‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:1‬‬

‫כימיה הינה הלימודים של תכונות החומר‪ ,‬מבנו והרכבו‪.‬‬
‫* חומר‪ :‬כל דבר שיש לו משקל ותופס שטח‪.‬‬
‫* אטום‪ :‬היחידה הקטנה האופיינית לצורת החומר‪.‬‬
‫* מולקולה‪ :‬מספר אטומים ביחד‪.‬‬
‫סוגי תכונות‪:‬‬
‫תכונה פיסית – המאפיין של החומר ללא תלות בשינוי ההרכב שלו )צבע‪ ,‬ריח(‪.‬‬
‫תכונה כימית ‪ -‬המאפיין של החומר בנוצר בעקבות שינוי בהרכב החומר‪.‬‬
‫סוגי שינויים‪:‬‬
‫שינוי פיסי – שינוי במראה החומר אך לא בהרכבו )התאדות מים‪ ,‬סוכר נמס(‪.‬‬
‫שינוי כימי – שינוי בהרכב של החומר ו\או במבנה המולקולרי )מתכת מחלידה‪ ,‬הדלקת גז(‪.‬‬

‫סיווג חומרים‪:‬‬

‫‪Substance‬‬

‫תערובת הומוגנית‬

‫פירוט‪:‬‬
‫‪ :Substance‬סוג של חומר בעל הרכב יחס קבוע שלא משתנה מצורה אחת לאחרת‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי ‪:substance‬‬
‫יסוד ‪ -‬חומר העשוי מסוג אחד של אטומים‪ .‬עד היום אנו מכירים ‪ 112‬כאלו‪.‬‬
‫תרכובת – חומר העשוי משניים או יותר יסודות‪ ,‬כאשר האטומים מסודרים ביחס קבוע‪ .‬תרכובת ניתנת‬
‫לפירוק ליסודות ע"י תגובה )שינוי( כימי‪ .‬אין גבול למספר התרכובות הקיימות‪.‬‬
‫‪) Mixure‬תערובת(‪ :‬סוג של חומר שאין לו הרכב יחסי קבוע‪ .‬ההרכב שלו יכול להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫תערובת יכולה להכיל מס' אטומים או תרכובות יחדיו‪ ,‬אך ללא קשר כימי בניהם‪ .‬כל חומר יוכל לשמור‬
‫על תכונותיו הכימיות‪.‬‬
‫תערובת הומוגנית )‪ ,solution‬תמיסה(‪ :‬תערובת שבה אי אפשר להבדיל בין מרכיבי התערובת‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הרכב החומר ותכונותיו זהים לכל אורך התערובת‪) .‬למשל חלב שמוהלים במים(‪.‬‬
‫תערובת הטרוגנית‪ :‬ניתן להבדיל בין מרכיבי התערובת‪ .‬הרכב החומר ותכונותיו יכולים להשתנות מחלק‬
‫לחלק בתוך התערובת‪) .‬למשל מים ושמן(‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪:Chemical symbol‬‬
‫אות אחת או שניים בשפה האנגלית שמסמלים שם בלועזית או לטינית‪) .‬אות ראשונה תמיד תהייה אות‬
‫גדולה‪ ,‬ואותו שנייה תמיד תהייה אות קטנה(‪.‬‬

‫מדידה מדעית ויחידות‪:‬‬
‫שיטת ‪International system of units :SI‬‬
‫‪ – M‬מטר )מרחק(‬
‫‪ – K‬קילו )משקל(‬
‫‪ – S‬שניות )זמן(‬
‫‪ – K‬טמפרטורה )מעלות קלווין(‬
‫‪ – C‬קולומב )מטען חשמלי(‬
‫‪ - C‬סנטימטר )מרחק(‬
‫‪ – G‬גרם )משקל(‬
‫‪ – S‬שניות )זמן(‬
‫על סמך יחידות אלו אפשר לחשב כמעט כל גודל פיסיקלי‪.‬‬
‫השיטה המדעית לכתיבת גדלים‪:‬‬
‫מיקרון )גודל של תא(‪ 0.000001 :‬מטר= ‪ 1·10^-6‬מטר‬
‫אנגסטרם )גודל של אטום(‪ 0.00000000001 :‬מטר= ‪ 1·10^-10‬מטר‬
‫יחידות אורך‪:‬‬
‫‪ 1‬מטר = היחידה הבסיסית‪.‬‬
‫סנטימטר =־‪1·10²‬‬
‫קילומטר = ‪1·10³‬‬
‫אנגסטרם‪:‬‬

‫‪10m‬־^‪1A=10‬‬

‫המרת יחידות )אנליזה(‪:‬‬
‫שיטה להעברת יחידת בין גדלים שונים‪:‬‬
‫*‪5320km · 1000m=5,320,000m‬‬
‫‪km‬‬

‫הגדלים הפיסיקליים השונים‪:‬‬
‫שטח‪)² :‬אורך(‬
‫*‬

‫‪km², cm², m²‬‬

‫‪1,600cm² · m² =1600·m² = 16 m²‬‬
‫‪100cm² 10000 100‬‬

‫נפח‪)³ :‬אורך(‬
‫מסה‪:‬‬

‫‪km³, cm³, m³‬‬
‫)‪ (L‬ליטר = ‪1,000cm³‬‬
‫‪mg, g, kg‬‬

‫‪1cm³= 1 L‬‬
‫‪1,000‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬מיליליטר = ‪1cm³‬‬
‫מאזניים = מודד מסה‪.‬‬
‫משקל = מודד משקל‪.‬‬

‫מסה = כמות חומר‪.‬‬
‫משקל = כוח המשיכה הפועל על חפץ בעל מסה מסוימת‪.‬‬
‫זמן‪:‬‬
‫‪ – S‬יחידה בסיסית‬
‫‪ 60 – M‬שניות‬
‫‪ 60 – H‬דקות · ‪ 60‬שניות = ‪ 3,600‬שניות‪.‬‬
‫עשירית שנייה – ‪¹s‬־‪10‬‬
‫מאיית שנייה – ‪²s‬־‪10‬‬
‫אלפית שנייה – ‪3s‬־‪10‬‬
‫טמפרטורה‪:‬‬
‫‪ – K‬מעלות קלווין‪.‬‬
‫‪ – C‬צלזיוס‪.‬‬

‫‪Cº + 273º = Kº‬‬

‫‪0Cº = 273Kº‬‬
‫‪-273Cº = 0Kº‬‬
‫‪25Cº = 298Kº‬‬
‫מהירות‪:‬‬

‫‪m, km‬‬
‫‪h‬‬
‫‪s‬‬

‫‪m, km,‬‬
‫‪S‬‬
‫‪h‬‬

‫מרחק = מהירות‬
‫זמן‬

‫העבר‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s‬‬
‫‪= 900m = 100 = 25m‬‬
‫‪36s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪s‬‬

‫צפיפות‪density :‬‬

‫‪kg, kg, kg, g, g‬‬
‫‪cm³ m³ l cm³ l‬‬

‫מסה = ‪d‬‬
‫נפח‬
‫‪d=m‬‬
‫‪v‬‬
‫‪d·v=m‬‬

‫צפיפות במים‪:‬‬
‫‪d·H2O = 1g‬‬
‫‪ml‬‬

‫דיוק ושגיאות מדידה‪:‬‬
‫הדירות ‪.precision -‬‬
‫‪3‬‬

‫‪g,‬‬
‫‪ml‬‬

‫‪90 km‬‬
‫‪h‬‬

‫‪90km · 1000m · 1h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪1km 3600s‬‬

100 → 1.0%‬אלכוהול ביין‪ .‬‬ ‫* אם התוצאה בדיוק באמצע )‪ .0mL‬‬ ‫‪.0 +/_ 0. 100.‬‬ ‫ספרות משמעותיות‪:‬‬ ‫‪ ‬ספרת ה‪ 0-‬לפני הנקודה העשרונית לא נחשב‪.‬‬ ‫ספרות לא משמעותיות – ספרות שמשתנות ממדידה למדידה‪.0052‬‬ ‫‪100.0 → 4.64*10-23 g/molec :‬‬ ‫‪.‬אחר‬ ‫כך לבצע את הפעולה ולבסוף לקצץ את הספרות לפי המספר הקצר ביותר‪.1‬‬ ‫שגיאת ה ‪11.‫דיוק ‪ accuracy -‬עד כמה קרובות התוצאות הניסיוניות לתוצאות האמת‪.790 g/mL‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כפל וחילוק‪:‬‬ ‫נבצע בדיוק כמו חיבור וחיסור‪ .0 · 10²‬‬ ‫‪ 1‬ספרות ‪100 → 10²‬‬ ‫חיבור וחיסור‪:‬‬ ‫אם רוצים לחבר ולחסר ערכים המצוינים בשיטה המדעים‪ .‬‬ ‫‪ ‬ספרת ה‪ 0-‬בצד ימין נחשב רק אם יש נקודה עשרונית‪.‬‬ ‫‪ 3‬ספרות ‪100 → 1.8 :‬‬ ‫חישובי שגיאה‪:‬‬ ‫נוסחאות‪:‬‬ ‫חיבור וחיסור‪:‬‬ ‫כפל וחילוק‪:‬‬ ‫חזקות‪:‬‬ ‫לוגריתמים‪:‬‬ ‫שאלה מסכמת‪:‬‬ ‫‪ 11.3‬‬ ‫כמה מולקולות אלכוהול יש בכוס?‬ ‫‪4‬‬ .‬‬ ‫ספרות משמעותיות – ספרות מדויקות שנכונות לכל המדידות‪.(8.→ 3.‬כמה מ"ל אלכוהול בכוס של ‪?180.‬יש לפתוח את הכתיבה לכתיבה עשרונית‪ .00 · 10²‬‬ ‫‪ 2‬ספרות ‪100 → 1.0 +/_ 0.75‬נעגל למספר הזוגי הקרוב‪8.2‬‬ ‫כמה גרם האלכוהול בכוס?‬ ‫מסת מולק' אלכוהול נתונה‪7.‬‬ ‫‪ 2‬ספרות → ‪0.1 mL :‬‬ ‫מה שגיאת נפח האלכוהול בכוס?‬ ‫צפיפות אלכוהול היא ‪0.3% :%‬‬ ‫שגיאת הכוס‪180.‬אך נוסף עוד שלב אחד‪ :‬עיגול‪.

0079amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-27‬‬ ‫‪.‬ולכן העבירו את יחידות המידה ‪ amu‬לגרמים אותם‬ ‫אנו יכולים למדוד‪ .1 mole = 6.A = #(p+n) -‬‬ ‫‪ = A‬מספר הפרוטונים והנויטרונים בגרעין של אטום מסוים‪.‬מה שאומר שהגרעין‬ ‫"נושא" את רוב העומס‪.‬‬ ‫מספר המסה ‪.‬לשם כך בדקו כמה אטומי מימן נכנסים בגרם ‪:1‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקיקים במול‪ .10‬‬ ‫המסה האטומית של יסוד היא המסה הממוצעת של כל האיזוטופים הנמצאים בטבע‪.‬נויטרונים ואלקטרונים‪.66053886 = (1.‬אך מספר שונה של נויטרונים נקראים איזוטופים‪.‬‬ ‫מהטבלה הנ"ל אפשר לראות שהאלקטרון קל בהרבה מהפרוטונים והנויטרונים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 amu = 1 g\mol‬‬ ‫‪5‬‬ .‬‬ ‫מטען האלקטרון הוא שלילי ומטען הפרוטון הוא חיובי )הנויטרון מטענו ‪ .‬‬ ‫מספר אבוגדרו וה ‪:mol -‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדידה של אטום אחד היא בלתי אפשרית‪ .‬‬ ‫הפרוטונים והנויטרונים נמצאם בתוך גרעין האטום‪ .‬והאלקטרונים מפוזרים סביבו‪.‬‬ ‫איזוטופים‪:‬‬ ‫אטומים בעל מספר שווה של פרוטונים‪ .Z = #(P) -‬‬ ‫‪ = Z‬מספר הפרוטונים בגרעין של אטום מסוים‪.0‬ניטרלי(‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:2‬‬ ‫מרכיבי האטום‪:‬‬ ‫האטום מורכב מפרוטונים‪ .‬‬ ‫מספר הנויטרונים = ‪A-Z‬‬ ‫‪A‬‬ ‫סימון ‪ AX -‬או‬ ‫‪ZX‬‬ ‫המסה האטומית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 1\12 = ( unified Atomic Mass Unit) AMU 1‬ממשקלו של אטום הפחמן ‪= ( C ) 12‬‬ ‫בערך אטום אחד של מימן ) ‪× 1.022 X 10‬‬ ‫‪‬‬ ‫המול יכול לשמש כפקטור המרה בין יחידות מידה שונות‪.‬‬ ‫המספר האטומי ‪.‬כלומר‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫ישנן שני סוגי אנרגיות‪:‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית‪ :‬היכולת לבצע "עבודה" בזכות מקום או הרכב‪.‬‬ ‫כמו כן יסודות עם אותם תכונות נמצאים באותם הטורים‪:‬‬ ‫אנרגיה‪:‬‬ ‫אנרגיה היא היכולת לבצע "עבודה"‪ .‬היא מוחלפת לצורה אחרת‪.‬‬ ‫‪6‬‬ .‫הטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫מנדלייב ארגן את היסודות בטבלה מחזורית בסדר של מסת אטומית גדלה משמאל לימין ומלמעלה למטה‪.‬‬ ‫אנרגיה קינטית‪ :‬אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה של המערכת או של‬ ‫מרכיביה‪.‬‬ ‫*אנרגיה לעולם לא נעלמת‪ .‬להזיז חומר‪.

‬‬ ‫בסופו של דבר האלקטרונים חוזרים למצב היסוד שלהם בתהליך הנקרא הרפיה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫האלקטרונים במצב מעורר יעלו ברמות האנרגיה‪ .‬חשמל וכו'(‪.‬רלקסציה‪.‬‬ ‫כל ערך אנרגיה נקרא רמת אנרגיה של האטום‪:‬‬ ‫מצב היסוד ומצב מעורר‪:‬‬ ‫אלקטרונים ברמה הנמוכה ביותר של אנרגיה האפשרית נמצאים במצב היסוד‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשהאלקטרונים קרובים לגרעין האנרגיה נמוכה יותר כיוון שה"מערכת" יציבה יותר‪.‬האלקטרונים מתקדמים ברמות האנרגיה על ידי‬ ‫קליטת אנרגיה )פוטון – אור‪ .‬כלומר אפשר לבטא אותה במנה והיא יכולה‬ ‫לקבל רק ערכים מסוימים‪.‬רק אם האנרגיה הזו תביא אותם בדיוק לרמה‬ ‫חדשה‪.‫מודל האטום המימן של בוהר‪:‬‬ ‫אנרגיית האלקטרון )‪ (EN‬היא קוונטית )‪ – quantum‬מנה(‪ .‬חום‪ .‬כאשר האלקטרונים‬ ‫מתקדמים ברמות האנרגיה הם נמצאים במצב מעורר‪ .‬‬ ‫‪7‬‬ .

…+l :‬‬ ‫סיכום המספרים הקוונטים‪:‬‬ ‫‪ 1s‬אורביטל נראה כמו כדור‪ .‬סיכוי האלקטרונים להימצא בתוכו היא‪:‬‬ ‫‪8‬‬ .‬יש אזורים בהם יש סיכוי טוב יותר להימצאות האלקטרונים הנקראים אורביטלים‪ ..0 :‬‬ ‫‪ l‬קובע את צורתו של האורביטל‪:‬‬ ‫כלומר מאפס עד ערך ‪ 1‬פחות מ‪.‬‬ ‫אורביטלים עם אותו ערך ‪ n‬נקראים אורביטלים באותה ה"קליפה"‪.‬‬ ‫ערכים אפשריים‪ml = -l..‬‬ ‫מספר הקוונטי העיקרי – ‪:n‬‬ ‫‪ n‬הוא בלתי תלוי בשאר המספרים הקוונטים וערכו חייב להיות מספר שלם‪ n .‬הכיוון של האורביטל בחלל‪.n-‬‬ ‫מספר הקוונטי השלישי ‪: ml -‬‬ ‫מספר זה קובע את הנטייה‪ .‬כל‬ ‫אורביטל אטומי מוגדר באמצעות ‪ 3‬פרמטרים שלמים הנקראים מספרים קוונטים‪.‬למרות זאת‪ .‬‬ ‫כל מספר קוונטי מתאר תכונה אחרת של האורביטל‪.‫אורביטל אטומי ומספרים קוונטים‪:‬‬ ‫המודל של בוהר היה פשטני מדי ולמעשה איננו יכולים לדעת את מיקומו המדויק של האלקטרון ברגע‬ ‫נתון‪ .‬קובע את גודל האורביטל‬ ‫ואת אנרגית האלקטרון שלו )אותו ה‪ n-‬המייצג רמות אנרגיה אצל בוהר(‪.‬‬ ‫מספר הקוונטי השני – ‪ l‬תנע זוויתי‪:‬‬ ‫הערכים האפשריים ל‪ l-‬הם‪(n-1).

‬‬ ‫‪ 3p‬אורביטלים‪:‬‬ ‫‪ 3‬אורביטלים‬ ‫אפשריים‪.‬‬ ‫‪ 3d‬אורביטלים‪:‬‬ ‫‪ 5‬אורביטלים‬ ‫אפשריים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ .‫‪ 2s‬אורביטל גדול מ ‪ 1s‬אורביטל ויש בו שני אזורים בהם יש סיכוי גבוה להימצאות האלקטרונים‪:‬‬ ‫*במרכז האורביטל נמצא הגרעין ושם אין סיכוי שנמצאים אלקטרונים‪.

‬‬ ‫הערכים היחידים שמספר קוונטי זה יכול לקבל‪:‬‬ ‫‪ms = -1/2 and +1/2‬‬ ‫עקרון של פאולי‪:‬‬ ‫באטום או מולקולה לכל אלקטרון יש מערכת מספרים קוונטים שונה‪ .‬‬ ‫אורביטלים ומספרים קוונטים מסבירים את הטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪10‬‬ .‫מספר קוונטי נוסף‪ .‬מה שאומר שאורביטל יכול להכיל עד שני אלקטרונים )כיוון של‪ms-‬‬ ‫יש רק שני ערכים אפשריים(‪.‬שני אלקטרונים לא יכולים להיות‬ ‫בעלי אותם ערכי מספרים קוונטים‪ .‬סיבוב האלקטרון )‪:ms – (electron spin‬‬ ‫על מנת לתאר את האורביטל במלואו אנו צריכים להתחשב בעוד תכונה של האלקטרון – "סיבוב"‪.

‬‬ ‫סימון של כמה אלקטרונים יש בכל רמה‪:‬‬ ‫דיאגראמות אורביטלים‪:‬‬ ‫נעזרים בריבועים על מנת לתאר אורביטלים וחצים כדי לתאר אלקטרונים‪ .(spin‬‬ ‫‪11‬‬ .‬כמו כן‬ ‫האורביטלים הנמצאים ברמת אנרגיה מסוימת הם מנוונים )שווי ערך(‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:3‬‬ ‫אטומים בעלי מספר רב של אלקטרונים‪:‬‬ ‫נשווה בין אטומים בעלי מספר אלקטרונים‪ .‬לעומת אטום המימן ובו אלקטרון אחד‪.‬‬ ‫לעומת זאת באטום בעל מספר אלקטרונים מתקיימת דחייה הדדית בניהם‪ .‬‬ ‫עוד שוני בין אטום המימן לאטומים בעלי מספר אלקטרונים הוא‪ :‬מספר הפרוטונים שווה למספר‬ ‫האלקטרונים‪ .‬החצים מתארים את סיבוב‬ ‫האלקטרון )‪.‬מה שאומר שבאטום מימן יש רק פרוטון אחד ובאטום רב אלקטרונים יש יותר פרוטונים‪.(2s>2p‬בין אורביטלים עם אותו הערך הקוונטי של ‪l‬‬ ‫לא מתקיימת דחייה והם נשארים זה לצד זה‪.‬מה שגורם לאורביטלים‬ ‫שאמורים להיות באותה רמת אנרגיה )‪ ( n‬לזוז )‪ .‬‬ ‫באטום מימן יש רק אלקטרון אחד ולכן רק אורביטל אחד מכל המצויים מעלה מאוכלס ברגע נתון‪ .‬כלומר האורביטל ‪ 1s‬באטום רב‬ ‫אלקטרונים יהיה קרוב לגרעין בהרבה מאטום בעל אלקטרון אחד‪.‬‬ ‫ככל שיש יותר פרוטונים הגרעין מושך חזק יותר את האלקטרונים‪ .

‬‬ ‫לא נכון‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כולל פאולי ‪ -‬אלקטרונים באורביטלים חצי מלאים יהיו בעלי אותו כיוון סיבוב‪ .‬‬‫לא נכון‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כלל האוטובוס )כלל הונד(‪ :‬אלקטרונים מאכלסים קודם כל אורביטלים ריקים‪.ms‬לא נכון‪:‬‬ ‫סיכום סדר האלקטרונים‪:‬‬ ‫סדר מילוי האלקטרונים את האורביטלים‪:‬‬ ‫כיוון שרמות האנרגיה אינן מנוונות ותתי הקליפות כמעט מתערבבים‪ .‬האלקטרונים מאכלסים את‬ ‫האורביטלים לפי אלו הקרובים לגרעין והחוצה בהדרגה‪ .‫חוקים לקונפיגורציית אטומים (סדר אכלוסם)‪:‬‬ ‫ אין יותר משני אלקטרונים בכל אורביטל‪.‬‬‫ סיבוב האלקטרון בכל אורביטל )כיוון החץ( חייב להיות שונה‪.‬כלומר אותו‬ ‫ערך ‪ .‬אפשר לראות שאין זה לפי רמות האנרגיה‪:‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫… ‪1s 2s 2p 3s 3p‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ .‬‬‫ כלל אופבאו ‪ -‬אלקטרונים מתאכלסים קודם ברמות אנרגיה נמוכות‪.

‬‬ ‫קבוצות היסודות העיקרית ומתכות מעבר‪:‬‬ ‫קבוצת היסודות העיקרית )‪ (main group‬הם אלו שהאורביטל שמתאכלס באלקטרון הוא ‪ s‬או ‪ p‬של‬ ‫השכבה החיצונית יותר‪.‬‬ ‫בקבוצת מתכות המעבר תתי קליפה מתאכלסים באלקטרונים קודם בקליפות הפנימיות‪.‬‬ ‫כשכל האורביטלים מלאים באלקטרון אחד זו נותן‬ ‫לאטום יציבות מיוחדת‪.‫עקרון ה‪:Aufbau -‬‬ ‫בשביל לא לכתוב ליד כל יסוד את סדר כל האלקטרונים שלו‪ .‬משתמשים בקיצור –‬ ‫הקונפיגורציה של הגז האציל מהשורה הקודמת והתוספת של האלקטרונים ברמות האנרגיה החיצוניות‪:‬‬ ‫יוצאים מן הכלל של עקרון ה‪:Aufbau -‬‬ ‫כאשר תתי קליפות שונים הופכים לקרובים‬ ‫באנרגיה יש סטייה בעקרון אופבאו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ .

‬כיוון שכמות האלקטרונים גדולה מכמות הפרוטונים‪.‬כיוון שכמות הפרוטונים בו גדולה מכמות האלקטרונים‪.‬‬ ‫אלקטרוני ליבה – אלקטרונים בקליפות פנימיות‪.‬בו כמות האלקטרונים והפרוטונים שווה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ .‫סיכום היסודות והאורביטלים שלהם‪:‬‬ ‫אלקטרונים ערכיות ואלקטרוני ליבה‪:‬‬ ‫אלקטרוני ערכיות – נמצאים בקליפה החיצונית‪ .‬‬ ‫הקטיון מפסיד אלקטרון מהאטום בשביל להשיג קליפה ערכית שלמה‪.‬‬ ‫יון במטען שלילי‬ ‫‪CL-‬‬ ‫קטיון‪ :‬אטום בעל מטען חיובי‪ .‬כיוון שכמות האלקטרונים בהם שונה‬ ‫מכמות הפרוטונים‪ .‬‬ ‫אניון‪ :‬אטום בעל מטען שלילי‪ .‬‬ ‫האניון נוצר מאטום כלשהו שנוסף לו אלקטרון לאלקטרוני הערכיות‪.‬‬ ‫יונים‪:‬‬ ‫יון )באנגלית‪ (Ion :‬הוא אטום או מולקולה הנושאים מטען חשמלי‪ .‬זאת בשונה מאטום נייטרלי‪ .‬בעלי מספר הקוונטום )‪ (n‬הכי גבוה והם אלה שאחראים‬ ‫לכל התהליכים הכימיים‪.

‬צפיפות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלק מהתכונות המחזוריות מוסברות מיידית בקונפיגורציית האלקטרונים‪.‬‬ ‫רדיוס קוולנטי – כאשר שני אטומים נמצאים בריאקציה כימית )למשל בתוך מולקולה( קירבתם גדלה‬ ‫והרדיוס הקוולנטי קטן בהתאם‪ .‬‬ ‫רדיוס אטומי ‪:‬‬ ‫חצי מהמרחק בין הגרעינים של שני אלקטרונים‪.‬מצב צבירה ותגובות‬ ‫כימיות‪.‬לכן רדיוס קוולנטי הוא חצי המרחק בין הגרעינים של שני אטומים‬ ‫שנמצאים במולקולה‪.‬נקודת רתיחה‪ .‫יון במטען חיובי‬ ‫‪Na+‬‬ ‫דוגמאות להיווצרות יונים‪:‬‬ ‫תכונות מחזוריות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכונות פיסיקליות וכימיות שונות מעוצבות בסדר מסוים בטבלה המחזורית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכונות מחזוריות הן – נקודת התכה‪ .‬‬ ‫רדיוס מטאלי – חצי המרחק בין הגרעינים של שני אטומי סמוכים של מתכת מוצקת‪.‬‬ ‫מימין לשמאל יש פחות אלקטרונים = פחות‬ ‫פרוטונים = מטען גרעיני אפקטיבי קטן יותר‬ ‫והאלקטרונים פחות נמשכים אליו‪.‬קשיחות‪ .‬‬ ‫איך מתבטאת תכונה זו בטבלה המחזורית?‬ ‫* ככל שנרד מלמעלה למטה ‪ -‬אלקטרוני הערכיות‬ ‫יהיו יותר רחוקים מהגרעין )כי יש יותר מהם(‪.‬‬ ‫‪15‬‬ .

‬‬ ‫רדיוס יוני‪:‬‬ ‫קטיונים קטנים יותר מהאטומים מהם הם נוצרו‪ .‬‬ ‫אניונים גדולים יותר מהאטומים מהם הם נוצרו והסיבה לכך היא שנוסף אלקטרון‬ ‫וזה מרחיב את האורביטל מה שגורם להגדלת הרדיוס האטומי‪.‬כיוון שערך ה‪ n-‬שלהם לרוב קטן מהאטום ליון‪ .‬‬ ‫*המטען הגרעיני האפקטיבי לא משתנה אבל תוספת האלקטרון מגבירה את הדחייה‬ ‫בין האלקטרונים‪.‬בנוסף‬ ‫יש גם פחות דחייה בין האלקטרונים‪ .‬‬ ‫דוגמאות לרדיוס האטומי של יונים‪:‬‬ ‫‪16‬‬ .‬כמו כן יש‬ ‫יותר פרוטונים ומאלקטרונים לכן המטען‬ ‫הגרעיני האפקטיבי חזק יותר‪.‫מטען גרעיני אפקטיבי‪:‬‬ ‫אלקטרוני הליבה העוטפים את הגרעין "משבשים" את המשיכה בין הגרעין לאלקטרוני הערכיות‪.‬‬ ‫לכן סך המטען שמופעל על אלקטרוני הערכיות הוא‪:‬‬ ‫)‪Zeff = Z .#(core e-‬‬ ‫‪11-10=1+‬‬ ‫‪12-10=2+‬‬ ‫המשיכה של ‪ 3s2‬לגרעין תהיה חזקה יותר אצל ‪ Mg‬ולכן הרדיוס האטומי שלו יהיה קטן יותר‪.

‬ולכן כוח‬ ‫המשיכה שבין הגרעין לאלקטרונים גדל‪ .‬לכן מטען הגרעין האפקטיבי חזק יותר‪ .‬‬ ‫אם נסתכל מלמטה למעלה מספר האלקטרונים קטן יותר‪ .‬זיקות אלקטרוניות הינן שליליות כיוון שבתהליך‬ ‫משתחררת אנרגיה‪.‫אנרגית היינון (‪:)ionization energy‬‬ ‫האנרגיה הדרושה להזיז אלקטרון ממצב היסוד למצב גזי‪ .‬‬ ‫גם מגביר את שחרור האנרגיה‪.‬ככל שהאלקטרון הנוסף קרוב יותר לגרעין‬ ‫משתחררת יותר אנרגיה‪.‬‬ ‫*משמאל לימין‪:‬‬ ‫הוספת אלקטרון לאטום בעל מטען גרעיני גבוה‪.‬הרדיוס‬ ‫קטן יותר ואנרגית היינון שנצטרך לפירוק אלקטרון גם כן רבה יותר‪.‬‬ ‫זיקה אלקטרונית בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫*מלמטה למעלה‪:‬‬ ‫כאשר אין הרבה אלקטרונים באטום‪ .‬האלקטרון הנוסף‬ ‫מצטרף קרוב לגרעין‪ .‬‬ ‫כשהאלקטרונים נגרעים בהמשכיות זה מגביר את אנרגיית היינון‪:‬‬ ‫אנרגית יינון בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫אם נסתכל משמאל לימין המטען הגרעיני האפקטיבי הולך ועולה‪ .‬‬ ‫‪17‬‬ .‬הרדיוס קטן והקשר חזק יותר ולכן‬ ‫אנרגיה היינון הדרושה לפירוק אלקטרון תהיה רבה יותר‪.‬האנרגיה הדרושה ליינון עולה‪.‬ביון שלילי נוספו אלקטרונים‪ .‬‬ ‫זיקה אלקטרונית‪:‬‬ ‫שינוי האנרגיה המתרחש כאשר אלקטרון נוסף לאטום‪ .‬ככל שהמשיכה בין הגרעין לאלקטרונים חזקה יותר‪ .‬ביון חיובי נגרעו אלקטרונים מהאטום‪ .‬ולכן כוח המשיכה שבין הגרעין‬ ‫לאלקטרונים קטן‪ .

‬דבר המקנה יציבות‪ .‬אל‪-‬מתכות ומטלואידים (מתכות למחצה)‪:‬‬ ‫למתכות יש מספר קטן יותר של אלקטרוני ערכיות והם נוטים להפוך ליונים בעלי מטען חיובי – קטיונים‪.‬‬ ‫סיכום של התכונות והטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫גזים אצילים‪:‬‬ ‫כל האורביטלים בכל רמות האנרגיה של‬ ‫הגזים האצילים מלאים בשני אלקטרונים‪ .‫מתכות‪ .‬‬ ‫לאל‪-‬מתכות לרוב יש מספר רב יותר של אלקטרוני ערכיות ממתכות‪ .‬כתוצאה מכך גזים אלו אינם משתתפים‬ ‫בריאקציות כימיות )אין אלקטרון בודד שיכול לצאת או מקום לאלקטרון מבחוץ להיכנס( ומכאן שמם‪.‬‬ ‫אל‪-‬מתכות יהפכו‬ ‫לאניונים‪.‬והם נוטים להפוך ליונים בעלי מטען‬ ‫שלילי – אניונים‪.‬‬ ‫‪18‬‬ .‬‬ ‫מתכות יהפכו‬ ‫לקטיונים‪.

(NaCl‬המורכב מקטיונים של נתרן )‪ .‬על פי חוק קולון‪ .‬‬ ‫משיכה ודחייה חשמלית‪:‬‬ ‫אנרגיית היחס בין אטומים‪:‬‬ ‫‪19‬‬ .‬‬ ‫קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי באלקטרושליליות של שני היסודות הנפגשים‪ .‬בדרך כלל‪ .‬‬ ‫הקשר נוצר כתוצאה ממשיכה אלקטרו‪-‬סטטית בין שני המטענים‪ .‬בדרך כלל‬ ‫היסודות הם אטומי מתכות‪ .‬‬ ‫קשר יוני‪:‬‬ ‫הנו סוג של קשר כימי חזק בין יונים בעלי מטען חשמלי חיובי )קטיונים( ובעלי מטען שלילי )אניונים(‪.‬הנוטים למסור אלקטרונים )בעלי אלקטרושליליות נמוכה( ולהפוך לקטיונים‬ ‫בעלי מטען חיובי‪ .‬הקשרים‬ ‫היונים מובילים ליצירת סריג יוני מסודר כגון מלח‪ .‬דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן נתרן‬ ‫כלוריד )‪ .Na+‬מתכת( היוצרים קשרים יונים עם אניונים של כלור‬ ‫)‪ Cl-‬אל‪-‬מתכת(‪.‬‬ ‫הקשרים הכימיים הם כוחות חשמליים )חשמל סטטי( אשר שומרים על מצב מאוזן בין כוחות המשיכה‬ ‫לכוחות הדחייה בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי‪.‬המעודדת‬ ‫את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את רמת האנרגיה האחרונה )"קליפת האטום"(‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:4‬‬ ‫קשרים כימיים‪:‬‬ ‫הכוח המחזיק אטומים במולקולה ושומר על יונים במקום בתרכובת יונית מוצקות נקרא קשר כימי‪ .‬ואטומים של אל‪-‬מתכות הנוטים לקבל אלקטרונים )בעלי אלקטרושליליות גבוהה(‬ ‫ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי‪.‬רוב‬ ‫התכונות של חומר מסוים נקבעות ע"פ הקשרים הכימיים שלו‪.

‬‬ ‫סמליו של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמל כימי )של אטום מסוים( יסמן את הגרעין ‪ +‬אלקטרוני ליבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר אטומים של מתכות ואל‪-‬מתכות מתאחדים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אטומים שמשתתפים בקשרים כימיים נוטים לקבל קונפיגורציית אטומים כמו של הגזים‬ ‫האצילים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר אטומים מסוג אל‪-‬מתכות מתאחדים‪ .‬‬ ‫דוגמאות לקשרים יונים‪:‬‬ ‫מולקולות‪:‬‬ ‫אטומים יכולים לחלוק אלקטרונים בכדי להגיע לקונפיגורציית האלקטרונים של גז אציל = הקשר ההדדי‬ ‫)קוולנטי(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקודות סביב לגרעין יסמנו את אלקטרוני הערכיות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשיכה החשמלית‪-‬סטטית המחזיקה את האניונים והקטיונים ביחד נקראת קשר יוני‪.‬‬ ‫‪ ‬קבוצת יונים מוצקת שמסודרת בצורה מושלמת נקראת קריסטל יוני‪.‬‬ ‫‪ ‬לואיס נעזר בקונפיגורציית אטומים לבנות סמל עם נקודות‪.‬נוצרים אניונים וקטיונים והכוח האלקטרוסטטי בין היונים גורם‬ ‫להיווצרות קשרים יוניים‪.‬אלקטרוני הערכיות לרוב עוברים מאטומי‬ ‫המתכות לאטומי האל‪-‬מתכות‪ .‬זוגות אלו‬ ‫מוצגים ע"י קו רצוף‪.‬‬ ‫זוג האלקטרונים המשותפים לשני אטומים במולקולה נקראים זוגות אלקטרונים קושרים‪ .‬הם בעלי מטען הפוך וקיימת‬ ‫משיכה חזקה בניהם אשר יוצרת זוג יוני‪.‬זוג אחד או יותר של אלקטרוני ערכיות משתתפים‬ ‫בקשר האטומי ויוצרים קשר הדדי ‪ -‬קוולנטי‪.‬‬ ‫)האלקטרונים נשארים בודדים אם אפשר – כלל האוטובוס(‪:‬‬ ‫הצגת קשרים יוניים בעזרת סמליו של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני יונים שמתאחדים בתגובה כימית בין מתכות ואל‪-‬מתכות‪ .‫תיאורית הקשרים הכימיים של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוני ערכיות הם בעלי תפקיד מרכזי ביצירת קשרים הכימיים‪.

‬בשני‬ ‫המצבים מתקיים כלל האוקטט‪.‬ובקשר משולש יש שלושה זוגות כאלו‪ .‬‬ ‫קשר קוולנטי מרובה יכול ליצור‪:‬‬ ‫בקשר כפול יש שני זוגות של אלקטרונים משותפים‪ .‫זוגות אלקטרונים לא קושרים‪:‬‬ ‫קונפיגורציית האלקטרונים של גזים אצילים = אוקטט‪ .‬בקליפה מלאה יש שמונה אלקטרונים )אוקטט =‬ ‫שמינייה(‪.‬‬ ‫דוגמאות למבנה לואיס של‬ ‫תרכובות‪:‬‬ ‫* מבנה לואיס לא מרמז דבר על‬ ‫המבנה המרחבי של המולקולה‪.‬‬ ‫קשר קוולנטי מרובה‪:‬‬ ‫קשר קוולנטי בו זוג אחד של אלקטרונים משותף נקרא קשר יחיד‪.‬‬ ‫זוגות אלקטרונים שלא משתתפים נקראים זוגות אלקטרונים לא קושרים‪.‬‬ ‫‪21‬‬ .

O.Cl‬‬ ‫‪22‬‬ .‫המבנה של לואיס ופחמימנים‪:‬‬ ‫לפחמנים רווים במימנים )=פחמימנים( יש קשר יחיד בין אטומי הפחמן‪:‬‬ ‫פחמימנים עם קשרים כפולים או משולשים בין אטומי הפחמן נקראים פחמנים‬ ‫לא רוויים‪.‬‬ ‫ככל שהאלקטרו שליליות של אטום במולקולה גבוה יותר‪ . N.F.‬‬ ‫אלקטרושליליות‪:‬‬ ‫אלקטרושליליות )‪ (EN‬היא היכולת הנמדדת של אטום למשוך אליו אלקטרונים‪.‬כך הוא מושך חזק יותר את האלקטרונים‬ ‫בקשר קוולנטי‪.‬‬ ‫תכונה בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫אלקטרושליליות של פאולינג‪:‬‬ ‫* האטומים הכי אלקטרושליליים‬ ‫הם ‪.

‬ועקב כך שורר סביבו מטען חשמלי שלילי‬ ‫)מטען זה הינו חלקי‪ .‬סביב האטום הפחות אלקטרושלילי שורר מטען‬ ‫חשמלי חיובי )הנובע מהפרוטונים שבגרעין(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אותם קשרים של זוגות אלקטרונים‪.‬שלמעשה‪ .‬‬ ‫קשר קוטבי )או פולארי( הוא קשר בין שני אטומים בעלי אלקטרושליליות שונה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬האטום האלקטרושלילי‬ ‫יותר מושך אליו את האלקטרונים המשותפים ביתר חוזקה‪ .sodium chloride.‫אלקטרושליליות וסוג קשר‪:‬‬ ‫קשר לא מקוטב‪:‬‬ ‫שני אטומים זהים יהיו בעלי ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫אותו אלקטרושליליות‪.‬לכן‬ ‫האלקטרונים יתרכזו‬ ‫בקרבתו‪.‬‬ ‫‪ ‬קשר קוולנטי מקוטב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשר קוולנטי לא מקוטב‪.‬‬ ‫קשר מקוטב‪:‬‬ ‫שני אטומים שונים באלקטרושליליות‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫יותר אלקטרושליליות של האטום מושכת אלקטרונים חזק יותר‪.‬למשל – ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכל המולקולות המורכבות מאותו האטום יש קשרים קוולנטיים לא קוטביים‪.‬‬ ‫אלקטרושליליות בקשרים יוניים‪:‬‬ ‫בין יונים יש הבדל מאוד גדול באלקטרושליליות‪ .‬כפי שניתן לראות ביונים למשל(‪ .‬האלקטרונים יכולים לעבור לגמרי ממתכות לאל‪-‬מתכות‬ ‫כדי ליצור קשרים יוניים‪ . NaCL‬‬ ‫ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של קשר קוולנטי קוטבי‪ . יש להבדיל בין מטען חלקי ובין מטען‬ ‫מלא‪ .‬עוד סימון הוא חץ כלפי כיוון משיכת האלקטרונים‪ .‬כיוון שמשיכת האלקטרונים אינה מוחלטת.‬‬ ‫דלתא מסמנת מטען חלקי חיובי\שלילי‪ .‬בסריג יוני אין‬ ‫‪23‬‬ .‬‬ ‫תיאור קשר קוטבי‪:‬‬ ‫במקרה הזה הכלור‬ ‫הוא הרבה יותר‬ ‫אלקטרושלילי‬ ‫מהמימן‪ .‬שנקרא מומנט‬ ‫דיפול‪.

‬‬ ‫אלקטרושליליות וסוגי קשרים‪:‬‬ ‫כללים לכתיבת מבנה מולקולות (של לואיס)‪:‬‬ ‫* אטומים שקשורים רק לעוד אטום אחר נקראים 'אטומים סופיים' )מימנים תמיד יהיו אטומים סופיים(‪.‬אם כן( באלקטרונים ביניהם ולכן‬ ‫מטענם אינו שלם לגמרי‪ .‫הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים‪ .‬כאשר ממיסים את הסריג היוני בתמיסה כלשהי‪ .‬‬ ‫למשל בתרשים הבא אטומי המימן הם אטומים סופיים‪:‬‬ ‫* האטום המרכזי של המבנה בדרך כלל בעל האלקטרושליליות הנמוכה ביותר והאטום הסופי הוא בעל‬ ‫האלקטרושליליות גבוה יותר‪:‬‬ ‫* בחמצן המכיל חומציות‪ .‬וישנה שותפות כלשהי )מזערית‪ .‬נשבר הקשר היוני ונפרדים‬ ‫הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם‪.‬אטומי המימן בדרך כלל נקשרים לאטומי החמצן‪:‬‬ ‫* מולקולות ויונים רב אטומיים לרוב בעלי מבנה קומפקטי וסימטרי‪:‬‬ ‫‪24‬‬ .

‬‬ ‫מטען פורמאלי ‪ -‬חוקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המבנה של לואיס סביר כאשר אין בו מטען פורמאלי‪ .1‬קובעים את המספר הכולל של אלקטרוני ערכיות‪.‬‬ ‫‪ .3‬ממקמים זוגות אלקטרונים בודדים סביב האטומים הסופיים‪ .‬נזיז זוג אלקטרונים בודד או יותר מאטום סופי בכדי שיהיה קשר מרובה לאטום‬ ‫המרכזי‪.‬‬ ‫‪ .‬כאשר השוני בניהם הוא חלוקת‬ ‫האלקטרונים ‪ -‬המבנה האמיתי הוא שילוב של שניהם )בן‪-‬כלאיים(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם קיימים מטענים פורמאליים הם צריכים להיות הכי קטנים שאפשר‪.2‬כותבים מבנה שלדי הגיוני )לפי הכללים( ומקשרים את האטומים בקווים בודדים‪.‬בכדיי לתת לכל אטום סופי )חוץ‬ ‫מאטומי מימן ‪ (H‬אוקטט‪.‬‬ ‫יש מולקולות שלא מקיימות את כלל האוקטט‪:‬‬ ‫מספר שונה של אלקטרוני ערכיות גורמים לצורות שונות שלא מביאות לאוקטט‪ .‬כי אז הוא יהיה הכי יציב‪.‬‬ ‫‪25‬‬ .4‬ממקמים את האטומים הנשארים כזוגות בודדים סביב לאטום המרכזי‪.‬מולקולות כאלו הן מגנטיות ונמצאות בטבלה המחזורית מהשורה השלישית ומטה‪.‬‬ ‫מטען פורמאלי‪:‬‬ ‫מטען פורמאלי = מספר אלקטרוני ערכיות באטום החופשי פחות מספר האלקטרונים במבנה של לואיס‪.‬‬ ‫תיאורית רזוננס‪:‬‬ ‫כאשר מולקולה או יון יכולים להיות מוצגים ע"י שני מבנים שונים‪ .‬‬ ‫‪ .‬מולקולות כאלו נקראות‬ ‫'רדיקל ים חופשיים'‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם קיימים מטענים פורמאליים הם לא יכולים להיות מאותו סימן‪.‬‬ ‫‪ .‫סיכום כללים בכתיבת מבנה לואיס‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫סך המטען הפורמאלי יהיה שווה לאפס‪.5‬אם צריך‪ .

‬אנרגיית שבירת הקשר מציגה ערך ממוצע‪.o = 2‬או‬ ‫משולש )‪ .o = 3‬קשר – חיבור בין כמה זוגות אלקטרונים‪.‬‬ ‫אורך הקשר הוא המרחק ב‪ pm-‬בין הגרעין של שני אטומים שמחוברים ביחד‬ ‫בקשר קוולנטי במולקולה‪ .‬קשר משולש וכפול יותר קשה לשבור כי המולקולה‬ ‫יותר יציבה‪.‬‬ ‫‪26‬‬ .‬כשסדר הקשר גבוה‬ ‫יותר – הקשר קצר יותר‪) .‬בקשר כפול או משולש יש יותר משיכה ולכן אורך‬ ‫הקשר יהיה קצר יותר(‪.(b.o = 1‬כפול )‪ (b.(b.‬‬ ‫אנרגיית הקשר‪:‬‬ ‫אנרגית ההפרדה של קשר )‪ (bond-dissociation energy – D‬זו כמות האנרגיה הדרושה ל"שבור"‬ ‫מול אחד של קשרים קוולנטיים בין אטומים במולקולה במצב של גז‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר קשר מסוים קיים בין מולקולות שונות‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:5‬‬ ‫סדר הקשר הכימי ואורכו‪:‬‬ ‫סדר הקשר מרמז אם הקשר הקוולנטי הוא יחיד )‪ .‬‬ ‫אורכים של קשרים כימיים‪:‬‬ ‫קשר יחיד הוא פחות אנרגטי מקשר כפול ומשולש‪ .‬אם זו מולקולה דו‪-‬אטומית זה יהיה הרדיוס הקוולנטי‪.‬‬ ‫אורך הקשר תלוי בסוג האטום )אילו יסודות( ובסדר הקשר‪ .

‬בודקים את סך האנרגיה שהשקענו בשבירת כל המולקולות לאטומים בודדים‬ ‫לעומת האנרגיה שנפלטה כתוצאה מהחיבור של האטומים למולקולה אחת‪.‬‬ ‫בסיס – זוגות אלקטרונים )קושרים או לא קושרים( באטום דוחים אחד את‬ ‫השני‪ .‬‬ ‫גיאומטריה מולקולארית‪:‬‬ ‫הצורה בה המולקולה נוצרת‪ .‫חישוב בעזרת אנרגיית הקשר‪:‬‬ ‫חיבור האנרגיה הדרושה לשבירת קשר ישן ויצירת קשר חדש היא האנרגיה הדרושה לביצוע התהליך‪.‬‬ ‫קבוצות אלקטרונים בגיאומטריה‪:‬‬ ‫איך האלקטרונים יכולים להסתדר כך שיהיו הכי רחוקים אחד מהשני?‬ ‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים – לינארי‪.trigonal bipyramidal‬‬ ‫‪ 6‬זוגות אלקטרונים – בעל שמונה פיאות )מתומן – תלת מימדי(‪.‬‬ ‫‪27‬‬ .‬‬ ‫כל קשר מכיל אנרגיה‪ .‬‬ ‫‪ 5‬זוגות אלקטרונים – משולש תלת מימדי ‪.‬ע"י חיבור הגרעין בקו ‪-‬‬ ‫‪:)Valence-shell-electron-pair repulsion) VSEPR‬‬ ‫שיטת הקובעת את הגיאומטריה של המולקולות‪.‬הדחייה ההדדית דוחפת זוגות אלקטרונים כמה שיותר רחוק אחד‬ ‫מהשני‪) .‬‬ ‫‪ 4‬זוגות אלקטרונים – )‪ – (tetrahedral‬בעל ‪ 4‬פאות‪.‬‬ ‫‪ 3‬זוגות אלקטרונים – משולש מישורי‪.‬בתוך זוג אלקטרונים אין דחייה בין שני האלקטרונים(‪.

‬‬ ‫עם זוג לא קושר‪ .‬‬ ‫קבוצות של שלושה אלקטרונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא הקודקודים במשולש‪.‬הגיאומטריה היא כמעט אותו הדבר‪:‬‬ ‫‪Ax2‬‬ ‫‪28‬‬ .‬בין אם הם קושרים ובין אם לא‪ .‬גיאומטריית‬ ‫המולקולה תיקבע ע"פ הגרעינים אחרי שבדקנו את המבנה לפי מספר האלקטרונים‪.‫‪:VSEPR‬‬ ‫קבוצות של שני אלקטרונים‪:‬‬ ‫‪Co2‬‬ ‫* סידור הדחייה האופטימאלי הוא שני קצוות של קו‪.‬‬ ‫מה קורה כאשר יש זוגות אלקטרונים לא קושרים (למשל ‪?( NO2‬‬ ‫מבנים עם זוגות לא קושרים‪:‬‬ ‫קבוצות אלקטרונים באטום המרכזי דוחים אחד את השני‪ .

‫קבוצות של ארבעה אלקטרונים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא הקודקודים של "טטראדר" – ‪ 4‬משולשים שווים‪) .‬טטראדר –‬
‫אטום מרכזי המתקשר ל‪ 4-‬אטומים(‪.‬‬

‫הגיאומטריה של מתן )סוג של גז(‪:‬‬

‫סיכום קבוצות של ‪ 4‬אלקטרונים‪:‬‬

‫המבנה של אמוניה הוא פירמידה משולשת )‪ 4‬קודקודים(‪ .‬מבנה טטריאדלי דורש ‪ 4‬קבוצות אטומים‪.‬‬
‫* הגיאומטריה המולקולארית של מים‪:‬‬
‫המולקולה מסודרת בצורה זוויתית‪ ,‬מכופפת‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 5‬אלקטרונים )מפרים את כלל האוקטט(‪:‬‬

‫‪29‬‬

‫‪‬‬

‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא משולש עם קו חותך במרכז המשולש‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 5‬אלקטרונים עם זוגות לא קושרים‪:‬‬

‫קבוצה של ‪ 6‬אלקטרונים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫סידור הדחייה אופטימאלי הוא מתומן תלת מימדי‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 6‬אלקטרונים עם זוגות יחידים )מבנה אוקטאודר(‪:‬‬

‫‪30‬‬

‫סיכום מבנה בלי זוגות יחידים‪:‬‬
‫משולש מישורי‬

‫לקבוצות עם ‪ 5‬או ‪ 6‬אלקטרונים דרוש קליפת אלקטרוני ערכיות נרחבת ‪ -‬אטום מרכזי יהיה יסוד‬
‫מהשורה השלישית או גבוה יותר‪.‬‬
‫מבנים עם זוגות אחדים‪:‬‬

‫זוויתי –‪120º‬‬
‫זוויתי – ‪109.48 º‬‬

‫מולקולות מקוטבות ומומנט דיפול‪:‬‬
‫לקשר מקוטב יש מרכזים מופרדים של מטען חשמלי ושלילי‪ .‬מולקולה כזו‪ ,‬עם מרכז מופרד של מטען‬
‫שלילי וחיובי נקראת מולקולה קוטבית‪.‬‬
‫מומנט דיפול הוא המכפלה בין כמות המטען החלקי ובין המרחק בשני הגרעינים‪.‬‬
‫מומנט הדיפול של מולקולה‪:‬‬

‫‪ (debye) D‬ושוויה‬

‫יחידה של מומנט דיפול היא –‬
‫מולקולות מקוטבות בשדה חשמלי‪:‬‬

‫‪31‬‬

2‬מסדרים מבנה לואיס סביר‪.‬‬ ‫‪.‬למשל מולקולת המים היא מולקולה קוטבית ולכן יש בה‬ ‫מומנט דיפול‪ .O.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצורת המולקולה נקבע אם הקשרים הדיפולים מבטלים אחד את השני ואז יש מולקולה לא‬ ‫מקוטבת‪ .‬‬ ‫‪ . ..O.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות אלקטרונים ← משולש מישורי )‪← (120°‬‬ ‫הזווית תהייה בדיוק ‪ 120‬למרות הקשר הכפול‪ .‬‬ ‫קשרים ודיפול מולקולארי‪:‬‬ ‫הדיפול הוא וקטור – יש לו גודל וכיוון‪.‫* שדה אלקטרי גורם למולקולה קוטבית להסתדר בשורות עם השדה‪ .‬‬ ‫דיפולים במולקולות יכולים לבטל אחד את השני‪:‬‬ ‫מומנט דיפול יהיה הממוצע בין שני הוקטורים‪ .3‬בודקים מספר קבוצות אלקטרונים‪.‬או מתאחדים כדי לתת תולדה של דיפול מומנט למולקולה ואז המולקולה מקוטבת‪..‬‬ ‫‪24 = 3*6+6‬‬ ‫‪SO3‬‬ ‫ל‪ S-‬יש פחות אלקטרושליליות מחמצן ולכן הוא יהיה האטום המרכזי‪. .‬‬ ‫‪ .SO3 -‬‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪32‬‬ .‬‬ ‫‪.1‬סופרים את כל אלקטרוני הערכיות‪. – S = .‬מולקולות סימטריות הדיפול שלהם יהיה ‪.‬‬ ‫תרגיל לדוגמא‪:‬‬ ‫מולקולה ‪.‬‬ ‫‪ .O.‬‬ ‫|‬ ‫‪. .‬האזור שמקוטב חיובי יפנה כלפי‬ ‫הקתודה – האלקטרודה השלילית )הלוח השלילי( והאזור המקוטב חיובי יפנה כלפי האנודה ‪ -‬האלקטרודה‬ ‫החיובית(‪.4‬בודקים אלקטרונים לא קושרים לאטום המרכזי‪.‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫איך לקבוע אם מולקולה היא מקוטבת?‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת ערך האלקטרושליליות נחזה קשרים דיפולים‪.‬בזכות הרזוננס‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת שיטת ה‪ VESPR‬נחזה את הגיאומטריה המולקולארית‪..

‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:6‬‬
‫חפיפה של אורביטלים‪:‬‬
‫תיאורית אלקטרוני ערכיות )‪ – (VB‬קשר קוולנטי נוצר כאשר אורביטל של אטום אחד חופף לאורביטל‬
‫של אטום אחר‪.‬‬
‫באזור החפיפה יש צפיפות של מטען אלקטרוני‪ .‬ככל שהחפיפה גדולה יותר‪ ,‬הקשר בין שני אטומים חזק‬
‫יותר‪ .‬זו הסיבה לקשר בין אטומים‪ ,‬לולא האורביטל הגרעינים היו דוחים‬
‫זה את זה‪.‬‬
‫דוגמה לקשר ב ‪:H2S‬‬

‫מבנה יוצא מן הכלל‪ ,‬לא מקיים את ‪.VSEPR‬‬
‫הכלאה של אורביטלים אטומים‪:‬‬
‫במצב היסוד של קונפיגורציית אלקטרונים‪ ,‬לפחמן אמור להיות רק שני קשרים‪ 90° ,‬בנפרד‪ .‬בפועל הוא‬
‫מקיים ‪ 4‬קשרים של ‪ 109‬מעלות‪ .‬הסיבה היא שאלקטרון מאורביטל ‪ 2s‬מתקדם למקום ריק באורביטל‬
‫‪ ,2p‬וכך יש ‪ 4‬אלקטרונים לא מזווגים שיכולים להניב ‪ 4‬קשרים‪ .‬דבר זה ייתן ‪ 4‬אורביטלים מוכלאים עם‬
‫אנרגיה שווה‪ .‬בתהליך זה "הרווחנו" קשר אחד‪.‬‬
‫וכך זה קורה‪:‬‬

‫סכימה להכלאה של אורביטלים‪:‬‬
‫מבנה טטראדר‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫מתן ואמוניה‪:‬‬
‫מהתרשים אפשר להסיק כי תיאורית ה‪ VSEPR-‬ו‪ VB‬מתאימות‪.‬‬
‫סכימה של הכלאות אורביטלים עוזרת‬
‫בתיאור קשר קוולנטי כפול‪.‬‬
‫אורביטל אחד מסוג ‪ 2s‬ושני אורביטלים מסוג‬
‫‪ 2p‬יוצרים סט של שלושה אורביטלים‬
‫מוכלאים ‪.sp2 :‬‬

‫תרשים‪:‬‬

‫תרשים הכלאה ‪ sp2‬של בורון )‪:(Boron‬‬
‫שלושת האורביטלים המוכלאים‬
‫מסודרים במשולש מישורי כיון‬
‫שהם פרושים על ציר ‪ x‬ו ‪. y‬‬

‫תרשים הכלאה ‪ sp‬של ‪:Be‬‬

‫‪34‬‬

‫סיכום של הכלאות ‪:sp3, sp2, sp‬‬
‫‪sp‬‬

‫‪2‬‬

‫‪sp‬‬

‫תת קליפה ‪ d‬אורביטל מוכלא‪:‬‬
‫ההכלאה מאפשרת לקליפות ערכיות נרחבות ליצור תרכובות‪ .‬תכונה זו אופיינית לקבוצה ‪ 5A‬מהטבלה‬
‫המחזורית‪ .‬אלקטרון מאורביטל ‪ 3s‬מתקדם לתת‪-‬קליפה ‪ ,3d‬וזה גורם לסט של ‪ sp3d 5‬אורביטלים‬
‫מוכלאים‪.‬‬

‫עוד תרחיש אופייני לקבוצות ‪ 6A‬הוא‪ :‬אלקטרון מ‪ 3s -‬ואלקטרון מ‪ 3p-‬יכול להתקדם לתת קליפה ‪3d‬‬
‫וזה גורם ליצירת שישה אורביטלים מוכלאים מסוג‪.sp3d2 :‬‬

‫חיזוי של תרשימי הכלאה‪:‬‬
‫כאשר אין הוכחות ניסוייות‪ ,‬תרשים הכלאה סביר יכול לחזות‪.‬‬
‫‪ .1‬רשום מבנה לואיס סביר למולקולה או יון‪.‬‬
‫‪ .2‬בעזרת ‪ VSEPR‬נחזה גיאומטריה של קבוצות אלקטרונים של האטום המרכזי‪.‬‬
‫‪ .3‬נבחר את תרשים ההכלאה שמתאים לתחזית ה‪.VSEPR-‬‬
‫‪ .4‬תאר את חפיפת האורביטל ואת הגיאומטריה המולקולארית‪.‬‬
‫אורביטלים מוכלאים והנטייה הגיאומטרית שלהם‪:‬‬
‫‪35‬‬

‫‪3‬‬

‫‪sp‬‬

sp3‬וכן הלאה )ראו טבלה(‪.‬‬ ‫קשר הנוצר מחפיפה מקבילה או זה לצד זה של אורביטל נקרא קשר פאי )‪ .σ -‬כל‬ ‫הקשרים היחידים הם קשרי סיגמה‪.‬‬ ‫שני קשרים יצרו הכלאה ‪ .‬קשר משולש נוצר מקשר סיגמה אחד ושני‬ ‫קשרי פאי‪.‫‪‬‬ ‫דרך פשוטה לדעת איזה הכלאה יש לאטום מסוים בתוך מולקולה היא לספור את הקשרים שלו‪.‬‬ ‫תיאורית ‪ VB‬לאתילן ‪:C2H2‬‬ ‫תיאורית ‪ VB‬אצטילן‪:‬‬ ‫‪36‬‬ .sp‬שלושה קשרים יצרו הכלאה ‪ .‬קשר כפול נוצר מקשר סיגמה וקשר פאי‪ .‬‬ ‫אורביטלים מוכלאים וקשרים קוולנטיים מרובים‪:‬‬ ‫קשר קוולנטי הנוצר מחפיפה של אורביטלים בקצותיהם )ראש בראש( נקרא קשר סיגמה ‪ .(п‬והוא בהכרח יהיה קשר‬ ‫חלש מקשר סיגמה‪ .sp2‬ארבעה קשרים יצרו הכלאה‬ ‫‪ .

‬‬ ‫קשר משולש = קשר סיגמה ושני קשרי פאי‪.‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים ב ‪) :2-Butene‬אין איזומרים במולקולה זו כיוון שסיבובה יביא לצורה השנייה(‪.‬‬ ‫קשר כפול = קשר סיגמה וקשר פאי‪.‫סיכום קשרים –‬ ‫קשר יחיד = קשר סיגמה‪.‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים הם תרכובות אשר שונות רק בסידור הגיאומטרי של תתי‪-‬קבוצות‪:‬‬ ‫כל תרכובת שונה לגמרי בתכונותיה הפיסיקליות והכימיות‪.‬‬ ‫קשרים בבנזין‪:‬‬ ‫‪37‬‬ .‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים‪:‬‬ ‫איזֹומֵרים הם תרכובות בעלות אותה נוסחה מולקולרית אך בהן סדר האטומים או סידורם המרחבי שונה‪.

‬מצב זה גורם לכך שאי אפשר להבחין איפה יש קשר כפול ואיפה קשר יחיד‪.‬‬ ‫שלד קשר הסיגמה ‪:σ‬‬ ‫)מבנה שנוצר ע"י מחשב( ‪-‬‬ ‫תרכובות ארומטיות‪:‬‬ ‫הבחינו שרוב התרכובות הבנויות כמו בנזין הן בעלות ניחוח נעים ולכן ניתן להם השם תרכובות‬ ‫ארומטיות‪ .‫את הרכב הבנזין ‪ C6H6‬גילה מיכאל פאראדי ב‪ .‬כיום תרכובות ארומטיות מתייחסות למולקולות בעלות מבנה טבעתי‪ .‬תכונת הארומטיות מקנה לתרכובות אלו יציבות יתרה ולכן נקודת הרתיחה שלהם‬ ‫למשל‪ .1825-‬אך המבנה הוכח ב‪ 1865-‬על ידי קקולה‪.‬‬ ‫המבנה מוכיח שני רזוננסים מוכלאים ומביא לרעיון ששלושת הקשרים הכפולים ממוקמים בין כל ששת‬ ‫הפחמנים‪ .‬אלא מהווים מין מצב ביניים של שני‬ ‫סוגי הקשרים‪ .‬‬ ‫כל התרכובות האורגנית שאינם ארומטיות נקראות תרכובות ָאלִיפַטיֹות )‪.(Aliphatic‬‬ ‫תרכובות ארומטיות ידועות‪:‬‬ ‫‪38‬‬ .‬‬ ‫קקולה גילה שלבנזין יש מבנה מחזורי והציע שאטום מימן קשור לכל אטום פחמן‪ .‬בין האטומים קיימים‬ ‫קשרים קוולנטיים שאינם בדיוק קשרים בודדים או קשרים כפולים‪ .‬ואטומי הפחמן קשורים‬ ‫בניהם בקשר כפול ויחיד לסירוגין‪.‬גבוהה יותר משל חומרים לא‪-‬ארומטיים בגודל דומה‪.

‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:7‬‬ ‫תרכובת אורגנית – תרכובת שמכילה את אטום הפחמן )‪ 95%‬מהתרכובת בטבע הן אורגניות(‪.‬‬ ‫נוסחה מולקולרית ‪ -‬נותנת את הסימון והמספר המדויק של כל סוג אטום במולקולה‪.‬‬ ‫תרכובת אי‪-‬אורגנית – כל שאר התרכובות ללא הפחמן‪.C2H4O2 :‬‬ ‫‪39‬‬ .O-H-H‬‬ ‫דוגמאות נוספות ‪:‬‬ ‫כאמור פורמולות מבנה ומודלים מראים איך האטומים מחוברים זה לזה‪.‬לדוגמא‪ :‬חומצה אקטית ‪.‬‬ ‫נוסחה אמפירית ‪ -‬נותנת את היחס בין אטומי היסודות בתרכובת‪ .‬זה אף פעם לא יהיה מקרי‪ . CH3COOH‬‬ ‫כאשר צורת הכתיבה הרגילה היא‪.‬לדוגמא במולקולת המים זה‬ ‫תמיד יהיה‪ H-O-H :‬ולא ‪.‬‬ ‫פורמולות כימיות‪:‬‬ ‫פורמולה כימית היא דרך הצגה סימלית של הרכב התרכובת לפי מרכיבי היסודות‪ .‬המולקולות קובעות את‬ ‫תכונות החומר ולא האטומים המרכיבים את החומר‪.‬יכולה להתאים לכמה מולקולות‪.‬‬ ‫תרכובת‬ ‫נוסחה מולקולרית‬ ‫נוסחה אמפירית‬ ‫‪Hydrogen peroxide‬‬ ‫מי חמצן‬ ‫‪H2O2‬‬ ‫‪HO‬‬ ‫‪ Glucose‬סוכר ענבים‬ ‫‪C6H12O6‬‬ ‫‪CH2O‬‬ ‫‪Octane‬‬ ‫‪C8H18‬‬ ‫‪C4 H 9‬‬ ‫פורמולות מבנה‪:‬‬ ‫מראות איך האטומים מחוברים זה לזה במולקולה‪ .‬‬ ‫מבנה הפורמולה "הדחוס" מראה גם כיצד האטומים מסודרים‪ .

‬‬ ‫תחיליות לטיניות‪:‬‬ ‫‪40‬‬ .‬‬‫‪ -‬תרכובת מולקולרית ‪ -‬היסוד היותר "מתכתי" יבוא קודם – ‪ CO2‬פחמן דו חמצני‪.‫מתן שמות‪:‬‬ ‫שיטה לכתיבת\נתינת שמות לתרכובות‪.‬‬ ‫יש שני סוגי תרכובות‪:‬‬ ‫ תרכובת יונית ‪ -‬הקטיון יופיע ראשון ואחריו האניון – ‪ KCl‬אשלגן כלוריד‪.‬‬ ‫איזה יסוד כותבים קודם?‬ ‫לפי הטבלה המחזורית ‪ :‬היסוד שנמצא הכי "רחוק" למטה והכי שמאלה ייכתב לרוב ראשון‪.

3‬סיומות – ‪)-ite‬קצת( ‪)-ate‬יותר( נפוצות ביונים רב‪-‬אטומים המכילים חמצן‪.‬‬ ‫‪ –per –hypo .‬‬ ‫קבוצה של אטומים יכולה לאבד או לקבל אלקטרון ובכך יווצר יון רב אטומי טעון‪) .‬כלומר‪.4‬לעיתים ניתן לראותם כתחיליות של יונים רב‪-‬אטומים המכילים חמצן‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬שחשוב לזכור )עמ' ‪ 56‬בספר(‪:‬‬ ‫‪41‬‬ .‬יש יותר‬ ‫פוליאטומים מסוג אניון מאשר מסוג קטיון(‪.‬‬ ‫טבלת יונים פוליאטומיים נפוצים‪ .‫יונים חד‪-‬אטומים נפוצים‪:‬‬ ‫כמה עובדות על יונים ותרכובות יוניות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תרכובות יוניות בעלות מטען חשמלי ניטרלי‪ .2‬יון רב‪-‬אטומי זו קבוצה של אטומים )הקשורים בקשרים קוולנטיים( וטעונים חשמלית‪ .‬הן מורכבות מיונים הטעונים באופן הפוך זה מזה‬ ‫ומוחזקים באשכול של משיכה אלקטרו סטטית‪.

3‬משנים את צבע האינדיקטור "ליטמוס" מאדום לכחול‪.2‬יוצר עוקץ וגירוד על העור‪.‬‬ ‫‪ .3‬משנים את צבע האינדיקטור "ליטמוס" מאדום לכחול‪.‬‬ ‫יש הרבה תרכובות כאלו‪ .4‬מגיב עם הרבה מתכות‪ .‬כך שה‪ pH-‬של התמיסה המתקבלת יהיה‬ ‫נמוך מ‪ .‬לא חשוב לשנן אותם‪ .‬‬ ‫הגדרותיו של ארניוס‪:‬‬ ‫חומצה‪ -‬תרכובת מולקולרית שעוברת תהליך יינון או התפרקות במים ויוצרת תמיסה המכילה ‪ H‬יונים‬ ‫ואניונים‪.‬‬ ‫‪ .‬רוב הבסיסים הם לא‬ ‫תרכובות יוניות המכילות מימן חמצני‪ .‬שיחידת היסוד שלה כוללת מספר‬ ‫קבוע של מולקולות מים הקשורות לאניוינים ולקטיונים‪.‫תרכובות כימיות המרכיבות מים‪hydrate :‬‬ ‫ה"הידרייט" זוהי תרכובת יונית‪ .‬חלק על הגוף‪.4‬מגיב עם חומצות ובכך מאבד מתכונותיו – מנטורל ע"י החומצות‪.5‬חומצות מגיבות עם בסיסים ובכך מאבדות מתכונותיהן שלהן‪ -‬מנוטרלות ע"י הבסיסים‪.‬‬ ‫‪ .1‬טעם מר‪.‬‬ ‫תכונות החומצות והבסיסים‪:‬‬ ‫חומצות‪:‬‬ ‫‪ .7-‬כלומר ‪ -‬תרכובת המוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית‪.1‬טעם חמוץ‪.‬אלקטרוליט‪-‬חזק ‪ -‬החומר המתפרק בשלמותו )כל‬ ‫המולקולות מתפרקות(‪ .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪42‬‬ .‬‬ ‫חומצה ובסיס מנטרלים זה את זה – תגובתם יוצרת מלח ומים‪.‬‬ ‫בסיסים‪ -‬תרכובות שעוברות תהליך יינון במים ויוצרות תמיסה ‪ OH-‬וקטיונים‪) .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוליט – חומר המתפרק ליונים במים‪ .‬‬ ‫‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪BaCl2 .‬‬ ‫חומצה היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום‪ .‬אלקטרוליט חלש – מתפרק וחוזר למצבו הקודם לסירוגין‪.‬היונים והקטיונים של המימן החמצני נוצרים בתגובה בין הבסיס‬ ‫למים(‪.2‬יוצר מגע סבוני‪ .‬‬ ‫בסיסים‪:‬‬ ‫‪ . 2 H2O‬‬ ‫‪CuSO4 .‬חשוב לזהות מתי‬ ‫מדובר בכזאת‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בסיס הוא תרכובות שרמת החומציות )‪ (pH‬שלו בתמיסה מימית גבוהה מ‪ 7-‬והוא חומר אשר קולט‬ ‫פרוטון בתגובה כימית‪.‬יוצר קשרים יונים ומייצר גז מימן‪. 5 H2O‬‬ ‫שתי תרכובות מיוחדות הן החומצות והבסיסים‪.‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫ תרכובות פחמן יכולות להיות בעלות גיוון אינסופי‪ .‬‬ ‫בסיסי ארניוס יהיו האניונים בעלי יונים מימן חמצניים ‪.‬תרכובת אלו יכולות ליצור שרשראות וטבעות‪.‬‬ ‫‪43‬‬ .S‬‬‫‪ -‬הרבה תרכובות אורגניות הן בעלות שמות נפוצים‪.‫‪H+ + OH‬‬‫=‬ ‫‪H2O‬‬ ‫קטיון מהבסיס‬ ‫ואניון מהחומצה‬ ‫שמות של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫מה שמסומן בחץ אדום – חשוב לזכור‪.H :‬או ‪.O .OH-‬‬ ‫תרכובת אורגנית‪:‬‬ ‫כימיה אורגנית היא לימוד יסוד הפחמן ותרכבותיו‪.‬משום שאטומי הפחמן נקשרים להרבה‬‫אטומים אחרים‪ .‬‬ ‫ תרכובות הפחמן הנפוצות ביותר הן אילו שמכילות את היסודות ‪ N .

‫תחיליות לטיניות‪:‬‬ ‫‪:Alkanes‬‬ ‫התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר היא הפחמימנים – אלו הן מולקולות המורכבות רק ממימן ומפחמן‪.‬‬ ‫‪ – Cycloalkanes‬מולקולות אלקניות בעלות‬ ‫מבנה טבעתי – שמן מתחיל עם התחילית ‪cyclo.‬‬ ‫‪44‬‬ .‬‬ ‫ה ‪ Alkanes‬הם פחמימנים רווים‪ :‬בעלי מספר אטומי מימן מקסימאלי האפשרי לפי מספר אטומי הפחמן‪.‬‬ ‫איזומרים‪:‬‬ ‫אלו תרכובות בעלי אותו הרכב מולקולרי אך‬ ‫בעלי מבנה שונה‪.:‬‬ ‫מספר הפחמנים הנמוך ביותר בטבעת שכזו יהיה ‪3‬‬ ‫אטומים‪.

‬ויכולים שלא‪.‬מתנהג כמו בסיס ארניוס – מאבד יון מימן‪.‬‬ ‫הפחמן יוצר קשר כפול עם אחד החמצנים ועם זאת שומר על ארבע‬ ‫קשרים בסה"כ‪ .R‬‬ ‫‪45‬‬ .‫‪:Functional Groups‬‬ ‫אטום או קבוצת אטומים המחוברים לשרשרת או לטבעת של פחמימינים ומעניקים לתרכובת תכונות‬ ‫מיוחדות‪.‬‬ ‫הנוסחה המרכזית היא ‪'R-O-R‬‬ ‫'‪ R‬ו‪ R -‬יכולים להיות אותה הקבוצה‪ .COO .(OH‬‬ ‫אתר‪:‬‬ ‫תרכובות בעלות שני קבוצות ‪ (R) alkane‬מחוברות לאטום מרכזי חמצן‪.(R'.‬‬ ‫הקבוצות הפונקציונאליות הנפוצות ביותר הן‪:‬‬ ‫ כוהל‬‫ אתר‬‫ חומצה קרבוקסילית‬‫ אסטר‬‫ אמין‬‫כוהל‪:‬‬ ‫מולקולות המכילות קבוצה אחת של מימן חמצני ‪OH‬‬ ‫)קבוצה הידרוקסלית = ‪.‬‬ ‫‪CH3CH2OCH2CH3‬‬ ‫זהות‪-‬‬ ‫‪CH3CH2OCH2CH2CH3‬‬ ‫לא זהות‪-‬‬ ‫חומצה קרבוקסילית‪:‬‬ ‫‪ alkanes‬שמכילים את הקבוצה הפחמן חמצנית ואלו הן חומצות‬ ‫חלשות‪.‬‬ ‫אסטר‪:‬‬ ‫מולקולות שבהן שני אלקנים מחוברים לכל צד של הקבוצה הקרבוקסילית )‪.

‬‬ ‫מולקולות בהן אלקנים ומימן\ים מתחברים לאטום מרכזי של חנקן‪ .‬אמינים הם בסיסים חלשים‪.‫אמין‪:‬‬ ‫הבסיס האורגני הנפוץ ביותר‪.‬‬ ‫‪NH2(CH2)4NH2‬‬ ‫‪46‬‬ .

‬הנכתבת לעתים קרובות לצידו בטבלה המחזורית‪ .‬מסתו של מול נתרן )כלומר‪ .‬של ‪ 236.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:8‬‬ ‫המול והמסה המולרית (מסה מולקולרית)‪:‬‬ ‫מסה מולרית היא המסה של מול אחד של חלקיקים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫אפשר לקרוא פורמולה של מולקולה במולים‪:‬‬ ‫‪47‬‬ .‬למשל‪ .‬‬ ‫לכל יסוד יש מסה מולרית משלו‪ .(g/mol‬כך‪ .‬המסה המולרית‬ ‫נמדדת בגרם למול )‪ .02×10‬אטומי נתרן( היא‬ ‫כ‪ 23-‬גרם‪.

‬‬ ‫‪48‬‬ .9994 – O‬‬ ‫‪(N + 4H)*2 + S + 4O = 132.00794 -H‬‬ ‫‪32.‬‬ ‫לדוגמא ‪ -‬מהי המסה המולרית של אמוניום גופרית? ‪(NH4)2SO4‬‬ ‫המסות האטומיות‪:‬‬ ‫‪14.065 – S‬‬ ‫‪15.05196‬‬ ‫מסה מולרית כפקטור המרה‪:‬‬ ‫בעזרת השיויונים אפשר ליצור פקטורי המרה‪.‬‬ ‫אחוז מסת ההרכב לפורמולה כימית‪:‬‬ ‫אחוז מסת ההרכב לתרכובת מתייחס למסה היחסית של היסודות‪.0067 – N‬‬ ‫‪1.‫מסה מולקולרית‪:‬‬ ‫חיבור כל המסות של האטומים המוצגים בפורמולה המולקולרית‪.13952‬‬ ‫‪12.00794 – H‬‬ ‫‪15.9994 – O‬‬ ‫‪4H + 2C + 2O = 60.‬‬ ‫כשמדובר בתרכובות יוניות נעזרים ב"מסת הפורמולה" – חיבור כל המסות של האטומים או היונים‬ ‫המוצגים ביחידת פורמולה‪.0107 – C‬‬ ‫‪1.

‬‬ ‫ תרכובת אורגנית נשרפת בחמצן‪.‬‬‫דוגמה‪:‬‬ ‫‪49‬‬ .34%‬‬ ‫)מחשבים את סך מסה של אטום מסוים חלקי המסה הכוללת(‪.‬‬ ‫אנליזת יסודות‪:‬‬ ‫אחת מהשיטות לקבוע נוסחה אמפירית במעבדה‪ .‬משתמשים בה בעיקר לתרכובות אורגניות פשוטות‬ ‫)המכילות פחמן‪ .‬מימן וחמצן(‪.044%‬‬ ‫אחוז המימן – ‪17.‫תרכובת ה‪ Butane-‬באחוזים‪:‬‬ ‫אחוז הפחמן הוא – ‪48.‬‬‫ כמות כל יסוד נקבעת לפי מסת התוצרים‪.‬‬‫ תוצר הבעירה )לרוב ‪ H20‬ו ‪ (CO2‬נשקלים‪.

0107 – C .2‬קבע את הנוסחה האמפירית של ‪ phenol‬מאנליזת היסודות שלו‪:‬‬ ‫‪76.‬בעזרת פורמולות וסמלים המציגים את היסודות‬ ‫והתרכובות המעורבים )מצב הצבירה נתון בסוגריים(‪.‬קבע את הנוסחה האמפירית של הבוטן‪.34% – H‬‬ ‫א‪ .0079 – H‬‬ ‫‪C2H5‬‬ ‫‪C4H10‬‬ ‫‪ .‬המסה המולרית של בוטן היא ‪ .‫תרגילים‪:‬‬ ‫‪ .37% – H‬‬ ‫‪6.2‬‬ ‫היחס‪2 = 1 = 6.C6H6O‬‬ ‫כתיבה של משוואה כימית‪:‬‬ ‫משוואה כימית היא תיאור מקוצר של תגובה כימית‪ .88‬‬ ‫מימן – ‪17.58.12‬מה פורמולת המולקולה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .06% – O‬‬ ‫היחס בין המימן לפחמן הוא כמעט אחד לאחד – ‪.‬‬ ‫ב‪ .57% – C‬‬ ‫‪6.‬לעיתים יינתן הממס אשר בנוכחותו‬ ‫התבצעה הריאקציה‪.‬‬ ‫‪58 = 2*29 1.88 :‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.2‬‬ ‫ב‪29 = 24+5 12.37% – C‬‬ ‫‪1.66% – C 17.‬‬ ‫נחלק כל אטום במסת האטום שלו‪.‬‬ ‫לעיתים יש מידע נוסף לגבי התגובה המופיע במשוואה ‪-‬‬ ‫במקרה הזה נתונה הטמפ' בה התגובה נעשית‪ .1‬אנליזת יסודות של בוטן נתנה את הרכב המסה הבא‪:‬‬ ‫‪82.43% – H‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫נשאר ‪ 17%‬של חמצן‪.‬‬ ‫‪50‬‬ .5 17.‬‬ ‫‪6.‬פחמן – ‪6.

‬אטומי המימן במים מהווים ‪ִ 12%‬מ ַמסת המים‪.3‬בתגובות מסוימות ייתכן כי קבוצות אטומים )כמו יון רב‪-‬אטומי לדוגמא ‪ (NO3‬נשארים ללא‬ ‫שינוי‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫שוויון סטויכיומטרי ותגובה סטויכיומטרית‪:‬‬ ‫יחס סטויכיומטרי או יחסי מול הוא פקטור מעבר המושג ע"י המקדמים הסטויכוימטריים במשוואה כימית‪.‫איזון משוואות‪:‬‬ ‫משוואה מאוזנת חייבת להתאים עם חוק שימור המסה‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫‪ .4‬לעיתים משוואה יכולה להיות מאוזנת ע"י מקדם שהוא שבר‪ .‬‬ ‫כללים לאיזון משוואות‪:‬‬ ‫‪ .‬ניעזר‬ ‫בשיטה זו‪.88%‬חישוב זה יכול לעזור לחזות את כמות התוצרים שתתקבל בתגובה שבה‬ ‫משתתפים מים‪.‬השבר מתאזן כאשר כופלים כל‬ ‫מקדם בפקטור ידוע‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫סטויכיומטריה היא תחום בכימיה העוסק בכמויות ובריכוז החומרים המשתתפים בתגובות כימיות‪.‬‬ ‫ואטומי החמצן מהווים ‪ .‬שני הנתונים העיקריים בהם נעשה שימוש בסטויכיומטריה הם כמות החומר )נמדדת במולים(‬ ‫והמסה המולרית של החומר )נמדדת בגרם למול(‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .‬‬ ‫הסטויכיומטריה מנסה לחשב ולחזות את כמות התוצרים שיתקבלו מכמות מסוימת של מגיבים בתגובה‬ ‫כימית‪ .‬אזן אותו ראשון‪.‬במקרים אלו נהג בקבוצה כיחידה אחת‪.‬בשביל לאזן משוואה אנו צריכים מקדמים‬ ‫סטויכוימטריים‪.1‬אם יסוד נמצא רק בצד אחד של המשוואה‪ .‬הסטויכיומטריה מחשבת את המסות היחסיות של‬ ‫היסודות בתרכובות השונות המשתתפות בתגובה‪ .‬‬ ‫ואנו מחפשים כמה מול יש מהחומר השני‪ .‬‬ ‫מתאר של תגובה סטויכיומטרית פשוטה‪:‬‬ ‫במקרה שנתון לנו מספר מול של חומר שהגיב‪.2‬אזן את היסודות או התוצרים שקיימים כיסוד חופשי אחרון‪.

‫תרגיל‪:‬‬ ‫)פתרון במצגת(‬ ‫מתאר של סטויכיומטרי הקשור במסה‪:‬‬ ‫תרגיל נוסף‪:‬‬ ‫‪52‬‬ .

‬‬ ‫החומר המשתתף בתגובה ונצרך כולו‪ .‬כיוון שהן נגמרו הכי מהר וגורמות לכך שלא נוכל להמשיך לקבל‬ ‫תוצרים‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:9‬‬ ‫הגבלת חומרים מגיבים‪:‬‬ ‫תגובות כימיות מתבצעות עם מספר מוגבל של חומרים המשתתפים בתגובה ומספר רב של שאר‬ ‫החומרים‪.‬עוגיות ו‪ 10‬תפוזים‪ .‬‬ ‫דרך אחת לפתור את הבעיה היא לבצע חישוב סטויכיומטרי רגיל‪ .‬כמה חבילות אוכל נוכל להכין סה"כ?‬ ‫העוגיות הן החומר המגיב המגביל‪ .‬יש לבדוק האם קיימת בעיית הגורם המגביל‪.‬החומר המגיב שמייצר את הכמות‬ ‫הקטנה ביותר של תוצרים‪ .‬‬ ‫החומר המגיב המגביל אינו דווקא זה המוצג בכמות הקטנה ביותר‪.‬‬ ‫אנלוגיה‪:‬‬ ‫אם יש לנו ‪ 11‬סנדביצ'ים‪ 16 .‬הוא החומר המגיב המגביל‪.‬מגביל את כמות התוצרים ונקרא 'חומר מגיב מגביל' או ריאגנט‪.‬‬ ‫‪53‬‬ .‬‬ ‫מבט מולקולרי על רעיון החומר המגיב המגביל‪:‬‬ ‫הכרה ופתרון של בעיית החומר המגיב המגביל‪:‬‬ ‫אם נתון לנו מסות של שני חומרים )או יותר(‪ .

‬‬ ‫‪54‬‬ .‬‬ ‫‪ .(solute‬החומר שהוא מומס‪.1‬אם יש אי‪-‬שיווי משקל ותוצר חוזר למצבו בתור מגיב‪.‬‬ ‫חומר ממס )‪ – (solvent‬החומר שמבצע את ההמסה‪.‬‬ ‫ריכוז תמיסה – הכמות של חומר מומס בתמיסה נתונה )או חומר ממס(‪.‬‬ ‫‪ .3‬התוצר עלול להגיב בריאקציה נוספת וליצור תוצרי לוואי אחרים‪.‬‬ ‫דוגמא לתנובה אמיתית לעומת תיאורטית ב‪) :ZnS-‬התנובה האמיתית פחותה מהתנובה התיאורטית(‬ ‫פתרון ופתרון סטויכיומטרי‪:‬‬ ‫הגדרות‪:‬‬ ‫חומר מומס )‪ .2‬אם המגיבים אינם טהורים‪.‬הניצולת האמיתית תהיי פחותה מהניצולת התיאורטית‬ ‫מסיבות רבות ומחשבים אותה באחוזים‪ .‬הניצולת האמיתית היא‬ ‫כמות שמקבלים במציאות כשמבצעים את התגובה‪ .‫תרגילים‪:‬‬ ‫ניצולת של תגובות כימיות‪:‬‬ ‫הניצולת התיאורטית של תגובה כימית היא הכמות המחושבת של תוצרים בתגובה‪ .‬בניהן‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .4‬אם החומרים לא הומוגנים‪.

(morality‬או ריכוז מולרי‪ .‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫מיהול של תמיסה‪:‬‬ ‫מיהול הוא התהליך של הכנת תמיסה יותר מהולה ע"י הוספת חומר ממס לתמיסה מרוכזת יותר‪.‬‬ ‫למשל ‪ -‬תמיסה שהיא ‪ 0.35‬סוכרוז‪ .‬מכילה‬ ‫‪ 0.‬‬ ‫יש לזכור כי מולריות מסמנת מול של חומר‬ ‫מומס פר ליטר של תמיסה ולא ליטר של חומס ממיס‪.‬‬ ‫ויזואליה של מיהול תמיסה‪:‬‬ ‫‪55‬‬ .‬הוא כמות החומר המומס במולים פֵר ליטר תמיסה‪.‬‬ ‫פעולה מאוד נפוצה היא הכנת מלאי של תמיסה מרוכזת של חומר מומס ואז למהול אותה לריכוזיות אחרת‬ ‫כשצריך‪.‬אבל כן משנה את ריכוז החומר‪.‫תמיסה מרוכזת מכילה כמות גדולה יחסית של חומר מומס לעומת חומס ממיס‪.‬‬ ‫הוספת החומר הממס לא משנה את כמות החומר המומס בתמיסה‪ .‬‬ ‫תמיסה מהולה מכילה כמות קטנה יחסית של חומר מומס לעומת חומר ממיס‪.35‬מול סוכרוז בכל ליטר תמיסה‪.‬‬ ‫ריכוז מולר‪:‬‬ ‫מולריות )‪ .

‫חישובי מיהול‪:‬‬ ‫כמות החומר המומס במול לא משתנה כשמוהלים תמיסה‪ .‬‬ ‫‪56‬‬ .‬‬ ‫‪) -C‬ריכוז( ‪) – V‬נפח(‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תמיסות בתגובות כימיות‪:‬‬ ‫מולריות נותנת כלי נוסף בחישוב סטויכיומטרי בהתבסס על משוואה כימית‪ .‬כמות המומס – ריכוז כפול הליטר‪.‬‬ ‫כמות החומר המומס במולים = ‪ V*C‬והיא נשארת קבועה‪.‬כמו כן היא יכולה לשמש‬ ‫כפקטור מעבר בין מול של חומר מומס לליטרים של תמיסה‪.

‫סכימה סטויכיומטרית חדשה‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫‪57‬‬ .

‬בהשפעת גורם חיצוני‪. HClO4‬לזכור בע"פ‪.‬קטיונים נצמדים לקטודה ואניונים נצמדים לאנודה‪.‬‬‫‪ -‬רוב התרכובות האורגניות )שרובן גם מולקולריות(‪.‬‬ ‫סוג שני של זרם חשמלי הוא כאשר אניונים וקטיונים עוברים דרך תמיסה כמתואר‬ ‫בשרטוט‪ .‬חלשה ואי‪-‬מוליכות חשמלית‪:‬‬ ‫אלקטרוליטיים חזקים‪:‬‬ ‫ חומצות חזקות )‪ – (HCl.‬‬‫אלקטרוליטיים חלשים‪:‬‬ ‫ חומצות חלשות ובסיסים חלשים‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:11‬‬ ‫מוליכות חשמלית – הובלה והפרדה‪:‬‬ ‫זרם חשמלי הוא הולכה של חלקיקים הטעונים חשמלית‪ . HNO3.‬‬‫ בסיסים חזקים )‪.(alkaline & alkali earth hydroxides‬‬‫ רוב המסיסים במים הם תרכובות יוניות‪. H2SO4.‬‬‫ מספר של תרכובות יוניות – אלו שלא מתמוססות בקלות במים כמו מלחי גופרית‪.‬‬ ‫תכונות של מוליכות חשמלית בתמיסה מימית‪:‬‬ ‫מוליכות חשמלית חזקה‪ .‬‬ ‫סוג אחד של זרם חשמלי הוא אלקטרונים הזורמים דרך ָכבֶל‪ . HBr.‬מקטודה )אלקטרודה שלילית( לאנודה‬ ‫)אלקטרודה חיובית(‪.‬‬‫אי‪-‬מוליכות חשמלית‪:‬‬ ‫ רוב התרכובות המולקולריות‪.‬‬ ‫ריכוז יונים בתמיסה‪:‬‬ ‫‪58‬‬ . HI.

‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תגובות של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫חומצות חלשות וחזקות‪:‬‬ ‫* חומצות חזקות הן בעלות מוליכות חשמלית חזקה – מיוננות לחלוטין במים‪.‬תהליך היינון הוא שונה‪ .‬והן‬ ‫מיוננות בשלבים‪:‬‬ ‫בסיסים חלשים וחזקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיסים חזקים רובם הידרוקסידים יוניים )בטבלה המחזורית הבסיסים החזקים נמצאים בשני‬ ‫הטורים הראשונים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיסים חלשים כמו חומצות חלשות מיוננים חלקית‪ .‬‬ ‫* חומצות חלשות הן בעלות מוליכות חשמלית חלשה‪ .‬‬ ‫חלק מהחומצות )חומצות פולי‪-‬פרוטיות( הן בעלות יותר מאטום מימן אחד שיכול להיות מיונן‪ .M‬מול פר ליטר( משתמשים בסוגריים מרובעות‪.‬ביחידות של מולריות )‪ .‬חלק מהמולקולות המתמוססות מיוננות והשאר‬ ‫נשארות בצורה של מולקולה‪.‫על מנת להציג תמיסה מולרית‪ .‬בסיסים חלשים‬ ‫מקבלים צורה של ‪ OH-‬ע"י קבלת ‪ H+‬ממים‪:‬‬ ‫חומצות חזקות ובסיסים חזקים שחשוב לזכור‪:‬‬ ‫‪59‬‬ .‬למרות שחלק ההידרוקסידים מהטור השני אינם מאוד מסיסים(‪.

‬תגובת נטרול היא תגובה בין פרוטונים‬ ‫והידרוקסידים לתת מים‪.‬הבסיס‬ ‫בתמונה השנייה גם הוא אלקטרוליט חלש ולכן אינו‬ ‫מפיק הרבה זרם‪.‬ולכן יתקבל זרם‪.‬‬ ‫אינדיקטורים‪:‬‬ ‫אינדיקטורים הם מולקולות אורגניות שמחליפות צבעים בהתאם לסביבתם )חומציות‪ .‫נטרול תגובות – משוואות יוניות‪:‬‬ ‫‪ HCl.‬‬ ‫משוואה יונית בעצם מראה מי באמת מעורבב בתגובה‪ .‬‬ ‫לדוגמא פנול אדום –‬ ‫טיטרציה ‪ -‬מציאת הלא נודע‪:‬‬ ‫‪60‬‬ . NaOH & NaCl‬הם כולם אלקטרוליטיים חזקים והם מופרדים לגמרי‪.‬‬ ‫המלח מתפרק בקלות ליונים‪ .‬בסיסיות ונטרלי(‪.‬‬ ‫בתמונה מס' ‪ – 3‬חומצה ובסיס נותנים מלח ומים‪.‬‬ ‫מה מתרחש בתמונות הבאות?‬ ‫הסבר‪ :‬החומצה האצטית היא אלקטרוליט חלש‪ .

‬‬ ‫טיטור של חומצה‪-‬בסיס‪:‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪61‬‬ .‬או שינוי הצבע של‬ ‫האינדיקטור( או בעזרת מדידה כלשהי )למשל מדידת המוליכות החשמלית שנעלמת(‪ .‬כאשר הטיטרנט מגיע ליחס סטויכיומטרי מדויק מול אחד החומרים בתמיסה‪..‬נקודה זו‬ ‫נקראת 'נקודת סוף הריאקציה'‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בשיטה זו מוסיפים חומר בשם טיטרנט )‪ (Titrant‬בעזרת ביורטה )מאין כלי בצורת טפטפת(‪ .‬ריכוז ועוד‪.2‬מוסיפים בהדרגתיות את הטיטרנט ע"י טפטפה מיוחדת עד שצבע האינדיקטור משתנה‪ ..‬‬ ‫החומר שאת ריכוזו בתמיסה רוצים לגלות נקרא אנליט )באנגלית‪ – (Analyte :‬למשל כמות מולים‪.1‬שמים את האנליט בבקבוקון עם כמה טיפות של אינדיקטור‪.‫טיטור )בלועזית‪ :‬טיטרציה.‬בצורה‬ ‫הדרגתית לתמיסה‪ .‬‬ ‫מספר גרמים‪ .‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬תגובת סתירה בין חומצה ובסיס‪.‬‬ ‫תהליך הטיטור‪:‬‬ ‫‪ .‬נקודת סוף הריאקציה מתרחשת כאשר המגיבים נמצאים ביחסם‬ ‫הסטויכיומטרי‪.‬‬ ‫מתרחשת תגובה אותה ניתן לזהות בקלות בעין )למשל ע"י העלמות צבע‪ .‬מטרת השיטה‬ ‫לקבוע את ריכוז החומר הנבדק‪. באנגלית‪ (Titration :‬היא שיטה לקביעת הריכוז של חומרים שונים בתמיסה‪.

‬אין משמעות הדבר שהתגובות‬ ‫מפסיקות להתרחש‪ .‬בתגובות שיווי משקל‪ .‬עם תחילת התגובה )שלב הכנסת המגיבים‬ ‫הראשוניים למערכת( מתרחשת בעיקר התגובה המנוסחת כרגיל משמאל לימין בנוסחה הכימית )תגובה‬ ‫ישירה(‪ .‬‬ ‫למרות הרושם הנוצר בדרך כלל‪ .‬מכאן סימנו של החץ המצביע לשני הכיוונים‬ ‫ומסמל תגובה בשיווי משקל‪ .‬רוב התגובות הכימיות‬ ‫מתרחשות לא רק מהמגיבים לתוצרים‪ .‬‬ ‫כאשר נוצר מצב שבו מהירות התגובה הישירה שווה למהירות התגובה ההפוכה ניתן להגיד שהמערכת‬ ‫הגיעה לשיווי משקל כימי‪ .‬אלא שהן אינן משפיעות יותר על המערכת‪ .‬מעטות יחסית התגובות הכימיות שהן חד צדדיות‪ .‬‬ ‫מגיבים‬ ‫תוצרים‬ ‫אילוסטרציה של שיווי משקל דינאמי‪:‬‬ ‫ריכוז כמשוואה של זמן‪:‬‬ ‫‪62‬‬ .‬אלא גם להיפך‪ .‬מצב זה נקרא שיווי משקל דינמי‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:11‬‬ ‫שיווי משקל‪:‬‬ ‫שיווי משקל כימי הוא שלב בתגובה כימית שבו לא חל יותר שינוי בריכוזם של המגיבים והתוצרים‬ ‫המשתתפים בתגובה‪.‬אך כאשר קיימים גם תוצרים במערכת הם עשויים להגיב בינם לבין עצמם וליצור את המגיבים‬ ‫)תגובה הפוכה(‪.‬שבו אין יותר שינוי בריכוז מרכיבי המערכת‪ .

‬‬ ‫‪ ‬תלוי בטמפרטורה‪.‫קבוע שיווי משקל‪:‬‬ ‫תגובה בכלליות –‬ ‫‪yY + zZ‬‬ ‫‪aA + bB‬‬ ‫ביטוי שיווי המשקל הוא –‬ ‫‪) Keq‬קבוע שיווי משקל( הוא‪:‬‬ ‫‪ ‬בלתי תלוי בריכוז ההתחלתי‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל יחידות ‪.‬‬ ‫‪ ‬תלוי בדרך כתיבת המשוואה‪.Mx‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫‪63‬‬ ‫)אותיות קטנות – יחס סטויכיומטרי(‬ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשמשוואה מוכפלת בפקטור ‪ n‬בשביל ליצור משוואת ‪ Keq‬חדשה‪ Keq .‬הוא ההופכי של ‪ K‬לתגובה בכיוון רגיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריכוז השיווי המשקל אינו תלוי בדרך בה הריאקציה כתובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל מתייחס לדרך בה משוואה כימית מאוזנת כתובה – ליחסים הסטויכיומטרי‬ ‫ותמיד יהיה חיובי‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪64‬‬ .‬מועלה בחזקה של ‪ n‬כדי‬ ‫להשיג את קבוע השיווי המשקל החדש‪.‫‪ Keq‬של הריאקציה ההפוכה‪:‬‬ ‫נסתכל על התגובה –‬ ‫נסתכל על התגובה בכיוון ההפוך ‪-‬‬ ‫‪ Keq‬של משוואה מוכפלת‪:‬‬ ‫נסתכל על התגובה –‬ ‫ועל התגובה –‬ ‫מה יהיה קבוע השיווי משקל עבור התגובה החדשה – ‪? K''eq‬‬ ‫?‬ ‫‪ Keq‬והמשוואה המשתנה – סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ K‬של התגובה בכיוון ההפוך‪ .

‬‬ ‫אבן גיר‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫קבוע שיווי משקל – מתי נחוץ?‬ ‫‪‬‬ ‫ערך מספרי גדול של קבוע שיווי המשקל מצביע על שתגובה מתקדמת לעבר סיומה‪.‬‬ ‫שיווי משקל במצבי צבירה מוצק ונוזל טהורים‪:‬‬ ‫הריכוזים של חומר טהור נוזלי ומוצק נשארים קבוע במהלך התגובה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הביטוי ‪ Keq‬תקף רק לתגובות השומרות על שיווי משקל – סוגרים מרובעים מציינים ריכוזים‬ ‫רק במשוואות של שיווי משקל‪.‬למשל בתחילת התגובה‪.‬מתרחשת רק‬ ‫להיקף קטן‪.‬למרות שכמויותיהן משתנות‪.‬‬ ‫‪65‬‬ .‬‬ ‫מנת הריכוזים‪:‬‬ ‫במצב של אי‪-‬שיווי משקל הביטוי עם אותה הצורה של ‪ Keq‬נקרא מנת הריכוזים ‪ .‬ככתוב‪ .‬‬ ‫מנת הריכוזים עוזרת לנו לחזות את הכיוון בו‬ ‫צריך להתבצע שינוי כדי להגיע לשיווי משקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכפלת ערכי ‪ K‬נותן את קבוע שיווי המשקל עבור התגובה המקיפה‪.‫קבוע שיווי המשקל לתגובה כימית עוקבת‪:‬‬ ‫מה יהיה קבוע השיווי משקל עבור התגובה העוקבת?‬ ‫‪ ‬חיבור שני המשוואות נותן את המשוואה הרצויה‪.‬‬ ‫תגובת המנה‪:Q .‬‬ ‫ריכוזם כלול בתוך ערך ה‪ Keq -‬ולא מופיע במשוואה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערך מספרי קטן של קבוע שיווי המשקל מסמן שהתגובה בכיוון הרגיל‪ .Q -‬מנת הריכוזים‬ ‫מתייחסת לתגובות במצב של אי‪-‬שיווי משקל‪ .

‬טמפרטורה לחץ או נפח‪ .‬‬ ‫שינוי בכמות המגיבים‪:‬‬ ‫במצב של שיווי משקל ‪.‬אפשר לחשב‪:‬‬ ‫‪ .2‬‬ ‫בעזרת טבלת "‪"ICE‬‬ ‫)‪(initial conc.‬עוסק בשיווי משקל כימי‬ ‫ותמציתו‪ :‬אם מערכת כימית בשיווי משקל חווה שינוי בריכוז‪ .‬הקרוי כך על שמו של הכימאי הצרפתי הנרי לה שטליה‪ .‬‬ ‫חישובי שיווי משקל‪:‬‬ ‫כשנתון לנו כמות התחלתית של המגיבים וכמות שיווי משקל של התוצרים‪ .Keq=Q‬‬ ‫אם כמות המגיבים עולה אז מנת הריכוזים יורדת‪:‬‬ ‫כתוצאה מכך ‪ Q‬קטן מ ‪.‬ריכוז התוצרים עולה ושיווי המשקל נוטה לימין‪.‬‬ ‫‪.‫עקרון לה‪-‬שטליה‪:‬‬ ‫עקרון לה שטליה‪ .‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫הוספנו בנקודה של שיווי משקל‬ ‫חומצה אצטית )מגיב(‪. equilibrium‬‬ ‫‪66‬‬ .1‬כמות הזנים בשיווי משקל‪.Keq .‬‬ ‫וכתוצאה מכך יעלה ייצור‬ ‫התוצרים‪.‬‬ ‫בשביל לעשות זאת‪ .‬אם נקרר אותה היא תנסה לחמם את‬ ‫עצמה וכן הלאה‪. change.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ .‬אם נחמם מערכת היא תנסה לקרר את עצמה‪ .‬כיוון שכל הריכוזים יגיבו כך שהמצב יחזור לשיווי משקל ו ‪ Keq=Q‬שוב‪. Keq‬‬ ‫מצב זו הוא זמני בלבד‪ .‬שיווי המשקל יטה‬ ‫כדי למזער את השינוי שנוצר‪.

‬קבוע שיווי המשקל מועלה בחזקה של אותם המקדמים‪.‫כמויות שיווי משקל מערך ‪:Keq‬‬ ‫כשנתון לנו כמות התחלתית של מגיבים ו‪ .‬‬ ‫‪67‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫החישובים העיקריים שמבצעים על שיווי משקל‪:‬‬ ‫קביעת ערך קבוע שיווי המשקל מהמצב ההתחלתי והשיווי המשקל ההתחלתי‪.‬אפשר לקבוע תנאים של שיווי משקל‪. Keq‬אפשר לחשב את כמות הזנים בתגובה‪.‬המערכת תטה כדי למזער את‬ ‫השינוי שנוצר‪. Keq>Q‬אז התגובה תתרחש בכיוון הרגיל‪.‬התגובה בכיוון הרגיל באה לסופה.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם מתווספים מקדמים לתגובה‪ .‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ Keq‬גדול מאוד‪ .‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשיווי משקל ריכוז המגיבים והתוצרים הוא קבוע בזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל מבוטא כיחס בין ריכוז התוצרים חלקי ריכוז המגיבים )לא כולל נוזלים‬ ‫ומוצקים(‬ ‫‪‬‬ ‫אם התגובה מתרחשת בכיוון ההפוך‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת המנה )‪ (Q‬היא היחס של הריכוזים )כמו קבוע שיווי המשקל( בהשתמש בריכוזים בלי‬ ‫שיווי משקל‪.‬התגובה בכיוון הרגיל‬ ‫מתרחשת בהיקף מצומצם‪. Keq<Q‬אז התגובה תתרחש בכיוון ההפוך‪.‬קבוע שיווי המשקל מקבל ערך הופכי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר שינויים מתרחשים על מערכת הנמצאת בשיווי משקל‪ .‬‬ ‫כשנתון לנו תנאים התחלתיים וקבוע שיווי המשקל‪ . אם ‪ Keq‬קטן מאוד‪ .

‬והרבה בסיסים )כמו ‪ (NH3‬לא‬ ‫מכילים בכלל ‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:12‬‬ ‫תיאורית ברונסטד לוארי (‪:(Brønsted–Lowry‬‬ ‫התיאוריה של ארניוס‪ :‬חומצה משנה צורה ל‪ H+-‬במים ובסיס משנה צורה ל‪ OH -‬במים‪.‬‬ ‫לא כל הריאקציות המעורבות בהם בסיסים וחומצות קשורות במים‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יינון של ‪:HCl‬‬ ‫יינון של אמוניה‪:‬‬ ‫המים הם אמפותרים‪:‬‬ ‫כלומר יכולים להתנהג כמו חומצה‬ ‫וכמו בסיס‪.OH-‬‬ ‫ברונסטד לוארי מג‪8‬דירה חומצות ובסיסים בתנאים של מעבר פרוטון )‪:(H+‬‬ ‫חומצות ברונסטד לוארי הן "תורמת פרוטון"‪.‬‬ ‫חומצה מצומדת של בסיס היא בסיס פלוס הפרוטון המתקבל‪.‬‬ ‫בסיסי ברונסטד לוארי הן "מקבלות פרוטון"‪.‬‬ ‫בסיס מצומד של חומצה הוא החומצה פחות הפרוטון שהיא מעניקה‪.‬‬ ‫‪68‬‬ .

‬‬ ‫המים לא נכנסו לקבוע שיווי המשקל כיוון שהם נוזל טהור‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שבסיס חזק יותר‪ .Ka‬ובסיס מיוצג ע"י ‪.‫‪ Ka‬ו‪:Kb -‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל לחומצה ברונסטד מוצגת ע"י ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוונה של תגובה של חומצה‪-‬בסיס מתחילה מהחזק לחלש שבניהם לכל זוג מצומדים חומצה‪-‬‬ ‫בסיס‪.‬עבור בסיס‪.‬‬ ‫כוחם של זוגות מצומדים של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומצה חזקה יותר יכולה לתת ‪ H+‬בקלות יותר מחומצה חלשה‪.‬כך הבסיס המצומד שלה חלש יותר‪.‬‬ ‫‪69‬‬ .‬כך החומצה המצומדת לו חלשה יותר‪.Kb‬‬ ‫‪ – Ka‬עבור חומצה‪ – Kb .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שחומצה יותר חזקה‪ .‬מוצק ונוזל טהורים לא נכנסים למשוואות‬ ‫קבוע שיווי המשקל‪.

‬ועם המספר הסופי של אטומי חמצן‪.‬‬ ‫נגיע לאותה מסקנה אם נשווה את הכוחות של הבסיסים‪ CH3COO.Br‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כוח החומצות בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם שמקל על ‪ H+‬ל"עזוב"‪ .:‬הוא בסיס חזק יותר מ ‪.‫כוח וכיוון של חמוצה\בסיס בעת שיווי משקל‪:‬‬ ‫‪ HBr‬הוא חומצה חזקה יותר מ‪ CH3COOH‬ולכן שיווי המשקל לתגובה נוטה לשמאל‪.‬יגדיל את כוח החומצה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוח חומצה הוא ביחס ישר לרדיוס האניון‪:‬‬ ‫–‬ ‫‪Larger A radius:‬‬ ‫‪ smaller negative charge density of A‬‬ ‫‪ weaker attraction of A to protons‬‬ ‫‪ stronger acid‬‬ ‫כוחה של חומצה המכילה חמצן – אוקסיאסיד‪:‬‬ ‫כוח החומצות גובר עם האלקטרושליליות של מרכז האטום‪ .‬‬ ‫‪ ‬כוח חומצה הוא הפיך ויחסי ל ‪ H—A‬אנרגיית ניתוק הקשר‪:‬‬ ‫‪Weaker H—A bond‬‬ ‫‪stronger acid.‬‬ ‫‪70‬‬ .

‬‬ ‫‪71‬‬ .‬כך חזקה יותר החומצה‪.‬‬ ‫כוחם של בסיסים אמיניים‪:‬‬ ‫אמינים ארומטיים הם בסיסים חלשים בהרבה מבסיסים אליפתיים‪:‬‬ ‫‪ π‬אלקטרונים של טבעת בנזין של מולקולה ארומטית מקומם אינו קבוע והם יכולים להיקשר לזוג‬ ‫האלקטרונים הלא מקושר דל החנקן – ‪ N‬ברזוננס המוכלא‪.‫כוחה של חומצה קרבוקסילית‪:‬‬ ‫שוני בכוח החומצה נובע בהבדלים בין קבוצת ‪.R‬‬ ‫בכלליות ככל שהאטום המופיע בקבוצת ‪ R‬יותר אלקטרושלילי‪ .

‬‬ ‫‪ PH‬ו ‪:POH‬‬ ‫‪ PH‬הוא מדד לחוזק חומצה‪ PH .‬‬ ‫יחס קבוע של יינון‪:‬‬ ‫‪p=-log‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪pH = –log[H3O+] and‬‬ ‫‪[H3O+] = 10–pH‬‬ ‫‪pOH = –log[OH–] and‬‬ ‫‪[OH–] = 10–pOH‬‬ .‬היכולת נובעת מכך‬ ‫שמים יכולים להיות גם בסיס וגם חומצה‪.‬מלחים ולאלה שלא מוליכים חשמלית‪ .‬‬ ‫בסיסים‪ .‬נמוך – חומצה חזקה‪.0 x 10–14 M2‬‬ ‫‪ ‬ריכוז שיווי המשקל של מים טהורים ‪[H3O+] = [OH–] = 1.‬‬ ‫קבוע שיווי משקל לתהליך זה נקרא תוצר יון למים – ‪.‬הסיבה לכך היא שמים מבצעים יינון‪-‬עצמי‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:13‬‬ ‫יינון‪-‬עצמי של מים‪:‬‬ ‫מים טהורים מבצעים מידה של חשמליות‪ .‬‬ ‫‪ POH‬מדד חוזק הבסיס‪ POH .Kw = [H3O+][OH–] = 1.0 x 10–7 M -‬‬ ‫יש חשיבות גדולה מאוד לקבוע שיווי המשקל של מים כי הוא תקף לכל התמיסות המימיות – חומצות‪.‬ולא רק למים טהורים‪.‬נמוך – בסיס חזק יותר‪.Kw‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪At 25 °C.

‫בשביל בסיסים וחומצות מצומדים‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪73‬‬ .

etc.Ka1 > Ka2 > Ka3 .2‬אם ‪ .3⋅10-8 M‬‬ ‫‪Ka3 = 4. H2SO4 Diprotic‬‬ ‫‪Carbonic acid.‬אצטית( שווה פחות מ‪ _x_< 5%-‬אז אפשר להזניח את ‪ x‬ביחס‬ ‫‪C AcOH‬‬ ‫לריכוז האנליטי ל‪.3⋅10-13 M‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ . C AcOH‬‬ ‫‪ . C AcOH‬‬ ‫‪Ka‬‬ ‫חומצות פוליפרוטיות‪:‬‬ ‫בעלת יותר מ‪ H‬אחד ליינון בכל מולקולה‪.‬ערכים אלו‬ ‫קטנים בין שלב לשלב‪ . C AcOH >100‬אז אפשר להזניח את ‪ x‬ביחס ל ‪.‫חוקים‪:‬‬ ‫‪ .‬כלומר ‪.1⋅10-3 M‬‬ ‫‪Ka2 = 6. -‬‬ ‫‪Ka1 = 7.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪Sulfuric acid.1‬אם היוניזציה של ‪) AcOH‬ח‪ . H2CO3 Diprotic‬‬ ‫‪Phosphoric acid. H3PO4 Triprotic‬‬ ‫הפרוטון של חומצות אלו נקשרים בשלבים ובכל שלב ‪ Ka‬מקבל ערך שונה‪ .

‬לדוגמא ‪.KNO2.‬הוא מופרד לחלוטין ליונים‪:‬‬ ‫–‪2‬‬ ‫‪Na2CO3 → 2Na+ + CO3‬‬ ‫‪‬‬ ‫יונים פחמניים מגיבים כדי ליצור ‪.‬‬ ‫‪75‬‬ .‬‬ ‫מלחים של חומצות חזקות ובסיסים חלשים הופכים לתמיסה חומצית‪ .‬רמת ה‪ PH-‬של החומצה יעלה‪.‫יונים כבסיסים וחומצות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר ‪ Na2CO3‬מומס‪ .NaCl. CH3COONH4. KNO3 -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬חומצה ובסיס מנטרלים זה את זה‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מלחים‪:‬‬ ‫מלחים מבסיסים חזקים וחומצות חזקות הופכים לתמיסה ניטרלית‪ . -‬‬ ‫הסיבה‪:‬‬ ‫אפקט היון המשותף‪:‬‬ ‫אם נסתכל על חומצה אצטית‪ .NH4NO2.‬רמת ה ‪ Ph‬תהייה קטנה משבע‪.‬לדוגמא ‪.OH‬‬ ‫‪‬‬ ‫התגובה מעלה ]–‪ [OH‬מעל ‪ .‬נוסיף יון אצטי כמומס נוסף‪ .‬תמיסה חומצתית ותמיסה‬ ‫ניטרלית‪ .‬לדוגמא ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך שבעצם ‪ CO3-2‬עבר הידרוליזה )פירוק על ידי מים(– יוניזציה בתמיסה‪.‬‬ ‫מלחים של חומצות חלשות ובסיסים חזקים הופכים לתמיסה בסיסית‪ .NH4NO3 -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬מפרקים מלח לריאקציה נטרול בין חומצה ובסיס‪ .‬‬ ‫ונסיק‪ .M10-7‬ו‪ [H3O+]-‬יורד בהתאם‪ .‬הבסיס המצומד של החומצה החזקה לא עובר הידרוליזה והחומצה המצומדת לבסיס החלש כן‬ ‫עוברת הידרוליזה‪.‬עוד הסבר נובע מתוך חומצות ובסיסים מצומדים והתגובה‬ ‫תיעשה בכיוון התוצרים‪.‬בעזרת הריאקציה ננתח את כל אחד המרכיבים‪.‬בתלות בכוחם היחסי של האניונים וקטיונים‪ . NaClO -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬מבצעים אותו ניתוח‪.‬לדוגמא ‪.‬‬ ‫מלחים של חומצות חלשות ובסיסים חלשים יכולים להפוך לתמיסה בסיסית‪ .

‬‬ ‫דוחה את היוניזציה של אותם חומצות ובסיסים‪.‫אפקט היון המשותף הוא דיכוי של יוניזציה של חומצה‬ ‫חלשה או בסיס חלש כתוצאה מהוספת יון משותף‬ ‫מאלקטרוליט חזק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוליט חזק‪ .‬המערכת‬ ‫תנסה להקטין את השינוי והתוצרים יתפרקו ליצור‬ ‫מגיבים‪.‬שמפיק יון המוכר לשיווי המשקל של היוניזציה של חומצות ובסיסים חלשים‪.‬הוספנו תוצרים ולפי עקרון שטלייה‪ . -‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתמיסה מימית‪ .‬מפיקים ‪ OH-‬ו ‪.‬‬ ‫‪76‬‬ .00 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת הידרוליזה גורמת לתמיסות מלחים שונות להיות חומצית או בסיסית‪.H30+‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪pH = –log[H3O+] pOH = –log[OH–] pKw = –logKw‬‬ ‫ ה‪ PH‬של מים טהורים ותמיסה ניטרלית הוא ‪.7‬‬‫‪Acidic solutions: pH < 7. basic solutions: pH > 7.‬ב‪ 25-‬מעלות ‪pH + pOH = 14.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מים מבצעים תהליך של יוניזציה עצמית‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .

‬בריכוז דומה‪.‬‬ ‫תמיסה כזו מכילה ריכוז משמעותי של אחד מהבאים‪:‬‬ ‫ חומצה חלשה והבסיס המצומד לה‪ .‬‬‫ בסיס חלש והחומצה המצומדת לו‪ .PH‬בשביל לעבוד עם‬ ‫תמיסות כאלו אנחנו צריכים תמיסה ששומרת על טווח ‪ PH‬כמעט קבוע‪.‬בריכוז דומה‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:14-16‬‬ ‫תמיסת בּופר‪:‬‬ ‫הרבה ריאקציות תעשייתיות וכימיות‪ .‬ובכך הוא יוצר‬ ‫בסיס מצומד חלש יותר‪ .‬רגישות ל ‪ .‬במיוחד תגובות של אנזימים‪ .‬‬ ‫תמיסת בופר היא תמיסה שרמת ה ‪ PH‬משתנה רק מעט כאשר כמויות קטנות של בסיסים חזקים וחומצות‬ ‫חזקות מוספות לה‪.‬‬‫פעילות הבופרים – "בולם זעזועים"‪:‬‬ ‫הרכיב החומצי של הבופר מנטרל את הכמויות הקטנות המוספות של ה ‪) OH‬בסיס(‪ .‬תהליך זה משפיע רק מעט על רמת ה‪:PH‬‬ ‫–‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A + H3O → H2O + HA‬‬ ‫מים טהורים אינם בופרים בכלל‪:‬‬ ‫‪77‬‬ .‬תהליך זה משפיע רק מעט על רמת ה‪:PH‬‬ ‫–‪HA + OH– → H2O + A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרכיב הבסיסי מנטרל את הכמויות הקטנות המוספות של ה ‪ H3O+‬ובכך יוצר חומצה מצומדת חלשה‬ ‫יותר‪ .

‬‬ ‫‪78‬‬ .[H3O+‬בגלל ש ]‪ [H3O+‬הוא יון נפוץ‪ .‬ככל שמרכיבי תמיסת הבופר יהיו יותר גדולים‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .‬‬ ‫הצורה החומצית של האינדיקטור מקבל צבע אחד ולבסיס המצומד לה צבע אחר‪ .‬הוא מדחיק את היוניזציה‬ ‫של חומצת האינדיקטור‪ .HA‬וביחד יוצרים את הצבע של ‪.A‬‬ ‫אינדיקטור של חומצה‪-‬בסיס לרוב משומשים לאפליקציות בהם אין צורך ברמת ‪ PH‬מסוימת‪ .‬‬ ‫בתמיסה חומצית יש ריכוז גבוה של ]‪ .‫תמיסת הבופר של חומצה חומצית\מלח חומצת החומץ סודיום‪:‬‬ ‫משוואת תמיסת הבופר של חומצה‪:‬‬ ‫בשביל לחשב ריכוז ‪ PH‬בתמיסת בופר משתמשים בנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫כלומר ‪.‬‬ ‫אינדיקטור חומצה‪-‬בסיס‪:‬‬ ‫אינדיקטור של חומצה ובסיס הוא בעצם חומצה חלשה ובסיס חלש‪.‬אלא בטווח‪.‬ואנו רואים את הצבע של ה‪ – HA-‬הצורה החומצית של האינדיקטור‪.‬תמיסת הבופר הכי יעילה אם ריכוז החומצה והבסיס המצומד לה שווים‪.‬העיקר שישתנה הצבע‪.‬אחד מהצבעים יכולים‬ ‫להיות חסרי צבע‪ .‬ככה היכולת לנטרל חומצות ובסיסים מוספים‬ ‫– עולה‪.pKa ± 1 -‬‬ ‫תכולת הבופר וטווחו‪:‬‬ ‫יש גבול בקיבולת תמיסת הבופר אשר הוא יכול לנטרל כשמוספים חומצות או בסיסים‪.‬‬ ‫ככלל‪ .‬‬ ‫‬‫בתמיסה בסיסית יש ריכוז גבוה של ]–‪ [OH‬אשר מגיב עם ‪ .

‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫לאינדיקטור תימול כחול זה יש‬ ‫מספר טווחים‪ .‬‬ ‫‪79‬‬ .‫נייר לקמוס ‪:Litmus paper -‬‬ ‫הנייר מחליף את צבעו בהתאם לסביבה‪.‬‬ ‫רשימת אינדיקטורים )אינדיקטור של ‪ pKa‬מכתיב טווח פעילות(‪:‬‬ ‫אינדיקטורים מחליפים את צבעם בסביבות ‪ PH‬שונה מהסיבה שקבועי שיווי המשקל שלהם עבור חומצה‬ ‫ובסיס שונים‪.‬בציור השני‬ ‫משמאל נוצרה תמיסת בופר‪.

‬בה החומצה והבסיס סותרים‬ ‫זה את זה‪.‬נקודת הסיום בטיטרציה היא הנקודה בה האינדיקטור משנה את צבעו‪ .‬במצב אידיאלי נקודת‬ ‫הסיום ונקודת שיווי המשקל קרובים מאוד זה לזה‪.‬‬ ‫נטרול חומצה חזקה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫עקומת הטיטרציה – חומצה חזקה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫נטרול של חומצה חלשה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫‪80‬‬ .‬‬ ‫נקודת הסיום ונקודת שיווי המשקל לטיטרציה ניטרלית מתואמים הכי טוב ע"י עקומת טיטרציה של רמות‬ ‫‪ pH‬נגד נפח הטיטרציה‪.‬החומצה והבסיס הובאו יחדיו ביחסים סטויכיומטרים‬ ‫מדויקים‪ .‬‬ ‫בנקודת שיווי משקל של טיטרציה של בסיס‪-‬חומצה‪ .‫תגובות ניטרליות‪:‬‬ ‫נקודת ה‪ equivalence -‬בין חומצה ובסיס – הנקודה אליה אנחנו שואפים‪ .

‫עקומת הטיטרציה – חומצה חלשה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫סיכום חישובים של עקומת הטיטרציה במצב של חומצה חלשה‪-‬בסיס חזק‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫תמיסות בופר מכילים חומצות ובסיסים חלשים והחומצה או הבסיס המצומדים לה‪:‬‬ ‫הבופר מייצב את רמת ה ‪ pH‬בשיווי משקל של‪.‬ובהם לחומצה ולבסיס המצומד לה יש‬ ‫צבעים שונים‪.‬‬ ‫האינדיקטור ייבחר כך שנקודת הסיום של הטיטרציה תהיי קרובה לנקודת שיווי המשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקומת טיטרציה מתארת את המסלול של תגובות מנוטרלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינדיקטורים של חומצה‪-‬בסיס הם חומצות חלשות‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪81‬‬ .pKa ± 1 :‬‬ ‫בופר גורם לעקומת הטיטרציה לעלות רק מעט‪.

‬‬ ‫לרוב נשתמש בדרגת החמצון כשמדובר בקשרים יונים ופולארים‪ .5‬לחמצן )‪ (O‬כמעט בכל התרכובות מספר חמצון ‪ .+1‬באוטמים שנמצאים בקבוצה ‪ A2‬מספר החמצון הוא ‪ +2‬בכל תרכובותיהם‪.) 5A‬מספר החמצון הוא ‪.‬או מטען היפותטי המשויך לאטום‬ ‫במולקולה או יון רב‪-‬אטומי‪.3‬ישנו קשר שנכון כמעט תמיד‪ :‬באטומים שנמצאים בקבוצה ‪ A1‬בטבלה המחזורית מספר החמצון‬ ‫הוא ‪ .+1‬יוצאי הדופן הם ההידרידים )מימן קשור למתכת( בהם‬ ‫המימן מקבל מספר חימצון ‪.‬בהתאמה‪ .‬סכום מספרי החמצון‬ ‫במולקולה ניטרלית הוא ‪ .‬‬ ‫חוקים לקביעת דרגת חמצון‪( :‬לבדוק לפי הסדר)‬ ‫‪ .‬‬ ‫כלומר ‪ -‬המחמצן עובר חיזור והמחזר עובר חמצון‪ .‬וחומר המוסר אלקטרונים עובר חמצון‪.-2‬‬‫ קבוצת יסודות ‪ (N.‬חומר המקבל אלקטרונים עובר חיזור‪ .-1‬‬‫ קבוצת יסודות ‪ (O.‬‬ ‫‪82‬‬ .‬‬ ‫חומר שמרוויח אלקטרון )מחמצן( חייב להרוויח אותם מחומר אחר‪.0‬‬ ‫‪ . P.0‬וביון סכום מספרי החמצון שווה למטען היון‪.‬כלומר‪ .‬‬ ‫‪ .‬והחומר שמוסר את האלקטרונים )משמע ‪ -‬דרגת החמצון שלו עולה(‬ ‫נקרא מחזר‪ .‬‬ ‫‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:18‬‬ ‫ריאקציות הקשורות בחמצון וחיזור‪:‬‬ ‫חמצון‪ :‬איבוד אלקטרונים‪.4‬לפלואור )‪ (F‬מספר חמצון ‪ -1‬בתרכובות‪.7‬בתרכובות בינאריות עם מתכות‪:‬‬ ‫ קבוצת יסודות ‪) 7A‬הלידים( מספר חמצון הוא ‪.(Oxidation‬‬ ‫שני התהליכים קורים במקביל – חומר שמאבד אלקטרון )מחזר(‪ .‬‬ ‫‪ .‬ומטרתם היא לאזן משוואות כימיות‬ ‫הקשורות לחמצון וחיזור‪.-1‬‬ ‫‪ .‬חייב לאבד אותם לטובת חומר אחר‪..‬החומר שמקבל את האלקטרונים )משמע ‪ -‬דרגת‬ ‫החימצון שלו יורדת( נקרא מחמצן‪ ... S .‬‬ ‫המינוחים המתארים את המגיבים מבלבלים מעט‪ .‬‬ ‫דרגת חמצון‪:‬‬ ‫דרגת החמצון )=מספר חמצון( היא המטען של יון חד‪-‬אטומי‪ .2‬חיבור כל מספרי החמצון שווה למטען הכולל של החומר‪ .‬ולכן הוא יכול להיות שבר‪.) 6A‬מספר החמצון הוא ‪.‬בלועזית מכונה החיזור ֵרדּו ְקציה )‪(Reduction‬‬ ‫והחמצון ‪ -‬אֹו ְקסידָ ציה )‪.-2‬יוצאי הדופן‪ :‬בתרכובת עם פלואור החמצן‬ ‫מקבל מספר חימצון חיובי ובפרוקסידים )בהם קיים הקשר ‪ (O-O‬החמצן מקבל מספר חימצון‬ ‫‪.1-‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫חיזור‪ :‬רווח אלקטרונים‪.6‬למימן )‪ (H‬כמעט תמיד מספר חמצון ‪ .-3‬‬‫כתוב את דרגות החימצון עבור האטומים הבאים‪:‬‬ ‫*המטען לכל האטום הינו היפותטי‪ .1‬מספר חמצון של יסוד חופשי הוא תמיד ‪.

