‫צוות הדרכה אלון הגליל‬

‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫חוברת‬
‫קטעי‬
‫קריאה‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מדריכים יקרים‪,‬‬
‫בפעם הראשונה שיצאתי לטיול כמדריכה‪ ,‬נפל לידי פנקס עם כמה קטעי קריאה‪,‬‬
‫אחרי שראיתי כמה משמעותי יכול להיות שיר קצר‪ ,‬ציטוט או סיפור במהלך טיול‪,‬‬
‫פעולה או כשכותבים ברכה – החלטתי להתחיל לאסוף קטעי קריאה ובכל הזדמנות‬
‫להקריא אותם‪ .‬ומאז נהייתי אספנית של קטעי קריאה‪ ,‬שישבו כולם בקופסא וחיכו‬
‫להיקלט במחשב‪.‬‬
‫זה לקח קצת זמן‪ ,‬אבל עכשיו הכול כתוב‪ ,‬מסודר‪ ,‬ערוך ומאורגן ומועבר לכם‬
‫בהרבה אהבה‪.‬‬
‫הקטעים מאורגנים על פי נושאים רחבים כך שיהיה לכם קל למצוא את הקטע‬
‫המושלם ברגע המושלם‪.‬‬
‫בטוחה שהחוברת תהיה לעזרתכם ותשכילו להשתמש בה לעשייה חינוכית‬
‫משמעותית ועשירה בתוכן‪,‬‬
‫אני מאחלת לכם הרבה הצלחה‪,‬‬

‫אוהבת המון!!!‬
‫חן טפר‬
‫מד"בית אלון הגליל‬

‫‪2‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫רבותי‪ ,‬הדרכה זו לא קוסמות‪.‬‬
‫אמנם השנה תהיה לכם במה משלכם ופרוג'קטור שיאיר רק עליכם‪,‬‬
‫אבל הטוקסידו יהיה בצבע כחול וסרט אדום במקום פפיון‪.‬‬
‫ותמיד חשוב לזכור שבמקום ארנב לבן וחמוד עלול לקפוץ מהכובע ברגע המכריע נמר גדול שירביץ‬
‫איזה ביס‪.‬‬
‫וכדאי להתאפק ולא לחתוך את החניך לחתיכות‪ ,‬כי אולי כשתירגעו תשכחו איך להרכיב אותו‬
‫מחדש‪...‬‬
‫אז במקום לסמוך על מטה קסמים ושיקוי שיציל אתכם ברגע האחרון‪,‬‬
‫פשוט תסמכו על עצמכם‪.‬‬

‫לשבת זו שטות‪ /‬סלבירטון‬
‫לשבת זו שטות ומעייף לעמוד‬
‫לרוץ זו טיפשות ומטופש זה לצעוד‬
‫לזחול זה נורא לקפוץ עוד יותר‬
‫לרקוד מגוחך ונמאס די מהר‬
‫לכרוע מכאיב ואם זה המצב‬
‫עדיף כבר לחזור ולשכב על הגב‬

‫"כדי להגשים חלום אחד קטן יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם‪ .‬כדי להגשים‬
‫חלום אחד ישן יש צורך במיליון חולמים שלא אוטמים את אוזניהם שמוכנים אל החלום להתקרב‬
‫שעוד זוכרים איך להקל את הכאב שיכולים להתאהב‪ ,‬להתחייב ולגלות שעוד נשאר להם מקום‬
‫בלב"‪.‬‬

‫איך בונים ספינה?‬
‫אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה‬
‫והכמיהה לים הרחב הגדול האינסופי‪.‬‬
‫ולא‪ ,‬לא אוספים אנשים‬
‫ואומרים להם לאסוף עצים‪,‬‬
‫להכין תכניות ולבנות ספינה‬
‫אנטואן סנט‪-‬אכיזפרי‬

‫‪3‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫החיוך הוא בחינם‪,‬‬
‫אז חייך!‬
‫בחייך תהיה בן אדם‪.‬‬
‫חייך בעיניים חייך בכל פה‬
‫חיוך מלבב שאינו מרפה‬
‫הוא מרפא הכול ומגיע לכל לב‬
‫ומוחה דאגות וחימה וכאב‬
‫כי בניגוד לפסוק המוכר לאמור‬
‫"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"‬
‫אצלנו אומרים במבט מחייך‬
‫"המתחיל המצווה אומרים לו המשך"‪.‬‬

‫משל החבל‪:‬‬
‫שני חבלים כי ירצו להתחבר‬
‫על כל אחד מהם יהיה לוותר‬
‫כל אחד יאלץ לוותר על מידה מאורכו כדי שייווצר הקשר‪.‬‬
‫אם אף אחד לא יהיה מוכן לוותר‪ ,‬לעולם לא יתקדם הקשר‪.‬‬
‫יפה שבמקום בו היה הוויתור – נוצר הקשר‪.‬‬

‫להיות כמו צמח‬
‫הרבה נותן ומעט לוקח‬

‫הוא יודע שאת הפירות‬

‫עם קצת מים ואור‬

‫יאכלו אנשים ולפעמים אפילו פרות‬

‫הוא מסוגל זרים לשזור‪.‬‬

‫בקיצור הוא פתוח לכל‬

‫הוא נותן לכל אחד‬

‫והוא כזה שיש בו הכל‪.‬‬

‫לכל אדם דבר מיוחד‬

‫כך הוא המדריך‬

‫לזה את הריח‬

‫הוא פתוח לכל חניך‬

‫ולזה את הפרח‬

‫הוא נותן את הכל‬

‫לזה עלה ירוק‬

‫וגם מקבל אחרי הכל‪.‬‬

‫ולזה חשק לצחוק‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫גיבור הדור – אהרון מגד‬
‫אבל‪ ,‬מיהו גיבור דורנו היום‪ ,‬של שנות ה‪ -80‬וה‪ -90‬בארץ? מה האידיאל שלו? הוא כבר אינו‬
‫"האדם העברי החדש"‪ ,‬המשליך מאחורי גבו את הגלות‪ ,‬כפי שנהוג היה לומר‪ .‬היום‪ ,‬הוא חוזר‬
‫ונעשה דומה יותר ויותר ליהודי הגלותי‪ ,‬שממנו ביקשה הציונות להתנער‪ .‬לא היהודי של גלות‬
‫מזרח‪ -‬אירופה‪ ,‬כמובן‪ ,‬שלא נותר שריד ממנה ומרוחה‪ ,‬אלא היהודי של "גולת הזהב"‪ ,‬שאליה‬
‫נכספת נפשו‪ ,‬הוא במזרח ונפשו בסוף מערב‪ .‬זו שאיפתו להצליח‪ ,‬להרוויח‪ ,‬בדרך זו או אחרת‪ ,‬בכל‬
‫דרך שהיא‪ ,‬להידחף‪" ,‬להסתדר" ו"לסדר" את הזולת‪ .‬ולא עוד "ישראל ערבים זה לזה"‪ ,‬אלא "אם‬
‫אין אני לי‪ -‬מי לי‪ ,‬ואני כשלעצמי‪ -‬הכל לי"‪.‬‬

‫ילדים מסוימים‪ -‬הם כמו מריצות‪ ,‬יש צורך לדחוף אותם‪.‬‬
‫ילדים אחרים‪ -‬הם כמו סירות‪ ,‬יש צורך לחתור איתם‪.‬‬
‫ילדים אחרים מסוימים‪ -‬הם כמו עפיפונים‪ ,‬אם לא תקשור להם חוט הם עלולים לעוף‪.‬‬
‫אחרים כמו חתולים‪ -‬ומרוצים יותר כשמלטפים אותם‪.‬‬
‫ילדים מסוימים‪ -‬הם קרונות‪ -‬יש להם שימוש רק אם מושכים אותם‪.‬‬
‫אחרים הם כמו בלון‪ ,‬מלאים רוח ועלולים להתפוצץ‪ ,‬אלא אם נטפל בהם בזהירות‪.‬‬

‫ללכת לישון אחרונים‪ ,‬לקום ראשונים‪,‬‬

‫להמשיך לרוץ כשנשבר לך‬

‫ולכל חניך שבא לספר איזו שטות להגיד‬
‫"היכנס"‬

‫לתת הסבר במקום סטירה‬

‫לשמור על המורל‪ ,‬להרים את הראש‪,‬‬
‫להיות תמיד אדיבים‪,‬‬
‫אסור להתלונן כי החניכים מקשיבים‪.‬‬
‫לענות על כל שאלה‪,‬‬
‫להיות יצור עליון‪,‬‬
‫לסבול כל חניך שטעה בפעם‬
‫המיליון‪.‬‬

‫לתת להם להתבטל‪.‬‬
‫לבדוק שהבגדים של כולם בסדר‪,‬‬
‫להיות תמיד טהור‪,‬‬
‫להיות צודק‪ ,‬להיות ישר‪,‬‬
‫אפילו אם הלב שחור‪,‬‬
‫כשיש מקום לשיפורים‬
‫לומר "לא לזלזל"‬
‫במקום "לכלכתם ילדים לכו לעזאזל"‬

‫לשיר כשבא לך לבכות‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫להיות מדריך זה לא סתם כך‬
‫להיות מדריך זה יחס של תן וקח‬
‫להיות מדריך זה להיות כל היום שוטר‬
‫להיות מדריך זה להתמודד עם קולות של בכי וקוטר‬
‫להיות מדריך זה לעבוד סביב השעון‬
‫להיות מדריך זה להוציא את הגרון‬
‫להיות מדריך זה מקצוע כפוי טובה‬
‫להיות מדריך זה לא לצפות לקבל אהבה‬
‫להיות מדריך זה לרצות שהפעולה תיגמר‬
‫להיות מדריך זה כשהפעולה נגמרת‪ ,‬להצטער‬
‫להיות מדריך זה שבסוף הפעולה לשמוע מילה טובה מהקבוצה‬
‫להיות מדריך זה אח"כ לאהוב את השיטה‬
‫להיות מדריך זה להיות ראוי לחנך דור חדש‬
‫להיות מדריך זה להיות רך וקשה באותו זמן ממש‬
‫להיות מדריך זו לא עבודה קלה‬
‫להיות מדריך זה לתת את הנשמה‬
‫ואם אתה באמת מדריך‪ ,‬אז בסוף השנה יאמרו בקול‪:‬‬
‫המדריך אתה גדול!‬
‫ואז זה יהיה שווה את הכל‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אם ילדים חיים עם ביקורת‪,‬‬

‫אם ילדים חיים לאורם של שבחים‪,‬‬

‫הם לומדים לבקר‪.‬‬

‫הם לומדים להעריך‪.‬‬

‫אם ילדים חיים עם עוינות‪,‬‬

‫אם ילדים חיים בסביבה שמעריכה אותם‪,‬‬

‫הם לומדים להלחם‪.‬‬

‫הם לומדים לחבב את עצמם‪.‬‬

‫אם ילדים חיים בפחד‪,‬‬

‫אם ילדים חיים בסביבה פתוחה ומקבלת‪,‬‬

‫הם לומדים להיות כנועים‪.‬‬

‫הם לומדים לשים לעצמם מטרות‪.‬‬

‫אם ילדים חיים ברחמים‪,‬‬

‫אם ילדים חיים בסביבה שמעודדת לחלוק‬
‫דברים‪,‬‬

‫הם לומדים לרחם על עצמם‪.‬‬
‫אם ילדים חיים בצל הגיחוך‪,‬‬
‫הם לומדים להיות ביישנים‪.‬‬
‫אם ילדים חיים באווירה של קנאה‪,‬‬
‫הם לומדים מהי קנאה‪.‬‬
‫אם ילדים חיים בצלה של הבושה‪,‬‬
‫הם לומדים לחוש רגשות אשם‪.‬‬
‫אם ילדים חיים בסובלנות‪,‬‬

‫הם לומדים להיות נדיבים‪.‬‬
‫אם ילדים חיים בצלה של הגינות וכנות‪,‬‬
‫הם לומדים מהותם של אמת וצדק‪.‬‬
‫אם ילדים חיים בבטחה‪,‬‬
‫הם לומדים להאמין בעצמם ובסובבים‬
‫אותם‪.‬‬
‫אם ילדים חיים באווירה ידידותית‪,‬‬

‫הם לומדים לחיות בסובלנות‪.‬‬

‫הם לומדים שהעולם הוא מקום נחמד לגור‬
‫בו‪.‬‬

‫אם ילדים חיים בחברה מעודדת‪,‬‬

‫אם ילדים חיים בשלווה‪,‬‬

‫הם לומדים לחוש בטחון עצמי‪.‬‬

‫הם לומדים מהי שלוות‪ -‬נפש‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אם היום כה נורא‪ ...‬ורטוב‪ ...‬וסגריר‬
‫ויש לך בפה טעם מריר‬
‫כלום לא הלך‪ ,‬כולם מלאי טענות‬
‫והדרך קשה ורצופת כישלונות‬
‫וחשבת‪...‬‬
‫ועשית‬
‫וניסית עד בלי די‬
‫ופתאום נדמה‬
‫שכל זה לא כדאי‬
‫זכור‪:‬‬
‫לא להתייאש לעולם‬
‫כי סודם של הגלים‪ -‬בהתמדתם!‬

‫זו התנועה היחידה בעולם שמדיה מחממים בקיץ ומקררים בחורף‪.‬‬
‫התנועה היחידה בעולם שאתה יכול להגיד משפט כמו‪" :‬המד"ב שלח את הגרעינר והמש"צים‬
‫בשכור להביא בזנטים למפגן כי כנראה שהצמ"ר יגיעו"‪ ,‬וכולם יבינו מה אתה רוצה‪...‬‬
‫התנועה היחידה בעולם שמ"פ הוא בן ‪ ,18‬מח"ט בן ‪ ,19‬והרמטכ"ל תימני‪.‬‬
‫התנועה היחידה בעולם בה לא הולכים לחדר האוכל בקבוצות‪ ,‬אלא‪" :‬ההתנהלות ברמת המזון‬
‫תהיה תוך כדי חיבור לקבוצה לכיוון חדר האוכל"‪.....‬‬
‫תנועה שבה המשפט "איפה זה פוגש אותי" אינו שם של מועדון פנויים פנויות‪ ,‬שאוריינטציה אינה‬
‫שם של מחלת עור קשה‪ ,‬וטרומ"פים אינו שם של תכנית ילדים בטלוויזיה הספרדית‪.‬‬
‫התנועה היחידה בעולם שכדי להיות מדריך צעיר בה‪ ,‬אתה נפרד מאמא לכל כך הרבה זמן עד‬
‫שנדמה לך שזו הפעם האחרונה שתתראו‪.‬‬
‫התנועה היחידה בעולם שבה החלטות מתקבלות על ידי מעגלים‪.‬‬
‫התנועה היחידה שבה יש אחד עשר ימי קורס מד"צים‪ ,‬שישה ימי קורס מד"מים‪ ,‬חמש‬
‫השתלמויות מד"צים‪ ,‬ארבעה מחנות‪ ,‬שלושה קורסים‪.‬‬
‫זו התנועה היחידה שבה אני מרגיש בבית‪ -‬התנועה שלי!‬

‫‪8‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מדריך אידיאלי‪ ,‬הוא מדריך שלא חושב שהוא אידיאלי‪.‬‬
‫הוא נמצא בתהליך אין סופי של לימוד וחיפוש‪ ,‬חשבון ‪ -‬נפש והתקדמות‪.‬‬
‫יש לו יעדים חינוכיים לטווח ארוך‪,‬‬
‫אך הוא בוחן אותם כל יום מחדש לאור ההווה‪.‬‬
‫המדריך האידיאלי‪( ,‬וכן‪ ,‬גם המדריכה‪)...‬‬
‫מכיר בכך שהיעד החינוכי הראשון שלו‪,‬‬
‫זה הוא עצמו…‬
‫עליו להיות דוגמא אישית ובעיקר אישיות שהיא דוגמא‬
‫לא רק בפעולה‪ ,‬אלא גם בבית‪.‬‬
‫לא רק בעת שיחה לחניכיו אלא גם כשהוא לבד עם חבריו‪.‬‬
‫המדריך שואף להוביל את שבטו כקבוצה‬
‫תוך טיפוח קשר אישי משמעותי עם כל חניך בנפרד‪.‬‬
‫מדריך אידיאלי הוא זה ששומר על גבולות‪.‬‬
‫הוא מבין מתי צריך להיות רציני‬
‫ומתי צריך (וכדאי‪ )...‬להשתולל‪.‬‬
‫הוא יודע מתי עליו להיות מנהיג הקורא לשבטו‪" :‬אחרי"‬
‫ומתי עליו להתבונן מן הצד‪ ,‬ולאפשר לשבט לברור את דרכו שלו‪.‬‬
‫מדריך אידיאלי הוא מנהיג מלידה‪,‬‬
‫שאינו מסתפק בכישורים איתם נולד‪,‬‬
‫אלא נעזר בהם‪,‬‬
‫כדי להמשיך ולעלות מעלה מעלה‬
‫עד בלי די‪...‬‬

‫‪9‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אחד הניסים שאנו חוגגים בחנוכה הוא נס פך השמן‪ .‬בתוך ההפיכה וההרס שחוללו היוונים בבית המקדש‪,‬‬
‫נמצא פך שמן אחד טהור וחתום‪ .‬כמות השמן בפך התאימה להדלקת המנורה במשך יום אחד‪ .‬המכבים‬
‫שאפו להדליק את המנורה בשמן זית זך וטהור‪ ,‬אך ידעו שדרושים שמונה ימים כדי להפיק שמן חדש כזה‬
‫ולהביאו למקדש‪.‬‬
‫האם חשבתם פעם איך הייתה החברה של ימינו מתייחסת למציאת פך השמן?‬
‫אולי התגלית החשובה הייתה מתוארת באמצעי התקשורת‪ ,‬אם בכלל ‪,‬כ'חסרת חשיבות' ‪ -‬משום שהשמן‬
‫המועט לא יוכל להציל את המצב ולפתור את בעיית החסר בשמן זית זך‪.‬‬
‫"הכל או לא כלום" ייטענו אולי אנשים שונים‪ ,‬וימליצו לא להדליק את המנורה בכלל (אם אי אפשר לעשות‬
‫את זה בצורה הטובה ביותר‪ ,‬אז בשביל מה בכלל לטרוח?)‪.‬‬
‫אנשים מעשיים יותר היו אולי מנסים למצוא כל מיני פתרונות פשרניים‪ ,‬כמו למשל לכבות את המנורה‬
‫אחרי כמה שעות וכך לשמור על השמן‪ ,‬או להשתמש בשמן מסוג אחר‪.‬‬
‫אין ספק שהמכבים ידעו היטב מהן האפשרויות העומדות בפניהם ‪,‬ובכל זאת החליטו להדליק את המנורה‬
‫בדרך המהודרת ביותר‪ .‬הם עשו זאת למרות שידעו שכך תכלה כמות השמן שעמדה לרשותם כבר ביום‬
‫הראשון‪ ,‬ושלא יוכלו להמשיך לעמוד בסטנדרט הגבוה‪ ,‬שעליו כל כך רצו לשמור‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הם החליטו‬
‫לעשות את המקסימום עם מה שהיה בידיהם‪.‬‬
‫יש כאן מסר עמוק בשבילנו‪ .‬כמה מאמצים חשובים נעזבים בצדי הדרכים כי לא מובטחת לנו הצלחה‬
‫מושלמת? ועם זאת‪ ,‬התוצאה של אפס מעשה מתוך חשש לכישלון‪ ,‬היא עצמה כישלון‪ .‬אנחנו יכולים ללמוד‬
‫מהמכבים שכשיש מטרה ששווה להשיג ‪ ,‬צריכים לסלק את הפרפקציוניזם המשתק‪ ,‬ובמקומו‪ ,‬להסתמך‬
‫על מה שיש וליצור מציאות חדשה כנגד כל הסיכויים‪.‬‬
‫בחנוכה הזה‪ ,‬נוכל לאמץ לעצמנו את מורשת המכבים‪ .‬בחרו מטרה חשובה שדחיתם בגלל חשש מכישלון‪,‬‬
‫ונסו להשיג מה שתוכלו‪ .‬אל תדאגו להצלחה המושלמת ‪.‬פשוט השקיעו בכך את כל מה שיש לכם ברגע זה‪.‬‬
‫דמיינו לרגע שאתם נכנסים לתוך חנות קסומה‪ ,‬ובה מוכרים פנסים מיוחדים המצוידים באורות קסם מכל‬
‫מיני סוגים‪ .‬תוכלו‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬לקנות פנס של "אור המדע"‪ ,‬וכאשר תאירו בו על כף ידכם‪ ,‬לא תראו יד‪ ,‬אלא‬
‫תאים וכלי דם‪ ,‬עצמות וגידים ‪.‬תוכלו לקנות גם פנס של "אור האומנות"‪ ,‬ואז‪ ,‬אם תאירו בו על היד‪ ,‬תראו‬
‫אותה כאילו היא ציור של ליאונרדו דה וינצ'י ‪ -‬צורה‪ ,‬צבע וטקסטורה‪.‬‬
‫אתם נהנים מאוד לבחון ולבדוק כל אחד מהפנסים‪ ,‬ואז אתם רואים אחד שכתוב עליו "אור חנוכה"‪ .‬מה‬
‫תראו באור הזה?‬
‫מעניין שעל‪-‬פי ההלכה היהודית‪ ,‬כשאנחנו מדליקים את החנוכייה אסור לנו ליהנות מאורה ‪ -‬אסור לקרוא‬
‫בעזרתו‪ ,‬או להשתמש בו לכל צורך אחר‪ .‬במקום זה ‪,‬אנחנו מצווים פשוט להסתכל על האור‪ .‬כל השנה אנו‬
‫מסתכלים בעזרת האור על מה שאנחנו רואים‪ ,‬אבל בחנוכה עלינו להתמקד בראיית האור עצמו‪ .‬אנו‬
‫אמורים למלא את עינינו באור של חנוכה‪ ,‬כך שכשייגמר חג החנוכה‪ ,‬נמשיך לראות את חיינו באור המיוחד‬
‫הזה‪.‬‬
‫מה אם כן מיוחד באורו של חנוכה?‬

‫‪01‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫כשכתב המלך שלמה‪" :‬אין חדש תחת השמש"‪ ,‬הוא התייחס לאור הטבעי ‪.‬הזוהר‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מלמד שהכל‬
‫חדש כאשר רואים אותו באור שמעבר לשמש‪.‬‬
‫אורו של חג החנוכה הוא האור שמעבר לשמש‪ .‬זהו אור שמעבר לטבע ‪,‬אורם של ניסים‪ .‬באור הטבע‪ ,‬שאליו‬
‫התייחס המלך שלמה‪ ,‬אין חדש‪ .‬אבל לאורם של ניסים הכל חדש ומחודש‪.‬‬
‫כשאני מאיר באור המדעי על כף‪-‬ידי‪ ,‬אני רואה תאים וורידים ‪.‬כשאני מאיר באור האומנות על ידי‪ ,‬אני‬
‫רואה צורה‪ ,‬צבע וטקסטורה‪ .‬אבל כשאני מאיר באור של חנוכה‪ ,‬אני רואה נס‪ .‬אנחנו ממלאים את עינינו‬
‫באור החנוכה במשך שמונה ימים‪ ,‬כדי שכשיסתיים החג‪ ,‬נראה שהכל ‪ -‬אפילו הטבע ‪ -‬הוא למעשה נס‪.‬‬
‫פעם אמר אלברט איינשטיין‪" :‬יש שתי דרכים להתבונן בעולם ‪ -‬או שלא רואים שום נס‪ ,‬או שהכל נס‪".‬‬
‫הטרגדיה היוונית‬
‫יהודים רואים הכל כנס‪ .‬היוונים לא ראו שום דבר כנס‪ .‬עבור היוונים‪ ,‬נס הוא דבר אבסורדי‪ .‬בשבילם רק‬
‫מה שהגיוני‪ ,‬לוגי ורציונאלי יכול להיות אמיתי‪ .‬נסים אינם לוגיים ולכן אינם אפשריים‪.‬‬
‫היוונים אף פעם לא יכלו להיכנס לאור חנוכה‪ ,‬אור הניסים‪ ,‬משום שהם האמינו באור ההסבר‪ .‬עבורם‬
‫העולם היה קיים תמיד; הוא מעולם לא נברא‪ .‬ההיסטוריה הייתה תהליך הכרחי ‪ -‬ההווה קשור לעבר‬
‫ולתוצאות ההכרחיות של העבר‪ .‬שום דבר בלתי רגיל לא יכול לקרות‪ ,‬ההיסטוריה תמשיך להתקדם‪,‬‬
‫תוצאה על גבי התוצאה הקודמת‪.‬‬
‫באותו אופן‪ ,‬התייחסותם לאלוקים‪ ,‬או יותר נכון לאלילים שלהם ‪,‬הייתה כאל ישויות נעלות שמובדלות מן‬
‫העולם‪ ,‬עסוקות בעצמן‪ .‬לאלילים שלהם לא היה איכפת מבני האדם‪ .‬עבור היוונים אין חדש תחת השמש ‪-‬‬
‫מה שהיה הוא שיהיה‪ .‬לכן ניסים אינם אפשריים‪.‬‬
‫זה הטעם שבגללו היהדות הרגיזה כל כך את היוונים‪ ,‬עד שהחליטו למחוק אותה‪ .‬היהדות טוענת‬
‫שאלוקים ברא את העולם‪ ,‬שהוא דואג לבני האדם‪ ,‬ושהוא משתף את האדם בעיצוב ההיסטוריה והבאת‬
‫העולם לשלמותו‪ .‬היוונים הניחו שהעולם כבר מושלם ‪.‬הכל כפי שהוא אמור להיות‪ .‬העולם נצחי‪,‬‬
‫ההיסטוריה בלתי נמנעת‪ ,‬האלוקים לא אישי‪ .‬שום ציפיות לניסים‪ ,‬שום תקווה‪ .‬החיים הם טרגדיה יוונית‪.‬‬
‫הרב יוסף סולובייצ'יק הסביר שהשוני בין המבט היהודי על ההיסטוריה והמבט הכלל‪-‬עולמי על‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬הוא כזה‪ :‬העולם רואה בדרך כלל את ההיסטוריה כנגללת ונפרשת מן העבר והלאה‪ ,‬כאילו‬
‫שהעבר דוחף את ההיסטוריה קדימה; אבל היהדות מאמינה שלמעשה העתיד הוא זה שמפעיל את‬
‫ההיסטוריה ‪ -‬מושך אותנו לעברו‪.‬‬
‫אורה של תקווה‬
‫אם לפעמים ‪ -‬משום שלאדם יש בחירה חופשית כשותפו של הא‪-‬ל בעיצוב ההיסטוריה ‪ -‬ההיסטוריה סוטה‬
‫מן הדרך‪ ,‬אז האלוקים עשוי להתערב ‪ -‬למען העתיד ‪ -‬בזרימה הטבעית מהעבר אל ההווה‪ .‬ואז‪ ,‬ההווה‬
‫ייקבע שלא על פי העבר‪ ,‬אלא על ידי העתיד ‪.‬זו הנקודה שבה מתרחשים ניסים‪.‬‬
‫דוגמא אחת לכך היא נצחיותו של עם ישראל‪ ,‬תופעה שההיסטוריונים מתחבטים בה כבר דורות‪ .‬היהודים‬
‫לא היו אמורים להיות כאן‪ .‬שברנו את כל הכללים ההיסטוריים‪ .‬אין עוד אומה ששרדה בתנאים כאלה‪.‬‬
‫אנחנו עם של ניסים שמאמין באלוקים של ניסים‪ .‬ואם ה' רוצה‪ ,‬לפעמים דבר שונה לחלוטין וחדש יכול‬
‫לקרות בן רגע‪ .‬תמיד יש לנו סיבה לתקווה‪.‬‬

‫‪00‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫לכן אנו מדליקים נרות בחנוכה‪ ,‬ומכניסים מדי שנה את האור המיוחד לתוך חיינו‪.‬‬
‫המכבים ניסו להשיג משהו מאוד לא הגיוני ולא רציונאלי‪ ,‬רק מפני שאור הניסים כבר היה בנשמותיהם‪.‬‬
‫קבוצה קטנה של אנשים חלשים עמדה מול לוחמי יוון המיומנים‪ ,‬וניצחה‪ .‬אך הם ידעו שזה אפשרי‪ ,‬משום‬
‫שה' ברא את העולם והוא חופשי לעשות בו כרצונו‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬ניצחונם היה נס בפני עצמו‪ ,‬אז למה להוסיף עליו את המנורה שדולקת באופן ניסי שמונה ימים? זה‬
‫נראה מיותר לחלוטין‪ .‬בסדר‪ ,‬המכבים שחררו את בית המקדש בירושלים מהיוונים‪ ,‬וכשרצו להדליק את‬
‫המנורה הם מצאו שמן שהספיק רק ליום אחד‪ .‬וכן‪ ,‬השמן הזה הספיק להם לשמונה ימים עד שיכלו להפיק‬
‫שמן חדש ולהביא אותו למקדש‪ .‬אבל זה לא נראה כמו נס חשוב במיוחד‪ .‬אילולי יכלו להדליק את המנורה‪,‬‬
‫העולם לא היה נחרב‪ .‬לכל היותר הם היו צריכים לחכות עוד שמונה ימים ‪ -‬האם זה היה כל כך גרוע?‬
‫אבל זוהי עצם הגדרתו של 'נס' ‪ -‬הוא לא הכרחי‪ .‬תופעות טבע הן דבר הכרחי‪ .‬אם אני מטיל טיפת דיו לתוך‬
‫מים‪ ,‬הכרחי שהיא תתמוסס‪ .‬זה טבע‪ .‬אבל נס הוא בדיוק ההיפך‪ .‬הוא לא אמור להיות‪ .‬אכן‪ ,‬לאור הטבע‬
‫הוא לא היה צריך להתרחש‪ .‬אבל הוא קורה כי זה מה שה' רוצה‪ .‬אלוקים לא צריך סיבה כדי לחולל נס‪.‬‬
‫אלוקים רוצה‪ ,‬אלוקים עושה‪ .‬לכן חנוכה הוא חג מדהים של ניסים‪ ,‬משום שזהו החג שחוגג את מהות הנס‪,‬‬
‫את מהות הבלתי הכרחי‪.‬‬
‫כשאנחנו מתבוננים בעולם באור חנוכה‪ ,‬אנחנו מבחינים שכל דבר בעולם אינו הכרחי; שאפילו אנחנו בלתי‬
‫הכרחיים‪ .‬ובכל זאת העולם כאן‪ ,‬ואנחנו כאן ‪.‬לחגוג את הבלתי הכרחי ‪ -‬זוהי בעצם חגיגת האהבה‪ .‬משום‬
‫שביטויים הנעלה של האהבה והחסד אינו לעשות מה שחייבים לעשות‪ ,‬אלא לעשות מה שאנחנו לא‬
‫מוכרחים לעשות‪ .‬אם אני פוגע ברכב שלך ואז מציע לשלם על הנזק‪ ,‬אין כאן ביטוי של אהבה‪ .‬זה החוק‪.‬‬
‫אבל אם יום אחד אני מחליט לשטוף לך את המכונית‪ ,‬זה ביטוי של אהבה‪.‬‬
‫היהדות מאמינה שאנחנו כאן משום שהאלוקים ‪ -‬מתוך אהבתו האין סופית ‪ -‬ברא אותנו‪ .‬זה נס שאנחנו‬
‫כאן‪ ,‬ובחנוכה‪ ,‬יותר מאשר בכל זמן אחר בשנה‪ ,‬אנו מתפעלים מכך‪ .‬אנחנו רואים את עצמנו באור הנס‪,‬‬
‫באור התקווה‪.‬‬
‫באור המדע ובאור האמנות אנחנו רואים היבטים ‪ -‬ורק חלק מההיבטים ‪ -‬של מה שקיים‪ .‬אבל באור‬
‫החנוכה ‪ -‬באור הניסים ‪ -‬אנחנו רואים שהכל אפשרי ‪.‬אנחנו רואים את ניצחונה של אהבת ה‪'.‬‬

‫‪02‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫פעם בשנה אנו מתבקשים לעצור‪ .‬ממש לעצור‪ ,‬לעשות חושבים‪ ,‬להריץ בראשנו את השנה האחרונה‬
‫ולחשוב‪ - ...‬מה לחשוב? ‪...‬לחשוב מה בעצם היה לנו בשנה האחרונה‪...‬‬
‫אני לא יודע כמה מכם זוכרים את תחילתה של השנה שעברה‪ ,‬את הרגע בו קיבלנו ב‪ SMS‬ברכת שנה‬
‫טובה‪ ,‬את הרגע בו קיבלנו במייל את הסרטון על התפוח שממנו יצאו שני תולעים ושרו בחינניות את שנה‬
‫טובה‪ ...‬אני אפילו יכול לומר שאני זוכר שבכל סיום של מפגש חברים דאגו לומר לי שנה טובה‪...‬‬
‫פעם בשנה אנו מתבקשים לעצור‪ .‬פשוט לעצור‪ .‬ולחשוב‪ .‬לחשוב על מה אנחנו עשינו‪ .‬ולא מה עשינו כמדינה‪,‬‬
‫כחברה‪ ,‬אלא מה אנו עשינו בשנה האחרונה כבני אדם‪ ,‬כאינדיבידואלים‪ .‬לשים לרגע בצד את החברה אליה‬
‫אנו משתייכים ולהעמיד את עצמנו מול מראה‪.‬‬
‫הרי הכי קל לשים מראה לחברה כולה‪ ,‬לבוא כקטגור מול החברה הישראלית ולומר מה לא בסדר‪ ,‬היכן‬
‫כשלנו‪ ,‬היכן לא פעלנו כשהיינו צריכים לפעול וכן הלאה‪ ,‬ולא משנה אם אני יהודי מאמין או לאו‪ ,‬פעם‬
‫בשנה‪ ,‬ביום הכיפורים אני מתבקש לעצור ולחשוב‪ ...‬כיצד פעלתי בשנה האחרונה‪ .‬כיצד התייחסתי‬
‫לאחרים‪ ,‬האם בכל המריבות שבהם נטלתי חלק באמת צדקתי בטענותיי? האם שמתי לב לחבריי‪ ,‬לפעמים‬
‫לא צריך מילים‪ ,‬מספיקה הבעת הפנים‪ ,‬ההתנהגות הכללית‪...‬‬
‫פעם בשנה אנו מתבקשים לעצור‪ .‬אמנם את כל מה שקרה במדינה אנחנו לא יכולים להאשים את עצמנו‪,‬‬
‫אבל בהחלט אם בכל הזדמנות אמרנו כי זה לא מתפקידנו לטפל או להביע קול צעקה בעניין כזה או אחר‪,‬‬
‫הרי שהיינו לא פחות "טובים" מן הכלל ואז בהחלט אפשר לומר שאנו אשמים באותה המידה‪ .‬אבל לפני‬
‫הכל בואו נעצור ונעשה חושבים על עצמנו‪ .‬בואו נבחן את התנהגויותינו בשנה שחלפה‪ .‬האם הקדשנו חלק‬
‫מזמנינו בתרומה לזולת? בעשייה כלשהיא שאנו לא מחוייבים לעשותה אך היא יכולה לתרום לאחרים?‬
‫בואו נעצור ונסתכל על השנה האחרונה לא מהפן של הכלל אלא מהפן של הפרט‪.‬‬
‫יום הכיפורים מכפר על דברים שבין אדם למקום אך לא בין אדם לחברו – עד שלא נבקש את סליחת‬
‫חברינו‪ .‬הסליחה היא לא תמיד המפגש האישי ואמירת מילת הסליחה (אם כי גם היא חשובה לא מעט)‪ ,‬אך‬
‫לפעמים הסליחה צריכה להיות הבנה והפנה של מעשים וקבלה אמיתית שלא לחזור על אותם הדברים‪...‬‬
‫יום הכיפורים האישי של כל אחד מאיתנו צריך להיות חשבון נפש לכל אחד ואחת מאיתנו‪ .‬ולא‪ ,‬אנחנו לא‬
‫מנסים להטיף על חזרה בתשובה‪ ,‬איננו מחייבים אף אחד לבוא לבית הכנסת ביום כיפור‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫חושבים שיש כאן הזדמנות יוצאת דופן לעצור ולעשות חושבים‪ .‬היהדות באמצעות תפילות ומנהגי יום‬
‫הכיפורים מעודדות את האדם לעשות תשובה‪ ,‬לשוב למקורותיו – להיות אדם טוב‪ .‬אך באותה מידה על כל‬
‫אדם לבחור את הדרך הטובה ביותר עבורו לשוב למקורות הנפש הטהורים‪.‬‬
‫עצרנו‪ .‬חשבנו‪ .‬הבנו שטעינו‪ .‬שלא ראינו או שלא ייחסנו את מלא החשיבות למעשינו‪ .‬אך באפשרותו של כל‬
‫אדם לחזור בו מדרכו הפחות טובה‪ ,‬לא צריך להתוודות לפני אדם בשר ודם אלא פשוט להיות מודעים‬
‫למעשינו ובאמת ובתמים להתכוון לרצון הטבעי שלנו‪ ,‬למצפון האישי שלנו שבטוח יודע את הדרך הנכונה‬
‫ולקבל על עצמנו להיות יותר טובים‪ ,‬לשים יותר לב לסובבים אותנו‪ ,‬להתייחס בכבוד לכל אדם‪ ,‬ובכך‬
‫להשפיע על המעגל הרחב יותר עד שמאינדווידואליים אשר מודעים למעשיהם ולהשפעתם נהפוך לקבוצה‬
‫שלמה – שהיא חברה טובה יותר‪ ,‬חברה בה אם קראנו בעיתונים כי ישנה מצוקה בעיר אחרת‪ ,‬הדבר יצבוט‬
‫גם לנו בלב‪ ,‬והדבר יצבוט באופן אשר יאמר לנו שיש צורך להביע עמדה‪ ,‬להביע דעה‪ ,‬לתת את היד כמיטב‬
‫יכולתנו‪....‬‬

‫‪ -‬גמר חתימה טובה‪.‬‬

‫‪03‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫תרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך‬
‫אלמוני‬
‫אנו משכנעים את עצמנו שחיינו יהיו טובים יותר אחרי שנתחתן‪ .‬אחרי שיהיו לנו ילדים‪.‬‬
‫אנו מתוסכלים כי הילדים אינם מספיק גדולים‪ ,‬ושנהיה מאושרים יותר כשהם יגדלו‪.‬‬
‫אחר כך אנחנו מתוסכלים כי הם מתבגרים וקשה איתם‪ .‬אנו בטוחים שנהיה מאושרים יותר‬
‫לאחר שהם יעברו את השלב הזה‪.‬‬
‫אנחנו אומרים לעצמנו שחיינו יהיו טובים יותר ויהיו מושלמים כשבן‪/‬בת הזוג שלנו יצליחו יותר‪,‬‬
‫כשתהיה לנו מכונית טובה יותר או בית גדול יותר‪ ,‬כשנוכל לנסוע לנופש‪ ,‬כשנהיה בפנסיה‪.‬‬
‫האמת היא שאין זמן טוב יותר להיות מאושרים מ"עכשיו ‪",‬אם לא עכשיו אז מתי?‬
‫החיים תמיד מלאים באתגרים ומכשולים‪ .‬עדיף לקבל זאת ולהחליט להיות מאושרים בכל מקרה‪.‬‬
‫מישהו אמר פעם‪" :‬משך הרבה זמן היה נדמה לי ש"החיים האמיתיים" היו אמורים להתחיל עוד‬
‫מעט‪ ,‬אך תמיד היה מכשול אחד‪ .‬בעיה שעלי להתמודד איתה‪ ,‬פקס לא פתור‪ ,‬חוב שצריך לשלם‪,‬‬
‫אז החיים היו אמורים להתחיל‪ .‬עד שהבנתי שהמכשולים האלה הם הם החיים שלי‪".‬‬
‫הפרספקטיבה הזאת עזרה לי להבין שאין דרך לאושר‪ ,‬האושר הוא הדרך לכך‪ ,‬יהיה טוב אם‬
‫תשמור כל רגע טוב שיש לך לבד או עם מישהו מספיק מיוחד ששווה לבלות את זמנך איתו כי‬
‫תזכור‪ ,‬הזמן לא מחכה לאף אחד‪.‬‬
‫לכן ‪,‬תפסיק לחכות עד סוף הלימודים‪ ,‬עד שתרד במשקל‪ ,‬עד שתתחתן‪ ,‬עד שהילדים שלך יעזבו‬
‫את הבית‪ .‬עד שתתגרש‪ ,‬עד יום שישי בערב או עד יום ראשון בבוקר‪ ,‬עד הקיץ‪ ,‬עד הסתיו‪ ,‬עד‬
‫החורף או האביב או עד שתמות כדי להחליט שאין זמן יותר טוב להיות מאושר‪.‬‬
‫האושר הוא דרך ‪ -‬לא גורל‪.‬‬
‫תעבוד כאילו אתה לא זקוק לכסף‪,‬‬
‫תאהב כאילו אף פעם לא פגעו בך‪,‬‬
‫ותרקוד כאילו שאף אחד לא רואה אותך‪.‬‬

