‫מיקום ונתונים טופוגרפיים‬

‫הגן הבוטני נמצא בקצהו הדרומי של רחוב הרצל בתל אביב‪ ,‬קרוב ליפו‪ ,‬והוא‬
‫חלק מ"קריית הטבע" הכוללת גן זאולוגי‪ ,‬ספריה‪ ,‬יחידות שונות של החברה‬
‫להגנת הטבע ובי"ס לטבע‪ .‬מבחינה גיאוגרפית זהו חלקו הצפוני של דרום‬
‫‪.‬מישור החוף‬
‫שטחו של הגן כ‪ 16 -‬דונם‪ .‬בחלקו העליון הוא שתול במורד המזרחי של גבעת‬
‫כורכר‪ .‬בהמשך הוא משתרע בעיקר על אדמת סחף‪ .‬איזור זה היה מיושב‬
‫‪.‬בעבר והקרקע העשירה במינרלים תרמה להתפתחות הצמחים‬
‫הצמחים שבגן מייצגים את תצורות הצומח של ארץ ישראל כולה‪ :‬פינת הר‬
‫‪.‬המייצגת את החורש הים‪ -‬תיכוני‪ ,‬שתולה בקרקע הררית‪ -‬טרה רוסה‬
‫פינת חוף ים‪ ,‬חולות וכורכר שתולה באדמת חמרה מעורבת בחול שהובא‬
‫מהים‪ .‬פינת מדבר‪ .‬צומח קירות וחומות‪ .‬גיאופיטיס (צמחי בצל ופקעת)‪ .‬שלולית‬
‫‪.‬חורף‬
‫אזור בריכות שבו כ‪ 10-‬בריכות מלאכותיות בצורות ובעומקים שונים‪ .‬חלקן‬
‫‪.‬מוצלות וחלקן חשופות לשמש‬
‫קרקעית הבריכות עשוייה בטון או יריעות מונעות חילחול והן מוקפות באדמת‬
‫‪.‬חמרה מעורבת באדמת סחף‬
‫‪.‬בגן פזורות אבני כורכר וגיר בגדלים שונים‬

‫אקלים ונתונים רלוונטים‬
‫‪:‬הפינות נוצרו ע"י הבאת קרקע וצמחים מתאימים אך האקלים הוא אחיד‬
‫חודש‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪5‬‬

‫‪6‬‬

‫‪7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪9‬‬

‫‪10‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫'טמפ‬

‫‪17.9‬‬

‫‪19.2‬‬

‫‪21.3‬‬

‫‪24.6‬‬

‫‪26.7‬‬

‫‪29.3‬‬

‫‪30.6‬‬

‫‪30.9‬‬

‫‪29.9‬‬

‫‪28‬‬

‫‪24.2‬‬

‫‪19.4‬‬

‫'מקס‬

‫'טמפ‬

‫‪6.6‬‬

‫‪6.8‬‬

‫‪8.0‬‬

‫‪11.0‬‬

‫‪13.6‬‬

‫‪17.1‬‬

‫‪19.3‬‬

‫‪19.6‬‬

‫‪18.1‬‬

‫‪14.8‬‬

‫‪11.2‬‬

‫‪8.2‬‬

‫'מינ‬

‫גשם‬

‫‪137‬‬

‫‪86‬‬

‫‪50‬‬

‫‪17‬‬

‫‪3.4‬‬

‫‪0.1‬‬

‫‪26‬‬

‫‪77‬‬

‫מ"מ‬

‫‪(.‬סה"כ משקעים לשנה‪ 529 :‬מ"מ (ממוצע רב שנתי‬
‫‪.‬לחות יחסית שנתית ממוצעת‪ 70.3 :‬אחוזים‬
‫את הגן הקים פרופסור גליל ז"ל בראשית שנות החמישים‪ ,‬והעצים הותיקים‬
‫‪.‬ביותר שבו הם בני כ ‪ 45‬שנים‬
‫ישנה כמובן כמובן שתילה חדשה‪ ,‬זריעה של צמחים חד שנתיים וכן צמחים‬
‫‪.‬שזרעיהם מגיעים אל הגן ללא התערבות האדם‪ -‬ע"י רוח וציפורים‬
‫הגם שימש שנים רבות כגן הבוטני של אוניברסיטת ת"א‪ .‬משנת ‪ 1982‬הוא‬
‫‪.‬באחריות החברה להגנת הטבע‬
‫אל הגן מגיעים מבקרים רבים‪ -‬כ‪ 70-‬אלף איש בשנה‪ ,‬והוא זוכה לטיפול שוטף‪:‬‬
‫השקיה‪ ,‬גיזום‪ ,‬שתילה‪ ,‬זריעה ועוד‪ .‬עם זאת פינות רבות בגן רחוקות‬
‫‪.‬מהשבילים הראשיים נותרות כמעט ללא התערבות‬

‫‪133‬‬

‫שאלות אקולוגיות‪:‬‬
‫?מה ההתאמה בין עוצמת האור לעדיפות איזור אצל הדו‪-‬חיים (‪1‬‬
‫שיטת בדיקה‬
‫אנו נבדוק על פני מינימום שתי עונות את מקומות מרבצם של הדו חיים בשתי‬
‫בריכות שונות‪ :‬בריכה בשמש ובריכה בצל‪ .‬כך אנו נספור את הדו חיים בכל‬
‫בריכה ונבדוק איפה יש יותר‪ .‬נבדוק בעזרת הטבלאות של הבדיקות הביוטיות‬
‫‪.‬והא‪ -‬ביוטיות‬

‫השערה‬
‫ההשערה שלנו היא שהדו חיים‪ ,‬אשר הם בעלי חיים פויקלותרמים ואין להם‬
‫מערכת לוויסות חום הגוף‪ ,‬יעדיפו מקום חמים המספק להם את האנרגיה אותם‬
‫‪.‬הם צריכים לתנאי חיים אופטימליים‬

‫?איך משפיעים צמחי המים על מגוון האורגניזמים בבריכה (‪2‬‬
‫שיטת בדיקה‬
‫אנו נשווה את מגוון האורגניזמים בשתי בריכות שונות‪ .‬בריכת הנימפאה הלבנה‬
‫ובריכת עדשת המים‪ .‬בבריכת הניפאה הלבנה יש צמחייה גדולה יותר התופסת‬
‫‪.‬שטח גדול יותר מהשטח שעדשת המים תופסת בבריכה‬
‫אני נבדוק ונספור את האורגניזמים בכל בריכה ונשווה בין הבריכות בעזרת‬
‫הממצאים‪ .‬נבדוק בעזרת טבלאות של הגורמים הביוטים והרישום הפנולוגי של‬
‫‪.‬הצמחים‬
‫השערה‬
‫הצמחייה היא בראשית שרשרת המזון ועל כן היא משמשת בתור המקור למזון‪.‬‬
‫הצמחייה משמשת בתור מקור לחמצן וגם בתור מקום למרבץ של בע"ח‪ .‬אנו‬
‫‪.‬נשער שיהיו יותר בעלי חיים במקום שבו יש יותר צמחייה‬

‫?איך משפיעים הדגים על מגוון פרוקי הרגליים (‪3‬‬
‫שיטת בדיקה‬
‫אנו נשווה בין שתי בריכות שונות בעלות מגוון אורגניזמים שונה ונספור את‬
‫כמות פרוקי הרגליים בכל בריכה‪ .‬הבריכות הן בריכה בשמש ובריכת עדשת‬
‫המים‪ .‬בבריכת עדשת המים ע"פ בדיקות שעשינו לא היו דגים‪ .‬נבדוק באמצעות‬
‫‪.‬הטבלא של הגורמים הביוטיים‬

‫השערה‬
‫פרוקי הרגליים הם חלק מהמזון של הדגים ע"פ מארג המזון בבית גידול של‬
‫‪.‬הבריכה בשמש‪ .‬אנו נצפה שבאיזור שיש בו יותר דגים יהיו פחות פרוקי רגליים‬

‫?איך משפיעה עוצמת הקרינה על קצב הצימוח של הניפאה הלבנה (‪4‬‬
‫שיטת בדיקה‬
‫אנו נבדוק את מבנה עלי הצמח בשתי הבריכות‪ :‬בריכה בשמש ובריכת הניפאות‬
‫הלבנות‪ .‬הצמח‪ ,‬נמפאה הלבנה שמבחינת מבנהו יהיה מפותח יותר נוכל להגיד‬
‫שהוא גדל תחת עוצמת קרינה גבוהה יותר מהנפאה הלבנה בבריכה השנייה‪.‬‬
‫‪.‬נבדוק בעזרת הטבלאות של הגורמים הביוטיים והא‪ -‬ביוטיים‬
‫השערה‬
‫אנו יודעים שהאור מקור ליצירת מזון בצמחים‪ ,‬וככל שיש יותר אור (במידה‬
‫‪.‬אופטימלית לצמח) כך הצמח יהיה גדול יותר וחזק יותר‬
‫ההשערה שלנו שבמקום שבו הקרינה גדולה יותר ז"א יש יותר אור‪ ,‬כך קצב‬
‫‪.‬הצימוח של הנימפאה הלבנה יהיה רב יותר‬

‫שאלת אפיון (‪5‬‬
‫?איך משפיעה טמפ' הסביבה על רמת החמצן בבריכה‬
‫בדיקה‬
‫אנו נבדוק את ההשערה שלנו באמצעות בדיקות של חמצן וטמפרטורה במשך‬
‫העונות‪ ,‬ונראה את השינויים של החמצן בצמוד לשינויים של הטמפרטורה‪.‬‬
‫‪.‬נבדוק בעזרת הטבלא של הגורמים הביוטיים‬
‫השערה‬
‫ההשערה שלנו שככל שהטמפ'שהסביבה גבוהה יותר כך יש יותר חמצן בבריכה‬
‫בזכות תהליכי התזונה של הצמחים המייצרים יותר מזון ככל שרמת‬
‫‪.‬הטמפרטורה גבוהה יותר‬

‫מדידות א‪-‬ביוטיות‬

‫שם המדידה ‪+‬‬

‫מכשיר‬

‫אופן המדידה‬

‫מדידות‬
‫עומק בס"מ‬

‫המדידה‬
‫מד עומק‬

‫יש להחדיר אל תוך עומק הבריכה את המד עומק‬

‫עכירות המים‬

‫גליון לבן‬

‫‪.‬ולבדוק בס"מ את עומק הבריכה‬
‫מניחים על גליון לבן כוסית עם המים הנבדקים‬
‫ורושמים את הצבעים מן הבהיר לכהה ברמות‬

‫טמפ סביבה‪/‬‬

‫'מד טמפ‬

‫‪.‬של ‪ -1‬צהבהב ביר עד ל ‪ – 4‬צבע שחור‬
‫מחזיקים את מד הטמפ' כשהצד האדום פונה‬

‫מים‬

‫טרמומטר‬

‫כלפי אובייקט המדידה אוויר‪ /‬מים‪ .‬מצילים עם‬
‫הגוף‪ ,‬ממתינים ‪ 3‬דקות ומסתכלים בלי להרים‬

‫מעלות צלזיוס‬
‫‪0‬‬

‫‪C‬‬
‫קרינה‬

‫מד קרינה‬

‫‪ph‬‬

‫נייר לבדיקת‬

‫לכוון את המכשיר אל השמש‬
‫לתוך המים הנבדקים ‪ ph‬טובלים פיסת נייר‬

‫‪ph‬‬

‫של המים‪ph .‬ורואים לפני הצבע שנתקבל את ה‬

‫מדליקים‪ ,‬פוצחים את החלק השני שהחלק הלבן‬
‫‪range‬מכוונים עם ה ‪ power,‬ייחשף‪ .‬לוחצים על‬
‫עד שמגיעים עם הספרות הקטנים של ‪.20,000‬‬

‫‪ 1-7‬חומצה‬
‫‪ mg/l‬חמצן‬

‫‪Oxygen 1‬‬

‫בסיס ‪7-14‬‬
‫‪.‬מדידת ריכוז חמצן במים בשיטת וינקלר‬

‫‪Oxygen 2‬‬
‫‪Oxygen 3‬‬
‫‪Oxygen 4‬‬
‫‪Titrant tlsa‬‬
‫‪ mg/l‬מליחות‬

‫‪10‬‬
‫‪K2СrO4‬‬

‫‪:‬חישוב המליחות בליטר מים‬

‫‪AgNO3‬‬

‫‪-cl‬כלוריד‬
‫‪x. 568= mg/l‬‬

‫מדידות ביוטיות‬

‫שם המדידה‬

‫אופן מדידה‬

‫בדיקת המצאות‬

‫תצפית ישירה‬

‫אורגניזמים חיים‪ -‬בעלי‬
‫חיים‬
‫מצב פונולוגי של צמח‬

‫תצפית ישירה‬

‫(התפתחותי) לנוכחות של‬
‫פריחה‪ ,‬פרי‪,‬עלווה‬

‫‪-‬יתוש מצויץ‪ -‬ימשוש ‪chironomus‬‬

‫משפחת הימשושים‪chirinimilae -‬‬
‫משפחה שזחליה מהווים את עיקר אוכלוסיית חרקי הקרקע במקווי מים רבים‪.‬‬
‫מינים אחדים מצויים גם בים‪ .‬הבוגרים דומים ליתושים‪ ,‬אלא שגפי הפה שלהם‬
‫‪.‬מנוונים והם אינם ניזונים‪ ,‬לרוב‬
‫‪ .‬אצל רוב המינים יש לזכרים מחושים מנוצים‪ -‬ומכאן נגזר שמם‬
‫הנקבות מטילות את ביציהן בגושים‪,‬כשהן עטופות במעטפת מקפתית התופחת‬
‫‪.‬במים‬
‫‪.‬הזחלים בוקעים שוחים זמן מה במים‪,‬ואחר הם מתיישבים במקום המתאים‬
‫הזחל מאורך‪ ,‬חוץ מראשו‪ ,‬בעל ‪ 3‬פרקי חזה ו ‪ 9‬פרקי בטן‪ .‬צבע הגוף‬
‫‪.‬אדום‪,‬ודוד צהבהב‪ ,‬ירקרק או לבן‬
‫הזחלים בעלי גוף ירוק חום ; יש להם המוגלובין‪ ,‬המומס בנוזל הדם‪ ,‬לזחל‬
‫‪.‬קופסת ראש קשה‪ ,‬מנושאת זוג מחושים‪ ,‬זוג עיניים אחד או שנים‪ ,‬וגפי פה‬
‫הפרק הראשון של החזה והפרק האחרון של הבטן נושאים זוג רגליים מדומות‪,‬‬
‫סביב פי הטבעת‪ ,‬בקצה האחורי של הגוף‪ ,‬בולטות מספר שלפוחיות המשמשות‬
‫‪.‬כאיברים מווסתי לחץ אוסמוטי‬
‫הזחלים עוברים ‪ 4‬דרגות התגלמותם‪ ,‬גודלם ממילימטרים ספורים עד ‪ 3‬ס"מ ‪.‬‬
‫לאחר שהם מתיישבים‪ ,‬הם יוצרים סביב עצמם צינורות בוץ ע"י הדבקת גרגירי‬
‫‪.‬בוץ בעזרת חוטים שהם מפרישים מבלוטות הרוק‬
‫הצינורות ניצבים או מונחים על המצע‪ ,‬הכל על‪-‬פי המין‪ .‬יש זחלים חודרים אל‬
‫תוך הקרקע עד עומק של ‪ 40‬ס"מ ‪ .‬בתוך הצינור מניעים הזחלים את גופם‬
‫‪,‬תנועה זו מסייעת להם לחדש את זרימת המים הדרושה לנשימה‪ ,‬אין לזחלים‬
‫‪.‬פתחי נשימה ‪ ,‬הם קולטים את החמצן המומס במים דרך כיסוי גופם‬
‫המים מביאים להם גם מזון‪ :‬חלקיקים קטנים של חומר אורגני‪ .‬הם מסננים את‬
‫המזון או מפרישים רשת רירית שהמזון נתפס בה‪ ,‬ואחר כך הם בולעים את‬
‫‪.‬הרשת יחד עמו‬
‫בגמר גידולם מתגלמים הזחלים בתוך צינור הבוץ הגולם נושם בעזרת זוג‬
‫‪.‬זימים‪ ,‬שצורתם כצורת ציבור חוטים לבנים‪ ,‬הקבועים בצד הגבי של חזהו‬

‫זחלים של "כירונומוס טומי"‪-‬מסוגלים להתקיים במקווי מים עשירים מאוד‬
‫‪.‬בחומרים אורגנים ועניים בחמצן ‪ ,‬לכן רב מספרם גם בבריכות חמצון‬
‫זחלים של "יתוש הגמא"‪-‬חיים בתוך הגבעולים הרקובים של הגומא‪ ,‬בשמורת‬
‫‪.‬החולה‬
‫‪.‬בני מין "יתוש הזרמים"‪-‬חיים במים קרים שזרימתם מהירה‬
‫בנחלי הגליל אפשר למצוא על אבנים את צינורות הבוץ שלהם‪ .‬בקצות הצינורות‬
‫מוצאים מספר בליטות קשות ביניהן טווה הזחל רשת שהוא תופס בה את‬
‫‪.‬גרגירי המזון‬
‫הזחלים של "הפרוקלדיוס" וה"טניפוס" צבעם לבן‪ ,‬הזחלים אינם בונים צינורות‬
‫הם טורפים בעלי חיים קטנים ‪ ,‬ביניהם זחלים קטנים מבני משפחתם‪ :‬יש שהם‬
‫תופסים את הטרף בעזרת הלסתות החדות ולרוב הם בולעים אותו בשלמותו‪,‬‬
‫זחלים מבני סוגים אלא שכיחים מאוד‪ .‬בעומק הכנרת הם מהויים את עיקר‬
‫אוכלוסיית החרקים‪ .‬בתחילת החורף כאשר מאווררים מימי הכנרת‪ ,‬חודרים‬
‫‪ .‬הזחלים לכל העומקים‬
‫‪ .‬בקיץ אין למצוא אותם בעומקים חסרי חמצן ‪ .‬הם ניזונים שם מתולעים קטנות‬
‫לגולם של ה"הפרוקלדיוס" זוג צינורות נשימה בצורת שפופרות‪ ,‬הקבועות‬
‫‪.‬בחזה‬
‫הגולם חי קרוב לפני המים וקולט את האוויר מן החוץ‪.‬הגולם של ה"טניפוס"‬
‫‪.‬דומה לגולם של ה"פרוקלדיוס" אלא שבצינורות הנשימה שלו צורתם אליפטית‬

‫צב ביצות‬
‫מין יחיד בישראל ממשפחת הצבים הבצתיים‬
‫אורך שריונו עד ‪ 23‬ס"מ ומשקלו עד ‪ 1.8‬ק"ג‪ ,‬דומה במקצת לצב היבשה אך‬
‫‪.‬שריונו שטוח יחסית‬
‫ראשו חלק ועטוי כיסוי קרני שאינו מחולק למגינים‪ .‬הזכר קטן במקצת מין‬
‫הנקבה והוא ניכר בזנבו האורך מזה של הנקבה ‪,‬ובשריון גחונו‪ ,‬הוא קעור‬
‫‪.‬במקצת‪ .‬הגחון של הנקבה שטוח או קמור במקצת‬
‫‪.‬רגליו‪ ,‬צווארו וזנבו ארוכים יחסית‪ .‬צב הבצות זריז יותר מצב היבשה המגושם‬
‫‪.‬אצבעותיו מצויידות בטפרים ארוכים וחדים ומאוחות בקרומי שחיה‬
‫אינו מיטיב לשחות כצב הרך וכצבים הימיים‪ .‬אך הוא מסוגל לנוע במים בשחייה‬
‫‪.‬‬
‫צבע השריון של הבוגרים חום זיתי‪ .‬צבע השריון של הצעירים נוטה לירקרק‬
‫‪.‬כהה‬
‫שריון הגחון זרוע כתמים ורודים על רקע שחרחר ‪,‬על הרגליים ‪ ,‬הצוואר והזנב‬
‫‪.‬ערוכים לסירוגין פסים עדינים שצבעם שחרחר וצהבהב או ורוד‬
‫‪.‬תפוצתו נרחבת בדרום מזרח אירופה ובמערב אסיה‬
‫‪.‬באזורים הסמוכים לחופי הים התיכון‪ ,‬מדרום הבלקן עד ישראל‬
‫‪.‬בישראל שוכן צב הבצות בצפון הארץ ובמרכזה‬
‫‪.‬הוא מאכלס קווי מים מתוקים‪ :‬ביצות‪ ,‬נהרות‪ ,‬אגמים וברכות מדגה‬
‫בעבר היה שכיח בחולה‪ ,‬אך עם יבוש הביצות התמעטה שם אוכלוסייתו עם‬
‫‪.‬התפשטות ברכות המדגה בישראל התרבו אוכלוסייתו ותפוצתו גדלה‬
‫‪.‬צב הבצות מבלה את רוב זמנו במים‪ ,‬ויוצא מהם להתחמם בשמש‬
‫הוא נח על אחר מגדותיו של מקווה המים או על עצמים הבולטים מן המים‪,‬‬
‫‪.‬ומשתזף לעיתים במשך שעות ארוכות‬
‫בהופיע בני אדם או אויב בסביבה הוא נמלט למים‪ ,‬לעיתים הוא אף מתחפר‬
‫‪.‬בבוץ בקרקעית ומסתתר שם‬

‫ניזון מין הצומח ומן החי‪ :‬צמחי מים‪ ,‬אצות‪ ,‬חסרי חוליות‪ ,‬חולייתנים קטנים ואף‬
‫‪.‬פגרים‬
‫בשעה שהוא אוכל טרף גדול הוא מחזיק בו ברגליו הקידמיות וקורע ממנו‬
‫‪.‬נתחים בלסתותיו החדות‬
‫הצבים הצעירים ניזונים בעיקר במזון מן החי‪ ,‬ואילו הבוגרים אוכלים יותר עצות‬
‫‪.‬חוטיות‪ ,‬צימחי מים וחומר אורגני נירקב‬
‫החיזורים וההזדווגויות מתרחשים במהלך כל חודשי החורף‪ ,‬במהלך החיזור‬
‫‪ .‬חוסם הזכר את דרכה של הנקבה ומתפס על גבה‬
‫‪.‬לעיתים מלווה החיזור בנשיכות בצווארה של הנקבה חיזורים אלו נמשכו שעות‬
‫בחודשים אפריל‪ ,‬אוגוסט חופרת הנקבה באחת מגדות מקווי המים גומה לא‬
‫עמוקה ומתילה לתוכה ‪ 5-12‬יצים לבנות וסגלגלות‪ .‬ביצים מאורחות‪ ,‬לבנות‬
‫‪.‬ועוטות קליפה סדינית דקה שקל הביצים נע בין ‪ 7‬ל – ‪ 17‬גרם‬
‫‪.‬לאחר ההטלה מחסה הנקבה את הגומה באפר‬
‫הצירים בוקעים ללא דגירה או טיפול כעבור ‪ 3-4‬חודשים ופונים מיד למים‪ ,‬שם‬
‫‪.‬הם מוגנים מפני אויב‬
‫אורך שריונם של הצירים הבוקעים מן הביצים ‪ 40 -25‬מ"מ ומשקלם נע בין ‪-4‬‬
‫‪ 12.‬גרם‬

‫מין‪ :‬צב ביצות ‪caspica manremys‬‬
‫‪: manremys‬סוג‬
‫משפחה‪ :‬הצבים הביצתיים‬
‫סדרה‪ :‬צבים‬
‫מחלקה‪ :‬זוחלים‬
‫מערכה‪ :‬בעלי מיתר‬

‫גמבוזיה‬

‫‪.‬דגים קטנים‪,‬אורך גופו של הזכר מגיע ל ‪ 40-50‬מ"מ‪,‬ושל הנקבה ל‪ 70-‬מ"מ‬
‫‪.‬הראש שטוח בחלקו העליון‪,‬וחרטומו מחודד‪ ,‬מפתח הפה עילי‬
‫לגוף צבע כסוף בעל ברק כחלחל‪.‬הגב לעיתים חום זיתי‪,‬לנקבה הבוגרת כתם‬
‫‪.‬שחור על החלק האחורי של גחונה‬
‫‪.‬באביב ובקיץ משריצה הגמבוזיה ‪ -50-6‬דגיגים בכל השרצה‬
‫מעלותיו הרבות של דג זה‪-‬עמידות בפני תנאים קשים של טמ"פ גבוהה ומיעוט‬
‫‪,‬חמצן‬
‫ניידותו הרבה‪,‬כושרו לאכול הרבה כאשר המזון מצוי‪,‬גידולו מהיר ודרך הרבייה‬
‫‪.‬של השרצה ולדות חיים‪ ,‬שאיננה נזקקת לתנאי הטלה מיוחדים‪,‬אוכל יתושים‬
‫‪.‬מוצאו בדרום ארה"ב בשנת ‪ 1924‬הובא לארץ לביצות חדרה‬
‫מאז נפוצה בכל הארץ גם בעזרת האדם וגם בכוחות עצמה‪ ,‬וכיום היא מאכלסת‬
‫את רוב קווי המים‪ .‬בגלל כושר תחרותה המעולה‪ ,‬דחקה הגמבוזיה את הנאיות‪,‬‬
‫הגמבוזיה מצויה במים הפתוחים ואילו הנאיות –בסבך האצות ובצמחי המים‬
‫‪.‬האחרים‬
‫‪:‬מין ‪gambusia affinis‬‬
‫סוג‪ :‬גמבוזיה ‪gambusia‬‬
‫משפחה‪ :‬גמבוזיים‬
‫סדרה‪ :‬נאויתאים‬
‫מחלקה‪ :‬דגי גרם‬
‫מערכה‪ :‬בעלי מיתר‬

‫אמנון מצוי‬
‫מהקטנים שבאמנונים בארץ‪ .‬אורכו מגיע בדרך כלל ל‪ 200:‬מ"מ‪ .‬לעיתים‬
‫רחוקות‬
‫‪.‬ל‪ 300:‬מ"מ‬
‫{בעל ‪ 8-9‬מסרקות זימים{לאומת יותר מ ‪ 14‬בשאר האמנונים‬
‫דגמי הצבע של האמנון המצוי מרובים‪,‬דגם הצב הנפוץ שלא בעונת הרבייה‬
‫הוא‪:‬רקע כסוף אפור ועליו‬
‫פסי רוחב שחורים אפורים‪,‬והסנפירים הבלתי זוגיים בעלי גוון צהבהב ‪5-7‬‬
‫וזרועים הרבה נקודות לבנות צהובות בגודל ניכר‪,‬על סנפיר הגב כתם שחור‬
‫‪{,‬גדול{כתם זה מצוי בצעירים שבאמנונים אך נעלם בשלב מוקדם‬
‫‪.‬בעונת הרבייה מופיע צבע ארגמני על הגחון ולעיתים הגחון משחיר לחלוטין‬
‫האמנון המצוי נפוץ באפריקה מצפון לקו המשווה‪,‬בישראל הוא מצוי בכל‬
‫‪.‬מערכות המים‪,‬בנחלים שזרימתם לא מהירה מידי‪,‬בבריכות ואגמים‬
‫בד"כ הוא שוכן סמוך לקרקעית‪,‬כרוב האמנונים הוא בעל כושר עמידות בפני‬
‫‪.‬מים מלוחים‪,‬וניתן למצאו גם בשפכי נחלים לים‬
‫החלקו האחרון של הירקון ‪,‬מקום שהמים מלוחים בקיץ כמעט כמי ים‪,‬מתרבה‬
‫האמנון המצוי ללא קושי‪ ,‬כפי הנראה מספר פרטים של מין זה נמצאו אף בים‬
‫‪.‬התיכון‪,‬סמוך לחוף‬
‫מזונו של מאמנון המצוי מגוון ביותר‪ .‬הוא טורף בעלי חיים קטנים כשמזדמן לו‬
‫‪.‬ואוכל צמחי מים מאלה המצויים בבית גידולו‬
‫עונת רבייתו של האמנון המצוי האביב ובקיץ‪ .‬הזכר תוחם לו נחלה והנקבה‬
‫‪.‬מצטרפת אליו‬
‫במשך כל עונת הרבייה הזוג חי יחד{שלא כמו רוב האמנונים האחרים}הזכר‬
‫מנקה משטח סלעי או גזע עץ השקוע במים או שהוא חופר גומה על פני‬
‫הקרקעית‪ .‬הנקבה מטילה על המשטח המנוקה ‪ 400-800‬ביצים{נקבות גדולות‬
‫מטילות יותר}והזכר שוחה מעליהן ומפרה אותן‪,‬עיקר השמירה והטיפול על‬
‫הביצים הוא על הזכר אשר מנפנף בסנפיריו ומזרים אליהם מים טריים‪,‬אוכל‬
‫‪.‬את הביציים הפגועות ומגרש את הטורפים המתקרבים‬

‫‪.‬האמנונים הם ממשפחת הדגים הטורפים‬
‫‪.‬גופם של הדגים פחוס וגבוה ומכוסה קשקשים גדולים‬
‫‪.‬לרובם פה קטן או בינוני‪,‬ומפתחו קדמי‪ 10-12 .‬קרניים קוצניות‬
‫‪.‬צורת גוף‪,‬הראש והפה מתאימות בדרך כלל לבית הגידול ולאורח התזונה‬
‫אלה החיים במים פתוחים‪-‬גופם מאורך מאוד ופיהם גדול‬
‫אלה החיים המים רדודים‪-‬גופם גבוה ופיהם קטן‬
‫‪.‬מינים הניזונים מאצות‪-‬שפתיהם גדולות ושינייהם רבות קטנות וגמישות‬
‫מסתבר שהגיעו לכאן בגלי הגירה אחדים‪,‬שלושה מינים הם אנדמיים למערכת‬
‫‪.‬הירדן‬
‫המספר הכולל של הקרניים בסנפירי הגב ‪26‬‬
‫המםפר הכולל של קרני סנפירי הגב ‪23‬‬
‫מספר השיניים במסרקות הזימים הקידמית ‪-8‬אמנונית יוסף‬
‫הפה אלכסוני מאוד ושפתו התחתונה משוכה הרבה קדימה‪,‬לכול שן חוד אחד‬
‫בלבד‪,‬הראש ארוך יותר מגובה המירבי של הגוף המרחק בין העינים קטן מרבע‬
‫אורך הראש‪-‬טברנון לסתני הפה אלכסוני מאט לכל שן ‪ 2‬או ‪ 3‬חודים הראש‬
‫קצר הגובה המירבי של הגוף המרחק בין העינים גדול מרבע אורך הראש‪-‬‬
‫‪.‬טברנון סימון‬

‫גומא הפפירוס‬
‫‪.‬צמח בצות טרופי גבוה‪.‬היה מפורסם וחשוב מאוד בעולם העתיק‬
‫תפוצתו מרוכזת בצפיפות רבה על פני שטחי ביצות רחביי ידיים באזור הסוד‬
‫‪.‬בדרום סודן‬
‫‪.‬שם הוא כמעט שליט יחיד‪ ,‬בעמק החולה עובר גבול תפוצתו הצפוני‬
‫‪.‬הוא מרכיב עיקרי וכמעט יחידי‪ ,‬של הצומח הצפוף בביצה בשמורת החולה‬
‫בעבר כיסה שטחים נרחבים בביצות החולה ובאזור החוף‪ ,‬עם ייבוש הביצות‬
‫וזיהום נחלי החוף נעלם מכל חלקי הארץ‪ ,‬למעט עמק החולה ומקומות בודדים‬
‫‪.‬בנחלי החוף‬
‫לגמא הפפירוס אין עלים ירוקים ‪ ,‬ועליו החומים נראים כבר בצעירותם כאילו‬
‫‪.‬קמלו‬
‫הם יוצאים רק מחלקו התחתון של הגבעול‪ ,‬הם רחבים וקצרים‪ ,‬עוטפים את‬
‫‪.‬בסיס הגבעול וזה את זה‬
‫הגבעול וקרנות התפרחת שבראשו ירוקים‪ .‬לכאורה הם מהווים שטח פנים‬
‫מטמיע‪ ,‬אולם כושר הייצור של האוכלוסיות מדהים‪ :‬בעמק החולה למשל נוצרו‬
‫במשך השנים שכבות של כבול בעובי של עשרות מטרים‪ ,‬המורכב ברובו מגומא‬
‫‪.‬פפירוס מפורק למחצה‬
‫מידי חורף מתים כאן גבעולי הגומא ומשחימים‪ ,‬חלקם שוק בבוץ ומתפרק‬
‫למחצה בתהליכים אנאארובים‬
‫‪.‬אלה הם התהליכים יוצרי הכבול‬
‫‪.‬באביב שב הגומא ומצמיח גבעולים ירוקים‬
‫הפריחה חלה בקיץ‪ ,‬הגבעול יחיד לא מסתעף זהו עמו תפרחת שעוביו כ ‪ 5‬ס"מ‬
‫‪.‬ואורכו עד ‪ 3‬מטר‬
‫‪.‬באפריקה עשוי להתנשא לגובה כפול‬
‫חתך בגבעול מתווה משולש ברור שקדקודיו מעוגלים‪ ,‬קליפת הגבעול ירוקה‬
‫‪.‬גלדנית‪ ,‬ליבת הגבעול לבנה ספוגית בנויה סיבים סיבם מקבילים‬
‫‪.‬קרנותיו רבות וארוכות ושוות בערך באורכן‬

‫מין‪ :‬גומא הפפירוס‬
‫סוג‪ :‬גומא‬
‫משפחה‪ :‬גמאים‬
‫סדרה‪ :‬גמאים‬
‫מחלקה‪ :‬חד פסיגיים‬
‫מערכה‪ :‬מכוסי זרע‬

‫עדשת מים זעירה‬
‫שם סוג‪ :‬עדשת מים‬
‫תואר המין‪ :‬זעירה‬
‫שם משפחה‪ :‬עדשת המים‬
‫‪:‬שם הסוג ‪Lemna‬‬
‫‪:‬תואר המין ‪minor‬‬
‫סדרה‪ :‬לויפאים‬
‫מחלקה‪ :‬חד פסיגיים‬
‫מערה‪ :‬מכוסי זרע‬
‫‪:‬שם המשפחה ‪LEMNACEAE‬‬
‫טיפוס התפוצה – כורוטיפ‪ :‬רב‪-‬אזורי – טרופי‬
‫צורת חיים‪ :‬צמח בצה או צמח מים‬
‫טיפוס השרה של חלקי הצמח בעונה הקשה לצמיחה‪ :‬בן‪-‬חלוף‬
‫בשרניות‪ :‬לא בשרני‬
‫עמידות למלח‪ :‬גדל בקרקעות שאינן מלוחות‬
‫זיקה לתצורת צומח או בית‪-‬גידול‪ :‬צמחים צפים‪ ,‬מים מתוקים‬
‫זיקה לבתי‪-‬גידול טבעיים או בתי‪-‬גידול מופרעים על ידי האדם‪ :‬גדל בבתי‪-‬גידול‬
‫טבעיים בלבד‬

‫מארג מזון‬
‫בריכה בשמש‬

‫יתוש מצוייץ‬

‫גמבוזיה‬
‫דג אמנון‬

‫צב ביצות‬

‫עדשת מים זעירה‬

‫גומא הפפירוס‬

‫טריפה‬
‫הדדיות‬

‫נמפאה הלבנה‬

‫נספח תמונות‬

‫עדשת מים‬

‫גומא הפפירוס‬

‫צב ביצות‬

‫דג אמנון‬

‫נמפאה הלבנה‬

‫גמבוזיה (הדגיג הקטן)‬

‫‪.‬התאמה לבית גידול‬
‫‪:‬גמבוזיה‬
‫כושר רבייה‪ -‬כושר הרבייה של הגמבוזיה גבוה מאד‪ .‬הבשלת הביצים נמשכת כחודש ימים‪.‬‬
‫בכל השרצה ומשרצים עד כמה עשרות דגיגים אשר בתנאים אידיאליים מגיעים לבגרות‬
‫מינית תוך חודשיים‪ .‬לגמבוזיה עונת רבייה ארוכה הנמשכת לאורך כל הקיץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬תאי‬
‫הזרע נשמרים בצינור הביצים של הנקבה במשך תקופה של כחצי שנה ולאחר שהנקבה‬
‫מתמלאת שוב בביצים‪ ,‬תאי הזרע האלה מפרים גם אותן והנקבה מסוגלת להשריץ פעמיים‬
‫או יותר ללא כל הפריה נוספת‪ .‬השלבים הרגישים ביותר לזיהום מים בחיי הדג הם הביצים‬
‫והדגיגים הבוקעים מהן‪ .‬אצל הגמבוזיה‪ ,‬העוברים מתפתחים בגוף הנקבה ומשרצים למים‬
‫‪.‬כשהם כבר חסונים ועצמאים‬
‫בני משפחה זו נולדים חיים‪ .‬מהם שכיחות הגמבוזיה‪ ,‬שהובאה לארץ ושוכנה בביצות הארץ‬
‫לשם השמדת זחלי היתושים הקדחת וגולמיהם‪ .‬הגמבוזיה‪ ,‬כמו כל המשפחה משריצה‬
‫וולדות חיים‪ .‬במכוון לכך סנפיר השת של הזכר נתמשך ונתגלגל לאבר זכרות המעביר את‬
‫‪.‬הזרע לתוך גוף הנקבה לשם הפריה פנימית‬
‫כושר הסתגלות‪.-‬דגי הגמבוזיה ידועים כדגים שמסתגלים בקלות לבתי גידול שונים ולתנאי‬
‫סביבה משתנים‪ ,‬הם סובלים רמת מליחות של עד ‪ 2%‬וחיים בטווח טמפרטורות רחב למדי‪,‬‬
‫גמבוזיות מסתפקות בכמות מועטה של חמצן ‪,‬יכולים לשרוד במים בעלי עומס אורגני מסוים ‪,‬‬
‫‪.‬ואף מגלים התנגודת במידה מסוימת כלפי מספר קוטלי חרקים‬

‫מבנה מורפולוגי‪ -‬המורפולוגיה המיוחדת של ראשם השטוח והלסתות עם מפתח הפה‬
‫העילי מאפשרת להם ללקט זחלים מפני המים תוך כדי שחייה כשגוף במצב מאוזן‪.‬‬
‫גופם הצר מאפשר להם להגיע אל תוך סבך צמחייה צפופה ואל שולי הבריכות בהם‬
‫המים רדודים מאוד ואלו הם בדיוק המקומות בהם מתרכזים זחלי היתושים‪.‬‬

‫‪.‬התאמה לבית גידול‬
‫‪:‬נמפאה הלבנה‬
‫רקמה אוגרת מים‪ -‬רקמה אוגרת מים של עלה בנויה מתאים גדולים המכילים חלליות גדולות‬
‫ושכבת פלאסמה המרפדת את הדפנות‪ .‬בפלאסמת התא נמצא הגרעין וכלורופלאסטידות‬
‫בודדות‪ .‬בתאים המטמיעים הלחץ האוסמוטי גבוה יותר וכשחסרים מים הם יונקים אותם‬
‫מהרקמה האוגרת‪ .‬כתוצאה מכך מצטמקים תאי האגירה‪ ,‬שדפנותיה דקים‪ ,‬אך בתנאי‬
‫‪.‬רטיבות נוחים הם חוזרי מהר למצבם הקודם‬
‫מערכת שורשים‪ -‬מערכת השורשים היא לרוב מצומצמת ביותר‪ ,‬ומשמשת בעיקר להיאחזות‬
‫בקרקע‪ ,‬ואילו קליטת המים והמלחים מעשית על ידי העלים והגבעולים‪ .‬מאותה סיבה גם‬
‫מערכת ההובלה מנוונת‪ .‬ההתנוונות ניכרת במיוחד בעצה‪ .‬בצמחים אלה רואים במקום העצה‬
‫חלל הדומה לחלל אוויר‪ .‬השיפה אף היא מצומצמת בהשוואה למצחי יבשה‪ ,‬אך מפותחת‬
‫‪.‬יחסית בהשוואה לעצה‬
‫מבנה העלה‪ -‬לאפידרמיס המים אין תפקיד הגנתי‪ ,‬הוא קולט גזים וחומרי מזון מהמים‪.‬‬
‫הקוטיקולה שלו דקה ביותר ודפנותיו דקים‪ .‬האפידרמיס של צמחי מים רבים מכיל‬
‫כלורופלאסטידות‪ .‬פיוניות אין בדרך כלל צמחים הטבולים במים‪ ,‬ורק לעתים רחוקות מוצאים‬
‫‪.‬שרידים של פיוניות‪ .‬בצדם העליון של העלים הצפים יש פיוניות רבות‬

‫מארג מזון‬
‫‪:‬בעלי החיים הנחקרים בעבודתנו‬
‫דגים‪ :‬גמבוזיה‪ ,‬אמנון‪ ,‬שפמנון‪ ,‬צב מים‪ ,‬זחל שפירית‪ ,‬זחל יתוש‪ ,‬דפניה‪ ,‬בועית‪ ,‬סלילן‬
‫‪.‬ושחריר‬
‫‪.‬צמחים‪ :‬גומא‪ ,‬עדשת מים‪ ,‬נימפאה לבנה‪ ,‬קנה מצוי ועב קנה‬

‫שפמנונים‬
‫גמבוזיות‬

‫אמנון‬

‫צב מים‬

‫זחל שפירית‬
‫מפרקים‬
‫זחל יתושים‬
‫דפניה‪ ,‬בועית‪,‬‬
‫אגמית‪ ,‬שחריר‬

‫פלנקטון‬

‫‪,‬פטל‪ ,‬עב קנה‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬עדשת מים‪ ,‬גומא הפפירוס‪ ,‬נימפאה לבנה‬
‫סוף מצוי ‪ ,‬צפצפת הפרת‬

‫טריפה‬

‫ט‬
‫תחרות‬
‫?שאלה‪ :‬כיצד משפיעה רמת הקרינה על העדפת איזור בבריכה אצל הגמבוזיות‬

‫‪:‬תוצאות‬
‫בריכה בשמש‪ -‬גומא הפפירוס‬

‫בריכה בצל‬

‫תאריך‬

‫רמת‬

‫מספר‬

‫הפגישה‬

‫קרינה‬

‫הגמבוזיות‬

‫‪25.11.05‬‬

‫‪fc‬‬
‫‪30‬‬

‫אשר נצפו‬
‫‪0‬‬

‫תאריך‬

‫רמת‬

‫מספר‬

‫הפגישה‬

‫קרינה‬

‫הגמבוזיות‬

‫‪25.11.05‬‬

‫‪fc‬‬
‫‪450‬‬

‫אשר נצפו‬
‫‪25‬‬

‫פגישה ‪1‬‬
‫‪67 09.12.06‬‬

‫פגישה ‪1‬‬
‫‪680 09.12.06‬‬

‫‪55‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪2‬‬
‫‪51 30.12.06‬‬

‫פגישה ‪2‬‬
‫‪634 30.12.06‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪3‬‬
‫‪84 26.01.06‬‬

‫פגישה ‪3‬‬
‫‪357 26.01.06‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪4‬‬
‫‪98 08.02.06‬‬

‫פגישה ‪4‬‬
‫‪429 08.02.06‬‬

‫‪27‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪5‬‬
‫‪120 02.03.06‬‬

‫פגישה ‪5‬‬
‫‪185 02.03.06‬‬

‫‪30‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪6‬‬
‫‪92 15.03.06‬‬

‫פגישה ‪6‬‬
‫‪169 15.03.06‬‬

‫‪35‬‬

‫‪0‬‬

‫פגישה ‪7‬‬

‫פגישה ‪7‬‬
‫‪:‬תיאור גרפי‬

‫המצאות דגי הגמבוזיות בבריכה בצל‬

‫המצאות דגי הגמבוזיה בבריכה בשמש ‪-‬גומא הפפירוס‬
‫‪700‬‬

‫‪500‬‬

‫‪600‬‬
‫‪500‬‬
‫‪400‬‬
‫יחידות מדידה‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬

‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫מידות יחידה‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫מספר דגי הגמבוזיות אשר נצפו‬

‫תוצאות‪fc‬‬
‫‪:‬ניתוחרמת קרינה‬

‫דגי הגמבוזיות‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫מספר דגי הג מבוזיה אשר נצפו‬
‫רמת קרינ ה ‪fc‬‬

‫מספר דגים אש ר נ צפו‬

‫בבריכה בצל אנו רואים שרמת הקרינה היא נמוכה יחסית לרמת הקרינה בבריכה בשמש‪-‬‬
‫‪.‬הבריכה באיזור של גומא הפפירוס‬

‫בבריכה בצל לא נמצאו דגי גמבוזיה שנצפו שעין‪ ,‬לעומת הבריכה בשמש שבה כן נצפו דגי‬
‫‪.‬גמבוזיה בעין ומספר היה רב מאוד‬
‫‪:‬מסקנות‬
‫בעקבות הבדיקות הא‪ -‬ביוטיות והביוטיות אנו גילינו שדגי הגמבוזיה נמצאים באיזורים בהם‬
‫הקרינה היא גבוהה יחסית ואלה מקומות מוארים ולעומת מקומות מוצלים בהם רמת הקרינה‬
‫‪.‬היא נמוכה דגי הגמבוזיה לא נמצאים בהם‬
‫‪:‬דיון‬
‫פויקלותרמים‪ -‬בעלי חיים שלהם טמפרטורת גוף משתנה‪ .‬לבעלי החיים בקבוצה זו אין מנגנון‬
‫פנימי לויסות טמפרטורה‪ .‬לקבוצה זו שייכים חסרי החוליות‪ ,‬ומבין בעלי החוליות‪ -‬הדגים‪ ,‬הדו‬
‫‪.‬חיים והזוחלים‬
‫בבעלי חיים פוקלותרמים ויסות הטמפרטורה נעשה על ידי שינוי התנהגותי לדוגמא‪ ,‬תנועה‬
‫לאיזור חם או קר לפי הצורך‪ .‬התנהגויות אלה תורמות לויסות טמפרטורת גופן‪ .‬מכאן ניתן‬
‫להבין שהבריכה המוצלת היא איזור קר לדגי הגמבוזיה ולכן הן נעו לצד השני של הבריכה‬
‫הצד החשוף לשמש‪ .‬קרינה היא אחת הדרכים בהן מועברת אנרגיה‪ .‬האור הוא אחת מצורות‬
‫הקרינה האלקטרומגנטית‪ .‬האור הנראה הוא חלק מכלל קרינת השמש הנקלט בעינינו‪.‬‬
‫קרינת החום המגיעה מהשמש חשובה מאוד לחיי האורגניזמים‪ .‬ללא אנרגיית החום דו החיים‬
‫אינם יכולים לתפקד‪ .‬השפעות של אור על אורגניזמים באות לידי ביטוי בתנועה‪ -‬פוטוטקסיס‬
‫חיובי‪ -‬תנועה אל האור‪ ,‬פוטוטקסיס שלילי‪ -‬התרחקות מהאור‪ .‬מכאן ניתן להבין שקרינת‬
‫השמש שהייתה יותר גבוהה הביאה יותר קרינת חום אשר חיממה את הגמבוזיות ולכן‬
‫באיזור המואר היה יותר חום‪ .‬חשוב לציין שהבריכה היא אותה בריכה אך צד אחד בה מוצל‪.‬‬
‫לכן טמפרטורת המים היא אחידה פחות או יותר והקרינה היא הקובעת את החום כיוון שהיא‬
‫חודרת דרך שכבות המים והחלקים העליונים של המים מתחממים מהר יותר ומהווים מקור‬
‫‪.‬חום ישיר לגמבוזיות ולשאר דו החיים במים‬

‫?שאלה‪ :‬איך משפיעים צמחי המים על מגוון האורגניזמים בבריכה‬
‫בריכת עדשת המים מכילה רק את צמחי עדשת המים ובריכת השמש מכילה מגוון רב יותר*‬
‫‪.‬של צמחייה כגון גומא הפפירוס‪ ,‬קנה מצוי‪ ,‬סוף מצוי‪ ,‬צפצפת הפרת‬

‫‪:‬תוצאות‬
‫בריכת עדשת מים‬
‫תאירך‬
‫פגישה‬
‫‪25.11.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪1‬‬
‫‪09.12.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪2‬‬
‫‪30.12.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪3‬‬
‫‪26.01.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪4‬‬
‫‪08.02.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪5‬‬
‫‪02.03.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪6‬‬
‫‪15.03.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪7‬‬

‫צב‬

‫שפמנון‬

‫אמנון‬

‫גמבוזיה‬

‫שפריר‪/‬שפירי‬
‫ת‬

‫דפניה‬
‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫רכיכות ‪я‬זחלים שונים‬
‫‪31‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪19‬‬

‫‪2‬‬
‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪30‬‬

‫‪1‬‬

‫‪5‬‬

‫‪20‬‬

‫‪1‬‬

‫‪10‬‬

‫‪30‬‬
‫‪2‬‬

‫‪31‬‬
‫‪2‬‬

‫‪.‬חשוב לציין שהבדיקות של בעלי החיים המקרוסקופיים בוצעו ע"י צפייה בכוס בנפח של ‪ 100‬מ"ל*‬
‫‪.‬ובדיקות אחרות נעשו ע"י נפה‬

‫בריכה בשמש‬

‫תאירך‬
‫פגישה‬
‫‪25.11.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪1‬‬
‫‪09.12.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪2‬‬
‫‪30.12.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪3‬‬
‫‪26.01.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪4‬‬
‫‪08.02.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪5‬‬
‫‪02.03.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪6‬‬
‫‪15.03.0‬‬
‫‪6‬‬
‫פגישה ‪7‬‬

‫צב‬

‫שפמנון‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫גמבוזיה‬

‫אמנון‬

‫שפריר‪/‬שפירי‬
‫ת‬

‫רכיכות ‪я‬זחלים שונים‬

‫דפניה‬

‫‪25‬‬
‫‪8‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬

‫‪55‬‬
‫‪20‬‬

‫‪6‬‬

‫‪20‬‬
‫‪1‬‬

‫‪27‬‬

‫‪1‬‬

‫‪30‬‬

‫‪17‬‬

‫‪35‬‬

‫‪:‬תיאור גרפי‬

‫‪35‬‬
‫צב‬

‫‪30‬‬

‫שפמנון‬

‫‪25‬‬

‫אמנון‬

‫‪20‬‬

‫גמבוזיה‬

‫‪15‬‬

‫שפריר‪/‬שפירית‬

‫‪10‬‬

‫דפניה‬

‫‪5‬‬

‫רכיכות‬

‫‪0‬‬

‫זחלים שונים‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫מספר פגישה‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫כמות האורגניזמים אשר נצפו‬

‫מגוון וכמות האורגניזמים בבריכת עדשת המים‬

‫‪1‬‬

‫מגוון וכמות האורגניזמים בבריכה בשמש‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫כמות‬
‫‪ 30‬האורגניזמים אשר‬
‫נצפו‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪0‬‬

‫מספר פגישה‬

‫‪:‬ניתוח תוצאות‬
‫בשתי הבריכות קיימים הבדלים‪ .‬בבריכת עדשת המים יש רק צמח אחד והוא העדשת מים‬
‫‪.‬ונמצאו בו בעלי חיים קטנים ולא נצפו בעלי חיים גדולים יותר כמו דגים דו חיים‬
‫בבריכה בשמש אנו יודעים שיש מגוון רב של צמחי מים ונצפו בבריכה זו דגים גדולים ודו‬
‫חיים ולעומת זאת מספר פרוקי הרגליים והחרקים היה קטן‪ .‬חייבים גפ לציין שבבריכה‬
‫בשמש נמצאו עדשות מים במספר מצומצם מאוד כ ‪ 5%‬מכמות עדשות המים בבריכת עדשת‬
‫‪.‬המים‬
‫‪:‬מסקנות‬

‫בבריכת עדשת המים סוג צמח אחד וצמח זה‪ -‬עדשת המים מכסה את השכבה העליונה של‬
‫הבריכה‪ .‬בבריכה זו לא צפינו בדגים ובדו חיים אלא רק בחרקים ובעלי חיים קטנים יותר‪.‬‬
‫מכאן ניתן להבין שדגים וצבים אינם יכולים להתקיים בבריכה זו והם יכולים להתקיים ולשרוד‬
‫בבריכה בשמש‪ .‬בבריכה בשמש צפינו גם בדגים ובצבים אך נוכחנו לגלות שיש גם חרקים‬
‫ובעלי חיים מזעריים בבריכה זו‪ ,‬מכאן ניתן להסיק שבעלי החיים שבבריכת עדשת המים‬
‫‪.‬יכולים לחיות בשתי הבריכות‬
‫ניתן גם להסיק שהסיבה לכמות המועטה של עדשות המים בבריכה בשמש היא שעדשת‬
‫‪.‬המים היא מזון לדגים ולצבים ובבריכה השנייה היא לה טורפים‬
‫‪:‬דיון‬
‫אנו יודעים שהדפניות ניזונות מסינון אצות וחלקיקי חומר אורגני המרחפים באוויר‪ ,‬והשפיריות‬
‫מטילות את ביציהן לתוך צמחי מים‪ ,‬מזונו של האמנון מגוון ביותר‪ .‬הוא טורף בעלי חיים‬
‫קטנים המזדמנים לו ואוכל צמחי מים המצויים בבית גידולו‪ .‬השפמנון הוא אוכל כל‪ ,‬ניזון‬
‫מפגרי בעלי חיים ומחלקי צמחים‪ ,‬טורף כל יצור שהוא יכול להשיג‪ :‬דגים‪ ,‬יונקים קטנים‬
‫השוחים במים‪ ,‬צדפות שהוא מגלה בבוץ‪ .‬מזונם של הצבים הם לרוב מן החי‪ :‬דגיגים‪ ,‬חרקים‪,‬‬
‫רכיכות וסרטנים החיים במקווי מים‪ ,‬הצבים ניזונים גם מצמחי מים‪ .‬מכאן ניתן להסיק‬
‫שהסיבה לכמות הקטנה של החרקים ובעלי החיים הקטנים בבריכה בשמש היא שיש להם‬
‫טורפים והם משמשים למזונם לעומת בריכת עדשת המים בה אין להם טורפים ולכן הם‬
‫‪.‬בכמות גדולה באותה בריכה‬

‫?שאלה‪ :‬איך משפיעה עכירות המים על הרכיכות‬

‫‪:‬תוצאות‬
‫בריכת הנמפיאה הלבנה‪ -‬עכירות‬

‫בריכה בשמש‪ -‬עכירות‬

‫עכירות‬
‫תאריך‬
‫רמה‬
‫פגישה‬
‫מ ‪1-10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2 25.11.05‬‬
‫פגישה ‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3 09.12.05‬‬
‫פגישה ‪2‬‬
‫‪2 30.12.05‬‬
‫פגישה ‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫‪2 26.01.06‬‬
‫פגישה ‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2 08.02.06‬‬
‫פגישה ‪5‬‬
‫‪5 02.03.06‬‬
‫הרכיכות בבריכה בשמש‬
‫מגוון הרכיכות בבריכת הנמפיאה מגוון‬
‫הלבנה‬
‫פגישה ‪6‬‬
‫סלילן שחריר בועית‬
‫בועית‬
‫חריר‬
‫ש‬
‫סלילן‬
‫‪1‬‬
‫‪2 15.03.06‬‬
‫פגישה ‪7‬‬

‫רכיכות‬
‫בועית שחריר סלילן‬
‫ת‬
‫י‬
‫א‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ג‬
‫ר‬
‫פ‬
‫‪:‬י‬

‫‪20‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪3‬‬
‫‪7‬‬

‫מספר פגישה‬

‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪17‬‬
‫‪10‬‬

‫כמות הרכיכות במספרים‬

‫‪30‬‬
‫‪ 20‬כמות‬
‫הרכיכות‬
‫‪ 10‬במספרים‬
‫‪0‬‬

‫‪15‬‬

‫‪2‬‬

‫עכירות‬
‫תאריך‬
‫רמה‬
‫פגישה‬
‫מ ‪1-10‬‬
‫‪1 25.11.05‬‬
‫פגישה ‪1‬‬
‫‪1 09.12.05‬‬
‫פגישה ‪2‬‬
‫‪1 30.12.05‬‬
‫פגישה ‪3‬‬
‫‪0 26.01.06‬‬
‫פגישה ‪4‬‬
‫‪0 08.02.06‬‬
‫פגישה ‪5‬‬
‫‪0 02.03.06‬‬
‫פגישה ‪6‬‬
‫‪0 15.03.06‬‬
‫פגישה ‪7‬‬

‫רכיכות‬
‫בועית שחריר סלילן‬

‫‪1‬‬

‫מספר פגישה‬

‫‪:‬ניתוח תוצאות‬
‫‪.‬בבריכת הנמפיאה הלבנה המים עכורים יותר מהבריכה בשמש‬
‫כמות הרכיכות בבריכת הנמפיאה הלבנה גדולה מכמות הרכיכות בבריכה בשמש‪ .‬מגוון‬
‫‪.‬הרכיכות בבריכת הנמפיאה הלבנה הוא גדול יותר‬

‫‪:‬מסקנות‬
‫ככל שהמים עכורים יותר כך יש יותר רכיכות‪ .‬אנו יודעים שהמים בבריכות מכילים רקב‬
‫צמחים‪ ,‬פלנקטון ואצות ולכן ניתן להניח שככל שהמים עכורים הסיבה לכך היא שיש יותר‬
‫חומר במים והוא הרקב‪ ,‬פלנקטון‪ ,‬אצות וחומרים נוספים‪ .‬בעקבות מחקרינו גילינו שהרכיכות‬
‫ניזונות מהפלנקטון ומהרקב ולכן ניתן להניח שככל שהמים עכורים יותר‪ -‬יותר מזון‪ -‬תנאים‬
‫יותר אופטימליים להתרבות הרכיכות‪ .‬בבריכה בשמש מצאנו גם רכיכות אך בכמות פחותה‬
‫יותר זה יכול לנבוע משתי סיבות הסיבה הראשונה היא שבבריכה בשמש ישנו מגוון‬
‫אורגניזמים רב יותר לכן התחרות על המזון גדולה יותר וכך יותר מזון נאכל‪ -‬פחות רקב‪,‬‬
‫אצות‪ -‬מים פחות עכורים‪ -‬קצב ההתרבות איטי או התרבות בכמות קטנה יותר‪ .‬סיבה נוספת‬

‫יכולה להיות שבבריכת הנמפיאה הלבנה ישנם אבנים וסלעים והבריכה בשמש היא בתוך‬
‫‪.‬בוץ‪ ,‬אולי לרכיכות התנאים בבריכת הנימפיאות היו טובים יותר‬
‫‪:‬דיון‬
‫האצות הן מעין "צמחי מים"‪ ,‬הנבדלות מצמחים רגילים במנגנון הרבייה אך דומים להם‬
‫ביכולתן לבצע פוטוסינתזה‪ .‬למעשה‪ 90% ,‬מהפוטוסינתזה בעולם נעשיית ע"י אצות‪ .‬האצות‬
‫הן אחד מממיני האורגניזמים העתיקים ביותר (הופיעו בערך לפני כ ‪ 3‬מיליארד שנים) ונשמרו‬
‫בצורה העתיקה ללא כל שינוי‪ .‬בתי הגידול של האצות הן מקווי מים ומקומות לחים ‪ :‬בעיקר‬
‫ימים (מים מלוחים)‪ ,‬מקווי מים מתוקים וברכות‪ .‬יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש‬
‫כאלה החיות בסימביוזה על גבי יצורים חיים אחרים‪.‬‬
‫האצות חשובות ביותר לביוספירה‪ ,‬וביחוד האצות הכחוליות (שמהוות חלק מהפלנקטון) בגלל‬
‫חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן‪ .‬בנוסף‪ ,‬האצות הכחוליות משמשות מזון דשן‬
‫ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים‪.‬‬
‫האצות הירוקיות הן "צמחי המים" או "סמרטוטי הירוקת" שאנו רואים בים ובמקווי מים‬
‫עומדים‪ .‬פלנקטון הוא השם שניתן לצבר של אורגניזמים זעירים ‪ -‬השוחים ובעיקר נסחפים ‪-‬‬
‫השוכנים במימי האוקיינוסים והימים‪ ,‬כמו גם במאגרי מים מתוקים שונים‪ .‬השם בא מהמונח‬
‫היווני ‪ —πλαγκτoν‬שמשמעותו "נווד"‪ .‬בעוד שסוגים מסוימים של פלנקטון יכולים לנוע מאות‬
‫מטרים מעלה ביום (התנהגות המכונה נדידה יומית אנכית)‪ ,‬מיקומם האופקי נקבע בעיקר על‬
‫ידי תנועות הים והזרמים בגוף המים אותו הם מאכלסים‪ .‬אורגניזמים גדולים יותר‪ ,‬כמו‬
‫דיונונים‪ ,‬דגים ויונקים ימיים שיכולים לנוע גם בצורה אופקית ולשחות נגד זרמי המים‬
‫בסביבתם נקראים נקטון‪ .‬חקר הפלנקטון נקרא פלנקטולוגיה‪.‬‬
‫האורגניזמים הקטנים יותר בפלנקטון מכונים ננופלנקטון‪ :‬אורגניזמי פלנקטון שקוטרם ‪ 2‬עד‬
‫‪ . μm 63‬הפיקופלנקטון הם בקטריות קטנות אפילו יותר מזה‪.‬‬
‫פלנקטון מתחלק לקבוצות פונקציונליות רחבות‪:‬‬
‫•פיטופלנקטון‪( -‬מהמלה היוונית "פיטו" או "צמח") – אצות שחיות קרוב לפני‬
‫המים‪ ,‬שם יש די אור כדי לאפשר פוטוסינתזה‪.‬‬
‫•זואופלנקטון‪( -‬מהמלה היוונית "זואו" או "בעל חיים") – חד‪-‬תאיים קטנים‪,‬‬
‫סרטנאים‪ ,‬שטרֶגֶלאים‪ ,‬חסילונים וכו'‪ ,‬שניזונים מפיטופלנקטון או מזואופלנקטון;‬

‫כן נכללים בקבוצה זו ביצים וזחלים של בעלי חיים ימיים אחרים (בעיקר דגים‪,‬‬
‫סרטנים‪ ,‬ותולעים שונות)‪.‬‬
‫ריכוז הפלנקטון ופיזורו רגיש לשינוים כימים ופיזיים במים בו הוא שוכן‪.‬‬
‫מכאן אפשר להבין שהאצות אשר מייצרות פוטוסינתזה הן בעצם מייצרות אנרגיה‪ -‬פחממות‪.‬‬
‫האנרגיה הזאת נחוצה לרכיכות להתקיים ולקיים תהליכי חיים ולכן הם ניזונות מן האצות‪.‬‬
‫הפלנקטון הוא גם מקור מזון חשוב לרכיכות והוא נמצא בתוך המים‪ .‬מקום המחייה של הרכיכות הוא‬
‫על אבנים‪ ,‬סלעים‪ ,‬חלוקי אבן ‪ ,‬וגבעולי צמחים כנראה הפלנקטון והאצות הקרובים לאזורים אלו‬
‫‪.‬הם משמשים בתור מזון לרכיכות‬

‫?שאלה‪ :‬מהו קצב הצימוח של גומא הפפירוס על פני שתי עונות‬
‫‪::‬תוצאות‬
‫תאריך פגישה‬
‫‪25.11.05‬‬
‫פגישה ‪1‬‬

‫פריחה‬
‫התחלה‬

‫פרי‬
‫לא בשל‬

‫עלווה‬
‫לבלוב‬

‫‪09.12.05‬‬
‫פגישה ‪2‬‬

‫התחלה‬

‫לא בשל‬

‫לבלוב‬

‫‪30.12.05‬‬
‫פגישה ‪3‬‬

‫אמצע‬

‫יבש‪ -‬הפצה‬

‫ירוק‬

‫‪26.01.06‬‬
‫פגישה ‪4‬‬
‫‪08.02.06‬‬
‫פגישה ‪5‬‬

‫אמצע‬

‫אחרי הפצה‬

‫ירוק‬

‫אין‬

‫אין‬

‫שלכת‬

‫‪02.03.06‬‬
‫פגישה ‪6‬‬

‫עונת‬
‫סתיו‬

‫מפתח לטבלה‬
‫עונת‬
‫חורף‬

‫נביטה‬

‫אין גומא הפפירוס‬
‫קצבאיןהצימוח של‬
‫פרי‬

‫עלווה‬

‫פריחה‬

‫פריחה‬
‫‪1.‬‬
‫ניצנים‬
‫‪2.‬‬
‫התחלה‬
‫אמצע ‪3.‬‬
‫סוף ‪4.‬‬
‫אין ‪5.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫מספר פגישה‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬
‫‪ 6‬דרגות‬
‫‪ 4‬התפתחות‬
‫‪2‬‬
‫הצמח‬
‫‪0‬‬

‫תיאור‬
‫‪:‬גרפי‬

‫פרי‬
‫התחלה ‪1.‬‬
‫לא ‪2.‬‬
‫בשל‬
‫יבש‪3. -‬‬
‫הפצה‬
‫אחרי ‪4.‬‬
‫הפצה‬
‫אין ‪5.‬‬
‫בשל ‪6.‬‬
‫אך לא‬
‫מפיץ‪ -‬פרי‬
‫עסיסי‬

‫עלווה‬
‫‪1.‬‬
‫יבש\ערום‬
‫ניצנים‪2.‬‬
‫לבלוב ‪3.‬‬
‫ירוק ‪4.‬‬
‫ירוק ‪5.‬‬
‫חום‬
‫שלכת ‪6.‬‬
‫נביטה ‪7.‬‬
‫שושנת ‪8.‬‬
‫עלים‬

‫‪:‬ניתוח תוצאות‬
‫‪.‬ישנה עליה בכמות העלווה (עלים) מפגישה לפגישה‬
‫מפגישה ראשונה עד שנייה ישנה אותה כמות עלווה‪ ,‬רמה ‪ -3‬אין שינוי‪ .‬מפגישה שלישית לרביעית כמות‬
‫‪.‬העלווה גדלה לרמה ‪ .4‬מפגישה החמישית לשישית יש עליה הדרגתית בעלווה מרמה ‪ 6‬לרמה ‪7‬‬
‫מבחינת הפרי מפגישה ראשונה לשנייה הפרי הוא ברמה ‪ ,2‬מפגישה שלישית לרביעית יש עליה בפרי‬
‫‪.‬מרמה ‪ 3‬ל ‪ 4‬ובפגישה החמישית והשישית הרמה היא ‪ -5‬אין פרי‬
‫מבחינת הפריחה ישנה עלייה ברמת הפריחה כל שתי פגישות‪ -‬מפגישה ראשונה לשנייה הפריחה ברמה ‪,2‬‬
‫‪.‬מפגישה שלישית לרביעית הפריחה עלתה לרמה ‪ 3‬ומפגישה חמישית לשישית הפריחה עלתה לרמה ‪5‬‬
‫‪.‬פגישה ‪ 1-3‬זוהי העונה הראשונה‪ -‬עונת הסתיו‪ ,‬פגישה ‪ 4-6‬זוהי העונה השנייה‪ -‬עונת החורף*‬

‫‪:‬מסקנות‬
‫גומא הפפירוס גדל על פני שתי העונות‪ -‬סתיו וחורף‪ .‬בתקופת הסתיו ותחילת החורף הצמח נמצא בעלייה‬
‫מבחינת ההתפתחות אך התפתחות זו היא לא אופטימלית אצל הצמח‪ .‬בסוף עונת החורף הצמח מתחיל‬
‫להתחדש ‪ .‬העלים של גומא הפפירוס הם בצבע חום והם יבשים זה נובע כתוצאה מתקופת הקיץ ותחילת‬
‫‪.‬הסתיו שבה הצמח פרח וסוף פריחתו החלה‬
‫‪:‬דיון‬
‫לגומא הפפירוס אין עלים ירוקים‪ ,‬ועליו החומים נראים כבר בצעירותם כאילו קמלו‪ .‬הם יוצאים רק‬
‫מחלקו התחתון של הגבעול‪ ,‬הם רחבים וקצרים‪ ,‬עוטפים את בסיס הגבעול וזה את זה‪ .‬הגבעול וקרנות‬
‫התפרחת שבראשו ירוקים‪ .‬מדי חורף מתים גבעולי הגומא ומשחימים‪ .‬חלקם שוקע בבוץ ומתפרק למחצה‬
‫בתהליכים אנארוביים ( ללא כמות מספקת של חמצן); אלה הם התהליכים יוצרי הכבול (כּבול הוא‬
‫חומר דחוס ורקוב חלקית של צמחים ותאית המצוי בטבע היכן שרוכזה אדמת סחף או ביצות‪ .‬החום‬
‫והלחץ בהם היה נתון החומר לא היו גבוהים מספיק ליצירת פחם‪ ,‬והחומרים האורגניים שבו לא התפרקו‬
‫עד תום בשל מחסור בחמצן‪ .‬הכבול הנו חומר חומצי ומשמש לעיתים כדשן‪ .‬ניתן להשתמש בו כחומר‬
‫‪.‬דלק)‪ .‬באביב שב הגומא ומצמיח גבעולים ירוקים‪ .‬הפריחה חלה בקיץ‬
‫לפיכך ניתן להבין שצבעם החום של העלים והיובש שלהם הוא נובע לאו דווקא מסוף פריחה וסוף העונה‬
‫אלא גם מאפייני החורף‪ -‬הגשם הכבד‪ ,‬רוח וקור תרמו למות עלים‪ .‬בסוף החורף נוכחנו לראות את‬
‫‪.‬התחדשות העלים וכך ניתן להבין ששינוי העונה גורמת לשינוי בגדילת הצמח‬

‫תאריך‬
‫פגישה‬
‫‪25.11‬‬
‫פגישה‬
‫‪1‬‬
‫‪9.12‬‬
‫פגישה‬
‫‪2‬‬
‫‪30.12‬‬
‫פגישה‬
‫‪3‬‬
‫‪26.1‬‬
‫פגישה‬
‫‪4‬‬
‫‪8.2‬‬
‫פגישה‬
‫‪5‬‬
‫‪3.2‬‬
‫פגישה‬
‫‪6‬‬

‫טמפרטורת אוויר‬
‫‪22.5‬‬

‫רמת חמצן‬
‫במים‬
‫‪mg/l 1.2‬‬

‫‪19‬‬

‫‪mg/l 3‬‬

‫‪18‬‬

‫‪mg/l 2.5‬‬

‫‪17‬‬

‫‪mg/l 3‬‬

‫‪15‬‬

‫‪mg/l 4‬‬

‫‪20‬‬

‫‪mg/l 6‬‬

‫?שאלה‪ :‬איך משפיעה טמפרטורת הסביבה על רמת החמצן בבריכה‬
‫‪:‬תוצאות‬

‫‪:‬תיאור גרפי‬
‫השפעת טמפרטורת הסביבה על רמת החמצן בבריכה בשמש‬

‫‪25‬‬
‫‪20‬‬

‫טמפרטורת הסביבה‬

‫‪15‬‬

‫רמת החמצן בבריכה‬

‫‪10‬‬

‫יחידות מדידה‬

‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫מספר פג ישה‬

‫‪:‬ניתוח תוצאות‬
‫מפגישה לפגישה אנו רואים שישנה ירידה בטמפרטורת הסביבה חוץ מהפגישה האחרונה‬
‫בתאריך ה‬

‫‪ 02.03.06‬בפגישה זו הטמפרטורה עלתה‪ .‬במקביל לטמפרטורה היורדת אנו‬

‫רואים את רמת החמצן עולה בהדרגתיות ככל שיורדת הטמפרטורה‪ ,‬לא כולל בתאריך‬
‫‪.‬האחרון‪ ,‬בפגישה ‪ 6‬שבה הטמפרטורה עלתה וגם רמת החמצן‬

‫‪:‬מסקנות‬
‫ככל שיורדת טמפרטורת הסביבה כך עולה רמת החמצן במים‪ .‬בחילופי עונות כאשר עונת‬
‫החורף מגיעה לסיומה הטמפרטורה עולה וכך גם רמת החמצן במים עולה בזכות כמות‬
‫‪.‬צמחיית מים שעלתה במשך עונות הסתיו והחורף‬
‫‪:‬דיון‬
‫בעקבות החקר שלנו אחר צמחי המים בבריכת השמש נוכחנו לראות שקצב צמיחתם של‬
‫‪.‬הצמחים תלוי בכמות מים בבית גידול‪ ,‬בעונה‪ ,‬בכמות חמצן‬

‫גומא הפפירוס שב לצמוח באביב ופורח בקיץ‪ .‬לגומא ההפירוס ישנה ליבה ספוגית שהיא‬
‫רקמת אוורור האוגרת אוויר הדרוש לקנה השורש ולשאר חלקי הצמח השקועים בבוץ‪ .‬מכן‬
‫אפשר להבין שככל שלגומא הפפירוס יש יותר חמצן ברקמות אוורור כך יש לו יכולת רבה‬
‫יותר לייצר אנרגיה וכך לפלוט חמצן לסביבה‪ .‬אצל צפצפת הפרת גילינו שכשעומדים לרשות‬
‫העץ שפע מים ובקרקע אין מלחים‪ ,‬חלה צמיחת אורך ניכרת‪ .‬מכאן אפשר להבין שבמשך‬
‫עונת הסתיו והחורף כאשר הייתה כמות גשמים רבה יותר לעומת אביב וקיץ עץ צפצפת‬
‫הפרת גדל יותר וכך ביצע יותר פוטוסינתזה אשר סיפקה לסביבה כמות חמצן רבה יותר וכך‬
‫‪.‬יותר חמצן נמס במים‬
‫מכאן יכול לנבוע שככל שלצמח יש יותר תנאים אופטימאליים להתפתחותו כך הוא מבצע‬
‫‪.‬יותר פוטוסינתזה ויותר חמצן נפלט ונמס במים‪ ,‬תהליך זה מעלה את רמת החמצן במים‬

‫‪.‬מבוא‬
‫‪.‬בעבודה זו נעסוק בחקר בית הגידול‪ -‬בריכות מים מתוקים בגן הבוטני‬
‫הגן הבוטני נמצא בקצהו הדרומי של רחוב הרצל בתל אביב‪ ,‬קרוב ליפו‪ ,‬זהו חלקו הצפוני של‬
‫דרום מישור החוף (אקלים ים תיכוני)‪.‬‬
‫המקום הוקם על מנת לחקות בתי גידול שונים ברחבי הארץ‪ ,‬למרות האקלים האחיד‪ .‬לאדם‬
‫יש השפעה גדולה מאוד על בית הגידול‪ ,‬הבריכות נבנו ע"י האדם‪ ,‬מקום הימצאותם של‬
‫צמחים בבריכות תוכנן ע"י האדם‪ ,‬כנ"ל מגוון האורגניזמים בכל בריכה (צבים ודגים‪ ,‬שאר‬
‫הגורמים הביוטיים התפתחו מעצמם‪).‬בריכות המים מהוות בית גידול מרתק ושוקק חיים‬
‫המכיל בתוכו אורגניזמים רבים הקשורים אחד עם השני‪ ,‬ועם תנאי הסביבה ביחסי גומלין‪,‬‬
‫אותם נחקור בעבודתנו‪.‬‬
‫למטרה זו‪ ,‬הצבנו מספר שאלות‪ :‬אקולוגיות‪ -‬העוסקות בקשר בין שני גורמים ביוטיים עם‬
‫ביוטיים או א‪-‬ביוטיים‪ ,‬ושאלות אפיון‪ -‬העוזרות להבין את אופיו של בית הגידול‪ ,‬האורגניזמים‬
‫והתנאים השוררים בו‪.‬‬
‫התמקדנו בשאלות‪:‬‬
‫‪ -‬כיצד משפיעה רמת הקרינה על העדפת אזור בבריכה אצל הגמבוזיות‬

‫?איך משפיעים צמחי המים על מגוון האורגניזמים בבריכה ‪-‬‬
‫?איך משפיעה עכירות המים על הרכיכות ‪-‬‬
‫?מהו קצב הצימוח של גומא הפפירוס על פני שתי עונות ‪-‬‬
‫?איך משפיעה טמפרטורת הסביבה על רמת החמצן בבריכה ‪-‬‬
‫במהלך ‪ 7‬המפגשים של פרוייקט הביוטופ‪ ,‬ערכנו בדיקות מגוונות בבית הגידול‪ ,‬אספנו‬
‫ממצאים ומידע בספרי לימוד‪ .‬את תוצאות הבדיקות והמידע שנאסף סיכמנו בגרפים‪,‬‬
‫וטבלאות‪ ,‬בהם דנו‪ ,‬והגענו למסקנות שהובילו אותנו לתוצאה הסופית‪ -‬מענה על שאלותינו‬
‫האקולוגיות‪ ,‬ושאלות האפיון‪ ,‬ואישוש או אישור השערותינו לגבי שאלות אלו‪.‬‬
‫לעבודה מצורף יומן הרשימות המקורי‪ ,‬וצילומים מהשטח‪.‬‬

‫קריאה מהנה!‬

‫סיכום‬
‫‪.‬בעבודה זו עשינו מחקר על בית הגידול בריכת מים מתוקים‬
‫עבודתנו עסקה בגורמים הביוטיים והא‪-‬ביוטיים של בית הגידול‪ ,‬והבנת הקשרים ביניהם‪.‬‬
‫עסקנו גם בתנאים השוררים בבריכות‪ ,‬וחקרנו את השפעת אותם תנאים על בית הגידול‬
‫‪.‬והיצורים החיים המתגוררים בו‬
‫העלנו מספר שאלות עליהן ענינו במהלך העבודה‪ ,‬דנו בתוצאות שקיבלנו מבדיקות שערכנו‬
‫‪.‬במשך פגישות הביוטופ‪ ,‬ולמדנו מתשובותינו על בית הגידול שחקרנו‬
‫מהלך העבודה‪ ,‬סיכום הממצאים ודיון בתוצאות העשיר את הידע הכללי שלנו‪ ,‬ותרם רבות‬
‫‪.‬ללימודי האקולוגיה והביולוגיה שלנו‬
‫למדנו לעבוד עם כלים למדידות שונות‪ ,‬ולערוך בדיקות כימיות‪ .‬למדנו גם לסכם את ממצאינו‬
‫‪.‬בגרפים‪ ,‬ולהסיק מסקנות מהתוצאות הנתונות‪ ,‬ולענות נכון על שאלות מורכבות‬
‫אוסף התנאים‪ ,‬בעלי החיים‪ ,‬והאווירה באזור הביוטופ השרו אווירה נעימה אשר עזרה‬
‫‪.‬ועודדה אותנו לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר‬
‫נהנינו לעשות את העבודה‪ ,‬עברנו חוויה בעבודה עם תלמידים אחרים‪ ,‬איתם עברנו ביחד את‬
‫‪.‬המפגשים המעניינים של הביוטופ‬

‫!מקווים שנהניתם‬

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful