‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:1‬‬

‫כימיה הינה הלימודים של תכונות החומר‪ ,‬מבנו והרכבו‪.‬‬
‫* חומר‪ :‬כל דבר שיש לו משקל ותופס שטח‪.‬‬
‫* אטום‪ :‬היחידה הקטנה האופיינית לצורת החומר‪.‬‬
‫* מולקולה‪ :‬מספר אטומים ביחד‪.‬‬
‫סוגי תכונות‪:‬‬
‫תכונה פיסית – המאפיין של החומר ללא תלות בשינוי ההרכב שלו )צבע‪ ,‬ריח(‪.‬‬
‫תכונה כימית ‪ -‬המאפיין של החומר בנוצר בעקבות שינוי בהרכב החומר‪.‬‬
‫סוגי שינויים‪:‬‬
‫שינוי פיסי – שינוי במראה החומר אך לא בהרכבו )התאדות מים‪ ,‬סוכר נמס(‪.‬‬
‫שינוי כימי – שינוי בהרכב של החומר ו\או במבנה המולקולרי )מתכת מחלידה‪ ,‬הדלקת גז(‪.‬‬

‫סיווג חומרים‪:‬‬

‫‪Substance‬‬

‫תערובת הומוגנית‬

‫פירוט‪:‬‬
‫‪ :Substance‬סוג של חומר בעל הרכב יחס קבוע שלא משתנה מצורה אחת לאחרת‪.‬‬
‫ישנם שני סוגי ‪:substance‬‬
‫יסוד ‪ -‬חומר העשוי מסוג אחד של אטומים‪ .‬עד היום אנו מכירים ‪ 112‬כאלו‪.‬‬
‫תרכובת – חומר העשוי משניים או יותר יסודות‪ ,‬כאשר האטומים מסודרים ביחס קבוע‪ .‬תרכובת ניתנת‬
‫לפירוק ליסודות ע"י תגובה )שינוי( כימי‪ .‬אין גבול למספר התרכובות הקיימות‪.‬‬
‫‪) Mixure‬תערובת(‪ :‬סוג של חומר שאין לו הרכב יחסי קבוע‪ .‬ההרכב שלו יכול להשתנות בטווח רחב‪.‬‬
‫תערובת יכולה להכיל מס' אטומים או תרכובות יחדיו‪ ,‬אך ללא קשר כימי בניהם‪ .‬כל חומר יוכל לשמור‬
‫על תכונותיו הכימיות‪.‬‬
‫תערובת הומוגנית )‪ ,solution‬תמיסה(‪ :‬תערובת שבה אי אפשר להבדיל בין מרכיבי התערובת‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הרכב החומר ותכונותיו זהים לכל אורך התערובת‪) .‬למשל חלב שמוהלים במים(‪.‬‬
‫תערובת הטרוגנית‪ :‬ניתן להבדיל בין מרכיבי התערובת‪ .‬הרכב החומר ותכונותיו יכולים להשתנות מחלק‬
‫לחלק בתוך התערובת‪) .‬למשל מים ושמן(‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪:Chemical symbol‬‬
‫אות אחת או שניים בשפה האנגלית שמסמלים שם בלועזית או לטינית‪) .‬אות ראשונה תמיד תהייה אות‬
‫גדולה‪ ,‬ואותו שנייה תמיד תהייה אות קטנה(‪.‬‬

‫מדידה מדעית ויחידות‪:‬‬
‫שיטת ‪International system of units :SI‬‬
‫‪ – M‬מטר )מרחק(‬
‫‪ – K‬קילו )משקל(‬
‫‪ – S‬שניות )זמן(‬
‫‪ – K‬טמפרטורה )מעלות קלווין(‬
‫‪ – C‬קולומב )מטען חשמלי(‬
‫‪ - C‬סנטימטר )מרחק(‬
‫‪ – G‬גרם )משקל(‬
‫‪ – S‬שניות )זמן(‬
‫על סמך יחידות אלו אפשר לחשב כמעט כל גודל פיסיקלי‪.‬‬
‫השיטה המדעית לכתיבת גדלים‪:‬‬
‫מיקרון )גודל של תא(‪ 0.000001 :‬מטר= ‪ 1·10^-6‬מטר‬
‫אנגסטרם )גודל של אטום(‪ 0.00000000001 :‬מטר= ‪ 1·10^-10‬מטר‬
‫יחידות אורך‪:‬‬
‫‪ 1‬מטר = היחידה הבסיסית‪.‬‬
‫סנטימטר =־‪1·10²‬‬
‫קילומטר = ‪1·10³‬‬
‫אנגסטרם‪:‬‬

‫‪10m‬־^‪1A=10‬‬

‫המרת יחידות )אנליזה(‪:‬‬
‫שיטה להעברת יחידת בין גדלים שונים‪:‬‬
‫*‪5320km · 1000m=5,320,000m‬‬
‫‪km‬‬

‫הגדלים הפיסיקליים השונים‪:‬‬
‫שטח‪)² :‬אורך(‬
‫*‬

‫‪km², cm², m²‬‬

‫‪1,600cm² · m² =1600·m² = 16 m²‬‬
‫‪100cm² 10000 100‬‬

‫נפח‪)³ :‬אורך(‬
‫מסה‪:‬‬

‫‪km³, cm³, m³‬‬
‫)‪ (L‬ליטר = ‪1,000cm³‬‬
‫‪mg, g, kg‬‬

‫‪1cm³= 1 L‬‬
‫‪1,000‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ 1‬מיליליטר = ‪1cm³‬‬
‫מאזניים = מודד מסה‪.‬‬
‫משקל = מודד משקל‪.‬‬

‫מסה = כמות חומר‪.‬‬
‫משקל = כוח המשיכה הפועל על חפץ בעל מסה מסוימת‪.‬‬
‫זמן‪:‬‬
‫‪ – S‬יחידה בסיסית‬
‫‪ 60 – M‬שניות‬
‫‪ 60 – H‬דקות · ‪ 60‬שניות = ‪ 3,600‬שניות‪.‬‬
‫עשירית שנייה – ‪¹s‬־‪10‬‬
‫מאיית שנייה – ‪²s‬־‪10‬‬
‫אלפית שנייה – ‪3s‬־‪10‬‬
‫טמפרטורה‪:‬‬
‫‪ – K‬מעלות קלווין‪.‬‬
‫‪ – C‬צלזיוס‪.‬‬

‫‪Cº + 273º = Kº‬‬

‫‪0Cº = 273Kº‬‬
‫‪-273Cº = 0Kº‬‬
‫‪25Cº = 298Kº‬‬
‫מהירות‪:‬‬

‫‪m, km‬‬
‫‪h‬‬
‫‪s‬‬

‫‪m, km,‬‬
‫‪S‬‬
‫‪h‬‬

‫מרחק = מהירות‬
‫זמן‬

‫העבר‪:‬‬
‫‪m‬‬
‫‪s‬‬
‫‪= 900m = 100 = 25m‬‬
‫‪36s‬‬
‫‪4‬‬
‫‪s‬‬

‫צפיפות‪density :‬‬

‫‪kg, kg, kg, g, g‬‬
‫‪cm³ m³ l cm³ l‬‬

‫מסה = ‪d‬‬
‫נפח‬
‫‪d=m‬‬
‫‪v‬‬
‫‪d·v=m‬‬

‫צפיפות במים‪:‬‬
‫‪d·H2O = 1g‬‬
‫‪ml‬‬

‫דיוק ושגיאות מדידה‪:‬‬
‫הדירות ‪.precision -‬‬
‫‪3‬‬

‫‪g,‬‬
‫‪ml‬‬

‫‪90 km‬‬
‫‪h‬‬

‫‪90km · 1000m · 1h‬‬
‫‪h‬‬
‫‪1km 3600s‬‬

→ 3.0%‬אלכוהול ביין‪ .‬‬ ‫ספרות לא משמעותיות – ספרות שמשתנות ממדידה למדידה‪.‬אחר‬ ‫כך לבצע את הפעולה ולבסוף לקצץ את הספרות לפי המספר הקצר ביותר‪.0 · 10²‬‬ ‫‪ 1‬ספרות ‪100 → 10²‬‬ ‫חיבור וחיסור‪:‬‬ ‫אם רוצים לחבר ולחסר ערכים המצוינים בשיטה המדעים‪ .‬‬ ‫‪ ‬ספרת ה‪ 0-‬בצד ימין נחשב רק אם יש נקודה עשרונית‪.1 mL :‬‬ ‫מה שגיאת נפח האלכוהול בכוס?‬ ‫צפיפות אלכוהול היא ‪0.‬‬ ‫כפל וחילוק‪:‬‬ ‫נבצע בדיוק כמו חיבור וחיסור‪ .2‬‬ ‫כמה גרם האלכוהול בכוס?‬ ‫מסת מולק' אלכוהול נתונה‪7.‬‬ ‫‪ 2‬ספרות → ‪0.‬כמה מ"ל אלכוהול בכוס של ‪?180.75‬נעגל למספר הזוגי הקרוב‪8.0052‬‬ ‫‪100.0mL‬‬ ‫‪.‬יש לפתוח את הכתיבה לכתיבה עשרונית‪ .‫דיוק ‪ accuracy -‬עד כמה קרובות התוצאות הניסיוניות לתוצאות האמת‪.‬אך נוסף עוד שלב אחד‪ :‬עיגול‪.790 g/mL‬‬ ‫‪. 100 → 1.64*10-23 g/molec :‬‬ ‫‪.0 +/_ 0.3‬‬ ‫כמה מולקולות אלכוהול יש בכוס?‬ ‫‪4‬‬ .0 +/_ 0.‬‬ ‫ספרות משמעותיות‪:‬‬ ‫‪ ‬ספרת ה‪ 0-‬לפני הנקודה העשרונית לא נחשב‪.‬‬ ‫* אם התוצאה בדיוק באמצע )‪ .3% :%‬‬ ‫שגיאת הכוס‪180.(8.‬‬ ‫‪ 3‬ספרות ‪100 → 1.‬‬ ‫ספרות משמעותיות – ספרות מדויקות שנכונות לכל המדידות‪.8 :‬‬ ‫חישובי שגיאה‪:‬‬ ‫נוסחאות‪:‬‬ ‫חיבור וחיסור‪:‬‬ ‫כפל וחילוק‪:‬‬ ‫חזקות‪:‬‬ ‫לוגריתמים‪:‬‬ ‫שאלה מסכמת‪:‬‬ ‫‪ 11.00 · 10²‬‬ ‫‪ 2‬ספרות ‪100 → 1. 100.1‬‬ ‫שגיאת ה ‪11.0 → 4.

‬‬ ‫איזוטופים‪:‬‬ ‫אטומים בעל מספר שווה של פרוטונים‪ .A = #(p+n) -‬‬ ‫‪ = A‬מספר הפרוטונים והנויטרונים בגרעין של אטום מסוים‪.‬נויטרונים ואלקטרונים‪.022 X 10‬‬ ‫‪‬‬ ‫המול יכול לשמש כפקטור המרה בין יחידות מידה שונות‪.‬‬ ‫מספר המסה ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1 amu = 1 g\mol‬‬ ‫‪5‬‬ .1 mole = 6.‬‬ ‫מספר אבוגדרו וה ‪:mol -‬‬ ‫‪‬‬ ‫מדידה של אטום אחד היא בלתי אפשרית‪ .‬‬ ‫מהטבלה הנ"ל אפשר לראות שהאלקטרון קל בהרבה מהפרוטונים והנויטרונים‪ .66053886 = (1.‬ולכן העבירו את יחידות המידה ‪ amu‬לגרמים אותם‬ ‫אנו יכולים למדוד‪ .Z = #(P) -‬‬ ‫‪ = Z‬מספר הפרוטונים בגרעין של אטום מסוים‪.10‬‬ ‫המסה האטומית של יסוד היא המסה הממוצעת של כל האיזוטופים הנמצאים בטבע‪.‬אך מספר שונה של נויטרונים נקראים איזוטופים‪.‬לשם כך בדקו כמה אטומי מימן נכנסים בגרם ‪:1‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקיקים במול‪ .‬‬ ‫מטען האלקטרון הוא שלילי ומטען הפרוטון הוא חיובי )הנויטרון מטענו ‪ .‬והאלקטרונים מפוזרים סביבו‪.‬‬ ‫מספר הנויטרונים = ‪A-Z‬‬ ‫‪A‬‬ ‫סימון ‪ AX -‬או‬ ‫‪ZX‬‬ ‫המסה האטומית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ 1\12 = ( unified Atomic Mass Unit) AMU 1‬ממשקלו של אטום הפחמן ‪= ( C ) 12‬‬ ‫בערך אטום אחד של מימן ) ‪× 1.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:2‬‬ ‫מרכיבי האטום‪:‬‬ ‫האטום מורכב מפרוטונים‪ .‬מה שאומר שהגרעין‬ ‫"נושא" את רוב העומס‪.‬‬ ‫הפרוטונים והנויטרונים נמצאם בתוך גרעין האטום‪ .0‬ניטרלי(‪.‬‬ ‫המספר האטומי ‪.0079amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-27‬‬ ‫‪.‬כלומר‪:‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪.

‬להזיז חומר‪.‬‬ ‫*אנרגיה לעולם לא נעלמת‪ .‬‬ ‫‪6‬‬ .‬‬ ‫ישנן שני סוגי אנרגיות‪:‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית‪ :‬היכולת לבצע "עבודה" בזכות מקום או הרכב‪.‬היא מוחלפת לצורה אחרת‪.‫הטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫מנדלייב ארגן את היסודות בטבלה מחזורית בסדר של מסת אטומית גדלה משמאל לימין ומלמעלה למטה‪.‬‬ ‫אנרגיה קינטית‪ :‬אנרגיה המצויה במערכת עקב תנועה של המערכת או של‬ ‫מרכיביה‪.‬‬ ‫כמו כן יסודות עם אותם תכונות נמצאים באותם הטורים‪:‬‬ ‫אנרגיה‪:‬‬ ‫אנרגיה היא היכולת לבצע "עבודה"‪ .

‬‬ ‫‪7‬‬ .‫מודל האטום המימן של בוהר‪:‬‬ ‫אנרגיית האלקטרון )‪ (EN‬היא קוונטית )‪ – quantum‬מנה(‪ .‬רלקסציה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשהאלקטרונים קרובים לגרעין האנרגיה נמוכה יותר כיוון שה"מערכת" יציבה יותר‪.‬רק אם האנרגיה הזו תביא אותם בדיוק לרמה‬ ‫חדשה‪.‬חשמל וכו'(‪.‬חום‪ .‬‬ ‫בסופו של דבר האלקטרונים חוזרים למצב היסוד שלהם בתהליך הנקרא הרפיה‪ .‬‬ ‫כל ערך אנרגיה נקרא רמת אנרגיה של האטום‪:‬‬ ‫מצב היסוד ומצב מעורר‪:‬‬ ‫אלקטרונים ברמה הנמוכה ביותר של אנרגיה האפשרית נמצאים במצב היסוד‪ .‬כאשר האלקטרונים‬ ‫מתקדמים ברמות האנרגיה הם נמצאים במצב מעורר‪ .‬האלקטרונים מתקדמים ברמות האנרגיה על ידי‬ ‫קליטת אנרגיה )פוטון – אור‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫האלקטרונים במצב מעורר יעלו ברמות האנרגיה‪ .‬כלומר אפשר לבטא אותה במנה והיא יכולה‬ ‫לקבל רק ערכים מסוימים‪.

…+l :‬‬ ‫סיכום המספרים הקוונטים‪:‬‬ ‫‪ 1s‬אורביטל נראה כמו כדור‪ .‬כל‬ ‫אורביטל אטומי מוגדר באמצעות ‪ 3‬פרמטרים שלמים הנקראים מספרים קוונטים‪.n-‬‬ ‫מספר הקוונטי השלישי ‪: ml -‬‬ ‫מספר זה קובע את הנטייה‪ ..‬‬ ‫ערכים אפשריים‪ml = -l.‬הכיוון של האורביטל בחלל‪.‬קובע את גודל האורביטל‬ ‫ואת אנרגית האלקטרון שלו )אותו ה‪ n-‬המייצג רמות אנרגיה אצל בוהר(‪.‬סיכוי האלקטרונים להימצא בתוכו היא‪:‬‬ ‫‪8‬‬ .‬‬ ‫כל מספר קוונטי מתאר תכונה אחרת של האורביטל‪.‬יש אזורים בהם יש סיכוי טוב יותר להימצאות האלקטרונים הנקראים אורביטלים‪ .‬‬ ‫מספר הקוונטי השני – ‪ l‬תנע זוויתי‪:‬‬ ‫הערכים האפשריים ל‪ l-‬הם‪(n-1).‬‬ ‫מספר הקוונטי העיקרי – ‪:n‬‬ ‫‪ n‬הוא בלתי תלוי בשאר המספרים הקוונטים וערכו חייב להיות מספר שלם‪ n .‬‬ ‫אורביטלים עם אותו ערך ‪ n‬נקראים אורביטלים באותה ה"קליפה"‪.‫אורביטל אטומי ומספרים קוונטים‪:‬‬ ‫המודל של בוהר היה פשטני מדי ולמעשה איננו יכולים לדעת את מיקומו המדויק של האלקטרון ברגע‬ ‫נתון‪ ..0 :‬‬ ‫‪ l‬קובע את צורתו של האורביטל‪:‬‬ ‫כלומר מאפס עד ערך ‪ 1‬פחות מ‪.‬למרות זאת‪ .

‬‬ ‫‪ 3p‬אורביטלים‪:‬‬ ‫‪ 3‬אורביטלים‬ ‫אפשריים‪.‬‬ ‫‪ 3d‬אורביטלים‪:‬‬ ‫‪ 5‬אורביטלים‬ ‫אפשריים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ .‫‪ 2s‬אורביטל גדול מ ‪ 1s‬אורביטל ויש בו שני אזורים בהם יש סיכוי גבוה להימצאות האלקטרונים‪:‬‬ ‫*במרכז האורביטל נמצא הגרעין ושם אין סיכוי שנמצאים אלקטרונים‪.

‬סיבוב האלקטרון )‪:ms – (electron spin‬‬ ‫על מנת לתאר את האורביטל במלואו אנו צריכים להתחשב בעוד תכונה של האלקטרון – "סיבוב"‪.‬‬ ‫אורביטלים ומספרים קוונטים מסבירים את הטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪10‬‬ .‬‬ ‫הערכים היחידים שמספר קוונטי זה יכול לקבל‪:‬‬ ‫‪ms = -1/2 and +1/2‬‬ ‫עקרון של פאולי‪:‬‬ ‫באטום או מולקולה לכל אלקטרון יש מערכת מספרים קוונטים שונה‪ .‬מה שאומר שאורביטל יכול להכיל עד שני אלקטרונים )כיוון של‪ms-‬‬ ‫יש רק שני ערכים אפשריים(‪.‬שני אלקטרונים לא יכולים להיות‬ ‫בעלי אותם ערכי מספרים קוונטים‪ .‫מספר קוונטי נוסף‪ .

‬כמו כן‬ ‫האורביטלים הנמצאים ברמת אנרגיה מסוימת הם מנוונים )שווי ערך(‪.‬החצים מתארים את סיבוב‬ ‫האלקטרון )‪.‬‬ ‫סימון של כמה אלקטרונים יש בכל רמה‪:‬‬ ‫דיאגראמות אורביטלים‪:‬‬ ‫נעזרים בריבועים על מנת לתאר אורביטלים וחצים כדי לתאר אלקטרונים‪ .(2s>2p‬בין אורביטלים עם אותו הערך הקוונטי של ‪l‬‬ ‫לא מתקיימת דחייה והם נשארים זה לצד זה‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:3‬‬ ‫אטומים בעלי מספר רב של אלקטרונים‪:‬‬ ‫נשווה בין אטומים בעלי מספר אלקטרונים‪ .‬‬ ‫באטום מימן יש רק אלקטרון אחד ולכן רק אורביטל אחד מכל המצויים מעלה מאוכלס ברגע נתון‪ .‬‬ ‫ככל שיש יותר פרוטונים הגרעין מושך חזק יותר את האלקטרונים‪ .‬מה שגורם לאורביטלים‬ ‫שאמורים להיות באותה רמת אנרגיה )‪ ( n‬לזוז )‪ .‬‬ ‫לעומת זאת באטום בעל מספר אלקטרונים מתקיימת דחייה הדדית בניהם‪ .‬לעומת אטום המימן ובו אלקטרון אחד‪.‬מה שאומר שבאטום מימן יש רק פרוטון אחד ובאטום רב אלקטרונים יש יותר פרוטונים‪.‬‬ ‫עוד שוני בין אטום המימן לאטומים בעלי מספר אלקטרונים הוא‪ :‬מספר הפרוטונים שווה למספר‬ ‫האלקטרונים‪ .‬כלומר האורביטל ‪ 1s‬באטום רב‬ ‫אלקטרונים יהיה קרוב לגרעין בהרבה מאטום בעל אלקטרון אחד‪.(spin‬‬ ‫‪11‬‬ .

‬האלקטרונים מאכלסים את‬ ‫האורביטלים לפי אלו הקרובים לגרעין והחוצה בהדרגה‪ .‬כלומר אותו‬ ‫ערך ‪ .‬‬‫לא נכון‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כלל האוטובוס )כלל הונד(‪ :‬אלקטרונים מאכלסים קודם כל אורביטלים ריקים‪.‬‬‫ כלל אופבאו ‪ -‬אלקטרונים מתאכלסים קודם ברמות אנרגיה נמוכות‪.‫חוקים לקונפיגורציית אטומים (סדר אכלוסם)‪:‬‬ ‫ אין יותר משני אלקטרונים בכל אורביטל‪.‬‬ ‫לא נכון‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כולל פאולי ‪ -‬אלקטרונים באורביטלים חצי מלאים יהיו בעלי אותו כיוון סיבוב‪ .‬‬‫ סיבוב האלקטרון בכל אורביטל )כיוון החץ( חייב להיות שונה‪.ms‬לא נכון‪:‬‬ ‫סיכום סדר האלקטרונים‪:‬‬ ‫סדר מילוי האלקטרונים את האורביטלים‪:‬‬ ‫כיוון שרמות האנרגיה אינן מנוונות ותתי הקליפות כמעט מתערבבים‪ .‬אפשר לראות שאין זה לפי רמות האנרגיה‪:‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫… ‪1s 2s 2p 3s 3p‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ .

‬משתמשים בקיצור –‬ ‫הקונפיגורציה של הגז האציל מהשורה הקודמת והתוספת של האלקטרונים ברמות האנרגיה החיצוניות‪:‬‬ ‫יוצאים מן הכלל של עקרון ה‪:Aufbau -‬‬ ‫כאשר תתי קליפות שונים הופכים לקרובים‬ ‫באנרגיה יש סטייה בעקרון אופבאו‪.‫עקרון ה‪:Aufbau -‬‬ ‫בשביל לא לכתוב ליד כל יסוד את סדר כל האלקטרונים שלו‪ .‬‬ ‫‪13‬‬ .‬‬ ‫כשכל האורביטלים מלאים באלקטרון אחד זו נותן‬ ‫לאטום יציבות מיוחדת‪.‬‬ ‫קבוצות היסודות העיקרית ומתכות מעבר‪:‬‬ ‫קבוצת היסודות העיקרית )‪ (main group‬הם אלו שהאורביטל שמתאכלס באלקטרון הוא ‪ s‬או ‪ p‬של‬ ‫השכבה החיצונית יותר‪.‬‬ ‫בקבוצת מתכות המעבר תתי קליפה מתאכלסים באלקטרונים קודם בקליפות הפנימיות‪.

‬זאת בשונה מאטום נייטרלי‪ .‬‬ ‫‪14‬‬ .‬‬ ‫הקטיון מפסיד אלקטרון מהאטום בשביל להשיג קליפה ערכית שלמה‪.‬כיוון שכמות האלקטרונים בהם שונה‬ ‫מכמות הפרוטונים‪ .‬כיוון שכמות הפרוטונים בו גדולה מכמות האלקטרונים‪.‬‬ ‫אלקטרוני ליבה – אלקטרונים בקליפות פנימיות‪.‬‬ ‫יון במטען שלילי‬ ‫‪CL-‬‬ ‫קטיון‪ :‬אטום בעל מטען חיובי‪ .‬בעלי מספר הקוונטום )‪ (n‬הכי גבוה והם אלה שאחראים‬ ‫לכל התהליכים הכימיים‪.‬‬ ‫אניון‪ :‬אטום בעל מטען שלילי‪ .‬‬ ‫האניון נוצר מאטום כלשהו שנוסף לו אלקטרון לאלקטרוני הערכיות‪.‬בו כמות האלקטרונים והפרוטונים שווה‪.‬‬ ‫יונים‪:‬‬ ‫יון )באנגלית‪ (Ion :‬הוא אטום או מולקולה הנושאים מטען חשמלי‪ .‫סיכום היסודות והאורביטלים שלהם‪:‬‬ ‫אלקטרונים ערכיות ואלקטרוני ליבה‪:‬‬ ‫אלקטרוני ערכיות – נמצאים בקליפה החיצונית‪ .‬כיוון שכמות האלקטרונים גדולה מכמות הפרוטונים‪.

‫יון במטען חיובי‬ ‫‪Na+‬‬ ‫דוגמאות להיווצרות יונים‪:‬‬ ‫תכונות מחזוריות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכונות פיסיקליות וכימיות שונות מעוצבות בסדר מסוים בטבלה המחזורית‪.‬נקודת רתיחה‪ .‬מצב צבירה ותגובות‬ ‫כימיות‪.‬לכן רדיוס קוולנטי הוא חצי המרחק בין הגרעינים של שני אטומים‬ ‫שנמצאים במולקולה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלק מהתכונות המחזוריות מוסברות מיידית בקונפיגורציית האלקטרונים‪.‬‬ ‫רדיוס אטומי ‪:‬‬ ‫חצי מהמרחק בין הגרעינים של שני אלקטרונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תכונות מחזוריות הן – נקודת התכה‪ .‬‬ ‫‪15‬‬ .‬‬ ‫רדיוס קוולנטי – כאשר שני אטומים נמצאים בריאקציה כימית )למשל בתוך מולקולה( קירבתם גדלה‬ ‫והרדיוס הקוולנטי קטן בהתאם‪ .‬‬ ‫רדיוס מטאלי – חצי המרחק בין הגרעינים של שני אטומי סמוכים של מתכת מוצקת‪.‬צפיפות‪ .‬קשיחות‪ .‬‬ ‫איך מתבטאת תכונה זו בטבלה המחזורית?‬ ‫* ככל שנרד מלמעלה למטה ‪ -‬אלקטרוני הערכיות‬ ‫יהיו יותר רחוקים מהגרעין )כי יש יותר מהם(‪.‬‬ ‫מימין לשמאל יש פחות אלקטרונים = פחות‬ ‫פרוטונים = מטען גרעיני אפקטיבי קטן יותר‬ ‫והאלקטרונים פחות נמשכים אליו‪.

‬‬ ‫אניונים גדולים יותר מהאטומים מהם הם נוצרו והסיבה לכך היא שנוסף אלקטרון‬ ‫וזה מרחיב את האורביטל מה שגורם להגדלת הרדיוס האטומי‪.‬‬ ‫לכן סך המטען שמופעל על אלקטרוני הערכיות הוא‪:‬‬ ‫)‪Zeff = Z .‬בנוסף‬ ‫יש גם פחות דחייה בין האלקטרונים‪ .‬‬ ‫רדיוס יוני‪:‬‬ ‫קטיונים קטנים יותר מהאטומים מהם הם נוצרו‪ .‬‬ ‫דוגמאות לרדיוס האטומי של יונים‪:‬‬ ‫‪16‬‬ .‬‬ ‫*המטען הגרעיני האפקטיבי לא משתנה אבל תוספת האלקטרון מגבירה את הדחייה‬ ‫בין האלקטרונים‪.‬כמו כן יש‬ ‫יותר פרוטונים ומאלקטרונים לכן המטען‬ ‫הגרעיני האפקטיבי חזק יותר‪.‬כיוון שערך ה‪ n-‬שלהם לרוב קטן מהאטום ליון‪ .‫מטען גרעיני אפקטיבי‪:‬‬ ‫אלקטרוני הליבה העוטפים את הגרעין "משבשים" את המשיכה בין הגרעין לאלקטרוני הערכיות‪.#(core e-‬‬ ‫‪11-10=1+‬‬ ‫‪12-10=2+‬‬ ‫המשיכה של ‪ 3s2‬לגרעין תהיה חזקה יותר אצל ‪ Mg‬ולכן הרדיוס האטומי שלו יהיה קטן יותר‪.

‬‬ ‫‪17‬‬ .‬ביון שלילי נוספו אלקטרונים‪ .‬ככל שהמשיכה בין הגרעין לאלקטרונים חזקה יותר‪ .‬האלקטרון הנוסף‬ ‫מצטרף קרוב לגרעין‪ .‬‬ ‫זיקה אלקטרונית בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫*מלמטה למעלה‪:‬‬ ‫כאשר אין הרבה אלקטרונים באטום‪ .‫אנרגית היינון (‪:)ionization energy‬‬ ‫האנרגיה הדרושה להזיז אלקטרון ממצב היסוד למצב גזי‪ .‬זיקות אלקטרוניות הינן שליליות כיוון שבתהליך‬ ‫משתחררת אנרגיה‪.‬לכן מטען הגרעין האפקטיבי חזק יותר‪ .‬ולכן כוח המשיכה שבין הגרעין‬ ‫לאלקטרונים קטן‪ .‬‬ ‫זיקה אלקטרונית‪:‬‬ ‫שינוי האנרגיה המתרחש כאשר אלקטרון נוסף לאטום‪ .‬‬ ‫גם מגביר את שחרור האנרגיה‪.‬הרדיוס קטן והקשר חזק יותר ולכן‬ ‫אנרגיה היינון הדרושה לפירוק אלקטרון תהיה רבה יותר‪.‬ביון חיובי נגרעו אלקטרונים מהאטום‪ .‬‬ ‫*משמאל לימין‪:‬‬ ‫הוספת אלקטרון לאטום בעל מטען גרעיני גבוה‪.‬ולכן כוח‬ ‫המשיכה שבין הגרעין לאלקטרונים גדל‪ .‬ככל שהאלקטרון הנוסף קרוב יותר לגרעין‬ ‫משתחררת יותר אנרגיה‪.‬הרדיוס‬ ‫קטן יותר ואנרגית היינון שנצטרך לפירוק אלקטרון גם כן רבה יותר‪.‬‬ ‫כשהאלקטרונים נגרעים בהמשכיות זה מגביר את אנרגיית היינון‪:‬‬ ‫אנרגית יינון בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫אם נסתכל משמאל לימין המטען הגרעיני האפקטיבי הולך ועולה‪ .‬האנרגיה הדרושה ליינון עולה‪.‬‬ ‫אם נסתכל מלמטה למעלה מספר האלקטרונים קטן יותר‪ .

‬דבר המקנה יציבות‪ .‬‬ ‫‪18‬‬ .‬‬ ‫לאל‪-‬מתכות לרוב יש מספר רב יותר של אלקטרוני ערכיות ממתכות‪ .‬כתוצאה מכך גזים אלו אינם משתתפים‬ ‫בריאקציות כימיות )אין אלקטרון בודד שיכול לצאת או מקום לאלקטרון מבחוץ להיכנס( ומכאן שמם‪.‬אל‪-‬מתכות ומטלואידים (מתכות למחצה)‪:‬‬ ‫למתכות יש מספר קטן יותר של אלקטרוני ערכיות והם נוטים להפוך ליונים בעלי מטען חיובי – קטיונים‪.‫מתכות‪ .‬‬ ‫סיכום של התכונות והטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫גזים אצילים‪:‬‬ ‫כל האורביטלים בכל רמות האנרגיה של‬ ‫הגזים האצילים מלאים בשני אלקטרונים‪ .‬והם נוטים להפוך ליונים בעלי מטען‬ ‫שלילי – אניונים‪.‬‬ ‫אל‪-‬מתכות יהפכו‬ ‫לאניונים‪.‬‬ ‫מתכות יהפכו‬ ‫לקטיונים‪.

‬‬ ‫הקשר נוצר כתוצאה ממשיכה אלקטרו‪-‬סטטית בין שני המטענים‪ .‬רוב‬ ‫התכונות של חומר מסוים נקבעות ע"פ הקשרים הכימיים שלו‪.‬דוגמה מוכרת לסריג יוני הוא מלח השולחן נתרן‬ ‫כלוריד )‪ .‬‬ ‫משיכה ודחייה חשמלית‪:‬‬ ‫אנרגיית היחס בין אטומים‪:‬‬ ‫‪19‬‬ .‬המעודדת‬ ‫את השאיפה לקבל אלקטרון על מנת להשלים את רמת האנרגיה האחרונה )"קליפת האטום"(‪ .‬בדרך כלל‬ ‫היסודות הם אטומי מתכות‪ .‬הנוטים למסור אלקטרונים )בעלי אלקטרושליליות נמוכה( ולהפוך לקטיונים‬ ‫בעלי מטען חיובי‪ .‬בדרך כלל‪ .Na+‬מתכת( היוצרים קשרים יונים עם אניונים של כלור‬ ‫)‪ Cl-‬אל‪-‬מתכת(‪.‬על פי חוק קולון‪ .‬‬ ‫קשר יוני‪:‬‬ ‫הנו סוג של קשר כימי חזק בין יונים בעלי מטען חשמלי חיובי )קטיונים( ובעלי מטען שלילי )אניונים(‪.‬‬ ‫קשרים יונים נוצרים בעקבות הבדל משמעותי באלקטרושליליות של שני היסודות הנפגשים‪ .‬הקשרים‬ ‫היונים מובילים ליצירת סריג יוני מסודר כגון מלח‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:4‬‬ ‫קשרים כימיים‪:‬‬ ‫הכוח המחזיק אטומים במולקולה ושומר על יונים במקום בתרכובת יונית מוצקות נקרא קשר כימי‪ .(NaCl‬המורכב מקטיונים של נתרן )‪ .‬ואטומים של אל‪-‬מתכות הנוטים לקבל אלקטרונים )בעלי אלקטרושליליות גבוהה(‬ ‫ולהפוך לאניונים בעלי מטען שלילי‪.‬‬ ‫הקשרים הכימיים הם כוחות חשמליים )חשמל סטטי( אשר שומרים על מצב מאוזן בין כוחות המשיכה‬ ‫לכוחות הדחייה בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי‪.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫נקודות סביב לגרעין יסמנו את אלקטרוני הערכיות‪.‬זוגות אלו‬ ‫מוצגים ע"י קו רצוף‪.‬‬ ‫דוגמאות לקשרים יונים‪:‬‬ ‫מולקולות‪:‬‬ ‫אטומים יכולים לחלוק אלקטרונים בכדי להגיע לקונפיגורציית האלקטרונים של גז אציל = הקשר ההדדי‬ ‫)קוולנטי(‪.‬‬ ‫סמליו של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סמל כימי )של אטום מסוים( יסמן את הגרעין ‪ +‬אלקטרוני ליבה‪.‬‬ ‫‪ ‬לואיס נעזר בקונפיגורציית אטומים לבנות סמל עם נקודות‪.‬‬ ‫)האלקטרונים נשארים בודדים אם אפשר – כלל האוטובוס(‪:‬‬ ‫הצגת קשרים יוניים בעזרת סמליו של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני יונים שמתאחדים בתגובה כימית בין מתכות ואל‪-‬מתכות‪ .‬אלקטרוני הערכיות לרוב עוברים מאטומי‬ ‫המתכות לאטומי האל‪-‬מתכות‪ .‬‬ ‫‪ ‬קבוצת יונים מוצקת שמסודרת בצורה מושלמת נקראת קריסטל יוני‪.‬‬ ‫זוג האלקטרונים המשותפים לשני אטומים במולקולה נקראים זוגות אלקטרונים קושרים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר אטומים של מתכות ואל‪-‬מתכות מתאחדים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר אטומים מסוג אל‪-‬מתכות מתאחדים‪ .‬זוג אחד או יותר של אלקטרוני ערכיות משתתפים‬ ‫בקשר האטומי ויוצרים קשר הדדי ‪ -‬קוולנטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אטומים שמשתתפים בקשרים כימיים נוטים לקבל קונפיגורציית אטומים כמו של הגזים‬ ‫האצילים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המשיכה החשמלית‪-‬סטטית המחזיקה את האניונים והקטיונים ביחד נקראת קשר יוני‪.‬נוצרים אניונים וקטיונים והכוח האלקטרוסטטי בין היונים גורם‬ ‫להיווצרות קשרים יוניים‪.‬‬ ‫‪20‬‬ .‫תיאורית הקשרים הכימיים של לואיס‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוני ערכיות הם בעלי תפקיד מרכזי ביצירת קשרים הכימיים‪.‬הם בעלי מטען הפוך וקיימת‬ ‫משיכה חזקה בניהם אשר יוצרת זוג יוני‪.

‬‬ ‫קשר קוולנטי מרובה יכול ליצור‪:‬‬ ‫בקשר כפול יש שני זוגות של אלקטרונים משותפים‪ .‬בקליפה מלאה יש שמונה אלקטרונים )אוקטט =‬ ‫שמינייה(‪.‬‬ ‫זוגות אלקטרונים שלא משתתפים נקראים זוגות אלקטרונים לא קושרים‪.‬בשני‬ ‫המצבים מתקיים כלל האוקטט‪.‬‬ ‫קשר קוולנטי מרובה‪:‬‬ ‫קשר קוולנטי בו זוג אחד של אלקטרונים משותף נקרא קשר יחיד‪.‬ובקשר משולש יש שלושה זוגות כאלו‪ .‬‬ ‫דוגמאות למבנה לואיס של‬ ‫תרכובות‪:‬‬ ‫* מבנה לואיס לא מרמז דבר על‬ ‫המבנה המרחבי של המולקולה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ .‫זוגות אלקטרונים לא קושרים‪:‬‬ ‫קונפיגורציית האלקטרונים של גזים אצילים = אוקטט‪ .

‬כך הוא מושך חזק יותר את האלקטרונים‬ ‫בקשר קוולנטי‪.‬‬ ‫אלקטרושליליות‪:‬‬ ‫אלקטרושליליות )‪ (EN‬היא היכולת הנמדדת של אטום למשוך אליו אלקטרונים‪.Cl‬‬ ‫‪22‬‬ .‬‬ ‫ככל שהאלקטרו שליליות של אטום במולקולה גבוה יותר‪ .O.F.‬‬ ‫תכונה בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫אלקטרושליליות של פאולינג‪:‬‬ ‫* האטומים הכי אלקטרושליליים‬ ‫הם ‪.‫המבנה של לואיס ופחמימנים‪:‬‬ ‫לפחמנים רווים במימנים )=פחמימנים( יש קשר יחיד בין אטומי הפחמן‪:‬‬ ‫פחמימנים עם קשרים כפולים או משולשים בין אטומי הפחמן נקראים פחמנים‬ ‫לא רוויים‪. N.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫קשר קוולנטי לא מקוטב‪.‬שנקרא מומנט‬ ‫דיפול‪.‬בסריג יוני אין‬ ‫‪23‬‬ .‬למשל – ‪.‬‬ ‫דלתא מסמנת מטען חלקי חיובי\שלילי‪ .‬ועקב כך שורר סביבו מטען חשמלי שלילי‬ ‫)מטען זה הינו חלקי‪ .‬‬ ‫אלקטרושליליות בקשרים יוניים‪:‬‬ ‫בין יונים יש הבדל מאוד גדול באלקטרושליליות‪ .‫אלקטרושליליות וסוג קשר‪:‬‬ ‫קשר לא מקוטב‪:‬‬ ‫שני אטומים זהים יהיו בעלי ‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫אותו אלקטרושליליות‪.‬לעומת זאת‪ .sodium chloride.‬עוד סימון הוא חץ כלפי כיוון משיכת האלקטרונים‪ .‬כפי שניתן לראות ביונים למשל(‪ .‬סביב האטום הפחות אלקטרושלילי שורר מטען‬ ‫חשמלי חיובי )הנובע מהפרוטונים שבגרעין(‪.‬האטום האלקטרושלילי‬ ‫יותר מושך אליו את האלקטרונים המשותפים ביתר חוזקה‪ . יש להבדיל בין מטען חלקי ובין מטען‬ ‫מלא‪ .‬‬ ‫קשר מקוטב‪:‬‬ ‫שני אטומים שונים באלקטרושליליות‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫יותר אלקטרושליליות של האטום מושכת אלקטרונים חזק יותר‪.‬לכן‬ ‫האלקטרונים יתרכזו‬ ‫בקרבתו‪.‬‬ ‫קשר קוטבי )או פולארי( הוא קשר בין שני אטומים בעלי אלקטרושליליות שונה‪ .‬האלקטרונים יכולים לעבור לגמרי ממתכות לאל‪-‬מתכות‬ ‫כדי ליצור קשרים יוניים‪ . NaCL‬‬ ‫ניתן לראות את הקשר היוני כמצבו הקיצוני ביותר של קשר קוולנטי קוטבי‪ .‬‬ ‫תיאור קשר קוטבי‪:‬‬ ‫במקרה הזה הכלור‬ ‫הוא הרבה יותר‬ ‫אלקטרושלילי‬ ‫מהמימן‪ .‬כיוון שמשיכת האלקטרונים אינה מוחלטת.‬‬ ‫‪ ‬קשר קוולנטי מקוטב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אותם קשרים של זוגות אלקטרונים‪.‬שלמעשה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫לכל המולקולות המורכבות מאותו האטום יש קשרים קוולנטיים לא קוטביים‪.

‬אטומי המימן בדרך כלל נקשרים לאטומי החמצן‪:‬‬ ‫* מולקולות ויונים רב אטומיים לרוב בעלי מבנה קומפקטי וסימטרי‪:‬‬ ‫‪24‬‬ .‬‬ ‫אלקטרושליליות וסוגי קשרים‪:‬‬ ‫כללים לכתיבת מבנה מולקולות (של לואיס)‪:‬‬ ‫* אטומים שקשורים רק לעוד אטום אחר נקראים 'אטומים סופיים' )מימנים תמיד יהיו אטומים סופיים(‪.‬אם כן( באלקטרונים ביניהם ולכן‬ ‫מטענם אינו שלם לגמרי‪ .‫הפרדה מלאה בין הקטיונים לאניונים‪ .‬כאשר ממיסים את הסריג היוני בתמיסה כלשהי‪ .‬‬ ‫למשל בתרשים הבא אטומי המימן הם אטומים סופיים‪:‬‬ ‫* האטום המרכזי של המבנה בדרך כלל בעל האלקטרושליליות הנמוכה ביותר והאטום הסופי הוא בעל‬ ‫האלקטרושליליות גבוה יותר‪:‬‬ ‫* בחמצן המכיל חומציות‪ .‬וישנה שותפות כלשהי )מזערית‪ .‬נשבר הקשר היוני ונפרדים‬ ‫הקטיונים מהאניונים ורק במצב זה מטענם הוא באמת שלם‪.

2‬כותבים מבנה שלדי הגיוני )לפי הכללים( ומקשרים את האטומים בקווים בודדים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם קיימים מטענים פורמאליים הם לא יכולים להיות מאותו סימן‪.‬‬ ‫‪25‬‬ .‬‬ ‫‪ .‬כאשר השוני בניהם הוא חלוקת‬ ‫האלקטרונים ‪ -‬המבנה האמיתי הוא שילוב של שניהם )בן‪-‬כלאיים(‪.‬‬ ‫מטען פורמאלי ‪ -‬חוקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫המבנה של לואיס סביר כאשר אין בו מטען פורמאלי‪ .5‬אם צריך‪ .1‬קובעים את המספר הכולל של אלקטרוני ערכיות‪.‬בכדיי לתת לכל אטום סופי )חוץ‬ ‫מאטומי מימן ‪ (H‬אוקטט‪.‬‬ ‫יש מולקולות שלא מקיימות את כלל האוקטט‪:‬‬ ‫מספר שונה של אלקטרוני ערכיות גורמים לצורות שונות שלא מביאות לאוקטט‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם קיימים מטענים פורמאליים הם צריכים להיות הכי קטנים שאפשר‪.‬מולקולות כאלו הן מגנטיות ונמצאות בטבלה המחזורית מהשורה השלישית ומטה‪.‬‬ ‫מטען פורמאלי‪:‬‬ ‫מטען פורמאלי = מספר אלקטרוני ערכיות באטום החופשי פחות מספר האלקטרונים במבנה של לואיס‪.4‬ממקמים את האטומים הנשארים כזוגות בודדים סביב לאטום המרכזי‪.‬נזיז זוג אלקטרונים בודד או יותר מאטום סופי בכדי שיהיה קשר מרובה לאטום‬ ‫המרכזי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סך המטען הפורמאלי יהיה שווה לאפס‪.‬‬ ‫תיאורית רזוננס‪:‬‬ ‫כאשר מולקולה או יון יכולים להיות מוצגים ע"י שני מבנים שונים‪ .‬‬ ‫‪ .‫סיכום כללים בכתיבת מבנה לואיס‪:‬‬ ‫‪ .‬כי אז הוא יהיה הכי יציב‪.3‬ממקמים זוגות אלקטרונים בודדים סביב האטומים הסופיים‪ .‬מולקולות כאלו נקראות‬ ‫'רדיקל ים חופשיים'‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר קשר מסוים קיים בין מולקולות שונות‪ .o = 1‬כפול )‪ (b.‬‬ ‫אורך הקשר תלוי בסוג האטום )אילו יסודות( ובסדר הקשר‪ .‬‬ ‫אנרגיית הקשר‪:‬‬ ‫אנרגית ההפרדה של קשר )‪ (bond-dissociation energy – D‬זו כמות האנרגיה הדרושה ל"שבור"‬ ‫מול אחד של קשרים קוולנטיים בין אטומים במולקולה במצב של גז‪.‬אם זו מולקולה דו‪-‬אטומית זה יהיה הרדיוס הקוולנטי‪.o = 3‬קשר – חיבור בין כמה זוגות אלקטרונים‪.‬אנרגיית שבירת הקשר מציגה ערך ממוצע‪.‬בקשר כפול או משולש יש יותר משיכה ולכן אורך‬ ‫הקשר יהיה קצר יותר(‪.‬קשר משולש וכפול יותר קשה לשבור כי המולקולה‬ ‫יותר יציבה‪.(b.o = 2‬או‬ ‫משולש )‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:5‬‬ ‫סדר הקשר הכימי ואורכו‪:‬‬ ‫סדר הקשר מרמז אם הקשר הקוולנטי הוא יחיד )‪ .‬‬ ‫‪26‬‬ .‬כשסדר הקשר גבוה‬ ‫יותר – הקשר קצר יותר‪) .‬‬ ‫אורכים של קשרים כימיים‪:‬‬ ‫קשר יחיד הוא פחות אנרגטי מקשר כפול ומשולש‪ .‬‬ ‫אורך הקשר הוא המרחק ב‪ pm-‬בין הגרעין של שני אטומים שמחוברים ביחד‬ ‫בקשר קוולנטי במולקולה‪ .(b.

‬‬ ‫בסיס – זוגות אלקטרונים )קושרים או לא קושרים( באטום דוחים אחד את‬ ‫השני‪ .‬‬ ‫קבוצות אלקטרונים בגיאומטריה‪:‬‬ ‫איך האלקטרונים יכולים להסתדר כך שיהיו הכי רחוקים אחד מהשני?‬ ‫‪ 2‬זוגות אלקטרונים – לינארי‪.‫חישוב בעזרת אנרגיית הקשר‪:‬‬ ‫חיבור האנרגיה הדרושה לשבירת קשר ישן ויצירת קשר חדש היא האנרגיה הדרושה לביצוע התהליך‪.‬‬ ‫‪ 4‬זוגות אלקטרונים – )‪ – (tetrahedral‬בעל ‪ 4‬פאות‪.‬הדחייה ההדדית דוחפת זוגות אלקטרונים כמה שיותר רחוק אחד‬ ‫מהשני‪) .‬ע"י חיבור הגרעין בקו ‪-‬‬ ‫‪:)Valence-shell-electron-pair repulsion) VSEPR‬‬ ‫שיטת הקובעת את הגיאומטריה של המולקולות‪.‬‬ ‫גיאומטריה מולקולארית‪:‬‬ ‫הצורה בה המולקולה נוצרת‪ .‬‬ ‫‪27‬‬ .trigonal bipyramidal‬‬ ‫‪ 6‬זוגות אלקטרונים – בעל שמונה פיאות )מתומן – תלת מימדי(‪.‬בודקים את סך האנרגיה שהשקענו בשבירת כל המולקולות לאטומים בודדים‬ ‫לעומת האנרגיה שנפלטה כתוצאה מהחיבור של האטומים למולקולה אחת‪.‬‬ ‫‪ 3‬זוגות אלקטרונים – משולש מישורי‪.‬‬ ‫כל קשר מכיל אנרגיה‪ .‬בתוך זוג אלקטרונים אין דחייה בין שני האלקטרונים(‪.‬‬ ‫‪ 5‬זוגות אלקטרונים – משולש תלת מימדי ‪.

‬גיאומטריית‬ ‫המולקולה תיקבע ע"פ הגרעינים אחרי שבדקנו את המבנה לפי מספר האלקטרונים‪.‬הגיאומטריה היא כמעט אותו הדבר‪:‬‬ ‫‪Ax2‬‬ ‫‪28‬‬ .‬‬ ‫עם זוג לא קושר‪ .‬‬ ‫מה קורה כאשר יש זוגות אלקטרונים לא קושרים (למשל ‪?( NO2‬‬ ‫מבנים עם זוגות לא קושרים‪:‬‬ ‫קבוצות אלקטרונים באטום המרכזי דוחים אחד את השני‪ .‬בין אם הם קושרים ובין אם לא‪ .‫‪:VSEPR‬‬ ‫קבוצות של שני אלקטרונים‪:‬‬ ‫‪Co2‬‬ ‫* סידור הדחייה האופטימאלי הוא שני קצוות של קו‪.‬‬ ‫קבוצות של שלושה אלקטרונים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא הקודקודים במשולש‪.

‫קבוצות של ארבעה אלקטרונים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא הקודקודים של "טטראדר" – ‪ 4‬משולשים שווים‪) .‬טטראדר –‬
‫אטום מרכזי המתקשר ל‪ 4-‬אטומים(‪.‬‬

‫הגיאומטריה של מתן )סוג של גז(‪:‬‬

‫סיכום קבוצות של ‪ 4‬אלקטרונים‪:‬‬

‫המבנה של אמוניה הוא פירמידה משולשת )‪ 4‬קודקודים(‪ .‬מבנה טטריאדלי דורש ‪ 4‬קבוצות אטומים‪.‬‬
‫* הגיאומטריה המולקולארית של מים‪:‬‬
‫המולקולה מסודרת בצורה זוויתית‪ ,‬מכופפת‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 5‬אלקטרונים )מפרים את כלל האוקטט(‪:‬‬

‫‪29‬‬

‫‪‬‬

‫סידור הדחייה האופטימאלי הוא משולש עם קו חותך במרכז המשולש‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 5‬אלקטרונים עם זוגות לא קושרים‪:‬‬

‫קבוצה של ‪ 6‬אלקטרונים‪:‬‬

‫‪‬‬

‫סידור הדחייה אופטימאלי הוא מתומן תלת מימדי‪.‬‬

‫קבוצה של ‪ 6‬אלקטרונים עם זוגות יחידים )מבנה אוקטאודר(‪:‬‬

‫‪30‬‬

‫סיכום מבנה בלי זוגות יחידים‪:‬‬
‫משולש מישורי‬

‫לקבוצות עם ‪ 5‬או ‪ 6‬אלקטרונים דרוש קליפת אלקטרוני ערכיות נרחבת ‪ -‬אטום מרכזי יהיה יסוד‬
‫מהשורה השלישית או גבוה יותר‪.‬‬
‫מבנים עם זוגות אחדים‪:‬‬

‫זוויתי –‪120º‬‬
‫זוויתי – ‪109.48 º‬‬

‫מולקולות מקוטבות ומומנט דיפול‪:‬‬
‫לקשר מקוטב יש מרכזים מופרדים של מטען חשמלי ושלילי‪ .‬מולקולה כזו‪ ,‬עם מרכז מופרד של מטען‬
‫שלילי וחיובי נקראת מולקולה קוטבית‪.‬‬
‫מומנט דיפול הוא המכפלה בין כמות המטען החלקי ובין המרחק בשני הגרעינים‪.‬‬
‫מומנט הדיפול של מולקולה‪:‬‬

‫‪ (debye) D‬ושוויה‬

‫יחידה של מומנט דיפול היא –‬
‫מולקולות מקוטבות בשדה חשמלי‪:‬‬

‫‪31‬‬

.0‬‬ ‫איך לקבוע אם מולקולה היא מקוטבת?‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת ערך האלקטרושליליות נחזה קשרים דיפולים‪.O.‬בזכות הרזוננס‪.‬או מתאחדים כדי לתת תולדה של דיפול מומנט למולקולה ואז המולקולה מקוטבת‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬האזור שמקוטב חיובי יפנה כלפי‬ ‫הקתודה – האלקטרודה השלילית )הלוח השלילי( והאזור המקוטב חיובי יפנה כלפי האנודה ‪ -‬האלקטרודה‬ ‫החיובית(‪.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות אלקטרונים ← משולש מישורי )‪← (120°‬‬ ‫הזווית תהייה בדיוק ‪ 120‬למרות הקשר הכפול‪ .‬‬ ‫|‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. – S = . .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪32‬‬ .2‬מסדרים מבנה לואיס סביר‪.‬‬ ‫תרגיל לדוגמא‪:‬‬ ‫מולקולה ‪.‬‬ ‫דיפולים במולקולות יכולים לבטל אחד את השני‪:‬‬ ‫מומנט דיפול יהיה הממוצע בין שני הוקטורים‪ .‬‬ ‫‪24 = 3*6+6‬‬ ‫‪SO3‬‬ ‫ל‪ S-‬יש פחות אלקטרושליליות מחמצן ולכן הוא יהיה האטום המרכזי‪.‫* שדה אלקטרי גורם למולקולה קוטבית להסתדר בשורות עם השדה‪ . . .4‬בודקים אלקטרונים לא קושרים לאטום המרכזי‪.O.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעזרת שיטת ה‪ VESPR‬נחזה את הגיאומטריה המולקולארית‪.‬‬ ‫‪.3‬בודקים מספר קבוצות אלקטרונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצורת המולקולה נקבע אם הקשרים הדיפולים מבטלים אחד את השני ואז יש מולקולה לא‬ ‫מקוטבת‪ .‬‬ ‫‪ .1‬סופרים את כל אלקטרוני הערכיות‪.‬‬ ‫קשרים ודיפול מולקולארי‪:‬‬ ‫הדיפול הוא וקטור – יש לו גודל וכיוון‪.‬מולקולות סימטריות הדיפול שלהם יהיה ‪..‬למשל מולקולת המים היא מולקולה קוטבית ולכן יש בה‬ ‫מומנט דיפול‪ .O.SO3 -‬‬ ‫שלבים‪:‬‬ ‫‪ ..

‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:6‬‬
‫חפיפה של אורביטלים‪:‬‬
‫תיאורית אלקטרוני ערכיות )‪ – (VB‬קשר קוולנטי נוצר כאשר אורביטל של אטום אחד חופף לאורביטל‬
‫של אטום אחר‪.‬‬
‫באזור החפיפה יש צפיפות של מטען אלקטרוני‪ .‬ככל שהחפיפה גדולה יותר‪ ,‬הקשר בין שני אטומים חזק‬
‫יותר‪ .‬זו הסיבה לקשר בין אטומים‪ ,‬לולא האורביטל הגרעינים היו דוחים‬
‫זה את זה‪.‬‬
‫דוגמה לקשר ב ‪:H2S‬‬

‫מבנה יוצא מן הכלל‪ ,‬לא מקיים את ‪.VSEPR‬‬
‫הכלאה של אורביטלים אטומים‪:‬‬
‫במצב היסוד של קונפיגורציית אלקטרונים‪ ,‬לפחמן אמור להיות רק שני קשרים‪ 90° ,‬בנפרד‪ .‬בפועל הוא‬
‫מקיים ‪ 4‬קשרים של ‪ 109‬מעלות‪ .‬הסיבה היא שאלקטרון מאורביטל ‪ 2s‬מתקדם למקום ריק באורביטל‬
‫‪ ,2p‬וכך יש ‪ 4‬אלקטרונים לא מזווגים שיכולים להניב ‪ 4‬קשרים‪ .‬דבר זה ייתן ‪ 4‬אורביטלים מוכלאים עם‬
‫אנרגיה שווה‪ .‬בתהליך זה "הרווחנו" קשר אחד‪.‬‬
‫וכך זה קורה‪:‬‬

‫סכימה להכלאה של אורביטלים‪:‬‬
‫מבנה טטראדר‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫מתן ואמוניה‪:‬‬
‫מהתרשים אפשר להסיק כי תיאורית ה‪ VSEPR-‬ו‪ VB‬מתאימות‪.‬‬
‫סכימה של הכלאות אורביטלים עוזרת‬
‫בתיאור קשר קוולנטי כפול‪.‬‬
‫אורביטל אחד מסוג ‪ 2s‬ושני אורביטלים מסוג‬
‫‪ 2p‬יוצרים סט של שלושה אורביטלים‬
‫מוכלאים ‪.sp2 :‬‬

‫תרשים‪:‬‬

‫תרשים הכלאה ‪ sp2‬של בורון )‪:(Boron‬‬
‫שלושת האורביטלים המוכלאים‬
‫מסודרים במשולש מישורי כיון‬
‫שהם פרושים על ציר ‪ x‬ו ‪. y‬‬

‫תרשים הכלאה ‪ sp‬של ‪:Be‬‬

‫‪34‬‬

‫סיכום של הכלאות ‪:sp3, sp2, sp‬‬
‫‪sp‬‬

‫‪2‬‬

‫‪sp‬‬

‫תת קליפה ‪ d‬אורביטל מוכלא‪:‬‬
‫ההכלאה מאפשרת לקליפות ערכיות נרחבות ליצור תרכובות‪ .‬תכונה זו אופיינית לקבוצה ‪ 5A‬מהטבלה‬
‫המחזורית‪ .‬אלקטרון מאורביטל ‪ 3s‬מתקדם לתת‪-‬קליפה ‪ ,3d‬וזה גורם לסט של ‪ sp3d 5‬אורביטלים‬
‫מוכלאים‪.‬‬

‫עוד תרחיש אופייני לקבוצות ‪ 6A‬הוא‪ :‬אלקטרון מ‪ 3s -‬ואלקטרון מ‪ 3p-‬יכול להתקדם לתת קליפה ‪3d‬‬
‫וזה גורם ליצירת שישה אורביטלים מוכלאים מסוג‪.sp3d2 :‬‬

‫חיזוי של תרשימי הכלאה‪:‬‬
‫כאשר אין הוכחות ניסוייות‪ ,‬תרשים הכלאה סביר יכול לחזות‪.‬‬
‫‪ .1‬רשום מבנה לואיס סביר למולקולה או יון‪.‬‬
‫‪ .2‬בעזרת ‪ VSEPR‬נחזה גיאומטריה של קבוצות אלקטרונים של האטום המרכזי‪.‬‬
‫‪ .3‬נבחר את תרשים ההכלאה שמתאים לתחזית ה‪.VSEPR-‬‬
‫‪ .4‬תאר את חפיפת האורביטל ואת הגיאומטריה המולקולארית‪.‬‬
‫אורביטלים מוכלאים והנטייה הגיאומטרית שלהם‪:‬‬
‫‪35‬‬

‫‪3‬‬

‫‪sp‬‬

(п‬והוא בהכרח יהיה קשר‬ ‫חלש מקשר סיגמה‪ .‬‬ ‫קשר הנוצר מחפיפה מקבילה או זה לצד זה של אורביטל נקרא קשר פאי )‪ .‬קשר משולש נוצר מקשר סיגמה אחד ושני‬ ‫קשרי פאי‪.‬קשר כפול נוצר מקשר סיגמה וקשר פאי‪ .‬‬ ‫תיאורית ‪ VB‬לאתילן ‪:C2H2‬‬ ‫תיאורית ‪ VB‬אצטילן‪:‬‬ ‫‪36‬‬ .σ -‬כל‬ ‫הקשרים היחידים הם קשרי סיגמה‪.sp3‬וכן הלאה )ראו טבלה(‪.sp2‬ארבעה קשרים יצרו הכלאה‬ ‫‪ .‬‬ ‫אורביטלים מוכלאים וקשרים קוולנטיים מרובים‪:‬‬ ‫קשר קוולנטי הנוצר מחפיפה של אורביטלים בקצותיהם )ראש בראש( נקרא קשר סיגמה ‪ .‫‪‬‬ ‫דרך פשוטה לדעת איזה הכלאה יש לאטום מסוים בתוך מולקולה היא לספור את הקשרים שלו‪.‬‬ ‫שני קשרים יצרו הכלאה ‪ .sp‬שלושה קשרים יצרו הכלאה ‪ .

‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים ב ‪) :2-Butene‬אין איזומרים במולקולה זו כיוון שסיבובה יביא לצורה השנייה(‪.‬‬ ‫קשרים בבנזין‪:‬‬ ‫‪37‬‬ .‬‬ ‫קשר משולש = קשר סיגמה ושני קשרי פאי‪.‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים‪:‬‬ ‫איזֹומֵרים הם תרכובות בעלות אותה נוסחה מולקולרית אך בהן סדר האטומים או סידורם המרחבי שונה‪.‫סיכום קשרים –‬ ‫קשר יחיד = קשר סיגמה‪.‬‬ ‫קשר כפול = קשר סיגמה וקשר פאי‪.‬‬ ‫איזומרים גיאומטריים הם תרכובות אשר שונות רק בסידור הגיאומטרי של תתי‪-‬קבוצות‪:‬‬ ‫כל תרכובת שונה לגמרי בתכונותיה הפיסיקליות והכימיות‪.

‬בין האטומים קיימים‬ ‫קשרים קוולנטיים שאינם בדיוק קשרים בודדים או קשרים כפולים‪ .‫את הרכב הבנזין ‪ C6H6‬גילה מיכאל פאראדי ב‪ .‬אלא מהווים מין מצב ביניים של שני‬ ‫סוגי הקשרים‪ .‬גבוהה יותר משל חומרים לא‪-‬ארומטיים בגודל דומה‪.‬‬ ‫המבנה מוכיח שני רזוננסים מוכלאים ומביא לרעיון ששלושת הקשרים הכפולים ממוקמים בין כל ששת‬ ‫הפחמנים‪ .‬מצב זה גורם לכך שאי אפשר להבחין איפה יש קשר כפול ואיפה קשר יחיד‪.‬‬ ‫כל התרכובות האורגנית שאינם ארומטיות נקראות תרכובות ָאלִיפַטיֹות )‪.‬ואטומי הפחמן קשורים‬ ‫בניהם בקשר כפול ויחיד לסירוגין‪.‬תכונת הארומטיות מקנה לתרכובות אלו יציבות יתרה ולכן נקודת הרתיחה שלהם‬ ‫למשל‪ .1825-‬אך המבנה הוכח ב‪ 1865-‬על ידי קקולה‪.‬‬ ‫קקולה גילה שלבנזין יש מבנה מחזורי והציע שאטום מימן קשור לכל אטום פחמן‪ .‬כיום תרכובות ארומטיות מתייחסות למולקולות בעלות מבנה טבעתי‪ .(Aliphatic‬‬ ‫תרכובות ארומטיות ידועות‪:‬‬ ‫‪38‬‬ .‬‬ ‫שלד קשר הסיגמה ‪:σ‬‬ ‫)מבנה שנוצר ע"י מחשב( ‪-‬‬ ‫תרכובות ארומטיות‪:‬‬ ‫הבחינו שרוב התרכובות הבנויות כמו בנזין הן בעלות ניחוח נעים ולכן ניתן להם השם תרכובות‬ ‫ארומטיות‪ .

‬‬ ‫תרכובת‬ ‫נוסחה מולקולרית‬ ‫נוסחה אמפירית‬ ‫‪Hydrogen peroxide‬‬ ‫מי חמצן‬ ‫‪H2O2‬‬ ‫‪HO‬‬ ‫‪ Glucose‬סוכר ענבים‬ ‫‪C6H12O6‬‬ ‫‪CH2O‬‬ ‫‪Octane‬‬ ‫‪C8H18‬‬ ‫‪C4 H 9‬‬ ‫פורמולות מבנה‪:‬‬ ‫מראות איך האטומים מחוברים זה לזה במולקולה‪ .C2H4O2 :‬‬ ‫‪39‬‬ .‬‬ ‫נוסחה אמפירית ‪ -‬נותנת את היחס בין אטומי היסודות בתרכובת‪ .‬המולקולות קובעות את‬ ‫תכונות החומר ולא האטומים המרכיבים את החומר‪.‬לדוגמא במולקולת המים זה‬ ‫תמיד יהיה‪ H-O-H :‬ולא ‪.‬‬ ‫פורמולות כימיות‪:‬‬ ‫פורמולה כימית היא דרך הצגה סימלית של הרכב התרכובת לפי מרכיבי היסודות‪ .‬יכולה להתאים לכמה מולקולות‪.‬‬ ‫תרכובת אי‪-‬אורגנית – כל שאר התרכובות ללא הפחמן‪. CH3COOH‬‬ ‫כאשר צורת הכתיבה הרגילה היא‪.‬‬ ‫מבנה הפורמולה "הדחוס" מראה גם כיצד האטומים מסודרים‪ .‬‬ ‫נוסחה מולקולרית ‪ -‬נותנת את הסימון והמספר המדויק של כל סוג אטום במולקולה‪.O-H-H‬‬ ‫דוגמאות נוספות ‪:‬‬ ‫כאמור פורמולות מבנה ומודלים מראים איך האטומים מחוברים זה לזה‪.‬לדוגמא‪ :‬חומצה אקטית ‪.‬זה אף פעם לא יהיה מקרי‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:7‬‬ ‫תרכובת אורגנית – תרכובת שמכילה את אטום הפחמן )‪ 95%‬מהתרכובת בטבע הן אורגניות(‪.

‫מתן שמות‪:‬‬ ‫שיטה לכתיבת\נתינת שמות לתרכובות‪.‬‬‫‪ -‬תרכובת מולקולרית ‪ -‬היסוד היותר "מתכתי" יבוא קודם – ‪ CO2‬פחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫איזה יסוד כותבים קודם?‬ ‫לפי הטבלה המחזורית ‪ :‬היסוד שנמצא הכי "רחוק" למטה והכי שמאלה ייכתב לרוב ראשון‪.‬‬ ‫יש שני סוגי תרכובות‪:‬‬ ‫ תרכובת יונית ‪ -‬הקטיון יופיע ראשון ואחריו האניון – ‪ KCl‬אשלגן כלוריד‪.‬‬ ‫תחיליות לטיניות‪:‬‬ ‫‪40‬‬ .

‬‬ ‫קבוצה של אטומים יכולה לאבד או לקבל אלקטרון ובכך יווצר יון רב אטומי טעון‪) .4‬לעיתים ניתן לראותם כתחיליות של יונים רב‪-‬אטומים המכילים חמצן‪.2‬יון רב‪-‬אטומי זו קבוצה של אטומים )הקשורים בקשרים קוולנטיים( וטעונים חשמלית‪ .‬‬ ‫‪ .‬שחשוב לזכור )עמ' ‪ 56‬בספר(‪:‬‬ ‫‪41‬‬ .‬הן מורכבות מיונים הטעונים באופן הפוך זה מזה‬ ‫ומוחזקים באשכול של משיכה אלקטרו סטטית‪.‬‬ ‫טבלת יונים פוליאטומיים נפוצים‪ .1‬תרכובות יוניות בעלות מטען חשמלי ניטרלי‪ .‫יונים חד‪-‬אטומים נפוצים‪:‬‬ ‫כמה עובדות על יונים ותרכובות יוניות‪:‬‬ ‫‪ .‬יש יותר‬ ‫פוליאטומים מסוג אניון מאשר מסוג קטיון(‪.3‬סיומות – ‪)-ite‬קצת( ‪)-ate‬יותר( נפוצות ביונים רב‪-‬אטומים המכילים חמצן‪.‬‬ ‫‪ –per –hypo .‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪.

‬‬ ‫יש הרבה תרכובות כאלו‪ . 5 H2O‬‬ ‫שתי תרכובות מיוחדות הן החומצות והבסיסים‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪42‬‬ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .2‬יוצר עוקץ וגירוד על העור‪.‬חשוב לזהות מתי‬ ‫מדובר בכזאת‪ .‬‬ ‫חומצה ובסיס מנטרלים זה את זה – תגובתם יוצרת מלח ומים‪.‬אלקטרוליט חלש – מתפרק וחוזר למצבו הקודם לסירוגין‪.3‬משנים את צבע האינדיקטור "ליטמוס" מאדום לכחול‪.‬היונים והקטיונים של המימן החמצני נוצרים בתגובה בין הבסיס‬ ‫למים(‪.‬רוב הבסיסים הם לא‬ ‫תרכובות יוניות המכילות מימן חמצני‪ .7-‬כלומר ‪ -‬תרכובת המוסרת פרוטון במהלך תגובה כימית‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוליט – חומר המתפרק ליונים במים‪ .‬‬ ‫‪ .5‬חומצות מגיבות עם בסיסים ובכך מאבדות מתכונותיהן שלהן‪ -‬מנוטרלות ע"י הבסיסים‪.‬‬ ‫‪ .‬שיחידת היסוד שלה כוללת מספר‬ ‫קבוע של מולקולות מים הקשורות לאניוינים ולקטיונים‪.3‬משנים את צבע האינדיקטור "ליטמוס" מאדום לכחול‪.‬‬ ‫‪ .‬יוצר קשרים יונים ומייצר גז מימן‪.4‬מגיב עם הרבה מתכות‪ .‬‬ ‫הגדרותיו של ארניוס‪:‬‬ ‫חומצה‪ -‬תרכובת מולקולרית שעוברת תהליך יינון או התפרקות במים ויוצרת תמיסה המכילה ‪ H‬יונים‬ ‫ואניונים‪.4‬מגיב עם חומצות ובכך מאבד מתכונותיו – מנטורל ע"י החומצות‪.‬‬ ‫תכונות החומצות והבסיסים‪:‬‬ ‫חומצות‪:‬‬ ‫‪ .2‬יוצר מגע סבוני‪ .1‬טעם חמוץ‪.‬חלק על הגוף‪.‬‬ ‫חומצה היא תרכובת המתפרקת במים ליצירת יוני הידרוניום‪ .‬כך שה‪ pH-‬של התמיסה המתקבלת יהיה‬ ‫נמוך מ‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪BaCl2 .1‬טעם מר‪.‬אלקטרוליט‪-‬חזק ‪ -‬החומר המתפרק בשלמותו )כל‬ ‫המולקולות מתפרקות(‪ .‬‬ ‫בסיסים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בסיסים‪ -‬תרכובות שעוברות תהליך יינון במים ויוצרות תמיסה ‪ OH-‬וקטיונים‪) .‬‬ ‫בסיס הוא תרכובות שרמת החומציות )‪ (pH‬שלו בתמיסה מימית גבוהה מ‪ 7-‬והוא חומר אשר קולט‬ ‫פרוטון בתגובה כימית‪.‬לא חשוב לשנן אותם‪ . 2 H2O‬‬ ‫‪CuSO4 .‫תרכובות כימיות המרכיבות מים‪hydrate :‬‬ ‫ה"הידרייט" זוהי תרכובת יונית‪ .

H :‬או ‪.‫‪H+ + OH‬‬‫=‬ ‫‪H2O‬‬ ‫קטיון מהבסיס‬ ‫ואניון מהחומצה‬ ‫שמות של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫מה שמסומן בחץ אדום – חשוב לזכור‪.S‬‬‫‪ -‬הרבה תרכובות אורגניות הן בעלות שמות נפוצים‪.‬‬ ‫בסיסי ארניוס יהיו האניונים בעלי יונים מימן חמצניים ‪.‬‬ ‫ תרכובות הפחמן הנפוצות ביותר הן אילו שמכילות את היסודות ‪ N .‬תרכובת אלו יכולות ליצור שרשראות וטבעות‪.OH-‬‬ ‫תרכובת אורגנית‪:‬‬ ‫כימיה אורגנית היא לימוד יסוד הפחמן ותרכבותיו‪.‬משום שאטומי הפחמן נקשרים להרבה‬‫אטומים אחרים‪ .‬‬ ‫ תרכובות פחמן יכולות להיות בעלות גיוון אינסופי‪ .‬‬ ‫‪43‬‬ .O .

‬‬ ‫‪ – Cycloalkanes‬מולקולות אלקניות בעלות‬ ‫מבנה טבעתי – שמן מתחיל עם התחילית ‪cyclo.‬‬ ‫איזומרים‪:‬‬ ‫אלו תרכובות בעלי אותו הרכב מולקולרי אך‬ ‫בעלי מבנה שונה‪.:‬‬ ‫מספר הפחמנים הנמוך ביותר בטבעת שכזו יהיה ‪3‬‬ ‫אטומים‪.‬‬ ‫ה ‪ Alkanes‬הם פחמימנים רווים‪ :‬בעלי מספר אטומי מימן מקסימאלי האפשרי לפי מספר אטומי הפחמן‪.‬‬ ‫‪44‬‬ .‫תחיליות לטיניות‪:‬‬ ‫‪:Alkanes‬‬ ‫התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר היא הפחמימנים – אלו הן מולקולות המורכבות רק ממימן ומפחמן‪.

R‬‬ ‫‪45‬‬ .‬‬ ‫‪CH3CH2OCH2CH3‬‬ ‫זהות‪-‬‬ ‫‪CH3CH2OCH2CH2CH3‬‬ ‫לא זהות‪-‬‬ ‫חומצה קרבוקסילית‪:‬‬ ‫‪ alkanes‬שמכילים את הקבוצה הפחמן חמצנית ואלו הן חומצות‬ ‫חלשות‪.‬‬ ‫הקבוצות הפונקציונאליות הנפוצות ביותר הן‪:‬‬ ‫ כוהל‬‫ אתר‬‫ חומצה קרבוקסילית‬‫ אסטר‬‫ אמין‬‫כוהל‪:‬‬ ‫מולקולות המכילות קבוצה אחת של מימן חמצני ‪OH‬‬ ‫)קבוצה הידרוקסלית = ‪.‫‪:Functional Groups‬‬ ‫אטום או קבוצת אטומים המחוברים לשרשרת או לטבעת של פחמימינים ומעניקים לתרכובת תכונות‬ ‫מיוחדות‪.COO .‬ויכולים שלא‪.(R'.‬מתנהג כמו בסיס ארניוס – מאבד יון מימן‪.‬‬ ‫הפחמן יוצר קשר כפול עם אחד החמצנים ועם זאת שומר על ארבע‬ ‫קשרים בסה"כ‪ .(OH‬‬ ‫אתר‪:‬‬ ‫תרכובות בעלות שני קבוצות ‪ (R) alkane‬מחוברות לאטום מרכזי חמצן‪.‬‬ ‫הנוסחה המרכזית היא ‪'R-O-R‬‬ ‫'‪ R‬ו‪ R -‬יכולים להיות אותה הקבוצה‪ .‬‬ ‫אסטר‪:‬‬ ‫מולקולות שבהן שני אלקנים מחוברים לכל צד של הקבוצה הקרבוקסילית )‪.

‬אמינים הם בסיסים חלשים‪.‬‬ ‫‪NH2(CH2)4NH2‬‬ ‫‪46‬‬ .‬‬ ‫מולקולות בהן אלקנים ומימן\ים מתחברים לאטום מרכזי של חנקן‪ .‫אמין‪:‬‬ ‫הבסיס האורגני הנפוץ ביותר‪.

‬מסתו של מול נתרן )כלומר‪ .(g/mol‬כך‪ .‬למשל‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:8‬‬ ‫המול והמסה המולרית (מסה מולקולרית)‪:‬‬ ‫מסה מולרית היא המסה של מול אחד של חלקיקים‪.02×10‬אטומי נתרן( היא‬ ‫כ‪ 23-‬גרם‪.‬המסה המולרית‬ ‫נמדדת בגרם למול )‪ .‬‬ ‫לכל יסוד יש מסה מולרית משלו‪ .‬של ‪ 236.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫אפשר לקרוא פורמולה של מולקולה במולים‪:‬‬ ‫‪47‬‬ .‬הנכתבת לעתים קרובות לצידו בטבלה המחזורית‪ .

‬‬ ‫אחוז מסת ההרכב לפורמולה כימית‪:‬‬ ‫אחוז מסת ההרכב לתרכובת מתייחס למסה היחסית של היסודות‪.00794 – H‬‬ ‫‪15.065 – S‬‬ ‫‪15.00794 -H‬‬ ‫‪32.05196‬‬ ‫מסה מולרית כפקטור המרה‪:‬‬ ‫בעזרת השיויונים אפשר ליצור פקטורי המרה‪.13952‬‬ ‫‪12.9994 – O‬‬ ‫‪(N + 4H)*2 + S + 4O = 132.‬‬ ‫לדוגמא ‪ -‬מהי המסה המולרית של אמוניום גופרית? ‪(NH4)2SO4‬‬ ‫המסות האטומיות‪:‬‬ ‫‪14.‬‬ ‫‪48‬‬ .0107 – C‬‬ ‫‪1.9994 – O‬‬ ‫‪4H + 2C + 2O = 60.‬‬ ‫כשמדובר בתרכובות יוניות נעזרים ב"מסת הפורמולה" – חיבור כל המסות של האטומים או היונים‬ ‫המוצגים ביחידת פורמולה‪.‫מסה מולקולרית‪:‬‬ ‫חיבור כל המסות של האטומים המוצגים בפורמולה המולקולרית‪.0067 – N‬‬ ‫‪1.

‬‬‫דוגמה‪:‬‬ ‫‪49‬‬ .‫תרכובת ה‪ Butane-‬באחוזים‪:‬‬ ‫אחוז הפחמן הוא – ‪48.‬‬ ‫ תרכובת אורגנית נשרפת בחמצן‪.‬מימן וחמצן(‪.‬‬‫ כמות כל יסוד נקבעת לפי מסת התוצרים‪.‬‬ ‫אנליזת יסודות‪:‬‬ ‫אחת מהשיטות לקבוע נוסחה אמפירית במעבדה‪ .34%‬‬ ‫)מחשבים את סך מסה של אטום מסוים חלקי המסה הכוללת(‪.‬‬‫ תוצר הבעירה )לרוב ‪ H20‬ו ‪ (CO2‬נשקלים‪.044%‬‬ ‫אחוז המימן – ‪17.‬משתמשים בה בעיקר לתרכובות אורגניות פשוטות‬ ‫)המכילות פחמן‪ .

12‬מה פורמולת המולקולה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫א‪ .66% – C 17.‬‬ ‫לעיתים יש מידע נוסף לגבי התגובה המופיע במשוואה ‪-‬‬ ‫במקרה הזה נתונה הטמפ' בה התגובה נעשית‪ .06% – O‬‬ ‫היחס בין המימן לפחמן הוא כמעט אחד לאחד – ‪.‬בעזרת פורמולות וסמלים המציגים את היסודות‬ ‫והתרכובות המעורבים )מצב הצבירה נתון בסוגריים(‪.88 :‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2.43% – H‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫נשאר ‪ 17%‬של חמצן‪.‬לעיתים יינתן הממס אשר בנוכחותו‬ ‫התבצעה הריאקציה‪.‬‬ ‫נחלק כל אטום במסת האטום שלו‪.2‬קבע את הנוסחה האמפירית של ‪ phenol‬מאנליזת היסודות שלו‪:‬‬ ‫‪76.57% – C‬‬ ‫‪6.0107 – C .5 17.34% – H‬‬ ‫א‪ .‬‬ ‫‪6.37% – C‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫ב‪ .1‬אנליזת יסודות של בוטן נתנה את הרכב המסה הבא‪:‬‬ ‫‪82.2‬‬ ‫היחס‪2 = 1 = 6.88‬‬ ‫מימן – ‪17.‬פחמן – ‪6.37% – H‬‬ ‫‪6.‬קבע את הנוסחה האמפירית של הבוטן‪.C6H6O‬‬ ‫כתיבה של משוואה כימית‪:‬‬ ‫משוואה כימית היא תיאור מקוצר של תגובה כימית‪ .‫תרגילים‪:‬‬ ‫‪ .‬המסה המולרית של בוטן היא ‪ .0079 – H‬‬ ‫‪C2H5‬‬ ‫‪C4H10‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪50‬‬ .2‬‬ ‫ב‪29 = 24+5 12.‬‬ ‫‪58 = 2*29 1.58.

‬‬ ‫ואנו מחפשים כמה מול יש מהחומר השני‪ .‬‬ ‫מתאר של תגובה סטויכיומטרית פשוטה‪:‬‬ ‫במקרה שנתון לנו מספר מול של חומר שהגיב‪.‬במקרים אלו נהג בקבוצה כיחידה אחת‪.‬ניעזר‬ ‫בשיטה זו‪.‬‬ ‫ואטומי החמצן מהווים ‪ .‬בשביל לאזן משוואה אנו צריכים מקדמים‬ ‫סטויכוימטריים‪.3‬בתגובות מסוימות ייתכן כי קבוצות אטומים )כמו יון רב‪-‬אטומי לדוגמא ‪ (NO3‬נשארים ללא‬ ‫שינוי‪ .‬לדוגמא‪ .‬אזן אותו ראשון‪.1‬אם יסוד נמצא רק בצד אחד של המשוואה‪ .‬אטומי המימן במים מהווים ‪ִ 12%‬מ ַמסת המים‪.‬‬ ‫‪ .‫איזון משוואות‪:‬‬ ‫משוואה מאוזנת חייבת להתאים עם חוק שימור המסה‪ .‬‬ ‫הסטויכיומטריה מנסה לחשב ולחזות את כמות התוצרים שיתקבלו מכמות מסוימת של מגיבים בתגובה‬ ‫כימית‪ .‬‬ ‫סטויכיומטריה היא תחום בכימיה העוסק בכמויות ובריכוז החומרים המשתתפים בתגובות כימיות‪.4‬לעיתים משוואה יכולה להיות מאוזנת ע"י מקדם שהוא שבר‪ .‬‬ ‫כללים לאיזון משוואות‪:‬‬ ‫‪ .88%‬חישוב זה יכול לעזור לחזות את כמות התוצרים שתתקבל בתגובה שבה‬ ‫משתתפים מים‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫שוויון סטויכיומטרי ותגובה סטויכיומטרית‪:‬‬ ‫יחס סטויכיומטרי או יחסי מול הוא פקטור מעבר המושג ע"י המקדמים הסטויכוימטריים במשוואה כימית‪.‬הסטויכיומטריה מחשבת את המסות היחסיות של‬ ‫היסודות בתרכובות השונות המשתתפות בתגובה‪ .2‬אזן את היסודות או התוצרים שקיימים כיסוד חופשי אחרון‪.‬שני הנתונים העיקריים בהם נעשה שימוש בסטויכיומטריה הם כמות החומר )נמדדת במולים(‬ ‫והמסה המולרית של החומר )נמדדת בגרם למול(‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .‬השבר מתאזן כאשר כופלים כל‬ ‫מקדם בפקטור ידוע‪.‬‬ ‫‪ .

‫תרגיל‪:‬‬ ‫)פתרון במצגת(‬ ‫מתאר של סטויכיומטרי הקשור במסה‪:‬‬ ‫תרגיל נוסף‪:‬‬ ‫‪52‬‬ .

‬‬ ‫החומר המגיב המגביל אינו דווקא זה המוצג בכמות הקטנה ביותר‪.‬‬ ‫מבט מולקולרי על רעיון החומר המגיב המגביל‪:‬‬ ‫הכרה ופתרון של בעיית החומר המגיב המגביל‪:‬‬ ‫אם נתון לנו מסות של שני חומרים )או יותר(‪ .‬מגביל את כמות התוצרים ונקרא 'חומר מגיב מגביל' או ריאגנט‪.‬יש לבדוק האם קיימת בעיית הגורם המגביל‪.‬‬ ‫החומר המשתתף בתגובה ונצרך כולו‪ .‬‬ ‫אנלוגיה‪:‬‬ ‫אם יש לנו ‪ 11‬סנדביצ'ים‪ 16 .‬כיוון שהן נגמרו הכי מהר וגורמות לכך שלא נוכל להמשיך לקבל‬ ‫תוצרים‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:9‬‬ ‫הגבלת חומרים מגיבים‪:‬‬ ‫תגובות כימיות מתבצעות עם מספר מוגבל של חומרים המשתתפים בתגובה ומספר רב של שאר‬ ‫החומרים‪.‬‬ ‫דרך אחת לפתור את הבעיה היא לבצע חישוב סטויכיומטרי רגיל‪ .‬כמה חבילות אוכל נוכל להכין סה"כ?‬ ‫העוגיות הן החומר המגיב המגביל‪ .‬‬ ‫‪53‬‬ .‬החומר המגיב שמייצר את הכמות‬ ‫הקטנה ביותר של תוצרים‪ .‬הוא החומר המגיב המגביל‪.‬עוגיות ו‪ 10‬תפוזים‪ .

‬‬ ‫דוגמא לתנובה אמיתית לעומת תיאורטית ב‪) :ZnS-‬התנובה האמיתית פחותה מהתנובה התיאורטית(‬ ‫פתרון ופתרון סטויכיומטרי‪:‬‬ ‫הגדרות‪:‬‬ ‫חומר מומס )‪ .‬הניצולת האמיתית היא‬ ‫כמות שמקבלים במציאות כשמבצעים את התגובה‪ .‬‬ ‫חומר ממס )‪ – (solvent‬החומר שמבצע את ההמסה‪.(solute‬החומר שהוא מומס‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫ריכוז תמיסה – הכמות של חומר מומס בתמיסה נתונה )או חומר ממס(‪.‬‬ ‫‪54‬‬ .‬הניצולת האמיתית תהיי פחותה מהניצולת התיאורטית‬ ‫מסיבות רבות ומחשבים אותה באחוזים‪ .‫תרגילים‪:‬‬ ‫ניצולת של תגובות כימיות‪:‬‬ ‫הניצולת התיאורטית של תגובה כימית היא הכמות המחושבת של תוצרים בתגובה‪ .4‬אם החומרים לא הומוגנים‪.3‬התוצר עלול להגיב בריאקציה נוספת וליצור תוצרי לוואי אחרים‪.‬‬ ‫‪ .1‬אם יש אי‪-‬שיווי משקל ותוצר חוזר למצבו בתור מגיב‪.2‬אם המגיבים אינם טהורים‪.‬‬ ‫‪ .‬בניהן‪:‬‬ ‫‪ .

35‬סוכרוז‪ .‬‬ ‫הוספת החומר הממס לא משנה את כמות החומר המומס בתמיסה‪ .‬‬ ‫תמיסה מהולה מכילה כמות קטנה יחסית של חומר מומס לעומת חומר ממיס‪.‬‬ ‫ויזואליה של מיהול תמיסה‪:‬‬ ‫‪55‬‬ .‬הוא כמות החומר המומס במולים פֵר ליטר תמיסה‪.‬‬ ‫פעולה מאוד נפוצה היא הכנת מלאי של תמיסה מרוכזת של חומר מומס ואז למהול אותה לריכוזיות אחרת‬ ‫כשצריך‪.‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫מיהול של תמיסה‪:‬‬ ‫מיהול הוא התהליך של הכנת תמיסה יותר מהולה ע"י הוספת חומר ממס לתמיסה מרוכזת יותר‪.(morality‬או ריכוז מולרי‪ .35‬מול סוכרוז בכל ליטר תמיסה‪.‬‬ ‫יש לזכור כי מולריות מסמנת מול של חומר‬ ‫מומס פר ליטר של תמיסה ולא ליטר של חומס ממיס‪.‬מכילה‬ ‫‪ 0.‬‬ ‫ריכוז מולר‪:‬‬ ‫מולריות )‪ .‬אבל כן משנה את ריכוז החומר‪.‫תמיסה מרוכזת מכילה כמות גדולה יחסית של חומר מומס לעומת חומס ממיס‪.‬‬ ‫למשל ‪ -‬תמיסה שהיא ‪ 0.

‬כמות המומס – ריכוז כפול הליטר‪.‬‬ ‫‪56‬‬ .‫חישובי מיהול‪:‬‬ ‫כמות החומר המומס במול לא משתנה כשמוהלים תמיסה‪ .‬‬ ‫‪) -C‬ריכוז( ‪) – V‬נפח(‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תמיסות בתגובות כימיות‪:‬‬ ‫מולריות נותנת כלי נוסף בחישוב סטויכיומטרי בהתבסס על משוואה כימית‪ .‬כמו כן היא יכולה לשמש‬ ‫כפקטור מעבר בין מול של חומר מומס לליטרים של תמיסה‪.‬‬ ‫כמות החומר המומס במולים = ‪ V*C‬והיא נשארת קבועה‪.

‫סכימה סטויכיומטרית חדשה‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫‪57‬‬ .

HNO3.‬‬ ‫סוג אחד של זרם חשמלי הוא אלקטרונים הזורמים דרך ָכבֶל‪ . H2SO4.‬‬ ‫ריכוז יונים בתמיסה‪:‬‬ ‫‪58‬‬ .‬‬‫אי‪-‬מוליכות חשמלית‪:‬‬ ‫ רוב התרכובות המולקולריות‪.(alkaline & alkali earth hydroxides‬‬‫ רוב המסיסים במים הם תרכובות יוניות‪.‬קטיונים נצמדים לקטודה ואניונים נצמדים לאנודה‪.‬‬ ‫סוג שני של זרם חשמלי הוא כאשר אניונים וקטיונים עוברים דרך תמיסה כמתואר‬ ‫בשרטוט‪ .‬בהשפעת גורם חיצוני‪. HClO4‬לזכור בע"פ‪.‬‬‫אלקטרוליטיים חלשים‪:‬‬ ‫ חומצות חלשות ובסיסים חלשים‪. HBr.‬‬‫ מספר של תרכובות יוניות – אלו שלא מתמוססות בקלות במים כמו מלחי גופרית‪.‬‬‫‪ -‬רוב התרכובות האורגניות )שרובן גם מולקולריות(‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:11‬‬ ‫מוליכות חשמלית – הובלה והפרדה‪:‬‬ ‫זרם חשמלי הוא הולכה של חלקיקים הטעונים חשמלית‪ .‬חלשה ואי‪-‬מוליכות חשמלית‪:‬‬ ‫אלקטרוליטיים חזקים‪:‬‬ ‫ חומצות חזקות )‪ – (HCl.‬‬‫ בסיסים חזקים )‪.‬‬ ‫תכונות של מוליכות חשמלית בתמיסה מימית‪:‬‬ ‫מוליכות חשמלית חזקה‪ .‬מקטודה )אלקטרודה שלילית( לאנודה‬ ‫)אלקטרודה חיובית(‪. HI.

‬והן‬ ‫מיוננות בשלבים‪:‬‬ ‫בסיסים חלשים וחזקים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיסים חזקים רובם הידרוקסידים יוניים )בטבלה המחזורית הבסיסים החזקים נמצאים בשני‬ ‫הטורים הראשונים‪ .‬בסיסים חלשים‬ ‫מקבלים צורה של ‪ OH-‬ע"י קבלת ‪ H+‬ממים‪:‬‬ ‫חומצות חזקות ובסיסים חזקים שחשוב לזכור‪:‬‬ ‫‪59‬‬ .‬ביחידות של מולריות )‪ .‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫תגובות של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫חומצות חלשות וחזקות‪:‬‬ ‫* חומצות חזקות הן בעלות מוליכות חשמלית חזקה – מיוננות לחלוטין במים‪.‬תהליך היינון הוא שונה‪ .‬למרות שחלק ההידרוקסידים מהטור השני אינם מאוד מסיסים(‪.‬חלק מהמולקולות המתמוססות מיוננות והשאר‬ ‫נשארות בצורה של מולקולה‪.‬‬ ‫* חומצות חלשות הן בעלות מוליכות חשמלית חלשה‪ .M‬מול פר ליטר( משתמשים בסוגריים מרובעות‪.‫על מנת להציג תמיסה מולרית‪ .‬‬ ‫חלק מהחומצות )חומצות פולי‪-‬פרוטיות( הן בעלות יותר מאטום מימן אחד שיכול להיות מיונן‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסיסים חלשים כמו חומצות חלשות מיוננים חלקית‪ .

‬ולכן יתקבל זרם‪.‬‬ ‫המלח מתפרק בקלות ליונים‪ .‬‬ ‫בתמונה מס' ‪ – 3‬חומצה ובסיס נותנים מלח ומים‪.‬‬ ‫לדוגמא פנול אדום –‬ ‫טיטרציה ‪ -‬מציאת הלא נודע‪:‬‬ ‫‪60‬‬ .‬‬ ‫משוואה יונית בעצם מראה מי באמת מעורבב בתגובה‪ .‬הבסיס‬ ‫בתמונה השנייה גם הוא אלקטרוליט חלש ולכן אינו‬ ‫מפיק הרבה זרם‪.‬‬ ‫אינדיקטורים‪:‬‬ ‫אינדיקטורים הם מולקולות אורגניות שמחליפות צבעים בהתאם לסביבתם )חומציות‪ .‬תגובת נטרול היא תגובה בין פרוטונים‬ ‫והידרוקסידים לתת מים‪.‬בסיסיות ונטרלי(‪.‫נטרול תגובות – משוואות יוניות‪:‬‬ ‫‪ HCl. NaOH & NaCl‬הם כולם אלקטרוליטיים חזקים והם מופרדים לגמרי‪.‬‬ ‫מה מתרחש בתמונות הבאות?‬ ‫הסבר‪ :‬החומצה האצטית היא אלקטרוליט חלש‪ .

‬‬ ‫‪ .‬ריכוז ועוד‪.‬‬ ‫מספר גרמים‪ .. באנגלית‪ (Titration :‬היא שיטה לקביעת הריכוז של חומרים שונים בתמיסה‪.‬נקודת סוף הריאקציה מתרחשת כאשר המגיבים נמצאים ביחסם‬ ‫הסטויכיומטרי‪.‬‬ ‫טיטור של חומצה‪-‬בסיס‪:‬‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫‪61‬‬ .‬או שינוי הצבע של‬ ‫האינדיקטור( או בעזרת מדידה כלשהי )למשל מדידת המוליכות החשמלית שנעלמת(‪ .‬בצורה‬ ‫הדרגתית לתמיסה‪ .‬‬ ‫החומר שאת ריכוזו בתמיסה רוצים לגלות נקרא אנליט )באנגלית‪ – (Analyte :‬למשל כמות מולים‪.‬כאשר הטיטרנט מגיע ליחס סטויכיומטרי מדויק מול אחד החומרים בתמיסה‪.‬‬ ‫בשיטה זו מוסיפים חומר בשם טיטרנט )‪ (Titrant‬בעזרת ביורטה )מאין כלי בצורת טפטפת(‪ .‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬תגובת סתירה בין חומצה ובסיס‪.‬‬ ‫מתרחשת תגובה אותה ניתן לזהות בקלות בעין )למשל ע"י העלמות צבע‪ ..1‬שמים את האנליט בבקבוקון עם כמה טיפות של אינדיקטור‪.‬מטרת השיטה‬ ‫לקבוע את ריכוז החומר הנבדק‪.‬‬ ‫תהליך הטיטור‪:‬‬ ‫‪ .‬נקודה זו‬ ‫נקראת 'נקודת סוף הריאקציה'‪ .‫טיטור )בלועזית‪ :‬טיטרציה.2‬מוסיפים בהדרגתיות את הטיטרנט ע"י טפטפה מיוחדת עד שצבע האינדיקטור משתנה‪ .

‬שבו אין יותר שינוי בריכוז מרכיבי המערכת‪ .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:11‬‬ ‫שיווי משקל‪:‬‬ ‫שיווי משקל כימי הוא שלב בתגובה כימית שבו לא חל יותר שינוי בריכוזם של המגיבים והתוצרים‬ ‫המשתתפים בתגובה‪.‬‬ ‫למרות הרושם הנוצר בדרך כלל‪ .‬מצב זה נקרא שיווי משקל דינמי‪.‬‬ ‫מגיבים‬ ‫תוצרים‬ ‫אילוסטרציה של שיווי משקל דינאמי‪:‬‬ ‫ריכוז כמשוואה של זמן‪:‬‬ ‫‪62‬‬ .‬אלא גם להיפך‪ .‬אלא שהן אינן משפיעות יותר על המערכת‪ .‬‬ ‫כאשר נוצר מצב שבו מהירות התגובה הישירה שווה למהירות התגובה ההפוכה ניתן להגיד שהמערכת‬ ‫הגיעה לשיווי משקל כימי‪ .‬אין משמעות הדבר שהתגובות‬ ‫מפסיקות להתרחש‪ .‬מעטות יחסית התגובות הכימיות שהן חד צדדיות‪ .‬מכאן סימנו של החץ המצביע לשני הכיוונים‬ ‫ומסמל תגובה בשיווי משקל‪ .‬אך כאשר קיימים גם תוצרים במערכת הם עשויים להגיב בינם לבין עצמם וליצור את המגיבים‬ ‫)תגובה הפוכה(‪.‬עם תחילת התגובה )שלב הכנסת המגיבים‬ ‫הראשוניים למערכת( מתרחשת בעיקר התגובה המנוסחת כרגיל משמאל לימין בנוסחה הכימית )תגובה‬ ‫ישירה(‪ .‬רוב התגובות הכימיות‬ ‫מתרחשות לא רק מהמגיבים לתוצרים‪ .‬בתגובות שיווי משקל‪ .

Mx‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫‪63‬‬ ‫)אותיות קטנות – יחס סטויכיומטרי(‬ .‬‬ ‫‪ ‬תלוי בדרך כתיבת המשוואה‪.‫קבוע שיווי משקל‪:‬‬ ‫תגובה בכלליות –‬ ‫‪yY + zZ‬‬ ‫‪aA + bB‬‬ ‫ביטוי שיווי המשקל הוא –‬ ‫‪) Keq‬קבוע שיווי משקל( הוא‪:‬‬ ‫‪ ‬בלתי תלוי בריכוז ההתחלתי‪.‬‬ ‫‪ ‬בעל יחידות ‪.‬‬ ‫‪ ‬תלוי בטמפרטורה‪.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל מתייחס לדרך בה משוואה כימית מאוזנת כתובה – ליחסים הסטויכיומטרי‬ ‫ותמיד יהיה חיובי‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪64‬‬ .‫‪ Keq‬של הריאקציה ההפוכה‪:‬‬ ‫נסתכל על התגובה –‬ ‫נסתכל על התגובה בכיוון ההפוך ‪-‬‬ ‫‪ Keq‬של משוואה מוכפלת‪:‬‬ ‫נסתכל על התגובה –‬ ‫ועל התגובה –‬ ‫מה יהיה קבוע השיווי משקל עבור התגובה החדשה – ‪? K''eq‬‬ ‫?‬ ‫‪ Keq‬והמשוואה המשתנה – סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ K‬של התגובה בכיוון ההפוך‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשמשוואה מוכפלת בפקטור ‪ n‬בשביל ליצור משוואת ‪ Keq‬חדשה‪ Keq .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ריכוז השיווי המשקל אינו תלוי בדרך בה הריאקציה כתובה‪.‬הוא ההופכי של ‪ K‬לתגובה בכיוון רגיל‪.‬מועלה בחזקה של ‪ n‬כדי‬ ‫להשיג את קבוע השיווי המשקל החדש‪.

‫קבוע שיווי המשקל לתגובה כימית עוקבת‪:‬‬ ‫מה יהיה קבוע השיווי משקל עבור התגובה העוקבת?‬ ‫‪ ‬חיבור שני המשוואות נותן את המשוואה הרצויה‪.‬‬ ‫מנת הריכוזים עוזרת לנו לחזות את הכיוון בו‬ ‫צריך להתבצע שינוי כדי להגיע לשיווי משקל‪.‬‬ ‫מנת הריכוזים‪:‬‬ ‫במצב של אי‪-‬שיווי משקל הביטוי עם אותה הצורה של ‪ Keq‬נקרא מנת הריכוזים ‪ .‬‬ ‫ריכוזם כלול בתוך ערך ה‪ Keq -‬ולא מופיע במשוואה‪.‬‬ ‫שיווי משקל במצבי צבירה מוצק ונוזל טהורים‪:‬‬ ‫הריכוזים של חומר טהור נוזלי ומוצק נשארים קבוע במהלך התגובה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכפלת ערכי ‪ K‬נותן את קבוע שיווי המשקל עבור התגובה המקיפה‪.‬‬ ‫‪65‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערך מספרי קטן של קבוע שיווי המשקל מסמן שהתגובה בכיוון הרגיל‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הביטוי ‪ Keq‬תקף רק לתגובות השומרות על שיווי משקל – סוגרים מרובעים מציינים ריכוזים‬ ‫רק במשוואות של שיווי משקל‪.‬‬ ‫תגובת המנה‪:Q .‬‬ ‫אבן גיר‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫קבוע שיווי משקל – מתי נחוץ?‬ ‫‪‬‬ ‫ערך מספרי גדול של קבוע שיווי המשקל מצביע על שתגובה מתקדמת לעבר סיומה‪.Q -‬מנת הריכוזים‬ ‫מתייחסת לתגובות במצב של אי‪-‬שיווי משקל‪ .‬למשל בתחילת התגובה‪.‬ככתוב‪ .‬מתרחשת רק‬ ‫להיקף קטן‪.‬למרות שכמויותיהן משתנות‪.

2‬‬ ‫בעזרת טבלת "‪"ICE‬‬ ‫)‪(initial conc.‬כיוון שכל הריכוזים יגיבו כך שהמצב יחזור לשיווי משקל ו ‪ Keq=Q‬שוב‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ .Keq .‬אם נקרר אותה היא תנסה לחמם את‬ ‫עצמה וכן הלאה‪.1‬כמות הזנים בשיווי משקל‪.‬שיווי המשקל יטה‬ ‫כדי למזער את השינוי שנוצר‪. Keq‬‬ ‫מצב זו הוא זמני בלבד‪ .‬‬ ‫דוגמא‪:‬‬ ‫הוספנו בנקודה של שיווי משקל‬ ‫חומצה אצטית )מגיב(‪.‫עקרון לה‪-‬שטליה‪:‬‬ ‫עקרון לה שטליה‪ .‬‬ ‫‪.‬הקרוי כך על שמו של הכימאי הצרפתי הנרי לה שטליה‪ .‬‬ ‫בשביל לעשות זאת‪ .‬ריכוז התוצרים עולה ושיווי המשקל נוטה לימין‪. equilibrium‬‬ ‫‪66‬‬ .‬אם נחמם מערכת היא תנסה לקרר את עצמה‪ .‬‬ ‫וכתוצאה מכך יעלה ייצור‬ ‫התוצרים‪.‬‬ ‫שינוי בכמות המגיבים‪:‬‬ ‫במצב של שיווי משקל ‪.‬טמפרטורה לחץ או נפח‪ .‬‬ ‫חישובי שיווי משקל‪:‬‬ ‫כשנתון לנו כמות התחלתית של המגיבים וכמות שיווי משקל של התוצרים‪ . change.‬אפשר לחשב‪:‬‬ ‫‪ .Keq=Q‬‬ ‫אם כמות המגיבים עולה אז מנת הריכוזים יורדת‪:‬‬ ‫כתוצאה מכך ‪ Q‬קטן מ ‪.‬עוסק בשיווי משקל כימי‬ ‫ותמציתו‪ :‬אם מערכת כימית בשיווי משקל חווה שינוי בריכוז‪ .

‬קבוע שיווי המשקל מקבל ערך הופכי‪.‬‬ ‫‪67‬‬ .‬‬ ‫כשנתון לנו תנאים התחלתיים וקבוע שיווי המשקל‪ . Keq‬אפשר לחשב את כמות הזנים בתגובה‪.‬המערכת תטה כדי למזער את‬ ‫השינוי שנוצר‪.‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשיווי משקל ריכוז המגיבים והתוצרים הוא קבוע בזמן‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ Keq‬גדול מאוד‪ . אם ‪ Keq‬קטן מאוד‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫החישובים העיקריים שמבצעים על שיווי משקל‪:‬‬ ‫קביעת ערך קבוע שיווי המשקל מהמצב ההתחלתי והשיווי המשקל ההתחלתי‪.‫כמויות שיווי משקל מערך ‪:Keq‬‬ ‫כשנתון לנו כמות התחלתית של מגיבים ו‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת המנה )‪ (Q‬היא היחס של הריכוזים )כמו קבוע שיווי המשקל( בהשתמש בריכוזים בלי‬ ‫שיווי משקל‪.‬התגובה בכיוון הרגיל‬ ‫מתרחשת בהיקף מצומצם‪. Keq<Q‬אז התגובה תתרחש בכיוון ההפוך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר שינויים מתרחשים על מערכת הנמצאת בשיווי משקל‪ .‬אפשר לקבוע תנאים של שיווי משקל‪. Keq>Q‬אז התגובה תתרחש בכיוון הרגיל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם מתווספים מקדמים לתגובה‪ .‬התגובה בכיוון הרגיל באה לסופה.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל מבוטא כיחס בין ריכוז התוצרים חלקי ריכוז המגיבים )לא כולל נוזלים‬ ‫ומוצקים(‬ ‫‪‬‬ ‫אם התגובה מתרחשת בכיוון ההפוך‪ .‬קבוע שיווי המשקל מועלה בחזקה של אותם המקדמים‪.

‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:12‬‬ ‫תיאורית ברונסטד לוארי (‪:(Brønsted–Lowry‬‬ ‫התיאוריה של ארניוס‪ :‬חומצה משנה צורה ל‪ H+-‬במים ובסיס משנה צורה ל‪ OH -‬במים‪.‬‬ ‫לא כל הריאקציות המעורבות בהם בסיסים וחומצות קשורות במים‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יינון של ‪:HCl‬‬ ‫יינון של אמוניה‪:‬‬ ‫המים הם אמפותרים‪:‬‬ ‫כלומר יכולים להתנהג כמו חומצה‬ ‫וכמו בסיס‪.‬‬ ‫חומצה מצומדת של בסיס היא בסיס פלוס הפרוטון המתקבל‪.‬‬ ‫‪68‬‬ .‬‬ ‫בסיסי ברונסטד לוארי הן "מקבלות פרוטון"‪.‬והרבה בסיסים )כמו ‪ (NH3‬לא‬ ‫מכילים בכלל ‪.‬‬ ‫בסיס מצומד של חומצה הוא החומצה פחות הפרוטון שהיא מעניקה‪.OH-‬‬ ‫ברונסטד לוארי מג‪8‬דירה חומצות ובסיסים בתנאים של מעבר פרוטון )‪:(H+‬‬ ‫חומצות ברונסטד לוארי הן "תורמת פרוטון"‪.

‫‪ Ka‬ו‪:Kb -‬‬ ‫קבוע שיווי המשקל לחומצה ברונסטד מוצגת ע"י ‪ .‬‬ ‫‪69‬‬ .‬כך החומצה המצומדת לו חלשה יותר‪.‬מוצק ונוזל טהורים לא נכנסים למשוואות‬ ‫קבוע שיווי המשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוונה של תגובה של חומצה‪-‬בסיס מתחילה מהחזק לחלש שבניהם לכל זוג מצומדים חומצה‪-‬‬ ‫בסיס‪.‬‬ ‫המים לא נכנסו לקבוע שיווי המשקל כיוון שהם נוזל טהור‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שחומצה יותר חזקה‪ .Ka‬ובסיס מיוצג ע"י ‪.‬‬ ‫כוחם של זוגות מצומדים של חומצות ובסיסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חומצה חזקה יותר יכולה לתת ‪ H+‬בקלות יותר מחומצה חלשה‪.‬עבור בסיס‪.Kb‬‬ ‫‪ – Ka‬עבור חומצה‪ – Kb .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שבסיס חזק יותר‪ .‬כך הבסיס המצומד שלה חלש יותר‪.

Br‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כוח החומצות בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם שמקל על ‪ H+‬ל"עזוב"‪ .‬יגדיל את כוח החומצה‪.‫כוח וכיוון של חמוצה\בסיס בעת שיווי משקל‪:‬‬ ‫‪ HBr‬הוא חומצה חזקה יותר מ‪ CH3COOH‬ולכן שיווי המשקל לתגובה נוטה לשמאל‪.‬ועם המספר הסופי של אטומי חמצן‪.‬‬ ‫נגיע לאותה מסקנה אם נשווה את הכוחות של הבסיסים‪ CH3COO.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוח חומצה הוא ביחס ישר לרדיוס האניון‪:‬‬ ‫–‬ ‫‪Larger A radius:‬‬ ‫‪ smaller negative charge density of A‬‬ ‫‪ weaker attraction of A to protons‬‬ ‫‪ stronger acid‬‬ ‫כוחה של חומצה המכילה חמצן – אוקסיאסיד‪:‬‬ ‫כוח החומצות גובר עם האלקטרושליליות של מרכז האטום‪ .‬‬ ‫‪70‬‬ .‬‬ ‫‪ ‬כוח חומצה הוא הפיך ויחסי ל ‪ H—A‬אנרגיית ניתוק הקשר‪:‬‬ ‫‪Weaker H—A bond‬‬ ‫‪stronger acid.:‬הוא בסיס חזק יותר מ ‪.

‬‬ ‫כוחם של בסיסים אמיניים‪:‬‬ ‫אמינים ארומטיים הם בסיסים חלשים בהרבה מבסיסים אליפתיים‪:‬‬ ‫‪ π‬אלקטרונים של טבעת בנזין של מולקולה ארומטית מקומם אינו קבוע והם יכולים להיקשר לזוג‬ ‫האלקטרונים הלא מקושר דל החנקן – ‪ N‬ברזוננס המוכלא‪.‬כך חזקה יותר החומצה‪.R‬‬ ‫בכלליות ככל שהאטום המופיע בקבוצת ‪ R‬יותר אלקטרושלילי‪ .‬‬ ‫‪71‬‬ .‫כוחה של חומצה קרבוקסילית‪:‬‬ ‫שוני בכוח החומצה נובע בהבדלים בין קבוצת ‪.

‬ולא רק למים טהורים‪.Kw = [H3O+][OH–] = 1.0 x 10–14 M2‬‬ ‫‪ ‬ריכוז שיווי המשקל של מים טהורים ‪[H3O+] = [OH–] = 1.‬הסיבה לכך היא שמים מבצעים יינון‪-‬עצמי‪ .‬‬ ‫קבוע שיווי משקל לתהליך זה נקרא תוצר יון למים – ‪.‬‬ ‫בסיסים‪ .‬‬ ‫‪ POH‬מדד חוזק הבסיס‪ POH .‬‬ ‫‪ PH‬ו ‪:POH‬‬ ‫‪ PH‬הוא מדד לחוזק חומצה‪ PH .‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:13‬‬ ‫יינון‪-‬עצמי של מים‪:‬‬ ‫מים טהורים מבצעים מידה של חשמליות‪ .0 x 10–7 M -‬‬ ‫יש חשיבות גדולה מאוד לקבוע שיווי המשקל של מים כי הוא תקף לכל התמיסות המימיות – חומצות‪.‬נמוך – בסיס חזק יותר‪.‬היכולת נובעת מכך‬ ‫שמים יכולים להיות גם בסיס וגם חומצה‪.‬נמוך – חומצה חזקה‪.Kw‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪At 25 °C.‬‬ ‫יחס קבוע של יינון‪:‬‬ ‫‪p=-log‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪pH = –log[H3O+] and‬‬ ‫‪[H3O+] = 10–pH‬‬ ‫‪pOH = –log[OH–] and‬‬ ‫‪[OH–] = 10–pOH‬‬ .‬מלחים ולאלה שלא מוליכים חשמלית‪ .

‫בשביל בסיסים וחומצות מצומדים‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪73‬‬ .

‫חוקים‪:‬‬ ‫‪ . etc. C AcOH‬‬ ‫‪Ka‬‬ ‫חומצות פוליפרוטיות‪:‬‬ ‫בעלת יותר מ‪ H‬אחד ליינון בכל מולקולה‪. H2CO3 Diprotic‬‬ ‫‪Phosphoric acid.1⋅10-3 M‬‬ ‫‪Ka2 = 6. C AcOH‬‬ ‫‪ .1‬אם היוניזציה של ‪) AcOH‬ח‪ .‬ערכים אלו‬ ‫קטנים בין שלב לשלב‪ .‬כלומר ‪.‬אצטית( שווה פחות מ‪ _x_< 5%-‬אז אפשר להזניח את ‪ x‬ביחס‬ ‫‪C AcOH‬‬ ‫לריכוז האנליטי ל‪.2‬אם ‪ . H2SO4 Diprotic‬‬ ‫‪Carbonic acid. H3PO4 Triprotic‬‬ ‫הפרוטון של חומצות אלו נקשרים בשלבים ובכל שלב ‪ Ka‬מקבל ערך שונה‪ .Ka1 > Ka2 > Ka3 .3⋅10-8 M‬‬ ‫‪Ka3 = 4.3⋅10-13 M‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ . C AcOH >100‬אז אפשר להזניח את ‪ x‬ביחס ל ‪. -‬‬ ‫‪Ka1 = 7.‬‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫‪Sulfuric acid.

‬‬ ‫ונסיק‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כך שבעצם ‪ CO3-2‬עבר הידרוליזה )פירוק על ידי מים(– יוניזציה בתמיסה‪.‬הוא מופרד לחלוטין ליונים‪:‬‬ ‫–‪2‬‬ ‫‪Na2CO3 → 2Na+ + CO3‬‬ ‫‪‬‬ ‫יונים פחמניים מגיבים כדי ליצור ‪.‬רמת ה ‪ Ph‬תהייה קטנה משבע‪. KNO3 -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬חומצה ובסיס מנטרלים זה את זה‪ .OH‬‬ ‫‪‬‬ ‫התגובה מעלה ]–‪ [OH‬מעל ‪ .‬נוסיף יון אצטי כמומס נוסף‪ .NH4NO3 -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬מפרקים מלח לריאקציה נטרול בין חומצה ובסיס‪ .‬הבסיס המצומד של החומצה החזקה לא עובר הידרוליזה והחומצה המצומדת לבסיס החלש כן‬ ‫עוברת הידרוליזה‪. -‬‬ ‫הסיבה‪:‬‬ ‫אפקט היון המשותף‪:‬‬ ‫אם נסתכל על חומצה אצטית‪ .KNO2.‬לדוגמא ‪.‬עוד הסבר נובע מתוך חומצות ובסיסים מצומדים והתגובה‬ ‫תיעשה בכיוון התוצרים‪.‬בעזרת הריאקציה ננתח את כל אחד המרכיבים‪.‬‬ ‫מלחים של חומצות חזקות ובסיסים חלשים הופכים לתמיסה חומצית‪ .‬רמת ה‪ PH-‬של החומצה יעלה‪.‬לדוגמא ‪.‬‬ ‫מלחים של חומצות חלשות ובסיסים חלשים יכולים להפוך לתמיסה בסיסית‪ .‬תמיסה חומצתית ותמיסה‬ ‫ניטרלית‪ .‬בתלות בכוחם היחסי של האניונים וקטיונים‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מלחים‪:‬‬ ‫מלחים מבסיסים חזקים וחומצות חזקות הופכים לתמיסה ניטרלית‪ .‬‬ ‫מלחים של חומצות חלשות ובסיסים חזקים הופכים לתמיסה בסיסית‪ .‬לדוגמא ‪.‫יונים כבסיסים וחומצות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר ‪ Na2CO3‬מומס‪ .NH4NO2. NaClO -‬‬ ‫הסיבה‪ :‬מבצעים אותו ניתוח‪.M10-7‬ו‪ [H3O+]-‬יורד בהתאם‪ .NaCl.‬לדוגמא ‪. CH3COONH4.‬‬ ‫‪75‬‬ .

basic solutions: pH > 7.‬המערכת‬ ‫תנסה להקטין את השינוי והתוצרים יתפרקו ליצור‬ ‫מגיבים‪.‬‬ ‫כלומר‪ .‬ב‪ 25-‬מעלות ‪pH + pOH = 14.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מים מבצעים תהליך של יוניזציה עצמית‪ .00 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת הידרוליזה גורמת לתמיסות מלחים שונות להיות חומצית או בסיסית‪.‬‬ ‫דוחה את היוניזציה של אותם חומצות ובסיסים‪. -‬‬ ‫‪‬‬ ‫בתמיסה מימית‪ .‬‬ ‫‪76‬‬ .‬מפיקים ‪ OH-‬ו ‪.‬הוספנו תוצרים ולפי עקרון שטלייה‪ .7‬‬‫‪Acidic solutions: pH < 7.H30+‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪pH = –log[H3O+] pOH = –log[OH–] pKw = –logKw‬‬ ‫ ה‪ PH‬של מים טהורים ותמיסה ניטרלית הוא ‪.‫אפקט היון המשותף הוא דיכוי של יוניזציה של חומצה‬ ‫חלשה או בסיס חלש כתוצאה מהוספת יון משותף‬ ‫מאלקטרוליט חזק‪.‬שמפיק יון המוכר לשיווי המשקל של היוניזציה של חומצות ובסיסים חלשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אלקטרוליט חזק‪ .

‬בריכוז דומה‪.‬‬‫ בסיס חלש והחומצה המצומדת לו‪ .‬תהליך זה משפיע רק מעט על רמת ה‪:PH‬‬ ‫–‬ ‫‪+‬‬ ‫‪A + H3O → H2O + HA‬‬ ‫מים טהורים אינם בופרים בכלל‪:‬‬ ‫‪77‬‬ .‬‬‫פעילות הבופרים – "בולם זעזועים"‪:‬‬ ‫הרכיב החומצי של הבופר מנטרל את הכמויות הקטנות המוספות של ה ‪) OH‬בסיס(‪ .PH‬בשביל לעבוד עם‬ ‫תמיסות כאלו אנחנו צריכים תמיסה ששומרת על טווח ‪ PH‬כמעט קבוע‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:14-16‬‬ ‫תמיסת בּופר‪:‬‬ ‫הרבה ריאקציות תעשייתיות וכימיות‪ .‬‬ ‫תמיסת בופר היא תמיסה שרמת ה ‪ PH‬משתנה רק מעט כאשר כמויות קטנות של בסיסים חזקים וחומצות‬ ‫חזקות מוספות לה‪.‬במיוחד תגובות של אנזימים‪ .‬‬ ‫תמיסה כזו מכילה ריכוז משמעותי של אחד מהבאים‪:‬‬ ‫ חומצה חלשה והבסיס המצומד לה‪ .‬ובכך הוא יוצר‬ ‫בסיס מצומד חלש יותר‪ .‬בריכוז דומה‪.‬רגישות ל ‪ .‬תהליך זה משפיע רק מעט על רמת ה‪:PH‬‬ ‫–‪HA + OH– → H2O + A‬‬ ‫‪-‬‬ ‫הרכיב הבסיסי מנטרל את הכמויות הקטנות המוספות של ה ‪ H3O+‬ובכך יוצר חומצה מצומדת חלשה‬ ‫יותר‪ .

‬‬ ‫בתמיסה חומצית יש ריכוז גבוה של ]‪ .‬ככה היכולת לנטרל חומצות ובסיסים מוספים‬ ‫– עולה‪.‫תמיסת הבופר של חומצה חומצית\מלח חומצת החומץ סודיום‪:‬‬ ‫משוואת תמיסת הבופר של חומצה‪:‬‬ ‫בשביל לחשב ריכוז ‪ PH‬בתמיסת בופר משתמשים בנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫כלומר ‪.‬תמיסת הבופר הכי יעילה אם ריכוז החומצה והבסיס המצומד לה שווים‪.‬הוא מדחיק את היוניזציה‬ ‫של חומצת האינדיקטור‪ .pKa ± 1 -‬‬ ‫תכולת הבופר וטווחו‪:‬‬ ‫יש גבול בקיבולת תמיסת הבופר אשר הוא יכול לנטרל כשמוספים חומצות או בסיסים‪.‬ואנו רואים את הצבע של ה‪ – HA-‬הצורה החומצית של האינדיקטור‪.‬‬ ‫‪78‬‬ .A‬‬ ‫אינדיקטור של חומצה‪-‬בסיס לרוב משומשים לאפליקציות בהם אין צורך ברמת ‪ PH‬מסוימת‪ .‬‬ ‫הצורה החומצית של האינדיקטור מקבל צבע אחד ולבסיס המצומד לה צבע אחר‪ .‬אלא בטווח‪.‬אחד מהצבעים יכולים‬ ‫להיות חסרי צבע‪ .‬‬ ‫‬‫בתמיסה בסיסית יש ריכוז גבוה של ]–‪ [OH‬אשר מגיב עם ‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .[H3O+‬בגלל ש ]‪ [H3O+‬הוא יון נפוץ‪ .‬ככל שמרכיבי תמיסת הבופר יהיו יותר גדולים‪ .‬‬ ‫ככלל‪ .HA‬וביחד יוצרים את הצבע של ‪.‬העיקר שישתנה הצבע‪.‬‬ ‫אינדיקטור חומצה‪-‬בסיס‪:‬‬ ‫אינדיקטור של חומצה ובסיס הוא בעצם חומצה חלשה ובסיס חלש‪.

‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫לאינדיקטור תימול כחול זה יש‬ ‫מספר טווחים‪ .‬‬ ‫‪79‬‬ .‬‬ ‫רשימת אינדיקטורים )אינדיקטור של ‪ pKa‬מכתיב טווח פעילות(‪:‬‬ ‫אינדיקטורים מחליפים את צבעם בסביבות ‪ PH‬שונה מהסיבה שקבועי שיווי המשקל שלהם עבור חומצה‬ ‫ובסיס שונים‪.‬בציור השני‬ ‫משמאל נוצרה תמיסת בופר‪.‫נייר לקמוס ‪:Litmus paper -‬‬ ‫הנייר מחליף את צבעו בהתאם לסביבה‪.

‫תגובות ניטרליות‪:‬‬ ‫נקודת ה‪ equivalence -‬בין חומצה ובסיס – הנקודה אליה אנחנו שואפים‪ .‬נקודת הסיום בטיטרציה היא הנקודה בה האינדיקטור משנה את צבעו‪ .‬‬ ‫נטרול חומצה חזקה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫עקומת הטיטרציה – חומצה חזקה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫נטרול של חומצה חלשה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫‪80‬‬ .‬החומצה והבסיס הובאו יחדיו ביחסים סטויכיומטרים‬ ‫מדויקים‪ .‬‬ ‫נקודת הסיום ונקודת שיווי המשקל לטיטרציה ניטרלית מתואמים הכי טוב ע"י עקומת טיטרציה של רמות‬ ‫‪ pH‬נגד נפח הטיטרציה‪.‬בה החומצה והבסיס סותרים‬ ‫זה את זה‪.‬במצב אידיאלי נקודת‬ ‫הסיום ונקודת שיווי המשקל קרובים מאוד זה לזה‪.‬‬ ‫בנקודת שיווי משקל של טיטרציה של בסיס‪-‬חומצה‪ .

‫עקומת הטיטרציה – חומצה חלשה עם בסיס חזק‪:‬‬ ‫סיכום חישובים של עקומת הטיטרציה במצב של חומצה חלשה‪-‬בסיס חזק‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫תמיסות בופר מכילים חומצות ובסיסים חלשים והחומצה או הבסיס המצומדים לה‪:‬‬ ‫הבופר מייצב את רמת ה ‪ pH‬בשיווי משקל של‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪81‬‬ .pKa ± 1 :‬‬ ‫בופר גורם לעקומת הטיטרציה לעלות רק מעט‪.‬ובהם לחומצה ולבסיס המצומד לה יש‬ ‫צבעים שונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אינדיקטורים של חומצה‪-‬בסיס הם חומצות חלשות‪ .‬‬ ‫האינדיקטור ייבחר כך שנקודת הסיום של הטיטרציה תהיי קרובה לנקודת שיווי המשקל‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עקומת טיטרציה מתארת את המסלול של תגובות מנוטרלות‪.

‬‬ ‫דרגת חמצון‪:‬‬ ‫דרגת החמצון )=מספר חמצון( היא המטען של יון חד‪-‬אטומי‪ .‬בהתאמה‪ .(Oxidation‬‬ ‫שני התהליכים קורים במקביל – חומר שמאבד אלקטרון )מחזר(‪ .+1‬באוטמים שנמצאים בקבוצה ‪ A2‬מספר החמצון הוא ‪ +2‬בכל תרכובותיהם‪.1-‬‬ ‫‪ . P.‬ומטרתם היא לאזן משוואות כימיות‬ ‫הקשורות לחמצון וחיזור‪.1‬מספר חמצון של יסוד חופשי הוא תמיד ‪..‬סכום מספרי החמצון‬ ‫במולקולה ניטרלית הוא ‪ .0‬וביון סכום מספרי החמצון שווה למטען היון‪.‬‬ ‫חוקים לקביעת דרגת חמצון‪( :‬לבדוק לפי הסדר)‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬החומר שמקבל את האלקטרונים )משמע ‪ -‬דרגת‬ ‫החימצון שלו יורדת( נקרא מחמצן‪ .‬‬ ‫כלומר ‪ -‬המחמצן עובר חיזור והמחזר עובר חמצון‪ .‬‬ ‫‪82‬‬ .‬‬ ‫לרוב נשתמש בדרגת החמצון כשמדובר בקשרים יונים ופולארים‪ ..‬חומר המקבל אלקטרונים עובר חיזור‪ .5‬לחמצן )‪ (O‬כמעט בכל התרכובות מספר חמצון ‪ .3‬ישנו קשר שנכון כמעט תמיד‪ :‬באטומים שנמצאים בקבוצה ‪ A1‬בטבלה המחזורית מספר החמצון‬ ‫הוא ‪ .‬וחומר המוסר אלקטרונים עובר חמצון‪.‬והחומר שמוסר את האלקטרונים )משמע ‪ -‬דרגת החמצון שלו עולה(‬ ‫נקרא מחזר‪ .-3‬‬‫כתוב את דרגות החימצון עבור האטומים הבאים‪:‬‬ ‫*המטען לכל האטום הינו היפותטי‪ .-2‬‬‫ קבוצת יסודות ‪ (N.2‬חיבור כל מספרי החמצון שווה למטען הכולל של החומר‪ .‬‬ ‫המינוחים המתארים את המגיבים מבלבלים מעט‪ .‬ולכן הוא יכול להיות שבר‪.+1‬יוצאי הדופן הם ההידרידים )מימן קשור למתכת( בהם‬ ‫המימן מקבל מספר חימצון ‪.‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪ .‬בלועזית מכונה החיזור ֵרדּו ְקציה )‪(Reduction‬‬ ‫והחמצון ‪ -‬אֹו ְקסידָ ציה )‪.‬או מטען היפותטי המשויך לאטום‬ ‫במולקולה או יון רב‪-‬אטומי‪.0‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫חיזור‪ :‬רווח אלקטרונים‪.4‬לפלואור )‪ (F‬מספר חמצון ‪ -1‬בתרכובות‪.-2‬יוצאי הדופן‪ :‬בתרכובת עם פלואור החמצן‬ ‫מקבל מספר חימצון חיובי ובפרוקסידים )בהם קיים הקשר ‪ (O-O‬החמצן מקבל מספר חימצון‬ ‫‪. S ..‬‬ ‫חומר שמרוויח אלקטרון )מחמצן( חייב להרוויח אותם מחומר אחר‪.-1‬‬‫ קבוצת יסודות ‪ (O.7‬בתרכובות בינאריות עם מתכות‪:‬‬ ‫ קבוצת יסודות ‪) 7A‬הלידים( מספר חמצון הוא ‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:18‬‬ ‫ריאקציות הקשורות בחמצון וחיזור‪:‬‬ ‫חמצון‪ :‬איבוד אלקטרונים‪.-1‬‬ ‫‪ .‬חייב לאבד אותם לטובת חומר אחר‪.‬‬ ‫‪ .6‬למימן )‪ (H‬כמעט תמיד מספר חמצון ‪ .) 6A‬מספר החמצון הוא ‪.) 5A‬מספר החמצון הוא ‪.

‬‬ ‫חימזור (חיזור ‪+‬חימצון) בביולוגיה – מערב היברידי‪:‬‬ ‫זיהוי של תגובות חמצון‪-‬חיזור (חימזור)‪:‬‬ ‫בתגובת חימזור מספר החימצון של החומרים משתנה לאורך התגובה‪.‬התגובה היא תגובה של חימזור‪.‬המולקולה יותר מחומצנת‪.‬‬ ‫אם חומר עובר תהליך של חימצון או חיזור‪ .‫חימצון בכימיה אורגנית‪:‬‬ ‫‪ CH4‬היא אחת המולקולות הכי‬ ‫מחוזרת בטבע‪.‬ככל שהמטען יותר‬ ‫חיובי‪ .‬‬ ‫‪83‬‬ .‬‬ ‫‪ ‬חימצון מתרחש כאשר דרגת החימצון עולה )החומר מאבד אלקטרונים(‪.‬דליקה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫דוגמאות לתגובת חימזור‪ :‬החלפה של יסוד ביסוד אחר‪ .‬‬ ‫‪ ‬חיזור מתרחש כאשר דרגת החימצון יורדת )החומר מרוויח אלקטרונים(‪.‬איחוד של יסוד בתוך תרכובת‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫ככל שהמטען יותר שלילי המולקולה‬ ‫יותר מחוזרת‪ .

8‬‬ ‫‪84‬‬ .‬והנחושת עוברת חיזור‪. הגורם המחמצן עובר חיזור בתהליך זה‪. +5.‬‬ ‫דרגות חימצון אצל אל‪-‬מתכות‪:‬‬ ‫דרגת החימצון המקסימאלית באל‪-‬מתכות שווה למספר הקבוצה בטבלה המחזורית‪:‬‬ ‫‪– For nitrogen.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תשובה‪ :‬המגנזיום הוא המחזר‪ . הגורם המחזר עובר חמצון בתהליך זה‪.‫דוגמא לתגובת חימזור‪:‬‬ ‫‪Mg + Cu2+ → Mg2+ + Cu‬‬ ‫גורמים מחמצנים ומחזרים‪:‬‬ ‫גורם מחמצן ‪ -‬גורם לחומר אחר להיות מחומצן.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאלה‪ :‬מי הוא גורם החיזור ומי הוא גורם החימצון במשוואה הכימית‪.‬‬ ‫גורם מחזר ‪ -‬גורם לחומר אחר להיות מחוזר. +7.‬‬ ‫‪– For sulfur. +6.‬‬ ‫דרגת החימצון המינימאלית באל‪-‬מתכות שווה למספר הקבוצה פחות ‪.‬‬ ‫‪– For chlorine.

‬‬ ‫בתעשייה‪ .‬הראשון‬ ‫הוא המחזר הכי טוב‪.‬‬ ‫אקונומיקה המחמצנת צבעי בגדים וכו'‪.‬‬ ‫חמצון וחיזור בכימיה אורגנית‪:‬‬ ‫‪85‬‬ .‬‬ ‫יכולה להתחלף איתה‪.‫סדרות פעולה של מתכות‪:‬‬ ‫בסדרת הפעילות של המתכות‪ .‬‬ ‫שימושים של תגובות חימצון וחיזור‪:‬‬ ‫ביום‪-‬יום אנו מבצעים פעולות של חמצון וחיזור כמו‪ .‬‬ ‫כל מתכת הנמצאת מעל מתכת אחרת‪.‬תגובות חימזור בתהליכים מטבוליים "שורפים" את המזון שאנו אוכלים.‬הלבנת שיניים‪ .‬חיטוי בריכת שחייה‪.‬לייצור ברזל‪ .‬הלבנת בגדים‪ .‬פלדה ועוד מתכות‪ . חומרים נוגדי‬ ‫חימצון מגיבים עם קבוצות אטומים רדיקלים‪.‬כמו כן ייצור סחורות לצרכן‪.‬‬ ‫בתזונה ומזון‪ .

‬‬ ‫חימצון מתרחש כאשר חומר מאבד אלקטרון לטובת חומר אחר‪:‬‬ ‫–‪Cu(s) → Cu2+(aq) + 2e‬‬ ‫חיזור מתרחש כאשר חומר מרוויח אלקטרון מחומר אחר‪:‬‬ ‫)‪Zn2+(aq) + 2e– → Zn(s‬‬ ‫תיאורית חצאי התגובות לאיזון משוואות חימזור‪:‬‬ ‫‪ .‫טיטרציה של חימזור‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫חצאי תגובות‪:‬‬ ‫בכל תגובת חימצון‪-‬חיזור‪ .‬איזון משוואת חימזור צריכה להיות מאוזנת לפי מסה ומטען‪.‬‬ ‫‪86‬‬ .1‬הפרדה של תגובת חימזור לשני חצאי משוואות – אחד לחיזור אחד לחימצון‪.‬‬ ‫כמו כל משוואה כימית‪ .‬יש שני חצאי תגובות‪.

‬‬ ‫‪ .4‬אחד את שתי חצאי המשוואות להשיג תגובה מלאה של חימצון‪-‬חיזור‪.‬‬ ‫‪ .7‬בדוק שוב את האיזון‪.‬ומים לקזז את ה ‪ H+‬הנוסף‪.3‬אזן את המטען של כל חצי משוואה ע"י הוספת אלקטרון בצד שמאל במשוואת החיזור והוספת‬ ‫אלקטרון בצד ימין במשוואת החימצון‪.‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫האלקטרונים הבודדים אינם מופיעים במשוואה המאוזנת!‬ ‫סיכום איזון משוואה חימזור‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אחריי שהמשוואות אוזנו מבחינת המסה שלהם‪ .3‬התאם את המקדמי בחצאי המשוואות )הכפל את חצי המשוואה בפקטור(‪ .‬‬ ‫‪+‬‬ ‫תגובות חימזור \ תמיסה בסיסית‪:‬‬ ‫‪87‬‬ .2‬אזן את מספר האטומים בכל אחד מחצאי המשוואות )לרוב נאזן את היסודות ‪O‬ו‪ H -‬אחרונים(‪.‬כך שאותו מספר אלקטרונים‬ ‫יופיע בכל אחת מחצאי המשוואות‪.‬‬ ‫תגובת חימזור בתמיסה חומצית‪:‬‬ ‫בתגובות אלו יהיה הכרחי להוסיף מולקולה של מים ופרוטון ‪ H‬להשיג משוואה מאוזנת‪) .2‬אזן את האטומים והמטען האלקטרוני בכל אחד מחצאי המשוואות‪.‬‬ ‫‪ .-‬ו‪ H+ -‬להשיג איזון מטעני‪ .‬‬ ‫‪ .5‬כתוב את נטו התגובות המאוזנת‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפרד תגובת חימזור לשני חצאי תגובות – חימצון וחיזור‪.‬‬ ‫‪ .‬הכפל את המשוואות כך שהמקדמים של האלקטרונים בשני חצאי המשוואות יהיו‬ ‫שווים‪.‬אם אפשר‪.‬בשביל לעשות זאת ניעזר‬ ‫ב‪ e.6‬צמצם את מה שצריך מהמשוואה המאוחדת‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬אזן ‪ O‬ו‪H-‬‬ ‫אחרונים(‪.‬נצטרך לאזן אותם 'מטענית'‪ .4‬אם יש צורך‪ .‬‬ ‫‪ .5‬חבר ביחד את שני חצאי המשוואות ליצירת תגובת חימצון‪-‬חיזור‪.

‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרת הפעילות היא דירוג כוחם היחסי של מתכות כגורמים מחזרים‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מספרי חימצון עוזרים לנו להתעסק עם תגובות חימזור‪.‬ומים בשביל לקזז את מה שהוספנו‪.‬אחת לחיזור ואחת לחימצון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫חימצון זה עלייה במספר החימצון )איבוד אלקטרונים( וחיזור זה ירידה במספר החימצון )רווח‬ ‫של אלקטרונים(‪.‬בצד אחד‬ ‫של המשוואה יופיעו ‪ H+‬ו‪ OH– -‬במספר שווה – נשלב אותם למים‪.‫עבור תגובה המתרחשת בתמיסה בסיסית‪ .‬‬ ‫‪88‬‬ .‬היא לאזן אותה כאילו היתה בתמיסה חומצית‪:‬‬ ‫נוסיף לכל צד של המשוואה בסיומה מספר יונים –‪ OH‬בכמות השווה ל ‪ H+‬המופיע במשוואה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫איזון תגובות חימזור בתמיסה בסיסית\חומצית תדרוש הוספת יונים של –‪ H+/OH‬להשיג איזון‬ ‫מטעני‪ .‬צריך להיות ‪ OH-‬במקום ‪ H+‬במשוואה המאוזנת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם מחזר גורם לחיזור של חומר אחר ובתהליך עובר חימצון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גורם מחמצן גורם לחימצון של חומר אחר ובתהליך עובר חיזור‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לאזן תגובת חימזור בתמיסה בסיסית‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אפשר להפריד תגובת חימזור לשני חצאי משוואת‪ .

‬‬ ‫מערכת מבודדת ‪ -‬החומר והאנרגיה לא יוצאים החוצה‪ .‬ניתן לנצל אנרגיה תרמית ולהפיק ממנה עבודה‬ ‫רק בסביבה בה יש הפרשי טמפרטורה‪.‫כימיה ‪ -‬מצגת מס' ‪:19-21‬‬ ‫אנרגיה פנימית‪:‬‬ ‫אנרגיה פנימית )‪ (U‬של מערכת היא סך האנרגיה שהמערכת מכילה‪ .‬‬ ‫לעיתים צורות אלו נקראות אנרגיות חום ולעיתים אנרגיות כימיות‪.‬‬ ‫‪89‬‬ .‬‬ ‫אנרגיה תרמית )או אנרגיית חום( היא אנרגיה קינטית של מערכת שבאה לידי‬ ‫ביטוי בתנועות אקראיות ולא סדירות‪ .‬המדד לאנרגיה תרמית הוא הטמפרטורה‪.‬כתוצאה מהפרשי הטמפרטורה שביניהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה קינטית כוללת תנועה מולקולארית בשלוש צורות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית קשורה ביחסים פנים‪-‬‬ ‫מולקולאריים ויחסים חוץ‪-‬מולקולאריים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כשנדבר על תגובות כימיות‪ .‬מחולקת לאנרגיה קינטית ואנרגיה‬ ‫פוטנציאלית‪.‬‬ ‫ההתמקדות היא על חום ומעבר חומר בין המערכת לסביבה‪.‬אבל אנרגיה כן יכולה לצאת‬ ‫)למשל כוס תה סגורה – יוצא חום‬ ‫שהוא אנרגיה אבל לא חומר(‪.‬המולקולות המבצעות את הריאקציה הן המערכת‪ .‬‬ ‫תֶ ְרמֹוכִי ְמיָה‪:‬‬ ‫תֶ ְרמֹוכִי ְמי ָה היא הלימודים של שינויי אנרגיה‪ .‬‬ ‫האנרגיה תמיד תעבור מהגוף החם יותר לגוף הקר יותר‪ .‬והממס הוא‬ ‫הסביבה‪.‬‬ ‫ישנם שלושה סוגי מערכות‪:‬‬ ‫מערכת פתוחה – מאפשרת מעבר של‬ ‫חומר ואנרגיה )כוס תה פתוחה(‪.‬שמתרחשים בזמן תגובות כימיות‪.‬‬ ‫החום הוא צורה של אנרגיה העוברת מגוף אחד לגוף אחר‪ .‬‬ ‫מערכת סגורה – חומר לא יכול לצאת‬ ‫החוצה‪ .‬בידוד אנרגטי )למשל תרמוס(‪.

‬ולכן הוא קולט חום ובכך מקרר את הסביבה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין דבר כזה אנרגיה "שלילית" או "אנרגיה חיובית". סימן העבודה )או החום( מסמל את הכיוון‬ ‫אליו האנרגיה זורמת‪.‬‬ ‫החום יפסיק לזרום כאשר המערכת תהיי בשיווי משקל תרמי עם סביבתה‪.(+W‬‬ ‫התרחבות = העבודה נעשית על ידי המערכת‪.‬המערכת‬ ‫מרוויחה אנרגיה )‪.‬‬ ‫החום עובר ספונטאני מטמפ' גבוהה ולטמפ' נמוכה‪.‬‬ ‫המערכת מפסידה אנרגיה )‪.‫מנגנון העברת אנרגיה‪:‬‬ ‫אנרגיה יכולה לעבור בין המערכת לסביבתה בצורה של‪:‬‬ ‫ חום‪ :‬תגובה במערכת משנה את הטמפ' של הסביבה‪.‬‬ ‫אילוסטרציה של מעבר חום‪:‬‬ ‫גוש הקרח קר יותר מהסביבה‪ .‬‬ ‫חום‪:‬‬ ‫החום הוא אנרגית מעבר הנובעת משינויים תרמיים בין מערכת לסביבתה‪.‬‬ ‫עבודה‪:‬‬ ‫עבודה היא גם אנרגית מעבר בין מערכת לסביבתה‪.‬‬ ‫דחיסה = העבודה נעשית על המערכת‪ .‬‬ ‫מה שגורם למעבר החום הוא התנגשות מולקולארית לא גמישה‪.(-W‬‬ ‫‪90‬‬ .‬‬‫ עבודה‪ :‬התגובה במערכת גורמת לעבודה להיעשות )עבודה היא כוח שגורם למשהו לעבור‬‫מרחק(‪.

‬‬ ‫החוק הראשון של תרמודינמיקה‪:‬‬ ‫חוק שימור אנרגיה ‪ -‬בשינוי פיסיקלי או כימי‪ .‬‬ ‫השינוי באנרגיה הפנימית של מערכת הוא ההפרש באנרגיה בין מצב התחלתי למצב הסופי‪.‬‬ ‫פונקצית המצב ‪ -‬פונקציה התלויה בערכי מצב המערכת ברגע מסוים‪.‬אנרגיה יכולה להתחלף בין המערכת לסביבתה‪ .(q > 0‬או‬ ‫עבודה הנעשית על המערכת )‪.‬מבנה‬ ‫החומר והרמה המולקולארית והרמה הגוברת של לחץ וטמפרטורה‪.(w > 0‬‬ ‫‪ ‬אנרגיה העוזבת את המערכת תקבל סימן שלילי‪:‬‬ ‫ חום המשתחרר מהמערכת )‪(q < 0‬‬‫ עבודה נעשית על ידי המערכת )‪.‬‬ ‫פונקציות מצב‪:‬‬ ‫מצב המערכת – המצב בו המערכת נמצאת ברגע קבוע מסוים‪.‫לחץ – נפח עבודה‪:‬‬ ‫‪w = –PΔV‬‬ ‫הלחץ הוא לחץ‬ ‫שהאטמוספרה מפעילה‪.‬כלומר איננה‬ ‫קשורה להיסטוריה של מערכת‪.(w < 0‬‬‫ולסיכום‪:‬‬ ‫חום תגובה )‪: (qrxn‬‬ ‫‪91‬‬ .‬‬ ‫פונקציה זו אינה תלויה שאיך המערכת הגיעה למצב המסוים‪ .‬אבל לא‬ ‫יכולה להיעלם או להיעשות יש מאין‪.‬‬ ‫‪ΔU = Ufinal – Uinitial‬‬ ‫אם שינוי האנרגיה מתרחש בצורה של חום ו\או עבודה אז‪:‬‬ ‫‪ΔU = q + w‬‬ ‫הסימון של החוק הראשון‪:‬‬ ‫יש לחשוב מנקודת המבט של המערכת –‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫אנרגיה הנכנסת למערכת תקבל סימן חיובי‪:‬‬ ‫חום הנספג על ידיד המערכת )‪ .‬‬ ‫המצב נקבע לפי הסוגים והכמויות של החומרים הנמצאים במערכת‪ .

‬‬‫‪-‬‬ ‫האנרגיה במערכת עוברת מרמה נמוכה לגבוהה ‪.‬בנוסף‪ .‬‬ ‫‪92‬‬ .qrxn<0 -‬‬ ‫תגובה אנדותרמית סופגת חום בצורה הבאה‪:‬‬ ‫ במערכת מבודדת חום המערכת יורד‪.‫‪ qrxn‬היא כמות החום המתחלפת בין תגובת מערכת לסביבתה‪.‬‬ ‫תגובה אקסותרמית )‪ (exothermic‬משחררת חום בצורה הבאה‪:‬‬ ‫ במערכת מבודדת חום המערכת עולה‪.‬‬ ‫רוב האנרגיה התרמית משתחררת בצורה של חום‪ .‬‬‫‪-‬‬ ‫האנרגיה במערכת עוברת מרמה גבוהה לנמוכה ‪.qrxn>0 -‬‬ ‫תגובות פולטות חום – ‪:exothermic‬‬ ‫שינויים באנרגיה הפנימית בקבוע לחץ‪:‬‬ ‫במערכת שהתגובה מתרחשת בקבוע לחץ מסוים –‬ ‫‪ΔU = qP – PΔV or‬‬ ‫‪ΔU + PΔV = qP‬‬ ‫‪ – qP‬חום בלחץ קבוע‪.‬מתבצעת‬ ‫עבודה כדי להרחיב את המערכת בהשוואה לסביבתה )דחיפה בחזרה של האטמוספרה(‪.

‬‬ ‫דיאגרמת האנתלפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫ערכי האנתלפיה נקבעים בצורה אמפירית )ע"פ ניסיונות(‪.‬לא מתבצעת עבודה( – ‪.‬לדוגמא – שני בולי עץ בשריפה גורמים לחום‬ ‫כפול מבול עץ אחד בשריפה(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנתלפיה תלויה רק במצב ההתחלתי ובמצב הסופי‪ .ΔH = ΔU + Δ(PV‬‬ ‫עבור תהליך המתרחש בקבוע לחץ מסוים –‬ ‫‪ΔH = ΔU + PΔV‬‬ ‫‪ ΔH = qp‬‬ ‫עבור תהליך המתרחש בקבוע לחץ מסוים ובנפח קבוע )כלומר‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫שינויים באנתלפיה הם ייחודיים לכל תגובה‪.ΔH = ΔU‬‬ ‫תכונות האנתלפיה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנתלפיה תלויה בכמות )נפח( החומר הנוכח‪) .‬‬ ‫לפיכך שינוי באנתלפיה הוא )‪.‬‬ ‫האנתלפיה מוגדרת ‪H = U + PV -‬‬ ‫כאשר‪:‬‬ ‫הוא האנרגיה הפנימית של המערכת‬ ‫הוא הלחץ‬ ‫הוא הנפח‪.‬אנתלפיה גם כן משתנה של פונקצית‬ ‫המצב‪.‬כלומר הפוטנציאל התרמי של מערכת‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – ΔH < 0‬תגובה של פליטת חום‪. P -‬ו‪ V-‬הם משתנים של פונקצית המצב‪ H .‬‬ ‫‪93‬‬ .‫אנתלפיה ושינויים באנתלפיה (‪:)H‬‬ ‫אנתלפיה – סך כל האנרגיה התרמית האצורה בחומר‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – ΔH > 0‬תגובה של ספיגת חום‪.‬שינוי‬ ‫באנתלפיה הוא שינוי באנרגיה הפנימית‪.‬בתגובה כימית המצב ההתחלתי נקרא‬ ‫מגיבים והמצב הסופי נקרא תוצרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון ש‪ U.

‫הפיכת ריאקציה‪:‬‬ ‫‪ ΔH‬משנה סימן כשתגובה מתהפכת‪ .‬לפיכך בתגובה מחזורית ערך האנתלפיה הוא ‪.‬‬ ‫אפשר לייצר פקטור מעבר הקשורה ב ‪.‬ספיגת חום )תגובה של‬ ‫אנדותרמית( נחשבת כמגיב‪.ΔH = 0‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫האנתלפיה ‪ ΔH‬בחישובי סטויכיומטרי‪:‬‬ ‫לפתירת בעיות‪ .ΔH‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪94‬‬ .‬התפתחות של חום )תגובה אקסותרמית( נחשבת כתוצר‪ .

‬איננו יכולים לקבוע ערכים מוחלטים של אנתלפיה של‬ ‫תרכובות‪.‬‬ ‫)‪ΔHoverall = sum (ΔH’s of individual reactions‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר זה הכרחי להפוך תגובה כימית‪ .‬‬ ‫חוק הס – דיאגרמת האנתלפיה‪:‬‬ ‫)‪ΔH(a) + ΔH(b) = ΔH(c‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫חישוב של שינויים באנתלפיה‪:‬‬ ‫נחשב את השינוי באנתלפיה בתגובה כזאת –‬ ‫‪ΔH = Hproducts – Hreactants‬‬ ‫בעיה – אפשר למדוד רק שינויים באנתלפיה‪ .‬בלי תלות בתגובות ביניים‪ .‬מכיוון שהשינוי באנתלפיית התגובה הוא‬ ‫פונקצית מצב‪ .‬לכן שלבי ביניים‬ ‫בתגובה הכימית אינם משפיעים על שינוי האנתלפיה‪.‬בלי קשר למספר השלבים בתהליך‪.‬‬ ‫‪95‬‬ .‫חוקו של הס עבור קבוע חום‪:‬‬ ‫חוק הס חוזה את השינוי באנתלפיה בתגובה כימית‪ .‬החלף את סימן האנתלפיה‪.‬לפי החוק‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר כופלים מקדמים במשוואה‪ .‬‬ ‫‪ ‬חום של תגובה הוא קבוע‪ .‬השינוי באנתלפיה של תגובה הוא קבוע‪ .‬נכפיל גם את ערך האנתלפיה לאותה תגובה‪.

0‬‬ ‫אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות ב‪: .‬כמצב של חומר טהור של ‪ atm 1‬לחץ והטמפ' המעוניינת‪ .‬לרוב‬ ‫‪.‬‬ ‫מגדירים את המצב הסטנדרטי של חומר‪ .‫ערכי אנתלפיה סטנדרטים עבור היווצרות‪:‬‬ ‫נק' ההתייחסות )‪ (Href‬היא היסודות מהן המגיבים והתוצרים מורכבים‪.‬‬ ‫‪ ΔHf°‬של יסוד טהור הוא ‪.25 °C‬‬ ‫השינוי האנתלפי הסטנדרטי ‪ ΔH°‬של תגובה הוא השינוי האנתלפי בו מגיבים ותוצרים נמצאים במצב‬ ‫הסטנדרטי‪.‬‬ ‫אנתלפיית היצירה הסטנדרטית‪ :‬האנתלפי הסטנדרטי עבור היווצרות ‪ ΔHf°‬של חומר‪ .‬הוא שינוי האנתלפי‬ ‫של היווצרות מול אחד של חומר ממרכיביו היסודות במצבם הסטנדרטי‪.25 °C -‬‬ ‫שימוש אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות לחישוב ‪ ΔH0‬של תגובה‪:‬‬ ‫לדוגמא תגובות אקסותרמית –‬ ‫חישובים של בהתבסס על אנתלפיה סטנדרטית של היווצרות‪:‬‬ ‫‪96‬‬ .

‬האנרגיה‬ ‫הפוטנציאלית ואנרגיה פנימית.‬שמנים וחלבונים‪. הגדרת האנרגיה הקינטית‪ .2‬חסר את תוצאות המגיבים מתוצאות התוצרים‪.1‬סכום את כל ערכי ‪ ΔHf°‬של המגיבים והתוצרים )כפול ביחסים הסטויכיומטרים(‪.. הפרדת שני סוגים של שינויי אנרגיה – חום )‪ (q‬ועבודה )‪(w‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנרגיה פנימית )‪ (U‬היא פונקצית מצב‪.‬‬ ‫בזמן עיכול‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרמוכימיה מגדירה את הקשר בין מערכת לסביבתה.‬‬ ‫חשיבות תגובות אקסותרמיות‪:‬‬ ‫בעירה של דלק מאובן‪:‬‬ ‫מזון – דלק לגוף‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫פחמימה )סוכרים ועמילן(‪ .‬‬ ‫‪97‬‬ .‬פחמימות מתפרקים ליחידות חד‪-‬סוכר של גלוקוז ‪.‫ובמילים אחרות‪.‬‬ ‫‪ .C6H12O6‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרמוכימיה דנה בשינויים אנרגטיים בתגובות כימיות ופיסיקליות‪..

‬‬ ‫‪98‬‬ .‫‪‬‬ ‫אנתלפיה היא פונקציה המבוססת על אנרגיה פנימית‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫החוק הראשון של התרמודינמיקה קשור לשינויים בחום ועבודה בין מערכת וסביבתה באנרגיה‬ ‫הפנימית של מערכת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המצב הסטנדרטי‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישנם יישומים של תרמוכימיה שעוסקים בחום של בעירה של דלק מאובן ואנרגיה המופקת‬ ‫ממזון‪.‬שינוי אנתלפי סטנדרטי ואנתלפיה סטנדרטית של היווצרות חשובים בחישובי‬ ‫תרמוכימיה‪.‬אבל מתאימה לשימוש בתהליכים עם לחץ‬ ‫קבוע‪.

‬‬ ‫‪ ‬אנודה – האלקטרודה בה מתרחש חמצון‪ .‬האנודה מייצרת אלקטרונים‪.‬‬ ‫‪99‬‬ .‬הקתודה מקבלת אלקטרונים‪.‬הקתודה והאנודה מגיעים מהמילים‬ ‫קטיון )חיובי( ואניון )שלילי(‪.‬‬ ‫גם החמצון וגם החיזור מתרחשים על‬ ‫משטח האלקטרודה‪ .‬‬ ‫חצי תא מכיל אלקטרודה )מתכת או מוליך חשמל אחר( שקוע בתמיסה יונית‪.‬ובכך סוגר מעגל‪ .‬‬ ‫הגדרות חשובות של אלקטרוכימיה‪:‬‬ ‫‪ ‬תא אלקטרוכימי מכיל שני חצאי תאים עם חיבור בין האלקטרודות והתמיסות‪.‬האלקטרונים זורמים מהאנודה לקתודה‪.‫סיכום מצגת ‪:22-21‬‬ ‫אלקטרוכימיה (‪:)voltaic cells‬‬ ‫‪) voltaic cells‬תא ַג ְל ָונִי( משתמש בתגובות חימזור כדי לייצר חשמל‪.‬‬ ‫‪ ‬שני חצאי תאים יכולים להתחבר ע"י גשר מלח אשר מאפשר מעבר של יונים וסגירה של מעגל‬ ‫מבלי לערבב לגמרי את התמיסות‪.‬ומושג שיווי‬ ‫משקל‪.‬‬ ‫‪ ‬קתודה – האלקטרודה בה מתרחש חיזור‪ .‬‬ ‫גשר המלח מנטרל חזרה את המטען בכל חצי תא‪ .‬‬ ‫‪ ‬בתא ווטלאי מתרחשת תגובת חימזור ונוצר זרם‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫התוצאה תהיה בג'אול‪.‬זרימת האלקטרונים‬ ‫מהאנודה לקתודה היא כתוצאה מריאקצית החימזור שמתרחשת בתא הוולטאי‪.–1.‬‬ ‫פוטנציאל התא‪:‬‬ ‫האנרגיה המקושרת ליכולת של כל חצי תא לייצר או לצרוך אלקטרונים מוצגת ע"י פוטנציאל‬ ‫האלקטרודה‪. Cu. Fe.‬‬ ‫‪100‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫קו אנכי כפול מייצג גשר מלח או מחסום נקבובי המפריד בין שני חצאי התא‪.‬‬ ‫‪ welec = nFEcell‬כאשר‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪(Faraday constant) F = 96.‬‬ ‫‪ – Ecell‬הכוח המניע את האלקטרונים והיונים‪.‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫נקודות חשובות על תא וולטאי‪:‬‬ ‫כל סוג של חצי תא )…‪ (Zn.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – W‬העבודה החשמלית שהתא מבצע‪.6022 x 10–19 C :‬‬‫פוטנציאל התא )‪ (Ecell‬הוא ההבדל הפוטנציאל בוולט בין האנודה לקתודה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קו אנכי בודד מייצג את הגבול בין האלקטרודה לתמיסה‪ .485 C/mol‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – n‬מספר המולים המעורבבים בתגובה‪.‬יכול לתפקד כאנודה וכקתודה – תלוי ביחס שלו לחצי תא השני‪.‬‬ ‫חצי התא שייצר אלקטרונים עם פוטנציאל אנרגיה גבוה יותר‪ .‬‬ ‫האלקטרודות יכולות להיות חלק מהתגובה או רק לתפקד כמוליכות חשמלית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫האנודה נמצאת בצד שמאל של הדיאגרמה והקתודה נמצאת בצד ימין‪.‬‬ ‫ פוטנציאל חשמלי = אנרגיה חשמלית פר יחידת מטען= )‪ = 1 J/C = 1 volt (V‬מתח‬‫ יחידות המטען החשמלי הן )‪.‫דיאגרמת התא‪:‬‬ ‫‪ ‬תיאור דיאגרמי קצר של אלקטרוכימיה של תא‪.Coulomb (C‬‬‫ מטען האלקטרון הוא‪.‬יהיה האנודה‪ .‬או בין שני מצבי צבירה‪.

0 V‬‬ ‫‪101‬‬ .‬‬ ‫אלקטרודת המימן הסטנדרטית {)‪ {standard hydrogen electrode (SHE‬נותנת נק' התייחסות עבור‬ ‫מדידה של פוטנציאל אלקטרודות אחרות‪.‬אשר מייצג את שינוי האנרגיה בתגובה‪:‬‬ ‫ חיזור פוטנציאלי עבור הקתודה בתהליך החיזור‪:‬‬‫‪2+‬‬ ‫‪2+‬‬ ‫) ‪Cu + 2e– → Cu Ered(Cu‬‬ ‫ חמצון פוטנציאלי עבור האנודה בתהליך חמצון‪:‬‬‫‪2+‬‬ ‫–‬ ‫)‪Zn → Zn + 2e Eox(Zn‬‬ ‫ההבדל הפוטנציאלי בין שני התאים‪ .‫פוטנציאל אלקטרוכימי‪:‬‬ ‫‪Zn|Zn2+||Cu2+|Cu‬‬ ‫נסתכל על התגובה‪:‬‬ ‫‪Zn + Cu2+ → Cu + Zn2+‬‬ ‫נטו התגובה‪:‬‬ ‫אפשר לייחס פוטנציאל לכל חצי תגובה‪ .‬אי אפשר לחשב את הפוטנציאל האבסולוטי של אלקטרודה‬ ‫ע"י הפרדה בין שני החצאים‪.‬‬ ‫אפשר למדוד רק הבדלי פוטנציאל ולכן צריך נק' התייחסות‪.‬כלומר שינוי האנרגיה לסך התגובה‪:‬‬ ‫בשביל לפשט את הדברים אפשר להתייחס רק לתהליך החיזור‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪:‬‬ ‫כיוון שאלקטרודה מתייחסת רק לחצי תגובה‪ . [H+] = 1 M‬‬ ‫‪ SHE‬נקבע באופן שרירותי להיות פוטנציאל של ‪.‬‬ ‫‪H2 pressure = 1 atm.

‬‬ ‫ ‪ E°‬מוגדר עבור ‪ 1M‬ריכוז יוני ו ‪ 1 atm‬לחץ )כשיש גז(‪.‬מתבסס על הנטייה של החיזור להתרחש באלקטרודה‪.‬‬‫ הפוטנציאל הסטנדרטי של התא )‪ (E°cell‬הוא שונה עבור ‪ E°‬של אנודה ו‪ E°‬של הקתודה‪.‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי או פוטנציאל חיזור סטנדרטי‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪ E° .‬‬ ‫הסימן השלילי של‬ ‫הוולטמטר מסמן על מפל‬ ‫המתח מצד ימין לשמאל‪.0‬‬‫‪+‬‬ ‫ חומרים שעוברים חיזור יותר בקלות מ‪) H -‬כלומר מחמצנים יותר חזקים( יהיו בעלי ‪E° > 0‬‬‫)ההפך מאנתלפיה(‪.‬‬ ‫ כל שאר ערכי ‪ E°‬ייקבעו יחסית לאלקטרודת המימן הסטנדרטית‪.‬‬‫ויחושב‪:‬‬ ‫)‪E°cell = E°(cathode) – E°(anode‬‬ ‫כשהוולטמטר חיובי‬ ‫האלקטרונים יזרמו‬ ‫מהאנודה לקתודה‪.‬‬ ‫במקרה זה נמדד רק המתח‬ ‫של הקתודה‪.‬‬ ‫או מודדים את פוטנציאל‬ ‫החיזור של האבץ‪.‬‬ ‫‪102‬‬ .‬‬‫ ‪ E°‬עבור ‪ SHE‬נקבע שרירותי ערך ‪.

‬‬ ‫‪ E°‬כן תלוי במין הספציפי בתגובה )או חצי תגובה(‪.‬‬ ‫תאים ופוטנציאל אלקטרודי יכול להיות תלוי בריכוזים של המינים המוצגים )ולא בכמויות(‪.‫ערכים נבחרים של פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי‪:‬‬ ‫… ‪Observed Voltages‬‬ ‫נקודות חשובות על אלקטרודות ופוטנציאל תאי‪:‬‬ ‫פוטנציאל אלקטרודות סטנדרטי ותא וולטאי אינן תלויות בסך כמויות המינים המוצגים כיוון‪.‬‬ ‫‪103‬‬ .

‬‬ ‫סדרות פעילות‪:‬‬ ‫בסדרת הפעילות של מתכות‪ .0 = Ecell‬המערכת בשיווי משקל )למשל בטריה מתה(‪.‬התגובה בכיוון ההפוך היא ספונטאנית‪.‬‬ ‫‪104‬‬ .‬התגובה כלפי התוצרים היא ספונטאנית‪.‬התגובה כלפי התוצרים אינה ספונטאנית‪ .‬‬ ‫הבסיס התיאורטי לכך הוא שסדרת הפעילות מונה מתכות לפי סדר הפוטנציאל הסטנדרטי שלהם‪.‬כל מתכת יכולה לחזר יונים של מתכת הנמצאת מתחתיה‪.‬‬ ‫כשתגובה מחליפה כיוון סימן ה‪ Ecell‬מתחלף‪.‬‬ ‫אם ‪ .‬‬ ‫שינוי מקום של מתכת מתמיסה של היונים שלו ע"י מתכת הגבוהה יותר בסדרה יתאים לערך חיובי של‬ ‫‪ Ecell‬ותגובה ספונטאנית‪.‫קריטריונים לשינוי ספונטאני בתגובת חימזור‪:‬‬ ‫אם ‪ Ecell‬חיובי‪ .‬‬ ‫אם ‪ Ecell‬שלילי‪ .

‬נכניס ב ‪.‬חיובי‪ .(n =2‬‬ ‫אפקט הריכוזים בתא וולטאי‪:‬‬ ‫תא לא סטנדרטי שונה בפוטנציאל מתא סטנדרטי )‪. 1 atm partial pressures‬‬ ‫ההסבר לכך הוא חוק לשטלייה‪ Ecell .‬‬ ‫הסקות תרמודינמיות הביאו לנוסחה הבאה –‬ ‫)‪ – V‬וולט(‬ ‫משוואה זו )‪ (Nernst equation‬מקשרת תא וולטאי עבור תנאים לא סטנדרטים ‪ Ecell‬לתא וולטאי‬ ‫סטנדרטי ‪ .(1 M concentrations.Q‬‬ ‫‪105‬‬ .E°cell‬ולריכוזים של המגיבים והתוצרים המבוטא דרך מנת הריכוזים – ‪.‫קבוע שיווי משקל בתגובת חימזור‪:‬‬ ‫הסקות תרמודינמיות הביאו לנוסחה הבאה –‬ ‫‪ – n‬המספר הסטויכיומטרי של יסוד )אם יש שני אטומים של יסוד‪ .‬ולכן השינויים יחסית לתגובה יהיו קרובים אליו בשביל‬ ‫למזער את השינוי‪.

‫שימושי המשוואה‪:‬‬ ‫ מציאת פוטנציאל התא מריכוזים נתונים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלבי פתרון‪:‬‬ ‫‪ .‬פוטנציאל התא הסטנדרטי הוא אפס‪.1‬חשבו ‪ .4‬חשבו את ‪.‬‬ ‫‪ .‬לריכוז התא יש פוטנציאל הנקבע‬ ‫מהבדלי הריכוזים של המומסים בשיווי משקל בלבד‪.‬‬‫‪ -‬קביעת ריכוז של חומרים בתא‪ .‬‬ ‫‪ .Nernst‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם ‪ .2‬רשמו משוואה כוללת של שני חצאי התגובות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיוון ששני האלקטרודות זהות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשביל לחשב את הוולטאג' )כוח אלקטרו‪-‬מניע( של תא עבור תנאים לא‬ ‫סטנדרטים‪ .E°‬מתוך הטבלה‪.Nernst -‬‬ ‫מדידה של ‪:pH‬‬ ‫בהסתכלות על ריכוז התא המכיל אלקטרודת מימן סטנדרטית )בריכוז ‪ (M1‬ואלקטרודת מימן עם ריכוז‬ ‫‪ H+‬לא ידוע‪ .1=Q‬הפוטנציאל התאי יהיה הפוטנציאל הסטנדרטי‪.3‬הציבו במשוואה ‪.‬‬ ‫‪106‬‬ .Q‬‬ ‫‪ .‬משוואת ה ‪ Nernst‬לתאים כאלה תהייה‪:‬‬ ‫‪Ecell (in volts) = 0.‬אפשר למדוד את ה‪ pH‬של תמיסה לא ידועה ע"י הפיכתו לריכוז תא כזה‪.‬‬ ‫ריכוזי תאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כאשר האלקטרודות זהות )=תא ריכוזים(‪ .0592‬‬ ‫לפיכך‪ .0592 pH‬‬ ‫‪pH = Ecell /0.‬מתוך ‪ Ecell‬מדוד‪.‬משתמשים במשוואת ה‪.

‬תגובה זו נקראת אלקטרוליזה )פירוק חשמלי(‪.‬הרבה יותר נוח להשתמש באלקטרודת ‪ pH‬מיוחדת‪ .‬‬ ‫* בהרבה חצאי תגובות‪ .‫‪ pH‬מטר‪:‬‬ ‫בפועל‪ .‬כל הצירופים של חצאי תגובות בין האנודה לקתודה נותנים ערך שלילי עבור ‪.‬שם מתרחש חיזור‪.‬מאשר להשתמש באלקטרודת פלטיניום וטנק‬ ‫של גז מהמימן‪.E°cell‬‬ ‫רוב הסיכויים שהתגובה תתרחש בערך פחות שלילי של ‪ .‬‬ ‫הקוטביות של האלקטרודות מתהפכות מאלו של התא הוולטאי‪ .‬בניהם כסף‪ .‬מגוון אינטראקציות המתרחשות על משטח‬ ‫האלקטרודה גורמת לכך שהוולטאז' לאלקטרוליזה הוא גבוה יותר מהוולטאז' המחושב מנתוני ‪.‬ודוחף אותם לעבר הקתודה‪ .‬מגנזיום‪ .‬כיוון שעתה מקור חיצוני אחראי לשלוט‬ ‫בזרם האלקטרונים‪.‬בעיקר באלו המערבות גזים‪ .‬‬ ‫נתרן‪ .‬אלומיניום‪ .‬הוא מושך אלקטרונים מהאנודה‪ .‬‬ ‫המקור החיצוני של חשמל מתנהג כמו "משאבת אלקטרון"‪ .‬מימן ועוד‪.‬עופרת‪.‬‬ ‫תא אלקטרוליטי מגיב לתגובת תא לא ספונטאנית‪ .‬‬ ‫‪107‬‬ .‬‬ ‫תאים מוליכים חשמל ‪ -‬אלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫תא וולטאי מגיב לתגובת תא ספונטאנית‪.‬‬ ‫יצור כימיקלים באלקטרוליזה‪:‬‬ ‫לאלקטרוליזה תפקיד חשוב בייצור וטיהור של חומרים רבים‪ .E°‬‬ ‫‪– Overvoltage‬הוא העודף בוולטאז' מהוולטאז' המחושב מערכי ‪ E°‬שצריך בשביל אלקטרוליזה‪.E°cell‬אשר דורש וולטאג' נמוך ממקור החשמל‬ ‫החיצוני‪.‬שם מתרחש‬ ‫חימצון‪ .‬‬ ‫חיזוי של תגובות אלקטרוליזה‪:‬‬ ‫בתא אלקטרוליטי‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיאגרמת תא לתא וולטאי נכתבת עם האנודה בצד שמאל והקתודה בצד ימין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בריכוזי תאים‪ .‬חצאי התאים בעלי אלקטרודות זהות ותמיסה מאותו האלקטרוליט אבל בריכוז‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫‪108‬‬ .‬‬ ‫לרוב‪ .‬החומר המצפה יותר אטרקטיבי‬ ‫ונוגד‪-‬קורוזיה‪.‬מוגדר כאפס ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת חימזור בה ‪ Ecell < 0‬דורש שימת אנרגיה ‪ ‬תא אלקטרוליטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫משוואת ה ‪ Nernst‬מתקשרת לתא וולטאי תחת תנאים לא סטנדרטים ל ‪ .V‬‬ ‫‪‬‬ ‫תגובת חימזור בה ‪ Ecell > 0‬מתרחש ספונטאנית ‪ ‬תא וולטאי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הפוטנציאל הסטנדרטי של אלקטרודת מימן סטנדרטית )‪ )H+ ion at 1 M‬בשיווי משקל עם גז ‪H2‬‬ ‫על אלקטרודת פלטיניום שאינה משתתפת בתגובה‪ .‬האובייקט אותו רוצים לגלון )למשל כפית( יצוק מחומר לא יקר‪ .E°cell‬מספר‬ ‫האלקטרונים שעברו ומנת הריכוזים‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חצאי תגובות מתרחשות בחצאי תאים‪.‬ומכוסה‬ ‫בשכבה דקה של חומר יקר יותר כמו כסף או זהב‪ .‫‪ִ – Electroplating‬ג ְלוֵן‪:‬‬ ‫תהליך הגלון הוא תהליך בו אלקטרוליזה משמשת לכיסוי מתכת אחת באחרת‪.

‬‬ ‫‪ΔHfusion = +6.01 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(s) → H2O(l‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של הקפאה‪ .‬‬ ‫‪ΔHfreezing = –6.‬זהה לנקודת קפיאה‪.‬היא כמות החום הדרושה להמסה של ‪ 1‬גרם‪ 1 .‬‬ ‫‪ ‬נקודת התכה – הטמפ' בה ההתכה מתחרשת‪ .‬מול של מוצק‪.ΔHfreezing .‬היא כמות החום המשוחררת כשנוזל קופא‪.‫סיכום מצגת ‪:23‬‬ ‫כוחות בין מולקולאריים‪:‬‬ ‫כוחות תוך‪-‬מולקולאריים קובעים תכונות כמו גיאומטריה מולקולארית‪.‬ככל שהמרחק גדול יותר‪ .‬‬ ‫מומנט דיפול ועוד‪.01 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(l) → H2O(s‬‬ ‫רשימת אנתלפיות של המסה‪:‬‬ ‫‪109‬‬ .ΔHfusion .‬‬ ‫כוחות בין‪-‬מולקולאריים קובעים את התכונות הפיסיקליות המקרוסקופיות‬ ‫של מוצקים ונוזלים‪.‬‬ ‫השוואה בין מצבים של חומר‪:‬‬ ‫במצב של גז היחסים הבין מולקולאריים פחות חשובים כיוון שהם חלשים מאוד כתוצאה מהמרחק בין‬ ‫האטומים‪ .‬‬ ‫מעבר בין מוצק ונוזל‪:‬‬ ‫‪ ‬התכה ‪ -‬מעבר ממוצק לנוזל‪.‬הכוח יותר חלש‪.‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של התכה‪ .

‬כשהוא מפעיל את הלחץ החלקי שלו‪.‬‬ ‫‪ΔHvap = +44 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(l) → H2O(g‬‬ ‫‪ ‬עיבוי הוא המעבר מגז לנוזל‪.(in m3. torr) .314 J mol–1 K–1 or 0.V‬‬‫ מספר מולים‪. L) .760 mm‬‬ ‫מילימטר אחד של כספית נקרא ‪ .‬‬‫ טמפרטורה‪.(in K) T .‬‬‫‪ ‬משוואה של גז אידיאלי‪PV = nRT :‬‬ ‫ ‪ R‬הוא קבוע גז והוא שווה ‪. mbar.‬‬ ‫‪ΔHcond = –44 kJ mol–1‬‬ ‫)‪H2O(g) → H2O(l‬‬ ‫רשימת אנתלפיות של התאדות‪:‬‬ ‫גז‪:‬‬ ‫‪ ‬תכונות של מערכת גזית‪:‬‬ ‫ לחץ )כוח ליחידת שטח( ‪.(in Pa. where Pi = ni RT/Vi‬‬ ‫מד‪-‬לחץ‪:‬‬ ‫משתמשים במד‪-‬לחץ כדיי למדוד לחץ אטמוספרי‪ .25 mbar‬‬ ‫‪110‬‬ .‬היא כמות החום שצריך לספוג בשביל לאדות כמות מסוימת‬ ‫של נוזל בטמפ' קבועה‪.n .ΔHvap .8.0821 L atm mol–1 K–1‬‬‫‪ ‬בתערובת גזים‪ .‬‬ ‫‪ ‬האנתלפיה של התאדות‪ .Hg‬כספית‬ ‫‪1 atm = 760 mmHg‬‬ ‫‪= 760 Torr‬‬ ‫‪= 1013.‬כל גז מתרחב בשביל למלא את המיכל‪ .P‬‬‫ נפח ‪. atm.‬אטמוספרה ‪(1 atm) 1‬‬ ‫הוא כאשר הלחץ נמדד ע"י טור כספית בדיוק בגובה של ‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק דלטון עבור לחץ חלקי‪ :‬הלחץ הכולל במערכת גזית הוא סכום הלחצים החלקיים ‪-‬‬ ‫‪Ptotal = P1 + P2 + P3 + ….‫מעבר בין גז ונוזל‪:‬‬ ‫‪ ‬הִתְ אַ ּדּות ‪ -‬אידוי היא המעבר של נוזל לגז‪.Torr‬ולכן‪:‬‬ ‫‪ .

‬‬ ‫‪111‬‬ .atm 1‬‬ ‫לאנלין יהיה את היחסים‬ ‫הבין מולקולאריים הכי‬ ‫חזקים‪.‬‬ ‫לחץ האדים של מים‪:‬‬ ‫עקומת לחץ האדים‪:‬‬ ‫‪ – CS2‬מתנדף הכי מהר.‬עולה לחץ האדים‪.‫לחץ האדים‪:‬‬ ‫לחץ האדים של נוזל הוא הלחץ החלקי המופעל ע"י האדים כשהוא נמצא בשיווי משקל דינאמי עם נוזל‬ ‫בטמפ' קבועה‪.‬‬ ‫ככל שהטמפרטורה עולה‪ .‬ ‫לחץ האדים של מים‬ ‫ב‪100‬מעלות הוא ‪.

‬כאשר הלחץ יורד )למשל הלחץ הברומטרי‬ ‫בירושלים נמוך יותר(‪ .‬היא כמות החום הדרושה בכדי‬ ‫להמריא ‪ 1‬גרם‪ 1 .‬בה לחץ בועה של גז בתוך נוזל משתווה ללחץ האטמוספרי‪.ΔHsubln .‬דורשת תנאים מאוד מסוימים‪. נוזל מאופיין 'בין‬ ‫לבין'‪.‬מול של מוצק‪.‬אלא גם לאורך הנוזל‪ .‬טמפרטורת הרתיחה נמוכה יותר מנקודת הרתיחה‬ ‫הנורמאלית‪.‬‬ ‫‪112‬‬ .‬‬ ‫מעבר בין מוצק וגז‪:‬‬ ‫‪ ‬המראה )‪ (Sublimation‬היא מעבר ממוצק לגז‪ .‬‬ ‫הקו ‪ A-B‬מתאר תהליך המראה‪ .‬הקו ‪ A-D‬מתאר נקודות התכה‪ .‬‬ ‫‪ΔHsubln = ΔHfusion + ΔHvap‬‬ ‫)פירוק ההמראה לשני שלבים(‬ ‫‪ ‬ריבוץ )‪ (Deposition‬הוא המעבר מגז למוצק‪.‬‬ ‫דיאגרמת מצבי צבירה‪:‬‬ ‫גז מאופיין ע"י טמפ' גבוהה ולחץ נמוך.‬יוד הוא חומר שעובר‬ ‫המראה‪.‬‬ ‫האידוי מתרחש לא רק על פני השטח‪ .‬רתיחה היא מצב‬ ‫מיוחד של נידוף‪ .‬ככל שהלחץ יעלה טמפ' נקודת הרתיחה‬ ‫תעלה‪ .‬בו איננו יכולים להבחין בפאזה‪.‫נקודת רתיחה‪:‬‬ ‫נקודת הרתיחה של נוזל היא הטמפ' בה לחץ האדים שלה שווה ללחץ החיצוני‪.1 atm‬למשל מים מורתחים‬ ‫ב‪ 760 mm) 100o C -‬כספית(‪ .‬‬ ‫"נקודת הרתיחה הנורמאלית" היא נקודת הרתיחה ב ‪ .‬‬ ‫‪ ‬אנתלפיה של המראה‪ . מוצק מאופיין ע"י טמפ' נמוכה ולחץ גבוה.‬‬ ‫‪ – Supercritical fluid‬מצב של מערכת סגורה‪ .‬נקודה ‪ – A‬נקודת מפגש משולשת‪ .

‬‬ ‫עקומת החימום של מים‪:‬‬ ‫כאשר כל המוצק הופך לנוזל‬ ‫הטמפ' עולה מאפס‪.‫דיאגרמת מצבי צבירה של ‪:CO2‬‬ ‫בלחץ של ‪ 1 atm‬שיווי‬ ‫המשקל הוא בין המוצק‬ ‫והגז‪ .‬טמפ' נקודת‬ ‫ההתכה יורדת‪.‬‬ ‫‪113‬‬ .‬לכן ‪ CO2‬עובר‬ ‫המראה‪.‬‬ ‫דיאגרמת מצבי צבירה של מים‪:‬‬ ‫כשהלחץ עולה‪ .

‬‬ ‫‪114‬‬ .‬‬ ‫ לחץ אדים גבוה )כלומר חומר שהופך בקלות לגז( מסמל קשרים בין‪-‬מולקולאריים חלשים יותר‪.‬נוזל וגז חיים בדו‪-‬קיום ובשיווי משקל‪.‬הנוזל מתאדה‪.‬‬‫ נקודת קריטית‪ :‬הלחץ והטמפ' הגבוהים ביותר בהם נוזל ואדים חיים בדו‪-‬קיום כמצבים מופרדים‪.‬‬‫ כשלחץ אדים מעל נוזל גובר על הלחץ האטמוספרי )ע"י חימום(‪ .‬‬‫‪ ‬דיאגרמת מצבי צבירה היא כמו מפה המראה את המצבים של חומר בטמפרטורות שונות ולחצים‪.‫עקומת הקירור של מים‪:‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫‪ ‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים קובעים תכונות פיסיקליות מיקרוסקופיות של מוצק ונוזל‪.‬‬‫מעל נקודה זו יש לנו נוזל סופר‪-‬קריטי )רק במערכת סגורה(‪.‬‬ ‫ נקודת משולשת‪ :‬טמפרטורה ולחץ ספציפיים בהם מוצק‪ .

‬‬ ‫‪115‬‬ .‬ואלו כוחות הדיספרסיה‪.‬המולקולה‬ ‫תחזור להיות לא מקוטבת רגע אחרי‪-‬כן‪.‫סיכום מצגת ‪:24‬‬ ‫סוגים של כוחות בין‪-‬מולקולאריים‪:‬‬ ‫כוחות דיספרסיה ‪:Dispersion Forces -‬‬ ‫כוחות הפיזור קיימים בין כל שני חלקיקים‪ .‬כוחות אלו נגרמים בגלל שענן האלקטרון אינו מאוחד לגמרי‪ .‬הקיטוב הינו רגעי‪ .‬והם נקראים גם כוחות לונדון )לזכות פריץ לונדון שהגה‬ ‫הסבר תיאורטי לכוחות אלו(‪ .‬‬ ‫אילוסטרציה של כוחות הדיספרסיה‪:‬‬ ‫המטען החיובי של מולקולה אחת גרם לקיטוב אצל המולקולה השכנה לה‪ .‬מומנט דיפול‬ ‫קטן יכול להתקיים גם במולקולות לא קוטביות‪ .

‬ככל שמולקולה יותר כבדה יש יותר אלקטרונים )ענן‬ ‫האלקטרונים יותר גדול ולפיכך יותר קל להפריד מטען( ויכולת הקוטביות שלה עולה‪.‬‬ ‫חיזוי של תכונות פיסיקליות של חומר מולקולארי‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוחות פיזור מתחזקים כשהמסה המולארית גוברת והארכה של מולקולות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫כוחות הדיספרסיה קיימים בכל החומרים‪ .‬‬ ‫כך נצפה שהכוחות הבין‪-‬מולקולאריים יתחזקו‪.‬ובכך ליצור קשר של דיפול‪-‬דיפול מושרה‪ .‬דיפול קבוע במולקולה אחת יכול לגרום לדיפול במולקולה סמוכה שאינה בעלת‬ ‫דיפול‪ .‬‬ ‫יכולת הקוטביות תלויה בגודל ובצורה של מולקולה‪ .‬מסה מולארית וצורה מולקולארית הם הפקטורים המהותיים‪.‬‬ ‫‪116‬‬ .‬גם במולקולות ניטרליות ולכן יש להם חשיבות רבה‪.‫עוצמת כוחות הדיספרסיה‪:‬‬ ‫עוצמת כוח הפיזור תלויה ב'יכולת הקוטביות' של מולקולה‪ .‬במולקולה קומפקטית‬ ‫קשה יותר להפריד מטען‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחומרים קוטביים יש כוחות של דיפול‪-‬דיפול ודיפול‪-‬מושרה דיפול‪ .‬כך חזקים יותר כוחות הפיזור בניהם‪.‬‬ ‫ככל שיכולת הקוטביות של מולקולה טובה יותר‪ .‬‬ ‫לעיתים קרובות כוחות אלו מהווים את ההבדל‪.‬‬ ‫צורה מולקולארית ויכולת קוטביות – השוואה בין מולקולה מאורכת למולקולה עגולה‪:‬‬ ‫במולקולות ארוכה קל יותר להפריד את המטען כיוון שיכולת הקוטביות גדולה יותר ולפיכך כוחות‬ ‫הדיספרסיה גדולים יותר‪ .‬‬ ‫כוחות דיפול‪-‬דיפול‪:‬‬ ‫מולקולה עם דיפול קבוע מסתדרת עם הצד החיובי שלה לכיוון הצד השלילי של דיפול מולקולה‬ ‫סמוכה לה‪ .‬אין זה אומר שאין תזוזה )לא נוצר גביש(‬ ‫כיוןן הקשר אינו חזק מאוד‪.‬כוחות הדיספרסיה גורמיה לנקודת רתיחה נמוכה יותר‪ .‬ככל שהחומר יותר קוטבי‪.‬כלומר היכולת של ענן האלקטרון להתעקם‬ ‫ע"י שדה חיצוני שהופעל על ידי יון או דיפול )כמו באילוסטרציה למעלה(‪.‬בהשוואה של חומר‬ ‫לא קוטבי‪ .

‬‬ ‫בזכות תכונה זו קרח צף על פני‬ ‫המים‪.‬‬ ‫המימן קשור קוולנטי ל‪ Y‬אך נמשך ל‪ Z-‬בקשר דיפול‪-‬דיפול‪ .‬‬ ‫קשרי מימן במים‪:‬‬ ‫קשרים קוולנטיים הם‬ ‫הכי חזקים‪ . O. F‬במולקולה אחת‬ ‫ובמקביל נמשך לאטום אל‪-‬מתכת של מולקולה סמוכה‪.‫קשרי מימן‪:‬‬ ‫קשרי מימן הם כוחות בין‪-‬מולקולארי ובהם‪:‬‬ ‫אטום מימן הקשור קוולנטית לאטום אל‪-‬מתכת )קטן ואלקטרושלילי – ‪ (N.‬‬ ‫קשרי מימן בקרח‪:‬‬ ‫מים בנוזל הם בעלי צפיפות‬ ‫גדולה יותר מאשר בקרח‪.‬אטום החמצן יכול‬ ‫לקשור שני קשרי מימן כי יש לו‬ ‫שני קבוצות אלקטרונים לא קושרים‪.‬‬ ‫בניגוד לרוב החומרים‪.‬יש קשר בין קשרי מימן וחומציות‪.‬‬ ‫‪117‬‬ .

‬בכך שהם מכריחים את מולקולות‬ ‫החלבון למבנה מסוים שנראה כמו דף מקופל )מניפה( או סליל‪.‬‬ ‫מבנה מקופל‬ ‫)‪:(beta sheet‬‬ ‫מבנה סלילי‪:‬‬ ‫)‪(alpha helix‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪118‬‬ .‬‬ ‫חומצה סליצילית קשרי המימן מונע את סיבוב המולקולה‬ ‫קשרי מימן והמבנה השניוני של חלבונים‪:‬‬ ‫קשרי מימן בין‪-‬מולקולאריים מעניקים לחלבונים את מבנם השניוני‪ .‬‬ ‫קשר מימן‬ ‫מולקולות‬ ‫למשל‬ ‫במרחב‪.‬‬ ‫אורגניות מסוימות יכולות ליצור קשרי מימן תוך‪-‬מולקולאריים‪.‫אפקט קשרי המימן‪:‬‬ ‫בזכות קשרי המימן הרבה חומצות אורגניות יכולות ליצור דימר )מולקולות המסודרות זוגות‪-‬זוגות(‪.

Hexane‬‬ ‫שרשרת של ‪ 6‬פחמנים יש מתח פנים קטן יותר ממים )בזכות קשרי המימן(‪ .‬‬ ‫כוחות קואזיה )גיבוש(‪ :‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות זהות‪.‬‬ ‫‪ – CH3OH‬יכול יצור קשרי מימן‪.‫תשובה‪:‬‬ ‫‪ – N2‬לא יכול ליצור קשר מימן‪.‬‬ ‫צמיגות היא מדידה של התנגדות נוזל לזרום‪.‬וגם עם עצמו‪.‬‬ ‫נוזלים וכוחות בין‪-‬מולקולאריים‪:‬‬ ‫הרבה מתכונות הנוזלים אפשר לייחס לכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‪.‬המולקולות שעל פני השטח הם יותר אנרגטיים‪ .‬מולקולות מבפנים‬ ‫יעברו לפני השטח‪ .‬בחימום מתח הפנים יורד‪.‬ל ‪.‬‬ ‫‪ – HF‬תיצור קשרי מימן עם מים משני קצוות‪ .‬‬ ‫מתח פנים ()‪:)Surface tension (γ‬‬ ‫מולקולות הנמצאות על שטח הפנים מרגישות אינטראקציות עם פחות מולקולות )כי מעליהן אין‬ ‫מולקולות(‪ .‬תהליך הדורש אנרגיה‪ .N/m‬‬ ‫כוחות אדאזיה )הדבקה(‪ :‬כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות שונות‪.(Surface tension (γ‬הוא כמות העבודה הדרושה להרחיב את פני השטח של נוזל‬ ‫ולרוב מבוטאת ביחידות של ‪ J/m2‬או ‪.‬‬ ‫‪ – HI‬לא יהיו קשרי מימן‪.‬‬ ‫מתח פנים ))‪ .‬לפיכך המולקולות שבפנים יותר מיוצבות‪ .‬בשביל להגדיל את שטח הפנים‪ .‬‬ ‫‪119‬‬ .‬‬ ‫‪ – CH3CHO‬לא יכול ליצור קשרי מימן )יכול ליצור קשרי מימן עם מים(‪.

‬‬ ‫פעולות הנימים והיווצרות המינסקוס‪:‬‬ ‫בזכות הכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‬ ‫המים יעלו בצינור שהוא‬ ‫הידרופילי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמיגות יורדת בטמפ' גבוה‪.‬כך הצמיגות חזקה יותר‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ככל שהכוחות הבין‪-‬מולקולאריים‪ .‬‬ ‫‪120‬‬ .‬‬ ‫השמן הפחות צמיגי נוזל יותר בקלות‪.‬‬ ‫יש כוחות בין‪-‬מולקולאריים יותר חזקים בשמן הצמיגי‪.‫כוחות אדאזיה וקואזיה‪:‬‬ ‫כוחות אדאזיה הם כוחות בין‪-‬מולקולאריים בין מולקולות שונות וכוחות מקואזיה הם כוחות בין‪-‬‬ ‫מולקולאריים בין מולקולות זהות )למשל‬ ‫בין המים לעצמם(‪.‬‬ ‫תמונה ימנית‪:‬‬ ‫במגע עם קירות הזכויות יש‬ ‫כוחות אדאזיה יחסית חזקים והם‬ ‫מושכים אליהם את המים כלפי‬ ‫מעלה‪.‬‬ ‫צמיגות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צמיגות היא המדד של התנגדות חומר לזרום‪.‬‬ ‫בטיפה הגדולה יותר כוחות הקואזיה חזקים‬ ‫יותר‪.

‫סוגים של מוצקים‪:‬‬
‫‪‬‬

‫מוצקים אמורפים הם בעלי חשיבות של סדר טווח‪-‬אורך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מוצקים גבישיים הם בעלי סדר של יונים‪/‬אטומים‪/‬מולקולות בתבנית קבועה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫סוגי מוצקים גבישיים‪:‬‬
‫ מוצק מולקולארי‪ ,‬המכיל מולקולות המוחזקות ע"י כוחות הפיזור או קשרי דיפול‪-‬דיפול או‬‫קשרי מימן‪.‬‬
‫ מוצק רשתי )קוולנטי(‪.‬‬‫ מוצק יוני‪.‬‬‫‪ -‬מוצק מתכתי‪.‬‬

‫אפיונים של מוצקים גבישיים‪:‬‬

‫מוצק רשתי קוולנטי‪:‬‬
‫למוצקים רשתיים יש רשת של קשרים קוולנטיים לאורך המוצק‪ ,‬המחזיקים את החומר חזק‪.‬‬
‫האלוטרופים )=אלוטרופ‪ ,‬צורה שונה של יסוד מסוים( של פחמן נותנים דוגמא טובה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ יהלום הוא בעל קשר פחמן לכל ‪ 4‬פחמנים נוספים ובצורה טטראידרלית תוך שימוש בהיברידציה ‪,sp‬‬‫היהלום קשה מאוד‪.‬‬
‫ גרפית הוא בעל קשרי מימן שכל אחד מהם נקשר לשלושה פחמנים ובאותו המישור תוך שימוש‬‫בהיברידציה ‪.sp2‬‬
‫ ‪ – fullerenes‬אוסף של פחמנים המחוברים בגסות לצורת כדור‪.‬‬‫‪ – nanotube -‬מישור של גרפית המגולגל לצינור‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫מוצקי פחמן‪:‬‬

‫עוד אלוטרופים של פחמן )לא צריך למבחן‪:(...‬‬

‫קשרים יוניים כקשרים "בין‪-‬מולקולאריים"‪:‬‬
‫אין מולקולות במוצק יוני ולכן לא יכולים להיות כוחות בין‪-‬מולקולאריים‪ .‬קשרי היוניים הם‬
‫אלקטרוסטטיים )בין עצמים(‪ .‬כוחות המשיכה בין זוג יונים הטעונים הפוך עולה ככל שהמטען על היונים‬
‫עולה וכשהרדיוס היוני קטן‪.‬‬
‫כוחות משיכה בין‪-‬יוניים‪:‬‬

‫‪122‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫‪‬‬

‫תנודה במטען החשמלי גורמת דיפול רגעי אשר משרה דיפול באטומים שכנים‪ ,‬אלו נקראים‬
‫כוחות הדיספרסיה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כוחות בין‪-‬מולקולאריים חזקים נקראים קשרי מימן והם נוצרים כאשר אטום מימן נמשך‬
‫לאטומים ‪ N, O‬או ‪ F‬במולקולה שכנה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הכוחות הבין‪-‬מולקולאריים בנוזל קובעים את התכונות הפיסיקליות שלו‪ ,‬כמו נקודת רתיחה‪,‬‬
‫מתח פנים וצמיגות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במוצקים מסוימים‪ ,‬יש קשרים קוולנטיים לאורך כל הגביש‪.‬‬

‫‪‬‬

‫במוצקי יונים‪ ,‬משיכה בין‪-‬יונים גורמת לכל היונים להתגבש לקריסטל‪.‬‬

‫‪123‬‬

‬יש עוד מידה לריכוז והיא‬ ‫המולאליות – ‪ m‬שאינה תלויה בטמפ'‪.‬‬ ‫חום המסה‪:‬‬ ‫‪124‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקי ביליון ‪ – (ppb) Parts per billion‬גרם של מומס \ גרם של תמיסה‪ .‬המולאריות משתנה בהתאם‬ ‫לטמפ' )גורם לצפיפות או הרחבה של תמיסה(‪ .‫סיכום מצגת ‪:25‬‬ ‫ריכוז תמיסות‪:‬‬ ‫לרוב נציג ריכוז כך ‪-‬‬ ‫‪Amount of solute‬‬ ‫‪Amount of solvent or solution‬‬ ‫‪ M‬מולאריות – מול של מומס \ ליטר תמיסה‪ .‬ואז מכפילים‬ ‫במיליון‪.‬המכנה והמונה יהיו באותם היחידות‪.‬ואז מכפילים‬ ‫בביליון‪.‬‬ ‫‪ m‬מולאליות – מול של מומס \ ק"ג ממס‪.‬‬ ‫עבור ריכוזים נמוכים קיצונית אפשר להשתמש ב‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלקי מיליון ‪ – (ppm) Parts per million‬גרם של מומס \ גרם של תמיסה‪ .‬‬ ‫ריכוזי תמיסה נוספים‪:‬‬ ‫‪Amount of solute‬‬ ‫‪Amount of solvent or solution‬‬ ‫‪ ‬כשמדובר באחוז‪ .

‬הרבה אינטראקציות חלשות‬ ‫)קשרי דיספרסיה( יכולות לגבור על קשר אחד חזק‪.‬אבל הם כן יקשרו בכוחות דיספרסיה כיוון ששניהן‬ ‫מולקולות מאורכות ולכן יתמוססו‪.‬ולכן הוא יתמוסס‪.‬‬ ‫בטמפ' קבועה המסיסות )‪ (S‬של גז פרופורציונאלית ישירות ללחץ הגז )‪ (Pgas‬בשיווי משקל עם התמיסה‪.‬כלומר צריך להשקיע יותר מדיי אנרגיה ולא תמיד‬ ‫יש אותה בסביבה‪ .‬נצטרך לעיתים להפעיל לחץ )לדוגמא – קולה(‪ .‬בגלל גודלה "לא שווה לה" ליצור קשרים עם מים ולאבד יציבות‪ .‬הקצה מסוגל ליצור קשרי מימן אך היא‬ ‫שומנית‪ .‬‬ ‫‪S = k Pgas‬‬ ‫בשביל להמיס גז בנוזל‪ .‬‬ ‫אפקט טמפ' על מסיסות גזים‪:‬‬ ‫‪125‬‬ .‬אפקט הלחץ על המסיסות של גז‬ ‫נקרא חוק הנרי‪.‬‬ ‫‪ – d‬מולקולות האל‪-‬דקנול היא ארוכה מאוד ולא פולארית‪ .‬שני חומרים אלו לא יתערבבו אחד בשני‪.‬‬ ‫‪ – b‬פנטאן ואוקטאן לא מסוגלים ליצור קשרי מימן‪ .‬‬ ‫תרגיל‪:‬‬ ‫‪ – a‬מתנול מסוגל ליצור קשרי מימן עם מים‪ .‬‬ ‫מסיסות של גזים‪:‬‬ ‫גז יכול להתמוסס בנוזל‪ .‬מה שיקרה זה הפרדת פאזות – כמו שמן ומים‪.‬היא קוטבית אך זה לא חזק דיו‬ ‫בשביל לשבור קשרים יונים‪ .‬רוב הגזים נעשים פחות מומסים בנוזלים ככל שהטמפ' עולה‪.‬‬ ‫‪ – c‬בשביל ליצור קשר עם מלח השולחן צריך קשרים יונים‪ CCL4 .ΔHsoln >> 0‬האנתלפיה יותר מדיי חיובית‪ .‫כאשר ‪ .

‬‬ ‫‪126‬‬ .(1-‬‬ ‫האדים בשיווי משקל עם תמיסה אידיאלית )תמיסה בה שבירת הקשרים ויצירת הקשרים שווה( שיש בה‬ ‫שני רכיבים נדיפים‪ .‬‬ ‫חוק ראול –‬ ‫השבר המולי של הממס = מולים של הממס חלקי סכום המולים של הממס והמומס )תמיד יהיה מספר בין‬ ‫‪ 0‬ל‪.‬‬ ‫נבחן ‪ 4‬תכונות קוליגטיביות של תמיסות‪:‬‬ ‫ לחץ האדים של הממס בתמיסה‪.‬ניחוח‪ .‬רעילות ועוד‪.‬לחץ האדים יהיו מורכבים מהרכיב היותר נדיף‪.‬‬‫ לחץ אוסמוטי‪.‫מסיסות ולחץ גז‪:‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות של התמיסות‪:‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות של תמיסה תלויה רק בריכוז המומס‪ .‬ולא בסוגו‪ .‬‬‫ העלאת נקודת רתיחה‪.‬‬‫ הורדת נקודת הקיפאון‪.‬צפיפות‪ .‬‬‫לחץ האדים של תמיסה‪:‬‬ ‫לחץ האדים של ממס מעל תמיסה הוא נמוך יותר מלחץ הממס הטהור‪.‬תכונות לא קוליגטיביות כוללות‬ ‫צבע‪ .

‬אבל חשוב שיהיה אותו ממס‪.‬‬ ‫הקטנת נקודת הקיפאון והעלאת נק' רתיחה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם נוסיף לממס נדיף‪ .B‬לכן‪.‬אבל נמוך מזה של הממס טהור‪.‬‬ ‫ לחץ האדים יגיע ללחץ האטמוספרה רק בטמפ' גבוהה יותר‪.‬‬ ‫ כדי לאלץ קפיאה‪ .‬‬‫‪ -‬כתוצאה נקודת הרתיחה תעלה‪.‬נצטרך לקרר לטמפ' נמוכה יותר‪.‬‬ ‫‪127‬‬ .‬‬‫‪ -‬לא מסיס בצורת המוצק של הממס‪.‬ב‪ A-‬יש ריכוז גובה יותר של חומר מומס לכן מעליו יהיה פחות לחץ אדים לעומת ‪ .‬מומס כל שהוא‪:‬‬ ‫ המומס לא נדיף )למשל מוצק(‪ .‬והריכוז‬ ‫של התמיסות יהיה שווה‪ .‬אין חשיבות לסוג המומס‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה לנקודת הרתיחה?‬ ‫לחץ האדים של התמיסה יהיה זהה לשל הממס‪ .‬‬‫‪ -‬נקודת הקפיאה תרד‪.‫בהתחלה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה יקרה לנקודת הקיפאון?‬ ‫החומר המומס ישבש את "אריזת" מצב המוצק של הממס‪.‬‬ ‫לאחר זמן מה לחץ האדים ישוו – האדים יעברו מהמקום בו יש יותר מהם למקום בו יש פחות‪ .‬‬‫ המומס כן מסיס בצורת הנוזל של הממס‪.‬לכן רק הממס מתאדה‪.

‬אשר לאורכן מולקולות‬ ‫של חומר ממס יכולות לעבור‪ .‬‬ ‫‪π = (nRT/V) = (n/V)RT = C RT‬‬ ‫אוסמוזה ולחץ אוסמוטי‪:‬‬ ‫‪128‬‬ ‫)משוואת הגזים האידיאלים(‬ .‬אבל מולקולות גדולות של חומר מומס לא יכולות לעבור‪.CaCl2‬‬ ‫לחץ אוסמוטי‪:‬‬ ‫ממברנה חצי חדירה )כמו זאת של תא חי( היא בעלת נקבוביות מיקרוסקופיות‪ .‬בשביל לשמור‬ ‫על זרימת אוויר חלקה מעליהם במהלך טיסה‪.‬הגבול אותו הם יכולים להמיס‪ –21 ºC :‬עבור ‪ NaCL‬ו‪ –55 ºC-‬עבור ‪.‬יש זרימה של מולקולות של ממס דרך הממברנה החצי חדירה‪ .‬‬ ‫הלחץ הדרוש בכדי להפסיק תועה אוסמוטית נקרא לחץ אוסמוטי )‪ (π‬של תמיסה‪.‫יישומים של דיכוי נקודת קפיאה והעלאה של נקודת רתיחה‪:‬‬ ‫חומר נגד קפיאה )אתינול גליקול ‪ – (HOCH2CH2OH‬מאפשרת למערכת הקירור של רכבים לפעול‬ ‫בטמפ' נמוכה מאוד )‪ .‬‬ ‫בזמן אוסמוזה )פעפוע של נוזל(‪ .(–48 ºC‬בלי לקפוא ובטמפ' גבוהה )‪ (113 ºC‬לא להתחמם יתר על המידה‪.‬‬ ‫במדינות מושלגות מפזרים מלחים כמו מלח שולחן )‪ (NaCL‬ו‪ CaCL2-‬על מדרכות ורחובות עם קרח‬ ‫בכדי להמיס אותו‪ .‬מאזור בו‬ ‫יש ריכוז נמוך של מומס לאזור בו יש ריכוז גבוה של מומס‪.‬‬ ‫בפרופילן גליקול )‪ (CH3CHOHCH2OH‬משתמשים כדי להסיר קרח מכנפיי מטוסים‪ .

‬מספר החלקיקים המסיסים אוטומאטית גדול ממספר היחידות של חלקיקים‬ ‫מסיסים‪ .‬פירוק מושלם )למשל ‪.‬‬ ‫תמיסות של אלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫כשמדובר באלקטרוליט‪ .i =1‬‬ ‫עבור אלקטרוליטיים אנו מצפים ש ‪ i‬יהיה שווה למספר היונים‪ .‫יישומים פרקטים של אוסמוזה‪:‬‬ ‫לרוב נותנים לפציינט נוזלים איזוטונים )‪ (0.‬מול אחד של ‪ NaCL‬במים מפיק יותר ממול אחד של חלקיקים מסיסים‪.)2 = i‬‬ ‫‪129‬‬ .‬‬ ‫טיהור של מים‪ :‬אוסמוזה הפוכה היא התהליך של הפיכת כיוון הזרימה של מולקולות ממס דרך ממברנה‬ ‫חצי חדירה ע"י מתן לחץ מופרז בהרבה מהלחץ האוסמוטי לתמיסה‪.92% w/v NaCl‬לתוך הוריד – כיוון שזה אותו הלחץ‬ ‫האוסמוטי של הדם‪.‬‬ ‫משתמשים בפקטור הואנט הופ )‪ i – (van’t Hoff factor‬כדי להתאים את המשוואות התכונות‬ ‫הקוליגטיביות לאלקטרוליטיים‪:‬‬ ‫‪ΔTf = i × (–Kf) × m‬‬ ‫‪ΔTb = i × Kb × m‬‬ ‫‪π = i × C RT‬‬ ‫עבור מסיסים לא אלקטרוליטיים ‪.

‬‬ ‫תכונות קוליגטיביות תלויות בחלק הממס ובמספר חלקי המומסים הנוכחים‪.‬כלומר‪:‬‬ ‫לחץ עולה ‪ ‬מסיסות גזים עולה‬ ‫טמפ' עולה ‪ ‬מסיסות גזים יורדת‬ ‫נוכחות של מומסים מפחיתה את לחץ האדים של תמיסה וגורמת לנקודת הקפיאה של הממס‬ ‫לרדת ולנקודת הרתיחה שלו לעלות‪.‬‬ ‫‪130‬‬ .‬‬ ‫המסיסות של גזים בתמיסה יורדת כשהטמפ' עולה אבל עולה כשהלחץ עולה‪ .‫סיכום‪:‬‬ ‫הסוג והגודל של יחסים בין‪-‬מולקולאריים חשובים להרכב התמיסה‪.