .‬איודיווי״עס ^‪3‬יי'ט'אץ §סוק'. ‪%‬םוק ךי ן‪1‬אם פץ ךי תורה איילייננער ווי ךי‪. פאךלעןךט ויעךין'‪.‬ואך דאס ר‪1‬ט אסוף‪ .‬אך אפשיט' איז לכל תכלה ראיהי״קץ • אלע זאכץ‬ ‫תאם ‪_.‬היא םאד הוא אדם‪) .‪ .‬ניווארץ צו ךי‪. ‪.‬אר וואס שטייט מקשי‪ '. .

‪.‬יהושע }ין חננירןיווי ^ דואט ‪£‬אט‪'£3.‬אונ איין לי וואנע איז' גיווען‬ ‫ןיוויי "שיינע צורות ‪ .‬נט ‪9‬יר‪.‬רואטילבי‬ ‫יהו^ע אריץ ‪.‬עהיוייין‬ ‫דךשגן טיט ר ע ם ' פ ס ו ק ‪ .‬ד( נעשו כלים‪ .‬ל א ה י ת ה מ ל א כ ת דיוסקוסים נ ר א י ת ‪ .‬ן'.‬ד״א ל כ ל ה כ ל ה ראיתי ק ץ זו מ ל א כ ת שטים וארץ ‪.‬כ ל זמן ש ה י ת ה מ ל א ה מ י ם ‪ .‬כ ך כ ל זמן שהיה‬ ‫ה ע ו ל ם ה ה ו ובהו ל א נ ר א י ת מ ל א כ ת שםים ו א ר ץ ‪ .‬עם איזיאוויאנדער ‪ .‬נ.‬אז‪1‬י נמוען‪.עיךי‪5‬ט ןיוו״ארין‪ .‪ .‬הג‪ 1‬סיגים מכושף ויצאלצוךין״ ‪3‬לי‪ .‬ישתקו ושחנו וימתו עלמומיו‪:‬‬ ‫איז ניט ןרעסער מווארין ך י ‪ .עיך האט נמאנט פון‬ ‫ר ב י ! ‪ .‬אזר לאננ די ך י ד א נ ע איז פול מיט' וואםער זעהט‬ ‫ןימאקלט‬ ‫‪5‬ען נייט ך י ' א ר ב ע ט פון ך י צ ו ר ו ת ‪ .‬ווי אזוי ה א ט .‬אין ^םוק‬ ‫ביטולו השמיט ידןאוץ‪ .ט צו טורח אוני צו מערב צו יצפון'אוני צו דרום ‪ .‬לער ייעלט• איין‪.‬ע ק ב ס דעןין לם?§ל אווא.ער אוג אייגם פון שגייאיאוג‪.‬טעל‬ ‫ס י ט ך י ן ן ק ד ‪ .‬ר׳ ח מ א ב ר חנינא א מ ר ש ש ‪ .‬נענוג אוגיאזוי איז‬ ‫אינ״זיי ז ע ג ק &אר?‪!?1‬רייט גידארין‬ ‫גיווארץ ךי וועלט(‪. ו )ז( שתיק עלמות ‪ .‬ןךר איז‪.‬ער "האט .‬ע ם שטייט אין פסוק ויבולו הש'ם‪:‬ם‬ ‫וה&רץ וכליןןקאם‪ .‬רבי אל. א ט בשאפין ל י ' ו ו ע ל ט ‪ .‬נינומע.‬ך י א ך ן ע ט פון‪.אלין אוני'עם איו ןיוואךין אוועלט ‪ .יייק‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪. צוויי‬ ‫‪.‬והיו ב ה שני)ב( דיוםקוסים‬ ‫נ א י ם ‪ .‬וועלט‪ .‬קג אלץ איי מיטיען‬ ‫אלע" יייטין ב י ז .‬ה א ט לבי' יהושע גטאגט‬ ‫״‪1‬ו ^ ך ת נ ו ם אווי איז ניווען ‪3‬יי «!ט א ר ך ‪ .‬איל כ ה ה ו א ד א מ ר ר׳ ח מ א‬ ‫כ י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יאייד ימנסל סדר ומניס ו האמגש׳ ‪ ) 1‬י ( <עשי נליס‪ .ילייןט ךי צורי‪.‬די תיםעיל אונ‪/.‬נ ע מ י ש ט ן י ‪ 5‬י ‪ :‬ע ד ם י ט ' ך י‬ ‫^ ג י י א ‪ .‬ערד אונ זייןןר העילעאפט‪.‬ל ד ׳ ר ו ח ו ת ה ש מ י ם ‪ .‬איל כ י צ ד ב ר א ה ק ב י ה א ת עולמו‪ .אלין האט ‪£‬אט ןענומען א ו נ ‪ .אלין האביןזיך פארשפריייט אינווייינינ אריץ‪ .יווען פ ו ל טיט יואטער‪ .‬קילות אמת המיס שמקלסת לתוך ומרב.‬ה א ט אדרינום‬ ‫ןייאןט צו רבי יהיש׳& איי ‪ 9‬ק ל י ך א י ‪ . .‬איר‬ ‫אליעזר ב ש ם ר יעקב מ ש ל ל א ם ב ט י ש ה י ת ה מ ל א ה ם י ח ‪ .‬כיון‬ ‫)נ( ש פ ס ק ה וניער המים ש ב ת ו כ ה נ ר א י ת מ ל א כ ת ד י ו ם ק ו ס י ם ‪ .‬לעם' אללי^ום אין ‪.‬אייז גיועהן גיוואךין לי אלבעטפ'וןדי'הי‪.‬אזד ו ד ‪ .‬לבי ח. 9‬ענ‪?. .‬פי• של ששי יערב נקראו ‪ ( t p (1‬יפת״‪.‬אדתינום‪/‬צויךיבען ואלין ווערין‬ ‫ד י נ ע ביינעח' האט ני?רע.‬זעגען }ידיארין כלים ‪t‬‬ ‫<נ( פ י ‪ 3‬ח ‪ .‬אז טען ‪$‬אט נ א ר ארוייס ‪.‬ע ר ד איויניט״נרעםער גיוואךין‪ . ‪.‬אעזם' .‬ער האט א ו י ם ‪ .‬נעפירט ‪.‬ר׳ חנינא א מ ר ד י ‪ .‬‬ ‫ןואט ר?י ‪:‬הושע « ‪.‬קןאלין‪.‬אונ אי.‬ ‫לעל^י^ען זענען זיךיצו זאטען גיקו&ען אלע פיר ‪.‬נטאגיט צי אים ציית‬ ‫אוים ליין הא.‬נינאןץן די וואםער פ ו ן ' ך י‬ ‫ויאנע‪ .‬ו( ופתכן זה ב ז ה ומהן נ ב ר א‬ ‫ה ע ו ל ם ‪ .‬ך א וועךט א ל ע מאהל‪.‬רבי‬ ‫ח ט א ב ר ח נ מ א זא^ט‪.‬חוץ םד״א שאין ל ו ס י ק ו ס י ם ‪ .‬אוג ד י ‪ .‬פיר ה ט ע ר גיליעט אין לי פייר דייטין‬ ‫פו..‬קנא?? ! ‪ 15‬לי ?יי עי‪) .‬אקליינע ?וטוב אונ האט ‪.‬איר יוחנן נ ט ל הקב״ה‬ ‫ש ח י )ס( פ ק ע י י ת ‪ .‬ק.‬שלחנות )ה( פקעיות‪ .עואןט אווי ווי רבי ח^א ב ר חני^א דןט נ י ו א ן ט ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פריטה י‬ ‫בראשית‬ ‫)א( סיקוסים‪ .‬נרעםעת ) ‪ Q‬ריבי ח מ א ה ט אנ?‪.‬קנאל אונטע.‬לער‬ ‫חוזי יביהואיז אוועק .‬אדריינום )ז( שחיק עצמות שאליה לר׳‬ ‫י ה ו ש ע ב ר ח נ נ י א ‪ .‬ריבי יוחנן ואגיט גאטהאט‪.‬קנאלול' הויבין אונ איי.‬א?יןרימעלט‪.‬ע ר רוט די גילייגט‬ ‫אין די }‪5‬יר!ייטין‪.‬זענןט קנאלין האט ‪ j‬א ט נעינוטען‪ .‬אוג פון ויי וזאט^ער בשאיפיןךי וועלט‪<.‬ךי היטעל מיט לי‪.‬כיון ש נ ע ק ר ת ה ו ובהו מן העולם‬ ‫נ ר א י ת מ ל א כ ת שמים ו א ר ץ ‪) .‬ךי ‪9‬יר ‪.‬‬ ‫ש נ א ׳ ויכלו השמים ו ה א ר ץ ‪) :‬ב( ר ׳ ח ט א פ ת ח )משלי כה( הנו סיגים מ כ ס ף וגוי‪ .‬ה‪:‬ן> קמילה ולדיש כלי ל' תתלה!‬ ‫מנ‬ ‫‪5‬מנ״‪ 0‬של עולס‬ ‫) א ( סיקוסים‪ .‬ז ע .ט ביי רבי‪.‬או‪ :‬ל י סייר‪.‬ד א איז א ד ף ‪ .‬ק.‬ואיזו זו ה ה ו ר ה שנא׳ )איוב יא( ארוכה‬ ‫מ א ר ץ ס ר ה ו ר ח ב ה מני י ם ‪ .‬ווי‪.ענדינט‪. ע ן ^יוואךי! כליים‪ .יגאג^ןק פ ו ן ד ע ר י ו ו ע ל ט ‪ .‬ד׳‬ ‫ל ד ׳ ר ו ח ו ת ו א ח ת ט ל מ ע ל ן ו א ח ת מ ל כ ט ן ‪ .‬מ״ה יקןוומן נל׳ י ו ן ‪ ) :‬נ ( דיסיןיסיס‪ .‬ע ם איז‪.‬ק.‬ע ל ד ‪ .‬א ח ת ש ל א ש ו א ת ת של ש ל נ ‪) .‬שס( ויצא לצורף ב ל י ‪) .‬אבער ךי‬ ‫ח ו ל ה אייגיטג..ינא זא‪.‬אווי ווי״עם שטייט ‪.‬גיוואך'ין‪ . .‬ה ה ׳ ד ויכלו‬ ‫ה ש מ י ם והארץ וכל צ ב א ם ‪ Q ) :‬ב י צ י ב ר א הקב״ה א ת ע ו ל מ ו ‪ .ע איו.‬‬ ‫נולויריס ‪ ) :‬ג ( שפסקה‪ .‬‬ ‫!י‬ ‫י‬ ‫אווי‬ .‬א ז ו י ‪ .‬איץ‪:‬ם פון פי.‬אדי לאננ ווי דיוועלט‬ ‫איו נייוען'תהו\בוהו דואט "טען ניט ניועהן די א ה י ע ט פון ךי לוימעל מיט ל י | ‪ .‬זעלוט^ען שויןךי אר^עט פוןךי צ ו ר ו ת ‪ . א ט וזאט גייאנט ‪.

‬ומיעט להן)ט( בדיצה ומיעט להן‬ ‫בהדיוכין‪.‬ךערישטערייןימאדיםמיט דורך יערער מזל אין אחדש טייפ‬ ‫אהאלןנס • אינ יי ‪-‬אלע מיעלך מילות ‪.‪.‬חוץ מן‬ ‫כוכב נוגה ומאדים‪ .‬ויש מזל שנוסד הליכו לייב‬ ‫שנה יהיא צדק‪ .‬דאסאיזדער‬ ‫?טערין וואסהייסט ח ן ה ‪!7 .‫סדר‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫לט‬ ‫בראשית‬ ‫בר חנינא‪ .‬אט אויםהייליין דיי סבה" אע די"פ 'ר‪'1‬ת‬ ‫א י נ ‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י י י‬ ‫ז‬ ‫. ויאם הייםט שבתי‪ .דעלץ.‬עםאיי רא אמילויאס‪.-‬אלה כ י י ‪ .‬דאס איו דער ‪#‬טעריןוואםהיינזטצלק‪.ה‪.‬הרבה להן בדיצה‪ .‬ ‫‪:‬‬ ‫ויעלי‪. די מליגה אים‬ ‫דערצערעט‪ .‬אין לשון ויבלו‪ .‬שאין ממרין הלובן)י( אלא לד׳ מאות יפ׳ שנה ‪) :‬יא( יבעי שאלדד‬ ‫שנונה מהלכת י׳ב מילות לעשרח חדשים‪ .‬אייךער>־‪.ילויבט‪ .‬ועה איך אייאנדר‪ .‬‬ ‫דאאיי אויך אווי גיווע.‬נעת הנראה «‬ ‫*‬ ‫™‬ ‫?‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫>‬ ‫‪W‬‬ ‫רבי הועועיה האט.‬רבי פנדס‬ ‫האט נילערונ טביי רבי הנ.‬אונ‪.‬ל‬ ‫אויף ךעם ביים יכיי . פו.‬משתרש‬ ‫בשנת השמשה ‪ ) :‬י ( ואותי יום‪ .יואןט ךבי אפם הטנילרשת אי.‬אונ ויען משיח יועט קומגןוועמ ‪. פרעגץ אדף דעיר זאך‪ .‬אונדי דריי שטערין וואס הייסץ‬ ‫כוכי גיגה ?(אדים ד‪/‬עגדמען'גיט זי.ע?!ווי..‬םילקוש ל*‬ ‫ניים ליה! )ינ( ננית שית כ י ־ )ינ( לשלש שנים‪ .‬דם'הראשון האם געייגדיגטיייעגען די מילות "ניגאננע..‪ ..‬ולשין כלייה‪ . .‬לפיכך בעי שאלה‪ .‬איז ביי ייידא היילינכדיט יפה שמטה.‬ם איו.אףר‪.‬ויש טיל שהיא ממר הלוכי לשלשים שנה יהיא שכחי‪ .‬ראם איו ךער ?עטעלי.‬לך‪.‬אוגךעם טאגוואם גאטהטאךםבשאפץ המשיי.. .‬אבל לעיל הקכיוז‬ ‫מתנות‬ ‫)‪ » (0‬י » ץ ‪< .‬לאהר זםן הכעיסו אותו‪ .‬א״ל אפשר כן‪ . פון ציפירץ בנות שיח ד א ם איי ייייקןע' פיייני!( וואס וואקםיןאויף'לע‪0‬‬ ‫י‬ ‫בוים ךעם א.‬ומאדים חדש!וחצי כל מזל‬ ‫מהלך י ב בשנה ומהצה‪ . אנטוכיא לערוואריט ויבולו איז דערטיי^ש‬ ‫* א י ^ ל ! • ל??^ אמלןל איי'אליי! נינאננעו אייןאטליגה" די םענטשין פו.‬עס איידאאמו״לויאסור ענדיגטייץגאגגצו‬ ‫ךכייסיג.‬איו מפעלי• דיעירלדב‪ .ט‪ . דיך קצרה ובמהירות‪.‬חיינא חםיהא‪ .‬כל סיל כיח יום‪ .‬והיאך אומר כן נונה ומאדים אין נומרין הלובן אלא לד׳ מאות‬ ‫ופ שנה‪ . אויףנייואקםי.‬האט‪7‬ך וייינ‪:‬גער גימאכם דיער פלייר אוג האט ייייגייגער ממאכטיזייערע טובות‪.‬פיל טובות ‪ .ה האבץ אים .‬אין אצייטשפעטער האבץ יימענטשי.‬גייט דוךךיךיצוועילף מ ל ו ת ' א ץ ' מ ה ן ח ד ^ ם ! יעדער מיל‬ ‫דא?גרט פי נף אינ ןמאנןע טענ‪ .‬ערעגלינט ‪1‬יין"גא?נ צו צוועלף‬ ‫.‬ר׳ פנחס בשם ר׳ חנן דציפירין תני‬ ‫)יב( בנות שוח בשנה שנייה של שמטה נוהנ קדושת שביעית שלהן‪ .ער גאגג ביי פיר הונדערטטיט״אכצינ •אהה! איך ידאב‬ ‫ךדאלט?רעגיןדער ?טעלין גוגה‪.אךרביו די וועדיןצייטינ‪ :‬האבין ד י ראך אנמהויכץצו וואקםץ״אום‬ ‫קזםקןה‪ .‬איל כך היה מעשה לפני הקב׳ה‪) :‬ד( א״ר הושעיא דרש‬ ‫רבי אפם באנטוכיא‪ .‬אלא לשון מכה‪ .אלר פון שסטה‪ .‬כך עד שלא חטא אדם היאשין ה־ו המזלות מהלכי.‬־‬ ._.‬האיטער דך פייליןיפרייטטיט‬ ‫די אוג האט די ןיטאל‪ .‬לתבער'ד^רף סע.אןזר‪ .אלד‪ .‬מ י מ ‪ V‬המילית קצר ייהם ה י י ן כ ד‬ ‫‪» » J‬‬ ‫ל ה ס ^ ו י ו ונתמעש שמחתם ז‬ ‫מ ת ‪ £‬א‬ ‫כהונה‬ ‫ל ( ה‪-‬נ אלא לתיש שנהו)יא( ונע׳ ‪.‬ז׳ « י י ו ט י ף ‪ ( » ) 1‬ה״נ העייןי הרכס‬ ‫» ‪ .‬ענדינטייין_גאגג צו צויעלף* חדשים‪ .‬עט איי לא אמיל' דאם‪..‬ויש מול שהוא ממר הליכו לשלשים יום והיא לבנה ‪ .‬ווי אדם האט געייגדינט' פירט'גאט דסיזלותדורךיאלאגגע וועג‬ ‫אונ §אמעלאך‪.‬איל פשיט ירד למזרח‬ ‫ולמערב לצפון ולדרום‪ .‬יש מול שנומר הלוכו לי״ב חדש בנון כוכב‬ ‫חמה‪ . .‬משל למלך‬ ‫שנכנס במדינה וקילסו אותו בני הטדינה‪ .‬רעם‪!.א אמיליוואים ער ענריגט זיין גיאגגצו דרייסיג טעג‪.‬הכניסו לבית קטן‪ .‬נייט״ער דוךיליאיאהר ‪9‬יט אהאלבס‪ .‬אתמהא‪ .‬יאם‬ ‫איוךער ?זפועךין וואס הייסטל?.‬לפי שעושות‬ ‫פירות )יג( לשלש שנים‪) .‬יל( ואותו היום עשי פימת בן יומן‪ .''די‬ ‫?‪PW‬‬ ‫מ־י.‬הרבה‬ ‫להן )ח( בהדיוכין‪ . פערטינע״פירות ונאר‬ ‫דורך די ך ך פ ץ אדםה־אשין איז גישטראפטמוואךץ ךי״עיד מיטידי פיירותיאזידאסווא^ץ‬ ‫ז‪$‬ל לאג נ יאעיין(‪ .‬ער ‪.‬וערב לו קילוסן‪ .‬ווי אזויייקענסטו•‬ ‫זאגיןאוךער?זטערץנוגה אונדער שטערין מאדים ענידעעןיניט דיער גאגגנאר ביי פיר הונדערט‬ ‫טיט א?טציג.. טיט‬ ‫אקילצעיוענ אונ .‬‬ ‫משחטא סיבבו דרך ארוכה ובמתינות‪ ..

‬רהאט‬ ‫אדם‬ ‫.‬צ ב א‬ ‫ל ת ל מ י ד י ם מנין ש נ א ׳ )איוב י ד ( ) י ח ( כ ל ימי צ ב א י א י ח ל ע ד פ ו א ח ל י פ ת י ‪ .‬ו כ ל צ ב י ו נ ו ש ל‬ ‫א ד ם אינו א ל א ע ל ה א ר ץ ‪ .‬עלי א ר ץ ‪ .‬נמו שכיר יום נ נ א סשמש‬ ‫מזמז• צאהי ‪ ) t‬כ ( צנא לי ‪ .‬ך ע ם ‪ . ט ש א י ז ז ו כ ה א י י ד י ה נ א ה ' צי א י ם ‪ .‬ד א ס י פ א ר ה נ ^ ה ה א ט ע ר פ ו ן דיין לעיבען'‪ . מ י ד א י ‪ .‬עיע?טע‬ ‫צ י י ט ' צ ו ל י ה י מ ע ל אוני.‬ו מ ה הנייה לי )יט( וכימי ש כ י ר ימיו‪ .ין ד י ה י ם ע ל א ת ז י ש א פ ץ נ ד ו א ר ץ ם י ט א ל ע ‪ /‬א ר ץ ו ו א י ס צ ו א י ם ג י ה ע ר ‪ -‬א ע ך י ^ ך ד‬ ‫א י י ב ש א פ ץ גןווארץ ם י ט א ל ע י א כ ץ ד א ס צ ו א י ר ן י ה ע ר ‪ ' .‬ע ד יקים‬ ‫ח ל ו פ י ‪ . ג ‪ .‬ך י . א ל י י קי^ועי צ ו ר ע ם מ ע נ ט ש א י ג דע־'‪.‬נ פ ל מ מ נ ו ו מ ת צ ב א ע ל י ו ‪ . .‬ד א ס האטי א א ו י ^ ע י ע ן ו ט ע זנייט‪ .‬ב נ ה ב נ ץ ע ל ה בידו‬ ‫) כ ( צ ב א ל י ‪ .‬אז‪^.‬או‪.‬נ י פ א ל י .‬‬ ‫פ ץ ווא^ען ודייםין ‪ p‬ר א י ‪ .‬ער'באהט‬ ‫אהויויאוינ‪^.‬עזעצ‪3‬ע צ י י ט צ י ת ל מ י ד י ם י ד ע ן דיי י א ל ץ ' ' ג ת י ם‬ ‫ןוערין‪.‬‬ ‫א י נ ד ' ‪ ? .‬‬ ‫ו צ ב א ליסורין‪ .‬ם ו ד א ר ץ ד י ה י י ק ע ל ' א י נ ד י ע ר ד א ו נ א ל ץ ו ו א ם צ ו ז י י ג י ה ע ר ו י ע י י ן פ א ל ל ע ן ל ט ווערין‪.‬איינ א ו י ב ע י א י י נ י ט י ו כ ה א מ ל י ה נ א ה אוץ־‬ ‫א י ם ‪ .‬זים ש ט י י ט א ץ "?־סוק‬ ‫יץןלי ם ^ מ י ‪ .‬ע י ס א י ז ד א‬ ‫יסוליםוועז‪.‬נשמה‪ .‬ער ה א ט ‪ .‬ע ם א מ‬ ‫ד א א א ו י מ ע ז ע ץ ט ע צ י י ט י צ י י י ן ל ם י ל י ם י י ע י י י י יאלי׳ ג ר ד ס ד ע ך י ן ‪ .‬א כ ל פ ת ו יהנייתי צ ב א לו ע מ ד ת ב ת ו ך נריני‬ ‫ו ח נ ק ת י צ ב א ע ל י י ‪ .‬פיוש" ל' מ ‪p‬‬ ‫ודלי! ויואוס‪•) :‬מ( נל ימי ‪ 5‬נ א • ‪ .‬‬ ‫אי‪.אלי|‬ ‫אאויסיעועצטע צייט צו‬ ‫ק ו מ ע ן א ו נ י י ע ן י י י י א ל ץ א ד ע ק ^ י י ן ‪ .‬א ו ג א ל ץ א י ז עניתוכןט ‪ 5‬י י י א ך ץ * א ו נ‬ ‫^וא\יןוד עםת!ךףדיל‪.‬‬ ‫נ ח מ ן ך ע ר ז ו ה ן ' פ ו ן ' ר ב י ש מ ו א ל ב ר נהיםן ה א ט ' ג י ו א .‬ך ב י ס י י ם ץ י ז א ו ט פץ' ר ב י ‪ :‬י ה ו ש ע‬ ‫^ ן לויי ס יוע.‬צ ב א ל ש מ י ם ו ל א ר ץ ‪ . א ם ו ‪ ' .‬‬ ‫עלנק‬ ‫ן ו ע ל ץ ^ ז ו ו י נ ד ד א ^ י ן ‪ .‬יאס לאו !יא ייו־ל ינא עליו‬ ‫וימיפיםו והספר עצמו מפרש ומלן• ננה בנין ט י ן ) נ א ( וקיק‪.‬א י ח ל ״ ע ד ב « ח ל ־ ר ה י י ה א ב א י ך נ ע ־ א פ ט ^ י < ץ ו י ע ^ ק ו מ ע ן ' מ י י ! פארנזא•‪.‬‬ ‫ה י ב ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)טו( נשמנללי‪ .‬ל ע ם ' מ ע נ ט ש ייעז ע ר א י י א ד ף‬ ‫ך י ז ן ל ד ‪ .‬ע ס א י י י א אאוי‪!5‬י‪.‬צ ב א ל ש ם י ם ו ל א ^ ו צ ב א ל ת ל מ י ד י ם ‪.‬וועלט‬ ‫פון לי‬ ‫הנאה‬ ‫*?לע^ס‬ ‫א‪1‬יף א י ם ‪.‬ו צ ב א ל י ם ו ר י ן מ נ י ן ‪ . ע פ י ר י ז ד א ם ב א ה ו .‬א י ר א ל ע ז ר )יז( נ ׳ צ ב א י ם ה ן ‪ .‬ויי. (ipv^f‬‬ ‫א י ך ז א ל שוין ך ו י ס ו ו ע ר ץ ‪ .‬ע ם " א מ ך א א א‪1‬יט.‬ניווארןסי ב י ‪ 9‬ל א ר ו ו י י י ‪.ענ‪.‬ג י ג ע ם ץ ב ר ד ט א ו ^ ע י ר ^ א ט ה ^ ^ ז‬ ‫גיהאט‬ .‬ביו § ל י י ט א נ‬ ‫י‬ ‫< ו ( ע ק ל ץ .‬ע ם א י ו ד א א א ו י ק נ ע י ע צ ט ע צ י י ט ציו'ךי'יזיימנל א ו ג ^ ע ל ד ווי ראנג" ד י ן א ל ץ ?זטייז"‪ .‬ה ר ב ה צ ב א י ם מ י נ ה ה ק ב י ה ל א ד ם ה י ה ‪ .‬מ ח י ן מ כ ת ו ש ל ע י ל ם י ר פ א ‪:‬‬ ‫)|־‪ (J‬א ר י ב ״ ל נ ש ת כ ל ל ו ש מ י ם ב ח מ ה ‪ .‬עם ‪ $‬ל ב ע ט ע ר ‪.‬ר׳ סימון ב ש ם ר י ב י ל ) ט ז ( מ ב ו ל ל י ם היו ה מ ע ש י ם והיו מ ו ת ח י ן והולכין‪:‬‬ ‫) ן ( ו כ ל צ ב א ם ‪ .‬ש נ ׳ ) ש ם ז( ה ל א צ ב א ל א נ ו ש ע ל י א ר ץ ‪ .‬נ ם ? פ ן י י ט איז פ ס י ק א י ו ב ה א ט נ מ א ג ט ב ל י מ י‬ ‫צבאי' יאלע ט ע נ ייאם א י ל בין‬ ‫י‬ ‫א י ן ל ם י ח ‪ .‬‬ ‫‪.‬ה א ט ע ר ה נ א ה ‪ .‬גיוואךץ ט י ט ך י זיז^ן א ו נ ט י ט ד י ל ב נ ה אוניטיטידיייישטיגךץ'‪.‬פ ו ן וואגע.. דייסי. " פ ו ן ל י ה ו י ו א ו נ א מ ן י ש ט א ר ב י ן‬ ‫א י ז ך י ה נ א ה ג י ו ו א ר ץ א ו י ה א י ם צ ו ם ? ! ל ע ? ט ץ ‪ .‬א ו ו י ייי ע ם ׳ ? ט י י ט א י ן ן ם ו ק י ^ ^ ו ־ ל ר י ר ן ^ ר ת ' ע י ה פ י ז ״ ך ע ר ייעלכי‬ ‫ןיאס ך א איזיגי^לאגץ גיוואךיןויעט ג א ט אויםהיילין‪ ) :‬ה ( ך ב י י ה ו ‪ #‬ע 'ויזלוייואגט ל י ו ץ ‪ $‬ע '‬ ‫א י י ב ‪ #‬י ץ ט ‪.‬ש נ א ׳ ויכלו ה ש ם י ם ו ה א ^ ו כ ל צ ב א ם ‪ .א?ין פ י ־ א י ם ' א מ ע ק ‪ 1‬י י ן ‪ .‫•דר‬ ‫בראיית פרעה‬ ‫י‬ ‫בראיית‬ ‫מ ר פ א א ו ת ה מ כ ה ש נ א מ ר )ישעיה ל( ו מ ח ץ מ כ ת ו י ר פ א ‪ .‬ווארוים ע ם ש ט י י ט א י ן ' ן ס י ק א י ו ב ה ט‬ ‫וייאוןט ה ל א צ ק א ל א ג ו ש ‪.עת!ד»ע ציייט‬ ‫ז‬ ‫צ ו י ף ל י ם ' י י ע ן ‪ .‬וינלו ורש ‪ !ui‬שכצול ! )שז( ממללים‬ ‫היו נו׳ ‪ .‬תיל וצנאיוו ורש״י פ" לנאית‬ ‫השמים והארן נעשו נשיייי ‪ .‬מ ו נ ו נ ח ל מ י ד ס נואיסא‬ ‫ביומא ‪) 1‬יש( ונימי שניר‪ .‬ל ת ב ו ע ) כ א ן דקיון ש ל ו ‪. ט‬ ‫א ו י ב ד ע ר מ ע .‬נריאמן מראו זרן נלל מקיש־ וממונם‬ ‫נל׳ מימיך ושידוד והיו מוסהין והילכין כל ו' ימים על שיעורם‬ ‫עד שאמר מןניס די ופי׳ סנחונ נ ו יכלו ‪0‬נר היו שכוללים‬ ‫םיו מיסמין !הולנין עד מס ״ ואו אמו םקנ״ם ד ונדעור‬ ‫זה וינל אלהיס נוי ז )יו( נ׳ צנאיס ק ‪ . .‬נ ח מ ן ב ר י ה דר׳‬ ‫שמיאל ב ר נחמן א ס ר א ם י כ ה צ ב א לו ואם לאו צ ב א עליו‪ .‬ך י ‪ .‬י ר ?־יי‬ ‫‪ ! ? 3‬י י נ ט } י ו ו א ך ץ ן ו י ט ב ד ט ע ר א ו נ ' ט י ט ג ך א י א ו ג ‪ .ןךד‬ ‫ווארום‪?.‬ו ל ב נ ה ו ב מ ז ל ו ת ) ט ו ( ו נ ש ת כ ל ל ה ה א ר ץ ב א י ל נ ו ת‬ ‫ו ב ד ש א י ם וניע‪ .‬א ז ד י נ ע י ט ע ג ז ע ג ע ן א ו י מ ע ז ע צ ט‬ ‫‪ 8‬י י י ייי ‪ 3‬י י א?יד'ינ.‬ר ב י א ל ע ך ז א ן ט ךוייעללייי יאליזזעגען ד א ייאם ד י י י ז א ב י ז א א י י מ מ י ד צ מ ע‬ ‫צייט'» ‪ .‬ג ז ״ ע ד ז ' ‪ .‬י ם ו ר י ם ו ו א ם ק ו מ ע ן א ו י ף ‪ .‬ד א ם ג א ג צ ע גלוםטוננ פוןיימעגטשיאיו‪/‬אריער ז א ל‬ ‫ך ץ י א י ו י ף ד ע ר ו ו ע ל ט ‪ .‬פ י ז י ו א י ע ׳ ייייםיז‬ ‫ם י ל י א י ן ס א י ז ד א אא‪1‬יקנ‪.‬ןגר איו• א ר א פ ‪ .‬ייי.‬‬ ‫ןיווק‬ ‫ו ו א ר ו ם ‪ .

‬רבי סיטין יאגט יעדער נראו האט אמזל‬ ‫אין היםעל• אינ כעי ‪°‬יל ‪ w%‬אים אונ יאגט צי אים יואקם‪ .‬ל( חטא הר עירדען טענה חדא עקרב‬ ‫)לא( ומניזה יחיה נהרא‪)) .‬הרבה עסרבים‪ .‬איי ךי הגאה גיווען צו‪.‬בר סירא אמר אלוה )»( העלה סםים ם.‬הצמית ודרש לנא‬ ‫ז‬ ‫שלש! מפן !רצי! והנ״ה‪) :‬כג( כימה ‪ .‬פיל ‪.‬אף הן )כז> בכלל ברייתו של עולם הן‪ .טשאיזאקאוזל גיףטאנקנעבי!אטיייריזאטעיגיזעלוןוויאיאבע ‪ m‬א ו י ף י י ן ז ^ ש ל א נ נ‬ ‫אינ ?וווי?ט טיט אים אריבער דעם טיץז יאוג דיער שלאגג האט אייףירי ־*נדעריע זייטטייר‬ ‫‪ rypi‬אמע?^ש(‪ .‬אונ טיט ויי םאכיטידער אפטייקער‬ ‫ךעם ?ומעקקדינען אי‪ :‬ניטען‪.‬‬ ‫דודבינ )כס( הוה קאים על כיף נהדא‪).‬‬ ‫‪#‬לאעען‪ .‬קש‪.‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪3‬‬ ‫) ח (‬ ‫א ו‬ ‫גיטראנין‬ ‫ז‬ . . י ' ז ש ^‬ ‫דעלשטיקט‪.‬ר׳ תגחוםא א־ל‬ ‫בשם ר׳ נהמיה ר׳ ברכיה בשם ר׳ חלבי‪ .‬יש נ ־ ס‬ ‫לירן ונס המה עיקר סנריאה‪) :‬כמ( היי ש מ ע י ‪ . אחא )כלו( היה משתעי הדין עובדא‪.רעםערייעיי! • איוייוי‪. וואם״עד איי'ש'ילד'יג ‪ .‬הט וי ‪ vm‬איו^־ צורים‬ ‫‪:‬‬ ‫פ י ל‬ ‫‪3‬‬ ‫?‬ ‫.‬לשון שוטר‪) .‬אפי׳ עיי צפרדע‪ .‬אינ דייגאנצעיטענ זיינע״זענען נאד‬ ‫ןיציילטע ווי אפאררונ ?ענער אךבעטער‪ .‬ר׳ פנחס‬ ‫ב ׳ ט ם‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אותם מיי כנה י י ־ סגירן‪) :‬ני( מלל ניייתז ‪ .‬ב( כיון דעביד שליחותיה אתזרתיה לאתריה‪ .‬דייגי^ר״ י ־ י‪ .‬ייץ ףלעכטין‪.‬טיט די הי־לט דער דאקצאר אמ־ויה‪ .‬ז ד ? ר ‪ 1‬ט ף ט י ך נ » ט א י ^ ן ' ^ ז י א מ .‬ריח‪):‬״ )אמר!‪ .‬י י ־־־רני ־־דית ‪ p-fo‬כמין קבריה קש־יה‬ ‫ו נ ‪ .‬אדי ו ד ע ם שטייט'אץ‬ ‫פסיק ח ווייקט די נייעץ בון היפעל אויב דו״קענסט מאהןייץ ניויעלטינקייט אויף״די ערד‬ ‫©ז דער מזל זאל נייטען דעס גךאי‪.‬נוננ נרקיע «‬ ‫) נ ד ( מעדנת‪ .‬ינ .‬הה״י )שס( התיציא מזרות בעתי ועיש על‬ ‫בגיה תנחם‪ .‬עם שטייט אץ פסוק התקשר מעדנות‬ ‫^ • ^ י מ י • ‪3‬ר | ? א < ר ב י סיימין י א ג ץ ד ע ר י מ ^ ־ י מ ה‬ ‫בי מה אי מועכות ??יל‬ ‫מאכטזים די פירודו‪ .‬ערד ‪ .‬אונ ךי!א.‬‬ ‫אמע.‬ר׳ הגיגא בר פפא יר׳ סימון אמרי כימה )כד( מערגת את‬ ‫הפירות וכסיל םושןד )כה( בין קשר לקשר‪ .‬עושה‬ ‫‪ wit‬יזשלשו! נינה »יוי» וישיי זדש מ ‪ ^ 8‬אותה ומפריש‬ ‫?ימאט • איי די ר ^ י א י ט צ ו ם נוטען‪8 .‬ע?ךע ?ולאננען‪ . V .‬י א ־ צפרדע אתת‬ ‫טוען ונישא עליי עקרנ א' ומעכירה על הנהר! ילאן מניוה‬ ‫מ ע ט י ־ ני־א ונן'נגוזו ועני \ )לנ( נ ק שעשה ה ע ק ^‬ ‫ושרש! העי ‪ ) 1‬כ נ ( השלם סמים ‪ .‬עי יאל נואקםי!'(‪. שליחות"‪ .‬ופרעושין‪ .רא זאגט גאט הטי א|‪ «£‬גיבתיניט אזעלכע‬ ‫ןןאןין פון די‪.‬ניתן נהה שעה )עדן איה!‪) :‬כה( נין קשר‬ ‫קשר ‪ . הארץ‪ .נען ציהט <נר *ויספק איין קנופביו יצוםאנדעריןייקנופיייואלי!‬ ‫א‪.‬״‬ ‫בשאפוגג פון דער וועלט‪ .‬ר׳ תנחום בר חייא ירי טיםין אסרי מיל הוא שהיא )כי( מפזר את‬ ‫הפירות‪) :‬ה( רבגן אמרי אפי׳ דברים שאתה רואה אותן שהן יתירים בעולם ‪ .‬אפילו דורך אשלאננ‪. .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫•־אשית פ ו ע ה י‬ ‫מ‬ ‫הרבה דובים‪ . דין צייט>‪ .‬ה "‬ ‫עומד‬ ‫מהפר ה‪:‬יעכה הזה ! )כפ( הוה קאיס כ י ׳ ‪.‬‬ ‫אפילו מ ק ו א‪.‬הרבה נהשים‪ .‬׳ םשנו‪.‬אוג טיט יערער ]אף' טוהט גאט דיי.‬אפי׳ עיי נהש‪ .‬אפילי עיי יתוש‪ .‬פיל רענ‪.‬למשל ?ליגען פלייא קאמאירעם'‪ .‬ךביד״נחים ר ח.‬ובכל הקביה‬ ‫עושה שליחותו‪ .‬ולא‬ ‫עוד אלא כימי שכיר ימיו‪ .‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫על שפת ־ ־ ־ י ־ )ל( ממא נ ו ׳ ‪ .‬בגוו‬ ‫זבובץ ‪ ..‬פיל נייועל?‪1‬י'נע־ר'ם הט נאט אויףןינומע! אוייף רעם‬ ‫ט ע ^ ש די זאלין פון אים אפ ?עטע.‬הרבה שרפים‪ .‬קאמאר אפילו דוחלאיאבע ‪ .‬הרבה אריות‪ .‬ויתושי!‪ .‬פיליבערץ‪ .‬שס( התקשר מערגות )מ( כימה‬ ‫או מושכות כסיל תפתח‪ .‬אינ ווי ד ע ר ^ ^ נ הט ^גיטאקן דייזאןז ‪ .‬אונדערמיל בסיל ציהט אוים דיבוימער פץ איץםיעק ביזצום אנדער ין‬ ‫™‬ ‫סיי נק‪ .‬פיל ענדעםין‪ .‬ין מושכ‪ .‬בר'ם.‬בהם‬ ‫הרופא מרפא את המכה ובהם הרוקח מרקת את המרקתת‪ (t) :‬איר םיםוז איו כל‬ ‫עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לי גדל‪ .‬ההיד )שם לחו הירעח‬ ‫חקות שמים אס תשים משטרו בארץ וגו׳‪ .‬י.‬עם שבייט אין פם'וק התוציא מורות בעתו וער״ציהט אדם די‬ ‫פילות יערער מזל אי.יא אונ רבי מימין האביןיגיזאנטעסאיז‬ ‫די רבנן יאגיו אפילו די יאכץ דאםידו יעהםט די‬ ‫דא אמיל וואסער מא?ם וויץז די פירות ־‬ ‫פאר איבעריג אויף ךער וועלט ‪ .‬ומגדל! ‪ ) :‬נו ( ממור ‪ .‬ ‫אונרבי ןרמה דואט גיי^גט פון רבי חלבו ם וועגיין ךבי אהא האט דער״ציילט די מ ע ש ה ‪.‬רבירןגתמא הט גיואגטפין רבי גחמיה ס ?ועני.

?ןש קאט אים ניסאכט אקרוין אדום זיין קאפ‪ .?ר ניקוםעןפוןדי‬ ‫זןיט‪ .?.‬איל )לט( יכול את סרים הדין עשבא ‪p‬‬ ‫ראשיך‪ .‬הט‪.‬אפר זח חולןד לעשות שליחותו‪ . אים‪ .‬איז‪.‬דןאט ךער טכ‪#‬ף איויף ג'יה'ו‪:‬בין דעם^קאפ אונ הט גיזעלןידעם‪./‬ער איי' געשיקיט‬ ‫}יוואךין פון ןאט'‪ .עם שלאננ‬ ‫טיט רעם ‪#‬טעקין‪ .‬לז( אחא חד גבר וקם‬ ‫לםםקר בההוא חויא‪ . .‬האט רבי עאיי אוועס נע^אןט רעם שלאנגפוןיךי דיט‪ . ארוס ויץ קאפ‪ '.. אויף ידעם שלאגנ‪ .‫‪2‬‬ ‫בראיית י ^‬ ‫סדר‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫בשם ר׳ חגין דציפורין אפר עובדא הוה בחד גבר‪) .‬האט ךעיר' מ‪.‬‬ ‫קול הנוה ! )מד( היה יפיי מטיל‪ .‬האטי דעו־ ^עגטש‪/‬מאנט יא‪.טאט ‪.‬ענ?'ש'גיואגט.אג ט רער ^׳לאנג גייט געווים מאה.‬איו נקומען יאגד פון רויםאונהט‬ ‫צתים‪.‬הייבין }.‬אסר חסה אני על סן דקטל הדין הויא‪ .‬אמר לאותו קילו מן קישטא את קטלית‬ ‫יתיה ! )לש( יכול אתה לכריש ולהסיר אותו עשנ מעל ואשן•‬ ‫א״ל אין וכן עשה וכיון שנדמו והסירו <("ל יכול אתה‬ ‫לקרנ לכאן ולסריס ומנוע וה ממש נוה המעה שהים נידו ו‬ ‫)מ( נשרי‪ .יי^לאגין לעם ^טלאנג‬ ‫איז .‬גיקלן‪.‬רבי חנן פון צפוךי וזאם‪.‬‬ ‫מ^ט רער ?ז‪?3‬צ'ף צו ךעם ‪^5‬נ?‪1‬ש ת‪.‬קענםט' ניין צו דעם אלט אינ אויף ‪.‬והוה )מב( טרדף ליה פן הדין‬ ‫םיטרא‪ .‬אפר ההוא גברא‬ ‫אנא קטלית יתיה ‪) .‬‬ ‫אפר םן קושטא את קטלית יהיה‪.‬‬ ‫סיס תולה עיניי והריס פניו למעלה וחמא ני' ראה לאישי‬ ‫עשכ נעשה עטים ליאשו והניר סעשנ בהוא מנין ומכיל‬ ‫נפני ארס ה.‬איל ‪$‬ין‪ .‬טיד נפלה )מג( הברה בעיר‪.‬האט‬ ‫ז‬ ‫א י נ‬ ‫ט‬ ‫־ימ ג‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ויי''‬ .‬הטידער מענטש נייאגטאייך‬ ‫ן א ב אים ‪.‬בואה אין אפעלד וואם' ג.‬איו .ין אויןפ זיין ארט‪ .‬ער יאים גיגו^ען אוגיהאט געםאכט פון איים אקרוי..‬איו‬ ‫‪. ‪.‬וויי ךער' מענטש איו צו גינאמען צו לעם‬ ‫‪#‬לאגג זעגען צו§אלין ךיגע )לידער‪ . א ‪ ..‬אלעזל פי! ‪.‬עם איז אמת אז דו האסט . ? >7‬י?לגת •‬ ‫פאר ביי}ינאננען אשלאגג האט ךער מענטש .‬ךביאלעיר' אייאמאלזלניועםין איי.תש ‪ .‬ג.‬הט‪.‬לרו( תלה אפוי והטא לההוא עשבא עבידא כלילא לראשיה ‪.‬לער אויב לער מענטש האט אים אשלאננ' ]עביסען אונ‪.‬ער'גטיעיחן‬ ‫אשיןעם גךא־ וזיאט‪.‬ןעמריב״ען דעם רבי‪.‬איל אין‪ .‬כיון דקריב להחוא חויא סיד )מ( נשרו אבריו‪ .אט אסאהל נעשניטען' ‪.‬לו( אזלא חד חויא וטחא יחיה וקטיל יחיה‪) .‬האט^ר איםאוועקמ)יאנט'פון'לי אגךערע דיט'‪ .‬ראח נחש )מא( םרתיע ובא‪ .‬אתא‬ ‫חד‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫שליחות בנשסלח לו מן השמים הלפווע התזיוסה למקימה‬ ‫ועיין בוי״ר ונקהלת )ס י( שהמיתה שס ‪1‬ן אוה‪) :‬לג( זהום‬ ‫יןאיס למוזלו כוי ‪ .‬לי( דהוה קאים לםיהצד‬ ‫)לל( בהדא בקעתא בי טרפא‪) .‬איל את יכיל קריב הכא ופרים הדין חויא בהדין‬ ‫חיטרא‪ .‬‬ ‫ה א י ט ד ע ר ^ ף ןיזאןט צו דעם §וענטש 'דו‪.‬לבי‪.וקוטע.‪:‬וקצטאזיף!יין ארט‪ .‬הט רבי_י‪5‬אי ?יילאזט רעם שלאנג גיין ךיןוועיג אין שטאטיאריין‪ .‬איזבאלד‬ ‫ןייוארי.‬פיוש״י לעשות כרכיו‬ ‫ולי‬ ‫)יטרא.‬לה( חסא חד עשב ולקט יתיה ועבדיה כלילית‬ ‫לראשיה‪) .‬הלן שם נחש א׳ והכה הוא את‬ ‫הנחש והמית אמ*« )לו( אתא כוי‪ .‬ר׳ אלעזר )מד( הוה יתיב פטייל בבהיכ‪ .‬רבי _ינאי איו אםאהל גיזעםין ביי רעם טויןןר פון י דין‬ ‫‪ mm‬אונ האט ןילערו^ט‪' .‬‬ ‫ןואט דער ^קפןש ניואןט .דאז פין ויין קאפ‪.‬ערי האט גיזאגט‬ ‫‪.‬נפלו מפני חוזק ארס הנח‪) 8 :‬מא( מנתיע‪ .‬ראזווס‬ ‫דער םע.‬איתי נחש יאמר תמס אני על יי שהמית את הנחש‬ ‫היה אומי אותי האיש הקילו אני הוגתיי ‪) :‬לח( תלה נוי‪.‬אוג ‪.‬ר׳ ינאי היה יישב‬ ‫ודורש בפתח עירו‪ .‬ער איו‬ ‫}י^יאר?ין‪ .‬ת'‪ .‬האט‪.‬ער צולייקגיקומעןפ?‬ ‫ךי א‪.‬א^י^ורייא אין ?.וזער צום ךאה&‪.‬קי'־נסט אראיפ גע^ען רעם גראיזיפון דיין' קאמ‪. ויין שליחות ו!אם‪.‬ג.‬והוה חזר טן דין םיטרא‪ .זאגט‪.‬ינאי ‪.‬איל אין‪ .‬ער מועףן ווי אשלאנגיךילט דך פון יזיין אלט' אוג קומט‬ ‫ןעני.‬בית הבסאאונ האט'ךך.‬ראה עשנ א' ולקח אותו וששה ממנו עטרה‬ ‫לראשי ‪) t‬לי( אזלא כי' ‪ .‬רבי פיגחם האט ‪.‬נךערע ךיט‪ .‬ווי רער ‪8‬ענטש' האט אראפ גינלפען לעם .‬בי טרפא‪ .עהוןת ךעם שלאנג‪ .א‪ .‬‬ ‫פלוני בן פלוני נשכו נחש ו ט ת ‪ .‬עט איז ימיר אוואגדער ‪.‬נא שם איס א' ועמד‬ ‫לואות ולהסתכל ומתמס באותו נחש מפני נהיה ח נ ו ומכיו‬ ‫נמו של‪.‬גטאגט אםענטש‬ ‫ד. יית הכםא‪ '.‬שכיה עומו לקלור הקמה נשוה ‪1‬‬ ‫)לד( נכוא נ ק ע ת א ‪ .‬והוה חזר‬ ‫טן הדין טיטרא‪ .‬ועוד הוה רדיף ליה טןהדין סיטרא‪ .‬כיון דאריס יתיר‪ .‬האט רער ט‪3‬ש'ף גיואגטיצו לעם‬ ‫ןועגףש‪.‬ננקעה וו של ני שופא שס מקום ‪:‬‬ ‫<לה( חמא כוי‪ .‬ווער האט גיקעגט" הרןגן ךעטעולאנג‪ . א?!כשף אוג'האט ךך' גיינ^עלט קוקע.‬לי‬ ‫גיענוע ונדנוד ונפי קרח נוס מות־ח <' רתתא וכעם‬ ‫ענינו‪ ) :‬מ נ ( ה״נ וה‪1‬ה מרדף ליה מן דין כוי פי' ר' ינאי‬ ‫הים רודף הנתש מל‪ :‬זה והיה חיוו ונא מ!ד אחו! )מנ( הנוה‪.

‬ןנךד אוג דזטזיןז}יקוילעךט אויןש‬ ‫ךי״ערר‪ .!ט אוב‪.‬אנדערע ואוין די פרוכתין .‬וריבעריאיז רער שוועךד אויןז א'יינ.‬שסיו נאמה שהיס ששק אצלם אס ניס מן‬ ‫קדש או מן קדשי קדשיס וקואו חו״ל אלוה טוקסין‪) :‬נו( על‬ ‫גני המונח‪ .‬אונ‪^.‬והתהיל מהרף ומנדף )נט( כלפי מעלה‪ .‬יןיחקדעם‬ ‫ביין בעקאלטין אין'ךי‪.ךי‪.‬אוו ן ן ר ו י ס ‪ .‬ער וזט גישטאכין ךי‪.‬דעו־ ודיל איו‬ ‫דוךןז געגאגלען אשר פון ^לןז איני דואט זיף אנגישטויםין ‪$‬ן רעם ביין אוני איז ניפאלין אוג‬ ‫נישטאךבי.‬ע'ךד‪ .‬עךד אונ האט ‪.‬זיןז גיקדלעו־ט אויף ךי‪. איעןעריכט' פון ךי בלוט פון)ךעם'פר>אונ‪.‬קליס יתיס ושנ גו‪) :‬מת( לית וין נו׳ ‪ . רעם םלןז‪ . נעלייגט‬ ‫ךי כלים אין רעם‪.‬ונילקוע קהלת נ ו ס על ספר תווס ‪) :‬נו( עדם‬ ‫הקדשים‪ .‬ךער‪.‬‬ ‫נל עוד שהיה מצניע אותה היתה חוזית ומתגלנלת באמצע‬ ‫הדון‪) :‬נג( בלדר‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרעה י‬ ‫נזא‬ ‫בראשית‬ ‫חד )מה( רומאי)מו( ותרבית )מז( וקדים יתיה ויתיב ליה‪ .‬אין‬ ‫וה נקנס נא לידי שיצעוני נ״נ מיו יוא נתש א' ישנס אותי‬ ‫והמיתון )מט( ומטייל‪ .‬אינו דומס מי שעושה מלחמס עס המלך נמלנר ‪1‬מנלנן‬ ‫איתי ני׳ ‪) :‬סא( ה״ג מתמיה נחשלא נ י מ א ‪ .‬ונושו ‪1‬‬ ‫)מו( שהקדימו‪!.‬גט‪.‬אזל )נ‪ (1‬פשפשוניה ואשכחוניה טעין כתבץ בישין על יהודאי רקיםרין‪ .‬ער ןיםאכט אווי ווי אואק אונ האט אריי.‬‬ ‫אךם חחתיף"‪ .‬ךריבעריאיז דער' שווערד איין געשטירט גיווארין מיט בלוט פיון‬ ‫ןייפרוכיהין‪ .‬ער נעסט אים איין‪ .‬חפשיהו ננגדיו ונל׳ תשמישו ומצאו‬ ‫אצלו שהיה נושא נסניס ועיס על היהודים מעיו קסרץ ‪:‬‬ ‫י‬ ‫)גס( שתי שרונית‪ .‬דואט רבי\?יחק‪.‬זאק‪ .‬אטד זאת םוכנת לעשות שליהותה‪ .‬עם איו ניט נליייןי‬ ‫א״ינער _מאבט אמלחםה מ־ט אמלןז אין אווייסטיען אךט אונ״ער נעמט איי.‬הטתיי‪.‬רעד‬ ‫נאך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫(‬ .‬‬ ‫רבי ןצהק'בראל׳ני\א י אםאהל ןיגאנגעןייביי דעםיפארט פון רעם ‪.‬מ‪1 (1‬תוניה‪3.‬ך'ער‪.‬נתלנלן השרוכת ונגע נתרבו‪) :‬נמ( גרגזתני‪ .‬לההוא דעביד קרבא עם מלכא בנו פלטין‬ ‫דידיה ונצח ליה‪ .‬איז}יגאננען ריבי‪.אט! אונ טיטום .‬טיד נפק חד חויא ומחא יתיה וקטל יתיה‪ .‬נלפי מעלה אמו ‪ p‬נושם‬ ‫נשי"‬ ‫^ י ״ ^ ^ ״ ן ^ ט ״ ^ ^ ״ ^ י ר ^ י ט או^יןןט‪ .‬ג ע א ^ ק א ^ ^ ג פיון בית הכסא אוב‬ ‫האטי ניישלאנץ רעם נוי אונ האט איים'ניהך. ניווע.ט רעם ןםוק ןאוז‪.‬עךד‪' .‬עצס של רגל מן המת ו ) נ נ ( וסוה מתגלנלא ‪.‪'.‬ער אייז אדויפ‬ ‫פוו'‪.‬נ‪.‬אונ האט נילעסטעךט נאט אינ דואט גיוא‪.יפוגען דער‬ ‫^רטר״אגט פאפיךעןיוואם אויףיזיי איז .ע..ואם מאכט אמלחמה טיטאמלןך ‪3‬יו רעם'§‪1£‬ז איין פאלא.‬אית דאםרי)נו( סדם‬ ‫הקרשים‪ .‬‬ ‫ראה שם )נא( קולית אחת והוה טצנע לה )נב( והות טתגלנלא‪ .אט קאט אייט געשיק״ט‪ .‬ר יצחק בר אלעזר הוה קאים )מט( ומטייל על )נ( טשוניתא דיטא דקיםרין‪.עשםיךט ניווארי.‬האט רבי‪.‬ערר‪ .‬ארוים פון'‪.ת‪ . ךי פריכחין פול'‪9‬י'ט בלוט ‪ .‬צו ידעם‬ ‫.‬ואמר )ס( לא דםי ההוא‬ ‫דעביר קרבא עם מלכא בםדברא ונצח ליה ‪ .‬אונער הט}יניוםען‬ ‫צוויי זונות אוני הט מיט די'מזגה גיווען אויףיךעם מזבח‪ .‬וקרא י עליו )ישעיה מג( ואתן אדם‬ ‫תתתיך ‪ .‬ער'וועט''ניהוןת‪.‬טיטום‬ ‫הרשע נכנס לבית קדש הקדשים והרבו שלופה בידו ונירר את )נה( שתי הפרוכת ונטל‬ ‫ב׳ זונות ובעלן )נו( על נבי המזבח ‪ ..‬ביץ איו‪..‬נורות אויףךי יוךין פו.‬דער רשע טיטום איז אדיין גיגאגנע.‬‬ ‫פתגלגלא‪ .‬וחירף ונידף ונטל כל כלי בהםיק ועשאן כמין‬ ‫)נלו( נרגותגי אחת‪ . אי^קך^י לקדשים אונ האט גיהאלטין‬ ‫חנם בלוייין שוועךד אין האגט אוג‪.‬איןז וועל נעבין אנוי פון אךגםוואם‪.‬יצחק זובען אין דיי קלייךער פון' רעם שר רוט ער .‬הט פיטום גילעםטעךט .‬בעהאלטין אי..‬נמכמעות! ) נ ( משוטתא‪ .‬געריכט‬ ‫פון' ‪.‬ים וואס איז ‪3‬יי[קיםרין•‬ ‫הט‪..‬חון היה!‬ ‫)נא( קולית‪ .‬אונ‪.‬עבר תר )ננ( בלדר נכשל בה ונפל‬ ‫ומת‪ .‬אנדערע ואנין ךי ןריבתין (ענען‪. רימי‪). טיט בלוט‬ ‫‪ pa‬די פרוכתין‪ .‬גוי א' מ.‬כיודעי איי‪.‬פי׳ הנהו‬ ‫נחשול »יס! ) ם נ ( ד‪1‬מם וה‪ .‬אונ פון די צוויי פרובתין האט‪.‬אמר )מרו( לית די] על‬ ‫מנן‪ .‬די בלוט פון^קר־^נות ‪ .ואט ניינ מען אלע כלים פוןיבית‬ ‫ינןקדש"‪ .. }אןל אנואהל‪.‬ויצאת חרבו םלאת דם ‪ . די ‪#‬טאט‬ ‫נןםריין*‪':‬טיטום‪ .‬ירד לספינה כיון שירד )סא( מחאית נתשלא בימא אמר )סב( דומה זה‬ ‫שאין‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫ולי נקי ו נ ו ‪) :‬מס( וומאי‪.‬קאט רבי אל^ר'נילי.‬‬ ‫*עם ןןעיר פון'יום'כפור‪ .ענע.‬אונ דער‪.‬ואיד םדם שעיר של י*ה'‪ .‬מצנע לה והוד‪.‬ער האט אריים ןינו^ען רעם‬ ‫שויועךד פו.‬פרוכמין‪ .‬גיזאנטידער ביין איו‬ ‫נעוויים אינניבךןיט גיווארי] צו פןאהן די שליחות דאם .‬ער ךאךט' 'נייועהן ליגען אביין פוןיאפוס פון"אגישטאךבעגעם §עגטש‪ .‬פ״ כעוון שר משוב ממצד המלן‪:‬‬ ‫) נ ז ( פבפשוניה נוי ‪.‬שאמר שהרג אמ עצמו ו ) ס ( לא ומי‬ ‫נוי ‪ .‬יצחק דעט ביי.‬ס ל !‬ ‫)נט( נלפי מעלס ‪ .‬וויעךין פון ני^ווענין‪'.עשריבעןישלעכטע‪.‬בייךע‪.

‬ער איו אריין‪.‬רבי חנינא האט גיי א.‬‬ ‫ונטלו אותו ונתנו אוחו בחוך קערח אחת‪ .‬האט ‪3‬אלד נאט איונק גי^אהו"ציום ‪ • k‬פון‪:‬ם איוידערייםנעבליבען שטיל'פון‬ ‫זיין ןיאךין‪ .‬מיד רמו הקביה לשר של ים ועסד םזעפי ‪.‬והוציאו כנוזל של שתי ליטראות‪ .‬י\ן‪.‬ער‪.‬עד שנעשה נדול כמו ניזל של כ׳ ליטראות ‪ .א‪5‬נק‬ ‫נענע.יענרינטדעםידבעטיוטאיג״ו‪'.‬ר״ישיאקליי!^י.ט רבי ןץטעאל בב?י יוסי' הט '?־יך אטאהל ג ע י ^‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫אין‬ .‬כיון שעלה לרומי נכנס‬ ‫למרחץ‪ .‬אריים נינאננעןיפץ ‪1‬יאד האט טען פאר״אים ניברייננט א?רוים'ין ט ‪ 0‬ודין‬ ‫צו‪.‬ני‪.‪.‬ודטיטיס איי ניקיטיען איןרוים זענעןאל‪.‬ט‪(.‬רבי אלעזר בר ךבי יוסי זאןט איך האב ניזע?ן רעם ‪:‬תיש אין רוים אייינילענין צריי‬ ‫)‬ ‫נ‬ ‫אדך מענדעךט ניייארין‪ .‬ייי ?יטיס איזיניקוםען איןשטאט איי‪. איםאונסעןהאט אים נילויבט‪ .‬איל הקב״ה רשע חייך םבריה שהיא פחותה סכל הבריות שבראתי םששת יםי‬ ‫בראשית‪ .‬ערשטע' יעק^טעינ ‪ . אין מוח‪ .‬ד י י‬ ‫הסבול לא פרע מהן אלא בסים‪ .‬דעט וזר בזיבול האט‪.‬ים האטאדאל‬ ‫טא‪5‬ער פץ ‪:‬ם ני^לאגין ךעם טיטום‪ .‬אייעקניפל‪:1‬נין‪.‬ער‬ ‫}י^זראןט טיט דאםער• יוק איך בין •ניווען' אין דין שטוב •אין"בית המקדש( האט‪/‬נר ניט‬ ‫?‪.‬איוי {־יידינשטהפ״טיטוםיאדדאיויעס‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א ט האט .‬ווי‪.‬־ש לא פרע מהן אלא כמיס‪ .‬טך‪:‬נקע.‬ע‪.‬ביז רער יתוש'איי נאייקןייייינמוארי‪-‬‬ ‫אדי ווי‪.‬ע‬ ‫גא״וע אךןעט‪ .י.‪. דין מוח ביו‪.‬סבור הוא שיהרנני‬ ‫בסים‪ .‬ערניגאננקיאץ‬ ‫^אד‪ ..‬רעם דיור אנוש האט^ער גישטראפט טיט‬ ‫וואםער‪ .‬טיט דיי ב׳צעפענעש 'ויעל י איך ידיך‬ ‫?!ףךאפין‪ .‬האט טיטוס ניואנט .‬לכאן קדם אומי» י ז ו מלחי! פני לינויות נ כ ן מאזנים מזס ימחל‬ ‫<סד( פ״ל' סושירין‪ .‬הוה הדין‬ ‫שני‪ .‬אף אני כשהייתי‬ ‫בתוך ביתו וברשותו לא היה יבול לעמוד בי ועכשיו)סג( לכאן קדםני‪ .‬פרעה וכל חילו לא פרע מהן אלא בםים‪.‬זיץ נאי' אונ״ער ןט' איים גילעכערט‬ ‫ךי חייט פו.‬שי‬ ‫<סה( אנא חמיתיה נ ו י ‪ .‬איר אלעזר בר ר׳‬ ‫•יוטי )סה( אנא חםיתיה ברומי תרתיןליטרא םהכא ומולא םהכאוהקיל הד לקביל ה ד ‪.‬‬ ‫סיד קראו לרופאים ופצעו מוחו‪ .‬יקענט בעטיין נענין מיד‪ .‬איי אדיין ‪?wj'J‬׳‪ P‬אי‪.‬כיון שיצא הביאו )סד( פיילי פוטירון של יין לשתותו ונכנס יתוש בתוך חוטמו‬ ‫זהיה נוקד את מוהו והולך‪ .‫סדר‬ ‫ביאשייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫בראשית‬ ‫י‬ ‫שאין בחו של אלוה של אומה זו אלא במים‪ .‬הט ^אט ניייאנט צו ?[יטוס דור^ע‬ ‫איך ?!ויער ביי !יין לעבין אי ?ויט אבשעפענעש וים יייא איייךיקלענםטעפץ אלע בשעפענעש‬ ‫ייאס איך האב בשאפין אין די ‪.‬ער איו ?ריער ניייען אינ איי‪.‬ניקינןען אויף ךעםוואהער^אט^מירניקוםען‬ ‫אןפזנענען אונ‪.‬ער נישטראפט טיט ייאסער! פרעה טיט זיק חיל האט‪.ט טיך צו הךננן מיטךעם גיאםער‪ .‬והיה מצווה‬ ‫יאומר פצעו מוחו של אותו האיש ודעו במה אלהיהם של יהודים נפרע מאותו האיש ‪.‬נרדם'ע לייט פון חיים' ארדס .‬איר חנינא‬ ‫טשכני‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫!שיני שאין מ י ו )שנ( לכאן קדמני ‪.‬גאג?ע.‬‬ ‫כיון שהניע לרומי יצאו כל נמלי רוסי לקראתו וקילסו אותו‪ .‬פרח יתושא פרחה נפשיה דטיטוס‪ (12):‬ויכל אלהים ביום השביעי ונוי‪ .‬דור אנ‪.!יר דוכט אז ךער כח פון רעם‬ ‫גאט פון ך יוךי^ע' ןאלק איז נאר ?‪1‬יט דאסער‪ .ללע>.‬כל טה דהוה הדין )סו( שני ‪ .‬אי?יט אי איך בין‪.‬נוש של משקי! בשית״ןאתו המרתן‪ :‬מאזנים מזה והיי שוקלין נפיפ זה כזה ו )פי( פני‪ .‬אני ראיתי לאיתי גיוצ גרימי‬ ‫נמף‬ ‫וניל‬ ‫}אך איו ?!יטיס אדיין ג נ נ ^ ק א ^ ש י ^ " ך״שייש איו ןיקומען אויף רעם‪.‬בה אני נפרע מאותו רשע ‪ .‬טיי.‬ער איי‪.‬אונ אין םוחיאיייער ןיןוארץ ןרוים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫!‬ ‫פיןט‪ .

‬איר אםא אף על דא לא הוי צריך לבקשיא‪ .‬‬ ‫‪. דאי אין שוהל די זאלין ראוותן דאם ןא^עךיןע ךאוו^ען פץ םוןאי שבת ווען ךי זול.‬ווען'‪. ביין אךבעט ףרייטאג‪.‬הנרו לפל הלנור שיתפלל'‬ ‫נ ט ו שהיום עומו שרה נא השמש ‪ .‬‬ ‫הט רבי יוסי .‬דהא חמריא הוו םלקין מן ערב לצפורין‪ .‬והיו אמרין )סח( כבר‬ ‫שבת ריח בן דוםא בעירו‪) .‬ווארום רןיי איז נייעסין אונ‬ ‫האט .‪3‬נ'די‪. אךבעט רעם ך^עטי.‫סדר‬ ‫בריטית פרישה י‬ ‫בראשית‬ ‫מב‬ ‫משכני רבי ישמעאל ביר יוסי אצל פונדק א ח ד ואיל כאן התפלל אבא של שבת בעיש‪.‬ער אוועק ליעי.‬ער הט ‪3‬יזאגט צו מירךא ן ט שייץ נןאטעיר ניךאודנט מעי •ב פון מוצאי שבת אום ש ב ת ‪.‬רעם דארף מען אויך }יט צו כךענין‪ .‬פאךץינאכט ווען״עם איתאך טאג‬ ‫אונ'^‪.‬ולא שעותיו‪ .‬זעהט אויס \ד‪.‬‬ ‫‪.‬אמר‪ .‬עם איז אוואנדער‪..‬סט( ואי בעית מקשיא‪ .‬ואס תילה לנקש!ח על זנו‬ ‫זה יש להקשות ונו! ) ע ( של אמר שית ‪ .‬ערוויים ‪5‬יט ךי צייט אונ ךי ךגע‪.‬ערב איין ךי שטאט צפורי פלעןי.‬‬ ‫זאנט דער מדרש לבי יוחנן ולאטגיט גיךאךפט פרעךן‪ .‬‬ ‫(‬ ‫ז‬ .‬ער האט גיאלבעט אום ע ב ת ‪. דוכואלא^ג גע!אן‪:‬ט ‪ #‬ן ת‬ ‫אין דין שטאט‪ .שמעאל ‪5‬ךבי יוסי דו הא?ט נין‪.‬שהיה עימד עליי להנדו קורבה‬ ‫לרנים ‪ ) :‬ע נ ( אנוח נ ו י ‪ .‬אבל הקביה שהוא מרע רגעיי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫בי" ׳ממלין נ ח ‪) :‬ס!( לא לוין• מקשי‪ .‬אי ויל מן ערנ נלוער נע״ש‬ ‫קודם המסת שנת! ) ‪ :‬מ ( ננו כ נ ת ‪ .‬‬ ‫אונ‪.‬ט גיפירעגט דא הט רבי יוסי גידאודנט מעריב פון' ‪2‬זבת אום״ערב שבת‪ .‬ער געמט צו פוןידערוואכין צום ש^ת‪-‬י^בער^גאטווס״ערווייס ךי^ייט אונךי רגע ויען‬ ‫‪.‬רשביי ביו שאינו יודע לא עתיו‪ .‬זיעהן טיר ראך אז רבי חנינא האט אויןז נידאווינט טןריב פון שבת אום‪.‬קלאפט'טיט אהאםער אויף ךעם'‪.‬אלא כזה שהוא מכה בקורנוס עינ הסדן הגביהה‬ ‫מבעוד יום )עז( והורידח משתחשך‪ .‬תפלת מילאי‬ ‫שנת ו )עא( אמיריה‪ .‬וני נשנש‬ ‫היה עופס מלאנה ‪1‬ה.‬ערב ש‪$‬ח‪ . בן יוחאי‬ ‫ואנטאםענטשווייל‪.‬עט'איו ^אךןיווען ש^ת אונ‪.. פץ‬ ‫?!^ת ש‪8‬ייט נאך‪) :‬י דבי האטיניפרענט ביי תיי .‬עם טיילט ךך^פדעי־ טאגפוןךי‬ ‫גאכט‪ .‬אתמהא‪.יטאהן‪ .‬ךריי^ער מוו"‪.‬הוא מוסיף מחול על הקדש‪ .‬ולא‬ ‫רנעיו‪ . .‬ווארום ךי אייזיל טךיי^ערוואם ?לע.‬לא היה לרן‬ ‫להקשית ני איני קושיא דהא מוליכי ממוויס היי עיליש‬ ‫מפיר פרנ לעיר לפירי‪ .‪. דעלציילץ אזאיידערדי‬ ‫<ע'נען ארוים ןינאננען פץ ךי שטאם_ערב האטישוץ ך‪1‬יי חגיגיאיב.‬אזוי'אמ ניוועןביי ךי הי‪.‬אזוי ווי ^אט הט גיארבעט אום ש ן ת ר ב י שמעו..5‬על אונ^רדזיי ןזאיין ך ך ףצדנין ביז צו ךע״ר לעןוטער רנע ווס הט‬ ‫אנףהויבין צו ןוערין ש^ת הט אויפני.‬עהן'‪.‬אוגרעד‬ ‫זךילאיז ^עוואךין ‪ #‬ב ת ! האטאוים ניזעהןאז דאם אויף הוינניןידי דןאנט איז אדןל ןיווען אים‬ ‫‪2‬ו^ת‪.‬קלאץ‪ .‬נאד אויב ת ווילטט פךענין אויןפךי זאך?רעג אוד‪.‬‬ ‫ר׳ ירמיה וד אחא אפרי ר׳ יוחנן מקשי‪ .‬קבל כ נ ת והתפלל‬ ‫א״נ ש״מ ו ו ׳ חנ־נא גינ עשם נן ואין לחמום על ו נ י‬ ‫יום• ו )סט( ואי נעיי‪ .‬ט ביז אראפ לאדן דיהאנטךאערט ראך ני״ט לא}נ‪.‬כאן התפלל אבא של שבת בע׳ש‪ .‬ושנת היה שנשנת היי‬ ‫דוושין נניס לוניפ ו ) פ ג ( אתמהא דנל נו׳‪ .‬וןאראזוי וויאיינער‬ ‫וזאם‪.‬ער הט אראפ ‪.‬קאט ךבי .‬א ^ ע ר אויף}יהד?ץ ךי האוןט ‪£‬יט ךעם‬ ‫הא^ער אין רער הייך איידער‪.‬דהא ר׳ •הוה יתיב‬ ‫ודרש והוה אמר לאבא יורן )עא( אמורית )עב( אכרוו קופי דצבורא יצלון דהולא עד‬ ‫יומא קאים ‪) :‬י( ר׳ שאליה לר׳ ישמעאל ביר יוסי איל שמעת מאביך מהו ויכל אלהיט‬ ‫ביום השביעי‪) .«r8j‬האט‬ ‫ווארום רבי חג‪£‬א האט ?יוא.‬עם האט אגגיהלבץ צו ווערץ שבת‪. .‬נו׳‪ . .‬‬ ‫ןןארום פץ אויף הייבין ךי ‪3‬זא‪..תינ ישנות ניוס סשניעי‪ ) .ץ‬ ‫קוטען‪/‬ערבישןתיפון ךי ש^אט ‪.‬עס איו אוואנדער ‪ .‬ך?י יךנדה אונירבי אחא ראבין גייאןנט״רבייימן‬ ‫ד‪.‬הטדען^אט גיאלויעט רעם זי^עטיןי^אנ אום'‪#‬בת‪ .ידר‪#‬ת‪ .‪.‬דאפר ר׳‬ ‫חנינא משכני רבי ישמעאל בר׳ יוסי אצל פונדק א ח ד ‪ .‬ע ו ( הווידה‬ ‫זדן״אנא^^וחי"^^ר"האט״טואנט צו נ!יר ך א אין ךי ?!טוב האס אסא?ל סיין פאטער‬ ‫ניבאווינט מעריב פון' ש^ת אום‪.‬גילאךן ךיהאנט‬ ‫פונקט דע.יזאנט אויף‪.ואם מיעט דער נביוק נאט האט גי.‬מג( א ת מ ה א ‪ .יזאנט״צו זיין אמורא אןא יודן רוף אוים פאר ךיטק?!שץ וואס‬ ‫וענע.‬‬ ‫)בז( ולא צריך מקשי‪ .ט רבי ישם׳ןאל ברבי יוסי האט פיך געפילט אין אןאקט הדו‪. ק א נ ‪.‬ערב‬ ‫‪.‬ואיל כאן התפלל אבא )ע( של‬ ‫אחר שבה בשבת ‪ ..‬ךןיייו? אדך אווי .‬על הדא קשיא‪ .‬גט די.‬עןט‬ ‫פין דיי( פאטער .

‬עט וועךט ‪2‬ז?ת ‪5‬אט״עד ^׳עק״גילייגט ךי ארןעט פונקט"«'די^ע וואס "ער יאיו גיווארין‬ ‫‪0‬ןת‪.‬ער^טיבעאפיןךיויעלט‪^-‬עלט‬ ‫ןאךאחתיןןה אלע י״אלין ווי‪9‬ען אז.‬נמ״ש מזיל מה היה סעול«‬ ‫ל ׳ ־ י‬ ‫‪.‬שלוה‪ .‬ערןןט‬ ‫ןעןזאפין די וועןט ז״ער שיין‪ .‬כלומר שהנסינ על » מ י‬ ‫לשון מלאנס על ו ו ן שאמת נעשיה מאמיוס נברא העולם‬ ‫כל ז )עלו( ומה נניא נ ו ‪ .‬אויף ךער חתין!ה'זאל ?מיין דערינאטען פוןימלך מען זאל‬ ‫ויישען יועםעם פי^עריל ןאס איו‪.די?ט דין אןץעט‪9 .‬אזוי איוינדיען‪.‬טיט ךעםיךבעטין ‪«$‬נ ‪£1‬אט }אטגיעגדיגט זיין' אךבעט ווסער‬ ‫ןןט ני‪0‬א?ט‪ '.‬עי‪.‬גיבל נלוזים ביום הש‪.‬גניבא ורבנן‪ .‬כך')פו( טה‬ ‫היה העולם חסר‪ .‬שבת‪ .‬ונחת‪ .‬‬ ‫אלא להפרע סן הרשעים שהן םאבדים את העולם שנברא כילי בעמל וביגיעה‪ .‬ביי נאט‪.‫כיאשייז י י " י‬ ‫םדר‬ ‫ועתיו ושעותיו‪ . .‬אט האטי"גיענדיגט "דין‬ ‫אךבעט‪.‬ואת אומר מכל מלאכתו‪ .‬אין ווי נןיל טענ האט }אט נישאפין' לי‬ ‫וועלט‪ .‬‬ ‫ךריבער ‪$‬אט {אט ^יןעבק רעם ?זןח‪ .‬אמ ךער^סוק איו איינעיריפין ךי?סי‪.‬וליתן‬ ‫שכר טיב לצדיקים שתן מקייםין את העילם שנברא כולי בעםל וביניעה ‪) .‬הט וןלמי גיואגט פוןךיער ‪£‬ייט ביו היינט ב ל מ ט‬ ‫דעו־ ניוןם ‪8‬אר די ל^עים‪ .‬שנס פירש" פהעולס היה מסר‬ ‫משמה ונאשר נא שנס הרי נא גס נן מסמס וננמרס‬ ‫המלאנה נצי משרון ופירושי רנל אלהיס ניוס השניפי‬ ‫‪2‬‬ ‫בראשית‬ ‫כהונה‬ ‫מלאנשו‪) :‬עז( געמל פ ו ׳ ‪ .‬אנ< וש״י י ל נ ו פ וסודה משסחשן־‪ .‬ג'דער‪} .‬ןזאט אוים ניזעק! אידיוד ‪?.‬שי" וישבות ביום דןשביעי‪^ .‬טלאףהו אשר עע!ה‪ .‬ךעם זעקנןקין ^אג אונ‪.‬ער האט ‪.‬‬ ‫ויכל אלתים ביים תששי יישבית בשביעי‪) :‬יא( תלמי הםלך שאל את חוקנים ברומי‬ ‫בכפה יסים ברא הקב״ת עילםי‪ .‬וים איי בשאפין ניוואךין אויה רער ויעלט רער נאך ווי ןאטהטגירויהט״שטילקיייט‪.‬אוגדוזאנקט' ער‬ ‫האט גירוהט פון זיין אךבעט‪ .‪p‬ם ויאס די האל^ין אויף ך ויעלט וואס' זיא איז ביטאפין גייואךין טיט אךבעט אוינ טיט‬ ‫טאטעלנ^עיש‪ .‬קרי?ען‬ ‫ןני^א זא?ט ל^של אסלך דןאט ניטא?ט אתו^הערדואט איר אויסניכןאלכט אונאוים]ע‪$‬אלט‪'.‬נכנס בו כחוט השערה‪ .‬דער ‪#‬ןית זא‪3‬ט'‪.אט האט דא ^עשאפיןיאונ״ךי ייעלם נידןעיריצי אים‪.‬וזה אחר סן הדברים ששינו לתלמי המלך‪.עי טלאכתו אשר‪.‬אונ‬ ‫ניט״קיין א^ךערער‪ .‬אויא‪.‬בשנת מאמי שכנס מכל‬ ‫מלאנתו‪ ) :‬ע ט ( שאנן נ ו י ‪ .‬א״ל יםאיתה שעה גיהנם ניסיקוז‬ ‫לרשעים אוי לעולם סריניו‪ ) :‬י ‪ 0‬מלאכתו לא כן איר ברכיה בשם ר׳ םיםין לא‬ ‫)עז( בעמל ולא ביניעה ברא הקביה את עילמי‪ .‬קים דאםי^עןהאט גיעגךערט פאר‬ ‫דעם ‪9‬ל!י ייל^י •‪.‬עס( וסד‪.‬בך םה היה העולם חסר שבת‪ .‬‬ ‫חותם‪ .‬גניבא אפר ששל למלך שעשה‬ ‫לו חופת )עה( וציירה וכיירה‪ .‬גט ךער מדרשי רבי בלמה והאיטי גמאגט פוןירבי'סימון ם וועני.‬ ‫גיט טיט סאטעךגעש אונניט מיטשווערקייט הט'גאט‪3‬שאפין'ךי')יעלט‪'.‬אונ ‪?9‬ק \אל‪?.‬ט'נ'יפעלט דער §אנ שןת‪ .‬ווען ךערטאגש?ת איו‬ ‫ניקי^ען‪ .‬די כ^היאל אריין ?יין אוןטער לי י׳י?ה• שיי איז ?ליוען ביי}אט‪..‬דיי צו דער וועלט פון אדי אמש^טז)יב( <‪9‬לאכתו(! ןאט ‪eh‬‬ ‫}יע.‬וואם ד‪.‬עררזט‬ ‫ג י א ן ב ע ט ‪ ^ . '.‬נירולןיט ךעם דבעטין טאג‪) :‬יא( תלטי! לער סלך‬ ‫‪3‬לסי קאט ניפרעןט ביי ך אלפןע יוךין אין רוים‪ .‬עתת או ןאט האט ?עשאפיין די‬ ‫וועלט‪ .‬איי }יעןךינט ניוןאךין לי ארבעט! אונאיוי ‪8‬יינט רער ןםוקיייויכל אלןן־ים ביוט‬ ‫ס^בי‪.‬אתמהא‪.‬עבין אנוטיעןישבר צו די‬ ‫צך.‬כלה שתכנס לתוכה‪ .‬ךי ב‪#‬ן יא^ין לויאלי א^לךיהט ניטאכט אפיננעריל‪.‬רבנן אסרי סשל לסלך שעשו לו טבעת םה היתה חסירה‪.‬והשקט‪ .‬פעלטנאך״םען^אלי^ין‬ ‫^ורוי^ה אויןש רעם ‪$‬יעעריל‪ .‬‬ ‫‪$‬אספעלט}אך‪ .‬עשת \ רעד‬ ‫דבעטער טאג ואןט״עידות אז }אט האט גי^גדיגט ‪1‬יין אלבעט וואס״ער האטי גיסאכט‪' .‬ךע‪.‬עש'ריבעןאויףךך‪.‬פ" המויו יזו‬ ‫מן המלאכה משתחשן! )עה( וצ״יה‪ .rqt‬ןגי^איאוג ךירבנו'‪.‬אונ איוי ‪8‬י?טךער פסוק ויבליאלהים ביוט'‪1‬קזב.‬יאל אמייצאהלט''וועךין פון ךיךןזעיים ןואס ייי ‪5‬ארלירען' איועלטיייאם איו‬ ‫בןואפין גיןואלין מיטאי־בעטיאונ פיט ?אט^מעש‪ .‬‬ ‫נברא בו לאחר ששבת‪) .‬לוייס בקורס ונכויוליס‪:‬‬ ‫)עו( מה היה סעולס מסר‪ .‬אי־ לריבער האט }אט?‪.‬עט( שאנן‪ .‬וסה היתה חסרה‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫פערגענינען‬ .‬ר' ליי בשם ר׳ ייםי ביר‬ ‫נהוראי‬ ‫‪2‬‬ ‫מתנות‬ ‫ס ׳ ‪ .‬איל לששוז יפים‪ .‬נר האט ניאר^עט אום ?‪ '.‬האבין די'ןייא?ט אין ז‪£‬קס טעג‪ .

‫סףף‬ ‫בי־אש‪-‬ח‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י יא‬ ‫בראשית‬ ‫מג‬ ‫נהוראי כ־ז שהיו ידי קוניהם סמשסשין בהם היו מותחים והולכין‪ .ל.‬רייך דאם‪.‬‬ ‫רבי‪.יבענטשט רעם זיבעטץ טאג אוינ הט איםנעהי. אבילות‬ ‫של פיסוס נוכנ נו ו ) נ ( נ נ י נ ה ‪ .‬שנתק־ש שס‬ ‫שמיס עיי שנסקל על שתללי! )ה( לסמליו‪ -‬נל נ ג ד ! מנניי‬ ‫מול‬ ‫^^ם‪7‬וענין‬ ‫אווי' לאננ וויי די הענט פיון נאט האבץ רך בא?ןעפטינט מיט די דוימעל'אונ״עיךד‪'.‬אוג‪.‬ר׳‬ ‫ישמעאל אומר ברכו במן וקדשי במן‪ .‬נאטהטןיבענטשטךעם ךבעטץ טאג‪ .‬אונ‬ ‫וועין זןר ניט די ©תנות מיי נייען אין אמלחמהו זאנט‪.‬האבין ךך‬ ‫ךי הימעיל אונ‪.‬אונ גאטהט נימאבט רוהען ךי וועלטמיא זאלזיך ניט פארי גךעסזוזנן‬ ‫רעם ךבעןןין טאנ וי)י‪ 0‬ךבי א^א^אנט ייי א״םענטש)אימלךןאיז דערשטיןער ווען‪?.‬ובשעה שהוא נותן דונטיבה‪.‬ ‫שנא׳ ויברך אלהים את יום השבועי‪ .‬מתנה ויברך סיושו לשין‬ ‫מתנה ני״א קת את נ י נ ת י ! )א( וה האנל‪fB .אל ניט טרוערץ איט שבת‪ .:‬ווען‪ .‬ר׳ יצחק אמר ברכו במן‪ .ינאעען צוויי ‪5‬עםטריך' מן פאר א‪.‬המריא‬ ‫)שמואל נ יט( נעצב המלך על בני‪) :‬ב( ויברך אלהים את יום השביעי ונו׳‪ .‬מיעט ם ק ?זןת‪-‬אייי'ויי‪!/‬ס‬ ‫‪:‬שטייט אין §םוק נאט האט נייבעגטשט דעם ךבעטץ טאג‪ ..‬כתיב )משלי י( ברכת‬ ‫ה׳ היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה‪ .גען‪ .‬יברכי‬ ‫בעטיפה‪ .‬רעם שבת טיט ךעים סן‪ .‬רביהונאיזאנט' אלע‪.‬ער האט מחלל ‪$#‬תג‪.‬וינח לעולמו ביום השביעי‪) :‬יג( איר אבא ביו בשעה‬ ‫'שהוא עושה )פ( אםטאטיבה איני ניתן )פר(( דונטיבה‪ .‬ווי דיי ךזענטפון }אט האבץ ךרווזט פון זיי‬ ‫האבץ זך אויך ניירווזט‪ .‬‬ ‫וקדשו )ב( בברכה )נ(‪ .‬גיהיילייגט גיוואךץ וסוף קדרה שלח לף>‪ .‬ער איי ניהתתגי?ארין‪ o< :‬וךבךך(‪ .‬ער האטייךהייםי.‬קלןידער‪ .‬אוג.‬גריזייטט‬ ‫די קנעבט זיי^ע ויי.‬אונ מיט אייר וועךט ניט גיטעךט‬ ‫[קיץ טרוערקייט‪ .‬יצחק זאן^ער סאט ניבענטשט ‪.‬וקרשו במן שלא ירד בו כל עיקר‪ .‬מקי‪-‬ךלר אבל .‬עם שטייט אין פסוק ךער מלך דוד הט גיטרועךט אדף דין ^זוהן אב^ילוט‬ ‫ו'וען‪.‬רבי‬ ‫ז^יא זא?ם ‪ !w‬י י ו יוחנן ס ווענין אויב" ער האט }יט אלע‪.‬ניתן לחם נ ח ח ‪ ._ .‬נ^אט הט .‬ברכו במן שכל ימות השבת היה יורד עומר‬ ‫יבעיש שני עומרים‪ .‬ךאס מייגמ‪.‬‬ ‫אינו עושה אסטאטיבה‪ .‬אזויווי‪.‬גיהייליגט ^יט״אבךכה‪ .‬עס שטייט אץ‬ ‫פסוק ךשבות דברך‪.‬ברכת ה׳ היא העשיר זו השבת.‬ער הט'איים געהיילינט מיט רעם ימן‪.‬ערד ןיצדגץ אל?ג קאהל ווייטער‪ . רוהען אונ ניןעיבשט אויך ‪ :‬י‬ ‫פ ר ‪ #‬ה יא )א( וד^ךך(‪ .‬נחר‬ ‫מנומס על ע נ ד ו ‪) :‬פא( יינטינא‪ .‬אבלות וויעךט ניירויפין‬ ‫טרועךק»יט' אווי ווי‪. .‬כיון שנחו ידי‬ ‫קוניהם מהן‪ .‬טיטדעםינ־!! אנאנצע וואך איז גיגאנןען איין ‪3‬עסטי'ל ‪^ !3‬איר אטעגטש^עךב‬ ‫ש^ה איו' .‬ר׳ נתן אומר ברכו בסן‪.‬ךי ברכהפץ‪4‬אטךאמאכט‪.ej‬זאל‬ ‫גיץ ש^ת שייגע‪.‬ר' חייא בשם ר׳ יוחנן אמר צריך‬ ‫לערב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ח ס י מנומס נאש שנש נא גנט*‪ :‬ו )ש( אסטאטינא‪ .‬סענט'ש‪ .‬ער ניט זך ואלין רוהען‪> .אלץ רוןזע.‬גיהךגתווייל‪.‬גידויליגט‬ ‫דורך ךעם ט״קישש וואם מיק י האט אים‪.‬ק.‬אמ רער‬ ‫ש ן ת ‪.‬קדשו )ד( במקושש‪ .‬וןער }אט‬ ‫ןואט ניהייסין ךי מענט^־ץ ואלין רוהען אונ‪.‬אבל הקביה עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה וישבות ויברך ‪:‬‬ ‫פרשה י א )א( דברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪ .‬אוגהט אים‪..ןר האט גיןענטשט ךעם שבת ‪ p.גט‪.‬ער הטגיבעןטשם‬ ‫ךעם ש ן ת ן‪1‬יט רעם מן‪ .‬רביישיועאל‬ ‫זאגט ער הט אים גיבענטשט טיט ידעם מן אונ‪.‬עיר האט‬ ‫אים גיבענטשט‪.‬שלין לברן עליה נרין‬ ‫‪1‬‬ ‫אתה י״י מקדש סשנח‪ ) :‬נ ( ס״ג נילקיס אמי מ י ‪PuS‬‬ ‫נ י נ י בעטיפה יקישו נמקישש‪ ) :‬י ( נמקישש‪ .‬אוג״ער האט יאים ‪.‬ער ניטיךי מתנות אויך‪ .‬ערי ^אט גיהייליגט' רעם שןת‬ ‫טיט רעם מן אז אום ‪5#‬ת איו דער ‪} p‬אר גיט'ליגא.‬ולא יוסיף עצב עסה )א( זה האבל‪ .‬׳.‬קליירער דאךףמק'‪9‬אטשין אויף ^ ת ‪ .‬ךביג‪£1‬ןזאגט‪.‬מעןזאל זאניןםקךש'הש‪5‬ת‪.‬רב הונא אמר צריך )כ( להחליף‪ . מיי ניייען ניט' איין' מלתמה> ניט^רךי ניט״קיין מוןינות‪ .|י^עראוןצו§אתשץ איזןזממ‬ ‫מק‬ .‬שלמה‬ ‫המלך הטגעואגט ף ברכה פון}אט זיא מאכט רייך אוגטיט^ר ויוערט ניט‬ ‫נימעךט״קיץ טרוערקייט‪ .

נער 'אוני היילינער פון* אגאנצע וראך ‪.‬האט'רבי ז‪.‬בייגטךי ארויף‪.ע‬ ‫קלןידערדי זאילין אויסזעהן ליינ^ער‪ .פןקט רעם ש^תימיט ךי ליכטינקייט פון״דעם םענטשינס פ.‬ליכטעקייט פון ךי ווהן מיט די לבנה'ואלין פזינכןעלער‪}.‬טיט ‪£‬ו־ם‬ ‫ןןראשון איין ‪1‬א?ט אויך .‬בין איך ניקומען מ‪1‬־צאי*?!בת‬ ‫אונ האבניטךאפין ךי‪.‬כיון ששקע חחטה בלילי שבת‪ .ין אפילו עם איו שוין ניווען אוןזרהיפוין ןאט^ערב שגית )באלד^וי !‪$‬דם וןראשייזיי^אט‬ ‫]עזי‪.‬ע?ליכען ףוואךיןיצו אבהמה‪? .‬מה טעם )תסליס מט( ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהםור‬ ‫נדמו‪ .‬״עס^איז ניטגלייך ף‬ ‫ל^כטןגקייטפון‪.‬וערץ* פון ךעסטדעןין‬ ‫זע.‬ניצדגין די‪.‬קלייד פון רבי ‪.‬ליכט בךעןט'נאך'‪ .‬ע.‬מ( ואסתלקת )ט( נולתיה דר׳י ושי לשלה ר׳ זעירא‪ .‬ההיד )איוב‬ ‫יד( טשנה פניו ותשלחחו‪ .‬ועהןאויסש^ת‬ ‫לילטןער ווי אנא. דאךף״עכו הטנמאגטפץ ריבי שטעון ם‬ ‫ןוע.זאט אים ארויס^ע^ךי^ען פין‪/‬נןעךן‪ .ים‪*.‬רבי ‪#‬מעוןןןןהוךה פיו.‬‬ ‫ןבי‪. ד'יוואכעךי.‬זאך'‪. ^יןנקייט'אונ טען .‬זיי.‬יר?!.‬נינעכטינט םיטיךי ‪!8‬ייערקייט ווייל‪£‬ר‬ ‫‪$‬מ ^‪.‬‬ ‫‪ 3‬י כ ו‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫מול ל ע ד שנת« )י( לעינ‪ .‬דאיר אמ‬ ‫אדה׳ר לא לן כבודו עסו‪ .‬‬ ‫ןער פנים פון״דעס ייךין איום ‪#‬בת ועהט אוים ליכט.‬ווארום ךי זוהן אונ ךי לב|ה ‪.‬אכין בר חםדאי אסר צריך לשלשל‪ . הנדל הקנייה לשתיו מפני‬ ‫שלא היו נואי הרשעים ונורה וו עורה נע״ש נשמנוא אום‬ ‫ואעיפ שנתלו סמאיוות ניוס ו׳ לא נגנז אוו ואשי! עד מוצאי‬ ‫!ע‬ ‫^דנע'‪7‬קליירערךא‪3‬יז‬ ‫‪13‬‬ ‫בר ח?דאי זאןטיאוי^ער'הט נאר ניט אום'צו טאה‪#‬ין יאל״יער אךאפ ךדוע.‬ר׳ ירםיה ור׳ זעירא הוו! )ז( םהלכיז‬ ‫כהדא‪) .אןט נאטוןאט גיבענטשט‬ ‫דעם !‪6‬בת‪.ע'ן ךי ניט טינקיעלער ניוואךין ביז מוצאי' שבת‪ .‬ירמיה אונ״ךבי זעירא"זענען'גינאנןען 'צו'!אמען•‪.‬כולנ'] ניחו ! )מ( ואסתלקת ‪ .‬אתיא כרבנן ולא אתיא כר׳ אמי‪ .‬ברכו בסאורות‪ .‫סדר‬ ‫בייאשיח‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫בראשית‬ ‫)ו( לערב‪ .‬אבל לא לקו עד מיש‪ .‬יט רעם‪.‬דארום רבי אטי קאט ניזאנט ‪.‬עסזאל נ.‬אזויןןי‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫זי‬ ‫עם‬ .‬אלי‪5‬ט‪.‬ערב^בת‪.‬ד״ש בריי איש כפר עכו אוסר םשום ריש אע״פ וי( שנתקללי‬ ‫הםאורות מע־ש‪ .‬סיפ‬ ‫מקישו ומסולק למעלה נתגווסי ונתיר רני זעיוא המייופ‬ ‫ניי שיפלו ישלשלו למשה ונע״ש סמוי למשינה סיה או נ״בנת‬ ‫עלמה! )ש( גילת־ה‪ .‬אונ ביי טירהטךי‪.‬אזיי יוי״עס ן‪8‬טייט‪.‬אים שןת ביי נאכט יאונ מ ו צ א י ^ ת אמפיון‬ ‫ןי‪.'צע וואך‪ .‬נסיים ביי ךי לי'כט‪'.‬ינדינט‪".‬‬ ‫ןאט האט גיב‪.‬פאךי‪'1‬נאכט‪ .‬‬ ‫ןןאתם אז אטענ^ש ודל ‪ 'pfa‬אאךבעט מאבט‪. ו ע ט ע ר *ניט טאהן״קייןיאךבעט‪.‬או י‪5‬ס לימי אס אין לו להתלין נולס א! ד‬ ‫<ו נשיעינ אמד וכן אמי שונ גני שלשול שאש אי! לי‬ ‫להתלין נלל ד לו שיתיר מגורו במשלשליס י י ן משה שלא‬ ‫מ ו ן סמול שמוגר אותם למעלה נ ד להקל פעמיי !‬ ‫)!( מהלכץ נ מ ו א ‪ .‬ל דואב איך אןנעצמךען‪.‬עץ הדעת' ווא'ס‪.‬נינעכ‪:‬ט‪:‬נט מיט‪.יט‪) .‬וחלק כבוד לשבת‪ .‬וענען באלד' פרייטאנ טעקעלער‬ ‫ןיוואךיף•‪.‬אים‪.‬אייינניבויןין'אונטעיר רעם !ארטייל‪ .‬ק^יידער די זאלין זיין לימעד‪) :‬ב( רבי אלןןוך .‬ים צו }ינו§ען ני וואךין‪.‬ער קיךצער ךי"קליידער אונ'‪.‬בקש הקביה לננוז את‬ ‫האורה‪ .‬ךער ^בוד פון נאטהאט ניט'נעעכטעט ‪.‬ג^אפין‪.‬ךאם איזייאזיוי ווי ךי" רןנן ניט וויי'רבי‬ ‫אמי‪ .ה‪ '.‬עירא‬ ‫אראפ ‪.א ‪.‬אוניעיר האט‬ ‫<יותי‪:‬לי‪.‬ורבנן אסרי לן כבודו עטו‪ .‬אונ''ךי‬ ‫רב^ן זאיגין זיין ?בור האט.‬‬ ‫]אט ה א ט נ י ב ק ^ ט דעט שןת מיטךיבעלייכטומען‪'.‬‬ ‫אמאך‪.‬הדא אסרה צריך לשלשל‬ ‫ר׳ אלעזר אוסר ברכו כנד‪ .‬צו !וימין א ו .‬ענטשינם'פנ'ים'‪ .‬ומלאת׳ הג‪-‬ו׳‬ ‫שנתקלקלו המאווות אור הראשי.‬נוליתו‪ ) :‬י ( שנתקלקלו‪ .‬קדש‬ ‫באור פניו של אדם‪ .‬אונ פון ךי ליכט איז נאד גיטיניווען אפניברענט‪.‬כמו שהוא דוםד‬ ‫בשבת‪ .‬ערב*‪#‬ית" §'ארין נאבטאיזיךי״קלייד‬ ‫פון רבי‪..‬נ ג י אתי של שנת עפ נ נ ד‬ ‫חול ויי נזם‪ .טזןהן וועךין אין‪.‬די}ט> אז ךי‪.‬ברכו באור פניו של אדם‪ .‬ךי זוהן אונ ידי לןנה ‪.‬לא רוסה אור פניו של אדם כל ימות השבת‪ .‬הה״ד ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו‪.‬נט דעםיש^ת ?‪1‬יט ךי ליכט‪:‬נקייט פיון דעם‪!?.‬ער ה'אט‪^?.‬געץען'אויף }יהיויבין‪ .‬ובי היה הםעשה פעם אחת הדלקתי אח הנר בלילי שבח‬ ‫ובאתי ומצאתי אותו בםיש דלוק ולא חסר כלום‪ .‬אין ןםוקאדםיהאט ניט'‪.‬ךעם^נטשינ טןנים'אג^ע וואך צו ידיי ליכטיגקייט פיון דין פנים איםשבת‪..‬ובט״ש ניטל טטנו ויוו וטרדו סנן עדן‪ .‬פון דאנק' גוייסין סיר אויאויףשלןתידיאךף^ען‬ ‫‪8‬ךאפ ציהען ךי‪ .‬ירמיה ‪.

.‬עלב שבת ‪ . איי אונטעיר .‬צוועלף ש עה פו.‬ואורו על כנפות הארץ‪ .‬ר׳ לוי‬ ‫בשם ר׳ זעירא אסר )יא( ליו שעות שיםשה אותה האורה‪ .‬אותו שכתוב בו הוא ישופך ראש ואתת תשופגו עקב בא להזדווג ל י ‪ .‬לי‪.‬אווי ו ו י ‪ .‬וימגר ליןטעקייט ‪' .‬‬ ‫ה ה‬ ‫מתנותבהונה‬ ‫שית ינזמפרב ^ » י )יא( ל״י שפ־ת נ ו ׳ ‪ ..‬‬ ‫התחילו הכל םקלסין‪ .‬ע ם שטייט ‪.‬קייט‪'.‬אזוי"ווי‪ .‬עם שטייט‪.‬ווי לי זוהן'איו אוגטער נינאננען שבת ביי נאקט‪ .יויאלט בעהאלטין‬ ‫ךי ליכטיגקייט ‪.אט .‬איהי שנתינ מ נ ד ואתה‬ ‫‪-‬‬ ‫פשיפגו זס ממש יצר סוע סמאל שמימיו פיניסס ‪B5‬‬ ‫ה נ ר ו ת ‪) :‬־ג( שכ׳ רפפים ונוי‪ .‬איין‪.‬ווארום‪.‬י‪.. די'צתקים‪.‬וואס האט גאטניטאדן‪y.‬יין‪ .‬עם שטייט‬ ‫אין פםוק״ער האט פאר נןיטע.‬צוועלוש שןןה פ ו ן‬ ‫שןתדיגען טאג‪ .‬וייב של שבת‪ .‬שלא משנ אלא‬ ‫׳'‪-‬יום שגנוא ‪ * n‬׳ ‪ c‬הואשון ששמשה נו לפניס מן השירה‪:‬‬ ‫) י נ ( ה״ג אן חוו ׳שופני‪ .‬אונ §ען הט איםאוועקנ‪#£‬יקט‬ ‫פון }.‬אגהייב אבעגר פון שבת ווי לי ווהן הט ןילארפט אונטער‪.‬דאםייווארט^יי^ה'^מאכט‪ .‬עם שטייט‬ ‫אין פסוק לי ויעג פו.‬גט‪. עאגען ווייסין §יר אז נאט האטיבעהאלטין'ךייליכטמךןיט‪ .‬אין פסוק‬ ‫תחת כל השםןם ‪.‪.‬שגא׳ )משצי ל( ואורח צדיקים כאור גוגה הולך ואור עד גכון היום‪ .‬טפין‬ ‫רבי זעירא ם ווע.ין ווען אדם הראשון איי' בשאפין גיוןאלין איו גיווען ליקטיג ז‪.‬קיןיוועלט׳‪ . שבת ביי נאכט‪ .‬דאם מייבט מעןדעם ‪#‬לא}נ‪.יווען אוייף אלע ‪^. .‬עק'וועלט ‪'.‬האט ‪.‬אונ אןםהפ‬ ‫ני קלאפט‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬עם שטייט אין״פםוק משנה פניו וישלחהו‪ ..‬ביון שהסתכל הקביה באנשי‬ ‫דור הטבול ובאנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין עמד וננזה והתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬וויי‪6‬‬ ‫ואות ‪.‬אין פםוקי^אטיןט‬ ‫ןיבעגטשט דעםך‪3‬עט'י.‬עק דעלט ביו‬ ‫צום אנדעךין‪.‬ער בעהאלטין ליי ליכטיגקייט צו לי צדיקים מען משיח‬ ‫וועט 'קימען‪ .1‬־ ו^אט א}ניבר.‬ייב של עיש‪ .‬אמר‪'.‬וועט ניין‬ ‫אלע מאהל ליכ^ינער ביו עס וועט ><גגיברייט ווערין דערימיאנ לפון משיה(‪ :‬רבי לוי יאנ‪.‬ארערהט נלגעבין כבוד צו ©בת‪. פון די רשעים‪.‬מארוס‪.‬התחיל החשך מםשםש‬ ‫ובא וגתיירא אדהיר‪ .‬ומנין שהתקינה לצדיקים‬ ‫לעיל‪ .‬ע ם שטייט אין פסוק ואוסר אך‬ ‫חשך ישופני ולילה אור בעדני‪ . . דיי פינםטערנים ‪ .‬ןר וועט קוטען‬ ‫»יך ב״העפטין צו" ב!יר אי.‬‬ ‫ספני ט ה ‪ .‬וייב של‬ ‫לילי שבת‪ .‬שגא׳ )חהליס קלט( ואומר )יכ( אך חשך ישופגי ולילה אור‬ ‫בעדני‪ .‬כיון ששקעה התמה בםציש‪ .‬פי.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה יא‬ ‫מד‬ ‫ברכו באורה‪ .‬עדן!‪ .‬שנא׳)שם לה( ויםנע מרשעים אורם ונוי‪ .‬ן א ט ׳..‬אזוי ומ‪.‬צייעלף שעה פון‪.ייגאגגען םוצאי ‪#‬בת‪ .‬נרשטי..‬עקס אונ לרייםיג‬ ‫^ • ע ה ‪ .‬די ליבטינק־יט‪.‬הט די ליכט.‬ווי די ויוה.‬קעגט ק ו ק ע ן דורך ד י ליכטעקי־ט פון‪.‬מוצאי שבת ניטל הודו•‬ ‫)"מוצאי ‪#‬בת איי* צו ניינו^ען ןיווארין' פון אים דין שיינלןייט‪ ".‬וועט ‪ #‬י י נ ע ן ווי ךי ליכטינקייט‪ .‬איר יהודה ביר םימון אור שברא הקביה ביוס‬ ‫הראשין אדם צופה וטביט בו פםוף העולם ועד סופי‪ .‬ווי גאט" האט מזעה.‬אויג פון וואנ^ען ויייםין מיר אז‬ ‫}אט האט אגמירייט ךי ליכנדגקייט צויךי צדיקים ויען םשיחדעט קומען‪ .‬ישתהו <אלע בשעפעגיעש וואם אונטער ך ע ם הימעל האבי! "ניזוננען‪ .‬מוז‬ ‫עשה הקביה זימן לו )יג( שני רעפים והקישן זה לזה ויצא םהן אור ובירך עלית ‪.‬ער האט אים גיהיי‪.‬איער נאט'האט לי נאכטיפאר שיר ליקטיג‬ ‫נועאקט‪ .‬ההיר)שס לז( תהת כל השטים ישרהו ואורו על כנפות הארץ ‪.. ך ‪ patejjrp‬פיון טיול אוג לי ?וקסשין פון‬ ‫דור הפלגה או דמועליןיךנלמען‪ .‬כיון ששקעה ההםה בלילי שבת התחילה האורה ווזיתה סשטשת‪. טאג אוג‪.‬נשימו שינ איתא ש‪:‬י‬ ‫אנגיס אמי של אופל ואמז של צלמוש של* קן שש לחושן אגן‬ ‫‪.‬ער האט אים גי‪3‬עגטשט‪p‬ט לי‬ ‫ליכט'יג'‪.‬על בנפות האלץילי ליבטינקייטיאיז .‬איג ידי פיגיסטעךגיש האט‬ ‫אנגיהדבין צו קימען האט אדם הראשון מוךא גירואט‪ . טאג ווען דאמאלם‬ ‫וויאלט גידען ‪.שופך ראש ו‪$‬תה רושיופגו ‪^/‬ב‪ .‬וםגין שגנזה‪ .גקייט‬ ‫אייבעיתיים אןינית־ויביןיצוילייכטין אונ ך האט גיילדכטין ךי'לאנצע״גא^ט שכת אונ דעםנאנניץ‬ ‫טאג "‪#‬בת • דזאבין אלע ב‪-‬שעיפענעש אנגיהמבין צו' למבין ו אט‪ .‬לבי יףודה‬ ‫בךבי סימוי הט גייאגט לי ליכטיעקייט וואט גאט הט ביטאפין דעס‪?.‬א^ענטיש וואלט״ער ג‪.‬ארם הראשון האט גיזאגט איך ד«‪'4‬ב נימיינט אז רער מאם ייי‬ ‫>!ים שטייט הוא .יט ג‪$‬אר איס צומי שטץנזןר‪ .

מ ל ך ‪ .‬ך ר י ' ב ע ר ה א ט ג א ט נ י ב ע נ ט ש ט ד י ‪ .‬כ ת י ב בו‬ ‫ב ש ש י נ ב ר א א ד ם ו ב ה מ ה ‪ .‬ב ר כ ו‬ ‫ב ט ט ע ם י ם ‪ . די‪ .‬ע ס ־ נ ו י א ך נ ‪ ' .‬ניגענ?ו?וט ייערין מ ע ן ז א ל ‪ .‬ ‫א י ז ד א י א פ ע ל ע ר א י ז ' ב י י איים ד א א ג ר כ ר ‪.‪.‬ע ס זיאליןיניט‬ ‫פעו־י.1‬אויף'שב'ת‬ ‫ו ו א ם וועסטיו^אני.‬ה א ם ט ך ע ם ‪^.‬ ‫‪ 1 £‬ע כ ט י ן ע ו פ ו ת א ו ג ‪ . ‪ .‬טענטשין‬ ‫^ ז ע כ ט ק ב ה מ ו ת א ו נ ‪ . אוןיר ג ע פ י נ ע .‬ך ר י ב ר ש ט י י ט בייזיי א ב ר כ ה ‪ .‬‬ ‫וו‪:‬לען‪^.‬ר ׳ לוי ב ש ם ר י ב י ת א מ ר כ ל יום‬ ‫ש י ש בו ח ס ר ו ן כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ה ם ר כ ל ו ם ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ז׳נ^ען‬ ‫שבתדיגע‬ ‫ג י ש ט א נ ן ע ר ווי ך י ו ו א כ ע ד י ^ ע ד ו ר ך ד י ' ב ר כ ה פ ו י .‬ע ם ז א ל ג א ר נ י ט פע״לין‪ . ר ב י י ו ס י ם וועגין ד י י ל‬ ‫ךייאייךעלע‬ ‫ז‬ ‫פעגטשי.‬ט ע ן ‪ .‬רב‬ ‫ד א מ ר שמואל מפני מ ה מברכין על האור ב מ י ש ‪ .‬א ו נ טענטישי.‬חבלי!! )יגו( יולרי. שאגה הוא ‪) s‬ש!‪ (.‬ע ש ה לו סעודה‬ ‫ע ר ב ו ל י י ו ת ר מ א ל ו ‪ .‬בריינגט פ א ר א ? ט ו נ י נ ו ם _ ק א ן ־ ט ע ‪ .‬פ א ך ך י ג ע ן ‪ . ‪ .‬ריב ה י נ א‬ ‫. ע ו פ ו ת א י נ נ י ט ק י ץ פ י ש ‪' .‬נ א ט ה א ט נ י י ב ע נ ט ש ט‬ ‫ן ע י ם ש ב ת ם י ע נ ט ש י ן ואלין § א ל ר ע ע ‪ 1‬וואם‪!. וב״א‬ ‫ואוכלים‪ .‬סין‪ .‬א י ל )יח( ת ב ל י ן א ח ד הן ה ס י ר י ן ‪ .‬‬ ‫וואם י ם א כ ט * טען‬ ‫ישבת‪.‬כ ת י ב ב ו ב ר כ ה ואינו ח ס ר ב ל ו ם ‪.‬טען‬ ‫ןיהאט‪.‬ב ו ר א‬ ‫שמואל ה א ט‬ ‫ו.‪.‬לוגי.‬לשי.‬א י ל )יז( א ו ת ן‬ ‫בתול ה ב י א לפניו‬ ‫מ ה ם וערב ל ו ‪ .‬ע ס י .‬ע ר 'גיגעטין פ ו ן זיי א ו ג ה א ט‬ ‫הנאה‬ ‫} א ך ' א ם א ל ו ל ה א ט ר ב י נ י ט א ? ט ' א ם ע ו ד ר ‪ .ער א י ד ווי‪.‬קיי.‬ ‫פ ו ן ע ב ת זאלי‪ .‬ע ם י ן ז ־ י ‪ .‬ה א ט א .‬ו ו א ט‬ ‫פ א ר א ב ך כ ה ה א ט .‬ק י י .‬עם' פ ע ן ט ד א ם געיייךץ וואם ה י י ס ט ש ב ת ‪ ' . ' א ל ע ע ר ל ן י נ י ע מ י ל ץ ‪.‬עווירץ' ש ב י ת ‪.סעגטש^אונניט‪.‬‬ ‫ר ב י ליי ז א נ ט פ ו ן כ ב י ח ט א ב ר ח נ י נ א ס ווענין ו ד י ל ס ע .‬ד א ג ע ך ש ט א ג י ע נ ק ‪3‬שא‪.‬ר ב י א ל י ע ז ר ז א ג ט פ ו . ‪ .‬איו' א ת י ם ^ נ א נ מ נ ^ ‪ 3‬ש ל ה א ^ א ד ם ז י ^ כ ט א ב ר כ ה‬ ‫אויף ך ע ם פי.‬‬ ‫ך ק ל א פ ט איי. ר ׳ לוי ב ש ם ר ׳ ח ם א ב ר‬ ‫ה נ י נ א א ס ר ס פ נ י ה י צ י א ה ‪ .‪ .‬יי ד א ר פ י ן א ד ס נ ע ב י ן א ו י ף ש ב ת ‪.‬ל ע ג ‪ .‬‬ ‫ר א ם י י ע ט אוי״ם ק י ט ע ן ווי ש מ ו א ל ‪. א ו י ף ך ע ם א נ ר ע ר י ן ‪ .‬ב ח מ י ש י נ ב ר א ו עופות ו ד נ י ם .‬עם‬ ‫ץגיטייט א י ן פ ס ו ק ך י ‪ 1‬א כ ט " א י ז ג י ו ו ע ן י ל י כ ט י ג פ א ר ס י ר ‪ ' .‬נןרייטאג‪.‬ה א ט ‪ .‬ה א ט‬ ‫ר ב י גי! א‪4‬ט' ‪.‬זענע. ט ו נ י נ ו ס ניזא^ט פ ע ל ט ד ע . ש ט א ך ב י ..‪ .‬‬ ‫ו ד י ל ך ע י ם נ א ? צ י ן ט א ג י ו ם יכפור ק א י ט ט ע ן נ י ט‬ ‫גיטאךטיברענען פייער‬ ‫זעיקט איים ?‪.‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫בראשית‬ ‫ה ה ׳ ד ) ‪ 0‬ס ( ולילה אור ב ע ד נ י ‪ .‬ה א ט ט ע ן‬ ‫^עבךייננט ‪8‬אר אנטונינוס הייםע.‬ס ה ב י ר ך עליה בורא מאורי ה א ש ‪ .‬מ פ נ י‬ ‫ש ש ב ת ה א ו ר כ ל א ו ת ו ה י ו ם ‪ . ניוואךין ע ו פ ו ת א ו נ פ י ש ‪ . .‬פ א ר וואט ש ט י י ט א ב ר כ ה‬ ‫בייעבת‪.‬‬ ‫האטי א נ ט ו נ ‪ -‬נ ו ם ג י ז א נ ט פ ו .‬ע ם י ן ‪ .בשאפיןגיוואךי.‬א י ל זכי י ש ) י ט ( ק ל ר ץ ש ל מ ל ך‬ ‫מתנות‬ ‫ה ם י‬ ‫כהונה‬ ‫אופל וצלמות ‪ ) i‬י ו ( ניליאה‪ .‬מפני שהיא‬ ‫ה ו נ א ב ש ם ר ב ור׳ א ב ה ו ב ש ם ר ׳ יותנן א מ ר י א ף מ ו צ א י יוהיכ מ ב ר כ י ו ע ל י ו ‪ .‬ט ו ( בז׳ ם א י א י ת ל ך ל ם י מ ר . ג א ט ‪ (.‬ובני א ד ם שוהטין‬ ‫ב ר כ ה ואינו ה ס ר כ ל ו ם ‪ ) .‬אולו‪:‬‬ ‫‪.‬נניפון ר ע ם‬ ‫מאורי‬ ‫א ב ר ^ ה ' אזין*‬ ‫§ייער איז נידען מוצאי‬ ‫פיןער מוצאי‬ ‫ש ב ת ‪ .‬ן ג ס י ן ה א ב א י ו ז‬ ‫© ע ר ‪ r^ori‬נ י ה א ט ווי פ ו ן ך י ה י י ס ע ‪!?.‬יביא מ ת י ם ‪ .‬ק א ל ט ע ‪ .‬‬ ‫טייל ד א ם א^הייב בשאפו‪.‬פי.‬‬ ‫ואוכלים‪ . עונים עלי ‪•) 1‬יו( ת נ ל ‪ .‬ע ם י ן ך י ‪ .‬ליי‪ ?.‬ך ר י ב ע ר שטיייטיביי ד י א ב ר כ ה ‪ .‬ע ‪ .‬אותם־ שאכלתיס נ ‪ :‬נ ת והיו‬ ‫שאי אים לן למימו‪ .‬ע פ ע ם אין א ו צ ר פ ו .‪ . ג י ט א ד ם ג ע ל ט אויף ש כ ת ‪.‬א ת י א כ ש מ ו א ל‬ ‫תחלת ברייתה‪ .‬ק ע ן דיאןויביי ט י ר‬ ‫אי.‬עסיזאיליניט‬ ‫פ ע ל ־ .‬רבינו ע ש ה ס ע ו ד ה לאנטונינום ב ש ב ת ‪ .') .?ה‪. מ ע נ ט ש י ן א ו ג ' ב ה מ י ת ‪ . א נ ט י פון‬ ‫ר ב ם וועגין א ו נ ר ב י אבהיו ז א ? ט פיון ר ב י יודען ם ו ו ע ף ן מ ו צ א י י ו ם כ פ ו ר ד א ך ף מ ע י א ד ך י מ א כ י ן‬ ‫א ב ר כ ה אויף פ י י ע ר ‪.‬א ו נ‬ ‫מענטש•.‬נ ר ד א ל ט איןןט מ ו צ א ‪ :‬י ו ם ב ‪ 6‬ו ר ב ^ א פ י ן ^ נ י ד א ר ק ‪ ' . ^•טיי.‬ח ^ י נ א ם וועגין ךעיר ט א ג ו ו א ם א ק איים‬ ‫כבילויזאנטיפו.‬ו ד ‪ .‬‬ ‫‪ .‬ב ר כ ו )יד( ב י צ י א ה ‪ .‬קיי.‬א ו ג ' ו ^ ג ' ג ע ן פ ־ ש א ו ג ‪ .ארום‬ ‫גןיאגט' פ א ר‬ ‫ראשי‪.גסי.‬ה א ט ב ב י ניזאניט אין' דיי הייםיעי״עםץ פ ע ל ט א מ י ן‬ ‫^ ע ו ר ר ץ ‪ .‬‬ ‫א ך ע י ר י נ ע ס ע [ נ ע ל ט א ו נ קויפין ך ע ם נעוןירץ אוי!ז‪ .‬פ א ר א נ ט ו ג י ג ו ס א ו ם ד ע ר וואכין‪ .אדם ני״םאבט‪ . . עוגו לי ‪ .‬‬ ‫דאךףטען‬ ‫‪.‬ם^‪'.‬ע ט י ן‬ ‫אגוטען טעם'! ר ב י ה א ט נ״יםאכט'אפעודה פ א ר אנטונינים' אום ש ב ח ‪. .‬סין נ י ש מ א ק ע ‪ .‬‬ ‫גע‪.‬ה א ב י ן‬ ‫ה א ט ‪.‬ה ב י א לפניו תבשילין ש ל צונן א כ ל‬ ‫ת ב ש י ל י ן ר ו ת ח י ן ‪ .‬‬ ‫ב ב י יוסי ב ן ‪ .‬איכעגישים‪ . ‪ .‬ר׳ אלעזר ב ש ם ר׳ יוסי א ס ר ס פ נ י ) ט ז ( א י ס ט נ י ס י ם ‪ .‬וצדים דנים‬ ‫עופות‬ ‫שוהטין‬ ‫ב ה מ ה ואוכלי.‬ר י ב י ‪ :‬ש מ ע א ל ב ר ב י ‪« V‬‬ ‫האט‬ .‬השו!אה לשנס י נ ה על האיש אגשים מפונקים התאנים שעפ שוב נ י נ י נשפם נוע וממפים‬ ‫לפינן נ י נ ו ונמו שאחויל לוו עלי ואני פזוע ‪) :‬ש!( נו׳ ואיל« )יו( אות.

‬והדין םסיק ליה בטיטי‪ .‬ךערישניידער האט געשטעע.‬הייתי בפרישה לשבת‪ .א ניזאנט צום בעל‬ ‫‪.‬אונ דער ק. ליה חד נון‪ .‬‬ ‫‪.‬ינ.‬ווען ךער‬ ‫ק?‪.‬האט ךער ‪3‬על הבי‪.‬תתגאה ויזכיר כי מאת ס' םיסם ואת ־‬ ‫)כ!( לא על מגן‪ .‬‬ .‬ך טעגטשין פד ארץ!שך‪8‬ל !יי! !יעלי?•''‬ ‫זכות זעגען רייך‪ . .‬לא על חגם נאת לן ‪ c<e‬לן !טס נוונ‬ ‫לתלות נ ה ) כ ת ( עונוא כוי‪ .‬כדי שלא תזוח דעתו‬ ‫של בעיה עליו‪ .‬מעש־ סיס נעיר רומי נ ע י נ י״נ‬ ‫שנקרא !!מא רנה הנוזל והחמור והיה שם חייש אחז תופר‬ ‫נ ג ד ם נממש והלן לקנות וג אמד ונמצא שלא נשאר אצל סוג‬ ‫מי שחסן לקנותו אלא הוא ונעו אחו ע נ ו לאיפונוס הוא שר‬ ‫העיו וסיס ום מעלם אותו נומינ^והחייע העלה ׳וסו עי שהניעו‬ ‫ןאט . פיש‪3 .‬ע?ט וקאט גיגעבי.‬האט כבי חי.‬קיגד איים ו^ערי?.‬האט רבי' הי.‬ין איך טיט‬ ‫איוךין גישטאגען געבין ךעם'<ןיש‪.‬כבייסנחוםא האט טואנט‬ ‫‪. נעילט‪ . גיווע׳ אק^ב אונ יערער 'נוטע בהמה מאם איך האב ניזעהן אנאנ^ע מאך‪ .עכט פץדעםישך פיץשיטאט איז אייך ני׳^טאגען נענין‬ ‫ךעם תיש אונ האטי אים ני‪.‬פיש אי.‬נאד דאם איז דערשכר פון *עית‪) :‬ך‪ (.‬אונ אויף דעםיטיש' איז ניווען‬ ‫פון אלע זאפין דאם זעבען ‪3‬שא?ין ניוואריין איי.‬איל בני מהיכן זכית לכל הכבוד הזה‪ .‬גיהער צו'}אט‪ .‬ואמרתי לו )‪ (D‬לא על‬ ‫מנן זכית‪) :‬ה( איר הנהומא )כה( עובדא הוה ברומי בערובת צומא רבה‪ .יווע.‬סיס התינוק מכויו כן ‪:‬‬ ‫)ני( שלי( הזילו‪ .‬אונ אקינד איו ניזעםץ‬ ‫אדף רעם נ!יטע.‬אשחכח הוא וטלייא דאיפרכום קיימין עילויה‪.תזאלךך ניט גרויס האלטין ‪9‬יט ךעם רייכטהום‪ .‬ךיריבער האט‬ ‫דאם‪.‬איז }אר ניווע.‬נעבין טעשר‪ ' .יפרעגט ביי כבי די מענטקין פון בב^אין וועליבין זכות לעבץ ייי אונ זענען כיי!״‬ ‫האט רבי' גתאנט אין רעם זכות'ו.‬ך נןענטשץ פון חוץ לארץ אין וועלבין זכות זע״נען‬ ‫רייך‪ .‬עשטינען'ךעם‪.‬עם גןיש אין געיף‪ .‬איל )כנ( בזכות מעשרות‪ .‪.‬‬ ‫הוה הדי! מסיק ליה בטיסי‪ .‬איך' בין נינאגנען ציךיפיש איז גיטיםער .טפאראוןז‬ ‫אטישיוואם מעין י האט אים גיטראגין מיט]זעכ^עהן שטעקינס‪ .‬נחמיה! ) נ א ( נוכיח מה הס הייה ‪.‬ת' נמאנט איך‬ ‫בי.‬האט ךער'?!ניידער '}ינעבין ךי צוועלף נילרין אונ האט נינוםען דעם פיש‪ .‬‬ ‫כלי׳ חיי סעושר שעניחשונ כמת ונפי כלכסני גרפ מעשר׳!‪:‬‬ ‫) כ נ ( מכוש סמרה ‪ .אם זיי לערנען תורה‪ ' .33‬ית טייץ זוה. ך'סעודה'‪ w‬ךעם' ישי־ • ודאט רער שר גיזא.‬האב איך זיא‬ ‫בעסאלטין אדףשבת‪ .יוזען צו אזוי אןבוד‪ .‬‬ ‫ךאם איז ניווען רעד בעל הב.‬ותינוק אחד היה יושב באמצעיתו והיה מכריז ואומד‬ ‫)םס כד( לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי ב ה ‪) .‬ווייל ז‪:‬י ‪.‬עד דםטיא לייב דנרין‪. טיש אונ האט אדם נערו? .‬אמר‪ . נעבין ךעם פיש‬ ‫אונהאטאיםניוואלטקויפין‪ .‬קנעכט האט נ‪.‬ווייל די געבין בבד צויםשבתיאוג צי יום' טוב• ) ח אסר‪1‬כבי דדא בר אבא קאטןיזאינפ‬ ‫אמענטשפון לוךקיא האטסיןז אטאהל פאךבעטין צו ךךאדף‪§#‬ת‪. ז־‪.‬כו( כיב למח‪ .ט צום ק.‬ער האט געשטינע.ועלף גילךן‪ .‬ץאלט קויפץ‪ .‬עס האט א״ןאהל גיטראפין אין רויים ערב יום כפור‪.‬ךעם ‪$‬יש א־ןיגעלט‪ .עכט ‪'6‬אר מאס‬ ‫האםיטו גיט ןיברייגגט פיש ן־״אם דער ‪.‬אוג איך ד‪2%‬‬ ‫^׳טי^עןידעם פייש איןיגעלט‪ .‬איל בזכות‬ ‫)כד( שהן מכבדין את השבתות ו י ׳ ט ‪ ( ! ) :‬אמר דיה בר אבא פעם אתת זסנני אדם‬ ‫אחד בלודקיא והביאו לפנינו )כס( דיופקים אחד טעון בייו מוטות‪ .‫סדר‬ ‫בראשית פרשי׳ יא‬ ‫בראשית‬ ‫מה‬ ‫חסר כלום‪ :‬איל שבת הן חםירין‪) .‬קגעכט ניזאגט צום שר מיין הערר מאם ?זל איך פון‬ ‫דיר'‪3‬ייכ‪1‬עגע!‪ '.‬ביז' יען האט [גיגעבץ עאר דעם פיש ?.‬וכתיב ע־ר תעשר ודרשו‬ ‫קויל עשו נשכיל שתתעשו ! )נל( שכן מכנלין כוי‪ .‬האט טען געברי‪.‬א״ל ‪1‬כב( בוכות התורה‪ . ‪.‬ובו מכל םת‬ ‫שנברא בששת ימי בראשית‪ .‬עם איז דארט גיוועין אשניידער אייער‬ ‫}יגאנגען קויפין'אפיש'‪ .‬יואד?טו‬ ‫מיין‬ ‫ז‬ ‫‪. אז ךי!אנצע וועלט‪.‬‬ ‫ונסבה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) נ ( איה לן שנח‪ .‬והוה תטן‬ ‫חד חייט ואזל דיזדב.‬ואנשי חיל בזנות מ ה ‪ .‬כ( אית לך שבת‪1 :‬ג( ר׳ ישמעאל ביר יוסי‬ ‫שייליה לרבי איל בני בבל )פא( בזכות טה הן חיים‪ .‬אונ‬ ‫ךער ‪.' איין פיש‪ .‬וכמו‬ ‫גווש למעלה נ י נ ת ה׳ היא תעשיר ! ) נ ה ( דיוסק״ס‪ . ו^אר איי.‬איל טבת הייתי וכל בהםת‬ ‫יפה שהייתי רואה כל ימות השבת‪ . דורך דאם ‪ XCQXTJ‬זוכה .‬פי׳‬ ‫געווך שלמן! )ני( כ״כ למס‪ .‬ובני‬ ‫איי בזכות מה ‪ .‬בנא׳ נה כי היא חיין ונתינ נשמאלם‬ ‫עושר וכביר ו ) נ נ ( נוכות מעשר‪ .‬ביו ‪$‬ען האט נ^עבץ פאר דעם פיש צןועלף‬ ‫גילחן‪ . .‬איז דער שניידער ניש^אנע.א גיזאנט צום בעל ה‪3‬ןת ניט אום' זיםט האםטו זוכה ניווען‬ ‫צו רעים רייכקייט‪ .‬ןעם' ‪ j‬סיוק לה׳' הארץ ומלואה תברךושבי ב ה ‪. ךי ערעןט׳עיזעקם טענ‪ .

‫סףף‬ ‫בראשית פרשה לא‬ ‫שמות‬ ‫ונסבה ההוא חייטא‪) .‬האט רבייעקיבא ניואנט ציוטץ־נוסרופום פאר וואס‬ ‫זאל דין בעסער איק טע^נןש פאר &לע א?דערע ?לנטשין‪ .‬איל‬ ‫)נ( ‪ p‬ה י א ‪ .‬ךעם טאנ‪ .1‬קט ריםק ךיעםיוד‪ .‬נ.‬םיש טורניסריפום סכל ניברין‪ .‬אזלית ולא הוה חסן אלא הד נון‪ ..‬איל אסרת לי)ל( םה יום סיוטים‪ .‬עקיןא‪/‬יז־י<‪.‬‬ ‫טייך‬ .‬אתםהא‪ .‬נע‪.‬‬ ‫דאס האב איך }ימייץט פאר מאם זאל טוךנוסרופיים זיין בעםער יד אלע אנךערע מענט^ין‪.‬‬ ‫האט טוןנ‪91‬רופום ‪$‬יז‪#‬ט מייל רער §לך האט טיר ניייאלט נעבין ? מ ד ‪ .עבץ ןבוד‪ .‬האיט'דער״שר'נמאנט צואים ודקוסט‬ ‫איודיעער ?.‬מס מעלת יוס אשי משאר‬ ‫נוא מסיק פי׳ והיה םיהוד' מעלה אותו נימים ונ! אנכי הימים והשינ מס מעלת איש אחו משאו אנשים שלפעמיס‬ ‫העלית־י נומיס ע י שהניע לי״נ יינייס מם הוות יוצה נמצא איש אחי נעלם משאוננ' אום אמי לו שוונוסוופום‬ ‫שאניי לו מ נ ע ו שנים עשי דניים נ ת י י י )ל( מן אמוי ומשיש לי אין המת מס שאמות• לן ומס עניחני‪:‬‬ ‫•ואדומי‪.‬יאשתכחת‬ ‫אנא וחד יהידאי קייםין עילייה‪ .‬נעת של סעולת סצסיים מס ראית אתה יהייי חייט !שאנלס יניס נ׳"' מיי! אמר‬ ‫אמר סשי לנעיז לווה לא הנאת לי ו נ נאשי צרתין־ אמי לו לו אויני יש לנו יוס א׳ נל עונות שאנו עושי! נל ימית ם‪-‬ינה‬ ‫אלמי מה אכפוי מפניו םלכת׳ לקנות י נ ולא סיס שם אלא סוא מכפי עלינו ונשנא אשי יום אין אנו צייניו ל נ מ ו‬ ‫י נ אחו תמצאתי אני י מ ו ׳ אחו סעופליס עליו לקנותו וסוס נתמיס‪) :‬ל( מס יוס מיומים‪ .‬קנעבט ני‪/‬אנט יענער מענטש‪ .‬איז מען‬ ‫או‪.‬זעא טכפר עלינן‪ .‬איל הרי‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ ה י‬ ‫ומיי לשים עשי ד נ ד ס ולקחו אותו החיינ!» )נש( ס״ג נ מ ת ה )צא( שלח נתניה נ י ס י ׳ ‪ .‬והוה היא ססיק ליה בטיםי יאנא טםיק ליה בטימי‪.‬איל טאי הטיית חייט‬ ‫יהוראי דאכלת נין בייב רנרין‪ .‬איל שרצה הםלד‬ ‫לכבדני‪ .‬האט טיוךנויםרופוס גיזאג^ צו רבי‪ .‬א‪!5‬ט צו טיר ‪/‬י^זגט פיגר יואס זאל א־ין ‪'$‬אנ דין בע^ער ייי אלע ^נדערע‬ ‫טעינ‪'.‬איל בינ פלן‪) .**np‬‬ ‫ראם האט נאט בןיאסלט רעם ^.‬האט דער‬ ‫שר נייא^ט צוט קגייךער ווייל דו האקט ניברייננט אןעווייזוננ צו ריי‪.‬איל וסה נבר טן גוברין‪ .‬שליו אתריו ונא אצלו ‪ •ok‬לו‬ ‫דארפשק אמי איפינס לט״לא נ י ‪ .ייךעריידער שניידער האט נעןןפ־נט רעם פייש אונ האט נע^ונען‬ ‫איעויינינ אךיטאנט אונ פון דעם נ‪.‬‬ ‫יטה אסרת לי‪ .‬אונ אזךערטאנ קומט דאןפין ט־ראים ניטנעבין ןבויר‪ .‬ךעם' ךיטאנט'האטי ^ער'ךך ניש^ייזט *זאי לאננ טי‬ ‫ןןד האט נילע?ט‪ 0):‬טוךנוברופום רעד רשע האטנעןרעגט ב״ רבי'עקיבא פאר מאם־יאל זיין‬ ‫?עםער איין* טאג ‪ 9‬י ארע^ךערעטענ‪ .נייךיער זאל‪.‬עקיבא ניזאנט‬ ‫רעם שבת"האט אייך }!לט ניייאןט.‬ניזא}ט'צום"ער מיק‬ ‫^ערר ‪0‬יר האבין איין טאנ אק יאהי־ • 'אלע לעבירות דאם טיר טוהען אנאנץ יאהר‪ .‬הוא אומו יהוד ‪ .‬האט ךער‪.‬עקיבא ווייאזוי‬ ‫נןננםטוךאס מיר בעווייזין אז}אט האט‪.‬טה פרע לי הקביה ‪ .‬איל סדי טה לכפור ס י נ ף ‪ .‬וזאט רבי‪.‬האטךער ש‪1‬ייךער‪. אפיש פאר ?וועלף נילדין‪ .‬ךייד‪ .‬עקיבא די טילטט «ך'?קע! איך זאל ‪9‬יט ך״ר ג‪.‬קאב איך צו דיר ניזאןט ג!אר מאם דאל איין קענטשךין בע^ער ויי אלע אןדערע םענטעןין‪.‬יין צוט‬ ‫א‬ ‫‪.‬אסר‬ ‫ביין שהבאת ראיה לדכריך הרי אחה פטור‪ .‬רכל חיבי.‬פ״ש יומא דשבתא מכל יוסא‪.‬אטד טה אטריח לך‪.‬קנעקטיוער איזךער יוד‪ . כיי‪ .‬כט( בענהא דאריםטין‪ .‬היך יקרע איחה‬ ‫וזים] לי בחוכה טרנלית טובה והיה מתפרנס היםנה כל יםיי‪) :‬ו( טורנוסרופים הרשע‬ ‫שאל אח ריע איל טה יום סיוםים‪ .‬האט‪.‬מהיכן אתה מ ו ד ע י נמופת שיצס סקנים‬ ‫עדן הערר! נייואלט ‪.‬ט צום‪.‬האט טורנוסריפוים ניזאנט צו כבי‬ ‫ןקי^א ןיאס האב איך דיר ‪.‬עסי.}עבין ןבוד חנם ןןבת• הי&'רבי‪.‬ביזטו ‪.‬נר ?זטיינער• אונ שןת רוהט‬ ‫^ ר ' ןאט טוךנוםרופוס ניזאןט » ר• ‪.‬עקט פו‪ .‬רער ער‬ ‫נע»נ‪.‬איל אף זי שרצה הקב״ה לכבדה‪ .‬דאם האקטו ניטייןט פאר מאם זאל רער טאנ שבח _זיין בעםער וויי אלע טעינ פיויירער‬ ‫וראך‪ .‬איך יאלךיר ןריי?נע! אפיש פאר ^ועלף״^ין״אוואנכער"" ו ^ ט ד ע ר ^ ר‬ ‫ניןאנ‪.‬איל )לא( םנאן את מודע ל י ‪ .‬נייא.‬נזכוחלאץ‪.‬וכד היא אתא לית אבן צריכין ליקוריה יהיה‪ .‬‬ ‫עד דטטא לייב דנרין‪ .‬לא( שלח בתריה יאתא לנביה‪ .‬איל טרי‪ .‬איז רער יודניקוםעין צום שר‪ . דאנן עבדי! כל‬ ‫ייטי שתא‪ .‬האטירבי^עקיבא ניזי«ט צו‬ ‫טולנ‪?1‬רופום דו ק‪.‬ט דאס‬ ‫‪$‬ענען סיר וויםען פון דעטטי? סט‪3‬טיון• אנאנןע וואך ייארפט ‪<.‬א מ י ליס נן אוש פלוני ו )לא( מנא.‬‬ ‫יאםרית לך וםה נבר םנוברין‪ .ט אינ מאים האםטו'טיר נמאגט‪ .‬סה היית בעי דאייתי לך נין בייב דנרץ‪ .‬אית לן חד יום‪ .‬אסר איפרכום לטלייא לפת לא אייתית‬ ‫לי נין‪ .

‬‬ ‫)נ־( חד זמן צריך )לה( וברק באבוהו‪ .‬קענפטו ראם' פיובין ?'•ט דיין פאטער‪ .‬אונךי יוךן מאם‬ ‫האבין גיגעפין מן וועלין אויך‪. הןיסין‪.‬וכל העולם כולו‬ ‫שלו מותר בכל העולם כולו‪ . זיי מעגין טראגי.‫סךך‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫בראשית‬ ‫מו‬ ‫נהי סמבטיון יוכיח‪ .‬אבער אז ‪ -yipx‬וו*»ון‪.‬יין ריעניןיאוניךינראז קענאךוים קומען'פר די ‪.‬אל‬ ‫} י ט בלאזק‪.‬האט רער פאטער גיואנם‬ ‫אגאנצע מאך מערי.‬איל והרי המעלה את המת בזכורו יוכיח‪ . מיריגעםש^ט אוג שןית רוהען טיר‪> .‬אל ישיב בה‬ ‫רוחות‪.‬רא אד• נגיר לי‪ .8‬אונ ש^ת' איז דער סן ניט גי!!איץ‪ :‬ז)פילוסופוסו • אפ־לייזאף האט ניקרעגט ביי רבי‬ ‫הושעיא‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ .‬איל‬ ‫)לנ( לנ‪..‪.‬ובשבת אנו‬ ‫נוחין‪ .‬ולא עוד‪ . אין הדף • נעמיס ניט‪ .‬אדב ‪.‬איל וכי עמל יש לכם שאתם עמלים כל‬ ‫ימות השבת‪ .‬מפגי מה על ת‬ ‫כל ימות השבת ובשנת לא ע ל י ת ‪ « .‬הרי הוא מיתר‬ ‫בכל החצר כילה‪ .‬ובשבת לא היה יורד‪ (T) :‬פילוסופים אחד שאל את ד׳‬ ‫הושעיא‪ .‬נעולם שאתה כחייש שרייס נו ‪$‬‬ ‫בדוק נאנין ו )לד( חו ומן‪ .‬ךעם מת פון ויער‪.* .‬ל כל פי שאיני משטר את השכח לזו אצלכם‬ ‫ברצונו‪ .‬‬ ‫האטי רבי עקיבא'גי^ט צו טורנוסרופוס זאל אתיס ך נ‪!$‬ה פון רעם טעגטש • איך מעל ריר‬ ‫נעבין אנמ‪6‬י ץ־ויי מע״נטשין האבי. "אזאןז פון די.‬ןז טוךגוסרופום גיקוםע...‬י‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫לנגד את השגת! )לנ( לנניא את גגיד לי‪ .‬יי ביייךע'וועלין ניט טאכין‬ ‫אעירוב צו זאימען • מעילי.‬אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו שכל‬ ‫ימות השבת היה יורד‪ .'וויגט אום שבת • אונ זאיל גיט _ן«ן רע.‬אתמהא‪ .‬ובשבת אינו עולה‪) . ביוטו גיימאריין איור‪ .‬העלוהו ואמו לו אני אמ מיתתן נעשינו‬ ‫גנרא‪ .יזאגט צום §אטער'‪.‬מכבד את השבת‪ .‬למשין‪ :‬את מש‪::‬׳ נהוג ‪) t‬לה( ובדק‪ . גיוואהגט אין איין הוייף‪ .‬שטושך אבנים כל יטות השבת‪ .‬זונ‪!5‬א'ג האט טוךנוםרופום אויף ניבךעןגט רעם ל(אטער‬ ‫האט טוךנוכרופום .‬הזר אצל ריע איל אם כדבריך שהקב־ה‪ .‬אגאגצע וו'אך‪£‬ןעןער איט אדף ?ריינןען אונ שןת ל ט ‪.‬עךד קיט ?ישו!*‬ ‫מעט אויך^אני.‬ווי דו ביזט גישטאדכי.‬ק״ןער וואהנט ניט טיט אים צו'זא^ען אונ ךי נא?ןע וועלט אמ זיינע‪. אז שגת איז היירינ‪ *.‬ןךד‪ .‬איז ווי דו זאגנ‪:‬ט‪.‬אונ זאל גןט וו^קןןין מ־אז אום ע ב ת ‪.‬אף כאן הקב״ה לפי שאין רשות אחרת עסו‪ .‬כאן הוא משמר אותו בעל ברחו‪ .‬‬ ‫)לו( בתר שבתא אםקית‪ ..‬א^אדזל האט טוךנופרופוט‬ ‫גיראךפט ורקע.‬איל אם הביכה היא המילה‪ .‬אבל אם היה אהד רר בחצר‪ .‬איל אבא ט.‬לנ( וההוא נברא ליהוי ברק באבוהו‪.‬כבוד צום שבית‪^.‬‬ ‫אונ אויב רו ווילםט וויסע.‬גלקענט אויף בריינ^געןחגםפאטער‪.‬אים אויב^עס ‪.‬‬ ‫זרי סענטשי.‬׳לה כל ימות השבת‪ .‬ווה נותן‬ ‫עירוב ‪ . בחצר אחת‪ .‬נט‬ ‫אליי.י§אלין‬ ‫דער ‪ .‬‬ ‫פאר מאם אנאנןיע וואןד' ביזטו ארויף ‪.‬ויוי^ץ^ייןי‪/‬זע^י״ידרי^עד זאנםטו סירי‬ ‫אליגען• האט רבי עקיבא ניזאנט רעד מאם בךייננט אויף‪.‬איל‬ ‫טפ‪.‬ערות זאגין אז עבת איז היילינ‪ .‬איל כל ימות השבת אנונידונין‪ .‬אל יצמיח בה עשב‪ .צע מאך איז .‬אז^אט האט געעבין‪.‬וסלק כל יומא דשבתא ובשבוזא לא סלק‪.‬‬ ‫שבת איז ךער ניאטער ‪$‬יט ניקוםען‪ .‬ער טראנין אין ךי ‪4‬אנ?ע וועךט • 'ךףבער טענ ןלאזין‬ ‫אךינט אונעם ‪9‬ענ ‪.‬לשנים שהיו דרי.‬אם אין זה נותן עירוב‪ .‬טענ' ער טןאני.‬ער היטען עבת'א^ר^ער מיל גיט‪ .ין‪ .‬ובשבת אתם מהין‪ .‬שמא סותרין לטלטל בהצר‪ .‬אוואנךער‪.‬איל תיפח תחיה דההוא נברא‪.‬ה ו נ ו נאניו לכןלותו מקנח ועלה ל*‬ ‫כלומו ממשין יזומה איתי בומייה בעלמא מי יאמר ‪ toe‬כל ימות השניע ינשנת ולה להעלימו נ״נ ולא עלה לו ן‬ ‫כן והרוצה לשקו מרמיק עוותו וכן •רש״יויל‪) :‬לנ( וההיא )לי( בתו שנת‪ ..‬ל ירד בה נשפים‪ .‬מפני מה )לח( לא נתנה לאדהיר‪ . אין אהויף )טיט דינע קינךער אונ קנעבט(‪ .‬ובשבת הוא נ ח ‪ . דט תת איהעבירית יהורי‪.‬נקיםען אוינ שבת ביזטו ניט ארדף ^יסוטעי האט'דעד‬ ‫פאטער גיזאגטיצו טוךניקריופוס מער ביי אייןל מיל ןיט היטען ‪ #‬ן ת קיט ךעם נוטען ויירען •‬ ‫דא מוז‪.‬שהרי*‬ ‫ע‪. פאטער• אגאגצע מאך האט ער‪. צו רבי עקיב*‬ ‫אוגיהאט גיזאגט צו‪.‬מאדום אגא.‬על נףרנוסרופיס אמו כן אס תולה לנמון הוכר יהודי‪) :‬לו( א‪5‬ליכס‪.‬האט טורגוםרופוס גיזאגט צום ‪$‬אטער האט איר‬ ‫ךען אארבעט מאם אגאגצע מאך ארבעט איר אוג עבת רוהט איר‪' .‬שהוא היה יליד נשו ומניב‬ ‫טייך סמבטיון • מייל דו ווייםט אז איך מעל אזו• ‪}.‬קיי. אין רעם גא?צין הויף • ביי‬ ‫ןאט איז אויך אווי וריד‪ .‬זאתטהא‪ .‬זץנע קנעכטו ^ננ‪.‬‬ ‫אפשיל לך משל ‪ .‬לזמן אמו סוס לוין לשאול )למ( למה לא נתנה לאוה״ר‪ .

‬התורםיםים צריכין למתוק‪ .‬עם"איז‬ ‫ן א ך נ י ד ק טאג פון פ‪.‬החיטין צריבין להמחן‪ .״קען ניט ךין< נאר אלץ‬ ‫ווא'םג אטהאט בעאפין אץךי‪.‬טעג דאךף טען‪.ט אונ ךי פיס אז ק‪.‬ניוואךין'לאזטו עאקסין‪ .‬האט דער פיקלעאף גיואןט העעןמיר דע.‬נ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ .‬שנ׳‬ ‫)שם כה( והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת וגו׳‪ ) :‬ט ( דיא למה ברכו ר׳ ברכיה ור׳ דוסתאי‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫לפניי וראוי! )לנו( חלק ‪ .‬אבל יעקב שכתוב בו שמירת שבת‪ .יואקםין'ויען‪.‬אך אפשט איי' דאם האט‬ ‫ןבי ןר^ה אונ‪.‬ךריבער איו ךער מע?^ש ניבאךין )יט .אלט אפ ךיהארפץ קאפ'‪1 .‬ען מעט די פון ךך צו נעמען ויעט שוי.‬אפילו אדם צריך‬ ‫תיקון‪) :‬ח( ר׳ יוחנן בשם ריי בר חלפהא אפר אברהם שאיו כתוב בו שמירת ש ב ח ‪. ניט דין״קייזיאנרעדע•‬ ‫‪!5‬‬ ‫‪3$‬עראזמען.‬די‬ ‫ל י ^ע.‬וקבע תחוםין מבעוד יום‪ .‬איל ולאילן טיליא אתינן‪ .‬רעם ש^ת‪.‬ע א י‬ ‫ניוויען גךויסאוג קלוג‪ .‬ניט‪ .‬ן?פעךט ודיל ךי האיר פון קאפ דזאבין טיט אים געואקםיין ויען ^ ר איז גאך גייווע.אגטצום פיליזאך רו בי‪.‬אפילו אמענטשץדאךף מעןיאויך‬ ‫פארבעקערין‪ .‬חייוי‪) :1‬מא( וימן‪ .‬האט רבי'הו‪#‬ע.‬‬ ‫ירש את העולם ב מ ד ה ‪ .‪'.‬ואק?ט אויף אנדע"רע‪.‬ער הט גימאכט ‪.‬ער איו גיווען נקליין‬ ‫אינ .‬ישרא‪ .‬זנלשטע זעקם‪.איר‪. דין ווי ךי'שטיויביפץ די ערדאונ דווויעםט זיךשטארקין מערב‬ ‫גיןעשט‪ .‫סדר‬ ‫בראיית‬ ‫פ ר ע ה‬ ‫יא‬ ‫בראשית‬ ‫מפני מה אוחו האיש ז מגלח פאת ראשו ומנית את פאת זקנו‪ .‬אוגרי האר‬ ‫פון ‪>3‬ךד וואט דו ביוט טיט ד י ) י ט גי^אלץ‪.‬אבער ‪.‬עם'שטייט אץ^םוק״ער^ט'גירוהטפאר די‬ ‫ע ט א ט ‪ .א אויב ביי.‬שנאמר )בראשית יג( קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה‬ ‫וגו׳‪ .‬אוריאל מאבי.‬עי־ איי אריץ‬ ‫?יגאג‪?.‬גאר עייל אדם האט באלד געיינדינט אונ אלע דורות ביז אבךהמ זעבזגן גיווע(‬ ‫רשעים ןךיבער האט ג‪.אט איז לי‪»$ TO 8 3‬ל מין \<‪ • Ffar‬שאר וןאס וזאט . .‬ערי'.‬נידאריןםיטהאראמףדעם קאפ פאר וואס גאלסטו^פ ך הארפון קאפ‪ .ארעש‪ .אט הטיךואגטצו‬ ‫א?רהם עטייא אויף אוג גייא איןךעם לאך' צו איר ליץג אוג ציי איר בלייט‪ . ע ב ת ‪ .‬דער סרבל‬ ‫איז ב׳טאפיןניןוארץבי^ער אונ מעןיךאךף איים מאלץזים‪ ..‬אוג‪.‬עיי שנדלו עטו בשטות‪ .‬ער האט‬ ‫געהיט שוית^ערזאל צו ?עמק פץ קריייטאג צומ ‪ : $‬ח ‪ .‬תורמםץ יענען בשאפיי׳ גיווארץ‬ ‫ביטער אוג^ען דאלףדי‪6‬אכין זים‪ .‬א ת ט ה א ‪ . ןיקוםען צו ךיךייד‪ .‬אלא כל מה שנברא בששת יטי בראשית )מ(צריכין עשייה‪ . קליין איי•‬ ‫נארעש ךריבער ד>ךף ^ען די ן‪$‬פ ^אלין‪ .יט ני^אטין צום סל זיין ביו צו אבךהם אבינו *)‪ 01‬ךבי יויחנז‬ ‫האט גיואןט פץ רבי יו^י בר חלףי‪/‬א יוענין אברהם אבינו וואט ביי יאים שטייט ניט אז'‪.‬איל להוציאך‬ ‫)לט( חלק א־א‪.‬ךרי^ערדזט‪.‬אוג איז ניט אריץ נינאמעןאץע^אטנויילןןם איז אן גייקו^ע.‬האט‪.‬אוג‪.‬ענפ‪.‬וישבר‬ ‫א ת רגליו‪ .‬איט עטייט א ו ן ך ה א ט נעיהיט ש^ת אווי ווי‪.‬אוואנךער‪ .‬אווי יודעם"שטייט‬ ‫אין פסוק דילגע^ךיער}ועלי.‬ירש את העולם שלא בםדח ‪ .‬האט דער פיהלי‪/‬אך‬ ‫ןי‪7.‬עיריבי ותחומין' יוען‪.‬לכי הועעןא גיפךעגטדאךף ‪8‬ען ראך בלמד סאכיןדייאויגיןאונ‬ ‫‪?$‬סאקץ די הע?ט אמ צו בךעכין די יפים ודייל!!יי האבץ'.‬ר ך ד ־ ם ^ י זאןטיווייל־עןת‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫איי‬ ‫א ‪ .:‬עקב יתאם‬ ‫ביי ‪.‬וויייץ טוו מעןןאהלץ‪ ..‬זטדאך‬ ‫ניבארין‪.‬זיי צו!לעכט טאכץ‪.‬איל מפני‬ ‫שנדל עטו בשטות‪ . ןסוק . א ט ״ ^ ר ב ^ ק ^‪1‬‬ ‫הראשון ער זאל דין געעלת .טצום‬ ‫פיהלןאףיאיךזאילךיךאוועק לאזץלייךיג אוני ואל דיר .‬משמע לשון שנפ ומנוחה ו‬ ‫ז‬ ‫היעזע.‬ךבי דו^ןאי קךיגען מיט רבי שמואל בר נהמ.א!גי.‬קאט רבי הועעי א ניוא. ‪ / .‬גלי עמס ואומר לן למה ציוני‬ ‫<ש" לחסו ננוייחו ולמס לא נואוסו גולו מכול לפי שכל‬ ‫‪ vchv‬הכל צריו שימון! )מ( ! ר נ י !‬ ‫נ נ נ י א נוששה ימי‬ ‫עשייה‪ .‬שגא׳ )שם לג()מא( דחן את• פני העיר‪.‬אט די .‬א״ל אם בן יסמא א ת עיניו‪ .‬ער'גע‪:‬לשת'ךי וועלט אן' אמאס‪ .עודם דאךף מען זיךגיט מיל יייו‪ 7‬ווארום אטענטש ראךףזיךניט‬ ‫ןגגדערץ פון ווי^אט ?'אטיאים ב‪£‬א?ין'‪ .‬רייטאג'‪ .‬בנון החרדל‬ ‫צריך ל מ ת ו ק ‪ .6‬אזד ידעם שטייט איי.‬ז^ןער ךי האר פון בארד ועגען גיקוטק ייען‪.‬‬ ‫אונ טןרח ?פין אונ ןרוט י )ט()דגן־ אתו־(‪.‬ען צום שןתווען די וולץ אייו גאך חייט געיען‪ .‬אונ‪.‬ויקטע את ידיו‪ .‬ער זאל' ךךאלייין מל י דין או!‬ ‫פארבעסעךין‪ .יםלת‪.‬‬ ‫נכגס עם דמדומי ח מ ה ‪ .‬עירובי ^חוםיןיוהטער‬ ‫ןעילשת דיייעלט טיטא^אים )גארארץ‪.

‬הקדים וברא אותו בוי‪:‬‬ ‫ייא( ר׳ פגחם בשם ר' הושעיא אמר אע״ג דאת אמר כי בו שבת )מח( מכל מלאכתו‪.‬ךעם.‬לבי שנןעון‬ ‫בן יוחאי האט נילערונט שית האט גייאגט פאר גאט'רבוגו של עולם אלעיאכיןויאםידו האסט‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪i‬‬ ‫• »‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־־*״‪.‬אוג איל האבגיטקיין פאר‪ .אגטצו ךי יולין גי‪. אונ ד«‪1‬ט ניטאכט ‪ .‬וזו םיא )מי( מראים‪ .‬בו׳ אדם וחוה‬ ‫ורמשים ‪ .‬סאגטאג‬ ‫האט‪.‬ריק מילא‬ ‫האט ניט״קיץ פאר‪ .‬מפני ייקא ומשני מתיא ו ש־יס יאוי לעשות ‪») :‬ת( מכל מלאכתו נו׳ ‪ .‬רבי שמואל בר נחמו יאנט די ברכוד‬ ‫איז ^ ן ת ז א ל ניט אייעק גישטויסץ דעךין י‪ .ירוהט'‪.‬כל םה שהיה הקביה עתיד לבראות בזי‪ .‬‬ ‫אוי\ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ .‬טפץרב‪:‬יחמאברחג.‬ת צו איין טאג ראש חלש(‪ .‬ולא שבת לא ממלאכת הרשעים ‪ .‬א?ץ לי בויקער אונ ךי נךאי אויג דעםגן^ל!‪ .זאג ש^ת צו היילי.‬אכטוגג' צו געבץ אויף ךי' רשעים‪ .‬חר כשבתא תר•‬ ‫כ ש ב ת א ‪ .‬ךאנערשטאנ פיייטאנ‪ .‬איר פגהם בוי )מה( ברא ששה‪ .‬חםשתא )מא( ערובתא‪ . .‬אוגאמאהל מאקט מען פסלו‬ ‫אוג ט‪.‬ןעקם זאכי.גאם וועגין ךךיי^רליי בשאפוגג האט גאט נשאקי.‬ליגסטאיג ה ט‬ ‫ן ך ב‪^.‬י‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫בשאפץ האבץ אפאר‪ .ר בשאפץיךי הימערי^אס הייסטשםיט אוגךי‪.'ען‪.‬פרייטאנ ה ט‬ ‫זןר'מ‪8‬א‪$‬ץ אךם אוג חוה אוני יאלץ וואםקריכט אויףךי‪.‬ובהםה ‪ .‬ןער פון דיי!אךןעט‪. וועלין‬ ‫דין דיין פאר‪ .‬ך‪3‬י'בנייה יאןט‪.‬אונ אכטוגנ צייגעיץ‬ ‫אפילו' אום שןת ווייויט גאט אםיםן או‪.‬י׳ט גדתה )מג( יה״כ נדחה ‪ .‬ג‪.‬ורמש‪ .יש‪15‬א‪.‬ייי.‬ערד‪) :‬יא( רבי פנחס זאנט פלייטאנ ן ט‬ ‫.‬ךינםטאג םיטוואןז‪ .‬זוגטאג מאנטאג‪ .‬‬ ‫אונ אמא?ל טא?ט מען כסלו אוג טבת צו ציידי טעגר^ש ה ד ש ‪ .‬טיטדאןדהאטעריב־^אפץךייווהן אינ‬ ‫די לבנה אונ ךי מזלות‪.‬וכיון שעמדו ישראל לפגי הר סיני‪ .ער‪£ .‪ .‬ייס ששי נקרא נן על שש שהוא )מד( ננסת ישראל וכוי‪ .‬ךיי‪. שבת האט ‪"%‬‬ ‫בע״אפין' פריינןאג‪ .‬גק'ט‪. רעם נהיםעל דאס היי‪9‬ט>'מןיע אוג דעם גיוזגם אוג לי כ!לא'כים‪ .‬דאנעליגזטאנ יזאטער בשאפין עופותיאונ פיש אונ לעם לדתז‪.‬ב‪.‬אדם ‪ .ייזאלט בשאפי.‬ולא ממלאכת הצדיקים‪ . .‬ידארום אסאהל מאכ« מען אעיבור ‪.‬דאם‬ ‫איז דאם דעו• פסוק .‬ערד אוג לי ליכטיגקייט‪ .ע אלע אלבעטאו״ם שבת‪.אט בשאפין‪.‬א!יער שבת וועלט ניט אוועק נישטויםין‪ .‬ער גיט אבטוננ‬ ‫אויף די לריקים ^אט‪. .‬ער האט גאר ^ירוהט פץ דיאך^עטייואס גןוהערצו‬ ‫ךי וועלט‪£ .אנט אז ^אט הט‬ ‫ןירוהט פון‪.‬תלתא ארבעתא‪ .‬והוה ‪ .‬בה׳ עופות ודגים ולויתן‪ .‬ךליבער י{אט גאט נירענטשט דעםש^ת‪.‬ה אט נאט ןיזאגט צו לי‬ ‫יולין גיךיינקטךי יא־ וואס איןד האב‪.‬‬ ‫נביאו נע״ש ‪¬.‬שלשה' בריות היה הקביה‬ ‫בורא בכל יום ויום‪ .‬בגי‬ ‫אילגות ודשאין וגיע‪ .‬ן.‬משמע מ ז‬ ‫ם נ י נ ה ‪) :‬מג( יום כפוי נ ו ת ה ‪ .‬אמר להם הקכ״ה זכרו‬ ‫הדבר שאסרתי ל ש ב ת ‪) .‬‬ ‫ממלאכת עולמו ש ב ת ‪ ..‬‬ ‫יוגטאג האט‪.‬‬ ‫»"ש והיי הס ששה ימים והש שלשה זונות ונשאר השנת השלשה שהיו י א י ס לינראות נשנש‬ ‫ע ז נלי זוג לשינו נ י נ ו •י )נונ( שאינו נוחה‪ .‬תגי‬ ‫דשב׳י אמרה שבת לפני הקביה רבשיע‪ .‬שיים‪) :‬מז( לעשות ‪.‬אים‪) :‬י( רבי ?!יי ל א ט‬ ‫גייאנ‪.‬עם שטייט אשר ^ראיאליהים לעשות ויאט נאט האט ?יואלט‬ ‫ןזאלן שןעטער האט ער'‪3‬שאפץ ‪9‬ך.‬האט ג אט גייאןט צום שבת ךי יולי.‬שבת האט‬ ‫ניט‪.‬ער בשאפי.‬בר׳ המה ולכנה וםזלות ‪ .‫סרך‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫מן‬ ‫ודי שמואל בר נחמן‪ .‬לבי פןחם יא‪3‬ט פון רבי הועעיא ם ויענין אפילו‪.‬לכולן יש בן זוג ולי אין בן זיג• איל הקביוד‬ ‫כגסת ישראל היא כן זוגך‪ . יערער ט א ג ‪.‬עם שטייט ניט איין ^םוק יאשר ברא אלהים תנשה ויאס נאט הט‬ ‫‪#1‬א‪3‬י.‬וחיה‬ ‫)מן! וםריאים ‪ .‬בבי רקיע וגיהגם וםלאכים‪ .‬בהמות אונ דזיות‬ ‫אונ שלים‪.‬קיץ פאר‪ ..‬שבתא לית לה בן זוג‪ .‬ערד‪ .‬אןם אונ חוה אונ אלץ יואסיקליכט אויף ךי‪ ..‬שבת איגה ג ד ת י ת ‪ .‬ר׳ ברכי׳ ור׳ דוםתאי אומרים שאין לו בן זוג‪ .‬תני‪.‬אלא‬ ‫פועל‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)מא( עיונתא‪ .‬מו( כגסת ישראל היא בן זינך‪ .‬אלא אשר ברא‬ ‫אלה־ם ןמז( לעשות‪ .‬איר בגייה אשר ברא אלהיס ועשה אץ כתיב כאן‪ .‬נאי־‪.‬ער גיט .‬לער ^סוק.‬הייגו דבור )שמות כ( זכור א ת‬ ‫יום השבת לקדשו‪) :‬י( ר׳ לוי בשם ר׳ חסא בר חגינא אמר‪ .‬י יום טובוועלטאויעק גישטייסץ אדףאיין "אנךער טאנ‬ ‫יוט כפור ויעךט אויעק גיעטויםין אויף איין אנךער מאי‪ .‬נייאנט צום ש^ת אז לי יולין וועלין זיין דיין פאר‪ .‬ק §אר רעם באךג סיגי‪ .‬ז ׳ העייו‪ .‬ווען ךי יודץ יענען .‬באי ברא שמים וארץ ואורה‪ .‬לץ וואם נאטהאט .‬ריש ב ר‬ ‫נחמן אמר ימכ( שאינו גדחת ‪ .‬פשינחין נו‪) :‬ויה( נ י א ששה ‪.

‬אוג צו"דיי'צתקים ודיזט״אדך גאט‬ ‫‪8‬בימןאז‪.‬אי״עסמאילט .‬אוואןדער‪ .‬אין ןסיק }אט ד‪:‬ט' ניזןפינט דין אתור אינ.‬גי‪..‬כתיב )איוב כי( הן אלה קצות‬ ‫דרכיי וגוי‪ .‬לב נחמי.‬נע'^טאליקייט ויער קע.‬לב‬ ‫יזייא יא?טךער דוןער‪.‬אין כל בדיה יבולה לעמוד עליי‪.ט אריץ ביין'אין רעם וואלר‪ .‬אונ'ווער ‪.‬איז ניטא‪.‬ו.‬איר הינא כל םה שאת ריאה קצית דרכיו של הקב״ה הן‪.‬אבערוואם רער דיגעראיז‬ ‫מ ‪ -‬ק י ‪ 5‬ע י • ?א^ןטגיאךאיחי״סיי^י‪^-‬קק ‪ 3‬נ י'‪9‬ען‪.ר»נ‪1‬נן‪ .‬אמור לו אחרי מלך ביו אי אתה יכיל‬ ‫לעםוד‪ .דךאוי!שאים‪5‬אלשטיי.‬גסבונן ‪#‬טייט ניט‪ .‬ומה שמץ "ך^ר‬ ‫ןקשע בו‪ .‬גבותתיו מיי יתבו.‬ניללאנחעט‪ .‬קצית להןיגיזאגט רבי הי^אילץ ייאסרו‬ ‫ןעהשטןייי ^איאביו^לפץ ך ייעןין פץ '.‬ער ניטאדף ייי אכיטונניאפלואיס ׳טבת‪ .‬אתמהא‪ . .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרש־ יא יב‬ ‫פועל עם אלי ועם אלו ‪ .‬ער איי אביץ גד»גען דורך רעם אויסניהאקט״ק ווענ אונ ןיז אריויםייניגאננען‬ ‫‪..‬יאם יאמר לך‬ ‫אדם יכול אנ* לעטור על םרורי של עילם‪ .‬ךעם ארדעניגיג פץ תגער ‪. \אייאנל*ער\אויב !*שענסש‬ ‫וועט דיר יא‪$‬ץ זןיך״קען.‬דארום‪?.‬‬ ‫דונער יייץטאונ !דאם ןאט ‪8‬יי?ט שיט דעם' תגער'צו ך )ועלט ‪ .אראויייף ויאס רער‬ ‫‪ 9‬ו~ק ‪1‬עי‪W.‬אונ פי.‪.‬וארים ]עס שטייט אץ פסייקדי ?יל איי דיין נוטס ומום דו האםט בעהאלטין‬ ‫עאר ךי ייאם ןזאןנץ םוךא שארי דיר ח הא?ט ראם‪.ע וויי}!ץ .‬ור?‪5‬ס ‪.‬עוויס ‪.נ פון ךי' ויועלט‪.‬הפקחים יודעין רמוזו והגיונו‪ .‬‬ ‫אונ דערדולער וואט‪.‪.‬קלו.‬על סדורו של עילם עאכיו‪ .‬סי'ינט‬ ‫לך .יט פאוץטיין' אויף ךעם דוןער‪ .‬‬ ‫נתכיגן אכיב אלא מי יתביגן‪ .‬א‪3‬שעפ'עניש ויאם‬ ‫"י־ל״קענען ייי^ען יואס^נר איי‪ .‬שנאסר)ירמיה נ( פתח ה׳ את אוצרו ויוצא את‬ ‫כלי זעמו בי מלאכה היא‪ .‬אחרי םםיה הקכיה אתה יבול לעסוד‪ .‬מנין‬ ‫שפירענוחן של רשעים קרויה מלאכה‪ .‬‬ ‫פי.‬ניט יך^יע.‪ .‬איר גחמן )בו משל לחרישת‬ ‫קנים‬ ‫‪Y‬‬ ‫ם ת נ ו ת כהוגה‬ ‫כיוינ מנל שלאנס י )שש( די«א נ ש י ח ‪ .‬איוב האט }י. ייאנןן ווייסין טיר אז ךיי^ןךאף פון ךי רשעים דעךט .‬קע?‪9‬ט ניטודסען ךי ואכין דאם ‪.‬וועםטי״יקענען וויסק‪/‬וס‬ ‫נאט האט ניטאקי‪ .‬אתמהא‪ .‬האקט'געאננען אונןעזאקט ביז״ערהאט‬ ‫ןימאלטאייעג‪ .יןץטאנען ‪9‬י נתבונן‪.יתפץיביי גאט אאךןעט‪ :‬וןארום‬ ‫•ןןס ?זטייט ‪.‬וה‪1‬ן ^ ר ןףט זןדוים ווי דין קראפט איז ‪ .‬א&לך')אסענטשלי‪5‬עח'טו'הט‪ .‬נפ זןיז ן א ‪ /‬א ך אוועלט יואם דארטץ‬ ‫איי ןאך דא פיל ןןעל״ר צו זץהן‪ .‬ח‬ ‫מען^ש האט ניט ניקע.נר ן ט אריים גינומגן ךי' כלים פץ זיץ‬ ‫ץארען ייאתם ךאס איז&אר^עט‪ .‬ער איז אוי^ער פץ ךי‪.‬ער ייייי גיגאגגען צום לואלד אונ‬ ‫האט ?יסאקט ת ב'דםע'ר'‪:‬אונ איז גיגאגגקיאוג' ‪.‬‬ ‫הן אלה קצות דרכיו )שס( יטה שסץ דבר נשמע בו ורעם נבורותיו סי )א( יתבונן‪.‬ייארי^ער טוהט״ייי גיוט אפילו אום שבת‪.‬נם'שטייט מי .‬שנא׳ )חהליס צא(‬ ‫מה רב טובך אשד צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ‪:‬‬ ‫פרשה יב )א( אלה הולרוה השםים והארץ בהבראם‪ .‬‬ ‫כןען ‪$‬ען דאך רעם אדךענוףניפץ לי וועלט‪?.‬דאםיענען נאר אוייםול פץדלגעוועגין‪ '.‬ווס האט אקלוגער" גיןזאהן ‪.‬אי‪. גיגאגגען״אץ‬ ‫דעסידאלד האט ‪.א‪$‬טץ‬ ‫מיר יאנין״קייגער ודל דך ניט ‪6‬אר‪#‬טיין אדף״דעם תנער‪ .‬אונ ויאט ‪5‬אי־ א‪#‬עגדליקע ואך וועךטגי‪/‬ןךט ‪3‬יי אים‪ .!‪£‬ט הןאלה‪.‬ומנץ ששכרן של צדיקים קרויה מלאכה‪ .‬מיין ‪011‬‬ ‫לינמשיין ישירושו ויגמת שמיוהן אנל לא כיועניש משש‬ ‫‪6‬סיי איר ניהגס שונה נשניו ו )א( יחטנן משמע להנא‬ ‫אף אס נא איש שכס לסשנמן איני יגיל ו ) נ ( משל‬ ‫אויף ךי ר^עים ווארום‪.אט‪ .‬ער קזטךאפט די אפילו אום"ש^ת‪ .‬גיאך^עט צויליןאם בשי^ען י ? *{ין'ליי‬ ‫.איוויםען דעם'ארלענו.‬עןין ליי קעןטשיי י‪:‬‬ ‫____‬ ‫פח‪6‬ו‪ 7‬י ב ) א ( <א‪$‬זו דאם ‪ •pyjp‬לי ן^עבולט פץ ליי היקעל איג פון ך^ערד ד ק די זעגען בעאסץ‬ ‫ןייואךיז‪ .‬לי‪.‬מראה לאלו ולאלו מעין)מט( חנםא גטורין שלהן‪ .‬יאלםיטואים זא‪:‬ין מאדאך‬ ‫דו‪.‬‬ ‫איר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא כתיקונו‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ע‬ ‫י י ס‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י ט‬ ‫‪131‬‬ ‫יט‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫דירך‬ .‬איר הונא אם על סדורי‬ ‫של רעם אין אהה יכיל לעמיד ‪ . ייאנען ידיסץ'‪9‬יר אי רעד ‪5#‬ר פון די צתקימ ויעךט‬ ‫ןיתקין אאךןעט‪} .‬עם איז אתי. ואגט דאם' איז גלייך צויאנעךיכטען ניאלי ‪?.

‬ערער נליידידיינעם ייי אזויייער זאל‬ ‫.‬פועלים רניס‬ ‫‪9‬י‪'1‬־‪i[p^¥i^^^r‬‬ ‫יורך‪.‬־עיט א‪p^i‬געהא^ין ןןענ‪ .‬יין אין פיל שטובין‪ .‬ליטר גמקלוו למון ונו שיפנק נל סשיסנין םמווםעין ‪:‬‬ ‫כ י ו יאגיזם מן ג י י )י( קשרם נו׳ ‪ .‬דורך איר ואל דורך ניין פאםנוסטווא פון האלדייאונ‬ ‫פץ םוח‪ . J W W V‬ר ^^'^^אבין‪/‬יואגטיייען ךי‬ ‫זיילין ייאלטץ גיייען הזיךיייאלט נויע.‬משל אשר‪ ) :‬ה ( פזעפ‪ .‬שכל טי שהיה נכנם לתוכה היה ט ו ע ה ‪.‬נאר‪.‬ר? 'ליי בר״חימא‬ ‫ןןאט גןאןט אי א‪8‬לך ^אט ףןיאהט א^אילאסט אויב ‪.‬קנדל וו^ער הט יאים אויףנ?ניייקי'לט אונצו נעידקילט‬ ‫איז‪.‬ציויווא^שטייט ‪ W‬אמאהל‬ ‫א י ^ ר .‬ויאסור'האט ?ימאןט‪' .‬כביכול הקבית טתנאה בעולטו ואופר ראו בייה שבראחי וצורה שצרתי ‪ .‬ויער‪.‬טם״ה הקב־ה ברא האדם הזה ‪ . .‬א״י‬ ‫יצחק‬ ‫‪K‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪.‬נייקהויך דאלט ?יייען ^ענער‪.‬נכנס דרך הככוח ויצא דרך הכםוח‪.‬איר לוי בר חיחא טלך ביו בונה פלטי!‪ .‬עןקענעין וויםען ךי בשאפוןניפון ךיןועלט(‪.‫‪3‬‬ ‫סדר‬ ‫‪8‬‬ ‫‪3‬‬ ‫״*׳ י״ ^‬ ‫ז ה י ב‬ ‫מח‬ ‫בראשית‬ ‫קנים‪ .‬םשל לפלטין‬ ‫נרולה שהיו לה פתהין הרבה‪ . ניטאכט‪ ."‪. .3 .‪ &9‬קוןןען ^נייןאו‬ ‫איך יואלט טסאטייךריי אדנין ארעד ךריי פייס וואלט אייך ניוועז'שענער\א^ואנד'ער‪ .‬ניפעסטינט‪ .‬דע.‬אילו היו הכתלים נבוהין‬ ‫היתה נ א ה ‪ .‬והבריות‬ ‫נכנסין לתוכה ואוםרים ‪ .‬מען}‪:‬אט דיך ‪.‬אונ‪.‬עק אעיבונךען אויף די טיר אונ דורך דעים‪.‬ניישטעלטיאוץז דעםי^ררענוננ ווי דו בייט יעצט^איוימו‬ ‫עס ?!טייט אין ‪£‬םוק נאט האט ריך '}יטאיט אונ האט ךייך ‪.‬‬ ‫ט ה עשה פהת אהד )נ( כםח ונכנס כ ס ח ו נ כ נ ס ‪ .‬והוא נאה והוא‬ ‫ש ב ח ו ‪ .‬ק איונ ערדס‬ ‫גיגאן‪.‬שיין אונ גוט ‪ .א^טינאך אט‪£‬ל'‪.‬סע.‬ונתן )ט( ביבו על פ ח ה ו ‪ .‬ט ווער״קען קוםען .‬עריןזאט נינומעןאקניויל פון שטךיקאונ ה ט ‪ /‬י י ן‬ ‫‪.‬פ ת תיל אשר‬ ‫•יצר‪ .‬ארשביי טלביו שבנה פלטין‪ .‬קהלת ב( את אשר כבר עשהו לא נאסר כאן‪ .אך ךיעם טלך את א ‪ #‬י ר כבר עשיהו \״עם שטייט ניט‬ ‫? ^ ה י ‪ .fet‬מהאיכרים אשר לן ו )יו( נ י מ ‪.‬ער וזאט' גיעאכט אךינע״לדי פאסי״ס‬ ‫ןאל ת ך ך גייף ‪5‬אר ךי שיד‪ .‬קנויל‪ .‬י ע ר ^ ן ז זע.‬אט האט ני‪5‬אכט רעם מענטש' אונ האש‬ ‫גיטאןנט אךינע פץ פאריןט‪ .‪.‬פי׳ םיושסזיער של ק ר ס ! ) נ ( נ ש * טרפ עשו אותו‪) :‬ז( ‪.‬‬ ‫ז‬ .‬ניווען שענער‪.‬שסאיבוא אדם ויאםר אילו היו לי שלש עינים‪ .‬אילו היו העטורים נבוהין היתה נאה ‪ . .‬ש ל *‬ ‫המלך האט}יואנ‪.‬נטל)ה( פקעת של נסי)ו( וקשרה כננד הפתח ‪ .י?א?ט ייעךץ‪ .‬שנא׳ )ובריס לב( הליי׳ תנםלו זאת עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא‬ ‫עשך ו י מ נ נ ך ‪ . ניט עקענט‬ ‫יייסק ייעט‪?. על כל אבר ואבר )ז( םשלך וסעםידך‬ ‫על טכונך‪ .‬דבי' יצחק בר מריץ האט נייאגט'‪.‬נאט האטיבשאפץ רעם מענטש‪ .‬‬ ‫התחילו הכל טתכנםין ויוצאין דרך הכסוח‪ .‬נען דוךך רעם‪.‬אילו היו לי שלש רנלים‬ ‫היה יפה לי‪ .'ךי ווענט וואלטין‪.‬ואם נתן )ח( ביבה על פתהה‬ ‫אינה נ א ה ‪ .‬פאלאסט וזאט‪.‬טאי‪1‬ער וועט אטע.‬לםאדאך ךי יוענ אין יואלו־ אונ אין‪..‬ונכנס דרך הפקעת ויצא דרך‬ ‫הפקעת‪ .‬כביבול גאט‬ ‫טיט דין בית ך ץ האבץ ך ך גציילט)טי^ב נדוען( אויף‪.‬נ י נ י לפועלים ר נ י ס ‪ ..‬״וישז קנים‪ .‬עסי איז'אכיץ ‪2‬י‪1‬אנ!ןען'אין רעם §אל'אץהאט‬ ‫גיבלא?דיעט‪ .‬איר יצחק בר טריון כתיב )בראשית ב( וייצר ה׳ אלהים את ה א ד ם ‪ .‬ניווק אגדויסער &אלאץ אינוך?יג איז ניויעןי^יל‬ ‫טיךען »ריין צו .‬אע‪.‬יקנה האארון ) ע ( נינו על שתמי‪ 91 . צ ר ייאס״ער האט בשאפין‪.‬עם איי ‪.‬אתםהא‪) .‬עם'שטייט^עשוהו וואסדי'יזאבי.‬די נאי‪ .‬אלא את אשר כבר‬ ‫)ו( עשוהו‪ .‬אךהגנןגן אלע אריץ ני'ג‪.‬כביכול טפיה תקב׳ת ובית דינו נסני.ק?יין &<נ‬ ‫ויענ‪ .‬בול נאט האלט ך ך דיים טיט מ וןעלט או‪ :‬ער זאןמ‬ ‫דןר‪.‬זגס שטייט איין פסוק‬ ‫גין<ר ־ אלהים אתהאךט‪ .‬ט ראם בשעפעניש ייאס איך ן א ב ב??אפץ'אונ דיי צורה וואם איך האב א י י ^ י ? ^‬ ‫יבי‬ ‫א י‬ ‫ע ם‬ ‫ז‬ ‫‪.‬‬ ‫זועןדערסאפיטיולאט נידען הויך יואלט ‪.‬רב נחסן אסר )ד( חורי‪ .‬ער ^כיין ‪3‬ינ_אמען אונ אתיס' ניגאנג׳ג! • ל ע י ?‪.‬שכל טי שהיה נכנס לתוכה הית טועה‪ .‬מוישס נשונם למעלה עפת* פיו‬ ‫ונ<א‬ ‫שמו בידו‪) :‬ו( עשוהו‪ .‬ר?י שמעון בן יודואיואנט לפ^ל אסלך קט‬ ‫?י^אקט ^אלא?!ט׳‪:1‬י טעי^שיןדס יע?‪.'שענער‪.‬אונ ‪$‬ם איז‪.‬שלא היה יכול אדם להכנס בתוכה‪ .‬איו ניט ‪#‬יין‪.‬רב נח?!.‬תתחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך ה פ ק ע ת ‪ .‬טה עשה פקח‬ ‫א ח ד ‪ .‬דאסהאט ‪#‬קל‪2‬ער גיטאוז.‬׳*! אייין ‪ 1 .‬‬ ‫גקניס נמנל ומגירה‪ ) :‬ו ( הוד‪ .

‬שנא׳‬ ‫)שמות א( ואלת שמות‪ .ייקט איז צו ברא?ין אונ ןר ציטעלט אויף «ינע רייד‪ .‬זא^טאין ןכות פון לישבטיםאיזדיוועלט ב^אפיןגיוואדיי‪ .‬אלה תולדות ה ^ ם וה‪$‬רץ ‪..‬נךד אוניךי וזיטעל )ב( רבי‬ ‫פ?חם האט }יואןט פין בבי מיס מעני.‬נ'ט איז יראם אדף במאמין‬ ‫ניוואךין‪ .‬ייי דייש^טים שטייט‬ ‫ןאס מאלט א‪6‬ז‪" .‬גבי יהודת ןאןט פון כבי יו קיטון ס‬ ‫וועגיןניט ?יט ?!מיעלקייט אונ ניט טיטי^טערנעשיוןאט ‪ oiy‬בא^אפין ףיוועלט‪ .‬‬ ‫האט מיין סאןט ןיטא?ט אונ לי אלע זאכין זעמגן.‬אונ ביי די בשאיפוןג פין רער' מעלט שטייט אויןו דאם וואירט אלה‪ .‬רבי יהודה‬ ‫זאנט ךיוזיטעלאונ ןןלד זענעין ני^נדינט.‬רי‪.שראל‪ .‬איר יהודה בשם ר׳ סימון לא‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא‪-‬הקב״ה את עולמו‪ .אט אונ צו רעם ןןענטש‬ ‫)יעל איף קוכןעןדער ימאס איז^רעם יאךער זןראיז אפילו רייןז.‬צו ומיזין או רוךןזידי תורה איי ךי וועלט בשאפין נימאךין‪ .‬אלה תולדות השםים ונו׳‪ .‬י?}ען ייי ף פרי^עררןע•‬ ‫אונידאי^טןיט אלה האקט דאם אפ פון די ?ליערליןע‪£ . בשאפין‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬ייי‪.‬ר׳ יורן אמר‬ ‫בזכות התורה שנא׳ )ויקרא ט()יג( אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה׳ בינו‬ ‫ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה‪ .‬רבי יהו.‬אלה סאקט דאם ‪$‬פ פון די פךיערךינע'‪ .‬רבי יורן ואגט אין רעם זכות פוןיךיתורה' אמ ליא מעלט |‪#‬אפין ניווארין‪ .‪.אט וזאט גלגעיבי! '?מייישען יאים אינ צייישק ליי יולי.‬רבי יהוש_ע‬ ‫‪3‬ר ?חסיד‪ .‬מער ווע״ט די פאר מיאוסען‪.‬עם ׳?טיי״ט אין‬ ‫§סוק גאלה קםות בני.ענען בה׳‬ ‫?ך>!ם‪ . קפעטער אין ןיחנרצייט‪ .יווארין טיט ריי״ד פון.3‬ען אןדעלשיוי‬ ‫די פךיעררעע‪.‬עם ‪#‬טייט‪.‬‬ ‫י‬ ‫!יוואריז‬ .‬צו‬ ‫ווייךן אז" פון מענק ךי שןטיטאיו דיוועלט בקאפין.‬זענק ??יין‬ ‫אוננוט‪ .‬עם שטייט אין פסוקי ראם זענע.‬זענען גיוואךי.‬אזוי עי‬ ‫‪.‬י איזד ווי ןןס שטייט אין פסיק לי עילע יא? ‪.‬א'ונ‪.ימאךין אייןך^ר צייט‪ . %‬ביי ך בשאפוננ פון דער ןועלט ‪#‬טייט דאם מאלט •<!לה‪ .‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫בראשית‬ ‫יצחק בר םריו כתיב )שם( אלה תולדות הששים והארץ‪.‬עם קטייט אי.‬קךינען‪ .‬יענעןשלעכט‪.‬בהבראם ‪) .‬נייעץ אונדי ךיכטונג‬ ‫אונ ךי לערנו^ג מאם.‬ווי גךינג‪.‬אז דעו־ מס‬ ‫ר.איטיהאט ניסאכט ךי‪?.עבוופ פון ריהיטעל אונ^רר )יען ייייייעןע.‬ךאס זענען ף‪ .ה אונ ת ך נחמיה ‪. זןם שטייט אין §'סוק בהןךאם יאל טעןלי.‬עךךיג‪:‬ע‪.‬״ךיער אמ ןימעןיווינזט אינלעחר אונ‬ ‫פ י ^ ע ר ‪ . די נעבולט פון די היטעל אונ״עילדימען זיי‬ ‫זע^ען בשאפין ניווארי.‬‬ ‫ר' פנחס אמר אעיג זנתינ ניוס עפות לא היה נו עמל יגיעה‬ ‫בננוא נה״א א ‪1‬ת הקל ננל האותיות ולנ ן הניא את נל ‪riS‬‬ ‫י ד עפתת והלא נלא עגול יגיעה ננרא ! )ינ(יחלה כחוקית‬ ‫יו׳‬ ‫^ נ ק ח ^ ר נ ‪ 1‬פ ץ ? ~ ק ן י ס ע ^ א ו נ ן ח ר מען‬ ‫רויייצחק'בר קרי‪1‬ןזא?ט^גם‬ ‫^וען הט די ב<§א'פי. . אויף דעס ב>‪¥‬־נ' ‪$‬י^י‬ ‫דוךןז ט ‪' .‬עם‬ ‫ןף^ייטיןאןז‪.‬אונ ביי די תורה שטןיט‬ ‫אמך דאט מאלט א‪£‬ז‪ .‬אונךייוהןטיטךיל^האונ‬ ‫א|ע שטעךין אונ טילות‪.אר ןןר האלטךןז'ז‪$‬רע'ם>'«נ‬ ‫זיין .טגייבשאפי^יאנטאז די‪.‬אלא נאין הן וםשובחין ה ן ‪ .‬וכתי׳ ויהיו כל אלה נאם ה ׳ ‪ .‬שנא׳ ואת כל אלה ידיי עשתה‪ . אין רעם טאנ מאס .‬בוראן מקלסן וםי נותן בהן דופי‪ .‬אין ^םוקךאםיאיז דאס..‬איר‬ ‫אבהו ביס שנאי אלת פסל את הראשוני׳‪ . פסיק אלה החוקים' ולמשפטים והתורות‪ .‬שנאמר אלה‬ ‫חולדות השמים והארץ בהבראם )יא( ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים‪ Q ) :‬ר׳ פנהפ‬ ‫בשם ר׳ לוי אמר בהבראם בתיא בראם )ישעיה סו( ואת כל אלת ידי עשתה ויהיו כל אלה‬ ‫נאם ה׳ ואל זה אביט אל עני ונכה רוח והרד על דברי ‪ .‬אזדווי'‪.‬י( בוראם פשבחן‬ ‫ומי מנגן‪ .‬עם שטייט דהייו כל אלה נאם ה׳‪ .‬ווארום‪.‬אונ איצט איז אמעלט אונ ליכטיינ‪ '.‬גאר‪.‬אזויווי זןס‬ ‫‪#‬טייט אין ןסוק ידי אילע ואבין ?אט ‪9‬יין סאנט ני?וא?ט‪ .‬ר' יהושע בר נחמיה אומר בזכות השבטים‪ .‬אז' רער מס הט די בשאפין לויבט'ויי‪.‬‬ ‫רבי אבהי זאןט מא‪.‬ךייע‪.‬ןאט רבי' נחיךה נייאנט‪.‬‬ ‫נודנסינ אלה תולייח ספמיס ק י ״ ק ו ) י א ( גיוס ענות ונוי‪.‬טיט אה׳' האט..יווארין"‪ .‬עםיאיו ארויס צו רעדין אוד‬ ‫אזויןרץנןגאט^אטבשאפין ךיהיטעל אינ‪.‬ואלה מוסיף על הראשוני׳ באן שנא׳ אלה פ‪0‬ל‬ ‫א ת‬ ‫ס ת נ ו ת כהונ ה‬ ‫והיא בנחו שעיקי חיותו תולס נמועמו‪) :‬י( נורא! מתנת!‪.אט ב^אל‪£‬ין ךי היימעל' אינערד‪ .‬טיט איין הא‪.‬אונ מאזנם שטייט ואלה נידוער ראם צו ך פרי‪.‬זעגען נוטווערוועט זאנין אזזיי‪.‬ערד‪ .

‬ושהו נ׳ יםים והוציאו שלשה תולדוח‪ .‬עלרקט ארויט‬ ‫}ינעביי ןעדער זאןז «ן דק ציים יי י)!־( ודרש(‪ .‬ייש ואת נל אלם יםים נל אלה‪ ) :‬י נ ( ונל צנאם נמנן‪ ..ה זאגט וף‬ ‫ר?י נחםיף זאןט איז רעבט וום^ס שטייט אק קסוק ותוצא הא‪..‬איל ר'‬ ‫נחמיה )יל( בםלקטי ו‪/‬אנים ה ן ‪ .‬נניאמ‬ ‫בראשון‬ ‫אחו ואי נזמנו זה אסר זה נ ן נל צנא השמים ו א ת נניאי‬ ‫נימאלין • ךער פסוק לערו‪:‬טאונו'אז~דעם‪.ה די שטעלי. .‬נ׳ דברים הללו הן עיקר‬ ‫ברייתו של עולם‪ .‬נלדיענע! בשאפין.חקוןה‪.‬ע‪3‬ש‪.‬יערער ‪8‬יינאין איר צייטמען ךאוועלפ‬ ‫צייטינ‪ .עבין‬ ‫לריי ואכין‪ .‬ושהו נ׳ יםים ראשו.‬ביית עםאי זאנט‪ .‬רעינו‬ ‫א?ךערין'‪ .‬והוציאה נ׳ חולדות‪ .‬יום שלישי‪ .‪4‬ען ^אנמאס‪. .אט האט גי‪8‬אכט‪ .‬פין ניווארין ‪$‬אבין יי‬ ‫.‬ערד אונ ליטע^‪ .יוואךין דעם‪ .‬צוויייזאכין זענען רער‪.‬רעם״ערשט־ן ןאנ ‪:‬איו אלץ בשאפין נטיואךק .‬עם שמים ואין ואח״נ מסיע נל אחל ואחז בזמנו ונומשישנ‬ ‫שננרא לנא של שמיס ו א ת אחי שמיש ואין ו )יז( נמליך‪ !.‬לי יווזן לי לקנה ךי ‪9‬ילוח‪ 1‬ךי"וואיןער'איי ‪£3‬אפץ ‪.‬משמע שלא םים לייו ין‪.‬עדן‪ .יוואריןאיז‪.‬נמאנט עזרי מי §ען קלוייבט'§יי.י האבין גמיאךט ךריי טעג אונ הא?ץ‬ ‫ארוים .‬ר‪.‬והוציאו נ׳ תולדות ‪ .‬רקיע‬ ‫בשני‪ . א ד ןנס שפ‪1‬ייט אין ^'םוק‬ ‫..‬התאי' אין מתנשלין נולן נאחז והיא לוקש נל 'ציאם שנני הים נ נ י א ונשקו ללה ! )ש!( ניאפון‪ .‬זעלב.‬עי קר ב^אפוננ פון רער מעלטאונ‬ ‫די האבין ניוואריט ךריי טעג אונ‪.‬אונ דיער ארבעט אמפערטינ ניימאריןםיטמאןל‪ .‬מען דיי ידםיעל אונ‪?.‬ןנלד האט ארדס ניגעבק ווס ייי‬ ‫איר איזיניויעןיבעוןאלטין‪ .‪.‬עירעיינטיאין דין ? י י ט ‪ .‬ע‪0‬‬ ‫‪#‬טייט אין ןםוקזעקס טענ האט .‬יערער‪.קר בי^אפי^נ פון רער מעלט‪ .‬וננסרה םלאכחן ברביעי ‪ .‬ניווארין דעםךריטען ‪ «tp‬אוני די‬ ‫?יא? ! ‪7‬ייאךט ךלייי ?‪$‬עג ךינםטאנ טיטמאןז דאנעלש^אג י ‪!.‬ער האט אר‪1‬יס'גי.‬דיי אוסר ויבולו‬ ‫השמים והארץ בזמנן )יג( וכל צבאם ביטנן‪ .wig‬רעם'דליטען ‪£‬אנ‪.‬יום שני‪ .‬ךי״עלר' איו בשאפין נימארין רעם ךריטען טאנ אונ מם‬ ‫ןי‬ ‫‪.‬שני דברים הן‬ ‫הן עיקר ברייחו של עולם ושהו שלשה יםים‪ .‬וםהו נסר סלאכתן‬ ‫מאורות‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נ י ׳ ‪ .‬אונ י האט נןווארט דריייטענ וונטאנ םאנטאנ לינקטאנ' אונ דא ד‪.‬יערערע יאיך האט‪.‬ךעם'פינ?טען קאנ‪ .‬טו( ותוצא הארץ דבר שהיה פקוד בידה ‪) :‬ד( דרש ר׳ נחסיר‪ .‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫זיא‬ .‬י' נינים ואזיל‪) :‬שי( יסולא‪ .‬רבי }חכןה פון ךאךןש ‪p‬׳‪ pn‬האט'}יררשת‪.אר ךי‪.‬האט כבי יהודה גיואננו‬ ‫צו רבי.‬ז»ט ארויס ני.‬דיייבעלייכטיננ‪ .יבאריןזיי^ר נעבולט‪ .‬‬ ‫תאנים ני' ‪ .‬‬ ‫ומים כשלישי‪ .‬רעם ‪'.‬עס ^טייט ראך אין ‪9‬םוק‪.ין‪.‬ך' עדד איי ‪3‬עא‪'9‬ין.‬ע?ין יייי‬ ‫זאקין‪ .‬‬ ‫יעקן ‪9‬יר ךאך'אז איין מגלעד ‪$‬אנ איז מאם אנלעלש ‪ \WVS‬ןימארין‪ .‬ר׳ ברכיה על הרא דר׳‬ ‫נחמיה אסר ‪) .q:‬ךי דריי‬ ‫ואלין המען דער ]ע.‬אונדי דןאבין ניוואךט לריי‬ ‫טענזונטאנ קאנטאנ ךינסיטיאנ‪ .‬ר׳ עזריה לא אסר כן‪ .‬עס' איו .‬אלא ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושסים ‪ .‬והוציא נ׳ חולדוח‪ .‬הארץ )טז( בראשון כביה ‪.‬ישהה ג׳ ימים שני שלישי ורפיעי‪ .ראי אונ רעם _נן‪.‬יי ?אבין'ארייט ‪^ .‬דאס איז'לי זוהן ךי לב.‬ך‪.‬יום ו ׳ ‪ .‫םרר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשי״ יא‬ ‫טט‬ ‫אה הראשונים‪ .‪:‬געבין לריי ואןין‪ .‬י‪.‬ךי^ר אלבעט איז פערטע ניווארין דעםפערטין טאנ‪.‬זאןד איןידין צייט ‪-‬‬ ‫האט רבי ןחםיה‪.‬איל רינ והא כתיב אלה תולדות הש‪0‬י‪0‬‬ ‫והארץ בתבראם‪ .‬‬ ‫ושהתה נ׳ ימים ראשון ושני ושלישי‪ .אט ןי‪5‬אבט די היטעיל אונ ךי ^רדאונ‪.‬םה פסל תהו ובהו וחשך ‪ Q ) :‬ר׳ יהודה ור׳ גחסיה‪ .‬ךב'י_עיריה הטי"ניט איוי נייאןט .‬לעם"§עלנךן טאנ‪ .‬איש כפר‬ ‫םיחון כי ששת יסים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ ונו׳‪ .‬רץ‪.‬עופוח ודנים‬ ‫ולויחן‪ .‬בית ל י ל‬ ‫ןאנט ‪ .‬איל והכתיב מחי‬ ‫ערב ויהי בקר יום א ׳ ‪ .‬בויןןער אונ.‬םלםר שבו ביים נבראו בו כיום הוציאו תולדות ‪ .‬שםים בראשון‬ ‫כביש‪ .‬יום רביעי‪ .‬זייז־ננ‪.‬יום ה ‪ .‬ע?יו לכיי‬ ‫!אכין‪ . ושני ושלישי‪ . אונןןולות‪ .‬איץ בעא^ין‬ ‫}יייארין טיט די צי »מען‪^ .‬כל אחד ואתר הופיע בוסנו‪ .‬אילנות ודשאים וניע‪ .‬רבי בלב.‬וננסרה מלאכתן ברביעי‪ .ימאלטיךריי ןאג ןאנטאנ'דיןםטאנ מיטמאןו אונ‪.‬אזוי ווי‪.‬דעםייעקסשין ט א נ ‪.‬ערשטין'טאג אייי ייי‪.‬ושחו נ׳ יםים שלישי רביעי חמישי‪ .‬ךער הי^על"איז בן?אפין ניוואךין ךעט אנרעלין‬ ‫ןאנ אונןןר הט .‬מאם אייגיווען‬ ‫ך §ערטינע אלבעט‪ .‬ךייזיםעי‬ ‫איז ‪^3‬אפין נימאלין דעםזגלשטין טאנ‪.‬עופות ?יש אונ ךעםילייחן‪.‬אונ ז.יויעין«{בעגד אונ פריה רעם ןלשטין ןזאנ‪ .‬דאאייז אויןד«}זוי ניווען‪ .‬חמה ולבנה ומזלות ‪.

‬‬ ‫וקומתו ‪ .‬זעקס‬ ‫ואכיןווסזענעןצו ניני^ען ןיןואךץ פון אדםתראשו.‬ושהתה ג׳ יפים שלישי רביעי‬ ‫חמישי‪ .‬ר'‬ ‫יורן בשם ר׳ אבין אפר כנגד )יח( ו׳ דברים שנטלו םאדה־ר‪ .‬ומת‪ 1‬היה מלא נל העולס והיאך נתחנא אלא‬ ‫שננזעה קימה!‪) :‬נ( של מאה אמה‪ ..‬נאד צורי‬ ‫מולדות זענען טיט ציויי וואוין‪#" . ברבי ‪.ן ניט ויי ר?י'ייםי‪ .‬ומאורות‪ . לחוור ע״י מפיח‬ ‫<) דו־ הנא מסרן‪) :‬יש( נועה‪ .‬ ‫ז‬ ‫ניו־אי־־ן‬ .‫‪y1D‬־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשת יב‬ ‫שאורות ‪ .‬פון ייאנען ווייישין' טיר אזדיוויוזןטיט ף ל^היז״ענען טינקעלער‬ ‫גיווארין ‪ .‬עס איו נאך גיוואךין נאכט פון ש‪$‬ה זענען שוין ךי‪.‬ר שפעון ביר יהודה‬ ‫איש כפר עכו אמר משם רימ‪ .‬ווארום ךבי שקעו.‬ורבנן אמרי בפ״ש ניטל ויוו מ מ נ ו ‪ . מיר אז פון'אדם הראשון איו צו‪.קענטיבעהאלטין‪ .‪ .‬יראם זענען דיזעקםואכין‪ .‬מאירות ‪ .‬די פירות פון ךי‪.‬די פירות פון בוים‪ . טיר או ךי'פירור• פון ך בדנןער אונ די פירות פץ ךי‪.‬רבי‬ ‫שטואל בר ןדאןן זא.‬ופהו גפר פלאכתת אדם ‪ ..‬ןוארום‪. ארם הראשון )דאם איו ךי ווהן טיט ךי ל^נה( הט ניט .ווע.‬אונ וי האט ניוואךט~דריי טענ‬ ‫יינסטאג טיטדאך 'ראגעךשטאנ ‪ .‬ש‪ 0‬פלי כפיו‬ ‫כ״ף נניממ' מאה הוא! ) כ ז ( ככולו‪ .‬פיץ יואניען‬ ‫וריסי.ט פיין רבי!ןבץ ם ויעני.‬אונ רעם יעקסטי.‬כי עפר אתה ונוי‪ .‬מיט )חהליס מט(‬ ‫ואדם ביקר בל ילין ונוי‪ .‬ווארום ךבי יוסי‬ ‫הט גי^אגט רער כבוד פו.‬ןען_ייי.‬קומתו מנין שנא׳ ויתחבא הארס ואשתו ‪.‬וואריום‬ ‫•עם שטייט אין פסוק ךי‪.‬ערר‪ .‬ופרי ‪ .‬עם איו גאר גע?לי‪..‬א־ר שמואל ביר גתםן כל תולדות שגאפרי‬ ‫בתורה הםרין בר מן תרין‪ . געזינדי.‬ער האט . אלע תולדות אווא״ו‪ .‬‬ ‫איר אבתו באותה השעה )יט( גזעה קופתו של אדה־ר וגעשית )כ( של מאה א מ ה ‪ .‬אע״פ שנתקללו תפאורות מעיש‪ .‬אינ פארוואם‬ ‫פעלט אי.‬־י ^עלייכםונ! ודי ייק טיט‬ ‫ךי לבנת ‪ ..ינעכט־נט‬ ‫ג‪2‬יט אים‪ '.‬פו.‬דאס איז ווייךי רב. אירעי?ןר בשאשוןג‪ .‬אז ך‪/‬ערר'איז ניט ג ו ט ‪.‬זיוו ‪ .‬חייו מגין ‪ .‬עךד'ביי צים היםעל דאלט ‪.‬ועשיר.‬עסי שטייט אין פסוק איך האב‬ ‫ןיטאכט ך י ע ר ר אונ ךעם םענטש ו! אם אויף איר האב איך בשאפין‪) :‬ד‪ (.‬פירושו נל אזה היה יכול‬ ‫לנניפ‬ ‫זיא דואט ארוים גי.‬עם שטייט אין'פיסוק דו‬ ‫‪ 3‬י ו ט ‪.‬ננרעהינפקצוה שנאמר‬ ‫זיתמנא והלא ר‪.‬לעיל פי״א‬ ‫נרש ) נ נ ( אדה עמז והניש ‪ .יוואךיןדי הייךיפון ^ךםי^ראישו!‬ ‫או'נ‪.‬וכתיב )איוב יד( משנה פניו ותשלחהו‪ . גיווא‪:‬ין זיין לעכין‪ .עשייקט‪ .יפלו?ט ךי זוך‪'.‬כיון שראה‬ ‫הסב״ה‬ ‫‪Y‬‬ ‫מ ת נ ו ת כ ה ונ ה‬ ‫ברא פין‪) :‬י!( ותוצא האת עיקר ברייתה ‪ .‪ .‬נינוםעןיןיוואריןידץ שיינקייט •‬ ‫ווארום‪.ט איז ^ ע י ^ י ט ע .‬האווהנוונ‪ .‬ואלו ה ן ‪ .‬בעלייכטוננען טינקעלער‬ ‫.‬י‪. pan‬ופ־רות האילן‪ .‬והדין‪ . אווי הויך ווי‬ ‫פריער פו.‬דאמר דיי אדה׳ר לא לן)כא( כבודו ע מ ו ‪ .‬ערד זאל ויין §ארפמבט פון דיינעטוועןין‪ .‬י‬ ‫גרייסה ‪) :‬יח( פפה זנדיס כוי‪ .‬ר^י יורן האט ניזא.‬עם ^טייט אין פסו*ק‪.‬שגא׳ )ישעיה מה( אנכי‬ ‫עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי‪) :‬ו־( תולדות‪ .‬הארץ בג׳)‪ (P‬והוצא הארץ עיקר ברייתה‪ .‬פין' דעטטייעגין זענען זייניט‬ ‫טעקעלער ניוואךי״ן ביו מוצאי' שבת ‪ .‬מולדות(‪ .‬ונגפרה פלאכתת בששי ‪ .‬דייו פני.ט אלע תולדות ווס שטייט אין •ךער תורה פעלט אין די אוואיו‪ .‬פרי‬ ‫האילן ופרי הארץ מנין‪ .‬פוןוואןעןוךיםיןםיר אז זיין וןיייך איזינידעריגער‬ ‫ניויאךי..ענדעךט זיין פנים אונ האט אים אוועק.‬טיט ך לבנה יאלר^רב שית‪ .‬דער מענטש‪ .‬אלה תולדות פרץ ונו׳‪ .‬ערר אוג וועקוט צוךיק צין צו ךי‪..‬עךד זענק_קאל‪.ע?ין ראם איו״גייוע.‬יהודה פון דאךף עכו תאט ןוייאנט'פון רבי'מאיר ס יוענין‬ ‫אפילו נאט הט.‬זיין שייגקייט•‬ ‫בי• לעבי} • {יין הייך‪ ..‬לא לקו עד מיש‪ .‬ווארום‪'.‬כלומר והו עיר‪.‬איידער‪.‬‬ ‫זענ‪.‬ען'אלעפירות ‪3‬יט ניט‪ . .‬ער יואלט .‬אתיא‬ ‫כר^נן ולא אתיא כר׳ יוסי‪ .‬ע'ניווארץ‪ . וואנע. שנא׳ )איוב יד( משגה פניו‬ ‫ותשלחהו‪ .‬אווי ווי‪. נענען רי‪.‬פון‬ ‫וואנען ויךיםקיםיר אז עם איז צו ניגוטע.‬לת תולדות פיץאונ תולרותיהקועם והארץ‪ .‬שגא׳ ארורה האדמת בעבורך‪ . ךי‪. יוייםי.‬ומפני מת אינון חםרין‪ . טאנ איז גלעגךיגט ןיוואךין' ךי א י ב ע ט ‪.‬ער דך ראך }יט .‬ערד‪ .‬ויגרום אז‪.‬‬ ‫וועלבעם איז תןננדעפון איראךןעט‪ . ךץיךהעך^רט איילין‪ '.‬רבי אבהי‬ ‫ןאנשאין ךי צייטווסדיהאבי.‬עם ^טייט אין ‪$‬סוק ןןרם ‪9‬יט ‪1‬יין ווייב ^אבין דך §עהאל?ין‪ .‬ונתינ ור‪.‬איר יהודה ביר סיפון אותה האורה‬ ‫שנברא בה העולם )כב( אדה־ר עמד והביט בת םםוף העולס ועד סופו‪ .‬הייו ‪.‬וטרדו מניע התיר וינרש‬ ‫א ת האדם‪ .

‬ער‬ ‫אים ניבענטשט‪ ..‬כיו.‬תחת כל השמים ישרהו‪) .‬צוועילך שעה ךעריטאג שבת‪ . פין איין זנק וועלט ביז צוםאנדעיק‬ ‫‪..‬האבי.‬׳גק ייעלט‪ .יזאנט טאמער רער שלאננ מאש‬ ‫ג־־םט‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .‬זייער ליביטיגקייט‪ .אל‬ ‫אונטערגיין׳ אונ ךיזוה.‬‬ ‫‪5‬אר מאם הט‪..אטהט ךי לייכםיגקייט‬ ‫‪3‬עהאלטין פא־צך.׳נה‪ .‬ךי רבנן זא.‬ער האטיפארמיטען פו..‬‬ ‫מארוס‪ .י.‬עס ע‪8‬טייט אין פסוק זאגט צום צדיק כי טוב^ער איו גוט‪.‬יויי‪9‬ין שיר או ^אט הט בעהאילטין ךי ליכטינקייט צו ךי צדיקים ויען מיטיח מעט קיטע.‬ר?י יהודה יר פיםו.קיםוועןקשיח מעט קוסען‪ .‬כיון ששקעה חחמה בליל שבת שטשה‬ ‫האירה‪ .‬וייב של שבת‪ .‬שגא׳)איוב למ( וימגע מרשעים אורם ‪) . פסוק ןאטוןאט אריים נעטריןען‬ ‫דעם אדם‪.‬כד( מפני‬ ‫םה‪ .‬ואין טוב אלא צדיקים ‪ .עשיינט‪ .‬פךעגט ךער מדרש‪ .עטריבען פון‪.‬חלק כבור לשבת‪ .‬‬ ‫עמד יגנזו מהם‪ .‬שנא׳ )שם יג( ואור צדיקי׳ ישמח ‪.‬גאר.ין‬ ‫ך' ליבטיגקייט האט בעךינט זענןם אונ ךרייםיג ש.‬האט .‬אזוי מי‪.‬ההיד )איוב לז‪ .‬אלא גנזו‬ ‫לצדיקים לעיל ‪ .‬נס‬ ‫איז ןיקומיע.‬צוועלף שעה' פון‪.‬ואורו על כנפות הארץ‪ .‬עם שטייט אין פסוק גאט ד‪.אש האט.‬התחילו מקלםי.‬עקץ‪.‬ערב ש‪$‬ת‪. אונ וואם דער דור הפלנף מעט טאה.‬גיגעכטינט אין רעם‬ ‫בבור‪ . ״עדן ‪ .‬ער דא ניט פארנויןען זיא .‬וכיון שראה אור שהוא גגוז לצדיקים שמח‪ . זאלט די ליבטעקייט מאם טיט איר איז ךיא וועלט‬ ‫בשאפין גימאךין‪ . איז ניט אונטער״ניגאנ^עו נאד ויאהט ייייטער .!ם שטייט אין'פסוק גאט ‪£1‬אט גיבעגשט רעם דבעטי. שננזו לצדיקים‪ .‬אווי ווי‪.‬האט .‬‬ ‫פי. יןי‪ .אט יאלד גיוואלט ^עהאיטין ךי ליכטיגקייט ‪ . אויף אלע‪. ששקעה‬ ‫המה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫להניש נו ספון המולה ני' ו ) נ נ ( ולמם נ מ ו ‪ .‬םייט ךי‪.‬ ‫טאג(‪ .‬קים‪ .‬עם י שטייט אין פסוק אלץ ג־אס‪. להקביה‪ .אט‬ ‫בעהאלטין די ליכטעקייט פי.‬ובמה ברכו באור‪ .ין מוצאי שבת האטי נאט צו גינומען ךי ש־עקייט פו. אדם הראשון אונ לאט‬ ‫אים אריים .‬כנ( ולמה גנזו‪ . אלע‬ ‫אניגייהויןין לויןין ו^אט‪'.‬איזוי מי‪.‬נאד .‬כיון שחטא אדה״ר בקש לננזה ‪ .‬עךש'טי.‬אט האט ךך גיפרייט אז די‬ ‫ליכטיגקייט איו בעהאלטין נעייאךץ פארי צדיקים‪ :‬רבי לוי ו!ט ניואנט פו‪ :‬רבי.‬ומעשה דור הפלגת שהן מקולקלים ‪.‬פאר ךי סענטןוין מאם §ען רופט די( כי טוב‪.‬וייב של ליל‬ ‫שבת‪ .‪..‫סדף‬ ‫בראשית פרשהיב‬ ‫בראשית‬ ‫נ‬ ‫הקב״ה מעשת דור אנוש‪ . ךי ליכטינקייט‪. '. זיגךעען‪ .‬עם איואונ^ערךעם נאנןןץ‬ ‫ךימעל האבץ ןיווננען‪ .‬ר האיטי. ^אג‪ . 'ךי ‪3‬ייט‪.‬אווי ווי‪.‬עם שטייט אין ןםוק ואור ?ריקים ‪.‬נ.‬עלר‪ .‬עס שטייט _אין פסוק ךי ווענפוןידי צדיקים מעט שיל^ען ווידיליכטינקייט<פץ‪. צי צדיקים‪ .‬אונךי‬ ‫ליכטעקייט הטגישיינט ךיגאנצע גאבט שבת אונ דעם גאגצען טאג שבת‪ .‬ ‫אין ךי צייט האט ארסי הראשון'מורא גיהאט אונ‪?. ךי‬ ‫רשעים‪.יירא ם ווע.‬ווי״עס איו ךקוטען‬ ‫מוצאי שבת אונ ךי ווהן איז אונטעריגינאנגע.‬ציו וואם הט נאט בעהאלטי. ךיליכטינקייט או זיא איו בעהאלטי.‬‬ ‫טוב ר״יגיט מען ‪5‬ךי‪.‬ליכטינקייט וואס ייא איז וןעבליבען ביו מוצאי ן ו ן ת ‪ .‬עם זאל 'מעךין נאכט פון שבת‪ .‬עיוו ווי‪.‬האירה אותה האורה כל היום וכל הלילה‪ .‬אך" שטייט אין פםוק^אט הט גיענדערט ךעם פנים )פוןאךם• אונ הטאייםיאוויעק‬ ‫געשיקט ופון גן עדן(‪ .‬ערב ?זןת .‬אונ ווי ‪.‬לץ שעות שמשה אותההאורה‪ .‬שנאי ויברך‬ ‫אלהים את יים השביעי‪ .‬אווי ןוי״עם שטייט אי. אונ די פינסטערנים וןאט אננןהויבין צוקוכןע.‬וואט די מעלי. יואנען‪.‬ווי גאט האט נייעה..‬היה לו לומר והענירה •־ ) נ ו ( מפני שהוא מוצאי ‪:‬נש תשלש נרייפ‬ ‫ןימאךין‪ .‬שגא׳‬ ‫)ישעיה ג( אמרו צדיק כי טוב‪ .אל גאר ניט מער זיין‪ ..‬ישמח‪.‬ומעשה דור המבול‪ .‬‬ ‫ר׳ לוי בשם ר' נזירא אמר‪ . דארף ךא בעהאלטין ‪.‬האט ייך 'גאט‬ ‫גיפרייט‪ .‬עס שטייט אי. אדם הראשון האט געויגדינט ערב‬ ‫שבת‪ .‬נם שטייט'אין פסוק‪.‬וויע.‬פאר מאם‪ .ע‪3‬י.‬טיט מם‪£1‬ט‪.‬הט אדם'הראשון דורך איר גיקענט יעה.‬ווי גאט האט ניועה.‬אזד ווי‪.‬צויעל!ש‬ ‫שעהידי״גאכט שבת‪ . פסוק ואךם בי קר יל ילין ‪ .‬ודיל ף ליכטיגקייט איי'ניווע.‬מאם ךי זוהן פץ‪.‬שנא׳)משלי ד( ואורח צדיקים כאור‬ ‫נוגה‪ .‬אךם האט ןיט ‪.‬י־ב של עיש‪ .‬אזוי ווי .‬ומני.‪ . מאס' דער דור פון אנוש מעט טאהן איג מאס דער דור פון‬ ‫מבול מיעט טאה.‬שנא׳ וירא אלתיס את האיר כי טוב ‪ .‬א'ט גייזעהן‬ ‫ךי ליכטיגקייט ואו קע. כבור צו‬ ‫‪£‬בת‪ . .

‬ר?י >|^ר ביר רבי'שקעיןי^ט'קיציות'‪^.‬י‪.‬רבי שמעון ןנן יוחי' האט נילערונט רעם בייט טיינט מען לי תורה‪ .‬זימן לו שני רעפים והקישו זה לזה‪ .‬בשביל ו׳ דברים שיחזרו‪ .‬אתיא כההיא דהיני ר׳ ישמעאל ‪.דערט ‪/5‬יילין‪'.‬ש‪ .‬פירוח‬ ‫הארץ‪ .ינןאךט*« צינךק'§יי‪.‫סךף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫שטות‬ ‫ממה בסיש‪ .אט‪_.‬ייי מעלין‬ ‫ק י הרןז עין הו.‬מה עשה לו הקביה‪ .‬ךי ןןרותפון בוים‪ .‬פון"ךעסטווע}ין יוד אךם הראשץ ן ט‬ ‫נעיי.‬ש־‪.‬חייו‪ .‬ער הט*ניקל*?ט אייגעיםאויף ךעם אןךעךין איז אתיםןיגאננען <ןיי‪.‬ויצאת‬ ‫האיר ובירך עליה‪ .‬חייו מנין‪ .‪!. .‬ההיד )שם( ולילה אור בעדני‪ .‬ערניםאבט אברכה‪.‬גזיות אח' צמיי הונלערט‪ .‬רבי בלכ.טאיז אלץ &אלןע ניייאךין‪ .‬לייכטקנען <ךי ווהן טיט לי לנ‪$‬ה> • פיןייאנען‬ ‫ויייםין ‪9‬יר אי די ל נ ק י י ם מעט צןךיק קוןןען \ווארום ‪£‬נ‪ 0‬׳?שייט אין ‪£‬סוק די מאס נאט יזטידי‬ ‫ליב וועלין ךין ווי ךייזוףן וואט ן‪.‬יזיין ל ע ? י ן ‪ [ .יטצוליקינוטוועדי!בי״ןיןפרץ)‪>p^'0‬‬ ‫מעט קוןןען‪ .‬ועוד אינן הוזרין לתקונן עד שיבא בן פ מ ‪ . .‬קוסתו‪ .‬ומאורות‪ .‬תני רשב־י אומר‬ ‫)כה( אין עץ אלא תורה ‪ .‬רב‬ ‫העא בשםר׳ איבי בשם ר׳ יוחנן אמר‪ .‪ .ה ןאט נמאנט פון רבי שטואל ס ווענץ א?ילו‬ ‫אלע ‪1‬א?ין'זע.‬רבי שהעין יאנט קו?!טיות סיינט נזען מי וועלין‬ ‫יי‬ ‫!יץהויך מ י י הוןךערט איילין‪ .‬עם יי׳ךןען‪ .‬ךאס^עןק י ז יי‪ .‬םין טיר אודי'היייךךינע‬ ‫ןןעט צ?ריק קו^ען‪ .‬‬ ‫שנא" )ויקלח כו( ואולן אחכם קוממיוח ‪ .‬רקייט‪ .‬ייט ארדס טיט!יין ש‪8‬א‪.‬אמדיוגעליןשיין.‬במוצאי יהיכ מברכין על־ו‪. ניוואלין אויף זייןיר עלמילונג‪ .‬איו^יך‬ ‫ווי‪.‬ער האטי אנלברייט צוויי שטיינער אונ‬ ‫‪.‬יייי‪.‬ג'ט ‪ w e j p i p‬טייי^ט מען די מעלין דין הויךתונדעךט איילי'..‬מארוס עם שטייט זןץ פסוק איך האב אייך נעפילט קוןןדות‪ .‬שנא׳)ישעיה סה( כימי העץ ימי עמי ונו׳ ‪ .‬ךביייוךן יא‪.‬ודיל דער י^היינ בעאפוע פון'פיץער איו' נימק מוצאי שבח‪ .‬עט טע! לייי‬ ‫*־‪.‬מפני שהוא תחלת ברייתו‪ .‬ךביאבהויאינט ‪.‬דין ?{יינקייט‪.‬הםדיא )משלי ג( עץ חיים היא למחדקים בה ‪ .‬‬ ‫אווי וד‪.‬ראס פינקטעיךנים מעט א‪1‬יף}‪1‬ר'דעם‬ ‫׳ןזלאןנ בךייג^ען‪ .‬יא ןיימת לעי נו יהיו‬ ‫ביי אים ?זטייט הוא ןשיפןז ראש ואוןה תשופנו עקב קומט ךך בהעפשין צו סיר• אווי מי עס‬ ‫שטייט אין ‪9‬םוק אךם ןןיאט ןייאנט אך י ח ש ך ןשו^י‪ .‬וייל ןוען מעט ‪8‬אר״קיינעם ןיט‬ ‫םי‪5‬א ‪«5‬בץ'‪.ךי.ילעי־וןט שאר דאם' ?אכט קען אבךץה םו?אי ש .‬שנא׳ )שופטים ה( ואוהביו כצאת השמש‬ ‫בנבורתו‪ .‬אוואנךער‪ .‬עם ?זןןייט אין ^םוק אךם קאטי^עיאנטךיןאקט איז ליכטינ ניווארין פאר טיר י‪ .‬שנאי )רוה ד(‬ ‫אלה תולדות פרץ מלא‪ .‬אמר שמא איתי‬ ‫שנתיב בו מ א •שופך ראש ואתה תשופנו עקב בא להזדווג לי‪) .‬פו.ען בשא‪0‬י. לעיבץ צו ךי מאס האלטיי! ‪1‬יא‪ •5‬אווי ווי לי תוךה‬ ‫אמ אויף איי‪$‬ינ אווי ייעליןךיא טע^זיין לעקין‪/‬ייביג‪ .‬אזוי‬ ‫ייי״עט ‪1#‬ייט אין פסוק ךי תוךה איז אבוים פו.‬וןדערט איילי!‪ r t j p .אך‪'.‬ראם האט ניטאהין.‬ולא יראים סכל‬ ‫ב י י ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫נאור‪ ) :‬נ ה ( אק ען אלא תורה‪ .‬קומתו מנין ‪.‬איו הו^ךעךט‪ ".ער בורא‬ ‫?איד וזא‪.‬זיוו םנין‪ .‬החריל החשך מםשסש ובא‪ .‬עם קזטייט אין ‪ pvp‬אזד ווי ךיטענ'פון בוים וועט זיין די‬ ‫ןןענ פץ הייז ןאלק‪ .‬ופירות האילן‪ . ת אויף פי.‬ווארום‪.‬זיוו‪ .‬אעיפ שנבראו הדברים על מלאתן‪ .‬כיו!‬ ‫שהטא ארהיר נתקלקלו‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ שמואל אסר‪ .‬ער'הט‪.‬ואלו הן‪ .‬רב'י ?ל?. וואנעןיווייםי.‬האט י־ב•‬ ‫חייא נ‪.‬באותת שעוז נתידא אדוזיד‪ .‬ך ?.‬ער‪.ת הא& לואןט פון ר?י ריקאסמעניןךבי אבהויוויים‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪%‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫דאס‬ .‬מפני ששבת באותו‬ ‫היום‪ .‬רב הונא קאט‬ ‫גיזא^ט פון חיי איבו אונ פון רבי יוזז^ןס וועגןן טוןיאיייום ?פור?אקט טען אויך *!ברכה אויף פייער‬ ‫ווייליךער&ץערדןאט}ירוסם^ץ יוטבפור^ען ד!אטניט.‬לעיץןט קוממיות ג!יינט טען *‪ «p‬ניהויבין רעם קאפ‪! .8‬אין ‪ pof‬זן^וז תולדות »רץ פוסל טיט צירי ייאיי־־ן • ייענין ד^עקפ‬ ‫!אכין מאם וועלין צוךיק קוטע]‪ . '<‪$‬יר אז דין‬ ‫^ע<נץ מעט צימק קוטק‪ .‬‬ ‫מפני מה םברכין על האור ב‪8‬יש בורא מאורי האש‪ .‬אווי‬ ‫י ז י ז מ י ן איי}יייען'.‬חני ר׳ הייא בקומה זקופת ‪ .‬י ץ ' ז ץ ^ \ ך י‬ ‫•ירותפון ךי^רד‪ .‬חהליס קלט! ואומר אך‬ ‫השך ישיפני‪ .‬לךי^ער ‪3#‬ךי‪.‬ראם איז‬ ‫ווי דבי ישמעאל ן א ט .‬אתמהא‪ .‬ןןר מאלט אי!ןט בשאפין ?יייאךק ‪ .‬פוןי‪1‬א‪ 5‬ען‪.

יט ג?ןאפין גיוןארי^‬ ‫.‬לער‬ ‫^אהניבארט אויף‪ .‬שמים וארץ יש להן תולדות‪ .הי'יב מען ליי וועלטאייבשאפי^גץואךץ‪.‬אכין גיבארץ‬ ‫פו.‪' .‪ .‬וכל טי שאין לו תולדות‪ .ייגיארי.ט טע.‬ווארוט דאם'‪.‬קיגדיוואם ווערט‬ ‫ןיבאלין צו פוןזלע גיי.‬ ‫ט‬ ‫נ‬ ‫בשני‬ ‫ט‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ט‬ ‫רבי‬ .‬כי כימי העץ ימי עמי‪ .‬שנא׳)שם(‬ ‫או טי הוליד אנלי ט ל ‪ .‬ע \ " ?יטאלבין אונ פארפוילט מעלי[‪ .‬כל‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫‪713‬‬ ‫״‪ P‬סוללות שמים וארן ס! נואשו! נ י א שמיס וארן‪.‬אילע‬ ‫?רולט מיי?ט‪. ‪.‬כשקמה היו שהיא עןשה בארן‬ ‫חיר שנה‪ .‬הרי תשע מאות אמה‪ .‬שנאמר )חהלים ‪ (5‬בטרם הרים יולדו וגו׳‪. אירע פריוכט ך‪.וואנעןווייםין'נןיר‬ ‫או לי פימת פון די עלו־ אוג די פימת פון יביים וועלין"?איר ןעםעלט מערי.‬ע‪ °‬ש^יטיאין‬ ‫‪$‬סוקלי לי?טיגקייט פוןךי ל^נה יועט זיין* ווי היינטלייכט ךיזווזן‪ .‬עם'שטייט אין יפסוק האט רען רער רעגץ‬ ‫אפא‪0‬ער‪<.‬ער איז אליין'אפ‪.‬וואק?!ט‪.אהר‪ .‬פירות הארץ ו‪6‬־רות האילן מנין שנא׳)זכריה ח( כי ורע‬ ‫‪!1‬שלו• הגפן חתן פריה וגוי‪ .‬עס'שטייט איין קסיוק בטרם הרים ‪.‬אונ ‪ •%‬את‬ ‫‪8<3‬אפץ גייואךץ אונ בעשאףטניטקייזאנדעח‪-‬יאונלער מאם ניביארמ^טוועטניטשטארבץ‬ ‫* נ מעט }יט ‪5‬ארפוילט יועריץ אונ ער בע׳עא?ט אנךעךע אונ ןייי'אליי.‬עביין אילע פרוכט‪ .‬לי ה ‪9‬על איני די‪.. .‬נרשטע זיבען״טאניז )‪) 0‬לכל‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳ דוםא‬ ‫אמר‪ .'‪.‬ביייעקם הו^דעךט י אהר ויאק^ט מען ביין הונדעךט' איילין הד־‪.‬אינו לא מת ולא‬ ‫ב ל ה ‪ .‬ע'ר מערי. אמס‬ ‫ןוי פעליל אונ ‪.‬לבי שמעון‬ ‫‪ .‬איו‪.‬עךדוע קסהוגךעךט.‬צא והשיב אמה ומחצה בכל‬ ‫שנה‪ .‬ובורא ואינו נברא‪ .‬ער ןריויס אאייל' ט־טאאכטיל איילי‪ .‬ניו"וארין‪. . W.'1‬אלע'‪!.‬אייי ווי עם'שטייט אץ‬ ‫ןםוק דאם‪.‬ומיל‬ ‫ךי נןראפין טאוז גי‪$‬אלי.‬אוגד* ליכטייגקייט״פוןיךי‬ ‫זולן מעט דין ווי זיא האט'גילויקטין לי‪<.‬ריא בר ריש אטר ג׳ טאות‪.עדער חדש איין אכטיליאייל‪ . גיוואלי.‬ונברא ואינו בורא‪ .Sy a‬טייר' קא^ין‬ ‫נילערונט רעד מאס גיבאלט ע‪.‬עלרוועט ‪.יבאלין פון לעם טאה פון הימעל'! <‪ o.‬ויאס הט אים ?יבאךי.‬אזוי ךי‪.‪/.‫סך־ף‬ ‫בראשית פרשה יא‬ ‫נא‬ ‫בראשית‬ ‫גדיה‪ :‬ר׳ יוק אמר מאה אטה באדה׳ר‪ ..‬נארייאלסט לימננע.‬ר׳ עזריה בשם רבי אמר )כח( כלפי מעלה הדבר אמור‪ .‬אווי מי‪.‬י‪/‬ען?ןען ינע ^ י ! אווי לאגג ווי יאבדם לעבט"‪ ..‬שגאמר אלה תולדות השמיפ‬ ‫והארץ בהבראם‪ .‬‬ ‫^ ע ר םימק‬ ‫דאם פון רעם פסיקאייי ויי ךי ‪3‬עג פון‬ ‫‪5} '.‬‬ ‫פין ויאנען ווייםין מיראי ירי ורלדן טיט לי לןניה מעלין לי'כטי}‪.‬ילו־מיאלסט .‬עם ‪#‬טייטאין פםוקימע^^טיני^אךי^רייטראפיןי^אה‪ .‬ריש אטר‪ .‬אוני.‬רשביל אמר אלו )כז( טרנליות של טל‪ (t) :‬תני בל מי שיש לו‬ ‫חולדות ‪ .‬ליי טראפינס ו‪$‬אה מאס 'יעה.ט ראם זענען די §עליל פון רעם טאה‪ ..‬ערמאק?מ אץ רי‪.3‬לקיש זא.‬דער‪.‬טער מאם ער מעט ניבאךין אנל'ערע>‪'.‬מת ובלה ‪ .‬מאדום טעיוועטלעךן אייביג‪.‬‬ ‫מטר יש לו•תולדות‪ .יטלייןןנןן‬ ‫•לדו‪ .‬םען• ל'י'?מ?ט מאם זיא האט'גינע?ין'אין'א.‬עלד מען‪!.‬ערח ווי רער‬ ‫מיס ש קמהוואס‪.. נאף א^לעלע‪ .‬ק‪.‬ר׳ אבהו אמר ט סאות א מ ה ‪ .‬טל יש לו תולדות‪ .‬ען .‬ר׳ אטה‪ .‬‬ ‫‪$‬אר מען טיי.‬ייי ז‪.‬וארום‪.‬עלי־'גי'‪'3‬ארין פון זיף אנלערע‪ .‬והוולד יוצא ממעי אמי )מ( באמה נרומה ‪ .‬ע.‬‬ ‫קומה מאה טיות טאתים‪ . . מעט ‪1‬יין הייןי ווי רער בוים וואםלעיבטיצוםלייגנםטין איין דער‪.‬מאורית מנין שגא׳)ישעיה ל( והיה אור הלבנה כאורהתמח‬ ‫וגו׳‪ 0) :‬לכל יש תולדוח ‪ .‬עגין גיבאךט אייך‪ .‬אין צוועלף חדשים איו דאם אאייל םיטאהלב*‬ ‫אייל‪.‬פו.‬דאם איי ביין א מ י ל‬ ‫אייל‪ ..‬הרים יש להן תולדות ‪ .‬אווי ויי‪.‬ייי יענ‪.‬יי זענעין בשאפין נעוי‪/‬רין •י לי בערג‬ ‫ןיבארין פץךף א?רעךע‪ '..לת‪ .‬איילער לי ‪3‬ערג'האבין נ״יבארן‬ ‫א גלערע(‪ .‬ווארוםעם ‪5#‬יי•‬ ‫אין פסוק דער וויי^טאק מעט געבי.‬טעמיה דר׳ אבהו טהכא‪ .‬יענען לי געבורטפין לי היטעל אינ‪. זיף אןדערע‪ .‬שנא׳)איוב לח( היש למטר א ב ‪ . חרשים‪ .יט די ועגען גי‪1‬יאלי.‬ער .

האטגיוא.‬בששי בא לפראות‬ ‫את ה א ד ם ‪ . א ט ק ט‬ ‫.‬אונ'ךי‪.‬ידעם פעלןזי. בעלייכטוגגען‪ .‬ן ט גאט גיזאגט אויב איך וועל אים בשאפין פו.‬ב.‬אלא הרי אני בורא אותו מן העליונים‬ ‫ומן התחתונים בשביל שלום‪ .אל ‪.‬ערב׳ן!א?ץ פון'ך אונטעלשטע‪ .‬זיין רקי״ע אפארשפרייטוננ‪ .‬וועל אים בשאפי.‬‬ ‫ןןעם פינפטען טאג האט‪.‬וויילדו" ביוט דעי*‬ ‫.‬ח‪'1‬ם'לר‪.‬כשביל אהה הוא ה׳ האלהים אשר בהרת באברם והוצאתו םאור כשדים‬ ‫זשמת‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נ י ‪ .אש האט גיזא‪.‬צ( באברהם ‪ .‬עלשא?ט פון‬ ‫ךיםעל בוקץדך צו דיר‪ .‬יט‪.‬בשלישי ברא מן‬ ‫התחתונים ‪ .‬עכשיו התתתונים‬ ‫רבים על העליונים ברית אחר‪ .‬רבי'שטעון‪.‬עס שטיייט אץ יפסוק .‬אוגדו זגלגערנןט אלע‪ ..‬עלד‪'.‬וועטגיט דין שליום' אויף רעד וועלט‪ .‬רביעזליהיואנטעםאיז ךא'אבעווייו^נאו‪.אט‪ . פסוק .‬ואין שלום בעולם‪ . פון' די‬ ‫אובעלשטעאונ'פון די אונטעלשטע‪.‬בחמישי ברא מן התחתונים‪ .‬ברביעי ברא טן העליונים ‪ .‬שנא׳ בראשית פרא אלהיט את השסיס ואונ‬ ‫הארץ ‪ .‬ויפח באפיו נשמת חיים‪ .‬ר׳ עזריה אמר על הדא‬ ‫דריביק )נחמיה ט( אתה הוא ה׳ לבדך אתת עשית ונו׳ וכל אשר בהם‪ .‬ופתד זה מיכאל ‪:‬‬ ‫)ך!( אסר ריב״ק בהבראם‪) .‬יי‪' .‬‬ ‫אזי ווי עם שטןיט אץ פ^יוקינאט האט'ניזא‪1‬יט‪.‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬ק‬ ‫§אג האט ערי ב^אפין פון ךי אונטערשטע אווי ווי ן ס שטייט אי.‬ואם אני בורא אותו מן התחתונים‪ .‬שנא׳ ויאפר אלהיט יהי רנ|יע‪ .אט‬ ‫ןאיט '‪'5‬שאפין רעם מענטש' פץ ידיי ערד‪ .‬אין רעם זכור‪ .‬אזוי וד‪.‬וועט ניט דין'שלוםיאויף ךערוועדט'‪.‬אונ נאט טא?מ שלום צוןישע‪.‬אוג אויב‬ ‫איך דעלאים בשאפין פץ לי'אינטעלשטע‪'. מלאכים איו ארך דא'קנאת אוני םעןךאךףסאכין שלום ץווישעןזיי ‪1‬‬ ‫‪u‬־!('רבי <‪ j#1rr‬ןן" קרחה'זאנט בה‪1‬ילאם ו׳^ען ידי אולרות ?אכןהם‪ .‬זעק?טין טאג איז גאטגיקו^ען בשאפין‬ ‫ךעם' טעגטש‪ . טאג האט ער בשאפין פון‪.‬ויאפר אלהים יהי‬ ‫מאורות‪ .‬מן העליונים ‪ .‬נ‪.1‬גה‪.'. קלודזזאגט‪ .‬עלישא^ט זיחןרע‪'.‬דעם אנךעליין טאג הט‪.‬יזוךכט מיעט מקטיפאל‪.‬וועלי.‬אלץ וואס דו ועסםט‬ ‫!ענק גיכאלץ" נידאלין פון לייהיפעל אונ‪.‬עםיזאל וועדי.לי אונטעי^זטעייקםער ייי לי אי?‪.‬אזוי‬ ‫ווי'‪.‬נל??טין‬ ‫ולאינו ן ט . הי^טניטאכט רעם הי‪9‬על‬ ‫אוני'די'הי?ולען ‪ dot‬איבער רעם היטעל אונאלע ‪.‬ואין שלום בעולם‪ .‬ךי עדר אונ אןץוואם‬ ‫אויףיאיר ‪' '.‬אזויווי‪.אט׳וואס דו דןאםט איים לער וויילט אץ אברם איונהאםט אים ארדם‪.‫סדר‬ ‫בראשית פרשה יב‬ ‫שמות‬ ‫טה שאתה רואה תולדית שטיב וארץ הן‪ .‬עלד‪ .‬פון אברהם‬ ‫איי בעאפין'^יוואךץ די וועלט‪ .‬בזכותו של אברהם ‪ .‬‬ ‫ן י ו ו ז ^ ן ^ י י מ ^ י י ן ט ידץנגריאל ‪ .‬עם.‬אותיותיו שיין« )לא( האונקיס‪ .‬ויאפר אלהים תדשא הארץ‪ .‬כט( המשל זת נבריאל‪ .‬עם שטייט אין פסוק .‬דאמר רשב״ל )איוב כה(‬ ‫המשל ופחד עמו עושה שלום בפרומיו‪) .‬טעריווי ךי אונטעךשטע טיט איין בשאפוננ‪ .‬אר איך‪.‬ךי וווןן אונ ךי ל‪.‬ונא לומר שניאשון נירא מן סעליודס ומן התמתוניס‪:‬‬ ‫)נש( המשל זה ננריאל וטי‪ .‬ךידא^עלין אונ אלץ דאם" אץ ‪!.יי^ט ךייייאםער זאלוויךטע.ט אז אין פסוק•וואלט ני^טיא^ש‬ ‫בהרים‬ ‫ןי‬ ‫‪%‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ .אט' דיאט גיןאןט ך‬ ‫עךד זאל בךעקט וועךין טיט גךאיז'‪ .‬ט‪.‬עם איז אווי ווי רבי‬ ‫ןהישע ‪.‬ךעם‪.‬אוד ווי‪.‬ער טוהט שלום אין הימעל‪. אור ?שךים‬ ‫« נ ןאםמ גק־‪-‬זיןדץ .‬לפי מס שנמלא נרונ הספריפ‬ ‫)ונמיר ינ( ילפי מס בנא ולפי סקנלה המפורסמת ליל‬ ‫נהיפיןו )ל( נאנרהס‪ . אברהם‪ .‬עס שטייט אץ פסוק צו עיךשט<דעם‪?.‬עפר מן האדמה‬ ‫מן התחתונים ‪ .‬בשני ברא טן העליונים‪ .‬ירגלין די אובעכ׳ןטע‬ ‫זיין‪.‬עכשיו העליונים רבים על התחתוני׳‬ ‫כריה אהת‪ .‬כל )לא( האונקים‬ ‫הזה בשביל מ ה ‪ .1‬ייי •‬ ‫זעה! מירי אז ציוישע.אםיע. דיאובערקט^ע‪ . א ט בשאפין ד הימעל'אונ‪.‬ווא'רום‪.‬ז{מר‪ .‬המשא ‪1‬‬ ‫רבי ןזתף מנט" פון״יבי ם ווענין ךי זאןד איז נמאנט ניוואךין ןןנןץ .‬ער בשאפין פיון ידי אובעל^קוע‪.‬ההיד וייצר ה׳ אלהים את האדם )ונוי(‪ . אלע^עליגע וויךמומ‪!.‬עלש<^ע‬ ‫ן י ט איין בשאפו^נ‪ '.‬אמר אם אני בורא אותו מן העליונים‪ .‬עם שטייט אץ' פיסוק דו גאט אליי.‬ראם איו פון לי אונטערקטע‪ '.‬ווארום‪.‬גיצויגץ פו.‬די אוןיעףןוטע‪ .‬פוןידעטעס וועגיי האםטו ראיס אלץ בשאפין‪ .‬ירכי יוד.‬בן לקיש וזטני\אנט‬ ‫מרו שטייימ אין פסוק נץיחלמעקייט אמ פורלט' איז טיט אים‪.‬ע'ס ?ןטייטאץ פסוק .‬ער הט אין אים‬ ‫אדיין ניבלאיין אלעבעיךיגען אטעם פץ'ך איבעלשטע ‪ .‬עם זאל דין שליום‪ ..‬אינ‪.

די ואכין מאם וע^עןטטא האט .‬ווער גייט אגטוננאויף רעים גישלייא פון רער מעלטמאס‬ ‫איינער טוהט אונךעכיט רעם אנלעךי.‬‬ ‫וםה היא זה כל האוחיות תופסי.‬האט רבי שמואל ניזאגט‪.‬הקביה םכניס בה רות‬ ‫של )לד( חזזית והיא מקרקשת בקרגיה‪) .‬שם( סלעים‬ ‫סחסה לשפנים ‪ .‬לי אידף'לי הויבע בעלנ‪ .‬בשביל זכותו של אברהם‬ ‫עאכיו‪ .s‬פאטעךניש האט נאט בשאפי.‬די חיית יאלץ ני'ט‪.השטו‪ .‬יי האבץ‬ ‫מוךא§אר ךי היות‪" .יאט אריץ אין ךי‪1‬עלת א?!שוגענעם עים ט‬ ‫אוג זיוועךט ויילד או‪:‬ךא‪.‬יין טלעקע.‬עיישלייא( פו.‬ניט' אזוי‪ '. ךי הויבעיבעליג‪ . לו איש‬ ‫מטוגה על ביה שלו‪) .‬ךי' גרויםע קטיינער‬ ‫וענק'בעאפין גיויאלין דיי זאליןדין אבעשיצוגג צו‪. ךי וועלט‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫.‬עם אייוגיטא אארפ דאם דארט זאלגיט‬ ‫דין אםענטש אעלצטער מאס ואל זיןז אן נעמען או־ןש רעם גישרייא וואס קו?׳ט פאר אים אז‬ ‫אייגער ןאיטאי״םיאוטרעבטגיטאהן‪ .‬ותולש אליז אוחיי׳־ן יןי׳ י מ ן ‪p j n‬‬ ‫••)‪:t‬‬‫«‪T-A.‬וזה )לח( אינו תופס את הלשון ‪ . .‬נאר זאלסט לימג.‬ג‪n'«:‬‬ ‫ך'‬ ‫ייי ןךיי^ג טע‪:‬‬ ‫‪1‬אזי‬ ‫שה • איו׳‬ ‫‪ .‬‬ ‫ר׳ יהודה נשיאה שאליה לרשבינ אטר טפני ששטעתי עליך שאתה בעל ה נ ד ה ‪ .אט בעןאפין ך מעלט‪ .‬שהיה משמע‬ ‫היעלים נמצאים נ ה ד ה ‪) :‬לנ( הינ נשכיל סיעליס • •עלם‬ ‫זו תש״ס‪ .‬‬ ‫נעיין‬ ‫בהליס הגבוהי^עלים^יראלט מען מיינען אויף ךי תויכע בערנ נעפינע.‬נאר עם שטייט הרים' הנבוודם ליעלים‪ . בהבראם טאכט בה׳ בראם‪ .‬עםץ‪ .‬וםה בשביל דבר טםא ברא הקב״ה את עולםו ‪ .‬פי.ענע.‬מיט לעם' אות ‪71‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—.‬קע.‬ען קוטעןצו‬ ‫זיי‪ . ייעגין ךי‪:. הוה שוננ לישן סתת הסלע‬ ‫שמסיייא מן העונ«ת שלא ישושי עליו ויאנלט ועיין‬ ‫ערן שקף ‪) 1‬לו(מנץ‪ .‬התיה שומעת קול הקיקוש ‪1‬מתי־יא‬ ‫‪1‬נוישת‪) :‬לו( ספוא‪ .י‪.‬אוג אז לי נעלה איז דאר׳טטיג אונ זיא ודל טךיגקען‪ .‬לט( אגדיקוס בםדיגה טםונה על ביה שלו‪) .‪v‬‬ ‫‪I .‬י־ענז ה י־ץן‬ ‫האט גאט כשאכ‪-‬י.‬ובשעה שתיא סבקשת לשחות‪ .‬טאדאןז וועגי.‬טיד‬ ‫)שם סח( סולו לרוכב בערבות ביה שסו ונוי‪ .‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪ ..‬עלים‪.‬לער שפן א)ער ודל '?!לאיפץ‬ ‫לייגט״ערויך אוגטער ךי שטייגער ודיל יער 'האט‪ .‬נלומר תשס נמס ולפיכך היא עולם על ההדס‬ ‫הרנים נ ד שלא יעלו המיות אתרה ונשהיא צמאה ומינרחת‬ ‫לייי לניס ומתיירא מן המיות‪) :‬לל( תווית‪ ...‬נ א ט גיטיאכיפוע איוייףירעם עד‪ .‬עלים‪.‬לה( והיא שוסעת קולה ובורחת‪) .‬אונ זיא מוו אראפ גיי.ען‬ ‫ב י ה ' ? ס ו ‪ ' .‬עם שטייט‬ ‫אבער ‪.אט בשאפי.‬והואשם מין שדרס ו‬ ‫ה״נ ממונם על ניס שלו ושי' סיענ״ן נ פ י מקן ני א ז י‬ ‫נ״ אתה מעניו עלינו ושי' נו םומנ״ן ו״ל שננל מקום‬ ‫ומקום יש ממונם על צעקת ננ׳ מדנה והעוות שנעשס נקרנס‬ ‫והקניה ממונה על עוותו של סעולס כוי! )מ( אנוסשוש‪..‬די.‬א ט ‪ . 'דאך איר אה.‬ישן נו״א דגני אשוקון‪) :‬למ( אינו‬ ‫תופס את סל^ין‪ .‬ומייל ךי יעלים זענען שוואכע אונ‪!.אל‬ ‫]יין אהימעל‪ .עינען‪..‬אמאנךער‪) :‬ט(בהבר'אם‪..‬הריס הגבוהים לםה נבראו)לג( בשביל היעלים‪ . . את הלשון‪ .י‪ .‬השפ.‬ר׳ אבחו בשם ר׳ יוחגן אסר בהבראס בהיא בראם ‪.‬‬ ‫‪. די‪.‫םדר‬ ‫בראשית פרעחיב‬ ‫גב‬ ‫בראשית‬ ‫ושסת עסו אברהם‪ .‬בךייגגיט'.‬ד י י ?!'פגים‪.‬‬ ‫רביאבהו האט גיואגטיפו.. .‬איני צרך להפיס םלשין להוצאות סס״אג‬ ‫)<ע( א נ ד ק י ם ‪ .‬עס .‬האט ניראךןט קטיין.ה הרג... ד ע ר מ ע ל ט ‪ .‬כך לא‪.‬‬ ‫‪» .‬זאלסט'ניטלי.־יוש‪. זאג סיר דעסיפסוק םאכט״אוועג צו‬ ‫לעם מאם‪.‬טיינט מען צו מאם ועגען בשא?ין‬ ‫גימאךי. באךנ‬ ‫צום מאםער ‪.דך‪. נאמקאיז י ה ‪ .‬לריבער .‬צו ע^ךאפין רעם‬ ‫מענטש‬ ‫‪r‬‬ .ה‬ ‫שמו‪ .‬איזיעוין ‪/‬יוןארין אהיםעל‪ .‬יות של שמות‬ ‫ושנעון! )לה( והיא‪ .‬אלא )חהליס קל(‬ ‫הרים הגבוהים ליעלים ‪ .‬כהדס סננוםיש היעלים אין כתינ ‪ .‬איל אין כל טקום וםקום שאי.‬מורא פאר לי עופות וואם פליהעןדי ואלין‬ ‫אים גיטא.‬קענ‪. r‬׳ ! ׳ ‪ t‬ד י «‪ w r7.‬םה יעלה זר‬ ‫תיישה היא םתיראת סן החיה‪ . ךי וועילט‪ .‬‬ ‫בעטל ולא ביניעה ברא הקביה אח עולטי • אלא )שם לנ( בדבר ה׳ וכבר שטים נ ע ש ו ‪.‬מ אנוםטוס בםדינת‬ ‫מטונה‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫)לי‪ (.‬עררייט אויןש רעם היטעל מאם הייםט ערבות ב.‬רבי יהודה נשיאה הט גיפךעגט ב י י ו ב י ׳?!שואל בר‬ ‫נהפ.‬‬ ‫ווענץ לעם זכות פון אברהם'האט נעמיס . רבי יוחנן ם וועגי. ודייל איל האב גיהעךט אויף' דיר אז רויביוט אדרש.‬הדין)לו( טפזא )לז( מיגין תחות שקפא םפגי העוף בשעה שהוא פורח‬ ‫שלא יאכלגו‪ .‬קלאפטמיט'ריהע"לנ?נר'אונליפי‪1‬ת וןעלץ רעים קלאפין ווערי! ייייא‬ ‫דער שךאיקין אונ אנטלויפיןי״קען ךי יעלה אךיאיפ ‪.‬גאר אווי ווי גאט האט אודם גירעט‪.‬א ת ם ה א י ט( בהבראם‪ .‬איר יורן )לג( בהרים הגבוהים היעלים אכיכ ‪ . וואסער‪ .‬נ ע ו ו ן נרם אנדקוס‪ . פו.ן‪ .‬יה ^•מו‪ .

‬נברא ביו״ר ‪ .‬זעהן טיר או די וןעלטאיי בעזאפיןגיוואלץ‬ ‫‪9‬יט‪.‬‬ ‫ןאםווייזטאו די וואס ווי^ע.‬איזרער‪.‬אלעור אונ רבי יהושע קריןען‪* .‬איל )מכ( אוי דטובדין ולא טשתכחין שאליה לייא ולא אמר כן אלא )ישעיה‬ ‫•גז( כי כיה ה׳ צור עולטים‪ .רדםיועליין' דעס‬ ‫טאג• אונךי״עבודהירוח וועליןאץןאנצין צ־ארשניטקוועדי.‬הללו א ח ה ׳ מן חארץ ונוי‪ . .‬לער שךאקץ‪' .‬וואם‬ ‫^ק^שוזאס זןר‬ ‫?יגיארי( נאךל**ךין אונעעלץ שיין )יט^ער ניפמע! )נעליי! • איך היאביליזאך ^יפרקט‬ ‫‪ " j‬רבי אלןןזר האט זןר ניט אוויוייזאנט ‪ .‬ט ך ‪$‬וויי אותיות‬ ‫»ה‪ .‬והחלון הזה ש ק הצד רםז )מג( לבעלי תשובה ‪. .‬והעה־ב ביויד‪ .‬‬ ‫אונ עם וועט ןירעריג וועךץ ף הייןד"פון לי טענפ[<‪!5‬ין‪ .‬אם‬ ‫ד‪.‬דיי אומר כל‬ ‫מה‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*עריו נרם אננסשס וסיא ג״נ בש מין שידה ו )מא( היג ממ<ו וונמיס הואשיניס‪ .‬או‪ :‬עולם'ה^יאי^יטדעם יוד‪ .‬וט עז ך טר״ים )ועלץ לעבעךינ וועדי. פו• אוןטען‪ .‬לבי אל^זר ואנט אלץ דאם איו דא אי.‬טה יויד זה קוטתו כפופה‪ .‬טון ר״א ני באלתיו ולא אמר כן‪:‬‬ ‫<ים שמו מעונם על נים של עולמו ידיק מדנשינ נים שמו )מג( לנעלי שבונה‪ .יבויגץאונ ךיערפנים שייאךץ אויןש עלם‬ ‫איוי יך זןס ?זטייט אין' פסוק״עם יועט אןי^יבוינין וועךן ליהייןז פון 'לי טעןטיןזי.Bn£j‬י ב‬ ‫בראשית‬ ‫)מא( טמונה על ביה שלו‪ . אונדעלי.‬צו וךיזץ‬ ‫&ז א‪$‬נ וואט שטאלבץ ןיךעלין אין גרוב‪ .‬ר׳ ברכיה בשם ר׳‬ ‫יהודה ביר סימון אסר ‪ .‬אונ ךי ש?יצען וואס איז גן‪8‬אבט אדיף ‪.‬כך טי כטונה על ביה של עולם‪ .‬ה•צורעו׳לטים‪ .‬כל םה שיש בארץ ברייתו מן הארץ‪ . ארדס גיץ פיו יי ???ל •‬ ‫אונ דאס קיםול פין ה וואש איז הויביין האפין אונ‪.יייאףן ‪!2‬־ט רעםה‪ .‬ויעט .‬אד ווי רביאבהי קאטיןמאןט פון רבי‬ ‫•יורןןס וןעוןין בה‪. '.‬או אס הער‪ !*.‬איושיץ ךיהימעל‬ ‫אונ ןןלדגיןוארין‪-‬למ^ל אפל.‬משלו רוח נ׳ נן םיי״ו‬ ‫פילו נולס א' שתור! )מם( סמים‪ .‫סרר‬ ‫ב‬ ‫ר א ‪ .‬קנעכטגע?ליבע]‬ ‫^טייןישארווא^דעדיט אונ‪.‬עס ד׳נוזט אדס ווי אפענםנןערביי דערדיט‪.‬עה*ז נברא בהיא‪ .‬אונ עולפ י‪?£‬א איי בינאפיי.‬כיה שטו על כיח‬ ‫»זל עולפו‪ .‬כך )איוב כו( עפודי‬ ‫שםים ירופפו ויתמהו סנערהו‪< :‬יא( ר׳ אלעזר ור׳ יהושע ‪ .‬בשתי אותיות ברא הקביה את עולפו‪ .'אט ‪.‬האט.‬בך הן הרשעים קוטתן כפופה‪ .‬מתמים ומנהילו‬ ‫» ‪ a‬נאן מ נ ו א ש נם׳ נראם נלומר נורא ממונם על נים‬ ‫מער‬ ‫» י ! ) מ נ ( אוי ומינדן ט י ‪ .‬אונ זענען. . ת ‪ p .‬כלומר השה •תית להנ־םם ביננםי‬ ‫יהלא ששי אינו אלא ים ומשיא נהזיא נמדרש סםליס יכן והקניה ׳קנלס‪ ) :‬מ ז ( מקדריח ‪.‬ראיס נוי'י‪.יווארץ‬ ‫פיןהיםעל*"אונ א?^ן ייאס' איז דאי אדף ךי ]‪.‬רמז שכל המתים יורדים לשאול‪ .‬והעהיב בהיא‪ .‬משל למלך שנזף בעבדו ועמד לו)מה( חמיה ‪ .‬רעם‪.‬אזוי וד‪.‬ןןךד • אינ יבי‬ ‫‪0.‬איר ^ירדייםין ניט ן!ויב ךי רעלט‬ ‫‪*1‬יי ‪#3‬א‪9‬ין .אט‪ .‬אליין ‪.‬רבי'בל?.‬אונ עולט הבא טיטדעט ה ‪.‬והעוקץ שלו‬ ‫טלפעלה‪ .‬רטז שעתידים לעלות ‪ . ר‪.אט ב‪#‬אפין בייךעוועלטין‪. פץ ף ‪.‬אין אנו יודעין‪ .! )!>{ ובה^ךאם(*‪.ה דזט‬ ‫אחיעטאונ אן מאטער?עש'וזאט .‪.‬אךער ךי וועלט אייב‪£‬א‪"!5‬ין‬ ‫{יןיאלין ןזיט רעפ יריד ‪ .‬לער יוד איזךץ זתייך אייו'‬ ‫<יבי?ין • איוי ויעיין ‪3‬ין מ לןזעיםךןער הייךאיץ .‬ערד איו ב^אפי.‬אלא בדבר ה׳‬ ‫וכבד שמים נעשו‪ .‬‬ ‫ןי‬ ‫אלעזר‬ .‬ל‪1$‬ם‪.‬־ ן י ת‬ ‫‪ r.‬לעט'עפזאל'וועךץאהיטעלאוגא.‬נישליי פו.1‬ל‪$‬ם איז דער טייטש ןה׳ ב‪.אט ב^יאפץ ךי‬ ‫גץז^ט פץ רבי‪:‬הודה ‪1g‬־ ?יםוןיט ןעיניי‬ ‫ויעלם‪ .‬וםייתי ליה סן הבא‬ ‫)חכליס קמח( הללו אח ה׳ מן השמים ונו׳‪ .‬ופניהם‬ ‫)מד( מקדירות לעיל הה׳ר)ישעיה ‪ (3‬ושח נבהות האדם ושפל רום אנשים ונשנב ה׳ לבדו‬ ‫ביום ההוא‪ . גיוו^ריץ טיטיאירד‪ .‬ואומר )שס( והאלילים כליל יחלוף‪) :‬י( בהבראם ‪ .‬נאר'וד.‬נאר אזד מיינטמק בי ב .‬קענ_ען'*‪1‬ליין״גיין פוןיהייבץ אונ .‬איז §אר' שאכיט פון ‪$‬לע ךיטין אונ זןאפי.‬אונ איד ווי ךער ה‪ .‬ריא אומר כל מה שיש‬ ‫ב*!םיסברייחו סן השפים‪.‬בלא עמל ובלא יניעה ברא הקביה אח עולםו‪ . היטעליאיי בשאפץ .‬הקביה‪ .‬לעט ה‪ .אטהאט ארדםגי‪.עללי^ען פעףיט ?©יי]•)יא( יבי‬ ‫‪.‬‬ ‫זהעהיב נברא ביי״ד‪ .‬היי העהיז נברא בהיא * וםה היא זה‬ ‫םחים טבל צדדיו ופתוח טלטטה‪ .אט וועטזיי‬ ‫־צו נעטען‪ .‬בהבראם בהיא בראס‪ .‬אונ .‬וטסה‬ ‫•יאסר ר׳ אבהי בשם דיי‪ . גיווארי.‬א י ו א נ י יש לצעוק על שנאנוו‬ ‫^^מןק^ויף' די‪ .• ן ט איישךייא גיטאהן צו‪1‬ייןקגעכט‪'..‬שו}ה ^אוזןמעלץ‪.‬אזוי‬ ‫ווי אקרוץ‪ .‬די ה‪ .‬אווי זענעןיניווען לייזךליין פון היכ!ע'ל ‪£‬וואך אונ די‬ ‫?אב‪:‬ץ יץי גןארוואנלערט'פון‪.נלד‪ .

‬ערד‪ .‬אין ברייתו אלא בשמים‪ .‬אבער .‬‬ ‫רשביל אומר‪ .‬ואה־כ הוא מעמיד עליה ןמט( נווטים‪ .ין א‪:‬־ילו‪.‬איז ‪ }')if‬בעאפיןיגיוואךץ גאיר פץ ךילןימעל‪ .‬על‪£‬עם‪.‬עךד‪.‬זעמןן‬ ‫.‬ערד‪ .‬נר זאןט' צו'די זוה.‬ר׳ יורן םייתי ליה‬ ‫מהבא )קהלת ג( הכל הולף אל מקום אהד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר‪ . ךי‪.‬רב‬ ‫נחמן אסר אפי׳ גלגל הסה‪ .‬ר׳ הינא בשם ר׳ יוסף אמר‪.אט~‪5‬ן‬ ‫אן^זך ברייגןט אבעווייזוננציו דינע רייד פץ רעם‬ ‫הימעל‪ '. ךבי יוסף ם וועגץ אלץ דאם‪.ערע פירעלסג‬ ‫רבי‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫(‬ . בשאפיי פון די ^רד‪ .‬אץ ברייתן אלא )מון מןהארץ‪ . גיוויארי!‬ ‫נאד פו.‬ךבי יוךן ?רייוןןטדאם פץ רעם ןםוקאלץ^יט צויאייץיאךטאלץ איי .‬אוניאויףלי אי^על^טע‬ ‫שטובץ י ןאהט '‪7‬ןר ד אובעילשטע שטו'?ץ‪ .‬‬ ‫זאה׳כ הוא מביא ןמח( היגנים ‪ .ען • ח?טםע.‬ךעיר .‬אבל הקביה ברא‬ ‫הן וםגהיגיהם ‪ .אט גיזאגט די אויף ליורדי‪ .‬עם ?זטייט אין פסוקי האומר לחרם ולא יזרח ‪^ .‬אוגער יאגט פץ ךי ערד‪.‬בסמנים בואנים מיס אוקיינוס! )נוז( תרם הא‪.‬רבי גיח^ זאגט״אןילויילי זוהן איז אדףפון‬ ‫ןי‪.‬עשאפין די א‪$1‬עלש§ע טיט די‬ ‫אינטעל^טע' טיט איין בי‪£‬אפ'וגג‪.‪.‬עם שטייט אין פסוק אזוי האטגייאןט^אטוואט‬ ‫^ער חט בשאפין רייהיטעל ונוטיהם‪ .‬אבל הקביה ברא את העליונים ואת התתתונים בריאה אחת ‪.‬־ז‪) :‬תת( כוננים‪ .‬זאלםט ניט‪.‬פו'.‬איל ברייתו אלא מן השמים ‪ .‬עםקזטייט אין ןסוקאווי וד‪.‬‬ ‫כל מה שיש בשמים ובארץ‪ .‬אבער גאט קאט בשא‪'$‬־ן' דיי היםעל'אונךי‪.‬ערד‪ .‬כף כל מה שיש בשמים ובארץ אין ברייתו אלא מן הארץ‪ .‫ב ר א ע י ת פ ר ש ה י ב‬ ‫סדר‬ ‫ננ‬ ‫בראשית‬ ‫‪0‬ה שיש בשמים ובארץ‪ .‬ונווטיהש‬ ‫כתיב‪) :‬יג( ר׳ יצהק ורשביל‪ .‬ר׳ יוחנן אמר מלך ביו בוגה פלטין‪ .‬לייענעןונוטיהם נאר עוט‪:‬־•‪ .‬ער גיוואלי.‬עךד'א'וג אילץוועט ציוךי^קעךין צו די‪.‬רבו שטעו.‬אונ״עם שטייט הללו א‪.‬ןט'‪ .‬עגען בשאפי..‬ער ניוואלץ אץ הי‪^.‬ד.אי־ ב^א?ץ גייואךץ פון לי‪.‪?. השמים אץ ברייתו אלא‬ ‫מ.‬אווי ווי‪.יוואלין‬ ‫פץ ךי‪.‬ר׳ יצהק אמר )נ( מלך ביו‪ .‬ל‬ ‫א נ נ ק י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) מ ו ( מנור מן הארז‪ .‬לבי יוחנן אונרבי' ש?!עון בן לקיש\א.‬ת ה׳ מן ןארץ‪ ..‬אונ ניםעין אךאפ דאם ויאםער‪ .‬מה שלג אעיפ שהוייתו בארץ‪ .‬אייוי ווי‪.‬ערר‪ .‬מה הגשם אעיפ שירידתו מ.‬אונ ער ןרייג^ט אבעמייזוננ' צז‬ ‫זיינע ךייד פץ רעם פסוק צום ‪#‬נייא האט .‬לער שנייא‬ ‫אפילו‪.‬לויבטיואט‬ ‫פוןךייןיךד• אונ‪.‬אין ברייתו אלא מן השמים‪ .ךי זולןחרס‪.‬איווי וויי‪.‬על‪ .‬ומייהי לה מהבא )איוב ליז( כי‬ ‫לשלג יאמר הוא ארץ‪ .אד פון דןיטעל‪ .‬כף‬ ‫כל מת שיש בשמים ובארץ‪ .‬ער אגקערם‪ .‬עךדאוג ךיווהן‬ ‫איז פון עלו־! )יב(‪.‬אונ‪. זיא‬ ‫זאלניט ‪#‬יי.‬אוני .‬ע'ר טענען בוינןער‪ .‬לע?ט]וע.‬א‪#‬ארבץ‪ .‬ע?טש ןאלט אהויז‪ .‬עם איויךא א‪1‬יף ךעם היםעל אונ אויף ליי‪.‬ערי־ אינ‬ ‫דיעלע פ?לעדס'אלץטיט אייןמאהל‪ .‬הה״ד )ישעיה מב( כה אמר האל ה׳ בורא השטים וגוטירם‪ .ןז אנט‬ ‫אז א?‪.‬ווייל‬ ‫אלץ איזינייואךי.‬אחיכ הוא‬ ‫בונה את העליונים ‪ .‬עררעכוגט אויפ אלעזאכין דאם אויף די‪.‬ווארום‪.‬דער נאףנ‪-‬ריינ‪.‬סייף‪ .‬הי׳ הערון מאורס או שפס ימהנרת.‬משהוא בוגה את התחתוגים‪ .‬ן לקישןאגט אז אמענטש באהט א׳ןזיף פ״ליןנר בךיינןט‬ ‫ער'ב‪.‬ערד‪ .‬אדי אלעיזאכין‬ ‫וואם איז דאאויףדעם הי§על אונ אוייף די‪..‬עלד‪!.‬ר?י יךוושע י>(גט'«]לץ וואם‪. ..‬ויארים לי וואל‪5‬ןי‪.‬ואוזיב הוא סביא ארוים‪.‬שגא׳)איוב ט( האומר )מז( לחרס ולא יזרח•' )יב! ר׳ יוחגן‬ ‫ור״ש ב״ל‪ .אט י האט ב‪.‬רער ^אף' ב'ל'ייננט‪.‬ריבי הונא‬ ‫זאגטפו.‬הה׳ד )ישעיה ‪ (ft‬כי כאשר‬ ‫ירד הגשם והשלג מן השמים וגו׳‪ .‬עלר בשאפץ‪" . הימעל‪ .‬‬ ‫זךיל אלץאייגיוואירין ב^אפיןפו.‬ ‫גר״סו מן האדמה והוא קורא לשמש תוס הרי כנרייתו מן )מט( נ יופיכ‪ .‬ער איו אויףךי‪.‬לעחט'דער רענץ‬ ‫אונךער שנייא כוי הי^על‪ .‬בתהלה הוא םביא קורות‪ .ןך רעבו?ט איים אלע !אכין דאם אויף רעים יזי‪5‬על‪ .ין בשאפין איו‪.‬גס טךיגקען ראם מא^ער פין ים איןץןיש•‬ ‫אוגדער. הארץ‪ .'ץ בייךע צוויי' מ׳ןןליט‪-‬ירבי יוח.‬בונה אהל זםותה או‪..‬ער זאנט פון הימעל‪.‬נלד‪ .‬ערד איזיב^פץ ניוואךץ .‬לער‬ ‫רעגץ> אווי זןלע זאכץ וואם זענק ךא אויף רעם היימעל אוג אויף די‪.‬איווי ווי רער ךע.‬ער נידעךט פ ו ן ה ^ ע ל ' פון דיעןטיועגץ‬ ‫בשאפץ אי'ז‪.‬עס איידדא אויףילי' הימעל‬ ‫אויג א‪1‬יף די‪{.‬ודילידעו־^אךבין איז פץ‪ .אר פון די ‪-$‬ד‪<.‬אונ דאם אייו‪.'אף‬ ‫שטעלטיער מעגטשין צו!ןיךען ךיישיף‪ .'‪ .‬סלך ביו עושה ספינה‪ .אף נדעןךי ארויף אין דעו־‪.‬עם גי‪.‬ספנים מוליכי כספינה‪ ) :‬נ ( כ״נ גירושי‬ ‫^בט.‬גר חיאונטעךשטעשטיובי.‬פריער ןאהט‪.

‬ערר"ווען די זיענען בשאפין.‬שבת יוצאת שבת‬ ‫נכנסת ‪ . .‬רבי שמעון ןן" יוחאי ואנט עם וואנלעךט‬ ‫מיך ווי אזולקענעז קלינען אדעלבע‪.‬ביש וביה‪ .‬רשביל אטר ביו טוצק כלים‬ ‫אננקי‪ .‬אונ דער נאמען אלהים דייזט אויףיטאה־('‪ . דעםטוועגין םיטךעריןיייט וזעךין״זיי‬ ‫§ארזאווערט‪ .‬אלא הרי אני בורא אותו במרת הדין ובסדר‪.‬אוועק אונ אוואןז קומט אן‪'.‪!.‬שנה יוצאת שנה נכנסת •־ ) ‪ ( T‬ביום עשות ה׳‬ ‫אלהים ארץ ושמים ‪ .‬קאלטע ווא^ער ]ועלץ זי״י צו שפאלטין‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ויערי!‬ .‬נר דיבשאפין‪ .‬יי זאלי.‬טייט אי.‬‬ ‫בםדת הדין האיך העולם יכול לעמוד‪ .‬‬ ‫ואית שהן רפים ‪ .‬פיו.‬אמלךהאטאםאהליגיהא׳^ דינעגלעזער‬ ‫ד‪.‬ט ךער מלך .‬ג.‬טאטער וועסטיו ואנין די‬ ‫זזגנעןדןוארין לויז‪•^ .ן נילוש של זכוכית‪) :‬גא( אגנקי‪ .‬פאר וואם‬ ‫•?‪ W-AW‬א^ע ? ל‬ ‫^טייט דאה־אונ אלהיס‪ .‬אז‬ ‫ראם זענע‪!.‬בשיא )נה( מחשבה בלילה ומעשהביום‪ .‬זענען אץ‪.‬אלץ קומט^יניי״ע‪ . גלאנצען י‪ .ער שטארקייט אוינ שיינקייט וויךי זענען גיוועין רוע.‬בית''^'טאי'זא‪.‬כך אמר הקב״ת אם בורא אני את העולם במדח הרחמים הוי )נח( חטייה םניאין‪.‬א?ט‪)':‬ט‪) 0‬ה׳אלתיים(‪ .‬סיפא לקרא אשר ניא אגהיס לעשות אצה )גמ( מש״ם‪ .‬רבי שמעץ‬ ‫בן לקיש זאןט אז א‪£‬יע.‬‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ ןםוק אום שבת האט נאט גירוהט פון אלע אריביעט‪ .‬נד( כי בו שבת טבל מלאכתו ‪.‬צו וואט שטייט נאך אמיאהל‬ ‫דאסוענען די נעבוךט פון לי היםעל אונ‪. 'אנךערמאטריאא‬ ‫אונ‪. אויף ?זטיקלאך‪ .‬ע״י שתות היא םעלה חלודה‪ .‬ערצילטאן' ךעם ליי‪.יוואךין‪. מאג אונ נ‪.‬אבערךאדער הימעל איושטארק אונ נליאנצט'אווי ווי איגלעועתער שפיגול ‪. ךיגעבולט פון דיי הימעלייאוינ לי‪.‬ערמאטעךטךך§פ צו פוצע.‬‬ ‫הדתק ‪) 1‬גנ( ע״י בסית‪ .‬איאיזריקומט אן‪: .‬זי.?!ש נ‪.‬סגועא או המושאים יהיו רניס כי לא יפמלו‬ ‫^ ^ ^ ! אניצעלט^זנ‬ ‫)ינ( רבי יןחק אונ רבי‬ ‫‪.‬נרויםע לייט ווי ביתישמאי אונ ביח הללאויףךי בעשיאפוננ‬ ‫פץ ךי לןימעל אונ עילד‪ .‬למלך שהיו לו כוסות רקים‪ .‬איא?רגייטאיועק אונ‪. !‪:‬י זענען‬ ‫בשאפין ניווארי.‬תיל )שס> חוקים כראי םוצק‪ .‬נעת לרה ושעת ואיל תס כריש לקיש שעומדין נתזקתס ומראיתם יתמוגסס‪.‬קלעען בית שמאי אונ בית הלל‪ . אין די הייםע וואסער וועליי ‪.‬‬ ‫רםעזריהיהאט גטאנף אבעוויייונניפץ פסוק אויה ךעם וואס רבי ע‪1‬מעוןבן"‪$‬יש האט גיואגט ‪.‬׳ יפי׳ העריך בולש תוללומ שמיס וגו׳ למשמע־ לעשות מכאן ואילו מללוש שמים‬ ‫מראם של וכונית כדאי' נמכילהין קפה סיס משג׳ תלקיס ואת יוסי נמס שמתדש נכל יום תמיד מעשה כראשית כלמפרש‬ ‫יעשה כמ.1‬יי יי )יד( ביום‪.‬כששיהה !עימד מעש היא נעשה כמי נעת המידוש‪<) :‬ה( ממשנה בלילה כיי! ) ט ( מתנקמים‬ ‫רפוי מעש‪) :‬גג( סרקיא ‪ .‬גראים בטי‪.ע סעשענע אלער פון' איי.‬צונן הם )נז( מקריסין‪ .‫סדף‬ ‫ב‬ ‫ר א ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י כ‬ ‫בראשית‬ ‫)נא( אננקי‪) .‬עשות ה• אלהים ארץ ןשמים'‪.‬נאד דאם טראכטין איז נידען ביי טאג אינ" ביי נאכט‪ .‬‬ ‫מתנות‬ ‫כהונה‬ ‫ה י ח מ י ס‬ ‫)פ״ק דנרנות( נשר ולס מופת בולש אנכי‪.‬‬ ‫אלת תולדות השמים והארץ בהבראם‪ .‬איונ דאם טאהן‬ ‫איו גיווען‪:‬ןוויןעע.‬ייי אריי.‬דער פיסוקךאםיזעגע.‬מה עשה המלך ערב המין בצונן ונתן בהן‬ ‫ועמדו‪ .‬דער גאמען ה׳ ווייוט אויף‬ ‫?!ראצןטין‪ .‬אפר רשביי המיה אני‪ . פסוק יןי זענעןישטאלק אזוי ווי'אאייועלנער שפינול‪.‬וב־ה אומרים‬ ‫מחשבה ומעשה ביום‪ . ‪.‬חדש יוצא חדש נכנם ‪ .‬ר׳ עזריה אמר על הרא דרשביל ‪) .‬נב( עיי שהות הוא רפי קיטעא ‪ .טצו בשאפץיךי הי?ועל אונ'‪#‬רד‪ .‬אפר המלך אם אני נותן לתוכן‬ ‫המין הם )נו( םהבקעים‪ .סע.‬מראה של זכוכית« )גל( כ׳ נו גשנריס לבנרים‪) :‬ני( נקרסים‪ .‬אייביינ זענעןדי אווי ווי ךי זזןנען ב׳‪£‬אפין גיוואךין‪ .‬פון דעסטווענץ' טיט לער צייטוועלט ךער‬ ‫‪5‬ייןוואנד אביםוללויז‪ .‬אר אטאנ‪/‬ייט‬ ‫אוועק אונ אטאג קומט אן־אוואך נייט ‪.‬נוואנד' פוןךעםניצעלט היייגג‪ .‬אלא יום יוצא יום נכנם‪ .‬איך נחלקו אבות העולם ביש‬ ‫וביה על בריית שמים וארץ ‪ .‬נרד ווען דיי זענע!‬ ‫ב‪#‬אפין גיוואךץ‪ .‬ךא האט גאטאוים גישפךייט ךעמ הימעל‪'.‬י?ט בלים <קי?ער.‬ומעשה עם דמדומי‬ ‫חמה ‪) :‬ט‪ (1‬ה׳ אלהים‪ .‬נץ' ביי' נאכט האט‬ ‫נאט גי‪9‬לא.‬אחלש נייט אוועק אונ אחדש‬ ‫קו?ט‪$‬ן‪ .‬אונ וועיךץיניט גייענדערט‪" ..‬דיי צו יךאכין‬ ‫תעלי.‪.‬אויב איך וועל אין‪.‬ברם הבא )איוב ליז( תרקיע עטו לשחקים‪.‬נאד די״הימעל אוניןיי‬ ‫זןלד ז‪/‬ננען די זעלביגע אונ‪.‬אונ ביי'טאג האט ‪?.'‪.ייא?ט אויב איך' ויעל אדיין ניסע.‬מיי^ט‪.‬ברם הכא חזקים כראי םוצק‪ .‬־‬ ‫)ננ( תרקיא ‪ .‬אלא םהשבה בין ביום בין בלילה‪ .‬אמ בית‬ ‫הלל זאיןט ןאס ‪9‬רא?טק אונ ךאם טאלןאוו ‪8‬לץ גיייען ביי טאג‪<.‬מתנקעיס נל' משרון י‬ ‫‪ ri:‬וגו׳‪ .

עבליבען ‪3‬א‪.‬שיוש"'ויל שהנויות‬ ‫)א( וצמת ה׳ אלהיס‪.יטראפץ איייגעריהאט אפ‪. 5‬ץ יי‬ ‫פרשה יג )א( עכל>‪ .‬ג‪:‬ווקפץ ךערןןךד‪5 .יהךנת‪ .‬נאד אויף ךי יועילט ‪.‬י‪.‪7‬ער' האט אדם געםישיט וואךעםע מאםער טיטקיארטע •‬ ‫אוג הט אחיץיגיגאיקין אץךינ^קער'‪ .‬אוג איין'אנדערץ פסוק שטייט אז ‪ /‬א ט הט גימאבט שפראצין פון דער‪.. והלואי יעםיי־‪) :‬טז( ארץ ושמים‪ .‬תיי ח.‬למשל טען‬ ‫דזאט ןיםאכטאגיזעם מלך איז איין שר גיקומעןךער ערשטער צום מלךיאונ קאטאויף דך‬ ‫}יגומען זיין מלוכה‪ .‬בך אמר הקב״ה הואיל והארץ היא עשתה )סא( צביוני תחלה ‪ .0‬אר'מאם רופט מען די בוימער שית‪ .‬כאילו סס מניגיס לנר‬ ‫פיוב״י ונתינ והוצא האון לבא מיל אמד הצוואה‪ :‬ומונויס וה עס ‪ ) : aj‬ד ( עש הנויות‪ .‬הט רבי חנינא ניזא.‬ק ‪?$3‬יץ‪) :‬טן( ארץ ושמים‪ .‬איר תנינא)ב( להלן לגיע ‪.‬הרי אני נותן לו )ס( פרוקופי של*‬ ‫תזוז ממנו לעולם ‪ .‬אמר המלך הואיל ולגיון זה הסליבני תהלה‪ .‬טרוי'בי‪ :‬פי.‬מעט מ ק פיל זינךי.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יביג‬ ‫‪M i‬‬ ‫הרחמים..‬האט לער מלך גייאנט מייל ךער‪:‬טר איי גיווען דער עך^טער וןאס ן ט אדף‬ ‫]יך נענומען מיץ מלוכה‪ .‬איד מייעם שטייט אין פסוקי נאט האט .‬מעשה בא׳ שבצר‬ ‫את‬ ‫מתנות כהוגה‬ ‫ק סעיגש נ )גש( ללגיון‪ .‬‬ ‫אונ^יךי בויםיער זעיגעןגעבלייבקליידיגהאטדערומנט אים .‬איןגן‪.‬א?ין‪'.‬נ ט ל מנמיס ו״ל מקילס שמלא האלם נ ד שימצא סכל מתוק!‪•:‬‬ ‫נלבין גיומטיןי ווש״י שי׳ מסנה והיא היא‪) :‬םא( צביוני* ) ג ( כאילו משינון אלו עס א ל ו ‪ .‬איו גיקומען איויניט אוג האט אים גיהתת‪ .‬אווי האט גיזאנט גאט מייל לי?ןךד איז גיווען ךי‪.‬עייל מ ק רער וףנט ביי. ראך ליי ןלעטער־‬ ‫אונ‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫א‬ .‬חרי‬ ‫אני נותן לה פרוקופי שלא תזוז מסנה לעולם‪ .‬מיל של מלן‪ ) :‬ס ( פרוקיפו‪ .‬עד שירדו עליהם נשטים ‪:‬‬ ‫)ב( ובל שיה השדה כל האילנות )ג( כאילי םשיתין אלו עם אלו‪ ..‬יעל.‬וענק מןלעוןנר . ‪ JJ‬עדן אונ די בוימער פון רער מעלט‬ ‫ןןאבין ניטגימאקםץ ביז איויףזיי חט גיתןנינט‪ .‬אזויןט גאט נ'יואנ ט‬ ‫אויב איך מעל בשאפין דיוועליטםיט רחשגות‪ .‬משל )נט( ללגיון שהמליך את הטלך‬ ‫החלה‪ .‬אלע םיבער זעגען בשאפץ גימאלין מע^שין ואלין פיןגיי הנאה‬ ‫ד‪.‬סו• שהיו אילנות וכאן אמו וכל בית ויועין ומשעין מענו על מנת להוציא ס ו נ ה ‪ ) :‬ה ( להנאת!‬ ‫נא היה ע ד ק » ) נ ( ‪1‬ישע ס׳ אלהיס גן נעל! מקוש ודרשו של נרות‪ .‬אדב איך ויעל בשאפץ‬ ‫לי ליעלט טיט לץ • יועטיךי' וועלט גיט‪/‬קענק ‪3‬שטיין‪ . ‪.‬הה־ד )תסליס קיר( יסר ארץ על מכוניה‬ ‫בל תםוט עולם ועד ‪:‬‬ ‫פרשה יג )א( וכל שית השדה טרם וגו׳‪ .‬גאראיך מעל בשאפין לי וועלט מיט‬ ‫}!שןטיאונ טיט רחמנותי אוניהמאי ואל ךא‪.‬מייל ךער'מענ?ש איויגאך‬ ‫ניט ניווען‪ .‬ולהלן‬ ‫אח אוםר )א( ויצמח ה׳ אלהיט מ.‬סיפיה דקוא דייק ואום אין הוי שהכל נשניל‬ ‫ךער"טלך‪7‬יטא'ה.‬תני ריח אלו ואלו לא צמחו‪ .‬אוגיוואםעם שטייט אין פסוק נאט האט גימאקט‬ ‫שפר ?יו אי! ‪.‬עךן זענען שיייןגיווק‬ ‫בויקער פךיער פאר רעם מענטיש‪ .‬ךע?טךער‬ ‫מלךשךא‪/‬אגסטי^אז ף בויטער זענען נאך גיט גמוע.' ?-‬עלץ אלע‪*.».ט‪.ט גיט צו' קוםען צו אים ‪. מיר או‬ ‫די טךויביןימאילטץ גיווק וואלטיןיךי פארשטעלט^סזאל" דער ווי.‬כל האילנות )ה( להנאתן של בריות נבראו‪ .ק'‪ .‬אלעבדמער פו.יא הטףלערינט ךי בויטער פיו.‬‬ ‫וכאן לישובו של עולם‪ .אלם איז שיין גיויעןג‬ ‫)יבי( יוכל שיח השלד‪5.‬עט האט אמיאהל.‬נס\אל‪.‬הבא את אומר בל שיה השדה ונו׳‪ .‬ערר אלע‪.‬וענק די בויי^ער גאך .‬לךי^עיר וועליאיך אים געבין אזויאכבוד'דאם‪.‬קיין מאלזלגיט‬ ‫יצפגיטאהן מעלץ פץ אים‪ '.‬אונאויב לאמאלם וענק‬ ‫דא מענטשי.‬נץ‪ .‬עשניטק ךי‪. האדמה‪ . |עלרזעגען נאך גיט‪.‬עליייא‬ ‫בדמעו־ גאך איירערידער מען^שיאיו ^יווען‪ .‬קע}‪.‬נ?שין)יואריום‬ ‫שיח אייוךער טייטש רעדי.ט איין בוים‬ ‫צום אנךעךין יעהט אוים ווי די בוימערישםועשין איינער צום אנךעךין‪ .‬ערשמע יואעהט‬ ‫גיטאףן ימיין'מילק* מעל איך איר^עביןאזוי אכבוד מאס ואל פץ איר קיץ מאילילניטאףניטאוזן‬ ‫וועךין‪ .עגרינדעט לי זנךר אויף איר פעקטונניו״יא ואל‬ ‫י זיך לןיין מאהל ניט "אויס‪.‬דאם מיינט טען אויך ךער נאך ווי.. צווישק ךי בויםער זעילט אויסיווי ךי בויסער שטועסין מיט דיא ס‪.‬ו^עגע.‪1‬יץיייעגאל?ץ •‬ ‫אוג ןאט גיגעכטיגט אץ מיין' גאלטץ ‪ .(‪ '.‬ללייא בוימער‪ .‬כל האילנות כאילו‬ ‫טשיחי! )ל( ע‪ 0‬הבריוח‪ ..יט גיווען ביו רער‬ ‫§ענטש איז גייקיטק‪ .

‬שנא׳)תהציפ‬ ‫תהום‬ ‫מתנותכהונה‬ ‫נאוה ואעפ״נ לשעמיס נכשל נהס נםסוא מעשה כיי‪ . מטר‪ .‬קק)יאנטיךער פכוק צלע שמועםין פון ךיזבוי^ער זענען.ינט רי‪. .‬ווק‪.‬ירמיה י( עושת ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו‪ .‬מ ד תעניו נ ו ׳ ‪ .‬פט איין אבנרוניד יצום אגךערק‪.‬מ״ט )איוב‬ ‫ה( עושה נדולות ואין חקר ונו׳‪ .‬ער הט נימאבטךי‪. יוחאי הט גיזאנט ךרייזאקין זעגעןגלייך ‪.‬ווארום גאט הט גיט גימא?ט רעגענען‪.‬מרי תצליח ארעא • כל תפלתן של ישראל איגה אלא על ביהטיק ‪.‬מזכיר שם מלא על עולם מלא ‪ . צוךכיי איהיית )ארץ‪$‬דם םטר‪.‬ריבי לןי ‪3‬ר חייא הט גמאגטיךי אלע ךכיי וועלטער‬ ‫ןע.‬רבי' חלפאיןט ניזאנטיאזוי וד‪.ע.‪ 0 ) :‬ךבי הועןעיההט ןיואןט דאם ׳?טארקייט פוןדעםךענין איי אשדערע‬ ‫זאך‪.‬זעחן םיר ‪ us‬וואיס רעד רעניןייוערט‬ ‫גיגעבץ‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ .אגצע רייךין פון‬ ‫מענטשין איז נאד פו.‬לערוגטךאם אפ פון רעם'ן־םוק‪.‬גאטיוועןןועט ךר ביתס? קדב‬ ‫גיןאהט ווערין‪ 0):‬כי י*א המטיר ה׳ אלהים‪.‬ערד ךער טקטיש רעד ךע^ין‪ ".‬כעי שנאמר טוס עשיר‪.‬‬ ‫'עם האט ניט ניוואקםין׳‪1 .1‬ךאם לערוגט איגזא^עס איזיגי^א״קיין^עךר איויגיטא‬ ‫ךעיר רעגץ‪ .‬ךער.‬איי.‬גרויסע זאכין יום סען״קעןךי גאר גיט ןארשטין‪.‫סדר‬ ‫בראי&ית פרשה ע‬ ‫בראשית‬ ‫את כרסי ולן בתוכו ובאת הרוח ופגעתי‪ .אל‬ ‫}יאקםין‪] .‬דאם‪.‬ער דער "מאנט ךעם פולק .‬אלע תפלות פון מענטשין איז נאיר ווענץ ךי‪.‬ךעם קול פון ךי ךינעם‪ .‬‬ ‫)ו( עבדת ארעא‪ .‬דאם .‬אז^עךד אונ‪.‬עם האט‪.אל גי^איהט וועדי.‬שיננה נ״ה יירש השלה וה נ״ם נו״א נ•׳!‬ ‫ליס ששסס האי! נירוס או לא עשתה ילק כסינ שית ידנד שוס תתיש‪ ) :‬י ( מוכיר שס מלא‪ .יןוא״קיין^ערד‪ .עקם' טענ‪..‬עס שטייט אין ןסוק.‬נן העילה תעש־ סארן ותצליח סאון ו ) ש ( מדי ׳תגני‪ .‬ר גיטרענןן אויף ךי״עךר אוג‪.‬וכל שיחתן של בריות אינה אלא על הארץ‪..‬‬ ‫!אונ דער רעגין‪.ךעם בית המקדש גאט רעד בית המקדש .‬ערד‪..‬‬ ‫ננ׳ אלה עדין לא ס ס כ׳ לא המשיר יגו־ ‪) :‬ו( ייל ס׳ אלהיש אנץ ושמיש וכשש שהוכיר שס מ‪:‬א על עולס מלא‬ ‫תפלת.‬אזין‬ ‫כירש׳׳י ו״ל ו )י( ענוש ארעא ז נ י • שתמיד טאלין זה ינון העולש '"ר‪.‬םיט‬ ‫וואט _ווייל‪!7.‬ער גיט ךעםברוטוגג'פין‪1‬יאסער‬ ‫אין' ל^על‪ .‬‬ ‫דארום‪.‬רבי‬ ‫אחא‪^.‬נייט פון ךי יואלקין אזוי וד דורך ארינע‪ .‬יענ‪.‬אוג אלע שםועםין פון מעגטשי| ווקגי.‬‬ ‫)ט( מרי •תבני בית מקדשא‪ .‬גאט ‪5‬יי'ן §עלד יאל בנלי‪.‬וטטר‪ .‬כך הוא )י( מזכיר שם מלא בירידת נשםים‪ .. פעלךער איזיגאך אויך גיט ‪.‪.‬ואם אין שניהם אין אדם‪) :‬ל( איר‬ ‫הושעיא קשה היא נבורת נשםים שהיא שקולה כננד כל מעשת בראשית‪ .‪.‬ר׳ אחא מייתי לח מחכא‪) .‬ואם אין מטר אין ארץ‪ .‬אמר ישביי נ׳ דברים שקולין‬ ‫זה כזה‪ .‬איר חלפאי כשם שהיא מיכיר שם מלא על‬ ‫עולם מלא ‪ .יטא רער ךקין איז .‬בטה )פס( הנותן ט ט י על פני ארץ ושולה םים על פ&י‬ ‫חוצות ‪ .אםין‪ .‬לשות כן ונו׳‪ .‬אט מיין §עלד..‬עם שטייט אין ןסוק איי.‬איר לוי בר חייא ושלשתן מנ׳ אותיות ‪ .‬אווי ווי‪.‬אז‪.‬כן היא תפלס! לכנןניס ונין אין שניכם אין אלס ואס אין אוס אין שניהס שנאמו ני‬ ‫אוגך'י'‪7‬ירות'אטובה פאר ידעם מענטש ' ‪ " ' .‬אדם‪•.‬ואלו הן‪ .‬ו‪1‬ען'םענטשי.‬אונ אייגם ‪1$‬ן‬ ‫אגךעריןי״קען ניט די.אט טוהט ‪.‪ .‬קךי‬ ‫דריי!'אכין ךי‪.‬טה‬ ‫כתיב בתריה )שס( לקול חתו המון םים בשמים‪ .‬עךד פיט ויין'כחי^ר וזטיזןנניבךייטךו‬ ‫וועלטמים זיין חכמה‪ .‬ךי אלע ךריי״זאכי.‬ללמדך‬ ‫שאם אין ארץ אי.‬רעגין איז גיפןאאיו‬ ‫ךער‪.‬אין פעלר‪.‬ער הט"ךער‬ ‫טאגמ רעם פולק גאםען וה׳ אלהים! איויך אפו‪$‬ע וועלט‪ .יטאהן אין ךי‪. אבגךוגד רופט צום‬ ‫אנךעךין אבגרונר צו‪.‬עםאיז גיוו*!גין‪. ‪3‬עלר‪ .‬זעוןן טיר אז רער‬ ‫רעגין אליין איו גלייןי צו אלע נרדםקייט וים גאט״הט .‬וכן מוכת נילקונ!‪ .‬ער ךעם פולק נאמע• לה׳ אלדיים( אדףדעסךעגין‪.‬ואין קול אלא נשמים‪ .‬אוד ווי״עם שטייטה׳אלהים ן ט גיםאכט‬ ‫ךי^עיר או‪ :‬די הימעל‪ .דעךין‪ .!אגט‪.‬לא עבדת‪) .סוד דאס אנךעךע‪ .‬מענטש אויך ניטא‪ .‬ער?ד_קט וואםער אויןפ ךי . .‬אזר ‪.‬מרי מתי יתבני בית מקדשא‪ 0) :‬כי לא המטיר ה׳ אלהים‬ ‫על הארץ ‪ .‬עךשטע זעקם טעג‪ .‬ז( וכל תפלתן של בריית איגה אלא על הארץ ‪) .‬עם'ךע..‬ארץ‪ .אטען ילה‬ ‫אלהיםי אייך אפולעךעלט‪ .‬עם איז.אך‬ ‫ןיט' גיווען‪ .‬‬ ‫ריבי שטעון ^. נ י ' ‪ .‬איעער פרעגט ביי רעם אגרעךי״ן‪.‬יום שטייט ךערגאך צו דעם קולי ווים‪.‬ודיל‪. דאךף האבין איינער רעם א.‬ךעם קול מייגטיםען רעגין‪ .י.‬מ( מרי‬ ‫תעביד ארעא‪ .1‬אלע תפלות פון ך י יוךיןאיז ג אר‬ ‫דע.‬א ד ע ר ^ ת ^ ד ה טייגט §ען‪ .‬געואקסין‪.‬עם‬ ‫איז גאך^יט}יוועןדיבדמעראונעסאימ^אךניט ני‪.‬ימצאסי שראוי להניס כן ואס‬ ‫וגו׳ ‪) :‬ר‪ (.‬געני אלע זאליןיוןאם יענען'ב‪#‬אפין'ניווארין אין ת ״עףןטע.‬ווש שית מלשון הפלה נ ו י א ויצא 'צתו‪ .‬געוע.

‬עפענען פון דיינעטמעגין זיין נוטען אוצר אונ זאל נעויין‬ ‫רעניןו‪ .‬ואט אלע לעבעך‪:‬נע ‪ .‬עם שטייט ‪.‬‬ ‫בירידת‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫‪:‬אוויל‬ ‫לא המשיר וגו׳ יאוה אי|ז )יא( מנפוס ע.‬רבי יוהנן בר ‪0‬רי‬ ‫אוסר ‪ .‬ךבי ‪9‬יםון זאניט רער רענין איז אזוי' נוט נלייך‪.‬רבי יורן זאנט פון״ךביאלגעיךבר אבינא ם‪. .‬תגי‪.‬‬ ‫ןועןפרינען טי־ אלע'צו‪.‬אונ ביי וך״חצית המתים שטייט אויך דאם וואךיט״עפענען וזנה ע י פותת את‪.‬״עם איו' ןיווע.‬אין ןסוק ‪3‬יי ךעם רענץ די‬ ‫האףט צוריק ‪.‬לעם יעלעגען כה אונ הכמה ויום‬ ‫^•טייט איי..‬ק‪3‬רים>‪ .‬ידען איר פרייט אייך‪.‬נבו**ה'פון נאט אז ךי מתים וועליין לעבעךינ‬ ‫ווערין‪ ..‬עס שטייט אי.‬לער‬ ‫וואי־ם !ר‪.‬נךעךין‪.‬ניוואךין' פון נלות‪ .‬ווארים‪'.‬עבירות‪'.‬ביי רעגין שטייטךאס "וואךט‬ ‫‪^.‬תחיית המתים לישראל‪ .‬יהישע^קרח^אירדזטיםום טוביםאונ מיר האבין‬ ‫.‬ר׳ יורן בשם ריא בר אבינא‬ ‫אמר בזו שירה ובזו שירה‪ ..‬אונ ויען סיר פריןען אונופרייט איר אייך ניט‪.‬אונ דורך רעןיין לועךין אלע‪.חום ‪3‬ר חנילאי זאנטךעררענין איז מכפר ךי‪.‬רחב״א אמר ונדולה מתהיית ה ס ת י ם ‪ .‬רעי אב‪.‬‬ ‫ווארום״עס ?!טייט ‪.‬עם‬ ‫שטייט‬ ‫קשה‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יומא‬ ‫דמשרא‬ ‫טימא ידגא ן‬ .‬עפענען‪.‬זענ‪.‬לעני. )'מוחל נידען> ף ‪.אט האקט בווילינט' דיין לאנך‪ .‬קערו^ג פון!‪.‬מהשם‬ ‫ממארץ‪ .‬פךייען טיר ןיט‪ .‬י?תח יה׳ לך <.‬ביי' תדדית חמתים‬ ‫שנןייט״יעם וועלין דנ.‬ווו לישראל ולאוגנות העולם‪ . ודי חבמ!ה דאם ועגען גיוואקםין דורך ךעם'ךע..‬עפענען‪.:‬כלי‪.‬קברותיכם‪. am‬רעגין איו נרעס״ער ווי אוזנית הםהים‪ '. ו^חעת הטתים‪" .‬בשעה שאה• שמחים‬ ‫אין אנו שםהים‪ .‬ר׳ אבא ור׳ חייא בשם ר׳ )חייא בר( אבא א ס ר ו ‪ .‬יהושע ני^נפעלט ווען‪.ע'.1‬אינביי רעגי.‬תה‪:‬ית' המתים איו נאר צו מענטשין‪ .‬ךביי ת.‬שנאמר‬ ‫)שס פה( רצית ה׳ ארצך‪ .‬ובזו שירה )תהליס‬ ‫ככן יתרועעו אף ישירו‪ .‬עס ניייט‪.‬ווארובעס שטייט אין §םוק‬ ‫דוהא?!טפארנעבי.‬‬ ‫ובזו פתיהה )יחזקאל לז( הנה אני פותח את קברותיכם ונוי‪ .מים טובים‪ . אויף טייר ! ד ה׳ <ךי ‪.‬ךער וואלט _יר פי‪0‬ס את ידך )ער‪.‬תהי״ית המתים איז נאר צו יוךין אוינךיעניןאיז §אר'יורי.פאלק‪.‬דזאטרקי ‪.‬בזו פתיחה)דכדיס כא( יפתח ה י ל ך ‪.‬וועגין בייתדזיית‬ ‫לטלגים ?!טייט מען וועט זייננען אוני ביי רענין'שטייט' מען' ‪.עןדי'וואם‪.‬ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמתים‪ .א'קאבץ .‬זאט>‪ .‬נטיאםולט ‪.‬אף חכמים קבעו אותה‬ ‫בתה־ם‪ .‬א אונ רבי חי.‬איז בוויליגט אווי ווי‪.‬ואנו יש לנו מועדות ‪ .‬אזוי ווי‪.‬ביי ו^ךדית המתים (שטייט‪.‬אונ ךעגין‬ ‫איז פאר מענטשיין איונ פאר בהמות‪ .‬רבי תיא בריאבא‬ ‫‪.‬אונביי לגחנית'הטתיט שטייט'דאם וואךט‪.‬אף )יא( טכפרת עלההטא־ם ‪ .‬‬ ‫וזו לארם ולבהמה‪ .‬אקר^ן‪.אט יאל ‪. אי. פסוק דו וזאםט פאר נאמולט דייןיגאנצין‬ ‫‪3‬עם‪ . .‬עקב‪ -‬רבייוי?! ברנןרי זאנט דעי־ רעינין פאר‬ ‫ואםולט רעם כעם' פון נאט‪.‬עפ'נט דיין היאנט אונ‬ ‫פא?ט‪.‬ר׳ סימי! אשר‬ ‫אף םכנםת את הנליות‪ .‬איל אתם יש לבם מועדות‪ .‬בזו שירה )ישעיה מב( ידונו יושבי ס ל ע ‪ .‬יא‪5‬ט לער רענין‪.‬שנא׳ )תהלים פה( שבת שבות יעקב‪ . ןםוק.‬אין פסוק ביי רעם' דעגין ..‬ולהלן רוא אומר )ישעיה נ״ו( לרצון על םזבתי‪.‬בזו יד שנא׳ )יחזקאל לז! היתה עלי‬ ‫יד ונוי‪ . ההניאיס‪ .‬י'י רעגין עזטייט‬ ‫די מעלי.‫סדר‬ ‫פ ר ש ה יג‬ ‫ב ר א ש י ת‬ ‫בראשית‬ ‫נה‬ ‫מ*ב( תהום אל תהום קורא לקול צנוריך‪ .‬עבןרות פון דיי.‬ואםען‪'.‬םזבת‪'.‬מעט דננען‪. שאלין אונ זיננע.‬עפענען‪ .‬שנא׳ושס( נשאת עין עםך‪ .‬נלייך צו‪.‪ .‬‬ ‫)א? מעל ‪?.‬נ‪:‬קעךטךו'צוךיק‪. רעם א‪.‬ר׳ תנחום כר הנילאי‬ ‫אומר‪ .‬שנא׳)שט( אספת כל עברתך ‪ .‬שהיא אוספת את העברה‪ .‬מייל עם‬ ‫ןינעבין איז‪.‬ ‫אונ״פארנדם‪.‬א״ר יצחק שהיא טרצה כקרבנית ‪ .‬ך‪3‬יחי.יואגט פון רבי«*‪$‬א ס ווענין‬ ‫די חכמים וזאבין רעד מאנט רעם רע‪3‬ין אין ךי ברכה פו.‬ביי רענין שטייט‬ ‫יער וואךט״יר‪ . .‬בזו יד ובזו יד‪ .‬פע.‬בזו פתיחה ובזו פתיחה‪ .‬ךארום‪.‬ואימתי אנו ואתם שמחים ‪.‬נוי א׳ שאל‬ ‫אה ריביק‪ .עבי.‬ווי'לי‬ ‫יוךין וואלטין איין‪.‬יצחק ‪.‬אונבייתחעת המדגים שטייט דיער וואךט י ד ‪ ..‬יבזו יד )חהליס קמה( פיתח את ידך ‪ .אבראבאו'אנט דעררעין‬ ‫איז ןיוו‪#‬ין נעגין ר״חינת המתים‪ .‬ען ניזע^ין)ניילעניןי אונטערךי ^טיינער‪3 .'ין>‪ .‬רהביא אשר ושקולה‬ ‫כננד תחהים‪ .‬אונ וייי ^מ־ן‬ ‫קזטייט צו אבעונילינו ננ אויף ‪8‬יין‪.ערע‪.‬שתחיית המתים לאדם ‪.‬ביי'ךעינין שטייט דאם'מאלט‬ ‫‪. .‬אנוידזט ני^ךענטבייי־בי‪. שטייט אויך ‪.

‬פיט לבשו‬ ‫כרים הצאן לבשו )יג( דכרייא ענא ל׳ נקי‪) :‬ד‪ (.‬יך איוי‪.‬ען'אדףדי]ערד"‪ .‬קבות‪ . ראסדין‪.‬עגען אויופ‬ ‫אערד מאם דאלט איי נ‪.‬הא‪3‬ץ די איםגיגעבין אביעקץ וואםער פוןי״רעם נ־אםער‬ ‫ןיס די וכאבייניבריי.‬לעם }'רויסץ ‪:‬ם‪'. ביי די איןהאנ ט‪.‬‬ ‫.‬אוג ןזאבין .ענען‪ '.‬אונךי טאהלין וועדי.‬עם‬ ‫איז גיט‪.‬ ‫י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫) • נ ( תפקייס‪ ..־ שטייט‬ ‫איר זאלט שאלין צו.‬אלא הריעו לאלהים‬ ‫כל הארץ‪ .‪ .‪. . רלם האט‬ ‫אןךינוםלצו ריבע.‬טיט )שס( לבשו כרים הצאן ועסקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו‪.‬דארום״עם* שטייט איי.‬ךבי‪.ל‪'.או־ צו פראבע'‪ .‬כתנים לוים וישראלים אין כתיב ‪ .‬שעל אס על נד המס־ ירמניש וכ! משמע נ׳ לא המט י מפני‬ ‫באדם‬ ‫פי רצונם ירי המפר וכזה היו משענוים לנ הנריות להקנ״ה ‪:‬‬ ‫‪?/‬טייט אץ^םוקךי שעפםץ לנקבות(ווערץ בע ק'לייךט טיט די שעפםין )?לים •""ךיןןרים^^ע]‬ ‫אדףךי נקבית‪.‬ינ. בעקינןען ךי‪.‬ךער'נא.‬י?‪5‬א‪.‬מע??ש ‪.‬וארם אץ לעבוד את‬ ‫ה א ד מ ה ‪ .‬אזוי ידי״עס' שטייט‬ ‫אי! ? יק‪. פסוק צו טאכץ ר'ע?‪.אט ידי ‪2‬אנצעוועלט‪.'אי.‬ווען דערמעגטשיוואלט גיטגייוק וואלט ך^אטינייטפארבוניהק‬ ‫םיטךי.‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫יט‬ ‫‪:‬‬ ‫האט‬ . ‪ $‬דיןןזעי^ןי^נקבות‪-‬״דער^^רעט^יטאדןעם^שוןו‬ ‫)הןעאדמ‪-‬״עםאיז גיטגיוועןנןייי מענטש'צו'אךבעטין ד ‪ /‬ע ר ד ‪< . -‬אטהטגיט גיםא‪5‬טךעגק‪.‬ער ךי^נרר י‪' .‬יהושע בןלךיאגטיוען‪. דינע *בי'י.‬אונאו יוךץ האבץ ‪.‪ . אונךננען‪.‬קרים טיט נ‪.‬וואהל‬ ‫רעם סעגקשוואםאיךבעט אץךי תוי־ה ‪.‬האבי! די §ן ?ישעפט פץ י רעם‬ ‫\ \ ‪9‬‬ ‫גייאןט צו ךבי‬ ‫וואהעראפולע ?אם‪ .‬נע.‬יענען לי מ'א‪5‬ער פון אוקיינוס‪.א?ין אנרערע וואםער'אין לי יןאםער'פץ איקינוס‪.‬וד די ועג^ען גיקוטע.‬אמר ריביל בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת )יכ( הפקירה ‪ .‫•ךך‬ ‫ברא׳טית פרשה‬ ‫י נ‬ ‫בראשית‬ ‫בירידת גשמים‪ .‬בהמות ראוך‪.‬‬ ‫כיו.עח‪.‬אם וכה הוא עמל ב ת ו ר ה ‪ .‬דאם‬ ‫איז'.‬ואדם אין לעבוד את האדמה ‪ .‬קיין‪'5‬עגט'ש‪• .אט‪'.‬האבץ די אריץ ג‪.‬ךער'ך^ץ'‬ ‫איי}יייע.א‪.‬ואם לא זכה הוא עמל‬ ‫בארץ‪ .‬האט אילריגוס גייאןט‬ ‫צ ו ך י ג י ט מיראביםולפוןךעם ויא?ער‪.‬שגא׳)איוכ לח( להמטיר‬ ‫על ארץ לא איש מדבר לא אדם ב י ‪ (!) .‬ןןריאל טאכין ךי‪.‬נייאגט צ ו ד י ווי‪.‬ער איו זוכה אלבעט‪.‬ןייןרעגין אךער גיי.ןרך.‬גאריעם איי אשטעענדיגע וואםער • וזאט‪. יאלץ וועדי.. אלא לנםיון‪ .‬פיהלייבי אלנעייך' אונ רבי‬ ‫נת‪!?1‬י‪.‬כל הגחלים הולכים אל הים וגו׳ )קהלת א(‬ ‫מעשה בריא ור׳ יהושע שהיו מפרישין לים הגדול וגכגסה ספיגת.‬בער גיט א‪8‬ארביגדוגג‪ . צי.‬עט שטייט ניט' כוזניםלדם ישראלים ]אלין שאילץ צו {אט‪ .‬ווארוםיעם זאל רעגעגען פאר בהמותייעגין‪ .‬מלאו משם הבית מלאת םים ‪. די מע^טשי.אר רחםגית‪<0):‬כל‪ 1‬אלע טייכיי! גייען אץ נם אוניךער ?ם ויעלט ‪ .ט אז אלע טייכין ןליען איי.‬‬ ‫האבץ ך י גייאגט' לי ויאםער פון אוקינום שליגגען איין אלע יואםע״לין‪ .‬דעי־ מענטש איי בשאפין ניידאריןינאר צואיבעטין‪.‬זנריס כריה כן איל הצאן ואמר שהכריס הנוית כיותה שייו המטר בשביל המיות יהנהמות וכי׳ כ•‬ ‫לובשים נא! נקנות ולשין נ?׳ דני ‪) t‬יד( כאליהו וכוי‪ .‬ק־ץ מענ^ש‬ ‫‪.‬לבי'אלי‪.‬לא גברא אדם אלא ל ע מ ל ‪ .‬ועגע.‬‬ ‫אויב_‪.‬איזיי^אי־‬ ‫^ארךחןגית‪$ .‬ז|ם יאל...‬אס גא היה נברא האזה לא כיה‬ ‫)יג( יכי״א‪ .‬ן‪.‬עיר‬ ‫‪ y v t v‬י ר יעגען דא גיקומען' .‬נדוען אמק?‪1‬ש צו אךבעטין ךי״ערד‪ .‬גיר אין רעד תורה' אויביו־ איז ןיט ז‪?1‬ה ארבעט‪.אט אווי וויי אליהו הנביא אונוך חיני הסע.‬‬ ‫מה כתיב אתריו הריעו לאלהים‪ .א^ל }יפאלין־אץ א‪#‬יףאויף‪.‬די שאלי.‬ייי יאלץ זיף בהעפטין די‪. לים למקים שאין‬ ‫םים סהלגי.‬ואדם‬ ‫אץ להעביד את הבריות להקב־ה )יד( כאליהו ובחוגי המעגל‪ .ישטעלט אץ ךי שיף‪ .‬איל ריא לריי לא באנו לכא.‬ןס 'איו ניט גיווע.‪ .‬דייל ״עם‬ ‫איי}יט }יייען״קיין ‪.‬רימה יומה ימתאיה לתקן לנה זינה ‪) 1‬עי( אלמלא איפ כוי‪5 .‬‬ ‫איר זא.‬קע.‬יהיין אוג גוים‪.‬גיךאךפט ״עס‬ ‫ו״אל ביין רעןין רוךף אליהו ‪£‬דער דוךף חוגי המע^ל האבץ די נימויט פריער תשוןה טאה. בךעקטיםייט נןאלין‪ .‬יי ןןיע^סי^עךים'&יידע.ט‪ . ‪:‬ם אוג דער‪:‬םיועלט גיט'פיסל‪ .‬טו( אלמלא אדם אין ברית כרותה לארץ להמטיר עליה‪ .‬אשריו לאדם שהוא עמל בתורה‪ .‬עס‪3‬ייט‬ ‫רעגי.‬כי לא המטיר ה׳ אלהים על הארץ ואדם אין‬ ‫זגו׳‪) .‬נאיר עם‬ ‫?זטייטאיו‪/‬יאלט שאלין צו.‬איז לי שייף' אפיין'ניקיםק אויף‬ ‫אזוי'א>«רט וואם ליי ווא§ער גייט ניט‪ .‬אויף איקתירייאםךארטאיי גיטא קיץ מענטש‪ .ןםזאל 'אויףיאיך רע.

‬ןי.‬העייו‬ ‫מנס מניני איקיניס ני אינני מאנין לנם« ) נ ( יפני! ליס‪ .‬דער גאף איידי ניאןוער צוריק אחים גיקומעןאע איז אריץ אץ^בןרוגד‪.‬ער אךט .‬מפני‬ ‫ד׳ דברים תזר בו הקכיה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן‪ .‬יהותז זא^ט אז‪1‬י ווי דער נילוס ןדער שייף פץ םצחיסיוום‬ ‫איי.‬ק יענע יואסער א" !יי ן מ ^ י ט ר ^ י י ^ ל ץ ‪.אף ןזאט .? .‬ורבגן אסרי כםין)כז(׳תווי‬ ‫)נהר בבבל ושמו תווי( ולמה קורץ איתי הווי‪ .‬דערנ אף ייי ‪9‬עןש.‬שלא ׳נישי סשפליס מן הנויית וסנאיוסז‬ ‫האט ךי מא^עריפון אזק..‬עס זאל ‪%‬נ!וויי.‬כד( כיצד היתה הארץ‬ ‫שותה‪ .‬דרשת רבי' ז‪$‬לי‪.‬שהוא חוזר וםשקת אתת)כח( לס׳ שגה‪.‬‬ ‫(ויןייטונס‪.‬עט ויאלט ןי?‪1‬טאנען" שם יןט‬ ‫שוא?ים <‪5‬לכת‪ .‬אייי ומ ״עס ?שייט אין פסוק יאד‪1‬ע‪$‬ה?!ן ר‪$‬ךץ‪ .‬עךד‪ .nra<0‬ווי אז‪1‬י ןטידי־״עךד ?י?[רו‪^.‬עיך נלייף וד‪].‬ר?י‪.‬נמוען‪.יטרו‪#‬ען ת ערד םייט יואםער ‪:‬‬ ‫<‪ .‬שלא‬ ‫תהא הארץ שותה אלא מלםעלן‪) :‬ה( רבי הנן דצפורי בשם ר׳ שמואל בינ אמר‪ .‬יד דער רזמיי‪ .‬אוג אזד ןטידי^רד אוקי‬ ‫איו אויף‬ ‫}י?ורי‪$‬ען אין זן?הייב‪ .‬וויי״איזטייןזשיאוואגדיער‪ .‬דעי‬ ‫ןיגא?.נ‪1‬ם"^ן^לוע‪.‬עם את ‪.אנ‪5‬ערשייף‪.‬עוואסעד ןניי?ן י« ‪1‬‬ ‫ים אונ‪.‬כב( והוו יהבין בגווה םים והיא בלעה להון‪) .‬‬ ‫אוג ך רבגן.‬מס ך ינאםער פא'ק‪£‬לייץט ךי §עלרער אוני ךימי^םער ווערט איין}י״זאפט אי! לי‪./‬ערר‪.‬סססי משרש והילד נהי נ נ נ ל‬ ‫יםיי מ׳ אוקינופ נילעין לאיתן מיה! ) נ ג ( על ועתים נ ו ׳ ‪ .‬קו יימרזני ימסי עצמותיו וימת זנ י‪) :‬י!( מס‬ ‫הס ומה שנעם השעם מפני שנתינ נל ה<מליס סילניס אל מצי ום ויתלק ינצי אמי סס יישל'! ל ש י נ י ו ) נ ל ( ניצל היסס‬ ‫םים זהים אינני מלא יהין אששי ‪1‬ם! )יס( בילעין מיס‪ . פארי‪.‬ע?ינט דף די‪.‬מ( על דעתיה דריא‬ ‫משם הם שואבים‪ .‬י.‬אונ‬ ‫ך וועךטער ^ם חם ^כיט ‪#‬כת‪ ..‬רבי ‪5‬ח?ןה זאןט שיי ווי ידי טיפענןע פץ עייף‬ ‫קבר.31‬עח?טע‪1‬יאםער• שייפרט זןר ^םהם^בים ‪£‬ילכוז‪)» .‬םי אוקינום )יז( סה המוז ‪.ען פון די‪.‬ערד אייןקןאדיל אין פעךציג'יארזו־ אמ‬ ‫״עם איו גינוג‪. דכתיב ואד יעלה מן הארץ וגו׳ ותזר בו הקביה‪ .אף רבי אלי^וך ^עפץ' די ייאלקין פון ‪:‬ם אי‪ #‬י • ךלי ר יעג^עןיךייאויףייך‪/‬ערד‪' .‬אםר להן )יט( הבו לי םנהון‪) .‬רבי רןן פון »פ‪1‬רי הטןיואגט פץ רביישטיאל ‪3‬ר גח^ן ס ייעגץ פון‬ ‫ןןעגין פיר זאכץ הט גאט חרטה ניהאטאז ךי‪.יירטאפדי'^בוןה‪ .‬יהושע זום ]ער ואינט אזדיוןאלקין‬ ‫?ךעקען פץ די א‪.‬‬ ‫.‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫הייבץ‬ ‫י‬ .‬אזוי אלע יאדזר‪ .‬לני יסניאי לי עילה ננל ייס ימשקם םארזז )ני( נמת תינ״ה נ י ‪ .‬‬ ‫יכך היתה ה א ‪ p‬שותה מתחלה.‬עיי‪..‬ולפינן נקיא תור ל׳ תמים‬ ‫עיקר מאמי וה ייש מזיש קהלת ושש איתא פלינתא יי״א ותוהו שלאונעים שגה איני עילם ו ק פ ע ס אתת והיא מספיק‪:‬‬ ‫ייני יסישע י״א פ נ י האין שותם גיס איקניס יי׳ יהישע )נש( כעלי וייע‪ .קען פץ'ךי תבואה אונ פון ף בוי‪'5‬ערך^שלעכטעטהא‪'. קזאז^ל אונ נאף אנ^וזל‪ .אנין‪.‬מפגי )כט( בעלי זרוע.‬‬ ‫§אר ווס רו?ט טען איט כ״וויי מייל ?‪c‬־ ?!ריגקט ז*ן די‪.‬היו נותני! נתונו נים וננלע נארמס ‪ ) :‬נ ו ( סוד‪ .‬אץ פסוק?זט'יי'טו>ןר‪.עןצוךיקפץים‪.‬ד‪.‬דמשקה והדר טשקה‪.‬ושמי ת י ו ! ) נ מ ( למ׳ פנס ‪ .‬ךאכ איי אטייף אי| ?}ל ?גי י‪'1‬יין‪1‬ט סזןיי‪.אט סינזהגיםאט די‪.‬‬ ‫איל מים )יח( בולעין םים‪ ..‬ייעט'די ר)בי‪$‬ה‪ .‬עלהטן הארץ והשנזה את כל ?גי האדמת*‬ ‫‪8‬ייף‪$‬ט מ ד י דעו־ איןרוגד איי אויף גיגאנגען אונ ן ט אנ.‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬גתל מצדם סוא‬ ‫ל ז נ ו אינני מלא‪) :‬יש( הני ל׳ מ נ ה ק ‪ .‬דער .‬יהודה אוג' רבי }חבןה אינ‪.‬סי׳ נמייש מימ )י מ( והיא נהי שעילה ימינה מיס ומוני‬ ‫מיון־ ס פ ג ‪ ) :‬נ נ ( והוו יסנין נ ו ־ ‪ .‬עךרזאל' נאר טירינקען פון די או^ערשטעווא^ער‪.א‪ .‬ ‫י ב ש ב י ל‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫שאים עדי! * נ ם ינמי בשוש״י ׳•ל נסי׳ המומש ‪») 1‬׳( שסיק ס נ י ממיס עליונים יי*‪ 6‬ירש םם שנים מ נ ם םם שיאנים‬ ‫ע" סעמי^יוסי סמשי סיייל ירט ׳הישע ליש נמשמעו‬ ‫עצמי* יש־‪.‬‬ ‫טריגקט'>‪1‬ן אלעי^עלרער‬ ‫ר?י‪..‬דארט שע?ין די ויאלקןס ךי עאןןער‪ .אל האבץ אזיי ?יל ' ^ ‪ T‬ווי דער נידערינער‪'.‬י‪.‬על דעתיה דריי לשם הם שביס ללכת‪) U)'.ע.‬אזוי איו}ידוען דעו־ !^בנרונד מס קט‬ ‫אן.‬‬ ‫וריג אמר )מ( כסי.‬ר׳ יהודה ור׳ גחםיה ורבגן‪ ..‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה ע‬ ‫נו‬ ‫ביון שעלו לרומי אסר להם אנדייאנום )טז( שחיק עצסוח‪ .‬עךדאונ‬ ‫ך וואםער ?‪:‬יט איוים צוךיק אוג ‪ ay‬וווערט זן.ארפון די‬ ‫א‪1‬בעך‪#‬טע י‪.‬דריטונס‬ ‫דער חיי?‪. רבי‪.‬עכקנ?יגס תךף ךי ?!טארקע מעג‪?1‬שי!‪ «.‬ערד יאלטריגכוען ..‬וועל'ץ ציוזעןךי גאגצעמאסער אץידיערעפעלרער‪.‬ר״י אסר כהדין )כה( גילום‪ .9 1‬ער•)ת(‪.‬‬ ‫אונ ‪$‬ע.‬ני׳• קיים שהמשיי מלמעלה‪ ) :‬נ ה ( נילוס‪ .‬‬ ‫‪.‬כ( יהכון ליה םלא )כ&(‬ ‫לקינ־יאתא‪) .‬יי י ? » ‪.‬פערט‪:‬נם'אלע ז^ין אייף‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪. תוכייה דהרין קבריא דםרכה וקבר‪ .י!|[רינקע־‪.‬הניאי נ ע י ו מיי ילא פיישי יישיי גיס קנייאל ומ הוא‬ ‫מוני לו מאיתן לים שהניאו משהו )נא( לקינואהה‪.‬א'ונ דאס אמאווא גרער‪.‬ק‪^.

‬אונדי}ואתקין)וארפיין אראפ ךי ווא‪.ט אדי ווי ך י ךעע‪.‬עי־ האטי ?כבד ‪.‬מא ?עלץ‬ ‫די ך ס אץ ךי יואלקץ.עם מס‪.‬אט רבי אליעזר ניזא^ט‬ ‫ןיי וועךין יי‪ 0‬אין ךי תאל‪.‬קי^ןיעס פין אבי^הו^ם‬ ‫}יי לןאסלין ראם ‪.אך דבי‬ ‫‪9«7‬עון איז}^יך צי }|יי.‬הה׳ר )איוב ה( לשום שפלים לטרום ומי‪ ) :‬ט ( ומהיכן ה א ‪p‬‬ ‫»ותה ריא אימר ססיסי איקיניס ‪ .‬לי נירעףןע ואלין ?אוזן !‪^:‬רע אוי.‬ר?י ^ ע י ך זאןס פון ת מ^םער .‬וכי‬ ‫מיםי אוקינוס לא מים םלוחים ה ן ‪ .‬אר ווםרופט‬ ‫‪$‬ען ךי מא?יקי)ס ^ ( י ם ‪ . ש ט ״ ט י י א ץ ן ‪ £‬ק ^ קפוליס‬ ‫וץיבין דיערע‬ ‫ל ן ח ם ‪ ..‬לאחד‬ ‫• כ ב ר אח חבירו חכיח של יין)לי!( וקנקנה‪ ..‬אווי וד ךי‪.‬המאנל םישנ שפני שמקומן לר ואס אין המאכל הוק היסנ‬ ‫•יישיי פיק ותשני׳ כלו־ משיד! מ י ס לאון! )לה( שימקים‪ .‬קיןרב)יעל איך ךיר אפ ^עסטץ ךעם ]קאךץ וויייץ‪ .‬דכתיב ואד יעלה סן הארץ‪ .ואס אין אוקינום‪ . כמין כ ב ר ה ‪ .‬סערא‪1‬יףךי‪ .‬ר׳ אבא ביכ אסר כהדין)לו( מסוםא‪.‬ואין טיפה‬ ‫גונעת ב ח ב ר ח ח ‪ .‬דכתיב )איוב ל ו ( ) נ נ ( יזקו מטר ל א ת ‪ ) .5‬א‪ .‬די וואלקינם‪ .‬די .‬שנא׳)דברים יא(‬ ‫למטר השמים השהה ם י ם ‪ .‬איל סתסתקיס הן בעבים ‪ .וס זענען ראך ניןאלצין‪£1 .‫סךף‬ ‫בראיית ‪1s‬׳*־׳‬ ‫יג‬ ‫בראיית‬ ‫ב^ביל ) ‪ 6‬להריח »ללי‪ 0‬הרעים‪ .‬נ"רד‪ .‬ץקט ךי‬ ‫^עךד עא^ןר‪ .‬ךבי יוחנן אונרבי ש?!עון'בן לקיש קרי.ן זןיז דאס. 0‬רשב׳ל אסר שהן)<ה( שוחקץ אח ה ס י ס ‪ .‬על רעתיה דריי ‪ .‬ריש אוסר לא׳ שאסר לחבית הלוני סאה‬ ‫»ל ו א ד ם ‪ .‬יתפללו שומנים יממליןפ ‪ ewfi‬סיסויו‪) :‬לי( מסמא• נמו םהמספ‬ ‫‪ i t‬מושר ו )לנ( י * ‪ .‬איש יכיל לננה דיו שש ‪) :‬לנו( וקנקנה שלו ‪ .‬דכחיב )שמואל ב מ ( חשרח מים עבי שחקים‪ .‬ךער דעןין ביים אי.‬והעננים סתנברים מן הארץ ועד הרקיע וםקבלין אות] כספי‬ ‫ה נ ו ד ‪ .‬ענני ׳?‪.‬‬ ‫ד ׳ שמואל בינ אסר )צז( כדקין הללו של ב ה ם ה ‪) :‬י( ר׳ יוחנן ורשב־ל‪ ..ם ע‪5‬י ?!למים•‬ ‫ף וי^לגץן וזאך^ין איא• די וזא^ער ןוי ת ל ך אזיפ‪'.‬שנאי)מינןל ז( וארו עם ענני ש ם י א ‪ .יץ פון ךי ?ןלד‪ .ליץז ציו איי.‬אזוי מי ׳ןס‬ ‫יי.‬עךד אןיי ומ פון א ך פ ‪.‬אווי ווי ״עס ?!?ןייייט)אי‬ ‫י ^ ד ׳ מ ו^ןרץ‪ .‬קישקע מאם צו נ«י‪.‬גמוען !יין" חבר מיט אפאם מיי.‬וענען פץ הויבין‪ .‬מלו ?!הקיפ‪ .‬נמאגט צו ךץ הבר ןאלנ מיי־ אקאךץיךיץ‪ .‬ער ן!ט ‪.ואס או‪$‬טער ךעם יץטיעל‪ .‬שלאתי נשיוש* יזלו יעתקי נוזלים ששיספ ישוש.ואלקיןס פץ היטעל‪• .‬שנא׳)ההליס קצה( םעלה נשיאים מקצה ו«י\ץ ‪ .‬או‪.‬רבי יודיען‬ ‫ץ^ט לי ןז^קי^ס‪.‬יעךער טךאפין ביזוןדער‪§ .‬אןז רבי‬ ‫יון.עםע.8‬אווי}יט נאט ךעם רענץ טיט ‪.‬חאט‬ ‫ן ב י ךזישע ניז^ט ךי וואסער פון אוקי.‬אונ .‬איל הבא קופחך ובא ס ד ו ר ‪ .אט ‪) :‬ט( ?מהי^ן‪ .‬דכתיב )איוב לז( אשר‬ ‫)לב( תלו שחקים‪ .‬ד?י ‪#‬טעץ ןין.ם ‪1‬יאס‪.‬ןנפין גא?ץ לין * )י( ‪.‬ר ב י « } א בריבךגא זאנט‪.ען‪'.‬‬ ‫!יין טרא^ץ ריר• }י• ן! }עם ^ךעךין! אזוי ומ ‪:‬עסי ^טייש אץ ‪$‬סוק ח?טרת ס.‬י י » «ייי ‪4‬יז*־ינק‪ . »9?5‬ע^ען רעגץ‪)':‬יא( ?‪:‬נף נעםען מערין גירושין‬ ‫צי ף ^ ד ד מ ץ נ י י י ן ע‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫זו‬ ‫יי‬ .‬פון די מאסער ןוס א‪1‬יף ךי‪.‬אזויווי״עם שטייט אין ^םוק !ארו זנים‪.יקיש זאגט !דיל זיייצו מאהלין ראם מא^עריעךיער‬ ‫ןיא?ין מזל זיין ביזוןדער ‪ ..‬זוי וויי^ס שטייט אין ןסוק״א^ר ‪.‬זאנט‬ ‫ךזנר ל^ר צז ייים ‪1‬ייי?נ ‪1‬יין‪.‬רבי '{!כזעון בן לקיש זאנט לי וואלקינס'זענען פץ‬ ‫אונםען‪« .‬ל ל ( וחושדים אות.‬קץ‪& . וואל?ין‬ ‫‪»8‬וי ווי פין ‪}»$8‬יל‪ .‬ךבי יה‪#1‬נ זאןט ךי וו^לקינםטלי^ען'*!‬ ‫י אץ ?סוק *צום רזעיןיפץ היםעלוו'ע?טוטרע?ק‬ ‫ךי אויעךןאןע ייא^ער‪ .‬של השתן‪:‬‬ ‫א ד נ י .‬איל ר׳ יהושע‪ .‬רשביל אמר אין עננים אלא‬ ‫מ ל מ ט ה ‪ .‬פון ווא^ן נך‪. אש םשאנל ‪) t‬לו( נוקץ‪ .'.‬ס'?ט״ט אץ ןםוק ייוקו ן ק ר לאדיו‪ .‬היכן הם נוזלים בשחקים‪ .‬דיי אסר אין‬ ‫*נניס אלא מלמעלה‪ .‬כך הקכיח אוסר לארץ אייחי ענניך וקבל‬ ‫םתנות בהונה‬ ‫)ל( לשד* » הוו«י‪ 8‬והאילנישו )לא( כלי מעלם‪ .‬וא?זןין מעט אויף ג.‬ה?ט‬ ‫ןאס״עקין אץ בוץז\רבי ‪$‬םואל בר נלוןן זא.‬אווי נאניט‬ ‫‪.ץ'צו .‬פירש״י םייןן שיסיח‬ ‫פהיקיםו )לג( תוקי‪ .יאלקיןס ^ןאךקין דך פון ךי״ערד ביו צום היטעל אונ די.‬ושיהא הנבוה שותה כנמוך* ועוד שיהיו הכל חולין‬ ‫»עיה‪) 0‬לח( כלפי מעלה‪ .‬איד מי‪?.‬אונ‬ ‫‪ 7‬ר איז ן‪1‬יט ‪.‬לטח הוא קורא אותן‬ ‫» ח ק י ‪ .‬זוי ייי״עס'?זםייט אין ןסוק ער בלייננט אדף מאלקינס פין״עיק מעלט‪.‬ריי אוסר סן העליונים ‪ .‬נ י נ ן ס הייני שדת ו ) ל ו ( ימישדן‪ . איניער‬ ‫ן א ט זים ד ‪ . ליימאיסער‬ ‫נוא?עי •י‬ ‫‪*8‬י ייי*ין ‪8‬לא^יל‪ '.

‬ארקא וועךטךא‪.‬ח‪'15‬ךעןיןאייאךיי.‬ע ב ‪» .‬לענין דברי לםשסיק ה מ מ י *‬ ‫אפילי נח‪5‬י הייס אם ירח כ ד רניעם או לנין פליי נ ר מ ו‬ ‫נשמיס נדלקמן‪ ) :‬מ ס ( יניעם‪.‪ .‬וארום_‪.‬ןוארום אז זןס עיט רעןין‬ ‫}ויי רע‪$1‬וה דאלוויל אונ אלע זז^ען יאט ‪.‬אד‪.‬שיעיי מנוי שיש נו היי‬ ‫צייו הקרקע ונקרא נ] על שם שמנע את הקרקע להוציי‬ ‫ולהוציא זרע ‪ ) 1‬נ ( של נ׳ טפחיס‪ .‬ד‪1‬אלט‪.‬קעלט)ארכןא איז וו*.‬ןיט ויאט וןעט ״ערייך ‪.‬דייל‪.‬לת^ל איז ךער עייטש בע{םים>‪ .‬עםזאל זאט סאכיןךיעךד‪.‬א ר ק א ‪ .‬אךץת‪?.‬ע נ ן ‪ .‬רץ איז אייינויךץ״ לייפין•‬ ‫תבל וועךט ך נירונ«ין .‬אדםה ‪.‬עיךר .‬שהיא טרי»ת‬ ‫א ח פירגחיה‪ .‪ .‬נקיקע קשם שיעיל•‬ ‫שננגס המעי מפת נעומק! ) נ נ ( ניניטש קרקע נ י ס י ת *‬ ‫שפתיי' גיםיק פי' שגי שפתים ‪) :‬גג( ונשנעס‪ .ענין ךי תקופה פון' תמוז‪ .‬בננד תקופת חטוז‪ .‬יך פיליךענין‬ ‫אי‪.‬איינער צום אנךעךין‪' .‬איז ‪.‬ננ( ובשבעה נ׳ טפחים‪ .‬קרקע שנ»«‬ ‫שנעצמם היא ו נ ה ילחה ו )נד( ם״נ נפיג דסענית )כה(‬ ‫אי! לן שפמ יויד מלמעלם ט' שאי! םנזהוס עולם מ י ‪t‬‬ ‫תםיפ‬ ‫^א^ן״&קיראב‬ ‫ךיוואלקי‪5‬ס‪_.‬אווי זאנט' רבי מאיר י‪ .‬עךד צודי טפחים טיף^‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪A‬‬ ‫ז‬ ‫זאטע‬ .‬ער דך ןרע^ער פאר רעם א^רעךין‪: .‬וועריןדאך ך י פענט?!ץ' היילינ דורך ךעם תעיין‪ .‬ער?א?ט‬ ‫ךי ^עןששין יאלץ וועךץ נידעךינ' אוינ נוט ‪.‬חזיז‬ ‫א י י רער ‪3‬ייףש‪.רק נריץ(! )ינ()כ!^ז(‪.‬עט גייט רע‪3‬ין וועךט ר״בואה וועלויולער^ענן וועךט‪. ט^ז טיף‪ .‬ןנלר'?א?טלוי'פ'ין אירע פירות‪£ .‬בן ג מ ל י א ל יאנט ‪5‬יר .‬כםלא כלי טחרישה )נ( של ניט דברי ריט‪ .‬פגי הרקיע זהירים םם ונשהס מתנסי'‬ ‫נענים הס משחירים יענים ‪) :‬מ( היג נעריו ונילקיש‬ ‫שכואישונר לנעלי שעיים שיש להם תנואה ימ״קר*! מ ו ע י ‪:‬‬ ‫)מח( עמים‪ .עטען‬ ‫‪$‬עלט אירופי.‬נרוים' האלשין‪ .‬ארשב־א )נד( אין ל ך טפה יורד‬ ‫טלםעלה‬ ‫מתנות כהונהי‬ ‫‪ft‬‬ ‫י ש נ נ י ה‬ ‫י ש ע י ה י‬ ‫ב‬ ‫א ס‬ ‫)לש( ס ע נ נ יני׳‪ .‬‬ ‫ודיל ך י ?‪.‬אבער אי זןס נ ך פ‬ ‫}יט ךענין ^אט ‪.‬חזיז‪ ..‬פירש״׳ מפני ששדה אחת מתנרנ׳ ישל חנירי‬ ‫‪6‬ינה מתירנס יניייש׳ פ״נ ותענית נייס שעישה נעלי‬ ‫ס י ם משיאיה‪) :‬מג( מויוטת• מראות ירוקי! ואדומים נויא‬ ‫י י היא נשחקים ו ) מ י ( אוז• ל'רצם שמוציאה ומויצס‬ ‫איותיה‪) :‬מה( מתנלמ‪ .‬נ^יאיט וןעךט^ד‬ ‫ןירו^ין יוייל‪.‬או‪.ו‪.‬איד ווי״עס שטייט חזון י‪.‬ח ב ל ‪ .‬‬ ‫)נכ( ובבינוניח טפחיים‪) .‬נירויפין נענין ך י תקיןה פיין^בת‪. .‬יעל.ענץ ךי ?ירי בקופות‪ .‬‬ ‫ןר ןויף רער האקער »ךט‪ .‬‬ ‫דעט וזיטיעל‪ .‬חזיז‪ .‬ע כ ‪ .‬שהיא )מז( טורקח אח פירוחיה‪ ) :‬י ‪ 0‬כסה נשםיס יורדין ויהיה בה )מח( כדי‬ ‫)מט( רביעה‪.‬ע י י ל א י ן‬ ‫‪8‬טוז איזךי וול‪ .‬שהיא )מה( ם ח ב ל ח א ת פידותיה‪ .‬נן הוא שיעור ש נ נ מ‬ ‫סמתרישה נעימק הקיקע‪) :‬נא( נקשה‪ .‬ח ב ל ‪ .‬א ר ק א ‪) t‬מד( ארץ‪ .‬‬ ‫כננד חקופח חשדי‪ .‬א ד ‪.‬ין די‬ ‫תקופה פון תשךי‪ .‬עב‪ .‬יר‪1‬ת אונ די בלעטער וועדי.‬איז שוין"ךי ‪'^.‫סךף•‬ ‫בראשית‬ ‫פרשה ע‬ ‫נ?‬ ‫בראשית‬ ‫פ ט ר ‪ ) :‬י א ( ה׳ שמוח נקראו ל ו ‪ .‬ךד זאט טיט רעגי.‬כננד חקופח ניסן‪ .‬עזןן־.‪8‬רי עיט רענין אונ ךי‪!.‬׳‪$‬זטאךק אינ די ווהן מא^ט ןישטאקאונזיםךי פירות‪.‬מב( נשיאים‪ .‬קיןער' ןיט ייובמויה‪.‬ענן‪ .‬א ד ‪) .‬א ד ‪ .‬כננד חקופוו‬ ‫ט ב ת ‪ .‬די יעהונג פון‪.‬ער האקט לי ?^טשי ואלין וועךץ ןרויס איינער אוייף דעם א?ןעףן‪.‬יעןעןז דצבי«ו‬ ‫ויאס‪.‬חזיז וועלט‪.‬א ד ם ה ‪ .‬איינש״ ‪tsj‬‬ ‫ןוער קבואה פון ךעים י ^ ך ע ך ץ ‪ .‬ב'ן'זןטוץ‪ .‬אונ]ער ‪0‬אףט רודזען רווז הקדשאויף״ךי טענט‪#‬ץ‪} . ךי‪.ע^‬ ‫אנןאקול ?זעאךץ‪ .‬איינער נוטייצום ^נךערין‪ .‬ותקיפת תמח מנוה מאוד ינחמם‬ ‫)!נשלת ומפתקת הפייימ‪) :‬מי( נולי.‬שאינם מקפידה זס על זס שנוול עצר ‪:‬‬ ‫) מ נ ( נשיאים‪ . נעל פו.‪ .‬ער האפ! נייעלזן טיט רוח ב!קרש‪) :‬יב( )א'ט‪*0‬ר‪? $‬ז‪9‬עין‪.‬ןרד וועךטצו זאיטען ניקלעבט ש‪19‬ןקער‬ ‫אונ אשטיק‪..‪.עניין ך י תקופה פון ניןון‪ .‬והןךמ״ער ןירוןךן ודיל ״ער צו'ברע?ט די ‪5‬ענט?זין וום האןיין ר>ט>ןז«‬ ‫‪8‬אר קוי!וין‪ .‬הו*‬ ‫)צט( טעבכ אח פני הרקיע‪ .‬אין ת..‬ל אך^תארקאי‪-‬אךץ זזערט ייאנירופק‬ ‫.‬מתינות של אימה‪:‬‬ ‫)מו( מייקס‪ .‬שהוא עזשה )מג( חזיונוח ברקיע וםשרה רוהיק על הבריוח‪ .נינא^ע.‬שהוא‬ ‫עושה!הבריות )מא( ענויס אלו לאלו‪) .‬ר י י‬ ‫יהודה ז אנט ביי האר^ע‪.‬ע ר סאןט?‪1‬ען ן א ל יעהן קאלאךץ אויף ךעט ךוייןעל א^אי^ןל רדט א^א‪£1‬ל.‬עךד וועךט גירושין ארמה ‪ .‬רייאוטר )נא( בקשה טפח ‪.‬ער ניתפין ודיל‪.‬כד*«‬ ‫י י ץ • ) י מ אסר רשב״נ ד׳ שטוח נקראו ל א ר ץ ‪ .‬שהארץ עשויה )מו( מלין בולין של א ד ט ה ‪ .‬א ר ץ ‪ .‬בייםיטעלע‪.‬ןנר‬ ‫גירופין ע י י ל ‪ .‬עםגייטא^ערע‬ ‫ןיט רענין ‪5‬יידץ טען טורזטיתשיןה‪ .'איןךדרדטיףךריי‪jzrqa‬‬ ‫ן א ל ניין‪ .‬פניהם מוייקית ולא נשת״יו נאיניהן מפני מ״ק‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫הקיר» )‪ (re‬כ ד י נ י פ ה ‪ .‬אד^ה וועלט ד נירו?יןנענ‪..‬ערד איז יינוג איי.‬נשיאים‪ .‬ודיל לי‪.‬מ( שהוא שיבר אידן של בעלי שערים‪ .‬שהוא עושה הבריוח נשיאים אלו‬ ‫על א ל ו ‪ .‬מ נ ד ד ׳‬ ‫( י״י!‬ ‫'‬ ‫תקופותיח‪ .

‬יאנט.‬רבי ינאי‬ ‫בךבי ישמעאל ן ט ניואןט פון רבי שמעון בן' לקיש וועגץדעיר עךשטעררעגץ אויב עם נייט‬ ‫^ ו י פ י ל ו א ט צ ו מאכי.‬א.‬ש י ד ת יישטיי שני‬ ‫לנ‬ ‫) נ ה ( שסיס‪ . .‬נעםע. .‬ובםיף אפי׳ כל שהן‪ . ווס נןיטינאך םובויתאויב״עסגייטיאזוייפיל יאט צוטאניי־‬ ‫ךיןנךד‪ .‬אווי"ווי‬ ‫״עס ?טייט אין ן ם ו ק ך י ^ ר ר ^ ט ‪ -‬י א ו ו י ווי ךי‪.:‬ע רייגעס‪ .אט ?!יט ^שוןה‪-‬באלר גייט רענץ! )טז( <בסה>‪'.‬עס קטייטיאין פסוקי תהום אל תהום קורא לקיל" ציניךיך איין ‪$‬בנרונד רופט‬ ‫דעם א‪.‬ליי אובעלעןטע עאקעריחפט ךי איגטעךשטעידאקער זך ואלי.ייטאוד‬ ‫פיל אפ צו ^‪:‬יי?נןען ךי דאחעיוקעס פון לי ךעכער טאכט טעןיאדף אים אבר^ה‪ .‬דאריב )דכריס לנ(‬ ‫יערוף כמטר לקחי וגוי‪) .‬ווייל‪.‬ךי או‪.‬אייגע‪.א'ט ראםהאב^איך ןע?אפי!"‪. .‬מיד והשקה את כל פני ה א ד מ ה ‪ .‬ךי ס'עגט?זי'ן טיהען ולושוןה‪ .‬סיד מטר יורדג )טל( כסה‬ ‫גשמים יוררין ויהא אדם צריך ל ב ר ך ‪ .‬זו ירידת נ ש ט י ' ‪) . טיף ‪"#‬טפח‪.‬ערד וואסיי איו פייכט א.‬אונדעראנלעדער"רענין אוער.‬דריב‪.‬‬ ‫*?דיןי׳ סץםיסיח'ד‪'.‬גיקעךטצו‬ ‫. לי אץטעךןוטע ו_ו*קער ?אלד' צייךי אובעלשטע יואסער ‪* .‬ערד‪0 .‬איר ו ק ט ^עשאפין פון ויאט אוגמירועגען ?ע׳נדקט פיון גאט י טיר )אלין״אראפגךן‬ ‫א ו ן ‪ $‬ק צו אייך‪ '. ארויף קוטען‪.‬ס( ולבסוף עד שידחו פ נ י ) ס א ( חקרם־ד‪ .‬׳<רר אצו?רא?ין הארץ‪ .‬לאלף זיין דליי‬ ‫זא.יא ןאטניוא?ט פו.‬טיד הם םקבלים‬ ‫איתן‪ .‬שם( וצדקה תצמיח יתר ‪ .‬ער‬ ‫האב איך ךאם בשאפיין ציו ךעם בךעלי^יש פון ךער ייעלט די.ין‪ .‬אז<נס גייט ארדף *פון ךי מעגטישין ייאם אויף לי‬ ‫‪.‬נתשינה נליא וערםנס לא‬ ‫תקשו עוו יורש יעריףלשק עורף‪ ) :‬ס ( ילנסיו‪.‬אווי ווי_אוןרםיטאנןבוז‪. דארףגןץייאזוי' פ *‬ ‫זאט צו טאכין די‪.‬פיל‪ .' .‬לכך בראתיו לתקונו שלעולם ולישובו‪) :‬ט!( איר ברכיה )נח( עלה שבר מן‬ ‫הארץ‪ .טאז‪_.ען' ‪. ךעגין אייך‪ .‬נט( שכרו בריות את ערפ.‬והחחתינים נ ק ב ו ת ‪ ) .ט ‪.‬וך פיל רעןץ זאלמין'אמענטש^אלרארפי•‬ ‫‪5‬אכין אברכה‪ .‬שס( אני ה׳‬ ‫בראתיו‪ .‬הה־ד )ישעיה מס( תפתח ארץ ‪ .‬‬ ‫<ש‪1‬ן ינים משקע שניסו )נו( וס! אומויס נ!׳ ‪ .‬ר׳ חייא בשש ר׳ יוהנן אמר בהחלה‬ ‫בדי רביעה ‪) .‬או לשי! פ נ ו‬ ‫»שסירייס משנרי! את לנש נתשונה מיו וישמע ס' ומשקס‬ ‫־‬ ‫־ ־‬ ‫^ןבןיאילעור‬ ‫ואטע‪..‬ואנו שלוחיו‪ .‬ררםאקט‪9‬עןאויף אים א'?רבה'‪ . רבי יותנין' ווזלין ךער עדשטער לעני.‬שהן פרין ורבץ ‪) .‬אזוי יא^טךבי בל‪$5‬ה‪.‬עליון קורא לתסוס התשתי!‪) :‬ני( צ נ י י ו ‪. אויףאיטאיךיכה‪ .‬סעליוניס‬ ‫אינוריסנן לתתתיניסו )נת( עלס שנו נ ו י ‪ .‬אוג לייאובעךעןטע ייא^ער יא?ין' צו ךי' איגטעלשיטע וואםער ״עמט אונו‬ ‫צו אייך‪ .‬גי זאגט‪.‬ואך !עליז ט.5‬טעךש'טע‬ ‫זוא^ער זע.‬ערהאקין\זך'האביןךך ‪.‬די פ < ע ם נייטךאךף טען מאביו‬ ‫זזבךנןה‪ .‬עם‬ ‫זןטייט אין ^סוקךלךוישע‪ . לי‪5.‬עםגייט אליי.‬ךי עא^ער ?הקטבאךץ איני ?!.‬עם ^טייט אץ פיסוק‬ ‫‪:‬ערוף ?קטרלקיזי‪ . ‪ .‬יטארויף דער אב גרונד פייכטקייט צוד•‬ ‫?פחים ?עבין דעם איינעם ט‪5‬ח' ציו זאטען איז לי <‪5‬ייכטקייט ןויף דריי טפחים‪ .‬היא דעתיה דר׳ ברכיה ‪ .‬ר׳ ינאי ביר ישמעאל בשם‬ ‫רשב״ל‬ ‫מתנ ו ת בהו נ ה‬ ‫וכר ‪) :‬נש( שנרי נ ד ו ת ט ׳ ‪ .9‬ע.‬שאין הארץ עולה כנגדו טפחיים‪.)רץ ךך‪ .ער ויי ?ידי‪) :‬יך( ‪ opto‬ך?י לוי. ד^ךץ טיץיטיםען‪ .‫בראשית פריטה יג‬ ‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫טלמעלה‪'.‬וארוסי‪.‬ג ז ( הן‬ ‫אוסרים אלו לאלו קבלו אותנו‪ .‬ואל טען טאכיי‪-‬יאביי^ה‪ .‬יהודה ש ויענץיאונ רבי יוגה האטיןיואנט פון רבי‬ ‫•שמואל ם ייעניןךערןןלקטער רעיני. אין ךי‪.‬איויבךי טענט^זין ?אבין צובראכי'ןדי‪.‬ ‫נ ו ר ך א ם ‪ .‬כנקבה זו שתיא פותחת לזכר‪) .‬ר׳ יוסי בשם ר׳ יתודת ור׳ יוגח בשם ר׳ שמואל‬ ‫אםרין‪ .‬שס( ויפת‬ ‫ישע‪ .‬ךעררענין ייםגידעךט ט^ט ךעם ייאםער פון אונטעןיצי!אשען טאכץזיי‬ ‫אןזיןןךאצין'צדקה)גיךעמי^קייט( אדףיךער ייעלט‪'.אנט לי אי^עלשטע וואםער ‪ x'nr^jy).‬נךעלין‪ .‬אינ ךער אנךערער רענץ‪ .‬צו‬ ‫‪ .‬אונידער אנדערער רעגץאי״ער‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫ז‬ ‫נייט‬ .‬םה טעם )תהליס מ‪»(3‬ה( תהום אל תהים קורא‬ ‫לקול )נו( צנוריך וני׳‪) :‬יד( איר ל‪1‬י השים העליונים זכרים‪ .אלין בהמוטיייערין‪) :‬מוי( רבי‬ ‫^ר?יה יא‪5‬ט‪.‬איז ראך ניט‬ ‫די ^שי^ע פון די‪.‬עס'^טייט'גיט‬ ‫זוייני.‬נק^ה״עפינט אונ נע?וט צו ך״עם זקר־‪.‬י פון וואנען וויייןי.‬ארךינעס*‪ .‬אתם בריותיו של הקביה‪ .‬מתחלה כדי רביעה‪ .‬ךבי יוסי ד‪.‬ךבי בךכ יה'ןאט‪.‬באלד ט א ב ט ‪ /‬א ט אי טרעקעןליעלד‬ ‫ן ו ט רע.‬טני{אןט פון רבי‪.‬עייר ךעגי.‬רבי ח.‬גקבות‪ .‬סירש רש*‬ ‫נומ! רניעס שנייס ‪) :‬שא( הקונויו ‪ .

‬עם קו?‪8‬‬ ‫אזעט אויףךער וועלט‪ .‬אזוי אויף״קאלטע‬ ‫וואםער <רעניף דאךף קען אויך טיאכיןיאברכה ברוך ך‪.‬איםאהל געטט טען' ווייגיגער ווי דאס ‪#‬אצו.‬עךט אנוטע !אךידארף'מען מאנין איבירןה ברוך הטוב והמטיב‪ .‬נילויביט אונ דער הויבין איונ‬ ‫גינךייםיט ' אל וועךין' דיין'נאסען אדף'‪.‬איר זירא )סט( תםן אטרין‪ .‬ואןט מען הטוב ‪.‬שמע קליה מברך ‪.‬עלה לנקר‬ ‫ו נ י ' ‪ .‬אויגיביי שאצוגג שטייט ונגרע מ^ךכך‪ .‬פירש"' שהרי אין משהין את המניות אלא נאיצר‪:‬‬ ‫ונל׳ אנגים מסלמלחין מפני שטנען‬ ‫למ‪:‬‬ ‫מוי! )פו( נמלה ‪.‬קאלטע וואןןער אויףאטענטש וואט איז טיד אונ אנוטע סערו^נ‪ .‬הט רבי יוסי גיהעךיט ודרבי יהודה מאלטיאןיךבה א‪1‬יף'רע.ג‪ .אט דייטריאפינס^עניןיוויייגיגעח‪.י.‬על כל‬ ‫טפה וטפה שאתה מוריד לגו‪ .‬יהודה ברש?עץ זא.‬שמםגו אהה זן אלו מאלו‪ .‬המריא)ויקרא כו( וגגרע‬ ‫מערכך‪ .ילערונט איויף ךענץ אונ ‪#‬ז טען קאט אים '‪$‬ן‬ ‫ןיז אגט'יפו.‬ווארום רא ביידעט‬ ‫ךעמן'שטץט כי‪:‬נרע נטפי סי‪.‬ברוך‬ ‫הטוב והמטיב‪ .‬שאתה משלם גםולים טובים לחייבים‪) . אויך ךי שפונךען גיט צו' וויייקט‪' .‬די ואלין'וועךין שטאךקנאס'‪ .‬אלא תהא)סג( גראית כאילו שרויה‪) :‬י?( )סד( כיצד‬ ‫הוא צריך לברך‪ .‬אז תבו^ה וועךט וואלוויל אויף דער' וועלף‪ .‬והלא כםה נשםים‬ ‫יורדין)סנ( ואין פי מטפה נשרת‪ .‬על כל טפה וטפח‬ ‫שאתה מוריד לגו‪ . .‬או‪.‬כתדא רתגינן‪ .‬שגא׳ )איוב לו( כי יגרע גטפי םים‪ .‬כי מריע נ?!פי םןם‪ '.‬עם ‪ bm‬אוים דעןזן אז זיי וועךין צו‬ ‫ויךיקט‪ .‬עזוי‬ ‫ווי אז מען ן‪.‬ר׳ יהודה אומר כדין מברך יהזקאל אבא‪ .‬‬ ‫מתנות‬ ‫גצננה שקורץ קומיו ועיק‬ ‫נעריו‪:‬‬ ‫י ע ל‬ ‫כהונה‬ ‫) ס נ ( ואין פ׳ מגופה‬ ‫ןע״‪.‬ ‫פסוק‬ . .‬םה שטועה טובה‪ . .‬על הנשמים ועל בשורות טובות הוא אוסר‪ .‬עסי גייט קיל ךע.יזאנ‪.‬אמאקל'}יט‬ ‫.‬אזויווי ביידעם‬ ‫^אצונניהאט ךער כהן'ניראךפט זעוןזן טיט אמאס וויי פיל ‪.ק‬ ‫טוזעגד ‪$‬אקל טוזעגד אוג צעהן צווענד' מאהל'ץעל.‬זעךןךאך או אפילו‪.‬דאךף מען םאבין אברכה! )י‪ 0‬לביציח‪ .ין‬ ‫ווערי.‬ועל השבע שהוא בא לעולם‪.‬כ‪:‬הג‪:‬מיס יורד! נלי האלמה‬ ‫) ס ל ( ניצו הוא‬ ‫ראיה מנא! שמנוני! השינ יהמשינ‪ :‬ר׳ יהווה נר ימזקאל‬ ‫נוסיגן‪ .‬ר ברכיה בשם ר׳ לוי )סכ( םייתי לה םהבא ומפלי כה( םים קרים על‬ ‫גפש עיפה ושמועה טובה וגו׳‪.‬איזאטייך״^אט ךךבהע?ט'צו א?!ךינה‪ .‪ '.‬ווי פיל ך פעלךיער דאךפין ‪. וואםעיר מאכט'‪ .‬ר׳ יהודה ביר שטעון אומר‬ ‫שהוא מורידן)סו( במרה‪ .‬רבי‪.‬מניא‬ ‫ולוווש נשלימי ו )םמ( ה״נ איל הלא מגא לו איל נן נ ו ׳ ‪:‬‬ ‫) ‪ :‬נ ( גראית נא‪-‬לי שרויה‪ .‬נירוש' נ ו ס שיית׳ שיייי ליי‬ ‫ב‬ ‫^‬ ‫ש ה‬ ‫ממניע‬ ‫‪ 1‬״ ״" •‬ ‫)שש( תמן‬ ‫אמדן‪.‬ם‪' .‬‬ ‫דאלף םעןימאכין אבךי^ה'‪'.‬יתברך יתרומם יתגדל שמך‪ .‬ער ‪.עמען‪.‬פירש'׳ שמווו נמוה נמה ‪5‬רין לנל‬ ‫קרקע וקרקע ימוריל לה נפי צרנה ילפינן צריו לברן על נל‬ ‫ספה ושפה נפ.‬‬ ‫שש נא״י אימדס‬ ‫_ _ _ _ _‬ ‫על נל אלי‬ ‫אמת‬ ‫גונה‬ ‫‪5‬ייט"‪'^8‬פ^ז^דיי'?‪'9‬ו^ען»ן ךי ‪8‬ע&ער ווייןןאס ש^ייען אויףךי נאםוועךין צו ווייקט ‪. נוטס‪ .‬על הזול שהוא בא לעולם‪ .‬אף םים קרים הטוב‬ ‫והמטיב‪ .י עצמה‪) :‬שז( סליק למנקריה‪ .‬לאר ?ען םיי.‬סח( איל כן הות ר׳ סיםון‬ ‫מברך‪ .‬והט^יג‪.‬רבי ‪.‬‬ ‫‪$‬ער א ר ע ד ווייגיגער‪ .ט‪.‬טוב ןהמטיב‪ .‬‬ ‫אלף אלפים ורבי רבבות ברכות והודאות אגו צריכין להודות לשסך ‪ .‬נשהנןמיס מרדן‪) :‬שה(‬ ‫מ״ת׳ לה מהנא ‪ .‬זאל‪.‬גייטםער גיטיווייניגער‪ .‬פרעגט ךעיר םךרש טיר‪.‬ךבי' יוסי בר יעקב איז אמאלזל גיגאעעז צוךבי יועדה‬ ‫מנךל^ת'זיעה.אט'מא?טנידערין‬ ‫ד ע ם רענין טיט'אמאס‪ .‬יעךיער ל^ראפין ךענין דאם ו<מא?ט אוף }יךעךיןפי!‬ ‫ד ע ם רענץשפייץט דואוגואייגעםפון אנךערין‪".‫סךף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫בראשית‬ ‫ג‬ ‫נח‬ ‫רשב״ל אסר בתחלה כדי רביעה‪ .‬רבי ברכיה פון רבי לדם }ועגץלערוןט‬ ‫דאםיאפפון רעם פסוק‪.‬האט'רבי'יוסי.‬ואל ‪3‬״ רעם מענ^ש .‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫.‬ט צורבייהיודמ‬ ‫רבי סימון דןאט'אידך }יםאכט אזר אברכה'אוייףרענץ‪ .‬ולבסוף כדי שתשרה פי המגופה ‪ .‬ער ז אנין ברוך'הטובנסמטייב ‪.‬ברוך הטוב והמטיב‪ ..‬ווי אווי טא?ט‬ ‫§ ע ן אבךקהיאויף רע'.ט.‬ט‬ ‫אוד אברכה האטיגימאכט ©יין פיאטער' יחזקאל אויף רעניין‪.‬אזוי' רעם רעגיין גיט אויך גיאט טיט אמאס אמאקל מער אמאלל ווייגיגער‬ ‫ליוגגרעימעךכך‪ .‬׳ מזה נפי ני תנא שממנה הקניה מלאני' להפדופ «‬ ‫ם ׳ ‪ .‬רבי זירא האט ניזא^ט איין אריץ י?*ר^‬ ‫זאנט מ ק אדף די אלע זאכין איין ברכה‪ .‬יהודה האט }יוא‪?.‬ר׳ יוסי בר יעקב )סז( סלק למבקרי לד׳ יהודה מגדלאה‪ . טוזענך ןךכות אונ'לויב'ו}נ דאךתין סיר‬ ‫לויביין צו דיין נאמען אויףיןעךער ימךאפין'רעןי״ן וואם דו'םא'כ?טאו נוניךעךין'דו ‪?3‬אהל‪9‬ט‬ ‫נוטעס צו ךי פענטעןץ ו ו א ם זיענען פארשולךיניט פאר ךיר‪ .‬אדי ווי קיר האבץ' .

ץ‪.‬נם^י'יטרענץ‪..‬מה עישין אלי מיליה‪) :‬פש( ניניחי‪ .אר אויף איין נליד‪ .‬נט‪ .‬ערךער^יד'צי ניהיי^ט וועירין‪ .‬טאתן לטרין‪ .‬ר׳ תייא‬ ‫בר אבא אסר ‪ .ענפעךטךי'רוחען‪ .‬אוטר ברוך הטוב והמטיב ! )יח( והשקה את כל‪ .‬ד!אט אביםי'נ.‬ושטו יתיר‪ .‬אף םוכי שחין סרויחין‪ .אר ניוואןין ןזויי‬ ‫הוןרעךט פו.‬וועךמ‬ ‫‪«$‬יםאויןז .‬רבי רוליא בר אןא זא?ט אפילו‪..‬איר לוי )סנ( כך חוא כרקא אםרח לפי חסיםה‪ .‬‬ ‫קשייתה שנמקיס קשס אינם ביתה כ״כ נ ע מ ק נמי נמקים‬ ‫ס י ו ‪ ) :‬פ נ ( ה״נ נירישלמי דנרנית יפיק ותענית תאנם‬ ‫רנים ניקעין נ!יר הסלע הקשס ‪ .ערע וואךיצלען זע?ען טיף אץ' ךי‪.‬ךי־וואךצלען פון ‪5‬יי'.‬ענ( ואבריהן )ד( רפין עליהם‪ .ישא‪$‬ט‪.‬הוה איל )עט(נינוהו‪ .‬אר דער רעןין קוטט צו'. .‬ט עייל עם ןט'.‬ימקנלת נש ונמלה ‪) :‬פא( תיסימס‪•.‫רןףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫י ג‬ ‫כראשית‬ ‫יעל הנהר שטס פח לטדינה ‪ .ט ךךי§עראיו ךער תישןךיננ‪ .‬דער הא^ךיל וועךט‪/‬יבענטשט אוג‬ ‫ך סוחרים §אךךינען‪ .‪..ט' אפילו דיי םזננטשין וואם האיץ מכות איז די‬ ‫אוץז ‪/‬ךי^ער רעם §אג ייאס רעןי^ט ‪ .יוו**גין‪ .'אפיש‪ .‬פירש* אפיי איתן שאין להם מיל! אלא נאנר‬ ‫אמו ‪ ) :‬ע ו ( ו י ן ‪ .‬ם האט נייטראוןין אין ךי ש^אט עבו ?אטיכןען ניןא.‬נימין יהנשו נתונו לקנל תויפה ו‬ ‫)עה( מנדא‪ .‬ששרשיהם עד תהום‪ .‬וי^נין האב'י'..‬ע( הכל טתברןז )מא( סשא וטתן טתביך‬ ‫)מנ( והפרנטיטוטץ םרויחין ‪ .‬איר פנחס עובדא הוה כהדה עכו ת ר ו הד נין‪ .'.‬לעילם נוקאמות דאינה שיתס‬ ‫אלא נשי תיסו״ס ‪1‬דקא קשיא לן א ח ר נ ישקמה אמס יני'<‬ ‫ן ד ^ א ^ א נ י י ^ ו נ ^ ע ן ך י נאנצע‪.זאנט ךי וואךצלען‬ ‫פין ו‪1‬ייץ<?@אלטץ'ךי‪.‬‬ ‫רבנן אםרי אף חדנים םרנישים‪ .‬קראננןע איז די אויר‬ ‫ןךיננעיר ךעם ^אג וואס ךע..‬ר׳‬ ‫אליעזר בשם ר׳ יוסי בר זםרא אטד‪) .‬ךער ךענץ‪.י‪5‬א‪$‬ע.‬מען האט אים ?ייואען‪ .‬הטי^ער .ער ןיוו^ין ךריי הונךערט פונט‪) :‬יט()‪9£‬ר>‪.‬מ נ ן ו ‪0‬ו*ס‪:‬‬ ‫)עו( נ ו הית נ י ׳ ‪ . יןי אווי וואקםיין ויי‪.‬אט^ר ןיזאנ‪.‬אזוי ווי ךבי'אל‪$‬ר יא‪$‬ט וום ויעלץ‬ ‫טאןזן ךי וואל?לען פץ רעם ביאקםיץ בויםיאונ ךי ווארצלען פץ דעםיוךלדען !ןייגיןיבדכו‪ .‬ושטו‬ ‫יתיה ש׳ לטרין‪ .ט'‪.אך‬ ‫ך ט נירענ‪.‬נירישלמ׳ נרש ונד יי‬ ‫תרנא קיום ונרי )ואנ״ש( רימ נ ר מנ־נא יקי נתיישנ ייתר‬ ‫ודיק» ) פ נ ( כן היא נ י ' ‪ .‬הוה חסן חד סב צייד ‪ . .‬נ.‬אביםי טן‬ ‫)עה( תבריא הוד‪) .‬ער'ד‪ ) :‬י ה ( ) ^ ^ ז " ~ ר ב ~ א ל ^ ז ר הטניזאו‪.‬אמ םעןהט‬ ‫אים .‬‬ ‫ר!יי ??חם יא^ט‪!.‬שרשי חטה בוקעין בארץ נ׳ אםה‪ .‬ו׳ אבא אוסר אף אבן טובה )פ( םרנשת‪.ינא‪.‬ר?יאבא זאןפ‬ ‫אפילו אךי‪0‬א?ט א^רילאנט ש^ירט אוץזווען עם נייטרע.‬ווא ך^עךד'אייהיאךט נייטניט דייוואםער‬ ‫אוד יטיף ווי אין אוויי^עךר‪ .‪}.‬יראם‬ ‫ד.‬ה א ט ס ק‬ ‫.‬יתקלו יתיה ואשכחוניה ש׳ לטרין ‪:‬‬ ‫)יט( אסר ריא בריש אין הארץ שותח אלא לפי)פא( הסוסה‪ .‬עךד ביי צום אבנריוינד ‪ .‬וחרוב‬ ‫ושקמה‬ ‫מתנות‬ ‫אחת נשיה ו ) ע ( הכל מתנרו ‪ .ן?*?ץ א‪9‬ילו ךי}{ישי וואט אץ וואןוער שפיךעןאויך'ווע!‪.אף"ווי‪.‬ער יאל ייענין ךרייחינךעךט פוןט‪ .ידעי! איץ אליטער ‪9‬יש ‪6‬אננער‪..‬ךעם »אנ .ץ בוים ^§אלטץ דורןדיאפיים‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬ ‫אשט־ין י‬ .‬עם האט שדן ניךענינט' האט טען‬ ‫אויף .‬אלא בל אחד ואחד לפי צרכו‪ .‬עביטי פוןיךער ^ א ט ס ב ד ן ה פילעןטגייייצו‬ ‫גןראנכןע זעסן' וואט י‪.י‪.‬ידעם ‪$‬אנ וועךין די ?זטארקער‬ ‫אונ שענ ער‪-‬ךי כ?.‬עךד פופציג איילין‪.‬איז דאךט . ווי פיל יער‬ ‫ך>ךף• רבי חנ?א' בךביעך^ה אונ ריבי ברכיה פון רבי יהודהס‪.‬ךבי יוחנן בר לוי 'וא.‬שס מקום‪) :‬עי( מנקד נ־שיא‪ .‬הט.די.‬םה א׳כ יעשו שרשי‬ ‫חרוב‪ .עךיער ואןז אונ טרינקט איס >(.‬רעד .ט‪ .‬איונ אפלו דער וואס איז קראנק .ואס איז .‬פרענט ויער מדרש אוי^עם איז‪.‬טפון !בייוטי‬ ‫בי־ וסרה ם' ווענין' ווען‪.‬ר׳ לטרין‪ .‬שרשי‬ ‫)פכ( חאנה בוקעים בצור‪ .‬יי ‪"5‬א‪5‬ין‪ .‬ן ט ‪5‬ען אים לשאצטערואלייעניף‪/‬וויי הונדערטפונטי‪ .‬קעי ךאף אוד טיף‪/‬יט‬ ‫קו?ע.‬עו( סבקר מ ש י א ‪) .5‬עןךענין'פלע.ט ךי‪$‬רד טךץקטנאר נאןד אירי'האךטקיייט‪ .‬כשהים יווד הוניע׳‪) :‬עת( מס אימן‬ ‫כהונה‬ ‫מ נ ד ן ‪ . .‬איל דלא נחה רביעתא ״‬ ‫וכיון דנחת צדו חד נון‪ .‬מצאי להם מנינו‬ ‫מחל״!‪) :‬פ( מרגשי‪ .‬אף החולין סרויחין‪) .‬ותקלו יתיר‪ .‬הסימדפ«‬ ‫) ע ג ( א י נ ד ה ‪ .‬עם ניייט דעןץ וועךטאלץ ניבענ^ט‪.‬ךבי'אליעזר בר רבי ^!םעוןהט‬ ‫}יזא.‬נשגיח ירידת גשמיס ‪:‬‬ ‫)עא( משא ימס! •פירש" כשניבא יגיש! איש עפ מנרי‬ ‫זנשעת םסמירית יורוית נשמים מםירת היא ני־ םתנרים‬ ‫»יש נו שימן נרנה ו ) ע נ ( והפרנמשיע׳!‪ .ען אפיש‪ .‬י.‬ר׳ יוחנן בר לוי אסר‪ .‬ר׳ חנינא‬ ‫ביר עיזקה ור׳ ברכיה בשם ר׳ יהודה אסרי‪ .‬ךךהייא‪3‬ר ע ן א‬ ‫סחמץ ניי אביקי וואם טוחען ךי קראנקע‪ .‬ושרשי שקםה‪ .‬עז! כד הוות רביעתא נחתא הוה איל רחב״א‬ ‫)ערן( טה איני) עבידין‪ .

‬טאי.‬או‪.‬‬ ‫זה מם׳ה הקבית‪ .‬קען‪.‬קיו לז׳‪) .‬אמאלקין איואויף גינאגנען פו.‬עמט אראפ אשטיקול טייג אויףיחלה‪ .‬שגא׳ )במדבר ט(( ראשית עריםותיכס ונוי‪ .‬נוצר לט׳ ונולד לת׳ אינו ה י ‪ .‬פז( בעון קםיה דר׳ א ב ת ו ‪.‬ווי‪.‬איר יהושע בן לוי בשעה שהםטר יורד הוא עושה )פ־( פנים ל א ד ט ה ‪:‬‬ ‫פרשה יד ) א ( וייצר ה׳ אלהים‪ .‬אונ חןה‬ ‫מע‪.‬עךד‪ .‬רט ‪3‬ירי‪9‬ין תרומה‪} .‬נדמפיש יאיל ומצאה׳ רמז האד״ס‬ ‫ני'‪ f. אלהים‪ .ארין ניוואןין צו אכט חדשים וועיטער גיט לעבין‪ .! אוגיער איז גינ.‬הטר?י אבהוצו ךי ‪5‬י זאגט'פון'א.‬ער איז' ניבארין גיוואךין צו אכט חד?!ים'אדערצו‬ ‫ביין חרשים ןןעט‪. ניוואךיין פון ךי ^א.‬דין‪". איו' ביי איר ג.ט מען .‬זגם שטייט אין פסוק נןלןז במשפט יעמיד‬ ‫ארץ‪ .‪:‬ערשפראין‬ ‫מעל‬ ‫א‬ ‫‪%‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ .ה'ךם.‬ער איו בעשאפין גיווארין צו ‪3‬יין טעג ).‬איטר ר'‬ ‫יוסי בן קצרתה‪ .‬אייןבעשאפונגיצו זיבען טיענ‬ ‫<'גאן־ רעם וויךער' מאן אייו ביי איר גיווען( אוג איי.‬עךד אווי"די מען )‪.‬עם רעגיגט טא'?ט‪.‬‬ ‫יצירה לאדם‪ .‬איי.‬עם ?!טייט אין פסוק מייצר מיט' צוויי יורץ‪ .‬עםטיחלה פון טיינ‪ .‬עו־‬ ‫האטבשאפין ךי וויעלטויא זאל נעפיךט ..‬ים‪ .‬‬ ‫כןי בתחלה ואד יעלה ם.‬אט דזאטבשאפיין‪ .‬רבי לוי‬ ‫דיי זןךד זאפט איין די עא^ער נאןז איר קאןטקייט ‪*0 .‬ויצירה לחיה‪) .‬די‪.‬שאס )הע( ה״נ נעריו זימ״א אפש״א אישיא אונש״ן יפי׳ העויו‬ ‫^‪:‬דר^אג'טק?ז‬ ‫אי^טיין וואט לעט איין דער‪. חרשים מעט זןר געווים ג״יטיילעבין‪-‬״מעןיהאיט גיפרעגט ןיי‪. בעשאפו‪1‬ןנ ציו אךם אונ איין בע'‪2‬זאפוננ צו דיה‪ .‬ערלעבין‪ .‬ר ווי אווי קוטטיצו דיער רעגי.‬ערשטע טייג חלה'ר»ךיטו‪. הארץ ונו׳‪ .‬קט >‪ .איןדךעיםווי ךער^אן‬ ‫איו ביי איר ניווע. )פח( םדירכון אנא סטטי לבון‪) .‬ונקראת חלה תרומה‪ .‬כתיב )משלי כט( טלך בםשפט יעםיד ארץ ונו׳ ט ל ך ‪.אט זאגט‪..‬עם שטייט אין פסוקי בראשית ברא‬ ‫אל'ד‪.ויעף‪.‪.‬דערגאןד האט .$‬ךיוואןצלען‪ .‬ערר וואם פו־ ידעם איו דין גוןש ןינןאכט‬ ‫גייווארין איז גיגוםע.ועדין טיט‪.‬כאשה הזאת שהיא משקשקת עיסתה במים‪ .‬ויצירה ל ט ׳ ‪ .‬זאלט איראפשיידין‬ ‫הלה‪ .‬‬ ‫איטא‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫)פד( פ י ס לאדמה‪ .‬שס( ואיש תרומות יהרמנה ‪ .‬וי ךער פסוקזאג‪.‬די‬ ‫וואךצילען פיון ןאקסין בוים' אונ פון ווילדין פי״יגין בוים‪.‬רב הונא אסר נוצר לז׳ ונולד‬ ‫לוז׳ או לט׳ ח י ‪ .‬פט( זיטיא אפטא ‪.‬ך‪1‬יי יוכ‪1‬י בין'‪.‬ך‪5‬י ןהושע ‪%‬ן לויזאןיטווען‪.‬שהיה )פה( נ ס ר חלתו‬ ‫של עולם‪ . 'צו‪.‬במשפט יעמיד ארץ ‪ .אט היטילעדער נאןל'צו״דער רגע וויען ידי דאךפין מאםער ס יי‬ ‫ןוא^ער‪ .‬א׳ מאנשי יין שאל ליכ‪) :‬פח( מדמי‬ ‫םיתה חרנה‪):‬פה( נמר תלתי‪.‪.‬עראת‬ ‫גיןיאךין גיוואךין צו ךיבע.‬קצךרצא זא^ט אווי ווי ךי אשה מאס' סאכט‬ ‫נאם ךי טיינ טיט מאםיער אונ ג‪.‬‬ ‫מנין שהנוצר לז' ח י ‪ . .ערע‪.‬ער"שטעלט אויף ךיוועילט מיט 'ם'נ!פט‪ .‬ערר‪.‬שנואין צמחים ומיני עשנים וזרעים וקידם מ‪1‬׳‪) :‬פז( כעי! קומי‪ .‬ער לעבין‪ .‬ךאס איז לין‪ .‬צו‪.‬וםנבהת ח ל ת ה ם ב נ ת י י ם ‪.‬אסר להו.י?ח‪.‬זה אדה״ר‪ .‬ו^יש‬ ‫תרומות . ב‪.‬מכשנ ילשין פלכס אני מניא אמכס השונה ודאיים ו‬ ‫נולי הולד נחדש השניעי מההריון יוכל להיות ח׳ ונן נחדש‬ ‫וישא פירוש בלשון יון יחי׳ אפעה שנעם‪ .‬ערד•‬ ‫פרמןר האט .‬אלודם‪.‬זןרד‪ .‬אן טרינקען‬ ‫איןז .אט גאם גיטאכט ך'. . .‬‬ ‫זיי ‪. .‬עךשט האט^אט וישאפיןיךי וועלט טיטךעם .צע‪.ידען ביי ף‪.‬אר איין מאהיל אין דכייםיג"טענ עיט‬ ‫אדויף דער א?נר'וגך אונ פןרי.‬אז‪.‬אווי איו.‬ךי וועלט‪ .‬ונאיתיות שלהן קירן‬ ‫ל״נפש חי״ה ריס למפרע חצהו )פו( יצירה לשנעה‪ .‬שברא את העולם בדין‪ .‬עד וןאט״צו ו ואך‪9‬ין'‪. דיעריראוג הטי נאם‬ ‫נייםאכטז־י‪.‬ואחיכ וייצר ה׳ אלתים וביי‪ Q ) :‬וייצר שני יצירות‪.‬זיא ןועךטיבדעקט‬ ‫טיט שייגע גראזיז י‬ ‫י‬ ‫פרשה יד )א( ריצר ה׳‪.‬נךד אוג״האט פון איירןימאכט רעם‬ ‫‪£‬ענט'ש‪) :‬ב( <י.‬ןעשיאפונג‪ ..אמע.‬ד נ א '‬ ‫בראשית ברא אלהים‪) .‬דעו־ מלןז מיי.‬רב הוגא^טאוךאם^קיגדיאיו^עשאפיןףוואךין צוויבען טעג עאןז‬ ‫ךעם ווי ךער ‪8‬אן איו ‪3‬יי איר גיווען'( אוג‪.‫סףך‬ ‫בראשית נט‬ ‫בראשית פרשה יגיד‬ ‫ושקטה אחד לשלשים יום חהוס עולה ומשקה אותה‪ . .‬פו( יצירה לז׳‪ .‬ער שייןךי‪.‬ע׳‪!5‬אפו?ג צו גייןיטעג ונאןז רעם'ווי ךער‬ ‫מאן איו וייי אירןיוועף‪ .אט‪.‬טיט )ישעיה כז( אני ה' נוצרה‬ ‫לרנעים אשקנה‪ .‬דאס מיץט ‪$‬ען אךם הראשון‪ .‬ערר‪ .‬עס איז גיווען צומו‬ ‫‪.ה‪ .אט'גיגוטען'א׳טטיקול‪.‬ומיל‪.‬אזוי ווי עם שטייט אין יפסוק.‬ר‪1‬יי‬ ‫אבהו פון וואנען ווייםין מירי אז דאם קיגךוואם איז ‪3‬שאפין גיוןאךין צויזיבעןטיעג^גאךךעסוך‬ ‫דער מא.

נר׳נןטאךןט אזוי ווי אבהטה‪ .‬העליונים נבראו‬ ‫)‪5‬ב( בצלם ובדםות ואינן פרין ורבץ ‪ .‬קיגדער איוי ווי אלע בהמות.‬היחה )צג( מפחדת ומתה‪) . .‬נאט' הט בשאפין רעם מענםש טיט‪/‬־וויי‪.‬צ־( והרי אדם‬ ‫יש‬ ‫ט תנותכהונה‬ ‫אל ס י דשא כלומו גן ז׳ ימיה‪) :‬צ( אינוא היא בלשון יון‬ ‫ימות ואונעין כוא השי ובאותיות שלפן השי םוא נמקוש מ'‬ ‫שלנו כלומו נן ח'ימות וניויש׳ לפרק כמולן נרם תיאוכשין‪.‬אלא .‬ער וועט ה אבין‪.‬ער וועט'גיבארין‬ ‫ןןערין צו אבט‪.‬הטג אטנייא‪-:‬ם איו ייעל בשאפין רעם מענטש טיט‬ ‫אצלם אונ אךמות אווי ווי לי מלאכיים‪.‬פיוש״י האום אן כשהוא מניש‬ ‫לפניו ממש וואה מה שנעשה מן הצווין והנהמה אינה ויאה‬ ‫אצא כשהיא מצללת ראשה לא׳ מן הצור.‬מפחות כוי‪ .‬‬ ‫אוכטאאיו ניץ>*‪ .‬אמר הקביה אם אני בוראו מן העליונים‪ .‪ . יריבי אהא ס ויענץ נ אט הט גייאוןט אויבאץזוועלבשא‪£‬ין‬ ‫שםהאן'אגוף(וועט‪\5/‬לעב'יןאונוועטניטשבאריין‪. אונ״אשלעכטץ‪.‬ובהטה אינה‬ ‫ת א ה ‪ .‬פרה ורבה מן התחתונים‪.‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה יי‬ ‫)‪ (5‬איטיא אובט׳א‪ Q):‬וייצר שתי יצירות‪ .‬פרעגט לער מדרש אבהטהז‪.‬והתחתונים פרין ורבץ ולא נבראו בצלם ודמות‪.‬עוטר כםהיש‪ .‬‬ ‫כיון שתיתה רואה סכין כיד אדם לשחטה‪ .‬נאד איןדייעלאיםבשאפין'פץ ביירע' )אנשמהמיט איגוף(' אויב‪..‬יצירה סן התהתינים‪ .‬גדער אזוי' ווי אןהםה'‪.‬הוא חי ואינו‬ ‫ם ת ‪ .‬עםט אוניטרינקט‬ ‫אוד ווי אבהמה‪.‬‬ ‫וטת כבהמה‪ .רם משמות *'מקומת‬ ‫פצמ‪ :‬כו״א יאיהני שמרו מוסו וממון שאין נם ים"ר ו ו ט ם‬ ‫תמימות•)נו( והוי אום יש לו כ ו י ‪ .‬אונ די‬ ‫גשמה פו.‬אליעורם וועגץ‪ .‬אונ אויב‪.‬קיי.‬ער אייו פאךקטע^ךיג אוג זעהט אזוי ווי מלאכים‪ .‬נר וועט ניט זןנךיגעןיוועט‪.. ניט בשאפין טיט אצלם אוג אןםות‪ .‬ךעם מע??!ש ץווייעלליי בשאפ^גג‪ .‬ךי מלאכים יעינען נשמות אן'‪.יא הט ניואנט פיןיךבי אחא ס וועיגין רי מלאכים יענעין בש״אפין‬ ‫גיוןיאךין אין אצלם אוניאךמות אונהאבין‪.‬‬ ‫אמר הקב״ה הרי אני בורא אותו בצלם וברמות מן העליונים‪ .‬ר׳ תפדיי אמר בשם ר׳ אחא‪ .‬ערי וועט‬ ‫ויןדי^ק וועט ער^יטאלבי.‬זיט׳׳א ^ • א ^ ט ^ י ז י ^ י ט י ^ י ״ ^ ץ ר א ^ * ^‬ ‫זיבען(‪ ..‬חדשים סיי צו ניץ חדשים‪ ..פעלט ךער מדרשי אמענטש ווע.‬קם‪ .צא( זה מצדד‪ .‬םיי‪.‬אתמהא‪ .‬דליי בשאפו^ג פו.‬רבי יתוש_ע ברי נחממ דןאט גיואנט פץ רבי תניגא בר יצחק ס וועגץ‬ ‫אוג די רבגן תאבי.‬רביתפר.‬ער איין' דייזייטין אוייך‪ .‬אינ א'בהסה‪. ייאבייגט אויםרעםי^אפ‬ ‫רעכ?!ם אךער לי‪.‬לערםענ^ט איז בשאפיןיגייואךיןיפיון בייילע צייואםען אנשמהימיט‬ ‫אגויף‪ .‬‬ ‫אוג . '.‬‬ ‫אסר ר׳ תפדיי בשם ר׳ אהא‪ .‬םטילנללים כבהסה ‪..‬איכל ושותה כבהטה‪ .‬איט״א "איכטיא לאיטא*איזידער טייטש שטאךבין‪.‬רעם גוף פיון די אונטעךשטע <פון ךי״ערח ‪ .‬שאילו היה לכהםת ב יצרים‪.‬אלא חריני בוראו םאלו וםאלו‪ ..‬יצר טוב ויצר רע ‪ .‬קק ניט יעסן אןאזייט םי‪:‬ת.‬קינדער‪ .‬נליץזער שטייט אווי ווי מלאכים‬ ‫?נר ‪.‪ .‬‬ ‫י ׳ יהושע בר נחםיה בשם ר' הנינא בר יצחק ורבנן בשם ר׳ אליעזר ‪ .‬רש״י ו״ל ינילקינ! . הויבין אונ פיריןנרלןי בשאיפוננ פץ אונטען‪ .‬מלמעלה ‪ .‬קערפער )אואגוף( ‪".‬ער ר‪.‬‬ ‫ואם לאו יחיה ‪ ("!) :‬וייצר ב׳ יצרים‪ . זעהט‬ ‫‪.‬אם יחטא יסור!‪.‬ער לעבי...‬לעט‪.‬קעךפעלם אן ^מיות‪ .‬צו ךיאויבעךשטעאיוער ‪.‬‬ ‫רעם מענטש אווי ווי ךי מלאכים זעגען‬ ‫אונ או־ייאייןד ויעל אים בשאפין ווי ךי^חטותיענק ואגוף א ן י א נ ‪ /‬ם ה ^ ו ו ע ט ^ ר ^ ^ ב י ן א ו נ‬ ‫וועט ניט לעבי.‬ויצירה םן העליונים‪.‬‬ ‫ש׳ איפשאו)צא( זה מ צ ו ו ‪ .‪) :‬צנ( נצלם ולשת*‬ ‫צלם אלכיס ‪ .‬פרה ורבה כבהםה‪ .‬סן התחתונים‪ .‬רעם יטשטש' פיר‬ ‫.‬ערליי געכ^עןייען‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫זי‬ .‬ךי בהמות‬ ‫זענען‪.‬‬ ‫ראם היי?ט איצר טוב אונ׳א‪:‬צר הרע‪' .שמה‪ '.‬עסגייט'פון אים צואה אזוי ווי פץאבהםה‪.‬ואפיים איט מת מפנו‬ ‫דע״^איף איץז בריי‪.‬דק‬ ‫ניט‪.‬אז^עראיזבשאפץיגיוואריןצונייןטענ‪.‬ע.‬עלליי'נעלאנקען' אנומע.‬רער טיעגטיש‪.‬עען אןעוויייו^‪ .‬יזיק לי בהמה מאלט ?יהאט ציייי‪.‬הוא םת ואינו חי‪ .‬ט קי‪.צלם‬ ‫אוינ ךמות מיי?ט מען לי .‬טדבר וטבין ורואה כםהיש‪ .•')‪ 0‬וייצר שטייט‬ ‫מיט ציייי יורץ‪ .‪!.‬אש יתשא ימות גופיי וכן היא צעיל פ״וו ‪t‬‬ ‫)‪ (<'.‬ברא בו ד׳ בריות‬ ‫םלםעלן זד׳ מלמטן‪ .‬גאט האט בשאפין אין‪. גייאג ט פון'רבי‪.‬ךביי תןריי א 'האט גיואנף ‪2‬ו. די איובערשטע‪ . ער קוקט טיט די אויינין' דינע גרייף פון דעםטוועג\.‬אונ‪.‬עזט‪.‬די בהמות אוניתיות האבץקינדעראוג‬ ‫יעגע.‬נןיילנאט האט‬ ‫_ב?טא'פין‪.‪.‬אי ער איז' בשיאפץ גיוואךץ צו זיבען טעג וועטזגרילעבץ אליע מאהל‪ .‬קקךיןיעריאליאטאהל שטאי־בץאויב‬ ‫ער וועט עבאךין וועךין צו א?ט חריגים! )‪ (j‬וייצר שטייט מייט צוויי יורץ י‪ .

‬פרמנרהדט דערנאך קלניש‬ ‫אונ אךעךיו אוג בייגער‪ .‬איוי יוייךער מענטש טייסט איים <מעל?עס‬ ‫•יערי ‪ 1‬ר?"י ?‪<1‬ין •‬ ‫‪.‬איך האבגייעהן‪.ואנט הלא‬ ‫התיכגי‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫. בעקא‪9‬י.‬ויצירה לעה״ב ‪ .‬תגט‪1‬יין^חנר»סמ(ים‪ .‬צו' תהי‪:‬ת המתים מעט אמך אווי זיין‪. למדין םמתי‬ ‫יהזקאל‪ .‬כמישנ׳‬ ‫נאיינ עיר ינשר תלנישט יגידיס יעצמית תסיככני ו )צו( אין‬ ‫למדן כיי‪ .‬ךבי יונתן יאנט מיר לערנעין ג־ט א‪ £‬פון ךי טתים מא'ס יחזקאל‬ ‫האטלעבעךיג גימאבט‪ .‬אלא תתיכני‪.‬שירשיי לפי שעדיין היה נסם עצמית ילא חסרי כ״א‬ ‫בהונה‬ ‫גיזיש ועיי ונשי אבל למתיי שסכל ענר סקב״ס יתחיל כפין‬ ‫יצירת העה״ו‪) :‬לח( לובש אתריו‪ .‬‬ ‫זיא זאל גיטקעגעץאתייםגיץ פוןאים פארתצייט‪-‬ימ^עםמאלטנ^יט^^יייעוייאי^סו^אלט‬ ‫ניסומען אצרה אויף א‪.‬צומי‪.‬צר‬ ‫אטקטשמאםגייט אדיין אין אבאר מאס זןר טוהטאויסצו‪.‬טע נפ!שוואלט‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪4‬ל.‬‬ ‫?ךןער הויטךער נאך ?לןיש אונ *!ךעךין אוג ביינער‪' .‬ייאלט״ךא״דער ען־אקץ‬ ‫?‪.‬כך אף לעיל טתחיל בעור יבבשר ינוםר בנידיס ובעצמו׳‪.‬ךךיבער"איי אויף די בייגער‬ ‫גיקושען גןך.‬ער פון ך ך אריים גיגוםען ךיי גשמה אוג מאלט גישטאךבץג‬ ‫)הן מי^ר קטייט' טיט צומי יוךין‪ .‬‬ ‫שכן איוב אוטר)אייב י( הלא כתלב תתיכני‪5) .‬ייעלין ייי'בעשאיפיץ‬ ‫מעריןימ ךאסכךךוואסמערט ?עשאיפין ביי ךיםוטער איןבויך‪ .ען‪.‬א"ר יונת.‬ער בעשאפיז וועךין צו אוזנית הנ‪£‬סים‪.‬בעשאפץ יועריין״צו‬ ‫אוזנית המתיט‪ .‬איין בישאפוגג צ\ךי'מעלטאוגאיין‬ ‫בעשאפוןג צו}‪. פריער אדעךי.‬לזה שהוא נכנם למרחץ‪ .‬קזקאל האט לעבעךיג גימאכט דזיאבין גיהאט ביייגער‪ .‬גמאגט עם ש‪$‬ייט'אין‬ ‫פסוקי וי‪1‬צר רוח אדם י בקרבו‪'.‬‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫ם‬ ‫יש לו ב' יצרים‪5) .ןני־ ה‪1‬יטדער.‬מעלי.‬והעור נאמיינה אנל‬ ‫לעמיו שהכל נרקנ יתחיל נעור שהוא עליון רנמיר נעצמית ‪s‬‬ ‫)צ»( סשכסני היא לשין ענר ימירה על היצירה הראשונה ילא‬ ‫יי מאלט ניזעקן אז ךער מענטש האלט ?{טעקע^ונ מיל‪:‬ייא"שעבטין‪ .‬בעהיז)צו( טחחיל בעור ובבשר וגוטר בגידין‬ ‫ובעצמות‪ .‬וועלין'ךי‪.‬צו מאסזעגקגלייך ךימהים מאםייהזקאל האט לעבעךיג גיטא־ט‪ ".‬ניט פין שךעק‪ . י י ט‬ ‫ער‬ ‫א‬ .‬שכך הייא ב מ ת י‬ ‫יחזקאל )יחזקאל לו( וראיתי והנה עליהם נירים ובשר עלה‪.‬עם' איז ךמארין אויף זיי״^דעךין‬ ‫אונ‪.‬בעה״י מהתי^‬ ‫בעיר ובבשר וגומר בגידים ובעצטות‪.‬בהיא כשם שיצירתו ב ע ת י ז ‪ .‬אלמלא כן‪ .‬בית שמעי ואגין‬ ‫ווי ךער‪.‬גאט האט איין גיבונדען דיי נשמה פון‪:.‬ט( התכתני אכ־כ‪.ער' אהויט ךער נא־ ‪$‬לייש ךערינאוד אךעךין‪.:‬ער ‪ .‬ער ‪3‬׳‪8‬אפין מערי.‬ערייי ב^אפונג‪ .אגין אייך אדי דיי ‪9‬ענטשין וואס ןועל״ץ‪.‬פלייש אונ המט אויף די ‪1‬יייגער‪.‬בית הלל .אך פמיש אונ אךיעךין אונ"ביי?ער אןער צו'ר‪1‬הי‪1‬ח ה?מ*ס‬ ‫מעט‪.‬טלטד‬ ‫שנפשי של אדם צרורה בקרבו‪ .‬רולי כסינ סי׳ קישר יצירר‬ ‫שאלמלא כן זיא׳ היה שיניע׳ ומשליכ׳ מפני ספחז ומיני צדן•‬ ‫סיח ליה״ר ואס לא כן מיתרו מן הנהמס אין וכמי שורפי‬ ‫למעל׳ טיג מאי ות יה״י• )צי( מפתיל נעוי ינשי‪.‬עגע וועלט' )צי יהודית הםל‪1‬ים(‪'. סעוי הנוקנת תתלה‬ ‫מפני פמינחת ע״נ קרקע עלה עליהס באחרינ׳ יגידין תחלס של‬ ‫העצמית שנשאיו עדיין יעל סגידסהנשר‪ .‬ער"‪.‬ערשטטוהט‪.‬מ'ע.‬וכ.נא ביר איידי‪. דר"נאך ביינער אונ הויט אונ פלייש‪ .‬פרענט לער קדרש רער' מענטש ה אט ראך צומי ^רליי‬ ‫געדזעקען פאר מאס שט'אךבט‪.‬יחן״קאל האט לעבעךיג נישיאכט‪ .‬אבל לעיל םתתיל בנדיט ובעצמות‪ .‬ה( איר חנינא בר אירא ‪0‬כריה יכ( ויוצר רוח אדם ב ק ר ב ו ‪ .‬איוב האט אייך'אזר ‪.‬הטרבי חנ.‬בית ?טי!אי אונ בית הלל קרי.‬סייגט'ו!ייבט*ער אן‬ ‫בע'‪#‬־<פין צוימעךין ?ךיזןרהמט רער .‬כך יצירתו ל ע ה ׳ ב ‪ .אך ©ליייפ אינ אךעךין אונ בי‪.‬יבנבינה הקפתני‬ ‫א סיס‬ ‫מתנות‬ ‫הפתי ‪) 1‬לס( איי מניגא כ ו ׳ ‪ .‬מה שהיא פישט ראשין‬ ‫היא )‪5‬ח( לובש אהרון‪ .‬עךער םעינטיש' אין}זים‪.‬כך יצירתו בעהיב‪ .‬כיו] שהיתה הצרה באה עליו‪ .‬מענט‪¥‬ין ויין אין‬ ‫פארפוילט ‪ .‬יניםר בעיר יבבשר‪ ..טאלן'פריןנר ךיאךעךין דערנאךדי פ ל י י ש ך ע ר ‪ /‬א ך י ך ה מ ט ( ‪.‪9‬ש מעךיט בשאפיןסיינט מעט‪.‫סדר‬ ‫ברא^יי׳‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ש ד ‪. מעריןווי‪}1‬קינחמאםמע'ך'ט'בע‪/‬א?י'ןבייך'י םוטער אין בויך‪.‬יי״אריין איג מאל^ באלי־ גיש!׳דאךבןן‪ .‬ילמה היי מתי יחיקאל דוטים ‪ .‬‬ ‫אבער מען משיח מעט קוםעןאונ^עםי‪.‬ביש וביה י בשיא לזו‬ ‫י ) ‪ 1‬וייצר ב׳‬ ‫כשם שיצירתו ב ע ה י ו ‪ .‬היה שוטטה‬ ‫י צ י ר ו ח ‪ .‬אינךי מעלין דאךפין נייא' ‪3‬ע?‪?2‬אפין מער״ין‪ '.‬מארוס ‪'8‬יוי שטייט ביי­‬ ‫ל מתים ואס‪.‬ךי ביןער אמך‪ .‬ער'אן'צוםלעצט'ווארום‬ ‫ךי מתים מאס‪. )‪5‬ז( אי.‬עם מעךיט ^ריזגר וןאדפוילט איןיכן^ח‪-‬פי^עיךי י •ל ‪^1‬־' די‬ ‫ךךיבעריהאיבין ךי ביי?ער'אננ. J 1‬יצירה בעה״ז‪ .‬נ.

‬כדי שיסבול דורות שלפניו ‪ ..‬כרי שתסבול קורות שלפניה‪ .‬ער אים אין נ‪£‬יטען פאלאיץ‪-‬״ער^אל אויף היאלטץ די בעלקעיס ויאה‬ ‫^אראים אונ וואס אוןטעריאיט‪ .‬אלא ת ל ב י ש נ י ‪ .אך האט‪.יאס איז^ר גיט בשאפין .ט‬ ‫״עם ‪#‬טייט אץ §םוכןה!‪$‬דם סן רול בע.‬ואין טכניםןן אד‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫אשיגן אלא תתיכנ׳ שהיא ל' עמיו נמששש איש'.אט גיבליי?‪5‬ט ?ליער רעם שלעכטץ דור‪ .‫סףף‬ ‫בראשית פרשה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫א ב י ב ‪ .‬אלא תקפיאגי‪ .‬‬ ‫ן^חיכגי‪ .‬אייךעו־‪^-‬ען ניסט אדיין אין לי טילך זאעלס‪ .‬ערוועט יעךי.‬דאם איו&ץז‬ ‫צו אשיםולייאיסןיא ‪.‬וףיריער איו.‬אסר ר׳ אבא ‪'8‬כ‪ .‬שאס יקלקל‬ ‫יבא אברהם ויתקן תחתיו‪ .ידארין פריעריפאר אדם הראשון'‪ .‬ווי'לך לוי הט גיוא.‬ער }יבריינג‪.‬חיים וחסד עשיח עסדי ופקודתך שסרה‬ ‫רוחי‪ (!):‬את האדם‪ .‬עד שלא גתן)קו טסו בתובי‬ ‫החלב )קא( רופף ‪ .‬צו תרדית סםוןים ‪.‬טיט הויט אינ?לייש ןאנןטו פיך !יעקלייךט‪.‬צו תחנת‬ ‫ךטתי‪.‬ךריבער ייעל אייך‬ ‫‪9‬לי‪.‬צו ותךוגית הטתים‪.יךןקט‪ .‬פאר ייאס רופט ט‪. דין ‪$‬אד אים אוג ך דורות י״יאם יועיליז ‪1‬יץ' .‬ךךיבער האט .‬לויטכניםין את )קל(חסתוקנת לביתה של םקולקלת‪ .‬גאר ‪?. אברןטען אין פיטעןדי דורות •‬ ‫‪.‬וקורות שלאתריה ‪.‬ובעצמות וגידים‬ ‫טוככתגי אכ״כ‪ . c‬גאר ןןס שטייט הלבישני‪ .‬דו ןועםט' ‪9‬ין־‬ ‫‪£‬אץל ועדין‪ . '.‬עוד ובשר הלבשתני אביב‪ .‪) :‬י‪(.‬בעריאז איינער האט אגוטע ווייב‬ ‫וועט‪.‬בנותנ שבעולם א־ס יש לו קורה)קנ( שופעח‬ ‫זזיכן הוא נותנה ‪ .‬האםטו טיף‬ ‫!קלןי ‪ .‬‬ ‫ןר׳ ילע וואט קו?ט אריץ' אין ךי א‪.‬עם ואל ‪8‬אריכט‪.‬מגען ויעט ןיט זיין וניער' ‪.‬אוג ייאפאר .‬ען זןב^םען' דער גרויסעיר‪ .‬האדם מייגט ט ק אבןקם‪ '.‬ער בשאפין ‪{$‬ךם'‪ .‬אשה מכמה לנועם ומעשים שוגים‬ ‫^םט'ט^'‪1‬יצא?ןין ‪.‪£‬ים ךער ‪£‬ענטש •יואס'את דר‪.‬רער .אט בשאפי.‬זןס ע‪!$‬ייט ?*יניכגי‪ .‬גט ‪5‬ען אברקם‪ .‬ןר גיט אליי.‬לקערת שהיא טלאה ח ל ב ‪ .‬צו דזיעית הסתים‪.‬ד ‪.‬‬ ‫רבי לד האט ‪5‬יזא^ט או אייגער האט ^ ל ע ? ט ע ודיב אין *?טובי בריינגטןןר ציו איר אגיטע יייייב‪.‬טיט טייר‬ ‫אונדיין בפעלללוואם רו דןאקט' גויר..‬אוג ווי‪.‬נ‪.‬איר לוי כתיב)יהושע י( הארס הנדול בענקים וה‬ ‫אברהם‪ .‬ען זיין דגר‪ .‬רןאיםטו טיך צו .‬אזוי‬ ‫ןןאט .‬ולסת קורא אותו נדול‪ .ער פיץךערוועלט איו ^זיאםענ^ש‬ ‫ן א ט א^טאל^ץ'‪3‬עלעקליי?ט‪.‬טען גיסט אריץ יא^רס אין ף םילןז‪ .‬ראם איי וואם איוב האט גיזאנט איוי ווי סילך צו גיסט‬ ‫דו מיך‪.‬׳‪ np‬איו ?ויטער ווי מילך'‪.‬ודורות‬ ‫של א ח ר י ו ‪ Y a .‬עס "שטייט ניט הויטיאוניפלייש הלבשתני‪ .‬אט ‪$‬אט‬ ‫ב׳‪!5‬א‪!9‬ץ ךי וויעלט אין ‪.‬ה* )הלאחהאךם('‪.‬קאליע ‪8‬א‪5‬ץדי גוטע‪ .‬עם קזטייט גיט ומביאה‬ ‫הקן׳רןני‪.‬‬ ‫די ^ ע כ ט ע ואל !יך אפ לערגען לי גוטע מדות פון לי גוטע‪'^ .עמען איין שטוב אשלעכטעודיב‪ .‬אד ךייבלוט ראפ א י ך ך י א^זיה'איו‬ ‫‪#‬אךף‪ .‬אזוי ויי‪.‬עור ובשר ונו׳‪ .אך אים‪.‬לעם יכו״ח פון אברהם‪ .‬‬ ‫ןארפאר .‬ווערט ת טילךגעדיכט'אונ געגליייעליט‪.‬טשנתן לתוכה )קב( ט ס ו ‪ .‬גרעםטער פץ ךי ךיזען ךאס‬ ‫‪5‬יי‪..‬מסי‪.' .‬אזוי ווי ט־לך‬ ‫גאר‪.‬אלא אסר הקביה ‪.‬זאלני'ט‪.‬לא באםצע טרקלין‪ .‬ט & ‪ • P $ $ V‬י י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%‬‬ ‫רשעים‬ .‬שהיה ראוי להבראות קורם לאדהיר‪ .‬ער זאל אויף האלטץ ידיי דורות וואם וועלי.ק' יועט קוםען אברהם אונוועט ‪8‬אריכקען ייאס‬ ‫^גר האטגעזי‪-‬דץט‪ .‬קעי האםטו טיך פארגליוייעךט‪ .‬הוא שאיוב אמר‬ ‫)שם( הלא כחלב חחיכני ונוי‪ .ליוועךט ‪ n‬זכע>‪ ..‬דו וועק!ט ?יך בךע קץ'^יט ביינער אונ טיט אךעלין‪ .‬אלא הרי אני בורא את האדם תחלה‪ .‬איו לי ןוילןן‬ ‫‪!£‬י§ער‪ .. .יט‪.‬׳שיה ומלקה‬ ‫ומושפעת ו )קל( המתוקנת‪ . .‬ירו וועסט סיף גיסען‪ '.‬אויב ‪.‬לעבץ אוג חקר יזאסטוגי^אהן'‪.‬אלא תסובבני‪ .‬‬ ‫שמא יקלקל ואין סי שיבא לתקן תחתיו‪ .‬ביינער טיט אךעךיןיםוככרעי‪ .‬שטייט.‬בזכותו של אברהם‪ .‬נם ‪#‬טייט תקפיאגי‪ .יייק ררעםער‬ ‫אין טעלות פון >וךם הראשון‪ .‬רבי אבא בר ‪3‬יעא ואגט דער שטיי. .‬‬ ‫בך לסה ברא הקב״ה את אברהם באטצע הדורות‪ . .‬איז פול מילך‪ . .‬מנענע נע וני*)קנ( מפו ל׳ מליקה כל״א‬ ‫ה ט ק י‬ ‫ת‬ ‫סימונים משימסו וגן א‪ 0‬של אשם היא מלא־ וס יעיפס ‪ie‬‬ ‫לנשת ׳ייי לתוכה ימיי מןפםו )קג( שיפעת‪ . .‬לריבער האט‪. .‬הרי התלב קפוי׳ ועוסד‪ .‬דו וועסט ‪9‬יך בקלייךק טיט הדט'אוני פאיש‪ .‬‬ ‫םם או עשנ שנותגין גמלנ לכעמיי ילהפייו מ׳ המלג מן‬ ‫הגבינה‪) :‬קא( ויפן‪ .‬ער גידאךפט בשאפיןיווערין פריער פאר >)ךם הראשון‪.‬גוייל.אט תאט גייאגט‬ ‫ןזאמרגיעט אברהם !י‪.יוועןוי^אס' היט' שיין נ‪?^.‬או־ עם שטייט‬ ‫^סו?י}י‪ .

‬ר׳ הונא אמר)קח( עפר זכר‪ .‬ער^יי!איזני‪.‬נם ?וטייט עפר מיינט כ!ען ךי גראיבע יאמר)ייי זענען יכךים(‪ .ואם דין ווהן'איז .‬נץ ווערין!‪ . .‬ויען‬ ‫אין רי ?זןזאט צפוךי‪3‬ייאייגעם'יואם‪.‬איל על ידי שהוא עשוי‬ ‫)קטו( בנפיחה איל ישמעו אזנך מה שפיך אופר‪ .‬ערד‪.‬נקבית>‪ .‬יעני‪1‬ן נקבות' )זץנע'‪.‬‬ ‫א}לעי‪.יאנט י נייט נענונ §'אר‬ ‫ךעם טע.‬לי ווערט }ימאכט טיט' פייער אוינ זיא ווערט גיי&טארקט דורך פי‪.ט אמאהל ניטרא?ין‬ ‫^יזנ"ישטאךבין‪'.‬‬ ‫איל לא מסתייה לההוא נברא עקתיה‪ .‬ער‪ .‬ואנט דער אפיקורוס צו'תי׳ יוסי פאר‬ ‫וואם לא.‬קיא( חםתיה יתיב ושחיק‪..‬זיי'יענע.‬ערנע ‪.‬ענ‪.‬רב'הונא‬ ‫זא?טןוא ‪.‬עפר דרש לשין עופר נתור ומוק עומד‬ ‫על מעמדו ותקפו נד״א עיוור םאיליס« )ק!( פולס‪ . איו ניט' .‬וןאי!‬ ‫דער‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ .‬האט רבי יוסי.‬ג.‬איל כלי חרש‬ ‫)קי־( ברייתו מן המים והכשירו באור‪ .‬ניקלעבט ווערין אונ וויעךין' צוךייק אנאנצער‬ ‫טאפ • ?!טייט רען.‬האיטידער אפיקורוס‪.?!ש דין צרה ).‬הט‬ ‫רעד אפיקורוס ?ייעלן ווי רבי ׳וכוי ויצט אונ לאכט'‪ .‬ע אליי.‬א״ינ וויאעס שטייט אר^ת‬ ‫מיי^טטען די ךינעיא?ד )‪.‬היוצר הזה מביא עפר זבר‪.‬‬ ‫איל למה אתת שחיק‪ .‬שנאי הן אדם‬ ‫כיה הי״ה נני' עשריה» )קת( עפר‪ .‬כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור ‪ .‬אית הסטין‬ ‫מתדבקין‪ . )צוברעביןזאיויוויאערדענעיביי‬ ‫לוואם נןען ניט צוךיק גא‪.‬יענע וועלט עוען‬ ‫די ווע?ט אייך שעארבץ> וועםטו'‪.רא'בע יא?וו־('אונ‪/‬עךרייאם‪.‪.> בייוטו נאף גיקומען אים מצער ויין מיט‬ ‫נארע^עירייר•נןענע.‬זה‬ ‫נשבר ויש לו תקנה‪ .יואןט מיד זענען פאריויכעו־ט אויף' נאט אז אויף‪.עשטאךבי.‬נער נתור‬ ‫נ‪:‬ין עלם ‪) :‬קו( ננני עשרים שנה ננראי‪ .‬ולכן אין תקנה לשנירתו מ^ני‬ ‫שתתלהו וסופו שני הפנים אנל הונינית שתלשו ומפי שוס‬ ‫לפיכן יש לו תקנה לשנירתו ונן אנחנו נוצרים נדרן אתד שוס‬ ‫לפיכן יש לנו תקנהו )קשו( ננפימה‪ .‬קען סען איר צוךיקיגאינץ מאבי!'‪ '.‬איל אנן )קי‪ (3‬רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי‪.‬רער וואםמאבט ךי‪.‬וםה אם זה שעשוי בנפיחתו של ביו‬ ‫לש‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ומי שי‪ 8‬לו רעס מכניס סנ‪!1‬נס נניתו נדי שתמפה על נאפה‬ ‫סרעס יתלפילאותס אנל איפנא לא פן תלמוד סעונס ממעשי‬ ‫סרעס יכן סנניס הקניה אנרכס אניני נתין <ית סרשעיס‬ ‫‪ saw‬עליהס ולימד דעת את סעס לסניר אניסס‬ ‫וכיס‬ ‫ב נ ש מ י ס ו ) ק ס ( עופר‪ ...‬א‪.‬עם ר. אירןיט צוךיק גאנץ ‪9‬אכץ‪ .‬זיץ‬ ‫אא^יקורוס‪ .‬איח דאםר )קט( מינאי‬ ‫הוה יתיב גבית‪ .‬אנך^עזאנין‪.‬אתמהא‪ .‬ןאר'זאק?ט ליתגנעןיעיפר ליונג אונ ש‪9‬א'ךק>‪ . טע.‬ערדענע'' כלים ברעננטי״עךד‬ ‫ייאסיענען ן^ךים <.‪.‬אלא )קע( דאתית סעקא ליה ‪ .‬יאדסה נקבח‬ ‫כדי שיהו כליו בריאין‪) :‬ח( מעשה באי* בציפורי שמת ב נ ו ‪ .?טו‪ .‬לפראות לו פנים ילנממוו )קיא( ממתיס ני‪ .‬אוידיא‬ ‫?לעיעךנע בלי וועךט צו בר'אכי.‬האט ךבי יוסי נייזאגט א^רךעינע כלי ווערט גימיאכט פון‬ ‫!..יט אזוי אין יפסוק דו וועסט דייצו שפרייטי.‬איי רבי ייוןוי ‪3‬ר הלפר״א גיקומען צו רעם מענטש ם!חס‪3/‬ל !יין נצו טךייםטין אים>‪ '.‬איר אלעזר בר״ש אף חוה על מליאתה נבראת‪ .‬ז'אמח אונ מיישטיאוים צו‬ ‫יאסען אונ ם'א?ט פין די ‪3‬לים! יענען די'פליםשטארק!')ךן( <מעשה>‪.‬רב״גתוד־ת*^*?^*ט^^‬ ‫ניטלץענען עפר <.‬קע.‬מינשתיס אנו נסי יתנרו שאתס תשוב יסראס פניו‬ ‫לעיסינ‪) :‬קינ( דאסיס‪ .‬אתמהא ‪ . רען שארבץס'צו זאקען' ‪.‬ע כלי‬ ‫}ןעךט צ• בראכ‪-‬ין‪.‬ר?י יוחנן'יאנט ויען י‪£‬דט אע חוה וענעי‬ ‫בשאפין נייוארין האבץ די אויים ןיזעןזן ווייםעניטשין וואסזענעןאלט'צוצ‪:‬ואנציני^ר‪..'ו־ד>‪ .ויען אאפיקורום נאיר אאפיקורום איז נייעםין נעבין‬ ‫איס‪ .‬וזה נשבר ואין לו תקנה‪ .‬‬ ‫נ ו ׳ ‪ .‬ארמה נקבה‪.‬אונ אודי‪'.‫סףף‬ ‫בראשית פרעה יד‬ ‫בראשית‬ ‫הםקילקלת לביתה של מתוקנת‪ (T):‬עפר דיי בים אומר )קה( עופר )קו( עולם על פליאתו‬ ‫נברא‪ .ךד מיט( וואסער אונ זיא וועךט נישטאךקיט דורך ךעםיפץער' לרום סע.‬זעהי דיין ווהן‪ .‬רבי אליעור בר '?זםעון יאנט אפילו היה איז אויך‬ ‫‪3‬שאפין גיוואךין מיט איר פווןלקייט אוני שטארקייט'‪ .‬הונונית נעשה על ידי‬ ‫נפיחה לפינו יש לי תקנה ננפימה ננחו או לתקע מסיחה נ!‬ ‫רשעיםיאליןאפלעךנע. טךיקונט איר'אין פיייער(‪.‬איל סאנל אי סמי! סיישנ שמ‪ 3‬י‪:‬׳‬ ‫אינו ד לו לאותה פאיפ סאנל נצרשו אלא שנאת לצער אותו‬ ‫נדנרי סנאי וני יש מיסין נפנרין* שישונו ויסדנקו לא׳ ס ׳ ‪:‬‬ ‫)קיד( נדיתו מ! סמים נוי‪ ...‬אוואנךער פאר וואט איז אדי י‪ .‬אני ‪pa‬‬ ‫אי ?מיןאשרישנשס ריאה ר׳ יוסי יישב וניתקו)קינ( רחיצין‬ ‫ני' ‪ .‬סלק דיי בר חלפתא )קי( לסחמי ליה אפין‪) .‬ךי יועלטיאייי בשאפק‬ ‫?יוואךין מיט זיין פיקלקייט אונ שטארקייט‪ . ךינוטעימדוחפוןאבךהם!)«נןןןרז‪.‬ל' ונר אדמה ל' נקנה‬ ‫ופירש" ז״ל מיני עפרות הן מול הגס עפר ונר חיל כדק עפר‬ ‫נקנה ווה חוק מאוד ושניהם נאמד עוניהנ ה״נ רש״ )קש( מינאי‬ ‫היה ואית דאמרימין הוה יי‪.‬נדערע זאגץ‪.‬ינ נ ט ה ונן ננון‪) :‬קי( למחמ׳‬ ‫‪.‬א״ר יוחנן אדם וחוה)קן( כבני עשרימ‬ ‫שנה נבראו‪ .‬לא כך כתיב )שכציס ב( ככלי יוצר תנפצם‪ .

‬אזוי ווייך איו דעריטענטש^אזצו תחיעתהנןר״ים‬ ‫ן ע ט נ א ט פון״זיין‪..‬מייל אלף רער מעלט איי אליין ניקיטק אין מענטש די ג^זמה דורך אבלאז! לרי^עיר‪.. אין הויבץ‪ .‬זה הדם ‪ .‬יחידה‪.אט‪.‬רער §סוק לערוגט' אוני אי .‬פיוש״י‬ ‫והליל מן אומה משמע ממקוש מ י ו מ ו שבאומה ווה‪ 1‬המונח נשעת שינס היא עולה מן הנון ומשוטע נעולס ואמ״נ‬ ‫שבמקום נ״ה ומכפר על ישראל ונתינ ננ" מונח אלמה תעסה» שב להון כגון ועי״ו ח‪1‬צס מלומותיו ממה שהחמ שומע‬ ‫)קיט( מלמל שכעמילו נ ו ׳ ‪ .‫פדר‬ ‫פ‬ ‫בראשית י‬ ‫ע ו ה‬ ‫בראשית‬ ‫יי‬ ‫יש לו תקנה‪ .ע אדעליןהעריןוואס‬ ‫ביץ טו‪ £‬זא.‬נט איך ויעל ‪3‬שאפץ רעם םענטשיפון דעם אלט מם'וועט אוייףיאים מכפר זיין אונ לןלואי‬ ‫אל‬ ‫' •^י‪^-‬ק ?ע^טיי! ! .‬ךעיר מענטש יואם‪.‬אמר הקביה הרי אני בורא אותו ממקום כפרתו והלואי‬ ‫יעמוד‪) :‬י( ויפח באפיו‪) .ט ודיל ךי נלאו וועלט ניבלאוץ‪ .‬קכא( שהיא עולה‬ ‫ויורדח שנאי)קהלת ג( סי יודע רוח בני אדם העולה היאלםעלה‪ .אך ניט .‬ןנלד> וואסער איינימעי הדך "פץ רי‪.חמשה(‪.ה‪.‬דו ייעםט די צו ברעכץ' ווי'אעללענע בלי )מאלט טען טיינען‬ ‫אעלדענע ‪2‬לי'אפאל?זינע מאם‪.‬לער פסוק'. .‬אווי אכלי אז י»א‬ ‫וועךט צו ןראנץ‪/‬קע״ן טען איר ניט צוךיק נאנץ 'מאכין*‪.אךמייך‪...‬קען‪.‬ןגךד .‬עסו שטייט ככלי יוצר תנפצם‪ .י.‬זגר איז 'ןייבלאךן‬ ‫ןיייאלץפון.אך >!טאל!ל אונ טען עאקט אנ‪.‬ריס נשמה‪.‬רוח‪) .‬נפש‪ .‬רוח ‪ .1‬עבלי‪ .אט אליי.‬מען'הט בעאפץידעםטענטש‬ ‫פין‪ .‬רוח רו'?ט שק ייא מייל זיא איו אווי ויי אווינט‪'.‬דו‬ ‫ווע?וט די'ציברעכץ ודא אעלרענע כלי וואםלאךף נאןז'פער?‪'1‬יג וועךין‪ '.‬יםעל אלע נא?ט אונ קימט אראפ אלע'?ךיה‪ ."0‬ער'האט אדיין ףבלאךןאיין ד.אנט‬ ‫ךאס כלוט איזדעדנןש‪ .שמה‪ .‬‬ ‫.‬‬ ‫פי^ף נעטעןהאט ךא‪ vsi . .‬עם שטייט‬ ‫ניט אין פסוק ככלי חרם לעפצם‪ .‬בנפיחתו של הקביה עאכו״ב‪) .‬איו ראם בלוטימי‪.‬וזרק בו את‬ ‫הנשמה ‪).‬‬ ‫רברייתא‬ ‫מ ת נ ו ת בהונה‬ ‫נמו עפה ו )קשו( איר 'צמק כיי‪ .‬נשמה מעט‪.‬וייק מוכת•' האומה מי ‪:‬משן אין לעמו לתיור‪) :‬קנא( שהיא עולה ויווות‪ .‬קיט( מלמד שהעמידו נולם סן הארץ ועד הרקיע‪ .‬ער נעמיס לעבעידינ ווערץינאך ויץשטאלכיץ ‪".‬זיא איו'.‬דךיבעל^ען מען זיא צוךיק נאנץ טאבין‬ ‫אויך דוךןז ךעט כלאיץ‪ .אלין ליי.‬קט(( אםר ר' יצתק ככלי חרם תנפצם אכיכ ‪S‬‬ ‫אלא ככלי יוצר תנפצם‪) .‬נשמה‪ .‬קנעט §ען די‬ ‫‪.‬איו שידן'געטריקונט' ‪0‬דיארין איין' הוייבין‪ .‬פייס״ ל״ק מילא נתינ וורק נעילס‪ ) :‬ק נ נ ( האישי'‪ .‬ער שדן אייבייגילעבין‪'.‬ווי״עםי^טייט אין פסוק אמזבת פון״עלד .‬‬ ‫ר׳ ברכיה ור׳ חלבו בשם ר׳ שמואל בינ אסרו )קיר!( טםקים כפרתו נברא‪ .י( <י‪§:‬ח ןאפי‪.‬א ( חמשה שמוח נקראו לה ‪ .ט דמאלי.‬פסוק וחטאיך מעל געבין מיין נייםטיע^םה( אץ אייך מעט איר לעבין‪) :‬יא(.‬עבירות)פוןיךעם אלט רם‪.‬יחידה ה.‬לער‬ ‫טןביזמעטאויף אים ‪#‬טיי|(‪ .‬הםדיא)שמות‬ ‫כ( סובה ארמה תעשה לי‪ .‬הנשמה‬ ‫אינה נלוס ולא נתיב נוצר למשמע שניצר בנר אלא נל' יוצר יחן גו עיי נפימה ומצאתי הגירסא גהרנונ"! נעה"! ננפימם‬ ‫שעו״! לא נוצרו• ) יו( ננ׳ יוצר שלא הוסקו‪ .עם מענטש! )ט> )‪ p‬האדמה(‪.‬אבל לעתיד בנתינה ‪ .‬זיא' נייט ארויףאין‬ ‫ך‪.‬ועתו ‪:‬‬ ‫ינריסא‬ ‫דהוס משמע למקיה ימוק ואמי ויפחנאלס הנופח להון פיו של‬ ‫רער אפיקורוס נ.‬פיישיי ועיון עיקר‪ .‬ערד טאכץ א'ני.‬ך‪1‬יי מחק ואנט‪.‬נ?ש ‪.עבין אין ‪5‬׳!?טש לי‪.‬האט רבי יונ‪1‬י'גיואניט צום אפיקורוס.‬ ‫.‬שנא׳ )לברים יב( כי הדם הוא הנפש‪ .‬ל‪9‬י ‪3‬ל?יה אונ רבי יזלפו האבץ גייאנט פון ו־בי ?זטואל ‪3‬י־ נחמן םוועןין ז‪$‬רט' איז‬ ‫‪3?5‬אפין ןיווארי! פיון רעם ז^ךט ראם ער איו'סלט־ אויף דינע‪.א‪.‬אט' ‪eg‬‬ ‫.‬נפש‪ .‬עלד•‪.‬‬ ‫)וי דער‪.אט הט גישטעלט' ארם הלאשיץיאנולם)אשעיק‬ ‫‪.נע נאי לעכער‬ ‫אלע^ליןען ‪$‬טעם‪ .‬מארוס אמתנה נעטט טען ניט צוליק‪.‬נשסח זו)קכב( האופיא‪.ט‪5 .‬קיז( כלי יוצר שלא הוסקו ימיין הן לתזור‪ ) :‬ט ( םן האדטה ‪.‬קכ( לפי שבעהיו בנפיחה לפיכך מת ‪ .‬ער שי^ארבט‪ '.‬ויי ךערי^םוק יאנט מיער דיים ךעס רוח פין טענטיש‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫וואם‬ .‬עלרביו צום הי^עליאונ״ער האט אדיין ניבלאדןאץאים‬ ‫א..‬אדי אבלי או זיא וועלט' ציו בראכין‪ .‬גא למר! ‪:‬שאלת הנר! מגיר‪ .‬אבער צי יזודןז'המתים מעט .‬נייט‬ ‫זיא ארויס פץאים דוךך א?לאז אונ‪.‬אדאך ךי גלעזעתע כלי מאס זיא איז ניבלאיין ניווארין דולך אמענטשקען‬ ‫טען זיא ציליק גא?ץ םאכין או זיא' ןועךט צו בראכין ‪ .‬‬ ‫חיה‪ .זא.‬העומד אצלו• )קכ( לפי שבעולם הוה בנפיחה‪ .‬שנא׳ יתזקאלי לז(‬ ‫ונתתי רוחי בכם וחייתם ‪ ) .‬שלא נשרפו ומי שנפמ ופתו למויר ריחי אליי לנו כתינ הריח הבונאל‬ ‫עדי! נננשן ינ! היא נילקיש עדי! הס טיע וחמו יש תקנה אלה־ס אנל לעתיו לנא נמתנה שנאי ונהתי וימי ננס וח״תס‬ ‫לשניות!« )נןח( מקוס מונח נ ו ׳ ‪ .אלסטי ‪5‬אבי'ן‪..ע‪1$‬ריקו.

‬רבנן אוסרים )קכיו( אם ישים אלהים לבו אל האדם הזח רוחו )קנט( כבר‬ ‫היא בידו‪ .‬האטךאך}אטאל‪.‬‬ ‫)קנח( אם ישים אלסיפ ל נ ו ‪ .‬ייט ךינשטהיארויף איןהיטעל‬ ‫אונ ךא שע§ט אן ליעבין צאונ בח> פאר רעים גוף‪ .‬יעךער מאךל ראם ידו ציף?ט רעם ‪ £‬טעם ךאך??טי לייבי! .ארוועןדער טע.‬ר^י יהושע בד.‫סףף‬ ‫בראשית פרשה י‬ ‫םב‬ ‫בראשית‬ ‫)קמ( דגרייתא אפרי! )קפד( האופיתא טבא‪ .‬שלא‬ ‫יצטנן ויםוח‪ .‬ודה רופטטען זיא גדיל אלע' נלידער זע.‬ךי רבנן זאנץאווי טיי^טךער‬ ‫‪1‬יין*כזאךץ צו דעם‪9‬ע?טש‪.‬נ^טהטאנןט לעבעךיג‬ ‫דעם גאנ?ין נוף‪' .‬רבי אהא אונירבי יורגן .‬ינשסתי אליי יאסוף )קל( לטעלה‪ .אני! פץ רבי מאיר ם ווענץ ר" נקטה איו‬ ‫פולזל אין דעם_גא?צי'ן נוף ‪ .‬שגי נינים שני אוניס ופן טלס ‪:‬‬ ‫)קנו( יומו נ נ י סיס נוי‪ .‬ווי‬ ‫דעו־ יפסוקךא.‬היא עולח ושואבת לו חיים סלםעלן‪ .‬נאט האט איםבשאפיין טיטזןוויידיל‬ ‫אווי ווי אסיד‪ '.‬כבר ינוע כל אדם יחד ‪ .‬‬ ‫אס אן כנשמה 'אסון אליו למעלה נ נ ו ינוע ן ) ק ל א ( לקלס‪.‬רב הונא אמר עשאו‬ ‫ע ב י‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫)קנ^וניייתאאמר׳‪-‬וושםנויוסאומוי׳^קנ^סאופיסישנא‪.‬ר׳ יהושע בינ ורבנן‪ .‬‬ ‫.‬אונ'אפילו ביי טיאניאונאטוועט וועלץ״פארזאםולט ער ךי‬ ‫?שמה צייזיך איןהיםעל‪ .‬ער מלאים‬ ‫סךננ]‪.ט נך ה׳ ?׳שטת ז‪$‬דם"‪ .‬ךיג^טה פוןטעגנןש איז אליכט פון נאט‪ .‬האטדאךנ אט‬ ‫§םוקאי..טש איו ניוןארץ צואנפש"חיה‪ ..‬אלא בשעה שאדם ישן‪ .המיה‬ ‫.ואס רער טיענטש ציהט אין זיף־ דאךף‪.‬ריביג אטר אם ישים‬ ‫אלהים לבו על האדם הזה‪) :‬קכז( רוחו בבר היה בידו ‪ .‬אונ ווען דער טענטש ^•לאפט נ‪.‬ההיד )משלי כ( נר ה׳ נשמת אדם ‪.‬אזוי ווי אהיה‪ .‬אונ ךי רבנן ^ייטשץ‬ ‫אליו ציו גאט‪ .‬ואיני ינול לפייס מאותו צו שאין המיס שולט‬ ‫נ ו ‪) :‬קנו( משים שנים‪ . קךינען‪ .‬עגאכטדץנ^^האץ האנטי‪ . rg‬אויף‪.‬חיה‪ .‬איז שדן ךער טענטש אץ גא^צץ ני‪#‬ט^וץץ\.‬פי ואש‬ ‫׳אסון נשמתו אליו ויל על האום שתסיס קשיים נמקוס אמי‬ ‫ולא תהא נפזרס ננל הנין נ נ ר ינוע אלא ונו׳ ו)קל( למעלה‪.‬שנא׳ ונשמתי אליו יאסין*‬ ‫בנופו כבר ינוע כל האדם‪ .‬צריך )קלא( לקלס לבוראו‪ .‬דבי יהושע ברינהטיה אונ ךי ! ן נ .‬והיא יתירה בנוף‪ .ען'.‬יעךער‬ ‫אטעם . א ט רב( צןהי'ד‪1‬אךם לנפיש‬ ‫ס. ^ ו ף ‪ .‬רבי יהושע טייטשט אליו "ציו רעם טענטש‪.‬אונ או}'אט ודל פאריאםמיט עיר די.‬‬ ‫על כל נשימה ונשיטה שאדם נושם‪ .‬שכל האברים פתים )מכס( והיא חיה‬ ‫בנוף‪ .‬‬ ‫ר׳ ביםני ור׳ אחא יד׳ יוהנן בשם רימ אוסרים‪ .‬רבי לויי יאניט פץ‪.‬רער מע.נ?ש ?!לאפט רער וזארעטט ךי נש^ה'בעם גוףזגר זאל ניט קאלט וועי־ין אונ שטאךבין‪ '.‬‬ ‫סועת םיא טונ ע•־ שאמו״צ ממן אמדן ועם קנית עם חםית ועם‬ ‫מסרת מם קנית ד־א ני׳ כילם נים‪) :‬קנה(יהיא מים נ נ י ן •‬ ‫פירש" שעמים שהיא מצומצממ נצו א' של הנון וצו אמו של‬ ‫סנין נילי מ ת ‪ .‬נשמה מחמםח אח הנוף ‪ .אט צו.‬ר׳ לוי בשם ר׳ חנינא אסר‪.‬עס ?!טייט אץ פסוק אם ישים אליו‬ ‫לבו רוחו ונשמתו‪.‬רבי הנעא‪ 17‬וועגין אויף‪..‬ןגרזאלניט^קאלטוועךןווארום ער‪.‬ווי דעיר פסוק ןאנט כלי הנשטהיתהלל‬ ‫‪ .‬‬ ‫שיגיש* שאלמלא שהיה ממות אליי מיו היא מת• ליא פן ספת*‬ ‫נשמתו ממש נאותן נשימות שמנשס נעת השיגה‪) :‬קלנ( עוק‪5‬‬ ‫‪.שסה‬ ‫פיון נאנצץ נוף אדף איץ«ןרט וועךטךיער נוף״קאלט אונ ךער .‬יחידה‪ .ה>‪ .‬שכל האברים )קכו( םשנים שנים‪ .‬‬ ‫^ו^ך^גי^^ןליאיי‬ ‫נוט‪ .‬רבי ביקיני אוני‪.‬כל הנשימה תהלל יה‪) :‬יב( ויהי האדם לנפש חיה‪ .‬ךער נאןז האט .‬ער לויבץ נאט‪.‬אלא בשעח‬ ‫שאדם ישן נשמה מהממת הנוף שלא יצטנן יימית‪ .‬ךערפיסוק אז.‬הה״ד)איוכ לד( אם‬ ‫ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף‪ .אטזאל וועליין טאקן דין הארץ'צו'דעם'םענ<?ש‪.ינומק פון אים רעם ויייריל ודיל ‪7‬ןם ייעט ניט שןין דץ <ןאר‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫דעם‬ .‬‬ ‫ובשעה שאדם ישן‪ . ש מ ה אי§ער דעםנאנצץגוףאונךא ךער‬ ‫נוארעבט אים‪.‬ר׳ יחורה אומר‬ ‫מלמד שעשה לו )קל‪ (3‬עוקץ כחיה ‪ .זענטש איו שוין לאנל ווי ניי^טארבץ‪.ארפאר‪.‬עלומי שיתן ל ע » עליי‬ ‫לםמיתו‪ :‬הינ )קנט( נ נ י הים נייו ונשמתו נ ו ׳ ‪ .‬נעת השינה םוומ נ נ ו יצא ממנמ‬ ‫‪.אר איינע אץ נוף‪.‬עריאלאי םהך‪1‬נן‪ .טש שלאפטיפאר^זפךייט זץז ך .‬יתזר ילקתי םםני ספני כבודו‪ .ישטארבענעא'ונ דיי‪.‬יחידה רופטקען זיא ודיל אלע ןלןדער זענען צוצודי)צווייאיי‪2‬י‪ •1‬ץייייקע^ט‬ ‫אונ אווי ווייטער("אונ ךי נש§ה איז .‬טיט )תהליס קנ( כל‬ ‫הנשמה ההלל י ה ‪ .‬קע.אטיאל עמלי!‬ ‫אלענאכט זיין נשטה איןהאנט‪ .‬הנשמה הוו ממלאת את כל הנוף‪.‬א^יו .אןט אווי ‪5‬ייןט ‪.‬ויען י.‬קעךט'ווע'ן ךער‬ ‫מע.אט וויל‬ ‫פאר לעשט״ער די ליכט‪ .שטארבין‪ ..

‬ארו אלםט לייענען בידי(‬ ‫ןאט האטי טיך ניןעבין אין טיין יזאנט‪ .‬ךאםקעמךיל איוךי םוטער פוןךעם צויייגי‪ .?‪1‬ש'‪.‪.‬ישבעו עצי ה׳ ונו׳‪ .‬לא אוכל קום‪.‬דאםי‬ ‫)איכס א( נתנני ה׳ בירי לא אובל קום‪ .‬גאט האט'גיפלאנצט' אגארטין איןי״עךן פון טורח זייט‪ .‬קלג( דאי לא לעי לא)קלד( נגיס‪ . בבי ח‪. ךעם ארט אוג מען פלאנצט אים איין אי. רעד טע.‬ערד אכןעמךל‪ .‬וויי דעי־ פסוק יאגט ךי בדםער פון'.‬תהיד )חהליס קד(‬ ‫ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון אשר נ ט ע ‪ .‬םניין ליתן את האסור כאן‪ .ה‪ .‬ער קאט גיפלאגצט‪ '.‬ען'גי"ויען דין יד ךי‪.וועטערניט י‪£‬אבץ דאם צו‪.‬ולהלן‬ ‫הוא עושה נשםה רות‪ .ים חץםודא שטייט נעזםת חיים אונ ךארט‬ ‫?!טייט רוח חי‪.‬נאדער חבר פיון‪.‬אונ רא וועךט ינידו פין ידי נשטה רוח א‪1‬יך‪_.‬טאנ בי] איך ביי'נא?ט מיד‪ ..‬ני‪.‬הוא דעתיה דר׳ חנינא‪ .‬בידי‪^ .‬פון רעם‪.‬זיייען איין אין ךי‪.‬עסין'‪'.‬אוכל והנס סוא כנסמה המשוענלת‬ ‫לאדוניה לכל מלאכה וזהו לנפש מיה ונסמס נכלל‪) :‬א( שס‬ ‫ז!לא‪ .‬כאן הוא עושה גשםה נפש‪ .‬ער וועטניט אךבעטי.‬ןויל'איירער טען רואטניפלאגצט ךעםןאךטיןהאט טעןגידאהפטגוט אכטונגנעבין‬ ‫אויף וויעלכין ז^ךט מען זאל אים פלאנצי.‬עס ?זטייט‬ ‫אין פסוק יערער וואםוזטיאנשמתתחחץם איןזיינע^אזילעכער‪-‬יפוןוואנען ווייסי.‬להלן‪ .‬יךטיה כ.‬ירעד‬ ‫נאך כייבט מען אוים רעם ז?ייייג פו.' איי.‬ער ואיל האבין‬ ‫א‪.‬שטייט אי.‬ךאסזאןט רבי‬ ‫מינא‪.‬אס לא יעמול דעפס מלאכה לא יהיה לו מה‬ ‫לאכיל! )קלל( גגיס‪ .‬קודם‬ ‫)כ( עד שלא נוצרה םםעי אםה‪ .‬עם' שיטייטאי.‬ישבעו‬ ‫מטעתן‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫»ג ודייק מזכתינ שיה דמשמע כמו ןויס ממש חהו זננ שאילו‬ ‫צוותו וקומתו ננר נתינ בצלמנו כזמותינו‪ :‬סיג נסי׳ רש״י‬ ‫י ל עשאו ענל מנוון ננג׳ עצמו‪ ..‬קנעכטפאר)יךאליין‪.‬ןר'זאל'^ון‬ ‫דעם םע‪.‬נעםען נפש אונ רוח‪..אט‬ ‫זזיעךי. פקדם‪ .‬אונ דארט רופט עריך נשטה רוח‪ .ביא הט ניואנט גוזגגי ה־ בירייזאלםט ניט לייענען‪.‬ועקרן הקב״ה ושתלן‬ ‫בתוך ניע ‪ .יגלאגצט אין נ'‪.‬ ‫־‬ ‫ז‬ ‫פסוק‬ .‬נ?!ש‪.‬איך ואל אלייין' אךבעטין §'אר מיין יךעך‪9‬ע'ניש‪ .‬דבי ר־ ינאי אםרין לםה הוא םזכיר‬ ‫)א( שם םלא בגטיעת הגן‪ .‬ס!עתער פון‬ ‫ךי איייישעךןקען האט די נאטאויס געליסק אויג האטיו״. ז^נדער‬ ‫אךט‪ .‬קען^רךעןלעךנעןיביי נאכטתורהאז׳ביי'טאנהאטערניט‪5‬אךדינטוואסער‬ ‫ד‪1‬אט נידאך?!ט ז )י‪ 0‬רבי ?!םואל דער אייךים פו.שמה נפש אויך‪ .‬עם שטייט אין פםוקיער האט אדיין ניבלאיין אץדיגע}אז לעכער‬ ‫בקמת חיןם איו דעי־ טענטש נידאךין אנפש ח.‬ה• אוינ אלהיםיביי רעם פילאגציוע‬ ‫פון גארטין‪ .‬אדם צריך לכוון את רוחותיה‪ .‬איר חנינא כקרני חנבים היו‪ .‬ישבעו םיםיהם ‪ .‬ואת האסור להלן‪ .א?ט‬ ‫•לעךנען הורה ‪.‬ושי׳ העוון• משוענו לעצמו‬ ‫שיעניו דעמול לפרנס את עצמו וכומפוש ואויל‪) :‬קלג( לאי‬ ‫לא לעי כוי‪ .‬כאן‪:‬‬ ‫תיל דדים תיים לנזירה שוה ‪:‬‬ ‫‪ ntJHB‬ט ן )א( ויטע ה׳ אלהיס גן בעד. י צוויי שיפות‪ .‬זעה.‬עדן‪ .. פםוק ח.‬קלערין א ‪ sf‬דעלכין ארט‪. מיר אזיראךט‬ ‫וןערט נירופיי ךי.‬ק'ער'‪.‬ער זאל אים פלא. טיר'אי ווען טען‬ ‫פלאגצט זענען די שויןבייטעח‪-‬ךביהנינא זאנט ךי צייייגין וע‪.‬וואירום *!צוויינ איידער ער קומט נאךיארדם פון‬ ‫ךי טו^ער דאךף שוי.‬ווייל די נשסה ווערט‬ ‫גירויפין טיט ‪3‬ייךע‪.‬ים( אפ צו לעךגען אןינם פון ראם אנךערע‪ :‬י‬ ‫פרשה טו)א( לולטע ה• אלהים>‪ .צץ.‬שמתחלת ברייתה היא צריכה כוון ‪ ...‬י" אלסיס נמו שאמרו טוס עשית ייי אצהיס שש פלא‬ ‫מל עולס מלא ‪ ) 1‬נ ( עד שלא גוצרס ממעי אמה נוי‪ . זאט לפון דעט ךעגין ךי טעגן בוימער ייאם‪..ין־ כוי וקן נתונ נאן וינוע ״"‬ ‫אלהיס גן נעוו וגו׳ רצו יינרא לא כתינ אלא וי»ע משמע‬ ‫מפנללו כנר אתר כן גפעס וכן אווי סלננין אשו גנוע משמע‬ ‫מאמר שהס אוויס אמר כן נעעס כן מצאת• נרקנעי וכיון‬ ‫שזיו הנטיע‪1‬ס נ ן סנפינ סקנ״ה על עצמו כן ן )ג( ׳שנעו‬ ‫מייהס‪ .‬אי‪.אין יזיוה‬ ‫מסס סולן לכוש ונשע נו פלפ.ךי פלאגצערם‬ ‫טוהן אזד‪ .‬דיי רבי‬ ‫_י. י‪ ".‬י ר ן‬ ‫כנשיעוס הוא שגוטעיס מתמלה הגרעין עד כצומתס ואמ״נ‬ ‫עוקרין אמ כ‪1‬מוום ושותל׳! איתה נמקים אמו ולב! אמו עד‬ ‫שלא תצא שמורה ממעי אמה ‪ fcirc‬כגרעין כי היא אמו‬ ‫לרין סאדס לכוון רוחותיה שיהיה אותו מקיס מוכן לקבל אותה‬ ‫הגמישה נמו שאמרו מו״ל על כלמה שהיה מניר גילי .‬קען איך נישטיאויף קטיין ביי.‬ווי‪.אי ד*«בין פאר וואס רער מאנטי מעי.‬לעי באוריית׳ בליליא יביםםאלא טטי‪):‬יג> ר׳‬ ‫שמואל חתניה דרבי חנינא הברהון דרבנן אםר‪ .‬ךי רב^ן קיאטיגיזאנט רא‬ ‫רוקט ךער פסוק ךי נשמה נפש‪ .‬די‪%‬דאקסט ירויים אצוויינ ‪ '.‬איר הנינא)ג( ישבעו חייהם‪ .‬וו.‬איונ עייל איך‬ ‫‪8‬ךבעט אגאןצי‪ .‬הקב״ה גפן נה» נמ וקיוס שיעמדו מי ובריא אולס‬ ‫ועד שלא יכציזי נהם רקבו! נד״א שפע ימים ״ג‪-‬ןי וגס גסן‬ ‫להס שנע מיס ולא ׳בונו מימיהס נל״א און לא שנעה מיס‬ ‫^ םענטש‪.‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה י‬ ‫י‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫עבד םכודן בפני עצטי‪) .

‬נ! אלהיסכו׳ שעו! נ ת י ו ה ג ! ‪ ) :‬ה ( וסנתינ י נ ה ו י נ י ׳ ‪.‬ווארוםיפון רעםרענין'ווא‪'.‬עט ?אבין >!י‪!?45‬י‪..י«לשין‪-.‬ען בעדן(‪.‬קיץ מאקל ניט‪.‬נן נדול סערן‪.‬ל י ! י‪ -‬יי! ‪ 9‬ג י ‪• • 9‬יי'ע ‪9‬עי } י טךינ‪.אןטין‪ .‬ךי'<§ע..‬איז דאןד'דער‪.‬נרליי טענען בדקעל‪ .‬וד דערפסוק^נט אץ!‬ ‫ןרוש ?.‬ייי‪3‬ס"ךי'^ין‪8‬ייבינל^ין‬ ‫אונ זאלין ניט פארפיילט)ןלליז • י ‪ .אירטין‪ .‬עיר דר׳‬ ‫יוסי )ו( םחפציח כיח בור )ז( חרקכ שוחה‪ .‬אלונים בליטין‪ .אזא?ט זיי וועלין‪.רעםערפון .‬הסד׳א )לברים ג( ההר‬ ‫ה » ב הוה והלבנון‪ .‬‬ ‫»י ‪ w‬שדן ואמר עון נוול הנסינ וגני וגו׳ הוי ש־‪-‬עון‬ ‫»פ‪1‬ןתו שנ נ ! ‪ (1) . aia‬אט הט ניפלאנצט'א.‬זאיז ל ך‬ ‫םשיבחים םבולט אלא ז׳ הדייר)ישעיה מא( אתן כםדבר ארז שטה ו נ ו ׳ ‪ .'.אט ייעלין ואט ווערין לטיט רעגין(‪ .‬איי ש‪.‬יוד ךער פסוקיזאגיט ידי‬ ‫בדקערפון.‬תדהר אדרא‪ .‬קטאן'לי‬ ‫בוי§ער זאלין‪.‬שנאי ויטע ה׳ אלהיס נן בעדן‪) .‬אונ‬ ‫כ*ר_קב איז דליי קבין‪ .‬ןןאשור איו פקסינון! פאר וזאפ‬ ‫מ פ ט פ!ען רעם בוים לזאשור נוייל״ער איזןער'‪3‬עטטער»ן^ע בוייןער‪ .‬רבי‬ ‫|םיקז?כעי‪5£‬י‬ ‫חני.‬וואלום ךערןםוק ‪'.ען בויטער‪.אלטין גלעםער פין‪.‬לבי ייםי‬ ‫«»?ט רער עדן איו.‬איו ךאןז רער .‪:‬געבין‬ ‫.‬לייבעקטע פון די יע. .‬טרןגןען ווערין‪ -‬אונ ואלין ‪1‬אט!יץ ‪0‬יט פלאנצו^ע!^ אלע פלאנצו נען‬ ‫ןואם טען‪ .‬אל ברינחןן זז^טיפוןךבי יו^ן'ם וועני פיר אמ צוואנצינ‬ ‫ןונים ^ע.‬אט האט ג?זמ ‪*1‬ק‪.ען .‬אונ וד רבייו^יזאנטאזדערעדןאיזגרעסערפיןנארטין‬ ‫איז‪.‬דליי‪?.‬ונר מועפ מס‬ ‫שמסר ונתמלס ממה שמש?! נית כוו יכיל לשתות ש ו »‬ ‫פי׳ שוה שוייע•! עליי סוי וקב שה! נ׳ קני! ועיי! נמו׳ מ מ‬ ‫נפסוק אמס היא יונתי ונ! נא! מתמצית העון הנוול שוסס‬ ‫ס נ ן ‪) :‬ו( תרקב‪ .‬ער איי אין.דקר תזןשור‪ .‬קען דא‪ .‬ןעזזר אס אןדא'‪ .אט ןואט ןיפלאנצט.‬ס( והכתיב ונהר יוצא סערן להשקות‪ .‬ר׳ אחא א ס ר נ ׳ ‪.‬איו דאןדדער ‪£‬דן ןרעסעירפץ׳ דעט .‬ר׳ שמואל בינ בשם ר׳ יונתן א פ ר ‪ .‬ברוש איזבךןנה‪ .‬מתמצית ניס נ ו ר ‪ .‬וארוס די ט ע נ ק‬ ‫בויםער הג.‬פוש" סוי וקנ סס! נ׳ קני! שהרינימ‬ ‫ניר ל׳ ‪ 1*0‬שה! ס' תוקני‪ 1‬שהרי סאה ששה קנין הוי‬ ‫י ‪ -‬ח נ שהיא נ׳ קניו מלי‪ .‬אלפונים‪ .‬‬ ‫שנא )יחזקאל לא( ויקנאוהו )ד( כל עצי עדן אשר בנן אלהים ‪ .‬עך! • י‪.‬ ‫)כ( רבי יודען זא‪4‬ט ךי וועלט וואלט ןיט .‬רבי?!טו‪.עבי! אין דער ?זך^ר ‪{$‬ךז ‪^ ripp‬דס ״עץ‬ ‫§עק‪1‬טעד»ען נארלרייי‪ .£‬ייט ארויסייפון‬ ‫אפור‪.‬ששיס מנית ט ו ונ! מספציס ע ת‬ ‫שוססהנ!שסואמלקששיסמ!העתזע"נפ"קוסענית<מ(נפיגי‪.אלטין‪ .‬וויי ךער ^םוקזאנט ךעיר נוטער באלנ אוג‬ ‫דעו־ לןנון <ךער בית הקקדש(‪ .‬‬ ‫^^‪£‬טמ'עריך‪.‬אלונים איז פלוטין! אלכוינןיםאיי‬ ‫ךילבים ‪ .‬תאשור פםקינון‪ .‬ר?י יהודה זא.אןי‪.‬אט'^אט ני‪.‬איי דאןל דער ‪.ען בוימער פון לבנון‪ .‬עך! ‪$‬ן צו נ?ר‪:‬נקען ךעם.‬עדן אין. איו נלעסער יד ‪.‬הוסיפו עליהם עוד ג׳‪ .אלטין‬ ‫פון ^»ט‪ .‬״עס ?!"טייט אין ?פיק אטייןלגייט ארויס‬ ‫פון‪.‬טנןרש‪ .‬ה ולא ומודה ומס לא נ! מיום ‪:‬גווש ארס ממט מ׳‬ ‫) י ( ס י ג נ ל עצי עון אשו ננן אלהיס יא‪1‬מר‬ ‫נע‪ .‬כ״ד סיני ארזים ה ם ‪ .‬ע״לן טלינקט‬ ‫‪ *? ^? 1‬ד^ * ?יל• ? ר ^ ב י‬ ‫אן רעם .‬ערן‪.‬אילמוןיט איז אלים‪ 0) !.‬פון‬ ‫‪3‬ית !‪.‬‬ ‫ב ת ש ברחא ‪ .‬על דעתיה דריי )ח( כפיני שהיא נתונה‬ ‫ב נ ע ה‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫וגם !ת! נכס תיששת נ ו נ ס ש‪ 5:‬מזיעות שנוטע׳! מסש ישלי‬ ‫י » מו נמוהס יוהו אבו נטע ׳"י ולא היצוני לא השקאה ולא‬ ‫פני‪.‬טעןיהט צו.‬ארדל^נון‪ .‬קען א?טרעקען איךדקב‪ .‬לבנק סיי?ט ?ךק רעם בית הסקרש‪ .‬אלונןם אלסונים אלםוןים‪ .‬ר׳ יהודה אוטר‪ .ארטי.איר בשא?ין'}ייואך'ין פון וועןיןידעם בית מןקרש ‪ .‫סח־‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשה טי‬ ‫מ‬ ‫מועהן‪ Q ) :‬א״ר יוחנן לא היה העולם ראוי לחשחסש בארזים‪ .‬נרעסער' פיו‬ ‫ןהודה .אלםין‪ .ען .‬וועט פון זיי ?לא^צייזיאלין זיין אוד גוט !ד ךי ?לאנצוננ' וואס .‬לער‪.טןער .‬ןן?צינ חלק פון אבוח‪ .‬זאט)ועךיןםיטלעבין‪.‬אהאלבער קאח‪ . .‬פלאנצט א}אלטי'ן אין'עלן‪ ...ידען ?י־עןער זעמינ קאקל אזוי פיל‪ .‬ער .‬אונ או דיער‪.יציק טענען בוי^ער‪] .‬אלסונים אלום ‪ U G) :‬בעדן ר יהודה ור׳ יוסי‪ ..‬עדן‪ '.3‬א?'יןעןאלעבויטערפו'ן'עךן דם ‪.ילאל?‪3‬ז.‬רבי‬ ‫יהודה אונ רבי יוקי קריןק‪ .‬ארםונים‬ ‫דילבון ‪.‬שלא נבראו אלא לצורך‬ ‫ב ה ם ‪ .‬שהוא טאושר‬ ‫סכןלן‪ .‬ולטה מ ר א א ו ח ו תאשור‪ .ארזי^ען‪ .ואס ‪/‬נרזא?ט אז דערינארטין איז ?רע^על פוןעדן אונ דע‪%‬עדן איז מדען אי‪ .‬ור׳ יוסי אוסר ערן נדולה‬ ‫פ ג ז ‪ .אלטין‬ ‫איו״עךן‪ .‬ארםונים‪ .‬אלונים‪ .‬טיטען‬ ‫י‬ ‫אינ‬ ‫א‬ ‫אט‬ ‫יט‬ ‫א‬ ‫עי‬ ‫א ם‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫{‬ ‫ע‬ ‫יג‬ ‫‪8‬‬ ‫!זוי‬ ‫‪:‬‬ ‫גאוטץ‬ ‫א‬ .‬רבי אחאזאגטידי‬ ‫ןזעל.‬וואתס‬ ‫?גם ???!ייט אין ןסוק‪.‬צאבור את ךרי‪:‬סינ ןו^ה אונ אןןאה איי ועקכ‪_ 1‬ה^ין‪ .‬ההיד ישבעו עצי ה׳ ארזי לבנון ואין לבנון אלא ב ה י ט ‪ .

.‬שבתי‪ .‬‬ ‫)ל( מקרם‪ .‬ני‪5‬א?ט ווי ךער.‬יג( פיתה אותי‪ .‬לבי הנין פון ‪£‬יפורי האט.‬אווי האט נאט.אלטי.‬ ‫)‪ id‬מכריע על נביו‪ .‬את סבור קורם לברייתו של עולם‪ . פו.‬אין רעם זכות יפו.‬טני. ועם• דאם איז .‬לםלך שעשה סעודה והזמין אורח‬ ‫בך הזמין הקב״ה את אדם בזכותו של אברהם‪ .‬בזכות אותו שהוא בא מרחוק‪ .‬ההיד )מהליס קלט( אתה ידעת שבתי‬ ‫וקוסי בנתה לרעי מרחוק‪ .םג!אנ‪ .‬אונ רעם ‪.אלטי! איי ני!‪2‬לא.‬ר׳ נחםית אמר )ינ( פ־תה אותו‪ .יאסי'איך בין ןיזעםי.אט״‪ .‬קרענער האט‬ ‫"יער ניטאכט ווי'ךער.‬ערן דאם‪. p. פסוק לווי §ךיער שטייט .אלטין‪!.‬אין וועטעס ןכות דואףטו אעצה‬ ‫.‬ךער‪. ווידוע.ט! ‪^.‬א״ר תנין דציפורי האיר הקב״ה עיניו של ר׳ יוסי‪ .) 0) :‬קלם(‪ .‬אלם כראשון אמר כן טאו שם וטי ועיין לקמן ועגין הפיתוי שלא ישער בלעתו מקום‬ ‫ואו פועל הטונ הוא הקג״ה שהתקין לי הקנ״ה שכרי כוי‪ :‬יותר שינ מזה ינחנ״א כתב שלא כים אלא דרו כניד כמ‬ ‫) י נ ( עילם ‪ .אט איי סייןימלך פין ?ליער ‪. עדן'‪ .ךע^ער ייי ךיער .‬עיר ‪.‬עם י‪£‬טייט אין פסוק שים‬ ‫.‬עדן‪ .׳|ם‬ ‫•טסו‪'.אט ד.‬ער ניטאכט ווי‪.‬ור׳י אין לו אלא‬ ‫מקרא א ח ר ‪ .‬ער‬ ‫טוהטיהילה אויף רער וועלט"‪ .חיים ניםא?ט אדם‬ ‫דילאשויןינאויףיאלע בחסות י « נ היות די זאילי.טדעם‬ ‫טלןר נאזר נוט> ווי דער‪'.‬יוא נויא שים נא יזו לשק נקשה כוי ודיו‪ .‬דאם איז‬ ‫״‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ט ג‬ ‫וא‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫אברהם‬ ‫נר‬ .‬זעהט לי נוטס וואם נאט ‪$‬אט ניטאלן‪ .‬ריי אומר )י‪ (3‬עילת א ו ת ו ‪ .אט האט .‪' .יקויםעין פון וויימין‪ .‬באיזה זכות יעצת לבראני‪ .טני?לא^ןט‬ ‫אנארטין' אי.‬נאך אפסוק שטייט ‪3‬ערן _נן אלהים זדית‪ .‪ '. פיאר אים מורא דזאבין>‪.‬ר׳ יהודה ור׳נהמיה‪ .‬איר שמואל בינ‪ .ארטין‪ .‬ידו ביזט }יוועןאין‪.צין נאךטין‪.‬רבי נת‪. אין' גן עד.‬ער ואל י אדיין גיין אין‪.‬שכרי עד שלא עמדתי לפעול‪:‬‬ ‫) ־ ( וישם שם‪ .‬מללא כתינ דולו‬ ‫הנן‪) :‬יא( ראו פועלא טנא‪ .אט האט ליףטיינ ךמא^ם לי אייינין פין‬ ‫רבי'יוסי אונעיר הט‪/‬יפונען אפסיק וך״ער וא.‪ .‬׳‬ ‫לבי'‪. .‬עד.נע נעלאנקע.‬סי ה זאןט'.‬ער איז'אין‬ ‫דעם .‬יהודה האטיצוויי פסוקים ..כןען פוןווייטין‪ .‬ץ ‪.‬יוד ‪.‬נאט האט אנןיןרייט‬ ‫מיין שבר !לעם נןיעדןויאייידער איך בין נאך בשאגין ןיוואךץ צו טאוד ם ץ ו ת ‪< ( h ) :‬י.‬ע‪. א ט ‪.‬פון‬ ‫?ליער‪.‬ואיזה זה )ישעיה נא( )י( וישם מדברה כעדן וערבתה כנן ה ׳ ‪.‬יא( ראו פועלא טבא שהתקין הקביד‪ .‬ווי דער פסוק ואןט .‬והא ר׳ יהודה יש לו שני מקרא ו ו ‪ .‬ומצא לו מקרא איד.‬עדן‪ .‬רבי יהודה אונ רבי נהכןיה קלינען‪.‬פוי לנניהס ודושו חז״ל ח ס ו י לפניכם כשלחן עוון וש" יי‬ ‫שכמונו כגדלה נין סעונם קרא אותו עלן וםעונם ו‪.‬ער^ה'האט‪.‬וקוסי )יר( טירופי םתוכת‪ .‬וםשקה את כל הנינה‪ .‬יהודה זאנט .יבעטץ ביי אים>‪ .‬ההיר )תהליס עד( ואלהים מלבי מקרם פועל ישועות‬ ‫בקרב הארץ‪) .‬נן‪.‬העלה והגביה איתי שנא׳ ומיראכה יהיה כוי ‪ 1‬שמומינין אותו לשעילה פמפצירין ני לרן כניד‪) :‬יד( טירופי‬ ‫^מיטעך‪7‬ארטין אוני ^רץקט אן רעם נא.יאךץ‬ ‫איידער'אדם הראשי.אלקט עאכין אויף זיך אמלך‪ .‬סקנא ניוועןאלע בוימיער פין‪. .עדא.‬אונרבי יוקויהט״נאר איי.? ‪ .‬יי! ‪9‬ל?‬ ‫איידער דיי וועלט איי בשאפין'ניוןאיךין‪ .‬איז ראך ךער^ךן .‬נוע״! ס"י פיג׳ ‪ ) :‬פ ( מנויע על‬ ‫ניטה לצד פירושי ודעתו ‪) s‬י( וישם מ ו נ ו ם כ ו י ‪ .‬יוי דעו־ ןסוק זאוןט ז‪$‬ךםדןט .‬ך‪3‬י ‪. ביין אין גן~עךן‪.‬מיין אויף קטיץיווען מען האט מיך אחים‬ ‫געטריביען פון‪.‬ער'וזט גי‪6‬א.‬נאר §ען טיי}ט'דער. איז בשיאפיןציוואךין\אךם'איי ב׳^אפין .ט‬ ‫דו ווייםט מיין זיצען‪ .י יאנט .ארט'יןאי'ז'ני?לא.‬עם קטייט אין‬ ‫פסוק שום ו־‪/‬שים ‪£‬ליך מלך‪ .ידארין ‪.יניעבין מיך צו בעשאפין‪ .‬דויווייסט מיינע .‬אונ עיין אויף'שטיין‪ .א ילך'‪ .‬אין דעם יכות פיון א?רקם'ז‪?$‬יני‪.‬עלן איי*בשא?ין ניוואךין ךי.‬סיור לפניו ונרי רצוי כל״א אש־ תשים‬ ‫<ו׳ ‪ .‬ערגך‪ .יןעטין ביי ‪$‬דם ער‬ ‫.‬ער איו אין. פוי.£‬ייט'אג אונ רער גן‬ ‫‪.‬לייי שמואל בר נתטני {אנט דו טיינ?!ט'או'ךער.‬בנתה לרעי‬ ‫מרהוק‪ .‬ואינו אלא קודם לאדהיר‬ ‫אדם נברא בששי‪ .‬דו .ואם די זאנין אז דערינאלטין איו ןרעםער פון עךן)איין פסוק‬ ‫ווייפיריער שטייט'״עם האבין אים ‪.‬טייןזתיען‬ ‫נץיגט טען" .‬ידו וויייסט םי.‬עדןוןם ‪.‬םשטייט אין ‪£‬םוק‪.‬ניע בשלישי‪ .ארטין‬ ‫פון.אל אליי.‬בתוך ניע ‪ .צ‪.‬אייי ייי אסלך‬ ‫וואםיהאט‪/‬ניפאכט אםייורה אונ האט ניבעטין .‬רן נאזויי ווי‪.יזא.עםט ‪ .‬וואס איז‪.‬‬ ‫דעם טד^ר וואםער איו ןרויים האט‪^.‫•ךך‬ ‫בראשית פרש ה טי‬ ‫בראשית‬ ‫בנינה‪ .ארטץפון נאטו‪ .‬י_עקב האט נירעט מיט יוסף ניטע ךייד אונ האט .‬ניץ‪ ..‬הטדיא )דכריס י״ז(‬ ‫שום תשים עליך מלך‪ .אט האט‬ ‫ןירעט מיט >וך'ם נוטע רייד‪.‬התיר )ישעיה מו(‬ ‫ק י י א‬ ‫מתנות כהונה׳‬ ‫גניו ‪) .

‬ווט‬ ‫על נל הודס ני מן האון עו הוקיע מהלו תיק וכן" יש‬ ‫מקלם םעולס ועד קלהי« ) נ נ ( ולא סין ו נ י ‪ .‬ווי ךער ןםוק יאנט' לאס' יענען ת ואכין ייאם {‪.‬אינון‬ ‫אטרין לא אבל ההוא אינשא פיתא דחיטי טן יוטוי‪ . ן גןיינען‪ .‬עלליי בדטער‪ .‬קר??ען פי^היגךעךטיאיהר ביי צום‬ ‫שפיץ‪ :‬לה( למה הין«‪ '.‬דער םע.‬אלה תולדות השפיט‪ (?) :‬ייט(ויצפחה׳ אלהים טין האדמה‪ .‬כד( כד לא הוהבבינ דעה‪ .‬קלונ זיאגט טען אויף אים‬ ‫ךער ‪0‬ע‪.‬‬ ‫!סשלמםו ‪) :‬׳‪ (p‬ויצממ וגוי‪ .‬עךד‪ .‬חאטיךכייזעיךאנטאנטיא‬ ‫‪.‬נ^ש האט״קיי! ?אלל נ ?י.אר אז ^ריוואלט גיויק‬ ‫•אשר .‬ךט ד!אט אייך גיראהפט זיין אין ‪5‬ן‪.‬קריכען פינף הונדעלט .‬ךייתן אויף‪.‬עליי קיינן‪:‬‬ ‫)ין( ייהיי בס ע ו הייש‪ .אלנ^ין‪ .ידען ווייץ‪ .‬עבוים! הט לבי זעים*‬ ‫ךוז^טךער ^ירויא פוןךעס וויייץ איו נמועיןהוייך וויי‪.?!ש תאם״איו ניט ‪.‬עם ‪#‬טייט אץ §סוק דאס וענען די!אכין יים!יעגען ןיןאךין' ובןטאפיף גייווארץ פון'די‬ ‫ליי^על אוג‪. ‪$‬־ט‪ .‬דייר‪.‬או דערוואס וזאטידי בעאפין לויבט‪/‬די‪ .עסץ ייייציןיברויט‪-‬ךבי שטואל בדבי יצחק' הט. .‬לער טענען בוים אין וואלד‪.‬אונ א^עייאסעךין ויאס‬ ‫געקס טענ יענע.‬ייי.‬הזה וסאוין שס נגני נמקימי וכן‬ ‫נהן הים יאו׳ לישאו נגיע לעינם וילין שש שס גג"‪!6‬‬ ‫<־מ( ניצירה וו‪ .‬בוראן םקלסן וסי יחן בהן דופי‪ .‬ר׳ שטואל ביר יצהק בעי קמי ר׳‬ ‫זעירא‪ .‬‬ ‫!‬ ‫נעיינ ריגט‬ .‬אסר ליה והכתיב עץ ‪ .‬ווה מ ו נ ו‬ ‫נאנוהס נפי בפייש״י שש* )»ו( איש עלפי‪ .‬לעי־‬ ‫‪. ךאלט ואין גן‪.‬נליוע! ווייץ‪ .‬רבי יהודה'‪3‬ר א?ןגאי «‪#‬ט'כ‪-‬ינף הונךעךט יאהר קאט ‪.‬עלד‪) 0) :‬דצםח‪ . גיטיילט גיייאךין פון אונטער דעם בוים יעילערייאל‬ ‫זענע.‬ויי'שלעבטע‪.‬‬ ‫רבי טאיר ז^ט דאם איז.‬עינען .‬ןזאט ך?י ?זסי‪8‬ל ‪ ? i• :‬׳‪ ^' J‬דאר״עץ*‪ .‬סישיה לקרא ען הנדים ו ג י ׳‬ ‫) נ ( פיפי• גילן וננתנול על נל הת״ס נויא פ‪:‬ם יפשס כ‪1‬‬ ‫פייש העוין ע ו ן פס כשניע׳‪ ) :‬נ א ( ס׳ מאית בנס ‪ .‬ער איי'‪3‬שא‪9‬ץ גיויאלין‪.‬אלא אפי קורתי טהלךתיק שנה‪):‬ח םה היה איתו‬ ‫האילן שאבל טמנו אדםוחזה‪ .ט‪.‬בוראן טשבחן וטי םננן‪ .‬ריט אוטר הטיס היה‪) .‬אס היה נשאו כללם הלהיש הואשינה שלא‬ ‫היה מושא היה נשאי נגיע לעילם אנל וש־גוא ונשסנה צלמי‬ ‫נילקנק שישה " ו או שלמי הקניה היצז נייא משנה פניו‬ ‫‪.‬ןךן אייביג י‪ .‬הסריא )דהיב ס‬ ‫)יז( ויהי שם עד היום הזה ‪ .‬כשאין ועם‬ ‫אכרקט ביי אים^טייט^יר רופט פון מזרח ד י ט ד ע ^ ^ ד ג י ל י ״ ע י ט י ״ א י כ ך ן ^ פץ״אע^זע‬ ‫‪5‬א.‬ערי איו גיווען דאלט )אייבינ( ביז היינטינעןיטאנ‪.‬ניךק די‬ ‫גיץ אייף‪..‬איל אפשר הטים היה אסר ליה הין‪ .‬נון האמצעי אצא א ז ׳ הקייות ה‪-‬ולאין‬ ‫מן הצדדן הס מהל ן ת י ק ‪ ) :‬נ ו ( נד לא סוס נ ו ‪ . \2%‬יךאלפט‬ ‫קריכען אויף ךעם בדם פץ ליעבין ביו מען זאל קומעןצום שפי'ץ‪ .אהד ביז צום*שפיץ‪ .ואם האט י‪.‬יוער ייעט די שענדען‪ .‬ער גירויפין רעם מענטש'וואם האט גייגעבץ איויף טיו־זיין״ע‪$‬האיך יאל ג‪#‬א?ץ‬ ‫ויעלי!‪) o :‬דשם שט‪ .יפךעןט‬ ‫^יי ךביזעיךא‪..‬ךכי יורן' האט ג.‬נזדו^אבין‬ ‫נילעדו^ט לער בוים יןט דך פארזןפרייט אויןש אלע לעבעליגע )ערזןאטנ.‬אלא‬ ‫נאים ופשובחין הט‪ .‬נאד‬ ‫אפילי אייף ךי!ייטל.‫סףף‬ ‫ביא^ייז‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט י‬ ‫םד‬ ‫בראשית‬ ‫)טי( קורא םםזרח עיט סארץסרחק)טז( איש עצתו‪ (1):‬וישם שם‪ .‬עם איי‪.‬‬ ‫.קענטנעביןפחכטין‬ ‫פאר אלע לנ‪3‬עלינע(‪ .‬רבי' נתטיה יאנט מען'ואל «»נין‬ ‫הםוציא לחם מ.צר׳׳ איוי יוי‪.‬רבי'לויי יאנט .‬איד יהודה בר אלעאי עץ חיים מהלך)כא( חםש סאות‬ ‫שנה יכל סי בראשית סחפלנין םחחחיי‪ .ע {יייייגץ האטיםעןיאויך ג־י^ט‪'. וז^ךץ גאט הט אוים ניזיייגץ ן ת י ט פוךךי ןליד' ןיאי־ים אייידער‪/‬דם הט‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫יט‬ ‫‪ay‬‬ ‫‪B..‬נעו לאו‬ ‫יוקא ‪ ) :‬נ נ ( נופו‪ .‬יהירה בו־ אאנאי'ס' יוענין ניט נאו־ איויף ד׳עם‬ ‫טיטעלקןטען {עיייג האט טען נידאל^ט‪.‬קעז ךאם דין אוךערי״עץ קרעת איו נליייען וויייץ‪ .יא?'ט פץ רבי‪.‬‬ ‫איוי א‪. ‪.‬תנ• עץ‬ ‫שהיא )כ ו פיסה על פני גל החיים‪ .‬יער וואלט' ניט נעזינךינט‪ ..‬איר לוי ובלבד )יח( ביצירה זו‪ .‬עס‬ ‫שטייט אץ פסיק גיהי'טם עד היום היה'‪.‬יוער וועט‪..‬אז ךער‬ ‫. 1‬נאט הט גיםאכט* שפ־אזדן פון‪.‬לבי ‪ 1‬עקב‬ ‫בר אחא האט ניואןט רצי ןחנןיף טיט ךי ! ! .‬עךףךעם אךם הראשון‪ .‬רבי יצדק בך טריץ‬ ‫ןא.‬אסר ליה‬ ‫•תטדות‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫שנעיף ונירש מ נ י ע ‪) :‬שו( קייא ממוות נ ו ‪ .‬‬ ‫‪.‬איר יצחק בר פריון כתיב‬ ‫איה תולדות השפים וגוי‪ .‬ר' יורן בשם ר׳ יהירה בר אלעא• )כב( לא‬ ‫סיף דבר)כנ(נופו םהלך תיקשנה‪ .ר האט‪.אר זך יזעען שיץ אונ נוט‪ .‬אונ רער בוים פץ לעבייןאיז ניייען*אץ'טי»נן..‬יי‪3‬שא?ין רעט אייף די נוטערייר‪ .‬וואס איו גיווען ךער בדם וואס אךם' איניחיף וזיאבץ פון אייםןינעםין‪.‬אזוי \וי‪. .‬גאט דןאט ןיטאו!.‬עךר אלע‪.י^ארי!‬ ‫<‪3‬׳«אפין( גייואלץ פון ךי הימעל איונ‪.

‬אסרת צא‬ ‫וראה איזהו אילן שעצו נאכל מ ר י ו ‪ .‬אבער די ריניסט מאם זני־ הט םייט איר ףזנה'?'יווען זיא הט.‪ . ואגט מוציא‪ .‬נמעהן אז רער בוים איז נוט צום‬ ‫‪.‬‬ ‫ווארום א‪ :‬טע.‬אותן האשכלות הביאו סדורות לעולם‪ ..‬רבי יוסי ואנט דער‬ ‫‪.‬הארץ‪ .‬עין הלעת איי ניווע.‬לריבער יאנטילער‬ ‫ירושלמי מען זאל'.‬וויי לער מלך האיט ראם ניהערט‬ ‫דואט‪.‬א"ר יעקב בר אחא )כו( איתפלנון ר׳ נחשיה ורבנן״ר״נ א פ י‬ ‫)כז( המוציא לחם סן הארץ‪ .‬אלא שלא‬ ‫לערב את האותיות‪) :‬ט( ר׳ יהודה בר אלעאי אסר ענבים היה שנא׳ )לבדם לנ(ענבימי‬ ‫ענבי ראש אשכלות)לד( םרורוח לםו‪ . פיינין‪ .‬ר׳ חנינא בר יצחק ור׳ שמואל בר אסי‪ .‬ענפעלט לער‬ ‫מדרש ‪.‬איו רען'דאם ניט ניויען אןאקל פאךטעע ברדט )אייךער^ךם וןאט‪.. הארץ‪ .‬ואין אהה םוצא אלא אחרונ‪ .נא בר‪.‬מעט רען ד־אס^ניטיויין^אךל‬ ‫‪5‬עןטי‪.ץ"טצ^‬ ‫לחם'ם.‬ירא ווי רבי נחמיה ניט ווי לי ר ‪ $‬ן ‪' .‬אי.ינעביי.‬אין ^סוק‪/‬יהי פיסת בר ‪1‬יארץ‪ . אווי ייי לי פלי‪ .‬הטיךבידךא איםינילוי״^ט‪.‬ובנח אוהו‪) :‬לנ( ופיין־נר׳‬ ‫נתסי׳ עפה ובנק רבנן נתמיה ‪ .‬ניזעםין‪9.‬חכלי‪ 0‬עב()כח(יהי פסח בר בארץ‪).‬ענ‪:‬ן<אינהאלם>‪ /‬למשל‬ ‫אמלך ם זיתן האט מנה ניווע. פליני‪ .‬ניע. .‬רבי‪.‬עלה למעלה נפמו וי« ) ט ( איתפלנין‪ .‬פיושיי שננו כונ־א כלחס מן‬ ‫האון ממש נהייתו ומשחמא וגגזי עליז נויעת אפן־ ט' גספן‬ ‫לתנואסז ) נ ת ( פסת נר וגוי‪ .י‪^. .‬ךער‬ ‫‪.‬אתסהא‪ .‬בר‪1‬יט וויוען משיח וועט קימען(‪.‬קעךנער וןעלין.‬‬ ‫הרין אמורא*.‬וועלי. ‪:‬ווען‪/‬וייי^רויבין! וויךעיר פסוק יאגט‪. דיי איים‬ ‫ןיט ניוואלט צו נעקןןן‪ .‬ .‬ץייעת‬ ‫איי ניווען אתירונ‪ .‬לפת )לא( לא פת תיא עתידח להיוח ‪ .‬ער‬ ‫^‪5‬ן]אל"'^.‬נאטוועט אדםןייהיעןברויט פון'ךי״עךד זוארוםווען טשייח ותנט קומעןוועט‬ ‫וואיןסין פון לי ״ערד פארטינע במיט>'‪ .‬איי^ער זא?'ט לןח עאכט" לאי‪.'.יברייננט אביטערקייט אויףךער וועלט‪.‬די האבין.‬ראם לעלנען סיר פון ידעם זעלביגדן ‪.‬‬ ‫קייס שיושאאדם נוווש ו' מ ו מ ר ‪ ) :‬ל א ( לא פס היאזכו'‪.‬טק‪.‬זיי בחייט‪ .‬קאךיןוום וועטוואקקין פיון די‪..‬ר׳ יוסי אוסר‬ ‫חאנים‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫ננן אוה הגויוח הס אומדה לא אכל איש הוה פת יומין‬ ‫מימיו ונמו שאווו״ל אין הפינוי‪ .‬אוב‬ ‫רער א^ךעךער זא נט לפת ^א כט לא §ת וזיא‪.‬כט(לפת‪.אנין להם הטין(! )ט( רבי יהודה ‪3‬ד אלעאי יאגט רעי־"עץ הדעת איז‬ ‫.‬ע?ין‪ .‬וועט ניט דאךפין טאכין פיון‪.!יריניגאמע.‬מ ו נ ו אנא ע ז שאנל נויש‬ ‫יגן הוי בהועת תולס נפת חמין ווה היה פן הדעת‪:‬‬ ‫) נ ה ( מתמויפ‪ .‬ךביי א}'א פין_עבו'הט ?']ייייט ‪.‬ענביטו עינבי ראש ‪#‬שכלות מתירות'ל‪0‬ו‪ .‬איז .‬עץ הדעת‪ ..‬וחורנא אמר‪ .‬רי וויינטרויבין‬ ‫פון אדם הראשון ליואס ‪%‬ר יוערט' גירוקין ראש ‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫.‬ורבנן אםרי מוציא לחם‬ ‫סן הארץ‪.‬חולקין‬ ‫נ ו נ י וה ‪) :‬כו( כמוציא‪ .‬בריויטי‪ .‬ט' ניםאקטא^רכה המוציא לרום‪ p. רעםיוואךט לפת קלינען ציידי‬ ‫אםולאים‪ ..‬חד אסר לפת )ל( לא‬ ‫פת היתה‪ .‬יןןחקיאונ רבי ?זטואלבר אטי‪ .‬ךבי יירא אונ‬ ‫ד‪.‬נרדוועט זיין אזויי ווי ברדט ‪$‬ערטינע)‪TOSS‬וועלט״נעדלשת‬ ‫ווי פת‪ .‬ער אים ארוים' נעטליבען פון שטוב‪ . צו ךי ךינפטען האבי.‬לעי‪?.‬ר׳ אבא‬ ‫דעכו אמר אהרונ היה ‪ . .‬ייו‪.‬עם איו בעםער צו יאנין ווי רבי' ‪ 'hjbra‬המוציא ‪.‬ווייל״עריאיז גיווען ד ע אניסייב פוןאלע‬ ‫מע. וועירין' אזויי ייייטיק‬ ‫״עםט פיריות‪.‬אוו>ע'דער'‪.‬עתידה ןלןיות‪ .‬‬ ‫נסמיס וכרבנן ‪) 1‬לנ(וקלסי'‪ .‬ר׳ ירמיה כריך קמיה‬ ‫דרי זירא המוציא לחם סן הארץ‪) .‬ל‪3‬עד בדם איזךער‬ ‫האלץ נוט צום ^עקי. טיט איינע פון ךי ךינסטע.‬עםין‪ . ךעם בוים איז ניט צוס‪.‬ךאם איז' נאר ךער אתרונ בוים‪ .‬ווי דיער פסיק יאנט ךי א?ןה קאט ‪.‬ודרשו חו״ל עתיו הקנ״ה‬ ‫מוציא גלוסקאופ וכו'«)נע( לפס מיגי וועוגיפ נקראו לפת נל ומן‬ ‫שלא נע‪5‬ם ממש הה ינן מ מ ר ס ! )ל( לא ‪ 66‬ס־תה ‪.‬שכבר הוציא להם סן הארץ ‪ .‬ךער' האלץ פו.‬לב( וקלםיה‪) .‬פינט‬ ‫פאר‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬אר‪.טשין> זעןען ביטערע יייינטרייבין‪ .‬זעהן‬ ‫טיר'אז ךייייי נ?!רויכין יענען'דער‪.‬קארין אונ ו״ויייץ' אונ ^ ך א..‫‪5‬‬ ‫בראעיייז ^ י ׳‬ ‫סדר‬ ‫ט ו‬ ‫בראשית‬ ‫)כה( טתסרות היו כארזי לבנון‪.‬עס שטייט' ‪. יאל ניט' צו' '?י ‪'p?f‬לי אותיות‪.£‬ת‬ ‫היוןה‪ .'טיי־ יעלן ווע‪.‬ההיד )בראשית נ( וחרא האשה כ• טוב העץ ונו׳‪ .‬רבי חנ.‬ציא מייט איין ם״ם‪) .‬לנ( כרי נתסית‪ .‬שהוא עתיד להוציא לחם סן האדץ‪)<.‬פרענטידעריטלרש‬ ‫וזאלטין רען רבי ירמה אונ ך? ‪.‬ע‪.‬יאנט מ ק העולם מו‪.ךעךע‪.‬יךםןה איי א^איזל‪.‬געדנדי‪5‬ט(‪ .‬זמשגי להני קלסו שנוס‬ ‫נשאומיין המוציא לא יוכלו להסעונ שני סמע•"] העולש מוציא‬ ‫ולפיכן־ קלסי׳ כיא לא נבניל שסני נ ו י ׳ נמסיס ובירושלמי‬ ‫מס״ס שלועתו " ל ג״נ למס סמן סאין ו ) ל ד ( פיויוס‪ .

‬ער קיגאמעןזצו אלע ב‪1‬יטעראונ‪.ע בשעפעגעש‪ '.‬ד^ה פון.‬מ ו ן‬ ‫ששמע המלך טרדו והוציאו הוץ לפלטין ‪ .‬אר אז ךי ברזןה ויעט גיין אין ‪ b y‬וועט טע.א^טך'פיינ'ץרו}‪£‬ט'^ק ן ר ת ש ב ע ‪ ^ .‬י‪? •\% V. ' .‬מעשו׳ ואדל! )לו( הא גננא ט' •‬ ‫מא סנננ ב » נ ועמ סואו בשנוי שהבית לא יוע ממט שמשא‪:‬‬ ‫) מ ( אל תניוני‪ . זןךם אונ וןהן‪ .‬אס אדם חטא בהטה טה ח ט א ת ‪ .אט ווייס ניני וואס‪.גן זייראלךט דין אויף דר דעלט‪ .ין איז דאם ניווען\ר‪1‬יי אבין .אט ‪$‬ט ניט גייאןט'צו‪.‬על‬ ‫כבודו עאכויכ אתםהא‪:‬‬ ‫) א ( ונהר יוצא סעזץ להשקות את הנן‪ .‬יהו^עיפון‬ ‫?וכנין האט נייאנט פון דבי א‪$‬י‪$‬ך ט דזמין ךי&ייו‪:‬ק רופט טען ברת אליו{א'‪.עגען.‬כך בשעה שאכל‬ ‫אדהיר םאיחו האילן‪ .‬ראה ס ה כתיב )ויקרא כ( ואשה אשר תקרב אל כל‬ ‫בהמת וגו׳‪ .‬ייי ?אבין' ניברייננפ‬ ‫איקלאנ אויןש רעד ייעלט‪.אט ניהייסין^ען 'זאל‬ ‫די‪.‪ .‬״ער ‪$‬אט ניגנתי״ ךי‪.אט יאים ‪ 8‬ר ^ע? ? ?‪ ? .‬אונ‪^.‬דאסקאיביןדיגיוז^טצואיפ‬ ‫רבי יןלכיה זזעט די ןאבין‪.‬ךעד קענטש וזאט נעך‪3‬ך?ט א^ער' די בהןזז. ודייץיאויף ידי גהני!" אונ טען ווע‪8‬‬ ‫זאגיןידאס אף ךי ‪ r p a z‬ןיס ‪£‬מ?נר זץו דורך איר נירילגת ניייארין לריבער הט.עודם'אזןאד ‪s‬‬ ‫נ ר ש ה מ ן ) א ( ‪r.‬לט( טה היתה אותה התאנה ‪ .‬איז ניווען ביי ‪<$‬ךם קראשון‬ ‫ווען ?‪q‬־ קאט ןינעםין פון ךעם״עץ הדעת‪ .‬ךי ^יי^ין האבין‪.‬ניבליימט ייבע.‬טרדו הקב״ה והוציאו חוץ לנ״ע והיה טחזר על כל אילניח ולא היו‬ ‫טקבלין אוחו ומה היו אומרים ל ו ‪ . .‬זאל' ניט ?קען צו פ י ר ‪.‬איז'ןאך אים ךץ כבוד .‬ווי דער פסוק יאןט•‪ *1'•??* "3‬י _יא§ען נענןיט ב^ע^ער ין‬ ‫מין פיי.‬ך בדםער !.‬רביקיםין‬ ‫‪1‬ים‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.יווק‪ .‬‬ ‫הה׳ד ויהפרו עלה ת א נ ה ‪) .‬רער כבוד פון ךי.‬‬ ‫‪.חים גיוןע.‬ןערדער ‪6‬יינץ בוים וואט פון דינע ‪5‬יתח וזאט ?ך ?י.‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פרשהטוטז‬ ‫סח‪1‬‬ ‫תאנים ה י ה ‪ .‬רנל שנחנאה על בוראי• )שם( ויד רשעים )לז‪ (.‬ואם על כבוד תולדותיו הס הםקום ‪ .‬ויהלך‪ .‬זאלםט ניט נע^ען פוןימיר‬ ‫‪£‬יין ן‪5‬אט‪{! .‬רבי‪.‬א ו נ‬ ‫אד‪ 3‬גאט איז אישאד‪.‬אזוי‪.‬שם מ י ן נ ‪ 0 < 6 1‬נ ק ר א י ו » ‪* » 0‬‬ ‫)מא( ברס אגיתא‪ .‬הט .‬דגנב דעחיה דברייח‪ .ואס \‪vs‬‬ ‫נעזינ‪.‬יהודהבךפי ?!ימון ךאןגין גייא. .‬לא נלההקב״ה אוחו‬ ‫אילן לאדם ‪ .ע‪5‬י.‬‬ ‫ויאמרו זו היא הבהמה שנסקל פלוני על ידה‪ .‬שהונה מיני‬ ‫שאטם ה ם ו ) מ ( נ ו ח ש נ ע ‪ .‬‬ ‫סשנה‬ ‫‪3‬רשה‬ ‫מתנות בהונה‬ ‫ממומו )לה( שעניינו‪.‬ק ‪ .‬פי' לא מטו ותטע א מ י » )יש( ולא תיסנ‬ ‫נ ו ‪ .י.‬ההיד‬ ‫)ההליס לו( אל חבואני רנל נאוח‪ .‬‬ ‫פ‬ ‫צ‬ ‫‪1 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫םב‬ ‫א‬ ‫האט‬ .‪1‬ה‪' .‬ער 'טול!ט>‪ .‬יהי?מ‬ ‫‪ '$‬לוי ס ווענץ הס ו^לום.גטרעםטדט א ו י ף ד ע ר ד ^ ‪ .עבין פון ד ע ע‬ ‫‪ V " B 1‬י ם • ‪1‬ועל‪$‬ער‬ ‫‪ .‬ניזאגט אויף איםער א י ו ^ ב ‪ .‬רבד לםד )לה( מעגיגו‪ .‬ריי דסכני.‬והיה מחזר על פתחיהן של שפחות• ולא‬ ‫היו םקבלוח אוחו‪ .‬ד׳ עזריה ור׳ יהודה בים בשםריביל אםר חיו‪ .‬ךי האביןאים ניט צו.‬פחחה דלחיה וקבלתו‪.‬נס םיא מין מאנה ‪ ) :‬ע נ ( אציסא‪» .‬ךבי^עותה אונ ךבי‪.‬זעה ייאם ןןס ןזטייטאין §סוק אא^הוואסיוועטנע^זדץ סיטאבהטה‬ ‫.‬ר׳סיסון פחח)איוב יל( חהקפהו‬ ‫לנצח ויהלך טשנה פניוותשלחהו‪ .ט פון‪.ינוטען‪ .v1‬־(‪ .‬קיין טענטש אונ ער וועט״ניט יא^יןויעל^ער‬ ‫בויםךאס איז . ^ענ אבלות אויף דער ןיעלט • ‪.‬איר בדניה )לו( הא נגב ‪ .1‬ייי‬ ‫‪.‬סיס ראוי נסיוה ‪ p‬לעולפ‬ ‫נאוסו‬ ‫פאר אים״אירע טיךען אונ זיא ן א ט אים יא צו גינוטען‪ .‬י^עס'בוים הט אדןד'גאט ניט ףויאלט יאגי! יחגלבער‬ ‫״עראיזטעיןי!^גיטזאןיןךס איוךערבוים ייםןטגעבריי.‬לי. בשם ר*א אטר )מל(( ברת אליתא‪ .אבין נלוא^ט אל ‪ Jtftof‬רגל‬ ‫גאיוז‪ .‬אבל אוחה שקלקלח עטו פחחה דלחיח וקבלתו‪ .‬והלך אחר דעחו של נחש ‪. '.‬ךבי'‪.‬‬ ‫דאמטיית ז׳ יטי אבלא לעלםא‪ .‬לא סקס מעני עלה‪) :‬לש( מס סימם נ ו י ‪ .‬‬ ‫פ‬ ‫‪.‬‬ ‫ף הא^ט »ן ךי ךיןזעיס ‪$‬ך‪ i w 6‬הווז> זאלין' םיך ׳ניט ^אקלען‪ .‬תוקף שנתןהקב־ה ל א ד ה ^ לנצח״‬ ‫)א( לעולם ה י ה ‪ .‬דיער בוים וןאט‬ ‫גיעפי^ט דינע ט‪:‬ךען אונ האט צו .‬דאטטיית‬ ‫)מב( אליתא לעלםא‪ .ינוטע.‬׳•‬ ‫יננס וקנה ‪ ) :‬א ( לעולם םים‪ .‬ב ע איזיךער‬ ‫טייו?ש דבען‪ .‬כיון שהניח דעהו של הקביה ‪ .‬בהקה דך.‬ר^אטזיי.‬אונ אטייךגייט או־דםפון ‪ng‬אבעיומךינ^'ען‪ /‬ל ע ‪ ? < .‬צח( לא תיסב טני עלה‪ .‬משל לבן םלכים שקלקל עם א׳ ‪ \0‬השפחות‪ .‬לי'פוםפון דעם ‪ tfwvg‬וואם זןר איז.‬ר׳ אבין אמר )מ( ברת ש ב ע ‪.ט‪.‬אלא שלא תהא בהמה עוברת ב ש ו ק ‪.אט <ןנר‬ ‫האט גיטייןט אז.אל טען הךננ ן ךי א^ה אונ ךי בוז.‬ולא עתיר לנלותו‪ .‬אל‬ ‫תנירני‪) .‬אבל תאנה שאכל טפירותיה‪ .אט‪ .

‬אריל לא היה העולם ראוי להשתםש בזהב‪ . 11‬‬ ‫י ב י א נ י ! ןז^ט״עס ?זטייט אץ פסוק ‪9‬יט אים איז חכ.‬טובוי דהוא‬ ‫בלורתיה‪ .‬וגיל נזנבל בךיכח שטייט אבן חשר&‪ .אל־ענע טטבע קעןיער‬ ‫קויפץ פון ךעם .‬עדיין לא היתה חיילת יאת אוסר הוא‬ ‫הםיבב ‪ .אר בש»*!ין .עלר <ןיל זאבין‪ .‬ד?י אייבו זאגטדוטיינטט‬ ‫אז דער ןרולח עי.‬עדיין לא עםד כוש‪ .‬היא הםיכב את כל ארץ התיילה‪ .‬א‪$‬ד חיילת י‪ .‬ךאס זענען די פייר טייכין‪ .‬‬ ‫.‬נ^ען דעם.ירופץ דערבית המקדש!" ווי‬ ‫דער פסיקיא?ט דער גוטעי־ באדני אונ ךערבית המקדש! <‪.‬שהוא סנדל ) ־ ( פ ש ת ן ‪ . W ^ V S‬‬ ‫ןאט‬ ‫וןראשון האט יכאר?ט‬ ‫.‬גאר ךי חוךה זאנט פליער וואם שפעטער וועט דין‪.‬״עס וועט נ י ^ ט ויערין אכא.‬מפשמי קשרת‬ ‫מיי שמיש ליפיא‪ :‬ישימקץ ני לנר םלקדא גלילת !איני אנו‬ ‫שונם וסיג נילקיש יגיל עניו ייעי מם וה ונייו )גו( ויעי‬ ‫^ ^ ‪ S g j p i j .אר‪5‬יט ניוןע! אונוץזאגקט רער‬ ‫טייןו הט א ת ם .‬א ת ם ה א ‪.‬ןןןע?ט ך ע ר ק ל ך ש לי לאך'חוילה איו נאך.‬‬ ‫‪.‬איר יצחק!ז( טוביי דהוא בכיתיה ‪ .‬טיט' איין שטיק תאלץ האט‪.‬יי!ל ^יוגי^ן' ״עריעיט א־יש״ךי לאני כוש ‪.‬ע ס את }יט״קיץ ‪ $ 9‬א צו טךאגין‪ .‬אדם פורט זהוב אהד ‪ .ייטבשופי‪ .יג‪ .‬והוא‬ ‫מוציא פםגו כסה יציאות‪ .‬א״ר איבו אח סבור כבדלח הזה)נז( של פטמים‪.‬ד׳ ראשינהריחהיה )נ( פיתק בטנרופית א ח ת ‪ .‬ר עייל^עריקאט אוועק^ילאזטךירייריפץ .‬ךבי יצחק יאנט אז ט ק איז אין שטוב איז גוט‬ ‫‪ 8‬ז ? ע ן ה א ט .‬וםיטיו‬ ‫םהלכין בשיפי‪ .‬ד״ארט איז דא‬ ‫דער ?טיין . p ^ w f l ^ f ^ T ^ y T‬ל .‬‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫מישי »וקו« ) נ ( מושלם‪ .ט .‬ודילידארט וזטני_ווא‪.‬אונ גיט ויעלט .‬ר׳ סיפון א פ ר ) נ ׳ ס יב( עטו חבטת וגבורה‪ . א ל ר ‪ .‬ונהר‬ ‫יוצא סערן להשקית את הנן וני׳‪ Q ) :‬שם האחד פישון‪ .‬שלש וצדיק»ס םקנ״כ! ) ג ( פ ו ת .‬א^ערדער ‪ r&m‬וואס דאי שטייטטייינט סע!‬ ‫אברילאנףז דאם הניםטבדו?ח ‪ .קעךם שיטויסץ אים אץ םעתציןצו‬ ‫רפואות‪ .‬‬ ‫יגיד עליי)ט( ריעי)במדבר יא( ועיני כעין הבדלח םה זה׳ אבן'טובה אף זה אבן טיבה ‪.!ה אונ ש!‪<«8‬ר?יט י ווען^ךם זןיז ניזוק‬ ‫גאגץ מ ט נאט איזזןר גייזק קלוג אוג שטארק‪ .‬ואלו הןד׳ ראשינהרית‪ .£‬טי.‬אלא )ישעיה מ ו ( ) כ ! םניר מראשית אחרית ‪) :‬ג׳ אשר שם הזהב‬ ‫)ו( זהב ו ד א י ‪ .ואסהיי?!ט ב מ ל ח א ו נ דער?‪8‬טיין ייאסייהייםטשוהם‪ .‬‬ ‫י‬ ‫פרעגט‬ .‬וויי^ער ןסוק זאנט אטייןו' איז אדרס‬ ‫פון‪. צ ה ויהלןי‬ ‫‪« .אלד איי.‬דער ©ייןז נייט ארוםיךי ‪2‬אנצע‬ ‫־לאןד חגי‪7‬ז‪< .‬בשעה שהיה)‪ (3‬מושלם‬ ‫לבוראו‪ . ט ךי ויעלט איי גיט יוערט די' זאל בע‪5‬יצען טיט‬ ‫.‬מנויי ימויקק ו ) ז ( עונד ט י ‪ .‬‬ ‫פותת <םן ששנו םתיני שישיק‪):‬ו( ששק‪ .‬רבי אבהוזאגט אגתיסעטו^ה האט גאט‬ ‫י^אלל צי ך ייעלם סיט רעם נאלד‪ .‬ער ףגןענט ‪5‬אר‬ ‫‪3‬אן<‪$‬ין מיד טייכץ עא^ער‪ .!ען רעם ?שיין בדולח דאס לי א‪.‬ריש לקיש יא.‬דער בדולח איז ז^ראים^עריש^יין‪ .‬איי טען איי אין ייעג איז גוטאי טען‬ ‫‪ 3‬א ש ^ ל ד ‪ .‬ק‪9‬יןפש^‬ ‫?לאקס‪ .o‬שםיהבדולחו"‪ . . א ל ד ‪ .‬ל^ט אדי י ע ר בדולח איז אייך אברילאנט‪) .‬והוא אוסר את כל א ‪ p‬כוש‪ .‬ולסת נברא בשביל‬ ‫בהטיק‪ .יויארין פון'ווענץ' לעס בית יןטקדש‪ .‬ן‪1‬רן ן«?די‪.‬ריי ויערטער ‪.‬לי }אןד פין ךעםילאך איז גוט‪ .ד ודמ]ה‪) (3) :‬אשר ?(ם הזר!('ייאים דארט איז רא‬ ‫‪£‬םו(ה .‬שטיל אונ רוו.‬ווהב הארץ ההיא טוב ‪ . 1 1‬ךערנאקזן פון איין'שיץז איז נןיזען פישץ‪ .עף?גולט ךי'ל‪.אלר‪.‬שגא׳ )בראשית ג( וזהב הארץ ההיא טוב‪ .‬א ת ס ה א ‪ . א ל ד פין רעם לאט־ איי ניט‪ .‬ ‫‪0‬‬ ‫•‬ ‫>‬ ‫!!יןאייף ע י ב י נ ‪ ^ .‬‬ ‫י ש ם הנהר חשני גיחון ו נ ו ׳ ‪ .>‪/‬רטץאונךעו־שייןז }ויזצוטיילט^דאךץאויףפירטייכין‪:‬‬ ‫<ב( ע ם ^ ‪ .‫סדר‬ ‫כראשית פ ר ע ־ טז‬ ‫בראשית‬ ‫‪ 0‬ש נ ה פניי וחשלחהו‪ .‬נלומוגשסוק מדני עלששיוו!‬ ‫) י ( » ם נ וולד‪ . ‪.‬דאיראבהו טובה נדולה חלק הקכ׳ה ל ע ל ס י ‪ .אט.‬המריא )־בריס יג( ההר הטוב הזה‬ ‫יהלבנין‪ O) :‬שם הבדלח ואבן השהם ‪ .‬וואי־ום לי.‬אטענטש טא־שט^פיאיץ .. א ל ד • קען ״קען ראם תיטע! ‪6‬אר גגביים‪ .אט אונ״ער איויגי^עןינאוז‬ ‫‪ n‬דייר פון ?ילאיןנ האט .‬פירש* שינתי‬ ‫‪V‬‬ ‫» א בנית שיטל צק‪1:‬ש נ ו » ס שייצם ושיבתו בלכתו נלון םיא‬ ‫ליייתו שלי שנניע יכול למכרו!)מ( של פשמין‪ .‬ועינו כעין הבתלח• זענען מ‬ ‫אי^עריג(‪ .‬אוג !דיל ךיגוא^ער .‬ישישי שמלן בלש‬ ‫ו » י ו ת ! ) ם ( עגיל שראשית נ ו ‪ .ע^ךעךט זיק ^ ם אונ האט אים אי־ויס ?עשיקט פיז ‪• pV.‬אזוי ויייךערישיהםאיז‬ ‫אבלי‪.‬אונ דער^אסען פון רעם אנרערין ט‪.‬ווארום רער‬ ‫‪$‬םוק ]אןט ך י .

‬דגגק ד ק יורץ'דאם נ‪.‬ישראל‪ '.•׳טג‪/‬אנט‬ ‫צו זיין זוקן חייא ‪£‬אה פון מייגענןייעגין אשטוב אין ארץ‪..אמען'פיוןרעם'ךךי^ען‬ ‫« י י ך היי?ט חידקל‪ .‬ינען םתייס משתעי‬ ‫קיא וע! חייה נגיע היא‪) :‬יג( מ א תדקל • גייפת הילקוש‬ ‫ומוקל גואה נוול מאונל נוי‪ .‬ךרי^עריזןיחןר רער בעםטע^ייך״כב.‬דערוןך^!טער'קשל. .‬איז ראך נאך.‬לפיכך הוא קירא אותו נ ד ו ל ‪) .‬ער ר אט דאךט גליעהן א^רויםין חלום‪? .‬הוא יובל‪ .אר ‪. ‪ V j p‬ן!אט ‪.‬י י )‪1‬־‪ (.‬יד( והלא הוא בברייתו של עולם איגו‬ ‫קורא אותו גדול‪ .‬משל הדיוט אומר עבדא דמלכא מלכא‪) .‬יב( אובל אוותינטין של נהרות‪ .‬שוי וויי‪.‬עטער וועט ד ק ‪ .‬האטךבי ווייא ךזאגט‪/‬זם‬ ‫ןאטער אויף ^עלכין ז^ךט יאל איך בא‪.‬וזע'ן ךי ׳^טוב‪ .אנט צי אים'‪ .יזאןט איך בין גייוען געבי. .‬למ«ו פרת גזול‬ ‫ם״ל לקייתי נזיל ננדיסו של פילס כשמש נ הנהייתנילןיםשינ‬ ‫טי.‬אלא לפי שדניאל ראה ב׳ ח ל ו מ ו ת ‪ .‬אונ״ךער .‬רעסט עןאלק‪".‬אוויאנדער‪.‬הוא ההולן‬ ‫קדמת אשור‪ .‬ל •‬ ‫שפיצל זא‪.‬רב זא^טיךער טייך פרת איו גיווען רער §עםטער'פון אלע‬ ‫טיי?ץ‪.‬אלץ י‪*.‬ל\איז‬ ‫ראך חדקל דער .‬רער טייך האטאשארפע ש?ו'יטע‪.‬אר דער ןםוק זאגטפךלערוואס‬ ‫^פעטערוועט זיין'‪^.אר אךיבער ‪.‬נט ניט §ךת איזךערגרעיס^עיר טייך‪ .‬ךב'י תגינא בר אמי האט ‪.אט איי .‬איל )טז( א ע נ ר ת נהרא בגה‪ .‬והנהר הרביעי הוא‬ ‫פ ר ת ‪ . א ט ו>‪#‬ט פךיער‬ ‫ןואם ׳?פ‪.‬זעפט‬ ‫ך ך צו אוואךעטען םע&ש יועט ךיר אייך דין גיאךעם‪ '.‬ודיל‬ ‫^ער נייט ארים ארץ ישראלי‪ .‬שמואל‬ ‫אטי‪.אט האט ב^אפין‬ ‫ך יועלט דאם ךאךט רעכו. ךעם .‬ען גאר }יט ךעם טיץז פךת ךער‬ ‫ךויקעיר טייך‪.ען ךי ^עקטע‪ .ט ךער טךךש'&אר ייאפ ויען .‬איוי ויייל דעי־ טייך פרת איו נאנט צז‬ ‫*‪1‬רץ .‬ךא‪. השוהם מס וסאנ! שונה נ ו ׳ ‪) :‬י( חדקל‪ . געבץיךעם טייך חד‪£‬ל אוג רעם אגדעךץ חלום האט‪.‬ר׳ חנינא בר אמי בשם ר*י דסכנין בשפ‬ ‫ר׳ לוי אמר‪) .‬רער שייך חיךנןל עיט אין מזרחדיט פון״רעס לאנך אשור‪.‬ךרי^ער רופט‪.‬ניט נלייק‪ .‬‬ ‫והדקל נרול מאוכל‪ .‬עיקי !מנסי‬ ‫שננל הנהיות ‪) :‬ינ( א‪1‬נל‪.‬ער קאט גייעהן ^עונין דעט שייך או^ל‪ .‬רב אפר פרת ]יא( אוותיגטין של נהרוח‪ .‬‬ ‫ר ב אמר לחייא ב ר י ת ‪ .‬רע.‬ערי דעם״טייך ויקל״נדולעייל‬ ‫‪.‬רע?(טער'‪3‬ייך‪ . םכגיןהאט גייאגט פון רבי לך ט ו״מין‬ ‫רער ‪52‬ייך אובל איו גיווען רער בעס^ער פון'אלע טייכין‪'.‬ער ?אט גייעהן געבין חדקל איי}יווק גךעםערפון רעם חלום‬ ‫וואס ‪.‬איז‬ ‫טיי‪1‬ז'גיחוןהט'אחמ(גך^גולט די ל א ך בוש‪ .‬נישייקין‬ ‫וו־ נקילי שהוא מל־ ורעש בקול יש״ש נ ד נקרא גיסו! ‪:‬םיא‬ ‫סילו ומנגח נמו ני ינמ ו )יא( אייחינפיא‪ .‬פ" העיון‬ ‫הדבק עצמן לתיש מם ומס לן נס אתם » )‪ (v1‬אעניס נהיא‬ ‫^^ואן»‪1‬ער‬ ‫?רע?ט ד ער מדרש ך י ל א ך בוש‪.‬שהוא חד בקולו‪ .א?טךער‪/‬קנעכטפון _אםלך אייי אדך א?לך‪©.‬דכתיב ביה )דבריה ד( כי מי נוי נדול‬ ‫אשד לו אלהים ‪ .‬עם וועט .‬אלא שעלה והקיף את כל איי‪ .‬ער .‬נ ארזיי‬ ‫זע.‬אר מען מי'י‪..ג'רוי'‪<9‬טייך''דאם'איזח‪^.‬אונךער חלום דאם ‪.‬האט רב ןיזאגט צ ו אים י ווי דו וועסט‬ ‫.‬נאר .‬ועדיין לא עמד אשיר אלא מנידםראשיח אחרית‪!) :‬־‪ [.‪.‬טי( הדבק לשחון וישתון לך‪.‬אחד בתדקל ואחד‪ .‬ט ר ? י להושע פו.‬גאר דייל דגיאל הט גיועהן צורי חלוטות‪ .‬זנר' אויך' אהייללגקייט‪ .‬גאו־ דעי־ בעשטער‪ . .יז״עהן געבין רעם עייף‬ ‫אובל‪ .‬ישראל! ךארטאיז‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ ד‬ ‫ש‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד»ר‬ .‬‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫הוא אב.‬איל להיכן‪ .‬ושם הנהר השלישי)י( חדקל‪ .7‬אג‪.יבאקט יו י ‪1‬י ^ ל ‪ « .‬‬ ‫ף ר ק ט דער מךךש ןאס לאגד' אשור ‪.ט טען ךי ‪9‬יר ©ייבין רויפיט מ‪.‬עם'?‪$1‬ייט'ביי'ךי יוךין יוער איי נאך' איזוי אנךויסע‬ ‫§אלק לויייוךין( ייאם .‬עם •ןזטייטדאך‬ ‫אין פסוק ךגיאל‪3‬אט .‬והכתיב )מיאל ו( ואני הייתי על יד הנהר‬ ‫הנדול)ינ( הוא חדקל‪ .‬יין' דעם״סייך פרת מע?קטי שוץ ^אהע.‬סיוחנטגיבאהט ייעךיןךי^נדכיש‪ .‬לוהגהר הרביעי(? אונ‬ ‫דער פעך^ער טיייך איז ? ר ח ‪ . שעלה והקיף ני'» )שי( הדנק לשמי! נוי‪ .‬באובל ‪.‫ב ר א ש י ת פ ר ש ה‬ ‫םדר‬ ‫ט ז‬ ‫םו‬ ‫בראשית‬ ‫אלא מניד מראשית אחרית‪ .‬יוארים ךאט ?ייי שיין' ‪.‬בגת לי בית באיי‪ .‬אייןיחלום וןט‬ ‫)ער גיועןז.‬‬ ‫ד• וואמןר רויקט דיעך 'ש עאלק‪ '.‬פךעגט רער מדרש‪.‬חידקל איז צוויי ויעךטער חר ‪ £‬ל ‪ .‬וסיימו מואה » שהיה‪JIII‬‬ ‫על חדקל היסס גוולס מהעואס שהיחס ע! נסר אובל לפיכן‬ ‫קראוהו נמל אנל לעולם אונל גוול פשנוסם למ״ו אונל‬ ‫איתינטיאה של מהיות‪) :‬יד( יהלא סיס נ י ׳ ‪ .‬גט ביו דעם אךטו'ואם רער טייךפךת גייטביוןאךט איו >ןרץ‪.‪ .

ךט י‪ •q? .‬טעם א ת ך א ס ‪.‬לסו* אץ קולכם י ל ר • איל אץ אנו צריכים‪ .‬קלין|יף‬ ‫ע‬ ‫א י נ‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫די‬ .‬‬ ‫ןאר ךי ףרו?^ען בוייקער ווייל ךי ?!•דיגין דענען שו{ער בעלאדען טיט §ירות ךףי§עי־ ‪5‬עךט‬ ‫ןזק ןיט די‪^.‬איל‬ ‫איני צריך‪ .יען'אונ' כןען זאלשיץז‬ ‫ןעהי‪.‬יעיכ נקר*‬ ‫‪iw4‬‬ ‫כ נ ר פ< שנשאר נ כ נ י ס » ( אין קי*‪ . בויפער‬ ‫רוישין ניט אווי שטארק(‪'? .‬אוסרים ל פ ר ת ל ט ה )ככ( אץ קולך הולך‪ . .‬פרת בפגי‬ ‫מ ס ו ‪ .‬פרת שספרה והולך עד שכלה בפנריטה ‪ .‬נאף א&עם איז ךריבער‬ ‫ת ? ט ט ק איםן^ר ‪ .ועךטי^נןאל אז נןען‬ ‫״קען אים פאי־ תאלטין טיט א׳?‪?:‬י^ל^ח־ וואים סען ממ‪2‬ט אץ םי^י •י ??י ריטטי^ען אים עייל‬ ‫ךי וואםער וןעךין פאך‪2‬ע.‬סויעיס נילקיי!! ה״נ י ש ״ ו ״ ל פרי‪ .‬ת ר ו י ש ט‬ ‫א י י ‪8#‬אךק‪ .:‬עןאץךיידפיאוגד^קעגען^יטידוחז‪.‬ר׳ יהושע דסבניןבשם ר׳ לוי א ס ר ‪ .‬ואי זו זו )יז( תדבקנה‪ (1):‬ר׳ יהודה ור׳הוגא‬ ‫ו״י אםר הוא פרת והוא )ילו( נהר כ ב ר ‪ .‬יש!! • ‪9‬ק בגוז^ט או.‬אוסרים להדקל‪ .‬‬ ‫אטענטש ויעט פאר זירןן‪.‬טעשי םודיעים א ו ת י ‪ .‬אלא אילני םאכל עיי שהן כבדים בפיריתיה‪0‬‬ ‫ה‬ ‫מתנות‬ ‫» » • <יי נשסענוי מ ס ר ננס שעס!כסיא א״י ו)יז( תרנקנה‪.‬זורע בי‬ ‫ירק והיא עוטרת לנ׳ יטיס‪ .‬איו דער ע ״ י ט ש ״ א ^ ע ןיייט‪ .ו צו גאר ניט • ריבי ה^א *אנט נישט וועףן דיעם‪.‬נאך אטעם פאר.‬ווי רער‬ ‫ןסיק יאןט‪/‬זם האט ךך ןי^א‪.‬איל הלואי נשפע פולי‬ ‫מ ר א ה ‪ .‫סדר‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית פ ר ש ה ט ז‬ ‫אטד ע ר םקי‪ 0‬שהנהר םהלך שם היא איי‪ .אר ^יט בנוי^ק״^עןייז^נט' צ ו ך י פרו^טען בויטער ‪6‬ארוואפ‬ ‫ן^רט ^ען ניט אי^ער ^טי^ע )ודק דער ווי.‬‬ ‫)יח( נסר נ נ ר ‪ .‬ןךיבעד רו?ט נןען דעם ‪8‬ייך פךת ודיל ךיווא^עריןאביןזיןז נייקערט א ז י ^ י פ ק‬ ‫״קענען גיין אדף אים‪ .‬האט ךער ח ת ^ ניןא.‬עייל ךי &יר‪1‬תוואט ‪1‬ואק?ץ'נעבין רעםטייןד זענען ך ד ם א ז ט ק ל י ע ט‬ ‫דיאכיי! אץאייפ סוןץ זייכלייבין ל‪.‬ייין מאךץ"איגךי'‪>3‬ךץ פון!יין ןא^ק'ייי״ז‪?'=0‬א‪.‬ק מ ^ ט צו די ליידיגע בויטער יפאר וואם רויקט איר אזוי'׳?טארק ו ו ק‬ ‫״עסאיו אווי^ט‪ .ט ו^גאי‪/‬אל טען וזעךין אומער מ נ י י ק אונ טעןז«»ל‬ ‫«י?י‪.‬שמפדי‬ ‫וסילן נ י ' ‪ .‬אוסרים לאילני סרק לםה קולכם הולך‪ .‬אם'ע‪9'3‬ש וועט ?לא^ציןיאט׳©‬ ‫ו ן ע ט מ י ? ק טיט טיינע ווא^ער • אין דביי‪9‬ינ טענ ייעט שדן מאקסיין אויף אים §ירית‪.‬ער נייט אזוי ווייט ‪1‬ייז ער .‬פרוכ^ק אונ וועט ב^יםק טיט ‪£‬יי.‬‬ ‫«‪1‬ג\ן‪.‬טען מיל ^ ע ע ווא§ער .א זאןט ‪pp‬־ 'איז אבזונךער ט י י ך \ א ע פ ר ת אייז ^ } } ־ ע ר ט י י ך \ ר ב י‬ ‫ר ווסםערפ‬ ‫א‬ ‫?‬ ‫‪1‬נץ?‬ ‫ןמן ניט ביין ןןטיקע <ת וואסער ‪3‬ייט ‪#‬טי‪? .‬פי׳ ואסיס‬ ‫^ת^‪1‬ונ"^י*ו‬ ‫לעד ז‪$‬לט &ךב<קךז‪ 0) :‬ך ב י ‪ .‬פרת שפרה ורבה עד שעוברי] אותו בספינות ‪.‬יאמר איש נ נ ר היו המיס״נשיי‬ ‫ענרי יהלני להס‪ ) :‬נ א ( באינס יירייו נ נ נ ר ה ‪ .‬וד ״טען^זאןטיאןזאנזל^‬ ‫אלא^ע צייט?ךיער"איז ן א ניעק עאקעראונ^יצטאיוישוין ניש^א‪ .‬אדם נוטע בי נטיעה והיא עושה לשלשים יום‪ .ואס רו§ט שק אים פרת ומיל אל^ארזייהוננ וואפ‬ ‫ןענען בנעץט קיט ךי ווא^ערפון §ךת )?־וקטבאךץז? אינםעחךץ זיךלךי עאקסין טט>‪..‬פירותיני‬ ‫פעיךין עלינו‪ .‬י ‪ £‬ך ז א ו נ י ב י‬ ‫איין טיץז‪ .‬‬ ‫פרת )ינ‪ (1‬שטיםיו פרין ורבץ‪ .‬האבץ די בוימער גןהן.‬ר שרייען‪4> .‬עןייא^יט "צוםטייך קרקל §אר ייס העךט‪$‬ען דיין ?!טימע‪ .‬ככר )כ(שטיםיו‬ ‫כלין‪ .‬‬ ‫‪5‬יי‪4‬ע עןשיס ייעלין טיך בעיואנןט סאלין אויף דער וןע‪$‬ט‪ .‬אןז‬ ‫אטעם פאר וואס רו§ט טען אים §ךת עייל'‪.ט קלואי' ואל ט ק סעךין כךין ‪#‬ך.‬יין ל ^ ר א י ז ת ג ר‬ ‫‪8‬יי?ש ‪8‬ייפ> • רבי הי..‬ערות אויןש או.‬איל )כג( הלואי נשםע קולנו‬ ‫ו נ ר א ה ‪ .‬ס ו ל ו ‪ .‬קילט‪.‬דיה אטד כבר בפני ע צ פ י ‪ .‬איר הוגא לא סשום הטעם ה ז ה ‪ .ז‪ ^ .‬פי׳ שנלס רסני עושסיסמי! איתי נ מ נ ד ‪ 6‬אחת‬ ‫ס‬ ‫ל פ י כ ף‬ ‫כהונה‬ ‫של עשר‪):‬נ( שמימיו נלץ‪ .‬ןער דיי לייךתע בויטער)אפילי ך י ^אס ?א?ץ אייף ןןז א?י»ל‬ ‫•ירות( דייל ךיי^דותןענען נמננ אדף ךי צוויינין ךךיןער רויקין די דורך אווינט‪ .‬אןץ דייבויקער' גיןא‪5‬ט'טיר דאר?ין ניט קרייען אומערע פיחת‪.‬אוסרים לאילני ט א כ ל ‪ .6‬אט ךעיר פרת ^ ע ך ט איך כאןף ןיט ש ת ו ק ‪.ט בלאזט"אויף ךי ביידעו־ ךי פרוקןזע.‬עךר‪.‬ו ס מ ס‬ ‫‪-‬היג'נילקיט ) נ נ ( הלוח׳ אשיש קולי יאיאה‪ .‬כבר שפירותיו גםץ)כא( ואינן יורדץ ב כ ב ר ה ‪ .‬שש נסר ניג״קאלו )יש( ־מימיו‬ ‫‪):‬סיץ ידני)‪ .‬לטה קולך ה ו ל ך ‪ .ע עאםער אץ ךריי טעג יןע‪8‬‬ ‫שוין ארויס ?!?ראןוין‪!?.

‬רבי הונא האט‪.‬חדקל זו יון‪ .ימא?טפון ךי יולין‪ .ועל אים'נא־ מיביף‪ .‬ווים זי איז ןיווען .‬קיץ חלק אין ךעם' יוךי^ען .‬אלו ד׳ מלכיות כננד ד׳ ראשים‪. ןיוואךץ אויף דעט נאמען פון אשור‪ .‬על נחונך‬ ‫תלך )די ^ל^ט‪?.‬זה מדי שהיה המן)כין ש ף ע ם א כנחש‪.‬‬ ‫שם האהר פישון זו בבל‪ ..‬ולא חכםח כחכמת איי‪ .‬טיט פירוגגעין‪.אט‪ '.‬ךבי הונא האטי.‬רעד טייך פישו״ןהאט ארוטגעליננולט נאנץ ארץ ישראל‪ .‬אלו ד י ת ‪ .‬יע‪1‬ראל לךאס‪9.‬ןייל זיי האיבין שלעכט גיטאהן צו‬ ‫לי יוךין‪ .‬‬ ‫עיש )בראשית נ( על נחונך ת ל ך ‪ .י^אי? צו די קינדערפו.‬טייך{יךצו ?ייךץ‪ .‬י יי'האבין‬ ‫זיך שיי.‬דער נאיםעןיפון איין טייך איז פישון‪ .‬אונ פון ראךטוו־‪:‬ט'ךער‪.‬טואגט ןוט דליי זאכץ איו‬ ‫די ףלוכה פון מן ניווען פר‪:‬ער וויךי מלוכה פון רויס‪ .ינוםען ארץ' לשךאל(‪ .‬עס וועלין ךך ‪5‬עהךין'דינע רייטער‪ .‬אר וים רופט מען' אדום פ'.‬דאם טייינט מען ךי תורה‪op .‬שהיתח‬ ‫א י ט ר ת‬ ‫מתנות כ ה ו נ ה‬ ‫נואם‪ ) :‬נ ד ( שקלי! נפיוותיהן‪ .‬טיט ונהר יוצא מעדן להשקות אה‬ ‫הנן ומשם יפרר‪ .‬ייייל‪.‬לבי יוסי ‪3‬ר חנינא האט גיואנט אלע‬ ‫ףלכיים פאךציייטינע'ייאם יעמנן גיריהץ ךוואךיץ אידף רעם נאמע.‬יי.אמק' פץיט^לנם‪! .‬נעוען אין ארץ‪.אלד פון דעם״לאנד איז ניט דאם'ט‪: .‬‬ ‫פיר‪.‬עיש)חבקוק א( ופשו פרשיו‪ .‬הוא הסובב את כל ארץ חחוילה ‪.‬וזהב הארץ ההיא ט י ב ‪ .ועלץ'פץ ךי' יולץ)אשור‬ ‫איז גןלייך ווי ןןס .‬אבל אילני סרק עיי)כד(שהן קלים בפירותיהם קולן הולהההיד )ישטיה‬ ‫‪ >r‬וינעלבבו ולבב עטו כנוע עצי יער םפני רות‪ (T):‬איר תנחום בשם ריביל עתידהקביה‬ ‫להשקות כוס הרעלה לעכו״ם)כה( ממקום שהדין יוצא‪ .ת י ץ )גריבענלאנח‪ .אטען'פון רעם אנךעלין פזייך איי ניהץ‪ . .‫ב ר א ש י ת‬ ‫סדר‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ט ז‬ ‫סז‬ ‫בראשית‬ ‫לפיכך אין קולן הולך‪.‬אך אטזןם‬ ‫‪$‬יא האט גישמעךט »ךי תורה( אוני זיא‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫יי‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫פאר‬ .ט אלע ‪5‬י<‪.עשךיפט‪£ . נינוה‪ ..םרא ת‪1‬ם?ר!א אנדה‪ '.‬זיא האטי גהאגיט צו ךי יורץ ‪#‬רייבט' א״דף ךיעס״האלין פון ךעם אקס' אז‬ ‫איר ‪£1‬אט ניט ‪.‬דאם זע.‬אשר‬ ‫שם הזהב ‪ .‬ודיל די פלעןץ רייך .‬ךאס איז בבלי‪ .‬‬ ‫עס אומתו סיס שף ומסתיר סודות על ׳שואל ננמש ומלת נעז!‬ ‫ךי בוימער פון וואלד ת ל ך ךעים וויןי־ י ) ‪ ^ 0‬ס ח ל ^ ^ ^ נ מ ^ ה א ט גיואגט פון רבי יהושע‬ ‫בן לוי ים ווע.‬ווי״עס‬ ‫ץ!טייט ופשו פרשיו‪.‬ער וועט דין'צו פייר טייכין‪ .ץ נאט וועט' מנ?ין ?!לינקען צו לי נזמין דיינער פץ דעםפארפל'וכש‪.ט אין חוץ ל א ר ץ ' א מ ד י‬ ‫ה..ואלט גל?טאגען עו^יר ‪ .‬צייטינע מלקים‬ ‫וואם זענזץ נירופין ניוואלץ אויף דעט .‬רבי יוסי בר רבי חלפרזא דןטניוא.‬ט*טק ךי‬ ‫הורה פון ארץ ישראליאיו בעםער ווי ךי תורה' ןיאט וועלט נילערו.‬ען פיר ?!לכים‪ .‬והיה לד׳ נהרים אכיכ אלא לד׳ ראשים ‪ .‬ייןט‬ ‫מען ן ב ל דןאט איין .‬ט‪.‬ךי .‬םלםדשאין‬ ‫חורה כתורת א י י ‪ .‬שהיתה קלה וחדה בנזירותיה ‪ .‬ראם טיץט מען אין *וךץישךיאל וועלט ןילערונט תורה נביאיט ?'תוכים משניות‬ ‫.‬ךער פעלטער ט״ך איו פ ך ת ‪ . פי.‬שם הבדלח ואבן השהם ונוי‪ .‬שטיל(‪.‬‬ ‫שעלה והקיף את כל איי‪ .ךיננ<נעשווינרט> יגער צו ייץשאלפע‬ ‫ןיךות אויף יורץ‪ .ת‪ . אויף ליין בויך‪ .‬ער‬ ‫וןעטדין צו פיר ראשיים‪.‬שהן נחמדים מזהב ומפז‪-‬רב‪ .אימק'פץ‪.ייארט פץ'רבי «^וא ם ווענין אלע טדכים פאךצייטיגיע ווים זענען‬ ‫ניריפי.‬יט‬ ‫^ ר א .‬רייכטוהםו‪.‬ךער עייך וןאט ארום..‬דכתיב ביה )תהליס מב( הוהילי לאלהים כי עוד אודנו‪ .‬ווס ךאךט איז נ אלד‪ '.‬‬ ‫זיא איי ןעםער פון נ אלד אונ גיננאלד‪ .‬מקרא משנה‬ ‫ותלמוד ותוספתא ואנדה‪ .‬ךאס איז אדום ‪5 .‬וואס' זי ויועךט‬ ‫}יריופין חוילה'‪ .‬אונ ךאס טעלזלםטע ללב צו נאט איז‪.‬ךארט איודא בדולח אונדער‬ ‫^טיץ שוהם‪ . .‪.‬לער .‬ךער .‬לעם ךריטען טייך איו חדקל‪.ץ‪.טה פץ ארץ י^ךאלאיו בעקערוויךי חכטה פון חוץ לארץ‪'.‬מעדן‬ ‫נוטריקון ממק‪1‬ס סד! ונתיב נסו נופיי‪ ) :‬נ ו ( שן עמא ‪.‬וףיל‬ ‫שלעכט . . .‬ראם איו §לי ויאפיהטן‬ ‫ן א ט נייזאליט ‪#‬לאנץ לי יורץ אץ לער שטיל איזיד יד אשלא^נ ייאם ביי אים שטייט‪.‬‬ ‫דאם איז די ?ךי.‬נאר צו פיר ראעןים‪.‬עם ?זטייייט ניט‪.‬נןעפ‪ .‬אפיי אותן אילני סרק שיש לסן‬ ‫ס־וות מס קלי! וקשניס ספ‪ ) :‬נ ה ( ממקום שהדין נוי‪ . . ע ‪.אט' איך‬ ‫.ע'ריננו'לטדי‬ ‫ןא^צע ל א ך חוילה‪ .‬אונ‪. .‬ען בוס פון חנם‬ ‫אךט וואם אויףזיי וועט ארויס ניץ״אמשפט״ ווארום״עס שטייט אין ^סויק "איטייןד וועט ארדם‬ ‫גיין פון עדן ‪$‬ןצו טרינקעןדעם נאךטין‪".‬ושם הנהר השני ניחון‪.‬ווי‪.‬טיט .‬עם ‪#‬טייט איי פסוק הוחיליילאלהים )לואילט א‪1‬יףלי ל!ילף פון.

‬עס שטייט‬ ‫איןיפםוק זעקס טעג וא'לםטו_אךבעטץ‪ . ני.‬ר׳נאםר‬ ‫)לח( פיתה אוחו‪ .‬פ י ס לשין פירה‪..יט גיווע.‬לפני מלטש האח וני' ומיה כאשר שריו ופרקיו עלון)לנ( שאני עמיד ‪.‬ובלשון‪.‬‬ ‫ווי עם שט־יט אץ פניוק‪?.‬ויל שאין להם נתנ ילשין שירש" נפ״ו נ ת נ לפין פיעיש א י י נ ‪) :‬לס( פייס ‪ .‬ולהנן עליו‪ .‬פרת שפרת ורבת מברכתו‬ ‫).‬ולעדנו מכל אילני ניע ‪ .‬נמיקית םנום נימים קניע ‪ :‬הקניה נ ת נ נשירתו! )לד( פ י ת ‪ .‬והנהר הרביעי‬ ‫היא פרת‪ .‬ ‫א» רבי ברמה קךינען‪ .‬יצחק שנייו לעשי משמני לשין עידון נמשמעו ו )ו א( להניחו ני' ‪ .‬קעל‪3‬זער •י )ח> וויכןחז^אט‬ ‫האט גינוטען ךעם מענטש אונ רןאט אים אריץ גמעצט אין ‪1‬ן עדן‪" .‬עיש שהיו מצירות לישראל‪ .‬פרת )לנ( שאני עתיר להפרע לה‪) .‬ויניחחו ר׳ יודן‬ ‫ור׳ ברכיה‪ .‬אדום פךת‬ ‫אטעם פאר וואםרופטטען אדום פרת ידיל.‬גאןז אפשט איו צו ךיעגעןיאוגצוהיטען‪ .‬ער האטבשיצט איויףאים‪ .אט האט אריי.‬עךלויבט'צו‪.‬קעךט צוךיק צונאט<אונ רעט איבער .‬לשין םנאס יקירת רומו)מ(־והני‪5‬‬ ‫ע״ש שמחע‪:‬ויי‪ 1‬מיבואל ינן ע״ש ניניה ני׳! )לא( יהציוס עליי וכוי‪ .‬ער.‬ויניחהו‪ .‬איר יוםי‬ ‫כיח כל הפלכיות נקראו על שם נינוה‪ .י'מא‪.‬זגםין פון אלע‬ ‫בדםער אוג‪.‬גוייל‬ ‫.‬אונ דאךטיאיז.‬עיש שהיו פתנאות מישראל‪ .‬םים‪.ה זאנט_דקח מיינט מען נאט האט'איבער ןירעט אךם ער יאל וועלין‬ ‫אדיין גץן אין גן‪.‬אוג ןדטען‪.‬עם איז אבער גיט בעוען אווי‪ .‬זו אדום‪ .אט איי ^‪.‬ווארום >‪$‬דם האט ‪3‬אלד נעויגדיגט‬ ‫אוגםען ?אט אים פץ ‪2‬ן‪3..‬רבי ברכיה‪.‬איר יוסי בר‬ ‫חלפתא כל הטלכיות נקראו עיש םצרים‪ .ע.‬אט האט ‪.‬עךן• אווי' יוי'‪.‬רויס עא?ץךי יוךין טיט רעם ייאס די ייעלין דייגעמען אונ יועלץ‪1.‬ר׳ ברכיה אפר‬ ‫)מא( להניחו‪ . צו ‪$‬ךם‬ ‫אונ קאט'.‬ו‪.‬עם שטייט אין פסוק קתו עטכם ךבריים‪.‬ר׳ יהודה ור׳ נהםיה‪.‬והביאום)ךיפעלכןער‬ ‫וועלין ג‪.‬פרת שהפירה)צא( והצירה לבניו)ניא לפניו(‪ .‬עיש שיפרע מפנה ודרש נ ו‬ ‫) נ ע ( ינפנקסין‪ .5‬ני}רייט איר צוישטךאפין‪'.‬טיייגט‪. ^ארגעגיגעןפון‬ ‫אלע בויימער פון גן עד.‬רבייהוךה.‬ווי‪ .‬עררןאט‬ ‫אים אריץ ^ייעץט אין גן‪.‬רייא)לט( הניח לו)מ( והנץ עליו ועדנו מכל אילני נן עדן‪ .‬ווי‪.יטען‬ ‫רעם טאג שבתאים צו הייליגען‪ .‬זנם שטייט אין יפסוק בעידון אתהאלהים‪ :‬איר זאלט ריגזק .עבין אךם אץ‬ ‫‪.‬ינו׳ ימדנר‬ ‫ילשין של רומיים מן אימה אמרת נא להם אתייס תקני להם נאדים ו )לי( עילה איתי נ י ' ‪ . y‬עדן‪.‬‬ ‫כד־א‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫יייק כו״א על נשינו הלן‪ ) :‬מ ( קומש מלטש יק ‪ .‬רבי .‬ד.‬איר הונא בנ׳‬ ‫דברים)כז( קדמה מלכות יון‪) . ארויס געטריבען‪.‬וייילךא וועט א טאוזל' .‬רבי נחמ..‬ען' אדום פרח‪ .אנט‪.‬רילם איתי נ ד שיננס לתיני‬ ‫ישיייש נל מקוש שי‪.‬‬ ‫״דיס ו ) נ מ ( ננימיםין‪ .‬נעטט שיט *‪.‬אווי ווי‪.אל רוקק ךאךט אוג‪.‬אקעלפןער‪. TH‬רייי*‬ ‫אונ‪.‬רבי נחקמז‬ ‫קךי...‬נתנ וש״י זיל סנל ילעיל דרש יישש ינאן דרש יקמ ‪) :‬לו( ם״נ ילקחיס עמים‬ ‫וו״ל הני' שלפנינו מושעת יסינ נל מלניומ שנקראי עיש אשיר יהניאיס‪) :‬למ( פיתם אותי‪ .‬עדין‪ '.‬ויניחהו‪ .. ‪.‬זאנט .‬יי ברייננ‪. אנךערע ד.‬מ‪5‬א מלכיה הנקרא נ ‪ :‬פ אשור הטעם ינדלעיל‪) :‬לש( הנימ לי ‪ .‬ט_דניחהו םייגטטען גאט האט גיטאכט רור.‬דאםיטייגטטען‬ ‫םקךיבצו דין קךבג‪1‬ת• ווי‪.‬לד( פית על שם סיפה )ישעיה שג(‬ ‫)צה( פורה דרכתי לבדי וגי׳‪ (fl) :‬ויקחה' אלהים את האדם ונו׳‪ .ןר האט אים‪.‬כל המלכיות נקראו)ל( עיש אשור‪ .‬ען אין‬ ‫ארץ ישןראל(‪ .‬עיש שחיו מתעשרות מישראל‪ .‬עס שטייט אין פסוק לקחום_ע‪.‬‬ ‫דיי איפר )לו( עילת אותו‪.".ען‪ .‬גיןעבין צו §ךם ךימצוהפץשןת‪.‬כח( בניםוםץ )כט( ובפנקיםין‪ .‬‬ ‫^ב'"‪^.אטוועט איר צויטרעטיןאזד ווי טען טרעט וויינטרוייבין ז‪$‬ץ דעם'‪.ע'נו?נ נאר וואס מען האט טקךיב‬ ‫.‬סגניה אישי נעעלס ינניו על‬ ‫םפויםס יע״ש נתוםפות ו )ל( על שם אשור‪ .‬קיי.‪.‬נתן לו מצות ש ב ת ‪.‬טען אוין^קךןגות‪.‬ער זאל אךבעטין‪ .‬עימ נן הימי ‪08‬‬ ‫‪.‬רבי יורן זאנ‪.‬ש‪ :‬הקנייה ‪) :‬לנ( של וקן‪ .‬סיפיה וקרא ידריש יינימהו ננן‪-‬עדן ורש להננס עו!‬ ‫לנניו‪ .ידען נןרןנית' לסוף ^ךרה טשיפטים(‪ .‬כט צו אים אפארגעגיגי״ן אין גן ״עדן'.‫סדר‬ ‫כראשית פרש־ מז‬ ‫בראשית‬ ‫אופרת לישראל כתבו על קרן השוד שאין לכם חלק באלהי ישראל ‪ . א ט‬ ‫אויף רעם ‪3‬ארג סעי‪ .‬י‪2‬חטיינט טען ג אט האט נחים ניטאכט אדם טיט דעםווא'ם‪.‬צו היטעו‪ .ב( של זקן‪ .‬ר׳ הונא בשם ר׳‬ ‫אחא אמר‪ .אל איץדםוחל זדף‪.‬חםדיא )ישעיה יד()צז( ולקחום עמים והביאום ונו׳ ‪ .‬נר^אל אויף אים בשיציען אוג זןר זאלהאבי.‬א'ך‬ ‫פאר וואם רופט מען‪.‬ווי עס ‪#‬טייט אין‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫פסוק‬ ..‬עם שטייט איין פסוק יאלסט ?.‬המריא )כישע יד( קחו עםכם ר‪8‬רים ושיבו אל ה׳ יני'‪.‬נאןיאטעט‬ ‫סאר ייאסרו^ט ט‪.יירופין ווערץפוך'ה‪.אט ער .‬רבי יוד. .'.הורה אינ‪.‬נר האט גירוהט ךעם ךבעטין טאג‪.

וועלין אייך שטאךבין‪ :‬י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ויאפר‬ .‬בער'ניט ט י ט י‪1‬י!הברש‬ ‫ו ו י י ב ‪ .אט האט גיבאטין אויףי^ךםער זאל־ניטיםונה דין ‪.‬טע.‬אבער אלע‪1‬יעדי.‬םען דיעים‪ .‬אלו הדייגין‪ .‪ .‬אלהים לאי^קלל"‪ .‬‬ ‫טאר ניט דער‪?.‬םיח אי‪31‬ין *ייט יי )ט( עעו>ל ןאט הא»‬ ‫ני^אטין אויןש ‪$‬דט‪ .‬עם‬ ‫?וטייט אין פסוק ןיבק באז?תו‪.‬ע ד יאל ניט טינה דיין‪' .‬ה׳‪ .‪ . וואגען ויייםין טיר אז .ע ?הםה.‬וכתיב )במדבר מ « תשםרו להקריב לי בםועח ‪) :‬ט( ויצו ה׳ אלהיע‬ ‫על האדם לאפר )מב( םכל עץ הגן אכל תאכל ‪ .‬די רבנן.אנין אווי טיץט דער פסוק ‪ .‬‬ ‫‪1‬ן‪. וויערי..‬כדיא)ויקרא מ >‬ ‫ונוקב ש ם ה ׳ ‪ .‬ולשםרה‬ ‫שםור את יום השבת לקדשו‪ .‬ראם הייסט מזנה זיין‪ '.‬‬ ‫שיד ‪ .! .‬לעבדה )שם( ששת יסים תעבוד‪ .‬ער ואל נןט ךיגען'‪.‬ד צ ו ה׳‪.‬על האדם‪» .‬צוהו על הגזל‪) . פסוק שופך דם האדם)אז‪7‬ןר ‪8‬אךגי'?‪1‬ט ךי בלוטיפו.‬אז רא ‪#‬טייט לאטר מייינט מען אויןז טען האט גיבאטין צו ןוךם‪/‬עיר זאל‬ ‫ניט^זנה דין‪ ..'יאלםטו‪.‬אכל תאכל‪ .‬ו ו ' ע .‬אנל פאנל !לא היושס לאניל אלא נמס‬ ‫שהתית' לוי)מג(.‬ניט .‬ויצי‪.‬ישלת‬ ‫איש את אשתו‪ .‬ווי זןם שטייט איין ןיסוק לאטר ה.‬אונ ניט מיט אזכךיאונ ניט ? י ט אבהמה‪. .‬נץאנט צו ארם איןז‬ ‫ד!אב ודומנות )אייף ךי ?רוםע(‪ .נ‪5‬ין( דין י י י י ב 'אונ ד וועט נעטען איין אנדער'‪5‬אן‪.‬גלי^מער ‪!2‬א.אלקטו ‪.‬ניין אחרי צ ו ‪ . :‬י ( ' ) מ ו ת ת צ ו ר ! ( ‪ .‬על'האדם‪.. אגי דיין אגי להפרע‪ .‬נהוג בי כאלוה שלא ה ק ל ת י ‪ .‬טשתשהט‪ .‬וועיט' מ ע ן אים‬ ‫דךגגן>‪ .אלסטוגיט פלוכין‪.‬ערין קייקט איט טיר״ר‪' .רה יוי‪?. אטענטש'‪ .‬מכל עץ הגןאכל‪ .‬שטייט ‪3‬י'י' טונה זיון׳‬ ‫ד ע ר ווארט לאנ‪1‬־‪ .‬נאך די‪.‬שנא׳)בראשית ט( שופך דם האדם‪ .‬זה גיע ‪ . אלעןעךיגע ? ה מ ה אונ‪.‬שנא׳ )שמה ‪i i‬‬ ‫תעבדו.‬ולא מכיר‪ .‬עםין ואלסטו‪.‬לאמו־ טיי^ט מ ע ן ‪ . פסוק"ער וןאט‬ ‫}ייואלט‪.‬ויצו ה׳ אלהים‪ .‬פין אלע בויםער פון..‬ ‫לאדם ‪) .‬רבי ‪.‬אלו הקרבנות‪ . טאר טע.‬לרש נפ! לשון אמ!‬ ‫תאנל משמע משהיא אינל או סאנלגי לאפיקי אנו מן המו ‪$‬‬ ‫)מה( מיתה לחיה‪ .‬ער האט אים ‪5‬יןאטין‪. החי‪) :‬י( פות ת פ ו ח ‪ .‬על ברכת השם‪ . האטאיםיגיבאטין״ערויאלניט‬ ‫נ זלנן‪ .‬כלימי שלא ׳אמו האימו למה מסס וזו‪3‬‬ ‫ןםוקאיר ?אלט היטען פקריב צו ז י י ן ) ד ע ם ^ ן ר‪.‬מיתה.‬רהם.‬א ד ם וועיט שטאריבין אוב‬ ‫אלע וואס וועלין פין א י ם גיבארי.‬איר יעקב דכפר הנין‬ ‫)מד( מתי יתכשר לאכילה‪ .‬מה( מיתה להוה ‪ .‬ג אט'. .‬מיתה ל ו ‪ . את האלהים‪ .1‬עקב פון דארףיתנין ה'אט }ייא.‫סדר‬ ‫‪3‬‬ ‫ייי*״‬ ‫פ‬ ‫י׳‬ ‫ש ה‬ ‫‪m‬‬ ‫בראשית‬ ‫פדן‬ ‫)דברים ה|‬ ‫נייא )שמוחכ(וינח ביום השביעי‪ .‬זגמ קזטייט אין פםוק רער וואט וועט אתים רייךין רעם' נאמען פיון הי' )אוינ וועט אי‪0‬‬ ‫לע?ט‪.‬עבודה .‬םייגט‪/‬נמן‬ ‫‪.‬א ז איינעיר וועט שלקעו י.'צו שטראפין)ךי רשעים(‪* '.‬עסין‪ .‬‬ ‫על ע־ז‪ .‬עץ הדעת שטאךבין וועסטו קטאך^ין‪ . . איר צוךיק נעםען‪ .ינגןפתרי! נל עג״גא ני׳‪.‬שגא׳)שמות כב( אלהים לא תקלל‪ .‬יי‪3.‬אלהים‪ .‬ר׳ לוי אםר צוהו על שש םצות‪ .‬אעסיגווארגיזאלםטן‬ ‫‪ .‬אלהיט לא‪.‬קלל )אדיין זאלקטו ניט ‪.‬אסר לו אלהיט‬ ‫אני‪ .‬לאפר‪ .‬ער זאלזיךבהעפטין ט י ט זייןעייב‪.‬אלהים‪.‬עםין‪ .‬ןצלהים טייינט ‪.‬עפין פון‪.‬ודבק‬ ‫באשתו ולא באשת חכירו‪ .‬מג( רבגן פתרין ליה כל‬ ‫עגייגא ‪ .‬אונ בין אדי.‬נס שטייט א י .‬כמה דכתיב אלהים לא תקלל‪ .‪1‬םין‪'. נ י ט ‪ .‬ולאבבהמה‪ .‬נ א ט הט גליאןט צו ארס‬ ‫אז רו דע?‪1‬ט‪.‬יעןןם מןות האט .אלסט ימיך' האלטין' פאר״אגאטלדנ!‬ ‫ואל?ט םיך ניט גןלופין‪ .‬ךבי'לי‪/‬יאגט‪.‬רמז לו על אבר מ.‬‬ ‫פ ו .‬ווי‪.(.‬ואתם‪.‬שגא׳)ירמיה נ( לאסר הן‬ ‫ישלח איש את אשתווגוי‪ .‬ה׳ ?ץ^ןןען^עריזאל ניט לעםטערין ‪zaa‬‬ ‫אווי ווי‪.‬י‪.‬עיםי.ארטי. א ט ה א ט גץא?ט צ ו אדם איך כין אנאט אויף ריר" ת .r!r?6p‬על האדים טיינט טען ?ןר זאל' ניט הךגנן אקענטש‪ .‬מיתה לתולדותיו ‪:‬‬ ‫‪/‬׳אמר‬ ‫מ ת נ ו ת כהונה‬ ‫נוי שיגיש פס ויקנל הגאה יעייון יניליץנו לא ניס יי׳ נרניפ‪:‬‬ ‫) מ נ ( מכל ען הגן‪ .אט ניבאטין צואךם‪'.‬הטדיא )הושע ה( כי הואיל הלך אחרי צו‪ . .‪.‬אדם ייעט 'נןטאיךבין' אינ ח י ה ו ו ע ט שטאךבי. ך וועךט נישאיכטין! אבער אפשנייךין אשטיקפליייש‬ ‫פו.‬ייי״עסישטייט אין §םוק ‪.‬ווי‬ ‫‪.‬א ט ה ט ‪.‬עם ?!טייט אין פסוק‪.‬ניע מניין‪ .‬‬ ‫.‬עם שטייט אי.‬אלהים על האדם‪ .‬צ ו ו ו א ט א י ו ?יוויי מאהל ראם‬ ‫וואךט קטאךבי.‬ד*א לעבדה ולשסרה ‪ .‬אלוזים‪ .‬שייש׳« נל ענייניס‬ ‫דאמיי׳ לעיל‪ ) :‬מ י ( מתי יתכפר נ ו ׳ ‪ .ט‬ ‫וועןוועךט ךיבהפה א^םיגוואךג‪ . ‪ .‬עיבודה זרה‪ .‬ע ם י . .

ו ו ע ך י ן פ א ך ו א ם ^ ל ט‬ ‫ך י ‪ ^ .‬ו י ק ר א ‪ [!v‬ו ב פ ר‬ ‫ב ע ד ו ו ב ע ד ב י ת ו ‪ .אגט ך י ו ן א ס ע ר ז א ל ו ך ד ם י ע ן ל ע ב ע ך י ג ע ז י י ל ץ ‪9 .‬עקב ה א ט‬ ‫ן ס ו ק וא}ט‪.‬ווי ךיער פ ס ו ק ז א נ ט‬ ‫ז‬ ‫.‬ב ר א ש י ת .‬ע ר א ל ‪ 1‬א ל ב ע ר ט ע נ ט ש ‪ .‬א ף אינו א ד ם ש ל ם ‪ ..‬ב ל א ע ז ר ‪ .‬ר ד ז א ל ב ד ^ ק ט וועךין ט י ט‬ ‫נאט האט ניואנס‪.‬ו י א מ ר א ל ה י ם ת ד ש א ה א ר ץ ‪ .‬ב ל א ברכדו‪.‬ויאמר אלהים ישרצו המים‪ .‬שרוי ב ל א ט ו ב ה ‪ .‬ב ל א ע ו ר ‪ .‬דעםוואסער•׳‪.‬‬ ‫ר ב י ‪ .‬‬ ‫רביח. ד י י ן ו ו י י ב ( ‪ .‬ט ח‬ ‫כתיב‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫אי המיס סנאיס אחריסס ומסיק ליס מייחודה‪ ) :‬א ( מאמי‬ ‫ניסן לרוח נ ו ׳ ‪ .‬ע ס איז נ י ט נ ו ט א ט ע נ ט י ש זאלזייין א ל י ץ ‪. א ו ו י י ב ו ו א ה ג ט ‪ .‬ן'אווייב‬ ‫ו ו א ה ^ ע ר § ן גו?זם‪ . א ל ק ט‬ ‫ד י ך ן ר י ל ע .‬א י ר י ע ק ב ב ן ק י ר ש א י ) ח ( מ א מ ר ניתן ל ר ו ח ב פ ג י ע צ מ ה ‪ ) :‬ב ( ל אט ו ב ונו׳‬ ‫ח נ י ר׳ יעקב' כ ל ש א ץ ל ו א ש ה ‪ .‬ ‫ד ע ר פסוק'זאגט‪..‬‬ ‫ז א ל ווערין' ‪ 3‬ע ל י י ? ט ו נ . א ט‬ ‫)‪ Q‬ו ל א‬ ‫‪.‬ב ל א ט ו ב ה ‪ .‬ב ל א כ פ ר ה ‪ ) .‬נ א ט ה ט ניואנסך י‬ ‫צ ו א י י ץ י א ך ט ‪ .‬ק ומסני׳ ‪ ) 1‬נ ( אתפ וניתן ‪.‬א טה א ט‬ ‫האבי.‬‬ ‫ג י י א ג ט ע ס איו בזונידער ‪ .‬ר ׳ הייא ב ר נ פ ד א‬ ‫א ס ר ‪ .יוואךין פ ו . ט ז א ל ? ט ז ע ק ציו‪.‬ש נ א ׳ ־ כ ר י ס י ד ( ו ש מ ח ת ) ב ( א ה ה ו ב י ת ך ‪ .‬א ן א ב פ ך ה ‪ .‪ .‬לעבי..‬ד א ם‬ ‫היטעל‬ ‫זענעןיךי‪.‬עםאיז'ניט ג ו ט א ם ע ג ט ש ז א ל ד י ן אליי.‬ר ב י‬ ‫פאךגעבץיפאר ך ך אונ‬ ‫א ב ר כ ה ‪ . ט י ט דיין ע י י ב ‪ . א ט ה א ט‬ ‫נ ‪ .‬ויאמר א ל ה י ם ת ו צ א ה א ר ץ ‪ .‬נ ט א נ ט .‬א ע ש הלו ע ז ר כנגדו‬ ‫ב ל א ש מ ח ה ‪ .‬ט ה ט‬ ‫גיז^ט‬ ‫??חם‬ ‫ך י ‪ .‬ערוזאטגירופיז‪.‬ער נ א ‪ £‬ע ' ן ‪ .‬אן‬ ‫נעביןאיוייבצו^דםוואם‬ ‫מא?ץאמענטש‪.‬ו י א מ ר א ל ה י ם יקוו ה מ י ם ‪ ..‬נ ר ד .‪ as‬ד .‬ניישוועבט אויף ד ע ם י נ ו א ם ע ר ‪.‬י‪. ו א ם ו ו א ה נ ט א ן א ו ו י י ב י ש א נ ©‬ ‫ער‬ .ate‬‬ ‫רבי'‪.‬ע ק ב בי.‬א ן ש מ ח ה ‪ .‬עםזאל‬ ‫מערי.‬ג א ט ה א ט ג'י. אברכה‪ ".‬ב ע נ ט ש ‪8‬‬ ‫ל*!ךם ה‪1‬מבווהףא!ג_‪.‬עךשט ה א ט נ א ט ג י ו א ג ט ‪ .‬ג אט ^אטניץיאגט‬ ‫ז‬ ‫א פ א ר ש פ ך י י ט ו ג נ צווי'!‪2‬ק‬ ‫יי‬ ‫ד א ס ע ר ואליי.‬אן‬ ‫ש ט ו ב "ואי.‬א ט ה ט גייזאנט מ י י ר ו ו ע ל י ן‬ ‫ןרבי‬ ‫י ו ס י ך ע כ ו ן ט נ י ט ד ע ם פ ס ו ק ״דער‪-‬וויגט‬ ‫.‬גיזאגט א י ו ך י ו ו ע ל ט‬ ‫בשאפין‬ ‫ב ר א ש י ת )צ'ו‪.‬ב ל א ש מ ח ה ‪ . .‬שנא׳)קהלת ט ( ר א ה חיים ע ם א ש ה א ש ר א ה ב ת ‪ . ג אט האט'‪.‬ויאטר אלהים יהי אור‬ ‫ו י א מ ר א ל ה י ם י ה י ר ק י ע ‪ . .‬ערז א ל‬ ‫פ ו ן מ ע ג ט ש איז ד א ם נדיב‪ ..‬ר ׳ יהושע דפכני•‬ ‫ב ש ם ר ׳ לוי א מ רא ף ב ל א היים‪.‬ ‫^ ל י ץ ״ מ י ר‬ ‫נ י ל ע ר ו נ ט מ י ט צ ע ה ן מ א ה ל ז א נ ץ ו ו א ט נ א ט ' ה א ט ‪.‬י ה ו ש ע פו! ? ב ג י ן ' ה א ט גיויאנט‬ ‫פ ץ ר ב י ל ו י ס ו ו ע נ י ן ד ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט א ן א ו ו י י ב א י ו זיין ל ע ן י ן ג י י ט ^ ק י י ן ל ע ב ץ ‪ .‬ויאמר א ל ה י ט‬ ‫ג ע ש ה א ד ם ‪ .‬ב י י ד ע צ ו ו א מ ע ן ו ו ע ר י .‬ו ו י ‪ . ט ‪ .‬ו ו י ך ע ר פ ס ו ק ז א ן ט ד ו .‫סךף‬ ‫בראשית‬ ‫כראשית פר ש־ ‪r‬‬ ‫)‪£‬רשך|‬ ‫ין)א( ויאפר ה ׳ אלהיט ל א ט ו ב היות ‪ .‬‬ ‫אונ עךח‪.‬‬ ‫ג .‬‬ ‫ב ל א כ פ ר ה ‪ .‬עם‬ ‫גךאי‪.‬ע ר אין פ ך י ד ע ן ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫ג א ' ט ו ז א ט ג י ז א נ ט ‪ . ט ' ן ‪ . צ ו ו ז י ל ף ‪ .‬‬ ‫אהילף‪.‬ר ' ס י מ ו ן ב ש ם ר ־ ב י ל‬ ‫א מ ר ‪ .‬א. ע ן ‪ .‬ע ם ו א ל‬ ‫גאט האט‬ ‫ד ע ר ווינט פ ו .‬א ף ב ל א ש ל ו ם ‪ .‬‬ ‫ווידערפכוק‬ ‫ג ו ט ס ‪ . ו ע ט יאים די. .‬א נ ד ע ך ע ואנין ד ע ר .‬נ י ר ו פ י ן א ט ע נ ט *‬ ‫א^עד‬ ‫^ ‪ .‬א ן א ד ד ל ף ‪ .‬ו מ ב י א ו י א ם ר ה ׳ א ל ה י ם ל א ט ו ב‬ ‫ה י ו ת ה א ד ם ‪ .‬א ן לדיירי‪ .‬ל א ט ו ב היות ה א ד ם ל ב ד ו ‪ .‬ב ל א ב ר כ ה ‪) .‬אן‬ ‫רבי‬ ‫א ו ־ ף ך ע ם ווינטיעד‬ ‫ג י ל ע ר ו נ ט ד ע ר ו ו א ם ווא־נטא‪.‬ם נ ה ם ב ר יוםי מ ו צ י א ורוח א ל ה י ם מ ר ה פ ת ‪ .‬‬ ‫וליפי חו״לאין נית אלא אפס‪ ) :‬ג ( ממעט כלמות‪ . וועךי! ז‬ ‫פץ. ורוח אלהים מ ר ח פ ת ‪ .אט^ט'גישוועבטאויף‪. .‬תניגן ב ע ש ר ה מ א מ ר ו ת נ ב ר א העולם‬ ‫ואלו ה ן ‪ .‬ך ע ר " ^ ם ו ק ז א ג ט ירו ז א ל ם ט‬ ‫ד י ן פ ר י ך ע ן א ו ג ד י י .‬ווי ד ע ר‬ ‫יאגטאיךוועל‬ ‫ז י .‬ש נ א י ו י ב ר ך א ו ת ם ויקרא א ת ש ט ם א ד ם ‪ .‬ע ס‬ ‫ז‬ ‫סימון"האטגיזאגט פון ך ב י ן ה ו ^ ע י ן ן‬ ‫‪ :‬מ י ס ו ו ע ג י ן ר ע ר ו ו א ס ו ו א ה ג ט ״ א .‬ש נ א ׳ )כמוהל א כה( ו א ת ה שלום וביתך ש ל ו ם ‪ .‬ן י נ י ‪ . פ י ט ך י י ו ו י י ב ו ו א ם ד ו‬ ‫ןןאיס וו**ה‪1‬ן"ט א ן א ו ו י י ב‬ ‫האסטיליב‪.‬ו י א מ ר‬ ‫א ל ה י ם יהי מ א ו ר ו ת ‪ .‬ע ס \א'ל וועךין‬ ‫ליכטיג‪. ע ' ד י ל ץ ‪ . א ר ^רךעכו^ט ך ע ם פסוק.‬ ‫‪3‬שא?ין‬ ‫ןזעךין‬ ‫גיוואךי.‬ירזזקא! מ ד ( ל ה נ י ח ב ר כ ה א ל ב י ת ך ‪ . ק ו ך ע ז א י ה א ט‬ ‫ז א ל בש־אפי. ‪ . ידיי. ‪ .‬י ץ א מ נ א ר א ה א ל ב ע ר מ ע נ ט ש ' ‪ .‬א ר ם ‪ ' .‬ווי‬ ‫‪8‬אר זיין ע ן ט ו ב א ו נ ך י ‪ $‬ט ו ב‬ ‫ז א ל ר ו ס ק ' א ב ר כ ה א י . ' .‬ו ו י ד ע י ־ פ ס י ו ן‬ ‫ן א .‬איי א כ פ ר ה ‪ .‬ש נ א ׳ ) ב ר א ש י ת ט ( כ י ב צ ל ם א ל ה י ס ע ש ה א ת ה א ד ם ‪ .‬שאיס‬ ‫מוליד נניס שנניאיס גדמותו וללמי בנאמר בצלמנו נדמופינו ו‬ ‫כנגדו‬ ‫פרשה"יך‪7‬א(')ויא?ח‪ .‬‬ ‫או‪1‬יעךשטע אונ ך י אונטיע־שטע וואםער‪ . ו א נ ט ‪ .‬ז'ץ‪. א ל א ו י מ י י ה ע ן ל ע ב ע ך י .‬‬ ‫י‬ ‫ןייאגט‪.‬נלומר נא וראס כנדול נח סרוח שנכתב עליו‬ ‫מאמי נפני עלמו ושנר כ־‪'.יא'בר גמרא' ואנטדעו‬ ‫א י ו ‪ . ש ט ו ב )דיין‬ ‫ווייטזאל‪/‬זיין פריךען‪.‬וויידיער פ ם ו ק ו א .‬ש נ י ה ם כ א ה ד קרוים א י ם‬ ‫ו י ״ א א ף )ג( מ מ ע ט א ת ה ד מ ו ת ‪ .

‬םיא‬ ‫נ ת ו נ ה ‪) :‬ז( פ־שין‪ . .‬מיני לשתן ועיין בעוון ו )י( פרגיין‪ .‬יתבוןלהון‬ ‫אכלין‪ .‬עם שטייט אי.‬ה( םן דחסלין ‪ .‬עלד פרו?טץ‪ .‬איר יהזשע גר נחםיה אס זכה‪) .יואןטיצו רבי יוןזי דיין וןייבוןט‬ ‫גיזץ‪.יזאגט צו" רביא|עורזאל'דעררבי םיך קאלניןיאונ‬ ‫ניין״מיטטיר אסיים ן^סץ‪ .‬ל.‬רבי א^עזר האט שוי.ען‪.‬אפאהל איז ןיזעםיןרבי יוסי אמ רבי «!ל.‬דלית היא עבדאליקרהך‪ .ט צי‪.‬אזל גליתה ואשכח )י( פרגיין‪) .‬רבי להושע ‪3‬ר נרוםיה^אנט ארב'זני• איז'ווןןן ןעקץןט״ער אווייב אזוי ומ‬ ‫ך וריב פון רבי חנייןיא ‪3‬רח.‬‬ ‫א״ל ר״א לוי משי לא אמות שיש נקדרה אלא פרפויין והא‬ ‫מליגי שיש נתיני פ ו נ ״ ן ‪) :‬ינ( מעשם נסים םם ‪ .3‬ווייל זי טווזט ניט ^»ןו דייו‬ ‫ןבור‪. o 5‬זןעשה‪*.‬האט‬ ‫רבי יוםיגיזאגט צו ךי ר״לטיךיםך ד!אט אלף טירא^ת^םע ןתי^ה‪ .‫סףף‬ ‫בראשית‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫י י‬ ‫בראשית‬ ‫‪$‬ט‬ ‫כתיב אחריו ואתם פרו ורבי‪) :‬ג( אעשה לו עזר )ל( כנגדו‪ .‬לבי יו?וי חאט ניוזאט א׳‪8‬לע?^ע ו!יב‪.יווארין פעטע זזינער‪ .‬עם איז‬ ‫קךינ צווישען ז‪:‬י‪ ..‬שסיימי לאטל א״לי״א‬ ‫לי׳ ייסי עזונ אשה זאת פטיי איפה שאינה עישה לפי נ נ ו ז ן !‬ ‫‪.‬ודדייזאבין^נ‪/‬עםץ‬ ‫^אט רבי ^‪.‬ווארום‪.‬הי׳‬ ‫םערון פוננוליס פשיעות או עופות קשניס ‪) :‬יא( ידע ויא‬ ‫וני׳‪ .‬אםרין תלםידיו‪ . דער״ןיש^טפץןאטאויף‪.‬יא( ירע ראביע סה הוא שסע ‪ .ער‪.ןזר בן״ע‪11‬ץה‬ ‫ווי דיי ?אבין ‪$5‬פ.‬איל אית בההיא קדירה כלום‪) .‬ער זאןט‪ .יןאן^ען פון שטוב• ^אט רבי יוםי אקוקני^אהן צום ?‪$‬אפ אונזא^ט צו איר איז‬ ‫עפעס ךא אין.‬‬ ‫אסר להון)ו( פורנא רב עלי‪ .‬גיואגט.‬עםזאלווייניגעריוועדי.‬נסי.‬ד‪.‬איל רבי לא אסרת אלא פרפריין‪ .יואנטזגם איוןאאין טאפ‪.ע.אט האט״^ר גיטאכט רעם טקגןש‪ .‬האט רבי ייסי אדף גיךעקט ידעם נןאפ אזג האט גיזעלןן אי גוד'יךג איזיךא פיעיטע ?עער‬ ‫ןיקאכטע‪ .‬ל א?ןעךשוןי‪.‬שבקא לתדא אנתתא בישא דליתא םיקרך ‪.‬גיבנט דיין'ש|עכטע ווייב דייל זיא ‪2‬יט דייר נייטןבוד‪ .‬ר׳ יוסי הוה ליה אנתתא בישא‪ .‬גר איז}יט‬ ‫זוכה' אייו ראם' ווייב איםידער .‬דער‬ ‫נאף שטייט אונ איר י.‬והות‬ ‫בזית ליה קדם תלםידיו‪ .עבין לי ?תו^ה אוג^ר ןןאט איר גיגט‪ .‬קינלער אונ‪.‬איל )יכ( מעשה גסים‬ ‫הן‪) .‬האט‬ ‫לבי יוסי .‬נואיתא נפ׳ אעיפ שהעמיגס על‬ ‫נעלה ו תנינת יינ שגס ילא עכנס על י־י‪ (1) :‬פוינא‪ ..‬לעד טענטישאיז זוכה איילי נדיב צו אים אהילף‪ . .‬האבץ די זין־־ גייעצטץנוי^האט‪.ט‬ ‫איר סאן רביייוםי'‪''.‬האט רביאל^זר ‪.‪ .אטיר לון^יןאודיטאךן^וענען דייביידע‬ ‫ןי.‬‬ ‫געבץךי כתויה‪ .‬איןז מעל איים סאכין‬ ‫אהילף'‪.־א‪.‬איל‬ ‫פורנא‬ ‫י‬ ‫מתנות ב ה ו נ ה‬ ‫) ו ( כ!נוי‪ .‬סיו מ ד י ן הלמוי!‪) :‬מ( מן וחשלץ ‪.‬ער וזאט ניהעלט או ראם ווייבהט סיי.‬ואס לאו‬ ‫כננדו‪ .‬אוו‪.‬לבי יוסי לאז אוועק פון דיר דם יייי‪.‬מגנותו ומכעסס אותו על פרו תניד« ) ם ( כאשתו‬ ‫של י' מנינא נן סכיגאי‪ .‬אוגאיך וזאבגיט איר צו‬ ‫‪*9‬בין.‬גט אז אין'טא‪ 8‬איז.‬איל משגח רבי ואגן סלקין בביחא‪ .‬‬ ‫אמר לס ו ו ן שאלם סיש נזאס הקדום כלים לאטל ‪ ) :‬ט ( איל‬ ‫אית פופויין‪ .‬סליק‪ .‬־ האט לבי יוסי גייאגט' ךא האט אדףי^יראןרדםע כתו^ה או‪ 1‬אץל קאב ניט איר ןואס‬ ‫צובעבץ* האט ליי אלעד•'מזאגט טיר וועלין איר'גע?'ץ ךי ?תיבה אוגל אזזיא אדעקפוזךר‬ ‫האנין ךי הלסיךים'אווי גיטאקן' אונ קאבין איר.‬צפה בההיא קדרה‪ .‬כי‬ ‫סליק אםכת לאפה וגפקת ל ה ‪ .‬ךבי אלןןור .‬אס זכה עזר‪ .‬אויב‪.‬‬ ‫גיסינן פ" משס״מיאמו ר׳ ייני לו״א השנמנא לונוי יאנמני‬ ‫נלך לבית לאניל נ׳ סליק נו׳ נשפלם ר' יוסי לביתו סיתה אשתי‬ ‫משפלת פטם למטה נפגיס זועפים יילאס לה למין וכמי‪:‬אחו״ל‬ ‫מקששא ליס פימא ימהדיה לאפה לפה ר' ייש׳ יהשתכל נקדים‪.‬אונ טיר האבי.‬ער‪.אננען צו רבי יו^י' אהיים* יךזיי ועינע״אדייןנעןוטען איןשטוכ ^אטזיא >ןךאפניבוינין דעם‬ ‫ןניםאונאיז ארוים .ןס אמגידאךי'ןאגםא'ונ עם איז .ילער?ט‪.‬ה( כאשתו של ר׳ חנינא כר חכינאי‪ .‬הנין שהיו שיגאים ום עם וה ושתק והיי יישב•) יאינלין‪.‬והוית ברתא דאהתיה‪ .יט זיובה ^עקו?!ט‪. אים‪ ".‬‬ ‫הוא וראביע‪) .‬לית בידי סה אשביק לה ‪ .‬גע‪3‬י.ישעאלט פו.‬ער אןוייב אזוי‬ ‫ווי ךיויייבפץירבייזסי מלילי אמי נין\ען‪ .ואפ צי‪.‬אונ‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫זי‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫מ‬ .ילערינ'ט‪ .‬זיאיאנטיאלע םאל‪.‬אונ אויב ^ר איז.‬ןןךר ?ת?טץ וקאךקאפלעס אדער‬ ‫מעהרץ(‪ .‬אונ אויב‪.‪1‬זר ןי זא.‬ער האט }יט״קיין‬ ‫‪.‬ט( איל‬ ‫אית פרפריין‪ .‬והא אשבחגן בגוה פרגיין‪ .ינאי איו^ווען‪ '.חאגט .‬חד זםן הוון יתבין)ז( פשטין ‪.‬ואם לאו‬ ‫באשתו של ר׳ יוסי הנלילי‪ .‬לערוו^לט‪ . פסוק אין ירעם. ‪4‬יפוגע['איןנ‪$‬אפ^עטעלזי.‬אוג זיא י־לענט אים §אר ^עםען §אר ויינע סלטיךים• האבץ‬ ‫ך ולפילים ףואיגט צוךבי'יוםי‪." גי'ווא?‪'1‬ט פץ' רעם וןאם‪.‬ינ( סן דחסליןאיל ר׳שבוקא ההיא אגתתא סיגר‪ .‬ןאטיךייייוסי.אלט א י י ך פרוכטבאךץ אונ §עהרץ ‪.י.‬ימה אימו‬ ‫נ ו נ ו י ס מפגי ננילוו )׳‪ (S‬מן דמשלין‪ .‬אונךא איו‬ ‫ניווען זיין שוועםטעלם טאכיטער‪ .‬איל אין‪ .‬אט"זי.

‬הוות קייסא לה וחורה לאחורה‪) .‬האט זיא אים גיהאלטיץ ביי די‬ ‫סאנטיאונ איו סיט אים נלגאנןעןאיןךיגיאםיןיפוןשטאטבעטץ נדבות‪ .‬וואט קע.‬ולית בי דליחםי סבר אפותי‪) .‬עם שטייט אין ןםוק וטב^רןד‬ ‫לא תתעלם‪ .‬זמן אשי נאי‬ ‫יקראו על ספתמיס נרחינ של י' יוסי! ) נ נ ( ארגיש‪ .‬הט‬ ‫ר?י יוסי גייא‪. די גאם ווא רבי יוסי הגלילי יואתנט איוו .צ‪.‬ר אט ‪.‬יי!( סן דהוה ההוא‬ ‫נברא חכים קרתא‪ ..אט הט ב^אפין פץ ךי״עךר אלע חיות מ ן‬ ‫§ע'לד‪ .‬‬ ‫והיתה מחורת אותו על נל השווקיס !סרחונות שנעיר וכיין‬ ‫שהניע ליחונ שיי יונו היה י י נו היסה עומדת וחוים לאחיינו‬ ‫)ימ( מן דפוס נוי‪ . ןיואןט רער‪^.זאב ^הערט' אז לבי יוסי גיבט פיליצידקה‪ .‬האיט^גר .‬דאנא שסע דהוא‬ ‫עביר )יט( םצוה‪ . הויו אוג האט די גיישפיייטווילאגגדיהאבץ }ילעבט‪'.‬איל לסת את לא טובלת לי לשכינתיה דריהינ‪ .‬פון ליי. קלייט'‪ .‬דואט רבי יוסייאויך גיהערטיראם גישליייא איו‬ ‫ער גיקוטע.א.‬כיז‪.‬האט^ער גמאגט צו'איר§ארוואם פילקטו^םיןן‬ ‫גיט אי.ט ךי^ערד . פלייש ‪1‬פון דיין ווייב> זאלםטו דיך ניט פיאתע? . ז ')‪:!) n‬צחי‪.‬‬ ‫עבדו.‬דעריאגדערעריגןםוק חנרציילט ש גזזיט וןאט גינעבין אקע לעבעריגע‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ואזיל קלהו] והוון םתבזין בכל קרתא‪) .‬רשטער יפסוק ךער ציילטיווי אווי גאט האט בשאפין‬ ‫לעבעדעע ואכין‪ .‬צו וואם שטייט גאך אסאסל .‬איל לסת את מחי לה‪ .‪) . איר . ועה. טאג‬ ‫‪6‬אר וואםויאגץט גיט טיט אים איןיךי גאס פיון רבי יוסי‪.‬ערזיך געקרייגט טיט איר איין טאג אונ דעסאנרערי.‬‬ ‫ז‬ ‫יאכץ‬ .ים‪ . דקרתא‪ .‬לבתר מטין‬ ‫אתון יםורין עליה ואיתעוור‪ .‬יעל‪.‬עלד אלע חיות וואס ‪.‬כיון דשםע דיי כן )ט( נםבהון ויהב יתהו.ה איו ךער היטער בלינד גיוואךי.‬י אין אציים‬ ‫‪§#‬עטער גאך רער' חתו.‬האט‪7.‬גר }יזעוןן״ור דיזעגען פאךשיעטט איןישטאט‪ .‬ווי'יל‪.‬יקה ‪s‬‬ ‫) נ ( משנקתיס ‪ .‪". '.‬יענען אין )יעלו־ ‪ .‬טז( נרםון היבץ דההיא איתתא‪ .‬אשתו נד״א והיו לנשי‬ ‫!ייןאבי‪.‬גרושתו אננייאיןני נת מפני הניפה ליתוש‬ ‫פסנית פניי ו ) נ א ( ה״ג חי זמן אתון קרון‪ .‬אסרה ליה )כ( טשבקתיה אנא‪ .‬‬ ‫כיון דהוות םטיא בשקקיה דריהינ ‪ .‬איל בל יום )כה( היא םובדה פרגסתיה דהדין שקקיה‬ ‫שיני‪ .‬לקת איתס והיה נותן אותם ננית אמו שםים‬ ‫שלו והיה מפרנסם כ‪) t '1‬כז( ומנשרן‪ 11 .‬מ( אודיק ר׳י לקלהץ)כד( וחםהו! םתבזין בנו‬ ‫שוקא ‪ .‪ .‪.‬ןרהט זיא גיש־לאגי.‬גיגאגגק ‪.‬גט' צו איש ‪8‬אר .‬ע שטאט ‪ .‬אט‬ ‫ןדאט בעאפץ פון לי‪.‬עס ^טייט אין' פסיק גאט האט'ניו א.‬ואםבון יהיה איתתא אחרא טבא‬ ‫םינה‪) . יהבינן לו! פורנא ושבקית שינך ‪..‬כא( חד‬ ‫זםן אתון קרון בשכונתיה דר׳ יוסי)כי( אתיש בת יום קדםוי ויום תניין ושרי םחי לה‪.‬הט‬ ‫זיאגיואגטצו אים איך בין עטאהל גיווע.‫ביא‬ ‫סדר‬ ‫ש י ת‬ ‫פ ר ש ה‬ ‫ח‬ ‫בראשית‬ ‫<ורנא רב עלי ולית בי םה אשבוק לה‪ .‬ן'דיןפ.‬ו?אי‪.‬ננל 'יס‬ ‫היא מאנדת ממני פרנסת יתינ ום שאינה רוצס להוליכני פ ס ‪:‬‬ ‫) נ ו ( נשיהין כוי‪ .‬איו'גיוארץ‬ ‫א..‬ואולת ואתנםבת לסנטרי.‬נר הא'ט געוואקטיאלע גאםיןפון שטאט‪ .‬ושבקיתה טיניה‪ .‬האט רבי יורו.ט פוןליגאסווארביייוםייהאט געוואהנטאונ‬ ‫דןאבץ דארט גיבעטין ?רבות‪ .‬והוות ציירת בידיה )יז( וםחזרא ליה על שקקיא דקרתא‪.ואס שלאגסטו זיא‪ .‬טע!* האט }יפרענט ביי רבי‬ ‫יוחנן ב.7‬י^ג?יןצו רבי יוסי איין"אנךער ודיכ ‪?£‬ע?ערע י ן ‪ . ליה כ.י‪#‬לייא אוג אשאןדע אין ךי .‬פירנא‬ ‫נרשי' סיס פוסק לה נתונה יעזנ אותס סימגו וסיו משיאין אותו‬ ‫אשה אחרת שינה מיינה‪) :‬שז( גרמי! מינין גיסי׳ גרמי לה‬ ‫עיניתיס של אותה אשס והלנה וכשאת לשימי סעיר לאחר ימיס‬ ‫נאי יסייין עליי ינעשס ע י י ‪ .' לי ווייב פוןריןי'יוסי אונער האט םייך ןיןטי״סעןאיף־‬ ‫ניט‪.יבריימט זיא זאל'חתו^ה האבק םיטילעם תיטעריפוןךי שטאט‪ ..‬על שם )ישעיה »‪) (f‬כז( וטבשרך לא תתעלם‪) :‬ד( וייצר ה׳ אלהים‬ ‫ם‬ ‫מ ת נ ות כ ה ו נ ה‬ ‫]יד(אני‪.‪.אסי‪-‬ניי ךבי יוסי האט דאם גיקיעךט הט ער די ןייגעביןאדאהגוגג‬ ‫איןדי.א.‬טו( פסק לה פורנא‪ .אל אויסציהען אלעןעדינע‬ ‫דילע צו אייר ג‪1‬ץ‪ .יואגט צו ךביי יוסי אלע טאג געםט וי*‬ ‫ביי מיד אוועק די פךגןה פץ ף .‬םוגיש‬ ‫יסיס מתקיטש עמס ייס ראשין ישני יסיף התחיל להכותה והלו‬ ‫הקול נתין היחונ וכיו מ־נויס בכל העיר ‪ ) :‬נ נ ( א י ד ק ‪ .‬ס״נ בילקינו יהיית ל״ייה נידה‬ ‫ופי' אותות כידו יעיין נעיין ערן נר השני! )יז( יניחגיא ני'‪.‬‬ ‫ווייל‪.‬י ״ מ י ' ^ ^ ^ י ‪ /‬י ^ פ י ^ ! ^ ‪ 5‬נ‬ ‫ןזייב האכי.‬א^אןזל זעגעןדי גיקוסען. בחרא ביתא סן דידיה‪ .‬והוה םפרנס‬ ‫יתהון כל יופי תייהון‪ .‬איל )יל( אנ.‬‬ ‫יראם אותם מתנויס נתון העיי ‪ ) :‬נ ה ( מונוא נוי‪ .‬י '‬ ‫יישי נישי' פי׳ הניט והכקין נשניל קילס ו ) נ י ( וחמהון נוי ‪.‬גישי יס״נ נעיין » י ן פס נלימו אנחנו תלמידו גית! לס‬ ‫הנתינה !עוינאית־ממן יעפילו ק ‪) :‬טי( פסיק לס‪ .‬מפני שהים אותו האיש מניי ונקי נימונות‬ ‫‪8‬עיר אמר לס אץ אמס מולנת אותי לר»‪:‬נ של י' ייסי אני שמעתי‬ ‫<‬ ‫עליו שהיא נפל לזקיס ס י נ ם ‪) :‬יש( ייצוס‪5 .‬ווידאאיו'גיקומען אץ‬ ‫ךיגאםוואךבי יוסי הגלילי האט געוויאועט תאט דא דך גישטעלט אונ איו צוךיק‪.

‬ר' יהושע דסכנין‬ ‫בשם ר׳ לוי א ס ר ‪) .‬קיין ן א ד ‪ .‬דער‬ ‫‪ Vf‬ל‬ ‫איז דער שיי?ש§ע^עלין אונ איין נע‪9‬ק• ניי״עס ן«טיי ‪ 1!$‬י ? ‪ ? 3‬י י י &ל ע י י • " *‬ ‫ז ז וןעןוט בעלאנערין אויף א^טאט פיליטענ ‪) 5‬ה()אישי־(‪ . 9‬ניוואלט‬ ‫כשא?‪-‬ן ךאם ייייב ?מ ז‪.‬ךם‪ .‬עס את'‪#‬יין הנס §אםט> סעןיואל םיך‬ ‫רו^ין ‪ $‬ך ‪ .‬‬ ‫צו' §ךם יויייאל בין דיין נאטען‪ .‪..‬ואתה טה שמך ‪ .‬‬ ‫דעו־ נאך האט .אט‪.‬לפיכך לא בראו? לו עד שחבעה בפיו‪ .‬‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ןו‬ ‫ניט‬ .טנאט‬ ‫.'אד. נןק ואל ךיף רופי.‬דפל‪.‬ולטוז לא בראה לו ה ח ל ה ‪ .?ט לי בהםות אונ חיות א מ עופות §אר >ןךם‪ .crjjjYigntt‬אנ‪.אטען'יואס ‪$‬ךם ן־ל־אשון'ו‪$‬אט ןיך‪.‬כפ( תהלח טפלה שינה‪) .יט ‪.‬מנון קומי ריביז‪ . 0‬ווייל איך בץ כיעאפין ןידאלין פון ‪.‬ולא עביר‬ ‫עבידתא‬ ‫מתנות כהונה‬ ‫*!ז‪) :‬נמ( לנגיש‪ .‬דיבהוןוז .‬האט אדם ניואןט‪.‬ולי‬ ‫אין בן ז ו נ ‪ .‬יעיייכ^ז^ער^ועט זיץ‪.‬איל אני נאה לחקרא א ד ם ‪ .‬אמר זח שור זח חסוד זה סוס וזה‬ ‫נ ט ל ‪ .‫סדר‬ ‫בראעייז‬ ‫‪8‬‬ ‫^ י ׳ יי‬ ‫‪y‬‬ ‫בראשית‬ ‫םן ה א ד ט ה ‪ .‬ל( רמך ליה ולא לעי באורייתא‪ .‬ניטא?ט פאלין א^זלאף איויף א‪.‬וסו! ת י ל‬ ‫ויצר ה׳ אלהים מן האדמח כל חית ה ש ד ה ‪ .‬שיהיז ממיס ומשיענק ששש ידי נ י עליו אלא ע* ש־נס ופצליש שמתעצל פלסרמוז )ל( ומן *‪0‬‬ ‫אדס נמו ששינזיי נמימש ו)נש( תחלה משלש שיגס‪ .‬ך?י ‪:‬הוענע פון ?בניין האט ני.‬ךריבער האט נאט ני‪.‬אלא צפה‬ ‫הקביה שחוא עחיד לקרות עליח ח נ ר ‪ .עפילט ‪8‬אר ‪£‬ךם די ןדןסות אונ חיית אונ עופוח ןארץ עייז‪ .‬ואני מה ש מ י ‪.‬ווי״עס ^זטייט איין §סוק‪$‬ךס ן א ט‬ ‫ןי^יט ‪$‬ל<<'‬ ‫ניט '.‬כתיב ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה לטינה‪ .‬ולאדם לא טצא עזר כננדו‪ .‬הזר והעבירן לפניו זונות ‪ .‬‬ ‫המריא )לברים כ( כי תצור אל עיר ימים רבים‪ :‬וה> אמר ר׳ אחא בשעה שבא הקב״ה‬ ‫לכראות את האדם נמלך כםהיש ‪ .אט האט ןיבריי??ט פאר ך ‪8‬ל‪$‬ביט בהטיה א מ ס י ו ת ' א ו נ עופות• א מ ע ר זןא‪.‬קט ז‪$‬דם}יזאןט ך בהנןוז ואל דין איר נאםען שור‬ ‫‪ •">f»j0‬ךיכהטה חסוד )אייייל(‪ .‬איר אחא)ישטיה מצ( אני ה׳ הוא‬ ‫ש ט י ‪ .אט ניט ב^אפין קוה באלד‬ ‫אין אנהייב ווען״יער האט ב‪#‬א‪.‬‬ ‫איל לך נאה להקראוח אדני‪ .‬ךער.י« ודיל ידו בייט לער‬ ‫הערר פוןךער וועלט‪ .‬כיון‬ ‫שתבעה סיר ויםל ה׳ אלהים תררםה ו נ ו * ‪ 0 ) :‬ייפל ה׳ אלהים תררםה‪ . טיט ‪.‬אט ד.‬ןיך א מ נ ק ב ה ‪ .עפונען אהילף געגין ייך‪.ואט הט .אט בישאפיןידי‬ ‫.‬שאתת אדון לכל בריוחיך‪ .אך~ד.‬האט אךט ןיזאגט' ‪ .‬העבירן לפני אדם ‪ .‬ק^ה' צו ואטע.‬האט אדם‬ ‫?אייו• אינ ?*‪? ^T‬ץ .#9‬אט^ער ניפרענט ביי ך סלאכים‪^ .‬ןאבין ף 'םל^כים ןיואוןט"צו.‬ערןואט }יואןט ‪W‬‬ ‫ויי מ*ל איך בשאפין רעם ט ק ט ש ‪ .‬דואט . א ט ןיתאךפץ א׳^יאף אויף איט עד ודיטער שטייט אין ןסוק> ו‬ ‫ןו>'‪.‬עז^רישלאפטלערונט^ר‬ ‫‪.י זד היא' ?יטי • ‪ W‬בי! אד^י י־אס‬ ‫אמ םיין גאםען(ךא'ס איי טיין .‬ער ואל אים אויך נןיבץ מיייב^י ^ ד ס ן ט‬ ‫פאךלאןגט ראס ודיב האט .‬ךי בהםה סוס נפעךח‪ .אנט פון‬ ‫יבי לויסווענין ךאס ער^טע פאלין פיוואמעגטש איז‪. א ט ניבריי.‬זנר האט אים נינעבין דאםדייב‪'.‬קליגער‬ ‫פון"«ייןז>.‬גירושין‪ . ק ל ‪1‬קעהי‪6‬יאגט .עטען‪ .‬מתון שנוא יש! איש ‪ pew‬נשום ואינו ‪ pow‬נמלאנסי ו‬ ‫מרמימש‬ ‫סונתינ ופל אצל מונס ופירשתשלש משלתו של אזס לא נא‬ ‫האבץ אויף״די״יצו״עאפין‪ .‬לי ?יטיןיוואסט‪.‪.‬י־בי אתא ‪$‬אט ניזאןט ויק נאט‬ ‫^ט נידאלט בשאפין רעם ‪$‬ענ‪^ .‬הביא לפניהם א ח הבהמה ו א ת החיה ואת ה ע ו ף ‪ .‬וכאן)כמן לכבוש ‪.‬פין ‪$‬דם )'אווי ווי אלע לעכעךינע !א?ין וןאט .‬לעם ז כ ה ‪ ..אט הט נמאנט א.אט‪.‬איל נעשה אדם ‪ .אט וואטוזעט'דיןילער‬ ‫‪5‬ען‪!?:‬ש‪ .‬עס איז אוואנךער §אר .יןעי?ין ביי ^אט‪.‬שנבראתי מן ה א ד מ ה ‪ .ערע .‬א ח ם ח א ‪ .‬אטר לכל יש בן ז ו נ ‪ . נזעךירפין !*.‬הוא שטי שקרא לי ארהיר‪ .‬ךער שלאף*‪ . .אטען‪ .‬עס איו ^יי.‬נאי־ ודיל .‬א י ל זח מה שטו‪ .‬אמר להן להלן לבריאה‪ .‬ןיין‬ ‫‪8‬יץ . א ט נמאןטזייןיחןיןהוזזמ! ויי.‬דק ט'‪ ..«5‬‬ ‫ןי^רעןט ביי די ווי מ»ל דץידער נאטען פקידי ב ס ן ה אוב טי! ד כ!יי־ • ייאבין‪.‬‬ ‫ע ‪0‬‬ ‫‪0‬ט‬ ‫‪. .‬‬ ‫ולא היו יורעין‪ .‬ט‪/‬אט צו' «וךס ןוי‪/‬זאל‪.‬ריי אחא ואןט .‬אונ״ער ן « ט‬ ‫}יףרעןט ביי ‪$‬דם אויף' ד.$‬ט יןט.‬איל חכמהו‬ ‫םרוכה םשלכם‪ .‬ווארום ‪1‬ימ־‬ ‫^ ^ י נ ס ^ ט ' ‪ .‬איל זה מה ש מ ו ‪.אט ד!אט ןיוואףט אז ^דט וועט אנןאדול האבין‬ ‫אטענה צואים‪6‬אר דאם‪.‬איל ארם זה מה טיבו‪ .

‬אבער נאד ווי אישיאלאכץידאס־האט‬ ‫אדןךדעם טעם פו.‬ייט‪.‪.‬לבי שטיאל ברינחטן‬ ‫זא נטפץ זיי.אט האט‪.אזי צוויי זאןנץ דייליכטעקייט פון ךי*זוהןיאיז‬ ‫אטייל פון די ליכטץקייט וואס אדףךעם היםעל‪ .‬ר ד‪:‬אט' ניזעל‪ .. . .‬ניני‪9‬ען איי.אט ‪) 5‬ה()ייהןח אלות טצלעויויו(‪.‬‬ ‫א‪1‬יף די^ר ארט‪ .ארי ‪2‬יט פון״עק נאר פון צייישען ציייי לי?מן‬ ‫ה א ^ ע ר ארויסנינוטען איי. מקיץ כי כולם ישנים כי תרדמת ה׳ נפלה עליהם‪.‬דכתיב )ישעיה כט( כי נסך עליכם ה׳ רוה תרדמה‪:‬‬ ‫‪ m‬ר׳ חנינא בר יצחק אסר ‪ .‬תרדמת שינה )בראשית נ( ויפל הי אלהים תרדםה על האדם ויישן ‪.‬אוני אלביעטניטדין"‪:‬אךבעט"יבבןאנט‪7‬דריי^י!י^אף‪ 1‬אידךאד~^אף‪7‬ו«ום‬ ‫‪8‬לע טע^ןוין לאלפי.‬אויףדעט ‪$‬ך'ט פין לי רי?ק‪) :‬ט( <א‪.‬נובלת הכסה של סעלה תורה‪) :‬ך!( ויקח אתת טצלעותיו‪ .‬י. • 5‬רבי*חני\אךער" זיהן פי! ‪?1‬י‬ ‫אילי האט ניוא?ט פו.‬ארי^עם שטייטיהחו^ה ‪.‬צלע •חיוה לקח מנין‪:‬טצלעיהיו‪.‬קינרער מיי יוךץו וועלין זיין אין נלות וד״עם שטייט אין‬ ‫די סדרה לף לף>‪ .‬אלא תהתנה‪) :‬ט( איר חנינא בדיה דר׳ אידי‪ .אט דןט .‬אשלאף'יוםיאלע טענטשיןידאךפיןש^אפין‬ ‫ווי‪.‬תרדמת מרמיטה‪.‬‬ ‫לייבשן יאנין״עם א י י ד א א ^ א ף פון אקשונענעט )ודיל דער שכלי ויעלט פארטישטישלאפט‬ ‫מען איין(‪ .אט וזיאט פארטי?‪1‬ט אדף אייןד א.‬ווארום‪.‬ותרדמת‬ ‫)לא( מרמיטה ‪ .‬רשב״נ אטד סן‬ ‫)לן( סטרוהי‪ .‬‬ ‫הרדמת נבואה‪) .‬ייי^עס שטייט אין ‪§ P»f‬ען ראט ןיט‬ ‫ןיזעו‪ £‬מען קאט ןיט ?'יוואףט טען דזאט ניט אדף .‬צו‪'n‬דיט פון'טישן.‬אטקטנימאיכט‬ ‫^אר נו^קםין ‪9‬לייש אויף איר ארט‪ .‬זייט‪. ריפ פין זיינע ךיפיען .‬נינו§ען אזייט פון אדם אונ דואט נימאכט פו.ייםט פון ש^אף‪:‬‬ ‫)‪ 0‬ךבי חני.‬גשאפין ו‪.‬עם?ז‪?.‬גי‪6‬אלץ אשטארקער'שלאף אויף אבךםילאונ‬ ‫‪^.‬נובלת נבואת‬ ‫חלום‪ . דעו־ זייט דין ווייב חוה‪ .‬וד עם ?זטייט אין פסוק .‬א ^ א ף יואט קו?‪1‬ט' פוןאשרעק‪ .‬אונ א^לאףיייאס קיטט פון אשרעק‪ .‬נובלת העוה׳ב ש ב ת ‪ .‬ג׳)לב( נובלות הן‪) .ואךין'איז נןיטיאיר ‪3‬עאפין ןיוואךץ דער שטן )א?!י..‬אויף דעים >{ךט פון ךי‪.‬שס טו( ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם‪ .ייןאיי ‪.‬אזר ור‪ .‬ע‪$‬אף יואס‪.‬אונ שמואל יאנט‬ ‫. .‬אט‬ ‫ן!אט ‪.ש‪ .‬‬ ‫)שיא כיו( אין רואה ואין יודע ואי.‬די ?בואה אז' ךינע‪.‬‬ ‫רבנן אטרי אף תרדטה של שטות‪ . יוק ךי נבואה קומט' אויף אים‪ .ימא?ט פאלי! אויף ן‪$‬דם א‪#‬לאף איבודי זןיז' אנטשלא?ין}יווארין‪.אט איו ןיפאילין אויףדי <דאם שפןייט ביי שאול המלד יי שמואל א_קפי^ל כו>‪..‬רבי אבין יאנט . .‬ךער .‬צדו‪• .‬טתהלת‬ ‫ס פ ר ועד כאן אין כתיב סם׳ך )לז( כיון שנבראת נברא )לז( שטן עסה‪ .‪'9‬יט אםםןז'איו אייינס'אויב‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫איינער‬ .‬עם ?!טייט ניט איץןסוק רןחתין"‪.‬אין פסוק ולצלעה??|ן‪.‬שבת איו אטייל פון עולם ה^א‪ .'ביא^ליא^טא״ן ד