‫‪04‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הגשמה‬
‫במקום בו יש כנות שם יש הבנה‬
‫במקום בו יש הגינות שם יש שלווה‬
‫במקום בו יש שיתוף שם יש חברות‬
‫במקום בו יש אהבה שם יש התממשות והגשמה‬

‫"אילו יכולנו לכווץ את כל אוכלוסיית העולם לכפר גלובלי קטן שבו ‪ 100‬תושבים‪ ,‬כאשר‬
‫הפרופורציות העולמיות היו נשארות זהות‪ ,‬זה היה נראה ככה‪:‬‬
‫חמישים ושתיים מהם היו אסיאתים‪ ,‬עשרים ואחד אירופאים‪ ,‬ארבע עשר אמריקאים‪ ,‬שמונה‬
‫אפריקאים‪.‬‬
‫חמישים ושתיים היו נשים‪ ,‬ארבעים ושמונה גברים‪ .‬שלושים לבנים‪ ,‬שבעים צבעוניים‪.‬‬
‫שלושים נוצרים‪ ,‬שבעים בני דתות אחרות‪ .‬שמונים ותשעה הטרוסקסואלים‪ ,‬אחד עשר הומואים‬
‫ולסביות‪.‬‬
‫שישה מהם יחזיקו ביחד חמישים ותשעה אחוזים מהעושר של כולם‪ .‬כל השישה יהיו מארצות‬
‫הברית‪ .‬שמונים יחיו בתנאי מגורים תת‪-‬סטנדרטיים‪ ,‬שבעים לא ידעו קרוא וכתוב‪ ,‬חמישים יסבלו‬
‫מתת‪-‬תזונה‪ ,‬אחד יהיה גוסס ואחד עומד להיוולד‪.‬‬
‫רק אחד יהיה בוגר קולג'‪ ,‬רק בידי אחד יהיה מחשב‪.‬‬
‫אז אם התעוררת בריא הבוקר‪ ,‬אתה מבורך‪ ,‬כי השבוע ימותו מליון בני אדם על פני כדור הארץ‪.‬‬
‫מתוך שישה מיליארד בני אדם שחיים על הכדור שלנו‪ ,‬רק חמש מאות מיליון לא יסבלו‬
‫ממלחמות‪ ,‬מבתי סוהר‪ ,‬מעינויים‪ ,‬מצמא או מרעב‪.‬‬
‫אם יש לך אוכל‪ ,‬בגדים ובית חם לגור בו‪ ,‬אתה עשיר יותר משבעים וחמישה אחוזים מתושבי כדור‬
‫הארץ‪.‬‬
‫אם יש לך כסף בבנק ואיזשהו חיסכון‪ ,‬אפילו קטנטן‪ ,‬אתה בין שמונה האחוזים של האנשים‬
‫העשירים בעולם‪ .‬אם מפעם לפעם עולה חיוך על פניך‪ -‬כי רוב האנשים לא יכולים‪ -‬ואם אתה‬
‫מחזיק למישהו את היד‪ ,‬מחבק מישהו‪ ,‬או אפילו נוגע‪ ,‬אתה מבורך‪ ,‬כי אתה מאלה המסוגלים‬
‫להציע מגע של תמיכה‪.‬‬
‫אם אתה גם יכול לקרוא את המידע הזה‪ ,‬אתה מבורך פעמיים‪ :‬ראשית‪ ,‬כי מישהו חשב עליך‬
‫ושנית‪ ,‬אתה מבורך יותר משני מיליארד בני אדם שאינם יכולים לקרוא"‬

‫‪05‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הייתה משפחה בת ‪ 5‬נפשות שגרו בבית קטן ודל‪ ,‬המשפחה הזאת לא הייתה מרוצה מהבית שיש‬
‫להם בגלל שתמיד התלוננו על כך שהוא צפוף מידי ושלא נוח בו ושאין מקום‪ ,‬האב הלך לרב העיר‬
‫ושאל אותו מה לעשות בנידון הרב השיב לאדון‪" :‬שמע נא לי‪ ,‬אנא ממך קח ‪ 3‬כבשים והכנס‬
‫לביתך" שאל האדון‪" :‬למה רבי?" והרב המשיך בדרכו ‪...‬בעל הבית הכניס ‪ 3‬כבשים לביתו‪...‬‬
‫וכמובן שסבל הצפיפות היה רב וגדול יותר התלונות המשיכו להישמע מידי פעם‪ ..‬הלך האדון שוב‬
‫אל הרב ושאל‪" :‬רבי‪ ,‬אין כבר מקום בביתנו "ענה הרב‪" :‬קח עוד ‪ 5‬כבשים והכנס לביתך" והמשיך‬
‫בדרכו‪ ...‬האדון לא הבין את משמע אוזניו אבל בכל זאת הלך ולקח עוד ‪ 5‬כבשים שהיו בחצר‬
‫ביתם והכניס לביתו‪ ,‬ושוב התלוננה אשתו וילדיו על צפיפות וחום שמציק‪ ,‬בסוף השבוע הלך אל‬
‫הרב ואמר לו‪" :‬רבי איני יכול יותר" השיב הרב "תשמע‪ ,‬תוציא את כל הכבשים מביתך ובוא אלי"‬
‫עשה כמשמע דברי הרב וחז אליו‪ ,‬אמר הרב‪" :‬בני‪ ,‬איך הרגשתך עכשיו? האם צפוף לכם? האם‬
‫קשה לכם ?ענה האדון ‪" :‬כלל לא אדוני יש מקום ונוח יותר לילדי ולשאתי ולי" השיב הרב‪" :‬‬
‫עכשיו תבין שביתך הוא נס‪ ,‬כי יש אחרים שגם אין מה להם ללבוש ובטח לא בית שיחמם אותם‬
‫שצריך והם חיים תחת כיפת השמיים‪ ,‬אז הבן שאתה בר מזל‪ ,‬ושאין לך על מה להתלונן‪ ,‬גש‬
‫לביתך והודה על כך" מוסר השכל‪ :‬תלמדו להעריך את מה שיש לכם‬

‫חשוב לדעת שלא מספיק לדבר‪ ,‬צריך גם לעשות‬
‫לדעת שבשביל להצליח צריך גם לנסות‬
‫לדעת להתמיד גם כשנראה מאוחר‬
‫לדעת להמשיך ללכת רק ישר‬
‫לדעת שאני זה לא כולם‬
‫ולדעת שאף אחד לא מושלם‬
‫לדעת לעמוד בדרישה‬
‫אבל הכי חשוב –‬
‫לדעת שמחר תהיה התחלה חדשה‬

‫בני הזוג נפגשו בקרן הרחוב‪ .‬הם פנו יחד לבניין העירייה ושם נישאו בטקס קצר‪ ,‬מלאו את‬
‫הטפסים המיועדים לכך והיו לבעל ואישה‪.‬‬
‫לאחר זאת חזרה פולה לחדר הניתוח ודוד הניתוח ודוד בן גוריון שב לישיבות הועד הארצי של‬
‫פועלי ציון‪.‬‬
‫"סליחה שנעדרתי" אמר "התחתנתי עכשיו"‬
‫"התחתנת?!" תמהו סביב‪" ,‬אם כך צריך לחגוג‪ ,‬להרים כוסית"‪.‬‬
‫"קודם נצביע" פסק בן גוריון‪ ,‬והישיבה נמשכה עד הערב‪.‬‬

‫‪06‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שיר האומץ‪/‬ר' קיפלינג‬
‫אם תחשוב כי תיפול‪ ,‬כבר נפלת‪ ,‬אם תחיה בלי היסוס וניצלת‪ .‬אם תרצה לנצח אך תאמר לא‬
‫אוכל‪ ,‬הן ברור שבחרת בקל שבקל‪ .‬אם תאמר כי תאבד‪ ,‬הן תאבד בוודאי‪ ,‬כי כל איש בעולם‬
‫התוסס והחי הרוצה להגיע לתרועת ניצחון לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‪ .‬זהו חוק עולמים‬
‫לנמשל ולמושל ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל‪ :‬החלט כי תוכל ‪ -‬רצונך אז מושל‪ ,‬עליך יגן‪ ,‬חוק‬
‫איתן מברזל‪ .‬מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‪ ,‬את האיש החזק וכתפיו הנוקשות‪ .‬אם יתמיד‪,‬‬
‫אז תמיד ינצח בכול‪ ,‬רק אותו האדם החושב כי יכול‪ .‬אז פשוט תאמינו בעצמכם תציבו מטרות‬
‫ותגיעו אליהם‪ ,‬מאחל לכם הצלחה במימוש החלום הבא שלכם‪.‬‬

‫חוכמה‪ /‬אלמוני‬
‫שלושה בוקרים רכבו בערבה משעות הבוקר המוקדמות‪ .‬אחד מהם היה בן שבט הנבאחו‪.‬‬
‫בהיותם עסוקים על היום באיסוף הבקר המשוטט‪ ,‬לא התפנו השלושה לאכול‪ .‬לקראת ערב‪,‬‬
‫התחילו שניים מהבוקרים לדבר על רעבונם הגדול ועל הארוחות האדירות שיאכלו כשיגיעו לעיר‪.‬‬
‫כששאל אחד הבוקרים את בן הנבאחו אם גם הוא רעב‪ ,‬הוא רק משך בכתפיו ואמר "לא"‪ .‬מאוחר‬
‫יותר באותו הערב‪ ,‬בהגיעם לעיר‪ ,‬הזמינו שלושתם סעודה בשרית גדולה‪ .‬כשהחל בן הנבאחו‬
‫לזלול בתאבון מכל הבא ליד‪ ,‬הזכיר לו אחד מחבריו שפחות משעה קודם הוא אמר להם שאיננו‬
‫רעב‪" .‬לא היה חכם להיות רעב אז" השיב "לא היה אוכל"‪...‬‬

‫אסטמה ‪ /‬אתגר קרת‬
‫"כשיש לך התקף אסטמה‪ ,‬אין לך נשימה‪ .‬כשאין לך נשימה קשה לדבר‪ .‬המשפט שלך חסום על ידי‬
‫כמות האוויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות‪ .‬זה לא הרבה‪ ,‬משהו בין ‪ 3‬ל‪ 6 -‬מילים‪ .‬זה נותן לך‬
‫כבוד למילה‪ .‬אתה עובר בין ערמות של מילים שעוברות לך בראש‪ ,‬בוחר את הכי חשובות‪ ..‬וגם הן‬
‫עולות לך לא כמו האנשים הבריאים המוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו‬
‫שמוציאים אשפה‪ .‬כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או "אני נורא אוהב אותך"‪ ,‬יש‬
‫הבדל‪ .‬הבדל של מילה מילה זה המון‪ .‬כי מילה יכולה להיות "יושבת" או "ונטולין" או אפילו‬
‫"אמבולנס"‪.‬‬
‫על חמישה יהודים עומד העולם‪.:‬משה אמר שהכל חוק פרויד אמר שהכל סקס ישו אמר שהכל‬
‫אהבה מרקס אמר שהכל כסף ואיינשטיין אמר שהכל יחסי‬
‫חוק מרפי אם דבר מה עלול להשתבש ‪ -‬הוא אכן ישתבש‪ .‬הרחבות‪ .1 :‬שום דבר אינו פשוט כפי‬
‫שהוא נראה‪ .2 .‬כל דבר נמשך זמן רב יותר ממה שהערכת‪ .3 .‬אם ישנה אפשרות שכמה דברים‬
‫ישתבשו ‪ -‬ישתבש הדבר שיגרום לנזק הרב ביותר‪ .5 .‬אם קיימות ‪ 4‬אפשרויות להשתבשות דברים‬
‫ואתה נוקט צעדים כדי למנוע זאת‪ ,‬תתפתח אפשרות חמישית‪ .6 .‬כל פיתרון יוצר בעיות חדשות‪.7 .‬‬
‫הטבע עומד תמיד לצידם של ליקויים נסתרים‪ .8 .‬טיפשים הינם כה מתוחכמים עד שאין שום‬
‫אפשרות ליצור דבר העומד בפניהם‪ .9 .‬אמא טבע היא נבזית מעין כמותה‪.‬‬

‫‪07‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אילו ידעה העז שהיא עז‪ ,‬היו רגליה מסתבכות זו בזו‪ .‬אילו ידע הדג שהוא דג‪ ,‬היה שוקע למעמקי‬
‫הנהר כגוש עופרת‪ .‬העז‪ ,‬ההר והדג והנהר יודעים עצמם בידיעה שאינה יודעת‪ .‬רק האדם מנסה‬
‫לדעת" בידיעה היודעת ועל כן אין האדם מצליח להיות אדם כשם שהעז היא עז‪ ,‬הדג הוא דג‪ ,‬ההר‬
‫הוא הר והנהר הוא נהר‪.‬‬
‫מהריצה להרוויח את הזמן‪ ,‬מתחילים להתנשף ומה שיוצא בסוף זה שאולי מגיעים בזמן‪ ,‬אבל‬
‫בלי אוויר‪...‬‬
‫יש אי שם‬
‫מישהו חושב עלייך‬
‫מישהו רוצה אותך נורא‬
‫יש אי שם‬
‫יש אי שם‬
‫מישהו חולם עלייך‬
‫מישהו אוהב אותך כל כך‬
‫יש אי שם‬
‫אז אל תבכי הלילה‬
‫ראשך הניחי כאן‬
‫כוכב נופל מאיר את לילך‬
‫שואל לאן‬
‫ומה תבקשי מלמעלה‬
‫אם זה אותי‬
‫אז הנה אני שלך מזמן‬
‫שיר לך שר‬
‫שיר עצוב סנטימנטלי‬
‫שיר שלא משאיר אותך לבד‬
‫שיר לך שר‬
‫השחר מחכה כבר‬
‫מעבר לפינה‬
‫השמש מסתובבת עכשיו‬
‫לעוד תנומה‬
‫אני מסתכל על פנייך‬
‫את חלומך מלטפת‬
‫קרן אור קטנה‬
‫יש אי שם‬
‫מישהו חושב עלייך‬
‫מישהו רוצה אותך נורא‬
‫יש אי שם‪.‬‬

‫‪08‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫איש זקן התעורר ממש לפני הזריחה כמנהגו‪ ,‬כדי להלך על חוף האוקיינוס ולברך את היום החדש‪.‬‬
‫בהליכתו עם עלות השחר‪ ,‬התמקד מבטו בתנועה רפה ורחוקה‪.‬‬
‫רחוק הבחין בנער צעיר מתכופף‪ ,‬מושיט וחובט בידיו‪ ,‬מרקד על החוף‪ ,‬ללא ספק שרוי בחגיגה‬
‫לרגל היום המושלם שמתחיל בקרוב‪ .‬כשהתקרב הזקן אל הנער‪ ,‬הבין כי הנער איננו רוקד מול‬
‫המפרץ‪ ,‬אלא מתכופף כדי לברור את השיירים שגאות הלילה השאירה מאחוריה‪ .‬הנער עצר‪ ,‬הרים‬
‫כוכב ים והזדקף כדי להשליכו חזרה אל הים‪.‬‬
‫שאל הזקן את הצעיר למטרת מאמציו‪.‬‬
‫"הגאות שטפה את כוכבי הים אל החוף והם אינם יכולים לחזור אל הים בכוחות עצמם‪ ",‬ענה‬
‫הנער‪" .‬כאשר השמש תעלה‪ ,‬הם ימותו אילולא אשליך אותם חזרה הימה‪".‬‬
‫הזקן סקר את המרחב העצום של החוף שהשתרע בשני הכיוונים אל מחוץ לשדה הראיה‪ .‬אינספור‬
‫כוכבי ים היו מתפזרים על החוף‪ .‬חוסר התקווה של תוכנית הנער היתה ברורה‪ .‬אמר הזקן‪" :‬אישי‬
‫הצעיר‪ ,‬אינך מבין שעל החוף נמצאים הרבה יותר כוכבי ים מאשר תוכל להציל עד עלות החמה?‬
‫אינך באמת מצפה לחולל שינוי!"‬
‫הנער השתהה מעט ושקל את דברי של האיש הזקן‪ ,‬אחר התכופף והרים עוד כוכב ים‪ ,‬חייך‬
‫השליכו אל הים רחוק ככל שניתן‪ ,‬אז פנה אל הזקן ואמר‪" :‬לאותו אחד חוללתי שינוי!"‬
‫לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להשפיע‬
‫ולהפוך את העולם למקום נעים יותר‪.‬‬
‫כל דבר שנעשה ‪ -‬אפילו קטנטן‪ ,‬שנראה כבלתי מורגש‬
‫מוסיף משהו למאזן הטוב שבעולם‪.‬‬‫אז אל תייאש‪ ,‬התחיל עם כוכבי ים‪ ,‬והאמן שבסופו של דבר תשפיע‬
‫גם על הכוכבים שבשמים‪...‬‬

‫אני חושב שמשהו במחשב שלי נידפקק‪ .‬כנראה שזה אפילו לא המחשב‪,‬‬
‫שזה סתם המקקלדת‪ .‬דווקקה קקניתי אותו לא מזמן‪ ,‬יד שניה‪ ,‬מאיזה מישהו שפירסם בעיתון‪.‬‬
‫טיפוס מוזר כזה‪ ,‬פתח לי את הדלת בחלוקק משי‪,‬‬
‫כמו איזה זונה איכותית בסרט שחור לבן‪ .‬עשה לי תה‪ ,‬עם נענע‬
‫שהוא גידל באדנית בעצמו‪ .‬אמר לי "המחשב הזה מציאה‪ .‬כדאי לך‪,‬‬
‫לא תצטער‪ ".‬אז רשמתי לו צ'קק‪ ,‬ועכשיו אני דווקקה די מצטער‪.‬‬
‫במודעה בעיתון היה כתוב שהמכירה היא של תכולת דירה לרגל נסיעה לחו"ל‪,‬‬
‫אבל האיש בחלוקק אמר לי שהאמת היא שהמכירה בעצם לרגל זה שהוא‬
‫או‪-‬טו‪-‬טו‪-‬טו הולך למות מאיזה מחלה‪ ,‬רק שזה לא דבר שאתה כותב‬
‫בעיתון‪ ,‬בטח לא אם אתה רוצה שמישהו יבוא "בעצם‪ ",‬הוא אמר‬
‫"מוות זה גם קקצת כמו נסיעה לאנשהו‪ ,‬אז זה לא מש שקקר‪".‬‬
‫כשאמר את זה היה לו מין משהו רועד כזה בקקול‪ ,‬אופטימי‪ ,‬כאילו‬
‫הצליח שניה לדמיין את המוותכמו טיול נחמד כזה למקקום חדש‪,‬‬
‫ולא סתם איזה חתיכת כלום אשל שנושף לך על הצוואר‪.‬‬
‫זה היה בסך‪-‬הכל לפני כמה ימים‪ .‬יכולתי להרים אליו טלפון עכשיו‪,‬‬
‫ולהגיד לו על זה שהמחשב נידפקק‪ .‬הוא נראה טיפוס הגון‪ ,‬אם הייתי‬
‫אומר לו אז הוא בטח היה מבטל את העיסקקה‪ ,‬או לפחות מציע איזה פיתרון‪.‬‬
‫רקק שזה קקצת לא נעים‪ .‬בכל אופן‪ ,‬הבנאדם גוסס‪ ,‬יש לו מספיקק תיקקים‬
‫משלו‪ ,‬גם בלי שאני שאני אפול עליו‪ .‬אולי בכלל הוא כבר מת עכשיו‪,‬‬
‫שוכב בלי תנועה על השטיח בסלון‪ .‬אולי אפילו לא על השטיח‪ ,‬אולי הוא‬
‫מכר את השטיח‪ ,‬והוא שרוע על הריצפה הקקרה כמו כלב‪ .‬מסכן‪ ,‬לא הגיע לו למות‪ ,‬הוא דווקקה‬

‫‪09‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫נראה בנאדם נחמד‪.‬‬
‫אין מה לדבר‪ ,‬זה מכניס אותך לפרופורציות כל החיים והמוות הזה‪.‬‬
‫סך‪-‬הכל החיים שלי יפים‪ :‬אני צעיר‪ ,‬אני בריא‪ ,‬קקצת מקקריח אולי‪,‬‬
‫אבל אי אפשר ממש להחשיב את זה מחלה‪ .‬וגם כל הסיפור הזה עם המקקלדת‪,‬‬
‫כשחושבים על זה‪ ,‬זה לא כזאת קקטסטרופה‪ .‬ואולי במקקום סתם לשבת פה‬
‫ולקקטר‪ ,‬אני פשוט יכול ללכת לארגז כלים‪ ,‬לדוג ממנו‬
‫איזה מברג קקטן‪ ,‬ולנסות לתקקקקקקקקקקקן את החרא הזה לבד‪.‬‬

‫החוטב והשדונים‪:‬‬
‫בכפר קטן בהרים חי חוטב עצים זקן ולו גיבנת גדולה על גבו‪.‬‬
‫יום אחד טעה בדרך והחשכה ירדה על ההר‪ ,‬נתקף החוטב הזקן בפחד וחיפש לו מקום להעביר בו‬
‫את הלילה‪ .‬ממרחק ראה גזע חלול והחליט להסתתר בתוכו‪.‬‬
‫החוטב נרדם ובאמצע הלילה התעורר למשמע קולות מוזיקה וצחוק‪ .‬הציץ ממקום מחבואו ונבהל‬
‫ קבוצה גדולה של שדונים חגגה ליד העץ‪ .‬השדונים הדליקו מדורה‪ ,‬שתו יין ושרו שירי זימה‬‫מצחיקים‪ ,‬תוך כדי שהם מרקדים סביב האש‪.‬‬
‫השירים היו מצחיקים והשדונים כבר לא נראו מפחידים והחוטב החליט להצטרף לחגיגה‪.‬‬
‫השדונים קיבלו את החוטב בשמחה‪ ,‬נתנו לו יין וגררו אותו למעגל הרוקדים‪ .‬הם רקדו והתהוללו‬
‫עד שעמד השחר להפציע ועם אור ראשון אמרו השדונים לחוטב‪" :‬איש נחמד אתה‪ ,‬נעים לנו לחגוג‬
‫איתך‪ ,‬נשמח אם תבוא שוב לחגוג איתנו"‪.‬‬
‫"בטח שאבוא" אמר החוטב‪ ,‬אך בלבו לא היה שלם עם דבריו‪ ,‬שכן לא ידע בדיוק היכן הוא נמצא‪.‬‬
‫"על מנת שנהיה בטוחים שתקיים את הבטחתך‪ ,‬ניקח ממך משכון"‪ ,‬אמרו לו השדונים והסירו‬
‫מגבו את הגיבנת הגדולה ושם אותה בשק‪ .‬הזדקף האיש וחש שמסע גדול נטל ממנו‪ ,‬והיה מאושר‪.‬‬
‫בבוקר שב זקוף אל הכפר‪ .‬ראו אותו אנשי הכפר ולא האמינו למראה עיניהם‪ ,‬החוטב הזקן‬
‫המגובן ניראה צעיר ומלא און‪.‬‬
‫שאלו אותו הכפריים לפשר הדבר והחוטב סיפר להם על מסיבת השדונים ליד העץ החלול‪.‬‬
‫שמע את הסיפור אחד מאנשי הכפר‪ ,‬שגם על גבו היה גיבנת‪ ,‬אמנם לא גדולה כגיבנתו של החוטב‪,‬‬
‫אולם מספיקה על מנת שאנשי הכפר ילעגו על כך‪ .‬קינא האיש בחוטב והחליט לנסות למצוא את‬
‫העץ החלול‪ ,‬על מנת שהשדונים ייקחו ממנו כמשכון גם את הגיבנת שלו‪.‬‬
‫שלושה לילות ישן האיש בתוך הגזע החלול‪ ,‬ובלילה הרביעי בחצות הופיעו השדונים והדליקו‬
‫מדורה‪ .‬ראה אותם האיש ויצא ממקום מחבואו והצטרף אליהם למסיבה‪ .‬השדונים היו שיכורים‬
‫ולא שמו לב שאיש אחר שהצטרף אליהם לחגיגה‪ .‬הם רקדו והתהוללו עד שעמד השחר להפציע‬
‫ועם אור ראשון אמרו השדונים לאיש‪" :‬אתה איש טוב‪ ,‬היודע לעמוד בהבטחתו‪ ,‬לכן נחזיר לך את‬
‫מה שלקחנו ממך"‪ .‬הוציאו השדונים את גיבנתו הממושכנת של החוטב מהשק והדביקו אותה על‬
‫הגבו של האיש ונעלמו‪.‬‬
‫עמד האיש כפוף והמום ולא האמין שכך נעשה לו‪ .‬עכשיו במקום שתהיה לו גיבנת אחת‪ ,‬יש לו‬
‫שתים‪.‬‬
‫מוסר השכל של הסיפור ‪ -‬שמח בהצלחתו של חברך ואל תחמוד את מזלם הטוב של אחרים‪,‬‬
‫אחרת אתה עלול למצוא את עצמך סוחב על גבך את צרותיהם‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הכי חשוב זו עבודת צוות ‪ /‬יאיר לפיד‬
‫נכון‪ ,‬לכל אחד יש את הקצב שלו‪ .‬אני למשל קצת איטי‪.‬‬
‫הבוקר אשתי סירקה את הגדולה ביד אחת‪,‬‬
‫הכינה ארוחות בוקר ושני כריכים לבית הספר ביד השנייה‪,‬‬
‫ערבבה את החלב לתינוק (כנראה בעזרת הסנטר)‪,‬‬
‫ענתה לאיזה שאלה לגבי שיעורי בית‪,‬‬
‫והזכירה לבן הגדול לצחצח שיניים‪.‬‬
‫בינתיים אני הרתחתי מים לקפה‪.‬‬
‫אחר כך אשתי הכינה קפה עם המים שהרתחתי‪,‬‬
‫אספה את השיער של הגדולה לקוקייה ביד אחת‬
‫(איך בכלל היא מצליחה לעשות קוקייה ביד אחת?)‪,‬‬
‫שמה את החלב בקערת מים קרים כדי שיתקרר קצת‪,‬‬
‫סידרה את הפרוסות בילקוטים והוסיפה בקבוקי מים (עם הכתף?)‪.‬‬
‫בו בזמן אני הוצאתי את הקטן מהמיטה‪.‬‬
‫אשתי החליפה לו טיטול‪,‬‬
‫שלחה את אחיו להחליף בגדים (הוא בוחר בגדים כמו אבא שלו)‪,‬‬
‫בדקה שכל מה שנדרש למערכת נמצא בשני הילקוטים‪,‬‬
‫הפעילה את המדיח‪,‬‬
‫העבירה את הבגדים ממכונת הכביסה למייבש‪,‬‬
‫והכניסה בגדים למחזור נוסף של כביסה‪.‬‬
‫אני בזמן הזה הספקתי ללחוץ על כפתור ההפעלה של המייבש‪.‬‬
‫האמת היא שהתכוונתי ללחוץ גם על כפתור ההפעלה של המדיח‪,‬‬
‫אבל בזמן שעשיתי את המסע בן‪-‬שני הצעדים מהמייבש למדיח‪,‬‬
‫ראיתי איך אשתי בתנופה אחת מכניסה מלח למדיח‪,‬‬
‫סוגרת אותו ומפעילה אותו‬
‫כשביד השנייה היא מאכילה את התינוק מהבקבוק‪.‬‬
‫שאלתי הבוקר במשרד‪.‬‬
‫מסתבר דווקא שלהרבה גברים יש נשים מהירות נורא‪.‬‬
‫מנחם אומר‪ ,‬שהדבר הכי חשוב שהגבר צריך לדעת בבוקר‪,‬‬
‫זה לא להפריע (למשל לא לעמוד בדרך בין המייבש למדיח)‬
‫כי זה פוגע בעבודת הצוות‪...‬‬

‫‪20‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הבטח לעצמך‬
‫להיות חזק כל כך שדבר לא יוכל להפר את שלוותך‪.‬‬
‫לדבר עם כל מי שנקרה בדרכך‬
‫על בריאות‪ ,‬עושר ושגשוג‪.‬‬
‫לגרום לכל ידידיך להרגיש‬
‫שיש בהם משהו בעל ערך‪.‬‬
‫לראות את הצד החיובי בכל דבר‪,‬‬
‫ולתת לאופטימיות שלך להגשים את עצמה‪.‬‬
‫להתלהב מהצלחתם של אחרים‬
‫כשם שאתה נלהב מהצלחתך‪.‬‬
‫לשכוח את שגיאות העבר‬
‫ולהביט קדימה אל הישגי העתיד‪.‬‬
‫להיות רחב דעת מכדי לדאוג‪,‬‬
‫אצילי מכדי לפחד‬
‫ומאושר מכדי לתת לצרות כלשהן לשכון בצל קורתך‪.‬‬
‫חשוב רק על הטוב ביותר‪ ,‬פעל למען הטוב ביותר‪ ,‬צפה לטוב ביותר‬

‫שיר האומץ‪/‬ר' קיפלינג‬
‫אם תחשוב כי תיפול‪ ,‬כבר נפלת‪,‬‬
‫אם תחיה בלי היסוס וניצלת‪.‬‬
‫אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל‪,‬‬
‫הן ברור שבחרת בקל שבקל‪.‬‬
‫אם תאמר כי תאבד‪ ,‬הן תאבד בוודאי‪,‬‬
‫כי כל איש בעולם התוסס והחי‬
‫הרוצה להגיע לתרועת ניצחון‬
‫לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‪.‬‬
‫זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל‬
‫ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל‪:‬‬
‫החלט כי תוכל ‪ -‬רצונך אז מושל‪,‬‬
‫עליך יגן‪ ,‬חוק איתן מברזל‪.‬‬
‫מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‪,‬‬
‫את האיש החזק וכתפיו הנוקשות‪.‬‬
‫אם יתמיד‪ ,‬אז תמיד ינצח בכול‪,‬‬
‫רק אותו האדם החושב כי יכול‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יש דברים בעולם שלא עולים אגורה‬
‫אך הם שווים את כל ההון שבעולם‬
‫חיוך רחב‬
‫חיבוק חזק‬
‫מילה טובה‬
‫יש דברים שלא גוזלים כמעט זמן מחייו של האדם‬
‫אך הם שווים את כל הזמן שבעולם‬
‫חיוך רחב‬
‫חיבוק חזק‬
‫מילה טובה‬
‫יש דברים שלא צריך לנסוע רחוק בשבילם‬
‫אך הם שווים כל מרחק שיש‬
‫חיוך רחב‬
‫חיבוק חם‬
‫מילה חמה ומעודדת‬
‫אז אם כל כך פשוט לעשותם אז למה כל כך קשה לאנשים‬
‫לחייך חיוך רחב‪ ,‬לחבק חיבוק חזק ולהגיד מילה חמה?‬

‫לעתים יותר מדי קרובות אנחנו מפחדים‪.‬‬
‫ממה שאולי לא נהיה מסוגלים לעשות‪.‬‬
‫ממה שאולי אנשים יחשבו אם ננסה‪.‬‬
‫אנחנו נותנים לפחדים לנצח את התקוות שלנו‬
‫אנחנו אומרים לא כשבעצם רצינו לומר כן‪.‬‬
‫אנחנו צועקים עם האחרים בשעה שאנו צריכים לסתום את הפה‪,‬‬
‫למה?‬
‫אחרי הכל אנחנו פה רק לסיבוב אחד‪.‬‬
‫אין לנו די זמן כדי לפחד‪.‬‬
‫אז מספיק!‬
‫נסה משהו שאף פעם לא ניסית‪ .‬קח סיכון‪.‬‬
‫לך תירשם לטריאתלון‪ ,‬כתוב מכתב למערכת‪ ,‬דרוש העלאה במשכורת‪ ,‬תבע את העיריה לדין‪,‬‬
‫זרוק את הרכב שלך לעזאזל‪ ,‬רכב על אופניים מסביב לארצות הברית‪ ,‬נסה גלישה במזחלת‪.‬‬
‫נסה מה שאתה רוצה‪.‬‬
‫תגיד לבני זונות מה אתה חושב עליהם‪ ,‬סע לארץ שאת שפתה אתה לא מדבר‪.‬‬
‫תוציא פטנט על משהו‪,‬‬
‫טלפן אליה‪.‬‬
‫אין לך מה להפסיד אבל יש לך המון המון המון מה להרוויח‪.‬‬
‫‪JUST DO IT‬‬

‫‪23‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יש בחייך התלהבות‪...‬היה חלק ממנה‬
‫יש בחייך עבודה‪...‬התחל לעשותה‬
‫יש בחייך עצבות‪...‬הרחק את הכאב‬
‫יש בחייך שמחה‪...‬הרגש אותה‪,‬הכר אותה‪,‬שתף בה‬
‫יש בחייך מטרות‪...‬שאף אל השלמות‬
‫יש בחייך תכלית‪...‬גלה אותה‪.‬‬
‫לילה אחד אדם חלם חלום‬
‫הוא חלם שהוא הולך לאורך החוף‬
‫עם אלוהים‬
‫על פני השמים חלפו במהירות‬
‫סצנות מחייו‪.‬‬
‫בכל סצנה הוא שם לב‬
‫לשני זוגות‬
‫עקבות רגליים בחול‪.‬‬
‫זוג אחד שייך לו והזוג השני‬
‫לאלוהים‬
‫עם חלוף הסצנה האחרונה של חייו‬
‫הוא הסתכל אחורה לעקבות שבחול‪.‬‬
‫הוא שם לב שפעמים רבות‬
‫לאורך דרך חייו‬
‫היה רק זוג עקבות אחד‪ ,‬כמו כן הוא‬
‫שם לב שזה קרה בתקופות‬
‫השפופות‬
‫ביותר בחייו‪.‬‬
‫דבר זה הטרידו והוא שאל‬
‫את אלוהים‬
‫בנוגע לכך‪:‬‬
‫"אלוהים‪ ,‬אתה אמרת‬
‫שביום שאלך אחר חוקיך‬
‫אתה תלך עמדי לאורך כל‬
‫הדרך‪ ,‬והנה‬
‫שמתי לב שבתקופות הקשות‬
‫ביותר בחיי יש‬
‫רק זוג עקבות אחד‪ .‬אינני‬
‫מבין מדוע כאשר‬
‫הצטרכתי אותך יותר מכל‬
‫עזבתני‬
‫ענה אלוהים‪" :‬בני‬
‫היקר עד מאוד‪ ,‬אני אוהב‬
‫אותך ולעולם לא אעזבך‪.‬‬
‫באותן תקופות שבהן כה רב היה סבלך‬
‫כשאתה רואה זוג אחד של עקבות‬
‫לא היו אלה עקבותייך‬
‫היו אלה עקבותיי שלי‬
‫כשנשאתי אותך על כפיי‪".‬‬

‫‪24‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫האגדה מספרת על מלך אחד שעשה ניסיון מעניין‪ .‬הוא לקח ארבעה עיוורים והעמיד לפניהם ייצור‬
‫מסוים‪ .‬הוא ביקש מהם למשש אותו ולומר מה עומד למולם‪ .‬הראשון ניגש ואמר בביטחון שזהו‬
‫עמוד עגול ומוצק‪ .‬השני טען בלהט שזהו חבל ארוך וגמיש‪ .‬השלישי צחקק על שני קודמיו והכריז‬
‫שללא צל של ספק זהו משטח רחב וקשה‪ .‬והרביעי? הוא היה משוכנע לגמרי שלפניו נמצאת יריעה‬
‫רכה ונעימה‪.‬‬
‫ומה האמת? היה שם פיל‪.‬‬
‫איך זה ייתכן? פשוט‪ .‬הראשון מישש את רגלו‪ ,‬השני את זנבו‪ ,‬השלישי את בטנו‪ ,‬והרביעי אחז‬
‫באוזנו‪.‬‬
‫כולם טעו? לאו דווקא‪.‬‬
‫כולם צדקו‪ .‬אבל לא לגמרי‪ .‬כל אחד אמר דבר נכון ואמיתי אבל לא שלם‪.‬‬

‫היא נכנסה לחדר של בִּ ּתה וראתה מכתב סגור מונח על השולחן‪ .‬היא הרימה את המעטפה וגילתה‬
‫את המילה 'לאמא' כתובה עליה‪ .‬היא זיהתה מייד את כתב היד‪ .‬בהרגשה רעה היא פתחה את‬
‫המכתב וקראה‪:‬‬

‫"אמא יקרה‪ ,‬אני מצטערת להודיע לך על זה בצורה כזאת‪ ,‬אבל עזבתי את הבית והצטרפתי לחבר‬
‫שלי‪ .‬אנחנו עוברים לגור ביחד‪ .‬את לא מכירה אותו אבל אני בטוחה שתקבלו ותאהבו אותו כמו‬
‫שאתם אוהבים אותי‪ .‬הוא אמר לי שאנחנו נהיה מאוד מאושרים בצריף שלו בחורשה לא רחוק‬
‫מהכפר של ההורים שלו‪ .‬דווקא בתקופה האחרונה הוא מרגיש קצת יותר טוב בעזרת התרופות‬
‫המיוחדת שהתחיל לקחת בגלל מחלת האיידס ממנה הוא סובל‪ .‬אני מקווה שהרופאים יצליחו‬
‫למצוא לה תרופה במהרה‪ .‬לפני כמה ימים גם שמחנו לגלות שאני בהריון ואני באמת מקווה‬
‫לזכות להיות אמא טובה לילד שלנו כמו שאת היית בשבילי‪ .‬אל תדאגי‪ ,‬אמא‪ ,‬אני כבר בת חמש‬
‫עשרה ואני יודעת איך לדאוג לעצמי‪ .‬אני מבטיחה להשתדל לבוא לבקר לפחות פעם בחודש‪-‬‬
‫חודשיים‪.‬‬
‫הבת שלך‬
‫נורית‬
‫נ‪.‬ב‪.‬‬
‫אמא כל זה לא נכון‪ ,‬אני אצל דיקלה‪ ,‬הבת של השכנה‪ .‬רק רציתי להראות לך שיש דברים יותר‬
‫גרועים בחיים מהתעודה שלי שנמצאת במגירה של השולחן‪ ...‬אני אוהבת אותך! תתקשרי להודיע‬
‫לי מתי זה בטוח לחזור הביתה"‪.‬‬
‫שנייה אחת‪ ,‬חברים‪ ,‬תרגיעו‪ .‬לפני שאתם רצים להביא דף ועט‪ ,‬ומרביצים איזה מכתב עסיסי‬
‫להורים‪ ,‬קחו נשימה עמוקה ובואו ונצא לרגע לפסק זמן קצרצר למחשבה‪.‬‬
‫האמת‪ ,‬אם נהיה כנים עם עצמנו‪ ,‬לאבד פרופורציות זה לא מחלה שמאפיינת דווקא הורים‪ .‬לא‬
‫נעים לומר אבל כולנו לוקים בה‪ ,‬ברמה כזו או אחרת‪ .‬לעשות מזבוב פיל‪ ,‬להגזים ולנפח דברים‪ ,‬זו‬
‫תכונה אנושית כל כך אופיינית שלולא היינו סובלים ממנה‪ ,‬עוד היה אפשר לחשוב שאנחנו נהנים‬
‫מזה‪ .‬הרי כולם יודעים‪ .‬ככה זה בחיים‪ .‬לא תמיד הכול מסתדר כמו שהיינו רוצים‪ .‬קיווינו‪,‬‬

‫‪25‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫התכוננו‪ ,‬ציפינו‪ ,‬בדמיונות שלנו כבר התחילו לרוץ סרטים איך הכול בדיוק מסתדר כמו שחלמנו‬
‫ו‪...‬כלום‪ .‬אין מה לומר‪ .‬באסה!‬
‫כל גיל והתסכולים שלו‪ .‬זה מתחיל ביסודי (המורה אמרה לך משהו ממש מגעיל לפני כל הכיתה)‪,‬‬
‫ממשיך לתיכון (לא הכניסו אותָך להדרכה‪ ,‬ההורים לא הרשו לך ללכת למופע שנורא רצית‪ ,‬נכשלת‬
‫בטסט (רביעי!)‪ ,‬דפקת את האוטו של ההורים ביציאה מהחניה)‪ ,‬ממשיך אחרי גיל שמונה עשרה‬
‫(נפלת בגיבוש לקורס טיס‪ ,‬קיבלת בפסיכומטרי ‪ 5‬נקודות פחות מכדי להתקבל לפקולטה לרפואה‬
‫ולהגשים את החלום מגיל שש)‪ ,‬ומלווה אותנו בכל השלבים והתהפוכות בחיים‪.‬‬
‫מה עובר לנו אז בלב? תסכול‪ ,‬כעס‪ ,‬דכאון‪ .‬היאוש מזדחל פנימה ומרגישים שאין כוחות וחשק‬
‫לכלום‪ .‬לפעמים אפילו לא בא לקום מחר בבוקר‪.‬‬
‫השאלה הגדולה היא מה עושים עם זה עכשיו‪.‬‬
‫אישה חכמה אחת אמרה לי פעם‪" :‬אנחנו לא מזמינים את הצרות שלנו לבוא‪ .‬אנחנו רק מחליטים‬
‫איך לארח אותן אצלנו"‪ .‬פשוט לא ייאמן עד כמה האופן בו אנו מתייחסים לדברים‪ ,‬משנה אותם‬
‫מן הקצה אל הקצה‪ .‬אני יכול להיות מתוסכל‪ ,‬עצבני‪ ,‬לרחם על עצמי עד הגג‪ .‬אני יכול להסתובב‬
‫שבוע עם פרצוף של תשעה באב מרוח על הפנים עד שלכל הסובבים ייצא החשק להיות לידי‪ .‬זו‬
‫הבחירה הקלה‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬אני גם יכול להתאמץ ולהתעלות מעל‪ .‬לנסות ולקחת את החיים קצת יותר בקלות‪ .‬לא‬
‫לעשות מזבוב פיל ולהתעקש להסתכל על הדברים בגודל האמיתי שלהם‪.‬‬
‫בכל זאת בא לך קצת להתבאס? בסדר גמור‪ .‬לא ניקח ממך את הזכות הזו‪ .‬אלא שהשאלה שאנחנו‬
‫חייבים לעצמנו היא‪ :‬מתי זה לעניין ומתי זו סתם הגזמה וניפוח‪ .‬תשובה נכונה עליה היא מפתח‬
‫גדול לחיים מאוזנים ומאושרים‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫בסתיו הבא‪ ,‬כשתבחינו באווזים בדרכם דרומה למשך החורף‪ ,‬כשהם נעים יחד בלהקה היוצרת‬
‫צורת האות ‪ ,V‬אולי כדאי שתחשבו מדוע הם עפים כך‪.‬‬
‫הרשו לי להסביר זאת כתגלית מדעית‪:‬‬
‫‪‬במעופו יוצר כל אווז בכנפיו כוח עילוי לאווזים שעפים בעקבותיו‪ .‬כאשר אווזי הבר טסים‬
‫במבנה‪ ,‬הם מגדילים ב ‪ 71% -‬את טווח טיסתם‪.‬‬
‫מוסר השכל‪ :‬אנשים החולקים תחושה של שותפות‪ ,‬יכולים לעזור זה לזה להגיע ליעדם ביתר‬
‫קלות‪ .‬הם נישאים על כנפי האמון ההדדי‪.‬‬
‫‪‬כאשר אחד מאווזי הבר ניתק מהמבנה‪ ,‬הוא חש בבת אחת בכוחות הגרר וההתנגדות המוכרים‬
‫לכל עוף שעף לבדו‪ .‬הוא נסוג לאחור וחוזר למבנה‪ ,‬כדי לנצל את כוח העילוי שיוצרים האווזים‬
‫שלפניו‪.‬‬
‫מוסר השכל‪ :‬אם היינו חכמים כאווזים‪ ,‬היינו עוקבים אחרי הטסים למקום שאליו אנו‬
‫שואפים להגיע‪ ,‬היינו נכונים לקבל את עזרתם ולהושיט את עזרתנו לאחרים‪.‬‬
‫‪‬כאשר אווז הבר המוביל מתעייף‪ ,‬הוא נסוג לאחורי המבנה ואווז אחר תופס את מקומו‪.‬‬
‫מוסר השכל‪ :‬כדאי לנו להתחלף במילוי תפקידים קשים‪ ,‬עלינו לכבד את ההרכב הייחודי של‬
‫כשרונות‪ ,‬כישורים‪ ,‬יכולות ומשאבים שיש לכל אחד מאיתנו‪ ,‬ולהגן עליו‪.‬‬
‫‪‬האווזים שטסים במבנה מגעגעים לאלה שלפניהם‪ ,‬כדי לעודד אותם לשמור על מהירותם‪.‬‬
‫מוסר השכל‪ :‬עלינו להבטיח שקולות הגיעגוע שלנו אכן מעודדים‪ .‬בקבוצות עם עידוד‪ ,‬התפוקה‬
‫יותר גדולה‪ ,‬מימוש הפוטנציאל של היחיד נובע מעידוד איכותי‪.‬‬
‫‪‬כאשר אחד מאווזי הבר חולה‪ ,‬שני אווזים פורשים איתו מהמבנה ומלווים אותו לקרקע כדי‬
‫לעזור לו וכדי להגן עליו‪.‬‬
‫מוסר השכל‪ :‬אם היינו נבונים כאווזים‪ ,‬היינו עוזרים זה לזה הן בימים קשים והן בשיא כוחנו‪.‬‬
‫נו? נכון שיש לנו מה ללמוד על עבודת צוות?‬

‫‪27‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מהו חבר? הנה אומר לך • חבר הוא אדם אשר איתו תעז להיות אתה עצמך • נשמתך תוכל‬
‫להתערטל במחיצתו • הוא לא יצווה עליך ללבוש דבר על גופך‪ ,‬רק יבקש שתהיה אתה עצמך • הוא‬
‫לא ירצה כי תהיה טוב או רע יותר • במחיצתו תחוש כאסיר אשר יצא זכאי בדין • אינך צריך‬
‫להיות על המשמר‪ .‬תוכל לומר את כל אשר תחשוב‪ ,‬כל עוד אתה הוא באמת • הוא מבין את כל‬
‫הניגודים באופייך שבגללם שופטים אותך האחרים שלא כדין • במחיצתו נושם אתה חופשי‬
‫ומשוחרר • תוכל להתוודות על מעשי ההבל הקטנים שלך‪ ,‬על השנאה והקנאה וניצוצות הרשע‪,‬‬
‫הנבזיות והשטויות שלך‪ ,‬וכשתחשוף אותם מולו הם יעלמו‪ ,‬ימוגו באוקיינוס הלבן הזה של‬
‫נאמנותו • הוא מבין • אינך חייב להיות זהיר • אתה יכול להשמיצו‪ ,‬להזניחו‪ ,‬לסבול אותו • ומה‬
‫שטוב מכל‪ ,‬אתה יכול לשתוק איתו • אין זה משנה • הוא מחבב אותך‪ ,‬הוא כאש אשר תחדור‬
‫לעצמות • הוא מבין • כן‪ ,‬הוא מבין • אתה יכול לבכות איתו‪ ,‬לחטוא איתו • לצחוק איתו‪ ,‬להתפלל‬
‫איתו • ועל הכל‪ -‬יותר מכל‪ -‬הוא רואה‪ ,‬מכיר וגם אוהב אותך • חבר? מהו חבר?‬
‫רק זה‪ ,‬אני חוזר אשר איתו תעז להיות אתה עצמך‪.‬‬

‫נספר סיפור שמתחיל כמו כל האגדות‪" :‬היה היה פעם… לפני שנים לא רבות‪ ,‬אי בודד במקום לא‬
‫כל כך רחוק מכאן‪ .‬תושבי האי הזה היו כולם שמחים‪ ,‬עליזים‪ ,‬בריאים ומאושרים‪ .‬ומה סוד‬
‫אושרם? כל תינוק שנולד באי נולד עם שקית חיצונית מלאה ב"קטיפתיים חמים"‪ ,‬כל אחד מכם‬
‫יוכל לדמיין לו את ה"קטיפתיים חמים"‪ ,‬היה שם אותו על הפנים‪ ,‬על הגוף‪ ,‬על הידיים ובכל‬
‫מקום שרק רצה והדבר נתן לו הרגשה של ליטוף נעים וחם‪ ,‬הרגשה שליוותה אותו זמן רב והפכה‬
‫אותו למאושר‪ .‬כשסיים כל אחד להניח על עצמו את ה"קטיפתיים חמים" הכניס אותם לשקית‬
‫שלו‪ .‬כל האנשים באי נתנו וקיבלו בכל יום קטיפתיים חמים אחד מהשני‪ ,‬כולם היו מרוצים‪,‬‬
‫שמחים‪ ,‬בריאים ומאושרים‪.‬‬
‫יום אחד עפה מעל האי מכשפה רעה שממש האדימה מכעס כשראתה מה קורה על האי והחליטה‬
‫לעשות מעשה‪ .‬היא נחתה באי והקימה בו קיוסק לממכר "קטיפתיים סינתטיים" ההבדל בין‬
‫ה"קטיפתיים חמים" ל"קטיפתיים סינתטיים" היה ש"קטיפתי סינתטי" היה כזה ששמים על‬
‫הגוף ונותן הרגשה נעימה רק לזמן קצר‪ .‬המכשפה מכרה כל שקית המלאה ב"קטיפתיים‬
‫סינתטיים" כאלה בשקל אחד בלבד והסבירה לכל עובר ושב שמכיוון שאין אפשרות לקנות‬
‫"קטיפתיים חמים" בשום מקום‪ ,‬חשוב לשמור על ה"קטיפתיים החמים" שיש להם עבור אנשים‬
‫שחשובים להם באמת ולתת לאחרים "קטיפתיים סינתטיים" אותם ניתן לקנות בשפע אצלה כאן‬
‫בדוכן‪ ,‬שלא ייווצר חס וחלילה מצב שאדם רוצה להעניק לחבר‪ /‬מכר‪ /‬אהוב "קטיפתי חמים"‬
‫והוא פתאום מגלה שנגמרו לו כולם‪ .‬האנשים הקשיבו למכשפה‪ ,‬חלקם הנהנו בראשם ואמרו שיש‬
‫צדק בדבריה וששקל אחד זה לא הרבה כסף וקנו שקית של "קטיפתיים סינתטיים"‪ ,‬אחרים זכרו‬
‫שאף פעם לא הייתה להם בעיה של חוסר ב"קטיפתיים חמים" והמשיכו משם הלאה‪.‬‬
‫מאז אותו יום‪ ,‬כשנפגשו שני אנשים ברחוב‪ ,‬מספיק שלאחד מהם הייתה שקית של "קטיפתיים‬
‫סינתטיים" כדי שהם יעצרו לחשוב לרגע לפני שישלחו ידם לשקית ה"קטיפתיים"‪ .‬היה עליהם‬

‫‪28‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫להחליט האם באמת כדאי לתת לאדם שפגשו ברחוב כעת "קטיפתי חמים" או שאולי כדאי להם‬
‫לתת לו "קטיפתי סינתטי"‪ .‬לחלק מהאנשים החליטו בעלי שתי השקיות לחלק "קטיפתיים‬
‫סינתטיים" במקום "קטיפתיים חמים"‪ ,‬ולחלק המשיכו לתת את ה"קטיפתיים החמים"‪.‬‬
‫האנשים גם רצו לראות מה יתנו להם האנשים שפגשו לפני שיחליטו בעצמם מה לתת להם‬
‫בחזרה‪ .‬האנשים שקיבלו "קטיפתיים סינתטיים" הרגישו טוב לזמן קצר ואח"כ כשההרגשה‬
‫הטובה חלפה‪ ,‬התחילו לחשוב לעצמם‪" :‬מדוע נתן לי פלוני אלמוני דווקא ‪,,‬קטיפתיים‬
‫סינתטיים"? מדוע לא נתן לי ‪,,‬קטיפתיים חמים"? אולי הוא לא אוהב אותי מספיק? אולי הוא לא‬
‫באמת חבר שלי? אולי הוא חושב שאני לא בסדר?"‪ .‬אנשים הסתובבו באי מהורהרים ומוטרדים‪.‬‬
‫בהמשך כבר תלו כולם על בגדיהם שקית של "קטיפתיים סינתטיים"‪ ,‬בנוסף לשקית הקבועה של‬
‫"קטיפתיים חמים" והיו בוחנים ושוקלים לאיזו שקית לשלוח את היד כשפגשו מישהו ברחוב‪ ,‬וגם‬
‫אם החליטו לתת לאדם שמולם "קטיפתיים חמים"‪ ,‬היו מציצים קודם לשקית לוודא שלא‬
‫יישארו עם "קטיפתיים חמים" מעטים מידי‪ ,‬כי מי יודע מי ומתי יפגוש אותם ויחליט לתת להם‬
‫מה"קטיפתיים חמים"? הרי עלול להיווצר מצב שכל ה"קטיפתיים חמים" שלהם נגמר ומאיפה‬
‫ישיגו אז עוד "קטיפתיים חמים" עבור האנשים היקרים להם ביותר? חלק מהאנשים אפילו נהיו‬
‫חולים מרוב מחשבות טורדניות שניתחו מפגשים שהיו להם עם אנשים אחרים במשך היום‪.‬‬
‫המכשפה הייתה מאושרת מהמצב‪ ,‬העסקים פרחו והאנשים כבר לא היו בריאים ומאושרים כמו‬
‫קודם‪.‬‬
‫מכשפה אחרת שתמיד ניסתה להיות "הכי"‪ ,‬שמעה על המהפך שחוללה חברתה המכשפה‬
‫הראשונה באי והחליטה אף היא לרדת לאי ולעשות מעשה‪ .‬היא פתחה באי קיוסק מתחרה‬
‫לקיוסק הראשון ומכרה בו "קרים דוקרים"‪ .‬ההבדל בין ה"קטיפתיים החמים" וה"קטיפתיים‬
‫הסינתטיים" ל"קרים דוקרים" היה שכאשר שמת "קר דוקר" על הגוף מייד הרגשת קרירות‬
‫דוקרת‪ .‬המכשפה מכרה כל שקית המלאה ב"קרים דוקרים" בחצי שקל בלבד והסבירה לכל עובר‬
‫ושב שכדאי לקנות אצלה שתי שקיות של "קרים דוקרים" במחיר כל שקית אחד של "קטיפתיים‬
‫סינתטיים"‪ ,‬כך יוכלו האנשים לתת הרבה יותר אחד לשני ובפחות כסף‪ .‬היא הבטיחה לכולם‬
‫שמלאי ה"קרים דוקרים" שלה לא ייגמר לעולם ושהם יכולים לקנות ממנה כמה שרק ירצו‪.‬‬
‫האנשים הקשיבו למכשפה‪ ,‬חלקם הנהנו בראשם ואמרו שיש צדק בדבריה‪ ,‬ושחצי שקל זה לא‬
‫הרבה כסף עבור שקית מלאה ב"קרים דוקרים" ושבאמת יש אנשים שאותם הם לא כל כך‬
‫מכירים או אוהבים ושלהם ניתן יהיה לתת מה"קרים דוקרים" החדשים והזולים‪.‬‬
‫המצב באי הלך והחמיר‪ .‬כולם כבר תלו על הבגדים גם את השקית של "קרים דוקרים"‪ .‬אנשים‬
‫היו עסוקים כל הזמן בחשבונות וחישובים‪" .‬אתמול נתת לי "קטיפתיים סינתטיים" אז היום אני‬
‫גם אתן לך "קטיפתיים סינתטיים"‪ ,‬בבוקר לא נתת לי "קטיפתיים חמים" כמו שציפיתי‪ ,‬אז אני‬
‫אתן לך עכשיו "קרים דוקרים"‪ .‬היום לא קיבלתי מספיק "קטיפתיים חמים" אז אני אתן לך‬
‫"קטיפתיים סינתטיים"‪ ".‬אנשים העדיפו לתת לרוב האנשים "קרים דוקרים" כי הם הזולים‬
‫ביותר‪ ,‬לחלק מהאנשים המשיכו לתת "קטיפתיים סינתטיים" ורק לקבוצה מצומצמת מאוד של‬
‫אנשים המשיכו לתת "קטיפתיים חמים"‪ .‬אנשים אלו היו בד"כ‪ :‬הורים וילדיהם‪ ,‬בעל ואישה‪,‬‬

‫‪29‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫חבר וחברה‪ ,‬מכרים קרובים מחוג המשפחה וחברים קרובים‪ .‬רבים באי הפכו להיות שקטים‪,‬‬
‫עצובים‪ ,‬כעוסים ונעלבים בקלות‪ .‬הם גם היססו להראות שהם מייד נותנים "קטיפתיים חמים"‬
‫למישהו והפכו להיות מהססים וחוששים‪.‬‬
‫נעזוב את האי ונחזור למציאות היום‪ -‬יומית שלנו‪:‬‬
‫נסו לחשוב לכמה אנשים באמת אתם נותנים הרגשה מצויינת כאשר אתם פוגשים בהם‪ .‬כמה‬
‫אנשים יודעים תמיד כשהם פוגשים אתכם שיהיה לכם זמן לעמוד ולדבר איתם‪ ,‬להקדיש תשומת‬
‫לב‪ ,‬להתייחס לדברים שיספרו לכם‪ .‬לכמה אנשים באמת תיתנו "קטיפתיים חמים"‪.‬‬
‫לכמה אנשים אתם מראים חיצוניות שאתם נהנים לפגוש אותם אולם אתם יודעים בתוככם שיש‬
‫לכם כרגע דברים חשובים יותר לעשות מאשר לעמוד ולשמוע את הסיפורים שלהם ואת הצרות‬
‫שלהם‪" .‬כן‪ ...‬כן" אתם חוזרים ואומרים‪ .‬לכאורה מילים חיוביות המהוות התעניינות‪ .‬בתכלס בן‬
‫שיחתכם מבין מהר מאוד שלא יזכה להתייחסות נוספת ומסתפק בזו שכבר קיבל‪" .‬קטיפתיים‬
‫סינתטיים"‪ ,‬נעים לשמוע אבל עובר מהר‪.‬‬
‫כמה אנשים אתם משתדלים להימנע מלראות? אנשים שאתם מעדיפים לעשות עצמם כאילו לא‬
‫ראיתם אותם כלל? אנשים שעוד כשאתם רואים אותם ממרחק אתם מעקמים את האף ושואפים‬
‫אוויר עמוקות כי אתם כבר יודעים שזה ייקח לכם זמן להיפטר מהם ושמראש אין לכם סבלנות‬
‫לשמוע את הדברים שיש להם להגיד לכם‪ ,‬כי הם תמיד מצליחים להרגיז אתכם ולהוציא אתכם‬
‫משלוותם‪ .‬האנשים המקבלים מכם "קרים דוקרים"‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫בגרות היא היכולת להשתלט על הכעס‪ ,‬ליישב חילוקי‬
‫דעות ללא אלימות או הרס‪.‬‬
‫בגרות היא התמדה‪ ,‬הצמדות למטרה על אף‬
‫התנגדות ועל אף כישלונות בדרך‪ ,‬בגרות היא‬
‫חוסר אנוכיות‪ ,‬הענות לצרכי הזולת‪.‬‬
‫בגרות היא היכולת להתמודד עם אי נעימויות‬
‫ואכזבות מבלי להתמרמר‪.‬‬
‫בגרות היא ענווה‪ ,‬אדם בוגר מסוגל לומר "שגיתי"‬
‫הוא גם מסוגל לומר "אני מצטער"‪ .‬כאשר‬
‫מוכחת צדקתו‪ ,‬הוא נמנע מלומר "אמרתי כך"‪.‬‬
‫בגרות פירושה מהימנות‪ ,‬יושר‪ ,‬וקיום הבטחות‪.‬‬
‫לאדם חסר בגרות יש אמתלה לכל דבר‪ ,‬הוא תמיד‬
‫מתמהמה‪ ,‬אינו אלא חסר אומץ ומתמוטט בשעת‬
‫משבר‪.‬‬
‫חייהם של חברי הבגרות מלאים הבטחות שלא‬
‫קוימו‪,‬‬
‫עניינים שלא גמורים וידידים לשעבר‪.‬‬
‫בגרות היא היכולת לחיות בשלמות עם מה‬
‫שלא ניתן לשנות‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫תחילה לקחו את הקומוניסטים‪,‬‬
‫אבל לי לא היה אכפת‪,‬‬
‫כי לא הייתי‪.‬‬

‫מייד לקחו את הפועלים‪,‬‬
‫אבל לי לא היה אכפת‬
‫כי גם זה לא הייתי‪.‬‬

‫בהמשך עצרו את אנשי האיגוד המקצועי‪,‬‬
‫אבל לי לא היה אכפת‪,‬‬
‫כי אינני איש איגוד מקצועי‪.‬‬

‫לאחר מכן כלאו כמה כמרים‪,‬‬
‫אבל מכיוון שאינני דתי‬
‫גם כן לא היה אכפת לי‪.‬‬

‫עכשיו לוקחים אותי‬
‫אבל זה כבר מאוחר‪...‬‬
‫(ברכט)‬

‫‪32‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫זמן קצר לפני מותו כתב חורחה לואיס בורחס ‪ ,‬סופר‬
‫ומשורר ארגנטינאי והוגה דעות מבריק ‪ ,‬את השורות הבאות‪:‬‬
‫"לו יכולתי לחיות את חיי מחדש‪....‬‬
‫בחיים האחרים הייתי משתדל לעשות יותר טעויות‪.‬‬
‫לא הייתי משתדל להיות כל כך מושלם ‪ ,‬הייתי יותר רפוי‪.‬‬
‫הייתי יותר טיפש ממה שהייתי ; מעט דברים הייתי לוקח ברצינות‪.‬‬
‫הייתי פחות מלוטש ‪ ,‬הייתי לוקח יותר סיכונים ‪ ,‬הייתי נוסע יותר‪.‬‬
‫מתבונן בשקיעות ‪ ,‬מטפס יותר על הרים ‪ ,‬שוחה בנהרות רבים יותר‪.‬‬
‫הייתי הולך ליותר מקומות שלא הייתי בהם מעולם‪,‬‬
‫הייתי אוכל יותר גלידה ופחות שעועית‪.‬‬
‫הייתי משתדל שיהיו לי יותר בעיות אמיתיות ופחות מדומות‪.‬‬
‫אני הייתי מאותם אנשים שחיו כל דקה בחיים בצורה פורייה ושקולה ;‬
‫ברור שגם לי היו רגעי אושר ‪,‬לידיעתכם – רק מזה עשויים החיים ‪ ,‬מרגעים‪.‬‬
‫אך אילו יכולתי לחזור לאחור ‪ ,‬הייתי משתדל שיהיו רק רגעים טובים‪.‬‬
‫אני הייתי מאותם אנשים שלעולם לא הולכים לשום מקום ללא מד‪-‬חום ‪,‬‬
‫ללא שקית חימום לרגליים ‪ ,‬ללא מטרייה ומצנח‪.‬‬
‫אילו יכולתי לחיות מחדש ‪ ,‬הייתי נוסע יותר קליל‪.‬‬
‫אילו יכולתי לחיות את החיים מחדש ‪,‬‬
‫הייתי חולץ את נעלי בתחילת האביב והולך יחף עד סוף הסתיו‪.‬‬
‫הייתי מסתובב יותר בקרוסלה ‪ ,‬משחק יותר עם ילדים‪.‬‬
‫לו חיי היו שוב לפניי‪...‬‬

‫‪33‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שתהיה אל האחרים‪ ,‬כמו שאתה לעצמך‪,‬‬
‫שתתברך במה שיש‪ ,‬ושתשמח בחלקך‪.‬‬
‫שתמצא את הדרך בכל דרך שתלך‬
‫ושתדע להישרד מול הגורל המתהפך‪.‬‬
‫שיהיה לך טוב!‬

‫שיהיה לך טוב‬
‫שתספיק לאהוב‬
‫בגלגול הזה‬
‫כי זה לגמרי לא קל‬
‫להיות פה בכלל‬
‫ועוד בגלגול הזה‪.‬‬

‫שתלך תמיד קדימה‬
‫ושלא תאבד תקווה‬
‫שתדע שלום וטוב‬
‫ושתמצא את האהבה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫קשה להשתנות אבל אפשר‬
‫לא קל להתרגל אבל כדאי‬
‫אין דבר כזה‪" -‬אני לא יכול"‬
‫יש דבר הנקרא‪" -‬אין לי רצון"‬
‫אל תגיד‪ "-‬מחר נפתח יום חדש"‬
‫התחל מהיום‪ ,‬אל תבזבז זמן נוסף!‬
‫כי זמן שהולך אינו חוזר‪,‬‬
‫זמן זה דבר שבמהירות עובר‪.‬‬
‫לכן כך בידיך את עצמך‬
‫לפני שיהיה מאוחר ולך יהיה קשה פי שניים‪.‬‬
‫אל תשים לב לדברים שלא שווים‪,‬‬

‫נצל את זמנך לדברים חשובים‬
‫ואם יש לך כוח רצון ואמונה בבורא‪-‬‬
‫תראה‪ ,‬יש שפתאום‪ ,‬גם לך נס קורה‪.‬‬
‫והנה באמת בכלל לא קשה‬
‫כי הכל אפשר‬
‫אם אתה רק רוצה‬

‫‪35‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אוף! אבא!" התלוננה בת הטבח על הקושי שבהתמודדות עם בעיותיה בחיים‪" .‬נורא קשה לי‪"....‬‬
‫האב הוביל את בתו למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים‪ :‬בסיר הראשון שם גזר‪,‬‬
‫לסיר השני הכניס ביצה‪ ,‬לסיר השלישי שפך גרגירי קפה‪.‬‬
‫"נו מה עכשיו?" שאלה הבת‪.‬‬
‫"מחכים" אמר האב והבת חיכתה‪.‬‬
‫לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת‪ ,‬הוציא את הביצה מן המים‬
‫הרותחים והניח אותה בקערה‪ ,‬סינן את הקפה ומזג אותו בספל‪ .‬הביט הטבח בבתו ושאל ‪" :‬מה‬
‫את רואה‪ ,‬יקירתי?"‬
‫הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים‪ :‬הגזר היה רך ונמעך‪ .‬היא קילפה את הביצה‪ ,‬שהייתה‬
‫קשה‪ ,‬הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג‪.‬‬
‫אמר הטבח‪" :‬כך גם בני האדם השונים מתמודדים עם קושי החיים‪ .‬הקושי זהה ‪ -‬המים‬
‫הרותחים היו באותו המצב עבור שלושת החומרים‪ :‬הגזר הגיע למים קשה‪ ,‬ולאחר שהייה במים‬
‫הרותחים התרכך ועכשיו ניתן לפורר אותו בקלות‪ .‬הביצה‪ ,‬הגיעה למים הרותחים עדינה ונוזלית‬
‫תחת קליפתה הדקה‪ ,‬לאחר שהייה במים רותחים התקשתה כולה‪ .‬ופולי הקפה‪ ...‬הם ייחודיים!‬
‫לאחר שהותם במים הרותחים‪ ,‬הם הפכו את המים למוצר משובח‪ ,‬שניחוחו נישא למרחוק"‪.‬‬
‫בחנה הבת את הצלחות השונות‪ .‬שאל האב‪" :‬לאיזה מהם את דומה‪ ,‬בתי היקרה? כאשר בעיות‬
‫מגיעות למפתן דלתך‪ ,‬איך את מגיבה? האם את כמו גזר שנראה חזק אך מאבד תכונותיו במצבי‬
‫לחץ? אולי את כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר פיטורים‪ ,‬גירושים‪ ,‬מוות של אדם‬
‫אהוב? אולי את נראית זהה למה שהיית קודם‪ ,‬את נראית אותו דבר מבחוץ אך בפנים הלב‬
‫והנשמה מתקשים ושוב אינם רכים ונעימים? או אולי את כמו פול קפה‪ ,‬אשר תפקידו בחיים‬
‫להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר שניתן? הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר בזמן‬
‫שהמים בשיא הרתיחה‪".‬‬
‫בשביל להיות פולי קפה צריך רק לזכור‪,‬‬
‫כי לכל מה שקורה בחיים יש סיבה‪...‬‬
‫לנו רק נשאר לגלות מה היא וללמוד ממנה‪.‬‬
‫אין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫לוקח ת'זמן (יהונתן גפן)‬
‫אם אני פוגש אישה פנויה‬
‫אני שואל אותה מה בנוגע‬
‫אם שואלים אותי מה השעה‬
‫אז אני טוען שאני לא יודע‪.‬‬
‫אם אני רואה גנב‪,‬‬
‫אני נגנב איתו‬
‫ואם אני רואה זמן בסביבה‬
‫אני לוקח אותו‪ ,‬לוקח ת'זמן‪.‬‬
‫אם בסיבוב ניגש אלי שוטר‬
‫אני מושיט לאזיקים את הידיים‪.‬‬
‫אם מתחשק לי לא להיות עצוב‪,‬‬
‫אז אני נוסע לכיוון ירושלים‪.‬‬
‫אם אני רואה חתול‪,‬‬
‫אני לטובתו‪.‬‬
‫ואם אני רואה זמן בסביבה‬
‫אני לוקח אותו‬
‫לוקח ת'זמן‪.‬‬
‫אני יושב בשקט על ספסל לא ציבורי‬
‫ולא שואל את אף אחד מתי תורי‪.‬‬
‫נשען על הירח ומביט‬
‫איך העולם מסתובב כמו תקליט‪.‬‬
‫יש טיפוסים שמתייחסים אל החיים‬
‫כמו אל טיול מאורגן‪,‬‬
‫אבל אני לא נוסע‪,‬‬
‫אני לוקח ת'זמן‪.‬‬
‫אם אומרים לי שאני טועה‬
‫אני אפילו לא מתחיל להתווכח‪.‬‬
‫אם מספרים לי שהתחילה מלחמה‬
‫אז אני מיד עובר לצד שמנצח‪.‬‬
‫אם אני רואה זקן‪,‬‬
‫אשמע בעצתו‪.‬‬
‫ואם אני רואה זמן בסביבה‬
‫אני לוקח אותו‪ ,‬לוקח ת'זמן‬

‫‪37‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יש מקומות שאתה עובר בהם‪ ,‬מביט לצדדים וממשיך הלאה‪...‬‬
‫יש אנשים שאתה פוגש בהם‪,‬‬
‫מחייך קלות וממשיך הלאה‪...‬‬
‫אבל‪,‬‬
‫יש‪ ,‬לא הרבה כמובן‪,‬רק כמה מיוחדים אי שם‪,‬‬
‫מקומות שאתה עובר בהם ונשאר‬
‫כי טוב לך וחם וקשה משם להמשיך הלאה‪.‬‬
‫ויש אנשים שאתה פוגש בהם ונקשר ואוהב‬
‫כשאתה ממשיך הלאה הם ממשיכים איתך עמוק עמוק בלב‪...‬‬

‫שיר האומץ‪/‬ר' קיפלינג‬
‫אם תחשוב כי תיפול‪ ,‬כבר נפלת‬
‫‪,‬אם תחיה בלי היסוס וניצלת‬
‫אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל‬
‫‪.‬הן ברור שבחרת בקל שבקל‬
‫אם תאמר כי תאבד‪ ,‬הן תאבד בוודאי‬
‫כי כל איש בעולם התוסס והחי‬
‫הרוצה להגיע לתרועת ניצחון‬
‫‪.‬לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‬
‫זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל‬
‫‪:‬ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל‬
‫החלט כי תוכל ‪ -‬רצונך אז מושל‬
‫‪.‬עליך יגן חוק איתן מברזל‬
‫מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‬
‫‪,‬את האיש החזק וכתפיו הנוקשות‬
‫אם יתמיד‪ ,‬אז תמיד ינצח בכול‬
‫‪.‬רק אותו האדם החושב כי יכול‬

‫‪38‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הייתי רוצה לנסות מהכל‪,‬‬
‫לטעום מכל דבר‪.‬‬
‫אדם חי רק פעם אחת‬
‫ולא כל כך הרבה זמן‪,‬‬
‫שיוכל לבזבז אותו‬
‫כך סתם‬
‫אני רוצה לראות הרבה מקומות‬
‫להכיר צורות חיים‪,‬‬
‫והרבה הרבה אנשים‪.‬‬
‫לנסות כל מיני חוויות‬
‫להכיר עוד דרכים להנות‪ ,‬לגלות‪,‬‬
‫שונאת לחשוב‬
‫שעברתי‬
‫ולא ניסיתי‬
‫ולא מיציתי‬
‫את כל שניתן למצות‬
‫וכל שרציתי ותכננתי לעשות‬
‫לדעת ולראות‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ביום שאלוהים ברא את האישה‬
‫ביום שאלוהים ברא את האשה הופיע מלאך ושאל‪:‬‬
‫מדוע אתה משקיע כל כך הרבה זמן ביצירה זו ?‬
‫ואלוהים אמר‪:‬‬
‫האם ראית את המפרט שתכננתי לה ?‬
‫היא מורכבת מיותר ממאתיים חלקים בעלי יכולת לתפקד על דיאט קוקה קולה‬
‫וקמצוץ מזון בלבד‪ ,‬בעלת זרוע שיכולה להחזיק ארבעה ילדים בו זמנית‬
‫ובעלת נשיקה שיכולה לרפא מברך חבולה ועד לב שבור‪,‬‬
‫ואת כל מה שהיא עושה‪ ,‬תוכל לבצע בשתי ידיים בלבד‪.‬‬
‫המלאך נדהם מהתשובה‪.‬‬
‫רק שתי ידיים? בחיים לא! וזה רק הסטנדרט הרגיל?‬
‫זה יותר מדי עבודה בשביל יום אחד! חכה למחר כדי לסיים !‬
‫לא‪ ,‬אני לא‪ ,‬אמר אלוהים‪ .‬אני קרוב לסיום היצירה הזו‪ ,‬שקרובה כל כך ללבי‪.‬‬
‫כבר עכשיו‪ ,‬עוד לפני שהיא גמורה‪ ,‬היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה‪,‬‬
‫ויכולה לעבוד ‪ 18‬שעות ביממה‪.‬‬
‫המלאך התקרב ונגע באשה‪:‬‬
‫אבל עשית אותה כל כך רכה‪ .‬היא רכה‪ ,‬הסכים אלוהים‪ ,‬אבל גם קשוחה‪.‬‬
‫אין לך מושג מה היא מסוגלת לבצע ומול אילו קשיים היא יכולה להתמודד‪.‬‬
‫האם תהיה מסוגלת לחשוב? שאל המלאך‪.‬‬
‫לא רק שתוכל לחשוב‪ ,‬אמר אלוהים‪ ,‬היא תוכל אף לחשוב בהגיון‪ ,‬ולהתווכח‪.‬‬
‫המלאך נגע בלחי האשה‪ .‬אופס‪ ,‬יש פה דפקט‪,‬‬
‫אמרתי לך שאתה מנסה להכניס יותר מדי בדגם הזה‪.‬‬
‫זה לא דפקט‪ ,‬אמר אלוהים‪ ,‬זו דמעה‪.‬‬
‫בשביל מה דמעה‪ ,‬שאל המלאך‬
‫ואלוהים אמר‪ ,‬הדמעה היא דרכה להביע שמחה‪ ,‬צער‪ ,‬כאב‪ ,‬אכזבה‪ ,‬אהבה‪ ,‬בדידות‪.‬‬
‫המלאך התרשם‪ .‬חשבת על כל דבר! אשה היא דבר מדהים באמת!‬
‫אכן כך !יש נשים בכל הגדלים‪ ,‬בכל הצבעים ובכל הגזרות אבל לכולן אותן תכונות‪:‬‬
‫לנשים יש כח ועוצמה אינסופיים‪,‬‬
‫הן סובלות קשיים אבל מסוגלות לחוש אהבה ואושר‪.‬‬
‫הן מחייכות כשהן רוצות לצרוח‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫הן שרות כשהן רוצות לבכות‪,‬‬
‫הן צוחקות כשהן עצבניות‪,‬‬
‫הן נלחמות עבור דבר שהן מאמינות בו‪.‬‬
‫הן מתקוממות כנגד חוסר צדק‪ .‬הן לא מקבלות "לא" כתשובה‪,‬‬
‫כשהן מאמינות שיש פתרון טוב יותר‪.‬‬
‫הן אוהבות אהבה שאינה תלויה בדבר‪.‬‬
‫הן בוכות כשהילדים שלהן מצליחים ומעודדות חברים בכשלון‪.‬‬
‫הן מוצאות חוזק גם כאשר נראה להן שהן מתפרקות‪.‬‬
‫הן יודעות שחיבוק ונשיקה מרפאים הכל‪.‬‬
‫לב של אשה הוא מה שממשיך להניע את העולם‪.‬‬
‫ובכל מקרה‪,‬‬
‫אם באשה אכן יש פגם‪ ,‬זאת העובדה שהיא שוכחת כמה שהיא שווה‪.‬‬

‫מרדף ‪ /‬ירון לונדון‬
‫ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך הדם בנחליה כמים נוזל ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל‬
‫ארץ אשר מרדפים קורותיה אלפים דפים ועוד דף עד שנשרף עוד מעט כל חמצן ראותיך בגלל‬
‫מרוצת המרדף‪.‬‬
‫ארץ אשר ירדפוה אויביה והיא את אויביה תרדוף במרדף והיא את אויביה תשיג‪ ,‬אך אויביה הם‬
‫לא ילכודה בכף זו הרואה את החיים מנגד תלויים כעלה הנידף היא יראה אבל כמו לא היתה כלל‬
‫מודאגת תמתין עד לתום המרדף‪.‬‬
‫תום המרדף מסתתר בנקיק ומצפין את פניו במחבוא‪ ,‬במחבוא אך לסופו הוא יבוא כמו השמש‬
‫אשר במזרח היא תבוא אז לא יותר אימהות תקוננה ולא על בניהם האבות כן הוא יבוא ורגלינו עד‬
‫אז לא תלאינה לרדוף בעקבות התקוות‪.‬‬

‫רק אחרי שתכרות את העץ האחרון רק אחרי שתרעיל את הנהר האחרון רק אחרי שתתפוס את‬
‫הדג האחרון רק אז תגלה שאי אפשר לאכול כסף !!! (יגאל אלון)‬

‫‪40‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫"לפעמים אני חושב לעצמי איך זה לחיות ביו זילנד?‬
‫להיוולד באיי האוקיינוס השקט‪ ,‬במדינה שקשה לאתר אותה על המפה‪.‬‬
‫לגדול בעיר שרעפיה אדומים ולטייל בשדה ירוק‪.‬‬
‫לגור בבית שסבא בנה‪ ,‬להיות נכד של סבא שמת מיתה טבעית‪.‬‬
‫ללמוד היסטוריה של כמאתיים שנה מתוך ספר אפור ודק‪.‬‬
‫לשתות יין מהחבית שבמרתף‪ ,‬מרתף שאינו מקלט‪.‬‬
‫להיות ניו זילנדי ולתכנן ‪ 5‬שנים מראש‪ ,‬לעקוב בחרדה אחר קבוצת הכדורגל המקומית‪.‬‬
‫להתגייס לצבא קבע‪ ,‬באין שרות חובה ולהתפטר מהצבא מתוך שאיפה לקצת מתח בחיים‪.‬‬
‫לקרוא עיתון ניו זילנדי ולא להבין במתרחש בארץ הקודש‪ ,‬מדוע נהרגים אנשים על שלל אדמה‪,‬‬
‫שהעולם רחב הוא והחיים יקרים‪.‬‬
‫להאמין שכל בני האדם שווים ואם רצון טוב אפשר להסביר הכל בצורה אנושית‪.‬‬
‫להיות ניו זילנדי ולדעת שתותח יורה רק ביום הולדתה של המלכה אליזבת'‪,‬‬
‫לדעת כי רימון הוא פרי המשאיר כתם על הבגד‪ ,‬לדעת כי רק שק שינה נועד לטיולים וכי אלמנה‬
‫היא בדרך כלל אישה זקנה‪.‬‬
‫וכשהשכן מספר לי כי בנו נפל‪ ,‬לשאול‪ :‬האם נחבל?‬
‫אלוהים שלי‪ ,‬אתה שבחרתנו מכל העמים‪ ,‬אינני בא אליך בטענה‪.‬‬
‫אני מקבל את הדין באהבה ובגאווה‪ ,‬לא הייתי מחליף את ירושלים ואת החיים כאן החיים קלים‬
‫יותר‪ ,‬בכל מקום אחר‪.‬‬
‫זו ארצי‪ ,‬אך האם זה צודק שבניו זילנד מתים משעמום?"‬

‫"המצפן " (מתוך העולם‪ ,‬קצת אחר כך"‪ ,‬אמיר גוטפרוינד)‪.‬‬

‫"הנה אספר לך‪ .‬כשהייתי ילד היה לי דוד אהוב‪ ,‬מביא מתנות‪ .‬יום אחד רכש לי מצפן קטן ולימד‬
‫אותי למצוא כיוון הצפון‪ .‬לכל מקום שהלכתי נשאתיו איתי‪ ,‬וראשית דבר ביררתי היכן הוא‬
‫הצפון‪ .‬בכל מקום הראתה המחט היכן הצפון‪ .‬בבית הספר‪ ,‬בגן המשחקים‪ ,‬בחדרי‪ ,‬בחנותו של‬
‫אבא‪ .‬ובביקורו הבא חד לי חידה‪ .‬שאל אותי‪ :‬ואם תעמוד ממש על הקוטב המגנטי הצפוני‪ ,‬להיכן‬
‫תצביע המחט? השאיר אותי חסר אונים מוחק כל תשובה שעלתה בראשי‪ ,‬עד שהודיע לי‪ -‬שם‪,‬‬
‫בקוטב המחט תשתגע‪.‬תצביע מעלה‪ ,‬מטה‪ ,‬הצידה‪ ,‬לכל מקום‪ .‬יפה‪ ,‬המצפן להראות הצפון בכל‬
‫מקום עלי אדמות חוץ מהצפון עצמו‪ .‬כל אמר דודי‪ .‬ומה הנמשל? כמה קלה הייתה הציונות כשכל‬
‫כולה הייתה כיסופים לציון‪ .‬בכל מקום הגלות‪ ,‬בפולין וברוסיה ובתימן ובמרוקו הראתה המחט‬
‫היכן הכיוון‪ ,‬מה נדרש לעשות‪ .‬אבל מרגע שבאנו לכאן‪ ,‬לציון‪ ,‬השתגעה המחט‪ .‬כאן נכון‪ ,‬שם נכון‪,‬‬
‫והכול סחרחר‪...‬‬

‫‪42‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫המדינה היחידה ‪ /‬יאיר לפיד‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה פטריוט הוא מי שקונה בצומת מילד דגל רוסי כחול לבן שאותו יצר פועל‬
‫תאילנדי מבד שהגיע ממתפרה בעזה‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה ‪ 61%‬מהציבור תומך בניוד רצועת האלכסון אבל רק ‪ 12%‬יודעים מה זה‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה את החינוך העצמאי משלמת המדינה אבל את החינוך חינם משלמים ההורים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה בה המובטלים שובתים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה כביש חוצה ישראל נגמר לפני החצי‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה בני ‪ 60‬עדיין שונאים את המ"כ מהטירונות‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה יש ‪ 2‬שרי אוצר ולשניהם אין גרוש‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שלאימא של הרב"ט יש את הטלפון של המ"מ ושיזהר לו‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבמועדוני טראנס מוכי אקסטזי הלהיט הוא פרחים בקנה ובנות בצריח‪ ,‬הזמר‬
‫שהפרויקט שלו כבש את המצעדים עדיין גר עם ההורים בכפר סבא‪ ,‬שלראפ הכי בוטה קוראים מוקי‬
‫והקמבק של צביקה פיק נמשך ‪ 10‬שנים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה התפוצצו כבר טילים מעיראק‪ ,‬קטיושות מלבנות‪ ,‬מתאבדים מעזה ופגזים‬
‫מסוריה ועדיין דירת ‪ 3‬חדרים עולה יותר מאשר בפאריז‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה שואלים כוכבניות פורנו‪ ,‬מה אומרת אימא שלך?‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה ארוחה ישראלית מורכבת מסלט ערבי‪ ,‬קבב רומני‪ ,‬פיתה עיראקית וקרם‬
‫בוואריה גרמני‪ .‬אנחנו כנראה אוהבים לאכול אנטישמים‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה האיש בחולצה הפתוחה עם הכתם הוא כבוד השר וזה שלידו עם החליפה והעניבה‬
‫הוא הנהג שלו‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה הביטוי לא הפרעתי לך‪ ,‬משמעו שאני רוצה להפריע לך‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה אנשים שהולכים לתיאטרון מקליטים את משחק החיים‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה אנשים שבאים אליך בפעם הראשונה‪,‬‬
‫שואלים אם אפשר לקחת מהמקרר…‪?.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה אף אישה לא מסתדרת עם אימא שלך אבל מדברת איתה ‪ 3‬פעמים ביום‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הביטחוני לפי השירים ברדיו‪.‬‬
‫זו המדינה היחידה שבה בדייט הראשון שואלים את הבחורה איפה היא שירתה בצבא והמדינה היחידה‬
‫שבה מתברר שהיא הייתה יותר קרבית ממך‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה‪ ,‬אבל יש להם‬
‫המון סיבות למה אי אפשר לגור במקום אחר‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים‪ ,‬שונא פקידים‪ ,‬שונא את המצב‪ ,‬שונא את‬
‫המיסים‪ ,‬שונא את איכות השירות ושונא את מזג האוויר‪ ,‬סימן שאתה אוהב אותה‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שיכולתי לחיות בה‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫זוהי ארץ ‪ /‬אפרים קישון‬
‫זוהי ארץ כל כך קטנה ששטחה על מפת העולם אינו מספיק כדי לכתוב את שמה בתוכו‪.‬‬
‫זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מיסייה בחוץ לארץ הקימו אותה‪.‬‬
‫זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי מוגבלים‪.‬‬
‫זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם‪ ,‬זוהי ארץ הצרות‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה לומדת האם את שפת האם מפי ילדיה‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה אבות אכלו בוסר ושיני הבנים מצויינות‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה כותבים עברים‪ ,‬קוראים אנגלית‪ ,‬ומדברים רוסית‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה לכל אזרח זכות לומר את דעתו אך אין בה חוק המחייב מישהו להקשיב‪.‬‬
‫זוהי ארץ המתקדמת ביותר במזרח הקרוב – הודות לשכנותיה‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה כל ההון נמצא אצל היהודים ורבה ההתמרמרות על כך‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה תוכל לקנות בכספך את הכל חוץ ממכונית יגואר שהיא יקרה מידי‪.‬‬
‫זוהי ארץ שהפרידה בין דת למדינה ומאז שולטת בה הדת לבדה‪.‬‬
‫זוהי ארץ שיש בה כור אטומי אך טלפון רק בעוד שנתיים‪.‬‬
‫זוהי ארץ של ברירות שאין בה כל ברירה‪.‬‬
‫זוהי ארץ שהתגברה על החרם הערבי אך לא על שביתת עובדי הניקיון העירוני‪.‬‬
‫זוהי ארץ שהצליחה להפיק מי שתייה מן הים אך הרחצה עוד אסורה בו‪.‬‬
‫זוהי ארץ שהיא חלק בלתי נפרד מן האיגודים המקצועיים שלה‪.‬‬
‫זוהי ארץ שבה פתק קטן מסוגל להזיז הרים‪ ,‬אך הרים מולידים נאומים‪.‬‬
‫זוהי ארץ המייצרת פחות ממה שהיא אוכלת ודווקא בה טרם מת איש מרעב‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה לא מצפים לניסים אלא מתחשבים בהם‪.‬‬
‫זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת אך תושביה מקבלים "אולקוס" דווקא מן השכנים למעלה‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה אין איש רוצה לעבוד‪ ,‬לכן מקימים עיר חדשה תוך שלושה ימים והולכים בטל עד‬
‫סוף השבוע‪.‬‬
‫זוהי ארץ שאינה מקבלת אוויר אבל נושמת חירות‪.‬‬
‫זוהי ארץ בה כל אדם – חייל ובכל זאת כל חייל – אדם‪.‬‬
‫זוהי ארץ בת חמישים אבל חכמה ומנוסה כבת עשרים‪.‬‬
‫זוהי הארץ היחידה בעולם שבה יהודי אינו יהודי‪.‬‬
‫זוהי הארץ היחידה שאני יכול לחיות בה‪.‬‬
‫זוהי הארץ שלי!‬

‫ישראל היא מקום‪ ,‬היא דרך‪ ,‬היא אמונה‪ ,‬היא דת‪ ,‬היא מורשת‪ ,‬היא חלום‪ ,‬היא תקווה‪ ,‬היא‬
‫התמודדות‪ ,‬היא חלוציות‪ ,‬היא נוף‪ ,‬היא אדם‪ ,‬היא עבר‪ ,‬היא מלחמה ושלום‪ ,‬היא חקלאות‪ ,‬היא‬
‫חי וצומח‪ ,‬היא דו קיום‪ ,‬היא חווייה‪.‬‬
‫ישראל היא אמנם ארץ קטנטונת אך ככל שמבקרים בה יותר כך מגלים את נבכיה העמוקים‬
‫ונדבכיה המשובחים‪.‬‬
‫ישראל משופעת באתרי נוף מרתקים‪ ,‬באתרים היסטוריים נדירים ובה מפגש אנושי מגוון עם‬
‫מורשות שונות‪ ,‬מלחמות ודו‪-‬קיום שברירי ‪ -‬חלוציות‪ ,‬תקוות‪ ,‬חלומות והגשמות‪.‬‬
‫לישראל מיגוון רחב של נופים‪ :‬מהשלג בחרמון רווי המים בארץ ירדן וחרמונים‪ ,‬ועד הנופים‬
‫הצחיחים והמרתקים של מדבר יהודה והנגב‪ .‬הארץ זרועה אתרים היסטוריים‪ ,‬שהולכים‬
‫ונחשפים גם בעצם ימים אלה ואוצרותיה הארכיאולוגים מתעשרים עוד ועוד‪ ,‬ואנו מתבשרים‬
‫חדשות לבקרים על גילויים חדשים הזורים אור נוסף על ההסטוריה העשירה של הארץ הניבנית –‬
‫לעיתים ננגסת ולעיתים מתהדרת – ומשנה את פניה ללא הרף‬

‫‪44‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫"הגורל הוליד אותי ואת אחיי בני דורי בימים הגדולים בהם שבו היהודים לארצם והקימוה‬
‫מחדש‪ .‬שוב אינני היהודי הנודד בדרכי העולם‪ ,‬המהגר ממדינה למדינה‪ ,‬המגורש מגולה לגולה‪.‬‬
‫אבל כל יהודי בכל דור ודור‪ ,‬חייב לראות עצמו כאילו היה שם‪ ,‬ובמקומות ובאירועים שקדמו לו‪.‬‬
‫לפי כך עודני נודד‪ ,‬אבל לא בדרכים הנידחות של העולם‪ .‬עתה אני נודד במרחבי הזמן‪ ,‬נע מדור‬
‫לדור‪ ,‬נוסע בנתיבי הזכרונות‪.‬‬
‫הזיכרון מצמצם את המרחקים‪ 200 .‬דורות עברו מראשית תולדות עמי‪ ,‬והם דומים בעיני כימים‬
‫אחדים‪ .‬רק ‪ 200‬דורות עברו מאז קם אדם ושמו אברהם ועזב את ארצו ואת מולדתו והלך אל‬
‫הארץ שהיום היא ארצי‪ .‬רק ‪ 200‬דורות עברו מיום שקנה אברהם את מערת המכפלה בעיר חברון‬
‫ועד הסיכסוכים הרצחניים המתרחשים בה בדורי‪ .‬רק ‪ 150‬דורות עברו מעמוד האש של יציאת‬
‫מצרים ועד עמודי העשן של השואה‪ .‬ואני‪ ,‬שנולדתי מזרעו של אברהם ‪ -‬הייתי בכולם‪:‬‬
‫הייתי עבד במצרים‪ ,‬וקבלתי את התורה בהר סיני‪ ,‬ויחד עם יהושע ואליהו עברתי את נהר הירדן‪.‬‬
‫נכנסתי לירושלים עם דוד‪ ,‬וגליתי ממנה עם צדקיהו‪ ,‬ולא שכחתי אותה על נהרות בבל‪ ,‬ובשוב ה'‬
‫את שיבת ציון חלמתי בין בוני חומתה‪ .‬לחמתי ברומאים וגורשתי מספרד‪ ,‬והועליתי על המוקד‬
‫במגנצה‪ ,‬היא מיינץ‪ ,‬ולמדתי תורה בתימן‪ ,‬ושכלתי את משפחתי בקישינב‪ ,‬ונשרפתי בטרבלינקה‬
‫ומרדתי בוורשה ועליתי לארץ ישראל‪ ,‬היא ארצי שממנה גליתי ובה נולדתי וממנה אני בא ואליה‬
‫אשוב‪".‬‬
‫מתוך נאום הנשיא עזר וייצמן בפני חברי הפרלמנט של גרמניה בכ"ד בטבת תשנ"ו (‪)16.1.96‬‬

‫צמיחה חדשה (חיים חפר)‬
‫אמרנו – ועלינו לארץ הגליל‪ ,‬לראות‬
‫בגני התעשיה ‪( /‬מה נאמר ונדבר –‬
‫הייתה שווה כל גרוש‪ ,‬הנסיעה!) ‪ /‬באנו‬
‫לראות‪ ,‬האם בהרריה העניים בברזל‬
‫ובנחושת ‪ /‬יוכלו לפרוח המתכות‬
‫המורכבות במפעלים ובבתי החרושת ‪/‬‬
‫האם הצווארון הלבן והכחול יחדיו‪ ,‬האם‬
‫המהנדס והחרש ‪ /‬זורעים ונוטעים‬
‫וקוטפים לנו ציונות מסוג חדש ‪ /‬ציונות‬
‫מתוחכמת‪ ,‬שבה שניות נמדדות כימים ‪/‬‬
‫שבה דונם תעשיה אחד מניב יבול של‬
‫מאות דונמים ‪ /‬ציונות אשר בזכותה‬
‫נוכל לנשום בהקלה יום אחד ‪ /‬ולומר‪:‬‬
‫אנחנו חיים ופורחים‪ ,‬מבלי לפשוט רגל ויד‬
‫לאן היינו הולכים (נתן אלתרמן)‬

‫‪45‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מה שמעציב זה לא שהארץ משתנה‪ ,‬שפצעי המחצבות קרועים‪ .‬הלא אין דבר שאי אפשר לרמות‬
‫בצבעים‪ .‬אלא שאצלנו האוויר אוזל‪ ,‬ולא נמריא להרים‪ .‬נישאר לעמוד בקצה שמורת ארץ אבות‪-‬‬
‫תועים בין אלוני תבור לדיונות זהובות‪ .‬עז קטנה שנתנה לנו מחלבה וצמרה‪ ,‬וברגליה הרזות חתרה‬
‫לנו דרך בחולות אל צל החרוב‪.‬‬
‫לולא התעקשה‪ -‬אנה היינו באים?‬
‫ולאן היינו הולכים עכשיו?‬

‫כנרת (יורם טהרלב)‬
‫הו כנרת כנרת‪ ,‬מזלך שאת אצלנו‪ -‬ולא בארץ אחרת‪ .‬לו היית בשוויץ או בפינלנד‪ -‬היית בבְ רוֹך‪ -‬שם‬
‫ישנם אלפים כמוך‪ .‬שלא לדבר על סקוטלנד‪ ,‬שם היו קוראים לך פשוט "לוך"‪ .‬אבל אצלנו כנרת‬
‫את אחת ויחידה‪ -‬את המציאות ואת האגדה‪ .‬כל כך הרבה פסטיבלים‪ ,‬וקונצרטים‪ ,‬הרקדות‬
‫וצעדות‪ .‬את מקור המים הלאומי… את מקור ההשראה לכל המי ומי‪ .‬את ערש התרבות של ארץ‬
‫ישראל… ממאיר בעל הנס ועד ברל‪ ,‬ורחל‪ .‬סביבך נחים מנוחתם גדולי הצדיקים בני כל הדורות‬
‫היהודיים‪ .‬ובכלל זה‪ ,‬אגב‪ ,‬את בתי המלון כאן בונים על עמודים… ומי היא בכלל הכנרת? חתיכת‬
‫מיניאטורה… לא אדם אלא חלוטרה‪ ,‬איזו צורה לה איזו פיגורה‪ ,‬למעלה אמנם קצת מפותחת‬
‫וטבריה נראית כמו התחלה של הבטחה‪ ,‬אך אם תתן עינך בגב‪ -‬תגלה פשוט עין גב‪.‬‬
‫אז למה תגידו לי מעל דפי העיתונות ועל גלי האתר‪ ,‬מדווחים כשנוסף או יורד לה סנטימטר‪,‬‬
‫ובזכות מה יש לה כאלה יחסי ציבור מכל תושב ומבקר מאז חיים אבולעפיה ועד הגשש החיוור‪.‬‬
‫אולי‪ ,‬ותסלחו לי‪ ,‬זה נשמע קצת אידיוטי‪ ,‬אבל הכנרת בעצם לא כזאתי… כוח משיכתה בא לה‬
‫בזכות הדימוי האירוטי‪ .‬כשאתה מביט במפה אתה מגלה כי בעניין הזה יש לה כמה פיתויים‪:‬‬
‫על בטנה כתוב‪ -‬פוריה ולמטה קצת בית ירח ואם תמשיך קצת תמצא בדרך שני מקומות מבוטחים‬
‫שגעון‪ .‬לאחד קוראים בית זרע‪ ,‬ולשני האון‪.‬‬
‫ואם לא תפסיק באמצע הדרך למבוא חמה‬
‫תוך חצי שעה תגיע בלי ספק אל הרמה‪.‬‬
‫ואולי זו הסיבה שבכל שבת או חג מתמלאים פה החופים‪ ,‬ועשן הגריל עולה‪ ,‬השש‪-‬בש והקלפים…‬
‫אוהלים וסירות סקי והגלשנים המעופפים… והעם כולו נמצא כאן בגופו ורוחו‪.‬‬
‫וכאן אכן צומחת העוצמה העממית שהעלתה את הכנרת (ואת הפועל טבריה) אל הליגה הלאומית‬
‫ואתה עומד מול כל אלה וחוזר לשאול בתום…‬
‫הוי כנרת שלי‪ ,‬ההיית או חלמתי חלום?!‪.‬‬

‫‪46‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫זאת הארץ (יורם טהרלב)‬
‫זאת הארץ‬
‫בלי מילים‬
‫אלף צורות‪ ,‬אלף צבעים‪ ,‬נחלים‪ ,‬כבישים‪,‬‬
‫קמרונות ועיקולים‪.‬‬
‫ואפשר לראות את קו השבר‪ ,‬קו האופק‪,‬‬
‫וקו האור‪ ,‬וקו פרשת המים‪.‬‬
‫ארץ מלמעלה‪ ,‬ארץ ללא שמיים‪.‬‬
‫הירדן‪ ,‬הירקון‪ ,‬הבקעה‪ ,‬הערבה‪ ,‬המכתש‪.‬‬
‫הר נחתך‪ ,‬צל נופל‪ ,‬נחל יבש‪,‬‬
‫ממטרות‪ ,‬שדה פורח‪.‬‬
‫הוי ארצי מולדתי‪ ,‬הר טרשים קרח‬
‫זאת הארץ‬
‫והיופי כשהוא לעצמו‪ ,‬משחק של צורה וצבע‪,‬‬
‫הציור המופשט‪ ,‬אבסרקט של הטבע‪.‬‬
‫המוזיקה הזורמת בשפכי הנחלים‬
‫אוכפי ההרים‪ ,‬רכסים‪ ,‬ותלים‪.‬‬
‫זאת הארץ‪.‬‬
‫גם אם עברת אותה לאורכה‪ ,‬לרוחבה‪ ,‬אי שם בחיים‬
‫בתנועת הנוער‪ ,‬בצבא‪ ,‬עם חבריך‪ ,‬עם ילדיך‪,‬‬
‫גם אם חצית אותה כשהמפה לצידך וההגה בידיך‪,,‬‬
‫רק כשאתה רואה אותה מן הגבהים אתה‬
‫מבין איך מתבונן בה אלוהים‪".‬‬

‫‪47‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יכול להיות שזה ניגמר? ‪ /‬יהונתן גפן‬
‫אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי‬
‫והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי‪.‬‬
‫שומר עברי עם סוס לבן בלילה שחור‬
‫על שפת ים כינרת‪ ,‬טרומפלדור היה גיבור‪.‬‬
‫תל אביב הקטנה‪ ,‬חולות אדומים‪ ,‬ביאליק אחד‬
‫שני עצי שקמים‪ ,‬אנשים יפים מלאים חלומות‪.‬‬
‫ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות‬
‫כי לנו ארץ זו‪.‬‬

‫כאן‪ ,‬איפה שאתה רואה את הדשא‬
‫היו‪ ,‬פעם‪ ,‬רק יתושים וביצות‪.‬‬
‫אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר‬
‫אבל כשבאתי לראות לא מצאתי שום דבר‬
‫יכול להיות שזה נגמר…‬

‫אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי‬
‫והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי‪.‬‬
‫פלמ"ח‪ ,‬פינג'אן‪ ,‬קפה שחור וכוכבים‬
‫אנגלים‪ ,‬מחתרת וילקוט הכזבים‪.‬‬
‫שפם ובלורית‪ ,‬כפייה על צוואר‪ ,‬ירון זהבי‪.‬‬
‫אלתרמן‪ ,‬תמר‪ ,‬בחורות יפות‪ ,‬מכנסיים קצרים‪.‬‬
‫והיה להם שביל מה לקום בבוקר‬
‫כי לנו ארץ זו‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מגש הכסף‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫… והארץ תשקוט ‪ ,‬עין שמים אודמת‬
‫תעמעם לאיטה על גבולות עשנים‪.‬‬
‫ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת…‬
‫לקבל את הנס האחד אין שני‪.‬‬

‫היא לטקס תיכון ‪ .‬היא תקום למול סהר‬
‫ועמדה‪ ,‬טרם‪-‬יום‪ ,‬עוטה חג ואימה‪.‬‬
‫‪ -‬אז מנגד יצאו נערה ונער‬‫ואט אט יצעדו הם אל מול האומה‪.‬‬

‫לובשי חול וחגור‪ ,‬וכבדי נעלים‬
‫בנתיב יעלו הם הלוך והחרש‪.‬‬
‫לא החליפו בגדם‪ ,‬לא מחו עוד במים‬
‫את עקבות יום‪-‬הפרך וליל קו האש‪.‬‬

‫עייפים עד בלי קץ‪ ,‬נזירים ממרגוע‪,‬‬
‫ונוטפים טללי נעורים עבריים _ _‬
‫דום השנים ייגשו‪ ,‬ועמדו לבלי נוע‪.‬‬
‫ואין אות אם חיים הם או אם ירויים‪.‬‬

‫אז תשאל האומה‪ ,‬שטופת דמע וקסם‪,‬‬
‫ואמרה‪ :‬מי אתם? והשנים שוקטים‪,‬‬
‫יענו לה‪ :‬אנחנו מגש הכסף‬
‫שעליו לך נתנה מדינת היהודים‪,‬‬
‫כך ויאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל‪,‬‬

‫והשאר יסופר בתולדות ישראל‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫צמיחה חדשה ‪ /‬חיים חפר‬
‫אמרנו – ועלינו לארץ הגליל‪ ,‬לראות‬
‫בגני התעשיה ‪( /‬מה נאמר ונדבר –‬
‫הייתה שווה כל גרוש‪ ,‬הנסיעה!) ‪ /‬באנו‬
‫לראות‪ ,‬האם בהרריה העניים בברזל‬
‫ובנחושת ‪ /‬יוכלו לפרוח המתכות‬
‫המורכבות במפעלים ובבתי החרושת ‪/‬‬
‫האם הצווארון הלבן והכחול יחדיו‪ ,‬האם‬
‫המהנדס והחרש ‪ /‬זורעים ונוטעים‬
‫וקוטפים לנו ציונות מסוג חדש ‪ /‬ציונות‬
‫מתוחכמת‪ ,‬שבה שניות נמדדות כימים ‪/‬‬
‫שבה דונם תעשיה אחד מניב יבול של‬
‫מאות דונמים ‪ /‬ציונות אשר בזכותה‬
‫נוכל לנשום בהקלה יום אחד ‪ /‬ולומר‪:‬‬
‫אנחנו חיים ופורחים‪ ,‬מבלי לפשוט רגל ויד‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שלום כיתה א`‬
‫ליאור‪,‬‬
‫שלום כיתה א'‪.‬‬
‫ביום ראשון הקרוב‪ ,‬ילד שלי‪ ,‬אתה תלך לבית הספר בפעם הראשונה בחייך‪ .‬התיק עם הסמל של‬
‫סנופי מוכן כבר שבוע‪ ,‬כולל המחברות העטופות‪ ,‬ומשום מה הודעת לנו שאתה רוצה לחבוש את‬
‫הכובע הכתום המצחיק‪ ,‬שגורם לך להיראות כמו טרקטוריסט שהתכווץ בכביסה‪ .‬אני לא מתכונן‬
‫להתווכח איתך‪ ,‬בטח לא ביום הזה‪ ,‬אבל אני מודה שזה קצת מלחיץ אותי‪ .‬מהרגע שהכרנו ‪ -‬אתה‬
‫לא זוכר את זה‪ ,‬אבל כשנפגשנו היית רק ראש‪ ,‬הגוף עוד היה בפנים ‪ -‬תמיד היתה לך הדרך שלך‬
‫לעשות דברים‪ .‬לפעמים זה מרגיז אותי (כמה זמן לוקח לנעול סנדלים?)‪ ,‬לפעמים משעשע( לא‪,‬‬
‫בצבא אסור למצוץ אצבע)‪ ,‬אבל תמיד היית ילד מאוד מקורי‪ .‬יכול להיות שכל ההורים חושבים‬
‫ככה‪ ,‬אבל יכול להיות גם שכל ההורים צודקים‪ .‬עכשיו אתה נכנס למערכת‪ .‬הדבר הראשון שהיא‬
‫תגיד לך הוא שאתה כמו כולם‪ .‬אני רוצה שתדע שהיא טועה‪.‬‬
‫שלום כיתה א'‪ .‬לא תמיד אני בטוח שהכנו אותך ליום הזה כמו שצריך‪ .‬אף פעם לא הסברתי לך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬שאנשים מתנהגים בכל מקום בצורה שונה‪ .‬כל הדברים הקטנים שאצלנו בבית נראים‬
‫מצחיק עלולים להיות מבלבלים במקומות אחרים‪ .‬זה שאתה אוהב לתת חיבוק לאנשים שאתה‬
‫פוגש בפ עם הראשונה (האיש מהמקררים עוד לא התאושש)‪ ,‬זה שאתה מנהל כל הזמן רשימות‬
‫"את מי אני הכי אוהב"‪ ,‬אפילו זה שאתה יושב כרגע במטבח לבוש כמו נמרון מ"פו הדב"‪ ,‬כולל‬
‫הזנב‪ .‬הייתי רוצה לומר לך שזה בסדר‪ ,‬שאתה יכול להמשיך ולא חשוב מה כולם יגידו‪ ,‬אבל זה לא‬
‫ככה‪ .‬לא באמת‪ .‬מכל השיעורים שתלמד בבית ספר‪ ,‬זה כנראה הכי כואב‪ :‬לדעת להיות אתה‪ ,‬גם‬
‫כשאתה מוכרח להתנהג אחרת‪.‬‬
‫שלום כיתה א'‪ .‬ילדים‪ ,‬ליאור‪ ,‬נוטים לחיות בחבורות‪ .‬כשאבא שלך היה בן שש ‪,‬משום מה תמיד‬
‫השאירו אותו בחוץ‪ .‬אני לא יודע למה לא הזמינו אותי‪ ,‬אבל עד היום אני לא יודע לשחק תופסת‪.‬‬
‫הדבר היחיד שלמדתי עם השנים הוא שגם הם פוחדים‪ .‬הילדים האלה‪ ,‬שנראים לך כאילו הביאו‬
‫את החבר'ה מהבית עם הסנדוויצ'ים‪ ,‬רוצים להכיר אותך בדיוק כמו שאתה רוצה להכיר אותם‪.‬‬
‫גם הם עברו על הרשימות עם אמא שלהם כדי לראות אם יש בכיתה מישהו שהיה איתם בגן‪ ,‬גם‬
‫הם החביאו פוקימון בתיק כדי שאם לא ידברו איתם יהיה להם חבר סודי‪ ,‬גם הם יודעים בעל‬
‫פה לפחות קלטת וידאו אחת שהם יכולים לספר מההתחלה עד הסוף‪ .‬ואם יהיה לך מזל‪ ,‬אהוב‬
‫שלי‪ ,‬ומיד יזמינו אותך לחצר לשחק‪ ,‬תסתכל הצדה לראות אם יש שם ילד שעומ ד לבד‪ .‬כשתראה‬
‫אותו‪ ,‬אל תשאל את עצמך מה יחשבו האחרים‪ ,‬אלא פשוט תקרא לו להצטרף‪ .‬בשביל אבא‪.‬‬
‫שלום כיתה א'‪ .‬אין אף אחד בעולם‪ ,‬ליאורי‪ ,‬שיכול להיות טוב בהכל‪ .‬אני יודע שאתה מאוד רוצה‪,‬‬
‫אבל זה לא עובד ככה‪ .‬יהיו דברים שיבואו לך בקלות‪ ,‬יהיו כאלה שממש בקושי‪ .‬אמא שלך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬היא האשה הכי חכמה שאני מכיר‪ ,‬אבל היא לא טובה בהיסטוריה‪ .‬עד היום היא חושבת‬
‫שבמלחמת השושנים הכריזנטמות הפסידו‪ .‬לך אין שום ניסיון בדברים קשים‪ .‬עד היום‪ ,‬אם זה‬
‫הסתבך‪ ,‬פשוט עזבת למקום אחר‪ .‬עכשיו אתה הולך לגלות שלהיכשל זה הרבה יותר טוב מלא‬
‫לנסות‪ .‬ביום ראשון הקרוב‪ ,‬למשל‪ ,‬יתברר לך בפעם הראשונה שאתה כותב "א'" הפוך‪ ,‬עם הקו‬
‫הארוך מימין לשמאל‪ .‬זה ירגיז אותך ויתסכל אותך‪ ,‬אבל זה לא אומר עליך כלום‪ .‬מותר לטעות‪.‬‬
‫לפני ‪ 33‬שנה בדיוק‪ ,‬כשהלכתי לכיתה א'‪ ,‬סבא שלך אמר לי שהוא מצפה ממני רק לעשות כמיטב‬
‫יכולתי‪ ,‬ואם זה לא יספיק לא קרה שום דבר (במקרה שלי‪ ,‬אגב‪ ,‬עשיתי כמיטב יכולתי ובאמת לא‬
‫קרה שום דבר)‪ .‬אני יודע שאני אמור לחנך אותך להישגיות ולמצוינות ולהצלחה בכל מחיר‪ ,‬אבל‬
‫אני אומר לך על אחריותי שזה לא מה שחשוב‪ .‬הדבר היחיד שבאמת חשוב הוא שתהיה אדם טוב‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שלום כיתה א'‪ .‬עד היום‪ ,‬ילד אהוב שלי‪ ,‬היה רק ליאור אחד‪ .‬מיום ראשון אתה תגלה שיש בך‬
‫הרבה ליאורים‪ .‬ליאור של השיעורים‪ ,‬ליאור של ההפסקות‪ ,‬ליאור של הבית‪ ,‬ליאור של החברים‪.‬‬
‫זה בסדר לגמרי‪ ,‬וזה חלק מההתבגרות שלך‪ ,‬אבל לילדים יש יכולת מופלאה להסתיר דברים‪ .‬הם‬
‫לא אומרים לעצמם שהם הסתירו‪ ,‬נדמה להם שהם פשוט שכחו‪ ,‬אבל זה לא באמת ככה‪ .‬אני‬
‫רוצה שתדע שאתה יכול לספר לי‪ .‬אתה לא מוכרח‪ ,‬אבל אתה תמיד יכול‪ .‬אם מציקים לך‪ ,‬אם‬
‫קשה לך במשהו‪ ,‬אם יש מורה שמתנהג אליך לא יפה‪ ,‬אם היית צריך פיפי ולא נתנו לך לצאת‪ ,‬אין‬
‫שום דבר שקשור אליך ולא מעניין אותי‪ .‬שום דבר שהוא קטן מדי‪ ,‬או מסובך מדי‪ ,‬או יגרום לי‬
‫לכעוס על כך שדיברת איתי‪ .‬אני מבטיח לך שאם לא תרצה שאני אתערב‪ ,‬אני אכבד את זה‬
‫(למרות שיהיה לי קשה)‪ ,‬אבל אתה יכול לשאול את אחיך הגדול‪ ,‬אצלנו במשפחה קודם כל‬
‫מאמינים לילדים‪.‬‬
‫שלום כיתה א'‪ .‬חשבתי שזה יהיה להפך‪ ,‬אבל לא‪ .‬אתה שמח ללכת לבית ספר‪ ,‬אמא ואני בוכים‬
‫בחוץ‪.‬‬
‫(יאיר לפיד‪ ,‬מעריב‪) 30.8.02 ,‬‬

‫‪52‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ביום חמישי הקודם היה יום המשפחה‪ .‬זוגתי שתחיה עבדה אחרי הצהריים‪ ,‬אז הלכתי עם ליאור‬
‫לגן‪,‬שמח כמו חיים רמון בכינוס של התנועה לאיכות השלטון‪ .‬כשנכנסנו חיכו לנו קערות גדולות‬
‫של שוקולד וקוקוס‪ ,‬והתיישבנו על הכיסאות הזעירים כדי להכין כדורי שוקולד‪ .‬ישבנו שם חצי‬
‫שעה בערך‪ .‬אני גלגלתי את הכדורים וליאור קישט אותם בקוקוס ובסוכריות קטנות‪ .‬בחמש‬
‫הדקות הראשונות זה שעשע את שנינו‪ .‬בייחוד הרגע שבו ליאור זרק קוקוס לתוך החולצה של הגר‬
‫הג'ינג'ית‪ .‬אחר כך התחיל להיות לנו משעמם‪ .‬אחרי שהיה לנו קצת משעמם היה לנו מאוד‬
‫משעמם‪ ,‬אבל המשכנו לשבת שם ולכדר‪ .‬כי זה מה שאמרו לנו לעשות‪.‬‬
‫איכשהו זה תמיד קורה לי‪ .‬בכל פעם שאני מגיע לסיטואציות של הורים‪-‬ילדים‪ ,‬אני מתחיל לבחון‬
‫את עצמי דרך העיניים של האמהות‪ .‬אני לא מתנהג כמוני (כמוני כבר היה עם ליאור בחוץ‪ ,‬משחק‬
‫סטנגה)‪ ,‬אלא כמו שנדמה לי שזוגתי שתחיה היתה מתנהגת‪ .‬הם יכולים מצדי לקרוא לזה "יום‬
‫המשפחה" עד קץ כל הדורות‪ ,‬אבל זה עדיין יום האם‪ .‬רק עם בנים‪.‬‬

‫אני גדלתי בתקופה שבה חלוקת התפקידים היתה ברורה יותר‪ .‬פחות טובה אולי‪ ,‬אבל ברורה‪.‬‬
‫האבות היו ממונים על העתיד‪ ,‬האמהות על ההווה‪ .‬אמא שלי באה לגן לגלגל כדורים מפני שזו‬
‫היתה חוויה‪ ,‬אבא שלי לקח אותי פעם בשנה למוזיאון המדע (היה פעם דבר כזה‪ ,‬היה להם דגם‬
‫כתום של חללית בחצר) והסביר לי מהי אטמוספרה‪ .‬לא הבנתי כלום‬
‫אבל ידעתי שהוא מכין אותי לימים שבהם אהיה מבוגר‪ .‬זה היה תפקידו‪ .‬לשים אותי על הרפסודה‬
‫שמעבירה אותי אל הבגרות‪ .‬ילדותם של ילדים לא נחשבה לפרק מעניין במיוחד של החיים‪.‬‬
‫השאלה הגדולה היתה איזה בני אדם ייצאו מהם‪ .‬התוצאה המיידית היתה שההווה נמחק‪ .‬לא‬
‫מזמן עמדתי במטבח וטיגנתי נקניקיות לכולם‪ .‬פתאום היה לי פלאשבק‪ .‬צלצלתי לאמא שלי‬
‫ושאלתי אותה אם היא היתה מכינה לי אוכל כשהייתי חוזר מהלימודים‪ .‬היא רצתה לירות בי‪.‬‬
‫התברר שבכל יום היא חיכתה לי עם שניצלים ופירה וישבה איתי בסבלנות‬
‫כדי לשמוע איך היה בבית ספר‪ .‬אני מתבייש קצת שזה נמחק לי‪ ,‬אבל די ברור לי מה קרה‪:‬‬
‫זה היה ההווה‪ .‬הוא לא היה חשוב במיוחד‪.‬‬
‫אני אוהב את אבא שלי‪ ,‬אבל רוצה להאמין שאצלי זה אחרת‪ .‬גיל חמש נראה לי לא פחות חשוב מ‪-‬‬
‫‪ .25‬לא תמיד זה קל‪ .‬בייחוד לא בהקראה ה‪ 1,785-‬של פו הדוב‪ .‬זה סיפור מקסים‪ ,‬אבל יש לי‬
‫הרגשה שגם בפעם הבאה יחלצו אותו מהמאורה של השפן‪ .‬לא מזמן שמעתי הרצאה מרתקת של‬
‫הסופרת הפמיניסטית תמר הגר‪ ,‬שהסבירה שההבדלים בין גברים לנשים הם לא מולדים‪ ,‬אלא‬
‫תוצאה של התניה חברתית‪ .‬אני מקבל את זה בהכנעה מבוישת‪ ,‬אבל זה לא משנה את העובדה‬
‫שכשזוגתי שתחיה שואגת‪" ,‬איזה ציור יפה"‪ ,‬כתוצאה מהתנייתה החברתית היא באמת מתכוונת‬
‫לזה‪ .‬אני קצת עושה את עצמי‪.‬‬
‫לא שאני חושב לרגע שהורות היא דבר טבעי‪ .‬באופן טבעי אני מעדיף לראות כדורגל‪ .‬רק שברור לי‬
‫שאבות שפוגשים את הילדים שלהם רק בשבתות אינם אנשים עסוקים‪ ,‬אלא סתם חרא של אבות‪.‬‬
‫חשוב לי לפנות את הזמן ולהיות איתם‪ ,‬להכיר אותם‪ ,‬לשמוח בהם‪ .‬אני מחפש את הדרך לעשות‬
‫את זה באופן שונה מאמא שלהם‪ .‬כמו שלה מותר להגדיר את הנשיות שלה דרך האמהות‪ ,‬אני‬
‫רוצה להיות גבר בזמן שאני אבא‪ .‬אין לי תשובה החלטית לגבי השאלה איך לעשות את זה‪ .‬גם לכל‬
‫האבות האחרים סביבי אין תשובה כזו‪ .‬אנחנו מבולבלים קצת‪.‬‬
‫יאיר לפיד‬

‫‪53‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫בתחילת השבוע שעבר צלצלה אלי תמי‪ ,‬חברתה הטובה‪-‬ביותר‪-‬אפילו‪-‬שגם‪-‬עירית של‬
‫זוגתי שתחיה‪ ,‬והזכירה לי שלהוד מעלתה יש בקרוב יומולדת‪ .‬המידע שימח אותי‬
‫מאוד‪ ,‬שכן בדומה לכל גבר אחר‪ ,‬גם אני שוכח סדרתי של ימי הולדת‪ .‬אין לי‪ ,‬אגב‪,‬‬
‫שום הסבר לתופעה‪ .‬מדובר בתהייה קיומית ברמה של למה במקרר יש אור ובפריזר לא‪.‬‬
‫אמרתי לתמי שאני כבר רץ לקנות מתנה‪ ,‬אבל לה היה רעיון אחר לגמרי‪" .‬אולי תעשה‬
‫לה מסיבת הפתעה?"‪ ,‬הציעה‪ .‬הסברתי לה בחביבות שביני ובין שתחיה יש הסכם רב‬
‫שנתי שאנחנו לא עושים הפתעות אחד לשני‪" .‬אה"‪ ,‬היא אמרה במבוכה ניכרת‪" ,‬אה‪...‬‬
‫אה‪ ,‬רגע"‪ .‬וכאן התמלא הקו בשורה של רשרושים ולחישות שבהם היה מעורב לפחות‬
‫קול אחד שהיה מוכר לי באופן חשוד‪ .‬אחר כך תמי חזרה לקו במרץ מחודש‪" .‬אז אל‬
‫תעשה לה הפתעה"‪ ,‬אמרה בעליצות יתרה‪" ,‬סתם תעשה לה מסיבה‪ .‬היא בטח נורא תשמח"‪.‬‬

‫בשלב זה‪ ,‬אני מודה‪ ,‬עוד לא הבנתי את חומרת האירוע‪ .‬לא צריך מסיבה‪ ,‬אמרתי‬
‫לתמי‪ ,‬נשים את הילדים אצל הסבתא‪ ,‬נלך למסעדה טובה ואחר כך‪ ,‬חי‪-‬חי‪ ,‬את‬
‫יודעת‪ ,‬חי‪-‬חי‪ ,‬יומולדת‪ ,‬חי‪-‬חי‪ .‬רק כשהטלפון קפא לי ביד נזכרתי שהיא אף פעם‬
‫לא סבלה אותי‪" .‬טוב"‪ ,‬היא אמרה ביובש‪" ,‬תעשה מה שאתה רוצה"‪.‬‬

‫בערב‪ ,‬כשחזרתי מהפרנסה‪ ,‬מצאתי את זוגתי בסלון עם פרצוף שהחברה קדישא יכלו‬
‫להשתמש בו לפרסומות‪ .‬שאלתי מה קרה ונעניתי בגבה‪-‬גלי‪" .‬אני זקנה"‪ ,‬היא‬
‫התייפחה‪" ,‬זה מה שאני‪ ,‬זקנה"‪ .‬אני מודה שהייתי מופתע קצת‪ .‬האשה בת ‪ .34‬יש לי‬
‫בבית תחתונים יותר מבוגרים ממנה‪" .‬אבל אני חיה כמו זקנה"‪ ,‬היא געתה בתגובה‪.‬‬
‫"אני רוצה להרגיש צעירה‪ .‬לרקוד‪ ,‬לבלות‪ ,‬שיבואו אלי חברים‪ ,‬שגם הם ירקדו‪,‬‬
‫שתהיה מוזיקה‪ ,‬אולי גם משהו קטן לאכול‪ ,‬נגיד שלושה סוגי סלטים ובשר על האש‪,‬‬
‫די‪.‬ג'יי‪ ,‬בין ‪ 80‬ל‪ 100-‬מוזמנים‪ ,‬ביום שישי בתשע‪ ,‬עם בר משקאות פתוח שיגיש‬
‫מרגריטות ומכונת אספרסו שחלי אמרה שהיא יכולה להשאיל לי"‪ .‬אני לא יודע איך‬
‫זה קרה‪ ,‬אבל רעיון מטורף הבזיק באותו רגע במוחי‪" .‬מה דעתך"‪ ,‬אמרתי לה‬
‫בהיסוס‪" ,‬שנעשה מסיבה?"‪ .‬היא הרימה אלי מבט‪" .‬מסיבה?"‪ ,‬שאלה בתמיהה‪" ,‬מה‬

‫‪54‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫פתאום מסיבה?"‪.‬‬

‫כבר למחרת בבוקר התחלתי בצעדים הארגוניים הנדרשים‪ .‬הדבר הכי חשוב בכל‬
‫מסיבה‪ ,‬כמו שיודע כל ילד בן ‪ ,34‬הוא הדי‪.‬ג'יי‪ .‬הרמתי טלפון לחברה העוסקת‬
‫בשירותי מוזיקה והם בישרו לי בשמחה שלמזלי בדיוק התפנה להם די‪.‬ג'יי בסכום‬
‫הפעוט של ‪ 1,390‬דולר פלוס מע"מ‪ .‬שלוש ד קות אחר כך נזכרתי שלטווח הארוך אי‬
‫אפשר לחיות בלי לנשום‪ .‬די‪.‬ג'יי‪ ,‬רק בשביל התזכורת‪ ,‬הוא אדם שמקצועו הוא‬
‫להכניס דיסקים לתוך מערכת סטראו‪ .‬אני לא טוען חלילה שאין בזה אתגר‬
‫אינטלקטואלי‪ ,‬אבל בשביל אלף שקל לשעה הייתי מצפה שהוא יעשה עוד משהו‪ .‬יפלוש‬
‫לטול‪-‬כרם‪ ,‬למשל‪ .‬אחרי חקר שוק מקיף‪ ,‬בחרתי באלטרנטיבה טובה לא פחות‪ :‬שוקי בן‬
‫ה‪ ,15.5-‬שהוא הילד המחוצ'קן של שמעון ורותי מהבית השכן‪ .‬התעריף שלו היה‬
‫סיבוב על האוטו שלי עד סוף הרחוב ובחזרה‪.‬‬

‫בזמן שאני טיפלתי בסוגיה הסבוכה הנ"ל‪ ,‬זוגתי שתחיה ‪ -‬שהחלימה באורח פלא‬
‫מהדיכאון שתקף אותה ‪ -‬עסקה בהזמנת האוכל‪ .‬הפרטים שדלפו מהחדר השני‪ ,‬יש‬
‫להודות‪ ,‬זעזעו אותי במקצת‪ .‬בפעם האחרונה שעשיתי מסיבה‪ ,‬התקרובת הורכבה מבמבה‬
‫ופיתות עם חומוס‪ .‬אז‪ ,‬בשלהי שנות השבעים‪ ,‬איבדו צעירים רבים את בתוליהם‬
‫כשפיסת מלפפון חמוץ מיטלטלת מישבנם‪ .‬היום‪ ,‬מתברר‪ ,‬אי אפשר בלי קייטרינג‪,‬‬
‫ורצוי כזה שמבין בגוואקמולי‪ .‬כששאלתי מה זה בדיוק‪ ,‬התברר שמדובר במאכל‬
‫מקסיקני פופולרי‪ .‬הוראות ההכנה שלו סבוכות במיוחד‪ :‬לוקחים אבוקדו ומועכים‬
‫אותו עד שהוא עולה כמו פלטינה‪ .‬במקביל‪ ,‬נשלחתי להביא מספיק אלכוהול כדי שא‬
‫פשר יהיה לערוך בו קורס צלילה‪ .‬אני נאלץ להודות שאחרי שהבאתי את הבקבוקים‬
‫הביתה החלטתי שכדאי לערוך להם מבחן איכות‪ .‬התוצאה היתה שכשהגיעה השעה להוציא‬
‫את הספות מהסלון נשכבתי עליהן ועשיתי תנועות של שחייה בתקווה שהן יפליגו‬
‫מעצמן‪.‬‬

‫במקביל טרחה כלת השמחה על רשימת המוזמנים תוך שהיא פועלת לפי שני עקרונות‬

‫‪55‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ברזל‪:‬‬
‫‪ .1‬מזמינים רק חברים קרובים באמת‪.‬‬
‫‪ .2‬היא פגשה את בת דודה של הדסה הגננת במספרה ואמרה לה לבוא עם כל החבר'ה‬
‫שלה‪.‬‬
‫בתשע וחצי בערך החלו האורחים לזרום לתוך הבית‪ .‬לצערי‪ ,‬זיהיתי רק את ה‪300-‬‬
‫אלף הראשונים‪ .‬שוקי המאושר ניגן להם בהתחלה דיסקים של להקות טראנס גרמניות‪,‬‬
‫אבל מקץ שתי כאפות הוא עבר ל"אבבא"‪ .‬רחבת הריקודים התמלאה בנשים שפיזזו במרץ‬
‫ובבעליהן שהזיזו את הראש קדימה ואחורה וניסו להבין מה עושים עם הידיים‪.‬‬
‫למרות חוסר אובייקטיביות מסוים‪ ,‬נדמה לי שאני כשיר להעיד שהיתה מסיבה מוצלחת‬
‫מאוד‪ :‬כולם הזיעו כמו פואד במימונה‪ ,‬אי אפשר היה לשמוע כלום‪ ,‬מישהו הקיא‬
‫בשירותים וכולם כיבו סיגריות לתוך האדניות‪ .‬באחת בלילה גיליתי מאיפה מוכרת‬
‫לי התחושה‪ :‬מהטירונות‪ .‬זה בדיוק מה שעשינו גם שם‪ .‬חמקתי לחדר השני‪ ,‬צלצלתי‬
‫למשטרה‪ ,‬העמדתי פנים שאני השכן והתלוננתי מרה על הרעש מהבית של לפיד‪40 .‬‬
‫דקות אחר כך אני וזוגתי כבר היינו לבד בין החורבות‪" .‬פעם אחרונה"‪ ,‬היא אמרה‪,‬‬
‫"שאני מסכימה לתת לך לעשות פה מסיבות"‪.‬‬
‫יאיר לפיד‬

‫‪56‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מתוך היכרות עגומה עם טבעו של המין האנושי‪ ,‬ברור לי שיהיו אנשים שימצאו צד מבדח בעובדה‬
‫שהותקפתי על ידי בננה‪ .‬כל מה שאני יכול לומר לאנשים כאלה הוא שאני מקווה שפרה ענקית‬
‫תיפול על הבית שלהם‪ .‬תנסו אתם לבלות חופשה על החוף עם זרוע שמאל שהתנפחה לעובי הירך‬
‫של אלי האנה‪ .‬הבננה הנ"ל‪ ,‬כפי שניחש בוודאי כל נופש אינטליגנטי‪ ,‬איננה בננה אמיתית‪.‬‬
‫מדובר בחתיכת גומי צהובה בצורת בננה‪ ,‬הנגררת בים על ידי סירת מנוע כשעל גבה יושבים‬
‫חמישה בני אדם צווחנים שמנתהמשכל המשותפת שלהם זהה לזו של‪ ,‬נכון‪ ,‬ניחשתם‪ ,‬אגס‪.‬‬
‫מטרת התרגיל היא להקפיץ את הבננה על הגלים בזוויות מטורפות ככל האפשר‪ ,‬בעוד הנוסעים‬
‫נאחזים בה בשארית כוחותיהם וצועקים זה לזה‪" :‬נכון זה כיף? נכון? כיף? אהההההה"‪ .‬בשלב זה‬
‫הם נופלים למים‪ ,‬שותים כליטר וחצי מי ים‪ ,‬ואז מטפסים בחזרה לבננה ומחליטים מיד לעשות‬
‫את זה שוב‪.‬‬
‫(הערה‪ :‬קוראיו העקביים יותר של מדור זה מפסיקים עתה בוודאי את הקריאה ואומרים לעצמם‪:‬‬
‫היי! רק לפני שבועיים הוא היה בקורסיקה! מה פתאום הוא נסע שוב?! תשובתי הנחרצת היא‬
‫שאם משימתי העיתונאית היא לבלות שבוע במלון נופש יוקרתי בטורקיה‪ ,‬אזי אני האיש האחרון‬
‫שייסוג‪ .‬זוהי‪ ,‬אגב‪ ,‬משמעותה של תחושת חובה אזרחית אמיתית‪ ,‬דבר שלצערי הולך ואוזל בשנים‬
‫האחרונות בקרב תושביה הצעירים של המדינה)‪.‬‬
‫את העובדה שישבתי על הבננה הנ"ל אפשר בהחלט לייחס לידידי לשעבר ד'‪ .‬כל עוד נפגשנו‬
‫בישראל‪ ,‬נראה ד' הנ"ל כאיש חביב ומגולח‪ ,‬שלעולם לא הייתם מנחשים שידחוף סכין לגבכם‬
‫בהזדמנות הראשונה‪ .‬ברגע שהגיעה הקבוצה לטורקיה (אנחנו ‪ 22‬כולל טף)‪ ,‬יצאה ממנו המפלצת‪.‬‬
‫"בואו ילדים"‪ ,‬הוא זעק עוד טרם פורקו המזוודות‪" ,‬נלך לעשות קיאקים"‪ .‬בשש השעות הבאות‬
‫הוא השתתף בפעילויות הבאות (לפי סדר הא"ב)‪ :‬התעמלות אירובית‪ ,‬כדורעף חופים‪ ,‬מצנחי‬
‫רחיפה‪ ,‬צלילה עם שנורקל‪ ,‬שיט אבובים ושיעור סקי משותף להורים‪-‬ילדים‪.‬‬
‫לקראת ערב רבצתי על החוף והסתכלתי עליו מדריך את שלושת ילדיו התשושים‬
‫בקפיצות ראש‪" .‬הוא מאוד פעיל"‪ ,‬מלמלתי לעבר זוגתי שתחיה‪ .‬היא חשבה על זה‬
‫רגע‪" .‬יש אבות"‪ ,‬אמרה לבסוף‪" ,‬שחושבים שזה כיף לבלות עם הילדים שלהם"‪.‬‬
‫בדיון שהתפתח התברר שיש בקבוצה חילוקי דעות קלים‪ .‬רוב האמהות‪ ,‬למשל‪ ,‬חשבו שיחסו של‬
‫ד' לצאצאיו פשוט מקסים‪ .‬האבות‪ ,‬לעומתן‪ ,‬נטו להאמין שהוא שמוק מסוכן שצריך לאשפז אותו‬
‫במוסד סגור בלי אוכל ומים‪ .‬חופשה‪ ,‬הסברנו להן‪ ,‬היא מצב שבו אין שום סיבה לעשות שום‬
‫פעולה קיצונית יותר ממצמוץ‪ .‬לשתחיה היו השגות‪.‬‬
‫"למה אתה חושב שאני זאת שתמיד צריכה לרוץ אחריהם?"‪ ,‬שאלה באיום (היא לא זזה מהשמש‬
‫כבר ארבע שעות)‪" .‬אשתו של ד' מסתכלת‪ ,‬לך קח את ליאור לבננה"‪ .‬עשר דקות אחר כך כבר‬
‫ישבתי על הגומי הצהוב‪ 60 .‬שניות מאוחר יותר הבננה התהפכה‪ .‬כולם נפלו למים‪ ,‬אבל אני‬
‫התעקשתי משום מה להמשיך להחזיק אותה‪ .‬התוצאה היתה שהיד שלי נעקרה מהמקום והפליגה‬
‫עצמאית לקפריסין‪ .‬הדבר הבא שראיתי הוא אחד המחזות המבעיתים ביותר שידעה האנושות‪:‬‬
‫טורקי עם מזרק ביד‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אני לא אכביר כאן מילים על הטיפול שקיבלתי‪ .‬די אם אציין שהרופא הנ"ל הוא‬
‫האיש הראשון שהייתי פונה אליו אילו נזקקתי לארונות מטבח חדשים‪ .‬מוכה ודואב יצאתי‬
‫מהמרפאה כשידי במתלה משולש ו‪ 120-‬סי‪.‬סי מוסקול נעוצים בישבני‪ .‬חזרתי אל החוף‪ ,‬שם‬
‫חיכתה לי שתחיה‪" .‬אתה בסדר?"‪ ,‬שאלה אותי‪ .‬אמרתי לה שכואב‪ .‬היא ליטפה את כתפי בצער‪,‬‬
‫"מסכן שלי"‪ ,‬אמרה‪" ,‬אני מקווה שזה לא יהרוס את החופש"‪.‬‬
‫המבט המודאג לא הטעה אותי לרגע‪ .‬מן המפורסמות הוא שנשים שרואות את הבעלים שלהן‬
‫נפצעים נוטות לה גיב בחיבה ובאהבה‪ .‬אחרי שלוש דקות זה עובר להן ואז הן כועסות מאוד‬
‫ואומרות אחת לשנייה‪" :‬עכשיו יש לי כבר ארבעה ילדים לטפל בהם"‪.‬‬
‫בצר לי‪ ,‬החלטתי לחפש אהדה במקומות אחרים‪ .‬פסעתי על החול החם בפרצוף אומלל וחיפשתי‬
‫כיסא‪ .‬אשתו של ד' היתה הראשונה לגשת‪" .‬איך היד?"‪ ,‬שאלה בהשתתפות‪ .‬אמרתי לה שיש לי‬
‫מתיחה של הגיד‪" .‬מצחיק"‪ ,‬היא הרהרה‪" ,‬פעם שברתי את הרגל בשלושה מקומות"‪ .‬המשכתי‬
‫הלאה‪ ,‬המום ממפגן חוסר הרגישות הזה‪ ,‬וסיפרתי למנשק'ה ולחיה על מצבי‪ .‬התברר שמנשק'ה‬
‫פעם פרק את הכתף וחיה סובלת מדלקת חוזרת בירך‪.‬‬
‫ד'‪ ,‬שהגיע בינתיים מטיפוס על מצוקים‪ ,‬שבר לא מזמן צלע וסבל עדיין מקשיי נשימה (לצערי הוא‬
‫אינו בסכנת חיים)‪ .‬ניסיתי להמשיך ולפרט באוזניהם את שלל מכאובי‪ ,‬אבל הם כבר המשיכו‬
‫הלאה בדרכם‪ ,‬מחליפים ביניהם פרטים פיקנטיים על הפעם שראובן ממן נפל ממגלשה והפך את‬
‫הברך שלו לקבב‪.‬‬
‫פציעות‪ ,‬מתברר‪ ,‬דומות לדיאטות‪ .‬הן מעניינות רק את מי שזה קורה לו‪ .‬כידוע‪ ,‬אדם שעושה‬
‫דיאטה מסוגל לדבר במשך ‪ 17‬שעות רצופות על כך שהוא עמד ליד קערת העוגות ולא‪-‬נגע‪-‬באף‪-‬‬
‫אחת‪ .‬הבעיה היא שהמקום היחיד שבו הוא עשוי למצוא מישהו שיסכים להאזין לו הוא במחנה‬
‫השבויים אנצאר (וגם שם יש כאלה שיעדיפו את העינויים של השב"כ)‪.‬‬
‫משום מה‪ ,‬ככל שהחוויה גדולה וממלאת יותר מבחינתך‪ ,‬כך היא משעממת יותר את הסביבה‪ .‬זה‬
‫נכון גם לגבי הריונות ראשונים ("באמת? בחילה? פעם ראשונה שאני שומעת על דבר כזה"); שיט‬
‫("ואז בא גל גדול‪ .‬היית צריך לראות את זה"); הסרט הכי טוב שראית בחיים שלך ("טום היה‬
‫ענק"); וכמובן ‪ -‬זוגות העומדים לפני חתונה‪ .‬אלה המסוכנים ביותר‪ .‬הם מסוגלים לגרור אותך‬
‫לפינה חשוכה וללחוש באימה‪" :‬היית מאמין?! המפיות לא בצבע של המפה!"‪ .‬זו לא הצגה‪ .‬הם‬
‫באמת משוכנעים שזה הנושא הכי מעניין עלי אדמות‪ .‬בדרך כלל אני מסוגל לזייף התרגשות‬
‫במצבים כאלה‪ ,‬אבל לא הפעם‪ .‬היד כואבת לי מדי‪ .‬מתחתי את הגיד‪ ,‬אגב‪ ,‬עם נקע במפרק הכתף‪,‬‬
‫זה כואב בעיקר כשאני מרים את הזרוע‪ .‬אם יש לכם במקרה זמן‪ ,‬יש לי הרבה מה לספר על זה‪.‬‬

‫יאיר לפיד‬

‫‪58‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫לו הייתי ערבי‬
‫מאת יאיר לפיד‪ ,‬מעריב‪13.10.00 ,‬‬

‫לו הייתי ערבי‪ .‬לא ערבי שזורק אבנים בצומת כי אני כבר קצת‬
‫מבוגר מדי בשביל זה‪ ,‬אלא ערבי כמוני‪ .‬ערבי מתון‪ ,‬לא דתי‪,‬‬
‫אולי אפילו עיתונאי‪ ,‬עם ילד בן ‪ ,13‬הגיל המדאיג‪ .‬ערבי עירוני‬
‫שבשבילו עצי הזית הם רק נוף‪ ,‬וריח הזעתר לא עולה מחצרו‬
‫אלא מן הפיתה השמנמנה שקנה בחנות שתחת ביתו‪ .‬ערבי עם‬
‫חיבור לאינטרנט‪ ,‬שקורא בבוקר את "אל‪-‬אהראם" ממסך‬
‫המחשב ומחכה ללוויין כדי שיחבר אותו לטלוויזיה של נסיכויות‬
‫המפרץ‪ .‬ערבי לא עני שקרא גם את פאבלו נרודה וגם את נגיב‬
‫מחפוז ועדיין שומר תקליטים ישנים של פריד אל‪-‬אטרש‪ .‬שיודע‬
‫לא רע את ההיסטוריה של האזור ועדיין מחייך כשהוא מספר‬
‫בלילה לבנו השני‪ ,‬בן החמש‪ ,‬על קאובוי קדום בשם צלאח א‪-‬דין‬
‫שבעט בלא מעט ישבנים נוצריים במאה ה‪ .12-‬לו הייתי ערבי‬
‫כזה‪ ,‬מה הייתי חושב על היהודים?‬
‫הייתי חושב שהיהודים הם שקרנים‪ .‬לא באופן פרטי ‪ -‬שהרי אני‬
‫מכיר כמה מהם היכרות חטופה ואחד מהם‪ ,‬שפעם שתה אצלי‬
‫בבית תה‪ ,‬אמר אתמול בטלוויזיה שיש לו "חברים טובים בין‬
‫הערבים" ולרגע חלפה בי מחשבה תמוהה שאולי הוא מדבר עלי‬
‫ אלא כקולקטיב‪ 52 .‬שנה הם מסתובבים פה ואומרים זה לזה‬‫שהם "מדינה יהודית ודמוקרטית" בלי שעולה בדעתם שזהו‬
‫פרדוקס‪ .‬או שאתה דמוקרטי או שאתה מבסס את קיומך על‬
‫בסיס גזעי‪ .‬שתי האפשרויות קיימות‪ ,‬אבל לא ביחד‪ .‬אין מדינה‬
‫"לבנה דמוקרטית"‪ ,‬או "מדינה דמוקרטית שליהודים יש בה‬
‫פחות זכויות" ומי כמוני יודע‪ ,‬בצער‪ ,‬שאין דבר כזה "מדינה‬
‫מוסלמית דמוקרטית"‪.‬‬
‫והשקר הגדול הזה‪ ,‬הייתי מהרהר לתוך הנרגילה שלי (כי גם אני‬
‫לפעמים‪ ,‬מה לעשות‪ ,‬סטראוטיפי במקצת)‪ ,‬הוא האבא של כל‬
‫השקרים הקטנים‪ .‬של כל קווי המים שלא חוברו‪ ,‬הקרקעות‬
‫שלא הוחזרו‪ ,‬הביובים שלא תוקנו‪ .‬כי במדינה יהודית‬
‫דמוקרטית‪ ,‬אם תסלחו לי‪ ,‬אפילו החרא היהודי קודם לחרא‬
‫הערבי‪ .‬זו לא החלטה ממשלתית גלויה כי החיים לא עובדים‬

‫‪59‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ככה‪ ,‬אלא פשוט מה שקורה כשעל שולחנו של פקיד עייף נוחתות‬
‫שתי בקשות זהות‪ ,‬אחת מעפולה והשנייה מאום אל‪-‬פאחם‪.‬‬
‫לו הייתי ערבי פליאה גדולה היתה אוחזת בי בכל פעם‬
‫שפוליטיקאי ישראלי היה מסביר ש"מצבם של הערבים בישראל‬
‫טוב יותר מבכל מדינה אחרת"‪ .‬קודם כל כי גם הם צריכים היו‬
‫לדעת שזה לא ממש נכון‪ ,‬שישאלו את הנספח המסחרי בקטאר‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ,‬אם מצב כלכלי היה הדבר החשוב ביותר‪ ,‬אז מה‬
‫עושים כאן היהודים? בקנדה לא טוב יותר? פרנסה היא דבר‬
‫חשוב‪ ,‬אבל חופש והגדרה עצמית חשובים לא פחות‪ .‬אני כבר לא‬
‫מדבר על זה שהגיע הזמן שהם יבינו שההבדל בין פלסטיני לסורי‬
‫גדול לא פחות מאשר ההבדל בין קיבוצניק מאשדות‪-‬יעקב לבעל‬
‫מכבסה יהודי במיאמי‪.‬‬
‫לו הייתי ערבי לא הייתי רוצה לגור בפלסטין‪ .‬אולי לא הייתי‬
‫אומר את זה בקול רם‪ ,‬אבל עזה היא לא כזה שוס גדול וגם‬
‫ידידנו יאסר הוא לא בדיוק נלסון מנדלה‪ .‬אני אמשיך לגור כאן‬
‫ולגדל פה את ילדי‪ ,‬לא מתוך ציפייה להשמדתה של מדינת‬
‫ישראל ‪ -‬אני ערבי‪ ,‬לא אידיוט ‪ -‬אלא מפני שזהו ביתי‪ .‬הרי אם‬
‫תיפתח פה מלחמה כוללת הבית שלי ייהרס לפני רמת אביב‪,‬‬
‫הילדים שלי ימותו לפני הילדים שלכם‪ ,‬הטיל שלכם מהיר יותר‬
‫מהרוגטקה שלי‪ .‬לו הייתי ערבי הייתי רוצה לחיות‪ .‬כן‪ ,‬יש גם‬
‫ערבים שמרגישים ככה‪.‬‬
‫כל זה היה נכון לו הייתי ערבי‪ ,‬אבל אני לא‪ .‬אני אפילו לא‬
‫מאמין שישראל יכולה לטעון ביושר שהיא "מדינת כל אזרחיה"‪.‬‬
‫בכל היקום כולו נמצאו ‪ 20‬וקצת אלף קילומטר מרובע שבהם‬
‫יכולים היהודים ליהנות מחירות מוחלטת ומן הזכות להגדרה‬
‫עצמית‪ .‬בכל מקום אחר הם בני ערובה של נדיבותם המפוקפקת‬
‫של זרים‪ .‬אנחנו פה כי אין מקום אחר‪ .‬זה אינו צדק אבסולוטי‬
‫אלא צדק של יהודים‪ .‬לא תמיד הוא פוטוגני אבל אני מסרב‬
‫להתנצל עליו‪ .‬כן‪ ,‬הוא נשען על כוח‪ .‬על מה רציתם שהוא יישען?‬
‫על אמנת ז'נבה? מצד שני‪ ,‬חיים בינינו יותר ממיליון אזרחים‬
‫סוג ב'‪ .‬אי אפשר להתעלם מהם‪ ,‬אי אפשר להעלים אותם ובטח‬
‫שאי אפשר לצפות מהם שיחשבו כמו יהודים‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יאיר לפיד ‪ -‬מגילת העצמאות של הגבר – בנות תקראו ותשלימו‬

‫‪ .1‬תלמדו לתפעל אסלה‪ .‬אתן ילדות גדולות ‪ ,‬תורידו אותה‪ .‬אנחנו צריכים אותה למעלה ‪,‬אתן‬
‫צריכות אותה למטה‪ ,‬ככה זה‪ .‬אתן לא שומעות אותנו מתלוננים על זה שהיא תמיד למטה‪.‬‬
‫‪ .2‬בשבת יש כדורגל‪ .‬מדובר בשעתיים ברוטו‪ .‬יש בשבוע ‪ 168‬שעות‪ .‬אם רבת עם אמא שלך‪ ,‬אתן‬
‫תהיו מסוכסכות גם בעוד שעתיים‪.‬‬
‫‪ .3‬בכי הוא סחיטה‪.‬‬
‫‪" .4‬אני הולכת לאמא שלי" זה לא סחיטה (זה כן אבל היא לא עובדת)‪.‬‬
‫‪ .5‬אם את רוצה משהו‪ ,‬תבקשי‪ .‬בואי נבהיר זאת ‪ :‬רמזים דקים לא עובדים! רמזים ברורים לא‬
‫עובדים! רמזים בעובי של עומרי שרון לא עובדים! פשוט תגידי מה את רוצה‪.‬‬
‫‪ .6‬זה שהחברות שלך אומרות שאת צודקת‪ ,‬עדיין לא אומר שאת צודקת‪.‬‬
‫‪" .7‬כן ולא" הן תשובות מספקות לרוב השאלות‪.‬‬
‫‪ .8‬תבואי אלינו עם בעיה רק אם את רוצה שנפתור אותה‪ .‬זה מה שאנחנו יודעים לעשות‪ .‬בשביל‬
‫תמיכה רגשית יש לך את החברות שלך‪.‬‬
‫‪ .9‬לא בבוקר! לא משנה מה רק לא בבוקר‪.‬‬
‫‪ .10‬אם כאב ראש נמשך יותר משבוע‪ ,‬לכי לראות רופא‪.‬‬
‫‪ .11‬אין דבר כזה כאב ראש שמופיע רק בלילה‪.‬‬
‫‪" .12‬חולה מין" הוא אדם שרוצה סקס פחות מפעמיים בשבוע‪.‬‬
‫‪ .13‬אם את רוצה "שנהיה יותר רומנטיים"‪ ,‬תתחילי בזה שתלבשי ביריות‪ ,‬חוטיני ממשי‪ ,‬נעלי עקב‬
‫וחזיית תחרה שקופה‪.‬‬
‫‪ .14‬קחי בחשבון שהביטוי "אנחנו צריכים לעשות יותר דברים יחד"‪ ,‬כולל ביליארד‪ ,‬פוקר סטריפ‬
‫וכדורגל‪.‬‬
‫‪ .15‬אנחנו מעדיפים לשחק שש בש עם החברים שלנו‪ .‬לספור מהלכים באצבעות זה לא חינני‪.‬‬
‫‪ .16‬כל דבר שאמרנו לפני שישה חודשים ומעלה‪ ,‬אינו תקף בזמן ויכוח‪ .‬למעשה‪ ,‬כל הערה שהערנו‬
‫בטלה מתוקף לאחר שבעה ימי עבודה מלאים‪.‬‬
‫‪ .17‬אם נדמה לך שאת שמנה‪ ,‬את שמנה‪ .‬אל תשאלי אותנו‪.‬‬
‫‪ .18‬השמלה שנראית יותר טוב היא זו שאת לובשת כרגע‪ ,‬אנחנו רוצים לצאת כבר‪.‬‬
‫‪.19‬במסיבות בגן של הילד את רוקדת איתו‪ ,‬אנחנו מצלמים‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪ .20‬אם הכרחת אותנו לבוא איתך‪ ,‬אל תשאלי כל הזמן "אתה נהנה?" תחיי עם התוצאות של‬
‫מעשייך‪.‬‬
‫‪ .21‬גברים לא מסתכלים על נעליים‪ .‬זה למטה מדיי‪.‬‬
‫‪ .22‬אם אפשר להבין משהו שאמרנו בשתי דרכים‪ ,‬ואחת מהן גורמת לך להרגיש עצובה או כועסת‪,‬‬
‫התכוונו לדרך השנייה‪.‬‬
‫‪ .23‬את יכולה לבקש מאיתנו לעשות משהו‪ ,‬או להגיד לנו איך לעשות את זה‪ .‬לא שניהם‪ .‬אם את‬
‫יודעת יותר טוב מאיתנו איך לעשות את זה‪ ,‬תעשי את זה בעצמך‪.‬‬
‫‪ .24‬אם זה מתאפשר‪ ,‬תגידי מה שיש לך להגיד בזמן הפירסומות‪.‬‬
‫‪ .25‬התחתנו‪ ,‬לא התעוורנו‪.‬‬
‫‪ .26‬בסרטי אקשן‪ ,‬לא איכפת לנו איך הגיבורים משחקים‪.‬‬
‫‪ .27‬אנחנו אוהבים פורנו‪ .‬תחיי עם זה‪.‬‬
‫‪ .28‬אם את מועילה לראות איתנו פורנו‪ ,‬קחי בחשבון שנריץ את העלילה כדי להגיע לחלקים‬
‫שמעניינים אותנו‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬לספור מהלכים באצבעות זה דווקא חינני‪.‬‬
‫‪ .29‬אנחנו מעדיפים לטעות בדרך מאשר לבקש הסברים‪ .‬לכריסטופר קולומבוס זה הצליח‪.‬‬
‫‪ .30‬כל הגברים מסוגלים לראות רק ‪ 16‬צבעים‪ ,‬בדיוק כמו תוכנת " חלונות"‪ .‬אפרסק‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬
‫לא צבע‪ ,‬זה פרי‪ .‬כנ"ל לגבי דלעת‪ .‬אין לנו מושג מה ההבדל בין אדום‪ ,‬ארגמן ובורדו‪.‬‬
‫‪ .31‬אם מגרד לנו‪ ,‬אנחנו מגרדים‪ .‬לא משנה איפה זה‪.‬‬
‫‪ .32‬אם אנחנו שואלים אותך מה קרה ואת אומרת "כלום"‪ ,‬אנחנו נתנהג כאילו כלום לא קרה‪.‬‬
‫אנחנו יודעים שאת משקרת‪ ,‬אבל אין לנו כח לזה‪.‬‬
‫‪ .33‬אם את שואלת שאלה שאין לך מושג מה התשובה עליה‪ ,‬צפי לתשובה שלא תמצא חן בענייך‪.‬‬
‫‪" .34‬היא יותר יפה ממני?" אינה שאלה רטורית‪.‬‬
‫‪ .35‬אל תשאלי אותנו "על מה אתה חושב"‪ ,‬אלא אם כן את מוכנה לנהל שיחה על היחסים בין‬
‫קלינגר ואבי נימני‪ .‬אנחנו עלולים לחשוב על זה גם בעת נסיעה לילית בטוסקנה‪ ,‬עם בקבוק יין‬
‫במושב האחורי‪.‬‬
‫‪ .36‬יש לך מספיק בגדים‪.‬‬
‫‪ .37‬יש לך יותר מדיי נעליים‪.‬‬
‫‪ .38‬אם את גוררת אותנו לקניות‪ ,‬קחי בחשבון שנסתכל על המחירים‪.‬‬
‫‪ .39‬לא מעניין אותנו אם המכנסיים יושבים לנו טוב על התחת‪ .‬מראה זה מקדימה‪.‬‬
‫‪ .40‬תודה שקראת‪ .‬כן‪ ,‬אני יודע שאני אצטרך לישון הלילה על הספה‪ .‬האם ידעת שלרוב הגברים‬
‫ממש לא אכפת לישון שם לפעמים? זה כמו טיול לסיני‪.‬‬

‫‪62‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫"המדבר מתחיל לפתע‪ ,‬ללא שום אזהרה‬
‫משהו עם קווי הגובה‪ ,‬עם פרשת המים‪,‬‬
‫עם משקעים‬
‫אותם הרי יהודה‪ ,‬מצד אחד‪ ,‬הם מקבלים ‪ 1000‬מ"מ‪,‬‬
‫מצד שני כמעט ולא כלום‪.‬‬
‫ואז כמה צעדים מירושלים בירתנו‬
‫מתחיל מדבר של ממש‬
‫מי שאינו יודע מה זה מדבר‬
‫סבור שזה מקום ללא חיים‬
‫אבל המדבר‪ ,‬יש בו חיים משוגעים‪.‬‬
‫רק במדבר אפשר לראות איזה מן דבר חכם זה צמח‬
‫כמה תחכום יש לו‪ ,‬לדבר הקטן הזה הזוחל הזה‪,‬‬
‫שאם אינך מסתכל טוב בכלל אינך מבחין בו‪...‬‬
‫כדי לשמור על חייו ולמלא את ייעודו‪,‬‬
‫לצמח‪ ,‬ובייחוד לצמח המדבר יש ייעוד אחד‪:‬‬
‫להבטיח את הדורות הבאים‪.‬‬
‫אין לו הרבה זמן לשם כך‪ ,‬אולי שבועיים‪,‬‬
‫אולי פחות‪.‬‬
‫בזמן הזה‪ ,‬הזמן היחידי בו יש לו סיכוי לראות מים‪,‬‬
‫עליו לפרוח‪ ,‬להראות את פרחיו‪ ,‬לייצר את הזרעים ולדאוג להפצתם‪".‬‬

‫כך מתחיל מדבר‪/‬עמוס קינן‬

‫‪63‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫החול הצל והזמן ‪ -‬קטע קריאה‬
‫יום אחד נעלם אביו של נער צעיר‪ ,‬והוא יצא לחפש אחריו‪ .‬שעות ארוכות הלך הנער בשבילי‬
‫המדבר‪ ,‬סרק את ערוצי הנחלים וטיפס על הגבעות‪ ,‬אבל את אביו לא מצא‪ .‬עייף התיישב על אבן‪,‬‬
‫מחה את זיעתו ונמלך בדעתו היכן ימשיך בחיפושיו‪ .‬עודו מהרהר והנה מרחוק ראה איש הולך‬
‫במדבר‪ .‬הנער קם וקרב אליו‪ ,‬בירכו לשלום ושאל‪" :‬אולי ראית בדרכך בדווי הולך עם גמל? אבא‬
‫שלי נעלם עם הגמל שלו "‪.‬‬
‫"האם אביך צולע?" החזיר לו ההלך בשאלה‪" .‬כן! אבא צולע! איך ידעת?" "והאם החזיק בידו‬
‫מקל?" המשיך ההלך לשאול" ‪.‬כן! היה לו מקל ביד! תמיד הוא הולך ומקל בידו‪ ",‬השיב הבן‪.‬‬
‫"והאם הגמל שלו שתום עין?" "נכון! הגמל של אבא עיוור בעינו האחת!" ענה הבן וקולו מביע‬
‫פליאה‪" .‬והאם הגמל נושא תמרים על גבו?" "כן! כן!" קרא הבן בהתרגשות‪" .‬זה אבא שלי וזה‬
‫גמלו! אנא‪ ,‬הגד לי איפה ראית אותם "!‬
‫"האמת יא איבני‪ ,‬אני לא ראיתי אותם‪ .‬ובכלל‪ ,‬לא פגשתי איש מלבדך זה יומיים תמימים" ענה‬
‫ההלך‪" .‬אתה לועג לי?" כעס הבן‪" .‬איך אתה יודע לתאר בדיוק אותו ואת גמלו‪ ,‬ובכל זאת אתה‬
‫טוען שלא ראית אותו? איך אתה יודע את כל הפרטים האלה?" ענה ההלך‪" :‬אף שלא ראיתי‬
‫אותם בעיני אני יודע בוודאות שהם נחו זמן מה מתחת לעץ הזה‪ ,‬ואני יכול גם לומר לך שהם הלכו‬
‫מכאן לפני שלוש שעות בערך‪" ".‬אבל איך אתה יודע את כל אלה אם לא ראית אותם במו עיניך?‬
‫איך אתה יודע שאבי צולע‪ ,‬שהוא מחזיק בידו מקל‪ ,‬שהגמל שלו שתום עין ושעל גבו של הגמל‬
‫משא תמרים?" תמה הנער ‪.‬‬
‫"אמנם מעולם לא ראיתי אותם בעיני‪ ,‬אבל על פי העקבות אני יודע" השיב ההלך ‪.‬‬
‫"אולי תראה לי את העקבות ותסביר לי איך אתה לומד מהן את כל מה שסיפרת לי" ביקש הנער ‪.‬‬
‫הוביל ההלך את הנער אל העקבות‪ ,‬הצביע עליהן ואמר‪" :‬הבט על העקבות שבחול‪ :‬אלה עקבות‬
‫הרגליים של אבא שלך‪ ,‬אלה עקבות הגמל ואלה סימני המקל‪ .‬הבט על עקבות הרגליים של אבא‬
‫שלך – העקבה של רגל שמאל עמוקה יותר וגדולה יותר מהעקבה של רגל ימין‪ .‬פירוש הדבר שהוא‬
‫צולע‪ .‬עכשיו הבט על העקבות שלי‪ ",‬אמר וטבע את סימני נעליו בחול‪ " .‬העקבות של אבא שלך‬
‫עמוקות יותר‪ ,‬מכאן שהוא שמן ממני‪ .‬הנה‪ ,‬אלה סימני המקל שהחזיק בידו‪" ".‬לא יאמן !‬
‫והאם תוכל לומר לי איך אתה יודע שהגמל של אבא שלי עיוור בעינו האחת? הרי עין הגמל אינה‬
‫נוגעת בחול ואינה משאירה סימנים ולא עקבות!" צחק ההלך ואמר‪" :‬אמנם עין הגמל אינה מגיעה‬
‫אל האדמה ואינה נוגעת בה‪ ,‬אבל הסתכל על העקבות שליד העשב‪ .‬אינך רואה שהגמל אכל רק‬
‫מהצד הימני?" הביט הנער בעקבות ובשיחים ואמר‪ " :‬פלא פלאים !‬
‫ואמור לי בבקשה‪ ,‬מאין לך שהגמל נשא תמרים? האם גם התמרים מטביעים עקבות בחול "?‬
‫"בוא" אמר ההלך לנער ואחז בידו‪ .‬הלכו כברת דרך‪ ,‬ואז עצר ההלך ואמר‪ " :‬הבט כאן‪ ,‬על נחיל‬
‫הנמלים הרוחשות במקום הזה‪ .‬מפני שהיו התמרים דחוסים בשקיהם ומחמת חום המדבר נשרו‬
‫כמה טיפות של עסיס תמרים על הקרקע "‪...‬‬
‫שתק הנער ואחר כך שאל‪" :‬ואיך יכולת לקבוע את הזמן? איך ידעת שהם יצאו מכאן לפני שלוש‬
‫שעות?" הוביל ההלך את הנער אל עץ סמוך ואמר לו‪" :‬כאן‪ ,‬מתחת לעץ הזה‪ ,‬נחו אבא שלך וגמלו‪.‬‬
‫אינך רואה?" "אני רואה‪ ",‬ענה הנער ובחן את הסימנים‪" ,‬אבל איך ידעת שלפני שלוש שעות היו‬
‫כאן‪ ,‬ולא לפני חמש שעות "?צחק ההלך שוב ואמר‪" :‬ראה היכן צילו של העץ‪ .‬אתה חושב שאבא‬
‫שלך היה יושב במקום גלוי לשמש?" "לא! אני בטוח שהוא נח בצל‪ ",‬ענה הבן‪" .‬אני בדווי בן‬
‫המדבר‪ ,‬ומניסיוני אני יודע שהמקום שישב בו אביך היה מוצל עד לפני כשלוש שעות‪ .‬מאחר שגם‬
‫אני‪ ,‬כמו אביך‪ ,‬לא הייתי עוזב מקום מוצל אלא אם כן נעלם הצל והשמש קופחת במקומו‪ ,‬אמרתי‬
‫שאבא שלך עזב את המקום לפני שלוש שעות"!‬

‫‪64‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫גאווה (אפילו סלעים נשברים)‪ /‬דליה רביקוביץ'‬
‫אפילו סלעים נשברים אני אומרת לך‬
‫ולא מחמת זקנה‪.‬‬
‫שנים רבות הם שוכבים על גבם בחום בקור‪,‬‬
‫שנים כה רבות‪,‬‬
‫כמעט נוצר רושם של שלווה‪.‬‬
‫אין הם זזים ממקומם וכך נסתרים הבקיעים‪.‬‬
‫מעין גאווה‪.‬‬
‫שנים רבות עוברות עליהם בציפייה‪.‬‬
‫מי שעתיד לשבח אותם עדיין לא בא‪.‬‬
‫ואז האזוב משגשג‪ ,‬האצות נרגשות‪ ,‬והים מגיח וחוזר‪,‬‬
‫ודומה הם ללא תנועה‪.‬‬
‫עד שיבוא כלב ים קטן להתחכך על הסלעים‬
‫יבוא וילך‪.‬‬
‫ופתאום האבן פצועה‪.‬‬
‫אמרתי לך‪ ,‬כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה‪.‬‬
‫ומה גם אנשים‪.‬‬

‫גלימות‪ /‬ג'ובראן‬
‫באחד הימים נפגשו אלת היופי ואלת הכיעור על שפת הים ואמרו זו לזו‪" :‬בואי נרחץ בים"‪ .‬הסירו‬
‫גלימותיהן ושחו במים‪.‬‬
‫לאחר זמן מה יצאה אלת הכיעור מהמים‪ ,‬התעטפה בגלימתה של אלת היופי והלכה לדרכה‪.‬‬
‫כאשר יצאה אלת היופי מהמים לא מצאה את גלימתה ומכיוון שהייתה ביישנית מכדי ללכת‬
‫עירומה‪ ,‬לבשה את גלימתה של אלת הכיעור‪.‬‬
‫ועד היום הזה גברים ונשים טועים בין השתיים‪ ,‬אבל יש היודעים את פני היופי והם מכירים בו גם‬
‫מעבר לגלימתו‪ ,‬ויש היודעים את פני הכיעור והגלימה אינה מסתירה אותו מעיניהם‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫דרכים רבות לדעת את המדבר‪ /...‬חנן הר‪ -‬נגב‬
‫דרכים רבות לדעת את המדבר‪.‬‬
‫יש ההולך ועיניו באדמה‪ ,‬מחפש אחר הזוטות הקטנות‪ ,‬מרים כל אבן ומתפעל מיופייה‪ ,‬נערץ‬
‫בפליאה ע"י צמח בעל פירות סגולים או זחל ססגוני‪.‬‬
‫חברו ההולך אחריו מסביר לו שהאבן שהרים היא אבן מטאמורפית מתקופת הפרה‪ -‬קמבריות‪,‬‬
‫לצמח קוראים תלת‪-‬קרני‪ ,‬ומזחל זה יגדל בבוא היום פרפר לבנון הכרוב‪.‬‬
‫ואת השלישי תמצא על פסגות ההרים‪ ,‬בוחן הכל מגובה פסיעותיו הגדולות‪ ,‬אין הוא שם לב למה‬
‫שעובר תחת רגליו‪ -‬אלא למה שנמצא שם בקצה האופק‪.‬‬
‫בסוף מזדנב החוקר‪ .‬הוא מרים את האבן שהראשון הרים‪ ,‬שוברה ובודק את תוכנה‪ ,‬שואל מדוע‬
‫גדול צמח זה דווקא כאן בערוץ ולא בראש ההר‪ ,‬אוסף את הזחל ועוקב אחר מזונו וגידולו‪.‬‬
‫כנגד ארבעה דיברנו‪ :‬תם‪ ,‬חכם‪ ,‬נביא‪ ,‬ושיודע לשאול‪ .‬והחמישי?‬
‫החמישי יודע את המדבר בייסורים‪ ,‬בחום הגדול‪ ,‬במעלות הקשים‪ ,‬בציפייה מתמדת שיגיע כבר‬
‫הסוף‪ -‬אין הוא שם את ליבו לאשר מתרחש סביבו‪.‬‬
‫בשבילו‪ ,‬המדבר הוא מקום שיש לעבור אותו כדי להגיע‪ ,‬למקום אחר‪.‬‬
‫עכשיו אנו יוצאים אל הדרך‪.‬‬
‫כל אחד מאיתנו יבחר כיצד הוא רוצה לדעת את המדבר‪:‬‬
‫בתמימות‪ ,‬בחוכמה‪ ,‬בנבואה‪ ,‬בשאילת שאלות‪ ,‬או בייסורים‪.‬‬
‫או אולי בכמה מהם יחדיו‪.‬‬

‫אנשים שחיים במדבר‬
‫"אנשים שחיים במדבר תמיד מתעניינים באלוהים‪ .‬ואם מספיק חם‪ ,‬גם נדמה להם שהם רואים‬
‫אותו‪ .‬ואם אין להם כובע‪ ,‬הם גם מתחילים לשוחח איתו‪ .‬זאת אומרת שאנשים כאן פשוטים‬
‫בדרך כלל‪...‬גם אני‪ .‬כולנו פשוטים כאן‪ .‬עייפים כשהשמש למעלה‪ ,‬מאושרים כשיש לנו רוח וצל"‪.‬‬

‫"שממה איננה רק ריק‪ ,‬ואפילו היתה ריק אי אפשר בלעדיו ‪.‬‬
‫מאז ומתמיד הפחידה השממה את האדם‪ ,‬אין בה צל ואין בה צמח‪ ,‬אין מגורים ואין נוחות ‪.‬‬
‫אבל יש בה סכנות ויש בה לא מוכר ויש בה מפחיד ‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬במקרים רבים נפתח דך חדש דווקא בצידו של האיזור הריק‪ ,‬בצידו של המדבר‪ ,‬בצידה‬
‫של השממה "‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫גילוי המכתש הקטן‬
‫מי שמביט במפת א"י או בספרי לימוד מלפני קום המדינה לא ימצא זכר למכתש ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1942‬יצאו שישה בחורים‪ ,‬בוגרי מחנות העולים לסיור בן שבועיים בדרום מדבר יהודה‬
‫שהיה אז ארץ לא נודעת‪ .‬הם הגיעו למקום מוזר אשר כמוהו לא ראו ועליו לא שמעו מעודם‪ ,‬לא‬
‫הם ואפילו לא מורה הדרך הבדואי‪ .‬עמק סגור מכל צד בקירות ענק‪ ,‬מנומר בשלל צבעים ‪.‬‬
‫הם חזרו מלאי התפעלו ושופעי סיפורים בנוסח זה‪" :‬אתה עובר דרך חריץ בין סלעים עמוקים‪ ,‬כל‬
‫כך צר שאפילו חמור לא יעבור בו ופתאום אתה עומד בתוך בור ענק‪ .‬קירות הבור גובים עד‬
‫השמיים ועשויים מאלף צבעים‪ .‬אתה ניגש אל קיר אדום ומכה בו בגרזן‪ ,‬נופלת אבן ותחתיה נגלה‬
‫קיר צהוב‪ ,‬עוד מכה ונגלה קיר לבן‪ ,‬ואחריו אדום‪ ,‬וסגול ‪...‬‬

‫ישנה לדעתי משימה אחת שאינה רגעית וחולפת אלא היא משימת הדור‪ :‬עלייה וישובו של הדרום‬
‫והנגב‪ .‬נוכל לה אם נשתמש בשתי התכונות שנתברכנו בהן‪ :‬חלוציות ומדע‪.‬‬
‫‪ -‬דוד בן‪-‬גוריון‬

‫בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו ‪ -‬כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת‬
‫נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה‪ .‬מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל‬
‫ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי‪.‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‬

‫מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה‪ .‬אם המדינה לא תחסל את המדבר‪ ,‬עלול המדבר‬
‫לחסל את המדינה‪ .‬הרצועה הצרה שבין יפו לחיפה ברוחב של ‪ 15-20‬ק"מ‪ ,‬המכילה את רובו הגדול‬
‫של העם בישראל‪ ,‬לא תעמוד לאורך ימים בלי יישוב רב ומבוצר במרחבי הדרום והנגב‪.‬‬
‫ דוד בן‪-‬גוריון‬‫{ מתוך נאום "משמעות הנגב" (ה‪ 17-‬בינואר‪} )1955 ,‬‬

‫‪67‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫עליות – מתוך זן ואמנות אחזקת האופנוע‬
‫על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל האפשר‪ ,‬בלי התלהבות יתרה‪.‬‬
‫האמת של טבעת העצמי היא זו שצריכה להכתיב את הקצב‪ .‬אם אתה נעשה קצר רוח – הגבר את‬
‫הקצב‪ ,‬אם אתה נעשה קצר נשימה – האט‪.‬‬
‫יש להעפיל בהר מתוך איזור בין קוצר הרוח לקוצר הנשימה‪.‬‬
‫אז כאשר אינך מקדים לחשוב על ההרים‪ ,‬פוסקים צעדייך מהיות מצעים להשגת מטרה וכל אחד‬
‫נעשה מאורה בפני עצמו‪.‬‬
‫על זה יש קצוות משוננים‪ ,‬סלע זה אחוז בצורה רופפת‪ ,‬אף כי הוא נמצא קרוב יותר‪ ,‬אלה דברים‬
‫שתמיד יש להבחין בהם‪ .‬חיים הנחיים רק למעט מטרה עתידית‪ ,‬הם חיים רדודים‪ .‬צלעות ההר הן‬
‫המזיזות את החיים‪ ,‬מלא פסגתו‪ .‬עליהן מתרחשת צמחיה של דברים‪ .‬אולם‪ ,‬כמובן‪ ,‬בלא פסגה‪-‬‬
‫לא תוכלנה להתקיים הצלעות‪ .‬הספגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות וכן ממשיכים אנו‬
‫הלאה‪ .‬דרך ארוכה לפנינו‪ ...‬אין מה למהר‪ .‬פשוט צעד‪ ...‬אחד צעד‪.‬‬

‫מסע מוצלח לא מסתיים‬
‫מסע מוצלח לא מסתיים לעולם – הקילומטרים כן‪.‬‬
‫אך הזמן נשאר חקוק בתוכך‪ ,‬הופך לחלק ממך‪.‬‬
‫בסוף המסע אינני מרגיש מנצח‪ ,‬אלא יותר אסיר תודה כאילו שהדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה‪.‬‬

‫כשאדם עולה במעלה ההר לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ויישא תמיד את עיניו‬
‫לקראתה‪ ,‬עליו לראות את השבילים ולבדוק אם אין בדרכים פתחים ובורות או חיות טורפות‪.‬‬
‫ואם ישנם‪ ,‬עליו להתגבר עליהם או לעקוף אותם אחרת לא יגיע לפסגה‪.‬‬
‫‪ -‬דוד בן‪-‬גוריון‬

‫כשאני מטייל במקום כל כך יפה‬
‫שאני ממש משתגע‬
‫עוד כשאני שם‬
‫אני כבר מתגעגע‬
‫(יהודה אטלס)‬

‫‪68‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מאיר שלו‪/‬כימים אחדים‬
‫לא שאני מזלזל חס וחלילה אבל בארץ הזאת הסמיטריילר לא יכול לעשות פרסה‪ ,‬צריך לעשות‬
‫קצת רוורס בשביל לא לעבור את גבול מצרים‪ .‬ושמה‪-‬ארץ שלא נגמרת‪ -‬גדולה‪ ,‬רחבה‪ -‬לא‬
‫מתקמצנת על כלום‪ -‬שמה אומרים "הקניון הגדול"‪ -‬אז הוא גם קניון וגם גדול ולא כמו שלקחו‬
‫אותנו פעם עוד לפני קום המדינה לטיול של בני המושבים לקצה הנגב על יד אילת יום שלם היכנו‬
‫בשמש בשביל לראות קניון ובסוף כל הקניון היה בדיוק חריץ של תחת‪-‬גם קטן וגם אדום‪...‬‬

‫גבע חובב טבע‪ /‬עמוס בר‬
‫"משוגע מה אתה עושה?" אתמול נודע לי שאתה משוגע‪ .‬טיילתי עם החברים שלי‪ .‬ופתאום ראיתי‬
‫עטיפה של מסטיק על המדרכה‪ .‬מישהו שכח שיש פח אשפה וזרק שיש פח אשפה וזרק סתם‪ ,‬כדי‬
‫ללכלך‪ .‬אני יודע שהעטיפה שעוטפת את הארטיק במקרר‪ ,‬היא צבעונית ויפה מאוד אבל‪ ,‬כשהיא‬
‫זרוקה על המדרכה היא הופכת לסתם לכלוך התכופפתי הרמתי את הלכלוך וזרקתי אותו לפח‬
‫האשפה‪ .‬ואז התנפלו עלי החברים שלי וצרכו‪" :‬משוגע‪ ,‬מה אתה עושה?" "פראייר אתה משרת את‬
‫כולם!" "בשביל מה לדעתך יש פועלי ניקיון?" אבל אני צפצף על כולם‪ .‬אני לא מתבייש לאסוף‬
‫לכלוך‪ ,‬גם שאחרים פיזרו‪ .‬אני יודע שיש בארץ יותר ממליון ילדים‪ .‬אם כל אחד מהם ירים לכלוך‬
‫אחד ביום יכניס אותו לפח האשפה‪ ,‬יהיו בארץ מליון לכלוכים פחות‪ .‬אבל הילדים קוראים לי‬
‫"משוגע" והם צודקים‪ -‬אני משוגע לניקיון אני אוהב שארצנו תהיה נקייה‪ .‬לכל דבר יש מקום‪:‬‬
‫לעפרון ‪ -‬קלמר‪ ,‬למחברת ‪ -‬עט‪ ,‬וללכלוך ופסולת ‪ -‬פח אשפה‪ .‬אם אני שב בערב אני שם כל דבר‬
‫במקומו כדי שאמצא אותו בבוקר‪ ,‬הרי שאת הלכלוך אני שם במקום כדי שאני לא אראה אותו‬
‫יותר‪............‬‬

‫"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו‪ :‬ראה מעשי‪,‬‬
‫כמה נאים ומשובחים הם‪ ,‬וכל שבראתי בשבילך בראתי‪ .‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪,‬‬
‫כי אם תקלקל אין מי שיתקן אחריך‪ "...‬קהלת רבה‪ ,‬ז'‪28 ,‬‬

‫כי אדם באשר הוא אדם‪ ,‬צריך להיות תמיד בתוך הטבע ‪ ,‬כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר‬
‫ממש מה שהמים הם לדג‪ .‬כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם‪ .‬זקוק‬
‫הוא לספירה של הטבע‪ ,‬ללחיצה המקפת והמאחדת‪ ,‬שהטבע‪ ,‬שההוויה אין הסופית לוחצת על‬
‫נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות‪ ,‬להיות אדם ולהיות פרט בפני עצמו‪ .‬א‪.‬ד גורדון‬

‫אבנים בירושלים‬
‫קח הנה מתנה‪ .‬אבן‪ ,‬סתם אבן קטנה‪ ....‬מה זה אין בירושלים סתם אבנים! אולי זו אבן של מזבח‪,‬‬
‫אולי אבן פסיפס? אולי זו אבן של ארמון? אולי מבית מקדש? אולי זו אבן קלע? אולי אבן פינה?‬
‫ואולי זו אבן שילד קטן שיחק איתה לפני ‪ 2000‬שנה‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫השבר הסורי אפריקאי‪ ,‬מתוך השמים הוא ברור וחד‪ .‬אתה יכול להביא אלף הסברים גיאולוגים‪.‬‬
‫לדבר על לבה‪ ,‬על שכבות בזלת שנלחצו זו בזו‪ ,‬על תזוזת היבשות ונסיגת הים‪ ,‬אבל הכל שטויות‪,‬‬
‫זה נראה כמו דבר אחד‪ :‬מישהו כעס על העולם‪ ,‬הנחית בו את אגרופו וסדק אותו‪.‬‬

‫בין פרח וסלע‪ /‬חיים חפר‬
‫הארץ הזו ברוכה ועניה כאחד שיש בה ‪ 5000‬מיני פרחים‪ ,‬אך מכל סוגי הנחלים רק אחד ו אין שני‬
‫עין גדי‪ ,‬ואין שני ירדן ואין שני ירקון וכמו הטבע נתן לנו אלוהים שעור בחיסכון‪ .‬וכמו הטבע פנה‬
‫אילנו ואמר‪ :‬גבירותיי ורבותיי שימרו על מה שנתתי לכם כי אין יותר ודי‪.‬‬

‫קסם ארץ‪ /‬סטי ין מאטרה‬
‫האם הקשבת מעודך לארץ? כן הארץ מדברת‪ ,‬אבל רק לאלה היכולים לשמוע בליבותיהם‪ .‬היא‬
‫מדברת באלף דרכים דקות‪ ,‬אבל בדומה למשפחותינו וחברינו התשדורת היא לעיתים קרובות בלי‬
‫מילים‪ .‬שכן רואה אתה‪ ,‬הארץ מדברת בשפת האהבה‪ .‬קולה מצוי בצורתו של עלה חדש‪,‬‬
‫בתחושתה של אבן שהוחלקה במים‪ ,‬בצבעם של שמי ערב‪ ,‬בריחו של גשם קיץ‪ ,‬ובאשוות הרוח‬
‫הלילית‪ .‬לחישתה מצויות בכל‪ ,‬אבל רק מי שישנו בקרבתה‪ ,‬איתה‪ ,‬מסוגלים להיענות לקריאותיה‪.‬‬

‫שיר סוף הדרך‪ /‬לאה גולדברג‬
‫למדני אלוהי‪ ,‬ברך והתפלל על סוד עלה קמל‪ ,‬על נגה פרי בשל‪ ,‬על החרות הזאת‪ :‬לראות‪ ,‬לחוש‪,‬‬
‫לנשום‪ ,‬לדעת‪ ,‬לייחל‪ ,‬להיכשל‪ .‬למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל בהתחדש יומך עם בוקר ועם‬
‫ליל‪ ,‬לבל יהיה יומי כתמול שלשום לבל יהיה יומי עלי הרגל‪.‬‬

‫לשם מה קיימים יתושים בעולם ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫לשם מה קיימים יתושים בעולם יתושים לשם מה קיימים מטרידים ועוקצים‪ ,‬דם אדם מוצצים‪,‬‬
‫מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים לשם מה בכלל קיימים ? יתושים קיימים רק בשביל‬
‫צפרדעים ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים קיימים הם בשביל צפרדעים‪ .‬לשם מה קיימות צפרדעים‬
‫בעולם ?‪ .‬צפרדעים לשם מה קיימות ? בביצה הן עומדות‪ ,‬מקרקרות כבר צרודות מיתושים‬
‫מתקיימות ולרעש גורמות‪ .‬לשם מה הן בכלל קיימות ? ‪.‬צפרדעים קיימות בשביל חסידות שאותן‬
‫הן בולעות ועל רגל אחת עומדות ‪ -‬קיימות הן בשביל חסידות‪ .‬לשם מה קיימות חסידות בעולם ?‬
‫חסידות לשם מה קיימות ? הן תמיד נודדות‪ ,‬משחיתות השדות גם אינן חכמות רק להרס גורמות‬
‫לשם מה הן בכלל קיימות ? חסידות זה ברור מביאות ילדים אשר יהיו אנשים נחמדים חסידות‬
‫מביאות אנשים ‪ ...‬לשם מה קיימים אנשים בעולם ? ‪.‬אנשים לשם מה קיימים ? הם הופכים‬
‫עולמות ועושים מלחמות לשם מה הם בכלל קיימים ?‬
‫קיימים הם בשביל יתושים אשר מדם מתקיימים !‬
‫לכן אל תתגאה אדם‪ ,‬אל תרבה קושיות‪ ,‬לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות ואל נא תפגע ביתוש‬
‫שעל אפך עומד יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד‪...‬‬

‫‪71‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שבילים ‪ /‬עזריה אלון‬
‫זכור ושמור‪ :‬חכם השביל מן ההולכים בו ! אם עלית בו אל תעזבנו‪ ,‬כי הוא צודק תמיד‪ .‬הנה‬
‫ימשוך אותך אל שפת הים‪ ,‬בשעה שפניך להרים דווקא ואתה רוצה לנטוש אותו ולקצר‪ ,‬הגעת‬
‫לשפת מעוק ואתה רוצה לרדת והוא סחור סחור‪ ,‬עולה ויורד ומושך אך הזהר לך מקיצורים !‬
‫סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים‪ ,‬אנשים אשר דרכם אצה להם לא פחות מאשר דרכך אצה‬
‫לך‪ .‬בשעליהם כבשו את השביל דווקא כך ‪ -‬אינך מאמין ? אדרבה‪ ,‬נסה לך בדרכך אתה והגעת ‪...‬‬
‫או אל מפל ללא דרך‪ ,‬מלבד חזרה על עקבותיך בבושת פנים‪ ,‬או אל שפך אבנים גבוה ועמוק‬
‫המוביל אותך אל תוהו חצצים ואבני גל או סתם לסבך שלואדיות וגבעות בהם תתעקב לחינם‬
‫ולשווא‪ .‬קיצור כזה היא הדרך הארוכה‪....‬‬

‫"לפעמים לא נוח ומרגיז‪ ,‬לפעמים אין כוח להעיז‪ ,‬אך פתאום מופיע שיר עליז‪ ,‬שר לי‪ ,‬מודיע‬
‫ומכריז‪.:‬אם קשה ללכת ‪ -‬אין דבר‪ ,‬כל שעה הופכת לעבר‪ .‬אל תביט אחורה‪ ,‬לך ישר כי בסוף‬
‫הלילה יש מחר‪".‬‬

‫לדעת נתיבים ‪ /‬זן ואומנות אחזקת האופנוע‪ ,‬רוברט פירסיג‬
‫‪"...‬כמו אלה בעמק שמאחורינו ניצבים רוב בני האדם כל ימיהם מול הררי הרוח ואינם נכנסים‬
‫אליהם לעולם‪ .‬הם מתפנקים בהאזנה לסיפוריהם של אלה שהיו שם ובכך פוטרים עצמם מקשיי‬
‫ההעפלה‪ .‬יש המעפילים בהרים בליווי מורי דרך מנוסים המכירים את הנתיבים הטובים ביותר‬
‫והפחות מסוכנים‪ ,‬וכך מגיעים הם ליעדם‪ .‬אחרים‪ ,‬חסרי נסיון וחשדניים‪ ,‬מנסים לפלס נתיב‬
‫בעצמם‪ .‬רק מעטים מהם מגשימים את שאיפתם‪ ,‬אך יש אחדים מהם ‪ -‬בעזרת כוח הרצון‪ ,‬מזל‬
‫וחסדי האל ‪ -‬מצליחים בכך‪ .‬ובהגיעם שמה‪ ,‬נהיים הם מודעים ליותר מכל היתר לכך שאין רק‬
‫נתיב אחד או מספר מסלולים קבוע אל היעד‪ .‬כל נפש והנתיב שלה‪.‬‬

‫"רק אל תאמרי לי מה יש שם מעבר לאופק‪ .‬רק אל תאמרי לי שאתם יודעים מה יש שם מעבר‬
‫לאופק‪ .‬כי רק חוסר הידיעה הזאת נותן לנו את השקט להתהלך לחופו של הים להביט בגלים‬
‫הבאים משום מקום‪ .‬לחלום את החלומות הבלתי ברורים ולאהוב את האהבות הבלתי ניתנות‬
‫להשגה‪ .‬עמוס אטינגר‪.‬‬

‫מערות ‪ /‬עזריה אלון‬
‫מערה איננה סלע מת‪ ,‬אלא גוף חי‪ .‬היא משתנה כל הזמן‪ ,‬וכל גורם משפיע עליה‪ .‬על הפגיעה‬
‫בנטיפים מיותר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדבר‪ .‬זוהי סתם ברבריות‪ ,‬שאין בה להוסיף משהו לפוגע‪ ,‬והיא מזיקה‬
‫למערה ולכל הבאים אליה בעתיד‪ .‬עודף מבקרים במערה מפחית את כמות החמצן‪ ,‬ומשפיע על‬
‫גידול הנטיפים‪ .‬מתברר כי השימוש בנרות להארת המערה הוא שלילי‪ :‬הפיח מצטבר ומשחיר את‬
‫הקירות‪ ,‬וגרוע יותר‪ ,‬החלב מטפטף או זה הנשאר בבסיסי הנרות‪ ,‬משמש קרקע גידול לפיטריות‬
‫שליליות‪ .‬יש לעבור לשימוש בפנסי חשמל‪ .‬ולאחרונה ‪ -‬כל המגלה מערה ידווח על כך ואל ינסה‪,‬‬
‫חלילה‪ ,‬להרסה מטעמי נוחיות שלו‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אתמול מצאתי אבן ‪ /‬יהונתן גפן‬
‫אתמול מצאתי אבן כזאת חלקה ונהדרה‪ .‬כולם ביקשו ממני שאזרוק אותה החוצה בחזרה‪ .‬אמא‬
‫אמרה לי‪ :‬זאת אבן קטנה‪ ,‬חבל‪ ,‬תזרוק אותה החוצה‪ ,‬אולי היא תגדל‪ .‬בערב שמעתי מהחלון של‬
‫השכנים‪ :‬שוב הילד של גפן הביא אבנים‪ .‬אבל לא איכפת לי ואני לא שם לב‪ ,‬כי את האבן הזאת‬
‫אני דווקא אוהב‪ .‬והאבן אומרת לי דברים משונים‪ ,‬ושרה לי שיר בשפה של אבנים‪ .‬אתמול מצאתי‬
‫אבן חלקה ונהדרה‪ ,‬ושמתי אותה עם שאר האבנים שלי במגירה‪.‬‬

‫תראה מה טיפות קטנות של גשם ‪ /‬רון גפן‬
‫תראה מה טיפות קטנות של גשם יכולות לעשות‪ ,‬איך להצמיח רבדי רבדים‪ ,‬איך לכסות אוצרות‪.‬‬
‫אפילו אם היו נופלים מהשמיים אבנים כבדות‪ ,‬בליסטראות‪ ,‬סלעים‪ ,‬הרים שלמים‪ ,‬טנקים‪,‬‬
‫פצצות‪ ,‬משהו ירוק לא היה יוצא מזה‪ .‬אין אפילו טעם לנסות רק תראה מה טיפות קטנות של גשם‬
‫עשויות לעשות !‬

‫יום חם ‪ /‬יהונתן גפן‬
‫ביום חם כזה אני מרחם על השמש הרותחת מעלינו אדומה ועגולה‪ .‬כי אם אצלנו חם כל כך תארו‬
‫לכם ‪ -‬איך זה אצלה‪...‬‬

‫השביל שלא הלכתי בו‬

‫רוברט פרוסט‬
‫שני שבילים לפני התפצלו‬
‫בחודש צהוב‪ ,‬ורציתי אוד‬
‫בשנים הללו ביחד לצעוד‪.‬‬
‫באחד מהם עיני הסתכלו‪,‬‬
‫העמיקו‪ ,‬הביטו ועוד‪-‬‬

‫ובחרתי ברעו‪ ,‬שביל נאה אף הוא‪,‬‬
‫ואולי מקודמו עדיף קמעא‪,‬‬
‫כי היה רענן ועליו לא כהו‪,‬‬
‫אף כי מן המדרך שניהם נפגעו‬
‫באותה מידה כמעט‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אותו בוקר היו מכוסים עוד השנים‬
‫עלים שצבעם לא נרמס עוד לשחור‪,‬‬
‫אל השביל הראשון עוד נשאתי עיניים‬
‫וידעתי – שבילי מרחיקני בינתיים‬
‫וספק אם אי פעם אחזור‪.‬‬

‫עוד אספר לך כך באנחות‬
‫באיד הימים‪ ,‬כך אמר‪:‬‬
‫שתי דרכים היו לפני פתוחות‬
‫ובחרתי בזו שהלכו בה פחות‪,‬‬
‫וזה עקרו של דבר‪.‬‬

‫ברגע שגילית איזה מכפות הרגליים היא הימנית‪,‬‬
‫כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה רק הבעיה‪-‬‬
‫באיזה מהן להתחיל לצעוד!‬
‫(פו הדוב)‬

‫‪73‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫"הגיע היום‪...‬‬
‫אתה יוצא למקומות בעולם‪ ,‬אז שלום!‬
‫עם רגליים בנעליים ועם שכל בראש‪,‬‬
‫תמצא את הדרך שלך‪ ,‬אל תחשוש‪,‬‬
‫אתה יכול ויודע‪ ,‬מוכן ומזומן‪,‬‬
‫ואתה הוא זה שיחליט לאן‪.‬‬
‫תסתכל ברחובות‪ ,‬מלפנים‪ ,‬מאחור‪,‬‬
‫יש רחוב שתחליט‪":‬לא כדאי לי לבחור‪".‬‬
‫עם רגליים טובות‪ ,‬ועם שכל לחשוב‬
‫תזהר לא ללכת ברחוב קצת לא טוב‪.‬‬
‫אם בכלל לא תמצא שום רחוב שתאהב‪-‬‬
‫תעזוב את העיר ותצא למרחב‪,‬‬
‫אל שטח פתוח לאוויר ולרוח‪,‬‬
‫שם קורים הדברים‪...‬‬
‫כשיקרה הדבר אל תפחד‪,‬‬
‫אל תזיע‪,‬‬
‫תמשיך ותלך ותראה שתגיע‪"...‬‬
‫ד"ר סוס‬

‫הסיפור על האיש הירוק‪ /‬יונתן גפן‬
‫היו היה פעם‪ ,‬בעיר ירוקה‪ ,‬גר לו איש אחד‪ ,‬איש ירוק‪.‬‬
‫האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים‪.‬‬
‫הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים‪.‬‬
‫ובלילות היה יושב במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים‪.‬‬
‫יום אחד קם האיש הירוק בבוקר ירוק‪ ,‬נעל נעליים ירוקות‪,‬‬
‫לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים ויצא החוצה‪.‬‬
‫האיש הירוק נסע באוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק‪.‬‬
‫מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק ומהצד השני פרחים ירוקים‪ .‬זה היה יום יפה‪.‬‬
‫והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים‪ ,‬ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק‪.‬‬
‫ואז ראה האיש הירוק שעל הכביש עומד איש כחול‪.‬‬
‫האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו‬
‫ושאל את האיש הכחול‪" :‬הי‪ ,‬איש כחול‪ ,‬מה אתה עושה פה?"‬
‫"אני?"‪ ,‬אמר האיש הכחול‪" ,‬אני מסיפור אחר"‪.‬‬

‫‪74‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫דרכים רבות לדעת את המדבר‪:‬‬
‫יש ההולך ועיניו באדמה‪ ,‬מחפש הוא אחר זוטות קטנות‪ ,‬מרים כל אבן‪ ,‬מתפעל ונעצר בפליאה על‬
‫יד צמחים עם פירות סגולים או זחל ססגוני‪.‬‬
‫חברו ההולך מאחוריו‪ ,‬מסביר לו שהאבן שהרים היא אבן מטמורפית מתקופת ה]רה‪-‬קמבריום‪,‬‬
‫ולצמח קוראים יפרוק תלת קרני‪ ,‬ומזחל זה יגדל בבוא היום פרפר לבנון הכרוב המצוי‪.‬‬
‫את השלישי תמצא תמיד על פסגות ההרים‪ ,‬בוחן הכול מגבוה‪ ,‬פסיעותיו גדולות ואין הוא שם לב‬
‫למה שעובר תחת כפות רגליו אלא למה שנמצא שם‪ ,‬הרחק מעבר לאופק‪.‬‬
‫ובסוף הטור מזדנב החוקר‪ .‬הוא מרים את האבן שהראשון הרים‪ ,‬שובר אותה ובודק את תכנה‪.‬‬
‫הוא שואל "מדוע גדל צמח זה דווקא בערוץ ולא בראש ההר ?"‬
‫כנגד ארבעה בנים דיברנו‪ :‬תם‪ ,‬חכם‪ ,‬נביא ושיודע לשאול‪.‬‬
‫והחמישי ? החמישי יודע את המדבר בייסורים‪ ,‬בחום הגדול‪ ,‬במעלות הקשים‪ ,‬בצפייה המתמדת‬
‫שיגיע כבר הסוף‪ .‬אין הוא שם לב למה שמתרחש סביבו‪ .‬בשבילו המדבר הוא מקום אותו צריך‬
‫לעבור כדי להגיע למקום אחר‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו יוצאים לדרך וכל אחד צריך לבחור איך הוא רוצה לדעת את המדבר‪ :‬בחכמה‪,‬‬
‫בנבואה‪ ,‬בשאלות או בייסורים ואולי אף כמה מהם יחד‪...‬‬

‫בין הרי הנגב יש עמק מופלא‬
‫ההד עולה מתוכו ועונה על כל שאלה ומשאלה‪.‬‬
‫אל העמק הגיע עלם צעיר לשאול מה יעשה בנערתו‬
‫והרי השיחה בין ההלם וההד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫הד יקר‪ ,‬מזמן אני רוצה לדבר איתך‪ ,‬אתה יודע ודאי על מה (עלמה‪...‬עלמה‪)...‬‬
‫צדקת הד‪ ,‬פגשתי נערה‪ ,‬בחורה נאה (אה‪...‬אה‪)...‬‬
‫אך אמור לי הד יקר‪ ,‬כיצד עושה עצמה יפה מקודם (אודם‪...‬אודם‪)...‬‬
‫ומה רוצה היא להשיג בצום ובסיגוף (גוף‪...‬גוף‪)...‬‬
‫ומה תאמר יום יום כשנתחתן (תן‪...‬תן‪)...‬‬
‫ומה רוצה היא שאביא לה ? (וילה‪...‬וילה‪)...‬‬
‫וכיצד אוכל לעמוד בכל הדרישות ? (שוט‪...‬שוט‪)...‬‬
‫ומה אעשה כנגד כל ההנמקות ? (מכות‪...‬מכות‪)...‬‬
‫והאם כדאי בכלל להינשא ? (נסה‪...‬נסה‪)...‬‬
‫ומה אעשה אם לא אשכח אותה ? (קח אותה‪ ...‬קח אותה‪)...‬‬
‫תאמר לי הד איך זה להיות נשוי (אוי‪...‬אוי‪)...‬‬
‫שאלה אישית הד‪ ,‬בחיי הנישואין במה אתה מאמין ? (מין‪...‬מין‪)...‬‬
‫ואיך זה להיות מדריך ? (איח‪...‬איח‪)...‬‬

‫‪75‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ברוכים הבאים לעולם הקסום והנפלא של המדבר בלילה‪:‬‬
‫אם ביום‪ ,‬האבק והעננים והחום הסתירו לכם קצת את יופיו של המדבר‪,‬‬
‫והשמש המסנוורת גרמה לרבים מכם להרכיב משקפי שמש או ללכת עם עיניים אשר מביטות אל‬
‫האדמה –‬
‫ליל ירח מלא קורא לנו ואומר‪ :‬בואו‪ ,‬הקשיבו‪ ,‬הסתכלו‪ ,‬חפשו‪ ,‬כל מה שאי פעם רציתם‪ ,‬כל מה‬
‫שאי פעם הצטרכתם‪ ,‬נמצא כאן ממש‪.‬‬
‫המסע שתעברו הלילה‪ ,‬אולי ידמה לכם כמסע רחוק‪ ,‬מפחיד ומשונה אך ככל שתתקרבו‪ ,‬תגלו‬
‫שבעצם רק התקרבתם לעצמכם‪ .‬כי כאן הכול התחיל וכאן גם הכול ייגמר !‬

‫"יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה‪,‬‬
‫צהוב להם מידי‪,‬‬
‫שקט שאפשר להשתגע‪.‬‬
‫יש אנשים שאלוהים גדול עליהם‬
‫במדבר הזה‪.‬‬
‫אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות‪.‬‬
‫אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה‪.‬‬
‫ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬ישארו כאן"‪.‬‬
‫חיים גורי‪.‬‬

‫אני זוכר כיצד לימדה אותי אמא לקרוא את‬
‫מחוגי השעון‪ ,‬הייתי בן ‪ 6‬וביקשתי ממנה שתקנה לי שעון‪.‬‬
‫היא הוליכה אותי בידי החוצה ואמרה‪:‬‬
‫"אתה לא צריך שעון זיידה‪ ,‬תראה כמה שעונים יש בעולם‪".‬‬
‫היא הראתה לי את צילו של האקליפטוס שבגודלו ובצמרתו אמר ‪ 9:00‬בבוקר‪.‬‬
‫את העלעלים האדומים של הרימון שאמרו אמצע מרץ‪ .‬את השן שהתנדנדה לי ואמרה ‪ 6‬שנים‪ .‬את‬
‫הקמטים שבזויות עיניה ואמרו ארבעים‪.‬‬
‫"אתה רואה זיידה"‪ ,‬אמרה‪" ,‬כך אתה בתוך הזמן‪ ,‬ואם יקנו לך שעון אתה תהיה על ידו‪".‬‬
‫מאיר שלו – כימים אחדים‬

‫‪76‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫בטיול מיטשטש החיץ‪ .‬אחד מושיט לשני יד‪ ,‬עוזר לו לעבור מכשול קשה‪ .‬חולקים אוכל זה עם זה‪,‬‬
‫פורסים לרעב לחם בסולידריות שאין לה תחליף‪ ,‬במהלכו של קטע קשה‪ ,‬ויש קטעים קשים‪,‬‬
‫לומדים להכיר ולהתחשב בחולשותיו של הזולת‪ .‬או לכבד את תכונותיו האישיות‪ .‬בטיול‪ ,‬בחוץ‪,‬‬
‫במרחב שבין קו האופק למרחבי הרקיע מתגלים ילדים חבויים‪ .‬אלה שביום יום נדחקים לעתים‬
‫לשולי החברה‪ ,‬כי מלכת הכיתה או מלך הבנים מאפילים עליהם‪ ,‬הופכים לרגע למוליכי דעת קהל‬
‫ודמויות אהודות ואהובות"‪ .‬אברהם בורג { עיתון 'הארץ'‪} 27/5/1994,‬‬

‫האנשים שאני הכי שונאת‬
‫(אחרי הדודים הרעים שרוצחים‬
‫דגים בסופרמרקט)‬
‫הם המדריכים של "החברה‬
‫להגנת הטבע"‪.‬‬
‫כי הם אף פעם לא טועים‪,‬‬
‫אף פעם לא נופלים‪,‬‬
‫אף פעם לא צמאים‪,‬‬
‫ותמיד זוכרים מתי אלכסנדר‬
‫מוקדון כבש את ארץ ישראל‪.‬‬

‫אני לא אוהב את הביטוי "שמורת טבע"‪ .‬בכלל‪ ,‬עצם המילה "שמורה" אינה מקובלת עליי‪ .‬אינני‬
‫חושב שבאתי לעולם הזה כדי לשמור על איזה דבר‪ .‬אינני חושב שהיחסים בין אדם לזולתו‪ ,‬או‬
‫אדם למקומו או אדם למורשתו הם יחסים של שימור‪ .‬לא נולדנו לתוך מוזיאון ותפקודנו אינו‬
‫לצחצח את הזכוכיות המכסות על המוצגים‪ ,‬ולהוביל את ילדינו אחרינו על קצות אצבעותיהם כדי‬
‫שיתפעלו ממה שיש‪ .‬מותר לדעת בטבע‪ ,‬צריך לגעת בו‪ ,‬מותר גם לשנות‪ .‬אך השאלה היא‪ :‬איך?!‬
‫התשובה צריכה להיות‪:‬‬
‫באהבה‬
‫(עמוס עוז)‬

‫‪77‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫יש אנשים שמראש מתייאשים‬

‫אך הם לא יספיקו להנות מהשקיעה‬

‫ומעדיפים להישאר במקום‪,‬‬

‫כי הם כבר מחפשים פסגה אחרת‬

‫ולראות את השקיעה‬

‫והם אף פעם לא שקטים‬

‫מאותו מקום שראו תמיד‪.‬‬

‫ואף פעם לא ימצאו את הפסגה‬

‫ויש אנשים שרק עכשיו‬

‫שלהם‪.‬‬

‫התחילו לטפס‬

‫אל תהיו מאלה‬

‫ואת השקיעה הזו כנראה‬

‫שכל כך מיואשים‬

‫לא יראו מפסגה זו‬

‫שאפילו לא ניסו לטפס לפסגה‬

‫אבל‪ ,‬הם ימשיכו לטפס‪.‬‬

‫שלהם‪,‬‬

‫יש כאלה‬

‫ואל תעצרו באמצע הדרך‬

‫שהגיעו לאמצע הדרך שלהם‬

‫כשאתם מסוגלים‬

‫והשקיעה נראית להם‪-‬‬

‫להמשיך הלאה‬

‫מספיק יפה מאיפה‬
‫שהם נעצרו‬

‫‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫וכשתגיעו לפסגה שלכם‬
‫תעצרו!‬

‫אז הם יישארו שם ויתהו‬

‫תסתכלו על השקיעה‬

‫אם יוכלו להגיע לפסגה‬

‫תהנו ממנה‪...‬‬

‫ואיך השקיעה נראית משם‪...‬‬

‫ואז‪ -‬תמשיכו‬

‫ויש אחרים‪-‬‬

‫לפסגה הבאה!!!‬

‫שיגיעו לפסגה‬

‫‪78‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫לפעמים תבכה‪ ,‬אך איש לא יבחין בדמעותיך‬
‫לפעמים תצחק אך איש לא יבחין בחיוכך‬
‫לפעמים תפחד אך איש לא יבחין ברעד העובר בך‬
‫לפעמים תיפול אך איש לא יבחין במאבקך‬
‫לפעמים תאחר אך איש לא יבחין באיחורך‬
‫לפעמים תשקר אך איש לא יתפוס אותך במילתך‬
‫אבל פעם אחת תפליץ‪...‬‬

‫אם יש לך שתי פרות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫אנרכיזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬אתה שומר על הפרות וגונב את הפר של השכן שלך‪ .‬אתה‬
‫מתעלם מהממשלה‪ .‬באותו הזמן‪ ,‬השכנים שלך מנסים לקחת את הפרות והורגים אותך‪.‬‬
‫הפרות מחליטות שאין לך שום זכות לעשות משהו עם החלב שלהן‪ ,‬ועוזבות כדי להקים‬
‫את החברה שלהן‪.‬‬
‫אריסטוקרטיה‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬אתה מוכר את שתיהן וקונה פרה אחת גדולה באמת‪,‬‬
‫עם אילן יוחסין‪.‬‬
‫ליברליזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬למדינה לא אכפת מקיומך‪ ,‬ובוודאי שאינה מתעניינת בפרות‬
‫שלך‪.‬‬
‫סוציאליזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬המדינה לוקחת ממך אחת מהן ונותנת אותה למישהו אחר‪.‬‬
‫סוציאליזם אוטופי‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬המדינה לוקחת את הפרות של כולם וכולם צריכים‬
‫לטפל בהן כדי לקבל חלב‪.‬‬
‫סוציאליזם פחות אוטופי‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬המדינה לוקחת את הפרות של כולם וכולם‬
‫צריכים לטפל בהן כדי לקבל חלב‪ .‬בפועל‪ ,‬כולם הוציאו אישורי מחלה חוץ ממך‪.‬‬
‫קומוניזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬המדינה לוקחת ממך את שתיהן ונותנת לך כל חודש בקבוק‬
‫חלב‪ .‬גרסה אחרת‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬הממשלה לוקחת לך את הפרות‪ ,‬חולבת אותן‪,‬‬
‫רוצחת אותן ושופכת את החלב אל הביוב‪.‬‬
‫קומוניזם נוסח גורבצ'וב‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬המדינה לוקחת ממך את שתיהן ומשקיעה‬
‫בהרחבת הארסנל הגרעיני שלה‪ .‬בינתיים אתה מחכה ‪ 16‬שעות בתור כדי לקבל כוס חלב‪.‬‬
‫האיש שהיה לפניך לקח את האחרונה‪.‬‬
‫קפיטליזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬אתה מוכר אחת‪ ,‬קונה במקומה פר הרבעה‪ ,‬מגדל עדר פרות‬
‫ומוכר אותן ברווח‪.‬‬
‫קפיטליזם ‪ -‬הגרסה הישראלית‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬אתה מוכר שלוש מהן לחברה הציבורית‬
‫שבבעלותך תוך שימוש בקו אשראי שנפתח על ידי גיסך בבנק‪ .‬לאחר מכן אתה מבצע‬
‫חילוף חוב‪/‬השקעה עם חברת בת כך שאתה מקבל את ארבע הפרות בחזרה‪ ,‬עם החזרי מס‬
‫על חמש פרות‪ .‬החלב של שש הפרות מועבר בחשאי לחברת קש באיי קיימן השייכת לבעלי‬
‫ההון העיקריים של החברה‪ ,‬המוכרים את הזכויות לכל שבע הפרות חזרה לחברה שלך‪.‬‬
‫בדו"ח השנתי רשום כי בבעלות החברה שמונה פרות‪ ,‬עם אופציה לפרה נוספת‪ .‬להודעת‬
‫העיתונות לא מצורף מאזן‪ .‬הציבור קונה את השור שלך עם צ'קים חסרי כיסוי‪.‬‬
‫פציפיזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ ,‬הן רומסות אותך‪.‬‬
‫פשיזם‪ :‬יש לך שתי פרות‪ .‬הממשלה לוקחת אותן ומחייבת אותך לקנות חלב‪.‬‬
‫העולם השלישי‪ :‬אין לך שתי פרות (אבל יש לך ג'ירפה)‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫כשיש לך התקף אסטמה אין לך נשימה‪ .‬כשאין לך נשימה קשה לדבר‪ .‬המשפט שלך חסום על ידי‬
‫כמות האויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות‪ .‬זה לא הרבה‪ ,‬משהו בין שלוש לשש מילים‪ .‬זה נותן‬
‫לך כבוד למילה‪ .‬אתה עובר בין ערמות המילים שעולות לך בראש‪ .‬בוחר את הכי חשובות‪ .‬וגם הן‬
‫עולות לך‪ .‬לא כמו אנשים בריאים שמוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו‬
‫שמוציאים אשפה‪ .‬כשמישהו בזמן התקף אומר 'אני אוהב אותך' או 'אני נורא אוהב אותך' יש‬
‫הבדל‪ .‬הבדל של מילה‪ .‬מילה זה המון‪ ,‬כי מילה יכולה להיות 'לשבת'‪' ,‬ונטולין' או אפילו‬
‫'אמבולנס'‪.‬‬
‫ אתגר קרת‬‫{ מתוך הספר "צנורות" }‬

‫כולנו יודעים את זה אבל אף אחד לא מחייך‪ ,‬וכשאני אומר מחייך אני מתכוון לשמחה אמיתית‬
‫שבאה מהלב‪ ,‬לא שמחה תלוית נסיעה לחופשה בחו"ל‪ ,‬קניית בגד‪ ,‬מחמאה שקיבלנו‪ ,‬עיסקה‬
‫שנסגרה או חצי בקבוק ויסקי‪ .‬הרי נצטרך לחזור מחו"ל‪ ,‬ושמחת קניית הבגד חולפת מייד אחרי‬
‫שהוא נלבש בפעם הראשונה‪ ,‬והעסקה חולפת והסוטול עובר‪ .‬אני רוצה שמחה אמיתית‪ ,‬שמחה של‬
‫אהבה מתמדת‪ ,‬של הסתפקות במה שיש‪ ,‬של הכרת תודה‪.‬‬
‫ אילן הייטנר‬‫{ מתוך הספר "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" }‬

‫יפה הוא המדבר (מתוך‪ :‬הנסיך הקטן‪ /‬א‪ .‬דה סנט אכזופרי)‬
‫יפה הוא המדבר‪ ,‬הוסיף הנסיך הקטן‪.‬‬
‫צדק הנסיך הקטן‪ ,‬תמיד אהבתי את המדבר‪ .‬אתה יושב לך על גבעת חול‪ .‬אינך רואה דבר ודבר‬
‫אינך שומע‪ .‬ואף על פי כן‪ ,‬משהו טמיר קורן ומאיר בדממה‪.‬‬
‫סוד יופיו של המדבר ‪ -‬העיר הנסיך הקטן ‪ -‬שהוא צופן אי שם בחובו מקור מים חיים‪.‬‬
‫הנסיך הקטן עבר במדבר ולא פגש בדרכו אלא פרח יחיד בעל שלושה עלי כותרת‪ ,‬פרח דל ועלוב‪.‬‬
‫"שלום"‪ ,‬אמר הנסיך הקטן‪.‬‬
‫"שלום"‪ ,‬השיב הפרח‪.‬‬
‫"היכן בני האדם?"‪ ,‬שאל הנסיך הקטן באדיבות‪.‬‬
‫הפרח ראה פעם שיירה שעברה במדבר‪.‬‬
‫"בני האדם"‪ ,‬אמר הפרח‪" ,‬סבורני שמספרם לא עולה על ששה‪ ,‬שבעה‪ .‬ראיתי אותם לפני שנים אך‬
‫מי יודע היכן למוצאם? הם חולפים עם הרוח‪ ,‬אין להם שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד‪".‬‬
‫"שלום" אמר הנסיך הקטן‬
‫"שלום"‪ ,‬אמר הפרח‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫תמיד מדברים‪ ,‬מילים מילים מילים‬
‫אבל כשחושבים על זה ‪ -‬מגלים שגם השתיקה מדברת‪.‬‬
‫היא שם‪ ,‬היא חזקה‪ ,‬היא יפה‪ ,‬ואחרת‪.‬‬
‫יש לה קול עדין‪ ,‬כמעט ולא שומעים‪.‬‬
‫יש שתיקה לאכזבה‪.‬‬
‫שתיקה של מבוכה‪.‬‬
‫ושתיקה קצת מתוחה‪.‬‬
‫שתיקה מצחיקה‪.‬‬
‫שתיקה מעיקה‪.‬‬
‫שתיקה‪ ...‬לאהבה‪.‬‬
‫יש שתיקות שחוששות‪.‬‬
‫ויש שתיקות מרגשות‪.‬‬
‫ויש שתיקות שנגמר‪.‬‬
‫שתיקות עם מישהו יקר‪.‬‬
‫והכי הכי יפות‪.‬‬
‫הן שתיקות שלא צריך לומר בהן דבר‪.‬‬
‫ובכלל ‪ -‬מה היינו עושים בלי שתיקות ?‬
‫כל המילים היו נדבקות‪.‬‬
‫מוזיקה בלי פאוזה‪.‬‬
‫נאום בלי דגש‪.‬‬
‫בלי שתיקות לא היה זמן להתרגש ‪...‬‬
‫ואם נקשיב להן ממש בזהירות‪.‬‬
‫נוכל לשמוע‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫קול חשוב‪ ,‬קול צלול שהולך איתנו‪.‬‬
‫הקול הכי חשוב בעולם‪.‬‬
‫הקול שלנו‪.‬‬
‫אז אולי‪ ,‬לרגע קט‪,‬‬
‫כדאי לעצור ולשתוק‪...‬‬
‫להנמיך את הווליום‬
‫ולתת להן לצעוק‪.‬‬
‫קחו לכם ‪ 10‬דקות‬
‫לשתוק עם עצמכם‪.‬‬
‫בלי ניתוחים‪ ,‬בלי וויכוחים‪ ,‬בלי מילים בלי תמלילים‪.‬‬
‫בלי אחר כך‬
‫רק עכשיו‪ ,‬להישען אחורה ‪-‬‬
‫וליהנות מכל דקה‪...‬‬

‫‪82‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫בעמק יפה בין כרמים ושדות‪ .‬עומד מגדל בן חמש קומות ‪ .‬ומי גר במגדל?‬
‫בקומה הראשונה תרנגולת שמנה‪ .‬כל היום בביתה על משכבה מתהפכת‪ .‬היא כל‪-‬כך שמנה שקשה‬
‫לה ללכת‪ .‬בקומה השניה גרה קוקיה‪ ,‬כל היום היא מהלכת‪ ,‬עושה ביקורים ‪,‬כי בניה גרים בקינים‬
‫אחרים‪.‬בקומה השלישית חתולה כושית נקייה‪ ,‬מגונדרת‪.‬על צוואר יש לה סרט‪.‬בקומה הרביעית‬
‫גרה סנאית‪ .‬בשמחה ונחת אגוזים מפצחת‪ .‬ובקומה החמישית גר מר עכבר‪ .‬אך לפני שבוע ארז‬
‫חפציו ונסע‪ .‬איש אינו יודע לאן ומדוע‪.‬כתבו דיירי המגדל שלט‪ ,‬תקעו מסמר מעל לדלת‪ ,‬וקבעו‬
‫שלט בקיר‪ :‬דירה להשכיר‬

‫והנה בשבילים ‪,‬בדרכים‪ ,‬בכבישים ‪ -‬אל הבית באים דיירים חדשים‪.‬‬

‫ראשונה באה נמלה‪ ,‬לקומה חמישית עולה‪,‬קוראצ אתהשלט‪.‬פותחת את הדלת‪ ,‬עומדת בפנים‬
‫ומסתכלת‪.‬באים מכל הדירות השכנים‪ ,‬עומדים מסביב‪ ,‬מסבירים לה פנים‪:‬‬

‫‪-‬הנאים החדרים בעיניך?‬

‫‪ -‬נאים‪.‬‬

‫‪ -‬הנאה המטבח בעיניך?‬

‫‪-‬נאה‪.‬‬

‫הנאה המסדרון בעיניך?‬

‫‪-‬נאה‪.‬‬

‫‪-‬אם כן שבי איתנו הנמלה!‬

‫‪ -‬לא ‪,‬לא אשב‪.‬‬

‫‪-‬למה?‬

‫‪83‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אומרת הנמלה‪ :‬השכנים אינם טובים בעיני‪ .‬אני הנמלה בבית אטחד עם תרנגולת עצלה? כל היום‬
‫על משכבה מתהפכת‪ ,‬מרוב שומן קשה לה ללכת!‬

‫נעלבה התרנגולת‪ ,‬והנמלה הלכה לה‪.‬‬

‫הלכה הנמלה ובאה הארנבת‪ .‬חיש מהר עולה לקומה אחרונה‪.‬קוראה את השלט‪ ,‬פותחת‬
‫הדלת‪,‬עומדת בפנים ומסתכלת‪ .‬באיפם מכל בדירות השכנים‪,‬עומדים סביב‪,‬‬

‫מסבירים לה פנים‪:‬‬

‫‪-‬הנאים החדרי בעיניך?‬

‫‪ -‬נאים‪.‬‬

‫‪-‬הנאה המטבח בעיניך?‬

‫‪-‬נאה‪.‬‬

‫הנאה המסדרון בעניך?‬

‫‪ -‬נאה‪.‬‬

‫_ אם כן שבי איתנו‪ ,‬הארנבת!‬

‫‪ -‬לא לא אשב‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪-‬למה?‬

‫השכנים אינם טובים בעיני‪ .‬איך אשב פה‪ ,‬אם לעשרים ארנבות‪ ,‬עם קוקיה מפקירה הבנים? כל‬‫בניה גדלו בקינים זרים‪ ,‬כולם עזובים‪ ,‬כולם מופקרים‪ .‬מה לקח ילמדו ילדי?‬

‫נעלבה הקוקיה‪ ,‬והארנבת הלכה לה‪.‬‬

‫הלכה הארנבת בא החזיר‪ .‬קרא את השלט "דירה להשכיר"‪.‬ואחרי שקרא את השלט‪ ,‬התגלגל‬
‫ועלה ופתח את הדלת‪ .‬עומד ומביט העיניו הקטנות בכתילם‪ ,‬בתקרה ובחתונות‪.‬באים מכל הדירות‬
‫השכנים‪,‬עומדים סביבו‪ ,‬ומסבירים לו פנים‪:‬‬

‫‪ -‬הנאה הדירה בעיניך?‬

‫‪ -‬נאה‪.‬‬

‫‪ -‬הנאה המטבח בעיניך?‬

‫‪ -‬נאה המטבח‪ ,‬אף כי לא מלוכלך!‬

‫‪ -‬הנאה המסדרון בעיניך?‬

‫‪ -‬נאה‪.‬‬

‫אם כן ‪,‬שב אינו!‬

‫‪ -‬לא לא אשב‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪-‬למה?‬

‫ השכנים אינם טובים בעיני‪ ,‬איך אשב אני חזיר ‪ ,‬לבן בן לבנים מימי בראשית‪ ,‬בכפיפה אחת עם‬‫חתולה כושית! לא נאה לי ולא יאה לי‪.‬‬

‫קראו השכנים‪ :‬לך‪ ,‬לך לך חזיר! גם לנו לא נאה ולא יאה!‬

‫הלך החזיר‪ .‬בא זמיר‪.‬שר הזמיר בקול רינה‪ ,‬עולה הזמיר לקומה אחרונה‪ .‬קורא את השלט‪ ,‬פותח‬
‫את הדלת‪ ,‬מסתכל בדירה‪ ,‬בכתלים‪ ,‬בתקרה‪...‬באים מכל הדירות השכנים‪ ,‬עומדים מסביבו‬
‫‪,‬מסבירים לו פנים‪:‬‬

‫‪ -‬הנאים החדרים בעיניך?‬

‫‪ -‬נאים‬

‫‪ -‬הנאה המטבח העיניך?‬

‫‪ -‬נאה‪.‬‬

‫אם כן שב אתנו!‬

‫ לא ‪,‬אל אשב‪ .‬השכנים אינם טובים בעיני‪ .‬איך אשב בשלווה ובנחת‪ .‬וסנאית כל היום אגוזים‬‫מפצחת‪ .‬עולה קול פיצוחם עד לב השמיים‪ ,‬איום ונורא‪ ,‬מחריש אוזניים‪ .‬ואזני רגילות לקולות‬
‫אחרים‪ ,‬רק לשירים ולמזמורים‪.‬‬

‫נעלבה הסנאי‪ ,‬והזמיר הלך לו‪.‬הלך הזמיר‪ ,‬באה יונה‪ .‬חיש קל עלתה לקומה אחרונה‪ .‬קוראה‬
‫אתהשלט‪ ,‬פותחת הדלת‪ ,‬עומדת בפנים ומסתכלת‪.‬באים אליה כל השכנים‪ ,‬עומדים מסביבה‪,‬‬
‫מסבירים לה פנים‪:‬‬

‫‪-‬הנאים החדרים בעיניך?‬

‫‪86‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪ -‬החדרים צרים‪.‬‬

‫‪ -‬הנאה המטבח בעיניך?‬

‫‪ -‬נאה המטבח‪ ,‬אך אינו מרווח‪.‬‬

‫‪ -‬הנאה המסדרון בעיניך?‬

‫‪ -‬מרובה בו הצל‪ ,‬המסדרון אפל‪.‬‬

‫‪ -‬ובכן לא תשבי אתנו?‬

‫‪ -‬אשב ואשב בחפץ לב‪ ,‬כי השכנים טובים בעיני‪:‬‬

‫התרנגולת‪ -‬טובת כרבולת‪ ,‬הקוקיה‪ -‬יפהפיה‪ ,‬החתולה‪ -‬כל כך נקייה‪ ,‬והסנאית בעלת אגוזים‪,‬‬
‫יודעת לחיות חיים עליזים‪.‬רואה אני כי נוכל לחיות ביחד בחברה טובה‪ ,‬בשלום ובנחת‪.‬‬

‫שכרה היונה את הדירה‪ ,‬יום‪ -‬יום הומה היא בחדרה‪.‬‬

‫כך בעמק יפה בין כרמים ושדות‪ ,‬עומד מגדל בן חמש קומות‪ .‬ובמגדל גרים עד היום‪ ,‬שכנים טובים‬
‫חיי ‪-‬שלום‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫למרבה המזל‬
‫אדם אחד טס במטוס‬
‫לרוע המזל – הוא נפל מהמטוס‬
‫למרבה המזל – היה לו מצנח‬
‫לרוע המזל המצנח לא נפתח‬
‫למרבה המזל הייתה ערמת קש מתחתיו‬
‫לרוע המזל קלשון היה נעוץ בערמה‬
‫למרבה המזל הוא לא נפל על הקלשון‬
‫לרוע המזל הוא גם לא נפל על הערימה‪...‬‬

‫זכור ושמור!‪ -‬חכם השביל מן ההולכים בו‪ .‬אם עלית בו‪-‬אל תעזבנו כי הוא צודק תמיד‪ .‬הנה‬
‫ימשוך אותך אל שפת הים בשעה שפניך להרים דווקא‪ ,‬ואתה רוצה לנטוש אותו ו"לקצר"‪ .‬הגעת‬
‫לשפת המצוק‪ ,‬ואתה רוצה רדת והוא סחור סחור‪ ,‬עולה ויורד‪ ,‬ומושך אל אי‪ -‬אך הזהר לך‬
‫מקיצורים! סמוך על דורי דורות של שודדים ורועים‪ ,‬אנשים אשר אצה דרכם להם לא פחות‬
‫מאשר דרכך אצה לך‪ .‬ובשעליהם כבשו את השביל דווקא כך‪ .‬אינך מאמין? אדרבא‪ ,‬נסה‪ .‬לך‬
‫בדרכך אתה והגעת‪...‬‬
‫או אל מפל ללא דרך‪ ,‬בלבד חזרה על עקבותיך בבושת פנים‪ ,‬או על שפך אבנים גבוה ועמוק‬
‫המוביל אותך אל תוהו חצצים ואבני גל או סתם לסבך של וואדיות וגבעות‪ ,‬בהם תתעכב שעות‬
‫לחינם ולשווא‪.‬‬
‫"קיצור" כזה הוא הדרך הקצרה והארוכה‬

‫‪88‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫צידה לדרך‪ /‬לאה נאור‬
‫אם אתה יוצא לדרך‬

‫לא אכפת לי מה ארזת‪,‬‬

‫העולה אל ההרים‬

‫ואת מה שאתה אוהב‪.‬‬

‫היזהר שלא תיקח איתך‬

‫מה שבאמת חשוב‬

‫דברים מיותרים‪.‬‬

‫זה מה שיש לך בלב‪.‬‬

‫קח חלום‪-‬‬

‫שב לנוח‪ ,‬זרוק לרוח‬

‫לא כבד מידי‪,‬‬

‫את כל מה שמיותר‬

‫ושמחה‪-‬‬
‫לא גדולה מידי‪,‬‬

‫ועכשיו‪ ,‬בלב בטוח‪,‬‬
‫קח איתך מה שנשאר‪:‬‬

‫וגם שיר‪-‬‬
‫לא ארוך מידי‪.‬‬
‫זה ַדי‪.‬‬

‫קח חלום‪ -‬לא כבד מידי‪,‬‬
‫ושמחה‪ -‬לא גדולה מידי‪,‬‬
‫וגם שיר‪ -‬לא ארוך מידי‪,‬‬

‫יש נופים יפים בדרך‬

‫זה ַדי‪.‬‬

‫העולה אל ההרים‪.‬‬
‫התרמיל מושך למטה‪,‬‬
‫פה עוזרים רק השירים‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫משתין יקר משתין חביב‬
‫השתן ישר ולא מסביב‬
‫חרבן בכיף חרבן בנחת‬
‫ואל תשכח לנגב את התחת‬
‫ביציאה תשטוף את הידיים‬
‫עם סבון והרבה מים‬
‫ליד המראה על תתרוצץ‬
‫מרוב כיעור היא תתנפץ‬
‫מה עוד אפשר ממך לבקש?‬
‫על הקירות בבקשה אל תקשקש‬
‫ואף פעם על תאכל במהירת‬
‫כי אז תיהיה לך עצירות‬
‫ועל תיתן לשתן לחכות‬
‫אחרת תתפוצץ ואני אצטרך לנקות‬
‫חרבן בשקט בלי הנחות‬
‫או שממני תקבל מכות‬
‫עכשיו צא לדרך ובהצלחה‬
‫וזה כל מה שיש לי להגיד לך!!!‬

‫כשאומרים צנון‬

‫כשאומרים לחם‬

‫מרגישים את הלשון‬

‫מרגישים בבית‪.‬‬

‫כשאומרים בצל‬

‫כשאומרים אבטיח‬

‫מקבלים תאבון‬

‫מרגישים קיץ‬

‫להגיד קולרבי זה כמו‬
‫לצעוק‬

‫כשאומרים אשכולית‬

‫להגיד אפונה זה כמו‬
‫לשתוק‪.‬‬
‫כשאומרים תפוח‪,‬‬
‫הפה נהיה נפוח‪.‬‬

‫סימן שאין מה להגיד‪.‬‬
‫כשאומרים בננה מרגישים‬
‫קטנים‬
‫כשאומרים ארטישוק‬
‫מתקמטים כל הפנים‬

‫אחרי שאומרים פטרוזיליה‬

‫והכי מצחיק‬

‫צריך לנוח‪.‬‬

‫זה להגיד כרובית‪.‬‬

‫‪91‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫החיוך הראשון של הבוקר‬
‫הוא החיוך הכי חשוב‬
‫הוא מתחיל את הבוקר‬
‫ומלווה אותנו עד שהיום נגמר‪.‬‬
‫כשהחיוך מופיע על השפתיים‬
‫צריך ב‪-‬מ‪-‬ה‪-‬י‪-‬ר‪-‬ו‪-‬ת להושיט ‪ 2‬ידיים‪,‬‬
‫לתפוס אותו‪ ,‬ולבלוע‪.‬‬
‫ככה כל היום הוא ידגדג בבטן‬
‫ויציץ מתוך העיניים‪.‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫ילד מחרבן‬
‫אצלנו הארוחה של יום שישי היא ממש ענקית‪ .‬זוללים כאילו לא אכלו כל השבוע‪ .‬בשת בבוקר‬
‫כבר הרגשתי קצת לחץ בבטן‪ ,‬אבל לא היה לי זמן לחרבן‪ .‬אני ממהר לנמל‪ ,‬לפעולת ימאות‪ .‬השבת‪,‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬יבואו לפעולה כמה בנות מהכיתה שיצאו אתנו בסירה‪ .‬כולם נורא מתרגשים‬
‫בגלל שהן באות‪ .‬בטח לא ניתן להן לחתור‪ .‬אולי נבהיל אותן‪.‬‬
‫היו צריכות לבוא חמש אבל יבואו רק שתיים‪ .‬אחת‪ ,‬ציפורה קרמר‪ ,‬היא פלאטה גמורה‪ ,‬זאת‬
‫אומרת חלקה‪ ,‬זאת אומרת שאין לה שדיים‪ .‬השנייה דווקא די חתיכה‪ .‬שפילמן ברכה‪.‬‬
‫תמיד צוחקת כמו בהמה‪ ,‬אבל דרך החולצה רואים לה את גבעות שייך אברייק‪ .‬פעם ‪,‬כשרקדו‬
‫במעגל בן לוקח בת ובת לוקחת בן‪ ,‬לקחתי אותה והרגשתי דרך הסרפאן שרוכים של חזייה‪ .‬כמעט‬
‫והתעלפתי‪ .‬סיפרתי את זה לאשר‪ .‬הוא מבין המון בבנות‪ .‬הוא אפילו אמר שיש להן שני חורים‬
‫בקוס‪ ,‬אחד לפשתן ואחד לזיין‪ .‬עד אז לא ידעתי‪ .‬תמיד חשבתי‪ ,‬מה קורה אם הן רוצות לפשתן‬
‫באמצע הזיון אשר אומר שלמי שיש שדיים בטוח שיש גם שערות‪ .‬לי למשל אין עוד אף שערה‪ ,‬וגם‬
‫לאשר אין‪ .‬הליצן הזה תקע פעם בתחתונים פק של שערות של אמא שלו ‪,‬שהוריד מהמסרק‪,‬‬
‫הראה לי את זה דרך החנות של המכנסיים שלו ואמר שיש לו כבר שערות ‪.‬כמעט האמנתי עד‬
‫שראיתי שאלה שערות שיבה‪ .‬על יד הזין? משכתי בשערות והם נשארו לי ביד‪ .‬איך צחקנו כל‬
‫היום! אשר אומר שהוא יבחר לו חתיכה הכי חשוב זה השדיים‪ ,‬אבל אני חושב שאופי זה יותר‬
‫חשוב מפנים‪ .‬אשר אומר שאם אתה מזיין ומסתכל על פנים מגעילים אז מה יוצא לך מהאופי‪ .‬עם‬
‫זה אני דווקא מסכים‪.‬‬
‫למדריך שלנו קוראים בבון כי הוא דומה לאיזה שימפנזה‪ .‬ולסירה קוראים "פסח גרינברג"‪ .‬זה על‬
‫שם איזה מעפיל או מישהו מהעירייה שנהרג‪.‬‬
‫לכל הסירות קוראים שמות כאלה‪ .‬הפסח גרינברג היא כבדה מכל הסירות של "הפועל"‪ .‬נותנים‬
‫אותה לקבוצה הכי מחורבנת‪ ,‬וזה אנחנו‪ ,‬כי רק לפני חודש התחלנו להתאמן‪ .‬אנחנו עוד רק‬
‫במשוטים‪ ,‬לא במפרשים‪.‬‬
‫שתי הבנות הביאו איתן ת'תיק אוכל ‪.‬סנדוויצ'ים ותפוזים‪ .‬זה טיפשי זה מצמיא ובסירה אין מה‬
‫לשתות‪ ,‬אבל מאיפה שהן יידעו את זה אם אף אחד לא אמר להן‪ .‬הן עומדות בצד ומסתכלות איך‬
‫אנחנו דוחפים את הסירה לתוך המים‪ .‬היום פתאום כל אחד מתאמץ פי הרבה‪ ,‬בשביל להשוויץ‬
‫בפניהן‪ ,‬אבל שאני מתאמץ אני פתאום מרגיש שתיכף החרא יברח לי מהתחת‪ .‬זה הכול בגלל‬
‫ארוחת ערב ההיא‪ ,‬שכל הבטן שלי מלאה מחרא‪.‬‬
‫עכשיו כבר הסירה בתוך המים ואם אני אלך לחרבן הם לא יחכו לי‪ .‬אני גם לא רוצה שהבנות‬
‫יידעו שאני צריך‪ .‬בכלל‪ ,‬אין שם איפה לחרבן אין בית‪-‬שימוש ובכל מקום מסתובבים לך אנשים‪.‬‬
‫אז אני יושב עם כולם בסירה ומשתדל להתאמץ כמה שפחות‪.‬‬
‫שאנחנו כבר די רחוקים‪ ,‬מרוב שאני צריך לחרבן אני מרגיש שאני צריך גם לפשתן‪ ,‬ואז אני חושב‬
‫שאם אני אפשתן אולי זה קצת יעבור לי‪ .‬אז אני עושה את עצמי כאילו אני נתקל במשהו ונופל‬
‫מהסירה לתוך הים‪ .‬זאת מין בדיחה כזאת שעושים לפעמים ‪,‬אבל בבון שונא את זה כי זה מקלקל‬
‫את החתירה‪ .‬הוא מקלל אותי ואני שוחה מסביב לסירה ומפשתן במים ואף אחד לא יודע‪ .‬כשאני‬
‫שוב בסירה הכאבים מתחילים לבוא כמו גלים‪ .‬יש כמה רגעים שהכול בסדר ופתאום אני מרגיש‬
‫שאני הולך להתפוצץ‪ .‬אני עושה שריר כזה שסותם לי את החור‪ ,‬רק שלא יברח לי‪ .‬אם לא היו שם‬
‫בנמות הייתי מחרבן מזמן‪.‬‬
‫בסוף אנחנו מגיעים לחוף‪ .‬אני יורד מהסירה ורץ לצריף של "הפועל"‪ ,‬אבל אין איפה לחרבן‪.‬‬
‫בינתיים כולם מתחילים ללכת לבית‪ ,‬דרך רחוב יפו‪ ,‬יש שם מאפייה של ערבי אחד שמוכר פיתות‬
‫חמות‪ .‬אני הולך איתם‪ .‬דווקא היום כולם הולכים לאט‪ ,‬בשביל להתחיל עם הבנות‪ .‬לי יש כאבים‬
‫ואני רץ מסביבם או סתם עומד ומצליב את הרגליים‪ .‬פתאום אני מרגיש שהחרא הולך לצאת לי‬
‫מהקיר של הבטן או מהאוזניים‪ .‬השריר שסותם את החור מתחיל לקפוץ מעצמו‪ ,‬וכשהם נעמדים‬
‫במאפייה הזאת אני רץ לכיוון המושבה הגרמנית‪.‬‬
‫אני נכנס לחדר‪-‬מדרגות אחד ורואה מדרגות שיורדות למרתף אני ממש קורע ממני את המכנסיים‬
‫ומחרבן בשנייה האחרונה את העוגה הכי גדולה שיצאה מתחת של ילד בגילי‪ ,‬ואולי אפילו מתחת‬
‫של איש גדול‪.‬‬
‫פתאום אני שומע רעש‪ ,‬איש אחד שגר שם שמע אותי נכנס אולי סתם חשב שזה מסתנן‪ .‬הוא עומד‬
‫מעלי וצועק לתוך המרתף‪" :‬מי זה שם?"‪ .‬אז מה אני יכול לעשות? לאיפה שאני אברח? אז אני‬

‫‪92‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אומר‪" :‬ילד"‪ .‬אז הוא אומר‪" :‬מה אתה עושה שם‪ ,‬ילד?" אז מה שאני יגיד?‬
‫אני אומר‪" :‬מחרבן"‪ .‬אז האיש הזה יורד אלי ומדליק שם אור‪ .‬ופתאום הוא רואה אותי יושב על‪-‬‬
‫יד העוגה הזאת‪ .‬הוא נורא כועס‪ ,‬כי זה הבית שלו ופתאום בא מישהו ומחרבן‪ .‬הוא תופס אותי‬
‫באוזן ואומר לי‪" :‬תיקח את זה" אני אומר‪" :‬איך?" אז הוא אומר" ‪:‬איך? בידיים!" אז מה שאני‬
‫יעשה"? אני מרים בשתי ידיים את כל העוגה והוא סוחב אותי באוזן החוצה לרחוב‪ .‬אני יוצא‬
‫לרחוב בדיוק כשמגיעים לשם כל הבנים והבנות מהכיתה‪ .‬הם נעמדים ורואים איש מחזיק אותי‬
‫באוזן‪ ,‬ואני מחזיק בשתי ידיים עוגה גדולה ומסריחה של חרא טרי‪.‬‬
‫הם לא יכולים להאמין מה קורה‪ .‬הם אפילו לא צוחקים‪ .‬רק רואים איך שהמשוגע הזה מחזיק לי‬
‫באוזן ומכריח אותי לשים את החרא במגרש מעבר לרחוב ולכסות בהרבה חול‪ .‬אז מה שאני‬
‫עשיתי? כיסיתי‪.‬‬
‫אשר יכול לספר את זה לכל אחד כמה שהוא רוצה‪ .‬זה בכלל לא מצחיק‪.‬‬
‫אם אני רוצה‪ ,‬אני יכול לספר עליו דברים יותר גרועים ‪.‬הנה בטיול של כיתה ו' בשנה שעברה‪ ,‬לפני‬
‫שעברנו מהצופים החלוצים לתנועה המאוחדת ‪,‬הלכנו בחמסין עד כאוכב אל‪-‬האווה‪ ,‬ונגמרו לנו‬
‫המים‪ .‬בסוף הגענו לכפר נטוש ושם שתינו מים מבור מלוכלך והרבה ילדים קיבלו שלשול‪ .‬אחר‬
‫ירדנו עד לכביש‪ ,‬והיה שם גשר עם נחל מתחת לכביש‪ ,‬ואדי בירה‪ .‬שם כולם התרחצו ואחר‪-‬כך‬
‫ישבו במעגל כדי לאכול ארוחה מכל הקופסאות שימורים שנשארו‪ ,‬כי קודם‪ ,‬שהיה חם‪ ,‬לא היה‬
‫להם תיאבון‪ .‬אז כמו שהם ישבו מתחת לגשר במעגל‪ ,‬מחכים לאכול‪ ,‬אשר עלה על הגשר‪ ,‬הוריד‬
‫מכנסיים‪ ,‬התיישב על המעקה וחרבן שלשול גדול‪ .‬השלשול נפל אולי מאה מטר‪ ,‬ישר לאמצע‬
‫המעגל‪ ,‬כמו פצצה ‪-‬בץ!‪ -‬פגע על הסלע והתיז חרא רטוב רטוב לכל הצדדים‪ .‬רצו בגלל זה לזרוק‬
‫אותו מהתנועה‪ ,‬אבל עד עשו לו את הבירור התנועה התפרקה‪.‬‬
‫אני לפחות שמח שלא היה לי שלשול‪ ,‬כי אחרת איך הייתי מרים את העוגה של החרא ביד?‬

‫עזרה לזולת זה לא שם של סלט ‪ /‬ק‪ .‬איזיקסון‬
‫סיפורינו מתחיל לפני המון המון זמן‪ ,‬כשסבא של סבא שלך היה ילד קטן‪.‬‬
‫רחוק רחוק אי שם בחלל‪ ,‬על כוכב קטן‪ ,‬גר עם מבולבל‪.‬‬
‫שם הכוכה היה גולולה‪ .‬שם חיו גולאים בשלווה גדולה‪.‬‬
‫עד שיום אחד הגיעה לביקור‪ ,‬מכשפה שאהבה כל מה שאזור‪.‬‬
‫היא כישפה את כולם שתמ יד יחשבו‪ ,‬גם אם ב‪ 2‬בלילה יתעוררו‪.‬‬
‫שאף פעם לעזור לא שווה‪ ,‬כי לך לא יוצא בכלל כלום מזה‪.‬‬
‫היא הטילה עליהם כזאת מן קללה‪ ,‬שכל הגולאים פחדו נורא‪.‬‬
‫שמישהו עליהם יצביע ויאמר "היי‪ :‬הנה פרייר שעוזר‪-‬גולאי מוזר"‪.‬‬
‫כל שנה הם עזרו פחות ופחות‪ .‬עד שבסוף המציאו חוק‬
‫"אסור לעזור גם לא לחבר ואוי למי שעל החוק עובר"‬
‫כך עברו השנים הכישוף מזמן הוסר אך עזרה ילדי אין בעיר אין בכפר‪.‬‬
‫כשיש חוק ישן לא תמיד חושבים‪ ,‬שיכול להיות שהוא לא כל כך מתאים‪.‬‬
‫כך הם לא שיחקו כדורגל אף לא כדורסל כי מי שעוזר יוענש וחסל‪.‬‬
‫כלבים עזובים לא מצאו בית חם‪ ,‬צעצועים שבורים לא תוקנו מעולם‪.‬‬
‫על סיבון הגב אפשר היה רק לחלום‪ ,‬לא עזרו לפצועים בגלל החוק האיום‬
‫במשך השנים את העזרה שכחו‪ ,‬החיים בכוכב קשים נהיו‪.‬‬
‫אז החליטו לבדוק מה אפשר לעשות‪ .‬כי במצב הנוכחי קשה לחיות‪.‬‬
‫הזמינו את כולם לישיבת גולאים‪ ,‬לבדוק איך לעשות את החיים יותר קלים‬
‫הם ישבו ימים ולא מצאו פיתרון כולם היו ממש בדיכאון‬
‫עד שקם איש זקן ואמר‪" :‬התשובה לי נידמה‪ -‬היא עזרה לזולת אם אינני טועה"‬
‫מי מה זה עשוי? אחד הגולאים שאל‪ ,‬איזה צורה יש לזה בכלל?‬

‫‪93‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אני איש זקן ואינני זוכר‪ ,‬תשובה תחפשו במקום אחר‪.‬‬
‫הוציאו משלחת‪ ,‬שתחפש בכל הכוכבים‪ ,‬איך עזרה לזולם מקלה על החיים‪.‬‬
‫הם ביקרו בהרבה כוכבים משונים עם המון צורות וצבעים אחרים‪,‬‬
‫כוכב של גבינה צהובה עם חורים‪ ,‬כוכב שכולו רק אדמת טרשים‪.‬‬
‫בכוכב אחד ששמו פסגות הפסגה הם כמעט חשבו שמצאו תשובה‪,‬‬
‫היה שם חוק מעניין ויחודי‪ ,‬כנראה שהוטל שם כישוף קטלני‪-‬‬
‫מותר לעזור כמה שרוצים‪ ,‬אבל ידיד בכמה תנאים‬
‫מותר לעזור אחד לשני‪ ,‬רק בתנאי שיהיה רע לשלישי‪,‬‬
‫מותר למשל לעזור להרוס או סתם לגרום למישהו לבכות‬
‫"שזה לא מקום נחמד" אמרו הגולאים‪ ,‬והלכו לחפש את מזלם בכוכבים אחרים‪.‬‬
‫בכוכב אחר ששמו אינו זכור‪ ,‬היה חוק שלא לקיימו מעשה חמור‪:‬‬
‫חובה לעזור לכל מי שרואים! בקור‪ ,‬בחום‪ ,‬בתנאים הכי קשים‪.‬‬
‫כל עזרה נעשתה מתוך כפיה‪ ,‬אף אחד לא עזר מתוך כוונה‪,‬‬
‫בכוכב כולם הקפידו לקיים את החוק‪ ,‬אך איש מעולם לא שמע בו צחוק‪.‬‬
‫עזרו כי החוק אמר ואוי למי שעל החוק עבר (נשמע לכם מוכר?)‬
‫גם שם החיים היו מאוד קשים‪ ,‬דבר שהבריח את משלחת הגולאים‪.‬‬
‫כך הם עברו בין כוכב לכוכב אבל לא מצאו את שביל הזהב‪,‬‬
‫בכל כוכב היו חוקים משונים‪ ,‬חלק היו ממש מפלצתיים‪.‬‬
‫בסוף נשאר כוכב איזה "ארץ" אחד שממש לא נשמע מבטיח במיוחד‪,‬‬
‫הגולאים שמעו שאין שם חוקים על עזרה‪ ,‬הם נחתו בכוכב "ארץ" מחוסר ברירה‪:‬‬
‫הייתה תקלה קשה בחללית דבר שהצריך נחיתה מיידית‪,‬‬
‫הם הצליחו לנחות בגן ילדים ויש נתקלו בפרצופים נדהמים‪.‬‬
‫אחד הילדים ניגש ואמר‪" :‬שלום ברוכים הבאים לגן תמר‬
‫נראה לי שאתם צריכים קצת עזרה" עכשיו היה תור הגולאים להביט בפליאה‪:‬‬
‫"אתם רוצים לעזור? אבל אין פה שום חוק‪ ,‬שצדבר על עזרה ליצור מכוכב רחוק"‬
‫הילדים ענו שבחוקים הם לא מבינים אבל עזרה יתנו למשלחת הגולאים‪.‬‬
‫מיד שלחו לקרוא לגאון השכונתי שבדק ואמר שנתקע חלק במערכת התי‪.‬‬
‫כל הילדים נעמדו בשורה‪ ,‬וניסו להוציא את מה שנתקע‪ .‬הגולאים מיהרו להבהיר שיש בעיה‪" :‬הם‬
‫לא יכולים לשלם בתמורה"‬
‫אנחנו נסתפק אם תגידו תודה‪ ,‬או שנבוא לבקר לקפה ועוגה‪.‬‬
‫בשביל לעזור לא צריך רווחיםרק לחשוב שזה עושה טוב לאחרים‪.‬‬
‫פתאום אחד הגולאים קפץ ואמר כשעל פניו חיוך מאושר‪:‬‬
‫"עכשיו אנחנו מבינים איך עזרה לזולת מקלה על החיים"‪.‬‬
‫עבדו ביחד הגולאים וכל ילדי הגן תיקנו את החללית במעט מאוד זמן‪.‬‬
‫נוכחה לדעת משלחת הגולאים שעזרה לזולת לא כתובה בחוקים‬
‫נפרדו מהעוזרים הקטנים לשלום וקיוו מאוד שזה לא חלום‬
‫בהגיעם לכוכב את החוק ביטלו וראו איזה פלא החיים הקלים חזרו‪:‬‬
‫הם שיחקו כדורגל‪ ,‬שיחקו כדורסל‪ ,‬ושום גולאי לא נענש וחסל‪ ,‬כלבים עזובים מצאו בית חם‪,‬‬
‫צעצועים שבורים תוקנו כמובן‪,‬‬
‫אפילו להיפצע לא היה כל כך נורא‪ .‬כי מיד מישהו הגיש עזרה‪.‬‬
‫אפשר היה שוב לתרום לעניים‪ .‬כן‪ ,‬החיים עם עזרה היו הרבה יותר פשוטים‪.‬‬
‫ורק עוד נזכיר בדרך אגב‪ ,‬ששוב היה אפשר לסבן את הגב‪.‬‬
‫כאן ילדים הגיע הסוף‬
‫נקוה שלא תתקלו בכזה מן חוק‬
‫אם בכל זאת איזה מכשפה תקפוץ לביקור‬
‫ותנסה לכשף‪ :‬שלעזור אסור‬

‫‪94‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫קחו אותה לשיחה בארבע עיניים‬
‫תגידו שאתם דווקא תעזרו כפליים‬
‫ספרו לה את הסיפור על כוכה הגלולה‬
‫ותשאלו אוליי במקרה את צריכה עזרה ?!‬

‫עליות ‪ /‬אתגר קרת‬
‫הסיוט הכי גדול שלי בטיולים היה תמיד בעליות‪ .‬אני זוכר איך הייתי מטפס עם הראש באדמה‬
‫ועם הגוף קדימה ותמיד חייב למהר ולהראות שאני יכול‪ ,‬כי הבנות מלמטה משיגות‪.‬‬
‫וכל עלייה התעסקתי בשאלה הפילוסופית – למה?! מה אני צריך את זה? למה דווקא עלייה? ולמה‬
‫דווקא אני?‬
‫בכלל עליות תמיד נראו לי דבר רע‪ .‬דבר ראשון – העלייה לתורה – שעות יושבים עם איזה רב‬
‫מטורף‪ ,‬שוברים את השיניים בפסוקים שספק אם מי שכתב אותם הבין מה שכתב‪ ,‬ובסוף מהר‬
‫חוטפים סוכרייה בראש מהדודה חנה‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬יש את העליות בבי"ס‪ ,‬בשיעור היסטוריה –‬
‫עלייה ראשונה‪ ,‬עלייה שנייה‪ ,‬שלישית‪ ,‬רביעית‪ ,‬העלייה מתימן והעלייה מברה"מ – איך אפשר‬
‫לזכור את כל זה? ובכלל בלי כל העליות האלה היה לי הרבה יותר קל‪.‬‬
‫יש גם עלייה במשקל – הדבר שאמא כ"כ מפחדת ממנו‪ ,‬ועלייה בתפקיד – שאבא טוען שהוא לא‬
‫רוצה ומתעצבן שאחרים מקבלים‪.‬‬
‫יש גם עלייה בלחות‪ ,‬שהיא הכי גרועה – בטח בטיולים כאלה‪ .‬ועלייה במחירי החשמל שגורמת‬
‫לאבא להסתובב סהרורי בלילות ולחפש אורות דולקים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬בעליות תמיד צריך לפדל‬
‫באופניים ובירידות לא‪.‬‬
‫בכלל ירידות תמיד יותר טובות‪ .‬יש לרדת לכיכר ביום שישי ולראות את החבר'ה‪ ,‬ויש לרדת ירידה‬
‫בסקטים בלי לזוז‪ .‬יש ירידה בעומס החום וירידה שלא הבנתי כ"כ אבל רמי ראה בסרט כחול‬
‫ואמר לי שאבין כשאהיה גדול‪.‬‬
‫בערך כשאני מגיע לאמצע העלייה‪ ,‬כשהדם מטפס לי למוח והמוטיבציה יורדת לתחתונים‪ ,‬פתאום‬
‫אני מבין שגם בירידות יש דברים רעים‪ .‬יש ירידה בלימודים – שאחריה צריך להכין לפחות שבוע‬
‫שיעורים‪ .‬יש לרדת למכולת ביום של עלייה בלחות‪ ,‬ויש גם את הבית של משפחת לוי שתמיד‬
‫מצביעים עליו ואומרים שהוא בית של "יורדים"‪ .‬אני לא כ"כ הבנתי מה זה בדיוק ואיך אפשר‬
‫להיות כל הזמן "יורדים" ולא להיתקל באף עלייה‪ .‬זה נראה לי דווקא טוב!‬
‫ברגע האחרון של העלייה‪ ,‬כשאני עוצר לקחת נשימה ארוגה ועמוקה ורואה שיש עוד צעד אחד‬
‫לסוף‪ ,‬אני מגיע למסקנה שלשאול אם עלייה זה יותר טוב מירידה‪ ,‬זה כמו לשאול את מי אוהבים‬
‫יותר – את אבא או את אמא? שתי השאלות מעצבנות‪ ,‬כי בכל מקרה שניהם שם‪ ,‬אז פעם אמא‬
‫נותנת פליק ופעם אבא חותם על מכתב מהמורה‪.‬‬
‫וכך‪ ,‬פעם יש עלייה וגם אם היא קשה וגם אם היא קלה‪ ,‬אני תמיד יודע שמחכה לי בסוף ירידה‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫החיים כמסטיק עלמה ‪ /‬אילן רייטנר‬
‫((מתוך חוכמת הבייגלה))‬
‫"מסטיק?" שאלתי אותה‪ ,‬והוצאתי לעצמי אחד‪.‬‬
‫"אפשר לסרב למסטיק עלמה? לטעם של פעם?" היא אמרה ושלפה אחד מהחבילה‪.‬‬
‫"הכי כיף היה פעם‪ ,‬לא יודע למה זה‪ ,‬אבל כל מה שהיה פעם תמיד יותר טעים ממה שיש היום‪ .‬עם‬
‫כל הטכנולוגיה והמחשבים והמחקרים והרובוטים והשיפורים‪ ,‬אין כמו פעם‪.‬‬
‫תדעי לך שאני קונה כל יום איזה חמש חבילות מסטיק עלמה‪ ,‬רק בגלל שאני לא רוצה שיפסיקו‬
‫לייצר את זה‪ .‬נראה לי שהחמש חבילות האלו הן המחזיקות את הביקוש ברמה המאפשרת את‬
‫המשך עבודתו של המפעל"‪.‬‬
‫"ואתה אוכל את כולן?" היא שאלה וחייכה חיוך רחב‪.‬‬
‫"אני מדבר איתך על עקרונות‪ ,‬על דברים ברומו של עולם‪ ,‬ואותך מעניין אם אני אוכל את כולם?"‬
‫החיוך שלה הפך לצחוק‪ ,‬ואני כבר ראיתי את המתקן הבא שאנחנו עומדים לעלות עליו‪.‬‬
‫"אני רואה את כל האנשים אוכלים את כל המסטיקים החדשים‪ ,‬וכואב לי הלב‪ .‬הרי הם לא יותר‬
‫טעימים‪ ,‬אפילו פחות‪ ,‬רק שמכונת יחסי ציבור ופרסום דורסנית עומדת מאחוריהם‪ ,‬ומשגעת להם‬
‫את השכל‪.‬‬
‫"הרי מסטיק עלמה תמיד יזכיר לנו את סבתא שלנו שהייתה מוציאה אותו מהתיק והייתה נותנת‬
‫לנו אותו באחד אחד‪ ,‬וזאת לפחות אחרי תקופת צינון של חצי שנה בתיק שלה‪ ,‬והנייר היה נדבק‬
‫למסטיק‪ ,‬והיינו צריכים להפריד אותם זה מזה‪ ,‬ולפעמים היינו מקבלים את הקריזה ואוכלים את‬
‫המסטיק עם הנייר‪" .‬יש בזה חן‪ ,‬בכל הדברים הישנים יש חן‪ ,‬יש קסם‪ .‬כל הטכנולוגיה המזוינת‬
‫הזאת‪ ,‬שמשתנה כל רגע‪ ,‬גורמת לנו לא להיות מחוברים לכלום‪ .‬אנחנו ממש תלויים באוויר‪ ,‬לא‬
‫מחוברים לכלום‪.‬‬
‫"אנשים רצים כל הזמן קדימה‪ ,‬מה שגורם להם להיות לא נאמנים לכלום!! כל הזמן דברים‬
‫משתנים‪ ,‬כל הזמן יוצאים מוצרים חדשים‪ ,‬פיתוחים חדשים‪ ,‬ואתה כל הזמן עובר מאחד לשני‪,‬‬
‫מהאחד לשני‪ .‬כל דבר שאתה עושה‪ ,‬רואה‪ ,‬אוכל‪ ,‬שומע‪ ,‬הוא זמני‪ .‬אתה כל הזמן חי בציפייה‬
‫למשהו הבא‪ ,‬לאטרקציה הבאה‪ ,‬לפיתוח הבא‪.‬‬
‫אתה חי על מזוודות!!!‬
‫אני לא רוצה לחיות על מזוודות‪ ,‬אני רוצה שיהיה לי בית‪ .‬אני רוצה בית משלי‪ ,‬אליו תמיד אוכל‬
‫לחזור‪.‬‬
‫כי בית יש רק אחד‪.‬‬
‫אז שלא ייקחו לי את העלמה‪ ,‬את הטוויסט ואת הבמבה וייתנו לי אורביט וטוויקס וקראנצ'יס;‬
‫ושלא ייקחו לי את האבנים ברחוב‪ ,‬ואת האופניים‪ ,‬ואת הכדור ויתנו לי מחשב וכבלים; ושלא‬
‫ייקחו לי את החיבוק הראשון‪ ,‬ואת הנשיקה הראשונה‪ ,‬ויתנו לי סרטים כחולים בגיל ‪;11‬‬
‫ושלא יקחו לי את החברים‪ ,‬ואת הצחוקים ואת המשחקים‪ ,‬ויתנו לי כתובות באינטרנט עם‬
‫מצלמות ורמקולים;‬
‫ושלא יקחו לי את השומן אווז‪ ,‬את החמאה ואת גלידת השמנת ויתנו לי טבעול‪ ,‬מרגרינה לייט‬
‫וגלידה דלת שומן;‬
‫ושלא יקחו ממני את השמש והסיגריות‪ ,‬כי אני רוצה אותם‪ ,‬ולא רוצה שיכריחו אותי לנסוע עם‬
‫חגורת בטיחות!!!‬
‫מה אכפת להם?!!‬
‫ואני לא רוצה לחיות עד גיל ‪ .150‬פשוט לא רוצה‪.‬‬
‫אז מאריכים לנו את החיים – כל הכבוד להם‪.‬‬
‫מישהו בכלל שאלה למה זה טוב? "אז יהיו לי עוד כמה שנים של אלצהיימר‪ ,‬אני אגרור את‬
‫הסרטן עוד ‪ 10‬שנים עם קרחות וטיפולים כל היום‪ ,‬אני אהיה נטל על החברה עוד ‪ 20‬שנה‪ ,‬אני‬

‫‪96‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫אהיה ערמת עצמות חורקות עוד ‪ 20‬שנה‪ ,‬אני יעמוד בתור בבתי החולים עוד ‪ 10‬שנים‪ ,‬אני אוכל‬
‫לראות את הנינים של הנינים שלי‪ ,‬שבטח לא יתייחסו אלי בכלל‪ ,‬כי הם בקושי ידעו מי אני‪ ,‬כי‬
‫מושג המשפחה הולך ונעלם‪ .‬אז אני אצבע שיער‪ ,‬ואמתח פנים‪ ,‬וישאב שומן‪ ,‬ויחדש רקמות‪ ,‬ואקח‬
‫כדורים עד שיעמוד לי הזין‪.‬‬
‫אז ישתילו לי עוד לב‪ ,‬ועוד עצמות‪ ,‬ועוד זיכרון‪ ,‬ועוד מרץ‪.‬‬
‫ומה זה יתן לי?‬
‫תוספת לאגו במלחמה מול אלוהים אני לא צריך!‬
‫את לא מבינה‪ ,‬הם הורסים אותנו‪ .‬העולם הולך ונהרס‪ .‬אנחנו חושבים שנהיה לנו יותר טוב‪ ,‬ככה‬
‫עובדים עלינו‪ ,‬אבל אנחנו הולכים אל האבדון‪.‬‬
‫הם לא מבינים שאנחנו לא רוצים שיהיה לנו יותר קל בחיים!!‬
‫את מה נעריך‪ ,‬ממה נהנה אם הכל יבוא כל כך בקלות?‬
‫לאן נגיע עם המחשבים האלה‪ ,‬לאן נגיע עם כל פיתוחי הגנים האלה?‬
‫להשתלת שכל‪ ,‬השתלת יופי‪ ,‬השתלת חוש הומור‪.‬‬
‫הם שותלים אותנו!!‬
‫"אני רוצה שהילד שלי ישחק בשכונה למט עם החברים שלו‪ ,‬שיעשה איתם מלחמת גושים‪ ,‬שיבנה‬
‫תעלה בבוץ‪ ,‬שיסע באופנים‪ ,‬שישחק עם כדור בשכונה‪ ,‬שיעצבן שכנים בין שתיים לארבע‪ ,‬שיקרא‬
‫ספרי ילדים‪ ,‬שיסמפת ויחבב ילדות במסיבות יום הולדת‪ ,‬שיעשה אומגה בין הבית שלנו לבית של‬
‫החבר שלו‪ ,‬שיגלה מבנים נטושים ויבנה בתים על עצים‪ .‬שיגנוב עצים מבניינים למדורת ל"ג בעומר‬
‫ושיחזור הביתה עם ריח של מדורה‪.‬‬
‫"אני רוצה שהוא יתן יד לחברה שלו‪ ,‬אני רוצה שהוא יחבק אותה‪ ,‬אני רוצה שהוא ינשק את‬
‫חברה שלו‪ ,‬אני רוצה שהוא יעשה איתה אהבה‪.‬‬
‫אני רוצה שהוא יעשה את זה בדרכו שלו‪ ,‬בקצב שלו‪ .‬אני לא רוצה שהוא יזיין לפי התמונות‬
‫באינטרנט שהוא ראה בגיל ‪ .6‬אני לא רוצה שהוא יפתח יחס לבחורה לפי הסרטים הכחולים שהוא‬
‫ראה בגיל ‪ .7‬אני לא רוצה שהוא יבגוד כי ראה מלרוז פלייס‪ ,‬אני לא רוצה שיחשוב שמה שחשוב‬
‫זה רק כסף‪ .‬אני לא רוצה שיחשוב שמי שבוגד הוא גיבור‪ ,‬ומי שרוצח הוא חזק‪ .‬אני לא רוצה‬
‫שהוא יעריץ זמרים דבילים ומנחות טלביזיה מטומטמות‪ .‬אני לא רוצה שהוא יישב כל היום בבית‬
‫מול המחשב ויאכל קורן פלקס‪.‬‬
‫איזה חוויות יהיו לו?‬
‫הוא יפגוש חברים על המחשב‪ ,‬יצא לטיולים על המחשב‪ ,‬ילך לבית ספר דרך המחשב‪ ,‬יצא עם‬
‫בחורות דרך המחשב‪ ,‬יזיין דרך המחשב‪ ,‬יזיין את המחשב!!‬
‫הם יהיו מפלצות!!‬
‫ובגלל כל זה אני קונה מסטיק עלמה‪ .‬ותקני גם את ותגידי לכל החברים והחברות שלך לקנות רק‬
‫מסטיק עלמה"‪.‬‬
‫"וואו אתה ממש כועס"‬
‫אפשר לא לכעוס כשחושבים על זה? אני מתפוצץ מזה!"‬
‫ומי זה 'הם'?‬
‫"הם" זה אנחנו‪' ,‬הם' זה את ואני וכל העולם הזה שהולך כמו עדר אחרי מנהיג‪ ,‬שרודף אחרי הזנב‬
‫של עצמו‪.‬‬
‫"ומה המטרה של ה'הם'‪ ,‬היא שאלה‪.‬‬
‫"האתגר‪ .‬האתגר לנצח את הטבע‪ ,‬לנצח את אלוהים‪ .‬בדיוק כמו שאנחנו נדלקים על כל מטומטם‬
‫או מטומטמת שלא רוצה אותנו‪ ,‬כך אנו רוצים להוכיח לעצמנו שאנחנו לא חיים פה כמו חמישה‬
‫מיליארד דבילים‪ ,‬אלא יודעים מאיפה באנו ולאן פנינו מועדות‪ ".‬אוקיי‪ ,‬שכנעת אותי‪ .‬יש לי ‪10‬‬
‫שקלים עליי‪ ,‬לכמה חבילות עלמה זה מספיק?‬

‫‪97‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫על בלה‪,‬על חרא ועל מסקנה שנונה‪.‬‬
‫אי שם בארץ רחוקה‪ ,‬באגם‪ ,‬אשר לצורך הסיפור יקרא לליקהו‪,‬‬
‫חיה לה בשקט ובנחת חבורת ברווזים‪ .‬אותה חבורה הייתה שמחה ומאושרת‪-‬‬
‫את היום הם פתחו בחמישים בריכות‪,‬לאחר מכן סעודה דשנה‬
‫ולבסוף שינה עמוקה בינות השיחים‪.‬‬
‫באותה חבורה הייתה גם בלה הברווזה (כך נקראות כל הברווזות‪-‬מה לעשות!)‬
‫ובלה אף היא העבירה את היום בשעשועים ומשחקים‪,‬אוכל ושינה‪.‬‬
‫אך החורף החל מתקרב והימים נעשו קצרים‪ .‬תאריך הנדידה כבר עמד בפתח‪.‬‬
‫חבורת הברווזים החלה לפטם עצמה – כל יום הם עשו מנגל (צמחוני כמובן‪,)...‬‬
‫ויתרו על המשחקים ושקדו באנחלה על מנת לצבור כוח למסע המפרך‪.‬‬
‫בלה החלה להיות עצבנית – גופה החטוב (ברווסקסי כמו שאומרים‪)...‬‬
‫החל תופח ומתעגל‪ ,‬היא נזכרה במסע שנה שעברה שהיה כה קשה ומיגע‪,‬‬
‫והנורא מכל – התסרוקת הנפלאה שלה איבדה כל צורה ברווזית לחלוטין!‬
‫לאט לאט נתגבשה בליבה החלטה – היא לא תנדוד‪ ,‬היא תישאר כאן!‬
‫ברווזה מוכשרת כמוה בהחלט תוכל להתמודד עם הקשיים‪.‬‬
‫אוכל נשאר בשפע מימי המנגל העליזים ושמיכות פוך יגברו על הקור‪.‬‬
‫ובכן היום הגדול הגיע‪ .‬כל החבורה הסתדרה על מסלול ההמראה והתכוננה לנסיקה‪.‬‬
‫הם בצעו ספירת מלאי אחרונה כשלפתע גילו כי בלה חסרה‪.‬‬
‫לא עוברות חמש דקות ובלה מגיחה מהפינה בריצה מטורפת‬
‫ומגיעה אליהם חסרת נשימה‪ ,‬לאחר הסדרת הנשימה היא מודיעה להם‬
‫כי החליטה שלא לנדוד‪ .‬החבורה ניסתה לשכנע אותה בטענה שזה לא הגיוני‬
‫ואין סיכוי שהיא תחזיק מעמד בקור הנורא‪ .‬אך בלה ביטלה כל נימוק‪,‬‬
‫וטענה שהיא תסתדר‪.‬‬
‫ומכיוון שבלה הייתה ידועה בעקשנותה ויתרה החבורה לאחר ניסיונות מעטים‪,‬‬
‫נפרדה מבלה והמריאה לדרכה‪.‬‬
‫בלה חזרה לאגם ופנתה לעיסוקיה‪.‬‬
‫בשבוע הראשון היא עשתה כיף חיים‪-‬שחתה בטן גב‪ ,‬אכלה‪,‬ישנה וחוזר חלילה‪.‬‬
‫כך היה אף בשבוע השני והשלישי‪.‬‬
‫כשהחל לרדת שלג‪,‬לקחה את המשקפת‪ ,‬התיישבה על ראש סלע‬
‫וצפתה על גולשי הסקי הבלונדיניים‪.‬‬
‫בלה שמחה שנשארה והרגישה כי הנה היא תוכיח לכולם שזה אפשרי‪.‬‬
‫אך בוקר אחד קמה בלה ממיטתה ועמדה לצאת החוצה‪ .‬אך שוד ושבר‪-‬‬
‫הדלת לא זזה‪ ,‬בלה הפנתה מבט לחלון ולתדהמתה גילתה כי הוא מכוסה שלג‪.‬‬
‫באמצעים מרובים הצליחה לצאת לבסוף דרך הארובה והתגלגלה לשלג‪.‬‬
‫כשהתאוששה הביטה ימינה ושמאלה ולא ראתה דבר‪-‬השלג כיסה הכל‪.‬‬
‫ביטנה החלה לקרקר אך אוכל לא היה בנמצא‪.‬‬
‫החום עזב את גופה והיא חשה כי היא עומדת על סף המוות‪.‬‬
‫כשלפתע‪ ,‬כמו משום מקום נחת על בלה שלנו גוש חרא עצום ממדים‬
‫(של פרה שעברה שם במקרה – קיבתה הייתה מקולקלת)‪.‬‬
‫בלה נבהלה ברגע הראשון‪ ,‬אך מייד החל להתפשט חום באבריה‬
‫והיא חשה שכוחה שב אליה‪.‬‬
‫בלה הרגישה שהנה היא מצליחה לגבור על החורף הקר והנה‪,‬‬
‫היא תוכיח לכולם שזה אפשרי‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מרוב אושר הוציאה בלה את ראשה מהחרא והחלה לצייץ‪.‬‬
‫שמע שועל‪,‬שעבר במקרה במקום‪ ,‬את ציוציה‪ ,‬הגיע ושלף את בלה הקטנה מהגוש החם‪.‬‬
‫ניקה את כנף ימין‪ ,‬ניקה את כנף שמאל‪,‬‬
‫ו‪ ...‬החליק אותה לגרונו‪.‬‬
‫והמסקנה‪ :‬לא כל מי שמחרבן עליך שונא אותך‪.‬‬
‫לא כל מי שמוציא אותך מהחרא‪-‬אוהב אותך‪.‬‬
‫ואם אתה כבר בתוך החרא אז לפחות תשתוק!!!‬

‫יש כוכבים‬
‫שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם‬
‫יש כוכבים‬
‫שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו‬
‫יש אנשים‬
‫אלה – המבהיקים בחשכת הלילה –‬
‫הם שמראים לאדם את אורות הדרך‬

‫מתוך "אם יש גן עדן\ רון לשם‬
‫"אז מה אתה אומר אח שלי? איך זה שבלילות השחורים האלה בעזה אני עדיין חולם על לבנון?‬
‫והעצבות אצלי תמיד מתקשרת ללבנון ‪ ,‬ונדמה לי שרק שם פחדתי? איך ייתכן זה לא הגיוני‬
‫שאני שוכב פה בבוץ במארב ‪ ,‬או מתעפץ בעמידת שמירה ‪ ,‬או נוסע בנגמ"ש‪ ,‬או מתקרב לרכב ערבי‬
‫שעלול להרים אותי לגיהנום בלחיצת כפתור קטנה ‪ ,‬ורק לבנון יושבת לי בראש כל הזמן?‬
‫כשרגוע וכשלא רגוע אני מרגיש את הבופור ‪ ,‬מריח את הריחות ‪ ,‬לפעמים נתקף התקף צמרמורת ‪.‬‬
‫ואיך תסביר שזה חוזר אלי הכי חזק שאני נהנה ? שום דבר לא קשור ‪ ,‬יושב עם חברים בבית על בירה‬
‫קרה הכול בכיף‪ ,‬בסבבה ‪ ,‬ואף אחד לא מדבר על צבא ‪ ,‬ומישהו פתאום צוחק ‪ ,‬ואני צוחק ‪ ,‬ומישהו‬
‫מספר על כוסית אחת שהוא פגש ‪ ,‬על אהבה חדשה ‪ ,‬על מסיבה טובה ‪ .‬ושם ברגע ההוא בדיוק‪ ,‬זה‬
‫תוקף בלי התרעה וזה כואב‪ ,‬הכי כואב‪.‬‬
‫אני רואה ירוק וזה עושה לי רע‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫חושב על פרחי הצבעוני והפרג ‪ ,‬על שדות הבוטן ‪ ,‬על הכביסה המתנפנפת בחצרות הבתים בארנון ‪,‬‬
‫ונחנק ‪.‬‬
‫טבע לא מרגיע אותי ‪ .‬והשקט כואב לי באוזניים‪ .‬טריקה קטנה של דלת מצליחה להקפיץ אותי בלי‬
‫פרופורציה‪.‬‬
‫אני רוקד ‪ ,‬וחיילים מתים רוקדים אצלי בלב‪.‬‬
‫זוכר את התחושה שאתה מחזיק בנאדם מת בידיים‪ ,‬והגוף שלו רפוי כולו ? והוא חם מכל הדם‬
‫שהצטבר ? ‪.......‬‬
‫אני שפוי זה בסדר ‪ .‬אין לי הלם קרב‪ .‬במדינה שלנו אני ממש לא היחיד שהחזיק בגיל ‪ 21‬גוף של חבר‬
‫שלו בלי ראש ‪ .‬אפשר כמעט לומר שזה טבעי כאן אצלנו ‪ ,‬להחזיק דבר כזה ‪.‬‬
‫ובהרבה כאב‪ ,‬עם יד על הלב ‪ ,‬אני מוכרח לגלות לך את המחשבה שלי ‪ ,‬והיא הכי לא פופולרית‬
‫שאפשר‪:‬‬
‫אם לא ישרור שלום בינתיים ‪ ,‬אני ארצה שגם הילד שלי יעבור את מה שאני עברתי שם אני‪ ,‬את‬
‫האתגרים ‪ ,‬את הכאבים ‪ ,‬את הפחדים ‪ ,‬הם גרמו לי להסתכל אחרת על העולם ‪ ,‬לגלות את עצמי ‪ ,‬את‬
‫הדברים שחשובים לי‪ ,‬את האהבה למשפחה ‪ ,‬את האהבה לחיים ‪ ,‬את השבריריות שלהם‪.‬‬
‫ככה זה שאתה מוקף אנשים שאיבדו חברים ‪ ,‬פתאום אתה נוהג מאוד זהיר בכביש ‪ ,‬למשל ‪.‬‬
‫נשמע מטומטם ? ככה זה אצלי ‪ .‬התבגרתי שם ‪ ,‬לטובה ולרעה ‪ ,‬ואפילו היה לי שם טוב לפעמים‪.‬‬
‫‪.....‬‬
‫ואני ‪ ,‬האמת ‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬מאמין שנחזור ‪ .‬לא יהיה שם מלון על ההר ‪ ,‬תהיה מפקדה של חיזבאללה‬
‫לכבוש‪.‬‬
‫מה ‪ ,‬לא נחזור ? לא יהיה שוב פיגוע במשגב עם? ‪ ....‬לא תיהיה קריית שמונה תחת מטחים ? ‪...‬‬
‫זו דעתי שהכול יחזור ‪ ,‬ואם שקט שם‪ ,‬בינתיים‪ ,‬זה רק בגלל שהמחבלים מתעצמים וצוברים אמצעי‬
‫לחימה ‪.‬‬
‫סבלנות לא חסרה להם ‪ ,‬זאת טקטיקה שכזו‪ ,‬אנחנו עוד נאכל אותה ‪ .‬יחטפו לנו חייל‪ ,‬ישגרו פצמ"רים‬
‫על יישוב ‪ ,‬לאט לאט‪ ,‬ישחררו רסן‪.‬‬
‫כשזה יגיע ‪ ,‬כל מי שחושב שלהק מטוסי קרב מסוגל לעשות את העבודה מהאוויר‪ ,‬עוד יגלה שאין‬
‫תחליף לחי"ריניקים‪ .‬נצעד שם אנחנו ‪ ,‬נטהר ‪ ,‬מבית לבית נעבור ‪ ,‬אבן אבן נהפוך‪ .‬כי בינתיים‬
‫הפסדנו ‪ ,‬עם סימן קריאה ‪ ,‬אין ספק‪ .‬לא יצאנו בהסדר שלום ‪ ,‬לא עזבנו כשהמחבלים מרוסקים ‪.‬‬
‫‪...‬‬
‫והשנה ההיא‪ ,‬השנה האחרונה העמוסה ההיא שאני והילדים שלי העברנו בתוך לבנון‪ ,‬האם היא תרמה‬
‫למשהו? האם עזרה במשהו‪ ,‬קידמה במשהו ‪ ,‬שינתה משהו?‬

‫כן‪ ,‬אחי ‪ ,‬אח שלי גיבור ‪ ,‬הכול היה לחינם‬

‫‪011‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מתוך מכתבי יוני ‪ /‬יוני נתניהו‬
‫"רינה‪ ,‬את כבר כמעט בת שש‪-‬עשרה‪ .‬האם מסוגלת את להאמין‪ ,‬שחיית כבר כמעט רבע מכל‬
‫תקופת חייך? לחרק החי רק ימים מועטים‪ ,‬נדמה ודאי שהוא חי תקופת זמן עצומה‪ .‬אולי מסיבה‬
‫זו נראה לנו שיש לנו עוד נצח שלם של חיים‪ .‬האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את‬
‫תקופת חייו‪ .‬עליו להשתדל למצות אותם עד תומם‪.‬‬
‫כיצד למצות אותם‪ ,‬איני יכול לומר לך‪ .‬אילו הייתי יודע בבירור‪ ,‬הרי שמחצית מחידת החיים‬
‫הייתה נפתרת‪.‬‬
‫אני רק יודע שאיני רוצה להגיע לגיל מסוים‪ ,‬להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר‪,‬‬
‫שאני ככל שאר בני האדם שאצים ורצים כמו חרקים‪ ,‬הלוך ושוב‪ ,‬ולעולם אינם עושים דבר‪,‬‬
‫חוזרים על שגרת חייהם ויורדים אלי קבר בהשאירם צאצאים‪ ,‬שרק יחזרו על ה"לא‪-‬כלומיות"‬
‫שלהם עצמם‪...‬‬
‫אני חייב להרגיש‪ ,‬שלא רק ברגע מותי אוכל להגיש דין וחשבון על התקופה שחייתי‪ ,‬אלא שבכל‬
‫דקה ודקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי ולומר – כך וכך עשיתי‪".‬‬

‫(יוני נתניהו‪ ,23.5.63 ,‬מתוך מכתבי יוני)‬

‫‪010‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מכתב למחנכת ‪ /‬עודד טרטמן‬
‫שלום לך‪ ,‬גברת רוזנצוויג‪.‬‬
‫רציתי לספר לך משהו על גלעד גולדברג‪ ,‬הפרא אדם ההוא שקיבל ממך "בלתי מספיק"‬
‫בהתנהגות‪.‬‬
‫אז גלעד‪ ,‬שהיה מגיע לכיתה בלי תיק‪ ,‬התגייס לצנחנים‪ .‬עם הקפריזות שלו הוא לא שרד את‬
‫הגיבוש לסיירת‪ ,‬אבל הגדוד חיכה לו בזרועות פתוחות‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שפסלת לו מבחן בגלל פתק שהוא החביא בתחתונים‪ ,‬סיים טירונות וקיבל פק"ל נגב ‪-‬‬
‫ששוקל‪ ,‬יקירתי‪ ,‬כמעט כמוך כפול חמש‪ .‬ועם הנגב הזה הוא נכנס ללבנון‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שהעפת אותו מהטיול השנתי אחרי שהכניס סמירנוף אייס לג'ריקן הכיתתי‪ ,‬נתקל בכמה‬
‫חיזבאללונים שהמטירו אש תופת על המחלקה שלו‪ .‬כדורים‪ ,‬רימונים וטילי סאגר פילחו את‬
‫האוויר ברעש בלתי נסבל‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שהשעית מהלימודים אחרי שעישן "אני לא רוצה לדעת מה" בשירותים‪ ,‬הסתכל הצידה‬
‫ומצא את החבר שלו‪ ,‬לוי‪ ,‬עם חור כניסה בעורף‪ ,‬שוכב על הבטן בתוך שלולית דם‪.‬‬
‫בדיוק חמש שניות לקח לגלעד לתרגם פחד לפלט של תורת לחימה‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שהשחיל את המכונית שלו לחניה השמורה של המנהל‪ ,‬גילה שרוב המחלקה שלו חטפה הלם‬
‫קרב ‪ -‬כולל המפקד‪ .‬הוא לקח את השניים היחידים שלא נשברו ולקח פיקוד‪.‬‬
‫זעק וצעק וצרח את הפקודות שבזכותן המחלקה הזאת חיה‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שמרח לך על הכיסא דבק מגע לפני שנכנסת לכיתה‪ ,‬הזמין בקשר פינוי מיידי לשלושה‬
‫לוחמים עם רסיסים בעיניים‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שבטיול למוזיאון האצ"ל נשאר לישון באוטובוס‪ ,‬נצר את הנשק לרגע כדי לאסוף מהרצפה‬
‫ולשמור בכיס את הכיפה ספוגת הדם של לוי‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שלא ניגש לבגרות באזרחות כי באותו יום היו גלים‪ ,‬סחב את לוי על הגב ונמרח בדם מהפצע‬
‫הפתוח בראשו‪ ,‬שלא הפסיק לטפטף‪.‬‬
‫גלעד‪ ,‬שבמסיבת הסיום עלה לבמה עם סיגריה‪ ,‬עלה ללוויה בהר הרצל עם כל המחלקה‪ ,‬אבל עמד‬
‫בצד‪ .‬כשכולם בכו על הקבר‪ ,‬גלעד הסתכל לצדדים‪ .‬אחרי כל הדרשות וההספדים‪ ,‬שנייה לפני‬
‫העלייה לאוטובוס‪ ,‬גלעד הסתובב ונעמד מול הקבר‪ .‬הוא פרץ בבכי פתאומי וכל כך חזק‪ ,‬שנדמה‬
‫היה כאילו כל רגע לוי קם כדי להרגיע אותו‪ .‬ארבעה אנשים אחזו בגלעד‪.‬‬
‫שום דבר‪ .‬הוא נשאר עוד ‪ 20‬דקות‪ ,‬צווח לאדמה את כל מה שהצליח להדחיק בשדה הקרב‪.‬‬
‫גברת רוזנצוויג‪ ,‬לא צריך תעודת בגרות‪ ,‬אבל כשאף אחד לא יראה‪ ,‬שלפי מהמחשב את גיליון‬
‫ההתנהגות של גלעד‪.‬‬
‫מחקי את התאריך בתעודה המקורית‪ ,‬רשמי ‪ ,2006‬ובמקום "בלתי מספיק" כתבי "גיבור"‪.‬‬

‫עודד טרטמן‪ ,‬חובש קרבי ב‪890-‬‬

‫‪012‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫משל יותם בגרסה המחודשת ‪ /‬עתליה וולך‬
‫שמעו אלי אזרחי ישראל‬
‫וישמע אליכם אלוהים‪,‬‬
‫למשלו של יותם הקטן מראש הר גריזים‬
‫המהדהד עד היום בכל הערוצים‪,‬‬
‫כי היום‪ ,‬לפני שלושת אלפים שנה בערך‬
‫הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך‪.‬‬
‫ויבואו אל פרופסור זוכה פרס נובל‪,‬‬
‫ויפצירו ‪ ":‬בוא מלוך על עם ישראל‬
‫הן הספינה טובעת והבית קמל‪".‬‬
‫לא הוציא המדען ראשו מספריו‬
‫מצמץ וסינן חרישית בין שפתיו‪:‬‬
‫"האחדל מלפרסם בכתבי העת‬
‫ובמרכז הליכוד אצא להתקוטט?‬
‫לא חברים‪ ,‬אני מצטער‪,‬‬
‫חפשו לכם פראייר אחר"‬
‫יצאה המשלחת בבושת פנים‬
‫שמה פעמיה למתחם הר חוצבים‬
‫שם נאספו אבירי היי –טק רבי עלילה‬
‫להם ערכו פרזנטציה והביעו משאלה‪:‬‬
‫"הנהיגו העם פן נחזור לגולה!"‬
‫גיחכו היושבים בלי לסגור את הפאלם‬
‫צחקו עד דמעות ומחו את אפם‬
‫"הננטוש רכבינו‪ ,‬סמלנו חקוק בעכוזן‬
‫ונתחיל לעסוק בשפכים של גוש דן?‬

‫אתם בוודא נפלתם על הראש‬
‫הסתלקו לפני שנספור עד‪ ...‬שלוש!"‬
‫שמו השליחים את נפשם בכפם‬
‫הופיעו בפריים – טיים ‪ ,‬פנו אל העם‪,‬‬
‫העלו דרישות‪ ,‬חיפשו מועמדים‬
‫הציגו מספר לקורות החיים‪,‬‬
‫אך הפקס לא פלט ולו נייר אחד‬
‫מלבד זה של ברנש‪ ,‬האדון‪ ,‬מר אטד‪.‬‬
‫לא הופיעו בו לימודים או ניסיון בתפקיד‬
‫לא ידיעת העבר או תוכניות לעתיד‬

‫‪013‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫רק "אני ואני" לכל אורך הדף‪,‬‬
‫מן "אני ואני" ממולח‪ ,‬משופשף‪.‬‬
‫ובאין איש הולם ובאין מועמד‪,‬‬
‫נבחר למלך‪ ,‬האדון‪ ,‬מר אטד‪.‬‬

‫מאז נגדשה סאת הסבל‬
‫ועם ישראל חי‪ ,‬אך בזבל‬
‫הפכה קרייה נאמנה למאורת פריצים‬
‫ארץ ענקים למדינת גמדים‪,‬‬
‫על כס השלטון רק נאדות נפוחים‬
‫והיינו בעיניהם ננסים כחגבים‪,‬‬

‫מחבל אילות עד גליל וראש פינה‬
‫תמצא רק שוחד‪ ,‬שלמונים וקומבינה‬
‫אז אליך‪ ,‬הספון בביתך מנומנם‬
‫אקרא ‪ :‬בן אדם‪ ,‬מה לך נרדם?!‬
‫קום ושמע משלו של יותם‪.‬‬
‫אם באמת ובתמים עשיתם לתמוך באותם עלובים‬
‫ולא תצאו למחות ברחובות‪ ,‬בככרות ובצמתים‬
‫על מה בדיוק אתם מקטרים?‬
‫שמחו אתם במושחתים וישמחו הם בכם‬
‫ומדינת ישראל תעלם‪.‬‬

‫‪014‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫שמעתי פעם ברדיו איזה חכם מדבר‪ ,‬שאמר שאנחנו זה כל מה שמעל הטבע שלנו‪ .‬יש את הטבע‬
‫שלנו‪ ,‬וזה אנחנו‪ ,‬החיות‪ ,‬הגורילות‪ ,‬שאם אנחנו רעבים אז נרצה להרוג את ההוא לפנינו בתור‬
‫במקדונלד'ס‪ ,‬ואם אנחנו ממהרים אז נחתוך את כל הפקק‪ ,‬ואם אנחנו רוצים עוד כסף אז נעגל‬
‫קצת פינות‪ ,‬ואם אנחנו חרמנים אז נבגוד קצת‪ ,‬ואם אנחנו רוצים עוד כבוד אז נשקר קצת‪ .‬אבל יש‬
‫גם את האפשרות האחרת‪ :‬לא להיות גורילה‪ ,‬להתגבר‪ .‬לקלוט את עצמך ברגעים האלה ולעצור‬
‫הכל ולהתגבר‪ .‬וזו גם הבחירה החידה שלנו בחיים‪ ,‬כי מקדונלד'ס או בורגר ראנץ'‪ ,‬פרטנר או‬
‫סלקום‪ ,‬יס או הוט‪ ,‬זה לא בדיוק בחירה‪ .‬הבחירה היא האם אני נכנע או מתגבר‪ ,‬כועס או מוותר‪,‬‬
‫אוהב או שונא‪.‬‬
‫אז להגיד "ככה אני" זה לא תירוץ‪ .‬כולנו ככה‪ .‬השאלה אם אתה רוצה להתגבר על ה"ככה אני"‬
‫ולהיות אדם‪ ,‬או להיכנע לו ולהיות גורילה‪.‬‬
‫ אילן הייטנר‬‫{ מתוך הספר "קציצות" }‬

‫לפעמים‪ ,‬כדי לדעת מה אתה מחפש‪ ,‬אתה צריך לחזור למקום שממנו יצאת‪ .‬הלכת מהסלון לחדר‬
‫השינה כדי לקחת משהו‪ ,‬הגעת לחדר השינה ושכחת מה בעצם רצית להביא‪ ,‬אתה חוזר לסלון‪,‬‬
‫רואה את מה שמזכיר לך את הצורך‪ ,‬וחוזר לחדר השינה להביא אותו‪ .‬כך גם בהתקדמות האישית‬
‫שלך ‪ -‬זה שאתה חוזר אחורה זה לא סימן רע‪ ,‬לפעמים אתה חייב לחזור אחורה כדי לדעת מה‬
‫בעצם אתה מחפש‪.‬‬
‫ אילן הייטנר‬‫{ מתוך הספר "קציצות" ‪ ,‬מפי הדמות 'אריאל גסטנר' }‬

‫‪015‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫מקום לכתוב דברים חדשים‪....‬‬

‫‪016‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪017‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪018‬‬

‫צוות הדרכה אלון הגליל‬
‫ההדרכה בשמיים החניכים בעננים‬

‫‪019‬‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful