‫יח' ‪ -1‬המינהל הציבורי ‪ -‬הוא הזרוע המבצעת של הממשלה‪,‬חברה ממשלתית נחשב כל חברה שיש לה אחזקה או זכות‬

‫הצבעה מ‪ 50% -‬ומעלה‪ .‬המישור הנורמטי‪ -‬איך צריכים הדברים להיות ‪ ,‬להראות יותר‪ /‬פחות ריכוז של סמכויות‪.‬המישור‬
‫התיאורי‪ -‬לתאר את המציאות כפי שהוא‪.1 ..‬אלו ארגונים כלולים ‪ :‬משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות‪ ,‬חברות ממשלתיות‪,‬‬
‫חברות סטטוטריות‪ .2.‬האם למינהל הציבורי השפעה על חיי החברה ועל המשק? המשק= המשק הכלכלי‪ .‬האם מותר‬
‫לייבא‪ ,‬מהו שכר מינימום‪ ,‬כמה עובדים זרים יהיו ועוד‪ .3.‬האם לנו השפעה על המינהל הציבורי?‪.‬‬
‫גודלו של הסקטור הציבורי ‪ 1990‬שיעור ההוצאה הציבורית מכלל התל"ג ‪ -‬ציבורי ‪ , 57%‬לא ציבורי ‪ .43%‬שיעור עובדי‬
‫המגזר הציבורי מסך העובדים במשק – ציבורי ‪ , 29.6%‬לא ציבורי ‪70.4%‬‬
‫הגדרות‪ .1 :‬מינהל ציבורי משמעו ארגון וניהול של בני אדם ושל חומרים להשגת מטרות הממשל‪ -‬תחום ההתערבות של‬
‫הממשל בחיי האזרחים ובמשק נקבע על ידי הממשל עצמו כשהוא מחליט עד כמה להתקרב ולהשפיע ‪ .2 .‬מינהל ציבורי הוא‬
‫האמנות והמדע של הניהול‪ ,‬כפי שהם מיושמים בענייני המדינה‪ -‬הקרבה של ניהול בכלל לניהול ציבורי לפי וולדו‪.‬‬
‫מאפיינים כלליים‪.1 :‬המינהל הציבורי הוא הזרוע הביצועית של הממשל –תפקידו לתרגם את המדיניות הכוללנית לשפת‬
‫המעשה‪.2.‬המינהל הציבורי משקף את דמותו האמיתית של הממשל‪.3.‬למינהל הציבורי רצון משל עצמו‪* .‬נראה הרבה‬
‫פעמים מדיניות סוחרת בין המשרדים למשל משרד איכות הסביבה מול משרד התשתיות‪.‬‬
‫תורת המינהל והתפתחותה מושגים חשובים‪.1 :‬תשומות‪ -‬כל הדברים שמכניסים לתוך הארגון כגון‪ :‬משאבים‪ ,‬כסף ‪,‬‬
‫זמן‪ ,‬טכנולוגיה‪ ,‬כ"א‪ .‬באמצעות התשומות מבצעים פעילות פיזית או שירותים לדוגמא‪ :‬פקיד שנותן שירות ללקוח‪.‬‬
‫‪.2‬תפוקות‪ -‬התוצר של הפעולות שאנו עושים‪ .‬לדוגמא ‪:‬אם אני מייצר תוצר זה לא אומר שהגעתי לתפוקה ‪ .‬אם יצרתי ‪1000‬‬
‫שולחנות בזמן שהייתה לי הזמנה לכיסאות‪.3 .‬תוצאה‪ -‬זה ההשלכה של התפוקות‪.4 .‬אפקטיביות‪ -‬זה הקשר בין התוצאה‬
‫לתפוקה ‪ ,‬אני יכול להיות אפקטיבי אבל לא יעיל‪ .‬לדוגמא‪ :‬קרל לואיס ובן ג'ונסון הם האצנים הטובים בעולם‪ ,‬שניהם רצים‬
‫מאוד מהר מי שיגיע ראשון לקו הסיום הוא יהיה היעל יותר‪ .‬היעילות היא אם הגעתי למטרה ואם לא הגעתי למטרה אני לא‬
‫אפקטיבי‪ .‬החוכמה היא ליצור גם אפקטיביות וגם יעילות ‪.5 .‬יעילות‪ -‬השגת תפוקה נתונה במינימום משאבים‪ .‬לדוגמא‪ :‬כמה‬
‫עולה לי לייצר כסא אם ביום הראשון ייצרתי ב‪ ₪ 50 -‬וביום השני ייצרתי ב‪ ₪ 19 -‬ז"א שביום השני הייתי יעל יותר‪ .‬יעילות‬
‫כלכלית= השגת מקסימום התפוקה ברמת משאבים נתונה לדוגמא‪ :‬יש לי ‪ ₪ 100‬ואני רוצה לייצר כסאות כמה שאני אייצר‬
‫יותר אני אפקטיבי יותר‪ .‬אפקטיביות ואמינות מתנגשים לרוב עם יעילות‪ .6 .‬אמינות‪ -‬מילה נרדפת לאיכות‪ .‬הכוונה היא‬
‫שהמערכת תתאים למאפיינים ולצרכים שלה ‪ .‬כדי להיות במקסימום יעילות אני חייב לנצל את המשאבים שלי ב‪100%-‬‬
‫‪.‬צריך לאזן בין האמינות והיעילות‪ -‬מערכות על כשל ‪ /‬מערכות על פסק‪.‬‬
‫הניהול המדעי‪ -‬מהם ערכי הניהול המדעי? מה מחייב הניהול השיטתי ? המייסד‪ -‬טיילור‪ ,‬תקופה‪ :‬סוף המאה ה‪19-‬‬
‫תחילת המאה ה‪, 20-‬הנחות יסוד‪" :‬האדם אצל מטבעו" ‪,‬העובד הוא גורם קבוע במשוואת היסוד‪ ,‬מתעניין רק בערכים‬
‫כלכליים‪ ,‬יש לדרבנו ולבקרו על מנת לגרום לו לעבוד‪ .‬פועל לפי אינטרס כלכלי –נתינת תמריצים כלכליים לעמידה או אי‬
‫עמידה בנורמות‪ ,‬יש דרך אחת נכונה לניהול מפעל ויש לאתר אותה‪ ,‬כל משימה מפרקים לכמה משימות וע"י תצפיות‬
‫ומדידות רואים מה טוב לכל מדידה מפרקים הכל לגורמים ותתי גורמים‪ .‬הוא ניסה למצוא את החוקים לניהול‪ .‬מטרות‪:‬‬
‫הצבעה על ההפסד הנגרם למפעל מחוסר יעילות ‪.‬ניהול שיטתי‪ -‬ניתן לתקן את חוסר היעילות ‪ ,‬ההוכחה כי ניהול טוב הוא‬
‫מדע מדויק‪ .‬ההתייחסות לעובד היא כאל גורם קבוע במשוואת הניהול‪ ,‬האדם הוא חלק במכונה ללא זכויות ורגשות‪ .‬כדי‬
‫להיות יעילים כל אדם עושה משהו אחר בפס הייצור‪.‬‬
‫גישת יחסי האנוש המייסד – קבוצת מאיו‪ ,‬תקופה‪ :‬התפחתה בשנות ה‪ 30-40-‬של המאה העשרים‪ ,‬התפתחה בטעות‬
‫מתוך גישת הניהול המדע‪ .‬בסוף שנות העשרים נערכו מחקרי הות'רון והם ניסו למצוא שיטן יעילות יותר לניהול )לדוגמא ע"י‬

‫שינויים באור בחדר במהלך יום עבודה( לא משנה איזו מניפולציה הם עשו התפוקה עלה‪ .‬הנחת הייסוד‪ :‬העובדים הם כן‬
‫בעלי רגשות ורצונות ואפשר לעודדם גם בדרכים לא כלכליות מסקנה‪ :‬כל שינוי שיערך במפעל יגדיל את התפוקה‬
‫אסכולת יחסי האנוש‪:‬מקגרגור היטיב להציג את הניגוד בין אסכולה זו לבין ההנחות של הניהול המדעי‪ .‬המחלוקת‬
‫הבסיסית נסבה על ההנחות שיש לנו בדבר טבעו של היצור האנושי‪ .‬לפי תיאוריה אחת שכונתה תיאוריה ‪ X‬תהליך הניהול‬
‫כרוך בהכוונת העובדים‪ ,‬הנעתם‪ ,‬בשליטה במעשיהם ובשינוי התנהגותם כדי להתאימה ליעדי הארגון‪ .‬בלי התערבות פעילה‬
‫זו של ההנהלה יהיו העובדים אדישים ואף עוינים לצורכי הארגון‪ .‬תיאוריה זו יסודה בסדרת הנחות על טבע האדם‪/‬הוא עצל‬
‫מטבעו ועובד מעט ככל האפשר‪/‬הוא חסר שאיפות‪/‬שונא אחריות ומעדיף להיות מונהג ומובל מלהנהיג ולהוביל‪/‬הוא מרוכז‬
‫בצרכיו וברצונותיו שלו ואדיש ליעדי הארגון‪ .‬תיאורית ‪: Y‬גורסת כי האדם אינו אדיש מטבעו‪/‬אלא נעשה כך בגלל הארגון‪/‬בכל‬
‫עובד נמצא את היכולת לשאת באחריות ואת הנכונות לכוון התנהגות להשגת יעדים ארגוניים‪ .‬על ההנהלה ליצור את‬
‫התנאים לפיתוח מאפיינים אלה‪/‬המשימה החשובה ביותר של ההנהלה היא ליצור תנאים ארגוניים ושיטות עבודה שיאפשרו‬
‫לעובדים להגשים את מטרותיהם שלהם באמצעות הכוונת מאמציהם להגשמת יעדי הארגון‪. .‬שני פנים לאסכולת יחסי‬
‫האנוש‪::‬פן מוסרי‪ -‬לא מוסרי להתייחס לעובד תוך התעלמות מצרכיו ורגשותיו הוא לא מכונה צריך להתייחס אליו מבחינה‬
‫מוסרית כאל בן‪-‬אדם‪ .‬פן תכליתי‪ -‬מעשי‪ ,‬כמנהל מפעל כדאי לך להתחשב באדם וברצונותיו כי ככה תגביר את תרומתו‬
‫למפעל‪ .‬המשימה העיקרית של הארגון‪ :‬לשלב בין המשימות וצרכי הארגון והעובד בסיס מדעי‪ :‬למשתנים פסיכולוגיים‬
‫וחברתיים נודעת השפעה רבה יותר על הפריון מאשר לתנאים פיזיולוגיים ומשכורות‪).‬מגישת יחסי האנוש התפתחה גישת‬
‫הניהול(‬
‫תרומותיו של צ'סטר ברנרד ‪ .1‬תפיסת הארגון כמערכת חברתית "ארגון" = אוסף שלפרטים וקב' עבודה שנמצאים כל הזמן‬
‫במו"מ ושיתוף פעולה‪ .‬הארגונים פועלים מכוח שיווי המשקל ‪ ,‬תמריצים מהמפעל ותרומה מהעובד‪ .‬הדגיש את חשיבות‬
‫התמריצים החומריים‪ .‬תבע את המושג "ארגון לא פורמלי"= לצד המבנה הארגוני הפורמלי יש מבנה ארגוני לא פורמלי‬
‫בפועל הסמנכ"ל עושה את התפקיד של המנכ"ל‪ ,‬הפקידות עושות את העבודה של המנהלים‪ .2 .‬הבהרת מושג הסמכות‪" -‬‬
‫סמכות" = הזכות לתת הוראות ולתבוע ציות לאותן הוראות ‪ .‬ברנרד אומר שלשאלה אם יש לפקודה מסוימת סמכות תלויה‬
‫בנכונות של מבצע הפקודה לציית לה‪ .‬הוא נותן ‪ 4‬תנאים מצטברים ללגיטימיות של פקודה‪:‬א‪.‬הפקודה צריכה להיות מובנת‬
‫ב‪.‬על הפקודה לעלות בקנה אחד עם מטרות הארגון ג‪.‬אסור לפקודה להיות מנוגדת לאינטרסים האישיים של העובד‬
‫ד‪.‬הפקודה ניתנת לביצוע‬
‫סולם הצרכים של מאסלו‪ -‬מאסלו היה פסיכולוג שטען שכדי שאדם יגיע להגשה עצמית הוא צריך לעבור ארבעה צרכים‬
‫מצטברים מבסיס הפירמידה ועד לראשה‪.1 :‬צרכים בסיסיים של מזון ‪ ,‬ביגוד ‪ ,‬שתייה ומגורים‪ -‬פיזיולוגיים‪.2 .‬צרכים של‬
‫ביטחון ‪ ,‬קביעות‪ ,‬תנאים סוציאליים – חברתיים ‪.3‬שייכות – האדם פועל להשתייך לחברה ולזכות בחיבה והאהדה ‪-‬‬
‫חברתיים ‪.4‬הערכה‪ -‬הצורך בהערכה ‪ ,‬כבוד ‪,‬חשיבות ‪ -‬הגשמה עצמית ‪.5‬מימוש עצמי‪ -‬שאיפה למצות את הפוטנציאל‬
‫הטמון באדם ‪ -‬הגשמה עצמית‪ .‬ניתן לראות זאת בנתינת תמריצים לעובד קודם כל נותנים לו תמריץ חומרי לאחר שהוא‬
‫ממצא אותו נותנים לו את רגשי השייכות וכך הלאה‪.‬‬
‫האסכולה הקלאסית ועקרונות הניהול תקופה‪ :‬סוף המאה ה‪ 19-‬עד לשנות ה‪ 40-‬של המאה העשרים‪ ,‬חוקרים‪ :‬פיול‪,‬‬
‫ארליק‪ ,‬פולט ועוד‪,‬הנחת יסוד‪ :‬היעילות הכלכלית היא המטרה העליונה של כל ארגון‪,‬מטרה‪ :‬ניסוח עקרונות ניהול‬
‫אוניברסליים )ז"א תקפים בכל מקום ‪,‬זמן ומצב(‪ ,‬מיקוד‪ :‬מבנה ארגוני‪ ,‬חלוקה עבודה ותאום דוגמאות לכללים אוניברסלים‪:‬‬
‫א‪.‬אחדות הפיקוד‪ -‬אדם לא יכול לשרת שני מנהלים ב‪.‬מוטת השליטה‪ -‬היכולת של המנהל לפקח על עובדים היא מוגבלת )כ‪-‬‬
‫‪ 5,6‬עובדים כפיפים( ג‪.‬צמצום מרבי של מדרגי ההיררכיה‪.‬‬
‫מאמר עקרונות ניהול כפתגמים – הביקורת של סיימון )‪ (1957‬סיימון מותח ביקורת על גישת עקרונות הניהול ולמעשה‬
‫מחסל אותה‪ .‬הוא טוען שהעקרונות הם פתגמים ולא מדע‪ .‬לדוגמא‪ :‬עקרון אחדות הפיקוד‪ -‬עובדים מקבלים הנחיות לא רק‬

‫מהממונים עליהם אלא גם ממומחים‪ .‬עקרון מוטת השליטה‪ -‬סותר את עקרון צמצום מדרגי ההיררכיה מצד אחד רוצים מטת‬
‫שליטה טובה ומצד שני רוצים לצמצם את המדרגים בארגונים גדולים כך שיוצרו אלפי מדרגי היררכיה‪ .‬כמו כן עקרון מוטת‬
‫השליטה אינו עולה בקנה אחד עם יכולתם של מנהלים לפקח על עשרות ואף מאות עובדים בתחומי תעשיה שונים‪ .‬מה שכן‬
‫זה שהמנהל צריך לקחת את העקרונות וכן לנסות להפעילם בדברים מסוימים כגון ארגון המפעל ‪.‬‬
‫השוואה בין הסקטור הציבורי לסקטור הפרטי הדומה‪.1:‬בשני הסקטורים אנו עוסקים בארגון )ציבורי או עסקי( ‪.2‬בעיות‬
‫ומטרות דומות‪ -‬מאמץ מתואם להשגת מטרה משותפת ‪.3‬מערכת מושגית משותפת‪ -‬חלוקת עבודה‪ ,‬סמכות‪ ,‬שליטה‪ ,‬ציות‬
‫‪,‬יעילות‪.4 .‬בסיס תיאורטי ומחקרי משותף השונה‪ .(1 :‬רווח מול רווחה‪ -‬פרטי‪ :‬פועל למטרת רווח אך יכול לעשות גם דברים‬
‫לאינטרס ציבורי )מניעת שימוש בגז פיאון שהורס את האוזון(‪ ,‬ציבורי‪ :‬ברוב המקרים פועל למטרת רווחת הציבור אך‬
‫לפעמים יש לו אינטרס פרטי )חברת החשמל‪ ,‬נמל אשדוד( ‪ .(2‬תוצאות מעורבות‪ -‬פרטי‪ :‬עובד ומשרת קבוצות ספציפיות‪.‬‬
‫ציבורי‪ :‬משרת צרכים ורצונות של כולם ‪ ,‬כשעושים טוב לאחד פוגעים באחר‪ .(3 .‬הערכת תוצאות‪-‬פרטי‪ :‬קל יותר להעריך‬
‫תוצאות הכל נמדד בערכים מדידים ) כסף מס' מכירות‪ ,‬מלאי( ציבורי‪ :‬ניתן למדידה בערכים מדידים רק בחלק מהמקרים‬
‫ובחלק האחר יש קושי‪ .(4 .‬שוק תחרותי‪ -‬פרטי‪ :‬פירמה שריווחה לא גדול תהיה שווה בסוף השנה לאפס ובטווח הרחוק‬
‫תהפוך לכשל שוק ציבורי‪ -‬יכול לשרוד‪ .‬יש כאן הבדל משמעותי בגלל שפירמה שרוצה לשרוד לא יכולה להתעלם מהצרכים‬
‫והרצונות של הלקוחות ולא יכולה למגור בכל מחיר וכמות שהיא רוצה והציבורי הוא מונופוליסטי‪ .(5 .‬טובין ללא שוק‪ " -‬כשל‬
‫שוק "‪ -‬השוק התחרותי החופשי לא פועל בתנאים אופטימלים בשוק‪ ,‬כשל שוק שמבדיל בין הסקטור הפרטי לציבורי נקרא‬
‫מוצרים ציבוריים או טובין ללא שוק‪ .‬קיימים ‪ 3‬סוגים של כשלי שוק‪:‬א‪.‬מוצר ציבורי‪ -‬לא ניתן למנוע את הגישה אליו למי שלא‬
‫שילם בעבורו ב‪.‬מוצר פרטי‪ -‬ניתן למנוע את הגישה אליו למי שלא שילם בעבורו‪ ,‬זוהי צריכה אישית ולא מייצרים טובין ללא‬
‫שוק ולא מספקים טובין ממאגר משותף ג‪.‬מוצאי אגרה‪ .(6 .‬תוצאות לא בכל מחיר‪ -‬פרטי‪ :‬לכאורה פועל ללא עקבות וללא‬
‫בעיות ויעשה הכל למען מטרתו‪ .‬ציבורי‪ :‬פועל תחת חקיקה ‪ ,‬תקשי"ר ‪,‬תקינה‪.‬‬
‫מנהלים בסקטור הציבורי מול מנהלים בסקטור הפרטי‪ :‬הדומה ‪/‬תפקידי המנהל‪ /‬קביעת אסטרטגיות לארגון ‪ /‬ניהול‬
‫רכיבים פנימיים ‪/‬הכוונת העובדים ושליטה על תפקוד ‪/‬ניהול קהלים חיצוניים‪ .‬השונה‪ :‬אופק התכנון ‪ /‬משך השירות ‪/‬מדידת‬
‫הדגשים ‪/‬ניהול כ"א‪ /‬חשיפה ‪/‬הגינות ויעילות ‪/‬שכנוע והכוונה ‪ /‬השורה התחתונה‬
‫תחום ההתערבות הלגיטימי של הממשל בחיי החברה והמשק הממשל יכול להחליט להתערב או לא להתערב בכל תחום‬
‫שהוא רוצה ‪ .‬קיימות ‪ 4‬מערכות שיקולים אם להתערב או לא ‪ :‬שיקולים כלכלייםעפ"י המערכת הזאת הממשל יכול להתערב‬
‫במשק על מנת להשיג יעדים מקו כלכליים כמו צמיחה‪ ,‬תעסוקה ‪ ,‬מלחמה באבטלה ועל מנת להשיגם צריך להתערב במשק‬
‫או בחיי החברה‪".‬פתרון כשלי שוק" – קיימים שני סוגים שונים‪:‬א‪ .‬מוצרים ציבוריים‪ -‬יש מוצרים שצריכים כמו בטחון ‪ ,‬תאורת‬
‫רחוב שהסקטור הפרטי לא יספק אותם ולכן הוא נכשל‪.‬ב‪ .‬מונופול טבעי‪ -‬אם הממשל לא יתערב המונופול יספק פחות‬
‫מוצרים במחיר גבוה יותר‪.‬יש ‪ 2‬תנאים מצטברים שצריכים להתקיים כדי שיהיה לממשל לגיטימציה להתערב‪.1 :‬שיתקיים‬
‫כשל שוק‪ .2,‬שיהיה אפשר לפתור אותו שיקולים ניהוליים‪-‬עוסקים בכל הדברים שקשורים לטיב השרות‪ ,‬איכות מוצר‪ ,‬יעילות‬
‫יצור‪ ,‬פיתוח‪.‬מי עדיף שיספק את המוצר הסקטור הפרטי או הציבורי ? מי ייתן איכות וזמינות טובים יותר ? שיקולים פרגמטים‬
‫מעשיים‪ ,‬צו השעה מה כדאי לעשות מבחינה מעשית‪ .‬שיקולים לאומיים‪-‬ביטחון המדינה‪ ,‬אינטרס ציבורי אחר שרלוונטי‬‫לאותה סוגייה‪ .‬שיקולים אידיאולוגיים‪-‬קיימות ‪ 3‬גישות‪ .1:‬ליברליזם קלאסי‪ -‬מדגיש ערכים של אחריות אישית ‪ ,‬חופש הפרט‬
‫כאשר הערך העליון הוא החרות‪ .‬הגישה הנ"ל מצמצמת ואומרת שרק בני מקרים ניתן לפגוע בחרות‪ :‬שמירה על הסדר‬
‫הציבורי ובטחון לאומי‪ .2.‬סוציאליזם‪ -‬מדגיש את ערך השוויון‪ .‬על מנת להשיג את השוויון מותר לפגוע בחרות‪ ,‬בחופש‬
‫הפרט‪ .‬האחריות היא קולקטיבית‪ ,‬הפרט נמצא תחת השגחת החברה שדואגת לו‪ .3 .‬מדינת רווחה‪ -‬בין שתי הגישות‬
‫והתפתחה מגישת הליברליזם הקלאסי‪ .‬כדי שאנשים יוכלו לממש את עצמם הם צריכים להיות חופשיים דבר שבשבילו‬
‫צריכים זמן פנוי‪ .‬על מנת ליצור זמן פנוי צריך ליצור לו רשת ביטחון‪ .‬הגישה מדגישה ערכים של ‪ :‬א‪ .‬שוויון מצד אחד וחרות‬

‬קאמפל ‪ :1975‬מוסר היא מילה‬ ‫המציינת תופעות המוגדרות באופן נורמטיבי על ידי האתיקה‪ .1:‬אתיקה של כללים‪ -‬מנסה לנסח כללים עקרוניים לפתרון דילמות מוסריות אך הבעיה היא שלא ניתן‬ ‫לנסח כללים לכל מקרה ומקרה ‪ .‬דגש על המטרות‪ -‬יש פילוסופים שאומרים שיש בעיה‬ ‫לשים דגש על התוצאות ‪ .2 .‬תורת‬ ‫המידות ‪ .‬דגש על ביצוע חובות‪ -‬יש לבחון מהו המעשה הראוי לפי החובות המוסריות שעל הפרט למלא מבלי לתת‬ ‫משקל לתוצאות המעשה‪ .‬ב‪.‬הגישה הרויזיוניסטית במדע המדינה טענה שדרגה מסוימת‬ ‫של שחיתות הכרחית ואף רצויה כדי לזרז את תהליך ההתפתחות הפוליטית‪ .‬ורנר מסביר כי ‪.‬האם יש צורך באתיקה מקצועית לאנשי המינהל הציבורי?‬ ‫ורנר ‪ : 1991‬טוען כי בעבר נדחקה סוגיית המוסר לשוליים ‪ .‬‬ ‫אתיקה מקצועית‪ :‬אחת מתחומי האתיקה ורנר ‪ " : 1980‬אתיקה מקצועית שואפת לקבוע כללים אוניברסליים של התנהגות‬ ‫נכונה וראויה של העוסקים במקצוע מסיים "‬ ‫‪ :WACHS 1985‬זוהי מערכת של כללי התנהגות המסדירה את הציפיות בין‬ ‫אנשי המקצוע לבין עצמם מחד‪ .‬‬ ‫אתיקה וחוק‪ -‬לעיתים האתיקה אינה מספיקה כדי להוביל את הפרטים להתנהגות רצויה ודרוש חוק‪ .‬קיימות קטגוריות משנה‪ :‬א‪.‬‬ ‫בתקנות או בחוזה( אינו מוציא אותם מתחום האתיקה‪ . 2 .‬אחת התורות המוסריות הבולטות היא התועלתנות לפיה יש לעשות את המעשה שיניב את מרב‬ ‫התועלת לחברה‪.‬הגישה המדעית בניהול‪ -‬העלתה‬ ‫לכלל ערך עליון קריטריונים של יעילות ורציונליות ארגונית וגררה נטישה של סטנדרטים הומוניסטיים‪.‬דגש על תוצאות‪ -‬יש לבחון מהו המעשה שראוי לעשותו לפי‬ ‫התוצאות של אותו מעשה ‪ .‬ובינם לבין מקבלי השרות מאידך‪ .‬גישת ניתוח המדיניות החדירה את הרעיון‬ ‫שרציונאליות טכנית ) המגולמת בחישובי עלות‪-‬תועלת( היא התכלית הסופית של קביעת המדיניות‪ .‬דגש על גזירת הכללים מחוזה‬ ‫חברתי‪ -‬התיאוריה הבולטת היא תיאורית הצדק של רולס‪.‬‬ ‫כיוון שהיא מתבססת על תכונות אישיות ועל הפנמת ערכים‪.‬מכיוון שיש חוסר ביכולת לנבא בוודאות את השלכות המעשה‪ .‬באם התופעה‬ ‫הכתה שורשים והניבה תוצאות שליליות‪ .‬מעין יצור כלאיים בין כלל אתיקה‬ ‫טהור ובין כלל משפטי רגיל"‪.3 .‬‬ ‫אתיקה במינהל הציבורי ‪ -‬מהי אתיקה ? אתיקה עוסקת במעשה הראוי שחובה לעשותו‪ .‬‬ ‫החברה לא תיתן לפרט להתדרדר מתחת לנק' שהיא קבעה אך מעל רשת הביטחון כל אחד לעצמו‪.‬לכוחות האינטלקטואליים המרכזיים בחשיבה הפוליטית‬ ‫והמנהלית בת זמננו הייתה תרומה שלילית לדיון בסוגיית המוסר‪ ..6.‬אתיקה של מידות טובות‪-‬מנסה להבהיר‬ ‫לפרט מהי התנהגות רצויה בלא כללים‪ .‬מגישת המערכות וממודלים ביולוגיים ואורגניים הסיקו שנאמנות לארגון קודמת לנאמנות למצפון ולכללי‬ ‫המוסר וכן שעקרון שיאור המערכת הוא יעד בעל ערך עליון‪..‬גישות שהפכו נכס צאן ברזל תרמו במתכוון ולא שבמתכוון‬ ‫לזלזול בחשיבות המוסר שביסוד המעשה הניהולי ודירדרו את המוסר בניהול למצב של פשיטת רגל‪ .‬‬ ‫שתי גישות עיקריות‪ .‬ה‪.‬‬ ‫כאשר חוסנה המוסרי של החברה מתחזק לאור התופעות השליליות‪ .‬חסרונה של הגישה הזו מתבטא בקושי ליישמה‪.‬אלא יוצר כללים בעלי אופי מיוחד‪ .‬בתחום שהוא חל‪ .‬מילון אבן‪-‬שושן ‪ :‬מוסר‪ .‬זמיר ‪": 1987‬‬ ‫האתיקה היא הבסיס של החוק‪ .5 .‬זכויות כבסיס אתי‪ .‬המודל הביוקרטי של‬ ‫ובר הניב ניטרליות מוסרית והשארת המצפון והשארת האחריות למצפון האישי של המנהלים שנדרשו לראות עצמם לא יותר‬ ‫מאנשי ביצוע‪.‬התורה המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו ‪.‬ב‪.‬לבסוף ‪.‬מתקינה החברה כללי אתיקה‪ .‬אלא בהשענות על ערכים רצויים‪ .‬ושלמענה ניתן להקריב‬ .1 :‬‬ ‫עקרון ההפרדה הדיכוטומית של וילסון העטה תרדמת על הדיון בסוגיית המוסר בממשל‪.‬האישית מתחילה בכל אחד לעצמו עד לאיזושהי רשת ביטחון‪.‬בין התורות הבולטות היא של קאנט‪.‬ג‪ .4 .‬והוא משאיר תחום רחב‬ ‫מאוד להסדר על ידי האתיקה‪ .‬לא זאת בלבד שהחוק איננו מסוגל להסדיר את כל אורחות החיים‪ .‬אף הוא אין לו קיום ללא האתיקה" ברק ‪ : 1980‬מסביר‬ ‫כי הדינמיקה הסוציאלית של התפתחות חוק ראשיתה בהתנהגות המוגדרת כ "פגם אסתטי" הנתון לשיקול דעתו של הפרט‪.‬כשר ‪ :1989‬מטרת האתיקה היא לעזור לפרט לפתור דילמות‬ ‫מוסריות ובכך לשפר את התנהגותו בחברה‪.‬האחריות האישית משתלבת עם הקולקטיבית‪ .‬ד‪.‬יעגון האיסור בחוק פלילי ורנר ‪" :1991‬מתן מעמד משפטי לכללי אתיקה )בחוק‪.‬אלא שהחוק עצמו‪ .‫מצד שני ‪ .

‬‬ ‫המגזר השלישי בישראל‪ /‬פרופ' גדרון מאמר ‪ 1.‬‬ ‫אתיקה ציבורית‪ -‬נוצרה בעקבות פרשיות השחיתות בשנות ה‪ 70-‬של המאה ה‪ 20-‬ופרשת ווטרגייט עד עתה חשבו‬ ‫שהמנהיגים הלאומיים הם בעלי עקרונות וערכים חיוביים ואז החלו לצוץ גם פרשיות שחיתות של אנשי ציבור מהשורה‬ ‫הראשונה בפוליטיקה הישראלית‪ .1:‬ניצול התפקיד הציבורי כדי‬ ‫לשרת צרכים אישיים – שחיתות אישית ‪ .‬לפעמים תוצאות של מעשים חוקיים אך לא אתיים עלולות‬ ‫להיות הרות אסון הרבה מעבר לתוצאות של מעשים לא חוקיים‪ .‬באתיקה הציבורית עשוי להיווצר מצב שאי קיום‬ ‫הבטחה יהיה לא רק אתי אלא גם לא חוקי‪ .‬אם אותו אדם סבור שהתנהגותו תוכל לעמוד בביקורת הציבור‪ .‬ההגדרה של אתיקה ציבורית עושה שימוש במושג מוסר מקובל‪ .‬זמיר ‪" : 1987‬האתיקה הציבורית‬ ‫משקפת את ערכי המוסר המקובלים בציבור לעניין ההתנהגות הראויה של נבחרי הציבור וממוניו‪ .‬שכן חזקה עליו שגם הוא יודע כי הסמכות הוענקה לו בכדי לשרת את צרכי הציבור‪ .‬יתרה מכך ‪ .7.‬זמיר טוען כי קיימים מקרים בהם התשובה אינה ברורה ז"א‬ ‫נמצאת "בתחום אפור" ואף שנויה במחלוקת ‪ .‬זמיר ) ‪" : (1987‬במקרים כאלה ניתן לומר כי עובד הציבור אינו מפעיל סמכותו‬ ‫בתום‪-‬לב‪ .‬לדוגמא האתיקה הפרטית מחייבת לקיים הבטחות‪ .‬מעין קונצנזוס מוסרי או‬ ‫מוסר מקובל שעיקרו היושר וההגינות"‪.‬הספקת שירותים‪ -‬הבסיס‬ .‬‬ ‫למרות‬ ‫זאת יש לקבוע כללי אתיקה נורמטיביים‪) :‬זמיר ‪" : (1987‬קובץ של כללי התנהגות אין בכוחו לעשות אנשים לישרים או‬ ‫לשמש תחליף לחוש המוסרי של האדם‪ .‬המסקנה לפיכך הייתה שיש צורך ב אתיקה ייחודית לעובדי הציבור הנבחרים והממונים‬ ‫שאמורה להשיב על הדילמות המיוחדות שמתעוררות בקשר למילוי התפקיד הציבורי‪ .‬אולם מהו מוסר מקובל קשה לקבוע‪ .‬אך האתיקה הציבורית מיישמת את ערכי‬ ‫המוסר למצבים המיוחדים בשירות הציבורי ‪ .‬כך למשל יכול להיות מעשה שנעה בשם האינטרס הציבורי‬ ‫לגרות נזקים לציבור יותר מאשר מעשה של שחיתות אישית‪ .‬התשובה תהיה ברורה למדי‬ ‫במקרים בהם קיימם חשש לשחיתות אישית‪.‬אלו נחלקים לשני סוגים‪ .2‬שימוש בלתי ראוי בתפקיד הציבורי כדי לשרת צורך ציבורי‪ .‬דוגמת סדום ועמורה‪ .‬מלכ"רים‪ .3‬הסקטור השלישי הוא הסקטור ההתנדבותי ) בתי כנסת‪ .‬לבין התחום הלבן הכולל התנהגות שאין בה פגם לא מבחינה‬ ‫מוסרית ולא מבחינה משפטית‪ .‬לכן חשוב להגדיר באופן ברור ככל הניתן את גבולות התחום‬ ‫האפור‪ .‬לדוגמא‪ :‬האם מותר לשר לשקר בנושאים מסוימים ? יש הסוברים כי האתיקה‬ ‫הציבורית מרשה לשר לשקר לכנסת בקשר לתכנית של פיחות מטבע או בקשר לתכנית צבאית שהאינטרס הלאומי מחייב‬ ‫לשמור אותה בסוד‪ .‬מאחר וגבולות התחום האפור מטושטשים גם עובדי ציבור הגונים המעוניינים ללכת בדרך‬ ‫הישר ‪ .‬עם זאת קובץ של כללי התנהגות דרוש כדי‬ ‫לתת למשרת הציבור תיאור של הסטנדרטים להם מצפים ממנו והדרכה במצבים שאינם מוכרים לו" ‪.‬בדומה‬ ‫למבחן "האדם הסביר" במערכת המשפטית ניתן להפעיל את מבחן " המוסר המקובל" ‪ .‬שכן כשקיים קונפליקט בין כללי האתיקה לבין ערכים אישיים מנתחים בדר"כ הערכים הפנימיים‪.‬‬ ‫המבחן הוא ‪ .‬לעיתים צורך של‬ ‫הציבור כולו‪ .‬עשויים למעוד ולהגיע לתוך התחום האפור‪ .‬אך האם מותר לשר לשקר בכל מקרה בו יהיה בכך – לפי דבריו – כדי לשרת את האינטרס הציבורי ?‬ ‫האם מותר לשר לשקר בכלל? התחום האפור מצוי בין התחום השחור – בו איסורים חמורים במיוחד מבחינה מוסרית‪ .‬שמטעם זה החוק קובע אותם כאיסורים פליליים‪ .‬להם אין מקבילות בחיים הפרטיים‪ .‬‬ ‫מקובלות חברתיות עשויות להיות רחוקות מן הרצוי ‪ .‬בסופו של דבר ‪.‬לפיכך התשובות הניתנות על ידה עשויות להיות שונות מאלו הניתנות על ידי‬ ‫האתיקה הפרטית‪ .‬גישת הבחירה הציבורית נתנה לגיטימציה מלאה למימוש אינטרסים אישיים על חשבון‬ ‫האינטרסים הציבוריים‪ .‬כגון‬ ‫קבלת שוחד‪ .‬מתנ"סים‬ ‫עמותות ‪ .‬ארגונים תורמים( הסקטור השלישי ושני תפקידיו‪ :‬א‪ .‬כיסוד בלתי נמנע של התהליך הדמוקרטי‪.‬אגודות‪.‬‬ ‫לכאורה היה די בהחלת האתיקה הפרטית על עובדי הציבור כדי לסייע בידי עובדי‬ ‫הציבור אך זמיר ) ‪ (1987‬מסביר כי אמנם שתיהן מבוססות על המוסר המקובל‪ .‬ומצד שני מצב בו אי קיום הבטחה לא יחשב כלא אתי‪ .‬סוגיה אחרונה בקשר להגדרה של אתיקה ציבורית עוסקת בשאלה האם המוסר המקובל הוא המוסר הרצוי‪.‫ערכים הומניים ודמוקרטיים‪ .‬כמו כן יש נושאים‬ ‫הייחודיים לשירות הציבורי‪ .‬וניצול הסמכות לצרכים‬ ‫אישיים יש בה משום הפרה של חובת הנאמנות כלפי הציבור"‪ .‬התקנת כללים הרחוקים מהמקובל עשויה להשיג‬ ‫את מטרותיה ‪ .‬בתי ספר‪ .‬לובי‪ .‬אדם יהיה מודרך רק על פי השכל הישר והרגישות המוסרית שלו‪.

‬ג‪ .‬הממשל נוטה לתת פתרונות אחדים לתושבים והסקטור ה‪3-‬‬ ‫נוטה לתפור צרכים לפי ייעוד הקבוצות‪ .‬שינוי חברתי ופוליטיקה‪ .1 -‬חברה אזרחית‪ -‬כלל הפעילויות החברתיות הנעשות שלא בכפוף להוראות‬ ‫ישירות של המדינה ומחוץ למסגרות המשפחתיות או הפרימורדיליות ‪ .‬יש כאן מכלול עצום של שיטות‪.‬המימון‪ -‬כ‪16% -‬‬ .3‬חברה אזרחית מול פוליטית‪ .‬‬ ‫שכירים‪ .‬מוסדות שבאים לנסות ולהשפיע על החלטות‬ ‫ממשלה‪ .‬ב‪ .4‬הבעיות של הסקטור השלישי ‪ :‬א‪ .2 .‬פיתוחה של חברה אזרחית‪.1 .‬השירותים יכולים להיות מסופקים ברמה ארצית או מקומית‪ .. 40%-‬ארבעת התחומים המובילים מבחינת‬ ‫מספר הארגונים שפעלו בהם הם‪ :‬דת‪ .3‬היתרונות של השירותים הניתנים ע"י הסקטור ה‪ .‬באמצעים כגון שביתות ‪ .‬ב‪ .‬בבית הלקוח‪ .‬הסינגור‪ -‬כ‪ 37% -‬מארגוני המגזר‪.‬מיון הארגונים בסקטור השלישי‪ -‬סוג השרות של מלכ"ר‬ ‫)מוסדות שלא לקבלת רווח( ‪ .2‬חברה פוליטית ‪ -‬חברה שמאופיינת במדינה‬ ‫חדרנית ופטרנית שהחברה בה מלוכדת וצייתנית ‪ .‬משמרים ומקדמים ערכים בחברה ב מהווים אפיק מרכזי לשיתוף הציבור בחיי‬ ‫החברה ג קידום הפלורליזם ד עיצוב הפעילות מהווה בקרה על פעילות הסקטור הציבורי ‪ .‬להגברת הניכור באוכ' ולהחלשת היכולת השליטה של המדינה‪ .‬לקוחות ‪.‬שיטות הפעולה יכולות להיות באמצעות‬ ‫הבכה או עימות או שיטות שמדגישות את המשותף והמוסכם בין דרישות הארגון והממשל‪.‬השונים ואף מנוגדים שמיוצגים על ידי המגזר השלישי כלפי‬ ‫הממשלה תורמים למשבר בדמוקרטיה‪ .‬אפשר לפתח נטיות‬ ‫וכישורים ג לגיטימציה לשונות ד החברה האזרחית מקיימת ריסונים על העוצמה של המדינה ‪ .‬‬ ‫בעיות ניהוליות ‪ .‬לכידות חברתית המגזר ה‪ 3-‬מייצג קבוצות שונות והדבר ורם לפילוג חברתי ופוגע בסולידריות‬ ‫ובהסכמיות החברתית הדרושה לקיומן של חברות כנגד נטען שהוא מפתח "הון חברתי" ויוצר תשתיות רחבות להסכמה‬ ‫לאומית ‪ .‬השפעה על דעת קהל‪ .‬האזרחים יכולים להשתתף בעיצוב מוצרים ושירותים ג‪ .‬הסקטור השלישי ומדינת רווחה‪ -‬לפני מדינת הרווחה הפרט סיפק את צרכיו ועזרו לו ארגונים וולנטרים‪.‬האינטרסים ודרישות הרבים ‪ .‬בסניף ‪.‬‬ ‫דרכי פעולה ואסטרטגיות שכולן נכללות תחת הכותרת סניגור ומכוונת להשפעה על מדיניות ציבורית‪ .‬‬ ‫בין תחומי הפעילות שבהם הם פועלים ‪ :‬ארגוני חוק‪ .4‬התרומה של הארגונים‬ ‫הוולנטרים לפיתוח החברה האזרחית ‪ :‬א‪ .‬תלות במשאבים חיצוניים )תרומות( ב‪.5‬הצמיחה של הסקטור השלישי החל מאמצע שנות ה‪ -70-‬משנות ה‪ 70-‬יש קריאה מאנשים ימין אידיאולוגי‬ ‫ושמאלי אידיאולוגי לצמצם את התערבות הממשלה במשק‪ .‫של מדינת רווחה מודרנית שהחלה להתפתח בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬מניח שהמדינה מקבלת אחריות גבוהה על‬ ‫האזרחים‪.‬הסקטור ה‪ 3 -‬יעיל יותר‬ ‫מהציבור בגלל שיש שם עבודת מתנדבים ‪ .‬באמצעות התקשורות‪ .‬‬ ‫הצמיחה של מדינת הרווחה התרחשה במקביל להתרחבות הסקטור ה‪ 3 -‬מהסיבה שהמדינה העדיפה לספק את השירותים‬ ‫לתושבים באמצעות ארגונים וולנטרים ע"י מימון או קניית שירותים‪ .‬צריך להתאים את הדרישות למשק יש שינויים במשפחה ופערים‬ ‫חברתיים ב‪ .‬יכולים להיות מסופקים בלעדית על ידי הארגון או על ידי ארגונים שונים כמו כן הם‬ ‫יכולים להיות מסופקים על ידי ארגון ממוסד או התארגנות שורשית שאינה ממוסדת‪ .1‬הספקת שירותים‪ -‬רובו של המגזר השלישי כ‪.‬‬ ‫יכולים להיות בפיקוח ממשלתי או לא‪ .‬מבחינה נורמטיבית עדיפה האזרחית על‬ ‫הפוליטית מהסיבות הבאות ‪ :‬אלאזרחים יש יותר יוזמה ופחות תלות וכפיפות ב יש מרחב מחיה ‪.‬התלות הגוברת‬ ‫בממשלות הובילה לכרסום מסוים בפעילות הפוליטית חברתית של הארגונים במסגרת החברה האזרחית ובמיוחד זו שיש‬ ‫בה משום יציאה כנגד הממשלות או ביקורות על מדיניותה‪ .‬רווחה ותרבות ונופשה‪ .‬כוללת את כל סוגי השירותים במגוון תחומים‬ ‫רחב שהארגון מספק כאשר אין כללים ברורים לגבי תחומי הספקת השירותים ואופן הספקתם‪:‬שירותי ישירים ) מעון יום‬ ‫לילדים( או שירותי כמו טיפול רפואי‪ .2 .5‬הביקורת על פעילות המגזר‬ ‫השלישי בחב' האזרחית‪ :‬א‪ .3.‬ארגוני המגזר‬ ‫ה‪ 3-‬משפיעים על המדיניות הציבורית ביכולות לעלות נושאים על סדר היום הציבורי ואינם מצליחים לקחת חלק פעיל‬ ‫בעיצוב המדיניות‪ .‬חינוך ומחקר‪ .‬שירותים בתשלום או ללא תשלום‪ .6‬הקשר בין מימון ממשלתי לפיתוחה של חברה אזרחית ‪ -‬התלות הכספית הגוברת על הממשלות מעיבה על‬ ‫מידת העצמאות שלהם ומקשה על יכולת פעולתם כמייצגי אינטרסים ייחודיים וכמקדמי שינויים חברתיים‪ -.‬במימון ממשלתי או תרומות ‪.3-‬א‪ .‬ספקי השרות יכולים להיות מתנדבים‪ .‬חלוקת עבודה בין הממשל לסקטור השלישי‪ -‬קיימים‬ ‫שלושה מצבים בהם הסקטור השלישי מספק תחליף לסקטור הציבורי ‪ :‬מוצר משלים ‪/‬מוצר לא קיים בכלל‪/‬מוצר תחליפי‬ ‫‪ .

‬ולכן מנהיגים‬ ‫פוליטיים מוכנים להצהיר על אחריותם להחלטה או מדיניות כושלת‪) .‬מנהלי הארגונים אינם צריכים לעסוק בחיפוש אחר משאבים ‪ .‬אחריות מדרגית אינה מלווה בכל עוצמה מוסרית כמעט‪ .‬פעילותה היא עקיפה‪ .‬העומד בראש לוקח על עצמו את‬ ‫מלוא האחריות גם אם לא היה בסוד העניינים ‪ .‬ליחידים ולקבוצות‪ .‬משתיק את הויכוח הציבורי וחוסם כל חקירה נוספת ‪ .‬חסר רגישות ובלתי נגיש" ‪ 2 .‬האשמה במבנה הקבוצה " שורה שלמה של‬ ‫יחידים שהתמזגו והפכו לאורגניזם עצום מימדים‪ .‬שייכות סיבתית‪ -‬מישהו אחר היה עושה טעות אחרת תירוץ מסיבה חלופית – מישהו אחר היה עושה עוול‬ ‫גדול אף יותר‪ .‬‬ ‫‪.‬ביוקרטים ברמת הרחוב – עובדים סוציאליים ושוטרים כפופים לנהלים‪.‬‬ ‫שתי תפיסות אחריות מסלפות את מושג האחריות‪ :‬אחריות מדרגית )היררכית(‪ -‬אחריות קולקטיבית הגישה העדיפה להטלת‬ ‫אחריות היא קריטריונים סיבתיים ורצוניים‪ .‬ובר‪ -‬גורס כי ישנה הפרדה דיכוטומית בין מינהל לפוליטיקה‬ ‫והאחריות היא של הדרג הפוליטי‪ .‬האדם הוא הסיבה‪.‬על פי תומפסון אחריות מדרגית אינה מלווה בכל עוצמה מוסרית כמעט ולכן‬ ‫הפכה לריטואל פוליטי שאין לו השפעה שלילית על המנהיג אחא להיפך‪ .‬תשלום‬ ‫עבר שירותים‪ .‬זה מחזק את מעמדו הפוליטי‪ .‫מארגוני המגזר‪ .‬ב‪ 1998 -‬כ‪25 -‬‬ ‫מיליארד ‪ ₪‬מתוך התקציב של המדינה שהיה ‪ 250‬מיליון ‪ .‬את הכרת התודה‬ ‫של כפיפיו‪ .‬ראה ביבי או ברק(‪ .‬באה לביטוי בעיקר בפעילות של קרנות‪ . 9%‬מהווים כ‪ 10%-‬מסך המועסקים במשק‪.‬תמיכות‪ .‬מישהו אחר‬ ‫היה עושה זאת‪.‬קריטריון ראשון‪ -‬אחריות סיבתית‪ .‬אחריות אישית‪ -‬מעשיו או מחשליו של נושא המשרה הם סיבה לתוצאה זו‪ .‬נטילת אחריות הופכת למעין‬ ‫ריטואל פוליטי שאין לא כל השפעה שלילית על המנהיג‪ .‬‬ ‫גודלו של המגזר‬ ‫בישראלתקציב במדינה ‪ .‬למשל הרג‪ .‬לקיחת אחריות מונעת בדיקה ודיון ציבורי‪ .‬בעיית‬ ‫הידיים הרבות משתקפת במודל המדרגי ובמודל הקולקטיבי ‪ .5‬אחריות מןסרית של נושאי משרות ציבוריות בעיית הידיים המרובות ‪ /‬מאת דניס פ' תומפסון במאמרו של‬ ‫תומפסון הוא מלין על כך כי העובדה שנושאי משרות רבים ושונים תורמים למדיניות המקשה על הטלת אחריות מוסרית‪.‬לקיחת אחריות על חיי אנשים(‪ .‬כללים ונוהגים עלולים להפחית מהאחריות‪ .‬נועדו להנצחת‬ ‫אהוב‪ .‬הטלת אחריות מוסרית‪ -‬העובדה שנושאי משרות רבים‬ ‫תורמים להחלטות ולמדיניות במדינה מודרנית מקשה מאוד להטיל אחריות מוסרית‪ . 91%‬תמיכה בסקטור השלישי ‪.‬אחריות מדרגית לפי המודל המדרגי‪ .‬אחריות‬ ‫קולקטיבית‪ -‬לא ניתן לבודד ולהפריד בין תרומותיהם של אנשים למדיניות מסוימת ‪ .‬ידיים מלוכלכות‪ -‬החיים הציבוריים לעיתים מחייבים נושאי משרות לפעול בדרכים אשר בחיים‬ ‫הפרטיים יחשבו כעוולה‪ ) .‬האם יועץ ממליץ נושא באחריות? קאנט‪ -‬אפילו רוצח יש להגיד את‬ ‫האמת‪.‬מענקים מקרן עזבונות‬ ‫מאמר ‪ " 1.‬אלא להיפך‪ .‬רוב העובדים בשירות הציבורי ברוב הזמן מעבר לתחום האחריות המוסרית היות והם‬ ‫מצייתים לפקודות הממונים‪ .‬מלגות למשוררים ואמנים‪.‬תירוצים סיבתיים‪ -‬לולא עשיתי כן ‪ .‬מעשים או מחדלים אלה לא‬ ‫נעשו מתוך אי ידיעה או בכפייה‪ .‬היות ואין בפועל הפרדה דיכוטומית קיימת גם בעיית האחריות‪ .‬האחריות לתוצאות‬ ‫פוליטיות נופלת על האדם הניצב בפסגת שרשרת הסמכות‪ .4‬אחרים‪ -‬כ‪ 30% -‬מארגוני המגזר‪.‬‬ ‫יח' ‪-2‬הקשר בין מינהל ופוליטקה‬ .‬תירוצי אין סיבה‪ -‬זה לא מתפקידי‪ .‬כשקרן מממנת ארגון או ארגונים היא גורמת לאותם ארגונים לפעול‬ ‫בכיוונים הרצויים לה‪ .‬‬ ‫האם הם נושאי אחריות? לסיכום‪ -‬יש לחתור לאחריות אישית‪.‬באחריות קולקטיבית לא ניתן לזהות את תרומותיהם‬ ‫האינדיבידואליות של הפרטים ולהפריד את תרומתו של אדם יחיד‪ .‬‬ ‫אחריות מוסרית‪ -‬קריטריון שני‪ -‬אחריות מבחירה‪ -‬חוסר יכולת לפעול אחרת‪ .‬אחריות מדרגית ואחריות קולקטיבית‬ ‫מסלפות את מושג האחריות‪ .₪‬כיצד הממשל תומך בסקטור השלישי? על פי חוק‪ .‬על פי פינברג יש להאשים גוף קולקטיבי כגון דוגמת שוד הרכבות‪ .‬קיימת שאלה אם ניתן להאשים חבר‬ ‫ספציפי‪ .‬קשה להפעיל את קריטריון הסיבה‪ .‬אחריות‬ ‫אישית על פי תיאוריות של מוסר‪ -‬אחראים לתוצאות הם אלה הגורמים אותם ואינם פועלים מתוך אי ידיעה או בכפייה‪ .‬בעיית הידיים הרבות‪ -‬לא ניתן להאשים מוסרית שום‬ ‫אדם יחיד בתוצאות פוליטיות משום שתוצאות פוליטיות רבות הן תוצר פעולותיהם של אנשים רבים ושונים שאת תרומותיהם‬ ‫האינדיבידואליות לא ניתן אולי לזהות כלל ובודאי שאי אפשר לבודדן ולהפריד בינן לבין תרומותיהם של אחרים‪ .‬הגירסאות של המודל הקולקטיבי מסלפות‬ ‫את רעיון האחריות‪ .

3 .‬כללים‪/‬עקרונות‪ .2 .‬ניתן לפתור דילמה זו על ידי הפרדה דיכוטומית בין תחומי‬ ‫הפוליטיקה והמינהל‪ -‬הסבר‪ :‬ההפרדה צריכה להיות מוסדית וברורה‪ .‬קביעת מדיניות‪ .‬עומדים‬ ‫לבחירה מחדש‪ .‬שחור‪/‬לבן( רקע‪ -‬החלה להתפתח בארה"ב בסוף המאה ה‪ – 19 -‬הוגה ‪ :‬וילסון‬ ‫הגדרות‪ .3 .‬חלוקת תפקידים‪:‬הדרג הפוליטי‪ -‬מבחרים לתפקיד‪ .2‬להגן על המינהל הציבורי‬ ‫מפני התערבות פוליטית משחיתה‪ .‬כתחום מחקר‪::‬הנחות‪ :‬חלקן סמויות וחלקן גלויות‪.‫מישור נורמטיבי‪ -‬מה מערכת היחסים הרצויה בין המינהל והפוליטיקה‪ .‬ג‪ .‬פרטים‬ ‫הערעור הנורמטיבי על ההבחנה הדיכוטומית‪ -‬א‪ .‬קיימים עקרונות ניהול אוניברסליים‪ .‬‬ ‫הפוליטיקאי צריך להתערב למרות שהוא לא איש מקצוע ד‪ .‬מצוי(‪ -‬מהי מערכת היחסים‬ ‫המצויה בין המינהל לפוליטיקה‬ ‫הדילמה העיקרית ‪ -‬חלוקת העבודה בין הדרג הפוליטי לבין הדרג המנהלי איך צריכה להיות חלוקה העבודה ביניהם‪ .‬ניתן למיין את השאלות לפוליטיקאים ואנשי מקצוע‪.‬הדיוטות )אדם פשוט(‪ .‬הסבר‪ :‬מאה שנים קודם בין הרשות המחוקקת ‪.‬מינהל‪ -‬עובדות‪ .‬מערכת של איזונים ובלמים‪ .‬גוליק )‪ -(1937‬אנו מחויבים לגלות את העקרונות ואת החוקים המושלים בבני האדם באותן שיטות שבהן גילינו את‬ ‫החוקים שמושלים באטומים‪.‬וילסון ) ‪ " – (1887‬קיימת הפרדה ברורה בין עקרונות פוליטיים והחלטות‬ ‫ממשלה לבין המערכת המנהלית "‪ -‬מהו המינהל הציבורי המיטבי? ללכת למדינה אחרת ולחקות את אופן הפעולה מבלי‬ ‫לחקות את שיטת המשטר‪ .‬שאלה הופכת לפוליטית אם הופכים אותה‬ ‫לכזאת ‪ .‬‬ ‫גישת ההבחנה הדיכוטומית )כן‪/‬לא‪ .4.‬הנחות אלה עומדות ביסוד המינהל הציבורי החדש‪ -‬והמסקנה הנובעת מהן היא שעל הפוליטיקה להישאר‬ ‫צמודה לתחום קביעת המדיניות ולהשאיר למינהל ליישם את הליכיו הטכניים בלי מעורבות פוליטית‪" .‬ב‪ .‬מיתוס הניטרליות הפוליטית הסבר‪ :‬האם אדם יכול להיות ניטרלי‬ ‫פוליטית? כן אם המינהל הציבורי יהיה גוף ניטרלי שלא חבר מפלגה או פעיל פוליטי וכך הוא ישרת תמיד את הציבור הרחב‬ .‬ביצוע‪/‬יישום מדיניות ‪.‬העיסוק במקרים פרטיים גורם לפוליטיקאים לתת את הדעת לשאלות‬ ‫כלליות‪ -‬הסבר‪ :‬הפוליטיקאי יהיה מנותק מהעם‪.‬מחוקקים ומבצעים‪ .‬לאור ידיעתם את סיכויי‬ ‫מימושה והעלות הכרוכה בכך‪.‬אמצעים)איך(‪ .‬הדרג הפוליטי כשופט בין היגדים עובדתיים‪.‬כנגד זה המינהל הוא ההגשמה של רצון הקהילה‪ . (6‬הפוליטיקאים לוקחים החלטות בדברים שהם לא מבינים ג‪ .1 :‬ההבחנה נתקבלה הן כתיאור נאמן של המציאות והן כמורמה של הפרדה בין שני סוגי מטלות שיש לשאוף‬ ‫להגשימה ‪ ".‬מצד‬ ‫אחד רוצים פקידות‪ .‬ב‪.1 :‬אפשר לקבוע מראש ובאופן חד‬ ‫משמעי אם שאלה מסוימת משתייכת לתחום הפוליטי או לתחום המקצועי‪ – .‬שופטת והמבצעת כדי ליצור דמוקרטיה יציבה צריך להפריד בין‬ ‫מוקדי הכוח‪ :‬שופטים ‪ .‬רצוי שהדבר לא יקרה כי אנשי המקצוע יודעים יותר טוב מה העלות האפקטיבית וכ"ו של התכנית‬ ‫) קשור ליחידה ‪ .‬הדרג המינהלי‪ -‬ממונים לתפקיד )ע"י אנשים(‪ .‬המבוסס על חוקים‪ .‬ערכים‪ .‬אולם עליה להיות מוגבלת לתחום היאה לה‪ :‬קביעת‬ ‫רצון הקהילה‪ .‬הסבר‪ :‬לא רק שהפוליטיקאים לא יתערבו במקרים פרטיים אלא גם שאנשי המינהל לא יתערבו‬ ‫בעבודת הפוליטיקאים ‪ .‬על הפוליטיקאים לעסוק בקביעת מדיניות ועל‬ ‫המינהל ליישם את המדיניות‪ -‬הסבר ‪ :‬בלי להתערב אחד בשני‪ .‬הניהול הוא מדע העוסק בעובדות ולא בערכים‪ -‬ערכים זה‬ ‫עיסוק של פוליטיקאים ועובדות של מינהלנים‪ .‬מקצוענים )עפ"י כישורים(‪ .‬נהנים מקביעות‬ ‫פוליטיקה‪-‬‬ ‫מטרות )מה(‪ .‬על כללים ועל עקרונות המוגדרים‬ ‫בברור"‪.‬גנדאו ) ‪– (1900‬‬ ‫היחס בין מינהל לפוליטיקה כמקביל ליחס בין פעולת החשיבה לפעולת העשייה הפיסית – הפוליטיקאים הם המוח והמינהל‬ ‫הציבורי מבצע ‪ .‬ג'ון ויג )‪" – (1946‬הדיכטומיה של יעדים ואמצעים משמשת בסיס והצדקה לחקר המינהל‬ ‫הציבורי כהיבט נבדל של הממשל‪ ".1 :‬ניסיון להגדיר את תחום המינהל כתחום מדעי ‪.‬היה ניסיון לחקור את הניהול כתחום‬ ‫מדעי על ידי‪ :‬טיילור )‪" – (1911‬המינהל הטוב ביותר הוא מדע אמיתי‪ .‬לא מתערבים אחד בשני ‪ .‬ההצדקה הרעיונית – רעיון הפרדת הרשויות של‬ ‫מונטסקייה‪ .‬מטרות‪ :‬ווילסון‪ .‬גיבושו וביטויו בפומבי‪ .‬א‪.‬לאנשי המינהל תרומה נכבדה בבחינת המטרות ‪ .‬באים ומפרידים גם השרות הציבורי‪.‬‬ ‫הסבר ‪ :‬נמצא בשטח שאיש מקצוע א' אומר משהו ואיש מקצוע ב' אומר את ההפך למי להאמין? צריך לשבור את הראש ‪.2‬הפוליטיקה היא חלק הכרחי ובלתי נמנע של השלטון‪ .‬דרג מקצועי שיודע את התפקיד וישרת את כלל האוכלוסייה מצד שני רוצים להוציא את רצון הרוב כפי‬ ‫שהוא מתבטא בדמוקרטיה בצורה הטובה ביותר לפועל‪ .‬כפי שנקבע והובהר באמצעות‬ ‫התהליך הפוליטי‪ .‬מישור אמפירי )תיאורי‪ .

‬‬ ‫בחירת העובדים הממונים לפי קריטריונים של מקצועיות והעניק להם קביעות‪ .‬‬ ‫מינויים פוליטיים אחת מהאפשרויות להתערב בעבודת במינהל הציבורי היא ע"י מינוי של הפקידים לתפקידה עפ"י הדגם‬ ‫של המאה ה‪ 19-‬שיטת השלל הנשיא יכול לפטר את הממשל הפדרלי ולמנות חדשים‪.‬תגמול תומכי המפלגה‪.‬זלזול‪ .‬ו‪ .‬הגדלת עלויות הפרישה‪ .‬יעילות‪ .‬רענון ‪.‬חסרי ניסיון‪ .‬קביעות‪ :‬אין‪ .‬התפתחות הדגם האמריקאי‪-‬י‪:‬הסקטור הציבורי הלך ותפח עם השנים‪" .‬שיקולי טווח קצר‪.‬‬ ‫)שייך ליח' ‪ 2‬קבלת החלטות( ד‪ .‬חוסר יציבות‪.‬‬ ‫מה קורה כשנותנים זכות למנות פוליטיקאים אך ממנים אדם שלא מתאים לתפקיד? יתרונות מינויים פוליטיים‪ -‬מהירות‬ ‫עשייה‪ .‬אנשים מזוהים עם המדיניות‪ .‬הזדמנות לכל אדם‬ ‫‪.‬החלטות מדיניות‪ .‬‬ ‫הערעור האמפירי על ההבחנה הדיכוטומית‪ -‬לא רצוי תהיה הבחנה דיכוטומית א‪ .:‬חיזוק השליטה של הממשל במינהל הציבורי )אנשי שלומי‬ ‫מוקירים לי תודה(‪.‬מניעה ממוכשרים יותר‬ ‫הדגם האמריקאי‪ -‬שיטת המשטר‪:‬דמוקרטיה‪ .‬שנת ‪ -1920‬עמד חלקן של המשרות האלו על ‪ .‬שנת ‪ – 1883‬חוק פנדלטון "חוק השרות הציבורי"‪.‬שרות המדינה המזוהה פוליטית‬ ‫וערכית עם הנבחרים ויתרה מכך שיש לו מחויבות לנבחרים יבצע את המדיניות ביתר נכונות‪ .‬ב‪ .‬לא כל האמצעים מקדשים את המטרה הסבר‪ :‬הפוליטיקאים אומרים תשיגי ביטחון ‪ .‬כך יינתן ביטוי טוב יותר לרצון‬ ‫הרוב כפי שהוא מבוטא ע"י נבחרי הציבור‪ .‬לכן חילופים‬ ‫גורפים בסגל המינהלי כל אימת שמתחלף הנשיא לא נתפסו כמזיקים אלא כנחוצים‪ -.‫אך בפועל זה לעולם לא יקרה ה‪ .‬מחויבות‪ .‬המינהל הציבורי קובע מדיניות ולא רק מבצע אותה‪ ) .‬כל אימת שמתחלף הנשיא יש חילופים גורפים בסגל המינהלי‪ .‬לצבא‬ ‫אסור לפעול ככל העולה על רוחו‪ .‬ו‪.50%‬שנת ‪ -1940‬רוזוולט מעלה‬ ‫את חלקן ל‪ 85% -‬על מנת לבסס את שליטתו במפלגתו הביוקרטית‪ .‬‬ ‫תפקידים מיותרים‪ .‬שלטון‬ ‫של זרים"‪ -‬צמצום הדרגתי של השלל למרות המשרות הבכירות ביותר‪ -.‬חדשנות‪ .‬יש הפרדת רשויות‪ :‬ניתנת עדיפות עליונה לדרג הפוליטי‬ ‫אין הפרדה דיכוטמית‪ :‬בין פוליטיקה למינהל הציבורי‬ ‫שיטת השלל‪ SPOIL SYSTEM :‬כל אדם יכול להתמנות לכל‬ ‫תפקיד‪ .‬חיזוק שליטת הממשל‪ .‬שוויוניות‪ .‬פגיעה באיכות המינה"צ‪ .‬מטרות השיטה‪.‬הפוליטיקאים‬ ‫מתבקשים להכריע בנושאים פרטיים ‪.‬מדיניות שלא מפורשת ב‪ 100% -‬אז‬ ‫מאצילים סמכות על אנשי השטח ‪ .‬‬ ‫מחויבות גדולה מידי לשר‪ .‬ההנחה שאין כל יתרון במקצועיות ובצבירת‬ ‫ניסיון מינהלי משום שמטלות הסקטור הציבורי הן פשוטות עד כדי כך שכל אדם יכול למלאן בלי הכנה מוקדמת‪ .‬שחיתות‪ .‬ייצוגיות‪ .‬שיתוף ואמון הדדי‪ .‬שיקול דעת= פעולה לא טכנית הסבר‪ :‬כשקובעים מדיניות ברמת המקרו ) מה שפוליטיקאי אמר‬ ‫לעשות ( לא יורדים לפרטים והפקיד שאמור לבצע את המדיניות צריך להפעיל שיקול דעת ובאותו רגע הוא הופך למפעיל‬ ‫מדיניות‪.‬המינהל הציבורי לא עושה בהכרח את דברו של המימשל‪.‬‬ ‫אותה דילמה האם זה בסדר? רצוי? המישור הנורמטיבי שפוליטיקה ימנה את המינהל הציבורי או שלא? ומצד שני מה קורה‬ ‫בפועל‪ .‬החוק הוחל רק לגבי המשרות הנמוכות שהיו‬ ‫כ‪ 10% -‬מסך המשרות בשרות הציבורי‪ -.‬אפליה ‪.‬חסרונות מינויים פוליטיים‪ -‬חסרי כישורים והשכלה‪.‬רוזוולט מסתמך על ההבחנה הדיכוטומית בהופכו את‬ ‫המשרות ממשרות שלל למשרות קבועות ונטולות "פוליטיקה"‪ -.‬החלטות מינהליות הופכות לעניינו של הדרג הפוליטי הסבר‪:‬‬ ‫החלטות קטנות שהפכו מסיבות שונות להחלטה פוליטית ג‪ .‬מינויים פוליטיים‪ -‬בעשורים האחרונים המינויים הפוליטיים‬ .‬גיוס וקידום‬ ‫עובדים על פי‪ :‬קשרים ונאמנות חוק השרות הציבורי הוחל על הדרגות הנמוכות בלבד )כ‪ (10%-‬ויתר המשרות היו של מנצחי‬ ‫הבחירות‪.‬הצדקה רעיונית לשיטה‪:‬ע"י אנדרו ג'קסון הנשיא השביעי של ארה"ב‪-.‬הפוליטיקאי שוקל את האמצעים בד בבד עם קביעת המדיניות‪.‬חיזוק הדמוקרטיה ‪.‬הדרג המינהלי קובע לעיתים קרובות נהלי פעולה כלליים‪.‬מואצלות דרך קבע‬ ‫למינהל הציבורי הסבר‪ :‬שר לא יודע את תחום העיסוק ונעזר בבחירי המשרד שלו‪ .‬עקב התחלופה‪ .‬שייך ליח' ‪ ( 6‬ה‪ .‬נקשרת לשחיויות וזלזול בכספי ציבור‪ .‬יותר לעשות שיקול‪.‬קידום לא מוצדק‪ .‬על מנת שלא יוצרו מצבים שהמינהל הציבורי ישתמש באמצעים לא טובים הפוליטיקאים‬ ‫חייבים להתערב ולאזן‪ .‬משטר נישואתרי ‪.‬תגמול תומכים של המפלגה על פעילויותיהם למען המפלגה מאפיינים ‪ " :‬עקרון הנאמנות" – המפלגה‬ ‫הזוכה בבחירות מזכה את פעיליה במשרות ציבוריות " דגם פתוח" – זכותו של כל אדם גם אם אינו חלק משירות המדינה‬ ‫להתמודד על כל משרה ציבורית‪ .

‬המומחים המועסקים בשירות חסרים כל סמכות ואחריות‪ .‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬א‪ .‬גיוס וקידום על סמך נאמנות‬ ‫פוליטית מותנה במקצועיות וייצוגיות ‪.‬לאחר ועדת פולטון השתרש הנוהג המאפשר לממשלה למנות יועצים אישיים על בסיס נאמנות אישית במטרה‬ ‫להתגבר על שמרנות המשרד וסרבנותו ‪ .‬מילוי הוראות לא נכונות היות וניתן לפטר‬ ‫אותי‬ ‫הדגם הבריטי‪ -‬שיטת המשטר‪ :‬פרלמנטרית אין הפרדת רשויות ‪ :‬אין הפרדה ברורה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת‬ ‫ובכל המשרות שבראש הפירמידה המינהלית מחזיקים פקידי השירות הציבורי‪ .‬בזבוז כספי ציבור‪ .‬בעלי כישורים קצרי טווח‪ .‬חסרי כישורים‪ .‬עקרונות השיטה מייצגים כושר וייצוגיות‪" -.‬הדו"ח מציג עיקרון יסוד ‪ :‬יש לגזור את צורת הארגון ואת דרכי העבודה מן המטלות‬ ‫ולא להיפך‪ .‬עקרון הכושר‪ :‬יתרון משלב יתרונות הכושר עם יתרון הנאמנות‪ .‬מספרם של אלו עמד על כ‪ 30-‬בכל המשרדים יחדיו‪ -.‬רק לאחר ‪ 70‬שנה מאוחר יותר‪ .‬קל להגשים מצע‪ .‬מינויים לא מתאימים לתפקיד‪ .‬יתר דמוקרטיה‪ .‬עקרון הייצוגיות" ‪ :‬על סגל שירות המדינה לייצג נאמנה את הרכב‬ ‫האוכ' אותה הוא משרת )מדינת הגירה שיוויון זכויות(‪ .‬המלצותיו יושמו בחלקן רק לאחר ‪ 20‬שנה ע"י תאצ'ר במסגרת רפורמה " הצעדים‬ ‫הבאים" ‪ .‬דגם פתוח‪ :‬יתרון שוויון הזדמנויות‬ ‫חיסרון חוסר מוטיבציה‪ .‬שלטון של זרים ‪:‬יתרון מאפשר חדשנות ולמידה מארגונים אחרים חיסרון‬ ‫העדר יציבות והמשכיות‪ .1968‬דו"ח פולטון‪ -‬בין מסקנותיו לשנות את אופיו הסגור של השירות ולפתוח אותו‬ ‫למינויים מבחוץ כולל מינויים פוליטיים‪ .‬שנת ‪ – 1943‬משלחת זרה‬ ‫בה אסלי מחליף את צרציל‪ -.‬שנת ‪ – 1985‬תזכיר ארמסטרונג‪ " -‬השרות הציבורי הוא שירות קריירה א‪-‬פוליטי‬ .‬המנהל הוא מקצועי בלבד ז"א כישורים‪ .‬רק למעטים‬ ‫מקרב הפקידים הבכירים יש כישורי ניהול‪ .‬גרר זלזול בכספי ציבור‪ ..‬עלות למידה גבוהה‪ .‬קידום עובדים על פי כישורים ולא רק לפי ותק‪ .‬הדגם האמריקאני תומן בחובו את המינויים הפוליטיים לאורך כל השנים‪.‬הסגל הבכיר נבחר‬ ‫מקרב הפקידות המקצועית בלבד ‪ .‬בשנת ‪ -1981‬ועדה‬ ‫פרלמנטרית – הציעה להעניק לשר חדש הזדמנות להחליף את מנכ"ל משרדו אם הוא מוצא שאין ביכולתו לעבוד באופן‬ ‫משביע רצון עם המנהל הכללי שירש‪ -.‬נאמנות‪ :‬יתרון חיזוק המפלגות‪ .‬המלצות‬ ‫הדו"ח יושמו בהדרגה ורק לאחר מלחה"ע ‪ 1‬יושמו במלואן‪ .‬אין קביעות‪ .‬מאפיינים כיום‪ :‬בדרג הביניים והזוטר אין מינויים פוליטיים ‪.‬מדיניות‬ ‫הפיתוח של הסגל המקצועי לוקה בחסר‪ .‬שנת ‪ .‬עקרון הייצוגיות‪ :‬יתרון תיקון עוולות חברתיות חסרון יכול להיות שלא‬ ‫המתאים ביותר לתפקיד יבחר ה‪ .‬שליטה קלה על המינהל‪ .‬שיטה לא הוגנת‪ .‬גיוס וקידום עובדים על פי‪ :‬מקצועיות וכישורים‪ .‬שנת ‪ – 1990‬דו"ח ועדת וולקר המליץ לצמצם את מס' המינויים הפוליטיים בעיקר בדרגות הפחות‬ ‫בכירות‪ .‬המנהל אמור לייעץ לדרג הפוליטי הנבחר‪ .‬דגם סגור‪:‬‬ ‫הסגל הבכיר נבחר מקרב הפקידות ואינו פתוח לכל‪ .‬מרד ‪.1854‬דו"ח נורתקוט‪ -‬טרווליאן על הודו‪ -‬הדגש על עקרון הכושר בגיוס עובדים ובקידומם‪ .‬‬ ‫חלוקה ברורה בין עבודה אינטלקטואלית לפיסית‪ .‬המלצות הדו"ח‪:‬גיוס כ"א באמצעות מבחנים תחרותיים ולא קרבה מפלגתית או משפחתית‪.‬אין איזון לפוליטיקה‪ .‬‬ ‫קביעות‪ :‬העובדים נהנים מקביעות גם בהתחלף השלטון ‪.‬כיום מותר‬ ‫לפוליטיקאים להביא עמם יועצים הקרובים לאידיאולוגיה שלהם‪.‬חסרון‪:‬גרר‬ ‫שחיתות‪ .‬בדרג הבכיר‪ -‬דגם פתוח ‪ .‬‬ ‫התפתחות הדגם‪-:‬שנת ‪ .‬עיקר טענות הדו"ח‪:‬השירות נשען על עבודתם של חובבים חלוקה בין מעמדות בתוך השרות )עבודה פיזית‬ ‫לעומת עבודה אינטלקטואלית( מכבידה ולא מועילה‪ .‬כל המשרות נכללות בשירות הציבורי‪ .‬חוסר הכשרה‪ .‬ג‪ .‬נבחרים בפרוטקציה‪ .‬התמרמרות‪ .‬למרות השינוי הדגש הוא על עקרונות הנאמנות והדגם הפתוח ועל כן‬ ‫עליונות הדרג הפוליטי‪.‬שרות מדינה אחיד‪ .‬קידום על פי קרבה אישית‪ .‬רחוב וויטהול שבו משרדי הממשלה מנותק מהעולם הסובב אותו‪ ..‬‬ ‫ניטרליות פוליטית‪ :‬הממשלה הבריטית מייחסת חשיבות לשמירה על ניטרליות פוליטית של הפקידות הבכירה ושואפת‬ ‫להבטיח כי פקידים בכירים יספקו שירות חסר פניות לאזרחים ולמוסדות בלי קשר להשקפותיהם הפוליטיות‪ .‬יש הפרדה דיכוטומית‪ :‬בין פוליטיקה ומינהל‬ ‫ציבורי‪ .‬סוף שנות ה‪ "70 -‬שיטת הכושר" ע"י קרטר‪" -‬עקרון הכושר"‪ :‬שימת דגש על מקצועיות של המינויים‬ ‫הפוליטיים‪ 9 .‬לקיים את הוראותיו ולבצע את מדיניות הממשלה באופן ניטראלי‪.‫הרשמיים נופלים מ‪ 1%-‬אולם בפועל עוקפות המפלגות הזוכות את התקנות בכל מיני דרכים ומיישמות באופן נרחב יותר את‬ ‫שיטת השלל‪ -.‬ב‪ .‬טיעונים נגד השיטה‬ ‫האמריקאית‪::‬ניסיון מועט של עובדים‪ .‬ד‪ .‬ובנוסף‬ ‫לכך גם שירות מדינה אחיד‪ .‬מנגנון‬ ‫לא יעיל ומנופח‪ .

‬המפלגות נשענות על רוב קטן‪ ..‬לא רוצים שינויים ועוצרים אותם‪ .‬שירות סגור שלא נותן הזדמנות לאנשים‬ ‫חדשים‪ .‬‬ ‫ממשלות אחדות לאומית – הכי גרוע מבחינת מינויים פוליטיים שמור לי ואשמור לך‪ .3 .‬לא הגיעו כמעט‬ ‫אף פעם לתוצאות חיוביות‪ .‬בקביעת מדיניות אין לפקיד תפקיד או אחריות חוקתיים נפרדים מתפקידי השר‪ .‬בפועל אישרו ממשלות ישראל כמעט תמיד את מועמדי השרים‪ .‬תפקידו של הפקיד לבצע כל החלטה‬ ‫בנאמנות ‪ ..‬כתוצאה מהתיקון יש לחץ של חברי המרכז לקבל מינויים‬ ‫בחברות ממשלתיות )סקטור ציבורי אך לא שרות המדינה(‪.‬ג‪ .‬‬ ‫טיעונים נגד השיטה האנגלית‪:‬אין אנשים מוכנים לעבוד בחינם לפני‬ ‫הבחירות‪ .‬‬ ‫ב‪ .1992‬כללי התנהגות לשרים – גו'ן מייג'ור‬ ‫ממשיכה של תאצ'ר שילוב של מקצועיות עם ייצוגיות‪ * :‬כל רשימת מועמדים סופית למשרות ניהול בכירות בחברות‬ ‫ממשלתיות חייב לכלל לפחות אישה אחת‪ * .‬דעת הקהל אינה מבוטאת העשייה‪ .‬תקופה יותר טובה‪.‬המנהל חזק יותר מהפוליטיקאים )כן אדוני‬ ‫השר(‪ .‬הימנעות מכל מינוי של יועץ מיוחד בלי אישורו המוקדם של ראש הממשלה‪.‬בפועל המינויים הפוליטיים חלשו מתחת לתפקידי המנכ"ל‪ .‬הרשימות יכולות לכלול בני מיעוטים באותן רשימות כאשר לאותן חברות‬ ‫ממשלתיות יש נגיעה לקבוצות מיעוט אתני‪ * .‬‬ ‫‪ 1981-1990‬הרעה במינויים פוליטיים ‪ .‬שמרנים‪ .‬אלא‬ ‫התערבות בקידום של אנשים מתוך המערכת(‪.‬הפקידים נדרשים לשרת את הממשל הנבחר‪ .‬שמו רגל אחד לשני ‪ .‬לא החליף אנשים בסקטור הציבורי‪ .‬בפועל קשה מאוד לשנות מדיניות‪ .2 .‬הדרך לשלם לשותפים‬ ‫קואליציוניים זה במינויים פוליטיים‪ .‬ניתן להוריד ולהעלות משרות‪ ..‬מינוי‬ ‫מנכ"לים אושר תמיד לפי דעת ממשלות‪ .‬קביעת מדיניות היא באחריות השר‬ ‫‪ .‬הפרדה‬ ‫דיכוטומית בין פוליטיקה ומינהל ‪ :‬אין‪ .‬היא לא חיפשה ניטרליות פוליטית אלא חיפשה‬ ‫וקידמה מנהלים שהתלהבו מהתפיסה הרעיונית של מדיניותה‪.‬הממשלה ממנה את נציב שרות‬ ‫המדינה‪ .‬חובת מכרזים כאשר על הצמרת יש‬ ‫ועדת מינוי בראשות המנכ"ל‪ .‫וממושמע‪ ..‬התפתחות ‪ 1959" -‬חוק‬ ‫שרות המדינה –מינויים "מצמצם את המינויים הפוליטיים לצמרת הפקידותית בלבד‪ .‬שינוי‬ ‫שיטת הבחירות בתוך המפלגות )לדוגמא בליכוד לשיטת השביעיות ( מועדה מסדרת שחייבה לשלם להרבה אנשים כסף‪.‬שיטת הפריימריס‪ -‬הוכנסה קודם במערך ואז בליכוד דבר שמכהה קצת את שיטת‬ .‬הצבעה אוט' אישרו כל מינוי פוליטי‪ 1990 .‬במקביל החוק מאפשר את עקרון הכושר בזה שהוא מאפשר מכרזים ובחירה לפי כישורים‬ ‫)אך רק למראית עין( הדגם פתוח והקביעות נשארים‪) 1959-1981 .‬שנות ה‪ : 90-‬א‪ .‬מותר לעשות מינויים פוליטיים נאמנות פוליטית‪ :‬יש בין השנים ‪ 1948-1959‬התקופה‬ ‫של בן‪-‬גוריון ומפא"י‪ .‬‬ ‫שנת ‪ .‬במרץ וברצון טוב בין שהוא מסכים לה ובין שלא"‪ -‬ניטרליות פוליטית‪ -.‬בגין ניסה לשמור על ממלכתיות ‪ .‬התיקון השני בחוק שרות המדינה‪ -‬מינויים חבר‬ ‫מפלגה שחבר במוסדות הבוחרים של המפלגה )חבר מרכז לא יכול לכהן באחת מארבע הדרגות הגבוהות של משרד‬ ‫ממשלתי( כתוצאה מהחקיקה כ‪ 5000-‬עובדי מדינה מקבים מכתב מנציב שרות המדינה בו הם צריכים להחליט ממה הם‬ ‫מתפטרים‪ :‬שרות המדינה או המוסדות הבוחרים‪ .‬בלי קשר לתפיסתו הפוליטית‪ .‬מפא"י שריינה‬ ‫משרות ושמרה על החוזק שלה‪ .‬את היועץ המשפטי לממשלה ואת מזכיר הממשלה ומאשרת מינוי בכירים של שרים ‪ .‬לא מייצגים את דעת הקהל‪ .‬המחוקק הותיר פתח להוספת‬ ‫משרות לרשימה שנקבעה בחוק‪ .‬שנת ‪ -1988‬דו"ח הצעדים הבאים ע"י‬ ‫מרגרט תאצ'ר שגילתה עניין אישי במינויים ובהעלאות בדרגה במינהל ‪ .1:‬הליכוד לא זז בגלל הסקטור הציבורי ועשה הכל כדי להחליף אנשים‪.‬דגם פתוח‪ :‬כל אחד יכול להתמנות קידום עובדים‪ :‬לפי קשרים פוליטיים קביעות‪ :‬כן‪ .‬עקרונות "המקצועיות" ו"הדגם הסגור" נשמרו בכל המקרים לעיל )לא היו מינויים פוליטיים‪ .‬החוק שרות המדינה ועד סוף הקדנציה הראשונה של‬ ‫בגין והליכוד( ‪ .‬כל אחד יכול להיות גם שר וגם ח"כ רשות מבצעת ומחוקקת‪ .‬השרות הציבורי‬ ‫בישראל‪ -‬מוצא של פשרה‪:‬על מינוי מנהל כללי ובעלי תפקידים בכירים לא תחול חובת מכרז‪ .‬אוסטרליה וניו זילנד טענו כי אינן יכולות לקדם את יעדי מדיניותן בשיטה זו‬ ‫השרות הציבורי בישראל‪ -‬פוליטיקה ומינהל‪ :‬מתבססת על המורשת הבריטית פעם מנהל היה צריך להיות נאמן למפלגה‬ ‫היום רוה התפקידים במנה"צ פתוחים לציבור שיטת המשטר‪ :‬פרלמנטרי השתנתה במהלך השנים? הייתה נשיאותרית‬ ‫והפכה חזרה לפרלמנטרית הפרדת רשויות‪ :‬אין‪ .‬לא השתמש בשיטת השלל‪ .‬‬ ‫מינויים פוליטיים‪ -‬הדגם הנ"ל מראה שלאורך כל התקופה לא היו בבריטניה מינויים פוליטיים אלא התערבות בקידום של‬ ‫אנשים מתוך המערכת‪.‬יש רשימה של מינויים פוליטיים ללא קריטריונים ‪ .

‬מבקר המדינה‪-‬‬ ‫הדו"ח נכתב בעקבות חילוקי דעות בין שר הפנים בתוקף תפקידו כממונה על המשטרה לבין המפקח הכללי של המשטרה‪.‬אם הוטל עליו לבצע מדיניות שלדעתו יש בה טעות חמורה‬ ‫ונזק רציני לציבור‪ ..‬בעניין בני המיעוטים המליצה להתאמץ בהתמדה ובמכוון לשלב בני מיעוטים בעלי כישורים בשרות המדינה‪ .‬היה אמור לחזק את ראש הממשלה ולייצב את השיטה‬ ‫והדמוקרטיה בישראל אך בפועל הכל היה הפוך‪.‬גם סמכויות המנהלים הכלליים לא נקבעו באורח ברור ועקרוני‬ ‫בחוק‪ .3 .‬חילופי שלטון ביבי לפטר את‬ ‫גלנור ולמנות את איש שלומו במינוי פוליטי‪ -‬בסוף בג"צ פסק נגד אך גלנור כבר התפטר‪ .‬ד‪.‬באשר לדרגים הנמוכים אפשר להתיר פעילות פוליטית ובלבד שהיא לא תעשה במקום העבודה או על חשבון זמן‬ ‫העבודה‪ .‬בישראל אין חוק מינהל כללי ואין בה הסדרה נורמטיבית כללית‬ ‫של מערכת היחסים בין השרים לבין הצוות המקצועי הבכיר‪ .‬תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים רווחת בשרות הציבורי על כל מגוון תפקידיו‪ .1‬‬ ‫הרפורמה של יצחק גלנור – נציב שרות המדינה ושל המדען הראשי ד"ר דוד‬ ‫דרי ‪.‬הניסיון מלמד כי עובדי המדינה יודעים למלא את תפקידם‬ ‫בהתאם למדיניות של שר אחד ולאחר מכן כשהוא מתחלף בהתאם למדיניות של השר הבא במקומו ‪ .5 .‬המינויים הפוליטיים פושטים צורה‬ ‫ולובשים צורה אולם הצד השווה בכולם ‪:‬שלא האדם המתאים ביותר הוא הזוכה בתפקיד‪ .‬ג‪.‬חוק הבחירה הישירה של ראש הממשלה – היה ונעלם‪ .‬מציין את הייצוג הקטן ביחס של נשים ושל מיעוטים בתפקידי מפתח בשרות הציבורי‪ .‬הרעיון שעובד‬ ‫ציבור צריך לבצע מדיניות שהוא מזדהה עמה אישית הוא רעיון פסול מעיקרו מכיוון שאילו היה מתקבל היה מוצדק להחליף‬ ‫את כל השרות הציבורי בכל פעם שהייתה מתחלפת ההנהגה המדינית‪ .‬מיתוס הניטרליות הפוליטית" – זמיר שולל את‬ ‫הטענה כי משטר דמוקרטי מטיל על השר לבצע תכנית מדינית וזכותו היא ואולי אף חובתו היא לגייס סביבו אנשים המוכרים‬ ‫לו ומזוהים עם ההשקפה המדינית שלו כדי שיסייעו בידו בלב שלם ובאמונה בביצוע התכנית המדינית שלו ואומר שאין דבר‬ ‫מסוכן יותר מטעון זה ליציבות ולהמשכיות של השרות הציבורי‪.‬בעקבות התיקון בחוק שרות שירות המדינה הציעה הועדה להשאיר בתוקף את כל ההגבלות הקיימות על‬ ‫פעילות מפלגתית של עובדי מדינה ולהוסיף להן סיוג בדבר פעילות פוליטית שיש בה משום הפעלת לחץ פוליטי –מפלגתי על‬ ‫השרים‪ .‬התערבות בג"צ‪ -‬אהרון ברק תפס עמדת מפתח והוא פוסק ומבטל מינויים‬ ‫פוליטיים‪ .‬לא עזר הרבה כי לועדות אין כוח‪ .‬ה‪ .‬שתהיה ועדה‬ ‫מקצועית שתבחן אותם שהם באמת מתאימים לתפקיד ג‪.‬אנשים שבאים עם שר גם יעזבו איתו‪ .‬ד‪.‬ו‪.‬‬ ‫‪ – 1996‬צעדים מכוללי שינוי –מאמר ‪4.‬עובד מדינה חייב לבצע את מדיניות השר ואת הוראותיו בכפוף לחוק ב‪.‬ב‪.‬‬ ‫א‪.‬צ'פמן‪ -‬ניטרליות במשרה‬ .2 .‬הסדרת נושא הרשימה באמצעות קריטריונים ברורים ) משרות‬ ‫אמון‪ /‬מקצועית(‪.‬ד‪ .‬הוקמה ועדה ציבורית לאישור מינויים של מנהלים ודיירקטורים בחברות‬ ‫ממשלתיות ‪ .‬יצחק זמיר‪ -‬א‪ .‬הם דחפו לרפורמה שמטרתה הייתה ליצור סגל מקצועי בכיר בשרות המדינה ברוח ועדת קוברסקי ולנסות לסדר את‬ ‫נושא המינויים הפוליטיים שתהיה דיכוטומיה )מחיצה( בין הדרג המנהלי לפוליטי‪ – 1996 .‬ג‪.‬נקיטת צעדים שיש‬ ‫בהם כדי לעודד מקצועיות ואוטונומיה של עובדי מדינה בכירים ז"א שזכותו של עובד לפנות במישרין אל השר הממונה עליו‪.1:‬ועדת יחזקאל דרור שהייתה ועדת משנה בתוך ועדת קוברסקי‪ -‬המליצה ‪ :‬א‪.‬ועדת קוברוסקי א‪ .‬ז‪ .‬‬ ‫ועדות שהמליצו לגבי הדגם הישראלי‪ .‬לצרף‬ ‫בוחנים מבני המיעוטים לוועדות מכרזים ולועדות ומועצות ציבוריות בנושאים של שירות המדינה והשרות הציבורי‪1994.‬הועדה‬ ‫המליצה כי ייצוגן של הנשים בתפקידים בכירים ובמשרות המקצועיות השונות צריך להיות יחסי למספרן באותו דרוג או‬ ‫מקצוע וכי אחוז הנשים ברמות הבכירות חייב להיות שווה לפחות לחלקן בשירות כולו – אך לא מצאה לנכון להמליץ על דרכי‬ ‫יישום‪ .‬ח‪.‬ג‪..‬לשלב‬ ‫מקצועיות עם נאמנות ולצמצם את הרשימה של משרות האמון‪ .‬‬ ‫אל מבקר המדינה ובנושאים עקרוניים גם אל ראש הממשלה‪ .‬קשה לשלם לעשרות אלפים שבוחרים בך מה שכן יש זה קבלני קולות שמביאים עשרות אלפי קולות ומשלמים‬ ‫להם ‪.‬ב‪ " .‬נציב שרות המדינה‪ -‬חזק‬ ‫יותר ולא חושש להציג מינויים לא כשרים אך אינו יכול לפסול אותם אלא רק לייעץ‪.‬ב‪.‫המינויים‪ .‬מבקר המדינה‪ -‬גוף שהופך להיות יותר אקטיבי מבעבר וחושף מינויים פוליטיים‪ .‬חוות הדעת מדגישה את ההתנגשויות בין עקרון האחריות המיניסטריאלית והציבורית של השר ובין הצורך והנוהג להאציל‬ ‫לעובדים מקצועיים שיקול דעת עצמאי בנושאים שונים‪ .4.‬להתיר לעובד מדינה בכיר להציג בפני ועדות הכנסת חוות דעת מקצועית )החולקת על עמדת השר(‬ ‫לאחר שהציג את דעת השר‪ .

‬מצבור של טכניקות להצרת מרחב הבחירה והאפשרויו‬ ‫) הגדרה של צסטר ברנרד (‬ ‫ג‪.(300-‬לכלול‬ ‫רק משרות שנוגעות לקביעת מדיניות לאומית‪ .1 :‬החלטות אסטרטגיות והחלטות טקטיות‪:‬הבחנה בין החלטה אסטרטגית לטקטית‪ .‬ברירות קיימות‪ -‬האם ישנה ברירה לאלתור? ז‪ .‬מדיניות בזבזנית‪ ..‬סוגי החלטות‪ .‬כריזמטיות‪ .‬ג‪..‬ממשל בירושלים‪ -‬דרישות של קבוצות דתיות וחילוניות‪ .3‬קבלת החלטות‪ -‬הגדרות‪ :‬החלטה‪ -‬מוגדרת כהתייחסות מודעת למצב קיים ובחירת דרך פעולה כתגובה לאותו מצב‬ ‫)ג‪ .‬לא ניתן להעריך יעילות יחסית של חלופות ‪ .‬אסון המכבייה‪ .9‬אלתור‪ -‬מודל החלטה חוץ רציונלי נושא בתוכו‬ ‫תשובה מיידית לצורך‪ .‬‬ ‫אלתורים במנהל הציבורי ועיצוב מדיניות בישראל‪ /‬שרנסקי מאמר ‪ -2.‬ארץ צחיחה ולא מפותחת‪ .‬ההחלטה היא למעשה שלב בתוך תהליך קבלת‬ ‫ההחלטות‪ .‬הולנד וכ"ו‪ .‬תרבותי‪ -‬ישנן תרבויות התומכות‬ ‫באלתור לדוגמא איטליה‪ .‬אין בחינת חלופות‪ .‬כאוס ארגוני גדול‪ .‬נזק‬ ‫חברתי וכלכלי‪ .‬כל שר יכול‬ ‫להקים מטה מיניסטריאלי מוגבל במספר של עוזרים אישיים ומקצועיים שיועסקו בתפקיד זמני‪ .‬אלתור כדי לנצל משאבים ולהתמודד עם שינויים מהירים‪ :‬דיור לעולים מרוסיה‪ .‬הוא דרך להגיב להזדמנויות לא צפויות‪.‬דורון ‪.‫ציבורית מובילה בסופו של דבר לשחיתות מוסרית ‪ .‬דחיפות‪ -‬בעיות‬ ‫דחופות מצריכות אלתור מיידי ע"י המנהיג‪ .‬כמו כן היא המליצה שאסור להבטיח מינויים פוליטיים במסגרת הסכמים‬ ‫קואליציוניים ‪.‬מעט עובדות מהימנות‪ .‬יש לפעול במהירות‬ ‫ובמשאבים מוגבלים‪ .‬וכאלו השוללות אלתור כגון גרמניה‪ .‬אלתור בעיצוב מדיניות ובמנהל יכול להיות מבריק או הרה אסון‪ .‬התערבות פוליטית מתחת לדרג מנכ"ל לא תותר‪ .‬ארה"ב וכ"ו‪ .‬בריטניה‪ .‬מידת ההפיכות שלה‬ .‬החלטה‬ ‫אסטרטגית= החלטות חשובות וקריטיות לגורלו של הארגון‪ .‬ישראל‪ .‬מקרים של אלתור‬ ‫בממשל הישראלי‪ -‬אלתור ככלי להפגת מצב של עימות‪ .‬אישי‪ -‬גמישות מנטלית‪ .‬נאמנויות‪ .‬התנאים הקשים שאיתם התמודדו החלוצים הציוניים‬ ‫‪ .‬יכנסו לתפקיד עם השר ועזבו‬ ‫איתו ובנוסף יצטרכו לעבור ועדת מינויים מקצועית‪ .6‬ועדת בן דרור ‪ " .‬המשאבים‬ ‫הכרוכים ביישומה גדולים יותר‪ -‬יחס ישר ‪ .‬‬ ‫סביבה‪ -‬ישנן סביבות מרובות לחצים ואי ודאות‪ .‬דרך להימנע משיתוק‪ .‬הקונפליקט החרדי‪-‬חילוני כל אלו מצריכים אלתור‪ .‬אלתור‬ ‫במצב חדש‪ .‬פעולה כשהברירות המקובלות‬ ‫אינן ישימות‪ .‬מצב של חוסר ודאות‪ .‬ארץ שבעת צרות ומוקפת אוייבים חוסר מתאם בין מטרות‬ ‫למשאבים ‪.‬תוצאות‪ -‬אלתור נשפט על פי תוצאתו‪.‬‬ ‫יח' ‪ .‬בחירת חלופה לא אופטימלית‪ .‬ח‪ .‬ההמלצות אושרו על ידי רבין אך לא יצא מזה כלום בגלל שרבין נרצח והיו חילופי שלטון‪.‬נכונות לנטילת סיכונים‪ .‬ב‪ .‬מצב של חוסר ודאות‪ .‬ערכים‪ .‬רפלקסים‪ .‬גורר פעילות בלי תכנון‬ ‫רשמי או הליך פעולה שיטתי או פעילות שיוצאת מתוך תכנון או בהתאם להליך מוכר‪ .‬בלא הכנה מקדימה‪ .‬ד‪ .‬ד‪ .‬מצב של חוסר תקדימים‪ .‬הנעות ומטרות ובשל חוסר בידע שלם‪.‬האוכלוסייה עליה משפיעה ההחלטה גדולה יותר‪ -‬יחס ישר‪ .‬אלתור כהתמודדות עם רציונליות תחומה‪ -‬היות‬ ‫והרציונליות היא מוגבלת על ידי ‪ :‬כשרים‪ . //(1986‬החלטה אופטימלית‪ -‬ההחלטה הטובה ביותר שאפשר לקבל‪ //‬תהליך קבלת החלטות ‪-‬א‪ .‬שכנים אוייבים והמנדט הבריטי‪ .‬כמו בסביבה לא בטוחה ומסוכנת‪ .‬יוצר ערפול‪ .‬תהליך אשר באמצעותו אדם בוחר כיוון פעולה להשגת מטרותיו‪ .‬מנהגים‪ .‬התנהגות לא אחראית‪ .‬גורמים‬ ‫התורמים לאלתור א‪ .‬ו‪ .‬חוקיות האלתור‪ -‬ישנן סביבות בהן האלתור הוא חוקי‪ .‬החלטה טקטית= החלטות שההשלכות שלהן לא משמעותיות‬ ‫על הארגון וגורלו‪.‬החלטה תהיה אסטרטגית יותר ככל ש‪:‬טווח הזמן של ההשפעה שלה ארוך יותר‪ -‬יחס ישר‪ .‬יצירת תפקיד חדש ‪ :‬משנה‬ ‫למנכ"ל שיהיה מינוי של המנכ"ל אך בדגם סגור מישהו מתוך המשרד שיהיה גוף מתווך בים המנכ"ל למשרד‪ .‬הועדה מגישה המלצות ברוח הגישה הצרפתית‪ :‬צמצום רשימת המינויים ל‪ 30 -‬משרות ) מ‪ .‬תהליך של‬ ‫בחירת דרך פעולה אחת מתוך מספר דרכים אלטרנטיביותב‪ .‬התפשרות על ערכים‪ -‬אלתור‬ ‫אפשרי כשניתן להתפשר על ערכים‪ .‬החלטות לא מקצועיות‪ .‬ספרד‪ .‬אלתור הוא התמודדות ולאו דווקא מציאת פתרון אידיאלי‪ .‬ה‪ .‬פעולה לא‬ ‫מתוכננת‪ .‬צרפת‪ .‬‬ ‫נאלצים לאלתר‪ .‬יתרונות‪ -‬פעולה בזמן אמת ‪ .‬חסרונות‪ -‬התנהגות לא ממושמעת ‪.‬מצב של חוסר ודאות ‪ .‬מצב של חוסר‬ ‫ודאות‪ .‬התרבות הישראלית נוטה לאלתורים‪ -‬הסיבות‬ ‫להתפתחות תופעת האלתור כדי לשרוד בתפוצות נדרשה יכולת אלתור‪ .1994‬ועדה לניסוח קנה מידה ונהלים חדשים למינוי‬ ‫למשרות לשרות המדינה הפטורות ממכרז" הועדה הוקמה בעקבות חיכוכים בין רבין וגלנור שהחליטו שמה שהיא תקבע זה‬ ‫מה שיהיה‪ 1995 .

‬כל תוצאות ההחלטה האפשריות ידועות מראש‬ ‫וידועה ההסתברות להתרחשות כל תוצאה‪) .‬אלו הן החלטות מובנות לחלוטין ‪.‬החלטות אלו יישארו בנחלת הדרג הבכיר ‪ .‬מצב בו אין מידי ודאי לגבי כל התוצאות האפשריות של‬ ‫ההחלטה ו‪/‬או לגבי ההסתברות להתרחשות כל אחת מהתוצאות‪.‬סביבת ההחלטה נתפסת כודאים או בסיכון‪.‬יש ודאות מלאה לגבי התוצאה שלהן‪ .‬הערכה‬ ‫מודלים של קבלת החלטות‪ -‬מודל= ייצוג מופשט של מציאות מורכבת‪ .‬הסתברות של‬ ‫‪ 100%‬לתוצאהב‪ .‬‬ ‫שלבים מקובלים בקבלת החלטות ‪ -‬לא כל השלבים חייבים להופיע במודל‪:‬קביעת יעדים‪ /‬ערכים‪ .‬למקבל ההחלטות יש את כל האמצעים הדרושים לקבלת ההחלטה ‪ :‬הבנת מציאות נכונה‪ .5 .4‬הארגון נתפס כהומוגני‪) .‬רמת ודאות הסתברותית או החלטות בסיכון‪-‬‬ ‫כולל החלטות בלתי מובנות ‪ .‬כסף וכ"ו‪ .‬החלטות שאינן ניתנות לתכנות=‬ ‫המחשב אינו יכול להחליף את האדם באופן משביע רצון‪ .3‬עריכת תחזיות ‪ .2‬היעדים ויעדי המשנה של ההחלטה צריכים להיות מפורטים ומפורשים ‪.‫קטנה יותר – יחס הפוךבלי חרטות )אם היה עם חרטות הייתה טקטית( ‪ .‬מידע‪ .‬‬ ‫הנתונים וההערכות ביחס להחלטה על תיאוריה מדעית יתרונות‪.1 ::‬על ההחלטות להתקבל לגופו של עניין‬ ‫‪.‬זמן‪ .‬מודל נורמטיבי נבחן‬ ‫ביכולתו להניב החלטות טובות יותר‪.‬טכנולוגיה‪ .‬‬ ‫‪.‬יש לזהות את המימדים השונים של ההחלטה המתייחסים הן לחלופות והן‬ ‫ליעדים ‪.5‬יש לבחון את כל העלויות והתועלות של כל האלטרנטיבות )בלתי אפשרי( ‪ .‬בחינת‬ ‫חלופות‪ .‬חלופות‪ .‬להבין את המציאות ולעבד את המידע – סיימון ‪.6‬יש לבדוק את כל המידע המתייחס‬ ‫להחלטה ‪ .‬הכרעה‪ .1 :‬מהווה רף‪/‬אידיאל לתהליך קבלת ההחלטות )גישה‬ ‫רציונלית טהורה זה דבר שלא ניתן להשיג(‪.‬ג‪ .‬החלטות אלו יואצלו לדרגים הנמוכים בארגון‪ .2 .‬משאבים‪ .3‬בחירת האלטרנטיבות צריכה להיעשות על פי‬ ‫הקשרן ליעדים ולאפשרויות השימוש בהן‪.‬אפשר להסתמך בפתרונן על‬ ‫חוקי הסטטיסטיקה וההסתברות ועל ידי כך להפוך אותן לאלגוריתמיות‪ .‬יכולת‬ ‫לחזות את העתיד‪ .‬הרציונליות כהצדקה )יח' ‪ – (210 2‬החוקר הוא קרל ויק שאמר שאנו עוסקים במינהל הציבורי אך‬ ‫ניתן להצדיק שימוש במודל גם בתחומים אחרים‪ .‬תחזיות‪ .‬פיתוח חלופות‪ .‬מפנה את תשומת ליבו של מקבל ההחלטות למשתנים שונים אותם עליו‬ ‫לקחת בחשבון ‪.1‬קביעת יעדים‪ /‬ערכים ‪.‬ידע‪ .‬אם מצאת מחט בערמת שחט תמשיך לחפש עד שתמצא‬ ‫עוד מחט ותוכל להשוות בינהן איזו יותר טובה דרישות המודל ומאפייניו‪.7‬כל ההשפעות והתוצאות האפשריות הנובעות מן ההחלטה צריכות להבחן ‪.‬‬ ‫מודלים נורמטיביים ‪ :‬מבקשים להציג את הדרכים הראויות לתהליכי קבלת החלטות )את הרצוי(‪ .8‬יש לבסס את כל ההנחות ‪.2‬החלטות מתוכנתות והחלטות לא מתוכנתות )או‬ ‫החלטות מובנות והחלטות בלתי מובנות(החלטות ניתנות לתכנות= החלטות אנושיות אשר המחשב יכול לחקות אותן בדיוק‬ ‫)לדוגמא כספומט יכול להחליף פקיד בבנק(‪ .1 :‬האדם הכלכלי" – מקבל ההחלטות הוא יצור כלכלי הבוחר לפי‬ ‫קריטריונים כלכליים‪.‬רמת ודאות מושלמת )דטרמיניסטית( או החלטות נטולות סיכון‪-‬‬ ‫נקראות גם החלטות אלגוריטמיות‪ .‬מודל אמפירי נבחן ביכולתו להסביר את המציאות אותה החוקר מנסה להסביר או לנבא‪.‬לדוגמא הטלת מטבע(‪.‬‬ ‫מודל הגישה הרציונלית רציו= היגיון החלטה רציונלית היא בחירה שהינה תולדה של בחינה שיטתית וזהירה של חלופות‬ ‫ותוצאותיהן‪ .4‬בחירה בחלופה‬ ‫הטובה ביותר בעלת התועלת הגדולה ביותר הנחות ‪ ".2‬אין‬ ‫דרך מקובלת לשקלול ערכים של כלל הפרטים בחברה ‪.3‬דרישות המודל כבדות ובד"כ לא ניתן ליישמן במלואן )במיוחד‬ .‬חסרונות ‪.‬מה שהמנכ"ל חושב כולם חושבים(‪.‬יכולת לראות את הנולד‪ .3‬החלטות ברמות‬ ‫שונות של ודאות‪ :‬קיימים ‪ 3‬סוגים של החלטות ‪:‬א‪ .2 .4‬מאפשר חדשנות‪.‬אין לרשות האדם את‬ ‫כל האמצעים הדרושים ידע‪ .3 .‬ביצוע‪ .1‬הנחות המודל אינן מתקיימות במלואן‪:‬האדם אינו כלכלי ‪:‬‬ ‫פתרונות שונים לבעיות החלטה זהות )יח' ‪ – (193 2‬טברסקי וקהלמן הוכיחו שהאדם אינו יצור כלכלי‪ .‬השלבים ‪) :‬היררכיים ( ‪.‬מידע‪ .‬רמת ודאות אקראית או החלטות בתנאי אי ודאות‪-‬‬ ‫כולל החלטות בלתי מובנות המתקבלות במצב של אי ודאות‪ .4 .‬למשל‪ :‬יחס תועלת‪/‬עלות הגבוה ביותר ‪ .‬תוחלת גבוהה ביותר או מקבל ההחלטות יהיה אדיש לחלופות‬ ‫בעלות ערך כלכלי זהה‪ ..2‬זיהוי ויצירת חלופות ‪ .3‬ככל שמקבל ההחלטות ידבק יותר בשלבי המודל ובדרישותיו יש סיכוי טוב לשיפור איכות ההחלטה ‪.‬‬ ‫‪.‬מודלים אמפיריים )התנהגותיים( ‪ :‬מבקשים להציג‬ ‫תהליכים קיימים )את המצוי(‪ .

‬מודל השבעת הרצון אינו מעודד לעומת המודל הרציונאלי שמעודד יזמות וחדשנות‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫‪.‬אשליית אי פגיעות‪ .4‬חלופות נבחנות אחת אחר השנייה בלי מאזן של יתרונות ‪/‬חסרונות יחסיים )כל אחת בפני‬ ‫עצמה‪.‬ושונים מהמציאות "האמיתית" ‪-‬עומס מידע‪ .‬הזמן והכסף‬ .‬יח' ‪ 182 2‬מוכיח שלמרות שאנשיו לוקחים החלטה רציונלית הם‬ ‫הגיעו להחלטה הפחותה ביותר( ‪.3‬מגבלת היכולת לעבד מידע ‪:‬קשה לעבד נתונים רבים בו‬ ‫זמנית‪ .‬אינו חוסם יזמות‬ ‫וחדשנות‪.4‬פתרונות שונים לבעיות החלטה זהות‪ -‬טברסקי וקהנמן‬ ‫חקרו על אתה קבוצה מה קורה כאשר מנסחים שאלה כל פעם בצורה שונה או כשיוצרים שתי בעיות ‪.‬מיפוי מוטעה של תחזיות‬ ‫העתיד מאמר ‪" 2.‬ומתמקד במידע זמין ‪.‬צנזורה עצמית של חברי הקבוצה‪ .‬משך הזמן בו במוח יכול לעבוד ביעילות וברציפות מוגבל ‪.4 . :‬קונצנזוס‪ .‬הוא מתכוון להיות רציונליות‪ .‬זהו מודל בו ההחלטות המתקבלות מבוססות על החלטות‬ ‫העבר‪ ...‬‬ ‫מקבל ההחלטות הוא "אורגניזם בוחר" ) בניגוד לאדם הכלכלי בגישה הרציונלית(‪:‬לרשותו ידע ויכולת מוגבלים‪ .‬דרישות ותהליך סובייקטיביים יתרונות‪.‬אי ודאות גדולה שבחלקה הגדול קשה או לא ניתנת לצמצום‪ .‬ארץ ישראל השלמה‪ .‬כדי שתיאוריה נורמטיבית תהיה מועילה עליה לדרוש רק מידע בר השגה ורק תחשיבים ברי ביצוע‪ .3‬התמקדות במידע זמין‪ .‬הכרעה‪ -‬החלופה מאפיינים‪.‬העדר מאזן יתרונות‪ /‬חסרונות וכללי ההחלטה הפשוטים עשויים להוביל להעדפה של חלופה נחותה ביחס חלופה‬ ‫עדיפה וזמינה‬ ‫המודל התוספתי לקבלת החלטות‪-‬ע"י צ'ארלס לינדבלום‪ .‬אשליה של אחידות דעים וייחוס חשיבות‬ ‫לעתם ההסכמה בקרב חברי הקבוצה שלבים‪:‬מודיעין‪ -‬איסוף מידע‪ .2 .3‬‬ ‫החלופה הנבחרת משביעת רצון המחליט‪ .‬ב‪.‬כך שדימויי המציאות‬ ‫שלהם קבועים כמעט לחלוטין‪ .2‬דורש ניתוח‪ -‬אם כי פשוט‪ .‬מקבלי ההחלטות בדר"כ מציבים מס' קטן של דרישות מינימום ולעיתים רק אחת ‪.‬יש סיכוי להגיע לחלופה המיטבית )כבר מהרגע הראשון(‪ .‬קשה ויקר‪ .3‬מס' החלופות‬ ‫הנשקל קטן הוא בדר"כ קטן ‪.‬תחזיות וממצאים‪ .‬אקראי‪ .‬מקבל ההחלטות‬ ‫"משביע רצון"‪ -‬מחפש את החלופה המספקת ולא את החלופה המיטבית‬ ‫עדויות לרציונליות המוגבלת )סיימון(‪ :‬אם מצאת מחט בערמת שחט אין טעם שתמשיך לחפש עוד מחט ‪.1‬הימורי מדיניות" – אף פעם אי אפשר למפות את העתיד נכון ‪ .‬טיעונים‪ .‬שאננות המעודדת‬ ‫הסתכנות ‪.‬אם לא שנה מדיניות ‪ .2 .1 -‬מקורות האינפורמציה והכושר האינטלקטואלי העומדים לרשות מקבל ההחלטה מוגבלים ‪.‬החיפוש אחר המידע הוא שיטחי‪ .1 :‬מס' קטן של‬ ‫דרישות מינימום ‪ .‬לפעמים רק אחת‪ .‬‬ ‫הפעלת לחץ על חברים הסוטים מקו הקבוצה‪ .‬וטוען כי המודל גם נורמטיבי )אין בכלל רציונליות(‬ ‫הנחות‪ .1‬אי יכולת לחזות‬ ‫את העתיד )מגבלות המוח האנושי(‪ .5‬התהליך ארוך ‪ .‬אמונה במוסריות הגבוהה של הקבוצה‪ .4‬הניתוח‬ ‫הפשטני‪ .‬כדי לקבל‬ ‫החלטה הוא יוצר מודלים פשוטים של הסובב אותו ‪.2‬מוגבלות האדם בהכרת המציאות בה‬ ‫הוא פועל ‪-‬אנשים נוטים לתרגם מידע חדש ומצבי מציאות חדשים בעזרת מונחים ישנים המוכרים להם‪ .‬בדיקה‬ ‫של מס' קטן של חלופות ובדיקה של החלופות אחת אחר השנייה עלולות להוביל לבחירה בחלופה נחותה ‪.5 .1‬הסובייקטיביות עשויה להצדיק בינוניות ו‪/‬או להוביל לתוצאות שאינן מיטביות ביחס לחלופות זמינות ‪.2 .‬אופטימיות מופרזת‪ .‬אך בשל מגבלותיו )המוח האנושי( הרציונליות שלו מוגבלת ג‪ .‬מכיוון שהידע שלו מוגבל תפיסת המציאות שלו אינה "המציאות‬ ‫האמיתית" ‪.‬הנחות‪-‬א‪.‬התחשיבים הנדרשים פשוטים‪ 6 . 5‬חשיבה קבוצתית‪-‬‬ ‫סוג של כשל שנובע מ‪ 9-‬גורמים שונים‪ :‬לכידות פנימית גבוהה‪ ..‬בהיעדר דרישה‬ ‫מפורשת‪ .1 :‬הנחותיו‬ ‫תואמות למציאות‪ ..‬הכרה בכישורים הגבוהים של חברי הקבוצה המחזקת את הנטייה להתעלם מיועצים חיצוניים‪.‬המובילה לתפיסה סטריאוטיפית של האויב ושל גורמים חיצוניים לקבוצה‬ ‫המסתייגים מהמלצותיה‪ .‬ביחס‬ ‫לתוצאות מדיניות העבר‪ -‬אם יש הצלחה המשך ‪ .‬כללי ההכרעה הם פשוטים ובודדים‪ .‬תיכון‪ .4‬התהליך הרציונלי אינו‬ ‫מוביל בהכרח להחלטה אופטימלית )פרדוקס האסירים‪ .‬ומהוות תוספת שולית להן לינדבלום מציג את המודל כתיאורי‪ .‬שמקורם במומחים‬ ‫ויועצים וסתירות בינהם מקשה עוד יותר על הבנת המציאות ‪.‫בסקטור הציבורי לדוגמא יעדים מפורטים ומפורשים עומדים בסתירה מוחלטת עם הפוליטיקה( ‪.‬עשוי להוביל "להחלטה לאחר זמנה" )דד ליין(‬ ‫מודל השבעת הרצון‪ -‬נגזר מתוך גישת הרציונליות המוגבלת )ע"י סיימון ‪ (1965‬בניסיון להסביר את התנהגות מקבי‬ ‫ההחלטות‪ .‬מייחס חשיבות לרציונליות כלכלית )לא פוסל אותה( ‪ .‬קל וזול ליישום ‪.

6‬אין חובת של הישענות על תיאוריה ‪.‬במשך השנים ניתן להוסיף לכל שלב תוספת להחלטה( ‪.3‬המודל בולם חדשנות‪ -‬דרור )יכולה להיות חלופה מצויינת שנתעלם ממנה ( ‪.‬יתרון‪ :‬השיטה חוסך המון זמן‪ .3‬מדיניות טובה‪ -‬היא מדיניות המוסכמת על‬ ‫מנתחים שונים )גם אם הם אינם מסכימים על התכלית(‪ -‬מדבר על מנתחים מדיניים לא צריך להסכים על ערכים כאשר‬ ‫מסכימים על מדיניות ‪.‬קביעת משאבים‬ ‫ושביעות רצון מתוצאות מדיניות העבר )אם הבעיה לא כל כך השתנתה והמשאבים השתנו בשוליות אין סיבה לא להשתמש‬ .7‬כפועל יוצא של שלוש ההנחות הקודמות ‪ :‬ההסכמה על‬ ‫מדיניות היא אפוא הבוחן המעשי היחידי לנכונותה של המדיניות‪.‬בדמוקרטיה פלורליסטית ההסכמה‬ ‫מעניקה תוקף לחלופות )תוקף מינהלי עפ"י לינדבלום אם כולם מסכימים זה נותן תוקף( ‪.7‬בסביבה דינמית יש שינויים תמידיים‬ ‫בבעיות במשאבים ובשביעות רצון ממדיניות העבר‪ -‬דרור ) העולם לא יציב ויש כל הזמן שינויים במשאבים‪ .2‬היות ואין הבחנה בין‬ ‫מטרות לאמצעים לא מתקיים ניתוח של האמצעים והמטרות )או שהוא מוגבל( ‪ .2 .‬עפ"י סיימון מספיק לי חלופה מספקת ועפ"י לינדבלום חלופה שיש עליה הסכמה למעשה על פי הרציונליות‬ ‫הכוללת צריך לעלות את כל החלופות הקיימות ועל פי לינדבלום רק תוספתי( ‪.4‬בחירה חלופית‪ :‬לפי קריטריון ההסכמה ) נכון אבל נתון לאימפרייטציות מה שייתן את מרב התועלת‬ ‫או התוחלת‪ ..‬להפריד את ניתוח‬ ‫הממצאים מהמטרות‪ .1 :‬השיטה לא‬ ‫כוללת מערכת הבטחה לכל הערכים הרלוונטיים הקשורים בהחלטה‪ -‬לינדבלום ‪.6‬הסכמה יכולה להיות תוצאה של "חשיבת יחד"‪ -‬דרור ‪.5‬בסביבה דינמית‬ ‫לא ניתן להסתמך על תוצאות העבר כבסיס ודאי לניבוי תוצאות העתיד‪ -‬דרור )ככל שהסביבה דינמית יותר‪ -‬חיסכון‪ .9‬ניתן לתקן בקלות את השגיאות העבר ‪.3‬ניתוח חלופות‪ :‬התעלמות מתוצאות חשובות אפשריות של החלופות ומערכים‬ ‫הקשורים בתוצאות ‪.1 -‬ניתוח מוגבל של המטרות ושל האמצעים להשגתן )לא חובה( ‪.8‬הסדרתיות מונעת‬ ‫שגיאות מתמשכות ‪.‬בה אין הסכמה על ערכים ו‪/‬או על סדר העדיפות‪.6 .‬‬ ‫שביעות רצון בעבר לא מבטיחה שביעות רצון בעתיד(‪.‬ככל‬ ‫שהסביבה יציבה יותר‪ -‬יתרון(‪.5‬לא ניתן להפריד את בחירת המטרות מניתוח האמצעים‪.7‬אפשר לקבוע מטרות ארוכות טווח‬ ‫ולשאוף אליהם בסדרה של שינויים תוספתיים‪) .‬אין תיאוריה מדעית המתאימה ליישום בתחומי‬ ‫המדיניות ) אין תיאוריה שאין עליה עוד תיאוריה אחת לפחות חזקה שסותרת אותה(‪ .3‬לאנשי המינהל מגבלות פוליטיות ומשפטיות המכתיבות להם שיעסקו בערכים‬ ‫ובקווי מדיניות מועטים בלבד ‪.‬שלבים אופצינליים אפשריים‪.5‬תהליך עתי‪ /‬סדרתי החוזר על עצמו‬ ‫מאפיינים‪ .‬קל להגיע להסכמה של חלופות תוספתיות‪4 .4‬המודל‬ ‫נותן גושפנקא למדיניות של "שב ואל תעשה"‪ -‬דרור ) הפקיד העצלן לא יחפש אלטרנטיבות טובות יותר( ‪.‬החלטה ע"פ הסכמה חלופה שמוסכמת על ידי אנשים או החלטה של מקסימום‬ ‫משרתת את העליתה השלטת(‬ ‫דיון נורמטיבי‪ -‬דרור‪ :‬מתאים לחברות יציבות בתנאי שמתקיימים התנאים המצטברים‪ :‬קביעת בעיות‪ .‬המשמשת בבעיות סבוכות את אנשי המינהל‬ ‫)לינדבלום(‪2 .2‬השיטה עלולה להביא להתעלמות מקווי‬ ‫מדיניות מצויינים‪ -‬ל' )טעויות בדרך(‪.‬זה מבחן ההסכמה אם לא ניתן לבחון מחדש‪ .5‬תהליך עתי‪-‬‬ ‫סדרתי ‪.‫שאפשר להשקיע בקביעת מדיניות מוגבלים ‪.‬קיימת התייחסות למדיניות העבר ולאילוצים‬ ‫הנגזרים ממנה ) המודל הרציונלי מתעלם מאילוצי מדיניות שהייתה בעבר לחלוטין(‪6 .4‬סביבת ההחלטה‪ :‬דמוקרטיה פלורליסטית‪ .1 :‬קיום שילוב בין בחירת המטרות ודרכי הפעולה )במודל הרציונלי יש הפרדה מוחלטת( ‪.‬יתרונות‪.‬שיטה זו עדיפה על כל מודל אחר של קב"ה בבעיות סבוכות וטובה מכל ניסיון סרק להגיע לתפיסה כוללת של‬ ‫אנושיות )ל'(‪3 .10‬אין צורך בהשענות על תיאוריה חסרונות‪.‬‬ ‫‪.‬לינדבלום מניח שהבוחן היחידי‬ ‫האפשרי למה היא חלופה טובה נגזר מרציונליות פוליטית ‪ .‬קל ליזום וליישם‪5 .8 .‬העלאת‬ ‫החלופות‪ :‬מתייחסים רק לחלופות תוספתיות ‪.‬מחלופות חשובות ומערכים חשובים‬ ‫) פישוט תהליך קבלת ההחלטות זה בהתייחסות רק לתוספתי לינדבלום אומר שצריך לפשט את הניתוח( ‪.‬לינדבלום טוען שיטה מקובלת במדיניות‬ ‫ומצליחים לתפור בעזרתה‪ .1 :‬זו שיטה מקובלת של קביעת מדיניות ‪.‬מבחנן של ההחלטות אינו בתוצאותיהן ) לאחר מעשה( או‬ ‫בהערכה ) לפני המעשה( שאכן יניבו את התוצאות הרצויות ‪.‬טכנולוגיה‪.4‬ניתוח מוגבל‪ :‬מתעלמים מתוצאות חשובות העשויות לצמוח‪ .8‬עשוי להוביל למצב בו האינטרסים של בעלי העוצמה בחברה באים‬ ‫לידי ביטוי ולא "האינטרס הציבורי" האמיתי‪ ) .‬המבחן היחידי שנחלטה טובה זה ההסכמה ויכול להיות שההחלטה פחות טובה אבל יש עליה הסכמה‬ ‫אז היא עדיפה‪ .

‬ארגון פועל‬ ‫באותה הדרך‪ :‬הפרטים בארגון נתקלים בבעיות ופותרים אותן ברמות הצלחה משתנות‪ .‬לשחקנים עוצמה מוגבלת ‪.‬בעיות בלתי מובנות‪ .‬מודל פח האשפה אינו שיטה טובה לפתרון בעיות‪.‬ההחלטה היא תוצר לוואי בינהם‪..‬לא תתבצע בדיקה של חלופות שונות ולא תתבצענה השוואות ‪ .‬מערכת עדיפות לא מסודר‪ .‬לשכנע ‪.‬העמדה ‪ – POSITION‬עמדה מגדירה ‪ 2‬דברים‪ :‬אחד מה‬ .‬תוצאות המשחקים המשניים ותוצאות המשחקים העיקריים )לדוגמא בתחילת‬ ‫הליגה יש ‪ 0‬נק' יש סיבוב שני ושלישי ובסוף מתמודדים על האליפות מי שמגיע לאליפות לא ניצח בהכרח בכל המשחקים( ‪4 .‬‬ ‫העבודה ושל קבלת ההחלות בארגון מגבלות ואילוצים‪ -‬המגבלות והאילוצים שהעלה לינדבלום לגבי הגישה הרציונלית –‬ ‫תקפים‪:‬ידע מוגבל‪ .‬זירת הממשל מורכבת משחקנים רבים ‪.‬עיסוק בהרבה תחומים וקבלת‬ ‫החלטות בתחומים בפרק זמן קצר הנושאים מתחרים על תשומת הלב של השחקנים ‪.‬אי ודאות ‪.‬‬ ‫בדר"כ קיים פער בין ההחלטה הרשמית לביצועה המעשה‪ 5 .‬גישת הרצף השחקנים בעלי עמדות מפתח בביוקרטיה‬ ‫ובפוליטיקה מאפיינים‪.‬לחצי זמן ואילוצי משאבים‪* .1 :‬הארגון הטרוגני‪ -‬אינו פועל כשחקן אחד בעל‬ ‫אינטרס מרכזי ברור ומוצק‪ 2 .‬פתרונות משני הסוגים נקלטים והופכים ל"זכרון ארגוני"‪ .2‬אם קיים בזכרון פתרון לבעיה )אם כבר טיפלו בבעיה דומה( אז‪ :‬ישתמשו בפתרון‬ ‫זה‪ .‬‬ ‫מודל הפוליטיקה הביוקרטית משתייך לגישה הפוליטית שהתעצבה בשנות ה‪ 60-‬ע"י נוישטדט‪ .‬נוצר כתוצאה מדינמיקה בין השחקנים כל אחד מושך לכיוונו‪ .‬אבל בשכיחות גבוהה יותר קבוצות‬ ‫שונות המושכות לכיוונים שונים מביאה להחלטה שאיש מהצדדים לא התכוון אליה בתחילה‪ -.‬הוא מנסה להבין אותה בעזרת הכלים המוכרים לו‪ .‬מעלים חלופות‪ .7‬לא מתקיימת הבחנה בין פוליטיקה‬ ‫ומינהל‪ -‬השחקנים הם בעלי עמדות מפתח בביוקרטיה ובפוליטיקה‪ .1 :‬לעיתים קרובות ההחלטה מבטאת ניצחון של קבוצה אחת‪ .‬אלטרנטיבה אחת לפחות( לבין הגישה‬ ‫הפוליטית )אין עניין בחירה ‪ .‬גם הנשיא צריך לעבוד‪ .‬סדר ועקביות הכל מעורב בהכל ‪:‬החלופות מעורבות ביעדים ‪ .‬הבנות והסברים שונים של המציאות‪4 .‬חלק מהפתרונות הוא פרי ניסיונות‬ ‫דומים שנערכו בארגונים אחרים‪ .‬הזכרון הארגוני= לזיכרון ביטוי‬ ‫פורמלי‪ :‬פרוטוקלים‪ .‬נושאים רבים מתחרים על תשומת ליבם של השחקנים ‪.1977‬המחקר נערך ב‪ 4-‬סוגי אוניברסיטאות‬ ‫בארה"ב‪ :‬גדולות ועשירות‪ .6‬זירת עיצוב המדיניות הינה דינמית‪ .‬עובדות משולבות בתיאוריות‪.‬כאשר הפרט ניתקל בבעיה מתחום שאינו מוכר לו‪ .‬סביבה דינמית ‪.‬מארץ' ואלסון בשנת ‪.‬אונ' קטנות ועשירות פותרות הכי הרבה בעיות ומכללות גדולות ועניות פותרות בעיות בצורה הגרועה‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫יתרונות המודל‪ -‬פועל כשהארגון לוקה בערפול מטרות ובקונפליקטים‪ .‬‬ ‫הנחות‪.‬אליסון ) לדוגמא חוק בריאות‬ ‫ממלכתית(‪.2 .‬אישיים‪.‬‬ ‫במציאות הארגונית אין רצף ‪.‬כשמקבלי‬ ‫ההחלטות עסוקים‪ .‬חוקים ותקנות לפיהם יש לפעול בכל מצב ‪ .1‬כאשר הארגון נתקל בבעיה חדשה הוא מטפל‬ ‫בה לפי הידע שנצבר בזכרון הקולקטיבי ‪ .‬ערכים קשורים זה בזה בלי יכולת‬ ‫להפרידם‪ .‬מסמכים‪ .‫במודל התוספתי( לינדבלום‪ :‬ניתן להגיע לשינויים מרחיקי לכת יותר מהר מאשר בשיטה הרציונלית ) ועדת קוברוסקי לא נין‬ ‫לשנות את המינהל הציבורי במכה אחת צריך לעשות זאת בהדרגה(‪ .‬בסביבה משתנה‪ .3‬לכל שחקן אינטרסים שונים ) ארגוניים‪ .‬מידע לא ענייני‪ .‬‬ ‫‪.‬איש אינו נהנה מעליונות מוחלטת בתהליך‪ .5‬החלטות הן תוצאה של מיקוח‬ ‫)תוצר פוליטי( ואינן בחירה רציונלית או מכוונת‪.‬‬ ‫לאומיים( קדימויות שונות‪ .‬המודל פותח ע"י אליסון‬ ‫בשנת ‪– 1971‬תהליכי קבלת החלטות במשבר הטילים בקובה‪.‬להתפשר ‪.‬לזיכרון ביטוי לא פורמלי‪ :‬נורמות של התנהגות‪.‬ל' על הביקורת של "שב אל תעשה" ‪ :‬מה שעשוי‬ ‫לשתק פקידים זה לאלצם להשתמש במודל שאינו ישים עציוני‪ :‬סריקה מעורבת מוציא מאמר " הגישה השלישית המעורבת"‬ ‫הוא בא ומנסה לקחת את היתרונות של כל מודל ) הרציונלי והתוספתי( ואת יתרונות מודל הסריקה המעורבת‬ ‫מודל פח האשפה‪ -‬מודל תיאורי שפותח ע"י כהן‪ .‬מכללות קטנות‪ .3‬אם הבעיה אינה מוכרת‪ -‬היא תנוסח כך שתתאים‬ ‫לפתרון מוכר ממצאים‪ -‬רוב הבחירות נעשות ע"י מנוסה או התעלמות‪ .‬מסכימים עליהם‪ .3‬התנהגות הממשל‬ ‫בנושא מסוים היא תוצר של פעולות בודדות‪ .‬‬ ‫ההבדל בין הגישה התוספתית )שלבים‪ .‬גדולות ועניות ומכללות קטנות ועניות הפרט יכול לפתור בעיות שאת מהותן הוא‬ ‫מכיר‪ .‬הבעיות מופיעות עם הפתרונות וכיו"ב * מאפייני המציאות הארגונית הזו דומה‬ ‫לדעת החוקרים לפח אשפה ומכאן שם המודל איך מתקבלות החלטות? ‪.

‬אולם השאיפה לממשל אפקטיבי אינה מתיישבת עם השאיפה‬ ‫להגן על אז' מפי שימוש לרעה בעוצמה שלטונית‪ .‬עדשה רחבת זוית מאפשרת לקלוט נתוני רקע רבים בלי שיהיה אפשר לבחון פרטים בתמונה‪.‬הביורוקרטיה מוכשרת לטפל בבעיות טכניות במקום שהמטרות מוסכמות והדרך להשגתן ידועה‪ .1967‬מודל זה מנסה לשלב בין שתי הגישות ז"א בין הרציונאליות הכוללת‬ ‫למודל התוספתי‪ .‬‬ ‫בדיקת החלפות המעטות שנשארו לעומק כדרישת המודל הרציונלי‪.‬דנסייר ‪ -1973‬מדמה את השילוב של שתי הגישות‬ ‫לעדשות צילום של נוף ‪ .‬אין חולקים על כך שהחבה המודרנית לא תוכל לעמוד במשימותיה בלי להישען על ארגון המאגד‬ ‫בתוכו מומחיות ומקצועיות ופירוק מטלות כבות משקל למטלות קטנות יותר‪ .‬מודל היררכי‪ :‬לפי מודל זה המנהל‬ ‫כפוף לדרג הפוליטי הנבחר ומבצע את החלטותיו‪ .‬למשל הכל מכירים בחשיבות בנייתו המיידית של סכר לעצירת שיטפונות‬ ‫)כל עיכוב בבניה יגרום נזקים כבדים( אולם יש אי ודאות באשר למיקום המתאים של הסכר‪ .‬אם עם התרחבות‬ ‫המדינה המודרנית נעשתה הביורוקרטיה כתובת למשימות שאינן טכניות והחלה מיישמת את כליה המעולים להתמודדות עם‬ ‫בעיות הדורשות "ארגז כלים" מסוג שונה " דיון חופשי‪ .‬‬ ‫שיתוף פעולה‪ .‬עמדתו של השחקן תלויה בעמדה )דוגמא‪ :‬הצעת אי‬ ‫אמון נגד הליכוד יו"ר הכנסת מחליט מתי תעלה הצעת אי האמון(‪ 6 .‬ביורוקרטיה חזקה פטורה משליטת הדרג הנבחר ופטורה מהתהליך הדמוקרטי‪.‬אולם אפשר שהעלות של הטעות )מיקום לא נכון( או עיכוב )הצפה( גבוהה‬ ‫יותר ‪.‬‬ ‫מאמר ‪ .‬בעוד שהביורוקטיה נועדה להעצים את מוסדות השלטון ענינה של‬ ‫הדמוקרטיה הוא להגן על האז' מפניהם‪ .‬ארגון הנשען על נוהלי עב' וכללי התנהגות‬ ‫קבועים ונוקשים ‪ .‬האפשרות להוציאה אל הפועל וקיומה של מסגרת תקציבית‬ ‫המאפשרת את יישומה‪ .‬החלופות שנשארו יבדקו ביתק קפידה אם כי עדיין לא ביסודיות מלאה‪ .‬עציוני טוען כי ניתן לשלב בין הגדלת הסיכוי להחלטות טובות כאשר בוחנים מספר רב של חלופות למרות‬ ‫שככל שגדל מספר החלופות כך קשה לבדוק כל חלופה לעומק‪ .‬לרכוש מידע במהלך הבנייה ורק אז לכשתקטן רמת האי ודאות ‪-‬‬ ‫להכריע‪ .‬שימוש משולב נותן להנות משני‬ ‫העולמות‪.‬לובי‪.‬המודל פותח‬ ‫כדי להתמודד עם תנאי אי ודאות כשהזמן דוחק‪ .‬מודל זה נשען על "החלוקה הדיכוטומית " שעל פיה ניתן להבחין ולהפריד‬ .‬‬ ‫הדמוקרטיה שעניינה בתהליכים נאותים נמצאה מאוימת ע"י הביורוקרטיה שהבטיחה תוצ' ונטתה להגדיר בעיות ונושאים‬ ‫במונחים טכניים מקצועיים‪ .1‬ביורוקרטיה ודמוקרטיה בישראל‪/‬דרי ‪ :‬הביוקרטיה הישראלית מוצגת כחלשה ואפרורית למעט מספר איי‬ ‫איכות ‪.‬שוב ביטול חלופות אחדות‪.‬פשרות‪ .‬‬ ‫באוטונומיה ובפרטיות של האז'‪ .‬‬ ‫עדשה טלסקופית מאפשרת לבחון פרטים קטנים ולהתעלם תוך כדי כך מנתוני הרקע‪ .‫אדם יכול לעשות באותו תפקיד ז"א הכלים שיש לו ומצד שני מה שהוא חייב לעשות ‪:‬אנשים הופכים לשחקנים כאשר הם‬ ‫תופסים עמדות מפתח‪ .‬האם ניתן לבנות ממשל המשלב מאפיינים של‬ ‫דמוקרטיה פלורליסטית וניהול? אפשר כל שילוב תובע ויתור על מאפיין זה או אחר‪ .‬ברור שהדבר כרוך בעלות גבוהה‪ .3.‬אפשר להתחיל בבנייה באתרים שונים ‪ .‬העמדה בה מצוי השחקן מגדירה את מה שהוא יכול ואת מה שהוא חייב לעשות‪ .‬לפי מודל זה אין להכריע מיד‬ ‫בשאלת המיקום‪ .‬‬ ‫מודל ההחלטה הסדרתית )בתוך המודל האופטימלי(תפיסת התהליך של קבלת החלטות כתהליך למידה‪ .‬נוכל לבצע זאת אם נפסח על דרישת המודל הרציונלי לבדוק‬ ‫כל חלופה לעומק ובמקום זה‪:‬נזהה תחילה מספר רב של חלופות‪ .‬העמדה קובעת את‬ ‫עליונותו של כל שחקן כאשר הוא מתחיל לשחק במשחקים השונים‪ .‬מיקוח וממכר ולא טכניקה זו או אחרת לפתרון בעיות‪.‬מניפולציה ושליטה על מידע ועל צינורות מידע ועוד(‬ ‫מודל הסריקה המעורבת יוצרו היה עציוני ‪ .‬נערוך סינון ראשוני שלהן שיתבסס על שיקולים‬ ‫כגון‪:‬סיכוייה של החלופה להתקבל על דעת הדרג הפוליטי‪ .‬מערכת יחסים פוליטית בין שחקנים‪ -‬פעולות נסתרות‬ ‫או גלויות שבאמצעותן מחזק השחקן את עוצמתו והשפעתו על תהליכי קבלת ההחלטות ) מיקוח‪ .‬הביורוקרטיה מציבה לדמוקרטיה דילמה" לדמוקרטיה דרושה ביורוקרטיה חזקה‬ ‫ועצמאית )ע"מ למנוע שחיתות וכד' ( אלא שביורוקרטיה חזקה מחזקת את שלטון המדינה וגוררת שחיקה בחירות‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה מצידה מציבה לביורוקרטיה דרישות סותרות ועמומות‪ ..‬מו"מ‪ .‬מבנה היררכי לשיטה סינון ועיבוד נתונים‪ .‬קואליציות‪ .‬הסתרת סדר יום‪ .

‬חלוקת עבודה מוגדרת‪ ..‬‬ ‫טפסים‪ .‬מצד אחד אין חולקים על החשיבות של שירות מדינה מקצועי הרואה עצמו כפוך לשיקולים‬ ‫אןניברסלים וחסין מפני התערבות מפלה של גורמים ביורוקרטים‪ .(1864-1920‬סוציולוג פרוסי ‪ .‬כך מקוים לשמר את היתרון המקצועי שלה ויחד עם זאת להקהות את תחושת הניכור של האזרח ואת‬ ‫נטיית הפקידים לפעול בשרירות לב‪ .‬במאות ה‪ 19-20-‬חל גידול עצום בביוקרטיה‪ .‬אלא שמהצד האחר גם אין מחלוקת על העיקרון‬ ‫הדמוקרטי בדבר עליונות הדרג הפוליטי על האחריות הציבורית והמיניסטריאלית של אותו דרג שנבחר כדי לממש מצע‬ ‫רעיוני מפלגתי מסוים‪.‬הנחות‪ -‬הביורוקרטיה היא‬ ‫"ארגון יודע" – ארגון המצויד בידע דרוש לו למילוי תפקידיו‪ .‬מערכת נהלים‪ .‬הנחות סמויות‪ : :‬נושא המשרה הוא גם המומחה‪ .‬זהו מודל של הפרדת כוחות המבקש להנות משני עולמות באמצעות תיחומם‪ .‬סביבה‬ .‬משטר של פקידות הרואה רק את החוקה הכתובה והנוהגת בדקדקנות לפי‬ ‫נוהל המשרד הרשמי‪ .‬מודל זה מציע להפוך את הביורוקרטיה לייצוגית ופתוחה יותר‬ ‫להשפעת האזרח‪ .‬והסבך שיצרו‬ ‫ניגודי האינטרסים בחברה‪ .‬כלל העובדים במגזר הציבורי בארה"ב ובישראל ‪ 25%‬מכוח‬ ‫העבודה‪ .‬קשיי השליטה הכרוכים בכך‪ .‬במאה ה‪ 20 -‬הואץ תהליך הביורוקרטיזציה בשל ריבוי תפקידי השלטון‪ .‬מודל מקצועי‪ :‬מציע הפרדה ועצמאות ‪ .‬כמו כן אין לדרג הפוליטי כל‬ ‫צורך באיוש משרות מפתח במנהלים הקרובים לו בהשקפת עולם ואם הוא בוחר לעשות כן יש מקום לחשוד בקיומם של‬ ‫שיקולים לא ענייניים‪.‬הדמוקרטיה זקוקה לביורוקרטיה לא‬ ‫רק בשל יעילותה אלא גם בשל יומרתה למקצועיות ואוניברסליות‪ .‬החלוקה הדיכוטומית‬ ‫היא בלתי אפשרית ועל כן אין בה כדי לפתור את המתח בין ביורוקרטיה לדמוקרטיה‪.‬דרישות ותפוקות וחזרה‬ ‫הדגם הוובריאני על ידי מקס וובר )‪ .‬סחבת משרדית‪ .‬הפסול עפ"י זמיר הוא המשקל של ההתייחסות לשייכות מפלגתית‪ .‬מודל שיתופי‪:‬גורס הרחבת ההזדמנויות לשיתוף אז' בתהליכים מנהלים ולעודדם‬ ‫להשתתף כשוווים בתהליכי ההיוועצות התכנון והבה"ח‪ .‬שלון באמצעות פקידים‪ :‬מינהל ציבורי‪.‬מאפיינים תיאוריים ‪ :‬דרי‪ :‬מציג ‪ 5‬מאפיינים מרכזיים לתיאור הביוקרטיה‪ :‬מאפיין‬ ‫מרכזי‪ -‬קיומה של מערכת שליטה המבוססת על כללים רציונליים‪ .‬‬ ‫מהו מינוי פוליטי כשר ? מן הראוי לפסול אדם הממלא תפקיד בשירות הציבורי בשל השתייכותו למפלגה כלשהי או בשל‬ ‫קיומה של "זיקה פוליטית" ‪ .‬גישה אל‪-‬אישית‪ .‬‬ ‫הארגון ‪ .‬ביורוקרטיה ‪-‬‬ ‫ביורו = משרד‬ ‫קרטיה = שלטון ‪ -‬ביוקרטיה היא סוג מסוים‬ ‫של ארגון פורמלי ‪ .‬‬ ‫הביורוקרטיה ברח' המודרנית מצטיינת במקצועיות אך לזו מתלויים שמרנות ופסימיזם מקצועי‪.‬מביוקרטיה לתקציבים ‪.‬ניהול חשבונות אלבראו )‪ :(.‬ארגון‪-‬‬ ‫מאמץ מתואם להשגת יעדים משותפים ‪ ..‬החברה המודרני בלאו )‪ : (1965‬התמחות‪ :‬מדרג סמכויות‪ .‬שאלת המינויים הפוליטיים מבטאת בצורה הברורה ביותר את המתח שבין דמוקרטיה‬ ‫לביורוקרטיה שכן כל שינוי במדינית האיוש של משרות בשירות המדינה משפיע על מאזן העוצמה שבין הדרג הפוליטי‬ ‫הנבחר לבין הדרג המקצועי‪ .‬אך לא כל ארגון הוא ארגון ביוקרטי ‪ .‬מודל זה גורס כי ביורוקרטים נוהגים כשחקנים פוליטיים לכל דבר הם שואפים לקדם יעדים משל עצמם‬ ‫ולהגן על תוכנות הקרובות ללבם ‪ .‫בין פוליטיקה למינהל‪ .‬שואב את תפיסתו‬ ‫מתורת המדינה של שעל פיה פקידי השירות הציבורי מהווים מרכיב מכריע של החב' האז' ומספקים את חוליית הקישור בין‬ ‫אינטרסים פרטיקולריים לשל הפרט לאינטרסים האוניברסלים של החברה‪ .‬דרישות ותפוקות וחזרה וכן מחברה לתקציבים ‪.‬‬ ‫הביורוקרטיה במדינה המודרנית‪ :‬הביוקרטיה כפי שהיא מוכרת לנו היא תוצר של המאה ה‪ 19-‬על רקע המהפכה‬ ‫התעשייתית‪ .‬המודל המקצועי מסתייג מעליונות הדרג הפוליטי‬ ‫שהיא אבן יסוד לש משטר דמוקרטי‪.‬כללים רציונליים‪ -‬ובר‪ :‬כללים שההקפדה על שמירתם תאפשר‬ ‫לארגון להשיג את יעדי‪ ..‬דאונס )‪(1967‬‬ ‫הביורוקרטיה היא "משרדאות" )‪ (BUREEAU-NESS‬שמאפייניה‪ :‬גדולה ‪ -‬בד"כ הבכירים מכירים פחות ממחצית הסגל‬ ‫הזוטר והבינוני רוב העובדים מועסקים במשרה מלאה ועיקרית ותלויים בארגון לפרנסתם מינוי וקידום על בסיס כישורים‬ ‫תפוקת הארגון אינה נמדדת בכסף‪.‬קרטייה‪:‬שלטון פקידים‪.1970‬ארגון רציונלי‪ :‬אי יעילות של ארגון‪ .‬‬ ‫מודל פלורליסטי‪ :‬במסגרתו מתקהה החשש מפני ביורוקרטיה חזקה שכן זו נתפסת‬ ‫כשחקן לגיטימי‪ .‬‬ ‫הפרדיגמה הביורוקרטית‪ -‬הדגם הביוקרטי הגדרות פרדיגמה‪ -‬אב טיפוס ובהקשר המדעי – תבנית מושגית‪ .‬נהלים וכללי התנהגות מוגדרים‪.‬נחשב לאבי חקר הביוקרטיה‪ .

‬המשכיות הארגון‪ -‬ארגון אל כאמצעי אלא‬ ‫כתכלית בפני עצמו‪ .‬משימות פשוטות‪ .1‬חלוקת עבודה‬ ‫המבוססת על התמחות תפקודית‪ .‬‬ ‫מכוונות תכנונית‪ .‬משימה‪-‬מתעלמים מהאדם‬ ‫הנזקק‪ .‬מדכא יזמה‪.‬בלא ארגון המאגד בתוכו את כל מאפייני‬ ‫הביורוקרטיה אי אפשר לעמוד במשימותיה של החברה המודרנית‪.‬דרי‪ :‬הביורוקרטיה מבצעת משימות מקיפות ומורכבות‪ ..‬שחיתות ‪ .‬גיוס וקידום לגופו של עיניין‪ .‬‬ ‫הסתמכות על ידע ואחריות‪-‬בעיה בהתאמת הארגון לנסיבות החדשות‪.‬כללים חוקיים וראציונליים‪ .‬מורגן מוסיף‪ :‬סדירות אמינות ויעילות‪ .‬עובדים גם בחלטורות‪ .‬המשכיות שיקול דעת‪ .‬הפירמידה הפיטרית‪ :‬מערכות מתחילות בממדים קטנים‬ ‫ותופחות כדי לכבוש את כל זמננו ומרחבנו‪.‬מחסור בכ"א‪ .‬ושם "יתקצע( ויגרום את הנזק הגדול ביותר‪ .‬תקופת הדקולוניזציה מוכיחה כי המודל של ובר אינו אוניברסלי‪-‬‬ ‫רוברט פריד ‪ -‬ביוקרטיה עשירה‪ -‬רציונליות‪ .‬התמחות וכישורים נמוכים‪ .‬חלק מסקטור ציבורי גדול‪ .‬על אף‬ ‫התנגדות‪.‫יציבה‪ .‬קביעות‪.‬ניצגי ציבור המכהנים בתפקידים‬ .‬מערכת ביקורת חיצונית‪.‬הכשרה גבוהה והתמחות‪ .‬ידע‪ .‬שכר ירוד‪ .‬ציוד יקר ומתוחכם‪ .‬הגברת השימוש בתיוג קטגוריזציה‬ ‫כאמצעי בקבלת החלטות‪.‬טכנולוגיית שליטה המבוססת על ידע –‬ ‫הפתרון העיקרי למשבר השליטה שפקד את המדינות המפותחות עקב המהפכה התעשייתית‪ .‬מניעת תגמולים או עונש )‪ (1965BLAU‬מקורות העצמה של הביורוקרטיה )רורקה ‪ (1976‬התמחות ‪ .‬סלזניק‪:‬‬ ‫האצלת סמכויות בארגון הבירוקרטי מתוך ניסיון להתייעל – יוצרת דרג ביניים בעל‬ ‫אינטרסים מחלקתיים שונים ואחרים‪ .‬‬ ‫מקורות העצמה של הביורוקרטיה עצמה היא יכולת של בני אדם או של קבוצות לכפות את רצונם על אחרים‪ .‬מאפיינים ‪ .3‬מערכת מקיפה של כללים המפרטים את חובות‬ ‫העובדים וזכויותיהם‪ .‬קביעות‪-‬מחפה על‬ ‫עובדים עצלים‪ .‬אחידות‪ .‬מערכת כללים פורמליים‪ -‬מונעת היווצרות רוח צוות‪ .1‬דגם של ארגון שנועד לבצע מטלות מקיפות‪ .‬והולך וגדל הפער בין יעדי הארגון ליעדים מחלקתיים‪ .‬‬ ‫חוקיות‬ ‫מוסדות הפיקוח על הביורוקרטיה‪ -‬פיקוח על טיב התפקוד‬ ‫< פיקוח בשם הדמוקרטיה < פיקוח בשם שלטון החוק =‬ ‫הפיקוח על טיב התפקוד‪ -‬פיקוח פורמלי‪ .‬מדרג של סמכות מוגדר היטב ‪ .‬חוק פרקינסון= "העבודה מתרחבת כדי פרק הזמן שהוקצה להשלמתה"‪ .‬מערכת ביקורת פנימית‪.‬הגינות‪ .‬גישה אל אישית ‪-‬הגברת השימוש בתיוג בקב"ה‪ .‬‬ ‫היתרונות" דיוק ‪ .‬החוק הפיטרי= )לורנס פיטר(‪ :‬אדם מתקדם בתפקידו עד לתפקיד‬ ‫שהוא גרוע בביצועו ושם הוא נתקע כל פקיד מקודם במהלך עבודתו עד לאותו תפקיד בו יוכיח את דרגת אי –הכשירות‬ ‫הגבוהה ביותר‪) .4.‬ביוקרטיה ענייה‪ -‬אי ראציונליות‪ .‬גולדנר‪ :‬היווצרותם של כללים‬ ‫יוצרת מראית עין של שוויון בין ההנהלה והעובדים אך מפתחת בינוניות הגורמת להנהלה להפעיל עוצמה פיקוחית ביחס‬ ‫הפוך לשוויון על פי נהלים‪ .‬חוסר יעילות‪ .2 .‬יציבות‪ .‬מבוך סמכויות‪.‬ציוד ישן ודל‪ .‬יעילות‪.‬חלוקת עבודה אי רציונלית‪ .‬העדר משוב‪ .‬עודף בכ"א שיקולים‬ ‫זרים בקידום וגיוס‪ .‬משמעת היררכית‪ .3 .‬‬ ‫תפקודיה השליליים של הביורוקרטיה התמקדות בחלקי משימה‪-‬התמחות בלי ראיה כוללת ‪ .‬העובדים‬ ‫בארגונים ביורוקרטים מפנימים את כללי הארגון ואה הופכים למטרות רצויות כשלעצמן‪ .‬‬ ‫עובדים במשרה מלאה‪ .‬חוסר‬ ‫משמעת‪ .‬חלק‬ ‫מסקטור ציבורי קטן‪ .‬אי סדר‪ .‬‬ ‫יתרונות הביורוקרטיה ‪ .‬פקידים "מייצרים" עבודה זה לזה‪ .‬פורמליזם ושרירות בהחלטות‪ .‬חיסכון‪.‬מהירות בהירות‪ .4 .‬משמרת בינוניות‪ .‬חלוקת‬ ‫העבודה המעודדת התמחות מאפשרת גיוס מומחים וצבירת ידע ומידע‪ .5.‬הקביעות מבטיחה את המשכיות הטיפול ואת‬ ‫צבירת הידע במשרד‪ ..2 .‬שכר הוגן‪ .‬חלוקת עבודה רציונלית‪ .‬מורטון‪ :‬צמצום ביחסים אישיים והרחבת יחסים תפקידים – ביטול תפיסת האדם כפרט‪.‬מערכת נהלים לטיפול במצבי עבודה שונים ‪ .‬החלטות שגרתיות )מתוכנתות( ייעוד ‪.2.‬חלוקת עבודה ‪" -‬ראש קטן" ובריחה מאחריות‪ .5 .‬כלומר אין קשר בין‬ ‫העבודה הנדרשת לבין כח האדם שהוקצה לביצועה‪ .‬מכוונות למשוב‪ .‬שתי אקסיומות בבסיס ה"חוק פרקינסון"‪ :‬כל פקיד מעוניין להרבות את‬ ‫מספר הכפופים לו‪ .‬באמצעות‬ ‫חלוקת עבודה ותיאום שיטתי של עבודת פרטים רבים )ר' מאפיינים להלן(‪ .1‬ובר‪ :‬רואה בשיטת הארגון הביורוקרטית מכונה ואת שיטות הארגון האחרות כעבודה ידנית‪.‬אל‪-‬אישיות ביחסים הבין אישיים בארגון ‪ .6‬בחירת‬ ‫עובדים וקידומם על יסוד כושרם‪.‬בזבוז‪ .

4‬לקראת דגם ארגוני חדש‪ -‬הדגם האחר‪-‬ביוקרטי* רפורמה ממעלה ראשונה‪ :‬כל מה שעושים כל עוד השלד‬ ‫נשמר כמו שיפוץ כל שיפוץ העיקר שהשלד נשאר‪ *.‬ריבוי המשימות שהממשל ומורכבותן‬ ‫הכבידו את הנטל הכלכלי על החברה ואת עומס העבודה על הביורוקרטיה‪ .‬מייסדים‪ :‬דמינג )חוקר(הדגשים‪ :‬איכות‪ .‬‬ ‫‪ 14‬עקרונות שתבע אותם דמינג‪:‬השיפור המתמיד הוא יעד עליון‪ .‬שיפור נתמיד של הליכי התכנון והיישום‪ .‬לריכוז העוצמה ולפגיעה בערכי הדמוקרטיה‪ .‬רפורמות העבר הביאו להחמרת הבעיות הקשיחו נהלים ‪ ..‬אל תצהיר מבלי לקיים‪ .2 .‬‬ ‫*אחריות ציבורית‪ -‬חובת‬ ‫הנשיאה באחריות ‪ /‬דיווח עלפי מישהו‪ .7 ..‬פיקוח פורמלי‪ .2 .‬שקיפות ואחריות ציבורית ‪.3 .‬ביזור במקום הריכוזיות בפרדיגמה הביורוקרטית‪ .20 -‬בעקבות ההצלחה של יפן בעסקים(‪ .‬השגת איכות אינה תלוית‬ ‫ביקורת‪ .4 .‬הסביבה הבירוקרטית נעשתה צפופה‪ .‬רפורמה ממעלה שניה‪ :‬זה הדגם הפוסט ביורוקרטי ))דגם לאחר‬ ‫הביורוקרטי( להרוס ולבנות מחדש ‪ .‬‬ ‫היה מנהיג ושמש דוגמא‪ .‬מסד הדרכה וחינוך‪ .‬בדגם הלאחר ביורוקרטי מציבים מדדי הצלחה ומדידת מדדי ההצלחה נעשית ע"פ‬ ‫מדדי ביצוע‪/‬הצלחה‪.‬פישוט הליכים‪ .‬‬ ‫קבלני משנה‪ .‬רבים מהפרויקטים ומהשירותים הציבוריים‬ ‫מיועדים לקבוצות אינטרס מסוימת‪.‬הטכנולוגיה‬ ‫החדשה בתקשורת והנגישות הישירה של הציבור למידע פגמו בעצמה זו וחשפו את מעשי הפקידים לסיקור תקשורתי נמרץ‪.‬לקוחות‪ .‬יצירת סיבה תחרותית‪ .‬לדוגמא‪" :‬איזו" זה מדד איכות‪ . .M‬‬ ‫‪-‬גישה חדשה שהתפתחה לקראת סוף שנות ה‪ 80 -‬שח‬ ‫המאה ה‪) .‬איסוף נתונים וניתוחם‪.‬הביאו ליתר סרבול‪ .‬בשם שלטון החוק‪:‬ערכת בתי‬ ‫המשפט ‪ .‬יישום‬ ‫הגישה דורש שינוי ערכי בארגונים בחמישה תחומים עיקריים‪:‬יחס הארגון ללקוחותיו‪/.‬במקום להטיל משימות על גופים קיימים הוקמו גופים‬ ‫חדשים‪ .6 .‬מוצר ושירות בהתחשב גם באיכות‪ .‬רמת המעורבות של העובדים‬ ‫בארגון‪/.‬תפיסה כלכלית ככל שסקטור‬ ‫ציבורי גדול יותר הוא פחות יעיל‪.‬ואי יכולתם לאכוף אמצעי בקרה‪.1 :‬גודלו וחוסר יעילותו של הסקטור הציבורי‬ ‫והשפעתו על הצמיחה הכלכלית של המדינות ועל כושר התחרות שלהן בשוק הבינלאומי‪ .‬התוצאה – תלות בין הגופים‪ .‬קבע יעדים גם על‬ ‫בסיס איכות‪ .‬העלויות של השירותים הציבוריים ממשיכות‬ ‫להאמיר עקב העדר מגבלות על הביקוש‪ .‬רפורמות ממעלה ראשונה‪.‬כפילויות ובעיות תיאום‪ -‬ניפוח של הסקטור הציבורי מכל מיני סיבות‪.(..‬‬ ‫יח' ‪.‬מיקוד‬ ‫באיכות‪.‬הרחק את הפחד מהאגון‪ ..1‬הבחנה חדשה בין התחום הציבורי לפרטי – צמצום הסקטור הציבורי‪ :‬ביטול משימות‪ .‬אין להשלים עם תקלות‪ .‬הממשלה ‪.Q.‬מיקוד באזרח – הגברת הקשב לאזרח ולצרכיו‪.‬סיבות לשינוי הדגם הבירוקרטי‪ .‬הסר מחיצות ועודד שיתוף‪ .3 .‬הדגם הביורוקרטי‪ :‬מי שקובע על אינטרס הציבורי זה הפקידות הדגם‬ ‫האחר ביורוקרטי‪ :‬זה מה טוב לך‪ .‬מונופולים ממשלתיים ואי סימטריה במידע אפילו‬ ‫בין מנהלים והעובדים שלהם‪.‬פיקוח לא פורמלי‪ :‬אמצעי התקשורת בשם‬ ‫הדמוקרטיה‪:‬הפרלמנט‪ .‬לא בהכרח מתאים(‪.‬מערכת הייעוץ המשפטי‪ .‬האינטרס הציבורי‪.‬שיפור מתמיד‪.‬מסד הדרכת עובדים אגב ביצוע‪.‬קיצור תורים‪ .‬צריך להכיר שיטות ניהול‪ .‬‬ ‫מאפייני הדגם האחר ביורוקרטי‪ :‬הדגם מהווה רפורמה מהמעלה השניה ונשען על מערכת מושגם חליפית לזו של‬ ‫הפרדיגמה הביורוקרטית ‪.8‬בקרב הבוחרים שורר חוסר שביעות רצון המלווה בניכור ובציניות בכל הקשור לביצועי המגזר הציבורי‪.‬רכוש‪ .‬האצלת‬ ‫אחריות וסמכות מיח' המטה למשרדים ולרשויות‪.‬ניהול עסקי לא בהכרח טוב‪ .‬פעם בתקופת המערך הקיבוצים והמושבים היו למעלה בהחלפת השלטון הדתיים עלו‬ ‫למעלה והיום שניהם למטה‪.‬ניצבות שירות המדינה‪.‬ליתר‬ ‫שררה‪ .6 .‬שלילית שביעות הרצון העצמי‪.‬רשויות נבחרות )הכנסת‪ .‬פיקוח לא פורמלי‪ .5 .‬רתום את כלל העובדים למימוש הגישה‪) .‬מיקוד בתוצאות במקום בתשומות‪.7 .‬חסל גורמים המונעים גאווה מהעובדים ‪ .‬‬ .‬ייעול הבירוקרטיה ע"י קביעת מדדי הצלחה‪ .‬מועצת העירייה(‪ .‫שונים בביורוקרטיה‪ .‬‬ ‫גישות ניהול מהסקטור העסקי‪ -‬ניהול איכות כוללת ‪T./‬גיוס משאבי הארגון לתמיכה באיכות‪/.4 .‬‬ ‫‪.‬אמצעי התקשורת‪ .‬במקום לשרת את האינטרס הציבורי הכללי‪ .‬הפרטה‪.‬‬ ‫)*שקיפות‪ -‬הכל צריך להיות פתוח גלוי כמו תקנות ‪/‬בעבר לא היו גלויות‪ /‬המידע חשוף יותר‪.5 .‬העתקת שיטות ניהול מהסקטור‬ ‫העסקי‪) .‬למה‬ ‫הלקוח לא הופך להיות מנכ"ל תמיד צריך להמשיך לשפר אפילו אם הגעת לרמת שביעות רצון לשאוף להגיע ליותר(‪.

‫גישות העיצוב מחדש )‪ -Reengineering) BPR‬חיפוש אחר פריצת דרך‪ ,‬שיפור באמצעות שינוי ולא שינוי באמצעות‬
‫שיפור ‪,‬הריסת הקיים ובנייה מחדש‪ -‬הצלנו את העסק אבל הרסנו את החברה‪ .‬הגישה נלדה בשנות ה‪ 90 -‬של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 20‬מייסד ‪ :‬מיכאל המר דגשים ‪ :‬תוצאות‪ ,‬לקוחות‪ ,‬חשיבות לתהליכים‪ ,‬ארגון נטל מחיצות‪.‬מוטו‪ :‬פריצת דרך‪ :‬נטישת‬
‫התהליכים הקיימים והחלפתם בתהליכים חדשים לגמרי‪.‬סדר עדיפויות לחלוקת עבודה‪ :‬צורכי הלקוח‪ ,‬התהליך ואח"כ פועלים‬
‫מנק' זו לאחור * עיצוב מחדש‪ -‬לקחת את הארגון ולעצב מחדש כמו חברת "דל" מחשבים‪ .‬יש שיתוף פעולה בין הארגון‬
‫לקוחות וספקים מידי בהזמנה מהמחשב שלי למחשב של הספק‪ .‬חוסך המון עליות של מלאי מאחר ורק ע"פ המנה האישית‬
‫של הלקוח הייתה מתבצעת ההזמנה‪ * .‬לשבור מחיצות‪ -‬ריכוז‪ ,‬פקיד אחד יעשה את כל הפעולות במקום לרוץ מפקיד‬
‫לפקיד שכל אחד מבצע פעולה‪.‬יתרונות‪ /‬חסרונות‪ :‬יתרונות‪ :‬לעיתים דרוש שינוי מהשורש כדי להציל את הארגוןחסרונות‪:‬‬
‫אי ודאות גדולה לגבי התוצאות‪ ,‬המתבטאת בפער גדול בין תכנון לביצוע‪ ,‬ועלולה להביא לקריסה של העסק‪ .‬הדגם האחר‬
‫ביוקרטי‪ -‬מה לא עבד? גודלו וחוסר יעילותו של הסקטור הציבורי‪ -‬השפעות שליליות על הצמיחה הכלכלית במדינה‪.‬‬
‫רפורמות העבר החריפו את הבעיות‪ ,‬הקשיחו נהלים‪ ,‬סירבול‪ ,‬שררה וריכוז עוצמה‪ .‬המשימות התרבו‪ ,‬המורכבות גברה‪,‬‬
‫הנטל כבד‪ ,‬העלויות של השירותים הציבוריים מאמירות והאיכות יורדת‪ .‬הפרוייקטים הציבוריים משרתים בעיקר קב' אינטרס‪.‬‬
‫המינהל הביוקרטי רק צומח והתלות בין הגופים השונים גדלה‪ ,‬נוצרת כפילות בתפקידים ועולות בעיות תיאום‪ .‬הטכנולוגיה‬
‫חושפת מידע בפני הציבור‪ -‬ומחדדת את הביקורת כלפי פקידי המינהל‪ .‬הביצועים של המגזר הציבורי אינם לשביעות רצונו‬
‫של הבוחר‪ .‬דו"ח ארגון ‪ -OECD‬יותר התמקדות ביעילות ובאיכות התוצאה‪ ,‬שינוי מבנים ריכוזים לסביבות ניהול מבוזרות‪,‬‬
‫התמקדות ביעול השירותים הציבוריים באמצעות יצירת סביבה תחרותית‪ ,‬הגברת היכולת האסטרטגית של גופי מטה‬
‫מרכזיים‪ .‬הדגם האחר ביוקרטי מציג‪ -‬הצרכן=מרכז‪.‬‬
‫הרפורמות בעולם הרפורמה הבריטית‪ - 1854:‬ממשלת בריטניה מאמצת את דו"ח נורתקוט – טרווליאן‪- .‬דו"ח על ניהול‬
‫המושבות של הודו שיושם במלואו רק לאחר ‪ 70‬שנה‪ ..‬עיקר המלצותיו‪ .1 :‬גיוס כ"א באמצעות מבחנים תחרותיים‪.2 ,‬‬
‫חלוקה עבודה אינטלקטואלית‪ /‬פיסית‪ .3,‬קידום עובדים על פי כישורים לא רק ותק‪.4 ,‬שירות מדינה אחיד – מבנה ארגוני של‬
‫משרד ממשלתי אחד זהה למשרד ממשלתי אחר חלוקת תפקידים‪/‬סמכויות‪ - 1968.‬דו"ח פולטון הבעיות‪.1 :‬חלוקת‬
‫העבודה מכבידה אינה יעילה ‪.2‬המומחים בשיות חסרים כל סמכות ואחריות ‪.3‬וויטהול מנותק מן העולם הסובב אותו‬
‫‪.4‬מדיניות הפיתוח של הסגל המקצועי לוקה בחסר‪] *.‬ממליץ לשנות את הדגם הסגור‪ [.‬המלצותיו‪.1:‬שינוי אופיו הסגור של‬
‫השירות הציבורי‪.2.‬יש לגזור את צורת הארגון ואת דרכי עבודתו מן המטלות ולא להפך‪.‬המלצות הדו"ח קיבלו ביטוי רק לאחר‬
‫‪ 20‬שנה‪] *.‬כמו מודל פח האשפה ‪ ,‬פתרונות מחפשים בעיה ולא בעיה מחפשת פתרון(‪ - 1970 .‬אדורד הית‪" ,‬ארגונו מחדש‬
‫של הממשל המרכזי" – המטרה שיפור וייעול תהליכי קב"ה‪ ,‬קביעת מדיניות והפיקוח על הביצוע‪ .‬הצעדים העיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬איחוד משרדים והקמת משרדים חדשים ‪.2‬כינון יחידה מרכזית להערכת מדיניות ותכנון ‪.3‬הפרטה‪ -‬הוצאת תפקידים‬
‫שאינם חיוניים לשלטון המרכזי מתחום פעולתם של משרדי הממשלה לגופים חיצוניים‪.‬הצעדים הראשונים יושמו‪ ,‬ההפרטה‬
‫כמעט ולא‪ - 1979.‬תקופת תאצ'ר – צמצום כח אדם ‪ ,‬מאבק בבזבוז‪ ,‬שיטות ניהול עסקיות‪ ,‬כוח האדם צומצם משמעותית )‬
‫מכ‪ 730-‬לכ‪. (580 -‬צמצום ההוצאות נעשה גם ע"י הפרטה משמעותית‪ .‬למטרת הייעול ושיפור הניהול גוייס ריינר ממקס &‬
‫ספנסר שפרש ב‪.86 -‬‬

‫‪ - 1988‬דו"ח הצעדים הבאים – איבס‪ .‬שלוש מסקנות עיקריות‪ :‬לארגן כל משרד סביב מוקד‬

‫משימת‪ ,‬לוודא שהסגל בעל כישורים וניסיון‪ ,‬שיפור מתמיד בהערכת מימון המדיניות‪.‬שלוש המלצות לפעולה‪ :‬להקים סוכנויות‬
‫ביצוע‪ ,‬לוודא שהסגל בכל משרד מיומן ומנוסה‪ ,‬למנות עובד בכיר שתפקידו לוודא שהשינויים יוצאו לפועל‪.‬‬
‫דגם סוכנויות הביצוע‪) :‬בעקבות דו"ח איבס ‪ (1988‬נקודות המוצא לדגם )הנחות(‪ :‬א‪ .‬הבחנה דיכוטומית בין עיצוב‬
‫מדיניות ליישומה )גם פקידות בכירה תהיה שותפה בצורה פורמלי( ב‪ .‬מעורבות הממשל בחיי בחברה ובמשק צריכה‬
‫להצטמצם )תפיסה כלכלית ימנית צמצום הסקטור הציבורי ‪.‬ג‪ .‬הסקטור העסקי יעיל יותר‪ .‬רצוי להעביר לו משימות ולהעתיק‬
‫גישות ניהול‪ .‬ד‪ .‬תפיסה ביזורית‪ .‬המקרים בהם מיושם הדגם‪ :‬לפני הקמת סוכנות ביצוע על המשרד לבחון שלוש חלופות‬

‫ולראות אם ניתן לבצע אחת מהן‪:‬ביטול המשימה ‪/‬הפרטה ‪/‬קבלנות משנה מאפיינים‪ :‬א‪.‬הפרדה דיכוטומית מבנית )בין עיצוב‬
‫מדיניות ליישום מדיניות לא רק רעיונית ( ב‪ .‬העברת מטלות ביצוע מהביוקרטיה לסוכנויות ג‪ .‬אוטונומיה ניהולית ) בנוגע‬
‫לניהול תקציב‪ ,‬משאבים ובעצם הכל( ד‪.‬מעבר לפעולה לפי יעדים ) המשרד מגדיר יעדים והסוכנות צריכה לבצע( ה‪.‬‬
‫אלמנטים של ניהול עסקי )תכנית העסקה‪ ,‬דו"ח שנתי‪ ,‬אמנת שירות( ו‪.‬תחום סמכויות ואחריות מוגדר וברור )בביוקרטיה יש‬
‫בעיות של ליפול בין הכסאות( ז‪ .‬יעדים ומשימות ברורים ומוגדרים אופרטיבית ח‪ .‬מסגרת מוסכמת של משאבים ט‪ .‬שקיפות‬
‫טיב הקשר בין הסוכנות למשרד הממשלתי ‪ .1‬המשרד הממשלתי מחליט על הקמת הסוכנות )בוחן הקמת וסגירת סוכנויות(‬
‫‪ .2‬המשרד הממונה על הסוכנות קובע ‪ :‬את מסגרת המדיניות‪ -‬מסמך מסגרת‪ ,‬תכנית עסקית‪ /‬מציב לסוכנים יעדים )מועצה‬
‫מייעצת( ‪ /‬מקצה לה משאבים ‪ /‬מפקח‪ /‬מבקר את פעילות הסוכנות ‪ .3‬אחריות‪ -‬לשר הממונה אחריות פרלמנטרית על‬
‫הנעשה בסוכנות ולפיכך עליה לתת דו"ח לשר על פעילותיה ‪ .4‬לסוכנויות אוטונומיה רחבה ההולכת וגדלה ככל פעולה‬
‫מקצועית‪) .‬ויתר ניתנות לקימוט‪ (.‬הגורמים להחלת הרפורמה בבריטניה‪ :.‬הגישה האידיאולוגית של תאצ'ר ‪ .1‬בזבוז וחוסר‬
‫יעילות ‪ .2‬גודל הסקטור הציבורי ‪ .3‬שיטות ניהול שלא התאימו למשימות ‪.4‬מבנה ארגוני אחיד )חוסר גמישות(‪ .5‬בירוקרטיה‬
‫ריכוזית‪ .‬דוח הצעדים הבאים ‪:‬שני יסודות עיקריים לרפורמה‪ :‬הקמת סוכנויות ביצוע והטלת מקצת מתפקידי הממשלה‬
‫המרכזית עליהן והבחנה בין תפקידים של עיצוב מדיניות והקצאת משאבים‪ ,‬לבין ביצוע המדיניות‪ .‬יתרונות הרפורמה‪:‬‬
‫‪.1‬יצירת ההבחנה בין קביעת מדיניות ליישומה ‪.2‬מעבר לניהול לפי יעדים ) אם אין יעדים לא ניתן לבחון יעילות( ‪ .3‬פתרה‬
‫את בעיית הקשיחות של המבנה המנהלי הנוקשה )בבריטניה אחיד‪ ,‬גזרת משימות לפי צרכי המבנה ולא להיפך( ‪.4‬מאפשר‬
‫ביקורת כפולה של השר ושל הפרלמנט על פעולת הסוכנות )נגזר ממאפייני השקיפות והדיווח(‪.5 .‬מאפשר אוטונומיה ניהולית‬
‫)ביזור(‪) -‬אוט' ניהולית נותנת לנו‪ :‬פרק זמן קצר בקבה"ח‪ ,‬גמישות שיקול דעת‪ ,‬הכנסת חדשנות‪ ,‬פרק זמן לנתינת מענה‪,‬‬
‫תקציבים –יתרונות הביזור ביח' ‪.6 (5‬מגדיל שקיפות ומחויבת כלפי הציבור )אמנת שירות(‪) -‬הכל חשוף וגלוי ‪ :‬התכנית‬
‫העסקית והיעדים פתוחים לעיון‪(.‬חסרונות הרפורמה‪ .1:‬קשה ליישום‪ -‬ניגוד של שתי תפיסות )הפרטה‪ /‬אחריות(‪) -‬מצד אחדד‬
‫ביזורית ז"א הפרטה ומצד שני ריכוזיות ז"א אחריות מהשר‪ ,‬עודף שליטה מביא לאיבוד שליטה‪ .‬באחריות רוצים שליטה על‬
‫מה שקורה אך מצד שני רוצים לבזר הפיתרון הוא פיזור תפקידים ויצירת מנגנוני פיקוח‪ .2 (.‬מסבך את בעיית האחריות של‬
‫השרים הממונים ‪.3‬לא חל פיחות במספר העובדים )היה אחד מיעדי הרפורמה ולא עמד בזה( ‪.4‬בעייתית ביחס לתחומי‬
‫פעולה שהם פחות מקצועיים )דברים שקשה יותר לקמט אותם בכסף‪ :‬חינוך ובשיווק את פילוח השוק לעומת ניתחי שוק‬
‫ושיעורי גדילה שכן אפשר( ‪.5‬אין אוטונומיה ממשית ) השר נכנס ומתערב בניהול סוכנויות הביצוע(‪ .6‬מפרידה בין שיקולי‬
‫ביצוע לעיצוב מדיניות כאשר שיקולים אלה הם מרכיב חיוני בעיצובה‪).‬יח' ‪ (1‬פשרה בין אידיאולוגיית ההפרטה )שמרנים(‬
‫ובין תפיסת האחריות החברתית )לייבור(‪ -‬הגדרת מטרות ויעדים ליחידה‪ ,‬העברת סמכות ואחריות לסוכנות הביצוע‪ ,‬פיקוח‬
‫מלא על הסוכנות ואחריות על השגת היעדים‪ -‬בידי המשרד הממשלתי‪ ,‬עיצוב מבנה ארגוני‪ -‬בהתאם למשימות‪ ,‬לכל סוכנות‪-‬‬
‫מסמך מסגרת‪ ,‬תכנית עסקית‪ ,‬מועצה מייעצת‪ ,‬דוח שנתי‪ ,‬אמנת שירות‪.‬‬
‫רפורמה באוסטרליה פיתוח ועידוד ההיענות לציבור‪ ,‬ייעול המינהל וביסוסו על הגינות ויושר בחלוקת המשאבים‪ ,‬טיפוח הסגל‬
‫ויצירת הזדמנויות שוות לתעסוקה‪ ,‬שרים יכוונו את המשרדים‪ ,‬פקידים יגלו הענות ליזמות הממשלה‪ ,‬יוענקו סמכויות לניהול‬
‫משאבים בגמישות‪ ,‬התמקדות בתוצאות ובאחריות להן‪ ,‬פיתוח תפיסה אסטרטגית למדיניות ציבורית‪ ,‬בכל תכנית‪ -‬צרכי‬
‫הלקוח במרכז‪ ,‬פתיחת מסלולי קידום לסגל המנהלי על בסיס שיקולים ענייניים‪.‬‬
‫רפורמה בניו זילנד להפריט ככל הניתן‪ ,‬ניתוק יחידות מהמינהל ליחידות "כתר" ‪,‬מיקוד המטה בייעוץ ןהתוויית מדיניות‪ ,‬ביזור‬
‫סמכויות מלאות לניהול‪ ,‬החדרת תודעה עסקית ליחידות המינהל‪ ,‬צמצום המועסקים במינהל הציבורי ב‪ 50%-‬תוך ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫הרפורמה בארה"ב – בעיות הביוקרטיה ‪- 1980‬קרול וייס הגדירה את בעיות הביוקרטיה ‪ :‬התערערות אמון הציבור‬
‫בממשל‪ .‬התנגדות ציבורית גוברת לגידול המתמיד בחלקו של הממשל בתוצר הלאומי גולמי שהגיע עד ‪ . 40%‬ריבוי סוכנויות‬
‫הממשל והתלות ההדדית בינהן המשבשים ביצוע תכניות חדשות‪ .‬מורכבות המשימות המוטלות על זרועות הממשל ואי‬

‫הודאות הרבה הכרוכה בהן‪ .‬שחיקה ברמון הציבור במומחיות הביוקרטים‪ .‬ריבוי ארגונים המייצרים קבוצות של אינטרס‬
‫בודד‪ ,‬זה או אחר‪ ,‬המכביד על עיצוב המדיניות‪ .‬המצאה מחדש של הממשל תפיסה חדשה בדבר דרך פעולות הממשל‬
‫שהתפתחה בתקופתם של ביל קלינטון ואל גור מועמדי המפלגה הדמוקרטית‪ -1992 .‬עקרונות הרפורמה של גור ‪ .1‬צמצום‬
‫הוצאות לא חיוניות‪ -‬ויתור על מונופולים ועמידה בתחרות‪ .2 .‬שירות לקוחות ‪ .3‬האצלת סמכויות לעובדים ‪ .4‬סיוע לקהילות‬
‫לפתור את בעיותיהן הייחודיות ‪ .5‬טיפוח מצויינות שינוי בתפיסה האמריקנית‪ -‬שליחות‪ ,‬יזמות‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬היגוי שירותים‪,‬‬
‫האצלת סמכויות‪ ,‬תקציבים המבוססים על הוצאות‪ ,‬פתרונות שוק‪ ,‬מדידת שביעות רצון של לקוחות‪ ,‬אחריות לתוצאורעיון‬
‫מרכזי בהמצאה‪ -‬שינוי בתפיסת האחריות‪ ,‬מאחריות לקיום נהלים לאחריות להשגת תוצאות אסטרטגיה בת ‪ 6‬שלבים‪.1:‬‬
‫לייעל את התקצוב‪ ,‬כדי לסלק מעל דרכם של המנהלים מגבלות הגוזלות מזמנם )כופות עליהם לבזבז כסף(‪ .2 .‬לבזר את‬
‫מדיניות הסגל‪ ,‬לתת למנהלים את הכלים הנחוצים לניהול יעיל‪ ,‬את הסמכות לשכור עובדים‪ ,‬לקדמם‪ ,‬לתגמלם‪ ,‬לפתרם‪.‬‬
‫‪.3‬לייעל את הרכישות הממשלתיות שבזבוז רב כרוך בהן ) ‪ 200‬מיליארד דולר בשנה( ‪ .4‬שינוי מוקד תשומת הלב מהענות‬
‫מי שהפרו ‪.5‬להנחות את השלטון המקומי להקדיש יותר זמן ומאמץ לענות על צורכי הציבור ופחות זמן למעשי לוליינות‬
‫בירוקרטיה ‪.‬‬
‫רפורמות בישראל‪ :‬מאפייני המינהל הציבורי בישראל ריכוז המלצות ועדת קוברסקי – התפרסם בסוף שנת ‪,1989‬‬
‫הועדה היחידה מקום המדינה שעסקה בשירות הציבורי בכללותו‪ ,‬המסקנה העיקרית‪ :‬מצבו של המינהל הציבורי בישראל‬
‫מחייב רפורמה מיידית בתחומים רבים‪ ,‬יש חמנות אחראי חיצוני למערכת שיהיה אחראי על הרפורמה‪ .‬חוק מאה המיזמים‪-‬‬
‫ניסיון ישראלי לצמצם את הביוקרטיה ‪ -1.1989‬ניסיון לקצר את הבירוקרטיה‪ .‬המטרה‪ :‬צמצום האבטלה ‪.2‬הממשלה היא‬
‫ממשלת אחדות לאומית )המפלגות הגדולות והדתיות( ‪ .3‬היריבות בין המפלגות נמשכה והתוצאה‪ -‬נטרול ברוב תחומי‬
‫המדיניות ‪.4‬יוזם הרעיון‪ :‬שר האוצר דאז‪ ,‬שמעון פרס‪ .5 .‬עיקר הרעיון‪ :‬זירוז הצמיחה בעזרת "תכנית לקיצור הביוקרטיה"‪-‬‬
‫קיצור הליכי טיפול בהשקעות וקידום מיזמים )פרוייקטים( בסיוע צווי חירום‪ ,‬שיתגברו על המכשולים הביוקרטיים‪.6 .‬הצעת‬
‫חוק עולה עקב ביקורת על תפקוד הביוקרטיה במישור המיקרו *הביקורת )יחזקאל דרור( ‪ :‬הענקת כלי ביקורת ואכיפה‬
‫יעילים יותר לממשלה מבורכים‪ ,‬רק אם יהיה גם שיפור בתהליך עיצוב המדיניות‪ .‬כלומר אם המדיניות תבוסס על הערכת‬
‫מצב )לצמצם אי הודאות( ועל יעדים שנגזרו ממדיניות כוללת )כדי לאפשר הערכת צעדי מדיניות מוגדרים על יסוד‬
‫קריטריונים ברורים(‪ .‬בהיעדר הערכת מצב ומדיניות כוללת עלול שכרה של היעילות להיות בהפסדה‪ -‬ביצוע נחרץ של‬
‫מדיניות לא טובה גורם יותר נזק‪* .‬ההצעה נפלה בגין שיקולים פוליטיים ובשל קשיים מבניים‪.‬‬
‫ועדת קוברוסקי‪- 1986 -‬ועדה ציבורית‪ -‬מקצועית לבדיקה כוללת של שירות המדינה וגופים הנתמכים מתקציב המדינה‪:‬‬
‫בראשות חיים קוברסקי‪ ,‬וממלא מקומו פרופ' יחזקאל דרור‪ ,‬הדוח היסודי ביותר על שירות המדינה שהוגש מעולם‪ ,‬נקודת‬
‫המוצא‪ :‬ההכרה בצורך ברפורמה מקיפה שכן שינויים קטנים אין בהם להביא את התוצאה הנדרשת‪ , .‬דוח הועדה שהוגש‬
‫לאחר ‪ 3‬שנים ב‪ 1989-‬כלל שלושה חלקים מרכזיים‪:‬נושאים עקרוניים כוללים‪ /‬קידום טיב סגל העובדים ‪ /‬שיפור הניהול‬
‫המלצות הועדה‪) :‬הגשתן היו לאחר שיתוף פעולה של כ‪ 70-‬איש‪ 130 ,‬ישיבות‪ 80 ,‬ראיונות מומחים( ‪.:‬הגדרה מחודשת של‬
‫היעדים והמשימות של שירות המדינה‪ -‬במטרה לשחרר את המינהל ממשימות שאינן הכרחיות ‪/‬מניעת פוליטיזציה של‬
‫שירות המדינה ‪./‬שיפור השירות לאזרח ‪/‬שינוי תפקידה של הממשלה ‪./‬ביזור‪ -‬העברת סמכויות מהנציבות ליחידות המינהל‬
‫השונות ‪/‬עבודת מטה ליד הממשלה‪ -‬יחידת ניתוח מדיניות ‪./‬צמצום מעורבות הממשל בנושאי משק וחברה ‪/‬הרחבת שיקול‬
‫דעת וסמכויותיו של המנכ"ל ‪/‬מינוי מקצועי באישור ועדה ‪ /‬בנייה מחדש של הנציבות‪ -‬צמצום מימדיה‪ ,‬שיפור איכות כ"א ‪./‬‬
‫שיפור איכות סגל בכיר‪ -‬צמצום היקפו והאדרת מעמדו‪./.‬הקמת "מכללה למדיניות לאומית"‪ -‬להכשרה ולימוד שוטף ‪/‬הנהגת‬
‫מערכת תמריצים ‪/‬פיתוח כ"א ‪ /‬הרחבת השתלמויות ‪ /‬זיקה בין שכר ובין משרה‪ ,‬דרגה‪ ,‬ביצועים והישגים ‪/‬קביעת זכויות‬
‫וחובות של עובדים ‪ /‬טיפול פנימי בסכסוכים‪ ,‬פיטורין‪ ,‬הארכת תקופת ניסיון בטרם קבלת קביעות ‪ " /‬אפליה מתקנת"‪ -‬טיפוח‬
‫וקידום נשים ומיעוטים ‪ /‬הקפדה ביתר תוקף על משמעת ונורמות התנהגות ‪ /‬מיסוד מינויים של יועצים חיצוניים ועוזרים‬

‬פתיחה לתחרות‪ .‬‬ ‫שינוי שיטת תקציב ‪ /‬קידום התקשוב המלא של המינהל הממשלתי ‪ /‬להעמיק את הזיקה לדוחות מבקר המדינה ‪ /‬מינוי אדם‬ ‫חיצוני ליישום הרפורמה‪ .‬עקיף‪.‬לחזק את מעמדו של המשרד הממשלתי בניהול משאביו והכרעותיו בכל הנוגע לדרכים ולאמצעים‬ ‫שיבחר בהם להשגת יעדיו‪ .‬נציב שירות המדינה ומנכ"ל המשרד חותמים על "הסכם‬ ‫מסגרת" הכולל התחייבות להאצלת סמכויות ולקבלתן ומפרט את חובות המשרד ואת זכויותיו‪.‬כאשר יש יצרן בודד‪ -‬ביקוש גבוה‪ .‬שני יעדים המרכזיים לתכנית‪ .‬דוח הועדה נותר על המדף‪ .‬אחריות קולקטיבית‪ .‬תכנית משרדים לדוגמא‪:‬הרעיון המרכזי‪ :‬להעניק אוטונומיה ניהולית למשרדי‬ ‫הממשלה ע"י ביזור סמכויות לתקופת ניסיון‪.‬‬ ‫הקמת ועדת שרים )רה"מ‪ .‬בשלב א'‪ -‬נבחרו ‪ 3‬משרדים‪ -‬תחבורה‪ .‬החלטותיה‪.‬טופל חלקית במדינות אחרות‪ -‬עבודת מטה משמעותה‬ ‫ביזור‪ .‬הסיבות לאי יישום‬ ‫הרפורמה‪ :‬הרפורמה שאפה לשנות ה"כל בבת אחת" ‪ /‬תמיכה פוליטית פושרת‪ /‬חולשת התמיכה הציבורית ‪/‬הדילמה של‬ ‫רפורמה באמצעות חקיקה‪ /‬נציבות שירות המדינה סוכן שינוי חלש‪ .‬‬ ‫‪.1:‬להביא לשינוי רדיקאלי בתחום פעולה של‬ ‫הנציבות‪ .1:‬למנות את " הממונה על ביצוע הרפורמה"‪ -‬נציב שרות המדינה ‪.‬חוזים‬ ‫חיצוניים ‪ .‬לקדם נשים ומיעוטים ולשפר את השירות לאזרח‪ .‬מחירים יורדים‪ ..‬הוצאת משימות שגרה מידי המנהל הממשלתי לגופים אחרים השונה‪::‬ועדת קוב' רק‬ ‫ממליצה לבחון מחדש את תפקידי הממשל אין תוכן מוסדי ) סוכנויות הביצוע(‪ -‬להמלצה זו להבדיל מבריטניה שיש לה את‬ ‫סוכנויות הביצוע ‪ /‬בדוח קוב' עיקר הדגש על הנהגת עבודת מטה‪ .‬לא נכנס לפרטי פרטים של עבודת המשרד‪ /.‬לאפשר פרישה לגמלאות ולהגדיל‬ ‫קצבאות פרישה‪ .2 ..‬הדומה והשונה‪ -‬המלצות ועדת קוברסקי מול רפורמות אחרות בעולם‪ :‬הדומה‪::‬הקטנת המגזר‬ ‫הציבורי‪ .5 .‬תיירות ואיכות הסביבה המשרדים הוסמכו‪ :‬ליצור משרות‬ ‫ולבטלן‪ .‬יישום הרפורמה והבעייתיות‪ -‬השתלשלות האירועים ‪ – 14/1/1990‬הממשלה מקבלת‬ ‫עקרונית את דוח קוברוסקי –פה אחד‪.‬רווחים גבוהים ברגע שיכנסו פירמות‬ ‫נוספות‪ -‬הביקוש יורד‪ .‬מחירים‪.‬‬ ‫שיעורי תשואה‪ .‬עבודת מטה וההערכה‪/ .‬במגמה לעשותה ליחידת מטה מקצועית המתמדת בקביעת מדיניות בתחום משאבי האנוש בשרות המדינה‬ ‫ובפיקוח על ביצועה‪ .‬סובסידיות ייצור ו‪/‬או אספקה של מוצרים ושירותים ע"י‬ ‫הממשל‪ .1 :‬אידיאולוגיים‪ :‬ליברליזם קלאסי )חרות ואחריות‬ ‫אישית( – יפתח רק שירותי בריאות פרטיים‪ /‬סוציאליזם )שיוויון‪ .‬‬ ‫‪ -1994‬הנש"מ מציעה לפעול דרך " צעדים מחוללי שינוי"‪ -‬שינויים קלים ביחס לנדרש ברפורמה שלא יעוררו התנגדות אך‬ ‫יהיה בהם להזיז קדימה את עגלת הרפורמה‪ .‬חשב כללי‪ .‬פחות לגופים אחרים‬ ‫)תקציבים‪ .2‬מיסוי וסובסידיה‪-‬מיסוי ישיר‪.‬מבנה השוק ‪.‬עליית מחירים‪ .‬‬ ‫הפרטה‬ ‫‪PRIVATIZATION‬הפרטה= העברת נכסים או אספקת שירותים מבעלות או משליטה ציבורית לשליטה‬ ‫פרטית ‪.‬הפתרון ‪ " :‬רדיקאלים בררני"‪ -‬פרופ' יחזקאל דרור‪.4‬משרדי הממשלה יפיקו תוך ‪ 3‬חודשים "ניירות עבודה" ביחס למשרדיהם‪.3‬ניתן לבצע את ההמלצות חלקים חלקים ובלבד שיובטח קשר בין הפעולות בשלבי היישום‪.2‬משך הביצוע של‬ ‫הרפורמה נקבע ‪ 3-‬שנים ‪.‬מוצר‪ /‬שרות‪ -‬מימון > ייצור > אספקה > פיקוח‬ ‫ארגון‪ -‬בעלות > ניהול > אחזקה רצף הפרטה= הפרטה‪ .‬לערוך חוזי שכר קיבוציים ואישיים‪ .1:‬רגולציה )פיקוח(‪ -‬על כמויות‪ .6‬תקציב המדינה לשנת ‪ 91‬יוכן תוך התייחסות להמלצות‪.‬כמות נמוכה‪ .‬חודשים של חיפוש‬ ‫מועמד )הוחלט על נציב שירות המדינה בניגוד להמלצות( ‪-‬הנציב הקים ועדות רבות ליישום המלצות‪ -‬ההצעות לא יושמו‬ ‫‪.‬המדינה דואגת להכל(‪ -‬לא יפתחו‬ .‬כמות גדלה‪ .‬לבנות מדרג או להשטיחו‪ .‬לשנות דרגות‪ .‫פוליטיים ‪ /‬פיתוח "תורת ניהול" – לשיפור הניהול בכל הרמות ‪ /‬לשפר את תהליך העבודה‪ .‬שיפור השרות לאזרח‪ .‬הלאמה כלי ההתערבות השונים שבידי הממשל‪.‬מ"מ רה"מ ושר האוצר( שתהיה מופקדת על הכוונת‬ ‫יישומן של המלצות הועדה ‪ .‬היצע גדל‪ .‬ממונה על השכר( ‪ /‬ועדת קוב' אינה מפרטת את דרכי היישום‪ .3‬התערבות אדמיניסטרטיבית ללא פיקוח‬ ‫עקרונות השוק החופשי‬ ‫"היד הנעלמת"‪ .‬תקצוב‪ .‬המלצות ועדת קוברוסקי לא יושמו ב‪ 4-‬השנים שלאחר החלטת הממשלה‪ .‬ה"אצילה מחייבת"‪ -‬קבלת הסמכויות וחיזוק העצמאות של המשרד מחייבת‪ :‬לפתח כלים ניהוליים‬ ‫משופרים‪ .‬עיקר הדרישה לשינוי מבני רדיקאלי ביחס לנש"מ ‪.‬הקמת ועדה נוספת לבחינת שחרור המנהל‬ ‫הממשלתי ממשימות שאינן הכרחיות ‪ .‬רווחים יורדים ברגע שיצאו פירמות יהיה שיווי משקל ז"א‬ ‫ביקוש= היצע שיקולים להתערבות הממשל בחיי החברה והמשק‪ .‬אספקת מוצרים באמצעות סוכנויות הביצוע ‪ .‬אלא ממליצה להפקיד איש מקצוע‬ ‫ברמה המתאימה על ביצוע הרפורמה‪ .

‬לדוגמאות‪ :‬מונופול טבעי‪ .‬קשה למנוע‬ ‫את הצריכה‪ /‬השימוש במוצר ממי שלא שילם עבורו‪ .‬ביגוד‪.3 .‬שרותי קבורה‪ .‬שרותי חינוך‪ .‬הדבר אינו אומר שהוא מוצר ציבורי )אוטובוס(‪ .‬השפעה חיצונית בצריכה‪ -‬צרכן א קונה‬ ‫מוצר ומשתמש בו‪ .‬מענקים על מנת לעודד מפעלים להגיע לאזורים ולתקן עוולות חברתיות‪ .‬לחם‪ .‬כישורים חברתיים‪ .‬‬ ‫רפורמה במינהל ציבורי בישראל‪/‬גל נור‪ .‬מיומנויות למידה‪ .‬השימוש או הצריכה אישית‪.‬בריאות(‪-.‬תחבורה ציבורית‪ .‬מונופול טבעי‪ -‬כאשר המונופול לא טבעי יש הצדקה להתערבות ויש להסיר את המונופול ולאפשר כניסה‬ ‫של מתחרים לשוק‪ .‬מוצר ציבורי‪ -‬קשה למדידה איכותית וכמותית‪ .‫שירותי בריאות פרטיים‪ /‬מדינת רווחה ) אחריות הפרט על עצמו‪ .‬צריכה אישית ‪.‬אם אני לבד אני כול לעשות מינויים פוליטים‪ .‬האדם עצמו‪ .‬פינוי אשפה‪ -‬מוצר‬ ‫פרטי‪ .‬ים‪.‬המצב‬ .‬‬ ‫המוצר ניתן למניעה ‪ .‬שאלות ההקצאה ) כמות ומחיר( נעשות ע"י‬ ‫המכניזם של כוחות השוק‪ .‬למרות‬ ‫שהממשל מספק מוצר זה ‪ .‬‬ ‫אבחון מוצרים‪ :‬מוצר פרטי ) מזון‪ .‬שיפור מאזן תשלומים ב‪ .‬לאומיים‪ :‬ביטחון מדינה‪.‬ד‪.‬השפעות חיצוניות בצריכה‪ .‬נצרך במשותף ובו זמנית ע"י רבים‪ .‬ב‪ .‬פינוי אשפה יכול להיעשות על ידי רשויות מקומיות‪ .‬לא ניתן לקבוע מחיר למוצר ציבורי )רק אגרות או‬ ‫מיסים( ‪ .5‬ניהוליים‪ :‬מתייחסים בעיקר ליעילות איכות אפקטיבית במתן שרות ומוצר‪ .‬בריאות‪ .6‬כלכליים‪ :‬מתחלק לשניים א‪ .‬טלויזיה‪.‬שדות נפט‪ .‬לדוג' מייקרוסופט‪ .‬בבית פרטי‬ ‫ניתן למנוע אותו וההנאה היא אישית אך בבניין משותף לא ניתן לבדוק מי זרק מה‪.‬אם אני אפריט אני אזכה בקולות‪ .‬אני יוצר תכנית של מדיניות ציבורית ז"א שאני מתערב במשק בכל מיני דרכי‬ ‫לדוג' תכנית מחשב לכל ילד על מנת ליצור שוויון הזדמנויות ‪ .‬ילדים מחונכים של שכן‪ .‬מי עושה את זה טוב יותר‬ ‫הסקטור הציבורי או הסקטור הפרטי ‪ .‬דוגמאות למוצרים א‪ .‬כשלי שוק= מצב שבו השוק בתנאי כלכלה חופשית לא מגיע לאופטימום של הקצאת‬ ‫המקורות והמשאבים‪ .‬צרכן ב לא קונה את המוצר אך משתמש בו או על ידי הנאה או שהוא ניזוק ממנו לדוגמא‪ :‬סיגריות‪.‬כבישי אגרה‪ .‬ג‪ .‬יצור וצריכה‪ -‬חיוביות ושליליות‪ .‬הפרט יכול לבחור את סוג סוג המוצר או איכותו‪.‬ניתן למניעה‪ .‬הרווח‪ /‬ההפסד פוליטי‬ ‫מאקט של הפרטה‪ /‬הלאמה ‪ .‬שאלות ההקצאה )כמות ומחיר( נעשות בתהליך פוליטי‪ .‬שוקולד‪ .‬חברתיים ‪:‬‬ ‫נק' המוצא היא בניסיון לתקן עוולות חברתיות‪.‬אפליה מתקנת‪ /‬העדפה מתקנת‪ .‬ביטחון לאומי(‪ -‬לא ניתן‬ ‫למנוע את השימוש בו‪ -‬והשימוש‪ /‬צריכה שלו משותפת מוצר פרטי‪ -‬קל לאמוד כלכלית ואיכותית‪ .‬חברה= בארץ יש כשלון בהכל‪ .‬שיקולים מקרו כלכליים‪ -‬להפריט או להלאים כדי להשיג‬ ‫צמיחה‪ .‬צמצום פערים חברתיים‪.4 .1‬מגזר ציבורי גדול מידי )גבול מרכוז( ריכוזיות רבה‬ ‫של השלטון )גבול מרכוז( העדר שביעות רצון מהשירותים הציבוריים )ביוקרטיה( כישלונות בביצוע )ביוקרטיה( ‪ .‬‬ ‫איכות סביבה ‪ .‬מוצר ציבורי‪ :‬תופעת ‪ FREE RIDER‬מאחר ולא ניתן למנוע את השימוש במוצר ציבורי וקשה‬ ‫למדוד את מידת הצריכה או השימוש במוצר על ידי כל אחד מהפרטים‪ .‬תנאים מצטברים להתערבות‬ ‫הממשל‪ :‬קיומו של כשל שוק‪ .‬ניתן למניעה‪ .‬אם ישאלו את הפרטים כמה הם מוכנים לשלם עבור המוצר לפי הצריכה שלהם רבים ישקרו ויטענו שאינם צורכים‬ ‫את המוצר כלל או שהצריכה שלהם מופחתת‪ -‬זהו סוג מוצרים אותם הסקטור הפרטי לא מעוניין לספק או לייצר שכן כל אחד‬ ‫יכול ליהנות מן המוצר ולא ניתן להבטיח שישלם על כך את התמורה המתאימה ב‪ .2‬פוליטיים‪ :‬איפה ההון‪ .‬דיג‬ ‫באוקיינוס(‪ -‬לא ניתן למנוע את השימוש בו‪ -‬והשימוש‪ /‬צריכה שלו אישית מוצר ציבורי )מדרכה‪ .‬ההבדל בין הסקטור הפרטי לציבורי הוא‬ ‫שהפרטי מספק רק מוצרים פרטיים ואילו הציבורי מספק גם מוצרים ציבוריים וגם פרטיים‪ .‬מוצרים ציבוריים‪.‬פינוי אשפה )גם פרטי(( ‪ -‬ניתן‬ ‫למנוע את השימוש בו והשימוש‪ /‬צריכה שלו משותפת מוצר‪/‬טובין ממאגר משותף )פרחי בר‪ .‬קבלנים‪ .‬הפרט יכול לבחור אם לצרוך את המוצר או לא‪ .‬הממשל מתערב ויכול לחוקק חוק מניעת עישון בציבור‬ ‫ומגן על הניזוק‪ .‬אני יכול להחליט לתת אזורי‬ ‫עדיפות מבחינת מיסוי‪ .‬‬ ‫התשלום עבור המוצר יתבצע אך ורק אם הפרט ישתמש‪ /‬יצרוך את המוצר‪ .‬‬ ‫הייטק‪ .‬היכולת של הממשל לפתור את כשל השוק‪.‬‬ ‫דוגמאות לכשלי שוק‪ :‬א‪ .‬השכלה‪ .‬המדינה תתחיל לדאוג לך רק כשתגיע לקו האדום וכאן‬ ‫מתחילה האחריות הקולקטיבית(‪ -‬כל אחד ילך למרפאות שהוא רוצה‬ ‫‪ .‬ציד חיות‪.‬ויראוני‪ -‬מאמר ‪ 4.‬ניתן למנוע את השימוש בו והשימוש‪/‬‬ ‫צריכה שלו אישית מוצר אגרה )טלפון‪ .‬‬ ‫זול‪ .‬חינוך – מוצר אגרה‪ .‬הנאה משותפת ‪ -‬חינוך פרטי‬ ‫זה חינוך יחידני ואז הוא הופך להיות מוצר פרטי לחלוטין מה הם יעדי החינוך‪ :‬חינוך ערכי‪ .‬בטחון ובטיחות‪ .‬רוזנבלום‪ .

‬עלויות‬ ‫לתועלת‪ .‬נמצא כי השירות הקבלני עולה פחות וניתן‬ ‫באיכות שווה או עדיפה‪ .‬הקמת משרדים‪ .‬משיג יתרונות לגודל‪ .‬מסקנות ההפרטה‪ -‬להפרטה‬ ‫פוטנציאל אדיר‪ .‬בארה"ב הוקמה אולימפיאדה שלמה במימון המגזר הפרטי‪ .‫הקיים בישראל ‪ :‬מעורבות פוליטית רבה‪ -‬הפוליטיקאים מתערבים יתר על המידה בעבודת המינה"צ‪ -‬העדר שירות מדינה‬ ‫הומוגני‪ -‬בכל משרד ממשלתי מקבלים שרות שונה‪ .‬לדוגמא‪ -‬ברוח "הרדיקאלים‬ ‫הבררני" הנדיבות יזמה את תכנית המשרדים לדוגמא‪ -‬הואצלו סמכויות של תקני כ"א ‪ .‬דו"ח קוברסקי‪-‬‬ ‫שיפור שירות ‪ .2‬יחסי גומלין בין היחידות לבין עצמן ברמות השונות של המדרג ) הממד האופקי( סיבות‬ .‬ההפרטה מציעה יותר דרכים ובדרך כלל טובות יותר לסיפוק צרכי החברה בטובים ובשירותים‪ .‬זיכיונות הממשלה מעניקה לגופים‬ ‫פרטיים שמבצעים את העב' ומחייבים ישירות את הלקוח )‪ (3‬מע' שוברים כשהממשלה מנפיקה שוברים לזכאים לקבלם‬ ‫ואלה משיגים את נשירות הנחוץ בשוק החופשי‪ (4) .‬הערכה‪ .‬שירות עצמי כשמשפ' או הפרט‬ ‫מבצעים את השירות באופן ישיר‪ .‬לגבי אספקת חשמל ותפעול בתי חולים קיימים נתונים סותרים‪ .‬כל שינוי המבוצע מדוח ישירות ע"י‬ ‫המשרד למחשב‪ .‬ראיות ליתרון ההפרטה‪ -‬מוכח כי‬ ‫התקשרות חוזית לאספקת שירות עדיפה לרוב על שירות באספקת הממשלה‪ .‬ביטול התלות וההזדקקות המתמידים בנציבות המגבילים וגוזלים זמן‪ .‬‬ ‫מונופולים ממשלתיים‪ -‬נקודת התורפה העיקרית של השירותים הציבוריים היא היותם מונופול‪ .‬ועדת סוזמן‪ -‬עבודת מטה‪ .‬‬ ‫יח' ‪ :5‬חלוקת עבודה במינהל הציבורי‬ ‫חלוקת עבודה היא סוגיה מרכזית בניהול שכן מייחסים למבנה הארגוני השפעה מכרעת על אופן תפקודו של הארגון‪.‬יעיל מקשר‪ .‬מניעת פוליטוזציה‪ .‬כללו תחומים רבים ומגוונים לא‬ ‫נבחר אחראי חיצוני למערכת‪ .‬הקמת מכללה‪ .‬‬ ‫המשפטים‪ .‬מגביל את מספר עובדי המדינה‪ .‬העדר תרבות של עצמאות מקצועות ‪.‬תורת הניהול‪ .‬מתנגדים – עובדים בכירים‪ .‬מעמד המנהל‪ .‬מאפיינים המעודדים הפרטה‪ -‬מקדם תחרות ‪.‬מגמות הפרטה חדשות‪ -‬שירותי‬ ‫כליאה הופרטו‪ .‬הוא מרכיב חיוני בחייה של הרפורמה המלצות‪ .‬שינויים פוליטיים – השלטון התחלף כר‬ ‫התחלתי – אין המנה"צ בישראל‪ .‬לוויני תקשורת פרטיים‪ .‬שיטות פיקוח מיושנות וריכוזיות יותר‪ .‬מקדם מטרות נוספות‪ .‬יש לבחון כל מקרה לגופו‪.‬חלופות הפרטה‪ (1) :-‬עבוד בקבלנות‪/‬התקשרות חוזית שבה הממשלה‬ ‫בחרת קבלן פרטי למטרות רווח או מלכ"ר לביצוע השירות וממשלה משלמת לו‪ (2 ) .1 :‬חלוקת המשימות הכלליות של הארגון למשימות משנה והטלתן על יחידות‬ ‫ועל תת‪-‬יחידות )הממד האנכי( ‪.‬האצולה מחייבת‪ = :‬פיתוח כלי ניהול משופרים דוגמת ממדים אפקטיביים להערכת‬ ‫עובדים ‪ .‬בבריטניה חברות רבות‬ ‫הופרטו וגם המגורם הציבוריים‪ .‬הנציבות תסייע ותפקח אחר גיבוש המדיניות בתחומים אלה‪.‬נשים‪ .‬האצלת סמכויות מעטות מהנציבות בלבד‪.‬אינו יעיל ומנצל את הצרכן‪ .‬מטפל בשירותים קשים להגדרה‪.‬החשב הכללי באוצר‪ .‬בני מיעוטים ‪.‬ומבוקר ע"י הנציבות‪" .‬סוכן שינוי חלש‪ .‬‬ ‫המבנה הארגוני מסדיר שני עניינים עיקריים‪.‬בעקרון ההפרטה עדיפה אולם ישנם תפקידים ברורים שצריכים‬ ‫להישאר בידי הממשלה כגון ביטחון המדינה‪ 7 .‬מונופול לרוב אינו משרת את‬ ‫האינטרסים של לקוחותיו‪ .‬אגף תקציבים‪ .‬חסין יחסית מפני תרמיות‪ .‬קידום מיעוטים ונשים ושיפור השרות לאזרח‪ .‬בשלב זה נוספו משרדים נוספים‪ .‬תפקידי פיקוח טיסות‪ .‬רוב‬ ‫השירותים החברתיים ניתנים להפרטה‪ .‬חיזוק‬ ‫מעמדו האוטונומי של המשרד הכולל חובות לתפוקות‪ .‬סובסידיות ליצרני שירותים כך שיספקו את השירות הרצוי בהנחה‬ ‫לזכאים )‪ (5‬השוק כשהיצרנים מבחינים בצורך בטובין ושירותים ומספקים אותם בתשלום לכל דורש‪ (6 ) .‬הסדרים וולונטריים‬ ‫כשארגונים מכרים את הצורך ומבצעים את העב' באמצעות מתנדבים‪/‬גיוס תרומות‪ (7 ) .‬נענה להעדפות הצרכן‪ .‬מבנה שכר לא הגיוני‪ -‬מזכירות מקבלות יותר כסף ממנהלים במגזר‬ ‫הפרטי‪ .‬תקשוב‪ .‬מתנגדי ההפרטה‪ :‬הפרטה היא מסירת רכוש הממשלה ותפקידיה לידי עסקים פרטיים‪.‬‬ ‫מחייב ריבוי ספקים‪ .‬מערכות פרטיות לאספקת מים‪ .‬מאפר חלוקה מחדש של העושר‪ .‬תהליך תקצוב‪ .‬מנהל סגל בכיר‪ .‬טיפול בפרט ובגימלאות‪ .‬איגודים מקצועיים‪ .‬האצלת‬ ‫סמכויות‪ .4‬הפרטה פירושה הגברת ההסתמכות על מוסדות פרטיים והפחתת ההסתמכות על‬ ‫השלטון לאספקת צרכים חברתיים‪ .‬ושל מכוונות ללקוחות‪ .‬ןעדי‬ ‫התכנית‪ -‬הפיכת הנציבות למטה מקצועי‪ .‬‬ ‫על ההפרטה ‪ – SAVAS‬מאמר ‪ 4.‬זמן – תקופת הבשלה ארוכה‪ .‬‬ ‫הסיבות לכישלון הרפורמה – ע"פ דרי הפוליטיקאים מעדיפים שירות ציבורי חלש‪ .‬מ‪.

‬הזזת‬ ‫קובית לגו של הארגון מזיזה בני אדם‪ .4‬‬ ‫התאמת הארגון למילוי תפקידים חדשים ‪ .2‬חלוקת‬ ‫עבודה בתוך המגזר הציבורי עצמו‪ :‬בין משרדי הממשלה ‪ /‬בתוך המשרד הממשלתי‪ -‬בין היחידות השונות‪ /‬בין המשרד‬ ‫הממשלתי לבין גופים הפועלים מטעמו )חברות ממשלתיות‪ .‬במישור‬ ‫זה אנו מציגים דוגמאות בלקוחות מהמציאות ושואלים מדוע חולקה העבודה בדרך זו ולא בדרך אחרת‪ .2‬מורכבות הבעיות‬ ‫והמשימות איתן מתמודד האדם דורשת מומחיות‪ .‬כמו כל שינוי גם שינוי ארגוני טומן בחובו את הלא נודע‪ .‬יש ששינוי כרוך בהחלפת ממונה ‪ .‬‬ ‫בהתנתקות פיזית מהמשרד שהעובד בילה בו שנים אחדות‪ .‬גוליק‪ .‬היחידה הראשונה תמשיך‬ ‫לעסוק בכל הפעילויות שלה‪ .‬מוצר‪ .‬‬ ‫אזור גיאוגרפי משותף‪.1 :‬חלוקת עבודה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי ‪ .‬ויש מי שמקבל בוס שאינו אהוד‪ .6‬צמצום המגזר הציבורי ‪ .‬במשאבים‪ .1‬פיצול יחידה ארגונית לשתי יחידות‪ .‬‬ ‫הביקורת של סיימון )‪ =(1950‬לכל ארגון ‪/‬יחידה יש בדרך כלל יותר מבסיס משותף אחד‪ .‬יתרה מזאת חלוקת עבודה בארגון אינה חייבת להיות קבועה‪ .‬לעיתים בניגוד לרצונם‪ .‬כאמור שינוי ארגוני אינו שינוי טכני‪ .3‬הידוק השליטה של הדרג הפוליטי ‪.‬בבעיות‬ ‫התפתחות חקר חלוקת העבודה‪ :‬חלוקת עבודה ושינוי ארגוני‬ ‫מישור נורמטיבי‪ -‬גישות מתורת המינהל‬ ‫הגישה‬ ‫הקלאסית= הדגם הוובריאני‪ -‬חלוקת עבודה= פיצול משימה גדולה לתת משימות קטנות והטלת כל משימה על אדם או על‬ ‫יחידה אחת‪ .2‬ייעול ‪ .‬כך גם יכולתה של היחידה הארגונית ‪ .‬כמו כן‬ ‫התייחסות לסוגיית ההתנגדות לשינוי מהווה כלי חשוב לתכנון של חלופות לחלוקת עבודה ולהערכת היתרונות והחסרונות‬ ‫של חלופות‪ .‬תהליך משותף ‪ .‬למעט פעילות אחת שתועבר ליחידה החדשה שתעסוק בה בלבד‪ .‬אסכולת הניהול המדעי= עקרונות הניהול‪ .5‬רתימת הארגון להשגת חזון חדש ‪ .‬זאת על ידי שינוי חלוקת העבודה הקיימת בארגון‪ .‬הם הניחו שיעילות היא מטרתו העליונה של הארגון‪ .‬‬ ‫עיצוב מחדש= ארגון נטול מחיצות‪ .3 .‬ומתוך ההנחה המתייחסת למבנה הארגוני‬ ‫השפעה מכרעת על אופן תפקודו של הארגון‪.1 :‬יכולתו של האדם היא מוגבלת‪ .‬כיוון שיחסי עוצמה הם יחסי‬ ‫סכום אפס‪ .‬וכי היעילות תלויה בעיקר במבנה הארגוני –‬ ‫התאמת העובדים למבנה‪ .‬‬ ‫שאלת חלוקת העבודה באה לידי ביטוי במספר רמות‪ .‬שאפו למצוא את הדרך המיטבית‬ ‫לחלוקת עבודה בארגון‪ .‬עקרון‬ ‫כללי‪ -‬אין הכרח שתהיה דרך אחת ויחידה להשגת המטרה‪.‬להעמיד במרכז את‬ ‫התוצאות )לפי לקוח‪ .‬וורן‬ ‫בניס= הארגון העתידי יהיה מעין מאגר של אנשי מקצוע במגוון תחומים והנהלתו תעסוק בציוות קבוצות עבודה ארעיות לפי‬ ‫הצורך‪ .‬יש לצפות להתנגדות עיקשת של מי שעלולים להפסיד וועדי עובדים בארגונים רבים נטלו על עצמם את מלאכת‬ .‬לקוחות משותפים‪.‬מישור תיאור‪ -‬מי עושה מה? חלוקת העבודה מוסברת כתופעה‪ .‬רשויות( ‪ /‬בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי‬ ‫סיבות לעריכת שינוי במבנה הארגוני‪ .‬ןמשנה את מפת העוצמה בארגון‪ .‬מישור נורמטיבי‪ -‬מי‬ ‫צריך לעשות מה? הדיון נסוב סביב הניסיון לשפר את יכולת ההתמודדות של הארגון עם בעיות והזדמנויות ואת יכולת‬ ‫הארגון להשיג את יעדיו‪ .8‬‬ ‫שינויים בסביבה ‪.‬דאונס‪ .‬גוליק מנה ‪ 4‬דרכים לקיבוץ פעולות בארגון‪ :‬מטרה משותפת‪ .1 :‬ליקויים בתפקודו של הארגון ‪ .‬יש לראות בארגון מערכת פתוחה‪ .‬השאלה אינה איזה קריטריון יקבע‬ ‫כיצד לקבץ פעולות שונות אלא איזה קריטריון יועדף‪ .7‬שינוי שמו ‪.‬שנות ה‪ 60-‬כץ וקהאן= ביקורת על ההתייחסות לארגון כמערכת סגורה‪ .‬ניסיון להעביר סמכויות‬ ‫ואחריות בנושא מסוים מיחידה ארגונית אחת ליחידה ארגונית אחרת‪ .‫בסיסיות לחלוקת העבודה‪ .‬ארוויק ואחרים‪ .‬בהכפפות עובדים חדשים לממונה‪.‬בכל שינוי ארגוני יש מרוויחים ויש מפסידים‪ .‬יש מי‬ ‫שזוכה לקידום בדרגה ולהרחבת תחום אחריותו‪ .‬תהליך(‬ ‫שיקולים בחלוקת עבודה מישור תיאורי‪ 3 -‬דוגמאות ‪ .‬שינוי ארגוני בתוך היחידה‪ -‬שינוי המבנה הארגוני‬ ‫וחלוקת התפקידים‬ ‫התנגדות לשינוי הבנת התנגדות עובדים לשינוי עשויה לעזור לנו להבין הצלחה וכישלון של שינויים ארגוניים שנעשו‪ .‬פאיול‪ .2 .‬הוא תובע מעובדים וממנהלים להסתגל למצבים חדשים‬ ‫לעיתים לסגל תהליכי עבודה ונהלים לא מוכרים‪ .

‬הקובע שכל דרג כפוף לזה שמעליו‪ .‬ביזור‪ -‬בתהליך זה ניתנת לגורם מסוים הרשאה או הסכמה להחליט בעניין מסוים‬ ‫שהיה נתון קודם לכן בתחום סמכותו של גורם אחר‪ .‬קליטת‬ ‫עלייה‪ :‬הסוכנות היהודית ומשרד העלייה‪ -‬בתחילה פוצל הטיפול בעולה כך שהסוכנות היהודית הופקדה על קליטה ראשונית‬ ‫חצי שנה בארץ וטיפול בעולים נזקקים במיוחד‪ .‬כשעושים שינוי ארגוני משנים הכל‬ ‫ומי שנמצא בעמדות בכירת לא מעוניין בזה בגלל הפחד לאבד מכוחו ומסמכותו ‪ .‬הפתרון העדיף שהוצע במדינות שונות וגם בישראל היא אינטגרציה מלאה בין תכניות‬ ‫לפעולות‪ .‬ב‪ .‬ניתן לעיתים רבות לזהות שליטה פוליטית ריכוזית(‪ .‬ברמת‬ ‫החברה והמדינה‪ .‬אופיינית למתייחסים לביזור במסגרת תפיסה רומנטית של‬ ‫מקומיות‪ .‬‬ ‫דוג' לשינויים ארגוניים א‪ .‬דהיינו יצירת משרדי ממשלה גדולים או משרדי עצמה על שימנעו או יצמצמו את הצורך בתיאום בין משרדי )מתוך‬ ‫דוח ועדת קוברסקי( אולם ניסיון זה לא הצליח‪ .‬למרות מצבים של ביזור מינהלי‪ .‬המוסדות של החברה מגלמים את הערכים של החברה כולה‪ .‬כדי לעשות שינוי ארגוני או לצמצם ולפצל ‪ .‬מה שקובע זה הגיבוי הפוליטי הבכיר‪ .‬זמן קצר לאחר חתימת ההסכם נסוגה הסוכנות‬ ‫מהתחייבותה לבצעו ומשרד הקליטה מצידו לא תבע בתוקף את מילוי ההסכם‪.‬שילץ‪ :‬מבנה ארגוני משקף את הערכים של הארגון‪ .‬‬ ‫ביזור וריכוזיות הגדרות ריכוז‪ -‬כתהליך משמעו צמצום סמכות ההחלטות של גורם אחד בעניין מסוים והרחבת סמכות‬ ‫ההחלטה של גורם אחר באותו עניין‪ .‬בכל חב' דמוקרטית קיים החשש מפני צבירת עוצמה בידי אדם‪ /‬גוף אחד‪.‬שינוי ארגוני הוא תהליך בעייתי ברמה‬ ‫האישית והארגונית )ערכי הארגון(‪ .‬אם זו חברה דתית נמצא ערכים דתיים‬ ‫ומוסדות שמייצגים את הדת )משרד הדתות(‪ .‬ניתן להעריך מצב של ארגון באופן השוואתי ‪ .‬זאת ועוד‪ .‬הסיכוי היחיד הוא מחוייבותם הרבה של הדרגים הפוליטיים הבכירים‪.‫המאבק בשינוי ארגוני הן משום שהם שואפים להגן על העובדים מפני פגיעה בתנאי עבודתם ובמעמדם והן מפני שהם נוטים‬ ‫לראות בכל מהלך יזום של ההנהלה הזדמנות לקדם את ענייני העובדים‪.‬הקובע שכל תפקיד כורך סביבו סמכויות מסוימות בביצועו‪.‬ביזור מנהלי= אצילת סמכויות‬ ‫לדרגים הנמוכים בארגון‪) .‬אחד היעדים‬ ‫העיקריים של הביזור הוא העברת הסמכות לקבה"ח לידי יחידות אזוריות‪ /‬מקומיות )הביזור אינו בהכרח עדיף‪ .‬בעקבותו‬ ‫הוסכם להעביר מטלות מהסוכנות היהודית למשרד לקליטת עליהה‪ .‬‬ ‫פרופ' גרוס הציג את התנהגות הארגונים כמטוטלת הנעה ממצב של ביזור יחסי ‪.‬‬ ‫החשש קיים לא רק בגלל שכוח משחית אלה בעיקר משום שגוף זה מייצג ערכים מסוימים ואם יהיה הכוח בידו יתכן שלא‬ ‫יוכל להתקיים תחרות חופשית בינו ובין ערכיו לגיטימיים אחרים‪ .‬ולא יתכן‬ ‫מרכוז מוחלט היות וזה נוגד את עיקרון חלוקת העבודה בארגון‪ .‬שיקולים של איחוד ופיצול‬ ‫במבנה הביוק' מסקירת התפתחויות שונות נראה כי האיחוד התמהמה בשל מחלוקות פוליטיות מפלגתיות ‪ .‬וגם מתוך התפיסה של מקבל‬ ‫ההחלטות את האינטרסים הלאומיים‪ .‬בעקבות ועדה הומלץ לאמץ‬ ‫חלופה מבנית כלומר לבטל את הפיצול בקליטה ולהעביר את מלוא האחריות על קליטת העולים לידי הממשלה‪ .‬ביזור פוליטי= הענקת עצמה לאזרחים‪ .‬פלסר טוען כי ניתן לקיים ביזור בלי דמוקרטיה והשאלה היא לא בידי מי הסמכות והכוח אלא כיצד מתנהלת‬ ‫המסגרת הארגונית‪/‬שלטונית הגישה המנהלית‪ :‬לדברי פלסר קיים ניגוד הכרחי בין שני בסיסים עיקריים לחלוקת עבודה‪:‬‬ .‬לדידו של דרי‬ ‫החלופות לחלוקת העבודה נקבעות גם כנגזרת של שיקולים אינטרסנטיים אישיים ומפלגתיים‪ .‬פרופ' סיימון‪ -‬מגדיר את המונחים ‪ " :‬ארגון מינהלי הוא מרוכז במידה‬ ‫שההחלטות נקבעות בדרגים הגבוהים יחסית והוא מבוזר במידה שההנהלה המרכזית מאצילה מסמכויותיה לדרגים הנמוכים‬ ‫המינהל" אין הפרדה דיכוטומית בין מרכוז וביזור‪ -‬הגדרת המושגים ריכוז וביזור אינם מוחלטים אלה יחסים‪ .‬משרד הקליטה הופקד על טיפול בקליטת קבע‪ .‬‬ ‫פוליטיקה ומינהל בחלוקת עבודה דרי טוען שהתנגדות לשינוי מאפיינת גם את הפוליטיקאים‪ .‬‬ ‫גישות שונות לפי פלסר )‪ (1965‬הגדיר ‪ 3‬גישות להתייחסות למושג ביזור‪ :‬הגישה הפוליטית‪ :‬רואה בביזור חלק בלתי‬ ‫נפרד מהזירה הפוליטית‪ -‬ממפת העוצמה ומחלוקתה‪ .‬ישנה התנגדות‪ .‬לא‬ ‫יתכן ביזור מוחלט היות וזה נוגד את עיקרון המידרגיות בארגון הביוקרטי‪ .‬כתוצאה מכך‬ ‫לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי אם הארגון מסוים הוא מבוזר או מרוכז‪ .‬איחוד משרד העבודה והרווחה‪ -‬שיקול של יעילות וחיסכון בכ"א‪ .‬כשמדובר בחב' סוציאליסטית נמצא מוסדות שמדברים על רווחה )ביטוח‬ ‫לאומי(‪.‬הגישה‬ ‫הדוקטורינית‪ :‬גישה זו נוטה לזהות ביזור עם דמוקרטיה וחירות‪ .

‬משחרר את הדרגים הגבוהים מטיפול בנושאים יומיומיים ומגדיל אצלם את הזמן‬ ‫לפעולות חשיבה ותכנון ‪ /‬קבלה יעילה של בעיות תוך קירבה למקום ללא בעיות תקשורת ועם אינפורמציה רבה ‪ /‬מפחית את‬ ‫עומס התקשורת ומונע סחבת ופתרון בעיות‪ / .‬חוק השליטה הפוחתת‬ ‫מגבלות הריכוז לנדאו ואיגל )‪ (1981‬מונים ‪ 4‬מגבלות לריכוז ‪ .‬מספר‬ ‫סניפים ‪ .‬‬ ‫ביזור ‪ 4 :‬דפוסים‪ .4‬בגורמים חיצוניים בסביבה‬ .‬פריסתו הגיאוגרפית ‪ .‬אם ארבעתן קיימות תהיה עדיפה הגישה הביזורית‪ :‬גבולות‬ ‫השליטה המדרגית ‪ /‬מגבלות יכולת הלמידה ‪ /‬המתח שבין סמכות התפקיד לסמכות המומחה ‪ /‬המבנה הלא פורמלי‬ ‫מה עדיף‪ -‬ריכוזיות או ביזור ? * תלוי במשימה שעל הפרק )לנדאו ואיגל יח' ‪ (68.2‬הביזור מכביד על התיאום וגורם לאי שוויון )מועצה מקומית ענייה מול עשירה( ‪ .‬ביזור‬ ‫תפקידי‪ -‬שעיקרו ביזור סמכויות בנושא ספציפי ומוגדר ליחידת משנה ‪ .‬‬ ‫‪ /‬השתתפות אזרחים בקבלת החלטות ‪ /‬הענות לדרישות ולצרכים המאפיינים אזור או קבוצת אוכלוסייה מסוימת‪ .5‬רמה טכנולוגית של‬ ‫הארגון‬ ‫ריכוז ‪:‬יתרונות ‪ :‬אחידות ‪ /‬פיתוח התמחות בהיבטים טכניים של ניהול כ"א ‪ /‬יתרונות לגודל ‪ /‬פתרון לבעיית התיאום ‪ /‬חסכון‬ ‫)תופעת הריץ' רץ( ‪ /‬שירותים ברמה גבוהה ביחס לתקציב ‪ /‬ביטול כפילויות חסרונות נוקשות של המערכת‪ /‬חוסר גמישות‪.‬ישנו קושי בפיתוח מדדי ביצוע להערכת התרומה של‬ ‫יחידות המשנה לתפוקת הארגון‪ .‬עונש מוות(‬ ‫משבצת ‪ -3‬ביזור משבצת ‪ -4‬ריכוזיות )הקמת המדינה( * שיטת ארגון דורשת בחינה לאור יעדים וערכים‪ .‬ניתן להשיג‬ ‫יעדים בשיטות עבודה פחות ביוקרטיות‪ / .6 .3‬ביזור גורם לסטייה מהחוקים )טלפון‬ ‫שבור( ‪ .5‬הביוקרטיה הינה‬ ‫שמרנית מיסודה למרות פירוק המבנה הביוקרטי הוא קשה מאוד‪ .1 :‬גודל הארגון גדול ‪ -‬מבחינת‬ ‫מספר עובדים‪ .‬חוסר אחידות ברמה הלאומית(‪.‫תפקיד ושטח‪ .1 :‬המערכת הציבורית נתונה לביקורת ציבורית ולרוב העומד בראש ייתן את הדין‬ ‫‪ .3‬ביזור מבני‪ -‬נותן אוטונומיה בקבלת החלטות‬ ‫ליחידת בת נגזרת ‪ .‬כל‬ ‫יחידה אחראית על חלק מהמשימה‪ .2 .3‬מידת השתנות הסביבה גבוהה ‪ .‬‬ ‫מאפשר הענות הממשל לצרכים ייחודיים של אוכלוסיות שונות ‪ /‬הטלת אחריות ושותפות על עובדים‪ .2‬מידת מורכבות ארגון גבוהה‪ -‬מספר נדבכים‪ .‬מידע כפול‪ . 5‬לגבי כל משימה יש לבדוק היכן היא‬ ‫מקוטלגת והאם יתרונות הביזור מתממשים‪ :‬משבצת ‪ -1‬ריכוזיות )תאונות בדרכים( משבצת ‪ -2‬ביזור )תקצוב‪ .‬‬ ‫אי‪-‬הענות לצרכים משתנים ‪ /‬מפתח נטייה אצל מנהלים לעקיפת כללים והנחיות ‪ /‬תחרות בין יחידות על זמנם של המומחים ‪/‬‬ ‫קושי לשתף אזרחים בחיי הציבור ובחיים הפוליטיים המקומיים ‪ /‬חוק התיאום הפוחת של דאונס‪ .‬נותן אפשרות לקבוצות מקופחות יותר קירבה והשפעה ברמה מקומית‪ / .4‬בביזור היעילות הכלכלית נפגמת היות וישנו ציוד כפול‪ .‬תהליכי קבלת החלטות מהירים ‪ /‬דמוקרטיזציה‪ -‬השתתפות אזרחים בקבה"ח‪/ .‬מורל גבוה ‪ /‬מקרבת‬ ‫שירותי כ"א לאלה הזקוקים להם‪ / .4‬פילוסופיה מינהלית של המנהלים ושל הארגון גבוהה ‪ .1 :‬באופי הסמכויות המואצלות‬ ‫‪ .‬לאיזה דרג רצוי‬ ‫לאצול סמכויות לקבלת החלטות בארגון‪ -‬לשאלה זו אין תשובה קלה הדבר תלוי במידה רבה‪ .‬נותן‬ ‫תמריץ לפיתוח הארגון ‪ /‬המנהלים והעובדים נמצאים במגע ישיר ‪/‬משפיע על הנעת העובדים ועל רמת המורל ‪ /‬מגביר את‬ ‫הליכוד הקבוצתי ומפחית את העוינות כלפי ההנהלה ‪ /‬המנהלים רואים את תוצאות החלטותיהם חסרונות‪ :‬סיכון של חוסר‬ ‫עקביות וחוסר הוגנות במה שנוגע לניהול ולמדיניות כ"א ‪ /‬השליטה על המערכת יכולה להיות קשה יותר במערכת מבוזרת ‪/‬‬ ‫קיים סיכון של אי עקביות בפעולות הארגון ‪ /‬חוסר אחידות של המערכת ‪ /‬יכולת תיאום קשה יותר שגוררת יריבו ‪ /‬אין ראיה‬ ‫מערכתית ‪ /‬תת‪-‬אופטימיזציה של המערכת נובע מאופטימיזציה של היחידות בארגון ‪ /‬מפתח לוקאל פטריוטיזם וגורם‬ ‫לפגיעה במטרות הלאומיות ‪ /‬יוצר כפילויות ובזבוז ‪ /‬פוגע ביתרונות הגודל מבחינת ציוד חדיש ומתוחכם וקבלת שירות של‬ ‫מומחים‪ .‬מספר לקוחות‪ .‬חלוקה לשטח= ראיה כוללת‪ .‬מומחים כפולים ועוד ‪ .‬חידוש והתאמה לנסיבות לא מוכרות‪ -‬הסתגלות לשינוי‪.‬חלוקה לתפקיד=בריאות‪ .‬חינוך וכ"ו‪ .1 :‬דקונצנטרציה‪ -‬שעיקרה האצלה כמותית של סמכויות מן הדרגים הבכירים לדרגים הנמוכים‪ .‬כל רשות שלטונית קיימת כדי למלא יעודים רבים בשטח הנתון‪) .2‬בכישורי ההנהלה ‪ ..‬מספר נושאים‪.‬תופעת הריץ רץ גורמים אובייקטיביים המשפיעים על מידת הביזור בארגונים‪ .‬יתרונות ‪ :‬יכולת למידה ‪ /‬גמישות‪ .3‬במידת ההלימה של מערכות התמיכה ‪ .4‬ביזור פדרלי‪ -‬הנותן אוטונומיה בקביעת מדיניות ובקבלת החלטות ליחידות משנה רבות‬ ‫קשיים‬ ‫בביזור נעוצים באופיו של המינהל הציבורי‪.

1 :1985‬הרשויות המקומיות הן אחד מהיסודות העיקריים של כל משטר דמוקרטי‪ .4 .2 .‬‬ ‫מאפייני יחסי השלטון המקומי מרכזי בישראל‪ :‬דרי )‪ -(1994‬השלטון המקומי הוא "קבלן משנה" של השלטון המרכזי וברוב‬ ‫התחומים הוא מבצע מדיניות שנקבעה בדרג המרכזי בלי להיוועץ בו‪ / .‬התקציב קושר מטלות עם כמות המשאבים הדרושה‬ ‫לביצוען‪ .‬סדרי פיקוח ובקרה‪ .‬ולהמליץ על עקרונות חוקת‬ ‫יסוד לשלטון מקומי‪ ) .3 .‬הסכמים‪ .‬הואיל והמקורות מוגבלים יש‬ ‫להוציאם למטרות שונות‪ .‬ההמלצות במאמר ‪ -1978 (5.‬‬ ‫יחידה ‪ – 6‬התקציב‬ ‫תקציב= מסמך הכולל מילים ומספרים שמייצגים הוצאות והכנסות‪ .‬קליטה ישירה ‪ -1992‬ועדת נאמן‪ -‬הועדה הציבורית ליישום דוח מבקר המדינה על מתן‬ ‫תמיכות למוסדות על ידי הרשויות המקומיות‪.‬עבדה בקדחנות ‪ 5‬שנים ) ‪(1976-1981‬‬ ‫על מנת להגיש המלצות לממשלה בדבר היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי ‪ .4 .1 :‬מספר קטן של מוקדי הכרעה ולעומס יתר על מוקדי ההחלטה המביא לטיפול במשברים‬ ‫ויוצר הזנחה של נושאים שבשגרה‪ .‬יוני ‪ -1985‬אישור ממשלה על דו"ח‬ ‫ועדת זנבר ובמקביל יזמה את חוק יסודות התקציב )הגדלת סמכויות התערבות לשר הפנים ולשר האוצר( שנת הכספים‬ ‫‪ – 1985/6‬מהפך במימון הרשויות ) עד אז שליש רשויות ‪.‬התפתחות יחסי השלטון המרכזי מקומי בישראל ‪ 1949‬שר הפנים‪ " :‬אנו מכירים‬ ‫בזכות ההגדרה העצמית של הרשויות המקומיות ובכל מקרה שטובת הציבור בכללו אינה דורשת את התערבות השלטונות‬ ‫אנו רוצים להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה מוחלטת" ‪ -1976‬ועדת זנבר‪ .‬‬ ‫הדרג הנבחר ברשויות המקומיות‪ -‬עומד למבחן‪ -‬חשש מבוחריו אם ינהג לפי הנדרש ממנו ברמה הפורמלית וחשש ממבקריו‬ ‫)בשלטון המרכזי( אם ינקוט בצעדים עצמאיים‪ .‬‬ ‫מימון מערכת התקציבים לשלטון המקומי‪ .‬המרחק של השלטון המרכזי מגן עליו מפני הצורך לשאת באחריות‬ ‫והאשמה מוטלת על ראש הרשות‪ .‬פשרות וניגודים *התקציב מאפשר לשמור על הקופה הציבורית‬ ‫*התקציב קושר רצונות של יחידים עם החלטות ציבוריות *התקציב משקף קדימויות * התקציב מלמד אם החברה‬ ‫סוציאליסטית *התקציב משקף את המדיניות הפיסקאלית של הממשלה‬ ‫גיימס פסלר‪ :‬מנה תכונות אחדות של תהליך‬ .‬תפקיד הועדה‪ :‬חלוקת תפקידים‪.7‬הרשויות‬ ‫המקומיות הן ישויות פוליטיות הפועלות בזכות עצמן ולכן יש להקנות להן שיקול דעת מלא בכפוף לחוק‪ .3 .‬היום ‪ 65%‬הכנסות עצמיות‪34% .‬שני שלישי תקציב המדינה‪ .‬שלטון רחוק‪ .‬לא רק קרבה‬ ‫פיזית אלא במובן של דאגה לאזרח( ‪ .‬בחירות ישירות לרשויות מקומיות‪ .‬אין להעביר אחריות לרשויות המקומיות אלא במסגרת החוק ‪ .‬תקצוב בהגדרתו הרחבה יותר עוסק בתרגום משאבים כספיים למטרות אנושיות‪ .‬להפעיל יזמות‪.‬שינוי מפת הרשויות המקומיות ‪ .‫יחסי השלטון המקומי‪ -‬מרכזי בישראל האמנה האירופאית לשלטון עצמי‪-‬מקומי ניסוחה החל ב‪ 1968 -‬הסתיים ב‪-‬‬ ‫‪ .‬יוני ‪ -1981‬המלצות‬ ‫ועדת זנבר – ‪ 10‬קווי יסוד ) עמוד ‪ ( 81‬מגדירה מחדש את מעמדו של השלטון המקומי‪ .‬השלטון המרכזי קובע מדיניות למדינה כולה ולכן היא‬ ‫אינה מותאמת לצרכים מקומיים‪ /.‬השלטון המקומי נושא באחריות " לחלק משמעותי מענייני הציבור" ‪ /‬לרשויות המקומיות‬ ‫בישראל )גם בבריטניה( אין סמכויות מעבר לאלה שהוענקו להן במפורש )בניגוד לסמכות כללית שבמרבית מדינות אירופה(‪/‬‬ ‫דרי‪ -‬השיטה הריכוזית גורמת ל‪.6 .‬‬ ‫השתתפות ממשלה‪ -1990 (.2 .‬האמונה היא כי השלטון המקומי מאפשר לממש זכות זו באופן הישיר‬ ‫ביותר‪ .‬‬ ‫התקצוב ע"פ וילדבסקי‪*:‬התקציב הוא" דבר מה פוליטי" וישנם מס' פירושים אשר מסייעים לעמוד על אופיו הפוליטי של‬ ‫התקצוב הציבורי *תקציב הוא מסמך הכולל מילים ומספרים המציינים הוצאות והכנסות *התקציב קושר מטלות עם כמות‬ ‫המשאבים הדרושה לביצוען *תקציב ציבורי מתאר הוצאות כספיות *תקציב הוא מעין חוזה בין בית הנבחרים לרשות‬ ‫המבצעת *התקציב משקף ניצחונות ותבוסות‪ .1‬לראשונה‪ ..‬הנוטה להאחדה "התכנסות לממוצע" ולא יצירת חלופות מתאימות‪.5‬ממשל עצמי מקומי משמעו זכותן ויכולתן של רשויות מקומיות לכוון ולנהל תחת‬ ‫אחריותן חלק משמעותי מענייני הציבור‪ -‬לא רק זכות גם יכולת לממשה )אין לראות ברשות מקומית רק סוכן מטעמה של‬ ‫רשות עליונה אלא גוף הנושא באחריות(‪ .‬זכות האזרחים להשתתף בניהול‬ ‫ענייני ציבור הינה אחד העקרונות הדמוקרטיים‪ .‬קיומן של רשויות מקומיות בעלות אחריות ממשית יכול לספק מנהל יעיל שהוא גם קרוב לאזרח‪) .‬תהליכים תקציביים הם מנגנוני ההכרעה הכלכלית ופוליטית ‪.

‬ולהגביל את חשיפתו להשפעות קב' אינטרס‬ ‫השואפות לקדם רק אינטרסים צרים ולא של כל החברה *שחקנים פוליטיים מתערבים בהחלטות ענייניות‪ -‬יש לשמור עליו‬ ‫מפני שחיתויות ולהגביל את התערבות הפוליטיקאים‪ .‬המשלמים בפועל והמחליטים על ההוצאות‬ ‫הן שתי קבוצות נפרדות‪ -‬לכן על הנציגים מוטלת אחריות לוודא שההוצאות כלולות במס' התקציב‪.4‬עלינו לקבל את‬ ‫שיפוטו של כל פרט באשר לרווחתו שלו ‪.‬וילדבסקי‪ :‬לא חלה כל התקדמות בעניין‬ ‫זה משום שהמשימה )של קיי( אינה בת ביצוע‪ .‬‬ ‫*התקציב נתון להשפעה מוגזמת של קבוצות אינטרסים‪ -‬הוא פוליטי מפני שתוצאתו אינה משקפת את רצון כלל הציבור אלה‬ ‫את רצון אלו שהכיס מאפשר להם להפעיל שדולות מקצועיות ולקנות קולות‪ 3 .2 .‬וילדבסקי‪ :‬השיטה שלפיה יש לקבוע קודם כל יעדים ואח"כ‬ ‫לזהות חלופות ורק אח"כ להכריע בינהן אינה יעלה לבחינת היתרונות והחסרונות של החלופות השונות ואינה יכולה לשמש‬ ‫מתכון ללמידה‪ .‬הכרעות תקציביות צריכות להתקבל על יסוד שיקולים של יעילות‪.4 .‬לצמצם את התערבות הפוליטיקאים‪ .‬‬ ‫תיאוריה הכוללת קריטריונים לקביעת הסע' שייכללו בתקציב היא למעשה תיאוריה הקובעת מה על הממשל לעשות ולכן‬ .5 .‬הטענה העיקרית היא כי תהליך התקצוב משקף שיטה פוליטית מסוימת ומי‬ ‫ששואף לשנות את התקצוב בעצם רוצה לשנות את השיטה הפוליטית‪* .‬כשנותן הכסף מצפה שהמקבל יבצע‬ ‫ויגשים את המטרות שהוצבו בפניו‪.‬‬ ‫‪ 5‬מאפייני התקצוב הציבורי‪ -‬איירין רובין ‪.‬אם זאת חשיבה על דרך הולמת‬ ‫להערכת תוצאות חברתיות תניב תנובות חשובות בכל הנוגע לקביעת מדיניות‪ ? .‬הביטוי הכספי של תוכניותיו ומעשיו‪.‬שיטה תחשה רציונאלית אם היא מקילה על חישוב היתרונות והחסרונות כך שאפשר להגיע להכרעה‬ ‫להשתמש בהיסטוריה כדי לתקן טעויות לרתום עוצמה פוליטית לקבה"ח באמצעות תמריצים ארגוניים ואף פעם אין היא‬ ‫מדרגת יעדים או משאבים בנפרד אלה תמיד יחד‪ .1 :‬כל ההחלטות הציבוריות מטרתן לשפר את רווחת החבר ‪.‬הפירושים הבאים נותנים ביטוי לביקורת על‬ ‫הגישה הנורמטיבית לתקצוב )ולדבסקי( ‪ .‬התקציב הוא דם החיים של הממשל ‪ .‬התקציב מהותו ותפקידיו‪ -‬וילדבסקי‪ :‬מימד חשבונאי‪ -‬מסמך המתאר‬ ‫הוצאות בצידם של פריטים או תכניות מימד התנהגותי‪ -‬ציפיות המחוקק מהממשלה ביחס לביצוע התקציב מימד כלכלי‪-‬‬ ‫מכניזם להבטחת יעילות וחיסכון בהוצאות‪ .‬למרות שבנסיבות‬ ‫מסוימות אפשר להגיע לשיפוט חד משמעי ‪ .‬אין תהליך שהוא בר ישום בכל המקרים‪ .‬‬ ‫הפן הפוליטי של התקצוב – ‪ 2‬הפירושים הראשונים שאובים מתורת הניהול והכלכלה הנורמטיבית ושימשו יסוד לרבים‬ ‫מהניסיונות לתקן את תהליך התקצוב‪ .‬‬ ‫קשיחות בעקבות החלטות והתחייבויות קודמות‪.3‬לכן כל מה שמשפיע על רווחתו של הפרט משפיע על רווחתה של החברה ‪.‬השפעת התקציב היא במוקד התהליך הפוליטי‪ -‬כל אחד הרוצה להשפיע עשוי להשתתף בתהליך כדי להביא‬ ‫לאישור ההקצאה החשובה לו‪.‬תהליך התקצוב הוא אינקרימנטלי )תוספתי(‪ -‬מהותו‬ ‫היא מו"מ בין שחקנים אחת לשנה‪* .5‬היינו רוצים שיהיה לנו הליך ברור לקיבוץ רווחתם של פרטים שונים כך שנוכל‬ ‫להשוות את הרווחה שתהיה לחב' אם תינקט מדיניות מסוימת עם רווחתה במקרים של מדיניות אחרות‪ .2‬רמות הרווחה של הפרטים בחברה הם אבני‬ ‫הבניין של רווחת החב' ‪.‫התקצוב הציבורי בארה"ב הנותנות יסוד לצפות שהוא יהיה שיטתי ורציונאלי ואולם בשום מדינה דמוקרטית )כולל ארה"ב( אי‬ ‫אפשר לאפיין את תהליך התקצוב בתהליך רציונאלי של קבה"ח‪ .1 : 1990‬מגוון גדול של שחקנים שלהם יעדים שונים קדימויות שונות ויכולת‬ ‫שונה להשפיע על התקציב‪ -‬תהליך התקצוב נועד לגבש הסכמה על התקציב‪.‬‬ ‫כיצד לתרגם רצונות של פרטים להכרעות ציבורית?בתהליך התקצוב אין כל דרך לערוך השוואה בין התועלות לעלויות‬ ‫לפרט מסוים לבין התועלות והעלויות לפרטים אחרים מבלי להזדקק לשיפוט ערכי ובשיטה הדמוקרטית נציגי הציבור‬ ‫הפוליטיקאים הם המופקדים על השיפוט הערכי של תועלות מול עלויות‪ 5 .‬חשיפה לסביבה יש לקחת בחשבון גורמים סביבתיים כמו זמינות משאבים‪.‬אילוצים‪ -‬החלטות ציבוריות טומנות בחובן אילוצים מנהליים רבים )הצורך‬ ‫באישור מראש(‪.‬בתהליך ישנן חילוקי דעות על חשיבותן של תכניות שונות‪ -‬בתקציב מוגבל לא ניתן‬ ‫לעשות הכל‪* .3 .‬טיעונים המבהירים את תרומתה ומגבלותיה של‬ ‫כלכלת הרווחה‪.‬התקציב הוא מעין‬ ‫חוזה בין הציבור לבין הרשות המבצעת‪.‬מימד משפטי‪ -‬התקציב הוא חוזה משפטי‪ .

‬יש ‪ 2‬דרכים למימון הגידול הדרוש בתקציב‪ :‬הגדלות החוב הפנימי )מלוות( והגדלת נטל המיסוי‪ .12.‬שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומהחלטות המתקבלות בגופים ציבוריים‪.‬‬ ‫פרמצ'אנד‪ :‬בכל המדינות המתועשות והמתפתחות הממשלה היא הארגון הגדול ביותר‪ .‬התוכנית עוברת תחילה בממשלה ואז בבית‬ ‫הנבחרים‪ .‬התהליך כולל ‪ 3‬שלבים‪.‬בארה"ב ההוצאה הציבורית היא שליש מהתל"ג(‪ -‬קשירת היקף הצמיחה הציבורית להיקף היצור‬ ‫הפרטי כך שההוצאה בכל שנה תהיה תלויה בהוצאה בשמה הקודמת בתוספת שיעור הגידול התל"ג באותה שנה‪ .‬צרכים חדשים או שינוי בסדר קדימויות‪ .04 -‬אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את חוק התקציב לשנת ‪ .2‬אישור התכנית תחילה בממשלה ולאחר מכן‬ ‫בבית הנבחרים ‪.‬וילדבסקי‪ :‬מצב זה הביא אותו לחזות רפורמה בתקציב )האמריקני( שעירה הקטנת ההוצ' וקיצוץ בזכאיות‪.‫תיאוריה נורמטיבית של תקציב היא אוטופית במובן במלא של המונח‪ :‬פיתוח וקבלתה משמעם סוף הקונפליקט של תפקיד‬ ‫הממשלה בחב'‪.‬מקבלים את תקציב השנה הקודמת כבסיס לתקציב השנה‬ ‫שלאחריה‪ .3‬ביצוע התכנית‪ .1 :‬גיבוש תכנית הנוגעת‬ ‫לכלל ההוצאה הציבורית בשנה נתונה וגיוס ההכנסות הדרושות למימונה ‪.‬הלוואות למימון ההוצאות וידוע שצמצום אלו יכול להביא לצמיחה כלכלית‪ .‬המעסיק הגדול ביותר ‪ .‬ביצוע התוכנית‪ :‬שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומהחלטות המתקבלות בגופים ציבוריים‪ .2‬יוצרים מנגנון שיוביל להסכמה בין הצדדים המעוניינים‪.‬קיידן‪ :‬הגיע למסקנה כללית יותר‪ :‬יש‬ ‫לחשוב על תוספתיות כעל מודל תיאורי של תקצוב בזמן ובמקום מסוימים ולא כהסבר אוניברסלי להתנהגות תקציבית‪.‬ויש להקטינו מכיוון שככל שהוא גדול נדרשים‬ ‫יותר מיסים‪ . 66%‬צריכה פרטית ‪ .‬התל"ג בישראל‪ -‬צריכה ציבורית‬ ‫‪ .‬בכל‬ ‫המדינות החברות ב‪ OECD-‬המגזר הציבורי נחשב גדול מידי )בולם צמיחה(‪ .‬חלוקת העוגה התקציבית בין השימושים המתחרים וביצוע החלטות התקציב מסתיים בתום שנה‬ ‫תקציבית ועם אישורו של תקציב שנתי חדש מתחילה שנת כספים חדשה‪ .‬תוספתיות מבוססת על הציפייה לשפע מתמשך‪ .‬‬ ‫השיטה התוספתית )לינדבלום( – כלי מרכזי לפישוט המשימה המורכבת של גיבוש תקציב מדינה באמצעות תהליך‬ ‫פוליטי ‪ .‬וילדבסקי‪:‬‬ ‫הציע לתקן תיקון בחוקה האמריקנית להגבלת ההוצאה הפדרלית לשיעור קבוע מהתל"ג כך שהמגזר הציבורי לא יוכל לגדול‬ ‫יותר מהמגזר הפרטי‪) .‬‬ ‫חלוקת העוגה התקציבית‪ :‬החזר חובות ‪ 30%‬תשלומי העברה ‪ 28%‬הוצאות ביטחוניות ‪ 18%‬צריכה אזרחית ‪17%‬‬ ‫השקעות ומן אשראי ‪ 7%‬קשיחותו של התקציב בולטת לעין‪ .1 :‬מפשטים את המשימה המורכבת ‪ .‬ניתן להעמיד את הגישה במבחן אמפירי‪ .‬גיבוש תוכניות‬ ‫הנוגעות לכלל ההוצ' הציבורית בשנה נתונה וגיוס ההכנסות הדרושות למימונה‪ .‬גיסט‪ :‬ערך מחקר על גישות‬ ‫בקבה"ח במינהל הציבורי וגילה שיותר מ‪ 30-‬שנה שולטות כבר התיאוריות של סיימון ולינדבלום הן שורדות כי תבונותיהן‬ ‫כלליות ומקיפות כך ששום חלופה לא עולה עליהן בעוצמתה‪.‬גודל תקציב המדינה‬ ‫ביחס לתל"ג מבטא את החלוקה בין המשאבים שהמדינה מקצה לעצמה לבין משאבים הנתונים להחלטות של הפרטים ושל‬ ‫חברות עסקיות‪ .‬אנו לא יודעים בודאות מה יהיו‬ ‫תוצאות החלטותינו אבל אנחנו צריכים לבחור בין תוכניות ודרישות מתחרות ואין קריטריונים כללים לבחירה בין החלופות‪.‬‬ ‫מה עושים? יש ‪ 2‬דרכים‪ . 34%‬בשנת ‪ – 1984‬ההוצאה הציבורית הייתה כ‪ 75% -‬מהתמ"ג! במקביל להוצאות כוללת הצעת‬ .‬שיטה זו אינה רק מרשם להתמודדות עם משימה כה מורכבת‬ ‫אלה גם מודל המאפשר להסביר התנהגות חזותה‪ .‬לכן החלטה‬ ‫על גודל התקציב היא החלטה על חלוקת סך המשאבים הזמינים בין המגזר הציבורי לעסקי או בין המשאבים שהוצאתם‬ ‫כפופה להחלטות פוליטיות ) אזרח חופשי להוציא ‪ 60%‬מהכנסתו על מה שהוא רוצה ו‪ 40%-‬הממשלה תחליט בשבילו(‬ ‫התקציב והתל"ג – התוצר הלאומי הגולמי =מבטא את סך התפוקה הלאומית בסחורות ובשירותים‪ .‬‬ ‫תהליך התקצוב ב‪ 31.‬‬ ‫בעבר הוא סבר כי תוספתיות מאפיינת תקצוב במדינות עשירות ויציבות וכעת הוא מפקפק בתוקף ההסבר התוספתי‪ :‬קל‬ ‫להגיע להסכמה שכל אחד מקבל יותר‪ .‬‬ ‫פרטים שונים רוצים דברים שונים ואי אפשר להשביע את רצון כולם‪ . 95‬תהליך התקצוב כולו‪:‬‬ ‫קביעת גודל התקציב‪ .‬קשיחותו‬ ‫של תקציב הנגרר מהשנה שעברה כמעט ואינה ניתנת לשינוי‪ .‬מפשטים את המשימה ויוצרים מנגנון להסכמה‪ .‬ההתאמות שעושים מתבצעות בכפוף לעליית המחירים‪ .‬היא מגבילה את היכולת לקצץ בו אבל תופעה זו אינה אופיינית‬ ‫רק לישראל ‪ .

‬תחזית זו נשענת בין השאר על החלטות‬ ‫או תכניות להעלות שיעורי מס או להורידם‪ .‬‬ ‫קביעת סדר קדימויות וחלוקת העוגה תקציב המדינה לשנת ‪ '92‬לא אושר לפי ‪ .‬בפועל החברות הדמוקרטיות רחוקות מאידיאל זה‪ .‬המגעים בין הסיעות החרדיות לבין לשכת ראש הממשלה נמשכו גם לאחר חצות אך הפשרה המיוחלת וההצבעה על‬ ‫חוק התקציב הושגו רק לאחר יומיים‪ .‬לבטל מיסים מסוימים ‪.‬תחזית‬ ‫התקבולים אינה תחזית אלא תכנית כלומר זהו ניסיון להשפיע על גובה ההכנסות‪ .‬בארה"ב הרשות המבצעת ממנה את השרים משטר פרלמנטרי‪-‬על אחת כמה וכמה‬ ‫ובייחוד אם הרשות המבצעת נשענת על קואליציה של מפלגות אחדות אלא שבמשטר כזה גם שר האוצר הוא נבחר ציבורי‬ ‫ולכן שואף להיבחר מחדש וגם הוא חבר במפלגה שבהצלחתה הוא חפץ‪ .‬פחות כבישים וגנים‬ ‫ציבוריים‪ .‬שינוי תוספתי ומיקוח כיצד מחליטים על הקצאת התקציב לשימושים שונים? כיצד‬ ‫מחליטים איה חלק ילך לחינות ‪ .‬שר האוצר חשוד תמיד בנטייה לטובת האז' על‬ ‫חשבון טובת המדינה וחשד זה הוא מקור חשוב לעוצמתם של פקידי האוצר האמורים כאנשי מקצוע להיות משוחררים מכל‬ ‫מחויבות חזרה לטובת הכלל‪ .‬לכן מניחים שהדרג פוליטי יודע יותר טוב מה האזרחים רוצים‬ ‫השאלה היא האם ניתן להניח שהם יודעים מה הכי טוב למדינה? במצב אידיאלי אין בעיה‪ :‬הציבור שופט את הנבחרים גם‬ ‫לפי מידת הצלחתם לשרת את טובת המדינה בטווח בינוני וארוך‪ .‬גם הערכת התפתחויות חיצוניות שאינן בשליטתנו )טרור( ‪ .‬ויכוח על חלוקת העוגה ובכללו ניסיון לגיטימי להחזיר מחדש את גודלה‪ .‬הצלחת המשק לא תלויה רק בהחלטות מדיניות אלא מושפעת גם מהתפתחויות חיצוניות‬ ‫שלא ניתן לחזות אותן לדוג‪ :‬ניגוד בין שר האוצר לשאר חברי הממשלה‪ -‬הם מופקדים על ההוצאה והוא על שמירת הקופה‪.‬להקטין אגרות וכד'‪ .‬הואיל וגודלו הקבוע בחוק נקבע על פי היקף התמ"ג דרושה תחזית של היקף התוצר ולשם כך עלינו לחזות את‬ ‫שיעור הצמיחה כלכלית בשנה הבאה‪ .‬ביטחון או בריאות? ‪ 2‬מאפיינים עיקריים‪.‬‬ ‫משוואת גודל התקציב כוללת משתנה חשוב שיעור משוואת התקציב שהוא למעשה מאבק פוליטי על סדר הקדימויות של‬ ‫ההוצאה הציבורית ועל דרכי מימונה‪ .‫התקציב גם תחזית תקבולים ‪.‬בשבוע זה נפגשו מס' חברי כנסת מהקואליציה עם ראש הממשלה ושר האוצר בניסיון להשפיע על‬ ‫החלטות הממשלה‪ .‬מס קנייה ועוד‪.‬התנהגות המכונה "סחיטה" משקפת את הפוליטיקה של התקצוב לטוב ולרע‪.‬בנוסף גם ריסון הגירעון והפחתות במיסים נועדו לעודד את תהליך הצמיחה במשק‪.‬בהיותם מופקדים על המשק כולו הם נהנים ממעמד בכורה בהשוואה לפקידים בכירים‬ ‫במשרדי ממשלה אחרים המופקדים על חלק בתמונה הכללית‪.‬‬ ‫מס שבח‪ .‬לאחר דיונים רבים הממשלה אישרה בסוף אוגוסט את התקציב חשנת ‪ '95‬וסגרה את מסגרת התקציב‬ ‫שהציע משרד האוצר עם תיקונים קלים‪ .‬גודל העוגה‬ ‫נקבע בין השאר על יסוד התחייבויות קיימות ויעדים חדשים ולכן מי שתכניותיהם לא נכללו במסגרת התקציב יכולים לטעון כי‬ ‫ראוי להביאן בחשבון‪ .‬קושי אחר נובע מכך שגודל התקציב‬ ‫הוא פועל יוצא של החלטות מדיניות בנושאים שונים‪ .‬גודל התקציב ותחזיות תקבולים‬ ‫הם ‪ 2‬משתנים מרכזיים הכלולים במשוואת התקציב‪ . 1.‬מס דלק‪ .‬‬ ‫צעדים ראשונים באישור תקציב ‪ '95‬בראשית אוגוסט ‪ '94‬התכנסה הממשלה לדיון על גודל הגירעון בתקציב ‪ '95‬ועל‬ ‫מדיניות המיסים‪ .‬בשנת ‪ 1993‬התקבל חוק הפחתת הגרעון‬ ‫טובת האז' מול טובת המדינה המפתח לצמיחה כלכלית הוא מנהל ציבורי קטן‪ -‬פחות שירותים לאזרח‪ .‬משטר‬ ‫דמוקרטי‪ -‬תפקידו של הנבחר הציבורי לייצג את שולחיו‪ .‬הציבור‬ ‫לא מכיר טוב את רזי הכלכלה‪ .‬מס מעסיקים‪ .‬‬ ‫גרעון= הוא ההפרש בין ההוצאות להכנסות וצמצמו הוא אחד היעדים המרכזיים של מדיניות התקציב משום שהוא מפחית‬ ‫את הצורך בגיוס הון מקומי ובכך תורם להורדת שיעור הריבית ולהגברת הנטייה להשקיע‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות בתקצוב הציבורי הוא שבכל המדינות קיים ניגוד בין משרד האוצר לדרג הפוליטי הנושא‬ ‫באחריות לתחומי פעולה שונים ז"א הצורך להיות קשוב לאז' ולהיענות לצרכיו לבין הצורך לדאוג לטובת המדינה‪ .1 :‬התקצוב הוא תוספתי כלומר אין בוחנים את כלל‬ .1‬שנת הכספים החלה והתקציב לא‬ ‫אושר‪ .‬מס ערך מוסף‪.‬מכס‪ .‬הקושי בקביעת התקציב "נכון" מיטבי נובע מכך שכל אחד מהמשתנים‬ ‫מושפע לא רק מהחלטות אלה גם מהתפתחויות חיצוניות האפופות לא מעט אי ודאות‪ .‬אגרות רכב‪ .‬‬ ‫משטר נשיאותי‪ -‬כך הם פני הדברים‪ .‬מס רכוש‪ .‬הנטל בישראל‪ -‬ההכנסות בתקציב המדינה באות בעיקר ממיסים‪ -‬מס הכנסה‪ .‬גם גודל הגרעון הוא לא תוצר של‬ ‫החלטה‪ .

‬לא להסתיר נתונים על עלויות אלא לספק אותם‪ .‫ההוצאה לתחום זה או אחר אלא עורכים התאמות בשוליים לתקציב השנה הקודמת ‪.‬בעל השפעה נרחבת‪ .24 10.‬עובדי אגף התקציבים בכל המדינות מוכרים כמגני הארנק הציבורי‪.94 .‬הוא דימה את המשחק‬ ‫לריקוד צפוי שכל צד מכיר היטב את צעדי המד שכנגד ומתאים את צעדיו‪ :‬זה שואף להגדיל את ההוצ' וזה להקטינה‪ .‬‬ ‫על אף הפירוט הרב בהצגת הנתונים ברוב המקרים קשה לראות בהם הסבר להצעת התקציב‪ .‬הוצ' סמויות כמו מתן הלוואות בריבית‬ ‫נמוכה‪.3 .2 .‬פרק הזמן מיום הגשת ההצעה ועד ההבעה עליה הוא כחודשיים והוא אינו נותן לחברי הכנסת‬ ‫העוסקים במקביל במילוי תפקידיהם השוהים שהות מספקת לבחון לעומק את הנתונים הרבים והמורכבים הכלולים בה‬ ‫נוכח מצב זה ולאור העובדה שספר התקציב נועד לשמש כלי בקרה על הוצ' יותר משנועד להיות מסמך מדיניות הבוחן את‬ ‫תוכניות העבר וממליץ על מה שראוי לעשות בעתיד‪ .‬וילדבסקי‪ :‬הבחין בין ‪ 2‬שחקים עיקריים במשחק התקציב‪ :‬פזרנים וחסכנים‪ .‬לבדוק עם משרדים מקבילים לפני הפנייה לאוצר‪.‬הביקורת המושמעת בישראל על אגף זה אינה נוגעת רק ל"מחול הפרטיזנים" וה"חוסכים" אלה‬ ‫בעיקר לעצם מילוי תפקידו כגוף אזרחי האמור לסייע בידי הממשלה לגבש מדיניות כלכלית וחברתית‪ .‬רובין‪ :‬התפקיד המסורתי של אגפי התקציב הוא לבחון הוצאות להוצאה ציבורית‪ .‬אולם אין בדברי ההסבר‬ ‫לתקציב מענה לשאלות רבות שהמחוקק הנדרש להחליט אם לתמוך בהצעת התקציב או להתנגד לה עשוי לבקש תשובות‬ ‫עליהן‪.‬‬ ‫אחרי פירוט סעיפי ההוצ' מוקדשים יותר מ‪ 300-‬עמודים בספר הכחול של משרד החינוך לדברי הסבר על הצעת התקציב‪.12.‬להקטין גירעונות ולנהל את תזרים המזומנים כך שיהיה אפשר לעמוד‬ ‫בהתחייבויות להוצאה‪ .‬יחידת מטה המטפלת בהיבט הכלכלי של תהליך קבלת ההחלטות‬ ‫בממשלה‪ .1:‬אין בהצעת התקציב מידע היכול‬ ‫לסייע לשקול ולהחליט‪ .‬‬ ‫להעמיד דרישות סבירות‪.‬ועדת הכספים מאשרת את‬ ‫הצעת התקציב ומחזירה אותו למליאה‪ :‬ועדת הכספים אישרה את הצעת התקציב והוא עבר קריאה שניה ושלישית בכנסת‪.‬בין הגורמים המגדילים את ההוצ' הוא מציין‪.‬מעורבותו בניהול השוטף היא עד לפרטי פרטים‪ .2‬קביעת תקדימים שיניעו את כל המשרדים לדרוש מה שהוסכם עם משרד אחר‪.‬‬ ‫ההחלטה שחבר כנסת נדרש לקבל בעניין תקציב מורכבת וקשה ממס' סיבות‪.‬‬ ‫‪.‬דוג' מהחינוך‪ :‬הצעת תקציב המונחת על שולחן הכנסת אינה כוללת רק את רשימת ההוצאות המתוכננות‬ ‫ואת תחזית התקבולים‪ .‬לגלות בזבוז‬ ‫ולהקטינו‪ .‬‬ ‫האוצר מול המשרדים‪ :‬מחול הפזרנים והחוסכים‪ -‬הויכוח החריף בין משרד האוצר לשאר המשרדים אינו מיוחד רק‬ ‫לישראל ‪ .‬‬ ‫כדי להתמודד עם פקידי האוצר פיתחו פקידי המשרדים עקרונות משלהם‪ :‬להיוועץ מוקדם ככל האפשר ובכנות‬ ‫עם פקידי האוצר‪ .‬‬ ‫‪ .‬הרפרנטים באגף מוסמכים לאשר העברות‬ ‫תקציביות מסעיף לסעיף‪.‬כעבור כמה ימים היא עוברת‬ ‫לועדת הכספים‪ .‬אלא רק בסגנונו‪ .‬גוף העוסק במיקרו‬ .‬כך תהליך הכנת‬ ‫התקציב שאישורו נון בדר"כ לשליטת הרשות המבצעת ותשומת הפרלמנט מעטה‪ 26.1 :‬התחייבויות‬ ‫פתוחות כמו תוכניות שעלותן תגדל אוט' עם שינויים צפויים כמו גידול באוכ' היעד או הרחבת ההגדרה של אוכ' היעד‪.‬‬ ‫בישראל ‪ :‬ועדת הכספים של הכנסת היא המרכזת את בחינת הצעת התקציב ואחרי שהיא שומעת את נציגי המשרדים‬ ‫השונים היא מכינה את חוק התקציב לקריאה שניה ושלישת‪ .‬זה‬ ‫מדגיש הצעות מעל ומעבר למה שהוא באמת רוצה וזה מקצץ ברשימה‪ .2‬תהליך התקצוב הוא תהליך מיקוח בין‬ ‫האוצר לשאר המשרדים והוא מתרחש על רקע פעולתם של שחקנים שונים המבקשים להגדיל את ההקצאה לנושא הקרוב‬ ‫לליבם‪.‬‬ ‫הם מדגישים את הצורך לאזן את התקציב‪ .‬היא מחזיקה יותר מ‪ 20 -‬ספרים כחולים‪ .‬במדינות אחרות‪ :‬מחולקת המשימה הכוללת של‬ ‫בחינת התקציב בין ועדות פרלמנט לפי נושאי התמחותן ואלו מעבירות את המלצותיהן לועדה מרכזית‪ .‬‬ ‫אגף התקציבים בישראל‪ -‬יחידה לתכנון כלכלי ולתקצוב‪ .‬תוצאת המשחק גם היא ידועה מראש‪ :‬פרט‬ ‫לאכזבות מעטות הכל יוצאים מרוצים במידה זו או אחרת‪ .‬קשה לצפות לכך שבית הנבחרים ימלא תפקיד של ממש בתהליך‬ ‫התקצוב‪.‬כאמור אישור הצעת חוק התקציב תלוי בהצבעה חברי הכנסת‬ ‫ויש בהם המנצלים זאת כדי לזכות בהקצאה תקציבים שהם מעוניינים בה‪ .94‬הצעת התקציב מונחת על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה ועוברת ‪ .‬למנוע הענות לרוב הדרישות להגדת ההוצ'‪ .‬ספר לכל משרד ועוד ספרים המוקדשים לנושאים אחרים‪.

‬נהלים וכ"ו( דוג‪ :‬בסוף‬ ‫אפריל ‪ '90‬רצה צה"ל להזמין בארה"ב מדים שעד כה לא הוזמנו בארץ‪ .‬ההחלטה לוקה במחסור תקציב שקלי‪ :‬תמורת מדים‬ ‫מתוצרת אמריקאית ניתן לשלם בדולרים המתקבלים במסג' תקציב הסיוע האמריקאי ואילו תמורת מדים מהארץ יש לשלם‬ ‫בש"ח‪ .‬זהו כלי בקרה למניעת חריגה מהתקציב‪ :‬כל עוד‬ ‫ההוצאה בפועל תואמת את החלוקה לסע' גם המסגרת נשמרת‪ .‬יש האומרים כי מדובר בתרגיל בלבד שמטרתו‬ ‫לאלץ את קובעי גורמי התקציב להגדילו‪ .‬כאמור ספר הצעת התקציב )הספר הכחול( מחלק את תקציבי המשרדים למס' קטן ביחס לסע' ההוצאה‪.‬‬ ‫חשב המשרד‪ -‬לכל משרד חשב שהוא עובד אגף החשב הכללי‬ ‫במשרד האוצר ותפקידו לוודא שההוצ' בפועל תתאים לחלוקה לסע'‪.‬חשב המשרד הוא זה שמנהל תזרים מזומנים של שמשרד‪.‬בתחבולות‬ ‫תעשה לך תקציב‪ .‬ככל שסעיפי התקציב רבים‬ ‫יותר כן נדרשות העברות רבות יותר מסע' לסע' וכן גוברת תלותם של המשרדים בגף התקציבים‪ .‬וכו( כך גם נוצר פתח להתערות אפשרית שלו בנושאים שאין הוא אמור לקבוע בהם‪ .‬פירוש הדבר הוא שאין הם רשאים להוציא לצורך‬ ‫עניין מסוים סכום החורג מזה שהוקצב לו בסע' המתאים‪.314-‬סעיפים בישראל ‪.‬הצורך לקבל‬ ‫את אישור הרפרנט מקנה לו עוצמה רבה )מומחה( ומגביר את תלות המשרדים באגף התקציבים )סחבת‪ .‬אולם כאמור אגף‬ ‫התקציבים מתערב בכל המשרדים בין שהם אחראים ובין שאינם חוץ ממשהב"ט הנהנה מאוטונומיה בניהול תקציבו אחרי‬ ‫שנקבעה המסג'‪ .‬השרה פונה לרפרנט לבקש‬ ‫אישור לשינוי‪ .‬סעיפי ההוצ' המפורטים בחוברת זו הם המחייבים את המשרדים‪ .‬דרי ושרון‪ :‬תקציב המדינה בשבדיה‪ .‬דוגמא‪ :‬אם מנכ"לית‬ ‫משרד החינוך צריכה להעביר תקציב מסעיף אחד לשני עליה לפנות לשרה לאישור ההעברה‪ .‬כללים‪.‬לאחר הסכמת הרפרנט באגף התקציבים יש לקבל את אישור ועדת הכספים‪.‬מימוש ההחלטה חייב את מפעל כיתן דימונה לפטר עשרות מעובדיו‪ .‬מכשיר השליטה העיקרי בתקציב הוא חלוקה לסעיפי‬ ‫הוצאה ככל שסעיפי התקצוב רבים יותר‪ .‬מעורבות אגף זה בפרטי התכניות‬ ‫של המשרדים אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם לפי הבנתם‪" .‬‬ ‫נהלים‪ .2‬בביצוע התכניות הכלולות בתקציב במהלך השנה‪ .1 :‬במסגרת גיבוש הצעת התקציב של‬ ‫כל המשרד ‪.‬ניירת‪ .‬‬ ‫חתימתו דרושה על כל הוראת תשלום והוא עוקב מקרוב אחר שיעור ההוצ' בכל סע'‪ .‬ההנחה שראשי האוצר וחברי ועדת הכספים יתרככו נוכח הסכנה לפועלי המפעל‬ ‫בדימונה מוכת האבטלה‬ ‫מספר הקסם ‪ -700‬התערבות אגף התקציבים באה לידי ביטוי ב‪ 2 -‬דרכים עיקריות‪.‬לשם העברה מסעיף לסעיף יש לקבל את‬ ‫הסכמת אגף התקציבים‪.‬הם רואים עצמם כשומרים הקופה הציבורית ש"אויבה" אינו אחר מאשר הדרג הפוליטי הנבחר‪ .‬עצמאות ואחריות שלובות זו בזו וברגע שהאחריות לא קיימת אז ישנה התערבות מטעמו‪.‬חופש פעולה זה מתבטא בצמצום ניכר במס' סעיפי התקציב‪ .‬‬ .‬מס' זה של סעיפי תקציב‬ ‫מבטא את השליטה המרכזית של האוצר במשרדי הממשלה‪ .‬הקושי מתעורר כאשר משרד מבקש‬ ‫לשנות את יעודו של סע' ההוצ' מכיוון שלשם כך נדרש אישור אגף התקציבים )רפרנט המשרד באגף( ואישור ועדת הכספים‬ ‫בכנסת‪ .‬השאלה המתעוררת היא האם התנהגות לא אחראית של משרדים אינה אלא ביטוי לניסיון מצדם לתפוס‬ ‫ככל יכולתם כדי להתגבר על ההתערבות הלא לגיטימית לדעתם בניהול הפנימי של ענייני המשרד‪ .‬‬ ‫ב‪ '93-‬בישר ראש אגף התקציבים כי תקציב ‪ '94‬עומד בסימן הגדלת חופש הפעולה של משרדים‬ ‫ממשלתיים בהוצאת תקציביהם‪ .‬הצורך לקבל את אישור‬ ‫הרפרנט מקנה לו עוצמה רבה ומגביר את תלות המשרדים באגף התקציבים ) סחבת‪ .‬ילדי האוצר" אומנם מתערבים בפרטי התכניות )למעט‬ ‫משרד הביטחון(‪ .‬כך רבה יותר קשיחותו של התקציב ‪ .‬המשרדים מקיימים מגעים שוטפים עם הרפרנט ע"מ לקבל את אישורו להעברת תקציבים מסע' לסע'‪ .‫אינו פנוי לעסוק בשאלות הגדולות וחשיבה לטווח שמעבר לתקופת כהונה של הממשלה‪ .‬כללים‪ .‬ניירת‪ .‬מדינות אלו נהגו בעבר לפצל את ההוצ' למס' גדול יותר של סע' אך הגיעו‬ ‫למסקנה שיש להעניק למשרדים חופש פעולה רב בקביעת תפוקותיהם ובתוך כך לשמור בקפדנות מפני חריגה מהמסגרת‬ ‫שנקבעה‪ .‬באגף התקציבים טוענים כי המשרדים צריכים לנהוג באחריות ויעד להתנהג במסג' שקבעה הממשלה‬ ‫באישור הכנסת‪ .‬הולנד ודנמרק עומד על‬ ‫כ‪ 700-‬סעיפים לעומת כ‪ 7.‬‬ ‫אם‬ ‫אישור הצעת התקציב בכנסת מפרסם משרד האוצר את חוב' הוראות התקציב ובה מחולקים סעיפי המשנה למס' רב של‬ ‫תתי סע'‪ .

‬בקרה‪ -‬מרכזית‪ .‬אין כמעט‬ ‫ניתוח אם בכלל של המידע ‪ .‬רמת הניתוח‪ :‬נמוכה מאוד‪ .‬בעל כושר הסתגלות כדי שתהליך תקציבי יהיה מועיל הוא‬ ‫צריך להיות ישים בכל בנסיבות‪ :‬צפויות ובלתי צפויות‪ .‬ללא בחינת אלטרנטיבות וניתוחי יעילות‬ ‫ואפקטיביות ‪.5‬אין מיקוד בקביעת עדיפויות ‪ .‬נוכח גירעונות ועודפים‪ .10‬הוא חשבונאי ולא תהליך של קבלת החלטות יתרונות‪.‬מכוונות‪ :‬תשומות‪ .1‬התקציב מתאר תשומות )בעיקר כספיות לשכר‪/‬פרויקטים( ולא‬ ‫תפוקות ‪ .‬לא נדרשת עבודת ניתוח מעמיקה‪ .‬המידע הנחוץ‪-‬‬ ‫פריטים ‪/‬תשומות‪ .‬תפקיד התקציב‪ -‬שמירת הנכס‪ .4‬כל דרגי הניהול מקבלים אותה‬ ‫אינפורמציה תקציבית כאשר החלטות שונות מחייבות סוגי מידע שונים ‪ .50 -‬‬ ‫הרקע‪ :‬לגיבושו של גישה זו נעוץ באי שביעות הרצון ובביקורת על‬ ‫חולשותיה של שיטות התקצוב שהייתה נהוגה ‪ .‬גישות תקציביות עומדות במרכז ההתפתחויות שתי הגישות‪ .‬למי מיועד‪ :‬התקציב אמור לשרת את כל הדרגים הניהוליים ובפועל מתאים לשמש את דרג הניהול התפעולי‪.‬תקצוב פעולות‪ :‬תקופה‪ :‬תחילתה של גישה זו היא בסוף שנות ה‪(1949) 40 -‬‬ ‫בארה"ב וזו הגיעה לשיא פריחתה בשנות ה‪.‬מים‪ .6‬הוא לשנה אחת‬ ‫בלבד‪ -‬מסגרת זמן שלא מספיקה לבחינת השלכות תוכניות ופעולות‪ .3‬אינו פרוגרמטי‪ :‬התשומות מוצגות לפי יח' ארגוניות ולא לפי תכניות ופעולות ‪.1 :‬קל לערוך חישובים מכיוון שאינו כוללני ‪.‬אינפלציה ודיפלציה‪ .‬קשר הקצבות ארגוני‪ -‬ישיר‪ .‬תפוקות או הישגים כלשהם‪ .‬אחריות‬ ‫ניהולית‪ -‬מבוזרת‪ .‬מאגרות או מחינוך‪ .3 .‬התקציב הוא תקציב פריטים הפוגע בגמישות‬ ‫‪ .‬זיקה למבנה הארגוני‪ 100% :‬זיקה למבנה ‪.‬מע' תקצוב זו המאופיינת בפירוט רב כאשר האינפורמציה מתייחסת‬ ‫ל"תשומות" שהממשלה משתמשת בהן כמו שכר משורות וציוד )מכאן גם שמה תקצוב פריטים‪ .‬תהליך התקצוב‪ -‬ביצוע‪ .4‬אינו דורש ניתוח מדיניות אך גם לא מונע ‪ .‬שרוצה שליטה מלאה‪ .8‬הוא רוטיני – תכנית התקצוב נעשית בחיפזון כדרך‬ ‫להתחשבנות להשגת ממון ולא כתהליך של קבה"ח על הקצאת משאבים ‪.‬כל אחד מהם מייצג שורה בדו"ח )מקביל למאזן( דגש‪ :‬אלמנט הבקרה מטרה‪ :‬רוצים‬ ‫ליצור מוקדי אחריות )‪ (1‬ע"פ יחידות ארגוניות )‪ (2‬מתאם בין ההכנסות להוצאות ושהכספים יוצאו למטרות שלהם יועדו ) ‪(3‬‬ ‫ובסוף רוצים פיקוח נגד שחיתויות‪ -‬זהו כלי שמאפשר פיקוח זה כמו רשימת קניות שחייבים להוכיח שהכסף הוצא למטרה‬ ‫שאליה יועד‪ .7‬הוא תוספתי‪ -‬בדר"כ מתייחסים רק‬ ‫לתוספות או הפחתות מהבסיס הקיים של סע' המופיעים בו ‪.2‬אין בתקציב מידע על תוכניות תוצאות‪ .‬דו"ח ועדת קוברסקי ‪ -‬שיטת‬ ‫התקציב המסורתי )מיושמת בישראל חסרונות )חולשות( ‪ .‬ע"פ יח' ארגוניות בארגון ובצמידות מלאה למבנה הארגוני כך שיכולים‬ ‫לדעת בכל יחידה מה ההוצאות שלה‪ .‬מכוונות לתשומות(‪ .‬של הנתונים ‪ .‬הסיבה לאריכות ימים‬ ‫היא לא כי הוא מוצלח במיוחד אלא כי לא נכשל בצורה מוחלת באף אחד מהם‪.‬העבר ידוע והתקציב‬ ‫מתבסס עליו ‪ .‬כאשר‬ .‬בספרות המקצועית אצל אנשי‬ ‫המינהל והעוסקים בתקצוב קיימת לא רק אי הסכמה באשר לתועלת ולהחלה המנהלית של גישות אלה אלא אף אי בהירות‬ ‫באשר למשמעות גישות אלה ומהותן‪ .‬לא בודקים איזו פעולה היח' הארגונית‬ ‫עושה‪ .9‬קיים נתק בין תהליך התקצוב לבין תהליכי התכנון והניהול‪ -‬משרת בעיקר קב' מצומצמת של בעלי תפקידים‬ ‫במשרד ‪ .‬התפתחויות אלה בתחום התקצוב היו מלוות בפיתוח גישות חדשות וביצירת מע'‬ ‫מושגים מקצועית מיוחדת‪ 2 .5‬הואיל והוא ניטרלי מבחינה מדינית הוא עשוי להתאים לטווח‬ ‫רחב של קווי המדיניות שכל אחד מהם ניתן לתרגום פרטי‪ .‬סוג ההחלטה‪ :‬ע"פ הפן התוספתי‪ .‫ישן וחדש ברפורמות התקציביות‪ 4 :‬שיטות תקצוב התקציב המסורתי )תקצוב פריטים( הנתונים שמופיעים במסמך‬ ‫מתייחסים להוצאות והכנסות של הגוף המתוקצב או תגמולים ותשלומים כאשר מתייחסים לפרטים ‪ .‬יוצרת קשיחות ‪ .‬טווח המדידה‪ -‬בדיד‪ .‬סיווגי תקציב‪ -‬זהים‪ .‬כל שורה מייצגת פרט‬ ‫שיכול להיות מקור הכנסה או מקור הוצאה למשל שכר עבודה ‪ .‬עיסוק העובדים‪ -‬חשבונאות‪ .‬זוהי התפיסה הניהולית‪ .‬‬ ‫תקצוב פעולות ותקצוב תפוקות‪-‬שיק‬ ‫בשנים האחרונות הפך תחום התקצוב לאחד הנושאים המרכזיים בתיאוריה‬ ‫ובפרקטיקה של ניהול ארגונים ציבוריים‪ .‬‬ ‫טווח הזמן‪ :‬שנה בסיס הנתונים‪ :‬מתבססים על נתוני השנה הקודמת‪ .‬חשמל‪ .‬אחריות תכנון‪ -‬מבוזרת‪ .2‬בררות‬ ‫העלולות להביא להתנגשויות ניתנות לפיצול כך שאין צורך להתמודד בבת אחת עם כל הקשיים‪ .‬מיון המידע‪ :‬מיון הפריטים נעשה על בסיס מבנה ארגוני תהליך קבה"ח ‪ :‬מלמעלה‬ ‫למטה – מהמנכ"ל שמאציל סמכויות ‪ .‬שכ"ד ‪.6 .‬לוקחים את התקציב של השנה שעברה ועושים עליו‬ ‫שינויים לפי הצרכים שהתחדשו‪.‬עבודות קבלנות )פריטים( והכנסות‬ ‫ממשרד הפנים ‪ .

‬תהליך‬ ‫התקצוב‪ -‬הכנה לניהול‪ .‬עיסוק העובדים‪ -‬מינהל‪ .‬‬ .‬תרומתו העיקרית של תקצוב‬ ‫פע' הייתה בכך שהוא אינו שינה את המכוונות ודפוסי המיקוח של תהליך התקצוב בכיוון של התייחסות לקשר בין הוצ'‬ ‫לתוצאות ובהיותו אחד הכלים העיקריים להגברת תודעת הפרודוקטיביות בממשלה‪.‬אין לכך הכשרה‪ .‬שיטה מורכבת וקשה למימוש‪.‬עם‬ ‫הגידול העצום של התקציבים הממשלתיים וההתרחבות בהיקף מע' הפעילויות של המינהל הציבורי ובמורכבותה עברה‬ ‫תשומת הלב מהדאגה למניעת שימוש לרעה בכספים להתעניינות בעצם פעילות הממשלה ולשיקולים כמו חיסכון ויעילות‪.‬ההגדרה הידועה ביותר לגישה‬ ‫זו ניתנה ע"י ועדת הובר )‪ (1949‬שהמליצה החלת גישה זו לכל מע' המינהל הפדרלי בארה"ב‪ .‬טווח מדידה‪ -‬פעילויות‪ .‬מחייב מנהל מתוחכם עם אנשים בעלי הכשרה ומערכת דיווח טובה‪ .‬השימוש בדברי הסבר – מע' תקציבית המבוססת על זיהוי יח'‬ ‫הביצוע ועל השימוש במדדי עומס וחישובי עלות ליח' מחייבת הסברים באשר לשיות החישוב והערכה של המרכיבים‬ ‫השונים‪ .‬לשפר ולהתגבר‬ ‫על כשלים למי מיועד‪ :‬לדרג הניהול האופרטיבי‪ .‬אם הייתה עלייה בשכר או אם החומרים עלו אצל הספק‪ .‬ולא להיבטים האיכותיים‪ .‬אחריות ניהולית‪ -‬מרכזית‪.‬התקציב מתחיל מלמטה למעלה מהפעילות ויח' הביצוע ברמה נמוכה‬ ‫כאשר גבולות התקציב נתונים‪ .‬מסתמך על שנים עברו ואיך אפשר להשתפר‪ .‬התאימה מע' תקצוב זו לצרכים‪ .‬מבחינה זו משמש‬ ‫"תקצוב פעולות" מעין מע' תמחיר של פע' וע"י כך מהווה גורם מוסדי חשוב בהגברת תודעת היעילות והחיסכון בסקטור‬ ‫הציבורי החסר את קריטריון הרווח ואת גורם התחרות‪ (4) .‬המידע הנחוץ‪-‬פעילויות‪ .‬‬ ‫לתכליות אלה לא התאימה מע' התקצוב הקיימת ונוצר רקע לפיתוח גישת "תקצוב פעולות"‪ .‬סיווגי תקציב‪ -‬זהים‪ .‬אולם‪ .‬דרישה זו מחייבת הכנת "תוכנית עב" )‪ (3‬תחשיבי עלות ליח' ביצוע – בנוסף על זיהוי והערכה שמוטל על היח'‬ ‫נכללים גם תחשיבי עלות ליח' ביצוע‪ .‬בעזרתה יש להם אינפורמציה על הפעולות המדידות להכנת תכניות עבודה‬ ‫טווח התקציב‪ :‬מיועד לשנה אחת בסיס הנתונים ‪:‬מכוון אל העבר ‪ .‬יש מידע שלא היה קודם ‪ .‬‬ ‫אחריות תכנון‪ -‬מבוזרת‪ .‬בקרה‪ -‬תפעולית‪ .‬שיטת מיון זו‬ ‫עומדת הניגוד לשיטת המיון לפי סעיפי המע' האופיינית ל"תקצוב פריטים"‪ (2) .‬לא ניתן לכמת כל פעילות ציבורית‪-‬חינוך למשל‪ .‬מכוונות התקציב‪ :‬פעולות זיקה למבנה הארגוני‪ :‬קיימת אבל לא ב‪ 100%-‬תהליך‬ ‫קבה"ח ‪ :‬יותר ראציונלי ‪ .‫פעולת המינהל הממשלתי היו מצומצמות והבעיות שטופל בהן היו פשוטות יחסית המטרה העיקרית של התקצוב הייתה‬ ‫לשמש ככלי פיקוח ובקרה על דרכי ההוצאה והשימוש בכספים הציבוריים‪ .‬שיטת תקציב‬ ‫פעולות מצריכה תיאום רב בין מחלקות במערכת‪ .‬‬ ‫בנוסף בגלל אופיו ומהות‬ ‫האינפורמציה שבו הוא הפך להיות כלי ניהול מרכזי בידי המנהל יח' אופרטיביות ובכך הגביר את השילוב בין תהליך התקצוב‬ ‫לתהליכי ניהול‪ .‬כשיש סטייה בתקציב ההוצ' האם הסטייה נובעת משינוי בשכר העבודה? מה שאני יכול לבדוק זה אם ניתן לעשות‬ ‫דבר מה ‪ .‬התייחסות רק‬ ‫להיבט הכמותי‪ .‬השוואת עלות מול‬ ‫תועלת ‪.‬חסרונות‪ :‬פגיעה בהרגלים ‪ .‬ניתוחי יעילות השוואתית‪ .‬החלת תקצוב פע' הביאה לדרגות שונות של הצלחה )בחלקם יותר ובחלקם פחות(‪ .‬זו הסיבה ששימוש ב"תקצוב פע'" היה מלווה גם בהוספת דברי הסבר מפורטים כחלק בלתי נפרד ממסמכי‬ ‫התקציב‪ .‬רמת הניתוח‪ :‬גבוהה יותר מאחר ואני נדרש לנתח את היעילות שלי‪ .‬התפיסה היא כאשר‬ ‫מקצים או מאשרים תקציב ליח' ממשלתיות הרי המטרה היא להקצות משאבים בעבור הדברים שאותם רוצים להשיג ולא‬ ‫בעבור הדברים אותם רוצים לקנות‪ .‬ניתוח‬ ‫איטי‪-‬סדרתי‪ .‬זוהי שיטת מיון או סיווג‬ ‫אינפורמציה השמה דגש על פעולות שהממשלה מבצעת ולא על התשומות שהממשלה משתמשת בהן‪.‬קשר הקצבות ארגוני‪ -‬ישיר עריכת התקציב מבוססת על שימוש ב ‪ 4‬טכניקות‬ ‫מינהליות‪ (1) :‬שיטת מיון המבוססת על זיהוי פעילויות ויח' ביצוע משמעותיות המעבר לשימוש "בתקצוב פעולות" מחייב‬ ‫זיהוי ש ל הפעולות והתכניות של הארגון שהכוונה להגדירן במונחים של "יחידת ביצוע" הניתנת למדידה‪ .‬תפקיד התקציב‪ -‬יעילות‪ .‬תחשיבים אלה מתייחסים לא רק להוצ' ישירות נומינליות אלא גם להוצ' ריאליות ליח'‬ ‫הכוללת ג ם הקצאת הוצ' תקורה והלוקחות בחשבון את המלאי הקיים של יח' ביצוע אם הדבר רלוונטי‪ .‬סוג ההחלטה‪ :‬לפי המודל התוספתי היות ויש הבדלים קלים ותוספתים למה שהיה‬ ‫לא ניתן לבצע שינויים מרחיקי לכת‪ .‬החשיבה היא דדוקטיבית‪ .‬דגש‪ :‬אלמנט הניהול מטרה‪ :‬השלמת המידע החסר בתקצוב המסורתי ‪.‬השימוש במדדי עומס – לאחר זוהו ומוינו‬ ‫הפעילויות או יח' הביצוע השלב הבא הוא הערכת מס' יח' הביצוע שיבוצעו ע"י יח' ארגוניות שונות בתקפי אליה מתייחס‬ ‫התקציב ‪ .

‬רמת‬ ‫ניתוח‪ :‬גבוהה מצריכה שימוש ביועצים חיצוניים ושיטות ניתוח מורכבןת‪ .‬הדגש‪ :‬אלמנט‬ ‫התכנון * הדגש בתקצוב פעולות היא הפעולות שהממשלה מבצעת ולא על התשומות שהממשלה משתמשת בהם‪* .‬מתייחסת לתכנון תכנות ותקצוב‪ .‬תפקיד התקציב‪ -‬מדיניות‪ .‬בחירת החלופה המירבית והסתמכות על מדדי תפוקה על מנת לבדוק את האפקטיביות של השגת‬ ‫יעדים‪ .‬‬ ‫אח"כ הונהגה גישה זו בכל מערכת המינהל הפדרלי וכן ברשויות המקומיות בארה"ב ובמדינות אחרות‪ .‬בנוי על בסיס המודל רציונאלי אך לא‬ ‫אומת באופן אמפירי‪ .‬המידע הנחוץ‪ -‬מטרות‬ ‫וכוונות‪ .‬האינפורמטיבי – תיאור התוכנית על עליותיה ) התשומות ומחיריהן( ‪.‬סיווגי תקציב‪ -‬שונים‪ .‬תהליך התקצוב‪ -‬תכנון קדם הכנה‪ .‬יתרונות‪* :‬הביא להגברת המודעות של מקבלי‬ ‫ההחלטות וסייע בביטולן של תוכניות בלתי יעילות‪*.‬לפי מודל של תכליתיות‪ /‬ראציונליות‪ .‫תקצוב תפוקות‪ :‬תת סעיף מערכת תכנון תכנות תקצוב‪-‬מתת"ת‪ -‬תקופה‪ :‬רעיון זה החל להתגבש בסוף שנות ה‪50 -‬‬ ‫בארה"ב ‪ .‬מטרתה היא לשלב את‬ ‫תהליך התכנון עם תהליכי התקצוב באמצעות תהליך התכנות‪ .‬מיועדת למי ‪ :‬שיטה זו נועדה‬ ‫לשרת את הצרכים של דרג קובעי המדינות )הבכיר( ‪.‬וייחוס פעולות למטרות‪ * .‬תכונות‬ ‫הוא תרגומם של יעדי התכנון לתוכניות פעולה אופרטיביות שניתן לבארן גם במונחים כספיים‪ .‬אין הוכחה אמפירית בדבר קשר סיבתי בין מספר האלטרנטיבות לאיכות ההחלטה‪ *.1‬המבני – המשימות העיקריות של הארגון‪.‬במציאות התקציב‬ ‫מכתיב את התוכניות ולא ההפך‪* .‬חסרונות‪:‬‬ ‫*המרכיב האנליטי אינו מראה מה עדיף בית ספר או ישיבה זו עדיין החלטה ערכית‪ * .2 .‬יש צורך בשיתוף פעולה בין העובדים למנהל שיפעלו רבות למען השינוי‪.‬מתת"ת התפתחה על רקע אי שביעות הרצון מתהליך‬ ‫התקצוב בארגונים ציבוריים וכן גם כביקורת על חולשותיו של התהליך כמכשיר לקבה"ח על משאבים מטרה‪ :‬היא מגדירה‬ ‫את משימתה במונחי מטרות ויעדים תקציביים‪ .‬האינפורמציה של שיטה זו מכוונת לפתור בעיות של הקצאת משאבים ברמת דרג קובעי המדיניות ‪ .‬כמו כן יש לפרט מטרות עיקריות של הממשלה שהן תפוקות כוללות בעלות משמעות חברתית כמו הפחתת תאונות‬ ‫דרכים וכ"ו‪ .‬אחריות תכנון‪ -‬מרכזית‪ .‬הנושא מורכב ולכן קיים מחסור בכוח אדם מיומן ובעל כישורים אנאליטיים‪ *.‬לתוצאות של המדיניות הנתונים הם לא רק עלויות ופעולות אלה גם תוצאות שרוצים להשיג ושהשגנו בעבר טווח‬ ‫הזמן לביצוע המשימות הוא ‪ 5‬שנים – ארוכת טווח בסיסי הנתונים שלו מכוון אל העתיד ז"א יכולת לבחון את מידת ההגשמה‬ ‫של תפוקות חברתיות‪ .‬המתת"ת מוצג במסגרת של ‪ 5‬שנים‪ .‬אינפורמציה זו ממוקדת על משימות‪ /‬תכניות של הארגון כאשר ההחלטה‬ ‫על הקצאת משאבים נעשות ע"י ייחוס תשומות לתפוקות או ייחוס הוצ' לתוצאות משמעותיות‪ .‬באופן שתפקידם העיקרי יהיה להחליט על הקצאת משאבים ולא‬ ‫היחידה האופרטיבית‪ .‬ביטויו המובהק הוא ב"במע' תכנון תכנות תקצוב )מתת"ת( אשר הוחלה לראשונה )‪ (61‬במשהב"ט האמריקאי‪.‬קביעת מטרות‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אחריות ניהולית‪ -‬מפקחת‪ .‬לפיכך המטרה העיקרית הינה תהליך ראציונלי של קביעת מדיניות על ידי בדיקת נתונים לגבי עלות –‬ ‫תועלת של חלופות‪ .‬‬ .‬הביא לשינוי בדרכי החשיבה של העובדים‪ .‬קשר הקצבות ארגוני‪ -‬צולב למתת"ת ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪.‬קביעת מטרות וייחוס פעולות‬ ‫למטרות * המריץ את המנהלים לפתח מערכות מידע ולאתר מקורות אינפורמציה‪ * .‬טווח מדידה‪ -‬כוללני בתחום המטרה‪ .‬גרם להזרמת עובדים חדשים לארגון הביורקרטי המיושן‪ .‬שיטה זו היא בעלת אוריינטציה של תכנון ‪ .‬הגישה לא‬ ‫התייחסה לממד הארגוני ‪ *.‬בקרה‪ -‬תפעולית‪.‬זיקה למבנה הארגוני‪ :‬כמעט ואין בין מסמך התקציב והמבנה‬ ‫הארגוני תהליך קבה"ח ‪:‬התקצוב מתחיל מלמעלה למטה כלומר הוא מכוון לקביעת תקרת התקציב למשימות שנבחרו‪ .3‬האנליטי – טכניקות ניתוח שונות‪ .‬הרעיון המרכזי של תקצוב התפוקות ‪ :‬הוא‬ ‫כי בתהליך קבה"ח על הקצאת משאבים יש לייחס את כל פרטי ההוצאה למטרות עיקריות של הממשלה הנקראות‬ ‫"תפוקות" כלומר תקצוב התפוקות מכוון ליצור מסרת ניתן יהיה לייחס את המשאבים שמקצים לממשלה ליעדים‬ ‫הפונקציונאליים רחבים ‪ .‬מכוונות‪:‬‬ ‫תפוקות‪ .‬הביא לשינוי בדרכי החשיבה של‬ ‫העובדים‪ .‬טכניקת התכנות מתייחסת לעיצוב מבנה האינפורמציה‬ ‫המזניחה את תהליך קבה"ח על הקצאת משאבים‪ .‬גישה רציונאלית לקבלת החלטות ‪ .‬‬ ‫בשיטה זו חשוב מה רוצים להשיג * המערכת מבוססת על פונקציות פעילויות ופרוייקטים * יחידה ארגונית אחת יכולה לבצע‬ ‫מספר פעילויות או מס' יחידות ארגוניות יכולות לבצע או לתרום למטרה אחת ‪ .‬עיסוק העובדים‪ -‬כלכלה‪.

‬התייחסות זו מושפעת במידה רבה גם מהעובדה‬ ‫שמספר פרסומים בתחום התקצוב כינו את "תקצוב פעולות גם כ"תקצוב פרוגרמות"‪.‬הבחינה מאפס של כל התכניות גם אם הייתה חלקית ולא‬ ‫התחילה מאפס וגם אם לא תמיד עמדה בקריטריונים של איכות יצרה מידע שבעבר לא עמד לרשות עורכי התקציב ואולם‬ ‫אף שנודעה חשיבות לבחינה מחדש של תכניות שזה שנים חודשו כמעט אוט' יש להודות כי לאחר שנבחן עצם הצורך‬ .‬תקצוב על בסיס אפס‬ ‫דורש הצדקה כוללת של כל דבר מאפס‪ .2 .‬טיעונים עיקריים‬ ‫נגד השיטה‪ .‬‬ ‫תכנון ופיקוח‪* .‬לא תמיד מה‬ ‫שהותחל הוא גם שימשיך(‪* .‬‬ ‫‪.‬ניתוח אלטרנטיבות להשגת היעדים‬ ‫ובחירת האלטרנטיבה הטובה ביותר‪ *. 79‬לפי שיטה זו כל משרד המכין את תקציבו השנתי‬ ‫יידרש להצדיק את ההוצאות המבוקשות למן הדולר‪/‬שקל הראשון‪ .‬מחקרים על ישום השיטה בממשל‬ ‫הפדרלי חיזקו את המסקנה שהשיטה תרמה לחיסכון‪ /‬הסבה משמעותית של משאבים‪ .‬כאמור בשיטה המסורתית‬ ‫מרגע שאושרה תוכנית כלשהי קשה לבטלה משום שבדר"כ אין מגיעים לבחון אותה ולבדוק האם היא נחוצה בכלל‪ .‬גם אם יש ברעיון הגיון אין להגזים בחשיבותו משום שהוא פשוט אינו‬ ‫בר ישום‪ .1‬זיהוי יח' ההחלטה ארגונים או אגפים בארגון שההחלטה התקציבית נוגעת גם אליהם‪.‬חבילת המשך" המערכה את גודל ההוצ' הדרושות להמשך התוכניות‬ ‫והפעולה הקיימות בלא שינוי משמעותי במדיניות‪.‬הערכת אלטרנטיבות‪* .‬לכאורה בשיטה זו יש מענה לבעיות המתעוררות בשיטה המסורתית‪ .‬לפיכך‬ ‫לתוכניות חדשות ואלי נחוצות יותר יש פחות סיכוי לקבל הקצבה מלתכניות ישנות ואם מתעורר צורך דוחק במיוחד הנטייה‬ ‫היא להגדיל את התקציב ולא לנסות לבחון אם לא מוטב לבטל תוכניות קיימות ולמממן בתקציבן תכנות חדשות במקום‬ ‫לחרוג ממסגרת התקציב ‪ .‬כל‬ ‫ההחלטות הנוגעות למכלול פעולותיה של היח'‪ .‬את הדירוג בשיטה זו העשית הצדקת כל הוצאה למן השקל קובעת היח' הממונה על יח'‬ ‫ההחלטה הרלוונטיות‪ .2‬בניית חבילות החלטה‪ .‬השיטה יושמה במדינות בערים והארגונים ציבוריים בארה"ב‪ .‬על יח' החלה מכינה לפחות ‪ 3‬חבילות‪" :‬חבילת המזער" המציינת את‬ ‫המזער התקציבי הדרוש להגשמת יעדי היח' ‪" .‬לעומת זאת *בשיטת‬ ‫התקצוב ע"ב אפס הדרישה היא להעריך ולבחון את התכניות והפע' של הממשלה כולה בשיטתיות כדי שיהיה אפשר‬ ‫להחליט אם לבטל או לצמצם תכניות פחות חשובות או דחופות‪.1 :‬הרעיון חסר היגיון ‪ .‬הקצאת משאבים מחדש‪) .‬‬ ‫תהליך התקצוב על בסיס אפס‪ ZBB :‬בניגוד לגישת התקצוב המסורתית של הוספת חדש על יש‪ .‬מנהל היחידה עורך את הפרויקטים לפי סדר עדיפות‬ ‫יורד‪ .‬יתרונות‪.‬יצירת קשר בין תקצוב‪.2 .‬כך שסכומם המצטבר שווה לסכום התקציב המבוקש * ההנהלה מחליטה על הפרויקטים החיוניים * האמת כמו‬ ‫באומנות היא בעיניי המסתכל‬ ‫מטרות השיטה ‪*:‬חיסכון וצמצום בתקציבים‪ *.‬ניתוח השפעות התקציבים על השגת היעדים‪* .‬בשנת ‪ 72‬גייס גיימי קרטר אז מושל גורגיה את פיר כדי ליישם את‬ ‫השיטה בניהול עניני המדינה‪ .‬‬ ‫חבילת הגדול‪ :‬המעריכה את הגידול בוצ' בהשוואה לתקציב הנוכחי‪.‬גם כאן המצדדים מאשימים את חסידי התוספתיות בשמרנות ואילו אלו טוענים כי הרציונליסטים לוקים‬ ‫בחוסר הבנה בסיסית של הפוליטיקה וחיי הארגון‪ .‬גם בשיטה התוספתית אפשר לבחון תוכניות קיימות מאפס אך בחינה כזאת גם אם היא נעשית‬ ‫היא אקראית ואינה מבטיחה שדווקא אותן תכניות שהן המועמדות הטובות ביותר לביטול אכן יבדקו‪ .‬לשפר את יעילותן של תכניות אחרות ולאפשר מימון תכניות‬ ‫חדשות חשובות יותר‪ * .‬ניסיון להפחתת הדרישות‪* .‬מה הטעם להעמיד פנים שהכל נתון לשינוי ומה הטעם לבחון הכל מן היסוד אם ממילא‬ ‫אפשר לשנות רק בשוליים ? ומדוע לנסות לשכוח במתכוון את לקחי העבר ולהימנע מלבנות על החוכמה שהצטברה בעמל‬ ‫רב לאורך השנים‪ .‫דמיון ‪ :‬הרעיון הבסיסי העומד ביסוד ‪ 2‬הגישות הואר הצורך לייחס בתהליך התקצוב את ההוצאות לתוצאות משמעותיות‪.‬‬ ‫דירוג החבילות לפי סדר חשיבות‪ .3 .‬‬ ‫לכן אין זה מפתיע שמנהלנים ותקציבאים רואים ‪ 2‬מושגים אלה כזהים‪ .‬שיתוף המנהלים בכל הרמות בתהליך התקצוב יש להצדיק על הוצאה למן השקל הראשון‪ .‬התנגדותם לגישה זו נשענה על חוסר האפשרות לבחון הכל מחדש בכל שנה ‪ .‬רקע‪ :‬את‬ ‫הרעיון הגה יטר פיר לשימוש החב' עסקית גדולה‪ .‬משנבחר לנשיא הורה לראשי‬ ‫המשרדים הפדרלים ליישם את שיטת התקצוב החדשה החל בשנת ‪ .‬זוהי שיטת תקצוב מתקדמת ברמת תקצוב תפוקות ועובדת קצת שונה‪ .1 :‬מנהלים בכל הרמות‬ ‫המדרג נעשו שותפים לזיהוי יעדים ולמשמעת תקציבית‪.‬ההנהלה הבכירה קובעת את היעדים אליהם חותר הארגון‪* .‬ניתוח היח' הארגוניות ובניית תקציב לפי ‪ 3‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪.

‬האם לדעתך בקביעת התקציב בישראל מקבלים החלטות על פי המודל הרציונלי ? התקציב אינו נקבע על פי מודל‬ ‫קבלת החלטות רציונלי היות והתהליך מנוגד להנחות היסוד ‪ .‬וסביבת ההחלטה נעדרת את כל התרחישים האפשריים‪ .‬עיצוב מדיניות‪.‬התחרות על התקציב מחריפה‬ ‫או מתמתנת‪ *.‬ברור לנו גם שמקבלי החלטות נעדרים את כל‬ ‫האמצעים‪ .1‬הפוליטיקה של תקצוב ציבורי ‪ -‬רובין‪ -‬החלטות פוליטיות – *תקציבים משקפים ברירה ובחירה‪ * .‬תקציבים‬ ‫משקפים סדרי קדימויות‪ *.4‬מחוקקים – לרוב "לזרוק עצמות"‪.‬ההנחה כי כך יהיה אפשר‬ ‫לבחון את כל התכניות הממשלה תוך ‪ 3‬שנים ולהימנע מהצורך לבחון כל תכנית אחת לשנה‪ .2 .‬אילוצים‪ .‬מאקרו תקצוב –‬ ‫אילוצים סיבתיים‪ .‬יעול ובקרה" ‪ :‬תכנון‪ -‬כרוך בהחלטה על יעדים‪ .‬מגבלות‬ ‫משפטיות‪ .‬או יעדים מתחרים‪.‬תהליך התקציב עצמו משתנה‪* .‬הרבה מאוד אילוצי ם השחקנים ותפקידם – ‪.‬בכל שיטות התקצוב קיימות ‪ 3‬פונקציות‪".‬נשיאה באחריות* חלוקה מחדש של‬ ‫העושר )מערכת מיסוי(‪ *.‬‬ ‫החלטה תקציבית בראש העין – בראש העין הנמצאת‬ ‫בגרעון גדול‪ .‬מקבלי החלטות קודמים‪ .‬לכך נוספה הדרישה לתקצוב תלת שנתי של התכניות‪ .‬בחירות נסיבות‪* .‬מיקרו ומאקרו תקצוב ‪ :‬מיקרו תקצוב – התמקדות בשחקנים )באסטרטגיות שלהם‪ .‬תקציבים משקפים אינטרסים לוקאליים לעומת גלובליים‪* .‬אינטרס זוכים ומפסידים‪ *.‬תהליך – ניהול חליפין בין קטגוריות הוצאה גדולות‪.‬היא באה לידי ביטוי במתת"ת בו יש דגש על‬ ‫תהליך מודע של תכנון באופן רציונלי של היעדים וקווי המדיניות העתידיים המקבעים ע"י הדרג הבכיר‪ .‬שינויים בסביבה‪ *.‬כעבור שנתיים הוחלט לזנוח את המסגרת התלת שנתית ולעבור למסגרת של ‪6‬‬ ‫שנים‪ * .‬מחליט על שינוי יעדים ואת המשאבים שישיגו אותם‪ .‬‬ ‫*רגישות לסביבה – כלכלה ‪ .‬פוליטיקה ותקצוב‪ .‬שערוריות וכו'‪.‬‬ ‫מאמר ‪ 6.‬עבודה מקצועית‪ .‬בכל מערכת תקציב‪ .‬אנטי – תזה‪* .‬התקציב משקף כוח יחסי של יחידים וארגונים‪ .‬בתי משפט‪ .‬ציבור‪ 5 .‬אגף התקציבים – לדחות את‬ ‫רוב הבקשות‬ ‫‪.‬השלבים והמאפיינים של המודל‪ .‬גם הבסיסית ביותר קיימים תהליכים של ‪.‬על מנת שתביא משקעים לעיר‪ .‬הגדלת המשכורת‪ .‬מאפיינים לתקצוב ציבורי –* שחקנים שונים‪ *.‬הליך‬ ‫הוצאות‪ .‬ישראל‪ :‬בראשית שנות ה‪ '90-‬הוחלט לבחון‬ ‫ביסודיות רק שליש מהתכניות כל שנה‪ .‬ראש עיר מושל( ‪.‬יחידים – לרוב לא ממלאים תפקיד ישיר ‪.‬הערכת נתיבי פעולה חלופיים ואישור תוכניות נבחרות‪ .‬בתי משפט – צפיפות כליאה‪ .‬מדיניות פיסיקלית )רמת התעסוקה(‪ *.7 .‬נשיאה באחריות‪.‫בתכנית מסוימת שוב אין טעם רב לחזור על אותה בחינה יסודית כעבור שנה‪ .1‬בירוקרטים –‬ ‫הגדלת המשרד‪ .‬קבלת החלטות תקציביות משתנה – *כוחן של קבוצות אינטרס גדל או קטן‪* .‬‬ ‫*תקצוב ממשלתי – השקפות שונות ויעדים שונים‪ .‬‬ ‫‪.‬איזון והלוואות‪* .‬של קבלת החלטות‪ :‬הכנסות‪ .‬תהליכי התקצוב והסביבה‪) .‬הכנסות‪ .‬כסף וטכנולוגיה גם הזמן הוא מוגבל שכל בינואר יש להגיש את התקציב‪ .‬החליטו לשכור חברת פרסום‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 6.‬דעת קהל‪ .‬על פי המודל הרציונלי האדם‬ ‫הינו יצור כלכלי וברור לנו שח"כ מונעים גם על ידי אינטרסים פוליטיים‪ .‬כל המידע‪ .6 .‬ביצוע‪.‬היעדים‬ ‫הם דווקא עמומים ולא מפורטים‪.‬מי שמשלם הוא לא זה שמחליט‪ *.‬זירה‬ ‫פוליטית חשובה אך ייחודית – *בחירות והשוואות‪ * .‬עצמאים למחצה‪ .‬שחרור חולי נפש‪ .3‬ראשי הרשות המבצעת – פועלים כפרטים‪) .‬נשיאה באחריות כלפי הציבור‪ .‬תפיסות‬ ‫של פוליטיקה בתקציב –* רפורמיזם‪ .‬ההחלטות אינן מתקבלות לגופו של עניין‪ .‬היא פותחה וגובשה‬ ‫מהתפיסה הכללית של קיינס הממקדת ברמת המאקרו ורואה בתקציב אמצעי להשגת יעדים חברתיים וכלכליים הנקבעים‬ .2‬שלבים ברפורמה תקציבית ‪ /‬פרופ' אלן שיק‪ -‬שיק שולץ ואחרים נעזרו במשגרת המושגית שפיתח אנתוני‬ ‫והראו כי מתת"ת אינה גחמא מקרית אלה שלב התפתחות‪ :‬משליטה כספית שאפיינה את תקציב ארה"ב בראשית המאה‬ ‫לתכנון אסטרטגי‪ .‬מלמעלה‬ ‫למטה ושיטתית(‪.‬ועין באפשרותה לממן תחזוקה שוטפת‪ .5‬קבוצות אינטרס‪.‬תהליך קבלת החלטות ראציונאלי( – פונ' זו היא התהליך בו בארגון‬ ‫קובע את קווי המדיניות ‪ .‬לפי דו"ח המחלקה לתקציבים‬ ‫במשרד האוצר כבר בשנה הראשונה ליישום השיטה החדשה הכינו רק מחצית מהיחידות תכניות תלת שנתיות ובמקרים‬ ‫אחדים לא הייתה הבדיקה יסודית מספיק‪ .‬פתוח לסביבה‪ .‬‬ ‫תכנון‪ .‬דרישות הציבור‪ .‬הטבה ללקוחות‪ .‬איזון‪ .‬התכנון‬ ‫למעשה הוא הערכה וגיבוש יעדים וקו מדיניות עתידיים‪) .‬קבלת‬ ‫החלטות גמישה סתגלנית וניתרת לקטיעה – חמישה זרמים נפרדים‪ .‬דטרמיניזם‬ ‫של קבוצה ‪ .‬מיקוח תוספתי – משא ומתן פלורליסטי‪ *.‬אין ספק כי הכנסת אינה‬ ‫ארגון הומוגני‪ .‬תהליך ‪ *.

‬למעשה מקשר בין יעדים לבין הפעילויות שיבוצעו‪ .‬ואומנם‪ .‬בקרה מרכזית על הוצאות‬ ‫ושמירה בפני ניצול לרעה‪ .‬שלב שני בסוף שנות ה‪ 40 -‬תקציב פעולות‪ -‬עיקר הדגש על הניהול עסק בביצוע‬ ‫יעיל של העבודה ובפעילויות קבועות‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 7‬תקצוב‬ ‫כל תקצוב‪ .‬להקמת יחידות ארגוניות שיוציא‬ ‫לפועל את התוכניות הניהול‪ .‬בניהול ענייני המדינה‪ .‬מודלים תיאוריים ומרשמיים‪ .‬בשל החשיבות המרכזית של התקציב לכל דבר‬ ‫ועניין שהמינהל הציבורי עוסק בו‪ .‬‬ ‫מכאן שהמודלים של קבלת החלטות‪ .‬מה יש לעשות כדי להגיע‬ ‫לשם ‪ .‬באה היא‬ ‫לידי ביטוי בתקצוב ביצועים בו הדגש העיקרי הוא על ביצוע יעיל של עב' ופעולות קבועות בעזרת טכניקות חשבונאיות וגישת‬ ‫הניהול המדעי של טיילור ‪ .‬סיבת הבחירה היא תכליתית ומכוונת מטרה ‪ .‬התקצוב הציבורי שימש כבר בשנות ה‪ 60-‬נושא לויכוח שניטש בין גישת הרציונליות הכוללת לבין‬ ‫הגישה התוספתית‪ .‬מיקדו את הנסיון לשפר את תפקוד הביורוקרטיה הממשלתית‬ ‫ברפורמות תקציביות‪ .‬ובין שמדובר בסך המשאבים העומדים לרשות חברה מסחרית או ארגון ציבורי‪.‬ההחלטות הרבה יותר‬ ‫קיצוניות )מהשורש(‪ .‬כדי להתגבר על הקשיים שנתגלו ביישום התוכנית נערך שינוי מבני ובמסגרתו הוקמו‬ ‫סוכנויות שהיו אמורות לפעול באורח עצמאי‪ .‬בקרה ‪-‬‬ ‫בדיקת עמידה ביעדים‪ .‬כל מה שהיה מתחרה עם הצעות חדשות‪ .‬בין חלופות‪.‬‬ ‫לתוכנית "הצעדים הבאים" בבריטניה קדמה "יוזמה לניהול כספי"‪ .‬לכן כך תקצוב כרוך בבחירה מודעת או לא מודעת בין שימושים מתחרים‪ .‬מתת"ת הופכת את כיוון הזרימה של המידע וההחלטות המדיניות נקבעות בפסגה‪.‬שינוי יסודיבתהליך התקצוב בנו זילנד ובאוסטרליה היה הציר המרכזי של הרפורמה במגזר הציבורי‪.‬לאן רוצים להגיע‪ .‬תיוחד יחידה זו‬ ‫לתקצוב ציבורי‪ .‬בכל הזמנים‪ .‬תהליך זה הוא שלב ביניים בין קביעת המטרות לבין הפעולות שיבוצעו להגשמתם‪ .‬בין שמדובר בדמי כיס של נער צעיר‪ .‬היא באה לידי ביטוי בתקציב ע"פ תשומות שם עיקר הדגש יהיה על בקרה מרכזית‬ ‫על ההוצ' והתקציב לשמירה מפני ניצול לרעה במישור המינהלי ז"א תקצוב באמצעות סע' המכילים מידע קפדני של כל פריט‬ ‫מחייב בדיקה שהממשל משמש בסף כפי שנקבע ולא חורג ממנו ) אין מקום לשיקול דעת של המינהלים(‪.‬כוח אדם וציוד – שבלעדיהם אין‬ ‫גוף ציבורי יכול למלא את ייעודו‪ .‬על קביעת מדיניות‬ ‫החדשנות ‪ .‬שיטות של תכנון תכנות תקצוב‬ ‫של תקצוב על בסיס אפס או של ניהול לפי יעדים נוסו בשני העשורים האחרונים‪ .‬השינויים בניהול תקציבי מיושמים יחד עם החיזוק בשליטה על המסג' התקציבית‪ .‬מדינות רבות קבעו לסך ההוצ'‬ ‫הציבוריות שרק במסגרתם מותר לערוך התאמות ושינויים במדינות אחרות נהוג לקבוע מסג' תקציבית לכל משרד ממשלתי‪.‬תוכנית שלא הגשימה את התקוות שתלו בה‪ .‬ניהול ‪ -‬הניהול כרוך בתכנות היעדים שאושרו לפעילויות ופרוייקטים ספציפיים‪ .‬הדגש על ביצוע אינו חדש‪ .‬רלוונטיים לתקצוב כפי שהם רלוונטיים לכל התנהגות הכרוכה‬ ‫בבחירה בין חלופות‪ .‬במישור המינהלי‪ .‬כדברי אהרון וילדבסקי‪ .‬‬ ‫התפתחות התקציב‪ -‬שלב ראשון בתחילת המאה ה‪ 20-‬תקציב תשומות‪ -‬עיקר הדגש על בקרה‪ .‬שלב שלישי בסוף שנות ה‪ – 50-‬מתת"ת‪ -‬עיקר הדגש על התכנון‪ .‬מה ששונה ברפורמות עכשיו הוא הגישה‬ ‫הכוללנית‪ .‬הרבה פנים לתקציב התקציב הוא "דבר מה פוליטי"‪ .‬החוקר שתרם‬ .‬מתת"ת מגדירה את משימתה במונחי מטרות ויעדים תקציביים ‪ .‬ובשל השאלות שנושא זה שב ומעורר באשר לאופיו של המינהל הציבורי‪ .‬במסגרת רחבה של כללי משחק‪ .‬בעיקר משום‬ ‫שהאוצר שיתף פעולה מאונס ולא מרצון‪ .‬כפי שנראה‪ .‬ובתוך כך בחלוקת העבודה בין‬ ‫הדרג הפוליטי לדרג הפקידותי‪ .‬עוסקת בתהליך המודא כי הפקידים בממשל ז"א הזרוע‬ ‫הביצועית‪ .‬כל הממשלות‪ .‬פונ' זו אמורה להבטיח את השגת המשאבים‬ ‫וניצולם הראוי להשגת מטרות‪ .‬הדיון בתהליך התקצוב הוא דון בפוליטיקה‪ .‬היום לא קל למצוא תומכים למתת"ת שהפכה מטרה‬ ‫לחצי ביקורת ולמשל לרפורמה שאפתנית שהניבה ניירת מיותרת‪ .‬תכנון ניהול ובקרה‬ ‫מהווים לרוב תהליכים המתחרים זה בזה יש למצוא את הדרך לאיזון ‪ .‬ויכוח הנמשך עד היום‪ .‬הפונ' אמורה להבטיח שהמטלות הספציפיות יתבצעו‬ ‫בצורה יעילה ואפקטיבית ע"י המנהלנים ‪ .‬הואיל ותקצוב ציבורי עוסק בהקצאת משאבים – כסף‪ .‬‬ ‫כרוך בהקצאת משאבים הנמצאים במחסור‪ .‫ע"י הממשלה ומושפעת מטכנולוגיה החדשה של ניתוח מע' שנתנה את האופ' ליישום כלי ניתוח אובייקטיבי בעיצוב‬ ‫מדיניות‪.‬מבצעים את קווי המדיניות והתכניות של הדרג הפוליטי‪ .

‬שלכל אחד מהם מוצמד תו מחיר‪ .‬להסדיר את פעילות הגומלין בין‬ ‫השחקנים ולגבש ביניהם הסכמה על מסמך התקציב‪ .‬לבין הרשות המבצעת המוציאה את הכספים‬ ‫בפועל‪* .‬שלהם יעדים שונים‪.‬‬ ‫תקציבאים‪ .‬חוץ מהמידע‬ ‫הרב המתקבל ממשרד זה‪ .‬כך שאפשר‪ .‬לרתום עוצמה פוליטית לקבלת‬ ‫החלטות באמצעות תמריצים ארגוניים‪" .‬לערוך השוואה בין ההוצאות המוצעות להוצאות‬ ‫העבר וכן בין פעולות שונות באותה שנה‪* .‬בשום מדינה דמוקרטית‪ .‬תהליך התקצוב נועד‪ .‬במבוא למהדורה השלישית של ספרו החשוב כותב אהרון‬ ‫וילדבסקי‪ .‬ובהם תחושת שליחות ציבורית‪.‬הסכמים‪ .‬מי שמקבלים את ההחלטות כיצד להשתמש בכסף אינם מי שמספקים אותו‪.‬התקציב מלמד אם הממשלה מעבירה משאבים מבעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה‪.‬שואב הנשיא מידע רב מהתחרות החריפה בין השרים השונים על נתח בעוגת התקציב‪ .‬פשרות וניגודים‪ .‬אף פעם אין היא מדרגת יעדים או משאבים בנפרד‪ .‬‬ ‫שיש בהם כדי לערער את הדימוי המקובל הזה(‪ .‬הפן הפוליטי של התקצוב איירין רובין מונה חמישה‬ ‫מאפיינים המיוחדים לתקצוב ציבורי )להבדיל מתקצוב של חברות פרטיות(‪ :‬א‪ .‬סיכום זה מאפשר‬ ‫לציבור ולשותפים בתהליך התקצוב להבין ביתר קלות את עיקריו‪ .‬‬ ‫קדימויות שונות ויכולת שונה להשפיע על מבנה התקציב‪ .‬התקציב כוללני בהיקפו וחובק למעשה את כל הוצאות הממשלה‪* .‬מדיניות שעניינה ויסות ההוצאה הציבורית והמיסוי‪.‬הוא משקף את העוצמה היחסית של פרטים ושל מפלגות‬ ‫באמצעות קביעת הדרך לחלוקת המשאבים‪* .‬תקציבים מגבילים את ההוצאה להכנסות הזמינות‪* .‬‬ ‫*התקציב משקף את המדיניות הפיזיקלית של הממשלה‪ .‬חוקר המינהל הציבורי‬ ‫ג'יימס פסלר מנה תכונות אחדות של תהליך התקצוב הציבורי באה"ב‪ .‬חברי פרלמנט‪ .‬התהליך מחייב לקבל החלטות בתוך זמן קבוע מראש‪ .‬ובכלל זה ארה"ב‪ .‬כל פרטי הפרטים‬ ‫המופיעים בו מסוכמים בסעיפים אחדים‪ .‬כמה מן הפירושים‬ ‫שנתן וילדבסקי למונחים "תקציב ציבורי" ו"תקצוב ציבורי" יסייעו לנו לעמוד על אופיו הפוליטי של התקציב הציבורי‪* :‬תקציב הוא‬ ‫מסמך הכולל מלים ומספרים המציינים הוצאות על פריטים ועל מטרות‪* .‫תרומה שאין כמותה להבנת הפוליטיקה של תהליך התקצוב והפך נושא טכני ומשעמם לתחום מחקר מרתק‪ .‬לפחות להלכה‪ .‬התקציב משקף נצחונות ותבוסות‪ .‬המאשר הוצאות‪ .‬בין השחקנים מונה רובין ראשי אגפים במשרדי הממשלה‪ .‬בהמשך‬ ‫נבהיר מדוע נתפס התקציב כמסמך פוליטי ותהליך התקצוב כתהליך פוליטי‪ .‬מנכ"לים‪.‬אינה יעילה לבחינת היתרונות‬ ‫והחסרונות של חלופות שונות ואינה יכולה לשמש מתכון ללמידה‪ .‬היא מציינת מניעים אחדים‪ .‬הוא מספק כלי בקרה לוודא שכסף ציבורי יוצא רק למטרות מורשות‪* .‬תקציבים ציבוריים מתארים את מעשיהם של ממשלות באמצעות רישום‬ ‫הוצאותיהן הכספיות‪* .‬וכמובן – המשרד המרכזי המופקד על גיבוש הצעת התקציב המוגשת לאישור‬ ‫הממשלה ולהצבעה בבית הנבחרים )רובין חולק על התפיסה הצינית הרווחת בדבר שאיפתם המתמדת של חברי בית הנבחרים‬ ‫ושל פקידים האחראיים על ההוצאת הציבורית להגדיל את ההוצאה‪ .‬כך שהמשתתפים בו יכולים ללמוד אותו היטב‪* .‬תקציבים משקפים את הכרעות הממשל‬ ‫למעשים שיעשה או יינמע מעשייתם‪* .‬התקציב קושר רצונות‬ ‫של יחידים עם החלטות ציבוריות‪* .‬נציגי קבוצות אינטרס‪ .‬אלא תמיד ביחד"‪ .‬‬ .‬נשיג תוצאות אלה ואחרות‪ .‬התקציב קושר‬ ‫מטלות שיש לבצע עם כמות המשאבים הדרושה לביצוען‪* .‬תקציב הוא תחזית‪ :‬אם נוציא סכום נקוב של כסף לפי‬ ‫החלוקה המוצעת‪ .‬להשתמש בהיסטוריה כדי לתקן טעויות‪ .‬התקציב משקף קדימויות‪* .‬לכן‪ .‬למרות גודלו ומורכבותו של המסמך התקציבי‪ .‬ואף פעם‪ .‬התקציב‬ ‫מוצג בערכים כספיים‪ .‬שיטה תיחשב רציונלית אם היא מקילה את חישוב‬ ‫היתרונות והחסרונות כך שאפשר להגיע להכרעה‪ .‬תקציבים משקפים הסכמה ציבורית כללית באשר לסוג השירותים שהאזרחים זכאים לקבל‬ ‫מהממשלה‪* .‬התקציב הוא סדרת יעדים‪ .‬ב‪ .‬הבוחן סוגיות שונות מנקודת ראותו של הנשיא‪ .‬בין השאר‪ .‬מידע‬ ‫המאפשר לו לשפוט ולקבוע סדר קדימויות של יעדי מדיניות‪* .‬שכן אין‬ ‫הממשלה יכולה לתפקד בלא תקציב שנתי מאושר‪* .‬הנשיא נעזר בגוף מרכזי‪ .‬אי אפשר‬ ‫לאפיין את תהליך התקצוב כתהליך רציונלי של קבלת החלטות‪ .‬לרשות מקבלי ההחלטות עומד ידע עשיר על רמת ההוצאות ועל מידת ההצלחה של‬ ‫תוכניות שונות‪* .‬תהליך התקצוב מתווך ומפשר בין קבוצות ופרטים הרוצים דברים שונים מהממשלה‪.‬התקציב מאפשר לשמור על הקופה הציבורית ולהבטיח שיישארו בה המשאבים‬ ‫הדרושים לביצוע החלטות הממשלה‪ .‬כי השיטה שלפיה יש תחילה לקבוע יעדים‪ .‬ואולם‪ .‬והדולר משמף מכנה משותף‪ .‬המשרד לניהול התקציב‪ .‬‬ ‫התקציב קובע מי יקבל כמה‪* .‬לדבריו‪ .‬תקציב הוא מעין חוזה בין בית הנבחרים‪ .‬מגוון גדול של שחקנים‪ .‬שצירופם יחד נותן את ההגדרה המוסכמת של "צרכים לאומיים"‪ .‬הנותנות יסוד לצפות שהוא יהיה שיטתי ורציונלי‪* :‬התהליך‬ ‫קורה אחת לשנה‪ .‬אח"כ לזהות חלופות ורק אז להכריע ביניהן‪ .

‬יש לשמור על התקציב מפני ידם הארוכה והמשחיתה של פוליטיקאים‪ .‬מהותו של התקתוב היא ניהול מו"מ בין שחקנים שונים‬ ‫הנפגשים אחת לשנה למגיעים לידי הסכמה‪* .‬כגון הצורך באישור מראש להעברת כספים מסעיף לסעיף‪ .‬התהליך מדגיש את המחלוקות על חשיבותן של תוכניות שונות‪ .‬וכו'‪ .‬ובשיטה הדמוקרטית נציגי הציבור – הפוליטיקאים‬ ‫– הם המופקדים על השיפוט הערכי של תועלות מול עלויות‪ .‬השואפות לקדם אינטרסים צרים‪ .‬וכו'(‪ .‬קשיחות הנובעת מהחלטות ומהתחייבויות‬ ‫קודמות )חקיקה סוציאלית‪ .‬נניח שהבעיה העומדת על סדר יומנו אינה תקציב המדינה כולו‪ .‬החובה לרכוש שירותים ומוצרים‬ ‫באמצעות מכרז פומבי‪ .‬כפי שעולה מן‬ ‫הספרות העוסקת בנושא זה‪* :‬תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא מאפשר לשחקנים פוליטיים להתערב בהחלטות‬ ‫ענייניות‪ .‬אל לו‬ ‫להסתיר הוצאה של הוסכם עליה במסווה של הוצאה מוסכמת‪ .‬כפי שעולה מן המאפיין החמישי של התקצוב הציבורי‪ .‬מתוואי חלופי שיעקוף את‬ .‬ואולם‪ .‬ה‪ .‬ולכן אין טעם‬ ‫להציגה במסווה של שאיפה לרפורמה ניהולית‪ .‬כי תהליך התקצוב משקף שיטה פוליטית‬ ‫מסוימת‪ .‬שימשו יסוד לרבים מן הנסיונות לתקן את תהליך התקצוב‪ .‬שהרי בתקציב מוגבל אי אפשר לעשות הכל‪* .‬מכוח ההפרדה הזאת מוטלת על הנציגים אחריות כלפי הציבור‪.‬שכן תקצוב הוא בראש ובראשונה‬ ‫עניים טכני‪ .‬כלומר‪ .‬עליהם לוודא שכל הוצאה אכן כלולה במסגרת התקציב המוסכם‪ .‬לצמצם ככל‬ ‫האפשר את התערבות הפוליטיקאים בו ולהגביל את חשיפתו להשפעתן של קבוצות אינטרס‪ .‬המשלמים והמחליטים הם שתי קבוצות נפרדות‪ .‬והוא קשור לכלל ההוצאה הציבורית ולסוגיות מדיניות מרכזיות‪ .‬ומי ששואף לשנות את התקצוב‪ .‬במסגרת השיטה הפוליטית הקיימת‪ .‬נותנים בטוי לביקורת על הגישה‬ ‫הנורמטיבית לתקצוב‪ .‬תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא משמש זירה מרכזית לדיונים חשוביםעל‬ ‫מדיניות ציבורית בתחומי הכלכלה והחברה‪ .‬חשיפה זו לסביבה המאופיינת בחוסר ודאות מחייבת גמישות רבה )למשל‪.‬ולתוואי המסוים יתרון כלכלי משום שהוא קצר יותר‪ .‬שאיפה זו היא לגיטימית‪ .‬ההחלטות המתקבלות במסגרת התקציב הן כה מקיפות וחשובות‪ .‬בקיצוץ התקציב בשל החלטה חדשה‪ .‬כלומר‪ .‬ולא‬ ‫את האינטרסים של החברה כולה‪ .‬לבין הרשות המבצעת‪ .‬השאובים מתורות ניהול וכלכלה נורמטיביות‪ .‬בדחיית הוצאה עד למועד מתאים יותר‪ .‬תוכניות‬ ‫לפיתוח נשק מודרני לעומת תוכניות למלחמה בעוני‪ .‬תהליך התקצוב הוא פוליטי‬ ‫במובן זה שהוא עומד במוקד התהליך הפוליטי‪ .‬שכל החפץ‬ ‫להשפיע על המתרחש במדינה ישתתף בתהליך וינסה כמיטב יכולתו להביא לידי אישור ההקצאה הרצויה לו‪ .‬מבקש למעשה לשנות את השיטה הפוליטית‪ .‬למשל‪ .‬שני הפירושים‬ ‫הראשונים‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‫אלא נציגיהם‪ .‬ג‪ .‬שלושת הפירושים האחרים‪ .‬אפשרות של אירועי חום לא צפויים‪ .‬חשיפה לסביבה – בקבלת החלטות תקציביות יש להביא בחשבון‬ ‫גורמים סביבתיים כמו שמינותם של משאבים‪ .‬תהליך‬ ‫התקצוב הוא פוליטי במובן שהגישה התוספתית נותנת לפוליטיקה‪ .‬אילוצים – החלטות ציבוריות‬ ‫מוכפפות לאילוצים מכבידים‪ .‬החשש מפני שימוש לרעה בכספי הציבור והדרישה לנשיאה באחריות‬ ‫אינם מעודדים גמישות אלא להיפך‪ .‬בל נשכח שאין זה קל לערוך השוואות בין‪-‬אישיות של תועלות ועלויות‪.‬על המסמך לשקף את האחריות שהרשות המבצעת נושאת בה‪ .‬‬ ‫וננסה להרחיב מעט בעניין זה כדי להבהיר את הקושי‪ .‬התקצוב הוא פוליטי משום שתוצאתו אינה משקפת את רצון כלל הציבור‪ .‬תקציב המדינה הוא מעיין חוזה שנכרת בין הציבור‪ .‬ולכן זול יותר‪ .‬וטענתה העיקרית היא‪ .‬‬ ‫בהעברת תקציבים מסעיף הוצאה אחד לסעיף הוצאה שלא נחזה מראש‪ .‬‬ ‫ששולחיהם מצפים מהם לקבל החלטות שישביעו את רצונם‪ .‬להיות מובן וגלוי‪ .‬אלא בעיה‬ ‫קטנה‪ .‬כיצד לתרגם‬ ‫רצונות של פרטים להכרעות ציבוריות? בתהליך התקצוב אין כל דרך לערוך השוואה בין התועלות הועלויות לפרט מסוים )או‬ ‫לקבוצה( לבין התועלות והעלויות לפרטים אחרים מבלי להזדקק לשיפוט ערכי‪ .‬כלכלי וניהולי‪ .‬בהקדמת הוצאה‬ ‫מתוכננת‪ .‬ובעיקר האחרון שבהם‪ .‬חובות וכו'(‪ .‬גרעונות‪ .‬אלא את רצון מי שכיסם מאפשר להם‬ ‫להפעיל שדולות מקצועיות ולקנות )בדברי שכנוע או באמצעות תמיכה פוליטית( את קולם של חברי בית הנבחרים‪* .‬תהליך התקצוב הוא פוליטי במובן זה שהוא נתון להשפעה מוגזמת של‬ ‫קבוצות אינטרס‪ .‬באמצעות‬ ‫נציגיו‪ .‬ד‪ .‬ביקורת שוילדבסקי הוא דוברה הראשי‪ .‬ולהגביל ככל האפשר את‬ ‫ההתערבות הלא‪-‬רצויה של הפוליטיקאים בהכרעות אלה‪* .‬מה פירוש "פוליטי" בתקצוב? לאיפון התקצוב הציבורי כעניין "פוליטי" פירושים שונים‪ .‬ע"פ תפיסה זו‪ .‬והכרעות תקציביות צריכות להתקבל אך ורק על יסוד שיקולים של יעילות‪ .‬תהליך התקצוב כרוך במו"מ ובמוצא של‬ ‫פשרה בין שחקנים בלעי רצונות וסדרי קדימה שונים‪ .‬שאינה שונה עקרונית משאלת התקצוב‪ :‬האם לסלול כביש ראשי בתוואי החוצה מושב קטן? סלילת הכביש תקצר את זמן‬ ‫הנסיעה של מאות נוסעים ביום‪ .‬מהפרדה זו גם נגזרת המקובלות הפוליטית של הנציגים‪.

20-‬לפי הקריטריון שניסח‪ .‬ה‪ .‬שינוי ייחשב שיפור אם הרווח ממנו )לפי הערכת המרוויחים( גדול מן ההפסד )לפי הערכת הנפגעים מהשינוי(‪ .‬אין הליך שהוא בר‪-‬יישום בכל המקרים‪ .‬אף שאנו מרעים את מצבם של מי שמצבם רע ומיטיבים את מצבם של מי שמצבם‬ ‫טוב‪ .‬תושבי המושב ייאלצו לוותר על קרקעות שבבעלותם לאורך תוואי‬ ‫הכביש‪ .‬גם אם‬ ‫קיימת בה מידה גדולה של אי‪-‬שוויון‪ .‬אם לא די בכך‪ .‬המוסיף מרכיב חדש לקריטריון שהציע פארטו‪.‬תושבי המושב מתנגדים לסלילת הכביש בשל רעש כלי הרכב שיעברו בו‪ .‬הראה בעבודתו כי איננו יכולים‬ ‫לגזור פונקציות רווחה חברתית )מה טוב לחברה כולה( מפונקציית הרווחה של הפרטים בחברה‪ .‬והסכנה הצפויה להולכי רגל‬ ‫שיבקשו לעבור מצד אחד של המושב לצד האחר‪ .‬כל מה שמשפיע על רווחת הפרט משפיע על רווחת החברה‪ .‬חתן פרס נובל לכלכלה‪ .‬אלא גם אובדן הכנסה בשל הפקעת קרקעות‪ .‬קריטריון זה עוקף את הצורך בעריכת השוואות בין‪-‬אישיות של תועלות‬ ‫ועלויות‪ .‬כפי שקורה בד"כ‪ .‬כל שינוי שאינו מרע לאיש‬ ‫ומיטיב את מצבם של אחרים ייחשב בהכרח שיפור‪ .‬כי יהיה בכך משום שיפור‪ .‬אלא שגם הצעתו של ברגסון אינה מספקת‬ ‫מרשם להכרעות ציבוריות‪ .‬יתר על כן‪ .‬ובניסוחו של באומול‪ .‬הוא פשוט מתעלם ממנה‪ .‬ברגסון מציע לקבוע‪ .‬כאשר‬ ‫שינוי במדיניות משפיע לטובה על אחדים ומרע לאחרים‪ .‬היא להגיע לידי כך‪ .‬היאאינה כדאית לתושבי המושב‪ .‬אין לו עניין באופן חלוקת העלויות )"מי זוכה ומי בוכה"(‪ .‬וכבסיס להשוואה‪ .‬ושאיפתנו‪ .‬הבעיה של השוואות‬ ‫בין‪-‬אישיות תכשיל בהכרח כל נסיון ליצור קריטריון אוניברסלי שבעזרתו נקבע איזה שינוי במדיניות ייחשב שיפור כלכלי‪" .‬ארו הראה‪.‬עם זאת‪ .‬‬ ‫אף שבנסיבות מסוימות אפשר להגיע לשיפוט חד‪-‬משמעי‪ .‬במלים אחרות‪ .‬ואין הם בטוחים כלל שיקבלו פיצוי על כך‪ .‬ובכן‪ .‬ד‪ .‬אילו תחומים חשובים מאחרים‪ .‬שכן יחידת הניתוח‬ ‫שלו אינה קבוצה זו או אחרת‪ .‬וכו'‪ .‬ב‪ .‬האם ישפר הכביש את מצב החברה? הראשון שניסח קריטריון כללי כדי להתמודד עם השאלה‪" .‬זיהום האויר הצפוי‪ .‬אברם‬ ‫ברגסון הציע אף הוא קריטריון כללי להשוואה בין‪-‬אישית של תועלות מול עלויות‪ .‬סלילת הכביש תהיה כדאית אם הנזק‬ ‫שייגרם לתושבים יהיה קטן מהרווח לנוסעים‪ .‬כיצד נחליט? האם נפקיד את החחלטה בידי מומחה? אם כן‪ .‬ונחזור‬ ‫לדוגמה שלנו‪ .‬אין הדבר מפריע לקלדור לקבוע‪ .‬חשיבה על הדרך‬ ‫ההולמת להערכת תוצאות חברתיות תניב תובנות חשובות בכל הנוגע לקביעת מדיניות‪ .‬נוסיף לכך את ההנחה שהנוסעים‬ ‫שישתמשו בכביש יהיו רובם בעללי הכנסה גבוהה ואיכות חיים גבוהה‪ .‬לפי קריטריון קלדור‪ .‬הקריטריון של קלדור )ושל אחרים שהציעו קריטריונים דומים( פועל על בסיס של שיפוט ערכי מובלע ולא קביל‪ .‬לדעת‬ ‫באומול‪ .‬האם אפשר לקבל בשביל‬ ‫החברה כולה החלטה שתשקף את רצונות הפרטים החיים בה? קנת ארו‪ .‬עם רווחתה במקרה שתינקט מדיניות אחרת‪.‫המושב‪ .‬האם‬ ‫קריטריון קלדור פותר את בעיית ההשוואה הבין‪-‬אישית של תועלות ועלויות? לא‪ .‬הקריטריון עצמו נשען על תפיסה ערכית משלו‪ :‬הוא מקבל את החלוקה בנקודת המוצא כמוצדקת‪ .‬איזו חלוקה תיחשב צודקת‪ .‬באיזה קריטריון‬ ‫ישתמש המומחה כדי לקבוע אם סלילת הכביש כדאית? האם אפשר להחליט בסוגיה כזאת מבלי להזדקק לשיפוט ערכי? בספר‬ ‫מבוא לניצוח מדיניות מציעים סטוקי וזכהאוזר חמישה טיעונים מרכזיים שיש בהם כדי להבהיר את תרומתה ואת מגבלותיה של‬ ‫כלכלת רווחה לנושא שעל הפרק‪ :‬א‪ .‬לדעתו‪ .‬לסדרה זו של עקרונות נקרא פונקציית רווחה‬ ‫חברתית‪ .‬נניח שתושבי המושב הם חקלאים קשיי יום שפרנסתם דחוקה‪ .‬ולכן אין בו כדי להועיל במקרה שלנו‪ .‬כך שנוכל להשוות את הרווחה שתהיה לחברה אם תינקט מדיניות מסוימת‪ .‬במקום להתעלם מהשיקול הערכי הכרוך‬ ‫בהשוואה כזאת‪ .‬כלכלן וסוציולוג איטלקי‪ .‬המורכבת מכלל הקבוצות יחד )או לפחות מאלה המושפעות ישירות מן ההחלטה‬ ‫שעל הפרק(‪ .‬‬ ‫לפי קלדור‪ .‬עלינו לקבל את שיפוטו של כל פרט באשר לרווחתו שלו‪ .‬הקושי הוא בניסוח העקרונות הערכיים שלאורם יש לבחון הצעות מדיניות‪ .‬נניח גם‬ ‫שסלילת הכביש תגרום לא רק רעש וזיהום‪ .‬רמות הרווחה של הפרטים‬ ‫בחברה הם אבני הבניין של רווחת החברה‪ .‬איזה שינוי ייחשב‬ ‫שיפור?" היה וילפרדו פארטו‪ .‬האם סלילת הכביש כדאית? היא בוודאי כדאית למאות הנוסעים בכביש‬ ‫המתוכנן‪ .‬שפונקציה זו תהיה בעלת ערכים מרביים‪ .‬חשוב לדעת‪ .‬ג‪ .‬אין דרך לאמוד מראש את התוצאה הנקייה"‪ .‬שאף שלא נמצא פתרון לשאלת‬ .‬לכן‪ .‬‬ ‫שבחירה חברתית חייבת להיות לא עקיבה )מהבחינה הלוגית( או לא דמוקרטית‪ .‬יש לנסח במודע סדרה של עקרונות ערכיים שישמשו את הכלכלן כדי להעריך אם שינוי מסוים הוא שיפור או‬ ‫הרעה במצב החברה‪ .‬איזו מידה‬ ‫של אי‪-‬שוויון כלכלי מוכנה החברה לקבל לטובת קידומם של יעדים שונים‪ .‬לפי ויליאם באומול‪ .‬אלא החברה כולה‪ .‬הכלכלן קלדור הציע קריטריון מעניין‪ .‬כל ההחלטות הציבוריות מטרתן לשפר את רווחת החברה‪ .‬בראשית המאה ה‪ .‬היינו רוצים שיהיה לנו הליך ברור לקיבוץ רווחתם של פרטים‬ ‫שונים‪ .‬זולת מקרים‬ ‫נדירים‪ .

‬לא חלה כל התקדמות בעניין זה משום שהמשימה‪ .‬לדברי גיסט‪ .‬מחקרים רבים הוקדשו לבחינת‬ ‫תקפותה של הגישה התוספתית‪ .‬החזר חובות וההוצאה‬ ‫הבטחונית "בולעים" כמחצית מהתקציב‪ .‬תורת התקצוב של וילדבסקי היא מסקנה לוגית מהנחות אחדות‪* :‬קיים מחסור שאינו מאפשר לספק‬ ‫את רצונות כולם‪* .‬התקצוב הציבורי‪ .‬כלומר‪ .‬קיימת שונות רבה ברצונות‪ .1995‬כך הגיע לשיאו‪ .‬חלוקת "העוגה התקציבית" בין‬ ‫השימושים המתחרים וביצוע החלטות התקצוב )ההוצאה בפועל( – מסתיים בתום השנה התקציבית )סוף דצמבר בד"כ(‪ .‬על איזה בסיס יוחלט להקצות ‪ X‬דולרים לפעילות ‪A‬במקום לפעילות ‪ ?B‬שאל מדען המדינה קיי בשנת ‪ .‬בהיעדר דרך לערוך השוואה בין‪-‬אישית של תועלות‬ ‫ועלויות בלי להיזקק לשיפוט ערכי‪ .‬‬ ‫לדבריו "התיאוריות של סיימון ולינדבלום שרדו משום שהתובנות שלהם הן כלליות ומקיפות במידה כזו‪ .‬תיאוריה‬ ‫הכוללת קריטריונים לקביעת הסעיפים שייכללו בתקציב היא למעשה תיאוריה הקובעת מה על הממשלה לעשות‪" .6%‬לצריכה אזרחית‪ 7% .‬אינה בת‪-‬ביצוע‪ .‬משוואת התקציב – קביעת גודל העוגה ספר עיקרי התקציב לשנת ‪ 1995‬מציג את התפלגות‬ ‫ההוצאות בתקציב המדינה‪ 31% :‬מיועדים להחזר חובות‪ 27.‬ובכן‪ .‬מתאפיין במורכבות ובאי‪-‬וודאות הן באשר‬ ‫לדרישות תקציביות בעתיד והן באשר לתוצאות של החלטות תקציביות‪* .‬או לשינוי בסדר קדימויות‪ .‬דמי אבטלה‪ .‬כותב וילדבסקי‪ .‬ויש אומרים כי לאיכולה להיות‪ .‬כפי שהוצגה בשאלתו‬ ‫של קיי‪ .‫ההשוואה הבין‪-‬אישית של תועלות ועלויות‪ .‬ששום חלופה עדיין לא‬ ‫עלתה עליהם בעוצמה ובכלליות"‪ .‬פרטים שונים רוצים דברים שונם‪ .‬ואין לנו קריטריון‬ ‫או קריטריונים כלליים לבחירה בין חלופות‪ .‬טיפול‬ .‬רווחה‪ .‬אלא‬ ‫מקבלים את תקציב השנה הקודמת כבסיס לתקציב השנה שאחריה‪ .94-‬אישרה הכנסת בקיראה שנייה ושלישית את חוק התקציב לשנת‬ ‫‪ .‬השיטה התוספתית נועדה לפשט‪ .‬כמו בתחומים אחרים במדעי החברה‪ .8% .1940‬למרות‬ ‫נסיונות שונים להתמודד עם שאלה זו‪ .‬אין אנו יודעים בוודאות מה יהיו התוצאות של החלטותינו‪ .‬בדרישות ובשאיפות של הפרטים בכל חברה אנושית והיעדר הסכמה מלאה ביניהם‬ ‫על סדר הקדימויות של יעדיהם‪* .‬המקיף את כלל פעולות הממשלה‪ .‬קליטת עלייה וכו'‪ .‬בשיטה זו אין בוחנים את התקציב כולו‪ .‬השיטה התוספתית )של לינדבלום( היא כלי מרכזי‬ ‫לפישוט המשימה המורכבת של גיבוש תקציב המדינה באמצעות התהליך הפוליטי‪ .‬הביטוי הכספי של תכונותיו ושל מעשיו‪ .‬קשיחותו של התקציב הזה בולטת מיד לעין‪ .‬והאחרת של לינדבלום‪.‬תהליך התקצוב ב‪ 31.‬חלק ניכר מתשלומי ההעברה מעוגנים בחוק )סיוע לזוגות צעירים‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ .‬התקציב‪ .‬‬ ‫‪ 16.‬משום שאין כל אפשרות לבחון את הכל שוב ושוב‬ ‫אחת לשנה‪ .‬בשיטה זו מוסיפים לבסיס או גורעים ממנו‪ .‬כלי ניתוח זה הוא רב ערך לבחינת חלופות‪" .‬נוקטים שתי דרכים‪ :‬מפשטים את המשימה המורכבת‬ ‫ויוצרים מנגנון שיוביל להסכמה בין כל הצדדים המעוניינים‪ .‬המאפיין הבולט ביותר של המחקר‬ ‫בתחום הוא שמזה יותר מ‪ 30-‬שנה שלטו וממשיכות לשלוט בו שתי תיאוריות‪ .‬הוא ממשיך‪ .‬השיטה שהציע קלדור היא המונחת בבסיסו של אחד הכלים החשובים בניתוחי מדיניות‬ ‫וניתוחי עלות‪-‬תועלת‪ .‬תהליך התקצוב כולו – קביעת גודל התקציב‪ .‬לכן תיאוריה‬ ‫נורמטיבית של תקצוב היא אוטופית במובן המלא של המונח‪ :‬פיתוחה וקבלתה משמעם סוף הקונפליקט על תפקיד הממשלה‬ ‫בחברה"‪ .‬אבל עלינו לברור בין תוכניותודרישות מתחרות‪ .‬מה עושים? ביסודו של שבר‪ .‬ואילו התהליך הפוליטי הדמוקרטי‬ ‫נועד לפשר בין צונות של פרטים ולתרגם את הפשרה להחלטות קיבוציות‪ .‬להשקעות ולמתן אשראי‪ .‬ואכן‪ .‬חינוך‪ .‬לצרכים‬ ‫חדשים‪ .‬אלא גם מודל‬ ‫המאפשר להסביר התנהגות ולחזותה‪ .‬התהליך כולל את השלבים הבאים‪* :‬גיבוש תוכנית ענק הנוגעת‬ ‫לכלל ההוצאה הציבורית בשנה נתונה ולגיוס‬ ‫ההכנסות הדרושות למימונה‪* .‬בצורתה הבסיסית‪ .‬מחקרים אלה הניבו ממצאים שונים ומחלוקות על פירוש‬ ‫ממצאים אלה‪ .‬אול גם אם נפליג בדמיוננו לא נוכל לומר כי הוא 'חופשי‬ ‫מערכים'"‪" .‬ביצוע התוכנית – שלב המורכב מהתאמות הנערכות בתקציב ומאלפי החלטות המתקבלות במהלך השנה במשרדי‬ ‫הממשלה ובגופים ציבוריים שונים‪ .‬אישור התוכנית‪ .‬הוא דם החיים של הממשל‪ .‬אף כי לא לסיומו‪ .‬ואם‬ ‫אישורות של תקציב שנתי חדש מתחילה שנת כספים חדשה‪ .‬אפשר להעמיד את הגישה במבחן אמפירי‪ .‬פונקציית רווחה חברתית שהייתה יכולה להפוך את בעיית‬ ‫התקצוב לבעייה טכנית של מדידה והשוואה‪ .‬ואי אפשר להשביע את רצון כולם )חסור(‪ .‬תהליך מורכב וממושך שבמסגרתו נקבעו תקציב המדינה וחלוקתו בין שימושים מתחרים‬ ‫כמו בטחון‪ .‬ועל בסיס זה עורכים התאמות – לעיית המחירים‪ .‬לתשלומי העברה )תחומי רווחה(‪ 17.‬תחילה בממשלה ולאחר מכן בבית‬ ‫הנבחרים‪* .‬אין‪ .6% .‬השיטה התוספתית אינה רק מרשם להתמודדות עם משימה כה מורכבת כמו גיבוש תקציב המדינה‪ .12.‬להוצאות בטחוניות‪.‬שערך בדיקה מקיפה של גישות לקבלת החלטות במינהל הציבורי‪ .‬האחת שפיתח סיימון‪ .

‬הצעת התקציב‬ ‫כוללת תחזית תקבולים‪ .‬ובכלל זה קיצוץ בזכאויות‪.‬הממשלה תחליט מה לעשות ב‪ 40%-‬הנותרים‪ .‬ואולם‪ .‬האם להגדיל את היקף ההשקעה בתשתית‪ .‬רק כרבע מסך ההוצאות התקציביות נתון לשליטת עורכי התקציב‪ .‬במקביל לצד ההוצאות‪ .‬‬ ‫וילדבסקי‪ .‬האם להשקיע בפיתוח‬ ‫תוכנית חלל ישראלית‪ .‬בכל המדינות המתועשות והמתפתחות הממשלה‬ ‫היא הארגון הגדול ביותר‪ .‬המעסיק הגדול ביותר‪ .‬כי ‪ 60%‬מהוצאות אלה בארה"ב הם תשלומים ליחידם במסגרת ביטוח‬ ‫סוציאלי‪ .‬שסבר בעבר כי תוספתיות מאפיינת תקצוב במדינות עשירות יציבות‪ .84%‬הוצאות אלה יגדלו‪ .‬או בין המשאבים שהוצאתם כפופה להחלטות פוליטיות לאלה הכפופים להחלטות‬ ‫השוק‪ .‫סיעודי וכו'(‪ .‬‬ ‫צמצום הגרעון התקציבי )באמצעות צמצום ההוצאות ומבלי להכביד על נטל המס( הוא אחד היעדים המרכזיים של מדיניות‬ ‫התקציב בכל המדינות‪ .‬למשל‪ .‬על הממשלה להחליט מה יהיה היקף הסיוע לזוגות‬ ‫צעירים ברכישת דירה‪ .‬אם‬ ‫בראשית שנות ה‪ 80-‬עמד הגרעון התקציבי על ‪ 10-15%‬מהתמ"ג‪ .‬‬ ‫עקב גל העלייה מבריה"מ לשעבר שב הגרעון וגדל )‪ 4-5%‬מהתוצר(‪ .‬וצבא יש להחזיק ולחמש בנשק מרתיע‪ .‬לפי ספר עיקרי התקציב לשנת ‪" .‬תוספתיות ‪ ..‬עתה‪ .‬בשנים ‪ 1985-1989‬היה הגרעון זניח בגודלו יחסית לתוצר‪.‬האם להגדיל את ההוצאה לחינוך‪ .‬לשנת התקציב ‪ 1994‬קבע החוק שיעור מרבי של ‪ 3%‬מהתמ"ג‪ .‬התל"ג מבטא את סך התפוקה הלאומית בסחורות‬ ‫ובשירותים‪ .‬מחשבון הכיס שמר טל ביקש לשלוח‬ ‫למחבר קווי היסוד של הממשלה נועד לעזור להם לחשב את גודל התקציב הנדרש למימוש שפע היעדים הכלולים במסמך‪ .‬והיקפם בטווח המיידי אינו מושפע מהחלטות מדיניות‪ .‬האחד הוא גודל התקציב )הנגזר‬ ‫מהתחייבויות קודמות ומהיקף ההוצאות המתוכננות( ואחר הוא תחזית תקבולים‪ .‬פסלר העריך‪ .‬בבריטניה ‪ 81%‬ובשוודיה ‪ .‬כי יש שתי דרכים בלבד למימון הגידול הדרוש בתקציב‪ :‬הגדלת החוב הפנימי‪ .‬ואולם‪.‬מבוססת על הציפייה לשפע מתמשך‪ .‬כ‪ 65%-‬מההוצאה‬ ‫לתמיכה אזרחית )חינוך‪ .‬בכל המדינות החברות בארגון ‪ OECD‬המגזר הציבורי נחשב גדול מידי‪ .‬כאילו אמרה הממשלה לאזרח‪ :‬אתה חופשי להחליט כיצד להוציא ‪ 60%‬מהכנסותיך )או אף פחות מכך‪ .‬רווחה‪ .‬הקושי בקביעת תקציב "נכון" או מיטבי נובע מכך‬ ‫שכל אחד מהמשתנים מושפע לא רק מהחלטות‪ .‬שכן‬ ‫ככל שהוא גדול יותר נדרשים יותר מסים והלוואות למימון הוצאיותיו ולכך נודעת השפעה על המשק‪ .‬גם במדינות אחרות ניכרת קשיחות גבוהה למדי בתקציב‪ .‬ובכולם השאיפה היא להקטינו‪ .‬אין די במחשב‪ .‬קשיחות זו של התקציב מגבילה את‬ ‫היכולת לקצץ בו‪ .‬קיידן מגיעה למסקנה כללית יותר‪" :‬ייתכן שיש לחשוב על תוספתיות כעל מודל תיאורי של תקצוב בזמן‬ ‫ובמקום מסוימים‪ .‬הפחתה במסים וצמצום‬ ‫הצורך בגיוס הון מקומי נחשבים צעדים חיויים ליצירת תנאים המאפשרים צמיחה כלכלית‪ .1995‬ריסון הגרעון התקציבי הינו אמצעי חשוב ליצירת תנאים הולמים לצמיחה"‪ .‬משטרה‪ .‬חוקים יש לקיים‪ .‬מצב זה הניע את וילדבסקי לחרוג מהתפיסה‬ ‫התוספתית ולחזות רפורמה יסודית בתקציב האמריקינ‪ .‬לפי אחת ההערכות‪ 77% .‬לכן‪ .‬ההפרש בין ההוצאות המתוכננות להכנסות הצפויות בשנה נתונה הוא הגרעון התקציבי באותה שנה‪.‬עד שיתבטל כליל‪ .‬החלטות אלה נשענות לא רק על תפיסות‬ .‬משפחת השגשוג‪ .‬יישראו כמו שהן או יקטנו בשנת התקציב‬ ‫החדשה בלי תלות בהחלטות תקציביות‪ .‬לדבריו‪ .‬מינהל‪ .‬גודל תקציב המדינה ביחס לתמ"ג )סך התפוקות בתוך גבולות המדינה( מבטא את החלוקה בין המשאבים‬ ‫שהמדינה מקצה לעצמה לבין משאבים הנתונים להחלטות של פרטים ושל חברות עסקיות‪ .‬עליהם גם לדעת‪ .‬ציינו עד כה שני משתנים מרכזיים הכלולים במשוואת התקציב‪ .‬אלא גם מהתפתחויות חיצונית האפופות לא מעט אי‪-‬וודאות‪ .‬ירדה קרנה של‬ ‫התוספתית יחד איתו"‪ .‬שהרי חובות יש להחזיר‪ .‬קשיחות התקציב אינה‬ ‫מאפיינת את ישראל בלבד‪ .‬נהוג לראות בהחלטה על גודל התקציב החלטה על חלוקת סך המשאבים‬ ‫הזמינים בין המגזר הציבורי למגזר העסקי‪ .‬משום שהוא מפחית את הצורך בגיוס הון מקומי ובכך תורם להורדת שער הריבית ולהגברת הנטייה‬ ‫להשקיע‪ .‬בשנת ‪ 1993‬קיבלה הכנסת את חוק הפחתת הגרעון‪ .‬שיעור האמור לרדת במהלך‬ ‫השנים‪ .‬או‬ ‫הגדלת נטל המיסוי‪ ..‬קושי אחר נובע מכך‬ ‫שגודל התקציב הוא פועל יוצא של החלטות מדיניות הנושאים שונים‪ .‬בהתאם לשיעורי‬ ‫המס הנהוגים במדינה(‪ .‬האם לעודד מפעלים פרטיים להעסיק מדענים עולים‪ .‬החל לפקפק בתוקף ההסבר התוספתי‪" :‬קל להגיע‬ ‫להסכמה כשכל אחד מקבל יותר‪ .‬ואולם‪ .‬וכו'‪ .‬רפורמה שעיקרה יהיה הקטנת ההוצאות‪ .‬ולא כהסבר אוניברסלי להתנהגות תקציבית"‪ .‬שקבע‬ ‫שיעורים מרביים לגרעון תקציבי‪ .‬בתי משפט וכו'( מיועדים לתשלומי שכר‪ .‬מהתקציב‬ ‫הפדרלי בארה"ב אינם בני‪-‬שליטה‪ .‬‬ ‫מבהיר טל‪ .‬כחמישית מסך ההוצאות שאינן בנות‪-‬שליטה הן תולדה של התחייבויות לתשלום‬ ‫משנה קודמת‪ .‬אלא משינויים דמוגרפיים ומתנאי המשק‪ .‬לפי פרמצ'אנד‪ .‬ביטוח רפואי וכיוב' תוכניות‪ .

‬‬ ‫האם יגבר או ייקטן זרם העולים ממדינות חבר העמים‪ .‬מר אהרון פוגל‪ .‬היקף ההוצאות תלוי בהחלטות‬ ‫מדיניות המביאות בחשבון‪ .‬טובת האזרחים מול טובת המדינה המפתח לצמיחה כלכלית הוא מגזר ציבורי קטן‪ .‬ואולם‪ .‬אלא לתהליך הכנת התקציב‬ ‫כולו‪ .‬המשפיע על היקף התקבולים הצפוי‪* .‬הבטיח להכביד ולייסרם‬ ‫בעקרבים‪ .‬בין השאר‪ .‬מה היו השיקולים שקבעו איזה נתח מתקציב המדינה ילך לבריאות? מי החליט‬ ‫על זה? מה כללי המדיניות? מה העקרונות?"‪ .‬במיוחד‬ ‫ההוצאות המועילות לו המישרין‪ .‬פחות סיוע לשכבות חלשות‪ .‫ערכיות באשר לחשיבותן היחסית של יעדים שונים‪ .‬גודל הגרעון‬ ‫גם הוא אינו רק תוצר של החלטה‪ .‬הכוללת הקלות במס על קבוצות הביניים באוכלוסייה‪ .‬היקף התקבולים תלוי‪ .‬שני הצדדים מקבלים את מה‬ ‫שהם רוצים – הוצאה גבוהה יותר להגנה ולרווחה‪ .‬בתהליך קביעת גודל העוגה התקציבית עוסקים רק מטע‬ ‫בוויכוח מלומד על משתנה זה או אחר במשוואת התקציב‪ .‬לפי ספר עיקרי התקציב לשנת ‪" .‬ויכוח על חלוקת העוגה‪ .‬לכל חלק של ההוצאה הציבורית בארה"ב‪ .‬כפי שהדברים עומדים‪ .‬‬ ‫שופטת ביהמ"ש העליון נתניהו שאלה‪" :‬מר פוגל‪ .‬הליברלים חוששים שתוכניות הרווחה ייפגעו‪" .‬כן יופחת מס החברות באחוז נוסף בהתאם לחקיקה הרב‪-‬שנתית בנושא זה"‪ .‬אלא יעד‬ ‫מרכזי של מדיניות התקציב‪ . 1995‬המחצית השנייה של‬ ‫הרפורמה במיסוי יחידים‪ .‬‬ ‫שינויים מבניים התורמים להורדת המחירים גם משפרים את יעילות המשק ואת כושר התחרות שלו ומאפשרים האצה בהרחבת‬ ‫הייצוא"‪ .‬כותב‬ ‫פיטרס‪ .‬הציבור‪ .‬ויכוח כזה‪ .‬פחות כבישים וגנים ציבוריים‪ .‬שאינן בשליטתנו‪ .‬כך עלינו להעריך‪.‬גודל הגרעון מוגדר על בסיס תוצר צפוי‪ .‬החליטה הממשלה לערוך שינויים‬ ‫מבניים במגוון רחב של נושאים‪ .‬אלא גם בנסיון להשפיע עליו‪ .‬אך מגזר ציבורי קטן פירושו פחות‬ ‫שירותים לאזרח‪ .‬‬ ‫מתנהל עד לרגע ההצבעה על התקציב‪ .‬אין מדובר רק בנסיון לאמוד את גובה ההכנסות‪ .‬למעשה‪ .‬משוואת גודל התקציב‬ ‫כוללת עוד משתנה חשוב‪ .‬אולם גם החלטות מדיניות )היקף הוצאות(‪* .‬כי‬ ‫ראוי להביא בחשבון וכי עדיין לא מאוחר לשוב ולבחון את גודל התקציב‪ .1995‬במגמה להאיץ את הצמיחה‪ .‬גודל העוגה נקבע‪..‬או אולי תצטרף לתהליך השלום‪ .‬וזה נקבע לאור תחזית הצמיחה‪ .‬השמרנים חוששים‬ ‫שצרכי ההגנה לא ימולאו‪ .‬שיעור הצמיחה אינו רק בגדר התפתחות חיצונית‪ .‬שיעור הצמיחה‪ .‬שיהא בהם להוריד את מחיריהם של סחורות ושירותים שונים‪.‬והן ממשתנים חיצוניים‪ .‬על יסוד התחייבויות קודמות ויעדים חדשים ולכן מי שתוכניותיהם לא נכללו עדיין במסגרת התקציב יכולים לטעון‪ .‬ובכללו נסיון לגיטימי להגדיר מחדש את גודלה‪ .‬לבטל מיסיםפ מסוימים‪ .‬להקטין אגרות וכו'‪ .‬בעיקרו של דבר זהו מאבק פוליטי חריף על סדר הקדימויות של‬ ‫ההוצאה הציבורית ועל דרכי מימונה‪ .‬כפי שראינו‪ .‬האם יגבר הטרור או ישכך‪ .‬אלא היא‪ .‬לשעבר ראש אגף התקציבים )ולימים מנכ"ל שמרד האוצר(‪ .‬בשיעור הצמיחה‪ .‬בשיעור הצמיחה‬ ‫ובהחלטות על שיעורי המס‪* .‬לוקה בפיצול אישיות בכל הנוגע לתקציב הציבורי‪ :‬הוא מתנגד למסים‪ .‬בין השאר‪ .‬בין השאר‪ .‬אך לא לסך כל החלקים‪ .‬רק המדינה יצאה מופסדת"‪ .‬אם אכן ייושמו(‪ .‬ובמקום להקל מן העול הכבד שהטיל שלמה אביו על תושבי ממלכתו‪ .‬ספר‬ ‫עיקרי התקציב לשנת ‪ 1995‬קובע‪ .‬שלושת המשתנים שלובים זה בזה‪* :‬התחזית בדבר שיעור‬ ‫הצמיחה מביאה בחשבון התפתחויות חיצוניות‪ .‬לפחות‬ ‫בחלקה‪ .‬כלומר‪ .‬דרושה לנו תחזית על היקף התוצר‪.‬יו"ר הועדה‪.‬תחזית התקבולים אינה "תחזית" במובן הצרוף של המלה‪ .‬כפי שראינו למעלה‪ ..‬תבוצע החל מתחילת שנת ‪ – 1995‬בהתאם‬ ‫להחלטת הממשלה ולחקיקה בכנסת‪ .‬אך מעוניין בהגדלת ההוצאות הציבוריות‪ .‬הואיל וגודל הגרעון הקבוע בחוק נקבע ע"פ היקף התמ"ג‪ .‬‬ ‫ולשם כך עלינו לחזות את שיעור הצמיחה כלכלית בשנה הבאה‪ .‬תשובתו של פוגל נגעה לא רק למערכת הבריאות‪ .‬הפוליטיקאים וודאי לא זוכרים את עשרת השבטים שזנחו את מלך רחבעם‪ .‬‬ ‫בין השאר‪ .‬אלא גם על הערכת התפתחויות חיצוניות‪ .‬אחת הבעיות המרכזיות בתקצוב ציבורי‪ .‬הן על גודל התקציב והן על חלוקתו‪.‬הוזמן‬ ‫באוגוסט ‪ 1988‬להעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל‪ .‬כיצד מגובשת מסגרת‬ ‫התקציב המוגשת לאישור הממשלה והכנסת? כפי שנראה בהמשך‪ .‬המושפע גם הוא הן מהחלטות מדיניות )ומהערכת הצלחתם של צעדי מדיניות‬ ‫מתוכננים‪ .‬דגש מיחד ניתן לאותם שינויים‪ .‬תחזית תקבולים נשענת‬ ‫בין השאר על החלטות או על תוכניות להעלות את שיעורי המס או להורידם‪ .‬רחבעם לא שעה‬ ‫לעצת הזקנים ולא שמע אל העם‪ .‬הנטל הצפוי )גידול או הקטנה בו(‬ ‫תלוי‪ .‬שבעטייה‬ .‬תוכנית‪ .‬גם ריסון הגרעון והפחתות במסים נועדו לעודד את תהליך הצמיחה במשק‪ .‬האם תחל מדינה עוינת במבצע לחיזוק צבאה‬ ‫ולרכישת נשק חדיש‪ .‬פחות מאותם דברים שאזרחים רוצים‪ .‬כי "מגמת ההפחתה בשיעורי המסים תימשך גם בשנת ‪ .‬יש ומכים‪ .‬את הנטל שהוצאות אלה יעמיסו על משלם המסים‪* .‬כותב וילדבסקי‪ .

.‬‬ ‫בפועל החברות הדמוקרטיות רחוקות ממצב אידיאלי זה‪ .‬מטבע הדברים‪ .‬‬ ‫ישתפר מצבכם"‪ .‬תמיד –‬ ‫אני מדגיש את המלה תמיד – ירצה להגדיל את התקציב‪ ..‬וחדש זה הוא המקור החשוב ביותר לעוצמתם של פקידי האוצר‪.‬לא רק להדיוט אלא גם למומחה קשה להצביע על האחראי להיווצרותו‪ .‬‬ ‫ובמקרה של משבר כלכלי‪ .‬זאת ועוד‪ .‬הציבור אינו בקיא דיו ברזי הכלכלה‪ .‬את הפשרה ההכרחית בין ההואצות לבין המקורות הזמינים‪ .‬ולא יעזור לנו דבר‪ ..‬הצלחת המשק תלויה רק‬ ‫בחלקה בהחלטות מדיניות והיא מושפעת במידה רבה מהתפתחויות חיצוניות שאי אפשר לחזותן‪ .‬טען פוגל‪ .‬להיות משוחררים מכל מחויבות הזרה לטובת הכלל‪ .‬כותבים דרי‬ ‫ושרון‪ .‬כיגישת משרד החינוך היא‬ ‫מקסימום חינוך בחינם לכולם"‪ .‬בין מי שכל מעייניו נתונים לעשיית הון פוליטי‪ .‬בהיותם מופקדים על המשק כולו הם גם נהנים‬ ‫ממעמד בכורה בהשוואה לפקידים במשרדי ממשלה אחרים‪ .‬כולנו בידיו‪ .‬אלא גם לפי מידת הצלחתם לשרת את טובת המדינה בטווח הבינוני‬ ‫והארוך )פיתח תשתיות‪ .‫קיים ניגוד מהותי בין משרד האוצר בכל המדינות לבין הדרג הפוליטי הנושא באחריות לתחומי פעולה שונים‪ .‬האם אפשר להניח באותה מידה של בטחון‪ .‬שגם הוא שימש בעבר ראש אגף התקציבים‪ .‬ובייחוד אם הרשות המבצעת נשענת על קואליציה של מפלגות אחרות‪ .‬הם הנבונים‪ .‬ועל אחת‬ ‫כמה וכמה במשטר פרלמנטרי‪ .‬בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופטת נתניהו‪ .‬חיילים משוחררים‪ .‬ומטבע הדברים‬ ‫מעוניינים להגדילו‪" .‬והציבור שופט את נבחריו לפי מה שהיה‪ .‬והאחרים – לא יודעים דבר"‪ .‬פנסיונרים‪ .‬תמיד‪ .‬כאנשי מקצוע‪ .‬הוא מייצג את האינטרס הכללי‪ .‬במובן זה הייתה ‪ 1992‬יוצאת דופן‪ .‬אמר‪" :‬המיניסטריון ‪ .‬הם מופקדים‬ ‫על ההוצאה‪ .‬עוד לא ראיתי שר שבא ואמר – רבותי‪ .‬השקעה בהון אנושי‪ .‬רק הוא מוסמך להחליט בשמם‪ .‬המופקדים רק על חלקם שלהם בתמונה הכללית‪ .‬אך הפשרה המיוחלת וההצבעה על חוק התקציב‬ ‫הושגו רק כעבור יומיים‪ .‬המגעים בין הסיעות החרדיות לבין לשכת רוה"מ נמשכו גם לאחר חצות‪ ..‬שם ראש הרשות המבצעת ממנה את שריו‪-‬פקידיו‪ .‬אך אין בו מגבלות תקציביות"‪ .‬‬ ‫האמורים‪ .‬עולים‬ ‫חדשים‪ .‬גם בקרב כלכלנים מומחים שוררת‬ ‫מידה לא מבוטלת של מחלוקת באשר למצב המשק בנקודת זמן נתונה‪ .‬שהדרג הפוליטי גם‬ ‫יודע מה טוב למדינה? במצב האידיאלי הבעייה כלל אינה קיימת‪ .‬שומה על נבחר הציבור לקיים מגע שוטף עם ציבור הבוחרים‪ .‬בשיטה הדמוקרטית‬ ‫תפקידו של נבחר הציבור לייצג את שולחיו‪ .‬ביד האוצר ‪ ..‬כמו בארה"ב‪ .‬ואילו הוא מופקד על שמירת הקופה‪ .‬במשאלות לב‪ .‬קביעת סדר קדימויות – חלוקת העוגה‬ ‫תקציב המדינה לשנת ‪ 1992‬לא אושר לפני ‪ .‬‬ ‫המכתיב את מועד תום תקופת כהונה וקיום בחירות‪ .‬בסעיף הזה אני חושב שיש לי‬ ‫יותר מידי ‪ .1.‬גם הוא שואף להיבחר מחדש‪ ..‬הם יודעים הכל‪ .92‬הכותרת הראשית של "הארץ" בישרה‪" :‬שנת הכספים החלה – והתקציב לא‬ ‫אושר"‪ .‬שאם לא כן יעניש אותם הציבור בקלפי‪ .‬יצירת תנאים לצמיחה כלכלית(‪ .‬משפחות נזקקות‪ .‬הצלחתו‬ ‫להיבחר מותנית בין השאר ביכולתו להבין לרחשי ליבם‪ .‬‬ ‫אלא חלק בלתי נפרד מהתהליך הפוליטי‪ .‬את‬ ‫הראייה הכוללת ואת המבט קדימה אל מעבר לאופק תקופת הכהונה הפוליטית‪ .‬עולמם של הפוליטיקאים הוא עולם עתיר ביעדים‪ .‬אנחנו נתונים ביד אחת‪ .‬להיענות לצרכיהם ולמלא את דרישותיהם‪ .‬כך הם פני הדברים במשטר נשיאותי‪ .‬הבחירות מתקיימות בנקודת‬ ‫זמן נתונה‪ .‬ובמיוחד באשר להשפעות העתידיות של צעדים כלכליים‪.".‬שסיסמת בחירות נוסח "עכשיו רע לכם‪ .‬ויעקב גדיש‪ .‬יש להניח שהדרג הפוליטי יודע טוב‬ ‫מאחרים מה רוצים האזרחים‪ .‬כלכלת בחירות" אינה תופעה מקרית‪.‬אך אין בו פונקציית‬ ‫מטרה"‪" .‬הוא חייב‬ ‫לדאוג לעתיד המשק‪ .‬אתה יכול לזעוק‬ ‫לשווא‪ .1.‬ולא רק לפי הבטחות למה שיהיה‪" .‬הם מייצגים את רצונם של קהלים שונים‪ .‬לוח הזמנים הפוליטי‪.‬אנחנו מדברים על המסגרת‪ .‬אינו תואם את קצב ההתפתחות בתחום הלכלי‪ .‬ואולם‪.‬לא תניב את התוצאה המבוקשת‪ .‬ואולי גם ההתנהגות שקדמה להשגת הפשרה חרגה במקצת ממה‬ .‬וגם הוא חבר במפלגה שבהצלחתה הוא חפץ‪ .‬לבין מי שמישמתו לעמוד‬ ‫בפרץ ולדאוג לטובת הכלל‪ :‬מול עולמם של הפוליטיקאים "התפתח בארץ עולם ביורוקרטי שכולו מגבלות‪ .‬ואולם‪ .‬אלא שבמשטר פרלמנטרי‬ ‫גם שר האוצר הוא נבחר ציבור‪ .‬שר האוצר "חשוד"‬ ‫תמיד בנטייה לטובת האזרחים על חשבון טובת המדינה‪ .‬הציבור שופט את נבחריו לא רק לפי ההטבות הנופלות בחלקו‬ ‫)כמו מכוניות או מכשירי חשמל במחיר מוזל( בטווח הקצר‪ .‬כמי שעומד לבחירה מחדש‪ .‬גם הניגוד בין שר האוצר לבין שאר חבריו לממשלה אינו מקרי‪ .‬הם מעוניינים התוצאות קצרות טווח‪ .‬אולם אין מדובר בניגוד הכרחי בין "רעים" ו"טובים"‪ .‬סביר להניח‪ .‬במצב אידיאלי מעין זה אפשר לסמוך על נבחרי‬ ‫הציבור שלא ירוששו את הקופה הציבורית לטובת הישגים אלקטורליים מידיים‪ .‬כאילו הם הצדיקים‪ .‬אבל אם תשאירו אותי בשלטון‪.‬היא ההתחבטות בין‬ ‫הצורך לדאוג לטובת המדינה לבין הצורך להיות קשוב לאזרחים‪ .

‬כן‪ .‬ההצעה מחזיקה יותר מעשרים "ספרים" בכריכה‬ ‫כחולה‪ .‬מחזיק ‪ 387‬עמודים‪ .‬כמו מלגות ומענקים לתלמידים )‪ 7.‬‬ ‫יעקב גדיש הציע הצעה מאלפת ומושג השוליים‪" :‬השוליים נקבעים מעומק הדרישה שלך )שר האוצר( לצמצום ומגודל הדרישה של‬ ‫המיניסטריון להרחבה"‪* ..‬ובהפרש לממשן תוכניות חברתיות כמו יום לימודים ארוך והטבות שונות לשכבות החלשות באוכלוסייה‪ .‬ב‪ 43-‬העמודים הראשונים מפורטים סעיפי ההוצאה‪ .‬סעיף זה פוצל ל‪ 14-‬סעיפי משנה‪ .‬תנאי שירות‪ .‬התנהגות זו משקפת נאמנה את הפוליטיקה של‬ ‫התקצוב‪ .‬תהליך התקצוב הוא תהליך מיקוח בין האוצר שלשאר המשרדים והוא מתרחש על רקע פעולתם של‬ ‫שחקנים שונים המבקשים להגדיל את ההוצאה לנושא הקרוב ללבם‪" :‬מיקוח‪ .‬ח"כ אלי דיין‪ .257‬אלף ש"ח(‪ .‫שמקובל ערב אישור תקציב המדינה‪ .‬דברי ההסבר‬ ‫כוללים שפע טבלאות סטטיסטיות )עלות שעת ברמות השונות של מערכת החינוך‪ .‬הממשלה אישרה את מסגרת התקציב שהציע משרד האוצר עם תיקונים קלים‪ .‬כלומר‪ .‬דוגמה מתקציב החינוך הצעת התקציב המונחת על שולחן‬ ‫הכנסת אינה כוללת רק את רשימת ההוצאות המתוכננות ואת תחזית התקבולים‪ .‬עלות עובדי עזר‪ .‬מוסדות להכשרת מורים‪ .‬סעיף ‪ 20‬לדוגמה‪ .‬ביום עיון שארגן משרד הכלכלה והתכנון טען השר‪ .‬מרכזים פדגוגיים וכו'‪ .‬אלא עורכים התאמות בשוליים לתקציב השנה‬ ‫הקודמת )בהתחשב בשיעור האינפלציה‪ .75%‬מהתוצר וטען כי היה צריך להשאירו כפי שהיה בתקציב ‪ .‬כי בדיונים על התקציב נוטה הממשלה להגזים באומדן‬ ‫הוצאותיה ולהפחית באומדן הכנסותיה‪ .‬יו"ר הקואליציה‪ .‬לדעתנו‪ .‬יש שילוב של גישת‬ ‫השוליים עם דרישות ספציפיות לבדיקות מעמיקות של נושאים"‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫תמיכה בנער מחונן )‪ 3.‬בושה" וכו'(‪ .‬או שירותי עזר בחטיבות ביניים )‪ 206.‬ובהם‪ .‬תחילה‬ ‫בקטגוריות כלליות ואח"כ בתת‪-‬סעיפים‪ .‬למשל‬ ‫בסעיף משנה ‪) 2023‬מינהל מורים( יש עשרה תת‪-‬סעיפים‪ .9%‬מהתוצר‪ .‬המיועד‬ ‫להשקעות חד פעמיות בתחומים נבחרים(‪ .‬בתחזית כלכלית ובצרכים מיוחדיםכמו גידול בעלייה‪ .‬כי הגדלת‬ ‫הגרעון הייתה מאפשרת להוסיף מקורות לתקציב ולמנוע את הקיצוץ המתוכנן של ‪ 900‬מליון ש"ח‪ ..‬בשיטת התקצוב בשיטת האפס‪ .‬לצד כל אחד מן הסעיפים מופיע ההוצאה המורשית באותו סעיף‪ .‬אחרי פירוט סעיפי ההוצאה‬ ‫מוקדשים יותר משלוש‪-‬מאות עמודים בספר הכחול של משרד החינוך והתרבות לדברי הסבר על הצעת התקציב‪ .330.‬נגד ההצעה‬ ‫הצביעו שני שרים שהגישו הצעה חלופית להעמיד את הגרעון על ‪ 2.‬השר שטרית‪ .‬אחד המתנגדים‪ .1995‬‬ ‫כעבור שבוע החלה הממשלה בסדרת דיונים על תקציב כל אחד מהמשרדים‪ .736‬אלף ש"ח(‪ .‬התנגד להחלטת האוצר‬ ‫להעמיד את הגרעון בתקציב ‪ 1995‬על ‪ 2.‬סכום זה מחולק ל‪ 16-‬סעיפים‪ .‬תחזית תלמידים ובתי ספר‬ .‬ופרטים נוספים‪ .‬למשל‪ .‬ועל כן מילארדי שקלים אינם עומדים לרשות הממשלה בהחלטה על קבלת תקציב ‪.1994‬בשיעור של ‪3%‬‬ ‫מהתוצר‪ .‬‬ ‫סך התקציב המיועד לחינוך העל‪-‬יסודי במשרד החינוך והתרבות עמד בהצעת התקציב על ‪ 4.645‬אלף ש"ח(‪.‬ספר לכל משרד‪ .‬משמע אין בוחנים את כלל ההוצאת לתחום זה או אחר‪ .‬קיצוץ שיגרום לפגיעה‬ ‫בשירותים לאזרח‪ .94-‬וזו אושרה בקריאה ראשונה כעבור ימים אחדים והועברה לועדת‬ ‫הכספים )עד סוף דצמבר העבודה מתבצעת בעיקר בועדת הכספים(‪ .‬צעדים באישור תקציב ‪ – 1995‬אוג' ‪ :1994‬ממשלת ישראל מאשרת את מסגרת התקציב בראשית אוג'‬ ‫‪ 1994‬נתכנסה ממשלת ישראל לדיון על גודל הגרעון בתקציב ‪ 1995‬ועל מדיניות המסים‪ .‬ועוד כמה ספרים דקים יותר‪ .‬אוק' ‪ :1994‬הצעת התקציב מונחת על שולחן הכנסת לקריאה‬ ‫ראשונה הצעת התקציב הונחה על שולחן הכנסת ב‪ 24.‬למשל‪.1995‬שינוי תוספתי ומיקוח כיצד מחליטים על הקצאת‬ ‫התקציב לשימושים שונים? כיצד מחליטים איזה חלק מן התקציב יוקצה לחינוך ואיזה חלק יוקצה לבטחון או לבריאות? שלושה‬ ‫ראשי אגף התקציבים שהעידו בפני ועדת החקירה הממלכתית לבחינת מערכות הבריאות עמדו על שני עיקרים חשובים בתקצוב‪:‬‬ ‫*התקצוב הוא תוספתי‪ .‬סעיפי משנה אלה מתפצלים לתת‪-‬סעיפים‪ .‬לטוב ולרע‪ .‬ומשרד הבטחון היה הראשון בהם‪ .10.‬הלוואות מותנות‬ ‫לתלמידי סמינרים‪ .‬ספר הצעת‬ ‫התקציב של משרד החינוך והתרבות‪ .‬וכן בלחץ שמפעילים גורמים שונים(‪.‬אולם בקווים כלליים היא משקפת היטב התנהגות מן הסוג שרבים מהעיתונאים מכנים‬ ‫"סחיטה" ומוסיפים לה עוד כהנה וכהנה גינויים )"בזיון"‪" .‬המוקדשים לנושאים כמו משק המים או השכלה גבוהה‪ .‬מאחורי דרישה‬ ‫זו התייצבה השדולה החברתית‪ .‬ולדברי דוד בועז בפני‬ ‫אותה ועדה‪ .‬בתום הדיונים על‬ ‫חלוקת התקציב אישרה הממשלה בסוף אוג' את תקציב המדינה לשנת ‪ ." :‬בתקציב המדינה לא מתקיימת הקצאה גם היום‪ .‬טען‪ .‬באותו שבוע נפגשו כמה חברי כנסת מן‬ ‫הקואליציה עם רוה"מ ועם שר האוצר בנסיון להשפיע על החלטת הממשלה‪ .669‬אלפי ש"ח )מתוך תקציב‬ ‫של ‪ 14‬מיליארד ש"ח שהוקצה למשרד(‪ .‬עניינו בתקציב השוטף של המשרד )בנפרד מתקציב הפיתוח‪ .‬אכזרי אפילו הייתי אומר"‪ .

‬כוח אדם בהוראה ותקן‬ ‫השעות‪* .‬מהו תקציב המחלקה מסכום‬ ‫זה? נתון זה אינו מצוים בספר התקציב‪ .‬המחוז והמשרד"‪ .‬בד בבד עפ שילוב העולים בחברה הישראלית באמצעות מערכת‬ ‫החינוך‪ .‬ומוצגת התפלגות העובדים לפי מחוזות המשרד‪ .‬כגון‪ :‬האם פחתו שיעורי הנשירה מבתי הספר או גדלו?‬ ‫מהי תרומת המחלקה למניעת נשירה? הם תרומתה מצדיקה את סך ההוצאה? האם רצוי להגדיל את תקציב המחלקה? המחלקה‬ ‫לביקור סדיר פועלת במסגרת האגף לשירותי חינוך ורווחה‪ .‬ללמוד ממסמך זה מהו היקף המשאבים שהמשרד מייחד למניעת נשירה‪ .‬הפעלת תוכנית ה"מעורבות" להעסקתם של‬ ‫כ‪ 3.‬מספרי תלמידים ומספרי עובדים בכל תחום פעילות(‪* .‬קליטת עלייה בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי‪ .‬ומהי ההצדקה לגידול‬ ‫התקציבי בסעיף זה מעבר לעליית המחירים? לכל אלה אין ‪ 342‬עמודי ההסבר להצעת התקציב נותנים תשובה‪ .‬פיקוח ובקרה‬ ‫על תקציב משרד החינוך והתבות‪ .‬איזה חלק מאותם ‪ 103‬מליוני ש"ח מיועד לתשלום משכורות ואיזה חלק לפעולות? מדוע‬ ‫הייתה ההוצאה בסעיף זה בשנת ‪ 1994‬קטנה מהתקציב )‪ 73‬מליון ש"ח הוצאה לעומת ‪ 84‬מליון תקציב(‪ .‬ועוד מידע על‬ ‫מבנה היחידות ועל דרכי פעולתן‪ .‬ברוב המקרים קשה לראות בהםהסבר להצעת התקציב‪.‬הרחבת הבקרה של משרד החינוך על הקצאת שעות ההוראה וביצוע בפועל של ההקצאה המאושרת ברמת ביה"ס‪.‬שיעדיה הם "צמצום נשירה‪ .‬אוכלוסיית היעד שלהן‪ .‬בהתאם להמלצות דוח ועדת הררי‪* ..‬הדגשים‬ ‫בפעולות *בחינה מחודשת של תוכניות העבודה של יחידות המשרד‪ .‬הפעלת תוכנית להתערבות הוליסטית ממוקדת וארוכת טווח במערכות חינוך‬ ‫יישוביות שאינן מתפקדות ברמה נאותה מבחינת הישגים לימודיים‪ .‬רשויות מקומיות והורים‪* .‬המשך פיתוח‬ ‫מערכת החינוך וביסוסה‪ .‬במטרה לקבוע סדרי עדיפויות מעודכנים בהפעלת תקציב‬ ‫משרד החינוך‪* .‬על אף הפירוט הרב בהצגת הנתונים‪ .‬המשך תוספת שעות לימוד‬ ‫למערכת החינוך להארכת יום הלימודים בהתאם לחוק יום חינוך ארוך ובהתאם להחלטות הממשלה לפעול להארכת משך‬ ‫הלימודים בבתי הספר ל‪ 35-‬שעות שבועיות‪* .‫לתשנ"ה ועכו'(‪ ..‬ומוצגים נתונים על מספר קציני ביקור סדיר הפועלים במערכת החינוך )‪ 250‬מספרם(‪ .‬אוירה חינוכית ואיכות ההוראה במטרה לסייע ליישובים כאלה‪.‬יעלה חרס בידו‪ .‬שתקציבו עומד על ‪ 103.‬לכל התלמידים ובכל שלבי החינוך – במגמה שהכין‬ ‫את הדור הבא של אזרחי המדינה לחיים בעידן המדעי טכנולוגי‪ .‬‬ ‫*יישום הסכמי השכר עם המורים לשיפור מעמד המורה‪* .000-‬מורים ותיקים ועולים‪ .‬מחר ‪ "98‬לקידום‬ ‫נושאי החינוך למדע וטכנולוגיה ומקומה של הטכנולוגיה בלמידת המקצועות‪ .‬‬ ‫המפקח והמחוז‪* .‬המשך הפיתוח האינטגרטיבי של מערך המיכון בנושאי משכורת מורים‪ .‬המשך האקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים לשיפור הכשרתם של‬ ‫עובדי ההוראה והעלאת יוקרתו של מקצוע ההוראה‪* .‬הפעלת פרוייקט ‪.‬ובכלל זה תקצוב פעולות במחירים ריאליים ובמונחים של יחידות פיזיות )כגון שעות הוראה‬ ‫שבועיות‪ .128‬אלף ש"ח‪ .‬מי‬ ‫שינסה‪ .‬ובכלל זה קליטת תלמידים העולים לארץ ללא הוריהם במסגרת פרויקט "נעלה" ‪* .‬בחינוך המשלים ובחינוך הבלתי פורמלי במימון המדינה‪ .‬באמצעות המשך‬ ‫שיפור מערך התשלומים המאוחד לרשויות המקומיות וכן שיפור התקצוב הרשויות המקומיות‪* .‬פיתוח תוכניות לימודים‬ ‫ואמצעי למידה חדשניים וכן פיתוח שיטות הוראה מתקדמות‪* .‬ו"הגברת מעורבות גורמי החינוך וגורמי טיפול שונים‬ ‫במניעת נשירה וטיפול בתלמידים נושרים ברמת ביה"ס‪ .‬ההחלטה שחבר כנסת נדרש לקבל בעניין התקציב מורכבת‬ .‬להתנגד לה או לתבוע שינויים בה‪ .‬כן‬ ‫נמסר כי בארץ פועלות ‪ 350‬מועדוניות משפתחיות ו‪ 208-‬מועדוניות בית‪-‬ספריות )אין הסבר לטיבן של המועדוניות ולתפקידן‬ ‫במניעת נשירה(‪ .‬ואולם‪ .‬הנדרש להחליט אם לתמוך בהצעת‬ ‫התקציב‪ .‬למשל‪ .‬מצוין המפתח לקביעת‬ ‫מספר המשרות )קצין ביקור סדיר אחד לכל ‪ 120‬תלמידים באוכלוסיית היעד(‪ .‬אין בדברי ההסבר לתקציב מענה לשלאלות רבות שהמחוקק‪ .‬דברי ההסבר מקדישים‬ ‫שני עמודים להצגת המחלקה לביקור סדיר‪ .‬הגדלת תמיכת המדינה במוסדות תרבות ואומנות‪* .‬החזרת תלמידים‬ ‫נושרים למעגל הלימודים ‪" .‬המשך יישום חוק חינוך מיוחד במערכת החינוך‪ .‬בקרה ודיווח על נשירה גלוי וסמויה"‪" .".‬בהמשך מוגדרת אוכלוסיית היעד של המחלקה‬ ‫ודרכי פעולתה‪ .‬אגב התאמת הפעילות לאילוצים הכלכליים באמצעות פעולות חסכון וייעול‪* .‬הפעלת שיטת הקצאת משאבים‬ ‫לחטיבות הביניים המבוססת על תקצוב תקן לתלמיק במקום תקן לכיתה שהיה נהוג עד כה וזאת בהתאם לשיטת התקצוב הנהוגה‬ ‫במערכת החינוך העל יסודית‪* .‬קיום פעולות שיקומיות לאוכחלוסיות נזקקות"‪ .‬עשוי לבקש תשובה עליהן‪ .‬ייעול מנגנון העברת הכספים לשלטון המקומי‪ .‬היישוב‪ .‬פיתוח המכללות האזוריות במטרה להרחיב את מערכת ההשכלה הגבוהה‬ ‫ולהגדיל משמעותית את מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל‪* .‬הגדרת היעדים והדגשים במדיניות המשרד ופירוט יעדי היחידות השונות‪ .

‬מפלגת יהדות התורה התנתה את תמיכתה בתקציב שתוספת של ‪150‬‬ ‫מליון ש"ח לתלמודי תורה‪ .‬מזכיר מפלגת העבודה הציע לשנות את חוקת המפלגה כך שחבר כנסת מטעמה‪ .‬אין בהצעת התקציב מידע היכול לסייע לשקול ולהחליט‪ .‬שנלווה בשנים האחרונות לחוק‬ ‫התקציב ונועד לאפשר את מימוש יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית‪ .‬ראשית‪ .‬שהות‬ ‫מספקת לבחון לעומק את הנתונים הרבים והמורכבים הכלולים בה‪ .‬כך או כך‪ .‬לגלות בזבוז ולהקטינו ולמנוע ככל האפשר היענות לרוב הדרישות להגדלת ההוצאות‪ .‬ובאשר ללחצים מצד חברי הכנסת מהעבודה אמר גל‪" :‬אני מציע לרוה"מ ולשר האוצר לא‬ ‫להיכנע לאיומים‪ .94-‬של‬ ‫החוק האוסר על ייבוא בשר קפוא לא כשר(‪ .‬הממלשה הצליחה לזכות באישור‬ ‫הכנסת לחוק התקציב אחרי שהבטיחה את תמיכת ש"ס )בתמורה לחקיקה הנחפזת‪ .‬אלא אולי בסגנונו‪ .‬ויש‬ ‫בהם המנצלים זאת כדי לזכות בהקצאה תקציבית שהם מעוניינים בה מסיבה זו או אחרת‪ .‬צריך לשנות את סדרי העדיפויות‬ ‫בתקציב ואז אפשר לממן הנהגתו של יום לימודים ארוך"‪ .‬‬ ‫אני מחפש יותר קולגיאליות בעבודת הממשלה ובעבודת הסיעה"‪ .‬שנסתיימה לפנות בוקר ה‪ .‬לדבריו‪ .‬ולהבטיח שלאתהיה חריגה מהתקציב( יותר משנועד להיות מסמך‬ ‫מדיניות הבוחן את תוכניות העבר וממליץ על מה שראוי לעשות בעתיד‪ .‫וקשה מסיבות אחדות‪ .‬שר המשפטים ליבאי זעם‪" :‬זו סחיטה‪ .‬כי לא הגיעו להבנות על היקף התקציבים המיועדים לסגירת פערים בין האוכלוסייה‬ ‫הערבית לכלל אוכלוסיית המדינה ואיימו‪" :‬אי לכך לא הותירו בידינו אפשרות אחרת זולת הצבעה נגד חוק ההסדרים וחוק‬ ‫התקציב"‪ .‬וחברי כנסת מהעבודה איימו כי יגישו הסתייגויות להצעת‬ ‫התקציב‪ .‬דצמ' ‪ :1994‬ועדת הכספים מאשרת את התקציב ומחזירה אותו למליאה ועדת הכספים אישרה ב‪-‬‬ ‫‪ .‬בטחון וכו'(‪ .‬ולאור העובדה שספר התקציב נועד לשמש כלי בקרה על הוצאות )לוודא‬ ‫שסכום כסף שהוקצה לשימוש אחד לא יופנה לשימושים אחרים‪ .94‬והעבירה אותו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת‪ .‬יו"ר הועדה‪ .30.‬וזאת במסגרת משרד בודד‪ .95-‬‬ ‫וכי תוקם ועדה שתבדוק אפשרות להאריכו עד ‪ 16:00‬בשנת הלימודים שתיפתח לאחריה‪ .‬שנית‪ .26.‬עובדי אגף התקציבים בכל‬ .‬האוצר מול המשרדים‪ :‬מחול הפזרנים והחוסכים הויכוח החריף השורר בין משרד‬ ‫האוצר לשאר המשרדים אינו מיוחד לישראל‪ ..‬התנגד להצעת הלובי החברתי‬ ‫להנהיג יום לימודים ארוך‪ .‬בישראל‪ .‬בפתח הישיבה אמר רוה"מ‪" :‬אין לנו‬ ‫אלא את מסגרת התקציב‪ .‬כי על חברי הכנסת מהעבודה להבין‪ .‬ואלה מעבירות את המלצותיהן לועדה‬ ‫מרכזית )דוגמת ועדת הכספים אצלנו(‪ .‬ומפלגת ש"ס דרשה תוספת של ‪ 200‬מליון ש"ח‪ .14:00‬החל ב‪.9.‬אם ניכנע לכל מיני תכתיבים הרי שהדבר יגדיל את הגרעון בתקציב‪ .‬נוכח מצב זה‪ .‬כאמור‪ .1.‬או שהצבעתו תהיה כהצבעת אי‪-‬אמון בממשלה‪ ..‬שר האוצר שוחט קיים פגישות מרתוניות עם סיעות‬ ‫ועם חכ"ים כדי לשכנעם לתמוך בתקציב ולהתנגד להסתייגויות הרבות שהוגשו‪ .‬ח"כ דיין לא קיבל את הפשרה‪ .‬יו"ר הקואליציה לא זז מדעתו והתנגד להצעת התקציב‪ .‬לא יוכל להתמודד בבחירות המקדימות ולהיכלל ברשימת המועמדים‬ ‫לכנסת‪ .12.‬עלות ההצעה להנהיג יום‬ ‫לימודים ארוך בשכונות מצוקה ובעיירות פיתוח החל בספט' ‪ 1995‬מוערכת בכ‪ 180-‬מליון ש"ח‪" .‬כי בשכונות מצוקה יוארך וים הלימודים עד ‪ .‬שהיעד המרכזי הוא‬ ‫לרסן את האינפלציה ולהמשיך בצמיחה‪ .‬הממשלה הזו היא הממשלה היחידה שעשתה למען החינוך ואתם מטילים סימן שאלה בפעולותיה ‪.‬היא רק אחת מיני‬ ‫עשרות‪ .‬ועדת הכספים היא זו שמרכזת את בחינת הצעת התקציב‪ .12.‬העוסקים במקביל במלוי תפקידיהם השונים‪ .‬לפי נושאי התמחותן )חינוך‪ .‬ואחרי שהיא שומעת את נציגי המשרדים‬ ‫השונים היא מכינה את חוק התקציב לקריאה שנייה ושלישית‪ .‬לפי רובין‪ .‬מכוונים אקדח לרקת‬ ‫הממשלה"‪ .‬יעלה את האינלפציה ויפגע בשכבות‬ ‫החלשות"‪ .‬והא אינו נותן לחברי הכנסת‪ .‬ח"כ גדליה גל‪ .‬עקב הסתייגותו של ח"כ אלי דיין נאלצה הממשלה למשוך את חוק ההסדרים במשק‪ .‬במדינות אחרות מחולקת המשימה‬ ‫הכוללת של בחינת התקציב בין ועדות פרלמנט‪ .‬יומיים קודם להצבעה על חוק התקציב שיגרו כמה חברי‬ ‫כנסת ערבים מכתב אל רוה"מ ובו קבלו‪ .‬בין השאר הוא נועד עם שר החקלאות ועם חברי‬ ‫הלובי החלקאי‪ .‬תהליך הכנת התקציב ואישורו נתון בד"כ לשליטת הרשות המבצעת ותשומת‬ ‫הפרלמנט לתהליך מעטה‪ .‬שייזום חקיקה בניגוד לדעת‬ ‫הממשלה‪ .‬התפקיד המסורתי של אגפי התקצב הוא לבחון הצעות‬ ‫להוצאה ציבורית‪ .‬בנסיון למצוא פשרה סוכם בישיבת חברי הקואליציה‪ .‬הוא טען‪ .‬אישור הצעת חוק התקציב תלוי בהצבעת חברי כנסת‪ .‬קשה לצפות לכך שבית הנבחרים ימלא תפקיד של ממש‬ ‫בתהליך התקצוב‪ .‬כי הדבר אינו אפשרי וכי אין לשכוח‪ .‬כאמור‪ .‬פרק הזמן מיום הגשת‬ ‫ההצעה ועד להצבעה עליה הוא כחודשיים‪ .‬הדוגמה שהבאנו של מחלקה לביקור סדיר‪ .‬ח"כ דיין הישעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקואליציה )ולאחר מכן התפטר מתפקיד זה(‪ .‬וכן עם שרת העבודה והרווחה ועם חברי הלובי החברתי‪ .

‬ומשזו נקבעה‪.‬או להנחות בצורה הכללית או להוות תחליף בדרגע שהמערכת עצמה לא מציגה אלטרנטיבות"‪.‬מעורבות אגף התקציבים בפרטי תוכניות של המשרדים אינה מאפשרת להם למלא את תפקידם‬ ‫לפי מיטב הבנתם‪ .‬גוף העוסק במיקרו אינו פנוי לעסק בשאלות הגדולות ובחשיבה לטווח שמעבר לתקופת‬ ‫כהונתה לש הממשלה‪ .3 .‬זה מפסיק סלילת כבישים באמצע הדרך כדי לכפות על הצד שכנגד הגדלה בתקציב‪.‬בסוף אפריל ‪ 1990‬נודע‪ .‬בחלוקה‬ ‫הפנימית שלו ובמהלך ביצוע החלטות התקציב‪ .‬אך אין הוא נושא באחריות‬ ‫לתוצאות העבודה של המשרדים הייעודיים‪ .‬בהמשך הבהיר פוגל כי אגף התקציבים נהג להצביע על חלופות לפתרון בעיות‬ ‫שונות שהתעוררו‪" .‬יתר על כן‪ .‬אלא בעיקר לעצם מילוי תפקידו כגוף המרכזי‪ .‬אבל בכל מקרה ומצב תמיד סמכנו על המערכת שהיא יודעת יותר טוב מאיתנו וציפינו שהיא תופיע עם חלופות‬ ‫משלה‪ .‬הנהנה‪ .‬כדי להתמודד בהצלחה עם פקידי האותר פיתחו פקידי המשרדים השונים עקרונות משלהם‪ .‬הם מביאים דברים חריפים שהשמיעו אישים שמילאו תפקידי מפתח בכנסת‬ ‫ובממשלה‪" .‬הם רואים עצמם כשומרי‬ ‫הקופה הציבורית‪ .‬והשאלה המתעוררת היא‪.‬כי צה"ל‬ ‫מתכוון להזמין בארה"ב מדים שעה כה נהג לבזמין בארץ‪ .‬להקטין גרעונות‬ ‫ולנהל את תזרים המזומנים רק שיהיה אפשר לעמוד בתחייבויות להוצאה‪ .‬כמו תוכניות שעלותן תגדל אוטומטית עם שינוים צפויים כגון גידול באוכלוסיית היעד או רחבת ההגדרה של אוכלוסיית‬ ‫היעד‪ .‫המדינות מוכרים כאומרי "לא" מקצועיים‪ .‬ואילו תמורת מדים המוזמנים בארץ ניתן לשלם רק בשקלים‪ .‬היא לא יכולה להיות כי הדברים לא עובדים"‪ .‬לשעבר סגן הממונה על נתקציבים‪ .‬שכוחו רב בגיבוש היעדים‪ .".‬ההחלטה נומקה בתקציב שקלי‪ :‬תמורת מדים מתוצרת אמריקנית ניתן‬ ‫לשלם בדולרים המתקבלים במסגרת תקציב הסיוע האמריקני‪ .‬הלא‬ ‫לגיטימית‪ .‬צרכיה להתנהל בצורה עצמאית אבל מתוך‬ ‫נקודת הנחה אחת‪ :‬ברע שאתהמניח שישי בה אחריות ויעד להתנהג במסגרת‪ .‬כמגיני הארנק הציבורי‪ .‬בעדותו בפני ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת תפקודה‬ ‫ויעילותה של מערכת הבריאות בישראל טען אהרון פוגל תחילה‪ .‬החלופה שלנו נועדה כדי‪ .‬וודאי מערכת מורכבת כמו בריאות‪ .‬גוף‪ ..‬המסגרת שקבע לה שאחריות לא קיימת אנחנו‬ ‫יכולים להיות מאוד בעד עצמאות‪ .‬אגף התקציבים מתערב בכל המשרדים‪ .‬הם מדגישים את הצורך לאזן את התקציב‪ .‬הוצאות סמויות‪ .‬תמונה לא‬ ‫מחמיאה של הלכי הרוח ודרכי העבודה של האגף‪ .‬בין שהם "אחראיים" ובין שאינם‬ ‫"אחראיים"‪ .‬לבדוק עם משרדים מקבילים לפני הפנייה‬ ‫לאוצר‪ .‬‬ ‫וזה מגיב בהידוק השליטה על העברת הכספים וזועק חמס על שדידת הקופה הציבורית‪ .‬‬ ‫האם התנהגות לא אחראית של משרדים אינה אלא ביטוי לנסיון מצידם "לתפוס" ככל יכולתם כדי להתגבר על ההתערבות‪ .‬לא להסתיר נתונים על לעויות אלא לספק אותם‪ .‬ילדי האוצר" אומנם מתערבים בפרטי התוכניות של המשרדים )חוץ ממשרד הבטחון(‪ .‬ואני מאמין שעדיין‬ ‫מאמינים שזה בהלחט אינו תפקיד האוצר‪ .‬כי האוצר מתערב רק בקביעת מסגרת התקציב‪ .‬מאוטונומיה בניהול תקציבו אחרי שנקבעה המסגרת‪ .‬של עמדות חד‪-‬צדדיות ותחבולות טכניות המשפיעות על ביליוני דולרים‪ .‬ש"אויבה" אינו אחד מאשר הדרג הפוליטי הנבחר‪ .‬בניהול הפנימי של ענייני המשרד‪ .1 :‬התחייבויות‬ ‫פתחותו‪ .‬לדעתם‪ .‬חוץ ממשרד הבטחון‪ .‬הוא דימה את המשחק לריקוד צוי עם כוריאוגרפיה שהפכה נדושה‪ .‬קביעת תקדימים שיניעו את כל המשרדים לדרוש מה שהוסכם עם משרד אחד‪ .‬וילדבסקי הבחין בשני שחקנים עיקריים ב"משחק‬ ‫התקציב"‪ :‬הפזרנים והחוסכים‪ .2 .‬סדרי הקדימויות ודרכי העבודה של המשרדים‪ .‬האמור לסייע בידי‬ ‫הממשלה לגבש מדיניות כלכלית וחברתית‪ .‬להעמיד דרישות סבירות‪ .‬שאנחנו באוצר האמנו‪ .‬במאמרו "החיים לפי אגף התקציבים" משרטט אמנון נויבך‪ .‬כאמור‪ .‬כמו מתן הלוואות‬ ‫בריבית נמוכה‪ ..‬כל צד מכיר היטב את צעדי‬ ‫הצד שכנגד ומתאים את צעדיו אליהם‪ :‬שנה אחר שנה זה שואף לנגדיל את ההוצאה וזה להקטינה‪ .‬מצב המחייב התערבות למניעת משברים חריפים‪" :‬ואתה‬ ‫מוצא את עצמך מעורב בתהליכי היום יום הרבה מעבר למידה הרצויה ובניגוד למה‪ .‬מימוש‬ .‬יתר על כן‪ .‬בתחבולות תעשה לך תקציב הקרב על התקציב הוא סיפור של סחר סוסים‬ ‫המתקיים בקונגרס‪ .‬‬ ‫"המשרד הוא אוטונומי לחלוטין לגבי החלוקה ‪ .‬אגף התקציבים הביקורת המושמעת בישראל על אגף התקציבים אינה נוגעת רק‬ ‫ל"כוריאוגרפיה" המוכרת של "מחול הפזרנים והחוסכים"‪ .‬‬ ‫בהמשך תיאר פוגל את המצב במערכת הבריאות כ"תוהו בוהו כללי"‪ .‬וזה מקצץ ברשימה‪ .‬זה מגיש הצעות מעל ומעבר‬ ‫למה שהוא באמת רוצה‪ .‬בין הגורמים המגדילים הואצות מציין וילדבסקי‪ .‬תוצאת המשחק גם היא ידועה מראש‪:‬‬ ‫פרט לאכזבות מעטות הכל יוצאים מרוצים במידה זו או אחרת‪ .‬כמו‪ :‬להיוועץ מוקדם‬ ‫ככל האפשר ובכנות עם פקידי האוצר‪ .‬דרי ושרון קבלו על הדומיננטיות של האגף בגישבוש מסגרת התקציב‪ .‬אלא שמשוואת האחריות והעצמאות תקפה גם‬ ‫כשמדובר באגף התקציבים‪ .

‬במדינות מתפתחות‪ .‬וכך גם נוצר פתח להתערבות‬ ‫אפשרית של אגף התקציבים בנושאים שאין הוא אמור לקבוע בהם‪ .1980-1982‬עת ששררה בה אינפלצי של יותא מ‪ .‬הקובע את העקרונות הבסיסיים לתקציב‪ .‬כי תקציב ‪ 1994‬עומד‬ ‫בסימן הגדלת חופש הפעולה של המשרדים הממשלתיים בהוצאת תקציביהם‪ .‬שהממשלה‬ ‫מגישה לאישור הכנסת‪ .‬גופים מתוקצבים וגופים נתמכים‪ .100%-‬במצב זה כל המקדים להוציא הרי זה‬ ‫משובח )שהרי ערך הכסף נשחק מידי יום(‪ .‬מערכת ההצמדות )של השכר‪ .‬כך‪ .‬על חלקן עמדנו קודם‪ .‬אך הן הגיעו למסקנה‪ .‬וכך נאמר בדוח‪ :‬התקציב – כלי תכנוני וניהולי אחד הלקחים מרפורמות לאומיות הוא שכמעט ולא‬ ‫התרחשה רפורמה מינהלית ברמה לאומית שלא עסקה בנושא התקציב‪ .‬‬ ‫בולטות היטב לעין‪ .‬וכי "הצעת התקציב תהיה מפורטת"‪ .‬מספר הקסם ‪ 700‬התערבות אגף התקציבים באה לידי ביטוי בשתי דרכים עיקריות‪ :‬האחת במסגרת גיבוש‬ ‫הצעת התקציב של כל משרד‪ .‬כן רבה יותר קשיחות התקציב‪ .‬קיימת ציפייה ל"התמוטטות התכנון וההקצאה‬ ‫המסודרים"‪ .‬למשל‪ .‬מכשיר השליטה העיקרי בתקציב הוא‬ ‫החלוקה לסעיפי הוצאה‪ .(7314-‬מספר זה של סעיפי תקציב מבטא באחת את השליטה המרכזית של האוצר על‬ ‫משרדי הממשלה‪ .‬בהולנד ובדנמרק עומד על ‪ 700‬סעיפים בלבד‪ .‬וחלקן יובהרו בהמשך‪ .‬הן לגבי משרדי הממשלה והן לגבי גופים אחדים הסמוכים על שולחנה )מפעלים‬ ‫עסקיים‪ .‬קשיחות שאי אפשר להגמישה בלא הסכמת‬ ‫אגף התקציבים‪ .‫ההחלטה היה מחייב את מפעל כיתן דימונה לפטר כמה עשרות מ‪ 550-‬עובדיו‪ .‬חשב המשרד הוא זה המנהל את תזרים המזומנים של‬ ‫המשרד‪ .‬ל‪ .‬ככל שסעיפי התקציב רבים יותר‪ .‬הבסיס החוקתי לתקציב המדינה בישראל הוא‬ ‫סעיף ‪ 3‬לחוק יסוד משק המדינה‪ .‬דרי ושרון מצאו‪ .‬מדינות אלו נהגו‬ ‫בעבר לפצל את ההוצאה למספר הרבה יותר גדול של סעיפים‪ .‬גם המסגרת נשמרת‪ .‬לכל משרד יש חשב שהוא עובד אגף החשב‬ ‫הכללי במשרד האוצר‪ .‬ישן וחדש ברפורמות תקציביות ‪ -‬חולשות התקציב‬ ‫המסורתי דוח ועדת קוברסקי מציג בתמציתיות ובבהירות את עיקרי חולשותיה של שיטת התקצוב הנהוגה בישאל‪ .‬שכן היא מחייבת את הנהלות המשרדים לנסות לרצותו‪ .‬כדי לשנות את הייעוד נדרש אישור של אגף התקציבים‪ .‬עתה נציג את השיטות שביקשו‬ ‫להחליף את השיטה המסורתית‪ .‬כן נדרשות העברות רבות‬ ‫יותר מסעיף לסעיף‪ .‬היטיב להגדיר את תפקידי התקציה מבקר המדינה‪" :‬התקציב‪ .‬שיש להעניק למשרדים חופש פעולה רב‬ ‫בקביעת תפוקותיהם ובתוך כך לשמור בקפדנות מפני חריגה מהמסגרת שנקבעה‪ .‬באים למפעל‬ ‫עם ‪ 30‬שנות תוצרת מעולה‪ .‬וכך הגיב עומרי פדן‪ .‬והוא עוקב מקרוב אחר שיעורי ההוצאה בכל סעיף‪ .‬האחרת בביצוע התוכניות הכלולות בתקציב במהלך השנה‪ .‬וניהול כלכלי‬ ‫הופך כמעט לבלתי אפשרי‪ .‬ומדי‬ ‫חודשיים‪-‬שלושה מרכזים את הרשימה המסוכמת בטופס מיוחד ומעבירים אותה לאישור ועדת הכספים‪ .‬שבמקורו היה אמור להיות חוק זמני – אך לאחרונה ניתן לו מעמד של חוק קבע‪ .‬שייהפך למכשיר ניהולי במובנו הרחב‪ :‬תכנון‪ .‬מנכ"ל המפעל‪ .‬חולשות‬ ‫שכמותן מייחסים לשיטות תקצוב בעולם כולו‪ .‬ביום עיון על התקציב שהתקיים באוק' ‪ 1993‬בישר דוד ברודט‪ .‬וכן גוברת תלותם של המשרדים באגף התקציבים‪ .‬כי תקציב המדינה בשוודיה‪ .‬התקציב אינו רק מסגרת טכנית‪-‬פיננסית המסדירה את הוצאות‬ ‫הממשלה והכנסותיה‪ .‬המשרדים מקיימים מגעים שוטפים עם אגף התקציבים כדי לקבל את אישורו להעביר תקציבים מסעיף לסעיף‪ .‬חוק מפורט יותר בנושא הוא חוק יסודות‬ ‫התקציב‪ .‬ככל שהסעיפים רבים יותר‪ .‬שהוא תוכנית פעולה כוללת‪ .‬כל‬ ‫עוד שההוצאה בפועל תואמת את החלוקה לסעיפים‪ .‬המטרה היא לעצב את תקציבו של כל משרד ממשלתי‬ ‫כך‪ .‬ייעודים רבים לו‪ :‬התקציב קובע את מטרות עבודתה של הרשות המבצעת – הממשלה‪ .‬חתימתו דרושה על כל הוראת תשלום‪ .‬ואישור ועדת הכספים של‬ ‫הכנסת‪ .‬אבל אם רוצים לחסוך עדיף להתחיל בניצול טוב יותר של ימי מילואים‪ .‬ואומרים לו‪ :‬בגלל בעייה טכנית אנחנו מפסיקים לקנות ממך‪ .‬בתנאי אינפלציה תלת‪-‬ספרתיים‪ .‬הצורך לקבל את אישור‬ ‫אגף התקציבים מקנה לו עוצמה רבה‪ .‬זהו כלי בקרה למניעת חריגה מהתקציב‪ .‬הוא קובע הוראות מפורטות לעקרונות‬ ‫התקציביים המנחים את הממשלה במדיניות‪ .‬חופש פעולה זה מתבטא בצמצום ניכר במספר‬ ‫סעיפי התקציב )מ‪ 9645-‬סעיפים‪ .‬נקבע הבחוק כי "התקציב יהיה לשנה אחת‬ ‫ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות"‪ .‬קבלת החלטות ובדיקת יעילות‪ .‬הקושי מתעורר כאשר משרד‬ ‫מבקש לשנות את יעודו של סעיף הוצאה‪ .‬בישראל לא חלה התמוטטות‪ .‬זה אבסורד זועק לשמיים"‪ .‬כהגדרותיהם בחוק(‪ .‬ותפקידו לוודא שההוצאה בפועל תתאים לחלוקה לסעיפים‪ .‬שרקנסקי‬ ‫בחן את התקצוב בישראל בשנית ‪ .‬ראש אגף התקציבים‪ .‬על החחלטה‪:‬‬ ‫"אני מבין את המצוקה התקציבית של צה"ל‪ .‬הקצבאות וכו'( מגדילה את ההוצאות‪ .‬במצב עניינים זה האסטרטגיות שנוקטים פקידי האוצר מזה ופדיקי המשרדים מזה‪.‬משמש מסגרת‬ .

‬‬ ‫המחייבת דיפרנציאציה בצרכי האינפורמציה שלהם )החלטות שונות מחייבות סוגי אינפורמציה שונים(‪ .‬שלשם‬ ‫השגתן עומדת הממשלה להוציא את כספי הציבור‪ .‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ .‬שכן‪ .‬מסגרת זמן של שנה יוצרת קשיחות‪ .‬תהליך התקצוב צריך להיות אנליטי אך‪ .‬למעשה‪ .‬למערכת התקצוב אוריינטציה לתיאור תשומות‪ .‬ג‪ .‬התקציב הוא תוספתי‬ ‫)אינקרמנטלי(‪ .‬ושניתן להשיג שיפור במינהל הציבורי ולפתח גישה של הערכה‪ .‬וכל שינוי‬ ‫בהן מחייב תהליך ארוך ומסובך של אישורים‪ .‬תוצאות‪" .‬מנקודת ראות צרכי התכנון והניהול‪ .‬שהתקציב מהווה את התהליך הארגוני המרכזי של קבלת החלטות בדבר הקצאת‬ ‫משאבים‪ .‬בגלל ההשפעה המצטברת של מאפיינים וחולשות אלה‬ ‫הופך‪ .‬לא רק שאין אפשרות לבחון את יעילותן של תוכניות – אלא אין בו אפילו מידע על עלותן‪ .‬ההתייחסות הכוללת לתוכניות כאלה הנה‬ ‫ספורדית ומזדמנת בלבד‪ .‬יוכן בעוד מועד ויתווה בבהירות את הדרך שבה ילך המינהל הממשלתי‪ .‬התקציב הוא שנתי‪ .‬תקצוב בשיטת "ניהול יעדים"‪ .‬מספרים‬ ‫ותחשיבים‪ .‬ז‪ .‬‬ .‬למעשה ישנה מעיין "חסינות" לתוכניות קיימות בשיטת התקצוב הקיימת‪ .‬כל דרגי הניהול )ההנהלה‪ .‬התקציב המשרדי להיות תהליך פיננסי‪-‬חשבונאי ולא תהליך ניהולי של קבלת החלטות על הקצאת משאבים‪.‬אין זה המקום להיכנס לדיון מפורט בהערכת ההישגים של כל אחת מגישות אלה ולניתוח יתרונותיהן וחסרונותיהן‪.‫ובסיס לפעולות המינהל ומורה דרך וקו מנחה לעבודתו‪ .‬כאשר קיים פירוט רב למנהלים – לא‬ ‫נותר להם כמעט כל מקום להחליט על הנהגת שינויים בדרך להשגת המטרות‪ .‬אך משותפת לכולן המגמה לעצב את תהליך התקצוב‬ ‫כמכשיר ניהולי‪ .‬הייתה ועדת המשנה ערה לגישות התקצוב השונות‪ .‬אין אפשרות לבחון את הזיקה בין הוצאות לתוצאות במסגרת תהליך התקצוב – ולא כל שכן‪ .‬שעיקרו ברשימת נתונים‪ .‬התקציב אינו פרוגרמטי‪ .‬‬ ‫טווח הזמן הקצר של התקציב‪ .‬ניהול והקצאת משאבים הוא – בעיקרו – תהליך של קביעת עדיפויות‪ .‬כגון‪" :‬תקציב פעולות"‪" .‬ה‪ .‬ד‪ .‬תפוקות" או "הישגים" כלשהם‪.‬מצביעה על‬ ‫החולשות הבאות‪ :‬א‪ .‬ומהם המקורות שמהם תשאב המדינה את הכספים למילוי המטרות האלה"‪.‬שהתקציב יהא כולל‬ ‫ושלם‪ .‬שגם הוא מהווה תשומה(‪ .‬הכנת התקציב נעשית בחיפזון בעיקר כדרך להתחשבנות לשם השגת ממון – ולא כתהליך של קבלת החלטות על‬ ‫הקצאת משאבים‪ .‬לאחרונה התגבשה התפיסה‪ .‬אלו "רשומות" ומוכתבים מראש בתקציב‪ .‬דרגי הניהול האופרטיבי והדרגים הנמוכים(‬ ‫מקבלים אותה אינפורמציה תקציבית ופועלים לפיה‪ .‬התקציב הנוכחי הוא גם "תקציב פריטים" המאופיין בפירוט רב‪ .‬ט‪ .‬שלא זו בלבד שהוא פוגם‬ ‫ביכולת הראייה הכוללת ובהתמקדות בעיקר – אלא שהוא גם פוגע בגמישות הניהול‪ .‬שאפיינה תמיד את העיסוק בתקציב הציבורי‪ .‬בצד ההתעניינות‬ ‫המסורתית בהיבטים המקרו‪-‬כלכליים והחשבונאיים‪ .‬שאי אפשר להעריך‬ ‫לפיו את היעילות של התוכניות‪ .‬קיים נתק בין תהליך התקצוב‬ ‫לבין תהליכי התכנון והניהול‪ .‬לא עוד מתייחסים את התקציב כאל תהליך פיננסי‪-‬חשבונאי גרידא‪ .‬שכן קשה לשנות תוכניות ופעולות‬ ‫ממשלתיות בתוך שנה‪ .‬ח‪ .‬‬ ‫אין נבחנות אלטרנטיבות לביצוע משימות או מטרות ואין נערכים בו ניתוחי יעילות ואפקטיביות‪ .‬בד"כ מתייחסים רק לתוספות או להפחתות מה"בסיס"הקיים של הסעיפים המופיעים בו )שהוא תקציב השנה‬ ‫הקודמת(‪ .‬זאת ועוד‪ .‬אך מסגרת זמן זו אינה מספקת פרספקטיבת זמן מתאימה כדי לבחון את‬ ‫המשמעות ואת ההשלכות של תוכניות ופעולות‪ .‬לא‬ ‫קיימת דיפרנציאציה בהפצת האינפורמציה התקציבית‪ .‬אין בתקציב המשרדי‬ ‫מיקוד מפורש בקביעת עדיפויות‪ .‬לרוב‬ ‫מנהלי היחידות והתוכניות אין כמעט קשר ומעורבות בתהליך התקצוב‪ .‬שפותחו ויושמו במשך השנים‬ ‫בארגונים ציבוריים במדינות השונות‪ .‬שהתקציב ישקף מהן המטרות‪ .‬הלכה וגברה ההכרה בחשיבותו‬ ‫של התקציב כמכשיר ניהולי‪ .‬אין בתקציב מידע על תוכניות‪ .‬כלומר – התשומות מוצגות לפי יחידות ארגוניות ולא לפי‬ ‫תוכניות או פעולות כתוצאה מכך‪ .‬גישת‬ ‫"תקצוב על בסיס אפס"‪ .‬רק במסגרת זמן ארוך יותר ניתן להביא לשינויים בהדגשים ובעדיפויות‪ .‬מן הדין‪ .‬האופי הרוטיני של תהליך‬ ‫התקצוב‪ .‬הצלחתה של עבודה זו תצלויה במידה לא מעטה בכך‪ .‬בד"כ‪ .‬בעיקר תשומות כספיות לשכר או פרוייקטים )פרט‬ ‫לאינפורמציה על שיא כוח אדם‪ .‬‬ ‫אין זה מפתיע שתהליך התקצוב מהווה כיום את אחד הנושאים המרכזיים בתחום הניהול של ארגונים ציבוריים‪ .‬ו‪.‬רק אם אלה יעשו בזיקה לתהליך התקצוב ותוך שילובם‬ ‫בו‪ .‬קיימים הבדלים ניכרים בין גישות תקציביות אלה‪ .‬אף כי תהליך של תכנון‪ .‬‬ ‫בבואה לגבש את המלצותיה בסוגיה הנדונה‪ .‬התקציב משרת בעיקר קבוצה מצומצמת של בעלי תפקידים במשרד )כמו קצין תקציבים וכו'(‪ .‬נחיצותן והדקתן של פעולות קיימות אינה נבחנת באופן שיטתי ומסודר‪ .‬י‪ .‬מערכת תכנון‪-‬תכנות‪-‬תקצוב"‪ .‬ב‪ .‬אין נבדקות במהלכו עצם כדאיותן ונחיצותן של מטרות ותוכניות‪.‬בדיקת מאפייניו של תהליך התקצוב והכנת התקציב במשרדי הממשלה‪ .‬דבר זה פוגע בעקרון חלוקת עבודה רציונלית בין דרגי הניהול בארגון‪.

‬שיישמר‬ ‫העקרון של תכנון ותקצוב ככלי ניהולי ומכשיר לקביעת סדר העדיפויות‪ .‬מוניציפלי( ובמספר‬ ‫גדול של מדינות‪ .‬תקצוב פעולות ותקצוב תפוקות ‪ -‬מערכת תכנון‪-‬תכנות‪-‬‬ ‫תקצוב ) ‪ (PPBS‬מערכת תכנון‪-‬תכנות‪-‬תקצוב )מתת"ת( היא אחד הנושאים המרכזיים בתיאוריה ובפרקטיקה של ניהול ארגונים‬ ‫ציבוריים‪ .‬דבר המקשה על תיאור חד משמעי של המערכת‪ .‬‬ ‫מבנה שאינו נותן למקבל ההחלטות אפשרות לראות בצורה כוללת וברורה את המשימות והיעדים העיקריים של הארגון‪ .‬עליה נמנים גם חידושים כגון‬ ‫חשבונאות ההכנסה הלאומית ומחשבים‪ .‬אין תקציב זה מציג בצורה מפורשת את התוצאות‪ .‬ההישגים או התפוקות‪ .‬הביאו לחפש דרכים לשיפור תהליכי התקצוב‪ .‬‬ ‫התקציב הקונבנציונלי מתייחס בד"כ לשנה אחת – טווח זמן שאינו מעניק פרספקטיבה מספקת‪ .‬‬ ‫במקום להגדירה‪ .‬אך למרות הפרסומים הרבים על מתת"ת‪ .‬בעת שבישראל נשקלות אפשרויות לשיפור תהליכי התכנון והתקצוב‬ ‫הממשלתיים‪ .‬עד שתגובש גישה כוללת‪ .‬המהווה גישה המיועדת להגברת הרציונליות של קבלת החלטות על הקצת משאבים‪ .‬שהאינפורמציה הכלולה בו מוצגת לפי יחידות ארגוניות ולא לפי משימות או תכליות‪.‬מן הראוי לציין שלא כל חוקרי המינהל מסכימים שהמאפיינים שצוינו לעיל אכן‬ ‫מהווים מגבלות בתהליך הקצאת המאבים‪ .‬התקציב המסורתי מאופיין בכך‬ ‫שהאינפורמציה הנכללת בו מתייחסת למרכיבי ההוצאה כמו שכר וציוד‪ .‬לעומת‬ ‫שאת‪ .‬ולמרות יישומה במספר הולך וגדל של ארגונים ציבוריים במדינות רבות ידוע אך מעט על ההשלכות הארגוניות‬ ‫והבעיות המינהליות הכרוכות בהפעלתה הלכה למעשה‪ .‬מכל מקום‪ .‬מתת"ת התפתחה והתגבשה על רקע אי שביעות רצון מתהליך התקצוב בארגונם ציבוריים‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫מאפיין נוסף של התקציב המסורתי הוא זה‪ .‬לא נעשה מאמץ שיטתי לזיהוי‬ ‫והערכה של אלטרנטיבות חדשות‪ .‬לכן תקציבים אלה מייצגים‪ .‬ביטא זאת בציינו‪" :‬במונחים של היקף התעניינות ותשומת לב מקצועית‪ .‬יש‬ ‫לאפשר‪ .‬אין זה מפתיע שמספר חוקרים העדיפו לציין מה מתת"ת אינה כוללת‪.‬הדבר‬ ‫מתבטא בכך שבתהליך קביעת התקציב לא נבחנים יעדים‪ .‬התקציב נקבע ללא מאמץ מחשבתי רב וללא בחינה שיטתית וניתוח יסודי של מרכיביו‪ .‬אותם רוצים להשיג ע"י השימוש התשומות‪.‬על רקע תופעה‬ ‫זו ובהתחשב בכך שקיימות אינטרפרטציות שונות למתת"ת‪ .‬קיימות‬ ‫גם גישות אחרות לתקצוב הנובעות מתוך ראייה שונה לגבי אופיו ומהותו של התקציב הציבורי‪ .‬‬ ‫המשכיות ואינטגרציה של תוכניות ופעולות העבר‪ .‬לפי אופיו של כל משרד‪ .‬אך למרות כל מה שנאמר ונכתב עלמתת"ת‪ .‬אך אין הסכמה ששיפור פירושו הגברת מידת הרציונליות של תהליך התקצוב‪ .‬ובלבד‪ .‬אין גם בכוונתנו להמליץ על אימוץ שיטה תקציבית מסוימת בישראל‪ .‬והחלטות מתקבלות ללא התייחסות לקריטריונים ברורים ומפורשים‪ .‬ביסודה מייצגת‬ ‫מתת"ת גישה רציונלית לקבלת החלטות ולהקצאת משאבים‪ .‬מתת"ת היא גם אחד הנושאים הקונטרברסיאליים ביותר בתיאוריה של ניהול ארגונים ציבוריים‪ .‬כאשר ה"בסיס" להכנתם הוא תקציב השנה הקודמת‪ .‬מאמרים‪ .‬זהו תקציב בעל אוריינטציה לתשומות‪ .‬לא נבדקת עצם כדאיותן של תוכניות‪ .‫קיימת על כך ספרות ענפה‪ .‬יישומה של מתת"ת ברמות ממשל שונות )לאומי‪ .‬במידה רבה‪.‬כך שבנוסף להיותה אחד‬ ‫הנושאים המרכזיים ביותר‪ .‬הציפיות והתקוות שליוו את הופעתה והביקורת‬ ‫שהושמעה כנגדה‪ .‬סימפוזיונים וחקירות של בתי מחוקקים‪ .‬מכל מקום‪ .‬הביא לגיבושם של דפוסים שונים בהפעלתה‪ .‬תרגום העקרונות ובחירת השילוב משיטות התקציב השונות‪ .‬תקציבים נקבעים בד"כ על‬ ‫בסיס "אינקרמנטלי" או תוספתי‪ .‬היא מהווה נסיון להתאים את המודל הרציונלי לקבלת החלטות‬ .‬זאת ועוד‪.‬וכן‬ ‫גם כביקורת על חולשותיו של התהליך כמכשיר לקבלת החלטות על הקצאת משאבים‪ .‬נראה שקיימת מידה רבה של הסכמה לגבי מספר מרכיבים בסיסיים של מתת"ת‪ .‬אין‬ ‫בנמצא אפילו הגדרה מוסכמת של מערכת זו‪ .‬מחקרים עלתקציבים ממשלתיים וכן עדויות של משתתפים בתהליך התקצוב‪.‬יסודות מתת"ת מתת"ת הייתה‬ ‫נושא למספר רב של ספרים‪ .‬הגידול העצום‬ ‫בתקציבים ציבוריים‪ .‬דויט ואלדו‪ .‬עדות נוספת לחשיבתה של גישה זו ניתן למצוא בעובדה שמתת"ת נמצאת ברשימת ‪62‬‬ ‫החידושים המשמעותיים ובעלי ההשפעה הרבה ביותר במדעי החברה מאז ראשית המאה‪ .‬בהיקפן ובמורכבותן של פעולות הממשלה‪ :‬אי שביעות רצון מפעולות המינהל הציבורי והלחצים החברתיים‬ ‫שהופעלו לשיפור פעולתם של ארגונים ציבוריים‪ .‬יש חשיבות רבה להבנת הבעיות הניהוליות וההשלכות הארגוניות הקשורות ביישום והפעלת אחד החידושים‬ ‫החשובים ביותר בתחום התקצוב‪ .‬על רקע זה יש להבין את היווצרות‬ ‫מתת"ת‪ .‬כשם שלא קיימת הסכמה לגבי טיבה ואפשרות יישומה‪ .‬‬ ‫הראו שברוב הארגונים הציבוריים‪ .‬מתת"ת היא קרוב לודאי‬ ‫ההתרחשות של העשור במינהל הציבורי"‪ .‬המתכונת הקיימת‪ .‬ואינו מאפשר לבחון את ההשלכות‬ ‫לטווח ארוך של ההחלטות המתקבלות במסגרתו‪ .‬עדות‬ ‫למצב זה הוא העדר הסכמה אפילו על טרמינולוגיה בסיסית‪ .

‬עיתוים היה לא מתאים‪ .‬הוא מצביע בבירור על סדר עדיפויות‪ .‬תוך ציון‬ ‫הקריטריונים לבחירתה‪" .‬זוהי רשימה המציגה את המשימות או התכליות העיקריות של‬ ‫הארגון‪ .‬מקובצות תחת אותה אותה קטגוריה‪ .‬התזכיר הפרוגרמטי" מהווה את‬ ‫הבסיס לכל הצעה של תוכנית חדשה‪ .‫למסגרת ארגונית משמעותית ומחייבת‪ .‬כך שניתן לראות את סך כל העלות המוקדשת‬ ‫להשגת אותה משימה‪ .‬את האלטרנטיבות השונות שנשקלו ואת האלטרנטיבה שנבחרה‪ .‬מסמך זה‪ .‬אלא לגבי מספר שנים‪ .‬‬ ‫טכניקת התכנות היא זו המתייחסת לעיצוב מבנה האינפורמציה המזינה את תהליך קבלת ההחלטות על הקצאת משאבים‪.‬למעשה הן כה נבדלות‪ .‬או להרחבה ניכרת של תוכנית קיימת‪ .‬אחת הטכניקות הניהוליות הללו היא זו‬ ‫הנקראת 'התקצוב הפרוגרמטי'‪ .‬והם מהווים את הבסיס להכנת "התזכיר הפרוגרמטי"‪ .‬הביטוי הפורמלי של טכניקת התכנות‬ ‫הוא אחת המסמכים הבסיסיים של מתת"ת הנקרא "התוכנית הפרוגרמטית והכספית"‪ .‬תרומתה של מתת"ת‬ ‫מתבטאת בכך שהיא יוצרת ביקוש לניתוחים‪ .‬כן מאפשר הפורמט לעמוד על ההשלכות לטווח הארוך של‬ ‫הההחלטות המתקבלות במסגרת התקציב‪ .‬מאפיין נוסף של טכניקת התכנות היא הארכת טווח הזמן אליו מתייחסת האינפורמציה‪ .‬וכן על ההשלכות של פעולות הארגון לטווח זמן ארוך‪ .‬או בצורה פשוטה יותר 'תכנות' ‪ ..‬מתייחסת לשלושה תהליכים ארגוניים‪ :‬תכנון‪ .‬השימוש‬ ‫בטכניקות ניתוח מתקדמות בתהליך הקצאת המשאבים מהווה את היסוד השני של מתת"ת‪ .‬ואף להציג תוכנות המיועדות להפעלה בעתיד‪ .‬יהא בהכרח שונה ברמתו ובאופיו מדיון המבוסס על טיעונים מעורפלים ואינפורמציה מקוטעת‪ .‬מי שהיה הארכיטקסט של מתת"ת במשרד ההגנה האמריקני‪ .‬למושג "תכנות" בהקשר זה אין ולא כלום‬ ‫עם משמעותו בהקשר הכנת תוכניות למחשבים‪ .‬המכשיר העיקרי של טכניקה זו‬ ‫הוא מה שנקרא בטרמינולוגיה של מתת"ת "המבנה הפרוגרמטי"‪ .‬אולם החידוש במתת"ת אינו בכך שהיא מצביעה על‬ ‫האפשרות לבצע ניתוחים בתחומי הפעולה של המינהל הציבורי‪ .‬הוא טבלה מסכמת המציגה את העלויות והתפוקות הצפויות של תוכניות הארגון לטווח של מספר שנים‪ .‬זהו מסמך המציג את הבעיות העיקריות שהתוכנית‬ ‫באה לפתור‪ .‬האיש‬ ‫המזוהה עם גישה זו יותר מכל אדם אחר‪ .‬הגדירה כך‪ :‬מתת"ת היא שילוב של שתי טכניקות ניהוליות הקשורות ותומכות זו בזו‪ .‬לפיכך גם נקראת גישה זו "תקצוב תפוקות"‪ .‬ניתוח‬ ‫אלטרנטיבות‪ .‬הכוונה היא למכלול של טכניקות‬ ‫ניתוח כמו ניתוח עלות‪-‬תועלת‪ .‬הטכניקה הניהולית השנייה של מתת"ת היא 'ניתוח מערכות'"‪.‬הביטוי הפורמלי לכך‬ ‫הם שני מסמכים המהווים חלק מתהליך מתת"ת‪" :‬התזכיר הפרוגרמטי" ו"הניתוחים המיוחדים"‪" .‬צ'רלס היטץ'‪ .‬התפוקות‬ ‫והעלויות של התוכניות מוצגות לא רק במסגרת שנה אחת‪ ..‬דיון תקציבי המבוסס על אינפורמציה בדיקה וניתוח שיטתי העשוי‬ ‫בכתב‪ .‬ניתוח מערכות וניתוח מדיניות‪ .‬‬ ‫אינפורמציה זו ממוקדתעל המשימות או התוכנות של הארגון‪ .‬כאשר ההחלטות על הקצאת משאבים נעשות ע"י ייחוס תשומות‬ ‫לתפוקות‪ .‬מתת"ת כפי שמציין השם‪ .‬או ייחוס הוצאות לתוצאות משמעותיות‪ .‬ומאפשרת לשלבם בתהליכי קבלת החלטות על בסיס שוטף‪ .‬הניתוחים המיוחדים" הם המחקרים הנעשים באופן שוטף בנושאים כמו ניתוח יעדים‪ .‬עד שניתן להשתמש באחת בלעדי השנייה‪ .‬שסביבה מאורגנת ומוצגת האינפורמציה המשמשת בסיס להקצאת משאבים‪ .‬ואת השלבים השונים להשגת התפוקות לאורך זמן‪ .‬שילובם של מסמכים אלה‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות הוא בעל משמעות חשובה‪ .‬על עלויות‬ ‫ותפקוודת של תוכניות ומידת תרומתן להגשמת היעדים של הארגון‪ .‬המבוסס על המבנה הפרוגרמטי‬ ‫והנערך מידי שנה‪ .‬אך‬ ‫נבדלות זו מזו‪ .‬ניתוחים רבים‪ .‬תוך שימוש בטכניקות שונות‪ .‬ניתוח עלות אפקטיבית‪ .‬את היעדים שהתוכנית באה לשרת‪ .‬ולא תמיד הובאו תוצאותיהם לידיעת קובעי המדיניות‪ .‬שניתן לבטאן גם במונחים כספיים‪ .‬מבנה זה‬ ‫נותן כמובן אינפורמציה שונה לחלוטין מזו המתקבלת מתקציב קונבנציונלי‪ .‬וזאת בעיקר משום שהמחקרים נעשו ללא זיקה לצרכים ולמאפיינים של תהליכי קבלת‬ ‫ההחלטות ותהליכי התקצוב‪ .‬‬ ‫מטרתה העיקרים היא לשלב את תהליך התכנון עם תהליך התקצוב באמצעות התכנות‪ .‬בחינות אפקטיביות של תוכניות‪ .‬כתוצאה מההתפתחויות בטכנולוגיות קבלת החלטות‪ .‬מתת"ת והתקציב‬ .‬אומנם רק חלק מהטכניקות האלה התגבש‬ ‫רק בשנים האחרונות‪ .‬תכנות במסגרת מתת"ת פירושו‪ :‬תהליך תרגום יעדי התכנון לתוכניות פעולה‬ ‫אופרטיביות‪ .‬נעשו על בעיות‬ ‫המינהל הציבורי עוד לפני יישומה של מתת"ת וללא קשר עמה‪ .‬בצורה זו ניתן להראות את מחירה המצטבר של‬ ‫התוכנית‪ .‬שכן‪ .‬כל הפעילויות והתוכניות המתייחסות‬ ‫למשימה ראשית )הנקראת "קטגוריה"(‪ .‬כך‬ ‫שמערכת אינפורמציה זו מהווה את האמצעי לשילוב רעיונות התכנון של הארגון עם תוכנית העבודה המפורטת והתקציב‪ .‬כלומר‪ .‬תכנות ותקצוב‪.‬אך המאפיין מחקרים אלה הוא שרק למיעוטם הייתה השפעה של‬ ‫ממש על תהליכי קביעת המדיניות‪ .

‬כפי שהציד זאת מקקין‪" :‬אם היה התקציב החדש של‬ ‫משרד ההגנה רק מערכת אינפורמציה‪ .‬ע"י כך שיינתנו סמכויות מתאימות לראשי יחידות‪ .‫הקונבנציונלי סוגיה אחרת בעלת משמעות עקרונית ואסטרטגית היא הזיקה של מתת"ת לתקציב הקונבנציונלי‪ .‬שמנהלי יחידות חייבים לקבל סמכויות לעשות העברות בין סעיפי הוצאה במסגרת תוכנית מוגדרת‪ .‬אפילו במשרד ההגנה‬ ‫האמריקני‪ .‬ששינה את מבנה סעיפי ההקצבה והתאימם‬ ‫לצרכים ולמאפיינים של מתת"ת‪ .‬‬ ‫כמעט בכל המקומות בהם יושמה מתת"ת‪ .‬כמו מגבלות פיסיקליות כוללות‪ .‬על רקע‬ ‫זה ניתן להבין את הטענה המושמעת עליתים קרובות ע"י מנהי יחידות אופרטיביות‪ .‬לעומת זאת‪.‬נעוצה בהתנגדות בתי המחוקקים לוותר על התקציב הקונבנציונלי‪ .‬לכן קראו מפתחי מתת"ת לבתי המחוקקים לאמץ לעצמם את הפורמט של‬ ‫מתת"ת כבסיס לאישור התקציבים‪ .‬שתצטרך לפעול לצידו של תהליך התקצוב הקונבנציונלי‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר מתת"ת תהיה מערכת האינפורמציה היחידה‪ .‬הרי תהליך הכנת התקציב המסורתי מאופיין בבניית סעיפי ההוצאה‪ .‬כך שהדרישה לראות את מתת"ת כמערכת היחידה‬ ‫להקצאת משאבים מעידה על אי הבנת התפקודים שממלא התקציב הקונבנציונלי בתחום הניהול‪ .‬גישה ריאליסטית יותר תראה‬ ‫במתת"ת מערכת‪ .‬ההסבר לגישה זו נעוץ בהבדלים שבין מתת"ת לבין התקציב הקונבנציונלי‪ .‬ההרשאה‪ .‬שכן בעוד מתת"ת מדגישה את הצורך‬ ‫לבחון כל תוכנית וכל פעולה לגופו של עניין‪ .‬סיבה אחרת ולא פחות חשובה‪.‬בקונספציה זו‪ .‬‬ ‫לאורך קווי הפיקוד"‪ .‬הרעיון הוא‬ ‫שההקצאה‪ .‬מכל מקום‪ .‬כדי‬ ‫להבטיח את השגת היעדים"‪ .‬הביצוע והדיווח הכספי והסטטיסטי ייעשו כולם על בסיס אותה מערכת אינפורמציה‪ .‬דוגמה יוצאת‬ ‫דופן מבחינה זו היא הנסיון של מדינת ויסקונסין‪ .‬מבנהו ואופיו של התקציב‬ ‫המסורתי גם עושים אותו לאמצעי נוח לפתרון קונפליקטים ארגוניים‪ .‬יתר על כן‪ .‬באשר לבחירת דרכי הפעולה והאמצעים‪ .‬שאין מתת"ת ערוכה לענות עליהן‪ .‬‬ ‫גישת מתת"ת עם האוריינטציה לתפוקות מאפשרת לתת יתר גמישות למנהלים‪ .‬וזאת כדי ליצור מערכת אינפורמציה אחידה לתכנון ולתקצוב בין שתי הרשויות‪ .‬לעומת זאת‪.‬היא הופעלה‬ ‫כמערכת פנימית של הרשות המבצעת‪ .‬שהרי כל דרכי הפעולה‬ ‫והתשומות ליחידותיהם נקבעים מראש‪ .‬שם קיבלה הרשות המחוקקת חוק‪ .‬משתמע מכאן‪ .‬קובע בורקהד‪" :‬מתת"ת מחייבת דה‪-‬צנטרליזציה ניכרת בארגונים‪ .‬שבמסגרתה תיקבענה החלטות על הקצאת משאבים‪ .‬טוענים חוקרים רבים שמתת"ת דווקא הביאה להגדלת הצנטרליזציה בקבלת החלטות‪ .‬התקציב שיקבל את התוקף החוקי של הרשות המחוקקת יהיה אותו החלק ב"תוכנית‬ ‫הפרוגרמטית והכספית" המתייחס לשנה הראשונה‪ .‬התיאוריה‬ ‫הקלסית של מתת"ת ראתה בה מערכת המיועדת לבוא במקום תהליך התקצוב הקונבנציונלי‪ .‬אך אין עדיין אינפורמציה שבעזרתה ניתן להעריך את משמעות השינוי‪ .‬ולא היה מלווה בהגדלת הצנטרליזציה בסמכויות‪ .‬בהתייחסו ל"פילוסופיה‬ ‫המקורית" של מתת"ת‪ .‬מתת"ת ומידת הצנטרליזציה בקבלת החלטות אחת‬ ‫הבעיות הקשורות ביישום מתת"ת היא שיעור השפעתה על מידת הצנטרליזציה בקבלת החלטות‪ .‬ומכשיר פרוטיניזציה ביורוקרטית‪ .‬כלומר‪ .‬מערכת האינפורמציה‬ ‫של התקציב המסורתי משמשת למנהלי יחידות אופרטיביות אמצעי יעיל לניהול שוטף ובקרה ארגונית‪ .‬שדיון בה יחרוג ממסגרת מאמר זה‪ .‬כל עוד‬ ‫עומדים המנהלים בהשגת התפוקות ובמסגרת הכוללת שנקבעה‪ .‬הן בשלבי הכנת התקציב והם בשלבי‬ ‫ביצועו‪ .‬והדבר היחיד שנותר להם מפונקציית הניהול הוא לשאת באחריות לתוצאות‪ .‬‬ ‫חייבים מנהלי יחידות להישאר צמודים לסעיפי התשושמות המפורטים‪ .‬היא לא שימשה תחליף לתקציב הקונבנציונלי‪ .‬על בסיס הנסיון ביישום מתת"ת‪ .‬שלמעשה אין מנהלים‪ .‬דעה דומה הביע קפרון באמרו "ניתן לקוות שמתת"ת אפקטיבית‪ .‬‬ ‫קשורה בכך שהתקציב הקונבנציונלי ממלא פונקציות ארגוניות חשובות‪ .‬מערכת האינפורמציה של מתת"ת אינה מוגשת לקונגרס ואינה משמשת בו בסיס לדיונים התקציביים‪ .‬מתוך מגמה‬ ‫להתאימם לתקרה התקציבית הנקבעת מראש על יסוד שיקולים פיזיקליים‪ .‬אלא באה כתוספת לו‪ .‬יש הטוענים‬ ‫שצנטרליזציה בתהליכי קבלת החלטות היא תנאי ליישום מוצלח של מתת"ת‪ .‬וכן הלאה‪.‬בעיקר במשרד‬ ‫ההגנה האמריקני‪ .1961‬התקציב המוגש לקונגרס הוא עד היום התקציב המסורתי בעל האוריינטציה‬ ‫לתשומות‪ .‬לא הייתה יכולה להיות לו כל השפעה על‬ .‬היא תאפשר רציונליזציה של הסמכויות‪ .‬תאפשר דה‪-‬צנטרליזציה‪ .‬שם פועלת מתת"ת משנת ‪ .‬התנגדות‬ ‫קשורה בסוגיית היחסים שבין מתת"ת והמערכת הפוליטית‪ .‬כאשר בתי המחוקקים ממשיכים להתייחס לתקציב המסורתי‪ .‬התקציב‬ ‫הקונבנציונלי מאפשר לארגונים והתאמה לאילוצים חיצוניים‪ .‬במסגרת התקציב המסורתי‪.‬או כפי‬ ‫שאני מעדיף לקרוא לכך‪ .‬ובמסגרת החלוקה‬ ‫הפונקציונלית של מתת"ת‪ .‬כאשר כל שינוי בהם טעון אישור הדרגים הגבוהים‪ .‬זאת ועוד‪ .‬אחת הסיבות לכך‬ ‫שמתת"ת לא באה כתחליף לתקציב הקונבנציונלי‪ .‬לפחות בטווח הארוך‪ .

‬דירוג החבילות לפי סדר חשיבות‪ .‬ג‪ .‬אך לדעתו‪ .‬‬ ‫בניית חבילות החלטה – כל ההחלטות הנוגעות למכלול פעולותיה של היחידה‪ .‬ניקסון למד‪" .‬ואולי נחוצות‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫בנוסף על כך‪ .‬בשיטת‬ ‫התקצוב על בסיס אפס‪ .‬ב‪.‬הגורמים העיקריים להגברת הריכוזיות היו אישיותו של שר ההגנה מק‪-‬נמארה‪ .‬היא אקראית ואינה מבטיחה שדווקא אותן תוכניות שהן המועמדות הטובות ביותר‬ .‬משנבחר לנשיא הורה קרטר לראשי המשרדים הפדרליים ליישם את שיטת התקצוב‬ ‫החדשה החל משנת ‪ .‬והגיבוי הרב שקיבל מהבית הלבן‬ ‫והקנגרס‪ .‬שלושה מרכיבים לשיטה‪ :‬א‪ .‬כאשר קושרים‬ ‫משאבים ישירות ליעדים‪ .‬הממשל של רייגן הבין זאת ופעל בהתאם מן ההתחלה"‪ .‬גם בשיטה‬ ‫התוספתית אפשר לבחון תוכניות חדשות במקום לחרוד ממסגרת התקציב‪ .‬המתת"ת הייתה כחרב המכוונת נגד התפקיב המרכזי שמילאו יחידות הממשל בקביעת מדיניות‪.‬השיטה יושמה במדינות‪.‬הקמתן של יחידות ניתוח ליד הנהלות המשרדים הייתה גם היא גורם לחיזוק עוצמתם משום שהידע מהווה את אחד‬ ‫ממקורות העוצמה ותורם לחיזוק הסמכות‪ .‬ואולם‪ .‬את הרעיון הגה פיטר פיר לשימוש בחברה עסקית גדולה‪ .‬כל יחידת החלטה מכינה לפחות שלוש חבילות‪:‬‬ ‫"חבילת המזער"‪ .‬את פיר כדי ליישם את השיטה בענייני ניהול המדינה‪ .‬מתת"ת לא הגשימה את התקוות שתלו בה בשל התנגדות יחידות הרשות המבצעת‪ .‬האופי האגרגטיבי של‬ ‫גישת מתת"ת‪ .‬לדברי פיטרס‪ .‬‬ ‫ולפיכך לא היה מקום לצפות להצלחתה‪ .‬שחלקם השפעה בכיוון של ריכוזיות‪ .‬תקצוב על בסיס אפס ) ‪ (ZBB‬שיטת התקצוב המסורתית היא‬ ‫תוספתית‪ .‬הוא מציין שבתקופת הפעלת‬ ‫מתת"ת הוגברה אומנם מידת הצנטרליזציה במשרד ההגנה‪ .‬יש פחות סיכוי לקבל הקצבה מלתוכניות ישנות‪ .‬למסקנה שונה הגיע שלזינגר המחקרו על תהליכי התכנון והתקצוב במשרד ההגנה‪ .‬זיהוי יחידות החלטה – ארגונים או אגפים בארגון שההחלטה התקציבית נוגעת אליהם‪ .‬לדעתו‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1972‬גייס ג'ימי קרטר‪ .‫ההחלטות"‪ .‬זאת ועוד‪ .‬הדגשת הראייה הכוללת בתהליכי קביעת מדיניות והצורך לבחון את יחסי הגומלין בין תוכניות‪ .‬התקציב כולו נבחן מאפס‪ .‬השתמשו ניקסון ורייגן בכלי שליטה ישן – מינויים‬ ‫פוליטיים למשרות מפתח‪ .‬מכל מקום‪ .‬שנחיצותו אינה מובנת מאליה‪.‬רעיון המתת"ת הלהיב את הנשיא ג'ונסון משום שראה בו כלי שליטה מרכזי על הרשות‬ ‫המבצעת‪ .‬את הדירוג קובעת היחידה הממונה על יחידת ההחלטה‬ ‫הרלוונטית‪ .‬ואם מתעורר צורך דוחק במיוחד‪ .‬הנטייה היא להגדיל את התקציב ולא‬ ‫לנסות לבחון אם מוטב לבטל תוכניות קיימות ולממן בתקציבן תוכניות חדשות במקום לחרוג ממסגרת התקציב‪ .‬קיימות הערכות שונות ואף סותרות באשר להשפעתה של מתת"ת על מידת הריכוזיות‪ .‬לתוכניות חדשות‪ .‬לא מתת"ת היא הגורם להגברת מידת הריכוזיות בסמכו‬ ‫יות ההחלטה‪ .‬ולפי דוח ועדת קוברסקי‪ .‬‬ ‫המתת"ת לא הצליחה להעניק לבית הלבן את השליטה המרכזית שייחל לה‪ .‬שאת התנהגותן היא‬ ‫ביקשה לכוון‪ .1979‬לפי שיטה זו‪ .‬לפיכך‪ .‬ולחלקם – בכיוון של דה‪-‬צנטרליזציה‪ .‬כל משרד המכין את תקציבו השנתי יידרש להצדיק את ההוצאה המבוקשת‪ .‬כאמור‪ .‬בגלל גורמים אלה‪ .‬נראה שיישום‬ ‫מתת"ת כרוך במספר תהליכים‪ .‬שאפילו‬ ‫לגבי אותו נסיון‪ .‬ו"חבילת גידול" המערכיה את הגידול בהוצאות‬ ‫בהשוואה לתקציב הנוכחי‪ .‬גם בשיטה התוספתית אפשר לבחון תוכניות קיימות‬ ‫"מאפס"‪ .‬היחידות הארגוניות מאבדות מחשיבותן והופכות לכלי שרת בלבד‪ .‬גם אם היא נעשית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬וייתכן זו הסיבה שנשיאים אחרי ג'ונסון ניסו אמצעי‬ ‫שליטה חלופיים‪ .‬הייתה לא רק בכיוון העברת העוצמה למעלה‪.‬בלא שינוי משמעותי במדיניות‪ .‬כפי שמעיד מושר‪" :‬השפעתה של מתת"ת במשרד ההגנה‪ .‬והרי זו תופעה ארגונית ידועה‪ .‬במקום להשליך יהבם על העוצמה הטמונה במידע ובניתוח‪ .‬אז מושל מדינת ג'ורג'יה‪ .‬לכאורה יש בשיטה זו מענה לבעיות שמעוררת השיטה המסורתית‪ .‬המציינת את מזער התקציב הדרוש להגשמת יעדי היחידה‪" .‬‬ ‫מהשירותים הצבאיים אל שר ההגנה – אלא אף התבטאה בהגברת העוצמה של סוג מסוים של מומחים – המומחים האזרחיים‬ ‫לניתוח כלכלי"‪ .‬שאינפורמציה מהווה מקור עוצמה‪ .‬טבעם של יעדים שהם עיוורים לגבולות ארגוניים ולהתחייבויות קודמות‪ .‬שמינוי פקידים נאנמים לתפקידים שמתחת לדרגת שר היה חשוב באותה מידה כמו מינוי‬ ‫שר‪ .‬מחייבים העברת‬ ‫סמכויות החלטה לדרגים הגבוהים ביותר‪ .‬בשיטה נתוספתית מרגע שאושרה תוכנית‬ ‫כלשהי‪ .‬היה תהליך הריכוזיות גם לולא מתת"ת הייתה מופעלת‪ .‬‬ ‫בערים ובארגונים ציבוריים אחרים בארה"ב‪ .‬זו אחת מחולשותיה‪ .‬יקשה לבטלה שמום שבד"כ אין מגיעים לבחון אותה ולבדוק אם היא נחוצה כלל‪ .‬דעות אלה מצביעות על כך‪ .‬ושליטה על אינפרמציה מסמלת סטטוס ומחזקת סמכות‪.‬אך בחינה כזאת‪ .‬זאת ועוד‪ .‬היא מוסיפה לתקציב השנה הקודמת או גורעת ממנו‪ .‬חבילת המשך" המעריכה את גודל ההוצאות‬ ‫הדרושות להמשך התוכניות והפעולות הקיימות‪ .‬למן הדולר‬ ‫הראשון‪ .‬מתת"ת מאפשרת לדרגים גבוהים לקבל אינפורמציה שלא הייתה להם קודם‬ ‫לכן‪ .‬דהיינו‪ .

‬כי עורכי התקציב‬ ‫בישראל התנגדו לרעיון ותמכו בלהט בגישה התוספתית‪ .‬לצמרות שמה‪ .‫לביטול אכן ייבדקו‪ .‬לכך נוספה הדרישה לתקצוב תלת‪-‬שנתי של התוכניות‪..‬לכאורה‪ .‬בשיטת התקצוב על בסיס אפס הדרישה היא להעריך ולבחון את כל התוכניות והפעולות של‬ ‫הממשלה כולה בשיטתיות כדי שיהיה אפשר להחליט אם לבטל או לצמצם תוכניות פחות חשובות או דחופות‪ .‬שיק והארטי גילו כי במקום להתחיל מאפס‪ .‬אם ממילא אפשר לשנות רק בשוליים? ומדוע לנסות לשכוח במתכוון את לקחי העבר‬ ‫ולהימנע מלבנות על החוכמה שהצטברה בעמל רב לאורך שנים רות? טיעון זה מחזיר אותנו לויכוח בין גישת הרציונליות הכוללת‬ ‫לגישה התוספתית‪ .‬ההסבר‬ ‫המקובל להופעת השיטה החדשה היה הצורך להתקדם מהשליטה המינהלית שאפיינה את התקצוב בשנות ה‪ 50-‬וה‪ .‬שני‬ ‫טיעונים עיקריים הועלו נגד תקצוב על בסיס אפס‪ .500-‬מנהלי יחידות הכינו כ‪ 25.‬הטיעון האחד הוא‪ .‬לשפר את יעילותן‬ ‫של תוכניות אחרות‪ .‬שיטת התקצוב על בסיס אפס היא עדיין שיטת תקצוב‬ ‫המתמקדת בתוספות קטנות‪ .‬אחרי שאיחדו חבילות וביטלו את אלה‬ ‫שקיבלו דירוג נמוך הגישו היחידות כ‪ 10.‬נראה הגיוני? בשנות ה‪ 60-‬וה‪ 70-‬נטו חוקרים רבים לראות במתת"ת כמעט כורח היסטורי‪ .‬רק שני ראשי מחלקות בממשל ג'ורג'יה )מתוך ‪ 13‬שרואיינו( אמרו‪ .60-‬לתקציב‬ .‬‬ ‫ההנחה הייתה כי כך יהיה אפשר לבחון את כל תוכניות הממשלה בתוך שלוש שנים )משך הקדנציה(‪ .‬כעבור שנתיים הוחלט לזנוח את‬ ‫המסגרת התלת‪-‬שנתית ולעבור למסגרת שש‪-‬שנתית‪ .‬ברוב המקרים דיברו על רמת ההוצאה‬ ‫ש"מתחת לבסיס"‪ .‬איש מבין ‪ 32‬תקציבאים לא דיווח על העברה של סכומים גדולים מתוכנית לתוכנית‪ .‬לפי דוח של הבית הלבן‪" .‬הממשלה היא‬ ‫נאמנה של הקופהה ציבורית‪ ..‬משרדי הממשלה קיבלו תקציבים – סכום למשכורות‪ .‬הרעיון שביסוד השיטה ראוי לשבח‪ .1979‬ואלפי מנהלים נוספים סקרו הצעות תקציב אלה ודירגו אותן‪ .000-‬חבילות למשרד המרכזי לתקצוב וניהול‪ ..‬ומה הטעם לבחון מהיסוד הכל‪ .‬מנהלים בכל רמות המדרג נעשו שותפים לזיהוי יעדים ולמשמעת תקציבית‪ .‬יותר מ‪ 9.‬התקשו המנהלים להשתלט על‬ ‫הנהלים החדשים‪ .‬ולאפשר מימון תוכניות חדשות וחשובות יותר‪ .‬אחריות זו מולאה בעזרת פיקוח צמוד על ההוצאות‪ .‬שגם אם‬ ‫יש ברעיון איזהשהו הגגיון‪ .‬היו גם יתרונות לא מעטים לשיטה‬ ‫החדשה‪ .‬אין להגזים בחשיבותו‪ .‬ולהימנע מהצורך לבחון כל‬ ‫תוכנית אחת לשנה‪ .‬כבר בשנה הראשונה ליישום השיטה החדשה הכיו רק‬ ‫מחצית מן היחידות תוכניות תלת‪-‬שנתיות‪ .‬ואולם‪ .‬אף שבשנה הראשונה נעשה נסיון לערוך בדיקה יסודית מאפס‪ .".‬שהשיטה החדשה הובילה להקצאה מחודשת של‬ ‫משאבים‪ .‬וגם אם לא תמיד עמדה בקריטריונים של איכות‪ .‬כי הרעיון חסר הגיון‪ :‬מה הטעם להעמיד פנים שהכל נתון‬ ‫לשינוי‪ .000-‬חבילות החלטה פנימיות‬ ‫לקראת שנת הכספים ‪ .‬סכום להדפסה‪.‬התנגדותם נשענה על חוסר האפשרות לבחון הכל מחדש מידי שנה‪ .‬אף שנודעת חשיבות לבחינה מחדש של תוכניות שזה שנים חודשו כמעט אוטומטית‪ ..‬מעניין להיווכח‪ .‬ובמקרים אחרים לא הייתה הבדיקה יסודית דייה‪ .‬ומבלי משים יישמו בעצמם את השיטה התוספתית‪ .‬ייצרה מידע שבעבר לא עמד לרשות עורכי‬ ‫התקציב‪ .‬יש להודות‪ .‬שתקצוב על בסיס אפס אינו אפשרי"‪ .‬כי ברוב רובן לא נערכה בחינה מאפס‪ .‬במחקר מקיף על ‪ 4‬ערים ו‪ 4-‬מדינות בארה"ב שיישמו את שיטת התקצוב על בסיס אפס מצאו‬ ‫שיק והארטי‪ .‬שהשיטה הניבה‬ ‫ערמות עצומות של ניירת‪ .‬משום שהוא פשוט אינו בר‪-‬יישום‪ .‬שוב אין טעם רב לחזור על אותה בחינה יסודית כעבור שנה‪ .‬כי בשוודיה הוחלט‬ ‫בראשית שנות ה‪ 90-‬לבחון ביסודיות רק שליש מהתוכניות כל שנה‪ .‬ורק לעיתים רחוקות היו מסוגלים לספק מידע יסודי על חלק מהתוכנית שבאחריותם‪ .‬לפי‬ ‫המומחה לתכנון רוברט אנתנוי‪" .‬הטיעון האחר הוא‪ .‬ראינו בפרקים הקודמים‪ .‬אחראית על הדרך שבה המגזר הציבורי משתמש במשאבים שאזרחי המדינה משלמים תמורתם‪.‬גם אם‬ ‫הייתה חלקית ולא התחילה מאפס‪ .‬כי לאחר שנבחן‬ ‫עצם הצורך בתוכנית מסוימת‪ .‬מה התחדש? בדמוקרטיה הפרלמנטרית מן הסוג שלנו‪ .‬מחקרים אחרים על יישום השיטה בממשל הפדרלי חיזקו את המסקנה שהשיטה לא תרמה לחסכון או‬ ‫להסבה משמעותית של משאבים‪ .‬גם כאן המצדדים בתקצוס על בסיס אפס מאשימים את חסידי התוספתית בשמרנות )קידוש העבר(‪ .‬‬ ‫סכון לבניית משרד חדש ‪ .‬ואולם‪ .‬ואילו‬ ‫חדיסי התוספתית טוענים כי הרציונליסטים לוקים בחוסר הבנה בסיסית של פוליטיקה ושל חיי ארגון‪ .‬כי כבר בשנת התקציב הראשונה עמד "בסיס האפס"כביכול על ‪ 80%‬מרמת ההוצאה בשנה‬ ‫הקודמת‪ .‬בשנה שלאחר מכן הם‬ ‫ויתרו גם על המעט שעשו בשנה הראשונה‪ .‬הוא בחן את הטענות בדבר‬ ‫יישום השיטה בג'ורג'יה וגילה‪ .‬רק ‪ 7‬דיווחו על העברות ספורות‪ .‬ו‪-‬‬ ‫‪ 21‬טענו כי לא היו שינויים‪ .‬הבחינה מאפס של כל התוכניות‪ .‬‬ ‫בעבר‪ .‬כלבעל נסיון בתקצוב יודע‪ .‬עוד מסקנה המסתמנת מהמחקרים היא‪ .‬לעומת זאת‪ .‬לפי דוח המחלקה לתקציבים במשרד האוצר השוודי‪ .

‬ד‪ ..‬שולץ ראה בשיטה החדשה ביטוי מלא ומתוחכם של השלב השלישי בתהליך התפתחות התקציב‪ .‬הציעה הועדה‪ .‬בלימת הוצאות בתקופת אינפלציה‪ ..OECD‬אינו חדש‪ .‬שיטה תקציבית‬ ‫הוספות והפחתות בהוצאות באמצעות מדדי אד‪-‬הוק‪ .‬ה‪ .‬תקצוב על בסיס אפס או של ניהול‬ ‫לפי יעדים‪ .‬שיטה תקציבית‬ ‫תקצוב תוכניות‪ .‬בצירוף ‪ 113‬המלצות מוגדרות לרפורמה מקיפה‪ .‬הבטחת‬ ‫הקצאה יעילה באמצעות הערכת השקעות ובחינת חלופות‪ .‬כיצד אפשר להגן על הכלכלה ועל הדמוקרטיה מפני פוליטיקה‬ ‫פופוליסטית? כצפוי‪ .‬וזו תובא לדיון בפרלמנט‪ .‬התפקיד המסורתי של הפרלמנטים האירופיים היה לשמש מעיין‬ ‫מגן על האזרחים מפני שרירות הלב של המלך‪ .‬ובהולנד‪ .‬היום לא קל למצוא תומכים למתת"ת‪ .‬‬ ‫לתכנון אסטרטגי‪ .‬בחינה מחדש של תוכניות‪ .‬הועדה המליצה להגביל את הפשעת הפרלמנט ולהעניק ליחידות התיאום המרכזיות )משרד רוה"מ ומשרד‬ ‫האוצר( סמכות לגבש הצעה לסך ההוצאה ולמסגרת ההקצאה לכל משרד‪ .‬מדינות רבות קבעו יעדים לסך ההוצאה הציבורית )כמו קצב גידול‬ ‫מותר בהוצאה הציבורית‪ .‬בתכנון אסטרטגי‪ .‬המטרות‬ ‫והאפיונים של כל תפקיד‪ .‬הגבלות כלכליות על ההוצאה‪ .‬דוח הועדה הדגיש‪ .‬שרק במסגרתם מותר לערוך התאמות‬ ‫ושינויים‪ .‬השואפת לחבוק את כל ההיבטים‬ ‫של ניהול‪ .‬ג‪ .‬הדגש על ביצוע‪ .‬שליטה על הגרעון הכולל כ‪ %-‬מהתמ"ג‪ .‬ו‪ .‬חוסר היכולת של הפרלמנט להעמיד את האינטרס הכללי מעל זה של קבוצות‬ ‫בעלי אינטרסים צרים מעיד על הצורך ברפורמה בתהליך התקצוב‪ .‬ניתחה את המשבר הכלכלי שאליו נקלעה שוודיה והמליצה לנקוט צעדים קיצוניים בתחום הכלכלי‬ ‫והפוליטי‪ .‬תקצוב רב‪-‬שנתי‪ .‬כי המשבר הכלכלי בשוודיה הוא גם משבר פוליטי ומוסדי‪ .‬ב‪ .‬דנמרק וקנדה( נהוג לקבוע מסגרת תקציבית לכל משרד ממשלתי‪ .‬שיק‪ .‬הגבלת מזומנים‪.‬שינוי תרבות‬ ‫הניהול הוא תהליך ארוך‪-‬מועד‪ .‬שהניבה‬ ‫ניירת מיותרת‪ .‬כי מתת"ת אינה גחמה מקרית‪ ..‬או ועדת לינדבק‪ .‬ד‪ .‬כותב דוח ‪ .‬תכנון תקציבי בהתחשב ברמות שונות של זמינות משאבים‪ .‬מתת"ת‪ .‬מושגים ומדדים כלכליים שונים‪ .‬לשלושת‬ ‫התפקידים המרכזיים של התקציב – שליטה‪ .‬תהליך התקצוב הוא אחד הנושאים‬ ‫המרכזיים שבחנה הועדה‪ .‬או שיעור גג של ההוצאה הציבורית או של הגירעון מסך התמ"ג(‪ .‬במרץ ‪ 1993‬הגישה ועדה בלתי תלויה של כלכלינים‬ ‫ומדעני המדינה שמינתה ממשלת שוודיה את ממצאיה‪ .‬כמו גם השיטות התקציביות הנלוות לו‪ .‬הפך גורם מרסן‪ .‬ממשלות אינן יכולות לצפות לתוצאות מידיות"‪ .‬השינויים בניהול תקציבי‬ ‫מיושמים בד בבד עם חיזוק השליטה על המסגרת התקציבית‪ .‬תכנון‬ ‫על בסיס אפס תפקיד מרכזי כלכלה תכלית ואפיון א‪ .‬‬ ‫מגבלות חוקתיות‪ .‬תכנון‬ ‫מדיניות עם הכרה מפורשת במגבלות המשאבים‪ .‬חברי הועדה ייחסו התפתחות זו‬ ‫להתחזקות השפעתן של קבוצות אינטרס‪ .‬מעבר לגישה הכוללנית‪ .‫שיסייע בתפקידים המורכבים יותר של הממשל‪ .‬שזכה למעמד מרכזי נוכח‬ ‫המשברים הכלכליים שפקדו רבות מהמדינות מאז ראשית שנות ה‪ .‬ניהול המשק‪ .‬להבטיח ערך לכסף המוצא‪ .‬להפחית הוצאות או שיעורי גידול אחרים‪ (.‬שכונתה "הועדה‬ ‫הכלכלית"‪ .‬ניתוח עלות‪-‬תועלת‪ .‬גמישות בתקציבי הממשל שתפצה על תנודות ברמת הפעילות הפרטית‬ ‫ותבטיח יציבות כלכלית‪ .‬כי זכותו עתיקת היומין של‬ ‫העם השוודי למסות את עצמו תממומש אך ורק ע"י הפרלמנט‪ .‬נוסח בשני העשורים האחרונים‪" .‬מה ששונה ברפורמות עכשיו הוא גישה כוללנית‪ .70-‬בטבלה שלהלן מוצגים ארבעת התפקידים‪ .‬במדינות אחדות )אוסטרליה‪ ..‬ב‪ .‬מחברי הדוח מזכירים לקוראים‪ .‬וכן הכרה שדרוש שינוי תרבותי בסקטור הציבורי‪ .‬מדדי ביצוע תפקיד מרכזי תכנון תכלית ואפיון א‪ .‬ניהול ותכנון – הוסיף פרמצ'אנד את התפקיד הכלכלי‪ .‬כי אחרי שהפרלמנט יקיים דיון כללי בהצעת‬ .‬אין זה סתם עניין של שינוי הליכים ביורוקרטיים ‪ .‬תפקיד מרכזיניהול‪ .‬תכנון צמיחה‪ .‬לפיכך‪ .‬הועדה‪ .‬הועדה הכלכלית הצביעה על כך שבמאה ה‪ 20-‬חל היפוך תפקידים‪ :‬הרשות המבצעת‪ .‬ולתת גושפנקה למסים שהגוף הביצועי ביקש להטיל‬ ‫כדי לממן את פעולותיו‪ .‬ב‪ .‬מאז ‪1980‬‬ ‫נכללים הפרמטרים העיקריים של ההוצאה הציבורית בהסכמים הקואליציוניים‪ .‬להבטיח נשיאה באחריות בפני הפרלמנט‪ .‬תכלית ואפיון א‪ ..‬או נמגנון ממוסד‪ .‬כי החוקה השוודית משנת ‪ 1809‬הכריזה‪ .‬לדבריהם‪ .‬להבטיח נשיאה באחריות בפני הפרלמנט‪ .‬ג‪ .‬שולץ ואחרים נעזרו במסגרת המושגית שפיתח אנתוני‬ ‫והראו‪ .‬ואילו הפרלמנט היה לגורם העיקרי הדוחף להגדלת נטל המסים‪ .‬שהפכה מטרה לחיצי ביקורת ולמשל לרפורמה שאפתנית‪ .‬ב‪ .‬תכנון לטווח ארוך‪ .‬שיטות של תכנון‪-‬תכנות‪-‬תקצוב‪ .‬ובעיקר משרד‬ ‫האוצר‪ .‬גם בפרלמנט הוצע לחזק את‬ ‫מעמדה של הועדה המרכזית לנושא התקציב – ועדת הכספים‪ .‬ולימים של הרשות המבצעת‪ .‬ניתוח כלכלי של השפעות התקציב‪ .‬שיטה‬ ‫תקציבית הערכת ביצוע‪ .‬תקצוב הוצאות ציבוריות השוואה‪ :‬תפקיד מרכזי)שליטה(‬ ‫תכלית ואפיון)א‪ .‬אלא שלב בהתפתחות‪ :‬משליטה כספית שאפיינה את תקציב ארה"ב בראשית המאה‪.‬בהנחה שהמשאבים זמינים‪ .‬שיטה תקציבית)ביקורת‬ ‫פריטים(‪ .

‬מלות המפתח של הרפורמה במה שנוגע לשלב ביצוע סעיפי התקציב הן תמריצים‪ .‬שכן השינויים המוצעים יצריכו שינויים בחוקה‪ .‬ההצעות כולן ישובו לועדת הכספים‬ ‫וזו תכין את ההצעה לאישור הפרלמנט‪ .‬‬ .‬אלא רק מתחיל בו‪ .‬גמישות והישגים‪.‬כוןלל שכר‪ .OECD‬גישה המוצאת לה‬ ‫מהלכים היא איחוד כל ההוצאות המינהליות‪ .‬בכולן מודעים‬ ‫לחיפזון להוציא כספים לקראת תום שנת התקציב )שמא אי הוצאתם תעיד כי הסכום שנותר אינו נחוץ ותביא לקיצוצו(‪ .‬המובאת בהקשר‬ ‫אחר‪ .‬היא להעמיד את תקופת הכהונה של הפרלמנט על ‪ 4-5‬שנים )במקום ‪ .‫הממשלה‪ .‬בשיטה זו אין גופי ממשל מקבלים את מלוא התקציב‪ .‬יתר על כן‪ .‬ולא מכוח‬ ‫כפייה מבחוץ‪ .‬ועל כן יש לחזק את יכולתו למלא תפקידי פיקוח‪ .‬תפקיד הפרלמנט אינו מסתיים באישור התקציב‪ .‬וזו תצביע על מסגרת שתחייב את חברי הפרלמנט ואת חברי הועדות הקבועות הנוגעות‬ ‫לתחומי הוצאה שונים‪ .‬שלא לאפשר חסכון משנת תקציב אחת לבאה אחריה‪ .‬ואלה יתקבלו‪ .‬כי תהליך קפדני כזה אינו עומד בסתירה לרעיון של הליך‬ ‫דמוקרטי‪ .‬היא תועבר לועדת הכספים‪ .(3‬משום שבמצב הקיים אין לממשלה די זמן לעצב‬ ‫מדיניות ציבורים ארוכת טווח‪ .‬מרצונו שלו‪ .‬גמישות מושגת באמצעות‬ ‫הקטנת מספר סעיפי התקציב והסרת מכשולים המכבידים על העברת כספים מסעיף לסעיף‪ .‬חברי הועדה מיהרו להסביר‪ .‬ומבקשים‬ ‫לעודד יעילות וחסכון‪ .‬ואף לאפשר למחלקה שחסכה ליהנות מפירות‬ ‫החסכון‪ .‬לסעיף אחד של הוצאות שוטפטת‪ .‬אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לבטל את הנוהל‪ .‬‬ ‫צעד זה מלווה בביטול הנוהל הקיים במרבית המדינות‪ .‬אם יתקבלו‪ .‬שיטה זו מתירה למשרדים להשתמש בכל ההכנסות‬ ‫שהם גובים או בחלקן ובכך היא משמשת תמריץ חשוב לשיפור תפקודם ולייעול‪.‬על הפרלמנט לפקח על פעולות‬ ‫הרשות המבצעת ועל הוצאותיה‪ .‬‬ ‫הצעד הראשון בכל הרפורמות הוא לאפשר מרחב גדול למדי של חופש פעולה בהחלטות תקציביות‪ .‬המלצה אחרת של הועדה‪ .‬דרך אחרת היא להעניק "הקצבה נטו"‪ .‬באישור הפרלמנט‪ .‬לפי דוח ‪" .‬בכפוף למגבלה כוללת של מזומנים"‪.‬אלא את ההפרש בין‬ ‫ההוצאה המתוכננת להכנסה המתוכננת )מאגרות שהם גובים על שירותים(‪ .‬בכל ועדה כזאת ייערכו דיונים במסגרת ההוצאה שנקבעה לכל תחום‪ .

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful