Professional Documents
Culture Documents
הצבעה מ 50% -ומעלה .המישור הנורמטי -איך צריכים הדברים להיות ,להראות יותר /פחות ריכוז של סמכויות.המישור
התיאורי -לתאר את המציאות כפי שהוא.1 ..אלו ארגונים כלולים :משרדי ממשלה ,רשויות מקומיות ,חברות ממשלתיות,
חברות סטטוטריות .2.האם למינהל הציבורי השפעה על חיי החברה ועל המשק? המשק= המשק הכלכלי .האם מותר
לייבא ,מהו שכר מינימום ,כמה עובדים זרים יהיו ועוד .3.האם לנו השפעה על המינהל הציבורי?.
גודלו של הסקטור הציבורי 1990שיעור ההוצאה הציבורית מכלל התל"ג -ציבורי , 57%לא ציבורי .43%שיעור עובדי
המגזר הציבורי מסך העובדים במשק – ציבורי , 29.6%לא ציבורי 70.4%
הגדרות .1 :מינהל ציבורי משמעו ארגון וניהול של בני אדם ושל חומרים להשגת מטרות הממשל -תחום ההתערבות של
הממשל בחיי האזרחים ובמשק נקבע על ידי הממשל עצמו כשהוא מחליט עד כמה להתקרב ולהשפיע .2 .מינהל ציבורי הוא
האמנות והמדע של הניהול ,כפי שהם מיושמים בענייני המדינה -הקרבה של ניהול בכלל לניהול ציבורי לפי וולדו.
מאפיינים כלליים.1 :המינהל הציבורי הוא הזרוע הביצועית של הממשל –תפקידו לתרגם את המדיניות הכוללנית לשפת
המעשה.2.המינהל הציבורי משקף את דמותו האמיתית של הממשל.3.למינהל הציבורי רצון משל עצמו* .נראה הרבה
פעמים מדיניות סוחרת בין המשרדים למשל משרד איכות הסביבה מול משרד התשתיות.
תורת המינהל והתפתחותה מושגים חשובים.1 :תשומות -כל הדברים שמכניסים לתוך הארגון כגון :משאבים ,כסף ,
זמן ,טכנולוגיה ,כ"א .באמצעות התשומות מבצעים פעילות פיזית או שירותים לדוגמא :פקיד שנותן שירות ללקוח.
.2תפוקות -התוצר של הפעולות שאנו עושים .לדוגמא :אם אני מייצר תוצר זה לא אומר שהגעתי לתפוקה .אם יצרתי 1000
שולחנות בזמן שהייתה לי הזמנה לכיסאות.3 .תוצאה -זה ההשלכה של התפוקות.4 .אפקטיביות -זה הקשר בין התוצאה
לתפוקה ,אני יכול להיות אפקטיבי אבל לא יעיל .לדוגמא :קרל לואיס ובן ג'ונסון הם האצנים הטובים בעולם ,שניהם רצים
מאוד מהר מי שיגיע ראשון לקו הסיום הוא יהיה היעל יותר .היעילות היא אם הגעתי למטרה ואם לא הגעתי למטרה אני לא
אפקטיבי .החוכמה היא ליצור גם אפקטיביות וגם יעילות .5 .יעילות -השגת תפוקה נתונה במינימום משאבים .לדוגמא :כמה
עולה לי לייצר כסא אם ביום הראשון ייצרתי ב ₪ 50 -וביום השני ייצרתי ב ₪ 19 -ז"א שביום השני הייתי יעל יותר .יעילות
כלכלית= השגת מקסימום התפוקה ברמת משאבים נתונה לדוגמא :יש לי ₪ 100ואני רוצה לייצר כסאות כמה שאני אייצר
יותר אני אפקטיבי יותר .אפקטיביות ואמינות מתנגשים לרוב עם יעילות .6 .אמינות -מילה נרדפת לאיכות .הכוונה היא
שהמערכת תתאים למאפיינים ולצרכים שלה .כדי להיות במקסימום יעילות אני חייב לנצל את המשאבים שלי ב100%-
.צריך לאזן בין האמינות והיעילות -מערכות על כשל /מערכות על פסק.
הניהול המדעי -מהם ערכי הניהול המדעי? מה מחייב הניהול השיטתי ? המייסד -טיילור ,תקופה :סוף המאה ה19-
תחילת המאה ה, 20-הנחות יסוד" :האדם אצל מטבעו" ,העובד הוא גורם קבוע במשוואת היסוד ,מתעניין רק בערכים
כלכליים ,יש לדרבנו ולבקרו על מנת לגרום לו לעבוד .פועל לפי אינטרס כלכלי –נתינת תמריצים כלכליים לעמידה או אי
עמידה בנורמות ,יש דרך אחת נכונה לניהול מפעל ויש לאתר אותה ,כל משימה מפרקים לכמה משימות וע"י תצפיות
ומדידות רואים מה טוב לכל מדידה מפרקים הכל לגורמים ותתי גורמים .הוא ניסה למצוא את החוקים לניהול .מטרות:
הצבעה על ההפסד הנגרם למפעל מחוסר יעילות .ניהול שיטתי -ניתן לתקן את חוסר היעילות ,ההוכחה כי ניהול טוב הוא
מדע מדויק .ההתייחסות לעובד היא כאל גורם קבוע במשוואת הניהול ,האדם הוא חלק במכונה ללא זכויות ורגשות .כדי
להיות יעילים כל אדם עושה משהו אחר בפס הייצור.
גישת יחסי האנוש המייסד – קבוצת מאיו ,תקופה :התפחתה בשנות ה 30-40-של המאה העשרים ,התפתחה בטעות
מתוך גישת הניהול המדע .בסוף שנות העשרים נערכו מחקרי הות'רון והם ניסו למצוא שיטן יעילות יותר לניהול )לדוגמא ע"י
שינויים באור בחדר במהלך יום עבודה( לא משנה איזו מניפולציה הם עשו התפוקה עלה .הנחת הייסוד :העובדים הם כן
בעלי רגשות ורצונות ואפשר לעודדם גם בדרכים לא כלכליות מסקנה :כל שינוי שיערך במפעל יגדיל את התפוקה
אסכולת יחסי האנוש:מקגרגור היטיב להציג את הניגוד בין אסכולה זו לבין ההנחות של הניהול המדעי .המחלוקת
הבסיסית נסבה על ההנחות שיש לנו בדבר טבעו של היצור האנושי .לפי תיאוריה אחת שכונתה תיאוריה Xתהליך הניהול
כרוך בהכוונת העובדים ,הנעתם ,בשליטה במעשיהם ובשינוי התנהגותם כדי להתאימה ליעדי הארגון .בלי התערבות פעילה
זו של ההנהלה יהיו העובדים אדישים ואף עוינים לצורכי הארגון .תיאוריה זו יסודה בסדרת הנחות על טבע האדם/הוא עצל
מטבעו ועובד מעט ככל האפשר/הוא חסר שאיפות/שונא אחריות ומעדיף להיות מונהג ומובל מלהנהיג ולהוביל/הוא מרוכז
בצרכיו וברצונותיו שלו ואדיש ליעדי הארגון .תיאורית : Yגורסת כי האדם אינו אדיש מטבעו/אלא נעשה כך בגלל הארגון/בכל
עובד נמצא את היכולת לשאת באחריות ואת הנכונות לכוון התנהגות להשגת יעדים ארגוניים .על ההנהלה ליצור את
התנאים לפיתוח מאפיינים אלה/המשימה החשובה ביותר של ההנהלה היא ליצור תנאים ארגוניים ושיטות עבודה שיאפשרו
לעובדים להגשים את מטרותיהם שלהם באמצעות הכוונת מאמציהם להגשמת יעדי הארגון. .שני פנים לאסכולת יחסי
האנוש::פן מוסרי -לא מוסרי להתייחס לעובד תוך התעלמות מצרכיו ורגשותיו הוא לא מכונה צריך להתייחס אליו מבחינה
מוסרית כאל בן-אדם .פן תכליתי -מעשי ,כמנהל מפעל כדאי לך להתחשב באדם וברצונותיו כי ככה תגביר את תרומתו
למפעל .המשימה העיקרית של הארגון :לשלב בין המשימות וצרכי הארגון והעובד בסיס מדעי :למשתנים פסיכולוגיים
וחברתיים נודעת השפעה רבה יותר על הפריון מאשר לתנאים פיזיולוגיים ומשכורות).מגישת יחסי האנוש התפתחה גישת
הניהול(
תרומותיו של צ'סטר ברנרד .1תפיסת הארגון כמערכת חברתית "ארגון" = אוסף שלפרטים וקב' עבודה שנמצאים כל הזמן
במו"מ ושיתוף פעולה .הארגונים פועלים מכוח שיווי המשקל ,תמריצים מהמפעל ותרומה מהעובד .הדגיש את חשיבות
התמריצים החומריים .תבע את המושג "ארגון לא פורמלי"= לצד המבנה הארגוני הפורמלי יש מבנה ארגוני לא פורמלי
בפועל הסמנכ"ל עושה את התפקיד של המנכ"ל ,הפקידות עושות את העבודה של המנהלים .2 .הבהרת מושג הסמכות" -
סמכות" = הזכות לתת הוראות ולתבוע ציות לאותן הוראות .ברנרד אומר שלשאלה אם יש לפקודה מסוימת סמכות תלויה
בנכונות של מבצע הפקודה לציית לה .הוא נותן 4תנאים מצטברים ללגיטימיות של פקודה:א.הפקודה צריכה להיות מובנת
ב.על הפקודה לעלות בקנה אחד עם מטרות הארגון ג.אסור לפקודה להיות מנוגדת לאינטרסים האישיים של העובד
ד.הפקודה ניתנת לביצוע
סולם הצרכים של מאסלו -מאסלו היה פסיכולוג שטען שכדי שאדם יגיע להגשה עצמית הוא צריך לעבור ארבעה צרכים
מצטברים מבסיס הפירמידה ועד לראשה.1 :צרכים בסיסיים של מזון ,ביגוד ,שתייה ומגורים -פיזיולוגיים.2 .צרכים של
ביטחון ,קביעות ,תנאים סוציאליים – חברתיים .3שייכות – האדם פועל להשתייך לחברה ולזכות בחיבה והאהדה -
חברתיים .4הערכה -הצורך בהערכה ,כבוד ,חשיבות -הגשמה עצמית .5מימוש עצמי -שאיפה למצות את הפוטנציאל
הטמון באדם -הגשמה עצמית .ניתן לראות זאת בנתינת תמריצים לעובד קודם כל נותנים לו תמריץ חומרי לאחר שהוא
ממצא אותו נותנים לו את רגשי השייכות וכך הלאה.
האסכולה הקלאסית ועקרונות הניהול תקופה :סוף המאה ה 19-עד לשנות ה 40-של המאה העשרים ,חוקרים :פיול,
ארליק ,פולט ועוד,הנחת יסוד :היעילות הכלכלית היא המטרה העליונה של כל ארגון,מטרה :ניסוח עקרונות ניהול
אוניברסליים )ז"א תקפים בכל מקום ,זמן ומצב( ,מיקוד :מבנה ארגוני ,חלוקה עבודה ותאום דוגמאות לכללים אוניברסלים:
א.אחדות הפיקוד -אדם לא יכול לשרת שני מנהלים ב.מוטת השליטה -היכולת של המנהל לפקח על עובדים היא מוגבלת )כ-
5,6עובדים כפיפים( ג.צמצום מרבי של מדרגי ההיררכיה.
מאמר עקרונות ניהול כפתגמים – הביקורת של סיימון ) (1957סיימון מותח ביקורת על גישת עקרונות הניהול ולמעשה
מחסל אותה .הוא טוען שהעקרונות הם פתגמים ולא מדע .לדוגמא :עקרון אחדות הפיקוד -עובדים מקבלים הנחיות לא רק
מהממונים עליהם אלא גם ממומחים .עקרון מוטת השליטה -סותר את עקרון צמצום מדרגי ההיררכיה מצד אחד רוצים מטת
שליטה טובה ומצד שני רוצים לצמצם את המדרגים בארגונים גדולים כך שיוצרו אלפי מדרגי היררכיה .כמו כן עקרון מוטת
השליטה אינו עולה בקנה אחד עם יכולתם של מנהלים לפקח על עשרות ואף מאות עובדים בתחומי תעשיה שונים .מה שכן
זה שהמנהל צריך לקחת את העקרונות וכן לנסות להפעילם בדברים מסוימים כגון ארגון המפעל .
השוואה בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי הדומה.1:בשני הסקטורים אנו עוסקים בארגון )ציבורי או עסקי( .2בעיות
ומטרות דומות -מאמץ מתואם להשגת מטרה משותפת .3מערכת מושגית משותפת -חלוקת עבודה ,סמכות ,שליטה ,ציות
,יעילות.4 .בסיס תיאורטי ומחקרי משותף השונה .(1 :רווח מול רווחה -פרטי :פועל למטרת רווח אך יכול לעשות גם דברים
לאינטרס ציבורי )מניעת שימוש בגז פיאון שהורס את האוזון( ,ציבורי :ברוב המקרים פועל למטרת רווחת הציבור אך
לפעמים יש לו אינטרס פרטי )חברת החשמל ,נמל אשדוד( .(2תוצאות מעורבות -פרטי :עובד ומשרת קבוצות ספציפיות.
ציבורי :משרת צרכים ורצונות של כולם ,כשעושים טוב לאחד פוגעים באחר .(3 .הערכת תוצאות-פרטי :קל יותר להעריך
תוצאות הכל נמדד בערכים מדידים ) כסף מס' מכירות ,מלאי( ציבורי :ניתן למדידה בערכים מדידים רק בחלק מהמקרים
ובחלק האחר יש קושי .(4 .שוק תחרותי -פרטי :פירמה שריווחה לא גדול תהיה שווה בסוף השנה לאפס ובטווח הרחוק
תהפוך לכשל שוק ציבורי -יכול לשרוד .יש כאן הבדל משמעותי בגלל שפירמה שרוצה לשרוד לא יכולה להתעלם מהצרכים
והרצונות של הלקוחות ולא יכולה למגור בכל מחיר וכמות שהיא רוצה והציבורי הוא מונופוליסטי .(5 .טובין ללא שוק " -כשל
שוק " -השוק התחרותי החופשי לא פועל בתנאים אופטימלים בשוק ,כשל שוק שמבדיל בין הסקטור הפרטי לציבורי נקרא
מוצרים ציבוריים או טובין ללא שוק .קיימים 3סוגים של כשלי שוק:א.מוצר ציבורי -לא ניתן למנוע את הגישה אליו למי שלא
שילם בעבורו ב.מוצר פרטי -ניתן למנוע את הגישה אליו למי שלא שילם בעבורו ,זוהי צריכה אישית ולא מייצרים טובין ללא
שוק ולא מספקים טובין ממאגר משותף ג.מוצאי אגרה .(6 .תוצאות לא בכל מחיר -פרטי :לכאורה פועל ללא עקבות וללא
בעיות ויעשה הכל למען מטרתו .ציבורי :פועל תחת חקיקה ,תקשי"ר ,תקינה.
מנהלים בסקטור הציבורי מול מנהלים בסקטור הפרטי :הדומה /תפקידי המנהל /קביעת אסטרטגיות לארגון /ניהול
רכיבים פנימיים /הכוונת העובדים ושליטה על תפקוד /ניהול קהלים חיצוניים .השונה :אופק התכנון /משך השירות /מדידת
הדגשים /ניהול כ"א /חשיפה /הגינות ויעילות /שכנוע והכוונה /השורה התחתונה
תחום ההתערבות הלגיטימי של הממשל בחיי החברה והמשק הממשל יכול להחליט להתערב או לא להתערב בכל תחום
שהוא רוצה .קיימות 4מערכות שיקולים אם להתערב או לא :שיקולים כלכלייםעפ"י המערכת הזאת הממשל יכול להתערב
במשק על מנת להשיג יעדים מקו כלכליים כמו צמיחה ,תעסוקה ,מלחמה באבטלה ועל מנת להשיגם צריך להתערב במשק
או בחיי החברה".פתרון כשלי שוק" – קיימים שני סוגים שונים:א .מוצרים ציבוריים -יש מוצרים שצריכים כמו בטחון ,תאורת
רחוב שהסקטור הפרטי לא יספק אותם ולכן הוא נכשל.ב .מונופול טבעי -אם הממשל לא יתערב המונופול יספק פחות
מוצרים במחיר גבוה יותר.יש 2תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדי שיהיה לממשל לגיטימציה להתערב.1 :שיתקיים
כשל שוק .2,שיהיה אפשר לפתור אותו שיקולים ניהוליים-עוסקים בכל הדברים שקשורים לטיב השרות ,איכות מוצר ,יעילות
יצור ,פיתוח.מי עדיף שיספק את המוצר הסקטור הפרטי או הציבורי ? מי ייתן איכות וזמינות טובים יותר ? שיקולים פרגמטים
-מעשיים ,צו השעה מה כדאי לעשות מבחינה מעשית .שיקולים לאומיים-ביטחון המדינה ,אינטרס ציבורי אחר שרלוונטי
לאותה סוגייה .שיקולים אידיאולוגיים-קיימות 3גישות .1:ליברליזם קלאסי -מדגיש ערכים של אחריות אישית ,חופש הפרט
כאשר הערך העליון הוא החרות .הגישה הנ"ל מצמצמת ואומרת שרק בני מקרים ניתן לפגוע בחרות :שמירה על הסדר
הציבורי ובטחון לאומי .2.סוציאליזם -מדגיש את ערך השוויון .על מנת להשיג את השוויון מותר לפגוע בחרות ,בחופש
הפרט .האחריות היא קולקטיבית ,הפרט נמצא תחת השגחת החברה שדואגת לו .3 .מדינת רווחה -בין שתי הגישות
והתפתחה מגישת הליברליזם הקלאסי .כדי שאנשים יוכלו לממש את עצמם הם צריכים להיות חופשיים דבר שבשבילו
צריכים זמן פנוי .על מנת ליצור זמן פנוי צריך ליצור לו רשת ביטחון .הגישה מדגישה ערכים של :א .שוויון מצד אחד וחרות
מצד שני .ב.האחריות האישית משתלבת עם הקולקטיבית ,האישית מתחילה בכל אחד לעצמו עד לאיזושהי רשת ביטחון,
החברה לא תיתן לפרט להתדרדר מתחת לנק' שהיא קבעה אך מעל רשת הביטחון כל אחד לעצמו.
אתיקה במינהל הציבורי -מהי אתיקה ? אתיקה עוסקת במעשה הראוי שחובה לעשותו .מילון אבן-שושן :מוסר ,תורת
המידות ,התורה המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו .קאמפל :1975מוסר היא מילה
המציינת תופעות המוגדרות באופן נורמטיבי על ידי האתיקה .כשר :1989מטרת האתיקה היא לעזור לפרט לפתור דילמות
מוסריות ובכך לשפר את התנהגותו בחברה.
שתי גישות עיקריות .1:אתיקה של כללים -מנסה לנסח כללים עקרוניים לפתרון דילמות מוסריות אך הבעיה היא שלא ניתן
לנסח כללים לכל מקרה ומקרה .קיימות קטגוריות משנה :א.דגש על תוצאות -יש לבחון מהו המעשה שראוי לעשותו לפי
התוצאות של אותו מעשה .אחת התורות המוסריות הבולטות היא התועלתנות לפיה יש לעשות את המעשה שיניב את מרב
התועלת לחברה.ב.דגש על ביצוע חובות -יש לבחון מהו המעשה הראוי לפי החובות המוסריות שעל הפרט למלא מבלי לתת
משקל לתוצאות המעשה .בין התורות הבולטות היא של קאנט..ג .דגש על המטרות -יש פילוסופים שאומרים שיש בעיה
לשים דגש על התוצאות ,מכיוון שיש חוסר ביכולת לנבא בוודאות את השלכות המעשה .ד.דגש על גזירת הכללים מחוזה
חברתי -התיאוריה הבולטת היא תיאורית הצדק של רולס..ה.זכויות כבסיס אתי . 2 .אתיקה של מידות טובות-מנסה להבהיר
לפרט מהי התנהגות רצויה בלא כללים ,אלא בהשענות על ערכים רצויים .חסרונה של הגישה הזו מתבטא בקושי ליישמה,
כיוון שהיא מתבססת על תכונות אישיות ועל הפנמת ערכים.
אתיקה וחוק -לעיתים האתיקה אינה מספיקה כדי להוביל את הפרטים להתנהגות רצויה ודרוש חוק .זמיר ": 1987
האתיקה היא הבסיס של החוק .לא זאת בלבד שהחוק איננו מסוגל להסדיר את כל אורחות החיים ,והוא משאיר תחום רחב
מאוד להסדר על ידי האתיקה ,אלא שהחוק עצמו ,בתחום שהוא חל ,אף הוא אין לו קיום ללא האתיקה" ברק : 1980מסביר
כי הדינמיקה הסוציאלית של התפתחות חוק ראשיתה בהתנהגות המוגדרת כ "פגם אסתטי" הנתון לשיקול דעתו של הפרט.
כאשר חוסנה המוסרי של החברה מתחזק לאור התופעות השליליות ,מתקינה החברה כללי אתיקה .לבסוף ,באם התופעה
הכתה שורשים והניבה תוצאות שליליות ,יעגון האיסור בחוק פלילי ורנר " :1991מתן מעמד משפטי לכללי אתיקה )בחוק,
בתקנות או בחוזה( אינו מוציא אותם מתחום האתיקה ,אלא יוצר כללים בעלי אופי מיוחד ,מעין יצור כלאיים בין כלל אתיקה
טהור ובין כלל משפטי רגיל".
אתיקה מקצועית :אחת מתחומי האתיקה ורנר " : 1980אתיקה מקצועית שואפת לקבוע כללים אוניברסליים של התנהגות
:WACHS 1985זוהי מערכת של כללי התנהגות המסדירה את הציפיות בין נכונה וראויה של העוסקים במקצוע מסיים "
אנשי המקצוע לבין עצמם מחד ,ובינם לבין מקבלי השרות מאידך .האם יש צורך באתיקה מקצועית לאנשי המינהל הציבורי?
ורנר : 1991טוען כי בעבר נדחקה סוגיית המוסר לשוליים .לכוחות האינטלקטואליים המרכזיים בחשיבה הפוליטית
והמנהלית בת זמננו הייתה תרומה שלילית לדיון בסוגיית המוסר .גישות שהפכו נכס צאן ברזל תרמו במתכוון ולא שבמתכוון
לזלזול בחשיבות המוסר שביסוד המעשה הניהולי ודירדרו את המוסר בניהול למצב של פשיטת רגל .ורנר מסביר כי .1 :
עקרון ההפרדה הדיכוטומית של וילסון העטה תרדמת על הדיון בסוגיית המוסר בממשל.2 .הגישה המדעית בניהול -העלתה
לכלל ערך עליון קריטריונים של יעילות ורציונליות ארגונית וגררה נטישה של סטנדרטים הומוניסטיים.3 .המודל הביוקרטי של
ובר הניב ניטרליות מוסרית והשארת המצפון והשארת האחריות למצפון האישי של המנהלים שנדרשו לראות עצמם לא יותר
מאנשי ביצוע.4 .מגישת המערכות וממודלים ביולוגיים ואורגניים הסיקו שנאמנות לארגון קודמת לנאמנות למצפון ולכללי
המוסר וכן שעקרון שיאור המערכת הוא יעד בעל ערך עליון.5 .הגישה הרויזיוניסטית במדע המדינה טענה שדרגה מסוימת
של שחיתות הכרחית ואף רצויה כדי לזרז את תהליך ההתפתחות הפוליטית .6.גישת ניתוח המדיניות החדירה את הרעיון
שרציונאליות טכנית ) המגולמת בחישובי עלות-תועלת( היא התכלית הסופית של קביעת המדיניות ,ושלמענה ניתן להקריב
ערכים הומניים ודמוקרטיים .7.גישת הבחירה הציבורית נתנה לגיטימציה מלאה למימוש אינטרסים אישיים על חשבון
האינטרסים הציבוריים ,כיסוד בלתי נמנע של התהליך הדמוקרטי.
אתיקה ציבורית -נוצרה בעקבות פרשיות השחיתות בשנות ה 70-של המאה ה 20-ופרשת ווטרגייט עד עתה חשבו
שהמנהיגים הלאומיים הם בעלי עקרונות וערכים חיוביים ואז החלו לצוץ גם פרשיות שחיתות של אנשי ציבור מהשורה
הראשונה בפוליטיקה הישראלית .המסקנה לפיכך הייתה שיש צורך ב אתיקה ייחודית לעובדי הציבור הנבחרים והממונים
שאמורה להשיב על הדילמות המיוחדות שמתעוררות בקשר למילוי התפקיד הציבורי .זמיר " : 1987האתיקה הציבורית
משקפת את ערכי המוסר המקובלים בציבור לעניין ההתנהגות הראויה של נבחרי הציבור וממוניו ,מעין קונצנזוס מוסרי או
לכאורה היה די בהחלת האתיקה הפרטית על עובדי הציבור כדי לסייע בידי עובדי מוסר מקובל שעיקרו היושר וההגינות".
הציבור אך זמיר ) (1987מסביר כי אמנם שתיהן מבוססות על המוסר המקובל ,אך האתיקה הציבורית מיישמת את ערכי
המוסר למצבים המיוחדים בשירות הציבורי ,לפיכך התשובות הניתנות על ידה עשויות להיות שונות מאלו הניתנות על ידי
האתיקה הפרטית .לדוגמא האתיקה הפרטית מחייבת לקיים הבטחות .באתיקה הציבורית עשוי להיווצר מצב שאי קיום
הבטחה יהיה לא רק אתי אלא גם לא חוקי ,ומצד שני מצב בו אי קיום הבטחה לא יחשב כלא אתי .כמו כן יש נושאים
הייחודיים לשירות הציבורי ,להם אין מקבילות בחיים הפרטיים .אלו נחלקים לשני סוגים .1:ניצול התפקיד הציבורי כדי
לשרת צרכים אישיים – שחיתות אישית .2שימוש בלתי ראוי בתפקיד הציבורי כדי לשרת צורך ציבורי ,לעיתים צורך של
הציבור כולו .ההגדרה של אתיקה ציבורית עושה שימוש במושג מוסר מקובל ,אולם מהו מוסר מקובל קשה לקבוע .בדומה
למבחן "האדם הסביר" במערכת המשפטית ניתן להפעיל את מבחן " המוסר המקובל" .התשובה תהיה ברורה למדי
במקרים בהם קיימם חשש לשחיתות אישית.זמיר ) " : (1987במקרים כאלה ניתן לומר כי עובד הציבור אינו מפעיל סמכותו
בתום-לב ,שכן חזקה עליו שגם הוא יודע כי הסמכות הוענקה לו בכדי לשרת את צרכי הציבור ,וניצול הסמכות לצרכים
אישיים יש בה משום הפרה של חובת הנאמנות כלפי הציבור" .זמיר טוען כי קיימים מקרים בהם התשובה אינה ברורה ז"א
נמצאת "בתחום אפור" ואף שנויה במחלוקת .לדוגמא :האם מותר לשר לשקר בנושאים מסוימים ? יש הסוברים כי האתיקה
הציבורית מרשה לשר לשקר לכנסת בקשר לתכנית של פיחות מטבע או בקשר לתכנית צבאית שהאינטרס הלאומי מחייב
לשמור אותה בסוד .אך האם מותר לשר לשקר בכל מקרה בו יהיה בכך – לפי דבריו – כדי לשרת את האינטרס הציבורי ?
האם מותר לשר לשקר בכלל? התחום האפור מצוי בין התחום השחור – בו איסורים חמורים במיוחד מבחינה מוסרית ,כגון
קבלת שוחד ,שמטעם זה החוק קובע אותם כאיסורים פליליים ,לבין התחום הלבן הכולל התנהגות שאין בה פגם לא מבחינה
מוסרית ולא מבחינה משפטית .מאחר וגבולות התחום האפור מטושטשים גם עובדי ציבור הגונים המעוניינים ללכת בדרך
הישר ,עשויים למעוד ולהגיע לתוך התחום האפור .יתרה מכך ,לפעמים תוצאות של מעשים חוקיים אך לא אתיים עלולות
להיות הרות אסון הרבה מעבר לתוצאות של מעשים לא חוקיים .כך למשל יכול להיות מעשה שנעה בשם האינטרס הציבורי
לגרות נזקים לציבור יותר מאשר מעשה של שחיתות אישית .לכן חשוב להגדיר באופן ברור ככל הניתן את גבולות התחום
האפור .סוגיה אחרונה בקשר להגדרה של אתיקה ציבורית עוסקת בשאלה האם המוסר המקובל הוא המוסר הרצוי.
מקובלות חברתיות עשויות להיות רחוקות מן הרצוי ,דוגמת סדום ועמורה .התקנת כללים הרחוקים מהמקובל עשויה להשיג
למרות את מטרותיה ,שכן כשקיים קונפליקט בין כללי האתיקה לבין ערכים אישיים מנתחים בדר"כ הערכים הפנימיים.
זאת יש לקבוע כללי אתיקה נורמטיביים) :זמיר " : (1987קובץ של כללי התנהגות אין בכוחו לעשות אנשים לישרים או
לשמש תחליף לחוש המוסרי של האדם .בסופו של דבר ,אדם יהיה מודרך רק על פי השכל הישר והרגישות המוסרית שלו.
המבחן הוא ,אם אותו אדם סבור שהתנהגותו תוכל לעמוד בביקורת הציבור .עם זאת קובץ של כללי התנהגות דרוש כדי
לתת למשרת הציבור תיאור של הסטנדרטים להם מצפים ממנו והדרכה במצבים שאינם מוכרים לו" .
המגזר השלישי בישראל /פרופ' גדרון מאמר 1.3הסקטור השלישי הוא הסקטור ההתנדבותי ) בתי כנסת ,מתנ"סים
עמותות ,אגודות,בתי ספר ,לובי ,מלכ"רים ,ארגונים תורמים( הסקטור השלישי ושני תפקידיו :א .הספקת שירותים -הבסיס
של מדינת רווחה מודרנית שהחלה להתפתח בשנות ה 50-של המאה ה 20-מניח שהמדינה מקבלת אחריות גבוהה על
האזרחים.1 .הסקטור השלישי ומדינת רווחה -לפני מדינת הרווחה הפרט סיפק את צרכיו ועזרו לו ארגונים וולנטרים.
הצמיחה של מדינת הרווחה התרחשה במקביל להתרחבות הסקטור ה 3 -מהסיבה שהמדינה העדיפה לספק את השירותים
לתושבים באמצעות ארגונים וולנטרים ע"י מימון או קניית שירותים .2 .חלוקת עבודה בין הממשל לסקטור השלישי -קיימים
שלושה מצבים בהם הסקטור השלישי מספק תחליף לסקטור הציבורי :מוצר משלים /מוצר לא קיים בכלל/מוצר תחליפי
.3היתרונות של השירותים הניתנים ע"י הסקטור ה - 3-א .הממשל נוטה לתת פתרונות אחדים לתושבים והסקטור ה3-
נוטה לתפור צרכים לפי ייעוד הקבוצות .ב .האזרחים יכולים להשתתף בעיצוב מוצרים ושירותים ג .הסקטור ה 3 -יעיל יותר
מהציבור בגלל שיש שם עבודת מתנדבים ..4הבעיות של הסקטור השלישי :א .תלות במשאבים חיצוניים )תרומות( ב.
בעיות ניהוליות .5הצמיחה של הסקטור השלישי החל מאמצע שנות ה -70-משנות ה 70-יש קריאה מאנשים ימין אידיאולוגי
ושמאלי אידיאולוגי לצמצם את התערבות הממשלה במשק .צריך להתאים את הדרישות למשק יש שינויים במשפחה ופערים
חברתיים ב .פיתוחה של חברה אזרחית.1 -חברה אזרחית -כלל הפעילויות החברתיות הנעשות שלא בכפוף להוראות
ישירות של המדינה ומחוץ למסגרות המשפחתיות או הפרימורדיליות .2חברה פוליטית -חברה שמאופיינת במדינה
חדרנית ופטרנית שהחברה בה מלוכדת וצייתנית .3חברה אזרחית מול פוליטית .מבחינה נורמטיבית עדיפה האזרחית על
הפוליטית מהסיבות הבאות :אלאזרחים יש יותר יוזמה ופחות תלות וכפיפות ב יש מרחב מחיה ,אפשר לפתח נטיות
וכישורים ג לגיטימציה לשונות ד החברה האזרחית מקיימת ריסונים על העוצמה של המדינה .4התרומה של הארגונים
הוולנטרים לפיתוח החברה האזרחית :א .משמרים ומקדמים ערכים בחברה ב מהווים אפיק מרכזי לשיתוף הציבור בחיי
החברה ג קידום הפלורליזם ד עיצוב הפעילות מהווה בקרה על פעילות הסקטור הציבורי .5הביקורת על פעילות המגזר
השלישי בחב' האזרחית :א .האינטרסים ודרישות הרבים ,השונים ואף מנוגדים שמיוצגים על ידי המגזר השלישי כלפי
הממשלה תורמים למשבר בדמוקרטיה ,להגברת הניכור באוכ' ולהחלשת היכולת השליטה של המדינה .ב .ארגוני המגזר
ה 3-משפיעים על המדיניות הציבורית ביכולות לעלות נושאים על סדר היום הציבורי ואינם מצליחים לקחת חלק פעיל
בעיצוב המדיניות .ג .לכידות חברתית המגזר ה 3-מייצג קבוצות שונות והדבר ורם לפילוג חברתי ופוגע בסולידריות
ובהסכמיות החברתית הדרושה לקיומן של חברות כנגד נטען שהוא מפתח "הון חברתי" ויוצר תשתיות רחבות להסכמה
לאומית .6הקשר בין מימון ממשלתי לפיתוחה של חברה אזרחית -התלות הכספית הגוברת על הממשלות מעיבה על
מידת העצמאות שלהם ומקשה על יכולת פעולתם כמייצגי אינטרסים ייחודיים וכמקדמי שינויים חברתיים -.התלות הגוברת
בממשלות הובילה לכרסום מסוים בפעילות הפוליטית חברתית של הארגונים במסגרת החברה האזרחית ובמיוחד זו שיש
בה משום יציאה כנגד הממשלות או ביקורות על מדיניותה .מיון הארגונים בסקטור השלישי -סוג השרות של מלכ"ר
)מוסדות שלא לקבלת רווח( .1הספקת שירותים -רובו של המגזר השלישי כ. 40%-ארבעת התחומים המובילים מבחינת
מספר הארגונים שפעלו בהם הם :דת ,חינוך ומחקר ,רווחה ותרבות ונופשה .כוללת את כל סוגי השירותים במגוון תחומים
רחב שהארגון מספק כאשר אין כללים ברורים לגבי תחומי הספקת השירותים ואופן הספקתם:שירותי ישירים ) מעון יום
לילדים( או שירותי כמו טיפול רפואי ,שירותים בתשלום או ללא תשלום ,ספקי השרות יכולים להיות מתנדבים ,לקוחות ,
שכירים ,השירותים יכולים להיות מסופקים ברמה ארצית או מקומית ,בסניף ,בבית הלקוח ,במימון ממשלתי או תרומות ,
יכולים להיות בפיקוח ממשלתי או לא ,יכולים להיות מסופקים בלעדית על ידי הארגון או על ידי ארגונים שונים כמו כן הם
יכולים להיות מסופקים על ידי ארגון ממוסד או התארגנות שורשית שאינה ממוסדת .2 .הסינגור -כ 37% -מארגוני המגזר.
בין תחומי הפעילות שבהם הם פועלים :ארגוני חוק ,שינוי חברתי ופוליטיקה .מוסדות שבאים לנסות ולהשפיע על החלטות
ממשלה .באמצעים כגון שביתות ,השפעה על דעת קהל ,באמצעות התקשורות .שיטות הפעולה יכולות להיות באמצעות
הבכה או עימות או שיטות שמדגישות את המשותף והמוסכם בין דרישות הארגון והממשל.יש כאן מכלול עצום של שיטות,
דרכי פעולה ואסטרטגיות שכולן נכללות תחת הכותרת סניגור ומכוונת להשפעה על מדיניות ציבורית .3.המימון -כ16% -
מארגוני המגזר .באה לביטוי בעיקר בפעילות של קרנות ,כשקרן מממנת ארגון או ארגונים היא גורמת לאותם ארגונים לפעול
בכיוונים הרצויים לה .פעילותה היא עקיפה .מנהלי הארגונים אינם צריכים לעסוק בחיפוש אחר משאבים .נועדו להנצחת
גודלו של המגזר .4אחרים -כ 30% -מארגוני המגזר. אהוב ,ליחידים ולקבוצות ,מלגות למשוררים ואמנים.
בישראלתקציב במדינה , 91%תמיכה בסקטור השלישי , 9%מהווים כ 10%-מסך המועסקים במשק.ב 1998 -כ25 -
מיליארד ₪מתוך התקציב של המדינה שהיה 250מיליון .₪כיצד הממשל תומך בסקטור השלישי? על פי חוק ,תשלום
עבר שירותים ,תמיכות ,מענקים מקרן עזבונות
מאמר " 1.5אחריות מןסרית של נושאי משרות ציבוריות בעיית הידיים המרובות /מאת דניס פ' תומפסון במאמרו של
תומפסון הוא מלין על כך כי העובדה שנושאי משרות רבים ושונים תורמים למדיניות המקשה על הטלת אחריות מוסרית.
שתי תפיסות אחריות מסלפות את מושג האחריות :אחריות מדרגית )היררכית( -אחריות קולקטיבית הגישה העדיפה להטלת
אחריות היא קריטריונים סיבתיים ורצוניים .על פי תומפסון אחריות מדרגית אינה מלווה בכל עוצמה מוסרית כמעט ולכן
הפכה לריטואל פוליטי שאין לו השפעה שלילית על המנהיג אחא להיפך ,זה מחזק את מעמדו הפוליטי ,את הכרת התודה
של כפיפיו .משתיק את הויכוח הציבורי וחוסם כל חקירה נוספת .באחריות קולקטיבית לא ניתן לזהות את תרומותיהם
האינדיבידואליות של הפרטים ולהפריד את תרומתו של אדם יחיד .הטלת אחריות מוסרית -העובדה שנושאי משרות רבים
תורמים להחלטות ולמדיניות במדינה מודרנית מקשה מאוד להטיל אחריות מוסרית .אחריות מדרגית ואחריות קולקטיבית
מסלפות את מושג האחריות .ידיים מלוכלכות -החיים הציבוריים לעיתים מחייבים נושאי משרות לפעול בדרכים אשר בחיים
הפרטיים יחשבו כעוולה ) .למשל הרג ,לקיחת אחריות על חיי אנשים( .בעיית הידיים הרבות -לא ניתן להאשים מוסרית שום
אדם יחיד בתוצאות פוליטיות משום שתוצאות פוליטיות רבות הן תוצר פעולותיהם של אנשים רבים ושונים שאת תרומותיהם
האינדיבידואליות לא ניתן אולי לזהות כלל ובודאי שאי אפשר לבודדן ולהפריד בינן לבין תרומותיהם של אחרים .אחריות
אישית על פי תיאוריות של מוסר -אחראים לתוצאות הם אלה הגורמים אותם ואינם פועלים מתוך אי ידיעה או בכפייה .בעיית
הידיים הרבות משתקפת במודל המדרגי ובמודל הקולקטיבי .אחריות מדרגית לפי המודל המדרגי ,האחריות לתוצאות
פוליטיות נופלת על האדם הניצב בפסגת שרשרת הסמכות .ובר -גורס כי ישנה הפרדה דיכוטומית בין מינהל לפוליטיקה
והאחריות היא של הדרג הפוליטי .רוב העובדים בשירות הציבורי ברוב הזמן מעבר לתחום האחריות המוסרית היות והם
מצייתים לפקודות הממונים .היות ואין בפועל הפרדה דיכוטומית קיימת גם בעיית האחריות .העומד בראש לוקח על עצמו את
מלוא האחריות גם אם לא היה בסוד העניינים .אחריות מדרגית אינה מלווה בכל עוצמה מוסרית כמעט ,ולכן מנהיגים
פוליטיים מוכנים להצהיר על אחריותם להחלטה או מדיניות כושלת) .ראה ביבי או ברק( .נטילת אחריות הופכת למעין
ריטואל פוליטי שאין לא כל השפעה שלילית על המנהיג ,אלא להיפך .לקיחת אחריות מונעת בדיקה ודיון ציבורי .אחריות
קולקטיבית -לא ניתן לבודד ולהפריד בין תרומותיהם של אנשים למדיניות מסוימת .קיימת שאלה אם ניתן להאשים חבר
ספציפי .על פי פינברג יש להאשים גוף קולקטיבי כגון דוגמת שוד הרכבות .האשמה במבנה הקבוצה " שורה שלמה של
יחידים שהתמזגו והפכו לאורגניזם עצום מימדים ,חסר רגישות ובלתי נגיש" 2 .הגירסאות של המודל הקולקטיבי מסלפות
את רעיון האחריות .אחריות אישית -מעשיו או מחשליו של נושא המשרה הם סיבה לתוצאה זו .מעשים או מחדלים אלה לא
נעשו מתוך אי ידיעה או בכפייה .קריטריון ראשון -אחריות סיבתית ,קשה להפעיל את קריטריון הסיבה ,האדם הוא הסיבה.
אחריות מוסרית -קריטריון שני -אחריות מבחירה -חוסר יכולת לפעול אחרת .תירוצים סיבתיים -לולא עשיתי כן ,מישהו אחר
היה עושה זאת.שייכות סיבתית -מישהו אחר היה עושה טעות אחרת תירוץ מסיבה חלופית – מישהו אחר היה עושה עוול
גדול אף יותר .תירוצי אין סיבה -זה לא מתפקידי .האם יועץ ממליץ נושא באחריות? קאנט -אפילו רוצח יש להגיד את
האמת.כללים ונוהגים עלולים להפחית מהאחריות .ביוקרטים ברמת הרחוב – עובדים סוציאליים ושוטרים כפופים לנהלים,
האם הם נושאי אחריות? לסיכום -יש לחתור לאחריות אישית.
יח' -2הקשר בין מינהל ופוליטקה
מישור נורמטיבי -מה מערכת היחסים הרצויה בין המינהל והפוליטיקה .מישור אמפירי )תיאורי ,מצוי( -מהי מערכת היחסים
המצויה בין המינהל לפוליטיקה
הדילמה העיקרית -חלוקת העבודה בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המנהלי איך צריכה להיות חלוקה העבודה ביניהם .מצד
אחד רוצים פקידות ,דרג מקצועי שיודע את התפקיד וישרת את כלל האוכלוסייה מצד שני רוצים להוציא את רצון הרוב כפי
שהוא מתבטא בדמוקרטיה בצורה הטובה ביותר לפועל .א.ניתן לפתור דילמה זו על ידי הפרדה דיכוטומית בין תחומי
הפוליטיקה והמינהל -הסבר :ההפרדה צריכה להיות מוסדית וברורה .ב.על הפוליטיקאים לעסוק בקביעת מדיניות ועל
המינהל ליישם את המדיניות -הסבר :בלי להתערב אחד בשני .ג .ההצדקה הרעיונית – רעיון הפרדת הרשויות של
מונטסקייה .הסבר :מאה שנים קודם בין הרשות המחוקקת ,שופטת והמבצעת כדי ליצור דמוקרטיה יציבה צריך להפריד בין
מוקדי הכוח :שופטים ,מחוקקים ומבצעים .מערכת של איזונים ובלמים .באים ומפרידים גם השרות הציבורי.
גישת ההבחנה הדיכוטומית )כן/לא ,שחור/לבן( רקע -החלה להתפתח בארה"ב בסוף המאה ה – 19 -הוגה :וילסון
הגדרות .1 :ההבחנה נתקבלה הן כתיאור נאמן של המציאות והן כמורמה של הפרדה בין שני סוגי מטלות שיש לשאוף
להגשימה ".2הפוליטיקה היא חלק הכרחי ובלתי נמנע של השלטון .אולם עליה להיות מוגבלת לתחום היאה לה :קביעת
רצון הקהילה ,גיבושו וביטויו בפומבי .כנגד זה המינהל הוא ההגשמה של רצון הקהילה ,כפי שנקבע והובהר באמצעות
התהליך הפוליטי .הנחות אלה עומדות ביסוד המינהל הציבורי החדש -והמסקנה הנובעת מהן היא שעל הפוליטיקה להישאר
צמודה לתחום קביעת המדיניות ולהשאיר למינהל ליישם את הליכיו הטכניים בלי מעורבות פוליטית" .3 .גנדאו ) – (1900
היחס בין מינהל לפוליטיקה כמקביל ליחס בין פעולת החשיבה לפעולת העשייה הפיסית – הפוליטיקאים הם המוח והמינהל
הציבורי מבצע ,לא מתערבים אחד בשני .4.וילסון ) " – (1887קיימת הפרדה ברורה בין עקרונות פוליטיים והחלטות
ממשלה לבין המערכת המנהלית " -מהו המינהל הציבורי המיטבי? ללכת למדינה אחרת ולחקות את אופן הפעולה מבלי
לחקות את שיטת המשטר .מטרות :ווילסון .1 :ניסיון להגדיר את תחום המינהל כתחום מדעי .2להגן על המינהל הציבורי
מפני התערבות פוליטית משחיתה .כתחום מחקר::הנחות :חלקן סמויות וחלקן גלויות.1 :אפשר לקבוע מראש ובאופן חד
משמעי אם שאלה מסוימת משתייכת לתחום הפוליטי או לתחום המקצועי – .שאלה הופכת לפוליטית אם הופכים אותה
לכזאת .ניתן למיין את השאלות לפוליטיקאים ואנשי מקצוע.2 .הניהול הוא מדע העוסק בעובדות ולא בערכים -ערכים זה
עיסוק של פוליטיקאים ועובדות של מינהלנים .3 .קיימים עקרונות ניהול אוניברסליים .היה ניסיון לחקור את הניהול כתחום
מדעי על ידי :טיילור )" – (1911המינהל הטוב ביותר הוא מדע אמיתי ,המבוסס על חוקים ,על כללים ועל עקרונות המוגדרים
בברור".גוליק ) -(1937אנו מחויבים לגלות את העקרונות ואת החוקים המושלים בבני האדם באותן שיטות שבהן גילינו את
החוקים שמושלים באטומים.ג'ון ויג )" – (1946הדיכטומיה של יעדים ואמצעים משמשת בסיס והצדקה לחקר המינהל
הציבורי כהיבט נבדל של הממשל ".חלוקת תפקידים:הדרג הפוליטי -מבחרים לתפקיד ,הדיוטות )אדם פשוט( ,עומדים
פוליטיקה- לבחירה מחדש .הדרג המינהלי -ממונים לתפקיד )ע"י אנשים( ,מקצוענים )עפ"י כישורים( ,נהנים מקביעות
מטרות )מה( ,ערכים ,קביעת מדיניות ,כללים/עקרונות .מינהל -עובדות ,אמצעים)איך( ,ביצוע/יישום מדיניות ,פרטים
הערעור הנורמטיבי על ההבחנה הדיכוטומית -א .העיסוק במקרים פרטיים גורם לפוליטיקאים לתת את הדעת לשאלות
כלליות -הסבר :הפוליטיקאי יהיה מנותק מהעם.ב .לאנשי המינהל תרומה נכבדה בבחינת המטרות ,לאור ידיעתם את סיכויי
מימושה והעלות הכרוכה בכך.הסבר :לא רק שהפוליטיקאים לא יתערבו במקרים פרטיים אלא גם שאנשי המינהל לא יתערבו
בעבודת הפוליטיקאים .רצוי שהדבר לא יקרה כי אנשי המקצוע יודעים יותר טוב מה העלות האפקטיבית וכ"ו של התכנית
) קשור ליחידה . (6הפוליטיקאים לוקחים החלטות בדברים שהם לא מבינים ג .הדרג הפוליטי כשופט בין היגדים עובדתיים.
הסבר :נמצא בשטח שאיש מקצוע א' אומר משהו ואיש מקצוע ב' אומר את ההפך למי להאמין? צריך לשבור את הראש .
הפוליטיקאי צריך להתערב למרות שהוא לא איש מקצוע ד .מיתוס הניטרליות הפוליטית הסבר :האם אדם יכול להיות ניטרלי
פוליטית? כן אם המינהל הציבורי יהיה גוף ניטרלי שלא חבר מפלגה או פעיל פוליטי וכך הוא ישרת תמיד את הציבור הרחב
אך בפועל זה לעולם לא יקרה ה .לא כל האמצעים מקדשים את המטרה הסבר :הפוליטיקאים אומרים תשיגי ביטחון ,לצבא
אסור לפעול ככל העולה על רוחו .על מנת שלא יוצרו מצבים שהמינהל הציבורי ישתמש באמצעים לא טובים הפוליטיקאים
חייבים להתערב ולאזן .ו.שיקול דעת= פעולה לא טכנית הסבר :כשקובעים מדיניות ברמת המקרו ) מה שפוליטיקאי אמר
לעשות ( לא יורדים לפרטים והפקיד שאמור לבצע את המדיניות צריך להפעיל שיקול דעת ובאותו רגע הוא הופך למפעיל
מדיניות.
הערעור האמפירי על ההבחנה הדיכוטומית -לא רצוי תהיה הבחנה דיכוטומית א .החלטות מדיניות ,מואצלות דרך קבע
למינהל הציבורי הסבר :שר לא יודע את תחום העיסוק ונעזר בבחירי המשרד שלו .מדיניות שלא מפורשת ב 100% -אז
מאצילים סמכות על אנשי השטח ,יותר לעשות שיקול.ב .החלטות מינהליות הופכות לעניינו של הדרג הפוליטי הסבר:
החלטות קטנות שהפכו מסיבות שונות להחלטה פוליטית ג .הפוליטיקאי שוקל את האמצעים בד בבד עם קביעת המדיניות.
)שייך ליח' 2קבלת החלטות( ד .המינהל הציבורי קובע מדיניות ולא רק מבצע אותה ) .שייך ליח' ( 6ה .הפוליטיקאים
מתבקשים להכריע בנושאים פרטיים .ו .הדרג המינהלי קובע לעיתים קרובות נהלי פעולה כלליים.
מינויים פוליטיים אחת מהאפשרויות להתערב בעבודת במינהל הציבורי היא ע"י מינוי של הפקידים לתפקידה עפ"י הדגם
של המאה ה 19-שיטת השלל הנשיא יכול לפטר את הממשל הפדרלי ולמנות חדשים.
אותה דילמה האם זה בסדר? רצוי? המישור הנורמטיבי שפוליטיקה ימנה את המינהל הציבורי או שלא? ומצד שני מה קורה
בפועל .המינהל הציבורי לא עושה בהכרח את דברו של המימשל.
מה קורה כשנותנים זכות למנות פוליטיקאים אך ממנים אדם שלא מתאים לתפקיד? יתרונות מינויים פוליטיים -מהירות
עשייה ,חיזוק שליטת הממשל ,תגמול תומכי המפלגה,אנשים מזוהים עם המדיניות ,חיזוק הדמוקרטיה ,הזדמנות לכל אדם
,יעילות ,חדשנות ,רענון ,מחויבות ,שיתוף ואמון הדדי ,שוויוניות ,ייצוגיות .חסרונות מינויים פוליטיים -חסרי כישורים והשכלה,
תפקידים מיותרים ,קידום לא מוצדק ,אפליה ,זלזול ,שחיתות ,חוסר יציבות,עקב התחלופה ,חסרי ניסיון ,שיקולי טווח קצר,
מחויבות גדולה מידי לשר ,פגיעה באיכות המינה"צ ,הגדלת עלויות הפרישה ,מניעה ממוכשרים יותר
הדגם האמריקאי -שיטת המשטר:דמוקרטיה ,משטר נישואתרי ,יש הפרדת רשויות :ניתנת עדיפות עליונה לדרג הפוליטי
שיטת השלל SPOIL SYSTEM :כל אדם יכול להתמנות לכל אין הפרדה דיכוטמית :בין פוליטיקה למינהל הציבורי
תפקיד ,נקשרת לשחיויות וזלזול בכספי ציבור .מטרות השיטה- :חיזוק השליטה של הממשל במינהל הציבורי )אנשי שלומי
מוקירים לי תודה(,תגמול תומכים של המפלגה על פעילויותיהם למען המפלגה מאפיינים " :עקרון הנאמנות" – המפלגה
הזוכה בבחירות מזכה את פעיליה במשרות ציבוריות " דגם פתוח" – זכותו של כל אדם גם אם אינו חלק משירות המדינה
להתמודד על כל משרה ציבורית .קביעות :אין ,כל אימת שמתחלף הנשיא יש חילופים גורפים בסגל המינהלי .גיוס וקידום
עובדים על פי :קשרים ונאמנות חוק השרות הציבורי הוחל על הדרגות הנמוכות בלבד )כ (10%-ויתר המשרות היו של מנצחי
הבחירות.הצדקה רעיונית לשיטה:ע"י אנדרו ג'קסון הנשיא השביעי של ארה"ב-.ההנחה שאין כל יתרון במקצועיות ובצבירת
ניסיון מינהלי משום שמטלות הסקטור הציבורי הן פשוטות עד כדי כך שכל אדם יכול למלאן בלי הכנה מוקדמת .לכן חילופים
גורפים בסגל המינהלי כל אימת שמתחלף הנשיא לא נתפסו כמזיקים אלא כנחוצים -.שרות המדינה המזוהה פוליטית
וערכית עם הנבחרים ויתרה מכך שיש לו מחויבות לנבחרים יבצע את המדיניות ביתר נכונות .כך יינתן ביטוי טוב יותר לרצון
הרוב כפי שהוא מבוטא ע"י נבחרי הציבור .התפתחות הדגם האמריקאי-י:הסקטור הציבורי הלך ותפח עם השנים" .שלטון
של זרים" -צמצום הדרגתי של השלל למרות המשרות הבכירות ביותר -.שנת – 1883חוק פנדלטון "חוק השרות הציבורי",
בחירת העובדים הממונים לפי קריטריונים של מקצועיות והעניק להם קביעות .החוק הוחל רק לגבי המשרות הנמוכות שהיו
כ 10% -מסך המשרות בשרות הציבורי -.שנת -1920עמד חלקן של המשרות האלו על - 50%שנת -1940רוזוולט מעלה
את חלקן ל 85% -על מנת לבסס את שליטתו במפלגתו הביוקרטית .רוזוולט מסתמך על ההבחנה הדיכוטומית בהופכו את
המשרות ממשרות שלל למשרות קבועות ונטולות "פוליטיקה" -.מינויים פוליטיים -בעשורים האחרונים המינויים הפוליטיים
הרשמיים נופלים מ 1%-אולם בפועל עוקפות המפלגות הזוכות את התקנות בכל מיני דרכים ומיישמות באופן נרחב יותר את
שיטת השלל -.סוף שנות ה "70 -שיטת הכושר" ע"י קרטר" -עקרון הכושר" :שימת דגש על מקצועיות של המינויים
הפוליטיים 9 ,עקרונות השיטה מייצגים כושר וייצוגיות" -.עקרון הייצוגיות" :על סגל שירות המדינה לייצג נאמנה את הרכב
האוכ' אותה הוא משרת )מדינת הגירה שיוויון זכויות( .למרות השינוי הדגש הוא על עקרונות הנאמנות והדגם הפתוח ועל כן
עליונות הדרג הפוליטי- .שנת – 1990דו"ח ועדת וולקר המליץ לצמצם את מס' המינויים הפוליטיים בעיקר בדרגות הפחות
בכירות .מאפיינים כיום :בדרג הביניים והזוטר אין מינויים פוליטיים .בדרג הבכיר -דגם פתוח ,גיוס וקידום על סמך נאמנות
פוליטית מותנה במקצועיות וייצוגיות ,אין קביעות .הדגם האמריקאני תומן בחובו את המינויים הפוליטיים לאורך כל השנים.
מאפיינים :א .נאמנות :יתרון חיזוק המפלגות ,קל להגשים מצע ,יתר דמוקרטיה ,שליטה קלה על המינהל .חסרון:גרר
שחיתות ,גרר זלזול בכספי ציבור ,מינויים לא מתאימים לתפקיד ,אין איזון לפוליטיקה .ב .דגם פתוח :יתרון שוויון הזדמנויות
חיסרון חוסר מוטיבציה ,מרד ,התמרמרות .ג .שלטון של זרים :יתרון מאפשר חדשנות ולמידה מארגונים אחרים חיסרון
העדר יציבות והמשכיות ,עלות למידה גבוהה .ד .עקרון הייצוגיות :יתרון תיקון עוולות חברתיות חסרון יכול להיות שלא
המתאים ביותר לתפקיד יבחר ה .עקרון הכושר :יתרון משלב יתרונות הכושר עם יתרון הנאמנות .טיעונים נגד השיטה
האמריקאית::ניסיון מועט של עובדים ,חוסר הכשרה ,חסרי כישורים ,בעלי כישורים קצרי טווח ,נבחרים בפרוטקציה ,מנגנון
לא יעיל ומנופח ,שיטה לא הוגנת ,בזבוז כספי ציבור ,קידום על פי קרבה אישית ,מילוי הוראות לא נכונות היות וניתן לפטר
אותי
הדגם הבריטי -שיטת המשטר :פרלמנטרית אין הפרדת רשויות :אין הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת
ובכל המשרות שבראש הפירמידה המינהלית מחזיקים פקידי השירות הציבורי .יש הפרדה דיכוטומית :בין פוליטיקה ומינהל
ציבורי .המנהל אמור לייעץ לדרג הפוליטי הנבחר ,לקיים את הוראותיו ולבצע את מדיניות הממשלה באופן ניטראלי.
ניטרליות פוליטית :הממשלה הבריטית מייחסת חשיבות לשמירה על ניטרליות פוליטית של הפקידות הבכירה ושואפת
להבטיח כי פקידים בכירים יספקו שירות חסר פניות לאזרחים ולמוסדות בלי קשר להשקפותיהם הפוליטיות .דגם סגור:
הסגל הבכיר נבחר מקרב הפקידות ואינו פתוח לכל .גיוס וקידום עובדים על פי :מקצועיות וכישורים ,הסגל הבכיר נבחר
מקרב הפקידות המקצועית בלבד ,כל המשרות נכללות בשירות הציבורי .המנהל הוא מקצועי בלבד ז"א כישורים .כיום מותר
קביעות :העובדים נהנים מקביעות גם בהתחלף השלטון . לפוליטיקאים להביא עמם יועצים הקרובים לאידיאולוגיה שלהם.
התפתחות הדגם-:שנת - 1854דו"ח נורתקוט -טרווליאן על הודו -הדגש על עקרון הכושר בגיוס עובדים ובקידומם .ובנוסף
לכך גם שירות מדינה אחיד .המלצות הדו"ח:גיוס כ"א באמצעות מבחנים תחרותיים ולא קרבה מפלגתית או משפחתית,
חלוקה ברורה בין עבודה אינטלקטואלית לפיסית .קידום עובדים על פי כישורים ולא רק לפי ותק ,שרות מדינה אחיד .המלצות
הדו"ח יושמו בהדרגה ורק לאחר מלחה"ע 1יושמו במלואן .רק לאחר 70שנה מאוחר יותר - .שנת – 1943משלחת זרה
בה אסלי מחליף את צרציל -.שנת - 1968דו"ח פולטון -בין מסקנותיו לשנות את אופיו הסגור של השירות ולפתוח אותו
למינויים מבחוץ כולל מינויים פוליטיים .הדו"ח מציג עיקרון יסוד :יש לגזור את צורת הארגון ואת דרכי העבודה מן המטלות
ולא להיפך .עיקר טענות הדו"ח:השירות נשען על עבודתם של חובבים חלוקה בין מעמדות בתוך השרות )עבודה פיזית
לעומת עבודה אינטלקטואלית( מכבידה ולא מועילה ,המומחים המועסקים בשירות חסרים כל סמכות ואחריות .רק למעטים
מקרב הפקידים הבכירים יש כישורי ניהול ,רחוב וויטהול שבו משרדי הממשלה מנותק מהעולם הסובב אותו ,מדיניות
הפיתוח של הסגל המקצועי לוקה בחסר .המלצותיו יושמו בחלקן רק לאחר 20שנה ע"י תאצ'ר במסגרת רפורמה " הצעדים
הבאים" .לאחר ועדת פולטון השתרש הנוהג המאפשר לממשלה למנות יועצים אישיים על בסיס נאמנות אישית במטרה
להתגבר על שמרנות המשרד וסרבנותו .מספרם של אלו עמד על כ 30-בכל המשרדים יחדיו -.בשנת -1981ועדה
פרלמנטרית – הציעה להעניק לשר חדש הזדמנות להחליף את מנכ"ל משרדו אם הוא מוצא שאין ביכולתו לעבוד באופן
משביע רצון עם המנהל הכללי שירש -.שנת – 1985תזכיר ארמסטרונג " -השרות הציבורי הוא שירות קריירה א-פוליטי
וממושמע .הפקידים נדרשים לשרת את הממשל הנבחר ,בלי קשר לתפיסתו הפוליטית ...קביעת מדיניות היא באחריות השר
.בקביעת מדיניות אין לפקיד תפקיד או אחריות חוקתיים נפרדים מתפקידי השר .תפקידו של הפקיד לבצע כל החלטה
בנאמנות ,במרץ וברצון טוב בין שהוא מסכים לה ובין שלא" -ניטרליות פוליטית -.שנת -1988דו"ח הצעדים הבאים ע"י
מרגרט תאצ'ר שגילתה עניין אישי במינויים ובהעלאות בדרגה במינהל ,היא לא חיפשה ניטרליות פוליטית אלא חיפשה
שנת - 1992כללי התנהגות לשרים – גו'ן מייג'ור וקידמה מנהלים שהתלהבו מהתפיסה הרעיונית של מדיניותה- .
ממשיכה של תאצ'ר שילוב של מקצועיות עם ייצוגיות * :כל רשימת מועמדים סופית למשרות ניהול בכירות בחברות
ממשלתיות חייב לכלל לפחות אישה אחת * .הרשימות יכולות לכלול בני מיעוטים באותן רשימות כאשר לאותן חברות
ממשלתיות יש נגיעה לקבוצות מיעוט אתני * .הימנעות מכל מינוי של יועץ מיוחד בלי אישורו המוקדם של ראש הממשלה..
מינויים פוליטיים -הדגם הנ"ל מראה שלאורך כל התקופה לא היו בבריטניה מינויים פוליטיים אלא התערבות בקידום של
אנשים מתוך המערכת.עקרונות "המקצועיות" ו"הדגם הסגור" נשמרו בכל המקרים לעיל )לא היו מינויים פוליטיים ,אלא
טיעונים נגד השיטה האנגלית:אין אנשים מוכנים לעבוד בחינם לפני התערבות בקידום של אנשים מתוך המערכת(.
הבחירות ,שמרנים ,לא רוצים שינויים ועוצרים אותם ,לא מייצגים את דעת הקהל ,שירות סגור שלא נותן הזדמנות לאנשים
חדשים ,בפועל קשה מאוד לשנות מדיניות ,דעת הקהל אינה מבוטאת העשייה ,המנהל חזק יותר מהפוליטיקאים )כן אדוני
השר( ,אוסטרליה וניו זילנד טענו כי אינן יכולות לקדם את יעדי מדיניותן בשיטה זו
השרות הציבורי בישראל -פוליטיקה ומינהל :מתבססת על המורשת הבריטית פעם מנהל היה צריך להיות נאמן למפלגה
היום רוה התפקידים במנה"צ פתוחים לציבור שיטת המשטר :פרלמנטרי השתנתה במהלך השנים? הייתה נשיאותרית
והפכה חזרה לפרלמנטרית הפרדת רשויות :אין .כל אחד יכול להיות גם שר וגם ח"כ רשות מבצעת ומחוקקת .הפרדה
דיכוטומית בין פוליטיקה ומינהל :אין .מותר לעשות מינויים פוליטיים נאמנות פוליטית :יש בין השנים 1948-1959התקופה
של בן-גוריון ומפא"י .דגם פתוח :כל אחד יכול להתמנות קידום עובדים :לפי קשרים פוליטיים קביעות :כן .השרות הציבורי
בישראל -מוצא של פשרה:על מינוי מנהל כללי ובעלי תפקידים בכירים לא תחול חובת מכרז ,הממשלה ממנה את נציב שרות
המדינה ,את היועץ המשפטי לממשלה ואת מזכיר הממשלה ומאשרת מינוי בכירים של שרים ,המחוקק הותיר פתח להוספת
משרות לרשימה שנקבעה בחוק ,בפועל אישרו ממשלות ישראל כמעט תמיד את מועמדי השרים .התפתחות 1959" -חוק
שרות המדינה –מינויים "מצמצם את המינויים הפוליטיים לצמרת הפקידותית בלבד .חובת מכרזים כאשר על הצמרת יש
ועדת מינוי בראשות המנכ"ל .יש רשימה של מינויים פוליטיים ללא קריטריונים ,ניתן להוריד ולהעלות משרות .מפא"י שריינה
משרות ושמרה על החוזק שלה .במקביל החוק מאפשר את עקרון הכושר בזה שהוא מאפשר מכרזים ובחירה לפי כישורים
)אך רק למראית עין( הדגם פתוח והקביעות נשארים) 1959-1981 .החוק שרות המדינה ועד סוף הקדנציה הראשונה של
בגין והליכוד( ,בגין ניסה לשמור על ממלכתיות ,לא החליף אנשים בסקטור הציבורי ,לא השתמש בשיטת השלל .מינוי
מנכ"לים אושר תמיד לפי דעת ממשלות .בפועל המינויים הפוליטיים חלשו מתחת לתפקידי המנכ"ל .תקופה יותר טובה.
1981-1990הרעה במינויים פוליטיים .1:הליכוד לא זז בגלל הסקטור הציבורי ועשה הכל כדי להחליף אנשים.2 .שינוי
שיטת הבחירות בתוך המפלגות )לדוגמא בליכוד לשיטת השביעיות ( מועדה מסדרת שחייבה לשלם להרבה אנשים כסף.3 .
ממשלות אחדות לאומית – הכי גרוע מבחינת מינויים פוליטיים שמור לי ואשמור לך ,שמו רגל אחד לשני ,לא הגיעו כמעט
אף פעם לתוצאות חיוביות ,הצבעה אוט' אישרו כל מינוי פוליטי 1990 .התיקון השני בחוק שרות המדינה -מינויים חבר
מפלגה שחבר במוסדות הבוחרים של המפלגה )חבר מרכז לא יכול לכהן באחת מארבע הדרגות הגבוהות של משרד
ממשלתי( כתוצאה מהחקיקה כ 5000-עובדי מדינה מקבים מכתב מנציב שרות המדינה בו הם צריכים להחליט ממה הם
מתפטרים :שרות המדינה או המוסדות הבוחרים .שנות ה : 90-א .כתוצאה מהתיקון יש לחץ של חברי המרכז לקבל מינויים
ב .המפלגות נשענות על רוב קטן ,הדרך לשלם לשותפים בחברות ממשלתיות )סקטור ציבורי אך לא שרות המדינה(.
קואליציוניים זה במינויים פוליטיים .ג .שיטת הפריימריס -הוכנסה קודם במערך ואז בליכוד דבר שמכהה קצת את שיטת
המינויים .קשה לשלם לעשרות אלפים שבוחרים בך מה שכן יש זה קבלני קולות שמביאים עשרות אלפי קולות ומשלמים
להם .ד .חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה – היה ונעלם .היה אמור לחזק את ראש הממשלה ולייצב את השיטה
והדמוקרטיה בישראל אך בפועל הכל היה הפוך.ה .הוקמה ועדה ציבורית לאישור מינויים של מנהלים ודיירקטורים בחברות
ממשלתיות .לא עזר הרבה כי לועדות אין כוח .ו.התערבות בג"צ -אהרון ברק תפס עמדת מפתח והוא פוסק ומבטל מינויים
פוליטיים .ז .מבקר המדינה -גוף שהופך להיות יותר אקטיבי מבעבר וחושף מינויים פוליטיים .ח.נציב שרות המדינה -חזק
יותר ולא חושש להציג מינויים לא כשרים אך אינו יכול לפסול אותם אלא רק לייעץ.
ועדות שהמליצו לגבי הדגם הישראלי .1:ועדת יחזקאל דרור שהייתה ועדת משנה בתוך ועדת קוברסקי -המליצה :א.לשלב
מקצועיות עם נאמנות ולצמצם את הרשימה של משרות האמון ,ב.אנשים שבאים עם שר גם יעזבו איתו ,שתהיה ועדה
מקצועית שתבחן אותם שהם באמת מתאימים לתפקיד ג.הסדרת נושא הרשימה באמצעות קריטריונים ברורים ) משרות
אמון /מקצועית(.ד.בעקבות התיקון בחוק שרות שירות המדינה הציעה הועדה להשאיר בתוקף את כל ההגבלות הקיימות על
פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ולהוסיף להן סיוג בדבר פעילות פוליטית שיש בה משום הפעלת לחץ פוליטי –מפלגתי על
השרים .באשר לדרגים הנמוכים אפשר להתיר פעילות פוליטית ובלבד שהיא לא תעשה במקום העבודה או על חשבון זמן
העבודה .2 .ועדת קוברוסקי א .עובד מדינה חייב לבצע את מדיניות השר ואת הוראותיו בכפוף לחוק ב.נקיטת צעדים שיש
בהם כדי לעודד מקצועיות ואוטונומיה של עובדי מדינה בכירים ז"א שזכותו של עובד לפנות במישרין אל השר הממונה עליו,
אל מבקר המדינה ובנושאים עקרוניים גם אל ראש הממשלה .אם הוטל עליו לבצע מדיניות שלדעתו יש בה טעות חמורה
ונזק רציני לציבור .ג.להתיר לעובד מדינה בכיר להציג בפני ועדות הכנסת חוות דעת מקצועית )החולקת על עמדת השר(
לאחר שהציג את דעת השר .ד.מציין את הייצוג הקטן ביחס של נשים ושל מיעוטים בתפקידי מפתח בשרות הציבורי .הועדה
המליצה כי ייצוגן של הנשים בתפקידים בכירים ובמשרות המקצועיות השונות צריך להיות יחסי למספרן באותו דרוג או
מקצוע וכי אחוז הנשים ברמות הבכירות חייב להיות שווה לפחות לחלקן בשירות כולו – אך לא מצאה לנכון להמליץ על דרכי
יישום .בעניין בני המיעוטים המליצה להתאמץ בהתמדה ובמכוון לשלב בני מיעוטים בעלי כישורים בשרות המדינה ,לצרף
בוחנים מבני המיעוטים לוועדות מכרזים ולועדות ומועצות ציבוריות בנושאים של שירות המדינה והשרות הציבורי1994- ..
הרפורמה של יצחק גלנור – נציב שרות המדינה ושל המדען הראשי ד"ר דוד – 1996צעדים מכוללי שינוי –מאמר 4.1
דרי .הם דחפו לרפורמה שמטרתה הייתה ליצור סגל מקצועי בכיר בשרות המדינה ברוח ועדת קוברסקי ולנסות לסדר את
נושא המינויים הפוליטיים שתהיה דיכוטומיה )מחיצה( בין הדרג המנהלי לפוליטי – 1996 .חילופי שלטון ביבי לפטר את
גלנור ולמנות את איש שלומו במינוי פוליטי -בסוף בג"צ פסק נגד אך גלנור כבר התפטר .3 .יצחק זמיר -א .הרעיון שעובד
ציבור צריך לבצע מדיניות שהוא מזדהה עמה אישית הוא רעיון פסול מעיקרו מכיוון שאילו היה מתקבל היה מוצדק להחליף
את כל השרות הציבורי בכל פעם שהייתה מתחלפת ההנהגה המדינית .ב " .מיתוס הניטרליות הפוליטית" – זמיר שולל את
הטענה כי משטר דמוקרטי מטיל על השר לבצע תכנית מדינית וזכותו היא ואולי אף חובתו היא לגייס סביבו אנשים המוכרים
לו ומזוהים עם ההשקפה המדינית שלו כדי שיסייעו בידו בלב שלם ובאמונה בביצוע התכנית המדינית שלו ואומר שאין דבר
מסוכן יותר מטעון זה ליציבות ולהמשכיות של השרות הציבורי.ג.הניסיון מלמד כי עובדי המדינה יודעים למלא את תפקידם
בהתאם למדיניות של שר אחד ולאחר מכן כשהוא מתחלף בהתאם למדיניות של השר הבא במקומו .4.מבקר המדינה-
הדו"ח נכתב בעקבות חילוקי דעות בין שר הפנים בתוקף תפקידו כממונה על המשטרה לבין המפקח הכללי של המשטרה.
א.חוות הדעת מדגישה את ההתנגשויות בין עקרון האחריות המיניסטריאלית והציבורית של השר ובין הצורך והנוהג להאציל
לעובדים מקצועיים שיקול דעת עצמאי בנושאים שונים .ב.בישראל אין חוק מינהל כללי ואין בה הסדרה נורמטיבית כללית
של מערכת היחסים בין השרים לבין הצוות המקצועי הבכיר .גם סמכויות המנהלים הכלליים לא נקבעו באורח ברור ועקרוני
בחוק .ג.תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים רווחת בשרות הציבורי על כל מגוון תפקידיו .המינויים הפוליטיים פושטים צורה
ולובשים צורה אולם הצד השווה בכולם :שלא האדם המתאים ביותר הוא הזוכה בתפקיד .5 .צ'פמן -ניטרליות במשרה
ציבורית מובילה בסופו של דבר לשחיתות מוסרית .6ועדת בן דרור " - 1994ועדה לניסוח קנה מידה ונהלים חדשים למינוי
למשרות לשרות המדינה הפטורות ממכרז" הועדה הוקמה בעקבות חיכוכים בין רבין וגלנור שהחליטו שמה שהיא תקבע זה
מה שיהיה 1995 .הועדה מגישה המלצות ברוח הגישה הצרפתית :צמצום רשימת המינויים ל 30 -משרות ) מ ,(300-לכלול
רק משרות שנוגעות לקביעת מדיניות לאומית ,התערבות פוליטית מתחת לדרג מנכ"ל לא תותר ,יצירת תפקיד חדש :משנה
למנכ"ל שיהיה מינוי של המנכ"ל אך בדגם סגור מישהו מתוך המשרד שיהיה גוף מתווך בים המנכ"ל למשרד ,.כל שר יכול
להקים מטה מיניסטריאלי מוגבל במספר של עוזרים אישיים ומקצועיים שיועסקו בתפקיד זמני ,יכנסו לתפקיד עם השר ועזבו
איתו ובנוסף יצטרכו לעבור ועדת מינויים מקצועית .כמו כן היא המליצה שאסור להבטיח מינויים פוליטיים במסגרת הסכמים
קואליציוניים .ההמלצות אושרו על ידי רבין אך לא יצא מזה כלום בגלל שרבין נרצח והיו חילופי שלטון.
אלתורים במנהל הציבורי ועיצוב מדיניות בישראל /שרנסקי מאמר -2.9אלתור -מודל החלטה חוץ רציונלי נושא בתוכו
תשובה מיידית לצורך ,כמו בסביבה לא בטוחה ומסוכנת .הוא דרך להגיב להזדמנויות לא צפויות.גורר פעילות בלי תכנון
רשמי או הליך פעולה שיטתי או פעילות שיוצאת מתוך תכנון או בהתאם להליך מוכר .בלא הכנה מקדימה ,פעולה לא
מתוכננת .אלתור בעיצוב מדיניות ובמנהל יכול להיות מבריק או הרה אסון .אלתור כהתמודדות עם רציונליות תחומה -היות
והרציונליות היא מוגבלת על ידי :כשרים ,מנהגים ,רפלקסים ,ערכים ,נאמנויות ,הנעות ומטרות ובשל חוסר בידע שלם,
נאלצים לאלתר .אלתור הוא התמודדות ולאו דווקא מציאת פתרון אידיאלי .התרבות הישראלית נוטה לאלתורים -הסיבות
להתפתחות תופעת האלתור כדי לשרוד בתפוצות נדרשה יכולת אלתור .התנאים הקשים שאיתם התמודדו החלוצים הציוניים
,ארץ צחיחה ולא מפותחת ,שכנים אוייבים והמנדט הבריטי ,ארץ שבעת צרות ומוקפת אוייבים חוסר מתאם בין מטרות
למשאבים ,הקונפליקט החרדי-חילוני כל אלו מצריכים אלתור .יתרונות -פעולה בזמן אמת ,פעולה כשהברירות המקובלות
אינן ישימות ,דרך להימנע משיתוק ,מצב של חוסר ודאות .מצב של חוסר ודאות ,מצב של חוסר ודאות ,מצב של חוסר
ודאות ,מצב של חוסר תקדימים ,מעט עובדות מהימנות ,לא ניתן להעריך יעילות יחסית של חלופות ,יש לפעול במהירות
ובמשאבים מוגבלים .חסרונות -התנהגות לא ממושמעת ,התנהגות לא אחראית ,כאוס ארגוני גדול ,מדיניות בזבזנית ,נזק
חברתי וכלכלי ,בחירת חלופה לא אופטימלית ,החלטות לא מקצועיות ,אין בחינת חלופות ,יוצר ערפול .מקרים של אלתור
בממשל הישראלי -אלתור ככלי להפגת מצב של עימות .ממשל בירושלים -דרישות של קבוצות דתיות וחילוניות .אלתור
במצב חדש ..אלתור כדי לנצל משאבים ולהתמודד עם שינויים מהירים :דיור לעולים מרוסיה ,אסון המכבייה .גורמים
התורמים לאלתור א .אישי -גמישות מנטלית ,נכונות לנטילת סיכונים ,כריזמטיות ,ב .תרבותי -ישנן תרבויות התומכות
באלתור לדוגמא איטליה ,ספרד ,ישראל ,ארה"ב וכ"ו .וכאלו השוללות אלתור כגון גרמניה ,צרפת ,בריטניה ,הולנד וכ"ו .ג.
סביבה -ישנן סביבות מרובות לחצים ואי ודאות .ד .חוקיות האלתור -ישנן סביבות בהן האלתור הוא חוקי .ה .דחיפות -בעיות
דחופות מצריכות אלתור מיידי ע"י המנהיג .ו .ברירות קיימות -האם ישנה ברירה לאלתור? ז .התפשרות על ערכים -אלתור
אפשרי כשניתן להתפשר על ערכים .ח .תוצאות -אלתור נשפט על פי תוצאתו.
יח' - 3קבלת החלטות -הגדרות :החלטה -מוגדרת כהתייחסות מודעת למצב קיים ובחירת דרך פעולה כתגובה לאותו מצב
)ג .דורון . //(1986החלטה אופטימלית -ההחלטה הטובה ביותר שאפשר לקבל //תהליך קבלת החלטות -א .תהליך של
בחירת דרך פעולה אחת מתוך מספר דרכים אלטרנטיביותב .מצבור של טכניקות להצרת מרחב הבחירה והאפשרויו
) הגדרה של צסטר ברנרד (
ג.תהליך אשר באמצעותו אדם בוחר כיוון פעולה להשגת מטרותיו .ד .ההחלטה היא למעשה שלב בתוך תהליך קבלת
ההחלטות .סוגי החלטות .1 :החלטות אסטרטגיות והחלטות טקטיות:הבחנה בין החלטה אסטרטגית לטקטית ,החלטה
אסטרטגית= החלטות חשובות וקריטיות לגורלו של הארגון ,החלטה טקטית= החלטות שההשלכות שלהן לא משמעותיות
על הארגון וגורלו.החלטה תהיה אסטרטגית יותר ככל ש:טווח הזמן של ההשפעה שלה ארוך יותר -יחס ישר ,המשאבים
הכרוכים ביישומה גדולים יותר -יחס ישר ,האוכלוסייה עליה משפיעה ההחלטה גדולה יותר -יחס ישר ,מידת ההפיכות שלה
קטנה יותר – יחס הפוךבלי חרטות )אם היה עם חרטות הייתה טקטית( .2החלטות מתוכנתות והחלטות לא מתוכנתות )או
החלטות מובנות והחלטות בלתי מובנות(החלטות ניתנות לתכנות= החלטות אנושיות אשר המחשב יכול לחקות אותן בדיוק
)לדוגמא כספומט יכול להחליף פקיד בבנק( ,החלטות אלו יואצלו לדרגים הנמוכים בארגון ,החלטות שאינן ניתנות לתכנות=
המחשב אינו יכול להחליף את האדם באופן משביע רצון ,החלטות אלו יישארו בנחלת הדרג הבכיר .3החלטות ברמות
שונות של ודאות :קיימים 3סוגים של החלטות :א .רמת ודאות מושלמת )דטרמיניסטית( או החלטות נטולות סיכון-
נקראות גם החלטות אלגוריטמיות ,אלו הן החלטות מובנות לחלוטין .יש ודאות מלאה לגבי התוצאה שלהן ,הסתברות של
כולל החלטות בלתי מובנות ,אפשר להסתמך בפתרונן על 100%לתוצאהב .רמת ודאות הסתברותית או החלטות בסיכון-
חוקי הסטטיסטיקה וההסתברות ועל ידי כך להפוך אותן לאלגוריתמיות .כל תוצאות ההחלטה האפשריות ידועות מראש
וידועה ההסתברות להתרחשות כל תוצאה) .לדוגמא הטלת מטבע(.ג .רמת ודאות אקראית או החלטות בתנאי אי ודאות-
כולל החלטות בלתי מובנות המתקבלות במצב של אי ודאות ,מצב בו אין מידי ודאי לגבי כל התוצאות האפשריות של
ההחלטה ו/או לגבי ההסתברות להתרחשות כל אחת מהתוצאות.
שלבים מקובלים בקבלת החלטות -לא כל השלבים חייבים להופיע במודל:קביעת יעדים /ערכים ,פיתוח חלופות ,בחינת
חלופות ,הכרעה ,ביצוע ,הערכה
מודלים של קבלת החלטות -מודל= ייצוג מופשט של מציאות מורכבת .מודלים אמפיריים )התנהגותיים( :מבקשים להציג
תהליכים קיימים )את המצוי( .מודל אמפירי נבחן ביכולתו להסביר את המציאות אותה החוקר מנסה להסביר או לנבא.
מודלים נורמטיביים :מבקשים להציג את הדרכים הראויות לתהליכי קבלת החלטות )את הרצוי( .מודל נורמטיבי נבחן
ביכולתו להניב החלטות טובות יותר.
מודל הגישה הרציונלית רציו= היגיון החלטה רציונלית היא בחירה שהינה תולדה של בחינה שיטתית וזהירה של חלופות
ותוצאותיהן .השלבים ) :היררכיים ( .1קביעת יעדים /ערכים .2זיהוי ויצירת חלופות .3עריכת תחזיות .4בחירה בחלופה
הטובה ביותר בעלת התועלת הגדולה ביותר הנחות ".1 :האדם הכלכלי" – מקבל ההחלטות הוא יצור כלכלי הבוחר לפי
קריטריונים כלכליים.למשל :יחס תועלת/עלות הגבוה ביותר ,תוחלת גבוהה ביותר או מקבל ההחלטות יהיה אדיש לחלופות
בעלות ערך כלכלי זהה .2 .למקבל ההחלטות יש את כל האמצעים הדרושים לקבלת ההחלטה :הבנת מציאות נכונה ,יכולת
לחזות את העתיד ,ידע ,מידע ,חלופות ,תחזיות ,זמן ,טכנולוגיה ,כסף וכ"ו .3 .סביבת ההחלטה נתפסת כודאים או בסיכון.
.4הארגון נתפס כהומוגני) .מה שהמנכ"ל חושב כולם חושבים(- .אם מצאת מחט בערמת שחט תמשיך לחפש עד שתמצא
עוד מחט ותוכל להשוות בינהן איזו יותר טובה דרישות המודל ומאפייניו.1 ::על ההחלטות להתקבל לגופו של עניין
.2היעדים ויעדי המשנה של ההחלטה צריכים להיות מפורטים ומפורשים .3בחירת האלטרנטיבות צריכה להיעשות על פי
הקשרן ליעדים ולאפשרויות השימוש בהן.4 .יש לזהות את המימדים השונים של ההחלטה המתייחסים הן לחלופות והן
ליעדים .5יש לבחון את כל העלויות והתועלות של כל האלטרנטיבות )בלתי אפשרי( .6יש לבדוק את כל המידע המתייחס
להחלטה .7כל ההשפעות והתוצאות האפשריות הנובעות מן ההחלטה צריכות להבחן .8יש לבסס את כל ההנחות ,
הנתונים וההערכות ביחס להחלטה על תיאוריה מדעית יתרונות.1 :מהווה רף/אידיאל לתהליך קבלת ההחלטות )גישה
רציונלית טהורה זה דבר שלא ניתן להשיג(.2 .מפנה את תשומת ליבו של מקבל ההחלטות למשתנים שונים אותם עליו
לקחת בחשבון .3ככל שמקבל ההחלטות ידבק יותר בשלבי המודל ובדרישותיו יש סיכוי טוב לשיפור איכות ההחלטה .
.4מאפשר חדשנות.5 .הרציונליות כהצדקה )יח' – (210 2החוקר הוא קרל ויק שאמר שאנו עוסקים במינהל הציבורי אך
ניתן להצדיק שימוש במודל גם בתחומים אחרים .חסרונות .1הנחות המודל אינן מתקיימות במלואן:האדם אינו כלכלי :
פתרונות שונים לבעיות החלטה זהות )יח' – (193 2טברסקי וקהלמן הוכיחו שהאדם אינו יצור כלכלי ,אין לרשות האדם את
כל האמצעים הדרושים ידע ,מידע ,משאבים ,יכולת לראות את הנולד ,להבין את המציאות ולעבד את המידע – סיימון .2אין
דרך מקובלת לשקלול ערכים של כלל הפרטים בחברה .3דרישות המודל כבדות ובד"כ לא ניתן ליישמן במלואן )במיוחד
בסקטור הציבורי לדוגמא יעדים מפורטים ומפורשים עומדים בסתירה מוחלטת עם הפוליטיקה( .4התהליך הרציונלי אינו
מוביל בהכרח להחלטה אופטימלית )פרדוקס האסירים ,יח' 182 2מוכיח שלמרות שאנשיו לוקחים החלטה רציונלית הם
הגיעו להחלטה הפחותה ביותר( .5התהליך ארוך ,קשה ויקר .עשוי להוביל "להחלטה לאחר זמנה" )דד ליין(
מודל השבעת הרצון -נגזר מתוך גישת הרציונליות המוגבלת )ע"י סיימון (1965בניסיון להסביר את התנהגות מקבי
ההחלטות .הנחות-א.כדי שתיאוריה נורמטיבית תהיה מועילה עליה לדרוש רק מידע בר השגה ורק תחשיבים ברי ביצוע .ב.
מקבל ההחלטות הוא "אורגניזם בוחר" ) בניגוד לאדם הכלכלי בגישה הרציונלית(:לרשותו ידע ויכולת מוגבלים ,כדי לקבל
החלטה הוא יוצר מודלים פשוטים של הסובב אותו ,מכיוון שהידע שלו מוגבל תפיסת המציאות שלו אינה "המציאות
האמיתית" ,הוא מתכוון להיות רציונליות ,אך בשל מגבלותיו )המוח האנושי( הרציונליות שלו מוגבלת ג .מקבל ההחלטות
"משביע רצון" -מחפש את החלופה המספקת ולא את החלופה המיטבית
עדויות לרציונליות המוגבלת )סיימון( :אם מצאת מחט בערמת שחט אין טעם שתמשיך לחפש עוד מחט .1אי יכולת לחזות
את העתיד )מגבלות המוח האנושי( .אי ודאות גדולה שבחלקה הגדול קשה או לא ניתנת לצמצום .מיפוי מוטעה של תחזיות
העתיד מאמר " 2.1הימורי מדיניות" – אף פעם אי אפשר למפות את העתיד נכון .2מוגבלות האדם בהכרת המציאות בה
הוא פועל -אנשים נוטים לתרגם מידע חדש ומצבי מציאות חדשים בעזרת מונחים ישנים המוכרים להם ,כך שדימויי המציאות
שלהם קבועים כמעט לחלוטין ,ושונים מהמציאות "האמיתית" -עומס מידע ,טיעונים ,תחזיות וממצאים ,שמקורם במומחים
ויועצים וסתירות בינהם מקשה עוד יותר על הבנת המציאות .3מגבלת היכולת לעבד מידע :קשה לעבד נתונים רבים בו
זמנית ,משך הזמן בו במוח יכול לעבוד ביעילות וברציפות מוגבל .4פתרונות שונים לבעיות החלטה זהות -טברסקי וקהנמן
חקרו על אתה קבוצה מה קורה כאשר מנסחים שאלה כל פעם בצורה שונה או כשיוצרים שתי בעיות . 5חשיבה קבוצתית-
סוג של כשל שנובע מ 9-גורמים שונים :לכידות פנימית גבוהה ,אשליית אי פגיעות ,אופטימיות מופרזת ,שאננות המעודדת
הסתכנות .,אמונה במוסריות הגבוהה של הקבוצה ,המובילה לתפיסה סטריאוטיפית של האויב ושל גורמים חיצוניים לקבוצה
המסתייגים מהמלצותיה ,הכרה בכישורים הגבוהים של חברי הקבוצה המחזקת את הנטייה להתעלם מיועצים חיצוניים,
הפעלת לחץ על חברים הסוטים מקו הקבוצה ,צנזורה עצמית של חברי הקבוצה ,אשליה של אחידות דעים וייחוס חשיבות
לעתם ההסכמה בקרב חברי הקבוצה שלבים:מודיעין -איסוף מידע ,תיכון ,הכרעה -החלופה מאפיינים.1 :מס' קטן של
דרישות מינימום ,לפעמים רק אחת .2 ,החיפוש אחר המידע הוא שיטחי ,אקראי ,ומתמקד במידע זמין .3מס' החלופות
הנשקל קטן הוא בדר"כ קטן .4חלופות נבחנות אחת אחר השנייה בלי מאזן של יתרונות /חסרונות יחסיים )כל אחת בפני
עצמה.5 ,התחשיבים הנדרשים פשוטים 6 ,כללי ההכרעה הם פשוטים ובודדים , :קונצנזוס ,ארץ ישראל השלמה ,ביחס
לתוצאות מדיניות העבר -אם יש הצלחה המשך ,אם לא שנה מדיניות ,דרישות ותהליך סובייקטיביים יתרונות.1 :הנחותיו
תואמות למציאות ,מייחס חשיבות לרציונליות כלכלית )לא פוסל אותה( ,.2דורש ניתוח -אם כי פשוט ,קל וזול ליישום ,.3
החלופה הנבחרת משביעת רצון המחליט ,יש סיכוי להגיע לחלופה המיטבית )כבר מהרגע הראשון( ,אינו חוסם יזמות
חסרונות: וחדשנות- .4 .מודל השבעת הרצון אינו מעודד לעומת המודל הרציונאלי שמעודד יזמות וחדשנות
.1הסובייקטיביות עשויה להצדיק בינוניות ו/או להוביל לתוצאות שאינן מיטביות ביחס לחלופות זמינות .2 .בהיעדר דרישה
מפורשת ,מקבלי ההחלטות בדר"כ מציבים מס' קטן של דרישות מינימום ולעיתים רק אחת .3התמקדות במידע זמין ,בדיקה
של מס' קטן של חלופות ובדיקה של החלופות אחת אחר השנייה עלולות להוביל לבחירה בחלופה נחותה .4הניתוח
הפשטני ,העדר מאזן יתרונות /חסרונות וכללי ההחלטה הפשוטים עשויים להוביל להעדפה של חלופה נחותה ביחס חלופה
עדיפה וזמינה
המודל התוספתי לקבלת החלטות-ע"י צ'ארלס לינדבלום ,זהו מודל בו ההחלטות המתקבלות מבוססות על החלטות
העבר ,ומהוות תוספת שולית להן לינדבלום מציג את המודל כתיאורי ,וטוען כי המודל גם נורמטיבי )אין בכלל רציונליות(
הנחות .1 -מקורות האינפורמציה והכושר האינטלקטואלי העומדים לרשות מקבל ההחלטה מוגבלים .2 .הזמן והכסף
שאפשר להשקיע בקביעת מדיניות מוגבלים .3לאנשי המינהל מגבלות פוליטיות ומשפטיות המכתיבות להם שיעסקו בערכים
ובקווי מדיניות מועטים בלבד .4סביבת ההחלטה :דמוקרטיה פלורליסטית ,בה אין הסכמה על ערכים ו/או על סדר העדיפות.
.5לא ניתן להפריד את בחירת המטרות מניתוח האמצעים.6 .מבחנן של ההחלטות אינו בתוצאותיהן ) לאחר מעשה( או
בהערכה ) לפני המעשה( שאכן יניבו את התוצאות הרצויות .7כפועל יוצא של שלוש ההנחות הקודמות :ההסכמה על
מדיניות היא אפוא הבוחן המעשי היחידי לנכונותה של המדיניות.8 .אין תיאוריה מדעית המתאימה ליישום בתחומי
המדיניות ) אין תיאוריה שאין עליה עוד תיאוריה אחת לפחות חזקה שסותרת אותה( .לינדבלום מניח שהבוחן היחידי
האפשרי למה היא חלופה טובה נגזר מרציונליות פוליטית .זה מבחן ההסכמה אם לא ניתן לבחון מחדש ,להפריד את ניתוח
הממצאים מהמטרות ,המבחן היחידי שנחלטה טובה זה ההסכמה ויכול להיות שההחלטה פחות טובה אבל יש עליה הסכמה
אז היא עדיפה .שלבים אופצינליים אפשריים.1 -ניתוח מוגבל של המטרות ושל האמצעים להשגתן )לא חובה( .2 ,העלאת
החלופות :מתייחסים רק לחלופות תוספתיות .3ניתוח חלופות :התעלמות מתוצאות חשובות אפשריות של החלופות ומערכים
הקשורים בתוצאות .4בחירה חלופית :לפי קריטריון ההסכמה ) נכון אבל נתון לאימפרייטציות מה שייתן את מרב התועלת
או התוחלת .עפ"י סיימון מספיק לי חלופה מספקת ועפ"י לינדבלום חלופה שיש עליה הסכמה למעשה על פי הרציונליות
הכוללת צריך לעלות את כל החלופות הקיימות ועל פי לינדבלום רק תוספתי( .5תהליך עתי /סדרתי החוזר על עצמו
מאפיינים .1 :קיום שילוב בין בחירת המטרות ודרכי הפעולה )במודל הרציונלי יש הפרדה מוחלטת( .2היות ואין הבחנה בין
מטרות לאמצעים לא מתקיים ניתוח של האמצעים והמטרות )או שהוא מוגבל( .3מדיניות טובה -היא מדיניות המוסכמת על
מנתחים שונים )גם אם הם אינם מסכימים על התכלית( -מדבר על מנתחים מדיניים לא צריך להסכים על ערכים כאשר
מסכימים על מדיניות .4ניתוח מוגבל :מתעלמים מתוצאות חשובות העשויות לצמוח ,מחלופות חשובות ומערכים חשובים
) פישוט תהליך קבלת ההחלטות זה בהתייחסות רק לתוספתי לינדבלום אומר שצריך לפשט את הניתוח( .5תהליך עתי-
סדרתי .6אין חובת של הישענות על תיאוריה ..יתרון :השיטה חוסך המון זמן ,לינדבלום טוען שיטה מקובלת במדיניות
ומצליחים לתפור בעזרתה .יתרונות.1 :זו שיטה מקובלת של קביעת מדיניות ,המשמשת בבעיות סבוכות את אנשי המינהל
)לינדבלום(2 ,שיטה זו עדיפה על כל מודל אחר של קב"ה בבעיות סבוכות וטובה מכל ניסיון סרק להגיע לתפיסה כוללת של
אנושיות )ל'(3 ,קל להגיע להסכמה של חלופות תוספתיות4 ,קל ליזום וליישם5 ,קיימת התייחסות למדיניות העבר ולאילוצים
הנגזרים ממנה ) המודל הרציונלי מתעלם מאילוצי מדיניות שהייתה בעבר לחלוטין(6 ,בדמוקרטיה פלורליסטית ההסכמה
מעניקה תוקף לחלופות )תוקף מינהלי עפ"י לינדבלום אם כולם מסכימים זה נותן תוקף( .7אפשר לקבוע מטרות ארוכות טווח
ולשאוף אליהם בסדרה של שינויים תוספתיים) .במשך השנים ניתן להוסיף לכל שלב תוספת להחלטה( .8הסדרתיות מונעת
שגיאות מתמשכות .9ניתן לתקן בקלות את השגיאות העבר .10אין צורך בהשענות על תיאוריה חסרונות.1 :השיטה לא
כוללת מערכת הבטחה לכל הערכים הרלוונטיים הקשורים בהחלטה -לינדבלום .2השיטה עלולה להביא להתעלמות מקווי
מדיניות מצויינים -ל' )טעויות בדרך(.3המודל בולם חדשנות -דרור )יכולה להיות חלופה מצויינת שנתעלם ממנה ( .4המודל
נותן גושפנקא למדיניות של "שב ואל תעשה" -דרור ) הפקיד העצלן לא יחפש אלטרנטיבות טובות יותר( .5בסביבה דינמית
לא ניתן להסתמך על תוצאות העבר כבסיס ודאי לניבוי תוצאות העתיד -דרור )ככל שהסביבה דינמית יותר -חיסכון ,ככל
שהסביבה יציבה יותר -יתרון(.6הסכמה יכולה להיות תוצאה של "חשיבת יחד" -דרור .7בסביבה דינמית יש שינויים תמידיים
בבעיות במשאבים ובשביעות רצון ממדיניות העבר -דרור ) העולם לא יציב ויש כל הזמן שינויים במשאבים ,טכנולוגיה,
שביעות רצון בעבר לא מבטיחה שביעות רצון בעתיד(.8עשוי להוביל למצב בו האינטרסים של בעלי העוצמה בחברה באים
לידי ביטוי ולא "האינטרס הציבורי" האמיתי ) .החלטה ע"פ הסכמה חלופה שמוסכמת על ידי אנשים או החלטה של מקסימום
משרתת את העליתה השלטת(
דיון נורמטיבי -דרור :מתאים לחברות יציבות בתנאי שמתקיימים התנאים המצטברים :קביעת בעיות ,קביעת משאבים
ושביעות רצון מתוצאות מדיניות העבר )אם הבעיה לא כל כך השתנתה והמשאבים השתנו בשוליות אין סיבה לא להשתמש
במודל התוספתי( לינדבלום :ניתן להגיע לשינויים מרחיקי לכת יותר מהר מאשר בשיטה הרציונלית ) ועדת קוברוסקי לא נין
לשנות את המינהל הציבורי במכה אחת צריך לעשות זאת בהדרגה( ,ל' על הביקורת של "שב אל תעשה" :מה שעשוי
לשתק פקידים זה לאלצם להשתמש במודל שאינו ישים עציוני :סריקה מעורבת מוציא מאמר " הגישה השלישית המעורבת"
הוא בא ומנסה לקחת את היתרונות של כל מודל ) הרציונלי והתוספתי( ואת יתרונות מודל הסריקה המעורבת
מודל פח האשפה -מודל תיאורי שפותח ע"י כהן ,מארץ' ואלסון בשנת .,1977המחקר נערך ב 4-סוגי אוניברסיטאות
בארה"ב :גדולות ועשירות ,מכללות קטנות ,גדולות ועניות ומכללות קטנות ועניות הפרט יכול לפתור בעיות שאת מהותן הוא
מכיר ,כאשר הפרט ניתקל בבעיה מתחום שאינו מוכר לו ,הוא מנסה להבין אותה בעזרת הכלים המוכרים לו ,ארגון פועל
באותה הדרך :הפרטים בארגון נתקלים בבעיות ופותרים אותן ברמות הצלחה משתנות .חלק מהפתרונות הוא פרי ניסיונות
דומים שנערכו בארגונים אחרים ,פתרונות משני הסוגים נקלטים והופכים ל"זכרון ארגוני" .הזכרון הארגוני= לזיכרון ביטוי
פורמלי :פרוטוקלים ,מסמכים ,חוקים ותקנות לפיהם יש לפעול בכל מצב ,לזיכרון ביטוי לא פורמלי :נורמות של התנהגות,
העבודה ושל קבלת ההחלות בארגון מגבלות ואילוצים -המגבלות והאילוצים שהעלה לינדבלום לגבי הגישה הרציונלית –
תקפים:ידע מוגבל ,מידע לא ענייני ,מערכת עדיפות לא מסודר ,אי ודאות ,סביבה דינמית ,לחצי זמן ואילוצי משאבים* .
במציאות הארגונית אין רצף ,סדר ועקביות הכל מעורב בהכל :החלופות מעורבות ביעדים ,ערכים קשורים זה בזה בלי יכולת
להפרידם ,עובדות משולבות בתיאוריות,הבעיות מופיעות עם הפתרונות וכיו"ב * מאפייני המציאות הארגונית הזו דומה
לדעת החוקרים לפח אשפה ומכאן שם המודל איך מתקבלות החלטות? .1כאשר הארגון נתקל בבעיה חדשה הוא מטפל
בה לפי הידע שנצבר בזכרון הקולקטיבי .2אם קיים בזכרון פתרון לבעיה )אם כבר טיפלו בבעיה דומה( אז :ישתמשו בפתרון
זה ,לא תתבצע בדיקה של חלופות שונות ולא תתבצענה השוואות .3אם הבעיה אינה מוכרת -היא תנוסח כך שתתאים
לפתרון מוכר ממצאים -רוב הבחירות נעשות ע"י מנוסה או התעלמות .מודל פח האשפה אינו שיטה טובה לפתרון בעיות.
יתרונות המודל -פועל כשהארגון לוקה בערפול מטרות ובקונפליקטים ,בעיות בלתי מובנות ,בסביבה משתנה ,כשמקבלי
ההחלטות עסוקים .אונ' קטנות ועשירות פותרות הכי הרבה בעיות ומכללות גדולות ועניות פותרות בעיות בצורה הגרועה
ביותר.
מודל הפוליטיקה הביוקרטית משתייך לגישה הפוליטית שהתעצבה בשנות ה 60-ע"י נוישטדט .המודל פותח ע"י אליסון
הנחות.1 :הארגון הטרוגני -אינו פועל כשחקן אחד בעל בשנת – 1971תהליכי קבלת החלטות במשבר הטילים בקובה.
אינטרס מרכזי ברור ומוצק 2 .זירת הממשל מורכבת משחקנים רבים .3לכל שחקן אינטרסים שונים ) ארגוניים ,אישיים,
לאומיים( קדימויות שונות ,הבנות והסברים שונים של המציאות4 .לשחקנים עוצמה מוגבלת .5החלטות הן תוצאה של מיקוח
)תוצר פוליטי( ואינן בחירה רציונלית או מכוונת.
ההבדל בין הגישה התוספתית )שלבים ,מעלים חלופות ,מסכימים עליהם ,אלטרנטיבה אחת לפחות( לבין הגישה
הפוליטית )אין עניין בחירה ,נוצר כתוצאה מדינמיקה בין השחקנים כל אחד מושך לכיוונו ,ההחלטה היא תוצר לוואי בינהם.
.6זירת עיצוב המדיניות הינה דינמית ,נושאים רבים מתחרים על תשומת ליבם של השחקנים .עיסוק בהרבה תחומים וקבלת
החלטות בתחומים בפרק זמן קצר הנושאים מתחרים על תשומת הלב של השחקנים .7לא מתקיימת הבחנה בין פוליטיקה
ומינהל -השחקנים הם בעלי עמדות מפתח בביוקרטיה ובפוליטיקה .גישת הרצף השחקנים בעלי עמדות מפתח בביוקרטיה
ובפוליטיקה מאפיינים.1 :לעיתים קרובות ההחלטה מבטאת ניצחון של קבוצה אחת ,אבל בשכיחות גבוהה יותר קבוצות
שונות המושכות לכיוונים שונים מביאה להחלטה שאיש מהצדדים לא התכוון אליה בתחילה -.אליסון ) לדוגמא חוק בריאות
ממלכתית(.2 .איש אינו נהנה מעליונות מוחלטת בתהליך .גם הנשיא צריך לעבוד ,לשכנע ,להתפשר .3התנהגות הממשל
בנושא מסוים היא תוצר של פעולות בודדות ,תוצאות המשחקים המשניים ותוצאות המשחקים העיקריים )לדוגמא בתחילת
הליגה יש 0נק' יש סיבוב שני ושלישי ובסוף מתמודדים על האליפות מי שמגיע לאליפות לא ניצח בהכרח בכל המשחקים( 4 .
בדר"כ קיים פער בין ההחלטה הרשמית לביצועה המעשה 5 .העמדה – POSITIONעמדה מגדירה 2דברים :אחד מה
אדם יכול לעשות באותו תפקיד ז"א הכלים שיש לו ומצד שני מה שהוא חייב לעשות :אנשים הופכים לשחקנים כאשר הם
תופסים עמדות מפתח ,העמדה בה מצוי השחקן מגדירה את מה שהוא יכול ואת מה שהוא חייב לעשות ,העמדה קובעת את
עליונותו של כל שחקן כאשר הוא מתחיל לשחק במשחקים השונים ,עמדתו של השחקן תלויה בעמדה )דוגמא :הצעת אי
אמון נגד הליכוד יו"ר הכנסת מחליט מתי תעלה הצעת אי האמון( 6 ,מערכת יחסים פוליטית בין שחקנים -פעולות נסתרות
או גלויות שבאמצעותן מחזק השחקן את עוצמתו והשפעתו על תהליכי קבלת ההחלטות ) מיקוח ,פשרות ,קואליציות ,לובי,
שיתוף פעולה ,הסתרת סדר יום ,מניפולציה ושליטה על מידע ועל צינורות מידע ועוד(
מודל הסריקה המעורבת יוצרו היה עציוני .1967מודל זה מנסה לשלב בין שתי הגישות ז"א בין הרציונאליות הכוללת
למודל התוספתי .עציוני טוען כי ניתן לשלב בין הגדלת הסיכוי להחלטות טובות כאשר בוחנים מספר רב של חלופות למרות
שככל שגדל מספר החלופות כך קשה לבדוק כל חלופה לעומק .נוכל לבצע זאת אם נפסח על דרישת המודל הרציונלי לבדוק
כל חלופה לעומק ובמקום זה:נזהה תחילה מספר רב של חלופות ,נערוך סינון ראשוני שלהן שיתבסס על שיקולים
כגון:סיכוייה של החלופה להתקבל על דעת הדרג הפוליטי ,האפשרות להוציאה אל הפועל וקיומה של מסגרת תקציבית
המאפשרת את יישומה ,.החלופות שנשארו יבדקו ביתק קפידה אם כי עדיין לא ביסודיות מלאה ,שוב ביטול חלופות אחדות,
בדיקת החלפות המעטות שנשארו לעומק כדרישת המודל הרציונלי.דנסייר -1973מדמה את השילוב של שתי הגישות
לעדשות צילום של נוף .עדשה רחבת זוית מאפשרת לקלוט נתוני רקע רבים בלי שיהיה אפשר לבחון פרטים בתמונה.
עדשה טלסקופית מאפשרת לבחון פרטים קטנים ולהתעלם תוך כדי כך מנתוני הרקע .שימוש משולב נותן להנות משני
העולמות.
מודל ההחלטה הסדרתית )בתוך המודל האופטימלי(תפיסת התהליך של קבלת החלטות כתהליך למידה .המודל פותח
כדי להתמודד עם תנאי אי ודאות כשהזמן דוחק .למשל הכל מכירים בחשיבות בנייתו המיידית של סכר לעצירת שיטפונות
)כל עיכוב בבניה יגרום נזקים כבדים( אולם יש אי ודאות באשר למיקום המתאים של הסכר .לפי מודל זה אין להכריע מיד
בשאלת המיקום .אפשר להתחיל בבנייה באתרים שונים .לרכוש מידע במהלך הבנייה ורק אז לכשתקטן רמת האי ודאות -
להכריע .ברור שהדבר כרוך בעלות גבוהה ,אולם אפשר שהעלות של הטעות )מיקום לא נכון( או עיכוב )הצפה( גבוהה
יותר .
מאמר - 3.1ביורוקרטיה ודמוקרטיה בישראל/דרי :הביוקרטיה הישראלית מוצגת כחלשה ואפרורית למעט מספר איי
איכות .הביורוקרטיה מוכשרת לטפל בבעיות טכניות במקום שהמטרות מוסכמות והדרך להשגתן ידועה .אם עם התרחבות
המדינה המודרנית נעשתה הביורוקרטיה כתובת למשימות שאינן טכניות והחלה מיישמת את כליה המעולים להתמודדות עם
בעיות הדורשות "ארגז כלים" מסוג שונה " דיון חופשי ,מו"מ ,מיקוח וממכר ולא טכניקה זו או אחרת לפתרון בעיות.
הדמוקרטיה שעניינה בתהליכים נאותים נמצאה מאוימת ע"י הביורוקרטיה שהבטיחה תוצ' ונטתה להגדיר בעיות ונושאים
במונחים טכניים מקצועיים .אין חולקים על כך שהחבה המודרנית לא תוכל לעמוד במשימותיה בלי להישען על ארגון המאגד
בתוכו מומחיות ומקצועיות ופירוק מטלות כבות משקל למטלות קטנות יותר .ארגון הנשען על נוהלי עב' וכללי התנהגות
קבועים ונוקשים ,מבנה היררכי לשיטה סינון ועיבוד נתונים .אולם השאיפה לממשל אפקטיבי אינה מתיישבת עם השאיפה
להגן על אז' מפי שימוש לרעה בעוצמה שלטונית .בעוד שהביורוקטיה נועדה להעצים את מוסדות השלטון ענינה של
הדמוקרטיה הוא להגן על האז' מפניהם .הביורוקרטיה מציבה לדמוקרטיה דילמה" לדמוקרטיה דרושה ביורוקרטיה חזקה
ועצמאית )ע"מ למנוע שחיתות וכד' ( אלא שביורוקרטיה חזקה מחזקת את שלטון המדינה וגוררת שחיקה בחירות,
באוטונומיה ובפרטיות של האז' .ביורוקרטיה חזקה פטורה משליטת הדרג הנבחר ופטורה מהתהליך הדמוקרטי.
הדמוקרטיה מצידה מציבה לביורוקרטיה דרישות סותרות ועמומות .האם ניתן לבנות ממשל המשלב מאפיינים של
דמוקרטיה פלורליסטית וניהול? אפשר כל שילוב תובע ויתור על מאפיין זה או אחר .מודל היררכי :לפי מודל זה המנהל
כפוף לדרג הפוליטי הנבחר ומבצע את החלטותיו .מודל זה נשען על "החלוקה הדיכוטומית " שעל פיה ניתן להבחין ולהפריד
בין פוליטיקה למינהל .זהו מודל של הפרדת כוחות המבקש להנות משני עולמות באמצעות תיחומם .החלוקה הדיכוטומית
היא בלתי אפשרית ועל כן אין בה כדי לפתור את המתח בין ביורוקרטיה לדמוקרטיה...הדמוקרטיה זקוקה לביורוקרטיה לא
רק בשל יעילותה אלא גם בשל יומרתה למקצועיות ואוניברסליות .מודל מקצועי :מציע הפרדה ועצמאות .שואב את תפיסתו
מתורת המדינה של שעל פיה פקידי השירות הציבורי מהווים מרכיב מכריע של החב' האז' ומספקים את חוליית הקישור בין
אינטרסים פרטיקולריים לשל הפרט לאינטרסים האוניברסלים של החברה .המודל המקצועי מסתייג מעליונות הדרג הפוליטי
מודל פלורליסטי :במסגרתו מתקהה החשש מפני ביורוקרטיה חזקה שכן זו נתפסת שהיא אבן יסוד לש משטר דמוקרטי.
כשחקן לגיטימי ,מודל זה גורס כי ביורוקרטים נוהגים כשחקנים פוליטיים לכל דבר הם שואפים לקדם יעדים משל עצמם
ולהגן על תוכנות הקרובות ללבם .מודל שיתופי:גורס הרחבת ההזדמנויות לשיתוף אז' בתהליכים מנהלים ולעודדם
להשתתף כשוווים בתהליכי ההיוועצות התכנון והבה"ח .מודל זה מציע להפוך את הביורוקרטיה לייצוגית ופתוחה יותר
להשפעת האזרח .כך מקוים לשמר את היתרון המקצועי שלה ויחד עם זאת להקהות את תחושת הניכור של האזרח ואת
נטיית הפקידים לפעול בשרירות לב .שאלת המינויים הפוליטיים מבטאת בצורה הברורה ביותר את המתח שבין דמוקרטיה
לביורוקרטיה שכן כל שינוי במדינית האיוש של משרות בשירות המדינה משפיע על מאזן העוצמה שבין הדרג הפוליטי
הנבחר לבין הדרג המקצועי .מצד אחד אין חולקים על החשיבות של שירות מדינה מקצועי הרואה עצמו כפוך לשיקולים
אןניברסלים וחסין מפני התערבות מפלה של גורמים ביורוקרטים .אלא שמהצד האחר גם אין מחלוקת על העיקרון
הדמוקרטי בדבר עליונות הדרג הפוליטי על האחריות הציבורית והמיניסטריאלית של אותו דרג שנבחר כדי לממש מצע
הביורוקרטיה ברח' המודרנית מצטיינת במקצועיות אך לזו מתלויים שמרנות ופסימיזם מקצועי. רעיוני מפלגתי מסוים.
מהו מינוי פוליטי כשר ? מן הראוי לפסול אדם הממלא תפקיד בשירות הציבורי בשל השתייכותו למפלגה כלשהי או בשל
קיומה של "זיקה פוליטית" .הפסול עפ"י זמיר הוא המשקל של ההתייחסות לשייכות מפלגתית ,כמו כן אין לדרג הפוליטי כל
צורך באיוש משרות מפתח במנהלים הקרובים לו בהשקפת עולם ואם הוא בוחר לעשות כן יש מקום לחשוד בקיומם של
שיקולים לא ענייניים.
הפרדיגמה הביורוקרטית -הדגם הביוקרטי הגדרות פרדיגמה -אב טיפוס ובהקשר המדעי – תבנית מושגית ,.ארגון-
קרטיה = שלטון -ביוקרטיה היא סוג מסוים ביורו = משרד מאמץ מתואם להשגת יעדים משותפים ,ביורוקרטיה -
של ארגון פורמלי ,אך לא כל ארגון הוא ארגון ביוקרטי ,כללים רציונליים -ובר :כללים שההקפדה על שמירתם תאפשר
לארגון להשיג את יעדי ,קרטייה:שלטון פקידים.משטר של פקידות הרואה רק את החוקה הכתובה והנוהגת בדקדקנות לפי
נוהל המשרד הרשמי ,סחבת משרדית .מאפיינים תיאוריים :דרי :מציג 5מאפיינים מרכזיים לתיאור הביוקרטיה :מאפיין
מרכזי -קיומה של מערכת שליטה המבוססת על כללים רציונליים ,חלוקת עבודה מוגדרת ,נהלים וכללי התנהגות מוגדרים,
טפסים ,ניהול חשבונות אלבראו ) :(,1970ארגון רציונלי :אי יעילות של ארגון ,שלון באמצעות פקידים :מינהל ציבורי,
הארגון ,החברה המודרני בלאו ) : (1965התמחות :מדרג סמכויות ,מערכת נהלים ,גישה אל-אישית .דאונס )(1967
הביורוקרטיה היא "משרדאות" ) (BUREEAU-NESSשמאפייניה :גדולה -בד"כ הבכירים מכירים פחות ממחצית הסגל
הזוטר והבינוני רוב העובדים מועסקים במשרה מלאה ועיקרית ותלויים בארגון לפרנסתם מינוי וקידום על בסיס כישורים
תפוקת הארגון אינה נמדדת בכסף.
הביורוקרטיה במדינה המודרנית :הביוקרטיה כפי שהיא מוכרת לנו היא תוצר של המאה ה 19-על רקע המהפכה
התעשייתית ,במאות ה 19-20-חל גידול עצום בביוקרטיה .כלל העובדים במגזר הציבורי בארה"ב ובישראל 25%מכוח
העבודה ,במאה ה 20 -הואץ תהליך הביורוקרטיזציה בשל ריבוי תפקידי השלטון ,קשיי השליטה הכרוכים בכך ,והסבך שיצרו
ניגודי האינטרסים בחברה .מביוקרטיה לתקציבים ,דרישות ותפוקות וחזרה וכן מחברה לתקציבים ,דרישות ותפוקות וחזרה
הדגם הוובריאני על ידי מקס וובר ) ,(1864-1920סוציולוג פרוסי ,נחשב לאבי חקר הביוקרטיה .הנחות -הביורוקרטיה היא
"ארגון יודע" – ארגון המצויד בידע דרוש לו למילוי תפקידיו .הנחות סמויות : :נושא המשרה הוא גם המומחה ,סביבה
יציבה ,משימות פשוטות ,החלטות שגרתיות )מתוכנתות( ייעוד .1דגם של ארגון שנועד לבצע מטלות מקיפות ,באמצעות
חלוקת עבודה ותיאום שיטתי של עבודת פרטים רבים )ר' מאפיינים להלן( .2 .טכנולוגיית שליטה המבוססת על ידע –
הפתרון העיקרי למשבר השליטה שפקד את המדינות המפותחות עקב המהפכה התעשייתית .מאפיינים .1חלוקת עבודה
המבוססת על התמחות תפקודית .2.מדרג של סמכות מוגדר היטב .3מערכת מקיפה של כללים המפרטים את חובות
העובדים וזכויותיהם .4.מערכת נהלים לטיפול במצבי עבודה שונים .5.אל-אישיות ביחסים הבין אישיים בארגון .6בחירת
עובדים וקידומם על יסוד כושרם.
יתרונות הביורוקרטיה .1ובר :רואה בשיטת הארגון הביורוקרטית מכונה ואת שיטות הארגון האחרות כעבודה ידנית.
היתרונות" דיוק ,מהירות בהירות ,ידע ,המשכיות שיקול דעת ,אחידות .2 .מורגן מוסיף :סדירות אמינות ויעילות .3 .חלוקת
העבודה המעודדת התמחות מאפשרת גיוס מומחים וצבירת ידע ומידע .4 .הקביעות מבטיחה את המשכיות הטיפול ואת
צבירת הידע במשרד .5 .דרי :הביורוקרטיה מבצעת משימות מקיפות ומורכבות .בלא ארגון המאגד בתוכו את כל מאפייני
הביורוקרטיה אי אפשר לעמוד במשימותיה של החברה המודרנית.
תפקודיה השליליים של הביורוקרטיה התמקדות בחלקי משימה-התמחות בלי ראיה כוללת ,משימה-מתעלמים מהאדם
הנזקק ,גישה אל אישית -הגברת השימוש בתיוג בקב"ה ,חלוקת עבודה " -ראש קטן" ובריחה מאחריות ,קביעות-מחפה על
עובדים עצלים ,משמרת בינוניות ,מדכא יזמה,.מערכת כללים פורמליים -מונעת היווצרות רוח צוות ,מבוך סמכויות,
הסתמכות על ידע ואחריות-בעיה בהתאמת הארגון לנסיבות החדשות,.יציבות ,המשכיות הארגון -ארגון אל כאמצעי אלא
כתכלית בפני עצמו .תקופת הדקולוניזציה מוכיחה כי המודל של ובר אינו אוניברסלי-
רוברט פריד -ביוקרטיה עשירה -רציונליות ,משמעת היררכית ,הכשרה גבוהה והתמחות ,חלוקת עבודה רציונלית ,יעילות,
עובדים במשרה מלאה ,מחסור בכ"א ,גיוס וקידום לגופו של עיניין .כללים חוקיים וראציונליים ,ציוד יקר ומתוחכם ,חיסכון,
מכוונות תכנונית ,הגינות ,שכר הוגן ,מכוונות למשוב ,חלק מסקטור ציבורי גדול .ביוקרטיה ענייה -אי ראציונליות ,חוסר
משמעת ,התמחות וכישורים נמוכים ,חלוקת עבודה אי רציונלית ,חוסר יעילות ,עובדים גם בחלטורות ,עודף בכ"א שיקולים
זרים בקידום וגיוס ,פורמליזם ושרירות בהחלטות ,ציוד ישן ודל ,בזבוז ,אי סדר ,שחיתות ,שכר ירוד ,העדר משוב ,חלק
מסקטור ציבורי קטן .מורטון :צמצום ביחסים אישיים והרחבת יחסים תפקידים – ביטול תפיסת האדם כפרט.העובדים
בארגונים ביורוקרטים מפנימים את כללי הארגון ואה הופכים למטרות רצויות כשלעצמן .הגברת השימוש בתיוג קטגוריזציה
האצלת סמכויות בארגון הבירוקרטי מתוך ניסיון להתייעל – יוצרת דרג ביניים בעל כאמצעי בקבלת החלטות.סלזניק:
אינטרסים מחלקתיים שונים ואחרים ,והולך וגדל הפער בין יעדי הארגון ליעדים מחלקתיים .גולדנר :היווצרותם של כללים
יוצרת מראית עין של שוויון בין ההנהלה והעובדים אך מפתחת בינוניות הגורמת להנהלה להפעיל עוצמה פיקוחית ביחס
הפוך לשוויון על פי נהלים .חוק פרקינסון= "העבודה מתרחבת כדי פרק הזמן שהוקצה להשלמתה" .כלומר אין קשר בין
העבודה הנדרשת לבין כח האדם שהוקצה לביצועה .שתי אקסיומות בבסיס ה"חוק פרקינסון" :כל פקיד מעוניין להרבות את
מספר הכפופים לו .פקידים "מייצרים" עבודה זה לזה .החוק הפיטרי= )לורנס פיטר( :אדם מתקדם בתפקידו עד לתפקיד
שהוא גרוע בביצועו ושם הוא נתקע כל פקיד מקודם במהלך עבודתו עד לאותו תפקיד בו יוכיח את דרגת אי –הכשירות
הגבוהה ביותר) ,ושם "יתקצע( ויגרום את הנזק הגדול ביותר .הפירמידה הפיטרית :מערכות מתחילות בממדים קטנים
ותופחות כדי לכבוש את כל זמננו ומרחבנו.
מקורות העצמה של הביורוקרטיה עצמה היא יכולת של בני אדם או של קבוצות לכפות את רצונם על אחרים ,על אף
התנגדות,מניעת תגמולים או עונש ) (1965BLAUמקורות העצמה של הביורוקרטיה )רורקה (1976התמחות ,קביעות,
חוקיות
< פיקוח בשם הדמוקרטיה < פיקוח בשם שלטון החוק = מוסדות הפיקוח על הביורוקרטיה -פיקוח על טיב התפקוד
הפיקוח על טיב התפקוד -פיקוח פורמלי ,מערכת ביקורת חיצונית,מערכת ביקורת פנימית,ניצגי ציבור המכהנים בתפקידים
שונים בביורוקרטיה ,רשויות נבחרות )הכנסת ,מועצת העירייה( ,פיקוח לא פורמלי :אמצעי התקשורת בשם
הדמוקרטיה:הפרלמנט ,פיקוח פורמלי ,פיקוח לא פורמלי ,הממשלה ,אמצעי התקשורת ,בשם שלטון החוק:ערכת בתי
המשפט ,מערכת הייעוץ המשפטי ,ניצבות שירות המדינה. .
יח' - 4לקראת דגם ארגוני חדש -הדגם האחר-ביוקרטי* רפורמה ממעלה ראשונה :כל מה שעושים כל עוד השלד
נשמר כמו שיפוץ כל שיפוץ העיקר שהשלד נשאר *.רפורמה ממעלה שניה :זה הדגם הפוסט ביורוקרטי ))דגם לאחר
הביורוקרטי( להרוס ולבנות מחדש ,בדגם הלאחר ביורוקרטי מציבים מדדי הצלחה ומדידת מדדי ההצלחה נעשית ע"פ
מדדי ביצוע/הצלחה.לדוגמא" :איזו" זה מדד איכות .הדגם הביורוקרטי :מי שקובע על אינטרס הציבורי זה הפקידות הדגם
האחר ביורוקרטי :זה מה טוב לך ,האינטרס הציבורי.
מאפייני הדגם האחר ביורוקרטי :הדגם מהווה רפורמה מהמעלה השניה ונשען על מערכת מושגם חליפית לזו של
הפרדיגמה הביורוקרטית .1הבחנה חדשה בין התחום הציבורי לפרטי – צמצום הסקטור הציבורי :ביטול משימות ,הפרטה,
קבלני משנה .2 .ייעול הבירוקרטיה ע"י קביעת מדדי הצלחה ,יצירת סיבה תחרותית ,פישוט הליכים ,קיצור תורים ,מיקוד
באיכות.3 .מיקוד באזרח – הגברת הקשב לאזרח ולצרכיו.4 .ביזור במקום הריכוזיות בפרדיגמה הביורוקרטית .האצלת
אחריות וסמכות מיח' המטה למשרדים ולרשויות.5 .מיקוד בתוצאות במקום בתשומות.6 .העתקת שיטות ניהול מהסקטור
העסקי) .ניהול עסקי לא בהכרח טוב .צריך להכיר שיטות ניהול ,לא בהכרח מתאים(.7 .שקיפות ואחריות ציבורית .
*אחריות ציבורית -חובת )*שקיפות -הכל צריך להיות פתוח גלוי כמו תקנות /בעבר לא היו גלויות /המידע חשוף יותר.
הנשיאה באחריות /דיווח עלפי מישהו .(.סיבות לשינוי הדגם הבירוקרטי .1 :גודלו וחוסר יעילותו של הסקטור הציבורי
והשפעתו על הצמיחה הכלכלית של המדינות ועל כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי - .תפיסה כלכלית ככל שסקטור
ציבורי גדול יותר הוא פחות יעיל.2 .רפורמות העבר הביאו להחמרת הבעיות הקשיחו נהלים ,הביאו ליתר סרבול ,ליתר
שררה ,לריכוז העוצמה ולפגיעה בערכי הדמוקרטיה - .רפורמות ממעלה ראשונה.3 .ריבוי המשימות שהממשל ומורכבותן
הכבידו את הנטל הכלכלי על החברה ואת עומס העבודה על הביורוקרטיה .4 .העלויות של השירותים הציבוריים ממשיכות
להאמיר עקב העדר מגבלות על הביקוש ,ואי יכולתם לאכוף אמצעי בקרה- .מונופולים ממשלתיים ואי סימטריה במידע אפילו
בין מנהלים והעובדים שלהם.5 .במקום לשרת את האינטרס הציבורי הכללי ,רבים מהפרויקטים ומהשירותים הציבוריים
מיועדים לקבוצות אינטרס מסוימת- .פעם בתקופת המערך הקיבוצים והמושבים היו למעלה בהחלפת השלטון הדתיים עלו
למעלה והיום שניהם למטה.6 .הסביבה הבירוקרטית נעשתה צפופה .במקום להטיל משימות על גופים קיימים הוקמו גופים
חדשים .התוצאה – תלות בין הגופים ,כפילויות ובעיות תיאום -ניפוח של הסקטור הציבורי מכל מיני סיבות.7 .הטכנולוגיה
החדשה בתקשורת והנגישות הישירה של הציבור למידע פגמו בעצמה זו וחשפו את מעשי הפקידים לסיקור תקשורתי נמרץ.
.8בקרב הבוחרים שורר חוסר שביעות רצון המלווה בניכור ובציניות בכל הקשור לביצועי המגזר הציבורי.
-גישה חדשה שהתפתחה לקראת סוף שנות ה 80 -שח גישות ניהול מהסקטור העסקי -ניהול איכות כוללת T.Q.M
המאה ה) .20 -בעקבות ההצלחה של יפן בעסקים( .מייסדים :דמינג )חוקר(הדגשים :איכות ,לקוחות ,שיפור מתמיד.
14עקרונות שתבע אותם דמינג:השיפור המתמיד הוא יעד עליון ,אין להשלים עם תקלות ,השגת איכות אינה תלוית
ביקורת ,רכוש ,מוצר ושירות בהתחשב גם באיכות ,שיפור נתמיד של הליכי התכנון והיישום ,מסד הדרכת עובדים אגב ביצוע,
היה מנהיג ושמש דוגמא ,הרחק את הפחד מהאגון ,הסר מחיצות ועודד שיתוף ,אל תצהיר מבלי לקיים ,קבע יעדים גם על
בסיס איכות ,חסל גורמים המונעים גאווה מהעובדים ,מסד הדרכה וחינוך ,רתום את כלל העובדים למימוש הגישה) .למה
הלקוח לא הופך להיות מנכ"ל תמיד צריך להמשיך לשפר אפילו אם הגעת לרמת שביעות רצון לשאוף להגיע ליותר(.יישום
הגישה דורש שינוי ערכי בארגונים בחמישה תחומים עיקריים:יחס הארגון ללקוחותיו/.רמת המעורבות של העובדים
בארגון/.איסוף נתונים וניתוחם./גיוס משאבי הארגון לתמיכה באיכות/.שלילית שביעות הרצון העצמי.
גישות העיצוב מחדש ) -Reengineering) BPRחיפוש אחר פריצת דרך ,שיפור באמצעות שינוי ולא שינוי באמצעות
שיפור ,הריסת הקיים ובנייה מחדש -הצלנו את העסק אבל הרסנו את החברה .הגישה נלדה בשנות ה 90 -של המאה ה-
20מייסד :מיכאל המר דגשים :תוצאות ,לקוחות ,חשיבות לתהליכים ,ארגון נטל מחיצות.מוטו :פריצת דרך :נטישת
התהליכים הקיימים והחלפתם בתהליכים חדשים לגמרי.סדר עדיפויות לחלוקת עבודה :צורכי הלקוח ,התהליך ואח"כ פועלים
מנק' זו לאחור * עיצוב מחדש -לקחת את הארגון ולעצב מחדש כמו חברת "דל" מחשבים .יש שיתוף פעולה בין הארגון
לקוחות וספקים מידי בהזמנה מהמחשב שלי למחשב של הספק .חוסך המון עליות של מלאי מאחר ורק ע"פ המנה האישית
של הלקוח הייתה מתבצעת ההזמנה * .לשבור מחיצות -ריכוז ,פקיד אחד יעשה את כל הפעולות במקום לרוץ מפקיד
לפקיד שכל אחד מבצע פעולה.יתרונות /חסרונות :יתרונות :לעיתים דרוש שינוי מהשורש כדי להציל את הארגוןחסרונות:
אי ודאות גדולה לגבי התוצאות ,המתבטאת בפער גדול בין תכנון לביצוע ,ועלולה להביא לקריסה של העסק .הדגם האחר
ביוקרטי -מה לא עבד? גודלו וחוסר יעילותו של הסקטור הציבורי -השפעות שליליות על הצמיחה הכלכלית במדינה.
רפורמות העבר החריפו את הבעיות ,הקשיחו נהלים ,סירבול ,שררה וריכוז עוצמה .המשימות התרבו ,המורכבות גברה,
הנטל כבד ,העלויות של השירותים הציבוריים מאמירות והאיכות יורדת .הפרוייקטים הציבוריים משרתים בעיקר קב' אינטרס.
המינהל הביוקרטי רק צומח והתלות בין הגופים השונים גדלה ,נוצרת כפילות בתפקידים ועולות בעיות תיאום .הטכנולוגיה
חושפת מידע בפני הציבור -ומחדדת את הביקורת כלפי פקידי המינהל .הביצועים של המגזר הציבורי אינם לשביעות רצונו
של הבוחר .דו"ח ארגון -OECDיותר התמקדות ביעילות ובאיכות התוצאה ,שינוי מבנים ריכוזים לסביבות ניהול מבוזרות,
התמקדות ביעול השירותים הציבוריים באמצעות יצירת סביבה תחרותית ,הגברת היכולת האסטרטגית של גופי מטה
מרכזיים .הדגם האחר ביוקרטי מציג -הצרכן=מרכז.
הרפורמות בעולם הרפורמה הבריטית - 1854:ממשלת בריטניה מאמצת את דו"ח נורתקוט – טרווליאן- .דו"ח על ניהול
המושבות של הודו שיושם במלואו רק לאחר 70שנה ..עיקר המלצותיו .1 :גיוס כ"א באמצעות מבחנים תחרותיים.2 ,
חלוקה עבודה אינטלקטואלית /פיסית .3,קידום עובדים על פי כישורים לא רק ותק.4 ,שירות מדינה אחיד – מבנה ארגוני של
משרד ממשלתי אחד זהה למשרד ממשלתי אחר חלוקת תפקידים/סמכויות - 1968.דו"ח פולטון הבעיות.1 :חלוקת
העבודה מכבידה אינה יעילה .2המומחים בשיות חסרים כל סמכות ואחריות .3וויטהול מנותק מן העולם הסובב אותו
.4מדיניות הפיתוח של הסגל המקצועי לוקה בחסר] *.ממליץ לשנות את הדגם הסגור [.המלצותיו.1:שינוי אופיו הסגור של
השירות הציבורי.2.יש לגזור את צורת הארגון ואת דרכי עבודתו מן המטלות ולא להפך.המלצות הדו"ח קיבלו ביטוי רק לאחר
20שנה] *.כמו מודל פח האשפה ,פתרונות מחפשים בעיה ולא בעיה מחפשת פתרון( - 1970 .אדורד הית" ,ארגונו מחדש
של הממשל המרכזי" – המטרה שיפור וייעול תהליכי קב"ה ,קביעת מדיניות והפיקוח על הביצוע .הצעדים העיקריים:
.1איחוד משרדים והקמת משרדים חדשים .2כינון יחידה מרכזית להערכת מדיניות ותכנון .3הפרטה -הוצאת תפקידים
שאינם חיוניים לשלטון המרכזי מתחום פעולתם של משרדי הממשלה לגופים חיצוניים.הצעדים הראשונים יושמו ,ההפרטה
כמעט ולא - 1979.תקופת תאצ'ר – צמצום כח אדם ,מאבק בבזבוז ,שיטות ניהול עסקיות ,כוח האדם צומצם משמעותית )
מכ 730-לכ. (580 -צמצום ההוצאות נעשה גם ע"י הפרטה משמעותית .למטרת הייעול ושיפור הניהול גוייס ריינר ממקס &
- 1988דו"ח הצעדים הבאים – איבס .שלוש מסקנות עיקריות :לארגן כל משרד סביב מוקד ספנסר שפרש ב.86 -
משימת ,לוודא שהסגל בעל כישורים וניסיון ,שיפור מתמיד בהערכת מימון המדיניות.שלוש המלצות לפעולה :להקים סוכנויות
ביצוע ,לוודא שהסגל בכל משרד מיומן ומנוסה ,למנות עובד בכיר שתפקידו לוודא שהשינויים יוצאו לפועל.
דגם סוכנויות הביצוע) :בעקבות דו"ח איבס (1988נקודות המוצא לדגם )הנחות( :א .הבחנה דיכוטומית בין עיצוב
מדיניות ליישומה )גם פקידות בכירה תהיה שותפה בצורה פורמלי( ב .מעורבות הממשל בחיי בחברה ובמשק צריכה
להצטמצם )תפיסה כלכלית ימנית צמצום הסקטור הציבורי .ג .הסקטור העסקי יעיל יותר .רצוי להעביר לו משימות ולהעתיק
גישות ניהול .ד .תפיסה ביזורית .המקרים בהם מיושם הדגם :לפני הקמת סוכנות ביצוע על המשרד לבחון שלוש חלופות
ולראות אם ניתן לבצע אחת מהן:ביטול המשימה /הפרטה /קבלנות משנה מאפיינים :א.הפרדה דיכוטומית מבנית )בין עיצוב
מדיניות ליישום מדיניות לא רק רעיונית ( ב .העברת מטלות ביצוע מהביוקרטיה לסוכנויות ג .אוטונומיה ניהולית ) בנוגע
לניהול תקציב ,משאבים ובעצם הכל( ד.מעבר לפעולה לפי יעדים ) המשרד מגדיר יעדים והסוכנות צריכה לבצע( ה.
אלמנטים של ניהול עסקי )תכנית העסקה ,דו"ח שנתי ,אמנת שירות( ו.תחום סמכויות ואחריות מוגדר וברור )בביוקרטיה יש
בעיות של ליפול בין הכסאות( ז .יעדים ומשימות ברורים ומוגדרים אופרטיבית ח .מסגרת מוסכמת של משאבים ט .שקיפות
טיב הקשר בין הסוכנות למשרד הממשלתי .1המשרד הממשלתי מחליט על הקמת הסוכנות )בוחן הקמת וסגירת סוכנויות(
.2המשרד הממונה על הסוכנות קובע :את מסגרת המדיניות -מסמך מסגרת ,תכנית עסקית /מציב לסוכנים יעדים )מועצה
מייעצת( /מקצה לה משאבים /מפקח /מבקר את פעילות הסוכנות .3אחריות -לשר הממונה אחריות פרלמנטרית על
הנעשה בסוכנות ולפיכך עליה לתת דו"ח לשר על פעילותיה .4לסוכנויות אוטונומיה רחבה ההולכת וגדלה ככל פעולה
מקצועית) .ויתר ניתנות לקימוט (.הגורמים להחלת הרפורמה בבריטניה :.הגישה האידיאולוגית של תאצ'ר .1בזבוז וחוסר
יעילות .2גודל הסקטור הציבורי .3שיטות ניהול שלא התאימו למשימות .4מבנה ארגוני אחיד )חוסר גמישות( .5בירוקרטיה
ריכוזית .דוח הצעדים הבאים :שני יסודות עיקריים לרפורמה :הקמת סוכנויות ביצוע והטלת מקצת מתפקידי הממשלה
המרכזית עליהן והבחנה בין תפקידים של עיצוב מדיניות והקצאת משאבים ,לבין ביצוע המדיניות .יתרונות הרפורמה:
.1יצירת ההבחנה בין קביעת מדיניות ליישומה .2מעבר לניהול לפי יעדים ) אם אין יעדים לא ניתן לבחון יעילות( .3פתרה
את בעיית הקשיחות של המבנה המנהלי הנוקשה )בבריטניה אחיד ,גזרת משימות לפי צרכי המבנה ולא להיפך( .4מאפשר
ביקורת כפולה של השר ושל הפרלמנט על פעולת הסוכנות )נגזר ממאפייני השקיפות והדיווח(.5 .מאפשר אוטונומיה ניהולית
)ביזור() -אוט' ניהולית נותנת לנו :פרק זמן קצר בקבה"ח ,גמישות שיקול דעת ,הכנסת חדשנות ,פרק זמן לנתינת מענה,
תקציבים –יתרונות הביזור ביח' .6 (5מגדיל שקיפות ומחויבת כלפי הציבור )אמנת שירות() -הכל חשוף וגלוי :התכנית
העסקית והיעדים פתוחים לעיון(.חסרונות הרפורמה .1:קשה ליישום -ניגוד של שתי תפיסות )הפרטה /אחריות() -מצד אחדד
ביזורית ז"א הפרטה ומצד שני ריכוזיות ז"א אחריות מהשר ,עודף שליטה מביא לאיבוד שליטה .באחריות רוצים שליטה על
מה שקורה אך מצד שני רוצים לבזר הפיתרון הוא פיזור תפקידים ויצירת מנגנוני פיקוח .2 (.מסבך את בעיית האחריות של
השרים הממונים .3לא חל פיחות במספר העובדים )היה אחד מיעדי הרפורמה ולא עמד בזה( .4בעייתית ביחס לתחומי
פעולה שהם פחות מקצועיים )דברים שקשה יותר לקמט אותם בכסף :חינוך ובשיווק את פילוח השוק לעומת ניתחי שוק
ושיעורי גדילה שכן אפשר( .5אין אוטונומיה ממשית ) השר נכנס ומתערב בניהול סוכנויות הביצוע( .6מפרידה בין שיקולי
ביצוע לעיצוב מדיניות כאשר שיקולים אלה הם מרכיב חיוני בעיצובה).יח' (1פשרה בין אידיאולוגיית ההפרטה )שמרנים(
ובין תפיסת האחריות החברתית )לייבור( -הגדרת מטרות ויעדים ליחידה ,העברת סמכות ואחריות לסוכנות הביצוע ,פיקוח
מלא על הסוכנות ואחריות על השגת היעדים -בידי המשרד הממשלתי ,עיצוב מבנה ארגוני -בהתאם למשימות ,לכל סוכנות-
מסמך מסגרת ,תכנית עסקית ,מועצה מייעצת ,דוח שנתי ,אמנת שירות.
רפורמה באוסטרליה פיתוח ועידוד ההיענות לציבור ,ייעול המינהל וביסוסו על הגינות ויושר בחלוקת המשאבים ,טיפוח הסגל
ויצירת הזדמנויות שוות לתעסוקה ,שרים יכוונו את המשרדים ,פקידים יגלו הענות ליזמות הממשלה ,יוענקו סמכויות לניהול
משאבים בגמישות ,התמקדות בתוצאות ובאחריות להן ,פיתוח תפיסה אסטרטגית למדיניות ציבורית ,בכל תכנית -צרכי
הלקוח במרכז ,פתיחת מסלולי קידום לסגל המנהלי על בסיס שיקולים ענייניים.
רפורמה בניו זילנד להפריט ככל הניתן ,ניתוק יחידות מהמינהל ליחידות "כתר" ,מיקוד המטה בייעוץ ןהתוויית מדיניות ,ביזור
סמכויות מלאות לניהול ,החדרת תודעה עסקית ליחידות המינהל ,צמצום המועסקים במינהל הציבורי ב 50%-תוך 10שנים.
הרפורמה בארה"ב – בעיות הביוקרטיה - 1980קרול וייס הגדירה את בעיות הביוקרטיה :התערערות אמון הציבור
בממשל .התנגדות ציבורית גוברת לגידול המתמיד בחלקו של הממשל בתוצר הלאומי גולמי שהגיע עד . 40%ריבוי סוכנויות
הממשל והתלות ההדדית בינהן המשבשים ביצוע תכניות חדשות .מורכבות המשימות המוטלות על זרועות הממשל ואי
הודאות הרבה הכרוכה בהן .שחיקה ברמון הציבור במומחיות הביוקרטים .ריבוי ארגונים המייצרים קבוצות של אינטרס
בודד ,זה או אחר ,המכביד על עיצוב המדיניות .המצאה מחדש של הממשל תפיסה חדשה בדבר דרך פעולות הממשל
שהתפתחה בתקופתם של ביל קלינטון ואל גור מועמדי המפלגה הדמוקרטית -1992 .עקרונות הרפורמה של גור .1צמצום
הוצאות לא חיוניות -ויתור על מונופולים ועמידה בתחרות .2 .שירות לקוחות .3האצלת סמכויות לעובדים .4סיוע לקהילות
לפתור את בעיותיהן הייחודיות .5טיפוח מצויינות שינוי בתפיסה האמריקנית -שליחות ,יזמות ,מנהיגות ,היגוי שירותים,
האצלת סמכויות ,תקציבים המבוססים על הוצאות ,פתרונות שוק ,מדידת שביעות רצון של לקוחות ,אחריות לתוצאורעיון
מרכזי בהמצאה -שינוי בתפיסת האחריות ,מאחריות לקיום נהלים לאחריות להשגת תוצאות אסטרטגיה בת 6שלבים.1:
לייעל את התקצוב ,כדי לסלק מעל דרכם של המנהלים מגבלות הגוזלות מזמנם )כופות עליהם לבזבז כסף( .2 .לבזר את
מדיניות הסגל ,לתת למנהלים את הכלים הנחוצים לניהול יעיל ,את הסמכות לשכור עובדים ,לקדמם ,לתגמלם ,לפתרם.
.3לייעל את הרכישות הממשלתיות שבזבוז רב כרוך בהן ) 200מיליארד דולר בשנה( .4שינוי מוקד תשומת הלב מהענות
מי שהפרו .5להנחות את השלטון המקומי להקדיש יותר זמן ומאמץ לענות על צורכי הציבור ופחות זמן למעשי לוליינות
בירוקרטיה .
רפורמות בישראל :מאפייני המינהל הציבורי בישראל ריכוז המלצות ועדת קוברסקי – התפרסם בסוף שנת ,1989
הועדה היחידה מקום המדינה שעסקה בשירות הציבורי בכללותו ,המסקנה העיקרית :מצבו של המינהל הציבורי בישראל
מחייב רפורמה מיידית בתחומים רבים ,יש חמנות אחראי חיצוני למערכת שיהיה אחראי על הרפורמה .חוק מאה המיזמים-
ניסיון ישראלי לצמצם את הביוקרטיה -1.1989ניסיון לקצר את הבירוקרטיה .המטרה :צמצום האבטלה .2הממשלה היא
ממשלת אחדות לאומית )המפלגות הגדולות והדתיות( .3היריבות בין המפלגות נמשכה והתוצאה -נטרול ברוב תחומי
המדיניות .4יוזם הרעיון :שר האוצר דאז ,שמעון פרס .5 .עיקר הרעיון :זירוז הצמיחה בעזרת "תכנית לקיצור הביוקרטיה"-
קיצור הליכי טיפול בהשקעות וקידום מיזמים )פרוייקטים( בסיוע צווי חירום ,שיתגברו על המכשולים הביוקרטיים.6 .הצעת
חוק עולה עקב ביקורת על תפקוד הביוקרטיה במישור המיקרו *הביקורת )יחזקאל דרור( :הענקת כלי ביקורת ואכיפה
יעילים יותר לממשלה מבורכים ,רק אם יהיה גם שיפור בתהליך עיצוב המדיניות .כלומר אם המדיניות תבוסס על הערכת
מצב )לצמצם אי הודאות( ועל יעדים שנגזרו ממדיניות כוללת )כדי לאפשר הערכת צעדי מדיניות מוגדרים על יסוד
קריטריונים ברורים( .בהיעדר הערכת מצב ומדיניות כוללת עלול שכרה של היעילות להיות בהפסדה -ביצוע נחרץ של
מדיניות לא טובה גורם יותר נזק* .ההצעה נפלה בגין שיקולים פוליטיים ובשל קשיים מבניים.
ועדת קוברוסקי- 1986 -ועדה ציבורית -מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה:
בראשות חיים קוברסקי ,וממלא מקומו פרופ' יחזקאל דרור ,הדוח היסודי ביותר על שירות המדינה שהוגש מעולם ,נקודת
המוצא :ההכרה בצורך ברפורמה מקיפה שכן שינויים קטנים אין בהם להביא את התוצאה הנדרשת , .דוח הועדה שהוגש
לאחר 3שנים ב 1989-כלל שלושה חלקים מרכזיים:נושאים עקרוניים כוללים /קידום טיב סגל העובדים /שיפור הניהול
המלצות הועדה) :הגשתן היו לאחר שיתוף פעולה של כ 70-איש 130 ,ישיבות 80 ,ראיונות מומחים( .:הגדרה מחודשת של
היעדים והמשימות של שירות המדינה -במטרה לשחרר את המינהל ממשימות שאינן הכרחיות /מניעת פוליטיזציה של
שירות המדינה ./שיפור השירות לאזרח /שינוי תפקידה של הממשלה ./ביזור -העברת סמכויות מהנציבות ליחידות המינהל
השונות /עבודת מטה ליד הממשלה -יחידת ניתוח מדיניות ./צמצום מעורבות הממשל בנושאי משק וחברה /הרחבת שיקול
דעת וסמכויותיו של המנכ"ל /מינוי מקצועי באישור ועדה /בנייה מחדש של הנציבות -צמצום מימדיה ,שיפור איכות כ"א ./
שיפור איכות סגל בכיר -צמצום היקפו והאדרת מעמדו./.הקמת "מכללה למדיניות לאומית" -להכשרה ולימוד שוטף /הנהגת
מערכת תמריצים /פיתוח כ"א /הרחבת השתלמויות /זיקה בין שכר ובין משרה ,דרגה ,ביצועים והישגים /קביעת זכויות
וחובות של עובדים /טיפול פנימי בסכסוכים ,פיטורין ,הארכת תקופת ניסיון בטרם קבלת קביעות " /אפליה מתקנת" -טיפוח
וקידום נשים ומיעוטים /הקפדה ביתר תוקף על משמעת ונורמות התנהגות /מיסוד מינויים של יועצים חיצוניים ועוזרים
פוליטיים /פיתוח "תורת ניהול" – לשיפור הניהול בכל הרמות /לשפר את תהליך העבודה ,תקצוב ,עבודת מטה וההערכה/ .
שינוי שיטת תקציב /קידום התקשוב המלא של המינהל הממשלתי /להעמיק את הזיקה לדוחות מבקר המדינה /מינוי אדם
חיצוני ליישום הרפורמה .הדומה והשונה -המלצות ועדת קוברסקי מול רפורמות אחרות בעולם :הדומה::הקטנת המגזר
הציבורי ,שיפור השרות לאזרח ,הוצאת משימות שגרה מידי המנהל הממשלתי לגופים אחרים השונה::ועדת קוב' רק
ממליצה לבחון מחדש את תפקידי הממשל אין תוכן מוסדי ) סוכנויות הביצוע( -להמלצה זו להבדיל מבריטניה שיש לה את
סוכנויות הביצוע /בדוח קוב' עיקר הדגש על הנהגת עבודת מטה ,טופל חלקית במדינות אחרות -עבודת מטה משמעותה
ביזור ,לא נכנס לפרטי פרטים של עבודת המשרד /.עיקר הדרישה לשינוי מבני רדיקאלי ביחס לנש"מ ,פחות לגופים אחרים
)תקציבים ,חשב כללי ,ממונה על השכר( /ועדת קוב' אינה מפרטת את דרכי היישום ,אלא ממליצה להפקיד איש מקצוע
ברמה המתאימה על ביצוע הרפורמה .יישום הרפורמה והבעייתיות -השתלשלות האירועים – 14/1/1990הממשלה מקבלת
הקמת ועדת שרים )רה"מ ,מ"מ רה"מ ושר האוצר( שתהיה מופקדת על הכוונת עקרונית את דוח קוברוסקי –פה אחד.
יישומן של המלצות הועדה ,החלטותיה.1:למנות את " הממונה על ביצוע הרפורמה" -נציב שרות המדינה .2משך הביצוע של
הרפורמה נקבע 3-שנים .3ניתן לבצע את ההמלצות חלקים חלקים ובלבד שיובטח קשר בין הפעולות בשלבי היישום.
.4משרדי הממשלה יפיקו תוך 3חודשים "ניירות עבודה" ביחס למשרדיהם.5 .הקמת ועדה נוספת לבחינת שחרור המנהל
הממשלתי ממשימות שאינן הכרחיות .6תקציב המדינה לשנת 91יוכן תוך התייחסות להמלצות- .חודשים של חיפוש
מועמד )הוחלט על נציב שירות המדינה בניגוד להמלצות( -הנציב הקים ועדות רבות ליישום המלצות -ההצעות לא יושמו
.דוח הועדה נותר על המדף ,המלצות ועדת קוברוסקי לא יושמו ב 4-השנים שלאחר החלטת הממשלה .הסיבות לאי יישום
הרפורמה :הרפורמה שאפה לשנות ה"כל בבת אחת" /תמיכה פוליטית פושרת /חולשת התמיכה הציבורית /הדילמה של
רפורמה באמצעות חקיקה /נציבות שירות המדינה סוכן שינוי חלש ..הפתרון " :רדיקאלים בררני" -פרופ' יחזקאל דרור.
-1994הנש"מ מציעה לפעול דרך " צעדים מחוללי שינוי" -שינויים קלים ביחס לנדרש ברפורמה שלא יעוררו התנגדות אך
יהיה בהם להזיז קדימה את עגלת הרפורמה .תכנית משרדים לדוגמא:הרעיון המרכזי :להעניק אוטונומיה ניהולית למשרדי
הממשלה ע"י ביזור סמכויות לתקופת ניסיון.שני יעדים המרכזיים לתכנית .1:להביא לשינוי רדיקאלי בתחום פעולה של
הנציבות ,במגמה לעשותה ליחידת מטה מקצועית המתמדת בקביעת מדיניות בתחום משאבי האנוש בשרות המדינה
ובפיקוח על ביצועה .2 .לחזק את מעמדו של המשרד הממשלתי בניהול משאביו והכרעותיו בכל הנוגע לדרכים ולאמצעים
שיבחר בהם להשגת יעדיו .בשלב א' -נבחרו 3משרדים -תחבורה ,תיירות ואיכות הסביבה המשרדים הוסמכו :ליצור משרות
ולבטלן ,לבנות מדרג או להשטיחו ,לשנות דרגות ,לערוך חוזי שכר קיבוציים ואישיים ,לאפשר פרישה לגמלאות ולהגדיל
קצבאות פרישה .ה"אצילה מחייבת" -קבלת הסמכויות וחיזוק העצמאות של המשרד מחייבת :לפתח כלים ניהוליים
משופרים ,לקדם נשים ומיעוטים ולשפר את השירות לאזרח .נציב שירות המדינה ומנכ"ל המשרד חותמים על "הסכם
מסגרת" הכולל התחייבות להאצלת סמכויות ולקבלתן ומפרט את חובות המשרד ואת זכויותיו.
PRIVATIZATIONהפרטה= העברת נכסים או אספקת שירותים מבעלות או משליטה ציבורית לשליטה הפרטה
ארגון -בעלות > ניהול > אחזקה רצף הפרטה= הפרטה ,חוזים פרטית .מוצר /שרות -מימון > ייצור > אספקה > פיקוח
חיצוניים ,פתיחה לתחרות ,הלאמה כלי ההתערבות השונים שבידי הממשל.1:רגולציה )פיקוח( -על כמויות ,מחירים,
שיעורי תשואה ,מבנה השוק .2מיסוי וסובסידיה-מיסוי ישיר,עקיף,סובסידיות ייצור ו/או אספקה של מוצרים ושירותים ע"י
עקרונות השוק החופשי הממשל ,אספקת מוצרים באמצעות סוכנויות הביצוע .3התערבות אדמיניסטרטיבית ללא פיקוח
"היד הנעלמת" .כאשר יש יצרן בודד -ביקוש גבוה ,עליית מחירים ,כמות נמוכה ,רווחים גבוהים ברגע שיכנסו פירמות
נוספות -הביקוש יורד ,היצע גדל ,כמות גדלה ,מחירים יורדים ,רווחים יורדים ברגע שיצאו פירמות יהיה שיווי משקל ז"א
ביקוש= היצע שיקולים להתערבות הממשל בחיי החברה והמשק .1 :אידיאולוגיים :ליברליזם קלאסי )חרות ואחריות
אישית( – יפתח רק שירותי בריאות פרטיים /סוציאליזם )שיוויון ,אחריות קולקטיבית ,המדינה דואגת להכל( -לא יפתחו
שירותי בריאות פרטיים /מדינת רווחה ) אחריות הפרט על עצמו ,המדינה תתחיל לדאוג לך רק כשתגיע לקו האדום וכאן
.2פוליטיים :איפה ההון ,הרווח /ההפסד פוליטי מתחילה האחריות הקולקטיבית( -כל אחד ילך למרפאות שהוא רוצה
מאקט של הפרטה /הלאמה .אם אני לבד אני כול לעשות מינויים פוליטים .אם אני אפריט אני אזכה בקולות .3 .חברתיים :
נק' המוצא היא בניסיון לתקן עוולות חברתיות.אני יוצר תכנית של מדיניות ציבורית ז"א שאני מתערב במשק בכל מיני דרכי
לדוג' תכנית מחשב לכל ילד על מנת ליצור שוויון הזדמנויות .אפליה מתקנת /העדפה מתקנת .אני יכול להחליט לתת אזורי
עדיפות מבחינת מיסוי ,מענקים על מנת לעודד מפעלים להגיע לאזורים ולתקן עוולות חברתיות .4 .לאומיים :ביטחון מדינה,
איכות סביבה .5ניהוליים :מתייחסים בעיקר ליעילות איכות אפקטיבית במתן שרות ומוצר ,מי עושה את זה טוב יותר
הסקטור הציבורי או הסקטור הפרטי .6כלכליים :מתחלק לשניים א .שיקולים מקרו כלכליים -להפריט או להלאים כדי להשיג
צמיחה ,שיפור מאזן תשלומים ב .כשלי שוק= מצב שבו השוק בתנאי כלכלה חופשית לא מגיע לאופטימום של הקצאת
המקורות והמשאבים .לדוגמאות :מונופול טבעי ,השפעות חיצוניות בצריכה .מוצרים ציבוריים.
אבחון מוצרים :מוצר פרטי ) מזון ,ביגוד,לחם ,שוקולד ,שרותי קבורה ,בריאות(-.ניתן למנוע את השימוש בו והשימוש/
צריכה שלו אישית מוצר אגרה )טלפון ,טלויזיה,כבישי אגרה ,תחבורה ציבורית ,שרותי חינוך ,פינוי אשפה )גם פרטי(( -ניתן
למנוע את השימוש בו והשימוש /צריכה שלו משותפת מוצר/טובין ממאגר משותף )פרחי בר ,ציד חיות,שדות נפט ,דיג
באוקיינוס( -לא ניתן למנוע את השימוש בו -והשימוש /צריכה שלו אישית מוצר ציבורי )מדרכה ,ים,ביטחון לאומי( -לא ניתן
למנוע את השימוש בו -והשימוש /צריכה שלו משותפת מוצר פרטי -קל לאמוד כלכלית ואיכותית .השימוש או הצריכה אישית.
המוצר ניתן למניעה .הפרט יכול לבחור אם לצרוך את המוצר או לא .הפרט יכול לבחור את סוג סוג המוצר או איכותו.
התשלום עבור המוצר יתבצע אך ורק אם הפרט ישתמש /יצרוך את המוצר .שאלות ההקצאה ) כמות ומחיר( נעשות ע"י
המכניזם של כוחות השוק .מוצר ציבורי -קשה למדידה איכותית וכמותית .נצרך במשותף ובו זמנית ע"י רבים .קשה למנוע
את הצריכה /השימוש במוצר ממי שלא שילם עבורו .שאלות ההקצאה )כמות ומחיר( נעשות בתהליך פוליטי .למרות
שהממשל מספק מוצר זה ,הדבר אינו אומר שהוא מוצר ציבורי )אוטובוס( .ההבדל בין הסקטור הפרטי לציבורי הוא
שהפרטי מספק רק מוצרים פרטיים ואילו הציבורי מספק גם מוצרים ציבוריים וגם פרטיים .תנאים מצטברים להתערבות
הממשל :קיומו של כשל שוק ,היכולת של הממשל לפתור את כשל השוק.
דוגמאות לכשלי שוק :א .מוצר ציבורי :תופעת FREE RIDERמאחר ולא ניתן למנוע את השימוש במוצר ציבורי וקשה
למדוד את מידת הצריכה או השימוש במוצר על ידי כל אחד מהפרטים ,לא ניתן לקבוע מחיר למוצר ציבורי )רק אגרות או
מיסים( .אם ישאלו את הפרטים כמה הם מוכנים לשלם עבור המוצר לפי הצריכה שלהם רבים ישקרו ויטענו שאינם צורכים
את המוצר כלל או שהצריכה שלהם מופחתת -זהו סוג מוצרים אותם הסקטור הפרטי לא מעוניין לספק או לייצר שכן כל אחד
יכול ליהנות מן המוצר ולא ניתן להבטיח שישלם על כך את התמורה המתאימה ב .השפעה חיצונית בצריכה -צרכן א קונה
מוצר ומשתמש בו ,צרכן ב לא קונה את המוצר אך משתמש בו או על ידי הנאה או שהוא ניזוק ממנו לדוגמא :סיגריות,
הייטק ,ילדים מחונכים של שכן .ג .יצור וצריכה -חיוביות ושליליות ,הממשל מתערב ויכול לחוקק חוק מניעת עישון בציבור
ומגן על הניזוק .ד.מונופול טבעי -כאשר המונופול לא טבעי יש הצדקה להתערבות ויש להסיר את המונופול ולאפשר כניסה
של מתחרים לשוק ,לדוג' מייקרוסופט .דוגמאות למוצרים א .חינוך – מוצר אגרה ,ניתן למניעה ,הנאה משותפת -חינוך פרטי
זה חינוך יחידני ואז הוא הופך להיות מוצר פרטי לחלוטין מה הם יעדי החינוך :חינוך ערכי ,השכלה ,צמצום פערים חברתיים,
זול ,בטחון ובטיחות ,בריאות ,כישורים חברתיים ,מיומנויות למידה ,חברה= בארץ יש כשלון בהכל .ב .פינוי אשפה -מוצר
פרטי ,ניתן למניעה ,צריכה אישית .פינוי אשפה יכול להיעשות על ידי רשויות מקומיות ,קבלנים ,האדם עצמו .בבית פרטי
ניתן למנוע אותו וההנאה היא אישית אך בבניין משותף לא ניתן לבדוק מי זרק מה.
רפורמה במינהל ציבורי בישראל/גל נור ,רוזנבלום ,ויראוני -מאמר 4.1מגזר ציבורי גדול מידי )גבול מרכוז( ריכוזיות רבה
של השלטון )גבול מרכוז( העדר שביעות רצון מהשירותים הציבוריים )ביוקרטיה( כישלונות בביצוע )ביוקרטיה( .המצב
הקיים בישראל :מעורבות פוליטית רבה -הפוליטיקאים מתערבים יתר על המידה בעבודת המינה"צ -העדר שירות מדינה
הומוגני -בכל משרד ממשלתי מקבלים שרות שונה .מבנה שכר לא הגיוני -מזכירות מקבלות יותר כסף ממנהלים במגזר
הפרטי ,שיטות פיקוח מיושנות וריכוזיות יותר .העדר תרבות של עצמאות מקצועות ,ושל מכוונות ללקוחות .דו"ח קוברסקי-
שיפור שירות ,הקמת מכללה ,הערכה ,מעמד המנהל ,תורת הניהול ,מניעת פוליטוזציה ,בני מיעוטים ,נשים ,האצלת
סמכויות ,מנהל סגל בכיר ,תהליך תקצוב ,תקשוב .ועדת סוזמן -עבודת מטה ,הקמת משרדים ,לדוגמא -ברוח "הרדיקאלים
הבררני" הנדיבות יזמה את תכנית המשרדים לדוגמא -הואצלו סמכויות של תקני כ"א ,טיפול בפרט ובגימלאות .ןעדי
התכנית -הפיכת הנציבות למטה מקצועי ,ביטול התלות וההזדקקות המתמידים בנציבות המגבילים וגוזלים זמן ,חיזוק
מעמדו האוטונומי של המשרד הכולל חובות לתפוקות .בשלב זה נוספו משרדים נוספים ,כל שינוי המבוצע מדוח ישירות ע"י
המשרד למחשב ,ומבוקר ע"י הנציבות" .האצולה מחייבת = :פיתוח כלי ניהול משופרים דוגמת ממדים אפקטיביים להערכת
עובדים ,קידום מיעוטים ונשים ושיפור השרות לאזרח .הנציבות תסייע ותפקח אחר גיבוש המדיניות בתחומים אלה,
הסיבות לכישלון הרפורמה – ע"פ דרי הפוליטיקאים מעדיפים שירות ציבורי חלש ,שינויים פוליטיים – השלטון התחלף כר
התחלתי – אין המנה"צ בישראל ,מתנגדים – עובדים בכירים ,איגודים מקצועיים ,אגף תקציבים ,החשב הכללי באוצר ,מ.
המשפטים ,זמן – תקופת הבשלה ארוכה ,הוא מרכיב חיוני בחייה של הרפורמה המלצות ,כללו תחומים רבים ומגוונים לא
נבחר אחראי חיצוני למערכת .סוכן שינוי חלש ,האצלת סמכויות מעטות מהנציבות בלבד.
על ההפרטה – SAVASמאמר 4.4הפרטה פירושה הגברת ההסתמכות על מוסדות פרטיים והפחתת ההסתמכות על
השלטון לאספקת צרכים חברתיים .מתנגדי ההפרטה :הפרטה היא מסירת רכוש הממשלה ותפקידיה לידי עסקים פרטיים.
מונופולים ממשלתיים -נקודת התורפה העיקרית של השירותים הציבוריים היא היותם מונופול .מונופול לרוב אינו משרת את
האינטרסים של לקוחותיו ,אינו יעיל ומנצל את הצרכן .בעקרון ההפרטה עדיפה אולם ישנם תפקידים ברורים שצריכים
להישאר בידי הממשלה כגון ביטחון המדינה 7 .חלופות הפרטה (1) :-עבוד בקבלנות/התקשרות חוזית שבה הממשלה
בחרת קבלן פרטי למטרות רווח או מלכ"ר לביצוע השירות וממשלה משלמת לו (2 ) .זיכיונות הממשלה מעניקה לגופים
פרטיים שמבצעים את העב' ומחייבים ישירות את הלקוח ) (3מע' שוברים כשהממשלה מנפיקה שוברים לזכאים לקבלם
ואלה משיגים את נשירות הנחוץ בשוק החופשי (4) .סובסידיות ליצרני שירותים כך שיספקו את השירות הרצוי בהנחה
לזכאים ) (5השוק כשהיצרנים מבחינים בצורך בטובין ושירותים ומספקים אותם בתשלום לכל דורש (6 ) .הסדרים וולונטריים
כשארגונים מכרים את הצורך ומבצעים את העב' באמצעות מתנדבים/גיוס תרומות (7 ) .שירות עצמי כשמשפ' או הפרט
מבצעים את השירות באופן ישיר .מאפיינים המעודדים הפרטה -מקדם תחרות ,נענה להעדפות הצרכן ,יעיל מקשר ,עלויות
לתועלת ,משיג יתרונות לגודל ,מאפר חלוקה מחדש של העושר ,מקדם מטרות נוספות ,מטפל בשירותים קשים להגדרה,
מחייב ריבוי ספקים ,חסין יחסית מפני תרמיות ,מגביל את מספר עובדי המדינה .ראיות ליתרון ההפרטה -מוכח כי
התקשרות חוזית לאספקת שירות עדיפה לרוב על שירות באספקת הממשלה ,נמצא כי השירות הקבלני עולה פחות וניתן
באיכות שווה או עדיפה .לגבי אספקת חשמל ותפעול בתי חולים קיימים נתונים סותרים .מגמות הפרטה חדשות -שירותי
כליאה הופרטו ,תפקידי פיקוח טיסות ,מערכות פרטיות לאספקת מים ,לוויני תקשורת פרטיים ,בבריטניה חברות רבות
הופרטו וגם המגורם הציבוריים .בארה"ב הוקמה אולימפיאדה שלמה במימון המגזר הפרטי .מסקנות ההפרטה -להפרטה
פוטנציאל אדיר .ההפרטה מציעה יותר דרכים ובדרך כלל טובות יותר לסיפוק צרכי החברה בטובים ובשירותים .רוב
השירותים החברתיים ניתנים להפרטה .יש לבחון כל מקרה לגופו.
יח' :5חלוקת עבודה במינהל הציבורי
חלוקת עבודה היא סוגיה מרכזית בניהול שכן מייחסים למבנה הארגוני השפעה מכרעת על אופן תפקודו של הארגון.
המבנה הארגוני מסדיר שני עניינים עיקריים.1 :חלוקת המשימות הכלליות של הארגון למשימות משנה והטלתן על יחידות
ועל תת-יחידות )הממד האנכי( .2יחסי גומלין בין היחידות לבין עצמן ברמות השונות של המדרג ) הממד האופקי( סיבות
בסיסיות לחלוקת העבודה .1 :יכולתו של האדם היא מוגבלת ,כך גם יכולתה של היחידה הארגונית .2מורכבות הבעיות
והמשימות איתן מתמודד האדם דורשת מומחיות .מישור תיאור -מי עושה מה? חלוקת העבודה מוסברת כתופעה .במישור
זה אנו מציגים דוגמאות בלקוחות מהמציאות ושואלים מדוע חולקה העבודה בדרך זו ולא בדרך אחרת .מישור נורמטיבי -מי
צריך לעשות מה? הדיון נסוב סביב הניסיון לשפר את יכולת ההתמודדות של הארגון עם בעיות והזדמנויות ואת יכולת
הארגון להשיג את יעדיו .זאת על ידי שינוי חלוקת העבודה הקיימת בארגון ,ומתוך ההנחה המתייחסת למבנה הארגוני
השפעה מכרעת על אופן תפקודו של הארגון.
שאלת חלוקת העבודה באה לידי ביטוי במספר רמות .1 :חלוקת עבודה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי .2חלוקת
עבודה בתוך המגזר הציבורי עצמו :בין משרדי הממשלה /בתוך המשרד הממשלתי -בין היחידות השונות /בין המשרד
הממשלתי לבין גופים הפועלים מטעמו )חברות ממשלתיות ,רשויות( /בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי
סיבות לעריכת שינוי במבנה הארגוני .1 :ליקויים בתפקודו של הארגון .2ייעול .3הידוק השליטה של הדרג הפוליטי .4
התאמת הארגון למילוי תפקידים חדשים .5רתימת הארגון להשגת חזון חדש .6צמצום המגזר הציבורי .7שינוי שמו .8
שינויים בסביבה ,במשאבים ,בבעיות
הגישה מישור נורמטיבי -גישות מתורת המינהל התפתחות חקר חלוקת העבודה :חלוקת עבודה ושינוי ארגוני
הקלאסית= הדגם הוובריאני -חלוקת עבודה= פיצול משימה גדולה לתת משימות קטנות והטלת כל משימה על אדם או על
יחידה אחת .אסכולת הניהול המדעי= עקרונות הניהול ,גוליק ,פאיול ,ארוויק ואחרים ,שאפו למצוא את הדרך המיטבית
לחלוקת עבודה בארגון ,הם הניחו שיעילות היא מטרתו העליונה של הארגון ,וכי היעילות תלויה בעיקר במבנה הארגוני –
התאמת העובדים למבנה .גוליק מנה 4דרכים לקיבוץ פעולות בארגון :מטרה משותפת ,תהליך משותף ,לקוחות משותפים,
אזור גיאוגרפי משותף.
הביקורת של סיימון ) =(1950לכל ארגון /יחידה יש בדרך כלל יותר מבסיס משותף אחד ,השאלה אינה איזה קריטריון יקבע
כיצד לקבץ פעולות שונות אלא איזה קריטריון יועדף .יתרה מזאת חלוקת עבודה בארגון אינה חייבת להיות קבועה .וורן
בניס= הארגון העתידי יהיה מעין מאגר של אנשי מקצוע במגוון תחומים והנהלתו תעסוק בציוות קבוצות עבודה ארעיות לפי
הצורך .שנות ה 60-כץ וקהאן= ביקורת על ההתייחסות לארגון כמערכת סגורה ,יש לראות בארגון מערכת פתוחה .עקרון
עיצוב מחדש= ארגון נטול מחיצות ,להעמיד במרכז את כללי -אין הכרח שתהיה דרך אחת ויחידה להשגת המטרה.
התוצאות )לפי לקוח ,מוצר ,תהליך(
שיקולים בחלוקת עבודה מישור תיאורי 3 -דוגמאות .1פיצול יחידה ארגונית לשתי יחידות .היחידה הראשונה תמשיך
לעסוק בכל הפעילויות שלה ,למעט פעילות אחת שתועבר ליחידה החדשה שתעסוק בה בלבד .2 .ניסיון להעביר סמכויות
ואחריות בנושא מסוים מיחידה ארגונית אחת ליחידה ארגונית אחרת .3 .שינוי ארגוני בתוך היחידה -שינוי המבנה הארגוני
וחלוקת התפקידים
התנגדות לשינוי הבנת התנגדות עובדים לשינוי עשויה לעזור לנו להבין הצלחה וכישלון של שינויים ארגוניים שנעשו .כמו כן
התייחסות לסוגיית ההתנגדות לשינוי מהווה כלי חשוב לתכנון של חלופות לחלוקת עבודה ולהערכת היתרונות והחסרונות
של חלופות .כמו כל שינוי גם שינוי ארגוני טומן בחובו את הלא נודע .הוא תובע מעובדים וממנהלים להסתגל למצבים חדשים
לעיתים לסגל תהליכי עבודה ונהלים לא מוכרים .יש ששינוי כרוך בהחלפת ממונה ,בהכפפות עובדים חדשים לממונה,
בהתנתקות פיזית מהמשרד שהעובד בילה בו שנים אחדות .דאונס ,בכל שינוי ארגוני יש מרוויחים ויש מפסידים .יש מי
שזוכה לקידום בדרגה ולהרחבת תחום אחריותו ,ויש מי שמקבל בוס שאינו אהוד .כאמור שינוי ארגוני אינו שינוי טכני ,הזזת
קובית לגו של הארגון מזיזה בני אדם ,לעיתים בניגוד לרצונם ,ןמשנה את מפת העוצמה בארגון .כיוון שיחסי עוצמה הם יחסי
סכום אפס ,יש לצפות להתנגדות עיקשת של מי שעלולים להפסיד וועדי עובדים בארגונים רבים נטלו על עצמם את מלאכת
המאבק בשינוי ארגוני הן משום שהם שואפים להגן על העובדים מפני פגיעה בתנאי עבודתם ובמעמדם והן מפני שהם נוטים
לראות בכל מהלך יזום של ההנהלה הזדמנות לקדם את ענייני העובדים.
פוליטיקה ומינהל בחלוקת עבודה דרי טוען שהתנגדות לשינוי מאפיינת גם את הפוליטיקאים .זאת ועוד ,לדידו של דרי
החלופות לחלוקת העבודה נקבעות גם כנגזרת של שיקולים אינטרסנטיים אישיים ומפלגתיים ,וגם מתוך התפיסה של מקבל
ההחלטות את האינטרסים הלאומיים .הפתרון העדיף שהוצע במדינות שונות וגם בישראל היא אינטגרציה מלאה בין תכניות
לפעולות ,דהיינו יצירת משרדי ממשלה גדולים או משרדי עצמה על שימנעו או יצמצמו את הצורך בתיאום בין משרדי )מתוך
דוח ועדת קוברסקי( אולם ניסיון זה לא הצליח .בכל חב' דמוקרטית קיים החשש מפני צבירת עוצמה בידי אדם /גוף אחד.
החשש קיים לא רק בגלל שכוח משחית אלה בעיקר משום שגוף זה מייצג ערכים מסוימים ואם יהיה הכוח בידו יתכן שלא
יוכל להתקיים תחרות חופשית בינו ובין ערכיו לגיטימיים אחרים .שילץ :מבנה ארגוני משקף את הערכים של הארגון .ברמת
החברה והמדינה ,המוסדות של החברה מגלמים את הערכים של החברה כולה ,אם זו חברה דתית נמצא ערכים דתיים
ומוסדות שמייצגים את הדת )משרד הדתות( .כשמדובר בחב' סוציאליסטית נמצא מוסדות שמדברים על רווחה )ביטוח
לאומי(.כדי לעשות שינוי ארגוני או לצמצם ולפצל ,מה שקובע זה הגיבוי הפוליטי הבכיר .כשעושים שינוי ארגוני משנים הכל
ומי שנמצא בעמדות בכירת לא מעוניין בזה בגלל הפחד לאבד מכוחו ומסמכותו .שינוי ארגוני הוא תהליך בעייתי ברמה
האישית והארגונית )ערכי הארגון( ,ישנה התנגדות .הסיכוי היחיד הוא מחוייבותם הרבה של הדרגים הפוליטיים הבכירים.
דוג' לשינויים ארגוניים א .איחוד משרד העבודה והרווחה -שיקול של יעילות וחיסכון בכ"א .שיקולים של איחוד ופיצול
במבנה הביוק' מסקירת התפתחויות שונות נראה כי האיחוד התמהמה בשל מחלוקות פוליטיות מפלגתיות .ב .קליטת
עלייה :הסוכנות היהודית ומשרד העלייה -בתחילה פוצל הטיפול בעולה כך שהסוכנות היהודית הופקדה על קליטה ראשונית
חצי שנה בארץ וטיפול בעולים נזקקים במיוחד .משרד הקליטה הופקד על טיפול בקליטת קבע .בעקבות ועדה הומלץ לאמץ
חלופה מבנית כלומר לבטל את הפיצול בקליטה ולהעביר את מלוא האחריות על קליטת העולים לידי הממשלה .בעקבותו
הוסכם להעביר מטלות מהסוכנות היהודית למשרד לקליטת עליהה .זמן קצר לאחר חתימת ההסכם נסוגה הסוכנות
מהתחייבותה לבצעו ומשרד הקליטה מצידו לא תבע בתוקף את מילוי ההסכם.
ביזור וריכוזיות הגדרות ריכוז -כתהליך משמעו צמצום סמכות ההחלטות של גורם אחד בעניין מסוים והרחבת סמכות
ההחלטה של גורם אחר באותו עניין .ביזור -בתהליך זה ניתנת לגורם מסוים הרשאה או הסכמה להחליט בעניין מסוים
שהיה נתון קודם לכן בתחום סמכותו של גורם אחר .פרופ' סיימון -מגדיר את המונחים " :ארגון מינהלי הוא מרוכז במידה
שההחלטות נקבעות בדרגים הגבוהים יחסית והוא מבוזר במידה שההנהלה המרכזית מאצילה מסמכויותיה לדרגים הנמוכים
המינהל" אין הפרדה דיכוטומית בין מרכוז וביזור -הגדרת המושגים ריכוז וביזור אינם מוחלטים אלה יחסים ,כתוצאה מכך
לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם הארגון מסוים הוא מבוזר או מרוכז .ניתן להעריך מצב של ארגון באופן השוואתי .לא
יתכן ביזור מוחלט היות וזה נוגד את עיקרון המידרגיות בארגון הביוקרטי ,הקובע שכל דרג כפוף לזה שמעליו ,ולא יתכן
מרכוז מוחלט היות וזה נוגד את עיקרון חלוקת העבודה בארגון ,הקובע שכל תפקיד כורך סביבו סמכויות מסוימות בביצועו.
פרופ' גרוס הציג את התנהגות הארגונים כמטוטלת הנעה ממצב של ביזור יחסי .
גישות שונות לפי פלסר ) (1965הגדיר 3גישות להתייחסות למושג ביזור :הגישה הפוליטית :רואה בביזור חלק בלתי
נפרד מהזירה הפוליטית -ממפת העוצמה ומחלוקתה .ביזור פוליטי= הענקת עצמה לאזרחים .ביזור מנהלי= אצילת סמכויות
לדרגים הנמוכים בארגון) .למרות מצבים של ביזור מינהלי ,ניתן לעיתים רבות לזהות שליטה פוליטית ריכוזית( .אחד היעדים
העיקריים של הביזור הוא העברת הסמכות לקבה"ח לידי יחידות אזוריות /מקומיות )הביזור אינו בהכרח עדיף .הגישה
הדוקטורינית :גישה זו נוטה לזהות ביזור עם דמוקרטיה וחירות .אופיינית למתייחסים לביזור במסגרת תפיסה רומנטית של
מקומיות .פלסר טוען כי ניתן לקיים ביזור בלי דמוקרטיה והשאלה היא לא בידי מי הסמכות והכוח אלא כיצד מתנהלת
המסגרת הארגונית/שלטונית הגישה המנהלית :לדברי פלסר קיים ניגוד הכרחי בין שני בסיסים עיקריים לחלוקת עבודה:
תפקיד ושטח .כל רשות שלטונית קיימת כדי למלא יעודים רבים בשטח הנתון) .חלוקה לתפקיד=בריאות ,חינוך וכ"ו ,כל
יחידה אחראית על חלק מהמשימה ,חלוקה לשטח= ראיה כוללת ,חוסר אחידות ברמה הלאומית(.
ביזור 4 :דפוסים .1 :דקונצנטרציה -שעיקרה האצלה כמותית של סמכויות מן הדרגים הבכירים לדרגים הנמוכים .2 .ביזור
תפקידי -שעיקרו ביזור סמכויות בנושא ספציפי ומוגדר ליחידת משנה .3ביזור מבני -נותן אוטונומיה בקבלת החלטות
קשיים ליחידת בת נגזרת ..4ביזור פדרלי -הנותן אוטונומיה בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות ליחידות משנה רבות
בביזור נעוצים באופיו של המינהל הציבורי.1 :המערכת הציבורית נתונה לביקורת ציבורית ולרוב העומד בראש ייתן את הדין
.2הביזור מכביד על התיאום וגורם לאי שוויון )מועצה מקומית ענייה מול עשירה( .3ביזור גורם לסטייה מהחוקים )טלפון
שבור( .4בביזור היעילות הכלכלית נפגמת היות וישנו ציוד כפול ,מידע כפול ,מומחים כפולים ועוד .5הביוקרטיה הינה
שמרנית מיסודה למרות פירוק המבנה הביוקרטי הוא קשה מאוד .6 .ישנו קושי בפיתוח מדדי ביצוע להערכת התרומה של
יחידות המשנה לתפוקת הארגון .יתרונות :יכולת למידה /גמישות ,חידוש והתאמה לנסיבות לא מוכרות -הסתגלות לשינוי.
/השתתפות אזרחים בקבלת החלטות /הענות לדרישות ולצרכים המאפיינים אזור או קבוצת אוכלוסייה מסוימת .ניתן להשיג
יעדים בשיטות עבודה פחות ביוקרטיות / .תהליכי קבלת החלטות מהירים /דמוקרטיזציה -השתתפות אזרחים בקבה"ח/ .
מאפשר הענות הממשל לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות /הטלת אחריות ושותפות על עובדים ,מורל גבוה /מקרבת
שירותי כ"א לאלה הזקוקים להם / .משחרר את הדרגים הגבוהים מטיפול בנושאים יומיומיים ומגדיל אצלם את הזמן
לפעולות חשיבה ותכנון /קבלה יעילה של בעיות תוך קירבה למקום ללא בעיות תקשורת ועם אינפורמציה רבה /מפחית את
עומס התקשורת ומונע סחבת ופתרון בעיות / .נותן אפשרות לקבוצות מקופחות יותר קירבה והשפעה ברמה מקומית / .נותן
תמריץ לפיתוח הארגון /המנהלים והעובדים נמצאים במגע ישיר /משפיע על הנעת העובדים ועל רמת המורל /מגביר את
הליכוד הקבוצתי ומפחית את העוינות כלפי ההנהלה /המנהלים רואים את תוצאות החלטותיהם חסרונות :סיכון של חוסר
עקביות וחוסר הוגנות במה שנוגע לניהול ולמדיניות כ"א /השליטה על המערכת יכולה להיות קשה יותר במערכת מבוזרת /
קיים סיכון של אי עקביות בפעולות הארגון /חוסר אחידות של המערכת /יכולת תיאום קשה יותר שגוררת יריבו /אין ראיה
מערכתית /תת-אופטימיזציה של המערכת נובע מאופטימיזציה של היחידות בארגון /מפתח לוקאל פטריוטיזם וגורם
לפגיעה במטרות הלאומיות /יוצר כפילויות ובזבוז /פוגע ביתרונות הגודל מבחינת ציוד חדיש ומתוחכם וקבלת שירות של
מומחים ,תופעת הריץ רץ גורמים אובייקטיביים המשפיעים על מידת הביזור בארגונים .1 :גודל הארגון גדול -מבחינת
מספר עובדים ,מספר לקוחות ,פריסתו הגיאוגרפית .2מידת מורכבות ארגון גבוהה -מספר נדבכים ,מספר נושאים,מספר
סניפים .3מידת השתנות הסביבה גבוהה .4פילוסופיה מינהלית של המנהלים ושל הארגון גבוהה .5רמה טכנולוגית של
הארגון
ריכוז :יתרונות :אחידות /פיתוח התמחות בהיבטים טכניים של ניהול כ"א /יתרונות לגודל /פתרון לבעיית התיאום /חסכון
)תופעת הריץ' רץ( /שירותים ברמה גבוהה ביחס לתקציב /ביטול כפילויות חסרונות נוקשות של המערכת /חוסר גמישות,
אי-הענות לצרכים משתנים /מפתח נטייה אצל מנהלים לעקיפת כללים והנחיות /תחרות בין יחידות על זמנם של המומחים /
קושי לשתף אזרחים בחיי הציבור ובחיים הפוליטיים המקומיים /חוק התיאום הפוחת של דאונס ,חוק השליטה הפוחתת
מגבלות הריכוז לנדאו ואיגל ) (1981מונים 4מגבלות לריכוז .אם ארבעתן קיימות תהיה עדיפה הגישה הביזורית :גבולות
השליטה המדרגית /מגבלות יכולת הלמידה /המתח שבין סמכות התפקיד לסמכות המומחה /המבנה הלא פורמלי
מה עדיף -ריכוזיות או ביזור ? * תלוי במשימה שעל הפרק )לנדאו ואיגל יח' (68, 5לגבי כל משימה יש לבדוק היכן היא
מקוטלגת והאם יתרונות הביזור מתממשים :משבצת -1ריכוזיות )תאונות בדרכים( משבצת -2ביזור )תקצוב ,עונש מוות(
משבצת -3ביזור משבצת -4ריכוזיות )הקמת המדינה( * שיטת ארגון דורשת בחינה לאור יעדים וערכים ,לאיזה דרג רצוי
לאצול סמכויות לקבלת החלטות בארגון -לשאלה זו אין תשובה קלה הדבר תלוי במידה רבה .1 :באופי הסמכויות המואצלות
.2בכישורי ההנהלה .3במידת ההלימה של מערכות התמיכה .4בגורמים חיצוניים בסביבה
יחסי השלטון המקומי -מרכזי בישראל האמנה האירופאית לשלטון עצמי-מקומי ניסוחה החל ב 1968 -הסתיים ב-
.1 :1985הרשויות המקומיות הן אחד מהיסודות העיקריים של כל משטר דמוקרטי .2 .זכות האזרחים להשתתף בניהול
ענייני ציבור הינה אחד העקרונות הדמוקרטיים .3 .האמונה היא כי השלטון המקומי מאפשר לממש זכות זו באופן הישיר
ביותר .4 .קיומן של רשויות מקומיות בעלות אחריות ממשית יכול לספק מנהל יעיל שהוא גם קרוב לאזרח) .לא רק קרבה
פיזית אלא במובן של דאגה לאזרח( .5ממשל עצמי מקומי משמעו זכותן ויכולתן של רשויות מקומיות לכוון ולנהל תחת
אחריותן חלק משמעותי מענייני הציבור -לא רק זכות גם יכולת לממשה )אין לראות ברשות מקומית רק סוכן מטעמה של
רשות עליונה אלא גוף הנושא באחריות( .6 .אין להעביר אחריות לרשויות המקומיות אלא במסגרת החוק .7הרשויות
המקומיות הן ישויות פוליטיות הפועלות בזכות עצמן ולכן יש להקנות להן שיקול דעת מלא בכפוף לחוק ,להפעיל יזמות.
מאפייני יחסי השלטון המקומי מרכזי בישראל :דרי ) -(1994השלטון המקומי הוא "קבלן משנה" של השלטון המרכזי וברוב
התחומים הוא מבצע מדיניות שנקבעה בדרג המרכזי בלי להיוועץ בו / .השלטון המרכזי קובע מדיניות למדינה כולה ולכן היא
אינה מותאמת לצרכים מקומיים /.השלטון המקומי נושא באחריות " לחלק משמעותי מענייני הציבור" /לרשויות המקומיות
בישראל )גם בבריטניה( אין סמכויות מעבר לאלה שהוענקו להן במפורש )בניגוד לסמכות כללית שבמרבית מדינות אירופה(/
דרי -השיטה הריכוזית גורמת ל.1 :מספר קטן של מוקדי הכרעה ולעומס יתר על מוקדי ההחלטה המביא לטיפול במשברים
ויוצר הזנחה של נושאים שבשגרה .2 .שלטון רחוק ,הנוטה להאחדה "התכנסות לממוצע" ולא יצירת חלופות מתאימות.3 .
הדרג הנבחר ברשויות המקומיות -עומד למבחן -חשש מבוחריו אם ינהג לפי הנדרש ממנו ברמה הפורמלית וחשש ממבקריו
)בשלטון המרכזי( אם ינקוט בצעדים עצמאיים .4 .המרחק של השלטון המרכזי מגן עליו מפני הצורך לשאת באחריות
והאשמה מוטלת על ראש הרשות .התפתחות יחסי השלטון המרכזי מקומי בישראל 1949שר הפנים " :אנו מכירים
בזכות ההגדרה העצמית של הרשויות המקומיות ובכל מקרה שטובת הציבור בכללו אינה דורשת את התערבות השלטונות
אנו רוצים להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה מוחלטת" -1976ועדת זנבר - ,עבדה בקדחנות 5שנים ) (1976-1981
על מנת להגיש המלצות לממשלה בדבר היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי .תפקיד הועדה :חלוקת תפקידים,
מימון מערכת התקציבים לשלטון המקומי ,סדרי פיקוח ובקרה ,שינוי מפת הרשויות המקומיות ,ולהמליץ על עקרונות חוקת
יסוד לשלטון מקומי ) .ההמלצות במאמר -1978 (5.1לראשונה ,בחירות ישירות לרשויות מקומיות .יוני -1981המלצות
ועדת זנבר – 10קווי יסוד ) עמוד ( 81מגדירה מחדש את מעמדו של השלטון המקומי .יוני -1985אישור ממשלה על דו"ח
ועדת זנבר ובמקביל יזמה את חוק יסודות התקציב )הגדלת סמכויות התערבות לשר הפנים ולשר האוצר( שנת הכספים
– 1985/6מהפך במימון הרשויות ) עד אז שליש רשויות ,שני שלישי תקציב המדינה ,היום 65%הכנסות עצמיות34% ,
השתתפות ממשלה -1990 (.קליטה ישירה -1992ועדת נאמן -הועדה הציבורית ליישום דוח מבקר המדינה על מתן
תמיכות למוסדות על ידי הרשויות המקומיות.
יחידה – 6התקציב
תקציב= מסמך הכולל מילים ומספרים שמייצגים הוצאות והכנסות .התקציב קושר מטלות עם כמות המשאבים הדרושה
לביצוען .תקצוב בהגדרתו הרחבה יותר עוסק בתרגום משאבים כספיים למטרות אנושיות .הואיל והמקורות מוגבלים יש
להוציאם למטרות שונות .תהליכים תקציביים הם מנגנוני ההכרעה הכלכלית ופוליטית .
התקצוב ע"פ וילדבסקי*:התקציב הוא" דבר מה פוליטי" וישנם מס' פירושים אשר מסייעים לעמוד על אופיו הפוליטי של
התקצוב הציבורי *תקציב הוא מסמך הכולל מילים ומספרים המציינים הוצאות והכנסות *התקציב קושר מטלות עם כמות
המשאבים הדרושה לביצוען *תקציב ציבורי מתאר הוצאות כספיות *תקציב הוא מעין חוזה בין בית הנבחרים לרשות
המבצעת *התקציב משקף ניצחונות ותבוסות ,הסכמים ,פשרות וניגודים *התקציב מאפשר לשמור על הקופה הציבורית
*התקציב קושר רצונות של יחידים עם החלטות ציבוריות *התקציב משקף קדימויות * התקציב מלמד אם החברה
גיימס פסלר :מנה תכונות אחדות של תהליך סוציאליסטית *התקציב משקף את המדיניות הפיסקאלית של הממשלה
התקצוב הציבורי בארה"ב הנותנות יסוד לצפות שהוא יהיה שיטתי ורציונאלי ואולם בשום מדינה דמוקרטית )כולל ארה"ב( אי
אפשר לאפיין את תהליך התקצוב בתהליך רציונאלי של קבה"ח .וילדבסקי :השיטה שלפיה יש לקבוע קודם כל יעדים ואח"כ
לזהות חלופות ורק אח"כ להכריע בינהן אינה יעלה לבחינת היתרונות והחסרונות של החלופות השונות ואינה יכולה לשמש
מתכון ללמידה .שיטה תחשה רציונאלית אם היא מקילה על חישוב היתרונות והחסרונות כך שאפשר להגיע להכרעה
להשתמש בהיסטוריה כדי לתקן טעויות לרתום עוצמה פוליטית לקבה"ח באמצעות תמריצים ארגוניים ואף פעם אין היא
מדרגת יעדים או משאבים בנפרד אלה תמיד יחד .התקציב מהותו ותפקידיו -וילדבסקי :מימד חשבונאי -מסמך המתאר
הוצאות בצידם של פריטים או תכניות מימד התנהגותי -ציפיות המחוקק מהממשלה ביחס לביצוע התקציב מימד כלכלי-
מכניזם להבטחת יעילות וחיסכון בהוצאות .מימד משפטי -התקציב הוא חוזה משפטי ,כשנותן הכסף מצפה שהמקבל יבצע
ויגשים את המטרות שהוצבו בפניו.
5מאפייני התקצוב הציבורי -איירין רובין .1 : 1990מגוון גדול של שחקנים שלהם יעדים שונים קדימויות שונות ויכולת
שונה להשפיע על התקציב -תהליך התקצוב נועד לגבש הסכמה על התקציב.2 .המשלמים בפועל והמחליטים על ההוצאות
הן שתי קבוצות נפרדות -לכן על הנציגים מוטלת אחריות לוודא שההוצאות כלולות במס' התקציב.3 .התקציב הוא מעין
חוזה בין הציבור לבין הרשות המבצעת.4 .חשיפה לסביבה יש לקחת בחשבון גורמים סביבתיים כמו זמינות משאבים,
קשיחות בעקבות החלטות והתחייבויות קודמות.5 .אילוצים -החלטות ציבוריות טומנות בחובן אילוצים מנהליים רבים )הצורך
באישור מראש(.
הפן הפוליטי של התקצוב – 2הפירושים הראשונים שאובים מתורת הניהול והכלכלה הנורמטיבית ושימשו יסוד לרבים
מהניסיונות לתקן את תהליך התקצוב ,לצמצם את התערבות הפוליטיקאים ,ולהגביל את חשיפתו להשפעות קב' אינטרס
השואפות לקדם רק אינטרסים צרים ולא של כל החברה *שחקנים פוליטיים מתערבים בהחלטות ענייניות -יש לשמור עליו
מפני שחיתויות ולהגביל את התערבות הפוליטיקאים ,הכרעות תקציביות צריכות להתקבל על יסוד שיקולים של יעילות.
*התקציב נתון להשפעה מוגזמת של קבוצות אינטרסים -הוא פוליטי מפני שתוצאתו אינה משקפת את רצון כלל הציבור אלה
את רצון אלו שהכיס מאפשר להם להפעיל שדולות מקצועיות ולקנות קולות 3 .הפירושים הבאים נותנים ביטוי לביקורת על
הגישה הנורמטיבית לתקצוב )ולדבסקי( ,הטענה העיקרית היא כי תהליך התקצוב משקף שיטה פוליטית מסוימת ומי
ששואף לשנות את התקצוב בעצם רוצה לשנות את השיטה הפוליטית* .תהליך התקצוב הוא אינקרימנטלי )תוספתי( -מהותו
היא מו"מ בין שחקנים אחת לשנה* .בתהליך ישנן חילוקי דעות על חשיבותן של תכניות שונות -בתקציב מוגבל לא ניתן
לעשות הכל* .השפעת התקציב היא במוקד התהליך הפוליטי -כל אחד הרוצה להשפיע עשוי להשתתף בתהליך כדי להביא
לאישור ההקצאה החשובה לו.
כיצד לתרגם רצונות של פרטים להכרעות ציבורית?בתהליך התקצוב אין כל דרך לערוך השוואה בין התועלות לעלויות
לפרט מסוים לבין התועלות והעלויות לפרטים אחרים מבלי להזדקק לשיפוט ערכי ובשיטה הדמוקרטית נציגי הציבור
הפוליטיקאים הם המופקדים על השיפוט הערכי של תועלות מול עלויות 5 .טיעונים המבהירים את תרומתה ומגבלותיה של
כלכלת הרווחה.1 :כל ההחלטות הציבוריות מטרתן לשפר את רווחת החבר .2רמות הרווחה של הפרטים בחברה הם אבני
הבניין של רווחת החב' .3לכן כל מה שמשפיע על רווחתו של הפרט משפיע על רווחתה של החברה .4עלינו לקבל את
שיפוטו של כל פרט באשר לרווחתו שלו .5היינו רוצים שיהיה לנו הליך ברור לקיבוץ רווחתם של פרטים שונים כך שנוכל
להשוות את הרווחה שתהיה לחב' אם תינקט מדיניות מסוימת עם רווחתה במקרים של מדיניות אחרות .למרות שבנסיבות
מסוימות אפשר להגיע לשיפוט חד משמעי ,אין תהליך שהוא בר ישום בכל המקרים .אם זאת חשיבה על דרך הולמת
להערכת תוצאות חברתיות תניב תנובות חשובות בכל הנוגע לקביעת מדיניות ? .וילדבסקי :לא חלה כל התקדמות בעניין
זה משום שהמשימה )של קיי( אינה בת ביצוע .התקציב הוא דם החיים של הממשל ,הביטוי הכספי של תוכניותיו ומעשיו.
תיאוריה הכוללת קריטריונים לקביעת הסע' שייכללו בתקציב היא למעשה תיאוריה הקובעת מה על הממשל לעשות ולכן
תיאוריה נורמטיבית של תקציב היא אוטופית במובן במלא של המונח :פיתוח וקבלתה משמעם סוף הקונפליקט של תפקיד
פרטים שונים רוצים דברים שונים ואי אפשר להשביע את רצון כולם .אנו לא יודעים בודאות מה יהיו הממשלה בחב'.
תוצאות החלטותינו אבל אנחנו צריכים לבחור בין תוכניות ודרישות מתחרות ואין קריטריונים כללים לבחירה בין החלופות.
מה עושים? יש 2דרכים .1 :מפשטים את המשימה המורכבת .2יוצרים מנגנון שיוביל להסכמה בין הצדדים המעוניינים.
השיטה התוספתית )לינדבלום( – כלי מרכזי לפישוט המשימה המורכבת של גיבוש תקציב מדינה באמצעות תהליך
פוליטי .מפשטים את המשימה ויוצרים מנגנון להסכמה .מקבלים את תקציב השנה הקודמת כבסיס לתקציב השנה
שלאחריה .ההתאמות שעושים מתבצעות בכפוף לעליית המחירים ,צרכים חדשים או שינוי בסדר קדימויות .גיבוש תוכניות
הנוגעות לכלל ההוצ' הציבורית בשנה נתונה וגיוס ההכנסות הדרושות למימונה ,התוכנית עוברת תחילה בממשלה ואז בבית
הנבחרים .ביצוע התוכנית :שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומהחלטות המתקבלות בגופים ציבוריים .קשיחותו
של תקציב הנגרר מהשנה שעברה כמעט ואינה ניתנת לשינוי .שיטה זו אינה רק מרשם להתמודדות עם משימה כה מורכבת
אלה גם מודל המאפשר להסביר התנהגות חזותה .ניתן להעמיד את הגישה במבחן אמפירי .גיסט :ערך מחקר על גישות
בקבה"ח במינהל הציבורי וגילה שיותר מ 30-שנה שולטות כבר התיאוריות של סיימון ולינדבלום הן שורדות כי תבונותיהן
כלליות ומקיפות כך ששום חלופה לא עולה עליהן בעוצמתה.
תהליך התקצוב ב 31.12.04 -אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את חוק התקציב לשנת . 95תהליך התקצוב כולו:
קביעת גודל התקציב ,חלוקת העוגה התקציבית בין השימושים המתחרים וביצוע החלטות התקציב מסתיים בתום שנה
תקציבית ועם אישורו של תקציב שנתי חדש מתחילה שנת כספים חדשה .התהליך כולל 3שלבים.1 :גיבוש תכנית הנוגעת
לכלל ההוצאה הציבורית בשנה נתונה וגיוס ההכנסות הדרושות למימונה .2אישור התכנית תחילה בממשלה ולאחר מכן
בבית הנבחרים .3ביצוע התכנית ,שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומהחלטות המתקבלות בגופים ציבוריים.
חלוקת העוגה התקציבית :החזר חובות 30%תשלומי העברה 28%הוצאות ביטחוניות 18%צריכה אזרחית 17%
השקעות ומן אשראי 7%קשיחותו של התקציב בולטת לעין ,היא מגבילה את היכולת לקצץ בו אבל תופעה זו אינה אופיינית
רק לישראל .וילדבסקי :מצב זה הביא אותו לחזות רפורמה בתקציב )האמריקני( שעירה הקטנת ההוצ' וקיצוץ בזכאיות.
בעבר הוא סבר כי תוספתיות מאפיינת תקצוב במדינות עשירות ויציבות וכעת הוא מפקפק בתוקף ההסבר התוספתי :קל
להגיע להסכמה שכל אחד מקבל יותר .תוספתיות מבוססת על הציפייה לשפע מתמשך .קיידן :הגיע למסקנה כללית יותר :יש
לחשוב על תוספתיות כעל מודל תיאורי של תקצוב בזמן ובמקום מסוימים ולא כהסבר אוניברסלי להתנהגות תקציבית.
פרמצ'אנד :בכל המדינות המתועשות והמתפתחות הממשלה היא הארגון הגדול ביותר ,המעסיק הגדול ביותר ,לכן החלטה
על גודל התקציב היא החלטה על חלוקת סך המשאבים הזמינים בין המגזר הציבורי לעסקי או בין המשאבים שהוצאתם
כפופה להחלטות פוליטיות ) אזרח חופשי להוציא 60%מהכנסתו על מה שהוא רוצה ו 40%-הממשלה תחליט בשבילו(
התקציב והתל"ג – התוצר הלאומי הגולמי =מבטא את סך התפוקה הלאומית בסחורות ובשירותים .גודל תקציב המדינה
ביחס לתל"ג מבטא את החלוקה בין המשאבים שהמדינה מקצה לעצמה לבין משאבים הנתונים להחלטות של הפרטים ושל
חברות עסקיות .יש 2דרכים למימון הגידול הדרוש בתקציב :הגדלות החוב הפנימי )מלוות( והגדלת נטל המיסוי .וילדבסקי:
הציע לתקן תיקון בחוקה האמריקנית להגבלת ההוצאה הפדרלית לשיעור קבוע מהתל"ג כך שהמגזר הציבורי לא יוכל לגדול
יותר מהמגזר הפרטי) .בארה"ב ההוצאה הציבורית היא שליש מהתל"ג( -קשירת היקף הצמיחה הציבורית להיקף היצור
הפרטי כך שההוצאה בכל שנה תהיה תלויה בהוצאה בשמה הקודמת בתוספת שיעור הגידול התל"ג באותה שנה .בכל
המדינות החברות ב OECD-המגזר הציבורי נחשב גדול מידי )בולם צמיחה( ,ויש להקטינו מכיוון שככל שהוא גדול נדרשים
יותר מיסים ,הלוואות למימון ההוצאות וידוע שצמצום אלו יכול להביא לצמיחה כלכלית .התל"ג בישראל -צריכה ציבורית
, 66%צריכה פרטית . 34%בשנת – 1984ההוצאה הציבורית הייתה כ 75% -מהתמ"ג! במקביל להוצאות כוללת הצעת
התקציב גם תחזית תקבולים ,הנטל בישראל -ההכנסות בתקציב המדינה באות בעיקר ממיסים -מס הכנסה ,מס ערך מוסף,
מס שבח ,מס רכוש ,מס מעסיקים ,מכס ,מס דלק ,אגרות רכב ,מס קנייה ועוד.
גרעון= הוא ההפרש בין ההוצאות להכנסות וצמצמו הוא אחד היעדים המרכזיים של מדיניות התקציב משום שהוא מפחית
את הצורך בגיוס הון מקומי ובכך תורם להורדת שיעור הריבית ולהגברת הנטייה להשקיע .גודל התקציב ותחזיות תקבולים
הם 2משתנים מרכזיים הכלולים במשוואת התקציב .הקושי בקביעת התקציב "נכון" מיטבי נובע מכך שכל אחד מהמשתנים
מושפע לא רק מהחלטות אלה גם מהתפתחויות חיצוניות האפופות לא מעט אי ודאות .קושי אחר נובע מכך שגודל התקציב
הוא פועל יוצא של החלטות מדיניות בנושאים שונים ,גם הערכת התפתחויות חיצוניות שאינן בשליטתנו )טרור( .תחזית
התקבולים אינה תחזית אלא תכנית כלומר זהו ניסיון להשפיע על גובה ההכנסות .תחזית זו נשענת בין השאר על החלטות
או תכניות להעלות שיעורי מס או להורידם ,לבטל מיסים מסוימים ,להקטין אגרות וכד' .גם גודל הגרעון הוא לא תוצר של
החלטה .הואיל וגודלו הקבוע בחוק נקבע על פי היקף התמ"ג דרושה תחזית של היקף התוצר ולשם כך עלינו לחזות את
שיעור הצמיחה כלכלית בשנה הבאה .בנוסף גם ריסון הגירעון והפחתות במיסים נועדו לעודד את תהליך הצמיחה במשק.
משוואת גודל התקציב כוללת משתנה חשוב שיעור משוואת התקציב שהוא למעשה מאבק פוליטי על סדר הקדימויות של
ההוצאה הציבורית ועל דרכי מימונה ,ויכוח על חלוקת העוגה ובכללו ניסיון לגיטימי להחזיר מחדש את גודלה .גודל העוגה
נקבע בין השאר על יסוד התחייבויות קיימות ויעדים חדשים ולכן מי שתכניותיהם לא נכללו במסגרת התקציב יכולים לטעון כי
ראוי להביאן בחשבון .בשנת 1993התקבל חוק הפחתת הגרעון
טובת האז' מול טובת המדינה המפתח לצמיחה כלכלית הוא מנהל ציבורי קטן -פחות שירותים לאזרח ,פחות כבישים וגנים
ציבוריים .אחת הבעיות המרכזיות בתקצוב הציבורי הוא שבכל המדינות קיים ניגוד בין משרד האוצר לדרג הפוליטי הנושא
באחריות לתחומי פעולה שונים ז"א הצורך להיות קשוב לאז' ולהיענות לצרכיו לבין הצורך לדאוג לטובת המדינה .משטר
דמוקרטי -תפקידו של הנבחר הציבורי לייצג את שולחיו .לכן מניחים שהדרג פוליטי יודע יותר טוב מה האזרחים רוצים
השאלה היא האם ניתן להניח שהם יודעים מה הכי טוב למדינה? במצב אידיאלי אין בעיה :הציבור שופט את הנבחרים גם
לפי מידת הצלחתם לשרת את טובת המדינה בטווח בינוני וארוך .בפועל החברות הדמוקרטיות רחוקות מאידיאל זה .הציבור
לא מכיר טוב את רזי הכלכלה .הצלחת המשק לא תלויה רק בהחלטות מדיניות אלא מושפעת גם מהתפתחויות חיצוניות
שלא ניתן לחזות אותן לדוג :ניגוד בין שר האוצר לשאר חברי הממשלה -הם מופקדים על ההוצאה והוא על שמירת הקופה.
משטר נשיאותי -כך הם פני הדברים ,בארה"ב הרשות המבצעת ממנה את השרים משטר פרלמנטרי-על אחת כמה וכמה
ובייחוד אם הרשות המבצעת נשענת על קואליציה של מפלגות אחדות אלא שבמשטר כזה גם שר האוצר הוא נבחר ציבורי
ולכן שואף להיבחר מחדש וגם הוא חבר במפלגה שבהצלחתה הוא חפץ .שר האוצר חשוד תמיד בנטייה לטובת האז' על
חשבון טובת המדינה וחשד זה הוא מקור חשוב לעוצמתם של פקידי האוצר האמורים כאנשי מקצוע להיות משוחררים מכל
מחויבות חזרה לטובת הכלל ,בהיותם מופקדים על המשק כולו הם נהנים ממעמד בכורה בהשוואה לפקידים בכירים
במשרדי ממשלה אחרים המופקדים על חלק בתמונה הכללית.
קביעת סדר קדימויות וחלוקת העוגה תקציב המדינה לשנת '92לא אושר לפי . 1.1שנת הכספים החלה והתקציב לא
אושר .המגעים בין הסיעות החרדיות לבין לשכת ראש הממשלה נמשכו גם לאחר חצות אך הפשרה המיוחלת וההצבעה על
חוק התקציב הושגו רק לאחר יומיים .התנהגות המכונה "סחיטה" משקפת את הפוליטיקה של התקצוב לטוב ולרע.
צעדים ראשונים באישור תקציב '95בראשית אוגוסט '94התכנסה הממשלה לדיון על גודל הגירעון בתקציב '95ועל
מדיניות המיסים .בשבוע זה נפגשו מס' חברי כנסת מהקואליציה עם ראש הממשלה ושר האוצר בניסיון להשפיע על
החלטות הממשלה .לאחר דיונים רבים הממשלה אישרה בסוף אוגוסט את התקציב חשנת '95וסגרה את מסגרת התקציב
שהציע משרד האוצר עם תיקונים קלים .שינוי תוספתי ומיקוח כיצד מחליטים על הקצאת התקציב לשימושים שונים? כיצד
מחליטים איה חלק ילך לחינות ,ביטחון או בריאות? 2מאפיינים עיקריים.1 :התקצוב הוא תוספתי כלומר אין בוחנים את כלל
ההוצאה לתחום זה או אחר אלא עורכים התאמות בשוליים לתקציב השנה הקודמת .2תהליך התקצוב הוא תהליך מיקוח בין
האוצר לשאר המשרדים והוא מתרחש על רקע פעולתם של שחקנים שונים המבקשים להגדיל את ההקצאה לנושא הקרוב
.24 10.94הצעת התקציב מונחת על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ועוברת ,כעבור כמה ימים היא עוברת לליבם.
לועדת הכספים .דוג' מהחינוך :הצעת תקציב המונחת על שולחן הכנסת אינה כוללת רק את רשימת ההוצאות המתוכננות
ואת תחזית התקבולים .היא מחזיקה יותר מ 20 -ספרים כחולים ,ספר לכל משרד ועוד ספרים המוקדשים לנושאים אחרים.
אחרי פירוט סעיפי ההוצ' מוקדשים יותר מ 300-עמודים בספר הכחול של משרד החינוך לדברי הסבר על הצעת התקציב.
על אף הפירוט הרב בהצגת הנתונים ברוב המקרים קשה לראות בהם הסבר להצעת התקציב .אולם אין בדברי ההסבר
לתקציב מענה לשאלות רבות שהמחוקק הנדרש להחליט אם לתמוך בהצעת התקציב או להתנגד לה עשוי לבקש תשובות
ההחלטה שחבר כנסת נדרש לקבל בעניין תקציב מורכבת וקשה ממס' סיבות.1:אין בהצעת התקציב מידע היכול עליהן.
לסייע לשקול ולהחליט .2 .פרק הזמן מיום הגשת ההצעה ועד ההבעה עליה הוא כחודשיים והוא אינו נותן לחברי הכנסת
העוסקים במקביל במילוי תפקידיהם השוהים שהות מספקת לבחון לעומק את הנתונים הרבים והמורכבים הכלולים בה
נוכח מצב זה ולאור העובדה שספר התקציב נועד לשמש כלי בקרה על הוצ' יותר משנועד להיות מסמך מדיניות הבוחן את
תוכניות העבר וממליץ על מה שראוי לעשות בעתיד ,קשה לצפות לכך שבית הנבחרים ימלא תפקיד של ממש בתהליך
התקצוב.
בישראל :ועדת הכספים של הכנסת היא המרכזת את בחינת הצעת התקציב ואחרי שהיא שומעת את נציגי המשרדים
השונים היא מכינה את חוק התקציב לקריאה שניה ושלישת .כאמור אישור הצעת חוק התקציב תלוי בהצבעה חברי הכנסת
ויש בהם המנצלים זאת כדי לזכות בהקצאה תקציבים שהם מעוניינים בה .במדינות אחרות :מחולקת המשימה הכוללת של
בחינת התקציב בין ועדות פרלמנט לפי נושאי התמחותן ואלו מעבירות את המלצותיהן לועדה מרכזית .כך תהליך הכנת
התקציב שאישורו נון בדר"כ לשליטת הרשות המבצעת ותשומת הפרלמנט מעטה 26.12.94 .ועדת הכספים מאשרת את
הצעת התקציב ומחזירה אותו למליאה :ועדת הכספים אישרה את הצעת התקציב והוא עבר קריאה שניה ושלישית בכנסת.
האוצר מול המשרדים :מחול הפזרנים והחוסכים -הויכוח החריף בין משרד האוצר לשאר המשרדים אינו מיוחד רק
לישראל ,אלא רק בסגנונו .רובין :התפקיד המסורתי של אגפי התקציב הוא לבחון הוצאות להוצאה ציבורית ,לגלות בזבוז
ולהקטינו ,למנוע הענות לרוב הדרישות להגדת ההוצ' .עובדי אגף התקציבים בכל המדינות מוכרים כמגני הארנק הציבורי.
הם מדגישים את הצורך לאזן את התקציב ,להקטין גירעונות ולנהל את תזרים המזומנים כך שיהיה אפשר לעמוד
בהתחייבויות להוצאה .וילדבסקי :הבחין בין 2שחקים עיקריים במשחק התקציב :פזרנים וחסכנים .הוא דימה את המשחק
לריקוד צפוי שכל צד מכיר היטב את צעדי המד שכנגד ומתאים את צעדיו :זה שואף להגדיל את ההוצ' וזה להקטינה ,זה
מדגיש הצעות מעל ומעבר למה שהוא באמת רוצה וזה מקצץ ברשימה .תוצאת המשחק גם היא ידועה מראש :פרט
לאכזבות מעטות הכל יוצאים מרוצים במידה זו או אחרת .בין הגורמים המגדילים את ההוצ' הוא מציין.1 :התחייבויות
פתוחות כמו תוכניות שעלותן תגדל אוט' עם שינויים צפויים כמו גידול באוכ' היעד או הרחבת ההגדרה של אוכ' היעד.
.2קביעת תקדימים שיניעו את כל המשרדים לדרוש מה שהוסכם עם משרד אחר.3 .הוצ' סמויות כמו מתן הלוואות בריבית
כדי להתמודד עם פקידי האוצר פיתחו פקידי המשרדים עקרונות משלהם :להיוועץ מוקדם ככל האפשר ובכנות נמוכה.
עם פקידי האוצר ,לא להסתיר נתונים על עלויות אלא לספק אותם ,לבדוק עם משרדים מקבילים לפני הפנייה לאוצר,
להעמיד דרישות סבירות.
אגף התקציבים בישראל -יחידה לתכנון כלכלי ולתקצוב .יחידת מטה המטפלת בהיבט הכלכלי של תהליך קבלת ההחלטות
בממשלה ,בעל השפעה נרחבת .מעורבותו בניהול השוטף היא עד לפרטי פרטים .הרפרנטים באגף מוסמכים לאשר העברות
תקציביות מסעיף לסעיף.הביקורת המושמעת בישראל על אגף זה אינה נוגעת רק ל"מחול הפרטיזנים" וה"חוסכים" אלה
בעיקר לעצם מילוי תפקידו כגוף אזרחי האמור לסייע בידי הממשלה לגבש מדיניות כלכלית וחברתית .גוף העוסק במיקרו
אינו פנוי לעסוק בשאלות הגדולות וחשיבה לטווח שמעבר לתקופת כהונה של הממשלה .מעורבות אגף זה בפרטי התכניות
של המשרדים אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם לפי הבנתם" .ילדי האוצר" אומנם מתערבים בפרטי התכניות )למעט
משרד הביטחון( .הם רואים עצמם כשומרים הקופה הציבורית ש"אויבה" אינו אחר מאשר הדרג הפוליטי הנבחר .בתחבולות
תעשה לך תקציב .באגף התקציבים טוענים כי המשרדים צריכים לנהוג באחריות ויעד להתנהג במסג' שקבעה הממשלה
באישור הכנסת .עצמאות ואחריות שלובות זו בזו וברגע שהאחריות לא קיימת אז ישנה התערבות מטעמו.אולם כאמור אגף
התקציבים מתערב בכל המשרדים בין שהם אחראים ובין שאינם חוץ ממשהב"ט הנהנה מאוטונומיה בניהול תקציבו אחרי
שנקבעה המסג' .השאלה המתעוררת היא האם התנהגות לא אחראית של משרדים אינה אלא ביטוי לניסיון מצדם לתפוס
ככל יכולתם כדי להתגבר על ההתערבות הלא לגיטימית לדעתם בניהול הפנימי של ענייני המשרד .הצורך לקבל את אישור
הרפרנט מקנה לו עוצמה רבה ומגביר את תלות המשרדים באגף התקציבים ) סחבת ,ניירת ,כללים ,נהלים וכ"ו( דוג :בסוף
אפריל '90רצה צה"ל להזמין בארה"ב מדים שעד כה לא הוזמנו בארץ .ההחלטה לוקה במחסור תקציב שקלי :תמורת מדים
מתוצרת אמריקאית ניתן לשלם בדולרים המתקבלים במסג' תקציב הסיוע האמריקאי ואילו תמורת מדים מהארץ יש לשלם
בש"ח .מימוש ההחלטה חייב את מפעל כיתן דימונה לפטר עשרות מעובדיו .יש האומרים כי מדובר בתרגיל בלבד שמטרתו
לאלץ את קובעי גורמי התקציב להגדילו .ההנחה שראשי האוצר וחברי ועדת הכספים יתרככו נוכח הסכנה לפועלי המפעל
בדימונה מוכת האבטלה
מספר הקסם -700התערבות אגף התקציבים באה לידי ביטוי ב 2 -דרכים עיקריות.1 :במסגרת גיבוש הצעת התקציב של
כל המשרד .2בביצוע התכניות הכלולות בתקציב במהלך השנה .מכשיר השליטה העיקרי בתקציב הוא חלוקה לסעיפי
הוצאה ככל שסעיפי התקצוב רבים יותר ,כך רבה יותר קשיחותו של התקציב .לשם העברה מסעיף לסעיף יש לקבל את
ב '93-בישר ראש אגף התקציבים כי תקציב '94עומד בסימן הגדלת חופש הפעולה של משרדים הסכמת אגף התקציבים.
ממשלתיים בהוצאת תקציביהם .חופש פעולה זה מתבטא בצמצום ניכר במס' סעיפי התקציב .מס' זה של סעיפי תקציב
מבטא את השליטה המרכזית של האוצר במשרדי הממשלה .דרי ושרון :תקציב המדינה בשבדיה ,הולנד ודנמרק עומד על
כ 700-סעיפים לעומת כ 7,314-סעיפים בישראל .מדינות אלו נהגו בעבר לפצל את ההוצ' למס' גדול יותר של סע' אך הגיעו
למסקנה שיש להעניק למשרדים חופש פעולה רב בקביעת תפוקותיהם ובתוך כך לשמור בקפדנות מפני חריגה מהמסגרת
אם שנקבעה .כאמור ספר הצעת התקציב )הספר הכחול( מחלק את תקציבי המשרדים למס' קטן ביחס לסע' ההוצאה.
אישור הצעת התקציב בכנסת מפרסם משרד האוצר את חוב' הוראות התקציב ובה מחולקים סעיפי המשנה למס' רב של
תתי סע' .סעיפי ההוצ' המפורטים בחוברת זו הם המחייבים את המשרדים .פירוש הדבר הוא שאין הם רשאים להוציא לצורך
חשב המשרד -לכל משרד חשב שהוא עובד אגף החשב הכללי עניין מסוים סכום החורג מזה שהוקצב לו בסע' המתאים.
במשרד האוצר ותפקידו לוודא שההוצ' בפועל תתאים לחלוקה לסע'.זהו כלי בקרה למניעת חריגה מהתקציב :כל עוד
ההוצאה בפועל תואמת את החלוקה לסע' גם המסגרת נשמרת .חשב המשרד הוא זה שמנהל תזרים מזומנים של שמשרד,
חתימתו דרושה על כל הוראת תשלום והוא עוקב מקרוב אחר שיעור ההוצ' בכל סע' .הקושי מתעורר כאשר משרד מבקש
לשנות את יעודו של סע' ההוצ' מכיוון שלשם כך נדרש אישור אגף התקציבים )רפרנט המשרד באגף( ואישור ועדת הכספים
בכנסת .המשרדים מקיימים מגעים שוטפים עם הרפרנט ע"מ לקבל את אישורו להעברת תקציבים מסע' לסע' .הצורך לקבל
את אישור הרפרנט מקנה לו עוצמה רבה )מומחה( ומגביר את תלות המשרדים באגף התקציבים )סחבת ,ניירת ,כללים,
נהלים ,וכו( כך גם נוצר פתח להתערות אפשרית שלו בנושאים שאין הוא אמור לקבוע בהם .ככל שסעיפי התקציב רבים
יותר כן נדרשות העברות רבות יותר מסע' לסע' וכן גוברת תלותם של המשרדים בגף התקציבים .דוגמא :אם מנכ"לית
משרד החינוך צריכה להעביר תקציב מסעיף אחד לשני עליה לפנות לשרה לאישור ההעברה .השרה פונה לרפרנט לבקש
אישור לשינוי ,לאחר הסכמת הרפרנט באגף התקציבים יש לקבל את אישור ועדת הכספים.
ישן וחדש ברפורמות התקציביות 4 :שיטות תקצוב התקציב המסורתי )תקצוב פריטים( הנתונים שמופיעים במסמך
מתייחסים להוצאות והכנסות של הגוף המתוקצב או תגמולים ותשלומים כאשר מתייחסים לפרטים .כל שורה מייצגת פרט
שיכול להיות מקור הכנסה או מקור הוצאה למשל שכר עבודה ,מים ,חשמל ,שכ"ד ,עבודות קבלנות )פריטים( והכנסות
ממשרד הפנים ,מאגרות או מחינוך .כל אחד מהם מייצג שורה בדו"ח )מקביל למאזן( דגש :אלמנט הבקרה מטרה :רוצים
ליצור מוקדי אחריות ) (1ע"פ יחידות ארגוניות ) (2מתאם בין ההכנסות להוצאות ושהכספים יוצאו למטרות שלהם יועדו ) (3
ובסוף רוצים פיקוח נגד שחיתויות -זהו כלי שמאפשר פיקוח זה כמו רשימת קניות שחייבים להוכיח שהכסף הוצא למטרה
שאליה יועד .למי מיועד :התקציב אמור לשרת את כל הדרגים הניהוליים ובפועל מתאים לשמש את דרג הניהול התפעולי.
טווח הזמן :שנה בסיס הנתונים :מתבססים על נתוני השנה הקודמת .לוקחים את התקציב של השנה שעברה ועושים עליו
שינויים לפי הצרכים שהתחדשו.סוג ההחלטה :ע"פ הפן התוספתי .מכוונות :תשומות .לא בודקים איזו פעולה היח' הארגונית
עושה .זיקה למבנה הארגוני 100% :זיקה למבנה ,ע"פ יח' ארגוניות בארגון ובצמידות מלאה למבנה הארגוני כך שיכולים
לדעת בכל יחידה מה ההוצאות שלה .מיון המידע :מיון הפריטים נעשה על בסיס מבנה ארגוני תהליך קבה"ח :מלמעלה
למטה – מהמנכ"ל שמאציל סמכויות ,שרוצה שליטה מלאה .זוהי התפיסה הניהולית .רמת הניתוח :נמוכה מאוד ,אין כמעט
ניתוח אם בכלל של המידע ,של הנתונים ,לא נדרשת עבודת ניתוח מעמיקה .עיסוק העובדים -חשבונאות ,המידע הנחוץ-
פריטים /תשומות ,תהליך התקצוב -ביצוע ,טווח המדידה -בדיד ,תפקיד התקציב -שמירת הנכס ,בקרה -מרכזית ,אחריות
ניהולית -מבוזרת ,אחריות תכנון -מבוזרת ,סיווגי תקציב -זהים ,קשר הקצבות ארגוני -ישיר .דו"ח ועדת קוברסקי -שיטת
התקציב המסורתי )מיושמת בישראל חסרונות )חולשות( .1התקציב מתאר תשומות )בעיקר כספיות לשכר/פרויקטים( ולא
תפוקות .2אין בתקציב מידע על תוכניות תוצאות ,תפוקות או הישגים כלשהם .התקציב הוא תקציב פריטים הפוגע בגמישות
.3אינו פרוגרמטי :התשומות מוצגות לפי יח' ארגוניות ולא לפי תכניות ופעולות .4כל דרגי הניהול מקבלים אותה
אינפורמציה תקציבית כאשר החלטות שונות מחייבות סוגי מידע שונים .5אין מיקוד בקביעת עדיפויות .6הוא לשנה אחת
בלבד -מסגרת זמן שלא מספיקה לבחינת השלכות תוכניות ופעולות ,יוצרת קשיחות .7הוא תוספתי -בדר"כ מתייחסים רק
לתוספות או הפחתות מהבסיס הקיים של סע' המופיעים בו .8הוא רוטיני – תכנית התקצוב נעשית בחיפזון כדרך
להתחשבנות להשגת ממון ולא כתהליך של קבה"ח על הקצאת משאבים ,ללא בחינת אלטרנטיבות וניתוחי יעילות
ואפקטיביות .9קיים נתק בין תהליך התקצוב לבין תהליכי התכנון והניהול -משרת בעיקר קב' מצומצמת של בעלי תפקידים
במשרד .10הוא חשבונאי ולא תהליך של קבלת החלטות יתרונות.1 :קל לערוך חישובים מכיוון שאינו כוללני .2בררות
העלולות להביא להתנגשויות ניתנות לפיצול כך שאין צורך להתמודד בבת אחת עם כל הקשיים .3 .העבר ידוע והתקציב
מתבסס עליו .4אינו דורש ניתוח מדיניות אך גם לא מונע .5הואיל והוא ניטרלי מבחינה מדינית הוא עשוי להתאים לטווח
רחב של קווי המדיניות שכל אחד מהם ניתן לתרגום פרטי .6 .בעל כושר הסתגלות כדי שתהליך תקציבי יהיה מועיל הוא
צריך להיות ישים בכל בנסיבות :צפויות ובלתי צפויות ,נוכח גירעונות ועודפים ,אינפלציה ודיפלציה .הסיבה לאריכות ימים
היא לא כי הוא מוצלח במיוחד אלא כי לא נכשל בצורה מוחלת באף אחד מהם.
בשנים האחרונות הפך תחום התקצוב לאחד הנושאים המרכזיים בתיאוריה תקצוב פעולות ותקצוב תפוקות-שיק
ובפרקטיקה של ניהול ארגונים ציבוריים .התפתחויות אלה בתחום התקצוב היו מלוות בפיתוח גישות חדשות וביצירת מע'
מושגים מקצועית מיוחדת 2 .גישות תקציביות עומדות במרכז ההתפתחויות שתי הגישות .בספרות המקצועית אצל אנשי
המינהל והעוסקים בתקצוב קיימת לא רק אי הסכמה באשר לתועלת ולהחלה המנהלית של גישות אלה אלא אף אי בהירות
באשר למשמעות גישות אלה ומהותן .תקצוב פעולות :תקופה :תחילתה של גישה זו היא בסוף שנות ה(1949) 40 -
הרקע :לגיבושו של גישה זו נעוץ באי שביעות הרצון ובביקורת על בארה"ב וזו הגיעה לשיא פריחתה בשנות ה.50 -
חולשותיה של שיטות התקצוב שהייתה נהוגה .מע' תקצוב זו המאופיינת בפירוט רב כאשר האינפורמציה מתייחסת
ל"תשומות" שהממשלה משתמשת בהן כמו שכר משורות וציוד )מכאן גם שמה תקצוב פריטים ,מכוונות לתשומות( .כאשר
פעולת המינהל הממשלתי היו מצומצמות והבעיות שטופל בהן היו פשוטות יחסית המטרה העיקרית של התקצוב הייתה
לשמש ככלי פיקוח ובקרה על דרכי ההוצאה והשימוש בכספים הציבוריים ,התאימה מע' תקצוב זו לצרכים .אולם ,עם
הגידול העצום של התקציבים הממשלתיים וההתרחבות בהיקף מע' הפעילויות של המינהל הציבורי ובמורכבותה עברה
תשומת הלב מהדאגה למניעת שימוש לרעה בכספים להתעניינות בעצם פעילות הממשלה ולשיקולים כמו חיסכון ויעילות.
לתכליות אלה לא התאימה מע' התקצוב הקיימת ונוצר רקע לפיתוח גישת "תקצוב פעולות" .ההגדרה הידועה ביותר לגישה
זו ניתנה ע"י ועדת הובר ) (1949שהמליצה החלת גישה זו לכל מע' המינהל הפדרלי בארה"ב .זוהי שיטת מיון או סיווג
אינפורמציה השמה דגש על פעולות שהממשלה מבצעת ולא על התשומות שהממשלה משתמשת בהן.התפיסה היא כאשר
מקצים או מאשרים תקציב ליח' ממשלתיות הרי המטרה היא להקצות משאבים בעבור הדברים שאותם רוצים להשיג ולא
בעבור הדברים אותם רוצים לקנות .דגש :אלמנט הניהול מטרה :השלמת המידע החסר בתקצוב המסורתי ,לשפר ולהתגבר
על כשלים למי מיועד :לדרג הניהול האופרטיבי .בעזרתה יש להם אינפורמציה על הפעולות המדידות להכנת תכניות עבודה
טווח התקציב :מיועד לשנה אחת בסיס הנתונים :מכוון אל העבר ,מסתמך על שנים עברו ואיך אפשר להשתפר .ניתוח
איטי-סדרתי ,ניתוחי יעילות השוואתית .סוג ההחלטה :לפי המודל התוספתי היות ויש הבדלים קלים ותוספתים למה שהיה
לא ניתן לבצע שינויים מרחיקי לכת .מכוונות התקציב :פעולות זיקה למבנה הארגוני :קיימת אבל לא ב 100%-תהליך
קבה"ח :יותר ראציונלי ,יש מידע שלא היה קודם .התקציב מתחיל מלמטה למעלה מהפעילות ויח' הביצוע ברמה נמוכה
כאשר גבולות התקציב נתונים .רמת הניתוח :גבוהה יותר מאחר ואני נדרש לנתח את היעילות שלי .השוואת עלות מול
תועלת .כשיש סטייה בתקציב ההוצ' האם הסטייה נובעת משינוי בשכר העבודה? מה שאני יכול לבדוק זה אם ניתן לעשות
דבר מה ,אם הייתה עלייה בשכר או אם החומרים עלו אצל הספק .עיסוק העובדים -מינהל ,המידע הנחוץ-פעילויות ,תהליך
התקצוב -הכנה לניהול ,טווח מדידה -פעילויות ,תפקיד התקציב -יעילות ,בקרה -תפעולית ,אחריות ניהולית -מרכזית,
אחריות תכנון -מבוזרת ,סיווגי תקציב -זהים ,קשר הקצבות ארגוני -ישיר עריכת התקציב מבוססת על שימוש ב 4טכניקות
מינהליות (1) :שיטת מיון המבוססת על זיהוי פעילויות ויח' ביצוע משמעותיות המעבר לשימוש "בתקצוב פעולות" מחייב
זיהוי ש ל הפעולות והתכניות של הארגון שהכוונה להגדירן במונחים של "יחידת ביצוע" הניתנת למדידה .שיטת מיון זו
עומדת הניגוד לשיטת המיון לפי סעיפי המע' האופיינית ל"תקצוב פריטים" (2) .השימוש במדדי עומס – לאחר זוהו ומוינו
הפעילויות או יח' הביצוע השלב הבא הוא הערכת מס' יח' הביצוע שיבוצעו ע"י יח' ארגוניות שונות בתקפי אליה מתייחס
התקציב .דרישה זו מחייבת הכנת "תוכנית עב" ) (3תחשיבי עלות ליח' ביצוע – בנוסף על זיהוי והערכה שמוטל על היח'
נכללים גם תחשיבי עלות ליח' ביצוע .תחשיבים אלה מתייחסים לא רק להוצ' ישירות נומינליות אלא גם להוצ' ריאליות ליח'
הכוללת ג ם הקצאת הוצ' תקורה והלוקחות בחשבון את המלאי הקיים של יח' ביצוע אם הדבר רלוונטי .מבחינה זו משמש
"תקצוב פעולות" מעין מע' תמחיר של פע' וע"י כך מהווה גורם מוסדי חשוב בהגברת תודעת היעילות והחיסכון בסקטור
הציבורי החסר את קריטריון הרווח ואת גורם התחרות (4) .השימוש בדברי הסבר – מע' תקציבית המבוססת על זיהוי יח'
הביצוע ועל השימוש במדדי עומס וחישובי עלות ליח' מחייבת הסברים באשר לשיות החישוב והערכה של המרכיבים
השונים .זו הסיבה ששימוש ב"תקצוב פע'" היה מלווה גם בהוספת דברי הסבר מפורטים כחלק בלתי נפרד ממסמכי
התקציב .החלת תקצוב פע' הביאה לדרגות שונות של הצלחה )בחלקם יותר ובחלקם פחות( .תרומתו העיקרית של תקצוב
פע' הייתה בכך שהוא אינו שינה את המכוונות ודפוסי המיקוח של תהליך התקצוב בכיוון של התייחסות לקשר בין הוצ'
בנוסף בגלל אופיו ומהות לתוצאות ובהיותו אחד הכלים העיקריים להגברת תודעת הפרודוקטיביות בממשלה.
האינפורמציה שבו הוא הפך להיות כלי ניהול מרכזי בידי המנהל יח' אופרטיביות ובכך הגביר את השילוב בין תהליך התקצוב
לתהליכי ניהול .חסרונות :פגיעה בהרגלים ,אין לכך הכשרה .לא ניתן לכמת כל פעילות ציבורית-חינוך למשל .התייחסות רק
להיבט הכמותי ,ולא להיבטים האיכותיים .מחייב מנהל מתוחכם עם אנשים בעלי הכשרה ומערכת דיווח טובה .שיטת תקציב
פעולות מצריכה תיאום רב בין מחלקות במערכת .החשיבה היא דדוקטיבית .שיטה מורכבת וקשה למימוש.
תקצוב תפוקות :תת סעיף מערכת תכנון תכנות תקצוב-מתת"ת -תקופה :רעיון זה החל להתגבש בסוף שנות ה50 -
בארה"ב .ביטויו המובהק הוא ב"במע' תכנון תכנות תקצוב )מתת"ת( אשר הוחלה לראשונה ) (61במשהב"ט האמריקאי.
אח"כ הונהגה גישה זו בכל מערכת המינהל הפדרלי וכן ברשויות המקומיות בארה"ב ובמדינות אחרות .הדגש :אלמנט
התכנון * הדגש בתקצוב פעולות היא הפעולות שהממשלה מבצעת ולא על התשומות שהממשלה משתמשת בהם* .
בשיטה זו חשוב מה רוצים להשיג * המערכת מבוססת על פונקציות פעילויות ופרוייקטים * יחידה ארגונית אחת יכולה לבצע
מספר פעילויות או מס' יחידות ארגוניות יכולות לבצע או לתרום למטרה אחת .הרעיון המרכזי של תקצוב התפוקות :הוא
כי בתהליך קבה"ח על הקצאת משאבים יש לייחס את כל פרטי ההוצאה למטרות עיקריות של הממשלה הנקראות
"תפוקות" כלומר תקצוב התפוקות מכוון ליצור מסרת ניתן יהיה לייחס את המשאבים שמקצים לממשלה ליעדים
הפונקציונאליים רחבים .שיטה זו היא בעלת אוריינטציה של תכנון .מתת"ת התפתחה על רקע אי שביעות הרצון מתהליך
התקצוב בארגונים ציבוריים וכן גם כביקורת על חולשותיו של התהליך כמכשיר לקבה"ח על משאבים מטרה :היא מגדירה
את משימתה במונחי מטרות ויעדים תקציביים .גישה רציונאלית לקבלת החלטות .מתייחסת לתכנון תכנות ותקצוב ,תכונות
הוא תרגומם של יעדי התכנון לתוכניות פעולה אופרטיביות שניתן לבארן גם במונחים כספיים .מטרתה היא לשלב את
תהליך התכנון עם תהליכי התקצוב באמצעות תהליך התכנות .טכניקת התכנות מתייחסת לעיצוב מבנה האינפורמציה
המזניחה את תהליך קבה"ח על הקצאת משאבים .אינפורמציה זו ממוקדת על משימות /תכניות של הארגון כאשר ההחלטה
על הקצאת משאבים נעשות ע"י ייחוס תשומות לתפוקות או ייחוס הוצ' לתוצאות משמעותיות .מיועדת למי :שיטה זו נועדה
לשרת את הצרכים של דרג קובעי המדינות )הבכיר( .באופן שתפקידם העיקרי יהיה להחליט על הקצאת משאבים ולא
היחידה האופרטיבית .לפיכך המטרה העיקרית הינה תהליך ראציונלי של קביעת מדיניות על ידי בדיקת נתונים לגבי עלות –
תועלת של חלופות ,בחירת החלופה המירבית והסתמכות על מדדי תפוקה על מנת לבדוק את האפקטיביות של השגת
יעדים .כמו כן יש לפרט מטרות עיקריות של הממשלה שהן תפוקות כוללות בעלות משמעות חברתית כמו הפחתת תאונות
דרכים וכ"ו .האינפורמציה של שיטה זו מכוונת לפתור בעיות של הקצאת משאבים ברמת דרג קובעי המדיניות .מכוונות:
תפוקות .לתוצאות של המדיניות הנתונים הם לא רק עלויות ופעולות אלה גם תוצאות שרוצים להשיג ושהשגנו בעבר טווח
הזמן לביצוע המשימות הוא 5שנים – ארוכת טווח בסיסי הנתונים שלו מכוון אל העתיד ז"א יכולת לבחון את מידת ההגשמה
של תפוקות חברתיות ,לפי מודל של תכליתיות /ראציונליות .זיקה למבנה הארגוני :כמעט ואין בין מסמך התקציב והמבנה
הארגוני תהליך קבה"ח :התקצוב מתחיל מלמעלה למטה כלומר הוא מכוון לקביעת תקרת התקציב למשימות שנבחרו .רמת
ניתוח :גבוהה מצריכה שימוש ביועצים חיצוניים ושיטות ניתוח מורכבןת .עיסוק העובדים -כלכלה,המידע הנחוץ -מטרות
וכוונות ,תהליך התקצוב -תכנון קדם הכנה ,טווח מדידה -כוללני בתחום המטרה ,תפקיד התקציב -מדיניות ,בקרה -תפעולית,
אחריות ניהולית -מפקחת ,אחריות תכנון -מרכזית ,סיווגי תקציב -שונים ,קשר הקצבות ארגוני -צולב למתת"ת 3מרכיבים:
.1המבני – המשימות העיקריות של הארגון.2 ,האינפורמטיבי – תיאור התוכנית על עליותיה ) התשומות ומחיריהן( ,
.3האנליטי – טכניקות ניתוח שונות .המתת"ת מוצג במסגרת של 5שנים .יתרונות* :הביא להגברת המודעות של מקבלי
ההחלטות וסייע בביטולן של תוכניות בלתי יעילות*.הביא לשינוי בדרכי החשיבה של העובדים ,קביעת מטרות וייחוס פעולות
למטרות * המריץ את המנהלים לפתח מערכות מידע ולאתר מקורות אינפורמציה * .הביא לשינוי בדרכי החשיבה של
העובדים ,קביעת מטרות ,וייחוס פעולות למטרות * .גרם להזרמת עובדים חדשים לארגון הביורקרטי המיושן .חסרונות:
*המרכיב האנליטי אינו מראה מה עדיף בית ספר או ישיבה זו עדיין החלטה ערכית * .בנוי על בסיס המודל רציונאלי אך לא
אומת באופן אמפירי ,אין הוכחה אמפירית בדבר קשר סיבתי בין מספר האלטרנטיבות לאיכות ההחלטה *.הגישה לא
התייחסה לממד הארגוני *.הנושא מורכב ולכן קיים מחסור בכוח אדם מיומן ובעל כישורים אנאליטיים *.במציאות התקציב
מכתיב את התוכניות ולא ההפך* .יש צורך בשיתוף פעולה בין העובדים למנהל שיפעלו רבות למען השינוי.
דמיון :הרעיון הבסיסי העומד ביסוד 2הגישות הואר הצורך לייחס בתהליך התקצוב את ההוצאות לתוצאות משמעותיות.
לכן אין זה מפתיע שמנהלנים ותקציבאים רואים 2מושגים אלה כזהים .התייחסות זו מושפעת במידה רבה גם מהעובדה
שמספר פרסומים בתחום התקצוב כינו את "תקצוב פעולות גם כ"תקצוב פרוגרמות".
תהליך התקצוב על בסיס אפס ZBB :בניגוד לגישת התקצוב המסורתית של הוספת חדש על יש ,תקצוב על בסיס אפס
דורש הצדקה כוללת של כל דבר מאפס .זוהי שיטת תקצוב מתקדמת ברמת תקצוב תפוקות ועובדת קצת שונה .רקע :את
הרעיון הגה יטר פיר לשימוש החב' עסקית גדולה .בשנת 72גייס גיימי קרטר אז מושל גורגיה את פיר כדי ליישם את
השיטה בניהול עניני המדינה .השיטה יושמה במדינות בערים והארגונים ציבוריים בארה"ב .משנבחר לנשיא הורה לראשי
המשרדים הפדרלים ליישם את שיטת התקצוב החדשה החל בשנת . 79לפי שיטה זו כל משרד המכין את תקציבו השנתי
יידרש להצדיק את ההוצאות המבוקשות למן הדולר/שקל הראשון .ניתוח היח' הארגוניות ובניית תקציב לפי 3מרכיבים:
.2בניית חבילות החלטה ,כל .1זיהוי יח' ההחלטה ארגונים או אגפים בארגון שההחלטה התקציבית נוגעת גם אליהם.
ההחלטות הנוגעות למכלול פעולותיה של היח' .על יח' החלה מכינה לפחות 3חבילות" :חבילת המזער" המציינת את
המזער התקציבי הדרוש להגשמת יעדי היח' " .חבילת המשך" המערכה את גודל ההוצ' הדרושות להמשך התוכניות
חבילת הגדול :המעריכה את הגידול בוצ' בהשוואה לתקציב הנוכחי.3 . והפעולה הקיימות בלא שינוי משמעותי במדיניות,
דירוג החבילות לפי סדר חשיבות ,את הדירוג בשיטה זו העשית הצדקת כל הוצאה למן השקל קובעת היח' הממונה על יח'
ההחלטה הרלוונטיות .לכאורה בשיטה זו יש מענה לבעיות המתעוררות בשיטה המסורתית .כאמור בשיטה המסורתית
מרגע שאושרה תוכנית כלשהי קשה לבטלה משום שבדר"כ אין מגיעים לבחון אותה ולבדוק האם היא נחוצה בכלל .לפיכך
לתוכניות חדשות ואלי נחוצות יותר יש פחות סיכוי לקבל הקצבה מלתכניות ישנות ואם מתעורר צורך דוחק במיוחד הנטייה
היא להגדיל את התקציב ולא לנסות לבחון אם לא מוטב לבטל תוכניות קיימות ולמממן בתקציבן תכנות חדשות במקום
לחרוג ממסגרת התקציב .גם בשיטה התוספתית אפשר לבחון תוכניות קיימות מאפס אך בחינה כזאת גם אם היא נעשית
היא אקראית ואינה מבטיחה שדווקא אותן תכניות שהן המועמדות הטובות ביותר לביטול אכן יבדקו .לעומת זאת *בשיטת
התקצוב ע"ב אפס הדרישה היא להעריך ולבחון את התכניות והפע' של הממשלה כולה בשיטתיות כדי שיהיה אפשר
להחליט אם לבטל או לצמצם תכניות פחות חשובות או דחופות,לשפר את יעילותן של תכניות אחרות ולאפשר מימון תכניות
חדשות חשובות יותר * .ההנהלה הבכירה קובעת את היעדים אליהם חותר הארגון* .ניתוח אלטרנטיבות להשגת היעדים
ובחירת האלטרנטיבה הטובה ביותר *.ניסיון להפחתת הדרישות* .מנהל היחידה עורך את הפרויקטים לפי סדר עדיפות
יורד ,כך שסכומם המצטבר שווה לסכום התקציב המבוקש * ההנהלה מחליטה על הפרויקטים החיוניים * האמת כמו
מטרות השיטה *:חיסכון וצמצום בתקציבים *.הקצאת משאבים מחדש) .לא תמיד מה באומנות היא בעיניי המסתכל
שהותחל הוא גם שימשיך(* ,הערכת אלטרנטיבות* .ניתוח השפעות התקציבים על השגת היעדים* .יצירת קשר בין תקצוב,
תכנון ופיקוח* .שיתוף המנהלים בכל הרמות בתהליך התקצוב יש להצדיק על הוצאה למן השקל הראשון .טיעונים עיקריים
נגד השיטה .1 :הרעיון חסר היגיון ,מה הטעם להעמיד פנים שהכל נתון לשינוי ומה הטעם לבחון הכל מן היסוד אם ממילא
אפשר לשנות רק בשוליים ? ומדוע לנסות לשכוח במתכוון את לקחי העבר ולהימנע מלבנות על החוכמה שהצטברה בעמל
רב לאורך השנים .גם כאן המצדדים מאשימים את חסידי התוספתיות בשמרנות ואילו אלו טוענים כי הרציונליסטים לוקים
בחוסר הבנה בסיסית של הפוליטיקה וחיי הארגון .2 .גם אם יש ברעיון הגיון אין להגזים בחשיבותו משום שהוא פשוט אינו
בר ישום .התנגדותם לגישה זו נשענה על חוסר האפשרות לבחון הכל מחדש בכל שנה .מחקרים על ישום השיטה בממשל
הפדרלי חיזקו את המסקנה שהשיטה תרמה לחיסכון /הסבה משמעותית של משאבים .יתרונות.1 :מנהלים בכל הרמות
המדרג נעשו שותפים לזיהוי יעדים ולמשמעת תקציבית.2 .הבחינה מאפס של כל התכניות גם אם הייתה חלקית ולא
התחילה מאפס וגם אם לא תמיד עמדה בקריטריונים של איכות יצרה מידע שבעבר לא עמד לרשות עורכי התקציב ואולם
אף שנודעה חשיבות לבחינה מחדש של תכניות שזה שנים חודשו כמעט אוט' יש להודות כי לאחר שנבחן עצם הצורך
בתכנית מסוימת שוב אין טעם רב לחזור על אותה בחינה יסודית כעבור שנה .ישראל :בראשית שנות ה '90-הוחלט לבחון
ביסודיות רק שליש מהתכניות כל שנה .לכך נוספה הדרישה לתקצוב תלת שנתי של התכניות .ההנחה כי כך יהיה אפשר
לבחון את כל התכניות הממשלה תוך 3שנים ולהימנע מהצורך לבחון כל תכנית אחת לשנה .לפי דו"ח המחלקה לתקציבים
במשרד האוצר כבר בשנה הראשונה ליישום השיטה החדשה הכינו רק מחצית מהיחידות תכניות תלת שנתיות ובמקרים
אחדים לא הייתה הבדיקה יסודית מספיק .כעבור שנתיים הוחלט לזנוח את המסגרת התלת שנתית ולעבור למסגרת של 6
שנים * .האם לדעתך בקביעת התקציב בישראל מקבלים החלטות על פי המודל הרציונלי ? התקציב אינו נקבע על פי מודל
קבלת החלטות רציונלי היות והתהליך מנוגד להנחות היסוד ,השלבים והמאפיינים של המודל ,על פי המודל הרציונלי האדם
הינו יצור כלכלי וברור לנו שח"כ מונעים גם על ידי אינטרסים פוליטיים .ברור לנו גם שמקבלי החלטות נעדרים את כל
האמצעים ,כל המידע ,כסף וטכנולוגיה גם הזמן הוא מוגבל שכל בינואר יש להגיש את התקציב ,אין ספק כי הכנסת אינה
ארגון הומוגני ,וסביבת ההחלטה נעדרת את כל התרחישים האפשריים .ההחלטות אינן מתקבלות לגופו של עניין ,היעדים
הם דווקא עמומים ולא מפורטים.
מאמר 6.1הפוליטיקה של תקצוב ציבורי -רובין -החלטות פוליטיות – *תקציבים משקפים ברירה ובחירה * .תקציבים
משקפים סדרי קדימויות *.תקציבים משקפים אינטרסים לוקאליים לעומת גלובליים* .נשיאה באחריות* חלוקה מחדש של
העושר )מערכת מיסוי( *,מדיניות פיסיקלית )רמת התעסוקה( *,התקציב משקף כוח יחסי של יחידים וארגונים .זירה
פוליטית חשובה אך ייחודית – *בחירות והשוואות * .איזון והלוואות* .תהליך – ניהול חליפין בין קטגוריות הוצאה גדולות.
*תקצוב ממשלתי – השקפות שונות ויעדים שונים ,פתוח לסביבה ,נשיאה באחריות כלפי הציבור ,אילוצים ,מגבלות
משפטיות ,ציבור 5 .מאפיינים לתקצוב ציבורי –* שחקנים שונים *.מי שמשלם הוא לא זה שמחליט *.נשיאה באחריות.
*רגישות לסביבה – כלכלה ,דעת קהל ,בחירות נסיבות* .הרבה מאוד אילוצי ם השחקנים ותפקידם – .1בירוקרטים –
הגדלת המשרד ,הגדלת המשכורת ,הטבה ללקוחות ,עבודה מקצועית ,או יעדים מתחרים.2 .אגף התקציבים – לדחות את
.3ראשי הרשות המבצעת – פועלים כפרטים) .ראש עיר מושל( .4מחוקקים – לרוב "לזרוק עצמות". רוב הבקשות
.5קבוצות אינטרס.6 .יחידים – לרוב לא ממלאים תפקיד ישיר .7 .בתי משפט – צפיפות כליאה ,שחרור חולי נפש .תפיסות
של פוליטיקה בתקציב –* רפורמיזם .פוליטיקה ותקצוב ,אנטי – תזה* .מיקוח תוספתי – משא ומתן פלורליסטי *.דטרמיניזם
החלטה תקציבית בראש העין – בראש העין הנמצאת של קבוצה .אינטרס זוכים ומפסידים *.תהליך *.עיצוב מדיניות.
בגרעון גדול ,ועין באפשרותה לממן תחזוקה שוטפת ,החליטו לשכור חברת פרסום ,על מנת שתביא משקעים לעיר .קבלת
החלטות גמישה סתגלנית וניתרת לקטיעה – חמישה זרמים נפרדים ,עצמאים למחצה ,של קבלת החלטות :הכנסות .הליך
הוצאות .איזון .ביצוע.מיקרו ומאקרו תקצוב :מיקרו תקצוב – התמקדות בשחקנים )באסטרטגיות שלהם .מאקרו תקצוב –
אילוצים סיבתיים ,בתי משפט ,מקבלי החלטות קודמים ,הכנסות ,דרישות הציבור ,תהליכי התקצוב והסביבה) .מלמעלה
למטה ושיטתית(.קבלת החלטות תקציביות משתנה – *כוחן של קבוצות אינטרס גדל או קטן* .התחרות על התקציב מחריפה
או מתמתנת *.תהליך התקציב עצמו משתנה* .שינויים בסביבה *.שערוריות וכו'.
מאמר – 6.2שלבים ברפורמה תקציבית /פרופ' אלן שיק -שיק שולץ ואחרים נעזרו במשגרת המושגית שפיתח אנתוני
והראו כי מתת"ת אינה גחמא מקרית אלה שלב התפתחות :משליטה כספית שאפיינה את תקציב ארה"ב בראשית המאה
לתכנון אסטרטגי .בכל שיטות התקצוב קיימות 3פונקציות",בכל מערכת תקציב ,גם הבסיסית ביותר קיימים תהליכים של ,
תכנון ,יעול ובקרה" :תכנון -כרוך בהחלטה על יעדים ,הערכת נתיבי פעולה חלופיים ואישור תוכניות נבחרות .התכנון
למעשה הוא הערכה וגיבוש יעדים וקו מדיניות עתידיים) .תהליך קבלת החלטות ראציונאלי( – פונ' זו היא התהליך בו בארגון
קובע את קווי המדיניות ,מחליט על שינוי יעדים ואת המשאבים שישיגו אותם .היא באה לידי ביטוי במתת"ת בו יש דגש על
תהליך מודע של תכנון באופן רציונלי של היעדים וקווי המדיניות העתידיים המקבעים ע"י הדרג הבכיר .היא פותחה וגובשה
מהתפיסה הכללית של קיינס הממקדת ברמת המאקרו ורואה בתקציב אמצעי להשגת יעדים חברתיים וכלכליים הנקבעים
ע"י הממשלה ומושפעת מטכנולוגיה החדשה של ניתוח מע' שנתנה את האופ' ליישום כלי ניתוח אובייקטיבי בעיצוב
מדיניות.ניהול -הניהול כרוך בתכנות היעדים שאושרו לפעילויות ופרוייקטים ספציפיים ,להקמת יחידות ארגוניות שיוציא
לפועל את התוכניות הניהול .למעשה מקשר בין יעדים לבין הפעילויות שיבוצעו .פונ' זו אמורה להבטיח את השגת המשאבים
וניצולם הראוי להשגת מטרות .תהליך זה הוא שלב ביניים בין קביעת המטרות לבין הפעולות שיבוצעו להגשמתם .באה היא
לידי ביטוי בתקצוב ביצועים בו הדגש העיקרי הוא על ביצוע יעיל של עב' ופעולות קבועות בעזרת טכניקות חשבונאיות וגישת
בדיקת עמידה ביעדים .עוסקת בתהליך המודא כי הפקידים בממשל ז"א הזרוע הניהול המדעי של טיילור .בקרה -
הביצועית .מבצעים את קווי המדיניות והתכניות של הדרג הפוליטי .הפונ' אמורה להבטיח שהמטלות הספציפיות יתבצעו
בצורה יעילה ואפקטיבית ע"י המנהלנים .היא באה לידי ביטוי בתקציב ע"פ תשומות שם עיקר הדגש יהיה על בקרה מרכזית
על ההוצ' והתקציב לשמירה מפני ניצול לרעה במישור המינהלי ז"א תקצוב באמצעות סע' המכילים מידע קפדני של כל פריט
מחייב בדיקה שהממשל משמש בסף כפי שנקבע ולא חורג ממנו ) אין מקום לשיקול דעת של המינהלים(.תכנון ניהול ובקרה
מהווים לרוב תהליכים המתחרים זה בזה יש למצוא את הדרך לאיזון .היום לא קל למצוא תומכים למתת"ת שהפכה מטרה
לחצי ביקורת ולמשל לרפורמה שאפתנית שהניבה ניירת מיותרת .הדגש על ביצוע אינו חדש ,שיטות של תכנון תכנות תקצוב
של תקצוב על בסיס אפס או של ניהול לפי יעדים נוסו בשני העשורים האחרונים .מה ששונה ברפורמות עכשיו הוא הגישה
הכוללנית .השינויים בניהול תקציבי מיושמים יחד עם החיזוק בשליטה על המסג' התקציבית .מדינות רבות קבעו לסך ההוצ'
הציבוריות שרק במסגרתם מותר לערוך התאמות ושינויים במדינות אחרות נהוג לקבוע מסג' תקציבית לכל משרד ממשלתי.
התפתחות התקציב -שלב ראשון בתחילת המאה ה 20-תקציב תשומות -עיקר הדגש על בקרה .בקרה מרכזית על הוצאות
ושמירה בפני ניצול לרעה ,במישור המינהלי .שלב שני בסוף שנות ה 40 -תקציב פעולות -עיקר הדגש על הניהול עסק בביצוע
יעיל של העבודה ובפעילויות קבועות .שלב שלישי בסוף שנות ה – 50-מתת"ת -עיקר הדגש על התכנון ,על קביעת מדיניות
החדשנות .מתת"ת מגדירה את משימתה במונחי מטרות ויעדים תקציביים ,לאן רוצים להגיע ,מה יש לעשות כדי להגיע
לשם .סיבת הבחירה היא תכליתית ומכוונת מטרה .כל מה שהיה מתחרה עם הצעות חדשות ,ההחלטות הרבה יותר
קיצוניות )מהשורש( .מתת"ת הופכת את כיוון הזרימה של המידע וההחלטות המדיניות נקבעות בפסגה.
פרק – 7תקצוב
כל תקצוב ,בין שמדובר בדמי כיס של נער צעיר ,ובין שמדובר בסך המשאבים העומדים לרשות חברה מסחרית או ארגון ציבורי,
כרוך בהקצאת משאבים הנמצאים במחסור .לכן כך תקצוב כרוך בבחירה מודעת או לא מודעת בין שימושים מתחרים ,בין חלופות.
מכאן שהמודלים של קבלת החלטות ,מודלים תיאוריים ומרשמיים ,רלוונטיים לתקצוב כפי שהם רלוונטיים לכל התנהגות הכרוכה
בבחירה בין חלופות .ואומנם ,התקצוב הציבורי שימש כבר בשנות ה 60-נושא לויכוח שניטש בין גישת הרציונליות הכוללת לבין
הגישה התוספתית ,ויכוח הנמשך עד היום .הואיל ותקצוב ציבורי עוסק בהקצאת משאבים – כסף ,כוח אדם וציוד – שבלעדיהם אין
גוף ציבורי יכול למלא את ייעודו ,כל הממשלות ,בכל הזמנים ,מיקדו את הנסיון לשפר את תפקוד הביורוקרטיה הממשלתית
ברפורמות תקציביות .שינוי יסודיבתהליך התקצוב בנו זילנד ובאוסטרליה היה הציר המרכזי של הרפורמה במגזר הציבורי.
לתוכנית "הצעדים הבאים" בבריטניה קדמה "יוזמה לניהול כספי" ,תוכנית שלא הגשימה את התקוות שתלו בה ,בעיקר משום
שהאוצר שיתף פעולה מאונס ולא מרצון .כדי להתגבר על הקשיים שנתגלו ביישום התוכנית נערך שינוי מבני ובמסגרתו הוקמו
סוכנויות שהיו אמורות לפעול באורח עצמאי ,במסגרת רחבה של כללי משחק .בשל החשיבות המרכזית של התקציב לכל דבר
ועניין שהמינהל הציבורי עוסק בו ,ובשל השאלות שנושא זה שב ומעורר באשר לאופיו של המינהל הציבורי ,תיוחד יחידה זו
לתקצוב ציבורי .כפי שנראה ,הדיון בתהליך התקצוב הוא דון בפוליטיקה ,בניהול ענייני המדינה ,ובתוך כך בחלוקת העבודה בין
הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי .הרבה פנים לתקציב התקציב הוא "דבר מה פוליטי" ,כדברי אהרון וילדבסקי ,החוקר שתרם
תרומה שאין כמותה להבנת הפוליטיקה של תהליך התקצוב והפך נושא טכני ומשעמם לתחום מחקר מרתק .כמה מן הפירושים
שנתן וילדבסקי למונחים "תקציב ציבורי" ו"תקצוב ציבורי" יסייעו לנו לעמוד על אופיו הפוליטי של התקציב הציבורי* :תקציב הוא
מסמך הכולל מלים ומספרים המציינים הוצאות על פריטים ועל מטרות* .תקציב הוא תחזית :אם נוציא סכום נקוב של כסף לפי
החלוקה המוצעת ,נשיג תוצאות אלה ואחרות .לכן ,התקציב הוא סדרת יעדים ,שלכל אחד מהם מוצמד תו מחיר .התקציב קושר
מטלות שיש לבצע עם כמות המשאבים הדרושה לביצוען* .תקציבים ציבוריים מתארים את מעשיהם של ממשלות באמצעות רישום
הוצאותיהן הכספיות* .תקציב הוא מעין חוזה בין בית הנבחרים ,המאשר הוצאות ,לבין הרשות המבצעת המוציאה את הכספים
בפועל* .התקציב משקף נצחונות ותבוסות ,הסכמים ,פשרות וניגודים .הוא משקף את העוצמה היחסית של פרטים ושל מפלגות
באמצעות קביעת הדרך לחלוקת המשאבים* .התקציב מאפשר לשמור על הקופה הציבורית ולהבטיח שיישארו בה המשאבים
הדרושים לביצוע החלטות הממשלה .הוא מספק כלי בקרה לוודא שכסף ציבורי יוצא רק למטרות מורשות* .התקציב קושר רצונות
של יחידים עם החלטות ציבוריות* .תקציבים מגבילים את ההוצאה להכנסות הזמינות* .תקציבים משקפים את הכרעות הממשל
למעשים שיעשה או יינמע מעשייתם* .תקציבים משקפים הסכמה ציבורית כללית באשר לסוג השירותים שהאזרחים זכאים לקבל
מהממשלה* .התקציב משקף קדימויות* .תהליך התקצוב מתווך ומפשר בין קבוצות ופרטים הרוצים דברים שונים מהממשלה.
התקציב קובע מי יקבל כמה* .התקציב מלמד אם הממשלה מעבירה משאבים מבעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה.
*התקציב משקף את המדיניות הפיזיקלית של הממשלה ,מדיניות שעניינה ויסות ההוצאה הציבורית והמיסוי.חוקר המינהל הציבורי
ג'יימס פסלר מנה תכונות אחדות של תהליך התקצוב הציבורי באה"ב ,הנותנות יסוד לצפות שהוא יהיה שיטתי ורציונלי* :התהליך
קורה אחת לשנה ,כך שהמשתתפים בו יכולים ללמוד אותו היטב* .התהליך מחייב לקבל החלטות בתוך זמן קבוע מראש ,שכן אין
הממשלה יכולה לתפקד בלא תקציב שנתי מאושר* .התקציב כוללני בהיקפו וחובק למעשה את כל הוצאות הממשלה* .התקציב
מוצג בערכים כספיים ,והדולר משמף מכנה משותף ,כך שאפשר ,לפחות להלכה ,לערוך השוואה בין ההוצאות המוצעות להוצאות
העבר וכן בין פעולות שונות באותה שנה* .לרשות מקבלי ההחלטות עומד ידע עשיר על רמת ההוצאות ועל מידת ההצלחה של
תוכניות שונות* .הנשיא נעזר בגוף מרכזי ,המשרד לניהול התקציב ,הבוחן סוגיות שונות מנקודת ראותו של הנשיא .חוץ מהמידע
הרב המתקבל ממשרד זה ,שואב הנשיא מידע רב מהתחרות החריפה בין השרים השונים על נתח בעוגת התקציב ,מידע
המאפשר לו לשפוט ולקבוע סדר קדימויות של יעדי מדיניות* .למרות גודלו ומורכבותו של המסמך התקציבי ,כל פרטי הפרטים
המופיעים בו מסוכמים בסעיפים אחדים ,שצירופם יחד נותן את ההגדרה המוסכמת של "צרכים לאומיים" .סיכום זה מאפשר
לציבור ולשותפים בתהליך התקצוב להבין ביתר קלות את עיקריו .ואולם ,בשום מדינה דמוקרטית ,ובכלל זה ארה"ב ,אי אפשר
לאפיין את תהליך התקצוב כתהליך רציונלי של קבלת החלטות .במבוא למהדורה השלישית של ספרו החשוב כותב אהרון
וילדבסקי ,כי השיטה שלפיה יש תחילה לקבוע יעדים ,אח"כ לזהות חלופות ורק אז להכריע ביניהן ,אינה יעילה לבחינת היתרונות
והחסרונות של חלופות שונות ואינה יכולה לשמש מתכון ללמידה .לדבריו ,שיטה תיחשב רציונלית אם היא מקילה את חישוב
היתרונות והחסרונות כך שאפשר להגיע להכרעה ,להשתמש בהיסטוריה כדי לתקן טעויות ,לרתום עוצמה פוליטית לקבלת
החלטות באמצעות תמריצים ארגוניים" ,ואף פעם ,אף פעם אין היא מדרגת יעדים או משאבים בנפרד ,אלא תמיד ביחד" .בהמשך
נבהיר מדוע נתפס התקציב כמסמך פוליטי ותהליך התקצוב כתהליך פוליטי .הפן הפוליטי של התקצוב איירין רובין מונה חמישה
מאפיינים המיוחדים לתקצוב ציבורי )להבדיל מתקצוב של חברות פרטיות( :א .מגוון גדול של שחקנים ,שלהם יעדים שונים,
קדימויות שונות ויכולת שונה להשפיע על מבנה התקציב .תהליך התקצוב נועד ,בין השאר ,להסדיר את פעילות הגומלין בין
השחקנים ולגבש ביניהם הסכמה על מסמך התקציב .בין השחקנים מונה רובין ראשי אגפים במשרדי הממשלה ,מנכ"לים,
תקציבאים ,חברי פרלמנט ,נציגי קבוצות אינטרס ,וכמובן – המשרד המרכזי המופקד על גיבוש הצעת התקציב המוגשת לאישור
הממשלה ולהצבעה בבית הנבחרים )רובין חולק על התפיסה הצינית הרווחת בדבר שאיפתם המתמדת של חברי בית הנבחרים
ושל פקידים האחראיים על ההוצאת הציבורית להגדיל את ההוצאה .היא מציינת מניעים אחדים ,ובהם תחושת שליחות ציבורית,
שיש בהם כדי לערער את הדימוי המקובל הזה( .ב .מי שמקבלים את ההחלטות כיצד להשתמש בכסף אינם מי שמספקים אותו,
אלא נציגיהם .המשלמים והמחליטים הם שתי קבוצות נפרדות .מכוח ההפרדה הזאת מוטלת על הנציגים אחריות כלפי הציבור,
כלומר ,עליהם לוודא שכל הוצאה אכן כלולה במסגרת התקציב המוסכם .מהפרדה זו גם נגזרת המקובלות הפוליטית של הנציגים,
ששולחיהם מצפים מהם לקבל החלטות שישביעו את רצונם .ג .תקציב המדינה הוא מעיין חוזה שנכרת בין הציבור ,באמצעות
נציגיו ,לבין הרשות המבצעת .על המסמך לשקף את האחריות שהרשות המבצעת נושאת בה ,להיות מובן וגלוי ,כלומר ,אל לו
להסתיר הוצאה של הוסכם עליה במסווה של הוצאה מוסכמת .ד .חשיפה לסביבה – בקבלת החלטות תקציביות יש להביא בחשבון
גורמים סביבתיים כמו שמינותם של משאבים ,אפשרות של אירועי חום לא צפויים ,קשיחות הנובעת מהחלטות ומהתחייבויות
קודמות )חקיקה סוציאלית ,גרעונות ,חובות וכו'( .חשיפה זו לסביבה המאופיינת בחוסר ודאות מחייבת גמישות רבה )למשל,
בהעברת תקציבים מסעיף הוצאה אחד לסעיף הוצאה שלא נחזה מראש ,בדחיית הוצאה עד למועד מתאים יותר ,בהקדמת הוצאה
מתוכננת ,בקיצוץ התקציב בשל החלטה חדשה ,וכו'( .ואולם ,החשש מפני שימוש לרעה בכספי הציבור והדרישה לנשיאה באחריות
אינם מעודדים גמישות אלא להיפך ,כפי שעולה מן המאפיין החמישי של התקצוב הציבורי .ה .אילוצים – החלטות ציבוריות
מוכפפות לאילוצים מכבידים ,כגון הצורך באישור מראש להעברת כספים מסעיף לסעיף ,החובה לרכוש שירותים ומוצרים
באמצעות מכרז פומבי ,וכו' .מה פירוש "פוליטי" בתקצוב? לאיפון התקצוב הציבורי כעניין "פוליטי" פירושים שונים ,כפי שעולה מן
הספרות העוסקת בנושא זה* :תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא מאפשר לשחקנים פוליטיים להתערב בהחלטות
ענייניות .ע"פ תפיסה זו ,יש לשמור על התקציב מפני ידם הארוכה והמשחיתה של פוליטיקאים ,שכן תקצוב הוא בראש ובראשונה
עניים טכני ,כלכלי וניהולי ,והכרעות תקציביות צריכות להתקבל אך ורק על יסוד שיקולים של יעילות ,ולהגביל ככל האפשר את
ההתערבות הלא-רצויה של הפוליטיקאים בהכרעות אלה* .תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא נתון להשפעה מוגזמת של
קבוצות אינטרס .התקצוב הוא פוליטי משום שתוצאתו אינה משקפת את רצון כלל הציבור ,אלא את רצון מי שכיסם מאפשר להם
להפעיל שדולות מקצועיות ולקנות )בדברי שכנוע או באמצעות תמיכה פוליטית( את קולם של חברי בית הנבחרים* .תהליך
התקצוב הוא פוליטי במובן שהגישה התוספתית נותנת לפוליטיקה ,כלומר ,מהותו של התקתוב היא ניהול מו"מ בין שחקנים שונים
הנפגשים אחת לשנה למגיעים לידי הסכמה* .תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא משמש זירה מרכזית לדיונים חשוביםעל
מדיניות ציבורית בתחומי הכלכלה והחברה .התהליך מדגיש את המחלוקות על חשיבותן של תוכניות שונות ,למשל ,תוכניות
לפיתוח נשק מודרני לעומת תוכניות למלחמה בעוני ,שהרי בתקציב מוגבל אי אפשר לעשות הכל* .תהליך התקצוב הוא פוליטי
במובן זה שהוא עומד במוקד התהליך הפוליטי .ההחלטות המתקבלות במסגרת התקציב הן כה מקיפות וחשובות ,שכל החפץ
להשפיע על המתרחש במדינה ישתתף בתהליך וינסה כמיטב יכולתו להביא לידי אישור ההקצאה הרצויה לו .שני הפירושים
הראשונים ,השאובים מתורות ניהול וכלכלה נורמטיביות ,שימשו יסוד לרבים מן הנסיונות לתקן את תהליך התקצוב ,לצמצם ככל
האפשר את התערבות הפוליטיקאים בו ולהגביל את חשיפתו להשפעתן של קבוצות אינטרס ,השואפות לקדם אינטרסים צרים ,ולא
את האינטרסים של החברה כולה .שלושת הפירושים האחרים ,ובעיקר האחרון שבהם ,נותנים בטוי לביקורת על הגישה
הנורמטיבית לתקצוב ,ביקורת שוילדבסקי הוא דוברה הראשי ,וטענתה העיקרית היא ,כי תהליך התקצוב משקף שיטה פוליטית
מסוימת ,ומי ששואף לשנות את התקצוב ,מבקש למעשה לשנות את השיטה הפוליטית .שאיפה זו היא לגיטימית ,ולכן אין טעם
להציגה במסווה של שאיפה לרפורמה ניהולית .במסגרת השיטה הפוליטית הקיימת ,תהליך התקצוב כרוך במו"מ ובמוצא של
פשרה בין שחקנים בלעי רצונות וסדרי קדימה שונים ,והוא קשור לכלל ההוצאה הציבורית ולסוגיות מדיניות מרכזיות .כיצד לתרגם
רצונות של פרטים להכרעות ציבוריות? בתהליך התקצוב אין כל דרך לערוך השוואה בין התועלות הועלויות לפרט מסוים )או
לקבוצה( לבין התועלות והעלויות לפרטים אחרים מבלי להזדקק לשיפוט ערכי ,ובשיטה הדמוקרטית נציגי הציבור – הפוליטיקאים
– הם המופקדים על השיפוט הערכי של תועלות מול עלויות .בל נשכח שאין זה קל לערוך השוואות בין-אישיות של תועלות ועלויות,
וננסה להרחיב מעט בעניין זה כדי להבהיר את הקושי .נניח שהבעיה העומדת על סדר יומנו אינה תקציב המדינה כולו ,אלא בעיה
קטנה ,שאינה שונה עקרונית משאלת התקצוב :האם לסלול כביש ראשי בתוואי החוצה מושב קטן? סלילת הכביש תקצר את זמן
הנסיעה של מאות נוסעים ביום ,ולתוואי המסוים יתרון כלכלי משום שהוא קצר יותר ,ולכן זול יותר ,מתוואי חלופי שיעקוף את
המושב .תושבי המושב מתנגדים לסלילת הכביש בשל רעש כלי הרכב שיעברו בו ,זיהום האויר הצפוי ,והסכנה הצפויה להולכי רגל
שיבקשו לעבור מצד אחד של המושב לצד האחר .אם לא די בכך ,תושבי המושב ייאלצו לוותר על קרקעות שבבעלותם לאורך תוואי
הכביש ,ואין הם בטוחים כלל שיקבלו פיצוי על כך .האם סלילת הכביש כדאית? היא בוודאי כדאית למאות הנוסעים בכביש
המתוכנן .היאאינה כדאית לתושבי המושב .ובכן ,כיצד נחליט? האם נפקיד את החחלטה בידי מומחה? אם כן ,באיזה קריטריון
ישתמש המומחה כדי לקבוע אם סלילת הכביש כדאית? האם אפשר להחליט בסוגיה כזאת מבלי להזדקק לשיפוט ערכי? בספר
מבוא לניצוח מדיניות מציעים סטוקי וזכהאוזר חמישה טיעונים מרכזיים שיש בהם כדי להבהיר את תרומתה ואת מגבלותיה של
כלכלת רווחה לנושא שעל הפרק :א .כל ההחלטות הציבוריות מטרתן לשפר את רווחת החברה .ב .רמות הרווחה של הפרטים
בחברה הם אבני הבניין של רווחת החברה .ג .לכן ,כל מה שמשפיע על רווחת הפרט משפיע על רווחת החברה .ד .זולת מקרים
נדירים ,עלינו לקבל את שיפוטו של כל פרט באשר לרווחתו שלו .ה .היינו רוצים שיהיה לנו הליך ברור לקיבוץ רווחתם של פרטים
שונים ,כך שנוכל להשוות את הרווחה שתהיה לחברה אם תינקט מדיניות מסוימת ,עם רווחתה במקרה שתינקט מדיניות אחרת.
אף שבנסיבות מסוימות אפשר להגיע לשיפוט חד-משמעי ,אין הליך שהוא בר-יישום בכל המקרים .עם זאת ,חשיבה על הדרך
ההולמת להערכת תוצאות חברתיות תניב תובנות חשובות בכל הנוגע לקביעת מדיניות .לפי ויליאם באומול ,הבעיה של השוואות
בין-אישיות תכשיל בהכרח כל נסיון ליצור קריטריון אוניברסלי שבעזרתו נקבע איזה שינוי במדיניות ייחשב שיפור כלכלי" .כאשר
שינוי במדיניות משפיע לטובה על אחדים ומרע לאחרים ,כפי שקורה בד"כ ,אין דרך לאמוד מראש את התוצאה הנקייה" .ונחזור
לדוגמה שלנו .האם ישפר הכביש את מצב החברה? הראשון שניסח קריטריון כללי כדי להתמודד עם השאלה" ,איזה שינוי ייחשב
שיפור?" היה וילפרדו פארטו ,כלכלן וסוציולוג איטלקי ,בראשית המאה ה .20-לפי הקריטריון שניסח ,כל שינוי שאינו מרע לאיש
ומיטיב את מצבם של אחרים ייחשב בהכרח שיפור .קריטריון זה עוקף את הצורך בעריכת השוואות בין-אישיות של תועלות
ועלויות ,ולכן אין בו כדי להועיל במקרה שלנו .הכלכלן קלדור הציע קריטריון מעניין ,המוסיף מרכיב חדש לקריטריון שהציע פארטו.
לפי קלדור ,שינוי ייחשב שיפור אם הרווח ממנו )לפי הערכת המרוויחים( גדול מן ההפסד )לפי הערכת הנפגעים מהשינוי( .האם
קריטריון קלדור פותר את בעיית ההשוואה הבין-אישית של תועלות ועלויות? לא ,הוא פשוט מתעלם ממנה ,שכן יחידת הניתוח
שלו אינה קבוצה זו או אחרת ,אלא החברה כולה ,המורכבת מכלל הקבוצות יחד )או לפחות מאלה המושפעות ישירות מן ההחלטה
שעל הפרק( .יתר על כן ,הקריטריון עצמו נשען על תפיסה ערכית משלו :הוא מקבל את החלוקה בנקודת המוצא כמוצדקת ,גם אם
קיימת בה מידה גדולה של אי-שוויון ,וכבסיס להשוואה .נניח שתושבי המושב הם חקלאים קשיי יום שפרנסתם דחוקה .נניח גם
שסלילת הכביש תגרום לא רק רעש וזיהום ,אלא גם אובדן הכנסה בשל הפקעת קרקעות .נוסיף לכך את ההנחה שהנוסעים
שישתמשו בכביש יהיו רובם בעללי הכנסה גבוהה ואיכות חיים גבוהה .לפי קריטריון קלדור ,סלילת הכביש תהיה כדאית אם הנזק
שייגרם לתושבים יהיה קטן מהרווח לנוסעים .אף שאנו מרעים את מצבם של מי שמצבם רע ומיטיבים את מצבם של מי שמצבם
טוב ,אין הדבר מפריע לקלדור לקבוע ,כי יהיה בכך משום שיפור .אין לו עניין באופן חלוקת העלויות )"מי זוכה ומי בוכה"( .לדעת
באומול ,הקריטריון של קלדור )ושל אחרים שהציעו קריטריונים דומים( פועל על בסיס של שיפוט ערכי מובלע ולא קביל .אברם
ברגסון הציע אף הוא קריטריון כללי להשוואה בין-אישית של תועלות מול עלויות .לדעתו ,במקום להתעלם מהשיקול הערכי הכרוך
בהשוואה כזאת ,יש לנסח במודע סדרה של עקרונות ערכיים שישמשו את הכלכלן כדי להעריך אם שינוי מסוים הוא שיפור או
הרעה במצב החברה .במלים אחרות ,ברגסון מציע לקבוע ,איזו חלוקה תיחשב צודקת ,אילו תחומים חשובים מאחרים ,איזו מידה
של אי-שוויון כלכלי מוכנה החברה לקבל לטובת קידומם של יעדים שונים ,וכו' .לסדרה זו של עקרונות נקרא פונקציית רווחה
חברתית ,ושאיפתנו ,היא להגיע לידי כך ,שפונקציה זו תהיה בעלת ערכים מרביים .אלא שגם הצעתו של ברגסון אינה מספקת
מרשם להכרעות ציבוריות .הקושי הוא בניסוח העקרונות הערכיים שלאורם יש לבחון הצעות מדיניות .האם אפשר לקבל בשביל
החברה כולה החלטה שתשקף את רצונות הפרטים החיים בה? קנת ארו ,חתן פרס נובל לכלכלה ,הראה בעבודתו כי איננו יכולים
לגזור פונקציות רווחה חברתית )מה טוב לחברה כולה( מפונקציית הרווחה של הפרטים בחברה .ובניסוחו של באומול ,ארו הראה,
שבחירה חברתית חייבת להיות לא עקיבה )מהבחינה הלוגית( או לא דמוקרטית .חשוב לדעת ,שאף שלא נמצא פתרון לשאלת
ההשוואה הבין-אישית של תועלות ועלויות ,השיטה שהציע קלדור היא המונחת בבסיסו של אחד הכלים החשובים בניתוחי מדיניות
וניתוחי עלות-תועלת .כלי ניתוח זה הוא רב ערך לבחינת חלופות" ,אול גם אם נפליג בדמיוננו לא נוכל לומר כי הוא 'חופשי
מערכים'"" .על איזה בסיס יוחלט להקצות Xדולרים לפעילות Aבמקום לפעילות ?Bשאל מדען המדינה קיי בשנת .1940למרות
נסיונות שונים להתמודד עם שאלה זו ,כותב וילדבסקי ,לא חלה כל התקדמות בעניין זה משום שהמשימה ,כפי שהוצגה בשאלתו
של קיי ,אינה בת-ביצוע .התקציב ,הוא ממשיך ,הוא דם החיים של הממשל ,הביטוי הכספי של תכונותיו ושל מעשיו .תיאוריה
הכוללת קריטריונים לקביעת הסעיפים שייכללו בתקציב היא למעשה תיאוריה הקובעת מה על הממשלה לעשות" .לכן תיאוריה
נורמטיבית של תקצוב היא אוטופית במובן המלא של המונח :פיתוחה וקבלתה משמעם סוף הקונפליקט על תפקיד הממשלה
בחברה" .בצורתה הבסיסית ,תורת התקצוב של וילדבסקי היא מסקנה לוגית מהנחות אחדות* :קיים מחסור שאינו מאפשר לספק
את רצונות כולם* .קיימת שונות רבה ברצונות ,בדרישות ובשאיפות של הפרטים בכל חברה אנושית והיעדר הסכמה מלאה ביניהם
על סדר הקדימויות של יעדיהם* .התקצוב הציבורי ,המקיף את כלל פעולות הממשלה ,מתאפיין במורכבות ובאי-וודאות הן באשר
לדרישות תקציביות בעתיד והן באשר לתוצאות של החלטות תקציביות* .בהיעדר דרך לערוך השוואה בין-אישית של תועלות
ועלויות בלי להיזקק לשיפוט ערכי ,אין ,ויש אומרים כי לאיכולה להיות ,פונקציית רווחה חברתית שהייתה יכולה להפוך את בעיית
התקצוב לבעייה טכנית של מדידה והשוואה .ובכן ,פרטים שונים רוצים דברים שונם ,ואי אפשר להשביע את רצון כולם )חסור( .יתר
על כן ,אין אנו יודעים בוודאות מה יהיו התוצאות של החלטותינו ,אבל עלינו לברור בין תוכניותודרישות מתחרות ,ואין לנו קריטריון
או קריטריונים כלליים לבחירה בין חלופות .מה עושים? ביסודו של שבר ,נוקטים שתי דרכים :מפשטים את המשימה המורכבת
ויוצרים מנגנון שיוביל להסכמה בין כל הצדדים המעוניינים .השיטה התוספתית נועדה לפשט ,ואילו התהליך הפוליטי הדמוקרטי
נועד לפשר בין צונות של פרטים ולתרגם את הפשרה להחלטות קיבוציות .השיטה התוספתית )של לינדבלום( היא כלי מרכזי
לפישוט המשימה המורכבת של גיבוש תקציב המדינה באמצעות התהליך הפוליטי .בשיטה זו אין בוחנים את התקציב כולו ,אלא
מקבלים את תקציב השנה הקודמת כבסיס לתקציב השנה שאחריה ,ועל בסיס זה עורכים התאמות – לעיית המחירים ,לצרכים
חדשים ,או לשינוי בסדר קדימויות .בשיטה זו מוסיפים לבסיס או גורעים ממנו ,משום שאין כל אפשרות לבחון את הכל שוב ושוב
אחת לשנה .השיטה התוספתית אינה רק מרשם להתמודדות עם משימה כה מורכבת כמו גיבוש תקציב המדינה ,אלא גם מודל
המאפשר להסביר התנהגות ולחזותה .כלומר ,אפשר להעמיד את הגישה במבחן אמפירי .ואכן ,מחקרים רבים הוקדשו לבחינת
תקפותה של הגישה התוספתית .כמו בתחומים אחרים במדעי החברה ,מחקרים אלה הניבו ממצאים שונים ומחלוקות על פירוש
ממצאים אלה .לדברי גיסט ,שערך בדיקה מקיפה של גישות לקבלת החלטות במינהל הציבורי ,המאפיין הבולט ביותר של המחקר
בתחום הוא שמזה יותר מ 30-שנה שלטו וממשיכות לשלוט בו שתי תיאוריות ,האחת שפיתח סיימון ,והאחרת של לינדבלום.
לדבריו "התיאוריות של סיימון ולינדבלום שרדו משום שהתובנות שלהם הן כלליות ומקיפות במידה כזו ,ששום חלופה עדיין לא
עלתה עליהם בעוצמה ובכלליות" .תהליך התקצוב ב 31.12.94-אישרה הכנסת בקיראה שנייה ושלישית את חוק התקציב לשנת
.1995כך הגיע לשיאו ,אף כי לא לסיומו ,תהליך מורכב וממושך שבמסגרתו נקבעו תקציב המדינה וחלוקתו בין שימושים מתחרים
כמו בטחון ,חינוך ,רווחה ,קליטת עלייה וכו' .תהליך התקצוב כולו – קביעת גודל התקציב ,חלוקת "העוגה התקציבית" בין
השימושים המתחרים וביצוע החלטות התקצוב )ההוצאה בפועל( – מסתיים בתום השנה התקציבית )סוף דצמבר בד"כ( ,ואם
אישורות של תקציב שנתי חדש מתחילה שנת כספים חדשה .התהליך כולל את השלבים הבאים* :גיבוש תוכנית ענק הנוגעת
ההכנסות הדרושות למימונה* .אישור התוכנית ,תחילה בממשלה ולאחר מכן בבית לכלל ההוצאה הציבורית בשנה נתונה ולגיוס
הנבחרים* .ביצוע התוכנית – שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומאלפי החלטות המתקבלות במהלך השנה במשרדי
הממשלה ובגופים ציבוריים שונים .משוואת התקציב – קביעת גודל העוגה ספר עיקרי התקציב לשנת 1995מציג את התפלגות
ההוצאות בתקציב המדינה 31% :מיועדים להחזר חובות 27.6% ,לתשלומי העברה )תחומי רווחה( 17.8% ,להוצאות בטחוניות,
16.6%לצריכה אזרחית 7% ,להשקעות ולמתן אשראי .קשיחותו של התקציב הזה בולטת מיד לעין .החזר חובות וההוצאה
הבטחונית "בולעים" כמחצית מהתקציב .חלק ניכר מתשלומי ההעברה מעוגנים בחוק )סיוע לזוגות צעירים ,דמי אבטלה ,טיפול
סיעודי וכו'( ,והיקפם בטווח המיידי אינו מושפע מהחלטות מדיניות ,אלא משינויים דמוגרפיים ומתנאי המשק .כ 65%-מההוצאה
לתמיכה אזרחית )חינוך ,רווחה ,מינהל ,משטרה ,בתי משפט וכו'( מיועדים לתשלומי שכר .קשיחות זו של התקציב מגבילה את
היכולת לקצץ בו ,שהרי חובות יש להחזיר ,חוקים יש לקיים ,וצבא יש להחזיק ולחמש בנשק מרתיע .ואולם ,קשיחות התקציב אינה
מאפיינת את ישראל בלבד .גם במדינות אחרות ניכרת קשיחות גבוהה למדי בתקציב .לפי אחת ההערכות 77% ,מהתקציב
הפדרלי בארה"ב אינם בני-שליטה ,בבריטניה 81%ובשוודיה .84%הוצאות אלה יגדלו ,יישראו כמו שהן או יקטנו בשנת התקציב
החדשה בלי תלות בהחלטות תקציביות .פסלר העריך ,כי 60%מהוצאות אלה בארה"ב הם תשלומים ליחידם במסגרת ביטוח
סוציאלי ,ביטוח רפואי וכיוב' תוכניות .לדבריו ,כחמישית מסך ההוצאות שאינן בנות-שליטה הן תולדה של התחייבויות לתשלום
משנה קודמת .רק כרבע מסך ההוצאות התקציביות נתון לשליטת עורכי התקציב .מצב זה הניע את וילדבסקי לחרוג מהתפיסה
התוספתית ולחזות רפורמה יסודית בתקציב האמריקינ ,רפורמה שעיקרה יהיה הקטנת ההוצאות ,ובכלל זה קיצוץ בזכאויות.
וילדבסקי ,שסבר בעבר כי תוספתיות מאפיינת תקצוב במדינות עשירות יציבות ,החל לפקפק בתוקף ההסבר התוספתי" :קל להגיע
להסכמה כשכל אחד מקבל יותר .תוספתיות ...מבוססת על הציפייה לשפע מתמשך .עתה ,משפחת השגשוג ,ירדה קרנה של
התוספתית יחד איתו" .קיידן מגיעה למסקנה כללית יותר" :ייתכן שיש לחשוב על תוספתיות כעל מודל תיאורי של תקצוב בזמן
ובמקום מסוימים ,ולא כהסבר אוניברסלי להתנהגות תקציבית" .לפי פרמצ'אנד ,בכל המדינות המתועשות והמתפתחות הממשלה
היא הארגון הגדול ביותר ,המעסיק הגדול ביותר .נהוג לראות בהחלטה על גודל התקציב החלטה על חלוקת סך המשאבים
הזמינים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי ,או בין המשאבים שהוצאתם כפופה להחלטות פוליטיות לאלה הכפופים להחלטות
השוק .כאילו אמרה הממשלה לאזרח :אתה חופשי להחליט כיצד להוציא 60%מהכנסותיך )או אף פחות מכך ,בהתאם לשיעורי
המס הנהוגים במדינה( ,הממשלה תחליט מה לעשות ב 40%-הנותרים .התל"ג מבטא את סך התפוקה הלאומית בסחורות
ובשירותים .לכן ,גודל תקציב המדינה ביחס לתמ"ג )סך התפוקות בתוך גבולות המדינה( מבטא את החלוקה בין המשאבים
שהמדינה מקצה לעצמה לבין משאבים הנתונים להחלטות של פרטים ושל חברות עסקיות .מחשבון הכיס שמר טל ביקש לשלוח
למחבר קווי היסוד של הממשלה נועד לעזור להם לחשב את גודל התקציב הנדרש למימוש שפע היעדים הכלולים במסמך .ואולם,
מבהיר טל ,אין די במחשב .עליהם גם לדעת ,כי יש שתי דרכים בלבד למימון הגידול הדרוש בתקציב :הגדלת החוב הפנימי ,או
הגדלת נטל המיסוי .בכל המדינות החברות בארגון OECDהמגזר הציבורי נחשב גדול מידי ,ובכולם השאיפה היא להקטינו ,שכן
ככל שהוא גדול יותר נדרשים יותר מסים והלוואות למימון הוצאיותיו ולכך נודעת השפעה על המשק .הפחתה במסים וצמצום
הצורך בגיוס הון מקומי נחשבים צעדים חיויים ליצירת תנאים המאפשרים צמיחה כלכלית .במקביל לצד ההוצאות ,הצעת התקציב
כוללת תחזית תקבולים .ההפרש בין ההוצאות המתוכננות להכנסות הצפויות בשנה נתונה הוא הגרעון התקציבי באותה שנה.
צמצום הגרעון התקציבי )באמצעות צמצום ההוצאות ומבלי להכביד על נטל המס( הוא אחד היעדים המרכזיים של מדיניות
התקציב בכל המדינות ,משום שהוא מפחית את הצורך בגיוס הון מקומי ובכך תורם להורדת שער הריבית ולהגברת הנטייה
להשקיע .לפי ספר עיקרי התקציב לשנת " ,1995ריסון הגרעון התקציבי הינו אמצעי חשוב ליצירת תנאים הולמים לצמיחה" .אם
בראשית שנות ה 80-עמד הגרעון התקציבי על 10-15%מהתמ"ג ,בשנים 1985-1989היה הגרעון זניח בגודלו יחסית לתוצר.
עקב גל העלייה מבריה"מ לשעבר שב הגרעון וגדל ) 4-5%מהתוצר( .בשנת 1993קיבלה הכנסת את חוק הפחתת הגרעון ,שקבע
שיעורים מרביים לגרעון תקציבי .לשנת התקציב 1994קבע החוק שיעור מרבי של 3%מהתמ"ג ,שיעור האמור לרדת במהלך
השנים ,עד שיתבטל כליל .ציינו עד כה שני משתנים מרכזיים הכלולים במשוואת התקציב .האחד הוא גודל התקציב )הנגזר
מהתחייבויות קודמות ומהיקף ההוצאות המתוכננות( ואחר הוא תחזית תקבולים .הקושי בקביעת תקציב "נכון" או מיטבי נובע מכך
שכל אחד מהמשתנים מושפע לא רק מהחלטות ,אלא גם מהתפתחויות חיצונית האפופות לא מעט אי-וודאות .קושי אחר נובע מכך
שגודל התקציב הוא פועל יוצא של החלטות מדיניות הנושאים שונים .למשל ,על הממשלה להחליט מה יהיה היקף הסיוע לזוגות
צעירים ברכישת דירה ,האם להגדיל את היקף ההשקעה בתשתית ,האם להגדיל את ההוצאה לחינוך ,האם להשקיע בפיתוח
תוכנית חלל ישראלית ,האם לעודד מפעלים פרטיים להעסיק מדענים עולים ,וכו' .ואולם ,החלטות אלה נשענות לא רק על תפיסות
ערכיות באשר לחשיבותן היחסית של יעדים שונים ,אלא גם על הערכת התפתחויות חיצוניות ,שאינן בשליטתנו .כך עלינו להעריך,
האם יגבר או ייקטן זרם העולים ממדינות חבר העמים ,האם יגבר הטרור או ישכך ,האם תחל מדינה עוינת במבצע לחיזוק צבאה
ולרכישת נשק חדיש ,או אולי תצטרף לתהליך השלום .תחזית התקבולים אינה "תחזית" במובן הצרוף של המלה ,אלא היא ,לפחות
בחלקה ,תוכנית ,כלומר ,אין מדובר רק בנסיון לאמוד את גובה ההכנסות ,אלא גם בנסיון להשפיע עליו .תחזית תקבולים נשענת
בין השאר על החלטות או על תוכניות להעלות את שיעורי המס או להורידם ,לבטל מיסיםפ מסוימים ,להקטין אגרות וכו' .ספר
עיקרי התקציב לשנת 1995קובע ,כי "מגמת ההפחתה בשיעורי המסים תימשך גם בשנת ... 1995המחצית השנייה של
הרפורמה במיסוי יחידים ,הכוללת הקלות במס על קבוצות הביניים באוכלוסייה ,תבוצע החל מתחילת שנת – 1995בהתאם
להחלטת הממשלה ולחקיקה בכנסת .כן יופחת מס החברות באחוז נוסף בהתאם לחקיקה הרב-שנתית בנושא זה" .גודל הגרעון
גם הוא אינו רק תוצר של החלטה .הואיל וגודל הגרעון הקבוע בחוק נקבע ע"פ היקף התמ"ג ,דרושה לנו תחזית על היקף התוצר,
ולשם כך עלינו לחזות את שיעור הצמיחה כלכלית בשנה הבאה .ואולם ,שיעור הצמיחה אינו רק בגדר התפתחות חיצונית ,אלא יעד
מרכזי של מדיניות התקציב .לפי ספר עיקרי התקציב לשנת " ,1995במגמה להאיץ את הצמיחה ,החליטה הממשלה לערוך שינויים
מבניים במגוון רחב של נושאים .דגש מיחד ניתן לאותם שינויים ,שיהא בהם להוריד את מחיריהם של סחורות ושירותים שונים.
שינויים מבניים התורמים להורדת המחירים גם משפרים את יעילות המשק ואת כושר התחרות שלו ומאפשרים האצה בהרחבת
הייצוא" .כפי שראינו למעלה ,גם ריסון הגרעון והפחתות במסים נועדו לעודד את תהליך הצמיחה במשק .משוואת גודל התקציב
כוללת עוד משתנה חשוב ,שיעור הצמיחה ,המושפע גם הוא הן מהחלטות מדיניות )ומהערכת הצלחתם של צעדי מדיניות
מתוכננים ,אם אכן ייושמו( ,והן ממשתנים חיצוניים .כפי שראינו ,שלושת המשתנים שלובים זה בזה* :התחזית בדבר שיעור
הצמיחה מביאה בחשבון התפתחויות חיצוניות ,אולם גם החלטות מדיניות )היקף הוצאות(* .היקף ההוצאות תלוי בהחלטות
מדיניות המביאות בחשבון ,בין השאר ,את הנטל שהוצאות אלה יעמיסו על משלם המסים* .הנטל הצפוי )גידול או הקטנה בו(
תלוי ,בין השאר ,בשיעור הצמיחה ,המשפיע על היקף התקבולים הצפוי* .היקף התקבולים תלוי ,בין השאר ,בשיעור הצמיחה
ובהחלטות על שיעורי המס* .גודל הגרעון מוגדר על בסיס תוצר צפוי ,וזה נקבע לאור תחזית הצמיחה .כיצד מגובשת מסגרת
התקציב המוגשת לאישור הממשלה והכנסת? כפי שנראה בהמשך ,בתהליך קביעת גודל העוגה התקציבית עוסקים רק מטע
בוויכוח מלומד על משתנה זה או אחר במשוואת התקציב .בעיקרו של דבר זהו מאבק פוליטי חריף על סדר הקדימויות של
ההוצאה הציבורית ועל דרכי מימונה ,ויכוח על חלוקת העוגה ,ובכללו נסיון לגיטימי להגדיר מחדש את גודלה .גודל העוגה נקבע,
בין השאר ,על יסוד התחייבויות קודמות ויעדים חדשים ולכן מי שתוכניותיהם לא נכללו עדיין במסגרת התקציב יכולים לטעון ,כי
ראוי להביא בחשבון וכי עדיין לא מאוחר לשוב ולבחון את גודל התקציב .למעשה ,ויכוח כזה ,הן על גודל התקציב והן על חלוקתו,
מתנהל עד לרגע ההצבעה על התקציב .מר אהרון פוגל ,לשעבר ראש אגף התקציבים )ולימים מנכ"ל שמרד האוצר( ,הוזמן
באוגוסט 1988להעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל .יו"ר הועדה,
שופטת ביהמ"ש העליון נתניהו שאלה" :מר פוגל ,מה היו השיקולים שקבעו איזה נתח מתקציב המדינה ילך לבריאות? מי החליט
על זה? מה כללי המדיניות? מה העקרונות?" .תשובתו של פוגל נגעה לא רק למערכת הבריאות ,אלא לתהליך הכנת התקציב
כולו .טובת האזרחים מול טובת המדינה המפתח לצמיחה כלכלית הוא מגזר ציבורי קטן ,אך מגזר ציבורי קטן פירושו פחות
שירותים לאזרח ,פחות סיוע לשכבות חלשות ,פחות כבישים וגנים ציבוריים ,פחות מאותם דברים שאזרחים רוצים .הציבור ,כותב
פיטרס ,לוקה בפיצול אישיות בכל הנוגע לתקציב הציבורי :הוא מתנגד למסים ,אך מעוניין בהגדלת ההוצאות הציבוריות ,במיוחד
ההוצאות המועילות לו המישרין .הפוליטיקאים וודאי לא זוכרים את עשרת השבטים שזנחו את מלך רחבעם .רחבעם לא שעה
לעצת הזקנים ולא שמע אל העם ,ובמקום להקל מן העול הכבד שהטיל שלמה אביו על תושבי ממלכתו ,הבטיח להכביד ולייסרם
בעקרבים .לכל חלק של ההוצאה הציבורית בארה"ב ,כותב וילדבסקי ,יש ומכים ,אך לא לסך כל החלקים .השמרנים חוששים
שצרכי ההגנה לא ימולאו .הליברלים חוששים שתוכניות הרווחה ייפגעו" .כפי שהדברים עומדים ,שני הצדדים מקבלים את מה
שהם רוצים – הוצאה גבוהה יותר להגנה ולרווחה .רק המדינה יצאה מופסדת" .אחת הבעיות המרכזיות בתקצוב ציבורי ,שבעטייה
קיים ניגוד מהותי בין משרד האוצר בכל המדינות לבין הדרג הפוליטי הנושא באחריות לתחומי פעולה שונים ,היא ההתחבטות בין
הצורך לדאוג לטובת המדינה לבין הצורך להיות קשוב לאזרחים ,להיענות לצרכיהם ולמלא את דרישותיהם .בשיטה הדמוקרטית
תפקידו של נבחר הציבור לייצג את שולחיו .רק הוא מוסמך להחליט בשמם .מטבע הדברים ,יש להניח שהדרג הפוליטי יודע טוב
מאחרים מה רוצים האזרחים .כמי שעומד לבחירה מחדש ,שומה על נבחר הציבור לקיים מגע שוטף עם ציבור הבוחרים ,הצלחתו
להיבחר מותנית בין השאר ביכולתו להבין לרחשי ליבם .ואולם ,האם אפשר להניח באותה מידה של בטחון ,שהדרג הפוליטי גם
יודע מה טוב למדינה? במצב האידיאלי הבעייה כלל אינה קיימת .הציבור שופט את נבחריו לא רק לפי ההטבות הנופלות בחלקו
)כמו מכוניות או מכשירי חשמל במחיר מוזל( בטווח הקצר ,אלא גם לפי מידת הצלחתם לשרת את טובת המדינה בטווח הבינוני
והארוך )פיתח תשתיות ,השקעה בהון אנושי ,יצירת תנאים לצמיחה כלכלית( .במצב אידיאלי מעין זה אפשר לסמוך על נבחרי
הציבור שלא ירוששו את הקופה הציבורית לטובת הישגים אלקטורליים מידיים ,שאם לא כן יעניש אותם הציבור בקלפי .ואולם,
בפועל החברות הדמוקרטיות רחוקות ממצב אידיאלי זה .הציבור אינו בקיא דיו ברזי הכלכלה .גם בקרב כלכלנים מומחים שוררת
מידה לא מבוטלת של מחלוקת באשר למצב המשק בנקודת זמן נתונה ,ובמיוחד באשר להשפעות העתידיות של צעדים כלכליים,
ובמקרה של משבר כלכלי ,לא רק להדיוט אלא גם למומחה קשה להצביע על האחראי להיווצרותו .הצלחת המשק תלויה רק
בחלקה בהחלטות מדיניות והיא מושפעת במידה רבה מהתפתחויות חיצוניות שאי אפשר לחזותן .זאת ועוד ,לוח הזמנים הפוליטי,
המכתיב את מועד תום תקופת כהונה וקיום בחירות ,אינו תואם את קצב ההתפתחות בתחום הלכלי .הבחירות מתקיימות בנקודת
זמן נתונה ,והציבור שופט את נבחריו לפי מה שהיה ,ולא רק לפי הבטחות למה שיהיה" .כלכלת בחירות" אינה תופעה מקרית,
אלא חלק בלתי נפרד מהתהליך הפוליטי .סביר להניח ,שסיסמת בחירות נוסח "עכשיו רע לכם ,אבל אם תשאירו אותי בשלטון,
ישתפר מצבכם" ,לא תניב את התוצאה המבוקשת .גם הניגוד בין שר האוצר לבין שאר חבריו לממשלה אינו מקרי .הם מופקדים
על ההוצאה ,ואילו הוא מופקד על שמירת הקופה .הם מייצגים את רצונם של קהלים שונים ,פנסיונרים ,חיילים משוחררים ,עולים
חדשים ,משפחות נזקקות ,הוא מייצג את האינטרס הכללי ,את הפשרה ההכרחית בין ההואצות לבין המקורות הזמינים ,את
הראייה הכוללת ואת המבט קדימה אל מעבר לאופק תקופת הכהונה הפוליטית .הם מעוניינים התוצאות קצרות טווח ,הוא חייב
לדאוג לעתיד המשק .בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת נתניהו ,טען פוגל ,כיגישת משרד החינוך היא
מקסימום חינוך בחינם לכולם" .ויעקב גדיש ,שגם הוא שימש בעבר ראש אגף התקציבים ,אמר" :המיניסטריון ...תמיד ,תמיד –
אני מדגיש את המלה תמיד – ירצה להגדיל את התקציב .עוד לא ראיתי שר שבא ואמר – רבותי ,בסעיף הזה אני חושב שיש לי
יותר מידי ."...כך הם פני הדברים במשטר נשיאותי ,כמו בארה"ב ,שם ראש הרשות המבצעת ממנה את שריו-פקידיו ,ועל אחת
כמה וכמה במשטר פרלמנטרי ,ובייחוד אם הרשות המבצעת נשענת על קואליציה של מפלגות אחרות .אלא שבמשטר פרלמנטרי
גם שר האוצר הוא נבחר ציבור ,גם הוא שואף להיבחר מחדש ,וגם הוא חבר במפלגה שבהצלחתה הוא חפץ .שר האוצר "חשוד"
תמיד בנטייה לטובת האזרחים על חשבון טובת המדינה ,וחדש זה הוא המקור החשוב ביותר לעוצמתם של פקידי האוצר,
האמורים ,כאנשי מקצוע ,להיות משוחררים מכל מחויבות הזרה לטובת הכלל .בהיותם מופקדים על המשק כולו הם גם נהנים
ממעמד בכורה בהשוואה לפקידים במשרדי ממשלה אחרים ,המופקדים רק על חלקם שלהם בתמונה הכללית ,ומטבע הדברים
מעוניינים להגדילו" .עולמם של הפוליטיקאים הוא עולם עתיר ביעדים ,במשאלות לב ,אך אין בו מגבלות תקציביות" ,כותבים דרי
ושרון ,אולם אין מדובר בניגוד הכרחי בין "רעים" ו"טובים" ,בין מי שכל מעייניו נתונים לעשיית הון פוליטי ,לבין מי שמישמתו לעמוד
בפרץ ולדאוג לטובת הכלל :מול עולמם של הפוליטיקאים "התפתח בארץ עולם ביורוקרטי שכולו מגבלות ,אך אין בו פונקציית
מטרה"" .אנחנו נתונים ביד אחת ,ביד האוצר ...אנחנו מדברים על המסגרת ,כולנו בידיו ,ולא יעזור לנו דבר ,אתה יכול לזעוק
לשווא .כאילו הם הצדיקים ,הם הנבונים ,הם יודעים הכל ,והאחרים – לא יודעים דבר" .קביעת סדר קדימויות – חלוקת העוגה
תקציב המדינה לשנת 1992לא אושר לפני .1.1.92הכותרת הראשית של "הארץ" בישרה" :שנת הכספים החלה – והתקציב לא
אושר" .המגעים בין הסיעות החרדיות לבין לשכת רוה"מ נמשכו גם לאחר חצות ,אך הפשרה המיוחלת וההצבעה על חוק התקציב
הושגו רק כעבור יומיים .במובן זה הייתה 1992יוצאת דופן ,ואולי גם ההתנהגות שקדמה להשגת הפשרה חרגה במקצת ממה
שמקובל ערב אישור תקציב המדינה .אולם בקווים כלליים היא משקפת היטב התנהגות מן הסוג שרבים מהעיתונאים מכנים
"סחיטה" ומוסיפים לה עוד כהנה וכהנה גינויים )"בזיון"" ,בושה" וכו'( .לדעתנו ,התנהגות זו משקפת נאמנה את הפוליטיקה של
התקצוב ,לטוב ולרע .צעדים באישור תקציב – 1995אוג' :1994ממשלת ישראל מאשרת את מסגרת התקציב בראשית אוג'
1994נתכנסה ממשלת ישראל לדיון על גודל הגרעון בתקציב 1995ועל מדיניות המסים .באותו שבוע נפגשו כמה חברי כנסת מן
הקואליציה עם רוה"מ ועם שר האוצר בנסיון להשפיע על החלטת הממשלה .ח"כ אלי דיין ,יו"ר הקואליציה ,התנגד להחלטת האוצר
להעמיד את הגרעון בתקציב 1995על 2.75%מהתוצר וטען כי היה צריך להשאירו כפי שהיה בתקציב ,1994בשיעור של 3%
מהתוצר ,ובהפרש לממשן תוכניות חברתיות כמו יום לימודים ארוך והטבות שונות לשכבות החלשות באוכלוסייה .מאחורי דרישה
זו התייצבה השדולה החברתית .הממשלה אישרה את מסגרת התקציב שהציע משרד האוצר עם תיקונים קלים .נגד ההצעה
הצביעו שני שרים שהגישו הצעה חלופית להעמיד את הגרעון על 2.9%מהתוצר .אחד המתנגדים ,השר שטרית ,טען ,כי הגדלת
הגרעון הייתה מאפשרת להוסיף מקורות לתקציב ולמנוע את הקיצוץ המתוכנן של 900מליון ש"ח ,קיצוץ שיגרום לפגיעה
בשירותים לאזרח .ביום עיון שארגן משרד הכלכלה והתכנון טען השר ,כי בדיונים על התקציב נוטה הממשלה להגזים באומדן
הוצאותיה ולהפחית באומדן הכנסותיה ,ועל כן מילארדי שקלים אינם עומדים לרשות הממשלה בהחלטה על קבלת תקציב .1995
כעבור שבוע החלה הממשלה בסדרת דיונים על תקציב כל אחד מהמשרדים ,ומשרד הבטחון היה הראשון בהם .בתום הדיונים על
חלוקת התקציב אישרה הממשלה בסוף אוג' את תקציב המדינה לשנת .1995שינוי תוספתי ומיקוח כיצד מחליטים על הקצאת
התקציב לשימושים שונים? כיצד מחליטים איזה חלק מן התקציב יוקצה לחינוך ואיזה חלק יוקצה לבטחון או לבריאות? שלושה
ראשי אגף התקציבים שהעידו בפני ועדת החקירה הממלכתית לבחינת מערכות הבריאות עמדו על שני עיקרים חשובים בתקצוב:
*התקצוב הוא תוספתי ,משמע אין בוחנים את כלל ההוצאת לתחום זה או אחר ,אלא עורכים התאמות בשוליים לתקציב השנה
הקודמת )בהתחשב בשיעור האינפלציה ,בתחזית כלכלית ובצרכים מיוחדיםכמו גידול בעלייה ,וכן בלחץ שמפעילים גורמים שונים(.
יעקב גדיש הציע הצעה מאלפת ומושג השוליים" :השוליים נקבעים מעומק הדרישה שלך )שר האוצר( לצמצום ומגודל הדרישה של
המיניסטריון להרחבה"* .תהליך התקצוב הוא תהליך מיקוח בין האוצר שלשאר המשרדים והוא מתרחש על רקע פעולתם של
שחקנים שונים המבקשים להגדיל את ההוצאה לנושא הקרוב ללבם" :מיקוח ,כן .אכזרי אפילו הייתי אומר" .ולדברי דוד בועז בפני
אותה ועדה ..." :בתקציב המדינה לא מתקיימת הקצאה גם היום ,בשיטת התקצוב בשיטת האפס ,כלומר ,יש שילוב של גישת
השוליים עם דרישות ספציפיות לבדיקות מעמיקות של נושאים" .אוק' :1994הצעת התקציב מונחת על שולחן הכנסת לקריאה
ראשונה הצעת התקציב הונחה על שולחן הכנסת ב 24.10.94-וזו אושרה בקריאה ראשונה כעבור ימים אחדים והועברה לועדת
הכספים )עד סוף דצמבר העבודה מתבצעת בעיקר בועדת הכספים( .דוגמה מתקציב החינוך הצעת התקציב המונחת על שולחן
הכנסת אינה כוללת רק את רשימת ההוצאות המתוכננות ואת תחזית התקבולים .ההצעה מחזיקה יותר מעשרים "ספרים" בכריכה
כחולה ,ספר לכל משרד ,ועוד כמה ספרים דקים יותר ,המוקדשים לנושאים כמו משק המים או השכלה גבוהה .ספר הצעת
התקציב של משרד החינוך והתרבות ,למשל ,מחזיק 387עמודים .ב 43-העמודים הראשונים מפורטים סעיפי ההוצאה ,תחילה
בקטגוריות כלליות ואח"כ בתת-סעיפים .סעיף 20לדוגמה ,עניינו בתקציב השוטף של המשרד )בנפרד מתקציב הפיתוח ,המיועד
להשקעות חד פעמיות בתחומים נבחרים( .סעיף זה פוצל ל 14-סעיפי משנה .סעיפי משנה אלה מתפצלים לתת-סעיפים .למשל
בסעיף משנה ) 2023מינהל מורים( יש עשרה תת-סעיפים ,ובהם ,למשל ,תנאי שירות ,מוסדות להכשרת מורים ,הלוואות מותנות
לתלמידי סמינרים ,מרכזים פדגוגיים וכו' .לצד כל אחד מן הסעיפים מופיע ההוצאה המורשית באותו סעיף ,ופרטים נוספים .למשל,
סך התקציב המיועד לחינוך העל-יסודי במשרד החינוך והתרבות עמד בהצעת התקציב על 4,330,669אלפי ש"ח )מתוך תקציב
של 14מיליארד ש"ח שהוקצה למשרד( .סכום זה מחולק ל 16-סעיפים ,כמו מלגות ומענקים לתלמידים ) 7,645אלף ש"ח(,
תמיכה בנער מחונן ) 3,257אלף ש"ח( ,או שירותי עזר בחטיבות ביניים ) 206,736אלף ש"ח( .אחרי פירוט סעיפי ההוצאה
מוקדשים יותר משלוש-מאות עמודים בספר הכחול של משרד החינוך והתרבות לדברי הסבר על הצעת התקציב .דברי ההסבר
כוללים שפע טבלאות סטטיסטיות )עלות שעת ברמות השונות של מערכת החינוך ,עלות עובדי עזר ,תחזית תלמידים ובתי ספר
לתשנ"ה ועכו'( ,הגדרת היעדים והדגשים במדיניות המשרד ופירוט יעדי היחידות השונות ,אוכלוסיית היעד שלהן ,ועוד מידע על
מבנה היחידות ועל דרכי פעולתן .על אף הפירוט הרב בהצגת הנתונים ,ברוב המקרים קשה לראות בהםהסבר להצעת התקציב.מי
שינסה ,למשל ,ללמוד ממסמך זה מהו היקף המשאבים שהמשרד מייחד למניעת נשירה ,יעלה חרס בידו .דברי ההסבר מקדישים
שני עמודים להצגת המחלקה לביקור סדיר ,שיעדיה הם "צמצום נשירה ,בקרה ודיווח על נשירה גלוי וסמויה"" ,החזרת תלמידים
נושרים למעגל הלימודים " ,"...קיום פעולות שיקומיות לאוכחלוסיות נזקקות" ,ו"הגברת מעורבות גורמי החינוך וגורמי טיפול שונים
במניעת נשירה וטיפול בתלמידים נושרים ברמת ביה"ס ,היישוב ,המחוז והמשרד" .בהמשך מוגדרת אוכלוסיית היעד של המחלקה
ודרכי פעולתה ,ומוצגים נתונים על מספר קציני ביקור סדיר הפועלים במערכת החינוך ) 250מספרם( ,מצוין המפתח לקביעת
מספר המשרות )קצין ביקור סדיר אחד לכל 120תלמידים באוכלוסיית היעד( ,ומוצגת התפלגות העובדים לפי מחוזות המשרד .כן
נמסר כי בארץ פועלות 350מועדוניות משפתחיות ו 208-מועדוניות בית-ספריות )אין הסבר לטיבן של המועדוניות ולתפקידן
במניעת נשירה( .ואולם ,אין בדברי ההסבר לתקציב מענה לשלאלות רבות שהמחוקק ,הנדרש להחליט אם לתמוך בהצעת
התקציב ,להתנגד לה או לתבוע שינויים בה ,עשוי לבקש תשובה עליהן ,כגון :האם פחתו שיעורי הנשירה מבתי הספר או גדלו?
מהי תרומת המחלקה למניעת נשירה? הם תרומתה מצדיקה את סך ההוצאה? האם רצוי להגדיל את תקציב המחלקה? המחלקה
לביקור סדיר פועלת במסגרת האגף לשירותי חינוך ורווחה ,שתקציבו עומד על 103,128אלף ש"ח .מהו תקציב המחלקה מסכום
זה? נתון זה אינו מצוים בספר התקציב .איזה חלק מאותם 103מליוני ש"ח מיועד לתשלום משכורות ואיזה חלק לפעולות? מדוע
הייתה ההוצאה בסעיף זה בשנת 1994קטנה מהתקציב ) 73מליון ש"ח הוצאה לעומת 84מליון תקציב( ,ומהי ההצדקה לגידול
התקציבי בסעיף זה מעבר לעליית המחירים? לכל אלה אין 342עמודי ההסבר להצעת התקציב נותנים תשובה .הדגשים
בפעולות *בחינה מחודשת של תוכניות העבודה של יחידות המשרד ,במטרה לקבוע סדרי עדיפויות מעודכנים בהפעלת תקציב
משרד החינוך* .קליטת עלייה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ,בד בבד עפ שילוב העולים בחברה הישראלית באמצעות מערכת
החינוך ,ובכלל זה קליטת תלמידים העולים לארץ ללא הוריהם במסגרת פרויקט "נעלה" * .הפעלת פרוייקט ,מחר "98לקידום
נושאי החינוך למדע וטכנולוגיה ומקומה של הטכנולוגיה בלמידת המקצועות ,לכל התלמידים ובכל שלבי החינוך – במגמה שהכין
את הדור הבא של אזרחי המדינה לחיים בעידן המדעי טכנולוגי ,בהתאם להמלצות דוח ועדת הררי* .המשך תוספת שעות לימוד
למערכת החינוך להארכת יום הלימודים בהתאם לחוק יום חינוך ארוך ובהתאם להחלטות הממשלה לפעול להארכת משך
הלימודים בבתי הספר ל 35-שעות שבועיות* .הפעלת תוכנית להתערבות הוליסטית ממוקדת וארוכת טווח במערכות חינוך
יישוביות שאינן מתפקדות ברמה נאותה מבחינת הישגים לימודיים ,אוירה חינוכית ואיכות ההוראה במטרה לסייע ליישובים כאלה.
*יישום הסכמי השכר עם המורים לשיפור מעמד המורה* .המשך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים לשיפור הכשרתם של
עובדי ההוראה והעלאת יוקרתו של מקצוע ההוראה* .פיתוח המכללות האזוריות במטרה להרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה
ולהגדיל משמעותית את מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל* .הפעלת תוכנית ה"מעורבות" להעסקתם של
כ 3,000-מורים ותיקים ועולים ,בחינוך המשלים ובחינוך הבלתי פורמלי במימון המדינה ,רשויות מקומיות והורים* .המשך פיתוח
מערכת החינוך וביסוסה ,אגב התאמת הפעילות לאילוצים הכלכליים באמצעות פעולות חסכון וייעול* .פיתוח תוכניות לימודים
ואמצעי למידה חדשניים וכן פיתוח שיטות הוראה מתקדמות* .הגדלת תמיכת המדינה במוסדות תרבות ואומנות* .פיקוח ובקרה
על תקציב משרד החינוך והתבות ,ובכלל זה תקצוב פעולות במחירים ריאליים ובמונחים של יחידות פיזיות )כגון שעות הוראה
שבועיות ,מספרי תלמידים ומספרי עובדים בכל תחום פעילות(* .ייעול מנגנון העברת הכספים לשלטון המקומי ,באמצעות המשך
שיפור מערך התשלומים המאוחד לרשויות המקומיות וכן שיפור התקצוב הרשויות המקומיות* .הפעלת שיטת הקצאת משאבים
לחטיבות הביניים המבוססת על תקצוב תקן לתלמיק במקום תקן לכיתה שהיה נהוג עד כה וזאת בהתאם לשיטת התקצוב הנהוגה
במערכת החינוך העל יסודית* .המשך הפיתוח האינטגרטיבי של מערך המיכון בנושאי משכורת מורים ,כוח אדם בהוראה ותקן
השעות* .הרחבת הבקרה של משרד החינוך על הקצאת שעות ההוראה וביצוע בפועל של ההקצאה המאושרת ברמת ביה"ס,
המפקח והמחוז* .המשך יישום חוק חינוך מיוחד במערכת החינוך .ההחלטה שחבר כנסת נדרש לקבל בעניין התקציב מורכבת
וקשה מסיבות אחדות .ראשית ,כאמור ,אין בהצעת התקציב מידע היכול לסייע לשקול ולהחליט .שנית ,פרק הזמן מיום הגשת
ההצעה ועד להצבעה עליה הוא כחודשיים ,והא אינו נותן לחברי הכנסת ,העוסקים במקביל במלוי תפקידיהם השונים ,שהות
מספקת לבחון לעומק את הנתונים הרבים והמורכבים הכלולים בה .הדוגמה שהבאנו של מחלקה לביקור סדיר ,היא רק אחת מיני
עשרות ,וזאת במסגרת משרד בודד .נוכח מצב זה ,ולאור העובדה שספר התקציב נועד לשמש כלי בקרה על הוצאות )לוודא
שסכום כסף שהוקצה לשימוש אחד לא יופנה לשימושים אחרים ,ולהבטיח שלאתהיה חריגה מהתקציב( יותר משנועד להיות מסמך
מדיניות הבוחן את תוכניות העבר וממליץ על מה שראוי לעשות בעתיד ,קשה לצפות לכך שבית הנבחרים ימלא תפקיד של ממש
בתהליך התקצוב .בישראל ,ועדת הכספים היא זו שמרכזת את בחינת הצעת התקציב ,ואחרי שהיא שומעת את נציגי המשרדים
השונים היא מכינה את חוק התקציב לקריאה שנייה ושלישית .כאמור ,אישור הצעת חוק התקציב תלוי בהצבעת חברי כנסת ,ויש
בהם המנצלים זאת כדי לזכות בהקצאה תקציבית שהם מעוניינים בה מסיבה זו או אחרת .במדינות אחרות מחולקת המשימה
הכוללת של בחינת התקציב בין ועדות פרלמנט ,לפי נושאי התמחותן )חינוך ,בטחון וכו'( ,ואלה מעבירות את המלצותיהן לועדה
מרכזית )דוגמת ועדת הכספים אצלנו( .כך או כך ,תהליך הכנת התקציב ואישורו נתון בד"כ לשליטת הרשות המבצעת ותשומת
הפרלמנט לתהליך מעטה .דצמ' :1994ועדת הכספים מאשרת את התקציב ומחזירה אותו למליאה ועדת הכספים אישרה ב-
,26.12.94והעבירה אותו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת .יו"ר הועדה ,ח"כ גדליה גל ,התנגד להצעת הלובי החברתי
להנהיג יום לימודים ארוך .הוא טען ,כי על חברי הכנסת מהעבודה להבין ,כי הדבר אינו אפשרי וכי אין לשכוח ,שהיעד המרכזי הוא
לרסן את האינפלציה ולהמשיך בצמיחה .ובאשר ללחצים מצד חברי הכנסת מהעבודה אמר גל" :אני מציע לרוה"מ ולשר האוצר לא
להיכנע לאיומים .אם ניכנע לכל מיני תכתיבים הרי שהדבר יגדיל את הגרעון בתקציב ,יעלה את האינלפציה ויפגע בשכבות
החלשות" .יו"ר הקואליציה לא זז מדעתו והתנגד להצעת התקציב ,וחברי כנסת מהעבודה איימו כי יגישו הסתייגויות להצעת
התקציב .בנסיון למצוא פשרה סוכם בישיבת חברי הקואליציה ,כי בשכונות מצוקה יוארך וים הלימודים עד ,14:00החל ב,1.9.95-
וכי תוקם ועדה שתבדוק אפשרות להאריכו עד 16:00בשנת הלימודים שתיפתח לאחריה .בפתח הישיבה אמר רוה"מ" :אין לנו
אלא את מסגרת התקציב .הממשלה הזו היא הממשלה היחידה שעשתה למען החינוך ואתם מטילים סימן שאלה בפעולותיה ...
אני מחפש יותר קולגיאליות בעבודת הממשלה ובעבודת הסיעה" .ח"כ דיין לא קיבל את הפשרה .לדבריו ,עלות ההצעה להנהיג יום
לימודים ארוך בשכונות מצוקה ובעיירות פיתוח החל בספט' 1995מוערכת בכ 180-מליון ש"ח" .צריך לשנות את סדרי העדיפויות
בתקציב ואז אפשר לממן הנהגתו של יום לימודים ארוך" .מפלגת יהדות התורה התנתה את תמיכתה בתקציב שתוספת של 150
מליון ש"ח לתלמודי תורה ,ומפלגת ש"ס דרשה תוספת של 200מליון ש"ח .שר האוצר שוחט קיים פגישות מרתוניות עם סיעות
ועם חכ"ים כדי לשכנעם לתמוך בתקציב ולהתנגד להסתייגויות הרבות שהוגשו .בין השאר הוא נועד עם שר החקלאות ועם חברי
הלובי החלקאי ,וכן עם שרת העבודה והרווחה ועם חברי הלובי החברתי .יומיים קודם להצבעה על חוק התקציב שיגרו כמה חברי
כנסת ערבים מכתב אל רוה"מ ובו קבלו ,כי לא הגיעו להבנות על היקף התקציבים המיועדים לסגירת פערים בין האוכלוסייה
הערבית לכלל אוכלוסיית המדינה ואיימו" :אי לכך לא הותירו בידינו אפשרות אחרת זולת הצבעה נגד חוק ההסדרים וחוק
התקציב" .עקב הסתייגותו של ח"כ אלי דיין נאלצה הממשלה למשוך את חוק ההסדרים במשק ,שנלווה בשנים האחרונות לחוק
התקציב ונועד לאפשר את מימוש יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית .שר המשפטים ליבאי זעם" :זו סחיטה ,מכוונים אקדח לרקת
הממשלה" .מזכיר מפלגת העבודה הציע לשנות את חוקת המפלגה כך שחבר כנסת מטעמה ,שייזום חקיקה בניגוד לדעת
הממשלה ,או שהצבעתו תהיה כהצבעת אי-אמון בממשלה ,לא יוכל להתמודד בבחירות המקדימות ולהיכלל ברשימת המועמדים
לכנסת .ח"כ דיין הישעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקואליציה )ולאחר מכן התפטר מתפקיד זה( .הממלשה הצליחה לזכות באישור
הכנסת לחוק התקציב אחרי שהבטיחה את תמיכת ש"ס )בתמורה לחקיקה הנחפזת ,שנסתיימה לפנות בוקר ה ,30.12.94-של
החוק האוסר על ייבוא בשר קפוא לא כשר( .האוצר מול המשרדים :מחול הפזרנים והחוסכים הויכוח החריף השורר בין משרד
האוצר לשאר המשרדים אינו מיוחד לישראל ,אלא אולי בסגנונו .לפי רובין ,התפקיד המסורתי של אגפי התקצב הוא לבחון הצעות
להוצאה ציבורית ,לגלות בזבוז ולהקטינו ולמנוע ככל האפשר היענות לרוב הדרישות להגדלת ההוצאות .עובדי אגף התקציבים בכל
המדינות מוכרים כאומרי "לא" מקצועיים ,כמגיני הארנק הציבורי .הם מדגישים את הצורך לאזן את התקציב ,להקטין גרעונות
ולנהל את תזרים המזומנים רק שיהיה אפשר לעמוד בתחייבויות להוצאה .וילדבסקי הבחין בשני שחקנים עיקריים ב"משחק
התקציב" :הפזרנים והחוסכים .הוא דימה את המשחק לריקוד צוי עם כוריאוגרפיה שהפכה נדושה .כל צד מכיר היטב את צעדי
הצד שכנגד ומתאים את צעדיו אליהם :שנה אחר שנה זה שואף לנגדיל את ההוצאה וזה להקטינה ,זה מגיש הצעות מעל ומעבר
למה שהוא באמת רוצה ,וזה מקצץ ברשימה ,זה מפסיק סלילת כבישים באמצע הדרך כדי לכפות על הצד שכנגד הגדלה בתקציב,
וזה מגיב בהידוק השליטה על העברת הכספים וזועק חמס על שדידת הקופה הציבורית .תוצאת המשחק גם היא ידועה מראש:
פרט לאכזבות מעטות הכל יוצאים מרוצים במידה זו או אחרת .בין הגורמים המגדילים הואצות מציין וילדבסקי .1 :התחייבויות
פתחותו ,כמו תוכניות שעלותן תגדל אוטומטית עם שינוים צפויים כגון גידול באוכלוסיית היעד או רחבת ההגדרה של אוכלוסיית
היעד .2 .קביעת תקדימים שיניעו את כל המשרדים לדרוש מה שהוסכם עם משרד אחד .3 .הוצאות סמויות ,כמו מתן הלוואות
בריבית נמוכה .כדי להתמודד בהצלחה עם פקידי האותר פיתחו פקידי המשרדים השונים עקרונות משלהם ,כמו :להיוועץ מוקדם
ככל האפשר ובכנות עם פקידי האוצר ,לא להסתיר נתונים על לעויות אלא לספק אותם ,לבדוק עם משרדים מקבילים לפני הפנייה
לאוצר ,להעמיד דרישות סבירות .אגף התקציבים הביקורת המושמעת בישראל על אגף התקציבים אינה נוגעת רק
ל"כוריאוגרפיה" המוכרת של "מחול הפזרנים והחוסכים" ,אלא בעיקר לעצם מילוי תפקידו כגוף המרכזי ,האמור לסייע בידי
הממשלה לגבש מדיניות כלכלית וחברתית .גוף העוסק במיקרו אינו פנוי לעסק בשאלות הגדולות ובחשיבה לטווח שמעבר לתקופת
כהונתה לש הממשלה .יתר על כן ,מעורבות אגף התקציבים בפרטי תוכניות של המשרדים אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם
לפי מיטב הבנתם .במאמרו "החיים לפי אגף התקציבים" משרטט אמנון נויבך ,לשעבר סגן הממונה על נתקציבים ,תמונה לא
מחמיאה של הלכי הרוח ודרכי העבודה של האגף .דרי ושרון קבלו על הדומיננטיות של האגף בגישבוש מסגרת התקציב ,בחלוקה
הפנימית שלו ובמהלך ביצוע החלטות התקציב .הם מביאים דברים חריפים שהשמיעו אישים שמילאו תפקידי מפתח בכנסת
ובממשלה" .ילדי האוצר" אומנם מתערבים בפרטי התוכניות של המשרדים )חוץ ממשרד הבטחון( .הם רואים עצמם כשומרי
הקופה הציבורית ,ש"אויבה" אינו אחד מאשר הדרג הפוליטי הנבחר .בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה
ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל טען אהרון פוגל תחילה ,כי האוצר מתערב רק בקביעת מסגרת התקציב ,ומשזו נקבעה,
"המשרד הוא אוטונומי לחלוטין לגבי החלוקה ."...בהמשך הבהיר פוגל כי אגף התקציבים נהג להצביע על חלופות לפתרון בעיות
שונות שהתעוררו" ,אבל בכל מקרה ומצב תמיד סמכנו על המערכת שהיא יודעת יותר טוב מאיתנו וציפינו שהיא תופיע עם חלופות
משלה .החלופה שלנו נועדה כדי ,או להנחות בצורה הכללית או להוות תחליף בדרגע שהמערכת עצמה לא מציגה אלטרנטיבות".
בהמשך תיאר פוגל את המצב במערכת הבריאות כ"תוהו בוהו כללי" ,מצב המחייב התערבות למניעת משברים חריפים" :ואתה
מוצא את עצמך מעורב בתהליכי היום יום הרבה מעבר למידה הרצויה ובניגוד למה ,שאנחנו באוצר האמנו ,ואני מאמין שעדיין
מאמינים שזה בהלחט אינו תפקיד האוצר .גוף ,וודאי מערכת מורכבת כמו בריאות ,צרכיה להתנהל בצורה עצמאית אבל מתוך
נקודת הנחה אחת :ברע שאתהמניח שישי בה אחריות ויעד להתנהג במסגרת ,המסגרת שקבע לה שאחריות לא קיימת אנחנו
יכולים להיות מאוד בעד עצמאות ,היא לא יכולה להיות כי הדברים לא עובדים" .אלא שמשוואת האחריות והעצמאות תקפה גם
כשמדובר באגף התקציבים ,שכוחו רב בגיבוש היעדים ,סדרי הקדימויות ודרכי העבודה של המשרדים ,אך אין הוא נושא באחריות
לתוצאות העבודה של המשרדים הייעודיים .יתר על כן ,אגף התקציבים מתערב בכל המשרדים ,בין שהם "אחראיים" ובין שאינם
"אחראיים" ,חוץ ממשרד הבטחון ,הנהנה ,כאמור ,מאוטונומיה בניהול תקציבו אחרי שנקבעה המסגרת .והשאלה המתעוררת היא,
האם התנהגות לא אחראית של משרדים אינה אלא ביטוי לנסיון מצידם "לתפוס" ככל יכולתם כדי להתגבר על ההתערבות ,הלא
לגיטימית ,לדעתם ,בניהול הפנימי של ענייני המשרד .בתחבולות תעשה לך תקציב הקרב על התקציב הוא סיפור של סחר סוסים
המתקיים בקונגרס ,של עמדות חד-צדדיות ותחבולות טכניות המשפיעות על ביליוני דולרים .בסוף אפריל 1990נודע ,כי צה"ל
מתכוון להזמין בארה"ב מדים שעה כה נהג לבזמין בארץ .ההחלטה נומקה בתקציב שקלי :תמורת מדים מתוצרת אמריקנית ניתן
לשלם בדולרים המתקבלים במסגרת תקציב הסיוע האמריקני ,ואילו תמורת מדים המוזמנים בארץ ניתן לשלם רק בשקלים .מימוש
ההחלטה היה מחייב את מפעל כיתן דימונה לפטר כמה עשרות מ 550-עובדיו .וכך הגיב עומרי פדן ,מנכ"ל המפעל ,על החחלטה:
"אני מבין את המצוקה התקציבית של צה"ל ,אבל אם רוצים לחסוך עדיף להתחיל בניצול טוב יותר של ימי מילואים .באים למפעל
עם 30שנות תוצרת מעולה ,ואומרים לו :בגלל בעייה טכנית אנחנו מפסיקים לקנות ממך .זה אבסורד זועק לשמיים" .שרקנסקי
בחן את התקצוב בישראל בשנית ,1980-1982עת ששררה בה אינפלצי של יותא מ .100%-במצב זה כל המקדים להוציא הרי זה
משובח )שהרי ערך הכסף נשחק מידי יום( .מערכת ההצמדות )של השכר ,הקצבאות וכו'( מגדילה את ההוצאות ,וניהול כלכלי
הופך כמעט לבלתי אפשרי .במדינות מתפתחות ,בתנאי אינפלציה תלת-ספרתיים ,קיימת ציפייה ל"התמוטטות התכנון וההקצאה
המסודרים" .בישראל לא חלה התמוטטות .במצב עניינים זה האסטרטגיות שנוקטים פקידי האוצר מזה ופדיקי המשרדים מזה,
בולטות היטב לעין .מספר הקסם 700התערבות אגף התקציבים באה לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות :האחת במסגרת גיבוש
הצעת התקציב של כל משרד ,האחרת בביצוע התוכניות הכלולות בתקציב במהלך השנה .מכשיר השליטה העיקרי בתקציב הוא
החלוקה לסעיפי הוצאה .ככל שהסעיפים רבים יותר ,כן רבה יותר קשיחות התקציב ,קשיחות שאי אפשר להגמישה בלא הסכמת
אגף התקציבים .ביום עיון על התקציב שהתקיים באוק' 1993בישר דוד ברודט ,ראש אגף התקציבים ,כי תקציב 1994עומד
בסימן הגדלת חופש הפעולה של המשרדים הממשלתיים בהוצאת תקציביהם .חופש פעולה זה מתבטא בצמצום ניכר במספר
סעיפי התקציב )מ 9645-סעיפים ,ל .(7314-מספר זה של סעיפי תקציב מבטא באחת את השליטה המרכזית של האוצר על
משרדי הממשלה .דרי ושרון מצאו ,כי תקציב המדינה בשוודיה ,בהולנד ובדנמרק עומד על 700סעיפים בלבד .מדינות אלו נהגו
בעבר לפצל את ההוצאה למספר הרבה יותר גדול של סעיפים ,אך הן הגיעו למסקנה ,שיש להעניק למשרדים חופש פעולה רב
בקביעת תפוקותיהם ובתוך כך לשמור בקפדנות מפני חריגה מהמסגרת שנקבעה .לכל משרד יש חשב שהוא עובד אגף החשב
הכללי במשרד האוצר ,ותפקידו לוודא שההוצאה בפועל תתאים לחלוקה לסעיפים .זהו כלי בקרה למניעת חריגה מהתקציב .כל
עוד שההוצאה בפועל תואמת את החלוקה לסעיפים ,גם המסגרת נשמרת .חשב המשרד הוא זה המנהל את תזרים המזומנים של
המשרד ,חתימתו דרושה על כל הוראת תשלום ,והוא עוקב מקרוב אחר שיעורי ההוצאה בכל סעיף .הקושי מתעורר כאשר משרד
מבקש לשנות את יעודו של סעיף הוצאה .כדי לשנות את הייעוד נדרש אישור של אגף התקציבים ,ואישור ועדת הכספים של
הכנסת .המשרדים מקיימים מגעים שוטפים עם אגף התקציבים כדי לקבל את אישורו להעביר תקציבים מסעיף לסעיף ,ומדי
חודשיים-שלושה מרכזים את הרשימה המסוכמת בטופס מיוחד ומעבירים אותה לאישור ועדת הכספים .הצורך לקבל את אישור
אגף התקציבים מקנה לו עוצמה רבה ,שכן היא מחייבת את הנהלות המשרדים לנסות לרצותו .וכך גם נוצר פתח להתערבות
אפשרית של אגף התקציבים בנושאים שאין הוא אמור לקבוע בהם .ככל שסעיפי התקציב רבים יותר ,כן נדרשות העברות רבות
יותר מסעיף לסעיף ,וכן גוברת תלותם של המשרדים באגף התקציבים .ישן וחדש ברפורמות תקציביות -חולשות התקציב
המסורתי דוח ועדת קוברסקי מציג בתמציתיות ובבהירות את עיקרי חולשותיה של שיטת התקצוב הנהוגה בישאל ,חולשות
שכמותן מייחסים לשיטות תקצוב בעולם כולו .על חלקן עמדנו קודם ,וחלקן יובהרו בהמשך .עתה נציג את השיטות שביקשו
להחליף את השיטה המסורתית .וכך נאמר בדוח :התקציב – כלי תכנוני וניהולי אחד הלקחים מרפורמות לאומיות הוא שכמעט ולא
התרחשה רפורמה מינהלית ברמה לאומית שלא עסקה בנושא התקציב .המטרה היא לעצב את תקציבו של כל משרד ממשלתי
כך ,שייהפך למכשיר ניהולי במובנו הרחב :תכנון ,קבלת החלטות ובדיקת יעילות .הבסיס החוקתי לתקציב המדינה בישראל הוא
סעיף 3לחוק יסוד משק המדינה ,הקובע את העקרונות הבסיסיים לתקציב .כך ,למשל ,נקבע הבחוק כי "התקציב יהיה לשנה אחת
ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות" ,וכי "הצעת התקציב תהיה מפורטת" .חוק מפורט יותר בנושא הוא חוק יסודות
התקציב ,שבמקורו היה אמור להיות חוק זמני – אך לאחרונה ניתן לו מעמד של חוק קבע .הוא קובע הוראות מפורטות לעקרונות
התקציביים המנחים את הממשלה במדיניות ,הן לגבי משרדי הממשלה והן לגבי גופים אחדים הסמוכים על שולחנה )מפעלים
עסקיים ,גופים מתוקצבים וגופים נתמכים ,כהגדרותיהם בחוק( .התקציב אינו רק מסגרת טכנית-פיננסית המסדירה את הוצאות
הממשלה והכנסותיה .היטיב להגדיר את תפקידי התקציה מבקר המדינה" :התקציב ,שהוא תוכנית פעולה כוללת ,שהממשלה
מגישה לאישור הכנסת ,ייעודים רבים לו :התקציב קובע את מטרות עבודתה של הרשות המבצעת – הממשלה ,משמש מסגרת
ובסיס לפעולות המינהל ומורה דרך וקו מנחה לעבודתו .הצלחתה של עבודה זו תצלויה במידה לא מעטה בכך ,שהתקציב יהא כולל
ושלם ,יוכן בעוד מועד ויתווה בבהירות את הדרך שבה ילך המינהל הממשלתי .מן הדין ,שהתקציב ישקף מהן המטרות ,שלשם
השגתן עומדת הממשלה להוציא את כספי הציבור ,ומהם המקורות שמהם תשאב המדינה את הכספים למילוי המטרות האלה".
אין זה מפתיע שתהליך התקצוב מהווה כיום את אחד הנושאים המרכזיים בתחום הניהול של ארגונים ציבוריים .בצד ההתעניינות
המסורתית בהיבטים המקרו-כלכליים והחשבונאיים ,שאפיינה תמיד את העיסוק בתקציב הציבורי ,הלכה וגברה ההכרה בחשיבותו
של התקציב כמכשיר ניהולי .לא עוד מתייחסים את התקציב כאל תהליך פיננסי-חשבונאי גרידא ,שעיקרו ברשימת נתונים ,מספרים
ותחשיבים .לאחרונה התגבשה התפיסה ,שהתקציב מהווה את התהליך הארגוני המרכזי של קבלת החלטות בדבר הקצאת
משאבים ,ושניתן להשיג שיפור במינהל הציבורי ולפתח גישה של הערכה ,רק אם אלה יעשו בזיקה לתהליך התקצוב ותוך שילובם
בו .בדיקת מאפייניו של תהליך התקצוב והכנת התקציב במשרדי הממשלה ,מנקודת ראות צרכי התכנון והניהול ,מצביעה על
החולשות הבאות :א .למערכת התקצוב אוריינטציה לתיאור תשומות ,בעיקר תשומות כספיות לשכר או פרוייקטים )פרט
לאינפורמציה על שיא כוח אדם ,שגם הוא מהווה תשומה( .אין בתקציב מידע על תוכניות ,תוצאות" ,תפוקות" או "הישגים" כלשהם.
כתוצאה מכך ,אין אפשרות לבחון את הזיקה בין הוצאות לתוצאות במסגרת תהליך התקצוב – ולא כל שכן ,שאי אפשר להעריך
לפיו את היעילות של התוכניות .ב .התקציב הנוכחי הוא גם "תקציב פריטים" המאופיין בפירוט רב ,שלא זו בלבד שהוא פוגם
ביכולת הראייה הכוללת ובהתמקדות בעיקר – אלא שהוא גם פוגע בגמישות הניהול .שכן ,כאשר קיים פירוט רב למנהלים – לא
נותר להם כמעט כל מקום להחליט על הנהגת שינויים בדרך להשגת המטרות .אלו "רשומות" ומוכתבים מראש בתקציב ,וכל שינוי
בהן מחייב תהליך ארוך ומסובך של אישורים .ג .התקציב אינו פרוגרמטי ,כלומר – התשומות מוצגות לפי יחידות ארגוניות ולא לפי
תוכניות או פעולות כתוצאה מכך ,לא רק שאין אפשרות לבחון את יעילותן של תוכניות – אלא אין בו אפילו מידע על עלותן .ד .לא
קיימת דיפרנציאציה בהפצת האינפורמציה התקציבית .כל דרגי הניהול )ההנהלה ,דרגי הניהול האופרטיבי והדרגים הנמוכים(
מקבלים אותה אינפורמציה תקציבית ופועלים לפיה .דבר זה פוגע בעקרון חלוקת עבודה רציונלית בין דרגי הניהול בארגון,
המחייבת דיפרנציאציה בצרכי האינפורמציה שלהם )החלטות שונות מחייבות סוגי אינפורמציה שונים( .ה .אין בתקציב המשרדי
מיקוד מפורש בקביעת עדיפויות ,אף כי תהליך של תכנון ,ניהול והקצאת משאבים הוא – בעיקרו – תהליך של קביעת עדיפויות .ו.
טווח הזמן הקצר של התקציב .התקציב הוא שנתי ,אך מסגרת זמן זו אינה מספקת פרספקטיבת זמן מתאימה כדי לבחון את
המשמעות ואת ההשלכות של תוכניות ופעולות .זאת ועוד ,מסגרת זמן של שנה יוצרת קשיחות ,שכן קשה לשנות תוכניות ופעולות
ממשלתיות בתוך שנה .רק במסגרת זמן ארוך יותר ניתן להביא לשינויים בהדגשים ובעדיפויות .ז .התקציב הוא תוספתי
)אינקרמנטלי( .בד"כ מתייחסים רק לתוספות או להפחתות מה"בסיס"הקיים של הסעיפים המופיעים בו )שהוא תקציב השנה
הקודמת( .נחיצותן והדקתן של פעולות קיימות אינה נבחנת באופן שיטתי ומסודר .ההתייחסות הכוללת לתוכניות כאלה הנה
ספורדית ומזדמנת בלבד .למעשה ישנה מעיין "חסינות" לתוכניות קיימות בשיטת התקצוב הקיימת .ח .האופי הרוטיני של תהליך
התקצוב .הכנת התקציב נעשית בחיפזון בעיקר כדרך להתחשבנות לשם השגת ממון – ולא כתהליך של קבלת החלטות על
הקצאת משאבים .תהליך התקצוב צריך להיות אנליטי אך ,בד"כ ,אין נבדקות במהלכו עצם כדאיותן ונחיצותן של מטרות ותוכניות,
אין נבחנות אלטרנטיבות לביצוע משימות או מטרות ואין נערכים בו ניתוחי יעילות ואפקטיביות .ט .קיים נתק בין תהליך התקצוב
לבין תהליכי התכנון והניהול .התקציב משרת בעיקר קבוצה מצומצמת של בעלי תפקידים במשרד )כמו קצין תקציבים וכו'( .לרוב
מנהלי היחידות והתוכניות אין כמעט קשר ומעורבות בתהליך התקצוב .י .בגלל ההשפעה המצטברת של מאפיינים וחולשות אלה
הופך ,למעשה ,התקציב המשרדי להיות תהליך פיננסי-חשבונאי ולא תהליך ניהולי של קבלת החלטות על הקצאת משאבים.
בבואה לגבש את המלצותיה בסוגיה הנדונה ,הייתה ועדת המשנה ערה לגישות התקצוב השונות ,שפותחו ויושמו במשך השנים
בארגונים ציבוריים במדינות השונות ,כגון" :תקציב פעולות"" ,מערכת תכנון-תכנות-תקצוב" ,תקצוב בשיטת "ניהול יעדים" ,גישת
"תקצוב על בסיס אפס" .קיימים הבדלים ניכרים בין גישות תקציביות אלה ,אך משותפת לכולן המגמה לעצב את תהליך התקצוב
כמכשיר ניהולי .אין זה המקום להיכנס לדיון מפורט בהערכת ההישגים של כל אחת מגישות אלה ולניתוח יתרונותיהן וחסרונותיהן.
קיימת על כך ספרות ענפה .אין גם בכוונתנו להמליץ על אימוץ שיטה תקציבית מסוימת בישראל .עד שתגובש גישה כוללת ,יש
לאפשר ,המתכונת הקיימת ,תרגום העקרונות ובחירת השילוב משיטות התקציב השונות ,לפי אופיו של כל משרד .ובלבד ,שיישמר
העקרון של תכנון ותקצוב ככלי ניהולי ומכשיר לקביעת סדר העדיפויות .תקצוב פעולות ותקצוב תפוקות -מערכת תכנון-תכנות-
תקצוב ) (PPBSמערכת תכנון-תכנות-תקצוב )מתת"ת( היא אחד הנושאים המרכזיים בתיאוריה ובפרקטיקה של ניהול ארגונים
ציבוריים .דויט ואלדו ,ביטא זאת בציינו" :במונחים של היקף התעניינות ותשומת לב מקצועית ,מתת"ת היא קרוב לודאי
ההתרחשות של העשור במינהל הציבורי" .עדות נוספת לחשיבתה של גישה זו ניתן למצוא בעובדה שמתת"ת נמצאת ברשימת 62
החידושים המשמעותיים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר במדעי החברה מאז ראשית המאה ,עליה נמנים גם חידושים כגון
חשבונאות ההכנסה הלאומית ומחשבים .אך למרות הפרסומים הרבים על מתת"ת ,הציפיות והתקוות שליוו את הופעתה והביקורת
שהושמעה כנגדה ,ולמרות יישומה במספר הולך וגדל של ארגונים ציבוריים במדינות רבות ידוע אך מעט על ההשלכות הארגוניות
והבעיות המינהליות הכרוכות בהפעלתה הלכה למעשה .בעת שבישראל נשקלות אפשרויות לשיפור תהליכי התכנון והתקצוב
הממשלתיים ,יש חשיבות רבה להבנת הבעיות הניהוליות וההשלכות הארגוניות הקשורות ביישום והפעלת אחד החידושים
החשובים ביותר בתחום התקצוב .מתת"ת התפתחה והתגבשה על רקע אי שביעות רצון מתהליך התקצוב בארגונם ציבוריים ,וכן
גם כביקורת על חולשותיו של התהליך כמכשיר לקבלת החלטות על הקצאת משאבים .התקציב המסורתי מאופיין בכך
שהאינפורמציה הנכללת בו מתייחסת למרכיבי ההוצאה כמו שכר וציוד ,כלומר ,זהו תקציב בעל אוריינטציה לתשומות .לעומת
שאת ,אין תקציב זה מציג בצורה מפורשת את התוצאות ,ההישגים או התפוקות ,אותם רוצים להשיג ע"י השימוש התשומות.
מאפיין נוסף של התקציב המסורתי הוא זה ,שהאינפורמציה הכלולה בו מוצגת לפי יחידות ארגוניות ולא לפי משימות או תכליות,
מבנה שאינו נותן למקבל ההחלטות אפשרות לראות בצורה כוללת וברורה את המשימות והיעדים העיקריים של הארגון .זאת ועוד,
התקציב הקונבנציונלי מתייחס בד"כ לשנה אחת – טווח זמן שאינו מעניק פרספקטיבה מספקת ,ואינו מאפשר לבחון את ההשלכות
לטווח ארוך של ההחלטות המתקבלות במסגרתו .מחקרים עלתקציבים ממשלתיים וכן עדויות של משתתפים בתהליך התקצוב,
הראו שברוב הארגונים הציבוריים ,התקציב נקבע ללא מאמץ מחשבתי רב וללא בחינה שיטתית וניתוח יסודי של מרכיביו .הדבר
מתבטא בכך שבתהליך קביעת התקציב לא נבחנים יעדים ,לא נבדקת עצם כדאיותן של תוכניות ,לא נעשה מאמץ שיטתי לזיהוי
והערכה של אלטרנטיבות חדשות ,והחלטות מתקבלות ללא התייחסות לקריטריונים ברורים ומפורשים .תקציבים נקבעים בד"כ על
בסיס "אינקרמנטלי" או תוספתי ,כאשר ה"בסיס" להכנתם הוא תקציב השנה הקודמת .לכן תקציבים אלה מייצגים ,במידה רבה,
המשכיות ואינטגרציה של תוכניות ופעולות העבר .מן הראוי לציין שלא כל חוקרי המינהל מסכימים שהמאפיינים שצוינו לעיל אכן
מהווים מגבלות בתהליך הקצאת המאבים .אך אין הסכמה ששיפור פירושו הגברת מידת הרציונליות של תהליך התקצוב .קיימות
גם גישות אחרות לתקצוב הנובעות מתוך ראייה שונה לגבי אופיו ומהותו של התקציב הציבורי .מכל מקום ,הגידול העצום
בתקציבים ציבוריים ,בהיקפן ובמורכבותן של פעולות הממשלה :אי שביעות רצון מפעולות המינהל הציבורי והלחצים החברתיים
שהופעלו לשיפור פעולתם של ארגונים ציבוריים ,הביאו לחפש דרכים לשיפור תהליכי התקצוב .על רקע זה יש להבין את היווצרות
מתת"ת ,המהווה גישה המיועדת להגברת הרציונליות של קבלת החלטות על הקצת משאבים .יסודות מתת"ת מתת"ת הייתה
נושא למספר רב של ספרים ,מאמרים ,סימפוזיונים וחקירות של בתי מחוקקים .אך למרות כל מה שנאמר ונכתב עלמתת"ת ,אין
בנמצא אפילו הגדרה מוסכמת של מערכת זו ,כשם שלא קיימת הסכמה לגבי טיבה ואפשרות יישומה .כך שבנוסף להיותה אחד
הנושאים המרכזיים ביותר ,מתת"ת היא גם אחד הנושאים הקונטרברסיאליים ביותר בתיאוריה של ניהול ארגונים ציבוריים .עדות
למצב זה הוא העדר הסכמה אפילו על טרמינולוגיה בסיסית .יישומה של מתת"ת ברמות ממשל שונות )לאומי ,מוניציפלי( ובמספר
גדול של מדינות ,הביא לגיבושם של דפוסים שונים בהפעלתה ,דבר המקשה על תיאור חד משמעי של המערכת .על רקע תופעה
זו ובהתחשב בכך שקיימות אינטרפרטציות שונות למתת"ת ,אין זה מפתיע שמספר חוקרים העדיפו לציין מה מתת"ת אינה כוללת,
במקום להגדירה .מכל מקום ,נראה שקיימת מידה רבה של הסכמה לגבי מספר מרכיבים בסיסיים של מתת"ת .ביסודה מייצגת
מתת"ת גישה רציונלית לקבלת החלטות ולהקצאת משאבים .היא מהווה נסיון להתאים את המודל הרציונלי לקבלת החלטות
למסגרת ארגונית משמעותית ומחייבת .מתת"ת כפי שמציין השם ,מתייחסת לשלושה תהליכים ארגוניים :תכנון ,תכנות ותקצוב.
מטרתה העיקרים היא לשלב את תהליך התכנון עם תהליך התקצוב באמצעות התכנות .למושג "תכנות" בהקשר זה אין ולא כלום
עם משמעותו בהקשר הכנת תוכניות למחשבים .תכנות במסגרת מתת"ת פירושו :תהליך תרגום יעדי התכנון לתוכניות פעולה
אופרטיביות ,שניתן לבטאן גם במונחים כספיים .צ'רלס היטץ' ,מי שהיה הארכיטקסט של מתת"ת במשרד ההגנה האמריקני ,האיש
המזוהה עם גישה זו יותר מכל אדם אחר ,הגדירה כך :מתת"ת היא שילוב של שתי טכניקות ניהוליות הקשורות ותומכות זו בזו ,אך
נבדלות זו מזו .למעשה הן כה נבדלות ,עד שניתן להשתמש באחת בלעדי השנייה .אחת הטכניקות הניהוליות הללו היא זו
הנקראת 'התקצוב הפרוגרמטי' ,או בצורה פשוטה יותר 'תכנות' ...הטכניקה הניהולית השנייה של מתת"ת היא 'ניתוח מערכות'".
טכניקת התכנות היא זו המתייחסת לעיצוב מבנה האינפורמציה המזינה את תהליך קבלת ההחלטות על הקצאת משאבים.
אינפורמציה זו ממוקדתעל המשימות או התוכנות של הארגון ,כאשר ההחלטות על הקצאת משאבים נעשות ע"י ייחוס תשומות
לתפוקות ,או ייחוס הוצאות לתוצאות משמעותיות .לפיכך גם נקראת גישה זו "תקצוב תפוקות" .המכשיר העיקרי של טכניקה זו
הוא מה שנקרא בטרמינולוגיה של מתת"ת "המבנה הפרוגרמטי" .זוהי רשימה המציגה את המשימות או התכליות העיקריות של
הארגון ,שסביבה מאורגנת ומוצגת האינפורמציה המשמשת בסיס להקצאת משאבים .כל הפעילויות והתוכניות המתייחסות
למשימה ראשית )הנקראת "קטגוריה"( ,מקובצות תחת אותה אותה קטגוריה ,כך שניתן לראות את סך כל העלות המוקדשת
להשגת אותה משימה .מאפיין נוסף של טכניקת התכנות היא הארכת טווח הזמן אליו מתייחסת האינפורמציה .כלומר ,התפוקות
והעלויות של התוכניות מוצגות לא רק במסגרת שנה אחת ,אלא לגבי מספר שנים .בצורה זו ניתן להראות את מחירה המצטבר של
התוכנית ,ואת השלבים השונים להשגת התפוקות לאורך זמן .כן מאפשר הפורמט לעמוד על ההשלכות לטווח הארוך של
הההחלטות המתקבלות במסגרת התקציב ,ואף להציג תוכנות המיועדות להפעלה בעתיד .הביטוי הפורמלי של טכניקת התכנות
הוא אחת המסמכים הבסיסיים של מתת"ת הנקרא "התוכנית הפרוגרמטית והכספית" .מסמך זה ,המבוסס על המבנה הפרוגרמטי
והנערך מידי שנה ,הוא טבלה מסכמת המציגה את העלויות והתפוקות הצפויות של תוכניות הארגון לטווח של מספר שנים ,כך
שמערכת אינפורמציה זו מהווה את האמצעי לשילוב רעיונות התכנון של הארגון עם תוכנית העבודה המפורטת והתקציב .מבנה זה
נותן כמובן אינפורמציה שונה לחלוטין מזו המתקבלת מתקציב קונבנציונלי .הוא מצביע בבירור על סדר עדיפויות ,על עלויות
ותפקוודת של תוכניות ומידת תרומתן להגשמת היעדים של הארגון ,וכן על ההשלכות של פעולות הארגון לטווח זמן ארוך .השימוש
בטכניקות ניתוח מתקדמות בתהליך הקצאת המשאבים מהווה את היסוד השני של מתת"ת .הכוונה היא למכלול של טכניקות
ניתוח כמו ניתוח עלות-תועלת ,ניתוח עלות אפקטיבית ,ניתוח מערכות וניתוח מדיניות .אומנם רק חלק מהטכניקות האלה התגבש
רק בשנים האחרונות ,כתוצאה מההתפתחויות בטכנולוגיות קבלת החלטות ,אולם החידוש במתת"ת אינו בכך שהיא מצביעה על
האפשרות לבצע ניתוחים בתחומי הפעולה של המינהל הציבורי .ניתוחים רבים ,תוך שימוש בטכניקות שונות ,נעשו על בעיות
המינהל הציבורי עוד לפני יישומה של מתת"ת וללא קשר עמה ,אך המאפיין מחקרים אלה הוא שרק למיעוטם הייתה השפעה של
ממש על תהליכי קביעת המדיניות ,וזאת בעיקר משום שהמחקרים נעשו ללא זיקה לצרכים ולמאפיינים של תהליכי קבלת
ההחלטות ותהליכי התקצוב ,עיתוים היה לא מתאים ,ולא תמיד הובאו תוצאותיהם לידיעת קובעי המדיניות .תרומתה של מתת"ת
מתבטאת בכך שהיא יוצרת ביקוש לניתוחים ,ומאפשרת לשלבם בתהליכי קבלת החלטות על בסיס שוטף .הביטוי הפורמלי לכך
הם שני מסמכים המהווים חלק מתהליך מתת"ת" :התזכיר הפרוגרמטי" ו"הניתוחים המיוחדים"" .התזכיר הפרוגרמטי" מהווה את
הבסיס לכל הצעה של תוכנית חדשה ,או להרחבה ניכרת של תוכנית קיימת .זהו מסמך המציג את הבעיות העיקריות שהתוכנית
באה לפתור ,את היעדים שהתוכנית באה לשרת ,את האלטרנטיבות השונות שנשקלו ואת האלטרנטיבה שנבחרה ,תוך ציון
הקריטריונים לבחירתה" .הניתוחים המיוחדים" הם המחקרים הנעשים באופן שוטף בנושאים כמו ניתוח יעדים ,ניתוח
אלטרנטיבות ,בחינות אפקטיביות של תוכניות ,והם מהווים את הבסיס להכנת "התזכיר הפרוגרמטי" .שילובם של מסמכים אלה
בתהליך קבלת ההחלטות הוא בעל משמעות חשובה .שכן ,דיון תקציבי המבוסס על אינפורמציה בדיקה וניתוח שיטתי העשוי
בכתב ,יהא בהכרח שונה ברמתו ובאופיו מדיון המבוסס על טיעונים מעורפלים ואינפורמציה מקוטעת .מתת"ת והתקציב
הקונבנציונלי סוגיה אחרת בעלת משמעות עקרונית ואסטרטגית היא הזיקה של מתת"ת לתקציב הקונבנציונלי .התיאוריה
הקלסית של מתת"ת ראתה בה מערכת המיועדת לבוא במקום תהליך התקצוב הקונבנציונלי ,לפחות בטווח הארוך .כלומר ,בסופו
של דבר מתת"ת תהיה מערכת האינפורמציה היחידה ,שבמסגרתה תיקבענה החלטות על הקצאת משאבים .הרעיון הוא
שההקצאה ,ההרשאה ,הביצוע והדיווח הכספי והסטטיסטי ייעשו כולם על בסיס אותה מערכת אינפורמציה ,ובמסגרת החלוקה
הפונקציונלית של מתת"ת .בקונספציה זו ,התקציב שיקבל את התוקף החוקי של הרשות המחוקקת יהיה אותו החלק ב"תוכנית
הפרוגרמטית והכספית" המתייחס לשנה הראשונה .לכן קראו מפתחי מתת"ת לבתי המחוקקים לאמץ לעצמם את הפורמט של
מתת"ת כבסיס לאישור התקציבים ,וזאת כדי ליצור מערכת אינפורמציה אחידה לתכנון ולתקצוב בין שתי הרשויות .לעומת זאת,
כמעט בכל המקומות בהם יושמה מתת"ת ,היא לא שימשה תחליף לתקציב הקונבנציונלי ,אלא באה כתוספת לו .היא הופעלה
כמערכת פנימית של הרשות המבצעת ,כאשר בתי המחוקקים ממשיכים להתייחס לתקציב המסורתי .אפילו במשרד ההגנה
האמריקני ,שם פועלת מתת"ת משנת ,1961התקציב המוגש לקונגרס הוא עד היום התקציב המסורתי בעל האוריינטציה
לתשומות .מערכת האינפורמציה של מתת"ת אינה מוגשת לקונגרס ואינה משמשת בו בסיס לדיונים התקציביים .דוגמה יוצאת
דופן מבחינה זו היא הנסיון של מדינת ויסקונסין ,שם קיבלה הרשות המחוקקת חוק ,ששינה את מבנה סעיפי ההקצבה והתאימם
לצרכים ולמאפיינים של מתת"ת ,אך אין עדיין אינפורמציה שבעזרתה ניתן להעריך את משמעות השינוי .אחת הסיבות לכך
שמתת"ת לא באה כתחליף לתקציב הקונבנציונלי ,נעוצה בהתנגדות בתי המחוקקים לוותר על התקציב הקונבנציונלי ,התנגדות
קשורה בסוגיית היחסים שבין מתת"ת והמערכת הפוליטית ,שדיון בה יחרוג ממסגרת מאמר זה .סיבה אחרת ולא פחות חשובה,
קשורה בכך שהתקציב הקונבנציונלי ממלא פונקציות ארגוניות חשובות ,שאין מתת"ת ערוכה לענות עליהן .מערכת האינפורמציה
של התקציב המסורתי משמשת למנהלי יחידות אופרטיביות אמצעי יעיל לניהול שוטף ובקרה ארגונית .מבנהו ואופיו של התקציב
המסורתי גם עושים אותו לאמצעי נוח לפתרון קונפליקטים ארגוניים ,ומכשיר פרוטיניזציה ביורוקרטית .זאת ועוד ,התקציב
הקונבנציונלי מאפשר לארגונים והתאמה לאילוצים חיצוניים ,כמו מגבלות פיסיקליות כוללות ,שכן בעוד מתת"ת מדגישה את הצורך
לבחון כל תוכנית וכל פעולה לגופו של עניין ,הרי תהליך הכנת התקציב המסורתי מאופיין בבניית סעיפי ההוצאה ,מתוך מגמה
להתאימם לתקרה התקציבית הנקבעת מראש על יסוד שיקולים פיזיקליים .כך שהדרישה לראות את מתת"ת כמערכת היחידה
להקצאת משאבים מעידה על אי הבנת התפקודים שממלא התקציב הקונבנציונלי בתחום הניהול .גישה ריאליסטית יותר תראה
במתת"ת מערכת ,שתצטרך לפעול לצידו של תהליך התקצוב הקונבנציונלי .מתת"ת ומידת הצנטרליזציה בקבלת החלטות אחת
הבעיות הקשורות ביישום מתת"ת היא שיעור השפעתה על מידת הצנטרליזציה בקבלת החלטות .בהתייחסו ל"פילוסופיה
המקורית" של מתת"ת ,קובע בורקהד" :מתת"ת מחייבת דה-צנטרליזציה ניכרת בארגונים ,הן בשלבי הכנת התקציב והם בשלבי
ביצועו .משתמע מכאן ,שמנהלי יחידות חייבים לקבל סמכויות לעשות העברות בין סעיפי הוצאה במסגרת תוכנית מוגדרת ,כדי
להבטיח את השגת היעדים" .דעה דומה הביע קפרון באמרו "ניתן לקוות שמתת"ת אפקטיבית ,תאפשר דה-צנטרליזציה ,או כפי
שאני מעדיף לקרוא לכך ,היא תאפשר רציונליזציה של הסמכויות ,ע"י כך שיינתנו סמכויות מתאימות לראשי יחידות ,וכן הלאה,
לאורך קווי הפיקוד" .ההסבר לגישה זו נעוץ בהבדלים שבין מתת"ת לבין התקציב הקונבנציונלי .במסגרת התקציב המסורתי,
חייבים מנהלי יחידות להישאר צמודים לסעיפי התשושמות המפורטים ,כאשר כל שינוי בהם טעון אישור הדרגים הגבוהים .על רקע
זה ניתן להבין את הטענה המושמעת עליתים קרובות ע"י מנהי יחידות אופרטיביות ,שלמעשה אין מנהלים ,שהרי כל דרכי הפעולה
והתשומות ליחידותיהם נקבעים מראש ,והדבר היחיד שנותר להם מפונקציית הניהול הוא לשאת באחריות לתוצאות .לעומת זאת,
גישת מתת"ת עם האוריינטציה לתפוקות מאפשרת לתת יתר גמישות למנהלים ,באשר לבחירת דרכי הפעולה והאמצעים ,כל עוד
עומדים המנהלים בהשגת התפוקות ובמסגרת הכוללת שנקבעה .מכל מקום ,על בסיס הנסיון ביישום מתת"ת ,בעיקר במשרד
ההגנה האמריקני ,טוענים חוקרים רבים שמתת"ת דווקא הביאה להגדלת הצנטרליזציה בקבלת החלטות .יתר על כן ,יש הטוענים
שצנטרליזציה בתהליכי קבלת החלטות היא תנאי ליישום מוצלח של מתת"ת ,כפי שהציד זאת מקקין" :אם היה התקציב החדש של
משרד ההגנה רק מערכת אינפורמציה ,ולא היה מלווה בהגדלת הצנטרליזציה בסמכויות ,לא הייתה יכולה להיות לו כל השפעה על
ההחלטות" .זאת ועוד ,כפי שמעיד מושר" :השפעתה של מתת"ת במשרד ההגנה ,הייתה לא רק בכיוון העברת העוצמה למעלה,
מהשירותים הצבאיים אל שר ההגנה – אלא אף התבטאה בהגברת העוצמה של סוג מסוים של מומחים – המומחים האזרחיים
לניתוח כלכלי" .למסקנה שונה הגיע שלזינגר המחקרו על תהליכי התכנון והתקצוב במשרד ההגנה .הוא מציין שבתקופת הפעלת
מתת"ת הוגברה אומנם מידת הצנטרליזציה במשרד ההגנה ,אך לדעתו ,לא מתת"ת היא הגורם להגברת מידת הריכוזיות בסמכו
יות ההחלטה .הגורמים העיקריים להגברת הריכוזיות היו אישיותו של שר ההגנה מק-נמארה ,והגיבוי הרב שקיבל מהבית הלבן
והקנגרס .בגלל גורמים אלה ,לדעתו ,היה תהליך הריכוזיות גם לולא מתת"ת הייתה מופעלת .דעות אלה מצביעות על כך ,שאפילו
לגבי אותו נסיון ,קיימות הערכות שונות ואף סותרות באשר להשפעתה של מתת"ת על מידת הריכוזיות .מכל מקום ,נראה שיישום
מתת"ת כרוך במספר תהליכים ,שחלקם השפעה בכיוון של ריכוזיות ,ולחלקם – בכיוון של דה-צנטרליזציה .האופי האגרגטיבי של
גישת מתת"ת ,הדגשת הראייה הכוללת בתהליכי קביעת מדיניות והצורך לבחון את יחסי הגומלין בין תוכניות ,מחייבים העברת
סמכויות החלטה לדרגים הגבוהים ביותר .זאת ועוד ,מתת"ת מאפשרת לדרגים גבוהים לקבל אינפורמציה שלא הייתה להם קודם
לכן ,והרי זו תופעה ארגונית ידועה ,שאינפורמציה מהווה מקור עוצמה ,ושליטה על אינפרמציה מסמלת סטטוס ומחזקת סמכות.
בנוסף על כך ,הקמתן של יחידות ניתוח ליד הנהלות המשרדים הייתה גם היא גורם לחיזוק עוצמתם משום שהידע מהווה את אחד
ממקורות העוצמה ותורם לחיזוק הסמכות .רעיון המתת"ת הלהיב את הנשיא ג'ונסון משום שראה בו כלי שליטה מרכזי על הרשות
המבצעת .ואולם ,מתת"ת לא הגשימה את התקוות שתלו בה בשל התנגדות יחידות הרשות המבצעת ,שאת התנהגותן היא
ביקשה לכוון .לדברי פיטרס ,המתת"ת הייתה כחרב המכוונת נגד התפקיב המרכזי שמילאו יחידות הממשל בקביעת מדיניות,
ולפיכך לא היה מקום לצפות להצלחתה .טבעם של יעדים שהם עיוורים לגבולות ארגוניים ולהתחייבויות קודמות .כאשר קושרים
משאבים ישירות ליעדים ,היחידות הארגוניות מאבדות מחשיבותן והופכות לכלי שרת בלבד ,שנחיצותו אינה מובנת מאליה.
המתת"ת לא הצליחה להעניק לבית הלבן את השליטה המרכזית שייחל לה ,וייתכן זו הסיבה שנשיאים אחרי ג'ונסון ניסו אמצעי
שליטה חלופיים .במקום להשליך יהבם על העוצמה הטמונה במידע ובניתוח ,השתמשו ניקסון ורייגן בכלי שליטה ישן – מינויים
פוליטיים למשרות מפתח .ניקסון למד" ,שמינוי פקידים נאנמים לתפקידים שמתחת לדרגת שר היה חשוב באותה מידה כמו מינוי
שר .הממשל של רייגן הבין זאת ופעל בהתאם מן ההתחלה" .תקצוב על בסיס אפס ) (ZBBשיטת התקצוב המסורתית היא
תוספתית ,דהיינו ,היא מוסיפה לתקציב השנה הקודמת או גורעת ממנו ,ולפי דוח ועדת קוברסקי ,זו אחת מחולשותיה .בשיטת
התקצוב על בסיס אפס ,לעומת זאת ,התקציב כולו נבחן מאפס .את הרעיון הגה פיטר פיר לשימוש בחברה עסקית גדולה .בשנת
1972גייס ג'ימי קרטר ,אז מושל מדינת ג'ורג'יה ,את פיר כדי ליישם את השיטה בענייני ניהול המדינה .השיטה יושמה במדינות,
בערים ובארגונים ציבוריים אחרים בארה"ב .משנבחר לנשיא הורה קרטר לראשי המשרדים הפדרליים ליישם את שיטת התקצוב
החדשה החל משנת .1979לפי שיטה זו ,כל משרד המכין את תקציבו השנתי יידרש להצדיק את ההוצאה המבוקשת ,למן הדולר
הראשון .שלושה מרכיבים לשיטה :א .זיהוי יחידות החלטה – ארגונים או אגפים בארגון שההחלטה התקציבית נוגעת אליהם .ב.
בניית חבילות החלטה – כל ההחלטות הנוגעות למכלול פעולותיה של היחידה .כל יחידת החלטה מכינה לפחות שלוש חבילות:
"חבילת המזער" ,המציינת את מזער התקציב הדרוש להגשמת יעדי היחידה" ,חבילת המשך" המעריכה את גודל ההוצאות
הדרושות להמשך התוכניות והפעולות הקיימות ,בלא שינוי משמעותי במדיניות ,ו"חבילת גידול" המערכיה את הגידול בהוצאות
בהשוואה לתקציב הנוכחי .ג .דירוג החבילות לפי סדר חשיבות .את הדירוג קובעת היחידה הממונה על יחידת ההחלטה
הרלוונטית .לכאורה יש בשיטה זו מענה לבעיות שמעוררת השיטה המסורתית .כאמור ,בשיטה נתוספתית מרגע שאושרה תוכנית
כלשהי ,יקשה לבטלה שמום שבד"כ אין מגיעים לבחון אותה ולבדוק אם היא נחוצה כלל .לפיכך ,לתוכניות חדשות ,ואולי נחוצות
יותר ,יש פחות סיכוי לקבל הקצבה מלתוכניות ישנות ,ואם מתעורר צורך דוחק במיוחד ,הנטייה היא להגדיל את התקציב ולא
לנסות לבחון אם מוטב לבטל תוכניות קיימות ולממן בתקציבן תוכניות חדשות במקום לחרוג ממסגרת התקציב .גם בשיטה
התוספתית אפשר לבחון תוכניות חדשות במקום לחרוד ממסגרת התקציב .גם בשיטה התוספתית אפשר לבחון תוכניות קיימות
"מאפס" ,אך בחינה כזאת ,גם אם היא נעשית ,היא אקראית ואינה מבטיחה שדווקא אותן תוכניות שהן המועמדות הטובות ביותר
לביטול אכן ייבדקו .לעומת זאת ,בשיטת התקצוב על בסיס אפס הדרישה היא להעריך ולבחון את כל התוכניות והפעולות של
הממשלה כולה בשיטתיות כדי שיהיה אפשר להחליט אם לבטל או לצמצם תוכניות פחות חשובות או דחופות ,לשפר את יעילותן
של תוכניות אחרות ,ולאפשר מימון תוכניות חדשות וחשובות יותר .לכאורה ,הרעיון שביסוד השיטה ראוי לשבח .ואולם ,שני
טיעונים עיקריים הועלו נגד תקצוב על בסיס אפס .הטיעון האחד הוא ,כי הרעיון חסר הגיון :מה הטעם להעמיד פנים שהכל נתון
לשינוי ,ומה הטעם לבחון מהיסוד הכל ,אם ממילא אפשר לשנות רק בשוליים? ומדוע לנסות לשכוח במתכוון את לקחי העבר
ולהימנע מלבנות על החוכמה שהצטברה בעמל רב לאורך שנים רות? טיעון זה מחזיר אותנו לויכוח בין גישת הרציונליות הכוללת
לגישה התוספתית .גם כאן המצדדים בתקצוס על בסיס אפס מאשימים את חסידי התוספתית בשמרנות )קידוש העבר( ,ואילו
חדיסי התוספתית טוענים כי הרציונליסטים לוקים בחוסר הבנה בסיסית של פוליטיקה ושל חיי ארגון .הטיעון האחר הוא ,שגם אם
יש ברעיון איזהשהו הגגיון ,אין להגזים בחשיבותו ,משום שהוא פשוט אינו בר-יישום .ראינו בפרקים הקודמים ,כי עורכי התקציב
בישראל התנגדו לרעיון ותמכו בלהט בגישה התוספתית .התנגדותם נשענה על חוסר האפשרות לבחון הכל מחדש מידי שנה .לפי
המומחה לתכנון רוברט אנתנוי" ,כלבעל נסיון בתקצוב יודע ,שתקצוב על בסיס אפס אינו אפשרי" .הוא בחן את הטענות בדבר
יישום השיטה בג'ורג'יה וגילה ,כי כבר בשנת התקציב הראשונה עמד "בסיס האפס"כביכול על 80%מרמת ההוצאה בשנה
הקודמת .רק שני ראשי מחלקות בממשל ג'ורג'יה )מתוך 13שרואיינו( אמרו ,שהשיטה החדשה הובילה להקצאה מחודשת של
משאבים ,איש מבין 32תקציבאים לא דיווח על העברה של סכומים גדולים מתוכנית לתוכנית ,רק 7דיווחו על העברות ספורות ,ו-
21טענו כי לא היו שינויים .מחקרים אחרים על יישום השיטה בממשל הפדרלי חיזקו את המסקנה שהשיטה לא תרמה לחסכון או
להסבה משמעותית של משאבים .במחקר מקיף על 4ערים ו 4-מדינות בארה"ב שיישמו את שיטת התקצוב על בסיס אפס מצאו
שיק והארטי ,כי ברוב רובן לא נערכה בחינה מאפס .לצמרות שמה ,שיטת התקצוב על בסיס אפס היא עדיין שיטת תקצוב
המתמקדת בתוספות קטנות .אף שבשנה הראשונה נעשה נסיון לערוך בדיקה יסודית מאפס ,התקשו המנהלים להשתלט על
הנהלים החדשים ,ורק לעיתים רחוקות היו מסוגלים לספק מידע יסודי על חלק מהתוכנית שבאחריותם .בשנה שלאחר מכן הם
ויתרו גם על המעט שעשו בשנה הראשונה .שיק והארטי גילו כי במקום להתחיל מאפס ,ברוב המקרים דיברו על רמת ההוצאה
ש"מתחת לבסיס" ,ומבלי משים יישמו בעצמם את השיטה התוספתית .עוד מסקנה המסתמנת מהמחקרים היא ,שהשיטה הניבה
ערמות עצומות של ניירת .לפי דוח של הבית הלבן" ,יותר מ 9,500-מנהלי יחידות הכינו כ 25,000-חבילות החלטה פנימיות
לקראת שנת הכספים ,1979ואלפי מנהלים נוספים סקרו הצעות תקציב אלה ודירגו אותן .אחרי שאיחדו חבילות וביטלו את אלה
שקיבלו דירוג נמוך הגישו היחידות כ 10,000-חבילות למשרד המרכזי לתקצוב וניהול ."...היו גם יתרונות לא מעטים לשיטה
החדשה .מנהלים בכל רמות המדרג נעשו שותפים לזיהוי יעדים ולמשמעת תקציבית .הבחינה מאפס של כל התוכניות ,גם אם
הייתה חלקית ולא התחילה מאפס ,וגם אם לא תמיד עמדה בקריטריונים של איכות ,ייצרה מידע שבעבר לא עמד לרשות עורכי
התקציב .ואולם ,אף שנודעת חשיבות לבחינה מחדש של תוכניות שזה שנים חודשו כמעט אוטומטית ,יש להודות ,כי לאחר שנבחן
עצם הצורך בתוכנית מסוימת ,שוב אין טעם רב לחזור על אותה בחינה יסודית כעבור שנה .מעניין להיווכח ,כי בשוודיה הוחלט
בראשית שנות ה 90-לבחון ביסודיות רק שליש מהתוכניות כל שנה .לכך נוספה הדרישה לתקצוב תלת-שנתי של התוכניות.
ההנחה הייתה כי כך יהיה אפשר לבחון את כל תוכניות הממשלה בתוך שלוש שנים )משך הקדנציה( ,ולהימנע מהצורך לבחון כל
תוכנית אחת לשנה .לפי דוח המחלקה לתקציבים במשרד האוצר השוודי ,כבר בשנה הראשונה ליישום השיטה החדשה הכיו רק
מחצית מן היחידות תוכניות תלת-שנתיות ,ובמקרים אחרים לא הייתה הבדיקה יסודית דייה .כעבור שנתיים הוחלט לזנוח את
המסגרת התלת-שנתית ולעבור למסגרת שש-שנתית .מה התחדש? בדמוקרטיה הפרלמנטרית מן הסוג שלנו ,הממשלה היא
נאמנה של הקופהה ציבורית ,אחראית על הדרך שבה המגזר הציבורי משתמש במשאבים שאזרחי המדינה משלמים תמורתם.
בעבר ,אחריות זו מולאה בעזרת פיקוח צמוד על ההוצאות .משרדי הממשלה קיבלו תקציבים – סכום למשכורות ,סכום להדפסה,
סכון לבניית משרד חדש ...נראה הגיוני? בשנות ה 60-וה 70-נטו חוקרים רבים לראות במתת"ת כמעט כורח היסטורי .ההסבר
המקובל להופעת השיטה החדשה היה הצורך להתקדם מהשליטה המינהלית שאפיינה את התקצוב בשנות ה 50-וה ,60-לתקציב
שיסייע בתפקידים המורכבים יותר של הממשל ,בתכנון אסטרטגי .שיק ,שולץ ואחרים נעזרו במסגרת המושגית שפיתח אנתוני
והראו ,כי מתת"ת אינה גחמה מקרית ,אלא שלב בהתפתחות :משליטה כספית שאפיינה את תקציב ארה"ב בראשית המאה,
לתכנון אסטרטגי .שולץ ראה בשיטה החדשה ביטוי מלא ומתוחכם של השלב השלישי בתהליך התפתחות התקציב .לשלושת
התפקידים המרכזיים של התקציב – שליטה ,ניהול ותכנון – הוסיף פרמצ'אנד את התפקיד הכלכלי ,שזכה למעמד מרכזי נוכח
המשברים הכלכליים שפקדו רבות מהמדינות מאז ראשית שנות ה .70-בטבלה שלהלן מוצגים ארבעת התפקידים ,המטרות
והאפיונים של כל תפקיד ,כמו גם השיטות התקציביות הנלוות לו .תקצוב הוצאות ציבוריות השוואה :תפקיד מרכזי)שליטה(
תכלית ואפיון)א .להבטיח נשיאה באחריות בפני הפרלמנט .ב .להפחית הוצאות או שיעורי גידול אחרים (.שיטה תקציבית)ביקורת
פריטים( .תפקיד מרכזיניהול ,תכלית ואפיון א .להבטיח נשיאה באחריות בפני הפרלמנט .ב .להבטיח ערך לכסף המוצא .שיטה
תקציבית הערכת ביצוע ,מדדי ביצוע תפקיד מרכזי תכנון תכלית ואפיון א .תכנון צמיחה ,בהנחה שהמשאבים זמינים .ב .הבטחת
הקצאה יעילה באמצעות הערכת השקעות ובחינת חלופות .ג .ניתוח כלכלי של השפעות התקציב .ד .תכנון לטווח ארוך .ה .תכנון
מדיניות עם הכרה מפורשת במגבלות המשאבים .ו .תכנון תקציבי בהתחשב ברמות שונות של זמינות משאבים .שיטה תקציבית
תקצוב תוכניות ,מתת"ת ,ניתוח עלות-תועלת ,מושגים ומדדים כלכליים שונים ,.תקצוב רב-שנתי ,בחינה מחדש של תוכניות ,תכנון
על בסיס אפס תפקיד מרכזי כלכלה תכלית ואפיון א .גמישות בתקציבי הממשל שתפצה על תנודות ברמת הפעילות הפרטית
ותבטיח יציבות כלכלית .ב .ניהול המשק .ג .בלימת הוצאות בתקופת אינפלציה .ד .הגבלות כלכליות על ההוצאה .שיטה תקציבית
הוספות והפחתות בהוצאות באמצעות מדדי אד-הוק ,או נמגנון ממוסד .שליטה על הגרעון הכולל כ %-מהתמ"ג ,הגבלת מזומנים,
מגבלות חוקתיות ...היום לא קל למצוא תומכים למתת"ת ,שהפכה מטרה לחיצי ביקורת ולמשל לרפורמה שאפתנית ,שהניבה
ניירת מיותרת .הדגש על ביצוע ,כותב דוח ,OECDאינו חדש .שיטות של תכנון-תכנות-תקצוב ,תקצוב על בסיס אפס או של ניהול
לפי יעדים ,נוסח בשני העשורים האחרונים" .מה ששונה ברפורמות עכשיו הוא גישה כוללנית ,השואפת לחבוק את כל ההיבטים
של ניהול ,וכן הכרה שדרוש שינוי תרבותי בסקטור הציבורי .אין זה סתם עניין של שינוי הליכים ביורוקרטיים ...שינוי תרבות
הניהול הוא תהליך ארוך-מועד .ממשלות אינן יכולות לצפות לתוצאות מידיות" .מעבר לגישה הכוללנית ,השינויים בניהול תקציבי
מיושמים בד בבד עם חיזוק השליטה על המסגרת התקציבית .מדינות רבות קבעו יעדים לסך ההוצאה הציבורית )כמו קצב גידול
מותר בהוצאה הציבורית ,או שיעור גג של ההוצאה הציבורית או של הגירעון מסך התמ"ג( ,שרק במסגרתם מותר לערוך התאמות
ושינויים .במדינות אחדות )אוסטרליה ,דנמרק וקנדה( נהוג לקבוע מסגרת תקציבית לכל משרד ממשלתי ,ובהולנד ,מאז 1980
נכללים הפרמטרים העיקריים של ההוצאה הציבורית בהסכמים הקואליציוניים .במרץ 1993הגישה ועדה בלתי תלויה של כלכלינים
ומדעני המדינה שמינתה ממשלת שוודיה את ממצאיה ,בצירוף 113המלצות מוגדרות לרפורמה מקיפה .הועדה ,שכונתה "הועדה
הכלכלית" ,או ועדת לינדבק ,ניתחה את המשבר הכלכלי שאליו נקלעה שוודיה והמליצה לנקוט צעדים קיצוניים בתחום הכלכלי
והפוליטי .דוח הועדה הדגיש ,כי המשבר הכלכלי בשוודיה הוא גם משבר פוליטי ומוסדי .תהליך התקצוב הוא אחד הנושאים
המרכזיים שבחנה הועדה .מחברי הדוח מזכירים לקוראים ,כי החוקה השוודית משנת 1809הכריזה ,כי זכותו עתיקת היומין של
העם השוודי למסות את עצמו תממומש אך ורק ע"י הפרלמנט .התפקיד המסורתי של הפרלמנטים האירופיים היה לשמש מעיין
מגן על האזרחים מפני שרירות הלב של המלך ,ולימים של הרשות המבצעת ,ולתת גושפנקה למסים שהגוף הביצועי ביקש להטיל
כדי לממן את פעולותיו .הועדה הכלכלית הצביעה על כך שבמאה ה 20-חל היפוך תפקידים :הרשות המבצעת ,ובעיקר משרד
האוצר ,הפך גורם מרסן ,ואילו הפרלמנט היה לגורם העיקרי הדוחף להגדלת נטל המסים .חברי הועדה ייחסו התפתחות זו
להתחזקות השפעתן של קבוצות אינטרס .לדבריהם ,חוסר היכולת של הפרלמנט להעמיד את האינטרס הכללי מעל זה של קבוצות
בעלי אינטרסים צרים מעיד על הצורך ברפורמה בתהליך התקצוב .כיצד אפשר להגן על הכלכלה ועל הדמוקרטיה מפני פוליטיקה
פופוליסטית? כצפוי ,הועדה המליצה להגביל את הפשעת הפרלמנט ולהעניק ליחידות התיאום המרכזיות )משרד רוה"מ ומשרד
האוצר( סמכות לגבש הצעה לסך ההוצאה ולמסגרת ההקצאה לכל משרד ,וזו תובא לדיון בפרלמנט .גם בפרלמנט הוצע לחזק את
מעמדה של הועדה המרכזית לנושא התקציב – ועדת הכספים .לפיכך ,הציעה הועדה ,כי אחרי שהפרלמנט יקיים דיון כללי בהצעת
הממשלה ,היא תועבר לועדת הכספים ,וזו תצביע על מסגרת שתחייב את חברי הפרלמנט ואת חברי הועדות הקבועות הנוגעות
לתחומי הוצאה שונים .בכל ועדה כזאת ייערכו דיונים במסגרת ההוצאה שנקבעה לכל תחום .ההצעות כולן ישובו לועדת הכספים
וזו תכין את ההצעה לאישור הפרלמנט .חברי הועדה מיהרו להסביר ,כי תהליך קפדני כזה אינו עומד בסתירה לרעיון של הליך
דמוקרטי ,שכן השינויים המוצעים יצריכו שינויים בחוקה ,ואלה יתקבלו ,אם יתקבלו ,באישור הפרלמנט ,מרצונו שלו ,ולא מכוח
כפייה מבחוץ .יתר על כן ,תפקיד הפרלמנט אינו מסתיים באישור התקציב ,אלא רק מתחיל בו .על הפרלמנט לפקח על פעולות
הרשות המבצעת ועל הוצאותיה ,ועל כן יש לחזק את יכולתו למלא תפקידי פיקוח .המלצה אחרת של הועדה ,המובאת בהקשר
אחר ,היא להעמיד את תקופת הכהונה של הפרלמנט על 4-5שנים )במקום ,(3משום שבמצב הקיים אין לממשלה די זמן לעצב
מדיניות ציבורים ארוכת טווח .מלות המפתח של הרפורמה במה שנוגע לשלב ביצוע סעיפי התקציב הן תמריצים ,גמישות והישגים.
הצעד הראשון בכל הרפורמות הוא לאפשר מרחב גדול למדי של חופש פעולה בהחלטות תקציביות .גמישות מושגת באמצעות
הקטנת מספר סעיפי התקציב והסרת מכשולים המכבידים על העברת כספים מסעיף לסעיף .לפי דוח " ,OECDגישה המוצאת לה
מהלכים היא איחוד כל ההוצאות המינהליות ,כוןלל שכר ,לסעיף אחד של הוצאות שוטפטת ,בכפוף למגבלה כוללת של מזומנים".
צעד זה מלווה בביטול הנוהל הקיים במרבית המדינות ,שלא לאפשר חסכון משנת תקציב אחת לבאה אחריה .בכולן מודעים
לחיפזון להוציא כספים לקראת תום שנת התקציב )שמא אי הוצאתם תעיד כי הסכום שנותר אינו נחוץ ותביא לקיצוצו( ,ומבקשים
לעודד יעילות וחסכון .אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לבטל את הנוהל ,ואף לאפשר למחלקה שחסכה ליהנות מפירות
החסכון .דרך אחרת היא להעניק "הקצבה נטו" .בשיטה זו אין גופי ממשל מקבלים את מלוא התקציב ,אלא את ההפרש בין
ההוצאה המתוכננת להכנסה המתוכננת )מאגרות שהם גובים על שירותים( .שיטה זו מתירה למשרדים להשתמש בכל ההכנסות
שהם גובים או בחלקן ובכך היא משמשת תמריץ חשוב לשיפור תפקודם ולייעול.