‫חימצון בכימיה אורגנית‪:‬‬ ‫‪ CH4‬היא אחת המולקולות הכי‬ ‫מחוזרת בטבע‪.‬‬ ‫‪83‬‬ .‬המולקולה יותר מחומצנת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמאות לתגובת חימזור‪ :‬החלפה של יסוד ביסוד אחר‪ .‬‬ ‫‪ ‬חיזור מתרחש כאשר דרגת החימצון יורדת )החומר מרוויח אלקטרונים(‪.‬‬ ‫חימזור (חיזור ‪+‬חימצון) בביולוגיה – מערב היברידי‪:‬‬ ‫זיהוי של תגובות חמצון‪-‬חיזור (חימזור)‪:‬‬ ‫בתגובת חימזור מספר החימצון של החומרים משתנה לאורך התגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬חימצון מתרחש כאשר דרגת החימצון עולה )החומר מאבד אלקטרונים(‪.‬‬ ‫אם חומר עובר תהליך של חימצון או חיזור‪ .‬התגובה היא תגובה של חימזור‪.‬ככל שהמטען יותר‬ ‫חיובי‪ .‬איחוד של יסוד בתוך תרכובת‬ ‫ועוד‪.‬דליקה‪ .‬‬ ‫ככל שהמטען יותר שלילי המולקולה‬ ‫יותר מחוזרת‪ .

הגורם המחזר עובר חמצון בתהליך זה‪.‬‬ ‫דרגות חימצון אצל אל‪-‬מתכות‪:‬‬ ‫דרגת החימצון המקסימאלית באל‪-‬מתכות שווה למספר הקבוצה בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪– For nitrogen. +6.8‬‬ ‫‪84‬‬ .‬‬ ‫גורם מחזר ‪ -‬גורם לחומר אחר להיות מחוזר.‫דוגמא לתגובת חימזור‪:‬‬ ‫‪Mg + Cu2+ → Mg2+ + Cu‬‬ ‫גורמים מחמצנים ומחזרים‪:‬‬ ‫גורם מחמצן ‪ -‬גורם לחומר אחר להיות מחומצן.‬‬ ‫‪– For chlorine. הגורם המחמצן עובר חיזור בתהליך זה‪.‬והנחושת עוברת חיזור‪.‬‬ ‫‪– For sulfur. +7.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה‪ :‬המגנזיום הוא המחזר‪ .‬‬ ‫דרגת החימצון המינימאלית באל‪-‬מתכות שווה למספר הקבוצה פחות ‪. +5.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי הוא גורם החיזור ומי הוא גורם החימצון במשוואה הכימית‪.

‬כמו כן ייצור סחורות לצרכן‪.‬הלבנת בגדים‪ .‬פלדה ועוד מתכות‪ .‬הראשון‬ ‫הוא המחזר הכי טוב‪.‬הלבנת שיניים‪ . חומרים נוגדי‬ ‫חימצון מגיבים עם קבוצות אטומים רדיקלים‪.‬‬ ‫בתעשייה‪ .‬‬ ‫אקונומיקה המחמצנת צבעי בגדים וכו'‪.‬‬ ‫כל מתכת הנמצאת מעל מתכת אחרת‪.‬‬ ‫חמצון וחיזור בכימיה אורגנית‪:‬‬ ‫‪85‬‬ .‬‬ ‫יכולה להתחלף איתה‪.‬‬ ‫בתזונה ומזון‪ .‫סדרות פעולה של מתכות‪:‬‬ ‫בסדרת הפעילות של המתכות‪ .‬תגובות חימזור בתהליכים מטבוליים "שורפים" את המזון שאנו אוכלים.‬חיטוי בריכת שחייה‪.‬לייצור ברזל‪ .‬‬ ‫שימושים של תגובות חימצון וחיזור‪:‬‬ ‫ביום‪-‬יום אנו מבצעים פעולות של חמצון וחיזור כמו‪ .

1‬הפרדה של תגובת חימזור לשני חצאי משוואות – אחד לחיזור אחד לחימצון‪.‬‬ ‫‪86‬‬ .‬איזון משוואת חימזור צריכה להיות מאוזנת לפי מסה ומטען‪.‫טיטרציה של חימזור‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫חצאי תגובות‪:‬‬ ‫בכל תגובת חימצון‪-‬חיזור‪ .‬‬ ‫חימצון מתרחש כאשר חומר מאבד אלקטרון לטובת חומר אחר‪:‬‬ ‫–‪Cu(s) → Cu2+(aq) + 2e‬‬ ‫חיזור מתרחש כאשר חומר מרוויח אלקטרון מחומר אחר‪:‬‬ ‫)‪Zn2+(aq) + 2e– → Zn(s‬‬ ‫תיאורית חצאי התגובות לאיזון משוואות חימזור‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫כמו כל משוואה כימית‪ .‬יש שני חצאי תגובות‪.

‬‬ ‫‪+‬‬ ‫תגובות חימזור \ תמיסה בסיסית‪:‬‬ ‫‪87‬‬ .‬אם אפשר‪.‬הכפל את המשוואות כך שהמקדמים של האלקטרונים בשני חצאי המשוואות יהיו‬ ‫שווים‪.5‬חבר ביחד את שני חצאי המשוואות ליצירת תגובת חימצון‪-‬חיזור‪.‬בשביל לעשות זאת ניעזר‬ ‫ב‪ e.‬‬ ‫‪ .‫‪ .6‬צמצם את מה שצריך מהמשוואה המאוחדת‪ .‬נצטרך לאזן אותם 'מטענית'‪ .7‬בדוק שוב את האיזון‪.3‬אזן את המטען של כל חצי משוואה ע"י הוספת אלקטרון בצד שמאל במשוואת החיזור והוספת‬ ‫אלקטרון בצד ימין במשוואת החימצון‪.‬אזן ‪ O‬ו‪H-‬‬ ‫אחרונים(‪.‬‬ ‫‪ .‬ומים לקזז את ה ‪ H+‬הנוסף‪.4‬אם יש צורך‪ .1‬הפרד תגובת חימזור לשני חצאי תגובות – חימצון וחיזור‪.‬כך שאותו מספר אלקטרונים‬ ‫יופיע בכל אחת מחצאי המשוואות‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫האלקטרונים הבודדים אינם מופיעים במשוואה המאוזנת!‬ ‫סיכום איזון משוואה חימזור‪:‬‬ ‫‪ .4‬אחד את שתי חצאי המשוואות להשיג תגובה מלאה של חימצון‪-‬חיזור‪.-‬ו‪ H+ -‬להשיג איזון מטעני‪ .‬‬ ‫תגובת חימזור בתמיסה חומצית‪:‬‬ ‫בתגובות אלו יהיה הכרחי להוסיף מולקולה של מים ופרוטון ‪ H‬להשיג משוואה מאוזנת‪) .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .2‬אזן את האטומים והמטען האלקטרוני בכל אחד מחצאי המשוואות‪.3‬התאם את המקדמי בחצאי המשוואות )הכפל את חצי המשוואה בפקטור(‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .2‬אזן את מספר האטומים בכל אחד מחצאי המשוואות )לרוב נאזן את היסודות ‪O‬ו‪ H -‬אחרונים(‪.‬‬ ‫אחריי שהמשוואות אוזנו מבחינת המסה שלהם‪ .5‬כתוב את נטו התגובות המאוזנת‪.

‬היא לאזן אותה כאילו היתה בתמיסה חומצית‪:‬‬ ‫נוסיף לכל צד של המשוואה בסיומה מספר יונים –‪ OH‬בכמות השווה ל ‪ H+‬המופיע במשוואה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזון תגובות חימזור בתמיסה בסיסית\חומצית תדרוש הוספת יונים של –‪ H+/OH‬להשיג איזון‬ ‫מטעני‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫חימצון זה עלייה במספר החימצון )איבוד אלקטרונים( וחיזור זה ירידה במספר החימצון )רווח‬ ‫של אלקטרונים(‪.‫עבור תגובה המתרחשת בתמיסה בסיסית‪ .‬בצד אחד‬ ‫של המשוואה יופיעו ‪ H+‬ו‪ OH– -‬במספר שווה – נשלב אותם למים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר להפריד תגובת חימזור לשני חצאי משוואת‪ .‬צריך להיות ‪ OH-‬במקום ‪ H+‬במשוואה המאוזנת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם מחזר גורם לחיזור של חומר אחר ובתהליך עובר חימצון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרת הפעילות היא דירוג כוחם היחסי של מתכות כגורמים מחזרים‪.‬‬ ‫‪88‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם מחמצן גורם לחימצון של חומר אחר ובתהליך עובר חיזור‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לאזן תגובת חימזור בתמיסה בסיסית‪ .‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספרי חימצון עוזרים לנו להתעסק עם תגובות חימזור‪.‬ומים בשביל לקזז את מה שהוספנו‪.‬אחת לחיזור ואחת לחימצון‪.

‬‬ ‫תֶ ְרמֹוכִי ְמיָה‪:‬‬ ‫תֶ ְרמֹוכִי ְמי ָה היא הלימודים של שינויי אנרגיה‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:19-21‬‬ ‫אנרגיה פנימית‪:‬‬ ‫אנרגיה פנימית )‪ (U‬של מערכת היא סך האנרגיה שהמערכת מכילה‪ .‬‬ ‫מערכת מבודדת ‪ -‬החומר והאנרגיה לא יוצאים החוצה‪ .‬המדד לאנרגיה תרמית הוא הטמפרטורה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשנדבר על תגובות כימיות‪ .‬ניתן לנצל אנרגיה תרמית ולהפיק ממנה עבודה‬ ‫רק בסביבה בה יש הפרשי טמפרטורה‪.‬המולקולות המבצעות את הריאקציה הן המערכת‪ .‬כתוצאה מהפרשי הטמפרטורה שביניהם‪.‬‬ ‫האנרגיה תמיד תעבור מהגוף החם יותר לגוף הקר יותר‪ .‬בידוד אנרגטי )למשל תרמוס(‪.‬‬ ‫ההתמקדות היא על חום ומעבר חומר בין המערכת לסביבה‪.‬‬ ‫אנרגיה תרמית )או אנרגיית חום( היא אנרגיה קינטית של מערכת שבאה לידי‬ ‫ביטוי בתנועות אקראיות ולא סדירות‪ .‬והממס הוא‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה קינטית כוללת תנועה מולקולארית בשלוש צורות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית קשורה ביחסים פנים‪-‬‬ ‫מולקולאריים ויחסים חוץ‪-‬מולקולאריים‪.‬‬ ‫מערכת סגורה – חומר לא יכול לצאת‬ ‫החוצה‪ .‬‬ ‫‪89‬‬ .‬‬ ‫ישנם שלושה סוגי מערכות‪:‬‬ ‫מערכת פתוחה – מאפשרת מעבר של‬ ‫חומר ואנרגיה )כוס תה פתוחה(‪.‬אבל אנרגיה כן יכולה לצאת‬ ‫)למשל כוס תה סגורה – יוצא חום‬ ‫שהוא אנרגיה אבל לא חומר(‪.‬שמתרחשים בזמן תגובות כימיות‪.‬‬ ‫החום הוא צורה של אנרגיה העוברת מגוף אחד לגוף אחר‪ .‬‬ ‫לעיתים צורות אלו נקראות אנרגיות חום ולעיתים אנרגיות כימיות‪.‬מחולקת לאנרגיה קינטית ואנרגיה‬ ‫פוטנציאלית‪.

‫מנגנון העברת אנרגיה‪:‬‬ ‫אנרגיה יכולה לעבור בין המערכת לסביבתה בצורה של‪:‬‬ ‫ חום‪ :‬תגובה במערכת משנה את הטמפ' של הסביבה‪. סימן העבודה )או החום( מסמל את הכיוון‬ ‫אליו האנרגיה זורמת‪.(-W‬‬ ‫‪90‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין דבר כזה אנרגיה "שלילית" או "אנרגיה חיובית".‬‬ ‫דחיסה = העבודה נעשית על המערכת‪ .‬‬ ‫אילוסטרציה של מעבר חום‪:‬‬ ‫גוש הקרח קר יותר מהסביבה‪ .‬‬‫ עבודה‪ :‬התגובה במערכת גורמת לעבודה להיעשות )עבודה היא כוח שגורם למשהו לעבור‬‫מרחק(‪.‬ולכן הוא קולט חום ובכך מקרר את הסביבה‪.(+W‬‬ ‫התרחבות = העבודה נעשית על ידי המערכת‪.‬‬ ‫החום עובר ספונטאני מטמפ' גבוהה ולטמפ' נמוכה‪.‬המערכת‬ ‫מרוויחה אנרגיה )‪.‬‬ ‫מה שגורם למעבר החום הוא התנגשות מולקולארית לא גמישה‪.‬‬ ‫המערכת מפסידה אנרגיה )‪.‬‬ ‫חום‪:‬‬ ‫החום הוא אנרגית מעבר הנובעת משינויים תרמיים בין מערכת לסביבתה‪.‬‬ ‫עבודה‪:‬‬ ‫עבודה היא גם אנרגית מעבר בין מערכת לסביבתה‪.‬‬ ‫החום יפסיק לזרום כאשר המערכת תהיי בשיווי משקל תרמי עם סביבתה‪.

‬‬ ‫פונקצית המצב ‪ -‬פונקציה התלויה בערכי מצב המערכת ברגע מסוים‪.‬מבנה‬ ‫החומר והרמה המולקולארית והרמה הגוברת של לחץ וטמפרטורה‪.‬‬ ‫החוק הראשון של תרמודינמיקה‪:‬‬ ‫חוק שימור אנרגיה ‪ -‬בשינוי פיסיקלי או כימי‪ .‬‬ ‫השינוי באנרגיה הפנימית של מערכת הוא ההפרש באנרגיה בין מצב התחלתי למצב הסופי‪.‫לחץ – נפח עבודה‪:‬‬ ‫‪w = –PΔV‬‬ ‫הלחץ הוא לחץ‬ ‫שהאטמוספרה מפעילה‪.‬‬ ‫‪ΔU = Ufinal – Uinitial‬‬ ‫אם שינוי האנרגיה מתרחש בצורה של חום ו\או עבודה אז‪:‬‬ ‫‪ΔU = q + w‬‬ ‫הסימון של החוק הראשון‪:‬‬ ‫יש לחשוב מנקודת המבט של המערכת –‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫אנרגיה הנכנסת למערכת תקבל סימן חיובי‪:‬‬ ‫חום הנספג על ידיד המערכת )‪ .‬‬ ‫פונקציה זו אינה תלויה שאיך המערכת הגיעה למצב המסוים‪ .‬כלומר איננה‬ ‫קשורה להיסטוריה של מערכת‪.(q > 0‬או‬ ‫עבודה הנעשית על המערכת )‪.‬אבל לא‬ ‫יכולה להיעלם או להיעשות יש מאין‪.‬‬ ‫פונקציות מצב‪:‬‬ ‫מצב המערכת – המצב בו המערכת נמצאת ברגע קבוע מסוים‪.‬אנרגיה יכולה להתחלף בין המערכת לסביבתה‪ .‬‬ ‫המצב נקבע לפי הסוגים והכמויות של החומרים הנמצאים במערכת‪ .(w < 0‬‬‫ולסיכום‪:‬‬ ‫חום תגובה )‪: (qrxn‬‬ ‫‪91‬‬ .(w > 0‬‬ ‫‪ ‬אנרגיה העוזבת את המערכת תקבל סימן שלילי‪:‬‬ ‫ חום המשתחרר מהמערכת )‪(q < 0‬‬‫ עבודה נעשית על ידי המערכת )‪.

qrxn<0 -‬‬ ‫תגובה אנדותרמית סופגת חום בצורה הבאה‪:‬‬ ‫ במערכת מבודדת חום המערכת יורד‪.‬מתבצעת‬ ‫עבודה כדי להרחיב את המערכת בהשוואה לסביבתה )דחיפה בחזרה של האטמוספרה(‪.qrxn>0 -‬‬ ‫תגובות פולטות חום – ‪:exothermic‬‬ ‫שינויים באנרגיה הפנימית בקבוע לחץ‪:‬‬ ‫במערכת שהתגובה מתרחשת בקבוע לחץ מסוים –‬ ‫‪ΔU = qP – PΔV or‬‬ ‫‪ΔU + PΔV = qP‬‬ ‫‪ – qP‬חום בלחץ קבוע‪.‬‬ ‫רוב האנרגיה התרמית משתחררת בצורה של חום‪ .‬‬ ‫‪92‬‬ .‬‬‫‪-‬‬ ‫האנרגיה במערכת עוברת מרמה נמוכה לגבוהה ‪.‬‬ ‫תגובה אקסותרמית )‪ (exothermic‬משחררת חום בצורה הבאה‪:‬‬ ‫ במערכת מבודדת חום המערכת עולה‪.‫‪ qrxn‬היא כמות החום המתחלפת בין תגובת מערכת לסביבתה‪.‬בנוסף‪ .‬‬‫‪-‬‬ ‫האנרגיה במערכת עוברת מרמה גבוהה לנמוכה ‪.

‬כלומר הפוטנציאל התרמי של מערכת‪ .‬לא מתבצעת עבודה( – ‪.‬‬ ‫האנתלפיה מוגדרת ‪H = U + PV -‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫הוא האנרגיה הפנימית של המערכת‬ ‫הוא הלחץ‬ ‫הוא הנפח‪. P -‬ו‪ V-‬הם משתנים של פונקצית המצב‪ H .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שינויים באנתלפיה הם ייחודיים לכל תגובה‪.‬‬ ‫דיאגרמת האנתלפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערכי האנתלפיה נקבעים בצורה אמפירית )ע"פ ניסיונות(‪.‫אנתלפיה ושינויים באנתלפיה (‪:)H‬‬ ‫אנתלפיה – סך כל האנרגיה התרמית האצורה בחומר‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – ΔH < 0‬תגובה של פליטת חום‪.ΔH = ΔU‬‬ ‫תכונות האנתלפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנתלפיה תלויה בכמות )נפח( החומר הנוכח‪) .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון ש‪ U.‬שינוי‬ ‫באנתלפיה הוא שינוי באנרגיה הפנימית‪.‬‬ ‫לפיכך שינוי באנתלפיה הוא )‪.‬לדוגמא – שני בולי עץ בשריפה גורמים לחום‬ ‫כפול מבול עץ אחד בשריפה(‪.ΔH = ΔU + Δ(PV‬‬ ‫עבור תהליך המתרחש בקבוע לחץ מסוים –‬ ‫‪ΔH = ΔU + PΔV‬‬ ‫‪ ΔH = qp‬‬ ‫עבור תהליך המתרחש בקבוע לחץ מסוים ובנפח קבוע )כלומר‪ .‬‬ ‫‪93‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – ΔH > 0‬תגובה של ספיגת חום‪.‬בתגובה כימית המצב ההתחלתי נקרא‬ ‫מגיבים והמצב הסופי נקרא תוצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנתלפיה תלויה רק במצב ההתחלתי ובמצב הסופי‪ .‬אנתלפיה גם כן משתנה של פונקצית‬ ‫המצב‪.

‫הפיכת ריאקציה‪:‬‬ ‫‪ ΔH‬משנה סימן כשתגובה מתהפכת‪ .‬לפיכך בתגובה מחזורית ערך האנתלפיה הוא ‪.ΔH = 0‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫האנתלפיה ‪ ΔH‬בחישובי סטויכיומטרי‪:‬‬ ‫לפתירת בעיות‪ .ΔH‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪94‬‬ .‬ספיגת חום )תגובה של‬ ‫אנדותרמית( נחשבת כמגיב‪.‬‬ ‫אפשר לייצר פקטור מעבר הקשורה ב ‪.‬התפתחות של חום )תגובה אקסותרמית( נחשבת כתוצר‪ .

‫חוקו של הס עבור קבוע חום‪:‬‬ ‫חוק הס חוזה את השינוי באנתלפיה בתגובה כימית‪ .‬‬ ‫חוק הס – דיאגרמת האנתלפיה‪:‬‬ ‫)‪ΔH(a) + ΔH(b) = ΔH(c‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫חישוב של שינויים באנתלפיה‪:‬‬ ‫נחשב את השינוי באנתלפיה בתגובה כזאת –‬ ‫‪ΔH = Hproducts – Hreactants‬‬ ‫בעיה – אפשר למדוד רק שינויים באנתלפיה‪ .‬השינוי באנתלפיה של תגובה הוא קבוע‪ .‬מכיוון שהשינוי באנתלפיית התגובה הוא‬ ‫פונקצית מצב‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר כופלים מקדמים במשוואה‪ .‬בלי קשר למספר השלבים בתהליך‪.‬‬ ‫‪ ‬חום של תגובה הוא קבוע‪ .‬החלף את סימן האנתלפיה‪.‬‬ ‫‪95‬‬ .‬נכפיל גם את ערך האנתלפיה לאותה תגובה‪.‬לכן שלבי ביניים‬ ‫בתגובה הכימית אינם משפיעים על שינוי האנתלפיה‪.‬בלי תלות בתגובות ביניים‪ .‬‬ ‫)‪ΔHoverall = sum (ΔH’s of individual reactions‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר זה הכרחי להפוך תגובה כימית‪ .‬איננו יכולים לקבוע ערכים מוחלטים של אנתלפיה של‬ ‫תרכובות‪.‬לפי החוק‪ .

‬כמצב של חומר טהור של ‪ atm 1‬לחץ והטמפ' המעוניינת‪ .‫ערכי אנתלפיה סטנדרטים עבור היווצרות‪:‬‬ ‫נק' ההתייחסות )‪ (Href‬היא היסודות מהן המגיבים והתוצרים מורכבים‪.25 °C‬‬ ‫השינוי האנתלפי הסטנדרטי ‪ ΔH°‬של תגובה הוא השינוי האנתלפי בו מגיבים ותוצרים נמצאים במצב‬ ‫הסטנדרטי‪.0‬‬ ‫אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות ב‪: .‬‬ ‫מגדירים את המצב הסטנדרטי של חומר‪ .‬הוא שינוי האנתלפי‬ ‫של היווצרות מול אחד של חומר ממרכיביו היסודות במצבם הסטנדרטי‪.‬‬ ‫אנתלפיית היצירה הסטנדרטית‪ :‬האנתלפי הסטנדרטי עבור היווצרות ‪ ΔHf°‬של חומר‪ .‬לרוב‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ΔHf°‬של יסוד טהור הוא ‪.25 °C -‬‬ ‫שימוש אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות לחישוב ‪ ΔH0‬של תגובה‪:‬‬ ‫לדוגמא תגובות אקסותרמית –‬ ‫חישובים של בהתבסס על אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות‪:‬‬ ‫‪96‬‬ .

1‬סכום את כל ערכי ‪ ΔHf°‬של המגיבים והתוצרים )כפול ביחסים הסטויכיומטרים(‪.‬‬ ‫‪ . הגדרת האנרגיה הקינטית‪ .‬‬ ‫בזמן עיכול‪ .‬‬ ‫‪ .2‬חסר את תוצאות המגיבים מתוצאות התוצרים‪.‬האנרגיה‬ ‫הפוטנציאלית ואנרגיה פנימית..‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרמוכימיה מגדירה את הקשר בין מערכת לסביבתה.C6H12O6‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרמוכימיה דנה בשינויים אנרגטיים בתגובות כימיות ופיסיקליות‪.‬פחמימות מתפרקים ליחידות חד‪-‬סוכר של גלוקוז ‪.‬‬ ‫חשיבות תגובות אקסותרמיות‪:‬‬ ‫בעירה של דלק מאובן‪:‬‬ ‫מזון – דלק לגוף‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫פחמימה )סוכרים ועמילן(‪ .‬‬ ‫‪97‬‬ . הפרדת שני סוגים של שינויי אנרגיה – חום )‪ (q‬ועבודה )‪(w‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה פנימית )‪ (U‬היא פונקצית מצב‪.‬שמנים וחלבונים‪.‫ובמילים אחרות‪..

‫‪‬‬ ‫אנתלפיה היא פונקציה המבוססת על אנרגיה פנימית‪ .‬אבל מתאימה לשימוש בתהליכים עם לחץ‬ ‫קבוע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישנם יישומים של תרמוכימיה שעוסקים בחום של בעירה של דלק מאובן ואנרגיה המופקת‬ ‫ממזון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המצב הסטנדרטי‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫החוק הראשון של התרמודינמיקה קשור לשינויים בחום ועבודה בין מערכת וסביבתה באנרגיה‬ ‫הפנימית של מערכת‪.‬‬ ‫‪98‬‬ .‬שינוי אנתלפי סטנדרטי ואנתלפיה סטנדרטית של היווצרות חשובים בחישובי‬ ‫תרמוכימיה‪.

‬הקתודה והאנודה מגיעים מהמילים‬ ‫קטיון )חיובי( ואניון )שלילי(‪.‬‬ ‫גשר המלח מנטרל חזרה את המטען בכל חצי תא‪ .‬‬ ‫‪ ‬בתא ווטלאי מתרחשת תגובת חימזור ונוצר זרם‪ .‬‬ ‫‪99‬‬ .‬‬ ‫‪ ‬אנודה – האלקטרודה בה מתרחש חמצון‪ .‬‬ ‫‪ ‬שני חצאי תאים יכולים להתחבר ע"י גשר מלח אשר מאפשר מעבר של יונים וסגירה של מעגל‬ ‫מבלי לערבב לגמרי את התמיסות‪.‬האלקטרונים זורמים מהאנודה לקתודה‪.‬‬ ‫הגדרות חשובות של אלקטרוכימיה‪:‬‬ ‫‪ ‬תא אלקטרוכימי מכיל שני חצאי תאים עם חיבור בין האלקטרודות והתמיסות‪.‬‬ ‫‪ ‬קתודה – האלקטרודה בה מתרחש חיזור‪ .‬ומושג שיווי‬ ‫משקל‪.‬האנודה מייצרת אלקטרונים‪.‬‬ ‫גם החמצון וגם החיזור מתרחשים על‬ ‫משטח האלקטרודה‪ .‬הקתודה מקבלת אלקטרונים‪.‬‬ ‫חצי תא מכיל אלקטרודה )מתכת או מוליך חשמל אחר( שקוע בתמיסה יונית‪.‬ובכך סוגר מעגל‪ .‫סיכום מצגת ‪:22-21‬‬ ‫אלקטרוכימיה (‪:)voltaic cells‬‬ ‫‪) voltaic cells‬תא ַג ְל ָונִי( משתמש בתגובות חימזור כדי לייצר חשמל‪.

‫דיאגרמת התא‪:‬‬ ‫‪ ‬תיאור דיאגרמי קצר של אלקטרוכימיה של תא‪.‬או בין שני מצבי צבירה‪.‬‬ ‫‪100‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – W‬העבודה החשמלית שהתא מבצע‪.Coulomb (C‬‬‫ מטען האלקטרון הוא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קו אנכי כפול מייצג גשר מלח או מחסום נקבובי המפריד בין שני חצאי התא‪. Cu.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫נקודות חשובות על תא וולטאי‪:‬‬ ‫כל סוג של חצי תא )…‪ (Zn.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנודה נמצאת בצד שמאל של הדיאגרמה והקתודה נמצאת בצד ימין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קו אנכי בודד מייצג את הגבול בין האלקטרודה לתמיסה‪ .‬יכול לתפקד כאנודה וכקתודה – תלוי ביחס שלו לחצי תא השני‪.485 C/mol‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – n‬מספר המולים המעורבבים בתגובה‪.6022 x 10–19 C :‬‬‫פוטנציאל התא )‪ (Ecell‬הוא ההבדל הפוטנציאל בוולט בין האנודה לקתודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫התוצאה תהיה בג'אול‪.–1.‬זרימת האלקטרונים‬ ‫מהאנודה לקתודה היא כתוצאה מריאקצית החימזור שמתרחשת בתא הוולטאי‪.‬‬ ‫‪ welec = nFEcell‬כאשר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪(Faraday constant) F = 96. Fe.‬‬ ‫‪ – Ecell‬הכוח המניע את האלקטרונים והיונים‪.‬יהיה האנודה‪ .‬‬ ‫ פוטנציאל חשמלי = אנרגיה חשמלית פר יחידת מטען= )‪ = 1 J/C = 1 volt (V‬מתח‬‫ יחידות המטען החשמלי הן )‪.‬‬ ‫האלקטרודות יכולות להיות חלק מהתגובה או רק לתפקד כמוליכות חשמלית‪.‬‬ ‫חצי התא שייצר אלקטרונים עם פוטנציאל אנרגיה גבוה יותר‪ .‬‬ ‫פוטנציאל התא‪:‬‬ ‫האנרגיה המקושרת ליכולת של כל חצי תא לייצר או לצרוך אלקטרונים מוצגת ע"י פוטנציאל‬ ‫האלקטרודה‪.

‬‬ ‫‪H2 pressure = 1 atm.‫פוטנציאל אלקטרוכימי‪:‬‬ ‫‪Zn|Zn2+||Cu2+|Cu‬‬ ‫נסתכל על התגובה‪:‬‬ ‫‪Zn + Cu2+ → Cu + Zn2+‬‬ ‫נטו התגובה‪:‬‬ ‫אפשר לייחס פוטנציאל לכל חצי תגובה‪ . [H+] = 1 M‬‬ ‫‪ SHE‬נקבע באופן שרירותי להיות פוטנציאל של ‪.‬אי אפשר לחשב את הפוטנציאל האבסולוטי של אלקטרודה‬ ‫ע"י הפרדה בין שני החצאים‪.‬‬ ‫אפשר למדוד רק הבדלי פוטנציאל ולכן צריך נק' התייחסות‪.‬אשר מייצג את שינוי האנרגיה בתגובה‪:‬‬ ‫ חיזור פוטנציאלי עבור הקתודה בתהליך החיזור‪:‬‬‫‪2+‬‬ ‫‪2+‬‬ ‫) ‪Cu + 2e– → Cu Ered(Cu‬‬ ‫ חמצון פוטנציאלי עבור האנודה בתהליך חמצון‪:‬‬‫‪2+‬‬ ‫–‬ ‫)‪Zn → Zn + 2e Eox(Zn‬‬ ‫ההבדל הפוטנציאלי בין שני התאים‪ .‬‬ ‫אלקטרודת המימן הסטנדרטית {)‪ {standard hydrogen electrode (SHE‬נותנת נק' התייחסות עבור‬ ‫מדידה של פוטנציאל אלקטרודות אחרות‪.‬כלומר שינוי האנרגיה לסך התגובה‪:‬‬ ‫בשביל לפשט את הדברים אפשר להתייחס רק לתהליך החיזור‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪:‬‬ ‫כיוון שאלקטרודה מתייחסת רק לחצי תגובה‪ .0 V‬‬ ‫‪101‬‬ .

0‬‬‫‪+‬‬ ‫ חומרים שעוברים חיזור יותר בקלות מ‪) H -‬כלומר מחמצנים יותר חזקים( יהיו בעלי ‪E° > 0‬‬‫)ההפך מאנתלפיה(‪.‬‬ ‫‪102‬‬ .‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי או פוטנציאל חיזור סטנדרטי‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪ E° .‬‬ ‫או מודדים את פוטנציאל‬ ‫החיזור של האבץ‪.‬‬‫ הפוטנציאל הסטנדרטי של התא )‪ (E°cell‬הוא שונה עבור ‪ E°‬של אנודה ו‪ E°‬של הקתודה‪.‬‬‫ ‪ E°‬עבור ‪ SHE‬נקבע שרירותי ערך ‪.‬‬ ‫במקרה זה נמדד רק המתח‬ ‫של הקתודה‪.‬מתבסס על הנטייה של החיזור להתרחש באלקטרודה‪.‬‬ ‫הסימן השלילי של‬ ‫הוולטמטר מסמן על מפל‬ ‫המתח מצד ימין לשמאל‪.‬‬ ‫ ‪ E°‬מוגדר עבור ‪ 1M‬ריכוז יוני ו ‪ 1 atm‬לחץ )כשיש גז(‪.‬‬‫ויחושב‪:‬‬ ‫)‪E°cell = E°(cathode) – E°(anode‬‬ ‫כשהוולטמטר חיובי‬ ‫האלקטרונים יזרמו‬ ‫מהאנודה לקתודה‪.‬‬ ‫ כל שאר ערכי ‪ E°‬ייקבעו יחסית לאלקטרודת המימן הסטנדרטית‪.

‬‬ ‫תאים ופוטנציאל אלקטרודי יכול להיות תלוי בריכוזים של המינים המוצגים )ולא בכמויות(‪.‬‬ ‫‪103‬‬ .‬‬ ‫‪ E°‬כן תלוי במין הספציפי בתגובה )או חצי תגובה(‪.‫ערכים נבחרים של פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪:‬‬ ‫… ‪Observed Voltages‬‬ ‫נקודות חשובות על אלקטרודות ופוטנציאל תאי‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי ותא וולטאי אינן תלויות בסך כמויות המינים המוצגים כיוון‪.

‬‬ ‫‪104‬‬ .‬התגובה בכיוון ההפוך היא ספונטאנית‪.‬‬ ‫שינוי מקום של מתכת מתמיסה של היונים שלו ע"י מתכת הגבוהה יותר בסדרה יתאים לערך חיובי של‬ ‫‪ Ecell‬ותגובה ספונטאנית‪.‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫סדרות פעילות‪:‬‬ ‫בסדרת הפעילות של מתכות‪ .‬‬ ‫הבסיס התיאורטי לכך הוא שסדרת הפעילות מונה מתכות לפי סדר הפוטנציאל הסטנדרטי שלהם‪.‬התגובה כלפי התוצרים היא ספונטאנית‪.‬‬ ‫אם ‪ Ecell‬שלילי‪ .0 = Ecell‬המערכת בשיווי משקל )למשל בטריה מתה(‪.‫קריטריונים לשינוי ספונטאני בתגובת חימזור‪:‬‬ ‫אם ‪ Ecell‬חיובי‪ .‬‬ ‫כשתגובה מחליפה כיוון סימן ה‪ Ecell‬מתחלף‪.‬כל מתכת יכולה לחזר יונים של מתכת הנמצאת מתחתיה‪.‬התגובה כלפי התוצרים אינה ספונטאנית‪ .

‬נכניס ב ‪.(n =2‬‬ ‫אפקט הריכוזים בתא וולטאי‪:‬‬ ‫תא לא סטנדרטי שונה בפוטנציאל מתא סטנדרטי )‪.‬ולכן השינויים יחסית לתגובה יהיו קרובים אליו בשביל‬ ‫למזער את השינוי‪.‬‬ ‫הסקות תרמודינמיות הביאו לנוסחה הבאה –‬ ‫)‪ – V‬וולט(‬ ‫משוואה זו )‪ (Nernst equation‬מקשרת תא וולטאי עבור תנאים לא סטנדרטים ‪ Ecell‬לתא וולטאי‬ ‫סטנדרטי ‪ .(1 M concentrations.‬חיובי‪ .E°cell‬ולריכוזים של המגיבים והתוצרים המבוטא דרך מנת הריכוזים – ‪.Q‬‬ ‫‪105‬‬ . 1 atm partial pressures‬‬ ‫ההסבר לכך הוא חוק לשטלייה‪ Ecell .‫קבוע שיווי משקל בתגובת חימזור‪:‬‬ ‫הסקות תרמודינמיות הביאו לנוסחה הבאה –‬ ‫‪ – n‬המספר הסטויכיומטרי של יסוד )אם יש שני אטומים של יסוד‪ .

‬‬‫‪ -‬קביעת ריכוז של חומרים בתא‪ .‬‬ ‫‪ .‫שימושי המשוואה‪:‬‬ ‫ מציאת פוטנציאל התא מריכוזים נתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשביל לחשב את הוולטאג' )כוח אלקטרו‪-‬מניע( של תא עבור תנאים לא‬ ‫סטנדרטים‪ .‬לריכוז התא יש פוטנציאל הנקבע‬ ‫מהבדלי הריכוזים של המומסים בשיווי משקל בלבד‪.2‬רשמו משוואה כוללת של שני חצאי התגובות‪.1=Q‬הפוטנציאל התאי יהיה הפוטנציאל הסטנדרטי‪.‬‬ ‫ריכוזי תאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר האלקטרודות זהות )=תא ריכוזים(‪ .‬‬ ‫‪106‬‬ .3‬הציבו במשוואה ‪.‬אפשר למדוד את ה‪ pH‬של תמיסה לא ידועה ע"י הפיכתו לריכוז תא כזה‪.‬מתוך ‪ Ecell‬מדוד‪.E°‬מתוך הטבלה‪.‬‬ ‫‪ .1‬חשבו ‪ .‬פוטנציאל התא הסטנדרטי הוא אפס‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון ששני האלקטרודות זהות‪ .Q‬‬ ‫‪ .‬משוואת ה ‪ Nernst‬לתאים כאלה תהייה‪:‬‬ ‫‪Ecell (in volts) = 0.Nernst -‬‬ ‫מדידה של ‪:pH‬‬ ‫בהסתכלות על ריכוז התא המכיל אלקטרודת מימן סטנדרטית )בריכוז ‪ (M1‬ואלקטרודת מימן עם ריכוז‬ ‫‪ H+‬לא ידוע‪ .0592‬‬ ‫לפיכך‪ .4‬חשבו את ‪.Nernst‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלבי פתרון‪:‬‬ ‫‪ .0592 pH‬‬ ‫‪pH = Ecell /0.‬משתמשים במשוואת ה‪.

‬הרבה יותר נוח להשתמש באלקטרודת ‪ pH‬מיוחדת‪ .‬שם מתרחש‬ ‫חימצון‪ .E°cell‬‬ ‫רוב הסיכויים שהתגובה תתרחש בערך פחות שלילי של ‪ .E°‬‬ ‫‪– Overvoltage‬הוא העודף בוולטאז' מהוולטאז' המחושב מערכי ‪ E°‬שצריך בשביל אלקטרוליזה‪.‬כל הצירופים של חצאי תגובות בין האנודה לקתודה נותנים ערך שלילי עבור ‪.‬ודוחף אותם לעבר הקתודה‪ .‬תגובה זו נקראת אלקטרוליזה )פירוק חשמלי(‪.‬מגוון אינטראקציות המתרחשות על משטח‬ ‫האלקטרודה גורמת לכך שהוולטאז' לאלקטרוליזה הוא גבוה יותר מהוולטאז' המחושב מנתוני ‪.‬מימן ועוד‪.‬‬ ‫המקור החיצוני של חשמל מתנהג כמו "משאבת אלקטרון"‪ .‬‬ ‫תאים מוליכים חשמל ‪ -‬אלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫תא וולטאי מגיב לתגובת תא ספונטאנית‪.‬כיוון שעתה מקור חיצוני אחראי לשלוט‬ ‫בזרם האלקטרונים‪.‫‪ pH‬מטר‪:‬‬ ‫בפועל‪ .‬שם מתרחש חיזור‪.‬‬ ‫חיזוי של תגובות אלקטרוליזה‪:‬‬ ‫בתא אלקטרוליטי‪ .‬‬ ‫נתרן‪ .‬מגנזיום‪ .‬מאשר להשתמש באלקטרודת פלטיניום וטנק‬ ‫של גז מהמימן‪.‬בניהם כסף‪ .E°cell‬אשר דורש וולטאג' נמוך ממקור החשמל‬ ‫החיצוני‪.‬‬ ‫‪107‬‬ .‬‬ ‫הקוטביות של האלקטרודות מתהפכות מאלו של התא הוולטאי‪ .‬בעיקר באלו המערבות גזים‪ .‬הוא מושך אלקטרונים מהאנודה‪ .‬עופרת‪.‬‬ ‫* בהרבה חצאי תגובות‪ .‬‬ ‫יצור כימיקלים באלקטרוליזה‪:‬‬ ‫לאלקטרוליזה תפקיד חשוב בייצור וטיהור של חומרים רבים‪ .‬אלומיניום‪ .‬‬ ‫תא אלקטרוליטי מגיב לתגובת תא לא ספונטאנית‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיאגרמת תא לתא וולטאי נכתבת עם האנודה בצד שמאל והקתודה בצד ימין‪.‫‪ִ – Electroplating‬ג ְלוֵן‪:‬‬ ‫תהליך הגלון הוא תהליך בו אלקטרוליזה משמשת לכיסוי מתכת אחת באחרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משוואת ה ‪ Nernst‬מתקשרת לתא וולטאי תחת תנאים לא סטנדרטים ל ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפוטנציאל הסטנדרטי של אלקטרודת מימן סטנדרטית )‪ )H+ ion at 1 M‬בשיווי משקל עם גז ‪H2‬‬ ‫על אלקטרודת פלטיניום שאינה משתתפת בתגובה‪ .‬החומר המצפה יותר אטרקטיבי‬ ‫ונוגד‪-‬קורוזיה‪.‬מוגדר כאפס ‪.V‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת חימזור בה ‪ Ecell > 0‬מתרחש ספונטאנית ‪ ‬תא וולטאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת חימזור בה ‪ Ecell < 0‬דורש שימת אנרגיה ‪ ‬תא אלקטרוליטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בריכוזי תאים‪ .‬‬ ‫לרוב‪ .‬האובייקט אותו רוצים לגלון )למשל כפית( יצוק מחומר לא יקר‪ .‬ומכוסה‬ ‫בשכבה דקה של חומר יקר יותר כמו כסף או זהב‪ .‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חצאי תגובות מתרחשות בחצאי תאים‪.‬חצאי התאים בעלי אלקטרודות זהות ותמיסה מאותו האלקטרוליט אבל בריכוז‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫‪108‬‬ .E°cell‬מספר‬ ‫האלקטרונים שעברו ומנת הריכוזים‪.

‬‬ ‫‪ΔHfreezing = –6.‬ככל שהמרחק גדול יותר‪ .‬היא כמות החום המשוחררת כשנוזל קופא‪.‬‬ ‫מעבר בין מוצק ונוזל‪:‬‬ ‫‪ ‬התכה ‪ -‬מעבר ממוצק לנוזל‪.‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של התכה‪ .01 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(s) → H2O(l‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של הקפאה‪ .‬‬ ‫‪ ‬נקודת התכה – הטמפ' בה ההתכה מתחרשת‪ .01 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(l) → H2O(s‬‬ ‫רשימת אנתלפיות של המסה‪:‬‬ ‫‪109‬‬ .ΔHfusion .‬‬ ‫כוחות בין‪-‬מולקולאריים קובעים את התכונות הפיסיקליות המקרוסקופיות‬ ‫של מוצקים ונוזלים‪.‬‬ ‫‪ΔHfusion = +6.‬זהה לנקודת קפיאה‪.‬‬ ‫מומנט דיפול ועוד‪.‬‬ ‫השוואה בין מצבים של חומר‪:‬‬ ‫במצב של גז היחסים הבין מולקולאריים פחות חשובים כיוון שהם חלשים מאוד כתוצאה מהמרחק בין‬ ‫האטומים‪ .ΔHfreezing .‬הכוח יותר חלש‪.‬מול של מוצק‪.‫סיכום מצגת ‪:23‬‬ ‫כוחות בין מולקולאריים‪:‬‬ ‫כוחות תוך‪-‬מולקולאריים קובעים תכונות כמו גיאומטריה מולקולארית‪.‬היא כמות החום הדרושה להמסה של ‪ 1‬גרם‪ 1 .

760 mm‬‬ ‫מילימטר אחד של כספית נקרא ‪ .ΔHvap .‬אטמוספרה ‪(1 atm) 1‬‬ ‫הוא כאשר הלחץ נמדד ע"י טור כספית בדיוק בגובה של ‪.Hg‬כספית‬ ‫‪1 atm = 760 mmHg‬‬ ‫‪= 760 Torr‬‬ ‫‪= 1013.Torr‬ולכן‪:‬‬ ‫‪ . mbar.‬היא כמות החום שצריך לספוג בשביל לאדות כמות מסוימת‬ ‫של נוזל בטמפ' קבועה‪.‬כשהוא מפעיל את הלחץ החלקי שלו‪.‫מעבר בין גז ונוזל‪:‬‬ ‫‪ ‬הִתְ אַ ּדּות ‪ -‬אידוי היא המעבר של נוזל לגז‪.‬‬‫ טמפרטורה‪.(in m3. L) .P‬‬‫ נפח ‪.n .(in K) T .314 J mol–1 K–1 or 0.‬‬ ‫‪ ‬חוק דלטון עבור לחץ חלקי‪ :‬הלחץ הכולל במערכת גזית הוא סכום הלחצים החלקיים ‪-‬‬ ‫‪Ptotal = P1 + P2 + P3 + …. atm.V‬‬‫ מספר מולים‪.8.‬‬ ‫‪ΔHvap = +44 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(l) → H2O(g‬‬ ‫‪ ‬עיבוי הוא המעבר מגז לנוזל‪.‬‬ ‫‪ΔHcond = –44 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(g) → H2O(l‬‬ ‫רשימת אנתלפיות של התאדות‪:‬‬ ‫גז‪:‬‬ ‫‪ ‬תכונות של מערכת גזית‪:‬‬ ‫ לחץ )כוח ליחידת שטח( ‪.(in Pa.0821 L atm mol–1 K–1‬‬‫‪ ‬בתערובת גזים‪ .25 mbar‬‬ ‫‪110‬‬ .‬כל גז מתרחב בשביל למלא את המיכל‪ .‬‬ ‫‪ ‬האנתלפיה של התאדות‪ .‬‬‫‪ ‬משוואה של גז אידיאלי‪PV = nRT :‬‬ ‫ ‪ R‬הוא קבוע גז והוא שווה ‪. where Pi = ni RT/Vi‬‬ ‫מד‪-‬לחץ‪:‬‬ ‫משתמשים במד‪-‬לחץ כדיי למדוד לחץ אטמוספרי‪ . torr) .

‬ ‫לחץ האדים של מים‬ ‫ב‪100‬מעלות הוא ‪.‬‬ ‫ככל שהטמפרטורה עולה‪ .‬עולה לחץ האדים‪.atm 1‬‬ ‫לאנלין יהיה את היחסים‬ ‫הבין מולקולאריים הכי‬ ‫חזקים‪.‬‬ ‫‪111‬‬ .‬‬ ‫לחץ האדים של מים‪:‬‬ ‫עקומת לחץ האדים‪:‬‬ ‫‪ – CS2‬מתנדף הכי מהר.‫לחץ האדים‪:‬‬ ‫לחץ האדים של נוזל הוא הלחץ החלקי המופעל ע"י האדים כשהוא נמצא בשיווי משקל דינאמי עם נוזל‬ ‫בטמפ' קבועה‪.

‬דורשת תנאים מאוד מסוימים‪.‬בה לחץ בועה של גז בתוך נוזל משתווה ללחץ האטמוספרי‪. נוזל מאופיין 'בין‬ ‫לבין'‪.‬נקודה ‪ – A‬נקודת מפגש משולשת‪ .ΔHsubln .‬‬ ‫‪ – Supercritical fluid‬מצב של מערכת סגורה‪ .‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של המראה‪ .‬אלא גם לאורך הנוזל‪ .1 atm‬למשל מים מורתחים‬ ‫ב‪ 760 mm) 100o C -‬כספית(‪ .‬רתיחה היא מצב‬ ‫מיוחד של נידוף‪ .‬‬ ‫‪ΔHsubln = ΔHfusion + ΔHvap‬‬ ‫)פירוק ההמראה לשני שלבים(‬ ‫‪ ‬ריבוץ )‪ (Deposition‬הוא המעבר מגז למוצק‪.‬ככל שהלחץ יעלה טמפ' נקודת הרתיחה‬ ‫תעלה‪ .‬‬ ‫"נקודת הרתיחה הנורמאלית" היא נקודת הרתיחה ב ‪ .‬מול של מוצק‪.‬יוד הוא חומר שעובר‬ ‫המראה‪.‬‬ ‫מעבר בין מוצק וגז‪:‬‬ ‫‪ ‬המראה )‪ (Sublimation‬היא מעבר ממוצק לגז‪ .‬טמפרטורת הרתיחה נמוכה יותר מנקודת הרתיחה‬ ‫הנורמאלית‪. מוצק מאופיין ע"י טמפ' נמוכה ולחץ גבוה.‬כאשר הלחץ יורד )למשל הלחץ הברומטרי‬ ‫בירושלים נמוך יותר(‪ .‬‬ ‫דיאגרמת מצבי צבירה‪:‬‬ ‫גז מאופיין ע"י טמפ' גבוהה ולחץ נמוך.‬היא כמות החום הדרושה בכדי‬ ‫להמריא ‪ 1‬גרם‪ 1 .‬‬ ‫‪112‬‬ .‬בו איננו יכולים להבחין בפאזה‪.‬‬ ‫האידוי מתרחש לא רק על פני השטח‪ .‫נקודת רתיחה‪:‬‬ ‫נקודת הרתיחה של נוזל היא הטמפ' בה לחץ האדים שלה שווה ללחץ החיצוני‪.‬‬ ‫הקו ‪ A-B‬מתאר תהליך המראה‪ .‬הקו ‪ A-D‬מתאר נקודות התכה‪ .

‬לכן ‪ CO2‬עובר‬ ‫המראה‪.‫דיאגרמת מצבי צבירה של ‪:CO2‬‬ ‫בלחץ של ‪ 1 atm‬שיווי‬ ‫המשקל הוא בין המוצק‬ ‫והגז‪ .‬‬ ‫‪113‬‬ .‬‬ ‫עקומת החימום של מים‪:‬‬ ‫כאשר כל המוצק הופך לנוזל‬ ‫הטמפ' עולה מאפס‪.‬טמפ' נקודת‬ ‫ההתכה יורדת‪.‬‬ ‫דיאגרמת מצבי צבירה של מים‪:‬‬ ‫כשהלחץ עולה‪ .

‬‬‫ כשלחץ אדים מעל נוזל גובר על הלחץ האטמוספרי )ע"י חימום(‪ .‬‬ ‫ נקודת משולשת‪ :‬טמפרטורה ולחץ ספציפיים בהם מוצק‪ .‬‬‫מעל נקודה זו יש לנו נוזל סופר‪-‬קריטי )רק במערכת סגורה(‪.‬‬ ‫‪114‬‬ .‬‬‫‪ ‬דיאגרמת מצבי צבירה היא כמו מפה המראה את המצבים של חומר בטמפרטורות שונות ולחצים‪.‫עקומת הקירור של מים‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ ‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים קובעים תכונות פיסיקליות מיקרוסקופיות של מוצק ונוזל‪.‬נוזל וגז חיים בדו‪-‬קיום ובשיווי משקל‪.‬‬‫ נקודת קריטית‪ :‬הלחץ והטמפ' הגבוהים ביותר בהם נוזל ואדים חיים בדו‪-‬קיום כמצבים מופרדים‪.‬‬ ‫ לחץ אדים גבוה )כלומר חומר שהופך בקלות לגז( מסמל קשרים בין‪-‬מולקולאריים חלשים יותר‪.‬הנוזל מתאדה‪.

‫סיכום מצגת ‪:24‬‬ ‫סוגים של כוחות בין‪-‬מולקולאריים‪:‬‬ ‫כוחות דיספרסיה ‪:Dispersion Forces -‬‬ ‫כוחות הפיזור קיימים בין כל שני חלקיקים‪ .‬הקיטוב הינו רגעי‪ .‬‬ ‫אילוסטרציה של כוחות הדיספרסיה‪:‬‬ ‫המטען החיובי של מולקולה אחת גרם לקיטוב אצל המולקולה השכנה לה‪ .‬כוחות אלו נגרמים בגלל שענן האלקטרון אינו מאוחד לגמרי‪ .‬ואלו כוחות הדיספרסיה‪.‬והם נקראים גם כוחות לונדון )לזכות פריץ לונדון שהגה‬ ‫הסבר תיאורטי לכוחות אלו(‪ .‬מומנט דיפול‬ ‫קטן יכול להתקיים גם במולקולות לא קוטביות‪ .‬המולקולה‬ ‫תחזור להיות לא מקוטבת רגע אחרי‪-‬כן‪.‬‬ ‫‪115‬‬ .

‬‬ ‫כוחות דיפול‪-‬דיפול‪:‬‬ ‫מולקולה עם דיפול קבוע מסתדרת עם הצד החיובי שלה לכיוון הצד השלילי של דיפול מולקולה‬ ‫סמוכה לה‪ .‬‬ ‫צורה מולקולארית ויכולת קוטביות – השוואה בין מולקולה מאורכת למולקולה עגולה‪:‬‬ ‫במולקולות ארוכה קל יותר להפריד את המטען כיוון שיכולת הקוטביות גדולה יותר ולפיכך כוחות‬ ‫הדיספרסיה גדולים יותר‪ .‬‬ ‫לעיתים קרובות כוחות אלו מהווים את ההבדל‪.‬כלומר היכולת של ענן האלקטרון להתעקם‬ ‫ע"י שדה חיצוני שהופעל על ידי יון או דיפול )כמו באילוסטרציה למעלה(‪.‬גם במולקולות ניטרליות ולכן יש להם חשיבות רבה‪.‬כך חזקים יותר כוחות הפיזור בניהם‪.‬דיפול קבוע במולקולה אחת יכול לגרום לדיפול במולקולה סמוכה שאינה בעלת‬ ‫דיפול‪ .‬בהשוואה של חומר‬ ‫לא קוטבי‪ .‬‬ ‫ככל שיכולת הקוטביות של מולקולה טובה יותר‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחומרים קוטביים יש כוחות של דיפול‪-‬דיפול ודיפול‪-‬מושרה דיפול‪ .‫עוצמת כוחות הדיספרסיה‪:‬‬ ‫עוצמת כוח הפיזור תלויה ב'יכולת הקוטביות' של מולקולה‪ .‬‬ ‫חיזוי של תכונות פיסיקליות של חומר מולקולארי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוחות פיזור מתחזקים כשהמסה המולארית גוברת והארכה של מולקולות‪ .‬במולקולה קומפקטית‬ ‫קשה יותר להפריד מטען‪.‬כוחות הדיספרסיה גורמיה לנקודת רתיחה נמוכה יותר‪ .‬‬ ‫‪116‬‬ .‬ככל שהחומר יותר קוטבי‪.‬ובכך ליצור קשר של דיפול‪-‬דיפול מושרה‪ .‬ככל שמולקולה יותר כבדה יש יותר אלקטרונים )ענן‬ ‫האלקטרונים יותר גדול ולפיכך יותר קל להפריד מטען( ויכולת הקוטביות שלה עולה‪.‬‬ ‫יכולת הקוטביות תלויה בגודל ובצורה של מולקולה‪ .‬מסה מולארית וצורה מולקולארית הם הפקטורים המהותיים‪.‬אין זה אומר שאין תזוזה )לא נוצר גביש(‬ ‫כיוןן הקשר אינו חזק מאוד‪.‬‬ ‫כך נצפה שהכוחות הבין‪-‬מולקולאריים יתחזקו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוחות הדיספרסיה קיימים בכל החומרים‪ .

‫קשרי מימן‪:‬‬ ‫קשרי מימן הם כוחות בין‪-‬מולקולארי ובהם‪:‬‬ ‫אטום מימן הקשור קוולנטית לאטום אל‪-‬מתכת )קטן ואלקטרושלילי – ‪ (N.‬‬ ‫בזכות תכונה זו קרח צף על פני‬ ‫המים‪.‬‬ ‫‪117‬‬ . F‬במולקולה אחת‬ ‫ובמקביל נמשך לאטום אל‪-‬מתכת של מולקולה סמוכה‪.‬‬ ‫המימן קשור קוולנטי ל‪ Y‬אך נמשך ל‪ Z-‬בקשר דיפול‪-‬דיפול‪ .‬אטום החמצן יכול‬ ‫לקשור שני קשרי מימן כי יש לו‬ ‫שני קבוצות אלקטרונים לא קושרים‪.‬יש קשר בין קשרי מימן וחומציות‪.‬‬ ‫קשרי מימן במים‪:‬‬ ‫קשרים קוולנטיים הם‬ ‫הכי חזקים‪ . O.‬‬ ‫קשרי מימן בקרח‪:‬‬ ‫מים בנוזל הם בעלי צפיפות‬ ‫גדולה יותר מאשר בקרח‪.‬‬ ‫בניגוד לרוב החומרים‪.

‬‬ ‫מבנה מקופל‬ ‫)‪:(beta sheet‬‬ ‫מבנה סלילי‪:‬‬ ‫)‪(alpha helix‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪118‬‬ .‬‬ ‫אורגניות מסוימות יכולות ליצור קשרי מימן תוך‪-‬מולקולאריים‪.‬‬ ‫חומצה סליצילית קשרי המימן מונע את סיבוב המולקולה‬ ‫קשרי מימן והמבנה השניוני של חלבונים‪:‬‬ ‫קשרי מימן בין‪-‬מולקולאריים מעניקים לחלבונים את מבנם השניוני‪ .‬‬ ‫קשר מימן‬ ‫מולקולות‬ ‫למשל‬ ‫במרחב‪.‫אפקט קשרי המימן‪:‬‬ ‫בזכות קשרי המימן הרבה חומצות אורגניות יכולות ליצור דימר )מולקולות המסודרות זוגות‪-‬זוגות(‪.‬בכך שהם מכריחים את מולקולות‬ ‫החלבון למבנה מסוים שנראה כמו דף מקופל )מניפה( או סליל‪.

‬‬ ‫מתח פנים ()‪:)Surface tension (γ‬‬ ‫מולקולות הנמצאות על שטח הפנים מרגישות אינטראקציות עם פחות מולקולות )כי מעליהן אין‬ ‫מולקולות(‪ .N/m‬‬ ‫כוחות אדאזיה )הדבקה(‪ :‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות שונות‪.‬תהליך הדורש אנרגיה‪ .‬מולקולות מבפנים‬ ‫יעברו לפני השטח‪ .‬וגם עם עצמו‪.Hexane‬‬ ‫שרשרת של ‪ 6‬פחמנים יש מתח פנים קטן יותר ממים )בזכות קשרי המימן(‪ .‬בחימום מתח הפנים יורד‪.‬לפיכך המולקולות שבפנים יותר מיוצבות‪ .‬‬ ‫‪ – HI‬לא יהיו קשרי מימן‪.‬המולקולות שעל פני השטח הם יותר אנרגטיים‪ .‬‬ ‫‪ – CH3OH‬יכול יצור קשרי מימן‪.‫תשובה‪:‬‬ ‫‪ – N2‬לא יכול ליצור קשר מימן‪.(Surface tension (γ‬הוא כמות העבודה הדרושה להרחיב את פני השטח של נוזל‬ ‫ולרוב מבוטאת ביחידות של ‪ J/m2‬או ‪.‬‬ ‫‪ – CH3CHO‬לא יכול ליצור קשרי מימן )יכול ליצור קשרי מימן עם מים(‪.‬‬ ‫צמיגות היא מדידה של התנגדות נוזל לזרום‪.‬‬ ‫‪119‬‬ .‬בשביל להגדיל את שטח הפנים‪ .‬‬ ‫נוזלים וכוחות בין‪-‬מולקולאריים‪:‬‬ ‫הרבה מתכונות הנוזלים אפשר לייחס לכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‪.‬‬ ‫‪ – HF‬תיצור קשרי מימן עם מים משני קצוות‪ .‬‬ ‫מתח פנים ))‪ .‬‬ ‫כוחות קואזיה )גיבוש(‪ :‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות זהות‪.‬ל ‪.

‬‬ ‫צמיגות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמיגות היא המדד של התנגדות חומר לזרום‪.‫כוחות אדאזיה וקואזיה‪:‬‬ ‫כוחות אדאזיה הם כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות שונות וכוחות מקואזיה הם כוחות בין‪-‬‬ ‫מולקולאריים בין מולקולות זהות )למשל‬ ‫בין המים לעצמם(‪.‬‬ ‫יש כוחות בין‪-‬מולקולאריים יותר חזקים בשמן הצמיגי‪.‬‬ ‫בטיפה הגדולה יותר כוחות הקואזיה חזקים‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫תמונה ימנית‪:‬‬ ‫במגע עם קירות הזכויות יש‬ ‫כוחות אדאזיה יחסית חזקים והם‬ ‫מושכים אליהם את המים כלפי‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמיגות יורדת בטמפ' גבוה‪.‬‬ ‫פעולות הנימים והיווצרות המינסקוס‪:‬‬ ‫בזכות הכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‬ ‫המים יעלו בצינור שהוא‬ ‫הידרופילי‪.‬‬ ‫השמן הפחות צמיגי נוזל יותר בקלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שהכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‪ .‬‬ ‫‪120‬‬ .‬כך הצמיגות חזקה יותר‪.

‫סוגים של מוצקים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫מוצקים אמורפים הם בעלי חשיבות של סדר טווח‪-‬אורך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מוצקים גבישיים הם בעלי סדר של יונים‪/‬אטומים‪/‬מולקולות בתבנית קבועה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫סוגי מוצקים גבישיים‪:‬‬
‫ מוצק מולקולארי‪ ,‬המכיל מולקולות המוחזקות ע"י כוחות הפיזור או קשרי דיפול‪-‬דיפול או‬‫קשרי מימן‪.‬‬
‫ מוצק רשתי )קוולנטי(‪.‬‬‫ מוצק יוני‪.‬‬‫‪ -‬מוצק מתכתי‪.‬‬

‫אפיונים של מוצקים גבישיים‪:‬‬

‫מוצק רשתי קוולנטי‪:‬‬
‫למוצקים רשתיים יש רשת של קשרים קוולנטיים לאורך המוצק‪ ,‬המחזיקים את החומר חזק‪.‬‬
‫האלוטרופים )=אלוטרופ‪ ,‬צורה שונה של יסוד מסוים( של פחמן נותנים דוגמא טובה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ יהלום הוא בעל קשר פחמן לכל ‪ 4‬פחמנים נוספים ובצורה טטראידרלית תוך שימוש בהיברידציה ‪,sp‬‬‫היהלום קשה מאוד‪.‬‬
‫ גרפית הוא בעל קשרי מימן שכל אחד מהם נקשר לשלושה פחמנים ובאותו המישור תוך שימוש‬‫בהיברידציה ‪.sp2‬‬
‫ ‪ – fullerenes‬אוסף של פחמנים המחוברים בגסות לצורת כדור‪.‬‬‫‪ – nanotube -‬מישור של גרפית המגולגל לצינור‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫מוצקי פחמן‪:‬‬

‫עוד אלוטרופים של פחמן )לא צריך למבחן‪:(...‬‬

‫קשרים יוניים כקשרים "בין‪-‬מולקולאריים"‪:‬‬
‫אין מולקולות במוצק יוני ולכן לא יכולים להיות כוחות בין‪-‬מולקולאריים‪ .‬קשרי היוניים הם‬
‫אלקטרוסטטיים )בין עצמים(‪ .‬כוחות המשיכה בין זוג יונים הטעונים הפוך עולה ככל שהמטען על היונים‬
‫עולה וכשהרדיוס היוני קטן‪.‬‬
‫כוחות משיכה בין‪-‬יוניים‪:‬‬

‫‪122‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫‪‬‬

‫תנודה במטען החשמלי גורמת דיפול רגעי אשר משרה דיפול באטומים שכנים‪ ,‬אלו נקראים‬
‫כוחות הדיספרסיה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כוחות בין‪-‬מולקולאריים חזקים נקראים קשרי מימן והם נוצרים כאשר אטום מימן נמשך‬
‫לאטומים ‪ N, O‬או ‪ F‬במולקולה שכנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הכוחות הבין‪-‬מולקולאריים בנוזל קובעים את התכונות הפיסיקליות שלו‪ ,‬כמו נקודת רתיחה‪,‬‬
‫מתח פנים וצמיגות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במוצקים מסוימים‪ ,‬יש קשרים קוולנטיים לאורך כל הגביש‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במוצקי יונים‪ ,‬משיכה בין‪-‬יונים גורמת לכל היונים להתגבש לקריסטל‪.‬‬

‫‪123‬‬

‬המכנה והמונה יהיו באותם היחידות‪.‬המולאריות משתנה בהתאם‬ ‫לטמפ' )גורם לצפיפות או הרחבה של תמיסה(‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקי ביליון ‪ – (ppb) Parts per billion‬גרם של מומס \ גרם של תמיסה‪ .‬‬ ‫‪ m‬מולאליות – מול של מומס \ ק"ג ממס‪.‬‬ ‫חום המסה‪:‬‬ ‫‪124‬‬ .‬יש עוד מידה לריכוז והיא‬ ‫המולאליות – ‪ m‬שאינה תלויה בטמפ'‪.‬ואז מכפילים‬ ‫בביליון‪.‬‬ ‫ריכוזי תמיסה נוספים‪:‬‬ ‫‪Amount of solute‬‬ ‫‪Amount of solvent or solution‬‬ ‫‪ ‬כשמדובר באחוז‪ .‬ואז מכפילים‬ ‫במיליון‪.‫סיכום מצגת ‪:25‬‬ ‫ריכוז תמיסות‪:‬‬ ‫לרוב נציג ריכוז כך ‪-‬‬ ‫‪Amount of solute‬‬ ‫‪Amount of solvent or solution‬‬ ‫‪ M‬מולאריות – מול של מומס \ ליטר תמיסה‪ .‬‬ ‫עבור ריכוזים נמוכים קיצונית אפשר להשתמש ב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקי מיליון ‪ – (ppm) Parts per million‬גרם של מומס \ גרם של תמיסה‪ .

‬נצטרך לעיתים להפעיל לחץ )לדוגמא – קולה(‪ .‬‬ ‫בטמפ' קבועה המסיסות )‪ (S‬של גז פרופורציונאלית ישירות ללחץ הגז )‪ (Pgas‬בשיווי משקל עם התמיסה‪.‬רוב הגזים נעשים פחות מומסים בנוזלים ככל שהטמפ' עולה‪.‬כלומר צריך להשקיע יותר מדיי אנרגיה ולא תמיד‬ ‫יש אותה בסביבה‪ .‬‬ ‫‪ – b‬פנטאן ואוקטאן לא מסוגלים ליצור קשרי מימן‪ .ΔHsoln >> 0‬האנתלפיה יותר מדיי חיובית‪ .‬מה שיקרה זה הפרדת פאזות – כמו שמן ומים‪.‬שני חומרים אלו לא יתערבבו אחד בשני‪.‬אפקט הלחץ על המסיסות של גז‬ ‫נקרא חוק הנרי‪.‬הקצה מסוגל ליצור קשרי מימן אך היא‬ ‫שומנית‪ .‬הרבה אינטראקציות חלשות‬ ‫)קשרי דיספרסיה( יכולות לגבור על קשר אחד חזק‪.‬‬ ‫‪S = k Pgas‬‬ ‫בשביל להמיס גז בנוזל‪ .‬אבל הם כן יקשרו בכוחות דיספרסיה כיוון ששניהן‬ ‫מולקולות מאורכות ולכן יתמוססו‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪ – a‬מתנול מסוגל ליצור קשרי מימן עם מים‪ .‬היא קוטבית אך זה לא חזק דיו‬ ‫בשביל לשבור קשרים יונים‪ .‬ולכן הוא יתמוסס‪.‬‬ ‫‪ – c‬בשביל ליצור קשר עם מלח השולחן צריך קשרים יונים‪ CCL4 .‫כאשר ‪ .‬‬ ‫מסיסות של גזים‪:‬‬ ‫גז יכול להתמוסס בנוזל‪ .‬‬ ‫‪ – d‬מולקולות האל‪-‬דקנול היא ארוכה מאוד ולא פולארית‪ .‬‬ ‫אפקט טמפ' על מסיסות גזים‪:‬‬ ‫‪125‬‬ .‬בגלל גודלה "לא שווה לה" ליצור קשרים עם מים ולאבד יציבות‪ .

‬לחץ האדים יהיו מורכבים מהרכיב היותר נדיף‪.‬‬ ‫‪126‬‬ .‬‬‫ הורדת נקודת הקיפאון‪.‫מסיסות ולחץ גז‪:‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות של התמיסות‪:‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות של תמיסה תלויה רק בריכוז המומס‪ .‬תכונות לא קוליגטיביות כוללות‬ ‫צבע‪ .‬‬‫לחץ האדים של תמיסה‪:‬‬ ‫לחץ האדים של ממס מעל תמיסה הוא נמוך יותר מלחץ הממס הטהור‪.(1-‬‬ ‫האדים בשיווי משקל עם תמיסה אידיאלית )תמיסה בה שבירת הקשרים ויצירת הקשרים שווה( שיש בה‬ ‫שני רכיבים נדיפים‪ .‬‬‫ העלאת נקודת רתיחה‪.‬רעילות ועוד‪.‬‬ ‫נבחן ‪ 4‬תכונות קוליגטיביות של תמיסות‪:‬‬ ‫ לחץ האדים של הממס בתמיסה‪.‬‬‫ לחץ אוסמוטי‪.‬צפיפות‪ .‬ניחוח‪ .‬‬ ‫חוק ראול –‬ ‫השבר המולי של הממס = מולים של הממס חלקי סכום המולים של הממס והמומס )תמיד יהיה מספר בין‬ ‫‪ 0‬ל‪.‬ולא בסוגו‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה לנקודת הרתיחה?‬ ‫לחץ האדים של התמיסה יהיה זהה לשל הממס‪ .B‬לכן‪.‬אין חשיבות לסוג המומס‪ .‬אבל נמוך מזה של הממס טהור‪.‬‬ ‫ כדי לאלץ קפיאה‪ .‬‬‫‪ -‬כתוצאה נקודת הרתיחה תעלה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה לנקודת הקיפאון?‬ ‫החומר המומס ישבש את "אריזת" מצב המוצק של הממס‪.‬והריכוז‬ ‫של התמיסות יהיה שווה‪ .‬לכן רק הממס מתאדה‪.‬‬ ‫ לחץ האדים יגיע ללחץ האטמוספרה רק בטמפ' גבוהה יותר‪.‫בהתחלה‪ .‬מומס כל שהוא‪:‬‬ ‫ המומס לא נדיף )למשל מוצק(‪ .‬נצטרך לקרר לטמפ' נמוכה יותר‪.‬ב‪ A-‬יש ריכוז גובה יותר של חומר מומס לכן מעליו יהיה פחות לחץ אדים לעומת ‪ .‬‬‫‪ -‬לא מסיס בצורת המוצק של הממס‪.‬‬‫‪ -‬נקודת הקפיאה תרד‪.‬‬ ‫‪127‬‬ .‬אבל חשוב שיהיה אותו ממס‪.‬‬‫ המומס כן מסיס בצורת הנוזל של הממס‪.‬‬ ‫הקטנת נקודת הקיפאון והעלאת נק' רתיחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם נוסיף לממס נדיף‪ .‬‬ ‫לאחר זמן מה לחץ האדים ישוו – האדים יעברו מהמקום בו יש יותר מהם למקום בו יש פחות‪ .

(–48 ºC‬בלי לקפוא ובטמפ' גבוהה )‪ (113 ºC‬לא להתחמם יתר על המידה‪.‬‬ ‫הלחץ הדרוש בכדי להפסיק תועה אוסמוטית נקרא לחץ אוסמוטי )‪ (π‬של תמיסה‪.‫יישומים של דיכוי נקודת קפיאה והעלאה של נקודת רתיחה‪:‬‬ ‫חומר נגד קפיאה )אתינול גליקול ‪ – (HOCH2CH2OH‬מאפשרת למערכת הקירור של רכבים לפעול‬ ‫בטמפ' נמוכה מאוד )‪ .‬מאזור בו‬ ‫יש ריכוז נמוך של מומס לאזור בו יש ריכוז גבוה של מומס‪.‬אשר לאורכן מולקולות‬ ‫של חומר ממס יכולות לעבור‪ .‬בשביל לשמור‬ ‫על זרימת אוויר חלקה מעליהם במהלך טיסה‪.‬יש זרימה של מולקולות של ממס דרך הממברנה החצי חדירה‪ .‬‬ ‫בפרופילן גליקול )‪ (CH3CHOHCH2OH‬משתמשים כדי להסיר קרח מכנפיי מטוסים‪ .‬‬ ‫בזמן אוסמוזה )פעפוע של נוזל(‪ .‬‬ ‫‪π = (nRT/V) = (n/V)RT = C RT‬‬ ‫אוסמוזה ולחץ אוסמוטי‪:‬‬ ‫‪128‬‬ ‫)משוואת הגזים האידיאלים(‬ .CaCl2‬‬ ‫לחץ אוסמוטי‪:‬‬ ‫ממברנה חצי חדירה )כמו זאת של תא חי( היא בעלת נקבוביות מיקרוסקופיות‪ .‬אבל מולקולות גדולות של חומר מומס לא יכולות לעבור‪.‬הגבול אותו הם יכולים להמיס‪ –21 ºC :‬עבור ‪ NaCL‬ו‪ –55 ºC-‬עבור ‪.‬‬ ‫במדינות מושלגות מפזרים מלחים כמו מלח שולחן )‪ (NaCL‬ו‪ CaCL2-‬על מדרכות ורחובות עם קרח‬ ‫בכדי להמיס אותו‪ .

92% w/v NaCl‬לתוך הוריד – כיוון שזה אותו הלחץ‬ ‫האוסמוטי של הדם‪.i =1‬‬ ‫עבור אלקטרוליטיים אנו מצפים ש ‪ i‬יהיה שווה למספר היונים‪ .‬‬ ‫תמיסות של אלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫כשמדובר באלקטרוליט‪ .)2 = i‬‬ ‫‪129‬‬ .‬מול אחד של ‪ NaCL‬במים מפיק יותר ממול אחד של חלקיקים מסיסים‪.‬‬ ‫משתמשים בפקטור הואנט הופ )‪ i – (van’t Hoff factor‬כדי להתאים את המשוואות התכונות‬ ‫הקוליגטיביות לאלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫‪ΔTf = i × (–Kf) × m‬‬ ‫‪ΔTb = i × Kb × m‬‬ ‫‪π = i × C RT‬‬ ‫עבור מסיסים לא אלקטרוליטיים ‪.‬מספר החלקיקים המסיסים אוטומאטית גדול ממספר היחידות של חלקיקים‬ ‫מסיסים‪ .‫יישומים פרקטים של אוסמוזה‪:‬‬ ‫לרוב נותנים לפציינט נוזלים איזוטונים )‪ (0.‬‬ ‫טיהור של מים‪ :‬אוסמוזה הפוכה היא התהליך של הפיכת כיוון הזרימה של מולקולות ממס דרך ממברנה‬ ‫חצי חדירה ע"י מתן לחץ מופרז בהרבה מהלחץ האוסמוטי לתמיסה‪.‬פירוק מושלם )למשל ‪.

‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות תלויות בחלק הממס ובמספר חלקי המומסים הנוכחים‪.‬כלומר‪:‬‬ ‫לחץ עולה ‪ ‬מסיסות גזים עולה‬ ‫טמפ' עולה ‪ ‬מסיסות גזים יורדת‬ ‫נוכחות של מומסים מפחיתה את לחץ האדים של תמיסה וגורמת לנקודת הקפיאה של הממס‬ ‫לרדת ולנקודת הרתיחה שלו לעלות‪.‬‬ ‫‪130‬‬ .‬‬ ‫המסיסות של גזים בתמיסה יורדת כשהטמפ' עולה אבל עולה כשהלחץ עולה‪ .‫סיכום‪:‬‬ ‫הסוג והגודל של יחסים בין‪-‬מולקולאריים חשובים להרכב התמיסה‪.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful