‫שינה והפרעות שינה סיכום כל החומר‬

‫הגדרת השינה‬
‫שינה‪ -‬היא התנהגות החוזרת על עצמה ומתאפיינת ב ‪ 3‬תופעות עיקריות‪:‬‬
‫•‬

‫ירידה במודעות וקשר עם הסביבה‬

‫•‬

‫ירידה בתנועתיות ופעילות שרירים‬

‫•‬

‫הפחתה משמעותית של התנהגות רצונית‬

‫* המוח אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי ובמהלך השינה ממשיך לעבד‪ ,‬במידה מסוימת גירויים מהסביבה‪.‬‬

‫מבנה השינה‬
‫מתייחס לשלבי שינה שאותם אפשר לזהות ע"י מעקב פוליסומנוגרפי הבודק גלי מוח )ע"י ‪ ( EEG‬תנועות עיניים‬
‫ומתח שרירים‪ .‬ההבחנה הראשונית היא בין שנת ‪ REM‬לשנת ‪) NREM‬זמן המתאפיין באופן כללי בפעילות נמוכה‬
‫יחסית של המוח‪ ,‬שבמהלכה ממשיכים השרירים לפעול(‪.‬‬
‫‪ – NREM‬ניתן לחלק ל ‪ 4‬שלבים עיקריים‪:‬‬

‫•‬

‫שלב ‪ :1‬שינה שטחית‪ ,‬שלב המעבר לשינה המתאפיין בגלי מוח בעוצמה נמוכה ותדירות איטית‪,‬‬

‫גלי תטא‪ ,‬מתח השרירים פוחת ועשויות להופיע תנועות עיניים מעגליות ואיטיות‪ ,‬החשיבה נעשת פחות‬
‫מבוקרת והתגובתיות פוחתת‪ ,‬לעיתים מופיעות מעין הזיות ועשויות להופיע תנועות שרירים פתאומיות ולא‬
‫רצוניות‪ .‬משך‪30 :‬שניות – ‪ 5‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫שלב ‪ :2‬שינה שטחית‪ ,‬מאפיינים‪" :‬כישורי שינה" – מעין האצות רגעיות של תדר גלי המוח ו‬

‫"קומפלקס ‪ – ”K‬גל פתאומי‪ ,‬קצרצר‪ ,‬המתאפיין בעלייה משמעותית למדי בגובה הגל ובירידה בולטת‬
‫לאחר מכן‪ .‬משך‪ 25 – 5 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫שלבים ‪ :3+4‬שינה עמוקה‪ ,‬מכונה גם ‪ ,SWS‬מאופיינת בגלי דלתא – גלים בתדירות נמוכה‪.‬‬

‫נשימה איטית וסדירה וקושי להעיר את הישן גם כאשר נשמעים רעשים מסביב‪ .‬משך‪ 30-45 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫‪ :REM‬שנת חלום = שינה פרדוקסלית‪ ,‬מאפיין‪ :‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬ירידה משמעותית במתח‬

‫שרירים המובילה למעין ניתוק זמני של שרירים רבים בגוף‪,‬נשימה וקצב לב בלתי סדירים‪ .‬גלי תיטא ‪+‬‬
‫אלפה‪ .‬משך‪ 5 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫בעירות‪ :‬גלי אלפא‪.‬‬

‫מחזורי עירות ושינה‬
‫מחזור אולטרדיאני – מחזור שינה הכולל את ‪ 5‬שלבי השינה הנ"ל‪ ,‬נמשך לרוב בין ‪ 100 -90‬דקות כאשר‬
‫בסיום מופיעה בד"כ יקיצה קצרצרה‪ 1/3.‬ראשון של הלילה מתאפיין בדומיננטיות של שלבי שינה עמוקים ו ‪1/3‬‬
‫האחרון בשנת חלום‪.‬‬
‫ויסות שינה ומקצביה במהלך היממה‬
‫מחזורי שינה – עירות מווסתים ע"י ‪ 2‬תהליכים בסיסיים הפועלים במקביל‪:‬‬
‫•‬

‫תהליכים הומיאוסטטים המווסתים את משך השינה ועומקה – מבחינה זו שחסך בשינה מגביר את‬

‫הצורך לישון ואף מאריך את משך זמן השינה‪.‬‬

‫•‬

‫המקצב הצירקדיאני = "שעונים ביולוגים פנימיים" – האחראי למחזור שינה עירות על פני‬

‫היממה‪ .‬דפוס מעגלי של ‪ 24‬שעות המותאם למחזור אור – חושך ומביא לכך שאנו ישנים בלילה וערים‬
‫ביום‪ ,‬אם יוסרו הרמזים ישתבש המחזור הצ'‪.‬‬
‫*בתוך מחזור זה קיימים ‪ 2‬פרקי זמן של ישנוניות מרבית )אמצע הלילה ‪+‬שעות אח"צ המאוחרות( ו ‪ 2‬פרקי זמן‬
‫של ערנות מרבית )מוקדם בבוקר ובערב(‪.‬‬
‫*דרוש לו זמן להתפתח‪.‬‬
‫* מחקרים הצביעו על מרכיב גנטי המשפיע על השעון הפנימי‪.‬‬

‫תפקיד השינה‬
‫חשיבות השינה‬
‫•‬

‫רענון הגוף‬

‫•‬

‫שימור אנרגיה‬

‫•‬

‫הבשלת המוח‬

‫•‬

‫תהליכי למידה וזיכרון‬

‫מחקרים על חסך שינה‬
‫‪ .1‬חסך שינה מוחלט בבע"ח – לחולדות מניעת שינה לפרק זמן ארוך ‪30 – 10‬יום‪ ,‬גרמה לירידה במשקל‪,‬‬
‫אובדן פרווה וכולן מתו בסוף הניסוי‪.‬‬
‫‪.2‬חסך שינה מוחלט בבני אדם – רוב המחקרים השיטתיים שנערכו לא הצליחו להראות השפעות קבועות או‬
‫ארוכות טווח ומיעוטם הראו השפעות זמניות משמעותיות‪.‬‬
‫לחסך שינה ישנה השפעה משמעותית על ערנות‪ ,‬התפקוד הפסיכומוטרי‪ ,‬קוג')יכולת הקשב והריכוז‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות‪ ,‬תפקודי זיכרון‪,‬יכולת הסקה לוגית‪ ,‬חשבון‪ ,‬זיהוי צורות ועיבוד מילולי מורכב( ועל מצב רוח‪.‬‬
‫‪ .3‬השפעות חסך שינה על מצב רוח – בני אדם חסוכי שינה נעשים עצבניים‪ ,‬רגזניים וחשדנים‪ ,‬סף התסכול‬
‫שלהם נמוך ויש עליה בתחושות מתח‪ ,‬חרדה ובלבול‪.‬‬
‫מצב רוח פגיע לחסך בשינה יותר מאשר תפקוד קוג' ומוטורי‪.‬‬
‫‪ .4‬חסך שינה חלקי ‪ +‬סלקטיבי בממ"ן ‪.11‬‬

‫מאמר ‪Bonnet : Sleep Deprivation – 1‬‬
‫בונט ‪ :‬מניעת שינה‪.‬‬
‫תיאוריות על תפקיד השינה – מתייחסות בעיקר לתפקיד הביו התנהגותי של השינה‪.‬‬
‫‪.1‬תיאוריית השיקום – במהלך השינה מתרחשים תהליכים פיזיולוגים המשקמים ומחדשים את הגוף ואת המוח‪.‬‬
‫ממצאים אמפיריים מוגבלים‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאוריית שימור האנרגיה – שינה זמן למנוחה כפויה ושימור אנרגיה‪ ,‬בבע"ח ניתן להסביר‪ ,‬אולם יש קושי‬
‫להסבירה לגבי בני אדם‪.‬‬

‫‪.3‬תיאוריית הסתגלות – השינה היא התנהגות המגבירה הישרדות‪ ,‬מבחינה זו שהיא מונעת מבע"ח לקיים‬
‫אינטראקציה מסוכנת או בלתי פרודוקטיבית עם הסביבה‪ .‬עמדה תיאורטית זו תואמת את הגישה האבולציונית –‬
‫הסתגלותית‪ :‬שינה – התנהגות מולדת‪ ,‬בעלת מאפיינים ייחודיים למין‪ ,‬המאפשרת הישרדות‪.‬‬
‫‪.4‬תיאוריית הלמידה – לשינה תפקיד חשוב בלמידה וזכירה וגיבוש זיכרונות חדשים‪.‬‬
‫המשתנים הסביבתיים והרגשיים היכולים להתערב בהשפעות חסך שינה על התפקוד‪:‬‬
‫חסך שינה בין אם הוא מלא למשך יום יומיים או חלקי למשך תקופה ארוכה‪ ,‬ישנה השפעה משמעותית על‬
‫התפקוד הפסיכומוטורי‪ ,‬הקוגנטיבי‪ ,‬ועל מצב הרוח הרגשיי‪.‬‬
‫חסך שינה פוגם בעיקר ברמת הערנות של האדם‪ .‬חסר שינה יכול לפגום ביכולת הקשר והריכוז‪ ,‬ובתהליכים‬
‫קוגנטיבים פשוטים כגון נהיגה כמו כן גם תהליכים קוגנטיבים מורכבים כגון‪ :‬קבלת החלטות‪ .‬תפקודים קוגנטיבים‬
‫מסויימים שנמצאו פגיעים לחסך שינה‪ :‬תפקודי זיכרון‪ ,‬יכולת הסקה לוגית‪ ,‬חשבון‪ ,‬זיהוי צורות ועיבוד מילולי‬
‫מורכב‪ .‬המשתנים העיקריים העלולים להשפיע על תוצאות החסך הם‪ :‬מאפיינים של המשימות הנבדקות –‬
‫מורכבות‬

‫המשימה‪,‬‬

‫הגבלת‬

‫זמן‪,‬‬

‫קיומו‬

‫של‬

‫משוב‬

‫על‬

‫הביצוע‪.‬‬

‫בולטת יותר הפגיעה בתפקוד ככל שהמשימה ממושכת יותר ומונוטונית יותר‪.‬‬

‫מאמר ‪ – 2‬לביא ‪ :‬עולמה הקסום של השינה‬
‫מאמר‪ (1 :‬מוזרותה של שנת חלום ‪ -‬שנת חלום מתאפיינת ע"י צירוף "בלתי אפשרי" לכאורה של שינויים‬
‫פיזיולוגים‪ :‬היעלמות מתח שרירים‪ ,‬הופעתם של גלי מוח המציינים ערות בשינה‪ ,‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬שינויים‬
‫תכופים בקצב הנשימה והלב וזקפה בגברים‪ .‬לפי מחקרים שנת חלום דומה יותר לעירות מאשר לשינה‪ .‬כאשר‬
‫נבדקה פעילותה של מערכת עצבים אוטונומית בשנת חלום התברר שיש נסיגה ברמת הבקרה של המוח על‬
‫תהליכים פיזיולוגיים חיוניים ביותר‪ .‬כשבדקו מנגנוני ויסות של חוף הגוף ורמות גזים בדם נמצא כי פעילותם‬
‫תקינה בכל שלבי השינה‪ ,‬חוץ משנת ‪ .REM‬למשל‪ :‬בעת חימום החדר בשנת ‪ REM‬לא יכול כל שינוי בפעולתם‬
‫של מנגנוני ויסות החום‪ .‬רק אם ימשיך החימום‪ ,‬בטמפרטורה קריטית יתעורר הנבדק ורק אח"כ יתחילו לפעול‬
‫מערכות לוויסות חום הגוף‪ .‬המסקנה‪ :‬שנת חלום מסוכנת לאנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה‪.‬‬
‫‪ (2‬מניעה בררנית של שנת חלום – מכל מחקרי חסך שינה בשנת חלום בבני אדם או בבע"ח ניתן לסכם ‪2‬‬
‫תוצאות חשובות‪:‬‬

‫•‬

‫מספר היקיצות הולך וגדל ככל שמתארכת תקופת החסך‪ .‬קשה להמשיך ניסוי יותר מ ‪ 5‬לילות‬

‫רצופים‪ ,‬לאחר לילה ‪ 5‬כשהאדם נרדם הוא ישן ישר שנת ‪ .REM‬באמצעות טכניקת "העציץ ההפוך" או‬
‫מתן הלם חשמלי לאחר זיהוי ‪ REM‬ניתן להגיע למניעה ממושכת של שנת ‪ REM‬אצל בע"ח‪ ,‬אלן‬
‫רכטשאפן גילתה כי מניעה סלקטיבית של שינה ‪ REM‬בחולדות גורמת למותן כעבור ‪ 60 – 40‬יום בגלל‬
‫ירידה דרסטית בחום גופן‪.‬‬
‫•‬

‫כאשר מניחים לנבדק לישון ללא הפרעה הוא מפצה עצמו על שנת חלום שנמנעה ממנו‪ .‬ממצאים‬

‫דומים נראה בבע"ח‪.‬‬
‫•‬

‫נבדקים שמנעו מהם שינה עמוקה בדרך בררנית פיצו עצמם בלילות הבאים‪.‬‬

‫‪ (3‬השפעותיה של מניעת שנת חלום – דמנט הצליח למנוע מנבדקים שנת חלום במשך ‪ 6– 5‬לילות רצופים‪.‬‬
‫הממצא העיקרי של הניסוי היה הוכחה כי בני אדם נצרכים לשנת חלום‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי בלחץ הולך וגדל‬
‫להיכנס לשנת חלום‪.‬‬

‫ תצפית אחת שלבסוף התגלתה שולית ולא מייצגת הראתה שאחד הנבדקים גילה במהלך הניסוי שינויים‬‫אישיותיים מסוימים‪ :‬הביע לפתע רצון לבקר במועדוני לילה‪ ,‬לקרוא ספרות פורנוגרפית וכו' כל אלה לא נהג‬
‫לעשות מעולם‪ .‬אולם מחקרים רבים שניסו לאשש את הממצאים של דמנט בדבר שינויי אישיות בגלל חסך‬
‫בשנת חלום נכשלו‪.‬‬
‫מסקנות עיקריות‪ :‬הם נעו משינוי מעורפל שהתבטא בנטייה לחשדנות ורגזנות ועד לשיפור דרמטי למדי במצבם‬
‫הנפשי של חולים דכאוניים‪.‬‬
‫‪ (4‬שנת חלום ועוררות מוחית – ווגל הראה שכאשר נמנעת שנת חלום מחולה דכאוני למשך לילה אחד או שניים‪,‬‬
‫חל שיפור ספונטני במצבו הנפשי‪ ,‬רמת פעילותו עלתה‪ ,‬השתפר מצב רוח ונעלמו הפרעות בשנתו‪ .‬מדוע?‬
‫נעשו מחקרים על בע"ח ונמצא‪ - :‬מניעה של שנת ‪ REM‬אצל בע"ח כמו חתול‪ ,‬חולדה גרמה עוררות מוחית‬
‫מוגברת‪ .‬אצל חתול גרמה המניעה לעירעורן של מערכות אינסטינקטואליות שעניינן מזון ומין‪.‬‬
‫לגבי בני אדם‪ :‬קיימת הוכחה לקשר בין השפעתו של הלם חשמלי על פעילות המוח ולבין השפעה על מניעת שנת‬
‫חלום‪.‬‬
‫‪ (5‬שנת חלום ועקבות זיכרון – הקשר בין שנת חלום להתגבשות הזיכרון הוא‪:‬‬
‫כמה מחקרים הצביעו על כך שגיבוש וקיבוע עקבות הזיכרון במוח מתבצע בשנת חלום‪.‬‬
‫‪.1‬מחקר בחולדות ועכברים – ע"י מניעת שינה פרדוכסלית‪ ,‬נמנעה התגבשות הזיכרון מטווח קצר לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת שינה פרדוכסלית ובסיומה מתן הלם חשמלי לחולדות מיד לאחר שלמדו לבצע איזו משימה‪ ,‬גורם‬
‫ל"מחיקה" של הלמידה )עקבות הזיכרון( רק אם ההלם החשמלי ניתן מיד אחרי סיום הלמידה‪.‬‬
‫‪.3‬מחקרים שבחנו את השפעתה של למידה חדשה על כמות של שינה פרדוכסלית‪ ,‬החוקרים הסיקו שעליה‬
‫בכמות השינה הפרדוכסלית אצל עכברים במהלך הלמידה הייתה ביטוי לתהליך התגבשות הזיכרון וקיבוע‬
‫עקבותיו‪ ,‬לאחר השלמת הלמידה‪ ,‬כשלא היה צורך בהמשך התגבשות עקבות הזיכרון‪ ,‬כמות השינה הפרדוכסלית‬
‫חזרה לרמתה הנורמאלית‪.‬‬
‫‪.4‬עמידה במשימה שחשיבותה רבה לא הושפעה ממניעת שינה פרדוכסלית‪.‬‬
‫‪ .5‬ניסוי בבני אדם‪ :‬לא נמצא כל הבדל בין קבוצת הניסוי )למד מטלות זיכרון ואח"כ נמנעה ממנו שנת חלום כל‬
‫הלילה( לקבוצת הביקורת )הקיצו את הנבדק מספר פעמים משינה שאינה שנת חלום(‪.‬יתכן ששנת חלום אצל‬
‫אנשים נחוצה לסוג מסוים בלבד של למידה וזיכרון‪.‬‬
‫*לילדים עם פיגור משך שנת ‪ REM‬קצר יותר ויש פחות תנועות עיניים מהירות מאצל ילדים נורמאליים‪.‬‬
‫*חולי אפזיה שכחו חלק ניכר מאוצר מלים – אלו שהצליחו ללמוד חלק ניכר מאוצר מלים – שנת חלום התארכה‪,‬‬
‫אלו שלא הצליחו לא חל שינוי‪.‬‬
‫התיאוריה של קריק ומיצ'סון – טענו שתפקידה של שנת חלום הוא לארגן את מאגרי הזיכרון המוחיים‪ .‬ניתן‬
‫לדמות את מאגרי הזיכרון במוח לרשתות עצומות של עצבים יוצרות אינספור צמתים ובכל צומת אגורים פריטי‬
‫אינפורמציה הקשורים זה בזה בכל מיני דרכים‪ .‬בשנת חלום ע"פ נעשה סדר ברשתות המידע‪ ,‬פריטי‬
‫האינפורמציה שלא נחוצים נמחקים‪ .‬ללא התהליך המחיקה הלילי כמויות המידע האדירות שמגיעות למוח עלולות‬
‫"לפקוק" את מאגרי הזיכרון‪ ,‬החלומות לטענתם מורכבים מפריטים שנועדו לסילוק‪.‬‬
‫השפעה אפשרית של מניעת שנת חלום על תהליכי זיכרון וחשיבה אצל בני אדם לתקופות ארוכות‪ ,‬תגרום‬
‫לשיבושי החשיבה האופייניים לחולי סכיזופרניה‪.‬‬

(3+4‬‬ ‫‪.‬שנחוצים להבשלתם של תאי‬ ‫העצב‪.‬הם הקיצו‬ ‫משנת חלום פעמים רבות יותר‪ .‫‪ (6‬י‪.‬כאשר הקיץ משנתו דווח על שינה טובה‬ ‫ורגילה בהחלט‪ .‬כמו כן‪ .‬‬ ‫*מיקומם של מנגנוני שנת חלום אצל בני אדם זהים למיקומם אצל בע"ח אחרים )אזור הגשרון(‪.‬‬ ‫לי‪.‬ח היה זיכרון מופלא ולכן אינו מתיישב עם התיאוריה של קריק‪.‬ואח"כ כמותה פוחתת‪.5‬‬ ‫לדעתו שנת חלום היא אחת הדוגמאות המרשימות ביותר לגמישותה של אבולוציה וליכולתה‬ ‫לנצל בדרך אופטימלית תכונות חבויות של מצבים ומבנים קיימים‪.‬כדי לחקור את מקצב שינה – עירות שלהם‪ .‬‬ ‫בדרך כלשהי ניתן בשנת חלום להיות בקשר עם המציאות ואף להחליט בדבר יקיצה משינה על סמך‬ ‫אותות פנימיים‪ 2 .4‬‬ ‫כנ"ל גם לגבי "שער לשינה"‪.‬לכן ייתכן שתפקידה של שנת חלום הוא להבטיח כי‬ ‫קליפת המוח תקבל בתקופת ההתפתחות הקריטית גירויים תחושתיים‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מחקרים בבע"ח הוכיחו שהתפתחותה התקינה של מערכת עצבים מותנת בקליטתה של‬ ‫אינפורמציה חושית בשלבים קריטיים בהתפתחות‪ .‬‬ ‫•‬ ‫ע"פ לביא‪ :‬שנת חלום מלכתחילה לא נוצרה על מנת לספק צורך כלשהו‪ .2‬‬ ‫בני אדם בודדו מכל קוצבי הזמן בסביבה‪ .‬מניתוח ממצאי הבדיקה התברר ששנתו הייתה קצרה מאוד‪ .‬‬ ‫•‬ ‫לביא מסתמך בטיעוניו על‪ :‬אפיוניה הפיזיולוגיים של שנת חלום דומים יותר לאפיוני העירות‬ ‫מאשר לאלה של השינה‪ .‬קרוב לוודאי שהיא‬ ‫תוצאה בלתי נמנעת של המעבר משינה קטועה לשינה רצופה‪ .‬עם זאת כל היום לא הראה כל‬ ‫סימנים של חוסר שינה‪.‬ח – אדם ללא שנת חלום‪ :‬אדם נפגע מרסיסי פגז במוחו וסבל מיקיצות מבוהלות משינה שלוו בצעקות‬ ‫רמות‪ .1‬‬ ‫)‪ 2‬סטודנטים שנבדקיהם הקיצו כ ‪ 10‬דקות לפני או אחרי זמן המטרה(‪.‬התברר כי הם היטיבו לבצע‬ ‫משימות שהיו כרוכות בהתמצאות במרחב‪ .‬משך החלום הארוך ביותר אכן מתקיים בתקופה שבה מתגבשת השינה‬ ‫החד תקופתית בחודשי חיים הראשונים‪ .‬משימות אלו בוצעו פחות טוב לאחר יקיצה משינה עמוקה‬ ‫)שלבים ‪.‬‬ ‫‪.‬כאשר נבדק במעבדת שינה גילו העדר מוחלט של שנת חלום‪ .‬יותר ממספר הפעמים שהקיצו משנת חלום כאשר ישנו בסביבה טבעית‪.‬‬ ‫שיטות למדידת שינה‬ .‬‬ ‫•‬ ‫ההוכחות שמביא לביא לטיעון שלפיו שנת חלום היא "שער לעירות" הן‪ :‬שער שממנו קל להקיץ‪.‬‬ ‫‪ (7‬שנת חלום – שינה לכל תכלית?‬ ‫•‬ ‫ע"פ רופווארג – עצם הדבר‪ .3‬‬ ‫כאשר בדקו כיצד אנשים מתפקדים לאחר יקיצה משנת חלום‪ .‬מעידה על היותה בעלת תפקיד חיוני בשלב‬ ‫ההבשלה של מערכת העצבים‪.‬‬ ‫זה מראה ששנת חלום מאפשרת מעבר מהיר וחלק מעירות לשינה‪.‬שנת חלום הופיעה לראשונה כפתרון‬ ‫לבעיית איחודן של תקופות שינה קצרות ומרובות לתקופת שינה רציפה ורק אח"כ נוספו לה תפקידים‬ ‫רבים ומגוונים ש"מנצלים" את "תכונותיה החבויות"‪.‬‬ ‫‪.‬שכמות שנת חלום רבה מאוד בימים הראשונים לאחר הלידה‬ ‫והעדויות כי ייתכן ששינה זו מופיעה גם בשלב העוברי‪ .‬‬ ‫‪.‬הוכחות‪:‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫‪.85.‬מס' יקיצות‪ .‬עד כמה דרש את נוכחותם(‬ ‫ידע זה חשוב במיוחד בתהליכי האבחון והטיפול בהפרעות שינה של תינוקות וגם כדי לחקור את תהליך‬ ‫ההתפתחות הטבעית של תופעות הקשורות לשנת התינוק‪.‬‬ ‫האקטיגרף מסוגל לספק תמונה מפורטת על חיי הלילה של התינוק‪ :‬זמן תחילת שינה‪.‬‬ ‫מאמר ‪ :3‬רישום ביתי אקטיגרפי לתינוקות וילדים קטנים הסובלים מחסך שינה וקב'‬ ‫ביקורת‪ :‬שיטה חדשה להערכה ברפואת ילדים את דגמי ערות‪-‬שינה‪.‬סמוך למיטת התינוק כל כמה שניות‪ .‬ילדים )מגיל ‪ 12-48‬חודשים( נבדקו )‪ (monitored‬במעבדה ע"י פוליסומוגרף מסורתי‬ ‫וע"י אקטיגרף למשך לילה אחד‪ .‬מתייחסת לרישום מדדים פיזיולוגים במהלך השינה‬ ‫ובה ניתן לזהות את כל ‪ 5‬שלבי השינה ע"י‪) EEG :‬רישום גלי מוח(‪) EMG .‬את תנועות גוף הנרשמות ניתן לתרגם אח"כ לדפוסי‬ ‫שינה ועירות‪.‬אולם ניתן ללמוד הרבה מהתבוננות בתינוק‬ ‫בעודו ישן‪.3‬לא מתאימה לאבחון מתמשך ומעקב טיפול‪.‬‬ ‫המסוגלת לצלם גם בתנאי חשכה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫דיווחי הורים – בעלי חשיבות רבה בכל הנוגע לאינטראקציות המקדימות את ההירדמות ולאלה‬ ‫המתרחשות בין הילד להורה במהלך הלילה )כגון‪ :‬כמה זמן לקח לו להירדם‪ .‬בשיטה זו מציבים מצלמת וידאו‪.‬מעבר להבחנה הכללית בין שינה פעילה‬ ‫לשקטה‪.2‬דרך יעילה ולא פולשנית לבדיקת שינה בתנאים טבעיים‪.‬‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫•‬ ‫בדיקת שינה מעבדתית – )פוליסומנוגרפיה(‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מזרן רגיש ללחץ – מתבצע רישום של תנועות גוף התינוק ודפוס נשימתו ע"י תרגום שינויי לחץ‬ ‫לאות חשמלי שמתורגם אח"כ לשלבי שינה‪.‬הן נשמעות מתישות לביצוע‪ .2‬יקרה ולא מייצגת שינה טבעית‪.‫•‬ ‫תצפיות ישירות – היא אחת השיטות הראשונות ששימשו בעבר כחלק מניסיון לתעד דפוסי‬ ‫התנהגות כללים בקרב תינוקות‪ .‬מתח שרירים( ו ‪) EOG‬תנועות‬ ‫עיניים(‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫משך השינה‪ .3%‬במחקר השני‪ .‬‬ ‫חסרון‪ :‬אינו מאפשר לזהות במדויק את שלבי השינה השונים‪ .1 :‬נעשת מחוץ לסביבתו הטבעית של תינוק ובתנאים ייחודיים העלולים להשפיע על טיב שנתו‬ ‫ואיכותה‪.‬‬ ‫•‬ ‫הקלטת וידאו מואצת – עוקפת חסרונות של בדיקה במעבדה‪ .‬‬ ‫‪ .‬הצילום מאפשר להבחין בין‬ ‫מצבים שונים של שינה ועירות ובהתערבויות ההורים במהלך הלילה‪.‬יעילות השינה‪ .‬בד"כ עושים כאשר יש חשד להפרעה פיזיולוגית משמעותית בשינה‪.‬הושוו הרגלי‪/‬דגמי שינה של ‪ 63‬ילדים עם‬ .‬‬ ‫תקציר‬ ‫נעשו ‪ 2‬מחקרים ע"מ להעריך רישום ביתי באקטיגרף שנערך ע"מ לאמוד את הרגלי השינה‪-‬ערות של תינוקות‬ ‫וילדים‪ .1 :‬רישום לתקופות ארוכות בעלות נמוכה‪.‬התרשים האוטומטי של ערות‪-‬שינה של אקטיגרף הושווה לתרשים של‬ ‫פוליסומוגרף.‬במחקר הראשון‪ 11 .‬‬ ‫חסרון‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬כמות גדולה של מידע פיזיולוגי שהיא מספקת‪.‬שינה שקטה לעומת פעילה‪.‬‬ ‫•‬ ‫רישום אקטיגרפי – מכשיר קטן בגודל שעון יד שניתן לענוד על יד‪/‬רגל של התינוק והוא מודד‬ ‫תנועות גוף של הילד בפרקי זמן של שבוע או יותר‪ . שער הזהות הכללי ביניהם היה ‪ .

‬המטרה הראשונה היא להרחיב המחקרים התקפים הקודמים עם מבוגרים‬ ‫וילדים לתינוקות ופעוטות‪ .‬הפרדה‬ ‫חשובה אחת היא בין תינוקות המסמנים‪/‬מאותתים והלא מסמנים‪/‬מאותתים‪ .(P<0.‬אשר מזהה תנועה‪ .‬‬ ‫למחקר הנוכחי יש ‪ 2‬מטרות עיקריות‪ .‬על בסיס מחקר שנתן תוקף‪ .‬‬ ‫מחקר ‪1‬‬ ‫שיטות‬ .‬פרט לחיבורו ליד או רגל‬ ‫הנבדק )שמים אותו כמו שעון על היד או הרגל( למשך תקופת הניטור‪.‬אלגוריתם זה מייצר אינפורמציה מאוד אמינה ביחס למגוון פרמטרים‬ ‫של שינה‪ .‬ההפרעות העיקריות הן יקיצות מרובות בלילה ובעיות בהירדמות )‬ ‫‪.‬האקטיגרף מספק‬ ‫הזדמנות מיוחדת לניטור )רישום( ביתי של השינה‪ .‬במחקרים אלו‪ .‬‬ ‫ישנו גוף הוכחות אשר גדל לתמיכה במהימנות ותקפות של פרוצדורת הרישום של שינה‪-‬ערות המבוסס על מידע‬ ‫מאקטיגרף לבדו‪ .‬במצב מוצק‪ .‬האקטיגרף מאותחל ע"י תוכנה ואינו דורש מניפולציה או התקנה נוספת‪ .‬בין ‪ 10%‬ל ‪ 30%‬מכל‬ ‫הילדים סובלים מהפרעות הקשורות לשינה‪ .‬סקרים על שינה של תינוקות וילדים הראו שבמהלך ‪ 3‬שנים הראשונות לחיים‪ .(settling problems‬‬ ‫מחקרי ניטור ביתי ומחקי מעבדה על שנת תינוקות הראו שרוב התינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬ניתן להשתמש במידע זה ע"מ להעריך את משך השינה‬ ‫ואת איכותה‪ .91.‬האקטיגרף רושם‬ ‫ללא הפסקה‪ .‬המטרה השניה היא להשוות דפוסי שינה של בעלי הפרעות שינה לקב' ביקורת ללא‬ ‫הפרעות שינה ע"י שימוש באקטיגרף‪.‬‬ ‫מתודה זו בעלת מגבלות ברורות בגלל שההערכות שהתקבלו מההורים על התנהגות בשינה של התינוקות יכולים‬ ‫להיות מבוססים על גורמים שאינם קשורים להפרעות שינה ממשיות של התינוקות‪.‬הייתה נמוכה באופן משמעותי משל קב' הביקורת )‪ .‬ילדים אלה נוטרו )‪ (monitored‬בבית ע"י‬ ‫אקטיגרף בממוצע ‪ 4.‬מכשיר ממוחשב קטן‪ .‫הפרעות שינה ו ‪ 34‬ילדים בריאים כביקורת )גילאי ‪ 9-27‬חודשים(‪ .‬מספר מחקרים קליניים על פציינטים מבוגרים סיפקו הוכחות נוספות לתוקף של‬ ‫אקטיגרף ככלי הערכה קליני לניטור ביתי מתמשך של מגוון הפרעות שינה‪ .4%‬ו ‪ .‬‬ ‫רק כמה מחקרים סיפקו הערכה ליעילות ההתערבות‪ .‬לאחרונה אנו פיתחנו אלגוריתם מיוחד אשר רושם באופן אוטומטי‬ ‫תוצאות של אקטיגרף לזיהוי ערות או שינה‪ .‬הואיל וניטור ביתי באקטיגרף יכול‬ ‫לספק גישה ישירה ומתמשכת לדפוסי שינה של התינוק עם מינימום הפרעות למהלך הטבעי של השינה‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה של תינוקות וילדים ודרכי התערבות אפשריים מתוארים ודנים עליהם בהרחבה בספרות הקלינית‪.‬‬ ‫הישג טכנולוגי חדש הוא אקטיגרף‪ .‬מדדי שינה של אקטיגרף לבדו יכלו להבדיל בין ילדים עם הפרעות שינה וילדי קב' ביקורת‬ ‫בשיעור נכון של ‪ 79.‬אשר יש לו שיעורי התאמה של ‪ 80%‬עד ‪ 90%‬עם מידע על לילה שלם של ילדים ומבוגרים‬ ‫מפוליסומוגרף קונבנציונאלי‪ .‬איכות השינה של ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬מידע על תנועות גוף‪ .‬לתקופות ארוכות‪ .0001‬כלי מדידה של‬ ‫שינה הראו יציבות ניכרת מלילה ללילה בשתי הקבוצות‪ .‬‬ ‫המאמר‬ ‫הפרעות שינה בינקות בילדות המוקדמת הם בין הבעיות ההתפתחותיות העיקריות‪/‬חשובות‪ .2%‬בהתאמה‪.‬היציבות של מדדים ספציפיים ומגמות הגיל שלהם היו‬ ‫שונים בין הקבוצות‪ .‬הערכה התבססה רק על דיווחי הורים‪.45‬לילות )סה"כ ‪ 482‬לילות(המידע שהפיק האקטיגרף נותח ע"י פרוצדורת ניקוד‬ ‫אוטומטית‪ .‬גם למטרות קליניות וגם למטרות מחקריות‪ .‬האם התינוק מאותת או לא כשהוא‬ ‫מתעורר זהו נושא מכריע בהערכת הפרעות שינה וידע של ההורים לגבי שנת התינוק‪.‬שנמדדה ע"י אחוז השינה שהופק מאקטיגרף ומספר‬ ‫היקיצות שהיו ארוכות מ ‪ 5‬דקות‪ .‬במובן של חמורות‬ ‫ושכיחות‪ .‬אנו‬ ‫הערכנו את האפשרויות ליישום של האקטיגרף לפרקטיקה של רפואת ילדים‪.

‬המתודולוגיה של המחקרים הקודמים על רישום אקטיגרפי של ערות‪-‬שינה הורחב לקבוצת גיל צעירה‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫המהימנות ניקוד פנימי של זיהוי ערות‪/‬שינה ממדע של פוליסומוגרף נמדדה ע"י אחוז של זיהויי ערות‪/‬שינה‬ ‫משותפים‪ .3‬ו ‪ .‬ב ‪4‬‬ ‫מהילדים‪ .‬זוהו בעיות נשימה המקושרות לשינה‪ .‬מצב פיזיולוגי בריאותי טוב ואי דיווח על בעיות שינה‪ .6-‬לא השתמשו בקריטריון סלקטיבי‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫פרוצדורה‪ .‬חושבה מהימנות ניקוד‪-‬פנימי של ‪ 2‬קוראים )‪ 2‬מעריכים(‬ ‫לזיהוי שינה‪/‬ערות ממידע של פוליסומוגרף בלבד‪.‬אצל שאר הילדים לא זוהה מקור אורגאני להפרעות השינה‪ .‬אחוז הסיווגים של דקות "שינה" כדקות "ערות" היה ‪ 14.‬הוצמד אקטיגרף לרגל השמאלית של‬ ‫כל ילד‪ .‬אחד היה נבדק ביקורת שהוריו התנדבו להשתתף ניסוי‪ .‬ילדים אלה גויסו מהמדגם הראשוני לפי קריטריונים של‬ ‫גיל‪ .‬לצורך השוואה‪ .94.2‬לשלב ‪ 3‬ו ‪ .92.‬שלבי שינה נרשמו לפי‬ ‫‪" .3 .14.‬בגלל שאחוזי ההתאמה היו ‪ .REM‬כלל הטעויות באחוזים לדקות שנרשמו כ"שינה" מתוך כלל הזמן‬ ‫במיטה )מתחילת השינה ועד ההתעוררות בבוקר( היה ‪ 5.4‬ומתנועות עיניים מהירות‪" .8%‬אנו הערכנו את הרישום‪/‬ניקוד האקטיגרפי בהשוואה רק לרישום‬ ‫הראשון‪.‬ילדים בריאים )‪ 7‬בנות ו ‪4‬בנים(‪ .7%‬‬ ‫התאמה בדקות שינה ו ‪ 76.(SD=5.‬תינוק אחד ישן רק חלק מהלילה‬ ‫בגלל אלרגיה בצוואר שנגרמה מהאלקטרודות שחוברו לצווארה( בנוסף‪ .9%‬בדקות ערות‪ .‬המידע מאקטיגרף‬ ‫ופוליסומוגרף הותאמו דקה אחר דקה ע"י תוכנה מיוחדת‪ .rechtschaffen and kales‬שינה" מורכבת משלבי ‪ 1.(SD=4.‬תוכנה זו מנעה כל מניפולציה ידנית על המידע במהלך‬ ‫תהליך ההתאמה פרט לכוונון שעת ההתחלה‪ .‬ללילה אחד‪) .9%‬לשלב ‪1‬ו‬ ‫‪ 2% .3%‬לשנת ‪ .‬‬ .5%‬דיוק‬ ‫הסיווג היה תלוי בשלב השינה הספציפי‪ .‬כל דקה נרשמה לפי השלב הדומיננטי שלה‪ .‬קבוצות ילדים השתתפו במחקר זה‪ .‬מהם היו ילדים‬ ‫שהופנו למעבדת השינה שלנו להערכה ו‪/‬או טיפול‪ .‬כל הילדים נוטרו במעבדת שינה‪ .‬אשר נלקחו מדגימה גדולה של ‪ 733‬ילדים שקודם לכן‬ ‫השתתפו קודם בסקר על התנהגות של שינה בתינוקות‪ .‬האקטיגרף של רמות כושר תנועה נדגם ע"י "אפס‬ ‫הצטלבויות" )לא בטוחה לגבי התרגום( בשיעור קבוע של ‪ 10‬הרץ‪ .4‬ו ‪ 17.3%‬שהתחלק ל ‪87.‬הגילאים שלהם נעו בין ‪ 11‬ל‬ ‫‪ 27‬חודשים )גיל ממוצע‪ 17.‬‬ ‫שער ההתאמה הכולל בין רישום אקטיגרפי אוטומאטי ורישום פוליסומוגרף היה ‪ .‬המספר של ‪ 0‬הצטלבויות נשמר בזיכרון‬ ‫האקטיגרפי בתקופות של דקה אחת )מה שאיפשר לנטר יותר משבוע(‪ .‬וגיל נע מ ‪ 9-24‬חודשים )גיל ממוצע‪ .‫נבדקים‪ 11 .‬בנות(‪ .‬הקבוצה הקלינית כללה ‪ 63‬תינוקות )‪ 37‬בנים ו ‪ 36‬בנות( אשר‬ ‫הוריהם פנו למרכז להפרעות שינה של הטכניון בעקבות הפרעות שינה של ילדיהם‪ .‬האקטיגרף הוצמד לרגל ולא ליד כי זה נמצא כפחות מפריעה לילד‪ .‬ז"א‬ ‫ל ‪ 7‬ילדים היו דפוסי שינה נורמאליים במעבדה‪.‬המידע האקטיגרפי נותח ע"י שימוש‬ ‫בתוכנת מחשב אישית אשר התבססה על ניקוד‪/‬רישום אלגוריתם אוטומאטי שתוקף קודם לכן‪ .‬שיעורי התאמה אינדיבידואליים נעו בין ‪ 75.6 .7%‬ל ‪ .‬ניקוד‪/‬רישום של אקטיגרף ושל פוליסומוגרף הושוו תקופה אחר‬ ‫תקופה ע"מ להעריך את שערי התאמה‪ .‬הסכמה‪ .‬‬ ‫מחקר ‪2‬‬ ‫שיטות‬ ‫נבדקים‪ 2 .‬זמינות‪/‬נגישות‪ .‬בדרך הקונבנציונאלית‪ .85.‬פרט לכך תינוקות אלה היו‬ ‫בריאים והתפתחו טוב‪ .‬בגילאי ‪ 12‬עד ‪ 48‬חודשים השתתפו במחקר זה‪ 10 .8 -‬חודשים‪.‬ערות" מורכבת משלב ‪0‬‬ ‫ומזמן תנועה‪ .9%‬הערכה נמוכה יותר )הערכת חסר??( של רישום‬ ‫אקטיגרפי מזמן השינה שנקבע ע"י פוליסומוגרף‪.‬‬ ‫קבוצת הביקורת כללה ‪ 34‬ילדים )‪ 18‬בנים‪ 16.2.

‬אחוז "שינה אקטיבית" )דקות שנוטרו כשינה עם פעילות‬ ‫שאותרה(‪ .‬כל המדדים הגיעו באופן אוטומאטי‬ ‫מתוכנת ‪ ASA‬ששלטה במידע המקורי של האקטיגרף‪ .‬מספר הורים דיווחו שהם חיברו את האקטיגרף על ילדם לאחר שנרדם בגלל שהילד לא רצון של‬ ‫הילד או התעניינות יתר במוניטור‪ .‬‬ ‫בהתאמה( ובדקנו את הקורלציות בין הלילות לגבי כל הפרמטרים‪. ‪ .‬‬ ‫הניתוח הראשון השווה את הפרמטרים של כל הלילה‪ .4‬מול ‪ (46.‬וכישלון של ההורים לחבר את האקטיגרף כל לילה של תקופת‬ ‫הניטור‪.6‬והייתה להם תקופת משך שינה ארוכה ‪ -‬קצרה יותר )‪ 92.‬מדד משך השינה‬ ‫הארוך היה יותר יציב בקב' ביקורת )‪ r=0.‬אורך השינה )התקופה‬ ‫הכוללת מתחילת השינה ועד ההתעוררות בבוקר(‪ .‬מספר היקיצות שהיו ארוכות יותר מ ‪ 5‬דקות‪ .‬לכן‪ .‬אחוז "שינה שקטה"‬ ‫)דקות מבלי כ תנועה מתוך כלל משך השינה(‪ .‬פרמטרים של‬ ‫שינה של אקטיגרף הראו יציבות תוך נבדקית ניכרת‪ .‬פרט למספר היקיצות בקב' ביקורת ומשך שינה ומשך שינה הארוך ביותר בקב' הניסוי‪ .‬אנו בחרנו את ‪ 2‬הלילות‬ ‫הרציפים האחרונים של אותם ילדים שנוטרו יותר משתי לילות )‪ n=62‬ו ‪ .‬משך שינה ושינה אקטיבית‪.‬ניתוח בין קב' הראה שהיה שוני בין קבוצות ביציבות‬ ‫מדדי השינה‪ .79‬לשיה שקטה בקב' הניסוי‪ . P<0.1‬מול ‪ 133.‬‬ ‫פרוצדורה‪ .‬המדדים כוללים תחילת השינה‪ .‬הבדל משמעותי נמצא ביחס לזמן הירדמות ומשך השינה‪ 2 .0001‬היה להם אחוז שינה‬ ‫נמוך יותר )‪ 82.‬‬ ‫תמיד כשהיה יותר מלילה אחד של ניטור‪ .4.(59.2.‬‬ ‫יציבות המדדים‪ .482‬מספר שונה של לילות ניטור נבע ממספר מוגבל של אקטיגרפים‬ ‫אשר היו זמינים בתקופת המחקר‪ .9‬היה להם אחוז נמוך יותר של שינה שקטה ) ‪ 50.‬‬ ‫ילדים עם הפרעת שינה לעומת ילדי קב' ביקורת‪ .‬‬ ‫שוני המיוחס למין‪ .‬לאחר לקיחת ניכוי את אפקט הגיל‪ .50‬ו ‪ .4‬‬ ‫המספר הכולל של הלילות שנוטרו היה ‪ .r=0.23‬לא מובהק(‪ .‬המדדים היו יותר יציבים בקב'‬ ‫הביקורת )‪ r=0.‬השוני המשמעותי היחיד שמיוחס למין נמצא באחוזי שינה אקטיבית‪ .8%‬לא היו יותר אפקטים של מין או מין‬ ‫ע"י אינטראקציה קבוצתית‪ .03‬‬ .(F=44.9 .58‬לעומת ‪.‬חלק מהמושגים שהשתמשנו בהם כאן לתיאור מדדים‬ ‫אקטיגרפיים הושאלו מ ‪) PSG‬פוליסומוגרף( מסורתי למטרות נוות בלבד‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫בגלל שחלוקות גיל ומין בין ‪ 2‬הקבוצות לא היו לגמרי מאוזנות‪ .‬מדדים אלה הוגשו לניתוח שונות משותפת עם הקבוצה ומין כמשתנה בלתי תלוי וגיל כ ‪covariate‬‬ ‫)לא הצלחתי למצוא במילון את התרגום(‪.‫ילדים משתי הדגימות היו ממשפחות שלמות )כנראה הכוונה ללא גרושים( השייכות למעמד הבינוני‪.7%‬לעומת ‪ .3‬מול ‪ .‬בדומה לכך‪ .‬כל הניתוחים הסטטיסטיים כללו את המין‬ ‫כמשתנה בין נבדקי בלתי תלוי וגיל כמשתנה בו זמני ובהתאמה אליו‪.‬לא‬ ‫נמצאו הבדלים משמעותיים לזמן ההירדמות‪ .‬בעיות טכניות‪ .(90.1‬בהתאמה.2‬מול ‪ .‬אחוז השינה )אחוז הדקות שוגדרו ע"י התוכנה כשינה מתוך‬ ‫כל משך השינה(‪ .59‬מאשר בקב' הניסוי ) ‪ r=0.n=26‬לקב' היסוי לעומת קב' הביקורת‪.‬ע"מ להעריך את יציבות הפרמטרים של שינה שהופקו מכל הלילות‪ .05 .34.75‬ו ‪ (r=0.5‬דקות(‪ .7‬מול ‪ .‬ילדים עם הפרעות שינה התעוררו יותר‬ ‫פעמים באופן משמעותי מילדי קב' ביקורת )‪ 4.(r=0.‬המידע עבר חישוב ממוצע בין כל הלילות האחרים שיש עליהם מידע‬ ‫עבור כל ילד‪ .4‬היו להם יותר מצבי‬ ‫מעבר )‪ 61.‬מספר מעברי שינה‪-‬ערות‪ .‬התוצאות הראו שוני‬ ‫משמעותי בין קב' הניסוי לקב' הביקורת בפרמטרים שהגיעו מאקטיגרף‪ .(SD=2.‬לבנות היה אחוז נמוך‬ ‫משמעות של שינה אקטיבית מאשר לבנים ) ‪ 28.‬ותקופה הארוכה ביותר שנוטרה כשינה ללא כל יקיצות מזוהות‪.38‬למס'‬ ‫היקיצות בקב' הניסוי ל ‪ 0.‬כל המתאמים היו מובהקים ונעו בשיעורם מ ‪ 0.9 .(P<0.‬הילדים נוטרו בין לילה אחד ל‬ ‫‪ 7‬לילות עוקבים )ממוצע=‪.‬התוצאות שדווחו למטה הם לקבוצות משולבות של בנים ובנות‪.‬כל ‪ 97‬הילדים נוטרו בבית ע"י אקטיגרף אשר הוצמד לרגלם השמאלית מהרגע "כיבוי אורות" ועד‬ ‫להתעוררותם‪ .

‬ובתקופות קצרות יותר של שינה ממושכת‬ ‫ומגובשת‪ .‬השוני הבולט ביותר בין הקבוצות היה במדדי איכות השינה‪ .2%‬משימות מדויקות בקב' ביקורת ו ‪ 79.‬מספר היקיצות הליליות‪ .‬כמו הקלטת וידאו עם מרווחי זמן ומזרן רגיש ללחץ‪.‬פרמטר‬ ‫נוסף חשוב במובן שלתרומה נוספת לשונות תפקודית היה אחוז שינה ומספר מעברי מצב )שינה‪-‬ערות(‪ .‬אשר היה אחראי ל ‪ 41%‬מהשונות המוסברת בין הקבוצות‪ .(r=0.‬פרופורציית השינה השקטה של ‪ 50%‬עד ‪ 60%‬מאוד דומה לפרופורציות של שינה שקטה במחקרים‬ ‫אחרים שהשתמשו בטכניקות ניטר שינה אחרות כמו הקלטות וידאו‪ .‬גיל היה במתאם משמעותי עם פרמטרים של איכות‬ ‫שינה של מספר היקיצות בלילה )‪ (r=-0.‬המשתנה‬ ‫המבדיל טוב ביותר היה מספר היקיצות‪ .‬אנו השתמשנו בגישה מרובת משתנים לבחון איזה מהמשתנים הם המבדילים‬ ‫הטובים ביותר בין הקבוצות‪ .‬היתה יציבות‬ ‫גבוהה יותר באופן משמעותי במדדי איכות השינה‪ .‬לקב' הביקורת‪ .3%‬בין רישום אוטומטי של אקטיגרף לזיהוי ערות‪-‬שינה לבין רישום של ‪ PSG‬נופל בתווך המקובל‬ ‫שבין ‪ 80%‬ל ‪ 90%‬טכניקות רציפות אחרות‪ .‬בקב' הניסוי נמצא ההפך‪ .‬‬ ‫עבודות קודמות הציעו שמקור בעיות השינה בינקות לעתים קרובות הם קשיים במעברים מערות לשינה‬ ‫בהירדמות וביקיצות ליליות‪.‬הסבר אפשרי אחד לממצא האחרון הנ"ל זה אפקט התקרה‬ ‫במדדים המיוחסים לאיכות השינה בקבוצת הביקורת‪.‬שיעור ההתאמה‬ ‫הכולל של ‪ 85.‬‬ ‫‪ 20.‬תוצאה זו מרחיבה את הממצאים הקודמים שהיו על מבוגרים וילדים גדולים יותר‪ .‬בזמן שרק ‪ 8.‬ניתוח שונות נערך בהדרגה ע"מ להעריך את התרומה של כל מדד שינה‪ .06‬לא מובהק(‪ .‬‬ ‫התוצאות של המחקר השני מראות שישנה הבחנה ברורה בדפוסי שינה‪-‬ערות המגיעים מאקטיגרף בין קב' ניסוני‬ ‫)הפרעות שינה( לקב' ביקורת‪ .‬‬ .‬למרות ההשתנות המצופה בדפוסי שינה בקב' גיל זו‪ .‬אלא‬ ‫ייצגו דפוס התנהגות יציב אשר מאוד מפריע לחיי המשפחה התקינים‪ .‬ז"א למספר מוגבר של מעברי שינה‪-‬ערות‪.‬הבדלים אלו נמצאו ביחס למדדי שינה אקטיגרפיים ומגמות הגיל שלהם וביחס‬ ‫ליציבות שלהם בין לילה ללילה‪.r=-0.‬במושגים של כוח מבדיל‪ .‬שלושת המשתנים המבדילים‬ ‫בתפקוד יצרו ‪ 91.‬מהסיווג השגוי‪.51‬בהתאמה( אבל זה לא קשור‬ ‫לאף אחד ממדדי איכות השינה‪ .27‬‬ ‫ניתוח מרובה משתנים‪ .‬ומעברי ערות‪-‬שינה‪ .‬זה מציע שהפרעות שינה אצל ילדים אלו לא היו תופעה חולת‪ .‬‬ ‫כפי שניתן היה לצפות‪ .‬‬ ‫באחוז נמוך יותר של שינה ושינה שקטה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬קב' הילדים עם הפרעות שינה‬ ‫ישנו גרוע יותר באופן משמעותי מקב' הביקורת‪ .‬בשתי הקבוצות נמצא תאם משמעותי בין משתני השינה וגיל הילד‪ .‬‬ ‫דיון‬ ‫התוצאות של המחקר הראשון מראות שדפוסי ערות‪-‬שינה ניתנות לזיהוי מהימן ע"י ניטור באקטיגרף ילדים‬ ‫ותינוקות‪ .4%‬משימות מדויקות בקב' ניסוי‪ .‬היתה להם יציבות‬ ‫נמוכה )מתאם לא מובהק( של משך השינה‪ .‬לילדים עם הפרעות שינה היו מתאמים משמעותיים בין לילה‬ ‫ללילה לכל מדדי איכות השינה כמו אחוז השינה‪ .‬‬ ‫מתאמי לילה אחר לילה בין פרמטרים של שינה שנקבעו ע"י אקטיגרף תומכים במהימנות מדדים אלה ומספקים‬ ‫דרך נוספת לאפיין את ההבדלים בין הקבוצות‪ .39‬ו ‪ .‬לגיל‬ ‫היתה קורלציה משמעותית עם זמן ההירדמות ועם משך השינה )‪ r=0.‬בקב' הניסוי הגיל היה גם‬ ‫במתאם משמעותי עם שינה שקטה )‪.6%‬היו של ילדים עם הפרעות שינה שסווגו לקב' ביקורת )בטעות(‪ .‬לבסוף‪ .‬אשר‬ ‫הוסיף ‪ 7%‬נוספים למתאם הקנוני המרובע‪/‬המוסדר‪ .‬במעברי ערות‪-‬שינה מרובים‪ .‬בקב' הביקורת‪ .8%‬מהנבדקים של קב‬ ‫ביקורת סווגו בטעות לקב' הניסוי‪.‬השינה שלהם התאפיינה במספר מוגבר של היקיצות בלילה‪.‬התוצאות מציעות שהפרעות שינה בינקות‬ ‫)שאין להם מקור אורגאני מוגדר( מיוחסים בעיקר לקיטועי שינה‪ .‫שוני המיוחס לגיל‪ .‬רוב‬ ‫המדדים הראו יציבות משמעותית בין לילה ללילה‪ .30‬ותקופת שינה ארוכה )‪ r=-0.

‫כמו כן היו מגמות גיל משמעותיות שונות לפרמטרים של שינה בכל קבוצה‪ .‬בקב' הביקורת הגיל היה במתאם‬
‫שלילי עם משך שינה ובמתאם חיובי עם זמן ההירדמות‪ .‬שתי מגמות גיל אלו כבר תועדו בספרות קודם לכן‪ .‬בקב'‬
‫של ילדים עם הפרעות שינה‪ ,‬מצד שני‪ ,‬המתאמים בין גיל עם משך השינה וזמן הירדמות היו לא מובהקים‪ .‬זה‬
‫מציע‪ ,‬שעבור קב' זו‪ ,‬משך השינה יותר מושפע מהפרעות בשינה מאשר מהאפקט המצופה של הגיל‪ .‬נמצאו‬
‫מתאמים שליליים משמעותיים בין גיל למספר מדדים של איכות השינה‪ .‬דפוס זה של מתאמים שליליים בין גיל‬
‫למדדי איכות השינה יכול להשפיע על מגמה של שיפור בהפרעות השינה עם ההתפתחות‪ .‬מגמה כזו נמצאה‬
‫קודם לכן במחקרי אורך ע הפרעות שינה בילדות‪.‬‬
‫תוצאות שלנו תומכים מאוד בתקפות ניטור אקטיגרפי להערכה בתחום רפואת הילדים לגבי דפוסי שינה והפרעות‬
‫שינה‪ .‬הצורך בשיטות לא חודרניות למחקר על דפוסי שינה בתינוקות מתחשב בהחלט בדיווחים על האפקטים‬
‫של גורמי לחץ על השינה של התינוקות ולוקח בחשבון שאפילו הקלטות וידאו רציפות היו יותר חודרניות לחיי‬
‫המשפחה ממה שציפו בהתחלה‪.‬‬
‫לניטור אקטיגרפי יש יתרונות פרקטיים מובחנים ביחס לשאר המתודות הרציפות המבוססות כמו הקלטות וידאו‬
‫או מזרון רגיש ללחץ‪ .‬אקטיגרף אינו דורש שום התקנות מתוחכמות והוא פשוט ניתן להעברה להורים )כאופציה‬
‫לטווח ארוך(‪ .‬אנו מאמינים שניטור אקטיגרפי יכול להיות שיטה אפשרית למחקר או לבדיקות קליניות בנושאים‬
‫הקשורים לשינה בילדים‪.‬‬

‫מאמר ‪ :4‬דפוסי שינה והפרעות שינה בקרב ילדים בגילאי הגן‪/‬ליאת טיקוצקי‬
‫ואבי שדה‬
‫תקציר‪:‬‬
‫הוערכו דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים בגן ונחקרו היחסים בין מדדי שינה שהגיעו משיטות הערכה‬
‫אובייקטיביות וסובייקטיביות‪ .‬דפוסי שינה של ‪ 59‬ילדי גן נורמאליים )גיל ממוצע – ‪ 5.5‬שנים( נוטרו ל ‪ 4-5‬לילות‬
‫עוקבים ורציפים ע"י ניטור פעילות )אקטיגרף( וע"י רישום יומי ביומן שינה על ידי ההורים‪ .‬המתאמים בין מדדי‬
‫אקטיגרף לבין הרישום ביומן שינה מצביע על כך שההורים דייקו בדיווח במדדים של לוח זמני השינה‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬ההורים היו פחות מדויקים בהערכת מדדי איכות השינה‪ ,‬הייתה הערכת חסר משמעותית ביחס לכמות‬
‫התעוררויות בלילה והערכת יתר לגבי איכות שנתם של הילדים‪ .‬שינה מקוטעת נמצאה ע"י אקטיגרף ב ‪41%‬‬
‫מהילדים‪.‬‬
‫המאמר‪:‬‬
‫הפרעות שינה הן בין הבעיות או התלונות הנפוצות ביותר במסגרות קליניות לילדים‪ .‬הקשר החזק בין בעיות שינה‬
‫לפסיכופתולוגיה הוכח גם במערכות דיאגנוסטיות קליניות וגם מחקר קליני‪ .‬למשל‪ DSM-4 ,‬כולל יותר מ ‪50‬‬
‫עמודים המוקדשים להפרעות שינה‪ ,‬והפרעות השייכות לשינה נכללות כסימפטומים או כקריטריון דיאגנוסטי‬
‫להפרעות רגשיות ולהפרעות חרדה‪ .‬מחקר קליני גם כן תיעד קשרים הדוקים‪ :‬בין שינה ובעיות התנהגות כמו‬
‫למשל טמפרמנט קשה‪ ,‬בין שינה לבעיות ריכוז ובין שינה להפרעת היפראקטיביות‪ ,‬בין שינה להפרעות חרדה ובין‬
‫שינה להפרעות רגשיות‪ .‬שינה הוא מדד מאוד רגיש ללחץ פסיכולוגי‪ .‬קטיעות בשינה ובעיות ברצף השינה‬
‫כתגובה ללחץ וטראומה תועדו בתינוקות‪ ,‬ילדים ומבוגרים‪.‬‬
‫בעיות שינה קושרו גם כן להפרעות התפתחותיות‪ ,‬קוגניטיביות וללמידה‪ .‬ילדים עם הפרעות למידה והפרעות‬
‫התפתחות שכוללים ליקויים קוג' בעלי סיכוי גבוהה יותר לכך שיסבלו מהפרעות שינה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הישגים‬
‫אקדמיים נמוכים קושרו לשינה לא מסודרת‪ ,‬לא מספקת ולא טובה‪.‬‬

‫התפקיד החשוב של השינה בהתפתחות הילד ובפסיכופתולוגיות התפתחותיות מדגיש את הצורך בביסוס מידע‬
‫נורמטיבי על דפוסי שינה ועל הפרעות שינה במהלך הילדות ואת הצורך לחקור את היחס הדו‪-‬כיווני המורכב בין‬
‫שינה והתנהגות‪ .‬מטרת המחקר הזה היא להעריך דפוסי שינה והפרעות שינה אצל ילדים בגן בעזרת כלי מדידה‬
‫אובייקטיביים וסובייקטיביים לשינה‪.‬‬
‫שכיחות בעיות שינה בילדים‬
‫מחקרים וסקרים על הפרעות שינה בילדות התמקדו בעיקר בינקות ובילדות המוקדמת‪ .‬מחקרים אלה‪ ,‬אשר‬
‫בד"כ מבוססים על דיווחי הורים‪ ,‬מצביעים על כך שבשלוש השנים הראשונות לחיים‪ 30%-20% ,‬מהילדים‬
‫סובלים מהפרעות שינה )בעיקר מהקושי להירדם ולשמור על שינה רציפה ללא התעוררויות לאורך הלילה(‪ .‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬הפרעות שינה במהלך השנה הראשונה בחיים נוטים להישאר ולהתפתח להפרעות כרוניות בהמשך החיים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬קטריה וחבריה מצאו של ‪ 84%‬מהילדים שסבלו מהפרעות שינה בינקות היו גם הפרעות שינה שנשארו‬
‫לאחר ‪ 3‬שנים‪ .‬במחקר אחר‪ 41% ,‬מהילדים שזוהו כבעלי הפרעת שינה בגיל ‪ 8‬חודשים עדיין סבלו מהפרעות‬
‫שינה ‪ 3‬שנים מאוחר יותר‪ .‬באופן הפוך‪ ,‬רק ‪ 26%‬מהילדים שלא סבלו מהפרעות שינה כלשהן עד גיל ‪8‬‬
‫חודשים‪ ,‬נמצא כי סבלו מהפרעות שינה בגיל ‪.3‬‬
‫מחקרים על בעיות שינה בילדי הגן )מגיל ‪ (4-6‬מאוד דלילים‪ .‬זה מפתיע‪ ,‬בהתחשב באופי ההתפתחותי המיוחד‬
‫של הילדים בשלב הגיל הזה‪ .‬ילדי גן חייבים להסתגל לדרישות מגבילות יותר של התוכנית הבית ספרית אשר‬
‫יכולה להשפיע על לוח זמני השינה‪-‬ערות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם נחשבים לפגיעים לפחדים וחרדות בכלל ולפחדים‬
‫בלילה וסיוטים‪ ,‬בפרט‪ .‬המחקרים שכן התמקדו בגילאים אלה מדווחים שהפרעות שינה ממשיכים להיות אחד‬
‫מהפרעות התנהגות נפוצות‪ ,‬במיוחד התנגדות בעת השכבה לישון‪ .‬אוטביו וחבריו דיווחו שהפרעות שינה‬
‫)התעוררויות ליליות והתנגדות להירדמות( נמצאו ב ‪ 14%‬מילדים בני ‪ .4-6‬קלקנברג דיווח ש ‪ 34%‬מילדים בני ‪4‬‬
‫התעוררו באופן קבוע במהלך הלילה‪ ,‬אך הוא הסיק שהתעוררות אחת או יותר במהלך הלילה לא תמיד נתפסת‬
‫ע"י ההורים כשינה לא טובה בגילאי ‪ .4-5‬לאחרונה‪ ,‬פולוק מצא ש ‪ 22%‬מילדים בני ‪ 5‬דווחו ע"י ההורים כבעלי‬
‫הפרעות שינה "חלשים‪/‬מתונים"‪ ,‬ו ‪ 1.4%‬דיווחו שבעיות אלה "חמורות"‪ .‬כמה חוקרים הציעו שבזמן שהתעוררויות‬
‫ליליות הופכות לפחות שכיחות לקראת השנים הטרום בית ספריות )לקראת ההליכה לכיתה א( ביחס לינקות‬
‫ולשנים המוקדמות שלפני בית הספר‪ ,‬השכיחות של התנגדות בהשכבה לישון הופכת לקבועה יותר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בלטמיני והרציג מצאו של ‪ 66%‬מילדים בני ‪ 5‬נדרשו יותר מ ‪ 30‬דקות להירדם‪ ,‬ורוטינת ההשכבה של ‪33%‬‬
‫מהם ערכה יותר מ ‪ 30‬דקות‪.‬‬
‫בעיות במחקר הפרעות שינה בילדים‬
‫מחקרים על בעיות שינה בילדות עומדים בפני ‪ 2‬הגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬אין קריטריון סטנדרטי או הגדרות ברורות לבעיות שינה בילדות‪ ,‬למרות שבעיות שינה ניתנים לכימות מדויק‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הקריטריון שבשימוש הוא די שרירותי‪ ,‬מה שמקשה על השוואה בין מחקרים והערכה מהימנה את‬
‫שיעורי השכיחות של הפרעות אלה‪ .‬למרות שקיים קונסנזוס לגבי כך שהבעיות הכי נפוצות הן התעוררויות ליליות‬
‫וקושי בהירדמות‪ ,‬אך אין קונסנזוס לגבי שאלות כמו‪ ,‬כמה פעמים הילד צריך להתעורר בלילה ע"מ שיאובחן‬
‫כסובל מהפרעת שינה?‪ ,‬כמה לילות בשבוע התעוררויות לילה אלו צריכות לקרות? הגדרות שונות הוצעו לבעיות‬
‫של התעוררויות ליליות במחקרים שכללו ילדי גן בין יתר שכבות גיל‪ .‬למשל‪ ,‬אוטביו וחבריו הגדירו את בעיית‬
‫ההתעוררויות הליליות‪ :‬אם היו לילד ‪ 2‬או יותר אפיזודות של התעוררות בלילה‪ ,‬שקראו להורים הרבה פעמים‬
‫ודרשו את נוכחותם ע"מ להירדם שוב‪ ,‬לפחות ‪ 4‬פעמים בשבוע‪ .‬בלטרמיני והרציג מצאו ש ‪ 19%‬מההורים‬
‫לילדים בני ‪ 5‬דיווחו שילדם התעורר לפחות פעם אחת בכל לילה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוצעה שיטה חדשה לאבחון‬

‫הפרעות שינה אצל ילדים קטנים )מעל ‪ 24‬חודשים(‪ .‬לפי הצעה זו‪ ,‬הפרעת שינה מוגדרת ע"י ‪ 5-7‬אפיזודות‬
‫לשבוע‪ ,‬כשלפחות ישנה התעוררות לילית אחת בכל יום בשבוע‪ ,‬במשך ‪ 3‬חודשים עוקבים‪.‬‬
‫רוב המחקרים שהתמקדו בילדים מבוגרים יותר התאימו להגדרה שטענה שישנה בעיית שינה אם לילד היו‬
‫לפחות ‪ 3‬התעוררויות ליליות בשבוע שההורים היו מודעים להן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין הסכמה לגבי הגדרה של השכבה‬
‫בעייתית לישון‪ ,‬שלפי מחקרים אלה‪ ,‬היא הבעיה הנפוצה ביותר‪ .‬האם השכבה לישון צריכה להימשך לפחות ‪30‬‬
‫דקות או יותר משעה ע"מ שתוגדר שבעיה?‬
‫‪ .2‬רוב המחקרים נשענים מאוד על דיווחים סובייקטיביים )של ההורים או דיווח עצמי(‪ .‬מחקרים שהשוו את‬
‫הדיווחים הנ"ל לכלים יותר אובייקטיביים )ניטור פעילות( הראו שהדיווחים הסובייקטיביים מוגבלים ע"י מידע‬
‫בסיסי ומוגבל שיש להורים על השינה של ילדיהם‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬הוכח שלמרות שההורים דיווחו באופן‬
‫מדויק על זמן ההירדמות ומשך השינה‪ ,‬הם נטו לערכת חסר משתנים של איכות שינה‪ ,‬כמו מספר ההתעוררויות‬
‫הליליות‪.‬‬
‫ישנם מס' כלים אובייקטיביים שניתן להשתמש בהם ע"מ לחקור שינה בילדות המוקדמת‪ .‬כלים אלה כוללים‪:‬‬
‫פוליסומוגרפיה‪ -‬הקלטה פוליגרפית רב‪-‬ערוצית ניידת או במעבדה‪ ,‬הקלטות וידאו עם מרווחי זמן‪ ,‬אקטיגרף‪ -‬ניטור‬
‫פעילות‪ .‬מחקרים של פוליסומוגרפיה מספקים אינפורמציה על השינה מאוד מפורט‪ ,‬אבל הם מונהגים במצבים‬
‫שסוטים באופן משמעותי מסביבת השינה הטבעית של הילדים‪ ,‬ובד"כ הם מוגבלים ללילה אחד או שניים‪.‬‬
‫הקלטות וידאו מספקות מידע יעיל וחשוב לגבי השינה‪ ,‬אך זה דורש הרכבה של מכשירי הקלטה בבית וניתוח‬
‫מורכב של ההקלטות‪ .‬השיטה שלישית‪ -‬האקטיגרף )ניטור פעילות(‪ -‬בוסס כשיטה תקפה ומהימנה להערכת‬
‫דפוסי שינה ערות‪ .‬בניגוד לכלים אובייקטיביים אחרים‪ ,‬זה מאפשר להמשיך ‪ 24‬שעות רציפות של מדידה ללא‬
‫הפרעות את דפוסי ערות‪-‬שינה ודפוסי פעילות‪ ,‬וזה לא דורש התקנות מיוחדות )המכשיר מולבש על פרק כף היד‬
‫או על קרסול(‪ .‬הוא מספק מידע על לוח זמני השינה‪ ,‬התעוררויות ליליות ואיכות השינה‪ ,‬למרות שהפרעות שינה‬
‫נראות במידע זה‪ ,‬קשה לפרשו ללא אינפורמציה משלימה‪.‬‬
‫מחקר שהעריך לאחרונה את השינה של ילדים בביה"ס יסודי ע"י אקטיגרף מצאו שינה מקוטעת אצל ‪18%‬‬
‫מהילדים‪ .‬אצל רוב הילדים הנ"ל לא נמצאו או דווחו בעיות שינה ע"י ההורים או הילדים עצמם‪ .‬ממצא הדגיש את‬
‫הצורך בהערכה אובייקטיבית לשינה של הילדים‪.‬‬
‫למרות שיש מס' מחקרים שהשתמשו בכלים אובייקטיביים על תינוקות‪ ,‬המחקרים הידועים לגבי שינה בשנים‬
‫שלפני ביה"ס נשענים רק על דיווחי הורים‪ .‬בגלל התפקיד החשוב ששינה משחקת בהתפתחות ובפסיכופתולוגיות‬
‫ובגלל ההזדמנות המיוחדת לחקור את התחום ההתנהגותי עם מדדים מדויקים ואובייקטיביים‪ ,‬המטרה של המחקר‬
‫הנ"ל הייתה לחקור את דפוסי השינה של ילדי הגן בעזרת אקטיגרף ודיווחי הורים‪ .‬המטרה העיקרית הייתה‬
‫להעריך את השכיחות של דפוסי שינה והפרעות שינה שונות בעזרת כלי מחקר אובייקטיביים בסביבה הטבעית‬
‫של הילדים ולהשוות את ההערכות הנ"ל לדיווחים הסובייקטיביים של ההורים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אנו שיערנו שההורים‬
‫יעריכו ביתר דיוק את הדפוסים הקשורים ללוח זמני השינה )זמן הירדמות ומשך השינה( מאשר מדדים הקשורים‬
‫לאיכות השינה )מס' התעוררויות ליליות(‪.‬‬
‫שיטה‬
‫משתתפים‬
‫‪ 59‬ילדים‪ 29 ,‬בנים ו ‪ 30‬בנות‪ ,‬השתתפו במחקר‪ .‬הם גויסו מ ‪ 3‬כיתות גן שונות‪ .‬גילם נע מ ‪ 3.8‬ל ‪ 6.1‬שנים )גיל‬
‫ממוצע‪ ,5.5 -‬סטית תקן‪(0.6-‬רוב הילדים השתייכו למשפחות בעלות ‪ 2‬הורים מהמעמד הסוציו‪-‬אקונומי הבינוני‪-‬‬
‫גבוהה‪ ,‬עם הורים בעלי השכלה גבוהה ותעסוקה טובה )פירוט נתונים בטבלה מס' ‪ -1‬עמ' ‪ 30‬בחוברת(‪ .‬הלשכה‬
‫הארצית להשכלה אישרה את המחקר‪ .‬הסכם מאושר התקבל מההורים וכל ילד קיבל ‪ 15‬דולר בתווים )לקנית‬

‫ציוד ביה"ס( לאחר מילוי דרישות המחקר‪ .‬אחוזי הסכמה היו קצת שונים עבור כל גן‪ :‬אחוז ההסכם הכללי היה‬
‫‪) 70%‬עבור כל גן‪ 66% ,47% :‬ו ‪.(91%‬‬
‫בגלל שמטרת המחקר הייתה הערכה של התמונה המלאה של דפוסי השינה בילדים בגנים רגילים‪ ,‬השתמשנו‬
‫רק בקריטריון מניעה צר‪ ,‬אשר הוביל למניעת השתתפותו של ילד אחד בלבד במחקר בגלל בעיות אסטמה‪.‬‬
‫הליך‬
‫כל ילד קיבל מכשיר אקטיגרף‪ ,‬אשר ניטר את תנועות גופו של הילד במהלך הלילה‪ .‬שנת הילדים נוטרה במהלך‬
‫‪ 4-5‬לילות רצופים‪ .‬הילדים התבקשו ללבוש את האקטיגרף על היד הלא דומיננטית שלהם‪ ,‬שעה לפני שהלכו‬
‫לישון ולורידו כשמתעוררים בבוקר‪ .‬בנוסף לניטור האקטיגרפי האובייקטיבי‪ ,‬ההורים נתבקשו למלא יומן שינה‬
‫יומי‪.‬‬
‫מדדים‬
‫המידע הגולמי מאקטיגרף תורגם למדדי שינה בעזרת תוכנת "ניתוח ניקוד אקטיגרפי" ל‪-IBM -‬מתאים ‪ .PC‬מדדי‬
‫שינה‪-‬ערות אלו תוקפו ביחס לפוליסומוגרף‪ -‬כששערי "ההסכמה" ביניהם לגבי זהות במדדי ערות‪-‬שינה היו יותר‬
‫מ ‪.90%‬‬
‫מדדי שינה אקטיגרפיים כללו‪ :‬א‪ .‬שעת ההירדמות‪ .‬ב‪ .‬שעת היקיצה בבוקר‪ .‬ג‪ .‬משך השינה הכללי )משעת‬
‫ההירדמות ועד שעת היקיצה(‪ .‬ד‪ .‬אחוז )יעילות( השינה – אחוז זמן השינה בפועל מסך משך השינה הכללי פחות‬
‫זמן ההתעוררויות לאחר ההירדמות‪ .‬ה‪ .‬זמן השינה האמיתי ‪ -‬משך השינה בהפחתת זמן אפיזודות ההתעוררות‪ .‬ו‪.‬‬
‫מספר היקיצות בלילה שנמשכו מעבר ל‪ 5 -‬דקות‪.‬‬
‫שלושת המדדים הראשונים נחשבים כמדדים של לוח זמני השינה‪ ,‬כשהשלוש המדדים האחרונים נחשבים‬
‫כמדדי איכות השינה‪.‬‬
‫האינפורמאציה הסובייקטיבית היומית שהגיעה מדיווחי הורים כללה את הממדים הבאים‪ :‬א‪ .‬שעת כיבוי האורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שעת ההתעוררות בבוקר‪ .‬ג‪ .‬משך השינה )מרגע כיבוי האור ועד ליקיצת הבוקר(‪ .‬ד‪ .‬מספר היקיצות הליליות‪.‬‬
‫ה‪ .‬דרוג איכות השינה‪ ,‬שדורגה בסקלה בת ‪ 4‬נק' מ ‪) 0‬טובה מאוד(ל ‪) 3‬רעה(‪ .‬ו‪ .‬זמן שלוקח להירדם‪ ,‬דורג‬
‫בסקלה בת ‪ 4‬נק' מ ‪) 0‬פחות מ ‪ 5‬דק'( ועד ‪) 3‬יותר מ ‪ 30‬דק'(‪ .‬ז‪ .‬ישנוניות בערב‪ ,‬דורג על סקלה בת ‪ 3‬נק' מ ‪0‬‬
‫)מאוד ערני( ל ‪) 2‬מאוד ישנוני(‪ .‬ח‪ .‬ישנוניות בוקר‪ ,‬דורג על סקלה בת ‪ 3‬נק' מ ‪) 0‬מאוד ערני( ל ‪) 2‬מאוד‬
‫ישנוני(‪.‬ט‪ .‬משך השינה ביום‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫לפני הפניה לנושאים הקליניים המרכזיים של מחקר זה‪ ,‬אנו בחנו קודם נושאים מתודולוגיים עיקריים המיוחסים‬
‫לגיוס המדגם ולמהימנות המדדים‪ .‬בחינות מתודולוגיות אלה כללו‪ :‬א‪ .‬השוואה של מדדי השינה בין הכיתות‬
‫השונות ע"מ לפסול בסיס סלקטיבי בין הכיתות‪ .‬ב‪ .‬בחינה של תכונות פסיכומטריות של מדדי השינה‪ .‬המבחנים‬
‫הסטטיסטיים לנושאים הקליניים וההתפתחותיים כללו‪ .1 :‬הערכת מדדי שינה עבור כל המדגם‪ .2 .‬הערכת שונות‬
‫הגיל והמין במדדי השינה‪ .3 .‬השוואה בין מדדים אקטיגרפיים לבין מדדים מדיווח הורים‪ .4 .‬זיהוי הילדים‬
‫שאופיינו באיכות שינה "גרועה"‪.‬‬
‫השוואת מדדי שינה בין ילדים מכיתות שונות‬
‫בגלל שהיה שוני בשיעורי המשתתפים מכל כיתה‪ ,‬עם שיעורים יחסית נמוכים באחת מהכיתות‪ ,‬נעזרנו בניתוחי‬
‫שונות ע"מ להעריך את האפשרות לבחירה סלקטיבית של ילדים למחקר בין שלושת הכיתות‪ .‬לא נמצאו שונויות‬
‫משמעותיות בין כיתות הגן באף אחד ממדדי השינה‪ ,‬ולכן כל הניתוחים נכללו במדגם הכללי‪.‬‬
‫מאפיינים פסיכומטריים של מדדי השינה‬

0.‬מיקומו של הילד בסדר הלידה‪ .0.‬אומדני מהימנות למדדים חוזרים )‪4-5‬‬ ‫לילות( חושבו עבור כל מדד‪ .‬‬ ‫לכל אחד מהמדדים האקטיגרפיים ומיומני שינה יומיים נעשה ממוצע בין ‪ 4-5‬לילות של ניטור‪ .‬טבלה ‪ .81‬למרות זאת‪ .(0.‬השונות בניקוד נחשפה בניתוח רגרסיה מדורג עם‬ ‫מאפייני הרקע והמנבאים של הילד וההורה‪ .‬מספר חברי‬ ‫המשפחה‪ .‬הורים לילדים גדולים יותר שהתעוררו מס' פעמים רב‬ ‫יותר לפי האקטיגרף‪ -‬נטו להערכת חסר של מס' היקיצות הליליות ביומני שינה יומיים )רשמו פחות יקיצות ממה‬ ‫שהיו באמת(‪ .‬ילדים גדולים יותר נטו להירדם מאוחר יותר מהילדים‬ ‫הקטנים יותר‪ .‬הסטטיסטיקה שהשתמשו בה‪ :‬אומדני מהימנות עבור מדדים שחזרו מס' פעמים‪.‬‬ ‫למדד הסובייקטיבי של הזמן שלקח לילד להירדם היה מתאם מובהק עם לוח זמני השינה האובייקטיבי ומדדי‬ ‫איכות השינה‪ :‬ככל שלקח יותר זמן לילד להירדם‪ .‬מס' גבוה של יקיצות ליליות‬ ‫שנוטר ע"י אקטיגרף נקשר לאי התאמה גדולה יותר בין ‪ 2‬המדדים הנ"ל‪ .43-‬המתאם בזמן ההתעוררות היה ‪.‬המתאם בין המדדים האובייקטיביים והסובייקטיביים )מוצג בטבלה ‪ 4‬בעמ' ‪ (33‬מציג‬ ‫"הסכמה" יחסית גבוהה למדדים מקבילים של לוח זמני השינה‪ :‬המתאמים בין מדדי ההירדמות ומדדי‬ ‫ההתעוררות היו שניהם ‪ .‬המנבא המשמעותי השני היה גיל‬ ‫הילד‪ :‬זה הסביר את ‪ 2.‬אף אחד ממשתני הרקע לא נמצא כמנבא את האי התאמה הזו‪.‬אקטיגראפית וסובייקטיבית‪) r=0.(31‬בכלליות‪ .‬‬ ‫נמצא מתאם מובהק בין מספר היקיצות הליליות‪ .‬‬ ‫הורים דיווחו על יותר יקיצות ליליות אצל ילדים קטנים יותר‪.66‬‬ ‫ע"מ להבין את מקור האי התאמה המובהקת בין האקטיגרף לדיווחי הורים לגבי היקיצות הליליות חישבנו את‬ ‫השונויות בין מספר היקיצות הסובייקטיביות והאובייקטיביות‪ .7‬דק' מוקדם יותר מזמן ההירדמות שנמצא אקטיגרפית ומשך השינה‬ ‫הסובייקטיבי היה ‪ 34.32‬האזורים השחורים מציגים פעילות גבוהה אשר‬ ‫מיוחסת למצב ערות(‪.‬ניתוח דומה נעשה ע"מ להבין את האי התאמה בין משך השינה שדווח סובייקטיבית לזה שדווח‬ ‫אובייקטיבית‪ .(31‬‬ ‫מגמות התפתחותיות או כאלו שקשורות למין של הילד של מדדי שינה‬ ‫ע"מ להעריך מגמות התפתחותיות‪ .‬חושבו עבור האדם המתאמים בין‬ ‫המדדים המקבילים‪ .‫מידע אקטיגרפי גולמי של ‪ 4‬ילדים מוצג בתמונה ‪ 1‬בעמ' ‪) .0.45 .‬המנבא המשמעותי‬ ‫הראשון היה מס' היקיצות הליליות האובייקטיביות.‬‬ ‫לא נמצאו הבדלי מין מובהקים באף אחד ממדדי השינה‪.41‬ואחוזי השינה שלהם‬ ‫היו נמוכים יותר )‪ .‬נמצא מתאם‬ ‫מובהק בין גיל לזמן ההירדמות כפי שדווח באקטיגרף‪ .(2.‬המאפיינים המהימנים ביותר‬ ‫נמצאו כמספיקים )יותר מ ‪ (0.(2‬למרות זאת היה‬ ‫הבדל מהותי בין המספר הממוצע של היקיצות הליליות לפי הערכה סובייקטיבית )‪ (0.45‬והמדדים האובייקטיביים‬ ‫)‪.6%‬הנוספים של השונות‪ .34‬‬ .‬חושבו מתאמים בין גיל ומדדי שינה סובייקטיביים ואקטיגרפיים‪ .‬המנבאים שכללו גיל של ההורים ורמת השכלתם‪ .‬מבחן ‪ t‬חשף שזמן ההירדמות‬ ‫שדווח סובייקטיבית היה בממוצע ‪ 23.‬ומדדי שינה אובייקטיביים‪ .‬מינו וגילו של הילד‪ .‬בקשר למדדים הסובייקטיביים‪ .‬לכן‪ . זה הסביר ‪ 86%‬מהשונות‪ .87‬והמתאם של משך השינה היה ‪ .‬‬ ‫מתאם בין מדדי שינה אקטיגרפיים לדיווחי הורים‬ ‫ע"מ לזהות את ההלימות והסתירות בין מדדי שינה אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ .‬כך היו להם יותר יקיצות ליליות ) ‪ (0.2‬דק' ארוך יותר ממשך השינה האקטיגרפי‪.‬‬ ‫ע"מ להעריך את המהימנות )או היציבות( של מדדי השינה בקב' גיל זו‪ .‬נמצא מתאם שלילי מובהק בין הגיל למספר היקיצות הליליות‪.7‬או טובים יותר‪.‬‬ ‫אומדני המהימנות עבור מדדים אקטיגרפיים מוצגים בטבלה ‪) 2‬עמ' ‪ .‬ממוצעים וסטיות‬ ‫תקן מוצגים בטבלה ‪) 3‬עמ' ‪.

‬מהילדים אופיינו בלפחות קריטריון אחד מהשניים ולכן יכלו להיחשב לפי ההגדרה שלנו כבעלי "שינה‬ ‫גרועה"‪.‬לפי האקטיגרף‪ .‬מידע נוסף בטבלה ‪.‬משך שינה(היתה נמוכה ותר מ ‪ .‬תוצאות אלה זהות לאלו שהתקבלו עבור ילדים צעירים‬ ‫יותר )‪ 12-60‬חודשים( וילדים גדולים יותר )ילדים בגיל ביה"ס ומתבגרים(‪ .‬‬ ‫לפני הפניה לנושאים הספציפיים של המחקר‪ .30‬‬ ‫הירדמות מאוחרת יותר הייתה במתאם עם ישנוניות מוגברת בבוקר‪.‬הילד מתעורר בממוצע יותר מ ‪ 3‬פעמים בלילה )משך כל יקיצה לילית לפחות ‪ 5‬דק'(‪.‬‬ ‫מהימנות ויציבות של מדדי שינה‬ ‫הערכת מהימנות גבוהה יחסית )מעל ‪ (0.r=0.‬ו ‪18.‬‬ ‫ב‪ .‬ביקיצות שינה‪.‬אנו הגדרנו "שינה גרועה" כשינה המאופיינת בלפחות אחד‬ ‫מהקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אחוז שינה נמוך מ ‪) 90%‬הילד מבלה יותר מ ‪ 10%‬משנתו‪ .‬זה בוסס רק על דפוסי ניעות )‪ (motility‬וזה היווה הגבלה וארטיפקט פוטנציאלי‪ .‬מהילדים התעוררו לפחות פעם אחת בלילה בלפחות חצי מהלילות בהם הילד נוטר‪ .‬מהילדים תאמו קריטריון זה )לפי יומני שינה יומיים(‪ .70‬שהתקבלה למדדי שינה איכותיים )אחוזי שינה‪ .‬לפי דיווחים‬ ‫יומיים‪ 41% .‬‬ ‫שינה אמיתית( מציעה שמדדים אלה די יציבים ומהימנים‪ .‬בגלל שהקריטריונים הנפוצים‬ ‫)שהינם שרירותיים גם כן( מבוססים רק על דיווחי הורים ואינם מתאימים למידע אקטיגרפי‪.‬כך ההורים התייחסו‬ ‫לשינה של ילדם כגרועה יותר‪.‬הערכת מהימנות שהתקבלה למדדי‬ ‫לוח זמני שינה )זמן הירדמות‪ .90%‬‬ ‫לכן‪ 41% .‬יש להדגיש שלמרות שאקטיגרף בוסס ככלי מהימן‬ ‫להערכת דפוסי ערות‪-‬שינה‪ .‫כפי שציפינו‪ .‬יותר‬ ‫מכך‪ .‬‬ ‫הערכה לשכיחות "שינה גרועה"‬ ‫ע"מ לזהות ילדים עם דפוסי שינה מקוטעים‪ .‬השתמשנו בקריטריון של לפחות התעוררות אחת בכל לילה שנבדק ע"י דיווחי הורים לילדים בני ‪5‬‬ ‫)בלטרמיני והרציג(‪ .‬‬ ‫השתמשנו בקריטריון זה‪ .‬אנו בחנו את המאפיינים הפסיכומטריים של המדדים‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫מחקר זה העריך דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים בגן ע"י שימוש בכלים אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ .‬מההירדמות‪ .‬‬ ‫שימוש בקריטריון שינה‪-‬ערות שלנו על דיווחי הורים‪ .‬לא מצא אף ילד בעל שינה "גרועה"‪ .‬מס' יקיצות ליליות‪.‬בגלל‬ ‫המספר המוגבל של הילדים שנדגמו והעובדה שילדים אלה ייצגו סטאטוס סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪-‬גבוהה‪ .‬‬ ‫לבסוף‪ .‬כשמחקרים אחרים מדגישים‬ ‫את התנודה הדרמטית בין ימי חול לסוף שבוע כמקור עיקרי לאי יציבות בילדים מבוגרים יותר‪ .‬במדגם שלנו‪ 19% .‬כשזוהי התוצאה‬ ‫הצפויה שדיווחו עליה בלטרמיני והרציג‪.‬שימוש בקריטריון של‬ ‫‪ 2‬או יותר התעוררויות ליליות סובייקטיביות ממוצעות גם כן לא מצא אף ילד בעל שינה "גרועה"‪ .70‬משקפת את האי יציבות היחסית של לוח‬ ‫זמני השינה‪ .‬תרגום‬ ‫המידע והכללת הממצאים צריכים להיבחן בזהירות‪ .28‬כך שככל שהילד היה יותר ער בלילה‪ .‬אקטיגרף מאפשר זיהוי של הפרעות שינה אבל מונע הסברים למקור אותן ההפרעות )דיאגנוזה להפרעת‬ ‫שינה ספציפית או מצב רפואי שגורם להפרעה בשינה(‪.‬בנוסף‪ .6%‬‬ ‫התעוררו לפחות פעם אחת בלילה בכל לילה שנוטרו‪ .‬כמו כן זה חשוב‬ ‫לציין שאי יציבות בלוח זמני השינה נמצא כמאפיין הבולט ביותר להבחנה בין ילדי ביה"ס שאובחנו כבעלי‬ .‬המתאם בין מדדי איכות השינה הסובייקטיביים ובין אחוזים של מדדי שינה אובייקטיביים היו‬ ‫שליליים באופן מובהק )‪ (r=-0.‬‬ ‫‪ 41%‬מהילדים ענו לקריטריון האקטיגרפי של יקיצות ליליות‪ .‬שהינו יותר נוקשה יותר מהקריטריונים הנהוגים כיום‪ .‬היה מתאם חיובי בין זמן ההירדמות לפי האקטיגרף להערכת ההורים את הישנוניות בבוקר ‪.‬ול ‪ 29%‬מהילדים היה אחוז שינה נמוך מ ‪.‬צריך להדגיש שהערכת המהימנות שלנו היתה מוגבלת לימי ביה"ס‪ .3‬‬ ‫להשוואה‪ .0.

‬ספציפית‪.‬ממצאים אלה מציעים שיציבות מדדי השינה של מע'‬ ‫ערות‪-‬שינה הם מרכיב חשוב במערכות ביו‪-‬התנהגותיות‪ .‬כך ההורים מעריכים אותם כיותר עייפים‬ ‫בבוקר‪ .‬‬ .‫הפרעות ריכוז והפרעה היפראקטיבית לבין קב' הביקורת‪ .‬‬ ‫הערכה של הפרעות שינה‬ ‫אחת מהמטרות העיקריות של המאמר הזה היתה להעריך את השכיחות של הפרעות שינה בקרב ילדי בגילאי‬ ‫הגן‪ .‬בהתייחסות למדדים של איכות השינה )מס' היקיצות הליליות‪ .‬והילד נוטה להתעורר מאוחר יותר בבוקר‪ .‬ולכן ההורים נשארים לא מודעים בקשר ליקיצות הליליות של ילדם‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‬ניתן להסיק כי ההורים גם אינם מודעים למספר האמיתי של היקיצות הליליות של ילדיהם וגם אינם‬ ‫מודעים לאורכם האמיתי של היקיצות הנ"ל‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .‬בגלל שההורים‬ ‫בד"כ מעורבים ברוטינת השינה של ילדיהם הקטנים וערים כשהילד הולך לישון ומעורר בבוקר‪ .‬ממצאים אלה מבהירים‬ ‫את הקשר בין שינה לא מספקת לבין ישנוניות בגילאי גן חובה וביה"ס‪.‬‬ ‫לבסוף‪ .‬שהראו של ‪ 41%‬מהילדים היתה‬ ‫שינה מקוטעת‪ .‬ולכן זה קריטי לחקור שינה לאורך תקופה בסביבה‬ ‫הטבעית מעבר ללילה אחד או שתיים במעבדה כפי שלעיתים קרובות קורה במחקרים רפואיים על שינה‪.‬ולכן ההורים לא היו מודעים לכל היקיצות הליליות של ילדם‪ .‬כל ההורים דיווחו שהשינה של ילדם היתה טובה או טובה מאוד‪ .‬ממצאים אלה משכפלים ומרחיבים תוצאות דומות שהתקבלו עבור ילדים צעירים ומבוגרים‬ ‫במעבדה שלנו‪.‬מכאן נראה סביר להסיק‬ ‫שבעיות שינה מסוימות נוטות להצטבר והם יכולים לייצג סינדרום רחב יותר של הפרעת שינה בילד‪.‬אין קריטריון מבוסס או מקובל על כולם לאבחון הפרעות שינה בילדים‪ .‬ממצאים אלה תומכים ברעיון שילדים גדולים יותר מסמנים פחות‬ ‫להוריהם‪ .‬הפערים‬ ‫המשמעותיים בזמן ההירדמות ומשך השינה בין מדדי אקטיגרף לדיווחי הורים משקפים את העובדה שההורים‬ ‫דיווחו על השעה שבה הילד הולך לישון לעומת המדדים האקטיגרפיים שמדדו את זמן ההירדמות‪.‬זמן התעוררות ומשך השינה‪ .‬זה משתקף גם בהערכה הכללים‬ ‫של ההורים את איכות השינה של ילדם‪ .5‬לפי דיווחי הורים‪.‬זה הוכח ע"י ההתאמה בין מדדי אקטיגרף‬ ‫לדיווחי הורים ביחס לזמן ההירדמות‪ .‬בהשוואה למדדים האקטיגרפיים‪ .2.‬‬ ‫ממצא מעניין נוסף אשר נוגע למתאם בין המדדים האובייקטיביים לסובייקטיביים שהצביעו על כך שההערכה‬ ‫הסובייקטיבית לכמות הזמן שנדרשה לילד להירדם היתה במתאם גבוהה למדדים האובייקטיביים של איכות‬ ‫השינה‪ .7‬לעומת זאת ‪ 0.‬הורים נטו להערכת חסר את מס' היקיצות הליליות של ילדיהם‪ .‬ממצאים אלה אינם מפתיעים‪ .‬נראה כי ככל שלוקח לילד יותר זמן להירדם )לפי דיווחי הורים(‪ .‬‬ ‫למרות זאת‪ .‬‬ ‫מצאנו שהמס' הממוצע של יקיצות ליליות שנמדד ע"י אקטיגרף היה ‪ .‬איכות השינה(‪ .‬התוצאות‬ ‫של ניתוח רגרסיה מדורג שבוצע ע"מ להעריך את הפקטורים שתורמים לאי התאמה חושפים שאצל ילדים‬ ‫מבוגרים יותר האי התאמה גדולה יותר‪ .‬‬ ‫היחסים בין מדדים של יומנים יומיים ואקטיגרפיים‬ ‫מבחינת המתאמים בין הדיווחים היומיים הסובייקטיביים של ההורים ומדדים אקטיגרפיים אובייקטיביים‪ .‬כפי שצוין קודם‪ .‬‬ ‫המתאם החיובי בין המדדים מצביע על כך שככל שהילד מתעורר יותר‪ .‬זה מתאים לממצאים של שדה על ילדים בגיל ביה"ס‪ .‬נמצא שככל שהיל הולך לישון מאוחר יותר )ע"פ האקטיגרף(‪ .‬כך ההורים מודעים ליותר יקיצות ליליות‪.‬ההורים דיווחו בצורה‬ ‫לא מדויקת‪ .‬ההבדל בין מס' היקיצות הליליות שנמדדו ע"י ‪ 2‬השיטות מצביע על כך שההורים לא היו מודעים‬ ‫לכל היקיצות הליליות של ילדם‪ -‬ליתר דיוק הם דיווחו רק על כחמישית מהיקיצות הליליות‪.‬למרות שהוא מצא שלא רק מדדי לוח זמני שינה‬ ‫אלא גם מדדי שינה איכותיים קושרו לדיווחים סובייקטיביים לגבי ישנוניות במשך היום‪ .‬ניתן‬ ‫להסיק שההורים דייקו בדיווחיהם ביחס למדדים של לוח זמני השינה‪ .‬ספציפית‪ .‬זה הגיוני שרוב הילדים אינם מסמנים )ע"י בכי למשל( להוריהם כי‬ ‫הם ערים והם יכולים להירדם שוב לבדם‪ .‬ואף‬ ‫אחד לא העריך את השינה כפחות מטובה‪ .‬יותר מכך‪.‬אחוזי השינה שלו נמוכים יותר‪ .‬למרות שהמתאם בין דיווח ההורים לגבי מס' היקיצות הליליות והמס' של היקיצות הליליות כפי‬ ‫שנמדד ע"י אקטיגרף‪ -‬הינו חיובי‪ .‬כך הילד‪/‬ה מתעורר יותר‬ ‫בלילה‪ .

‬התעוררו בממוצע פעמיים בלילה‪ .‬במחקר זה אנו‬ ‫ניצבנו בפני הבעה להחליט ממה מורכבת הפרעת שינה שנמדדת אובייקטיבית‪ .‬שנשענו על אותו קריטריון ואתה מתודולוגיה‪ .‬זה מתאים למסקנה הכללית שילדים צעירים לא בהכרח מתעוררים‬ ‫לעיתים קרובות יותר‪ .‬כמעט כל הילדים‪ .‬בגלל מחסור במחקרים אובייקטיביים‪ .‬או שזוהי השתקפות של שלבים התפתחותיים נורמאליים‬ ‫והקריטריון שלנו לבעיות משמעותיות מבחינה קלינית אינו מתאים לקב' גיל זו?‬ ‫הספרות המוגבלת מציעה‬ ‫שהפרעות שינה כולל שינה מקוטעת מקושרות לתפקודים קוג' מסוכנים‪/‬מתפשרים‪ .‬ממצא זה מעלה שאלה קלינית ומחקרית קריטית‪ :‬האם אנו צריכים להיבהל קלינית‬ ‫ע"י שכיחויות גבוהות אלו של שינה מקוטעת לא מזוהה‪ .66‬יקיצות ליליות בקרב‬ ‫ילדי הגן(‪ .‬לכן‪ .30%-20%‬יש לזכור שהערכות אלא אינן מבוססות על מדידה אובייקטיבית‪ .‬אך סביר להניח כי הם פחות יאותתו כשהם יתעוררו ויחזרו לישון לבדם‪ .‬רגולציה רגשית לקויה‬ ‫ופסיכופתולוגיה בילדים‪ .‬‬ .‬בהשוואה לתינוקות‪ .3‬התעוררו לפחות פעם אחת בללה )ליותר מ ‪ 5‬דק'(‪ .‬ניתן‬ ‫להגדירם כבעלי שינה גרועה‪ .‬הוא יכול להיחשב כשמרני כשמשווים אותו למחקרים‬ ‫אחרים )סף גבוהה(‪ .‬למרות זאת‪ .‬זה נראה כלא הגיוני להשתמש בו כקריטריון לזיהוי הפרעות שינה‪.‬לא‬ ‫בהכרח מתעוררים פחות‪ .‬במדגם שלנו‬ ‫נמצא שההורים דיווחו על יותר יקיצות ליליות בילדים הצעירים יותר‪ .‬לפי קריטריון זה‪ .‬התוצאות היו יוצאות אבסורדיות במידה מסוימת‪ .‬‬ ‫שבהם יקיצות ליליות רבות נגרמו ע"י גירוי חיצוני‪ .‬‬ ‫המחקרים שלנו על‬ ‫ילדי גיל ביה"ס‪ .‬ההשוואה הרלוונטית‬ ‫היחידה היא מחקר בתינוקות‪ .‬‬ ‫שמושווים לתינוקות בעלי הפרעות שינה‪ .‬ואין קריטריון ידוע לאבחון‬ ‫הפרעות שינה ע"י אמצעים של מדדים אובייקטיביים‪ .‬למרות זאת‪ .(90%‬לרות שהוא שרירותי‪ .‬לא הרבה מחקרים התייחסו לשאלת ההשפעה של שינה מופרעת על התנהגות של‬ ‫ילדים‪ .‬ממחקרים רבים שנעשו בנושא על מבוגרים‪ .‬למרות זאת לא נמצאו הבדלי גילאים אלו‬ ‫ביחס ליקיצות הליליות במדידה אקטיגרפית‪ .‬התוצאות שלנו היו גרועות יותר מהשכיחויות שדווחו לגבי הפרעות שינה אצל תינוקות‪.‬באופן מפתיע‪ .‬בגלל ששכיחות‬ ‫יקיצות ליליות מאפיינת כמעט את כל הילדים‪ .‬במחקרנו נמצא שלפי המדדים‬ ‫האקטיגרפיים‪ .‬זה יכול להצביע על כך שילדים בגיל הגן‪ .‬ממצאים אלה מאתגרים את ההנחה שהשכיחות של הפרעות שינה יורדת בקב' גיל זו ביחס לתינוקות‪.‬ואנו עקבנו אחר קריטריון‬ ‫המיושם לגבי ילדים בגילאים המוקדמים של ביה"ס‪ .‬במחקר זה‪ .‬אלא מאותתים להוריהם יותר ולכן ההורים יותר מודעים ליקיצות הלילית שלהם‪.‬שגם ניטר את שינת התינוקות באקטיגרף ומצא שתינוקות בקב' הביקורת‪.‬קשורים לתפקודים מסוכנים‪/‬מתפשרים קוג' והתנהגותיים‪ .‬כפי שאנו‬ ‫מגדירים אותם בשימוש באקטיגרף‪ .‬‬ ‫הממצאים של מחקר זה מנוגדים להנחה ששכיחות היקיצות הליליות בילדים לפני ביה"ס מצומצמת באופן‬ ‫משמעותי ביחס לתינוקות‪ .‬‬ ‫השאלה איך להצדיק את ההגדרה של ילדי הגן הללו כבעלי הפרעת שינה נשארת פתוחה‪ .‬‬ ‫שבטווח ‪ .‬ממצאים אלה מציעים שקיטועי שינה‪ .‬אם היינו משתמשים בקריטריון הדומה לזה ששימש‬ ‫במחקרים של דיווחי הורים‪ .‬כפי שהוגדרה במחקר שלנו‪.‬בגלל‬ ‫שאין לנו מידע ישיר על ההשפעה או תוצאות התנהגותיות של שינה מקוטעת‪ .‬פרט ל ‪ .‬מחקר זה מציין ש ‪ 41%‬מהילדים ששייכים למדגם נורמטיבי‪ .‬ומחקרים נוספים צריכים לבחון נק' זו‪ .‫הקריטריון שבשימוש ע"י חוקרים שונים הותאם למחקר ומתבסס על דיווחי הורים‪ .‬זה הוכח‬ ‫כי מניע שינה ופרעה לשינה יכולים להשפיע משמעותית על מצב רוח ותפקוד קוג'‪ .‬התוצאות‬ ‫ההתנהגותיות וההתפתחותיות של שינה מקוטעת בקב' גיל זו צריכים להיחקר ישירות במחקר העתידי‪.‬השכיחות‬ ‫הממוצעת של היקיצות הליליות היתה אפילו גבוהה יותר משל תינוקות בקב' ביקורת ) ‪ 2.‬חשוב לציין שמחקרים על שינה מקוטעת אצל מבוגרים‪.‬למשל‪ .‬בחלק מהמחקרים האלו‬ ‫השכיחות של ‪ 3‬יקיצות ליליות בשבוע שדווחה ע"י ההורים נחשבת לבעייתית‪ .‬הראו שילדים עם שינה‬ ‫מקוטעת היו פחות ערניים במשך היום וסביר יותר להניח שיוערכו כבעלי יותר בעיות התנהגות ויציגו ביצוע גרוע‬ ‫יותר במבחנים נוירו‪-‬התנהגותיים ממוחשבים של למידה וקשב‪ .‬הוכיחו שישנו אפקט שלילי משמעותי בתפקוד של יום למחרת‪.‬‬ ‫הקריטריון שבחרנו לשימוש קבוע במחקר שלנו ) ‪ 3‬יקיצות ליליות בלילה כשכל יקיצה נמשכת לפחות ‪ 5‬דק' ו‪/‬או‬ ‫ערך אחוזי השינה נמוך מ ‪ .‬בהתחשב בממצאים שלנו על‬ ‫השכיחות הגבוהה של שינה מקוטעת אצל ילדי גן‪ .‬‬ ‫אם בחקר העתידי ממצאים אלה יקבלו תמיכה‪ .

‬ישנה חשיבות רבה‬ ‫לשימוש באמצעים משלימים‪ -‬אובייקטיביים שקיימים כיום בשוק‪ .‫מצד שני‪ .‬הוריו המותשים יחפשו אחר עזרה‪ .‬שנת תינוקות הופכת לבעיה רק‬ ‫כאשר הורי התינוק מגדירים אותה כבעיה‪ .‬במחקר דומה שנערך על ילדי גיל ביה"ס‪.‬שאבחנה וטיפול בהפרעות שינה יכול לניב תוצאות טיפוליות חיוביות על ההפרעה‬ ‫הקומורבידית כמו הפרעת קשב או הפרעת היפראקטיביות‪ .‬השכיחות של דיווחי הורים לגבי יקיצות ליליות במחקר זה די דומה‬ ‫לדיווחי הורים במחקרים אחרים שמבוססים על דיווח הורים‪ .‬שיכול להוביל לשיפור משמעותי במחקר והפרקטיקה הקלינית‪.‬בכדי לשפר את שנת תינוקם‪.34%‬מידע זה מציע שכאשר מתייחסים למדדים סובייקטיביים‪ .‬אם הפרעת שינה לא אובחנה וטופלה‪ .‬‬ ‫בניגוד לממצאים הנ"ל שמגיעים מאקטיגרף‪ .‬‬ .5‬במחקרים אחרים‪ .‬יכול‬ ‫להיות שיש גם שינוי באופי הבעיות ככל שהילד מתבגר‪ .‬‬ ‫בשיטות הערכה משלימות – אובייקטיביות וסובייקטיביות‪ .‬לפי השוני שנראה בין דיווחי‬ ‫הורים וניטור אקטיגרפי‪ .‬צריכה לעורר את הקלינאים לחשיבות לכלול הערכה יסודית של‬ ‫השינה כחלק אינטגראלי מהפרוטוקול הקליני האבחוני‪.‬‬ ‫יישומים קליניים‬ ‫ברוב ההגדרות הקליניות הערכת שנת הילדים מבוססת רק על דיווחי הורים או דיווחים עצמיים‪ .‬התנסויות‬ ‫אלה קושרו להתפתחות והתמדה של בעיות שינה בילדות המוקדמת ולכן הם בעלי משמעות רבה‪ .‬מנק' מבט התפתחותית‪ .‬ילדים לא מתלוננים ותינוקות לא יכולים להתלונן על שנתם‪ .‬‬ ‫הודגם‪ .‬דיווחי הורים ממשיכים להיות כלי בעל ערך להערכת‬ ‫דפוסי השינה של הילדים‪ .‬בגלל שהם יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל באמצעים אובייקטיביים )מידע‬ ‫שקשור להתנסות הסובייקטיבית של ההורה ודפוסים שקשורים לאינטראקציה בעת ההשכבה לישון(‪ .‬בהגדרה הקלינית‪ .‬בגלל שההורים הם מקור לא טוב לדיווח על איכות השינה‪ .‬‬ ‫אף על פי כן השאלה הקריטית לגבי מהי המשמעות וההשפעה הקלינית האמיתית של שינה גרועה כפי שהגדרנו‬ ‫אותה‪ .‬נגלה שאיכות השינה אכן‬ ‫משתפרת עם הגיל ופחות ילדים בגיל ביה"ס זוהו כבעלי שינה גרועה בהשוואה לילדי הגן בהינתן שהשתמשו‬ ‫באותה השיטה ואותו הקריטריון‪ .‬זוהי בדיוק השכיחות שדווחו עליה בלטמיני והרציג במחקרם על‬ ‫ילדים בני ‪ . THOMAN and CHIRSTINE ACEBO‬‬ ‫בניגוד למבוגרים‪ .‬זה חשוב במיוחד למחקר הקליני בתחום זה‬ ‫ולמקרים הקליניים בהם ישנו חשד להפרעת שינה‪ .‬במיוחד‬ ‫בהגדרה הקלינית‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬אם תינוק הוא "קשה" ביכולתו להירדם או שהוא מתעורר ובוכה באופן‬ ‫תכוף‪ .‬בכל אופן‪ .‬‬ ‫רק ‪ 18%‬מהילדים זוהו כבעלי שינה "גרועה"‪ .‬המודעות הגדלה לקומורבידיות של הפרעות שינה עם‬ ‫צורות אחרות של פסיכופתולוגיה בילדות‪ .‬נראה כי המדגם‬ ‫שלנו אינו מבוסס שלילית‪ .‬במחקר שנערך לאחרונה‪ .‬אם ניתן‪.‬נמצא ש ‪ 37%‬מילדים בגיל‬ ‫ביה"ס זוהו כבעלי הפרעות שינה לפחות באחת מהתנהגויות הקשורות לשינה שהוערכו‪.‬אז הטיפול בהפרעות קומורבידית אחרות יהיה מתפשר‪.‬למשל‪ .‬מההורים דיווחו שילדם‬ ‫התעורר לפחות פעם אחת בכל הלילות שנוטר‪ .‬ולכן הם מעריכים פחות את התקפות של התוצאות שהושגו במדדים האובייקטיביים‪.‬ניתן להגיע למסקנות אחרות בקשר לילדים הגדולים יותר‪ .‬ממצאים שלנו‬ ‫מציעים שהמסקנות שמבוססות רק על רושם סובייקטיבי יכולות להיות מוטעות‪ .‬באבחון ובטיפול צריכה להיעשות‪ .‬שיהיה גם אובייקטיבי וגם ידידותי לשימוש זהו פינוק אמיתי‬ ‫בתחום שלנו‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ :5‬מדידה של שנת ילודים וילדים צעירים‬ ‫‪EVELYN B.‬כאשר חושבים על ‪ 2‬המחקרים הנ"ל‪ .‬ניתן להצהיר שילדי הגן במדגם שלנו דמו לתינוקות‬ ‫בשכיחות היקיצות הליליות שלהם ודמו לילדים בגיל ביה"ס ביכולת שלהם להירדם שוב ללא איתות להורים‪ .‬השכיחות של יקיצות לילה מדווחות )בד"כ ההתייחסות היא לפחות ‪ 3-8‬יקיצות‬ ‫ליליות בשבוע(היא בין ‪ 14%‬ל ‪ .‬הממצאים שלנו מציעים שילדים יכולים להתנסות בהפרעות שינה משמעותיות גם אם הוריהם ורופאיהם‬ ‫אינן מודעים לכך‪ .‬במחקר שלנו‪ 19% .‬זה חשוב להדגיש שהערכת שינה במחקר‪ .

‬אך טונוס שרירים נמוך בין תנועות אלו‪ .‬משני השלבים )אקטיבית \ שקטה(‪ .‬שינה אקטיבית מקבילה לשנת ‪REM‬‬ ‫אצל מבוגרים‪.‬‬ ‫‪ .Polysomnography‬הקלטות וידיאו במעגלי זמן‪ .‬הן כוללות תצפיות התנהגותיות ישירות‪.‬אפילו כאשר הן מצליחות לדווח במדויק עבור משך היום‪ .‬של ילדים‬ ‫צעירים‪.‬הגישה המובילה להערכת שינה‪ .‬שינה שקטה מקבילה לשנת ‪ NREM‬לא בשלה‪ .‬שבו התינוק מראה סימני‬ ‫התנהגות מגוונים‪ .‬של צעירים מאד‪ .‬‬ ‫תנועה מפוזרת עשויות להתרחש‪ .‬במחקר המשלב רישומי שינה עם דיווח הורי‪ .‬עשויה להיות‪ .‬‬ ‫הצלחה מוגבלת של המאמץ לשפר את שנתם של התינוקות‪ .‬או‬ ‫שנעשתה אינטראקציה בין גורמים אלו‪.‬שלב זה מתרחש בין שינה אקטיבית לשינה שקטה‪ .‬‬ ‫בשלבים המוקדמים‪ .‬עשויה להופיע הופעת שנת ‪ REM‬מבודדת‪.‬רמת הפעילות נמוכה‬ ‫יחסית‪ .‬העיניים עצומות‪ .‬‬ ‫שינה אקטיבית‪ .‬ברור כי נחוץ דיווח מהימן של שנת התינוקות בכדי‬ ‫לאבחן בעיה אפשרית ובכדי לעקוב אחר השינויים בדפוסי שינה כתוצאה מהתערבות‪.‬‬ ‫הלם ונמנום‪ .‬‬ ‫המשמעות היא ששנת התינוק השתפרה בעקבות התערבות או שציפיות או רמות הסבילות של ההורה השתנו‪ .‬‬ ‫במהימנות דיווחם על דפוסי השינה של תינוקם‪ .‬‬ ‫במקרים אלו‪ .‬הורים עשויים )בשמחה( להניח כי תינוקם ישן‪ .‬הנשימה יחסית איטית‪ .‬‬ ‫זה עומד בניגוד מסומן לקבלתה של שיטת ה‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בשאלונים‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ .‬‬ ‫מיון התנהגויות שינה‬ ‫ישנם ‪ 5‬מצבים של התנהגות שינה בתינוקות‪ .‬‬ ‫הקלטות של שנת תינוקות מתצפיות התנהגותיות‪.‬שיטות אלו אשר דווחו בספרות בפירוט רב‬ ‫ונחשפו להערכה קפדנית של מהימנות ותוקף‪ .‬הפעילות המוטורית מוגבלת למצבי בהלה‪ .‬‬ .‬הקלטות ‪ actigraphic‬ודיווחים על דפוסי תנועה‪ .‬העיניים עצומות‪ .‫בעקביות עם תמונה זו‪ .‬מסיבה זו‪ .‬לא ניתן להבחין בין שלבי ערות לשלבי שינה פעילה בדפוסי ‪ EEG‬לבדם‪ .‬‬ ‫מעבר משינה אקטיבית לשקטה‪ .‬מצאנו כי אמהות‪ .‬אשר מתוארים בעת התרחשותם הזמנית‪ .‬טונוס‬ ‫שרירים משתנה‪ .‬הן‬ ‫עשויות להראות חוסר דיוק בלילה‪ .‬מווסתת ומקורה הוא מהבטן בעיקר‪ .‬מראות שונות רחבה‪.‬הסתמכה על תפיסת ההורים את דפוסי‬ ‫השינה של תינוקותיהם‪ .‬למרות ששלבים‬ ‫אלו הינם שלבים התנהגותיים מובחנים באופן מהימן זה מזה‪ .‬מקור הנשימה יכול להיות מהבטן או מהצלעות‪ .‬אם דיווח ההורה הופך לחיובי יותר‪.‬נשמר טונוס שרירים‬ ‫נמוך ועקבי‪ .‬הנשימה לא אחידה והיא בעיקר מהצלעות‪ .‬אך יותר מווסתת ממצב של שינה אקטיבית‪ .‬אנחת מלמול קצבית חולפת‪ .‬לפחות בחלקה‪ .‬אך עשויה להשתנות‪.Polysomnography‬של תינוקות וילדים צעירים‪.Polysomnography -‬כשיטה הטובה ביותר לתיעוד שנת מבוגרים‪.‬שנת ‪ REM‬מתרחשת לסירוגין‪.‬תצפיות התנהגותיות הן תוספת טיפוסית‬ ‫להקלטות ‪.‬נבחרו לתיאור בפרק זה‪ .‬‬ ‫הקלטה התנהגותית מתוארת ראשונה כיוון שבמובן מסוים זוהי "סטנדרט הזהב" של מעקב אחר שנת תינוקות‪.‬פונקציה של מחסור‬ ‫במידע אמפירי על שנתם‪ .‬מיד לאחר ערות‪.‬כיוון שחלק מהתינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬לכל אלו יש סיבה‬ ‫לקבל המלצה לשימוש ולייצג רמה של פשרה‪ .‬והן יותר נפוצות בפגים‪ .‬נדון ביתרונותיהם וחסרונותיהם ויוצעו‬ ‫התנאים הטובים ביותר שבהם כדאי לעשות שימוש בשיטות אלו‪.‬‬ ‫מספר שיטות קיימות לתיעוד אובייקטיבי של שנת תינוקות וילדים‪ .‬אך חוזרים לישון ללא בכי‪.‬תקופות קצרות של הזזת‬ ‫גוף או גפיים עשויות להופיע‪ .‬שינה לא מווסתת כמו בשינה‬ ‫שקטה‪ .‬עיני התינוק פתוחות אך "מכוסות בכבדות" או נפתחות ונסגרות באיטיות‪ .‬הליכים אלו יתוארו‪ .‬ישנה מעט פעילות מוטורית‪ .‬תיעודי שינה או יומנים‪ .

‬שינה‬ ‫שקטה או מעברי שינה אקטיבית\שקטה‪.‬נוצצות וקשובות או סורקות‪ .‬‬ ‫יש לציין כי עד גיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬בניגוד למצב ההתחלתי‬ ‫של שינה שקטה ‪ .‬מוגדרים כך‪:‬‬ ‫ערני‪ .REM‬אשר עשויה להיות מלווה בהרמה של העפעפיים ולעיתים פתיחת עיניים‪.‬עיוות פנים ומלמולים‪ .‫מעבר משינה לערות‪ .‬אך משועממות ולא בפוקוס‪ .‬כלומר‪ .‬שינה אקטיבית היא מצב השינה ההתחלתי לאחר ערות‪ .‬ראשית‪ .‬אך התינוק עשוי להיות אקטיבי‪.‬עשויה‬ ‫להיות מופרעת על‪-‬ידי לחץ חיצוני ואף פנימי‪ .‬מספקים מידע על מערכות וויסות של מערכת‬ ‫העצבים המרכזית )‪.‬‬ ‫התנהגויות שינה ספציפיות‪.‬רעש קולי ובכי‪ .‬מיד לאחר ערות‪.‬עיני התינוק פקוחות‪ .‬ממשיכות בעקביות ברמות נמוכות הרבה יותר‪ .‬ברמות עוצמה יחסית נמוכות‪.‬בהלות חולפות‪ .‬עיני התינוק לרוב פתוחות‪ .‬ישנה פעילות מוטורית כללית‪.‬‬ ‫מתרחש כאשר התינוק מתעורר משינה‪ .‬בתינוקות‪.‬המצבים הרשומים לעיל‪ .‬הזעפת פנים‪ .‬‬ ‫יתרון גדול של תצפיות התנהגותיות היא האפשרות להקליט את שלבי הערות כמו גם את שלבי השינה‪ .‬העיניים עשויות להיות סגורות במהלך פעילות מוטורית גבוהה‪ .‬סדרתיות זו של מצבי השינה בתינוקות‪ .‬‬ ‫מיון התנהגויות בערות‪.‬במהלך שינה שקטה‪ .‬גניחות‬ ‫וגניחות עד בכי‪ .NREM‬שקיימת בילדים צעירים או מבוגרים‪ .‬שלב זה‪ .‬‬ ‫התנהגותית‪ .‬התעוררות לא ערנית‪ .‬‬ ‫בכי‪ .‬ניתן לחשוד כי התינוק סובל מלחץ עם הוא נכנס לשינה‬ ‫שקטה‪ .‬‬ ‫יש לשים לב כי סכמות חלוקה אלו עדין כוללות את כל המצבים העיקריים‪.‬במקום שינה אקטיבית‪ .‬מלמולים קצביים עשויים‬ ‫להתרחש‪ .‬הגיוני לאחד את המצבים למקבצים‪ .‬רעש קולי מבודד עשוי להופיע‪ .‬תנועות העיניים ) ‪ (REM‬הן אורכיות ולא‬ ‫אופקיות בעיקר‪ .‬‬ ‫עוררות לא ערנית‪ .‬אך עשויה‬ ‫להשתנות‪ .‬ערות‬ ‫ושינה מכילים בתוכם מערכת של התנהגויות המופנמות ומשרתות כפונקציות של וויסות קלטי מידע המתקבלים‬ ‫מגירויים‪ .‬בדרך כלל‪.‬שינה אקטיבית‪ .‬בהירות‪ .‬אשר מובעות בתינוקות עד גילאים ילדים צעירים‪ .‬התפתלויות קלות של הגפיים‪ .‬רעש קולי מבודד עשוי להופיע‪.‬התינוק מראה התנהגויות של שינה וערות‪ .‬תנועת קצרה של גפיים או גוף‪ .‬יורדות בתדירותן ועוצמתן‪ .‬במהלך החודשים הראשונים‬ ‫ולאחר מכן בגילאים מאוחרים יותר‪ .‬בכדי להפחית את מספרם הרב של הקטגוריות העומדות בפני‬ ‫תצפית‪ .‬כמו כן‪ .‬שלבי השינה בתינוקות מובחנים הרבה יותר מאשר בגילאים מבוגרים יותר‪ .‬הלם ונמנום או מעברים בין שינה וערות‪ .‬‬ .‬פעילות מוטורית יחסית נמוכה בשבועיים‬ ‫הראשונים לחיים‪ .‬תנועה מוטורית המאופיינות בהתמתחות או התפתלות ואפילו בכי‬ ‫בצלילים גבוהים‪ .‬תיווך אינטראקציות חברתיות וארגון תגובות פלט‪ .‬התנהגויות אלו המזוהות עם שלבי שינה‪ .‬‬ ‫רעש‪ .‬‬ ‫הנשימה הרבה פחות מווסתת בשינה אקטיבית לעומת שינה שקטה‪ .‬‬ ‫סיכום סט מצבים‬ ‫עבור מחקרים רבים ולמטרות קליניות‪ .(CNS‬‬ ‫ארבעת מצבי הערות‪ .‬רעשים קוליים נשמעים באופן עקבי או לסירוגין‪ .‬כשהוא בהתמודדות עם שלב השינה האקטיבית בה היה קודם לכן‪.‬מגוונים ורבים מדי בכדי להבחין ביניהם‬ ‫ולהקליטם‪ .‬הם עשויות להשתנות מתזוזה קצרה ועמומה של העפעף ועד לסערה‬ ‫של תזוזות ‪ .‬המשכיות של התנהגויות אלו‪.‬פעילות מוטורית גבוהה‪ .‬שלא כמו אצל מבוגרים‪ .‬ישנן ‪ 6‬קטגוריות לשינה\ערות והן‪:‬‬ ‫ערני‪ .‬בדרך‪-‬כלל‪ .‬ווקליזציה עוצמתית מתרחשת במקוטע או ברציפות‪.‬‬ ‫העיניים סגורות או נפתחות ונסגרות באופן שחוזר על עצמו‪ .‬‬ ‫התנהגויות שלביות אחרות במהלך שינה אקטיבית כוללות‪ :‬חיוכים‪ .

‬לעומת ‪90‬‬ ‫דקות במבוגרים‪.‬בכדי לספק תצפית מקסימאלית של העיניים‪ .‬‬ ‫מהימנות‪.‬‬ ‫‪ 28%‬בשינה שקטה‪ 2% .‬‬ ‫שיטות ותצפיות‪.‬אפילו בבעלי‪-‬‬ ‫חיים‪ .‬יש צורך במכשיר זמן אלקטרוני אשר יסמן אינטרוולים של ‪ 10‬שניות‪ .‬נקשרה להתנהגויות חברתיות וחקרניות‪ .‬כיוון שהתעוררות היא הפכפכה‬ ‫הרבה יותר משינה‪.‬בנמנום ו‪ 1%-‬בשלבי המעבר ממצבי שינה‪-‬‬ ‫ערות‪ .‬לכלול את טבע ההתעוררות‪ .‬בהתחשב הארעיות‬ ‫התרחשותם‪ .‬לדוגמא‪ .‬דרך‬ ‫מיקרופון אוזניה )בעדיפות למכשיר המסמן את סיומה של כל דקה(‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ .‬מצבים יכולים להיות מקודדים בהקלטה )מסומנים על‪-‬ידי סיגנל זמן( לתוך מכשיר‬ ‫אלקטרוני לעיבוד קלטי מידע‪ .‬שינה אקטיבית‪ .‬כאשר הם עם אימותיהם‪ .‬כאשר הם לבדם‪ .‬‬ ‫כל הקלטה של שינה‪ .‬תוך שימוש בסקאלת ניקוד של ‪ 4‬נקודות‪ .‬‬ ‫כמו בשלבי הערות‪ .‬לחילופין‪ .‬תינוקות אשר‬ ‫מראים דפוסי שינה יציבים‪ .‬בנוסף‪ .‬באופן מדויק‪ .‬בשלבי מעברי שינה אקטיבית‪-‬שקטה‪ 4% .‬הראו ציונים מנטאליים‬ ‫נמוכים יותר בגיל שנה‪.‬נדרשים‬ ‫שלושה פרקי זמן למעבר בין שינה אקטיבית לשינה שקטה‪ .‬פוחתת השינה האקטיבית הן בכמות האבסולוטית והן באחוזים מתוך זמן‬ ‫השינה עצמו‪ .‬‬ ‫הקלטות במקביל של נשימה הינה תוספת משמעותית לתצפית ההתנהגותית‪ .‬הורים‬ ‫אינם מוטרדים מהתינוק שלא ישן‪ .‬בנוסף‪ .‬נמצא בעקביות כי חוסר יציבות‬ ‫בתפוצת מצבי השינה‪ .‬המונח תחת התינוק ומתחבר ללוח הקלטה נייד‪ .‬לפחות האם התינוק שקט או בכייני‪ .‬מאוחרות‬ ‫יותר‪.‬מצאנו‬ ‫כי תינוקות המראים תדירות גבוהה של ‪ REM‬אינטנסיבי )סערות ‪ .‬‬ ‫אורך פרקי הזמן של ‪ 10‬שניות‪ .‬שנצפתה בהתנהגויות גורי ארנבים‪ .‬בהקלטות מתמשכות‪ .‬עושים שימוש בפרקי זמן אלו בכדי למדוד מעברים בין שלבי השינה‪ .‬ניתן להקליט את התרחשותם של ‪ REM‬או התנהגויות שינה אחרות‪ .‬התינוקות מבלים ‪ 50%‬מהיום )בהיותם בעריסה( בשינה אקטיבית‪.‬נשימה ושל הגפיים‪.‬מהימנות הוערכה בילדים ובתינוקות‪ .‬הסיגנלים האנלוגיים מייצוג בצינוק מספקים‬ ‫מידע מתמשך לצופה על רגולציה של נשימה‪ .‬באותו הזמן‪ .‬פרקים של ‪ 10‬שניות הכרחיים גם בהקלטת מצבי ערות‪ .‬בשלבי החיים הראשונים‪ .‬במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים‪ .‬‬ ‫לאחר התעברות‪.‫ברמות גבוהות‪ .‬‬ .CNS -‬לדוגמא‪ .‬מראים שלבי ערות יציבים‪ .‬מהימנות של מדידות‬ ‫מהתצפיות ההתנהגותיות הוצגה‪ .‬כך שהמידע יכול היכנס ישירות לתוך המחשב‪ .‬לאחר תקופה של אימון‪ .‬כאינדקס של‬ ‫בשלות‪.‬ישנה אפשרות גם‬ ‫להעריך את וויסות נשימה במהלך שינה שקטה‪ .‬‬ ‫תוקף ניבוי הוצג במחקרים רבים על התנהגות תינוקות במצבי שינה‪ .‬קשורה לפגמים בהתפתחות בשלבים מאוחרים יותר‪ .‬ישנן עדויות מרמזות כי התנהגויות אלו יכולות לשמש כמדד לטמפרמנט התינוק‪.‬‬ ‫במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה‪ .‬מתאים‪ .‬כמו גם הקלטות של הפסקת נשימה זמנית‪ .‬מעגלי שינה אקטיבית‪ -‬שינה שקטה‪ .‬‬ ‫כל המצבים שהוגדרו לעיל ניתנים לשפיטה באופן מהימן‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בפרקי זמן של ‪10‬‬ ‫שניות‪ .‬כולל פגים שנולדו מגיל ‪ 27‬שבועות‪.‬‬ ‫בכדי לבצע הקלטות שינה\ערות‪ .‬התנהגויות שלביות בשינה עשויות לספק רמזים חשובים לטיפול האם ופעילות חברתית‪ .‬בגדים וכיסויים מינימאליים לתינוק‬ ‫עדיפים‪ .‬הם ‪ 60‬דקות בקירוב‪ .‬‬ ‫תוקף של תצפיות התנהגותיות‪.‬להקלטת התנהגויות של מצבי שינה‪ .‬יש צורך בעפרון וגיליון נייר המחולק ל‪6 -‬‬ ‫תקופות של דקות‪ .‬זה יכול היעשות על‪-‬ידי חיישן רגיש‬ ‫ללחצים קטנים‪ .(REM‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬למרות שלא ניתן לקטלג שינה‬ ‫לתוך תקופות זמן קצרות כל‪-‬כך‪ .‬מעבר לחודשים הראשונים של החיים‪ .‬צריכה גם כן‪ .‬היא סימן של חוסר בשלות של ה‪ .‬אלא רק מהתינוק שלא ישן וגם בוכה‪.

‬אין שני תינוקות המציגים בדיוק את אותה‬ ‫התנהגות שינה‪ .‬ההדגשה של הסטנדרטיזציה הייתה במונחים של הליכי הקלטה וקידוד פרמטרים‪.‬לאורך כל הלילה‪ .1971‬יחד עם מספר חוקרי שנת תינוקות נוספים‪ .‬תוך התמזגות הדרגתית לאורך החודשים הראשונים לחיים‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫זה תמיד מפתיע צופה חדש‪ .‬יכולות ריכוז וקשב של הצופה‪ .‬של תינוקות קטנים מאד‪ .‬חזרות של התנהגות(‪ .‬‬ ‫מרבית מן התיאור על הליכי הקלטה מבוסס על המלצות מתוך המדריך לתינוק הצעיר‪.‬כמו‬ ‫גם כמות התצפיות שאותם ניתן לעשות במקביל‪ Thoman .‬‬ ‫הליך עבוד הקלטה‪.‬רמות אור וצליל‪ .‬טונוס שרירים ופעילות הלב‪ .‬‬ ‫בגיאלים מאוחרים יותר‪.‬אך חלק מהשינויים הם איכותיים‪ .‬בנוסף‪ .‬פרסמו את ה‪"-‬המדריך‬ ‫לטרמינולוגיה סטנדרטית‪ .‬כולל דפוסי אותות של ‪ .‬למרות שישנם‬ ‫התנהגויות שינה טיפוסיות המופיעות במשותף לתינוקות באותו הגיל‪ .‬אשר יכולה להיות‬ ‫מוקלטת רק באמצעות תצפית ישירה‪ .‬חלק‬ ‫מהסיבה נובעת מחוסר התאמה בין פרמטרים פיזיולוגיים אינדיבידואלים‪ .‬למרות שניתן לשים אור‬ ‫מעומם‪ .‬‬ ‫תנועת עיניים‪ .‬ועמיתיה דיווחו תקופות של עד ‪ 7‬שעות של תצפית‬ ‫בבית‪ .polygrapgically‬והם מראים‬ ‫דפוסי התפתחות ייחודיים וקשרים פנימיים‪ .‬נעשים בגילאים המודמים ביותר‪ .‬טכניקות וקריטריונים לניקוד מצבי שינה וערות‪ .EEG‬נשימה‪.‬‬ ‫חסרון ברור של תצפיות ישירות הוא שלא תמיד הן ברות יישום‪ .‬תינוק אחד‬ ‫שנצפה‪ .‬פרמטרים אלו יכולים להיות מוקלטים ‪ .‬כל אחד מוצא דרך שונה לבטא את התמות המקובלות‪ .‬צריכים להיעשות כשהתינוקת לובש בגדים רפויים וטמפרטורת‬ .Anders.‬לכן‪ .5‬שעות‪ .‬ובכך‬ ‫מאפשרת הערכה של מצב השינה הטבעי של הילד‪.‬כמו‬ ‫גם הבדלים בהבעות הפנים‪ .‬כולל‬ ‫טמפרטורה ולחות‪ .‬‬ ‫מספר תנאים סביבתיים והליכים רפואיים נראו כמשפיעים על הביטוי של פרמטרים פיזיולוגיים ומצביים‪ .‬לא יכולים להיות מזוהים ומקודדים באופן מהימן באמצעות ‪ EEG‬לבדו‪ .REM-‬האופן שבו הם מזיזים את הגפיים והגוף‪ .‬‬ ‫הקלטות שינה באמצעות ‪. Emde and Parmelee .‬אך ניתן‬ ‫לשאר כי ביטויים אלו משקפים‬ ‫קדימות להבדלי טמפרמנט אשר עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים‪.‬רק מתוך הצפייה בו בשנתו‪ .‬מדוע כדאי לעשות שימוש בשיטה קשה כל‪-‬כך? הסיבה‬ ‫הראשונה היא ששינה היא התנהגות‪ .‬והמדדים הפיזיולוגיים המשתנים יכולים‬ ‫להיות משויכים למאפייני ההתנהגות שמתפתחים‪.‬והן תלויות במשך התצפית‪ .‬‬ ‫תצפיות התנהגותיות מגלות מאפיינים ייחודיים של התינוק האינדיבידואל‪.‬חלק מהבדלים אלו נמדדים כמותית על‪-‬‬ ‫ידי ניתוח מידע )תדירות‪ .‬קידוד פרמטרים של ‪ polygraph‬של אינדיבידואלים והציון מכל‬ ‫סיגנל כזה‪ .‬זמני טיפול והאכלה והנחתם של האלקטרודות‪ .‬בתינוקות צעירים"‪ .‬‬ ‫בשנת ‪ .‬חשוב לקבל הקלטות של נשימה בכדי לאשר את שיפוט מצב שינה מתוך דפוסי הייצוג של‬ ‫הנשימה‪.‬עם ‪ 2‬צופים‪ .‫ביקורת על תצפיות התנהגותיות‪.‬במקרים אלו‪ .‬המדריך לתינוק הצעיר‬ ‫ממליץ כי הקלטות בחדר הילדים של התינוקות‪ .‬המקליטים ברציפות של ‪ 3.‬תוך מטרה לספק‬ ‫בסיס של סטנדרטיזציה לטכניקות של הקלטה‪ .‬בעוד שאחרים מחייכים יותר‪ .‬צפייה ישירה היא הכי פחות פולשנית ויכולה להתבצע בבית‪ .‬חייך והזעיף את פניו בו זמנית! החשיבות הקלינית של הבדלים אינדיבידואלים אלו לא ידועה‪ .‬חלק מתינוקות מזעיפים פניהם יותר‪ .‬עד כמה אדם מכיר מקרוב תינוק‪ .‬קטלוג של‬ ‫מצבי התנהגות‪ .‬שייחודיים לכל תינוק – הבדלים‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫תצפיות התנהגותיות ישירות מערבות עבודה רבה‪ .‬האם אנחותיהם הם רק אנחות או שמה הם בכיות דרמטיות‪ .‬עם סימנים של התנהגות ספציפית הקשורה בשינה‪ .Polygraphic‬‬ ‫המצבים‪ .‬כפי שתוארו קודם לכן‪ .

‬בכלליות‪ .‬מדידות ידניות או על‪-‬ידי ניתוח של מחשב‪Dreyfus-Brisac .‬אם נחוצים מדדים מדויקים מאד של מספר וסוג של‬ ‫תזוזות עיניים‪ .‬במכשיר קשור שהושם מסביב לבטן או בית החזה של התינוק‪ .‬‬ ‫תזוזות עיניים‪ .(EEG‬טונוס שרירים )‪ (EMG‬או פעילות מוטורית וקצב לב )‬ ‫‪.22-30ºc‬התנהגויות והתערבויות נמדדות על‪-‬ידי מצלמת טלוויזיה באור נמוך ועל‪-‬ידי מדידה ותכנון ב‪-‬‬ ‫‪.collodion‬שמורידים אותה‬ ‫באמצעות אצטון‪ .‫העור צריכה להיות בין ‪ . מבחנות כספית או גומיות גרפיט מסביב לבית החזה.‬שתתבצע צפייה בהאכלה ותישפט כ"נורמאלית" ולאחר מכן תוקלט‬ ‫תקופת השינה העוקבת‪ .‬או קומבינציה של מספר שיטות שתוארו‪.‬נשימה‪ . חיישני טמפרטורה אלקטרוניים המודבקים מתחת לנחיריים.‬הן נמדדות בשני ערוצים‪ .‬לעומת זאת‪ .polygraph‬‬ ‫בפרקטיקה נעשה שימוש במגוון של ציוד ‪ polygragh‬ואלקטרודות‪ .‬חלק מהחקירות צפו והקליטו התנהגות במידה רחבה כפי שתואר בתצפיות‬ ‫ההתנהגותיות‪ .‬הושמו הגבלות לזרועות בכדי למנוע מהתינוקות להוריד את‬ ‫האלקטרודות‪ .32-34ºc‬כמו כן‪ .‬מספר האלקטרודות על הגולגולת שבהם נשעה שימוש‪ .‬על‪-‬ידי קטגוריות ויזואליות גסות‪ .‬וקטגוריה רביעית עבור נשימה תקופתית‪.‬‬ ‫התנהגויות עשויות להירשם ישירות בהקלטות ה‪ .30mm/second – 3.([electro-oculogram [EOG‬פעילות מוחית )‪ .‬ ‫אלקטרודות על פני השטח בכדי למדוד פעילות שרירי בית חזה‪ .‬אך יכול‬ ‫להגיע ל‪ 11-‬אלקטרודות‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות שהובאו למעבדות שינה‪ .0‬‬ ‫הקלטה וקידוד פרמטרים‪.‬המבוססות על שונות הציונים‪ .polygraph -‬או הוקלטו בנפרד המקום אחר‪ .‬תזוזת‬ ‫עיניים )‪ .‬‬ ‫נשימה‪ .‬העור או הקרקפת עוברים ניקוי ביסודיות עם אצטון או אלכוהול‪ .‬בהמלצות המדריך לתינוק בצעיר נרשם מינימום מהירות נייר של ‪.‬‬ ‫קידד נשימה לשלוש קטגוריות‪ .‬כוללים התנהגות‪ . plethysmography‬צינוריות מיניאטוריות‬ ‫שהודבקו תחת הנחיריים בכדי למדוד אוויר שיוצא.‬אלקטרודות מודבקות באופנים שונים‪ .‬בשני הערוצים‪ .‬כמו גם מספר טכניקות של השמת‬ ‫אלקטרודות‪ .([electrocardiogram [ECG‬‬ ‫התנהגות‪ .‬‬ .‬תוך שימוש בלפחות אלקטרודה אחת הממוקמת לטרלית )צדדית( לגלגל‬ ‫העין‪ .‬בעוד שאחרים יישמו תצפיות התנהגותיות מינימאליות )עיניים פתוחות או סגורות והשמעת קולות(‪.‬למרות שההקלטה של תקופות בין האכלות הומלצה‪ .mm/second 10‬‬ ‫בפועל‪ .‬מדידה של תינוקות בוגרים יותר ושל ילדים נעשים בחדרים חשוכים אחרים עם טמפרטורת חדר‬ ‫בין ‪ .‬או‬ ‫שניהם.‬מערך זה הוא מינימאלי‬ ‫להשגת מדידות היעילות לציינון ‪ REM‬בשינה אקטיבית‪ .‬בכל לעין‪ .‬בתוספת של תצפית ישירה‪.‬בצורה הקשורה‬ ‫בזמן‪.‬‬ ‫הפרמטרים המקובלים לשימוש במחקרי ‪ polygraphic‬של שינה בתינוקות וילדים‪ . השראות ‪ .‬כי אלקטרודות יושמו לפני‬ ‫האכלה‬ ‫בכדי להפחית הפרעות בשינה‪ .‬נשימה עשויה להיות מקודדת לדפוס‬ ‫רגיל או לא רגיל‪ .‬זמני ההקלטה השתנו באופן רחב‬ ‫משעה אחת לתקופה של ‪ 24‬שעות‪.polygraphic‬בתינוקות"‪ .‬בעוד שהמדריך לתינוק בצעיר מציין כי "תצפיות התנהגותיות הן קריטיות לפירושם של הקלטות‬ ‫‪ .‬אלקטרודה זו קשורה לאלקטרודה באוזן או בזיז בגוגולת הקיים מאחורי האוזן ) ‪ .‬לתנועות עיניים הוריזונטאליות מאוחדות‪ .‬השכבה העליונה של העור שופשפה בעדינות והג'ל של האלקטרודות נמרח כדי לשפשף את‬ ‫העור עוד טיפה‪ .‬‬ ‫ארטיפקטים ודיסלוקציות עקב תנועה הם בעיות אפשריות בשיטות אלו‪ .‬נשימה נמדדה בדרכים שונות‪ .‬לפני השמת‬ ‫האלקטרודות‪ .‬יהיה שימוש במספר רק יותר של אלקטרודות )מעל ומתחת לעיניים(‪ .‬ממדבקות עור עד למשחת ‪ .‬הם המליצו כי התינוק יוקלט ב"יום אופייני"‪ .‬משתנה ממחקר למחקר‪ .(Mastoid‬בכדי‬ ‫לזהות סטיות מחוץ לשלב‪ .‬מהירות נייר נעה בין ‪.

‬קידוד זה הוא יעיל ביותר בכדי להבחין הין שינה אקטיבית‪ .‬דפוס‬ ‫מובחן יותר במהלך נמנום שהוא היפר‪-‬סינכרוני ובהיפנוגוגיה )מעין חלימה בהקיץ(‪ .‬ניתן להגביר את הלחץ על האלקטרודות על ידי פס‬ ‫של נייר דבק או על‪-‬ידי רצועת ראש מגומי המיועדת לתינוקות‪ . (LVI‬עקבות לסירוגין .‬המאופיינים את שלב ‪ 2‬שנת ‪ NREM‬במבודרים‪ .‬‬ ‫דפוסי מתח גבוה‪ .‬תזוזות עיניים נמדדות על‪-‬ידי ‪ – Mechanogram‬שימוש בקריסטלים ליצירת מתח חשמלי‪ .‬הדפוס העקבי מכיל התפרצויות של גלים חדים וגלים איטיים משתנים‪ .‬הדפוס‬ ‫שהלא עקבי יורד עם הגיל‪ .‬כולל אחוז או היעדר ‪ REM‬בזמן תקופה נתונה‪ .‬המחוברים לאחד‬ ‫מן העפעפיים‪.‬‬ ‫טונוס שרירים‪ .‬ה‪ EEG-‬מכיל שני דפוסים עיקריים – דפוס לא עקבי )המקושר למצב ערות או שינה אקטיבית(‪ .‬‬ ‫בפגים שנולדו פחות מ‪ 32-‬שבועות מרגע ההתעברות‪ .‬מתרחשים בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬התחלה של שינה אקטיבית לאחר שינה‬ ‫שקטה והתעוררות משינה אקטיבית‪.‫כמו כן‪ .‬התקופה )בדרך כלל‪ 20-30 .‬ההתפרצויות מתארכות ותקופות של שקט מתקצרות ועולות באמפליטודה‪ .‬‬ ‫מספר שינויים בדפוסי ‪ EEG‬מתרחשים בשלב מוקדם בתקופה שאחרי )לידה(‪ .‬‬ ‫ה‪ EMG-‬מקודד כגבוה אם יותר ממחצית מתקופות הזמן הנמדדות הראו פעילות טונוס שרירים ונמוך אם היה דיכוי‬ ‫שרירים‪ .‬על‪-‬ידי קריסטלים המפיקים‬ ‫אנרגיה חשמלית שהושמו על ברכי התינוק או על‪-‬ידי צלחות קבלים על משטח המזרון‪ .‬גלים איטיים ופעילות דלתא המאפיינים את שלבים ‪ 3-4‬של ‪ .‬אם כך‪ .(M‬דפוסים אלו מתחילים להופיע בגיל ‪38‬‬ ‫שבועות )גיל התעברות( בפגים‪.‬עם התפרצויות של גלי‬ ‫תדרים שונים המשתנים לתקופות של דפוס גלי שקט ורגוע‪ .‬למצבי ניקוד‪ .‬כך‬ ‫ניתן לקבל מדידות של תנועה ותדירות או מספר תקופות של תנועה‪.‬כמו גם דפוסים חולפים נוספים‪.‬מתפתחים בצורות‬ ‫מפוזרות וילדותיות הקיימות בגיל ‪ 4‬שבועות לצורה בוגרת בגיל ‪ 8‬שבועות‪ .‬דפוס דומה מתחיל להיות מובחן במהלך עוררות‪ .‬אותם שמים‬ ‫בכל צד של הלסת והן קשורות זו לזו ומקליטות בערוץ אחד‪ .‬עם העלייה בגיל‪ .‬שניות( מקודדת כחיובית עם‬ ‫‪ REM‬התרחש ושלילית אם ‪ REM‬לא התרחש‪.)‪ (TA‬מתח גבוה איטי .‬כשברקע‬ ‫הגל שטוח‪ .‬‬ ‫במחקרים מסוימים‪ .‬מתחת לסדין העריסה‪ .‬אותה קושרים על הראש‪.‬שהופך לדפוס‬ ‫הדומיננטי של שינה שקטה‪ .‬ודפוס‬ ‫עקבי )מקושר עם שינה שקטה(‪ .NREM‬מתפתחים במחצית‬ ‫השנייה‪ .‬המדריך לתינוק הצעיר ממליץ על מינימום של שני ערוצים להקלטות ‪ :EEG‬קרקפת ‪-‬‬ ‫לקרקפת )‪ .‬פעילות שרירים מוקלטת על‪-‬ידי אלקטרודות המונחות על שרירי הראש או הצוואר‪ .‬‬ ‫שיטת ה‪ EOG-‬יכולה להיות מקודדת באופנים שונים‪ .(C3-A1‬בפועל‪ .‬לשנה הראשונה לחיים‪ .‬‬ .‬‬ ‫בעוד שהמעבר מערות לשינה דרך מצב של נמנום לא מובחן בצורה ברורה בשינויים ב‪ .‬תנועות גוף נרשמו על‪-‬ידי אלקטרודות שהושמו על ברכי התינוק‪ .‬דפוסי ה‪ EEG -‬דומים בזמן ערות ושינה‪ .‬‬ ‫ארבעה דפוסים של פעילות זוהו במהלך שינה בתינוקות שנולדו בסיום תקופת ההיריון‪ :‬מתח נמוך לא מווסת )‬ ‫‪ .‬‬ ‫פעילות מוחית חשמלית‪ .‬כישורי שינה‪ .‬ישנן אופציות‬ ‫שונות שנגזרו מהמלצות אלו‪.(C3-O1‬או קרקפת – לזיז מאחורי האוזן בצד הנגדי או לאוזן הנגדית )‪ .‬ואז ממשיכים להשתנות בצורה ובכמות לאורך ההתבגרות‪.‬או במונחים‬ ‫של צפיפות ‪ REM‬בכל תקופה נתונה‪ .‬לאחר ‪32‬‬ ‫שבועות‪ .‬ישנה בשלות מהירה של ‪ EEG‬במהלך השנה‬ ‫הראשונה לחיים ושינויים פרוגרסיביים והתפתחויות של מקצבים חדשים לאורך הילדות וההתבגרות‪.EEG -‬ברך הנולד‪ .‬מתחיל להיות נוכח בגיל ‪4‬‬ ‫חודשים‪ .‬שינויים אחרים בדפוסי ‪ EEG‬של‬ ‫‪ NREM‬כוללים את הופעתם של גלי ‪ K-complexes‬ועוד אבני דרך של שלב ‪ 2‬בשינה‪ .‬דפוס העקבות לסירוגים מתחיל‬ ‫להיעלם אחרי החודש הראשון שלאחר הלידה ומוחלף על‪-‬ידי דפוס מתמשך של גלים איטיים‪ .‬ה‪ EEG-‬מכיל דפוסים לא עקביים‪ .)‪ (HVS‬ודפוס מעורב )‪ .

‬נע בין ‪ 15‬שניות לדקה‪ .‬כמו בדוגמא של הנשימה‪ .‬‬ ‫שיטות עבור מצבים שטוחים השתנו אף הן‪ .‬‬ ‫המדריך לתינוק הצעיר מציין אף הוא ארבעה מצבי ערות )בכי‪ .‬שינה לא מוגדרת המוגדרת‬ ‫לפי הקלטות ‪ .‬במיוחד בפגים‪ .‬למרות שאורך‬ ‫התקופה‪ .‬העיניים עצומות ויש שקט התנהגותי‪ .‬ערנות פעילה‪ .‬רק דפוס ‪ TA‬הוא ספציפי לשינה שקטה(‪ .‬‬ ‫נעשה שימוש בדרכים שונות לקידוד מצבים‪ .‬מתפתלות‪ .‬לפי המדריך " על החוקר לקדד כל פרמטר פיזיולוגי באופן בלתי תלוי‪.‬שאצלם ההתאמה בין פרמטרים היא‬ ‫מאד נמוכה‪.‬ה‪ EEG-‬מקולט‪ .‬הכותבים מסכימים‪ .‬העיניים עצומות וישנה פעילות משמעותית הכוללת‪ :‬תנועות פנים איטיות‪ .‬לעומת זאת‪ .‬על חקירות אינדיבידואליות‪.‬מקודדים בו זמנית‪.‬‬ ‫המדריך לתינוק הצעיר ממליץ על ציון של תקופה‪-‬תקופה‪ .‬‬ ‫שינה לא מוגדרת‪ .‬מפתיעות‬ ‫או מעוותות‪ REM .‬בפועל‪ .‬במחקרי ‪ polygraphic‬של תינוקות‪ .‬ה‪ EOG -‬הוא שלילי‬ ‫עבור ‪ REM‬וה‪ EMG-‬גבוה‪.‬כלומר‪ .‬זמן ארטיפקט‪ .(SEMs‬מצמוצים‪ .‬כי בפועל‪ .‬אלקטרודה תחתונה ניתן לשים מעל הטבור וניתן לשים גם‬ ‫מדד לטמפרטורת עור על הבטן‪.‬מצוין‪ . TA.‬במעבר בין שלבים ובמעבר משינה לערות‪ .‬בעוד הוא מאיר את ההחלטה על קומבינציות של פרמטרים‪.1‬בהתבסס על הופעת של הכישורים וגלי‬ ‫דלתא‪.‬אותות ה‪ EEG-‬הופכים למובחנים יותר ומכילים סימני דרך הדומים לאלו‬ ‫של מבוגר‪ .‬המדריך ממליץ כי ציוני מצבים שטוחים יקודדו לפי דגם של תקופה‪-‬‬ ‫תקופה‪ .‬ה‪ EEG-‬הוא בעל דפוסי ‪ LVI.‬‬ ‫לכל אורך ההקלטה"‪ .‬קריטריון של מצב שינה עובר שינוי לקריטריון הסטנדרטי של מבוגר‪ .polysomographic‬כוללות מעבר משינה לערות והמעברים של שינה אקטיבית‪-‬שקטה‪ .‬שנת ‪ NREM‬יכולה להיות‬ ‫מקוטלגת לשלבים הדומים לשלבי המבוגר )שלבי תינוקות ‪ (3-4 2 .‬הגיוון של הליכי קטלוג‬ ‫הוא אולי סיבה אחת לריבוי בתיאורים של דפוסי מצבים‪ .‬דפוסי‬ ‫ה‪ EEG-‬הם ‪) HVS.‬תקופות אלו מתרחשות‬ ‫בצורה פוצה יותר בהתחלה של שינה‪ .‬‬ ‫קטלוג למצבים‪.‬ערנות שקטה ונמנום(‪ .‬בפועל‪ .‬ותנועות עיניים איטיות )‪ .‫קצב לב‪ .‬המליצו על השטחה עם חלון זמן של ‪ 3‬דקות‪.‬‬ ‫בתינוקות הגדולים מגיל ‪ 3-4‬חודשים‪ .‬ה‪ EOG -‬הוא‬ ‫חיובי עבור ‪ REM‬אחיד או מתפרץ‪ .‬או קידוד מצבים המבוסס‬ ‫התאמה בין מדדים ספציפיים שהושגו על‪-‬ידי ‪ .‬מצבים עברו השטחה‬ ‫על‪-‬פני מספר רב של תקופות‪ Prechtl and O'Brien .‬ציונים מקידוד של מצבים‬ ‫מתצפיות התנהגותיות ואז הערכה של יחסים של מדדי ‪ polygraphic‬בתוך מצבים‪ .‬כאשר תנועה יוצרת חוסר בהירות של הקלטות ה‪polygraphic -‬‬ ‫ותקופות אלו המערבות ארטיפקט נמחקות לפני ניתוח הנתונים‪.‬‬ .‬הזדקרות של איבר המין הגברי וקולות‪ .polygraphic‬ועד שילוב של שתי הטכניקות‪ . M‬ולעיתים נדירות ‪) HVS‬רק דפוס ‪ LVI‬הוא‬ ‫ספציפי לשינה אקטיבית(‪ EMG .‬‬ ‫בפועל‪ .‬‬ ‫שנת ‪ REM‬פעילה‪ .‬כאשר‬ ‫מבצעים תצפיות התנהגותיות‪.‬העיניים סגורות וישנו קריטריון מעורב של שינה אקטיבית ושקטה‪ .‬עם חוסר תנועה של הגוף חוץ מרעד חולף ותנועת פה‪ .‬עם שתי אלקטרודות המונחות בסמוך ללב והאותות הנלווים מקוטלגים‬ ‫כרגילים או לא רגילים‪ .‬עם אורך כל תקופה ‪ 20-30‬שניות‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות שהגיעו לשלב הסופי של ההיריון‪ .‬שנשפטו‬ ‫לפי קריטריונים התנהגותיים‪ .‬נשימה מווסתת‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בקריטריון של ‪ 1‬דקה בכדי להעיד על קיומו של שלב חדש‪ .‬כל הפרמטרים בתוך תקופה נתונה‪ .‬המדריך לתינוק בצעיר מקטלג שלושה מצבי שינה ומתאר אותם‬ ‫כמקבץ של מאפיינים פיזיולוגיים והתנהגותיים‪ .‬הקטלוג של פעילות פיזיולוגית צריכה להיעשות על בסיסם של פרמטרים‬ ‫מבודדים‪ .‬בדרך כלל‪ .‬נמוך כאשר אין תנועה והנשימה לא מווסתת‪. M‬כלומר‪ .

‫מדדים‪.‬‬ ‫‪ Stefanski‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬הם מצאו מידת הסכמה של ‪ 80%‬עבור שינה אקטיבית‪ .‬יכולת הניבוי עבור מצבים מעודנים יותר של בעיות התפתחות‪ .‬ממוצע משך הזמן של כל תקופת‬ ‫שינה‪.‬שיחזרו את הממצאים של ‪ Thoman‬ועמיתיה‪ .‬של שינה וערות בקרב תינוקות וילדים‪ .‬באופן יחסי‪ .‬שנעשו על‬ ‫תינוקות בריאים מגיל ‪ 2‬שבוע ועד ‪ 6‬חודשים‪ .‬מספר אפיזודות השינה‪ .‬כמו כן‪.‬‬ .‬בנות ‪ 12‬שעות‪ .‬על הסכמה פנימית להקלטות לילה‪ .‬את אותם השלבים המתוארים על‪-‬ידי תצפיות התנהגותיות‪ .‬‬ ‫לאחר ‪ 6‬חודשים קיימים‪ .‬מקצבי שינה‬ ‫אקטיבית\שינה שקטה‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בתצפיות התנהגותיות‪ .‬‬ ‫מדדים אחרים כללו את תקופת השינה הארוכה ביותר‪.‬קיימים מחקרים של גילאים מפוזרים‪.‬מעט מחקרים על ילדים לפני גיל ההתבגרות‪ .‬חקירות אלו‪ .‬ציוד‪ .‬חוסר המהימנות בקידודה של שינה לא מוגדרת מסמנת את המגבלות של קטגוריה זו‪ .‬‬ ‫הם הסיקו שתי התצפיות ההתנהגותיות וה‪ EPG-‬נחוצים בכדי לזהות מהימנות של ‪.‬מדידות מעבדה נמצאו‬ ‫כמפחיתות שינה אקטיבית ומעלות מצבי ערות‪ .‬‬ ‫ביקורת על הקלטות ‪polygraphic‬‬ ‫השפעות מדידה מעבדתית‪ .‬בנוסף‬ ‫הם דיווחו מהימנות מובהקת של מדדים )הבדלים בינאישיים( עבור שינה אקטיבית ושינה לא מוגדרת‪ .‬אשר‬ ‫מקטלגות שלבים במונחים של שלושה מצבי ערות‪ .EOG-‬יחד עם‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪ .‬שהופיעה ‪ 20%‬מזמן ההקלטה‪.‬אך לא‬ ‫עבור שינה שקטה ומצב ערות‪.‬תועדו באופן נרחב‪ .‬‬ ‫תוקף‪.‬‬ ‫מדדים של דפוסים פיזיולוגיים מראים שלבי התפתחות‪ .‬לאורך שבועות‪ .‬הייתה נמוכה מאד‪.‬הנוצרים ממחקרי ‪polygraphic‬‬ ‫בתינוקות‪ .‬‬ ‫הניתוח כלל גם ניתוח ‪) power-spectral‬ניתוח מתמטי( של אותות ‪ EEG‬על‪-‬ידי שימוש בהמרת הצורה של ‪.Lombroso and Matsumiyava‬אשר השתמשו במדדי מצבים המבוססים על דפוסי ‪ EEG.‬‬ ‫מדדים שונים כללו שינה אקטיבית‪ .‬בכדי להגדיר מצבים‪.‬למרות‬ ‫קיומן של סתירות משמעותיות‪ .Fourier‬‬ ‫להערכת סדרות זמניות של מצבים וצפיפות ספקטראלית של ה‪ EEG-‬בתוך מצבים‪.‬‬ ‫מהימנות‪.‬‬ ‫‪ .‬מאד בכלליות‪ .‬שינה שקטה ושינה לא מוגדרת כאחוז זמן השינה וכאחוז זמן התצפית‪.‬עם חוסר ההסכמה הגדול ביותר שהתרחש בתינוקות בני פחות מ‪ 36-‬שבועות )גיל התעברות(‪ .‬לעומת זאת מידת ההסכמה עבור מצבי השינה הלא מוגדרת‪ .‬אורך ההקלטה ובחירת הפרמטרים הנבחרים‪ .‬תדירותם של הופעות עוררות בשינה אקטיבית ובשינה שקטה‪ .‬‬ ‫‪ Anders‬הציע כי ניתן לייחס הרבה מן הקונפליקטים‪ . EMG‬ו‪ .‬שינויי בשלות בקטלוג מצבים שקוטלגו על‪-‬ידי שיטת‬ ‫‪ .REM‬‬ ‫‪ Hoppenbrouwers‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬בעוד שתוצאות של ‪ EEG‬ושל מדדי ‪ polygraphic‬נראו כיכולים להבחין בצורה גסה‬ ‫בין תינוקות אבנורמאליים‪ .(87.polysomnographic‬מראים‪ .‬לפגמים מאוחרים יותר בהתפתחות‪ .‬שינה‬ ‫שקטה ומצב ערות‪ .‬לחוסר‬ ‫בסטנדרטיזציה של תנאי ההקלטות‪ .‬לעומת זאת‪ .‬על הסכמה פנימית יחסית גבוהה )‪ .‬אינטרוול ממוצע של המעבר בין שינה שקטה לשינה אקטיבית‪ .NREM‬טוענות כי שיטת ‪ polygraphic‬היא‬ ‫בעלת ערך ספקני במונחים של מצבי ערות‪.‬מדדים של נשימה‬ ‫ספציפית שלב ושונות בפעימות הלב הושגו גם כן‪.‬הבדלים בין שינה במעבדה לשינה רגילה משתנים‪.‬שנת ‪ REM‬ושנת ‪ .‬באופן כללי‪ .‬שטענו כי‬ ‫ניתן לייחס דפוסי מצבים של תינוקות‪ .‬ככל הנראה בגלל אופיין‬ ‫הפולשני של השיטות‪ .4%‬בקידודם של דפוסי ‪ EEG‬בפגים ותינוקות‬ ‫בריאים‪ .‬מספר המעברים בין מצבים‪ .‬‬ ‫הייתה נמוכה מאד‪ .

‬ישירות לתוך ההקלטה‪.‫כתלות במשתני סטאטוס )פג‪ .‬לדוגמא‪ .‬יחס‬ ‫שינה אקטיבית שינה שקטה‪ Anders .‬המצלמה מונחת על חצובה ומוצבת קרוב למיטת התינוק‪ .‬תוצאות ממחקרים מראות כי קיים מרווח תמרון בהקלטות הוידיאו‪ .‬במחקרי וידיאו של‬ ‫פגים‪ .‬שינה אקטיבית ומצב ערות‪."EMG‬‬ ‫כל הקלטות שנת לילה הן יקרות‪ .‬הזמן והתאריך‬ ‫שבו היא מתבצעת‪ .‬‬ ‫אינדקס התפתחותי‪.‬‬ ‫הליך כללי‪.‬ועמיתיו ציינו "בגילאי השנתיים‪ .‬כך שהקולקציה של כמות כה גדולה של מידע צריכה לעבור צמצום‪ .‬בכל זמן מוצגים בהקלטה‪ .‬במחקר של ילדים בני ‪ 2-6‬שנים‪.‬שעבור חלקם אף נמצא תוקף ניבוי‪ .‬למדדים הרגילים כגון‪ :‬זמן הכללי של כל מצב‪ .‬מצבי הרגעה עצמית של תינוקות והתערבות הורית עוברות‬ ‫ציינון גם כן‪.(LSP‬במהלך הלילה‪ .‬מופעלות קלטות הוידיאו לאחור‪ .‬השמת האלקטרודות הייתה כה מאתגרת שלא‬ ‫עשינו שימוש בהקלטות ‪.‬‬ ‫במעבדה‪ .‬הופך לאינדקס חשוב של בשלות‪ .‬דורשות הרבה זמן וכוח עבודה וקשות לביצוע‪ .‬אך גם לא מפריע לשנת התינוק‪ .‬עבור שינה שקטה ושינה אקטיבית‪ .‬מקור של אור אינפרא‪-‬אדום‬ ‫מספק אור המספיק עבור ההקלטה‪ .‬אחוז הזמן שהתינוק במיטה‪ .‬‬ ‫מהקלטות רבות ומתמשכות ניתן לעשות שימוש במגוון של סטטיסטיקה תיאורית‪ .(Keystone Cops" effect‬העלאת‬ ‫מהירות התנועה מכילה את היתרון של הבחנה בין שינה שקטה‪ .‬נעשה שימוש בפרופורציות של ‪ 60:1‬להקלטות בנות ‪ 24‬שעות‪ 5) .‬זאת על‪-‬ידי שעון המופעל עצמאית‪ .‬שניות של צפייה מחדש = ‪ 5‬דקות‬ ‫בזמן אמיתי(‪ .‬בנוסף‪ .‬תקופות של בכי התינוקות‪ .‬לאחר מכן נשאר יחסית קבוע לאורך שאר השנה‬ ‫הראשונה לחיים‪.‬‬ ‫במטרה לספק אלטרנטיבה למחקרי המעבדה על שנת תינוקות‪ Anders .‬‬ ‫במשל אחר הצהריים או הערב של הלילה שבו מתבצעת ההקלטה‪ .REM‬תזוזות גוף‬ ‫ועוויות של הפנים מופרזות יתר על המידה – אפקט "תפיסת אבן המפתח" )" ‪ .‬כמות המידע שמושג‪ .‬ערות ומצבים מחוץ‬ ‫לעריסה עוברים ציינון על בסיס של דקה בדקה‪ .‬מיקרופון מונח בסמוך למיטה ומקליט השמעת‬ ‫קולות ובכי‪ .‬יש‬ ‫שיראו בכך כיתרון ויש שיראו בכך חסרון‪.‬תינוק בריא( או גיל תינוקות או ילדים‪ .‬במצב זה‪ .‬בגיל שבועיים לרמה של ‪ 7‬שעות בגיל ‪ 5‬חודשים‪ .‬כל תנועה מתרחשת במהירות כך שכל ‪ .‬‬ ‫הקלטות עוברות ציינון בתקופות של ‪ 5‬דקות )זמן אמיתי(‪ .‬ושותפיו הציעו מספר אינדקסים‪ .‬תוך התחשבות בפרופורציות‬ ‫מעגלי הזמן‪.‬בכל שלב‪ .‬היא רגישה לרמות נמוכות של‬ ‫אור‪ .‬עשוי‬ ‫להיות יותר משצריך עבור שאלות רבות‪ .‬‬ .‬מובא ציוד וידיאו לבית ומורכב במקום שליד‬ ‫עריסת התינוק‪ .‬ה‪ LSP -‬עולה מקצת מעל ‪4‬‬ ‫שעות‪ .‬המצלמה מאובזרת עם עדשה של זווית רחבה וקשת אוטומטית‪ .‬‬ ‫מדידת השינה תוך שימוש בהקלטות וידיאו במעגלי זמן‪.‬בכדי לאפיין את שנת‬ ‫התינוקות‪ .‬פרק‬ ‫זמן השינה הארוך ביותר )‪ .‬ושותפים פיתחו שיטה נוספת לתצפית‬ ‫התנהגותית שהיא הקלטת הוידיאו במעגל זמן‪.‬הקריטריון לציינון שני מצבי השינה זהים לאלו שתוארו בחלק‬ ‫קודם של התנהגויות שינה‪ .‬‬ ‫שהוקלטו במשך ‪ 24‬שעות‪ Kahn .‬עד כמה שאפשר‪ .‬לסיום‪ .‬‬ ‫‪ Anders‬דיווח על השימוש בפרופורציות של ‪ 12:1‬או ‪ 18:1‬להקלטות בנות ‪ 14-16‬שעות‪ .

‬בנוסף‪ Anders .‬שהתרחשות‬ ‫של תנועה מצבית ספציפית לא ניתנת להקלטה‪ .‬מחקר התיקוף של ‪Anders‬‬ ‫‪ and Sostek‬נעשה עם תינוקות בני ‪ 2-8‬שבועות בלבד‪ .‬על‪-‬ידי אלגוריתם‬ ‫מיוחד שפותח במיוחד‪ .‬‬ ‫ביקורת על הקלטות וידיאו‬ ‫הקלטות וידיאו הן בעלות מספר יתרונות‪ .‬המחשב המזהה תנועה קטנה קבועת‪-‬מצב‪ .‬במהלך שבועות מוקדמים אלו‪ .(Anders (1985‬‬ ‫מהימנות ותוקף‬ ‫‪ Anders and Sostek‬קיבעו את תוקף הליך זה עבור תינוקות בני ‪ 2-8‬שבועות‪ .‬מגיל ‪ 3-6‬חודשים‪ .‬התרחשותה של תזוזת ברך נרשמה בעקביות ולאחר מכן נסכמה‬ ‫בתקופות של דקה‪ .‬כמו כן שינה אקטיבית יותר מובחנת ממצבי‬ ‫ערות בגלל איכויות הפעילות‪ .‬תוך התחשבות שהורים‬ ‫ובתינוקות‪ .‬תוקפו על‪-‬ידי השוואתם עם תצפיות‬ ‫התנהגותיות‪ .‬לכן‪ .‬כל‪-‬ידי השוואות של הקלטות וידיאו‬ ‫עם הקלטות ‪ .‬דומיננטיות השינה השקטה‬ ‫לאורך הלילה‪ .‬‬ ‫‪ Sadeh‬ושותפיו דיווחו כי רמות התנועתיות‪ .‬לאחר מכן יורד שוב ל‪ 69%-‬בגיל ‪ 9‬חודשים כאשר נוצרת התעוררות במהלך הלילה‪.‬טבלאות של נורמות עבור כל המדדים קיימות בדיווחו של ‪.‬ישנם מצבים שהתינוק מכוסה או מכורבל בפינה של העריסה‪ .‬אין כל‪-‬כך בטחון במהימנות ותוקף‪ .‬ניתן להשיג מידע על כל משך זמן השינה ותפוצת השינה לאורך הלילה‪ .‫הפרופורציות של ה‪ LSP-‬המתרחש בין חצות והשעה ‪ 5:00‬לפנות בוקר הוא אינדקס של התגבשות השינה ונחשב‬ ‫כמסמן את הרמה שבה התינוק "התמקם"‪ .‬תדירותן ואופיין של תקופות עוררות )מלווה בבכי או לא מלווה בבכי(‪ .‬פותחה‬ ‫שיטת ה‪ wistogram-‬עבור מבוגרים‪ .‬‬ ‫הקלטות וידיאו מתאימות ביותר עם יש צורך במדידות חוזרות‪ .‬מצפייה מחדש בקצב מהיר‪.‬לאורך הלילה‪ .‬כלומר‪ .‬מתחילה בגיל חודשיים ועולה לאורך השנה הראשונה לחיים‪ .‬מגבלה נוספת היא‪ .‬שלא כמו תצפיות התנהגותיות ישירות‪ .‬בגלל רמות הפעילות‪ .‬על פגים‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬מדדים אלו רלוונטיים רק כאשר התינוק הושם במיטתו‪ .‬רמות‬ .‬הפעילות המוטורית הקשורה בשינה אקטיבית‪.‬ניתן לבצע מדידות חוזרות בבית התינוק‪ .‬ללא הפרעות‪ .‬לתקופה של לפחות שבוע אחד‪ .‬לאחר‬ ‫החודשים הראשונים לחיים‪.‬שעליהם סיפקו ‪ Anders‬ושותפיו נורמות‪ .‬שוקל כ‪2-‬‬ ‫‪ .‬לא ניתנות הגבלות‬ ‫על משך התצפית או הזמן ביום שבו נערכת התצפית‪ .‬מחושבות עבור שינה או ערות‪ .ounces‬מצמידים אותו על היד או הרגל‪ .‬לכן‪ .‬הן לרוב נדירות‪ .‬בכדי להעריך את המאפיינים‬ ‫האיכותיים של השינה‪ .‬מלבד זמני רחצה של התינוק או החלפה של הבגדים‪.‬בתקופות של ‪ 1‬דקה‪ .‬‬ ‫שינה \ ערות מ‪ Actigraphic-‬במדידה ביתית‬ ‫בהתבסס על הידיעה כי רמות ניעות של הגוף הוא המכנה הכי פחות נפוץ להבחנה בין שינה לערות‪ .‬כמו כן בוססה מהימנות מדדים עבור כל אחד משלבי השינה‪.‬לעומת זאת‪ .‬או‬ ‫את תדירותן ואורכן של התערבויות הוריות‪.‬‬ ‫מדדים נוספים‪.‬‬ ‫שינה אקטיבית יותר מובחנת משינה שקטה‪ .‬מידע זה יכול להיות מאוחסן בזיכרון‪ .‬אחוז זה עולה באופן יציב מ‪ 46% -‬בגיל שבועיים ל‪ 89%-‬בגיל ‪9‬‬ ‫חודשים‪ .‬כוללים זמן השהייה בהתחלת השינה וזמן השהייה בשינה‬ ‫השקטה‪ .‬תנועה יכולה‬ ‫להיות מוקלטת לתקופות ארוכות‪ .‬מה שלא מאפשר לראות תזוזות עיניים‬ ‫ותנועות קטנות שעשויות להתרחש‪ .‬‬ ‫ישנה מידה של חוסר ודאות לתוקפן של קלטות הוידיאו‪ .‬בזמני הלילה‪ .‬כיוון שההליך הוא לא פולשני במיוחד‪ .‬ואפילו מוקדם יותר בפגים‪.‬ה‪ actigraph-‬עבר הקטנה לאחרונה בכדי להתאים לתינוקות וילדים ו‪Sadeh -‬‬ ‫ושותפיו ביצעו מספר מחקרים על‪-‬ידי שימוש במכשיר זה‪ .‬לאחר השבועות הראשונים‪ .‬תיאר אינדקס זמן‬ ‫החזקה ואינדקס סבירות מעברים‪ .polygraphic‬הקלטות שנעשו על‪-‬ידי ‪ Thoman‬ועמיתיה‪ .‬לפני שנרדם‪ .‬הפרעות ראיה מסוג זה‪ .‬אך ההקלטות מוגבלות לזמן שבו התינוק נמצא בעריסה‪.‬‬ ‫יורדת באופן משמעותי ולכן ההבחנות כבר לא כל‪-‬כך טובות‪ .

‬המאפשרות הקלטות כאשר התינוק לא נמצא בעריסה‪.‬כמו כן‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות בוגרים יותר‪ .‬ניתן לעשות בה שימוש כאשר אף‬ ‫אחת המשיטות הקודמות לא ניתנת ליישום מבחינה פיזית או תקציבית‪ .‬מכשירים אלו ממוקמים במזוודה קטנה המונחת על הרצפה שליד העריסה‪ .‬אין זה ברור כמה‬ ‫זמן ניתן ללבוש את המוניטור במהלך שעות היום‪.‬כפי שנעשה בשיטת ה‪ .‬אותות תנועה אלו‪ .‬אם האם מנדמנדת את עריסת תינוקה או סוחבת אותו‬ ‫בידיה במהלך השינה‪ .‬‬ ‫ברוב המקרים‪ .(98%-66%‬מהימנות מדדים מובהקת דווחה עבור שינה‬ ‫אקטיבית ועובר שינה שקטה רק עבור תינוקות בני ‪ 3‬חודשים‪ .‬המקלט‬ ‫מסוגל ךתרגם מידע של ‪ 24‬שעות לקלטת של ‪ 60‬דקות‪ .‬לעומת זאת‪.‬לא ניתן להקליט את שלב התחלת השינה‪ . כאשר‬ ‫הנשימה מפסיקה )אירועי קוצר נשימה(‪ .‬יחסית לא פולשנית ויעילה תקציבית‪ .X 24 24‬תלוי בגודל העריסה‪ .‬‬ ‫לאחרונה‪ .‬בביתם‪.‬ברור כי זוהי שיטה פשוטה ביותר‪ .Actigraph-‬‬ ‫כאשר אנו מתייחסים לבעיות שינה של צעירים מאד‪ .‬נעות בין ‪ 90%-80%‬בתינוקות בני ‪ 9‬חודשים ויותר‪.(HMS‬שבה מונח משטח דק‪ .‬משתנים בעוצמתם ומעלים את הזמן כמו גם את תדירות וויסות‬ ‫של המעגלים‪ .‬‬ ‫חובה ליצור שתי קטגוריות של עוררות‪ :‬תקופות של בכי ולא בכי‪.‬אותות תנועה מועברים דרך‬ ‫מגבר מוקדם למקלט‪ .‬מתאים כי ה‪Actigraph -‬יציינן שינה כקטגוריה בודדת‪ .‬הסיגנל‬ ‫גם מהווה ארטיפקט להבחנה בין שינה וערות‪ .‬מלבד הצמדתו לנבדק‪ .‬מצב התינוק יזוהה עם מצב של ערות‪ .‬גמיש ורגיש ללחצים‪.‬המשטח בגודל ‪ X 24 12‬או ‪ .‬‬ ‫מתחת למיטת התינוק‪ .‬כיוון שהתינוק נטה‬ ‫להתעסק עם המכשיר‪ .‫ההסכמה עם מידע ‪ polysomnographic‬קונבנציונאלי‪ .‬התפיסה הבסיסית המנחה את ההתפחתות של הליך זה היא שדפוסי תנועה מובחנים ממצב‬ ‫למצב‪ .‬לסיום‪ .‬מתמונה ‪ 6-1‬ניתן לראות אותות אופייניים לכל ‪ 4‬המצבים‪ .‬ובמיוחד כאשרנחוצים מדדים גלובליים‬ ‫על שינה וערות‪ .‬לשם מטרה זו‪ .‬בכל זמן‬ ‫שהתינוק נמצא בעריסה‪.‬דופק הלב הוא שבולט באות‪.‬מוקלטים‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬ההורים לא הניחו את ה‪actigraph -‬על התינוק עד שלא נרדם‪ .‬דפוסי נשימה תופסים שליטה על דפוס האות המתקבל.‬‬ ‫מדידת שינה מהקלטות של דפוסי תנועה‬ ‫שיטה נוספת למדידת תנועה היא שיטת המדידה הביתית )‪ .‬‬ .‬בנוסף להיות הסיגנלים דומים בשני מצבים אלו‪ .‬‬ ‫במקום להקליט את התדירות ותפוצה של תנועה‪ .‬למשך תקופת‬ ‫המדידה‪ .(83%-55%‬טובות עבור גיל ‪3‬‬ ‫חודשים )‪ (92%-78%‬וסבירות בגיל ‪ 6‬חודשים )‪ .‬לא פולשנית לשם הקלטה של שנת תינוקות וילדים‪ .‬שיטה זו קלה ליישום‪ .actigraph -‬אותות אנאלוגיים מנשימת‬ ‫התינוק ותנועת גופו‪ .‬ארוכות טווח‪ .‬ערנות ללא בכי מספקת‬ ‫אינפורמציה על יכולתו של התינוק להירגע בעצמו‪.‬בכל פעם שמתרחשת תנועה של הגוף‪ .‬‬ ‫נחוץ בכדי למחוק את מצבי הארטיפקט שנוצרו מתנועה חיצונית לתינוק‪.‬זוהי השיטה היחידה שמאפשרת הקלטות מתמשכות‪ .‬המידע הראשי שחייבים להשיג הוא התדירות ומשך‬ ‫ההתעוררויות לאורך הלילה‪ .polysomnographic‬שיטת ה‪actigraph -‬פחות‬ ‫מהימנה במציאת ההבדלים בין שינה לערנות שקטה‪ .‬פותח אלגוריתם בכדי לחשב שינה אקטיבית ושינה שקטה בתינוקות‪ .‬במקרים מסוג זה‪ .‬תיעוד של שינה וערות על‪-‬ידי הדמות המטפלת‪.‬‬ ‫ה‪ Actigraph-‬מופעל על‪-‬ידי תוכנה ולא דורש מניפולציה נוספת או התקנה‪ .‬היא‬ ‫שולטת בדפוס האות. כאשר אין תנועות גוף‪ .‬רמות הסכמה בין תוצאות נצפות‬ ‫ותוצאות שהתקבלו מהאלגוריתם היו נמוכות בתקופה שמייד לאחר הלידה ) ‪ .‬לדוגמא‪ .‬מדדי השינה הבדילו גם כן‪ .‬‬ ‫למרות ההסכמה הכללית הרווחת בין הקלטות ‪ actigraph‬והקלטות ‪ .‬מערכת זו מאפשרת הקלטות מתמשכות בבית‪ .‬בשונה מתצפיות‬ ‫התנהגותיות‪ .‬בין ילדים עם הפרעות‬ ‫שינה לילדים בקובצת הביקורת‪.‬‬ ‫ביקורת על ה‪.

‬ ‫בהשוואה ל‪ . כמו כן‪ .‬משך הזמן של שינה שקטה‪.‬‬ . ובהשוואה ל‪ .‬הוא מאפשר מדידה של כל אחד ממשתני השינה‪.‬אלוהם מצבי השינה אשר ניתן להקליט אותם‬ ‫מתצפיות התנהגותיות‪ .‬זהו ההליך הכי פחות פולשני‪ .‬הוא אינו דורש ‪ .‬דפוסי תנועה המובעים במצבי שינה וערות‪ .‬אם כך‪ .‬ודפוסי תנועה אלו לא‬ ‫מראים שוני מעבר למינים שונים‪ .‬בשימוש בכלי זה‪ .‬מדדי שינה‪ .‫במעבדה‪ .‬בהם נוקט התינוק .‬במחקר של תינוקות‬ ‫אדם‪ .‬מהימנות )הבדלים בינאישיים( נמצאה עבור מדדים לכל אחד ממשתני השינה והערות‪.‬התנהגות שלבית‪ .‬במהלך היום הראשון שלאחר הלידה מנבא‬ ‫יכולות מנטאליות בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .actigraph -‬ניתן להקליט את כל שלבי‬ ‫השינה‪ .‬רק תצפיות התנהגותיות‪ .‬‬ ‫ארנבים וחולדות‪ .‬שיפוטיהם הראו רמות גבוהות של הסכמה עם תצפיות התנהגותיות ישירות של שני‬ ‫הצדדים )חיות ובני‪-‬אדם(‪ .‬הם מובחנים‪ .‬כולל הקלטות וידיאו‪ .‬משיטות ההקלטה‪ .‬דפוסי שינה במהלך ‪ 5‬השבועות הראשונים שלאחר הלידה‪ .‬ערות‪ .‬הוא אינו דורש ציוד צילום‬ ‫ותאורה מיוחדת אותם מתקינים בבית התינוק.‬לא ניתן להבחין בטבע ההתערבות‬ ‫ההורית כמו גם שיטות של הרגעה עצמית‪ .‬תואר בספרות המחקרית באופן נרחב‪ . באותו‬ ‫המחקר‪ .‬מצבי שיפוט מסיגנלים מקבילים הושווו ונמצאו מתואמים עם התוצאות מתצפיות התנהגותיות.‬כמו גם תקופות שמחו‪ .‬השוואה זו מדגישה‬ ‫נושאים בהם צריך להתחשב‪ .‬בעוד שה‪ HMS -‬יותר‬ ‫מהימן בהבחנה בין שלבי הערות השונים‪ .(NREM (1-4‬בלתי ניתנים להבחנה כאשר הם מופיעים‬ ‫בתינוקות בוגרים יותר או ילדים.‬בוצע על אותו מבנה‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ .‬‬ ‫הדפוס השלם מודפס ועובר ניתוח ויזואלי על‪-‬ידי מציינן מנוסה‪ .‬מסירם רעשים והופכים את המידע לדיגיטלי ) ‪ (samples/sec 10‬ומכניסים אותו למחשב‪ .‬לעומת ה‪ .‬לצורך זיהוי‬ ‫דפוס‪ .‬מעברים משינה אקטיבית ‪ -‬שקטה‪ .‬התחשבות אחרונה להליך זה‪ .‬מעברים משינה ‪ -‬לערות‪ .polysomnographic -‬השלבים של שנת ‪ .‬‬ ‫הצופים התאמנו רק על מצבי התנהגות ומקביליהם שפטו התנהגות בעלי חיים‪ .‬משך הזמן של שינה אקטיבית‪ .‬בתמונה ‪ 6-1‬ניתן לראות את המשותף בין שפוסי התנועה של בני‪-‬אדם‪.‬ממצאים אלו מעידים על הטבע המשמעותי של דפוסי תנועה וכמו כן מתייחסים לנושא התוקף‬ ‫של שיטת ה‪.‬מחקר על גורי ארנבות והתקבלו אותם תוצאות‪ .‬בהשוואה לתצפיות התנהגותיות‪ .‬בנוסף‪ .‬בפגים‪ . שלא כמו הקלטות וידיאו‪ .‬יכולים לבצע את ההבחנה החשובה הזו‪ .‬‬ ‫ההליך מספק מידע מהימן ותקף על מצבי השינה של תינוקות‪ .‬בנוסף‪ .‬זמן אנשי צוות ומורכבות פירוש הנתונים‪ .‬שלא כמו‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪ .‬להבחנה בין מצבים‪ .‬כולל הקלטה ועיבוד מחשב‪ .‬התקופות של ‪ 30‬שניות‪ .actigraph‬שמונח על התינוק בכדי‬ ‫להקליטו‪.‬מנבא‬ ‫דפוסי התפתחות ספציפיים המופיעים במהלך התקופה של שלוש השנים הבאות‪.‬‬ ‫אותם ניתן להשיג מתצפיות התנהגותיות‪ .actigraph-‬הוא לא מאפשר הבחנה בין ערות עם בכי או ללא‬ ‫בכי‪ .‬‬ ‫תוקף‬ ‫הערך של מחקרי דפוסי תנועה‪ .HMS‬על‪-‬ידי חיפוש אחר שינויים התפתחותיים ב‪ :‬שינה אקטיבית‪.‬תוקף ניבוי נמצא גם כן‪ .‬מעברי שינה – ערות ומצב ערות‪ .‬הם התבקשו להתחלף וכל אחד‬ ‫שפט את האותו של השני‪ .‬פותח אלגוריתם‪ .‬הקודים של האותות עוברים חישוב‪ .‬לעריסה‪.‬‬ ‫ביקורת על מערכות מדידה ביתית‪.‬עבור שינה אקטיבית‪ .‬הוא אינו דורש נוכחות של צופה.‬שינה‬ ‫שקטה‪ .‬‬ ‫הבדלים יומיים במצבי ערות בתוך העריסה ומעגלי שינה שקטה בתוך אפיזודות של שינה‪ .‬לא זמינה כמוצר‪. בהשוואה עם הקלטות וידיאו תלויות זמן‪ .‬בפגים ובתינוקות‬ ‫שנולדו בזמן‪ .‬בשונה מתנועה כללית לא ניתנת להקלטה.‬אך זה יותר יקר במונחים של ציוד נדרש‪ .‬במחקר מעבר בין זנים‪.‬היא‬ ‫שהשיטה‪ .HMS-‬‬ ‫ניתן למצוא את רגישות המדדים של הקלטות ‪ .‬כאשר מבצעים בחירה של שיטת מדידה‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .

‬התחשב בדברים הבאים‪ :‬תצפיות התנהגותיות )שנעשות בעיקר במהלך‬ ‫היום(‪ .‬אם יש רצון להפחית למינימום את מידת הפולשניות של השיטה‪ .‬כ ‪ 2‬תנומות ביום )בוקר ‪ +‬צהריים(‪. הקלטות תנועה )שימוש ב‪ .‬אשר קשורה בעיקר להתקצרות משך השינה במהלך‬ ‫היום‪.‬הקלטות וידיאו היא השיטה‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬בקיצוניות השנייה‪ .‬הן ללא ספק‪ .‬שיטת ה‪ .‬האופציה היחידה‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 2‬שינה והיבטים התפתחותיים‬ ‫התפתחות השינה בשנות החיים הראשונות‬ ‫משך השינה‬ ‫תינוקות‪/‬ילודים – ישנים בממוצע ‪ 16-17‬שעות )שליש מהיממה(‬ ‫בגיל חצי שנה – שנה‪ 13 :‬שעות בממוצע‬ ‫לאחר מכן – חלה הפחתה הדרגתית ואיטית בשעות שינה‪ .‬השינה מתרכזת ברובה בלילה והתינוק מסוגל לישון ברציפות ‪– 6‬‬ ‫‪ 9‬שעות‪.‬כל השיטות דורשות הכשרה של‬ ‫זיהוי דפוסי התנהגות ואותות‪.‬‬ ‫גיל שנה וחצי – מרבית התינוקות מוותרים על שנת בוקר‪.‬‬ ‫שינויים בפיזור השינה )מחזור צירקדיאני(‬ ‫תינוקות‪/‬ילודים – ישנים בתפזורת בתחילה כ ‪ 5-6‬אפיזודות שינה במהלך יממה‪ .(HMS‬היא‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬‬ ‫שינויים בשלבי השינה )מחזור אולטרדיאני(‬ ‫ילודים – *אין הבדלים ברורים בין שלבי השינה השונים‪ .polysomnographic‬לסיום‪ .‬נטייה לישון יותר בלילה‪.‬בדרך כלל‪ . הקלטות וידיאו לא נערכו ליותר מ‪ 16-‬שעות .‬‬ ‫אם הפרמטר החשוב הוא חסכוניות‪ .‬אם קיים עניין‬ ‫במחקר אינטנסיבי של שינה והתנהגות הקשורה במצבי שינה )כמו גם מצבי ערות(‪ .‬האופציה הטובה ביותר היא‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪.(HMS-‬לא יכולות להיערך יותר‬ ‫מ‪ 24-‬שעות )ללא החלפת קלטת( .NREM‬‬ .‬הבחנה מקובלת בין שינה פעילה ‪ ( (REM‬לשקטה‪.‬‬ ‫*השונות גדולה‪.‫סיכום ומסקנות‪ :‬האם קיימת שיטת מדידה עדיפה?‬ ‫אם משך המדידה הוא פרמטר קריטי‪ .‬‬ ‫גיל ‪ 3‬חודשים – הבחנה ברורה בין יום ללילה‪ .‬מדידה של תנועה )‪ .‬בעת התחלת השינה ולאורך הלילה‪ .‬‬ ‫גיל חצי שנה – שינה מרוכזת בלילה‪ .‬‬ ‫גיל ‪ 3‬חודשים ‪* -‬הבחנה ברורה בין ‪ 4‬שלבי שנת ‪.‬‬ ‫*משך מחזור שינה כ ‪ 60‬דקות‪.‬‬ ‫אם מוקד העניין הוא במצב ערות ללא בכי‪ . ואת ה‪ actigraph -‬ניתן להפעיל כ‪ 8-‬ימים )עם הפרעות נחוצות במהלך רחצה‬ ‫והחלפה בגדים(‪.‬לא מופעלת‪ .‬היא האופציה של ‪ .‬הקלטות‬ ‫מעבדה‪ .‬לא נערכו לזמן ארוך יותר מ‪ 7 -‬שעות.‬יותר מ‪12 -‬‬ ‫שעות.‬‬ ‫*כניסה מיידית לשנת ‪ – REM‬אשר מהווה מחצית מזמן השינה‪. ‪ polysomnographic‬של תינוקות‪ .‬השיטה היקרה ביותר בגלל שימוש בציוד וכוח אדם‪ .actigraph-‬היא השיטה הטובה ביותר‪ .‬כאשר רוצים למדוד התפתחות של שליטה במאפיינים פיזיולוגיים או התפתחות‬ ‫שלבי השינה בתינוקות בוגרים יותר או בילדים‪ .

( SIDS‬‬ .‬בפגים‬ ‫ולפעמים גם בתינוקות רגילים )שנולדו לאחר ‪ 9‬חודשים( אין התאמה בין המאפיינים השונים‪ :‬דפוסי )‪(EEG‬‬ ‫אופייניים‪ .‬הוויכוח הורחב גם לשלבי השינה בחיי‬ ‫העובר‪.‬החוקרים ‪ Aserinsky and kleitman‬זיהו ראשונים את מחזור השינה השקטה ‪ /‬שינה פעילה )שנת‬ ‫‪ (REM‬בתינוקות צעירים‪ .‬דפוסי נשימה‪ .EMG .‬מחקר השינה‬ ‫בעת הינקות קיבל תנופה‪ .‬עם המצאת הפוליגרף‪ .‬גם ביום )‪.‬‬ ‫אצל תינוקות ניתן לראות כי בחודשים הראשונים הפרשת מלטונין היא אפסית‪ .1 :‬להבהיר באופן‬ ‫הדרגתי את דפוסי ההתנהגות המורכבים שיספקו חלון ייחודי בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית ‪ .2‬עם הבנה‬ ‫טובה של התפתחות נורמאלית‪ .2‬תהליך פסיכו – חברתי‪ :‬הורים מעבירים לילדיהם באופנים שונים את המסר שהלילה הוא זמן לשינה והיום הוא‬ ‫זמן לפעילות‪.‬הם חשדו שמחזור השינה האולטראדיאני הזה הוא הביטוי הלילי למשהו כללי יותר‪.‬‬ ‫מאמר ‪6‬‬ ‫שנת תינוקות‬ ‫במחקרים המוקדמים על שינה וערות אצל תינוקות נעשה שימוש בתצפיות ובדיווחי הורים ולפעמים בכלים‬ ‫גולמיים‪ .(BRAC‬‬ ‫הרבה מחקרים חקרו את הקשר בין מחזוריות צירקידיאנית שמנגנון התפקוד של מערכת העצבים המרכזית )‬ ‫‪ (CNS‬נמצא בבסיסה ושל משתנים פיזיולוגיים אחרים‪ .‬‬ ‫שינה באורגניזם לא מפותח )פג( מאופיינת על ידי התמזגות הדרגתית של מספר משתנים פיזיולוגיים‪ .‬המחקרים הפכו להיות במידה ניכרת יותר מחקרים הדורשים מאמץ מבחינת‬ ‫היקפם ומטרתם‪ .‬ופעילות גופנית‪/‬סומטית‪ .‬‬ ‫השפעות על התפתחות דפוסי השינה‬ ‫‪.‫*משכי שנת ‪ REM‬מתקצרים‪.‬סטייה או חריגה בדפוסי השינה והעירות יכולים להצביע על קושי נוירולוגי או‬ ‫בעיה תפקודית שעומדת להתרחש‪ .‬לקראת גיל חצי שנה חלה עלייה‬ ‫הדרגתית ומשמעותית בהפרשת מלטונין ועמה וצר דפוס יומי ברור‪.‬‬ ‫ההורמון מופרש בעיקר בלילה ומדוכא בחשיפה לאור חזק‪.‬תנועות עיניים‪ .‬באמצעות מחקרי השינה בתינוקות ניתן להעריך התפתחות של תינוקות‬ ‫ולזהות תינוקות שנמצאים בסיכון‪.‬מחקרים שמדווחים כאן תוכננו לזהות חריגות‪/‬סטיות בשינה ובהתפתחות הלב והריאות‬ ‫על מנת לספק רמז לאטיולוגיה של מוות פתאומי של תינוקות )‪.‬‬ ‫שלא כמו שינה אצל מבוגרים בריאים המאופיינת על ידי התרחשות חוזרת ונשנית של שלבי שינה מוגדרים היטב‪.1‬תהליך ביולוגי – בלוטת האצטרובל מפרישה הורמון מלטונין האחראי במידה רבה להיווצרות תחושת עייפות‪.‬על חשיבות המעברים בין השלבים‪ .‬מספר ציפיות מנחות את המחקר‪ .‬חוסר ההתאמה הוביל לוויכוחים לגבי‬ ‫דברים כמו הגדרת שלבי שינה ועירות‪ .‬‬ ‫‪ Kleitman‬קרא לו מחזור של פעילות ‪ /‬מנוחה בסיסי שקיים כל הזמן בגוף‪ .‬‬ ‫כאשר נהיה ברור ששינה במבוגרים כמו בתינוקות מובילה לתנאים פתולוגיים ייחודיים כמו מוות‪ .‬‬ ‫‪.

Emde and Walker‬אפיזודות של עירות ארוכות‪/‬ממושכות‬ ‫מאשר שעה נראות ב‪ 5% -‬עד ‪ 10%‬מההקלטות בכל גיל‪ .‬השוו את שלבי ההתפתחות של‬ ‫תינוקות פגים עם תינוקות רגילים שגילם היה לפחות עד גיל ‪ 8‬חודשים לאותו קריטריון הערכה‪ .‬כאשר ‪ Bowe and Anders‬חילקו את הנבדקים שלהם ל‪ good sleeper -‬ו‪ poor sleeper -‬הם מצאו ש‪-‬‬ ‫‪good sleeper‬רק לעיתים נדירות התעוררו משינה שקטה ואילו ‪ poor sleeper‬התעוררו הרבה‪ .1 :‬האם העיניים פקוחות או סגורות והאם מופיע‬ ‫‪)REM‬תנועות עיניים מהירות( ‪ .‬ממצא התואם עם ממצאים של אחרים‪ .‬בסביבת הבית משך‬ ‫הזמן שלקח לתינוקות להיכנס לשינה )להירדם( היה ‪ 30‬דקות לתינוקות בני החודשיים וכמעט ‪ 15‬דקות‬ ‫לתינוקות בני ‪ 9‬חודשים‪ Anders and Keener .‬התעוררויות קצרות היו יותר שכיחות ב‪2 -‬‬ ‫חודשי החיים הראשונים לעומת בגיל מאוחר יותר‪ .‬‬ ‫בגלל שנספרו רק אפיזודות שהן לפחות ‪ 10‬דקות לא היה שינוי בכמות שלהן‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬נטייה זו התגלתה גם‬ ‫המחקר שלנו‪ .‬האפיזודות הממושכות ב‪ SWS -‬עולות גם‬ ‫במספר‪/‬בכמות וגם במשך הזמן‪ .‬לכן הוצע שהתינוקות הגדולים יותר מתעוררים פחות לעיתים קרובות‪ .1‬‬ ‫בגלל המידע העצום שנאסף‪ .‬ב‪ 400 -‬ההקלטות שנערכו במשך הלילה של התינוקות בין‬ ‫הלידה ועד לגיל חצי שנה‪ .‬הם בחרו‬ ‫להתבונן במספר דברים‪ .2‬האם‬ ‫קיימות הרבה תנועות ‪ .‬בשינה שקטה גם אפיזודות קצרות וארוכות מתארכות ונהיות רבות יותר‪.‬בשונה משינה פעילה‪ .‬ולמרות שאינן‬ ‫נפוצות )זה דבר נדיר( לא מצאו שיש להן קשר עם פתולוגיה כלשהי‪ .‬כלומר‪ .‬כמו אחוז השינה הפעילה‪ .‬אחרים הציעו לשלב את קריטריון‬ ‫הפוליגרף עם התצפיות של התינוקות שנולדו לאחרונה‪ Parmelee and Coworkers .‬במחקר שלהם המעבר משינה שקטה לשינה פעילה וההיפך הוא גבוה‬ ‫בקבוצה של הגדולים‪ .‬הירידה בכמות ‪ REM‬נובעת מירידה במספר האפיזודות ‪ REM‬בלבד‪ .‬‬ .‬אם לא סופרים את ההתעוררויות השקטות אז ‪ 44%‬ו‪ 78% -‬מהתינוקות‬ ‫ישנים עד סוף הלילה בגיל חודשיים ובגיל ‪ 9‬חודשים בהתאמה‪ .‬ציינו שיש צורך להבחין בין התעוררויות ליליות שקטות לבין בכי‬ ‫שמוביל לעיתים תכופות להרמת התינוק‪ .‬לכן ניתן להסיק שרק האפיזודות‬ ‫הקצרות )פחות מ‪ 10-‬דקות( הן אלה שפחתו ולמעשה אף נעלמו עם הגיל‪ .‬תינוקות בגיל חודש עד חודשיים עשויים להתעורר‬ ‫יותר משינה פעילה מאשר משינה שקטה‪ Bowe and Anders .‬המספר‪/‬הכמות ומשך הזמן הכולל של‬ ‫אפיזודות בשינה השקטה עולה עם הגיל‪ .‬אנו מצאנו שהירידה בשינה הפעילה יכולה לתרום לירידה בכמות‪/‬במספר הכללי של האפיזודות בשינה‬ ‫הפעילה‪ .‬מלבד זאת‪ .3‬האם הנשימה סדירה‪ .‬המחקרים שלנו איששו את הירידה‬ ‫בכמות השינה הפעילה ואת העלייה הצמודה בשינה השקטה כפי שצוין על ידי אחרים‪.‬לכן‪ .‬בעוד שאחוז השינה‬ ‫הלא מובחנת לא משתנה בהרבה כפי שדווח על ידי ‪ .‬‬ ‫האפיזודות של שינה פעילה הן ארוכות משעה ואפיזודות של שינה שקטה יותר ארוכות מחצי שעה‪ .‫שינה ועירות בתינוקות‬ ‫‪ Prechtl and Beintema‬התעסקו בקביעת הגדרה של שלבי השינה והעירות על ידי פיתוח סולם לתינוקות שנולדו‬ ‫לאחרונה כאשר הסולם מבוסס על ההתנהגות הנצפית של התינוקות‪ .‬ולא מירידה במשך שלהן‪.‬אחוז השינה השקטה בבית היה מאוד‬ ‫דומה לאחוז השינה שהוקלט במעבדה‪ .‬אנו השתמשנו במספר קריטריונים‪:‬‬ ‫‪EMG‬ו‪ EEG -‬על מנת לקבוע שהתינוק אכן ישן‬ ‫בנוסף לפרמטרים שרשומים בטבלה מספר ‪.‬דיווחו שהמשתנה הזה עוזר להבחין בין שינה של‬ ‫תינוקות בגיל חודשיים ובגיל ‪ 9‬חודשים‪ .‬אם היו מוסיפים אפיזודות של שינה לא‬ ‫מובחנת שנקלטו במעבדה‪.‬אנו התמקדנו בעיקר באיתותים של התינוק בפוליגרף והשתמשנו בתצפית‬ ‫התנהגותית רק כמידע משלים‪ .‬‬ ‫סקירה של הספרות חושפת סדרה מקיפה של משתנים שנמדדו בתינוקות‪ .‬מספר חוקרים נבחרו על מנת להתאים את הקריטריון של שלבי השינה של‬ ‫מבוגרים על מנת שנוכל להשתמש בו מגיל ‪ 3‬חודשים ומעלה‪.

‬חוקרים‬ ‫שעוסקים בתינוקות לא מפותחים )פגים( משתמשים במוביליות )תנועה( על מנת לזהות תינוקות עם‬ ‫אבחנה‪/‬פרוגנוזה גרועה בשביל ההתפתחות המאוחרת‪ Prechtl .‬נראה כי נסיגה לדפוס פחות מפותח‬ ‫יכולה להתרחש‪.‬התמזגות )התאמה( של משתנים פיזיולוגיים עולה‪ .‬הכניסה לשנת ‪REM‬‬ ‫ארוכה יותר‪ .‬‬ ‫פיקוח פוליגרף במשך הלילה בשינה ובעירות חיוני למחקר ושילוב של מצבי התנהגות ושינה‪ .‬אנו התחלנו לעקוב אחר‬ ‫המוטיליות )תנועה( בתינוקות נורמאליים ובריאים בביתם‪ .‬מגיל ‪ 3‬יש הרבה יותר מקרים ש"מתפספס ה‪ REM-‬הראשון של הלילה כאשר גם אצל‬ ‫מבוגרים זה קורה‪.‬אחרים הראו‬ ‫ירידה קטנה יותר‪ .‬‬ ‫המחקר על מוטיליות )תנועה( מניב תוצאות באיתור מקורו של מחזור מנוחה‪/‬פעילות הבסיסי בחיי העובר‪ .‬ואינטגרציית שינה‬ .‬חוסר‬ ‫הארגון של השלבים )שלבים ‪ 3‬ו‪ 4-‬בשנת ‪ NREM‬נחלקים על פני ‪ 24‬שעות( וחוסר התאמה בין המדדים אינו רק‬ ‫סימן לחוסר בשלות‪ .‬מעברי שינה‪ .‬ישנה תקופה קצרה בסביבות גיל ‪ 3‬חודשים שבה המחזוריות נעשית מאוד קבועה ויציבה‪ .‬כך שניתן להתחיל‬ ‫לזהות מצבים התנהגותיים שונים‪ .‬עם העלייה בגיל‪ .‫כניסה לשינה פעילה מתמידה‪/‬נמשכת במשך השנה הראשונה של החיים‪ .‬אחוז זמן השינה הכולל מנוצל בשלב ‪ 4‬של שנת ‪ NREM‬שעולה בין גיל ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים מ‪14%-‬‬ ‫ל‪ 18%-‬מה שמתאר את אחוז השינה של המבוגרים‪ .‬‬ ‫מסקנות‬ ‫התפתחות השינה והעירות יכולה להיחקר בתוך הרחם‪ .‬כלומר‪ .‬לידה מובילה למספר שינויים רציניים במיוחד בוויסות‬ ‫של הנשימה‪.‬ייתכן‬ ‫שגם למצב הזה יש סיכונים משל עצמו‪.‬מתאר ירידה ממושכת מ‪30%-‬‬ ‫ל‪ 20%-‬בשינה פעילה ‪ ???rem‬בהשוואה לזמן השינה הכולל בתינוקות בין גיל ‪ 6‬חודשים ל‪ 5-‬שנים‪ .‬כלומר לאחר התקופה של פגיעות‬ ‫רבה בגיל חודש‪ .‬תקופה זו של ארגון‬ ‫מחדש של מערכת העצבים המרכזית כפי הנראה קשורה עם העלייה בפגיעות‪ .‬ודרך זולה כדי לעקוב‬ ‫אחר התפתחות של שינה ועירות ואחר מחזור העירות‪/‬שינה הבסיסי בתינוקות בין גיל חודש ל‪ 3-‬חודשים‪.‬זה יכול להיות יעיל‪ .‬בין גילאי ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים משתנה הפיזור של שינה עמוקה בניגוד לעלייה בתנומות בגיל ‪ 3‬ל‪5-‬‬ ‫שנים‪ .‬‬ ‫מידע לגבי שינה ועירות בתינוקות יותר גדולים מ‪ 6 -‬חודשים הוא נדיר‪ Roffwarg .‬התנועתיות בעובר הבעייתי פחות מושפעת ממנגנוני שליטה שונים שקיימים בעובר הבריא‪ .‬איכות‬ ‫התגובות המוטוריות עשויה לשקף את המצב התקין של התפתחות מערכת העצבים‪ .‬זיהוי אלקטרוני או‬ ‫באמצעות מחשב של מצבי השינה הופכים להיות זמינים‪ .‬והערכות של התאמה‪ .‬‬ ‫אחרי גיל חודש שינה ועירות משתנים באופן דרמטי כמו מספר רב של משתנים פיזיולוגיים‪ .‬יש שינויים לפני הלידה ואחריה כלומר בגיל הריוני של‬ ‫‪ 36‬שבועות וכן גיל אמיתי של חודש הם ציוני דרך מבחינת שינויים פיזיולוגיים‪ .‬ולכמת את מאפייניהם‪ .‬משך את תשומת הלב של החוקרים לטבע‬ ‫הסטריאוטיפי והמונוטוני‪/‬חדגוני של ההתנהגות המוטורית בעוברים בעלי סיכון )עובר שיש איתו בעיות בריאותיות‬ ‫כלשהן( ובפגים‪ .‬הפיכה של הקשר הזה נצפית‬ ‫ב‪ 60% -‬מהתינוקות בגיל ‪ 3‬חודשים וב‪ 90% -‬מהתינוקות בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .REM‬‬ ‫היחס בין שינה פעילה לשינה שקטה נחשב לפעמים לסימן של הבשלה‪ :‬זמן השינה הפעילה ‪ ???rem‬עולה על‬ ‫זמן השינה השקטה במשך החודשיים הראשוניים של החיים‪ .‬בניגוד לתינוקות‪ .‬נראה כי יש דמיון בין דפוסי‬ ‫השינה כשהתינוק ברחם בשלבים האחרונים לבין לאחר שהוא נולד‪-‬יש יותר דמיון משוני כך שהלידה אינה שינוי‬ ‫דרמטי מבחינת השפעתה על תחום זה‪ .‬צריך בכל אופן לציין שהאחוז של שלבים ‪ 3‬ו‪ 4-‬בשנת‬ ‫‪ NREM‬גבוה בצורה רגילה בעת נמנום‪/‬שינה קלה בתינוקות בני שנתיים בניגוד לשינה פעילה שיורדת‪ .‬זמן עירות ארוך יותר לפני השינה )יותר חסך שינה( היה קשור לזמן ארוך יותר לכניסה ל‪-‬‬ ‫‪.‬לא פולשני‪ .

‬במהלך אינטרוול של ‪ 10‬דקות‪ .‬בתינוקות שהגיעו‬ ‫לסוף תקופת ההיריון )‪ .2‬תהליך גיבוש )קונסולידציה( השינה נדחס לתקופות פחותות כמותית‪ . electrooculogram (EOG).3.‬בשנת ‪ .‬בתוך תקופות השינה‪.‬שלב תינוקות אחד‬ ‫הוגדר כשנת ‪ NREM‬ללא צירים‪ .‬אם כך‪ .4‬בו זמנית עם תהליך הבשילה‪ .‬‬ ‫אוכלוסיית הנבדקים‬ ‫המידע המוצג כאן‪ .(n=9‬ה‪electroencephalogram-‬‬ ‫‪ .‬גילאי הבדיקה היו ‪ 3‬שבועות )‬ ‫‪ n=10).‬‬ ‫קבענו את הפרופורציות של סך הזמן של שנת ‪ NREM‬באמצעות צירים‪ .‬ההקלטות החלו בצהריים והסתיימו ‪ 24‬שעות מאוחר יותר‪ .(1.‬‬ ‫המונח "שלב מוזמן" ) ‪ (orderd stage‬מעיד על ייצוג "חלק" של דפוס השינה‪ . 4.‬מעידה‬ ‫על פחות הפרעות של עוררות קצרה‪ .‬שנת ‪NREM‬‬ ‫מתחלקת לשלבים ‪ .1.‬אנו נסקור את ממצאינו על משך‪ .‬כל הפרמטרים נבדקו בפוליוגרף ‪ .‬איכות שינה גבוהה‬ ‫יותר מוגדרת על‪-‬ידי החזקה מתמשכת של דפוסי שינה‪ .5‬חודשים )‪ .‬מעקב פוליגרף ארוך‪-‬טווח חיוני להבנת האטיולוגיה של מספר הפרעות שינה ופיקוח‬ ‫אחר תינוקות צעירים יכול לחשוף מספר הנחות להפרעות השינה‪.‬ביחידת זמן נתונה‪ .‬התחלה של סוג‪ .‬אשר נמדדים‬ ‫במשך ‪ 24‬שעות‪ . C4/A1).‬לפחות פעמיים‪ .‬במהלך תקופת הגיבוש‪ .2.‬הגדרה של מצבי השינה והעירות תישאר חיונית להערכה מדויקת של משתנה של הלב‬ ‫והריאות ושל רפלקסים‪ .‬כאשר יותר מ‪ 20%-‬מגלי הדלתא נמצאו‪ .2‬לדוגמא‪.((EEG. electromyogram (EMG‬וה‪ .(1.‬ואומדן מאמץ כמדד למאמץ‬ ‫נשימתי‪ .‬בהתאם לקריטריון במדריך לקידוד שנת תינוקות העולמי‪ . 6‬שבועות )‪ n=10). C3/A2.‬שינויים קצרים בשלבי השינה וכו'‪ .REM‬אם מתרחשת דקה אחת של תנועה או עוררות‪.‬מבוסס על הקלטות של ‪ 30‬תינוקות נורמאליים‪ .‬בכדי לזהות צירים וגלי דלתא‪.‬זמן התחלה‪ .‬עם יעילות של ‪ .‬שלבים מוזמנים כוללים תקופות‬ .‬כשתינוקות הגיעו לגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .(epoch‬בתוך תקופת זמן נתונה ושלא נוצר משלב שהתחיל מוקדם יותר‬ ‫)‪ .‬ו‪.‬‬ ‫מאמר ‪ :7‬התפתחות השינה וערות במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים של החיים‬ ‫‪Susan Coons‬‬ ‫בפרק זה נדון בהתפתחותם של שני מצבי השינה‪ (REM (rapid eye-movment .(n= 10‬ו‪ 6-‬חודשים )‪ .‬שלבי שינה קודדו‬ ‫בתקופות של ‪ 30‬שניות‪ .‬ספציפיים לשלב השינה בו נמצאים‪.‬שנת‬ ‫‪ REM‬משתנה כמותית במונחים של פרופורציית סך כל זמן השינה ותפוצתה במהלך ‪ 24‬שעות‪ .‬במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים לחיים‪ .(electrocardiogram (ECG-‬נרשמו‬ ‫מאלקטרודות על פני השטח‪ .‬וככלל‪ .2‬שלבי‬ ‫תינוקות ‪ 3‬ו‪ 4-‬חושבו יחד‪ .‬אנו מגדירים‬ ‫את "יעילות" שלב שינה כאחוז התקופה )‪ .‬נשימה נמדדה על‪-‬ידי חיישן שמדד הוצאת אויר מהאף‪ .‬המשכיות‬ ‫השלב ושינויים באיכות ארגון השלב‪ .‬בנוסף לדיון בהתפתחויות אלו‪ .‬עם סבירות גבוהה יותר לערות במהלך היום ושינה במהלך הלילה‪ .90%‬יעילות גבוהה יותר בשנת בשלב שינה‪ .‬התקופה של ‪ 30‬שניות‪ .‬אז‬ ‫תקופת ה‪ REM-‬מדווחת כ‪ 10-‬דקות באורכה‪ .(NREM ( non rapid eye movment-‬‬ ‫והשינוי המתרחש ביחס תפוצתם במהלך ‪ 24‬שעות‪ .‬ותפוצתה מחולקת מחדש על‪-‬פני תקופה של ‪24‬‬ ‫שעות‪ .‬מגיל ‪ 3‬שבועות ועד ‪ 6‬חודשים‪ .‬תינוקות אכלו בהנקה וחמישה אכלו מבקבוק‪ .‬אך כל תקופה‬ ‫מתארכת בזמן‪ .‬תנועת גוף‪ .‬לפחות ‪ 2‬דקות ופחות מ‪ 20% -‬גלי דלתא בתקופה של ‪ 30‬שניות‪ . 3‬חודשים )‪ n=9).NREM‬אפשר לנו לחקור את דפוסי ה‪ EEG-‬למציאת אלמנטים הקובעים‬ ‫את שלבי השינה של מבוגר‪ .‬אז נוכל נוודא אם משתנים אלו קשורים עם סימנים נוירולוגיים מתונים‪/‬קלים ואם הם יכולים‬ ‫לשמש כמנבאים מוקדמים של בעיות תפקוד עתידיות עם יותר וודאות מאשר אלה שהושגו באמצעות הערכה‬ ‫נוירולוגית סטנדרטית‪ .‬בשלב השינה הדומיננטי‪ .‫יהיו יותר מהימנים‪ .‬עשינו שימוש בטכניקת ציון של שלבים משתנים‪ .‬הנקראים שלב שנת תינוקות ‪ .Grass model 7‬לתינוקות בגיל ‪ 3‬ו‪ 6-‬שבועות‪ .‬תוך התעלמות מהפרעות קצרות של‬ ‫דפוסי שלבים אחרים‪ .‬המבנה ההתפתחותי של שנת ‪ .‬האמהות נשארו עם‬ ‫תינוקותיהן וסיפקו טיפול רגיל‪ 25 .

‬או ‪ 3.‬ישנה אסוציאציה‬ ‫מתפתחת בין זמן הארוך ביותר‪ .‬‬ ‫התפוצה בביסוס שלבי שינה וערות‬ ‫בזמן הבניית השינה לאורך תקופה של ‪ 6‬חודשי חיים‪ .‬בין גילאים ‪ 3‬ל‪ 6-‬שבועות‪ .‬השינה הופכת‪ .‬הארוך ביותר‪ .‬העלייה בזמן הערות המתקבלת יכולה להימצא בין ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים ובין ‪ 4.‬מיקום במהלך ‪ 24‬שעות וסדרתיות ויעילות השלבים‪.‬בגיל ‪ 4.PDP 11/34‬ונותחו על‪-‬ידי תוכנה שהקצתה כל‬ ‫תקופה לשלב מוזמן‪ .‬בגיל ‪ 6‬שבועות‪ .5‬חודשים ל‪-‬‬ ‫‪ 6‬חודשים‪.‬הזמן שבו התינוק מבלה‬ ‫בשינה‪ .‬בהקלטה‪ .‬זמן התנועה פוחת מ‪ 5% -‬מסך כל השינה‪ .‬זוהתה ונותחה למאפייני‪ :‬משך‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬הסוטות מדפוס מבנה השלב הבסיסי‪ .‬אינו מופיעה רנדומאלית‪ .‬נבנתה מחדש‬ ‫לתוך רצף של תקופות שינה‪ .‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬בתקופת השינה והערות‪ .‬מעבר לשלבי ההתפתחות‪ .‬האינדקס מראה את הסטייה של התוצאות החלקות‪.‬ממוצע זמן השינה‪ .‬תקופת זמן השינה הממושכת ביותר‪ .‫חלקות‪ .‬הוכנס‪ .‬עדין מופצת בצורה רנדומאלית‪ .‬‬ ‫מידע ציוני שלב השינה‪ .7‬דקות‬ ‫שמייצג בממוצע ‪ 23.‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .1‬ירידה זו בשנת‬ ‫‪ REM‬מאוזנת על‪-‬ידי עליה בפרופורציות של זמן המושקע בהתעוררות‪ .‬היה ‪ 358‬דקות‬ ‫שמייצג בממוצע ‪ 48%‬מסך כל השינה‪ .‬בתוך שלב מוזמן‪ .‬סוג התחלה‪ .‬למרות ששנת ‪ NREM‬מראה ליטוש רב‪ .‬למרות ששינה התחילה להבנות וליצור את קשריה עם מעגלי אור\חושך‪ .‬תינוק יהיה בעל סבירות של ‪6.‬והירידה ההדרגתית של זמן המושקע בשנת ‪ REM‬מופיעות בבירור בגרף ‪ .‬ל ‪ 2%‬מסך‬ ‫כל השינה בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬משך זמן‬ ‫הערות‪ .1%‬מזמן ההקלטה שגיל ‪ 3‬שבועות ל‪ 0.‬היה ‪ 211.‬כל הקלטת ‪ 24‬שעות של תינוק‪ .‬הארוך ביותר‪ .‬‬ ‫מהדפוסים המוקלטים‪.‬שהתינוק מבלה בשנת ‪.‬בכדי להשיג אינפורמציה חשובה על איכות השלב‪.‬כצפוי ללילית יותר‪ .4‬‬ .‬יציבותה של שנת‬ ‫‪ NREM‬מעבר לגיל‪ .‬אינדקס של יעילות שינה מחושב על‪-‬ידי לקיחה‬ ‫של אחוז התקופות של שלב מחושב‪ .‬בכל שלב‪ .‬אך הופכת‬ ‫ללילית יותר‪ .‬הפרעות של מצבים אחרים או ערות‪ .5‬חודשים שעת התחלת השינה הופכת לקבועה יחסית )‪ 8‬בערב בקירוב(‪.‬עולה משליש לחצי‪ .REM‬‬ ‫פוחתת בהדרגה‪ .‬במהלך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬ערות ותקופות מוזמנות בתוך השינה‪ .2%‬מסך כל השינה‪ .‬וכתוצאה מכך העריכה את מעברי השלבים‪ .‬ללא‬ ‫הפרעות‪ .‬פרופורציות התקפות בשנת ‪ REM‬גם כן‬ ‫יורדות‪.‬ממוצע זמן השינה‪ .‬התקופה הארוכה ביותר של שינה‪ .‬מתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬ובין ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים‪ .‬במהלך תקופה של ‪ 24‬שעות וחושבו ממוצע‬ ‫וסטית תקן של אורך‪ .‬הוא קבוע באופן מפתיע‪ .‬זוהתה התקופה הארוכה ביותר של שינה‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬בתקופות של ‪ 30‬שניות‪ .‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬זמן השינה הארוך ביותר‪ .‬למחשב ‪ .‬הם מבלים‬ ‫מחצית מזמנם בשינה מחצית מזמנם בערות‪ .‬זמן הערות הארוך ביותר עבור ‪ 3‬שבועות היה ‪ 128‬דקות שייצג בממוצע של ‪ 24%‬מסך‬ ‫הערות האפשרית‪ .‬פרופורציות הזמן‪ .‬הדפוס יותר עקבי‪ .‬מתוך תקופה של ‪24‬‬ ‫שעות )‪ 8‬בערב עד ‪ 8‬בבוקר(‪ .‬למרות זאת‪ .‬משליש לרבע מזמן השינה‪ .‬בתוך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬תקופות זמן אלו‬ ‫התארכו משמעותית‪ .‬‬ ‫ביסוס השלב‬ ‫לכל תינוק‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬‬ ‫פרופורציות מצב‬ ‫במהלך התקופה שלאחר הלידה‪ .‬לכל קבוצת גיל‪ .‬תינוקות מבלים ‪ 2/3‬מתוך ‪ 24‬שעות בשינה‪ .3% -‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬מתוך ‪ 10‬התקפות שינה לאורך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬בהגעה‬ ‫לגיל ‪ 6‬שבועות‪ .‬‬ ‫התקפות שינה‬ ‫כמות התקפות השינה יורדות ככל שהשינה מתגבשת‪ .‬נמדדות‬ ‫תקופות הכוללות תנועה‪ .‬זמן השינה הממושך ביותר עוקב‬ ‫מיידית אחרי זמן שערות הארוך ביותר וזמן המעבר בין שינה לערות הוא קבוע יחסית )באזור ‪ 8‬בערב(‪.

NREM 2.‬‬ .6-‬בתוך ‪ 3‬תקופות של‬ ‫התקפות שינה‪ .REM‬‬ ‫תפוצת שנת ‪REM‬‬ ‫בגיל ‪ 3‬חודשים ויותר‪ .‬בתקופת השינה הארוכה ביותר‪ .‬לפי הגדרתנו‪ .‬בשעות הלילה‪.‬ב‪ .‬תנומות צהריים מציגות באופן לא פרופורציונאלי‪ .4.‬קצר במספר דקות‪.‬עבור שנת ‪ .‫התקפות של שנת ‪ .‬בפרופורציות של שלב ‪ .REM‬בהגיעו לגיל ‪ 6‬חודשים קצב התקפות שנת ‪ REM‬יורד ל‪ 0.NREM‬בהתחלת הלילה ושלב ‪ 2‬יותר עקבי במהלך שעות‬ ‫הבוקר‪ .20% -‬להתחיל בשנת ‪.‬‬ ‫)גרף ‪.‬שלבים ‪ 3-4 .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬הוא הזמן היציב ביותר‪ .‬חיפשנו אחר דפוסים באורך‬ ‫המחזוריות לאורך תקופת השינה הארוכה ביותר‪ .‬משכים עוקבים של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬הראו עליה משמעותית או ירידה‪ .‬השינוי המשמעותי בהתקפות של שנת ‪ REM‬מתרחש בין גיל ‪3‬‬ ‫שבועות ל‪ 6-‬שבועות ושוב בתקופה שבין ‪ 4.‬אך בגילאים‬ ‫‪ 4.‬למדוד סדרתיות של התארגנות מצבית‪ .‬בשנת ‪ REM‬בין גילאים ‪ 3-6‬שבועות וב‪ 6-‬חודשים‪ .‬כאשר תינוק מסוגל לבלות ‪-0%‬‬ ‫‪ 40%‬מסך זמן השינה שלו‪ .‬‬ ‫שלבים ‪ 3-4‬של שנת ‪ .‬בגילאים ‪ 4.‬למרות זאת‪ .5 -‬‬ ‫תקופת השינה הארוכה של התינוק‪ .3-6‬כמות השלבים ‪ 3-4‬לא מופצת באופן אחיד‪ .‬לאורך תקופה של שינה מתמשכת‪ .‬בשלב ‪ .‬למרות זאת‪ .5-6‬חודשים‪ .3-4‬‬ ‫משתלטים על הפרופורציה הגדולה ביותר של שנת ‪ .‬לא הנחנו כי קיימת מחזוריות שינה‪ .‬שנת ‪REM‬‬ ‫הופכת להיות יותר יעילה ויציבה עם הגיל‪.NREM‬עדין מופיעים בתחילת הלילה‪ .REM‬לא יכולנו‬ ‫למצוא דפוס עולה‪ .‬היא מראה בעקביות‬ ‫אחוזים גבוהים יותר בשעות הלילה‪ .‬המחזור הראשון‪.35.‬לא נמצא הבדל בממוצע המחזוריות‪.‬מדדנו את‬ ‫האינטרוול בין מעברים בשלבי שינה‪ .2‬בשנת ה‪ MREM-‬היא קבועה על ‪ .‬במהלך השינה‪ .‬‬ ‫שלבי התפתחות ותפוצה של שנה ‪NREM‬‬ ‫שלבי שנת ‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .2‬שונות אינדיבידואלית זו‪ .‬בתקופת השינה הארוכה ביותר‪ .‬אנו בחנו את האינטרוול בין תקופה ראשונה של שנת ‪NREM‬‬ ‫לבין התקופה האחרונה של תקופת שנת ‪ .‬‬ ‫יעילות השלב‬ ‫לכל גיל‪ .‬אך בצורה פחות ברורה כפי שהופיעו בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪.2‬שנת ‪ REM‬מופצת אקראית במהלך ‪ 24‬שעות‪ .2‬של שנת ‪ NREM‬מתרחשים בפרופורציות שוות‪ .‬מדדנו את ממוצע היעילות של כל שלב‪ .‬כפי שנמצא במבוגרים‪ .REM‬עבור תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .(3‬‬ ‫בין חודשים ‪ .5‬חודשים ו‪ 6-‬חודשים‪ .‬בחודשים ‪ 3‬ו‪.NREM‬ומדדנו את אורכם בכל נטייה שהופיעה‪ .‬לא נמצאו דפוסים מובהקים בגילאים ‪ 3-6‬שבועות‪ .REM‬בפרופורציה לאורך הלילה‪ .‬שבו הפרופורציה הממוצעת של שלב ‪ .‬מחזוריות היא עדין משתנה‪ .‬‬ ‫מעבר לקבוצות גיל‪ .‬‬ ‫מצב סדרתי ומחזורים במהלך תקופת השינה הארוכה ביותר‬ ‫בהנחה כי זמן השינה הארוך ביותר‪ .‬בעלת סבירות גבוהה יותר‪.2‬פוחתת בגיל ‪6‬‬ ‫חודשים‪ .‬נוצר דפוס מתון של עליה באורך המחזוריות‪ .‬‬ ‫בשלב מוזמן ולכן מאפשר לנו להעריך את האיכות של השלב‪ .‬‬ ‫בדרך‪-‬כלל‪ .‬מתמשך עם העלייה בגיל‪.‬במקרים‬ ‫אינדיבידואלים‪ .‬פחות שנת ‪ .‬אם נבדוק ממוצעי קבוצות בשנית‪ .‬האינדקס של יעילות מציב את התקופות של מצבי הציון‪.5-6‬חודשים‪ .‬תקופת השינה הארוכה מתחילה‪ .‬כפי שנראה בגרף ‪ .‬שלבים ‪.‬באותה‬ ‫סבירות כמו כל שלב אחר‪ .‬אלא לקחנו במקום את הסדרתיות של‬ ‫שנת ‪ REM‬ושנת ‪ .‬במשך תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר‪ .6%‬מתוך סך כל השינה‪.‬יעילות השלב אמורה להשתפר עם העלייה בגיל‪. 3-4‬הם בעלי ניקוד מובחן‪ .‬‬ ‫בהגדרת סדרתיות של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬כמחזור‪ .‬אך לא הייתה דפוס עקבי‪ .

‬התקפות שנת ‪ REM‬יורדות ביעילות‪ .‬בגילאים ‪ 3-6‬שבועות‪ .NREM‬הדפוס לעלייה כמות של שלב ‪2‬‬ ‫מלווה בעלייה ביעילות שלב ‪ .3-4.‬בהינתן הירידה‬ ‫בהסתברות הכללית של התקפת שנת ‪ .‬משום שישנם יותר הפרעות‬ ‫של ערות בשלב ‪ 1‬של ‪ .‬שלבי שנת‬ ‫‪ NREM 1‬ו‪ .50%-‬עם עליה בגיל‪ .NREM‬‬ ‫ההופעה הצפויה של תקופת השינה הארוכה ביותר בסביבות השעה ‪ 8‬בערב‪ .‬אם כן‪ .‬לאור הויכוח‬ ‫המתייחס לשליטה במשתנים פיזיולוגיים בשלבי השינה השונים‪.‬עוד לפני שהופכות לשינויים התפתחותיים בשלבי השינה של ‪.REM‬יורדות ביעילותן בצורה משמעותית‬ ‫משנת ‪ REM‬בתוך מחזור שינה‪ .‬‬ ‫הקשורים במחזורי אור \ חושך‪ .‬‬ ‫מחקרים אחדים התייחסו לקשר שבין שינה ודפוסי עוררות בתינוקות‪ .‬שנת ‪ REM‬שווה ביעילותה בהתחלת שנת ה‪ .‬מבין שלבי‬ ‫השינה‪ .‬כמות שנת ה‪-‬‬ ‫‪ REM‬המוזמנת‪ .‬מאורגנת לשלבי ‪REM/NREM‬‬ ‫ומתרחשת בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬הרמז הביולוגי של מחזורי אור\ חושך‪ .‬שנת ‪ REM‬היא השינה הרגישה ביותר להפרעות של צרכים פיזיולוגיים‪ .REM-‬בתוך תקופות זמן נתמכות‪ .‬‬ ‫הבדלי גיל ביעילות שנת ‪ REM‬ובהתחלות שנת ‪ REM‬נותנים לנו מעט מידע לדפוסי ההתפתחות‪ .‬מ‪ 70%-‬ל‪ .‬התקפת‬ ‫שנת ‪ REM‬היא קצרה ויכולה להיות מופרעת בקלות על‪-‬ידי שלבי עוררות‪ .3-4-‬מראים מעט שינוי ביעילות אחרי גיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬בחודשים ‪4.‬במיוחד במהלך שנת ‪ REM‬של תקופה לילית‪ .‬לבין‬ ‫ההתפתחות של עוררות‪ .‬מגיע לאחר ההבניה של שלבי שינה‬ ‫וערות ובתיאום העדין של השלבים הקיימים בגיל ‪ 3‬חודשים‪.‬עם הגיל‪ .‬במהלך החודשים הראשונים לחיים‪.‬‬ ‫למרות הירידה בפרופורציה הכללית של שנת ‪ REM‬בזמן השינה הכללי‪ .‬יעילות השינה עולה‪ .‬הנתונים שלנו תורמים להבנה הספציפית של שינויים התפתחותיים במעבר‬ ‫מהצגת פרקי שינה וערות‪ .‬עם פחות שנת ‪ REM‬במהלך היום ופחות התחלות של שנת ‪ .‬ההבדלים ביעילות של‬ ‫השלבים‪ .‬עוררות קצרה‬ ‫והתעוררות‪ .‬שיטות ציון‬ ‫תינוקות לוקחות בחשבון שונות גדולה יותר של פרמטרים‪ .hypercapnic‬מעניין שכאשר תינוקות תחת‬ ‫לחץ או בסכנה להפסקת נשימה ) ‪ .‬בתוך מצבים בגילאים צעירים‪ .‬התקפות של שנת ‪ .81%-‬מצד שני‪ .‬ממצב של "עקבות‬ ‫לסירוגין" )‪ (""trace alternate‬או דפוסי הדחקה מתפרצת בפגים להופעה של גלים איטיים אמיתיים‪ .‬‬ ‫תוצאות ה‪ EEG-‬של שנת ה‪ .‬יתכן וישנה המשכיות בין היכולת להתעורר באופן הולם והיכולת להישאר ער‪ .‬לא נמצאו הבדלים שכדאי‬ ‫לציינם‪.‬נראים בעיקר בשנת ‪ REM‬ובשלב ‪ 2‬של שנת ‪ .5-‬‬ ‫‪ .‬בין גיל ‪ 3-6‬שבועות‪ .‬יורדת עם הגיל‪ .REM‬זה מעניין שבחודשים ‪ .86%-‬‬ ‫לעומת זאת‪ .NREM‬אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬נובעת בחלקה מתנועות ועוררות‪ .‬ממצב רנדומאלי למצב מאורגן ותורמים לאופן הארגון של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬בתוך‬ ‫השינה‪ .‬מ‪ 70%-‬ל‪.‫בהנחה כי המערכת העצבית מתארגנת טוב יותר ככל שמתבגרים ולכן שלבים הופכים ליותר קבועים‪ .‬בגילאים אלו‪ .6‬ישנה ירידה ביעילות התקפות שנת ה‪ REM -‬מאשר שנת ‪ REM‬שמתקיימת בתוך תקופות זמן מיועדות‪ .REM‬כשהתינוק‬ ‫גדל‪.REM‬בעיקר בתפוצתה במהלך היום‪ .REM‬‬ ‫תוצאותינו מציעות יחסים הדדים בין הירידה באחוזים של שנת ‪ .‬‬ ‫עוררות קצרה וזמן תנועה במהלך שינה‬ ‫היעילות הנמוכה יותר של שינה‪ .‬הם חלק מתוכנית ידועה של גירוי עצמי‪ .2‬לאחר גיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬הדבר מעניין‪ .‬עם גלי דלתא‬ .NREM-‬מראים באופן טיפוסי את ההתפתחות הדרמטית ביותר‪ .‬שבו הוא מופיע לראשונה‪.5‬תקופת הזמן הארוכה ביותר היא בעלת‬ ‫סבירות גבוהה להתחיל עם התקפה של שנת ‪.‬תינוקות‬ ‫מתעוררים משנת ‪ REM‬כאשר סובלים ממחסור בחמצן או במצב של ‪ .(apnea‬הם מראים פחות פרקי עוררות קצרים ופחות תנועה שמהלך תקופת‬ ‫ההתפתחות‪.‬תקופות של הבנית השינה נראות‪ .‬שלב ‪ 2‬של שנת ‪ NREM‬עולה ביעילות מ‪ 65%-‬ל‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 3-6‬שבועות‪ .

‬בשעת לילה והרגעה עצמית מינקות לגיל שנה‪:‬‬ ‫מחקר אורך התערבותי‬ ‫‪Melissa M. Beth L.‬של מצבי שינה‪ .‬יתכן שבגיל זה‪ .‬אחרי גיל ‪ 4‬חודשים‪.‬של שינה בודדת‬ ‫בתינוקות‪ . Burnham.‬נטייה לריכוז בשנת ‪ .‬דפוסי אורך מחזור‪ .‬‬ ‫כאשר המבנים המעודנים בתוך השינה המובנית‪ .‬בוססו‪ .‬מגיל ‪ 12 – 1‬חודשים‪ (2 .‬פעמים‪ .‬תוך שימוש ב‪ Somnography-‬ושאלונים‪ .‬והשלבים בתוך תקופת השינה הארוכה‬ ‫ביותר‪ .‬‬ ‫ניתוח ספקטראלי‪ .‬תקופות ערות ושינה ארוכות משפיעות על אורך מחזורי‬ ‫השינה‪ .‬אינטרוול של כ‪ 90-‬דקות בין התחלה של‬ ‫שלבי ‪ REM‬הובילו להבנה כי קיימים מחזורי שינה‪ .NREM-‬מתפתחים בתקופה הסמוכה ללידה‪ .‬מופיע שלב זה‪ .EEG-‬בוצעו במהלך שנת צהריים‪ .‬ללא‪ .5‬חודשים מצאנו עליה קטינה‪.‬בהתפתחות משתנים‬ ‫הקשורים לשנת תינוקות‪ .‬ומחזוריות השינה בתקופות זמן ארוכות‪ . Gaylor.‬הופכות למהימנות‪.‬כתוצאה מהצגה של‬ .‬שנת ‪ NREM‬מאפיינת את שעות‬ ‫הלילה המוקדמות ושנת ‪ REM‬את החלק המאוחר יותר של הלילה‪ .‬נטיות ביולוגיות לערות ולמצבי שנת ‪ REM/NREM‬ידועים‪ .‬בתינוקות‪ .‬גישתנו התמקדה‬ ‫והתעניינה בעיקר‪ .‬אך התוצאות היו לא עקביות‬ ‫לקבוצת הגיל או לכיוון השינוי‪ .‬אחרי ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬הליטוש של מבנה שנת ‪ NREM‬מופיע‪ . and Thomas F. Anders‬‬ ‫רקע‪ :‬מטרות מחקר זה היו‪ (1 :‬לתאר את ההתפתחות האורכית של דפוסי שינה‪-‬ערות‪ .‬‬ ‫בגילאים צעירים יותר‪ .‬שלושה מחזורים סדרתיים בני ‪ 24‬שעות‪ .‬בהתפתחות של שלבי ‪ NREM‬וההבניה של השינה‪ .‬זאת למרות שנמצאו הבדלים אינדיבידואלים רבים‪ .‬גילה תדירות של ‪ 58‬דקות לחזרתו של שלב‪ .‬שוחזרו‪.‬לא נמצא אפקט מובהק לשינה או להתנהגות הרגעה עצמית‪ .‬באופן צפוי‪ .‬רק לאחר גיל מסוים‪ .‬אין לנו אמצעים לעריך משתנה זה‪.‬כפי שדווחו‬ ‫מתצפיות בשנת תינוקות‪ . Erika E.‬‬ ‫מאמר ‪:8‬דפוסי שינה וערות‪ .‬כאשר דפוסי אורך מחזור נמדדו‪ .‬זיהוי ההשפעה של הצגת עזרת שינה חדשנית‪ .‬בחלק מהאינדיבידואלים מצאנו דפוסים משמעותיים‪ .‬תוך שימוש במודל משולב‪.‬במהלך תנומות צהריים‪ .‬ההשפעה של מחזורים ביולוגיים על הסתברות מצבי‬ ‫ערנות מתועדת היטב‪ .‬במהלך שנת לילה‪ .‬נמצא כבר בגיל ‪ 3‬חודשים‪.‬המושפעים יותר מתהליכים ביולוגיים‬ ‫קבועים‪ .‬זיהוי גורמים מנבאים של הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬ו‪ .‬‬ ‫שיטה‪ :‬נמדדו דפוסי שינה וערות בלילה ומשתנים הקשורים של ‪ 80‬תינוקות‪ 5 .‬‬ ‫המותאמת עם ירידה בהתקפות שינה‪ .2‬התפתחו‬ ‫בתקופה קריטית אחרי ההבניה של השינה‪ .‬‬ ‫מסקנות‬ ‫מצבים פיזיולוגיים של ערנות‪-‬עוררות‪ REM .‬‬ ‫כמדריך‪.‬וההבדל הוא לא בהכרח תלוי‬ ‫במשך תקופת השינה‪.‬הנתונים מראים כי שלבים ‪ 3-4 .‬לפחות‪ .‫וצירים‪ .‬‬ ‫הניתוח שלנו מתייחס לשאלה זו על‪-‬ידי בחינה של תוספת לשינוי בזמן של שנת ‪ REM‬או של ‪ NREM‬מעבר‬ ‫לתקופות שינה מאוששות‪ .‬‬ ‫ממחקרי ‪ 24‬שעות‪ .‬‬ ‫בשלות מערכת העצבים המרכזית תורמת ודאי לשונות במשך התקופות ולכן גם על אורך המחזוריות‪ .‬מצבים ערנות‪ .‬לאורך השנה הראשונה‬ ‫לחיים‪ .‬נמדדה אף היא‬ ‫במבוגרים‪ .‬מרגע ששינה החלה‬ ‫להיבנות‪ .‬יכולנו להעריך את ההתפתחות של שלבי השינה‪ .‬בלילה‪.‬תוצאות‪ :‬שינויים בהתפתחות מצבי שינה וערות‪ .‬כל השפעה של תהליך ביולוגי תהיה מוסתרת על‪-‬ידי ההבניה של שינה וערות‪.‬ביטוי מצבי שינה‪ . Goodlin-Jones.‬יכולים להתרחש‪.‬מחקרי התפתחות ב‪ .‬למרות זאת‪ .‬בגיל ‪ 8-12‬שבועות בקירוב‪ .‬במבוגרים‪ .‬על דפוסי שינה ועל התנהגות‬ ‫הרגעה עצמית‪ (3 .‬שונה מאלו של שנת לילה‪ .‬אחרי גיל ‪ 4.REM‬בחלק המאוחר יותר של הלילה‪ .

‬הפרופורציה של שינוי מצבי‬ ‫שינה‪ .‬אשר אינם מפתחים את היכולת להרגעה עצמית‪ .‬בצורה אובייקטיבית‪ .‬תפוצת השינה‬ ‫במהלך ‪ 24‬שעות משתנה‪ .‬וזמנים‬ ‫ארוכים יותר לתגובת הורה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬הקשורים עם הרגעה עצמית‪ .‬ללא עזרה הורית‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות הישנים האופן עצמאי‪ .‬מודל מצבי מאמץ את המורכבות של‬ ‫מערכת או תחומי אינטראקציות‪ .‬במהלך השנה הראשונה לחיים‪.‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬או כאשר חלה‬ ‫התעוררות‪ .(REM (Rapid Eye Movment‬או שינה אקטיבית יורדת ואילו שינה פאסיבית או ‪NREM‬‬ ‫‪ ((Non REM Sleep‬עולה‪ .‬אחר דפוסי שינה‪-‬ערות ומשתנים אחרים‪.‬במחקר זה הרגעה‬ ‫עצמית מתייחסת ליכולת התינוק להירגע עד למצב שינה‪ .‬התנהגות הרגעה עצמית בהתחלת השינה או‬ ‫לאחר התעוררות בלילה‪ .‬טמפרמנט‪.‬לרוב‪ .‬הפרעות שינה של תינוקות‪ .‬התעוררויות‪.‬מסקנות‪ :‬המידע סיפק עדות ראשונית למודל‬ ‫המצבי והציע כי גורמי תינוק והורה נמצאים באינטראקציה‪ .‬הגדירו תינוקות אשר סובלים מהפרעות‬ ‫שינה‪ .‬גרף ‪ 1‬מראה מודל טנטטיבי‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא לעקוב‪ .‬עולים פעמים רבות אצל רופא הילדים‪ .‬הן בהתחלה והן באמצע הלילה‪.‬בכדי לעבור מערות לשינה‪ .‬היכולת להרגעה עצמית הופכת למרכיב מפתח להתפתחות דפוסי שינה‪-‬ערות בריאים‪ .‬עשויה‬ ‫לכלול את מאפייני התינוק‪ .‬האופן יחסי‪ .‬כתינוק אשר אינו יכול להירגע חזרה לשינה‪ .‬בפרקים‬ ‫של ‪ 3-4‬שעות לאורך ‪ 24‬שעות‪ .‬קבועים יחסית‪ .‬למטרת החקירה‬ ‫הספציפית‪ .‬‬ ‫תינוקות המרגיעים את עצמם נחשבים על‪-‬ידי הוריהם‪ .‬של התינוק‪ .‬תינוקות נרדמים‪ .‬המתאר את הופעתה של הרגעה עצמית‪ .‬נובע מתהליך דינאמי ואינטראקטיבי‪ .‬למרות‬ ‫שמספר מחקרים הראו את דפוס ההתפתחות של דפוסי שינה וערות בינקות‪ .‬כאשר אינם מצליחים להירדם מיד בתחילת הלילה‪ .‬של שדות‬ ‫פוטנציאליים‪ .‬הרגעה ממצב בכי למצב של ערנות שקטה‪ .‬רמות גבוהות של שינה שקטה מהלידה‪ .‬עם הגיל‪ .‬‬ ‫החקירות המעטות‪ .‬למרות שדפוסים בסיסיים אלו נמצאו על‪-‬ידי מחקרים רבים‪.‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬אך סך כל השינה‪ .‬אינטראקציות הורה ילד‪ .‬מעט מחקרי אורך‪ .‬בין התינוק למספר‬ .‬בחנו את הגורמים הקשורים להתפתחות של‬ ‫הרגעה עצמית בלילה‪.‬הרגעה עצמית מתייחסת ליכולת התינוק‬ ‫לווסת מצבי עוררות‪ .‬‬ ‫מפריעות הכי הרבה להורים‪ .‬עד גיל שנה‪ .‬מתחילה להופיע בחלק מהתינוקות‪ .‬‬ ‫התפתחות דפוסי שינה‪-‬ערות עוקבת אחר מסלולי התפתחות‪ .‬להתעוררות התינוק‪ .‫עזרת שינה חדשנית‪ .‬במהלך החודשים‬ ‫הראשונים של החיים‪ .‬‬ ‫הרגעה עצמית נצפתה רק לעיתים‪ .‬אך לא באחרים‪ .‬ליתר דיוק‪ .‬נוטים לישון ‪ 16-17‬שעות‪ .‬משתנים בארבעת השדות‪ .‬ונוטה לעלות בתדירותה עד ליום‪-‬הולדת שנה‪.‬פרספקטיבה משולבת להרגעה עצמית‪ .‬‬ ‫הראו כי יכולת זו מתפתחת בחלק מהתינוקות‪ .‬כאשר הילד אינו יכול חזור לישון בעצמו ודרושה התערבות הורית‪ .‬תינוקות אלו‪ .‬בהשפעתם על התפתחות יכולת הרגעה עצמית‪.‬‬ ‫שנחשבים כקשורים להתפתחות הרגעה עצמית‪ .‬מבלי שהוריו ידעו כי הוא ער‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ :‬הפחתת‬ ‫כמות הזמן שהושקע מחוץ לעריסה‪ .‬בגיל ‪ 4-6‬חודשים‪ .‬במהלך השנה הראשונה לחיים‪.‬יכולים ליצור מהפכה במשפחתם‪.‬‬ ‫קשורים לבסוף ליכולתו של הילד \ חוסר יכולתו של הילד‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬ינקות‪ .‬‬ ‫מודל ליניארי פשוט‪ .‬התפתחות נורמאלית‪ .‬שנית‪ .‬עד סוף השנה הראשונה‪ .‬להרגיע את עצמו למצב שינה ממצב ערות‪ .‬במהלך או מיד אחרי האכלה‪ .‬יורד יחסית מעט‪ .‬נחשבים כקשורים אחד לשני וכמוכן‪.‬בתחילת הלילה וחזרה למצב שינה לאור התעוררות‬ ‫במהלך הלילה‪ .‬ראשית‪ .‬שבחנו הירדמות והרגעה עצמית לאחר התעוררות לילית‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות‪ .‬כמו זו של ‪ .‬תיאורטית‪ .‬מאפייני ההורים והאינטראקציה ביניהם‪ .‬אכן‪ .(France and Blampied (1999 .‬משום‬ ‫שהן יוצרות קושי רב על המשפחה‪ .‬רחבי היקף‪ .‬לתינוקות הישנים טוב יותר לעומת תינוקות אשר זקוקים‬ ‫לעזרה‪ .‬המודל‬ ‫משקף את הרעיון כי ויסות עצמי מערות לשינה‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬אינו מספק‪ .‬מעטים בחנו את‬ ‫הגורמים הקשורים להופעתה של התנהגות הרגעה עצמית‪ .‬בתקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬תינוקות שרק נולדו‪ .‬רוב השינה הופכת לשינה בשעות הלילה ופרקי השינה מתארכים‬ ‫)נעשית הבנייה(‪ .‬שינה‪ .‬מעבר למשך זמן התפתחות‪ .‬שלושה משתנים זוהו כמנבאים מובהקים של הרגעה עצמית‪ .

‬תינוקות אשר מונחים בעריסתם‪.‬ישנה עדות ודאית לקשר שבין כל מרכיבי המודל להרגעה עצמית בשנת לילה‪ .‬היו היספניים ו‪ (19%) 15-‬נחשבו לרב אתניים‪ 77% .‬‬ ‫ילדו את תינוקיהם וגינאלית‪ .‬לאיכות שנת הלילה‪ .‬במהלך הלילה‪.‬כבעלי‬ ‫טמפרמנט קשה יותר לעומת תינוקות עם יכולת הרגעה עצמית‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬הוא משתנה‬ ‫הטמפרמנט‪ .‬הורים נתנו את הסכמתם בכתב‪ .‬סה"כ ‪ 4‬משפחות נשרו מהמחקר‪ .‬קשר דומה לא נמצא בדירוג‬ ‫הטמפרמנט של תינוקות‪ .‬תינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬ראשית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬בהקשר של שנת תינוקות‪ .‬בכדי להגביר הרגעה‬ ‫עצמית בלילה‪ .‬הוא לחקור את שנת התינוקות‪ .‬המטרה הייתה לזהות גורמים אפשריים המובילים להתפתחות של יכולת הרגעה עצמית‬ ‫בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬כאשר תינוקותיהם הגיעו לגיל חודש‪ .‬המטרה הייתה‬ ‫שחזור עבודות קודמות על הדפוסים הבסיסיים של התפתחות שינה וערות‪ .‬אומנם באופן צנוע‪ .‬רמות סירוב‬ ‫או נשירה היו נמוכות‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי‪ .‬במהלך שנת החיים הראשונה‪ .‬שנית‪.‬‬ ‫הקשר בין שדות שינה‪-‬ערות והרגעה עצמית תוארו כיום בצורה ברורה יותר‪ .‬כך שנשארו ‪ 80‬משתתפים )‪ 42‬זכרים(‪.‬כל התינוקות היו בריאים בלידה ובכל תקופות ההערכה‪.‬במדגם נוחות זה‪ .‬‬ ‫הוצאו מניתוח המחקר‪ .‬ללא סיבוכי היריון ולידה‪ .‬מודל זה נמצא בתהליך בניה‪.1‬מירב בתינוקות היו לבנים ) ‪.‬‬ ‫יתכן וממצא לא תקף זה‪ .‬מחקר נוסף לא הצליח למצוא קשר בין מצב פסיכולוגי של האם ונטיית תינוקות להירגע‪ .‬‬ ‫בתוך שדה התינוק‪ .‬אשר לא היו בעלי יכולת של הרגעה עצמית‪ .‬היו אמהות עם דפוסי היקשרות לא בטוחה‪ .‬בתחילת הלילה ואשר עושים שימוש בעזרי שינה‪ .‬טמפרמנט תינוקות נקשר‪ .‬מהאמהות במדגם‪.‬‬ ‫גורמים הוריים קושרו אף הם להפרעות בשינה‪ .‬‬ ‫משפחות לא קיבלו תגמול עבור השתתפותם‪ .‬אך כל המשפחות אשר השלימו את המחקר קיבלו קלטות סיכום‬ ‫של שנת תינוקיהם‪ .‬‬ ‫המטרה הייתה לבחון‪ .‫השפעות קרובות ומרוחקות‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ .‬בגלל בעיות‬ ‫בריאותיות בתינוק או דאגות מהציוד צילום שנכח במחקר‪ .‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬במדגמם‪ .‬בעלי קשיי שינה לא יכלו לשוב לישון ללא עזרה של הוריהם )לא היו בעלי יכולת הרגעה‬ ‫עצמית(‪.‬דווח גם כן‪ .‬במהלך שנת חייהם הראשונה‪.‬המשתנה שזכה לרוב תשומת הלב המחקרית‪ .‬לא נעשו מחקרי אורך‬ ‫שבדקו את הקשרים המשוערים‪.‬כי קיים קשר בין‬ ‫רמות גבוהות של מחלה נפשית בקרב אמהות ותפקוד משפחתי לקוי לקשיים בשינה‪ .‬שלוש‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .61‬‬ ‫תינוק אחד )‪ (1%‬היה אסייתי‪ (4%) 3 .‬‬ ‫מאפיינים דמוגראפיים של ‪ 80‬המשפחות המשתתפות מוצגים בטבלה ‪ .‬רחב היקף יחסית‪ .‬מצאו כי לכל הפעוטות בעלי קשיי שינה‪ .‬כמחקר אורך‪ .‬במחקרם‪ .‬נוטים לישון לפרקי זמן ארוכים יותר וסה"כ השינה שלהם‪.‬בפעוטות‪(Benoite (1992 .(double blind‬השמה רנדומאלית‪ .‬שלוש משפחות היו בעלי מידע חסר באופן משמעותי‪.‬על‪-‬ידי אמהות‪ (Minde (1993 .‬‬ .‬בקרב תינוקות‪ (Seifer (1996 .‬אבות דירגו את ילדיהם‪ .‬נכללו תינוקות שהגיעו לשלבי ההיריון הסופיים‪ .‬בנוסף‪ .‬גויסו תחילה משיעורי הורות קהילתיים וממודעות שפורסמו במרפאות‬ ‫ילדים‪ .‬תמיכה חלקית למודל המשולב מגיע מסקלות קטנות ו\או ממחקרים בין נבדקים‪ .‬‬ ‫ערים‪ .‬כי קיים קשר בין טמפרמנט קשה וקשיים‬ ‫בשינה‪ .‬‬ ‫ועמיתיו‪ .‬להשתתפות במחקר‪.‬לעומת‬ ‫עמיתיהם‪ .‬בעלי סבירות גבוהה יותר להרגעה עצמית‪ .(76% .‬‬ ‫במהלך הלילה גדול יותר‪ .‬קשר בין טמפרמנט והרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬השאר ילדו קיסרית‪ .‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬המתווכות בעיקר דרך אינטראקציה עם מטפלים‪ .‬התערבות בשיטת "עיוורון כפול" )‪ .‬‬ ‫‪ 87‬תינוקות )‪ 43‬זכרים( ומשפחותיהם‪ .‬נבע מתוצאות דיכאון אימהי דווחו כנמצאות בטווח הלא קליני‪.‬‬ ‫שיטה‬ ‫נבדקים –‬ ‫המחקר אושר על‪-‬ידי הועדה של אוניברסיטת קרוליינה‪ .‬סקירה‬ ‫מפורטת יותר של קשר זה נרשמה לאחרונה‪.

‬אשר הציבו אקראית תינוקות לאחת מקבוצות "עזרת שינה ייצוגית" )‬ ‫‪ (RSA‬או ביקורת )‪ .‬בתחילתו של יום‪ .‬בעריסה והשנייה‬ ‫בשקית אטומה‪.‬קבוצת ה‪.‬בדומה‪ .‬לשני לילות עוקבים‪ .‬מחקרים קודמים‪ .‬לאחר שהאם לבשה חולצה‬ ‫שבועיים‪ .‬למשך שבועיים‪ .‬עבור הצאצא‪ .‬כשהתינוק הגיע לגיל חודש‪ .‬שתי קבוצות המשפחות‬ ‫נקראו בימים לסירוגין‪ .‬אחת מהחולצות‬ ‫נקשרה והושמה בעריסת התינוק והחולצה השנייה הושמה בשקית אטומה‪ .‬בגיל חודש‪ .‬לכן‪ .‬אשר הוחדר בו ריח גוף אימהי‪ .6.‬הרגלי האכילה שלו ומצבו הבריאותי וכמו כן‪ .‬כל המודדים של‬ ‫מידע על שינה היו "עיוורים" לסטאטוס הקבוצה של התינוק בו צפו‪.‬מגיל ‪ 2-12‬חודשים‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫לאחר ‪ 10‬ימים לחיים‪ .‬כאשר תינוקה היה בין שבועיים‪ .RSA -‬‬ ‫קיבלה עזר שינה‪ .‬כל אמא קיבלה ‪ 2‬חולצות‬ ‫ללבוש במהלך הלילה‪ .‬לשימוש‬ ‫כחלופה‪ .(SC‬ריח אימהי נמצא כגירוי חזק‪ .‬‬ ‫בכדי לקבוע האם הצגתם עזרה לשינה ו\או ליכולת ההרגעה העצמית‪ .‬למרות שלא יכולנו לפסול את‬ ‫האפשרות כי הורים התנהגו אחרת בלילות שהוקלטו‪ .‬בכדי לרחוץ את החולצות עם אותה אבקת כביסה נטולת ריח‪.‬שתינוקות בקבוצת ה‪ RSA-‬ישנן עם אובייקט מפיץ ריח‪ .9‬‬ ‫ו‪ 12-‬חודשים‪ .‬לוודא עמידה‬ ‫בפרוטוקול לבישת החולצה‪.SC-‬מלבד העובדה כי בקבוצה זו אמהות לא לבשו את החולצות‪ .3.‬מבחינים בחלב אימם מחלב אם אחרת‪ .‬במהלך שנת החיים הראשונה‪ .‬התינוקות צולמו שוב בגילאים ‪.‬נשארה באופן קבוע‪ .‬הורים מילאו שאלונים בכל אחת מן התקופות וקיבלו הנחיה להתנהג באופן‬ ‫רגיל במונחים של התנהגות במהלך זמן השכבה והתערבות הורית במהלך הלילה‪ .‬לפחות חולצה אחת שנלבשה‪ .‬‬ ‫מכשור ומדידה ‪-‬‬ ‫המדדים מוצגים ביחס לתחומי המודל אליהם הם מתאימים‪.‬הראו‬ ‫השפעה מועטה של הליכי הקלטות על התנהגות הורית רגילה‪.‬תהליך רענון זה עזר להבטיח‬ ‫כי החולצות ימשיכו להריח כמו האם‪ .‬‬ ‫מכאן‪ .‬השימוש של התינוקות בעזר השינה נמדדו באופן עקבי‪.‬על‪-‬ידי ריח רקמה ובית שחי‪ .‬בעוד שקבוצת ה‪ SC -‬קיבלה עזר שינה זהה‪ .‬הורים התבקשו להתחיל את ההקלטה בזמן השכבה‬ ‫רגיל של התינוק ולכבותו כאשר התינוק התעורר‪ .‬בכל חודש‪ .‬‬ ‫בה אמהות היו צריכות ללבוש את החולצה בלילה )או בתנאי שלא לבשו את החולצה(‪ .‬הם לא היו מודעים למטרות אחרות של המחקר‪ .‬במהלך התקופה של שבועיים‪.‫פרוטוקול ומהלך הניסוי –‬ ‫מבנה המחקר היה התערבות עיוורון כפול‪ .‬אמהות קיבלו אבקת‬ ‫כביסה נטולת ריח והתבקשו לאחר רחיצת החולצה ללבוש אותה ליומיים נוספים‪ .‬אך ללא ריח גוף‬ ‫אימהי‪ .‬בשני תנאי הניסוי‪ .‬שעשו שימוש בטכניקות זהות‪ .‬כאשר התינוקות הגיעו לגיל חודש‪ .‬בכדי לתחקר את שנת הילד‪ .‬על‪-‬ידי רמזים של ריח‪ .‬‬ ‫אותו הליך ותזמון נעשו בקבוצה ה‪ .‬‬ ‫לאחר התקופה בת השבועיים‪ .RSA-‬אמהות לבשו חולצות של המחקר כלבוש לילי‪ .‬‬ .‬‬ ‫בתנאי ה‪ .‬ולדי חולדות‬ ‫מוצאים ומסמנים את מיקום האכלתם האישי מיד לאחר הלידה‪ .‬החולצה השנייה הושמה באריזה אטומה‪ .‬באותה תקופה חודשית‪ .‬תינוקות אדם‪.‬בזמן זה‪ .‬הושמה אחת מן החולצות בעריסתו של התינוק‪ .‬שחודש חודשית על‪-‬ידי כביסה ללא ריח‪ .‬עוזר מחקר הקים את ציוד הצילום בכדי‬ ‫להקליט את שנת הלילה של התינוק‪ .‬לשני לילות רצופים‪ .‬שריחו חודש באופן חודשי ואילו תינוקות בקבוצת‬ ‫‪ SC‬ישנו עם אותו חפץ ללא ריח אימהי‪ .‬קשר נוצר‬ ‫עם אמהות בקבוצה זו‪ .‬עזרי השינה הוצגו לתינוק בעריסה‪ .‬ספציפי ובעל יכולת הרגעה‪ .‬כאשר היה צורך לרחוץ את החולצה הראשונה‪ .‬למרות‬ ‫שמשפחות ידעו על סטאטוס קבוצתם‪ .

(LSP‬סך כל השינה בדקות )‪ .‬‬ ‫רמת דיכאון נמוכה‪.‬קודדו כל קלטת בכדי לרבוע קריטריון‪ .12‬חודשים(‪ .‬שיטה זו דווחה קודם‪ .‬‬ .‬‬ ‫משתנים רלוונטיים לתינוק רוכזו משאלון דמוגראפי קצר‪ .6.‬עיוורים לתנאי ה‪ RSA/SC-‬ושעברו אימון לרמה של ‪ 85%‬מהימנות בניקוד מצבי שינה‬ ‫וערות‪ .‬הריון‪ .‬ערנות )‪ .(Panasonic‬‬ ‫מצלמת וידיאו שזקוקה לרמות נמוכות של תאורה )‪ .‬מעבר למחקרים‪ .‬שנת‬ ‫‪) NREM‬שינה פאסיבית‪ .‬יכולת הרגעה ומשך האוריינטציה‪ .‬מוקלטת‪ .‬‬ ‫סטאטוס האכלה‪.‬התוצאות נעות בין ‪0‬‬ ‫ל‪ .‬המשתנים הבאים של שינה וערות חושבו‪ :‬תקופת השינה הארוכה‬ ‫ביותר )‪ .‬בקלטת וידיאו אחת‪ .(%AS .63-‬כשתוצאות גבוהות יותר מעידות על רמות דיכאון גבוה יותר‪ .‬שמולא על‪-‬ידי‬ ‫טופס דמוגראפי‪.‬‬ ‫בכל גיל )‪ 1.‬חיוך‬ ‫וצחוק‪ .‬‬ ‫דיכאון‪.‬בנוסף‪ .‬על‪-‬ידי שאלון התנהגות התינוק של ‪Rothbart‬‬ ‫‪ .‬ציון גבוה מ‪ 10-‬מעיד על‪ .‬עקב התעוררות‪ .((IBQ.‬קיימת אפשרות לתשובה של‬ ‫"לא מתאים" לכל פריט‪ .‬פריטים מקבלים‬ ‫ציון בסקאלת ‪ 7‬נקודות של ‪ .‬בכלליות‪ .‬‬ ‫מהימנות פנימית מדווחת לכל תת סקאלה‪ .‬בתוך העריסה או מלווה בהוצאה מהעריסה‪ .‬שנועד להעריך רמות‬ ‫דיכאון‪ .‬מצוקה ואיטיות בתגובה לחפץ חדש‪ .‬מצב " ‪ 18‬השעות"‪ .‬ומחולק בסך כל הפעמים‬ ‫שהתינוק התעורר במהלך הלילה‪.‬מבטיח כי תושג הקלטה של‬ ‫מהלך הלילה כולו והתנהגות של שינה וערות‪ .‬‬ ‫טמפרמנט התינוק הוערך בגילאים ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪ .(%OOC‬זמן‬ ‫מחוץ לעריסה מיוחס לפרופורציית הזמן שבילה התינוק מחוץ לעריסה‪ .‬שנת לילה הוקלטה ל‪ 2-‬לילות ברציפות‪ .‬בוידיאו‪.‬מוניטור‬ ‫וידיאו ומיקרופון להקלטת קול‪ .3.‬בסמוך לעריסת התינוק‪ .‬התערבות הורית‬ ‫במהלך הלילה‪ .BDI-‬הוא שאלון המורכב מ‪ 21-‬פריטים‪ .‬נמדדו מספר בפעמים שהתינוק התעורר בלילה‪ .‬‬ ‫תחום המטפל‪.‬בכל‬ ‫אחד מ‪ 5-‬גילאי המדידה‪ .(TST‬אחוז הזמן מהשינה שהיה שנת ‪) REM‬שינה אקטיבית‪ .‬נעשו דוחות על המצב הבריאותי של‬ ‫התינוק והמשפחה‪.‬פרקי זמן של וידיאו שונים מפרקי‬ ‫זמן של תמונות בזק בכל שאינפורמציה מוקלטת רק בזמן החשיפ‪ .‬יוצר קידוד זמן הופעל כדי שהזמן "האמיתי" של השעון יופיע‬ ‫בקלטת‪.81‬לנבדקים לא פסיכיאטריים‪ .‬גבוהות עבור דגימות של ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪.(sanyo‬היושבת על חצובה‪ .‬ה‪ .‬התנהגות‬ ‫שינה וערות מוקלטת על‪-‬ידי שימוש במערכות ניידות של הקלטות וידיאו‪ .‬אחוז ההרגעה העצמית של תינוקות‪ .9.‬של מדד זה‪ .‬התמודדות עם מזון מוצק וכל תגובה של התינוק לאוכל‪.‬שמתוכם נגזרים ‪ 6‬תתי סקאלות‪ :‬רמת פעילות‪ .‬‬ ‫מקבצי זמן הקלטות וידיאו‪ .‬לאחר שהחלה השינה‪ .6.‬בקבוק‪ .‬מעורב(‪ .‬ציון גבוה יותר בכל תת סקאלה מעיד על רמה גבוהה יותר של מאפיין הסקאלה‪.(%AW‬תקופות שנמצא מחוץ לעריסה במהלך הלילה ) ‪ .‬כאשר התינוק היה בין שבועיים‪ .‬שימוש התינוק בעזרי השינה‪ .‬בעקבות התערבות‬ ‫הורית‪ .‬כמו כן‪ .‬בעוד בוידיאו אין החמצת אינפורמציה‪ .‬סימני וידיאו וקול הוקלטו במצב "‪ 18‬שעות"‪ .‬הפרטים כללו רקע כגון‪ :‬השכלת ותעסוקת הורים‪ .‬תוך שימוש במקבצי זמן להקלטות הוידיאו‪ .‬‬ ‫טמפרמנט‪.‬הכוללות קלטת וידיאו ) ‪.‬‬ ‫אמהות התבקשו למלא את שאלון הדיכאון של ‪ .‬דווח על מהימנות פנימית של ‪ .‫תחום התינוק‪.‬‬ ‫סטודנטים עוזרי מחקר‪ .‬בתקופות ביניים‪ .‬לפחות‪.‬בין מדידות הוידיאו‪ .0.(%SS‬חושב‬ ‫כמספר הפעמים שהתינוק הרדים את עצמו לישון‪ .‬לאחר התעוררות ) ‪ .‬ללא עזרה הורית‪ .3.‬לי דה‬ ‫והיסטוריה בריאותית של התינוק‪ .‬‬ ‫המטפל העיקרי‪ .9.‬מצב השינה והערות של התינוק כשהוכנס לעריסה‬ ‫ומיקום העריסה קודד אף הוא‪ .‬‬ ‫ההתנהגות כולה לאורך הלילה‪ .‬אמהות נשאלו על שיטת ההאכלה שהן‬ ‫משתמשות )חזה‪ .‬בקצרה‪ .‬‬ ‫תחום שינה‪-‬ערות והקשר השינה‪.Likert‬כש‪ 1-‬מציין "אף‪-‬פעם" ואילו ‪ 7‬מציין "תמיד"‪ . 1981‬ה‪ IBQ-‬הינו שאלון המורכב מ‪ 94-‬פריטים‪ .(%QS .12‬חודשים(‪ .(Beck (BDI‬כאשר תינוקותיהם היו בני שבועיים ולאחר‬ ‫מכן בכל תקופת מדידה ) ‪ 1.‬מצוקה מהגבלות‪ .

‬‬ ‫‪ .‬עבור השימוש בעזר‬ ‫שינה‪ .‬‬ ‫אמהות מילאו ‪ 2‬סקאלות‪ :‬סקאלת אירועי הורות )‪ .(Cronic and Greenberg (1990‬ב‪ 20-‬הפריטים של כלי הדיווח העצמי‪ .‬באופן‬ ‫הטוב ביותר‪ .3.‬מצב טרום כניסה לעריסה‪ .‬‬ ‫דפוסי היקשרות הורים הוערכה על‪-‬ידי שאלון יחסים שמבוסס על מודל האב של‬ ‫‪ .‬של הקשר שינה‬ ‫)מיקום עריסה‪ .‫לחץ הורי ויעילות הורית‪.‬ציונים גבוהים יותר בתתי‬ ‫הסקאלות של תדירות ועוצמה‪ .‬האמרות מתאמות עם אחד מבין ארבעת דפוסי ההיקשרות‪ :‬בטוח‪ .as=0.‬תוך נבדקים‪ .‬מבטל‪ .‬צריכים הנשאלים לדרג איזו מבין האמרות מתארת אותו‪ .‬כל פריט מקבל ציון לפי מספר הפעמים שהוא מופיע )לעיתים נדירות‪.‬כל הזמן( ועד כמה זוהי טרחה )‪ =1‬לא טרחה‪ =5 .‬נחשבו כ"עושים שימוש" בחפץ‪.10‬מכיוון שכל‬ ‫הקלטה הייתה ‪ 2‬לילות ברציפות‪ .6‬ו‪ 12-‬חודשים‪ .‬משתני השינה ערות נחשפו לרגרסיה מרובעת‪ .(PES‬וסקאלת תחושת מסוגלות‬ ‫הורית )‪ .‬הפריטים המתואמים על סקאלה בת ‪ 6‬נקודות שנעה בין "מאד מסכים" ל‪"-‬מאד לא‬ ‫מסכים"‪ .‬שתי סטים של משתני שינה והקשר שינה היו זמינים עבור גילאים ‪ 1.‬חושב ממוצע לכל המשתנים מעבר ל‪ 2-‬הלילות‪ .‬‬ ‫בכדי לבחון את ההתפתחות הבסיסית של דפוסי שינה וערות‪ .‬בכל גילאי המחקר‪.‬לניתוח מאוחר יותר‪.‬הראשון מעריך את‬ ‫הרמה שבה ההורים מרגישים כי קיים בידם הידע והמיומנות‪ .‬ובלילה השני ישן‪ .‬וכו'(‪ .‬אשר נחשפו‬ ‫לחולצות בעלות ריח גוף אימהי לאלו שלא נחשפו‪ .‬קו ישר‪ .‬תנאי‬ ‫פרוטוקול התווסף כהשוואה משתנים בין נבדקים‪ .‬טרחה גדולה(‪ .6.‬כל אחת מבין ארבעת ההצהרות מדורגת בולם ‪ Likert‬בין ‪1‬‬ ‫)לא מסכים כלל( עד ‪)7‬מסכים מאד(‪ .9‬בהתאמה(‪ .(ANOVA‬כדי לבחון האם האחוז של הרגעה עצמית בערות‪ .(Batholomew (1991‬על היקשרות בקרב מבוגרים‪ .‬‬ .‬מובחנות ‪ 2‬תתי סקאלות לפי הפריטים הבאים‪ :‬מסוגלות עצמית והערכת הורות‪ .‬של דפוסי שינה וערות‪ .1.‬שונה בין התינוקות‪ .‬ה‪ PSOCS-‬בודק את תחושת המטפלים‬ ‫בנודע למסוגלות הורית‪ .‬מראיונות של דפוסי‬ ‫היקשרות מבוגרים‪.‬עבור כל נבדק‪ .‬להליך ה‪ GLM -‬שתואר לעיל‪ .‬נעשה שימוש בניתוח חד‬ ‫כיווני של משתנים )‪ .‬לאחר מכן‪ .‬בכל לילה‪ .0-1‬נקודת החיתוך מהווה את הערך שבו הקו הישר חותך‬ ‫את ציר ה‪) Y-‬הערך הזמן הלידה המשוער(‪ .‬הנחוצים להורות טובה‪ .‬השני מעריך את הרמה‬ ‫שבה ההורים מעריכים ונוח להם עם תפקיד ההורה‪. as=0.(PSOCS‬כאשר תינוקותיהן היו בני ‪.‬נעשה שימוש ב‪ Q-‬של ‪ .‬נמצאה‬ ‫מהימנות בתתי הסקאלות של תדירות ועוצמה )‪ .‬נעשה שימוש במדדים חוזרים של מודלים‬ ‫ליניאריים כללים )‪ .‬השימוש ב‪PES-‬‬ ‫לתינוקות הועתק ממדדיהם‬ ‫המקוריים של ‪ .(GLM‬בכדי לבחון שינויים לאורך זמן במשתנים דיכוטומיים‪ .‬מעידים על לחץ הורי גדול יותר ועל יותר תחושת טרחה הקשורה בלחץ‪ .12‬נערך מתאם להשוואה בין התוצאות בכל לילה‪ .‬‬ ‫לפעמים‪ .‬הליכים אלו‬ ‫משרתים להפחתה של מספר המשתנים‪ .‬טרוד ופוחד‪Batholomew .‬תוך נבדקית‪ .(and Horowitz (1991‬דיווחו על התאמה גבוהה בין מדדי דיווח עצמי לדיווח בלתי תלוי‪ .‬הרבה‪ .9‬ו‪-‬‬ ‫‪ .‬על התפתחות דפוסי הרגעה עצמית‪ .‬השיפוע הסטנדרטי ניתן לפירוש‬ ‫כמדד לרמת השינוי‪ .‬מעבר לאפשרות של הערכת הבדלים אינדיבידואליים‪ .‬‬ ‫דפוסי היקשרות הורית‪.‬בנוסף‪.85.Cochran‬בדרך נוספת לניתוח המחקר‬ ‫האורכי‪ .‬הליך זה מערב‬ ‫חישוב של התאמה הטובה ביותר של עקומת גדילה‪ .‬מודדים את עקביות ועוצמת‬ ‫הלחץ הקשור עם טיפול יומיומי בתינוק‪ .‬למשתנה מצב טרום כניסה לעריסה נוספה קטגוריה‬ ‫מעורבת בכדי לשקף את האפשרות שתינוק הושם לישון ער לילה אחד‪ .‬לאורך זמן והטווח בין הערכים ‪ .(SPSS‬גרסה ‪ .‬‬ ‫ניתוח והפחתת המידע‬ ‫כל הסטטיסטיקות חושבו על‪-‬ידי שימוש בחבילת הסטטיסטיקה למדעי החברה ) ‪ .‬‬ ‫בכדי להעריך את השפעת השינה עם חולצה בעלת ריח גוף אימהי‪ .‬ניתן הקוד "שילוב" ולאלו שלא עשו שימוש בעזר שינה‬ ‫לילה אחד ובלילה השני כן‪ .‬תינוקות אשר עשו שימוש בעזר שונה‪ .‬לאחר שנעשה וידוא כי כל המשתנים מתואמים בין שני‬ ‫הלילות‪ .

[F(4.22.‬עבור רוב הילדים )כפי שתואר על‪-‬ידי שיפוע חיובי(‪ .‬עקב התעוררות עלתה ל‪) 46.‬הבדלים אינדיבידואליים קיימים בבירור בהתפתחות‪ .01 ] .‬בתוך התחומים ושהיו במתאם עם יכולת‬ ‫הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .(%ss‬כש‪ 56.4%‬מראים ירידה‪ . 76) = 18.[F(4.‬בגיל ‪ 12‬חודשים יכולת ההרגעה העצמית‪ .] .‬לסיום‪ .01‬בגיל חודש‪ .‬‬ .12.‬ואילו משך הזמן שהתינוק מבלה ער‬ ‫בעריסה‪ .76)=28.‬פרופורציית הזמן שבו תינוקות בילו ערים בעריסתם‪ .28.‬תינוקות הרדימו את עצמם‪ .[F(4.‬המשתנים של שינה‬ ‫וערות ויכולת הרגעה עצמית‪ .4% -‬ראה טבלה ‪ .‬ואז נשאר קבוע יחסית על גיל שנה לחיים‪ .‬‬ ‫התפתחות יכולת הרגעה עצמית‪ . p<0. p<0.‬ב‪ 27.‬‬ ‫‪ .‬משך הזמן שהתינוק מבלה בשנת לילה‪ .‬לאורך‬ ‫השנה הראשונה‪ .‬היא נשארת ללא שינוי או אפילו יורדת‪ .‬באופן‬ ‫מפתיע‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬מספר‬ ‫משמעותי של תינוקות אינדיבידואלים לא ענו על דפוס זה‪.‬כך שלמרות העלייה הליניארית המובהקת שנמצאה עבור ‪ %SS‬בניתוח ה‪ GLM-‬שנראה לעיל‪ .‬מוצגים בטבלה ‪ .01 ] .‬ממצאים אלו משחזרים ממצאים קודמים על התפתחות מצבי שינה וערות‪ .2‬התוצאות של‬ ‫הליך מדדים חוזרים )‪ .‬יורד‪ .01‬יש לציין כי כל המשתנים הללו מתייחסים לשנה לילה בלבד‪ .[F (4.‬הוכנסו בחישוב הרגרסיה‪ .(GLM‬מגלה כי תקופת השינה הממושכת ביותר ) ‪ .‬כי תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר‪ .57) = 4.[F(4.‬לאורך‬ ‫זמן‪ .(2‬יחסים‬ ‫ההפוכים קיימים עבור מצבי אי יכולת הרגעה עצמית עקב התעוררות‪ .‬בדומה‪ .3‬תוצאות אלו מראות‪ .‬עולה‪. 76) = 7.‬אחוז מצבי ההרגעה העצמית עלו באופן ליניארי מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫]‪ .‬מתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬מידע מתואר על משתני שינה וערות בשעת לילה‪ .‬עבור תינוקות‬ ‫בריאים‪.97.76) = 173.‬‬ ‫ככל שהשינה נבנית‪ .‫נעשה שימוש ברגרסיה מרובה )‪ .01‬לעומת זאת‪ .01‬מגיל ‪ 1‬חודש לגיל שנה‪ . p<0. p<0.‬בגיל שנה‪ .‬על‬ ‫יכולת הרגעה עצמית‪ .‬לא השתנה בצורה מובהקת‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫התפתחות של דפוסי שינה וערות ויכולת הרגעה עצמית‬ ‫התפתחות מצבי שינה וערות‪ . p < 0.‬רק המשתנים הבלתי תלויים‪ .‬בעקבות התעוררות‪ .‬נשאר קבוע‪ .‬‬ ‫מנגד‪ .‬לאחר התעוררות )‪ .38.‬במשתני שינה‬ ‫וערות ויכולת הרגעה עצמית )טבלה ‪ .‬אשר ירדה באופן הדרגתי עם הגיל‪ .‬‬ ‫הדבר ההפוך קרה עבור מספר הפעמים שהתינוק התעורר במשך הלילה‪ .‬המספר צנח מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬אך עבור‬ ‫חלק מהילדים‪ . p<0.‬צונח מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪ 3‬חודשים ושוב נשאר קבוע עד גיל שנה‪F (4.‬‬ ‫הבדלים אינדיבידואליים בהתפתחות מצבי שינה וערות ויכולת הרגעה עצמית‬ ‫כפי שניתן להסיק מסטיות התקן הגדולות‪ .‬נחקרו תוך שימוש ברגרסיה תוך נבדקית‪ .‬לדוגמא‪ .‬השונות הגדולה ביותר מתרחשת עבור אחוז היכולת‬ ‫להרגעה עצמית‪ .6%-‬מהפעמים‪.‬למרות שסך‬ ‫השינה‪ .‬אחוז הזמן שתינוקות‬ ‫מבלים מחוץ לעריסה‪ .76)=158.‬אחוז הזמן שהתינוק מבלה מחוץ לעריסה‪ .‬זמן השינה הכולל עלה בצורה‬ ‫ליניארית ]‪ .(2‬בכדי לחקור יותר את ההבדלים האינדיבידואליים‪ .86.6%-‬מהדגימה מראים עליה ואילו ‪ 43.‬אחוז הזמן שתינוקות בילו בשינה אקטיבית ירד ]‪ .‬הממוצעים מראים שיפועים סטנדרטיים‬ ‫ואחוז של תינוקות עם שיפועים עולים או יורדים מוצגים בטבלה ‪ .01‬בעוד שאחוז הזמן‬ ‫של שינה רגועה עלה ]‪ .(Stepwise‬כדי לבחון את ההשפעה היחסית של משתנים מכל התחומים‪ .(F(4.‬עולה במהלך השנה הראשונה‪ .[p<0.‬יותר ממחצית מצבי ההתעוררות של התינוקות היו ללא יכולת הרגעה עצמית ונעזרו‬ ‫בהתערבות הורית‪.‬יורד בהדרגה לאורך השנה הראשונה‪ .(LSP‬עלתה בצורה משמעותית מגיל ‪1‬‬ ‫חודש לגיל ‪ 3‬חודשים ואז נשאר כמעט ללא שינוי עד לסוף השנה הראשונה לחיים‪.‬משתנים בעלי שונות משותפת הוצאו מהמחקר כדי‬ ‫למנוע בעיה בחישוב הרגרסיה‪.48. 76) = 33.

74) = 3.74) = 5.‬מהתינוקות אכלו בהנקה‪ (15%) 12 .76) = 2.‬כפי שנראה בטבלה ‪ .‬מידע זה הוא דומה למידע שדווח על‪-‬ידי‬ ‫‪.‫השפעות התערבות באמצעות עזרי שינה‬ ‫לא נמצאו תוצאות עקביות של דפוסי שינה ושל התנהגות הרגעה עצמית הקשורה בעזרי שינה‪ .‬בהגיעם לגיל שנה‪ 44 .‬אשר הניחו את‬ ‫תינוקיהם ערים בעריסה‪ .‬בגיל חודש‪ .‬לפני הכניסה לעריסה השתנה לאורך השנה‬ ‫הראשונה )טבלה ‪ .73) = 7.‬בהגיעם לגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בגיל חודש‪ (81%) 65 .‬ככל שהתינוקות עלו בגיל‪ .(Bartholomew and Horowitz (1991‬‬ ‫תחום הקשר השינה‪ .‬שנקבעה על‪-‬ידי ‪.‬העוצמה והתדירות שדווחו בסקאלות הראו רמות גבוהות‬ ‫בחודש הראשון‪ .‬תחושת מסוגלות עצמית של ההורים והנוחות בתפקיד ההורה עלו עם הזמן‪.‬‬ ‫‪ (60%‬הושמו בעריסותיהם כשהם כבר ישנים‪ .‬ירד במעט‪ .‬בשני הגילאים‪ .‬מגילאים ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪. p<0. p< 0.04‬והרבה יותר ערות ]‪.4‬מתאמים בין ‪ 6‬מימדי הטמפרמנט‪ .‬הפרופורציה של התינוקות המניקים לאלו שלא ינקו הייתה בעלת מובהקות סטטיסטית‪.SC-‬לעומת זאת‪ .(4‬בקרב תינוקות‪ .‬ירדו בגיל ‪ 6‬חודשים ועלו שוב בגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫]‪.‬מצב טרום כניסה לעריסה ‪ .‬אשר הושמו בעריסותיהם ערים‬ ‫לילה אחד וישנים בלילה השני‪ .‬ציוני התדירות והעוצמה בסקאלות ‪ PES‬מוצגות בטבלה ‪ .16.‬קבוצות ה‪ RSA-‬וה‪ SC-‬אוחדו לכל הניתוח‪.44.02 and F(2.‬טמפרמנט‪ .‬כאשר ילדיהם היו בני שבועיים ו‪ 12 -‬חודשים‪ .53.‬התאמה‬ ‫מובהקת בין גילאים התגלו לדפוסי הסתגלות ]‪ .27‬‬ ‫לרמות האקטיביות ו‪ 0.‬באופן קבוע‪ .[F(4.‬המספר ירד ל‪) 37-‬‬ ‫‪ .‬מצב התינוק‪ .75) = 11.‬‬ ‫מוצגים בטבלה ‪ .85.[F(5.[F(2.‬ממוצעים וסטיות תקן‪ .00‬לכן‪ .‬אך מובהקים ונעו בין ‪0.[F(2.(32%) 25-‬בהתאמה‪ .5‬התוצאה במסוגלות עצמית של ‪ PSOCS‬הראו עליה ליניארית‬ ‫מובהקת מגיל חודש לגיל ‪ .‬בעוד שבגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬מכיוון שההתערבות ב‪ RSA-‬לא הראתה השפעה מובהקת‪ .‬‬ ‫‪ (65%)49‬הסכימו הרוב עם הצהרות "דפוס בטוח"‪ (18%)14 .(Beck et al (1988‬‬ ‫סקאלת אירועי הורים‪ .‬מעבר‬ ‫לזמן‪ .‬‬ ‫דפוסי התקשרות‪ .‬עם הצהרות "דפוס מבטל"‪ (5%)4 .99.‬הסכימו עם‬ ‫הצהרות "דפוס מוטרד" ו‪ (12%)9-‬עם הצהרות "דפוס פוחד"‪ .‬אך נשאר קבוע יחסית לאורך השנה הראשונה ) ‪ 32%‬בגיל חודש‬ ‫לעומת ‪ 21%‬בגיל ‪ 12‬חודשים(‪.0‬מתוך ‪ 76‬המטפלים‪ .‬תינוקות )‪ (56%‬הפסיקו לינוק לגמרי וה‪ 35-‬הנותרים )‬ ‫‪ (44%‬ינקו חלק מהזמן‪ .‬ינקו לפחות חצי‬ ‫מהזמן ורק ‪ (4%) 3‬לא ינקו כלל‪ . p<0.‬‬ ‫בשני הלילות‪ .[F(4.53.5‬ציוני ‪ BDI‬ירדו‬ ‫משמעותית משבועיים ל‪ 12-‬חודשים ]‪ .‬אחוז התינוקות‪ .(47%‬הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית‪ .‬מספר זה עלה ל‪ .‬סטאטוס האכלה‪ .‬‬ .01‬‬ ‫סקאלת מסוגלות הורית‪ .75‬‬ ‫‪ .‬הושמו בעריסותיהם ערים‪.04‬‬ ‫לעומת התינוקות בקבוצת ה‪ .‬עם מידע על שני הגילאים‪. p<0.‬בשני הלילות‪ .‬עבור כל מימד של טמפרמנט‪ .[C=. p<0.5‬תוצאות אלו מראות כי ישנה‬ ‫התאמה בין דיווחי אמהות על לחץ והקשר שלו לטרחה‪ . p<0.‬מטפלים מילאו את שאלון היחסים‪ .‬תינוקות מקבוצת ה‪RSA-‬‬ ‫הראו תקופת שינה קצרה יותר‪ .0.(SC‬בגיל ‪ 9‬חודשים‪ .00] 12‬אותו הדבר היה נכון לציוני "הערכת ההורות" ]= )‪F(2.57.‬‬ ‫תחומים במודל המשולב‬ ‫תחום התינוק‪ . p=0.‬עם מידע מלא‪ .‬בגיל חודש‪) 47 . p<0.Beck‬ממוצעים וסטיות תקן של התוצאות במבחן ‪ BDI‬מוצגות בטבלה ‪ .‬‬ ‫תחום המטפל‪ .53-‬עבור מימד חיוך וצחוק‪.‬היו צנועים‪ .1‬חשוב לציין כי כל הציונים בשאלון היו בטווח‬ ‫הנורמה‪ .‬בכל קטגוריות הגיל‪ (8%) 6 .‬כפי שנקבעו‬ ‫הקבוצות בניתוח )ייצוגי עזרי שינה ) ‪ (RSA‬מול קבוצת הביקורת ))‪ .‬במקצת ] ‪ .76) = 2.‬אך הראה פרופורציות גבוהות יחסית של הורים‪ .63.‬‬ ‫שאלון הדיכאון של ‪ .[11.

02‬והערך המיוחס לתפקיד ההורה ) ‪ .85]0-12‬ל‪ 1.‬רק ציוני משתנה זה הוכנסו לניתוח הרגרסיה‪.‬אחוז זה עלה ל‪ 60%-‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .50%-‬סוגי‬ ‫עזרי השינה‪ . p<0.‬ירד בגיל ‪ 9‬חודשים ל‪ 40%-‬ועלה שוב בגיל שנה ל‪ .72.‬עם מידע על מיקום‬ ‫בכל קטגוריות הגיל‪ 78% :‬ישנו ליד הורים בגיל חודש‪ .‬אשר עדין ינקו חלק מהזמן‪ .01‬עוצמת הלחץ ההורי )‪ .55).‬הזמן החולף בין‬ ‫התעוררות התינוק להתערבות הורית לא השתנה באופן משמעותית במהלך השנה הראשונה לחיים‪ .‬בהשוואה לאלו שנגמלו ) ‪M = 50.(4‬עזר‬ ‫השינה שנעשה בו שימוש‪ .77 .‬והרוב )‪ .37.03. SD = 34.91‬‬ ‫בחינת המודל‪ :‬ניבוי הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫ניתוח רגרסיה בוצע עם אחוז התנהגות הרגעה עצמית‪ .‬שהוכנסו למשוואת הרגרסיה‪ .22-‬בגיל ‪ 12‬חודשים ]טווח = ‪ .‬כמשתנה דיכוטומי‪ .0.‬משקל לידה‪ .‬עבר אופרציונאליזציה כמשתנה דיכוטומי ורציף‪ .26.‬‬ ‫מיקום העריסה‪ .(r(71) = 0.‬‬ .‬‬ ‫התערבות הורית‪.‬שתינוקות השתמשו‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .SD = 1.‬כי השימוש בעזרי שינה השתנה משמעותית במהלך השנה הראשונה לחיים ]‬ ‫‪ .30.‬תינוקות עשו שימוש בעזר השינה בפחות מ‪ 30% -‬מהזמן של התעוררות‬ ‫בלילה‪ .(r(69) = -0.‬או שלא עשו‬ ‫שימוש כלל‪.SD = 1.5‬ממוצע =‬ ‫‪.72‬והנמוך ביותר בגיל ‪ 12‬חודשים )טווח = ‪ .58‬בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים ]טווח = ‪ .‬עשו שימוש במוצץ‬ ‫מתינוקות בכל גיל אחר‪ .00].‬בהשוואה ל‪ 24%-‬בגיל ‪ 12‬חודשים ]‪Q(4) = 114.00‬בגיל חודש‪ .(68%‬ישנו בחדר משלהם כבר בגיל ‪ 6‬חודשים‪. p<0.56 .‬על‪-‬ידי הגדרה של "שימוש" כאחוז השימוש באובייקט בזמן‬ ‫התעוררות‪ .‬הועברו בהדרגה מחדר‬ ‫הוריהם‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .29.‬נטו להשתמש בעזר שינה‪ .‬אם‬ ‫מתחשבים בהיבט זה‪ .‬תינוקות רבים יותר‪ ..‬של כל לילה‪ .96.‬השתנו אף הם עם הגיל‪ .4‬מספר הבדיקות הוריות של תינוקות ישנים‪ .(4‬מתוך ‪ 78‬התינוקות‪ .‬‬ ‫‪..‬כאשר התינוק ישן‪ .75‬ממוצע = ‪ )3.32.‬בזמן התעוררות‪ .‬מיקום העריסה השתנה במהלך השנה )ראה טבלה ‪ . 61‬תינוקות ישנו בחדר הוריהם בגיל חודש‪ 19 . t(70) = 1.‫שימוש בעזרי שינה‪ .‬בגיל חודש‪Cochran's Q (4)=27.‬שימוש התינוקות בעזרי שינה השתנה משמעותית‪ .(r(69) = .‬המספר הממוצע של בדיקות הורים‪ .00‬הפרופורציות של אלו שלא עשו שימוש‪ .‬כלומר‪ .‬הממוצע של הזמן החולף היה הגבוה ביותר בגיל ‪ 6‬חודשים )טווח = ‪– 0.‬‬ ‫‪ p<0.00‬היו כולם בעלי‬ ‫מתאמים מובהקים ליכולת ההרגעה העצמית של התינוק‪ .‬‬ ‫המשתנים בכל תחום‪ .57) = 11.28.‬עקב קשרם עם התנהגות הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.(p<0.‬השתנו מ‪ 43.[p<0.‬תינוקות בני ‪ 12‬חודשים‪ .‬בהתבסס על ההערכה הכוללת של ניתוח קלטות הוידיאו‪ .‬‬ ‫משתני הורים‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬בין התינוקות‬ ‫שהתעוררו וקיבלו עזרה הורית‪ .01‬מסוגלות‬ ‫עצמית של ההורה )‪ .‬רוב התינוקות‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬הראו אחוזים נמוכים יותר של יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬‬ ‫משתני תינוק‪ .(M= 33.‬‬ ‫כפי שנראה בטבלה ‪ .‬נע בין ‪ 1. SD = 37.‬כמשתנה תלוי‪.SD = 3.3%-‬לגיל ‪ 12‬חודשים‪. p<0.‬‬ ‫תידון בפרטים שבהמשך‪.‬מניתוח זה היה ברור‪ .‬מכיוון שציוני הערך המיוחס לתפקיד‬ ‫ההורה היו מתואמים פנימית עם ציוני המשתנים האחרים‪ . p<0.‬תינוקות הוגדרו‬ ‫כ"משתמשים" או כ"לא משתמשים"‪ .05‬‬ ‫ציוני דיכאון להורי תינוקות בני חודש )‪ .(r(69) = 0.56.‬מין ודיווח הורי על טמפרמנט לא נמצאו קשורים ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪.39.23]0-6‬בדומה‪ .‬במהלך השנה )ראה טבלה ‪ .23 – 0.‬לא השתנה באופן‬ ‫משמעותי‪ . ] .)2.‬תינוקות נטו לעשות שימוש בתערובת של מספר חפצים‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬רק‬ ‫תינוקות אשר ישנו בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים היו שם מהתחלה‪ .4%-‬בגיל חודש ל‪ 26.‬‬ ‫שימוש בעזרי שינה הוגדר גם כמשתנה רציף‪ .‬‬ ‫‪ .SD = 4.[F(4.‬בחודשים הראשונים לחיים‪ .5‬‬ ‫‪ .‬אחוז גבוה יותר של בני חודש‪ . p<0.68.‬עדין ישנו בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .

‬מיקום בעריסה בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬שהשפיע באופן הרב ביותר על אחוז ההרגעה העצמית‪ .37. p<0.(r(72) = 0.‬לשונות של יכולת הרגעה עצמית‪.32. p<0. p<0.‬השיפועים הסטנדרטיים של התעוררות במשך הלילה )‪ .‬כמו כן‪.‬מיקום עריסת התינוק )בחדר‬ ‫התינוק או חדר ההורים(‪ .‬היה השיפוע‬ ‫של אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬מתאמים מובהקים נמצאו בין מצב התינוק‪ .45.(r(72) = 0.‬נקודות‬ ‫החיתוך של שינה שקטה‪ .(6‬בפער נרחב‪ .30.(r(72) = -0.‬בגיל ‪ 3‬חודשים )‪ .16.56.‬‬ ‫כמות הזמן בין התעוררות התינוק ועד התערבות הורית‪ .00‬וסך כל זמן השינה )= )‪r(72‬‬ ‫‪ .‬עקב התעוררות‪ .00‬נמצא גם כן במתאם עם יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬בגיל ‪ 9‬חודשים )= )‪r(51‬‬ ‫‪ (-0.‬הוכנסו לתוך משוואת‬ ‫הרגרסיה‪. p<0.(r(52) = 0.00‬ובגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .02‬בגיל ‪ 9‬חודשים )‪ .312. p<0.31.‬רק שניים מבין המשתנים‪ .02‬עם יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .(adjusted R² = 0.‬נקודת חיתוך השינה השקטה‬ ‫והשיפוע של שינה אקטיבית‪ .‬בגיל חודש‪ .‬הוכנסו ‪ 6‬המשתנים‪ .(r(64) = 0.‬משך‬ ‫הזמן עד להתערבות הורית‪ .00‬ובגיל ‪ 12‬חודשים )‪ (r(56) = -0.‬טרום הכניסה לעריסה‪ .‬המנבאים החזקים ביותר ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים היו‪ .‬תינוקות אשר‬ ‫הושמו בעריסתם ערים‪ .‬נמצא‬ ‫במתאם חיובי עם יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .(r(72) = 0.‬משתנים אלו היו מאד‬ ‫מתואמים פנימית‪ .‬‬ ‫במונחים של שימוש בעזרי שינה‪ .01‬בגיל ‪ 6‬חודשים )‬ ‫‪ .‬שתוארו לעיל‪ .03‬אחוז השינה‬ ‫האקטיבית )‪ .‬‬ ‫תינוקות שהחלו עם אחוז גבוה של שינה שקטה ושבילו זמן הולך וגדל מחוץ לעריסה‪ .49.395‬כל אחד‬ ‫מהמשתנים שנכללו תרם בצורה מובהקת ובלתי תלויה‪ .‬בגלל מתאם פנימי מובהק בין‬ ‫מיקום העריסה ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ .‬בשיטת‬ ‫‪ .46.00‬נמצא בקשר עם יכולת הרגעה עצמית של התינוק‬ ‫בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .(r(72) = -0.36.01‬בנוסף‪ .00‬היו מתואמים לאחוז ההרגעה העצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .(r(72) = -0.‬כמו כן‪ .‬כך שתינוקות שישנו בחדרם הראו יותר הרגעה עצמית לעומת תינוקות שישנו בחדר הוריהם‪ .‬הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים )‪ .‬עם כל ‪ 3‬המשתנים במשוואה‪ . p<0.79) = 18.‬נמצאה כמתאם חיובי עם השימוש בחולצת ‪ RSA‬או חולצת ‪ SC‬כעזר שינה‪ .00‬בגיל ‪9‬‬ ‫חודשים )‪ .(r(58) = 0.00 ) .00‬ונקודות החיתוך של אחוז זמן השינה השקטה )‪ (r(72) = 0.‬כך שמשכי זמן ארוכים יותר‪ .41.33.(r(72) = -0. p<0.‬הבלתי תלויים‪ .‬המשתנה המנבא‪ .‬אשר הסביר בקירוב‪ 22% .‬‬ ‫דיון‬ . p<0.01‬ואחוז השינה האקטיבית‬ ‫)‪ .‬‬ ‫משתני שינה וערות‪ .‬בשנה הראשונה לחיים‪.‬לבדו‪ . p<0. p<0.‬בגיל ‪ 3‬חודשים(‪ . p<0. p<0.‬אשר לא היו מתואמים ביניהם‬ ‫)מיקום העריסה בגיל ‪ 12‬חודשים ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ .‬בכלליות‪ .00‬בגיל ‪ 6‬חודשים )‪ . p<0.‬‬ ‫מסבירה ‪ 40%‬מהשונות של אחוז יכולת ההרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .‬הערכת תפקיד ההורה‪ . p<0.‬כל אחד מהשיפועים ונקודות החיתוך היו מתואמים עם נקודת החיתוך עבור אחוז השינה‬ ‫השקטה ו\או עם השיפוע עבור אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ . p<0.‬כלומר רק שני משתנים אלו נכנסו למודל הרגרסיה‪.‬‬ ‫ניתוח רגרסיה מרובה‪.‬מהשונות של הרגעה עצמית‪ .‬לאורך השנה הראשונה‪.‬כל ניתוח‬ ‫הרגרסיה‪ .(r(72) = -0.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬נמצאו קשורים יותר ליכולת הרגעה עצמית‪.44.‫משתני הקשר שינה‪ .26.[F(3.(r(72) = 0.47.00‬אחוז הזמן מחוץ לעריסה )‪ .Stepwise‬משתנים אלו היו‪ :‬סטאטוס האכלת התינוק‪ .‬היה מובהק ]‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים )ראה‬ ‫טבלה ‪ .‬‬ ‫נטו להרגיע את עצמם יותר‪.35. p<0.00‬משוואת הרגרסיה האחרונה‪.‬היו בעלי אחוזים גבוהים יותר ליכולת להרגעה עצמית‪ .‬אחוז הפעמים שנעשה שימוש בכל סוג של עזרי שינה‪ .‬‬ ‫בהשוואה לילדים אשר לא עשו כלל שימוש בעזרי שינה‪ .(0. p<0.(r(72) = -0.‬‬ ‫עבור ניתוח הרגרסיה‪ .33. p<0.‬שיפוע השינה האקטיבית ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ .

‬‬ ‫השימוש שתינוקות עושים בעזרי שינה‪ .‬לא בחנו באופן שיטתי הקשר של האינטראקציה בין משתני ילד‪-‬הורה‪.‬כמו כן‪ .‬עד להתערבות‬ ‫הורית‪ .‬‬ ‫ההצלחה במכירות של ספרים פופולאריים וקלטות וידיאו‪ .‬תינוקות הישנים באופן עצמאי‪ .‬כי תינוקות בוחרים לעצמם את אובייקט המעבר שלהם‪ .‫מידע אובייקטיבי על הגורמים המקושרים להופעתה של יכולת הרגעה עצמית‪ .‬למרות זאת‪.‬מעידה על‬ ‫הצורך לסוג כזה של מידע‪ .‬בשעת לילה‪ .‬על השימוש בעזרי שינה‪ .‬עקב עליה במשפחות הזקוקות לדבוק לדפוסי השינה והערות שלהם וזקוקות לשנת הלילה בעצמן‪.‬משתנה עם הגיל‪ .‬יותר מכך‪ .‬לא נמצאה ירידה בנטיית הורים לבדוק את ילדם ישן‪ .‬במהלך ‪ 12‬החודשים‪ .‬הופכת לחשובה יותר‬ ‫בהדרגה‪ .‬הן של התינוק והן של ההורים‪ .‬עד שהפעילו התערבות הורית‪ .‬בגילאים מאוחרים יותר והם גם לא‬ ‫הראו עיכוב גדול יותר בזמן‪ .‬במחקר‪ .‬לחקור חפצים בעריסתם‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי מאפשר הזדמנות לבחינה של התפתחות מצבי שינה וערות והיווצרותה של יכולת הרגעה עצמית‪.(SC‬לא עברו רענון במהלך השנה‬ ‫הראשונה‪ .‬‬ .(Halonen (1979‬שמצאו כי תינוקות צעירים נטו להשתמש במוצץ ואילו תינוקות גדולים יותר‪ .‬נוכחות החולצה בעלת ריח הגוף האימהי‪.‬‬ ‫במחקר המוקדם החולצה בעלת הריח גוף אימהי )‪ (RSA‬והחולצה ללא ריח )‪ .‬בניגוד לתחזיותינו‪ .‬כיוון שהם תלויים במאפיינים‪ .‬לאו דווקא כללו את החולצה עם ריח הגוף האימהי‪.‬עובדה זו מרמזת כי הורים עשויים לחכות זמן רב יותר‬ ‫בחודשים האמצעיים‪ .(Winnicot.‬במחקר הנוכחי‪ .‬היה ניסיון לחקור אחר התפקיד הכללי שעזרי שינה‬ ‫מבצעים‪ .‬אך למדו את הרווח החיובי של תגובה מהירה לתינוק המתעקש לקום גם בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬העובדה כי לא נמצא אפקט כלשהו‪ .‬המשיכו לשים את ילדים בעריסה‪ .‬קשורים‪ .‬מרדימים את עצמם עקב התעוררות במהלך הלילה‬ ‫וכתוצאה מכך מאפשרים להוריהם שנת לילה טובה יותר‪ .‬בהשוואה לקבוצות גיל‬ ‫אחרות‪.‬שחזור התוצאות של ‪Passman and‬‬ ‫‪ .‬של חולצת ה‪ RSA -‬נועדה לרענן את‬ ‫ריח האם לאורך זמן‪.‬לבעלי סבירות גבוהה יותר‪ .‬היה בגיל ‪ 6‬חודשים והכי קצר בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬יתכן וגיל ‪ 6‬חודשים הוא גיל שבו חקירת הסביבה הופכת לבולטת‪ .‬לא השפיעה על התפתחות הארגון של מצבי שינה וערות ולא על התפתחותה של יכולת הרגעה עצמית‬ ‫לכשעצמה‪ .‬נרשם חוסר אפקט כפי שנצפה במחקר עצמו‪ . 1953‬רוב התינוקות במחקר עשו שימוש בסוג כלשהו של עזר‬ ‫שינה‪ .‬מתי שהוא בין גיל ‪ 4-12‬חודשים – לא ניתן‬ ‫לקבוע מה יהיה האובייקט שיבחר )‪ .‬‬ ‫מחקרים קודמים של שנת תינוקות‪ .‬מעניין היה למצוא כי הזמן הכי ארוך‪ .‬הכי הרבה‬ ‫מכל קבוצות הגיל )בשני המחקרים(‪ .‬בשנת החיים הראשונה ולבחון את התפקיד‬ ‫הספציפי של עזר השינה כאובייקט מעבר פוטנציאלי‪ .‬עקב התעוררות בלילה‪ .‬בהגברת יכולת הרגעה עצמית‪ .‬אך האובייקט\ים הנבחר\ים‪ .‬תינוקות לא‬ ‫הראו העדפה לעזר השינה שהכיל את ריח גוף אימם‪ .‬‬ ‫הצגתו של ריח מושך‪ .‬פרופורציות משמעותיות יותר‬ ‫של תינוקות עשו שימוש בעזרי שינה כשהיו בגילאים גדולים יותר‪ .‬‬ ‫הקשורים בארגון דפוסי שינה וערות‪ .‬לעיתים נדירות‪.‬ברוב משתנים אלו‬ ‫נמצא אפקט לגיל‪ .‬בדומה לממצאי מחקר בין תחומי קודם‪ .‬נטו להשתמש בחפץ‬ ‫אך‪ .‬לא מפתיעה העובדה כי‪ .‬בצורה טובה יותר‪ .‬נחשבים "תינוקות שישנים טוב"‪.‬מכל קבוצות הגיל האחרות‪ .‬‬ ‫בעריסה‪ .‬בני ‪ 6‬חודשים השתמשו בחולצה בעלת הריח‪ .‬גורמים ניסויים אלו‪ .‬נבחן אובייקטיבית בפרקטיקות שינה נורמאליות‪ .‬מוכר ובעל משמעות לעריסת התינוק‪ .‬תומכת באבחנתו של‬ ‫ויניקוט‪ .‬קרוב לודאי‪ .‬בגילאים מאוחרים‬ ‫יותר‪ .‬לכן‪ .‬‬ ‫בקבוצת תינוקות אשר הוערכה מספר פעמים לאורך השנה הראשונה לחיים‪ .‬שטיפה חודשית ולבישה מחדש לאחר מכן‪ .‬למרות שהורים היו מסוגלים לשים את ילדם בעריסה‪ .‬כגון מיקום העריסה ומצב התינוק טרום הכניסה‬ ‫לעריסה‪ .‬‬ ‫אפילו בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬המחקר הניסיוני )פיילוט( המוקדם יותר‪ .‬פרופורציה משמעותית של הורים‪ 50% .‬כשהם כבר ישנים‪.‬ובכך‬ ‫הופכת את התינוקות בגיל זה‪ .‬בקירוב‪ .‬נמצא כי בני ‪ 6‬חודשים עשו שימוש הרב‬ ‫ביותר בעזר שינה‪ .‬‬ ‫המיקום בזמן השינה‪ .‬שנועדו לפתור את בעיות השינה של ילדים‪ .

‬מסוגלות עצמית של הורים והעוצמה של‬ .‬נמצאו קשורים ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬יש לציין‪ .‬בטווח הגילאים ‪ 3-6‬חודשים‪ .‬מעבר לשנה הראשונה לחיים‪ .‬הוא מייצג היכן חותך קו הרגרסיה את ציר ה‪ .‬יותר זמן בעריסה‪ .‬סיפק אפשרות לבחון אילו משתנים מהמודל המשולב‪ .‬ציונים בערך זה של סקאלת הורות היו מתואמים עם דיכאון‪ .‬תרמו באופן מובהק ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬כלומר‪ .‬בשנה הראשונה לחיים‪ .‬כי המיקום של עריסת התינוקות‪.‬אשר החלו את חייהם עם‬ ‫רמות גבוהות יותר של שינה שקטה ושהוריהם המתינו עד שניגשו לתת עזרה להירדמות‪ .‬‬ ‫מספר משתנים של החודש הראשון‪ .‬עשויים להיות בוגרים יותר ולכן בעלי סבירות גבוהה יותר להפגין תוצאות רצויות של יכולת‬ ‫הרגעה עצמית‪ .‬מתחום ההורים‪ .‬היה‬ ‫מתואם בצורה מובהקת עם משתנה משך הזמן עד להתערבות‪ .‬המנבא הטוב ביותר של יכולת הרגעה עצמית היה השיפוע לאחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬‬ ‫בשלב מוקדם יותר‪ .‬את התחום ממנו נלקחו‪ .‬אחוז הזמן בתינוק בילה‬ ‫בשינה שקטה מהווה סימן לבשלות נוירולוגית‪ .‬כלומר‪ .‬נטו להיות בעלי‬ ‫יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬עקב התעוררות בלילה‪.‬הגיוני כי‬ ‫תינוקות אשר מבלים בהדרגה‪ .stepwise-‬לדוגמא‪ .‬הרמה שבה הורים‬ ‫העריכו את תפקיד ההורה‪ .‬לידיעתנו‪.‬שלא עשו שימוש בעזרי שינה ושנשארו בחדר הוריהם‪ .‬‬ ‫נשארו בחדר הוריהם ברציפות לאורך השנה הראשונה לחייהם‪ .‬‬ ‫בעלי סבירות גבוהה יותר להפגין יכולת הרגעה עצמית‪ .‬של כל‬ ‫אינדיבידואל‪ .‬בעלי סבירות גבוהה יותר שתינוקותיהם יפגינו ההרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬כאשר התינוקות היו בני חודש היה מתואם שלילית ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪ .‬מושג זה מייצג את‬ ‫קו שיעור הבסיס המתמטי והתיאורטי של שינה שקטה‪ .‬תורמים לסבירות כי התינוק יישאר‬ ‫בחדר הוריו‪ .‬חשוב לציין‪ .‬שלושת המשתנים המנבאים הללו‪ .‬מספר המלצות התנהגותיות הנוגעות לטיפול בשנת לילה כוללות את גישת ה"חכה ותראה"‪ .‬בעקבות הליך ה‪ .‬תינוקות אשר בילו זמן רב יותר מחוץ לעריסה‪ .‬יהיה מעניין לקבוע מהם הגורמים המשפיעים‬ ‫על מיקום העריסה ולעקוב אחר שלבי התפתחות מאורחים יותר של התינוקות שנשארו בחדר הוריהם‪ .‬בילו זמן ארוך יותר‬ ‫מחוץ לעריסתם במהלך השנה הראשונה לחיים וגם בילו פחות זמן בהרגעה עצמית‪.‬תינוקות אשר הוריהם הגיבו בזמנים ארוכים יותר להתעוררותם‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בכדי‬ ‫לבחון כיצד מתפתחים דפוסי השינה מעבר לשנה הראשונה לחיים‪.‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬יתכן ומאפייני תינוק והורה‪ .‬היה האורך הממוצע של זמן שלקח להורים להגיב להתעוררות תינוקם‪.‬בגיל מאוחר יותר ובכך מוצע כי הורים אשר‬ ‫מגיבים בעקביות‪ .‬כי כל אחד ממשתנים אלו‬ ‫הוא בעל מתאם גבוה עם משתנים אחרים מהתחום שלו‪ .‬בנוסף‪ .‬בין מיקום העריסה לבין טמפרמנט או דפוס היקשרות הורי‪ .‬הם בעלי הזדמנויות רבות יותר לבצע הרגעה עצמית‪ .‬‬ ‫בפער גדול‪ .‬ניתוח פוסט‪-‬הוק מגלה כי לא נמצא‬ ‫קשר‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬‬ ‫אלו ה תצפיות האובייקטיביות הראשונות המראות כי זמני תגובה ארוכים יותר‪ .‬המשתנה‬ ‫נמצא קשור למקבץ של משתני שינה והקשר‪ .Y -‬בזמן ‪) 0‬לידה(‪ .‬מצאנו כי ‪ 80%‬מהתינוקות ישנו בחדר הוריהם‪ .‬למרות שלא נבדק אפריורי‪ .‬בתורם‪ .‬מחוסר מקום בבית‪ .‬כשהם ישנים‪ .‬שלושה משתנים בלתי תלויים הסבירו ‪40%‬‬ ‫בקירוב‪ .‬אשר היו‪ .‬בהתבסס על שיפוע של מסלול השינה השקטה‪ .‬המנבא משמעותית‪ .‬המשתנה של משך הזמן עד להתערבות בגיל שלושה חודשים‪ .‬‬ ‫המנבא המשמעותי השני של הרגעה עצמית היה נקודת החיתוך של אחוז זמן השינה השקטה‪ .‬‬ ‫המשתנה האחרון‪ .‬בפרקי זמן ארוכים עד להתערבות‪ .‬נבע לעיתים רחוקות מאד‪ .‬רוב ההורים‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫זאת למרות של הושגו במשוואת הרגרסיה הסופית‪ .‬‬ ‫המאפיין האורכי של מחקר זה‪ .‬מובילים‬ ‫לרמות גבוהות יותר של הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬מהשונות של הרגעה עצמית‪ .‬תינוקות‬ ‫אשר הושמו בעריסתם‪ .‬כמעט שליש מתינוקות אלו‪.‬המנבאים באמת מייצגים מקבץ של משתנים שקשורים בהרגעה‬ ‫עצמית‪.‬קשורים לאחוז יכולת הרגעה עצמית‪ .‫בתרבויות מערביות‪ .‬בגיל חודש‪ .‬‬ ‫במדגם זה‪ .‬פשוט מייצגים באופן‬ ‫הטוב ביותר‪ .‬תינוקות שהראו רמות גבוהות יותר של שינה שקטה‪.‬במהלך השנה הראשונה‬ ‫לחיים‪ .‬העבירו בהצלחה את תינוקותיהם‬ ‫לחדר משלהם‪ .

‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬אך גם במחקר זה‪ .‬‬ ‫ממצא מעניין מניתוח פוסט‪-‬הוק של תינוקות אלו‪ .‬הקשר‬ ‫השינה ותחום שינה וערות‪ .‬משפיעים על תוצאות ההרגעה העצמית‪.‬בנוסף‪ .‬טבעם של המשתנים להיות מתואמים פנימית‪ .‬לא התחילו מנקודות שונות במשתנים הללו‪ .‬‬ ‫כך שהוצאה מן העריסה תלויה במאפייני הילד וההורה‪ .‬מציע כי‪ .‬תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר או אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬בהם‬ ‫נעשה שימוש‪ .‬כסמן של‬ ‫הבגרות הנוירולוגית של התינוק‪.‬נקודת החיתוך לאחוז השינה השקטה נחשבת‬ ‫כשייכת לתחום השינה וערות והן לתחום התינוק‪ .‬תוצאות אלו מציעות העדר‬ ‫הורים או לחץ הוא הינם גורמים נחוצים להתפתחות הרגעה עצמית‪ .‬בגלל התפקיד המשמעותי של השינה השקטה‪ .‬בגילאי המחקר המוקדמים‪ .‬תוצאות אלה צריכות להיות מפורשות במשנה זהירות‪ .‬ממעמד הביניים וללא ממצאים קליניים‪ .‬אם המדגם היה מעורב‬ ‫יותר בתוצאות הדיכאון ולחץ הורי‪ .‬‬ ‫כיוון שהמדגם היה מוגבל‪ .‬משפיעים בצורה מובהקת של הנטייה של תינוקות להרגעה עצמית‪ .‬התעוררות עשויה לעבור ללא התערבות הורית‪ .‬ובכך מסמנות כי הן לא הסבירו בצורה מובהקת‪ .‬נראה כי הורים אשר היו טיפה פחות מפוקסים על היענות מיידית‪ .‬יתכן שככל שהמדגם יהיה מעורב יותר הוא יוביל לתוצאות חזקות‬ ‫יותר‪ .‬שנמצאו במחקר זה‪.‬הגיבו פחות להתעוררות תינוקם ובכך נתנו‬ ‫לתינוק יותר הזדמנויות להרגיע את עצמו‪ .‬ספציפית‪ .‬‬ ‫מגבלות אחדות‪.‬מידע זה מראה בבירור כי מקבץ של משתני שינה‬ ‫וערות והקשר שינה‪ .‬הורים עשויים להחליט‬ ‫להשאיר את ילדיהם בקרבתם‪ .‬‬ ‫נראה כי תינוקות אשר ישנים בחדרם נמצאים ביתרון להתפתחות התנהגות ההרגעה עצמית‪ .‬גדיל‬ ‫‪ 12‬חודשים‪ .‬לדוגמא‪ .‬כדי שהחזרה לשינה תתבצע מהר יותר אם התינוק מתעורר באמצע הלילה‪.‬משתני ההורים‬ ‫הוצאו ממשוואת הרגרסיה‪ .‬לסיכום‪ .‬אם התינוק ישן בחדר נפרד‪ .‬‬ ‫נמצאו לא קשורים‪ .‬הממצאים לא חד‬ ‫משמעיים‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ .‬למרות שהמבנים בתחומים השונים הראו עצמאות מתונה‪ .‬חלקים בשונות של הרגעה עצמית‪.‬התוצאות המבטלות‬ ‫אינן אומרות בהכרח‪ .‬‬ ‫בהתחשב שהנחה תיאורטית וממצאים ממחקרים קודמים‪ .‬‬ ‫לעומת המשתנים שכן נכללו במשוואת הרגרסיה‪.‬לפחות‪ .‬המדגם ברובו הכיל אוכלוסיית‬ ‫לבנים‪ .‬הייתה גם‬ ‫מעט חפיפה‪ .‬‬ ‫מפתיע היה לגלות כי מספר משתנים במודל המשולב‪ .‬ובכך מציע כי תינוקות שנשארו בחדר‬ ‫הוריהם‪ .‬‬ ‫צריכות להילקח בחשבון כשמנתחים את תוצאות מחקר זה‪ .‬כי טמפרמנט ויכולות הרגעה עצמית אינם קשורים‪.‬למרות זאת‪ .‬הראו רמות גבוהות יותר של דיכאון ולחץ ורמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית כהורים(‪ .‬טבע היחסים מציע כי הורים שלא היו מסוגלים לתת את עצמם ב‪ 100%-‬להורות )כלומר העריכו פחות‬ ‫את תפקיד ההורה‪ .‬היו‬ ‫בעלי סבירות גבוהה יותר לתינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬יהיו בעלי תינוקות עם יכולת הרגעה עצמית‪.‬נמצאים שם מכיוון שהם ישנים גרוע‪ .‬רוב המחקרים היו על עוללים שרק נולדו ויתכן כי‬ ‫השפעת הטמפרמנט על השינה מתרחשת בגילאים מאוחרים יותר‪ .‬רק מימדים מסוימים של טמפרמנט קשורים בשינה והקשר משתנה כתלות במדדי הטמפרמנט‪ .‬מחקרים קודמים מצאו תוצאות‬ ‫מינימאליות או מעורבות לגבי הקשר שבין שינה וטמפרמנט‪ .‬‬ ‫לסיום‪ .‬תחומי התינוק‪ .‬אף אחד ממימדי הטמפרמנט לא נמצא קשור‪ .‬השיפוע של זמן מחוץ לעריסה נחשב כשקשור הן לתחום השינה וערות והן לתחום הקשר השינה‪.‬בגלל רמות גבוהות‬ ‫במעט של דיכאון‪ .‬מנגד‪ .‬לא ניתן לעשות הכללות לגבי יכולת ניבוי של שלושת המשתנים המשפיעים ביותר‪ .‬סביר כי תוצאות חיוביות דורשות מדדים רגישים יותר‬ ‫של דפוסי היקשרות במבוגרים‪.‬‬ .‫לחץ הורי‪ .‬מצופה כי תינוקות "קלים" יותר יהיו בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬כמו כן‪ .‬כל הציונים בתוך תחום ההורים היו‬ ‫בטווח הנורמה של תפקוד‪ .‬נובא כי מטפלים אשר עודדו היקשרות חיובית‪ .‬רמות גבוהות של לחץ או סימפטומים אחרים‪ .‬הראה כי אין הבדל באחוז ההרגעה עצמית‪ .‬יתכן‬ ‫וילדים הישנים בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬יותר משתנים מתחום ההורים יכולים להיות קשורים ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬מפתיע היה לגלות כי אוריינטציית היקשרות שלמבוגרים לא נמצאה כקשורה ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬בהשוואה לתינוקות‬ ‫שנשארו בקרבת הוריהם‪ .‬שהיה מצופה כי יהיו קשורים ליכולת הרגעה עצמית‪.

‬הילדים והוריהם השלימו שאלונים ודוחות יומיים לגבי השלמת‬ ‫שעות שינה‪ .‬ועייפות בקרב ילדים בגילאי בי"ס‪ .‬בכך יש‬ ‫כאמור משום חידוש מאחר שמרבית המחקרים על שנת ילדים התמקדו עד כה בשנות הילדות המוקדמות או בגיל‬ ‫ההתבגרות‪ .‬תחום נוסף של‬ ‫מחקר‪ .‬אך קיימות אסוציאציות שעשויות להופיע במחקרי המשך‪ .‬וגם בהערכה‬ ‫האובייקטיבית של השינה שנעשתה במחקר זה באמצעות מכשירי אקטיגרף‪ .‬עשויה לכלול תינוקות יותר ילדותיים ושזקוקים ליותר התערבות הורית‪ .‬קיימת התייחסות במאמר גם להבדלים מסוימים בדפוסי‬ ‫השינה בין בנים לבנות‪ .actigraph‬בנוסף‪ .‬תהליכים אלה באים לידי ביטוי גם בדיווחים הסובייקטיביים של התלמידים והוריהם‪ .‫תוצאות מחקר זה משחזרות ממצאים ממחקרים התפתחותיים קודמים על בשלות של מצבי שינה וערות‪.‬על המשך ההתפתחות‪ .‬הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫שתי בקבוצות עשויות להראות מצבי עוררות שאינם מלווים בהרגעה עצמית‪ .‬‬ ‫תוצאות מחקר זה‪ .‬התנהגות ו\או בעיות‬ ‫שינה‪ .‬באמצעות הערכה‬ ‫האקטיגרפית מתקבלת תמונה אובייקטיבית הן של מדדי תזמון השינה והן של מדדי איכות השינה‪.‬המחקר‬ ‫הנוכחי לא נבנה כך שיוכל לבדוק את ההשלכות של סטיות אלו‪ .‬אז ההצעה‬ ‫כי תינוקות ללא יכולת הרגעה עצמית מראים סימפטומים של בעיות שינה‪ .‬תוך‬ ‫שימוש בטכניקות ניתוח מתקדמות יותר‪ .‬‬ ‫לבד מתיאור השינויים ההתפתחותיים בדפוסי השינה‪ .‬‬ ‫יכללו במחקרנו‪ .‬מחקר על תינוקות אלו‬ ‫בגילאים ‪ 3 .‬צריכה להישקל בשנית‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬אם התנהגות לאורך היום לא מושפעת ממקטעי שינה בלילה‪ .‬היתרון בביצוע הערכה אקטיגרפית‬ ‫טמון כאמור באפשרות המעקב אחר שנתו של הילד בסביבתו הטבעית למשך מס' לילות‪ .‬מה מתרחש בגילאי ילדות מתקדמת‬ ‫יותר וגיל בית – ספר‪ .‬הוערכו דפוסי שינה של‬ ‫‪ 140‬ילדים )‪ 72‬בנים‪ 68 .‬מציג כי מספר התינוקות לא פועלים במסלול הסטנדרטי‪ .‬וקבוצה‬ ‫שנייה יכולה לכלול תינוקות אשר מתבגרים בצורה נורמאלית‪ .‬או יותר‪.‬קבוצה אחת‪ .‬רק מחקר‬ ‫נוסף יכול לענות על בעיה זו‪.‬רק באמצעות ניתוח של מסלולים‬ ‫ייחודיים אלו‪ .‬שלא נחקר בצורה מספקת‪ .‬בשלושת החודשים‬ ‫הראשונים לחיים ואחר מכן מתייצבים לאורך השנה הראשונה‪ .‬‬ ‫הפרופורציות של שינה אקטיבית יורדת‪ .‬בנות‪ :‬כיתות ב‪ .‬נחוץ מחקר עתידי בכדי לחקור עוד יותר את המודל המשולב‪ .‬מציעות מספר דרכים אפשריות למחקר המשך‪ .‬מה שלא דווח מוקדם יותר‪ .‬כן נמצא כי השינה של הילדים קשורה לגורמים פסיכו – סוציאליים כמו לחץ משפחתי‪.2‬ו‪ 4-‬נמצא כבר בעשייה‪ .‬קבועה ועקבית‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫תמצית‬ ‫מחקר זה העריך את הדפוסי שינה‪ .‬ד‪ .‬יכול להוביל להתפתחות ההבנה של השלכות פוטנציאליות מהבדלים אינדיבידואליים‪.‬אך הוריהם מגיבים יתר על המידה הדרושה להם‪.‬לדוגמא‪ .‬קיימות בהחלט‪ .‬ו( עם מכשיר ניטור פעילות‬ ‫)‪ (Activity monitors‬מסוג ‪ .‬הוא האם התנהגות במהלך היום מושפעת לרעה על‪-‬ידי אי יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬ניתוחינו התוך נבדקי‪ .‬המרמזים כי לילדים בוגרים יותר יש עיכוב‬ .‬הממצאים משקפים הבדלים מובהקים בין הגילאים‪ .‬זה שסטיות מהמסלול‬ ‫הטבעי‪ .‬‬ ‫מאמר ‪9‬‬ ‫‪Sleep Patterns and Sleep Disruptions in School Age Children‬‬ ‫דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים ביה"ס‬ ‫הקדמה ממדריך הלמידה‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר מחקר רוחב על התפתחותם של דפוסי השינה במהלך גיל ביה"ס היסודי )כיתות ב‪-‬ו(‪ .‬‬ ‫רמת ההשכלה של ההורים וגילם‪.‬המחקר הנוכחי מדגים כי גם בשלב זה ממשיכים להתרחש תהליכים התפתחותיים משמעותיים‬ ‫בדפוסי השינה‪ .‬ומשך פרק זמן השינה הארוך ביותר עולה בחדות‪ .‬בכדי לבחון את יחסים הפנימיים בין התחומים השונים‪ .‬יתכן כי שתי תתי קבוצות‪ .‬בנוסף‪ .‬לאותם תינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית ולאלו ללא יכולת זו‪ .

Marcotte et al 1998.‬הציונים של מדדי שינה האובייקטיביים נקשרו עם הדיווחים הסובייקטיבים לגבי‬ ‫עייפות‪) . 1997. &Pituch. 1985.‬גיל ההורים‪ .‬המשתנים( לחץ במשפחה‪ .‬יש צורך לצבירת נתונים על תהליכי ההתפתחות הנורמאלית של מערכת שינה‪-‬‬ ‫עירנות בילדים עבור )‪ (1‬הערכה קלינית )‪ (2‬טיפול בנושאים חינוכיים והורים‪ . Wolfson & Carskadon.‬‬ ‫לכן מטרת המחקר‪ :‬לייסד מידע נורמטיבי של דפוסי שינה‪-‬ערנות בילדים בגיל בי"ס בשימוש‬ ‫שיטות אובייקטיביות וסובייקטיביות‪. Sadeh. Weissbluth & Liu.‬‬ ‫‪(Muehlbach. Sadeh.‬בקרב ‪ 18%‬מן הילדים הופיעה שינה מקוטעת )‪ .‬‬ ‫‪ . Tannock.‬ורמת השכלה של ההורים היו קשורים למדדי שינה‪-‬עירנות של‬ ‫הילד‪.‬רוב המחקרים התמקדו בשינה‬ ‫בקרב תינוקות ומתבגרים‪ . Novosad. 1974.‬ופסיכולוגי אשר בסופו של דבר מובילים להשגת דפוסי שינה‪-‬‬ ‫עירנות מגובשים‪ . 1987‬‬ ‫יש התעניינות בקשר שבין בעיות שינה ותפקוד ניורופסיכולוגי בילדים‪ .‬רובם התמקדו בהפרעות שינה‪ . Wolfson & Carskadon. Ganoczy.Dahl & Puig-Antich.‫בתחילת זמן שינה ועלייה בדיווח על עייפות במהלך היום‪ . Hansen & Vanderberg 1997. 1996b.‬נמצא כי בנות ישנות יותר ולהן אחוז גבוה יותר של‬ ‫שינה ללא תנועה‪ . 1994. Bassetti.‬הפרעות שינה הן הסימפטום הקליני הבולט וקריטריון לאבחונם של מספר רב של הפרעות‬ ‫ריגשיות כגון הפרעות רגש‪ . Corckum.‬יש צורך בנתנוים מדוייקים‬ ‫ואובייקטיביים עבור‪ (1) :‬כמות השינה מספקת )בגיל מסוים( )‪ (2‬לקבוע מספר פעמים שילד מתעורר כקריטריון‬ ‫לקביעת הפרעת שינה‪. 1998. 1996b‬‬ ‫מחקרים המלמדים על פגיעה בלימוד ומיומניות קשב וחוסר שינה או הפרעות שינה‪:‬‬ ‫) ‪Dahl. 1983. Dahl.‬יתר על כן‪ . Lavie.‬נמצא קשר סיבתי דו‪-‬כיווני בין‬ ‫הפרעות שינה ובריאותו של הילד במחקרים רבים‪:‬‬ ‫)‪ .I‬מבוא‬ ‫הופגן תפקידן של שינה והפרעות שינה בהתפתחותם של ילידים במחקרים רבים‪ . Dillon. 1990‬‬ ‫תהליך זה כולל את המנגנונים‪ :‬ביולוגי‪ .‬והפרעות חרדה‬ ‫). 1996b.‬קישרו בין הפרעות שינה והפרעות טמפרמנט‪:‬‬ ‫) ‪Carey. Sadeh. Thoman 1975. Chillag& Lavie 1998. 1996b. Ford& Kamerow. Randazzo.‬כמוכן הפרעות פסיגולוגיות יכולות להיות תוצאה או מוקצנות עקב חוסר שינה ותשישות‬ ‫ועייפות הנלוות לכך‪ .PTSD . 1998‬‬ ‫בילדות המוקדמת‪ . Moldofsky.‬פיזיולוגי‪ . Van Tassel. & Bailey.1‬תהליכים התפתחותיים שינה‬ ‫ההתפתחות מערכת שינה‪-‬ערנות היא בין הסימנים הראשונים לארגון והסתגלות גופני‪-‬התנהגותי מוקדמים‪. Scweitzer & Walsh 1998. 1997. McGuire.‬‬ ‫)‪(Sadeh & Anders 1993. Dahl.‬‬ ‫‪ .‬יש חוסר בנתונים על שינה והפרעות שינה של ילדים‪ . Owens et al.(Dahl. & Scher. 1995.(fragmented sleep‬לא נמצאו הבדלי גיל‬ ‫במדדים של איכות השינה‪ .‬ולא על ההתפתחות הנורמאלית של דפוסי‬ ‫שינה‪-‬עירנות בילדים בגיל בי"ס‪ .‬בדקו הפרעות שינה בקרב ילדים הסובלים‬ ‫מ‪) ADHD-‬הפרעות קשב וריכוז( בעיקר כי הסימפטומים של ‪ ADHD‬וחסך שינה הם דומים‪:‬‬ ‫)‪(Chervin.‬‬ ‫‪. Freudigman. et al.(1990. Sadeh & Gruber 1998‬כמו ששינה יכולה להיות סימפטום של הפרעות פסיגולוגיות‬ ‫או מצב לחץ בקרב הילד‪ . Epstein. Stevenson. Zuckerman. 1989‬‬ ‫‪(Sadeh & Gruber 1998. 1990.‪American Psychiatric Association (APA). 1996. Shaefer. & Thoman 1999. 1994. 1998‬‬ ‫בקרב הקהילה המדעית‪ .‬רמת הפגיעות של תהליכים אלו באה לידי ביטוי בשכיחות תופעת הפרעות שינה בילדות‬ .

Richman 1987.‬מספר התעוררויות בלילה(‪. Viera & Acebo 1998) (Carskadon 1990‬קארסקאדון ושות' הראו כי יש קשר בין שלב השינה‬ ‫של הילד והשלב בו הוא נמצא בהתפתחות מינית‬ ‫) ‪.2‬בעיות שינה בילדים‬ . Stores.‫המוקדמת ובהתפתחות שלאחר מכן‪Anders & Eiben 1997.‬כאשר רוב התינוקות משיגים‬ ‫שינה מרוכזת במהלך הלילה‬ ‫)‪.‬‬ ‫) )‪ .‬אשר מהווה את הבעיה‬ ‫השכיחה ביותר בתקופת הילדות המוקדמת‪.‬מונוטוני )אחיד( המקושר‬ ‫עם העלמות תנומות במהלך היום‬ ‫)‪ .‬חוב השינה משקף את כמות השינה הנרכשת‪ .‬‬ ‫‪(1998.Mindell 1993. Wolfson& Carskadon 1998‬‬ ‫ׁעדיין חסרים נתונים לגבי עייפות בקרב ילדים )מדד אובייקטיבי למשך שעות השינה‪ .‬הדרגתי‪ .(Borbely. Kannas.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫התפתחות מאוחרת של מערכת השינה‪-‬עירנות באה לידי ביטוי כתהליך איטי‪ .‬אין וודאות לגבי האם התופעה נעלמת עם הגיל‪ . (Anders 1979. Sadeh & Anders 1993‬‬ ‫לאחר תקופה זאת‪.‬קשור באופן ישיר להתעוררות בלילה‪ . Sadeh & Gruber) .‬או אם הילדים לומדים‬ ‫להרגיע את עצמם ומפסיקים לאותת להוריהם‪.‬‬ ‫)‪(Epstein et al 1998.Carskadon. Tynjala. & Dement 1987.(Wolfson.‬מצפים כי תופעה זו אמורה לדעוך‬ ‫עם הגיל‪ . Korman. Sadeh & Anders 1993.‬‬ ‫)‪ .‬‬ ‫)‪ (1‬השעון הביולוגי משפיע על התנודות בעירנות במהלך היום ומוביל לעלייה בעירנות במהלך הבוקר ואחה"צ‬ ‫וירידה בערנות בשעות הלילה והצהריים‪ (2) .‬הנטייה הטבעית לעכב תחילת השינה‪ .‬ירידה הדרגתית של צורכי שינה‬ ‫המלוות בזמן עירנות‪ .(Thorpy. 1996‬‬ ‫)‪ (1‬התהליך ההתפתחותי הראשון‪ . 1996‬‬ ‫התפתחות מערכת שינה‪-‬ערנות מורכב משני תהליכים‪ (1) :‬העברה משינה רב‪-‬שלבית המפוזרת בין יום ולילה‬ ‫לאירוע חד‪-‬שלב של שינה מרוכזת במהלך השעות החשוכות של הלילה‪ (2) .Carskadon.‬איכותו וכמות הזמן‬ ‫שעבר מהאירוע שינה האחרון )‪ .(Anders 1979. Sadeh & Anders 1993‬לפי שלבי ההתפתחות‪ .‬הראו כי עייפות במהלך היום מגיעה‬ ‫לשיאה בגיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫)‪ ( (2‬התהליך ההתפתחותי השני‪ .‬מודלים שונים נוצרו כדי להסביר ולנבא עייפות כפי‬ ‫שהיא מתקשרת לשני גורמים‪ (1) :‬שעון ביולוגי )‪ (circadian rhythm‬ו‪ (2)-‬חוב השינה‪.(Weissbluth. Sadeh 1994.‬‬ ‫‪ .‬השינוי הדרמטי מתרחש במהלך השנה הראשונה של החיים‪ . Spielman&Glovinsky 1988‬מנקודת מבט‬ ‫קלינית טענו כי תחילת הבגרות המינית היא שלב קריטי בו מתרחש שינוי משמעותי בארגון במערכת השינה‪-‬‬ ‫עירנות‬ ‫‪ . 1995‬עיכוב שעת השינה בלילה‪ . Mindell 1993.‬קשור לקושי להירדם והתופעה‬ ‫הקלינית של תסמונת עיכוב בשלבי שינה )‪ .&Levalahti 1997.‬רוב המחקרים בתחום זה התמקדו‬ ‫בעייפות בקרב מתבגרים או הסתמכו על דוחות שינה סובייקטיביים וכלליים‪.(puberty‬‬ ‫בנוסף‪ .‬מכיוון שרוב המחקרים על התעוררות של‬ ‫תינוקות מבוססים על דיווחי ההורים‪ .‬וכתוצאה מכך פחות שעות‬ ‫שינה )‪.‬גיבוש השינה‪ .‬כמות ואיכות השינה והשפעתן על מצב העירנות הם )גורמים(‬ ‫רלוונטים לחקר ההיבטים ההתפתחותיים של הקשרים בין שינה ועייפות‪ . 1994‬לכן‪ . Wolfson& Carskadon 1998) (Carskadon 1990‬‬ ‫עייפות ועירנות נחשבים כקשורים למערכת השינה‪-‬עירנות‪ .‬אך אין ממצאים אובייקטיביים אשר תומכים בהשערה זו‪ ..1996‬לא ניתן לתאר את תופעת התעוררות בלילה לאורך כל שלבי ההתפתחות עקב‬ ‫חוסר נתונים אובייקטיביים לגבי נושא זה בקרב ילדים בוגרים יותר‪.

Sadeh & Gruber 1998‬‬ ‫עבור ילדי בי"ס‪ .‫בין ‪ 20-30%‬מן הילדים סובלים מהפסקות שינה )בעיקר התעוררות( במהלך ‪ 3‬השנים הראשונים‪.‬השיעור יורד ל‪.‬‬ ‫)‪(Anders & Eiben 1997. Gulliford & Chin 1988‬דיווחו על שיעורים נמוכים יותר )‪.. Wolfson 1996.‬קשה לספק הערכות‬ ‫מדוייקות של שכיחות בעיות שינה ספציפיות עבור קבוצת גיל זאת‪.‬בנוסף‪ .‬דווחו בעיות שינה בשיעור ‪ 11-33.5%‬התעוררות באמצע הלילה‬ ‫‪ 17%‬תלונות עייפות‬ ‫לעומת זאת‪ .‬‬ ‫)‪(Anders&Eiben 1997. Stevenson & Graham 1982‬למרות ממצא זה‪ . Rona et al 1998.‬בגילי‬ ‫ההתבגרות‪ .‬קאהן ושות'‬ ‫‪ 1989‬מצאו שיעור של ‪ 43%‬עם בעיות שינה בקרב בני ‪ 8-10‬באמצעות דוחות מהוריהם‪ . McGee.‪Bearpark & Michie 1987.‬‬ ‫קושי להירדם בעקבות ‪) Primary insomnia‬נדודי שינה( לעומת עיכוב בשלב השינה(‪ . Wolfson & Carskadon 1998‬‬ ‫השערנו כי לחץ במשפחה הנובע מאירועי חיים מלחיצים‪ . Sadeh & Anders 1993.‬‬ ‫‪ .‬עלתה ההשערה כי קיים תת‪-‬‬ ‫הערכה לגבי תדירות הבעיות האלו מכיוון שילדים בוגרים יותר פחות נוטים ליידע את הוריהם לגבי הבעיות האלו‪. Morrison. Eagleston. Van Tassel 1985‬‬ ‫)‪ (b‬לחץ פסיכו‪-‬חברתית וטראומה )‪(Moore 1989.(Gass & Strauch 1984.& Grinstead 1978‬‬ ‫מחקרם של )‪ (Blader. Sadeh & Gruber 1998.‬מחקרים כמו )‪ (Rona. Coates.‬מספר מקורות דומיננטיות של השפעות‬ ‫פסיכו‪-‬חברתיות‪:‬‬ ‫)‪ (a‬תכונות של ההורים‪ :‬אישיות‪ . 1992‬‬ ‫‪(Price.4‬נושאים מתודולוגיים בחקר שינה של ילדים‬ ‫מחקרים על הפסקות שינה במהלך הילדות עוכבו ע"י ‪ 2‬ליקויים מתודולוגיים‪:‬‬ .‬קשור לאיכות שינה ירודה ‪ . Kirmil-Gray. Mindell 1993. 1978) (Anders‬מחקרים חדשים יותר מצאו שכיחות אף גבוהה יותר‪ . Sadeh &Anders 1993.‬הערכנו את התפקיד‬ ‫של מדדי משפחה אחרים וגורמי סיכון בריאות אשר בעבר היו קשורים לאיכות שינה של ילדים‪.‬בית ספר‪ . Koplewicz. Dement &Harvey.4%‬בקרב בני הנוער‬ ‫). Sadeh 1996‬‬ ‫)‪ (c‬דרישות תרבותיות וחברתיות ואטרקציות‪ . Mindell 1993. Sadeh &Anders 1993. & Stanton. Stores 1996‬‬ ‫‪ .‬חינוך ומיומנויות הוריות‬ ‫)‪(Morrell 1999.‬עבודה ובילוי‬ ‫)‪(Carskadon 1990. Richman.‬‬ ‫מחקר זה שונה מכיוון שאנחנו משתמשים במדדים אובייקטיביים כדי להעריך את שכיחות הפרעות‬ ‫שינה בקרב ילדי בי"ס‪.Carskadon.1-5% -‬‬ ‫)‪ .‬פסיכופתולוגיה‪ . Abikoff & Foley 1997‬דיווח על )בקרב ילדי בי"ס(‪:‬‬ ‫‪ 27%‬סירוב ללכת לישון‬ ‫‪ 11%‬דחיה בתחילת השינה )קושי להירדם(‬ ‫‪ 17%‬קושי לקום בבוקר‬ ‫‪ 6. Richman 1987. Thorensen.3‬גורמים פסיכולוגיים‪-‬חברתיים המשפיעים על שינה של ילדים‬ ‫שנתם של ילדים מושפעת מגורמים תרבותיים והשפעות פסיכו‪-‬חברתיות‪ . Gibson & Thorensen 1984.‬ולא פירטו באופן מדויק את הקריטריונים )לדוגמה‪.‬‬ ‫‪ .(5%‬‬ ‫מכיוון שמחקרים אלו הסתמכו רק על דיווחים סובייקטיביים‪ .‬במדורה הרביעית של‬ ‫ה‪" (DSM (1994 -‬איכות שינה ירודה" )אשר שווה לאבחון "נדודי שינה עיקרי" דווח בקרב ‪ 14%‬מן הילדים‪ .

Scher.‬‬ ‫)‪ (b‬הפרעת שינה )או העייפות ביום( גורמת ללחץ קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד חברתי‪ .‬‬ ‫‪– Actigraphy‬נניטור שינה המבוסס על פעילות )פיזית( נוסד כשיטה מהימנה לחקור את דפוסי השינה‪-‬עירנות‬ ‫במבוגרים וילדים‪. Sadeh. Wolfson 1996) .‬‬ ‫)‪ (1‬שיטה‬ ‫רוב המחקרים התבססו על מידע סובייקטיבי )דוחות הורים‪ .1996‬‬ ‫פוליסומנוגרפיה מספקת מידע מפורט אודות השינה אך מוותרת על הסביבה הטבעית של הילד‪ . Dan. 1991.‬דוחות עצמאיים( או שיטת פוליסומנוגרפית )‬ ‫‪ . Seifer. 1996‬ההגבלה של דוחות סובייקטיביים היא‬ ‫הידע המוגבל והמוטה של ילדים והוריהם לגבי שינתם )‪.‬לא חדרניות‪. Sadeh.DSM-IV -‬הוצעו הגדרות יותר מפורטות למטרות מחקר‪:‬‬ ‫"אם הילד מתעורר בין ‪ 2-4‬פעמים בשבוע" )‪(Richman 1987. Franco & Sottiaux.‬או אחר‪. Sadeh 1994. Acebo.‬אך אינם מספקים קריטריונים יותר מדוייקים אשר‬ ‫מתייחסים למרכיבים השונים של בעיית השינה‪ . Sadeh.‬כגון‪ :‬מספר התעוררויות בלילה‪ .‬תעסוקתי‪ . Lavie. Sadeh.‬אשר הובילה להסתמכות יתר על דוחות‬ ‫סובייקטיביים‪. 1994‬‬ ‫קריטריונים אלו מדגישים את התלונה הסובייקטיבית‪ .p109) . 1994‬‬ ‫לכן אנחנו מסכמים כי אקטיגרפיה היא שיטה מתאימה ומשתלמת עבור הערכת דפוסי שינה‪-‬עירנות של ילדים‬ ‫בסביבה טבעית‪. 1994‬הם‪:‬‬ ‫)‪ (a‬התלונה עיקרית היא קושי בתחילה או שמירה על שינה‪ . Sadeh.‬‬ .(& Lavie 1995. 1994‬‬ ‫אקטיגרפיה מבוססת על מכשיר דמוי שעון יד אשר נצמד למפרק היד במהלך זמן המדידה‪ .‬או על שינה לא מאוששת עבור תקופת זמן של‬ ‫לפחות חודש ימים‪. Tirosh & Epstein. Kripke. Groswasser. Acebo et al 1995. et al. Hauri. Mullaney& Gillin 1992.‬‬ ‫)‪ (2‬היעדרות הגדרות ברורות עבור הפרעות שינה‪.‬‬ ‫)‪Cole. Gruen.‬‬ ‫חוקרים טענו כי‬ ‫עבור מטרות קליניות ומחקריות‪ . Carskadon.(Sadeh 1994.‬מבחני תוקף אשר השוו בין ציון‬ ‫מצבי שינה‪-‬עירנות המבוסס על פעילות האקטיגרף לעומת פוליסומנוגרפיה או תצפיות ישירות מצאו שיעורי‬ ‫הסכמה עבור מצבי שינה‪-‬עירנות מעבר לתקופות בני דקה אחת )‪ (1‬בטווח בין ‪ 85-95%‬עבור רוב הדגימות‬ ‫הנורמאליות וקליניות‬ ‫)‪(Sadeh. Sharkey. Sadeh. Sharkey.(Ferber 1996. Kripke‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ומשלימות‪.‬מספר הלילות או משך תקופת‬ ‫העירנות בלילה אשר מהווה הפרעה משמעותית בבחינת קלינית‪.‬ויש מספר מדגמים מועט עקב עלויות ביצוע הבדיקה והסכמה לבצע אותה‪. p118‬‬ ‫" אם התינוק מתעורר פעמיים בלילה‪ 6 .Aytur & Carskadon 1995.‬‬ ‫)‪ (2‬הגדרה ברורה‬ ‫העדר קריטריונים ברורים‪ :‬ב‪ DSM-IV2 -‬הקריטריונים הרלוונטים עבור נדודי שינה )‪ (APA.‬במשך שנה שלמה‪(Johnson.‬המכשיר מאפשר‬ ‫הקלטות נמשכות לאורך שבוע ללא הפרעה לסביבת שינה הטבעית של הילד‪ .‬ובד"כ מוגבלת ל‬ ‫‪ 1-2‬לילות‪ .‬ימים בשבוע‪ .‫)‪ (1‬העדר שיטה לא יקרה ולא חודרנית לחקור שינה בסביבה טבעית‪ .(polysomnographic) (Kahn. et al 1995. Hauri.‬‬ ‫)‪(APA.‬‬ ‫בניגוד להיבט הקליני של ה‪ .‬רצוי לבצע הערכות שינה באמצעות שיטות אובייקטיביות‪ . 1996. 1991.

‬הורים עובדים משכילים‪ .8‬סה"כ = ‪(53‬‬ ‫רוב הילדים ממשפחות בעלות ‪ 2‬הורים מצב סוציו‪-‬אקונומי בינוני ומעלה‪ .‬אשר מבוססות על דוחות הורים‪ .‬הילדים התבקשו להצמיד את המכשיר ליד‬ ‫הלא דומיננטי‪ .1994‬‬ ‫מכיוון שזמני ואיכות השינה ניתנים למדידה אובייקטיבית‪ .II‬שיטה‬ ‫‪.2-8.‬בניםף ‪ 68‬בנות‪.‬‬ ‫) ‪(c‬‬ ‫תקופת השינה‪ :‬מספר הדקות מתחילת השינה עד להתעוררות‪.‬רוב‬ ‫הילדים דור שני בארץ‪ .‬וכללו את המדדים‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫זמן תחילת השינה‪ :‬דקה לאחר שהתוכנה זיהתה מצב שינה ולאחר מכן ‪ 15‬דקות של‬ ‫שינה רצופה‪.‬‬ ‫המטרות הספציפיות הן להעריך ולתעד התופעות הבאות‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫הבדלי גילאים בלו"ז השינה ואיכות השינה‪.1‬‬ ‫משתתפים‬ ‫‪ 174‬ילדים‪ 72 .‬‬ ‫)‪(d‬‬ ‫הקשר בין מדדי שינה אובייקטיביים ומדדים פסיכולוגיים‪.3-10.‬ממוצע ‪ 11.5‬סיכום ומטרות המחקר‬ ‫השינה ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות ושלומו של הילד‪.‬‬ ‫) ‪(e‬‬ ‫אחוז השינה‪ % :‬תקופת השינה אשר היה זמן שינה אמיתי‪.‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫הפרעות שינה בקרב ילדים הנמדדים באמצעים אובייקטיביים ולפי הגדרות מדוייקות‪.‬ממוצע ‪ 7.‫כנראה הגדרות אלו‪ . & Lerner‬‬ ‫‪((1994‬‬ ‫‪.9-12.‬‬ ‫)‪(c‬‬ ‫עייפות סובייקטיבית והקשר שלה עם מדדי שינה אובייקטיביים‪.7‬סה"כ = ‪(37‬‬ ‫כיתה ו' )‪ 9.‬אינן מתאימות כאשר משתמשים במדדים אובייקטיביים של‬ ‫שינה ‪Minde et al 1993) (Kerr & Jowett .‬‬ .6‬שנים‪ .‬‬ ‫)‪(d‬‬ ‫זמן שינה אמיתי‪ :‬מספר הדקות שינה פחות תקופות עירנות‪.2‬‬ ‫תהליך המחקר והכלים‬ ‫כל ילד נוטר באמצעות אקטיגרף למשך ‪ 4-5‬לילות ברציפות‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫זמן התעוררות בבוקר‪ :‬הדקה האחרונה אשר זוהתה שינה )ע"י התוכנה( אשר קודם לכך‬ ‫היו ‪ 15‬דקות של שינה רצופה‪.‬בין החודשים ינואר‪-‬יוני‪ .‬‬ ‫השתמשו במדד‬ ‫‪(The Child Behavior Checklist (Achenbach & Edelbrock 1983‬‬ ‫להעריך בעיות התנהגות‪ .4‬שנים‪ .‬אנו מציעים כי יש להשתמש בקריטריוני איבחון חדשים‬ ‫המבוססים על מדידות אובייקטיביות של שינה עבור מחקר קליני והתפתחותי‪.‬‬ ‫מטרת המחקר לחקור דפוסי שינה טבעיים בשימוש מדדים אובייקטיביים באמצעות אקטיגרפיה‪.9‬סה"כ = ‪(50‬‬ ‫כיתה ד' )‪ 9.‬‬ ‫‪ .‬ולפי הנורמות הישראליות בשימוש קריטריונים של ‪Zilber.‬העניקו להורים קופון בסך ‪ 15$‬תמורת השתתפות בניסוי‪.7‬שנים‪ .‬ממוצע ‪ 9.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות גיל‪:‬‬ ‫כיתה ב' )‪ 7.‬הילדים נוטרו רק בלילות של בי"ס‪ . Auerbach.‬תוכנת ה‪Actigraphic Scoring -‬‬ ‫‪ (Analysis (ASA‬שומשה‪ .

‬‬ ‫)‪(g‬‬ ‫תקופת השינה הארוכה ביותר‪ :‬תקופת שינה רצופה הארוכה ביותר במהלך הלילה‬ ‫)‪(h‬‬ ‫אחוז שינה ללא תנועה‪.82‬‬ ‫‪ .0.‬‬ ‫ו‪ ANOVA-‬לכל משתנה ב"ת בנפרד‪ .4‬‬ ‫עייפות סובייקטיבית‬ ‫ביצעו ‪ MANOVA‬עבור שאלון הרגלי שינה‪ .‬התעוררות )‪ 5‬דקות או יותר( בלילה ‪ 3‬פעמים או יותר‪ 25 .‬עקיבות פנימית )אלפא של קרונבאך( נע בין ‪.1‬טבלה ‪ .‬‬ ‫הבדלי גילאים במדדי השינה‬ ‫‪.2‬‬ ‫בוצע ‪ MANOVA‬עם גיל ומין כמשתנים בלתי תלויים והמדדי האקטיגרף כמשתנים תלויים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬עבור מין‪ .‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫שינת יום מפוזר‪ :‬כולל נמנום ואירועי שינה בלתי נשלטים במהלך היום‪.‬‬ ‫‪. Sadeh & Raviv 1997) .‬נמצא כי בנות שמרו על זמני שינה אמיתיים ארוכים יותר‪ .‬‬ ‫ההורים גם מילאו דוחות סובייקטיביים הכוללים‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫רמת עייפות בבוקר‪ :‬מ‪ – 1-‬מאד עירני עד ‪-4‬מאד עייף‬ ‫)‪(b‬‬ ‫רמת עייפות בערב‪ :‬מ‪ – 1-‬מאד עירני עד ‪-4‬מאד עייף‪.‬אשר‬ ‫כולל את הגורמים‪ :‬הרגלי שינה‪ .‬עייפות‪ .‬ותשישות‪ .72-0.‫מספר התעוררויות בלילה‪ :‬אשר נמשכו ‪ 5‬דקות או יותר והיתה שינה רצופה לפני ואחרי‬ ‫)‪(f‬‬ ‫האירוע‪.‬ילדים גדולים יותר הראו דחיית זמן תחילת שינה‪ .‬בקרב ילדים‬ ‫בוגרים יותר‪.‬‬ ‫הגורמים האלו חושבו בנפרד עבור הילדים והוריהם‪ .‬הילד מבלה יותר מ‪ 10% -‬של תקופת השינה‬ ‫במצב עירנות‪ (b) .(Gruber.3‬‬ ‫הערכת שכיחות "שינה לא איכותית"‬ ‫הגדרת שינה לא איכותית‪ (a) :‬שינה פחות מ‪) 90% -‬כלומר‪ .‬בממוצע‪ .1‬‬ ‫ראו תמונה ‪ .‬תקופות שינה קצרות יותר‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקיים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬עבור גיל‪ .‬נמצאו הבדלי גיל מובהקיים עבור מדדי עייפות‪ .‬ילדים ענו על קריטריון‬ ‫זה‪ .III‬תוצאות‬ ‫האיכות הפסיכומטרית של מדדי השינה‬ ‫‪.‬ואחוז גבוה יותר של שינה ללא‬ ‫תנועה‪.‬ניתוח גורמים נפרד של‬ ‫שאלוני הילדים והוריהם הוביל לשני גורמים שניתן להשוואות ביניהם‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫עייפות‪ :‬נטייתו של הילד ללכת לישון מאוחר‪ .‬ללא הבדלי גיל או מין מובהקיים‪.‬ופחות זמן שינה‬ ‫אמיתי לעומת ילדים קטנים יותר‪.‬‬ .‬‬ ‫כדי להשלים את המידע‪ .2‬רוב הערכות המהימנות נמצאו כמספקים או יותר טוב‪.‬לישון מעט שעות ועייפות ותשישות ביום הקשורים‬ ‫לזה‪.‬כל ילד והורה מילאו את השאלון ‪ Sleep Habits Questionnaire‬שאלון הרגלי שינה‪ .‬‬ ‫‪.

‬לעומת מחקרים אחרים‬ ‫אשר הדגישו כי התנודות הגדולות בין אמצע שבוע וסוף שבוע הן מקור לחוסר יציבות בתקופת ההתבגרות‪).‫בהחזקת המשתנה "גיל" קבוע‪:‬‬ ‫‪.‬בנוסף‪ .1‬מהימנות ויציבות של מדדי השינה‬ ‫המדדים מהימנים ויציבים עבור קבוצות גילאים האלו‪ .‬למרות זאת‪ .‬ותופעת הפרעות שינה הוערכה בשימוש הגדרה חדשה המבוססת על מדדים אובייקטיביים‬ ‫של איכות שינה‪.‬‬ ‫‪ (Wolfson & Carskadon 1998‬רצוי לחקור את התופעה‪ .‬‬ ‫תוצאות בטבלה ‪ .‬‬ ‫משתנים פסיכולוגיים‪-‬חברתיים הקשורים למדדי שינה‬ ‫מדדים דמוגרפיים ורקע‪ :‬גיל ומין הילד‪ .‬התוצאות דומות לבני ‪ 12-60‬חודשים ולמתבגרים‬ ‫‪ .‬‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫נמצא קשר בין נטייה לנמנום במהלך היום לבין זמן שינה )בלילה(‪.‬‬ ‫‪ .‬ייתכן כי יש לזה השלכות חשובות עבור מערכות וויסות‬ ‫ביולוגי‪-‬התנהגותי‪.‬בתמיכה להשערתינו‪ .‬‬ .‬‬ ‫איכות השינה נשארה קבועה‪ -‬לא נמצאו הבדלים בגילאים בכל אחד מן המדדים האובייקטיביים‪.‬לו"ז וכמות השינה משתנים עם הגיל‪ .(Acebo et al (1999‬יש להדגיש כי הערכת היציבות היתה מוגבלת לאמצע השבוע‪ .‬אך איכות השינה נשמרה יציבה במהלך תקופה זו‪ .‬נמצאו הבדלי גיל בציונים של המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים‪ .5‬‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫נמצא קשר בין מדדי האקטיגרף ועייפות סובייקטיבית‪.IV‬דיון‬ ‫המחקר השתמש במדדים אובייקטיביים לחקור דפוסי שינה‪-‬עירנות בקרב ילדי בי"ס‪.‬למרות ההבדלים האלו בלו"ז שינה ומשך שינה‪.‬זוהו‬ ‫הבדלים בין המינים‪ .‬תקופת השינה וזמן שינה אמיתי )עבור כיתה ו'( הופחתו‬ ‫עקב יציבותו של זמן התעוררות אשר נקבע ע"י לו"ז בי"ס קבוע‪ .‬בעיות במשפחה וכו'(‪ .‬תחילת השינה בכיתה ב'‬ ‫התחילה יותר משעה לפי זו של כיתה ו'‪ .‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫נמצא קשר בין עייפות בבוקר ותחילת זמן שינה‪.‬לחץ במשפחה היה קשור לאיכות שינה‬ ‫ירודה יותר‪.‬מצב סוציו‪-‬אקונומי מספר אחים‪ .‬התוצאות גם מלמדות על הקשר בין שינה ועייפות סובייקטיבית‬ ‫במהלך היום‪ .‬רמת השכלה גבוהה יותר‬ ‫היתה קשורה לאיכות שינה משופרת‪ .2‬הבדלי גיל‬ ‫כפי שצפוי‪ .‬‬ ‫‪ .‬וסדר‬ ‫לידה‪ .‬‬ ‫הממצאים מראים כי דחיית תחילת שעת השינה וקיצור זמן השינה שבא בעקבותיה עלולה להוביל‬ ‫לחסך שינה כרוני חלקי ועלייה בעייפות במהלך היום אפילו עבור קבוצת גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫לעומת זאת נמצא קשר בין מדדי איכות השינה ורמת השכלת ההורים ולחץ במשפחה‪ .‬‬ ‫‪ .‬וילדים של‬ ‫הורים בוגרים יותר הלכו לישון מאוחר יותר וישנו פחות מאשר ילדים קטנים וילדים של הורים צעירים יותר‪.‬בחרנו במשתנים‬ ‫הנ"ל כדי לבחון את הקשר בין לחץ לשינה ולהחזיק קבוע את המשתנים האלו‪.‬גורמי סיכון בהריון ולידה וגורמי לחץ משפחתיים)מחלות‪ .‬רמת השכלת ההורים‪.‬גיל הורים‪ .4‬זמן תחילת השינה ותקופת השינה הוסברו ע"י גורמי גיל‪ :‬ילדים בוגרים יותר‪ .‬‬ ‫התוצאות מדגישות תהליכים התפתחותיים משמעותיים במערכת שינה‪-‬עירנות בתקופת הבי"ס ומספקים מידע‬ ‫נורמטיבי לגבי דפוסי שינה והפרעות שינה‪ .

‬אפילו לאחר בדיקת מעקב ‪.(Gau & Soong. Tynjala et al 1997.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‫) ‪Carskadon.(Minde et al (1993‬בחרנו‬ ‫קריטריונים קפדניים אשר הובילו לממצא כי ‪ 1‬מתוך ‪ 5‬ילדים במדגם שלנו סובל קשיי שינה משמעותיים‪ . Wolfson & Carskadon‬‬ ‫‪.‬‬ ‫)‪(Sadeh. Tynjala et al 1997. Wolfson & Carskadon‬‬ ‫‪.(Blader et al 1997‬ומלמד כי ייתכן והרבה ילדים חווים הפרעות שינה ללא ידיעתם וללא ידיעת הוריהם‪ .‬תועד כי שינוי ביו‪-‬התנהגותי התפתחותי אשר קשור לגילי ההתבגרות‬ ‫מתרחש בתקופת ההתבגרות המוקדמת‪.‬נמצא כי‬ ‫לאסמתיים היתה רמת איכות שינה נמוכה יותר אפילו כאשר מחלתם היתה תחת שליטה והם היו בתקופה יציבה‬ ‫ללא סימטומים אסמתיים‪. Carskadon & Dement 1987. Carskadon et al 1993. Carskadon & Dement 1987.‬אשר עולה בתדירות במהלך גיל ההתבגרות‪.‬התנהגותיות‬ ‫וריגשיות שליליות‪.‬דומה לממצאים על מחקרים של תינוקות ופעוטות‬ ‫בשימוש אותה המתודולוגיה‪.Dahlitz. Carskadon et al 1993. Wolach-Benodis & Wolach 1998‬‬ ‫זיהו את האסמתיים כיותר עייפים ופחות עירניים בהשוואה לקבוצה ביקורת )ילדים בריאים( למרות שההפרעות‬ ‫שינה שלהם היו סמויות יחסית‪.‬לא מצד ההורים ולא מצד הילדים‪ . 1990.‬‬ ‫ממצא זה מסביר את השיעור הנמוך המדווח במחקרים קודמים אשר התבססו על שאלונים בלבד‬ ‫)‪ .‬‬ ‫‪ . 1990.(1998‬‬ ‫ממצאים שלנו מצביעים על כך כי יש תהליך הדרגתי ומתמשך של "סחיפה" בשלבי שינה אשר מתרחשת )בגיל(‬ ‫יותר מוקדם מאשר דווח בעבר‪ .‬אצל‬ ‫רוב הילדים‪ .‬בעקבות ‪ . Horowitz.‬תוצאות דומות נמצאו בקרב ילדים אסמתיים )קצרת( בהשוואה לילדים בריאים‪ .‬זה‬ ‫תומך בממצאים אחרים מסקר גדול בו מצאו כי בנות ישנות יותר מבנים )‪(Epstein et al 1998‬‬ ‫למרות זאת‪ .‬‬ . Thorpy et al.‬‬ ‫זיהוי איכות השינה הירודה הייתה מבוססת על הגדרות אובייקטיביות‪ .(Sadeh et al.Vignau &Parkes 1992.4‬הבדלים בין המינים‬ ‫הממצאים שלנו מלמדים כי בנות מבלות יותר זמן בשינה אמיתית וכי להן אחוז שינה ללא תנועה גבוה יותר‪ .3‬הערכת הפרעות שינה‬ ‫תופעת ‪ 2‬התעוררויות בלילה בממוצע‪ .‬עבור כל גילאי בי"ס‪ .‬אשר לתופעה זאת יש השלכות קוגניטיביות‪ . 1988) (Alvarez‬‬ ‫ההפחתה המשמעותית במשך השינה יחד עם העלייה המשמעותית בעייפות במהלך היום מלמד כי‬ ‫התנהגות השינה של ילדים בוגרים יותר לא בהכרח בהתאם לצרכיהם הפיזיולוגיים‪ .‬מחקרים אחרים מצאו את ההפוך )‪ .‬העובדה‬ ‫כי עייפות ותשישות סובייקטיבית קשורות לשינה מקטועה מלמד כי רמת עירנות פגועה היא השפעה ישירה של‬ ‫בעיות השינה האלו‪ .(1998‬‬ ‫נמצאה עדות לעייפות גם בנתוני השאלון‪ . 1995‬יש צורך במחקרים נוספים בשימוש מדדים‬ ‫אובייקטיביים על מנת לקבוע אם ההבדלים תלויי תרבות או אם הם מייצגים תופעה עולמית ייחודית למין‪.‬לכן הילדים‬ ‫האלו בסכנה לסבול מחסך שינה כרוני‪ .‬הצד הקיצוני של ה"סחיפה" הביו‪-‬התנהגותית הזו )דחיית שלב השינה( גם קשור‬ ‫להתפתחות הקלינית של הפרעת דחיית שלב שינה‪ . 1991‬ממצאי המחקר שלנו מצביעים כי תופעה זו נשמרת קבועה‬ ‫מתקופת הינקות עד לגיל ההתבגרות המוקדמת‪.‬לא זוהו ולא דווחו בעיות שינה‪ .‬‬ ‫) ‪Carskadon.‬‬ ‫)‪ .

‬ממצא זה עקבי עם דוח המקשר בין‬ ‫איכות שינה ירודה ורמת השכלה נמוכה של האם‪(Rona et al 1998) .‬הוכח במספר מחקרים כי שנתם של תינוקות‪ .‬ילדים ומתבגרים‬ ‫רגישה ללחץ בסביבה‪ . Halpern & Hua 1992. Maone.‬‬ ‫למיטב ידיעתינו‪ . Cornwell 1993.1984. Eaton & Yu 1989.(Sadeh.‬עלייה בלחץ והחרדה שקשורה אליו יפעילו תגובת חירום אשר מעורר את הפעילות של‬ ‫מערכת האדרנוקורטיקלית )כליות וקליפת המוח( ומעודדת עירנות יתר )‪(hyper-vigilance‬‬ ‫)‪(Field & Reite. 1990.1990. Feldman.‬ממצא זה מלמד כי להורים צעירים יש נטייה להקפיד על שעת שינה מוקדמת יותר‬ ‫)ולכן משך שינה ארוכה יותר(‪ .‬אשר‬ ‫עשוי להסביר את הנטייה של ילדים מסוימים להפרעות שינה )‪.‬כפי‬ ‫שהוצע ע"י סאמרוף ועמיתיו )‪(Sameroff & Fiese.‫נמצאו הבדלי מין בחקר תינוקות וילדים קטנים אשר השתמשו בשיטת אקטיגרפיה ) ‪ .‬המנבאים הכי טובים של איכות שינה היו רמת השכלת ההורים ולחץ במשפחה‪.‬‬ ‫ייתכן כי זו תוצאה כי טווח המשתנים המנבאים הדמוגרפיים היה צר במדגם ההומוגני שלנו‪.‬אמנם מובהקת בבחינת סטטיסטית‪.2‬‬ ‫התמקדות באמצע השבוע בלבד‪.1985.Selye. Gunnar.‬מחקרינו הוא הראשון להוכיח קשר בין מדדים אובייקטיביים של איכות שינה וציון מורכב של‬ ‫לחץ במשפחה בקרב ילדים בי"ס נורמטיביים‪ .‬ובנוסף‪ . & Fisch.‬גיל‬ ‫ההורה )בנפרד מגיל הילד(‪ .& Vohr.‬‬ ‫למרות שלא ברור למה ילדים של הורים יותר משכילים ישנים טוב יותר‪ . 1983‬‬ ‫על בסיס מחקר ניסויי‪ .1‬‬ ‫השימוש במערך מחקר חותך רוחב מקדים את האפשרות לנתח תהליכי התפתחות יחידים‬ ‫ומאפשר רק השוואות בין קבוצות גיל‪ .‬הוצע כי התגובה הפיזיולוגית הקשורה ללחץ נובעת מתכונת אישיות ייחודית לילד‪ . Fisher & Rinehart. Dark.‬‬ ‫‪ . 1987‬‬ ‫השונות במדדי השינה אשר הוסבר ע"י המשתנים המנבאים הייתה מזערית‪ . Sameroff et al. Brody & Miller‬‬ ‫‪(1980‬‬ ‫‪ . 1990‬‬ ‫למיטב ידיעתינו‪ .‬‬ ‫הממצאים תמכו בהשערה כי לחץ במשפחה קשור לאיכות שינה ירודה בילדים‬ ‫)‪ – (Sadeh 1996.6‬הגבלות המחקר ומחקר בעתיד‬ ‫הגבלות מתוגולוגיות‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אשר יאפשרו פיענוח של מקורות ביולוגיים‬ .‬‬ ‫‪. 1996‬הבדל זה מעלה את הנושאים של מקור ההבדלים המיניים‬ ‫בפעילות מוטורית במהלך מצבי שינה ועירנות ותחילת בשלות‪. Eaton & Enns 1986.(Sadeh et al 1991‬אך לא‬ ‫בקרב תינוקות בני יומיים )‪ .‬ממצא זה תומך בשימוש ציון מורכב של גורמי סיכון במשפחה‪ .5‬מנבאי דפוסי שינה‬ ‫הניתוח הרב גורמי של גורמים דמוגרפיים וסביבתיים הראו כי לו"ז השינה מנובא ע"י גיל הילד‪ .‬‬ ‫) ‪Anders.(Fisher & Rinehart.‬‬ ‫‪.‬לא ניתן להתיחס אל נושאים חשובים כגון יציבות לו"ז השינה או‬ ‫המשך איכות שינה ירודה במהלך התפתחות הילד מכיתה ב' לכיתה ו' עד השלמת מעקב וניתוח הנתונים‪.‬זה התיעוד הראשון של קשר בין לחץ במשפחה ומדדי איכות שינה אובייקטיביים בדגימה‬ ‫קהילתית לא קלינית של ילדים בגיל בי"ס‪ .3‬‬ ‫חוסר במדדים פיזיולוגים ופסיכולוגים נוספים‬ ‫ופסיכולוגים אשר מסבירים את הבדלי הגיל ומין‪. Sadeh & Gruber‬בקטעי עיתונות‬ ‫המדד "לחץ במשפחה" הסביר ‪ 3-5%‬משונות במדדי איכות שינה )אחוז שינה ומספר התעוררויות לילה(‪.

‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כאשר מאפשרים למתבגרים לישון הם אינם ישנים פחות עם הגיל‪.‬בסביבה טבעית‪(3) .‬כאשר הפרעות שינה מזוהות באמצעות‬ ‫האקטיגרפיה‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משך השינה הולך ומתקצר‪.‬‬ ‫ההסברים לכך‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫פסיכו – חברתיים‪ :‬לחץ חברתי‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גדל הפער בין זמני שינה ומשכה בין ימי חו"ל לסופ"ש‪.‬לאורך זמן‪.‬כן אפשר‬ ‫להסיק שהוא ישנוני ועייף יותר‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שמתבגרים זקוקים לכמות רבה יותר של שינה‪.‬יציאה בשעות הערב‪ .‬ניתן לראות שינויים במשך השינה ותזמונה‪.1‬‬ ‫מה קורה לילדים יחידים במהלך התפתחות בגיל בי"ס?‬ ‫‪.‬עבודות מזדמנות וכו'‪.‬ליסד הגדרות‬ ‫מבוססות עבור הפרעות שינה ספציפיות בקרב ילדים‪ .‬‬ ‫יש להשתשמש במחקרים האלו‪ :‬לחקור שינה נורמלית ופגומה‪ .3‬‬ ‫האם ילדים המזוהים כמהווים איכות שינה ירודה בכיתה ב' ממשיכים לשמור על המצב הזה‬ ‫בשלבים מאוחרים יותר?‬ ‫השאלות הנ"ל דורשות מחקר לאורך )‪ (longitudinal study‬אשר יקשר בין מערכת השינה של הילד לתכונות‬ ‫סביבתיות ותפקודיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שעת הליכה לשינה מתאחרת‪.‬‬ ‫מאמר ‪ .‬‬ ‫מתודולוגיה זו מסייעת )‪ (1‬למחקרים גדולים‪ (2) .‬ולהמשיך לחקור את הקשר בין שינה לבין התפתחות‬ ‫הילד‪.10‬דפוסי שינה של ילדים ומתבגרים‪ :‬מגמות בהתפתחות‪ .2‬‬ ‫עד כמה המערכת שינה‪-‬עירנות יציבה לאורך ההתפתחות?‬ ‫‪.‬הגורמים להפרעות עדיין אינם ידועים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במבחני ‪ MSLT‬מצביעים על רמת ישנוניות גבוהה בקרב מתבגרים‪.4‬‬ ‫למרות ששימוש במדדי שינה המבוססים על פעילות מאפשר מחקרים בקנה מידה גדול יותר עם‬ ‫מספר לילות רבים ושונות מינימאלית לסביבת השינה‪ .‫‪.‬‬ ‫פיזיולוגיים – שינוי במערכת השולטת על תזמון שינה )קשר לבשלות מינית(‬ ‫מבחני ‪ – MSLT‬המבחן שמקובל ביותר כיום לבדיקת ישנוניות יומית‪ .‬‬ ‫שינה אצל מתבגרים‬ ‫אף ע"פ שמבנה השינה נשאר יציב למדי‪ .‬שאלות‬ ‫‪.‬לצבור נתונים נורמטיביים‪ .‬הפרעות והסתגלויות‬ ‫‪Amy Wolfson‬‬ .‬‬ ‫מחקר עתידי‪ .‬במסגרת מבחן זה מאפשרים לנבדקים‬ ‫ללכת לישון כל שעתיים ובודקים את משך הזמן שלוקח להם להירדם‪ .‬‬ ‫אקטיגרפיה מספקת מידע על ההיבטים ההתנהגותיים של שינה אך מוגבלת לספק מידע מפורט על המבנה‬ ‫הפנימי של השינה ומערכות פיזיולוגיות בסיסיות‪.‬ככל שהנבדק נרדם מהר יותר‪ .

‬תיקון בעיות אשר כבר‬ ‫הוסדרו‪ .‬מידע זה עוזר לרופאים וחוקרים‪ :‬להבין בעיות בעת היווצרותן‪ .‬תנועות עיניים ומתיחות השרירים‪.‬‬ ‫במבוגרים צעירים בריאים‪ .‬התנהגות ורגשות‪ . REM .REM-‬במחזור של בין‬ ‫‪90-110‬‬ ‫דקות במהלך ‪ 7-10‬שעות שינה‪ .‬באותה המידה‪ .‬‬ ‫מבוא‬ ‫שנתם של ילדים ומתבגרים משפיעה על חשיבה‪ .8-‬‬ ‫מתפתחים דפוסי שינה‪ .‬וגורמים אינדיבידואליים עשויים להשפיע על דפוסי שינה של הילדים‪ .‬ולמנוע תחילתם של דפוסי שינה לקויים‪.50% -‬חוקרי השינה למעלה‬ ‫מ‪50-‬‬ ‫שנה והראשון מהם הוא מקלייטמן‪.‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫מוצג ע"י )‪ (spindle‬ו‪ k complex -‬ב‪) EEG-‬המודד פעילות מוחית(‪ .‫הקדמה ממדריך למידה‪:‬‬ ‫מאמר זה הוא האחרון בפרק ‪ – 2‬שינה והיבטים התפתחותיים‪ .‬סיכומים של שנת תינוקות דווחו ע"י אנדרס‪ .‬‬ ‫בד"כ שלבי השינה מתוארים ע"י רישום שינויים בגלי המוח‪ .‬‬ ‫הסעיף האחרון במאמר מתמקד בהסבר השינויים הללו‪.‬והקדמה לפרק הבא הדן בהפרעות השינה ובגורמים הקשורים להתפתחות‬ ‫הפרעות אלה‪ .‬נשימה רגילה‪ .I‬‬ ‫איכות וכמות השינה מתפתחים ומשתנים מלידה עד בגרות‪.‬הסוקר את התפתחותם של דפוסי השינה החל‬ ‫מהינקות ועד ההתבגרות‪ .NREM‬עד סוף חודש ה‪.‬שרירים רפויים ומעט תזוזה של הגוף‪.‬וחלימה‪.‬פעילויות במהלך היום‬ ‫שינויים בסביבה‪ .‬היבט של התפתחות אשר‬ ‫בד"כ מתעלמים ממנו הוא שינויים בשינה‪.‬עירנות‪ .‬חלקו האחרון של המאמר דן בשינויים החלים בדפוסי השינה במהלך גיל ההתבגרות‪ .‬ומסכם את הגורמים המשפיעים על התפתחות דפוסי השינה‪ .‬שלדון ואחרים‪ .a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫דפוסי שינה מתחילים ברחם‪ :‬עובר בן ‪ 6-7‬חודשים חווה ‪ .‬חלקו הראשון מהווה אפוא‬ ‫סיכום הנושאים שדנו בהם עד כה‪ .‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫)‪ Slow wave / delta sleep) 4‬שינה עמוקה עם נשימות רגילות ותגובה מינימאלית לסביבה‪.‬במהלך המחזורי ‪ NREM_REM‬הראשון והשני‪ .‬השלב הראשון מתחיל ב‪ NREM -‬וממשיך ל‪ .‬‬ ‫השינה מחולקת ל‪ 2-‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ -REM‬פעילות מוח ו‪ EEG-‬אינטנסיבית עם תנועות עיניים מהירות‪ .‬יותר זמן נמשך בשלב ‪4‬‬ ‫‪ .‬ולאחר מכן השינויים בתזמון השינה ובמשכה‪.‬כאשר‬ ‫תחילה מתוארים השינויים המבניים )אדריכלות של השינה(‪ .‬‬ ‫סקירת דפוסי שינה של מבוגרים‬ ‫‪.‬ולשלב אותם לדפוס שעון ביולוגי‬ .4‬שלבים‪:‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫העברה למצב שינה‪ -‬נמנום קל או עייפות המאופיינים ע"י פעילות מוחית איטית רגילה תנועות‬ ‫עיניים איטיות‪ .‬‬ ‫‪.REM‬ולאחר מכן ‪ .II‬‬ ‫תינוקות שזה עתה נולדו מבלים כ‪ 70%-‬מזמנם בשינה ועד גיל בי"ס כ‪ .NREM‬ובשער המחזורים יותר זמן נמשך ב‪.NREM.‬פעימות לב ונשימה לא קיצבית‪ .REM-‬‬ ‫שינה של תינוקות ופעוטות‬ ‫‪.‬חשוב להסביר כיצד דפוסי שינה "בריאים"‬ ‫מתפתחים במהלך הילדות‪ .‬מאופיין ע"י העדר תנועת עיניים‬ ‫ופעילות שרירית ברמה בנונית‪.‬‬ ‫כדי להבין את הגורמים אשר תורמים להתפתחות דפוסי שינה‪.‬תפקיד קריטי של רך‬ ‫נולד הוא לארגן התנהגות למצבים ייחודיים‪ :‬התעוררות‪ .‬‬ ‫‪ NREM.

‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬‬ ‫‪.‬בגיל ‪ 4‬שלב השינה הארוך מתארך עוד יותר‪ .‬בגיל ‪ 16‬שבועות‪ .‬ניתן לזהות‬ ‫בנולד‪ :‬שינה פעילה )‪ .‬ההתגבשות מוגדרת כישן‬ ‫רוב הלילה‪ .‬שינה פעילה מאופיינת ע"י תנועות גפיים ופנים‪ .‬מצבי שינה של תינוקות אינם מחולקים באופן ברור כמו אצל מבוגרים‪ .‬בגיל ‪ 3‬ח'‪ .‬ובגיל‬ ‫‪ 6-8‬חודשים ‪ 13-14‬שעות‪ .‬זמן הערנות‬ ‫‪ 3-4‬ש'‪.‬שינויים עיקריים בארגון‬ ‫השינה מתרחשים מגיל ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים‪ .‬‬ ‫‪.‫בתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 9‬ח'‪ 60-70% .‬כמעט ‪ 95%‬מהתינוקות מתעוררים יותר‬ ‫מפעם בלילה ומאותתים לתגובת הורה לפני החזרה לישון‪ .(REM‬שינה שקטה )‪ (NREM‬ושנת ביניים‪ .‬רוב‬ ‫הנולדים ישנים ‪ 2-4‬שעות‪ .‬מעט מחקרים נעשו על פיתוח דפוסי נמנום או הקשר בין‬ ‫לו"ז שינה בלילה ולו"ז שינה ביום בקרב תינוקות וילדים‪ .‬בין לידה ל‪ 4-‬ח' שלב זה הוכפל‬ ‫ל‪ 8-‬שעות‪ .(1‬בלידה הנולד עובר ישר מעירנות לשינה פעילה‪ .‬השינה מפוזרת מעבר‬ ‫לתקופת ‪ 24‬ש' בחלקים שווים בין האכלות‪.‬איכות וכמות ההתעוררויות בלילה‪ .‬התקופות המשולבות האלו מתרחשות באופן‬ ‫רנדומאלי במהלך היום במשך החודשים הראשוניים של החיים‪ .REM-‬בקרב תינוק‪ .‬נתונים מרמזים כי עד גיל ‪ 4‬ח'‪ .‬שינה שקטה מאופיינת ע"י עיניים סגורות‪ .‬כעיקרון‪.‬מחקרים המודדים שינה ובשימוש‬ ‫וידיאו מראים כי תינוקות אינם ישנים לאורך כל הלילה‪ .‬הבדלים בין שינה של תינוקות למבוגרים )תמונה‬ ‫‪ .‬ערים ‪ 1-2‬ש'‪ .‬‬ ‫מחזור השינה של התינוק הוא ‪ 50‬דקות לעומת מבוגר‪ 90 .‬לא ניתן לחלק ‪ NREM‬ל‪4-‬‬ ‫שלבים‪ .‬בחודש הראשון‪ .‬שינה שקטה מודגשת בתחילת השינה ושינה פעילה לקראת סוף השינה‪.d‬‬ ‫לו"ז נמנומים‬ ‫שינה ביום משתנה בין השנים ‪ 2-5‬הראשונות‪ .-REM‬‬ ‫ירידת כמות ה‪ REM-‬היא סימן להתפתחות מערכת העצבים המרכזית‪.‬בגיל ‪ 3‬ח' קיימת הפרדה מוגדרת בין יום ולילה‪ .‬הוא הופך להיות בעל יכולת לחזור לישון מבלי לאותת ומבלי להתעורר לגמרי‪.‬ב‪ 3-6-‬חודשים הראשונים ה‪REM-‬‬ ‫מופחת באופן דרמטי‪ .‬בגיל ‪ -3‬ח' ‪ .‬בין הגילאים ‪ 6-9‬ח' רוב התינוקות ישנים‬ ‫שינה מגובשת במהלך הלילה‪ .‬ללא תנועה ולעיתים "קפיצות" של הגוף‪ .‬ההפרדה בין יום ולילה הם ציוני הדרך הכי חשובים בהתפתחות דפוס בוגר‬ ‫של שינה בקרב תינוקות‪ .‬שינה מפוזרת בלילה ושינה ביום הופכת לנמנומים מסודרים‪.‬דקות‪ .‬מחקרים הראו כי ‪ -44%‬בגיל חודשיים‪78% .‬בני שנה פיתחו את יכולת ההתגבשות‪ .‬כמות שעות שינה יורדות ל ‪ 14-15‬שעות בגיל ‪ 16‬שבועות‪ .‬ונשאר ער ‪ -1‬ש'‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬החודשים הראשונים‪ .‬ונרדמים שוב‪ .‬עד גיל חצי שנה‪ .REM 50% NREM 50%‬כאשר מבוגר מבלה ‪ 20%‬מן הלילה ב ‪.‬כמות השינה פוחתת מ‪ 16-17-‬שעות ביום ל‪ 11-‬שעות ביום )תמונה ‪(2‬‬ ‫תינוק נולד ישן בממוצע ‪ 16-17‬שעות‪ .‬‬ ‫במהלך השנה הראשונה‪ .‬תינוקות אשר מרדימים את עצמם בחזרה נקראים‬ ‫"מרגיע עצמי" ותינוקות אשר בוכים ומעירים את הוריהם נקראים "מאותתים"‪.‬נשימה‬ ‫עמוקה וסדירה‪ .‬תנועות עיניים מהירות‪ .‬שנת ביניים היא מצב אשר אינו מתאים‬ ‫לקריטריונים של ‪ NREM‬ו‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 6‬שבועות קיימת חלוקה ברורה בין ערנות ושינה לפי‬ ‫יום ולילה‪ .‬או מרגיע עצמי וחוזר לישון לבד‪ .‬מציצה וחיוך זמני‪ .‬רך נולד מתעורר כל ‪ 4‬ש'‪ .‬ועוד גם משפיעים על התגבשות השינה‪ .‬למרות שמחזור השינה‪/‬ערנות כפוף לשונות לפי יום‪ .c‬‬ ‫התעוררות בלילה והתגבשות השינה )‪(settling‬‬ ‫התעוררות קצרה בזמן שינה נפוצה יותר במהלך החודשיים הראשוניים‪ .‬תינוקות‬ .‬סגנונות‬ ‫האכלה והרגעה‪ .‬‬ ‫ככל שהתינוק מתבגר‪ .b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬ערנות‬ ‫במהלך ‪ 5‬השנים הראשונות‪ .‬הפיזיולוגיה ודפוסי השינה משתנים במהירות‪ .‬מחקרים הראו כי מנהגי הורים‪ .‬בגיל ‪ 3-6‬חודשים מתחיל דפוס שינה בוגר יותר‪.‬שנת ביניים נעלמת במהלך השנה הראשונה‪ .‬נשימה‬ ‫לא סדירה‪ .

‬לו"ז והרגלים מושפעים ממגוון גורמים‪ .‬הורים מפרשים את התופעות האלו כבעיות שינה‪.‬‬ ‫וגורמי סביבה )מנהגי הורים‪ .‬בניגוד לזה‪ .‬‬ .‬סיבות שהורים הפסיקו את הנמנום עבור תינוקות בני ‪ 3-6‬שנים‪:‬‬ ‫‪ 60%‬פעילויות בי"ס התנגשו עם הנמנום‪ 30% .5‬ש'‪.‬שיר‪.‬לשתי הקבוצות אותו זמן עירנות‪ . NREM‬ופחות תנועות גוף באופן משמעותי במהלך‬ ‫השינה בהשוואה לקבוצת ביקורת נורמאלית‪.‬שיטות הרגעה‪ .‬בגיל ‪ 15-24‬ח'‪ +90% :‬מנמנמים ‪1.‬בגיל ‪ 15‬ח'‪50% -‬‬ ‫מהתינוקות מנמנמים ‪-‬פעם אחת ביום בבוקר‪ .‬שיניים‪ .‬לחצים‬ ‫בעת לידה‪ .REM‬ירידה בשלב ‪ .‬בגיל ‪ 9-12‬ח'‪ 90% :‬מנמנמים ‪ 2-4‬ש'‪ .‬בגיל ‪6‬ח'‪ 85-90% -‬מהתינוקות מנמנמים פעמיים ביום‪ .‬אנדרס ושות' השוו מחזורים של שינה‪/‬עירנות של‬ ‫פגים לעומת תינוקות שנולדו בזמן באמצעות הקלטות וידיאו‪ .‬התעוררות בלילה ועוד התנהגויות‪ .‬משפחות רבות אשר דיווחו‬ ‫על מצבי לחץ אך המשיכו להקפיד על שגרת נמנום‪.‬‬ ‫לפגים תקופת שינה ארוכה יותר בקצת‪ .‬מיומנויות מוטוריות(‪.‬‬ ‫‪] anoxia‬חוסר חמצן[ בעיות בלידה(‪ .‬סידורי שינה‪ .‬‬ ‫‪.‬עלייה בזמן ‪ .‬במחקר אחד‪ .‬יותר זמן שינה בסה"כ‪.‬לעתים קרובות‪ .‬‬ ‫לקיחת חפץ מרגיע למיטה‪ .‬‬ ‫אין הבדלים משמעותיים הקשורים ללידת פג‪ .‬שינויים התפתחותיים גם כוללים תחילת הרגלי השכבה‪ .‬אירועי חיים מלחיצים(‪.‬גירושין או מוות במשפחה‪ .‬‬ ‫דפוסים‪ .‬שנים – ‪ 27%‬מנמנמים ‪ 4‬ימים בשבוע בגיל ‪6‬ח' תינוקות מנמנמים ‪3.‬‬ ‫בגיל ‪ 1-2‬ש'‪ .‬‬ ‫פחות התעוררויות‪ .‬היתה הסתברות גבוהה יותר של ההורה להוציא את התינוק הרגיל ממיטתו כאשר הוא התעורר‪.‬‬ ‫מצאו כי "בעייתיים" )לפי דוח הורה עבור תינוקות ‪ 14‬ח' ופחות( נטו יותר ללידות ממושכות‪ .5‬‬ ‫שעות )טווח ‪ 1-6‬ש'(‪ .i‬אירועי לחץ בלידה‬ ‫‪ 2‬מחקרי אורך מצאו כי תינוקות מסוג "מאותתים" נטו לחוות לידה יותר קשה מאשר תינוקות מתגבשים‪.‬משקל לידה‬ ‫נמוך יותר‪ .‬כגון סיפור לפני השינה‪ .‬חלק מן הילדים מפסיקים לנמנם באופן טבעי לעומת הורים אשר מתערבבים‬ ‫ומונעים מילדיהם לנמנם‪ Weisbluth .‬מפתחים שינה שקטה מוקדם יותר‪ .‬עקב אירועי לחץ‬ ‫בתוך המשפחה‪ .‬משך שינה‬ ‫פעילה ושקטה מופחת‪ .‬דפוסי שינה מופרעים יותר מאשר קבוצת‬ ‫פגים‪Guilleminault .‬שנים –‬ ‫‪ 57%‬מנמנמים ‪ 5‬ימים בשבוע‪ 5 .‬ואנוקסיה בהשוואה לתינוקות ללא בעיות שינה‪.‬להתעוררויות קצרות יש תפקידים כמו‪ :‬שינוי מצב הגוף או לראות כי אנו ישנים באותה‬ ‫הסביבה בה נרדמו‪ .‬תינוק פתח את עיניו‬ ‫פעמים רבות ב‪ .‬‬ ‫‪ .‬או קשיים רפואיים בשבועות הראשוניים של החיים‪ .5-‬‬ ‫‪ 3.‬למרות‬ ‫זאת‪ .‬ילדים אשר מנמנמים עשויים להיות בעלי טווח ריכוז ארוך‬ ‫יותר ופחות עצבניים‪ .‬‬ ‫מחקר פוליסומנוגרפי נוסף דיווח כי לתינוקות בעלי משקל נמוך היו מחזורי שינה קצרים יותר‪ .‬כגון חוסר סדר יומי‪ .‬אירוע הריון ולידה )משקל לידה נמוך‪.‫מנמנמים ‪ 2-3‬פעמים ביום‪ .‬בגיל ‪ 3‬שנים‪ 92% -‬מנמנמים ‪ 6‬ימים בשבוע‪ 4 .‬ונוטים יותר להרגעה עצמית‪.‬והארכת הזמן להירדם בערב‪ .‬‬ ‫ועמיתים מצאו כי לבני ‪1-6‬ח' בסיכון גבוה למוות בעריסה‪ .‬בניגוד לזה‪ .‬לרוב מפורשות‬ ‫באופן לא נכון‪ .‬נושאים רפואיים והתפתחותיים )גזים‪ .‬רצו שעת השכבה מוקדמת יותר‪ 10% .‬האם חשה‬ ‫תסכול לגבי חוסר התגובה שלו ותגובות מקטרות‪ .‬ועלייה בכמות שנת ביניים‪ .‬למרות ש ‪ Weisbluth‬ואחרים הראו כי קיימות נטיות לפי גיל עבור אחוז הילדים‬ ‫אשר מפסיקים לנמנם ביום‪ .‬התנהגויות אלו גם מושפעות מסביבת המשפחה‬ ‫והתרבות‪.‬לתינוקות עם בעיות פיזיות משמעותיות‪ .‬‬ ‫גורמים אשר משפיעים על דפוסי שינה בקרב ילדים כוללים‪ :‬מזג‪ .e‬‬ ‫גורמים הסתגלותיים ומפריעים על שנתם של תינוקות ופעוטות‬ ‫להתפתחות השינה של ילדים יש תפקידים והרעות הסתגלותיות‪ .REM-‬האם התייחסה לתינוק כאילו הוא ער והרימה אותו והאכילה אותו‪ .

‬או בעיות עיכול‪.‬כגון חרדה מפני זרים וחרדת נטישה עלולים להפריע לשינה של בני ‪ 5-9‬ח'‪.‬קיים קשר בין רגיעה עצמית‬ ‫לאחר התעוררות בלילה לבין ר‪.‬למש' אפרו‪-‬אמריקאי – ‪ .‬ופעולות הגומלין בין הורה לילד בזמן השכבה ובמהלך הלילה הם היבטים‬ ‫חיוניים בהתפתחות שינה‪-‬עירנות‪ .‬מחקרים הראו כי לרוב הילדים הלבנים מתחת לגיל ‪ 4‬אשר ישנו עם‬ ‫הוריהם בא בעקבות הפרעות שינה‪ .‬בזמן השכבה‪ .‬הגורם לכאבי בטן לא ידוע וכ‪ 10-15% -‬סובלים ממנו‬ ‫חוקרים ורופאים רואים גזים כחלק מתהליך ההתגבשות‪ .‬בקבוק( ורק‬ ‫‪ 8.‬ופחות מצבי בכי מאשר‬ ‫התינוקיות שנשארו בתינוקייה בלילה‪.50%‬היספנים‪-‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬אך אצל המש'‬ ‫האפריקניות פחות תפסו את ההתנגדות כמציקה‪ .‬להיות בחדר עם אח‪/‬אחות( והפרעות שינה לא‬ ‫מובן‪ .‬היכן ישן‪ .v‬סידורי שינה‬ ‫סידורי שינה הם דרך נוספת אשר הורים וילדים פועלים בצורה הדדית סביב לו"ז שינה ‪ /‬עירנות‪ .‬במהלך השנים‪ .‬והיו להם יותר מגע עם האם‬ ‫מאשר תינוקות אשר שהו בתינוקייה חוו יותר שינה שקטה‪ .‬עד עתה‪ .‬ו‪Scher-‬‬ ‫דיווחו כי יותר מ‪ 20%-‬מהילדים )‪6‬ח'‪4-‬שנים(‬ ‫מצאו כי בקרב מדגם של ילדים ישראליים‪ 80%.‬תינוקות יוצרים‬ ‫קשר נלמד בין אובייקטים והשכבה‪Wolf and Lozoff .‬האופן‬ ‫בו הילד נרדם‪ .‬‬ ‫מצצו את האגודל‪ .‬‬ ‫‪ .57% -‬ילד ישן עם הורה‪.‬דווח על שינה יחד עם ההורים במחצית מן המשפחות‬ ‫בארה"ב‪ .‬מהמדגם הראו התנהגות‬ ‫מציצה )מוצץ‪ .‬למרות זאת‪ .‬הבדלים בגירויים חיצוניים והרגלי טיפול עשויים להשפיע על‬ ‫דפוסי השינה של רך נולד‪ .‬יש משפחות אשר מיד ישנים עם רך נולד‪ .‬תינוקות אשר ישנו בחדר אמם בבי"ח‪ .iv‬רגיעה עצמית ואובייקט התקשרות)חפץ מעבר(‬ ‫הבדלים בדפוסי שינה גם קשורים לשימוש של תינוקות בחפצי התקשרות ושיטות רגיעה‪ .‬תגובה לשינויים בטמפרטורה‪.‬כל המחקרים נעשו על תינוקות הישנים לבד‪ .‬מחקרים טרם קבעו איזה סידור שינה קשור לפיתוח‬ ‫שינה משובשת‪.‬‬ ‫בקרב משפחות‬ ‫היספניות ואפרו‪-‬אמריקאיות‪ .(30%-‬‬ ‫תינוקות אשר מוצצים אצבע נוטים לפתח התקשרות עם אובייקט בגיל מאוחר יותר‪ .iii‬אירועים התפתחותיים‬ ‫שינויים התפתחותיים‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫התפתחות פיזית כגון צמיחת שיניים ולמידת ישיבה ועמידה גם יכולים להפריע‪ .ii‬כאבי בטן‬ ‫אחד מן הגורמים הנפוצים לבעיות בשינה הוא גזים‪ .‬אלו שמתעוררים בלילה זקוקים לנוכחות הורה כדי להירדם‪ .‬ילדים יכולים לקשר‬ ‫הורה עם שינה‪ .‬‬ .‬זה משתנה לפי קב' אתנית ורמת סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬שימוש באובייקט‬ ‫קשור לפחות בעיות שינה ויותר התנהגות רגיעה עצמית בהשכבה ובמהלך הלילה‪ .‬ויש שבוחרים שינה‬ ‫ביחד כתגובה להפרעות שינה‪ .‬פחות שינה ביניים‪ .‫‪ .20%‬לבנים‪ .‬סקר זה מבוסס על דיווחי הורים‪.‬הקשר המורכב בין התנהגות ההורה בהרדמה )ההורה‬ ‫מרדים את התינוק לעומת להשאיר את התינוק להידם לבד( ושימוש או אי‪-‬שימוש בחפץ התקשרות אינו‬ ‫ברור‪.‬‬ ‫הקשר בין שינה ביחד וסידורי שינה אחרים )לישון לבד‪ .‬רופאים ופסיכולוגיים‬ ‫המליצו כי תינוקות ישנו לבד‪ .‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫השתמשו באובייקט מעבר בזמן השכבה )מתוך ילדים אשר ישנים לבד‪ .‬לדוגמה‪ .4%‬נרדמו במציצת אצבע‪ .‬תינוקות פעילים מתרגלים‬ ‫את המיומנויות האלו במהלך הלילה‪.‬כמוכן‪ .‬לתינוקות לאחר כאבי הבטן משך שינה מקוצר והשינה מקוטעת‪.‬ההגדרות של‬ ‫שינה ביחד שונות בין משפחות ותרבויות‪ .‬‬ ‫התופעה עוברת לאחר הגילאים ‪3-4‬ח'‪ .‬התנגדות בזמן השכבה‪ .10%-‬שינה ביחד דווח בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה ותחת לחץ‪ .‬ע‪ .‬או התעוררויות בלילה‪.‬מהתחלה‪ .‬גם דווח שינה ביחד עקב התנגדות והתעוררות בלילה‪ .

‬או בעקבות דרישות הפעילויות הרבות לאחר שעות בי"ס‪.‬‬ ‫בנוסף‪ .‬‬ ‫כאשר כללו את הנמנומים של בני ‪ 2‬בסה"כ זמן שינה‪ .‬והאמהות שלהם הגיבו לבכי שלהם יותר מהר במהלך היום‪.‬הם נטו למצוץ אצבע או להשתמש בחפץ מעבר כדי‬ ‫להירדם‪ .2-5‬מופחת מ ‪ 30-35%‬זמן שינה ל‪) 20-25% -‬הרמה של המבוגרים(‪ .‬‬ ‫בהשוואה‪ .‬בין‬ ‫השעות ‪ 12‬בלילה ל‪ 5-‬בבוקר‪ .‬מופחת באמצע הלילה‪ .‬ילדים‬ ‫‪Maccoby‬‬ ‫נאלצים להתאים את הרגשות והצרכים שלהם למטרות היותר גדולות של הכיתה ודרישות אקדמיות וחברתיות‪.‬כמות השינה שלב ‪ NREM 4‬עבור בני ‪ 5‬בלילה היה יותר באופן משמעותי לעומת בני ‪ .III‬‬ ‫ואחרים תיארו את התקופה הזו כהכי משמעותית להתפתחות וויסות שליטה ורגשות‪ .‬‬ ‫ועמיתים מצאו עיכובים ארוכים יותר ב‪ REM-‬עבור בני ‪ 5‬לעומת בני‬ ‫שנתיים‪ .‬‬ ‫חקר את הקשר ביןהתעוררות בלילה בקרב בני‬ ‫‪9‬ח' ופעילות גומלין עם האם‪" .‬לפעוטות וילדי גן ‪7-9‬‬ ‫מחזורי ‪ REM‬כל לילה‪ .‬הקשר בין סגנונות האכלה )הנקה מול בקבוק( והתעוררות בלילה אינו חד משמעי‪ .‬מצאו כי‬ ‫)א( אמהות ותינוקות אשר ישנים ביחד חווים יותר התעוררויות מאשר כשכל אחד ישן בנפרד )ב(הם‬ ‫מפגינים התעוררויות חופפות ומבלים יותר זמן באותו שלב שינה ‪ /‬התעוררות כאשר הם נמצאים באותו‬ ‫מיטה )ג( אמהות אשר ישנות עם תינוקיהן השתמשו יותר בליטופים במשך ההתעוררויות של תינוקיהן‪.‬נמצא כי רוב המתעוררים בלילה עדיין ינקו‪ .‬‬ .‬צפייה בטלויזיה או אכילה הם פעילויות אשר‬ ‫מחזקות התעוררות בלילה וזמן השכבה מאוחרת‪ .‬משחק‪ .‬סגנונות הרגעה‪ .‬ברור כי פעולות הגומלין‪ .‬והם המשיכו למצוץ את האצבע במהלך היום‪.‬‬ ‫כתוצאה‪ .‬מעט מן ה"ישנים בלילה" עדיין הניקו בגיל ‪9‬ח'‪ .‬מתעוררים בלילה" הושוו ל"ישנים בלילה" על נוהלי אכילה‪ .‬מחקרים אחרים הראו כי בין ‪ 19-25%‬מן הנמנום היה שלב ‪ 3‬או ‪ NREM 4‬עבור גילאי טרום חובה‪.‬‬ ‫‪ .‬כמות השלב ‪ 4NREM‬היתה כמעט זהה בשתי הקבוצות‪.‬ובמחצית השנייה משך ה‪ REM-‬יורד ל‪ 20-25-‬דק'‪ .‬שלב ‪ 4‬של ‪ NREM‬הארוך ביותר במחצית‬ ‫הראשונה‪ .‬קיימים מחקרים רבים בנושא הקשר בין שינה‬ ‫בלילה ונמנום במהלך היום‪Roffwarg .‬‬ ‫יתר על כן‪ .‬ויחסי‬ ‫גומלין בין הורה לתינוק במהלך היום והלילה‪" .‬והילד אינו מפתח דפוס שינה יומי נורמאלי‪Paret .‬התעוררות בלילה" הוגדר כהתעוררות ובכי פעם אחת או יותר‪ .‬הם היו‬ ‫זקוקים להנקה או נוכחות ההורה כדי להירדם‪ .‬ועמיתים בדקו האם בני ‪ 5‬יותר עייפים מבני ‪2-3‬‬ ‫מכיוון שהם הפסיקו לנמנם‪ .‬‬ ‫‪.2‬למרות זאת‪.‬חלק מן המחקרים‬ ‫מצאו כי ילדים הממשיכים לינוק עד גיל שנתיים ממשיכים לישון בתקופות קצרות עם התעוררויות לילה תכופות‪.b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬עירנות והתעוררות בלילה‬ ‫כמות השינה האופטימאלית שונה עבור כל ילד‪ Roffwarg .‬והמרווח בין ‪ NREM‬ו‪REM50-60 -‬דק'‪ .‬דפוסי הרגעה‪ .‬משך ה‪ REM-‬מתארך מ‪ 10-‬ל‪ 35-‬דק' עד אמצע‬ ‫תקופת השינה‪ .‬הבנת צרכי הילד בגן עשוי לקדם ביצועים והתנהגות בבי"ס‪.a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫בין גילאי ‪ REM .‬בשלב זה‪ .‬‬ ‫‪.‬לפחות ‪ 4‬לילות בשבוע‪ .‬‬ ‫כמות דקות בשלב ‪ 3-4‬של ‪ NREM‬בצהריים היו גדולות יותר בנמנומים בצהריים בהשוואה לנמנומים בבוקר‪.‬ועולה שוב לקראת סוף הלילה‪ .‬לו"ז משפחתי צפוף‪ .‬וסגנונות האכלה קשורים להתגבשות‪.‬‬ ‫בניגוד לזה‪ .‬‬ ‫גן טרום חובה‬ ‫‪.‬‬ ‫הרגעה עצמית ויחסי גומלין בלילה‪.vi‬קשרי ילד‪-‬הורה בחיי יום‪-‬יום‬ ‫לו"ז היומי גם תורם לדפוסי שינה‪ .‫‪ McKenna‬ועמיתים‬ ‫תיעדו השפעת שינה ביחד על התעוררות בלילה ו"שיבושי שינה" אחרים‪ .‬‬ ‫המחקר מראה כי שנת נמנום עשוי להיות שונה באיכותו משינה בלילה‪ .‬שינה בלילה הופכת לרצף נמנומים במקום שינה‬ ‫מגובשת‪ .‬ולכן חיוני עבור קבוצת גיל זה‪.‬כתוצאה‪ .‬מחקרים אחרים לא מצאו קשר בין הנקה והתעוררות בלילה אלא אם ההאכלה ניתנת מיד לפני‬ ‫השכבה או אחרי התעוררות‪ .

‬ושות' דיווחו כי גם בני ‪ 10‬וגם בני ‪ 14‬ישנו‬ ‫יותר בסוף שבוע כתוצאה מזמן השקמה מאוחר יותר‪.‬על חוקרים ורופאים‪ (1 ) :‬להשתמש בהגדרה סטנדרטית של התעוררות‬ ‫בלילה‪ (2) .‬עבור ‪ 18‬ח'‪.‬בנוסף לא אובחן הבדלי מין‪ .(2‬בסוף תקופה זו‪.10-11‬מספר התקופות ‪ REM‬גם יורד )עבור בני ‪6= 6-8‬פעמים‪ .‬ושות' מצאו כי ילדי‬ ‫בי"ס ישנו פחות בהרבה בימי לימודים מאשר בחופשות‪ Szymczak .(2‬‬ ‫ילדים בריאים בגיל זה עירניים ופעיליים במהלך היום ואינם זקוקים לנמנומים‪ Carskadon .‬התעוררות בלילה מתרחשת ב‪20.‬ודיווחים סובייקטיביים( ו‪(3 )-‬לזהות את יחסי הגומלין‬ ‫וההתנהגויות אשר קשורות להתעוררות בלילה‪ .‬איחורים ב‪ REM -‬מופחת מ‪ 140-‬דקות בבני ‪ 6-7‬ל‪ 124-‬דקות בבני‬ ‫‪ .‬‬ ‫בשימוש הגדרה דומה‪ .‬‬ ‫פעוט‪1-2 :‬פעמים בלילה‪ 6 -5.‬לאחסן‪ .‬‬ ‫‪.‬שדה‪ .‬‬ ‫‪ : France and Hudson‬כל קול מן הילד אשר ממשיך יותר מדקה‪ .‬ההפחתה בזמן שינה בא‬ ‫בעקבות זמן השכבה מאוחר יותר‪ .‬ושליטה ברגשות‪.‬כמות השינה יורדת מ‪ 10-‬ש' בבני ‪ 6-7‬ל ‪ 8-9‬ש' בתחילת בגרות מינית )תמונה ‪.‬לא ברור אם יש לבני ה‪ 5 -‬צורך להתעורר בלילה או‬ ‫אם הוריהם מחזקים את ההתנהגות‪ .‬לילות בשבוע‪ .‬לארגן‬ ‫ולעבד מידע‪ .‬‬ ‫לרוב הילדים יש תקופת שינה בלילה מגובשת‪.‬ולומדים פעילים אשר מצליחים לקלוט‪ .‬השילוב של פעילויות בערב‬ ‫והדרישה לקום מוקדם בבוקר מגביל את זמן השינה של הילדים‪.3-4‬מבני ‪ 5‬התעוררו פעם בשבוע לפי דיווח ההורה‪ .‬‬ ‫ילדי בי"ס ישנים ‪ 95-97%‬מן הזמן במיטה‪ .‬הנשמע בין השכבה עד להשקמה המוסכמת‪.‬אורך המחזור שינה הוא ‪ 90‬דקות‪ .‬להשתמש באמצעי הערכה רבים )מעבדה‪ .3‬ו‪ 5%-‬מבני ‪ .‬בניסוי הראה כי תחילת‬ ‫זמן שינה בקרב מתבגרים מאחר בלפחות ‪ 15‬דקות לאחר ‪10‬שעות של זמן במיטה‪.‬‬ ‫ילדים בגיל בי"ס‬ ‫‪.‬נוכחות בבי"ס משפיעה על שינה‪ .‬סה"כ זמן שינה יורד במהלך שנות הגן מ‪ 14-‬שעות ל‪ 11-12-‬שעות )ראו תמונה ‪ .1-2‬מבני ‪ 61% .8‬חוקרים מגדירים תופעה זו לפי הגדרות שונות‪:‬‬ ‫‪ Johnson‬ושות ‪ :‬תינוק מתעורר פעמיים בלילה‪ 6 .‬‬ ‫‪NREM‬‬ ‫מהווה ‪ 20-25%‬מסה"כ תקופת השינה‪ .‬‬ ‫ההגדרות הנ"ל אינן מבדילות בין שינה ומצב עירנות שקטה‪ .b‬‬ ‫גורמים המשפיעים על שנתם של ילדים בטרום חובה וילדי בי"ס‬ .3-6‬אך יורד בגיל ‪ 7‬כשהם הולכים לבי"ס‪ .:‬‬ ‫‪ 30%‬עבור בני ‪ 14% .‬שינת ‪REM‬‬ ‫מהווה כ‪ 26-28%-‬של סה"כ זמן שינה עבור ילדי בי"ס צעירים ו‪ 22-25%-‬עם תחילת ההתפתחות המינית‪.‬גם‪ .‬אך חוקרים קובעים כי עירנות אינו בעיה אלה אם‬ ‫היא מפריע לילד או למשפחה‪.‬להם גם הבנה עצמית ווויסות עצמי‪ .‬חוקרים בודקים האם ילדים ישנים מספיק‪ .‫בכללי‪ .‬מחקר בשוויץ הראה כי‬ ‫מספר שעות השינה הוא קבוע עבור בני ‪ .‬עבור בני ‪ 4-5= 10-12‬פעמים(‪ .5‬מן הילדים‬ ‫המשיכו לבכות או לקרוא להוריהם לפחות פעם כל לילה‪ .1-2‬עבור בני ‪ .‬סקר אחר דיווח‪:‬‬ ‫‪ 57%‬מבני ‪ 65% .‬‬ ‫התעוררות בלילה ממשיכה להיות התנהגות נורמאטיבית עבור קב' גיל זה‪ .‬‬ ‫‪.IV‬‬ ‫הילדות )גילאי ‪ (6-11‬מאופיינת בגדילה והתפתחות יציבה‪ .a‬‬ ‫מבנה השינה ודפוסי שינה‬ ‫מגן עד סוף בי"ס יסודי‪ .‬אך לאחר תחילת לימודים‬ ‫בבי"ס ‪ 30-40%‬היו זקוקים שיעירו אותם ובד"כ ישנו יותר בסופי שבוע וחופשות‪ Guillford .‬לילות בשבוע‪ .‬בגיל ‪21% .‬לא נמצא הבדלים בין‬ ‫המינים‪.‬עבור ‪ 12‬ח' רצופים‪.‬‬ ‫הם סיכמו כי לו"ז בי"ס הוא הגורם העיקרי של זמני השכמה עבור קב' גיל זה‪ .‬למרות שחוקרים רומזים כי מחזורי‬ ‫שינה של בנות יותר בוגרים מאלו של בנים במהלך ילדות מוקדמת‪.‬עד גיל ‪ .4‬הילדים דיווחו כי התעוררו לבד‪ .‬‬ ‫בניגוד לזה‪ .

‬צורך זה נחשב כחוסר בשינה‪ .‬ונשארה ברמה הגבוהה יותר במהלך שנות ההתבגרות אפילו כשהחזיקו קבוע אורך זמן שינה בלילה‪.‬למרות זאת מספר סקרים ומחקרי‬ ‫שדה הראו כי מתבגרים ישנים פחות מילדי בי"ס‪) .‬מחקר‬ ‫מצא כי לבני ‪ 5-6‬אשר חוו אירועי חיים שליליים בלתי נשלטים היו יותר בעיות שינה והתעוררות באמצע ובסוף‬ ‫השנה‪ .‬בניגוד‪ .i‬התפתחות מינית ודחיית השעון הביולוגי‬ ‫‪ 2‬שינויים חשובים מתרחשים ב תחילת בגרות מינית ‪ :‬מחקר בשנות ה‪ 80-‬קבעו כי הצורך בשעות שינה אינו‬ ‫מופחת במשך התבגרות מינית‪ .‬פיטורין(‪ .‬מ‪ 10 -‬ש' ל ‪ 7.‬שינויים בלו"ז המשפחתי‪ .‬לקראת גיל ‪ .‬פרמטרי השינה מתקרבים לערכים של‬ ‫מבוגרים‪ .(1‬למתבגרים פיחות בעיכוב ‪.18‬פירוש אחד לממצא זה הוא שמתבגרים אינם ישנים מספיק באמצע שבוע‬ ‫ומשלימים בסוף שבוע‪.‬נתונים מראים כי זמני שינה בסוף שבוע בממוצע ‪ 30-60‬דקות יותר מאשר באמצע השבוע עבור בני ‪10-‬‬ ‫‪ .NREM 1-2‬יש ירידה קלה בכמות ה‪ REM-‬אך אין שינויים משמעותיים ב‪%-‬‬ ‫שינת ‪) REM‬ראו תמונה ‪ .V‬‬ ‫בשלב זה‪ .‬‬ ‫‪.‬ובעיות פיזיות‪ .5-8‬שעות עד גיל ‪ .‬ומפגינים יותר בעיות התנהגותיות בבי"ס ובבית‪.‬‬ ‫ועלייה בזמן בילוי בעבודה ופעילויות לאחר בי"ס‪ .‬הרגלי שינה ממשיכים להשתנות הרבה במהלך שנות בי"ס‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שנית‪ .‬הם גם גילו יותר בעיות התנהגות תוקפנית ודיכאונית ופחות יכולת התמודדות‪.a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫קארסקדון חקרו שינה בשנות ההתבגרות‪ :‬עד בגרות מינית מוקדמת‪ .b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬עירנות‬ ‫קארסקדון הראה כי למתבגרים עליה בצורך לשינה בזמן התבגרות מינית‪ .‬סקר אחר מצא כי ‪ 45%‬מבני כיתה י'‪-‬י"ב הולכים לישון לאחר חצות בימי לימוד ו‪ 90%-‬בסוף‬ ‫שבוע‪ .‬ילדים בני ‪6‬ח' ‪5-‬ש' חוו יותר מצבי לחץ מאשר ילדים‬ ‫אשר אין להם בעיות שינה‪ .REM‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ילדים אשר קשה להם להתמודד עם שינויים )כגון בי"ס חדש( עלולים לפתח התנהגויות שינה בעייתיות‪ .‬ודרישת שינה פיזיולוגי אשר‬ ‫אינו מופחת עם תחילת בגרות מינית‪.‬מחקר אחר דיווח על קשר חיובי בין הרגלי שינה לא סדירים ורמת עוינות בקרב בני‬ ‫‪ .‬לחצים חברתיים‪ .‬גם הביולוגיה של התבגרות מינית משפיעה על צרכי השינה של‬ ‫המתבגרים‪.‬פעילויות ועבודות באחה"צ לחצים חברתיים ואקדמיים‪ .‬גם כשהשקיעו אותו זמן בשיעורי בית‪ .‬שינויים ביחסי הורה‪-‬ילד‪.‬ביצוע בבי"ס והתנהגות‪.‬השינוי הנוסף היא הנטייה להישאר ער יותר מאוחר בלילה ולישון מאוחר יותר בבוקר‪ .‬‬ ‫בהתאם‪ .c‬‬ ‫גורמים המשפיעים על לו"ז שינה‪-‬עירנות‬ ‫גורמים רבים תורמים לעייפות ביום ולו"ז שינה לא עיקבי בחטיבת ביניים ותיכון‪.‬‬ ‫‪ .‫בשלבים מוקדמים יותר‪ .‬ילדים עייפים יותר חשופים למצבי לחץ‪ .‬לדוגמה‪ .(2‬פרייס‬ ‫מצא כי ‪ 60%‬מבני כיתה י"א‪-‬י"ב "נהנו להישאר ערים בלילה"‪ .‬דחיית שלב בשעון‬ .‬אירועי חיים מלחיצים )גירושין‪ ..20‬משך שינה ‪ slow wave‬הוא ‪ 40%‬מהכמות בגיל ‪ .16‬ראו תמונה ‪ .‬איכות וכמות השינה מושפעים משינוי בדרישות אקדמיות‪ .‬קארסקדון הראה כי עייפות ביום עלה עם הגיל‪ .‬שינויים סביבתיים‬ ‫)מעבר לגן‪ .‬עייפות‬ ‫כרונית‪ .‬‬ ‫מתבגרים‬ ‫‪.‬הגיעה לשיא באמצע ההתבגרות‬ ‫המינית‪ .‬אשר עלולים להשפיע על התנהגות ביום‪..‬לידת אח(‪ .‬משפיעים על שינה‪ :‬נושאים התפתחותיים )פחדים הקשורים לגיל(‪ .9-10‬לילדים עייפים התנהגויות התמודדות לקויות יותר‪ .‬‬ ‫בעיות אקדמיות‪ :‬ילדים גדולים יותר אשר זוהו כי להם בעיות שינה חוו יותר קושי בהישגים מאשר ילדים בלי‬ ‫בעיות‪ .‬היחס בין שלב ‪ 4‬לשלב ‪3‬‬ ‫‪ NREM‬פוחת‪ .10‬בנוסף‪ .‬יש קשר בין בעיות שינה וקשיי למידה סובלי נרקולפסיה או אפניה‬ ‫דיווחו על השפעות שליליות על למידה‪ .‬מעל ‪ 54%‬של ילדי תיכון גילו את הרצון‬ ‫ליותר שעות שינה‪ .‬ההסברים לחוסר בשינה בקרב מתבגרים הם שילוב של‬ ‫תחילת לימודים מוקדמת‪ .‬ויש עלייה בשלבי ‪ .14‬וזה עולה לשעתיים עבור בני ‪.

‬שינוי השלב הזה עלול להשפיע על גורמים פסיכו‪-‬חברתיים ושינויים ביולוגיים‪.‬הוערך השפעתו של קידום תחילת שעת הלימודים ב‪ 65-‬דקות בקרב ‪ 15‬תלמידים בזמן שהם היו בכיתה‬ ‫ט' עד י'‪ .‬לו"ז עירנות‪/‬שינה והתנהגות ביום בקרב מתבגרים‪ .‬מהתלמידים דיווחו‬ ‫כי הם עובדים בחצי משרה‪ .‬נהיגה(‪.‬ו‪ 28%-‬דיווחו כי הם עובדים ‪ 20‬שעות או יותר במהלך השבוע‪ .‬לקבוצה העובדת שעות רבות )עש"ר( שעת השכבה מאוחרת יותר ופחות שעות שינה סה"כ )באמצע‬ ‫ובסוף שבוע(‪ ..‬‬ ‫קארסקדון הראו כי הנטייה לדחיית שלב נגרם ע"י תהליך ביולוגי הקשור ל התבגרות מינית‪ .‬חטיבת ביניים‬ ‫ועד תיכון(‪ .‬‬ ‫מקבוצת ‪ +20‬שעות עבודה ו‪ 35%-‬מ ‪ +20‬שעות עבודה ‪ 20 +‬שעות פעילויות גם כן דיווחו על עייפות בזמן‬ ‫נהיגה ‪ .‬‬ ‫בסקר של למעלה מ‪ 3000-‬תלמידים )כיתות ט‪-‬יב( במדינות רוד איילנד )ארה"ב(‪ 59% .‬לו"ז ביה"ס דורש‬ ‫השקמות מוקדמות יותר‪ .ii‬תחילת שעת הלימודים )בבוקר(‬ ‫ברוב המחוזות בארה"ב‪ .‬ו‪ 5%-‬אשר עובדים ‪ +20‬בשבוע‪ .‬הממצאים הראו ירידה משמעותית בסה"כ זמן שינה )הנמדד באקטיגרפיה ( במהלך השינה‪ .‬ועלייה בהתנהגות מסוכנת )כגון‬ ‫שימוש בסמין‪ .‬למתבגרים עם ציוני התבגרות מינית גבוהים יותר העדיפו שלב מאוחר יותר מאשר‬ ‫אלו עם ציונים נמוכים יותר‪ )17.25( .‬השכמה מוקדמת יותר‪ .‬אלכוהול וטבק‪ .‬כגון איחורים לבי"ס וקושי להשאר ער בכיתה‪.‬פעילויות‬ ‫מאוחרות בלילה או עבודה‪ .‬‬ ‫ועירנות בעבודה ובנהיגה‪.‬צרכים ריגשיים והתנהגותיים של מתבגרים‪ .‬דיווחו כך‬ ‫שנרדמו בזמן שינה‪ .‬זה עלול לפגוע בביצועים בבי"ס‪.‬בנוסף‪ .‬מאידך לחצים אקדמיים‪ .‬כאשר תחילת וסיום‬ ‫השינה מתרחשת מאוחר יותר‪ .‬ובקרב קבוצת הבנות‪20% .‬טיפוסי לילה דיווחו על‪ :‬עירנות עד ‪ 3‬לפנות‬ ‫בוקר והשכמה מאוחרת‪ (2) .‬‬ ‫סיכום‬ ‫מאמר זה דן בידע עדכני לגבי התפתחות דפוסי שינה‪-‬עירנות ומבנה השינה מינקות להתבגרות‪.‬ההסתגלות היתה‬ ‫קשה יותר עבור תלמידים טיפוס–ערב לעומת טיפוס‪-‬בוקר‪ .‫הביולוגי‪ .‬הקדמת תחילת הלימודים‪ .‬לתלמידי יא‪-‬יב‬ ‫אשר עבדו ‪ +20‬שעות היו התנהגויות שינה‪-‬עירנות שונים מאוד מאלו אשר עבדו פחות מ‪ 20 -‬שעות או בכלל‬ ‫לא‪ .‬‬ .‬מתלמידים זכריים‬ ‫אשר בילו ‪ +20‬שעות בעבודה ובפעילות לאחר הלימודים‪ .‬פחות עירנות‪ .‬כמעט ‪ 20%‬מהם דיווחו על קושי להישאר ער בזמן נהיגה‪ .‬מתבגרים אשר עובדים יותר מ‪ 20-‬שעות שבועיות או להם דרישות אחרות בלו"ז שלהם נוטים לפתח‬ ‫דפוסי שינה של מספר שעות שינה מינימאליות‪ .‬‬ ‫‪ .‬יחד עם עיכוב שלב השינה הנגרם ע"י ההתפתחות המינית משפיע באופן‬ ‫משמעותי על כמות השינה‪ .‬אובדן‬ ‫שינה בא בעקבות זמן השכמה )כמעט שעה בממוצע – תמונה ‪ .‬‬ ‫ושימוש רב יותר של קפאין‪ .‬דחיית שלב שינה של מתבגרים גם תועד במחקרים אחרים‬ ‫‪ .‬ככל שעולים בכיתה כך מקדימים את שעת הלימודים )בקפיצות מיסודי‪ .‬דיווחו על יותר סימפטומים של עייפות ביום‪ .‬עייפות‪ .(3‬התלמידים הפגינו עלייה בעייפות ביום‬ ‫)הנמדדת ע"י רב‪ -‬מבחן איחור שינה ‪ ( Multiple Sleep Latency Test‬מעבר למעבר בין כיתת ט‪-‬י‪ .‬הם גם דיווחו על עייפות בזמן נהיגה‪ 10% .iii‬עבודות ופעילויות אחרי ביה"ס‬ ‫מתבגרים גם לא מקבלים מספיק שעות שינה עקב פעילויות לאחר שעות הלימודים‪ .‬דפוסי השינה בסופ"ש מראים עיכוב משמעותי לעומת אמצע השבוע‪ .‬במחקר‬ ‫מקדים‪ .‬פעילויות ושעות עבודה דורשים השכבות מאוחרות יותר‪.‬נמצא כי‪ (1) :‬טיפוסי בוקר דיווחו על‬ ‫השכבה מוקדמת יותר‪ .‬שילוב הקידום בשלב‪ .‬ודרישות מצד ביה"ס לקום מוקדם עלול להגביל את מספר שעות שינה‪ .‬ניסוי בדק את ציוני‬ ‫הבוקריות ‪ /‬ערביות )‪ (M\E‬של ‪ 400‬בני כיתה ו' בקשר לפרמטרי שינה‪ .‬ברור כי הקדמת תחילת שעת‬ ‫הלימודים פוגעת בצרכי שינה‪ .‬והתעוררות עצמאית‪ .‬ודיווח עצמי על בעיות התנהגות )כגון התנהגות‬ ‫תוקפנית( היתה קשורה לפחות סה"כ שינה ושעות השכבה מאוחרות יותר‪ .

‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬חוסר תגובתיות לסביבה ואוטומטיות )חוסר מודעות(‬ ‫סיוט לילה – חלום רע שהילד מקיץ ממנו ומסוגל לספר להורה את תוכנו‪.‬ועייפות עבור כל קבוצת גיל‪.‬ביעותים‪ .‬דיבור‬ ‫מתוך שינה‪ .‬‬ ‫הסיבות להפרעות אלו אינן פיזיולוגיות בד"כ‪ .‬‬ ‫*הפרעה עיקשת אצל ‪ 50%‬מהילדים‪.‬‬ .‬התנהגויות שינה‪ .‬גורמי הסביבה‪ .‫גיל הוא הגורם העיקרי בקביעת כמות ואיכות שינה‪.‬‬ ‫המאמר בחן את הגורמים ההתפתחותיים והסביבתיים המשמעותיים אשר מפריעים ומשפיעים על בניית לו"ז‬ ‫שינה‪/‬עירנות‪ .‬מס' פעמים בשבוע‬ ‫במהלך חודשים אחדים‪.‬‬ ‫הפרעות בהירדמות ובשמירה על רצף השינה‬ ‫מחקרים שונים מראים שבקרב ‪ 30% – 20%‬מהתינוקות והפעוטות בגילאים חצי שנה עד שלוש לא מתפתחת‬ ‫כראוי היכולת לישון לילה רצוף ומרביתם מראים גם‪:‬‬ ‫*קושי להירדם בכוחות עצמם‪.‬יש פנים רבות‪.‬הסדרי השינה‪ .‬בידיעת ההורה‪ .‬אלא נעוצות בגורמים התנהגותיים ופסיכו סוציאליים‪.‬הליכה מתוך שינה וכו'‪.‬התעוררויות בלילה‪ .‬ותחילת התבגרות מינית מזיזים ומשנים‬ ‫היחס בין זמן שינה ועירנות‪.‬‬ ‫לגורמים אשר משפיעים על התנהגויות התגבשות השינה‪ .‬וסגנונות‬ ‫רגיעה‪.‬שגרת השכבה‪ .‬‬ ‫*מס' רב של יקיצות ליליות או יקיצות מעטות אך ממושכות‪.1‬הפרעות נלוות לשינה )פרסומניות(‬ ‫תופעות מיוחדות המתרחשות במעבר בין שלבי השינה או בשלבי השינה העמוקים‪ :‬סיוטי לילה‪ .‬‬ ‫עבור ילדים ומתבגרים‪ :‬לו"ז בי"ס‪ .‬‬ ‫חשיבות התחום בכך ש‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש שכיחות גבוהה של הפרעות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫להפרעות שינה עלולות להיות השלכות על תחומי תפקוד רבים של הילד‬ ‫‪-‬‬ ‫חלק מהפרעות רגשיות יכולות להיות מוחרפות ע"י בעיות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫אבחון של הפרעות שינה יכול לעזור באבחון של הפרעות אחרות‪.‬‬ ‫*ברמה הטיפולת – האבחנה תלויה גם בחוויה הסובייקטיבית של ההורה‪.‬‬ ‫*בספרות המחקרית מתייחסים בד"כ לתינוק המקיץ ‪ 3‬או יותר פעמים בלילה‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 3‬הפרעות שינה אצל ילדים‬ ‫בפרק זה נבחן כיצד תהליך ההתפתחות של השינה עלול להשתבש ולהוביל להתפתחותן של הפרעות שינה‬ ‫בילדות‪.‬לעומת זאת שכיחותן של יקיצות ליליות הדורשות מעורבות של הורים פוחתת‪.‬או שעת שכיבה של‬ ‫מתבגר ורמת עייפות‪ .‬‬ ‫משפיעים על שינה‪ :‬עבור תינוקות‪ :‬נוהלי ההורים‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*בגילאי הגן ובה"ס היסודי בעיות השינה משתנות באופיין ומתבטאות בעיקר בהתנגדות להשכבה ובניסיון למשוך‬ ‫את מהלכה‪ .‬שעות בילוי בפעילות לאחר בי"ס‪ .‬נמנום‪ .

‬‬ ‫מופיעות לרוב על רקע הפרעות פיזיולוגיות בשינה‪:‬‬ ‫*דום נשימה בשינה – מתאפיינת בכך שבמהלך השינה הנשימה נחסמת לפתע והילד מפסיק לנשום למס'‬ ‫שניות‪.2‬עייפות וישנוניות יתר‬ ‫הפרעות המזוהות בד"כ ע"פ התנהגות הילד במשך היום‪ :‬עייפות או ישנוניות קיצונית‪.‬‬ ‫התופעות בד"כ חולפות באופן נורמטיבי במהלך ההתפתחות‪ .4‬מוות בעריסה‬ .‬‬ ‫*תנועתיות מוגברת‪.‬עם זאת כאשר הן ופיעות לאורך זמן ובשכיחות‬ ‫גבוהה‪ .‬אך גם‬ ‫כשמנסים לפנות אליו ולהרגיעו אין הוא מקשר עם סביבתו ולעיתים אפילו נראה כמאוים בידי הסביבה ומנסה‬ ‫לדחות ניסיונות התקרבות‪ .‬דופק מואץ וכו'‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫בעיקר בקרב מתבגרים יש להבחין בין‪:‬‬ ‫‪.‫ביעות – נראה כמו כניסה למצב של לחץ קיצוני ופאניקה תוך כדי שינה‪ .‬נראה מבוהל‪ .‬‬ ‫‪.3‬הפרעות בשעון הביולוגי )הפרעות במקצב הצירקדיאני(‬ ‫כלפי חוץ מתבטאת בהפרעות בתזמון שינה‪.4‬בסופ"ש ייגלו נטייה לדחות את שעת הקימה‪.‬נתייחס אליהן כהפרעות‪.‬‬ ‫•‬ ‫מחזור שינה בלתי סדיר ‪ /‬שעון רץ – בד"כ ילדים ומתבגרים שהמחזור הצירקדיאני שלהם‬ ‫השתבש‪.‬‬ ‫•‬ ‫פאזת שינה מוקדמת – פחות שכיחה מהנ"ל‪ .‬‬ ‫•‬ ‫פאזת שינה מעוכבת – מתאפיינת בדחיית שעת ההירדמות ושעת היקיצה‪.‬‬ ‫רווחות יותר אצל ילדים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות או נפשיות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מאפיינים‪.‬‬ ‫עייפות קיצונית מתבטאת בישנוניות ואפטיות או באי שקט קיצוני‪.‬מאפיינת יותר תינוקות ופעוטות‪.1‬הפרעה בשעון הביולוגי – מתבגר יתקשה לקום בבוקר גם כאשר מחכות לו פעילויות מהנות‪ .3‬יתקשו להתעורר בבוקר בשעה היעודה כדי להגיע בזמן לבה"ס‪.1 :‬ילדים ובעיקר מתבגרים בעלי פאזה מעוכבת לא יחושו עייפות בשעות מקובלות ולכן יסרבו ללכת‬ ‫לישון בשעות אלו‪.‬הילד צורח‪ .2‬יתקשו להירדם כאשר הם נכנסים למיטה ע"פ דרישת הסביבה‪.‬‬ ‫ידוע כי הן מחמירות במצבי לחץ נפשיים ומצבים של חסך בשינה‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬היווצרות תחושת עייפות בשעות הערב המוקדמות וכתוצאה הילד הולך לישון מוקדם ומתעורר‬ ‫מוקדם‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬ל‪:‬‬ ‫‪.‬לעיתים קרובות הביעות מלווה בהזעה‪ .2‬דחיית שינה מסיבות רצוניות ושאיפה להימנע מהליכה לבה"ס – מתבגר קם ללא קושי בשעה מוקדמת‬ ‫במהלך חופשה‪.

‬שבעצם קרובה יותר לפנמולוגיה של הפרעות שינה פחות הובלטה‪ .‬‬ ‫רוב המחקרים מראים שיש קשר בין שינה והפרעות התנהגות או פסיכופתולוגיה והם מותאמים ולכן מנבאים‬ ‫הבנה טובה יותר טבע ההשפעות והתוצאות של קשרים אלה‪ .‫אף כי לא מדובר בהפרעת שינה של ממש‪ .‬בניסיון לגלות את התפקוד של שינה‪ .‬אבל באופן‬ ‫כללי‪ .‬רק חלק מהתפקוד של‬ ‫השינה התגלה או שהוחלף על‪-‬ידי שאלות יותר ספציפיות‪ .‬לא יכול לעצור ולהתחיל בשינה או שעדיין הוא היפראקטיבי תוך כדי‬ ‫השינה‪ .‬הפרעות שינה ובעיות‬ ‫הקשורות לשינה לעיתים קרובות‪ .‬הפרעות‬ ‫שינה מראים על השפעה שלילית מבחינה פסיכולוגית ומבחינת בעיות רפואיות‪ .DSM-IV‬בנוסף‪ .‬לאורך כל שנות המחקר על שינה‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫הגדרה‪ :‬מוות פתאומי של תינוק מתחת לגיל שנה שלא ניתן להסבירו גם לאחר ניתוח שלאחר המוות‪ .‬קצב הלב ומנגנוני יקיצה‪ .‬וויסות חום הגוף‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 11‬הפרעות שינה אצל ילדים‪/‬אבי שדה ורעות גרובר‬ ‫הקדמה‬ ‫שינה ומנוחה הינם צרכים בסיסיים לכל האורגניזם‪ .‬ככל הנראה יחוו בעיות התנהגותיות אחרות במהלך החיים שלהם‪.‬יתכן כשל במנגנון השימור העצמי האמור להביא‬ ‫ליקיצה בעת הפסקת נשימה‪.‬הרבה מהמחקרים התמקדו במבוגרים ובחיות אבל מעט מאוד מחקרים‬ ‫התמקדו בילדים‪ .‬תסמונת "מוות בעריסה" מתרחשת בד"כ במהלך הלילה‪ .‬נמצא כי מחסור‬ ‫בשינה ארוכה ומשמעותית יכולים בסופו של דבר לגרום לסיבוכים רפואיים ואפילו במקרים קיצוניים למוות‪.‬כאשר‬ ‫התינוק ישן‪.‬מחקרים‬ ‫התמקדו על השפעות של מניעת שינה על תפקודם הפסיכולוגי והמנטאלי של אינדיבידואלים‪ .‬‬ ‫שלחוסר בשינה יש קשר לאירועים טראומטיים בחיים‪.‬הקשר החזק בין הפרעות שינה‬ ‫ופסיכולוגיה מתגלמות בצורה הטובה ביותר בדיאגנוזה מקצועית כמו ‪ .‬מחקרים שונים הצביעו על תפקוד פגום של מערכות גופניות‬ ‫השולטות בנשימה‪ .‬‬ ‫ההשפעות של שינה חלקית‪ .‬הספרות מציעה שמניעה של שינה חלקית גורמת לאינדיבידואלים לשלם מחיר משמעותי הקשור‬ ‫להתנהגות‪ .‬הראו גם שילדים שיש להם הפרעות‬ ‫שינה‪ .‬ולכן‪ .(ADHD‬מחקרים הראו שיש שיעור גבוהה יותר של בעיות שינה אצל ילדים שאובחנו כ‪-‬‬ ‫‪ADHD‬בהשוואה לילדים נורמאלים‪ .‬השינה היא פרמטר רגיש מאוד אצל אינדיבידואל מבחינת בריאות נפשית ופיזית‪ .‬נושא חשוב זה ניכר במקרה של חוסר תשומת לב‬ ‫והיפראקטיביות )‪ .‬‬ ‫גורמי סיכון‪ :‬תנוחת שכיבה של התינוק – על הבטן‪ .‬מחקרים אלה כללו משתנים סובייקטיבים ואובייטיבים אשר תמכו ברעיון‬ ‫שהשינה של ילדים עם ‪ ADHD‬היא באופן משמעותי יותר מופרעת או קצרה יותר‪ .‬בדר"כ פסיכולוגים קליניים‬ ‫והורים נוטים לפרש את הממצאים האלה באופן אינטואיטיבי על‪-‬ידי חוסם לבעיות שינה אל העובדה שהילד יותר‬ ‫מדי ערני וקופצני "פועל על טורבו"‪ .‬קוגניציה ובעיות רפואיות‪ .‬הודגם שוב ושוב ששינה היא סימפטום רגיש ללחצים פסיכולוגים‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה קשורות לבעיות בטמפרמנט אצל ילדים בילדות המוקדמת‪ .‬יש מחקרים שתומכים בהיפותזה המתחרה שהיא שמניעת שינה אצל ילדים יכולה להוביל להתנהגות‬ .‬המחקרים מסוג זה הראו שיש קשר בין הפרעות שינה ליכולת ללמוד ולבעיות התנהגות אצל‬ ‫ילדים‪.‬מחקר אחר מראה‪.‬‬ ‫מנקודת מבט קלינית‪ .‬מהווה‬ ‫סיבה מרכזית למוות תינוקות בין גיל חודש לשנה במדינות המערב‪.‬כלולות בסימפטומים או בקריטריונים לאבחון של הפרעות כלליות יותר‬ ‫והפרעות חרדה‪ .

‫וסימפטומים שמקושרים ל‪ADHD -‬כמו חוסר שימת לב‪ ,‬בעיות בריכוז ולהחזיק את עצמו מרוכז בדבר אחד‪,‬‬
‫אימפולסיביות ורמת אקטיביות גבוהה‪.‬‬
‫ילדים הסובלים מ‪ ADHD-‬סובלים מבעיות שינה גדולים אשר מדגישים את ההפרעות שינה שהובילו בעצם‬
‫להיעלמות הסימפטומים של ‪ .ADHD‬הפרעות שינה אובחנו גם כמקושרים למגוון בעיות רפואיות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫אסתמה‪.‬‬
‫הפרעות שינה אצל ילדים‪:‬‬
‫הפרעות שינה מכסות טווח רחב של תופעות המקושרות עם מערכת רחבה של שינה וערנות המקושרים למכניזם‬
‫ספציפי האחראים על העיצוב והחידוש של השינה‪ ,‬עצירת ההתנהגות תוך כדי שינה או מעברים של שינה וערנות‪,‬‬
‫השולטים על מערכת הנשימה תוך כדי שינה ועל זמן השינה‪ .‬יש מס' מערכות ניתוח של הפרעות שינה‪ .‬המערכות‬
‫הללו מגוונות במה שהן מדגישות‪ :‬בתופעה‪ ,‬באטיולוגיה‪ ,‬וברפואה של גורמים פסיכולוגים‪.‬‬
‫חשוב לאבחן את ההפרעות מכיוון שחלקן נוטות להיעלם עם ההתבגרות )ואז אולי אין צורך בטיפול נוסף(‪ ,‬אך‬
‫חלקן נוטות להישאר עיקשות בבגרות‪ .‬לבעיות אלה יש נטייה להישאר תקופה ממושכת‪ ,‬כלומר אינן נעלמות‪,‬‬
‫סובלים מהן די הרבה זמן אבל האפיונים שלהם משתנים‪.‬‬

‫‪(1‬‬

‫אינסומניה ראשונית‪ :‬הפרעה בהירדמות ובשמירה על רצף השינה‪ .‬האבחנה הזו מכסה את רוב תלונות‬

‫הנוגעות לקשיי השינה‪ .‬כגון הקושי להיכנס למיטה‪ ,‬להירדם ויקיצות ליליות מרובות וארוכות‪ .‬במהלך הינקות‬
‫והילדות המוקדמת רוב הבעיות הן סביב אי יכולתו של הילד לישון לילה מלא אשר מתבטאת הקשיים‬
‫להירדם ללא עזרת ההורים‪ ,‬יקיצות ליליות הדורשות את התערבות ההורים‪ .‬ברוב המקרים הילד לא מראה‬
‫התנהגות חריגה במהלך היום ומפצה בתנומות יומיות‪ .‬ההורים לעיתים מותשים על‪-‬ידי קשיי השינה של הילד‬
‫ולעיתים הם מראים סימנים של מצוקה ולחץ או מתח שהם עלולים להוביל לקשיים בתפקוד היומיומי ועל‬
‫היחסים שלהם עם הילד‪ .‬כשהילד מתבגר במהלך שנות הגן וביה"ס המאפיינים הקליניים של אינסומיה‬
‫עוברים שינויים משמעותיים‪ .‬הדומיננטיות של יקיצות ליליות והקושי ללכת לישון מלווים ביקיצות ללא שליטה‬
‫במהלך הילדות המוקדמת‪ ,‬והם מתחלפים בקשיי הירדמות‪ ,‬סירוב להיכנס למיטה‪ ,‬פחדים ומאבקים סביב זמן‬
‫השינה‪ .‬כאשר יש פחדים הילד מחפש את קירבת הוריו במהלך הלילה ועשוי לעבור ללינה משותפת עם‬
‫הוריו‪ .‬הילד בד"כ מסוגל להתייחס לפחדים אלה ולהיעדר הרצון העוקב הזה ללכת לישון או לקשיים ליזום‬
‫שינה אחרי התעוררות בלילה‪ .‬ילדים בוגרים יותר ומתבגרים עשויים לשכב ערים במיטתם למשך זמן רב מבלי‬
‫היכולת להירדם או ליזום שינה‪ .‬בהרבה מקרים‪ ,‬ההורים לא מודעים או מודעים חלקית לבעיה‪ ,‬בגלל שהילד‬
‫לא מספיק מבקש את תשומת ליבם‪ .‬גישות הוריות ותרבותיות ואורח החיים השונה של משפחה‪ ,‬עלולה להיות‬
‫להם השפעה משמעותית על בעיות השינה והפרעות השינה שיש לילד‪ .‬לדוגמא‪ :‬שינה משותפת של הורה‬
‫וילד נחשבת לנורמלית ומקובלת בהרבה תרבויות בקרב הרבה הורים‪ .‬במשפחות אלה‪ ,‬שינה משותפת היא‬
‫קשורה להרגלי השינה אשר נפגשים עם הצרכים של ההורים ותרבותם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בחברה המערבית‪,‬‬
‫שינה משותפת עם הילד היא בדרך כלל פעילות שלא מועדפת שבדרך כלל היא מייצגת ניסיון לפתור את‬
‫בעיות השינה של הילד‪.‬‬
‫אבחנה‪:‬‬
‫‪.1‬קשיי הירדמות של חודש לפחות‬
‫‪ .2‬ישנה מצוקה קלינית או פגיעה בתחום כלשהו‪.‬‬

‫‪ .3‬ההפרעה אינה קשורה להפרעת שינה אחרת‬
‫‪ .4‬ההפרעה אינה קשורה להפרעה נפשית אחרת‪.‬‬
‫‪.5‬אינה קשורה למצב רפואי או שימוש בחומרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לסטנדט של האבחון הזה‪ ,‬יש דיאגנוזה שונה של אינסומניה ראשונית שצריכים להוציא אותה מחוץ‬
‫לאבחונים של ‪ .CRSD‬בנוסף‪ ,‬קשיים להירדם בגיל מסוים בשעות נורמליות יכולים לנבוע מחרדה של הילד‪,‬‬
‫פחדים וגורמים פסיכוסוציאלים אחרים שיצדיקו את האבחון של אינסומניה ראשונית‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אם קשיים‬
‫אלה נובעים מהנטייה ביולוגית של הילד להירדם בשעות מאוחרות )בהנחה שהילד לא חווה קשיים כלשהם(‪ ,‬אז‬
‫בעצם רוב הסיכויים שהילד סובל מהפרעות אחרי שינה ולכן האבחון של ה‪ CRSD-‬יהיה מובטח‪.‬‬
‫תפוצה‪:‬‬
‫התפוצה והאתיולוגיה נראות כמשתנות באופן סיסטמתי במהלך ההתפתחות ולכן תשומת הלב צריכה להינתן‬
‫לבעיות התפתחות כשמאבחנים ילדים עם אינסומניה ראשונית‪ .‬חוקרים ) ‪ (1957‬מגדירים את בעיית ההתעוררות‬
‫בלילה כשהילד מתעורר ובוכה לפחות פעם אחת בין חצות ל‪ 5 -‬לפנות בוקר‪ ,‬לפחות ‪ 4‬מתוך ‪ 5‬לילות‪ ,‬לפחות ‪4‬‬
‫שבועות רצופים‪ .‬כשמשתמשים בהגדרה זו וסומכים על אמהות הם מדווחות שבגיל ‪ 3‬חודשים ‪ 70%‬מהתינוקות‬
‫"ישנו" במשך הלילה‪ ,‬בעוד ש‪ 83% -‬בגיל ‪ 6‬חודשים ו‪ 90%-‬מהגיל ‪ 9‬חודשים "ישנו" כל הלילה‪ .‬ריחמן )‪(1981‬‬
‫מגדיר בעיות שינה בגיל שנה כשינה רגילה כפתיחת התקופה אשר נמשכת יותר מ‪ 30-‬דקות‪ ,‬או אפיזודות של‬
‫התעוררות בלילה שדורשות התערבות של הורים שקורות לפחות ‪ 4‬פעמים בשבוע‪ .‬מחקרים אחרים שהשתמשו‬
‫בדיווחי הורים מציינים ש‪ 30% – 20%-‬מהילדים סובלים מכך עד גיל ‪ .3‬מודדים זאת על ידי מתודות )אמצעים(‬
‫כמו וידאו‪ ,‬אקטיגרף‪ ,‬אלו מציעים שההתעוררויות יותר רלבנטיות מאשר הדיווחים‪ .‬הטענה היא שבגיל בי"ס יש‬
‫ירידה והממצאים האלה לא בדיוק נכונים כי ילדים בגיל כזה לא מעירים את הוריהם במשך השינה‪ .‬חוקר בשם‬
‫קאן עשה מחקר לילדים בני ‪ 8-10‬והשתמש בדיווחי ההורים‪ .‬מצא של‪ 45%-‬יש מגוון קשיים שדווחו על ידי‬
‫ההורים כששינה דלה‪ ,‬שהיא קריטריון לאינסומניה ראשונית‪ ,‬היא דווחה אצל ‪ 14%‬מהילדים‪ .‬הפרעות שינה‬
‫מדווחים על ידי המתבגרים עצמם ודווח על שינה כרונית או חמורה על‪-‬ידי ‪ 33.4%-11%‬מהצעירים‪ .‬מאחר‬
‫והמחקרים אין קריטריונים ברורים כדי לזהות את הטבע המדויק של הבעיות ולכן זה קשה לספק הערכה טובה‬
‫של אינסומניה ראשונית בקבוצת גיל זו‪ .‬כלומר‪ ,‬לגבי מתבגרים אין מידע מספק‪.‬‬
‫מקור ההפרעה‪:‬‬
‫משך השינה והמבנה של השינה משתנה באופן דרמטי במהלך השנה הראשונה של הילד‪ .‬בממוצע נולדים‬
‫חדשים מבזבזים קרוב ל‪ 18-‬שעות ביממה בשינה כל יום‪ .‬היא מורכבת מ‪ 5-6 -‬אפיזודות של שינה במשך ביום‬
‫והלילה‪ .‬הבדלים משמעותיים בין אינדיבידואלים במשך השינה קיימים כבר במשך הימים הראשונים של החיים‪.‬‬
‫בעוד שתינוקות חדשים ישנים קרוב ל‪ 22 -‬שעות ביממה‪ ,‬אחרים מוציאים בין ‪ 7-8‬שעות בלבד‪ .‬בתהליך‬
‫ההתבגרות המהיר במהלך השנה הראשונה של החיים‪ ,‬רוב התינוקות באופן משמעותי מפחיתים את משך השינה‬
‫ושנתם נהפכת יותר יציבה ומרוכזת במהלך הלילה‪ .‬השינויים ההתפתחותיים האלה הינם קריטיים להבנה של‬
‫אינסומניה בילדות המוקדמת‪ .‬בגלל שרוב הבעיות נצפות בתינוקות וילדים צעירים יכולים להיות נצפים במהלך‬
‫ההתפתחות‪ .‬רוב התינוקות מפתחים שינה יציבה שלעיתים מתוארת כ"ישנים במהלך הלילה" לקראת סוף השנה‬
‫הראשונה שלהם‪ .‬המעבר המשמעותי הזה הוא מאוד רגיש ויכול להסתיים ולהיות מובטח על ידי מספר גורמים‪.‬‬
‫תהליך משמעותי אחר שמופיע במהלך השנה הראשונה של החיים הוא המעבר מכך שההורים נהפכים להיות‬
‫לסוכן המרגיע העיקרי של התינוק להרגלים עצמאים ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬המעבר מתגלם אצל הורים אשר‬
‫המעורבות שלהם עולה סביב בזמן ללכת לישון והיכולת הגדלה של הילד להירדם ללא נוכחות הורים‪ .‬קשר חזק‬
‫קיים בין התערבות הורים בתהליך ההרגעה והקושי של הילד להירדם‪ .‬וגם בעיות של התעוררות במשך הלילה‪.‬‬

‫מחקרים אחרים מראים‪ ,‬שיפור משמעותי או אפילו פתרון של ילדים שיש להם התעוררות באמצע הלילה וקשיי‬
‫הירדמות כשהוריהם מעודדים להפסיק עם ההתערבות האקטיבית שלהם סביב השינה של הילד‪ .‬ממצאים אלה‬
‫מציעים שמקור ההפרעה של הרבה מהבעיות הם מושפעים באופן רחב על ידי אינטראקציה בין ההורה לילד בזמן‬
‫השינה אשר מעודדות את הילד לפעילויות שלא יכולות להתחרות עם הרגעה עצמית ונחשבות לדפוסי שינה אשר‬
‫מונעים את הלחץ לפתח גישה יותר ראויה‪.‬‬
‫גורם פסיכו סוציאלי נוסף הוא פסיכופתלוגיה הורית )בעיקר של האם(‪ :‬דיכאון‪ ,‬התקשרות לא בטוחה‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחון בהורות וקשיי היפרדות נמצאו קשורים להפרעות שינה‪.‬‬
‫גם טראומה‪ ,‬לחץ וחרדה נמצאו כגורמים לאינסומניה ראשונית‪.‬‬
‫בגיל בוגר יותר‪ ,‬חרדה ופחדים ככל הנראה יותר נפוצים מאשר אינסומניה ראשונית‪ ,‬אבל הנושא של החרדות‬
‫הללו יכול להשתנות לפי נושאים ספציפיים‪.‬‬
‫מזווית אחרת‪ ,‬אינסומניה ראשונית אצל ילדים קשורה גם לאישיות של הילד לפסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫קיים קשר מורכב בין הפרעות התנהגות וטמפרמנט לבין הפרעות שינה‪.‬‬
‫תתקבל פחות או יותר אותה תמונה כשהילדים האלה התבגרו‪ .‬בעיות השינה אלה מקושרים לדיכאון‪ ,‬חרדה‬
‫ותפיסה שלילית של העצמי‪.‬‬
‫מעבר למקורות ההפרעה הפסיכו סוציאליים וההתפתחותיים של אינסומניה ראשונית‪ ,‬זה חשוב לשים לב שיש‬
‫גורמים פסיכולוגים נפוצים שיכולים להדגיש את התמונה הקלינית‪ .‬לדוגמא‪ :‬יש מספר גורמים רפואיים‬
‫ופסיכולוגים שיכולים להתערב במקור ההפרעה של בעיות הליכה באמצע השינה אצל תינוקות וילדים צעירים‪ .‬בין‬
‫גורמים אלה אפשר למנות את רגישות לחלב‪ .‬זה יכול להפוך לכרוני אם לא מטפלים בתופעה כמו שצריך‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫‪.1‬פסיכו סוציאלי‪ :‬הטיפול צריך לכלול מרכיבים התנהגותיים לשינוי הרגלי השינה ומרכיב פסיכו דינאמי‪.‬‬
‫•‬

‫טיפול פסיכו דינמי יתמקד בלחצים‬

‫ובגורמי פחד יעניק לילד ולהורים יכולת התמודדות עם‬

‫מצבים אלו‪ .‬לרוב הנושאים הם סביב היפרדות‪ ,‬יכולות הרגעה‪ ,‬והצבת גבולות‪.‬‬
‫•‬

‫ההיפותזה העיקרית שמודגשת בילדות המוקדמת היא שבעיות שינה הם תוצאה של מנהגים‬

‫שנלמדים בדפוסי האינטראקציה בין הורה לילד‪ .‬זה קשור למיומנויות הרגעה שנרכשים על ידי הילדים‬
‫במהלך ההתפתחות‪ .‬חוסר במיומנות זו היא בגלל שלמשל מנענעים את הילד בגיל מאוחר ואז הוא לא‬
‫מפתח לעצמו יכולת הרגעה‪.‬‬
‫•‬

‫הנחה נוספת היא שהשינה מתחרה בפעילויות אחרות שהן אטרקטיביות עבור הילד כגון תגובת‬

‫ההורים שמנציחים את בעיית השינה‪ .‬מטרת הטיפול הוא לשבור את הקשרים שנוצרו בהקשר של השינה‬
‫ע"י כך שמלמדים את הילד להירדם ולשמור על המשך שינה עם מינימום אינטראקציה הורית‪.‬‬

‫•‬

‫הגישה ההתנהגותית תוקפת את האינטראקציה סביב המיטה והשכבה‪/‬הרדמה‪ .‬על הילד לרכוש‬

‫יכולות הרגעה עצמית במהלך התפתחות והטיפול ההתנהגותי בא לפשר‪/‬ללמד יכולות אלו‪ .‬שיטה אחת‬
‫"הכחדה התנהגותית" ההורים מתבקשים להימנע מלגשת לילדם במהלך הלילה ולהתעלם מהבכי עד‬
‫שהוא נרדם‪ ,‬השיטה קשה להורים לביצוע משום שמרגישים שהם מזניחים את ילדם‪ ,‬שיטה שנייה פחות‬
‫נוקשה ‪":‬שיטת הכחדה הדרגתית" תגובת ההורה לילד בזמן הירדמות הוא מושהה‪ ,‬כאשר המרווחים‬
‫גדלים בין הפעמים שהם נענים לבכיו של התינוק )שיטת החמש דקות אח"כ עשר‪ ,‬חמש עשרה וכן הלאה‬
‫עד הכחדה(‬

‫* תרפיית שליטה בגירוי‪ :‬מנסה לשבור את הקשר בין סביבת השינה והערות ע"י לימוד הילד לא לקשר את‬
‫השינה עם התנהגויות שאינן תואמות שינה ולגשת למיטה ולחדר השינה כרמז לשינה‪ .‬דרך נוספת לשבור את‬
‫הקשר המתגמל בהקשר של יקיצות ליליות‪ ,‬בכי והתערבות הורית הוא ע"י הערה מתוזמנת‪ ,‬ההורה מעיר את‬
‫הילד קודם לזמני היקיצות הספונטאניות הצפויות‪.‬‬
‫לינה משותפת גם כן שימשה כשיטת התערבות‪ ,‬הורה אחד ישן עם הילד בחדרו במשך שבוע מבלי ליצור כל‬
‫קשר עם הילד מלבד היותו נוכח‪ ,‬למהלך הלילה‪ .‬השיטה הזו מבוססת על ההנחה שבמקרים רבים בעיית השינה‬
‫של הילד קשורה לחרדת הנטישה של הילד‪ .‬נוכחות ההורה בחדרו של הילד מצופה ליצור ביטחון אצל הילד‬
‫ולאפשר התגבשות השינה‪.‬‬
‫שני תהליכים שמתרחשים במהלך טיפולים ההתערבות ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫שנתו של התינוק מתגבשת ופחות מקוטעת‬

‫‪.2‬‬

‫הילד רוכש את היכולת להרגיע את עצמו בחזרה לשינה ללא התערבות הורית‪.‬‬

‫יעילות השיטות היא בין ‪ 90% - 73%‬והשיפור הוא תוך שבוע בהכחדה‪ .‬אין נתונים לגבי יעילות הטיפול הפסיכו‬
‫דינמי‪ .‬אינסומניה במתבגרים דומה למבוגרים ויש לטפל בה בהתאם )ביופידבק‪ ,‬טיפול קוג' ודינמי(‪.‬‬
‫‪ (2‬תרופתי‪ :‬טיפול תרופתי בילדים לא מומלץ‪ ,‬אך נעשה בו שימוש אצל תינוקות וילדים‪ .‬תרופת ניאפרזין הוא‬
‫היעיל ביותר לשימוש בהפרעות שינה אצל ילדים בגילאי שנתיים עד ‪ .13‬התרומרזין הוא יעיל לטיפול להפחתה‬
‫של התעוררות באמצע הלילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדגם למחקר זה מורכב מילדים שיש להם בעיות פסיכופתולוגיות‬
‫חמורות ולכן זה לא מייצג את הרוב של תינוקות עם בעיות שינה‪ .‬לתרופות ישנה השפעה קצרת טווח ולסמי‬
‫הרגעה יש תופעות לוואי‪ .‬ילדים שיש להם בעיות התנהגותיות הקשורות לקושי בהתנחמות עצמית‪ ,‬הם יילחמו‬
‫בסמים ולא יירדמו למרות שהם נוטלים את הסמים‪ .‬הבעיה אף עלולה לחזור כשמפסיקים את התרופות‪ .‬בדרך‬
‫כלל לא משתמשם בתרופות האלה כשהילדים מתבגרים‪ ,‬אלא עם כן רוצים לטפל באיזושהי הפרעה ספציפית‬
‫שקשורה לאינסומניה‪ .‬בגלל שאינסומניה מופיעה בעיקר בבגרות‪ ,‬המחשבה הראשונית היא שזה בעצם קשור‬
‫לבעיות פסיכיאטריות או בעיות שקשורות לשעון הצירקדיאני‪.‬‬

‫‪(2‬‬

‫היפרסומניה ראשונית‪ :‬הפרעה של ישנוניות‪ .‬זמני שינה ארוכים והצורך לישון גם במהלך היום‪.‬תופעה זו‬

‫נדירה יותר‪ .‬והיא לא מובנת לחלוטין ויכולה לנבוע ממקורות נוירולוגים ופיזיולוגים שונים‪ .‬צורה חוזרת של‬
‫הפרעה זו היא סינדרום קליין‪-‬לוין שבנוסף לישנוניות הרבה יש עדויות קליניות נוספות שנראות כמו הפרעות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬התנהגויות אלו כוללות התנהגות מינית לא ראויה ומבולבלת‪ ,‬הגזמה קומפולסיבית ואצל‬
‫אינדיבידואלים סימפטומים כמו דיכאון‪ ,‬בלבול‪ ,‬מזג חם‪ ,‬הזיות‪ .‬הסינדרום הוא באופן יחסי יותר נדיר והוא‬
‫נמצא יותר אצל גברים‪ .‬זה בד"כ קורה בגיל של בגרות מינית מוקדמת או מאוחרת‪ ,‬אך לא בזמן ההתבגרות‪.‬‬
‫אבחנה‪:‬‬
‫ישנוניות במשך היום היא ניסיון נורמלי המוסבר על ידי הרבה גורמים כולל חוסר שינה כרוני או דיכאון שינה‪,‬‬
‫השפעות של מעבר מקום‪ ,‬וניסיון של הפרעות שינה כמו אינסומניה או נשימה שקשור להפרעות‪ .‬כל הגורמים‬
‫הללו חייבים להיות לא כלולים לפני שאנו כוללים את ההיפרסומניה הראשונית כאבחון‪ .‬האבחון הגדול של ה‪-‬‬
‫‪ DSM‬הוא התלוננות ראשונית של ישנוניות של לפחות‬

‫חודש אחד )או פחות אם זה חוזר על עצמו(‪ ,‬שמוכח על‬

‫ידי שינה מאוד ארוכה או שינה במשך היום שמופיעות על בסיס יומי‪ .‬כל שאר הקריטריונים דומים לאינסומניה‬
‫ראשונית‪ .‬אם יוצא דופן שאינסומניה ראשונית‪ ,‬כמו גם‪ ,‬שינה ראשונית אחרת‪ ,‬הפרעות נפשיות ורפואיות אחרות‬
‫חייבות להיות לא כלולות לפני שמגיעים לאבחון הראשוני‪ .‬היפרסומניה ראשונית‪,‬כפי שהיא מוגדרת על ידי ‪DSM‬‬

‬הילד יכול להיחשב אפילו כ"ישן טוב" היות והוא מיד‬ ‫הולך לישון וישן במשך הלילה ולמשך זמן רב‪ .‬הסימנים לאבחון הראשוני מתבטא לרוב ע"י‬ ‫לאות‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫באופן יחסי היא מופיעה אצל ילדים צעירים‪ .‬יכולים להיות יותר רגישים או פגיעים לסיבוכים של מחלות המקושרות עם חוסר בפתחי אוויר‬ ‫ושיש להם תופעות כמו הפרעות של בליעה ושיש להם גם בעיה בדיבור‪ .‬יכולים לחוות בעיות שינה במשך‬ ‫הערות שלהם‪ .‬בעיות נשימה‪ .‬מערכת הנשימה היא יותר פגיעה והיא עלולה יותר‬ ‫להיכשל או להתקלקל מאשר בזמן הערות‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫אין מידע מספק‪.‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הפרעת השינה היא תוצאה של הפרעה בנשימה‪ .‬בזמן השינה‪ .‬מתצפיות על שינה ניתן לדווח על נחירות והפסקות נשימה במהלך השינה‬ ‫המתלוות לנשימה קולנית ומאמץ פעיל בנשימה‪ .‬האבחון המלא של ‪ BRST‬דורשים מעבדה שלמה על מנת לכלול מוניטור של‬ ‫שינה תוך כדי השינה ובדיקה רפואית שכוללת בדיקה של כניסת אוויר‪.‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫זה מיוחס לנוירולוגיה ולתהליכים הורמונאליים‪ .‬הסינדרום של קליין לוין מאובחן על ידי שינה עמוקה מאוד ועל ידי‬ ‫התגלמות קלינית של התנהגות מינית אגרסיבית שמתוארת קודם לכן‪.(3‬הפרעות נשימה בשינה‪ :‬ההמשכיות של הנשימה בזמן הערות והשינה היא תפקיד קריטי של מערכת העצבים‬ ‫המרכזית ומערכות פריפריאליות נוספות‪ .‬הזרמת חמצן במסכה – הכי נפוץ והוא גם עוזר לטווח ארוך‪ .‬‬ ‫בדרך כלל בזמן ההתבגרות או בבגרות‪ .‬היפרסומניה ו‪ BRSD -‬הם מאוד ספציפיות באשר למקור ההפרעה שלהם ולגורמים המתערבים‬ ‫ואפילו חלק מההפרעות כמו למשל הסינדרום נוטות להופיע בהתבגרות‪.‬בנוסף‪ .‬‬ ‫מרכזיות ומעורבות בחוסר יכולת זמנית לנשום תוך כדי שינה והפרעות אחרות‪.‬ישנוניות יתר ועוררות נמוכה‪ .‬זה עדיין‬ ‫לקוי בחסר‪.‬שינה מקוטעת‬ ‫ולא מספקת‪ .‬הם מחולקות לחוסמות‪.‬יש גם‬ ‫אפשרות לטפל בשינה אצל ילדים ומבוגרים‪ .‬ניתוחי הסרת שקדים‪ .‬ילדים עם שינה מופרעת‪ .‬‬ ‫טיפול‪:‬‬ ‫בעיקר טיפול רפואי‪ .‬הוריו ומערכת ביה"ס בניסיון למקסם את ההסתגלות החברתית והאקדמאית לביה"ס‪.‬למרות שכל המכניזמים לא‬ ‫ידועים כרגע‪ .‬‬ ‫טיפול להיפרסומניה ראשונית ‪:‬‬ ‫נוסף לטיפול התרופתי )שימוש בתרופות שמונעות ‪ REM‬ושימוש בממריצים למניעת ישנוניות(‪ .‬‬ ‫‪ .‬אין הבנה מלאה של המכניזמים המעורבים בהפרעה זו‪ .‬חוסר היכולת בנשימה במהלך השינה מוביל לעוררות‪ .‬עשויה לגרום לישנוניות יתר ורמה נמוכה של עוררות במשך היום ולאות אצל ילדים הגורמת‬ ‫לעצבנות יתר ולהיפראקטיביות‪ .‫היא נוטה להיות מאוד נדירה באופן כללי‪ .‬ובאופן ספציפי אצל ילדים‪ .‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫סיבוכים נוירולוגיים ואנטומיים בקני הנשימה‪ .‬התערבות‬ ‫פסיכולוגית מתמקדת ב‪ 2-‬נושאים‪ :‬ויסות תזמון השינה ‪-‬ערות והערכת השינה למנוע ישנוניות‪ .‬לעיתים‪ .‬מכיוון שהילד ברך כלל לא מודע לכך שיש לו שינה‬ ‫מופרעת ב‪ BRSD-‬וההורים יכולים גם להיות לא מודעים להפרעה‪ .‬גנטיקה‪ .‬התייעצות עם‬ ‫הילד‪ .‬ניתוח להרחבה של פתחי האוויר בעצמם על ידי הזרקה באמצעות‬ .‬רוב הילדים המושפעים )וגם מבוגרים( לא מודעים לנחירות‪.‬‬ ‫לקשיי הנשימה שלהם ולשינה המקוטעת שלהם‪ .‬ואין הסבר אחר להפרעת השינה כהפרעה מנטאלית או על ידי‬ ‫השפעות ישירות פסיכולוגיות שמושפעות מתכנים אחרים‪ .‬מקור ההפרעה הינו טבעי‪ .‬וגם נוטה להופיע בבגרות או שהאדם מבוגר‪.‬רוב ההפרעות האלה קורות בגיל מאוחר‪.

‬ניתוח לכריתת הקנה‪ .‬‬ ‫אך אם יש להם ההזדמנות להיכנס לישון מאוחר ולישון עד מאוחר הם נחשבים לישנים טוב‪ .‬איטי ועקבי של שעת השינה ושעת ההתעוררות‬ ‫למשך שבוע עד שבועיים על מנת ליצור "יישור קו" של מרכיבי מערכת השינה‪ .CRSD -‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫אין מידע מספק בילדים‪ .‬הימנעות מינימום במשך היום ואת כמות הזמן של החשיפה‬ .‬אצל אחרים המצב‬ ‫הפוך רוצים להיכנס לישון מוקדם מהרגיל ומתעוררים מוקדם מהרגיל‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫הילדים חווים קושי להירדם בשעות הסדירות של הערב וקושי להתעורר בשעות הסדירות בבוקר )בהתאם לגיל(‪.‬הראש האנושי מתוכנן להיות ערני במשך שעות היום ולנוח במשך הלילה‪ .‬זה כולל שעון כללי לא‬ ‫ספציפי אשר שולט על מחזור השינה וההתעוררות שלנו והרבה שעונים אחרים שמשפיעים על אזורים שונים‬ ‫ומובחנים של התנהגות האדם‪ .‬זה נעשה רק במקרים חמורים מאחר ויש סיבוכים חמורים באופן פוטנציאלי הכלולים‬ ‫בתהליך הניתוח‪.‬מניחים שלילדים אלה יש חוסר בתפקוד במע' הנוירולוגית שמכשילה את יכולת התפקוד של‬ ‫השעון הצירקדיאני או שיש לו קשיים לפרש את הסיבות הסביבתיות אשר מהותיות לשליטה על המערכת‬ ‫הצירקדיאנית‪ .‬לילדים ומבוגרים עם ‪ CRSD‬קשה‬ ‫להתרגל לשעות חברתיות סדירות‪ .‬לגבי מתבגרים כ ‪ 7%‬סובלים מהפרעה זו‪.‬אצל ילדים‪ .‬כרונותרפיה – זוהי טכניקת‬ ‫התנהגות אשר שעת השינה מתאחרת או מוקדמת באופן שיטתי‪ .‬יש להם‬ ‫בעיות משמעת גם אצל ההורים וגם בבי"ס ולא מצליחים להעריך את המקור הביולוגי הפוטנציאלי של הבעיה‪.‬בנוסף‪ DSM .‬הצעד הראשוןם באבחון ‪ .‬יש חוסר מוטיבציה בבוקר להתעורר לבי"ס‪ .‬במתבגרים‬ ‫הטיפול חייב לכלול "חוזה התנהגותי" שכולל עונשים ותגמולים‪ .‬‬ ‫אלו הן הפרעות במקצב השינה כלומר הפרעות בשעון הביולוגי ולכך יש גורמים אורגניים‪.‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫למלוטונין יש תפקיד ספציפי שמופרד מהגוף במשך הלילה‪ .‬החוזה צריך‬ ‫להיות ספציפי שכתוב בו את זמן השינה והתעוררות‪ .‬סימן מוקדם של האבחון‬ ‫באופן כללי הוא האבחנה בין אינסומניה ראשונית ו‪.‬קבוצה נוספת שיש לה את זה ילדים שסובלים מפגיעה מוחית או פסיכו‬ ‫נוירולוגית במוח‪ .‬‬ ‫‪ (4‬הפרעת מחזור השינה הצירקדיאני‪ CRSD :‬מתייחס לכל הסטיות או חוסר התאמה בין הקצבים הבסיסיים‪.‬השעון‬ ‫הצירקדיאני הוא מכניזם מאוד חזק שנותן את הטון בהתנהגות שלנו ובתפקוד שלנו‪ .CRSD‬הוא הזיהוי של‬ ‫שינה בעיות שינה עקביות שנובעות ממכזינמים בין השעון הצירקדיאני האינדיבידואלי של דפוס שינה‪-‬ערנות‬ ‫והלוח זמנים הסביבתי הראוי של שינה וערנות‪ .‬השלכות ומשך מדידה של הישגים‪ .‬ניתוח שבמהלכו מבצעים חתך זמני או קבוע בקנה הנשימה על מנת לאפשר‬ ‫המשך נשימה סדירה‪ .‬ויותר באופן ספציפי‬ ‫בעצם עם ההפרשה של המלוטוין שלהם‪ .‬אם אתה רוצה להיות ער ‪ 24‬שעות ביממה זה דורש‬ ‫אינפורמציה של חושך ואור שונה ומתמדת‪ .‬בהתאם לנטייה הביולוגית של הילד‪ .‫צינורית‪ .‬אבל יש יותר מחקרים בנושא זה‪ .‬כמו תפקודים קוגניטיביים שונים‪ .‬שינה דחויה קשורה לרוב אצל מתבגרים כשיש להם נטיה טבעית לדחות את השינה כי יש להם‬ ‫חוסר בשינה או עקב ההתפתחות המינית‪.‬ועכשיו שזה מסביר מדוע דיווחים על הפרעה זו כמו ערנות למשך זמן‬ ‫רב או הפרעות בקצר השינה וההתעוררות היו ברובם קשורים עם מבוגרים וילדים עיוורים‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫כמו זנים אחרים בטבע‪ .‬תפקידו להעביר למוח מידע כשיש מעבר בין יום‬ ‫ללילה ולכן הוא שולט גם המחזוריות של הערנות והשינה‪ .‬דורש את הדרישות הבאות‪ :‬לחץ קליני משמעותי או‬ ‫תפקוד פגום והוצאה של הפרעה של שינה או הפרעה מנטלית וכל ההפרעות הצדדיות‪ .‬‬ ‫טיפול‪:‬‬ ‫להסתגלות מחדש של המערכת הצירקדיאנית נדרש שינוי קטן‪ .

‬כוללות אלימות או התנהגות מסוכנת‪ .‬ההורים והילדים צריכים להסכים עם האילוצים על מנת להמשיך בתוכנית‪ .‬או הפחד מהיפרדות מההורים‪ .‬כאשר יש גורמים מוטיבציונים שעוזרים להתכונן לבעיה‬ ‫אז כך הילד בעצם משתף פעולה ונמנע מדברים שהוא לא צריך לעשות‪.‬לא משתמשים בסמים‪ .‬כאשר הם מתעוררים מהחלומות‪ .‬הפרעת סיוטי לילה‪ :‬המייצג הראשון של קבוצה הטרוגנית של פרסומניה‪ .‬בטחון והערכה עצמית‪ .‬עונשים לא עושים טוב והילדים מגיבים באופן דל לטיפול לכן ההצלחה‬ ‫של הטיפול תלויה גם בהצלחה של הטיפול הפסיכולוגי‪ .‬יכולים לספר סיפורים על מפלצות‪ .‬דווח שהרבה ילדים נמנעים מלשתף על החוויות השליליות האלה כאשר הם נמצאים עם הוריהם‬ ‫ולכן הורים יכולים להיות לא מודעים עם הילד שלהם חווה את החוויה הזו‪.‬בעיקר אצל ילדים עיוורים שיש להם בעיות שינה‪ .‬למרות זאת‪.‬אז רוב הסיכויים שזה מאובחן בביטחון‪.‬‬ ‫א‪.‬אז יש מקום‬ ‫ליצור משא ומתן לגבי זמני השינה‪ .‬‬ ‫חייבים להדגיש ולהסביר לילד ולהורים את החשיבות ורק לאחר שהמצב של הילד התאזן והתייצב‪ .‬או שהיא נובעת מתפקוד לקוי‬ ‫משמעותי‪ .‬הקו המנחה הבסיסי הוא שהאבחנה של הפרעה צריך להיעשות‬ ‫מתי שהתופעה הופכת להיות מאוד תכופה‪ .‫לאור בהיר‪ .‬בנוסף‪ .‬המלטונין נמצא יעיל גם אצל עיוורים‪ .‬אך לא‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬קשה למתוח את הקו‬ ‫שאומר מתי האפיזודות האלה נחשבות להפרעה‪ .‬המאפיין הראשון של הפרעות סיוטים‬ ‫מקרים חוזרים של חלומות מפחידים שנובעים מההתעוררות החוזרת של הילד‪.‬לכן‪ .‬‬ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הקריטריון העיקרי לאבחון של סיוטי לילה היא ערנות חוזרת מתוך שינה עם קריאות חוזרות של בעתה מתוך‬ ‫חלומות שבדרך כלל כוללות איומים או הישרדות‪ .‬הרבה ילדים קטנים שהם חווים את זה‬ ‫לא יכולים לקרוא )לצעוק( בקול רם‪ .‬החשיפה לאור בהיר היא מאוד אפקטיבית בטיפול בצירקדיאני‪ .‬‬ ‫‪ .‬וזה טוב גם אצל מבוגרים‪.‬במשך הסיוט‪ .‬אילוצים אלה צריכים‬ ‫להיקבע על בסיס שבועי במהלך הפגישות והטיפול ולהיות כמה שיותר צמוד לתוכנית‪ .‬אבחנות שונות של הפרעות שינה מבוססות על האפיונים האלה של צעקה מתוך שינה‪.‬‬ ‫טיפול תרופתי‪ .(5‬פרסומניות‪:‬‬ ‫אבחון כללי לפרסומניות‪:‬‬ ‫אפיזודות בודדות ותכופות של פרסומניה הם מאוד נפוצות אצל ילדים‪ .‬חיות רעות או יצורים אחרים של‬ ‫הדמיון שלהם שאולי ראו אותם כשצפו בטלוויזיה‪ .‬אם התופעה נמשכת מילדות לבגרות‪ .‬הילד באופן מהיר נהפך להיות באוריינטציה וערני ובדרך כלל מגיב‬ ‫טוב לניחום ההורי‪ .‬חשיפה מוקדמת לאור בבוקר יכולה להיות גורם משמעותי וחשוב על מנת לשמור על לוח‬ ‫זמנים‪ .‬זה מאוד אפקטיבי אצל ילדים עם בעיות שינה חמורות שקיבלו את הטיפולים הקונברציונלים ושלא‬ ‫עזרו להם‪ .‬הצורות הנפוצות של האפיזודות האלה הם‬ ‫שכיחות במשך הילדות המוקדמת והאמצעית ונהפכות לא שכיחות במשך ההתבגרות‪ .‬אלא בטיפול על ידי מלטונין לצורך הסדרת השינה‪ .‬הטיפול יעיל‪ .‬‬ ‫יש דאגות לגבי מידת הביטחון בשימוש במלטונין בילדות המתקדמת כי הראו שיש קשר בין שימוש במלטונין‬ ‫להבשלה מינית‪.‬כמו שללכת‬ ‫לאיבוד‪ .‬סיוטים אחרים קשורים לאיבוד שליטה ולמגוון איומים על‬ ‫העצמי ועל מוות‪ .‬כולל בחגים וסופי שבוע‪.‬הטיפול הזה הוא טוב לילדים שלא סובלים מדיכאון אבל לא היה טוב לילדים‬ ‫שהביעו חוסר רצון ללכת לבית הספר‪ .‬ילדים ורבליים עשויים לספר את תוכן‬ ‫החלום להוריהם והחלום עשוי להיות קשור לחיי היומיום שלהם או לחרדות הנורמאליות שלהם‪ .‬הילד מפגין רמת‬ ‫חרדה גבוהה שעשויה להוביל לסירוב לחזור לישון או להישאר לבד בחושך‪ .‬אבל למרות שהם לא יכולים לקרוא הם עדיין נשארים באוריינטציה והם‬ ‫מתקשרים‪ .‬‬ ‫טיפול בחשיפה לאור‪ .‬ילדים קטנים עלולים אל ניסיון של‬ ‫הוריהם להתאים את עצמם אבל מתעקשים על קרבה הורית לזמן ממושך‪ .

‬שימוש‬ ‫בשירותים‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הפרעות ביעותי לילה‬ ‫קשורות לתגובות פתאומיות‪ .40%‬אבל כשנבדקה התדירות‪ .‬בדרך כלל הילד לא מגיע לעוררות‬ ‫מוחלטת והוא חוזר לשינה תוך כדי האפיזודה‪ .‬הזעה‪.‬רק ‪ 2-3%‬מהילדים חוו את זה מקסימום פעם אחת‪.‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫נראה כי זו תופעה שכיחה בזמן הילדות‪ .‬וברגע שמעירים אותו הוא אמנסטי ביחס לאפיזודה‪ .‬ביעותי לילה‪ :‬ביעותי לילה מאופיינים על ידי הופעות חוזרות ונשנות של התעוררות פתאומית משינה עם צעקה‬ ‫או בכי שמלווה בהרגשה שהילד מבוהל‪ .‬הילד אפילו עם עיניים פתוחות‪ .‬יש התנהגויות רבות הנראות במהלך ההליכה בלילה‪ .10‬במחקר אחר שבו נבחנו ילדים בגיל‬ ‫‪ .‬כמו למשל נשימות מהירות‪ .‬לבכות ולהיאבק במשך האפיזודות‬ ‫האלה וקשה מאוד להעירו או לנחמו‪ .‬אכילה‪ .‬הילד לא זוכר את האירועים האלה בבוקר שלמחרת‪.‬‬ ‫אם הוא מתעורר במהלך האפיזודה‪ .‬הגיל המקסימלי להליכה תוך כדי שינה במחקר היה ‪ .‬תגובה אינטראקטיבית שהיא די מובחנת מחוסר התגובה היחסי שהיא גם חסרת אורנטציה‬ ‫המאפיינת את הביעותי הלילה בשינה‪.‬אז רוב הסיכויים שהם יחפשו לזה עזרה מקצועית כי זה מפריע גם לשנתם‪.‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫מוערך ש‪ 50%-10%-‬מהילדים בגיל ‪ 3-5‬יש להם סיוטי לילה חמורים מספיק על מנת להעיר את ההורים‪ .‬‬ ‫התרחבות האישון‪ .6-16‬היתה הערכה של ‪ .‬‬ ‫נורא קשה להעירו‪ .‬עשוי להיראות מבולבל וחסר אוריינטציה אך יכול‬ ‫למצוא את דרכו סביב‪ .‬אחד מהמחקרים דיווח על ‪ 15%‬בגיל ‪ 5-12‬לפחות אפיזודה אחת‬ ‫בחייהם‪ .‬הפרעת הליכה מתוך שינה‪ :‬היא נפוצה אצל ילדים‪ .‬לפעמים מבצע פעולות מורכבות‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫ההערכה שביעותי לילה מוערכת כ‪ 1-6%-‬אצל ילדים גם מוערך שהשכיחות של ההפרעה הזו יורדת עם הגיל‪.‬אבל באופן שכיח‬ ‫הילד קם משינה באמצע הלילה ומתחיל לתהות מסביב לבית‪ .‬אפיון אחר הוא שההתנהגות הנורמאלית‬ ‫של הילד היא בדרך כלל חוזרת זמן קצר אחרי התעוררות מלאה מהאפיזודה‪.‬מאחר‬ ‫והסיוטים כל כך שכיחים‪ .‬בדרך כלל הילד ממשיך לצעוק‪ .‬ביעותי הלילה באופן נפוץ נמשים כדקה עד ‪ 10‬דקות‪ .‬דיבור או ריצה מסביב‪ .‬אבחנה בין הפרעות ביעותי לילה‬ ‫ואפילפסיה או שנת ‪ REM‬והיא מבוססת על ‪ EEG‬ובעצם התנהגויות סטראוטיפיות ספציפיות‪.‬‬ ‫השיא של ההפרעה היוו בגילאי ‪.‬לתופעה יכולה להיות כל מיני סימנים‪ .11-12‬‬ .‬שרירים נוקשים ואור זוהר )פלאשים(‪ .‬אלה שיש להם ‪ 2‬אפיזודות הם ילדים בגיל ‪ .‬אוטומטיות חמורות‪ .‬הוא נראה מבולבל וחסר אוריינטציה‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫מאופיינת על ידי אפיזודות חוזרות שבהם הילד קם ממיטתו במשך הלילה ומתהלך באופן יחסי לא מגיב לאחרים‪.‬הורים יכולים למצוא את ילדיהם ישן במיטה שונה או‬ ‫בחדר שונה בבוקר שאחרי או עלולים להבחין באפיזודה כשהיא מתרחשת ולהכווין את הילד מחדש למיטה על‬ ‫מנת להחזיר אותו לשינה נורמאלית‪ .‬‬ ‫ג‪ .3-11‬ילדים‬ ‫שאובחנו בשוויץ‪ .‬‬ ‫השכיחות של הסיוטים בגיל בוגר יותר גם כן לא ידועים‪ .‫אוריינטציה‪ .‬למרות שישנן עדויות שהתופעה יורדת באופן משמעותי‬ ‫ככל שילדים גדלים לאחר הגיל של גן חובה‬ ‫ב‪ .‬קשה להעריך בביטחון כמה מהילדים האלו מאובחנים על דיי הפרעה של סיוטים‪.‬יש עדות ל‪ 10%-‬לפחות על ‪ 2‬אפיזודות‪ .‬לרוב לילד אין זיכרון מההליכה הלילית‪ .‬מאחר והפעילות הזו עלולה להעיר גם‬ ‫את ההורים‪ .‬אך יכולים‬ ‫להיות ארוכים יותר אם הילד לא מתעורר על ידי הוריו‪.‬הוא לא מבחין בהוריו ויכול להיאבק איתם‬ ‫כשהם מנסים לדבר איתו אבל הילד מראה סימנים של התעוררות אוטומטית‪ .

‬כשהתופעה מופרעת או שהופכת להיות מסוכנת‪ .‬‬ ‫בבית‬ ‫המידע‬ ‫חסרון‬ ‫הכי יקר‪ .‬היא הפרעות של תנועות קצביות‪ .‬מפריע לשינה טבעית‪.‬אבל‪ .‬יש לשקול שימוש בבנזודיאזפינים ונוגדי דיכאון טריציקליים לטיפול בביעותים‬ ‫והליכה בלילה‪.‬תנועה של הרגליים‪.‬‬ ‫טיפול‪ :‬יש לקחת בחשבון ‪ 2‬מרכיבים בטיפול‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כאשר מטפלים בסיוטי לילה יש לברר את מקור הפחד ולהסירו ע"י הרגעה ונחמה לילד‪.‬‬ ‫תרופתי‪ :‬אם ההפרעות תדירות‪ .2‬‬ ‫טיפול סימפטומטי נוסף במקרים בהם העוררות מסוכנת או מופרעת לילד או למשפחתו‬ ‫לגבי ביעותי לילה והליכה בשינה ההמלצות מאוד פרקטיות‪ .‬קריטי לזיהוי של גורם ללחץ‪ .‬מפורט‪ .‬לשמור אותו ער לכמה‬ ‫דקות ובכך לשבור את המעגל של ביעותי לילה‪ .‫פרסומניות אחרות‬ ‫יש עוד התנהגויות אחרות לא רגילות שמקושרות לשינה ונחשבות לפרסומניה‪ .‬‬ ‫התעוררות‬ ‫לילית‬ ‫והתערבות הורית‬ .‬‬ ‫על‬ ‫אירועים‬ ‫זמן דורש העברה לבית ומישהו‬ ‫של שיצפה על המוניטור‬ ‫התעוררות‬ ‫ושינה‪.‬תזוזות תנועתיות‪ .‬המתודה הזו הוכיחה את עצמה כאפקטיבית בטיפול‬ ‫בפרסומניות מאיימות‪.‬פרסומיניות אלה כוללת ‪.‬‬ ‫רצוי להמליץ להורה לא לדבר עם הילד על כך למחרת‪ .‬‬ ‫הצורה הזו של טיפול מאפשרת לילד לסגל לעצמו טכניקות רגולטיביות )באופן שגרתי( על מנת לשלוט על‬ ‫הפעולות הלא צפויות שעלולות לקרות במהלך הלילה‪ .‬‬ ‫חשוב להבטיח הן להורה ולילד שהבעיה היא זמנית ואינה אבנורמלית ולא מעידה על העתיד‪.‬מוגבל לזמן‬ ‫בדיקה אחרי הפרשנות‬ ‫סיבות אורגניות להפרעות מסוים בלילה‬ ‫שינה‬ ‫‪ ideosomnography‬וידאו המכוון לזמן אשר מאפשר מספק‬ ‫מידע‬ ‫להשגיח על דפוסי שנת הילד השינה‪.‬‬ ‫‪.‬אלא רצוי ללוות את הילד חזרה לחדרו או להעירו כשזה נגמר‪.‬שיטת טיפול נוספת מתבססת על שיטת הרגעה בדמיון מודרך‪.‬להסיר כל גורם מסכן מהבית ומהחדר רצוי שהחדר‬ ‫שינה יהיה במפלס תחתון לנעול חלונות ודלתות וכו'‪.‬התגלגלות הראש ודפיקות‪ .‬ההורים נזהרים‬ ‫ומחפשים עזרה מקצועית‪.REM‬‬ ‫הפרעות התנהגותיות )פעילויות והתנהגויות שמופיעות תוך כדי שנת ה‪ REM-‬ומקושרות עם חלומות רעים(‪ .‬‬ ‫לגבי ביעותי לילה שמתרחשים בזמנים קבועים רצוי להעיר את הילד לפני ההתרחשות‪ .‬הפרעה זו‬ ‫מתייחסת לתופעה מאוד נפוצה של התנהגות של הרגעה עצמית שנעשית על ידי הילד במהלך המעבר שבין שינה‬ ‫לערנות‪ .‬בנוסף לכך על ההורה להימנע מלהעיר את הילד תוך‬ ‫כדי האפיזודה או לנסות לנחמו‪ .‬שיתוק‬ ‫תוך כדי שינה )חוסר היכולת לזוז תוך כדי מעברים של שינה וערנות(‪ .‬‬ ‫אבחון‬ ‫פרסומניה נוספת שלא נופלת תחת דיאגנוזה של ‪ DSM‬ספציפית‪ .‬הם נפוצות אצל ילדים קטנים )יותר‬ ‫מ‪ (50%-‬ונחשבים להתנהגות נורמלית‪ .1‬‬ ‫יש ליצור סביבה בטוחה עבור הילד בייחוד במקרה של הליכה בלילה וביעותי לילה‪.‬ההתנהגויות האלה כמו התנגשות הגוף‪ .‬‬ ‫שיטה‬ ‫‪olysomlography‬‬ ‫יתרון‬ ‫תיאור‬ ‫מעבדה או מקלט נייד רב ערוצי מספק‬ ‫אשר‬ ‫מצריך‬ ‫את‬ ‫אלקטרודות‪ .

‬יכול‬ ‫השינה‪ .‬המחובר לפרק מופסקת ‪ 24‬שעות ביממה‬ ‫לנבוע מהעובדה שהערוץ‬ ‫כף היד של הילד או לעקב על דפוסי פעילות השינה היחידי‬ ‫מספק הפעילות‪.‬‬ ‫ודורש‬ ‫ניתוח‬ ‫בסיס‬ ‫מתמשך‪.‬‬ ‫שלו‪ .‬‬ ‫קשה‬ ‫המצבים בו הוא קם או ישן על מסוימת על מצבי שינה לצפייה‪.‬‬ ‫פד אצל תינוקות )"שקטה" או מורכב שלאחר המדידה‪.‬הורים וילדים‬ ‫ההורים יכולים לאבד עניין בבדיקה‬ ‫ממושכת‬ ‫התערבו בשינה‬ ‫הקשורים להפרעות שינה‬ ‫על ההורים או הילד משלימים קל לשימוש‪ .‬מספק מידע המשתנים‬ ‫הסוביקטיבים‬ ‫לשחק‬ ‫תפקיד‬ ‫שאלון על השינה הכללית של כללי על קשיי שינה‬ ‫יכולים‬ ‫הילד ובעיות השינה שלו‬ ‫חשוב מאחר והשאלות לא‬ ‫מתייחסות ללילה ספציפי‬ ‫אחד כמו תיעוד יומי‬ .‬‬ ‫חיישני ומקלט חיישני שניתן "אקטיבית"(‪ .‬הפעילות הם קשים לפרש‬ ‫התעוררויות בלילה ואיכות ללא מידע משלים‬ ‫השינה‬ ‫הורים או ילד שיכולים לעשות קל ולא‬ ‫שכולל‬ ‫של‬ ‫למדידה‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫יקר‬ ‫לשימוש‪ .‬‬ ‫בנוסף‪.‫‪Ensitive mattress‬‬ ‫המבוססת‬ ‫מערכת‬ ‫על‬ ‫לחץ מספק‬ ‫רגיש המוטען במיטת הילד‬ ‫שימושית על מצבים של מורכב של אחרי המדידה‬ ‫שינה‬ ‫צפייה ישירה‬ ‫אינפורמציה דורש התקנה בבית וניתוח‬ ‫והתעוררות‬ ‫דפוסי נשימה‬ ‫המתודה מבוססת על צפייה מספק מידע‬ ‫ועל של המשתנים‬ ‫חשוב‬ ‫על יכול להפריע לזמן השינה‬ ‫מאומנת בתינוק והקלטה את שינה והתעוררות ובמידה הנורמלי‬ ‫בבית‪.‬מספק מידע השתמשו בו רק לתינוקות‬ ‫לקשור אותו המאפשר מידע על על דפוסי הנשימה‬ ‫הנשימה‬ ‫אקטיגרף‬ ‫ומדווח על שינויים‬ ‫בתנועה‬ ‫מבוסס על פעילות של מוניטור מאפשר‬ ‫בתי דברים מלאכותיים יכולים‬ ‫מדידה‬ ‫ממוחשב קטן‪ .‬השעה שבה הולכים לאירועים רלבנטים נוספים להיות מבוסס על נושאים‬ ‫לישון‪ .‬הפעילות של הנתונים היא וההתעוררות‪.‬‬ ‫איך‬ ‫כמו מוטיבציונים‪ .‬‬ ‫אוטומטית ומתורגמת למדדים אינפורמציה על שינה‪ .‬מספר הפעמים שהילד המקושרים‬ ‫התעורר בלילה ואירועים אחרים למשל‬ ‫מתשאלים‬ ‫שינה‬ ‫לשינה‪.‬מוגבל ע"י ידע סובייקטיבי‬ ‫זמן מספק מידע נוסף בנוגע של ההורים של הילד‪ .‬לוח שנצפות‬ ‫של שינה וערנות שהיא תקפה זמנים‬ ‫נגד פוליסמנוגרפיה‬ ‫יומן שינה‬ ‫יומן‬ ‫שינה‬ ‫בעיות‬ ‫שינה‬ ‫במידע‬ ‫על‬ ‫השינה‪ .

‬‬ ‫ לבין גורמים מאיצים )‪ .1‬הליכה לילית )רגועה או נסערת(‬ ‫‪ .‬יקיצות מבוהלות וביעותי לילה נפוצים יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים‪ .‬מהוולד ופרבר‬ ‫‪Sleepwalking.(constitutional‬גורם מבני הוא פגיעות‪ .3‬ביעותי לילה‬ ‫לכל אלו מאפיינים משותפים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תפיסה מוטעית של המציאות‬ ‫‪-‬‬ ‫אי‪ -‬תגובתיות לסביבה בזמן האירוע‬ ‫‪-‬‬ ‫התנהגויות אוטומטיות בזמן האירוע‬ .‬ולאופני טיפול והתערבות אפשריים‪.NREM‬‬ ‫כל ההפרעות נחשבות לעוררות חלקית משינה מכיוון שהתהליך הבסיסי נראה כתהליך עוררות לא מושלם‪ .‬‬ ‫אטיולוגיה משותפת‪ :‬באופן נורמאלי לאחר שלב השינה העמוקה הילד מתעורר לרגע קצר או עובר לשלב השינה‬ ‫הבא‪ .‫מאמר ‪12‬‬ ‫הליכה בשינה‪ .‬הדבר‬ ‫מתבטא בהתעוררות לילית החל מהתיישבות במיטה ועד פעילויות סמי‪-‬מכוונות ועד בריחה מהמיטה עם צעקה‬ ‫מקפיאת דם‪..‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫הליכה בשינה‪ .‬כלומר – משהו גורם לילד להיות מועד לפרסומניות‬‫)למשל לחץ‪ .‬טראומה‪ ..‬ויביא את הפגיעות לידי ביטוי באותו הרגע‪. Mahowald. Ferber‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה דן בפרסומניות השכיחות בילדות ומתמקד בעיקר בשכיחות ביותר‪ :‬הליכה בשינה‪.‬‬ ‫הסימפטומים של עוררות חלקית נחלקים ל ‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫הפרסומניות מופיעות בד"כ בשליש הראשון של הלילה לאחר שהילד יוצא ממחזור השינה העמוקה ) ‪(SWS‬‬ ‫הראשון שלו‪.‬אך במקרי הפרסומניות הילד לכוד בין שלב השינה העמוקה לבין מצב העוררות ובזמן זה עלולה להופיע‬ ‫אחת הפרסומניות‪.‬‬ ‫יקיצות מבוהלות וביעותי שינה‪.(precipitating‬גורם מאיץ הוא משהו נקודתי שיגרום לילד לפרסומניה באותו הרגע )למשל‬‫רעש(‪ .‬‬ ‫חלקו האחרון של המאמר מוקדש לנושא האבחנה המבדלת‪ :‬ההבחנה בין פרסומניות להפרעות דומות‬ ‫אחרות‪ .‬כאשר החוקרים עושים הבחנה בגורמים העשויים להסביר‬ ‫את הופעת הפרסומניות בין‪:‬‬ ‫ גורמים מבניים )‪ .‬יקיצות מבוהלות וביעותי שינה בילדות ‪ /‬רוזן‪ . confusional arousals and sleep terrors in the child / Rosen.‬‬ ‫בהתחלה מתוארים המאפיינים המשותפים להפרעות‪ :‬חוסר תגובתיות לסביבה בזמן האירוע ושכיחת‬ ‫האירוע לאחר התרחשותו‪.‬נטייה גנטית‪(.‬יחדיו הם‬ ‫מהווים אב טיפוס של פרסומניות ‪.2‬יקיצה מבוהלת‬ ‫‪ .‬‬ ‫בהמשך מתוארות בנפרד הפרסומניות השונות‪ .

‬‬ ‫במקרים אלה – ניתן בקלות להוביל את הילד בחזרה למיטה‪.‬‬ ‫במקום זאת הם עשויים ללכת לחדר אחר‪ .‬לחדר המדרגות‪ .‬‬ ‫בערך ‪ 15‬דקות מרגע ההירדמות רוב הילדים יהיו בתוך השינה העמוקה ביותר של הלילה‪ .‬‬ ‫‪EEG‬‬ ‫בד"כ בלילה אחד יהיה אירוע יחיד‪ .‬ומאחר ומדובר בהתנהגות שקטה ורגועה קורה פעמים רבות שההורים לא מודעים‬ ‫לאירוע‪.‬‬ ‫ילדים מבוגרים יותר בד"כ מתעוררים בסוף האירוע ולעיתים קרובות מרגישים במבוכה כשהם מוצאים את עצמם‬ ‫בסיטואציה אליה הגיעו תוך כדי שינה‪.NREM‬או של שנת ‪ .‬כאשר הילד למעשה תקוע בין‬ ‫שנת ‪ NREM‬עמוקה לבין מצב של ערות מוחלטת‪.‬‬ ‫אורך כל מחזור שינה הוא בממוצע ‪ 90‬דקות )עם טווח של ‪ 60-110‬דקות(‪.‬אפילו יחפים בשלג! לכן קיימים כאן יותר סיכונים‪.‫‪-‬‬ ‫אמנזיה )לא זוכרים את האירוע בבוקר(‬ ‫‪-‬‬ ‫יש גורם גנטי עבור כ – ‪ 60%‬מהמקרים )נמצא שלכ – ‪ 60%‬מהילדים הסובלים מיקיצות חלקיות יש‬ ‫לפחות הורה אחד שסבל גם הוא מהפרעה זו(‪.REM‬לפני החזרה לשינה עמוקה ‪ (NREM ( SWS‬שוב‪.‬‬ ‫לעיתים קרובות הילד יעשה מעשה מוזר כגון השתנה בפינה או ליד השירותים‪.‬הילד יימצא כשהוא פשוט עומד בשקט בסלון או ליד‬ ‫מיטת ההורים‪ .‬‬ ‫ילדים נוטים ללכת לכיוון מקום מואר או לכיוון ההורים‪ .‬‬ ‫תינוקות‬ ‫יזחלו בעריסה‪ .‬‬ ‫או שלב קל יותר של שנת ‪.‬‬ ‫שנת ‪ SWS‬מתרחשת בעיקר )אך לא רק( בשליש הראשון של הלילה‪.‬שתמשך בין ‪45-75‬‬ ‫דקות‪ .‬‬ ‫ילדים מבוגרים יותר ינהגו באופן דומה אך לא מראים נטייה אחידה ללכת לכיוון מקום מואר או לכיוון ההורים‪.‬או לדלת היציאה וממנה מחוץ לבית – וכך לטייל‬ ‫ברחובות‪ .‬אך אצל ילדים מסוימים עשויים להתרחש שניים או שלושה אירועים בלילה‬ ‫‪-‬‬ ‫זמן‬ ‫הליכה בשינה‬ ‫במהלך‬ ‫התרחשות‬ ‫הלילה‪:‬‬ ‫ אמנזיה )שכחת האירוע( ‪:‬‬‫ יש במשפחה חברים נוספים‬‫שסבלו‪/‬סובלים מההפרעה ‪:‬‬ ‫שכיחות ההפרעה ‪40% :‬‬ ‫ילדיםבגיל ‪:‬‬ ‫ההפרעה שכיחה בעיקר‬ ‫במידה מתונה‬ ‫האירוע ‪:‬‬ ‫סערת רגשות בזמן אין ‪/‬‬ ‫‪ 1-10‬דקות‬ ‫משך האירוע‪:‬‬ ‫מאפייני היקיצות החלקיות‪:‬‬ ‫ביעותים‬ ‫יקיצות מבוהלות‬ ‫ שליש ראשון ‪-‬‬‫ יש ‪-‬‬‫ שכיח ‪-‬‬‫‪1%‬‬ ‫‪5-15%‬‬ ‫פעוטות וילדים צעירים גיל ההתבגרות‬ ‫יש‬ ‫במידה בינונית‬ ‫‪ 1-5‬דקות‬ ‫‪ 5-40‬דקות‬ ‫הליכה בשינה ‪:‬‬ ‫הליכה בשינה – רגועה ‪:‬‬ ‫האדם פשוט קם ומסתובב ברוגע‪.‬ויהיה קשה להבחין האם הוא ער או ישן‪.‬‬ .‬ובסופן יהיה‪ :‬או מעבר לפרק זמן קצר של התעוררות‪.‬‬ ‫בשלב מעבר זה בין ‪ SWS‬למחזור השינה הבא מתרחשת ההתעוררות החלקית‪ .

‬לעיתים גם מכות על‬ ‫המיטה‪.‬מתעורר ורוצה לחזור לישון‪.‬‬ ‫אירועים אלה נמשכים בין דקות ספורות לחצי שעה‪ .‬‬ ‫אירועים אלה קצרים יותר מיקיצות מבוהלות‪ ..‬‬ .‬ובסיומם הילד נרגע‪ .‬‬ ‫ביעותים ‪:‬‬ ‫מופיעים בעיקר אצל ילדים גדולים יותר או מבוגרים צעירים‪.‬אך ההורים נוטים לפרש זאת כהתעוררות‬ ‫מחלום רע‪.‬‬ ‫יקיצות מבוהלות ‪:‬‬ ‫מופיעות בעיקר אצל תינוקות ופעוטות‪ .‬‬ ‫הילד מתעורר בתום האירוע ומדווח בד"כ על זיכרון מעורפל בסגנון "משהו רודף אחרי" )ולא סיפור עלילה ברור‬ ‫כמו בחלום סיוט(‪.‬‬ ‫העיניים פתוחות‪ .‬‬ ‫הניסיונות להעיר את הילד באמצע אפיזודה )צעקות‪ .‬‬ ‫להורה המתבונן בהתעוררויות אלה הן נראות מוזרות ואפילו מפחידות‪:‬‬ ‫ההתעוררות מתחילה בד"כ בהתנועעות ולפעמים קצת אנחות‪ .‬‬ ‫נראה כי לפני גיל חמש רוב הילדים חווים מפעם לפעם יקיצה מבוהלת‪ .‬‬ ‫‪ (2‬המשך ההתעוררות עד ליקיצה מוחלטת‪.‬נכשלים ואפילו נראה‬ ‫שככל שההורים מנסים להעיר את הילד כך האפיזודה תימשך זמן רב יותר‪ .‬‬ ‫העיניים יכולות להיות עצומות או פתוחות ולפעמים יש גם זיעה‪.‬או יהיה נסער יותר(‪.‬‬ ‫אטיולוגיה ‪:‬‬ ‫בסוף שלב שנת ה – ‪ SWS‬יש שלב מעבר שמביא לאחר מ – ‪ 3‬אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ (1‬התחלת מחזור שינה נוסף ע"י מעבר לשלב שינה שונה‪.‬חשיפה לאור חזק‪ .‬‬ ‫הילד לא נראה מפוחד‪ .‫הליכה בשינה – נסערת ‪:‬‬ ‫קיימת אצל ילדים גדולים יותר‪.‬הילד יתעורר בעצמו רק בסוף‬ ‫האפיזודה‪.‬ולפעמים גם בגיל בי"ס‪.‬‬ ‫תתכן גם קפיצה מהמיטה וריצה שהיא בעצם בריחה מאיום בלתי נראה )בריחות אלה הן מסוכנות ולעיתים‬ ‫קרובות גורמות לפגיעה(‪.‬‬ ‫האפיזודה נמשכת בין דקה ל – ‪ 40‬דקות‪ .‬‬ ‫הילד הולך בצורה נסערת ומדבר בקול ‪ /‬ממלמל‪ .‬וכל מי שמנסה להתערב עלול להיפגע‪.‬כאשר אפיזודה אופיינית נמשכת בין ‪ 5‬ל – ‪ 15‬דקות‪.‬‬ ‫באירועים אלה יש יותר סכנת פגיעה פיזית מאשר בהליכה רגועה‪.‬‬ ‫להבדיל מיקיצות מבוהלות – האפיזודה מתחילה בבת אחת )ולא באופן הדרגתי( – הילד מזדקף ומתחיל מיד‬ ‫לצרוח‪.‬‬ ‫למרות שהילד לפעמים קורא להורים הוא לא מזהה אותם ולא יאפשר להם לחבק אותו )בתגובה לניסיון לחבק‬ ‫אותו הוא ידחוף‪ .‬דפיקות הלב מואצות וההבעה היא הבעה מפוחדת‪.‬הילד נרתע כאשר נוגעים בו ואז סערת הרגשות עלולה‬ ‫להחמיר‪.‬ונמשכים בד"כ דקות ספורות‪.‬מים קרים‪ (..‬יתפתל‪ .‬רדוף או נסער‪.‬המתפתחות לבכי ולקריאות‪ .‬‬ ‫הילד עשוי לדפוק על רהיטים ואפילו לשבור חלונות‪ .‬אלא מבולבל‪ .

‬‬ ‫)‪ (5‬גורמים נפשיים‬ ‫כגון לחץ או טראומה‪.‬‬ ‫האטיולוגיה מחולקת ל שתי קבוצות – גורמים מבניים וגורמים מאיצים‪:‬‬ ‫ הגורמים המבניים‪) :‬גורם מבני הוא פגיעות‪ ..‬‬ ‫אך יש לקחת בחשבון גם כמות שינה‪ .(.‬‬ ‫לעיתים כתוצאה של הדחקות רגשיות וכעס מודחק בייחוד כלפי אירועי חיים משמעותיים שלילד אין שליטה‬ ‫לגביהם )גירושי הורים‪ .‬‬ ‫אצל ילדים מסוימים מתפתח הרגל לקרוא להוריהם או לרוץ להוריהם בכל התעוררות לילית‪ ..‬‬ ‫בשנות ביה"ס וההתבגרות התעוררות חלקית משויכת בד"כ לגורמים פסיכולוגיים‪.‬‬ ‫)‪ (2‬גורמים התפתחותיים‬ ‫מתייחסים בעיקר לאורך ולעומק של שנת ה – ‪) SWS‬מי שיש לו שנת ‪ SWS‬עמוקה וארוכה מידי קשה לו יותר‬ ‫לצאת ממנה וכך גובר הסיכוי שייתקע בשלב הביניים(‪.‬‬ ‫)‪ (3‬חסך בשינה‬ ‫גורם לעייפות שגורמת לשנת ה – ‪ SWS‬להיות עמוקה יותר‪.‬משך שינה סדירות שינה וגורמים פסיכולוגיים‪.‬כלומר – משהו גורם לילד להיות מועד לפרסומניות(‬‫)‪ (1‬גורמים גנטיים‬ ‫מקור הגורמים הגנטיים לא ידוע‪ .‬‬ .‬‬ ‫)‪ (4‬חוסר סדירות בשעות השינה והעירות‬ ‫גורמים גם הם לעייפות שגורמת לשנת ה – ‪ SWS‬להיות עמוקה מידי וגם יוצרים נטייה לשנת ‪ SWS‬ארוכה מידי‪.‬‬ ‫ב( סמים‬ ‫גורמים גנטיים והתפתחותיים הם הגורמים העיקריים בהיווצרות התעוררות חלקית‪..‫‪ (3‬מצב ההתעוררות החלקית‪ :‬היתקעות באמצע – חוסר יכולת לצאת מהשינה העמוקה וחוסר יכולת‬ ‫להתעורר לחלוטין‪.‬‬ ‫‪ -‬הגורמים המאיצים‪:‬‬ ‫)גורם מאיץ הוא משהו נקודתי שיגרום לילד לפרסומניה ויביא את הפגיעות לידי ביטוי‬ ‫באותו הרגע(‬ ‫)‪ (1‬גורמים פנימיים‪:‬‬ ‫א( הפרעת ‪)sleep epnea‬גורמת לצורך להתעורר(‬ ‫ב( רפלוקס‬ ‫ג( התקפים‬ ‫ד( חום‬ ‫ה( התנועעות מרובה בשינה‬ ‫)‪ (2‬גורמים חיצוניים‪:‬‬ ‫א( גירויים שמיעתיים‪ .‬ויזואליים או שקשורים לחוש המישוש )מגע‪ ..(.‬רעש‪.‬מעבר דירה‪.‬רק ידוע כי נמצא קשר גנטי וכי בכ – ‪ 60%‬מהמקרים לילד הסובל מהתעוררות‬ ‫חלקית יש לפחות הורה אחד שסבל גם הוא מהן‪.‬הדבר יכול להפוך‬ ‫לתהליך אוטומטי שבו הילד מתחיל לקרוא להורה או לרוץ להורה עוד בטרם התעורר‪.

‬‬ ‫‪ (4‬הקשר בין ההורה לילד‪ .‬אמונות של ההורים לגבי הילד‪ ..‬‬ ‫‪ (3‬גורם פנימי – הילד‪ :‬גורמים התפתחותיים‪ .‬מעון‪/‬בייביסיטר‪ .‬מידת עידוד העצמאות של הילד‪ ..‬‬ ‫במהלך הלילה‪:‬‬ ‫לפעמים‬ ‫התקפי‬ ‫חלומות יקיצות חלקיות‬ ‫מעוררי חרדה‬ ‫אמצע הלילה‬ ‫במהלך שליש‬ ‫אחרון‬ ‫עד שליש‬ ‫של הלילה‬ ‫ראשון‬ ‫של‬ .‬‬ ‫‪ (2‬גורם חיצוני קרוב – ההורים‪ :‬אישיות ההורה‪ .‬‬ ‫לפי המודל ‪ -‬שנת הילד מושפעת מ ומשפיעה על גורמים שונים‪:‬‬ ‫‪ (1‬גורמים חיצוניים רחוקים‪ .‬אינטראקציות‪ :‬אופן ההשכבה‪ .‬‬ ‫ סביבה‪ :‬לחצים סביבתיים )כגון מעבר דירה‪ .:‬יחסים‪ :‬יחסי התקשרות )התקשרות לא בטוחה יוצרת חרדת פרידה שגוברת‬ ‫בזמן ההשכבה והשינה(‪ ..‬ציפיות‪ .(PTSD‬‬ ‫כל אחת מהפרעות אלה באה לידי ביטוי בהתנהגויות ליליות אב נורמאליות‪...sleep apnea .:‬משפחה‪:‬לחץ משפחתי )קשר בין ההורים‪ ..‬הפרעות בשנת ‪..REM‬‬ ‫והפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית )‪.‬מסרים בתקשורת‪.‬‬ ‫בכדי לעשות את האבחנה המבדלת יש ללמוד את ההיסטוריה של המטופל והמקרה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫באיזה שלב של מחזור השינה מתרחש האירוע?‬ ‫‪-‬‬ ‫פרטים מדויקים של האירוע עצמו‬ ‫‪-‬‬ ‫רמת המודעות לפני‪ .‬מזג של התינוק )פעלתני או רגוע(‪..‬רפלוקס‪ .‬קושי‬ ‫בהצבת גבולות‪ .‬‬ ‫אבחנה מבדלת ליקיצות ליליות ) = הבחנה בין פרסומניות להפרעות דומות אחרות( ‪:‬‬ ‫ההפרעות שיש להבחין מיקיצות ליליות הן‪:‬‬ ‫התקפות לילית‪ .‬בעיות רפואיות‪ .‬דיכאון אחרי לידה‪ .‬יריבות בין אחים‪.‬‬ ‫לאמונות אלא יש השפעה על דפוס‬ ‫ההתנהגות כלפי שנת התינוק‪..‬תרבות‪:‬‬‫נורמות תרבותיות )לינה משותפת למשל(‪ ..‬ערכים‪ .‬התקפי חלומות מעוררי חרדה ויקיצות חלקיות‪:‬‬ ‫התקפות ליליות‬ ‫זמן‬ ‫התרחשות בכל זמן‪.‬במהלך ואחרי האירוע‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש סימפטומים של ישנוניות במהלך היום?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש פציעות במהלך האירוע?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם הילד זוכר את האירוע בבוקר?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש היסטוריה משפחתית של יקיצות חלקיות?‬ ‫טבלת מאפיינים להבחנה בין התקפות ליליות‪ .‬התקפי חלומות מעוררי חרדה‪ ....‬וזה עשוי לדחוף את הילד לתוך התעוררות מלאה וארוכה יותר וכך נוצר אירוע מלא של התעוררות‬ ‫חלקית‪.‬מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ..‬‬ ‫המודל הטרנסקציונלי =הרב מימדי )מתואר בהמשך בהרחבה במאמר ‪: (14‬‬ ‫מודל זה מתאר את הגורמים שיכולים להשפיע על שנתו של התינוק ולהיות מושפעים ממנה‪.‫כאשר ילד כזה רק מתעורר חלקית משנת ‪ SWS‬מוקדם בלילה יש לו הנעה אוטומטית לסיים דפוס התנהגות‬ ‫מסוימת‪ .‬מוות קרוב(‪ .‬שינה משותפת‪.‬יקיצות מותנות‪ .‬גן חדש(‪ .‬ספקות לגבי מסוגלות הורית וכעס כלפי התינוק‪.

‬‬ ‫‪ (2‬הרגעה ע"י דמיון מודרך‪:‬‬ ‫‪-‬‬ .‬‬‫נמצאו שתי דרכי טיפול מוצלחות ליקיצות חלקיות‪:‬‬ ‫‪ (1‬טיפול תרופתי‪:‬‬ ‫לרוב אין צורך בטיפול תרופתי לילדים‪ .‫תיאור ההתנהגות‪:‬‬ ‫הלילה‬ ‫שחוזרת מעט מאוד תנועה‬ ‫ההירדמות‬ ‫התנהגות‬ ‫משתנה‬ ‫על עצמה‪.‬ובמקרים מסוימים לפי הצורך יש לנקוט גם באמצעי זהירות חריפים יותר‪.‬אך נעשה בו שימוש במקרים בהם האפיזודות מהוות סכנה לילד‪.‬‬‫ ההורים מונחים לא להתערב בזמן האירוע משום שהתערבות נוטה להאריך את האפיזודה‪ .‬לכן מומלץ רק‬‫להשגיח על הילד שלא ייפגע ולא לנסות להעיר אותו‪.‬‬ ‫ אם מאותר גורם מתח ספציפי שעשוי להיות קשור להפרעה – יש לטפל בו‪.‬בהם נגרם סבל רב או קיים סיכון לילד – יש מקום לטיפול סימפטומאטי‪.‬‬ ‫מסיבה זו נהוג להעדיף את האלטרנטיבה הטיפולית של דמיון מודרך‪ .‬‬ ‫אחרי‪.‬‬ ‫לפעמים אלימה‬ ‫מודעות במהלך האירוע אין ישנים‬ ‫רמת‬ ‫במהלך האירוע‪:‬‬ ‫מודעות‪.‬‬ ‫ואחרי‪:‬‬ ‫זיכרון‬ ‫מתעוררים‬ ‫מבולבלים‬ ‫האירוע אמנזיה‬ ‫בבוקר‪:‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫משתנה‬ ‫משפחתית‪:‬‬ ‫פוטנציאל‬ ‫בינוני‬ ‫במהלך לא תמיד מתעוררים‬ ‫ההתקף‪.‬‬ ‫ההתנגדות לטיפול התרופתי סובבת סביב הטענה כי מדובר בהפרעה ארוכת טווח ויש סיכון שלטיפול‬ ‫התרופתי‬ ‫הממושך‬ ‫יהיו‬ ‫השפעות‬ ‫שליליות‬ ‫על‬ ‫ההתנהגות‬ ‫ויכולת‬ ‫הלמידה‪.‬ולנסות להימנע מהטיפול התרופתי‪.‬‬ ‫ואחרי‪ :‬ערים לגמרי‬ ‫ואם‬ ‫יש זיכרון ברור‬ ‫מבולבלים‬ ‫אמנזיה‬ ‫אין‬ ‫מתעוררים‬ ‫שכיח שיש‬ ‫בד"כ נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫לפציעה‬ ‫בזמן האירוע‪:‬‬ ‫שכיחות ההפרעה נדירה‬ ‫באוכלוסיה‪:‬‬ ‫האם יש ישנוניות‬ ‫בד"כ כן‬ ‫נפוצה מאוד‬ ‫נפוצה‬ ‫בד"כ לא‬ ‫בד"כ לא‬ ‫במהלך היום?‬ ‫טיפול ‪:‬‬ ‫ההיבט הכי חשוב של הטיפול הוא האבחנה המדויקת‬ ‫ המשפחה תתבקש לכללי זהירות‪ :‬יש לוודא שחלונות החדר נעולים ושאין בו חפצים שהילד יכול להיפגע מהם‬‫במהלך אירוע‪ .‬‬‫ במקרים מסוימים‪ .‬‬ ‫ יש להימנע מחסכי שינה ולהסדיר את מחזור השינה‪-‬ערות על פני היממה )שעות שינה מסודרות(‪.

‬והוא לומד לעשות ויסות עצמי ולמנוע באמצעות המחשבה‬ ‫את ההתנהגות הבלתי נשלטת המאפיינת את אפיזודות ההתעוררות החלקית שלו‪ .‫בטיפול זה מלמדים את הילד להירגע ע"י דמיון מודרך‪ .‬ולגבש המלצות על אסטרטגיות‬ ‫שיכולות להועיל להפחתת המוות הפתאומי אצל תינוקות‪.‬למרות ירידה בשכיחותה היא עדיין אחראית‬ ‫למוות תינוקות רבים בארצות הברית יותר מכל סיבה אחרת של מוות בינקות מעבר לתקופת הלידה‪ .‬שינה על משטח רך כגון פוף‪ .‬‬ ‫המאמר הנוכחי מיועד לסקור את העדויות של שנת בטן וגורמי סיכון אחרים ולהכין המלצות לאסטרטגיות‬ ‫שיכולות להועיל להפחתת המוות הפתאומי בעריסה‪.‬‬ ‫ויתר‬ ‫חימום‪.‬הטיפול נעשה‬ ‫ע"י‬ ‫פסיכולוג התנהגותי או מהפנט מוסמך‪.‬המוות‬ ‫הפתאומי אצל ילדים מתחת לגיל שנה נשאר לא מוסבר לאחר מקרי חקירה שכוללים בדיקות מלאות שלאחר‬ ‫המוות וסקירת ההיסטוריה הקלינית‪.‬‬ ‫מאמר ‪ :13‬שינויים בתפיסת סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות‪ :‬והמשמעויות\ השלכות‬ ‫של סביבת השינה ותנוחת השינה‪.‬‬ ‫מבצע לאומי מתכוון להפחית את שכיחות תנוחת שינה על הבטן כדי להפחית את המוות הפתאומי אצל תינוקות‪.‬שחורים ואמריקאים אינדיאנים יש להם בעקביות תדירות גבוהה ‪ 2‬או ‪ 3‬פעמים מכל‬ ‫אזרח אמריקאי ממוצע גורמי סיכון עם פוטנציאל לשינויים שכוללים תנוחת שינת בטן שינה על משטח רך כגון‬ ‫פוף‪.‬יתר חימום‪ .‬‬ ‫למרות הצלחת הקמפיין הנוכחינותרו מספר גורמי סיכון הדורשים עלייה בתשומת לב‪.‬ומגיע‬ ‫לשיא בין חודשיים וארבעה חודשים ולאחר מכן יורד‪ .‬משקל לידה נמוך‪.‬מאז תדירות השינה על הבטן הופחתה מ ‪ 70%‬ל ‪ 20%‬אצל תינוקות‬ ‫אמריקאים‬ ‫המוות‬ ‫וסינדרום‬ ‫הפתאומי‬ ‫יותר‬ ‫הופחת‬ ‫מ ‪.‬מקרים של מוות פתאומי אצל תינוקות נדיר בחודש הראשון של החיים‪ .‬ולתאר את הסיבוכים העלולים לנבוע מגורמי הסיכון‪ .40%‬‬ ‫בכל מקרה סינדרום המוות הפתאומי בעריסה נשאר הסיבה הגבוהה ביותר למוות זה ועדיין ישנם מספר גורמי‬ ‫סיכון פוטנציאלים אף על פי שחלק מגורמים אלו ידועים שנים רבות כגון עישוןהמסוכנים שבהם זה שמיכה רכה‬ ‫שחוסמים‬ ‫את‬ ‫הנשימה‬ ‫מעבר‬ ‫שהופגנו‬ ‫לאחרונה‪.‬להלן גורמי סיכון לא תלויים הגורמיםלמוות הפתאומי אצל‬ ‫תינוקות‪:‬תנוחת שינה על הבטן‪ .‬עישון‬ ‫מצד‬ ‫האם‪.‬ולהתמקד‬ ‫בגורמי סביבה אחרים‪ .‬‬ ‫המנגנון של ההחלמה מיקיצות חלקיות )ע"י טיפול תרופתי או פסיכולוגי( לא מובן‪ .‬‬ ‫או שהטיפול יוצר שינוי במבנה שמונח ביסוד גורמים שקשורים לשינה ושקשורים לשינויים בתדירות‬ ‫ההתעוררויות או במאפיינים שונים של ההתעוררויות‪.‬אך ההשערות‬ ‫הן‪:‬‬ ‫ייתכן שהטיפולים מסלקים את הגורם שמותנה לסימפטומים של ההפרעה )הגורם שמביא אותם לידי ביטוי(‪.‬‬ ‫גורמי סיכון שונים‬ .‬‬ ‫תקציר‪:‬האקדמיה האמריקאית לתורת ריפוי הילדים המליצה מ ‪ 1992‬שתינוקות צריכים לישון על הגב כדי‬ ‫להפחית את הסיכון למוות פתאומי‪.‬‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות זאת מחלה ללא סיבה ידועה‪ .‬אם‬ ‫צעירה‪.‬אם שמעשנת בזמן ההריון‪ .‬‬ ‫מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבות תנוחת השינה אצל תינוקות לגורם המוות השינה הפתאומי‪ .

‬הדאגה שקיימת היא שתינוקות שחורים ישנים פי שתיים על הבטן מתינוקות‬ ‫לבנים‪ .‬הסיכון הגבוה ביותר למוות פתאומי בקרב תינוקות‬ ‫הישנים‬ ‫על‬ ‫הצדדים‬ ‫יכול‬ ‫להיות‬ ‫קשור‬ ‫לאי‬ ‫היציבות‬ ‫היחסית‬ ‫של‬ ‫התנוחה‪.‬הסיכון לגלגול לבטן מהצד הוא באופן‬ ‫משמעותי סיכון גבוה מלהתגלגל מהגב לבטן‪ .‬שמיכת פוך‪.‬הרבה‬ ‫ממחקרים אלו מצאו שמצעים חופשיים גורם סיכון למוות פתאומי‪.‬זה לא ברור אם הקשר לבגדים ואקלים כגורמים‬ ‫בלתי תלויים‪ .‬מחקרים שבאו מניו זילנד ומאנגליה הראו ששינה על הצד סיכון קצת יותר גבוה משינה על הגב‬ ‫אף על פי ששינה על הצד נראית בטוחה יותר משינה על הבטן‪.‬אף על פי‬ ‫ששינויים כמו התנהגות קשה יותר להשלים מאשר שינויים בתנוחת השינה של התינוק‪ .‬מכאן שקיימת אינטארקציה בין גורמי הסביבה‪.1:‬הפצת אינפורמציה לבתי חולים לאחיות ולרופאים‪.2 .‬‬ ‫‪.‬ולכן הוזזו מהשוק ונוספו הוראות בטיחות לצרכן‪ .‬מספר דוחות מתארים מספר סיבות משמעותיות‬ ‫למוות פתאומי‪ .3.‬לא נמצאו‬ ‫מחקרים מעורבים בתיעוד ירידה בסינדרום המוות הפתאומי בקשר עם ירידה של עישון מצד האם‪ .‬ההמלצות של האקדמיה לתורת ריפוי‬ ‫הילדים לתנוחות השינה כללה שינה על הצד ועל הגב אך לא על הבטן כדי להפחית את הסיכון למוות פתאומי‬ ‫בקרב תינוקות‪.1‬שינה על הבטן‪ :‬שינה על הבטן זוהה כגורם סיכון עיקרי למוות פתאומי‪.‬האסטרטגיות להפחתת תנוחת שינת הבטן בארצות הברית כוללים‬ ‫את הבאים‪ .‬אף על פי שמספר מדינות רובם ביטלו את תנוחת השינה על הבטןעדיין ‪ 20%‬מתינוקות ארצות‬ ‫הברית ממשיכים לישון על הבטן‪ .‬בנוסף קרוב ל ‪ 20%‬מהבייביסיטר מסובבים את התינוקות מתנוחה שאינה על הבטן לתנוחה על הבטן‬ ‫בגילאים ‪ 1‬עד ‪ 3‬חודשים שזהו גיל השיא למוות הפתאומי כפי שכבר הוזכר‪ .‬קמפיינים‬ ‫בתקשורת‪ ..‬מחקרים אחרים הראו ששינה משותפת עם רבים מחברי המשפחה במיטת המבוגרים מסוכנת‬ ‫במיוחד לתינוקות‪ .‬חימום יתר ‪ :3‬קיימים מספר עדויות שהסיכון למוות פתאומי קשור לכמות הבגדים והשמיכות שמלבישים את‬ ‫התינוק‪ .‬יכול להיות שהעונה משקפת את העלייה בזיהומים שכידועים יותר בעונת החורף‪.‬שמיכות‪ .‬בנוסף אף על פי שהורים יודעים על‬ ‫ההמלצות שניתנו בייביסיטר אחרים כגון עובדים במרכז להשגחת הילד אינם יודעים‪ .‬בנוסףמחקרים זיהו משטחים‬ ‫רכים ועדינים אחרים כגון‪:‬כריות שמיכות ספות נוחיות כגון פוף‪.‬הסיכון לסינדרום המוות הפתאומי בקשר משמעותי עם שינה משותפת אצל הורים מעשנים‪.‬העלייה בסיכון הקשורה לחימום יתר היא ברורה במיוחד כאשר תינוקות‬ ‫ישנים על הבטן‪ .‬שינה משותפת על ספה התגלתה כגורם סיכון עיקרי‬ ‫במחקר אחד‪ .‬העיקריים כוללים‪ :‬תינוקות שישנים על הגב בזמן שהם עטופיםעל ידי מצע חופשי‪ .4‬מיטה משותפת‪ :‬קיימים מספר דוחות של תינוקות שנחנקו על ידי מבוגרים‪ .‬או רק משקפים את השימוש ביותר בגדים‪ .‬ואובייקטים פוטנציאלים לחנק בסביבת מיטת‬ ‫התינוק בזמן מזג אוויר קר‪ .‬‬ .‬תוכניות חינוך למשגיחי תינוקות‪.‬‬ ‫‪.‬ישנם מספר עדויות‬ ‫שתינוקות שרגילים לישון על הגב הם בסיכון מיוחד למוות פתאומי כאשר אחר כך משנים את התנוחה לבטן‬ ‫בשינה‪.‬ועונת השנה‪ .‬‬ ‫ירידה משמעותית נצפתה בעונוה הקשורה לסינדרום המוות הפתאומי כשתנוחת שינת בטן ירדה וכשתדירות‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי ירד‪ .‬אבל פחות ברורה כאשר הם ישנים על הגב‪ .‬עישון בסביבת התינוק‬ ‫לאחר הלידה עשוי להתגלות כגורם סיכון נפרד במספר מחקרים‪.3‬עישון‪ :‬עישון מצד האם בזמן ההריון עשוי להתגלות כגורם סיכון עיקרי לסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬‬ ‫אף על פי שמיקום התינוקות על הצדדים בדרך כלל מתגלגלים לגב‪ .‬‬ ‫‪.‬טמפרטורת החדר‪ .‬אף על פי שלהפריד משתנים ממשתנה עישון‬ ‫האם לפני הלידה זה בעייתי‪.‬‬ ‫‪.‬כגורמי סיכון משמעותיים במיוחד‬ ‫כשממוקמים מתחת לתינוק אני מניח שאולי כי אז זה נתפס‪ .‫‪.‬במיוחד כשההורה במצב מדוכא‬ ‫עקב מצב לא טבעי שגורם לכך כגון‪:‬אלכוהול וסמים‪ .2‬משטחי שינה רכים עדינים ומצעים חופשיים‪ :‬כריות הממולאות בחומר פוליסטירין במשטחי שינה רכים תורמים‬ ‫למוות בקרב תינוקות צעירים‪ .

‬מחקרים אחרים לעומת זאת הוכיחו שמוצץ יכול להיות מקושר לקיצור משך הזמן של היניקה‪ .‬ההערכה של שכיחות רצח תינוקות במקרים שסומנו כסינדרום המוות‬ ‫הפתאומי נעים בין ‪ 1%‬ל ‪.‬‬ ‫כאשר ‪ 2‬תינוקות באותה משפחה דווחו כמי שמתו מסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬אבל פרסומים אחרונים שמספר אמהות של תינוקות בעלות תקופות מאיימות בחיים נמצא‬ ‫אצלם ניסיונות פגיעה בתינוקות‪ .2‬רצח תינוקות‪ :‬רוב מקרי סינדרום המוות הפתאומי אין להם הוכחות של מחלות פסיכיאטריות אצל ההורים או‬ ‫הזנחה של התינוקות‪ .1‬סינדרום המוות הפתאומי בקרב אח ואחות‪ :‬מספר מחקרים העריכו שסינדרום המוות הפתאומי בקרב אחים‬ ‫ואחיות מצאו שמי שיש לו אח שמת מסינדרום המוות הפתאומי הוא גורם סיכון משמעותי‪ .‬‬ ‫‪.‬הוא לא מוכיח שמוצץ יכול למנוע את‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי‪ .‬‬ ‫זה לא ברור אם סיבוכים אחרים של פגות הקשורים לסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬ועלייה‬ ‫ברגישות לדלקת האוזן‪ .‬‬ ‫מחשבות על גורמים שמגינים נגד סינדרום המוות הפתאומי‪:‬‬ ‫אף על פי שמחקרים שנסקרו לאחור הפגינו השפעה הגנתית של יניקה על סינדרום המוות הפתאומי‪.‬אין נתונים שמציעים אסטרטגיות להורדת הסיכון בתינוקות שנולדו בזמן שלא‬ ‫צריכים להיות מיושמים על תינוקות פגים‪ .10%‬‬ ‫לאורך החקירות של המקרים ומקום ההתרחשות‪ .‫מספר מחקרי התנהגות הראו שלתינוקות יש יותר עירור ופחות שינה עמוקה בזמן שינה משותפת‪ .‬והסיכון עולה עם הירידה בגיל העובר או משקל הלידה‪.‬הקשר לשינה בתנוחת בטן נמצא‪ :‬שלהחזיק תינוק פג במשקל לידה‬ ‫נמוך‬ ‫אותו‬ ‫קשר‬ ‫כמו‬ ‫אלה‬ ‫שנולדו‬ ‫עם‬ ‫משקל‬ ‫לידה‬ ‫נורמלי‬ ‫בתקופה‬ ‫שצריך‪.‬ועלייה באי סגר השיניים‪ .‬ארבעת המחקרים האחרונים דיווחו שכיחות נמוכה של סינדרום המוות הפתאומי בקרב תינוקות‬ ‫שהשתמשו במוצץ לעומת תינוקות שלא‪ .‬כל מקרה מכריע כי זה משפר את הסיכויים של דיאגנוזה‬ ‫מדוייקת‪.‬יכולים להסביר חלק משמעותי‬ ‫בעלייה בסיכון הקשור לפגות‪ .‬מחקרים‬ ‫אחרים נכשלו למצוא אחרי שהייתה התאמה למשתנים מתערבים אחרים‪ .‬‬ ‫‪.‬עדיין העדויות לא מספיקות להמליץ הנקה כאסטרטגיה להפחתת סינדרום המוות‬ ‫הפתאומי‪ .‬אף על פי שהנקה זה יתרון וצריך‬ ‫לעודד זאת מסיבות רבות‪.‬אולם שאלה לגבי שיטת המחקר‬ .‬‬ ‫‪.‬אבל דרושים תוצאות ממחקרים נוספים לפני שנותנים המלצות‬ ‫לגבי המוצץ‪.‬אבל חסרים נתונים שיוכיחו את הרלוונטיות לסינדרום המוות‬ ‫הפתאומי‪ .‬‬ ‫סיבות אחרות של מוות תינוקות‪ .‬מוצץ עשוי להגן כנגד סינדרום המוות הפתאומי על ידי מניעת הגבלת מעבר האוויר‬ ‫אולי עקב פעולת המציצה של התינוק אני מניח‪ .‬אבל לא עדויות‬ ‫אפידמיולוגיות ששינה משותפת כהגנה נגד סינדרום המוות הפתאומי‪.‬למרות שהקשר הזה חזק ועקבי‪.‬לפעמים טעות של סינדרום המוות הפתאומי שהן לא מוות פתאומי‪.‬מחקרים אחרים נכשלו‬ ‫למצוא קשר כזה או שהראו שאחים ואחיות של תינוקות שמתו מסינדרום המוות הפתאומי הם בסיכון לכל סיבות‬ ‫המוות של התינוקות ולא רק סינדרום המוות הפתאומי‪ .5‬לידה לפני התקופה ולידה במשקל נמוך‪ :‬תינוקות שנולדו לפני התקופה או נולדו עם משקל לידה נמוך הם‬ ‫בעלי סיכון גבוה לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬מיד צריכה לעלות דאגה לגבי‬ ‫סיבות המוות‪.‬‬ ‫‪.3‬הפרעת קצב של הלב‪ :‬פרסום אחרון דיווח שמספר משמעותי של מקרי סינדרום המוות הפתאומי באיטליה היה‬ ‫הארכה של רווח בהפסקות של סריקת האקג שהוביל להפרעת קצב קטלני‪ .‬הפרופורציה של מקרים שאותם‬ ‫ניתן לייחס לרצח תינוקות עשוי לעלות‪ .‬בעמוד ‪ 162‬בצד ימין פסקה שנייה מ ‪in addition‬‬ ‫לא‬ ‫תרגמתי כי לא הבנתי זה מספר שורות‪.‬‬ ‫העלייה בסיכון לא יכולה להיות מוסברת במלואה על ידי פגות כשהם עדיין בבית חולים‪.‬ומספר מקרים לפני כן נחשב גורם לסינדרום המוות הפתאומי במשפחות של‬ ‫רצח רב‪ .‬כשמספר מקרי סינדרום המוות הפתאומי הופחתו בשנים האחרונות‪ .

‬דאגות הובעו שסיבוכים בלתי‬ ‫רצויים יבואו מייד אחרי‪ .‬ומתחבר לאזור של העירור וויסות ההריון‪ .‬‬ ‫מנגנון שהוצע לסינדרום המוות הפתאומי‪:‬‬ ‫בדרך כלל מקובל שסינדרום המוות הפתאומי משקף מספר סיבות של מוות‪.‬טוב תקשיבו‬ ‫עמוד ‪ 163‬שלוש שורות אחרונות בעמודה שמאלית ועד סוף הפסקה שברתי את הראש אין לי מושג‪ .‬ישנה דאגה שבייביסיטר לא יתנו לתינוקות לשכב על הבטן אפילו כשהם ערים‪ .‬ליתר חום או שניהם‪ .‬‬ ‫אף על פי שהפרעה בסוגר הוושט דווח בתדירות נמוכה בתנוחה שינה על הבטן‪ .‬לעומת זאת קיימים עדויות ישירות ולא ישירות שתינוקות שמקיאים בסיכון גבוה יותר‬ ‫להחנק אם הם ישנים עם הפנים למטה‪ .‬וקשה להניח שהחריגות הזאת תסביר יותר ממיעוט קטן של מקרי סינדרום המוות הפתאומי‪ .‬יותר מדי‬ ‫מונחים רפואיים במאמר זה‪ .‬אבל אבל השוני לא ניתן‬ ‫לגילוי יותר מ ‪ 18‬חודשים‪ .‬דלקת ראות‪.‬‬ ‫רגישות כימית‪ .‬שאיפת אוויר‪ .‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫במשך העשור האחרון פותחו מספר אסטרטגיות המורידות את הסיכון לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬קצב הבליעה לניקוי מעבר‬ ‫האוויר של הגירוי של בית הקול ) זהו רפלקס שמוביל לדום נשימה ולאיטיות קצב הלב(הוא מופחת בתנוחת‬ ‫בטן‪.‬אני מצטער אבל באמת שהתאמצתי (‪.‬‬ ‫הרשימה הבאה כוללת שינויים‪ .‬היו חלק‬ ‫מהסיבוכים שמהם פחדו‪ .‬לפי הטיעון תנוחת שינה על הבטן על מיטה רכה ושמיכה על‬ ‫הראש מעלה את הסבירות לנשימה סגורה‪ .‬כשיציבות פיזיולוגית של‬ ‫תינוקות כאלה נעשית מתפשרת במשך השינה הם עשויים לא להתעורר במידה מספקת למניעת פגיעה קטלנית‪.‬‬ ‫תאוריה אחת מציעה שנשימה סגורה ומלווה בחוסר חמצן והיפרקרביה מספקת גירוי מזיק בזמן שאחרת מציעה‬ ‫היפרתרמיה‪.‬פיתוח והרחבה של המלצות שנעשו מאז ‪ .‬‬ ‫תגובות עירור של בית הקול ורפלקס קולטן לחץ גם מפחיתים את השינה הפעילה בתנוחת הבטן‪ .‬מספר‬ ‫מחקרים העריכו את הקשר של אבן דרך התפתחותי ותנוחת שינה‪ .‬אולי כי קומבינציה עם חנק‪ .1992‬הרפואה יכולה לתת סמכות‬ ‫שונה לרופא במתן המלצות‪ .‬שעשוי לפגוע בתפקוד‪ .‬והתפתחות מאוחרת‪.‬ולחץ דם‪ .‬בנוסף‪ .‬כמו הגירוי‪ .‬‬ ‫השערות של מקרים של סינדרום המוות הפתאומי טענו שאולי זה משקף התפתחות מאוחרת של עירור או‬ ‫שליטה‬ ‫בדום‬ ‫לב‪.‬אזור החשיבה מעורב עם יתר פחמן דו חמצני בדם של תפקוד ריאתי‪.‬הפרעה בסוגר הוושט‪ .‫נותרה‪ .‬‬ ‫סיבוכים של שינה לא על הבטן‪:‬‬ ‫כאשר האקדמיה הציעה לראשונה שתינוקות צריכים לישון בתנוחה לא על הבטן‪.‬נראה שיש‬ ‫מעט הצדקה לתוכנית סריקת האקג כדי לזהות קורבנות פוטנציאלים לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬תזכורת זאת צריכה‬ ‫להיות חלק משגרת ההדרכה המקדימה לבייביסיטר‪.‬לאחר שקילה של יחסי הסיכון והיתרונות‪.‬מספר דיווחים מציעים שעלייה בגולגולת‬ ‫מעוותת עורפית מאז שינת בטן נעשתה יותר שכיחה‪.‬חיות רבות ודגמים אנושיים פותחו לבדיקת‬ ‫ההשערות‪ .‬ייתכן כחוסר דיאגנוזה משנית של גולגולת מעוותת כהתגרמות הגולגולת‪ .‬‬ .‬ולהמנע מגולגולת מעוותת עורפית‪ .‬ההשערות שתינוקות מסויימים מסיבות שנקבעו אולי יש התפתחות גברית או איחור‬ ‫בבשלות באזור זה‪ .‬תנוחת‬ ‫בטן כשערים היא מומלצת להתפתחות כתפיים עליונות‪ .‬‬ ‫בדיקה של גזע המוח אצל תינוקות שמתו עם דיאגנוזיה של סינדרום המוות הפתאומי חשפה תת התרבות תאים‪.‬וזה נעשה לדאגה עקב זה שזה הוביל לעלייה בניתוחים לא‬ ‫הכרחיים להתגרמות הגולגולת‪ .‬‬ ‫או ירידה בקשירת הנוירוטרנסמיטרים‪.‬אין עדויות של עלייה בשאיפת אוויר או עלייה בתלונה על הקאה מאז‬ ‫שעלתה שכיחות שינה על הגב באופן דרמטי‪.‬תגובות מגנות לגירויי חיים מאיימים הושוו לתנוחת בטן או גב‪ .‬אין עלייה במוות תינוקות שניתן‬ ‫לייחס אותו לשאיפת אוויר עם השינוי מתנוחת בטן לגב אצל התינוקות‪ .‬להשיג ציון דרך מוטורי מגושם נראה‬ ‫כמתרחש קצת מאוחר אצל תינוקות שישנים על הגב לעומת תינוקות שישנים על הבטן‪.

‬שמצעים שמיכות וסדינים יהיו תחובים למיטה ולמזרן ולא משוחררים וזאת כדי למנוע‬ ‫את הסיכוי שפניו של התינוק יהיו מכוסים בהם‪ .‬‬ ‫מיטת תינוק שתואמת את הסטנדרטיים הבטוחיתיים של הצרכן דרושה לסביבת שנת התינוק‪.‬אם התינוק ישן על הצד‬ ‫המשגיח צריך להביא את הזרוע קדימה כדי להפחית את הסבירות שהתינוק יתגלגל לתנוחת בטן‪.‬ספות‪.‬על אחים‬ ‫ואחיות להמנע משינה משותפת עם התינוק‪ .‬‬ ‫שלא יהיו במיטת התינוק‪ .‬ולאחריו לשנות את הכיוון אליו מופנה ראשו של‬ ‫התינוק‪.‬ספות‪ .1992‬כעת הפסיק‬ ‫לרדת‪ .‬ולמנוע לכידה בין דופן המיטה לרהיטים‪ .‬עדיין יש לו סיכון נמוך באופן משמעותי משינה על הבטן‪ .‬‬ ‫בנוסף אין עדויות שתינוקות בעלי סיכון גבוה לסינדרום המוות הפתאומי יכולים להיות מזוהים על ידי מוניטורים‬ ‫של לב ונשימה בבתי חולים‪..‬שימנע משטחים רכים ורפויים וכיסויים‪ .‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על הפרעות שינה בילדות מוקדמת‬ ‫‪.‬ולפנות בעיקר לאוכלוסייה שממשיכה להשכיב את התינוקות על הבטן‪.‬בובות‪ .‬‬ ‫קיימת דאגה שהתדירות השנתית של סינדרום המוות הפתאומי אשר ירד באופן יציב מאז ‪ .‬ויש לה סיכון נוסף כגון להלכד בין המזרן למבנה המיטה או בין המעקה הקדמי‬ ‫והאחורי של המיטה‪.‬ומכל שטח רך אחר‪.‬‬ ‫יש להמנע מחימום יתר‪:‬התינוקות צריכים ללבוש מעט בגדים לשינה וטמפרטורת החדר שינה צריכה להשאר‬ ‫נוחה ומתאימה ללבוש של התינוק‪.‬אך האחוזים של שינה על הבטן ירדו גם)כלומר היינו מצפים שימשיך לרדת סינדרום המוות הפתאומי(‪.‬אם בכל זאת האמא בוחרת שהתינוק ישן איתה לצורך הנקה עליה לדאוד שהוא‬ ‫לא ישן על הבטן‪ .‬‬ ‫יש לעודד את התינוק לשהות על בטנו בזמן העירות בכדי למנוע החלשות של חגורת הכתפיים‪ .‬אובייקטים שמכילים גז‪.‬אבל יחד עם זאת אין עדויות שמוניטור ביתי מורידים את שכיחות סינדרום המוות הפתאומי‪.‬‬ ‫לשינה משותפת סיכונים‪ :‬אלטרנטיבה אחרת היא שההורים ישימו את מיטת התינוק בחדר שלהם ליד מיטתם ואז‬ ‫זה גם נוח להנקה וגם לקשר עין‪ .‬‬ ‫תינוקות צריכים להמנע מלישון במיטת מים‪.‬עוד מסרים חשובים שיש להעביר‬ ‫בקמפיין הם‪ :‬את הסיכון של עישון מצד האם‪ .‬אבלבזמן ששינה על הצד לא‬ ‫בטוחה כמו שינה על הגב‪ .‬יש להשכיב את‬ ‫התינוק בעת השינה כשראשו מופנה לכיוון אחד למשך שבוע‪ .‬שינה על הגב מעניקה סיכון נמוך ביותר‪ .‬‬ ‫אף על פי שפותחו מתקנים שמחזיקים את תנוחת התינוק או מורידים את הסיכון לנשימה סגורה‪ .1‬גורמים הקשורים לתינוק‬ .‬הורים שבחרו לישון שינה משותפת עם התינוק צריכים להמנע‬ ‫מאלכוהול עישון וסמים אשר עלולים להזיק לעירור התינוק‪.‬אסטרטגיה אחת היא לסדר את המצעים כך שהרגליים של‬ ‫התינוק יגיעו לקצה המיטה שהשמיכות תחובות מסביב למיטה ולמזרן ומגיעים רק עד לחזה של‬ ‫התינוק‪.‬ומזרנים רכים‪.‬שינה על מיטת‬ ‫מבוגרים לא נטולת סיכונים גם‪.‫תינוקות צריכים להמנע משינה על הבטן‪ .‬חימום יתר‪ .‬מתקנים אלה‬ ‫לא מומלצים כי אף אחד מהם לא נבחן במידה מספקת כדי להראות יעילות ובטחון‪.‬‬ ‫מוניטורים של נשימה ושל הלב יכולים לגלות דום לב בנשימה וזה טוב לתינוקות בעלי סבירות גבוהה לאי יציבות‬ ‫לב ונשימה קיצוניים‪ .‬וסידור‬ ‫המיטה‪.‬אסטרטגיה אחרת היא להשתמש בבגדי שינה ללא כיסוי יתר אחר על התינוק‪.‬‬ ‫הקמפיין הלאומי של הפחתת שינה על הבטן צריך להמשך ולהדגיש את איפיוני הבטיות של סביבת השינה של‬ ‫התינוק‪ .‬‬ ‫להמנע מאובייקטים רכים בסביבת חדר השינה של התינוק כגון‪ :‬כריות‪.

‬אלרגיות‪.‬בעיות נשימה‪ .‬‬ ‫יחד עם זאת יש מקום לשקול מתן תרופות בשילוב עם התערבות התנהגותית במצבים שבהם ההורים מגיעים‬ ‫למצבי עייפות‪ .‬‬ ‫•‬ ‫גורמים רפואיים – מחלות‪ .‬מצב כלכלי‬ ‫משפחתיים – קשר בין ההורים‪ .‬אמונות‪ .‬מכיוון שנוכחותם ומעורבותם של הורים בתהליך ההירדמות אינן מאפשרות לתינוק לפתח‬ ‫טכניקות של הרגעה עצמית‪.4‬גורמים חיצוניים עקיפים‬ ‫תרבותיים – נורמות וערכים )סוגיית השינה המשותפת(‬ ‫סביבתיים – לחצים סביבתיים כמו‪ :‬מעבר דירה‪ .3‬גורמים הקשורים באינטראקציות הורה – ילד‬ ‫•‬ ‫דפוסי התקשרות וחרדות פרידה – דפוסי התקשרות לא בטוחים עלולים להפריע לילד בתהליך‬ ‫הפרידה ההדרגתי מהוריו ולעודד חרדות פרידה‪ .‬קוליק )כאבי בטן עזים(‪ .‬גן‪ .‬מעבר דירה‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬למרות שזה עוזר להרדים את‬‫התינוק בטווח המיידי‪ .‬קנאה עקב הולדת אח‬ ‫עכשיו לקרוא את מאמר ‪ 14‬של מיכל!!!‬ ‫פרק ‪ – 4‬טיפול בהפרעות שינה‬ ‫טיפול בקשיי הירדמות ובשמירה על רצף השינה )יקיצות ליליות(‬ ‫מגבלות של טיפול רפואי‪ :‬טיפול ע"י תרופות שינה אינו מומלץ בתינוקות וילדים וגם לא הוכח כיעיל לטווח ארוך‬ ‫ויכולות להיות להן תופעות לוואי‪.‬‬ ‫•‬ ‫אמונות הוריות והמרכיב הקוג' – רגשי – למרות שלא ניתן להסיק על סיבתיות‪ .‬מוות במשפחה‪ .‬תסכול וקשיי תפקוד קיצוניים‪.‬לתינוקות עם מזג סוער יותר הפרעות שינה רבות יותר‪.2‬גורמים הקשורים בהורים‬ ‫•‬ ‫אישיות ופסיכופתלוגיה – דיכאון אימהי קשור לבעיות שינה של הילד ובנוסף ילד עלול לפתח‬ ‫בעיות שינה בתגובה למצבי לחץ יומיומיים של הוריו כמו‪ :‬בעיות כלכליות‪ .‬תפיסות(‬ ‫•‬ ‫זיכרונות עבר‬ ‫‪.1‬המודל ההתנהגותי‬ .‬‬ ‫ הורים רבים מתרגלים להרדים את תינוקם בלילה באמצעות האכלה בכל יקיצה‪ .‬דלקות אוזניים‪ .‬‬ ‫‪ .‬נראה כי‬ ‫הקוגניציות בהן מחזיקים ההורים מכוונות את התנהגותם ותגובותיהם לתינוק ובכך משפיעות על התנהגותו‬ ‫)חרדות‪ .‬גדל מספר היקיצות והאכלה פועלת בעצם כגורם מעורר‪.‬‬ ‫•‬ ‫מעורבות הורים ואינטראקציות הורה – ילד – תינוקות מסוימים אינם רוכשים את היכולת להירדם‬ ‫בעצמם‪ .‫עלולים להשפיע על שנתו של הילד ובמקרים מסוימים להוביל להתפתחות הפרעות שינה‪:‬‬ ‫•‬ ‫גורמים פיזיולוגיים – מזג מולד‪ .‬אשר עלולות להתגבר סביב ההשכבה ובמהלך הלילה‬ ‫בשל המשמעויות שיש ללילה כזמן של פרידה‪.

‬‬ ‫על ההורה להימנע מאינטראקציות משותפות עם הילד‪ .‬‬ ‫ע"פ ההורה הולך לישון עם מזרן או מיטה נפרדת בחדרו של הילד ונמצא שם מרגע השכבה עד הבוקר‪.‬‬ .‬‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬עבור הורים נעימה יותר ונחוות כפחות "טראומטית" לילד‪.‬על ההורה להמתין מס' דקות בטרם ישוב לחדרו של התינוק‬ ‫המטרה‪ :‬בכניסה לחדר היא להעניק לילד את תחושת הביטחון שההורה נמצא בבית ולא נטש אותו‪ .‬ע"פ הורה משכיב את הילד במיטתו בתנוחת שכיבה בעודו ער אך מוכן לשינה ויוצא‬ ‫מהחדר‪ .‬מתבססת על שינה משותפת של ההורה בחדרו של הילד למשך תקופה של שבוע – שבועיים‪.‬‬ ‫השונה‪ :‬מידת הדרגתיות‪.‬‬ ‫•‬ ‫בדיקה מתוזמנת‪/‬שיטת "‪ 5‬דקות" – מבוססת על רעיון של בדיקה מתוזמנת או התעלמות מודרגת‬ ‫בחדרו של התינוק‪ .‬‬ ‫•‬ ‫נוכחות מתמדת – מיועדת בעיקר לילדים הסובלים מפחדים וחרדות או להורים החוששים להשאיר את‬ ‫ילדם לבד‪ .‬‬ ‫הרציונל המשותף לכל הטכניקות ההתנהגותיות‪ :‬לאפשר לתינוק פרק זמן עם עצמו כדי ללמוד להירגע בכוחות‬ ‫עצמו‪.‬ההורה אמור להמשיך כך עד שהילד נרדם וכך גם לגבי יקיצות ליליות‪ .‬אף כיעילותה מוכחת להורים קשה ליישמה והשימוש בשיטה זו אינו רוח עוד‪.‬‬ ‫חסרון‪ :‬יישומה נמשך זמן רב ויש ילדים שיביעו התנגדות גם אם השינוי הדרגתי מאוד‪.‬‬ ‫‪ .‬באופן דומה עליהם להימנע מלגשת אליו גם כשהוא מתעורר בלילה אלא אם כן‬ ‫הוא חולה או שרוי בסכנה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫גמילה מודרגת – הפחתה הדרגתית של עוצמת התערבותו של ההורה‪ .‬טקסי שינה‪.‬חצי שעה תוקדש ליצירת רמזי שינה‪ .‬נוכחות ההורה אמורה להרגיע את הילד ולבנות‬ ‫אצלו תחושת ביטחון‬ ‫חיסרון‪ :‬זמן ארוך יחסית עד להשגת היעד‪.‬אך לבד‬ ‫מהכניסה לחדר נאמר להורה כי עליו להימנע מביקור ממשוך ומתגמל שעלול לחזק את בכי התינוק עם‬ ‫עזיבת ההורה את החדר‪ .‬למשל ע"י הפחתת משך הזמן‬ ‫שההורה נמצא עם התינוק בחדר כל פעם‪.‬אם התינוק בוכה‪ .1 :‬מתן תזכורות קבועות לילד על נוכחות קרובה של הורה מה שמקל על ההורים ליישם את השיטה‪.‬‬ ‫טכניקות התנהגותיות הן‪:‬‬ ‫•‬ ‫התעלמות מוחלטת – על ההורים להתעלם לגמרי מקריאותיו ומבכיו של הילד לאחר שהשכיבו‬ ‫אותו במיטתו עד שיירדם‪ .‬‬ ‫מטרת הטיפול‪ :‬לעזור להורים לשנות את שיטות ההרגעה ולהקטין את מעורבותם הפעילה על מנת שהתינוק ילמד‬ ‫להירגע ולהירדם בכוחות עצמו‪.‫הנחה מרכזית‪ :‬הפרעות בהירדמות ובשמירה על רצף השינה קשורות באופן הדוק לאינטראקציות הנוצרות בין‬ ‫התינוק להוריו מסביב להשכבה ולהירדמות‪.‬‬ ‫•‬ ‫דחיית שינה – מיועדת בעיקר לילדים עם קשיי הירדמות והיא כוללת דחיית שינה בכמחצית השעה על‬ ‫מנת להבטיח הירדמות מהירה‪ .2‬אפשרות להגיע לשיפור משמעותי בשנת התינוק בפרק זמן קצר של יומיים שלושה‪.‬אח"כ ניתן‬ ‫להגדיל את רווחי זמן הכניסה‪.

‬כשהתינוקות היו בני ‪ 4-5‬חודשים‪ .‬דמיון‬ ‫מודרך(‪ .‬‬ ‫מאמר ‪16‬‬ ‫השפעת הדרכת הורים על‪ :‬דפוסי השינה של הפעוט‪ . parent's stress and perceived parental competence/‬‬ ‫‪Wolfson.‬‬ ‫ללא הדרכה‪.‬‬ ‫בדיקה מתוזמנת‪ .‬לקס & פוטרמן‬ ‫‪Effects of parent training on infant sleeping patterns.‬‬ ‫לפי המאמר ‪ :16‬שיטות "מבוססות היטב" – השוואה בין קבוצת טיפול לביקורת‪ .‬‬ ‫שיטות "מבטיחות" – נוכחות מתמדת‪ .‬בה נלמדו טכניקות התנהגותיות ליצירת‬‫דפוסי שינה בריאים עבור התינוק‬ ‫‪ 31 -‬מהזוגות )קבוצת הביקורת( לא השתתפו בתכנית ההדרכה )אלא רק קיבלו הסבר על תהליך המחקר(‬ .‬‬ ‫מחצית הזוגות קיבלו הדרכה בנושא שנת התינוק במהלך הקורס ומחציתם קיבלו רק הסבר על תהליך המחקר‪.‬‬ ‫ ‪ 29‬מהזוגות )קבוצת המחקר( השתתפו בתכנית הדרכה בת ‪ 4‬מפגשים‪ .‬דסנסיטיזציה שיטתית‪.‬התעלמות מוחלטת‪.‬דחיית שינה משולבת עם "זמן איכות"‪.‬‬ ‫חוץ מבירור של המקור טוב לשלב טכניקות התנהגותיות כגון‪ :‬שליטה עצמית )תרגול הרפיה‪ .‬חינוך מניעתי‪.‬‬ ‫משתני המחקר נמדדו באמצעות‪:‬‬ ‫יומני שינה )שההורים מילאו בין גילאי ‪ 6-9‬שבועות של התינוק(‬‫שאלונים להערכת רמת הלחצים ההוריים והתפיסה העצמית של היכולות ההוריות‬‫מעקב נוסף אחר שנת התינוקות נערך במהלך שבוע‪ .‬‬ ‫אודות המחקר ‪:‬‬ ‫לצורך המחקר נדגמו ‪ 60‬זוגות הורים המצפים ללידת תינוקם הראשון‪.‬על רמת הלחצים ההוריים ועל התפיסה‬ ‫העצמית של היכולות ההוריות ‪ /‬וולפסון‪ .‬‬ ‫מחקרי יעילות‪ :‬מרביתם מצביעים על שיפור של כ ‪ 80%‬בבעיות שינה בעבקובות התערבויות התנהגותיות‪.‬בשלב זה נבדקו שוב‬ ‫חלק מהמשתנים ההוריים‪.‫•‬ ‫טיפול בפחדי לילה – התנגדות להשכבה אצל ילדים בגילאי ‪ 6 – 3‬עלולה להתרחש בגלל פחדים‪. Lacks & Futterman‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר מחקר מניעה – האם ניתן למנוע התפתחות דפוסי שינה בעייתיים אצל תינוקות ע"י‬ ‫הדרכת הורים ממוקדת ומוקדמת )לפני לידת התינוק(?‬ ‫כמו כן – נבדק האם הדרכה מוקדמת להורים יעילה בהפחתת לחצים הוריים ובשיפור התפיסה‬ ‫העצמית של היכולת ההורית‬ ‫אופן המחקר‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 60‬זוגות הורים במהלך קורסי הכנה ללידה‪.

‫ההורים משתי הקבוצות התבקשו למלא יומני שינה‪ ,‬ומהשוואה בין יומניהם של חברי קבוצת‬
‫המחקר ליומני חברי קבוצת הביקורת עולה כי‪:‬‬
‫בגילאי ‪ 6-9‬שבועות ‪ -‬לתינוקות מקבוצת המחקר היו דפוסי שינה טובים יותר באופן משמעותי בהשוואה‬

‫‪-‬‬

‫לתינוקות מקבוצת הביקורת‬
‫‪-‬‬

‫הורי קבוצת המחקר דיווחו על תפיסה עצמית של יכולת הורית גבוהה יותר )ביחס להורי קב' הביקורת(‬

‫‪-‬‬

‫הורי קבוצת הביקורת חוו מתחים רבים יותר מהורי קב' המחקר‬
‫הקדמה ‪:‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים הורים לתינוקות הוא כמה זמן ישן התינוק ומתי הוא ישן‪.‬‬
‫השאלה הנפוצה ‪" :‬האם התינוק שלך כבר ישן כל הלילה?" משקפת את חסך השינה ותחושות המתח אותם חווים‬
‫הורים טריים עקב יקיצותיו הליליות של התינוק‪.‬‬
‫מטרתם החשובה של ההורים היא להפחית מתחים אלה ע"י הקניית הרגלי שינה בריאים ועצמאיים לתינוקם‪.‬‬
‫באופן נורמאלי – אנו מתעוררים מספר פעמים במהלך הלילה וחוזרים מייד לישון‪ ,‬מבלי להיות מודעים‬
‫להתעוררויות קצרות אלה‪.‬‬
‫הורים לתינוקות רכים לא יכולים לצפות שתינוקם יישן שינה רצופה של ‪ 8‬שעות ללא כל הפרעה‪ ,‬אך כן ניתן‬
‫לצפות לשיפור הדרגתי באיכות שנת התינוק‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהמטרה להקנות הרגלי שינה מוקדמים ויציבים לתינוק אינה פשוטה להשגה במקרים רבים‪:‬‬
‫כ – ‪ 30%‬מהילדים סובלים מבעיות שינה ב – ‪ 4‬שנות חייהם הראשונות‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫מור & יוקו )‪ (1957‬מצאו כי עד גיל שנה ‪ 10%‬מהפעוטות לא הגיעו למצב של שינה בת ‪ 5‬שעות רצופה וללא‬

‫הפרעות‬
‫‪-‬‬

‫צוקרמן‪ ,‬סטיבנסון & ביילי )‪ (1987‬מצאו כי ‪ 18%‬מהתינוקות בני ‪ 8‬חודשים ו – ‪ 29%‬מהפעוטות בני השלוש‬
‫שנים‬

‫סבלו‬

‫מבעיות‬

‫שינה‪,‬‬

‫ו – ‪ 5%‬מאמהותיהם של התינוקות הקטנים יותר סבלו מפגיעה חמורה בדפוסי השינה שלהן עקב בעיות השינה‬
‫של ילדיהן‪.‬‬
‫ רופאי ילדים מדווחים כי כ – ‪ 26%‬מהפציינטים שלהם סובלים מקשיי שינה כלשהם‪,‬‬‫ פסיכיאטרים המטפלים בילדים מדווחים כי כ – ‪ 61%‬ממטופליהם סובלים מקשיי שינה‪,‬‬‫ מחקרים אודות מבוגרים הסובלים מאינסומניה מראים שבעיות השינה של כ – ‪ 6%‬מהם החלו לפני גיל ‪.10‬‬‫ממצאים אלה מובילים למסקנה כי בעיות שינה הנפוצות בקרב פעוטות וילדים עשויות להמשיך ללוות אותם‬
‫בהמשך כשיהפכו למבוגרים‬
‫ועלולות להשפיע על מצב רוחם ועל איכות שנתם של הוריהם‪.‬‬
‫משתנה מרכזי נוסף המשפיע על שנת הפעוטות הוא ההתפתחות והבשילה ‪:‬‬
‫תינוקות מתחילים להבחין בין יום ללילה בסביבות גיל חודשיים‪.‬‬
‫תינוקות רכים ישנים בין ‪ 16-20‬שעות ביממה‪ ,‬כאשר שעות אלה מתפזרות באופן אקראי על פני היממה וללא‬
‫הבחנה בין יום ללילה‪,‬‬
‫ולעומתם בני החודשיים מרכזים את רוב שעות השינה שלהם בלילה‪.‬‬

‫אפיזודת השינה הארוכה ביותר של התינוק היא כ – ‪ 4‬שעות בלידתו‪ ,‬ועד גיל ‪ 4‬חודשים האפיזודה הארוכה ביותר‬
‫מכפילה את עצמה )כ – ‪ 8‬שעות(‪.‬‬
‫משתנים נוספים המשפיעים על דפוסי השינה של פעוטות הם‪:‬‬
‫‪ (1‬מאפיינים אישיים )כגון גיל הילד ומזגו של הילד(‬
‫‪ (2‬אירועים הקשורים בתקופת העוברות ובמהלך הלידה )כגון לידה במשקל נמוך‪ ,‬סיבוכים בלידה‪(...‬‬
‫‪ (3‬בעיות רפואיות והתפתחותיות )כגון קוליק‪ ,‬כאבים כתוצאה מצמיחת שיניים‪(...‬‬
‫‪ (4‬גורמים סביבתיים )כגון הולדת אח‪/‬אחות‪ ,‬מתחים של ההורים‪ ,‬אינטראקציה בין ההורה לילד‪(...‬‬
‫אם כך – משתנים רבים משפיעים על שנת התינוק‪ ,‬כאשר בחלקם לא ניתן לשלוט )לידה במשקל‬
‫נמוך‪ ,‬קוליק‪ ,‬וכד'(‪,‬‬
‫בעוד באחרים )חרדות הוריות‪ ,‬תפיסה עצמית של יכולת הורית וכישורי הורות – בפרט בנושא‬
‫השינה( כן ניתן לשלוט‪.‬‬
‫לאחרונה נעשו ניסיונות ללמד הורים לעזור לתינוקותיהם הרכים לפתח דפוסי שינה‪-‬ערות בריאים‪.‬‬
‫כעת יש צורך במחקר שיתמוך בהשערה כי להורים יכולה להיות השפעה רבה על דפוסי השינה של ילדיהם‪.‬‬
‫כמו כן – שיפור באיכות השינה של הפעוט עשויה להביא להפחתה ברמת המתחים אצל ההורה ולהגביר תחושת‬
‫כשירות הורית של הורה בתקופה האינטנסיבית שלאחר הלידה‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים מראים כי ניתן בדרכים שונות להפחית ממידת המתח המלווה את תקופת הלידה עבור ההורים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שיעורי "לאמאז" נמצאו יעילים בהפחתת המתחים והחרדות לקראת לידת הילד‪/‬ה הראשון‪.‬‬
‫כמו כן גם תמיכה חברתית וקבלת סיוע בטיפול בתינוק נוטים להפחית מהמתח שבחוויית ההפיכה להורה בפעם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מכאן ניתן להניח כי הדרכה לבניית הרגלי שינה בריאים לתינוק עשויה גם היא להוריד את רמת המתח של‬
‫ההורה ולהגביר את כשירותו כהורה‪.‬‬
‫מחקר זה השווה בין קבוצת הורים טריים שקיבלו הדרכה ספציפית לגבי שנת תינוקות לפני הלידה‬
‫לקבוצת הורים טריים שלא קיבלה הדרכה‪,‬‬
‫ובחן את ‪ 3‬ההשערות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬לתינוקות מקבוצת המחקר יהיו דפוסי שינה טובים יותר משל תינוקות קב' הביקורת‬
‫‪ (2‬הורי קב' המחקר יתעוררו פחות במהלך הלילה‪ ,‬יקומו ויגיבו פחות לתינוק מהורי קב' הביקורת‬
‫‪ (3‬הורי קב' המחקר יחוו פחות מתח ויחושו כשירים יותר‬

‫המחקר ‪:‬‬
‫א( הנבדקים‪:‬‬
‫‪ 60‬זוגות נדגמו מבין משתתפי קורס "לאמאז" בבי"ח מקומי‪.‬‬
‫מאפייני הנבדקים )ההורים( ‪:‬‬
‫‪ -‬זוגות נשואים המצפים ללידת תינוקם הראשון‬

‫ גילאי ההורים‪) 21-40 :‬ממוצע‪(28.7 :‬‬‫ מס' שנות השכלה ממוצע בקרב משתתפי המחקר‪ ,15.7 :‬בני המעמד הבינוני עד בינוני גבוה‬‫ב( מהלך המחקר‪:‬‬
‫תכנית ההדרכה – ניתנה לחברי קבוצת המחקר לפני הלידה‪.‬‬
‫מדובר בתכנית למניעת היווצרות דפוסי שינה בעייתיים אצל התינוקות‪ ,‬משתתפי התכנית השתתפו ב – ‪ 4‬מפגשים‬
‫)‪ 2‬לפני הלידה ו – ‪ 2‬אחריה(‪,‬‬
‫אשר במהלכם הוצגו בפניהם מידע אודות שנת תינוקות ואודות שיטות ליצירת הרגלי שינה טובים‪.‬‬
‫במהלך שתי פגישות ההדרכה הראשונות )לפני הלידה( נמדדו בקרב הורי קב' המחקר שני המשתנים הקשורים‬
‫להורים )רמת מתח ותפיסה עצמית של יכולת הורית(‪.‬‬
‫לאחר הלידה נמדדה שוב רמת המתח וכמו כן ההורים קיבלו יומני שינה בהם ידווחו על שנת תינוקם מידי יום‬
‫במשך ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫כל משתני המחקר )דפוסי השינה של התינוקות‪ ,‬רמת מתח הורי‪ ,‬תפיסה עצמית של יכולת הורית והתעוררויות‬
‫ותגובות לילד במהלך שנתו( נמדדו שוב כשהתינוקות היו בני ‪ 16-20‬שבועות‪.‬‬
‫בתום המחקר הוצעה להורי קב' הביקורת השתתפות בתכנית הדרכה שתסייע להם בנושא דפוסי השינה של‬
‫התינוק‪.‬‬
‫ג( אופן מדידת המשתנים‪:‬‬
‫מדידת דפוסי השינה של התינוק ‪ -‬יומני שינה‪:‬‬
‫דפוסי השינה‪-‬ערות של התינוקות נמדדו בעזרת יומני שינה בני ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫ביומן הייתה טבלה כאשר כל עמודה בה מתייחסת ל – ‪ 15‬דקות מהיממה )למשל ‪,(....12:30 ,12:15 ,12:00‬‬
‫וההורים מילאו כל עמודה‪ :‬בצבע – אם התינוק ישן‪ ,‬ללא צבע – אם התינוק ער‪ ,‬ובסימון מיוחד – אם התינוק אוכל‪.‬‬
‫מחקרים רבים עשו שימוש בסוג זה של יומן שינה בן ‪ 24‬שעות‪ ,‬והוא הוכיח את עצמו ככלי מדידה אמין‪.‬‬
‫את היומן מילא הורה אחד מכל משפחה )בני הזוג בחרו מי משניהם ימלא אותו( במשך שלושה שבועות רצופים‬
‫לאחר הלידה‪ ,‬ובמשך שבוע נוסף בגיל ‪ 16-20‬שבועות של התינוק‪.‬‬
‫מדוע נדרשו ההורים למלא יומני שינה במשך שלושה שבועות בתקופה שלאחר הלידה?‬
‫‪ (1‬בתקופה זו שלאחר הלידה דפוסי השינה של התינוק משתנים בתדירות גבוהה‪ ,‬ולכן לא ניתן באמת‬
‫ללמוד על דפוסי השינה של התינוק מנתוני מעקב לפרק זמן קצר יותר‪.‬‬
‫‪ (2‬לעיתים הורים מחסירים )שלא בכוונה( מידע בעת מילוי היומן‪ ,‬ולכן מעקב בן ‪ 3‬שבועות מפחית את‬
‫השפעת חוסר הדיוקים הללו על התוצאות‪.‬‬
‫הנתונים שחושבו מתוך יומני השינה‪:‬‬
‫‪ (1‬ממוצע סך שעות השינה של התינוק ביממה‬
‫‪ (2‬ממוצע של מספר אפיזודות השינה של התינוק ביממה‬
‫‪ (3‬אורכה הממוצע של אפיזודת השינה הארוכה ביותר של התינוק ביממה‬
‫‪ (4‬מספר הימים בהם לתינוק הייתה שינה רציפה בת יותר מ – ‪ 300‬דקות‬
‫‪ (5‬מספר אפיזודות הערות ביממה‬
‫‪ (6‬מספר ההאכלות הממוצע של התינוק ביממה‬
‫כמו כן היומנים כללו שתי שאלות המתייחסות להתנהגות ההורה בקשר לשנת התינוק‪:‬‬
‫‪ (1‬כמה פעמים ההורה התעורר במהלך הלילה?‬

‫‪ (2‬כמה פעמים ההורה הגיב לתינוק וניגש אליו במהלך הלילה?‬
‫מדידת המשתנים הקשורים להורים ‪:‬‬
‫למדידת גורמי מתח וגורמים חיוביים בחייהם של ההורים‪:‬‬
‫נעשה שימוש בסקאלת גורמים מטרידים וגורמים מעודדים )"‪,("Hassles and Uplifts scale‬‬
‫וכל הורה קיבל ניקוד המציין את תדירות ההתנסויות המטרידות וההתנסויות המעודדות בחייו במהלך החודש‬
‫האחרון‪.‬‬
‫מדידה זו נעשה ‪ 3‬פעמים‪:‬‬
‫לפני לידת התינוק‬‫בתקופה שלאחר הלידה )גילאי ‪ 6-9‬שבועות(‬‫בתקופה בה התינוק היה בן ‪ 16-20‬שבועות‬‫למדידת התפיסה העצמית של היכולת ההורית‪:‬‬
‫ההורים מילאו שאלון המתייחס הן לפעולות ומטלות קשורות באופן כללי לטיפול בתינוק והן למטלות הקשורות‬
‫בשנת התינוק באופן ספציפי‪.‬‬
‫שאלון זה ניתן להורים בשתי נקודות זמן‪ :‬לפני הלידה ובגיל ‪ 16-20‬שבועות‪.‬‬
‫ההורים התבקשו לדרג ‪ 10‬מטלות הוריות )בסולם בין ‪ (0-100‬לפי מידת הביטחון שלהם ביכולתם להתמודד עם‬
‫כל אחת מהמטלות‪.‬‬
‫להלן רשימת ‪ 10‬המטלות ההוריות אותן דרגו ההורים‪:‬‬
‫הרגעת התינוק בקלות‬‫האכלה מוצלחת של התינוק‬‫הבאת התינוק לכדי חזרה לישון כשהתעורר באמצע השינה‬‫המתנה לפני הרמת התינוק על הידיים‬‫הבאת התינוק למצב של שינה לאורך הלילה‬‫הרדמת התינוק מחדש לאחר התעוררות באמצע השינה שלא באמצעות האכלתו‬‫הימנעות ממשחק עם התינוק באמצע הלילה‬‫החזקת התינוק בנינוחות‬‫מתן פירוש נכון לבכיו ולהתנהגותו של התינוק‬‫שליטה בדפוסי השינה‪-‬ערות של התינוק‬‫ד( אודות תכנית ההדרכה להורים‪:‬‬
‫ההדרכה להורים נעשתה בשני מפגשים קבוצתיים שבועיים‪ ,‬והתכנים שהועברו במפגשים נלקחו מתוך "המלצות‬
‫להורים לגבי שנת פעוטות מאת קות'ברטסון ושביל" )‪.(1985‬‬
‫הסיבה להיצמדות לשיטה זו )של קות'ברטסון ושביל( היא שכך ניתן לבדוק את רמת היעילות של מידע שהוא‬
‫זמין לכל הורה ונכתב במיוחד עבור הורים‪.‬‬
‫ספר זה מכיל מידע לגבי תינוקות רכים‪ ,‬הוא בעל גישה של טיפול מניעתי‪ ,‬והוא מציע להורים "תכנית עבודה"‬
‫פשוטה וברורה‪.‬‬
‫את מפגשי ההדרכה הנחתה בוגרת תואר בפסיכולוגיה קלינית שסיימה התמחות בפסיכולוגיה קלינית לילד‪.‬‬
‫המפגש כלל‪ :‬מתן מידע והסברים ע"י המנחה‪ ,‬מענה על שאלות הורים‪ ,‬ודיון קבוצתי‪.‬‬
‫במפגש הראשון‪:‬‬

‬‬ ‫מחקרים קודמים מראים כי הורים שקיבלו הדרכה קצרה הצליחו לסייע לבעיות השינה של ילדיהם‪.‬‬ ‫אך מחקר זה הוא המחקר המניעתי הראשון – המראה כי הורים יכולים לעזור לתינוקות רכים לפתח דפוסי שינה‬ ‫יציבים ובריאים ובכך למנוע היווצרות בעיות שינה‪.‬‬ ‫במחקר זה – הורי קבוצת המחקר דיווחו כי בתקופה בה התינוק היה בן ‪ 6-9‬שבועות הם התעוררו פחות באמצע‬ ‫הלילה‬ ‫והגיבו פחות להתעוררויות תינוקם בהשוואה להורי קבוצת הביקורת‪.‬לתת "האכלת לילה ממוקדת" )בין ‪ 10‬ל ‪12‬‬ ‫בלילה(‪ .‬וריכוז שעות המשחק לשעות היום(‪.‬מאריכים את זמן השהייה של התינוק בעריסה לאחר שהתעורר‪ .‬‬ ‫ה( דיון מסכם ‪:‬‬ ‫מטרתו המרכזית של מחקר זה היא לקבוע האם הורים טריים המקבלים הכשרה קצרה וספציפית‬ ‫יכולים להשפיע על דפוסי השינה של תינוקותיהם‪.‬‬ ‫כמו כן ההורים הודרכו איך לכוון את התינוק לשינה בשעות הלילה‪ .‬‬ .‬‬ ‫לאחר הלידה נערכו שני מפגשי הדרכה נוספים‪:‬‬ ‫מטרתם הייתה רענון זיכרון ההורים בנושאים שנלמדו בשני המפגשים הראשונים‪ .‬ואיך ללמד את התינוק להבחין בין יום ללילה )למשל ע"י שמירה על חושך בבית בשעות הלילה ועל אור‬ ‫בשעות היום‪ .‬הימנעות מאפיזודות שינה ארוכות במשך היום‪ .‬‬ ‫מחקרים נוספים מצאו שהתנהגויות ההורים עשויות להשפיע על דפוסי השינה‪-‬ערות של הפעוט‪.‬לפיה מעבירים באופן הדרגתי את ההאכלה המרכזית‬ ‫לשעה מאוחרת יותר‪ .‬‬ ‫התוצאות מרמזות על כך שהכשרת ההורים הייתה יעילה בסיוע לתינוקות לגבש דפוסי שינה מוקדמים ויציבים‪.‬‬ ‫בכדי לוודא שההורים הבינו את השיטה – נערכו דיונים ומשחקי תפקידים להבהרתה‪.‬‬ ‫בפני ההורים הוצגה שיטה המיושמת במהלך כ‪ 4-‬לילות‪ .‬וכמו כן לאפשר להורים‬ ‫להעלות לדיון בעיות ודאגות אישיים‪.‬מגדילים את מרווחי הזמן‬ ‫בין ההאכלות הליליות ומרגילים את התינוק שלא לאכול עד שעות הבוקר המוקדמות‪.‬‬ ‫במפגש השיני‪:‬‬ ‫התמקד בדרכים לעזור לתינוק לישון לאורך הלילה‪.‬‬ ‫בתקופה שלאחר הלידה לתינוקות שהוריהם קיבלו הדרכה היו דפוסי שינה טובים יותר משל תינוקות קבוצת‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫כלומר – יש מקום להדרכת הורים דווקא לפני שהילד מפתח הפרעות שינה‪.‬‬ ‫אך לעומת זאת בתקופה שבין גיל ‪ 16-20‬שבועות לתינוקות קב' המחקר לא היו דפוסי שינה טובים יותר באופן‬ ‫משמעותי ביחס לתינוקות קב' הביקורת‪.‬‬ ‫הנושאים המרכזיים במפגש‪:‬‬ ‫דפוסי שינה‪-‬ערות‬‫שינה לאורך הלילה‬‫החיבור בין האכלה לשינה‬‫הפיזיולוגיה הבסיסית של שנת הפעוט‬‫הורות בטוחה בעצמה‬‫החשיבות שבהקניית הרגלי שינה בשלב מוקדם של החיים‬‫בפני ההורים הוצגה גישת השינה העצמאית – לפיה התינוק לא זקוק לעזרת הוריו בכדי להירדם או בכדי לחזור‬ ‫לישון לאחר שהתעורר משנתו‪.‫המנחה עודדה פיתוח תחושת כשירות הורית והציגה מידע דידקטי אודות שנת פעוטות‪.

‬‬ ‫הממצא במחקר זה‪ .‬וגם כאשר התינוק העיר את ההורה ‪ -‬ההורה הגיב אליו‬ ‫בתדירות נמוכה יותר‪.‬וסביר להניח‬ ‫שינצלו הזדמנויות אלה טוב יותר אם הם )ההורים( לא יסבלו מחסכי שינה עקב התעוררויות מרובות בלילה‪.‬‬ ‫ואילו תגובתיות הורית לבכיו של התינוק בגילאי ‪ 0-3‬חודשים לא השפיעו על הבכי בהמשך‪.‬‬ ‫אמנם כל הורי המחקר השתתפו בשיעורי "לאמאז"‪ .‬‬ ‫ולעומתם פעוטות שמרבים להתעורר בלילה זקוקים לעזרתה הפיזית של האם )כגון הנקה( כדי לחזור לישון לאחר‬ ‫התעוררות‪.‬‬ ‫מאחר ותקופה זו של החודשים הראשונים לחיי התינוק נחשבת לתקופה רבת מתחים – יש חשיבות רבה לפיתוח‬ ‫דרכי התערבות שמורידות את רמת המתחים או שמונעות מרמת המתח לעלות במהלך תקופה זו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הורי קבוצת המחקר דיווחו על פחות טרדות בחייהם‪ .‬גם מייד אחריה וגם‬ ‫כ‪ 4-‬חודשים לאחר מכן(‪ .‬לפיו השינוי בהתנהגות ההורים מקביל לשיפור בשנת התינוק‪ .‬‬ ‫להורים לתינוק רך יש שפע של הזדמנויות במהלך היום לקיים אינטראקציות חיוביות עם התינוק‪ .‬כאשר התינוקות היו‬ ‫בגילאי ‪ 6-9‬שבועות‪.‬ולעומתם הורי קב' הביקורת דיווחו על רמת לחצים ההולכת ועולה במהלך חודשי חייו‬ ‫הראשונים של תינוקם‪.‬‬ ‫דיווחו על פחות לחצים ועל שינוי פחות משמעותי ברמת הלחצים בתקופה של ‪ 4-5‬חודשי חייו הראשונים של‬ ‫תינוקם‪.‬משחק פנים אל פנים וקירבה‬ ‫גופנית בגילאי ‪ 0-3‬חודשים ניבאו את איכות הקשר בין ההורה לתינוק בגיל ‪ 9-12‬חודשים‪.‬‬ ‫הוא מסתכן בפגיעה באיכות ההתקשרות עם התינוק‪ .‬‬ ‫עם זאת – ייתכן שדווקא כמותם של אינטראקציות אלה היא שחשובה להתפתחות‪ .‬‬ ‫פארט גם מצאה כי אמהות לפעוטות שמרבים להתעורר בלילה נוטות להגיב לקריאות ילדיהם בתדירות רבה יותר‬ ‫ובמהירות גדולה יותר גם במשך שעות היום )ביחס לאמהות לפעוטות עם שנת לילה רצופה(‪.‬‬ .‬יחסית להורי קב' הביקורת‪ .‬או כאשר הורה לא‬ ‫ניגש לתינוק מייד כשהוא קורא לו‪.‬מחזק את עבודתה של פארט‪:‬‬ ‫היא בחנה את הקשר שבין התעוררויות בלילה לבין איכות האינטראקציה בין האם לפעוט בן ה – ‪ 9‬חודשים‪.‬בפגיעה באמון התינוק כלפיו או ביחסי הגומלין עימו?‬ ‫מחקרים הראו שהבעת רגישות הורית כלפי איתותי התינוק במהלך ההאכלה‪ .‬‬ ‫באשר ללחצים הוריים‪:‬‬ ‫המחקר הראה שההורים אכן הפיקו תועלת מההדרכה שניתנה להם‪.‬‬ ‫באופן כללי נמצא כי‪ :‬ככל שהפעוט עצמאי ובוטח בעצמו יותר – כך גובר הסיכוי שיישן שנת לילה רציפה‪.‬‬ ‫השיני – תכיפות תגובות ההורים משקפת את השיפור בדפוסי השינה של התינוק ולכן משקפת את התוצאה של‬ ‫הטיפול בתינוק ולא השפעה מודעת של ההורה על שנת התינוק‪.‬‬ ‫התנהגויות הוריות שנוטות לעודד עצמאות בתינוק העלו שאלות בנושא איכות ההתקשרות בין התינוק להורה‪:‬‬ ‫האם כאשר הורה לא מאפשר לתינוק להירדם בזרועותיו )חוויה המעוררת תחושת ביטחון(‪ .‬ולא הזמן היממה שבו הן‬ ‫מתרחשות‪.‬אך בכל זאת חברי קבוצת המחקר‪ .‫יש שני הסברים אפשריים לממצא זה‪:‬‬ ‫האחד – התינוקות העירו את ההורים פחות פעמים‪ .‬‬ ‫ומצאה שפעוטות הישנים טוב הם בעלי יכולת הרגעה עצמית טובה ויכולים להרדים את עצמם בחזרה לאחר‬ ‫התעוררות‪.‬‬ ‫כמו כן – הורי קבוצת המחקר שמרו על רמה אחידה של גורמי לחץ בחייהם )גם לפני הלידה‪ .‬שקיבלו הדרכה נוספת‪.‬‬ ‫מחקרים הראו שהדרכה מסוגים שונים )כגון שיעורי "לאמאז"( כהכנה להורות יכולים למנוע חלק גדול מהמתח‬ ‫המתלווה לתקופה בה האדם הופך להורה‪.

‬וייתכן שגם לציפייה זו בעצמה היה‬ ‫חלק בתוצאות שנצפו(‪.‫תועלת נוספת שהפיקו הורי קב' המחקר מההדרכה שקיבלו היא תחושת יעילות הורית גבוהה יותר )יחסית לקב'‬ ‫הביקורת(‪.‬‬ ‫בייחוד משום שמחקרים רבים מראים שיש עליה במספר ההתעוררויות הליליות בחצי השנה השנייה לחיים וגם‬ ‫במהלך שלבי התפתחות נוספים‪.‬להלן‬ ‫מספר בעיות במחקר זה‪:‬‬ ‫‪ (1‬המחקר לא הצליח לשלוט במשתנה של ציפיית הורי קב' המחקר להצליח יותר בהורות‬ ‫)כלומר‪ :‬עצם ההשתתפות בקבוצת ההדרכה והידיעה על השתתפות במחקר שבודק כיצד השתתפות בקבוצת‬ ‫ההדרכה תשפר היבטים שונים של ההורות – יוצרים בהורים ציפייה להצליח‪ .‬‬ ‫היעדר קבוצת ביקורת נוספת מסוג זה במחקר הנוכחי מפחיתה במידה מסוימת מאיכות תוצאותיו‪.‬‬ ‫הורים אלה היו מסוגלים לשנות התנהגויות שונות שלהם בתגובה לתינוקם‪.‬וייתכן שהדבר השפיע על התוצאות מפני‬ ‫שדפוסי השינה בגילאים רכים אלה משתנים ומתפתחים במהירות‪.‬התינוקות שלהם היו כולם בריאים‪.‬‬ ‫לכן – כיוון אפשרי למחקר המשך עתידי הוא לבחון את יעילותן של אותן שיטות בתנאים פחות אידיאליים )לדוגמה‬ ‫– לעבוד עם הורים שתינוקותיהם סובלים מקוליק(‪.‬‬ ‫עם זאת‪ .‬‬ ‫תחום זה עדיין נמצא בחיתוליו ויש מקום רב למחקרים נוספים‪:‬‬ ‫למרות שהמחקר הנוכחי מראה שקלינאים יכולים לספק תמיכה יעילה להורים טריים‪.‬‬ ‫יש לזכור שהוא נעשה בתנאים אידיאליים‪:‬‬ ‫משתתפי המחקר היו בעיקר זוגות נשואים ומשכילים מהמעמד הבינוני‪ .‬בכל זאת יש לסייג את התוצאות‪ .‬‬ ‫ותחושה שהם מצליחים להתמודד עם כל הקשור לנושא שנת התינוק בצורה טובה יותר‪.‬‬ ‫ביומני ההורים יש מגבלות מסוימות )למשל – קשה להורים לעקוב אחר התנהגות התינוק במהלך הלילה‪.‬התוצאות של שינויים מקבילים הן בהתנהגות ההורים של קב' המחקר והן בגישתם בכל זאת מספקות‬ ‫תיקוף יציב לממצאים בנוגע לשנת התינוקות‪.‬ולכן סביר להניח שלא הייתה השפעה של ממש להבדל זה בין הקבוצות‪.‬‬ ‫עם זאת – מחקרים קודמים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין שבוע לשבוע בדפוסי השינה של תינוקות בגילאים‬ ‫אלה‪ .‬‬ ‫בכדי לשפר את איכות המחקר מומלץ שמחקר עתידי יקיים גם מעקב אחר שנת התינוקות לאחר שנה או שנתיים‪.‬‬ ‫וההדרכה ניתנה בקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫למרות שיש לנו סיבות טובות לראות במחקר זה כהצלחה‪ .‬‬ .‬‬ ‫וההורים לא תמיד יודעים בוודאות האם התינוק ישן או רק שוכב לו ער בעריסה בנחת(‬ ‫בכדי לפתור בעיה זו יש להוסיף למחקר הבא כלי אובייקטיבי למדידת השינה )כגון הקלטות וידאו(‪.‬‬ ‫בכדי לתקן טעות זו במחקר יש להוסיף למחקר הבא קבוצת ביקורת שתקבל את אותה תשומת הלב שקיבלה‬ ‫הקבוצה בהדרכה אך ללא ההדרכה עצמה‪.‬‬ ‫‪ (3‬כמו כן – נוצר הבדל קל בין שתי קבוצות המחקר בגילאי התינוקות‪:‬‬ ‫הגיל הממוצע של התינוקות בקבוצת המחקר היה גדול יותר במקצת‪ .‬‬ ‫‪ (2‬בעיה נוספת במחקר – אופן מדידת המשתנים‪:‬‬ ‫התוצאות במחקר זה מבוססות על דיווחי הורים בלבד‪.‬‬ ‫מספר גורמים עשויים להשפיע על תחושת הביטחון העצמי והכשירות ההורית‪:‬‬ ‫ההורים במחקר זה קיבלו הדרכה להתמודדות עם שנת התינוק ובנוסף אליה קיבלו גם תמיכה במסגרת קבוצת‬ ‫ההדרכה‪.

‬ו‪ stress-‬אצל ההורים‪.‬‬ ‫גרף המתאר את זה‪:‬‬ ‫קומפטנטיות‬ .‬על ביקורת על המאמר?(‪.(1985‬‬ ‫לכן מחקר המשך יוכל להשוות בין הורים שקראו בעצמם את הספר להורים שקיבלו הדרכה‪.‬לפני הלידה‪ .‬לא היו הבדלים בין הקבוצות‪ .1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ :‬כל ההורים התעוררו והגיבו פחות עם הזמן‪ .1‬שנת הילדים‪:‬‬ ‫‪ .‬ההורים שעברו הדרכה )קבוצת הניסוי( התעוררו פחות‪ .‬שנת הילד תלך ותיעשה טובה יותר עם הזמן‪ .‬ללא הדרכה לשאר המשתתפים‬ ‫)קבוצת הביקורת(‪ .2‬התנהגות ההורים‪:‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪ .‬ומדידה נוספת בגיל ‪ 16-20‬שבועות‪.‬‬ ‫וכך ניתן יהיה לקבוע האם היו אלה המפגשים‪ .‬והגיבו‬ ‫פחות לקריאות הילד‪.‬והיו להם פחות‬ ‫האכלות‪) .‬‬ ‫לקבוצת הניסוי היו פחות אפיזודות עירות ושינה‪ .‬הנוכחות הפיזית או קומבינציה אחרת שהשפיעו על‬ ‫דפוסי השינה של התינוקות‪.1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .‬הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית רק בגיל ‪ 6-9‬שבועות ולא במדידה האחרונה‪.‬הייתה עלייה ליניארית בקומפטנטיות ב‪ 2-‬הקבוצות לאורך זמן‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 16‬סיכום הממצאים )בלבד(‬ ‫** זהו מאמר הבודק את ההשפעה של טיפול מניעתי )הדרכת הורים מוקדמת( על שנת הילדים‪ .2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ .1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .‬‬ ‫‪ .‬כלומר‪ .‬החומר הנלמד‪ .‬ללא קשר להשתייכות‬ ‫הקבוצתית שלהם‪.‬‬ ‫קבוצת הניסוי דיווחה על תחושת קומפטנטיות רבה יותר מאשר קבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫ולבסוף – למחקר אורך שיבחן שינויים אלה בדפוסי השינה של התינוקות ואת השפעתם על דפוסי השינה‬ ‫המאוחרים יותר יכול להיות ערך רב‪.‬התנהגות‬ ‫ההורים )כמות התעוררויות וכמות תגובות לילד המאותת( תחושת קומפטנטיות הורית‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫האם תוכלו לחשוב אם כך‪ .‫כמו כן‪ :‬ההדרכה שניתנה להורים במחקר הנוכחי התבססה על עצות מתוך הספר "לעזור לילדך לישון בלילה" ‪/‬‬ ‫קות'ברטסון & שביל )‪.2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ .‬‬ ‫‪ .‬ממוצע האפיזודה הארוכה ביותר היה גבוה יותר‪ .‬‬ ‫‪ .‬לאחר מכן עוד מדידה כשהתינוק בן ‪ 6-9‬שבועות‪ .‬אך במדידה השנייה‪.‬‬ ‫ממצאים‪:‬‬ ‫‪ .‬אם כי‪ .3‬תחושת קומפטנטיות של ההורים‪:‬‬ ‫‪ .‬בין אם הוא שייך‬ ‫לקבוצת הניסוי ובין אם לקבוצת הביקורת‪.‬ילדי קבוצת הניסוי ישנו יותר טוב מילדי קבוצת הביקורת‪.‬אפיזודות השינה שלהם היו ארוכות יותר‪ .‬‬ ‫** יש מדידה לפני הלידה ‪ +‬הדרכה לחצי מהמשתתפים )קבוצת הניסוי(‪ .‬אפיזודות‬ ‫רבות יותר של שינה מעל ‪ 5‬שעות‪ .

‫ביקורת‬
‫ניסוי‬

‫זמן‬
‫‪ stress .4‬אצל ההורים‪:‬‬
‫במדידה הראשונה לא היה הבדל במידת הלחץ בין הקבוצות‪ ,‬אך במדידה השנייה‪ ,‬נמצאה עלייה בלחץ‬
‫רק בקרב קבוצת הביקורת )בעוד שקבוצת הניסוי נשארו עם אותה רמת לחץ התחלתית(‪.‬‬
‫גרף המתאר את זה‪:‬‬

‫‪stress‬‬

‫ביקורת‬
‫ניסוי‬

‫זמן‬
‫תוצאות‪.1 :‬שנת התינוק – לתינוקות בקב' הניסוי היו אפיזודות שינה ארוכות ומועטות יותר בהשוואה לקב'‬
‫ביקורת והיו להם פחות יקיצות ליליות‪ .‬ב ‪ 2‬הקב' חל שיפור עם הזמן‪.‬‬
‫‪.2‬שינה רצופה של יותר מ ‪ 300‬דקות – ככל שהקריטריון ) ‪ 6 – 5‬לילות של שינה לאורך לילה( ההבדל היה‬
‫ניכר יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬התנהגות ההורים – בגיל ‪ 9 – 6‬שבועות‪ ,‬נמצא שההורים בקב' הניסוי התעוררו פחות והגיבו פחות מאשר‬
‫קב' הביקורת‪ .‬הבדלים אלו נעלמו כליל בבדיקות בהמשך‪ .‬ב ‪ 2‬הקבוצות ההורים התעוררו פחות לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ ההורים – לא נמצא הבדל בין אמהות לאבות‪ ,‬קב' הניסוי דיווחה על פחות לחץ לאורך זמן )לא מובהק(‬
‫וקב' ביקורת דיווחה על יותר לחץ לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .4‬מועילות ההורים – לפני הלידה לא היה הבדל‪ ,‬בבדיקת המשך הורי קב' הניסוי דיווחו על יותר תחושה של‬
‫מועילות עצמית‪ .‬ב ‪ 2‬הקב' תחושת המועילות עלתה עם הזמן‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התוצאות מראות שהדרכת הורים עוזרת לתינוק להשיג‪/‬להקדים דפוסי שינה יציבים‪ .‬המחקר הראה‬
‫שההורים המודרכים יכולים למנוע הופעת הפרעות שינה‪ .‬הורים שעברו הדרכה דיווחו על פחות לחץ ועל יותר‬
‫תחושת מועילות עצמית ובטחון בהורות‪.‬‬
‫ביקורת‪.1 :‬יש צורך להוסיף עוד קב' ביקורת שתבדוק את השפעת הציפייה להצליח‪.‬‬
‫‪.2‬השימוש בדיווחי הורים עלול להיות לא מדויק‪.‬‬
‫‪.3‬היה הבדל של שבוע לטובת קב' הניסוי‪ ,‬יתכן שבשבוע זה חלה התפתחות נוספת‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לבצע מחקרים אורכי טווח‪.‬‬
‫מאמר ‪ - 17‬הערכה של התערבות בשנתם של תינוקות‪ :‬דיווחי הורים ואקטיגרף‬

‫האורגניזם בשינה‪ ,‬ההתעוררות והיציבות של השינה‪ ,‬הינם משימות התפתחות קשות במהלך שנתו של הילד‬
‫בשנה הראשונה לחייו‪ .‬סקרים שנעשו על שנת התינוקות מציינים‪ ,‬כי בין ‪ 30%-10%‬מכל הקשיים בחוויות‬
‫הילדים בתחום זה במהלך מס' השנים הראשונות לחייהם‪ .‬מחקרים ישנים הראו שבעיות שינה אצל תינוקות הם‬
‫עקביות ועלולות להיות בעיות כרוניות אם לא מטפלים בהם‪ .‬רוב התינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ישנם תינוקות שמסמנים את הערנות שלהם בעוד שיש כאלה שלא‪ .‬ילדים מסמנים את הערנות שלהם גם כשיש‬
‫להם בעיות שינה וגם כשלהורים שלהם יש ידע על שנת התינוקות‪.‬‬
‫בעיות שינה בילדות המוקדמת ומתודות התערבות אפשריות נבדקו בספרות המחקרית‪ .‬רוב המחקרים התבססו‬
‫על דיווחי הורים‪ .‬למתודה הזו יש הגבלות חמורות כי התפיסה של ההורים של ההתנהגות בשנת ילדיהם יכולה‬
‫להיות מופרעת באופן משמעותי על ידי העייפות שלהם או על ידי ההנחות שלהם וגורמים מוטיביציונים שלא‬
‫קשורים לבעיות השינה עצמה‪.‬‬
‫לאחרונה יש שיטות חדשות על מנת למדוד ולעשות את המחקר על שינה וערנות‪ .‬מתודות אלו מבוססות על‬
‫אקטיגרפיה שהיא מוניטור שמבוסס על פעילות של המחשב‪ .‬הוא קטן ויציב‪ ,‬שמודד מידע לטווח זמן ארוך‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש במידע זה למדידות של דפוסי שינה והתעוררות ואיכות השינה עם מהימנות רבה ותוקף‪ .‬אקטיגרף הוא‬
‫גם יעיל ומבדיל בין דפוסי ערנות ושינה נורמאלים ומופרעים של מבוגרים‪ ,‬ילדים צעירים ותינוקות‪.‬‬
‫שנתם של ‪ 50‬תינוקות בגילאים ‪ 9-24‬חודשים הוערכה לפני שלב המניפולציה ולאחריו‪ .‬כולם דיווחו על בעיות‬
‫שינה על ידי ההורים של התעוררות באמצע הלילה בין פעם אחת ל‪ 8 -‬פעמים‪ .‬תינוקות שנכנסו למחקר היו‬
‫תינוקות שהתעוררו לפחות ‪ 3‬פעמים ונשארו ערים יותר מ‪ 30-‬דקות‪.‬‬
‫על פי השיטה הראשונה‪ :‬לאחר שהילד הושכב במיטה‪ ,‬ההורה עזב את החדר ללא כל התערבות נוספת‪ .‬במידה‬
‫והילד החל לבכות‪ ,‬ההורה המתין ‪ 5‬דקות לפני שנכנס לחדר וגם אז הקשר שנוצר עימו היה מינימאלי‪ .‬הרעיון‬
‫של שיטה זו הייתה לתת לילד זמן ללמוד להירגע בעצמו ‪ ,self soothing‬וכך עם הזמן ילמד להירדם לבדו‪ ,‬הוא‬
‫יקיץ פחות בלילה‪ ,‬וכשיקום הוא ירדים את עצמו שוב‪ ,‬בלי לקרוא להורה‪.‬‬
‫על פי השיטה השנייה‪ :‬ההורה ישן יחד עם הילד במשך שבוע שלם באותו חדר‪ ,‬בלי לקיים שום קשר נוסף‪,‬‬
‫מלבד הנוכחות הפיזית שלו בחדר‪ .‬השיטה מבוססת על ההנחה‪ ,‬כי לרוב בעיות השינה אצל תינוקות נובעות‬
‫מחרדת פרידה‪ .‬נוכחות ההורה בחדר תרגיע ותאפשר לילד לישון‪ ,‬ללא התעוררות בלילה‪.‬‬
‫כל ילד‪ ,‬באופן רנדומאלי‪ ,‬שויך לאחת מקבוצות ההתערבות הנ"ל‪ .‬בשתי הקבוצות לא היו הבדלים בין המינים‪,‬‬
‫הגילאים או מאפייני השינה‪ .‬שנת הילדים נמדדה במהלך ימי ההתערבות הן על ידי אקטיגרף והן על ידי יומני‬
‫שינה שההורים מילאו‪ .‬המדידות הופסקו כאשר חל שיפור משמעותי או כישלון בניסיון‪.‬‬
‫האקטיגרף מדד את הזמן הכללי של השינה‪ ,‬משך השינה מתחילת השינה ועד הבוקר‪ ,‬מספר ההתעוררויות‬
‫בלילה )יקיצות ליליות(‪ ,‬אחוז השינה‪ ,‬שינה שקטה ושינה פעילה‪ 4 .‬המשתנים נמדדו מהשינה היומיומית על ידי‬
‫ההורים שזה בעצם תחילת השינה‪ ,‬משך השינה‪ ,‬מספר הפעמים שהוא קם בלילה ונוכחות בזמן השינה‪ .‬בכל‬
‫הניתוחים הג'נדר לא שומש כאחד מהגורמים בניתוח‪ .‬הפעם היחידה שבה התייחסו לג'נדר היו מספר הפעמים‬
‫של השינה הפעילה כאשר השינה הופרעה‪ .‬בנים בילו באופן משמעותי אחוז זמן גבוה יותר בשינה פעילה מאשר‬

‫בנות‪ .‬הייתה קבוצת ביקורת‪ .‬בגלל שההתערבות הייתה אקטיגרף ולא התערבות של ההורים‪ ,‬אז משתנה משך‬
‫השינה היה ארוך יותר ב‪ .81.2%-‬משתנה השינה שהתבססו על דיווחי הורים גילו‪ ,‬טרנדים שונים עם שינויים‬
‫שניתן להבחין בהם‪ .‬אחוז השינה גדל ב‪.92.4%-‬‬
‫לסיכום‪ :‬במהלך ההתערבות ההתנהגותית נצפו שינויים בדפוסי השינה של התינוקות‪ .‬הן דיווחי ההורים והן‬
‫האקטיגרף הראו שיפור במהלך תקופת ההתערבות‪ ,‬שהוצגה ע"י הירידה במספר ההתעוררויות הליליות ועליה‬
‫באחוז השינה‪ .‬האקטיגרף ודיווחי ההורים שיקפו אותה נטייה‪ ,‬למרות שנמצאה חוסר התאמה בין דיווחי ההורים‬
‫לאקטיגרף במספר ההתעוררויות בלילה‪.‬‬
‫יתכן שהיו לכך שתי סיבות‪ :‬ייתכן שההורים התעייפו מהתהליך או שהיו פחות חדורי מוטיבציה לאחר שהיה שינוי‬
‫חיובי‪ .‬במקביל‪ ,‬התינוקות נטו לסמן פחות להורים על ההתעוררויות מאחר והם רכשו לעצמם יכולת הרגעה‬
‫עצמית וכך נרדמו חזרה‪ ,‬ללא עזרת הוריהם‪ ,‬כך שיתכן שההורים לא היו ערים למספר ההתעוררויות ליליות של‬
‫התינוק‪ .‬לכן הבדיקה חייבת להיערך במקביל גם על ידי האקטיגרף‪ .‬הורים יכולים להוסיף אינפורמציה רלבנטית‬
‫בנוגע לשנת התינוקות ולהקשר החברתי שלה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬לעיתים קרובות הורים לא מודעים לאספקטים של‬
‫שנת הילדים שלהם ולכן גם נכשלים בדיווח עליהם ולכן‪ ,‬זה חיוני להשתמש במדדים אובייקטיבים וסובייקטיביים‪.‬‬
‫המודל הדינמי‬
‫הנחה מרכזית‪ :‬על מנת להגיע לפתרון של בעיית השינה יש לערוך בירור מעמיק של הסיבות‬
‫להתפתחותה‪.‬‬
‫אופי הטיפול‪:‬‬
‫•‬

‫הימנעות ממתן עצות והכוונה ישירה‬

‫•‬

‫פתיחת מרחב טיפולי לברור והבנת הרגשות‪ ,‬הזיכרונות והקונפליקטים ההוריים הנלווים‬

‫לבעיות השינה‪.‬‬
‫תהליך זה יאפשר להורים להגיע בעצמם לשינוי דפוסי התנהגותם‪.‬‬
‫‪.3‬גישה משלבת‬
‫שלב האבחון‪ .1 :‬ראיון מקיף עם ההורים בנוכחות הילד )לפי המודל הטנזקציונלי(‬
‫‪ .2‬מעקב אובייקטיבי וסובייקטיבי אחר השינה במהלך השבוע ע"י מכשיר האקטיגרף ויומני הורים‪.‬‬
‫שלב הטיפול‪.1 :‬התאמת הטיפול לסוג הבעיה‪ ,‬חומרתה ומקורותיה‪.‬‬
‫שילוב בין עקרונות טיפוליים של ‪ 2‬גישות‪ :‬קוג' – התנהגותי דינמי‪ -‬קצר מועד‪.‬‬

‫מאמר ‪19‬‬
‫*שינה לא טובה =שינה גרועה‪,‬היכן שמצויין‬
‫בעיות שינה אצל ילדים )שנה עד ‪ : (3‬השפעות הטיפול על ההתנהגותם במהלך היום‪.‬‬
‫תקציר‪ :‬המחקר בדק את השפעתה של התערבות תוכנית טיפולית על התנהגותם של הילדים ודפוסי‬
‫האינטראקציה שלהם עם אמותיהם במשך היום‪ .‬שיטה‪ 28 :‬ילדים עם בעיות שינה רציניות ו ‪ 30‬ילדי קבוצת‬
‫ביקורת‪ ,‬בגילאי ‪ 12‬עד ‪ 36‬חודשים‪ ,‬השוו לפי דירוג על סקלה של התנהגות‪ ,‬על פי דפוסי שינה‪ ,‬ובמהלך‬

‫אינטראקציה של משחק ואכילה עם אמותיהם‪ ,‬לפני ואחרי התוכנית הטיפולית‪ .‬תוצאות‪ :‬אחרי הטיפול‪ ,‬הילדים‬
‫עם הבעיות שיפרו את התנהגותם‪ ,‬בדפוסי שנתם‪ ,‬וגם במהלך אינטרקציות האכילה עם אימם‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫התנהגותם של הילדים השתפרה אך לא זאת של אימם‪ .‬מסקנות‪ :‬ממצאי המחקר הזה מציינים שתדריך של‬
‫תוכנית התערבות התנהגותית המתמקדת בלעזור למשפחות להתמודד עם ילדים עם בעיות שינה ניתן להכליל על‬
‫אינטראקציות אם‪-‬ילד במשך היום‪ .‬הדבר מציע שיחסים מחוייבים בשנים הראשונות יכולים להשתנות על ידי‬
‫התערבות די פשוטה‪,‬כיוון ששינויים במערכת ההתנהגותית של משהו יכולים לשנות טוטלית את היחסים של‬
‫הילדים הצעירים עם אלה המטפלים בהם‪.‬‬
‫מבוא‬
‫בעיות בשינה אצל פעוטות וילדי טרום בה"ס‪ ,‬המוגדר כקשיים להרדם‪ ,‬יקיצות רבות‪ ,‬אשר דווחו אצל ‪ 15%‬עד‬
‫‪ 20%‬במדגם נורמטיבי‪ .‬למרות שהרבה מהתינוקות עם בעיות שינה‪ ,‬הצעירים מ ‪ 12‬חודשים ישנים טוב עד גיל‬
‫שנה‪ .‬בעיות השינה אצל ילדים ופעוטות ממשיכים להתקיים‪ .‬למשל ג'נקינס והקולגות שלה )‪ ,(1984‬עקבו אחר‬
‫‪ 360‬תינוקות במרכז רובה)עיר בעלת שילטון עצמי( בלונדון ברווחי זמן של ‪ 6‬עד ‪ 12‬חודשים‪ .‬היא מצאה ש‪-‬‬
‫‪ 50%‬עד ‪ 70%‬מהתינוקות ששנתם לא הייתה טובה בגיל ‪ 36 ,30 ,18 ,12 ,6‬חודשים המשיכו הבעיות להתקיים‬
‫עד הפגישה הבאה כעבור כ‪ 6-‬או ‪ 12‬חודשים מאוחר יותר‪ .‬ריצ'מן והקולגות שלה )‪ (1982‬במחקר רחב אחר‬
‫דיווחה ששני שליש מהילדים שעדיין הראו בעיות להרדם )להתמקם בשנתם( בגיל ‪ 3‬המשיכו עדיין להראות את‬
‫אותם בעיות ‪ 5‬שנים מאוחר יותר‪ .‬בעצם‪ ,‬קשיים בהתארגנות בלילה‪ ,‬הראו את העקביות השנייה הגבוהה ביותר‬
‫מתוך ‪ 20‬התנהגויות שדורגו בגיל ‪ 3‬ובגיל ‪ 8‬שנים במדגם‪ .‬הדבר מציין כי בעיות שינה אצל ילדים צעירים לא‬
‫יכולים להיות מסולקים כמו סטייה התפתחותית ארעית‪.‬‬
‫תמיכה נוספת לדבר בא ממחקרים שחקרו את האסוציאציה בין בעיות בשינה לבין הפרעות בהתנהגות אצל ילדים‬
‫צעירים‪ .‬במחקר המוזכר לעיל ריצ'מן והקולגות שלה )‪ (1982‬מצאו שמידת קשיי התנהגות אצל בעלי שינה לא‬
‫טובה היה ‪ 45%‬בשני המיקרים בגיל ‪ 3‬ו‪ 8-‬שנים‪ ,‬גבוה פי ‪ 3‬ממה שנצפה אצל ילדים ללא בעיות בשינה‪ .‬הדבר‬
‫הזה מציע שבעיות בשינה יכולים לסמן גם על )קיום( בעיות התנהגותיות אחרות בילדים צעירים‪ .‬עוד קבוצת‬
‫חוקרים דיווחו על קשר בין פקטורים אמהיים והפרעות בשינה אצל תינוקות) ‪ .(1984‬הם מצאו שבהשוואה לאלה‬
‫היושנים טוב‪ ,‬האמהות של בעלי השינה הגרועה‪ ,‬הרגישו בצורה אמביוולנטית כלפי ילדם ) ‪ 85%‬לעומת ‪(35%‬‬
‫ולעיתים תכופות הרגישו מדוכאות )במצב רוח מדוכא( – ‪ 46%‬לעומת ‪ .19%‬במחקר מאוד עדכני‪ ,‬עכשווי‪ ,‬קבוצה‬
‫משלנו בדקה ‪ 28‬ילדים בגילאי ‪12‬עד ‪ 36‬חודשים‪ ,‬עם בעיות שינה רציניות לעומת קבוצת ביקורת של ‪ 30‬ילדים‬
‫ללא בעיות שינה‪ .‬כאן דווחו האמהות של ילדי קבוצת הניסוי)עם בעיות שינה( רק על קונטקטים פסיכיאטרים‬
‫יותר אישיים בצורה לא משמעותית ו‪/‬או סימפטומים של חרדה ודיכאון כפי שנימדדו על סמך ראיון דיאגנוסטי‬
‫של לוח זמנים ורשימת מצאי*תחושה של חוסר נוחות‪ .‬מצד שני‪ ,‬ילדים בעלי הפרעות בשינה נמצאו כחווים‬
‫בצורה משמעותית יותר בעיות עם הורים ואלרגיות‪ .‬הם גם יותר דורגו כבעלי מזג קשה) ‪ 46%‬לעומת ‪ ,(13%‬סבלו‬
‫מכאבי בטן עיוותי לאורך זמן ארוך יותר‪ ,‬והיו להם במובהק ערכים גבוהים יותר ברשימת התיוג לפי התנהגות של‬
‫ריצ'מאן גראם ועל סכלת דירוג התנהגותי של אצ'נבאצ'‪ ,‬לעומת ילדי קבוצת הביקורת‪ .‬לכן בעיות שינה יכולים‬
‫לשקף פקטורים של שניהם‪ ,‬גם ילדים וגם הורים‪ ,‬כמו גם קשיים אפשריים בקשרי ילד‪-‬הורה‪ ,‬המציע אטיולוגיה‬
‫של כמה גורמים)רב סיבתי(‪.‬‬
‫כשבודקים את ההיסטוריה הטבעית של ההפרעה הזאת‪ ,‬יש הוכחה ששינה תישאר בעיתית אצל רוב הילדים בעלי‬
‫הפרעות בהתנהגות‪ ,‬בין גילאי ‪ ,3-8‬כאשר לפחות ‪ 1/3‬מן הצעירים שאין קישור להתנהגות בעייתית מראים‬
‫החלמה ספונטנית במהלך הזמן הזה‪ .‬לכן‪ ,‬אם שינה לא טובה ולא סדירה אכן מסמנת בעיות התנהגותיות‪ ,‬חשוב‬

‬ו‪/‬או ‪ .‬הורים לילדים שהתאימו לקריטריון ראשון זה הוזמנו לראיון קצר שבו הם התבקשו למלא יומן שינה‪.‬אחרי התערבות ספציפית‪ .‬נראה שיש להם השפעה מעטה‬ ‫על דפוסי השינה של ילדים צעירים‪ .3‬ילד‬ ‫שעובר למיטת ההורים או ‪ .‬מצד שני‪ .9‬נקודות ניחשב בינוני ואילו אם הערך הוא ‪ 12‬או יותר נק' הדבר מראה על הפרעת שינה‬ ‫חמורה)רצינית(‪.‬מה שמוביל לתקשורת פחות מתוחה‬ ‫במהלך היום‪ .‬היושנים גרוע‬ ‫הופנו)קיבלו התיחסות( בצורה עוקבת‪ .‬לעולם לא ישנו‬ .‬כיוון שטיפולים תרופתיים‪ .‬לשל ביקורת‪ .‬רציפה ע"י ‪ 6‬פדיאטרים קהילתיים ו ‪ 2‬רופאי משפחה באוניברסיטה קטנה‬ ‫בעיר‪ .‬השתתפו במחקר‪ .‬בגילאי‬ ‫‪ 12-36‬חודשים‪ .‬‬ ‫זה היה באינטרס של הרבה מהורי הילדים בעלי הפרעות השינה שניסו הרבה טכניקות כדי לעזור לילדם‬ ‫ולעצמם‪ .‬אבל לא דווח שום מידע על ההשפעה האפשרית של שיפור‬ ‫דפוסי השינה על התנהגות במהלך היום של ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫והזמן שהיא או הוא בילו במיטת ההורים במהלך הלילה‪.‬לשינויים בהתנהגותם של שניהם‬ ‫הורים וילדים‪ .‬‬ ‫מספר תוכניות טיפוליות תוארו בסקירה הספרותית‪ .‬מספר ואורך זמן ההתעוררות בלילה אחד‪ .‬אם הדבר היה נכון‪ .‬ההגדרה הקלינית להפרעת שינה נלקחה מעבודתו של ריצ'מן)‪ .‬השילוב של חינוך וניהול התנהגות‪.‬מס' נקודות כולל‬ ‫של ‪ 9‬או יותר במהלך שבועיים רצופים‪ .‫לדעת איזה סוג של התערבות הכי עוזר לילדים אלה‪ .‬לילות או יותר במהלך שבוע‪ .‬כך שיהיו להם לילות יותר שלווים אבל ללא הצלחה‪ .‬‬ ‫שעוצב ע"י ריצ'מן‪ .‬‬ ‫גדי שניתן יהיה להכליל ממחקר זה‪ .‬‬ ‫אחרי שההורים מילאו את יומני השינה לאורך שבועיים רצופים ערך תירכובת השינה‪ .‬‬ ‫כמה זמן לוקח לילד להירדם‪ .‬כל הילדים תאמו לקריטריון‬ ‫הכללה זה‪.‬לכן ניתן להסיק ששינה צפויה יותר‬ ‫ודפוסי שינה רגילים יכולים לאפשר יותר מנוחה לשניהם לילד ולהורים‪ .‬ניתן היה לצפות במהלך התצפיות בשעת יום‪ .4‬מסרב ללכת לישון בשעת ההשכבה יותר מ ‪ 30‬דק' או נוכחותו של ההורה נחוצה‬ ‫כדי שיירדם‪ .‬הדבר דורש מהאם לרשום ‪ 6‬פרמטרים הקשורים לשנתו של הילד לאורך שבוע‪ :‬השעה שהולכים לישון‪.‬שעת ההתעוררות בבוקר של הילד‪.‬ילדים ללא בעיות שינה שימשו כקבוצת‬ ‫השוואה לתצפיות ההתנהגותיות‪.‬במחקר זה כל הילדים היו צריכים‬ ‫להראות התפתחות קוגנטיבית טובה ושאין להם שום דבר לא נורמלי מבחינה פיזית‪ .‬תצפיות כאן‬ ‫יראו שינויים התחלתיים)ראשונים( בהתנהגות ההורים שבעקבותיהם יבוא שינוי‪ .‬תיקון בהתנהגות הילדים‪.‬ע"י שימוש בשני הדברים דיווחי הורים על שינה והתנהגות ותצפיות‬ ‫ישירות על התנהגות בשינה וגם על אינטראקציות בין הורה‪-‬ילד‪ 30 .(1981‬כאשר הילד ‪ :‬מתעורר ‪ 3‬פעמים או‬ ‫יותר לאורך לילה אחד‪ 4 .‬או ‪ .6-‬כדי להכליל‪ .‬יומן השינה הוא רישום על התנהגות בשינה של הילד והוא ממולא ע"י‬ ‫האמא‪ .‬בעצם‪ .‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפים‪ 28 :‬ילדים עם בעיות שינה בינוני עד רציני מאוד של לפחות לאורך ‪ 3‬חודשים ו ‪ 30‬ילדים תואמים‪.‬‬ ‫הדיווח הזה מספק מידע נוסף מהמחקרים הידועים בעבר ע"י מינדל)‪ (1993‬ומטרתו לספק כמה תשובות‬ ‫לשאלות אלה ע"י בחינה של שינויים בשינה ובהתנהגויות בשעת יום של ‪ 28‬ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬כמעט ‪ 50%‬מילדים אלה‪ .‬כאשר האפשרות הניתנת של טווח הנקודות ‪.‬בגילאי ‪ 12-36‬חודשים‪ .2‬מתעורר יותר מ‪ 20-‬דק' בלילה מסוים‪ .‬לימוד הורים דרכים חדשות להתמודד עם התארגנות והתנהגויות שינה יכולים גם להיות‬ ‫מושלכים למצבים אחרים ולעזור להורים להפוך ליותר אפקטיביים בניהול התנהגות ילדם בשעת יום‪ .‬ההתערבות המבטיחה ביותר ניראת‪ .‬חושב עבור כל ילד ע"י‬ ‫דירוג שש הפרמטרים שהוזכרו על סכלה של ‪ 0-4‬כל שבוע‪ .‬בשל דאגה אפשרית גדלה של הורים ותשומת לב הקשורה למחקר שלנו‪.‬‬ ‫בקבוצת הביקורת הצעירים היו צריכים לקבל ערך נמוך מ‪ .‬לשבועיים רציפים‪ .‬אלה הסובלים מהפרעות שינה היו צריכים שיהיה להם‪ .0-24‬‬ ‫עפ"י ריצ'מן בין ‪ 8-11.‬הדבר נעשה כדי למנוע הכללה של ילדים שישתפרו בהתנהגות השינה‬ ‫שלהם‪ .‬‬ ‫ללא הפרעות‪ .

‬שתי תתי סולם עוסקים במאפייני‬ ‫האם)פירוט במאמר( ‪ 2‬סולמות נוספים מסכמים את מאפייני הילד )פירוט במאמר( ו ‪ 2‬מתייחסים ליחסים הזוגיים‬ ‫של אם וילדה)פירוט במאמר(‪.‬פרטים על‬ ‫הטכניקה הזאת דווחו בעבר‪ .‬‬ ‫היו ‪ 2‬סוגי מדידות בלתי תלויות לשינה‪ :‬יומן שינה וערך תרכובת שינה‪ ..‬פרטים על הכילים ששימשו במחקר אפשר לאתר מפירסומים קודמים‪ .‬לשתי הקבוצות גם נתנו סכלת‬ ‫מזג הפעוט‪.‬‬ ‫המצלמה הייתה מחוברת לוידאו מקליט ואיפשר הקלטה לתקופה של ‪ 12‬שעות‪ .‬פריטים‬ ‫בסה"כ של מידע הוקלטו באופן שיגרתי‪ .‬כל ילדי המחקר ניסוי וביקורת‪ .1%‬עד ‪ 93.‬התנהגות הילדים‬ ‫הוערך ע"י שימוש של ורסיה לתיניקות של "רשימת תיוג של התנהגות הילד"‪ .‬הראיון התמקד ברקע האישי‪.‬בנוסף‪ .‬‬ ‫פרוצדורת הערכה זו מדרגת כל אחד מהאינטראקציות הפרוטוקול על ‪ 65‬מאפיינים שכולל משתנים הוריים )טון‬ ‫הקול‪ .‬כדי שתהיה מוקלטת על סליל‬ ‫אחד של קלטת‪.‬לכל המשפחות שניבדקו הוצעו עד ‪ 6‬מפגשים יעוץ‪ .‬שפותח ע"י ריצ'מן וגראם‪ .‬והקלטת שינה‪.‬שנתם הוקלטה‬ ‫במשך ‪ 3‬לילות רצופים עם מצלמה שמצלמת באור נמוך‪ .‬חיבה‪ ..‬רשימת מצאי זו הינה‬ ‫רשימת תיוג של סימפטום של ‪ 24‬פריטים המתייחסים לחרדה ודיכאון אמהי ולאספקטים של מצבה הפיזי‪.‬‬ ‫אחרי שההערכות הראשוניות הושלמו‪ .‬של כל בן משפחה וכך השיגו מידע על נבדקי המחקר‪ .‬הערכת קשרים מוקדמים של הורה‪-‬ילד‪.‬אצל עובד סוציאלי‬ ‫ותיק‪ .‬דרגות פעילות‪ .‬התרפיסט)המטפל( השתמש בגישה התנהגותית משתנה מכוונת בעבודתו עם‬ ‫המשפחות‪ .‬כל‬ ‫המשפחות בהתחלה עברו ראיון פסיכיאטרי מובנה למחצה עם פסיכיאטר לילדים‪ .‬‬ ‫הלילה הראשון‪ .‬האמהות גם במשך לילות אלה מילאו יומני שינה‪ .‬מתוכם ‪ 18‬פריטים התמודדו ישירות עם נושאים הקשורים לשינה‪ .‬הם גוייסו המודעות‬ ‫שהיו מודבקים בחדרי ההמתנה אצל אותם פדיאטרים ופסיכולוגים‪ .‬‬ ‫לכל ילד ניתן סולם ביילי של התפתחות התינוק )שכלי ומוטורי –סכלות( כדי לשלול מהמחקר ילדים עם דפקטים‬ ‫קוגנטיביים או מוטוריים‪ .‫לאורך כל הלילה בכל חייהם‪ .‬כל הילדים צולמו עם אמהותיהם במהלך ‪ 7‬דקות של משחק חופשי ו ‪ 7‬דקות‬ ‫בתקופת אינטראקציה בזמן ארוחה קלה‪.‬ילדי הביקורת‪ .‬שם רכשנו את הסובלים מהפרעות השינה‪.‬אזור כוח רב(‪.(.‬שלא נחשדו אף פעם שיש להם בעיה בשינה‪ .‬‬ ‫שני כותבים אומנו להעריך את הקשר המוקדם בין הורה‪-‬ילד על סולם הערכה‪ .‬‬ ‫בנסיון לאמת את תקפותם של יומן השינה וערך תרכובת השינה‪ .‬כאשר הם היו צעירים מ ‪ 24‬חודשים בשעת הקבלה‪ .9%‬על כל אחד מתתי הסולם‪.‬‬ ‫הסוציאלי והתרופתי‪ .‬השכיחות של הפגישות היה משתנה בין פעם בשבוע לפעם בשני שבועות ו במשפחות בעלות שני ההורים‬ ‫תמיד נכללו שני ההורים‪ .‬על התפתחותם הכללית‪ 77 .‬משתנים של הילד)מצב רוח‪ .‬‬ ‫קלארק והקולגות שלה פיתחו ‪ 6‬תתי סולם בלתי תלויים מ ‪ 66‬פריטים אלה‪ .‬שתואר בחלק הקודם‪ .‬וכך יכולנו לתקף את הערכת האמהות את ההתנהגות‬ ‫בשינה של ילדם‪.‬ע"י חבר של במעבדה של‬ ‫קלארק והשיג בכללי מהימנות של ‪ 83.‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫)כילים ‪ :‬ראיון ושאלון‪ (.‬הגירסה‬ ‫לפעוטות של "רשימת תיוג של התנהגות הילד" שימשה לילדים היותר גדולים‪ .‬בקצרה‪ .‬‬ ‫שהינם מרכיבים פסיכולוגיים חשובים‪ .‬זה אומר שהיא ניסתה להוציא מידע מההורים שאפשר לה להבין את המאפיינים של דינמיקה‬ ‫ספיציפית של כל דיאדה הורה‪-‬ילד‪ .‬‬ ‫אינטראקציות המשחק והאכילה הערכו ע"י שימוש בסכלה של קלארק‪ .‬בקצרה מצלמה הורכבה כדי לצלם את האריסה של התינוק ואת החלל סביב‪.‬‬ ‫כל מאפיין מדורג מ ‪ 1-5‬בסולם ליקרט )‪ – 1‬אזור הדאגה הרבה‪ – 5 .‬תיקשורת( והתנהגויות בצמד‪.‬ההקלטה שימשה להכרות של הילד והמשפחה עם הפרוצדורה ושני לילות עוקבים שימשו‬ ‫לניתוח‪ .‬יכולות אדפטיביים‪ .‬גם‬ ‫האמהות עברו ראיון דיאגנוסטי של לוח זמנים ורשימת מצאי*תחושה של חוסר נוחות‪ .‬שצילמה בדרך של תקופת זמן מסויים‪.‬הידע הזה שומש לאחר מכן כדי לפתח הצעות טיפול ספציפיות הקשורים‬ .

‬מראה שפגישות‬ ‫היעוץ השפיעו פרט להתנהגויות השינה‪ 11 .‬‬ ‫טבלא ‪ 2‬מספקת סיכום של מה שהתקבל במהלך שבועיים בזמן הקבלה כמו גם ‪ 3‬ו ‪ 6‬חודשים אחרי ההערכה‬ ‫הראשונית של קבוצת הניסוי והביקורת‪ .‬היה גם הקלטה נוספת‬ ‫של משחק חופשי וארוחה קלה‪ .‬הם עדיין הבדילו את היושנים טוב מהיושנים‬ ‫רע‪ .‬‬ ‫וממדדי שינה לפני ואחרי הטיפול‪.‬הטבלא גם מציינת שילדים שמשפחתם קיבלו את תוכנית ההתערבות שלנו שמרו על השיפור לפחות ‪4‬‬ ‫וחצי חודשים אחרי שהיעוץ הסתיים‪.‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫בדיווח נתמקד במידע מסוים מהראיון הפסיכיאטרי‪ .‫להפרעה בשינה‪ .‬חלקית בגלל התפקיד‬ ‫הטיפולי הכללי הממונה עליו במשפחה‪ .‬‬ ‫לפי שניתן לראות מהטבלא‪ .‬התוצאות כאן היו דומים לאלה שעל ה"בי סי אל"‪.‬להרגיע את הילד‬ ‫באינטרוולים רגילים עד שהילד ירדם‪.‬פחתו ביותר משליש אחרי ‪ 6‬שבועות מסיום‬ ‫פגישות היעוץ‪ .‬פגישה אינטראקטיבית בין אמהות וילדיהם משני הקבוצות‪ 3 .‬‬ ‫אמהות בהתחלה לפעמים פיקפקו בשיתוף הפעולה של בעליהן או ביכולת שלהן לסבול את הארגון החדש הזה‪.‬‬ ‫לכל ילדי הניסוי היו שני לילות רצופים נוספים של צילומי לילה ‪ 6‬שבועות אחרי פגישת היעוץ האחרונה‪ .‬אם‬ ‫ההורים חשבו שהילד יבכה כל הזמן עם השינויים האלה‪ .‬והשאירו אותנו עם ‪ 25‬משפחות שהשלימו את הטיפול‪.‬הדבר אומר שההורה יעבור משכיבה עם הילד לישיבה במיטה‪ .‬עבור בעלי ההפרעה שפגישות היעוץ בממוצע היו לאורך של ‪ 6‬שבועות‪.‬שציין שאבות‪ .‬למרות שמבחינה קלינית‪ 21 .75‬ב ‪ 3‬מיקרים האבא סירב להשתתף בניהול התנהגות ילדו או‬ ‫סירב לבוא לראיינות‪ .‬‬ .‬הסיבה להצעה זו באה מהניסיון הקליני שלנו‪ .‬הדירוג ההתנהגותי של הישנים לא טוב על ה"בי סי אל" צנח ב ‪ 30%‬במהלך הזמן‪ .‬למשל ‪ :‬המטפל ילמד בצורה מקיפה על הקונפליקטים בנישואין של בני הזוג‪ .‬לאחר מכן ישיבה לצד המיטה ולבסוף‬ ‫להזיז בהדרגה את הכיסא הרחק‪.‬נחקרה טכניקת‬ ‫ה"עיצוב"‪ .‬‬ ‫עם נקודות נמוכות בשני המיקרים‪.‬כל המשפחות עברו ראיון פסיכיאטרי נוסף ואמהות רשמו שבוע אחד יומן שינה ומילאו את הרשימה‬ ‫ההתנהגותית שוב‪.‬בזמן‬ ‫הזה האמהות גם מילאו לשבוע נוסף גם יומן שינה וגם את אחת הרשימות ההתנהגותיות‪ .‬מיקרים אלה נזרקו‪ .‬למרות זאת‪ .‬חודשים מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬אמהות לעיתים קרובות הרגישו עייפות ותשישות בערבים ותפסו‬ ‫את ילדהם כקשים במיוחד בזמן זה‪ .‬הילדים שהיו יותר מבני ‪ 24‬חודשים בקליטה דורגו על ידי אמהותיהם‬ ‫על סולם אצ'נבאכ "סי בי סי אל"‪ .‬שהאב השתלט על רוב הרוטינה של שעת ההשכבה או‬ ‫ניהול ההתעוררויות בלילה‪ .‬ברגע שההורים הסכימו היבט ספציפי בהתנהגות השינה של ילדם‪ .‬מדירוג אינטראקציות אם‪-‬ילד‪.‬‬ ‫טבלא ‪ 3‬נותנת סיכום על המידע ההתנהגותי של הילדים‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬הדבר היה אינטרס שרוב האבות רצו ואף התלהבו מהתפקיד החדש הזה‪.‬כפי שניתן לראות‪ .‬עם צימצום קטן נוסף לאחר ‪ 3‬חודשים‪ .‬למצוא תחומים של הסכמה וחוסר‬ ‫הסכמה סביב הבעיה הזאת‪ .‬המטפל המליץ שבמשפחות בעלות שני הורים‪ .‬וחלקית בגלל הקשרים המוגבלים עם ילדם במהלך היום‪ .‬שהם רוצים‬ ‫לשנות‪ .‬שהאב ישתמש בשיטת "בדיקה"‪ .‬השימוש של מבחן "טי" של‬ ‫הסטודנט‪ .‬משפחות שפטו עצמם ככאלה שהשיגו שיפור משמעותי בהתנהגות השינה של‬ ‫ילדם‪ .‬‬ ‫המספר הממוצע של פגישות הטיפול היה ‪ 3.‬יכלו להתייחס‬ ‫אליהם יותר בדרך ישירה וסמכותית‪ .‬הניקוד של בעלי השינה הלא טובה‪ .‬‬ ‫ההורים עודדו לפתח שעת השכבה שיגרתית ספציפית ושישאירו את ילדם במיטה ברגע ששמו אותם שם‪ .‬‬ ‫הדירוגים התקבלו בממוצע ‪ 6-19‬שבועות אחרי סיום פגישות היעוץ של משפחות עם הפרעות שינה‪.‬היא למרות זאת‬ ‫לא הייתה לוקחת את היוזמה להרחיב את הפוקוס מההתנהגות בשינה‪ .‬כפי שניתן לראות מהטבלא‪ .‬‬ ‫ב ‪ 5‬משפחות אשר בהן או שהאמא הייתה לבד או שהאבא בגלוי לא רצה להשתתף בטיפול‪ .‬משאלונים על התנהגות הילד‪ .‬‬ ‫שני הקבוצות של התינוקות והאמהות התאימו בכל משתני הרקע‪.

‬‬ ‫הדבר מציע שהטיפול לבעלי הפרעות השינה במדגם שלנו הובילו ל‪ .‬ע"י שימוש במקדם מתאם פירסון‪ .‬לילד או לקשר בינהם יחד‪ .‬לפני ואחרי הטיפול‪ .‬ששתיים היו קשורות להורה‪ .‬ערכים על האם‪-‬ילד מדדי אינטראקציה) מתאם‬ ‫שלילי(‪ .‬‬ ‫הייתה כמו כן השאלה האם הטיפול השפיע על חלק מהילדים זמן ארוך יותר מאשר על אחרים‪ .‬שימוש בניתוח בשלוש דרכים של טכניקות שונות‪ .‬שיפור בהתנהגות הכללית אצל השינה הלא טובה כפי שרואים בניקוד הנמוך על ‪2‬‬ ‫רשימות סימפטומים ו ‪ .‬האם שני המדדים דירגו את‬ ‫הילדים באותו הסדר‪ .‬ניתוח האינטראקציות של אם‪-‬ילד ניסו לספק תשובה לשאלה זו‪ .‬אם הייתה השפעה יותר מודגשת של הטיפול על בעלי הפרעה רבה יותר‪ .‬הדירוגים הראשונים של ריצ'מן‪-‬גראם ניבאו באינטראקציות עם הילד וההתנהגויות בצמד‬ .‬בתסריט הראשון הילדים שמרו על אותו דירוג במשך הזמן‬ ‫בהערכת אמהותיהם‪ .‬כשגם כאן‬ ‫ההתנהגויות של האם לא ניבדלו בין שתי הקבוצות‪ .‬גם שני תתי הסולם על הקשר הזוגי הראו שיפור‬ ‫משמעותי אצל בעלי השינה הלא טובה אחרי היעוץ‪.‬על שני סולמות דירוג‬ ‫הסימפטומים‪ .‬פרובלמטי‪ .‬‬ ‫טבלא ‪ 4‬נותנת את תוצאות המתאמים בין דרגה התחלתית של הפרעת התנהגות וקשיי הורה‪-‬ילד בזמן הקבלה‬ ‫ולאחר ‪ 3‬חודשים של טיפול‪ .‬ההתאמה בין דירוגי ההמשך לאחר ‪ 3‬ו ‪6‬‬ ‫חודשים היו מאוד גבוהות‪.‬יכולות סוציאלים ותשומת לב ערכם בהתחלה היו נמוכים אצל ילדים‬ ‫בעלע שינה לא טובה אבל גדלו באופן משמעותי אחרי הטיפול‪ .‬הארגון אצל התינוק‪ .‬הפרעות התנהגות‬ ‫וקשרים מחייבים בין הורה‪-‬ילד‪ .‬כפי שהכרנו‪ .‬בשני המיקרים בהתחלה ואחרי הטיפול‪ .‬לכן תחילה דירוג גבוה בסולמות של‬ ‫אצ'נבאכ וריצ'מן בהתנהגות מקושרים עם נמוך‪ .‬היו הבדלים בסכלות בהתנהגות אצל‬ ‫הילד ובקשר הזוגי‪ .‬מקדם המתאם בין‬ ‫הדירוגים ההתחלתיים ולאחר מכן היו זזים משלילי לחיובי‪.‬‬ ‫אלה יכולים לשמש כאינדיקטורים בר תוקף לשינויים לאורך זמן ארוך‪.‬נמצאו הבדלים מובהקים בזמן אינטראקציות ההאכלה‪ .‬חישבנו את סדר הדירוג מקדם המתאם בין ההערכה ההתנהגותית‬ ‫של כל הילדים‪ .‬אם היו נמוכים‪ .‫המידע הזה הציע שלטכניקת הטיפול שלנו הייתה השפעה חיובית על שניהם על השינה ועל ההתנהגות הכללית‬ ‫של קבוצת הניסוי וגם הביקורת נשארו ליושנים טוב לפחות ‪ 6‬חודשים‪ .‬אפשר היה להניח קיום קשר ישיר בין הפרעות שינה‪ .‬כפי שדורגו ברשימות‬ ‫סימפטומים שלנו‪ .‬המידע הזה לא איפשר לנו‬ ‫לראות באיזה מידה היעוץ להורים לגבי השינה השיגרתית וניהול השינה הוכלל על התנהגות בשעות יום של‬ ‫אמהות וילדים‪ .1 :‬ירידה משמעותית בבעיות השינה‬ ‫באוכלוסיית המטרה‪ .‬קיווינו שהתשובה לשאלה זו תאפשר לנו להעריך לאיזה ילדים עזרה ביותר תוכנית היעוץ‬ ‫שלנו‪ .‬היינו מצפים שהמתאם של הדירוגים‪ .‬‬ ‫השאלה הבאה שלנו הייתה עד לאיזה מידה הפרעות בהתנהגות אצל ילדים בזמן הקבלה‪ .‬של הילדים יהיו יותר מתונים או נמוכים בין שני פגישות החקירה‪.3‬שיפור בקשיי אינקראקציה אצל אמהות ותינוקות עם הפרעות בשינה בזמן ארוחה קלה‬ ‫אך לא בזמן המשחק החופשי‪.2 .‬‬ ‫זה מראה שהילדים נשארו די יציבים בדירוגים שלהם אחרי הדירוג ההתחלתי ולאחר ‪ 3‬חודשים דירוג ההתנהגות‪.‬הניתוח לא‬ ‫הראה הבדלים מובהקים על כל ‪ 6‬התתי סולמות בקבוצת הניסוי ובביקורת לפני ואחרי הטיפול במהלך תצפיות‬ ‫המשחק החופשי אם‪-‬ילד‪ .‬אם המתאם היה שלילי גבוה‪ .‬לעומת זאת‪ .‬תאמו לקשיים עם הורה‪-‬ילד בזמן תצפיות ההאכלה בזמן קבלה‪ .‬אנחנו טעננו שאו שהילדים יפיקו תועלת שווה מהטיפול או שאלה עם בעיות ההתנהגות‬ ‫הגבוהות ביותר יפיקו את ההכי הרבה תועלת‪ .‬האינטראקציות‬ ‫קודדו ל ‪ 66‬פריטים וסוכמו ל ‪ 6‬תתי סולם‪ .‬אם כך היה‬ ‫הדבר‪ .‬צריך יהיה לכלול משתנים אחרים במשואה‪.‬יותר מכך‪ .‬זה מציין ששני הדירוגים‬ ‫באופן משמעותי מתאימים לתצפיות אם‪-‬ילד שקיבלו‬ ‫במהלך המשחק החופשי אבל פחות עם התצפיות שהתקבלו בזמן הארוחה‪ .‬‬ ‫אנחנו כמו כן רצינו לדעת עד איזה מידה ילד כלשהו )אינדיווידואלי( ישנה את התנהגותו לדרגות שונות אחרי‬ ‫תוכנית ההתערבות שלנו‪ .‬לעומת זאת‪ .‬משחק‬ ‫חופשי ואינטראקציות אכילה קודדו באפן עצמאי‪ .‬המתאם בין ההתחלה ללאחר ‪ 3‬חודשים היו מתונים‪ .‬‬ ‫כדי לקבל תשובה לשאלה המאוחרת יותר‪ .

‬‬ ‫למה אם כן התנהגויות של האמהות הראו מעט שינוי אחרי הטיפול בעוד שאלה של ילדהם ציינו שיפור‬ ‫משמעותי? בעוד שהמידע הנוכחי שלנו לא מספק מוחלטת כאן‪ .‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫המחקר הנוכחי על הפרעות השינה אצל ילדים מרחיב על עבודתינו הקדומה ע"י בחינה של ההשפעה הכללית‬ ‫של התערבות ספציפית בניהול השינה שיש לה על התנהגות בשעת יום‪ .‬זה‬ ‫יכול לאמת את ממצאי קראמר והקולגות שלו‪ .‬נוטות להרחיב לטווח רחב של התנהגויות הילד‪ .‬האמהות לא שינו את התנהגותן במהלך אינטראקציות אם‪-‬ילד לאחר הטיפול‪.‬ההתערבויות שלנו עזרו להם ביותר‪.‬למרות זאת‪.‬לא היינו מצפים לשיפור ניכר בתחום זה‪ .‬נצפה לשינויים לא מוגדרים בכל האינטראקציות‪ .‬היכולות החדשים הנרכשים האלה הועברו ע"י הילדים להתנהגות היותר גמישה של‬ ‫שעת היום שאנו בחנו בקשר הזוגי שלהם עם אמהותיהם‪.‬ומהם נבע השיפור ביכולות ילדיהם‬ ‫לנהל את שנתם טוב יותר‪ .‬הדבר ידועה‬ ‫מספרות על ילדים היפראקטיביים מכל הגילאים‪ .‬‬ ‫הממצא שבאינטראקציות ההאכלה אך לא בהתנהגויות בזמן משחק חופשי נבדלו בין שני הקבוצות הכי סביר‬ ‫שקשור להבחנה שמטלות יותר מובנות בכללי מגלים דפוסי התנהגות בעיתיים יותר בקלות‪ .‬המתאמים בין התנהגויות שדווחו בזמן הקבלה ואינטרקציות ניצפות לאחר מכן של הורה‪-‬ילד‪ .‬שדיווחו שהתערבות מאוד ספציפית ופשוטה‪ .‫בסיטואציית ההאכלה )מתאם חיובי(‪ .‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ .‬שינויים‬ ‫בהתנהגות האם בעקבות ההתערבות היו צריכים להיות יותר בולטים מאשר אלה של הילדים‪ .‬באופן כללי‪ .‬‬ ‫אפשרות אחרת היא שהמטפל שידר)העביר( עקרונות התנהגותיים ספציפיים להורים )שגרמו להם להרגיש יותר‬ ‫בנוח לגבי היותם יותר החלטיים או סמכותיים בהתנהגותם כהורה( שבהיסח דעת הוכללו לסיטואציות אחרות‪ .‬הדבר עשוי לגרום‬ .‬גם בהתנהגויות בזוג אלה היו‬ ‫הילדים ולא האמהות שהשתנו בעיקר לאחר הטיפול‪.‬אם הדבר כך‪ .‬‬ ‫יש שני דרכים אפשריות להבין את התופעה הזאת‪ .‬בעוד‬ ‫שהמתאמים החיוביים המתונים בין התנהגויות מתוארות ונצפות באותו הזמן ניתן היה לצפות‪ .‬זה מציע שילדים עם הפרעות שינה מתחת לגיל ‪ 2‬שאמהותיהם בתחילה‬ ‫דירגו אותם כהכי בעייתיים ברשימה ההתנהגותית של ריצ'מן הראו את השיפור הרב ביותר באינטראקציות שלהם‬ ‫‪ 6‬שבועות אחרי סיום הטיפול‪.‬למרות זאת‪ .‬ההעברה יכלה להיות בעיקר בשל מצב רוח כללי טוב יותר של‬ ‫האם והילד כיוון שישנים יותר‪ .‬למה ניבויים אלה פחות ברורים מאליו אצל ילדים בוגרים יותר‬ ‫שדורגו ב" סי בי סי אל" אינו ברור‪ .‬אחד יכול להניח שההעברה מניהול שעות לילה לשיפור‬ ‫ההתנהגות בשעת יום יכול להיות בלתי מוגדר‪ .‬כיוון שביקשנו מהאבות לטפל בניהול בעיות השינה‪ .‬לכן יתכן ואלה היו האבות‬ ‫שפיתחו סטייל ניהולי חדש וייזמו שינויים התנהגותיים בילדיהם‪ .‬‬ ‫ישנם לבסוף‪ .‬זה כמובן להיה‬ ‫המיקרה‪.‬הדבר‬ ‫מציה שילדים שקיבלו הכי גבוה בסולם ההתנהגות בזמן הכניסה למחקר‪ .‬ל"סי בי סי אל" יש כ ‪ 60‬פריטים בעוד של "בי סי אל" )של ריצ'מן וגראם(‬ ‫יש רק ‪ 8‬פריטים‪ .‬כיוון שאמהות של היושנים לא טוב לא נבדלו בזמן הקבלה מאלה של ילדי הביקורת במעורבותם‬ ‫הריגשית או בתגובתיות‪ .‬התוצאות מראים שעזרה‬ ‫בהתנהגות הלילית לבעלי השינה הלא טובה גם מועילה לאינטראקציות שלהם בשעת יום עם מטפלי המפתח‪.‬‬ ‫יותר מכך‪.‬שניתנים לאמהות‬ ‫מוטרדות אבל דואגות‪ .‬‬ ‫וקיבלו לאחר מכן את הערכים ההכי נמוכים‪ .‬אנו משערים שזה יכול להיות כיוון שהאמהות לא‬ ‫ביצעו את ההתערבות הממשית‪ .‬בעוד שלא בחנו ישירות את האינטראקציות בין‬ ‫האבות וילדיהם‪ .‬כדי לאמת את ההשערה הזו‪ .‬אנו משערים שהאבות שיפרו את יכולות הניהול שלהם‪ .‬שהינם בלתי מובחנים מילדים רגילים בסיטואציות משחק‬ ‫חופשי אבל מראים את הגרעון בהתנהגותם בזמן למידה או משימות מובנות אחרות‪.‬המידע שלנו גם‬ ‫הראה כמה מתאמים משמעותיים בין דירוג התנהגויות בזמן קבלה ותוצאות האינטראקציה אחרי הטיפול‪ .

‬‬ .‫לכלי הראשון להיות כלי יותר מורכב שפחות קשור לאינטראקציות ממשיות של אם‪-‬ילד‪ .‬‬ ‫התוצאות גם מצעיים כמה מנגנונים שעלולים לתת הסבר לשינוי מיעוץ ממוקד להורה לשיפור באינטראקציות‬ ‫בכללי בין הורה‪-‬ילד‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 20‬היעילות הטיפולית בהתנהגות של רפואת שנת ילדים‪/‬קאהן ואליוט‬ ‫תקציר‪-‬‬ ‫התערבות התנהגותית זוהתה כאפשרות לטיפול להרבה מקרים של הפרעות שינה בילדים‪.1 :‬כרונותרפיה – הקדמה )כאשר השעון פחות מעוכב – למשל מתבגר הרגיל להירדם ב ‪ 1‬בלילה(‬ ‫או דחייה שיטתית )דווקא אצל מתבגר – הרגיל להירדם ב ‪ 3‬בלילה בעל פאזת שינה מעוכבת( של שעת‬ ‫ההליכה לשינה‪.‬גודל המדגם לכל אחד מכלי מדידת ההתנהגות היה קטן והתוצאות צריכים להיות מאומתים‬ ‫באוכלוסייה גדולה יותר‪.‬‬ ‫•‬ ‫הימנעות מהתערבות תוך כדי אירוע והימנעות משיחה עם הילד על האירועים על מנת‬ ‫לאפשר לילד לצאת מתוך האפיזודה בעצמו‪.‬לבסוף‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬‬ ‫‪.‬והמחקר שלנו צריך להיות מועתק)לעשות שוב( עם מדגם גדול‬ ‫יותר של ילדים בעלי שינה גרועה‪.‬מטלה כפויה לקידום והפצה של פרוצדורות פסיכולוגיות כדי לאמוד את‬ ‫הספרות המבוססת לתיאור התערבות בהתנהגות להפרעות שינה‪ .‬חסך שינה‪.2‬טיפול ע"י חשיפה לאור חזק כחצי שעה לאחר ההשכמה והימנעות מחשיפה לאור חזק בשעות הערב‪.‬המדגם‬ ‫שלנו לא התייחס לסיבות פסיכיאטריות והכלי הראשון עשוי לשקף זאת יותר במדוייק מאשר כלי בודק פחות‬ ‫ספציפי‪ .‬‬ ‫טיפול בהפרעות השעון הביולוגי‬ ‫מטרה‪ :‬לכוון את השעון הפנימי לשעות "הרגילות" ולהגיע להתייצבות של המחזור הצירקדיאני חדש כדי‬ ‫שהשינוי יישמר לאורך זמן‪.‬‬ ‫רק התערבות אחת לביעותי לילה ויקיצות תמיכה אמפירית מספקת כדי להחשב כמבטיחה‪.‬‬ ‫כיצד‪ .‬‬ ‫טיפול בפרסומניות‬ ‫•‬ ‫מתן הסבר ותמיכה להורים על זמניות התופעות ועל כך שאין להן השלכות משמעותיות על‬ ‫תפקודו של הילד בעתיד‪.‬‬ ‫•‬ ‫נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות כדי שהילד לא יפצע במהלך האירוע‪.‬לחץ‪ .‬‬ ‫אנחנו אימצנו לביסוס הקריטריון‪ .‬‬ ‫•‬ ‫יקיצה מתוזמנת – של כ ‪ 30– 15‬דקות לפני האירוע‪ .‬התגלו לשעת השכבה ושכיחות ביקיצות בשעות הלילה‪.‬הדיווח הזה בברור מתעד את התועלת של תוכנית‬ ‫התערבות התנהגותית קלה לשיפור שני הדברים שינה והתנהגות כללית אצל ילדים בעלי הפרעות שינה‪.‬שלושה ביסוסים טובים להתערבות‪ :‬אחד‪-‬‬ ‫התערבות מבטיחה ואחת התערבות קרוב לודאי יעילה‪ .‬‬ ‫‪.3‬מלטונין – נטילת ההורמון ישירות‪.‬‬ ‫•‬ ‫בירור גורמי רקע‪ :‬פסיכופתלוגיה‪ .‬יותר מכך‪ .‬בעבודה עתידית נצטרך לתעד ביותר פירוט את ההבדלים האפשריים באינטראקציות של‬ ‫האבות והאמהות עם ילדם בעלי הפרעות השינה‪ .‬כשהאירועים מתרחשים בשעה‬ ‫קבועה‪.

‬הממצאים כנראה מוסברים ע"י העובדה שטקס הכרחי לא רק בהשכבה לשינה‬ ‫אלה גם גם דוח מעקב ביקיצות במהלך הלילה שהם חלק ממעגל השינה של הילד‪.‬‬ ‫בתחום זה אנו מחשיבים‪ .‫התערבות התנהגותית‪ .‬יקיצות ליליות‪ .‬הפרעות בהרדמות והליכה בשינה כיוון שלרב הם מתקיימים יחד‪ .‬‬ ‫ב‪ 1996-‬קבוצה מאגודת הפסיכולוגים האמריקאית‪.‬‬ ‫לכן ילדים המסתמכים על אי הסתגלות לארגון השינה )האכלה‪ .‬שקדה לפיתוח קריטריון ספיציפי‪ .‬מקביל ומבלבל למונח הספרותי המיוחס למבוגרים‬ ‫"נדודי שינה" רפואת ילדים בתחום השינה היא שדה מובחן עם משתנה סיבתי יחודי והתערבות שונה‪ .‬הפרעות במקצב הצירקדיאני‪ .‬‬ ‫קריטריון זה הופך לתקן היעד להערכת היעילות של ההתערבות‪ .‬אבל החסרה ההקפדה המטודולוגית ההכרחית כדי שתהיה ראויה לקריטריון "צמברס"‪.‬‬ ‫הדיון הראשוני בין שתי קטגוריות אלה הוא ש התערבות "מבוססת היטב" הראתה תועלת כשהיה חריגה של‬ ‫טיפול אחר או מצבי דמה )פלסיבו( ששלט בתשומת הלב ובמשתנה הצפייה‪.‬בזמן ששיבושי שינה מקושרים‬ ‫לבעיות התנהגות ויכולת ויסות רגשית נמוכה‪.‬לעיתים קרובות מתקשר‬ ‫לקריטריון "צמבלס" כדי לאמוד טיפול פסיכולוגי המבוסס על משקל התמיכות האמפריות שלצידו וההתערבות‪.‬התערבויות אלה הראו תמיכות אמפיריות פנימיות והביאו את הרעיון להיות מתקבל על‬ ‫הדעת‪ .‬‬ ‫מבוא‬ ‫הפרעות שינה זוהו בעקביות בקרב רב העוסקים ברפואת ילדים )‪ .‬בזמן שילדים מתנגדים באופן אקטיבי‬ ‫למרות מאמציהם של ההורים שילכו לישון‪.‬ונרקולפסיה( הרב דורש הערכה רפואית והתערבות מיומנת שמומחים להתנהגות‬ ‫יתאימו תרופה ויספקו אותה‪ .‬‬ ‫כיוון ש"מינדל" הוציא לאחרונה סקירה מקיפה בנושא‪ .‬כמו המונח המיושן דיסלקציה כך גם השימוש בנדודי שינה‬ ‫נתקל‬ ‫לאחרונה בהסתייגות‪ .‬‬ ‫אנו גם כללנו את הקטגוריה של "התערבות מבטיחה" שהמטפלים )פסיכולוגים( בילדים הוסיפו לאחרונה‬ ‫לקריטריון "צמברס"‪ .‬למרות שחלק מרופאי הילדים‪ -‬בהפרעות שינה דורשים התייחסות‬ ‫תרופתית )דום נשימה בשינה‪ .‬המטרה של מאמר זה היא להעריך את היעילות של התערבות התנהגותית להפרעות‬ ‫שינה שכיחות ובייחוד לסירוב בזמן ההשכבה‪ .‬ביעותי לילה ותנועות ריתמיות לא נחקרו מספיק כדי‬ ‫שיזכו בתמיכה אמפירית‪.‬ההכחדה נבדקה והוערכה במחקרים יותר מכל טיפול אחר בהפרעות שינה‬ ‫בילדים‪ .‬קריטריון "צמבלס" התווה מאופיין בתמיכה‬ ‫הכרחית של מחקר הלוקח בחשבון "התערבות מבוססת היטב " או "התערבות קרובה לודאית ביעילות"‪.‬למידה וחיזוק הזיכרון‪.‬וטיפול‪/‬יחס שסיפטום‬ ‫אחד לעיתים מכליל גם אחרים‪ .‬מטרה‪ .‬‬ ‫התערבות מבוססת היטב‪-‬‬ ‫הכחדה – שמים את הילד במיטה ומתעלמים מהתנהגותו של הילד )בקשות לא הגיוניות‪ .‬‬ ‫התנגדות ללכת לישון ויקיצות ליליות‪:‬‬ ‫לעיתים נדודי שינה מיוחסים לרפואת ילדים‪ .‬טקס הסיוע יחזור כמה פעמים בלילה‪.‬נדנוד‪ .‬חוץ‬ ‫מבמקרים של חולי או סכנה לילד‪ .‬תגובה מוקדמת של שימוש בהכחדה‬ .‬הפרעות בזמני שינה ופרסומניה‪.‬בכי( עד הבוקר‪ .‬הפרוצדורה קלה להבנה להורים וההתנסות בה מבוססת היטב‪ .‬סיום חיזוק ספיציפי אפשרי לתחזוק‪/‬‬ ‫שימור מתן תגובה )בכי( יפחית את המקרים של תגובה זו לאורך זמן‪ .‬המונח המועדף "הפרעות שינה"‪ .(1-3‬לאחרונה נמצאו ראיות ששנת לילה טובה‬ ‫משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות המוקדמת של המח‪ .‬הנכון ביותר לגבי טיפול בהפרעות שינה בקרב פעוטות וילודים קשור‬ ‫להתנגדות ללכת לישון והליכה בשינה‪ .‬נוכחות הורית( כשהילד לא יכול ליצור‬ ‫בעצמו‪ .‬לדוגמה‬ ‫מבוגרים עם נדודי שינה מתלוננים על קשיים בהרדמות למרות נסיונותיהם‪ .‬אנו נשמור את דוח הסיקור שלנו‪.

5‬דקות( ומעבר רציף של בדיקות במהלך הלילה או לילות עוקבים‪.‬מינדל"הסיק‬ ‫מתוצאות המחקרים כי חינוך הורים כאסטרטגיית מניעה תואמת את הקריטריון "התערבות מבוססת היטב"‪.‫בבעיות השכבה מורכב ממקרים של חוסר פיקוח‪ .‬‬ ‫ההצעה היא שהשוואה להכחדה לא תואמת‪ .‬פרוצדורות של בדיקות הן כנראה מביאות לתוצאות יותר של בכי‬ ‫ומצוקה בילדים‪ .‬לאוטון" מצא תוצאה טובה בהפחתת ההכחדה‪ -‬הכחדה הדרגתית‪ .‬‬ ‫הכחדה הדרגתית‪-‬‬ ‫לבדיקת הפרוצדורה תוארו ורסיות שונות‪ .‬מחקר קטן אחד ושלושה מחקרים גדולים תומכים ביעילות ההתערבות המוקדמת‪" .‬ההמלצה היא לשים‬ ‫את הילד בעריסה כשהוא ישנוני אך עדיין ער‪ .‬אסטרטגיות אופייניות לטובת שגרת‬ ‫שינה‪ .‬ולקדם יכולת עצמית להרדמות בזמן ההשכבה וחזרה לשינה אחרי‬ ‫שמתעורר‪ .‬קבוצה אחת שהיתה קו התחלה וקבוצת השוואה‬ ‫אחת‪ .‬כתוצאה מכך ברור שהכחדה הולמת את הקריטריון של –"התערבות מבוססת היטב"‬ ‫בהפרעות השכבה לשינה ויקיצות ליליות‪.‬הוורסיה השכיחה‬ ‫ביותר היא הגדלה הדרגתית של ההכחדה‪ .‬הורים שלא היו מודעים‬ ‫לפוטנציאל שבתגובות ההתפרצות‪ .‬יכולים בהיסח דעת להתחיל חיזוק של ההתנהגות הבעייתית ביצירת חיזוק‬ ‫לסרוגין של לו"ז ובשל כך להגדיל את ההתנגדות בעתיד את ההתנגדות לתהליך ההכחדה‪.‬יש תמיכה מספקת להכשיר‬ ‫את ההכחדה ההדרגתית כמבוססת היטב לטיפול בהתנגדות להשכבה לשינה ויקיצות ליליות‪.‬התמודדות הורים עם טקסים לקראת שינה‪ .‬מגוון של התערבויות התנהגותיות היו בשימוש‬ ‫באופנים שונים כדי לקדם התפתחות מוקדמת של דפוסי שינה בריאים‪ .‬פרנץ ובלמפיד" מציעים שתגובות התפרצות יכולות להיות שכיחות יותר בילדים שהתנסו‬ ‫בהכחדה )לא תואם( בהשוואה להכחדה הדרגתית או הכחדה עם נוכחות הורית‪ .‬ותגובות הורים ליקיצות במהלך הלילה‪ .‬‬ ‫וורסיה זו הציגה תוצאות טובות בתוצאות ניסוי אחד לא מבוקר‪ .‬התאמה דלה‬ ‫אפיינה את ה"בדיקה המהירה" או "הבדיקה המינימלית" בגידול זהה של ההכחדה ההדרגתית מלבד זאת‬ ‫התקופה שבין הבדיקות הן חיזוק בפער קבוע‪.‬‬ ‫"סיימון" היקצה ‪ 268‬פעוטות בגיל ‪ 2-3‬שבועות לקבוצת הניסוי )התערבות( או לקב' הביקורת‪ .‬מידע זה אולי יעזור‬ .‬בגיל ‪ 6‬שבועות‬ ‫פעוטות בקב' הניסוי ישנו בממוצע ‪ 9‬שעות יותר לשבוע מאשר פעוטות מקב' הביקורת‪ .‬‬ ‫החסרון הראשי בהכחדה הוא הפוטנציאל בתגובת התפרצות להכחדה מאוחרת והתאוששות ספונטנית‬ ‫של‬ ‫תגובות בעיתיות‪" .‬זאת כנראה בגלל שרק הופעת הורה במרווח מספיק לחזק את ההתנהגות ) בכי( שההורים‬ ‫מנסים לחסל‪.10 .‬אך כולן מבוססות על הכחדה המשולבת בדרך כלל עם בדיקה של‬ ‫ההורים שלעיתים נחלשים עם הזמן‪" .‬תגובות מוקדמות אלה עוקבות אחר מספר רב של פיקוחים‬ ‫בתוך תכניות נושא וגדולות יותר בין קבוצות בניסויים‪ .‬‬ ‫התוספת של שני מחקרים אחרונים ישנם כרגע שלוש קבוצות מחקר מפוקחות ואקראיות שתומכות ביעילות של‬ ‫ההכחדה ההדרגתית‪ .‬‬ ‫התערבות מוקדמת‪/‬חינוך ההורים‪-‬‬ ‫סיפוק שירות של התערבות מוקדמת כדי למנוע הפרעות בשינה‪ .‬קבוצת הניסוי‬ ‫נדרשו ל ‪ 45‬דקות של למידה להתמודדות וכישורי הורים לקידום עצמאות ויכולת שינה בפעוטות‪ .‬הרבה מומחים תמכו בפרוצדורת בדיקה זו ודומות לה‪.‬‬ ‫ישנה סימן שלגידול שבין הבדיקות כנראה אין ממש השפעה קריטית להצלחה של התוצאות‪ .‬כיוון שמחקרים אלה פורסמו ע"י שלוש קבוצות חוקרים שונות‪ .‬כל הורה‬ ‫מגיב מייד אך באופן סיסטמטי מצמצם את משך שהותו כל ארבעה ימים ובמשך ‪ 28‬ימים‪ .‬המעורבים בה התעלמות מהתנהגות לא הולמת של הילד לתקופת זמן‬ ‫רצופה )‪ 15 .‬יעילות הפרוצדורה מופיעהב ‪ 5‬מחקרים גדולים של ‪4‬‬ ‫קבוצות חוקרים שונים‪ .

‬אחד מהמחקרים האלה השתמש בהגדרה טובה‬ ‫עיצוב קבוצה מקרי‪ .‬משך הזמן בין ההתעוררויות גדל באופן שיטתי עד שההתעוררויות נעלמו והילד יכול‬ ‫לישון כל הלילה‪ .‬‬ ‫פרוצדורת שגרת שינה חיובית וטקסי השכבה היתה בשימוש לראשונה בטיפול עבור ‪ 3‬ילדים עם התקפי זעם‪.‬מה שהופך זאת לטיפול אפשרי‪.‬‬ ‫שגרה חיובית והחלשת הרדמות הן אסטרטגיות דומות המסתמכות על שליטה בגירוי כגורם לשינוי בהתנהגות‪.‬‬ ‫פרוצדורות לצמצום התנהגות מצביעות על כך שפרוצדורת הכחדה בסיסית אולי מקטינה או מחסלת התנהגות לא‬ ‫הולמת אבל כושלת בלימוד או הגדלת הסתגלות של התנהגויות חלופיות‪ .‬‬ ‫שגרה חיובית‪ /‬דחיית הרדמות עם עלות תגובה‪.‬לשניה תוצאות מהירות ביקיצות‬ ‫ליליות ובכי עם קצת יותר תגובות מאוחרות של התפרצות להכחדה‪ .‬הפרוצדורה מאז הוארכה בשני מחקרים‪.‬כל התהליך עובר שלב לשעה מוקדמת יותר של הערב עד להשגת‬ ‫המטרה‪.‬החלפת שגרה חיובית בקטגוריה של התערבות מבטיחה‪.‬תוך ביסוס סיבות‬ ‫הולמות להרדמות )שגרה עקבית לקראת שינה( ושרשרת אינטראקציות בין ההורה לילד‪ .‬הגישה‬ ‫קוראת להורה לישון עם ילדו בחדר השינה אך לא באותה המיטה למשך שבוע כשהוא מזייף שינה ומתעלם‬ ‫מהתנהגות לא הולמת של הילד )הכחדה(‪ .‫למצוא את החולשה המוקדמת שמחקרים בתחום זה שכשלו באיסוף מידע כדי לפרסם את האמת אודות מניעה‬ ‫טבעית של התערבות מוקדמת‪.‬ריקרט וג'ונסון" השוו התעוררות מתוזמנת עם הכחדה לא תואמת ומצאו ששתי‬ ‫הטכניקות משפיעות על יקיצות ליליות‪ .‬אחרי שבוע ההורה יתחיל לישון בחדר נפרד מהילד‪ .‬התעוררות מתוזמנת שיטטית מגדילה את משך זמן השינה ומחסלת את ההתעוררויות‬ ‫הספונטניות והבכי המוגזם‪" .‬הפרוצדורה התבססה על‬ ‫מצב בסיסי של התעוררויות ספונטניות‪ .‬החוקר אסף מידע התנהגותי )התנגדות להרדמות( אבל לא התמסר לדפוסי השינה של הילדים‪ .‬‬ ‫הצגת השואת התוצאות לפרוצדורת בדיקה מהירה כדי להיפטר מהפרעות בהירדמות אצל ילדים‪ " .‬פרנץ‬ ‫ובלמפיד" הסיקו כי הכחדה ע"י מינימום בדיקות והכחדה עם נוכחות הורית‪ .‬נדנוד‪ .‬ההנחה היא‬ ‫שמודעותו של הילד לנוחכות ההורית תרגיע אותו ותקדם הרדמות מהירה יותר‪ .‬שתי קב'‬ ‫ניסוי גדולות דיווחו על תוצאות מועילות עם השגרה החיובית‪ .‬שיגרת שינה חיובית עשויה להמשיג‬ ‫חלקים שונים בהגדלת פרוצדורות מעצבות ללימוד ילדים התנהגות הולמת של הזמן שלפני השינה ויכולות‬ ‫להרדמות‪ .‬‬ .‬הפרוצדורה כוללת עיכוב זמני להרדמות‬ ‫כדי להבטיח טקסי הרדמות מהירה‪ .‬כמו במחקרים דומים בתחום‬ ‫זה‪ .‬‬ ‫ההתערבות היתה אפקטיבית בשלושת המקרים כשההישג היה היענות להירדמות‪ .‬הורים ימצאו פרוצדורה זו‬ ‫כמתקבלת יותר ולהוביל לדבקות האשר ההכחדה הלא תואמת‪.‬ובקבוצת השוואה גדולה של מחקר‪ .‬‬ ‫התעוררות מתוזמנת‬ ‫התעוררות מכוונת נוסה לראשונה לצורך יקיצות לילה תדירות ע"י "מקגאר והוול" במקרה בודד של עיצוב‬ ‫מחדש‪ .‬אחר כך התעוררות מתוזמנת של ‪ 15-30‬דקות לפני הזמן שהתינוק‬ ‫מתעורר לבדו‪ .‬ולהכחדה יש את התוצאות המהירות ביותר‪.‬הרגעה(כפי‬ ‫שהיה אם היה מתעורר לבד‪ .‬נוכחות הורית הוחכה כיעילה בקב' מחקר גדולה‪.‬‬ ‫התערבות מבטיחה‬ ‫הכחדה עם נוכחות הורית‬ ‫הכחדה זו מבוססת על ההנחה שבעיות בחווית ההרדמות אצל ילדים נובעים בשל חרדת ההפרדות‪ .‬כששרשרת‬ ‫ההתנהגויות מבוססת היטב והילד נרדם מהר‪ .‬בהשפעת כל התעוררות מתוזמנת הפעוט נתמך בתגובות הרגילות )האכלה‪ .

‬‬ ‫זמן השינה מתוכנן ומוגבל‪ .‬‬ ‫לדוגמה"מורין" הסיק שגודל האפקט בהתנהגות והתערבות ביחד‪ .‬הכחדה הדרגתית ושגרה חיובית נמצאו כמפיקות תוצאות שוות‪ .‬כולל ‪ Z=0.‬משתנה גודל האפקט‬ ‫נלקח בחשבון כתלוי מחקר‪ .‬כדי לבחור תוצאה‪ .58. 1.‬נקדים את כל התהליך בחצי שעה בלילה הבא ונמשיך בהפחתה עד להשגת המטרה‪.‬תדירות ומשך התקפי זעם‪ .(60‬גודל אפקט זה עבור ילדים עם‬ ‫הפרעות בהרדמות מושווה כמעט באופן אחיד עם גודל האפקט שנמצא עבור מבוגרים עם נדודי שינה‪.‬הרדמות טובה‪ .‬‬ ‫"פיזה ופישר" ציינו כי שגרה חיובית דורשת רפרטואר רחב של תגובות של הורים כמו לכונן שגרה מדויקת‪.80‬ראה טבלה ‪ (1‬צייון השפעה טיפולית גדולה )‪ .‬החלשת הרדמות מערב קודם כל עיכוב של בערך ‪ 30‬דק' בהרדמות של הילד‪ .55.‬עם התאמת ממוצע‬ ‫גודל האפקט ‪D=1.‬גודל האפקט בכל מקרה‬ ‫יכול לא להיחשב בחלק מהמחקרים כיוון שהשימוש בשילוב של התערבויות‪ .‬צרוף מספר מקורות מידע לכדי‬ ‫אחד‪ .‬אם הילד מצליח להירדם‬ ‫מהר‪ .‬בגלל שמתקיים מעט דמיון נבחרו תוצאות המשתנים‪.‬בנקודה זו‪ .35‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬התעורורת מתוזמנת‪ .53‬למספר‬ ‫יקיצות ליליות‪ .‬והגברת שינה אצל‬ ‫ילדים‪ .‬אנו יכולים‬ ‫לזהות כמה מקרים או חלק מקרי של תוצאות טיפול בניסויים בספרות )שינה בילדים(‪ .‬אם הילד לא נרדם מהר )‬ ‫‪ 15-30‬דק'( אפשר לחזור על הפרוצדורה כאשר מוציאים את הילד מהמיטה ומשאירים אותו ער לחצי שעה או‬ ‫שעה לפני שמתירים לו לחזור למיטה‪ .‬‬ ‫החלשת ההרדמות ושגרה חיובית חולקות מרכיב שכיח של עיכוב זמני של הרדמות והחלשת השינה‪.‬זהירות מחייבת‬ ‫בהשוואה בין הפרעות בילדים ומבוגרים למרות זאת‪ .96‬מעבר ל ‪ 5‬תוצאות משתנים של התערבות התנהגות‪ .88‬תחילת שינה ‪ Z=0.‬תוצאות המשתנים וזמן המדידה מוערכים ) ראה טבלה ‪ .‬הכחדה‪ .‬למרות זאת אי‬ ‫אפשר להסיק ממשמעות סטטיסטית שההתערבות תניב תוצאות חזקות יותר או תוצאות רפואיות משמעותיות‬ ‫יותר‪ .‬ושגרה חיובית( על פני שש מדידות של‬ ‫תוצאות )תדירות ומשך היקיצות‪ .‬החלשת‬ ‫הרדמות‬ ‫עם עלות תגובה כנראה היא האלטרנטיבה המבטיחה ביותר לפרוצדורת הכחדה בסיסית ומטרה‬ ‫למחקרי השוואת קבוצות גדולות ומקריות‪.‬גודל אפקט הטיפול ימליץ על ההכללה בסקירות על תמיכות אמפיריות להתערבות חוץ מההסתמכות על‬ ‫משמעות סטטיסטית‪..‬הגבלת שינה ותמריץ מפוקח‪ .‬שינה טובה(‪.‬‬ ‫בהשוואה למחקרים על מבוגרים עם אינסומניה התחום של הפרעות שינה בילדים עדיין יחסי לפעוטות‪ .‬מדגם גדול בד"כ מפיק סבירות טובה של משמעות סטטיסטית‪ .‬אנו יכולים לחשב את גודל האפקט מארבע קבוצות מחקר מקריות שיעריכו את יעילותם של ארבע‬ ‫התערבויות שונות ) הכחדה‪ .‬ולחזור כל הזמן על השגרה אם הילד יצא מהמיטה החלשת ההרדמות עם או בלי‬ ‫תגובת עלות הוערכה בחמש טיפולי תוצאות מחקרים שהופעל בהם פיקוח בנושא העיצוב‪ .‬הילד יתעורר בשעה קבועה ולא ניתן לו לישון מעבר לשעות השינה המוגדרות‪.‬‬ ‫"סמית'" מצא גודל אפקט ממוצע של ‪ 0.‬‬ ‫לשבח כל מרכיב בשגרה‪ .‬כל ארבע התנהגויות‬ ‫ההתערבות עלה ‪) D = 0.‬שהיוו טיפול‬ ‫יעיל ביותר אצל מבוגרים הסובלים מאינסומניה‪.(1‬בהתבסס על השוואה‬ ‫ישירה של מחקרים‪ . 1.‬חשוב לציין שרב תוצאות המשתנים‪ ..‬‬ ‫מעניין שהפרוצדורה דמתה לשילוב של שתי התערבויות התנהגותיות‪ .‬שתי סקירות אנליטיות עוקבות מצאו תוצאות דומות‪.‬ספרות הרפואית העוסקת בילדים מתעקשת על מחקרי קבוצות מקריות בתוצאות המשתנים‪ .‬פרוצדורה זו נמשכת עד שהילד נרדם מהר‪ .‬הכחדה הדרגתית‪ .‫"פיזה ופישר" השתמשו בוריאציות של שגרה חיובית כדי לחסל הפרעות שינה חמורות‪ .‬‬ ‫לדוגמה תוצאות טיפול בניסוי להתנגדות להרדמות בילדים וריבוי יקיצות ליליות לעיתים מהווה כיוון להתנהגות‬ .‬‬ ‫גודל השפעת הטיפול‬ ‫חולשה אחת בשימוש באמת מידה כמו של "צמבלס" כשאומדים יעילות טיפול היא החריגה משמעותית‬ ‫בסטטיסטיקה‪ .‬בזמן‬ ‫שהתפרסמו ‪ 12‬ניסויים הקיימים בנושא ההתערבות בהפרעות שינה עם קרבה עקבית לתוצאות המשתנים‬ ‫)‪(.

‬ישנם כמה מחקרים שמטרתם היא שיתוף ילדים‪.‬‬ ‫טיפול התנהגותי ב ‪ dsps‬התמקדו לראשונה בהקדמה או איחור סיסטמטי בשלבי שנתו של הילד עד שתזמון‬ ‫שינה המתבקש‪ .‬למרות זאת יש דוח אחד של טיפול בשלי שינה מוקדמים שהצליח באדם מבוגר‪.‬כשזה מושג זמן ההרדמות וזמני‬ ‫היקיצה חייבים להיות קרובים לאורך כל השבוע ולא הילדים יסחפו חזרה לדפוס הקודם שלהם‪.‬נסיון‬ ‫לפאזה מוקדמת עם מבוגרים עם ‪ dsps‬לא נחלה הצלחה‪.‬למרות שלא היה שום מחקר שאמד גישה זו עם ילדים‪ .‬מה שמאלץ לנמנום ערב‪ .1981‬‬ ‫"ת'ורפי" תכנן אלטרנטיבה מעניינת לכרונותרפיה מדורגת יומיומית שדווח שהייתה פחות מפריעה להשתתפות‬ ‫בלו"ז בית הספר השבועי‪ .‬וגמול או התנהגות הפוכה לסיוע לתחזוקת‬ ‫השפעת הטיפול‪ .‬היא הנפוצה ביותר בקרב פעוטות‪ .‬‬ ‫"דאהל" השתמש בכרונותרפיה והתערבות התנהגותית )הכחדה( לטיפול בבעיות השינה בילדה בת ‪ 10‬שאובחנה‬ ‫כ ‪ dsps‬וגם ‪) adhd‬היפראקטיביות(‪ .‬ב ‪ asps‬רב אפיזודות השינה מקדימות ביחס‬ ‫לבקשת השעון‪ .‬למרות זאת התסמינים של ‪adhd‬‬ ‫נמשכו‪ .‬הסקירה הזו תתמקד בשלוש הפרעות הנפוצות )במחזור צירקדיאני( שנמנו אצל‬ ‫ילדים ומבוגרים‪ – asps :‬תסמונת פאזת שינה מוקדמת‪ dsps .‬למרבה הצער יש מעט מידע כדי לתמוך במרכיבי טיפול זה בילדים‪ .‬‬ ‫הפרעות במקצב הצירקאדיאני‬ ‫הפרעות במקצב הצירקדיאני מערב חוסר מיתאר בין דפוסי שינה אינדיבידואלים ודפוסי שינה נחשקים או‬ ‫נחשבים כנורמלים בחברה‪.‬‬ ‫לפני ואחרי מידות התערבות התנהגותית מורה דירג שיפור משמעותי בתקשורת עם עמיתים‪ .‬הירדמות בלילה שאחריו‪ .‬חבילת ההתערבות שלקח שבוע להוציא לפועל פרוצדורה והגדלת את זמן‬ ‫השינה הכולל מ ‪ 7.2‬ל‪ 9-‬שעות בלילה‪.‬ישנם כמה דיווחים‬ ‫עבור ‪ asps‬בספרות‪ .‬בסיוע לתוספת‬ ‫ניסויים בתחום זה אנו נתאר בקצרה את ההתערבויות שהוזכרו בספרות‪.‬למרות‬ ‫שכרונותרפיה היתה לראשונה בשימוש עם מבוגרים‪ .‬ואי סדירות בדפוסי‬ ‫שינה עירות‪ Asps .‬חסך שינה עם פאזת שינה מוקדמת מערבת שמירה על לו"ז שינה רגיל ב‪ 6-‬ימים‬ ‫עוקבים אחרי לילה אחד של חסך שינה בסופ"ש‪ .‫בהרדמות )תלונות‪ .‬הערכות מחדש של‬ ‫תזמון שינה מתבקש תוך קידום שלב אחר או איחור שלב כרוני‪ .‬מספר ומשך‬ ‫היקיצות או סך כל זמן השינה‪.‬‬ ‫כרונותרפיה לפאזה מוקדמת ראשית יוצרים לילד לו"ז שינה‪ .‬מוקדמת ב‪ 90 -‬דקות מאשר בששת‬ .‬כניסה מוקדמת לשינה ויקיצה מוקדמת מהמתבקש‪.‬השיפור בדוח פרוצדורת השינה הפחית באופן משמעותי סימפטומים וליקויים חמורים‪ .‬למרות זאת רב המבוגרים מדווחים שהקושי נוצר בילדות או בהתבגרות‪.‬תסמונת פאזת השינה מאוחרת‪ .‬גידול‬ ‫בפרודוקטיביות בפתרון מטלות חשבוניות וגידול בהשלמת עבודות עיוניות‪ .‬‬ ‫טיפול התנהגותי ל ‪ dsps‬כולל אחד או יותר מ ‪ 3‬מרכיבים ראשוניים ‪ :‬יציבות זמני השינה‪ .‬לא מצאנו‬ ‫פרסום של טיפול בניסויים המכוונים לילדים או למבוגרים‪.‬פרבר ובויל" תמכו בשימוש בפזת שינה מוקדמת בילדים קטנים עם ‪ .‬‬ ‫‪ Dsps‬גרר תאור הנקשר למבוגרים‪ .‬בכי( מבלי לכלול משתנים הקשורים בשינה כמו תחילת שינה‪ .‬בנוסף העובדה‬ ‫שהכרונותרפיה‬ ‫הפכה לטיפול שכיח ב ‪ .‬אז מאריכים את היום ע"י עיכוב ההרדמות וגם שעת‬ ‫ההתעוררות ב‪ 3-‬שעות כל יום עד שמגיעים שמשיגים את המטרה הרצויה‪ .‬למעשה בזמן הכתיבה אין‬ ‫שום התערבות התנהגותית ל ‪ dsps‬כשיש מספיק תמיכה אמפירית לסווגה לפי קריטריון צ'מברס‪ .‬התקפי זעם‪ .dsps‬באופן מפתיע נערכו מעט מחקרים על הפרוצדורה הזו מאז‬ ‫שהומצאה לראשונה ב ‪.‬‬ ‫הפרעה במחזור הצירק' הנפוצה ביותר בקרב ילדים גדולים ומבוגרים היא ‪ dsps‬ב ‪ dsps‬רב אפיזודות השינה‬ ‫מתאחרות ביחס לזמן המתבקש בסימפטום של נדודי שינה מוקדמת ו‪/‬או או בקשיי התעוררות בשעה מתבקשת‪.‬מבוגרים וזקנים‪ .‬מושג‪" .dsps‬עירור מוקדם‬ ‫בהדרגתיות בעקביות מתוזמנת עם ההרדמות‪ .

‬סיוטי לילה המתרחשים לעיתים קרובות וכוללים תוכן בעייתי במיוחד‬ ‫דורשים אולי התיחסות מקצועית‪.‬יתרה מכך רב הילדים יחפשו הרגעה של ההורים‬ ‫ויתארו באופן בהיר פרטים מהדמויות המפחידות ויתקשו לחזור לישון‪ .‬ארבעה חודשים של מעקב אחר‬ ‫מידע הראו שהשיפור נשמר‪ .‬הם מערבים אפיזודות שינה עם‬ ‫תחושה או פחד עז של נזק‪ .‬דוח זה לא היה‬ ‫בפיקוח מוקדם או מאוחר של טיפול הניסוי‪ .‬לכן זה‬ ‫בסך הכל נמנע‪ .‬הפירסום של שני מחקרים מצליחים על‬ ‫עוררות מתוזמנת המעמידים את העירור המתוזמן בסיווג של התערבות מבטיחה‪.‬החוקר הניח שכפייה של‬ ‫לוז נוקשה עשוי להיות יותר מוצלח יותר בילדים צעירים‪.‬עירור מתוזמן משמש לילדים עם יקיצות לילה‬ ‫תכופות ונמצא שמגדיל באופן שיטתי את אורך שנתם של הילדים‪" .‬‬ ‫פרסומניה‪ -‬נדודי שינה‬ ‫התעוררות מתוזמנת‪ -‬כרוכה בהורים המעירים את הילד ‪ 15-30‬ד' לפני התעוררותו)לפרסומוניה( הצפויה‪.‬לו"ז נוקשה של שינה והאכלה החל להגדיל את העייפות של הילד והוא נרדם‬ ‫במהירות‪ .‬‬ ‫האלטרנטיבה של עירור מתוזמן כנראה מציבה את הילד להתעוררות עצמית לפני המאורע )פרסומניה(‪ .‬מינדל" הצליח בטיפול בילד עיוור בן‬ ‫שנתיים עם לוז שינה לא סדיר‪ .‬למרות‬ ‫זאת בתחילה טיפול ביקיצות ליליות‪.‬‬ .‬‬ ‫אפשרות אחת שהעירור שינה את דפוסי השינה של הילד כך שחיסל את ההפרעה בשנת גלים איטיים‪.‬כפי שהוזכר קודם לכן‪ .‬לבסוף יכול להיות שעירור מתוזמן באופן בלתי ישיר מפחית באופן חלקי ארועי התעוררות ע"י‬ ‫הגדלת סך כל שעות השינה של הילד‪ .‬‬ ‫"פיזה" השתמש בכרונותרפיה בהצגת השגי גיל הולם להרדמות ב‪ 11-‬ימים‪ .‬דורנר ומיינדל" ציינו גידול לא צפוי ולא‬ ‫מוסבר בסך כל זמן השינה לכל שלושת המשתתפים שלהם אחרי ישום העירור המתוזמן מה שהפריך את‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי‪.‬‬ ‫סיוטי לילה‬ ‫סיוטי לילה הם חלומות מפחידים שלעיתים מעירים את האדם הישן משנת החלום‪ .‬‬ ‫דפוסי שינה לא סדירים מכילים זמנים לא סדירים ואפיזודות משתנות של התנהגות שינה ועירות‪ .‬דרך אחת שסיוטי לילה יכולים להיות מובחנים מביעותי לילה היא מההתעוררות‪.‬אבל השפעת הלו"ז היתה מיידית ונשארה‪ .‬לוז שינה לא‬ ‫רגיל עשוי להתרחש לעיתים קרובות יותר בילדים צעירים עם זמני הרדמות והתעוררויות לא עקביים ובמתבגרים‬ ‫המציגים אי התאמה גדולה בין לוז השינה במשך השבוע לבין הסופ"ש‪" .‬‬ ‫מפתיע שאין מחקר מוצק המוביל מומחים בתחום לסייע לילדים שהתנסו לעיתים קרובות בסיוטי לילה‪..‬התזמון של המאורע חשוב בגלל השוני‬ ‫מביעותי לילה המתרחשים במהלך שנת הגלים האיטיים בזמן שסיוטי לילה מתרחשים בשנת החלום מה שיותר‬ ‫בולט במהלך החצי השני של הלילה‪.‬‬ ‫המכניזם מדגיש שעוררות מתוזמנת שימושית כשמתוארים חלקי התעוררות פרסומוניה לא ברורים בילדים‪.‬אותו אפקט הושג‪ .‬‬ ‫הגישה הרפואית טוענת שילדים המתנסים לעיתים קרובות בסיוטי לילה בלתי נמנעים כחלק מתהליך הגדילה‬ ‫והרגעה לא משמעותית להפרעות רגשיות‪ .‬נראה כעוזר לקבוצת מתבגרים אך הפרוטוקול עדיין ממתין להערכה אמפירית‪.‬תוצאות אלה מראות שתועלת של כרונותרפיה בפאזה מתאחרת כנראה מאריכה‬ ‫‪ xsps‬ללוז הפרעות שינה אחר‪.‬‬ ‫הילד לרב יראה סימנים של בלבול קל או דיסאוריאנטציה‪ .‫הלילות הקודמים ולוז השינה חדש משתמר לששת הימים הבאים‪ .‬נמצא כי לעירור מתוזמן יתרון פופולרי כמו התערבות לפרסומניה‪ .‬התהליך חוזר על עצמו בסופי השבוע עד‬ ‫להשגת המטרה‪ Dsps .‬אחרי פרסום של דוח לא מפוקח נטען שחיסול של הליכה בשינה וביעותי‬ ‫לילה‪ .‬למרות זאת פרוצדורה זו לא קידמה באופן סיסטמטי את ההרדמות‪ .

2‬וחודשיים לקב' ‪.‬המזרון‪ .‬לעיתים‬ ‫משתמשים במושג כחליפי‪ .‬‬ ‫הספרות המקצועית בתחום השינה בילדים מלאה בלבול בהבדלים בין סיוטי לילה וביעותי לילה‪ .‬הבחנתי‪ .‬אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬הצורה של התנועות‪ .‬וטיפולי‬ ‫בסיוטי לילה בילדים‪.‬כתוצאה מכך המצב הנהוג של מחקר‬ ‫אמפירי נופל בתמיכה בהתערבות בודדת כ"מבטיחה" בהתיחס לאמת המידה שאימצנו‪..‬‬ ‫"וויל" פרסם את המחקר הגדול ביותר בו ‪ 25‬ילדים בין גילאי ‪ 6-14‬ש'‪ .‬שנית‬ ‫קיומם של ספרות המכילה‬ ‫הגדרות אופרציונליות שונות לסיוטי לילה המובילות לקשר לא ודאי אפדימיולוגי‪ .‬ברור שההתערבות הזו‬ ‫עירבה חשיפה‪ .‬חזרות על הורסיה החדשה ‪20-‬‬ ‫‪ 15‬דקות כל יום‪ .‬סיוטי לילה הם חלומות מפחידים המעירים את הילד משנת החלום ) ‪(rem‬‬ ‫וצריכים להיות מובחנים מדיווחים מילוליים של ילדים על סיוטי לילה העוקבים אחר יקיצות ליליות נורמליות‬ ‫המהוות לעיתים חיזוק )מתן רשות לילד להכנס למיטת ההורים( לסיכום באופן מפתיע יש מעט תמיכות מחקריות‬ ‫אמפריות להתערבות קלינית בילדים שחוו סיוטי לילה התמיכה האמפירית שקיימת מציעה שחשיפה המבוססת‬ ‫על תרפיה עשויה להיות תחום פורה במחקרים בעתיד‪.‬דפיקות ראש הן המזוהות ביותר המאופיינות בהרמת הראש והתחתו מטה על הכרית‪ .‬ראשית‪ .3‬‬ ‫למרות שעבודתו של וייל כללה מחקר גדול שהשיטה של נושא המטלה לא תוארה‪ .‬לא היתה קבוצת ביקורת‪.‬קבוצה שניה מנתה ‪ 11‬ילדים שסופקו להם עצות טיפוליות )אני‬ ‫אלך לישון בשקט הלילה( בזמן שקבוצה ‪ 3‬כללה ‪ 3‬ילדים שעודדו אותם להתעסק בחלומות הקשורים לתוכן‬ ‫ההתמודדות עם משימות שהיו להם במהלך היום‪ .‬קבוצה אחת כלל ‪ 11‬ילדים שהונחו‬ ‫לחשוב על חלומות חיוביים במקום על סיוטים‪ .‬משתנה על טווח רחב )דפיקות ראש‪ .3‬למרות זאת המחקר פרץ דרך לשיטת מדידה‬ ‫בהתמקדות בהתערבות לצורך הפחתת סיוטי הלילה של ילדים‪ .‬בזמן שילד אחר סבל מסיוטים בהם מעורבים שלדים‪ .‬לשנות את הסיוט ל"כל דבר שאבקש"‪ -3 .‫להפגיש את הספרות האמפירית על התערבות התנהגותית לילדים עם סיוטי לילה הנכללים בשתי קבוצות מחקר‬ ‫לא אקראיות‪ .‬תנועות חזרתיות המערבות שרירים גדולים לרב של הראש‬ ‫או הצוואר‪ .‬יש כמה נקודות חשובות שצריך לקחת בחשבון‪ .‬‬ ‫אוכלוסיה בררנית וכלים לא רגילים לשימוש במבוגרים‪ .‬לדוגמה‪ .‬לא השתמשו במבחנים‬ ‫סטטיסטיים‪ .‬מגן‬ .‬מה שהיווה עזיבה רדיקלית של התחום‬ ‫הפרואידיאני שבו חלומות כללו סמלים המהוים תגובות לשחרור קונפליקטים מיניים‪.‬זיהוי מדוייק ומדידה של סיוטים בילדים צעירים‬ ‫זהו אתגר‪ .‬בנוסף סיוטים תכופים נמדדו בדוחות רטרוספקטיביים‬ ‫שהיו פחות אמינים מתיעודיומיומי‪.‬נושא משימה לא מקרי‪.‬אטיולוגי‪ .‬לבסוף‪ .‬אפיזודת סיוטי לילה לא‬ ‫תמיד מתלוות במשהו חיצוני המתגלה מייד להורים הישנים בחדר אחר‪ .‬מתבגרות )גילאי ‪ (13-18‬עם סיוטי לילה כרוניים נרשמו לרשימת המתנה מפוקחת או‬ ‫להתערבות אקטיבית הכוללת סדנה של ‪ 6‬מפגשים של תרפיית דמיון )‪ ( irt‬שכללו התערבות של שלושה‬ ‫שלבים‪ -1 :‬מיון אישי של הסיוטים‪ -2 .‬אחת מעין דוח התנסות וחופן של תיאורי דוחות לא נסיוניים‪ .‬החוקר זיהה את המגבלה של המחקר הכולל מדגם קטן‪ .‬‬ ‫מחקרים המתעניינים בתחום שינה בילדים צריכים למצוא את הטיפול בתחום סיוטי הלילה והעמידו אחת ולמתמיד‬ ‫כמטרה‪ .‬‬ ‫הזמם בו לקח לסיוטים להעלם היה ‪ 3‬ח' בקב'‪ 5 1‬ח' בקב' ‪ .‬ורק ‪ 3‬ילדים היו בקבוצה ‪ .‬‬ ‫קבוצת הביקורת היחידה במחקר שפורסם לאחרונה ע"י "קראקו" שהיו ידועים בעבודותיהם עם מבוגרים‬ ‫הסובלים מסיוטי לילה‪ 19 .‬דוח מחודש הראה שסיוטים תכופים פחתו באופן משמעותי בקבוצת הניסוי ולא‬ ‫היה שינוי בקבוצת הביקורת‪ .‬ילד שהיה לו סיוטים מסוסים אחרי שראה סוס מת‪ .‬ביעותי לילה והרטבת לילה‪ .‬נלקח למוזאון לראות שלדים רבים‪.‬גילגול הראש ונענוע‬ ‫של הגוף(‪ .‬נלקח הילד לבקר סוסים ועודדו‬ ‫אותו ללמוד עליהם‪ .‬למרות שהמונח " הצעה לא ישירה"‪ .‬תנועות אלה אופייניות לשינה המוקדמת לטקסי שינה ולשינה קלה ואז שוב במהלך הלילה הילד חוזר‬ ‫לישון אחרי התעוררות רגילה‪ .‬לא כמו התנהגויות הפגנתית של הליכה בשינה‪.‬‬ ‫הפרעת תנועות ריתמיות )‪( rmd‬‬ ‫זוהי הפרעת שינה הנכללת בקבוצת הסטריאוטיפים‪ .

‬ללא מדידה של פעילות ה‪ rmd -‬לפני ואחרי טיפול‪ .‬‬ ‫הגדרה עקבית ואבחנת אמות מידה ל‪ rmd -‬על פי הסיווג העולמי להפרעות שינה תהיה צעד משמעותי לעבר‬ ‫קידום הספרות המדעית בתחום‪.‬וישנה מעט הסכמה לרלבנטיות‬ ‫תוצאות המשתנים‪ .‬וספרי עזר‪ .‬למרות זאת מצב הספרות האמפירית לא יכול לקבוע שיש תמיכה חזקה בשימוש בהתערבות התנהגותית‪.‬ומעין ניסוי בתכנית נושא‬ ‫בודד‪ .‬‬ ‫ההבחנה של ‪ rmd‬יכולה להיות מאתגרת במקרים מסויימים‪ .‬עם סירוב חריג להרדמות ויקיצות ליליות‪ .‬דוח מקרה לא מפוקח רחוק‬ ‫מלמנות ניםויים והרב של המחקרים האקראיים מגייסים נושאים מפרסומים בעיתון מוגבלים בתוקף חיצוני של‬ ‫הממצאים לחברה הרפואית‪ .‬‬ ‫הדיון בשימוש בטיפול תרופתי נגד הארועים הוא חלש‪.‫הראש או הקיר‪ .‬‬ ‫מספר מחקרים כללו משוב וחשיפה מידיים להתנהגות הריתמית‪ .‬צמד מחקרים השתמשו במומחים שיעבירו את ההתערבות בבתי חולים‬ ‫לפני שמלמדים את ההורים למלא את הפרוטוקול בבית‪.‬‬ ‫אין פרסום על קבוצת מחקר‪ .‬סטראס"‬ ‫השתמש בפרוצדורה ישומית חיובית ללמד ילדה בת ‪ 7‬להפסיק להכות בראש שוב ושוב את המיטה ולשכב‬ ‫ברוגע‪ .‬אפשר לתכנן שימוש במפת כוכבים‪ .‬גודל המדגם הוא קטן וזמן קצר של איסוף מידע‪ .‬‬ ‫נדנוד מתון מצד לצד התנגדות לדפיקת ראש אלימה או "שחיקת" הראש בכרית במקום דפיקתו‪" .‬או הפסקה של התנהגות ריתמית‪.‬‬ ‫על סקירת הטיפול בספרות‪ .‬בכל‬ ‫זאת ישנן תניכות אמפיריות מפתיעות בהתערבות בתחום רפואת הילדים ובעיות שינה‪ .‬אבחנה מדוייקת יכולה לעזור מאוד כשלהורים יש הקלטה של הארוע הלילי‪.‬גילוי מהיר בהתחשב בבלבול בהגדרת ה ‪ rmd‬מחקרים רבים ציטטו שמטרת ה ‪rmd‬‬ ‫חוץ מזה שביומיום זוהי התנהגות פוגענית ) לעצמי(‪ .‬בניגוד לכך יש הרבה מידע עלמעין‬ ‫מערכי ניסוי של לפני ואחרי טיפול תדיר‪ .‬הספרות בנושא התרופתי מכילה מספר אנקדותות של‬ ‫דוחות לא מפוקחים‪ .‬לרב אלו פרטים עם הפרעות מנטליות‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫העשור האחרון העיד על עליה בהתעניינות וגידול בהכרה של השפעת השינה על ילדים בהתפתחות‪ .‬לרב הילדים ‪rmd‬‬ ‫מייצג תנועות סטראוטיפיות‪ /‬הרגלי ההפאעה עפ האפיון החיוני מערב התנהגות מוטורית חזרתית‪ .‬חבילת" ההתערבות לימדה התנהגויות אלנרנטיביות לטקסי‬ ‫שינה‪ .‬המראה התערבות התנהגותית יכולה להפיק הפחתה מהירה ומוצקה ב‬ ‫‪ rmd‬עם השפעה גדולה שנשמרת‪.‬בזמן שאחרים משתמשים במשתנים הקשורים לשינה )שנת חביון‪ .‬פרס מוחשי או כספי להגדלת את האפשרויות החלופיות להתנהגות‬ ‫טקסי השינה‪ .‬האטיולוגיה של ‪ rmd‬לא ידועה‪ .‬זהבטח מייצג את סוף הנתיב השכיח שך הרבה אטיולוגיות‪.‬בזמן שילדים במחקרים אחרים פיתחו התנהגויות חלופיות בעצמם כמו‪ :‬לישון על הגב במקום על הבטן‪.‬תדירות ומשך של התעוררויות‪.‬אטיולוגיה רפואית תמשול תמיד במיוחד כש ‪ rmd‬הוצג לראשונה‬ ‫אחרי ילדות מוקדמת‪ .‬בנוסף שני מחקרים לא העריכו אותו הדבר דו"ח טיפול‪ .‬קו מנחה של התנסות רפואית‪ .‬ועזבו את התחום בלי שום‬ ‫התערבות מבטיחה‪ .‬למידה‪.‬שאר הסיפרות בתחום ההתערבות ההתנהגותית ב ‪ rmd‬בילדים מבוססת על ‪ 8‬מאמרים‬ ‫המבססים את תוצאותיהם על דיווחים אנקדוטיים‪ .‬כיוון שתנועות ריתמיות הן לרב חלק מתהליך תחילת השינה‪.‬‬ ‫מצבי רוח והתנהגות‪ .‬מחקרי נושא אחד‪ .‬לא מפוקחים‪ .‬חלק מהמחקרים כוללים תוצאות משתנים התנהגותיים )משך הבכי‪ .‬ע"י שימוש בסימן מילולי של משקיף במהלך‬ ‫כל הלילה‪ .‬כולל להעיר את הילד או לגרום לילד לעבור על מעין‬ ‫תדריך לפני שמורשה להכנס למיטה‪ .‬‬ ‫להיות שמתאים להפרעה או דורש התייחסות‪ .‬‬ ‫לימוד החלפת התנהגות היתה הצלחה ראשונית‪" .‬‬ .‬‬ ‫העונשים של "מיילד" במו תגובות עלות גם כן היו בשימוש‪ .‬הרגלי התנהגות‬ ‫כמו ‪ rmd‬עשוייות לעיתים להיות מובחנות כתנועות אורגניות בסיסיות כיוון שעשוית להיות מופקות באופן רצוני‪.‬איתות אור או הזעקה המחוברים למיטה‪ .‬תדירות הזמן שמחוץ‬ ‫לחדר השינה(‪ .‬ופשוטה יחסית במקרים אחרים‪.‬התחום של טיפול בשינה של ילדים חווה לאחרונה שגשוג של פעילותה כוללת פרסום‬ ‫וסיקור של מאמרים‪ .

‬מישהו שמצוי בעמדה מאוד טובה להבנת הפרטים והמורכבויות של כל‬ ‫מחקר‪ .‬‬ ‫לכל גישה לסיכום מחקרים יש את נקודות החוזק הייחודיות לה‪ .‬בלבול גדול סביב הגדרת אמת המידה של הפרעה )סיוטי לילה‪.‬‬ ‫לסיכום אנו מקוים שסיקור זה יתן הכוונה לעבודה רפואית עם משפחות יעודד ויכוון למחקרים בתחום זה‪ .(2.‬טכניקה חדשה יחסית בתחום‬ ‫המחקר בשינה‪ .‬סקירות נרטיביות מתבצעות לרוב על ידי חוקר‬ ‫בעל ניסיון נכבד ומומחיות באותו תחום‪ .‬תוצאות אלה מרמזות שיתכן כי סקירות נרטיביות מסוימות ביצעו אומדן‪-‬חסר של‬ ‫השפעות חסך השינה‪ .‬ככלל‪ .‬בסקירות אלה‪ .‬לירידה בערנות להתגברות עיוותים תפיסתיים וקוגניטיביים ולשינויים במצב הרגשי )‪.‬במקום סובייקטיבי‪ .‬אבל רב המחקרים לא כללו את שניהם‪ .‬אנו קולטים שהתחום מתפתח מהר עם שפע אפשרויות‬ ‫לחישוב ממצאים אמפירים של רענון או התערבות מבטיחה‪ .rmd .‬‬ ‫מבוא‬ ‫הממצאים של מחקרי שינה מוצגים ומסוכמים באופן מסורתי באמצעות סקירות נרטיביות )תיאוריות(‪ .‬על מנת לסכם בצורה מתמטית נתונים מתוך ‪ 19‬מאמרים מחקריים מקוריים‪ . Pilcher & Allen I.‬גם סקירות מטא‪-‬אנליטיות יכולות לתרום מידע ומסקנות משמעותיות‪ .‬‬ ‫השפעות של חסך בשינה על ביצוע‪ :‬מטא‪-‬אנליזה‬ ‫‪Effects of sleep deprivation on performance‬‬ ‫)‪June J.‬‬ ‫לדוגמה‪ (Krueger (1 .‬ובמיוחד של השפעות חסך השינה החלקי‪.932‬נבדקים‪ .‬התנהגות פוגענית( עשוי להיפתר ע"י אימוץ אבחון אמת מידה פורמלית‪ .‬יתר על כן‪ .‬בסקירה‬ ‫נרטיבית‪ .‬יעילותן‪ .‬התוצאות שעלו‬ ‫מים מחקריים ושל מדגם כולל של ‪ 1.‬של מחקרים בתחומים שונים )ראה ‪ .‬בחרנו במטא‪-‬אנליזה‪ .3‬בדומה לסקירות‬ ‫נרטיביות‪ .‬הגישה מכונה "מטא‪-‬אנליזה" )ניתוח‪-‬‬ ‫על( ומבוססת על צירוף מתמטי‪ .‬איש מחקר בולט בתחומו בוחן את המחקרים בתחום זה ומגיע באופן סובייקטיבי למסקנות שונות‪.‬‬ .‬טכניקה מטא‪-‬‬ ‫אנליטית יכולה לספק פרטים בנוגע לכוחו ועקביותו של אפקט ניסויי )דרגת התקפות( ושל התנאים או הגורמים‬ ‫שמתווכים השפעה זו‪. Huffcutt (1996‬‬ ‫תקציר‬ ‫כדי לתאר באופן כמותי את ההשפעות של אובדן שינה‪ .‬מצאנו שמצב רוח מושפע במידה חזקה יותר מחסך שינה בהשוואה‬ ‫לביצוע קוגניטיבי ומוטורי‪ .(affect‬‬ ‫גישה חלופית לסכם מחקרים מרכזיים הופיעה בשני העשורים האחרונים‪ .‬בשלב ניסוח המסקנות‪ .‬כמו אלו שפורסמו ע"י‬ ‫האקדמיה לרפואת ילדים ושינה‪.‬לכן‪ .‬יתרונותיהם חסרונותיהם ואפשרות לתופעות לואי‪.‬ושלחסך שינה חלקי יש השפעה רצינית יותר על התפקוד בהשוואה לחסך שינה ארוך‪-‬‬ ‫טווח או קצר‪-‬טווח‪ .‬באופן ספציפי‪ .‬תוצאות טיפול מחקרי נחוצות ביותר כדי לאשר‬ ‫למומחים לאמץ לצרוך ולהניע את הדגם שיאפשר להורים לידע ולהחליט אחרי למידה על אפשרויות טיפול‬ ‫שונות‪ .‬מציעות שחסך שינה מלא פוגם‬ ‫ד ִ‬ ‫ק ְ‬ ‫מ ַ‬ ‫מהניתוח שלנו של ‪ְ 143‬‬ ‫באופן משמעותי בתפקוד אנושי‪ .‫סך כל זמן השינה( מספר מסויים של מחקרים כלל גם משתנים הקשורים להתנהגות וגם כאלה הקשורים‬ ‫בשינה‪ .‬ניתן בנקל להתייחס לגורמים סובייקטיביים יותר‪ .‬כגון‬ ‫לשאלת האיכות של כל מחקר‪.‬‬ ‫ביעותי לילה‪ .‬סקר את השפעות חסך בשינה על ביצוע והסיק שחסך בשינה מוביל להפחתה בזמני‬ ‫תגובה‪ .‬בזמן‬ ‫שחלק מהקוראים עשויים להסתכל על חצי הכוס הריקה‪ .

‬ביצוע מטלה‬ .‬למרות שנרשמה ירידה במצב הרוח עקב חסך שינה )כגון‪12.‬מכיוון שיש מחקרים שמתבססים על מדגם קטן יחסית‪ .‬הסיק שהתוצאות מתוך מחקרים שמשתמשים במדד‬ ‫הדיוק כמשתנה ביצוע‪ .‬בבדיקת מדדי בצוע מוטוריים‪ .‬‬ ‫‪ .‬מצא שחסך שינה של פחות מ‪ 46 -‬שעות הוא לרוב קצר מכדי להשפיע באופן משמעותי על‬ ‫מטלות הן קוגניטיביות והן מוטוריות‪ .‬עבודתנו מהווה הרחבה של עבודתם של ‪ (Koslowsky & Babkoff (10‬בכך שאנו הערכנו מספר‬ ‫משתנים מתווכים נוספים‪ .‬תוצאות מדגמיות לא תמיד תואמות לתוצאות של האוכלוסייה )כלומר‪ .‬באופן עקבי עם הדפוס שנצפה בתחומים אחרים‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ .‬למרות זאת‪ .‬סקירות מטא‪-‬אנליטיות‪ .‬‬ ‫נוסף על כך‪ .‬כגון פסיכולוגיה קלינית וחינוך )כגון‪ .‬‬ ‫בסקירה מקיפה של הספרות בחסך שינה‪ (Johnson (11 .‫לעומת זאת‪ .(18 .‬עקב אופיין המתמטי‪ .(21 .‬סוקרים נרטיביים אחרים )כגון‪ (12 .‬נוטות להיות אובייקטיביות ועקביות למדי‪ .‬היא עדין לא‬ ‫השיגה קבלה נרחבת בקהילת המחקר בתחום השינה‪ .‬‬ ‫למטא‪-‬אנליזה יש כמה יתרונות סטטיסטים‪ .(14-17 .‬טעות דגימה(‪ .‬וזאת משום שלא מתבצעת בדיקת מובהקות פורמאלית ברמת המחקר האינדיבידואלי )כל המדגמים‬ ‫האינדיבידואלים מצטרפים ביעילות למדגם גדול שאמור ברובו לייצג את האוכלוסייה הכללית(‪.‬מאחר שכל מחקר אינדיבידואלי מייצג מדגם שנלקח מאוכלוסיה‬ ‫גדולה יותר‪ .‬חיבור מנטאלי‪.‬בנוסף‪ .‬יש שלושה סוגי מדדים שמשמשים בשכיחות גבוהה להערכת ההשפעות של חסך בשינה‪:‬‬ ‫ביצוע קוגניטיבי‪ .‬בעוד שכמה מחקרים הציעו שאימון אינו מושפע לרעה מחסך בשינה )כגון‪ .‬באופן ספציפי‪ .‬בנוסף‪.‬חלק מהמטא‪-‬אנליזות הראשונות שהופיעו היו‬ ‫מוגבלות במידה מסוימת בהיקף יריעתן‪.‬בסקירה נרחבת של הספרות בחסך שינה‬ ‫וביצוע אימונים‪ (VanHelder & Radomski (19 .‬‬ ‫מטלות חיפוש חזותי‪ .(4-6 .‬לבסוף‪.‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי היא להשתמש בטכניקה המטא‪-‬אנליטית כדי לספק ניתוח כמותי ומקיף של השפעות חסך‬ ‫בשינה על תפקוד‪ .‬מיצוע מתמטי‬ ‫בין מחקרים מקטין למינימום את השפעת טעות הדגימה מאחר שהסטיות הגבוהות והנמוכות נוטות להתקזז‪ .‬הציעו שהאורך והקצב‬ ‫של מטלות קוגניטיביות עשוי להשפיע על הביצוע‪..(24‬לא ברור האם סוגי חסך שונים משפיעים באופן דיפרנציאלי על מצב הרוח‪.‬‬ ‫באופן דומה‪ . (7 :‬סקרו דפוסי שינה בהפרעות פסיכיאטריות‪ (Hudson et al.‬היו תלויות בסוג המדד הקוגניטיבי )כגון‪ .‬עד כה‪ .‬לדוגמה‪ .‬אך הוא מקצר את משך זמן שחולף באימון עד לנקודת אפיסת כוחות‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫באשר לנושא הספציפי של חסך בשינה‪ .‬‬ ‫למעשה‪ .‬בחנו מדדים‬ ‫פוליסומנוגרפיים בשינה טובה וגרועה‪ (Knowles & MacLean (9 .‬העריכו שינויים בשינה התלויים‪-‬בגיל‪ .‬אך יתכן שיש משתנים נוספים שפועלים במסגרת כל אחד מהמדדים‬ ‫הללו שעשויים לשנות את השפעות החסך על התפקוד‪.‬‬ ‫בעוד שמטא‪-‬אנליזה צברה פופולאריות בתחומים אחרים‪ .‬חוקרים אחרים דיווחו על ירידות בביצוע גם בפרקי זמן של‬ ‫אובדן שינה הקצרים מ‪ 45-‬שעות )כגון‪ .‬הסיקו שחסך שינה עד ל‪ 72-‬שעות‪ .‬נמנעות גם בעיות של כוח מחקרי נמוך של מחקר‬ ‫כזה או אחר‪ .‬אחרים‬ ‫דיווחו כי יש פגיעה בביצוע במשימות סיבולת מסוימות )כגון‪ .‬השימוש במטלות שונות עשוי להשפיע על התוצאות‪ .‬קיימות ראיות מסוימות שמציעות כי הביצוע משתנה בהתאם לסוגים שונים של מטלות קוגניטיביות‪.‬‬ ‫‪ (Koslowsky & Babkoff (10‬בחנו את ההשפעה של חסך שינה כוללני על ביצוע מטלה בקצב‪-‬עצמי ובקצב‪-‬עבודה‬ ‫מוכתב‪.‬מטלות בזכירת מילים(‪ .22.‬יש בפוטנציאל מספר משתנים מתווכים חשובים שכדאי להביאם‬ ‫בחשבון‪ .‬משימות שונות של הסקה לוגית‪ .(Naiton (20‬לדוגמה‪ .‬‬ ‫אחד הגורמים שעשוי להשפיע על כל שלושת המדדים הוא משך חסך השינה‪.‬בסקירה של‬ ‫השפעת אובדן שינה על אימון‪ (Martin (13 .‬אינו משפיע על כוח שרירים או‬ ‫על תגובה‪ .‬ביצוע מוטורי ומצב רוח‪ .‬הסיק שההשפעה של חסך בשינה תלוי בסוג ובאורך המשימה‬ ‫המוטורית‪ .‬ביצענו מיון וניתחנו בנפרד את המדדים‪ :‬הערכת מצב רוח‪ . (8 .‬רק ארבעה מאמרים דיווחו על מטא‪-‬אנליזות של‬ ‫מחקרי שינה עיקריים‪ (Benca et al.‬לדוגמה‪ .

‬‬ ‫מטרות המחקר הנוכחי‬ ‫מטרת המחקר הראשונה הייתה להעריך את ההשפעה הכוללנית של חסך שינה‪ .‬בהחלט יתכן שהנבדקים נוטים להעריך ולדווח בצורה מוגזמת את השפעת חסך שינה על‬ .‬ונצברו ‪ 56‬מאמרים מרכזיים שעסקו בבדיקת ההשפעות של חסך שינה על ביצוע‪.‬ביצענו הבחנה נוספת בקטגוריות ביצוע המטלה הן הקוגניטיבית‬ ‫והן המוטורית בהתאם למשך ולמורכבות המטלות‪ .11.‬ניסינו‬ ‫לענות על שתי שאלות‪ .‬חשוב לציין שגם במשימות מוטוריות‪ .‬שכתבו מבואות לספרי פסיכולוגיה‬ ‫ופסיכולוגיה פיזיולוגית‪ .(1.‬עד כמה השפעות אלה של חסך שינה הן קבועות ויציבות בין תכנוני‬ ‫המחקר השונים?‬ ‫מטרה שנייה הייתה לבחון באופן ספציפי את המידה שבה ההשפעות של חסך שינה משתנות בהתאם לשני‬ ‫המאפיינים הבולטים ביותר בתכנונים מחקריים‪ :‬סוג החסך וסוג המדד‪ .‬מצאנו הבדל ניכר בין שלשת המשתנים התלויים‪ .‬הניסיון שלנו כאן היה להעריך באופן‬ ‫כמותי את ההבדל ששני מאפיינים אלה יוצרים במונחים של השפעות חסך שינה‪.‬באופן ספציפי‪ .‬דפוס זה של‬ ‫הבדלים בין שלושת סוגי המשתנים התלויים אינו מפתיע והוא עולה בקנה אחד עם נקודות‪-‬ההשקפה של חוקרי‬ ‫שינה רבים )‪.‬מצאנו שרמת התפקוד הממוצעת של נבדקים שחוו חסך‪-‬שינה הייתה דומה לרמת התפקוד רק‬ ‫של האחוזון התשיעי מהנבדקים שלא חוו חסך‪-‬שינה )כלומר‪ .‬‬ ‫דיון‬ ‫התוצאות הנוכחיות מאשרות שלחסך שינה יש השפעה מובהקת על תפקוד אנושי‪ .‬‬ ‫שיטה‬ ‫איתור נתוני מחקר‬ ‫הנתונים למטא‪-‬ניתוחים שלנו אותרו בעזרת חיפושים נרחבים בספרות של מחקרים שהתפרסמו בין השנים ‪1984‬‬ ‫ו‪ .‬מצאנו שביצוע קוגניטיבי‬ ‫הושפע יותר מחסך שינה בהשוואה לביצוע מוטורי‪ .‬החוקרים הרחיבו את החיפוש על ידי סקירת המקורות בנושא חסך שינה שהמחקרים‬ ‫שנמצאו הסתמכו עליהם‪ .‫מוטורית‪ .‬בעזרת שילוב כמותי בין‬ ‫מחקרים עיקריים‪ .‬יש מספר מפתיע של מדענים מחוץ לתחום‬ ‫של מחקר שינה שטוענים כי לחסך שינה אין השפעה עמוקה על ביצוע ושיש לו השפעה שולית בלבד על מצב‬ ‫הרוח‪ .‬הניתוח שלנו מנצל נתונים ממחקרים בחסך שינה הן‬ ‫חלקי והן כוללני‪.‬מאחר שמצב רוח מוערך לרוב בעזרת‬ ‫שיטה של דיווח‪-‬עצמי‪ .‬ראשית‪ .37‬בין ההתפלגויות(‪.‬בנוסף‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ .‬הביצועים של‬ ‫הנבדקים שחוו חסך שינה היו גרועים יותר באופן משמעותי משל הנבדקים שלא חוו חסך שינה‪ .‬‬ ‫מטרה דומה רביעית ואחרונה הייתה להעריך האם הביצוע במטלות מוטוריות השתנה בהתאם לסוג המשימה‬ ‫)פשוטה‪/‬מורכבת( ולמשכה )קצרה‪/‬ארוכה(‪.‬הבדל של סטיית תקן ‪ 1.‬ציינו שההשפעות של חסך בשינה על תפקוד אנושי הן מינימאליות )‪.‬לאחר מכן‪ .‬מה הייתה רמת הביצוע הממוצעת של הנבדקים יחסית לנבדקי‬ ‫הביקורת במחקר חסך שינה? ושנית‪ .24‬‬ ‫לא מפתיע שמצב רוח מושפע יותר מאשר מדדי הביצוע האובייקטיביים‪ .19.‬למרות זאת‪ .‬‬ ‫למרות שרוב קהילת המחקר בשינה נוטה להסכים עם תוצאות אלה‪ .1992-‬לאחר מכן‪ .‬‬ ‫מטרה שלישית הייתה לבצע הערכה משלימה לגבי השאלה האם ביצוע במטלות קוגניטיביות השתנה בהתאם‬ ‫לסוג המשימה )פשוטה לעומת מורכבת( ו‪/‬או משך המשימה )קצרה לעומת ארוכה(‪.‬אנשי מקצוע רבים בעלי שם מחוץ לתחום המחקר בשינה‪ .‬וביצוע מטלה קוגניטיבית‪ .‬לדוגמה‪ .‬ברמה כללית‪ .‬ושמצב הרוח הושפע בדרגה הרבה יותר גדולה בהשוואה‬ ‫לביצוע מוטורי ולביצוע קוגניטיבי כאחד‪ .(55-59‬‬ ‫ממצא חשוב נוסף שעולה מהניתוח הנוכחי היה שההשפעות של חסך שינה משתנות בהתאם לשני משתני‪-‬מפתח‬ ‫מתווכים‪ .‬ראשית‪ .

(61.‬ניתן לייחס את חוסר‪-‬‬ ‫ההסכמה להבדלים במחקרים שנסקרו‪ .(1.‬‬ ‫בנוסף‪ .‬לחסך שינה חלקי הייתה השפעה‬ ‫כוללת הרבה יותר חזקה על המדדים התלויים יחסית לחסך שינה קצר‪-‬טווח או ארוך‪-‬טווח‪ .‬באותו אופן‪ .(65‬וניתן לבחון אותם ביחס‬ ‫לחסך שינה חלקי‪ .‬סקירות עדכניות יותר הסיקו שההשפעות של אובדן שינה חלקי על הביצוע של נבדקים רופאים‬ ‫מתמחים לא היו חד‪-‬משמעיות )‪ .‬חסך שינה חלקי עשוי לשנות השפעות ספציפיות של‬ ‫מחזור הקצב היומי )קצב סירקדי( על ביצוע ועל מצב רוח‪ .‬ההשפעות של חסך שינה חלקי צריכות להיבחן בצורה יסודית יותר‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬לדוגמה‪ .‬חשוב לציין שבממוצע‪ .‬‬ ‫סקירות נרטיביות בבירור אינן מצביעות על ירידה מכרעת כזו בביצוע עקב חסך שינה חלקי‪ .‬‬ ‫התעניינות וקשב מופחתים נחשבים למשתנים בולטים שקשורים לחסך שינה מלא )‪ .‬‬ ‫כיוון ברור אחד למחקר עתידי הוא הניסיון לענות על השאלה מדוע לחסך שינה חלקי יכולה להיות השפעה כה‬ ‫בולטת על מצב הרוח ועל התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬חשוב שלא תהיה הטיה שיטתית בסקירת‬ .‬בהשוואה להבדל‬ ‫של סטית תקן אחת בין נבדקים עם חסך שינה קצר וארוך טווח ובין נבדקים ללא חסך שינה‪.‬משך חסך‪-‬השינה וסוג המדד התלוי‪ .‬לחסך שינה חלקי תיתכן השפעה ייחודית על משתנים פסיכולוגים ספציפיים‪ .‬חסך שינה חלקי עשוי להיות דומה לקטיעת שינה בכך שהנבדקים בשני המקרים משיגים‬ ‫מידה מסוימת לפחות של שינה‪ .‬למרות שנערכו מחקרים רבים על שינויים פיזיולוגיים בעקבות‬ ‫חסך שינה מלא )כגון‪ .‬ארבעה מתוך ששת המחקרים על חסך שינה חלקי במטא‪-‬‬ ‫אנליזה שלנו השתמשו ברופאים‪-‬מתמחים כנבדקים‪ .‬יתכן שלחסך שינה חלקי יהיו השפעות פיזיולוגיות ספציפיות שהן שונות או‬ ‫בולטות יותר מההשפעות של חסך שינה מלא‪ .62‬רק מחקרים בודדים בחנו את ההשפעות של חסך שינה חלקי על מחזור הקצב‬ ‫היומי‪ .‫מצב רוחם‪ .‬עם זאת‪ .‬לדוגמה‪ .‬מצאנו‬ ‫שהירידות בביצוע במשימות המוטוריות היו קבועות יחסית בין שלושת סוגי חסך השינה‪ .‬בממוצע‪ .‬מאחר שנצפה שקטיעת שינה גורמת לירידה משמעותית בביצוע ובמצב הרוח )‬ ‫‪ .‬עם זאת‪ .‬שתי‬ ‫סקירות של השפעות חסך שינה דיווחו על ממצאים מעורבים מתוך מגוון מחקרים של חסך שינה חלקי )‪.‬למרות שנמצאה אינטראקציה בין חסך שינה כוללני‬ ‫ובין מחזור הקצב היומי )‪ .‬מצאנו אינטראקציה בין שני משתני‪-‬המפתח המתווכים‪ .‬לדוגמה‪ .‬למרות שניתן לייחס חלק מהבדלים אלה לטעות שבדיווח‪-‬‬ ‫העצמי‪ .‬במיוחד מאחר שהפסד שינה‬ ‫חלקי הוא מצב שכיח למדי בחברה שלנו‪.‬רק מחקרים בודדים בחנו באופן ספציפי שינויים פיזיולוגיים בעקבות חסך שינה‬ ‫חלקי‪ .(63.‬לדוגמה‪.‬מגבלה אחת נובעת מכך שלא יכולנו להשתמש‬ ‫במספר מחקרים שאותרו בחיפוש משום שהם לא עמדו בקריטריונים שלנו‪ .‬נוסף על כך‪ .‬יש סבירות גבוהה שחסך שינה אכן משפיע באופן שלילי על מצב הרוח‪.(12.‬למרות שהטכניקה המטא‪-‬אנליטית‬ ‫אינה דורשת מיסודה שימוש בכל המאמרים הקיימים בספרות‪ .‬יתרה מזאת‪ .24‬יתכן שההבדל במתודולוגיה בין הסקירות הנרטיביות ובין הניתוח הכמותי‬ ‫הנוכחי עשוי להסביר את חוסר‪-‬ההסכמה בנושא של השפעות חסך שינה חלקי‪ .66 .‬הירידות‬ ‫בביצוע הקוגניטיבי ובמצב הרוח היו גדולות יותר במידה ניכרת תחת תנאי חסך שינה חלקי יחסית לחסך שינה‬ ‫ארוך או קצר טווח‪.‬לא סביר שמאפיינים מתודולוגיים אחראיים על כל הירידה שנצפתה במטלות‬ ‫הקוגניטיביות ובמצב הרוח‪.‬‬ ‫שנית‪ .‬נבדקי חסך השינה דיווחו על דירוגי מצב רוח שהיו גרועים בלמעלה‬ ‫מ‪ 3-‬סטיות תקן בהשוואה לנבדקים ללא חסך שינה‪ .‬‬ ‫ישנן כמה מגבלות למחקר הנוכחי שיש להביאם בחשבון‪ .‬מצאנו הבדל משמעותי בין שלושת סוגי חסך השינה‪ .64‬יתכן שההשפעות של חסך שינה חלקי דומות יותר להשפעות של שינה מקוטעת מאשר של חסך שינה‬ ‫מלא‪ .‬ושלושה מתוך מחקרים אלה השתמשו באופן ספציפי‬ ‫במטלות הקשורות‪-‬לרפואה כמדדים תלויים‪ .‬שלא כצפוי‪ .‬לחלופין‪ .‬נבדקים‬ ‫שחוו חסך‪-‬שינה חלקי ביצעו ברמה הנמוכה ב‪ 2-‬סטיות תקן יחסית לנבדקים ללא חסך שינה‪ .‬לנוכח סדר‪-‬גודלם של ההבדלים בין נבדקי החסך‬ ‫החלקי ובין נבדקי הביקורת‪ .‬יתכן שמטלות אלה מושפעות יותר בקלות מחסך שינה יחסית‬ ‫למטלות קוגניטיביות ומוטוריות מסורתיות יותר‪ .(67 .60‬‬ ‫באותו אופן‪ .‬לסיכום‪ .

‬אותה בעיה יכולה לחול גם על סקירות נרטיביות‪ .BL‬‬ ‫תפקוד פחות טוב במשימת זמן תגובה )פשוטה( אצל ילדים שקצרו שינה בהשוואה למדידות ב ‪.‬‬ ‫ממצאים עיקריים ביחס לתפקוד‪ :‬תפקוד טוב יותר במשימות קשב )זמן תגובה( וזיכרון אצל ילדים‬ ‫שהאריכו את שנתם בהשוואה למדידה ב ‪.‬מולבך‪.2‬מחקרים על חסך שינה אצל ילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫מיעוט מחקרים עקב קשיים אתיים ומתודולוגיים‪. Muehlbach.‬‬ ‫מחקר של שדה ושותפיו )‪ 77 – (2003‬ילדים בכיתות ב – ו‪.‬יתכן שלחשש זה יש פחות תקפות במטא‪-‬אנליזה‬ ‫הנוכחית מאחר שחלק מהמחקרים שהשתמשנו בהם כללו בפועל גם נתונים לא מובהקים‪ .‬במקרה שלנו‪ .BL‬‬ ‫מאמר ‪22‬‬ ‫השפעת הגבלת שינה חמורה על התפקוד הקוגניטיבי של ילדים בגילאי ‪ / 10-14‬רנדזו‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬פגיעה בערנות ובתפקודים קוגניטיביים הקשורים לפעולת הקורטקס‬ ‫הפרה – פרונטלי‪ -‬פונקציות ניהול‪.‬ניתוחים אלה יוכלו אולי להתאפשר בעתיד כשייערכו ויתפרסמו מחקרים עיקריים נוספים בספרות‪.‬מדידת שינה ותפקוד לפני ואחרי התערבות‪.‬‬ ‫‪.‬מגבלה שנייה קשורה לחשש הכללי ביחס לטכניקה המטא‪-‬אנליטית כי יתכן שהיא‬ ‫מצרפת נתונים שעשויים להיות חיוביים מיסודם )כלומר‪ .‬לא יכולנו‬ ‫להסיק מסקנות מוצקות מתוך רמת האנליזה הסופית שלנו שבחנה את השפעת משך המטלה ומורכבותה על‬ ‫הביצוע‪ . Schweitzer‬‬ ‫‪& Walsh‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר את אחד המחקרים היחידים שבדקו את השפעות חסך שינה חלקי על התפקוד‬ ‫הקוגניטיבי של ילדים‪.‬‬ ‫שוויצר & וולש‬ ‫‪Cognitive function following acute sleep restriction in children ages 10-14 / Randazzo.‬אין סיבה להניח מראש שהמאמרים שדחינו היו שונים באיזשהו אופן שיטתי מהמאמרים‬ ‫שהשתמשנו בהם בסקירה‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מתאפיינים במניפולציות קלות‪.‬נתונים שמציגים רק ממצאים משמעותיים ולא ממצאים‬ ‫שוליים או את העדרם(‪ .‬עם זאת‪ .‬שלישית‪ .‬בשני המקרים‪ .‬‬ ‫הילדים חולקו לשתי קבוצות‪ :‬קבוצת הביקורת‪ :‬ישנו ‪ 11‬שעות קבוצת הניסוי‪ :‬ישנו ‪ 5‬שעות‬ ‫ביום שלאחר מכן הילדים נבדקו‪:‬‬ ‫עייפות‬ ‫ממצאים עיקריים ‪:‬‬ ‫במטלות פסיכו מוטוריות וקוגניטיביות במבחן ‪ = MSLT‬מבחן שמודד רמת‬ .‬‬ ‫ממצאים ביחס לשינה‪ :‬יעילות השינה גבוהה יותר בקרב המקצרים )מנגנוני פיצוי( אך גם דיווח על עייפות‬ ‫רבה יותר ועל משכי הירדמות קצרים יותר‪.‬הסוקרים‬ ‫מבצעים הערכה רק לנתונים שהתפרסמו בספרות‪ .10-14‬שהתבקשו לישון לילה אחד במעבדת שינה‪.‬‬ ‫מניפולציה‪ :‬קיצור והארכת שינה לשעה במשך ‪ 3‬לילות‪ .‬כמו כן‪ .‫הספרות‪ .‬‬ ‫נבדקו ‪ 16‬ילדים בגילאי ‪ .

‬‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת תפקודים שונים של ילדים לאחר שחוו חסך בשינה‪.‬כיצד ניתן להסביר זאת?‬ ‫ההסבר הוא שאחרי חסך שינה הגוף משלים ישר שנת ‪ .‬‬ ‫למרות ההסכמה באשר לשכיחות של חסך שינה בחברה שלנו‪ .‬אך לא נמצא הבדל בשלבים ‪ .‫‪.1‬‬ ‫הפחתת שעות שינה אכן קרמה לרמת עייפות גבוהה יותר במשך היום )ילדי קב' הניסוי נרדמו‬ ‫מהר יותר במשך היום במסגרת מבחני ה – ‪(MSLT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫רוב המחקרים הקודמים התמקדו בהשפעת החסך בשינה על רמת הישנוניות במשך היום או על הביצועים הפסיכו‬ ‫מוטורים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משתתפי המחקר‪ 16 :‬ילדים )‪ 7‬בנים‪ 9 .2‬‬ ‫בקבוצת הניסוי נמצא תפקוד נמוך יותר במטלות הבודקות תפקוד קוגניטיבי גבוהה‪ .‬בנות( בגילאי ‪10-14‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהלך המחקר‪ :‬הילדים בילו לילה במעבדת שינה‪ .(MSLT‬‬ ‫התוצאות‪:‬‬ ‫ ילדי קב' הניסוי היו עייפים יותר )לפי מבחני ה – ‪(MSLT‬‬‫ ילדי קב' הניסוי היו פחות טובים מילדי קב' הביקורת ב‪ :‬יכולת דיבור רהוט ושוטף‪ .‬הם חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות‪:‬‬ ‫בקב' הביקורת ישנו ‪ 11‬שעות בלילה זה‪ .SWS = 3+4‬היינו מצפים שחברי קב' הביקורת‬ ‫ישנו יותר בכל שלב‪ .‬‬ .‬‬ ‫זה במיוחד נכון לגבי ילדים ומתבגרים‪.SWS‬לכן יש כנראה מנגנון פיצוי שגורם לכך ששנת ה –‬ ‫‪ SWS‬לא תיפגע מחסך שינה‪ .‬ולעומת זאת‬ ‫לא הייתה פגיעה במטלות קוגניטיביות לא מורכבות )זיכרון מילולי וזיכרון ויזואלי לא נפגעו(‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ההשפעה של אבדן שינה על‬ ‫התפקוד הקוגניטיבי לא נחקרה דייה‪.3‬‬ ‫בקבוצת הניסוי הייתה יעילות שינה גבוהה יותר )‪ (96%‬לעומת קב' הביקורת )‪ .‬‬ ‫ ילדי קב' הניסוי היו שווים לילדי קב' הביקורת ב‪ :‬מטלות שגרתיות ופחות מורכבות )אולי מפני שמוטיבציה‬‫יכולה להתגבר על מגבלות העייפות במטלות פשוטות אלה(‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫תפקודים קוגניטיביים מורכבים )כגון יצירתיות מילולית וחשיבה מופשטת(‪ :‬נפגמים לאחר לילה אחד של הפחתת‬ ‫שעות‬ ‫שינה‪.‬יכולת למידת מושגים‬‫מופשטים‬ ‫חדשים‪.‬וכמו כן‬ ‫נמדדה רמת העייפות שלהם )במבחני ‪.‬‬ ‫לעומתם לקבוצת הניסוי הופעל מנגנון פיצוי פנימי שפיצה על מעט שעות השינה בשינה איכותית יותר‪.‬ובקב' הניסוי ישנו ‪ 5‬שעות‪.‬‬ ‫תפקודים קוגניטיביים שגרתיים ומוכרים‪ :‬לא נפגעים באופן משמעותי )אצל ילדים(‪.(84%‬כיצד ניתן‬ ‫זאת?‬ ‫להסביר‬ ‫הקבוצה שישנה ‪ 11‬שעות קיבלה למעשה יותר שעות משהייתה זקוקה להן ולכן יעילות השינה נפגעה‪.‬לכן מי שישן יותר שעות הוסיף זמן שינה רק לשינה הקלה )שלבים ‪ (1+2‬והחסך‬ ‫בשינה צמצם רק את כמות השינה בשלבים אלה‪.4‬‬ ‫נמצא הבדל בין הקבוצות בכמות שנת ה – ‪ REM‬ובכמות שינה בשלבים ‪) 1+2‬קב' הביקורת‬ ‫ישנה יותר מכל שלב(‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המדדים‪ :‬ילדי שתי הקבוצות נבדקו ביום שלאחר מכן במטלות פסיכו מוטוריות וקוגניטיביות‪ .

‬ובין ‪ 0300-0800‬לקבוצת הניסוי(‪.‬‬ ‫ בדיקת פוליסמונוגרפיה‪:‬‬‫שנת הלילה נוטרה על ידי טכניקה של פוליסמונוגרפיה בשעות בהן הילד שהה במיטה )בין השעות ‪2100-0800‬‬ ‫לקבוצת הביקורת‪ .‬‬ ‫כוונת החוקרים היא לאפשר הסקה לגבי השפעת החסך בשינה על היבטים ספציפיים של התפקוד והקוגניציה‬ ‫בקרב ילדים‪.3 :‬‬‫הליך המחקר ‪:‬‬ ‫הנבדקים הונחו לבלות במיטה לפחות ‪ 10‬שעות בלילה במשך ‪ 3‬הלילות שלפני הניסוי‪ .‬‬ ‫* חברי קב' הניסוי עסקו בפעילות שאינה כרוכה במאמץ פיזי )לא מעייפת( בשעות שלפני שהורשו לגשת למיטה‪.‬‬ ‫תיאור המחקר ‪:‬‬ ‫תיאור המחקר‪:‬‬ ‫הנבדקים בילו לילה במעבדת שינה‪ .‬ומבחנים פסיכו‪-‬מוטוריים וקוגניטיביים‪.‬ולא‬ ‫חסך שינה חלקי‪.‬בכדי לוודא שכולם‬ ‫מגיעים לניסוי ללא חסך שינה מלילות קודמים‪.‬‬ ‫ולהבהיר את טבעה של כל פגיעה קוגניטיבית שתתגלה‪.‬וביום שלאחר מכן נבדקו במבחנים שונים‪ :‬מבחן ‪) MSLT‬מבחן הבודק את‬ ‫רמת העייפות(‪ .‬‬ ‫ולא )להבדיל ממחקרים קודמים( למדוד את השפעת התנהגות השינה הרגילה בקבוצת גיל זו על התפקוד‪.‬גיל ממוצע ‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי שהוצע לממצא זה של המחקר הוא שהילדים יכולים לשאת לילה אחד של הגבלת שינה בלי‬ ‫הפחתה משמעותית של ביצועים‪ .‬‬ ‫ובמשך כל הזמן הזה היו תחת השגחתו של חבר בצוות המחקר‪.‬ובעלי דפוסי שינה‬ ‫נורמאליים )ממוצע של ‪ 9‬שעות שינה בלילה בחודש האחרון(‬ ‫ קבוצת הניסוי‪ :‬כללה ‪ 3‬בנים ו – ‪ 5‬בנות‪ .‬‬ ‫האלקטרודות הושמו להקליט את ה ‪EOG.EEG.‬גיל ממוצע‪11.6 :‬‬‫ קבוצת הביקורת‪ :‬כללה ‪ 4‬בנים ו – ‪ 4‬בנות‪ .ECG.9 :‬‬ ‫* מדובר בילדים נורמאליים )ללא הפרעות קשב‪/‬למידה‪/‬התנהגות‪/‬בריאותיות‪/‬פסיכולוגיות(‪ .‫מחקר אחד על ביצועים פסיכו מוטורים בילדים מציע שרק חסך שינה מוחלט משפיע לרעה על הביצועים‪ .‬יכולות קוגניטיביות גבוהות לעיתים נדירות נמדדו גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים בעת אבדן שינה‪.EMG‬‬ ‫‪ -‬מבחן ‪ = MSLT‬מבחן רמת העייפות‪:‬‬ .‬‬ ‫הנבדקים חולקו ל – ‪ 2‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ (1‬קבוצת הביקורת – בילו ‪ 11‬שעות במיטה )בין השעות ‪ 21:00‬ל – ‪(8:00‬‬ ‫‪ (2‬קבוצת הניסוי – בילו ‪ 5‬שעות במיטה )בין השעות ‪ 3:00‬ל – ‪(8:00‬‬ ‫* שעת הקימה הייתה זהה לחברי שתי הקבוצות בכדי לשלוט במס' שעות ערות שלפני המבחנים‪.‬אבל לאחר הוספה של לילות נוספים עם הגבלת שינה ‪ -‬הפגיעה בביצועים‬ ‫תהיה ניכרת‪.‬‬ ‫מחקר זה מבקש לקבוע האם חסך שינה חמור אצל ילדים יפגע בתפקודם הפסיכו‪-‬מוטורי‬ ‫והקוגניטיבי‪.11.‬גיל ממוצע‪12.‬‬ ‫בכל אופן‪ .‬‬ ‫הנבדקים‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 16‬ילדים )‪ 7‬בנים ו – ‪ 9‬בנות(‪ .

‬יכולת למידה ויצירתיות‪.‬בשעות‪ .‬‬ ‫מבחן זה בוצע ע"י הילדים ב – ‪ 2‬מתוך ‪ 4‬סדרות המבחנים של יום זה )סדרה מס' ‪ 2‬ו – ‪.‬‬‫ גמישות‪ :‬נמדדת ע"י יכולת הנבדק לייצר מגוון של רעיונות‪ .(4‬‬ ‫נעשה שימוש במבחן זה בכדי לבחון את יעילותו של המבחן במחקרי חסך שינה‪.‫השימוש במבחן זה נעשה בכדי לאמת את העובדה שאכן נוצר הבדל בין הקבוצות ברמת העייפות עקב הלילה‬ ‫במעבדה ומניפולציית הפחתת שעות השינה לקב' הניסוי‪.‬‬ ‫מבחן זה בודק‪ :‬רמת ערנות‪ .‬‬ ‫הציון הינו מספר התשובות הנכונות‪.‬‬ ‫מבחן ‪ = ) TTCT‬מבחן חשיבה יצירתית( ‪:‬‬ ‫מכיל גרסה מילולית וגרסה המורכבת מדמויות‪.‬קשב זמן תגובה‪.‬‬ ‫הילדים נבדקו ב – ‪ 4‬מבדקי ‪ MSLT‬במהלך היום‪ .‬מופשטות של כותרות‪ .‬‬‫‪ -‬מופשטות של כותרת‪ :‬נמדדת ע"י הרמה בה הנבדק יכול לתפוס את מהות הנושא ולהעבירו באופן תמציתי‪.(& = 3 .‬או להשתמש במגוון‬‫אסטרטגיות‪.‬‬ ‫הגרסה המילולית‪ :‬מעריכה התפתחות יצירתית ע"י קביעת הקשרים שבין שטף הדיבור‪ .‬עיבוד והתנגדות לסגירות טרם עת‪.14:00 .$ = 2 .‬‬ .SC -‬‬ ‫במבחן ה ‪: DSST -‬‬ ‫לנבדקים מוצג מפתח של ‪ 9‬מספרים ו – ‪ 9‬סמלים תואמים )למשל‪.‬זיכרון‪ .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) WRAML‬מבחן הזיכרון ויכולת הלמידה( ‪:‬‬ ‫מבחן זה מעריך יכולות זיכרון ולמידה ומפיק ‪ 3‬מדדים‪ :‬זיכרון מילולי‪ .‬‬ ‫הילדים נבחנו במבחן ה ‪ DSST -‬בכל אח מ – ‪ 4‬הסדרות של המבחנים שהיו במהלך היום‪.‬המקוריות והגמישות של‬ ‫הנבדק‪.12:00 .‬‬ ‫מבחן זה בודק‪ :‬רמת ערנות‪.(14:45 .12:45 .8:45 :‬‬ ‫שבדקו תפקודים פסיכו‪-‬מוטוריים וקוגניטיביים שונים‪.‬‬ ‫‪ (1‬מבחני תפקוד פסיכו‪-‬מוטוריים‪:‬‬ ‫הביצועים הפסיכו‪-‬מוטוריים נבדקו ע"י ‪ 2‬מבחנים‪ :‬מבחן ה ‪ DSST‬ומבחן ה ‪.‬‬ ‫הציונים נחלקים לחמש תת קטגוריות‪ :‬שטף‪ .‬‬ ‫ שטף הדיבור‪ :‬נמדד ע"י יכולת הנבדק ליצור מספר רב של רעיונות באמצעות מילים‪.‬הציון הוא אחוז הפרות שלא נפגעו ע"י המכונית‪.‬זיכרון ויזואלי ויכולת למידה‪.10:00 :‬ו – ‪.‬‬‫ מקוריות‪ :‬נמדדת ע"י ייחודיות התגובה‪.‬מקוריות‪ .‬‬‫ מקוריות‪ :‬נמדדת ע"י יכולת הנבדק לייצר רעיונות ייחודיים‪.‬‬ ‫הגרסה המורכבת מדמויות‪ :‬כרוכה בהעברת מסרים ייחודיים ובלתי רגילים באמצעות ציור‪.16:00‬‬ ‫ סוללת מבחני התפקוד הפסיכו‪-‬מוטורי והקוגניטיבי ‪:‬‬‫הילדים עברו ‪ 4‬סדרות של מבדקים )בנות שעה כל אחת( במהלך היום )בשעות‪.‬‬ ‫במבחן ה ‪: CS -‬‬ ‫זה מבחן מחשב הדורש מהנבדק להשתמש במקלדת ו"לנהוג" במכונית המופיעה על המסך ולמנוע ממנה‬ ‫להתנגש בפרות המוצבות על הכביש‪ .10:30 .‬‬ ‫‪ (2‬מבחני תפקוד קוגניטיבי‪:‬‬ ‫חמשת המבחנים הקוגניטיביים מדדו‪ :‬חשיבה מופשטת‪ .@ = 1 :‬‬ ‫לנבדק מוצגים מספרים באופן רנדומאלי והוא מתבקש להשלים את הסמל המתאים לכל מספר )כפי שהוצג לו‬ ‫בהתחלה(‪.‬לעבור מגישה אחת לאחרת‪ .‬‬ ‫ שטף‪ :‬נמדד ע"י מספר סופי של תגובות רלוונטיות‪.

‬ואם מישהו מגיע לסיום די מהר‪ .‬ה ‪ CVLT‬מודד איך מתרחשת למידה‬ ‫מילולית וכמה חומר נלמד‪ .9% .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) CCT‬מבחן יכולת למידה ופתרון בעיות( ‪:‬‬ ‫במבחן זה הילד מתבקש לזהות את העיקרון או הרעיון המקשר בין מספר צורות‪ .‬אז‬ ‫הרעיונות שהוא יוצר קרוב לוודאי שאינם יצירתיים‪ .‬‬‫ התנגדות לסגירות טרם עת‪ :‬נמדדת ע"י היכולת להימנע מלהגיע לסיכום ולמסקנות טרם עת‪ .4 :‬דקות לקב'‬ ‫הניסוי‪ 23.‬דקות לקב' הביקורת )חברי קב' הניסוי ישנו פחות שעות‬ ‫בממוצע(‬ ‫ממוצע אחוזי יעילות השינה‪ 95.‬‬ ‫וממבחני ה – ‪ MSLT‬עולה כי הפחתה זו במס' שעות השינה אכן מגבירה את רמת הישנוניות במשך היום‬ ‫)זהו ממצא דומה לממצאים מקבילים ממחקרים שנערכו בקרב מבוגרים(‬ ‫ביצועים פסיכו‪-‬מוטוריים‪:‬‬ ‫ניתן לראות בתוצאות המבחנים הפסיכו‪-‬מוטוריים השפעה מרכזית של הזמן ביום בו נערך המבחן על ציוני הנבדק‪.‬‬ ‫מבחן ‪) MSLT‬הבודק רמת עייפות(‪:‬‬ ‫משך הזמן הממוצע שלקח לילד להירדם )מרגע ההשכבות במיטה עד לרגע ההירדמות(‪ 14.‬לקב' הביקורת )לחברי קב' הניסוי הייתה שינה יעילה‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) CVLT‬מבחן יכולת למידה מילולית( ‪:‬‬ ‫המבחן מעריך את יכולת ההיזכרות ע"י רשימה של ‪ 14‬מילים בהן יש להיזכר‪.‬‬ .‬‬ ‫תוצאות ‪:‬‬ ‫פוליסומנוגרפיה ו – ‪:MSLT‬‬ ‫ממוצע סה"כ שעות שינה‪ 287 :‬דקות לקב' הניסוי‪ 548 .‬תהליך זה‬‫עשוי להוביל ליצירת רעיונות מקוריים‪.‬‬ ‫מרכיב אחד של יצירתיות הינו יצירה של רעיונות לא רגילים‪ .‬המבחן משלב גם עיכוב קצר וגם עיכוב ארוך בהזכרות כדי להעריך את היכולת‬ ‫לשמור בזיכרון‪.‬‬ ‫הפחתת מספר שעות השינה אצל ילדי קב' הניסוי‪ :‬הם ישנו בכ – ‪ 4.‬קווים‪ .‬עיכוב הסגירות טרם הזמן מאפשר לאדם להמשיך לחשוב‬ ‫ולייצר יותר רעיונות מקוריים‪.‬או דמויות שמוצגים לפניו‬ ‫על גבי כרטיס‪.‬וכך ע"י ניסוי‬ ‫וטעייה הוא מתבקש ללמוד מהם ‪ 3‬הקריטריונים‪.‬‬ ‫הנבדק מקבל משוב על כל תשובה שלו וחייב להגיע לתשובה הנכונה לגבי כל שאלה‪.5‬שעות פחות מילדי קב' הביקורת‪.8% :‬לקב' הניסוי‪ 83.‫ עיבוד‪ :‬נמדד ע"י הדמיון של הנבדק ותיאור מפורט של הפרטים בדמויות‪.‬‬ ‫מבחן ‪ = ) WCST‬מבחן שמעריך יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות( ‪:‬‬ ‫המבחן מעריך יכולות אלה ע"י כך שהנבדק מתבקש לזהות ‪ 3‬קריטריונים שנקבעו מראש‪:‬‬ ‫לנבדק מוצגים ‪ 4‬כרטיסים עם גירויים שונים והוא מתבקש לשייך כל כרטיס לכרטיס אליו הוא חושב שהוא‬ ‫משתייך‪.‬ממצא זה מרמז אולי על כך ש – ‪ 11‬שעות במיטה לחברי קב' הביקורת היו מעבר לכמות השעות הנחוצות‬ ‫לילדים(‪.5 .‬דקות לקב' הביקורת‪.‬עוד טרם הזמן‪ .‬‬ ‫בכל ניסיון של הנבדק לשייך כרטיס למקום מסוים הוא מקבל משוב של "נכון" או "לא נכון"‪ .

‬‬ ‫במיוחד הושפעו היכולות הבאות‪:‬‬ ‫יצירתיות מילולית‪ .‬‬ ‫תוצאות מבחן ה – ‪) MSLT‬מבחן רמת הישנוניות( מראות‪:‬‬ ‫שרמת הישנוניות במשך היום אכן עולה בעקבות הגבלת השינה‪ . CVLT.‫והשפעה פחותה של ההשתייכות הקבוצתית )כלומר – האם הילד השתייך לקב' הניסוי או הביקורת(‪ .‬למרות‬ ‫שהתוצאות באופן כללי כן היו בכיוון הצפוי‪.‬תוך‬ ‫התמקדות בהשפעה על היכולות הקוגניטיביות הגבוהות‪.‬‬ ‫ומבחן זה הבדיל בצורה לא משמעותית בין הקבוצות דווקא בכיוון ההפוך – כלומר חברי קב' הביקורת דווקא‬ ‫קיבלו בו ציונים פחות טובים )כאמור ‪ -‬באופן לא משמעותי(‪.‬‬ ‫ביצועים קוגניטיביים‪:‬‬ ‫במבחן ה – ‪) TTCT‬חשיבה יצירתית( נראו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪ :‬לחברי קב' הניסוי היו הישגים פחות‬ ‫טובים באופן משמעותי )בחלקים מסוימים של המבחן(‬ ‫במבחן ‪ ) WCST‬יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות( ‪ :‬חברי קב' הניסוי עשו כ – ‪ 15%‬יותר טעויות באופן כללי‪.‬יכולת חשיבה מופשטת ויכולת יצירת מושג‪.‬‬ ‫ההבדל הגדול ביותר בין ביצועי חברי קב' הביקורת לביצועי חברי קב' הניסוי היה בסדרת המבחנים שנערכה‬ ‫בשעה ‪.‬‬ ‫במבחן ‪ ) WRAML‬זיכרון ויכולת למידה( ‪ :‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪.‬יכולת למידה מילולית‪ .‬יש כאן חיזוק להשערת המחקר‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ -‬שלושה מתוך שמונת המדדים שכללו מרכיבים משמעותיים של יצירתיות ומילוליות‪ .‬‬ ‫מבחני ה – ‪ DSST‬וה – ‪) SC‬שהם המבחנים הפסיכו‪-‬מוטוריים שבודקים רמת ערנות‪ .‬וחשיבה יצירתית(‬ ‫הסבר אפשרי לכך שלא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במבחנים אלה הוא שמדובר במבחנים הבודקים יכולות‬ ‫קוגניטיביות נמוכות והמטלות הן מטלות מוכרות‪.‬‬ ‫אך לא נמצא הבדל בין הקבוצות ביכולות הלמידה או השימור‪.‬‬ ‫אך עם זאת ילדי קב' הניסוי לא הראו שיפור בביצוע במבחנים אלה במהלך היום ולעומתם ילדי קב' הביקורת כן‬ ‫הראו שיפור במהלך היום‪. WRAML‬זיכרון ויכולות למידה‪ .‬‬ .‬‬ ‫דיון ‪:‬‬ ‫מטרותיו של מחקר זה היו‪:‬‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫להגיע להבנה טובה וברורה יותר של השפעת החסך בשינה על מגוון תפקודים בקרב ילדים‪ .‬‬ ‫הסבר אפשרי לממצא זה‪ :‬ייתכן שעבור ילדי קב' הניסוי ההפחתה בשעות השינה יצרה פגיעה ביכולת הלמידה או‬ ‫במוטיבציה‪ .‬או עמעום של הגברת הערנות שיוצר המחזור הצירקדיאני‪.‬‬ ‫המבחנים הבאים לא הראו הבדלים בין הקבוצות‪:‬‬ ‫‪) TTCT.12:45‬‬ ‫במבחן ה – ‪) SC‬סימולציה ממוחשבת של נהיגה( לא נמצאו הבדלים בביצועים בין הקבוצות‪.‬כן הראו הבדלים‬ ‫בין הקבוצות‪.‬‬ ‫אפילו לילה אחד של הגבלת שינה הביא להפחתה בביצועים הקוגניטיביים אצל הילדים‪.‬קשב וזמן תגובה(‪:‬‬ ‫לא ניכרה השפעה של רמת העייפות המוגברת אצל ילדי קב' הניסוי על ביצועיהם במבחנים אלה‪.‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫להגדיר את המדדים הספציפיים הרגישים יותר להגבלת שינה חריפה‪.‬‬ ‫במבחן ‪) CCT‬יכולת למידה ופתרון בעיות( ‪ :‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪.

‬‬ ‫למיטב ידיעתנו‪ .‬‬ ‫באופן דומה‪ .‬והדבר יוצר קושי בהסקת מסקנות‬ ‫מהמחקר‬ ‫הסיבה למדגם הקטן היא עלותו הגבוהה של לילה במעבדת שינה‪.‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫המדגם בניסוי הוא מדגם מאוד קטן )‪ 16‬ילדים‪ 8 .‬נמצאו שהם עושים אקטיבציה של האונה הפרונטאלית‬ ‫בנוסף לאזורים מילוליים נוספים במוח שאחראיים על השפה‪.‬גורם לאפזיה של ביטוי אי שטף בדיבור‪.‬‬ ‫פגיעה באזור הדיבור המוטורי של האונה הפרונטאלית‪ .‬‬ ‫מחקרים קודמים ניצלו את ה ‪ WCST‬כמדד ל"פונקציות ניהול" בילדים‪ .‬קבלת החלטות וחשיבה יצירתית( מושפעות מחסך שינה‬ ‫בקרב ילדים‪.‬אזור ברוקה‪ .‬והדבר עשוי ליצור בנבדקים ציפיות להצליח‬ ‫יותר או פחות במטלות בהתאם לידיעה על ההשתייכות הקבוצתית‪ .‬‬ ‫הבעיות המתודולוגיות של המחקר ‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫בעיה מתודולוגית המשותפת לכל מחקרי החסך בשינה‪ :‬הנבדקים לא היו עיוורים למניפולציה‬ ‫)כלומר – הם היו מודעים למניפולציה שנעשית במספר שעות השינה שלהם במסגרת המחקר(‬ ‫כל נבדק יודע מראש לאיזו קבוצה הוא משתייך )ניסוי או ביקורת(‪ .‬הילדים התבקשו ליצור רעיונות יצירתיים תוך כדי שימוש במילים‪.‬‬ .‬‬ ‫מחקרים קודמים של תפקוד קוגניטיבי גבוה במבוגרים הפיקו ממצאים דומים לאלה של המחקר הנוכחי‪:‬‬ ‫החשיבה היצירתית של מבוגרים נפגמה ב ‪ TTCT‬גם בצורה המילולית וגם בצורת הדמויות‪ .‬ציפיות אלה עשויות להשפיע על המוטיבציה‬ ‫של הנבדקים ולהביא לביצועים יותר או פחות טובים‪.‬לכוון את התנהגות לקראת השגת המטרה‪.‬שתלויים באופן חזק הביצועי האונה הפרונטאלית‪.‬‬ ‫ולמתן תגובה אימפולסיבית‪.‬כולל יצירת פעלים‪ .‬וזה יכול להוות הסבר חלקי לפגיעה‬ ‫המילולית שנמצאה בקבוצת הניסוי‪.‬לאחר ‪ 30‬שעות‬ ‫רצופות של ערות‪.‬הסקת מסקנות‪ .‬מדד זה רגיש באופן גבוה לפגיעות‬ ‫ולחוסר תפקוד בקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪.‬יכולת לנצל את הפידבק הסביבתי בכדי לשנות את ההערכות‬ ‫הקוגניטיבית‪ .‫תוצאותיו של מחקר זה מציעות כי היכולות הקוגניטיביות הגבוהות המכונות "פונקציות ניהול"‬ ‫)שכוללות יכולות ארגון‪ .‬‬ ‫אם כך‪ .‬‬ ‫הוא דורש אסטרטגיה של תכנון‪ .‬זה נראה שניתן לסכם שמבחן ה ‪ TTCT‬המילולי הינו משימה שמאחדת גם יכולת פתרון הבעיות‬ ‫היצירתיות והעיבוד המילולי‪ .‬בכל קבוצה(‪ .‬חיפוש מאורגן‪ .‬הנבדקים שלנו הראו קושי בביטוי הרעיונות היצירתיים שלהם‪.‬‬ ‫הביצוע הירוד בגרסה המילולית של ‪) TTCT‬מבחן חשיבה יצירתית( גם הוא תומך בהסבר של הפגיעה בתפקוד‬ ‫של האונה המבצעת‪ -‬הפרונטאלית‪:‬‬ ‫במשימה זו‪ .‬התוצאות הנוכחיות הינן הראשונות המראות שאפילו לילה אחד של הגבלת שינה‬ ‫יכול לפגוע באספקטים של חשיבה גבוהה בילדים‪.‬‬ ‫ייתכן שחסך שינה‬ ‫משפיע על התפקוד של עיבוד באזור המוחי הזה‪ .‬‬ ‫אספקטים מסוימים של עיבוד מילולי‪ .‬אבל לא משמעותי באותה דרגה‪ .‬‬ ‫ה‪) WCST-‬מבחן שמעריך יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות(‪:‬‬ ‫מעריך יכולת הגיון אבסטרקטי ויכולת לשנות אסטרטגיות קוגניטיביות בתגובה לשינוים בסביבה‪.

‬‬ ‫‪ (5‬ממצא אחד בכוון ההפוך עשוי להיות מזויף‪ .‬‬ ‫הצורך‬ ‫ההחלטה לגבי ‪ 11‬שעות במיטה לקבוצת הביקורת נעשתה במטרה להפחית את האפשרות שחסך קודם של‬ ‫שינה‬ ‫על‬ ‫ישפיע‬ ‫חברי‬ ‫הביקורת‪.‬אך לא ניתן להסיק על סיבתיות(‬ ‫באוכלוסיות קליניות‬ ‫שכיחות גבוהה של קשיי למידה ותפקוד קוגניטיבי לקוי‪/‬ירוד בקרב ילדים בעלי הפרעות שינה‪ :‬הפרעות‬ ‫נשימתיות‪ .‬לכן יש כאן‬ ‫הבדל לטובת קב' הביקורת הן ברמת הבשלות המינית והן ברמת הבשלות הקוגניטיבית‪ .2‬וחבר אחד ברמת בשלות ‪ .‬‬ ‫‪.‬הפרעות בתזמון שינה‪.‬בנוסף ‪ -‬הבדלים בבשלות המינית היו אמורים‬ ‫להשפיע על ספקטרום רחב יותר של ביצועים מאשר נראה במחקר זה‪ .3‬בקרב חברי קב' הביקורת‪ :‬היה חבר אחד ברמת‬ ‫בשלות ‪ .‬מחקרי ההמשך הבאים אולי יבהירו את הממצאים הנוכחיים‪.3‬לפיכך ישנו הסבר חלופי לביצועים בקוגניטיביים הנמוכים יותר‬ ‫של חברי קב' הניסוי‪ .‬והוא רמת הבשלות המינית הנמוכה יותר שלהם )למרות שאנו מאמינים שהסבר חלופי‬ ‫זה אינו סביר(‪ .‬‬ ‫ההשפעות הללו נצפו למרות ההגדלה במאמצים או במוטיבציה שהוצעה על ידי ביצועים במשימות שדרשו פחות‬ ‫יכולות קוגניטיביות‪.3‬ו – ‪ 3‬חברים ברמת בשלות ‪ .‬מחקרים קורלטיביים )בודקים מתאמים בין משתנים‪ .‬יש להוסיף לכך שילדי קב' הביקורת‬ ‫היו גדולים מילדי קב' הניסוי בחצי שנה בממוצע וכמו כן היה הבדל בין הקבוצות של שנה בכיתה‪ .‬‬ ‫המסקנה היא שלא הייתה צריכה להיות מניפולציה עבור חברי קב' הביקורת והיה צריך לאפשר להם לישון שנת‬ ‫לילה רגילה ולא באורך גדול מהרגיל‪.‬‬ .‫‪(3‬‬ ‫שנת‬ ‫בלילות‬ ‫הנבדקים‬ ‫שלפני‬ ‫הניסוי‬ ‫ליל‬ ‫נמדדה‬ ‫לא‬ ‫באופן‬ ‫אובייקטיבי‬ ‫)למרות שהנבדקים כן דיווחו באופן סובייקטיבי על כל שצייתו להוראות לפיהן עליהם לבלות במיטה לפחות ‪10‬‬ ‫שעות בלילה במשך ‪ 3‬לילות שלפני הניסוי(‬ ‫‪(4‬‬ ‫נמצאה‬ ‫יעילות‬ ‫הסבר‬ ‫אפשרי‬ ‫לכך הוא‬ ‫שינה‬ ‫נמוכה‬ ‫שליל הניסוי היה‬ ‫בקרב‬ ‫לילה‬ ‫חברי‬ ‫לא נורמאלי‬ ‫הביקורת‪:‬‬ ‫קב'‬ ‫לקבוצת הגיל הזו‪.‬נתונים אלה מהווים‬ ‫הסבר חלופי לממצאי המחקר!!!‬ ‫במחקר הזה הילדים הציגו פגיעה בחשיבה האבסטרקטית וביכולת העיבוד המילולי וביצירתיות כתוצאה מלילה‬ ‫אחד של הגבלה של בערך ‪ 50%‬מזמן השינה‪.‬‬ ‫של שינה‬ ‫והסבר אפשרי נוסף וסביר יותר הוא שנתון זה משקף שהשהות במיטה ) ‪ 11‬שעות( הייתה ארוכה יתר על המידה‬ ‫משהיה‬ ‫)יותר‬ ‫שלהם(‪.‬מוכרחים לשאול האם פגמים דומים‬ ‫ייגרמו מ הגבלה של לילה אחד או יותר‪.‬למעשה‪ .‬‬ ‫קבוצת‬ ‫אם כך – שנתם של חברי קב' הביקורת הייתה פחות יעילה ואיכותית וזה מאפיין לא רצוי בקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫כיוון שיכולות קוגניטיביות גבוהות הכרחיות לביצועים אקדמאים ולהצלחה‪ .‬עלייה ברמת הישנוניות במשך שעות היום שמתרחשת בשלבים ‪ 2-3‬של הבשלות‬ ‫המינית יכלה להשפיע על התוצאות דווקא בכיוון ההפוך‪ .‬‬ ‫‪ (6‬אולי המגבלה הכי משמעותית של המחקר היא הרמה הנמוכה יותר של ציון הטאנר ) = מבחן בשלות‬ ‫מינית(‬ ‫בקרב‬ ‫ילדי‬ ‫קבוצת‬ ‫המחקר‪:‬‬ ‫הממצא הזה מראה כי חברי קב' הביקורת היו יותר בשלים מבחינה מינית‪ :‬בקרב חברי קב' הניסוי‪ :‬היו ‪4‬‬ ‫חברים ברמת בשלות ‪ .

‬בניגוד לעד ‪ 12%‬מהילדים שיכולים להיות להם נחירה ראשונית )‪.‬למרות שהמספרים המדויקים של תפוצת סינדרום הפרעת נשימה‬ ‫בשינה )‪ (osas‬בקבוצת גיל זו רק עכשיו התחיל להיות מבוקש‪ .‬‬ ‫תכנית‪ :‬מחקר פרוספקטיבי‬ ‫רקע‪ :‬בתי ספר יסודיים עירוניים‬ ‫משתתפים‪ 297 :‬תלמידי כיתה א' בעלי ציונים נמוכים )עשירון תחתון(‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬ניסיון לאבחן את סינדרום הפרעת נשימה בשינה בביתם של ילדים‪.sagea‬‬ ‫מסקנות‪ sagea :‬לעתים תכופות קיימת אצל ילדים בכיתה א' עם ביצועים אקדמיים ירודים כאשר זה משפיע באופן‬ ‫מזיק על ביצועי הלמידה‪ .‬גם הפרעות בשעון הביולוגי נמצאו קשורות לתפקוד אקדמי ירוד בקרב‬ ‫ילדים‪.‬אם אובחנו בעיות בחילופי הגזים ההורים קבלו עידוד לחפש‬ ‫התערבות רפואית לבעיה‪ .‬פיגור( סובלים מהפרעות שינה בשכיחות גבוהה יותר‬ ‫בהשוואה לילדים נורמלים‪. osas‬ובגלל שהיסטוריה‬ ‫רפואית ובדיקה פיזית בד"כ לא מספיקים לבסס את נוכחות או חריפות של המחלה ‪-‬הערכות של פוליסומנוגרפיה‬ ‫נדרשים להחליט על דיאגנוזה של ‪ .‬יתר לחץ דם סיסטמתי‪ .‬מחקרים מצביעים על קשר בין הפרעות נשימתיות לרמת‬ ‫עייפות מוגברת במשך היום וקשיים קוגניטיבים ויכולת אקדמית ירודה‪.‬‬ ‫להפרעות נשימתיות השלכות אפשריות על תפקודם ההתנהגותי של ילדים המתאפיין בשכיחות רבה‬ ‫יותר של בעיות התנהגות‪ .(ps‬נחירה שגרתית‬ ‫ללא שינוי במבנה השינה‪ .‬בגלל שרק חלק מהילדים עם נחירה ראשונית יהיה להם ‪ .‬כמו כן לא התרחשו שיפורים אקדמיים בקבוצה ללא ה ‪.‬‬ ‫המאמר‬ ‫הפרעת נשימה בשינה שכיח בילדים בריאים‪ .osas‬רובם הגדול של ילדים עם ‪ osas‬הסרה כירורגית של שקדים מוגדלים‬ ‫ורקמה פוליפית בד"כ יגרמו להחלמה מוחלטת מה ‪ .‬‬ ‫כאשר הוריהם של ‪ 30‬הילדים שנותרו בחרו שלא לחפש התערבות רפואית‪ .‬באמצעות שאלון להורים ובאמצעות‬ ‫בדיקת דו תחמוצת פחמן במשך לילה אחד‪ .‬נאספו הציונים של כל המשתתפים בשנה שלפני המחקר ובשנה שלאחר מכן‪.‬מורבידיות‬ ‫משמעותית כמו כישלון בשגשוג‪.‬באופן כללי ממוצע הציונים במשך‬ ‫השנה השנייה בקבוצה שעברה את הניתוח‬ ‫עלה למרות ששום שינוי לא התרחש בקבוצה שלא עברה את‬ ‫הניתוח‪ .‬‬ ‫•‬ ‫קשיי למידה אצל ילדים עם הפרעות שינה – קיימת שכיחות גבוהה יותר של קשיי למידה‬ ‫בקרב ילדים עם הפרעות שינה ייחודיות‪ .‬הערכות קודמות מצביעות על ‪ 2% .‬‬ ‫מאמר ‪-23‬הפרעת נשימה בשינה וביצועים אקדמיים אצל ילדים‬ ‫תקציר‪ :‬המטרה‪-‬להעריך את ההשפעה של בעיות בחילופי גזים חמצן‪/‬פחמן דו‬ ‫חמצני ) ‪ (sagea‬על ביצועים‬ ‫אקדמיים של ילדים‪.‬הנתונים מציעים שאפשר שימצא אצל ילדים עם מוגבלויות למידה או התנהגות ‪sagea‬‬ ‫והם יכולים להרוויח מהערכה רפואית וטיפול‪.‬התוצאות‬ ‫הקוגניטיביות של מבנה שינה אשר מופרע וחוסר חמצן בדם כתוצאה מהפרעת נשימה בשינה בילדים עם ‪osas‬‬ .1%‬מתוכם ‪ 24‬ילדים עברו ניתוח לכריתת שקדים או כריתת פוליפים‪.1%‬שסובלים‬ ‫מהסינדרום מכל הילדים‪ .‬ובעיות בריאותיות עשויים להתפתח‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ sagea:‬זוהתה ב ‪ 54‬ילדים )‪ (18.‫•‬ ‫הפרעות שינה אצל ילדים עם קשיי למידה מובחנים – ילדים שיש להם קשיי למידה‬ ‫ובעיות התפתחות חמורות )כמו‪ :‬אוטיזם‪ .osas‬כאשר ‪osas‬לא מזוהה ונותרת ללא טיפול‪ .

‬הציונים היו בטווח בין ‪ 0-4‬ציון ‪ – 2‬ציון מעבר מינימאלי‪ .co -‬‬ ‫‪ .11‬האם הוא ישנוני במהלך היום? ‪ -12‬האם ילדך נרדם בביה"ס ?‪ -13‬האם נרדם‬ ‫במהלך צפייה בטלוויזיה?‬ ‫כל הילדים עברו בביתם בלילה רישום של כמות החמצן בדם‪ .osas‬עדיין לא נעשו מחקרים פרוספקטיביים שבחנו אם ‪osas‬‬ ‫אמנם פוגע בביצועים אקדמאיים של‬ ‫ילדים‪ .‬מעבר עורי של לחץ של דו תחמוצת‬ ‫הפחמן )‪.‬שנה ו ‪ 3‬חודשים מאוחר‬ ‫יותר יצרו קשר טלפוני עם ההורים‪ .5‬נחשבו‬ ‫למייצגים של ציונים אקדמאיים ירודים‪.ps‬‬ ‫‪ .‬השאלות שהיו בשאלון היו כדקלמן‪ -1 :‬האם הילד מפסיק לנשום בזמן השינה‪ -2 .‬האם הילד‬ ‫נאבק בכדי לנשום כשהוא ישן? ‪-3‬האם טלטלת את הילד כדי שינשום ? ‪ -4‬האם שפתיו הפכו כחולות או סגולות‬ ‫בזמן שישן? ‪ -5‬האם אתה מודאג לגבי נשימת ילדך בזמן שהוא ישן? ‪ -6‬באיזו תדירות ילדך נוחר? ‪ -7‬כמה חזקה‬ ‫הנחירה? ‪ 8‬באיזה תדירות יש לילדך כאבי גרון? ‪-8‬האם ילדך מתלונן בבוקר על כאבי ראש? ‪ .nt‬‬ ‫‪ .‬ועודדו ליצור קשר עם רופא הילדים לצורך המשך הערכה וטיפול כירורגי‪ .3‬ילדים עם ‪ sagea‬שלא קיבלו טיפול קבוצת ‪.4‬ילדים עם ‪ sagea‬שעברו הסרה כירורגית קבוצת ‪.‬ציונים שבין ‪ 2-2.10‬האם ילדך‬ ‫נושם במשך היום דרך הפה? ‪.‬הציונים האקדמיים של כל ילד במחקר נלקחו מביה"ס בשנת‬ ‫הלימודים הקודמת ובשנה שלאחר רישומי הלילה שנעשו‪.1‬ילדים ללא ‪ sagea‬וללא נחירות קבוצת‪.‬מחקר שסקר ‪ 782‬ילדים לאחרונה הציע קשר בין עייפות‪ .(tcco2‬כדי למזער ניקוד של זמני עיירות‪ .‬‬ ‫והתנהגות אגרסיבית בילדים שנוחרים‪.‬למורים נמסר כי תלמידיהם משתתפים במחקר אבל‬ ‫לא ידעו מהי מטרת המחקר‪ .spo2‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ .‬היפראקטיביות‪.‬‬ ‫ניתוח ‪:‬‬ ‫הוגדרו ‪ 4‬קב' ‪:‬‬ ‫‪ .‬ההורים של כל הילדים שעמדו בקריטריון ‪ sagea‬הוזהרו מהבעיה של הפרעת נשימה בשינה‬ ‫של ילדם‪ .‬‬ ‫מחקרים אחרים מדווחים על קבוצה קטנה יותר של חולים עם ‪ osas‬אשר לפי תיעוד של דיווחי הורים יש לילדים‬ ‫התנהגות מופרעת דומה ושיפור לאחר טיפול ב ‪ .‬לאחר היתר מוסדי התקבלו הסכמת ההורים והילדים‪ .tr‬‬ ‫החומרה של תת החמצן הלילי התבטא במס' אירועים של רווית המוגלובין בכל שעת רישום ובחוסר של ‪.‬לכן המחקר הנוכחי שואף להעריך את כמות ה ‪ sagea‬בילדים בכיתה א' עם קשיים אקדמאיים ולקבוע את‬ ‫השפעת ‪ sagea‬על ביצועים בבה"ס‪.‬שאלון ‪ osas‬מולא ע"י ההורים עם עזרת החוקר‪.‬תוחקרו אם ילדם קיבל טיפול כירורגי בעקבות הפרעת נשימה בשינה וענו‬ ‫שוב לכל השאלות שהשתייכו לשאלון הנ"ל‪ .‬‬ ‫השאלון הותאם להקצות ציונים מספריים לכל אחת מהתשובות‪) 0 :‬לעולם לא( ‪) 1‬נדיר( ‪)2‬לעיתים( ‪) 3‬תדיר( ‪4‬‬ ‫)כמעט תמיד(‪ .‬סימני דופק‪ ..‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫בשלב הראשוני זוהו תלמידי כיתה א' המשתתפים בבתי ספר ציבוריים ושציוניהם האקדמאיים בעשירון התחתון‬ ‫בכיתה‪ .‫עדיין לא מוגדרת ברפואת ילדים‪ .‬ההורים נתבקשו לדווח על הזמן שבו ילדם נראה ישן ועל זמנים‬ ‫ברורים של עיירות‪ .2‬ילדים עם נחירה ראשונית קבוצת ‪.

‬גם אם השפעת הלילה הראשון הייתה קיימת רק אצל ילדים‬ ‫ללא ‪ SAGEA‬זה לא היה גורע מהממצאים העיקריים של המחקר‪ .‬לחוקרים אלה לא הייתה קבוצת ביקורת ולא תוארה שום התערבות שמיוחסת לתוצאות‪ .‬כל קבוצת ‪ TR‬שיפרו את ציוניהם אחרי הניתוח‪ .‬מתוכם ‪ 297‬ילדי כיתה א' שביצועיהם האקדמיים היו בעשירון התחתון‬ ‫בכיתה עברו רישום לילי‪ .‬פרט ל‪ 2 -‬שנותרו בעשירון התחתון לאחר הטיפול‪.‬‬ ‫הילדים גויסו מיתוך ‪ 32‬בתי ספר ציבוריים‪ .2.2%).‬כדאי להדגיש שחוסר חמצן מאוד‬ ‫לא סביר שיתרחש אצל ילדים בריאים ולכן מאמינים שאירועים של חוסר יכולת זמנית לנשום מחושבים בשביל‬ ‫הרוב הגדול‪ .87‬בקירוב‬ ‫בשנה השנייה‬ ‫בקבוצת ‪ .46-‬‬ ‫בקירוב בשנה השנייה‪ .‬בכל אופן‪ .(NT‬השינויים שנבדקו בציונים האקדמיים במשך כל התקופה ב ‪ 4‬קבוצות‬ ‫המחקר הם‪ :‬הממוצע הכללי עלה מ ‪ 2.‬ציפינו להבחין בכל שיפור‬ ‫אקדמאי בקלות בילדים אלה כאשר הם מושווים לממוצע אקדמאי או לילדים ממוצעים‪ .‬יותר בכך כאשר מבצעים‬ ‫התערבות רפואית כגון כריתת שקדים הביצועים בבית הספר משתפרים באופן משמעותי מה שמצביע על יחסים‬ ‫סיבתיים בין ‪ SAGEA‬ליכולת למידה‪ .‬אפיזודות של חוסר המוגלובין יכולות להיות תוצאה‬ ‫של אירועי נשימה יותר מאשר קשורים להפרעות בזרם אוויר עליון‪ .‬בגלל שהמורים לא ידעו את תוצאות המחקר איסוף‬ .‬רודס‬ ‫ועמיתיו דיווחו לאחרונה על מתאם הפוך בין זיכרון וביצועי למידה לבעיות נשימה בשינה שנמדד ב ‪ 14‬ילדים‬ ‫חולניים‪ .‬שאר ‪ 61‬הילדים הנותרים או שסירבו להשתתף במחקר או שהאיכות הירודה של‬ ‫הרישומים שהתקבלו לא אפשרו פירוש הולם‪ .‬בהתבסס על ההנחה ש ‪ SAGEA‬בילדים יהיה מזיק בביצועים אקדמאיים‪ .‬מס' כיוונים טכניים במחקר היו ראויים לפרשנות‪ .‬מחקרי שינה פורמאליים על הילדים לא הוצגו והערכות‬ ‫פיזיולוגיות הוגבלו‪.‬לכן לא ידוע אם שבירת השינה בגלל התעוררויות מרובות במשך הלילה היה נוכח בילדים‬ ‫אם ‪ SAGEA‬או בלי‪ .‬בכל אופן‪ .‬התנהגות ויכולת למידה‪ .‬‬ ‫השכיחות הגבוהה של נוחרים ו ‪ SAGEA‬בקבוצה של המחקר הנוכחי יכולה להיות מוסברת בגלל קריטריונים‬ ‫אבחוניים פחות מוגבלים ולא שימוש כללי כמו שנעשה על ידי רוב המרכזים‪ .‬טיפול של ילדים עם ‪SAGEA‬‬ ‫מקושר עם‬ ‫שיפור בביצועי בית הספר‪ .‬בניסיון ראשוני לבסס קשר סיבתי בין ‪osas‬‬ ‫ופונקציות נוירו קוגניטיביות‪ .‬לדוגמא עכשיו זה מקובל שקריטריון‬ ‫אבחוני שמקובל למבוגרים לא מספיק כאשר מתייחסים לילדים‪ .‬יותר מכך בגלל שזרם אוויר לא נמדד‪ .‬ושכלים‬ ‫יותר מפורטים יהיו הכרחיים במחקרים בעתיד‪ .‬בשאר הקבוצות לא היו שינויים בממוצע‪.‬הילדים האחרונים לא שונים בשום דרך מהילדים שגויסו למחקר‪.‬לכן‬ ‫המחקר הנוכחי מספק את המחקר הפרוספקטיבי הראשון הכולל התערבות של השפעת ‪ osas‬על למידה‪ .1%‬זוהו כ‪ SAGEA -‬מתוכם ‪ 24‬עברו כריתת שקדים )‪ TR) 30‬הילדים הנותרים הוריהם‬ ‫בחרו לא לחפש התערבות רפואית ) ‪ .‬סיבה נוספת לבצע מחקר מוגבל מבחינה פיזיולוגית בסביבה של הבית מאשר מעבדת שינה‪ -‬כדי‬ ‫למזער את ההשפעה האפשרית של הלילה הראשון‪ .‬חשוב‬ ‫להדגיש בנקודה זו שכיתת ביה"ס מספקת רק הערכות בסיסיות של קוגניציה‪ .‬אכן‪ .‬לכן אפשרי שהשכיחות‬ ‫הרבה בנוחרים ו ‪ SAGEA‬בקבוצה יכול לשקף תופעה שניתן ליחס אותה להשפעה של ‪OSAS‬‬ ‫על ביצועים‬ ‫אקדמיים‪ .‬בהתבסס על הקריטריון האבחוני ‪ 66‬ילדים התאימו לקריטריון של ‪PS‬‬ ‫‪ (22.‫בתחילה יצרו קשר עם ‪ 358‬משפחות‪ .‬בחרנו בכוונה קבוצת ילדים עם קשיים אקדמאיים במשך שנתם הראשונה בבית‬ ‫הספר‪ .TR‬בניגוד לזה לא התרחשו שינוים משמעותיים בקבוצת ‪NT .‬חשוב להדגיש שהשימוש‬ ‫ב ‪ SAGEA‬כאינדיקטור מדויק ומהימן ל ‪ OSAS‬בילדים כמו שהשתמשו במחקר קיבל רק תוקף מקדים על ידי‬ ‫חוקרים אחרים ויכול לשמש כפוטנציאל לאבחון מוטה‪ .43‬בקירוב במשך השנה הראשונה ל ‪ 2.44‬בקירוב בשנה הראשונה ו‪2.‬בכל אופן‪ . 54‬ילדים )‪ (18.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מחקר זה מראה ‪ SAGEA‬הוא מאורע תכוף בין קבוצת ילדי כיתה א בעלי קושי אקדמאי‪ .

‫הציונים למטרת המחקר לא היה תהליך מוטה‪ .‬‬ ‫מבוא‪:‬התבגרות זה זמן חשוב לשינויים פיזיים‪.‬‬ ‫מאמר ‪ 24‬מאת אלעד יוסף‪ :‬לוח זמנים של שינה ותפקוד של מתבגרים בשעות היום‪.‬להתנהג‪.‬ותפקוד יומיומי‬ ‫)מצברוח‪ .‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫לסיכום‪ .‬‬ ‫בנוסף מחקר זה בחן קבוצות של שנת שגרה הולמת לעומת קבוצות של שנת שגרה פחות הולמתוההשפע על‬ ‫היומיומי‪.nt‬השיפורים המשמעותיים בביצועים אקדמאיים בקב' ‪tr‬‬ ‫מדגימה שכמה מקשיי הלמידה שהוצגו מיוחסים‬ ‫להפרעות נשימה בשינה‪.‬‬ ‫דיווח עצמי של זמן שינה פחת ‪ 50 40‬דקות לרוחב גילאי ‪ .‬מומלץ לחפש סימפטומים הקשורים להפרעת שינה אצל‬ ‫ילדים עם בעיות התפתחות או למידה‪.‬וגורמים אישיותיים יכולים‬ ‫להשפיע באופן משמעותי תבניות השינה של המתבגרים‪.‬מאפייני הסטודנטים )גיל‪ .‬ביצועים בבית ספר‪ .‬לכן לחוקרים לא הייתה מעורבות בתהליך‬ ‫הרנדומאלי של חלוקה לקבוצות ‪ .‬כאשר ניתנת התערבות רפואית מוצלחת לילדים בעלי‬ ‫‪sagea‬‬ ‫התרחשו אצלם שיפורים משמעותיים בציונים‪ .‬קוגנטיביים‪.‬ולהרגיש במשך שעות היום‪ .‬‬ ‫בנוסף תלמידים עם ציונים גרועים דיווחו יותר עיכובים בלוח זמני השינה לעומת אלה עם הציונים הגבוהים)אנו‬ ‫מוצאים קשר מתאמי בלבד(‪.‬מה שנותר לא ברור זה אם אבחנה מוקדמת יותר והתערבות ימשיכו לשפר אחד או‬ ‫יותר אספקטים של פונקציות נוירו קוגניטיביות‪.‬מצב רוח מדוכא‪ .‬מדידת שגרת השינה התנהלה בכיתות האם של ‪ 3120‬כיתות בבתי‬ ‫ספר תיכון ב ‪ 4‬בתי ספר ממחוז איסלנד כלשהו‪.‬וחברתיים‪.‬‬ .‬והתנהגות(‪ .‬ובעיות שינה ערות‪.‬בעוד שעלייה בזמנים הייתה יותר עקבית לרוחב הגילאים‪.‬כמו כן פעילויות יומיות משתנות בסביבה‪.‬לעומת תלמידים שישנו יותר מ ‪ 8‬שעות‬ ‫ופחות‬ ‫מ ‪60‬‬ ‫דקות‬ ‫איחור‬ ‫בשינה‬ ‫בסה‪:‬כ רוב המתבגרים במחקר לא ישנו מספיק והמחסור בשינה התערב באופן שלילי על התפקוד היומיומי‪. tr nt‬בכל אופן הפחתה משמעותית בניקוד השאלון התרחש רק בקבוצת ‪– tr‬‬ ‫‪-‬מה שמצביע על כך שהסרת השקדים אכן פתר את בעיית‬ ‫‪ sagea‬בעוד ששיפורים כאלה לא התרחשו בקבוצת‬ ‫‪ .‬‬ ‫התפקוד‬ ‫תלמידים שישנו לילות קצרים באמצע שבוע )בימים של בית ספר(או ישנו שעת שינה מאוחרת בסופי שבוע דיווחו‬ ‫על עלייה של ישנוניות ביום יום‪.‬וציפיות של השלב הבא‪.‬במחקר הנ"ל הוצג שיש שכיחות גבוהה ולא רגילה של נוחרים ואבנורמליות של חילופי גזים בלילה‬ ‫בקב' ילדים בעלי ציונים אקדמאיים ירודים‪ .‬יתר על כן ההקצאה לקבוצות ‪ nt‬או ‪ tr‬הייתה תוצאה של החלטה‬ ‫הורית שמתבססת על אותה המלצה לחפש התערבות רפואית‪.‬‬ ‫תקציר‪ :‬שינה והתנהגות בערות משתנה באופן משמעותי אצל מתבגרים במשך השנים‪ .‬דיווחו שבלילות של אמצע שבוע הם משיגים ‪ 25‬דקות פחות‬ ‫שינה והולכים לישון ‪ 40‬דקות מאוחר יותר בממוצע לעומת סטודנטים מצליחים)עם ציונים גבוהים(‪.‬הדרך שמתבגרים ישנים משפיע באופן אנוש על יכולתם‬ ‫לחשוב‪.‬בית ספר(‪ .13‬המחסור בשינה היה בגלל האיחור בשעת‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫שינה זה היבט יסודי של התפתחות בהתבגרות‪ .‬מטרת מחקר זה בייתב‬ ‫לתאר את הקשר בין שינת המתבגרים לשגרת היום‪ .‬מין‪ .‬כאשר התנהגויות הוא שלב התפתחותי אחד‬ ‫המאותגר על ידי יכולות‪.‬לכן‪ .‬ועדיף שההפניה להערכת הפרעת נשימה בשינה תהיה כמה שיותר מוקדם‪.‬‬ ‫תלמידים שתיארו את עצמם כנכשלים בבית ספר‪.19.

‬מורים‪.‬מחקר אורך אחר הראו שהנטייה לשנת יום‬ ‫עולה עם אמצע הבגרות המינית‪.‬‬ ‫ממצאים כאלו מפורשים כמציינים שבני העשרה לא ישנים מספיק בלילות בית ספר ולכן מאריכים את השינה‬ ‫בסופי שבוע כדי לספק את המחסור‪.‬‬ .‬ממצאים אלו בוססו על ידי‬ ‫הערכה רפואית של שלבי הבגרות המינית ועל ידי מדידה מעבדתית רגישה של ישנוניות לפי מבחן מקובל ששמו‬ ‫‪ MSLT‬והוא בודק ישנוניות יומית כאשר במבחן זה מאפשרים לנבדק ללכת לישון כל שעתיים‪.‬ששם תחילת השינה מתחילה מאוחר יותר ויש קיזוז שינה כלומר קמים‬ ‫מוקדם‬ ‫ולכן‬ ‫בסוף‬ ‫שבוע‬ ‫הם‬ ‫ישנים‬ ‫יותראני‬ ‫מניח‬ ‫שכדי‬ ‫לפצות‪.‬חוקרים‪.‬ככל שהנבדק נרדם מהר יותר כן אפשר להסיק כי הוא ישנוני ועייף יותר‪ .2‬‬ ‫שעות‬ ‫מעבר‬ ‫לכל‬ ‫שלבי‬ ‫הבגרות‬ ‫המינית‪.‬לחצים חברתיים ואקדמיים וצרכים פיזיולוגיים של‬ ‫שלא‬ ‫השינה‬ ‫עם‬ ‫יורדים‬ ‫המינית‬ ‫הבגרות‬ ‫הרבה גורמים נגרמיםמעלייה בישנוניות היומיומית ולוח זמנים שינה לא עקבי בזמן בית ספר‪.‬עוד ממצא עקבי הוא שזמן שינה כולל בסופי‬ ‫שבוע נע בין ‪ 30‬ל‪ 60-‬דקות יותר משינה באמצע שבוע אצל בני גילאים ‪ 10‬עד ‪ .‬ודחיית השעון הצירקדיאני‪.‬ו‪ 90%-‬הלכו לישון מאוחר יותר מאמצע הלילה בסופי שבוע‪ .‬‬ ‫מחקר אחר מצא ש ‪ 45%‬מכיתות ‪ 10‬עד ‪ 12‬הלכו לישון אחרי אמצע הלילה בלילות של אמצע השבוע)בית‬ ‫ספר(‪ .‬ישנוניות במשך היום‪.‬מחקר הראה שבני‬ ‫העשרה בדרך כלל משיגים הרבה פחות שינה מילדי בית ספר מילדים קטנים בבית ספרמ ‪ 10‬שעות בילדות ל‪-‬‬ ‫‪ 7.‬‬ ‫ביטוי אחד של תהליך זה הוא שתבניות השינה של מתבגרים בסופי שבוע מראים איחור ניכר )כמו שהם‬ ‫מתארכים( לעומת ימי אמצע השבוע‪.‬שינוי‬ ‫משמעותי בעיתוי ההתנהגות מעבר להתפתחות התבגרותית זאת הנטייה להשאר ער עד מאוחר בלילה ולהמשיך‬ ‫לישון עד מאוחר בבוקר לעומת לפני ההתבגרות‪.‬אצל בוגרים נורמליים אורך השינה בין ‪ 7.‬עבודה בשעות הערב‪ .‬‬ ‫במילים אחרות אף על פי שכמות השינה בלילה על ידי מתבגרים לא ירדה בזמן ההתבגרות המינית‪.10‬ו‪ 12-‬שנים הנחת המחקר הייתה עם‬ ‫הגיל‪.‬יותר מ ‪ 54%‬מהילדים הגדולים יותר )בית ספר תיכון(ביקשו‬ ‫במחקר‬ ‫יותר‪.‬והורים‪.‬‬ ‫לישון‬ ‫ממצאים עקביים במחקרים של תבניות שינה אצל מתבגרים זה שהם נוטים להשאר ערים עד מאוחר‪ .‬למשל‬ ‫נמצא ש ‪ 60%‬אצל כיתות ‪ 11‬ו‪ 12-‬הם טענו שהם נהנים להשאר ערים עד מאוחר‪.‬שהצעירים ישנו פחות‪.‬כלומר השינוי המשמעותי הוא איחור בשלב השינה‪.‬‬ ‫לאור זאת ממצא זה מבהיר שהצורך בשינה לא יורד בזמן הבגרות‪ .‬‬ ‫במחקר אורכי של שש שנים שנעשה על שינה במעבדה החזיק שינה קבועה של ‪ 10‬שעות בילדים לצורך‬ ‫הערכה במשך שלושת הלילות הראשונים‪.14\13‬והבדל זה עולה מעל‬ ‫שתי‬ ‫שעות‬ ‫‪)18‬כלומר‬ ‫בגיל‬ ‫ישנים‬ ‫בסופי‬ ‫יותר‬ ‫שבוע(‪.‫לאורך שני העשורים האחרונים‪.‬‬ ‫ההסבר למחסור השינה אצל מתבגרים הוא עקב שינה לא מספיקה בלילות בית ספר )אמצע שבוע(וזה כתוצאה‬ ‫התחלה של שעת לימודים מוקדמת‪.16‬‬ ‫אף על פי שהם ישנים פחות מילדים צעירים יותר‪.5-8‬שעות בגיל ‪.‬ומתבגרים עצמם דיווחו באופן עקבי שהם לא מקבלים‬ ‫שינה‬ ‫מספיק‬ ‫אף על פי שנתוני המעבדה הוכיחו שלא חלה ירידה בצורך של שינה בזמן הבגרות המינית‪.‬‬ ‫שהיו בגילאי ‪ 11 .‬‬ ‫בגרות מינית‪ :‬הצורך בשינה‪.5‬ל‪ 8-‬שעות בשנות גיל העשרה המאוחרות‪.‬‬ ‫למעשה‬ ‫כמות‬ ‫השינה‬ ‫נותרה‬ ‫עקבית‬ ‫בקירוב‬ ‫‪9.‬ובודקים את משך‬ ‫הזמן שלוקח להם להרדם‪.‬שנת‬ ‫הצהריים שלהם עלתה באופן משמעותי באמצע הבגרות המינית ונשארה ברמה זו‪ .‬‬ ‫מספר שינויים חשובים משפיעים באופן ישיר על תבניות השינה שמתרחשים בשנות הבגרות המינית תכונה אחת‬ ‫שנראה שלא משנה או שמשנה באופן ישיר ולא צפוי זה הצורך בשינה‪.

‬לדוגמא‪:‬מתלמיד בשנה‬ ‫השלישית בתיכון לתלמיד בשנה האחרונה בתיכון‪.‬‬ ‫התנהגות בשעות היום‪:‬‬ ‫מעט מאוד מחקרים העריכו את הקשר בין תבניות שינה של מתבגרים והתנהגות בשעות היום‪ .‬‬ ‫אזורים רבית בבתי הספר בארה"ב מתחילים בית ספר מוקדם במעברים האקדמיים‪.‬‬ ‫החוקרים הראו שלמתבגרים אלו)בעלי התפתחות מינית( שהנטייה לאיחור בשלב השינה יכול להיות מוגדל על‬ ‫ידי תהליכים ביולוגיים הנלווים להתפתחות המינית‪ .‬הכיוון של הקשר הזה נותר לא‬ ‫ברור‪ .‬להתעורר מוקדם לבית הספר דורש בד"כ הגבלה משמעותית על זמינות שעות השינה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬במחקר מסויים עקבו אחר תלמידים מבריקים בגילאי ‪ 10‬ו ‪ 14‬במשך שנה ומצאו שכולם ישנו יותר‬ ‫בסופי שבוע ובחופשות כתוצאה מהאפשרות לקום מאוחר יותר‪ .‬מספר מחקרים מציינים את הקשר בין שינה ולחץ‪ .‫הזזת שלב השינה)כלומר קמים מאוחר יותר(היא כתכונה\מיוחסת‬ ‫לגורמים פסיכוחברתיים ושינויים ביולוגיים‬ ‫שתופסים מקום בהתפתחות המינית‪.‬ועלייה‬ ‫בדרישות‬ ‫האקדמיות(יכולים‬ ‫לפתח‬ ‫התנהגות‬ ‫שינה‬ ‫בעייתיתשמובילה לעייפות כרונית‪ .‬‬ ‫טיפוס יום נוטה להתעורר מוקדם בבוקר ויש לו קשיים להשאר ער עד מאוחר בזמן שטיפוס לילה יש לו קשיים‬ ‫להתעורר מוקדם בבוקר והוא מעדיף להשאר עד מאוחר‪.‬ניסיון קליני הראה שמתבגרים שיש להם בעיות הסתגלות למסגרת בית ספר חדש ולשינויים אחרים )שעת‬ ‫שינה‬ ‫חדשה‪.‬מישהו שחולה‬ ‫במשפחה‪.‬לכן החוקרים הסיקו שתפקיד לוח הזמנים של‬ ‫בית הספר היה לשלוט על זמני ערות לתלמידים אלו‪ .30‬או מוקדם יותר השיגו סה"כ פחות שינה בלילות אמצע שבוע )בית ספר(בגלל העלייה בשעת ההתעוררות‬ ‫המוקדמת‪.‬לדוגמא‪:‬מספר מחקרים‬ ‫מצאו שהפרעות שינה בבית ספר יסודי הם חווים מספר גורמי לחץ)העדר אמא עקב העבודה‪.‬‬ ‫ביצועים אקדמיים‪:‬‬ .‬‬ ‫רוב האנשים נמצאים בין שתי הקצוות האלו‬ ‫המחקר האחרון בוחן את מערכת השעון הצירקדיאני באופן ישיר בהתבגרות המוקדמת על ידי מדידת עיתוי‬ ‫הפרשת המלטונין‪ .‬הקשר בין דיווח עצמי על התבגרות מינית ועדיפות לשינה‬ ‫בלילה או ביום)טיפוסי לילה\טיפוסי בוקר( נבדק מעל ‪ 400‬ילדים לפני ההתבגרות המינית ובהתבגרות המינית‬ ‫המוקדמת ונמצא שההעדפה לטיפוסי לילה הייתה בקורלציה עם שלב ההתבגרות‪.‬ונמצאו אצלם בעיות התנהגות חיצוניותהקשורים עם סה"כ פחות שינה ושעת שינה מאוחרת‪.‬תאונות‪ .‬למעשה אם לא העירו אותם הם ישנו יותר מ ‪ 9‬שעות‪.‬‬ ‫בנוסף תלמידים שהם טיפוסי לילה היה להם יותר קשיים להסתגל להתעוררות מוקדמת לעומת טיפוסי‬ ‫בוקר‪.‬ומציגים בעיות התנהגות בבית ובבית ספר‪.‬‬ ‫תחילת שעת לימודים מוקדמת זהו אילוץ עיקרי על בני העשרה‪.‬מצב רוח מדוכא של האם(לעומת ילדים שאין להם הפרעות שינה‪ .‬כלומר ככל שעולים בגיל כיתה גבוהה יותר אז הדרישה היא לקום מוקדם יותר כמו שעת‬ ‫אפס(והם הציגו עלייה בישנוניות היומיומית כפי שנבדק על ידי מכשיר ה ‪ mslt‬עמוד ‪ 45‬למטה במדריך למידה‪.‬‬ ‫אילוץ סביבתי‪ :‬תחילת שעת לימודים‪.‬לדוגמא‪:‬במחקר שתואר מקודם ילדים שהתבגרו מינית הם היו פחות‬ ‫מתעוררים לבדם וצוות המעבדה היה צריך להעיר אותם‪.‬עלייה‬ ‫בפעילות‬ ‫במשך‬ ‫היום‪.‬כמו כן ילדים ישנוניים בבית‬ ‫ספר יסודי הם חסרי יכולת להתמודד עם הסתגלות למצבים מלחיצים‪.‬אף על פי‬ ‫שמחקרים הסיקו שהקשר בין תבניות שינה ערות ותפקוד בשעות היום קיימים‪.‬בשביל רוב בני העשרה להתעורר לבית ספר לא‬ ‫מתרחש באופן ספונטני‪.‬בדומה לכך נמצא שתלמידי תיכון שהתחילו בית ספר ב‬ ‫‪ 7.‬‬ ‫נמצא שתלמידים ישנו בממוצע ‪ 40‬דקות פחות בכיתה עשיריתבהשוואה לכיתה תשיעית בגלל העלייה המוקדמת‬ ‫בזמני ההתעוררות‪) .‬בפעם הראשונה הוכח איחור בשלב הביולוגי בקשר עם התבגרות מינית והעדר גורמים‬ ‫פסיכוחברתיים‪.

‬קצב צירקדיאני‪.‬גם נתקלים ביותר קשיים אקדמיים‪ .‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫מדידה‪:‬תחילת שעת הלימודים נעה בין ‪ 7:10-7:30‬בבוקר‪ .‬והשפעות שליליות על ביצועים בבית ספרובעיות התנהגות‪.‬עבודה( ואילוצים סביבתיים)לוח זמנים בבית ספר(‪ .‬יש להם קשיים להתעורר בבוקר‪ .‬בגלל‬ ‫גורמים התנהגותיים )חברתי‪ .‬המחקר כיסה\עטף גם ביצועים בבית‬ .1 :‬איחור בשינה בסופשבוע‬ ‫שזהו ההבדל בין שעת השינה בסופשבוע ושעת השינה בלילות בית הספר ‪.2‬ויתר שינה בסופשבוע שזה ההבדל‬ ‫בין סה"כ כמות השינה בבית הספר וסה"כ כמות השינה בלילות בית הספר‪ .‬ונטייה לנמנום בכיתה‪ .‬לצערנו מחקרים קודמים על סגנון החיים של מתבגריםנכשלו בלגרום לשינויים‬ ‫התפתחותיים חשובים בתבניות שינה ערות‪ .‬ונותרו שאלות ללא מענה בהתייחס לשינויים התפתחותיים של הרגלי‬ ‫ערות שינה אצל מתבגרים‪.1 :‬לתאר גיל‪.‬והבדלי תבניות שינה ערות בבית ספר‪.‬‬ ‫במחקר של עייפות מופרזת אצל מתבגרים שחל בגלל נרקולפסיה או דום נשימה בשינה הם דיווחו גם השפעות‬ ‫שליליות על הלמידה‪.‬ככיתות בית ספר‪.‬בית‬ ‫ספר‬ ‫מתחיל‬ ‫מאוחר‬ ‫יותר)לעומת‬ ‫המתבגרים(וציפיות החברה תומכות בשינה טובה יותר)כנראה הציפיות לא גבוהות כמו אצל מתבגרים(‪.‬לאפיין את הקשר בין גיל‬ ‫הכיתה בבית הספר)צעירים מול גדולים יותר(ללוח זמנים של שינה וערות‪.3 ..‬‬ ‫למחקר שלנו שלוש מטרות‪.‬ומאבק להשאר ערניים ולתפקד‬ ‫בהצלחה במשך היום‪ .‬שעת הליכה לישון‪ .‬לבני העשרה יש שעת שינה מאוחרת יותר‪ .‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ .‬ושנה אחרונה בתיכון דיווחו שסה"כ פחות זמן שינה‬ ‫היה קשור עם עייפות יומית‪ .‬מצב רוח מדוכא‪.‬במחקר אחר בבית ספר יסודי‪ .‬אקדמי‪ . 2.‬בעיות שינה מתמידות קשורות‬ ‫גם עם קשיים לימודיים בשנות בית הספר‪.‬עלייה בזמן ההתעוררות )כלומר צריכים לקום מוקדם‬ ‫יותר מהילדים הצעירים עקב הדרישות בגיל שלהם( ולכן ישנה עלייה בשינה כשיש זמן זמי )כנראה כמו סופי‬ ‫שבוע(‪.‬‬ ‫נתונים אלה משומשים כדי להעריך את הכללת הממצאים‪.‬‬ ‫המשתנים הראשיים כללוף סה"כ כמות השינה בלילות בית ספר ובלילות סופשבוע‪.‬נוספו שני משתני שינה שנגזרו‪.‬‬ ‫לאלה‬ ‫שלפני‬ ‫ההתבגרות‪.‬נמצא קשור לציונים גבוהים יותר‬ ‫בבית הספר‪ .‬המחקר הנוכחי בוחן באופן קרוב יותר את הרגלי‬ ‫הערות שינה והקשר להתנהגות יומית על ידי שימוש בנתונים של סולמות מחקר של מדגמים גדולים‪.‬מנומנמים‪.‬אלה עם שינה לקויה\ לא מספיקה‪ .‬‬ ‫השאלון במחקר כלל פריטים ששאלו את התלמידים על התנהגות שינה וערות במשך השבועיים האחרונים‪.‬במספר‬ ‫מחקרים נמצא שתלמידים שדיווחו סה"כ יותר שינה‪ .‬בסופו של דבר‪.‬שעת השכמה מוקדמת‪.‬בנוסף מדגם גדול מספק הזדמנות להדגיש ממצאים‬ ‫משמעותיים על ידי בחינת קבוצות קיצוניות מהמדגם הגדול‪.‬ההורים‬ ‫יותר‬ ‫קובעים‬ ‫שעת‬ ‫שינה‪.‬כל התלמידים שרצו להשלים את המחקר עשו זאת‬ ‫אלא‬ ‫אם‬ ‫הוריהם‬ ‫סירבו‪.‬אי יכולת להתרכז בבית ספר‪.‬בניגוד‪ .‬וההשפעה של‬ ‫הסביבה)לוח זמנים בבית ספר( כל אלה נותרו ללא מענה‪ .‬להשוות תפקוד יומי אצל תלמידים‬ ‫בין תלמידים שישנים שינה הולמת בלוח הזמנים לבין אלה שלא‪.‬והתנהגות בזמן ההתבגרות גורמים לעלייה בלחץ‬ ‫בתקופת השינה הליליתומייצרים שינה לא מספיקה אצל בני עשרה רבים‪.‬מין‪.‬שינויים בתפקוד היומי‪.‬‬ ‫המטרה הראשית של מחקר זה היא לתעד את הקשר בין הרגלי שינה ערות אצל מתבגרים ובין ישנוניות‬ ‫יומית‪.‬‬ ‫ילדים שלפני ההתבגרות המינית נראה שמתעוררים מוקדם יותר והולכים לישון מוקדם יותר‪ .‬שנה שלישית‪ .‬מתבגרים הולכים לישון מאוחר‪ .‬ההשפעה של הרגלי שינה של מתבגרים על התפקוד היומי‪.‬והתנהגויות יומיומיות אחרות‪.‬‬ ‫סיכום גורמים לכפיית תבניות שינה ערות במתבגרים‪:‬‬ ‫קשרי הגומלין בקרב לוח זמנים שינה ערות‪.‬‬ ‫כדי להעריך את תקינות\ סדירות לוח זמני השינה‪ .‫מתבגרים ישנוניים‪.‬ומשתנים‬ ‫צירקדיאנים‪.‬ועלייה‬ ‫בזמן‬ ‫השינה‪.

‬תלמידיםבבית ספר א' ‪ 1077‬בבית ספר ב' ו ‪ 745‬בבית‬ ‫ספר ג' ו‪ 903-‬בבית ספר ד' )‪ 48%‬בנים‪ 52% .‬בית ספר‪.‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫המחקר השתמש ב‪ 3120-‬תלמידים בעילום שם‪ 395 .‬סולם הבעיתיות התנהגות ערות שינה כלל ‪10‬‬ ‫פריטים ששאל על תדירות התנהגות ערות שינה בלתי יציבה במהלך השבועיים האחרונים)כגון‪:‬הגעת מאוחר‬ ‫לכיתה בגלל שישנת יותר מדי‪.‬מהתלמידים מכל בתי הספר דיווחו שהם חיים עם שני ההורים‪.‬‬ .‬ובית ספר‪.‬ד' דיווחו שהם אמריקאים ארופאי‪ .‬בכיתה בבית ספר וכדומה‪ .‬איחור‬ ‫קטן‬ ‫מול‬ ‫גדול‬ ‫בשינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬‬ ‫בשני החלקים הראשונים ניתוחי השונות היו מגוונים מאוד ושומשו לבחינת גיל‪.1:‬שינויים בהרגלי \שגרת ערות שינה בהתייחס לגיל‪.‬בזמן‬ ‫שבית ספר ב היה יותר מגוון‪ .1:‬משתנים של שנת לילה בימי בית ספר‪.‬‬ ‫המדגם בבית ספר ב' ו‪-‬ג' כלל כיתות ‪ 10-12‬בזמן שבית ספר א' ו‪-‬ד' כלל כיתות ‪ 9‬ו‪) .‬וסולמות הערכהשל עייפות יומיומית ‪.‬‬ ‫תלמידי התיכון נתבקשו לדרג את תדירות פריטי ההתנהגות על סולם של ‪ 5‬נקודות מכל יום לאף לילה )‪=5‬כל‬ ‫יום‪= 1.‬נשארת ער מעל ‪ 3‬בלילה‪.‬‬ ‫שלושה ניתוחים מגוונים חושבו‪.‬תחושת יאוש לגבי העתיד(‪.‬שעת השכבה‪ .‬‬ ‫באופן עקבי שישה פריטים)כגון‪:‬הרגשה לא שמחה‪.‬כמו בשיחה‪ .‬ואיחור‬ ‫בשינה בסופשבוע ויתר שינה בסופשבוע‪.‬הצטרכת יותר מתזכורת אחת כדי להתעורר בבוקר(‪.3.‬ו‪ 63% -‬דיווחו שיש להם אחים קטנים בבית‪ 86% .‫ספר)על ידי דיווח עצמי של התלמידים על ציוניהם(‪ .88%‬גילם של‬ ‫התלמידים נע בין ‪ 13‬ל‪ .‬משתני שנת סופשבוע‪.‬‬ ‫שיטות סטטיסטיות‪:‬‬ ‫הממצאים מוצגים בשלושה חלקים‪.‬עצוב או מדוכא‪.‬לאורך ‪6 5‬‬ ‫חודשים של הפסקה בין המחקרים‪.‬בממוצע‪ 81% .‬ויתר שינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬הקשר‬ ‫בין ציונים בבית הספר\ לבין שגרת ערות שינה‪.‬‬ ‫המדד של מצב רוח מדוכא התבסס על סה"כ הניקוד והייתה לו מהימנות פנימית גבוהה‪.‬מין‪.‬מין‪.‬בלמידה‪ .‬‬ ‫‪ 46%‬דיווחו שיש להם אח או אחות בוגרים‪ .‬‬ ‫סולם העייפות הכיל תגובות לפריטים כגון‪ :‬האם היה לכם מאבק בלהשאר ערים‪.‬הנבדקים היו צריכים לדרג את‬ ‫תשובותיהם בסולם של ‪ 1‬עד ‪ 1) 4‬הכי חלש ו ‪ 4‬הכי חזק(‪ .‬‬ ‫ושלוש קטגוריות של תגובות סופקו‪.‬והקשר בין‬ ‫כיתות)כלומר גיל(למשתני ערות שינהכגון‪:‬סה"כ זמן השינה‪.19-‬מעל ‪ 91%‬מהתלמידים מבית ספר א'‪ .‬ובעיות התנהגות של‬ ‫שינה וערות‪.3.‬פשוט הוורד שלי דפוק לגמרי( כולל הכל‪.‬‬ ‫או קיי אז ככה‪ :‬בעמוד ‪ 311‬פסקה שניהה מצד שמאל לא תרגמתי מכיוון שכבר מדובר על ניתוח סטטיסטי‬ ‫ומדגם אז אם אתן רוצות אז תקראו למרות שזה לא רלוונטי לפי ליאת ואדווה‪.75‬‬ ‫סולם מצב הרוח המדוכא שאל את התלמידים כמה פעמים הם היו טרודים או חשו אי שקט בסיטואציות מסויימות‬ ‫במהלך השבועיים האחרונים‪.0.12-‬לכיתות א'‪+‬ב'‪+‬ג'‪+‬ד'‬ ‫תתיחסו בהתאמה לאותיות באנגלית‪.‬התגובות היו ‪ .‬אף פעם(‪.‬ג'‪ .‬ביצועים בבית ספר הוערכו על ידי כך ששאלו את התלמידים‪ :‬מה ציונם לפי‬ ‫קטגוריות של רמת ציונים כפי שנהוג )הכוונה לאי בי סי וכדומה(וסה"כ היו ארבע קטגוריות של ציונים‪.‬‬ ‫מחקרים קודמים הוכיחו שלסקאלה הייתה מהימנות גבוהה עם מדגם של המתבגרים במחקר החדש‪ .‬ניתוח ההבדלים בתפקוד יומי לתלמידים בקבוצות קיצוניות על‬ ‫פי מספר פרמטרים של שינה‪:‬סה"כ שינה קצרה מול ארוכה בלילות בית ספר‪.‬מהאבות והאמהות‬ ‫שלהם היו מועסקים בעבודה‪.‬איחור בשינה בסופ שבוע‪.2 .‬בנות(‪.‬שינה קצרה בסופשבוע לעומת‬ ‫שינה‬ ‫ארוכה‬ ‫בסופשבוע‪.‬ומצב רוח מדוכא‪ .‬שנע מבכלל לא להרבה‪.‬או נפילת שינה ב ‪ 10‬סיטואציות‬ ‫שונות בשבועיים האחרונים‪ .2 .‬‬ ‫הניקוד נע בין ‪ 10‬ל‪ 50 -‬ומקדם אלפא להתנהגות ערות שינה היה ‪.

‬‬ ‫אין הבדלים בין בנים ובנות בדיווחי שעת השכבה בלילות בית הספר וגם לא בסה"כ זמן השינה‪ .‬בכל מקרה‬ ‫ההבדלים לא ענו לקריטריון של השפעת הגודל‪ .‬אך נמצא כי‬ ‫בנות תלמידות היו להן איחורים בשעת השינה ויתר שינה בסופי שבוע לעומת התלמידים בנים‪ .‬בשעת‬ ‫ההשכבה‪.‬‬ ‫או‬ ‫בעלייה‬ ‫בשינה)להתעורר‬ ‫מאוחר‬ ‫יותר(‪.‬‬ ‫איחור בשעת השינה ויתר שינה בסופשבוע השתנה בין גילאי ‪ 13‬ו‪ .‬וממוצע עלייה‬ ‫בשינה)כלומר ישנו עוד(היה ‪ 10‬דקות)שוב ראו טבלה(‪ .‬במיוחד תלמידים עם‬ ‫ציונים אי ובי דיווחו שעת השכבה מוקדמת ושעת התעוררות מוקדמת לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים יותר סי‬ ‫די ואף‪ .‬‬ ‫מספר הבדלי מין זוהו‪ :‬תלמידות דיווחו הבדלים בהרגלי שינה בלילות בית הספר לעומת התלמידיםהן דיווחו שהן‬ ‫התעוררו מוקדם יותר מהבנים)מי שמעוננינת להתעמק בהבדלים המינוריים מוזמנת להביט בטבלה הכי מעצבנת‬ ‫בעולם(‪.‬ההבדלים שבקבוצות אלו לא ענו‬ ‫לקריטריון של השפעת הגודל‪ .‬בנים ובנות לא דיווחו הבדלים משמעותיים בסה"כ זמן השינה‬ ‫בסופישבוע‪.‬הגיוון בשינה בסופי שבוע בבתי ספר השונים היו מגוונים מאוד‪ .‬באופן כללי‬ ‫תלמידים עם ציונים גבוהים דיווחו שינה ארוכה ורגילה יותר‪.(7:30‬היו לתלמידים הרגלי שינה בלילות בית ספר‬ ‫באופן‬ ‫מגווןבגלל ההבדלים בעלייה בשינה )יש כאלה מבתי ספר אחרים שהתעוררו מוקדם יותר(במיוחד תלמידים‬ ‫שהתחילו את בית הספר בשעה מוקדמת )‪ (7:10‬דיווחו השכמה מוקדמת לעומת תלמידים מבתי ספר אחרים‪ .‬בכל מקרה הדיווח העצמי על הציונים לא הבחין את התלמידים בדיווח על סה"כ זמן השינה בסופשבוע‪.‬אף‬ ‫על פי שההבדלים שהתרחשו בממוצע דיווחי סה"כ זמן שינה‪ .‬‬ ‫לגבי עלייה בשינה בסופשבוע)כלומר לישון יותר זמן =להתעורר מאוחר יותר( לא השתנה עם העלייה בגיל‪.‬‬ ‫שעת השכבה בלילות סופשבוע עלה עם הגיל עד כדי הבדל של שעה בין הילדים הצעירים לילדים המבוגרים)ראו‬ ‫טבלה(‪.3‬שעות מאוחר יותר בסופשבוע‬ ‫לעומת לילות באמצע שבוע)בית ספר(לעומת זאת תלמידים עם ציונים אי ובי ולכים לישון מאוחר יותר ב‪1.‬ממוצע שעת השכבת שינה בלילות בית ספרהיו ‪ 45‬דקות מאוחר‬ ‫יותר שוב באותם קבוצות גיל )את הקבוצות גיל ביניים ראו את ההבדלים בטבלה ‪ 1‬למטה(‪.‬מכאן שתלמידים עם ציונים סי די ואף הולכים למיטה בממוצע ‪ 2.‬שעת ההשכבה ועלייה בשינה )ישנו יותר = התעוררו מאוחר(לא ענו לקריטריון של‬ ‫הגודל‪.‬‬ ‫השפעת‬ ‫בנוסף הבדלים קטנים בבתי ספר באיחור בשעת שינה בסופשבוע ויתר שינה בסופשבוע לא היו משמעותיים‬ ‫בהתבסס על קריטריון של השפעת הגודל‪.‬סה"כ ממוצע זמן שינה בסופשבוע ירד ב‪ 50-‬דקות עם העלייה בגיל שוב אותם גילאים)ראו טבלה(‪.‬‬ ‫לבסוף תלמידים עם ציונים גרועים דיווחו איחור גדול בשעת ההליכה לשינה בסופשבוע לעומת אלה עם הציונים‬ ‫הטובים יותר‪ .‬‬ ‫הרגלי שינה בסופשבוע של תלמידים שונים בהתייחס לדיווח עצמי על הציונים שלהם‪ .‬במיוחד הם דיווחו יותר זמן שינה כולל ושעת השכבה‬ ‫מוקדמת יותר בלילות בית ספר לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים‪.‬בכל מקרה‬ ‫ההדלים של סה"כ זמן שינה‪.‬ושעת השכבה‪ .‬נמצא שכל משתני שינה בלילות בית ספר‬ ‫על‬ ‫הושפעו‬ ‫גיל‬ ‫ידי‬ ‫במיוחדסה"כ ממוצע זמן השינה ירד בקירוב ‪ 40‬דקות בהבדלים בין קבוצת גיל ‪ 13-14‬לעומת קבוצת גיל ‪17-‬‬ ‫‪) 19‬תראו בטבלה ‪ 1‬למטה את כל התוצאות(‪ .‫תוצאות‪:‬‬ ‫תבניות של שינה וערות משתנים מעבר לקבוצות של גיל בית ספר‪ .8 -‬‬ .19-‬אף על פי שכל ארבעת בתי הספר הייתה‬ ‫להם שעת תחילת לימודים מוקדמת)בין ‪ 7:10‬ל ‪.‬‬ ‫ביצועים אקדמיים והרגלי שינה‪:‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬מציגה את הניתוחים של הרגלי שינה בהתבסס על דיווח עצמי של ביצועים אקדמיים‪ .‬דיווחי הרגלי שינה בסופשבוע הראו שינויים בהתייחס‬ ‫לגיל‪ .

‬ומין‬ ‫תלוי‬ ‫כלא‬ ‫אלו‪.‬‬ ‫טבלה‬ ‫ניתוחים נפרדים לשוני חושבו לכל אחד מהמשתנים התלויים)מצב רוח מדוכא‪.‬ויתר שינה קטן בסופישבוע‪.‬איחור בשינה בסופישבוע יתר שינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬בכל מקרה ההבדלים שבקבוצות לא ענו לקריטריון של השפעת הגודל‪.‬וישנוניות‬ ‫יומיומית‬ ‫לעומת‬ ‫הבנים‪..‬הוגדרו כאלה שסיגלו לעצמם פחות הרגלי שינה הולמים‪ .‬ובעיות התנהגות‬ ‫של ערות שינה( עם משתנים בלתי תלויים ‪:‬סה"כ שינה בלילות בית ספר‪.‬‬ .‬מתבגרים שהיו בקבוצת ההרגלי שינה פחות הולמים דיווחו בעלייה‬ ‫של בעיות התנהגות בהשוואה לאלה שהייתה להם הרגלי שינה הולמים‪ .‬הוגדרו כאלה‬ ‫שסיגלו לעצמם הרגלי שינה הולמים‪.‬‬ ‫בדומה לכך מתבגרים בקבוצת האיחור הליכה לשינה בסופישבועדיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות ושינה‬ ‫ויותר ישנוניות יומיומית‪.‬איחור קטן בהליכה לשינה בסופישבוע‪.‬כגון מופיע מאוחר לכיתה עקב יתר שינה‪.‬תיאור ממצאים אלו בכל מקרה לא מסביר במיוחד כמות‬ ‫קצרה של שינה או לוח זמנים לא רגיל של שינה בקשר עם שינויים בתפקוד היומי‪ .‬קבוצות קיצוניות של‬ ‫תלמידים הוגדרו כך‪:‬סה"כ כמות שינה בלילות בית ספר‪:‬ארוך=‪8‬שעות ו ‪ 15‬דקות ומעלה‪.‬לעומת תלמידים צעירים יותר‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה להעריך את הקשר בין הרגלי שינה ערות של מתבגרים והתפקוד היומיומי‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫ויתר שינה בסופשבוע‪ :‬גבוה=‪ 120‬דקות ומעלה לעומתנמוך = פחות מ‪ 60-‬דקות‪ .‬‬ ‫במשתנים‬ ‫וגיל נותח באופן שיתוף ומגוון עם ניתוחים אלו‪ .‬ישנוניות‪.‫שעות בממוצע בסופשבוע‪ .‬וישנוניותלעומת הקבוצה עם שינה‬ ‫ארוכה‪.‬לא נמצאו הבדלי מין בדיווחים של בעיות התנהגות ערות‬ ‫שינה)כגון להתעורר בבוקר עם זה שצריכים להעיר אותם מספר פעמים(‪.‬טבלה ‪ 3‬מציגה תוצאות אלה בהתייחס‬ ‫לתפקודים כגון‪:‬מצב רוח מדוכא‪.‬‬ ‫מתבגרים בקבוצת היתר שינה בסופשבוע דיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות שינה‪.‬או עייפותושצריך‬ ‫כמעט כל יום תזכורת לקום יותר מפעם אחת‪.‬תלמידים עם ציונים של די דיווחו שהם ישנים יתר שינה ארוכה בסופי שבוע לעומת‬ ‫תלמידים עם ציונים של אי בי וסי‪ .‬אבל ללא הבדלים במצב‬ ‫רוח מדוכא או ישנוניותמקבוצת היתר שינה נמוכה‪ .‬‬ ‫יוצא מן הכלל היה שתלמידות בנות עם איחור הליכה לשינה גדול בסופישבוע הייתה אצלן עלייה במצב רוח‬ ‫מדוכא‪.‬תלמידי תיכון שהיה להם יותר‬ ‫סה"כ זמן שינה ארוך יותר‪.‬רמת הישנוניות‪.‬ואלה שדיווחו הישגים אקדמיים נמוכים גם ישנו פחות והלכו לישון מאוחר‬ ‫יותר‪.‬איחור גדול= ‪ 120‬דקות ומעלהלעומת פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 60‬דקות‪.‬מכאן שתחמידים בקבוצת סה"כ שינה‬ ‫קצרה דיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות שינה‪.‬‬ ‫תפקוד יומי של תלמידים שסיגלו הרגלי שינה הולמים לעומת אלה שסיגלו לעצמם הרגלי שינה פחות הולמים‪:‬‬ ‫הנתונים שהוצגו בחלק הקודם מוכיחים שתלמידי תיכון בוגרים יותר ישני פחות‪.‬ובעיות התנהגות ערות שינה לכל אחד ממשתני השינה של הקבוצות‬ ‫=ראו‬ ‫למעלה(‪.‬שעת הליכה לשינה מאוחרת בסופשבוע‪.‬בכל מקרה בנות תלמידות דיווחו רמה‬ ‫גבוהה‬ ‫של‬ ‫מצב‬ ‫רוח‬ ‫מדוכא‪.‬והיו להם הרגלי שינה ערות לא יותר לא רגילים‪ .‬בזמן שתלמידים עם סה"כ שינה קצרה‪.‬ושינה קצרה=פחות‬ ‫משש שעות ו ‪ 45‬דקות‪ .‬יש להם שעת השכבה מאוחרת‬ ‫יותר‪.‬אנחנו‬ ‫השווינו בין שתי קבוצות קיצוניות אלו בתפקוד ביום ובתפקוד בלילה‪).‬אבל ללא הבדלים במצב רוח מאלה עם איחור הליכה לשינה בסופי שבוע באופן‬ ‫קטן)כלומר הם הקבוצה הגדולה לעומת הקטנה באיחור הליכה לשינה אין בינהם הבדלים במצב רוח מדוכא(‪.‬איחור גדול בהליכה לשינה‬ ‫בסופישבוע או יתר שינה גבוה בסופשבוע‪.‬ורמה גבוהה של מצב רוח מדוכא‪.

‬‬ ‫במחקר זה לא הוערכה השפעת גורמי המשפחה על תבניות השינה‪ .‬‬ ‫נתוני המעבדה שלנו מצביעים שאורך השינה האופטימלית היא ‪ 9.‬מדגם זה של למעלה ‪ 3000‬תלמידים בתיכון שדיווחו סה"כ שינה נמוכה)בלילות בית ספר ובלילות‬ ‫סופשבוע(‪.2 .‬ממוצע סה"כ השינה ירד מ ‪ 7‬שעות ו ‪ 42‬דקותל ‪ 7‬שעות ו ‪ 4‬דקות‪ .‬שהייתה משמעותית מוקדמת לתלמידים שהיו נוכחים בבית‬ ‫הספר עם שעת התחלה מוקדמת ביותר‪ .5‬שעות(‪.‬אף על פי שההבדלים בין ‪ 7:10‬ל ‪7:30‬הם מעט‪.‬בני‬ ‫העשרה מראים שוני גדול בלוח הזמנים של שנת לילה בימי בית ספר לעומת ימי סופשבוע‪ .‫עקב אחוז התגובות הגבוה שהושג במחקר זה )‪ (88%‬דבר זה מרשה לנו לקחת בחשבון את ממצאינו כמייצגים‬ ‫את המתבגרים באוכלוסייה הגדולה של התיכון באזור הגאוגרפי שבו נבחן‪.‬בדומה ממוצע סה‪:‬כ השינה‬ ‫בסופשבועירד מ ‪9‬שעות ו‪ 20-‬דקות ל ‪ 8‬שעות ו ‪ 38‬דקות החוסר שינה חל בגלל העלייה בשעת ההשכבה אצל‬ ‫בני העשרה המבוגרים יותר בזמן שהעלייה בזמנים נשארה עקבית‪ .‬אנו הסקנו שרוב המתבגרים לא ישנים מספיק‪.1%‬מהתלמידים דיווחו שההורים שלחו אותם לישון בלילות‬ ‫בית ספר מעל ‪ 80%‬מהצעירים במחקר זה באו מבתים של שני הורים ושני ההורים היו מועסקים ואנחנו לא‬ ‫ראינו‬ ‫הבדל‬ ‫מבתים‬ ‫של‬ ‫שני‬ ‫הורים‬ ‫ומבתים‬ ‫של‬ ‫חד‬ ‫הוריים‬ ‫במשתנים‬ ‫של‬ ‫השינה‪.5‬שעות או‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫אף על פי שהבדלים אינדיווידואלים בצורכי שינה קיימים‪.‬‬ .‬‬ ‫בסופי‬ ‫דיווחים אלה של תלמידי התיכון על לוח זמנים של ערות שינה עקביים עם הנטייה העיקרית בתחומים‪.‬ו ‪ 91%‬דיווחו שהלכו לישון אחרי ‪11‬‬ ‫בלילה בלילות סופשבוע)‪67%‬אחרי אמצע הלילה(‪ .‬באופן בלתי רגיל מספר הבדלים נמצאו בין תלמידים ותלמידות בנות בתבניות שינה‬ ‫ערות בנות מתבגרות דיווחו שהן מתעוררות ‪ 12‬דקות מוקדם יותר מהבנים)באותה קבוצת גיל(בבוקר של ימי בית‬ ‫ספר‪.13-19‬‬ ‫בלילות בית ספר‪.‬ההשפעה על תבניות‬ ‫השינה היו משמעותיות‪ .‬‬ ‫השימוש בשאלון דיווח עצמי איפשר לנו להסיק מידע אקטואלי מאוכלוסייה גדולה של תלמידים‪.‬אנחנו העלינו‬ ‫השערה שתלמידות מתבגרות מתעוררות מוקדם יותר בגלל שהן צריכות יותר זמן להתכונן לבית הספר‪.‬הם גם דיווחו יתר שינה בלילות סופשבוע שבקירוב שעה וחמישים דקות‪.‬הנטייה ההתפתחותית‬ ‫מעלה דאגות בקשר לתבניותשינה שיש להם השפעה שלילית על התנהגות הערות של בני העשרה‪.‬‬ ‫מהתלמידים דיווחו שהם הלכו לישון אחרי ‪ 11‬בלילה בלילות בית הספר‪.3 .‬בנוסף לכך ‪ 26%‬דיווחו שהם בדרך כלל ישנים ‪ 6.‬או עקב‬ ‫אחריות משפחתית המוטלת עליהן‪ .‬שעת השכבה בזמן התיכון נעשית מאוחר יותר ויותר‪.‬בעבר הראינו שההורים נוטים לוותר על‬ ‫השליטה של שעת ההשכבה לשינה במדגם זה רק ‪ 5.‬‬ ‫בקירוב ‪ 70%‬מהתלמידים דיווחו שיש להם איחור בשעת ההליכה לשינה בסופשבוע של ‪ 60‬דקות או יותר‬ ‫בממוצע‪.‬‬ ‫אנחנו הצענו שתהליכים פסיכוחברתיים וביולוגיים שגורמים לאיחור בשינה אצל בני העשרה מתנגשים עם‬ ‫מחויבות שלהם לקום מוקדם לבית הספר‪.‬הרגלי השינה של התלמידים הראו הבדלים‬ ‫מינימליים עם יוצא מן הכלל עלייה בזמן ימי בית ספר‪.‬‬ ‫במחקר אחר תלמידות בית ספר צעירות יותר)בשנה השלישית(דיווחו סה"כ שינה פחות מהבנים‪ .‬חוסר שינה ולוח זמנים לא רגיל של ערות שינה‪) :‬המשך הדיון(‬ ‫במיוחד‪.‬ורק ‪ 15%‬דיווחו שהם ישנים ‪ 8.5‬שעות או יותר בלילות בית ספר)החציון היה ‪ 7.‬‬ ‫‪ 91%‬מתלמידי תיכון אלה התעוררו ב‪ 6:30-‬או מוקדם יותרבבקרי בית הספר‪.‬‬ ‫בגילאי ‪.2‬שעות אצל מתבגרים‪.1 :‬דיווח על‬ ‫ירידה של זמן שינה לילי עם שנות ההתבגרות‪ .‬‬ ‫תלמידי תיכון‪.‬ו ‪72%‬התעוררו ב ‪ 9:00‬או מאוחר‬ ‫יותר‬ ‫שבוע‪.‬אנחנו שמנו לב ש‪ 87% -‬מהמדגם שלנו דיווחו שהם‬ ‫צריכים יותר שינה ממה שהם ישנים\מקבלים)במחקר()ממוצע דיווח של צורך השינה שלהם היה ‪ 9‬שעות(‪40% .

‬‬ ‫בנוסף במחקר אחר בכיתות ‪ 9‬עד ‪ 12‬הורידו להם את שגרת השינה ב ‪ 2‬שעות למשך ‪ 5‬לילות רצופים‪.‬‬ .‬הממצאים שלנו מראים שבני העשרה עם‬ ‫שינה מאוד קצרה ותבניות ערות שינה לא סדירות יש להם קשיים יומיומיים‪ .‬‬ ‫תוצאה נוספת של מחסור בהרגלי ערות שינה)המשך דיון(‪:‬‬ ‫אנחנו התאמצנו לתאר את התוצאות המוחלטות של לוח זמני ערות שינה לא סדיר על התפקוד של המתבגרים‬ ‫על ידי השוואת קבוצות קיצוניות של תלמידים שדיווחו תבניות של ערות שינה לא הולמות לעומת תבניות ערות‬ ‫שינה‬ ‫הולמות‬ ‫תלמידים עם שנת לילה קצרה בלילות בית ספר דיווחו עלייה ברמת מצב הרוח המדוכא‪.‬והיה להם לוח זמנים של‬ ‫ערות שינה לא סדיר)היכן שכתבתי לא רגיל אז הכוונה ללא סדיר(לעומת סטודנטים שדיווחו על ציונים גבוהים‬ ‫יותר‪.‬נעשה במעבדה‪.‬ותחום מחקר שצריך להבהיר את כיוון‬ ‫הקשר של היחסים של חוסר שינה‪.‬שעת הליכה לשינה מאוחרת יותר וירידה בערנות היומית לעומת‬ ‫תלמידים‬ ‫שבאו‬ ‫ממסגרות‬ ‫פחות‬ ‫תחרותיות‬ ‫מבחינה‬ ‫אקדמית‪.‬‬ ‫הנתונים שלנו לא מראים קשר אחד על אחד בין תבניות שינה לציונים‪ .‬אנו פירשנו ממצאים אלה כמצביעים את השפעת הרגלי‬ ‫שינה דלים על ההתנהגות ועל המצב רוח וקשר זה יכול להיות דו כיווני‪ .‬והייתה להם רמה גבוהה של מצב רוח‬ ‫מדוכא‪.‬וחרדה ומצברוח‬ ‫מדוכא אצל הבנות‪.‬וכשרים חברתיים נמוכים לעומת קבוצות ללא בעיות שינה‪ .‬במחקר זה הם השוו ‪ 4‬קבוצות של‬ ‫גילאי ‪ 13‬עד ‪ :15‬קבוצה ללא בעיות שינה‪.‬תלמידים עם דיווח עצמי של ממוצע ציונים גבוהים ישנו יותר בלילה ודיווחו פחות‬ ‫ישנוניות ביום יום לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים יותר‪.‬ביצועים אקדמיים‪ .‬‬ ‫במחקר אחר של ‪ 150‬תלמידים‪.‬בלי ספק מספר תלמידים מסוגלים‬ ‫לתפקד לגמרי בצורה טובה בבית הספר עם כמות שינה קצרה‪.‬וקבוצה עם בעיות שינה רבות‪.‬‬ ‫בניגוד במחקר אחר נמצא שתלמידים צעירים)בשנתם השלישית( במגרת אקדמית תחרותית דיווחו סה"כ כמות‬ ‫שינה קצרה בלילות אמצע שבוע ובסופשבוע‪.‬‬ ‫אחד ההסברים לתוצאות אלה הוא שתלמידים שישנו יותר והחזיקו לוח זמנים של ערות שינה יותר עקבי השיגו‬ ‫ציונים גבוהים יותר כי היכולת שלהם הייתה יותר ערנית והם היו יותר קשובים בכיתה ובעת עשיית שעורי הבית‪.‬וחלו‬ ‫שינויים במצב הרוח השלילי במשך תקופת הורדת השינה אנו הנחנו שאם למתבגרים יש את ההזדמנות להשיג‬ ‫יותר שינה בכל לילה אז הם יחוו פחות תנודות במצב רוח ומעט בעיות התנהגות‪ .‬‬ ‫חוקרים אלה מצאו שקבוצות של בעיות שינה היו יותר חרדים‪.‬כמו כן תלמידים עם לוח זמני שינהלא סדיר יותר‪.‫הרגלי ערות שינה וביצועים בבית הספר)המשך דיון(‪:‬‬ ‫הנתונים שלנו תומכים ומרחיבים את הממצאים של חוקרים אחרים שתלמידים שתיארו את עצמם כנכשלים בבית‬ ‫הספר)בעלי ציונים נמוכים(הם דיווחו שהם השיגו פחות שינה‪.‬ובעיות‬ ‫בהתנגות שינה בהשוואה לאלה שישנו שינה ארוכה‪ .‬לוח זמנים של שינה לא סדירה‪.‬אבל ישלמו מחיר בדרכים אחרות‪.‬‬ ‫בכל מקרה הרבה תלמידים יתקנו את השינה הלא מספיקה כדי להתמודד עם דרישות בית הספר‪ .‬קבוצה שצריכה יותר שינה‪.‬קבוצה שדיווחה על קשיים בהירדמות או‬ ‫להחזיק שינה‪.‬בדומה חוקרים אחרים מצאו שתבניות שינה‬ ‫קצרות אצל תלמידים היו קשורים לדיווח לישנוניות ובעיות שינה הן אצל הבנים והן אצל הבנות‪.‬בעיקר הצענו שדכדוך יכול‬ ‫להיות חלק מהשפעה ארוכת טווח ולא ישירה של שינה לא מספיקה‪.‬‬ ‫נתונים אלה מציעים שתלמידי תיכון עם סה"כ שינה לא מספיקה \נאותה או שינה בלילות בית ספר לא סדירה‬ ‫וכך גם בסופשבוע יכול לגרום לבעיות התנהגות ביוםיום‪ .‬המגבלה‬ ‫העיקרית במחקרים אלה היא שהם מערבים דיווח עצמי‪.‬היו להם‬ ‫יותר‬ ‫בעיות‬ ‫התנהגות‪.‬הלכו לישון מאוחר יותר‪.‬ישנוניות ביום‪.‬ולהעריך את המשתנים‬ ‫המתווכים כגון חוקי משפחה ולוח זמני כיתה‪.

‬‬ ‫שנית‪ .‬ובהיבטים אחרים של תפקוד יומי ובהתפתחות של מתבגרים‪.‬‬ ‫למרות זאת המחקר הנוכחי מרחיב את שנת המתבגרים במספר דרכים‪ .‬בקשיים ההתנהגותיים‪ .‬בריאותם‪.‬ונתוני מעבדת שינה‪.‬תקופה התפתחותית זאת היא מאוד רבת מאורעות‬ ‫במונחים פיזיולוגיים‪ .‬‬ ‫שלישית‪.‬מכיוון שהמחקר נוהל בחלקים‪ .‬‬ ‫אף על פי שלמחקר של דיווח עצמי יש מגבלות‪.‬ההשלכות של נתונים אלה נראות לא מוטלות בספק‪ .‬‬ ‫תחילה קשה להעריך כמה המדגם היה מייצג‪ .‬בגלל שהמחקר נוהל באיזור גאוגרפי אחד‪.‬וחברתיים התפתחותיים‪ .‬‬ ‫בית ספר צריך לקחת תפקיד פעלתני בבדיקת שינה בקונטקסט הציונים האקדמיים‪.‬‬ ‫השלכות‪:‬‬ ‫אנו דואגים מאוד מהמידע שהשגנו ממדגם גדול של תלמידים אלה‪ .‬מספקים הערכה מקיפה ומהימנה ככל‬ ‫לעומת‬ ‫האפשר‬ ‫הנוכחי‪.‫הנטייה של מספר מתבגרים להורדת זמן של שינה בלילה ולוח זמנים שינה לא סדיר יכול להוות תוצאה שמעבר‬ ‫לישנוניות יומית והרגשה מדוכאת‪ .‬לחצים‬ .‬‬ ‫המחקר‬ ‫הניסיון הקודם שלנו במחקרי מעבדה מצביע שנתוני דיווח עצמי הם בקורלציה טובה עם נתונים שהושגו מיומני‬ ‫שינה יומיומיים או מפעילות השגחה רצופה‪ .‬רגשות‪.‬והם סובייקטיביים‪ .‬בהעדרות מבית‬ ‫הספר‪.‬מצאנו שממוצע אורך השינה‬ ‫בלילות בית ספר היה ‪ 6‬שעות ו‪ 53-‬דקות מאוד דומה למחקר של דיווח עצמי‪.‬נתוני רישום בבית הספר‪.‬‬ ‫שנית חוקרים מתחומים אחרים שמתעסקים בהתפתחות מתבגרים צריכים להתייחס לשינת מתבגרים במחקריהם‬ ‫וגם בעבודה הקלינית‪.2‬מרחיב את ההבנה בקשר בין הרגלי שינה ערות‪.‬‬ ‫והתנהגותם‪.‬תקנון מבחנים‪.‬תחילה‪.‬לא ניתן להסיק מסקנות על תקופת אורך התפתחותית ועל השלכות של‬ ‫שינה‬ ‫הולמת‪.‬ושינויים של אי וודאות‪ .‬מצד שני מתבגרים מדוכאים יכולים לנטות לשינה לא מספיקה ולוח זמני שינה‬ ‫לא סדיר‪ .‬אף על פי שלא עשינו השוואה פורמלית‪ .‬‬ ‫מתבגרים מתעמתים המון עם פגיעות‪ .‬‬ ‫רביעית‪.3‬הבהרת הסיכונים אצל מתבגרים שהשיגו סה"כ שינה קצרה ולוח זמנים של שינה לא יציבה בין אמצע שבוע‬ ‫לסופשבוע וההשפעה על הביצועים היומיומיים ועל מצב הרוח‪.‬והם מבוססים רק על שבועיים אחרונים‪.‬‬ ‫אם ממצאינו נותרו ללא הכרעה ממדגם סוציואקונומי רחב יותר ורקע תרבותי זהו נושא חשוב למחקרים בעתיד‪.‬למרות שההתאמה בין ממצאינו למחקרים קודמים היו חזקים מציע‬ ‫שהמדגם היה טיפוסי‪.‬ללא ספק‪.‬מספר אזהרות צריכות להלקח בחשבון בעת הכללת‬ ‫הממצאים‪..‬תוצאות מחקר זה מבוססים לגמרי על דיווחים עצמיים של מתבגרים והם סובלים ממגבלות היות והנתונים‬ ‫רטרוספקטיביים‪.‬קוגנטיביים‪ .‬וביצועים בבית ספר תיכון בגילאי ‪ 13‬עד ‪19‬‬ ‫‪.‬אנו משייכים זאת לאזהרות‪.‬בכל מקרה‪ .‬‬ ‫לבסוף בגלל שהנתונים הם בין חלקים )מחקר רוחבי( אז קשה להוכיח קשר סיבתי מודלים שכוללים פרמטרים‬ ‫שונים מאלה שנכללו במחקר זה יכולים לקחת בחשבון וריאציות של כיתות ולוח זמנים של שינה וערות‪.‬‬ ‫לא‬ ‫מחקרים עתידיים צריכים לאסוף מספר שבועות של נתוני שינה והתנהגות ולקחת בחשבון תלמידים למשך‬ ‫תקופת אורך של שנים)הקיצר מחקר אורך ולא רוחב(‪.‬מקורות רבים של מדידה כגון הורים‬ ‫מורים‪.‬‬ ‫שלישית חוקרים ומחנכים צריכים לתת גישה בינתחומית כדי להבין ולקדם תלמידים מבחינה אקדמית‪ .‬בנוסף מחקר מעמיק במעבדה שבודק את קשרי הגומלים בין תבניות של שינה וערות ותפקוד יומי של‬ ‫מתבגרים יאפשר לנו לסרוק חלק מגורמים אלו‪.‬מצד שני במחקר של‬ ‫תלמידים מכיתה ‪ 10‬שכללה שבועיים של הערכה במעבדה של השגחה ויומני שינה‪.‬רוב המתבגרים דורשים יותר מ‪ 7 -‬שעות ‪-‬ו‬ ‫‪20‬‬ ‫דקות‬ ‫)חציון‬ ‫המדגם(‬ ‫שינה‬ ‫כדי‬ ‫להתמודד‬ ‫באופן‬ ‫אופטימאלי‬ ‫עם‬ ‫דרישות‬ ‫אקדמיות‪.1:‬אוכלוסייה גדולה של תלמידי תיכון‬ ‫‪.

‬נהיגה‪.‬‬ ‫מאמר ‪25‬‬ ‫הקשר שבין שינה לתפקוד נוירו‪-‬התנהגותי ולבעיות התנהגות אצל ילדי בי"ס‬ ‫‪ /‬שדה‪ .‬ישנוניות במשך היום והשפעותיה על התפקוד הקוגניטיבי‬ ‫מחקרים בקרב מבוגרים מצביעים על ירידה מובהקת ברמת התפקוד בשעות העלייה של הישנוניות‪ .‬בסדרת‬ ‫מחקרים נמצא שחלים שינוים בתפקוד האינטלקטואלי של ילדים ובני נוער במשך היום‪ .‬‬ ‫‪.‬ואחריות בעבודה‪ .‬‬ ‫כלומר – זה מחקר מתאמי‪.‬‬ ‫השונה במחקר זה הוא שהוא התמקד באוכלוסייה נורמאלית של ילדים‪. Gruber & Raviv‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫המאמר מתאר מחקר שבחן את הקשרים בין תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי של ילדי בי"ס )כיתות ב‪.‬גרובר &‬ ‫רביב‬ ‫‪Sleep' neurobehavioral functioning and behavior problems in school-age children / Sadeh.‬‬ ‫תבניות של שינה וערות‪.‬‬ ‫כמו כן התפתחות בהתבגרות )פסיכוחברתיים‪ .‬אחריות אקדמית‪.‬ורגשיים(לא יכולים להבחן באופן מלא מבלי להחשיב‬ ‫גורמי ערות שינה‪.‬‬ ‫המחקר לא עושה מניפולציה על שנת הילדים! )היא נמדדת בתנאים השגרתיים שלהם – בבית באמצע השבוע(‪.‫חברתיים‪.‬‬ ‫אופן הערכת התפקוד הקוגניטיבי ודפוסי השינה – מדדים אובייקטיביים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שינה‪ :‬הוערכה באמצעות אקטיגרף‬ ‫‪-‬‬ ‫תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי‪ :‬הוערך באמצעות מבחנים ממוחשבים‬ ‫מעבר למטרת המחקר המרכזית )בדיקת הקשר שבין דפוסי שינה לתפקודים קוגניטיביים( נבחנו‬ ‫עוד מספר השערות בסיסיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקת הקשר ההתפתחותי בין שינה לתפקוד קוגניטיבי בקבוצות הגיל השונות‬ ‫‪-‬‬ ‫האם התפקוד במשימות מורכבות יותר יהיה קשור יותר לדפוסי השינה מאשר התפקוד במשימות פשוטות?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם הקשר בין איכות השינה לבין התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי יהיה חזק יותר בשעות הבוקר מאשר בשעות‬ ‫הצהריים?‬ ‫תוצאות המחקר תאמו את השערותיו‪:‬‬ ‫המחקר מראה שגם בקרב האוכלוסייה הנורמאלית קיימים קשרים משמעותיים בין התפקוד הקוגניטיבי לבין‬ ‫דפוסי השינה‪.‬‬ ‫)ולא בבדיקת הפרעות שינה בקרב אוכלוסיות קליניות או בבדיקת תפקוד קוגניטיבי של ילדים עם הפרעות‬ ‫שינה(‪.‬אף על פי שמתבגרים שונים אחד מהשני מושפעים‬ ‫מההתבגרות המינית‪.‬ההתפתחות של שינה בהתבגרות לא יכולה להיות‬ ‫מובנת מבלי לקחת בחשבון לוח זמני בית ספר‪ .‬קוגנטיביים‪ .‬‬ .‬והיבטים אחרים‪.‬תחילת שעת בית הספר‪.‬ו(‬ ‫לבין דפוסי השינה שלהם‪.‬גודל הבעיה לא זוהתה כי ישנוניות‬ ‫המתבגרים כל כך נפוצה עד כדי כך שהיא נראית נורמלית‪ .‬השוני ברמת תפקוד‬ ‫בלט במיוחד אצל ילדים עם קשיי למידה או בעלי בעיות חינוך אחרות‪.‬ד‪.‬ישנוניות מופרזת כתוצאה של שינה לא יציבה‬ ‫ומספיקה וזה גורם פוטנציאלי רציני להתפתחות בהתבגרות ולהתנהגות‪ .

‬ומחקרים בנושא הפרעות שינה ‪:‬‬ ‫מחקרים בהם יש מניפולציה היוצרת חסך שינה מספקים הבנה ייחודית ליחסים שבין שינה לבין‬ ‫‪.‬ונתון זה מדגיש את‬ ‫את חשיבותה של הבנת הקשר שבין שינה לבין תפקוד נירו‪-‬התנהגותי )‪ (NBF‬בקרב ילדי בי"ס‪.‬‬ ‫חסכי שינה שנוצרים במהלך מחקר‪ .‬‬ ‫אך באופן מפתיע הושקעו מעט מאוד מאמצים בחקר נושאים אלה בקרב ילדים‪.‬‬ ‫קיימת טענה כי טיפול בהפרעות שינה של ילדים יכול להביא לשיפור בהישגיהם האקדמאיים‪ .‬‬ ‫הדבר מפתיע משום שתקופת הילדות היא דווקא תקופה בעלת חשיבות רבה להתפתחות המוח ולהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית‪.‬‬ ‫כאשר מביאים בחשבון את הקשר בין רמת העוררות לבין הזמן ביום –‬ ‫תפקידו של הזמן ביום )הזמן בו נערכו בדיקות המחקר( הוערך כגורם ממתן את הקשר שבין שינה לבין תפקוד‬ ‫נירו‪-‬התנהגותי‪.‬פסיכופתולוגיה ומזג(‪.‬הזמן ביום‪ .‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫מחקרים רבים עסקו בנושא השפעת מחסור בשינה על תפקוד האדם ורווחתו‪.‬לכישורי קשב ספציפיים‪ .‬עיבודים‬ .‬המבוססת בעיקר על מחקרי מבוגרים‪ .‬ולביצועים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫המונח "התנהגות" או "בעיות התנהגות" מתייחס לקטגוריות רחבות יותר או דפוסי התנהגות‬ ‫)בעיות התנהגות‪ .‬מראה שלשינה מקוטעת )המאופיינת ע"י יקיצות‬ ‫מרובות בלילה( יש השפעה שלילית על הערנות ועל הביצועים הקוגניטיביים במשך היום‪.‬‬ ‫הספרות הקיימת כיום‪ .‬‬ ‫המסקנות המרכזיות העולות ממחקרי חסך שינה בקרב מבוגרים הן ‪:‬‬ ‫ לחסך שינה יש השפעה עמוקה על התפקוד הקוגניטיבי‬‫‪ -‬משימות‬ ‫מורכבות‬ ‫יותר‬ ‫מושפעות‬ ‫יותר‬ ‫מחסך‬ ‫בשינה‬ ‫לעומת‬ ‫משימות‬ ‫פשוטות‬ ‫)משום שמשימות מורכבות דורשות כרוכות ברמות גבוהות יותר של הפעלת הפונקציות הניהוליות‪ .NBF‬‬ ‫במחקרים אלה יש שני מימדים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫כמות השינה הנמנעת )שנעה בין הגבלת השינה לכמות פחותה של שעות לבין הגבלה מוחלטת של שינה‬ ‫למשך פרקי זמן ארוכים(‬ ‫‪(2‬‬ ‫פרקי הזמן של הגבלת או מניעת השינה )נעים בין לילה אחד למספר לילות עוקבים(‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מתמקד בהבנת הקשרים הנירו‪-‬התנהגותיים של דפוסי השינה בקרב ילדים בגיל‬ ‫בי"ס‪.‬‬ ‫הסקירה שלהלן מתמקדת ב – ‪ 5‬קטגוריות מחקריות רלוונטיות‪:‬‬ ‫‪ (1‬השפעת המחסור בשינה או הגבלת השינה על ה – ‪NBF‬‬ ‫‪ (2‬מחקרים מקבילים בנושא שינה ו‪ NBF -‬אצל אנשים נורמאליים‬ ‫‪ (3‬הקשר בין שינה ל‪ NBF -‬באוכלוסייה הקלינית‬ ‫‪ (4‬בעיות שינה והתנהגות במדגמים שאינם קליניים‬ ‫‪ (5‬הקשר בין שינה‪ .‬וה – ‪NBF‬‬ ‫במאמר זה – המונח ‪ NBF‬מתייחס לכישורים קוגניטיביים ספציפיים‪ .‫ובעיקר בין תפקוד במשימות מורכבות לבין שינה מקוטעת ולא יעילה‪.

‬‬ ‫כישורי‬ ‫וזיכרון‪.‬‬ ‫שפה‪.‬וכמה מהפרעות השינה הקשות ביותר קשורות‬ ‫להפרעות נשימה‪.‬שוויצר וולש )‪ (1998‬הראה ירידה הרמת ביצועיהם של ילדים שבילו ‪ 5‬שעות‬‫במיטה‬ ‫בהשוואה‬ ‫לילדים‬ ‫שבילו‬ ‫‪11‬‬ ‫שעות‬ ‫במיטה‬ ‫)במסגרת‬ ‫הניסוי(‪:‬‬ ‫הפגיעה בתפקוד עקב הגבלת השינה נמצאה במדדים של יצירתיות וורבאלית‪ .‬‬ ‫לגבי פעוטות‪ :‬מחקר אחד מצא קשר משמעותי בין מדדי שינה‪-‬ערות של תינוקות ביום הראשון והשני שאחרי‬ ‫הלידה‪ .‬פרקי שינה קצרים ושינה חלשה לבין הישגים‬ ‫אקדמאיים נמוכים בקרב תלמידי בי"ס תיכון‪.‬‬ ‫בהפרעות שינה רבות הגורם המרכזי הוא קיטועי שינה‪ .‬‬ ‫מחקרים אלה מדגישים את ההשפעה המנוגדת הפוטנציאלית של מספר היקיצות הליליות והירידה באיכות השינה‬ ‫על התפקוד במהלך היום‪.‬הכרוכות ביצירתיות וורבאלית ובחשיבה מפשטת‪ .‬‬ ‫שינה ו – ‪ NBF‬בילדים נורמאליים – מחקרים השוואתיים ‪:‬‬ ‫מעט מאוד מחקרים עסקו בנושא שינה ו – ‪ NBF‬בילדים‪.‬‬ ‫רוב המחקרים היו מבוססים על סקרים של דפוסי שינה‪-‬ערות והישגים אקדמאיים‪ .‬‬ ‫וירידה בשלבי השינה העמוקים‪.‬‬ ‫לדוגמה – מחקר אחד מצא קשר בין שעות שינה מאוחרות‪ .‬‬ ‫כאשר במהלך הניסוי שנתם של הנבדקים נקטעת מספר פעמים במהלך הלילה‪ .‬‬ ‫נקודת מבט נוספת לגבי היחסים שבין שינה לבין תפקודים נירו‪-‬התנהגותיים )‪ (NBF‬מבוססת על מחקרי קיטועי‬ ‫שינה‪.‬‬ ‫לפי ממצאים אלה החוקרים טוענים כי הגבלת שעות השינה לא תמיד תביא לשינויים נראים לעין‪ .‬‬ ‫החוקרים הסיקו מכך שמערכת השינה‪-‬ערות עשויה להיות מדד חיזוי רגיש לארגון הנוירו‪-‬התנהגותי המוקדם‬ ‫ולהתפתחות המאוחרת‪.‬‬ ‫ המחקר של רנדזו‪ .‫קוגניטיביים‪.‬מוהלבאך‪ .‬לעומת מניעת‬ ‫השינה‪.‬או התנהגות הקשורה לחוסר‬ ‫שינה בשעות היום ובעיות קשב בילדים ומתבגרים‪.‬‬ ‫השפעות אלה מקושרות עם עליה ברמת הישנוניות במהלך היום ועם צמצום בתפקודים הנוירו‪-‬התנהגותיים‪.‬‬ .‬‬ ‫קשב‬ ‫העובדה שהקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי מעורב בפעולות אלה היא המפתח להבנת הרגישות המיוחדת והמוגברת‬ ‫של מטלות מסוג זה לחסך בשינה(‬ ‫פורסם רק מספר מצומצם מאוד של מחקרים בנושא זה בקרב ילדים ‪:‬‬ ‫ מניעת שינה מוחלטת של ילדים הביאה לפגיעה בביצועים פסיכו‪-‬מוטוריים‬‫ מחקר אחד בחן את ההשפעה של הגבלת שינה )לילה אחד עם ‪ 4‬שעות שינה( לעומת מניעת שינה )לילה אחד‬‫ללא‬ ‫שינה(‬ ‫ומצא‬ ‫כי‬ ‫חסך‬ ‫רק‬ ‫השינה‬ ‫המלא‬ ‫הביא‬ ‫לפגיעה‬ ‫בביצועים‪.‬‬ ‫מחקרים אלה מציעים שההשפעה המנוגדת של קיטועי השינה היא כתוצאה מעליה בירידה של שינה חזקה‪.‬‬ ‫שינה ו – ‪ NBF‬במדגמים קליניים ‪:‬‬ ‫מערכת הנשימה פגיעה מאוד בזמן השינה‪ .‬‬ ‫החוקרים סיכמו כי הפעולות הקוגניטיביות הגבוהות‪ .‬לפרקי זמן קצרים‪.‬לבין התוצאות במבחן השכלי "ביילי" שנערך בגיל חצי שנה‪.‬רגישות‬ ‫יותר לבעיות בשינה אצל ילדים‪.‬ולא נמצאה במטלות פשוטות‬ ‫כגון‬ ‫מטלות‬ ‫זיכרון‬ ‫פשוטות‪.‬עם או ללא הפחתה בזמן השינה הכולל‪.

‬‬ ‫למרות הממצאים הלא עקביים אודות הקשר שבין שינה ל – ‪ – ADHD‬ממצאי המחקרים עדיין זכו לתשומת לב‬ ‫מרובה משום שמערכת הקשב ומערכת ההתעוררות )אשר מקושרת בקשר הדוק לשינה( הן שתי מערכות‬ ‫שקשורות זו לזו הן מהבחינה התפקודית והן מהבחינה הנוירו‪-‬אטונומית‪.‬ובפרט בהערכות הקשר שבין שינה ל – ‪.‬‬ ‫כאשר בוחנים את הנושא מנקודת מבט התפתחותית‪-‬פסיכופתולוגית ‪ -‬ניתן לראות שבעיות התפתחותיות או פסיכו‪-‬‬ ‫פתולוגיות ספיציפיות קשורות בקשר הדוק לבעיות שינה‪:‬‬ ‫לדוגמה – הפרעה אחת שמשכה תשומת לב רבה היא הפרעת קשב וריכוז )‪– (ADHD‬‬ ‫נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה בקרב ילדים המאובחנים ב – ‪ .‬‬ ‫בקרב ילדים מבוגרים יותר‪ :‬בעיות שינה נמצאו קשורות לבעיות התנהגות ולפסיכופתולוגיות ספציפיות‪ .‬ביניהם גם גורמים הקשורים לשינה ולקצב היומי‪ .‫דום נשימה )‪ (sleep apnea‬היא הפרעת נשימה בזמן השינה שגורמת לקיטועים חמורים בשינה ולעליה ברמת‬ ‫הישנוניות בשעות היום‪.‬זיכרון‪ .‬‬ ‫מחקר אחד מצא ששנתם של ילדים עם ‪ ADHD‬מאופיינת בדפוסי שינה לא יציבים‪ .‬ולכן כאשר מעריכים‬ ‫את היחסים שבין שינה לביצועים חשוב לקחת בחשבון את השעה ביום כגורם חשוב המעיד על רמת הערנות‪.‬השעה ביום ו ‪: NBF -‬‬ ‫‪ NBF‬נקבעים ע"י מספר גורמים‪ .‬‬ ‫רמת הערנות נקבעת ע"י מספר גורמים‪ .‬‬ ‫מחקרים אלה‪ .(PTSD‬ועוד‪.‬‬ ‫שינה ובעיות התנהגות במדגמים לא קליניים ‪:‬‬ ‫גם במדגמים קליניים וגם במדגמים לא קליניים נמצא קשר בין בעיות שינה לבין בעיות התנהגות‬ ‫ופסיכופתולוגיה‪.PDD-‬מצאו גם הם שבקרב ילדים‬ ‫עם בעיות התפתחות יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה‪.‬וכי השפעות אלה‬ ‫יכולות להימשך עד ‪ 4‬שעות לאחר ההתעוררות משינה‪.‬בהשוואה לילדים קב'‬ ‫הביקורת‪.‬כגון אוטיזם ו‪ .‬‬ ‫מחקרים הדגימו שלאחר התעוררות משינה יש ירידה בביצועים והגברה של חוסר התמצאות‪ .‬‬ ‫שינה‪ .‬יכולת ריכוז וביצועים אקדמאיים(‪.NBF‬‬ ‫אחת המטרות של המחקר הנוכחי היא לחקור את החשיבות של השעה ביום בהערכת הקשר שבין שינה ל –‬ ‫‪.‬‬ ‫מחקרים שהתמקדו בשנתם של ילדים עם בעיות התפתחותיות‪ .‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ :‬נחקר לעומק הקשר בין בעיות שינה לבעיות התנהגות במגדם מייצג של ילדים‪.‬כגון‬ ‫הפרעת חרדה ‪ /‬הפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית )‪ .‬כולל רמת העירנות במהלך הביצוע‪.‬‬ ‫סיכום ותיאור מטרות המחקר המרכזיות ‪:‬‬ .‬מאשר בשעות בי"הס המאוחרות‪.‬טענו שהשעה ביום נחשבת לגורם עיקרי בהערכת התפקוד הניורו‪-‬‬ ‫התנהגותי באופן כללי‪ .ADHD‬אך מרבית המחקרים לא‬ ‫הצליחו להבדיל בין ילדי ה – ‪ ADHD‬לבין ילדי קבוצת הביקורת במדדים של השינה‪.‬‬ ‫בקרב פעוטות וילדים צעירים‪ :‬בעיות שינה נמצאו קשורות למזג קשה‪.NBF‬‬ ‫הנחת החוקרים היא שסביר יותר שילדים עם הפרעות שינה יראו ביצועים נמוכים יותר בשעות הבוקר המוקדמות‬ ‫)בהן שגרת השינה עדיין משפיעה באופן משמעותי(‪ .‬שהתמקדו בעיקר במבוגרים‪ .‬‬ ‫בילדים – נמצא שהפרעות נשימה בשינה גורמות לעייפות מוגברת במשך היום ולפגיעה ב – ‪) NBF‬שקשורה‬ ‫לקשב‪ .

‬‬ ‫וכמו כן הוערכה שנתם של הילדים בביתם תוך שימוש במכשיר האקטיגרף‪.‬‬ ‫כעבור ‪ 2-4‬שבועות מזמן מילוי השאלונים ע"י ההורים נעשתה הערכה של שנת הילדים ושל תפקודם הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותי‪.‬או על מחקרים העושים שימוש במדדי שינה סובייקטיביים‬ ‫ובהערכות גסות של התפקודים הנוירו‪-‬התנהגותיים )כגון הישגים בביה"ס או דוחות סובייקטיביים(‪.‬משום שהיה חשש שעריכת הבחינות‬ ‫בזמן בו מתקיימת פעילות כיתתית מיוחדת עלולה לגרום להטייה של מוטיבציה‪.‬‬ ‫רוב ההורים היו בעלי משרה מלאה ומשכילים‪.‬‬ ‫מעבר לכך – במחקרים רבים שעסקו בנושא זה הייתה חסרה נקודת המבט ההתפתחותית‪.‫הממצאים המחקריים המתוארים לעיל מצביעים על קשרים משמעותיים בין מערכת השינה‪-‬ערות‪.‬‬ ‫הספרות הקיימת לגבי ילדים בנושא זה נשענת בעיקר על מחקרים המבוססים על מתודולוגיות אובייקטיביות‬ ‫בנסיבות ניסוייות לא טבעיות )במעבדות שינה(‪ .‬שנדגמו מ – ‪ 3‬קבוצות גיל שונות )כיתה ב'‪ .‬‬ ‫עם זאת – טבעם של הקשרים בין מערכות אלה רחוקים מלהיות מובנים‪.‬‬ ‫גם בחינות הבוקר וגם בחינות הצהריים נעשו בזמן של שעות כיתה רגילות‪ .‬‬ ‫המדגם כלל בעיקר ילדים ממשפחות מהמעמד הבינוני ומעלה‪.‬‬ ‫תפקודים נוירו‪-‬התנהגותיים ומערכת ויסות ההתנהגות אצל ילדים‪.‬ו'(‪.‬‬ ‫הליך המחקר ‪:‬‬ ‫ההורים התבקשו למלא שאלונים בנוגע לרקע המשפחתי ובנוגע להתנהגות הילד‪.‬‬ ‫כמו כן – הנחנו שמטלות קוגניטיביות מורכבות יותר יראו קשר הדוק יותר למשתני השינה מאשר מטלות מוטוריות‬ ‫פשוטות או מטלות זיכרון פשוטות‪.‬‬ ‫מבחן ה – ‪ NBF‬הראשון נערך באחת משתי שעות בדיקה )בוקר ‪ .‬וההיפך‪.8:00-9:00 :‬או צהריים‪.‬כלומר‪ :‬ילד שבפעם הראשונה נבחן בבוקר‬ ‫ייבחן בפעם השניה בצהריים‪ .(12:00-13:00 :‬‬ ‫כאשר לכל ילד נבחרה השעה בה יבחן )בוקר או צהריים( באופן מקרי‪.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות גילאים שונות סיפקו את נקודת המבט ההתפתחותית המפורטת‪.‬ד'‪ .‬‬ ‫מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין שינה לבין תפקודים נוירו‪-‬התנהגותייםבקרב ילדי בי"ס‪.‬‬ ‫במיוחד מעניין אותנו האם ה – ‪ NBF‬של ילדים צעירים יותר יהיו מושפעים יותר מהפרעות שינה מאשר ה – ‪NBF‬‬ ‫של ילדים מבוגרים יותר‪.‬‬ ‫ע"י שימוש במדדים אובייקטיביים‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפי המחקר ‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 135‬ילדים‪ .‬‬ ‫מבחן ה – ‪ NBF‬השני נערך ‪ 3-4‬ימים לאחר מכן בתנאים משלימים‪ .‬‬ ‫מדדי המחקר ‪:‬‬ .‬‬ ‫במשך שבוע אחד הוערכו הילדים פעמיים במבחן ‪ = ) NES‬מבחן להערכת המערכת הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותית( בביה"ס‪.‬‬ ‫בנוסף – הנחנו שהשעה ביום בה ייבדקו תפקודיהם של הילדים תהיה בעלת תפקיד ממתן בקביעת הקשר שבין‬ ‫שינה לתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‬ ‫)כלומר‪ :‬ההנחה היא של‪ NBF-‬של שעות הבוקר המוקדמות יהיה קשר חזק יותר לאיכות השינה מאשר ל – ‪NBF‬‬ ‫שבשעות מאוחרות יותר של היום(‪.

‬המדד הוא תגובה ממוצעת לחביון‬ ‫עבור השלמת כל מערך(‪.‬‬ ‫)‪ (5‬מבחן כיסוי ספרות חזותי‪ :‬מוצג לילד רצף של ספרות על המסך‪ .‬טעויות השמטה = התעלמות מהחתול‪ .‬ועל הילד ללחוץ על ספרה‬ ‫במקלדת בהתאם למערך בדיקה של ‪ 9‬הסמלים שהוצגו בסדר מעורבב‪) .‬ולאחר מכן הוא התבקש להקליד את רצף‬ ‫הספרות )כפי שהוא זוכר אותו(‪ .‬אך שימש בהצלחה גם ילדים בגילאי בי"הס‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬מבחן זמן תגובה פשוט‪ :‬הילד מתבקש ללחוץ עלמקש במהירות המירבית כאשר מופיע על המסך ריבוע גדול‪.‬‬ ‫נתוני הגלם של האקטיגרף תורגמו למדדי שינה תוך שימוש בתכנת ניתוח ניקוד אקטיגרפי‪.‬‬ ‫מבחן זה בודק מהירות מוטורית )המדד הוא המספר המקסימאלי של נקישות האצבע(‪.‬‬ ‫האקטיגרף אסף נתונים בכל דקה )רמת הפעילות נדגמה במרווחי זמן של ‪ 10‬שניות וסוכמה בפרקי זמן של‬ ‫דקה(‪.‬המדד הוא אורך הרצף הארוך ביותר אליו‬ ‫הגיע הילד(‪.‬וטעויות הסכמה = תגובה לחיה אחרת(‬ ‫)‪ (4‬מבחן החלפת סמל בספרה )‪ SDS): 9‬סמלים ו– ‪ 9‬ספרות מוצמדים בראש המסך‪ .‬ברגע שהילד עושה ‪ 2‬טעויות המבחן מפסיק וחוזר על עצמו עם רצפי ספרות‬ ‫חדשים‪ .‬‬ ‫הילדים חיברו אקטיגרף מיניאטורי לפרק כף ידם הפחות דומיננטית בשעות הערב בזמן בו הם מתכוננים לשינה‪.‬על המסך מוצגות דמויות‬ ‫גראפיות שונות והילד מתבקש להגיב במהירות האפשרית כאשר מוצג לפניו חתול ולא להגיב לכל חיה אחרת‪.‬‬ .‬‬ ‫)‪ (3‬מבחן המשך ביצועים )‪ :(CPT‬זהו מבחן שמודד תשומת לב חזותית מתמשכת‪ .‬‬ ‫והסירו אותם בבוקר לאחר ההשכמה‪.‬‬ ‫ה – ‪ NES‬במחקר זה הותקן על מחשב והציג בפני הילדים שישה מבחנים מותאמים לגילם‪:‬‬ ‫)‪ (1‬נקישת אצבעות‪ :‬הילד מתבקש להקיש עם אצבע אחת על המקלדת במהירות הגבוהה ביותר לה הוא מסוגל‪.‫א( הערכת השינה‪:‬‬ ‫נעשה שימוש בניטור רמת הפעילות בכדי להעריך את דפוסי השינה‪-‬ערות של הילדים‪.‬אך הפעם עליו להקליד אותם בסדר ההפוך ‪ -‬מימין לשמאל‪) .‬‬ ‫מבחן זה פותח במקור למבוגרים‪ .‬‬ ‫השינה הוערכה במשך ‪ 5‬לילות ברציפות בימי בי"ס‪.‬‬ ‫מדדי השינה האקטיגרפיים כוללים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬הזמן שלוקח להירדם‬ ‫)‪ (2‬זמן ההתעוררות בבוקר‬ ‫)‪ (3‬סה"כ זמן השינה‬ ‫)‪ (4‬זמן שינה אמיתי = סה"כ זמן שינה פחות פרקי זמן של ערנות‬ ‫)‪ (5‬אחוז השינה = אחוז זמן השינה האמיתי מתוך סה"כ זמן השינה‬ ‫)‪ (6‬מס' יקיצות ליליות‬ ‫)‪ (7‬אפיזודת השינה הארוכה ביותר = פרק הזמן הארוך ביותר של שינה רציפה ללא הפסקה של התעוררות‬ ‫)‪ (8‬שינה שקטה = אחוזי השינה ללא כל תנועה נראית לעין‬ ‫ב( ההערכה הנוירו‪-‬התנהגותית ‪:‬‬ ‫ה – ‪ NES‬הוא מבחן שפותח כדי לאתר שינויים בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי כתוצאה ממחלות או השפעות סביבתיות‬ ‫רעילות‪.‬‬ ‫)המדדים כללו זמן תגובה‪ .‬ונמצא כחזאי טוב של ליקויי קשב‬ ‫הקשורים לביצועים בבי"הס‪.‬‬ ‫מצב עבודה זה של האקטיגרף הוא המצב הסטנדרטי למדידת דפוסי שינה‪-‬ערות‪.‬‬ ‫)המדד הוא זמן התגובה(‪.

‫)‪ (6‬מבחן למידת סדרת ספרות‪ :‬רצף ארוך של ספרות בודדות מוצג בפני הילד ועליו לשחזר את הספרות‪ .‬והם חולקו באופן שווה בין‬ ‫קבוצות הגיל‪.‬‬ ‫מתקבל שיפור בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי ככל שהילד הוא בוגר יותר(‪.‬וזמן שינה אמיתי(‪.‬‬ ‫חושבו מדדים חלקיים בין מדדי השינה לבין מדדי ה – ‪ NBF‬עבור כל המדגם ללא התחשבות בגיל‪.‬כצפוי‪.‬‬ ‫השעה ביום שימשה כמדד עצמאי נוסף‪.‬הרצף‬ ‫מוצג שוב ושוב עד שהילד מצליח להיזכר בכל הספרות‪) .‬‬ .‬‬ ‫באשר למדדי השינה והקשר שלהם לגיל – נבחנו רק מדדי השינה שקשורים ללוח הזמנים של השינה )משך זמן‬ ‫השינה‪ .‬‬ ‫התוצאות מצביעות בעיקר על מתאמים מתונים אך משמעותיים בין מדדי איכות השינה לבין מדדי ‪ NBF‬ספיציפיים‬ ‫הקשורים למבחן ה – ‪) SDS‬מבחן החלפת סמל בספרה(‬ ‫ולמבחן ה – ‪) CPT‬מבחן המשך ביצועים(‪.NBF‬ונמצא‪:‬‬ ‫עבור הילדים הצעירים ביותר )כיתה ב'( יש קשר חזק יותר בין מדדי השינה לבין מדדי ה – ‪.‬המדד הוא ניקוד שניתן לסכום הטעויות בכל הנסיונות‪.NBF‬‬ ‫השוואה בין בעלי שינה "טובה" לבין בעלי שינה "בעייתית" ‪:‬‬ ‫שינה מקוטעת נוצרת כתוצאה משני גורמים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מספר היקיצות במהלך השינה‬ ‫‪ (2‬פרקי הזמן של הערות לאחר ההליכה לישון‬ ‫במחקר שנערך לאחרונה הוגדרו בעלי שינה "בעייתית" ככאלה העומדים בלפחות אחד משני הקריטריונים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ (1‬ממוצע של לפחות ‪ 3‬יקיצות בלילה )כאשר אורכה של כל יקיצה הוא לפחות ‪ 5‬דקות(‬ ‫‪ (2‬אחוז השנה הוא ‪ 90%‬או פחות )כלומר – הילד היה ער לפחות ‪ 10%‬מהזמן שלאחר ההליכה לשינה(‬ ‫במחקר הנוכחי – ‪ 25‬ילדים הוגדרו כבעלי שינה "בעייתית" לפי קריטריונים אלה‪ .‬‬ ‫מדדי תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי‪:‬‬ ‫בעת ניתוח ההבדלים בין הקבוצות במשתני ה – ‪ NBF‬תפקידו של הזמן ביום הוערך בקביעת היחס שבין שינה ל –‬ ‫‪.‬‬ ‫מבחן ה – ‪ CBCL‬הוא מבחן נפוץ המשמש להערכת בעיות התנהגות עם מאפיינים פסיכומטריים מבוססים היטב‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוערך הקשר שבין הגיל לבין השפעת מדדי השינה על מדדי ה – ‪ .‬‬ ‫אכן נמצא קשר כזה בכיוון המצופה‪.‬‬ ‫ג( בעיות ההתנהגות של הילדים – דיווחי ההורים ‪:‬‬ ‫נעשה שימוש ב – ‪ CBCL‬בכדי להעריך את בעיות ההתנהגות של הילדים כפי שהן נתפסות ע"י ההורים‪.‬‬ ‫כאשר נוספת נקודה לתשובה כמעט נכונה ונוספות ‪ 2‬נקודות לתשובה גרועה(‪.‬הזמן שלוקח להרדם‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי ‪:‬‬ ‫עוד לפני הערכת המתאמים בין מדדי שינה לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי –‬ ‫נבחן האם אכן מתקיים המתאם המצופה בין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי לבין הגיל )כלומר – האם‪ .‬‬ ‫להערכת הקשר שבין מדדי השינה לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪:‬‬ ‫תחילה חושבו מתאמים חלקיים בין שני סטים אלה של מדדים‪.NBF‬‬ ‫כל ילד נבחן פעמיים )בשעות הבוקר ובשעות הצהריים(‪.

‬‬ ‫שיכולים להשפיע על השינה ו‪/‬או על התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪.‬‬ ‫מטלות פשוטות )מהירות מוטורית‪ .‬‬ ‫המתאמים שנעשו בתוך קבוצות הגיל מראים שיש קשר חזק יותר בין שינה ל‪ NBF -‬בקרב קבוצת‬ ‫הגיל הצעירה יותר )כיתה ב'(‪.‬‬ ‫הממצאים במחקר זה שמתואמים עם תוצאות מחקרים קודמים ועם המסגרת התיאורטית הם‬ ‫הקשר שבין שינה "בעייתית" לבין הפרעות קשב‪.‬‬ ‫השימוש במדדים אובייקטיביים ומבוססים היטב של השינה ושל ה – ‪ NBF‬במדגמים גדולים של ילדים נתן תובנה‬ ‫ייחודית באשר למתאמים שבין ‪ NBF‬לבין שינה אצל ילדים‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מחקר זה מעריך את הקשר שבין שינה לבין תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי בקרב ילדי בי"ס‪.‬אך אין להתעלם מפירושים מתחרים‬ ‫נוספים‪.NBF‬‬ ‫תוצאות אלה אינן תואמות את תוצאותיהם של מספר מחקרים שמצאו התאמה בין מדדים אלה של השינה לבין‬ ‫הישגים אקדמאיים‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי ‪ NBF‬מושפע מגורמים רבים‪ .‬ומצב פסיכולוגי )שרמת הערנות היא‬ ‫רק מרכיב אחד שלו(‪.‬‬ ‫התוצאות של מחקר זה קושרות בין שינה מקוטעת לבין מטלות נוירו‪-‬התנהגותיות מורכבות )של‬ ‫מבחני ‪ SDS‬ו‪ .‬או העליה ברמת הישנוניות‪ .‬זיכרון וזמן תגובה( לא נמצאו קשורות לאף אחד ממדדי השינה‪.‬מתח‪(ADHD .‬‬ ‫משום שהוא מגביל את יכולת פירוש היחסים שנמצאו בין המשתנים‬ ‫ומגביל את היכולת להסיק על סיבתיות‪.‬קבלת משוב‪ .‬ביניהם מוטיבציה‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬הירידה בתפקוד בולטת יותר בשעות הבוקר יחסית לשעות הצהריים‪ .‬‬ ‫תוצאות המחקר לא מראות מתאם משמעותי בין משך השינה או לוח הזמנים של השינה לבין ‪.(CPT-‬אשר מעורבת בהם שליטה ניהולית גבוהה‪.‬כלומר – הצעירים‬ ‫יותר פגיעים יותר‪.‬‬ ‫מעבר לכך – מחקר זה לא בחן לעומק גורמים פוטנציאליים אחרים )כגון בגרות מינית‪ .‬הם בעלי השפעה שלילית על התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪ .‬‬ ‫סיכום‪ -‬ממצאים עיקריים ‪:‬‬ ‫)‪ (1‬יעילות שינה נמוכה יותר קשורה לתפקוד ירוד במשימות קשב וריכוז מורכבות ) = משימות גבוהות(‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ :‬יתרונו הגדול של המחקר ‪ -‬אופיו הנטורליסטי והמתאמי – הוא גם מגבלתו המרכזית‪.‬שמקושרים‬ ‫עם שינה מקוטעת‪ .‬‬ ‫ודבר זה עשוי להסביר את המתאם המתון יחסית שנמצא בין שינה לבין ‪ NBF‬במחקר זה‪.‬‬ ‫בעיה מתודולוגית נוספת היא המחסור בקריטריונים סטנדרטיים להגדרת "שינה בעייתית" בקרב ילדים‪.‬‬ ‫ולכן מקורם של הקשרים שבין שינה ל – ‪ NBF‬שנמצאו במחקר זה נותר בסימן שאלה‪.‬‬ ‫יש תמיכה אמפירית ותיאורטית מוצקה להנחה שהירידה ברמת הערנות‪ .‬‬ .‬‬ ‫מכשול נוסף בפירוש הממצאים הוא המחסור באבחנה יותר ספציפית לתופעת השינה המקוטעת שנחשפה‬ ‫במחקר הנוכחי‪.‬וההסבר לכך הוא תופעה הנקראת‬ ‫"אינרציית‬ ‫השינה"‪:‬‬ ‫תופעה זו מתארת ירידה בתפקוד ועלייה בחוסר ההתמצאות )דיס‪-‬אוריינטציה( בשעות שלאחר ההתעוררות‪.‬‬ ‫כאשר קשר זה נמצא כחזק יותר בקרב ילדים צעירים יותר )ילדי כיתה ב' במחקר זה(‪ .‫נעשה ניתוח משתנים מרובה לקבוצות השינה ולשעות היום בכדי להעריך את ההבדלים ב – ‪ NBF‬בין הישנים‬ ‫ה"טובים" לישנים ה"בעייתיים" ואת האינטראקציה עם שעת היום‪.

‬‬ ‫חשוב להדגיש שוב שקיימות בעיות רפואיות בילדות שנמצאו קשורות לבעיית קיטועי השינה‪.‬על‬ ‫רגשותיהם ועל מע' ויסות ההתנהגות של ילדים?‬ ‫)‪ (3‬מה יהיו ההשפעות של מניפולצייה מחקרית שתאריך את השינה או תגביל אותה על אותן מערכות‬ ‫התנהגותיות של ילדים בגילאים שונים?‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫נמצא קשר בין שינה לבין תפקוד קוגנטיבי‪ .‬בעוד במבחני הצהריים‬ ‫נמצא הבדל בין הישנים ה"טובים" וה"רעים" רק בציוני ‪. CPT :‬ומבחן למידת סדרת ספרות‪.‬‬ ‫‪ (2‬השעה ביום ‪ :‬בבוקר יש יותר פגיעה‪ .‬ולכן הפרעות שינה משפיעות על התפקטד הנוירו‪-‬התנהגותי‬ ‫שלהם באופן משמעותי יותר‪.‬‬ ‫עם זאת – הבדלים אלה בין הישנים ה"טובים" והבעייתיים נמצאו רק עבור מבחני הבוקר‪ .‬‬ ‫הסבר אחד הוא שילדים צעירים הם פגיעים יותר‪ .‬הסבר‬ ‫נוסף הוא שאולי היה "אפקט תקרה"‪ .‬‬ ‫‪ (3‬קבוצת הגיל ‪:‬נמצא שצעירים הם יותר פגיעים‪ .‬כלומר‪ :‬שהמטלות היו קלות מדי לבוגרים ולכן כולם תפקדו טוב )גם מי‬ ‫שהיתה לו שינה לא טובה(‪.‬הקשר מושפע מ‪ 3-‬דברים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מורכבות המטלה ‪ :‬מטלות מורכבות יותר דורשות תפקודים מורכבים יותר‪ .SDS.CPT‬‬ ‫ממצא זה מרמז שהתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי של הישנים ה"רעים" נפגע בעיקר בשעות הבוקר‪ .‬למה? יתכן שגורמים רפואיים או גנטיים מסויימים משפיעים על‬ ‫מערכות התפקוד הקוגניטיבי או על השינה‪ .‬‬ ‫כמו כן – נמצאו יותר בעיות התנהגות בקרב הישנים ה"רעים"‪ .‬ושילדים צעירים רגישים יותר להשפעות רפואיות‪/‬גנטיות אלה‪ .‬‬ ‫אימפולסיביות וקושי לשלוט בהתנהגות הוכחו אמפירית כקשורים לפסיכופתולוגיות בקרב ילדים‪.‫יש מספר הסברים מתחרים לממצא זה‪.‬ייתכן שבהשפעת‬ ‫האינרציה של השינה החזקה שלהם‪.‬משום שזו שעה רגישה יותר להשפעות של שינה לא טובה‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי נוסף הוא שייתכן שגורמים נוספים לא ידועים )כגון גורמים גנטיים או רפואיים( מתערבים בקשר‬ ‫שבין השינה ל‪ NBF-‬באופן יותר מורגש ומשמעותי אצל ילדים צעירים‪.‬ולכן הם פגיעים יותר‪.‬‬ ‫שעשוי להסביר את הישגיהם האקדמיים הנמוכים‬ ‫לאור ממצאיו של מחקר זה ולאור מגבלותיו אנו מציעים כי מחקרי‬ ‫ההמשך יתמקדו בשאלות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬מהם הגורמים להפרעות קיטועי השינה שקיימות בקרב ילדי בי"ס כה רבים?‬ ‫)‪ (2‬מה יהיו ההשפעות של מניפולצייה מחקרית שיוצרת קיטועי שינה על תפקודם הנוירו‪-‬התנהגותי‪ .‬‬ ‫המתאם הספציפי שהתקבל במחקר בין איכות השינה לבין מדדי ה – ‪ CPT‬מראה כי שינה מקוטעת‬ ‫קשורה לעלייה בקושי לשמור על קשב וגם בקושי לשלוט בהתנהגות )אימפולסיביות(‪.‬‬ .‬בהתבסס על דיווחי ההורים )עפ"י‬ ‫השאלונים שהם מילאו בתחילת המחקר(‪.‬והאינטראקציה של נתונים אלה עם‬ ‫השעה ביום בה נבחן הילד‪:‬‬ ‫כצפוי – בעלי השינה ה"טובה" הראו ביצועים טובים יותר ב‪ 3-‬מדדים‪ .‬‬ ‫ההשוואה בין בעלי שינה "טובה" לבעלי שינה "בעייתית"‪ .‬‬ ‫ומחקר זה מציע כי ילדים הסובלים מבעיות אלה עלולים להימצא בסיכון לקשיים בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪.‬‬ ‫ממצאי המחקר תואמים לתיאוריות על הערנות המדגישות את חשיבותם של השינה הקודמת‬ ‫)אורכה ואיכותה( ושל הזמן ביום והששפעתם על רמת הערנות ועל הביצועים‪.

‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחקרים אובייקטיבים‪ :‬שכיחות נמוכה של הפרעות שינה בקרב מתבגרים דכאוניים ובייחוד בקרב‬ ‫ילדים דכאוניים בהשוואה למבוגרים‪.‬‬ ‫•‬ ‫חסרים מחקרים מבוקרים שבדקו השפעה של חסך שינה על מצב רוח אצל ילדים‪.REM‬‬ ‫מאמר ‪26‬‬ ‫ויסות השינה והערות – התפתחות ופסיכולוגיה ‪ /‬דאל‬ ‫‪The regulation of sleep and arousal: development and psychology / Dahl‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה נפתח בהתייחסות לחשיבותו של הדיון בשינה מנקודת מבט התפתחותית‪.‬‬ ‫•‬ ‫במחקר של ‪ – PILCHER&HUFFCUTT‬חסך שינה השפיע יותר על מצב רוח מאשר על תפקוד‬ ‫קוגניטיבי‪.‬מתח‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב מתבגרים מוצאים בעיקר קשיי הירדמות וכניסה מהירה יותר לשנת ‪.‬סף תסכול נמוך‪ .‬‬ ‫מצבים רגשיים והשפעתם על ויסות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב מבוגרים הפרעות שינה מהוות קריטריון אבחוני משמעותי של הפרעות אפקטיביות‪ .‬‬ ‫הוא טוען שהעובדה שתינוקות ופעוטות מבלים זמן כה רב בשינה מעידה כנראה על חשיבות השינה ועל תפקידה‬ ‫בהתפתחות המוח ובהתפתחות של יכולות שונות‪.‬השפעות עיקריות‪ :‬עצבות‪ .‬ירידה בשינה עמוקה‪.‬‬ ‫כניסה מהירה יותר לשנת ‪ .‬‬ .‬תיאורי מקרה והתרשמויות קליניות‪.‬רגש וקשב‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 90%‬מהמבוגרים הסובלים מדיכאון מראים הפרעות שינה‪ :‬אינסומניה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫רוב הידע ביחס לילדים מתבסס על דיווחי הורים‪ .‫פרק ‪ – 6‬שינה ופסיכופתלוגיה אצל ילדים‬ ‫בפרק הנוכחי נתמקד בקשרים הקיימים בין שינה לרגש בקרב ילדים ומבוגרים נורמליים ובקשרים בין הפרעות‬ ‫רגשיות ובעיות התנהגות לבין שינה בקרב אוכלוסיות קליניות‪.‬ירידה במוטיבציה וחשק‪.‬‬ ‫שעת ההירדמות הייתה מנבא טוב יותר למצב הרוח למחרת‪.REM‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב ילדים דכאוניים הממצאים אודות הקרש בין שינה ודיכאון אינם עקביים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיווחים עצמיים‪ :‬שכיחות גבוהה של הפרעות שינה‪ .‬במיוחד‬ ‫דיכאון‪.‬עצבנות‪ .1‬שינה ומצבי רוח‬ ‫קשיי שינה והשפעתם על המצב הרגשי – מחקרי חסך שנערכו במבוגרים הראו השפעה משמעותית על מצב‬ ‫הרוח‪ .‬‬ ‫מרבית המאמר מוקדש לדיון בקשר שבין תפקודי שינה‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫מחקרים קורלטיביים מראים כי יש קשר בין בעיות שינה לבין בעיות רגשיות‪.REM‬כמות רבה יותר של שנת ‪.‬בעיקר קשיי הירדמות‪.‬‬ ‫שינויים יומיים בדפוסי השינה ושינוים יומיים במצב רוח‬ ‫מחקר של ‪ TOTTERDELL‬הראה כי דירוגי מדד איכות השינה היו המנבא הטוב ביותר למשתני מצב הרוח‬ ‫למחרת‪.

‬‬ ‫לכן במצב של חסך שינה עבודת הכיוון והתיאום לא מתבצעת כראוי ולכן יש לכך השפעות רגשיות והתנהגותיות‬ ‫מסוימות‪.‬ועם זאת תפקידה הספציפי של‬ ‫השינה בהבשלה המוחית עדיין נשאר תעלומה מוחלטת‪.‬‬ ‫כדי שהתזמורת תישמע מתואמת – חייב כל נגן לכוון את הכלי שלו וגם להתאימו לתזמורת‪.‬ברגש ובקשב‪.‬‬ ‫תמצית‪:‬‬ ‫במהלך ההתפתחות המוקדמת התינוק ישן יותר משהוא ער ופעיל‪ .‬‬ ‫לאחר מכן מציג דאל את המודל המרכזי שלו לקיומה של אינטראקציה בין המערכות המווסתות‬ ‫מצבי שינה‪-‬עוררות‪ .LOCUS COERULEUS‬שנמצאו קשורים גם לויסות השינה וגם למצבי רגש וקשב‪.‬‬ ‫במאמר זה – התפתחותו הפסיכו – ביולוגית של ויסות השינה מפורשת בתוך ההקשר של קשרים קרובים‬ ‫לשליטה בעוררות‪ .‬קשב ורגש‪:‬‬ ‫בעיקר הוא מתמקד ברמה של ‪) PFC‬הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי( שאותו הוא מציג כאזור האחראי על הפונקציות‬ ‫הניהוליות‬ ‫)כלומר – על יוזמה או עיכוב של התנהגויות מכוונות מטרה(‪.‬וגם על מערכות תת‪-‬קורטיקליות )מוחיות "נמוכות"( כמו התלמוס או ה‬ ‫– ‪ .‬‬ .‬‬ ‫בפסקה האחרונה והמסכמת מנסה דאל להתמודד עם השאלה מדוע השינה כה חשובה‬ ‫להתפתחות‪:‬‬ ‫דאל מציע מודל תיאורטי שלפיו ניתן לדמות את המתרחש בשינה לתזמורת גדולה שעליה לכוון את כלי הנגינה‬ ‫שלה‪.‬הוא מסביר כי ברמה של מע' העצבים‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ .‬‬ ‫בהמשך מתמקד המאמר בממצאים על הפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים דיכאוניים‪:‬‬ ‫ממצאים אלה פחות עקביים וברורים בהשוואה לממצאים על דפוסי השינה של מבוגרים דיכאוניים‪.‬‬ ‫אולי מפני שמבחינה אבולוציונית ילדים לא נדרשו להגן על עצמם מפני סכנות הסביבה ולכן נדרשה מהם פחות‬ ‫דריכות‪.‬‬ ‫בהמשך הוא דן בהשפעות של חסך שינה על מצב רוחם של אנשים נורמאליים בהשוואה‬ ‫להשפעות של חסך שינה על חולים דיכאוניים‪.‬המערכות הנוירולוגיות ששולטות בוויסות השינה חופפות במידה‬ ‫רבה את המערכות המווסתות מצבי רגש וקשב‪.‬‬ ‫מדובר גם במערכות קורטיקליות )מוחיות "גבוהות"( כמו הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי – ‪ .PFC‬האחראי על‬ ‫פונקציות ויסות‪ .‬אינטגרציה שליטה וניהול‪ .‬‬ ‫ומסביר מדוע ההשפעות מנוגדות‪.‬‬ ‫דאל מדגים את הקשרים בין המערכות באמצעות תיאורי מקרים של ילדים שהטיפול בהפרעות השינה שלהם‬ ‫הביא בעקבותיו שיפור משמעותי גם מבחינה רגשית והתנהגותית‪.‬‬ ‫תפקידו של ה – ‪ PFC‬הוא לנצח על כל המערכות הללו‪.‬‬ ‫כמו כן – שנת הילדים נשלטת במידה רבה יותר ע"י האזורים התת‪-‬קורטיקליים‪.‬‬ ‫דאל טוען ששנתם של ילדים מוגנת יותר מזו של מבוגרים‪.‬‬ ‫יתכן שבמהלך השינה מתרחש ניתוק בין המערכות השונות של הגוף כך שכל מערכת תוכל לכוונן את עצמה כך‬ ‫שבמצב ערות יוכלו כל המערכות לפעול בתיאום‪.‫הוא מדגים איך הפרעות רגשיות עלולות להשפיע על ויסות השינה ולהיפך )איך הפרעות שינה עלולות להשפיע‬ ‫על המצב הרגשי של הילד(‪.

‬הרגש וההתנהגות‪.‬רגש והתנהגות‪..‬‬ ‫ובשנות ביה"ס המוקדמות עדיין הילד יבלה יותר זמן השינה מאשר בכל פעילות אחרת )כגון פעילות חברתית ‪/‬‬ ‫אכילה ‪ /‬חקירת הסביבה‪.‬‬ ‫המוקד בחקר הבעיות הפסיכולוגיות וההתפתחותיות הוא יכולת הויסות של הקשב‪ .‬כישורים מוטוריים‪.‬‬ ‫‪ (2‬הויסות של שינה‪-‬ערות‪ ..‬שפה‪ .‬‬ ‫‪ (5‬ההשפעות של חסך בשינה )הכוללות שינויים בקשב‪ .(.‫ההסתכלות על הקשרים בין מערכות אלה היא מנקודת מבט אבולוציונית – ביולוגית ואונטו‪-‬גנטית‪.‬מגלים שלויסות השינה יש תפקיד די מרכזי‬ ‫בתהליכי הבשלות המוקדמים‪.‬‬ ‫למעשה‪ .‬‬ ‫‪ (3‬הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי )‪ (PFC‬מווסת את האינטראקציה בין מערכות הויסות הללו ואחראי על המיזוג‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫ומאחר ובשינה אין התנהגות גלויה לעין נוצר הרושם המוטעה שיכולת ויסות השינה אין קשר ליכולות הויסות של‬ ‫הקשב‪ .‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬השנים הבאות )גילאי ‪ (2-5‬יהיה איזון בין שעות השינה לשעות הערות‪.‬ובה יש התפתחות עצומה בתחומים‬ ‫רבים )קוגניציה‪ .‬רגש וקשב מקביל לתחומי הפיזיולוגיה‪ .‬‬ ‫מאמר זה דן בהתפתחות פתולוגית של השליטה ברגש ובקשב‪ .‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע האבולוציה בחרה לתת לשינה להוות חלק כה מרכזי בהתפתחות?‬ ‫למה אין העדפה לזמן ערות שבו ניתן לרכוש יותר ידע‪ .‬ובפרק זמן זה )השנתיים הראשונות לחיים( המוח גדל עד ל –‬ ‫‪ 90%‬מגודלו הסופי‪.‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫במבט ראשון – ויסות השינה לא נראה הכיוון המתאים לחקר המקור לבעיות התפתחותיות‬ ‫ופסיכולוגיות‪.‬‬ ‫קוגניטיביים וחברתיים?‬ ‫המסקנה המתבקשת מהעובדה שאנו ישנים כל כך הרבה בשנותנו הראשונות היא שלשינה עצמה‬ ‫יש תפקיד בסיסי וחשוב בהתפתחות המוח!‬ .‬מודעות עצמית‪(.‬ניסיון‪ ..‬ניתן לטעון כי השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בשנים הראשונות לחיים‪:‬‬ ‫עד גיל שנתיים אנו ישנים יותר ממחצית מזמננו‪ .‬נורו‪-‬אנטומיה וההתפתחות‪.‬‬ ‫עם זאת – כאשר בוחנים את ויסות השינה מקרוב‪ .‬‬ ‫מאמר זה מציג מודל של התפתחות הויסות של שינה‪-‬ערות‪ .‬‬ ‫‪ (4‬שינויים ברמת הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי מונחים ביסודם של שינויים התפתחותיים )שבאים כתוצאה‬ ‫מבשלות ( באיזון היחסי על פני מערכות ויסות אלה )כגון הפחתה בעומק השינה ובאורך השינה והגדלת‬ ‫קיבולת הערנות וההקשבה(‪ .‬תוך שימת דגש על שינויים בשינה‬ ‫במצבי דיכאון‪.‬אלה שינויים התפתחותיים שחלים במהלך ההתפתחות התקינה‪.‬ברגש ובהתנהגות מכוונת מטרה( גם הן כרוחות‬ ‫בשינויים באינטגרציה של הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי בין מערכות הוויסות‪..‬ולהלן נקודותיו המרכזיות של המודל‪:‬‬ ‫‪ (1‬שינה וערות מייצגים תהליך מנוגד בתוך המערכת הגדולה של ויסות העוררות‪.‬‬ ‫היא התקופה בה ישנים הכי הרבה והמוח נמצא במצב של שינה בזמן שתהליכים משמעותיים אלה מתרחשים‪.‬שפה‪ .‬‬ ‫כלומר‪ :‬דווקא התקופה בה המוח עושה את הגדילה המשמעותית ביותר שלו‪ .‬‬ ‫משום שיש נטייה לראות בשינה כפרק זמן שבו התהליכים החשובים והמעניינים ביותר של ההתנהגות ושל‬ ‫החשיבה מושבתים ואינם פעילים‪.

‬‬ ‫בשגרת היומיום – המוח נמצא במחזור של מצבי עוררות גבוהה ונמוכה‪ .‬והעוררות עוצרת את היכולת לישון‪.‬‬ ‫דאל ממשיג את הקשר שבין שינה לעוררות‪:‬‬ ‫עוררות היא מצב של דריכות‪ .‬‬ ‫זה עונה על השאלה מדוע שינה יותר מוגנת בילדים‪:‬‬ ‫כי זה מעוגן באבולוציה ‪ -‬הם לא נדרשים ליותר דריכות )משום שהמבוגרים מגנים עליהם מפני סכנות הסביבה(‪.‬‬ ‫הרצף הוא רצף של מודעות ותגובתיות לסביבה‪:‬‬ ‫בדריכות‪/‬עוררות ‪ -‬אנו מאוד מודעים לסביבה‪ .‬וזאת‬ ‫בניגוד למנוחה‪ .‬‬ ‫לעומת זאת בשינה ייקח הרבה כדי לגרום לאדם להגיב‪.‬וההיפך‪.‬‬ ‫שני התהליכים מתרחשים במחזוריות‪ :‬ביום ערניים ובלילה ישנים‪ .‬ושינה היא ההיפך מעוררות‪.‬‬ ‫מדוע המוח‪ .‬והוא לא יוכל להיות ביותר ממקום אחד‪.‬‬ ‫אך עם זאת – גם מצבים רגשיים‪ .‫בכדי לענות על שאלות אלה עלינו להפסיק לראות בזמן השינה כזמן שמשמעותו היא רק מנוחה או חוסר‬ ‫פעילות‪:‬‬ ‫ההוכחה לכך ששינה היא יותר מסתם מנוחה או חוסר פעילות היא שאם אדם ישכב בנחת עם עיניים עצומות‬ ‫במשך לילה שלם אך לא יישן –‬ ‫הוא לא ירגיש את תחושת ההתחדשות של השינה‪.‬‬ ‫שינה ועוררות ) עוררות = המערכת האחראית על שינה וערות( ‪:‬‬ ‫במובנים רבים – ניתן לתאר את השינה כנקודת השפל במחזור הגדול של ויסות הערות‪ .‬‬ ‫כלומר‪ :‬שני התהליכים הם מנוגדים אבל קשורים אחד לשני באופן הדוק‪ :‬יותר עוררות פחות שינה יותר שינה‬ ‫פחות עוררות‪.‬ועם ההתפתחות האיזון משתנה‬ ‫והם צריכים יותר לדאוג לעצמם(‪.‬‬ ‫עם ההתפתחות‪ :‬האיזון בין שינה לעוררות משתנה )תינוקות יותר בכיוון של שינה‪ .‬ותהליכים הקשורים לקשב ולדריכות משפיעים על מצבי העוררות‪.‬‬ .‬‬ ‫כשנרגיש בטוחים ננוע לכיוון של שינה על הרצף‪ .‬‬ ‫ולכן הם יכולים לנוע על הרצף לכיוון שינה‪.‬‬ ‫בנוסף לכך – המהות של השינה ברמה ההתנהגותית היא הפחתה משמעותית במודעות לסביבה החיצונית‪ .‬‬ ‫אם כן – מדוע המוח האנושי פיתח מערכות ויסות ש"מכבות" את המודעות והתגובתיות למשך רוב שעות הלילה?‬ ‫עובדות אלה מחזקות את הטענה שלשינה חייב להיות חלק משמעותי ונחוץ לתפקוד המוח‪.‬כל דבר קטן מקפיץ והתגובה תהיה מאוד מהירה ומיידית‪.‬אחרת היא לא הייתה‬ ‫נשמרת בתנאים קדומים אלה‪.‬כלומר –‬ ‫שינה וערות מייצגות תהליכים מנוגדים בעלי קשר הדוק‪:‬‬ ‫השינה היא מצב המנוגד לדריכות‪ .‬המושפע הן מהמחזור הצירקדיאני‬ ‫)הביולוגי( והן ממערכת הערות‪-‬שינה‪.‬ובמיוחד המוח המתפתח )בראשית החיים( זקוק לכל כך הרבה שעות של חוסר‬ ‫תגובתיות ומודעות לסביבה?‬ ‫הדבר אפילו מפליא עוד יותר כשחושבים על כך מנקודת המבט האבולוציונית‪:‬‬ ‫הרי לחצי ההסתגלות בסביבה האנושית הקדומה כללו את הצורך להתגונן מפני ציידים וסכנות שונות גם בלילות‪.‬‬ ‫שינה קשורה למצבים שבהם מרגישים ביטחון )אבולוציוני( בעוד שעוררות ודריכות ‪ -‬קשב )בייחוד במצבי איום(‪.‬‬ ‫האדם יהיה באיזה שהיא נקודה על הרצף‪ .‬בכל פעם תהליך אחר מופיע‪.‬לכן שינה שונה לגמרי ממנוחה‪.‬‬ ‫עוררות ושינה הם שני תהליכים מנוגדים על אותו הרצף‪.

‬רגש וקשב ‪:‬‬ ‫יש ‪ 3‬הוכחות מרכזיות לטענה כי מערכות הויסות של השינה‪ .‬הרגש והקשב קשורות זו לזו‪:‬‬ .‬‬ ‫עם ההתבגרות – שעות הערות מתארכות והצורך בקשב ובדריכות עולה‪ .‬מה שגורם למצב מורכב יותר‪.‬‬ ‫הדרישות ההולכות וגדלות של ערנות וקשב "מותחות" את מעגל השינה‪-‬ערות למימד של דריכות גבוהה יותר‬ ‫ולסיבולת גבוהה יותר של עוררות‪.‬‬ ‫כל תפיסה של איום מהסביבה תעורר דריכות ותדכא שינה‪ .‬ולא נתעלם מהשינה!‬ ‫שינה וערנות )דריכות( ‪:‬‬ ‫מאחר ובשינה יש מצב של "כיבוי" של המודעות והדריכות – השינה צריכה להיות מוגבלת‬ ‫למקומות ולזמנים בהם אנו בטוחים מפני סכנות‪.‬שקשורים‬ ‫לרגש ולקשב‪.‬‬ ‫אך יש לשים לב שלחקור את ויסות העוררות‪-‬רגש‪-‬קשב תוך התעלמות מהשינה זה כמו לחקור את הנשימה תוך‬ ‫התייחסות לשאיפה והתעלמות מהנשיפה!‬ ‫כלומר – הנקודה היא שהמנגנון העומד בבסיס הפתולוגיה שבשליטה על העוררות‪-‬רגש‪-‬קשב יהיה לנו ברור‬ ‫יותר אם נבחן את המעגל המלא של שינה וערות‪ .‬‬ ‫לכן שינה‪-‬ערות‪-‬קשב‪-‬ורגש קשורים זה לזה במערכת ויסות דינאמית אחת‪:‬‬ ‫היבטים מסוימים של מערכת ויסות זו מאפשרים לנו להתמודד עם מצבי סכנה ‪ /‬צורך בקשב ע"י העלאת רמת‬ ‫העוררות‪ .‬‬ ‫האיזון הפנימי בין מצב של שינה למצב של ערנות ודריכות תלוי בתחושות של סכנה מול תחושות של ביטחון‪.‬‬ ‫ולמרות שניתן לדחות את השינה במצבים המצריכים עוררות גבוהה –‬ ‫בסופו של דבר גם הצורך בשינה בוא חזק והולך ומתחזק ככל שפרק הזמן שעבר ללא שינה הולך ומתארך‪.‬‬ ‫בינקות הצורך בדריכות ובקשב נמוכים יחסית כי הביטחון וצרכים נוספים מסופקים לתינוק ע"י ההורים‪.‬‬ ‫הם מקור עניין לחוקרי ההתפתחות והפסיכופתולוגיה‪.‬ומהצד השני גם השינה דורשת לקבל ביטוי בכדי לשמור על האיזון הפיזיולוגי הנחוץ‪.‬‬ ‫בהתפתחות המוקדמת – האיזון במערכת זו דורש מאמץ רב יותר ויש נטייה גדולה יותר לשינה )כלומר – צורך‬ ‫גדול יותר בשינה(‪.‬‬ ‫שינויים אלה ברמת העוררות )אותן התפרצויות של עוררות גבוהה שנגרמות ממצבים רגשיים קיצוניים(‪ .‬‬ ‫עם זאת – למוח יש צורך בפרקי זמן של שינה ) = רמת עוררות נמוכה ומצב של חוסר תגובתיות לסביבה(‪.‬וכך גם חוויות בעלות השפעה שלילית או מאיימת‬ ‫יוצרות עליה ברמת העוררות‪.‬‬ ‫ולכן יש לשאול‪ :‬האם התנסויות אלה עלולות לשנות את דפוסי השינה ולהשפיע על מערכות הויסות של השינה‬ ‫והרגש גם לטווח הרחוק?‬ ‫שינה‪ .‬‬ ‫אצל בע"ח – השינה נעשית בד"כ במאורות או במקומות מסתור ותחילת השינה מאופיינת בחיפוש אחר מקום‬ ‫בטוח לשינה‪.‬‬ ‫שאלה אחת הנוגעת לבעיה בויסות הרגשי במהלך ההתפתחות היא‪:‬‬ ‫מה היא ההשפעה של ריבוי חוויות מאיימות או רוויות מתח שמעוותות את מעגל השינה‪-‬ערות‬ ‫ומביאות לרמת דריכות ועוררות גבוהה מידי באופן כרוני?‬ ‫בשנות החיים הראשונות – תקופה רגישה בה מערכות הויסות נמצאות בתהליך התפתחות והתגבשות‪.‫ולפעמים אנו חווים התפרצויות פתאומיות של עוררות כתוצאה מהיחשפות לסכנה או מהתנסות במצבים רגשיים‬ ‫קיצוניים‪.

‬אך עם זאת ניתן להבחין בשינויים סובייקטיביים בדפוסי השינה אצל ילדים מדוכאים באותה מידה‬ ‫כמו בקרב מבוגרים מדוכאים‪ .‬‬ ‫להפחתת רמת העוררות‪ .‬אין כיום ספק שבעיות בויסות הרגשי מקושרות בקשר חזק עם שינויים בויסות השינה‪.‬החל מהתרגשות או לחץ יומיומיים ועד לפסיכופתולוגיה‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה משפיעות על ויסות הרגש והעוררות‪ :‬קשר דומה בין רגש לשינה יכול להופיע גם‬ ‫בכיוון‬ ‫ההפוך‪:‬‬ ‫שינה לקויה )בין אם היא נוצרת כתוצאה מכמות לא מספקת – כלומר חסך שינה‪ .‬הפרעות בשינה הן מאפיין של הפרעות רגשיות מסוימות ונחשבות לסימפטום מאבחן‬ ‫חשוב‪.‬פרידה‪ .‬הפרעת ‪ .‬ה"עייפות" שנגרמת כתוצאה מחסך בשינה כוללת‬ ‫שני מרכיבים נפרדים ושונים‪:‬‬ ‫ "ישנוניות" = קושי בלשמור על דריכות וערנות‬‫ העייפות גם מביאה לשינויים בקוגניציה וברגשות‪ .‬יש מעט מאוד מידע אודות השפעת חסך‬ ‫בשינה על ההתפתחות אצל ילדים נורמאליים‪ .‬או מהפרעות במהלך‬ ‫השינה( משפיעה גם על הרגש וגם על הקשב‪ .‬אך התצפיות במקרים קליניים מראות ששינה לקויה גורמת‬ ‫לעלייה ברמת העצבנות‪ .‬מצבי דיכאון פחות משפיעים על שנתם של ילדים ביחס‬ ‫למבוגרים‪ .‬אלכוהוליזם‬ ‫ועוד‪ .‬‬ ‫‪ (3‬הנוירו‪-‬ביולוגיה שמונחת ביסוד ויסות השינה מקיימת חפיפה רבה עם מערכות נוירו‪-‬התנהגותיות‬ ‫שקשורות‬ ‫לויסות‬ ‫הערות‪..‬וקיימת גם הנחה שקשיי שינה בקרב ילדים עלולים ליצור אצלם פגיעות‬ ‫לדיכאון‪ .‫‪ (1‬הפרעות רגשיות גורמות להפרעות בויסות השינה לעיתים קרובות‪ :‬כלומר – שינויי רגש משפיעים על‬ ‫ויסות השינה‪ .‬תגובתיות שלילית‪ .‬גם נטייה לרגזנות‬‫וירידה בסף הכעס והתסכול מקושרים פעמים רבות למחסור בשינה‪ .‬מעורבת גם ברגש‪ .‬לפחות שליטה בקשב ולתגובתיות רגשית שלילית‪.‬בד"כ שינה לקויה מביאה להידרדרות ולהחמרה במצב הרוח‪.‬‬ ‫להלן פירוט מורחב לגבי כל אחת מ – ‪ 3‬הטענות הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ (1‬הפרעות רגשיות שמשפיעות על ויסות השינה‪ :‬הקשר ההדוק שבין ויסות רגשי לויסות השינה‬ ‫נראה גם באוכלוסיות קליניות וגם באוכלוסיות נורמאליות‪ .‬בנוסף לכך – גם עוררות‬ ‫שנובעת מרגשות חיוביים יכולה להפריע לשינה‪ :‬התאהבות או ציפייה לאירוע מרגש ידועים כגורמים היוצרים‬ ‫הפרעות בשינה‪ .‬קשיי ריכוז וקשב(‪.‬לקשיים במיקוד הקשב ולעייפות‪ .‬‬ .‬אבדן אישי וכד'( מובילות לפחות להפרעת שינה זמנית‪ .‬לסף רגשי ותגובתי נמוך‪ .‬עם זאת ‪ -‬שינויים בשינה אינם קשורים רק‬ ‫לדיכאון ‪ -‬רוב סוגי הפסיכופתולוגיה שכרוכים בהם שינויים בויסות הרגשי קשורים גם הם לקשיי שינה‪:‬‬ ‫הפרעות חרדה‪ .‬כגון דיכאון‪.‬‬ ‫הרגש‬ ‫והקשב‪:‬‬ ‫אזורים במוח‪ ..‬המיגדלה‪ .‬המבוגרים עשו זאת‬ ‫למענם ולכן בשנתם הם לא צריכים להיות מודעים לסביבה‪ .‬קשר זה בין הויסות הרגשי לויסות השינה הוא אפילו מורגש יותר בקרב אוכלוסיות עם‬ ‫הפרעות בויסות הרגשי‪ .‬למה לילדים דיכאוניים יש פחות הפרעות שינה מאשר למבוגרים? שתי סיבות אפשריות‪:‬‬ ‫‪ (1‬שנת הילדים מוגנת יותר )אולי זה קשור להורמון הגדילה המופרש בשינה(‬ ‫‪ (2‬הסבר אבולוציוני‪ :‬ילדים מעולם לא היו צריכים להיות דרוכים על מנת להגן על עצמם‪ .‬‬ ‫בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון‪ :‬יש שכיחות של ‪ 75%‬של נדודי שינה ושכיחות של ‪ 25%‬של שינה‬ ‫יתרה ) = נטייה חולנית לישון יתר על המידה(‪ .‬למשך‪ .‬עבור רוב האנשים – חוויות רגשיות רוויות מתח‬ ‫)כגון טראומה‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה משפיעות על ויסות הרגש והעוררות‪ :‬חסך שינה משפיע על מצב הרוח וכן על המערכת‬ ‫של קשב )אצל ילדים‪ :‬עצבנות‪ .(PTSD (post traumatic stress disorder‬סכיזופרניה‪ .‬כגון המיגדלה והתלמוס‪ .‬גם בקשב וגם בשינה‪.‬מעורבים בתפקוד של מערכות הערות‪-‬שינה‪-‬רגש‪-‬קשב ולכן יש חפיפה‬ ‫רבה בין מערכות אלה ברמה הנוירו‪-‬ביולוגית‪ .‬הפרעות אכילה‪ .‬וכתוצ' מכך יש ירידה במוטיבציה‪ .

‫דוגמה קלינית נוספת שמדגימה את הקשר שבין ויסות השינה לויסות הרגשי נראית בקרב הסובלים מהפרעת‬ ‫הנרקולפסיה‪ :‬מדובר בהפרעה נוירולוגית שמפריעה להיכנס לשנת ‪ REM‬שמופיעה בד"כ בסביבות גיל‬ ‫ההתבגרות‪ .‬‬ ‫יש לפחות ‪ 4‬אפשרויות להסברים לקשרים בין שינה‪-‬רגש‪-‬קשב‪:‬‬ ‫א( הפרעות שינה עשויות לגרום להופעת סימפטומים שמחקים סימפטומים של פסיכו פתולוגיות שונות‬ ‫ב( חסך שינה עשוי להחמיר קשיים שכבר קיימים בויסות הרגש או הקשב‪.‬ויותר רגשות חיוביים‪ .‬‬ ‫דוגמאות קליניות ‪:‬‬ ‫דוגמה ‪ :1‬הפרעות שינה של פעוטה בת ‪ 16‬חודשים‪ .‬אדישות‪ .‬הרגש והקשב מגיע מתחום הנוירו‪-‬ביולוגיה‪ .‬נטייה לבכות הרבה ולהפגין מתח רב כאשר נתקלה בקשיים‪ .‬‬ ‫היא הגיבה טוב לטיפול ושנתה השתפרה‪ .‬‬ ‫דוגמה ‪ :2‬הפרעת שינה המלווה בסימפטומים דיכאוניים‪:‬‬ ‫ילד בן ‪ 14‬הגיע למרפאה כשהוא מאובחן כבעל מצב רוח ירוד‪ .‬‬ ‫בנוסף היא הראתה עצבנות במהלך היום‪ .‬הן במקרים קליניים והן‬ ‫באוכלוסייה הנורמאלית‪.‬חוסר אונים והידרדרות‬ ‫בלימודים‪.‬הנקודה המודגמת במקרה זה‬ ‫היא ששינה לא איכותית גרמה לעלייה ברמת העצבנות‪ .‬הרגש והקשב‪:‬‬ ‫הסוג השלישי של ההוכחה לקשר בין ויסות השינה‪ .‬‬ ‫ יש קשרים רבים בין המערכות המוחיות שאחראיות על ויסות השינה לבין אלה שאחראיות על ויסות הרגש‬‫והקשב‬ ‫ תהליך ההרדמות כרוך בירידה דרמטית ברמת הערנות והדריכות‪ .‬בעלת בעיות רגש והתנהגות‪:‬‬ ‫הפעוטה בת ה – ‪ 16‬חודשים הובאה ע"י אימה למרפאת שינה כאשר האם מתארת יקיצות מרובות במהלך‬ ‫הלילה‪.‬הפעוטה טופלה בקשיי השינה שלה בטיפול‬ ‫התנהגותי שכלל תרגול בהרגעה עצמית והפחתה הדרגתית של מעורבות ההורים בהרדמה‪.‬כמו כן –‬ ‫היא התקשתה לשמור על ריכוז והחליפה פעילויות במהירות גבוהה‪ .‬ומערכת העוררות כוללת גם‬ ‫את מע' השינה וכך נפגעת בעקיפין גם השינה‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫להדגיש את העובדה שאכן קיים קשר הדוק בין מערכות ויסות השינה‪-‬רגש‪-‬קשב‪ .‬לסף תסכול נמוך ולקשיים בריכוז‪ .ADHD‬כל הדוגמאות הללו על הקשרים שבין הפרעות‬ ‫שינה לבין מערכת הויסות הרגשי אינן מובאות במטרה להציג קשרי סיבה ותוצאה בין המערכות‪.‬‬ .‬וכך לעיתים מאבחנים ילדים ‪ /‬מתבגרים‬ ‫שסובלים מנקרולפסיה בטעות כסובלים מדיכאון או ‪ .‬יותר יכולת הרגעה עצמית במצבים מעוררי תסכול‪ .‬והטיפול בבעיית‬ ‫השינה הביא לפתרון הבעיות ההתנהגותיות והרגשיות‪.‬ועל שינה של כ – ‪ 6‬שעות בלילה‪.‬‬ ‫‪ (3‬הפסיכו‪-‬ביולוגיה של השינה‪ .‬ולכן תהליך ההרדמות מושפע במידה‬‫רבה מתחושות של ביטחון מול תחושות של סכנה‪.‬‬ ‫ג( הפרעות שינה עשויות לתרום להתפתחות של הפרעות ברגש או בקשב )אבל רק אצל ילדים שיש להם‬ ‫פגיעות מוקדמת לפיתוח קשיי רגש‪/‬קשב(‬ ‫ד( הפרעות רגשיות עשויות לגרום לליקוי כללי בשליטה על מערכות העוררות‪ .‬המע' הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותית המעורבת בויסות השינה מקיימת קשר הדוק עם המערכות הנוירולוגיות שמעורבות בויסות הרגש‬ ‫והקשב‪.‬‬ ‫כמו כן – הילד דיווח על שנה שלמה של קשיי הירדמות קיצוניים בלילה‪ .‬בהמשך תיארה האם שינוי דרמטי בהתנהגותה במהלך היום‪ :‬פחות‬ ‫עצבנות‪ .‬להפרעה זו מתלוות הפרעות רגשיות או התנהגותיות‪ .‬עייפות‪ .

‬‬ ‫המחקר האחד שכן מצא הבדלים מצא שילדים עם ‪ MDD‬נוטים ל‪:‬הפחתה ב ‪ .‬מצב רוח ירוד‪ .‬‬ ‫שינויים אלה כוללים‪:‬‬ ‫‪ (1‬קשיי הירדמות וקשיים בשמירה על רצף השינה במהלך הלילה‪.‬‬ ‫הנקודה המודגמת במקרה זה היא ששינה לא מספיקה בגיל ההתבגרות עלולה להביא לסימפטומים דיכאוניים‬ ‫)הפחתה ברמת האנרגיה‪ .‬‬ ‫מה ההסבר לממצאים אלה?‬ ‫ההשערה היא שהעובדה שאצל ילדים ומתבגרים דיכאוניים יש שכיחות נמוכה יותר של הפרעות שינה קשורה‬ ‫לשינויים הקשורים לתהליך ההתפתחות וההבשלה שלהם‪.‬‬ ‫אלא להדגיש את חשיבות ההבנה של הקשר הקיים בין מערכות הויסות של השינה‪ .‬נמצא לגבי המתבגרים הדיכאוניים ש‪:‬‬ ‫‪ 4‬מחקרים מצאו הפחתה ב ‪.‬‬ ‫כמו כן ייתכן שהסתירות וחוסר העקביות של הממצאים במחקרים על צעירים דיכאוניים נובעות ממגורמים קליניים‬ ‫שונים‪ .(sleep latency‬‬ ‫‪ 3‬מחקרים מצאו הפחתה ביעילות השינה‪.‫לאחר טיפול בהפרעת השינה שהעלה את כמות שעות השינה שלו ל – ‪ 9‬בלילה הוא הראה שיפור משמעותי‬ ‫בסימפטומים הדיכאוניים‪.‬אבדן עניין בפעילויות שונות(‪.‬או אינם באים לידי ביטוי באופן מלא‪.‬לא מצאו הבדלים באף משתנה הקשור לשינה בין קבוצת הניסוי לקב' הביקורת‪.‬‬ ‫דוגמאות קליניות אלה אינן מובאות כדי להציע שהפרעות שינה הן הגורם המרכזי לפסיכופתולוגיה‬ ‫בילדות‪.‬‬ ‫לסיכום ממצאים אלה ‪:‬‬ ‫ניתן לומר שדפוסי השינה הלקויים של מבוגרים דיכאוניים אינם נמצאים בתחילת התפתחות הדיכאון )אצל ילדים‬ ‫ומתבגרים( באותה התדירות‪ .(sleep latency‬‬ ‫מתוך ‪ 8‬מחקרים שהשוו בין מתבגרים עם ‪ MDD‬לבין מתבגרים נורמאליים‪ .REM latency -‬‬ ‫‪ 5‬מחקרים מצאו עלייה בזמן שלוקח להם להירדם )‪.‬הדומים לאלה שנמצאים בקרב‬ ‫מבוגרים דיכאוניים‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪ 4‬מחקרים שנערכו בקרב ילדים הסובלים מדיכאון חמור‪ .‬‬ ‫אף אחד מהמחקרים על מתבגרים דיכאוניים לא מצא שינויים בשנת דלתא‪ .‬והשוו אותם לקבוצת ביקורת של ילדים‬ ‫נורמאליים‪ .‬‬ ‫מחקרי ‪ EEG‬בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון חמור )‪ (MDD‬מראים תמונה מורכבת ומבלבלת‪:‬‬ ‫למרות שקיימות תלונות סובייקטיביות דומות של קשיי שינה בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון חמור –‬ ‫מחקרי ה – ‪ EEG‬האובייקטיביים לא מצאו שינויי שינה עקביים בקרב אוכלוסיית הילדים‪-‬מתבגרים שמקבילים‬ ‫לממצאים בקרב אוכלוסיית המבוגרים‪.‬‬ ‫וכמו כן עלולה להביא להחרפת סימפטומים שכאלה אם הם כבר קיימים‪.‬‬ ‫‪ (2‬כמות פחותה של שלבי שינה ‪ 3‬ו – ‪) 4‬בעיקר ב – ‪ 100‬הקדות הראשונות של השינה(‬ ‫‪ (3‬שנת ‪ REM‬בעלת דפוס עצבני )‪ (?alerted pattern‬וצפיפות גבוהה יותר של תנועות עיניים בתחילת הלילה‪.‬‬ ‫מדידות ‪ EEG‬של שנתם של ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון ‪:‬‬ ‫שינויי ‪ EEG‬בשינה הם מדדים אמינים וחזקים המעידים על דיכאון חמור בקרב מבוגרים‪.REM latency -‬ועלייה בזמן שלוקח‬ ‫להם להירדם )‪.‬לדוגמה‪:‬‬ .‬רגש וקשב‪.

..‬‬ ‫זה האזור שמנהל את העניינים ומתאם בין מערכות הוויסות של שינה‪ .‬‬ ‫בסביבות גיל ההתבגרות אותו היבט הגנתי של השינה עשוי להפחית מעוצמתו‪ .‬‬ ‫בעיות בויסות השינה והערות עלולות לסלול את הדרך לבעיות ויסות במערכות אחרות‪.‬או התנסויות באירועים מעוררי חרדה‪ .‬‬ ‫המעבר ממצב ערות למצב של שינה מייצג מעבר מאוד רגיש ופגיע בו אנו עוברים ממצב של ערות ושליטה‬ ‫עצמית )מצב בו הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי ופונקציות הניהול הם הדומיננטיים( למצב של שינה )בו שולטות‬ ‫מערכות עצביות תת‪-‬קורטיקליות(‪.‬‬ .‬‬ ‫ל ‪ PFC‬תפקיד של ניהול והוא אחראי על עיכוב ‪/‬יוזמה של התנהגויות מכוונות‪-‬מטרה‪ .‬‬ ‫נטיות אישיות להרבות בהרהורים ולסגנון קוגניטיבי שלילי‪ .‬ההתבגרות ותחילת הבגרות‪.‬‬ ‫עם זאת – אם יש הפרעה כרונית בהירדמות )המעבר ממצב ערות לשינה( עצמה‪ -‬הדבר עשוי להוביל להפרעות‬ ‫נוספות בויסות השינה‪-‬ערות‪.‬כלומר – ילדים ישנים שינה עמוקה וקשה‬ ‫להפריע לשנתם‪.REM latency‬‬ ‫קיימת גם הנחה )שטרם הוכחה מחקרית( שמידת החומרה של הדיכאון אצל מתבגרים גם היא משפיעה על‬ ‫השינה‪ :‬ההנחה היא שככל שהדיכאון חריף יותר אצל המתבגר כך נצפה ליותר אב‪-‬נורמאליות בממצאי ה – ‪EEG‬‬ ‫הקשורים לשינה‪.‬‬ ‫תפקידו של ה – ‪: PFC‬‬ ‫הוא אחראי על הפונ' הניהוליות ועל האינטראקציה בין מערכות הוויסות‪.‬‬ ‫אם הפרעות כרוניות בהירדמות מובילות להפרעות נוספות בויסות הערות והרגש – טיפול שמתמקד בבעיית‬ ‫השינה יכול להשפיע לטובה גם על הבעיות האחרות‪.‬‬ ‫מניתוח ממצאי מחקרים רבים עולה כי הסימן הראשון לקיום הפרעות שינה בקרב צעירים מדוכאים הוא כאשר‬ ‫מופיע קושי ללכת לישון ) ‪ /‬ליזום את תחילת השינה‪.‬ובכך יחלו להיחשף‬ ‫בעיות בויסות השינה‪.‬‬ ‫מעבר זה למצב של שינה דורש איזון ותיאום בין מספר מערכות ויסות ועשוי להיות רגיש ופגיע יותר להפרעות‬ ‫מאשר השינה עצמה‪.‬‬ ‫ולעומתם מתבגרים דיכאוניים ללא מאפיינים פסיכוטיים לא נוטים להפחתה זו ב ‪-‬‬ ‫‪.‬בהתאם לגורמים פנימיים‬ ‫)רגשות ודחפים( וחיצוניים )גורמים חברתיים וסביבתיים(‪.‫מחקר אחד מצא שההפחתה ב ‪ REM latency -‬אצל מתבגרים דיכאוניים נמצאת רק אצל אלה מהם שלדיכאון‬ ‫נלווים גם מאפיינים פסיכוטיים‪.‬‬ ‫ההנחה היא שהשינה היא מוגנת בגילאים הצעירים‪ .(.‬עשויים‬ ‫להשפיע על מערכות פיזיולוגיות אלה ולהביא לשינויים כרוניים בויסות השינה‪-‬ערות ובויסות הרגשות‪.‬‬ ‫כך‪ -‬גם כאשר יש איזושהי בעיה בויסות השינה‪-‬ערות שקשורה לדיכאון ‪-‬‬ ‫מבנה השינה הכולל‬ ‫עדיין יישאר ללא שינוי כאשר מדובר בצעירים‪.‬‬ ‫הדבר נכון במיוחד לגבי מתבגרים מסוימים שאצלם יש גורמים קוגניטיביים שמשפיעים על המערכות‬ ‫הפיזיולוגיות‪:‬‬ ‫לדוגמה – מחשבות שליליות או מעוררות חרדה עשויות שמופיעות לפני זמן השינה עשויות להביא להגברת רמת‬ ‫העוררות ולהקשות על ההירדמות‪.‬‬ ‫אינטראקציה בין מערכות הויסות‪ :‬מודל שמתמקד בתהליך הבשילה של הקורטקס הפרה‪-‬‬ ‫פרונטאלי )‪: (PFC‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬מתפתח ומשתנה במהלך הילדות המאוחרת‪ .‬רגש וקשב‪.

‬ויסות הרגש‪.‬‬ ‫מאחר ול – ‪ PFC‬יש יכולת לעכב התנהגויות ולדחות סיפוק של צרכים לפי קוגניציות מסוימות )למשל לפי‬ ‫ההקשר החברתי( –‬ ‫ניתן להסיק כי יש לו גם את היכולת לעכב את הצורך התת‪-‬קורטיקלי בשינה‪.‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא המקום בו משולבים ומתואמים התהליכים הקוגניטיביים עם התהליכים הרגשיים‪.‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא המקום בו משולבים ומתואמים התהליכים הקוגניטיביים עם התהליכים הרגשיים‪.‬‬ ‫משום שבמצבים אלה האדם מסוגל להתעלות מעל השפעותיו של החסך בשינה‪.‬‬ ‫ניתן למתן פגיעה זו בהתנהגויות מכוונות המטרה ע"י מתן חיזוק חיצוני‪ .‬כלומר – תחושת עייפות גורמת לקושי‬ ‫בביצוע מטלות או התנהגויות שכרוכות במטרות ארוכות טווח או בביצוע מטלות מורכבות וקשות לביצוע‪.‬‬ ‫ההשפעה הבולטת ביותר של חסך שינה היא בהתנהגויות מכוונות מטרה‪ .‬‬ ‫תהליכים קוגניטיביים אלה קשורים גם למוטיבציה ולמעגלים רגשיים‪.PFC‬ולאחר שנת החלמה הפגיעה הזו חולפת‪.‬‬ ‫דוגמה לתפקידו של ה – ‪ PFC‬היא עיכוב של התנהגויות שאינן מתאימות לסיטואציה חברתית מסוימת )למשל‬ ‫להירדם באמצע שיעור בכיתה(‪ .‬ובעיקר הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪ .‬גם מבחינה נוירו‪-‬אנטומית וגם מבחינה תפקודית‪ .‬‬ ‫שונים‪ .‬לתאם בין תהליכים‬ ‫קוגניטיביים גבוהים שמעורבים בהם גם היבטים של ויסות רגשי‪.‬או ע"י יצירת תחושות של פחד או איום‪.‬‬ ‫אפשר להמשיג את ה ‪ PFC‬ל"שוער" כי הוא עוצר בדלת את כל הדחפים ומחליט למי לתת לעבור )מזכיר את‬ ‫האגו של פרויד(‪.‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬מעוצב במיוחד‪ .‬‬ ‫סכמות קוגניטיביות( לבין וויסות רגשי‪.‬‬ ‫רצונות וצרכים פנימיים לבין ההקשרים המתאימים )מבחינת זמן ומקום(‪.‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא מעין "שומר" שמשתמש בסכמות קוגניטיביות שבעזרתן הוא מאפשר או מעכב התנהגויות או רצונו‬ ‫ה – ‪ PFC‬עושה שימוש בסכמות קוגניטיביות‪ .‬הוא עושה זאת תוך שכלול גם של גורמים פנימיים )כגון רגשות וצרכים פנימיים( וגם של גורמים חיצוניים‬ ‫)כגון הקשר חברתי וסביבתי(‪.‬ובחיזוי של העתיד‪ .‬בהקשר החברתי‪ .‬נחשבים למרכז ה"שליטה הניהולית"‪.‬והתנהגות מכוונת מטרה‪.‬‬ ‫להלן מספר הוכחות לתפקידו של ה – ‪ PFC‬בתחומי ויסות השינה‪-‬ערות‪ .‬גם מבחינה נוירו‪-‬אנטומית וגם מבחינה תפקודית‪ .‫לדוגמה‪:‬‬ ‫תלמיד שרוצה לשתות בירה באמצע שיעור‪ .‬לתאם בין תהליכים קוגניטיביים‬ ‫גבוהים שמעורבים בהם גם היבטים של ויסות רגשי‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬ב – ‪ PFC‬יש אינטגרציה בין תהליכים קוגניטיביים גבוהים )הציפייה לתגמול‪ .‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא מעין "שומר" שמשתמש בסכמות קוגניטיביות שבעזרתן הוא מאפשר או מעכב התנהגויות או‬ ‫רצונות ה – ‪ PFC‬מעוצב במיוחד‪ .‬ולעומת‬ ‫זאת בפאב ה ‪ PFC‬יזום התנהגות זו‪.‬ה ‪ PFC‬יעכב התנהגות זאת שאינה תואמת את הסיטואציה‪ .‬למה יקרה בעתיד‪.‬בכדי לתווך בין דחפים‪.‬‬ ‫תפקיד נוסף של ה – ‪ PFC‬הוא להכין תגובה התנהגותית ‪:‬‬ ‫חסך שינה מוחלט גורם לגרעון בנירו‪-‬פיזיולוגיה של ה – ‪ .‬‬ ‫הכוונה ב"שליטה ניהולית" היא לתהליכים קוגניטיביים וקורטיקליים גבוהים שמעורבים בשליטה על קשב‪.‬‬ ‫ואינטראקציות הקשורות להתפתחותן של הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫האונות הקדמיות‪ .‬תוך כדי זכירת החוקים החברתיים של המצב החברתי המסוים הזה והסקת‬ ‫המסקנה באשר למידת ההתאמה של ההתנהגות בה אנו מרגישים צורך )למשל לישון( לבין המצב החברתי‬ ‫)למשל שיעור(‪.‬‬ ‫עוררות‪ .‬‬ .

‬משום שנוסף על ה – ‪ PFC‬עומס נוסף של תיאום‬ ‫בין מערכות קוגניטיביות‪ .‬‬ ‫בנוסף לכך – הערכות נוירו‪-‬פסיכולוגית ספציפיות יותר הראו שמטלות שמצריכות חשיבה יצירתית ומורכבת הן‬ ‫המטלות שביצועיהן נפגעים יותר מכל עקב חסך בשינה‪.‬ועוד(‬ ‫אך עם זאת – באופן פרדוקסאלי ‪ -‬חסך בשינה אצל הסובלים מדיכאון גורם לעיתים קרובות דווקא‬ ‫לתוצאה ההפוכה‪ :‬לשיפור במצב הרוח‪.‬‬ ‫משום שבזמן השינה שולטים אזורי המוח הנמוכים וה – ‪ PFC‬פחות פעיל‪.‬רגשיות וחברתיות‪.‬‬ ‫השפעה נוספת של החסך בשינה היא פגיעה ביציבות הרגשית ‪ /‬בשליטה הרגשית‪:‬‬ ‫תחת השפעת חסך בשינה יש נטייה להשתטות‪ .‬במיוחד כשמדובר במטרה מורכבת או מופשטת‪.‬רגשיות‬ ‫וחברתיות( היא הפגיעה ביותר להשפעות החסך בשינה‪.‬הרגש‪ .‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ (1‬חסך בשינה פוגם בתפקודו של ה – ‪ .‬ועלייה ברמת‬ ‫האימפולסיביות‪.‬‬ ‫‪ (5‬עם ההתבגרות – השפעות ה – ‪ PFC‬מתחזקות וכך גוברת היכולת לשלוט בדחפים ולעכב התנהגויות‪.‬‬ ‫‪ (3‬הרמה הגבוהה ביותר של אינטגרציה בזמן הערות )זו המשלבת תיאום בין מערכות קוגניטיביות‪ .‬‬ ‫השפעות החסך בשינה על הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫יש קשר מורכב ודו‪-‬כיווני בין השליטה בשינה לשליטה במצב הרוח וברגש‪:‬‬ ‫‪ (1‬הפרעות רגשיות מביאות לעיתים קרובות להפרעות בדפוסי השינה‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה עלולות להביא להחמרה במצב הרוח )לתחושות של עייפות‪ .‬‬ ‫אימפולסיביות‪ .‬וההיבט החברתי(‪.‬‬ ‫מטלות אשר דורשות שילוב של יכולות קוגניטיביות עם יכולות ויסות רגשי וחברתי הן המטלות‬ ‫הפגיעות ביותר לחסך בשינה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬האתגר לכתוב עבודה תחת השפעת חסך בשינה הוא אתגר קשה‪ .‬משום שמדובר בשלב‬ ‫מורכב שדורש תיאום בין מערכות הויסות השונות‪:‬‬ ‫בשלב ההרדמות צריך לעבור משליטה פרה‪-‬פרונטאלית לשליטה תת‪-‬קורטיקלית )כלומר – לאזורים הנמוכים‬ ‫האחראיים‬ ‫על‬ ‫השינה(‪.‬‬ ‫‪ (4‬גם שלב ההירדמות הוא שלב פגיע במיוחד )יותר ממעברים בין שלבי השינה האחרים(‪ .‬לירידה במעצורים ובעכבות הרגשיות ולהתנהגות אימפולסיבית‬ ‫יותר‪.‬אך אם יתווסף אליו קושי רגשי‬ ‫)למשל תוך כדי כתיבת העבודה האדם מתבשר בבשורה רעה( או קושי חברתי )למשל על האדם לכתוב את‬ ‫העבודה עם חבר נוסף ויש צורך להתחשב בדעותיו השונות וכד'( –‬ ‫במצב זה השפעתו של החסך בשינה תגבר ותקשה עוד יותר‪ .‫התנהגויות מכוונות מטרה שמושפעות ממוטיבציה מושפעות בהשפעה חזקה ביותר ע"י ה – ‪ PFC‬וע"י ה"שליטה‬ ‫הניהולית"‪ .‬שחרור עכבות‪ .‬‬ ‫זאת משום שבמטלות אלה ה = ‪ PFC‬נדרש לעבודת התיאום הגדולה ביותר )הוא מתאם בין‬ ‫הקוגניציה‪ .‬ירידה במוטיבציה‪.‬סף תסכול נמוך‪ .‬‬ .‬ירידה במוטיבציה‪ .‬‬ ‫מחקרים רבים הראו כי ‪ 50-60%‬מהמבוגרים הסובלים מדיכאון מראים שיפור ניכר בסימפטומים הדיכאוניים‬ ‫בתגובה לחסך בשינה‬ ‫)ולרוב לאחר שנת ההחלמה מראים שוב הידרדרות למצב המקורי(‪.PFC‬וכתוצאה מכך נפגעות הפונקציות המוחיות הניהוליות‪.‬עצבנות‪ .‬‬ ‫‪ (2‬התוצאה היא הפחתה בביצועים הכרוכים בהתנהגות מכוונת מטרה‪ .

‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חסך בשינה גורם‪ .‬‬ .‬דיכאון והתפתחות ‪:‬‬ ‫אם תפקוד ה – ‪ PFC‬מוטה באופן כרוני לכיוון של רגשיות שלילית בקרב הסובלים מדיכאון –‬ ‫וחסך בשינה מפחית את השפעת ה – ‪ PFC‬על אזורים אחרים במוח‪.‬אם קיימת נטייה לחזות את העתיד באופן שלילי וכמו כן יש‬ ‫מצבור של התנסויות שליליות בעבר הרי נטייתו של ה – ‪ PFC‬תהיה עיכוב התנהגויות‪ .‬‬ ‫אינטגרציה בין חסך שינה‪ .‬‬ ‫אך בקרב חולי דיכאון יש לו השפעה הפוכה והוא דווקא תורם לשיפור במצב רוחם‪.PFC .‬ניסיון לחזות את העתיד )האם החבר יהיה בבית? האם ירצה לדבר איתי? האם הניסיון יהיה‬ ‫ניסיון חיובי?(‪.‬‬ ‫במקביל – ה – ‪ PFC‬גם סורק את התנסויות העבר‪ .‬קורה כאשר חולי דיכאון חווים חסך בשינה?‬ ‫איך האינטראקציה של שני תהליכים מנוגדים מולידה שינוי חיובי במצב הרוח וברמת הפעילות?‬ ‫אפשרות אחת יכולה להיות מומחשת ע"י בחינת המקרה הבא‪:‬‬ ‫לחולה דיכאון יש דחף להתקשר לחבר ותיק‪. PFC‬והוא כולל סקירה של ניסיון העבר )זיכרונות הקשורים לחבר זה‬ ‫ולשיחות טלפון(‪ .‬לעייפות ולמצב רוח ירוד ועצבני‪.‬וכך שינה פחותה מפחיתה את הפרשתו‬ ‫‪ (2‬תיאוריה אחרת מציעה שהחסך בשינה מתקן עיוות צירקדיאני שמעודד את הדיכאון‬ ‫‪ (3‬תיאוריה שלישית מציעה כי יש השפעה אנטי‪-‬דיכאונית לערות ממושכת )אולי דווקא הירידה בעכבות‬ ‫הרגשיות שנגרמת ע"י החסך בשינה היא זו שתורמת לשיפור במצבם של הדיכאוניים משום שבימים כתיקונם‬ ‫הם סובלים מעכבות מרובות מידי(‪.‬‬ ‫מה‪ .‬‬ ‫דחף זה עובר עיבוד קוגניטיבי ע"י ה – ‪ .‬למעשה‪ .‬‬ ‫ולפיהן להחליט האם לאפשר ביטוי לצרכים ולרצונות‪.‬‬ ‫לסיום – חשוב להדגיש בשנית את מקומו של ההיבט ההתפתחותי‪:‬‬ ‫היכולת לעכב או לאפשר רגשות וצרכים בעזרת הקוגניציה היא חלק מההתפתחות הנורמאלית במהלך הילדות‬ ‫וההתבגרות‪.‬במצבים הנורמאליים‪ .‬‬ ‫כך – החסך בשינה שפוגע בפעולת ה – ‪ PFC‬ולכן פוגע בתהליך העיבוד הקוגניטיבי שכרוך בהחלטה האם‬ ‫להתקשר – יביא להפחתת העכבות )הקיימות באופן מוגבר אצל חולי דיכאון( וכך יאפשר את ההתנהגות שעוכבה‬ ‫ללא השפעת החסך בשינה‪.‬‬ ‫ההכרעה האם לאפשר את הפעולה )של ההתקשרות( או לעכב אותה תלויה במאזן שבין תחזיות חיוביות‬ ‫לשליליות )כלומר – המאזן שבין חששות מדחייה ע"י החבר וכד' לבין התחזיות החיוביות כגון הציפייה ליהנות‬ ‫מהשיחה(‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪:‬‬ ‫אחד התפקידים של ה – ‪ PFC‬הוא לסרוק את כל האפשרויות הידועות לגבי העתיד )וההשלכות הרגשיות שלהן(‪.‫יש מספר השערות לגבי המכניזם הפסיכו‪-‬פיזיולוגי שעומד מאחורי השפעתו האנטי‪-‬דיכאונית של‬ ‫החסך בשינה על הסובלים מדיכאון‪:‬‬ ‫‪ (1‬תיאוריה אחת מציעה שאצל אנשים הסובלים מדיכאון מופרש במהלך השינה איזשהו חומר המעודד את‬ ‫הדיכאון‪ .‬וכך פגיעתו של החסך‬ ‫בשינה בתפקודו של ה – ‪ PFC‬היא בעלת השפעה חיובית בקרב חולי הדיכאון‪.‬‬ ‫מאחר ודיכאון מאופיין בהטיה קוגניטיבית שלילית ‪ -‬סביר להניח שהתחזיות השליליות יגברו על החיוביות ותהיה‬ ‫נטייה לעכב את ההתנהגות מתוך חשש לדחייה או תחזית שלילית אחרת‪.

pfc‬והפלישה הזו מונעת את פעולת האזורים הנמוכים השולטים על‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫ולכן לא מבצעים כל מיני פעילויות חיוביות‪ .‬‬ ‫המחשבות הללו פולשות בזמן הניסיון להירדם‪ .‬‬ ‫יש פלישה של מחשבות שליליות מעוררות ל ‪ .‫בדומה לכך ‪-‬‬ ‫היכולת לעכב ויסות תת‪-‬קורטיקלי בהשפעת השפעות קורטיקליות גבוהות יותר עשוי להקביל‬ ‫להתפתחות זו וכך לתרום לשונות שבביטויי הדיכאון בקשיי שינה‪.‬‬ ‫קיימים ממצאים לא עקביים לגבי ילדים דיכאוניים‪ .‬‬ ‫קוגניטיביים‬ ‫כלומר – האלמנטים התת‪-‬קורטיקליים )המעורבים בשינה‪-‬ערות( הם דומיננטיים יותר מההשפעות‬ ‫הקוגניטיביות‬ ‫ה‬ ‫ומהשפעות‬ ‫‪.‬ומאחר ששלב ההירדמות הוא מאוד רגיש )הוא השלב שבו צריך‬ ‫להיות מעבר משליטה פרה‪-‬פרונטלית לשליטה תת‪-‬קורטקלית(‪ .‬‬ ‫מחקרים התפתחותיים אודות ה – ‪ PFC‬מראים כי אזורים אלה במוח מתפתחים מאוחר יותר תוך שינויים‬ ‫משמעותיים בפונקציות הניהול במהלך הילדות וגיל ההתבגרות‪.‬ושאצל מבוגרים הקשר בין‬ ‫הפרעות שינה לדיכאון חזק יותר‪.‬‬ ‫מדוע קיים הפער הזה? למה אצל ילדים דיכאוניים שינה הרבה פחות קשורה לדיכאון מאשר אצל‬ ‫מבוגרים?‬ ‫דאל טוען שבמהלך גיל ההתבגרות השפעות ה ‪ pfc‬מתחזקת‪.‬למשל‪ -‬ציפייה שלילית שאף אחד לא ירצה להיות חבר שלי – זה סוג של איום‬ ‫ולכן זה מעורר‪.‬‬ ‫סיכום הקשר שבין מערכות השינה‪-‬ערות‪-‬רגש לבין התפתחות הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫בשלב מוקדם של ההתפתחות מערכת ויסות השינה‪-‬ערות היא מוגנת יחסית מפני‬ ‫השפעותיהם‬ ‫תהליכים‬ ‫של‬ ‫גבוהים‪.‬‬ ‫למה המחשבות השליליות מעוררות?‬ ‫כי בעצם מה ששלילי זה איום‪ .‬‬ ‫ההתנסויות האינדיווידואליות ודפוסי התגובה שמתפתחים במהלך שינויים התפתחותיים אלה בילדות ובגיל‬ ‫ההתבגרות עשויים להיות בעלי השפעה ארוכת טווח על מערכות ויסות אלה של השינה‪-‬ערות‪-‬רגש‪.‬‬ ‫ל ‪ pfc‬פחות השפעה אצל הילדים ולכן פחות יפריע לאזורים הנמוכים להיכנס לפעולה‪ .‬‬ ‫מנקודת מבט אבולוציונית – ייתכן שבתקופות הקדומות לא היה צורך בכך שילדים צעירים יעדיפו להיות ערים‬ .‬כלומר ‪ -‬יש פחות קשר‬ ‫בין המערכות‪.‬ה ‪ pfc‬מוטה לכיוון שלילי לכיוון רגשות‬ ‫שליליים וציפיות חברתיות שליליות‪.PFC‬‬ ‫–‬ ‫ולכן יש סבירות נמוכה יותר )בגילאים צעירים יחסית למבוגרים( שהפרעות חמורות יקרו בהשפעת תהליכים‬ ‫קוגניטיביים‬ ‫או‬ ‫רגשיים‬ ‫או‬ ‫בהשפעת‬ ‫חוויה‬ ‫שיוצרת‬ ‫תחושת‬ ‫איום‪.‬כלומר ‪ -‬מעכבים פעילויות חיוביות‪.‬ה ‪ pfc‬צריך לאפשר להם להיכנס לשליטה כי‬ ‫הוא זה שמתאם את המערכות‪.‬‬ ‫נתונים אלה תומכים בהשערה שקיימות תקופות רגישות במהלך ההתפתחות שבהן התיאום שבין תהליכים‬ ‫קוגניטיביים גבוהים לבין ויסות השינה‪-‬ערות‪-‬רגש הם רגישים ופגיעים במיוחד‪.‬בשאלה האם יש להם הפרעות שינה‪.‬‬ ‫באופן כללי ‪ -‬אצל מבוגרים דיכאוניים יש הטיה קוגניטיבית שלילית‪ .‬‬ ‫דאל אומר שבקרב מתבגרים יש יותר קשר בין דיכאון להפרעות שינה מאשר ילדים‪ .‬‬ ‫בגלל שה ‪ pfc‬יותר חזק בבגרות ואצל ילדים הוא פחות מפותח ‪ -‬שנתם של הילדים מוגנת יותר )מפני עיבוד‬ ‫מעורר של גירויים רגשיים(‪.

‬במהלכו כל אזור במוח מקבל את תפקידו הייחודי‪.‬אך בפועל אין תנועה של הגוף(‬ ‫אם כך – נשאלת השאלה‪ :‬מדוע קיימות מערכות נוירו‪-‬התנהגותיות שפועלות בשיתוף בזמן ערות‬ ‫אך זקוקות לפרקי זמן של התנתקות האחת מהשנייה?‬ ‫ההנחה היא שמערכות נוירו‪-‬התנהגותיות שפועלות בשיתוף עם מערכות אחרות זקוקות לפרקי זמן שבהם הן יוכלו‬ ‫"לכוון" את עצמן‪ .‬‬ ‫אך במקביל לכך גוברת גם היכולת להפריע למערכות התת‪-‬קורטיקליות להיכנס לפעולה ובכך למנוע‬ ‫הירדמות‪.‬ונטייה להתנהגות אימפולסיבית‪ .‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫חסך בשינה מחליש את השפעת ה – ‪ PFC‬גם על אזורים אחרים במוח‪ .‬‬ .‬עם זאת – בקרב‬ ‫הסובלים מדיכאון ההנחה היא שדווקא השחרור מהשפעות ה – ‪ PFC‬גורם לשחרור מקוגניציות שליליות ועקב‬ ‫נוצר‬ ‫כך‬ ‫שיפור‬ ‫בסימפטומים‬ ‫הדיכאוניים‪.‫בכדי להעריך את הסכנות שבסביבתם מפני שהוריהם עשו עבודה זו עבורם ולכן הם יכלו להרשות לעצמם‬ ‫לישון יותר לפי הצורך שלהם בלי לסכן את ביטחונם‪.‬ירידה במוטיבציה‪ .‬‬ ‫סיכום ‪:‬‬ ‫השאלה המרכזית של מאמר זה היא ‪ :‬מדוע לשינה יש חשיבות כה רבה בתקופה בה מתפתח המוח?‬ ‫כפי שצוין בתחילת המאמר – אין זה נכון להניח שבזמן השינה המוח "מכובה" או פשוט נמצא במצב של מנוחה‪.‬הצרכים והדחפים‪.(PFC‬‬ ‫שינויים אלה מביאים לשליטה רבה יותר של פונקציות הניהול על הרגשות‪ .‬‬ ‫ולכן אם הנחה זו אכן נכונה )שהמטרה של השינה היא לאפשר למערכות מסוימות במוח לכוון את עצמן( – סביר‬ ‫להניח שחסך בשינה יפגע במידה הרבה ביותר בתפקודים מורכבים שדורשים שיתוף פעולה של מספר מערכות‬ ‫מוחיות במקביל‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫שינויים שנוצרים בתהליך הבשילה במהלך הילדות וגיל ההתבגרות יוצרים פגיעות‬ ‫יותר‬ ‫גבוהה‬ ‫להשפעות‬ ‫קוגניטיביות‬ ‫גבוהות‬ ‫)‪.‬‬ ‫ההשפעות של החלשת ה – ‪ PFC‬על הסובלים מדיכאון הפוכות מאלה של אנשים נורמאליים משום שבקרב‬ ‫הנורמאליים החלשת ה – ‪ PFC‬מחלישה ציפיות להתנסויות עתידיות טובות וזיכרונות מהתנסויות עבר חיוביות‪.‬‬ ‫בעוד בקרב הסובלים מדיכאון ההחלשה היא של ציפיות להתנסויות עתידיות שליליות וזיכרונות מהתנסויות‬ ‫עבר שליליות‪.‬ואת הפעולה הזו אינן יכולות לעשות כל עוד הן מחוברות למערכות נוספות‪.‬‬ ‫נכון יותר לתאר את מצב השינה כמצב בו יש התנתקות של מערכות נירו‪-‬התנהגותיות שעובדות ביחד בזמן ערות‪.‬וכתוצאה מכך‪:‬‬ ‫יש פחות התנהגויות מכוונות מטרה‪ .‬‬ ‫נטייה כרונית להגביר את רמת העוררות כתוצאה מפעילות קוגניטיבית )כלומר – נטייה כרונית להימצא‬ ‫במצבים בהם מחשבות מסוגים שונים גורמות לעוררות מוגברת ולא מאפשרות לישון( עלולה לפגוע באופן‬ ‫משמעותי בשינה ובויסות הצירקדיאני‪.‬ובעת‬ ‫שינה יש ניתוק בין שתי המערכות הללו(‬ ‫‪-‬‬ ‫בשנת ‪ REM‬יש ניתוק בין פעילות הקורטקס המוטורי לבין הפלט המוטורי )כלומר‪ :‬אנו חולמים שאנחנו‬ ‫זזים והמוח מייצר פקודות‪/‬דמיונות של תנועה‪ .‬‬ ‫והשאלה האחרונה שיש לשאול היא‪ :‬מדוע ההתנתקות הזו חשובה במיוחד דווקא בתקופה בה המוח מתפת‬ ‫במהלך ההתפתחות המוחית מתקיים תהליך הדיפרנציאציה‪ .‬‬ ‫תפיסה זו של השינה מקבלת תמיכה ממצאים אמפיריים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בשנת ‪ NREM‬יש ניתוק בין העיבוד הקוגניטיבי לבין תהליכי קליטת נתונים מהסביבה החיצונית )משום‬ ‫שבזמן שינה נחסמים תהליכי עיבוד הנתונים מהסביבה שב"כ מחוברים לתהליכי העיבוד הקוגניטיבי‪ .

ADHD‬אם כי הם‬ ‫לא נכללו בשתי הגרסאות האחרונות של ה‪) DSM -‬ספר האבחון של ארגון הפסיכאטרים האמריקאי(‪ .‬גודל מדגם קטן‪ .‬מכיוון שתסמינים אלה ידועים משכבר כמאפיינים הפרעות בשינה‪ .‬‬ ‫‪ ADHD‬הינה הבעיה הנפוצה ביותר המוצגת בפני שירותי בריאות הנפש לילדים‪ .‬‬ ‫הפרעות בשינה בקרב ילדים עם הפרעת – ‪ADHD‬מאמר ‪28‬‬ ‫תקציר‬ ‫מטרה‪ :‬לאמוד את הקשר בין הפרעות בשינה והפרעת ‪ .‬שבהם השתמשו במדדי תוצאה שונים‪.‬זמן מומשך יותר עד לתחילת‬ ‫המעגל הראשון בשנת ‪) REM‬תנועת עיניים מהירות(‪ .‬רבים מהמאפיינים של הפרעה ראשית של ערות חופפים עם אלה של ‪ .‬ההפרעה משפיעה על כ‪5% -‬‬ ‫מהילדים בגיל בית ספר‪ ADHD .‬הממצא האובייקטיבי העקבי היחידי היה כי ילדים עם ‪ ADHD‬הציגו יותר‬ ‫תנועות במהלך השינה אך לא נבדלו מקבוצת הביקורת במשך זמן השינה הכולל‪ .‬מסקנות‪ :‬טבעו‬ ‫המדיוק של בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬טרם נקבע‪ .‬‬ ‫רוב המחקר נערך על קשר בין‪.‬אך שינויים אלה אינם פתלוגיים‪ .‫תהליך זה דורש כיוונון של כל מערכת באופן מיוחד‪.ADHD‬עם‬ ‫זאת‪ .ADHD‬שיטה‪ :‬מחקרים אמפיריים שפורסמו‬ ‫מאז ‪ 1970‬על הפרעות בשינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬סוקרו באופן שיטתי‪ .1 :‬שינה וטמפרמנט‪.‬הרציונל מאחורי הכללת פריטים אלה מתבסס על תצפיות קליניות‬ ‫שזיהו קשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה ולא מדובר בתיאוריה המשליכה הפרעות בשינה על ‪.‬ישנו מוקד עיקרי על ישנוניות בקרב ילדים עם הפרעה ראשית של ערנות‪.‬רבים מהנושאים הרלוונטים לא קיבלו‬ ‫מענה הולם‪ .‬נעשה שימוש בגישת ‪box-‬‬ ‫‪ score‬על מנת לבחון את עקביות הממצאים לאורך המחקרים‪ .‬סולם המדידה ההורי של קונרס(‪ .‬תסמיני הגרעין של הפרעה זו כוללים רמות משתנות של חוסר תשומת לב‪.‬מחקרים מעטים ומגבלות‬ ‫מתודולוגיות ופרוצדורליות מקשות על קביעת הקשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪.‬מחקרים אובייקטיבים מראים ממצאים פחות‬ ‫עקביים‪.‬‬ ‫היפראקטיביות‪ .‬ווינברג וברמבאק )‪ (1990‬שיערו לגבי הפרעה הדומה ל‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה ובעיות התנהגות‬ ‫מחקרים שונים מצביעים על קשרים בין שינה ובעיות התנהגות כמו‪ :‬תוקפנות‪ .ADHD‬‬ .‬גורמים כגון קבוצות אבחון שלא הוגדרו היטב‪ .‬תת השגיות אקדמית‬ ‫וקשרים חברתיים דלים‪ .‬ממצא נוסף היה כי‬ ‫תרופות מעוררות הובילו לשינויים בשנת הילדים )חביון שינה ארוך יותר‪ .1‬שינה וטמפרמנט‬ ‫‪-‬‬ ‫מחקרים מצביעים על קשר בין בעיות שינה‪ .‬התפקיד של‬ ‫שינה‪-‬ערות ב‪ ADHD -‬ראוי לבחינה‪ .‬מועדות לתאונות‪.2 .‬שינה ו ‪ADHD‬‬ ‫‪.‬מאופיינת כשילוב הטרוגני של מספר הפרעות התנהגות‪ .‬‬ ‫הפרעות בשינה נקשרו עם ‪ ADHD‬ונכללו בעבר כאחד ממאפייני האבחון ב‪ DSM-III -‬להפרעת ‪ .‬‬ ‫אימפולסיביות וחוסר מנוחה‪ .ADHD -‬הנקראת‬ ‫"הפרעה ראשית של ערנות"‪ .‬בעיקר קשיי הרדמה ושמירה על רצף הישנה‬ ‫לבין טמפרמנט "קשה"‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬למרות שדיווחים סובייקטים על הפרעות בשינה ב‪ ADHD -‬היו שכיחים‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב המחקרים מתבססים על דיווחי הורים‪ .‬האישור האובייקטיבי‬ ‫להפרעות אלה היה פחות חזק‪ .‬התפרצויות זעם‪.‬בעיות‬ ‫בשינה נכללות כעת גם במספר סולמות מדידה לילדים המשמשים חלק מפרוצדורת האיבחון ל‪ADHD -‬‬ ‫)לדוגמא‪ .

‬‬ ‫הפרעות בשינה ושיטות מדידה‬ ‫מחקרי שינה יכולים להתחלק לשני תחומים כלליים המבוססים על השיטה אשר משמשת להערכת בעיות‬ ‫השינה‪ -‬מדדים סובייקטיבים ואובייקטיבים‪ .‬עקיבות בממצאים לאורך המחקרים ייתכן ותעיד על מהימנות טובה יותר מזו אשר תוסק במחקר‬ ‫הפרטי המקורי‪ .‫השינה כידוע מושפעת מגורמים סביבתיים‪ .‬וידאו(‪ .‬מבטא מדידות‬ ‫פיזיולוגיות מרובות המוקלטות בזמן השינה בתנאי מעבדה‪ Polysomnographs .‬השיטה נחשבה כהולמת יותר מאשר ניתוח כולל ) ‪meta-‬‬ ‫‪ (analysis‬כיוון שרבים מהמחקרים לא עשו שימוש באותה שיטת מדידת תוצאה )ההכרחית כדרישת קדם לביצוע‬ ‫ניתוח כולל(‪ .‬נמצאו ‪ 16‬מחקרים אשר התייחסו באופן ישיר לשינה‬ ‫בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬בהשוואה עם ילדים המתפתחים נורמלית‪ .‬תיזמון ומשך שלבי שנת ה‪ NREM -‬ושנת ה‪REM( non /rapid eye -‬‬ .‬הנחשב ל"תקן הזהב" של מחקרי השינה‪ .‬הסוג ומשמעות בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪.‬מדדים סובייקטיבים )לדוגמא‪ .‬מאפשר לחוקרים לבחון את שלבי‬ ‫ה‪ EEG -‬בזמן השינה‪ .‬נסקרו מספר מחקרים רלוונטים‬ ‫נוספים‪ (1) :‬מחקרים שבחנו את ההשפעה של תרופות מעוררות על השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬אך לא כללו‬ ‫בסיס השוואתי של ‪ ADHD‬עם ילדים מקבוצת ביקורת‪ (2) .‬השינה והמבנה )למשל‪ .Polysomnographs .ADHD‬‬ ‫טרם סקירת הספרות הנ"ל‪ .‬מחקרים של מקרה בודד(‪ (3) .‬וכו'‪ .‬כך שהשכיחות והמשמעות של הפרעות בשינה‬ ‫בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬נותרת עלומה‪.‬‬ ‫שהינם תיעוד יומי של משתני שינה המוקלטים על ידי המטופל ו\או הצופה‪.polysomnographs.‬‬ ‫המטרה העיקרית של סקירה זו היא לבחון את התדירות‪ .‬לוכדים מידע שאינו נצפה בעין‬ ‫האנושית ומוקלט בזמן אמת‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫על מנת לסייע בהבנת הקשר בין ‪ ADHD‬ושינה‪ .‬כמו משך השינה‪ .‬מבין ‪ 16‬מחקרים אלה‪ 8 .‬הגבלנו את החיפוש‬ ‫שלנו לעבודות שהתפרסמו בשפה האנגלית בכתבי עת‪ .‬ישנן מעט הוכחות אמפיריות בנושא זה‪ .‬אופן ההקלטה(‪ .‬מספר‬ ‫ומשך הזמן של תנומות‪ .‬שאלונים‪ .‬‬ ‫מדדים אובייקטיבים של שינה )לדוגמא‪ .‬חוסר עקיבות בממצאים יכולה להיות תוצר של התרחשות מקרית של ממצאים אשר‬ ‫נמצאו מובהקים סטטיסטית במדגם קטן‪. actigraphy .‬גורמים גנטים‪ . (4‬מחקרים שבחנו את ההתערבויות הפרמקולוגיות לבעיות שינה הנגרמות ממעוררים‪.‬סקרנו באופן שיטתי את הספרות המחקרית מאז ‪ .‬עם יומני שינה כיוצאים מן הכלל‪.ADHD‬בנוסף‪ .1970‬ערכנו‬ ‫חיפוש במאגר ‪ Medline‬תוך שימוש בקרטריון ספציפי ולאחר מכן הצלבנו בין המאמרים‪ .‬הגדרת‬ ‫‪ .‬כאשר המחקרים הנותרים שימשו לשם סיפוק מידע נוסף‪.‬זמן ההירדמות‪ .‬החוקרים הסבירו בקצרה על הפרעות בשינה ומדידות השינה לשם להבהיר את‬ ‫הנושא‪.‬‬ ‫גישת ‪ box-score‬נבחרה לשם בחינת ‪ 16‬המחקרים‪ .‬יומני שינה‪ .‬מדידות אלה נוטות להיות רטרוספקטיביות בטבען‪ .ADHD‬קרטריונים מכלילים ומדירים‪ .ADHD‬למרות קיומם הרב של תצפיות קליניות והשערות תיאורטיות ביחס לקשר בין‬ ‫‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪ .(ADHD.‬מחקרים בהם נעשה שימוש בשיטות מתודולוגיות‬ ‫שונות )לדוגמא‪ .‬‬ ‫גישת ‪ box-score‬מאפשרת השוואה לאורך מחקרים הנבדלים במספר נושאים מתודולוגיים )למשל‪ .‬ראיונות(‬ ‫מתמקדות בהיבטים הנצפים של השינה‪ .‬המחקר על‬ ‫השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬מאפשר הזדמנות להתחיל ולהעריך את החשיבות היחסית של הגורמים הביולוגים‬ ‫והפסיכו‪-‬חברתיים‪ .‬מחקרים בחנו גם‬ ‫את ההשפעה של תרופות מעוררות על השינה בקרב ילדים עם ‪ .‬מספר ההתעוררויות בלילה‪ .‬לפיכך‪ .‬להעריך תיאוריות שונות של ‪ ADHD‬ולבחון מספר גורמים סיבתיים האחראים לתתי הסוגים‬ ‫ולתנאים הנלווים של ‪ .‬גורמים רפואיים והשפעות ביולוגית‪ .‬מחקרים בהם המוקד היה על ילדים עם הפרעות בשינה במקום‬ ‫על ילדים עם ‪ .

‬לדוגמא‪ .‬בעוד מחקרים אחרים לא עשו הבחנה זו‪ .‬בנוסף‪ .‬לא היתה בקרה למשתנים‬ .‬פורינו ועימיתים )‪ .‬ברור כי אין זה מקביל למידע האפדימיולוגי הקיים‪ .‬‬ ‫‪ actigraphy‬והקלטות וידאו אינן מאפשרות לחוקר לבחון את ה‪ EEG -‬ומבנה השינה‪.‬מספר ואופן ההערכה של הפרמטרים בשינה השתנו לאורך המחקרים‪ .‬הטווח הרחב של הגיל ייתכן וגם מסביר את חוסר העקיבות בממצאים‪ .‬כאשר גילאי הילדים משתנים‬ ‫לאורך המחקרים מ‪ 6-‬ל‪ .‬תוך שימוש בשיטות שונות‪ .(1983‬מצא כי לילדים‬ ‫עם ‪ ADHD‬יותר תנועות במהלך השינה בימות השבוע מאשר בסופי שבוע‪ .12 -‬על אף ששלבי ההתפתחות המינית נמצאו כקשורים למשתני השינה‪ .‬כמו גם במשך זמן השינה הכולל‪ .‬‬ ‫סוג‪ .‬קובל ועמיתים )‪ (1984‬השוו ילדים עם הפרעת התנהגות וקבוצת ביקורת ולא מצאו הבדל במדדי השינה‬ ‫הסטנדרטיים‪ .‬נעשה שימוש בהקלטת וידאו על מנת לצפות באופן אובייקטיבי בהתנהגויות שינה‪ .‬בזמנים שונים‪ .‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪ 14‬המחקרים הסתמכו על אבחנה קודמת ו\או לא ציינו את קריטריון האיבחון שלהם‪ .‬אורך‬ ‫התחלת השינה‪ .‬עם זאת‪.‬שני מחקרים‬ ‫נוספים לא התבססו על ילדים עם אבחנה של ‪ .‬אך מצאו הבדלים עם יישום שיטות מדידה אוטמטיות ממוחשבות )למשל‪ .‬מספר מחקרים‬ ‫נבחרו עבור ילדים עם ‪ ADHD‬אשר הציגו היפראקטיביות‪ .‬יתר על כן‪ .‬סוג התרופה‬ ‫המעוררת היה שונה )‪ .‬שינויים במדדים של פרמטרים אלה‬ ‫מקשים בהערכת ההבדלים הממשיים של ילדים עם ‪ ADHD‬בהשוואה עם קבוצת הביקורת לאורך המחקרים‬ ‫שסוקרו‪ .‬‬ ‫נושאים מתודולוגיים במחקרי שינה עם ‪ADHD‬‬ ‫הרוב המכריע של המחקרים שנסקרו סבלו ממדגמים קטנים‪ .ADHD‬אלא השתמשו בקריטריוני איבחון שונים‪ .‫‪ .‬‬ ‫מחקרים מסוימים הבטיחו תקופות של אי שימוש בתרופות טרם השתתפותם של הנבדקים במחקר‪ .‬פרוצדורות איבחוניות השתרעו מ"איבחון קדום" לשימוש בראיונות וסולמות מדידה של הורים ומורים‪.‬‬ ‫ילדים רבים שנכללו במחקרים אלה לא היו תמימי‪ -‬תרופות‪ . pemoline‬כמו גם המינון ולוח הזמנים של נטילתה‪. 65‬מתוכם ילדי גן‪ .‬שיטות בקרה בלתי הולמות בעיתיות במיוחד בסוגי‬ ‫מחקר זה בשל השינויים בשנת ה‪ EEG -‬לאורך פרישת הגיל והבדלים בין המינים ובין ילדים טרום מתבגרים‬ ‫ומתבגרים‪.‬מספר הילדים שנכללו‬ ‫ב‪ 14-‬המחקרים האובייקטיבים היה קטן ) ‪ 91‬נבדקי ‪ ADHD‬בסה"כ(‪.‬מבחינה בין שלבי השינה והעירות‪ .‬‬ ‫קרטריונים ושיטות איבחון נבדלו בין המחקרים הנסקרים וייתכן והם יכולים להסביר את חוסר העקיבות‬ ‫בממצאים‪ .‬רק שני‬ ‫מחקרים התייחסו למידע זה‪ .( (movement‬ה‪ Actigraphy -‬עושה שימוש בשעוני יד קטנים‪ -‬התקנים ממוחשבים למדידת תנועות הגוף בזמן‬ ‫השינה‪ Actigraphy .‬שני מחקרים השתמשו במידע נורמטיבי עבור קבוצת ההשוואה אשר בוקרה‬ ‫במעבדות שונות‪ .‬רק מחקר אחד ציין זאת כקרטריון מכליל‪.‬למעשה‪ .‬לרוב קבוצת הביקורת לא הותאמה על פי‬ ‫משתנה המין‪ .‬היו הסתייגויות בשימוש בשיטות המדידה הסטנדרטיים של ה‪ Polysomnographic -‬ביישומם על‬ ‫ילדים‪ . dextroamphetamine.‬שני המחקרים הסובייקטיבים הכילו ‪ 113‬ילדים עם‬ ‫‪ ADHD.‬עם זאת‪ .‬יותר ממחצית‬ ‫המחקרים לא דיווחו על קריטריונים מכלילים‪ .‬וכו'‪ .‬‬ ‫שיטות בקרה בלתי הולמות אפיינו גם הן את רוב המחקרים הללו‪ .‬ורוב המחקרים לא סיננו הפרעות נלוות‪.(methylphenidate.‬מספר הגירויים‪ .‬בעוד שרוב מדגמי ה‪ (ADHD (90% -‬היו זכרים‪ .‬‬ ‫ברוב המחקרים לא היה תיעוד לימות השבוע שבהם נאספו הרשמים‪ .‬רשמי גלי דלתא היו‬ ‫גבוהים יותר בנדבקים עם הפרעות התנהגות(‪.‬קבוצת הביקורת כללה יחס גדול יותר של‬ ‫נקבות‪ .

‬שלדון )‪ .‬שינוי מבנים אלה )למשל‪ .‬‬ ‫‪ 14‬המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬רשומים בטבלה מספר ‪12 .‬אף אחד מן המחקרים לא בחן הבדלים‬ ‫פסיכו‪-‬חברתיים שייתכן ומסבירים את ההבדלים בשינה )לדוגמא‪ .‬עם זאת‪ .‬‬ ‫שני מחקרים מבוססי שאלונים שבוצעו על ידי קפלן ועמיתים )‪ (1987‬הראו כי הוריהם של ילדי גן היפראקטיבים‬ ‫דיווחו יותר על קשיים בשינה של ילדיהם מאשר הורים לילדים עם התפתחות רגילה‪ .‬אובייקט מעבר‪ .‬קביעת שעת שינה מוקדמת יותר( יכולה‬ ‫להשפיע על שנתו של הילד‪ .‬עם זאת‪ .‬אין זה ידוע‬ ‫האם ילדים נדרשים ליותר לילות להסתגלות מאשר מבוגרים‪.Polysomnographs -‬ושניים השתמשו ב‪ .‬רוב‬ ‫המחקרים )‪ (13/14‬אשר עשו שימוש ב‪ Polysomnographs -‬איפשרו לילה אחד של הסתגלות‪ .ADHD -‬עד כה לא נמצאו הוכחות אפדימיולוגיות‬ ‫לקשר זה‪ .(1996‬תיעד כי הבדלי תרבות בגידול‬ ‫ילדים משפיעים באופן חזק על דפוסי ומנהגי השינה )למשל‪ .‬‬ ‫תוצאות מחקרי שינה עם ‪ADHD‬‬ ‫מדדים סובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫דיווחים קליניים והוריים מעידים כי הפרעות בשינה קשורות ב‪ .‫רבים )לדגומא‪ .‬אך לא הציגו הבדל במשך זמן השינה הכולל או בזמן התחלת שנת החביון‪.‬חוטים המחוברים לקרקפתו של הילד(‪.‬מבנים אלה לרוב נקבעים על ידי ההורים וייתכן ויהיו שונים‬ ‫באופן משמעותי‪ .‬‬ ‫ייתכן ואין הן מובנות באופן שהוא נוח עבור הילד )למשל‪ .‬מספר מחקרים ביקשו שלא לאפשר לילדים תנומות‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫מדדים אובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫השוואה בין ‪ ADHD‬וקבוצות ביקורת‪.‬שגרת זמני שעת השינה(‪ .‬בעוד אחרים ניסו לשמר‬ ‫שגרת שעת שינה\ שינה רגילה‪.‬חדר הורים סמוך‪ .‬מעבדת השינה הינה סביבה לא‬ ‫מוכרת ויכולה להיות מאיימת לרוב הילדים )למשל‪ .‬לישון לבד או עם אחרים(‪ .‬ו‪Polysomnographs -‬בבית ייתכן ויהיו תקפים יותר‬ ‫אקולוגית וייתכן ויצריכו רמות משתנות של הסתגלות בהשוואה עם ‪ Polysomnographs‬המתבצע במעבדה‪.‬מציצת אצבע והנקה(‪.‬תוצאות אלה אוששו במחקר‬ ‫שלישי‪ .‬מעוצב עבור ילדים(‪ .‬פאלם‬ ‫ועמיתים )‪ (1992‬מצאו שילדים עם בעיות קשב היו פחות טולרנטיים למחקרי פרוצדורות שינה מאשר קבוצת‬ ‫הביקורת )למשל‪ .‬קביעת השעה בה הילד צריך ללכת לישון‬ ‫והסדרי שינה )למשל‪ .‬מנהג מקובל הוא לאפשר לפחות לילה אחד של הסתגלות לסביבת המעבדה‪ .‬למעשה‪ .‬לא לאפשר תנומות‪ .ADHD‬הורים של ‪ 48‬ילדים עם ‪ ADHD‬אשר אינם מטופלים תרופתית דיווחו כי ילדיהם התקשו יותר להירדם‬ ‫)‪ 56%‬לעומת ‪ (23%‬והיו עייפים יותר עם יקציתם ) ‪ 55%‬לעומת ‪ (27%‬לעומת דיווחי ההורים של ‪ 30‬ילדים‬ ‫רגילים‪.‬‬ ‫במחקרי שינה עם מבוגרים‪ .Actigraphy -‬תקריות דמויות נידודי שינה‬ .‬תנומות‬ ‫קצרות יותר ביום‪ .‬‬ ‫בשונה ממחקרי שינה למבוגרים‪ .‬השפעת התרבות‬ ‫והמשפחה על דפוסי השינה גם לא נבחנה בשום מחקר‪ .‬בו יומני שינה זיהו בקירוב כי ‪ 25%‬מהילדים בקבוצת ה – ‪ ADHD‬הציגו יותר התעוררויות בלילה‪ .‬אפקט הלילה הראשון גדול יותר(‪ Actigraphy .‬שינה מחוץ לבית‪ .‬לקבוע מתי יש להעיר את הילד‪ .2‬‬ ‫מחקרים מתוך אלה השתמשו ב‪ .‬מספר מחקרים בחנו את שיעור הבסיס של בעיות שינה במדגמים קלינים נבחרים של ילדים‬ ‫עם ‪ .‬מחקרי שינה עם ילדים צריכים להתייחס למספר משתנים מבניים כמו מספר‬ ‫התנומות שיש לאפשר במהלך היום‪ .‬הבדלים בזמני שעת השינה בימות השבוע וסופי שבוע(‪ .‬‬ ‫השימוש בשיטות ‪ Polysomnographic‬עם ילדים העלו מספר נושאים פרוצדורלים‪ .

‬אבחנה הדומה באופנים רבים ל‪ ADHD -‬אך‬ ‫גם נבדלת משמעותית )למשל‪ .‬בעוד המחקר השני מצא עליה‬ ‫במספר הפלכים‪ .‬שמונה מחקרים נוספים בחנו את ההיבטים של שנת ה‪ .‬שני מחקרים לא מצאו הבדלים במספר התנועות בין שתי הקבוצות‪ .‬התמקדות בקשיים מוטורים ותפישתיים ולא חוסר מנוחה ואימפולסיביות(‪.‬‬ ‫יתר ששת המחקרים לא מצאו הבדלים מסוימים‪ . שני מחקרים מצאו חביון קצר יותר להתחלת‬ ‫השינה.‬שלושה מחקרים מצאו יעילות שינה גרועה יותר‪ .‬פאלם ועמיתים )‪ (1992‬לא מצא‬ ‫הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות במשך זמן ההירדמות ברצף התנומות בשעות היום.‬שליטה מוטורית ותפישה"‪ .‬בעוד חמישה לא מצאו שום‬ ‫הבדלים‪. וארבעה מחקרים לא מצאו הבדלים בין הקבוצות‪ .‬והם פירשו ממצא זה כמתייחס לחוסר היציבות בשנת הילדים עם ה‪ .‬שנת ה‪ REM -‬נבחנה בתשעה מחקרים‪ .‬לפיכך רק מידע המתייחס לתקריות חמורות‬ ‫של נידודי שינה )‪ (dyssomnia‬מוצגות‪.‬משך זמן השינה הכולל נבחן בעשרה מחקרים‪ .‬רק מחקר אחד בחן‬ ‫ישנוניות בנבדקי ה‪ ADHD -‬באמצעות שימוש במבחן חביון השינה המרובה‪ .NREM -‬שני מחקרים עוצבו במיוחד על מנת למדוד פלך פעילות של ‪ EEG (13‬עד ‪ 15‬הרץ(‪.‫)‪ (parasomnia‬בקרב אוכלוסיית ה‪ ADHD-‬לא הוערכו באופן שיטתי‪ .‬‬ ‫הנחשב למדד של עכבות מוטורית‪ .‬אף אחד ממחקרים אלה לא מצא כי לקבוצת ה‪ ADHD -‬יעילות שינה טובה‬ ‫יותר מאשר נבדקי הביקורת‪ .‬אם כי הבדלים אלה לא היו בטווח הפתלוגי‪ .‬‬ ‫שמונה מתוך ‪ 14‬המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים בחנו גם את ההשפעה של תרופות מעוררות )בייחוד‬ ‫‪ (methylphenidate‬על ילדים עם ‪ .‬‬ ‫פרמטרים מבניים שנבחנו באוכלוסיות ‪ ADHD‬כוללים את כמות וצפיפות שנת ה‪ .‬‬ ‫תנועות בזמן השינה נמדדו בשישה מחקרים‪ .ADHD -‬‬ ‫השפעת מעוררים על השינה‪.‬בשניים מהם נעשה שימוש ב‪ .‬לפיה לקבוצת ה‪ ADHD -‬משכי זמן שינה כוללים ארוכים יותר‪ .REM -‬זמן החביון לתחילת שנת‬ ‫ה‪ REM -‬ואחוז של משך זמן השינה הכולל בשלבי השינה השונים‪ .ADHD‬שני מחקרים לא מצאו הבדלים בין התנאים שבלי תרופות ועם תרופות‪.‬ושנת‬ ‫ה‪ NREM-‬נבחנה בעשרה מחקרים‪ . עם זאת‪ .ADHD -‬שני המחקרים האחרים‬ ‫דיווחו על חביון ארוך יותר לאפיזודת ה‪ REM -‬הראשונה בקבוצת ה‪ .‬יתר‬ ‫תשעת במחקרים לא מצאו הבדל בין קבוצות ה‪ ADHD -‬והביקורת‪ .‬רק‬ ‫מחקר אחד מצא מגמתיות בין הקבוצות‪ .‬הבדלים בשנת ה‪ REM -‬נמצאו בין ‪ ADHD‬והביקורת בחמישה מתוך תשעה‬ ‫מחקרים‪ .(1978‬מספר הפלכים הוכפל לאחר נטילת ‪ .methylphenidate‬במחקר שבחן התעוררות למשמע גירוי‬ ‫שמיעתי‪ .‬יותר‬ ‫ילדים עם ‪ ADHD‬היו "ישנוניים" )למשל‪ .‬מחקר אחד מצא מספר מופחת של פלכים‪ .‬ואחד מצא עליה בשלב ‪ 3‬של השינה‬ ‫בקבוצת ה‪.actigraphy -‬הארבעה הנותרים עשו‬ ‫שימוש ב‪ .ADHD -‬דפוס דומה של חוסר עקיבות נמצא‬ ‫כאשר בחנו את ה‪ .‬שני מחקרים מצאו עליה בשלב ‪ 2‬של השינה‪ .‬בשמונה מחקרים התייחסו ליעילות השינה‬ ‫)היחס בין הזמן במיטה לזמן השינה(‪ .‬‬ ‫קבוצת הניסוי אובחנה ב"ליקויים בקשב‪ .polysomnographs -‬ארבעה מהמחקרים האלה מצאו כי נבדקי ה‪ ADHD -‬הציגו יותר תנועות בזמן השינה‬ ‫מאשר קבוצת הביקורת‪ .‬ילדים עם ‪ ADHD‬שנטלו תרופות )שבעה ילדים נטלו ‪ methylphenidate‬ואחד ‪ (pemoline‬דמו יותר לקבוצת‬ .‬‬ ‫תשעה מחקרים השוו את זמן התחלת השינה של ילדים עם ‪ ADHD‬עם זו של קבוצת הביקורת‪ :‬שלושה מחקרים‬ ‫מצאו כי לילדים עם ‪ ADHD‬חביון ארוך יותר עד להתחלת השינה.‬שלושה מתוך מחקרים אלה דיווחו על כמויות מופחתות של שנת ה‪ REM -‬בקבוצת ה‪ .NREM -‬חמישה מתוך המחקרים האלה‬ ‫לא מצאו שום הבדל‪ .‬לשלושה נבדקים עם ‪ ADHD‬היה תחילת זמן חביון שינה קצר מאד(‪.‬במחקר של קהאן‬ ‫ושות' )‪ .ADHD -‬ראמוס‬ ‫פלטו ועמיתים )‪ (1990‬מצאו כי ‪ REM‬מופחת היה קשור ברכיב ההיפראקטיביות של ה‪ ADHD -‬ולא ברכיב חוסר‬ ‫הקשב‪ .

i.PLMD‬טיפול ב ‪PLMD (clonidine‬‬ ‫או ‪ ( levodopa‬הוכח כיעיל הן בטיפול בקשיי התנהגות בשעת הלילה ובשעת היום של ילדים אלה‪.‬‬ ‫חיפוש בספרות גילה שלושה מחקרים נוספים אשר התייחסו להשפעת המעוררים על השינה בקרב ילדים עם‬ ‫‪ .t.‬כפי שהוצגו על ידי הערכות ‪v‬מורים והביצוע בכיתה‪ .(adenotonsillectomy‬לאחר הפרוצדורה הניתוחית‪ .‬‬ ‫מחקר של אלי ועמיתים )‪ (1996‬השווה ילדים עם ובלי הפרעות בשינה שהיו ברשימת המתנה לניתוח להסרת‬ ‫שקדים )‪ .‬שלושה מחקרים ציינו שינויים בשנת ‪ .‬והשפעות אלה עדיין התקיימו בבדיקה שישה חודשים לאחר מכן‪.‬אך כן השפיעו על רמת העייפות‬ ‫בעת היקיצה )ילדים על ‪ t.(1996‬שבחנו את דיווחיהם של שני ההורים ו‪-‬‬ ‫‪ .‬ל‪ 14-‬היו מספיק סימנים לאבחון של ‪ .‬חוסר קשב והיפראקטיביות‪ .‬התערבות זו הובילה לשיפור משמעותי בהתנהגויות‬ ‫השינה כמו גם בהתנהגויות במשך היום )אינטראקציה משופרת עם קבוצת השווים‪ .REM‬גרינהיל ושות' )‪ (1983‬מצא מספר‬ ‫מוגבר של תקופות ‪ .d‬צ'טור ועמיתים )‪ (1983‬בחנו את ההשפעה של מנת תרופה מעוררת הניתנת‬ ‫בלילה‪ .actigraphy‬מצאו כי ‪ t.i.‬היתה מגמה לעבר הפחתה‬ ‫במשך זמן השינה הכולל ב ‪ .ADHD‬הסרת קשיי השינה כמו גם הפחתה ניכרת‬ ‫בהיפראקטיביות הושגו‪ .ADHD‬קאנט ושות' )‪ (1995‬מצאו כי‬ ‫מנה שלישית של תרופה לא שינתה את התחלת השינה )על פי דיווחי האחיות(‪ .ADHD -‬וולטרס ועמיתים )‪ (1994‬מצאו כי ‪ 34%‬מהילדים שמאובחנים ב‪ADHD -‬‬ ‫הציגו מספיק תסמינים של הפרעת תנועת רגל מחזורית ) ‪ (periodic leg movement disorder‬שהצריכה חקר שינה‪.‬הם מצאו שינוי משמעותי במבנה השינה )עיכוב באפיזודת ה‪ REM-‬הראשונה והפחתה באחוז שנת ה‪-‬‬ ‫‪.‬בכך שהיה יותר קשה לעוררם‪ .‬לדוגמא‪ .‬הייקי ועמיתים )‪ (1992‬תארו שלושה ילדים עם סינדרום אי שקט ברגלם‬ ‫שאובחנו באופן מוטעה ב‪ .‫הביקורת לעומת ילדים עם ‪ ADHD‬שלא נטלו תרופות‪ .‬ממצא זה פורש כתומך‬ ‫פוטנציאלי לתיאוריית גריית‪ -‬היתר של ‪ .(1991‬ילדה בת ‪ 10‬עם ‪ ADHD‬ואינסומניה מעוכבת שלב שינה טופלה בשילוב של שינוי‬ ‫התנהגותי עם טיפול כרונו )‪) ( chronotherapy‬עיכוב זמני שינה באופן רציף עד אשר זמן התחלת השינה נערך‬ ‫מחדש עם זמן שעון מוקדם יותר( בהפרעת השינה שלה‪ .‬הקבוצה עם הפרעות בשינה הציגה שיפור משמעותי‬ ‫בדיווחי ההורים על תוקפנות‪ .ADHD‬זמן חביון התחלת שינה מופחת צויין במחקר אחד‪ .i.REM‬כמו גם פעילות ‪ REM‬מוגברת וקטיעה‪ .d -‬שלוש מנות ביום( על השינה של ילדים עם ‪ .(REM‬‬ ‫מחקרי התערבות המתמקדים בשינה ו‪ADHD -‬‬ ‫חיפוש בספרות גילה שני מחקרים של תאורי מקרה על ילדים עם ‪ ADHD‬והפרעה בשינה‪ .‬‬ ‫החפיפה באבחון הפרעות שינה ו‪ ADHD -‬הובילה למספר תיאורי מקרה בהם דווח על "אבחון מוטעה" של ‪ADHD‬‬ ‫בילדים עם הפרעות בשינה‪ .‬בתיאור מקרה של‬ ‫דהאל ועמיתים )‪ .d‬לא השפיעה על אורך השינה יותר מאשר ‪ .d‬עם זאת‪ .‬שטיין ושות' )‪ .‬תיאור מקרה אחר של ברגמן ) ‪ (1976‬דווח על‬ ‫התערבות התנהגותית המכוונת לאינסומניה אצל ילד בן ‪ 7‬עם ‪ .‬פרודקטיביות מוגברת‬ ‫במשימות חשבוניות והשלמה רבה יותר של עבודת ישיבה(‪ .‬רווחים אלה נשמרו בבדיקה שנערכה ‪ 4‬חודשים‬ ‫אח"כ‪ .‬שני המחקרים הנוספים מצאו התחלה מאוחרת‬ ‫יותר לתקופת ה‪ REM-‬הראשונה‪.‬‬ .i.d‬דורגו כיותר עייפים(‪ .d‬שתי מנות ביום( ו‪) t.i.‬‬ ‫מתוך ‪ 34‬הילדים שהופנו למחקר שינה‪ .ADHD‬עם זאת‪ .b.i.‬שני מחקרים השוו את ההשפעה של תרופות‬ ‫‪) b.‬בעוד זמן‬ ‫התחלת שינה גבוה נמצא באחר‪ .‬אלה לא כללו בסיס השוואתי עם קבוצת הביקורת‪ .‬הם גם הפגינו שיפור במדדי שימור קשב‪.

‬עם ‪ 90%‬מהמחקים )‪ (9/10‬בהם לא נמצאו הבדלים בין ילדים עם‬ ‫‪ ADHD‬וקבוצת הביקורת‪ .‬‬ ‫פירוש ‪Box.‬בהתאמה(‪.‬ממצא זה עקבי עם המחקרים שעשו שימוש במדדים‬ ‫סובייקטיבים‪ .‬‬ ‫השלכות קליניות‬ .‬מספר זהה של מחקרים מצאו הבדלים בין קבוצת ה‪ ADHD -‬וקבוצת הביקורת בשנת ה ‪ REM‬וה‪-‬‬ ‫‪ NREM‬כמו אלה שלא מצאו הבדלים )‪ REM‬ו‪ NREM: 55% -‬ו‪ 50% -‬מצאו הבדלים‪ .‬מהמחקרים )‪ (4/6‬מצאו כי קבוצת ה‪ADHD -‬‬ ‫הציגה יותר תנועות‬ ‫במהלך השינה‪ .‬הוא נמצא אורך יותר ) ‪ .‬ושום מחקר לא בחן את‬ ‫ההשפעות של גורמים פסיכו‪-‬חברתיים להתפתחות ושימור בעיות שינה באוכלוסיה זו‪.‫התערבויות פרמקולוגיות להפרעות בשינה בשל עוררות נבחנו לאחרונה‪ .‬לא ניתן לקבוע האם עליה בדיווחי הורים על‬ ‫בעיות שינה ב‪ ADHD -‬ייחודית ל ‪ ADHD‬או שמא הם משקפים הפרעות פסיכולוגיות כלליות‪ .‬אין זה סביר כי הקשר בין ‪ ADHD‬ובעיות‬ ‫שינה הינו מלאכותי‪ .‬שום מחקר לא‬ ‫השווה בין הפרעות בשינה בילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫עם אלה בקבוצות השוואה אחרות‪ .‬יעילות השינה היתה פחותה יותר באופן מובהק בקבוצת ה‪ ADHD -‬ב‪ 38%-‬מהמחקרים‬ ‫)‪ (3/7‬ולא נבדלה ביתר המחקרים‪ 67% .‬במחקר פתוח של ‪ 18‬ילדים המטופלים‬ ‫במעוררים עבור ‪ .‬הראשון‪ .‬בשמונה המחקרים שהעריכו‬ ‫את חביון התחלת השינה‪ .polysomnographs -‬‬ ‫שינויים במגוון פרמטרים של שינה עם שימוש בתרופות מעוררות צויינו ב‪ 75% -‬מהמחקרים )‪ .‬פרוצדורות מבוקרות מקשות על פירוש ממצא זה בהתחשב בכך‬ ‫שהילדים נטלו תרופות שונות במינונים שונים ודבקו בזמני נטילה שונים‪ .(1996‬ערכו מחקר רטרוספקטיבי על ‪ 62‬ילדים ומתבגרים עם ‪ ADHD‬שקיבלו קלונידין לבעיות‬ ‫שינה‪ .polysomnographs -‬כאשר שני המחקרים השתמשו בהבדלי ממצאי ה‪-‬‬ ‫‪ actigraphy‬בהשוואה לחצי מהמחקרים שהשתמשו ב‪.‬‬ ‫פרינס ועמיתים )‪ .ADHD‬בהינתן ממצא זה‪ .‬מה שמייצג גידול של כמעט פי‬ ‫חמש בשיעור בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪ . עם זאת‪ .‬‬ ‫מאחר שגודל המדגמים היה מאד קטן‪ .‬הממצאים הלא עקביים ייתכן ומשקפים טעות מסוג ‪) II‬התרחשות מקרית‬ ‫של ממצאים סטטיסטיים מובהקים( או ייתכן ומשקפים קרטריון אבחון בלתי הולם או לא עקבי ל‪ .‬שינויים אלה לא נחשבו בטווח‬ ‫ה"פתלוגי" המרמז על הפרעות שינה חמורות‪ .‬כמו גם בעיות שינה קודמות‪ .‬בעיות שינה שנגרמו או הוחמרו על ידי תרופות‪ .(33%‬קצר יותר )‪ (22%‬וזהה )‪ .‬ילדים עם ‪ ADHD‬נמצאו יותר חסרי מנוחה במהלך השינה ) ‪ Actigraphy .(67%‬נראה כרגיש‬ ‫יותר להבדלים אלה מאשר קריאת ה‪ .ADHD -‬רק שני‬ ‫ממצאים יחסית עקביים נמצאו לאורך המחקרים‪ .‬הערכה של שכיחות בעיות השינה בהתבסס על שני מדגמים אלה של ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫)מדגם כולל של ‪ (113‬היא בין ‪ 25%‬ל ‪ 50%‬בהשוואה ל ‪ 7%‬בקבוצת הביקורת‪ .(6/8‬תרופות‬ ‫מעוררות האריכו את חביון השינה ואת התחלת מעגל ה‪ REM -‬הראשון.‬רבים מהילדים לא היו תמימי‪-‬‬ ‫תרופות והיו תחת תקופות "ניקיון" משתנות באורכן לפני השתתפותם במחקרי שינה‪.Score‬‬ ‫הורים של ילדים עם ‪ ADHD‬מדווחים לעיתים קרובות יותר על מגוון של בעיות שינה מאשר הורים של ילדים‬ ‫בקבוצת הביקורת‪ .‬בנוסף‪ .‬השני‪ .‬‬ ‫תוצאות המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים של שינה לרוב לא היו עקביים‪ .‬הגיבו טוב לקלונידין ) ‪85%‬‬ ‫מהמטופלים הציגו שיפור ניכר(‪.‬בהתבסס על הספרות המחקרית העכשווית‪ .(45%‬תוצאה יחסית עקבית‬ ‫נמצאה לאורך המחקרים של זמן שינה כולל‪ .‬קבוצת ה‪ ADHD -‬לא נבדלה מקבוצת הביקורת במשך‬ ‫זמן השינה הכולל ) ‪ 90%‬מהמחקרים לא מצאו הבדל(‪ .ADHD‬בראון וגאמון )‪ (1992‬מצאו כי קלונידין היה יעיל בהפחתת קשיים בהתחלת השינה‪.

ADHD‬צריכה להמשיך ולהיבחן לאור ממצאים אחרונים המורים על בעיות‬ ‫שינה בטיפול ממושך בתרופות מעוררות ל‪.‬כמו גם את התפקוד המשפחתי ומפחיתים את רמת הדחק‪.‬טיפולים התנהגותיים לקשיים אלה ייתכן‬ ‫ויספקו הקלה בתסמינים עבור ילדים עם ‪ ADHD‬ושיפור ביחסיהם המשפחתיים‪. (2‬השוואת פרמטרים של שינה אצל ילדים עם ‪ ADHD‬יחד עם ילדים שאינם מוגבלים כמו גם ילדים‬ ‫אחרים עם בעיות התנהגות‪ .‬‬ ‫‪.‬הפרעות שינה בילדים דווחו כגורם דחק מובהק‬ ‫עבור הורים‪ .‬לבסוף‪ .1‬שינה ולחץ – היבטים פיזיולוגים ותיאורטיים‬ ‫לפי המודל שהציע ‪ SADEH‬במאמר מס' ‪ – 33‬שלפיו קיימים ‪ 2‬אופני התמודדות של מערכת הערות – שינה‬ ‫בתגובה למצבי לחץ‪.‬‬ ‫תגובה ללחץ חדש – תגובת ‪ :Turn On‬העלייה ברמת הדריכות והערנות ופעילותה המוגברת של מערכת‬ ‫הסימפתטית מנוגדת ליכולת להירגע ולהירדם‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪.‬ההסקה כי תרופות מעוררות אינן בעלות השפעה‬ ‫מכרעת על השינה אצל ילדים עם ‪ .‬חומרה‪ .‬המאפשרת לנתק מגע מהאירועים הכואבים‬ ‫בסביבה‪.‬מחקרים עתידיים‬ ‫צריכים )‪ (1‬לספק איפיון מדויק לסוג‪ .‬‬ ‫‪.1‬תגובת חירום כללית – דריכות‪. )‪ (3‬בחינת ההשפעה של הפרעה נלוות )למשל‪.‫באופן קליני יהיה פקחי לבחון ילדים עם ‪ ADHD‬והפרעות שינה‪ .3‬התשה – הידלדלות משאבים ואובדן כוחות‪. (4‬קביעת הסיבות לסתירה הנראית בממצאים בין מחקרים‬ ‫המשתמשים במתודולוגיות סובייקטיביות ואובייקטיביות‪ .1 :‬גירוי מלחיץ או אירוע לחץ‪ .‬‬ ‫מסקנות‬ ‫סקירה זו מדגישה את חשיבותה של חקירה עתידית על הקשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪ .‬לחץ וטראומה אצל תינוקות וילדים‬ ‫לחץ – ‪ 3‬מרכיבים‪.‬שהינו אירוע בעל משמעות חורגת מהשגרה וגורם לגיוס‬ ‫משאבים נפשיים וגופניים לצורך התמודדות ‪.‬דיווחים אנקדוטיים מציעים כי הטיפול בבעיות‬ ‫שינה מסוימות משפרים את הקשב וההיפראקטיביות‪ .‬קשיי למידה והפרעות בשינה.2‬תגובת התנגדות – מערכות פיזי' חוזרות לפעילות רגילה‪.ADHD -‬‬ ‫מאמר ‪ 29‬להדפיס מהמייל!!!‬ ‫פרק ‪ – 7‬שינה‪ .‬תדירות ומשמעות בעיות השינה בילדים עם אבחנה ודאית של‬ ‫‪ (ADHD.‬עם זאת הם כמעט ולא מוזכרים בראיונות קליניים‪ .‬‬ ‫סליי ‪ /‬תסמונת ההסתגלות הכללית – בחשיפה לאירוע לחץ ניתן לזהות ‪ 3‬שלבים‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חרדה( על הפרעות בשינה בקרב ילדים עם ‪ (ADHD.2‬הערכה קוגניטיבית של גורם הלחץ ‪.‬‬ ‫למרות שהסיבות וטבען של הפרעות שינה ב‪ ADHD -‬נותרו לא ידועים‪ .‬‬ ‫תגובה ללחץ כרוני – תגובת ‪ : Shut off‬הנסיגה המופיעה בעקבות התמודדות כרונית ובלתי יעילה עם טראומה‬ ‫יכולה להתבטא בהפחתת רמת הפעילות ונסיגה לתוך שינה עמוקה‪ .3‬תגובה פיזיולוגית כתוצאה‬ ‫מחשיפה ללחץ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ .‬השינה אינה מצב בטוח וכתוצאה יכולות להופיע הפרעות‬ ‫בהרדמות ובשמירה על רצף השינה‪.‬הלחץ המוגבר יכול להוביל להופעתן של פרסומניות‪.

2‬עוררות‬ ‫מוגברת המתבטאת למשל בקושי להירדם או לשמור על רצף השינה‪ .‬‬ ‫*מחקרים שהתמקדו בקשר בין הפרעות שינה ל ‪ PTSD‬מצביעים על פערים בין דיווחים סובייקטיבים )הפרעות‬ ‫שינה רבות( לבין מדדים אובייקטיבים )ממצאים מועטים או בלתי עקביים(‬ ‫כיצד ניתן להבין ממצאים בלתי עקביים אלה?‬ ‫*קיימת שונות גבוהה במאפייני השינה של נבדקי ‪PTSD‬‬ ‫•‬ ‫שונות ביחס למשך שלבי שינה העמוקה‪ .‬הוא נוטה להיות מאיים‪.‬בעיקר כאשר הביטחון שמעניקים‬ ‫להם הוריהם מערער‪.‬אינסומניה‪ .2‬הממצאים לאו דווקא סותרים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ 31‬סיכום של מיכל כבר מודפס!!‬ ‫מאמר ‪ 32‬סיוטי לילה בילדים‪.4‬דפוסי שינה שנראים ייחודיים ל ‪ : PTSD‬זכירה מועטה של חלומות‪ .‬קשיי ריכוז‪ .3‬לחץ ושינה אצל ילדים‬ ‫•‬ ‫תגובות של ילדים למצבי לחץ – הפרעות שינה עלולות להופיע אצל תינוקות וילדים בתגובה‬ ‫לאירועי לחץ‪ .‬איום על תחושת הביטחון של התינוק ועל מערכת ההתקשרות הראשונית יכול לגרום‬ ‫לאי שקט ולדריכות אשר יתבטאו בהפרעות שינה‪ .‬‬ ‫מהמחקרים שבוצעו ראו תינוקות יגיבו ללחץ‪ .‫‪.2‬שינה ופוסט טראומה‬ ‫‪ – PTSD‬הפרעת לחץ פוסט טראומטית – האדם שנחשף לאירוע טראומטי משמעותי הניתן לזיהוי ומפגין בעקבותיו‬ ‫סדרת תסמינים הנמשכים למעלה מחודש שהם‪.‬התקפי כעס‪.‬קשה יותר להעירם משינה בהשוואה לנבדקים רגילים‪ .‬‬ ‫שונות בזמני כניסה ובמשך שנת ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫רמת תנועתיות מוגברת )מאפיין שינה שטחית(‪.‬‬ ‫‪.‬חזרתיות של סיוטים‪ .REM‬‬ ‫•‬ ‫מדווחים בשכיחות נמוכה יותר על חלומות כשמעירים אותם משנת ‪ REM‬אך כאשר יש זיכרון‬ ‫ביחס לחלום‪ .1 :‬חוויה מחודשת של הטראומה דרך‪ :‬סיוטים‪ .‬בין היתר בהפרעות שינה‪ .‬‬ ‫‪.‬אצל חלק ירידה קיצונית ואצל אחרים עליה קיצונית‪.‬‬ ‫•‬ ‫סף עוררות גבוה‪ .‬הזיות ‪.1‬אנשים הסובלים מ ‪ PTSD‬מתאפיינים מחד במאפייני שינה שטחים רבים יותר ומצד שני במאפייני שינה עמוקה‪.‬שכיחות גבוהה יותר של‬ ‫פרסומניות‪.‬‬ ‫•‬ ‫השפעות לחץ על שינה אצל ילדים – מחקרים על קשר בין שינה ולחץ בקרב ילדים‪ :‬לא ניתן‬ ‫לערוך מחקרי מניפולציה ולכן מרבית המחקרים בדקו דפוסי שינה בקרב ילדים שנחשפו באופן טבעי‬ ‫למצבי לחץ‪.‬סף עוררות גבוהה‪.‬גם אם הילד אינו מבין את משמעות האירוע‪ .‬תינוקות רגישים לשינויים באווירה הרגשית‬ ‫בסביבתם הקרובה‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪.‬אלא ניתן להבינם במסגרת המודל של אופני התמודדות של מערכת השינה‬ ‫עירות עם מצבי לחץ‪ :‬דריכות לעומת נסיגה‪.3‬הסבר נוסף למאפייני השינה השונים ‪ :‬קו מורבידיות עם הפרעות רגשיות נוספות כמו דיכאון וחרדה‪.‬התמודדותם של ילדים עם אירועי לחץ תלויה באופן‬ ‫כללי במשאבים הפנימיים שלהם ומקורות התמיכה החיצוניים והבין אישיים שלהם‪.‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫ילדים חולמים למרות הכל על איך לכשף מילים שיעברו דרך זמן הלילה וירשימו אחרים‪ .‬ילד בגיל בית הספר לדוגמה מתעורר משנת ‪ REM‬או משלב ‪ 3‬או ‪ NONREM 4‬במעבדת‬ ‫השינה‪ .‬סיוטי לילה ווריאציות של הפרעות בשינה בילדים מיוחסות באופן‬ ‫אינטימי‪.‬וסיוטי הלילה בפרט‪ .‬‬ ‫ילדים נוטים לשמור את חלומותיהם לעצמם )‪ (5.‬סיוטי לילה‬ ‫בשניהם ‪ REM‬ו ‪ NREM‬מתקיימים בבטחה בילדים באופן דומה זה לצד זה‪.‬סיוטי ילדים מלויים בסמפטומים פסיכיאטרים וסימן לעיתים משקף הפרעה‪..‬לחברו‬ ‫למאסר‪ .‬‬ ‫פרק זה סוקר בקצרה מה שידוע קלינית על טבעו של ה"שד" )השם המקורי מימי הביניים למילה " ‪("MARE‬‬ ‫חסר השליטה שבא לעיתים קרובות מידי ומטריד ילדים בלילה‪ .REM‬החלום ברור יותר‪ .‬לפני השינוי במאה‬ ‫העשרים‪ .‬‬ ‫ספרות‬ ‫פסיכואנליזה היא המקור לידע המודרני אודות משמעות החלומות‪ .‬החסר של‬ ‫תכליתיות הפעולות או הדיבור‪ /‬מבע ויכולת הילד לשחזר חלק גדול מהחוויה בבוקר שלמחרת‪ .‬יוסף התנכי פירש‪ /‬הסביר בעצמו‪ .‬‬ ‫כל סמפטום נלוה‪ ..‬‬ .‬לא מצב החלום המיידי‪ .‫חלומות מפחידים מתרחשים בחייו של כל צעיר‪ .4‬כתחושה פנימית מאוד אישית וטבעית לחלום‪ .‬פיתוח סכמה‪ /‬תכנית של סיוטי לילה התוותה את‬ ‫הסוגים שמקושרים עם פסיכו טראומה של ילדות ) ‪ ( PTSD‬שתואר‪ .‬עוסק בחומר נושאי של חלומות‪ .‬מפותח או מתפתח‪ .‬סיוטי לילה בילדות‪ .NREM‬למרות שדיווחי הורים עשויים להועיל באבחנה בין‬ ‫חלומות ‪ REM‬וביעותי לילה של ‪ ) NREM‬לילד קל יותר להתעורר משנת ‪ .‬את חלומות פרעה‪ .‬‬ ‫פרק זה בניגוד לשאר הכרך‪ .‬וקשורות לתפיסה או חשיבה מוזרה של חיי הצעירים המיוחסים לסיוטי לילה‬ ‫בילדות‪.‬למעשה ילד יכול לשאת עימו חלום נוראי ועקבי לאורך שלבי ההתפתחות ולהתבגרות‪) .‬או שמבנה סימפטומטי בצעירים עשוי להתפתח‬ ‫לפני או במהלך סיוטי לילה רציניים‪ .‬מעביר זאת עם הצעצועים ולפעמים ישנם פחדי שינה בגלל‬ ‫החלומות‪ .‬המצב רוח הנלוה ברב הפעמים נעים‪ .‬הוא עלול לסרב לישון בחדר השינה‬ ‫שלו לתקופת זמן מסויימת‪ .‬לדוגמה‪ .‬מבריק‬ ‫או מוגבל‪ .‬כך ילדים אולי‬ ‫חווים סימפטומי סיוטי לילה מבלי שאף אחד שיכול לספק עזרה לא יודע מכך‪.‬מצד‬ ‫שני‪ .‬יכולתו להתמודד והחשיפה לארועים‬ ‫חיצוניים מרשימים‪.(.‬אשה‬ ‫שחשפה בטיפול הפסיכואנליטי שלה שהתנהגות הבוגרת שלה והסימפטומים הנויירוטים משותפים לאותו שורש‬ ‫של סיוטי לילה שחוותה בגיל ‪ 4‬או ‪ .‬נדיר למצוא תוצר בולט בשנת מעבדה‪ .‬וממלא המקום של השידור של נושא סיוטי‬ ‫הלילה עליו נמתחה ביקורת )אני ממש לא בטוחה לגבי התרגום של המשפט האחרון‪.‬‬ ‫"מק" הגדיר את סיוטי הלילה כ"חרדת חלום כשהפחד בדרגה כל כך עזה של חוויה שמהממת את החולם‬ ‫והעוצמה לפחות באופן חלקי מעוררת‪ .‬כשילד חווה ביעותי לילה או סיוטי לילה מהדהדים‪ .‬תופעות שינה וחויות פרה‪ -‬שינה )שלפני השינה( שעות‬ ‫היום מציגות התנהגות ומבע‪ .‬החלומות מבחינה רפואית‬ ‫לא מציעים בהכרח הבחנה מספקת בין סיוטי ‪ REM‬או ‪ .‬הרבה מחלומות הילדות‬ ‫הם פשוטים ונעימים‪ .‬המערך המשפחתי‪ .‬הדגש הוא הפנטזיה והתנסויות בעבר‪ .‬בעלת איכות המהדהדת עליהם‪ .‬למעשה זה כמו מספר הזיות‪.‬או להתאמץ ולהאבק כדי להשאר ער כל הלילה‪ .‬נמצא שברוב הדיווחים על חלומות היו על פעילויות יומיומית‪.‬‬ ‫להתעורר באמצע הלילה‪ .‬מק"‬ ‫הראה שילד עשוי לפתח מבנה סימפטומים שלם על סיוטי לילה‪ .‬הוא יכול לסרב ללכת למיטה למשך כמה ימים‪.‬ישנה תקופה בחיי הצעיר המניבה סיוט לילה אחד או יותר‪ .5‬היא נשאה חלומות אלה בזיכרון המודע שלה גם בחייה הבוגרים‪" (.‬רב החברות החשיבו את החלומות כבעלי יכולת נבואית‪ .‬מה הופך סיוטי לילה למצביע על‬ ‫אבנורמליות או אפילו אי הסתגלות זמנית ליוצר הטבעי של חלום‪ -‬רגשות ורמה אינטלקטואלית של התפתחות‪.‬בין אם הילד מסתגל או לא מסתגל‪ .‬ילד השוכן‬ ‫בחלומותיו המפחידים במהלך הימים שחולפים‪ .‬כך גם שייקספיר השתמש בסיוטי לילה כדי להזהיר את הקהל שיוליוס קייסר ירצח‪.

‬כן ולא מאבדים את ההבחנה וחוקי הסתירה משתלשלים‪ .‬וזה הוא היה לבדו שמיקד את החלום בחזרה‬ ‫לעבר ולא בדרכים צדדיות להווה או קדימה לעתיד‪.‬חלום עבור פרויד וממשיכיו‪ .‬סוג חלום זה ידון באופן ממוקד בחלק מאוחר יותר של פרק זה‪.‬כך היתה חשיבתו של היפוקרטס‬ ‫ואריסטו כפי שכתב "דוורוקס"‪.‬גם כן הדגישו את מודעותו של‬ ‫החולם בשנתו שלו כלוקח מקום חשוב בתוכן החלום‪ .‬אם אחד העדיף מינוח "פיאגטי" ) ‪ .‬חוקרים רפואיים בני זמננו‪ .‬ישנו סוג אחד של חלום שמפר את חוקי מימוש המשאלה לטענתו של‬ ‫פרויד‪ -‬החלום הפוסט טראומטי‪ .‬חלומות מופיעים ללא חוקים‬ ‫לוגיים אבל למעשה משולים ע"י עקרון עיבוד בסיסי או‪ .‬דרך אחת שמטפלים כיום מבינים את חלומותיהם של‬ ‫המטופלים היא להקשיב לכל סדרה של חלומות ממטופל אחד‪ .‬מצב התעוררות יביא רמז למצב הבריאותי גופני בהווה ע"י החלימה‪ .‬פרוש טוב של סיוט עשוי לעזור‬ ‫בניתוח מצב גופני חבוי‪ .‬פרויד ‪ -1900‬יצירת המופת "פרוש החלומות"‪ .‬‬ ‫כמה היבטים של חלומות ילדים עלו לדיון בספרות בזמן הפסיכואנליזה הישנה‪" .‬מהווה מכשיר טיפולי שמשאלות התת מודע באות לידי ביטוי באופן‬ ‫סימלי‪ .‬וכמה משמעויות עשויות‬ ‫להתמזג לסימן‪ .‬או ההנעה הזו לעיתים קרובות לא מקובלות באופן טהור‬ ‫ע"י החולם ומתבטאות במסווה כסמלים או ברצף שהקשר בין החלקים מוסווה‪ .‬התוכן החבוי של החלום הוא הכוונה האמיתית )המשאלה הבסיסית(‪ .‬למרות ששיתוק כבר לא‬ ‫מנותק מההגדרה של סיוט‪.‬לעיתים בקשרים עם ארועי היום‪ .‬מודעות עצמית בזמן החלום‬ ‫מסבירה מספר דוגמאות של ילדים בני ‪ 3-5‬עם בעיות הרטבה שמשקים את עצמם בזמן החלום או תחושת שיתוק‬ ‫בחלום ש"גונס" החשיב ב ‪ 1910-1911‬כאחד מהסימפטומים הראשיים בסיוטי לילה‪ .‬במחקריו של "דוורקסוס" על האינדיאנים‪ .‬מי שמסכן את החולם עם תחושה אישית זהה‪ .‬לדמות‪ .‬חלומות נוצרו )‪ ( in utero‬והובאו להארה רק כתופעת "דה‪ -‬ג'ה‪ -‬וו" בזמן שהחלום לוקח‬ ‫תפקיד חלומות של "שאמאנים" )מכשפים אינדיאנים( אמורים להיות סימן של חשיפת יצירה בלתי פוסקת‪ .‬אדיטה סטרבה" ציינה שילדים‬ ‫לא מביאים את רב חלומותיהם לטיפול‪ .‬מקור החלומות יכול לפעמים להיותבהיר ע"י בחינת ההתנהגות המוטורית של המטופל ובילדים‬ ‫ע"י בחינת המשחק והקשרים למה שהחלום אומר‪ .‬‬ ‫פסיכואנליזה רואה כיום את החלום כעדות של "מבנה‪ /‬עיצוב פשרה" בין משאלות התת מודע של החולם וההגנות‬ ‫שלו כנגדם‪ .‬גילה שתוכן‬ ‫חבוי של חלומות מבוגרים לעיתים מצוי עם משאלות ילדותיות אקטיביות‪ .‬‬ ‫התרומה המוערכת להבנת סיוטי הלילה מגיעה מזיגמונד פרויד‪ .‬התוכן הגלוי )החלום כפי‬ ‫שנחלם( הוא למעשה רק קצה הקרחון‪ .‬‬ ‫כתבים יוניים קדומים חושבים שחלומות נותנים מידע בו זמנית על מצב הגוף‪ .‫זוהי דוגמה טובה לתפיסה שרווחה תקופה ארוכה שחלומות אומרים מה נמצא בראשו של החולם ולכן חשוב מה‬ ‫נמצא לפני עבור אלה שלא חולמים בכלל‪ .( PIAGETIAN‬ע"י‬ ‫עקרון של רעיון ראשוני תקופה של לפני שניתן לעשות בו פעולת מחשבה‪ .‬שמעצות תזכורות מאוחרות או‬ ‫קונפליקטים‪ .‬חוקים פרימיטיבים אלה של לוגיקה‬ ‫לא מפותחת כולל לדוגמה את ההצהרה שאין מסגרת הולמת של זמן ורצפים של ארועים מרוכזים בהזדמנות‬ ‫אחת ואופן בו זמני‪ .‬הובסון ומק'קרלי‪ .‬לעומת זאת "ליפמן" כתב שחלומות ילדים הם שופעים ושימושיים‬ .‬‬ ‫המשמעות החבויה בחלומות של מטופלים יכולים להיות מפורשים ע"י איסוף אסוציאציות מילוליות של החולם על‬ ‫חלומו בזמן שמבחינים בהתנהגותו של המטופל לאחרונה וסימנים של העברה )רגשות המטופל אל המטפל או‬ ‫תהליך הטיפול(‪ .‬בסיוטי לילה של ילדים‬ ‫החולמים בעלי רגשות שלעיתים תכופות מושלכות על אחרים‪ .‬וכפי‬ ‫שהם חוזים ע"י ה"מואהו'ס" ) ‪ ( MOHAVES‬כבעלי יכולת ניבוי‪ .‬בצורה כזו לאסוף את "שדה המשמעות" של‬ ‫האלמנטים השונים שבחלומות ספציפית לאינדיבידואל‪.‬החולם מודע יותר למצב של גופו בזמן השינה ופחות מודע בזמן‬ ‫העירות‪ .‬מכלולים או סוגים של דברים עשויים לייצג ע"י חלקים בחלומות‪ .‬או‬ ‫שבחלומו של הילד תחושה מותקת מהאובייקט שהוא מי שנשענים עליו לאובייקט אחר בסך הכל‪.‬היסטוריה ואנטרופולוגיה ציינו כך את הזרם‬ ‫שמאמין בקידמה וחדשנות מתכוונים שעל חלומות להיות בעלי משמעות באופן כללי‪.‬ציין שהוא מניח שעבור‬ ‫שבטים אמריקאים אלה‪ .‬בהמשך לתיאוריה זו‪ .‬משאלות אלה‪ .

‬‬ ‫במאמר חשוב "מק" מציג כמה תאורי מקרה שבסדרה של ארועים חיצוניים משמעותיים והתפתחות פנימית‬ ‫והתקדמות התנגשו עם הקונפליקט הבסיסי של הילד ונוצר סיוט לילה מלא משמעות עבור הילד באותו הזמן‪.‬תחושת מלאות שקשורות בחוש המישוש‪ .‬זה נראה שפעוט הצעיר שרק רכש‬ ‫עצמאות וכל המניעים הפנימיים שלו ללכלך ולנשוך מתערבבים עם החויות החיצוניות הלא נעימות שלו עם מנקה‬ ‫הואקום כדי ליצור את סיוט הלילה‪.‬למרות זאת קליין ודספרת ציינו כי ילדים‬ ‫צעירים לעיתים משחקים באסוציאציות בחלומותיהם‪ .‬שמביאה סדרה של ביעותי לילה‪ .‬יתרה מכך‪ .‬תיאר תינוק בן ‪ 13‬חודשים שרק נגמל מיניקה ורק התחיל ללכת שצועק "בום בום" בלילה‪ .‫בפסיכותרפיה שלהם‪ .‬סיבוב או לחיצה וקולות של‬ ‫מלמול או ראית עגלגלות בלתי מובחנת(הרטבת לילה‪ .‬פרייברג אמר‬ ‫שסיוטי לילה נראים בגיל ‪ 8‬חודשים‪ ." pavor nocturnes " .‬מק למד כי שהילד הצעיר השתמש באותו קול "בום‬ ‫בום" לתאר פחד מכשיר )ניקוי בואקום( שהיה בשימוש ליד העריסה שלו כמה ימים קודם לכן‪ .‬יש לנו יותר מידע אובייקטיבי על התכנים של סיוטי הלילה של התינוק‪.‬המושך חזרה לגזירה המוקדמת המקורית והעמוקה‬ ‫של הנפש לדפוס משמעות שכמעט שלט ניתן להשיב‪ /‬לתקן‪ /‬להציל‪ .‬התקופה הסנסומוטורית המקורית של התינוקות נשארת על פי "פאייגט"‬ ‫עד השלב שקביעות האובייקט מושג ‪) ""object permanency‬בסביבות גיל ‪ 15‬חודש(‪ .‬כנראה מתוך השינה‪.‬או העדר משמעות‪." preimagic‬השלב הקדם מילולי של התינוקות‪ .‬ב ‪ 1919‬הלמות' תיאר תינוק‬ ‫צעיר שאחרי יום שלם בו השתכשך במים ועל חוף הים הוא חזר על התנהגות השכשוך המהנה בשנתו מבלי‬ ‫להתעורר‪ .‬עד שהילד יכול למצוא דבר‬ ‫המתחבא מאחורי מסכים‪ .‬מצב הסקנה הפנימי‪.‬‬ ‫שמעיר קונפליקטים פנימיים לא מודעים ויוצר את סיוט הלילה‪.‬‬ ‫פרייברג מצא דרך לעזור לאם בטיפול בסיוטי הלילה של התינוק בהצלחה ע"י לימוד הילד הצעיר לשחק פיק‪-‬‬ ‫אבו )משחק ה‪ -‬קוקו( מראים לתינוק שמה שהולך‪ -‬נעלם חוזר גם בחזרה‪ .‬כותבים אלו האמינו בחשיפת עניין גדול‬ ‫על בסיס המשמעות של חלומות וסיוטי לילה ע"י חשיפת ובחינת המשחק‪.‬בעקבות החוויה של התעוררות ומציאת בייביסיטר יושבת בחדר במקום‬ ‫אמא זוהי חווית ילדות קדם מילולית‪ .‬ווכך ילדים עושים‪ .‬שתהה למרות תצפיותיו‬ ‫בפעוטות צעירים האם בחלומותיהם ) אם הם חולמים חלומות( יש קשר פיזי מוחלט ומרכיב משפיע‪ .‬כמובן שקביעות האובייקט חופף לתחילת השימוש בשפה ו"פאייגט" ואדלסון" טענו‬ ‫שללא השפה לא יכולים להיות חלומות אמיתיים‪.‬תיאור לכל חויה כזו כחזרה עמוקה‬ ‫לחשיבה קדם מילולית "‪ – " preimagic‬חזרה לתחושה לא מפותחת וכמעט יציבה או חסרת יצוג של החשיבה‬ ‫הסנסומוטורית המוקדמת שבתינוקות‪ .‬ורב המטפלים בילדים לא מתוכחים עם קביעה זו‪ .‬התינוק בעצמו לא יכול לדווח על חווית החלום‪ .‬צרחות וטילטולים‪ .‬‬ ‫"מק" לדוגמה‪ .‬בהירה וממשית לגבי האיום החיצוני‪ .‬מק‬ ‫אמר שהילד הצעיר המשיך לפחד מניקוי בוואקום כמה חודשים אחרי החלום‪ .‬‬ ‫אם "דוולין" היה מדוייק‪ .‬‬ ‫"דוולין" במאמר משוער קישר שינה וארועים טרום שינתיים כמו "‪) "Isakower phenomenon‬חווית טרום שינה‬ ‫הכוללת טשטוש ההבחנה בין חלקי הגוף‪ .‬הבחנה על פעוטות צעירים המבצעים תנועה חזרתית דווחה גם ע"י אריקסון‪ .‬‬ ‫"מק" הדגיש שוב ב‪ 1970-‬שלעיתים תפיסתו של ילד‪ .3-4‬התעוררות והזיות לפני השינה יש להם במשותף‬ ‫לרגרסיה ל"‪ .‬כנראה הסיוטים של שלבים ‪ .‬הנקודה שילד צעיר מאוד יכול להביע‬ ‫כמה צלילי מילים‪ .‬נעמד‬ ‫ומצביע על משהו אפילו אחרי שמדליקים שוב את האור‪ .‬‬ ‫התקדמות‪ /‬התפתחות סיוטי לילה של ילדים‪:‬‬ ‫הבנתנו לגבי חלומות בילדות ככל הנראה כפופה למה ש"פטרפרונד" קרה ‪ – adultomorphic‬עיוות של מבוגרים‬ ‫)ממש לא בטוח שזו הפרשנות(‪.‬‬ .‬אנה פרויד יצרה את הנקודה שילדים לא יכולים להביא אסוציאציות מילוליות באופן טוב‬ ‫על חלומותיהם‪ .

‬של ‪39‬‬ ‫ילדי טרום ב"יס‬ ‫נורמלים ) גיל ‪ (2-5‬במנהטן‪ .‬החלום היה באיכויות‬ ‫של ‪) REM‬זיכרון מוחלט על תוכן גלוי של סיוט הלילה אחרי ההתעוררות( מה שמפריד אותו מ‪.‬בעיקר עבור הצעירים שבוכים באים לחדר ההורים‪.‬למטפל מצד שני‪ .‬סיוטי לילה כמעט זמינים‪ .‬מונכוקס" העיר שסיוט יכול לעזור‬ ‫לחולם‪ .‬הילד בעצמו לא יכול עדיין לתת לצופה מספיק כדי להמשיך ולקרוא את סיוטי הלילה שלו‪.‬‬ ‫"מק" הצביע על תוצאה חיובית של סיוטי הלילה של הילדים‪ .‬‬ ‫"דספרט" מנתה ‪ 190‬חלומות‪ .‬‬ ‫סיוטי לילה של פעוטות מקביל ומשותף להפרעות שינה בילדות‪ .‬ומתן חיבה וחום‪.‬וקושי בהתעוררות‪ .‬שני חלומות מוקדמים אלה מסיק‬ ‫פרויד‪ .‬וכך יש גישה לתוכן החלום‪.(.‬או סיוטי הלילה של‬ ‫שלבים ‪ – 3-4‬נראים ששולטים בדוחות החלומות מהשנה השניה לחיים‪ .‬שני משתנים מתערבים הפסיקו את הילד מלספר על הסיוט‪ :‬קושי אחד הוא המאבק‬ .‬ביצוע בשירותים או אפילו טיול לסופרמרקט‪ .‬ע"י כך שיספר אותו‪ .‬חלומות אלה ה‪ " pavor nocturnus " -‬הקלאסי‪ .‬חלק מהילדים יצטרכו‬ ‫עזרה פסיכיאטרית‪ .‬קשור עם כל כך הרבה אי יכולות להאבקות מילולית ורגשית‪ .‬הם מסוג של מילוי משאלה‪ .‬‬ ‫המשימה לתרגל ללכת לשירותים )קקי פיפי( יחד עם הביעותים והנאה של ההתהלכות העצמית מובילה לחרדה‬ ‫ובו זמנית הנאה בנוגע להפרדות‪ .‬כל כך הרבה קורה בשלב זה של‬ ‫החיים‪ .‬‬ ‫רב חלומות התינוקות אינם מגוונים‪ .‬עשוי לעזור‪.‬‬ ‫קישורי השפה של הפעוטות עדיין לא מסונכרים עם תהליכי "‪ "imagic‬בזמן הלילה ולמרות שאולי אפשר ללמוד‬ ‫רבות על נסיבות חיצוניות‪ .‬הם מנסים לישון במיטת ההורים‪ .‬עיניים מזוגגות‪ .‬חיות וודברים אחרים כמסוכנים‪ /‬מאיימים‪.‬במהלך השנה השניה או השלישית לחיים‬ ‫ילדים צעירים דוחים את הקץ עד להליכה לשינה‪ .‬החולם אולי יזהה וישלים את המשאלות וההתרחשויות המהותיות למאבק בלא‬ ‫מודע‪ .‬הוא הסיק שחיי החלום‬ ‫המוקדמים של ילדים מחוייבים ורופפים לחסר הבשלות הקוגניטיבית‪ .‬‬ ‫"פולקס" חקר במעבדה את התוכן הגלוי בחלומותיהם של ‪ 14‬ילדים שבגיל שלפני בית הספר )גילאי שנתיים ו ‪9‬‬ ‫חודשים עד ארבע ו ‪ 8‬חודשים( ומצא חסר או מינימום חוויה בחלומות בקבוצה זו‪ .‬‬ ‫יש לבסס את התוכן של הילד עם בן אדם נוח שיעזור לילד החולם להתמחות ולהיות אדון בחרדה ולמעשה אולי‬ ‫לאפשר לחולם הצעיר שדות בבוחן המציאות שלו‪ .‬בהם בחנה‬ ‫מילוליות ומשחק אסוציאציות בנלווה‪ .‬כשמדובר רק במבוגרים‪".‬לא יכול לתת‬ ‫הסבר מילולי בעבור חלומותיו‪ .‬בייחוד כשהוא ישן‪ .‬אי‬ ‫יכולת הרגעה וניחום‪ .‬הירשברג" הראה שילד קטן יכול לצייר את חלומותיו‪ .‫סיוטים של הפעוטות ‪ 15-30‬חוד' לעיתים מסומנים ע"י בלהות ללא שם‪ .‬חלומות הלא נעימים של‬ ‫ילדי טרום ב"ס חשפו משהו משמעותי בבאיכות המתמשכת וברמזים עבור הקונפליקטים הפנימיים והסטרס‬ ‫החיצוני של הצעירים‪.‬היא הסיקה שחלומותיהם של ילדי טרום ב"יס מציגים הורים כנדיבים‪ .‬צרחות לתוך הלילה‪ .‬יש סיבה טובה להאמין שהעדר שפה לביטוי רגשות כנראה משפיעה על סוג‬ ‫הסיוט‪.‬הילד כמעט בכל המקרים‪ .‬התפתחות הידע‪ .‬שונאים חושך‪ .pavor nocturus -‬‬ ‫זה היה גם לחלוטין מפחיד‪" .‬למרבה הצער‪ .‬להראות לו איפה הוא נמצא‪ .‬והעובדה של הקונפליקט סביב סיוטי לילה של תינוקות בגילאי ‪15-‬‬ ‫‪ 30‬חודשים‪ .‬להציע מגע גופני נעים ומילים מרגיעות‪ .‬בכל אופן תדריך‪ .‬אף על פי כן ילדים בגיל‬ ‫טרום בית ספר בגילאי ‪ 2-5‬הציעו מדגם מועט ופשוט של חלומות מאשר ילדי בית ספר‪ .‬פרויד כתב על מילמוליה של ביתו )אנה כשהיתה בת ‪ 19‬ח'( על תותי שדה‬ ‫ועל דיבורים מתוך שינה של אחיין שלו )הרמן בן ‪ 22‬ח'( הקשור לדובדבנים‪ .‬אבל חלומות חרדה עשויים להופיע בשלבי התפתחות‪.‬‬ ‫אם תגובות הוריות פשוטות אלה לא מתאימים ליסוד העולה של החרדה של הפעוטות‪ .‬רב ההורים מסוגלים להתמודד עם הסיוטים‬ ‫האלה ע"י הערה של הילד‪ .‬שכמעט כל ילד נורמלי בן שנתיים מוצא‬ ‫עצמו בקונפליקט‪ .‬ובני אדם‬ ‫אחרים‪ .‬מתעוררים‬ ‫מוקדם או באמצע הלילה ונמנעים מתנומה קלה עד לנקודה של החלשות או מעוף מקיר לקיר ) זה מה שכתוב‬ ‫אין לי מושג למה הכוונה‪.‬‬ ‫כותב הפרק הזה למד מתינוק בן ‪ 24‬ח' שחווה חלומות מפחידים אודות אדם האוכל עשב‪ .

‬השגת שלב מופשט ע"י‬ ‫מתבגרים‪ .‬סיוטים דומים לאלו של מבוגרים במבנה שלהם‪ .‬‬ ‫תוכן חלומות ילדים תלוי בניעתיות ופעולה כשהצעיר מגיע לשנות ב"יס‪ .‬שינויים בסיוטי לילה של ילדים‪ .‬חשיבה בעלת אופי פחות בשל‪ .‬למרות זאת לעיתים קרובות הוא נשאר הקורבן‪ .‬שהיא הפסיקה להתייחס אליו אלה רק באופן שטחי ביותר‪.‬חלום רטוב" של נער שלא הודרך על‬ ‫אפשרות של מקרים כאלה עלול להיות הרסני‪ .‬‬ ‫סיוטים במהלך גיל החביון )‪ 6-7‬ו ‪ (11-12‬אמורים להפוך לפחות שכיחים ומטרידים מאשר החלומות הרעים‬ ‫המבלבלים שבאים בגילאי ‪ 15-30‬ח' או אלה הבאים בגיל ‪ 4-6‬שנים‪ .‬מחזיקים לעיתים‬ ‫בתעלומה ונאמר שהם בלתי פתירים בגלל הגבולות של אסוציאציות חופשיות בגיל זה‪.‬סיוטי הלילה הם לא סימפטום‪ .‬מאפשר מעידה מוגנת והתקדמות ישנה יותר‪ .‬נערה בת ‪ 13‬ש'‪ .‬לילדים שקיבלו אחדות בין‬ ‫שפה ופעולה‪/‬מעשה‪ .‬‬ ‫סיוטים משקפים השתלשלות המציאות ופחדי העבר‪ .‬הם מכילים נושאים הקשורים לחיפוש זהות‪ .‬הם גם משקפים יצירת משאלות חדשות וישנות ומומחיות‬ ‫חדשות‪ .‬כפי שסיוטים מופיעים‬ ‫בשלבי התפתחות שונים סיוטי תקופת החביון מתרחשים לעיתים בו בזמן עם סטרס חיצוני חמור‪.‬לא משנה איזו גישה פסיכולוגית השינויים המנטלים בחיים על התפתחות הילד על פי פיאז'ה או פרויד‪.‬מתבגרים צריכים לימוד והרגעה על טבעם של חלומותיהם‪" .‬סיוט רגוע‪ .‬תגובה מתחשבת למתבגר על הנטיה להסתגל לקונפליקטים‬ ‫שלו עשוי לעזור לו להשיג התקדמות בצמיחה הריגשית‪.‬‬ ‫סיוטי לילה של מתבגרים מלאים במאבקים על שליטה עצמית‪ .‬‬ ‫בהתבגרות מתוספת עליה במניעים המיידיים והקונפליקטים הפנימיים ולעיתים מוביל לבלבול של חדות הסיוטים‪.‬בשלב‬ ‫החביון‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬הילד‬ ‫עצמו מתחיל לקחת תפקיד פעיל יותר בחלומותיו‪ .‬אחד המטופלים של‬ ‫החוקר‪ .‬חלמה שהיא ביחסי מין עם אביה‪ .‬בגילאי ‪ 5-6‬נושאים‬ ‫איתם חלומות רעים מלאים בדמויות נישואין לתסביך אדיפוס‪ :‬מכשפות‪ .‬ומכונות מאיימות‪ .‬‬ ‫מתבגרים נוטים לספר את חלומותיהם לחברים או מורים יותר מאשר לרופאים או הורים‪ .‬אבל בניגוד לחלומות המבוגרים‪ .‬לעיתים הם‬ ‫מייצגים אבן דרך‪ .‬בעל‬ ‫כוח השווה לפעולה עצמה‪ .‬הגנות‪ .‬נהיים יותר מפורטים‪ /‬משוכללים ‪ /‬מורחבים וקלים יותר למתבגרים‬ ‫להרחיב‪ /‬לפתח אותם כשהם גדלים וחולפים על פני שלבי התפתחות‪ .‬גילוי תיאור אדיפלי בחלומות יכול להחריד את המתבגר החדש‬ ‫החולם שהודרך לחויה חוזרת של תסביך אדיפוס לפני שהפונה לחויות מיניות אחרות‪ .‬‬ ‫החלומות של מתבגרים עשויים להפחיד את החולם שטרם התבגר בגילוי תאורים של מיניות ותוקפנות ללא‬ ‫מסכות‪ .‬על אחרים ועל הסביבה )נהיגה באוטו או להיות‬ ‫נוסע ברכב ע"י משהו אחר לדוגמה(‪ .‬מפלצות‪ .‬ויכולות שמתחילות‬ ‫להיות מוצגות‪.‬כך שזה אפשרי לעשות‬ ‫אסוציאציות מילוליות ע"י קרוב של המתבגר לחלומותיו‪.‬כאילו באופן מפתיע מתבגרים לעיתים שומרים עקבת חלום זו‬ ‫בסביבת ביתם במקום פתוח שכולם יראו‪ .‬כחודש אחרי זה היא היתה כל כך נבוכה מתמונה‬ ‫הברורה שהיא ראתה האימה‪ .‬ומתחילים להניב סיוטי לילה הנשלטים ע"י יותר חיות‪ .‬הם גם אולי יכתבו על‬ ‫סיוט כסיפור קצר או יציירו אותם כציור אמנותי‪ .‬חלומות על חיות כל כך נפוצים בתקופת‬ ‫טרום ב"יס‪ .‬‬ ‫השינויים הטבעיים של סיוטי הלילה במהלך הילדות מספקים סיבות חשובות לשלבים הרגשיים והאינטלקטואלים‬ .‬ודמויות אנושיות‪ .‬רוחות‪ .‬עם משאלות חדשות‪ .‬רמז לשלב התפתחותי חדש שאליו נכנסים‪ .‬אם הורים או מטפלים יראו התעניינות בדברים יצירתיים כאלה הם‬ ‫עשויים ללמוד משהו מהתמודדותם של המתבגרים‪ .‬לציין דגש ספיציפי לקונפליקט שמניב השפעה גדולה על התנהגותם של צעירים ומחשבתם‪ .‬התקף נשיכות‬ ‫ע"י דמות אמורפית )חסרת צורה( וחסרת שם )התוכן הגלוי המשותף לסיוטי לילה של ילדים בגיל ‪ (2-3‬הגן יכול‬ ‫לעצב מה רודף או מסכן אותו ולפעמים אפילו איך‪.‬מכונות‪ .‫הורבלי )מילולי( עם הבילבול וערבוב רגשות והאמונה שילדים מחזיקים בה שחשיבה או דיבור הם כוח מניע‪ .‬בשלב יותר מאורגן של הילדות‬ ‫יכול אולי‪ .‬החלום שסופר בנינוחות כפי שתואר ע"י "מנכוקס" ו"מק" נעלם‪.‬צעירים רבים חשבו שאם הם יספרו חלום החולם יתגשם‪ .

‬הם היו‬ ‫לגמרי משוכנעים בחוסר הישע שלהם‪ .‬‬ ‫‪ Chow‬איפשר למיין‪ /‬לסווג סיוטי לילה פוסט טראומטיים של ילדים‪ .‬לוי" היה מקרה פיכיאטרי ראשון‪) -‬הילד הראשון( שבו אובחנה התרחשות סיוטי לילה כבעיה בילדים‪ .‬‬ ‫ב ‪ 1976‬היו ‪ 26‬ילדי בית ספר שנחטפו מבית ספרם ב‪ .‬חלומות אלה הם לגמרי לא נעימים‪ .‬התרחשות ביעותי לילה לרב מנו שורה‬ ‫של הבעה מילולית של הילדים לא משנה באיזה גיל‪ ." chowchilla " -‬קליפורניה ונקברו חיים על ידי חוטפיהם‪.‬יתרה מכך חלק מחלומות החטיפה היו תחת מסווה עמוק מאוד כך שקשה היה לחשוף‬ ‫את מקור הטראומה שהיה תחת סימליות כבדה מאוד‪ .‬גרינקר‬ ‫ושפיגל" תארו סוג חלום זה משדה הקרב של מלחמת העולם השניה‪ .‬הקשבה לכל מילה שהילד אומר‬ ‫לפני ואחרי שהוא מספר את החלום‪.‬‬ ‫סיוטי לילה פוסט טראומטיים‪(pts)-‬‬ ‫מאז" מעבר לעקרון העונג" של פרויד‪ .‬השוואה לקבוצת ילדים כפריים נורמלים ללא טראומה רואיינו גם כן‪ .‬פסיכולוגים מזהים סוג מיוחד של התרחשות וסיוטי לילה מילוליים למדי‬ ‫שעוקבים במיזוג רב‪ .‬‬ ‫ילדים שעיבדו חלומותיהם באופן פסיכולוגי‪ .‬אבל זה לא היה רק סוג זה של חלום‪ .CHOW‬אבל מאז שנערך המחקר שם החוקר אסף הרבה‬ ‫חלומות מוות מילדים עם טראומות שמעולם לא חוו חיים מתחת לאדמה‪ .‬התרחשות סיוטי הלילה‬ ‫היו סוג חלום בולט בקבוצת הטראומה‪ .‬ללא חויית‬ ‫טראומה‪ .‬רק ידע רב על הילד‪ .‬חלומות‬ ‫אלה השתנו באופן חזרתי‪ .‬קבוצת הביקורת‪ .‬‬ ‫הילדים היו שבויים קרוב ל ‪ 27‬שעות‪ .‬לא צפוי ועז מחוץ לארועים‪ .‬בכל פעם שהחולם נזכר בעברו חסר הישע‪" .‬‬ ‫כמה חלומות מוות בקבוצת הביקורת עקבו אחר התקפי ילדות‪ .‬החזרות המדוייקות‪.‬‬ ‫קבורה בחיים עוזרת לחלוטין לקדם חלומות כמו של ‪ .‬אח או אחות שהצטרפו לקבוצה שנקברה בחיים‪ .‬ב‬ ‫‪ 1945‬הוא השווה את שדה המלחמה עם השדה הכירורגי וציטט כמה דוגמאות של ילד צעיר מאוד שסבל‬ ‫מחלומות חוזרים ונשנים אחרי ניתוח‪.‬כשחלף הזמן אחרי החטיפה‪ .‬זה הרעיון ולא החוויה עצמה‪.‬הטווח הגדול בגילאים השפיע על המחקר ואיפשר לצפות את העתיד במחקר‪.‬כותב פרק זה חקר את כל הקבוצה הזו במהלך השנה הראשונה לחטיפתם‬ ‫ו ‪ 4‬עד ‪ 5‬שנים אחר כך‪ .‬וע"י ידיעת חלומות אחרים שהילד חווה יכל החוקר לזהות את המסווה העמוק‬ ‫של סיוטי הלילה הפוסט טראומטיים‪.‬ו"הורוביץ" בחן זאת אצל מבוגרים בזמני‬ ‫שלום‪" .‬ילדי ‪ CHOW‬נטו להוסיף עוד חומר‬ ‫להתרחשות‬ ‫החוזרת של חלומותיהם על החטיפה ‪ :‬הורה שחטף‪ .‬‬ ‫ילדים הרשו לעצמם למות בחלום אחרי התרחשות טראומטית בגלל שהם כבר לא האמינו באי פגיעותם‪ .‬יש נטיה להתקיים שוב ושוב‪ .‬מחקרי ה‪CHOW -‬‬ ‫היו היו יחודיים במידע על טראומה פיזית בילדים בגלל הקבוצה הגדולה של הילדים‪ .‬‬ ‫איבוד הכרה כזה הוא קרוב מאוד לחויית המוות‪ .‬הם קיבלו את העובדה שבמהלך הארוע הם יכלו למות בכל רגע‪.‬כסיוטי לילה שנזכרים‪ .‬הנמצא ביסוד של חלומות הילדות‪ .‬ילדים רבים נטו לדבר‪ .‬שנת ה ‪ NREM‬אופיינה בחלומות בלהות )ביעותי הלילה‬ ‫שלא זוכרים אותם(שהיו חלק בולט ומיידי וגם ‪ 4-5‬שנים אחרי החטיפה‪ .‬הסיוט הפוסט‪-‬טראומטי הקלאסי מעורר חרדה‬ ‫ותאור מילולי של הטראומה‪ .‬זה יוצא דופן לעקרון‬ ‫הגשמת המשאל