‫שינה והפרעות שינה סיכום כל החומר‬

‫הגדרת השינה‬
‫שינה‪ -‬היא התנהגות החוזרת על עצמה ומתאפיינת ב ‪ 3‬תופעות עיקריות‪:‬‬
‫•‬

‫ירידה במודעות וקשר עם הסביבה‬

‫•‬

‫ירידה בתנועתיות ופעילות שרירים‬

‫•‬

‫הפחתה משמעותית של התנהגות רצונית‬

‫* המוח אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי ובמהלך השינה ממשיך לעבד‪ ,‬במידה מסוימת גירויים מהסביבה‪.‬‬

‫מבנה השינה‬
‫מתייחס לשלבי שינה שאותם אפשר לזהות ע"י מעקב פוליסומנוגרפי הבודק גלי מוח )ע"י ‪ ( EEG‬תנועות עיניים‬
‫ומתח שרירים‪ .‬ההבחנה הראשונית היא בין שנת ‪ REM‬לשנת ‪) NREM‬זמן המתאפיין באופן כללי בפעילות נמוכה‬
‫יחסית של המוח‪ ,‬שבמהלכה ממשיכים השרירים לפעול(‪.‬‬
‫‪ – NREM‬ניתן לחלק ל ‪ 4‬שלבים עיקריים‪:‬‬

‫•‬

‫שלב ‪ :1‬שינה שטחית‪ ,‬שלב המעבר לשינה המתאפיין בגלי מוח בעוצמה נמוכה ותדירות איטית‪,‬‬

‫גלי תטא‪ ,‬מתח השרירים פוחת ועשויות להופיע תנועות עיניים מעגליות ואיטיות‪ ,‬החשיבה נעשת פחות‬
‫מבוקרת והתגובתיות פוחתת‪ ,‬לעיתים מופיעות מעין הזיות ועשויות להופיע תנועות שרירים פתאומיות ולא‬
‫רצוניות‪ .‬משך‪30 :‬שניות – ‪ 5‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫שלב ‪ :2‬שינה שטחית‪ ,‬מאפיינים‪" :‬כישורי שינה" – מעין האצות רגעיות של תדר גלי המוח ו‬

‫"קומפלקס ‪ – ”K‬גל פתאומי‪ ,‬קצרצר‪ ,‬המתאפיין בעלייה משמעותית למדי בגובה הגל ובירידה בולטת‬
‫לאחר מכן‪ .‬משך‪ 25 – 5 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫שלבים ‪ :3+4‬שינה עמוקה‪ ,‬מכונה גם ‪ ,SWS‬מאופיינת בגלי דלתא – גלים בתדירות נמוכה‪.‬‬

‫נשימה איטית וסדירה וקושי להעיר את הישן גם כאשר נשמעים רעשים מסביב‪ .‬משך‪ 30-45 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫‪ :REM‬שנת חלום = שינה פרדוקסלית‪ ,‬מאפיין‪ :‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬ירידה משמעותית במתח‬

‫שרירים המובילה למעין ניתוק זמני של שרירים רבים בגוף‪,‬נשימה וקצב לב בלתי סדירים‪ .‬גלי תיטא ‪+‬‬
‫אלפה‪ .‬משך‪ 5 :‬דקות‪.‬‬

‫•‬

‫בעירות‪ :‬גלי אלפא‪.‬‬

‫מחזורי עירות ושינה‬
‫מחזור אולטרדיאני – מחזור שינה הכולל את ‪ 5‬שלבי השינה הנ"ל‪ ,‬נמשך לרוב בין ‪ 100 -90‬דקות כאשר‬
‫בסיום מופיעה בד"כ יקיצה קצרצרה‪ 1/3.‬ראשון של הלילה מתאפיין בדומיננטיות של שלבי שינה עמוקים ו ‪1/3‬‬
‫האחרון בשנת חלום‪.‬‬
‫ויסות שינה ומקצביה במהלך היממה‬
‫מחזורי שינה – עירות מווסתים ע"י ‪ 2‬תהליכים בסיסיים הפועלים במקביל‪:‬‬
‫•‬

‫תהליכים הומיאוסטטים המווסתים את משך השינה ועומקה – מבחינה זו שחסך בשינה מגביר את‬

‫הצורך לישון ואף מאריך את משך זמן השינה‪.‬‬

‫•‬

‫המקצב הצירקדיאני = "שעונים ביולוגים פנימיים" – האחראי למחזור שינה עירות על פני‬

‫היממה‪ .‬דפוס מעגלי של ‪ 24‬שעות המותאם למחזור אור – חושך ומביא לכך שאנו ישנים בלילה וערים‬
‫ביום‪ ,‬אם יוסרו הרמזים ישתבש המחזור הצ'‪.‬‬
‫*בתוך מחזור זה קיימים ‪ 2‬פרקי זמן של ישנוניות מרבית )אמצע הלילה ‪+‬שעות אח"צ המאוחרות( ו ‪ 2‬פרקי זמן‬
‫של ערנות מרבית )מוקדם בבוקר ובערב(‪.‬‬
‫*דרוש לו זמן להתפתח‪.‬‬
‫* מחקרים הצביעו על מרכיב גנטי המשפיע על השעון הפנימי‪.‬‬

‫תפקיד השינה‬
‫חשיבות השינה‬
‫•‬

‫רענון הגוף‬

‫•‬

‫שימור אנרגיה‬

‫•‬

‫הבשלת המוח‬

‫•‬

‫תהליכי למידה וזיכרון‬

‫מחקרים על חסך שינה‬
‫‪ .1‬חסך שינה מוחלט בבע"ח – לחולדות מניעת שינה לפרק זמן ארוך ‪30 – 10‬יום‪ ,‬גרמה לירידה במשקל‪,‬‬
‫אובדן פרווה וכולן מתו בסוף הניסוי‪.‬‬
‫‪.2‬חסך שינה מוחלט בבני אדם – רוב המחקרים השיטתיים שנערכו לא הצליחו להראות השפעות קבועות או‬
‫ארוכות טווח ומיעוטם הראו השפעות זמניות משמעותיות‪.‬‬
‫לחסך שינה ישנה השפעה משמעותית על ערנות‪ ,‬התפקוד הפסיכומוטרי‪ ,‬קוג')יכולת הקשב והריכוז‪ ,‬קבלת‬
‫החלטות‪ ,‬תפקודי זיכרון‪,‬יכולת הסקה לוגית‪ ,‬חשבון‪ ,‬זיהוי צורות ועיבוד מילולי מורכב( ועל מצב רוח‪.‬‬
‫‪ .3‬השפעות חסך שינה על מצב רוח – בני אדם חסוכי שינה נעשים עצבניים‪ ,‬רגזניים וחשדנים‪ ,‬סף התסכול‬
‫שלהם נמוך ויש עליה בתחושות מתח‪ ,‬חרדה ובלבול‪.‬‬
‫מצב רוח פגיע לחסך בשינה יותר מאשר תפקוד קוג' ומוטורי‪.‬‬
‫‪ .4‬חסך שינה חלקי ‪ +‬סלקטיבי בממ"ן ‪.11‬‬

‫מאמר ‪Bonnet : Sleep Deprivation – 1‬‬
‫בונט ‪ :‬מניעת שינה‪.‬‬
‫תיאוריות על תפקיד השינה – מתייחסות בעיקר לתפקיד הביו התנהגותי של השינה‪.‬‬
‫‪.1‬תיאוריית השיקום – במהלך השינה מתרחשים תהליכים פיזיולוגים המשקמים ומחדשים את הגוף ואת המוח‪.‬‬
‫ממצאים אמפיריים מוגבלים‪.‬‬
‫‪ .2‬תיאוריית שימור האנרגיה – שינה זמן למנוחה כפויה ושימור אנרגיה‪ ,‬בבע"ח ניתן להסביר‪ ,‬אולם יש קושי‬
‫להסבירה לגבי בני אדם‪.‬‬

‫‪.3‬תיאוריית הסתגלות – השינה היא התנהגות המגבירה הישרדות‪ ,‬מבחינה זו שהיא מונעת מבע"ח לקיים‬
‫אינטראקציה מסוכנת או בלתי פרודוקטיבית עם הסביבה‪ .‬עמדה תיאורטית זו תואמת את הגישה האבולציונית –‬
‫הסתגלותית‪ :‬שינה – התנהגות מולדת‪ ,‬בעלת מאפיינים ייחודיים למין‪ ,‬המאפשרת הישרדות‪.‬‬
‫‪.4‬תיאוריית הלמידה – לשינה תפקיד חשוב בלמידה וזכירה וגיבוש זיכרונות חדשים‪.‬‬
‫המשתנים הסביבתיים והרגשיים היכולים להתערב בהשפעות חסך שינה על התפקוד‪:‬‬
‫חסך שינה בין אם הוא מלא למשך יום יומיים או חלקי למשך תקופה ארוכה‪ ,‬ישנה השפעה משמעותית על‬
‫התפקוד הפסיכומוטורי‪ ,‬הקוגנטיבי‪ ,‬ועל מצב הרוח הרגשיי‪.‬‬
‫חסך שינה פוגם בעיקר ברמת הערנות של האדם‪ .‬חסר שינה יכול לפגום ביכולת הקשר והריכוז‪ ,‬ובתהליכים‬
‫קוגנטיבים פשוטים כגון נהיגה כמו כן גם תהליכים קוגנטיבים מורכבים כגון‪ :‬קבלת החלטות‪ .‬תפקודים קוגנטיבים‬
‫מסויימים שנמצאו פגיעים לחסך שינה‪ :‬תפקודי זיכרון‪ ,‬יכולת הסקה לוגית‪ ,‬חשבון‪ ,‬זיהוי צורות ועיבוד מילולי‬
‫מורכב‪ .‬המשתנים העיקריים העלולים להשפיע על תוצאות החסך הם‪ :‬מאפיינים של המשימות הנבדקות –‬
‫מורכבות‬

‫המשימה‪,‬‬

‫הגבלת‬

‫זמן‪,‬‬

‫קיומו‬

‫של‬

‫משוב‬

‫על‬

‫הביצוע‪.‬‬

‫בולטת יותר הפגיעה בתפקוד ככל שהמשימה ממושכת יותר ומונוטונית יותר‪.‬‬

‫מאמר ‪ – 2‬לביא ‪ :‬עולמה הקסום של השינה‬
‫מאמר‪ (1 :‬מוזרותה של שנת חלום ‪ -‬שנת חלום מתאפיינת ע"י צירוף "בלתי אפשרי" לכאורה של שינויים‬
‫פיזיולוגים‪ :‬היעלמות מתח שרירים‪ ,‬הופעתם של גלי מוח המציינים ערות בשינה‪ ,‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬שינויים‬
‫תכופים בקצב הנשימה והלב וזקפה בגברים‪ .‬לפי מחקרים שנת חלום דומה יותר לעירות מאשר לשינה‪ .‬כאשר‬
‫נבדקה פעילותה של מערכת עצבים אוטונומית בשנת חלום התברר שיש נסיגה ברמת הבקרה של המוח על‬
‫תהליכים פיזיולוגיים חיוניים ביותר‪ .‬כשבדקו מנגנוני ויסות של חוף הגוף ורמות גזים בדם נמצא כי פעילותם‬
‫תקינה בכל שלבי השינה‪ ,‬חוץ משנת ‪ .REM‬למשל‪ :‬בעת חימום החדר בשנת ‪ REM‬לא יכול כל שינוי בפעולתם‬
‫של מנגנוני ויסות החום‪ .‬רק אם ימשיך החימום‪ ,‬בטמפרטורה קריטית יתעורר הנבדק ורק אח"כ יתחילו לפעול‬
‫מערכות לוויסות חום הגוף‪ .‬המסקנה‪ :‬שנת חלום מסוכנת לאנשים הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה‪.‬‬
‫‪ (2‬מניעה בררנית של שנת חלום – מכל מחקרי חסך שינה בשנת חלום בבני אדם או בבע"ח ניתן לסכם ‪2‬‬
‫תוצאות חשובות‪:‬‬

‫•‬

‫מספר היקיצות הולך וגדל ככל שמתארכת תקופת החסך‪ .‬קשה להמשיך ניסוי יותר מ ‪ 5‬לילות‬

‫רצופים‪ ,‬לאחר לילה ‪ 5‬כשהאדם נרדם הוא ישן ישר שנת ‪ .REM‬באמצעות טכניקת "העציץ ההפוך" או‬
‫מתן הלם חשמלי לאחר זיהוי ‪ REM‬ניתן להגיע למניעה ממושכת של שנת ‪ REM‬אצל בע"ח‪ ,‬אלן‬
‫רכטשאפן גילתה כי מניעה סלקטיבית של שינה ‪ REM‬בחולדות גורמת למותן כעבור ‪ 60 – 40‬יום בגלל‬
‫ירידה דרסטית בחום גופן‪.‬‬
‫•‬

‫כאשר מניחים לנבדק לישון ללא הפרעה הוא מפצה עצמו על שנת חלום שנמנעה ממנו‪ .‬ממצאים‬

‫דומים נראה בבע"ח‪.‬‬
‫•‬

‫נבדקים שמנעו מהם שינה עמוקה בדרך בררנית פיצו עצמם בלילות הבאים‪.‬‬

‫‪ (3‬השפעותיה של מניעת שנת חלום – דמנט הצליח למנוע מנבדקים שנת חלום במשך ‪ 6– 5‬לילות רצופים‪.‬‬
‫הממצא העיקרי של הניסוי היה הוכחה כי בני אדם נצרכים לשנת חלום‪ ,‬דבר שבא לידי ביטוי בלחץ הולך וגדל‬
‫להיכנס לשנת חלום‪.‬‬

‫ תצפית אחת שלבסוף התגלתה שולית ולא מייצגת הראתה שאחד הנבדקים גילה במהלך הניסוי שינויים‬‫אישיותיים מסוימים‪ :‬הביע לפתע רצון לבקר במועדוני לילה‪ ,‬לקרוא ספרות פורנוגרפית וכו' כל אלה לא נהג‬
‫לעשות מעולם‪ .‬אולם מחקרים רבים שניסו לאשש את הממצאים של דמנט בדבר שינויי אישיות בגלל חסך‬
‫בשנת חלום נכשלו‪.‬‬
‫מסקנות עיקריות‪ :‬הם נעו משינוי מעורפל שהתבטא בנטייה לחשדנות ורגזנות ועד לשיפור דרמטי למדי במצבם‬
‫הנפשי של חולים דכאוניים‪.‬‬
‫‪ (4‬שנת חלום ועוררות מוחית – ווגל הראה שכאשר נמנעת שנת חלום מחולה דכאוני למשך לילה אחד או שניים‪,‬‬
‫חל שיפור ספונטני במצבו הנפשי‪ ,‬רמת פעילותו עלתה‪ ,‬השתפר מצב רוח ונעלמו הפרעות בשנתו‪ .‬מדוע?‬
‫נעשו מחקרים על בע"ח ונמצא‪ - :‬מניעה של שנת ‪ REM‬אצל בע"ח כמו חתול‪ ,‬חולדה גרמה עוררות מוחית‬
‫מוגברת‪ .‬אצל חתול גרמה המניעה לעירעורן של מערכות אינסטינקטואליות שעניינן מזון ומין‪.‬‬
‫לגבי בני אדם‪ :‬קיימת הוכחה לקשר בין השפעתו של הלם חשמלי על פעילות המוח ולבין השפעה על מניעת שנת‬
‫חלום‪.‬‬
‫‪ (5‬שנת חלום ועקבות זיכרון – הקשר בין שנת חלום להתגבשות הזיכרון הוא‪:‬‬
‫כמה מחקרים הצביעו על כך שגיבוש וקיבוע עקבות הזיכרון במוח מתבצע בשנת חלום‪.‬‬
‫‪.1‬מחקר בחולדות ועכברים – ע"י מניעת שינה פרדוכסלית‪ ,‬נמנעה התגבשות הזיכרון מטווח קצר לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪ .2‬מניעת שינה פרדוכסלית ובסיומה מתן הלם חשמלי לחולדות מיד לאחר שלמדו לבצע איזו משימה‪ ,‬גורם‬
‫ל"מחיקה" של הלמידה )עקבות הזיכרון( רק אם ההלם החשמלי ניתן מיד אחרי סיום הלמידה‪.‬‬
‫‪.3‬מחקרים שבחנו את השפעתה של למידה חדשה על כמות של שינה פרדוכסלית‪ ,‬החוקרים הסיקו שעליה‬
‫בכמות השינה הפרדוכסלית אצל עכברים במהלך הלמידה הייתה ביטוי לתהליך התגבשות הזיכרון וקיבוע‬
‫עקבותיו‪ ,‬לאחר השלמת הלמידה‪ ,‬כשלא היה צורך בהמשך התגבשות עקבות הזיכרון‪ ,‬כמות השינה הפרדוכסלית‬
‫חזרה לרמתה הנורמאלית‪.‬‬
‫‪.4‬עמידה במשימה שחשיבותה רבה לא הושפעה ממניעת שינה פרדוכסלית‪.‬‬
‫‪ .5‬ניסוי בבני אדם‪ :‬לא נמצא כל הבדל בין קבוצת הניסוי )למד מטלות זיכרון ואח"כ נמנעה ממנו שנת חלום כל‬
‫הלילה( לקבוצת הביקורת )הקיצו את הנבדק מספר פעמים משינה שאינה שנת חלום(‪.‬יתכן ששנת חלום אצל‬
‫אנשים נחוצה לסוג מסוים בלבד של למידה וזיכרון‪.‬‬
‫*לילדים עם פיגור משך שנת ‪ REM‬קצר יותר ויש פחות תנועות עיניים מהירות מאצל ילדים נורמאליים‪.‬‬
‫*חולי אפזיה שכחו חלק ניכר מאוצר מלים – אלו שהצליחו ללמוד חלק ניכר מאוצר מלים – שנת חלום התארכה‪,‬‬
‫אלו שלא הצליחו לא חל שינוי‪.‬‬
‫התיאוריה של קריק ומיצ'סון – טענו שתפקידה של שנת חלום הוא לארגן את מאגרי הזיכרון המוחיים‪ .‬ניתן‬
‫לדמות את מאגרי הזיכרון במוח לרשתות עצומות של עצבים יוצרות אינספור צמתים ובכל צומת אגורים פריטי‬
‫אינפורמציה הקשורים זה בזה בכל מיני דרכים‪ .‬בשנת חלום ע"פ נעשה סדר ברשתות המידע‪ ,‬פריטי‬
‫האינפורמציה שלא נחוצים נמחקים‪ .‬ללא התהליך המחיקה הלילי כמויות המידע האדירות שמגיעות למוח עלולות‬
‫"לפקוק" את מאגרי הזיכרון‪ ,‬החלומות לטענתם מורכבים מפריטים שנועדו לסילוק‪.‬‬
‫השפעה אפשרית של מניעת שנת חלום על תהליכי זיכרון וחשיבה אצל בני אדם לתקופות ארוכות‪ ,‬תגרום‬
‫לשיבושי החשיבה האופייניים לחולי סכיזופרניה‪.‬‬

‬‬ ‫לי‪.‬שנחוצים להבשלתם של תאי‬ ‫העצב‪.‬‬ ‫‪ (7‬שנת חלום – שינה לכל תכלית?‬ ‫•‬ ‫ע"פ רופווארג – עצם הדבר‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מחקרים בבע"ח הוכיחו שהתפתחותה התקינה של מערכת עצבים מותנת בקליטתה של‬ ‫אינפורמציה חושית בשלבים קריטיים בהתפתחות‪ .‬‬ ‫•‬ ‫לביא מסתמך בטיעוניו על‪ :‬אפיוניה הפיזיולוגיים של שנת חלום דומים יותר לאפיוני העירות‬ ‫מאשר לאלה של השינה‪ .‬ח – אדם ללא שנת חלום‪ :‬אדם נפגע מרסיסי פגז במוחו וסבל מיקיצות מבוהלות משינה שלוו בצעקות‬ ‫רמות‪ .‬לכן ייתכן שתפקידה של שנת חלום הוא להבטיח כי‬ ‫קליפת המוח תקבל בתקופת ההתפתחות הקריטית גירויים תחושתיים‪ .‬כדי לחקור את מקצב שינה – עירות שלהם‪ .‬כמו כן‪ .‬עם זאת כל היום לא הראה כל‬ ‫סימנים של חוסר שינה‪.‬ואח"כ כמותה פוחתת‪.‬‬ ‫•‬ ‫ההוכחות שמביא לביא לטיעון שלפיו שנת חלום היא "שער לעירות" הן‪ :‬שער שממנו קל להקיץ‪.1‬‬ ‫)‪ 2‬סטודנטים שנבדקיהם הקיצו כ ‪ 10‬דקות לפני או אחרי זמן המטרה(‪.‬כאשר הקיץ משנתו דווח על שינה טובה‬ ‫ורגילה בהחלט‪ .‬כאשר נבדק במעבדת שינה גילו העדר מוחלט של שנת חלום‪ .‬‬ ‫‪.‫‪ (6‬י‪.‬שנת חלום הופיעה לראשונה כפתרון‬ ‫לבעיית איחודן של תקופות שינה קצרות ומרובות לתקופת שינה רציפה ורק אח"כ נוספו לה תפקידים‬ ‫רבים ומגוונים ש"מנצלים" את "תכונותיה החבויות"‪.‬קרוב לוודאי שהיא‬ ‫תוצאה בלתי נמנעת של המעבר משינה קטועה לשינה רצופה‪ .‬שכמות שנת חלום רבה מאוד בימים הראשונים לאחר הלידה‬ ‫והעדויות כי ייתכן ששינה זו מופיעה גם בשלב העוברי‪ .‬ח היה זיכרון מופלא ולכן אינו מתיישב עם התיאוריה של קריק‪.‬‬ ‫*מיקומם של מנגנוני שנת חלום אצל בני אדם זהים למיקומם אצל בע"ח אחרים )אזור הגשרון(‪.2‬‬ ‫בני אדם בודדו מכל קוצבי הזמן בסביבה‪ .‬‬ ‫‪.‬משימות אלו בוצעו פחות טוב לאחר יקיצה משינה עמוקה‬ ‫)שלבים ‪.‬משך החלום הארוך ביותר אכן מתקיים בתקופה שבה מתגבשת השינה‬ ‫החד תקופתית בחודשי חיים הראשונים‪ .‬‬ ‫•‬ ‫ע"פ לביא‪ :‬שנת חלום מלכתחילה לא נוצרה על מנת לספק צורך כלשהו‪ .‬הם הקיצו‬ ‫משנת חלום פעמים רבות יותר‪ .(3+4‬‬ ‫‪.‬התברר כי הם היטיבו לבצע‬ ‫משימות שהיו כרוכות בהתמצאות במרחב‪ .‬‬ ‫שיטות למדידת שינה‬ .‬יותר ממספר הפעמים שהקיצו משנת חלום כאשר ישנו בסביבה טבעית‪.‬מעידה על היותה בעלת תפקיד חיוני בשלב‬ ‫ההבשלה של מערכת העצבים‪.5‬‬ ‫לדעתו שנת חלום היא אחת הדוגמאות המרשימות ביותר לגמישותה של אבולוציה וליכולתה‬ ‫לנצל בדרך אופטימלית תכונות חבויות של מצבים ומבנים קיימים‪.‬‬ ‫זה מראה ששנת חלום מאפשרת מעבר מהיר וחלק מעירות לשינה‪.3‬‬ ‫כאשר בדקו כיצד אנשים מתפקדים לאחר יקיצה משנת חלום‪ .‬‬ ‫בדרך כלשהי ניתן בשנת חלום להיות בקשר עם המציאות ואף להחליט בדבר יקיצה משינה על סמך‬ ‫אותות פנימיים‪ 2 .4‬‬ ‫כנ"ל גם לגבי "שער לשינה"‪.‬מניתוח ממצאי הבדיקה התברר ששנתו הייתה קצרה מאוד‪ .‬הוכחות‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.

‬בד"כ עושים כאשר יש חשד להפרעה פיזיולוגית משמעותית בשינה‪.‬בשיטה זו מציבים מצלמת וידאו‪.‬‬ ‫•‬ ‫בדיקת שינה מעבדתית – )פוליסומנוגרפיה(‪ .‬התרשים האוטומטי של ערות‪-‬שינה של אקטיגרף הושווה לתרשים של‬ ‫פוליסומוגרף.‬הן נשמעות מתישות לביצוע‪ .‬הצילום מאפשר להבחין בין‬ ‫מצבים שונים של שינה ועירות ובהתערבויות ההורים במהלך הלילה‪.85.‬מעבר להבחנה הכללית בין שינה פעילה‬ ‫לשקטה‪.‬אולם ניתן ללמוד הרבה מהתבוננות בתינוק‬ ‫בעודו ישן‪.‬‬ ‫•‬ ‫מזרן רגיש ללחץ – מתבצע רישום של תנועות גוף התינוק ודפוס נשימתו ע"י תרגום שינויי לחץ‬ ‫לאות חשמלי שמתורגם אח"כ לשלבי שינה‪.‬סמוך למיטת התינוק כל כמה שניות‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ :3‬רישום ביתי אקטיגרפי לתינוקות וילדים קטנים הסובלים מחסך שינה וקב'‬ ‫ביקורת‪ :‬שיטה חדשה להערכה ברפואת ילדים את דגמי ערות‪-‬שינה‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬כמות גדולה של מידע פיזיולוגי שהיא מספקת‪.2‬דרך יעילה ולא פולשנית לבדיקת שינה בתנאים טבעיים‪. שער הזהות הכללי ביניהם היה ‪ .‬שינה שקטה לעומת פעילה‪.3‬לא מתאימה לאבחון מתמשך ומעקב טיפול‪.‬מתח שרירים( ו ‪) EOG‬תנועות‬ ‫עיניים(‪ .‬מתייחסת לרישום מדדים פיזיולוגים במהלך השינה‬ ‫ובה ניתן לזהות את כל ‪ 5‬שלבי השינה ע"י‪) EEG :‬רישום גלי מוח(‪) EMG .1 :‬רישום לתקופות ארוכות בעלות נמוכה‪.‬‬ ‫תקציר‬ ‫נעשו ‪ 2‬מחקרים ע"מ להעריך רישום ביתי באקטיגרף שנערך ע"מ לאמוד את הרגלי השינה‪-‬ערות של תינוקות‬ ‫וילדים‪ .3%‬במחקר השני‪ .‬‬ ‫•‬ ‫הקלטת וידאו מואצת – עוקפת חסרונות של בדיקה במעבדה‪ .‬עד כמה דרש את נוכחותם(‬ ‫ידע זה חשוב במיוחד בתהליכי האבחון והטיפול בהפרעות שינה של תינוקות וגם כדי לחקור את תהליך‬ ‫ההתפתחות הטבעית של תופעות הקשורות לשנת התינוק‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫המסוגלת לצלם גם בתנאי חשכה‪ .‬הושוו הרגלי‪/‬דגמי שינה של ‪ 63‬ילדים עם‬ .‬במחקר הראשון‪ 11 .‬‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫‪.‬ילדים )מגיל ‪ 12-48‬חודשים( נבדקו )‪ (monitored‬במעבדה ע"י פוליסומוגרף מסורתי‬ ‫וע"י אקטיגרף למשך לילה אחד‪ .‬‬ ‫•‬ ‫דיווחי הורים – בעלי חשיבות רבה בכל הנוגע לאינטראקציות המקדימות את ההירדמות ולאלה‬ ‫המתרחשות בין הילד להורה במהלך הלילה )כגון‪ :‬כמה זמן לקח לו להירדם‪ .‬יעילות השינה‪ .‬‬ ‫האקטיגרף מסוגל לספק תמונה מפורטת על חיי הלילה של התינוק‪ :‬זמן תחילת שינה‪.‬מס' יקיצות‪ .2‬יקרה ולא מייצגת שינה טבעית‪.‬‬ ‫•‬ ‫רישום אקטיגרפי – מכשיר קטן בגודל שעון יד שניתן לענוד על יד‪/‬רגל של התינוק והוא מודד‬ ‫תנועות גוף של הילד בפרקי זמן של שבוע או יותר‪ .‬‬ ‫חסרון‪ :‬אינו מאפשר לזהות במדויק את שלבי השינה השונים‪ .‬‬ ‫משך השינה‪ .‬‬ ‫‪.‬את תנועות גוף הנרשמות ניתן לתרגם אח"כ לדפוסי‬ ‫שינה ועירות‪.‫•‬ ‫תצפיות ישירות – היא אחת השיטות הראשונות ששימשו בעבר כחלק מניסיון לתעד דפוסי‬ ‫התנהגות כללים בקרב תינוקות‪ .‬‬ ‫חסרון‪.1 :‬נעשת מחוץ לסביבתו הטבעית של תינוק ובתנאים ייחודיים העלולים להשפיע על טיב שנתו‬ ‫ואיכותה‪.

‬גם למטרות קליניות וגם למטרות מחקריות‪ .91.‬המטרה השניה היא להשוות דפוסי שינה של בעלי הפרעות שינה לקב' ביקורת ללא‬ ‫הפרעות שינה ע"י שימוש באקטיגרף‪.‬אשר מזהה תנועה‪ .‬‬ ‫המאמר‬ ‫הפרעות שינה בינקות בילדות המוקדמת הם בין הבעיות ההתפתחותיות העיקריות‪/‬חשובות‪ .0001‬כלי מדידה של‬ ‫שינה הראו יציבות ניכרת מלילה ללילה בשתי הקבוצות‪ .‬היציבות של מדדים ספציפיים ומגמות הגיל שלהם היו‬ ‫שונים בין הקבוצות‪ .‬במובן של חמורות‬ ‫ושכיחות‪ .‬‬ ‫מחקר ‪1‬‬ ‫שיטות‬ .‬איכות השינה של ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬בין ‪ 10%‬ל ‪ 30%‬מכל‬ ‫הילדים סובלים מהפרעות הקשורות לשינה‪ .‬מידע על תנועות גוף‪ .‬‬ ‫הישג טכנולוגי חדש הוא אקטיגרף‪ .‬הפרדה‬ ‫חשובה אחת היא בין תינוקות המסמנים‪/‬מאותתים והלא מסמנים‪/‬מאותתים‪ .‬‬ ‫רק כמה מחקרים סיפקו הערכה ליעילות ההתערבות‪ .‬שנמדדה ע"י אחוז השינה שהופק מאקטיגרף ומספר‬ ‫היקיצות שהיו ארוכות מ ‪ 5‬דקות‪ .‬האקטיגרף מספק‬ ‫הזדמנות מיוחדת לניטור )רישום( ביתי של השינה‪ .‬אלגוריתם זה מייצר אינפורמציה מאוד אמינה ביחס למגוון פרמטרים‬ ‫של שינה‪ .‬הערכה התבססה רק על דיווחי הורים‪.‬האקטיגרף מאותחל ע"י תוכנה ואינו דורש מניפולציה או התקנה נוספת‪ .‬אנו‬ ‫הערכנו את האפשרויות ליישום של האקטיגרף לפרקטיקה של רפואת ילדים‪.‬הואיל וניטור ביתי באקטיגרף יכול‬ ‫לספק גישה ישירה ומתמשכת לדפוסי שינה של התינוק עם מינימום הפרעות למהלך הטבעי של השינה‪ .‬מספר מחקרים קליניים על פציינטים מבוגרים סיפקו הוכחות נוספות לתוקף של‬ ‫אקטיגרף ככלי הערכה קליני לניטור ביתי מתמשך של מגוון הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫למחקר הנוכחי יש ‪ 2‬מטרות עיקריות‪ .‬הייתה נמוכה באופן משמעותי משל קב' הביקורת )‪ .(P<0.45‬לילות )סה"כ ‪ 482‬לילות(המידע שהפיק האקטיגרף נותח ע"י פרוצדורת ניקוד‬ ‫אוטומטית‪ .‬האם התינוק מאותת או לא כשהוא‬ ‫מתעורר זהו נושא מכריע בהערכת הפרעות שינה וידע של ההורים לגבי שנת התינוק‪.‬ההפרעות העיקריות הן יקיצות מרובות בלילה ובעיות בהירדמות )‬ ‫‪.2%‬בהתאמה‪.‬ילדים אלה נוטרו )‪ (monitored‬בבית ע"י‬ ‫אקטיגרף בממוצע ‪ 4.‬‬ ‫מתודה זו בעלת מגבלות ברורות בגלל שההערכות שהתקבלו מההורים על התנהגות בשינה של התינוקות יכולים‬ ‫להיות מבוססים על גורמים שאינם קשורים להפרעות שינה ממשיות של התינוקות‪.(settling problems‬‬ ‫מחקרי ניטור ביתי ומחקי מעבדה על שנת תינוקות הראו שרוב התינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬לתקופות ארוכות‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה של תינוקות וילדים ודרכי התערבות אפשריים מתוארים ודנים עליהם בהרחבה בספרות הקלינית‪.‬לאחרונה אנו פיתחנו אלגוריתם מיוחד אשר רושם באופן אוטומטי‬ ‫תוצאות של אקטיגרף לזיהוי ערות או שינה‪ .‬אשר יש לו שיעורי התאמה של ‪ 80%‬עד ‪ 90%‬עם מידע על לילה שלם של ילדים ומבוגרים‬ ‫מפוליסומוגרף קונבנציונאלי‪ .‬המטרה הראשונה היא להרחיב המחקרים התקפים הקודמים עם מבוגרים‬ ‫וילדים לתינוקות ופעוטות‪ .‬ניתן להשתמש במידע זה ע"מ להעריך את משך השינה‬ ‫ואת איכותה‪ .‬סקרים על שינה של תינוקות וילדים הראו שבמהלך ‪ 3‬שנים הראשונות לחיים‪ .‬מדדי שינה של אקטיגרף לבדו יכלו להבדיל בין ילדים עם הפרעות שינה וילדי קב' ביקורת‬ ‫בשיעור נכון של ‪ 79.‫הפרעות שינה ו ‪ 34‬ילדים בריאים כביקורת )גילאי ‪ 9-27‬חודשים(‪ .‬מכשיר ממוחשב קטן‪ .4%‬ו ‪ .‬‬ ‫ישנו גוף הוכחות אשר גדל לתמיכה במהימנות ותקפות של פרוצדורת הרישום של שינה‪-‬ערות המבוסס על מידע‬ ‫מאקטיגרף לבדו‪ .‬האקטיגרף רושם‬ ‫ללא הפסקה‪ .‬במצב מוצק‪ .‬פרט לחיבורו ליד או רגל‬ ‫הנבדק )שמים אותו כמו שעון על היד או הרגל( למשך תקופת הניטור‪.‬על בסיס מחקר שנתן תוקף‪ .‬במחקרים אלו‪ .

94.‬‬ ‫קבוצת הביקורת כללה ‪ 34‬ילדים )‪ 18‬בנים‪ 16.2.‬זוהו בעיות נשימה המקושרות לשינה‪ .‬ניקוד‪/‬רישום של אקטיגרף ושל פוליסומוגרף הושוו תקופה אחר‬ ‫תקופה ע"מ להעריך את שערי התאמה‪ .‬זמינות‪/‬נגישות‪ .‬‬ ‫פרוצדורה‪ .‬אחוז הסיווגים של דקות "שינה" כדקות "ערות" היה ‪ 14.‬מצב פיזיולוגי בריאותי טוב ואי דיווח על בעיות שינה‪ .‬לצורך השוואה‪ .‬בדרך הקונבנציונאלית‪ .‬בגלל שאחוזי ההתאמה היו ‪ .5%‬דיוק‬ ‫הסיווג היה תלוי בשלב השינה הספציפי‪ .‬ללילה אחד‪) .3%‬שהתחלק ל ‪87.3‬ו ‪ .9%‬בדקות ערות‪ .‬האקטיגרף של רמות כושר תנועה נדגם ע"י "אפס‬ ‫הצטלבויות" )לא בטוחה לגבי התרגום( בשיעור קבוע של ‪ 10‬הרץ‪ .(SD=5.3 .‬וגיל נע מ ‪ 9-24‬חודשים )גיל ממוצע‪ .9%‬לשלב ‪1‬ו‬ ‫‪ 2% .‬אשר נלקחו מדגימה גדולה של ‪ 733‬ילדים שקודם לכן‬ ‫השתתפו קודם בסקר על התנהגות של שינה בתינוקות‪ .‬הגילאים שלהם נעו בין ‪ 11‬ל‬ ‫‪ 27‬חודשים )גיל ממוצע‪ 17.‬בגילאי ‪ 12‬עד ‪ 48‬חודשים השתתפו במחקר זה‪ 10 .7%‬‬ ‫התאמה בדקות שינה ו ‪ 76.‬המתודולוגיה של המחקרים הקודמים על רישום אקטיגרפי של ערות‪-‬שינה הורחב לקבוצת גיל צעירה‬ ‫יותר‪ .‬אחד היה נבדק ביקורת שהוריו התנדבו להשתתף ניסוי‪ .‬מהם היו ילדים‬ ‫שהופנו למעבדת השינה שלנו להערכה ו‪/‬או טיפול‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫המהימנות ניקוד פנימי של זיהוי ערות‪/‬שינה ממדע של פוליסומוגרף נמדדה ע"י אחוז של זיהויי ערות‪/‬שינה‬ ‫משותפים‪ .9%‬הערכה נמוכה יותר )הערכת חסר??( של רישום‬ ‫אקטיגרפי מזמן השינה שנקבע ע"י פוליסומוגרף‪.‬תינוק אחד ישן רק חלק מהלילה‬ ‫בגלל אלרגיה בצוואר שנגרמה מהאלקטרודות שחוברו לצווארה( בנוסף‪ .6 .8%‬אנו הערכנו את הרישום‪/‬ניקוד האקטיגרפי בהשוואה רק לרישום‬ ‫הראשון‪.‬בנות(‪ .‬כל הילדים נוטרו במעבדת שינה‪ .6-‬לא השתמשו בקריטריון סלקטיבי‬ ‫נוסף‪.‬שיעורי התאמה אינדיבידואליים נעו בין ‪ 75.‬‬ ‫שער ההתאמה הכולל בין רישום אקטיגרפי אוטומאטי ורישום פוליסומוגרף היה ‪ .(SD=4.‬ילדים בריאים )‪ 7‬בנות ו ‪4‬בנים(‪ .85.‬חושבה מהימנות ניקוד‪-‬פנימי של ‪ 2‬קוראים )‪ 2‬מעריכים(‬ ‫לזיהוי שינה‪/‬ערות ממידע של פוליסומוגרף בלבד‪.4‬ומתנועות עיניים מהירות‪" .rechtschaffen and kales‬שינה" מורכבת משלבי ‪ 1.‬ערות" מורכבת משלב ‪0‬‬ ‫ומזמן תנועה‪ .‬פרט לכך תינוקות אלה היו‬ ‫בריאים והתפתחו טוב‪ .‬המידע האקטיגרפי נותח ע"י שימוש‬ ‫בתוכנת מחשב אישית אשר התבססה על ניקוד‪/‬רישום אלגוריתם אוטומאטי שתוקף קודם לכן‪ .‬הקבוצה הקלינית כללה ‪ 63‬תינוקות )‪ 37‬בנים ו ‪ 36‬בנות( אשר‬ ‫הוריהם פנו למרכז להפרעות שינה של הטכניון בעקבות הפרעות שינה של ילדיהם‪ .‫נבדקים‪ 11 .3%‬לשנת ‪ .‬ילדים אלה גויסו מהמדגם הראשוני לפי קריטריונים של‬ ‫גיל‪ .92.‬קבוצות ילדים השתתפו במחקר זה‪ .4‬ו ‪ 17.‬שלבי שינה נרשמו לפי‬ ‫‪" .‬ז"א‬ ‫ל ‪ 7‬ילדים היו דפוסי שינה נורמאליים במעבדה‪.8 -‬חודשים‪.‬תוכנה זו מנעה כל מניפולציה ידנית על המידע במהלך‬ ‫תהליך ההתאמה פרט לכוונון שעת ההתחלה‪ .‬הוצמד אקטיגרף לרגל השמאלית של‬ ‫כל ילד‪ .7%‬ל ‪ .‬המידע מאקטיגרף‬ ‫ופוליסומוגרף הותאמו דקה אחר דקה ע"י תוכנה מיוחדת‪ .2‬לשלב ‪ 3‬ו ‪ .‬הסכמה‪ .‬‬ .REM‬כלל הטעויות באחוזים לדקות שנרשמו כ"שינה" מתוך כלל הזמן‬ ‫במיטה )מתחילת השינה ועד ההתעוררות בבוקר( היה ‪ 5.‬אצל שאר הילדים לא זוהה מקור אורגאני להפרעות השינה‪ .‬האקטיגרף הוצמד לרגל ולא ליד כי זה נמצא כפחות מפריעה לילד‪ .14.‬כל דקה נרשמה לפי השלב הדומיננטי שלה‪ .‬‬ ‫מחקר ‪2‬‬ ‫שיטות‬ ‫נבדקים‪ 2 .‬המספר של ‪ 0‬הצטלבויות נשמר בזיכרון‬ ‫האקטיגרפי בתקופות של דקה אחת )מה שאיפשר לנטר יותר משבוע(‪ .‬ב ‪4‬‬ ‫מהילדים‪ .

8%‬לא היו יותר אפקטים של מין או מין‬ ‫ע"י אינטראקציה קבוצתית‪ .7%‬לעומת ‪ .‬מספר מעברי שינה‪-‬ערות‪ .(P<0.(90.(SD=2.‬‬ ‫פרוצדורה‪ .34.75‬ו ‪ (r=0.‬‬ ‫הניתוח הראשון השווה את הפרמטרים של כל הלילה‪ .‬כל המדדים הגיעו באופן אוטומאטי‬ ‫מתוכנת ‪ ASA‬ששלטה במידע המקורי של האקטיגרף‪ .1‬מול ‪ 133.‬השוני המשמעותי היחיד שמיוחס למין נמצא באחוזי שינה אקטיבית‪ .‬לאחר לקיחת ניכוי את אפקט הגיל‪ .4‬מול ‪ (46.3‬מול ‪ .r=0.6‬והייתה להם תקופת משך שינה ארוכה ‪ -‬קצרה יותר )‪ 92.482‬מספר שונה של לילות ניטור נבע ממספר מוגבל של אקטיגרפים‬ ‫אשר היו זמינים בתקופת המחקר‪ .‬כל הניתוחים הסטטיסטיים כללו את המין‬ ‫כמשתנה בין נבדקי בלתי תלוי וגיל כמשתנה בו זמני ובהתאמה אליו‪.‬מדד משך השינה‬ ‫הארוך היה יותר יציב בקב' ביקורת )‪ r=0.‬פרט למספר היקיצות בקב' ביקורת ומשך שינה ומשך שינה הארוך ביותר בקב' הניסוי‪ .79‬לשיה שקטה בקב' הניסוי‪ .‬פרמטרים של‬ ‫שינה של אקטיגרף הראו יציבות תוך נבדקית ניכרת‪ .‬התוצאות הראו שוני‬ ‫משמעותי בין קב' הניסוי לקב' הביקורת בפרמטרים שהגיעו מאקטיגרף‪ .59‬מאשר בקב' הניסוי ) ‪ r=0.(59.‬‬ ‫בהתאמה( ובדקנו את הקורלציות בין הלילות לגבי כל הפרמטרים‪.‬כל המתאמים היו מובהקים ונעו בשיעורם מ ‪ 0.‬בדומה לכך‪ .1‬בהתאמה.(F=44.‬לא‬ ‫נמצאו הבדלים משמעותיים לזמן ההירדמות‪ .‬המדדים היו יותר יציבים בקב'‬ ‫הביקורת )‪ r=0.4.‬חלק מהמושגים שהשתמשנו בהם כאן לתיאור מדדים‬ ‫אקטיגרפיים הושאלו מ ‪) PSG‬פוליסומוגרף( מסורתי למטרות נוות בלבד‪ .‬כל ‪ 97‬הילדים נוטרו בבית ע"י אקטיגרף אשר הוצמד לרגלם השמאלית מהרגע "כיבוי אורות" ועד‬ ‫להתעוררותם‪ .‬משך שינה ושינה אקטיבית‪.2‬מול ‪ .n=26‬לקב' היסוי לעומת קב' הביקורת‪.‬אחוז "שינה אקטיבית" )דקות שנוטרו כשינה עם פעילות‬ ‫שאותרה(‪ .9‬היה להם אחוז נמוך יותר של שינה שקטה ) ‪ 50.‬וכישלון של ההורים לחבר את האקטיגרף כל לילה של תקופת‬ ‫הניטור‪.‫ילדים משתי הדגימות היו ממשפחות שלמות )כנראה הכוונה ללא גרושים( השייכות למעמד הבינוני‪.‬ניתוח בין קב' הראה שהיה שוני בין קבוצות ביציבות‬ ‫מדדי השינה‪ .‬אחוז השינה )אחוז הדקות שוגדרו ע"י התוכנה כשינה מתוך‬ ‫כל משך השינה(‪ .58‬לעומת ‪.03‬‬ .‬המדדים כוללים תחילת השינה‪ .‬אורך השינה )התקופה‬ ‫הכוללת מתחילת השינה ועד ההתעוררות בבוקר(‪ .38‬למס'‬ ‫היקיצות בקב' הניסוי ל ‪ 0.‬ילדים עם הפרעות שינה התעוררו יותר‬ ‫פעמים באופן משמעותי מילדי קב' ביקורת )‪ 4.‬הילדים נוטרו בין לילה אחד ל‬ ‫‪ 7‬לילות עוקבים )ממוצע=‪.(r=0.‬מדדים אלה הוגשו לניתוח שונות משותפת עם הקבוצה ומין כמשתנה בלתי תלוי וגיל כ ‪covariate‬‬ ‫)לא הצלחתי למצוא במילון את התרגום(‪.‬לכן‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .50‬ו ‪ .‬‬ ‫יציבות המדדים‪ .‬‬ ‫שוני המיוחס למין‪ . ‪ . P<0.‬אנו בחרנו את ‪ 2‬הלילות‬ ‫הרציפים האחרונים של אותם ילדים שנוטרו יותר משתי לילות )‪ n=62‬ו ‪ .‬מספר היקיצות שהיו ארוכות יותר מ ‪ 5‬דקות‪ .‬התוצאות שדווחו למטה הם לקבוצות משולבות של בנים ובנות‪.‬אחוז "שינה שקטה"‬ ‫)דקות מבלי כ תנועה מתוך כלל משך השינה(‪ .‬בעיות טכניות‪ .9 .4‬היו להם יותר מצבי‬ ‫מעבר )‪ 61.‬הבדל משמעותי נמצא ביחס לזמן הירדמות ומשך השינה‪ 2 .23‬לא מובהק(‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫בגלל שחלוקות גיל ומין בין ‪ 2‬הקבוצות לא היו לגמרי מאוזנות‪ .‬‬ ‫תמיד כשהיה יותר מלילה אחד של ניטור‪ .7‬מול ‪ .‬ותקופה הארוכה ביותר שנוטרה כשינה ללא כל יקיצות מזוהות‪.0001‬היה להם אחוז שינה‬ ‫נמוך יותר )‪ 82.‬לבנות היה אחוז נמוך‬ ‫משמעות של שינה אקטיבית מאשר לבנים ) ‪ 28.5‬דקות(‪ .‬ע"מ להעריך את יציבות הפרמטרים של שינה שהופקו מכל הלילות‪ .‬מספר הורים דיווחו שהם חיברו את האקטיגרף על ילדם לאחר שנרדם בגלל שהילד לא רצון של‬ ‫הילד או התעניינות יתר במוניטור‪ .9 .4‬‬ ‫המספר הכולל של הלילות שנוטרו היה ‪ .‬‬ ‫ילדים עם הפרעת שינה לעומת ילדי קב' ביקורת‪ .‬המידע עבר חישוב ממוצע בין כל הלילות האחרים שיש עליהם מידע‬ ‫עבור כל ילד‪ .05 .2.

r=-0.‬מהסיווג השגוי‪.‬‬ ‫מתאמי לילה אחר לילה בין פרמטרים של שינה שנקבעו ע"י אקטיגרף תומכים במהימנות מדדים אלה ומספקים‬ ‫דרך נוספת לאפיין את ההבדלים בין הקבוצות‪ .‬בקב' הניסוי נמצא ההפך‪ .39‬ו ‪ .‬הבדלים אלו נמצאו ביחס למדדי שינה אקטיגרפיים ומגמות הגיל שלהם וביחס‬ ‫ליציבות שלהם בין לילה ללילה‪.4%‬משימות מדויקות בקב' ניסוי‪ .8%‬מהנבדקים של קב‬ ‫ביקורת סווגו בטעות לקב' הניסוי‪.‬המשתנה‬ ‫המבדיל טוב ביותר היה מספר היקיצות‪ .‬‬ ‫דיון‬ ‫התוצאות של המחקר הראשון מראות שדפוסי ערות‪-‬שינה ניתנות לזיהוי מהימן ע"י ניטור באקטיגרף ילדים‬ ‫ותינוקות‪ .‬‬ ‫התוצאות של המחקר השני מראות שישנה הבחנה ברורה בדפוסי שינה‪-‬ערות המגיעים מאקטיגרף בין קב' ניסוני‬ ‫)הפרעות שינה( לקב' ביקורת‪ .‬ובתקופות קצרות יותר של שינה ממושכת‬ ‫ומגובשת‪ .06‬לא מובהק(‪ .6%‬היו של ילדים עם הפרעות שינה שסווגו לקב' ביקורת )בטעות(‪ .‬למרות ההשתנות המצופה בדפוסי שינה בקב' גיל זו‪ .‬מספר היקיצות הליליות‪ .‬‬ ‫עבודות קודמות הציעו שמקור בעיות השינה בינקות לעתים קרובות הם קשיים במעברים מערות לשינה‬ ‫בהירדמות וביקיצות ליליות‪.‬שלושת המשתנים המבדילים‬ ‫בתפקוד יצרו ‪ 91.‬בקב' הביקורת‪ .‬‬ .‬לגיל‬ ‫היתה קורלציה משמעותית עם זמן ההירדמות ועם משך השינה )‪ r=0.‬לילדים עם הפרעות שינה היו מתאמים משמעותיים בין לילה‬ ‫ללילה לכל מדדי איכות השינה כמו אחוז השינה‪ .‬זה מציע שהפרעות שינה אצל ילדים אלו לא היו תופעה חולת‪ .‬בזמן שרק ‪ 8.‬‬ ‫באחוז נמוך יותר של שינה ושינה שקטה‪ .‬במעברי ערות‪-‬שינה מרובים‪ .‬‬ ‫כפי שניתן היה לצפות‪ .27‬‬ ‫ניתוח מרובה משתנים‪ .‬במושגים של כוח מבדיל‪ .‬‬ ‫‪ 20.‬השינה שלהם התאפיינה במספר מוגבר של היקיצות בלילה‪.‬היתה יציבות‬ ‫גבוהה יותר באופן משמעותי במדדי איכות השינה‪ .‬בשתי הקבוצות נמצא תאם משמעותי בין משתני השינה וגיל הילד‪ .‬ז"א למספר מוגבר של מעברי שינה‪-‬ערות‪.‬קב' הילדים עם הפרעות שינה‬ ‫ישנו גרוע יותר באופן משמעותי מקב' הביקורת‪ .‬גיל היה במתאם משמעותי עם פרמטרים של איכות‬ ‫שינה של מספר היקיצות בלילה )‪ (r=-0.‬התוצאות מציעות שהפרעות שינה בינקות‬ ‫)שאין להם מקור אורגאני מוגדר( מיוחסים בעיקר לקיטועי שינה‪ .30‬ותקופת שינה ארוכה )‪ r=-0.‬הסבר אפשרי אחד לממצא האחרון הנ"ל זה אפקט התקרה‬ ‫במדדים המיוחסים לאיכות השינה בקבוצת הביקורת‪.3%‬בין רישום אוטומטי של אקטיגרף לזיהוי ערות‪-‬שינה לבין רישום של ‪ PSG‬נופל בתווך המקובל‬ ‫שבין ‪ 80%‬ל ‪ 90%‬טכניקות רציפות אחרות‪ .(r=0.‬לקב' הביקורת‪ .‬לבסוף‪ .‫שוני המיוחס לגיל‪ .‬רוב‬ ‫המדדים הראו יציבות משמעותית בין לילה ללילה‪ .‬אשר‬ ‫הוסיף ‪ 7%‬נוספים למתאם הקנוני המרובע‪/‬המוסדר‪ .‬אשר היה אחראי ל ‪ 41%‬מהשונות המוסברת בין הקבוצות‪ .‬לעומת זאת‪ .‬פרופורציית השינה השקטה של ‪ 50%‬עד ‪ 60%‬מאוד דומה לפרופורציות של שינה שקטה במחקרים‬ ‫אחרים שהשתמשו בטכניקות ניטר שינה אחרות כמו הקלטות וידאו‪ .51‬בהתאמה( אבל זה לא קשור‬ ‫לאף אחד ממדדי איכות השינה‪ .‬היתה להם יציבות‬ ‫נמוכה )מתאם לא מובהק( של משך השינה‪ .‬כמו הקלטת וידאו עם מרווחי זמן ומזרן רגיש ללחץ‪.‬אנו השתמשנו בגישה מרובת משתנים לבחון איזה מהמשתנים הם המבדילים‬ ‫הטובים ביותר בין הקבוצות‪ .2%‬משימות מדויקות בקב' ביקורת ו ‪ 79.‬ומעברי ערות‪-‬שינה‪ .‬ניתוח שונות נערך בהדרגה ע"מ להעריך את התרומה של כל מדד שינה‪ .‬פרמטר‬ ‫נוסף חשוב במובן שלתרומה נוספת לשונות תפקודית היה אחוז שינה ומספר מעברי מצב )שינה‪-‬ערות(‪ .‬תוצאה זו מרחיבה את הממצאים הקודמים שהיו על מבוגרים וילדים גדולים יותר‪ .‬אלא‬ ‫ייצגו דפוס התנהגות יציב אשר מאוד מפריע לחיי המשפחה התקינים‪ .‬שיעור ההתאמה‬ ‫הכולל של ‪ 85.‬בקב' הניסוי הגיל היה גם‬ ‫במתאם משמעותי עם שינה שקטה )‪.‬השוני הבולט ביותר בין הקבוצות היה במדדי איכות השינה‪ .

‫כמו כן היו מגמות גיל משמעותיות שונות לפרמטרים של שינה בכל קבוצה‪ .‬בקב' הביקורת הגיל היה במתאם‬
‫שלילי עם משך שינה ובמתאם חיובי עם זמן ההירדמות‪ .‬שתי מגמות גיל אלו כבר תועדו בספרות קודם לכן‪ .‬בקב'‬
‫של ילדים עם הפרעות שינה‪ ,‬מצד שני‪ ,‬המתאמים בין גיל עם משך השינה וזמן הירדמות היו לא מובהקים‪ .‬זה‬
‫מציע‪ ,‬שעבור קב' זו‪ ,‬משך השינה יותר מושפע מהפרעות בשינה מאשר מהאפקט המצופה של הגיל‪ .‬נמצאו‬
‫מתאמים שליליים משמעותיים בין גיל למספר מדדים של איכות השינה‪ .‬דפוס זה של מתאמים שליליים בין גיל‬
‫למדדי איכות השינה יכול להשפיע על מגמה של שיפור בהפרעות השינה עם ההתפתחות‪ .‬מגמה כזו נמצאה‬
‫קודם לכן במחקרי אורך ע הפרעות שינה בילדות‪.‬‬
‫תוצאות שלנו תומכים מאוד בתקפות ניטור אקטיגרפי להערכה בתחום רפואת הילדים לגבי דפוסי שינה והפרעות‬
‫שינה‪ .‬הצורך בשיטות לא חודרניות למחקר על דפוסי שינה בתינוקות מתחשב בהחלט בדיווחים על האפקטים‬
‫של גורמי לחץ על השינה של התינוקות ולוקח בחשבון שאפילו הקלטות וידאו רציפות היו יותר חודרניות לחיי‬
‫המשפחה ממה שציפו בהתחלה‪.‬‬
‫לניטור אקטיגרפי יש יתרונות פרקטיים מובחנים ביחס לשאר המתודות הרציפות המבוססות כמו הקלטות וידאו‬
‫או מזרון רגיש ללחץ‪ .‬אקטיגרף אינו דורש שום התקנות מתוחכמות והוא פשוט ניתן להעברה להורים )כאופציה‬
‫לטווח ארוך(‪ .‬אנו מאמינים שניטור אקטיגרפי יכול להיות שיטה אפשרית למחקר או לבדיקות קליניות בנושאים‬
‫הקשורים לשינה בילדים‪.‬‬

‫מאמר ‪ :4‬דפוסי שינה והפרעות שינה בקרב ילדים בגילאי הגן‪/‬ליאת טיקוצקי‬
‫ואבי שדה‬
‫תקציר‪:‬‬
‫הוערכו דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים בגן ונחקרו היחסים בין מדדי שינה שהגיעו משיטות הערכה‬
‫אובייקטיביות וסובייקטיביות‪ .‬דפוסי שינה של ‪ 59‬ילדי גן נורמאליים )גיל ממוצע – ‪ 5.5‬שנים( נוטרו ל ‪ 4-5‬לילות‬
‫עוקבים ורציפים ע"י ניטור פעילות )אקטיגרף( וע"י רישום יומי ביומן שינה על ידי ההורים‪ .‬המתאמים בין מדדי‬
‫אקטיגרף לבין הרישום ביומן שינה מצביע על כך שההורים דייקו בדיווח במדדים של לוח זמני השינה‪ .‬למרות‬
‫זאת‪ ,‬ההורים היו פחות מדויקים בהערכת מדדי איכות השינה‪ ,‬הייתה הערכת חסר משמעותית ביחס לכמות‬
‫התעוררויות בלילה והערכת יתר לגבי איכות שנתם של הילדים‪ .‬שינה מקוטעת נמצאה ע"י אקטיגרף ב ‪41%‬‬
‫מהילדים‪.‬‬
‫המאמר‪:‬‬
‫הפרעות שינה הן בין הבעיות או התלונות הנפוצות ביותר במסגרות קליניות לילדים‪ .‬הקשר החזק בין בעיות שינה‬
‫לפסיכופתולוגיה הוכח גם במערכות דיאגנוסטיות קליניות וגם מחקר קליני‪ .‬למשל‪ DSM-4 ,‬כולל יותר מ ‪50‬‬
‫עמודים המוקדשים להפרעות שינה‪ ,‬והפרעות השייכות לשינה נכללות כסימפטומים או כקריטריון דיאגנוסטי‬
‫להפרעות רגשיות ולהפרעות חרדה‪ .‬מחקר קליני גם כן תיעד קשרים הדוקים‪ :‬בין שינה ובעיות התנהגות כמו‬
‫למשל טמפרמנט קשה‪ ,‬בין שינה לבעיות ריכוז ובין שינה להפרעת היפראקטיביות‪ ,‬בין שינה להפרעות חרדה ובין‬
‫שינה להפרעות רגשיות‪ .‬שינה הוא מדד מאוד רגיש ללחץ פסיכולוגי‪ .‬קטיעות בשינה ובעיות ברצף השינה‬
‫כתגובה ללחץ וטראומה תועדו בתינוקות‪ ,‬ילדים ומבוגרים‪.‬‬
‫בעיות שינה קושרו גם כן להפרעות התפתחותיות‪ ,‬קוגניטיביות וללמידה‪ .‬ילדים עם הפרעות למידה והפרעות‬
‫התפתחות שכוללים ליקויים קוג' בעלי סיכוי גבוהה יותר לכך שיסבלו מהפרעות שינה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬הישגים‬
‫אקדמיים נמוכים קושרו לשינה לא מסודרת‪ ,‬לא מספקת ולא טובה‪.‬‬

‫התפקיד החשוב של השינה בהתפתחות הילד ובפסיכופתולוגיות התפתחותיות מדגיש את הצורך בביסוס מידע‬
‫נורמטיבי על דפוסי שינה ועל הפרעות שינה במהלך הילדות ואת הצורך לחקור את היחס הדו‪-‬כיווני המורכב בין‬
‫שינה והתנהגות‪ .‬מטרת המחקר הזה היא להעריך דפוסי שינה והפרעות שינה אצל ילדים בגן בעזרת כלי מדידה‬
‫אובייקטיביים וסובייקטיביים לשינה‪.‬‬
‫שכיחות בעיות שינה בילדים‬
‫מחקרים וסקרים על הפרעות שינה בילדות התמקדו בעיקר בינקות ובילדות המוקדמת‪ .‬מחקרים אלה‪ ,‬אשר‬
‫בד"כ מבוססים על דיווחי הורים‪ ,‬מצביעים על כך שבשלוש השנים הראשונות לחיים‪ 30%-20% ,‬מהילדים‬
‫סובלים מהפרעות שינה )בעיקר מהקושי להירדם ולשמור על שינה רציפה ללא התעוררויות לאורך הלילה(‪ .‬יותר‬
‫מכך‪ ,‬הפרעות שינה במהלך השנה הראשונה בחיים נוטים להישאר ולהתפתח להפרעות כרוניות בהמשך החיים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬קטריה וחבריה מצאו של ‪ 84%‬מהילדים שסבלו מהפרעות שינה בינקות היו גם הפרעות שינה שנשארו‬
‫לאחר ‪ 3‬שנים‪ .‬במחקר אחר‪ 41% ,‬מהילדים שזוהו כבעלי הפרעת שינה בגיל ‪ 8‬חודשים עדיין סבלו מהפרעות‬
‫שינה ‪ 3‬שנים מאוחר יותר‪ .‬באופן הפוך‪ ,‬רק ‪ 26%‬מהילדים שלא סבלו מהפרעות שינה כלשהן עד גיל ‪8‬‬
‫חודשים‪ ,‬נמצא כי סבלו מהפרעות שינה בגיל ‪.3‬‬
‫מחקרים על בעיות שינה בילדי הגן )מגיל ‪ (4-6‬מאוד דלילים‪ .‬זה מפתיע‪ ,‬בהתחשב באופי ההתפתחותי המיוחד‬
‫של הילדים בשלב הגיל הזה‪ .‬ילדי גן חייבים להסתגל לדרישות מגבילות יותר של התוכנית הבית ספרית אשר‬
‫יכולה להשפיע על לוח זמני השינה‪-‬ערות שלהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם נחשבים לפגיעים לפחדים וחרדות בכלל ולפחדים‬
‫בלילה וסיוטים‪ ,‬בפרט‪ .‬המחקרים שכן התמקדו בגילאים אלה מדווחים שהפרעות שינה ממשיכים להיות אחד‬
‫מהפרעות התנהגות נפוצות‪ ,‬במיוחד התנגדות בעת השכבה לישון‪ .‬אוטביו וחבריו דיווחו שהפרעות שינה‬
‫)התעוררויות ליליות והתנגדות להירדמות( נמצאו ב ‪ 14%‬מילדים בני ‪ .4-6‬קלקנברג דיווח ש ‪ 34%‬מילדים בני ‪4‬‬
‫התעוררו באופן קבוע במהלך הלילה‪ ,‬אך הוא הסיק שהתעוררות אחת או יותר במהלך הלילה לא תמיד נתפסת‬
‫ע"י ההורים כשינה לא טובה בגילאי ‪ .4-5‬לאחרונה‪ ,‬פולוק מצא ש ‪ 22%‬מילדים בני ‪ 5‬דווחו ע"י ההורים כבעלי‬
‫הפרעות שינה "חלשים‪/‬מתונים"‪ ,‬ו ‪ 1.4%‬דיווחו שבעיות אלה "חמורות"‪ .‬כמה חוקרים הציעו שבזמן שהתעוררויות‬
‫ליליות הופכות לפחות שכיחות לקראת השנים הטרום בית ספריות )לקראת ההליכה לכיתה א( ביחס לינקות‬
‫ולשנים המוקדמות שלפני בית הספר‪ ,‬השכיחות של התנגדות בהשכבה לישון הופכת לקבועה יותר‪ .‬למשל‪,‬‬
‫בלטמיני והרציג מצאו של ‪ 66%‬מילדים בני ‪ 5‬נדרשו יותר מ ‪ 30‬דקות להירדם‪ ,‬ורוטינת ההשכבה של ‪33%‬‬
‫מהם ערכה יותר מ ‪ 30‬דקות‪.‬‬
‫בעיות במחקר הפרעות שינה בילדים‬
‫מחקרים על בעיות שינה בילדות עומדים בפני ‪ 2‬הגבלות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬אין קריטריון סטנדרטי או הגדרות ברורות לבעיות שינה בילדות‪ ,‬למרות שבעיות שינה ניתנים לכימות מדויק‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬הקריטריון שבשימוש הוא די שרירותי‪ ,‬מה שמקשה על השוואה בין מחקרים והערכה מהימנה את‬
‫שיעורי השכיחות של הפרעות אלה‪ .‬למרות שקיים קונסנזוס לגבי כך שהבעיות הכי נפוצות הן התעוררויות ליליות‬
‫וקושי בהירדמות‪ ,‬אך אין קונסנזוס לגבי שאלות כמו‪ ,‬כמה פעמים הילד צריך להתעורר בלילה ע"מ שיאובחן‬
‫כסובל מהפרעת שינה?‪ ,‬כמה לילות בשבוע התעוררויות לילה אלו צריכות לקרות? הגדרות שונות הוצעו לבעיות‬
‫של התעוררויות ליליות במחקרים שכללו ילדי גן בין יתר שכבות גיל‪ .‬למשל‪ ,‬אוטביו וחבריו הגדירו את בעיית‬
‫ההתעוררויות הליליות‪ :‬אם היו לילד ‪ 2‬או יותר אפיזודות של התעוררות בלילה‪ ,‬שקראו להורים הרבה פעמים‬
‫ודרשו את נוכחותם ע"מ להירדם שוב‪ ,‬לפחות ‪ 4‬פעמים בשבוע‪ .‬בלטרמיני והרציג מצאו ש ‪ 19%‬מההורים‬
‫לילדים בני ‪ 5‬דיווחו שילדם התעורר לפחות פעם אחת בכל לילה‪ .‬לאחרונה‪ ,‬הוצעה שיטה חדשה לאבחון‬

‫הפרעות שינה אצל ילדים קטנים )מעל ‪ 24‬חודשים(‪ .‬לפי הצעה זו‪ ,‬הפרעת שינה מוגדרת ע"י ‪ 5-7‬אפיזודות‬
‫לשבוע‪ ,‬כשלפחות ישנה התעוררות לילית אחת בכל יום בשבוע‪ ,‬במשך ‪ 3‬חודשים עוקבים‪.‬‬
‫רוב המחקרים שהתמקדו בילדים מבוגרים יותר התאימו להגדרה שטענה שישנה בעיית שינה אם לילד היו‬
‫לפחות ‪ 3‬התעוררויות ליליות בשבוע שההורים היו מודעים להן‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אין הסכמה לגבי הגדרה של השכבה‬
‫בעייתית לישון‪ ,‬שלפי מחקרים אלה‪ ,‬היא הבעיה הנפוצה ביותר‪ .‬האם השכבה לישון צריכה להימשך לפחות ‪30‬‬
‫דקות או יותר משעה ע"מ שתוגדר שבעיה?‬
‫‪ .2‬רוב המחקרים נשענים מאוד על דיווחים סובייקטיביים )של ההורים או דיווח עצמי(‪ .‬מחקרים שהשוו את‬
‫הדיווחים הנ"ל לכלים יותר אובייקטיביים )ניטור פעילות( הראו שהדיווחים הסובייקטיביים מוגבלים ע"י מידע‬
‫בסיסי ומוגבל שיש להורים על השינה של ילדיהם‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ ,‬הוכח שלמרות שההורים דיווחו באופן‬
‫מדויק על זמן ההירדמות ומשך השינה‪ ,‬הם נטו לערכת חסר משתנים של איכות שינה‪ ,‬כמו מספר ההתעוררויות‬
‫הליליות‪.‬‬
‫ישנם מס' כלים אובייקטיביים שניתן להשתמש בהם ע"מ לחקור שינה בילדות המוקדמת‪ .‬כלים אלה כוללים‪:‬‬
‫פוליסומוגרפיה‪ -‬הקלטה פוליגרפית רב‪-‬ערוצית ניידת או במעבדה‪ ,‬הקלטות וידאו עם מרווחי זמן‪ ,‬אקטיגרף‪ -‬ניטור‬
‫פעילות‪ .‬מחקרים של פוליסומוגרפיה מספקים אינפורמציה על השינה מאוד מפורט‪ ,‬אבל הם מונהגים במצבים‬
‫שסוטים באופן משמעותי מסביבת השינה הטבעית של הילדים‪ ,‬ובד"כ הם מוגבלים ללילה אחד או שניים‪.‬‬
‫הקלטות וידאו מספקות מידע יעיל וחשוב לגבי השינה‪ ,‬אך זה דורש הרכבה של מכשירי הקלטה בבית וניתוח‬
‫מורכב של ההקלטות‪ .‬השיטה שלישית‪ -‬האקטיגרף )ניטור פעילות(‪ -‬בוסס כשיטה תקפה ומהימנה להערכת‬
‫דפוסי שינה ערות‪ .‬בניגוד לכלים אובייקטיביים אחרים‪ ,‬זה מאפשר להמשיך ‪ 24‬שעות רציפות של מדידה ללא‬
‫הפרעות את דפוסי ערות‪-‬שינה ודפוסי פעילות‪ ,‬וזה לא דורש התקנות מיוחדות )המכשיר מולבש על פרק כף היד‬
‫או על קרסול(‪ .‬הוא מספק מידע על לוח זמני השינה‪ ,‬התעוררויות ליליות ואיכות השינה‪ ,‬למרות שהפרעות שינה‬
‫נראות במידע זה‪ ,‬קשה לפרשו ללא אינפורמציה משלימה‪.‬‬
‫מחקר שהעריך לאחרונה את השינה של ילדים בביה"ס יסודי ע"י אקטיגרף מצאו שינה מקוטעת אצל ‪18%‬‬
‫מהילדים‪ .‬אצל רוב הילדים הנ"ל לא נמצאו או דווחו בעיות שינה ע"י ההורים או הילדים עצמם‪ .‬ממצא הדגיש את‬
‫הצורך בהערכה אובייקטיבית לשינה של הילדים‪.‬‬
‫למרות שיש מס' מחקרים שהשתמשו בכלים אובייקטיביים על תינוקות‪ ,‬המחקרים הידועים לגבי שינה בשנים‬
‫שלפני ביה"ס נשענים רק על דיווחי הורים‪ .‬בגלל התפקיד החשוב ששינה משחקת בהתפתחות ובפסיכופתולוגיות‬
‫ובגלל ההזדמנות המיוחדת לחקור את התחום ההתנהגותי עם מדדים מדויקים ואובייקטיביים‪ ,‬המטרה של המחקר‬
‫הנ"ל הייתה לחקור את דפוסי השינה של ילדי הגן בעזרת אקטיגרף ודיווחי הורים‪ .‬המטרה העיקרית הייתה‬
‫להעריך את השכיחות של דפוסי שינה והפרעות שינה שונות בעזרת כלי מחקר אובייקטיביים בסביבה הטבעית‬
‫של הילדים ולהשוות את ההערכות הנ"ל לדיווחים הסובייקטיביים של ההורים‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אנו שיערנו שההורים‬
‫יעריכו ביתר דיוק את הדפוסים הקשורים ללוח זמני השינה )זמן הירדמות ומשך השינה( מאשר מדדים הקשורים‬
‫לאיכות השינה )מס' התעוררויות ליליות(‪.‬‬
‫שיטה‬
‫משתתפים‬
‫‪ 59‬ילדים‪ 29 ,‬בנים ו ‪ 30‬בנות‪ ,‬השתתפו במחקר‪ .‬הם גויסו מ ‪ 3‬כיתות גן שונות‪ .‬גילם נע מ ‪ 3.8‬ל ‪ 6.1‬שנים )גיל‬
‫ממוצע‪ ,5.5 -‬סטית תקן‪(0.6-‬רוב הילדים השתייכו למשפחות בעלות ‪ 2‬הורים מהמעמד הסוציו‪-‬אקונומי הבינוני‪-‬‬
‫גבוהה‪ ,‬עם הורים בעלי השכלה גבוהה ותעסוקה טובה )פירוט נתונים בטבלה מס' ‪ -1‬עמ' ‪ 30‬בחוברת(‪ .‬הלשכה‬
‫הארצית להשכלה אישרה את המחקר‪ .‬הסכם מאושר התקבל מההורים וכל ילד קיבל ‪ 15‬דולר בתווים )לקנית‬

‫ציוד ביה"ס( לאחר מילוי דרישות המחקר‪ .‬אחוזי הסכמה היו קצת שונים עבור כל גן‪ :‬אחוז ההסכם הכללי היה‬
‫‪) 70%‬עבור כל גן‪ 66% ,47% :‬ו ‪.(91%‬‬
‫בגלל שמטרת המחקר הייתה הערכה של התמונה המלאה של דפוסי השינה בילדים בגנים רגילים‪ ,‬השתמשנו‬
‫רק בקריטריון מניעה צר‪ ,‬אשר הוביל למניעת השתתפותו של ילד אחד בלבד במחקר בגלל בעיות אסטמה‪.‬‬
‫הליך‬
‫כל ילד קיבל מכשיר אקטיגרף‪ ,‬אשר ניטר את תנועות גופו של הילד במהלך הלילה‪ .‬שנת הילדים נוטרה במהלך‬
‫‪ 4-5‬לילות רצופים‪ .‬הילדים התבקשו ללבוש את האקטיגרף על היד הלא דומיננטית שלהם‪ ,‬שעה לפני שהלכו‬
‫לישון ולורידו כשמתעוררים בבוקר‪ .‬בנוסף לניטור האקטיגרפי האובייקטיבי‪ ,‬ההורים נתבקשו למלא יומן שינה‬
‫יומי‪.‬‬
‫מדדים‬
‫המידע הגולמי מאקטיגרף תורגם למדדי שינה בעזרת תוכנת "ניתוח ניקוד אקטיגרפי" ל‪-IBM -‬מתאים ‪ .PC‬מדדי‬
‫שינה‪-‬ערות אלו תוקפו ביחס לפוליסומוגרף‪ -‬כששערי "ההסכמה" ביניהם לגבי זהות במדדי ערות‪-‬שינה היו יותר‬
‫מ ‪.90%‬‬
‫מדדי שינה אקטיגרפיים כללו‪ :‬א‪ .‬שעת ההירדמות‪ .‬ב‪ .‬שעת היקיצה בבוקר‪ .‬ג‪ .‬משך השינה הכללי )משעת‬
‫ההירדמות ועד שעת היקיצה(‪ .‬ד‪ .‬אחוז )יעילות( השינה – אחוז זמן השינה בפועל מסך משך השינה הכללי פחות‬
‫זמן ההתעוררויות לאחר ההירדמות‪ .‬ה‪ .‬זמן השינה האמיתי ‪ -‬משך השינה בהפחתת זמן אפיזודות ההתעוררות‪ .‬ו‪.‬‬
‫מספר היקיצות בלילה שנמשכו מעבר ל‪ 5 -‬דקות‪.‬‬
‫שלושת המדדים הראשונים נחשבים כמדדים של לוח זמני השינה‪ ,‬כשהשלוש המדדים האחרונים נחשבים‬
‫כמדדי איכות השינה‪.‬‬
‫האינפורמאציה הסובייקטיבית היומית שהגיעה מדיווחי הורים כללה את הממדים הבאים‪ :‬א‪ .‬שעת כיבוי האורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬שעת ההתעוררות בבוקר‪ .‬ג‪ .‬משך השינה )מרגע כיבוי האור ועד ליקיצת הבוקר(‪ .‬ד‪ .‬מספר היקיצות הליליות‪.‬‬
‫ה‪ .‬דרוג איכות השינה‪ ,‬שדורגה בסקלה בת ‪ 4‬נק' מ ‪) 0‬טובה מאוד(ל ‪) 3‬רעה(‪ .‬ו‪ .‬זמן שלוקח להירדם‪ ,‬דורג‬
‫בסקלה בת ‪ 4‬נק' מ ‪) 0‬פחות מ ‪ 5‬דק'( ועד ‪) 3‬יותר מ ‪ 30‬דק'(‪ .‬ז‪ .‬ישנוניות בערב‪ ,‬דורג על סקלה בת ‪ 3‬נק' מ ‪0‬‬
‫)מאוד ערני( ל ‪) 2‬מאוד ישנוני(‪ .‬ח‪ .‬ישנוניות בוקר‪ ,‬דורג על סקלה בת ‪ 3‬נק' מ ‪) 0‬מאוד ערני( ל ‪) 2‬מאוד‬
‫ישנוני(‪.‬ט‪ .‬משך השינה ביום‪.‬‬
‫תוצאות‬
‫לפני הפניה לנושאים הקליניים המרכזיים של מחקר זה‪ ,‬אנו בחנו קודם נושאים מתודולוגיים עיקריים המיוחסים‬
‫לגיוס המדגם ולמהימנות המדדים‪ .‬בחינות מתודולוגיות אלה כללו‪ :‬א‪ .‬השוואה של מדדי השינה בין הכיתות‬
‫השונות ע"מ לפסול בסיס סלקטיבי בין הכיתות‪ .‬ב‪ .‬בחינה של תכונות פסיכומטריות של מדדי השינה‪ .‬המבחנים‬
‫הסטטיסטיים לנושאים הקליניים וההתפתחותיים כללו‪ .1 :‬הערכת מדדי שינה עבור כל המדגם‪ .2 .‬הערכת שונות‬
‫הגיל והמין במדדי השינה‪ .3 .‬השוואה בין מדדים אקטיגרפיים לבין מדדים מדיווח הורים‪ .4 .‬זיהוי הילדים‬
‫שאופיינו באיכות שינה "גרועה"‪.‬‬
‫השוואת מדדי שינה בין ילדים מכיתות שונות‬
‫בגלל שהיה שוני בשיעורי המשתתפים מכל כיתה‪ ,‬עם שיעורים יחסית נמוכים באחת מהכיתות‪ ,‬נעזרנו בניתוחי‬
‫שונות ע"מ להעריך את האפשרות לבחירה סלקטיבית של ילדים למחקר בין שלושת הכיתות‪ .‬לא נמצאו שונויות‬
‫משמעותיות בין כיתות הגן באף אחד ממדדי השינה‪ ,‬ולכן כל הניתוחים נכללו במדגם הכללי‪.‬‬
‫מאפיינים פסיכומטריים של מדדי השינה‬

41‬ואחוזי השינה שלהם‬ ‫היו נמוכים יותר )‪ .‬המתאם בין המדדים האובייקטיביים והסובייקטיביים )מוצג בטבלה ‪ 4‬בעמ' ‪ (33‬מציג‬ ‫"הסכמה" יחסית גבוהה למדדים מקבילים של לוח זמני השינה‪ :‬המתאמים בין מדדי ההירדמות ומדדי‬ ‫ההתעוררות היו שניהם ‪ .‬‬ ‫נמצא מתאם מובהק בין מספר היקיצות הליליות‪ .‬אקטיגראפית וסובייקטיבית‪) r=0. זה הסביר ‪ 86%‬מהשונות‪ .‬‬ ‫לכל אחד מהמדדים האקטיגרפיים ומיומני שינה יומיים נעשה ממוצע בין ‪ 4-5‬לילות של ניטור‪ .‬מבחן ‪ t‬חשף שזמן ההירדמות‬ ‫שדווח סובייקטיבית היה בממוצע ‪ 23.‬‬ ‫הורים דיווחו על יותר יקיצות ליליות אצל ילדים קטנים יותר‪.0.‬השונות בניקוד נחשפה בניתוח רגרסיה מדורג עם‬ ‫מאפייני הרקע והמנבאים של הילד וההורה‪ .‬ניתוח דומה נעשה ע"מ להבין את האי התאמה בין משך השינה שדווח סובייקטיבית לזה שדווח‬ ‫אובייקטיבית‪ .‬‬ ‫מתאם בין מדדי שינה אקטיגרפיים לדיווחי הורים‬ ‫ע"מ לזהות את ההלימות והסתירות בין מדדי שינה אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ .‬נמצא מתאם‬ ‫מובהק בין גיל לזמן ההירדמות כפי שדווח באקטיגרף‪ .‬אומדני מהימנות למדדים חוזרים )‪4-5‬‬ ‫לילות( חושבו עבור כל מדד‪ .‬המאפיינים המהימנים ביותר‬ ‫נמצאו כמספיקים )יותר מ ‪ (0.‬ממוצעים וסטיות‬ ‫תקן מוצגים בטבלה ‪) 3‬עמ' ‪.(2‬למרות זאת היה‬ ‫הבדל מהותי בין המספר הממוצע של היקיצות הליליות לפי הערכה סובייקטיבית )‪ (0.43-‬המתאם בזמן ההתעוררות היה ‪.‬כך היו להם יותר יקיצות ליליות ) ‪ (0.‬חושבו מתאמים בין גיל ומדדי שינה סובייקטיביים ואקטיגרפיים‪ .0.‬מס' גבוה של יקיצות ליליות‬ ‫שנוטר ע"י אקטיגרף נקשר לאי התאמה גדולה יותר בין ‪ 2‬המדדים הנ"ל‪ .‬‬ ‫למדד הסובייקטיבי של הזמן שלקח לילד להירדם היה מתאם מובהק עם לוח זמני השינה האובייקטיבי ומדדי‬ ‫איכות השינה‪ :‬ככל שלקח יותר זמן לילד להירדם‪ .‬הורים לילדים גדולים יותר שהתעוררו מס' פעמים רב‬ ‫יותר לפי האקטיגרף‪ -‬נטו להערכת חסר של מס' היקיצות הליליות ביומני שינה יומיים )רשמו פחות יקיצות ממה‬ ‫שהיו באמת(‪ .‬הסטטיסטיקה שהשתמשו בה‪ :‬אומדני מהימנות עבור מדדים שחזרו מס' פעמים‪.‬המנבאים שכללו גיל של ההורים ורמת השכלתם‪ .7‬דק' מוקדם יותר מזמן ההירדמות שנמצא אקטיגרפית ומשך השינה‬ ‫הסובייקטיבי היה ‪ 34.0.45 .(2.‬אף אחד ממשתני הרקע לא נמצא כמנבא את האי התאמה הזו‪.‬‬ ‫ע"מ להעריך את המהימנות )או היציבות( של מדדי השינה בקב' גיל זו‪ .‬‬ ‫לא נמצאו הבדלי מין מובהקים באף אחד ממדדי השינה‪.32‬האזורים השחורים מציגים פעילות גבוהה אשר‬ ‫מיוחסת למצב ערות(‪.‬ילדים גדולים יותר נטו להירדם מאוחר יותר מהילדים‬ ‫הקטנים יותר‪ .2‬דק' ארוך יותר ממשך השינה האקטיגרפי‪.6%‬הנוספים של השונות‪ .(31‬בכלליות‪ .‬נמצא מתאם שלילי מובהק בין הגיל למספר היקיצות הליליות‪.87‬והמתאם של משך השינה היה ‪ .‬‬ ‫אומדני המהימנות עבור מדדים אקטיגרפיים מוצגים בטבלה ‪) 2‬עמ' ‪ .45‬והמדדים האובייקטיביים‬ ‫)‪.‬ומדדי שינה אובייקטיביים‪ .66‬‬ ‫ע"מ להבין את מקור האי התאמה המובהקת בין האקטיגרף לדיווחי הורים לגבי היקיצות הליליות חישבנו את‬ ‫השונויות בין מספר היקיצות הסובייקטיביות והאובייקטיביות‪ .‬חושבו עבור האדם המתאמים בין‬ ‫המדדים המקבילים‪ .‬המנבא המשמעותי השני היה גיל‬ ‫הילד‪ :‬זה הסביר את ‪ 2.‬טבלה ‪ .‬המנבא המשמעותי‬ ‫הראשון היה מס' היקיצות הליליות האובייקטיביות.‫מידע אקטיגרפי גולמי של ‪ 4‬ילדים מוצג בתמונה ‪ 1‬בעמ' ‪) .‬מיקומו של הילד בסדר הלידה‪ .‬בקשר למדדים הסובייקטיביים‪ .‬לכן‪ .‬מספר חברי‬ ‫המשפחה‪ .‬מינו וגילו של הילד‪ .7‬או טובים יותר‪.(31‬‬ ‫מגמות התפתחותיות או כאלו שקשורות למין של הילד של מדדי שינה‬ ‫ע"מ להעריך מגמות התפתחותיות‪ .34‬‬ .(0.81‬למרות זאת‪ .

‬ו ‪18.28‬כך שככל שהילד היה יותר ער בלילה‪ .‬אנו הגדרנו "שינה גרועה" כשינה המאופיינת בלפחות אחד‬ ‫מהקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬שהינו יותר נוקשה יותר מהקריטריונים הנהוגים כיום‪ .‬ול ‪ 29%‬מהילדים היה אחוז שינה נמוך מ ‪.‬לפי דיווחים‬ ‫יומיים‪ 41% .70‬שהתקבלה למדדי שינה איכותיים )אחוזי שינה‪ .‬‬ ‫שימוש בקריטריון שינה‪-‬ערות שלנו על דיווחי הורים‪ .‬‬ ‫מהימנות ויציבות של מדדי שינה‬ ‫הערכת מהימנות גבוהה יחסית )מעל ‪ (0.‬‬ ‫לבסוף‪ .‬מההירדמות‪ .r=0.‬בנוסף‪ .‬‬ ‫‪ 41%‬מהילדים ענו לקריטריון האקטיגרפי של יקיצות ליליות‪ .‬‬ ‫לפני הפניה לנושאים הספציפיים של המחקר‪ .‬זה בוסס רק על דפוסי ניעות )‪ (motility‬וזה היווה הגבלה וארטיפקט פוטנציאלי‪ .‬לפי האקטיגרף‪ .‬ביקיצות שינה‪.‬משך שינה(היתה נמוכה ותר מ ‪ .‬צריך להדגיש שהערכת המהימנות שלנו היתה מוגבלת לימי ביה"ס‪ .‬‬ ‫השתמשנו בקריטריון זה‪ .‬תרגום‬ ‫המידע והכללת הממצאים צריכים להיבחן בזהירות‪ .‬כמו כן זה חשוב‬ ‫לציין שאי יציבות בלוח זמני השינה נמצא כמאפיין הבולט ביותר להבחנה בין ילדי ביה"ס שאובחנו כבעלי‬ .70‬משקפת את האי יציבות היחסית של לוח‬ ‫זמני השינה‪ .‬כשמחקרים אחרים מדגישים‬ ‫את התנודה הדרמטית בין ימי חול לסוף שבוע כמקור עיקרי לאי יציבות בילדים מבוגרים יותר‪ .‬בגלל‬ ‫המספר המוגבל של הילדים שנדגמו והעובדה שילדים אלה ייצגו סטאטוס סוציו‪-‬אקונומי בינוני‪-‬גבוהה‪ .‬‬ ‫שינה אמיתית( מציעה שמדדים אלה די יציבים ומהימנים‪ .‬‬ ‫הערכה לשכיחות "שינה גרועה"‬ ‫ע"מ לזהות ילדים עם דפוסי שינה מקוטעים‪ .‬כך ההורים התייחסו‬ ‫לשינה של ילדם כגרועה יותר‪.‬יש להדגיש שלמרות שאקטיגרף בוסס ככלי מהימן‬ ‫להערכת דפוסי ערות‪-‬שינה‪ .‬הערכת מהימנות שהתקבלה למדדי‬ ‫לוח זמני שינה )זמן הירדמות‪ .‬יותר‬ ‫מכך‪ .‬המתאם בין מדדי איכות השינה הסובייקטיביים ובין אחוזים של מדדי שינה אובייקטיביים היו‬ ‫שליליים באופן מובהק )‪ (r=-0.‬השתמשנו בקריטריון של לפחות התעוררות אחת בכל לילה שנבדק ע"י דיווחי הורים לילדים בני ‪5‬‬ ‫)בלטרמיני והרציג(‪ .‬תוצאות אלה זהות לאלו שהתקבלו עבור ילדים צעירים‬ ‫יותר )‪ 12-60‬חודשים( וילדים גדולים יותר )ילדים בגיל ביה"ס ומתבגרים(‪ .‬במדגם שלנו‪ 19% .‬שימוש בקריטריון של‬ ‫‪ 2‬או יותר התעוררויות ליליות סובייקטיביות ממוצעות גם כן לא מצא אף ילד בעל שינה "גרועה"‪ .‬היה מתאם חיובי בין זמן ההירדמות לפי האקטיגרף להערכת ההורים את הישנוניות בבוקר ‪.‬הילד מתעורר בממוצע יותר מ ‪ 3‬פעמים בלילה )משך כל יקיצה לילית לפחות ‪ 5‬דק'(‪.‬אחוז שינה נמוך מ ‪) 90%‬הילד מבלה יותר מ ‪ 10%‬משנתו‪ .6%‬‬ ‫התעוררו לפחות פעם אחת בלילה בכל לילה שנוטרו‪ .‫כפי שציפינו‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬אנו בחנו את המאפיינים הפסיכומטריים של המדדים‪.90%‬‬ ‫לכן‪ 41% .‬מהילדים אופיינו בלפחות קריטריון אחד מהשניים ולכן יכלו להיחשב לפי ההגדרה שלנו כבעלי "שינה‬ ‫גרועה"‪.‬בגלל שהקריטריונים הנפוצים‬ ‫)שהינם שרירותיים גם כן( מבוססים רק על דיווחי הורים ואינם מתאימים למידע אקטיגרפי‪.‬לא מצא אף ילד בעל שינה "גרועה"‪ .‬אקטיגרף מאפשר זיהוי של הפרעות שינה אבל מונע הסברים למקור אותן ההפרעות )דיאגנוזה להפרעת‬ ‫שינה ספציפית או מצב רפואי שגורם להפרעה בשינה(‪.‬מס' יקיצות ליליות‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫מחקר זה העריך דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים בגן ע"י שימוש בכלים אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ .‬מידע נוסף בטבלה ‪.3‬‬ ‫להשוואה‪ .‬מהילדים תאמו קריטריון זה )לפי יומני שינה יומיים(‪ .30‬‬ ‫הירדמות מאוחרת יותר הייתה במתאם עם ישנוניות מוגברת בבוקר‪.‬כשזוהי התוצאה‬ ‫הצפויה שדיווחו עליה בלטרמיני והרציג‪.‬מהילדים התעוררו לפחות פעם אחת בלילה בלפחות חצי מהלילות בהם הילד נוטר‪ .0.

‬יותר מכך‪.‬ממצאים אלה משכפלים ומרחיבים תוצאות דומות שהתקבלו עבור ילדים צעירים ומבוגרים‬ ‫במעבדה שלנו‪.‬זה הוכח ע"י ההתאמה בין מדדי אקטיגרף‬ ‫לדיווחי הורים ביחס לזמן ההירדמות‪ .‬כל ההורים דיווחו שהשינה של ילדם היתה טובה או טובה מאוד‪ .‬ההבדל בין מס' היקיצות הליליות שנמדדו ע"י ‪ 2‬השיטות מצביע על כך שההורים לא היו מודעים‬ ‫לכל היקיצות הליליות של ילדם‪ -‬ליתר דיוק הם דיווחו רק על כחמישית מהיקיצות הליליות‪.5‬לפי דיווחי הורים‪.‬כפי שצוין קודם‪ .7‬לעומת זאת ‪ 0.‬ניתן‬ ‫להסיק שההורים דייקו בדיווחיהם ביחס למדדים של לוח זמני השינה‪ .‬נמצא שככל שהיל הולך לישון מאוחר יותר )ע"פ האקטיגרף(‪ .‫הפרעות ריכוז והפרעה היפראקטיבית לבין קב' הביקורת‪ .‬איכות השינה(‪ .‬‬ ‫היחסים בין מדדים של יומנים יומיים ואקטיגרפיים‬ ‫מבחינת המתאמים בין הדיווחים היומיים הסובייקטיביים של ההורים ומדדים אקטיגרפיים אובייקטיביים‪ .‬‬ ‫לבסוף‪ .‬ניתן להסיק כי ההורים גם אינם מודעים למספר האמיתי של היקיצות הליליות של ילדיהם וגם אינם‬ ‫מודעים לאורכם האמיתי של היקיצות הנ"ל‪ .‬ולכן זה קריטי לחקור שינה לאורך תקופה בסביבה‬ ‫הטבעית מעבר ללילה אחד או שתיים במעבדה כפי שלעיתים קרובות קורה במחקרים רפואיים על שינה‪.‬נראה כי ככל שלוקח לילד יותר זמן להירדם )לפי דיווחי הורים(‪ .‬ולכן ההורים נשארים לא מודעים בקשר ליקיצות הליליות של ילדם‪ .‬כך הילד‪/‬ה מתעורר יותר‬ ‫בלילה‪ .‬זה משתקף גם בהערכה הכללים‬ ‫של ההורים את איכות השינה של ילדם‪ .‬ההורים דיווחו בצורה‬ ‫לא מדויקת‪ .‬הפערים‬ ‫המשמעותיים בזמן ההירדמות ומשך השינה בין מדדי אקטיגרף לדיווחי הורים משקפים את העובדה שההורים‬ ‫דיווחו על השעה שבה הילד הולך לישון לעומת המדדים האקטיגרפיים שמדדו את זמן ההירדמות‪.‬הורים נטו להערכת חסר את מס' היקיצות הליליות של ילדיהם‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‬ממצאים אלה אינם מפתיעים‪ .‬ולכן ההורים לא היו מודעים לכל היקיצות הליליות של ילדם‪ .‬בהשוואה למדדים האקטיגרפיים‪ .‬‬ ‫בכלליות‪ .‬ממצאים אלה מבהירים‬ ‫את הקשר בין שינה לא מספקת לבין ישנוניות בגילאי גן חובה וביה"ס‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ .‬אחוזי השינה שלו נמוכים יותר‪ .‬התוצאות‬ ‫של ניתוח רגרסיה מדורג שבוצע ע"מ להעריך את הפקטורים שתורמים לאי התאמה חושפים שאצל ילדים‬ ‫מבוגרים יותר האי התאמה גדולה יותר‪ .‬אין קריטריון מבוסס או מקובל על כולם לאבחון הפרעות שינה בילדים‪ .‬‬ .‬ממצאים אלה תומכים ברעיון שילדים גדולים יותר מסמנים פחות‬ ‫להוריהם‪ .‬ואף‬ ‫אחד לא העריך את השינה כפחות מטובה‪ .2.‬ממצאים אלה מציעים שיציבות מדדי השינה של מע'‬ ‫ערות‪-‬שינה הם מרכיב חשוב במערכות ביו‪-‬התנהגותיות‪ .‬זה מתאים לממצאים של שדה על ילדים בגיל ביה"ס‪ .‬‬ ‫מצאנו שהמס' הממוצע של יקיצות ליליות שנמדד ע"י אקטיגרף היה ‪ .‬‬ ‫הערכה של הפרעות שינה‬ ‫אחת מהמטרות העיקריות של המאמר הזה היתה להעריך את השכיחות של הפרעות שינה בקרב ילדי בגילאי‬ ‫הגן‪ .‬‬ ‫ממצא מעניין נוסף אשר נוגע למתאם בין המדדים האובייקטיביים לסובייקטיביים שהצביעו על כך שההערכה‬ ‫הסובייקטיבית לכמות הזמן שנדרשה לילד להירדם היתה במתאם גבוהה למדדים האובייקטיביים של איכות‬ ‫השינה‪ .‬בגלל שההורים‬ ‫בד"כ מעורבים ברוטינת השינה של ילדיהם הקטנים וערים כשהילד הולך לישון ומעורר בבוקר‪ .‬מכאן נראה סביר להסיק‬ ‫שבעיות שינה מסוימות נוטות להצטבר והם יכולים לייצג סינדרום רחב יותר של הפרעת שינה בילד‪.‬למרות שהוא מצא שלא רק מדדי לוח זמני שינה‬ ‫אלא גם מדדי שינה איכותיים קושרו לדיווחים סובייקטיביים לגבי ישנוניות במשך היום‪ .‬כך ההורים מעריכים אותם כיותר עייפים‬ ‫בבוקר‪ .‬שהראו של ‪ 41%‬מהילדים היתה‬ ‫שינה מקוטעת‪ .‬‬ ‫המתאם החיובי בין המדדים מצביע על כך שככל שהילד מתעורר יותר‪ .‬והילד נוטה להתעורר מאוחר יותר בבוקר‪ .‬למרות שהמתאם בין דיווח ההורים לגבי מס' היקיצות הליליות והמס' של היקיצות הליליות כפי‬ ‫שנמדד ע"י אקטיגרף‪ -‬הינו חיובי‪ .‬זמן התעוררות ומשך השינה‪ .‬כך ההורים מודעים ליותר יקיצות ליליות‪.‬ספציפית‪.‬ספציפית‪ .‬בהתייחסות למדדים של איכות השינה )מס' היקיצות הליליות‪ .‬זה הגיוני שרוב הילדים אינם מסמנים )ע"י בכי למשל( להוריהם כי‬ ‫הם ערים והם יכולים להירדם שוב לבדם‪ .

‬‬ ‫הקריטריון שבחרנו לשימוש קבוע במחקר שלנו ) ‪ 3‬יקיצות ליליות בלילה כשכל יקיצה נמשכת לפחות ‪ 5‬דק' ו‪/‬או‬ ‫ערך אחוזי השינה נמוך מ ‪ .‬ממחקרים רבים שנעשו בנושא על מבוגרים‪ .‬זה נראה כלא הגיוני להשתמש בו כקריטריון לזיהוי הפרעות שינה‪.‬כפי שהוגדרה במחקר שלנו‪.(90%‬לרות שהוא שרירותי‪ .‫הקריטריון שבשימוש ע"י חוקרים שונים הותאם למחקר ומתבסס על דיווחי הורים‪ .‬ואנו עקבנו אחר קריטריון‬ ‫המיושם לגבי ילדים בגילאים המוקדמים של ביה"ס‪ .‬בגלל מחסור במחקרים אובייקטיביים‪ .‬למרות זאת לא נמצאו הבדלי גילאים אלו‬ ‫ביחס ליקיצות הליליות במדידה אקטיגרפית‪ .‬התוצאות שלנו היו גרועות יותר מהשכיחויות שדווחו לגבי הפרעות שינה אצל תינוקות‪.‬קשורים לתפקודים מסוכנים‪/‬מתפשרים קוג' והתנהגותיים‪ .‬שנשענו על אותו קריטריון ואתה מתודולוגיה‪ .‬‬ .‬זה יכול להצביע על כך שילדים בגיל הגן‪ .‬‬ ‫אם בחקר העתידי ממצאים אלה יקבלו תמיכה‪ .‬התוצאות היו יוצאות אבסורדיות במידה מסוימת‪ .‬אם היינו משתמשים בקריטריון הדומה לזה ששימש‬ ‫במחקרים של דיווחי הורים‪ .‬הראו שילדים עם שינה‬ ‫מקוטעת היו פחות ערניים במשך היום וסביר יותר להניח שיוערכו כבעלי יותר בעיות התנהגות ויציגו ביצוע גרוע‬ ‫יותר במבחנים נוירו‪-‬התנהגותיים ממוחשבים של למידה וקשב‪ .‬‬ ‫המחקרים שלנו על‬ ‫ילדי גיל ביה"ס‪ .‬ניתן‬ ‫להגדירם כבעלי שינה גרועה‪ .‬למרות זאת‪ .‬שגם ניטר את שינת התינוקות באקטיגרף ומצא שתינוקות בקב' הביקורת‪.‬במחקר זה‪ .‬‬ ‫שבטווח ‪ .‬בהתחשב בממצאים שלנו על‬ ‫השכיחות הגבוהה של שינה מקוטעת אצל ילדי גן‪ .‬לפי קריטריון זה‪ .66‬יקיצות ליליות בקרב‬ ‫ילדי הגן(‪ .‬בגלל ששכיחות‬ ‫יקיצות ליליות מאפיינת כמעט את כל הילדים‪ .‬חשוב לציין שמחקרים על שינה מקוטעת אצל מבוגרים‪.‬פרט ל ‪ .‬השכיחות‬ ‫הממוצעת של היקיצות הליליות היתה אפילו גבוהה יותר משל תינוקות בקב' ביקורת ) ‪ 2.‬ההשוואה הרלוונטית‬ ‫היחידה היא מחקר בתינוקות‪ .‬לכן‪ .‬ואין קריטריון ידוע לאבחון‬ ‫הפרעות שינה ע"י אמצעים של מדדים אובייקטיביים‪ .‬‬ ‫שבהם יקיצות ליליות רבות נגרמו ע"י גירוי חיצוני‪ .‬הוא יכול להיחשב כשמרני כשמשווים אותו למחקרים‬ ‫אחרים )סף גבוהה(‪ .‬במחקרנו נמצא שלפי המדדים‬ ‫האקטיגרפיים‪ .‬‬ ‫הממצאים של מחקר זה מנוגדים להנחה ששכיחות היקיצות הליליות בילדים לפני ביה"ס מצומצמת באופן‬ ‫משמעותי ביחס לתינוקות‪ .‬אך סביר להניח כי הם פחות יאותתו כשהם יתעוררו ויחזרו לישון לבדם‪ .3‬התעוררו לפחות פעם אחת בללה )ליותר מ ‪ 5‬דק'(‪ .‬מחקר זה מציין ש ‪ 41%‬מהילדים ששייכים למדגם נורמטיבי‪ .‬בגלל‬ ‫שאין לנו מידע ישיר על ההשפעה או תוצאות התנהגותיות של שינה מקוטעת‪ .‬לא הרבה מחקרים התייחסו לשאלת ההשפעה של שינה מופרעת על התנהגות של‬ ‫ילדים‪ .‬באופן מפתיע‪ .‬כפי שאנו‬ ‫מגדירים אותם בשימוש באקטיגרף‪ .‬‬ ‫השאלה איך להצדיק את ההגדרה של ילדי הגן הללו כבעלי הפרעת שינה נשארת פתוחה‪ .‬במחקר זה אנו‬ ‫ניצבנו בפני הבעה להחליט ממה מורכבת הפרעת שינה שנמדדת אובייקטיבית‪ .‬התוצאות‬ ‫ההתנהגותיות וההתפתחותיות של שינה מקוטעת בקב' גיל זו צריכים להיחקר ישירות במחקר העתידי‪.‬למשל‪ .‬ממצא זה מעלה שאלה קלינית ומחקרית קריטית‪ :‬האם אנו צריכים להיבהל קלינית‬ ‫ע"י שכיחויות גבוהות אלו של שינה מקוטעת לא מזוהה‪ .‬זה מתאים למסקנה הכללית שילדים צעירים לא בהכרח מתעוררים‬ ‫לעיתים קרובות יותר‪ .‬ממצאים אלה מציעים שקיטועי שינה‪ .‬התעוררו בממוצע פעמיים בלילה‪ .‬ממצאים אלה מאתגרים את ההנחה שהשכיחות של הפרעות שינה יורדת בקב' גיל זו ביחס לתינוקות‪.‬‬ ‫שמושווים לתינוקות בעלי הפרעות שינה‪ .‬ומחקרים נוספים צריכים לבחון נק' זו‪ .‬במדגם שלנו‬ ‫נמצא שההורים דיווחו על יותר יקיצות ליליות בילדים הצעירים יותר‪ .‬לא‬ ‫בהכרח מתעוררים פחות‪ .‬זה הוכח‬ ‫כי מניע שינה ופרעה לשינה יכולים להשפיע משמעותית על מצב רוח ותפקוד קוג'‪ .‬בהשוואה לתינוקות‪ .‬רגולציה רגשית לקויה‬ ‫ופסיכופתולוגיה בילדים‪ .‬כמעט כל הילדים‪ .30%-20%‬יש לזכור שהערכות אלא אינן מבוססות על מדידה אובייקטיבית‪ .‬בחלק מהמחקרים האלו‬ ‫השכיחות של ‪ 3‬יקיצות ליליות בשבוע שדווחה ע"י ההורים נחשבת לבעייתית‪ .‬אלא מאותתים להוריהם יותר ולכן ההורים יותר מודעים ליקיצות הלילית שלהם‪.‬הוכיחו שישנו אפקט שלילי משמעותי בתפקוד של יום למחרת‪.‬למרות זאת‪ .‬או שזוהי השתקפות של שלבים התפתחותיים נורמאליים‬ ‫והקריטריון שלנו לבעיות משמעותיות מבחינה קלינית אינו מתאים לקב' גיל זו?‬ ‫הספרות המוגבלת מציעה‬ ‫שהפרעות שינה כולל שינה מקוטעת מקושרות לתפקודים קוג' מסוכנים‪/‬מתפשרים‪ .

‬זה חשוב להדגיש שהערכת שינה במחקר‪ .‬נגלה שאיכות השינה אכן‬ ‫משתפרת עם הגיל ופחות ילדים בגיל ביה"ס זוהו כבעלי שינה גרועה בהשוואה לילדי הגן בהינתן שהשתמשו‬ ‫באותה השיטה ואותו הקריטריון‪ .‬הוריו המותשים יחפשו אחר עזרה‪ .‬שיהיה גם אובייקטיבי וגם ידידותי לשימוש זהו פינוק אמיתי‬ ‫בתחום שלנו‪ .‬שאבחנה וטיפול בהפרעות שינה יכול לניב תוצאות טיפוליות חיוביות על ההפרעה‬ ‫הקומורבידית כמו הפרעת קשב או הפרעת היפראקטיביות‪ .‬בגלל שההורים הם מקור לא טוב לדיווח על איכות השינה‪ .‬ממצאים שלנו‬ ‫מציעים שהמסקנות שמבוססות רק על רושם סובייקטיבי יכולות להיות מוטעות‪ .‬ניתן להצהיר שילדי הגן במדגם שלנו דמו לתינוקות‬ ‫בשכיחות היקיצות הליליות שלהם ודמו לילדים בגיל ביה"ס ביכולת שלהם להירדם שוב ללא איתות להורים‪ .‬אם ניתן‪.‬ילדים לא מתלוננים ותינוקות לא יכולים להתלונן על שנתם‪ .‬כאשר חושבים על ‪ 2‬המחקרים הנ"ל‪ .‬זוהי בדיוק השכיחות שדווחו עליה בלטמיני והרציג במחקרם על‬ ‫ילדים בני ‪ .‬ניתן להגיע למסקנות אחרות בקשר לילדים הגדולים יותר‪ .‬במיוחד‬ ‫בהגדרה הקלינית‪ .‬במחקר שלנו‪ 19% .‬בכל אופן‪ .‬‬ ‫אף על פי כן השאלה הקריטית לגבי מהי המשמעות וההשפעה הקלינית האמיתית של שינה גרועה כפי שהגדרנו‬ ‫אותה‪ .‬צריכה לעורר את הקלינאים לחשיבות לכלול הערכה יסודית של‬ ‫השינה כחלק אינטגראלי מהפרוטוקול הקליני האבחוני‪.‬נראה כי המדגם‬ ‫שלנו אינו מבוסס שלילית‪ .‬התנסויות‬ ‫אלה קושרו להתפתחות והתמדה של בעיות שינה בילדות המוקדמת ולכן הם בעלי משמעות רבה‪ .‬אם תינוק הוא "קשה" ביכולתו להירדם או שהוא מתעורר ובוכה באופן‬ ‫תכוף‪ .‬דיווחי הורים ממשיכים להיות כלי בעל ערך להערכת‬ ‫דפוסי השינה של הילדים‪ .‬מנק' מבט התפתחותית‪ .‬נמצא ש ‪ 37%‬מילדים בגיל‬ ‫ביה"ס זוהו כבעלי הפרעות שינה לפחות באחת מהתנהגויות הקשורות לשינה שהוערכו‪.‬שנת תינוקות הופכת לבעיה רק‬ ‫כאשר הורי התינוק מגדירים אותה כבעיה‪ .‬‬ ‫רק ‪ 18%‬מהילדים זוהו כבעלי שינה "גרועה"‪ .‬בהגדרה הקלינית‪ .‬‬ .‬‬ ‫בניגוד לממצאים הנ"ל שמגיעים מאקטיגרף‪ .‬באבחון ובטיפול צריכה להיעשות‪ .‬בגלל שהם יכולים לספק מידע שלא ניתן לקבל באמצעים אובייקטיביים )מידע‬ ‫שקשור להתנסות הסובייקטיבית של ההורה ודפוסים שקשורים לאינטראקציה בעת ההשכבה לישון(‪ .‬מההורים דיווחו שילדם‬ ‫התעורר לפחות פעם אחת בכל הלילות שנוטר‪ .‬בכדי לשפר את שנת תינוקם‪.‬המודעות הגדלה לקומורבידיות של הפרעות שינה עם‬ ‫צורות אחרות של פסיכופתולוגיה בילדות‪ .‬ולכן הם מעריכים פחות את התקפות של התוצאות שהושגו במדדים האובייקטיביים‪.‬ישנה חשיבות רבה‬ ‫לשימוש באמצעים משלימים‪ -‬אובייקטיביים שקיימים כיום בשוק‪ .34%‬מידע זה מציע שכאשר מתייחסים למדדים סובייקטיביים‪ .‬אם הפרעת שינה לא אובחנה וטופלה‪ .‬אז הטיפול בהפרעות קומורבידית אחרות יהיה מתפשר‪.‬למשל‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ :5‬מדידה של שנת ילודים וילדים צעירים‬ ‫‪EVELYN B.‬השכיחות של דיווחי הורים לגבי יקיצות ליליות במחקר זה די דומה‬ ‫לדיווחי הורים במחקרים אחרים שמבוססים על דיווח הורים‪ .‬‬ ‫בשיטות הערכה משלימות – אובייקטיביות וסובייקטיביות‪ .‬הממצאים שלנו מציעים שילדים יכולים להתנסות בהפרעות שינה משמעותיות גם אם הוריהם ורופאיהם‬ ‫אינן מודעים לכך‪ . THOMAN and CHIRSTINE ACEBO‬‬ ‫בניגוד למבוגרים‪ .‬לפי השוני שנראה בין דיווחי‬ ‫הורים וניטור אקטיגרפי‪ .‬‬ ‫יישומים קליניים‬ ‫ברוב ההגדרות הקליניות הערכת שנת הילדים מבוססת רק על דיווחי הורים או דיווחים עצמיים‪ .‬במחקר דומה שנערך על ילדי גיל ביה"ס‪.‬במחקר שנערך לאחרונה‪ .‬שיכול להוביל לשיפור משמעותי במחקר והפרקטיקה הקלינית‪.‬זה חשוב במיוחד למחקר הקליני בתחום זה‬ ‫ולמקרים הקליניים בהם ישנו חשד להפרעת שינה‪ .‫מצד שני‪ .5‬במחקרים אחרים‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬יכול‬ ‫להיות שיש גם שינוי באופי הבעיות ככל שהילד מתבגר‪ .‬‬ ‫הודגם‪ .‬השכיחות של יקיצות לילה מדווחות )בד"כ ההתייחסות היא לפחות ‪ 3-8‬יקיצות‬ ‫ליליות בשבוע(היא בין ‪ 14%‬ל ‪ .

‬אך עשויה להשתנות‪.‬מיד לאחר ערות‪.‬‬ ‫בשלבים המוקדמים‪ .‬אך חוזרים לישון ללא בכי‪.‬הסתמכה על תפיסת ההורים את דפוסי‬ ‫השינה של תינוקותיהם‪ .‬‬ ‫תנועה מפוזרת עשויות להתרחש‪ .‬הקלטות ‪ actigraphic‬ודיווחים על דפוסי תנועה‪ .‬העיניים עצומות‪ .‬‬ ‫הקלטות של שנת תינוקות מתצפיות התנהגותיות‪.‬מראות שונות רחבה‪.‬הן כוללות תצפיות התנהגותיות ישירות‪.‬נבחרו לתיאור בפרק זה‪ .‬‬ ‫במהימנות דיווחם על דפוסי השינה של תינוקם‪ .‬הנשימה לא אחידה והיא בעיקר מהצלעות‪ .‬תקופות קצרות של הזזת‬ ‫גוף או גפיים עשויות להופיע‪ .‬שינה לא מווסתת כמו בשינה‬ ‫שקטה‪ .‬‬ ‫מעבר משינה אקטיבית לשקטה‪ .‬מקור הנשימה יכול להיות מהבטן או מהצלעות‪ .‬עיני התינוק פתוחות אך "מכוסות בכבדות" או נפתחות ונסגרות באיטיות‪ .Polysomnography‬הקלטות וידיאו במעגלי זמן‪ .‬נדון ביתרונותיהם וחסרונותיהם ויוצעו‬ ‫התנאים הטובים ביותר שבהם כדאי לעשות שימוש בשיטות אלו‪.‬העיניים עצומות‪ .‬למרות ששלבים‬ ‫אלו הינם שלבים התנהגותיים מובחנים באופן מהימן זה מזה‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בשאלונים‪ .‬‬ ‫מספר שיטות קיימות לתיעוד אובייקטיבי של שנת תינוקות וילדים‪ .‬של צעירים מאד‪ .‬הפעילות המוטורית מוגבלת למצבי בהלה‪ .Polysomnography‬של תינוקות וילדים צעירים‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫מיון התנהגויות שינה‬ ‫ישנם ‪ 5‬מצבים של התנהגות שינה בתינוקות‪ .‬מסיבה זו‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ .‬במחקר המשלב רישומי שינה עם דיווח הורי‪ .‬‬ ‫הלם ונמנום‪ .‬אך יותר מווסתת ממצב של שינה אקטיבית‪ .‬פונקציה של מחסור‬ ‫במידע אמפירי על שנתם‪ .‬תצפיות התנהגותיות הן תוספת טיפוסית‬ ‫להקלטות ‪.‬נשמר טונוס שרירים‬ ‫נמוך ועקבי‪ .‬הגישה המובילה להערכת שינה‪ .‬הנשימה יחסית איטית‪ .‬הליכים אלו יתוארו‪ .‬‬ ‫במקרים אלו‪ .‬אשר מתוארים בעת התרחשותם הזמנית‪ .‬של ילדים‬ ‫צעירים‪.‬‬ .‬משני השלבים )אקטיבית \ שקטה(‪ .‬‬ ‫זה עומד בניגוד מסומן לקבלתה של שיטת ה‪ .‬שינה שקטה מקבילה לשנת ‪ NREM‬לא בשלה‪ .‬תיעודי שינה או יומנים‪ .‬והן יותר נפוצות בפגים‪ .Polysomnography -‬כשיטה הטובה ביותר לתיעוד שנת מבוגרים‪.‬או‬ ‫שנעשתה אינטראקציה בין גורמים אלו‪.‬כיוון שחלק מהתינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬אנחת מלמול קצבית חולפת‪ .‬מווסתת ומקורה הוא מהבטן בעיקר‪ .‬שינה אקטיבית מקבילה לשנת ‪REM‬‬ ‫אצל מבוגרים‪.‬טונוס‬ ‫שרירים משתנה‪ .‬לא ניתן להבחין בין שלבי ערות לשלבי שינה פעילה בדפוסי ‪ EEG‬לבדם‪ .‬לכל אלו יש סיבה‬ ‫לקבל המלצה לשימוש ולייצג רמה של פשרה‪ .‬הורים עשויים )בשמחה( להניח כי תינוקם ישן‪ .‬‬ ‫המשמעות היא ששנת התינוק השתפרה בעקבות התערבות או שציפיות או רמות הסבילות של ההורה השתנו‪ .‬אפילו כאשר הן מצליחות לדווח במדויק עבור משך היום‪ .‬עשויה להופיע הופעת שנת ‪ REM‬מבודדת‪.‬‬ ‫שינה אקטיבית‪ .‬הן‬ ‫עשויות להראות חוסר דיוק בלילה‪ .‬אך טונוס שרירים נמוך בין תנועות אלו‪ .‬לפחות בחלקה‪ .‬מצאנו כי אמהות‪ .‬‬ ‫הקלטה התנהגותית מתוארת ראשונה כיוון שבמובן מסוים זוהי "סטנדרט הזהב" של מעקב אחר שנת תינוקות‪.‬אם דיווח ההורה הופך לחיובי יותר‪.‫בעקביות עם תמונה זו‪ .‬רמת הפעילות נמוכה‬ ‫יחסית‪ .‬ישנה מעט פעילות מוטורית‪ .‬עשויה להיות‪ .‬שיטות אלו אשר דווחו בספרות בפירוט רב‬ ‫ונחשפו להערכה קפדנית של מהימנות ותוקף‪ .‬שבו התינוק מראה סימני‬ ‫התנהגות מגוונים‪ .‬שלב זה מתרחש בין שינה אקטיבית לשינה שקטה‪ .‬ברור כי נחוץ דיווח מהימן של שנת התינוקות בכדי‬ ‫לאבחן בעיה אפשרית ובכדי לעקוב אחר השינויים בדפוסי שינה כתוצאה מהתערבות‪.‬‬ ‫הצלחה מוגבלת של המאמץ לשפר את שנתם של התינוקות‪ .‬שנת ‪ REM‬מתרחשת לסירוגין‪.

‬התעוררות לא ערנית‪ .‬רעש קולי ובכי‪ .‬מגוונים ורבים מדי בכדי להבחין ביניהם‬ ‫ולהקליטם‪ .‬סדרתיות זו של מצבי השינה בתינוקות‪ .‬תיווך אינטראקציות חברתיות וארגון תגובות פלט‪ .‬כמו כן‪ .‬בדרך‪-‬כלל‪ .‬גניחות‬ ‫וגניחות עד בכי‪ .‬כשהוא בהתמודדות עם שלב השינה האקטיבית בה היה קודם לכן‪.‬ישנן ‪ 6‬קטגוריות לשינה\ערות והן‪:‬‬ ‫ערני‪ .‬שינה אקטיבית היא מצב השינה ההתחלתי לאחר ערות‪ .‬שלב זה‪ .‬מיד לאחר ערות‪.‬אך התינוק עשוי להיות אקטיבי‪.‬‬ ‫הנשימה הרבה פחות מווסתת בשינה אקטיבית לעומת שינה שקטה‪ .NREM‬שקיימת בילדים צעירים או מבוגרים‪ .‬‬ .‬שלא כמו אצל מבוגרים‪ .‬בכדי להפחית את מספרם הרב של הקטגוריות העומדות בפני‬ ‫תצפית‪ .‬עשויה‬ ‫להיות מופרעת על‪-‬ידי לחץ חיצוני ואף פנימי‪ .(CNS‬‬ ‫ארבעת מצבי הערות‪ .‬במהלך החודשים הראשונים‬ ‫ולאחר מכן בגילאים מאוחרים יותר‪ .‬ממשיכות בעקביות ברמות נמוכות הרבה יותר‪ .‬פעילות מוטורית יחסית נמוכה בשבועיים‬ ‫הראשונים לחיים‪ .‬‬ ‫יש לשים לב כי סכמות חלוקה אלו עדין כוללות את כל המצבים העיקריים‪.‬המצבים הרשומים לעיל‪ .‬בדרך כלל‪.‬פעילות מוטורית גבוהה‪ .‬במהלך שינה שקטה‪ .‬‬ ‫מתרחש כאשר התינוק מתעורר משינה‪ .‬יורדות בתדירותן ועוצמתן‪ .‬נוצצות וקשובות או סורקות‪ .‬במקום שינה אקטיבית‪ .‬רעש קולי מבודד עשוי להופיע‪.‬עיני התינוק פקוחות‪ .‬בהלות חולפות‪ .‬התפתלויות קלות של הגפיים‪ .‬המשכיות של התנהגויות אלו‪.‬אך משועממות ולא בפוקוס‪ .‬ניתן לחשוד כי התינוק סובל מלחץ עם הוא נכנס לשינה‬ ‫שקטה‪ .‬‬ ‫התנהגויות שלביות אחרות במהלך שינה אקטיבית כוללות‪ :‬חיוכים‪ .‬ישנה פעילות מוטורית כללית‪.‬מוגדרים כך‪:‬‬ ‫ערני‪ .‬ערות‬ ‫ושינה מכילים בתוכם מערכת של התנהגויות המופנמות ומשרתות כפונקציות של וויסות קלטי מידע המתקבלים‬ ‫מגירויים‪ .‬אך עשויה‬ ‫להשתנות‪ .‬תנועה מוטורית המאופיינות בהתמתחות או התפתלות ואפילו בכי‬ ‫בצלילים גבוהים‪ .REM‬אשר עשויה להיות מלווה בהרמה של העפעפיים ולעיתים פתיחת עיניים‪.‬שינה אקטיבית‪ .‬מספקים מידע על מערכות וויסות של מערכת‬ ‫העצבים המרכזית )‪.‬‬ ‫סיכום סט מצבים‬ ‫עבור מחקרים רבים ולמטרות קליניות‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫יש לציין כי עד גיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬מלמולים קצביים עשויים‬ ‫להתרחש‪ .‬‬ ‫יתרון גדול של תצפיות התנהגותיות היא האפשרות להקליט את שלבי הערות כמו גם את שלבי השינה‪ .‬ווקליזציה עוצמתית מתרחשת במקוטע או ברציפות‪.‬אשר מובעות בתינוקות עד גילאים ילדים צעירים‪ .‬‬ ‫העיניים סגורות או נפתחות ונסגרות באופן שחוזר על עצמו‪ .‬רעשים קוליים נשמעים באופן עקבי או לסירוגין‪ .‬שינה‬ ‫שקטה או מעברי שינה אקטיבית\שקטה‪.‬‬ ‫מיון התנהגויות בערות‪.‬הם עשויות להשתנות מתזוזה קצרה ועמומה של העפעף ועד לסערה‬ ‫של תזוזות ‪ .‬עיוות פנים ומלמולים‪ .‬‬ ‫התנהגויות שינה ספציפיות‪.‬התינוק מראה התנהגויות של שינה וערות‪ .‬בניגוד למצב ההתחלתי‬ ‫של שינה שקטה ‪ .‬הלם ונמנום או מעברים בין שינה וערות‪ .‬‬ ‫עוררות לא ערנית‪ .‫מעבר משינה לערות‪ .‬תנועות העיניים ) ‪ (REM‬הן אורכיות ולא‬ ‫אופקיות בעיקר‪ .‬הגיוני לאחד את המצבים למקבצים‪ .‬בהירות‪ .‬‬ ‫בכי‪ .‬‬ ‫התנהגותית‪ .‬התנהגויות אלו המזוהות עם שלבי שינה‪ .‬הזעפת פנים‪ .‬‬ ‫רעש‪ .‬העיניים עשויות להיות סגורות במהלך פעילות מוטורית גבוהה‪ .‬עיני התינוק לרוב פתוחות‪ .‬תנועת קצרה של גפיים או גוף‪ .‬בתינוקות‪.‬ראשית‪ .‬שלבי השינה בתינוקות מובחנים הרבה יותר מאשר בגילאים מבוגרים יותר‪ .‬רעש קולי מבודד עשוי להופיע‪ .‬ברמות עוצמה יחסית נמוכות‪.

‬תינוקות אשר‬ ‫מראים דפוסי שינה יציבים‪ .‬יש צורך בעפרון וגיליון נייר המחולק ל‪6 -‬‬ ‫תקופות של דקות‪ .‬הסיגנלים האנלוגיים מייצוג בצינוק מספקים‬ ‫מידע מתמשך לצופה על רגולציה של נשימה‪ .‬פוחתת השינה האקטיבית הן בכמות האבסולוטית והן באחוזים מתוך זמן‬ ‫השינה עצמו‪ .‬לעומת ‪90‬‬ ‫דקות במבוגרים‪.‬‬ ‫לאחר התעברות‪.‫ברמות גבוהות‪ .‬מעבר לחודשים הראשונים של החיים‪ .‬לאחר תקופה של אימון‪ .‬בנוסף‪ .‬הם ‪ 60‬דקות בקירוב‪ .‬אפילו בבעלי‪-‬‬ ‫חיים‪ .(REM‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬‬ ‫כמו בשלבי הערות‪ .‬‬ ‫שיטות ותצפיות‪.‬כיוון שהתעוררות היא הפכפכה‬ ‫הרבה יותר משינה‪.‬‬ ‫כל המצבים שהוגדרו לעיל ניתנים לשפיטה באופן מהימן‪ .‬כאשר הם עם אימותיהם‪ .‬מאוחרות‬ ‫יותר‪.‬קשורה לפגמים בהתפתחות בשלבים מאוחרים יותר‪ .‬מתאים‪ .‬נדרשים‬ ‫שלושה פרקי זמן למעבר בין שינה אקטיבית לשינה שקטה‪ .‬שנצפתה בהתנהגויות גורי ארנבים‪ .‬מראים שלבי ערות יציבים‪ .‬תוך שימוש בסקאלת ניקוד של ‪ 4‬נקודות‪ .‬לפחות האם התינוק שקט או בכייני‪ .‬באופן מדויק‪ .‬מצבים יכולים להיות מקודדים בהקלטה )מסומנים על‪-‬ידי סיגנל זמן( לתוך מכשיר‬ ‫אלקטרוני לעיבוד קלטי מידע‪ .‬ישנן עדויות מרמזות כי התנהגויות אלו יכולות לשמש כמדד לטמפרמנט התינוק‪.‬‬ .‬‬ ‫הקלטות במקביל של נשימה הינה תוספת משמעותית לתצפית ההתנהגותית‪ .‬צריכה גם כן‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בפרקי זמן של ‪10‬‬ ‫שניות‪ .‬‬ ‫‪ 28%‬בשינה שקטה‪ 2% .‬מצאנו‬ ‫כי תינוקות המראים תדירות גבוהה של ‪ REM‬אינטנסיבי )סערות ‪ .‬המונח תחת התינוק ומתחבר ללוח הקלטה נייד‪ .‬בהקלטות מתמשכות‪ .‬בכדי לספק תצפית מקסימאלית של העיניים‪ .‬במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים‪ .‬נשימה ושל הגפיים‪.‬בנמנום ו‪ 1%-‬בשלבי המעבר ממצבי שינה‪-‬‬ ‫ערות‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫במהלך השבועות הראשונים לאחר הלידה‪ .‬ניתן להקליט את התרחשותם של ‪ REM‬או התנהגויות שינה אחרות‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ .‬לחילופין‪ .‬לכלול את טבע ההתעוררות‪ .‬מהימנות הוערכה בילדים ובתינוקות‪ .‬נמצא בעקביות כי חוסר יציבות‬ ‫בתפוצת מצבי השינה‪ .‬הראו ציונים מנטאליים‬ ‫נמוכים יותר בגיל שנה‪.‬נקשרה להתנהגויות חברתיות וחקרניות‪ .‬לדוגמא‪ .‬בהתחשב הארעיות‬ ‫התרחשותם‪ .‬זה יכול היעשות על‪-‬ידי חיישן רגיש‬ ‫ללחצים קטנים‪ .‬שינה אקטיבית‪ .‬למרות שלא ניתן לקטלג שינה‬ ‫לתוך תקופות זמן קצרות כל‪-‬כך‪ .‬‬ ‫תוקף של תצפיות התנהגותיות‪.‬מעגלי שינה אקטיבית‪ -‬שינה שקטה‪ .‬כך שהמידע יכול היכנס ישירות לתוך המחשב‪ .CNS -‬לדוגמא‪ .‬התנהגויות שלביות בשינה עשויות לספק רמזים חשובים לטיפול האם ופעילות חברתית‪ .‬מהימנות של מדידות‬ ‫מהתצפיות ההתנהגותיות הוצגה‪ .‬‬ ‫תוקף ניבוי הוצג במחקרים רבים על התנהגות תינוקות במצבי שינה‪ .‬אלא רק מהתינוק שלא ישן וגם בוכה‪.‬כאינדקס של‬ ‫בשלות‪.‬כולל פגים שנולדו מגיל ‪ 27‬שבועות‪.‬התינוקות מבלים ‪ 50%‬מהיום )בהיותם בעריסה( בשינה אקטיבית‪.‬הורים‬ ‫אינם מוטרדים מהתינוק שלא ישן‪ .‬עושים שימוש בפרקי זמן אלו בכדי למדוד מעברים בין שלבי השינה‪ .‬בשלבי החיים הראשונים‪ .‬כאשר הם לבדם‪ .‬‬ ‫כל הקלטה של שינה‪ .‬באותו הזמן‪ .‬בגדים וכיסויים מינימאליים לתינוק‬ ‫עדיפים‪ .‬‬ ‫מהימנות‪.‬דרך‬ ‫מיקרופון אוזניה )בעדיפות למכשיר המסמן את סיומה של כל דקה(‪ .‬יש צורך במכשיר זמן אלקטרוני אשר יסמן אינטרוולים של ‪ 10‬שניות‪ .‬בשלבי מעברי שינה אקטיבית‪-‬שקטה‪ 4% .‬ישנה אפשרות גם‬ ‫להעריך את וויסות נשימה במהלך שינה שקטה‪ .‬‬ ‫בכדי לבצע הקלטות שינה\ערות‪ .‬היא סימן של חוסר בשלות של ה‪ .‬פרקים של ‪ 10‬שניות הכרחיים גם בהקלטת מצבי ערות‪ .‬כמו גם הקלטות של הפסקת נשימה זמנית‪ .‬‬ ‫אורך פרקי הזמן של ‪ 10‬שניות‪ .‬להקלטת התנהגויות של מצבי שינה‪ .

‬אשר יכולה להיות‬ ‫מוקלטת רק באמצעות תצפית ישירה‪ .‬אין שני תינוקות המציגים בדיוק את אותה‬ ‫התנהגות שינה‪ .‬חלק מתינוקות מזעיפים פניהם יותר‪ .‬‬ ‫תצפיות התנהגותיות ישירות מערבות עבודה רבה‪ .‬עם ‪ 2‬צופים‪ .‬לכן‪ .‬מדוע כדאי לעשות שימוש בשיטה קשה כל‪-‬כך? הסיבה‬ ‫הראשונה היא ששינה היא התנהגות‪ .‬רק מתוך הצפייה בו בשנתו‪ .‬תוך מטרה לספק‬ ‫בסיס של סטנדרטיזציה לטכניקות של הקלטה‪ .‬קטלוג של‬ ‫מצבי התנהגות‪ .‬‬ ‫הליך עבוד הקלטה‪.‬צפייה ישירה היא הכי פחות פולשנית ויכולה להתבצע בבית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬חשוב לקבל הקלטות של נשימה בכדי לאשר את שיפוט מצב שינה מתוך דפוסי הייצוג של‬ ‫הנשימה‪.1971‬יחד עם מספר חוקרי שנת תינוקות נוספים‪ .‬למרות שניתן לשים אור‬ ‫מעומם‪ .‬תוך התמזגות הדרגתית לאורך החודשים הראשונים לחיים‪ .‬כולל‬ ‫טמפרטורה ולחות‪ .REM-‬האופן שבו הם מזיזים את הגפיים והגוף‪ .Polygraphic‬‬ ‫המצבים‪ .‬חייך והזעיף את פניו בו זמנית! החשיבות הקלינית של הבדלים אינדיבידואלים אלו לא ידועה‪ .EEG‬נשימה‪.‬‬ ‫הקלטות שינה באמצעות ‪. Emde and Parmelee .Anders.‬כל אחד מוצא דרך שונה לבטא את התמות המקובלות‪ .‬‬ ‫תצפיות התנהגותיות מגלות מאפיינים ייחודיים של התינוק האינדיבידואל‪.‬בתינוקות צעירים"‪ .‬בעוד שאחרים מחייכים יותר‪ .‬האם אנחותיהם הם רק אנחות או שמה הם בכיות דרמטיות‪ .‬אך חלק מהשינויים הם איכותיים‪ .‬חלק‬ ‫מהסיבה נובעת מחוסר התאמה בין פרמטרים פיזיולוגיים אינדיבידואלים‪ .‬למרות שישנם‬ ‫התנהגויות שינה טיפוסיות המופיעות במשותף לתינוקות באותו הגיל‪ .‬המדריך לתינוק הצעיר‬ ‫ממליץ כי הקלטות בחדר הילדים של התינוקות‪ .‬לאורך כל הלילה‪ .‬‬ ‫חסרון ברור של תצפיות ישירות הוא שלא תמיד הן ברות יישום‪ .‬‬ ‫מספר תנאים סביבתיים והליכים רפואיים נראו כמשפיעים על הביטוי של פרמטרים פיזיולוגיים ומצביים‪ .‬במקרים אלו‪ .‬המקליטים ברציפות של ‪ 3.‬חלק מהבדלים אלו נמדדים כמותית על‪-‬‬ ‫ידי ניתוח מידע )תדירות‪ .‬כמו‬ ‫גם הבדלים בהבעות הפנים‪ .‬ועמיתיה דיווחו תקופות של עד ‪ 7‬שעות של תצפית‬ ‫בבית‪ .‬עד כמה אדם מכיר מקרוב תינוק‪ .‬כמו‬ ‫גם כמות התצפיות שאותם ניתן לעשות במקביל‪ Thoman .‬רמות אור וצליל‪ .‬ההדגשה של הסטנדרטיזציה הייתה במונחים של הליכי הקלטה וקידוד פרמטרים‪.‬לא יכולים להיות מזוהים ומקודדים באופן מהימן באמצעות ‪ EEG‬לבדו‪ .‬והן תלויות במשך התצפית‪ .‬‬ ‫מרבית מן התיאור על הליכי הקלטה מבוסס על המלצות מתוך המדריך לתינוק הצעיר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ .‬זמני טיפול והאכלה והנחתם של האלקטרודות‪ .‬כפי שתוארו קודם לכן‪ .‬טונוס שרירים ופעילות הלב‪ .‬אך ניתן‬ ‫לשאר כי ביטויים אלו משקפים‬ ‫קדימות להבדלי טמפרמנט אשר עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים‪.‬חזרות של התנהגות(‪ .‬תינוק אחד‬ ‫שנצפה‪ .‬והמדדים הפיזיולוגיים המשתנים יכולים‬ ‫להיות משויכים למאפייני ההתנהגות שמתפתחים‪.‬בנוסף‪ .‬פרסמו את ה‪"-‬המדריך‬ ‫לטרמינולוגיה סטנדרטית‪ .polygrapgically‬והם מראים‬ ‫דפוסי התפתחות ייחודיים וקשרים פנימיים‪ .‬צריכים להיעשות כשהתינוקת לובש בגדים רפויים וטמפרטורת‬ .‬‬ ‫בגיאלים מאוחרים יותר‪.‬עם סימנים של התנהגות ספציפית הקשורה בשינה‪ .‬פרמטרים אלו יכולים להיות מוקלטים ‪ .‬‬ ‫זה תמיד מפתיע צופה חדש‪ .‬ובכך‬ ‫מאפשרת הערכה של מצב השינה הטבעי של הילד‪.5‬שעות‪ .‬‬ ‫תנועת עיניים‪ .‬טכניקות וקריטריונים לניקוד מצבי שינה וערות‪ .‬כולל דפוסי אותות של ‪ .‬של תינוקות קטנים מאד‪ .‬נעשים בגילאים המודמים ביותר‪ .‬קידוד פרמטרים של ‪ polygraph‬של אינדיבידואלים והציון מכל‬ ‫סיגנל כזה‪ .‬שייחודיים לכל תינוק – הבדלים‬ ‫ב‪ .‬יכולות ריכוז וקשב של הצופה‪ .‫ביקורת על תצפיות התנהגותיות‪.

‬תוך שימוש בלפחות אלקטרודה אחת הממוקמת לטרלית )צדדית( לגלגל‬ ‫העין‪ .‬וקטגוריה רביעית עבור נשימה תקופתית‪.‬למרות שההקלטה של תקופות בין האכלות הומלצה‪ .‬אך יכול‬ ‫להגיע ל‪ 11-‬אלקטרודות‪ .‬‬ ‫הפרמטרים המקובלים לשימוש במחקרי ‪ polygraphic‬של שינה בתינוקות וילדים‪ .‬‬ ‫תזוזות עיניים‪ .polygraphic‬בתינוקות"‪ .30mm/second – 3.‬‬ ‫נשימה‪ .polygraph -‬או הוקלטו בנפרד המקום אחר‪ .‬כמו גם מספר טכניקות של השמת‬ ‫אלקטרודות‪ .‬‬ ‫קידד נשימה לשלוש קטגוריות‪ .‬מדידה של תינוקות בוגרים יותר ושל ילדים נעשים בחדרים חשוכים אחרים עם טמפרטורת חדר‬ ‫בין ‪ .‬השכבה העליונה של העור שופשפה בעדינות והג'ל של האלקטרודות נמרח כדי לשפשף את‬ ‫העור עוד טיפה‪ .‬נשימה עשויה להיות מקודדת לדפוס‬ ‫רגיל או לא רגיל‪ .‬בתוספת של תצפית ישירה‪.32-34ºc‬כמו כן‪ .(EEG‬טונוס שרירים )‪ (EMG‬או פעילות מוטורית וקצב לב )‬ ‫‪.(Mastoid‬בכדי‬ ‫לזהות סטיות מחוץ לשלב‪ .‬הם המליצו כי התינוק יוקלט ב"יום אופייני"‪ .‬שתתבצע צפייה בהאכלה ותישפט כ"נורמאלית" ולאחר מכן תוקלט‬ ‫תקופת השינה העוקבת‪ .‬לעומת זאת‪ .‬בשני הערוצים‪ .‬אלקטרודות מודבקות באופנים שונים‪ .‬העור או הקרקפת עוברים ניקוי ביסודיות עם אצטון או אלכוהול‪ . plethysmography‬צינוריות מיניאטוריות‬ ‫שהודבקו תחת הנחיריים בכדי למדוד אוויר שיוצא.‫העור צריכה להיות בין ‪ .collodion‬שמורידים אותה‬ ‫באמצעות אצטון‪ .‬ממדבקות עור עד למשחת ‪ .‬מהירות נייר נעה בין ‪.‬כי אלקטרודות יושמו לפני‬ ‫האכלה‬ ‫בכדי להפחית הפרעות בשינה‪ .‬מספר האלקטרודות על הגולגולת שבהם נשעה שימוש‪ .‬חלק מהחקירות צפו והקליטו התנהגות במידה רחבה כפי שתואר בתצפיות‬ ‫ההתנהגותיות‪ .‬בהמלצות המדריך לתינוק בצעיר נרשם מינימום מהירות נייר של ‪.mm/second 10‬‬ ‫בפועל‪ .‬בכלליות‪ . מבחנות כספית או גומיות גרפיט מסביב לבית החזה.‬נשימה‪ .‬יהיה שימוש במספר רק יותר של אלקטרודות )מעל ומתחת לעיניים(‪ .‬לפני השמת‬ ‫האלקטרודות‪ .‬מדידות ידניות או על‪-‬ידי ניתוח של מחשב‪Dreyfus-Brisac .([electrocardiogram [ECG‬‬ ‫התנהגות‪ .‬ ‫אלקטרודות על פני השטח בכדי למדוד פעילות שרירי בית חזה‪ .‬נשימה נמדדה בדרכים שונות‪ .‬הושמו הגבלות לזרועות בכדי למנוע מהתינוקות להוריד את‬ ‫האלקטרודות‪ .polygraph‬‬ ‫בפרקטיקה נעשה שימוש במגוון של ציוד ‪ polygragh‬ואלקטרודות‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות שהובאו למעבדות שינה‪ .‬‬ ‫ארטיפקטים ודיסלוקציות עקב תנועה הם בעיות אפשריות בשיטות אלו‪ .‬בעוד שהמדריך לתינוק בצעיר מציין כי "תצפיות התנהגותיות הן קריטיות לפירושם של הקלטות‬ ‫‪ .‬משתנה ממחקר למחקר‪ .([electro-oculogram [EOG‬פעילות מוחית )‪ . חיישני טמפרטורה אלקטרוניים המודבקים מתחת לנחיריים.‬בכל לעין‪ .‬זמני ההקלטה השתנו באופן רחב‬ ‫משעה אחת לתקופה של ‪ 24‬שעות‪.22-30ºc‬התנהגויות והתערבויות נמדדות על‪-‬ידי מצלמת טלוויזיה באור נמוך ועל‪-‬ידי מדידה ותכנון ב‪-‬‬ ‫‪.‬במכשיר קשור שהושם מסביב לבטן או בית החזה של התינוק‪ .‬כוללים התנהגות‪ .‬המבוססות על שונות הציונים‪ .‬הן נמדדות בשני ערוצים‪ .‬לתנועות עיניים הוריזונטאליות מאוחדות‪ .0‬‬ ‫הקלטה וקידוד פרמטרים‪.‬על‪-‬ידי קטגוריות ויזואליות גסות‪ .‬‬ .‬או קומבינציה של מספר שיטות שתוארו‪.‬תזוזת‬ ‫עיניים )‪ .‬מערך זה הוא מינימאלי‬ ‫להשגת מדידות היעילות לציינון ‪ REM‬בשינה אקטיבית‪ .‬‬ ‫התנהגויות עשויות להירשם ישירות בהקלטות ה‪ .‬או‬ ‫שניהם.‬אלקטרודה זו קשורה לאלקטרודה באוזן או בזיז בגוגולת הקיים מאחורי האוזן ) ‪ . השראות ‪ .‬אם נחוצים מדדים מדויקים מאד של מספר וסוג של‬ ‫תזוזות עיניים‪ .‬בעוד שאחרים יישמו תצפיות התנהגותיות מינימאליות )עיניים פתוחות או סגורות והשמעת קולות(‪.‬בצורה הקשורה‬ ‫בזמן‪.

‬שניות( מקודדת כחיובית עם‬ ‫‪ REM‬התרחש ושלילית אם ‪ REM‬לא התרחש‪.‬התקופה )בדרך כלל‪ 20-30 .‬עם העלייה בגיל‪ .‬קידוד זה הוא יעיל ביותר בכדי להבחין הין שינה אקטיבית‪ .(C3-O1‬או קרקפת – לזיז מאחורי האוזן בצד הנגדי או לאוזן הנגדית )‪ .‬דפוס העקבות לסירוגים מתחיל‬ ‫להיעלם אחרי החודש הראשון שלאחר הלידה ומוחלף על‪-‬ידי דפוס מתמשך של גלים איטיים‪ .‬‬ ‫בפגים שנולדו פחות מ‪ 32-‬שבועות מרגע ההתעברות‪ .‬התחלה של שינה אקטיבית לאחר שינה‬ ‫שקטה והתעוררות משינה אקטיבית‪.‬המדריך לתינוק הצעיר ממליץ על מינימום של שני ערוצים להקלטות ‪ :EEG‬קרקפת ‪-‬‬ ‫לקרקפת )‪ .‬מתפתחים בצורות‬ ‫מפוזרות וילדותיות הקיימות בגיל ‪ 4‬שבועות לצורה בוגרת בגיל ‪ 8‬שבועות‪ .‬לאחר ‪32‬‬ ‫שבועות‪ .‬מתחת לסדין העריסה‪ .(M‬דפוסים אלו מתחילים להופיע בגיל ‪38‬‬ ‫שבועות )גיל התעברות( בפגים‪.‬מתרחשים בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬לשנה הראשונה לחיים‪ .‬ישנן אופציות‬ ‫שונות שנגזרו מהמלצות אלו‪.‬אותה קושרים על הראש‪.‬ישנה בשלות מהירה של ‪ EEG‬במהלך השנה‬ ‫הראשונה לחיים ושינויים פרוגרסיביים והתפתחויות של מקצבים חדשים לאורך הילדות וההתבגרות‪.‬המאופיינים את שלב ‪ 2‬שנת ‪ NREM‬במבודרים‪ .‬‬ .‬דפוס‬ ‫מובחן יותר במהלך נמנום שהוא היפר‪-‬סינכרוני ובהיפנוגוגיה )מעין חלימה בהקיץ(‪ .‬‬ ‫טונוס שרירים‪ .‬‬ ‫מספר שינויים בדפוסי ‪ EEG‬מתרחשים בשלב מוקדם בתקופה שאחרי )לידה(‪ .‬אותם שמים‬ ‫בכל צד של הלסת והן קשורות זו לזו ומקליטות בערוץ אחד‪ .EEG -‬ברך הנולד‪ .‬שינויים אחרים בדפוסי ‪ EEG‬של‬ ‫‪ NREM‬כוללים את הופעתם של גלי ‪ K-complexes‬ועוד אבני דרך של שלב ‪ 2‬בשינה‪ .‬‬ ‫שיטת ה‪ EOG-‬יכולה להיות מקודדת באופנים שונים‪ .‬ה‪ EEG-‬מכיל שני דפוסים עיקריים – דפוס לא עקבי )המקושר למצב ערות או שינה אקטיבית(‪ .‬‬ ‫בעוד שהמעבר מערות לשינה דרך מצב של נמנום לא מובחן בצורה ברורה בשינויים ב‪ .‬ניתן להגביר את הלחץ על האלקטרודות על ידי פס‬ ‫של נייר דבק או על‪-‬ידי רצועת ראש מגומי המיועדת לתינוקות‪ .‬פעילות שרירים מוקלטת על‪-‬ידי אלקטרודות המונחות על שרירי הראש או הצוואר‪ .‬אם כך‪ .‬‬ ‫ארבעה דפוסים של פעילות זוהו במהלך שינה בתינוקות שנולדו בסיום תקופת ההיריון‪ :‬מתח נמוך לא מווסת )‬ ‫‪ .‬עם התפרצויות של גלי‬ ‫תדרים שונים המשתנים לתקופות של דפוס גלי שקט ורגוע‪ .‫כמו כן‪ .‬שהופך לדפוס‬ ‫הדומיננטי של שינה שקטה‪ .‬כישורי שינה‪ .‬דפוסי ה‪ EEG -‬דומים בזמן ערות ושינה‪ .‬מתחיל להיות נוכח בגיל ‪4‬‬ ‫חודשים‪ .‬על‪-‬ידי קריסטלים המפיקים‬ ‫אנרגיה חשמלית שהושמו על ברכי התינוק או על‪-‬ידי צלחות קבלים על משטח המזרון‪ .‬תנועות גוף נרשמו על‪-‬ידי אלקטרודות שהושמו על ברכי התינוק‪ .‬‬ ‫דפוסי מתח גבוה‪ .‬כשברקע‬ ‫הגל שטוח‪ .‬כולל אחוז או היעדר ‪ REM‬בזמן תקופה נתונה‪ .‬הדפוס‬ ‫שהלא עקבי יורד עם הגיל‪ .‬ודפוס‬ ‫עקבי )מקושר עם שינה שקטה(‪ .‬כך‬ ‫ניתן לקבל מדידות של תנועה ותדירות או מספר תקופות של תנועה‪.(C3-A1‬בפועל‪ . (LVI‬עקבות לסירוגין .‬‬ ‫פעילות מוחית חשמלית‪ .‬המחוברים לאחד‬ ‫מן העפעפיים‪.‬גלים איטיים ופעילות דלתא המאפיינים את שלבים ‪ 3-4‬של ‪ .‬‬ ‫ה‪ EMG-‬מקודד כגבוה אם יותר ממחצית מתקופות הזמן הנמדדות הראו פעילות טונוס שרירים ונמוך אם היה דיכוי‬ ‫שרירים‪ .‬ההתפרצויות מתארכות ותקופות של שקט מתקצרות ועולות באמפליטודה‪ .‬דפוס דומה מתחיל להיות מובחן במהלך עוררות‪ .)‪ (TA‬מתח גבוה איטי .‬או במונחים‬ ‫של צפיפות ‪ REM‬בכל תקופה נתונה‪ .‬ה‪ EEG-‬מכיל דפוסים לא עקביים‪ .‬ואז ממשיכים להשתנות בצורה ובכמות לאורך ההתבגרות‪.‬כמו גם דפוסים חולפים נוספים‪.‬הדפוס העקבי מכיל התפרצויות של גלים חדים וגלים איטיים משתנים‪ .‬תזוזות עיניים נמדדות על‪-‬ידי ‪ – Mechanogram‬שימוש בקריסטלים ליצירת מתח חשמלי‪ .NREM‬מתפתחים במחצית‬ ‫השנייה‪ .‬למצבי ניקוד‪ .)‪ (HVS‬ודפוס מעורב )‪ .‬‬ ‫במחקרים מסוימים‪ .

‬‬ ‫נעשה שימוש בדרכים שונות לקידוד מצבים‪ .‬הקטלוג של פעילות פיזיולוגית צריכה להיעשות על בסיסם של פרמטרים‬ ‫מבודדים‪ .‬ערנות שקטה ונמנום(‪ .‬מצבים עברו השטחה‬ ‫על‪-‬פני מספר רב של תקופות‪ Prechtl and O'Brien .‬העיניים סגורות וישנו קריטריון מעורב של שינה אקטיבית ושקטה‪ .‬בעוד הוא מאיר את ההחלטה על קומבינציות של פרמטרים‪.‬במיוחד בפגים‪ .polygraphic‬ועד שילוב של שתי הטכניקות‪ .‬‬ .‬ה‪ EEG-‬מקולט‪ .‬‬ ‫המדריך לתינוק הצעיר ממליץ על ציון של תקופה‪-‬תקופה‪ .‬‬ ‫שינה לא מוגדרת‪ .‬המדריך לתינוק בצעיר מקטלג שלושה מצבי שינה ומתאר אותם‬ ‫כמקבץ של מאפיינים פיזיולוגיים והתנהגותיים‪ .‬המדריך ממליץ כי ציוני מצבים שטוחים יקודדו לפי דגם של תקופה‪-‬‬ ‫תקופה‪ .‬רק דפוס ‪ TA‬הוא ספציפי לשינה שקטה(‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ . TA.‬ה‪ EOG -‬הוא‬ ‫חיובי עבור ‪ REM‬אחיד או מתפרץ‪ .‬למרות שאורך‬ ‫התקופה‪ .‬כאשר תנועה יוצרת חוסר בהירות של הקלטות ה‪polygraphic -‬‬ ‫ותקופות אלו המערבות ארטיפקט נמחקות לפני ניתוח הנתונים‪.‬‬ ‫קטלוג למצבים‪.‬שנשפטו‬ ‫לפי קריטריונים התנהגותיים‪ .‬המליצו על השטחה עם חלון זמן של ‪ 3‬דקות‪.‫קצב לב‪ .‬לעומת זאת‪ .‬מתפתלות‪ .‬ותנועות עיניים איטיות )‪ .‬מקודדים בו זמנית‪.‬‬ ‫עבור תינוקות שהגיעו לשלב הסופי של ההיריון‪ .‬אלקטרודה תחתונה ניתן לשים מעל הטבור וניתן לשים גם‬ ‫מדד לטמפרטורת עור על הבטן‪.‬העיניים עצומות ויש שקט התנהגותי‪ .‬במחקרי ‪ polygraphic‬של תינוקות‪ .‬כאשר‬ ‫מבצעים תצפיות התנהגותיות‪.‬ה‪ EOG -‬הוא שלילי‬ ‫עבור ‪ REM‬וה‪ EMG-‬גבוה‪.‬בדרך כלל‪ .‬בפועל‪ .‬‬ ‫שנת ‪ REM‬פעילה‪ .‬‬ ‫לכל אורך ההקלטה"‪ . M‬כלומר‪ .‬במעבר בין שלבים ובמעבר משינה לערות‪ .‬שינה לא מוגדרת המוגדרת‬ ‫לפי הקלטות ‪ .‬הכותבים מסכימים‪ .‬זמן ארטיפקט‪ .‬כי בפועל‪ .‬קריטריון של מצב שינה עובר שינוי לקריטריון הסטנדרטי של מבוגר‪ .‬על חקירות אינדיבידואליות‪.‬לפי המדריך " על החוקר לקדד כל פרמטר פיזיולוגי באופן בלתי תלוי‪.‬מצוין‪ .polysomographic‬כוללות מעבר משינה לערות והמעברים של שינה אקטיבית‪-‬שקטה‪ .‬נע בין ‪ 15‬שניות לדקה‪ .‬נמוך כאשר אין תנועה והנשימה לא מווסתת‪.‬בפועל‪ .‬ערנות פעילה‪ .‬כל הפרמטרים בתוך תקופה נתונה‪ .‬או קידוד מצבים המבוסס‬ ‫התאמה בין מדדים ספציפיים שהושגו על‪-‬ידי ‪ .1‬בהתבסס על הופעת של הכישורים וגלי‬ ‫דלתא‪.‬‬ ‫המדריך לתינוק הצעיר מציין אף הוא ארבעה מצבי ערות )בכי‪ .‬עם אורך כל תקופה ‪ 20-30‬שניות‪ .‬נשימה מווסתת‪ .‬עם חוסר תנועה של הגוף חוץ מרעד חולף ותנועת פה‪ . M‬ולעיתים נדירות ‪) HVS‬רק דפוס ‪ LVI‬הוא‬ ‫ספציפי לשינה אקטיבית(‪ EMG .‬הגיוון של הליכי קטלוג‬ ‫הוא אולי סיבה אחת לריבוי בתיאורים של דפוסי מצבים‪ .(SEMs‬מצמוצים‪ .‬העיניים עצומות וישנה פעילות משמעותית הכוללת‪ :‬תנועות פנים איטיות‪ .‬שאצלם ההתאמה בין פרמטרים היא‬ ‫מאד נמוכה‪.‬תקופות אלו מתרחשות‬ ‫בצורה פוצה יותר בהתחלה של שינה‪ .‬הזדקרות של איבר המין הגברי וקולות‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בקריטריון של ‪ 1‬דקה בכדי להעיד על קיומו של שלב חדש‪ .‬ה‪ EEG-‬הוא בעל דפוסי ‪ LVI.‬מפתיעות‬ ‫או מעוותות‪ REM .‬אותות ה‪ EEG-‬הופכים למובחנים יותר ומכילים סימני דרך הדומים לאלו‬ ‫של מבוגר‪ .‬כלומר‪ .‬דפוסי‬ ‫ה‪ EEG-‬הם ‪) HVS.‬שנת ‪ NREM‬יכולה להיות‬ ‫מקוטלגת לשלבים הדומים לשלבי המבוגר )שלבי תינוקות ‪ (3-4 2 .‬כמו בדוגמא של הנשימה‪ .‬‬ ‫בפועל‪ .‬‬ ‫בתינוקות הגדולים מגיל ‪ 3-4‬חודשים‪ .‬‬ ‫שיטות עבור מצבים שטוחים השתנו אף הן‪ .‬ציונים מקידוד של מצבים‬ ‫מתצפיות התנהגותיות ואז הערכה של יחסים של מדדי ‪ polygraphic‬בתוך מצבים‪ .‬עם שתי אלקטרודות המונחות בסמוך ללב והאותות הנלווים מקוטלגים‬ ‫כרגילים או לא רגילים‪ .

‬חקירות אלו‪ .‬ממוצע משך הזמן של כל תקופת‬ ‫שינה‪.‬‬ ‫מהימנות‪.‬לעומת זאת‪ .‬על‪-‬ידי שימוש בתצפיות התנהגותיות‪ .‬‬ ‫לאחר ‪ 6‬חודשים קיימים‪ .‬מקצבי שינה‬ ‫אקטיבית\שינה שקטה‪ .‬כמו כן‪.‫מדדים‪.‬חוסר המהימנות בקידודה של שינה לא מוגדרת מסמנת את המגבלות של קטגוריה זו‪ .(87.‬שטענו כי‬ ‫ניתן לייחס דפוסי מצבים של תינוקות‪ .polysomnographic‬מראים‪ .‬שהופיעה ‪ 20%‬מזמן ההקלטה‪.‬‬ ‫מדדים אחרים כללו את תקופת השינה הארוכה ביותר‪.‬שיחזרו את הממצאים של ‪ Thoman‬ועמיתיה‪ .‬שינה שקטה ושינה לא מוגדרת כאחוז זמן השינה וכאחוז זמן התצפית‪.‬בעוד שתוצאות של ‪ EEG‬ושל מדדי ‪ polygraphic‬נראו כיכולים להבחין בצורה גסה‬ ‫בין תינוקות אבנורמאליים‪ .‬בכדי להגדיר מצבים‪.‬מדידות מעבדה נמצאו‬ ‫כמפחיתות שינה אקטיבית ומעלות מצבי ערות‪ .‬לחוסר‬ ‫בסטנדרטיזציה של תנאי ההקלטות‪ .NREM‬טוענות כי שיטת ‪ polygraphic‬היא‬ ‫בעלת ערך ספקני במונחים של מצבי ערות‪.‬מספר אפיזודות השינה‪ .‬קיימים מחקרים של גילאים מפוזרים‪.‬את אותם השלבים המתוארים על‪-‬ידי תצפיות התנהגותיות‪ .‬הייתה נמוכה מאד‪.‬‬ ‫הייתה נמוכה מאד‪ .‬‬ ‫‪ Anders‬הציע כי ניתן לייחס הרבה מן הקונפליקטים‪ .REM‬‬ ‫‪ Hoppenbrouwers‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬‬ ‫הניתוח כלל גם ניתוח ‪) power-spectral‬ניתוח מתמטי( של אותות ‪ EEG‬על‪-‬ידי שימוש בהמרת הצורה של ‪.‬על הסכמה פנימית להקלטות לילה‪ .‬עם חוסר ההסכמה הגדול ביותר שהתרחש בתינוקות בני פחות מ‪ 36-‬שבועות )גיל התעברות(‪ .‬‬ ‫‪ .‬ככל הנראה בגלל אופיין‬ ‫הפולשני של השיטות‪ .‬למרות‬ ‫קיומן של סתירות משמעותיות‪ .‬מדדים של נשימה‬ ‫ספציפית שלב ושונות בפעימות הלב הושגו גם כן‪.‬שינה‬ ‫שקטה ומצב ערות‪ .‬שנעשו על‬ ‫תינוקות בריאים מגיל ‪ 2‬שבוע ועד ‪ 6‬חודשים‪ .‬אך לא‬ ‫עבור שינה שקטה ומצב ערות‪. EMG‬ו‪ .‬לאורך שבועות‪ .‬‬ .‬יכולת הניבוי עבור מצבים מעודנים יותר של בעיות התפתחות‪ .‬שנת ‪ REM‬ושנת ‪ .‬לעומת זאת מידת ההסכמה עבור מצבי השינה הלא מוגדרת‪ .‬מעט מחקרים על ילדים לפני גיל ההתבגרות‪ .‬באופן יחסי‪ .‬אשר‬ ‫מקטלגות שלבים במונחים של שלושה מצבי ערות‪ .EOG-‬יחד עם‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪ .‬הבדלים בין שינה במעבדה לשינה רגילה משתנים‪.‬מאד בכלליות‪ .‬של שינה וערות בקרב תינוקות וילדים‪ .‬הם מצאו מידת הסכמה של ‪ 80%‬עבור שינה אקטיבית‪ .‬על הסכמה פנימית יחסית גבוהה )‪ .‬לפגמים מאוחרים יותר בהתפתחות‪ .‬‬ ‫ביקורת על הקלטות ‪polygraphic‬‬ ‫השפעות מדידה מעבדתית‪ .4%‬בקידודם של דפוסי ‪ EEG‬בפגים ותינוקות‬ ‫בריאים‪ .Fourier‬‬ ‫להערכת סדרות זמניות של מצבים וצפיפות ספקטראלית של ה‪ EEG-‬בתוך מצבים‪.‬בנוסף‬ ‫הם דיווחו מהימנות מובהקת של מדדים )הבדלים בינאישיים( עבור שינה אקטיבית ושינה לא מוגדרת‪ .‬‬ ‫מדדים שונים כללו שינה אקטיבית‪ .Lombroso and Matsumiyava‬אשר השתמשו במדדי מצבים המבוססים על דפוסי ‪ EEG.‬באופן כללי‪ .‬תדירותם של הופעות עוררות בשינה אקטיבית ובשינה שקטה‪ .‬‬ ‫הם הסיקו שתי התצפיות ההתנהגותיות וה‪ EPG-‬נחוצים בכדי לזהות מהימנות של ‪.‬אורך ההקלטה ובחירת הפרמטרים הנבחרים‪ .‬‬ ‫‪ Stefanski‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬הנוצרים ממחקרי ‪polygraphic‬‬ ‫בתינוקות‪ .‬אינטרוול ממוצע של המעבר בין שינה שקטה לשינה אקטיבית‪ .‬‬ ‫מדדים של דפוסים פיזיולוגיים מראים שלבי התפתחות‪ .‬שינויי בשלות בקטלוג מצבים שקוטלגו על‪-‬ידי שיטת‬ ‫‪ .‬תועדו באופן נרחב‪ .‬בנות ‪ 12‬שעות‪ .‬‬ ‫תוקף‪.‬מספר המעברים בין מצבים‪ .‬ציוד‪ .

‬‬ ‫מהקלטות רבות ומתמשכות ניתן לעשות שימוש במגוון של סטטיסטיקה תיאורית‪ .‬אך גם לא מפריע לשנת התינוק‪ .‬לאחר מכן נשאר יחסית קבוע לאורך שאר השנה‬ ‫הראשונה לחיים‪.REM‬תזוזות גוף‬ ‫ועוויות של הפנים מופרזות יתר על המידה – אפקט "תפיסת אבן המפתח" )" ‪ .‬שניות של צפייה מחדש = ‪ 5‬דקות‬ ‫בזמן אמיתי(‪ .‬היא רגישה לרמות נמוכות של‬ ‫אור‪ .‬דורשות הרבה זמן וכוח עבודה וקשות לביצוע‪ .‬תינוק בריא( או גיל תינוקות או ילדים‪ ."EMG‬‬ ‫כל הקלטות שנת לילה הן יקרות‪ .‬תוך התחשבות בפרופורציות‬ ‫מעגלי הזמן‪.‬ה‪ LSP -‬עולה מקצת מעל ‪4‬‬ ‫שעות‪ .(LSP‬במהלך הלילה‪ .‬ושותפים פיתחו שיטה נוספת לתצפית‬ ‫התנהגותית שהיא הקלטת הוידיאו במעגל זמן‪.‬מובא ציוד וידיאו לבית ומורכב במקום שליד‬ ‫עריסת התינוק‪ .‬במחקרי וידיאו של‬ ‫פגים‪ .‬עבור שינה שקטה ושינה אקטיבית‪ .‬מיקרופון מונח בסמוך למיטה ומקליט השמעת‬ ‫קולות ובכי‪ .‬במצב זה‪ .(Keystone Cops" effect‬העלאת‬ ‫מהירות התנועה מכילה את היתרון של הבחנה בין שינה שקטה‪ .‬המצלמה מאובזרת עם עדשה של זווית רחבה וקשת אוטומטית‪ .‬כמות המידע שמושג‪ .‬מופעלות קלטות הוידיאו לאחור‪ .‬ועמיתיו ציינו "בגילאי השנתיים‪ .‬עשוי‬ ‫להיות יותר משצריך עבור שאלות רבות‪ .‬מצבי הרגעה עצמית של תינוקות והתערבות הורית עוברות‬ ‫ציינון גם כן‪.‬הקריטריון לציינון שני מצבי השינה זהים לאלו שתוארו בחלק‬ ‫קודם של התנהגויות שינה‪ .‬אחוז הזמן שהתינוק במיטה‪ .‬יש‬ ‫שיראו בכך כיתרון ויש שיראו בכך חסרון‪.‬‬ ‫הקלטות עוברות ציינון בתקופות של ‪ 5‬דקות )זמן אמיתי(‪ .‬פרק‬ ‫זמן השינה הארוך ביותר )‪ .‬כל תנועה מתרחשת במהירות כך שכל ‪ .‬הופך לאינדקס חשוב של בשלות‪ .‬תקופות של בכי התינוקות‪ .‬בכל שלב‪ .‫כתלות במשתני סטאטוס )פג‪ .‬בנוסף‪ .‬השמת האלקטרודות הייתה כה מאתגרת שלא‬ ‫עשינו שימוש בהקלטות ‪.‬‬ ‫במטרה לספק אלטרנטיבה למחקרי המעבדה על שנת תינוקות‪ Anders .‬בגיל שבועיים לרמה של ‪ 7‬שעות בגיל ‪ 5‬חודשים‪ .‬‬ ‫שהוקלטו במשך ‪ 24‬שעות‪ Kahn .‬‬ ‫אינדקס התפתחותי‪.‬שינה אקטיבית ומצב ערות‪.‬שעבור חלקם אף נמצא תוקף ניבוי‪ .‬לדוגמא‪ .‬במחקר של ילדים בני ‪ 2-6‬שנים‪.‬הזמן והתאריך‬ ‫שבו היא מתבצעת‪ .‬מקור של אור אינפרא‪-‬אדום‬ ‫מספק אור המספיק עבור ההקלטה‪ .‬‬ ‫מדידת השינה תוך שימוש בהקלטות וידיאו במעגלי זמן‪.‬כך שהקולקציה של כמות כה גדולה של מידע צריכה לעבור צמצום‪ .‬‬ ‫הליך כללי‪.‬ערות ומצבים מחוץ‬ ‫לעריסה עוברים ציינון על בסיס של דקה בדקה‪ .‬זאת על‪-‬ידי שעון המופעל עצמאית‪ .‬יחס‬ ‫שינה אקטיבית שינה שקטה‪ Anders .‬ישירות לתוך ההקלטה‪.‬עד כמה שאפשר‪ .‬בכדי לאפיין את שנת‬ ‫התינוקות‪ .‬למדדים הרגילים כגון‪ :‬זמן הכללי של כל מצב‪ .‬ושותפיו הציעו מספר אינדקסים‪ .‬לסיום‪ .‬‬ .‬‬ ‫במעבדה‪ .‬תוצאות ממחקרים מראות כי קיים מרווח תמרון בהקלטות הוידיאו‪ .‬‬ ‫‪ Anders‬דיווח על השימוש בפרופורציות של ‪ 12:1‬או ‪ 18:1‬להקלטות בנות ‪ 14-16‬שעות‪ .‬‬ ‫במשל אחר הצהריים או הערב של הלילה שבו מתבצעת ההקלטה‪ .‬המצלמה מונחת על חצובה ומוצבת קרוב למיטת התינוק‪ .‬נעשה שימוש בפרופורציות של ‪ 60:1‬להקלטות בנות ‪ 24‬שעות‪ 5) .‬בכל זמן מוצגים בהקלטה‪ .

‬תוך התחשבות שהורים‬ ‫ובתינוקות‪ .‬‬ ‫ישנה מידה של חוסר ודאות לתוקפן של קלטות הוידיאו‪ .‬מגיל ‪ 3-6‬חודשים‪ .‬‬ ‫שינה אקטיבית יותר מובחנת משינה שקטה‪ .‬על פגים‪ .‬מלבד זמני רחצה של התינוק או החלפה של הבגדים‪.‬‬ ‫‪ Sadeh‬ושותפיו דיווחו כי רמות התנועתיות‪ .‬בתקופות של ‪ 1‬דקה‪ .‬שוקל כ‪2-‬‬ ‫‪ .‬תוקפו על‪-‬ידי השוואתם עם תצפיות‬ ‫התנהגותיות‪ .‬שעליהם סיפקו ‪ Anders‬ושותפיו נורמות‪ .‬כמו כן שינה אקטיבית יותר מובחנת ממצבי‬ ‫ערות בגלל איכויות הפעילות‪ .‬כוללים זמן השהייה בהתחלת השינה וזמן השהייה בשינה‬ ‫השקטה‪ .‬ניתן להשיג מידע על כל משך זמן השינה ותפוצת השינה לאורך הלילה‪ .‬בגלל רמות הפעילות‪ .‬לתקופה של לפחות שבוע אחד‪ .‬הפרעות ראיה מסוג זה‪ .‬או‬ ‫את תדירותן ואורכן של התערבויות הוריות‪.‬תדירותן ואופיין של תקופות עוררות )מלווה בבכי או לא מלווה בבכי(‪ .‬כל‪-‬ידי השוואות של הקלטות וידיאו‬ ‫עם הקלטות ‪ .‬אחוז זה עולה באופן יציב מ‪ 46% -‬בגיל שבועיים ל‪ 89%-‬בגיל ‪9‬‬ ‫חודשים‪ .‬רמות‬ .‬שהתרחשות‬ ‫של תנועה מצבית ספציפית לא ניתנת להקלטה‪ .‬מידע זה יכול להיות מאוחסן בזיכרון‪ .‬לכן‪ .‬ה‪ actigraph-‬עבר הקטנה לאחרונה בכדי להתאים לתינוקות וילדים ו‪Sadeh -‬‬ ‫ושותפיו ביצעו מספר מחקרים על‪-‬ידי שימוש במכשיר זה‪ .‬לאחר השבועות הראשונים‪ .‬מגבלה נוספת היא‪ .‬טבלאות של נורמות עבור כל המדדים קיימות בדיווחו של ‪.‬בנוסף‪ Anders .‬אין כל‪-‬כך בטחון במהימנות ותוקף‪ .‬שלא כמו תצפיות התנהגותיות ישירות‪ .‬לאחר‬ ‫החודשים הראשונים לחיים‪.‬הן לרוב נדירות‪ .‬דומיננטיות השינה השקטה‬ ‫לאורך הלילה‪ .‬לא ניתנות הגבלות‬ ‫על משך התצפית או הזמן ביום שבו נערכת התצפית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬מה שלא מאפשר לראות תזוזות עיניים‬ ‫ותנועות קטנות שעשויות להתרחש‪ .‬‬ ‫מדדים נוספים‪.polygraphic‬הקלטות שנעשו על‪-‬ידי ‪ Thoman‬ועמיתיה‪ .‬ניתן לבצע מדידות חוזרות בבית התינוק‪ .‬‬ ‫יורדת באופן משמעותי ולכן ההבחנות כבר לא כל‪-‬כך טובות‪ .‬לפני שנרדם‪ .‬ללא הפרעות‪ .‬מחקר התיקוף של ‪Anders‬‬ ‫‪ and Sostek‬נעשה עם תינוקות בני ‪ 2-8‬שבועות בלבד‪ .‬מצפייה מחדש בקצב מהיר‪.‬ישנם מצבים שהתינוק מכוסה או מכורבל בפינה של העריסה‪ .‬אך ההקלטות מוגבלות לזמן שבו התינוק נמצא בעריסה‪.(Anders (1985‬‬ ‫מהימנות ותוקף‬ ‫‪ Anders and Sostek‬קיבעו את תוקף הליך זה עבור תינוקות בני ‪ 2-8‬שבועות‪ .‬מדדים אלו רלוונטיים רק כאשר התינוק הושם במיטתו‪ .‬על‪-‬ידי אלגוריתם‬ ‫מיוחד שפותח במיוחד‪ .‬כיוון שההליך הוא לא פולשני במיוחד‪ .‬‬ ‫הקלטות וידיאו מתאימות ביותר עם יש צורך במדידות חוזרות‪ .‬בזמני הלילה‪ .‬הפעילות המוטורית הקשורה בשינה אקטיבית‪.‬התרחשותה של תזוזת ברך נרשמה בעקביות ולאחר מכן נסכמה‬ ‫בתקופות של דקה‪ .‬לאורך הלילה‪ .‬מתחילה בגיל חודשיים ועולה לאורך השנה הראשונה לחיים‪ .‬לכן‪ .‬ואפילו מוקדם יותר בפגים‪.‬תנועה יכולה‬ ‫להיות מוקלטת לתקופות ארוכות‪ .‬כלומר‪ .‬בכדי להעריך את המאפיינים‬ ‫האיכותיים של השינה‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬כמו כן בוססה מהימנות מדדים עבור כל אחד משלבי השינה‪.‬תיאר אינדקס זמן‬ ‫החזקה ואינדקס סבירות מעברים‪ .‬‬ ‫שינה \ ערות מ‪ Actigraphic-‬במדידה ביתית‬ ‫בהתבסס על הידיעה כי רמות ניעות של הגוף הוא המכנה הכי פחות נפוץ להבחנה בין שינה לערות‪ .‬לאחר מכן יורד שוב ל‪ 69%-‬בגיל ‪ 9‬חודשים כאשר נוצרת התעוררות במהלך הלילה‪.ounces‬מצמידים אותו על היד או הרגל‪ .‬פותחה‬ ‫שיטת ה‪ wistogram-‬עבור מבוגרים‪ .‬המחשב המזהה תנועה קטנה קבועת‪-‬מצב‪ .‬במהלך שבועות מוקדמים אלו‪ .‬‬ ‫ביקורת על הקלטות וידיאו‬ ‫הקלטות וידיאו הן בעלות מספר יתרונות‪ .‬מחושבות עבור שינה או ערות‪ .‫הפרופורציות של ה‪ LSP-‬המתרחש בין חצות והשעה ‪ 5:00‬לפנות בוקר הוא אינדקס של התגבשות השינה ונחשב‬ ‫כמסמן את הרמה שבה התינוק "התמקם"‪ .

‬משתנים בעוצמתם ומעלים את הזמן כמו גם את תדירות וויסות‬ ‫של המעגלים‪ .‬המשטח בגודל ‪ X 24 12‬או ‪ .‬‬ ‫ה‪ Actigraph-‬מופעל על‪-‬ידי תוכנה ולא דורש מניפולציה נוספת או התקנה‪ .‬בכל זמן‬ ‫שהתינוק נמצא בעריסה‪.‬היא‬ ‫שולטת בדפוס האות.‬יחסית לא פולשנית ויעילה תקציבית‪ .Actigraph-‬‬ ‫כאשר אנו מתייחסים לבעיות שינה של צעירים מאד‪ .‬דפוסי נשימה תופסים שליטה על דפוס האות המתקבל.(98%-66%‬מהימנות מדדים מובהקת דווחה עבור שינה‬ ‫אקטיבית ועובר שינה שקטה רק עבור תינוקות בני ‪ 3‬חודשים‪ .(HMS‬שבה מונח משטח דק‪ .‬פותח אלגוריתם בכדי לחשב שינה אקטיבית ושינה שקטה בתינוקות‪ .‬דופק הלב הוא שבולט באות‪.‬אותות תנועה אלו‪ .‬שיטה זו קלה ליישום‪ .‬התפיסה הבסיסית המנחה את ההתפחתות של הליך זה היא שדפוסי תנועה מובחנים ממצב‬ ‫למצב‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫במקום להקליט את התדירות ותפוצה של תנועה‪ .‬כמו כן‪ .‬בכל פעם שמתרחשת תנועה של הגוף‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות בוגרים יותר‪ .(83%-55%‬טובות עבור גיל ‪3‬‬ ‫חודשים )‪ (92%-78%‬וסבירות בגיל ‪ 6‬חודשים )‪ . כאשר אין תנועות גוף‪ .‬מתמונה ‪ 6-1‬ניתן לראות אותות אופייניים לכל ‪ 4‬המצבים‪ .‬אם האם מנדמנדת את עריסת תינוקה או סוחבת אותו‬ ‫בידיה במהלך השינה‪ .‬ניתן לעשות בה שימוש כאשר אף‬ ‫אחת המשיטות הקודמות לא ניתנת ליישום מבחינה פיזית או תקציבית‪ .‬‬ .‬בביתם‪.‬לא ניתן להקליט את שלב התחלת השינה‪ .‬לא פולשנית לשם הקלטה של שנת תינוקות וילדים‪ .‬בשונה מתצפיות‬ ‫התנהגותיות‪ .‬מצב התינוק יזוהה עם מצב של ערות‪ .‬מערכת זו מאפשרת הקלטות מתמשכות בבית‪ .‬המידע הראשי שחייבים להשיג הוא התדירות ומשך‬ ‫ההתעוררויות לאורך הלילה‪ .X 24 24‬תלוי בגודל העריסה‪ .‬כפי שנעשה בשיטת ה‪ .‬מכשירים אלו ממוקמים במזוודה קטנה המונחת על הרצפה שליד העריסה‪ .‬לשם מטרה זו‪ .‬ערנות ללא בכי מספקת‬ ‫אינפורמציה על יכולתו של התינוק להירגע בעצמו‪.‬כיוון שהתינוק נטה‬ ‫להתעסק עם המכשיר‪ .‬אותות תנועה מועברים דרך‬ ‫מגבר מוקדם למקלט‪ .‬‬ ‫ביקורת על ה‪.‬לעומת זאת‪.‬‬ ‫מדידת שינה מהקלטות של דפוסי תנועה‬ ‫שיטה נוספת למדידת תנועה היא שיטת המדידה הביתית )‪ .‬‬ ‫ברוב המקרים‪ .‬‬ ‫חובה ליצור שתי קטגוריות של עוררות‪ :‬תקופות של בכי ולא בכי‪.‬ברור כי זוהי שיטה פשוטה ביותר‪ .‬ארוכות טווח‪ .‬גמיש ורגיש ללחצים‪.‬מוקלטים‪ .‬המאפשרות הקלטות כאשר התינוק לא נמצא בעריסה‪.‬תיעוד של שינה וערות על‪-‬ידי הדמות המטפלת‪.actigraph -‬אותות אנאלוגיים מנשימת‬ ‫התינוק ותנועת גופו‪ .‬‬ ‫למרות ההסכמה הכללית הרווחת בין הקלטות ‪ actigraph‬והקלטות ‪ .‬מדדי השינה הבדילו גם כן‪ .‬מלבד הצמדתו לנבדק‪ .‬ובמיוחד כאשרנחוצים מדדים גלובליים‬ ‫על שינה וערות‪ .‬‬ ‫נחוץ בכדי למחוק את מצבי הארטיפקט שנוצרו מתנועה חיצונית לתינוק‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ .‬מתאים כי ה‪Actigraph -‬יציינן שינה כקטגוריה בודדת‪ .‬המקלט‬ ‫מסוגל ךתרגם מידע של ‪ 24‬שעות לקלטת של ‪ 60‬דקות‪ . כאשר‬ ‫הנשימה מפסיקה )אירועי קוצר נשימה(‪ .‬‬ ‫מתחת למיטת התינוק‪ .‬במקרים מסוג זה‪ .‬אין זה ברור כמה‬ ‫זמן ניתן ללבוש את המוניטור במהלך שעות היום‪.‬למשך תקופת‬ ‫המדידה‪ .‬נעות בין ‪ 90%-80%‬בתינוקות בני ‪ 9‬חודשים ויותר‪.‬זוהי השיטה היחידה שמאפשרת הקלטות מתמשכות‪ .‬ההורים לא הניחו את ה‪actigraph -‬על התינוק עד שלא נרדם‪ .‬רמות הסכמה בין תוצאות נצפות‬ ‫ותוצאות שהתקבלו מהאלגוריתם היו נמוכות בתקופה שמייד לאחר הלידה ) ‪ .‫ההסכמה עם מידע ‪ polysomnographic‬קונבנציונאלי‪ .polysomnographic‬שיטת ה‪actigraph -‬פחות‬ ‫מהימנה במציאת ההבדלים בין שינה לערנות שקטה‪ .‬בין ילדים עם הפרעות‬ ‫שינה לילדים בקובצת הביקורת‪.‬במהלך הלילה‪ .‬הסיגנל‬ ‫גם מהווה ארטיפקט להבחנה בין שינה וערות‪ .‬בנוסף להיות הסיגנלים דומים בשני מצבים אלו‪ .‬לסיום‪ .

‬‬ ‫תוקף‬ ‫הערך של מחקרי דפוסי תנועה‪ .‬מהימנות )הבדלים בינאישיים( נמצאה עבור מדדים לכל אחד ממשתני השינה והערות‪.‬בהשוואה לתצפיות התנהגותיות‪ .‬בפגים‪ . שלא כמו הקלטות וידיאו‪ .‬בפגים ובתינוקות‬ ‫שנולדו בזמן‪ .‬להבחנה בין מצבים‪ .‬אך זה יותר יקר במונחים של ציוד נדרש‪ . בהשוואה עם הקלטות וידיאו תלויות זמן‪ .‬שינה‬ ‫שקטה‪ .‬הקודים של האותות עוברים חישוב‪ .‬לא זמינה כמוצר‪.‬כולל הקלטה ועיבוד מחשב‪ .‬כולל הקלטות וידיאו‪ .‬זהו ההליך הכי פחות פולשני‪ .‬אם כך‪ .‬רק תצפיות התנהגותיות‪ .‬בהם נוקט התינוק .‬‬ ‫אותם ניתן להשיג מתצפיות התנהגותיות‪ .‬שלא כמו‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪ .‬התנהגות שלבית‪ .‬‬ ‫שינה שקטה‪ .‬לעומת ה‪ .‬הוא אינו דורש ‪ .‬בנוסף‪ .‬מעברי שינה – ערות ומצב ערות‪ .‬אלוהם מצבי השינה אשר ניתן להקליט אותם‬ ‫מתצפיות התנהגותיות‪ .‬הם התבקשו להתחלף וכל אחד‬ ‫שפט את האותו של השני‪ .‬הם מובחנים‪ . באותו‬ ‫המחקר‪ .‬לעריסה‪.‬התחשבות אחרונה להליך זה‪ .‬ודפוסי תנועה אלו לא‬ ‫מראים שוני מעבר למינים שונים‪ .‬ממצאים אלו מעידים על הטבע המשמעותי של דפוסי תנועה וכמו כן מתייחסים לנושא התוקף‬ ‫של שיטת ה‪.‬דפוסי שינה במהלך ‪ 5‬השבועות הראשונים שלאחר הלידה‪ .‬‬ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫ארנבים וחולדות‪ .HMS-‬‬ ‫ניתן למצוא את רגישות המדדים של הקלטות ‪ .‬עבור שינה אקטיבית‪ .‬מדדי שינה‪ .‬היא‬ ‫שהשיטה‪ .‬זמן אנשי צוות ומורכבות פירוש הנתונים‪ .‬‬ ‫הצופים התאמנו רק על מצבי התנהגות ומקביליהם שפטו התנהגות בעלי חיים‪ .actigraph‬שמונח על התינוק בכדי‬ ‫להקליטו‪.‬משך הזמן של שינה אקטיבית‪ .‬במחקר מעבר בין זנים‪.(NREM (1-4‬בלתי ניתנים להבחנה כאשר הם מופיעים‬ ‫בתינוקות בוגרים יותר או ילדים.‬מנבא‬ ‫דפוסי התפתחות ספציפיים המופיעים במהלך התקופה של שלוש השנים הבאות‪.‬ ‫בהשוואה ל‪ .‬‬ ‫הדפוס השלם מודפס ועובר ניתוח ויזואלי על‪-‬ידי מציינן מנוסה‪ .‬מעברים משינה ‪ -‬לערות‪ .‬הוא אינו דורש נוכחות של צופה.‫במעבדה‪ .‬הוא מאפשר מדידה של כל אחד ממשתני השינה‪.‬דפוסי תנועה המובעים במצבי שינה וערות‪ . כמו כן‪ .‬שיפוטיהם הראו רמות גבוהות של הסכמה עם תצפיות התנהגותיות ישירות של שני‬ ‫הצדדים )חיות ובני‪-‬אדם(‪ .HMS‬על‪-‬ידי חיפוש אחר שינויים התפתחותיים ב‪ :‬שינה אקטיבית‪.‬במחקר של תינוקות‬ ‫אדם‪ .‬מחקר על גורי ארנבות והתקבלו אותם תוצאות‪ .‬‬ ‫ביקורת על מערכות מדידה ביתית‪.‬פותח אלגוריתם‪ .‬בוצע על אותו מבנה‪ .‬בתמונה ‪ 6-1‬ניתן לראות את המשותף בין שפוסי התנועה של בני‪-‬אדם‪.‬משך הזמן של שינה שקטה‪.‬‬ ‫ההליך מספק מידע מהימן ותקף על מצבי השינה של תינוקות‪ .‬בשימוש בכלי זה‪ .‬במהלך היום הראשון שלאחר הלידה מנבא‬ ‫יכולות מנטאליות בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .actigraph -‬ניתן להקליט את כל שלבי‬ ‫השינה‪ .‬יכולים לבצע את ההבחנה החשובה הזו‪ .‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‬בעוד שה‪ HMS -‬יותר‬ ‫מהימן בהבחנה בין שלבי הערות השונים‪ .‬לצורך זיהוי‬ ‫דפוס‪ . ובהשוואה ל‪ .‬הוא אינו דורש ציוד צילום‬ ‫ותאורה מיוחדת אותם מתקינים בבית התינוק.polysomnographic -‬השלבים של שנת ‪ .‬השוואה זו מדגישה‬ ‫נושאים בהם צריך להתחשב‪ .‬תוקף ניבוי נמצא גם כן‪ .‬התקופות של ‪ 30‬שניות‪ .‬מעברים משינה אקטיבית ‪ -‬שקטה‪ .‬‬ ‫הבדלים יומיים במצבי ערות בתוך העריסה ומעגלי שינה שקטה בתוך אפיזודות של שינה‪ .actigraph-‬הוא לא מאפשר הבחנה בין ערות עם בכי או ללא‬ ‫בכי‪ .‬כאשר מבצעים בחירה של שיטת מדידה‪ .‬ערות‪ .‬תואר בספרות המחקרית באופן נרחב‪ .‬מסירם רעשים והופכים את המידע לדיגיטלי ) ‪ (samples/sec 10‬ומכניסים אותו למחשב‪ .‬כמו גם תקופות שמחו‪ .‬בשונה מתנועה כללית לא ניתנת להקלטה.‬לא ניתן להבחין בטבע ההתערבות‬ ‫ההורית כמו גם שיטות של הרגעה עצמית‪ .‬משיטות ההקלטה‪ .‬מצבי שיפוט מסיגנלים מקבילים הושווו ונמצאו מתואמים עם התוצאות מתצפיות התנהגותיות.

‬מדידה של תנועה )‪ .‬‬ ‫*כניסה מיידית לשנת ‪ – REM‬אשר מהווה מחצית מזמן השינה‪.‬בדרך כלל‪ .‬שיטת ה‪ .‬‬ ‫גיל ‪ 3‬חודשים ‪* -‬הבחנה ברורה בין ‪ 4‬שלבי שנת ‪.‬‬ ‫אם הפרמטר החשוב הוא חסכוניות‪ .‬‬ ‫*השונות גדולה‪.‬‬ ‫שינויים בפיזור השינה )מחזור צירקדיאני(‬ ‫תינוקות‪/‬ילודים – ישנים בתפזורת בתחילה כ ‪ 5-6‬אפיזודות שינה במהלך יממה‪ .(HMS-‬לא יכולות להיערך יותר‬ ‫מ‪ 24-‬שעות )ללא החלפת קלטת( .‬אם קיים עניין‬ ‫במחקר אינטנסיבי של שינה והתנהגות הקשורה במצבי שינה )כמו גם מצבי ערות(‪ .‫סיכום ומסקנות‪ :‬האם קיימת שיטת מדידה עדיפה?‬ ‫אם משך המדידה הוא פרמטר קריטי‪ .‬הקלטות‬ ‫מעבדה‪ .‬‬ ‫גיל ‪ 3‬חודשים – הבחנה ברורה בין יום ללילה‪ .‬לא מופעלת‪ .‬כאשר רוצים למדוד התפתחות של שליטה במאפיינים פיזיולוגיים או התפתחות‬ ‫שלבי השינה בתינוקות בוגרים יותר או בילדים‪ .‬‬ ‫גיל חצי שנה – שינה מרוכזת בלילה‪ .‬האופציה היחידה‪ .‬כל השיטות דורשות הכשרה של‬ ‫זיהוי דפוסי התנהגות ואותות‪. ואת ה‪ actigraph -‬ניתן להפעיל כ‪ 8-‬ימים )עם הפרעות נחוצות במהלך רחצה‬ ‫והחלפה בגדים(‪.‬‬ ‫אם מוקד העניין הוא במצב ערות ללא בכי‪ .‬הבחנה מקובלת בין שינה פעילה ‪ ( (REM‬לשקטה‪.‬התחשב בדברים הבאים‪ :‬תצפיות התנהגותיות )שנעשות בעיקר במהלך‬ ‫היום(‪ .‬הקלטות וידיאו היא השיטה‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 2‬שינה והיבטים התפתחותיים‬ ‫התפתחות השינה בשנות החיים הראשונות‬ ‫משך השינה‬ ‫תינוקות‪/‬ילודים – ישנים בממוצע ‪ 16-17‬שעות )שליש מהיממה(‬ ‫בגיל חצי שנה – שנה‪ 13 :‬שעות בממוצע‬ ‫לאחר מכן – חלה הפחתה הדרגתית ואיטית בשעות שינה‪ .‬בקיצוניות השנייה‪ .actigraph-‬היא השיטה הטובה ביותר‪ .NREM‬‬ .‬‬ ‫*משך מחזור שינה כ ‪ 60‬דקות‪. ‪ polysomnographic‬של תינוקות‪ .‬השיטה היקרה ביותר בגלל שימוש בציוד וכוח אדם‪ .‬אשר קשורה בעיקר להתקצרות משך השינה במהלך‬ ‫היום‪.‬האופציה הטובה ביותר היא‬ ‫תצפיות התנהגותיות‪.‬הן ללא ספק‪ .‬לא נערכו לזמן ארוך יותר מ‪ 7 -‬שעות.‬היא האופציה של ‪ . הקלטות תנועה )שימוש ב‪ .‬אם יש רצון להפחית למינימום את מידת הפולשניות של השיטה‪ .‬‬ ‫גיל שנה וחצי – מרבית התינוקות מוותרים על שנת בוקר‪.‬השינה מתרכזת ברובה בלילה והתינוק מסוגל לישון ברציפות ‪– 6‬‬ ‫‪ 9‬שעות‪. הקלטות וידיאו לא נערכו ליותר מ‪ 16-‬שעות .polysomnographic‬לסיום‪ .‬יותר מ‪12 -‬‬ ‫שעות.(HMS‬היא‬ ‫הטובה ביותר‪ .‬נטייה לישון יותר בלילה‪.‬כ ‪ 2‬תנומות ביום )בוקר ‪ +‬צהריים(‪.‬‬ ‫שינויים בשלבי השינה )מחזור אולטרדיאני(‬ ‫ילודים – *אין הבדלים ברורים בין שלבי השינה השונים‪ .‬בעת התחלת השינה ולאורך הלילה‪ .

‬‬ ‫שלא כמו שינה אצל מבוגרים בריאים המאופיינת על ידי התרחשות חוזרת ונשנית של שלבי שינה מוגדרים היטב‪.‬‬ ‫שינה באורגניזם לא מפותח )פג( מאופיינת על ידי התמזגות הדרגתית של מספר משתנים פיזיולוגיים‪ .1‬תהליך ביולוגי – בלוטת האצטרובל מפרישה הורמון מלטונין האחראי במידה רבה להיווצרות תחושת עייפות‪.‬גם ביום )‪.‬עם המצאת הפוליגרף‪ .‬החוקרים ‪ Aserinsky and kleitman‬זיהו ראשונים את מחזור השינה השקטה ‪ /‬שינה פעילה )שנת‬ ‫‪ (REM‬בתינוקות צעירים‪ .‬הם חשדו שמחזור השינה האולטראדיאני הזה הוא הביטוי הלילי למשהו כללי יותר‪.‬ופעילות גופנית‪/‬סומטית‪ .‬‬ ‫כאשר נהיה ברור ששינה במבוגרים כמו בתינוקות מובילה לתנאים פתולוגיים ייחודיים כמו מוות‪ .‬באמצעות מחקרי השינה בתינוקות ניתן להעריך התפתחות של תינוקות‬ ‫ולזהות תינוקות שנמצאים בסיכון‪.‬‬ ‫‪.(BRAC‬‬ ‫הרבה מחקרים חקרו את הקשר בין מחזוריות צירקידיאנית שמנגנון התפקוד של מערכת העצבים המרכזית )‬ ‫‪ (CNS‬נמצא בבסיסה ושל משתנים פיזיולוגיים אחרים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪6‬‬ ‫שנת תינוקות‬ ‫במחקרים המוקדמים על שינה וערות אצל תינוקות נעשה שימוש בתצפיות ובדיווחי הורים ולפעמים בכלים‬ ‫גולמיים‪ .2‬עם הבנה‬ ‫טובה של התפתחות נורמאלית‪ .1 :‬להבהיר באופן‬ ‫הדרגתי את דפוסי ההתנהגות המורכבים שיספקו חלון ייחודי בהתפתחות מערכת העצבים המרכזית ‪ .‬לקראת גיל חצי שנה חלה עלייה‬ ‫הדרגתית ומשמעותית בהפרשת מלטונין ועמה וצר דפוס יומי ברור‪.‬סטייה או חריגה בדפוסי השינה והעירות יכולים להצביע על קושי נוירולוגי או‬ ‫בעיה תפקודית שעומדת להתרחש‪ .‫*משכי שנת ‪ REM‬מתקצרים‪.‬דפוסי נשימה‪ .‬מספר ציפיות מנחות את המחקר‪ .( SIDS‬‬ .‬חוסר ההתאמה הוביל לוויכוחים לגבי‬ ‫דברים כמו הגדרת שלבי שינה ועירות‪ .2‬תהליך פסיכו – חברתי‪ :‬הורים מעבירים לילדיהם באופנים שונים את המסר שהלילה הוא זמן לשינה והיום הוא‬ ‫זמן לפעילות‪.‬‬ ‫‪ Kleitman‬קרא לו מחזור של פעילות ‪ /‬מנוחה בסיסי שקיים כל הזמן בגוף‪ .‬‬ ‫ההורמון מופרש בעיקר בלילה ומדוכא בחשיפה לאור חזק‪.‬הוויכוח הורחב גם לשלבי השינה בחיי‬ ‫העובר‪.‬‬ ‫אצל תינוקות ניתן לראות כי בחודשים הראשונים הפרשת מלטונין היא אפסית‪ .EMG .‬בפגים‬ ‫ולפעמים גם בתינוקות רגילים )שנולדו לאחר ‪ 9‬חודשים( אין התאמה בין המאפיינים השונים‪ :‬דפוסי )‪(EEG‬‬ ‫אופייניים‪ .‬מחקרים שמדווחים כאן תוכננו לזהות חריגות‪/‬סטיות בשינה ובהתפתחות הלב והריאות‬ ‫על מנת לספק רמז לאטיולוגיה של מוות פתאומי של תינוקות )‪.‬‬ ‫השפעות על התפתחות דפוסי השינה‬ ‫‪.‬על חשיבות המעברים בין השלבים‪ .‬תנועות עיניים‪ .‬מחקר השינה‬ ‫בעת הינקות קיבל תנופה‪ .‬המחקרים הפכו להיות במידה ניכרת יותר מחקרים הדורשים מאמץ מבחינת‬ ‫היקפם ומטרתם‪ .

‬כמו אחוז השינה הפעילה‪ .‬אחוז השינה השקטה בבית היה מאוד‬ ‫דומה לאחוז השינה שהוקלט במעבדה‪ .Emde and Walker‬אפיזודות של עירות ארוכות‪/‬ממושכות‬ ‫מאשר שעה נראות ב‪ 5% -‬עד ‪ 10%‬מההקלטות בכל גיל‪ .‬מספר חוקרים נבחרו על מנת להתאים את הקריטריון של שלבי השינה של‬ ‫מבוגרים על מנת שנוכל להשתמש בו מגיל ‪ 3‬חודשים ומעלה‪.‬לכן ניתן להסיק שרק האפיזודות‬ ‫הקצרות )פחות מ‪ 10-‬דקות( הן אלה שפחתו ולמעשה אף נעלמו עם הגיל‪ .‬לכן הוצע שהתינוקות הגדולים יותר מתעוררים פחות לעיתים קרובות‪ .‬הירידה בכמות ‪ REM‬נובעת מירידה במספר האפיזודות ‪ REM‬בלבד‪ .‬בסביבת הבית משך‬ ‫הזמן שלקח לתינוקות להיכנס לשינה )להירדם( היה ‪ 30‬דקות לתינוקות בני החודשיים וכמעט ‪ 15‬דקות‬ ‫לתינוקות בני ‪ 9‬חודשים‪ Anders and Keener .‬‬ ‫האפיזודות של שינה פעילה הן ארוכות משעה ואפיזודות של שינה שקטה יותר ארוכות מחצי שעה‪ .‬אנו השתמשנו במספר קריטריונים‪:‬‬ ‫‪EMG‬ו‪ EEG -‬על מנת לקבוע שהתינוק אכן ישן‬ ‫בנוסף לפרמטרים שרשומים בטבלה מספר ‪.‬בעוד שאחוז השינה‬ ‫הלא מובחנת לא משתנה בהרבה כפי שדווח על ידי ‪ .‬אחרים הציעו לשלב את קריטריון‬ ‫הפוליגרף עם התצפיות של התינוקות שנולדו לאחרונה‪ Parmelee and Coworkers .‬ולמרות שאינן‬ ‫נפוצות )זה דבר נדיר( לא מצאו שיש להן קשר עם פתולוגיה כלשהי‪ .‬אנו מצאנו שהירידה בשינה הפעילה יכולה לתרום לירידה בכמות‪/‬במספר הכללי של האפיזודות בשינה‬ ‫הפעילה‪ .‬לכן‪ .‬המספר‪/‬הכמות ומשך הזמן הכולל של‬ ‫אפיזודות בשינה השקטה עולה עם הגיל‪ .‬‬ .‬אם היו מוסיפים אפיזודות של שינה לא‬ ‫מובחנת שנקלטו במעבדה‪.‬האפיזודות הממושכות ב‪ SWS -‬עולות גם‬ ‫במספר‪/‬בכמות וגם במשך הזמן‪ .2‬האם‬ ‫קיימות הרבה תנועות ‪ .‬ממצא התואם עם ממצאים של אחרים‪ .‬ב‪ 400 -‬ההקלטות שנערכו במשך הלילה של התינוקות בין‬ ‫הלידה ועד לגיל חצי שנה‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬התעוררויות קצרות היו יותר שכיחות ב‪2 -‬‬ ‫חודשי החיים הראשונים לעומת בגיל מאוחר יותר‪ .‬מלבד זאת‪ .‬‬ ‫סקירה של הספרות חושפת סדרה מקיפה של משתנים שנמדדו בתינוקות‪ .3‬האם הנשימה סדירה‪ .‫שינה ועירות בתינוקות‬ ‫‪ Prechtl and Beintema‬התעסקו בקביעת הגדרה של שלבי השינה והעירות על ידי פיתוח סולם לתינוקות שנולדו‬ ‫לאחרונה כאשר הסולם מבוסס על ההתנהגות הנצפית של התינוקות‪ .‬המחקרים שלנו איששו את הירידה‬ ‫בכמות השינה הפעילה ואת העלייה הצמודה בשינה השקטה כפי שצוין על ידי אחרים‪.1‬‬ ‫בגלל המידע העצום שנאסף‪ .‬כאשר ‪ Bowe and Anders‬חילקו את הנבדקים שלהם ל‪ good sleeper -‬ו‪ poor sleeper -‬הם מצאו ש‪-‬‬ ‫‪good sleeper‬רק לעיתים נדירות התעוררו משינה שקטה ואילו ‪ poor sleeper‬התעוררו הרבה‪ .‬בשינה שקטה גם אפיזודות קצרות וארוכות מתארכות ונהיות רבות יותר‪.‬נטייה זו התגלתה גם‬ ‫המחקר שלנו‪ .‬אנו התמקדנו בעיקר באיתותים של התינוק בפוליגרף והשתמשנו בתצפית‬ ‫התנהגותית רק כמידע משלים‪ .‬השוו את שלבי ההתפתחות של‬ ‫תינוקות פגים עם תינוקות רגילים שגילם היה לפחות עד גיל ‪ 8‬חודשים לאותו קריטריון הערכה‪ .‬דיווחו שהמשתנה הזה עוזר להבחין בין שינה של‬ ‫תינוקות בגיל חודשיים ובגיל ‪ 9‬חודשים‪ .‬תינוקות בגיל חודש עד חודשיים עשויים להתעורר‬ ‫יותר משינה פעילה מאשר משינה שקטה‪ Bowe and Anders .‬כלומר‪ .‬ולא מירידה במשך שלהן‪.1 :‬האם העיניים פקוחות או סגורות והאם מופיע‬ ‫‪)REM‬תנועות עיניים מהירות( ‪ .‬‬ ‫בגלל שנספרו רק אפיזודות שהן לפחות ‪ 10‬דקות לא היה שינוי בכמות שלהן‪ .‬בשונה משינה פעילה‪ .‬במחקר שלהם המעבר משינה שקטה לשינה פעילה וההיפך הוא גבוה‬ ‫בקבוצה של הגדולים‪ .‬אם לא סופרים את ההתעוררויות השקטות אז ‪ 44%‬ו‪ 78% -‬מהתינוקות‬ ‫ישנים עד סוף הלילה בגיל חודשיים ובגיל ‪ 9‬חודשים בהתאמה‪ .‬ציינו שיש צורך להבחין בין התעוררויות ליליות שקטות לבין בכי‬ ‫שמוביל לעיתים תכופות להרמת התינוק‪ .‬הם בחרו‬ ‫להתבונן במספר דברים‪ .

‬מעברי שינה‪ .‬חוסר‬ ‫הארגון של השלבים )שלבים ‪ 3‬ו‪ 4-‬בשנת ‪ NREM‬נחלקים על פני ‪ 24‬שעות( וחוסר התאמה בין המדדים אינו רק‬ ‫סימן לחוסר בשלות‪ .‬התנועתיות בעובר הבעייתי פחות מושפעת ממנגנוני שליטה שונים שקיימים בעובר הבריא‪ .‬יש שינויים לפני הלידה ואחריה כלומר בגיל הריוני של‬ ‫‪ 36‬שבועות וכן גיל אמיתי של חודש הם ציוני דרך מבחינת שינויים פיזיולוגיים‪ .‬זיהוי אלקטרוני או‬ ‫באמצעות מחשב של מצבי השינה הופכים להיות זמינים‪ .‬זמן עירות ארוך יותר לפני השינה )יותר חסך שינה( היה קשור לזמן ארוך יותר לכניסה ל‪-‬‬ ‫‪.‬ולכמת את מאפייניהם‪ .‬לידה מובילה למספר שינויים רציניים במיוחד בוויסות‬ ‫של הנשימה‪.‬אחרים הראו‬ ‫ירידה קטנה יותר‪ .‬כלומר‪ .‬חוקרים‬ ‫שעוסקים בתינוקות לא מפותחים )פגים( משתמשים במוביליות )תנועה( על מנת לזהות תינוקות עם‬ ‫אבחנה‪/‬פרוגנוזה גרועה בשביל ההתפתחות המאוחרת‪ Prechtl .‬‬ ‫אחרי גיל חודש שינה ועירות משתנים באופן דרמטי כמו מספר רב של משתנים פיזיולוגיים‪ .‬מגיל ‪ 3‬יש הרבה יותר מקרים ש"מתפספס ה‪ REM-‬הראשון של הלילה כאשר גם אצל‬ ‫מבוגרים זה קורה‪.‬ייתכן‬ ‫שגם למצב הזה יש סיכונים משל עצמו‪.‬‬ ‫מידע לגבי שינה ועירות בתינוקות יותר גדולים מ‪ 6 -‬חודשים הוא נדיר‪ Roffwarg .‬זה יכול להיות יעיל‪ .‬הפיכה של הקשר הזה נצפית‬ ‫ב‪ 60% -‬מהתינוקות בגיל ‪ 3‬חודשים וב‪ 90% -‬מהתינוקות בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬כך שניתן להתחיל‬ ‫לזהות מצבים התנהגותיים שונים‪ .‬‬ ‫המחקר על מוטיליות )תנועה( מניב תוצאות באיתור מקורו של מחזור מנוחה‪/‬פעילות הבסיסי בחיי העובר‪ .‬נראה כי נסיגה לדפוס פחות מפותח‬ ‫יכולה להתרחש‪.‬אחוז זמן השינה הכולל מנוצל בשלב ‪ 4‬של שנת ‪ NREM‬שעולה בין גיל ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים מ‪14%-‬‬ ‫ל‪ 18%-‬מה שמתאר את אחוז השינה של המבוגרים‪ .‬מתאר ירידה ממושכת מ‪30%-‬‬ ‫ל‪ 20%-‬בשינה פעילה ‪ ???rem‬בהשוואה לזמן השינה הכולל בתינוקות בין גיל ‪ 6‬חודשים ל‪ 5-‬שנים‪ .REM‬‬ ‫היחס בין שינה פעילה לשינה שקטה נחשב לפעמים לסימן של הבשלה‪ :‬זמן השינה הפעילה ‪ ???rem‬עולה על‬ ‫זמן השינה השקטה במשך החודשיים הראשוניים של החיים‪ .‬אנו התחלנו לעקוב אחר‬ ‫המוטיליות )תנועה( בתינוקות נורמאליים ובריאים בביתם‪ .‬בין גילאי ‪ 2‬ל‪ 5-‬שנים משתנה הפיזור של שינה עמוקה בניגוד לעלייה בתנומות בגיל ‪ 3‬ל‪5-‬‬ ‫שנים‪ .‬עם העלייה בגיל‪ .‬משך את תשומת הלב של החוקרים לטבע‬ ‫הסטריאוטיפי והמונוטוני‪/‬חדגוני של ההתנהגות המוטורית בעוברים בעלי סיכון )עובר שיש איתו בעיות בריאותיות‬ ‫כלשהן( ובפגים‪ .‬התמזגות )התאמה( של משתנים פיזיולוגיים עולה‪ .‬תקופה זו של ארגון‬ ‫מחדש של מערכת העצבים המרכזית כפי הנראה קשורה עם העלייה בפגיעות‪ .‬ישנה תקופה קצרה בסביבות גיל ‪ 3‬חודשים שבה המחזוריות נעשית מאוד קבועה ויציבה‪ .‬צריך בכל אופן לציין שהאחוז של שלבים ‪ 3‬ו‪ 4-‬בשנת‬ ‫‪ NREM‬גבוה בצורה רגילה בעת נמנום‪/‬שינה קלה בתינוקות בני שנתיים בניגוד לשינה פעילה שיורדת‪ .‬ודרך זולה כדי לעקוב‬ ‫אחר התפתחות של שינה ועירות ואחר מחזור העירות‪/‬שינה הבסיסי בתינוקות בין גיל חודש ל‪ 3-‬חודשים‪.‬איכות‬ ‫התגובות המוטוריות עשויה לשקף את המצב התקין של התפתחות מערכת העצבים‪ .‬והערכות של התאמה‪ .‬כלומר לאחר התקופה של פגיעות‬ ‫רבה בגיל חודש‪ .‬‬ ‫מסקנות‬ ‫התפתחות השינה והעירות יכולה להיחקר בתוך הרחם‪ .‬לא פולשני‪ .‬בניגוד לתינוקות‪ .‬הכניסה לשנת ‪REM‬‬ ‫ארוכה יותר‪ .‫כניסה לשינה פעילה מתמידה‪/‬נמשכת במשך השנה הראשונה של החיים‪ .‬‬ ‫פיקוח פוליגרף במשך הלילה בשינה ובעירות חיוני למחקר ושילוב של מצבי התנהגות ושינה‪ .‬ואינטגרציית שינה‬ .‬נראה כי יש דמיון בין דפוסי‬ ‫השינה כשהתינוק ברחם בשלבים האחרונים לבין לאחר שהוא נולד‪-‬יש יותר דמיון משוני כך שהלידה אינה שינוי‬ ‫דרמטי מבחינת השפעתה על תחום זה‪ .

3‬חודשים )‪ n=9).1.‬האמהות נשארו עם‬ ‫תינוקותיהן וסיפקו טיפול רגיל‪ 25 .‬בשלב השינה הדומיננטי‪ .‬כאשר יותר מ‪ 20%-‬מגלי הדלתא נמצאו‪ .‬המשכיות‬ ‫השלב ושינויים באיכות ארגון השלב‪ .‬מבוסס על הקלטות של ‪ 30‬תינוקות נורמאליים‪ .4‬בו זמנית עם תהליך הבשילה‪ .‬‬ ‫המונח "שלב מוזמן" ) ‪ (orderd stage‬מעיד על ייצוג "חלק" של דפוס השינה‪ .‬נשימה נמדדה על‪-‬ידי חיישן שמדד הוצאת אויר מהאף‪ .‬תוך התעלמות מהפרעות קצרות של‬ ‫דפוסי שלבים אחרים‪ .2‬לדוגמא‪.‬מגיל ‪ 3‬שבועות ועד ‪ 6‬חודשים‪ .‬אשר נמדדים‬ ‫במשך ‪ 24‬שעות‪ . C3/A2.‬עם סבירות גבוהה יותר לערות במהלך היום ושינה במהלך הלילה‪ .(n= 10‬ו‪ 6-‬חודשים )‪ .‬מעקב פוליגרף ארוך‪-‬טווח חיוני להבנת האטיולוגיה של מספר הפרעות שינה ופיקוח‬ ‫אחר תינוקות צעירים יכול לחשוף מספר הנחות להפרעות השינה‪.‬תנועת גוף‪ .‬‬ ‫אוכלוסיית הנבדקים‬ ‫המידע המוצג כאן‪ .‬כל הפרמטרים נבדקו בפוליוגרף ‪ . C4/A1).‬זמן התחלה‪ .‬‬ ‫קבענו את הפרופורציות של סך הזמן של שנת ‪ NREM‬באמצעות צירים‪ .‬בתינוקות שהגיעו‬ ‫לסוף תקופת ההיריון )‪ .‬ואומדן מאמץ כמדד למאמץ‬ ‫נשימתי‪ .‬ההקלטות החלו בצהריים והסתיימו ‪ 24‬שעות מאוחר יותר‪ .‬עשינו שימוש בטכניקת ציון של שלבים משתנים‪ .2‬שלבי‬ ‫תינוקות ‪ 3‬ו‪ 4-‬חושבו יחד‪ .‬בשנת ‪ .‬שלב תינוקות אחד‬ ‫הוגדר כשנת ‪ NREM‬ללא צירים‪ .‬אז‬ ‫תקופת ה‪ REM-‬מדווחת כ‪ 10-‬דקות באורכה‪ .‬הנקראים שלב שנת תינוקות ‪ .‬אך כל תקופה‬ ‫מתארכת בזמן‪ .‬לפחות פעמיים‪ .(electrocardiogram (ECG-‬נרשמו‬ ‫מאלקטרודות על פני השטח‪ .‬התקופה של ‪ 30‬שניות‪ .‬ספציפיים לשלב השינה בו נמצאים‪.‬שנת ‪NREM‬‬ ‫מתחלקת לשלבים ‪ .((EEG.‬שנת‬ ‫‪ REM‬משתנה כמותית במונחים של פרופורציית סך כל זמן השינה ותפוצתה במהלך ‪ 24‬שעות‪ .‬התחלה של סוג‪ .‬כשתינוקות הגיעו לגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬ותפוצתה מחולקת מחדש על‪-‬פני תקופה של ‪24‬‬ ‫שעות‪ .‬בכדי לזהות צירים וגלי דלתא‪.(epoch‬בתוך תקופת זמן נתונה ושלא נוצר משלב שהתחיל מוקדם יותר‬ ‫)‪ . electromyogram (EMG‬וה‪ .(n=9‬ה‪electroencephalogram-‬‬ ‫‪ .(NREM ( non rapid eye movment-‬‬ ‫והשינוי המתרחש ביחס תפוצתם במהלך ‪ 24‬שעות‪ .‬במהלך תקופת הגיבוש‪ .‬מעידה‬ ‫על פחות הפרעות של עוררות קצרה‪ .‬במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים לחיים‪ . 4.2‬תהליך גיבוש )קונסולידציה( השינה נדחס לתקופות פחותות כמותית‪ .(1.‬תינוקות אכלו בהנקה וחמישה אכלו מבקבוק‪ .(1.‬הגדרה של מצבי השינה והעירות תישאר חיונית להערכה מדויקת של משתנה של הלב‬ ‫והריאות ושל רפלקסים‪ .‬ו‪.‬אנו נסקור את ממצאינו על משך‪ .‬עם יעילות של ‪ . electrooculogram (EOG).5‬חודשים )‪ .NREM‬אפשר לנו לחקור את דפוסי ה‪ EEG-‬למציאת אלמנטים הקובעים‬ ‫את שלבי השינה של מבוגר‪ .‬שלבי שינה קודדו‬ ‫בתקופות של ‪ 30‬שניות‪ .‬המבנה ההתפתחותי של שנת ‪ .‬גילאי הבדיקה היו ‪ 3‬שבועות )‬ ‫‪ n=10).‬לפחות ‪ 2‬דקות ופחות מ‪ 20% -‬גלי דלתא בתקופה של ‪ 30‬שניות‪ .‬אז נוכל נוודא אם משתנים אלו קשורים עם סימנים נוירולוגיים מתונים‪/‬קלים ואם הם יכולים‬ ‫לשמש כמנבאים מוקדמים של בעיות תפקוד עתידיות עם יותר וודאות מאשר אלה שהושגו באמצעות הערכה‬ ‫נוירולוגית סטנדרטית‪ .3.‫יהיו יותר מהימנים‪ .90%‬יעילות גבוהה יותר בשנת בשלב שינה‪ .‬אנו מגדירים‬ ‫את "יעילות" שלב שינה כאחוז התקופה )‪ .‬במהלך אינטרוול של ‪ 10‬דקות‪ . 6‬שבועות )‪ n=10).REM‬אם מתרחשת דקה אחת של תנועה או עוררות‪.2.‬וככלל‪ .‬בהתאם לקריטריון במדריך לקידוד שנת תינוקות העולמי‪ .‬בתוך תקופות השינה‪.‬אם כך‪ .‬בנוסף לדיון בהתפתחויות אלו‪ .Grass model 7‬לתינוקות בגיל ‪ 3‬ו‪ 6-‬שבועות‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ :7‬התפתחות השינה וערות במהלך ‪ 6‬החודשים הראשונים של החיים‬ ‫‪Susan Coons‬‬ ‫בפרק זה נדון בהתפתחותם של שני מצבי השינה‪ (REM (rapid eye-movment .‬איכות שינה גבוהה‬ ‫יותר מוגדרת על‪-‬ידי החזקה מתמשכת של דפוסי שינה‪ .‬שינויים קצרים בשלבי השינה וכו'‪ .‬שלבים מוזמנים כוללים תקופות‬ .‬ביחידת זמן נתונה‪ .

5‬חודשים שעת התחלת השינה הופכת לקבועה יחסית )‪ 8‬בערב בקירוב(‪.‬זוהתה ונותחה למאפייני‪ :‬משך‪ .‬מתוך תקופה של ‪24‬‬ ‫שעות )‪ 8‬בערב עד ‪ 8‬בבוקר(‪ .5‬חודשים ל‪-‬‬ ‫‪ 6‬חודשים‪.7‬דקות‬ ‫שמייצג בממוצע ‪ 23.‬‬ ‫מידע ציוני שלב השינה‪ .‬‬ ‫ביסוס השלב‬ ‫לכל תינוק‪ .‬הסוטות מדפוס מבנה השלב הבסיסי‪ .‬לכל קבוצת גיל‪ .‬זמן הערות הארוך ביותר עבור ‪ 3‬שבועות היה ‪ 128‬דקות שייצג בממוצע של ‪ 24%‬מסך‬ ‫הערות האפשרית‪ .‬היה ‪ 358‬דקות‬ ‫שמייצג בממוצע ‪ 48%‬מסך כל השינה‪ .‬ממוצע זמן השינה‪ .‬ובין ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים‪ .‬מתוך ‪ 10‬התקפות שינה לאורך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬אינדקס של יעילות שינה מחושב על‪-‬ידי לקיחה‬ ‫של אחוז התקופות של שלב מחושב‪ .‬נמדדות‬ ‫תקופות הכוללות תנועה‪ .PDP 11/34‬ונותחו על‪-‬ידי תוכנה שהקצתה כל‬ ‫תקופה לשלב מוזמן‪ .‬משליש לרבע מזמן השינה‪ .‬הפרעות של מצבים אחרים או ערות‪ .‬השינה הופכת‪ .‬הארוך ביותר‪ .‬אינו מופיעה רנדומאלית‪ .‬התקופה הארוכה ביותר של שינה‪ .‬הם מבלים‬ ‫מחצית מזמנם בשינה מחצית מזמנם בערות‪ .‬האינדקס מראה את הסטייה של התוצאות החלקות‪.‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬ללא‬ ‫הפרעות‪ .REM‬‬ ‫פוחתת בהדרגה‪ .‬משך זמן‬ ‫הערות‪ .‬במהלך תקופה של ‪ 24‬שעות וחושבו ממוצע‬ ‫וסטית תקן של אורך‪ .‬זוהתה התקופה הארוכה ביותר של שינה‪ .‬אך הופכת‬ ‫ללילית יותר‪ .‬סוג התחלה‪ .‬ממוצע זמן השינה‪ .‬זמן השינה הממושך ביותר עוקב‬ ‫מיידית אחרי זמן שערות הארוך ביותר וזמן המעבר בין שינה לערות הוא קבוע יחסית )באזור ‪ 8‬בערב(‪.‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬יציבותה של שנת‬ ‫‪ NREM‬מעבר לגיל‪ .‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬הוא קבוע באופן מפתיע‪ .‬תינוקות מבלים ‪ 2/3‬מתוך ‪ 24‬שעות בשינה‪ .‬בתקופות של ‪ 30‬שניות‪ .‬בתוך שלב מוזמן‪ .‬בגיל ‪ 4.‬תקופת זמן השינה הממושכת ביותר‪ .‬הדפוס יותר עקבי‪ .‬מתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬למרות ששינה התחילה להבנות וליצור את קשריה עם מעגלי אור\חושך‪ .‬ל ‪ 2%‬מסך‬ ‫כל השינה בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬והירידה ההדרגתית של זמן המושקע בשנת ‪ REM‬מופיעות בבירור בגרף ‪ .‬כל הקלטת ‪ 24‬שעות של תינוק‪ .‬בהגעה‬ ‫לגיל ‪ 6‬שבועות‪ .‫חלקות‪ .‬במהלך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬פרופורציות התקפות בשנת ‪ REM‬גם כן‬ ‫יורדות‪.4‬‬ .‬עדין מופצת בצורה רנדומאלית‪ .‬מעבר לשלבי ההתפתחות‪ .‬מיקום במהלך ‪ 24‬שעות וסדרתיות ויעילות השלבים‪.‬היה ‪ 211.‬הזמן שבו התינוק מבלה‬ ‫בשינה‪ .‬וכתוצאה מכך העריכה את מעברי השלבים‪ .‬זמן השינה הארוך ביותר‪ .‬זמן התנועה פוחת מ‪ 5% -‬מסך כל השינה‪ .‬בגיל ‪ 6‬שבועות‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬תקופות זמן אלו‬ ‫התארכו משמעותית‪ .‬עולה משליש לחצי‪ .3% -‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬בין גילאים ‪ 3‬ל‪ 6-‬שבועות‪ .‬פרופורציות הזמן‪ .‬בכל שלב‪ .‬למחשב ‪ .‬בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬הארוך ביותר‪ .2%‬מסך כל השינה‪ .‬נבנתה מחדש‬ ‫לתוך רצף של תקופות שינה‪ .‬‬ ‫התפוצה בביסוס שלבי שינה וערות‬ ‫בזמן הבניית השינה לאורך תקופה של ‪ 6‬חודשי חיים‪ .‬בהקלטה‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬‬ ‫התקפות שינה‬ ‫כמות התקפות השינה יורדות ככל שהשינה מתגבשת‪ .‬הוכנס‪ .‬כצפוי ללילית יותר‪ .‬למרות זאת‪ .‬‬ ‫פרופורציות מצב‬ ‫במהלך התקופה שלאחר הלידה‪ .1%‬מזמן ההקלטה שגיל ‪ 3‬שבועות ל‪ 0.‬ישנה אסוציאציה‬ ‫מתפתחת בין זמן הארוך ביותר‪ .‬העלייה בזמן הערות המתקבלת יכולה להימצא בין ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים ובין ‪ 4.‬ערות ותקופות מוזמנות בתוך השינה‪ .‬בתוך תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬תינוק יהיה בעל סבירות של ‪6.‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬למרות ששנת ‪ NREM‬מראה ליטוש רב‪ .‬או ‪ 3.‬בכדי להשיג אינפורמציה חשובה על איכות השלב‪.‬‬ ‫מהדפוסים המוקלטים‪.‬בתקופת השינה והערות‪ .1‬ירידה זו בשנת‬ ‫‪ REM‬מאוזנת על‪-‬ידי עליה בפרופורציות של זמן המושקע בהתעוררות‪ .‬שהתינוק מבלה בשנת ‪.

(3‬‬ ‫בין חודשים ‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .4.‬‬ ‫בדרך‪-‬כלל‪ .‬בשעות הלילה‪.‬אם נבדוק ממוצעי קבוצות בשנית‪ .2‬שונות אינדיבידואלית זו‪ .‬בפרופורציות של שלב ‪ .35.‬חיפשנו אחר דפוסים באורך‬ ‫המחזוריות לאורך תקופת השינה הארוכה ביותר‪ .‬‬ ‫מעבר לקבוצות גיל‪ .‬‬ ‫בשלב מוזמן ולכן מאפשר לנו להעריך את האיכות של השלב‪ .REM‬בהגיעו לגיל ‪ 6‬חודשים קצב התקפות שנת ‪ REM‬יורד ל‪ 0. 3-4‬הם בעלי ניקוד מובחן‪ .‬בתקופת השינה הארוכה ביותר‪ .2‬פוחתת בגיל ‪6‬‬ ‫חודשים‪ .‬שבו הפרופורציה הממוצעת של שלב ‪ .5‬חודשים ו‪ 6-‬חודשים‪ .‬פחות שנת ‪ .‬שנת ‪REM‬‬ ‫הופכת להיות יותר יעילה ויציבה עם הגיל‪.‬יעילות השלב אמורה להשתפר עם העלייה בגיל‪.‬בתקופת השינה הארוכה ביותר‪ .NREM 2.‬‬ ‫שלבים ‪ 3-4‬של שנת ‪ .‬‬ ‫יעילות השלב‬ ‫לכל גיל‪ .‬כאשר תינוק מסוגל לבלות ‪-0%‬‬ ‫‪ 40%‬מסך זמן השינה שלו‪ .6-‬בתוך ‪ 3‬תקופות של‬ ‫התקפות שינה‪ .‬המחזור הראשון‪.‬לפי הגדרתנו‪ .‬שלבים ‪ 3-4 .NREM‬עדין מופיעים בתחילת הלילה‪ .2‬של שנת ‪ NREM‬מתרחשים בפרופורציות שוות‪ .‬כפי שנמצא במבוגרים‪ .3-4‬‬ ‫משתלטים על הפרופורציה הגדולה ביותר של שנת ‪ .2‬בשנת ה‪ MREM-‬היא קבועה על ‪ .5 -‬‬ ‫תקופת השינה הארוכה של התינוק‪ .‬במשך תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר‪ .‬מדדנו את‬ ‫האינטרוול בין מעברים בשלבי שינה‪ .‬עבור שנת ‪ .REM‬‬ ‫תפוצת שנת ‪REM‬‬ ‫בגיל ‪ 3‬חודשים ויותר‪ .‬למדוד סדרתיות של התארגנות מצבית‪ .‬במקרים‬ ‫אינדיבידואלים‪ .‬‬ ‫מצב סדרתי ומחזורים במהלך תקופת השינה הארוכה ביותר‬ ‫בהנחה כי זמן השינה הארוך ביותר‪ .‬נוצר דפוס מתון של עליה באורך המחזוריות‪ .‬מתמשך עם העלייה בגיל‪.‬תנומות צהריים מציגות באופן לא פרופורציונאלי‪ .‬כפי שנראה בגרף ‪ .‬אך בצורה פחות ברורה כפי שהופיעו בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪.‬אלא לקחנו במקום את הסדרתיות של‬ ‫שנת ‪ REM‬ושנת ‪ .‬‬ .‬בחודשים ‪ 3‬ו‪.‬משכים עוקבים של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬הראו עליה משמעותית או ירידה‪ .NREM‬ומדדנו את אורכם בכל נטייה שהופיעה‪ .‬מחזוריות היא עדין משתנה‪ .‬לאורך תקופה של שינה מתמשכת‪ .‬‬ ‫בהגדרת סדרתיות של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬כמחזור‪ .‬אך בגילאים‬ ‫‪ 4.‫התקפות של שנת ‪ .‬‬ ‫)גרף ‪.20% -‬להתחיל בשנת ‪.5-6‬חודשים‪ .‬שלבים ‪.‬אך לא הייתה דפוס עקבי‪ .‬לא נמצאו דפוסים מובהקים בגילאים ‪ 3-6‬שבועות‪ .REM‬לא יכולנו‬ ‫למצוא דפוס עולה‪ .‬בעלת סבירות גבוהה יותר‪.‬היא מראה בעקביות‬ ‫אחוזים גבוהים יותר בשעות הלילה‪ .‬האינדקס של יעילות מציב את התקופות של מצבי הציון‪.3-6‬כמות השלבים ‪ 3-4‬לא מופצת באופן אחיד‪ .‬למרות זאת‪ .REM‬עבור תקופה של ‪ 24‬שעות‪ .5-6‬חודשים‪ .‬השינוי המשמעותי בהתקפות של שנת ‪ REM‬מתרחש בין גיל ‪3‬‬ ‫שבועות ל‪ 6-‬שבועות ושוב בתקופה שבין ‪ 4.‬מדדנו את ממוצע היעילות של כל שלב‪ .‬בשלב ‪ .REM‬בפרופורציה לאורך הלילה‪ .‬באותה‬ ‫סבירות כמו כל שלב אחר‪ .‬לא נמצא הבדל בממוצע המחזוריות‪.‬ב‪ .‬במהלך השינה‪ .2‬שנת ‪ REM‬מופצת אקראית במהלך ‪ 24‬שעות‪ .NREM‬בהתחלת הלילה ושלב ‪ 2‬יותר עקבי במהלך שעות‬ ‫הבוקר‪ .‬למרות זאת‪ .‬אנו בחנו את האינטרוול בין תקופה ראשונה של שנת ‪NREM‬‬ ‫לבין התקופה האחרונה של תקופת שנת ‪ .‬‬ ‫שלבי התפתחות ותפוצה של שנה ‪NREM‬‬ ‫שלבי שנת ‪ .‬הוא הזמן היציב ביותר‪ .‬תקופת השינה הארוכה מתחילה‪ .‬קצר במספר דקות‪.6%‬מתוך סך כל השינה‪.‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬בשנת ‪ REM‬בין גילאים ‪ 3-6‬שבועות וב‪ 6-‬חודשים‪ .‬בגילאים ‪ 4.‬לא הנחנו כי קיימת מחזוריות שינה‪ .

NREM‬אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .2‬לאחר גיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 3-6‬שבועות‪ .‬‬ ‫תוצאות ה‪ EEG-‬של שנת ה‪ .‬שלב ‪ 2‬של שנת ‪ NREM‬עולה ביעילות מ‪ 65%-‬ל‪ .‬הרמז הביולוגי של מחזורי אור\ חושך‪ .‬לבין‬ ‫ההתפתחות של עוררות‪ .‬יתכן וישנה המשכיות בין היכולת להתעורר באופן הולם והיכולת להישאר ער‪ .‬לאור הויכוח‬ ‫המתייחס לשליטה במשתנים פיזיולוגיים בשלבי השינה השונים‪.81%-‬מצד שני‪ .‬שלבי שנת‬ ‫‪ NREM 1‬ו‪ .‬אם כן‪ .50%-‬עם עליה בגיל‪ .‬מ‪ 70%-‬ל‪.‬שנת ‪ REM‬היא השינה הרגישה ביותר להפרעות של צרכים פיזיולוגיים‪ .‬מאורגנת לשלבי ‪REM/NREM‬‬ ‫ומתרחשת בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬כמות שנת ה‪-‬‬ ‫‪ REM‬המוזמנת‪ .‬יעילות השינה עולה‪ .REM-‬בתוך תקופות זמן נתמכות‪ .NREM-‬מראים באופן טיפוסי את ההתפתחות הדרמטית ביותר‪ .5-‬‬ ‫‪ .‬ממצב רנדומאלי למצב מאורגן ותורמים לאופן הארגון של שנת ‪ REM‬ו‪ NREM-‬בתוך‬ ‫השינה‪ .‬‬ ‫מחקרים אחדים התייחסו לקשר שבין שינה ודפוסי עוררות בתינוקות‪ .‬שנת ‪ REM‬שווה ביעילותה בהתחלת שנת ה‪ .REM‬‬ ‫תוצאותינו מציעות יחסים הדדים בין הירידה באחוזים של שנת ‪ .REM‬כשהתינוק‬ ‫גדל‪.3-4-‬מראים מעט שינוי ביעילות אחרי גיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬ממצב של "עקבות‬ ‫לסירוגין" )‪ (""trace alternate‬או דפוסי הדחקה מתפרצת בפגים להופעה של גלים איטיים אמיתיים‪ .‬‬ ‫עוררות קצרה וזמן תנועה במהלך שינה‬ ‫היעילות הנמוכה יותר של שינה‪ .‬עם גלי דלתא‬ .‬מ‪ 70%-‬ל‪ .‬שבו הוא מופיע לראשונה‪.(apnea‬הם מראים פחות פרקי עוררות קצרים ופחות תנועה שמהלך תקופת‬ ‫ההתפתחות‪.‬עם פחות שנת ‪ REM‬במהלך היום ופחות התחלות של שנת ‪ .‬תקופות של הבנית השינה נראות‪ .‬משום שישנם יותר הפרעות‬ ‫של ערות בשלב ‪ 1‬של ‪ .REM‬זה מעניין שבחודשים ‪ .‬בין גיל ‪ 3-6‬שבועות‪ .‬תינוקות‬ ‫מתעוררים משנת ‪ REM‬כאשר סובלים ממחסור בחמצן או במצב של ‪ .‬נובעת בחלקה מתנועות ועוררות‪ .‬בהינתן הירידה‬ ‫בהסתברות הכללית של התקפת שנת ‪ .3-4.‬‬ ‫הבדלי גיל ביעילות שנת ‪ REM‬ובהתחלות שנת ‪ REM‬נותנים לנו מעט מידע לדפוסי ההתפתחות‪ .‬יורדת עם הגיל‪ .‬במהלך החודשים הראשונים לחיים‪.‬ההבדלים ביעילות של‬ ‫השלבים‪ .‫בהנחה כי המערכת העצבית מתארגנת טוב יותר ככל שמתבגרים ולכן שלבים הופכים ליותר קבועים‪ .‬מגיע לאחר ההבניה של שלבי שינה‬ ‫וערות ובתיאום העדין של השלבים הקיימים בגיל ‪ 3‬חודשים‪.‬שיטות ציון‬ ‫תינוקות לוקחות בחשבון שונות גדולה יותר של פרמטרים‪ .‬נראים בעיקר בשנת ‪ REM‬ובשלב ‪ 2‬של שנת ‪ .‬בתוך מצבים בגילאים צעירים‪ .‬הדבר מעניין‪ .‬‬ ‫הקשורים במחזורי אור \ חושך‪ .‬הם חלק מתוכנית ידועה של גירוי עצמי‪ .‬עוררות קצרה‬ ‫והתעוררות‪ .‬לא נמצאו הבדלים שכדאי‬ ‫לציינם‪.‬התקפות שנת ‪ REM‬יורדות ביעילות‪ .‬מבין שלבי‬ ‫השינה‪ .REM‬בעיקר בתפוצתה במהלך היום‪ .NREM‬‬ ‫ההופעה הצפויה של תקופת השינה הארוכה ביותר בסביבות השעה ‪ 8‬בערב‪ .6‬ישנה ירידה ביעילות התקפות שנת ה‪ REM -‬מאשר שנת ‪ REM‬שמתקיימת בתוך תקופות זמן מיועדות‪ .‬‬ ‫למרות הירידה בפרופורציה הכללית של שנת ‪ REM‬בזמן השינה הכללי‪ .‬התקפות של שנת ‪ .‬עוד לפני שהופכות לשינויים התפתחותיים בשלבי השינה של ‪.hypercapnic‬מעניין שכאשר תינוקות תחת‬ ‫לחץ או בסכנה להפסקת נשימה ) ‪ .‬בחודשים ‪4.‬בגילאים אלו‪ .REM‬יורדות ביעילותן בצורה משמעותית‬ ‫משנת ‪ REM‬בתוך מחזור שינה‪ .NREM‬הדפוס לעלייה כמות של שלב ‪2‬‬ ‫מלווה בעלייה ביעילות שלב ‪ .‬בגילאים ‪ 3-6‬שבועות‪ .‬הנתונים שלנו תורמים להבנה הספציפית של שינויים התפתחותיים במעבר‬ ‫מהצגת פרקי שינה וערות‪ .5‬תקופת הזמן הארוכה ביותר היא בעלת‬ ‫סבירות גבוהה להתחיל עם התקפה של שנת ‪.‬התקפת‬ ‫שנת ‪ REM‬היא קצרה ויכולה להיות מופרעת בקלות על‪-‬ידי שלבי עוררות‪ .‬במיוחד במהלך שנת ‪ REM‬של תקופה לילית‪ .86%-‬‬ ‫לעומת זאת‪ .‬עם הגיל‪ .

‬גישתנו התמקדה‬ ‫והתעניינה בעיקר‪ .‬כפי שדווחו‬ ‫מתצפיות בשנת תינוקות‪ .‬במבוגרים‪ .‬בוססו‪ .‬מגיל ‪ 12 – 1‬חודשים‪ (2 .‬זיהוי ההשפעה של הצגת עזרת שינה חדשנית‪ .‬מצבים ערנות‪ .‬‬ ‫כמדריך‪.‬במהלך תנומות צהריים‪ .‬בתינוקות‪ .‬‬ ‫מסקנות‬ ‫מצבים פיזיולוגיים של ערנות‪-‬עוררות‪ REM .‬בחלק מהאינדיבידואלים מצאנו דפוסים משמעותיים‪ .‬אחרי גיל ‪ 4‬חודשים‪.‬נמצא כבר בגיל ‪ 3‬חודשים‪.‬מופיע שלב זה‪ . and Thomas F.‬מחקרי התפתחות ב‪ .‬הנתונים מראים כי שלבים ‪ 3-4 .‬זאת למרות שנמצאו הבדלים אינדיבידואלים רבים‪ .‬באופן צפוי‪ .‬שוחזרו‪.‬לפחות‪ .‬כל השפעה של תהליך ביולוגי תהיה מוסתרת על‪-‬ידי ההבניה של שינה וערות‪. Burnham.‬לא נמצא אפקט מובהק לשינה או להתנהגות הרגעה עצמית‪ .‬זיהוי גורמים מנבאים של הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬אחרי גיל ‪ 4.EEG-‬בוצעו במהלך שנת צהריים‪ .‬יתכן שבגיל זה‪ .‬שלושה מחזורים סדרתיים בני ‪ 24‬שעות‪ .‫וצירים‪ .‬יכולנו להעריך את ההתפתחות של שלבי השינה‪ .‬והשלבים בתוך תקופת השינה הארוכה‬ ‫ביותר‪ .‬תקופות ערות ושינה ארוכות משפיעות על אורך מחזורי‬ ‫השינה‪ .‬בשעת לילה והרגעה עצמית מינקות לגיל שנה‪:‬‬ ‫מחקר אורך התערבותי‬ ‫‪Melissa M.‬אחרי ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬‬ ‫כאשר המבנים המעודנים בתוך השינה המובנית‪ .‬הופכות למהימנות‪.‬של שינה בודדת‬ ‫בתינוקות‪ . Gaylor.‬תוך שימוש ב‪ Somnography-‬ושאלונים‪ .‬‬ ‫הניתוח שלנו מתייחס לשאלה זו על‪-‬ידי בחינה של תוספת לשינוי בזמן של שנת ‪ REM‬או של ‪ NREM‬מעבר‬ ‫לתקופות שינה מאוששות‪ .‬ללא‪ .‬למרות זאת‪ .‬במהלך שנת לילה‪ .‬‬ ‫ניתוח ספקטראלי‪ .‬‬ ‫בשלות מערכת העצבים המרכזית תורמת ודאי לשונות במשך התקופות ולכן גם על אורך המחזוריות‪ .‬ו‪ . Anders‬‬ ‫רקע‪ :‬מטרות מחקר זה היו‪ (1 :‬לתאר את ההתפתחות האורכית של דפוסי שינה‪-‬ערות‪ .‬נמדדה אף היא‬ ‫במבוגרים‪ .‬מרגע ששינה החלה‬ ‫להיבנות‪ .‬בהתפתחות של שלבי ‪ NREM‬וההבניה של השינה‪ .‬אין לנו אמצעים לעריך משתנה זה‪.‬דפוסי אורך מחזור‪ .‬תוצאות‪ :‬שינויים בהתפתחות מצבי שינה וערות‪ .‬בגיל ‪ 8-12‬שבועות בקירוב‪ .‬‬ ‫ממחקרי ‪ 24‬שעות‪ .‬על דפוסי שינה ועל התנהגות‬ ‫הרגעה עצמית‪ (3 .5‬חודשים מצאנו עליה קטינה‪.‬בלילה‪.‬כאשר דפוסי אורך מחזור נמדדו‪ .‬אך התוצאות היו לא עקביות‬ ‫לקבוצת הגיל או לכיוון השינוי‪ .‬ביטוי מצבי שינה‪ .‬אינטרוול של כ‪ 90-‬דקות בין התחלה של‬ ‫שלבי ‪ REM‬הובילו להבנה כי קיימים מחזורי שינה‪ . Beth L.‬של מצבי שינה‪ .‬‬ ‫שיטה‪ :‬נמדדו דפוסי שינה וערות בלילה ומשתנים הקשורים של ‪ 80‬תינוקות‪ 5 .‬תוך שימוש במודל משולב‪.‬פעמים‪ .REM‬בחלק המאוחר יותר של הלילה‪ . Erika E.‬הליטוש של מבנה שנת ‪ NREM‬מופיע‪ .‬שנת ‪ NREM‬מאפיינת את שעות‬ ‫הלילה המוקדמות ושנת ‪ REM‬את החלק המאוחר יותר של הלילה‪ .NREM-‬מתפתחים בתקופה הסמוכה ללידה‪ .‬לאורך השנה הראשונה‬ ‫לחיים‪ .‬יכולים להתרחש‪.‬נטייה לריכוז בשנת ‪ .‬בהתפתחות משתנים‬ ‫הקשורים לשנת תינוקות‪ .2‬התפתחו‬ ‫בתקופה קריטית אחרי ההבניה של השינה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪:8‬דפוסי שינה וערות‪ .‬כתוצאה מהצגה של‬ .‬שונה מאלו של שנת לילה‪ .‬ההשפעה של מחזורים ביולוגיים על הסתברות מצבי‬ ‫ערנות מתועדת היטב‪ .‬ומחזוריות השינה בתקופות זמן ארוכות‪ .‬‬ ‫המותאמת עם ירידה בהתקפות שינה‪ .‬וההבדל הוא לא בהכרח תלוי‬ ‫במשך תקופת השינה‪. Goodlin-Jones.‬נטיות ביולוגיות לערות ולמצבי שנת ‪ REM/NREM‬ידועים‪ .‬רק לאחר גיל מסוים‪ .‬המושפעים יותר מתהליכים ביולוגיים‬ ‫קבועים‪ .‬גילה תדירות של ‪ 58‬דקות לחזרתו של שלב‪ .‬‬ ‫בגילאים צעירים יותר‪ .

‬אשר אינם מפתחים את היכולת להרגעה עצמית‪ .‬אחר דפוסי שינה‪-‬ערות ומשתנים אחרים‪.‬לתינוקות הישנים טוב יותר לעומת תינוקות אשר זקוקים‬ ‫לעזרה‪ .‬במהלך החודשים‬ ‫הראשונים של החיים‪ .(France and Blampied (1999 .‬במחקר זה הרגעה‬ ‫עצמית מתייחסת ליכולת התינוק להירגע עד למצב שינה‪ .‬בכדי לעבור מערות לשינה‪ .‬‬ ‫מפריעות הכי הרבה להורים‪ .‬המתאר את הופעתה של הרגעה עצמית‪ .‬לדוגמא‪ .‬מתחילה להופיע בחלק מהתינוקות‪ .‬תפוצת השינה‬ ‫במהלך ‪ 24‬שעות משתנה‪ .‬שנית‪ .‬בתחילת הלילה וחזרה למצב שינה לאור התעוררות‬ ‫במהלך הלילה‪ .‬‬ ‫קשורים לבסוף ליכולתו של הילד \ חוסר יכולתו של הילד‪ .‬בתקופה של ‪ 24‬שעות‪ .‬תיאורטית‪ .‬כאשר אינם מצליחים להירדם מיד בתחילת הלילה‪ .‬‬ ‫עבור תינוקות הישנים האופן עצמאי‪ .‬תינוקות אלו‪ .‬‬ ‫תינוקות המרגיעים את עצמם נחשבים על‪-‬ידי הוריהם‪ .‬למרות‬ ‫שמספר מחקרים הראו את דפוס ההתפתחות של דפוסי שינה וערות בינקות‪ .‬היכולת להרגעה עצמית הופכת למרכיב מפתח להתפתחות דפוסי שינה‪-‬ערות בריאים‪ .‬מבלי שהוריו ידעו כי הוא ער‪ .‬רוב השינה הופכת לשינה בשעות הלילה ופרקי השינה מתארכים‬ ‫)נעשית הבנייה(‪ .‬בחנו את הגורמים הקשורים להתפתחות של‬ ‫הרגעה עצמית בלילה‪.‬משתנים בארבעת השדות‪ .‬תינוקות נרדמים‪ .‬נובע מתהליך דינאמי ואינטראקטיבי‪ .‬‬ ‫התפתחות דפוסי שינה‪-‬ערות עוקבת אחר מסלולי התפתחות‪ .‬מטרת המחקר הנוכחי היא לעקוב‪ .‬בהשפעתם על התפתחות יכולת הרגעה עצמית‪.‬אך לא באחרים‪ .‬מאפייני ההורים והאינטראקציה ביניהם‪ .‬ללא עזרה הורית‪ .‬נוטים לישון ‪ 16-17‬שעות‪ .‬שלושה משתנים זוהו כמנבאים מובהקים של הרגעה עצמית‪ .‬יכולים ליצור מהפכה במשפחתם‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 40‬השנים האחרונות‪ .‬הגדירו תינוקות אשר סובלים מהפרעות‬ ‫שינה‪ .‬אך סך כל השינה‪ .‬ליתר דיוק‪ .‬טמפרמנט‪.‬עם הגיל‪ .‬יורד יחסית מעט‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬תינוקות שרק נולדו‪ .‬משום‬ ‫שהן יוצרות קושי רב על המשפחה‪ .‬מסקנות‪ :‬המידע סיפק עדות ראשונית למודל‬ ‫המצבי והציע כי גורמי תינוק והורה נמצאים באינטראקציה‪ .‬הן בהתחלה והן באמצע הלילה‪.‬מעטים בחנו את‬ ‫הגורמים הקשורים להופעתה של התנהגות הרגעה עצמית‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬וזמנים‬ ‫ארוכים יותר לתגובת הורה‪ .‬הפרופורציה של שינוי מצבי‬ ‫שינה‪ .(REM (Rapid Eye Movment‬או שינה אקטיבית יורדת ואילו שינה פאסיבית או ‪NREM‬‬ ‫‪ ((Non REM Sleep‬עולה‪ .‬עד סוף השנה הראשונה‪ .‬של התינוק‪ .‬‬ ‫החקירות המעטות‪ .‬הפרעות שינה של תינוקות‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬או כאשר חלה‬ ‫התעוררות‪ .‬הרגעה עצמית מתייחסת ליכולת התינוק‬ ‫לווסת מצבי עוררות‪ .‬למטרת החקירה‬ ‫הספציפית‪ .‬כאשר הילד אינו יכול חזור לישון בעצמו ודרושה התערבות הורית‪ .‬קבועים יחסית‪ .‬האופן יחסי‪ .‬‬ ‫הרגעה עצמית נצפתה רק לעיתים‪ .‬עשויה‬ ‫לכלול את מאפייני התינוק‪ .‬אינו מספק‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬שבחנו הירדמות והרגעה עצמית לאחר התעוררות לילית‪ .‬של שדות‬ ‫פוטנציאליים‪ .‬במהלך או מיד אחרי האכלה‪ .‬אכן‪ .‬להרגיע את עצמו למצב שינה ממצב ערות‪ .‬אינטראקציות הורה ילד‪ .‬רמות גבוהות של שינה שקטה מהלידה‪ .‬הרגעה ממצב בכי למצב של ערנות שקטה‪ .‬רחבי היקף‪ .‬מודל מצבי מאמץ את המורכבות של‬ ‫מערכת או תחומי אינטראקציות‪ .‬שינה‪ .‬כתינוק אשר אינו יכול להירגע חזרה לשינה‪ .‬בצורה אובייקטיבית‪ .‬במהלך השנה הראשונה לחיים‪.‬‬ ‫הראו כי יכולת זו מתפתחת בחלק מהתינוקות‪ .‬התנהגות הרגעה עצמית בהתחלת השינה או‬ ‫לאחר התעוררות בלילה‪ .‬עולים פעמים רבות אצל רופא הילדים‪ .‬‬ ‫מילות מפתח‪ :‬ינקות‪ .‬מעט מחקרי אורך‪ .‬התפתחות נורמאלית‪ .‬בין התינוק למספר‬ .‬‬ ‫שנחשבים כקשורים להתפתחות הרגעה עצמית‪ .‬המודל‬ ‫משקף את הרעיון כי ויסות עצמי מערות לשינה‪ .‫עזרת שינה חדשנית‪ .‬למרות שדפוסים בסיסיים אלו נמצאו על‪-‬ידי מחקרים רבים‪.‬במהלך השנה הראשונה לחיים‪.‬‬ ‫מודל ליניארי פשוט‪ .‬כמו זו של ‪ .‬בגיל ‪ 4-6‬חודשים‪ .‬לעומת זאת‪ .‬ונוטה לעלות בתדירותה עד ליום‪-‬הולדת שנה‪.‬לרוב‪ .‬עד גיל שנה‪ .‬הקשורים עם הרגעה עצמית‪ .‬ראשית‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ :‬הפחתת‬ ‫כמות הזמן שהושקע מחוץ לעריסה‪ .‬להתעוררות התינוק‪ .‬גרף ‪ 1‬מראה מודל טנטטיבי‪ .‬בפרקים‬ ‫של ‪ 3-4‬שעות לאורך ‪ 24‬שעות‪ .‬התעוררויות‪.‬פרספקטיבה משולבת להרגעה עצמית‪ .‬נחשבים כקשורים אחד לשני וכמוכן‪.‬מעבר למשך זמן התפתחות‪ .

‬כבעלי‬ ‫טמפרמנט קשה יותר לעומת תינוקות עם יכולת הרגעה עצמית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬במהלך שנת חייהם הראשונה‪.‬כמחקר אורך‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬כל התינוקות היו בריאים בלידה ובכל תקופות ההערכה‪.‬תינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬‬ ‫ועמיתיו‪ .‬בגלל בעיות‬ ‫בריאותיות בתינוק או דאגות מהציוד צילום שנכח במחקר‪ .‬‬ ‫המטרה הייתה לבחון‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬‬ ‫ערים‪ .‬בעלי סבירות גבוהה יותר להרגעה עצמית‪ .‬הורים נתנו את הסכמתם בכתב‪ .‬בכדי להגביר הרגעה‬ ‫עצמית בלילה‪ .‬נכללו תינוקות שהגיעו לשלבי ההיריון הסופיים‪ .‬בפעוטות‪(Benoite (1992 .‬נבע מתוצאות דיכאון אימהי דווחו כנמצאות בטווח הלא קליני‪.‬שלוש משפחות היו בעלי מידע חסר באופן משמעותי‪.‬‬ ‫משפחות לא קיבלו תגמול עבור השתתפותם‪ .‬ללא סיבוכי היריון ולידה‪ .‬ועמיתיו דיווחו‪ .(76% .‬ועמיתיו דיווחו‪ .‬השאר ילדו קיסרית‪ .‬ראשית‪ .‬לא נעשו מחקרי אורך‬ ‫שבדקו את הקשרים המשוערים‪.‬כאשר תינוקותיהם הגיעו לגיל חודש‪ .‬נוטים לישון לפרקי זמן ארוכים יותר וסה"כ השינה שלהם‪.‬במדגמם‪ .‬בקרב תינוקות‪ (Seifer (1996 .‬בתחילת הלילה ואשר עושים שימוש בעזרי שינה‪ .‬אך כל המשפחות אשר השלימו את המחקר קיבלו קלטות סיכום‬ ‫של שנת תינוקיהם‪ .‬‬ ‫הקשר בין שדות שינה‪-‬ערות והרגעה עצמית תוארו כיום בצורה ברורה יותר‪ .‬ישנה עדות ודאית לקשר שבין כל מרכיבי המודל להרגעה עצמית בשנת לילה‪ .‬סקירה‬ ‫מפורטת יותר של קשר זה נרשמה לאחרונה‪.‬לעומת‬ ‫זאת‪ .1‬מירב בתינוקות היו לבנים ) ‪.‬היו היספניים ו‪ (19%) 15-‬נחשבו לרב אתניים‪ 77% .‬אומנם באופן צנוע‪ .‬‬ ‫הוצאו מניתוח המחקר‪ .‬רמות סירוב‬ ‫או נשירה היו נמוכות‪ .‬גויסו תחילה משיעורי הורות קהילתיים וממודעות שפורסמו במרפאות‬ ‫ילדים‪ .‬במהלך הלילה‪.‬כי קיים קשר בין‬ ‫רמות גבוהות של מחלה נפשית בקרב אמהות ותפקוד משפחתי לקוי לקשיים בשינה‪ .‬קשר דומה לא נמצא בדירוג‬ ‫הטמפרמנט של תינוקות‪ .‬בעלי קשיי שינה לא יכלו לשוב לישון ללא עזרה של הוריהם )לא היו בעלי יכולת הרגעה‬ ‫עצמית(‪.‬כי קיים קשר בין טמפרמנט קשה וקשיים‬ ‫בשינה‪ .(double blind‬השמה רנדומאלית‪ .‬שלוש‪ .‬הוא משתנה‬ ‫הטמפרמנט‪ .‬המטרה הייתה‬ ‫שחזור עבודות קודמות על הדפוסים הבסיסיים של התפתחות שינה וערות‪ .‬כך שנשארו ‪ 80‬משתתפים )‪ 42‬זכרים(‪.‬בנוסף‪ .‬דווח גם כן‪ .‬מחקר נוסף לא הצליח למצוא קשר בין מצב פסיכולוגי של האם ונטיית תינוקות להירגע‪ .‬אבות דירגו את ילדיהם‪ .‬מצאו כי לכל הפעוטות בעלי קשיי שינה‪ .‬במדגם נוחות זה‪ .61‬‬ ‫תינוק אחד )‪ (1%‬היה אסייתי‪ (4%) 3 .‬תמיכה חלקית למודל המשולב מגיע מסקלות קטנות ו\או ממחקרים בין נבדקים‪ .‬במחקרם‪ .‬‬ ‫בתוך שדה התינוק‪ .‬סה"כ ‪ 4‬משפחות נשרו מהמחקר‪ .‬במהלך שנת החיים הראשונה‪ .‬‬ ‫במהלך הלילה גדול יותר‪ .‬בהקשר של שנת תינוקות‪ .‬‬ ‫‪ 87‬תינוקות )‪ 43‬זכרים( ומשפחותיהם‪ .‬‬ ‫שיטה‬ ‫נבדקים –‬ ‫המחקר אושר על‪-‬ידי הועדה של אוניברסיטת קרוליינה‪ .‬‬ ‫ילדו את תינוקיהם וגינאלית‪ .‬קשר בין טמפרמנט והרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬‬ ‫גורמים הוריים קושרו אף הם להפרעות בשינה‪ .‬‬ ‫יתכן וממצא לא תקף זה‪ .‬הוא לחקור את שנת התינוקות‪ .‬היו אמהות עם דפוסי היקשרות לא בטוחה‪ .‬לאיכות שנת הלילה‪ .‬רחב היקף יחסית‪ .‬מהאמהות במדגם‪.‬אשר לא היו בעלי יכולת של הרגעה עצמית‪ .‬על‪-‬ידי אמהות‪ (Minde (1993 .‫השפעות קרובות ומרוחקות‪ .‬המטרה הייתה לזהות גורמים אפשריים המובילים להתפתחות של יכולת הרגעה עצמית‬ ‫בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬התערבות בשיטת "עיוורון כפול" )‪ .‬תינוקות אשר מונחים בעריסתם‪.‬‬ .‬שנית‪.‬המתווכות בעיקר דרך אינטראקציה עם מטפלים‪ .‬המשתנה שזכה לרוב תשומת הלב המחקרית‪ .‬לעומת‬ ‫עמיתיהם‪ .‬טמפרמנט תינוקות נקשר‪ .‬להשתתפות במחקר‪.‬‬ ‫מאפיינים דמוגראפיים של ‪ 80‬המשפחות המשתתפות מוצגים בטבלה ‪ .‬מודל זה נמצא בתהליך בניה‪.

‬‬ ‫מכאן‪ .‬קשר נוצר‬ ‫עם אמהות בקבוצה זו‪ .‬‬ .‬אך ללא ריח גוף‬ ‫אימהי‪ .‫פרוטוקול ומהלך הניסוי –‬ ‫מבנה המחקר היה התערבות עיוורון כפול‪ .‬בתחילתו של יום‪ .‬באותה תקופה חודשית‪ .‬כל המודדים של‬ ‫מידע על שינה היו "עיוורים" לסטאטוס הקבוצה של התינוק בו צפו‪.‬בזמן זה‪ .‬שתינוקות בקבוצת ה‪ RSA-‬ישנן עם אובייקט מפיץ ריח‪ .‬לשימוש‬ ‫כחלופה‪ .‬בעריסה והשנייה‬ ‫בשקית אטומה‪.‬לוודא עמידה‬ ‫בפרוטוקול לבישת החולצה‪.‬אשר הוחדר בו ריח גוף אימהי‪ .‬כאשר התינוקות הגיעו לגיל חודש‪ .‬עבור הצאצא‪ .‬למרות‬ ‫שמשפחות ידעו על סטאטוס קבוצתם‪ .‬מבחינים בחלב אימם מחלב אם אחרת‪ .‬שתי קבוצות המשפחות‬ ‫נקראו בימים לסירוגין‪ .‬אמהות קיבלו אבקת‬ ‫כביסה נטולת ריח והתבקשו לאחר רחיצת החולצה ללבוש אותה ליומיים נוספים‪ .‬שריחו חודש באופן חודשי ואילו תינוקות בקבוצת‬ ‫‪ SC‬ישנו עם אותו חפץ ללא ריח אימהי‪ .‬‬ ‫לאחר התקופה בת השבועיים‪ .‬לפחות חולצה אחת שנלבשה‪ .‬אשר הציבו אקראית תינוקות לאחת מקבוצות "עזרת שינה ייצוגית" )‬ ‫‪ (RSA‬או ביקורת )‪ .‬הושמה אחת מן החולצות בעריסתו של התינוק‪ .‬על‪-‬ידי רמזים של ריח‪ .‬בכדי לתחקר את שנת הילד‪ .‬הראו‬ ‫השפעה מועטה של הליכי הקלטות על התנהגות הורית רגילה‪.‬‬ ‫מכשור ומדידה ‪-‬‬ ‫המדדים מוצגים ביחס לתחומי המודל אליהם הם מתאימים‪.‬למרות שלא יכולנו לפסול את‬ ‫האפשרות כי הורים התנהגו אחרת בלילות שהוקלטו‪ .‬מגיל ‪ 2-12‬חודשים‪ .3.‬למשך שבועיים‪ .‬‬ ‫לאחר ‪ 10‬ימים לחיים‪ .‬הם לא היו מודעים למטרות אחרות של המחקר‪ .‬בשני תנאי הניסוי‪ .‬על‪-‬ידי ריח רקמה ובית שחי‪ .‬‬ ‫בכדי לקבוע האם הצגתם עזרה לשינה ו\או ליכולת ההרגעה העצמית‪ .‬אחת מהחולצות‬ ‫נקשרה והושמה בעריסת התינוק והחולצה השנייה הושמה בשקית אטומה‪ .‬בכדי לרחוץ את החולצות עם אותה אבקת כביסה נטולת ריח‪.‬‬ ‫בה אמהות היו צריכות ללבוש את החולצה בלילה )או בתנאי שלא לבשו את החולצה(‪ .‬בעוד שקבוצת ה‪ SC -‬קיבלה עזר שינה זהה‪ .‬מחקרים קודמים‪ .‬שעשו שימוש בטכניקות זהות‪ .9‬‬ ‫ו‪ 12-‬חודשים‪ .‬כל אמא קיבלה ‪ 2‬חולצות‬ ‫ללבוש במהלך הלילה‪ .‬עזרי השינה הוצגו לתינוק בעריסה‪ .‬הורים התבקשו להתחיל את ההקלטה בזמן השכבה‬ ‫רגיל של התינוק ולכבותו כאשר התינוק התעורר‪ .‬בכל חודש‪ .‬בדומה‪ .‬בגיל חודש‪ .‬נשארה באופן קבוע‪ .‬ספציפי ובעל יכולת הרגעה‪ .‬החולצה השנייה הושמה באריזה אטומה‪ .‬לכן‪ .‬בנוסף‪ .‬לשני לילות עוקבים‪ .‬ולדי חולדות‬ ‫מוצאים ומסמנים את מיקום האכלתם האישי מיד לאחר הלידה‪ .‬במהלך התקופה של שבועיים‪.‬עוזר מחקר הקים את ציוד הצילום בכדי‬ ‫להקליט את שנת הלילה של התינוק‪ .‬קבוצת ה‪.‬התינוקות צולמו שוב בגילאים ‪.‬שחודש חודשית על‪-‬ידי כביסה ללא ריח‪ .‬לאחר שהאם לבשה חולצה‬ ‫שבועיים‪ .‬‬ ‫בתנאי ה‪ .‬כאשר היה צורך לרחוץ את החולצה הראשונה‪ .6.‬‬ ‫אותו הליך ותזמון נעשו בקבוצה ה‪ .‬במהלך שנת החיים הראשונה‪ .‬לשני לילות רצופים‪ .‬השימוש של התינוקות בעזר השינה נמדדו באופן עקבי‪.RSA -‬‬ ‫קיבלה עזר שינה‪ .‬כאשר תינוקה היה בין שבועיים‪ .SC-‬מלבד העובדה כי בקבוצה זו אמהות לא לבשו את החולצות‪ .‬כשהתינוק הגיע לגיל חודש‪ .‬תהליך רענון זה עזר להבטיח‬ ‫כי החולצות ימשיכו להריח כמו האם‪ .RSA-‬אמהות לבשו חולצות של המחקר כלבוש לילי‪ .(SC‬ריח אימהי נמצא כגירוי חזק‪ .‬תינוקות אדם‪.‬הרגלי האכילה שלו ומצבו הבריאותי וכמו כן‪ .‬הורים מילאו שאלונים בכל אחת מן התקופות וקיבלו הנחיה להתנהג באופן‬ ‫רגיל במונחים של התנהגות במהלך זמן השכבה והתערבות הורית במהלך הלילה‪ .

‬קיימת אפשרות לתשובה של‬ ‫"לא מתאים" לכל פריט‪ .‬כמו כן‪ .‬שנועד להעריך רמות‬ ‫דיכאון‪ .‬בעוד בוידיאו אין החמצת אינפורמציה‪ .81‬לנבדקים לא פסיכיאטריים‪ .12‬חודשים(‪ .‬של מדד זה‪ .‬שמולא על‪-‬ידי‬ ‫טופס דמוגראפי‪.‬ה‪ .‬‬ ‫מהימנות פנימית מדווחת לכל תת סקאלה‪ .‬‬ ‫רמת דיכאון נמוכה‪.‬שנת‬ ‫‪) NREM‬שינה פאסיבית‪ .‬מוקלטת‪ .‬אמהות נשאלו על שיטת ההאכלה שהן‬ ‫משתמשות )חזה‪ .(sanyo‬היושבת על חצובה‪ .(TST‬אחוז הזמן מהשינה שהיה שנת ‪) REM‬שינה אקטיבית‪ .‬לפחות‪.‬‬ ‫טמפרמנט‪.‬‬ ‫תחום המטפל‪.(LSP‬סך כל השינה בדקות )‪ .(%AS .‬לי דה‬ ‫והיסטוריה בריאותית של התינוק‪ .‬‬ ‫אמהות התבקשו למלא את שאלון הדיכאון של ‪ .‬‬ ‫טמפרמנט התינוק הוערך בגילאים ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪ .‬בתוך העריסה או מלווה בהוצאה מהעריסה‪ .‬בקצרה‪ .‬התוצאות נעות בין ‪0‬‬ ‫ל‪ .‬בקלטת וידיאו אחת‪ .‬תוך שימוש במקבצי זמן להקלטות הוידיאו‪ .‬מצב " ‪ 18‬השעות"‪ .‬‬ ‫המטפל העיקרי‪ .(Beck (BDI‬כאשר תינוקותיהם היו בני שבועיים ולאחר‬ ‫מכן בכל תקופת מדידה ) ‪ 1.‬לאחר התעוררות ) ‪ .BDI-‬הוא שאלון המורכב מ‪ 21-‬פריטים‪ .((IBQ.‬‬ ‫תחום שינה‪-‬ערות והקשר השינה‪.‬יוצר קידוד זמן הופעל כדי שהזמן "האמיתי" של השעון יופיע‬ ‫בקלטת‪.‬גבוהות עבור דגימות של ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪.(Panasonic‬‬ ‫מצלמת וידיאו שזקוקה לרמות נמוכות של תאורה )‪ .6.‬בתקופות ביניים‪ .‬הריון‪ .Likert‬כש‪ 1-‬מציין "אף‪-‬פעם" ואילו ‪ 7‬מציין "תמיד"‪ .‬בוידיאו‪.‬דווח על מהימנות פנימית של ‪ .‬הפרטים כללו רקע כגון‪ :‬השכלת ותעסוקת הורים‪ .‬התנהגות‬ ‫שינה וערות מוקלטת על‪-‬ידי שימוש במערכות ניידות של הקלטות וידיאו‪ .12‬חודשים(‪ .‬‬ ‫סטאטוס האכלה‪.‬שימוש התינוק בעזרי השינה‪ .‬ומחולק בסך כל הפעמים‬ ‫שהתינוק התעורר במהלך הלילה‪.3.‬‬ ‫מקבצי זמן הקלטות וידיאו‪ .‬מעבר למחקרים‪ .(%AW‬תקופות שנמצא מחוץ לעריסה במהלך הלילה ) ‪ .3.‬בכלליות‪ .‬מבטיח כי תושג הקלטה של‬ ‫מהלך הלילה כולו והתנהגות של שינה וערות‪ .9.‬על‪-‬ידי שאלון התנהגות התינוק של ‪Rothbart‬‬ ‫‪ .‬בנוסף‪ .‬פרקי זמן של וידיאו שונים מפרקי‬ ‫זמן של תמונות בזק בכל שאינפורמציה מוקלטת רק בזמן החשיפ‪ .‬ציון גבוה יותר בכל תת סקאלה מעיד על רמה גבוהה יותר של מאפיין הסקאלה‪.‬ציון גבוה מ‪ 10-‬מעיד על‪ .6.‬עקב התעוררות‪ .‬חיוך‬ ‫וצחוק‪ .‬‬ ‫סטודנטים עוזרי מחקר‪ .‬בכל‬ ‫אחד מ‪ 5-‬גילאי המדידה‪ .63-‬כשתוצאות גבוהות יותר מעידות על רמות דיכאון גבוה יותר‪ .‬התערבות הורית‬ ‫במהלך הלילה‪ .‬‬ ‫בכל גיל )‪ 1.‬נמדדו מספר בפעמים שהתינוק התעורר בלילה‪ .‬מעורב(‪ .‬מצב השינה והערות של התינוק כשהוכנס לעריסה‬ ‫ומיקום העריסה קודד אף הוא‪ .‬שנת לילה הוקלטה ל‪ 2-‬לילות ברציפות‪ .‬מצוקה מהגבלות‪ .‬התמודדות עם מזון מוצק וכל תגובה של התינוק לאוכל‪.(%QS .‬ללא עזרה הורית‪ .‬‬ ‫משתנים רלוונטיים לתינוק רוכזו משאלון דמוגראפי קצר‪ . 1981‬ה‪ IBQ-‬הינו שאלון המורכב מ‪ 94-‬פריטים‪ .‬ערנות )‪ .‬סימני וידיאו וקול הוקלטו במצב "‪ 18‬שעות"‪ .‬לאחר שהחלה השינה‪ .‬קודדו כל קלטת בכדי לרבוע קריטריון‪ .(%OOC‬זמן‬ ‫מחוץ לעריסה מיוחס לפרופורציית הזמן שבילה התינוק מחוץ לעריסה‪ .‬בעקבות התערבות‬ ‫הורית‪ .‬שמתוכם נגזרים ‪ 6‬תתי סקאלות‪ :‬רמת פעילות‪ .‬שיטה זו דווחה קודם‪ .‬יכולת הרגעה ומשך האוריינטציה‪ .9.‬מצוקה ואיטיות בתגובה לחפץ חדש‪ .‬הכוללות קלטת וידיאו ) ‪.‬נעשו דוחות על המצב הבריאותי של‬ ‫התינוק והמשפחה‪.‬כאשר התינוק היה בין שבועיים‪ .‬אחוז ההרגעה העצמית של תינוקות‪ .‫תחום התינוק‪.‬המשתנים הבאים של שינה וערות חושבו‪ :‬תקופת השינה הארוכה‬ ‫ביותר )‪ .0.‬פריטים מקבלים‬ ‫ציון בסקאלת ‪ 7‬נקודות של ‪ .‬עיוורים לתנאי ה‪ RSA/SC-‬ושעברו אימון לרמה של ‪ 85%‬מהימנות בניקוד מצבי שינה‬ ‫וערות‪ .‬מוניטור‬ ‫וידיאו ומיקרופון להקלטת קול‪ .‬בקבוק‪ .‬‬ .(%SS‬חושב‬ ‫כמספר הפעמים שהתינוק הרדים את עצמו לישון‪ .‬בין מדידות הוידיאו‪ .‬בסמוך לעריסת התינוק‪ .‬‬ ‫ההתנהגות כולה לאורך הלילה‪ .‬‬ ‫דיכאון‪.

‬הנחוצים להורות טובה‪ .‬טרחה גדולה(‪ .‬נמצאה‬ ‫מהימנות בתתי הסקאלות של תדירות ועוצמה )‪ .‬עבור השימוש בעזר‬ ‫שינה‪ .‬ובלילה השני ישן‪ .6‬ו‪ 12-‬חודשים‪ .‬מובחנות ‪ 2‬תתי סקאלות לפי הפריטים הבאים‪ :‬מסוגלות עצמית והערכת הורות‪ .9‬ו‪-‬‬ ‫‪ .10‬מכיוון שכל‬ ‫הקלטה הייתה ‪ 2‬לילות ברציפות‪ .‬בכל גילאי המחקר‪.85.‬וכו'(‪ .‬מבטל‪ .‬לאורך זמן והטווח בין הערכים ‪ .‬הפריטים המתואמים על סקאלה בת ‪ 6‬נקודות שנעה בין "מאד מסכים" ל‪"-‬מאד לא‬ ‫מסכים"‪ .‬הראשון מעריך את‬ ‫הרמה שבה ההורים מרגישים כי קיים בידם הידע והמיומנות‪ .as=0.Cochran‬בדרך נוספת לניתוח המחקר‬ ‫האורכי‪ .‬בכל לילה‪ .(Cronic and Greenberg (1990‬ב‪ 20-‬הפריטים של כלי הדיווח העצמי‪ .‬‬ ‫דפוסי היקשרות הורים הוערכה על‪-‬ידי שאלון יחסים שמבוסס על מודל האב של‬ ‫‪ .‬צריכים הנשאלים לדרג איזו מבין האמרות מתארת אותו‪ .‬האמרות מתאמות עם אחד מבין ארבעת דפוסי ההיקשרות‪ :‬בטוח‪ .‬תינוקות אשר עשו שימוש בעזר שונה‪ .‬השני מעריך את הרמה‬ ‫שבה ההורים מעריכים ונוח להם עם תפקיד ההורה‪.‬‬ ‫אמהות מילאו ‪ 2‬סקאלות‪ :‬סקאלת אירועי הורות )‪ .‬הליכים אלו‬ ‫משרתים להפחתה של מספר המשתנים‪ .‬השימוש ב‪PES-‬‬ ‫לתינוקות הועתק ממדדיהם‬ ‫המקוריים של ‪ .‬לאחר מכן‪ .‬קו ישר‪ .(PES‬וסקאלת תחושת מסוגלות‬ ‫הורית )‪ .‬משתני השינה ערות נחשפו לרגרסיה מרובעת‪ .1.(and Horowitz (1991‬דיווחו על התאמה גבוהה בין מדדי דיווח עצמי לדיווח בלתי תלוי‪ .‬בנוסף‪.(ANOVA‬כדי לבחון האם האחוז של הרגעה עצמית בערות‪ .‬באופן‬ ‫הטוב ביותר‪ .‬‬ ‫דפוסי היקשרות הורית‪.‬‬ .3.‬שונה בין התינוקות‪ .‬‬ ‫‪ .‬מודדים את עקביות ועוצמת‬ ‫הלחץ הקשור עם טיפול יומיומי בתינוק‪ . as=0.‫לחץ הורי ויעילות הורית‪.‬כל אחת מבין ארבעת ההצהרות מדורגת בולם ‪ Likert‬בין ‪1‬‬ ‫)לא מסכים כלל( עד ‪)7‬מסכים מאד(‪ .‬להליך ה‪ GLM -‬שתואר לעיל‪ .‬הרבה‪ .(Batholomew (1991‬על היקשרות בקרב מבוגרים‪ .‬עבור כל נבדק‪ .‬מעידים על לחץ הורי גדול יותר ועל יותר תחושת טרחה הקשורה בלחץ‪ .‬ה‪ PSOCS-‬בודק את תחושת המטפלים‬ ‫בנודע למסוגלות הורית‪ .‬ניתן הקוד "שילוב" ולאלו שלא עשו שימוש בעזר שינה‬ ‫לילה אחד ובלילה השני כן‪ .‬‬ ‫בכדי להעריך את השפעת השינה עם חולצה בעלת ריח גוף אימהי‪ .‬מצב טרום כניסה לעריסה‪ .0-1‬נקודת החיתוך מהווה את הערך שבו הקו הישר חותך‬ ‫את ציר ה‪) Y-‬הערך הזמן הלידה המשוער(‪ .(SPSS‬גרסה ‪ .‬למשתנה מצב טרום כניסה לעריסה נוספה קטגוריה‬ ‫מעורבת בכדי לשקף את האפשרות שתינוק הושם לישון ער לילה אחד‪ .‬הליך זה מערב‬ ‫חישוב של התאמה הטובה ביותר של עקומת גדילה‪ .‬ציונים גבוהים יותר בתתי‬ ‫הסקאלות של תדירות ועוצמה‪ .‬של דפוסי שינה וערות‪ .‬‬ ‫ניתוח והפחתת המידע‬ ‫כל הסטטיסטיקות חושבו על‪-‬ידי שימוש בחבילת הסטטיסטיקה למדעי החברה ) ‪ .‬כל פריט מקבל ציון לפי מספר הפעמים שהוא מופיע )לעיתים נדירות‪.‬של הקשר שינה‬ ‫)מיקום עריסה‪ .‬לאחר שנעשה וידוא כי כל המשתנים מתואמים בין שני‬ ‫הלילות‪ .‬מראיונות של דפוסי‬ ‫היקשרות מבוגרים‪.‬כל הזמן( ועד כמה זוהי טרחה )‪ =1‬לא טרחה‪ =5 .‬שתי סטים של משתני שינה והקשר שינה היו זמינים עבור גילאים ‪ 1.‬על התפתחות דפוסי הרגעה עצמית‪ .‬חושב ממוצע לכל המשתנים מעבר ל‪ 2-‬הלילות‪ .‬מעבר לאפשרות של הערכת הבדלים אינדיבידואליים‪ .‬נעשה שימוש בניתוח חד‬ ‫כיווני של משתנים )‪ .(GLM‬בכדי לבחון שינויים לאורך זמן במשתנים דיכוטומיים‪ .‬השיפוע הסטנדרטי ניתן לפירוש‬ ‫כמדד לרמת השינוי‪ .‬‬ ‫בכדי לבחון את ההתפתחות הבסיסית של דפוסי שינה וערות‪ .9‬בהתאמה(‪ .‬נעשה שימוש ב‪ Q-‬של ‪ .‬תוך נבדקים‪ .‬נחשבו כ"עושים שימוש" בחפץ‪.‬נעשה שימוש במדדים חוזרים של מודלים‬ ‫ליניאריים כללים )‪ .‬תוך נבדקית‪ .‬טרוד ופוחד‪Batholomew .‬תנאי‬ ‫פרוטוקול התווסף כהשוואה משתנים בין נבדקים‪ .‬‬ ‫לפעמים‪ .6.12‬נערך מתאם להשוואה בין התוצאות בכל לילה‪ .‬לניתוח מאוחר יותר‪.(PSOCS‬כאשר תינוקותיהן היו בני ‪.‬אשר נחשפו‬ ‫לחולצות בעלות ריח גוף אימהי לאלו שלא נחשפו‪ .

22.‬יורד‪ .48. 76) = 18. p<0.‬נחקרו תוך שימוש ברגרסיה תוך נבדקית‪ .76) = 173.2‬התוצאות של‬ ‫הליך מדדים חוזרים )‪ .‬נשאר קבוע‪ . 76) = 7.‬כי תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר‪ . p<0.‬על‬ ‫יכולת הרגעה עצמית‪ .‬למרות שסך‬ ‫השינה‪ .‬לאורך‬ ‫זמן‪ .‬‬ ‫תוצאות‬ ‫התפתחות של דפוסי שינה וערות ויכולת הרגעה עצמית‬ ‫התפתחות מצבי שינה וערות‪ .76)=28.6%-‬מהדגימה מראים עליה ואילו ‪ 43.‬בעקבות התעוררות‪ .‬פרופורציית הזמן שבו תינוקות בילו ערים בעריסתם‪ . 76) = 33.01‬יש לציין כי כל המשתנים הללו מתייחסים לשנה לילה בלבד‪ .‬‬ ‫הבדלים אינדיבידואליים בהתפתחות מצבי שינה וערות ויכולת הרגעה עצמית‬ ‫כפי שניתן להסיק מסטיות התקן הגדולות‪ .‬‬ .‬השונות הגדולה ביותר מתרחשת עבור אחוז היכולת‬ ‫להרגעה עצמית‪ .‬משך הזמן שהתינוק מבלה בשנת לילה‪ .‬לאחר התעוררות )‪ .‬במשתני שינה‬ ‫וערות ויכולת הרגעה עצמית )טבלה ‪ .‬מתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬הבדלים אינדיבידואליים קיימים בבירור בהתפתחות‪ .01 ] . p<0.‬צונח מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪ 3‬חודשים ושוב נשאר קבוע עד גיל שנה‪F (4.(%ss‬כש‪ 56.‬כך שלמרות העלייה הליניארית המובהקת שנמצאה עבור ‪ %SS‬בניתוח ה‪ GLM-‬שנראה לעיל‪ .‬ואילו משך הזמן שהתינוק מבלה ער‬ ‫בעריסה‪ .‬ממצאים אלו משחזרים ממצאים קודמים על התפתחות מצבי שינה וערות‪ .4% -‬ראה טבלה ‪ .‬‬ ‫ככל שהשינה נבנית‪ .38. p < 0.‬יורד בהדרגה לאורך השנה הראשונה‪ .‬הממוצעים מראים שיפועים סטנדרטיים‬ ‫ואחוז של תינוקות עם שיפועים עולים או יורדים מוצגים בטבלה ‪ .‬עולה‪.‬זמן השינה הכולל עלה בצורה‬ ‫ליניארית ]‪ .(2‬בכדי לחקור יותר את ההבדלים האינדיבידואליים‪ .‬אחוז הזמן שתינוקות‬ ‫מבלים מחוץ לעריסה‪ .[F(4.‬היא נשארת ללא שינוי או אפילו יורדת‪ .‬אשר ירדה באופן הדרגתי עם הגיל‪ .‬לסיום‪ .76)=158.‬יותר ממחצית מצבי ההתעוררות של התינוקות היו ללא יכולת הרגעה עצמית ונעזרו‬ ‫בהתערבות הורית‪.28.01‬מגיל ‪ 1‬חודש לגיל שנה‪ .‬הוכנסו בחישוב הרגרסיה‪ .(Stepwise‬כדי לבחון את ההשפעה היחסית של משתנים מכל התחומים‪ .12.‬באופן‬ ‫מפתיע‪ .‬‬ ‫התפתחות יכולת הרגעה עצמית‪ .01 ] .01‬בגיל חודש‪ .‬בגיל שנה‪ .‬תינוקות הרדימו את עצמם‪ .6%-‬מהפעמים‪.(GLM‬מגלה כי תקופת השינה הממושכת ביותר ) ‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים יכולת ההרגעה העצמית‪ .97.[F (4.‬אך עבור‬ ‫חלק מהילדים‪ .‬לאורך‬ ‫השנה הראשונה‪ .‬לדוגמא‪ .‬ב‪ 27.‬עבור רוב הילדים )כפי שתואר על‪-‬ידי שיפוע חיובי(‪ .‬רק המשתנים הבלתי תלויים‪ . p<0.57) = 4.‬מידע מתואר על משתני שינה וערות בשעת לילה‪ .‬מוצגים בטבלה ‪ .] .‬ואז נשאר קבוע יחסית על גיל שנה לחיים‪ .‬בתוך התחומים ושהיו במתאם עם יכולת‬ ‫הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ . p<0.‬מספר‬ ‫משמעותי של תינוקות אינדיבידואלים לא ענו על דפוס זה‪.(2‬יחסים‬ ‫ההפוכים קיימים עבור מצבי אי יכולת הרגעה עצמית עקב התעוררות‪ .01‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫‪ .‬אחוז מצבי ההרגעה העצמית עלו באופן ליניארי מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫]‪ .01‬בעוד שאחוז הזמן‬ ‫של שינה רגועה עלה ]‪ .‬‬ ‫הדבר ההפוך קרה עבור מספר הפעמים שהתינוק התעורר במשך הלילה‪ .4%‬מראים ירידה‪ .[F(4.[F(4.‬המספר צנח מגיל ‪ 1‬חודש לגיל ‪3‬‬ ‫חודשים‪ .‬‬ ‫מנגד‪ .[F(4.(LSP‬עלתה בצורה משמעותית מגיל ‪1‬‬ ‫חודש לגיל ‪ 3‬חודשים ואז נשאר כמעט ללא שינוי עד לסוף השנה הראשונה לחיים‪.3‬תוצאות אלו מראות‪ .‬עבור תינוקות‬ ‫בריאים‪.‬בדומה‪ .[p<0.‬עקב התעוררות עלתה ל‪) 46.‬אחוז הזמן שהתינוק מבלה מחוץ לעריסה‪ .‬לא השתנה בצורה מובהקת‪ .‬המשתנים של שינה‬ ‫וערות ויכולת הרגעה עצמית‪ .‬אחוז הזמן שתינוקות בילו בשינה אקטיבית ירד ]‪ .‬עולה במהלך השנה הראשונה‪ .‬משתנים בעלי שונות משותפת הוצאו מהמחקר כדי‬ ‫למנוע בעיה בחישוב הרגרסיה‪.‫נעשה שימוש ברגרסיה מרובה )‪ .(F(4.86.

63.1‬חשוב לציין כי כל הציונים בשאלון היו בטווח‬ ‫הנורמה‪ .‬מכיוון שההתערבות ב‪ RSA-‬לא הראתה השפעה מובהקת‪ .0‬מתוך ‪ 76‬המטפלים‪ .‬‬ ‫דפוסי התקשרות‪ .‬‬ ‫תחום המטפל‪ .01‬‬ ‫סקאלת מסוגלות הורית‪ .‬מצב טרום כניסה לעריסה ‪ .‬ירד במעט‪ .‬קבוצות ה‪ RSA-‬וה‪ SC-‬אוחדו לכל הניתוח‪.‬בהגיעם לגיל שנה‪ 44 .76) = 2.‬‬ ‫שאלון הדיכאון של ‪ . p<0.‬‬ ‫מוצגים בטבלה ‪ .‬‬ .‬כאשר ילדיהם היו בני שבועיים ו‪ 12 -‬חודשים‪ .‬בשני הלילות‪ .53.[F(5.[F(4.‬עם מידע על שני הגילאים‪.73) = 7.‬כפי שנראה בטבלה ‪ .5‬התוצאה במסוגלות עצמית של ‪ PSOCS‬הראו עליה ליניארית‬ ‫מובהקת מגיל חודש לגיל ‪ .[11.‬‬ ‫‪ (65%)49‬הסכימו הרוב עם הצהרות "דפוס בטוח"‪ (18%)14 .‬תינוקות מקבוצת ה‪RSA-‬‬ ‫הראו תקופת שינה קצרה יותר‪ .‬ירדו בגיל ‪ 6‬חודשים ועלו שוב בגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫]‪.‬הסכימו עם‬ ‫הצהרות "דפוס מוטרד" ו‪ (12%)9-‬עם הצהרות "דפוס פוחד"‪ .[F(2.53-‬עבור מימד חיוך וצחוק‪.(Bartholomew and Horowitz (1991‬‬ ‫תחום הקשר השינה‪ .‬ממוצעים וסטיות תקן‪ .‬מידע זה הוא דומה למידע שדווח על‪-‬ידי‬ ‫‪.‬הושמו בעריסותיהם ערים‪.‬היו צנועים‪ .‬בעוד שבגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬‬ ‫‪ (60%‬הושמו בעריסותיהם כשהם כבר ישנים‪ . p< 0.‬בגיל חודש‪) 47 .57.(47%‬הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית‪ .‬אשר הניחו את‬ ‫תינוקיהם ערים בעריסה‪ . p<0.‬המספר ירד ל‪) 37-‬‬ ‫‪ . p=0.5‬תוצאות אלו מראות כי ישנה‬ ‫התאמה בין דיווחי אמהות על לחץ והקשר שלו לטרחה‪ .‬הפרופורציה של התינוקות המניקים לאלו שלא ינקו הייתה בעלת מובהקות סטטיסטית‪.‬לפני הכניסה לעריסה השתנה לאורך השנה‬ ‫הראשונה )טבלה ‪ .‬אשר הושמו בעריסותיהם ערים‬ ‫לילה אחד וישנים בלילה השני‪ . p<0.‬העוצמה והתדירות שדווחו בסקאלות הראו רמות גבוהות‬ ‫בחודש הראשון‪ .16.04‬והרבה יותר ערות ]‪.‬עבור כל מימד של טמפרמנט‪ .‬מצב התינוק‪ .74) = 5.‬ככל שהתינוקות עלו בגיל‪ .[C=.‬בכל קטגוריות הגיל‪ (8%) 6 .‬מגילאים ‪ 3‬ו‪ 12-‬חודשים‪.74) = 3.‬בגיל חודש‪ .Beck‬ממוצעים וסטיות תקן של התוצאות במבחן ‪ BDI‬מוצגות בטבלה ‪ .‬‬ ‫תחומים במודל המשולב‬ ‫תחום התינוק‪ .0.4‬מתאמים בין ‪ 6‬מימדי הטמפרמנט‪ .02 and F(2.‬סטאטוס האכלה‪ .‬מטפלים מילאו את שאלון היחסים‪ .SC-‬לעומת זאת‪ .‫השפעות התערבות באמצעות עזרי שינה‬ ‫לא נמצאו תוצאות עקביות של דפוסי שינה ושל התנהגות הרגעה עצמית הקשורה בעזרי שינה‪ . p<0.(SC‬בגיל ‪ 9‬חודשים‪ .76) = 2.‬אחוז התינוקות‪ .27‬‬ ‫לרמות האקטיביות ו‪ 0.‬במקצת ] ‪ .‬שנקבעה על‪-‬ידי ‪.‬טמפרמנט‪ .‬בגיל חודש‪ (81%) 65 .00‬לכן‪ .[F(2.‬עם הצהרות "דפוס מבטל"‪ (5%)4 .44.‬באופן קבוע‪ .75‬‬ ‫‪ .‬בהגיעם לגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬תחושת מסוגלות עצמית של ההורים והנוחות בתפקיד ההורה עלו עם הזמן‪.5‬ציוני ‪ BDI‬ירדו‬ ‫משמעותית משבועיים ל‪ 12-‬חודשים ]‪ .‬התאמה‬ ‫מובהקת בין גילאים התגלו לדפוסי הסתגלות ]‪ . p<0.99.(Beck et al (1988‬‬ ‫סקאלת אירועי הורים‪ .‬מעבר‬ ‫לזמן‪ .(4‬בקרב תינוקות‪ .‬ציוני התדירות והעוצמה בסקאלות ‪ PES‬מוצגות בטבלה ‪ .‬‬ ‫בשני הלילות‪ .[F(4.‬עם מידע מלא‪ .‬מהתינוקות אכלו בהנקה‪ (15%) 12 .53. p<0.‬אך נשאר קבוע יחסית לאורך השנה הראשונה ) ‪ 32%‬בגיל חודש‬ ‫לעומת ‪ 21%‬בגיל ‪ 12‬חודשים(‪.00] 12‬אותו הדבר היה נכון לציוני "הערכת ההורות" ]= )‪F(2.‬בשני הגילאים‪ .75) = 11.‬תינוקות )‪ (56%‬הפסיקו לינוק לגמרי וה‪ 35-‬הנותרים )‬ ‫‪ (44%‬ינקו חלק מהזמן‪ .‬ינקו לפחות חצי‬ ‫מהזמן ורק ‪ (4%) 3‬לא ינקו כלל‪ .85.‬כפי שנקבעו‬ ‫הקבוצות בניתוח )ייצוגי עזרי שינה ) ‪ (RSA‬מול קבוצת הביקורת ))‪ .‬אך הראה פרופורציות גבוהות יחסית של הורים‪ .(32%) 25-‬בהתאמה‪ .‬מספר זה עלה ל‪ .04‬‬ ‫לעומת התינוקות בקבוצת ה‪ .‬אך מובהקים ונעו בין ‪0.

‬נטו להשתמש בעזר שינה‪ .‬שהוכנסו למשוואת הרגרסיה‪ .5‬‬ ‫‪ .‬בזמן התעוררות‪ .68.‬עשו שימוש במוצץ‬ ‫מתינוקות בכל גיל אחר‪ .5‬ממוצע =‬ ‫‪.‬הזמן החולף בין‬ ‫התעוררות התינוק להתערבות הורית לא השתנה באופן משמעותית במהלך השנה הראשונה לחיים‪ . p<0.‬‬ ‫שימוש בעזרי שינה הוגדר גם כמשתנה רציף‪ .‬‬ ‫‪ p<0.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫משתני הורים‪ .(r(71) = 0.28.SD = 1. 61‬תינוקות ישנו בחדר הוריהם בגיל חודש‪ 19 .‬רק‬ ‫תינוקות אשר ישנו בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים היו שם מהתחלה‪ .01‬עוצמת הלחץ ההורי )‪ .‬בהתבסס על ההערכה הכוללת של ניתוח קלטות הוידיאו‪ .‬‬ ‫התערבות הורית‪.00].‬תינוקות רבים יותר‪ .‬במהלך השנה הראשונה‪ .‬כמשתנה דיכוטומי‪ . SD = 34.‬אחוז זה עלה ל‪ 60%-‬בגיל ‪ 6‬חודשים‪ .[F(4.57) = 11.‬אם‬ ‫מתחשבים בהיבט זה‪ .‬משקל לידה‪ .58‬בגיל ‪3‬‬ ‫חודשים ]טווח = ‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .26.(4‬עזר‬ ‫השינה שנעשה בו שימוש‪ .72.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬שתינוקות השתמשו‪ .‬‬ ‫תידון בפרטים שבהמשך‪.3%-‬לגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬תינוקות נטו לעשות שימוש בתערובת של מספר חפצים‪ .39.03.‬מניתוח זה היה ברור‪ .‬כלומר‪ .‬תינוקות הוגדרו‬ ‫כ"משתמשים" או כ"לא משתמשים"‪ .29.00‬הפרופורציות של אלו שלא עשו שימוש‪ .‬כי השימוש בעזרי שינה השתנה משמעותית במהלך השנה הראשונה לחיים ]‬ ‫‪ .SD = 3.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .30.‬המספר הממוצע של בדיקות הורים‪ .‬‬ ‫המשתנים בכל תחום‪ .55).‫שימוש בעזרי שינה‪ .‬‬ ‫משתני תינוק‪ .23]0-6‬בדומה‪ .‬במהלך השנה )ראה טבלה ‪ .(M= 33.‬רק ציוני משתנה זה הוכנסו לניתוח הרגרסיה‪.‬‬ ‫כפי שנראה בטבלה ‪ .02‬והערך המיוחס לתפקיד ההורה ) ‪ .‬עדין ישנו בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬הראו אחוזים נמוכים יותר של יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬בגיל חודש‪Cochran's Q (4)=27.00‬בגיל חודש‪ .‬כמשתנה תלוי‪. p<0.‬עקב קשרם עם התנהגות הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬בין התינוקות‬ ‫שהתעוררו וקיבלו עזרה הורית‪ .)2.‬בהשוואה ל‪ 24%-‬בגיל ‪ 12‬חודשים ]‪Q(4) = 114.‬כאשר התינוק ישן‪ .4‬מספר הבדיקות הוריות של תינוקות ישנים‪ .‬נע בין ‪ 1.‬מיקום העריסה השתנה במהלך השנה )ראה טבלה ‪ .SD = 1.‬תינוקות עשו שימוש בעזר השינה בפחות מ‪ 30% -‬מהזמן של התעוררות‬ ‫בלילה‪ .‬עבר אופרציונאליזציה כמשתנה דיכוטומי ורציף‪ .‬אחוז גבוה יותר של בני חודש‪ .(4‬מתוך ‪ 78‬התינוקות‪ .85]0-12‬ל‪ 1.‬רוב התינוקות‪ .(p<0.‬תינוקות בני ‪ 12‬חודשים‪ .‬הממוצע של הזמן החולף היה הגבוה ביותר בגיל ‪ 6‬חודשים )טווח = ‪– 0.‬‬ .56 .05‬‬ ‫ציוני דיכאון להורי תינוקות בני חודש )‪ .‬אשר עדין ינקו חלק מהזמן‪ .(68%‬ישנו בחדר משלהם כבר בגיל ‪ 6‬חודשים‪.‬‬ ‫מיקום העריסה‪ .‬בחודשים הראשונים לחיים‪ .‬בהשוואה לאלו שנגמלו ) ‪M = 50.‬מכיוון שציוני הערך המיוחס לתפקיד‬ ‫ההורה היו מתואמים פנימית עם ציוני המשתנים האחרים‪ . p<0.‬עם מידע על מיקום‬ ‫בכל קטגוריות הגיל‪ 78% :‬ישנו ליד הורים בגיל חודש‪ .‬השתנו מ‪ 43.72‬והנמוך ביותר בגיל ‪ 12‬חודשים )טווח = ‪ .‬‬ ‫‪ .‬מין ודיווח הורי על טמפרמנט לא נמצאו קשורים ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪.0..50%-‬סוגי‬ ‫עזרי השינה‪ .37.(r(69) = . ] .‬או שלא עשו‬ ‫שימוש כלל‪.(r(69) = 0. SD = 37.4%-‬בגיל חודש ל‪ 26.00‬היו כולם בעלי‬ ‫מתאמים מובהקים ליכולת ההרגעה העצמית של התינוק‪ .32.‬שימוש התינוקות בעזרי שינה השתנה משמעותית‪ .96.SD = 4.(r(69) = -0.‬והרוב )‪ .91‬‬ ‫בחינת המודל‪ :‬ניבוי הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‬ ‫ניתוח רגרסיה בוצע עם אחוז התנהגות הרגעה עצמית‪ . t(70) = 1.01‬מסוגלות‬ ‫עצמית של ההורה )‪ .56.22-‬בגיל ‪ 12‬חודשים ]טווח = ‪ .‬השתנו אף הם עם הגיל‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .77 .‬הועברו בהדרגה מחדר‬ ‫הוריהם‪ .‬ירד בגיל ‪ 9‬חודשים ל‪ 40%-‬ועלה שוב בגיל שנה ל‪ .‬לא השתנה באופן‬ ‫משמעותי‪ .‬של כל לילה‪ ..23 – 0.75‬ממוצע = ‪ )3. p<0.‬על‪-‬ידי הגדרה של "שימוש" כאחוז השימוש באובייקט בזמן‬ ‫התעוררות‪ . p<0.[p<0.

‬כך שמשכי זמן ארוכים יותר‪ .00‬וסך כל זמן השינה )= )‪r(72‬‬ ‫‪ .‫משתני הקשר שינה‪ .312.‬שיפוע השינה האקטיבית ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ . p<0.‬כלומר רק שני משתנים אלו נכנסו למודל הרגרסיה‪.‬המנבאים החזקים ביותר ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים היו‪ .00‬ונקודות החיתוך של אחוז זמן השינה השקטה )‪ (r(72) = 0.(adjusted R² = 0.31.00‬ובגיל ‪ 12‬חודשים )‪ (r(56) = -0.(0.‬בגיל ‪ 3‬חודשים )‪ .‬משתנים אלו היו מאד‬ ‫מתואמים פנימית‪ .03‬אחוז השינה‬ ‫האקטיבית )‪ .00‬בגיל ‪9‬‬ ‫חודשים )‪ . p<0.30.‬בגיל ‪ 9‬חודשים )= )‪r(51‬‬ ‫‪ (-0.02‬בגיל ‪ 9‬חודשים )‪ . p<0. p<0.(r(72) = -0.33.(r(64) = 0.00‬ובגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .‬‬ ‫משתני שינה וערות‪ .‬מהשונות של הרגעה עצמית‪ . p<0. p<0.‬בכלליות‪ .‬‬ ‫תינוקות שהחלו עם אחוז גבוה של שינה שקטה ושבילו זמן הולך וגדל מחוץ לעריסה‪ .16.00‬היו מתואמים לאחוז ההרגעה העצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ . p<0.44.‬נמצא‬ ‫במתאם חיובי עם יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .36. p<0. p<0.79) = 18.26.‬משך‬ ‫הזמן עד להתערבות הורית‪ .(r(72) = -0.00‬אחוז הזמן מחוץ לעריסה )‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .(r(72) = 0.‬מיקום בעריסה בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .01‬בנוסף‪ .00‬בגיל ‪ 6‬חודשים )‪ . p<0.‬כמו כן‪.‬מתאמים מובהקים נמצאו בין מצב התינוק‪ .‬רק שניים מבין המשתנים‪ .‬אשר לא היו מתואמים ביניהם‬ ‫)מיקום העריסה בגיל ‪ 12‬חודשים ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ .395‬כל אחד‬ ‫מהמשתנים שנכללו תרם בצורה מובהקת ובלתי תלויה‪ .‬בשנה הראשונה לחיים‪.45.[F(3.‬עקב התעוררות‪ .‬כמו כן‪ .‬עם כל ‪ 3‬המשתנים במשוואה‪ .‬כל אחד מהשיפועים ונקודות החיתוך היו מתואמים עם נקודת החיתוך עבור אחוז השינה‬ ‫השקטה ו\או עם השיפוע עבור אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬נמצאו קשורים יותר ליכולת הרגעה עצמית‪.‬‬ ‫במונחים של שימוש בעזרי שינה‪ .(r(72) = -0.‬לאורך השנה הראשונה‪.‬טרום הכניסה לעריסה‪ .56.‬‬ ‫עבור ניתוח הרגרסיה‪ .‬‬ ‫נטו להרגיע את עצמם יותר‪.(r(72) = 0.‬היה השיפוע‬ ‫של אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .32.‬אשר הסביר בקירוב‪ 22% .‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬נמצאה כמתאם חיובי עם השימוש בחולצת ‪ RSA‬או חולצת ‪ SC‬כעזר שינה‪ .‬המשתנה המנבא‪ .‬‬ ‫דיון‬ .‬בגלל מתאם פנימי מובהק בין‬ ‫מיקום העריסה ומשך הזמן עד להתערבות הורית‪ .‬לשונות של יכולת הרגעה עצמית‪.‬הוכנסו ‪ 6‬המשתנים‪ . p<0.(r(72) = 0.(r(72) = -0. p<0.(r(58) = 0.Stepwise‬משתנים אלו היו‪ :‬סטאטוס האכלת התינוק‪ .‬‬ ‫ניתוח רגרסיה מרובה‪.‬הבלתי תלויים‪ .‬כל ניתוח‬ ‫הרגרסיה‪ .00‬נמצא בקשר עם יכולת הרגעה עצמית של התינוק‬ ‫בגיל ‪ 12‬חודשים‪ . p<0.‬הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪ . p<0.‬נקודת חיתוך השינה השקטה‬ ‫והשיפוע של שינה אקטיבית‪ .‬‬ ‫בהשוואה לילדים אשר לא עשו כלל שימוש בעזרי שינה‪ .46.(r(52) = 0.37.49.35.‬תינוקות אשר‬ ‫הושמו בעריסתם ערים‪ .‬הערכת תפקיד ההורה‪ .‬כך שתינוקות שישנו בחדרם הראו יותר הרגעה עצמית לעומת תינוקות שישנו בחדר הוריהם‪ . p<0.00‬נמצא גם כן במתאם עם יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬בשיטת‬ ‫‪ .(r(72) = 0.(r(72) = -0.00‬משוואת הרגרסיה האחרונה‪.‬השיפועים הסטנדרטיים של התעוררות במשך הלילה )‪ .‬היו בעלי אחוזים גבוהים יותר ליכולת להרגעה עצמית‪ .33.01‬ואחוז השינה האקטיבית‬ ‫)‪ .(r(72) = -0.47.‬מיקום עריסת התינוק )בחדר‬ ‫התינוק או חדר ההורים(‪ . p<0.(6‬בפער נרחב‪ .‬הוכנסו לתוך משוואת‬ ‫הרגרסיה‪.‬בגיל חודש‪ .‬שתוארו לעיל‪ .‬שהשפיע באופן הרב ביותר על אחוז ההרגעה העצמית‪ .‬אחוז הפעמים שנעשה שימוש בכל סוג של עזרי שינה‪ .41.‬לבדו‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים(‪ . p<0.01‬בגיל ‪ 6‬חודשים )‬ ‫‪ .‬נקודות‬ ‫החיתוך של שינה שקטה‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים )‪ .‬‬ ‫מסבירה ‪ 40%‬מהשונות של אחוז יכולת ההרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים )‪ .‬‬ ‫כמות הזמן בין התעוררות התינוק ועד התערבות הורית‪ .00 ) . p<0.02‬עם יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בגיל ‪ 3‬חודשים )ראה‬ ‫טבלה ‪ .‬היה מובהק ]‪ .

‬ברוב משתנים אלו‬ ‫נמצא אפקט לגיל‪ .‬בצורה טובה יותר‪ .‬אך למדו את הרווח החיובי של תגובה מהירה לתינוק המתעקש לקום גם בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬עד שהפעילו התערבות הורית‪ .‬נוכחות החולצה בעלת ריח הגוף האימהי‪.‬עד להתערבות‬ ‫הורית‪ .‬פרופורציות משמעותיות יותר‬ ‫של תינוקות עשו שימוש בעזרי שינה כשהיו בגילאים גדולים יותר‪ .‬היה ניסיון לחקור אחר התפקיד הכללי שעזרי שינה‬ ‫מבצעים‪ .‬לאו דווקא כללו את החולצה עם ריח הגוף האימהי‪.‬נחשבים "תינוקות שישנים טוב"‪.‬שטיפה חודשית ולבישה מחדש לאחר מכן‪ .‬אך האובייקט\ים הנבחר\ים‪ .‬‬ ‫הצגתו של ריח מושך‪ .‬‬ ‫הקשורים בארגון דפוסי שינה וערות‪ .‬במחקר הנוכחי‪ .‬תינוקות לא‬ ‫הראו העדפה לעזר השינה שהכיל את ריח גוף אימם‪ .‬לא מפתיעה העובדה כי‪ .‬קשורים‪ .‬‬ ‫במחקר המוקדם החולצה בעלת הריח גוף אימהי )‪ (RSA‬והחולצה ללא ריח )‪ .‬פרופורציה משמעותית של הורים‪ 50% .‬מרדימים את עצמם עקב התעוררות במהלך הלילה‬ ‫וכתוצאה מכך מאפשרים להוריהם שנת לילה טובה יותר‪ .‬‬ ‫מחקרים קודמים של שנת תינוקות‪ .‬‬ ‫המיקום בזמן השינה‪ .‬כי תינוקות בוחרים לעצמם את אובייקט המעבר שלהם‪ .‬של חולצת ה‪ RSA -‬נועדה לרענן את‬ ‫ריח האם לאורך זמן‪.‬הן של התינוק והן של ההורים‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי מאפשר הזדמנות לבחינה של התפתחות מצבי שינה וערות והיווצרותה של יכולת הרגעה עצמית‪.‬המשיכו לשים את ילדים בעריסה‪ .‬בגילאים מאוחרים‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫ההצלחה במכירות של ספרים פופולאריים וקלטות וידיאו‪ .‬בני ‪ 6‬חודשים השתמשו בחולצה בעלת הריח‪ .‬שנועדו לפתור את בעיות השינה של ילדים‪ .‬ובכך‬ ‫הופכת את התינוקות בגיל זה‪ .‬בגילאים מאוחרים יותר והם גם לא‬ ‫הראו עיכוב גדול יותר בזמן‪ .(Winnicot.‬משתנה עם הגיל‪ .‬גורמים ניסויים אלו‪ .‬לא בחנו באופן שיטתי הקשר של האינטראקציה בין משתני ילד‪-‬הורה‪.‬היה בגיל ‪ 6‬חודשים והכי קצר בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬לבעלי סבירות גבוהה יותר‪ .‬לעיתים נדירות‪.‬עובדה זו מרמזת כי הורים עשויים לחכות זמן רב יותר‬ ‫בחודשים האמצעיים‪ .‬בהשוואה לקבוצות גיל‬ ‫אחרות‪. 1953‬רוב התינוקות במחקר עשו שימוש בסוג כלשהו של עזר‬ ‫שינה‪ .‬כגון מיקום העריסה ומצב התינוק טרום הכניסה‬ ‫לעריסה‪ .(SC‬לא עברו רענון במהלך השנה‬ ‫הראשונה‪ .‬נרשם חוסר אפקט כפי שנצפה במחקר עצמו‪ .‬‬ ‫השימוש שתינוקות עושים בעזרי שינה‪ .‬כיוון שהם תלויים במאפיינים‪ .‬‬ .‬מוכר ובעל משמעות לעריסת התינוק‪ .‬יותר מכך‪ .‬נבחן אובייקטיבית בפרקטיקות שינה נורמאליות‪ .‬מתי שהוא בין גיל ‪ 4-12‬חודשים – לא ניתן‬ ‫לקבוע מה יהיה האובייקט שיבחר )‪ .‬מעניין היה למצוא כי הזמן הכי ארוך‪ .(Halonen (1979‬שמצאו כי תינוקות צעירים נטו להשתמש במוצץ ואילו תינוקות גדולים יותר‪ .‬כשהם כבר ישנים‪.‬בשנת החיים הראשונה ולבחון את התפקיד‬ ‫הספציפי של עזר השינה כאובייקט מעבר פוטנציאלי‪ .‬מעידה על‬ ‫הצורך לסוג כזה של מידע‪ .‬לחקור חפצים בעריסתם‪ .‬הופכת לחשובה יותר‬ ‫בהדרגה‪ .‬מכל קבוצות הגיל האחרות‪ .‬קרוב לודאי‪ .‬למרות זאת‪.‬שחזור התוצאות של ‪Passman and‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אפילו בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬במחקר‪ .‬המחקר הניסיוני )פיילוט( המוקדם יותר‪ .‬עקב עליה במשפחות הזקוקות לדבוק לדפוסי השינה והערות שלהם וזקוקות לשנת הלילה בעצמן‪.‬תינוקות הישנים באופן עצמאי‪ .‬העובדה כי לא נמצא אפקט כלשהו‪ .‬לכן‪ .‬הכי הרבה‬ ‫מכל קבוצות הגיל )בשני המחקרים(‪ .‬בקירוב‪ .‬‬ ‫בקבוצת תינוקות אשר הוערכה מספר פעמים לאורך השנה הראשונה לחיים‪ .‬תומכת באבחנתו של‬ ‫ויניקוט‪ .‬בהגברת יכולת הרגעה עצמית‪ .‬כמו כן‪ .‬עקב התעוררות בלילה‪ .‬למרות שהורים היו מסוגלים לשים את ילדם בעריסה‪ .‬לא נמצאה ירידה בנטיית הורים לבדוק את ילדם ישן‪ .‫מידע אובייקטיבי על הגורמים המקושרים להופעתה של יכולת הרגעה עצמית‪ .‬נטו להשתמש בחפץ‬ ‫אך‪ .‬נמצא כי בני ‪ 6‬חודשים עשו שימוש הרב‬ ‫ביותר בעזר שינה‪ .‬בניגוד לתחזיותינו‪ .‬יתכן וגיל ‪ 6‬חודשים הוא גיל שבו חקירת הסביבה הופכת לבולטת‪ .‬לא השפיעה על התפתחות הארגון של מצבי שינה וערות ולא על התפתחותה של יכולת הרגעה עצמית‬ ‫לכשעצמה‪ .‬על השימוש בעזרי שינה‪ .‬בשעת לילה‪ .‬‬ ‫בעריסה‪ .‬במהלך ‪ 12‬החודשים‪ .‬בדומה לממצאי מחקר בין תחומי קודם‪ .

‬מובילים‬ ‫לרמות גבוהות יותר של הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬‬ ‫אלו ה תצפיות האובייקטיביות הראשונות המראות כי זמני תגובה ארוכים יותר‪ .‬עשויים להיות בוגרים יותר ולכן בעלי סבירות גבוהה יותר להפגין תוצאות רצויות של יכולת‬ ‫הרגעה עצמית‪ .‬כלומר‪ .‬סיפק אפשרות לבחון אילו משתנים מהמודל המשולב‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫בשלב מוקדם יותר‪ .‬תורמים לסבירות כי התינוק יישאר‬ ‫בחדר הוריו‪ .‬בתורם‪ .‬יש לציין‪ .‬כי כל אחד ממשתנים אלו‬ ‫הוא בעל מתאם גבוה עם משתנים אחרים מהתחום שלו‪ .‬‬ ‫זאת למרות של הושגו במשוואת הרגרסיה הסופית‪ .‬בהתבסס על שיפוע של מסלול השינה השקטה‪ .‬מהשונות של הרגעה עצמית‪ .‬כשהם ישנים‪ .‬יתכן ומאפייני תינוק והורה‪ .‬תרמו באופן מובהק ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬את התחום ממנו נלקחו‪ .‬מחוסר מקום בבית‪ .‬רוב ההורים‪ .‬הם בעלי הזדמנויות רבות יותר לבצע הרגעה עצמית‪ .‬אשר היו‪ .‬היה‬ ‫מתואם בצורה מובהקת עם משתנה משך הזמן עד להתערבות‪ .‬‬ ‫בעלי סבירות גבוהה יותר להפגין יכולת הרגעה עצמית‪ .‬בעקבות הליך ה‪ .‬לידיעתנו‪.‬הרמה שבה הורים‬ ‫העריכו את תפקיד ההורה‪ .‬מושג זה מייצג את‬ ‫קו שיעור הבסיס המתמטי והתיאורטי של שינה שקטה‪ .‬בפרקי זמן ארוכים עד להתערבות‪ .‬נטו להיות בעלי‬ ‫יכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬‬ ‫המאפיין האורכי של מחקר זה‪ .‬בגיל חודש‪ .‬מספר המלצות התנהגותיות הנוגעות לטיפול בשנת לילה כוללות את גישת ה"חכה ותראה"‪ .‬‬ ‫בפער גדול‪ .‫בתרבויות מערביות‪ .‬אחוז הזמן בתינוק בילה‬ ‫בשינה שקטה מהווה סימן לבשלות נוירולוגית‪ .Y -‬בזמן ‪) 0‬לידה(‪ .‬שלושת המשתנים המנבאים הללו‪ .‬הוא מייצג היכן חותך קו הרגרסיה את ציר ה‪ .‬המנבאים באמת מייצגים מקבץ של משתנים שקשורים בהרגעה‬ ‫עצמית‪.‬המנבא הטוב ביותר של יכולת הרגעה עצמית היה השיפוע לאחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬חשוב לציין‪ .‬בטווח הגילאים ‪ 3-6‬חודשים‪ .‬במהלך השנה הראשונה‬ ‫לחיים‪ .‬היה האורך הממוצע של זמן שלקח להורים להגיב להתעוררות תינוקם‪.‬בעלי סבירות גבוהה יותר שתינוקותיהם יפגינו ההרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬בנוסף‪ .‬בכדי‬ ‫לבחון כיצד מתפתחים דפוסי השינה מעבר לשנה הראשונה לחיים‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 3‬חודשים‪ .‬אשר החלו את חייהם עם‬ ‫רמות גבוהות יותר של שינה שקטה ושהוריהם המתינו עד שניגשו לתת עזרה להירדמות‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬מתחום ההורים‪ .‬תינוקות שהראו רמות גבוהות יותר של שינה שקטה‪.‬תינוקות אשר הוריהם הגיבו בזמנים ארוכים יותר להתעוררותם‪ .‬המשתנה‬ ‫נמצא קשור למקבץ של משתני שינה והקשר‪ .‬נבע לעיתים רחוקות מאד‪ .‬קשורים לאחוז יכולת הרגעה עצמית‪ .‬‬ ‫מספר משתנים של החודש הראשון‪ .‬ציונים בערך זה של סקאלת הורות היו מתואמים עם דיכאון‪ .‬בילו זמן ארוך יותר‬ ‫מחוץ לעריסתם במהלך השנה הראשונה לחיים וגם בילו פחות זמן בהרגעה עצמית‪.‬‬ ‫המנבא המשמעותי השני של הרגעה עצמית היה נקודת החיתוך של אחוז זמן השינה השקטה‪ .‬‬ ‫המשתנה האחרון‪ .‬מעבר לשנה הראשונה לחיים‪ .‬כמעט שליש מתינוקות אלו‪.‬המנבא משמעותית‪ .‬כי המיקום של עריסת התינוקות‪.‬בין מיקום העריסה לבין טמפרמנט או דפוס היקשרות הורי‪ .‬נמצאו קשורים ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬העבירו בהצלחה את תינוקותיהם‬ ‫לחדר משלהם‪ .‬יותר זמן בעריסה‪ .‬בגיל מאוחר יותר ובכך מוצע כי הורים אשר‬ ‫מגיבים בעקביות‪ .stepwise-‬לדוגמא‪ .‬ניתוח פוסט‪-‬הוק מגלה כי לא נמצא‬ ‫קשר‪ .‬‬ ‫נשארו בחדר הוריהם ברציפות לאורך השנה הראשונה לחייהם‪ .‬למרות שלא נבדק אפריורי‪ .‬שלושה משתנים בלתי תלויים הסבירו ‪40%‬‬ ‫בקירוב‪ .‬מסוגלות עצמית של הורים והעוצמה של‬ .‬כלומר‪ .‬פשוט מייצגים באופן‬ ‫הטוב ביותר‪ .‬תינוקות אשר בילו זמן רב יותר מחוץ לעריסה‪ .‬תינוקות‬ ‫אשר הושמו בעריסתם‪ .‬הגיוני כי‬ ‫תינוקות אשר מבלים בהדרגה‪ .‬המשתנה של משך הזמן עד להתערבות בגיל שלושה חודשים‪ .‬עקב התעוררות בלילה‪.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬של כל‬ ‫אינדיבידואל‪ .‬‬ ‫במדגם זה‪ .‬כאשר התינוקות היו בני חודש היה מתואם שלילית ליכולת הרגעה עצמית בגיל ‪12‬‬ ‫חודשים‪ .‬שלא עשו שימוש בעזרי שינה ושנשארו בחדר הוריהם‪ .‬מצאנו כי ‪ 80%‬מהתינוקות ישנו בחדר הוריהם‪ .‬יהיה מעניין לקבוע מהם הגורמים המשפיעים‬ ‫על מיקום העריסה ולעקוב אחר שלבי התפתחות מאורחים יותר של התינוקות שנשארו בחדר הוריהם‪ .‬בשנה הראשונה לחיים‪ .

‫לחץ הורי‪ .‬‬ ‫מגבלות אחדות‪.‬מציע כי‪ .‬רק מימדים מסוימים של טמפרמנט קשורים בשינה והקשר משתנה כתלות במדדי הטמפרמנט‪ .‬גדיל‬ ‫‪ 12‬חודשים‪ .‬הראה כי אין הבדל באחוז ההרגעה עצמית‪ .‬נובא כי מטפלים אשר עודדו היקשרות חיובית‪ .‬מצופה כי תינוקות "קלים" יותר יהיו בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬הקשר‬ ‫השינה ותחום שינה וערות‪ .‬בגלל התפקיד המשמעותי של השינה השקטה‪ .‬התעוררות עשויה לעבור ללא התערבות הורית‪ .‬כל הציונים בתוך תחום ההורים היו‬ ‫בטווח הנורמה של תפקוד‪ .‬כי טמפרמנט ויכולות הרגעה עצמית אינם קשורים‪.‬‬ ‫נראה כי תינוקות אשר ישנים בחדרם נמצאים ביתרון להתפתחות התנהגות ההרגעה עצמית‪ .‬היו‬ ‫בעלי סבירות גבוהה יותר לתינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית‪ .‬לפחות‪ .‬שהיה מצופה כי יהיו קשורים ליכולת הרגעה עצמית‪.‬מנגד‪ .‬הראו רמות גבוהות יותר של דיכאון ולחץ ורמות נמוכות יותר של מסוגלות עצמית כהורים(‪ .‬נמצאים שם מכיוון שהם ישנים גרוע‪ .‬טבעם של המשתנים להיות מתואמים פנימית‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ .‬‬ ‫צריכות להילקח בחשבון כשמנתחים את תוצאות מחקר זה‪ .‬‬ ‫מפתיע היה לגלות כי מספר משתנים במודל המשולב‪ .‬‬ ‫נמצאו לא קשורים‪ .‬אך גם במחקר זה‪ .‬מפתיע היה לגלות כי אוריינטציית היקשרות שלמבוגרים לא נמצאה כקשורה ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬משפיעים בצורה מובהקת של הנטייה של תינוקות להרגעה עצמית‪ .‬שנמצאו במחקר זה‪.‬בהשוואה לתינוקות‬ ‫שנשארו בקרבת הוריהם‪ .‬לסיכום‪ .‬המדגם ברובו הכיל אוכלוסיית‬ ‫לבנים‪ .‬משפיעים על תוצאות ההרגעה העצמית‪.‬ובכך מציע כי תינוקות שנשארו בחדר‬ ‫הוריהם‪ .‬בנוסף‪ .‬כדי שהחזרה לשינה תתבצע מהר יותר אם התינוק מתעורר באמצע הלילה‪.‬יהיו בעלי תינוקות עם יכולת הרגעה עצמית‪.‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫ממצא מעניין מניתוח פוסט‪-‬הוק של תינוקות אלו‪ .‬כמו כן‪ .‬סביר כי תוצאות חיוביות דורשות מדדים רגישים יותר‬ ‫של דפוסי היקשרות במבוגרים‪.‬הגיבו פחות להתעוררות תינוקם ובכך נתנו‬ ‫לתינוק יותר הזדמנויות להרגיע את עצמו‪ .‬רמות גבוהות של לחץ או סימפטומים אחרים‪ .‬רוב המחקרים היו על עוללים שרק נולדו ויתכן כי‬ ‫השפעת הטמפרמנט על השינה מתרחשת בגילאים מאוחרים יותר‪ .‬הייתה גם‬ ‫מעט חפיפה‪ .‬למרות שהמבנים בתחומים השונים הראו עצמאות מתונה‪ .‬טבע היחסים מציע כי הורים שלא היו מסוגלים לתת את עצמם ב‪ 100%-‬להורות )כלומר העריכו פחות‬ ‫את תפקיד ההורה‪ .‬בגלל רמות גבוהות‬ ‫במעט של דיכאון‪ .‬אף אחד ממימדי הטמפרמנט לא נמצא קשור‪ .‬לא ניתן לעשות הכללות לגבי יכולת ניבוי של שלושת המשתנים המשפיעים ביותר‪ .‬יותר משתנים מתחום ההורים יכולים להיות קשורים ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬למרות זאת‪ .‬‬ ‫כיוון שהמדגם היה מוגבל‪ .‬משתני ההורים‬ ‫הוצאו ממשוואת הרגרסיה‪ .‬יתכן שככל שהמדגם יהיה מעורב יותר הוא יוביל לתוצאות חזקות‬ ‫יותר‪ .‬בגילאי המחקר המוקדמים‪ .‬ממעמד הביניים וללא ממצאים קליניים‪ .‬‬ ‫לסיום‪ .‬השיפוע של זמן מחוץ לעריסה נחשב כשקשור הן לתחום השינה וערות והן לתחום הקשר השינה‪.‬כסמן של‬ ‫הבגרות הנוירולוגית של התינוק‪.‬התוצאות המבטלות‬ ‫אינן אומרות בהכרח‪ .‬חלקים בשונות של הרגעה עצמית‪.‬תוצאות אלו מציעות העדר‬ ‫הורים או לחץ הוא הינם גורמים נחוצים להתפתחות הרגעה עצמית‪ .‬לא התחילו מנקודות שונות במשתנים הללו‪ .‬נראה כי הורים אשר היו טיפה פחות מפוקסים על היענות מיידית‪ .‬הממצאים לא חד‬ ‫משמעיים‪ .‬אם המדגם היה מעורב‬ ‫יותר בתוצאות הדיכאון ולחץ הורי‪ .‬‬ ‫כך שהוצאה מן העריסה תלויה במאפייני הילד וההורה‪ .‬‬ ‫בהתחשב שהנחה תיאורטית וממצאים ממחקרים קודמים‪ .‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪.‬ובכך מסמנות כי הן לא הסבירו בצורה מובהקת‪ .‬תוצאות אלה צריכות להיות מפורשות במשנה זהירות‪ .‬יתכן‬ ‫וילדים הישנים בחדר הוריהם בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬בהם‬ ‫נעשה שימוש‪ .‬תחומי התינוק‪ .‬ספציפית‪ .‬תקופת השינה‬ ‫הארוכה ביותר או אחוז הזמן מחוץ לעריסה‪ .‬נקודת החיתוך לאחוז השינה השקטה נחשבת‬ ‫כשייכת לתחום השינה וערות והן לתחום התינוק‪ .‬מחקרים קודמים מצאו תוצאות‬ ‫מינימאליות או מעורבות לגבי הקשר שבין שינה וטמפרמנט‪ .‬אם התינוק ישן בחדר נפרד‪ .‬מידע זה מראה בבירור כי מקבץ של משתני שינה‬ ‫וערות והקשר שינה‪ .‬הורים עשויים להחליט‬ ‫להשאיר את ילדיהם בקרבתם‪ .‬‬ ‫לעומת המשתנים שכן נכללו במשוואת הרגרסיה‪.‬בגיל ‪ 12‬חודשים‪ .‬‬ .

‬ד‪ .‬בשלושת החודשים‬ ‫הראשונים לחיים ואחר מכן מתייצבים לאורך השנה הראשונה‪ .‬‬ ‫הפרופורציות של שינה אקטיבית יורדת‪ .‬נחוץ מחקר עתידי בכדי לחקור עוד יותר את המודל המשולב‪ .‬צריכה להישקל בשנית‪ .‬‬ ‫תוצאות מחקר זה‪ .‬מה שלא דווח מוקדם יותר‪ .‬אך קיימות אסוציאציות שעשויות להופיע במחקרי המשך‪ .‬יתכן כי שתי תתי קבוצות‪ .‬מציעות מספר דרכים אפשריות למחקר המשך‪ .‬ומשך פרק זמן השינה הארוך ביותר עולה בחדות‪ .‬רק מחקר‬ ‫נוסף יכול לענות על בעיה זו‪.‬הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫רמת ההשכלה של ההורים וגילם‪.‬תוך‬ ‫שימוש בטכניקות ניתוח מתקדמות יותר‪ .‬בכדי לבחון את יחסים הפנימיים בין התחומים השונים‪ .‬רק באמצעות ניתוח של מסלולים‬ ‫ייחודיים אלו‪ .‬מה מתרחש בגילאי ילדות מתקדמת‬ ‫יותר וגיל בית – ספר‪ .‬‬ ‫מאמר ‪9‬‬ ‫‪Sleep Patterns and Sleep Disruptions in School Age Children‬‬ ‫דפוסי שינה והפרעות שינה בילדים ביה"ס‬ ‫הקדמה ממדריך הלמידה‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר מחקר רוחב על התפתחותם של דפוסי השינה במהלך גיל ביה"ס היסודי )כיתות ב‪-‬ו(‪ .‬על המשך ההתפתחות‪ .‬המחקר‬ ‫הנוכחי לא נבנה כך שיוכל לבדוק את ההשלכות של סטיות אלו‪ .‬קבוצה אחת‪ .‬קיימת התייחסות במאמר גם להבדלים מסוימים בדפוסי‬ ‫השינה בין בנים לבנות‪ .‫תוצאות מחקר זה משחזרות ממצאים ממחקרים התפתחותיים קודמים על בשלות של מצבי שינה וערות‪.‬עשויה לכלול תינוקות יותר ילדותיים ושזקוקים ליותר התערבות הורית‪ .‬בכך יש‬ ‫כאמור משום חידוש מאחר שמרבית המחקרים על שנת ילדים התמקדו עד כה בשנות הילדות המוקדמות או בגיל‬ ‫ההתבגרות‪ .‬קיימות בהחלט‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫לבד מתיאור השינויים ההתפתחותיים בדפוסי השינה‪ .‬יכול להוביל להתפתחות ההבנה של השלכות פוטנציאליות מהבדלים אינדיבידואליים‪.‬וקבוצה‬ ‫שנייה יכולה לכלול תינוקות אשר מתבגרים בצורה נורמאלית‪ .‬הילדים והוריהם השלימו שאלונים ודוחות יומיים לגבי השלמת‬ ‫שעות שינה‪ .‬וגם בהערכה‬ ‫האובייקטיבית של השינה שנעשתה במחקר זה באמצעות מכשירי אקטיגרף‪ .2‬ו‪ 4-‬נמצא כבר בעשייה‪ .‬‬ ‫תמצית‬ ‫מחקר זה העריך את הדפוסי שינה‪ .‬תהליכים אלה באים לידי ביטוי גם בדיווחים הסובייקטיביים של התלמידים והוריהם‪ .‬או יותר‪.‬‬ ‫שתי בקבוצות עשויות להראות מצבי עוררות שאינם מלווים בהרגעה עצמית‪ .‬זה שסטיות מהמסלול‬ ‫הטבעי‪ .‬ועייפות בקרב ילדים בגילאי בי"ס‪ .‬מחקר על תינוקות אלו‬ ‫בגילאים ‪ 3 .‬אם התנהגות לאורך היום לא מושפעת ממקטעי שינה בלילה‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫יכללו במחקרנו‪ .‬המחקר הנוכחי מדגים כי גם בשלב זה ממשיכים להתרחש תהליכים התפתחותיים משמעותיים‬ ‫בדפוסי השינה‪ .‬המרמזים כי לילדים בוגרים יותר יש עיכוב‬ .‬כן נמצא כי השינה של הילדים קשורה לגורמים פסיכו – סוציאליים כמו לחץ משפחתי‪.actigraph‬בנוסף‪ .‬הוערכו דפוסי שינה של‬ ‫‪ 140‬ילדים )‪ 72‬בנים‪ 68 .‬קבועה ועקבית‪ .‬היתרון בביצוע הערכה אקטיגרפית‬ ‫טמון כאמור באפשרות המעקב אחר שנתו של הילד בסביבתו הטבעית למשך מס' לילות‪ .‬בנוסף‪ .‬במהלך הלילה‪ .‬שלא נחקר בצורה מספקת‪ .‬בנות‪ :‬כיתות ב‪ .‬הוא האם התנהגות במהלך היום מושפעת לרעה על‪-‬ידי אי יכולת הרגעה‬ ‫עצמית‪ .‬ניתוחינו התוך נבדקי‪ .‬אז ההצעה‬ ‫כי תינוקות ללא יכולת הרגעה עצמית מראים סימפטומים של בעיות שינה‪ .‬ו( עם מכשיר ניטור פעילות‬ ‫)‪ (Activity monitors‬מסוג ‪ .‬באמצעות הערכה‬ ‫האקטיגרפית מתקבלת תמונה אובייקטיבית הן של מדדי תזמון השינה והן של מדדי איכות השינה‪.‬לאותם תינוקות בעלי יכולת הרגעה עצמית ולאלו ללא יכולת זו‪ .‬התנהגות ו\או בעיות‬ ‫שינה‪ .‬הממצאים משקפים הבדלים מובהקים בין הגילאים‪ .‬מציג כי מספר התינוקות לא פועלים במסלול הסטנדרטי‪ .‬תחום נוסף של‬ ‫מחקר‪ .‬אך הוריהם מגיבים יתר על המידה הדרושה להם‪.

‬‬ ‫‪ . et al. Lavie. 1994.‬‬ ‫‪ . Moldofsky.‬בקרב ‪ 18%‬מן הילדים הופיעה שינה מקוטעת )‪ . 1996b. Wolfson & Carskadon.1‬תהליכים התפתחותיים שינה‬ ‫ההתפתחות מערכת שינה‪-‬ערנות היא בין הסימנים הראשונים לארגון והסתגלות גופני‪-‬התנהגותי מוקדמים‪.‬קישרו בין הפרעות שינה והפרעות טמפרמנט‪:‬‬ ‫) ‪Carey. 1989‬‬ ‫‪(Sadeh & Gruber 1998. Corckum. 1990‬‬ ‫תהליך זה כולל את המנגנונים‪ :‬ביולוגי‪ . Weissbluth & Liu. 1996. Hansen & Vanderberg 1997. Tannock. Wolfson & Carskadon.‬בדקו הפרעות שינה בקרב ילדים הסובלים‬ ‫מ‪) ADHD-‬הפרעות קשב וריכוז( בעיקר כי הסימפטומים של ‪ ADHD‬וחסך שינה הם דומים‪:‬‬ ‫)‪(Chervin.‬‬ ‫)‪(Sadeh & Anders 1993. 1996b.‬פיזיולוגי‪ .‬יש חוסר בנתונים על שינה והפרעות שינה של ילדים‪ . Freudigman. Dillon. Owens et al. Randazzo. Ganoczy. 1997. Sadeh.‬כמוכן הפרעות פסיגולוגיות יכולות להיות תוצאה או מוקצנות עקב חוסר שינה ותשישות‬ ‫ועייפות הנלוות לכך‪ . &Pituch. Sadeh.(Dahl. & Thoman 1999.‬‬ ‫‪.PTSD .‬הפרעות שינה הן הסימפטום הקליני הבולט וקריטריון לאבחונם של מספר רב של הפרעות‬ ‫ריגשיות כגון הפרעות רגש‪ . 1974. 1995.‬רובם התמקדו בהפרעות שינה‪ . 1998.‬רמת הפגיעות של תהליכים אלו באה לידי ביטוי בשכיחות תופעת הפרעות שינה בילדות‬ . 1996b. Shaefer.‬‬ ‫‪(Muehlbach. 1983.‬ורמת השכלה של ההורים היו קשורים למדדי שינה‪-‬עירנות של‬ ‫הילד‪. 1990.‬נמצא כי בנות ישנות יותר ולהן אחוז גבוה יותר של‬ ‫שינה ללא תנועה‪ . Stevenson.‬נמצא קשר סיבתי דו‪-‬כיווני בין‬ ‫הפרעות שינה ובריאותו של הילד במחקרים רבים‪:‬‬ ‫)‪ .(1990. Thoman 1975. Dahl. 1987‬‬ ‫יש התעניינות בקשר שבין בעיות שינה ותפקוד ניורופסיכולוגי בילדים‪ .‬יתר על כן‪ .‬הציונים של מדדי שינה האובייקטיביים נקשרו עם הדיווחים הסובייקטיבים לגבי‬ ‫עייפות‪) .‬יש צורך לצבירת נתונים על תהליכי ההתפתחות הנורמאלית של מערכת שינה‪-‬‬ ‫עירנות בילדים עבור )‪ (1‬הערכה קלינית )‪ (2‬טיפול בנושאים חינוכיים והורים‪ .‬יש צורך בנתנוים מדוייקים‬ ‫ואובייקטיביים עבור‪ (1) :‬כמות השינה מספקת )בגיל מסוים( )‪ (2‬לקבוע מספר פעמים שילד מתעורר כקריטריון‬ ‫לקביעת הפרעת שינה‪.‫בתחילת זמן שינה ועלייה בדיווח על עייפות במהלך היום‪ . Van Tassel.(fragmented sleep‬לא נמצאו הבדלי גיל‬ ‫במדדים של איכות השינה‪ . Epstein. Novosad.‪American Psychiatric Association (APA).I‬מבוא‬ ‫הופגן תפקידן של שינה והפרעות שינה בהתפתחותם של ילידים במחקרים רבים‪ .‬המשתנים( לחץ במשפחה‪ . Sadeh. 1994. Chillag& Lavie 1998. Bassetti.Dahl & Puig-Antich. Ford& Kamerow. 1998‬‬ ‫בילדות המוקדמת‪ .‬ולא על ההתפתחות הנורמאלית של דפוסי‬ ‫שינה‪-‬עירנות בילדים בגיל בי"ס‪ . McGuire. Dahl. & Scher. 1985. Scweitzer & Walsh 1998. 1998‬‬ ‫בקרב הקהילה המדעית‪ . Zuckerman.‬והפרעות חרדה‬ ‫).‬ופסיכולוגי אשר בסופו של דבר מובילים להשגת דפוסי שינה‪-‬‬ ‫עירנות מגובשים‪ . 1997. 1996b‬‬ ‫מחקרים המלמדים על פגיעה בלימוד ומיומניות קשב וחוסר שינה או הפרעות שינה‪:‬‬ ‫) ‪Dahl.‬רוב המחקרים התמקדו בשינה‬ ‫בקרב תינוקות ומתבגרים‪ .‬‬ ‫לכן מטרת המחקר‪ :‬לייסד מידע נורמטיבי של דפוסי שינה‪-‬ערנות בילדים בגיל בי"ס בשימוש‬ ‫שיטות אובייקטיביות וסובייקטיביות‪. Sadeh & Gruber 1998‬כמו ששינה יכולה להיות סימפטום של הפרעות פסיגולוגיות‬ ‫או מצב לחץ בקרב הילד‪ . Marcotte et al 1998. & Bailey.‬גיל ההורים‪ .

‬‬ ‫)‪(Epstein et al 1998.‬או אם הילדים לומדים‬ ‫להרגיע את עצמם ומפסיקים לאותת להוריהם‪.‬וכתוצאה מכך פחות שעות‬ ‫שינה )‪. 1996‬‬ ‫)‪ (1‬התהליך ההתפתחותי הראשון‪ . Korman.‬אשר מהווה את הבעיה‬ ‫השכיחה ביותר בתקופת הילדות המוקדמת‪.‬קשור לקושי להירדם והתופעה‬ ‫הקלינית של תסמונת עיכוב בשלבי שינה )‪ .‬ירידה הדרגתית של צורכי שינה‬ ‫המלוות בזמן עירנות‪ .‬‬ ‫) )‪ . Sadeh & Anders 1993. Wolfson& Carskadon 1998‬‬ ‫ׁעדיין חסרים נתונים לגבי עייפות בקרב ילדים )מדד אובייקטיבי למשך שעות השינה‪ . 1996‬‬ ‫התפתחות מערכת שינה‪-‬ערנות מורכב משני תהליכים‪ (1) :‬העברה משינה רב‪-‬שלבית המפוזרת בין יום ולילה‬ ‫לאירוע חד‪-‬שלב של שינה מרוכזת במהלך השעות החשוכות של הלילה‪ (2) .‬קשור באופן ישיר להתעוררות בלילה‪ . Stores.(puberty‬‬ ‫בנוסף‪ . Sadeh & Anders 1993‬לפי שלבי ההתפתחות‪ .‬איכותו וכמות הזמן‬ ‫שעבר מהאירוע שינה האחרון )‪ .‬‬ ‫‪. Richman 1987.‫המוקדמת ובהתפתחות שלאחר מכן‪Anders & Eiben 1997. 1994‬לכן‪ . & Dement 1987.Carskadon.‬גיבוש השינה‪ . 1995‬עיכוב שעת השינה בלילה‪ .‬הראו כי עייפות במהלך היום מגיעה‬ ‫לשיאה בגיל ההתבגרות‪. Sadeh & Gruber) . Wolfson& Carskadon 1998) (Carskadon 1990‬‬ ‫עייפות ועירנות נחשבים כקשורים למערכת השינה‪-‬עירנות‪ .‬מודלים שונים נוצרו כדי להסביר ולנבא עייפות כפי‬ ‫שהיא מתקשרת לשני גורמים‪ (1) :‬שעון ביולוגי )‪ (circadian rhythm‬ו‪ (2)-‬חוב השינה‪.(Anders 1979.‬מכיוון שרוב המחקרים על התעוררות של‬ ‫תינוקות מבוססים על דיווחי ההורים‪ .(Weissbluth.(Borbely.‬אין וודאות לגבי האם התופעה נעלמת עם הגיל‪ .‬השינוי הדרמטי מתרחש במהלך השנה הראשונה של החיים‪ . Sadeh 1994. Spielman&Glovinsky 1988‬מנקודת מבט‬ ‫קלינית טענו כי תחילת הבגרות המינית היא שלב קריטי בו מתרחש שינוי משמעותי בארגון במערכת השינה‪-‬‬ ‫עירנות‬ ‫‪ .Mindell 1993.‬כמות ואיכות השינה והשפעתן על מצב העירנות הם )גורמים(‬ ‫רלוונטים לחקר ההיבטים ההתפתחותיים של הקשרים בין שינה ועייפות‪ .‬‬ ‫‪(1998.‬אך אין ממצאים אובייקטיביים אשר תומכים בהשערה זו‪ ..&Levalahti 1997.‬‬ ‫)‪ (1‬השעון הביולוגי משפיע על התנודות בעירנות במהלך היום ומוביל לעלייה בעירנות במהלך הבוקר ואחה"צ‬ ‫וירידה בערנות בשעות הלילה והצהריים‪ (2) .‬‬ ‫‪ .‬רוב המחקרים בתחום זה התמקדו‬ ‫בעייפות בקרב מתבגרים או הסתמכו על דוחות שינה סובייקטיביים וכלליים‪.1996‬לא ניתן לתאר את תופעת התעוררות בלילה לאורך כל שלבי ההתפתחות עקב‬ ‫חוסר נתונים אובייקטיביים לגבי נושא זה בקרב ילדים בוגרים יותר‪. Kannas. Viera & Acebo 1998) (Carskadon 1990‬קארסקאדון ושות' הראו כי יש קשר בין שלב השינה‬ ‫של הילד והשלב בו הוא נמצא בהתפתחות מינית‬ ‫) ‪. Mindell 1993.(Thorpy.‬כאשר רוב התינוקות משיגים‬ ‫שינה מרוכזת במהלך הלילה‬ ‫)‪. Sadeh & Anders 1993‬‬ ‫לאחר תקופה זאת‪.(Wolfson.‬מונוטוני )אחיד( המקושר‬ ‫עם העלמות תנומות במהלך היום‬ ‫)‪ .‬‬ ‫)‪ .2‬בעיות שינה בילדים‬ . (Anders 1979.‬הנטייה הטבעית לעכב תחילת השינה‪ .‬‬ ‫)‪ ( (2‬התהליך ההתפתחותי השני‪ .‬הדרגתי‪ .‬חוב השינה משקף את כמות השינה הנרכשת‪ .‬מצפים כי תופעה זו אמורה לדעוך‬ ‫עם הגיל‪ .Carskadon.‬מספר התעוררויות בלילה(‪. Tynjala.‬‬ ‫התפתחות מאוחרת של מערכת השינה‪-‬עירנות באה לידי ביטוי כתהליך איטי‪ .

Eagleston. Mindell 1993. 1978) (Anders‬מחקרים חדשים יותר מצאו שכיחות אף גבוהה יותר‪ ..‬פסיכופתולוגיה‪ .(Gass & Strauch 1984. Van Tassel 1985‬‬ ‫)‪ (b‬לחץ פסיכו‪-‬חברתית וטראומה )‪(Moore 1989.‬‬ ‫)‪(Anders&Eiben 1997.‬דווחו בעיות שינה בשיעור ‪ 11-33. Wolfson & Carskadon 1998‬‬ ‫השערנו כי לחץ במשפחה הנובע מאירועי חיים מלחיצים‪ . Sadeh & Anders 1993. Sadeh & Gruber 1998.‬‬ ‫‪ . Stevenson & Graham 1982‬למרות ממצא זה‪ .‬מחקרים כמו )‪ (Rona. Richman 1987.‫בין ‪ 20-30%‬מן הילדים סובלים מהפסקות שינה )בעיקר התעוררות( במהלך ‪ 3‬השנים הראשונים‪. Rona et al 1998.‬‬ ‫קושי להירדם בעקבות ‪) Primary insomnia‬נדודי שינה( לעומת עיכוב בשלב השינה(‪ .5%‬התעוררות באמצע הלילה‬ ‫‪ 17%‬תלונות עייפות‬ ‫לעומת זאת‪ . Sadeh &Anders 1993. Morrison. McGee.‬קאהן ושות'‬ ‫‪ 1989‬מצאו שיעור של ‪ 43%‬עם בעיות שינה בקרב בני ‪ 8-10‬באמצעות דוחות מהוריהם‪ .3‬גורמים פסיכולוגיים‪-‬חברתיים המשפיעים על שינה של ילדים‬ ‫שנתם של ילדים מושפעת מגורמים תרבותיים והשפעות פסיכו‪-‬חברתיות‪ . Sadeh &Anders 1993.(5%‬‬ ‫מכיוון שמחקרים אלו הסתמכו רק על דיווחים סובייקטיביים‪ .‬חינוך ומיומנויות הוריות‬ ‫)‪(Morrell 1999. Koplewicz. 1992‬‬ ‫‪(Price.‬‬ ‫)‪(Anders & Eiben 1997. & Stanton.‬במדורה הרביעית של‬ ‫ה‪" (DSM (1994 -‬איכות שינה ירודה" )אשר שווה לאבחון "נדודי שינה עיקרי" דווח בקרב ‪ 14%‬מן הילדים‪ . Richman.‬עלתה ההשערה כי קיים תת‪-‬‬ ‫הערכה לגבי תדירות הבעיות האלו מכיוון שילדים בוגרים יותר פחות נוטים ליידע את הוריהם לגבי הבעיות האלו‪.4‬נושאים מתודולוגיים בחקר שינה של ילדים‬ ‫מחקרים על הפסקות שינה במהלך הילדות עוכבו ע"י ‪ 2‬ליקויים מתודולוגיים‪:‬‬ . Gibson & Thorensen 1984.‬ולא פירטו באופן מדויק את הקריטריונים )לדוגמה‪. Abikoff & Foley 1997‬דיווח על )בקרב ילדי בי"ס(‪:‬‬ ‫‪ 27%‬סירוב ללכת לישון‬ ‫‪ 11%‬דחיה בתחילת השינה )קושי להירדם(‬ ‫‪ 17%‬קושי לקום בבוקר‬ ‫‪ 6.1-5% -‬‬ ‫)‪ . Stores 1996‬‬ ‫‪ . Kirmil-Gray. Sadeh & Gruber 1998‬‬ ‫עבור ילדי בי"ס‪ .‬‬ ‫‪ .‪Bearpark & Michie 1987. Mindell 1993. Coates.‬בנוסף‪ .‬בית ספר‪ .‬קשה לספק הערכות‬ ‫מדוייקות של שכיחות בעיות שינה ספציפיות עבור קבוצת גיל זאת‪. Gulliford & Chin 1988‬דיווחו על שיעורים נמוכים יותר )‪.‬‬ ‫מחקר זה שונה מכיוון שאנחנו משתמשים במדדים אובייקטיביים כדי להעריך את שכיחות הפרעות‬ ‫שינה בקרב ילדי בי"ס‪.‬השיעור יורד ל‪.Carskadon.‬בגילי‬ ‫ההתבגרות‪ . Sadeh 1996‬‬ ‫)‪ (c‬דרישות תרבותיות וחברתיות ואטרקציות‪ .‬עבודה ובילוי‬ ‫)‪(Carskadon 1990. Thorensen.‬הערכנו את התפקיד‬ ‫של מדדי משפחה אחרים וגורמי סיכון בריאות אשר בעבר היו קשורים לאיכות שינה של ילדים‪.4%‬בקרב בני הנוער‬ ‫). Wolfson 1996.& Grinstead 1978‬‬ ‫מחקרם של )‪ (Blader.‬מספר מקורות דומיננטיות של השפעות‬ ‫פסיכו‪-‬חברתיות‪:‬‬ ‫)‪ (a‬תכונות של ההורים‪ :‬אישיות‪ . Dement &Harvey.‬קשור לאיכות שינה ירודה ‪ .

(Sadeh 1994. p118‬‬ ‫" אם התינוק מתעורר פעמיים בלילה‪ 6 . Hauri. Seifer.‬מספר הלילות או משך תקופת‬ ‫העירנות בלילה אשר מהווה הפרעה משמעותית בבחינת קלינית‪.1996‬‬ ‫פוליסומנוגרפיה מספקת מידע מפורט אודות השינה אך מוותרת על הסביבה הטבעית של הילד‪ .‬לא חדרניות‪.‬כגון‪ :‬מספר התעוררויות בלילה‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬היעדרות הגדרות ברורות עבור הפרעות שינה‪. Sadeh. Sadeh 1994. Lavie.Aytur & Carskadon 1995.‫)‪ (1‬העדר שיטה לא יקרה ולא חודרנית לחקור שינה בסביבה טבעית‪ . Gruen.‬אשר הובילה להסתמכות יתר על דוחות‬ ‫סובייקטיביים‪.‬‬ ‫‪– Actigraphy‬נניטור שינה המבוסס על פעילות )פיזית( נוסד כשיטה מהימנה לחקור את דפוסי השינה‪-‬עירנות‬ ‫במבוגרים וילדים‪.(& Lavie 1995.‬במשך שנה שלמה‪(Johnson.‬‬ ‫חוקרים טענו כי‬ ‫עבור מטרות קליניות ומחקריות‪ . 1996‬ההגבלה של דוחות סובייקטיביים היא‬ ‫הידע המוגבל והמוטה של ילדים והוריהם לגבי שינתם )‪.‬‬ ‫ומשלימות‪.‬‬ ‫)‪ (1‬שיטה‬ ‫רוב המחקרים התבססו על מידע סובייקטיבי )דוחות הורים‪ . Sharkey. Sadeh. Scher.‬או על שינה לא מאוששת עבור תקופת זמן של‬ ‫לפחות חודש ימים‪. Tirosh & Epstein.‬‬ ‫)‪ (2‬הגדרה ברורה‬ ‫העדר קריטריונים ברורים‪ :‬ב‪ DSM-IV2 -‬הקריטריונים הרלוונטים עבור נדודי שינה )‪ (APA.‬‬ ‫)‪Cole.‬תעסוקתי‪ .‬‬ . Kripke. Franco & Sottiaux. Sadeh. et al 1995. Carskadon. Dan.‬ויש מספר מדגמים מועט עקב עלויות ביצוע הבדיקה והסכמה לבצע אותה‪. Mullaney& Gillin 1992.‬או אחר‪. Groswasser. Kripke‬‬ ‫‪. 1994‬‬ ‫אקטיגרפיה מבוססת על מכשיר דמוי שעון יד אשר נצמד למפרק היד במהלך זמן המדידה‪ . 1994‬‬ ‫קריטריונים אלו מדגישים את התלונה הסובייקטיבית‪ . Sadeh.‬אך אינם מספקים קריטריונים יותר מדוייקים אשר‬ ‫מתייחסים למרכיבים השונים של בעיית השינה‪ . et al. Acebo. 1994‬הם‪:‬‬ ‫)‪ (a‬התלונה עיקרית היא קושי בתחילה או שמירה על שינה‪ .DSM-IV -‬הוצעו הגדרות יותר מפורטות למטרות מחקר‪:‬‬ ‫"אם הילד מתעורר בין ‪ 2-4‬פעמים בשבוע" )‪(Richman 1987. Hauri.‬מבחני תוקף אשר השוו בין ציון‬ ‫מצבי שינה‪-‬עירנות המבוסס על פעילות האקטיגרף לעומת פוליסומנוגרפיה או תצפיות ישירות מצאו שיעורי‬ ‫הסכמה עבור מצבי שינה‪-‬עירנות מעבר לתקופות בני דקה אחת )‪ (1‬בטווח בין ‪ 85-95%‬עבור רוב הדגימות‬ ‫הנורמאליות וקליניות‬ ‫)‪(Sadeh.p109) . 1991.‬המכשיר מאפשר‬ ‫הקלטות נמשכות לאורך שבוע ללא הפרעה לסביבת שינה הטבעית של הילד‪ . Wolfson 1996) .‬דוחות עצמאיים( או שיטת פוליסומנוגרפית )‬ ‫‪ .‬ימים בשבוע‪ .‬רצוי לבצע הערכות שינה באמצעות שיטות אובייקטיביות‪ . 1996.‬‬ ‫)‪ (b‬הפרעת שינה )או העייפות ביום( גורמת ללחץ קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד חברתי‪ . 1991. Sadeh. Sharkey.‬‬ ‫)‪(APA.‬ובד"כ מוגבלת ל‬ ‫‪ 1-2‬לילות‪ .‬‬ ‫בניגוד להיבט הקליני של ה‪ . Sadeh. Acebo et al 1995.(polysomnographic) (Kahn. 1994‬‬ ‫לכן אנחנו מסכמים כי אקטיגרפיה היא שיטה מתאימה ומשתלמת עבור הערכת דפוסי שינה‪-‬עירנות של ילדים‬ ‫בסביבה טבעית‪.(Ferber 1996.

‬תוכנת ה‪Actigraphic Scoring -‬‬ ‫‪ (Analysis (ASA‬שומשה‪ .‬אנו מציעים כי יש להשתמש בקריטריוני איבחון חדשים‬ ‫המבוססים על מדידות אובייקטיביות של שינה עבור מחקר קליני והתפתחותי‪.‫כנראה הגדרות אלו‪ .5‬סיכום ומטרות המחקר‬ ‫השינה ממלאת תפקיד חשוב בהתפתחות ושלומו של הילד‪.1‬‬ ‫משתתפים‬ ‫‪ 174‬ילדים‪ 72 .‬וכללו את המדדים‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫זמן תחילת השינה‪ :‬דקה לאחר שהתוכנה זיהתה מצב שינה ולאחר מכן ‪ 15‬דקות של‬ ‫שינה רצופה‪.‬‬ ‫המטרות הספציפיות הן להעריך ולתעד התופעות הבאות‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫הבדלי גילאים בלו"ז השינה ואיכות השינה‪.‬‬ ‫)‪(d‬‬ ‫זמן שינה אמיתי‪ :‬מספר הדקות שינה פחות תקופות עירנות‪.1994‬‬ ‫מכיוון שזמני ואיכות השינה ניתנים למדידה אובייקטיבית‪ .‬‬ .‬רוב‬ ‫הילדים דור שני בארץ‪ .‬הילדים התבקשו להצמיד את המכשיר ליד‬ ‫הלא דומיננטי‪ .‬‬ ‫) ‪(c‬‬ ‫תקופת השינה‪ :‬מספר הדקות מתחילת השינה עד להתעוררות‪.‬אינן מתאימות כאשר משתמשים במדדים אובייקטיביים של‬ ‫שינה ‪Minde et al 1993) (Kerr & Jowett .‬העניקו להורים קופון בסך ‪ 15$‬תמורת השתתפות בניסוי‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫)‪(d‬‬ ‫הקשר בין מדדי שינה אובייקטיביים ומדדים פסיכולוגיים‪.4‬שנים‪ .‬אשר מבוססות על דוחות הורים‪ .‬‬ ‫‪ .‬הילדים נוטרו רק בלילות של בי"ס‪ .‬‬ ‫) ‪(e‬‬ ‫אחוז השינה‪ % :‬תקופת השינה אשר היה זמן שינה אמיתי‪.‬‬ ‫)‪(c‬‬ ‫עייפות סובייקטיבית והקשר שלה עם מדדי שינה אובייקטיביים‪.‬בין החודשים ינואר‪-‬יוני‪ .II‬שיטה‬ ‫‪.7‬סה"כ = ‪(37‬‬ ‫כיתה ו' )‪ 9.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות גיל‪:‬‬ ‫כיתה ב' )‪ 7.3-10. Auerbach.‬בניםף ‪ 68‬בנות‪.‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫זמן התעוררות בבוקר‪ :‬הדקה האחרונה אשר זוהתה שינה )ע"י התוכנה( אשר קודם לכך‬ ‫היו ‪ 15‬דקות של שינה רצופה‪.‬ממוצע ‪ 7.2‬‬ ‫תהליך המחקר והכלים‬ ‫כל ילד נוטר באמצעות אקטיגרף למשך ‪ 4-5‬לילות ברציפות‪ .‬ולפי הנורמות הישראליות בשימוש קריטריונים של ‪Zilber.7‬שנים‪ .9‬סה"כ = ‪(50‬‬ ‫כיתה ד' )‪ 9.‬הורים עובדים משכילים‪ .8‬סה"כ = ‪(53‬‬ ‫רוב הילדים ממשפחות בעלות ‪ 2‬הורים מצב סוציו‪-‬אקונומי בינוני ומעלה‪ .‬‬ ‫השתמשו במדד‬ ‫‪(The Child Behavior Checklist (Achenbach & Edelbrock 1983‬‬ ‫להעריך בעיות התנהגות‪ .‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫הפרעות שינה בקרב ילדים הנמדדים באמצעים אובייקטיביים ולפי הגדרות מדוייקות‪.‬‬ ‫מטרת המחקר לחקור דפוסי שינה טבעיים בשימוש מדדים אובייקטיביים באמצעות אקטיגרפיה‪.‬ממוצע ‪ 11. & Lerner‬‬ ‫‪((1994‬‬ ‫‪.6‬שנים‪ .‬ממוצע ‪ 9.9-12.2-8.

‬‬ ‫‪.(Gruber.‬‬ ‫הגורמים האלו חושבו בנפרד עבור הילדים והוריהם‪ .‬ילדים ענו על קריטריון‬ ‫זה‪ . Sadeh & Raviv 1997) .‬תקופות שינה קצרות יותר‪ .0.1‬טבלה ‪ .‬‬ ‫)‪(g‬‬ ‫תקופת השינה הארוכה ביותר‪ :‬תקופת שינה רצופה הארוכה ביותר במהלך הלילה‬ ‫)‪(h‬‬ ‫אחוז שינה ללא תנועה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫ראו תמונה ‪ .3‬‬ ‫הערכת שכיחות "שינה לא איכותית"‬ ‫הגדרת שינה לא איכותית‪ (a) :‬שינה פחות מ‪) 90% -‬כלומר‪ .‬‬ .‬בממוצע‪ .2‬רוב הערכות המהימנות נמצאו כמספקים או יותר טוב‪.‬ותשישות‪ .‬ניתוח גורמים נפרד של‬ ‫שאלוני הילדים והוריהם הוביל לשני גורמים שניתן להשוואות ביניהם‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫עייפות‪ :‬נטייתו של הילד ללכת לישון מאוחר‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬עבור מין‪ .2‬‬ ‫בוצע ‪ MANOVA‬עם גיל ומין כמשתנים בלתי תלויים והמדדי האקטיגרף כמשתנים תלויים‪.‬בקרב ילדים‬ ‫בוגרים יותר‪.‬ילדים גדולים יותר הראו דחיית זמן תחילת שינה‪ .‬נמצאו הבדלי גיל מובהקיים עבור מדדי עייפות‪ .‬אשר‬ ‫כולל את הגורמים‪ :‬הרגלי שינה‪ .‬ואחוז גבוה יותר של שינה ללא‬ ‫תנועה‪.‬הילד מבלה יותר מ‪ 10% -‬של תקופת השינה‬ ‫במצב עירנות‪ (b) .‬‬ ‫ההורים גם מילאו דוחות סובייקטיביים הכוללים‪:‬‬ ‫) ‪(a‬‬ ‫רמת עייפות בבוקר‪ :‬מ‪ – 1-‬מאד עירני עד ‪-4‬מאד עייף‬ ‫)‪(b‬‬ ‫רמת עייפות בערב‪ :‬מ‪ – 1-‬מאד עירני עד ‪-4‬מאד עייף‪.82‬‬ ‫‪ .‬ופחות זמן שינה‬ ‫אמיתי לעומת ילדים קטנים יותר‪.III‬תוצאות‬ ‫האיכות הפסיכומטרית של מדדי השינה‬ ‫‪.‬עקיבות פנימית )אלפא של קרונבאך( נע בין ‪.‬ללא הבדלי גיל או מין מובהקיים‪.‬עייפות‪ .‬‬ ‫)‪(b‬‬ ‫שינת יום מפוזר‪ :‬כולל נמנום ואירועי שינה בלתי נשלטים במהלך היום‪.‬נמצאו הבדלים מובהקיים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬עבור גיל‪ .‬‬ ‫ו‪ ANOVA-‬לכל משתנה ב"ת בנפרד‪ .4‬‬ ‫עייפות סובייקטיבית‬ ‫ביצעו ‪ MANOVA‬עבור שאלון הרגלי שינה‪ .‬כל ילד והורה מילאו את השאלון ‪ Sleep Habits Questionnaire‬שאלון הרגלי שינה‪ .72-0.‫מספר התעוררויות בלילה‪ :‬אשר נמשכו ‪ 5‬דקות או יותר והיתה שינה רצופה לפני ואחרי‬ ‫)‪(f‬‬ ‫האירוע‪.‬‬ ‫כדי להשלים את המידע‪ .‬‬ ‫הבדלי גילאים במדדי השינה‬ ‫‪.‬התעוררות )‪ 5‬דקות או יותר( בלילה ‪ 3‬פעמים או יותר‪ 25 .‬נמצא כי בנות שמרו על זמני שינה אמיתיים ארוכים יותר‪ .‬לישון מעט שעות ועייפות ותשישות ביום הקשורים‬ ‫לזה‪.

‬‬ ‫משתנים פסיכולוגיים‪-‬חברתיים הקשורים למדדי שינה‬ ‫מדדים דמוגרפיים ורקע‪ :‬גיל ומין הילד‪ .‬זוהו‬ ‫הבדלים בין המינים‪ .‬תקופת השינה וזמן שינה אמיתי )עבור כיתה ו'( הופחתו‬ ‫עקב יציבותו של זמן התעוררות אשר נקבע ע"י לו"ז בי"ס קבוע‪ .‬גורמי סיכון בהריון ולידה וגורמי לחץ משפחתיים)מחלות‪ .‬‬ ‫איכות השינה נשארה קבועה‪ -‬לא נמצאו הבדלים בגילאים בכל אחד מן המדדים האובייקטיביים‪.1‬מהימנות ויציבות של מדדי השינה‬ ‫המדדים מהימנים ויציבים עבור קבוצות גילאים האלו‪ .‫בהחזקת המשתנה "גיל" קבוע‪:‬‬ ‫‪.‬נמצאו הבדלי גיל בציונים של המבחנים האובייקטיביים והסובייקטיביים‪ .‬רמת השכלה גבוהה יותר‬ ‫היתה קשורה לאיכות שינה משופרת‪ .‬תחילת השינה בכיתה ב'‬ ‫התחילה יותר משעה לפי זו של כיתה ו'‪ .‬‬ ‫תוצאות בטבלה ‪ .(Acebo et al (1999‬יש להדגיש כי הערכת היציבות היתה מוגבלת לאמצע השבוע‪ .‬לחץ במשפחה היה קשור לאיכות שינה‬ ‫ירודה יותר‪.2‬הבדלי גיל‬ ‫כפי שצפוי‪ .‬‬ ‫‪ .‬אך איכות השינה נשמרה יציבה במהלך תקופה זו‪ .‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫נמצא קשר בין עייפות בבוקר ותחילת זמן שינה‪.‬‬ .‬‬ ‫‪ (Wolfson & Carskadon 1998‬רצוי לחקור את התופעה‪ .‬גיל הורים‪ .IV‬דיון‬ ‫המחקר השתמש במדדים אובייקטיביים לחקור דפוסי שינה‪-‬עירנות בקרב ילדי בי"ס‪.‬‬ ‫לעומת זאת נמצא קשר בין מדדי איכות השינה ורמת השכלת ההורים ולחץ במשפחה‪ .‬וילדים של‬ ‫הורים בוגרים יותר הלכו לישון מאוחר יותר וישנו פחות מאשר ילדים קטנים וילדים של הורים צעירים יותר‪.‬לעומת מחקרים אחרים‬ ‫אשר הדגישו כי התנודות הגדולות בין אמצע שבוע וסוף שבוע הן מקור לחוסר יציבות בתקופת ההתבגרות‪).‬‬ ‫הממצאים מראים כי דחיית תחילת שעת השינה וקיצור זמן השינה שבא בעקבותיה עלולה להוביל‬ ‫לחסך שינה כרוני חלקי ועלייה בעייפות במהלך היום אפילו עבור קבוצת גיל ההתבגרות‪.‬למרות זאת‪ .‬ותופעת הפרעות שינה הוערכה בשימוש הגדרה חדשה המבוססת על מדדים אובייקטיביים‬ ‫של איכות שינה‪.‬התוצאות דומות לבני ‪ 12-60‬חודשים ולמתבגרים‬ ‫‪ .‬למרות ההבדלים האלו בלו"ז שינה ומשך שינה‪.‬בתמיכה להשערתינו‪ .‬בחרנו במשתנים‬ ‫הנ"ל כדי לבחון את הקשר בין לחץ לשינה ולהחזיק קבוע את המשתנים האלו‪.‬וסדר‬ ‫לידה‪ .‬‬ ‫התוצאות מדגישות תהליכים התפתחותיים משמעותיים במערכת שינה‪-‬עירנות בתקופת הבי"ס ומספקים מידע‬ ‫נורמטיבי לגבי דפוסי שינה והפרעות שינה‪ .‬התוצאות גם מלמדות על הקשר בין שינה ועייפות סובייקטיבית‬ ‫במהלך היום‪ .‬רמת השכלת ההורים‪.‬ייתכן כי יש לזה השלכות חשובות עבור מערכות וויסות‬ ‫ביולוגי‪-‬התנהגותי‪.5‬‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫נמצא קשר בין מדדי האקטיגרף ועייפות סובייקטיבית‪.4‬זמן תחילת השינה ותקופת השינה הוסברו ע"י גורמי גיל‪ :‬ילדים בוגרים יותר‪ .‬מצב סוציו‪-‬אקונומי מספר אחים‪ .‬‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫נמצא קשר בין נטייה לנמנום במהלך היום לבין זמן שינה )בלילה(‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬בנוסף‪ .‬בעיות במשפחה וכו'(‪ .‬לו"ז וכמות השינה משתנים עם הגיל‪ .

Thorpy et al.‬אצל‬ ‫רוב הילדים‪ . Horowitz.‬‬ ‫‪ .‬העובדה‬ ‫כי עייפות ותשישות סובייקטיבית קשורות לשינה מקטועה מלמד כי רמת עירנות פגועה היא השפעה ישירה של‬ ‫בעיות השינה האלו‪ . Carskadon & Dement 1987.‬אשר לתופעה זאת יש השלכות קוגניטיביות‪ .(Sadeh et al.‬תוצאות דומות נמצאו בקרב ילדים אסמתיים )קצרת( בהשוואה לילדים בריאים‪ .‬תועד כי שינוי ביו‪-‬התנהגותי התפתחותי אשר קשור לגילי ההתבגרות‬ ‫מתרחש בתקופת ההתבגרות המוקדמת‪. Carskadon et al 1993.‬בעקבות ‪ .‬‬ ‫זיהוי איכות השינה הירודה הייתה מבוססת על הגדרות אובייקטיביות‪ . Carskadon et al 1993.‬‬ ‫)‪(Sadeh.‬‬ ‫) ‪Carskadon.‬לא מצד ההורים ולא מצד הילדים‪ .‬‬ .‬‬ ‫)‪ .‫) ‪Carskadon. Tynjala et al 1997. Carskadon & Dement 1987.‬אפילו לאחר בדיקת מעקב ‪.‬‬ ‫ממצא זה מסביר את השיעור הנמוך המדווח במחקרים קודמים אשר התבססו על שאלונים בלבד‬ ‫)‪ .‬זה‬ ‫תומך בממצאים אחרים מסקר גדול בו מצאו כי בנות ישנות יותר מבנים )‪(Epstein et al 1998‬‬ ‫למרות זאת‪ . 1990.(Blader et al 1997‬ומלמד כי ייתכן והרבה ילדים חווים הפרעות שינה ללא ידיעתם וללא ידיעת הוריהם‪ .4‬הבדלים בין המינים‬ ‫הממצאים שלנו מלמדים כי בנות מבלות יותר זמן בשינה אמיתית וכי להן אחוז שינה ללא תנועה גבוה יותר‪ . 1990.(1998‬‬ ‫ממצאים שלנו מצביעים על כך כי יש תהליך הדרגתי ומתמשך של "סחיפה" בשלבי שינה אשר מתרחשת )בגיל(‬ ‫יותר מוקדם מאשר דווח בעבר‪ .Dahlitz. Wolach-Benodis & Wolach 1998‬‬ ‫זיהו את האסמתיים כיותר עייפים ופחות עירניים בהשוואה לקבוצה ביקורת )ילדים בריאים( למרות שההפרעות‬ ‫שינה שלהם היו סמויות יחסית‪.‬התנהגותיות‬ ‫וריגשיות שליליות‪. Wolfson & Carskadon‬‬ ‫‪.Vignau &Parkes 1992.‬אשר עולה בתדירות במהלך גיל ההתבגרות‪. Wolfson & Carskadon‬‬ ‫‪.‬לכן הילדים‬ ‫האלו בסכנה לסבול מחסך שינה כרוני‪ .‬נמצא כי‬ ‫לאסמתיים היתה רמת איכות שינה נמוכה יותר אפילו כאשר מחלתם היתה תחת שליטה והם היו בתקופה יציבה‬ ‫ללא סימטומים אסמתיים‪.‬מחקרים אחרים מצאו את ההפוך )‪ .‬‬ ‫‪ .‬עבור כל גילאי בי"ס‪ .‬לא זוהו ולא דווחו בעיות שינה‪ . 1991‬ממצאי המחקר שלנו מצביעים כי תופעה זו נשמרת קבועה‬ ‫מתקופת הינקות עד לגיל ההתבגרות המוקדמת‪.(1998‬‬ ‫נמצאה עדות לעייפות גם בנתוני השאלון‪ .(Minde et al (1993‬בחרנו‬ ‫קריטריונים קפדניים אשר הובילו לממצא כי ‪ 1‬מתוך ‪ 5‬ילדים במדגם שלנו סובל קשיי שינה משמעותיים‪ .3‬הערכת הפרעות שינה‬ ‫תופעת ‪ 2‬התעוררויות בלילה בממוצע‪ .(Gau & Soong.‬‬ ‫‪. Tynjala et al 1997.‬דומה לממצאים על מחקרים של תינוקות ופעוטות‬ ‫בשימוש אותה המתודולוגיה‪.‬הצד הקיצוני של ה"סחיפה" הביו‪-‬התנהגותית הזו )דחיית שלב השינה( גם קשור‬ ‫להתפתחות הקלינית של הפרעת דחיית שלב שינה‪ . 1988) (Alvarez‬‬ ‫ההפחתה המשמעותית במשך השינה יחד עם העלייה המשמעותית בעייפות במהלך היום מלמד כי‬ ‫התנהגות השינה של ילדים בוגרים יותר לא בהכרח בהתאם לצרכיהם הפיזיולוגיים‪ . 1995‬יש צורך במחקרים נוספים בשימוש מדדים‬ ‫אובייקטיביים על מנת לקבוע אם ההבדלים תלויי תרבות או אם הם מייצגים תופעה עולמית ייחודית למין‪.

‬הוצע כי התגובה הפיזיולוגית הקשורה ללחץ נובעת מתכונת אישיות ייחודית לילד‪ .‬ובנוסף‪ .‬‬ ‫ייתכן כי זו תוצאה כי טווח המשתנים המנבאים הדמוגרפיים היה צר במדגם ההומוגני שלנו‪. 1996‬הבדל זה מעלה את הנושאים של מקור ההבדלים המיניים‬ ‫בפעילות מוטורית במהלך מצבי שינה ועירנות ותחילת בשלות‪.‬המנבאים הכי טובים של איכות שינה היו רמת השכלת ההורים ולחץ במשפחה‪.‬‬ ‫אשר יאפשרו פיענוח של מקורות ביולוגיים‬ .‬ממצא זה מלמד כי להורים צעירים יש נטייה להקפיד על שעת שינה מוקדמת יותר‬ ‫)ולכן משך שינה ארוכה יותר(‪ .‬ילדים ומתבגרים‬ ‫רגישה ללחץ בסביבה‪ .2‬‬ ‫התמקדות באמצע השבוע בלבד‪. Cornwell 1993.(Sadeh.(Sadeh et al 1991‬אך לא‬ ‫בקרב תינוקות בני יומיים )‪ .‬ממצא זה עקבי עם דוח המקשר בין‬ ‫איכות שינה ירודה ורמת השכלה נמוכה של האם‪(Rona et al 1998) .1984. Sadeh & Gruber‬בקטעי עיתונות‬ ‫המדד "לחץ במשפחה" הסביר ‪ 3-5%‬משונות במדדי איכות שינה )אחוז שינה ומספר התעוררויות לילה(‪.‬לא ניתן להתיחס אל נושאים חשובים כגון יציבות לו"ז השינה או‬ ‫המשך איכות שינה ירודה במהלך התפתחות הילד מכיתה ב' לכיתה ו' עד השלמת מעקב וניתוח הנתונים‪.‬אמנם מובהקת בבחינת סטטיסטית‪. Gunnar.(Fisher & Rinehart.‬מחקרינו הוא הראשון להוכיח קשר בין מדדים אובייקטיביים של איכות שינה וציון מורכב של‬ ‫לחץ במשפחה בקרב ילדים בי"ס נורמטיביים‪ .‬‬ ‫) ‪Anders.‬‬ ‫הממצאים תמכו בהשערה כי לחץ במשפחה קשור לאיכות שינה ירודה בילדים‬ ‫)‪ – (Sadeh 1996. Dark.6‬הגבלות המחקר ומחקר בעתיד‬ ‫הגבלות מתוגולוגיות‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.5‬מנבאי דפוסי שינה‬ ‫הניתוח הרב גורמי של גורמים דמוגרפיים וסביבתיים הראו כי לו"ז השינה מנובא ע"י גיל הילד‪ . Maone. Eaton & Yu 1989. 1990‬‬ ‫למיטב ידיעתינו‪ .‬כפי‬ ‫שהוצע ע"י סאמרוף ועמיתיו )‪(Sameroff & Fiese. Sameroff et al. Fisher & Rinehart. Feldman.‬‬ ‫‪.‬גיל‬ ‫ההורה )בנפרד מגיל הילד(‪ .1990.‫נמצאו הבדלי מין בחקר תינוקות וילדים קטנים אשר השתמשו בשיטת אקטיגרפיה ) ‪ .‬ממצא זה תומך בשימוש ציון מורכב של גורמי סיכון במשפחה‪ .1985.‬זה התיעוד הראשון של קשר בין לחץ במשפחה ומדדי איכות שינה אובייקטיביים בדגימה‬ ‫קהילתית לא קלינית של ילדים בגיל בי"ס‪ .‬עלייה בלחץ והחרדה שקשורה אליו יפעילו תגובת חירום אשר מעורר את הפעילות של‬ ‫מערכת האדרנוקורטיקלית )כליות וקליפת המוח( ומעודדת עירנות יתר )‪(hyper-vigilance‬‬ ‫)‪(Field & Reite.Selye. & Fisch.& Vohr.‬‬ ‫למרות שלא ברור למה ילדים של הורים יותר משכילים ישנים טוב יותר‪ . 1983‬‬ ‫על בסיס מחקר ניסויי‪ . Eaton & Enns 1986.‬‬ ‫למיטב ידיעתינו‪ . Halpern & Hua 1992. Brody & Miller‬‬ ‫‪(1980‬‬ ‫‪ .‬הוכח במספר מחקרים כי שנתם של תינוקות‪ .‬‬ ‫‪ .‬אשר‬ ‫עשוי להסביר את הנטייה של ילדים מסוימים להפרעות שינה )‪. 1990.1‬‬ ‫השימוש במערך מחקר חותך רוחב מקדים את האפשרות לנתח תהליכי התפתחות יחידים‬ ‫ומאפשר רק השוואות בין קבוצות גיל‪ .3‬‬ ‫חוסר במדדים פיזיולוגים ופסיכולוגים נוספים‬ ‫ופסיכולוגים אשר מסבירים את הבדלי הגיל ומין‪. 1987‬‬ ‫השונות במדדי השינה אשר הוסבר ע"י המשתנים המנבאים הייתה מזערית‪ .

‬ליסד הגדרות‬ ‫מבוססות עבור הפרעות שינה ספציפיות בקרב ילדים‪ .‬הגורמים להפרעות עדיין אינם ידועים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גדל הפער בין זמני שינה ומשכה בין ימי חו"ל לסופ"ש‪.‬ניתן לראות שינויים במשך השינה ותזמונה‪.4‬‬ ‫למרות ששימוש במדדי שינה המבוססים על פעילות מאפשר מחקרים בקנה מידה גדול יותר עם‬ ‫מספר לילות רבים ושונות מינימאלית לסביבת השינה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ .‬‬ ‫אקטיגרפיה מספקת מידע על ההיבטים ההתנהגותיים של שינה אך מוגבלת לספק מידע מפורט על המבנה‬ ‫הפנימי של השינה ומערכות פיזיולוגיות בסיסיות‪.‬עבודות מזדמנות וכו'‪.1‬‬ ‫מה קורה לילדים יחידים במהלך התפתחות בגיל בי"ס?‬ ‫‪.‬יציאה בשעות הערב‪ .‬שאלות‬ ‫‪.‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משך השינה הולך ומתקצר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שעת הליכה לשינה מתאחרת‪.‬‬ ‫יש להשתשמש במחקרים האלו‪ :‬לחקור שינה נורמלית ופגומה‪ .‬‬ ‫מתודולוגיה זו מסייעת )‪ (1‬למחקרים גדולים‪ (2) .‬‬ ‫פיזיולוגיים – שינוי במערכת השולטת על תזמון שינה )קשר לבשלות מינית(‬ ‫מבחני ‪ – MSLT‬המבחן שמקובל ביותר כיום לבדיקת ישנוניות יומית‪ .‬כן אפשר‬ ‫להסיק שהוא ישנוני ועייף יותר‪.‬ולהמשיך לחקור את הקשר בין שינה לבין התפתחות‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫מחקרים מראים שמתבגרים זקוקים לכמות רבה יותר של שינה‪.‬‬ ‫מחקר עתידי‪ .10‬דפוסי שינה של ילדים ומתבגרים‪ :‬מגמות בהתפתחות‪ .‬‬ ‫שינה אצל מתבגרים‬ ‫אף ע"פ שמבנה השינה נשאר יציב למדי‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫כאשר מאפשרים למתבגרים לישון הם אינם ישנים פחות עם הגיל‪.‬בסביבה טבעית‪(3) .‬‬ ‫ההסברים לכך‪:‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫פסיכו – חברתיים‪ :‬לחץ חברתי‪ .3‬‬ ‫האם ילדים המזוהים כמהווים איכות שינה ירודה בכיתה ב' ממשיכים לשמור על המצב הזה‬ ‫בשלבים מאוחרים יותר?‬ ‫השאלות הנ"ל דורשות מחקר לאורך )‪ (longitudinal study‬אשר יקשר בין מערכת השינה של הילד לתכונות‬ ‫סביבתיות ותפקודיות‪.‬ככל שהנבדק נרדם מהר יותר‪ .‬לצבור נתונים נורמטיביים‪ .‬הפרעות והסתגלויות‬ ‫‪Amy Wolfson‬‬ .2‬‬ ‫עד כמה המערכת שינה‪-‬עירנות יציבה לאורך ההתפתחות?‬ ‫‪.‬כאשר הפרעות שינה מזוהות באמצעות‬ ‫האקטיגרפיה‪ .‬לאורך זמן‪.‬במסגרת מבחן זה מאפשרים לנבדקים‬ ‫ללכת לישון כל שעתיים ובודקים את משך הזמן שלוקח להם להירדם‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במבחני ‪ MSLT‬מצביעים על רמת ישנוניות גבוהה בקרב מתבגרים‪.

II‬‬ ‫תינוקות שזה עתה נולדו מבלים כ‪ 70%-‬מזמנם בשינה ועד גיל בי"ס כ‪ .‬מידע זה עוזר לרופאים וחוקרים‪ :‬להבין בעיות בעת היווצרותן‪ .‬תנועות עיניים ומתיחות השרירים‪.I‬‬ ‫איכות וכמות השינה מתפתחים ומשתנים מלידה עד בגרות‪.50% -‬חוקרי השינה למעלה‬ ‫מ‪50-‬‬ ‫שנה והראשון מהם הוא מקלייטמן‪.‬‬ ‫בד"כ שלבי השינה מתוארים ע"י רישום שינויים בגלי המוח‪ .REM-‬‬ ‫שינה של תינוקות ופעוטות‬ ‫‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫שנתם של ילדים ומתבגרים משפיעה על חשיבה‪ .‬באותה המידה‪ .‬‬ ‫במבוגרים צעירים בריאים‪ .‬‬ ‫הסעיף האחרון במאמר מתמקד בהסבר השינויים הללו‪.‬תיקון בעיות אשר כבר‬ ‫הוסדרו‪ .NREM‬עד סוף חודש ה‪.‬חלקו האחרון של המאמר דן בשינויים החלים בדפוסי השינה במהלך גיל ההתבגרות‪ .‬ומסכם את הגורמים המשפיעים על התפתחות דפוסי השינה‪ .‬חלקו הראשון מהווה אפוא‬ ‫סיכום הנושאים שדנו בהם עד כה‪ .‬היבט של התפתחות אשר‬ ‫בד"כ מתעלמים ממנו הוא שינויים בשינה‪.‬ולאחר מכן השינויים בתזמון השינה ובמשכה‪.‬וחלימה‪.a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫דפוסי שינה מתחילים ברחם‪ :‬עובר בן ‪ 6-7‬חודשים חווה ‪ .8-‬‬ ‫מתפתחים דפוסי שינה‪ .NREM‬ובשער המחזורים יותר זמן נמשך ב‪.‬ולשלב אותם לדפוס שעון ביולוגי‬ .‬פעילויות במהלך היום‬ ‫שינויים בסביבה‪ .‬הסוקר את התפתחותם של דפוסי השינה החל‬ ‫מהינקות ועד ההתבגרות‪ .‬יותר זמן נמשך בשלב ‪4‬‬ ‫‪ .‬פעימות לב ונשימה לא קיצבית‪ .‬שרירים רפויים ומעט תזוזה של הגוף‪.‬‬ ‫סקירת דפוסי שינה של מבוגרים‬ ‫‪.‬מאופיין ע"י העדר תנועת עיניים‬ ‫ופעילות שרירית ברמה בנונית‪.‬השלב הראשון מתחיל ב‪ NREM -‬וממשיך ל‪ .‬סיכומים של שנת תינוקות דווחו ע"י אנדרס‪ .REM‬ולאחר מכן ‪ .REM-‬במחזור של בין‬ ‫‪90-110‬‬ ‫דקות במהלך ‪ 7-10‬שעות שינה‪ .‬‬ ‫‪-3‬‬ ‫)‪ Slow wave / delta sleep) 4‬שינה עמוקה עם נשימות רגילות ותגובה מינימאלית לסביבה‪.‬נשימה רגילה‪ .4‬שלבים‪:‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫העברה למצב שינה‪ -‬נמנום קל או עייפות המאופיינים ע"י פעילות מוחית איטית רגילה תנועות‬ ‫עיניים איטיות‪ .‬חשוב להסביר כיצד דפוסי שינה "בריאים"‬ ‫מתפתחים במהלך הילדות‪ .‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫מוצג ע"י )‪ (spindle‬ו‪ k complex -‬ב‪) EEG-‬המודד פעילות מוחית(‪ .‫הקדמה ממדריך למידה‪:‬‬ ‫מאמר זה הוא האחרון בפרק ‪ – 2‬שינה והיבטים התפתחותיים‪ .‬במהלך המחזורי ‪ NREM_REM‬הראשון והשני‪ .‬תפקיד קריטי של רך‬ ‫נולד הוא לארגן התנהגות למצבים ייחודיים‪ :‬התעוררות‪ .‬‬ ‫‪.‬ולמנוע תחילתם של דפוסי שינה לקויים‪.‬והקדמה לפרק הבא הדן בהפרעות השינה ובגורמים הקשורים להתפתחות‬ ‫הפרעות אלה‪ .‬‬ ‫‪ NREM.‬וגורמים אינדיבידואליים עשויים להשפיע על דפוסי שינה של הילדים‪ .‬התנהגות ורגשות‪ .‬‬ ‫כדי להבין את הגורמים אשר תורמים להתפתחות דפוסי שינה‪.‬כאשר‬ ‫תחילה מתוארים השינויים המבניים )אדריכלות של השינה(‪ . REM .‬שלדון ואחרים‪ .‬עירנות‪ .NREM.‬‬ ‫השינה מחולקת ל‪ 2-‬מרכיבים‪:‬‬ ‫‪ -REM‬פעילות מוח ו‪ EEG-‬אינטנסיבית עם תנועות עיניים מהירות‪ .

‬בגיל ‪ 3‬שבועות‪ .‬ההפרדה בין יום ולילה הם ציוני הדרך הכי חשובים בהתפתחות דפוס בוגר‬ ‫של שינה בקרב תינוקות‪ .‬שינה שקטה מודגשת בתחילת השינה ושינה פעילה לקראת סוף השינה‪.‬הפיזיולוגיה ודפוסי השינה משתנים במהירות‪ .‬סגנונות‬ ‫האכלה והרגעה‪ .‬בגיל ‪ 4‬שלב השינה הארוך מתארך עוד יותר‪ .‬בגיל ‪ 3‬ח'‪ .‬ניתן לזהות‬ ‫בנולד‪ :‬שינה פעילה )‪ .‬רוב‬ ‫הנולדים ישנים ‪ 2-4‬שעות‪ .‬‬ ‫‪.‬שינה שקטה מאופיינת ע"י עיניים סגורות‪ .‬או מרגיע עצמי וחוזר לישון לבד‪ .‬בגיל ‪ 3‬ח' קיימת הפרדה מוגדרת בין יום ולילה‪ .‬מצבי שינה של תינוקות אינם מחולקים באופן ברור כמו אצל מבוגרים‪ .‬שנת ביניים נעלמת במהלך השנה הראשונה‪ .‬תנועות עיניים מהירות‪ .REM 50% NREM 50%‬כאשר מבוגר מבלה ‪ 20%‬מן הלילה ב ‪.‬תינוקות‬ .‬זמן הערנות‬ ‫‪ 3-4‬ש'‪.‬‬ ‫ככל שהתינוק מתבגר‪ .‬‬ ‫‪.‬ללא תנועה ולעיתים "קפיצות" של הגוף‪ .‬בחודש הראשון‪ .‬כמות שעות שינה יורדות ל ‪ 14-15‬שעות בגיל ‪ 16‬שבועות‪ .‬מחקרים הראו כי מנהגי הורים‪ .‬דקות‪ .‬רך נולד מתעורר כל ‪ 4‬ש'‪ .‬ההתגבשות מוגדרת כישן‬ ‫רוב הלילה‪ .(REM‬שינה שקטה )‪ (NREM‬ושנת ביניים‪ .‬שינה פעילה מאופיינת ע"י תנועות גפיים ופנים‪ .c‬‬ ‫התעוררות בלילה והתגבשות השינה )‪(settling‬‬ ‫התעוררות קצרה בזמן שינה נפוצה יותר במהלך החודשיים הראשוניים‪ .‬איכות וכמות ההתעוררויות בלילה‪ .REM-‬בקרב תינוק‪ .‫בתוך ‪ 24‬שעות‪ .‬מציצה וחיוך זמני‪ .-REM‬‬ ‫ירידת כמות ה‪ REM-‬היא סימן להתפתחות מערכת העצבים המרכזית‪.‬‬ ‫‪.‬ב‪ 3-6-‬חודשים הראשונים ה‪REM-‬‬ ‫מופחת באופן דרמטי‪ .(1‬בלידה הנולד עובר ישר מעירנות לשינה פעילה‪ .‬ונרדמים שוב‪ .‬נשימה‬ ‫לא סדירה‪ .‬ערים ‪ 1-2‬ש'‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 9‬ח'‪ 60-70% .‬הבדלים בין שינה של תינוקות למבוגרים )תמונה‬ ‫‪ .‬בגיל ‪ 3-6‬חודשים מתחיל דפוס שינה בוגר יותר‪.b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬ערנות‬ ‫במהלך ‪ 5‬השנים הראשונות‪ .‬לא ניתן לחלק ‪ NREM‬ל‪4-‬‬ ‫שלבים‪ .‬נשימה‬ ‫עמוקה וסדירה‪ .‬בגיל ‪ 16‬שבועות‪ .‬‬ ‫בגיל ‪ 6‬שבועות קיימת חלוקה ברורה בין ערנות ושינה לפי‬ ‫יום ולילה‪ .‬בין לידה ל‪ 4-‬ח' שלב זה הוכפל‬ ‫ל‪ 8-‬שעות‪ .‬ובגיל‬ ‫‪ 6-8‬חודשים ‪ 13-14‬שעות‪ .‬השינה מפוזרת מעבר‬ ‫לתקופת ‪ 24‬ש' בחלקים שווים בין האכלות‪.‬מעט מחקרים נעשו על פיתוח דפוסי נמנום או הקשר בין‬ ‫לו"ז שינה בלילה ולו"ז שינה ביום בקרב תינוקות וילדים‪ .‬ונשאר ער ‪ -1‬ש'‪ .‬שינויים עיקריים בארגון‬ ‫השינה מתרחשים מגיל ‪ 6‬שבועות ל‪ 3-‬חודשים‪ .‬למרות שמחזור השינה‪/‬ערנות כפוף לשונות לפי יום‪ .‬‬ ‫מחזור השינה של התינוק הוא ‪ 50‬דקות לעומת מבוגר‪ 90 .‬בני שנה פיתחו את יכולת ההתגבשות‪ .‬נתונים מרמזים כי עד גיל ‪ 4‬ח'‪ .‬שנת ביניים היא מצב אשר אינו מתאים‬ ‫לקריטריונים של ‪ NREM‬ו‪ .‬ועוד גם משפיעים על התגבשות השינה‪ .‬בגיל ‪ -3‬ח' ‪ .‬בין הגילאים ‪ 6-9‬ח' רוב התינוקות ישנים‬ ‫שינה מגובשת במהלך הלילה‪ .‬תינוקות אשר מרדימים את עצמם בחזרה נקראים‬ ‫"מרגיע עצמי" ותינוקות אשר בוכים ומעירים את הוריהם נקראים "מאותתים"‪.‬מחקרים המודדים שינה ובשימוש‬ ‫וידיאו מראים כי תינוקות אינם ישנים לאורך כל הלילה‪ .‬התקופות המשולבות האלו מתרחשות באופן‬ ‫רנדומאלי במהלך היום במשך החודשים הראשוניים של החיים‪ .‬שינה מפוזרת בלילה ושינה ביום הופכת לנמנומים מסודרים‪.‬‬ ‫במהלך השנה הראשונה‪ .‬כמעט ‪ 95%‬מהתינוקות מתעוררים יותר‬ ‫מפעם בלילה ומאותתים לתגובת הורה לפני החזרה לישון‪ .‬הוא הופך להיות בעל יכולת לחזור לישון מבלי לאותת ומבלי להתעורר לגמרי‪.d‬‬ ‫לו"ז נמנומים‬ ‫שינה ביום משתנה בין השנים ‪ 2-5‬הראשונות‪ .‬כעיקרון‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬החודשים הראשונים‪ .‬עד גיל חצי שנה‪ .‬כמות השינה פוחתת מ‪ 16-17-‬שעות ביום ל‪ 11-‬שעות ביום )תמונה ‪(2‬‬ ‫תינוק נולד ישן בממוצע ‪ 16-17‬שעות‪ .‬מחקרים הראו כי ‪ -44%‬בגיל חודשיים‪78% .

‬רצו שעת השכבה מוקדמת יותר‪ 10% .‬בגיל ‪ 15‬ח'‪50% -‬‬ ‫מהתינוקות מנמנמים ‪-‬פעם אחת ביום בבוקר‪ .‬למרות‬ ‫זאת‪ .‬מפתחים שינה שקטה מוקדם יותר‪ .‬גירושין או מוות במשפחה‪ .‬שנים – ‪ 27%‬מנמנמים ‪ 4‬ימים בשבוע בגיל ‪6‬ח' תינוקות מנמנמים ‪3.‬ועלייה בכמות שנת ביניים‪ .‬כגון חוסר סדר יומי‪ .‬שיניים‪ .‬בגיל ‪ 9-12‬ח'‪ 90% :‬מנמנמים ‪ 2-4‬ש'‪ .‬ילדים אשר מנמנמים עשויים להיות בעלי טווח ריכוז ארוך‬ ‫יותר ופחות עצבניים‪ .‬‬ ‫דפוסים‪ .‬‬ ‫מצאו כי "בעייתיים" )לפי דוח הורה עבור תינוקות ‪ 14‬ח' ופחות( נטו יותר ללידות ממושכות‪ .‬‬ .‬התנהגויות אלו גם מושפעות מסביבת המשפחה‬ ‫והתרבות‪.5-‬‬ ‫‪ 3.REM‬ירידה בשלב ‪ .i‬אירועי לחץ בלידה‬ ‫‪ 2‬מחקרי אורך מצאו כי תינוקות מסוג "מאותתים" נטו לחוות לידה יותר קשה מאשר תינוקות מתגבשים‪.‬לו"ז והרגלים מושפעים ממגוון גורמים‪ .‬ונוטים יותר להרגעה עצמית‪.‬אירועי חיים מלחיצים(‪.‬והארכת הזמן להירדם בערב‪ .‬שיר‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 1-2‬ש'‪ .‬אירוע הריון ולידה )משקל לידה נמוך‪.‬נושאים רפואיים והתפתחותיים )גזים‪ .‬‬ ‫‪.‬מיומנויות מוטוריות(‪.‬עלייה בזמן ‪ .‬להתעוררויות קצרות יש תפקידים כמו‪ :‬שינוי מצב הגוף או לראות כי אנו ישנים באותה‬ ‫הסביבה בה נרדמו‪ .‬האם חשה‬ ‫תסכול לגבי חוסר התגובה שלו ותגובות מקטרות‪ .‬‬ ‫וגורמי סביבה )מנהגי הורים‪ .‬לשתי הקבוצות אותו זמן עירנות‪ .‫מנמנמים ‪ 2-3‬פעמים ביום‪ .‬עקב אירועי לחץ‬ ‫בתוך המשפחה‪ .‬סידורי שינה‪ .‬משך שינה‬ ‫פעילה ושקטה מופחת‪ .‬בגיל ‪ 15-24‬ח'‪ +90% :‬מנמנמים ‪1.‬משקל לידה‬ ‫נמוך יותר‪ .‬‬ ‫פחות התעוררויות‪ .‬בגיל ‪ 3‬שנים‪ 92% -‬מנמנמים ‪ 6‬ימים בשבוע‪ 4 .‬‬ ‫אין הבדלים משמעותיים הקשורים ללידת פג‪ .‬בגיל ‪6‬ח'‪ 85-90% -‬מהתינוקות מנמנמים פעמיים ביום‪ .‬בניגוד לזה‪ .‬חלק מן הילדים מפסיקים לנמנם באופן טבעי לעומת הורים אשר מתערבבים‬ ‫ומונעים מילדיהם לנמנם‪ Weisbluth .5‬‬ ‫שעות )טווח ‪ 1-6‬ש'(‪ .‬‬ ‫לקיחת חפץ מרגיע למיטה‪ . NREM‬ופחות תנועות גוף באופן משמעותי במהלך‬ ‫השינה בהשוואה לקבוצת ביקורת נורמאלית‪.‬שינויים התפתחותיים גם כוללים תחילת הרגלי השכבה‪ .‬‬ ‫‪] anoxia‬חוסר חמצן[ בעיות בלידה(‪ .‬התעוררות בלילה ועוד התנהגויות‪ .‬‬ ‫לפגים תקופת שינה ארוכה יותר בקצת‪ .‬‬ ‫גורמים אשר משפיעים על דפוסי שינה בקרב ילדים כוללים‪ :‬מזג‪ .‬כגון סיפור לפני השינה‪ .‬יותר זמן שינה בסה"כ‪.‬‬ ‫‪ .‬שנים –‬ ‫‪ 57%‬מנמנמים ‪ 5‬ימים בשבוע‪ 5 .‬לעתים קרובות‪ .‬אנדרס ושות' השוו מחזורים של שינה‪/‬עירנות של‬ ‫פגים לעומת תינוקות שנולדו בזמן באמצעות הקלטות וידיאו‪ .e‬‬ ‫גורמים הסתגלותיים ומפריעים על שנתם של תינוקות ופעוטות‬ ‫להתפתחות השינה של ילדים יש תפקידים והרעות הסתגלותיות‪ .‬‬ ‫מחקר פוליסומנוגרפי נוסף דיווח כי לתינוקות בעלי משקל נמוך היו מחזורי שינה קצרים יותר‪ .‬סיבות שהורים הפסיקו את הנמנום עבור תינוקות בני ‪ 3-6‬שנים‪:‬‬ ‫‪ 60%‬פעילויות בי"ס התנגשו עם הנמנום‪ 30% .‬לחצים‬ ‫בעת לידה‪ .‬במחקר אחד‪ .‬שיטות הרגעה‪ .5‬ש'‪.‬הורים מפרשים את התופעות האלו כבעיות שינה‪.REM-‬האם התייחסה לתינוק כאילו הוא ער והרימה אותו והאכילה אותו‪ .‬או קשיים רפואיים בשבועות הראשוניים של החיים‪ .‬‬ ‫ועמיתים מצאו כי לבני ‪1-6‬ח' בסיכון גבוה למוות בעריסה‪ .‬למרות ש ‪ Weisbluth‬ואחרים הראו כי קיימות נטיות לפי גיל עבור אחוז הילדים‬ ‫אשר מפסיקים לנמנם ביום‪ .‬לתינוקות עם בעיות פיזיות משמעותיות‪ .‬לרוב מפורשות‬ ‫באופן לא נכון‪ .‬בניגוד לזה‪ .‬תינוק פתח את עיניו‬ ‫פעמים רבות ב‪ .‬היתה הסתברות גבוהה יותר של ההורה להוציא את התינוק הרגיל ממיטתו כאשר הוא התעורר‪.‬משפחות רבות אשר דיווחו‬ ‫על מצבי לחץ אך המשיכו להקפיד על שגרת נמנום‪.‬ואנוקסיה בהשוואה לתינוקות ללא בעיות שינה‪.‬דפוסי שינה מופרעים יותר מאשר קבוצת‬ ‫פגים‪Guilleminault .

‬האופן‬ ‫בו הילד נרדם‪ .4%‬נרדמו במציצת אצבע‪ .‬בקבוק( ורק‬ ‫‪ 8.‬למש' אפרו‪-‬אמריקאי – ‪ .‬והיו להם יותר מגע עם האם‬ ‫מאשר תינוקות אשר שהו בתינוקייה חוו יותר שינה שקטה‪ .‫‪ .‬‬ ‫הקשר בין שינה ביחד וסידורי שינה אחרים )לישון לבד‪ .‬רופאים ופסיכולוגיים‬ ‫המליצו כי תינוקות ישנו לבד‪ .‬‬ ‫‪ .‬ופחות מצבי בכי מאשר‬ ‫התינוקיות שנשארו בתינוקייה בלילה‪.‬תינוקות פעילים מתרגלים‬ ‫את המיומנויות האלו במהלך הלילה‪.‬‬ ‫‪ .‬כל המחקרים נעשו על תינוקות הישנים לבד‪ .‬ויש שבוחרים שינה‬ ‫ביחד כתגובה להפרעות שינה‪ .‬קיים קשר בין רגיעה עצמית‬ ‫לאחר התעוררות בלילה לבין ר‪.‬‬ ‫בקרב משפחות‬ ‫היספניות ואפרו‪-‬אמריקאיות‪ .iv‬רגיעה עצמית ואובייקט התקשרות)חפץ מעבר(‬ ‫הבדלים בדפוסי שינה גם קשורים לשימוש של תינוקות בחפצי התקשרות ושיטות רגיעה‪ .‬מהתחלה‪ .‬דווח על שינה יחד עם ההורים במחצית מן המשפחות‬ ‫בארה"ב‪ .v‬סידורי שינה‬ ‫סידורי שינה הם דרך נוספת אשר הורים וילדים פועלים בצורה הדדית סביב לו"ז שינה ‪ /‬עירנות‪ .‬תינוקות אשר ישנו בחדר אמם בבי"ח‪ .‬זה משתנה לפי קב' אתנית ורמת סוציו‪-‬אקונומית‪ .‬כגון חרדה מפני זרים וחרדת נטישה עלולים להפריע לשינה של בני ‪ 5-9‬ח'‪.‬או בעיות עיכול‪.50%‬היספנים‪-‬‬ ‫‪ .ii‬כאבי בטן‬ ‫אחד מן הגורמים הנפוצים לבעיות בשינה הוא גזים‪ .‬לתינוקות לאחר כאבי הבטן משך שינה מקוצר והשינה מקוטעת‪.‬מהמדגם הראו התנהגות‬ ‫מציצה )מוצץ‪ .‬סקר זה מבוסס על דיווחי הורים‪.‬כמוכן‪ .‬ו‪Scher-‬‬ ‫דיווחו כי יותר מ‪ 20%-‬מהילדים )‪6‬ח'‪4-‬שנים(‬ ‫מצאו כי בקרב מדגם של ילדים ישראליים‪ 80%.‬‬ ‫‪ .‬אלו שמתעוררים בלילה זקוקים לנוכחות הורה כדי להירדם‪ .‬‬ ‫התפתחות פיזית כגון צמיחת שיניים ולמידת ישיבה ועמידה גם יכולים להפריע‪ .‬הגורם לכאבי בטן לא ידוע וכ‪ 10-15% -‬סובלים ממנו‬ ‫חוקרים ורופאים רואים גזים כחלק מתהליך ההתגבשות‪ .‬‬ ‫‪44%‬‬ ‫השתמשו באובייקט מעבר בזמן השכבה )מתוך ילדים אשר ישנים לבד‪ .‬הקשר המורכב בין התנהגות ההורה בהרדמה )ההורה‬ ‫מרדים את התינוק לעומת להשאיר את התינוק להידם לבד( ושימוש או אי‪-‬שימוש בחפץ התקשרות אינו‬ ‫ברור‪.iii‬אירועים התפתחותיים‬ ‫שינויים התפתחותיים‪ .‬ופעולות הגומלין בין הורה לילד בזמן השכבה ובמהלך הלילה הם היבטים‬ ‫חיוניים בהתפתחות שינה‪-‬עירנות‪ .‬ילדים יכולים לקשר‬ ‫הורה עם שינה‪ .10%-‬שינה ביחד דווח בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה ותחת לחץ‪ .‬שימוש באובייקט‬ ‫קשור לפחות בעיות שינה ויותר התנהגות רגיעה עצמית בהשכבה ובמהלך הלילה‪ .‬להיות בחדר עם אח‪/‬אחות( והפרעות שינה לא‬ ‫מובן‪ .20%‬לבנים‪ .‬היכן ישן‪ .‬בזמן השכבה‪ .‬יש משפחות אשר מיד ישנים עם רך נולד‪ .‬לדוגמה‪ .‬‬ ‫מצצו את האגודל‪ .‬אך אצל המש'‬ ‫האפריקניות פחות תפסו את ההתנגדות כמציקה‪ .‬תגובה לשינויים בטמפרטורה‪.‬התנגדות בזמן השכבה‪ .‬תינוקות יוצרים‬ ‫קשר נלמד בין אובייקטים והשכבה‪Wolf and Lozoff .‬הבדלים בגירויים חיצוניים והרגלי טיפול עשויים להשפיע על‬ ‫דפוסי השינה של רך נולד‪ .‬עד עתה‪ .‬מחקרים טרם קבעו איזה סידור שינה קשור לפיתוח‬ ‫שינה משובשת‪.‬ע‪ .‬ההגדרות של‬ ‫שינה ביחד שונות בין משפחות ותרבויות‪ .‬או התעוררויות בלילה‪.(30%-‬‬ ‫תינוקות אשר מוצצים אצבע נוטים לפתח התקשרות עם אובייקט בגיל מאוחר יותר‪ .‬גם דווח שינה ביחד עקב התנגדות והתעוררות בלילה‪ .‬למרות זאת‪ .‬פחות שינה ביניים‪ .‬‬ .‬במהלך השנים‪ .‬מחקרים הראו כי לרוב הילדים הלבנים מתחת לגיל ‪ 4‬אשר ישנו עם‬ ‫הוריהם בא בעקבות הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫התופעה עוברת לאחר הגילאים ‪3-4‬ח'‪ .57% -‬ילד ישן עם הורה‪.

‬הבנת צרכי הילד בגן עשוי לקדם ביצועים והתנהגות בבי"ס‪.‬מחקרים אחרים לא מצאו קשר בין הנקה והתעוררות בלילה אלא אם ההאכלה ניתנת מיד לפני‬ ‫השכבה או אחרי התעוררות‪ .‬לו"ז משפחתי צפוף‪ .‬‬ ‫ועמיתים מצאו עיכובים ארוכים יותר ב‪ REM-‬עבור בני ‪ 5‬לעומת בני‬ ‫שנתיים‪ .‬התעוררות בלילה" הוגדר כהתעוררות ובכי פעם אחת או יותר‪ .2-5‬מופחת מ ‪ 30-35%‬זמן שינה ל‪) 20-25% -‬הרמה של המבוגרים(‪ .‬בשלב זה‪ .‬דפוסי הרגעה‪ .‬ולכן חיוני עבור קבוצת גיל זה‪.‬בין‬ ‫השעות ‪ 12‬בלילה ל‪ 5-‬בבוקר‪ .‫‪ McKenna‬ועמיתים‬ ‫תיעדו השפעת שינה ביחד על התעוררות בלילה ו"שיבושי שינה" אחרים‪ .‬‬ ‫בניגוד לזה‪ .‬‬ ‫‪.‬ילדים‬ ‫‪Maccoby‬‬ ‫נאלצים להתאים את הרגשות והצרכים שלהם למטרות היותר גדולות של הכיתה ודרישות אקדמיות וחברתיות‪.‬‬ ‫בהשוואה‪ .‬והאמהות שלהם הגיבו לבכי שלהם יותר מהר במהלך היום‪.‬הם היו‬ ‫זקוקים להנקה או נוכחות ההורה כדי להירדם‪ .‬ועולה שוב לקראת סוף הלילה‪ .vi‬קשרי ילד‪-‬הורה בחיי יום‪-‬יום‬ ‫לו"ז היומי גם תורם לדפוסי שינה‪ .‬‬ ‫‪ .‬והם המשיכו למצוץ את האצבע במהלך היום‪.‬והמרווח בין ‪ NREM‬ו‪REM50-60 -‬דק'‪ .‬מתעוררים בלילה" הושוו ל"ישנים בלילה" על נוהלי אכילה‪ .‬‬ ‫‪.‬שלב ‪ 4‬של ‪ NREM‬הארוך ביותר במחצית‬ ‫הראשונה‪ .‬הקשר בין סגנונות האכלה )הנקה מול בקבוק( והתעוררות בלילה אינו חד משמעי‪ .‬‬ ‫כמות דקות בשלב ‪ 3-4‬של ‪ NREM‬בצהריים היו גדולות יותר בנמנומים בצהריים בהשוואה לנמנומים בבוקר‪.‬כתוצאה‪ .b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬עירנות והתעוררות בלילה‬ ‫כמות השינה האופטימאלית שונה עבור כל ילד‪ Roffwarg .‬ובמחצית השנייה משך ה‪ REM-‬יורד ל‪ 20-25-‬דק'‪ .‬משך ה‪ REM-‬מתארך מ‪ 10-‬ל‪ 35-‬דק' עד אמצע‬ ‫תקופת השינה‪ .‬מופחת באמצע הלילה‪ .‬סגנונות הרגעה‪ .‬ועמיתים בדקו האם בני ‪ 5‬יותר עייפים מבני ‪2-3‬‬ ‫מכיוון שהם הפסיקו לנמנם‪ .‬נמצא כי רוב המתעוררים בלילה עדיין ינקו‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .III‬‬ ‫ואחרים תיארו את התקופה הזו כהכי משמעותית להתפתחות וויסות שליטה ורגשות‪ .‬צפייה בטלויזיה או אכילה הם פעילויות אשר‬ ‫מחזקות התעוררות בלילה וזמן השכבה מאוחרת‪ .a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫בין גילאי ‪ REM .‬שינה בלילה הופכת לרצף נמנומים במקום שינה‬ ‫מגובשת‪ .‬וסגנונות האכלה קשורים להתגבשות‪.‬מחקרים אחרים הראו כי בין ‪ 19-25%‬מן הנמנום היה שלב ‪ 3‬או ‪ NREM 4‬עבור גילאי טרום חובה‪.2‬למרות זאת‪.‬חלק מן המחקרים‬ ‫מצאו כי ילדים הממשיכים לינוק עד גיל שנתיים ממשיכים לישון בתקופות קצרות עם התעוררויות לילה תכופות‪.‬‬ ‫גן טרום חובה‬ ‫‪.‬‬ .‬מעט מן ה"ישנים בלילה" עדיין הניקו בגיל ‪9‬ח'‪ .‬ויחסי‬ ‫גומלין בין הורה לתינוק במהלך היום והלילה‪" .‬או בעקבות דרישות הפעילויות הרבות לאחר שעות בי"ס‪.‬‬ ‫כתוצאה‪ .‬כמות השינה שלב ‪ NREM 4‬עבור בני ‪ 5‬בלילה היה יותר באופן משמעותי לעומת בני ‪ .‬מצאו כי‬ ‫)א( אמהות ותינוקות אשר ישנים ביחד חווים יותר התעוררויות מאשר כשכל אחד ישן בנפרד )ב(הם‬ ‫מפגינים התעוררויות חופפות ומבלים יותר זמן באותו שלב שינה ‪ /‬התעוררות כאשר הם נמצאים באותו‬ ‫מיטה )ג( אמהות אשר ישנות עם תינוקיהן השתמשו יותר בליטופים במשך ההתעוררויות של תינוקיהן‪.‬‬ ‫המחקר מראה כי שנת נמנום עשוי להיות שונה באיכותו משינה בלילה‪ .‬כמות השלב ‪ 4NREM‬היתה כמעט זהה בשתי הקבוצות‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ .‬‬ ‫כאשר כללו את הנמנומים של בני ‪ 2‬בסה"כ זמן שינה‪ .‬הם נטו למצוץ אצבע או להשתמש בחפץ מעבר כדי‬ ‫להירדם‪ .‬לפעוטות וילדי גן ‪7-9‬‬ ‫מחזורי ‪ REM‬כל לילה‪ .‬‬ ‫הרגעה עצמית ויחסי גומלין בלילה‪.‬משחק‪ .‬לפחות ‪ 4‬לילות בשבוע‪ .‬‬ ‫חקר את הקשר ביןהתעוררות בלילה בקרב בני‬ ‫‪9‬ח' ופעילות גומלין עם האם‪" .‬ברור כי פעולות הגומלין‪ .‬קיימים מחקרים רבים בנושא הקשר בין שינה‬ ‫בלילה ונמנום במהלך היום‪Roffwarg .‬והילד אינו מפתח דפוס שינה יומי נורמאלי‪Paret .

‬‬ ‫‪.‬למרות שחוקרים רומזים כי מחזורי‬ ‫שינה של בנות יותר בוגרים מאלו של בנים במהלך ילדות מוקדמת‪.‬השילוב של פעילויות בערב‬ ‫והדרישה לקום מוקדם בבוקר מגביל את זמן השינה של הילדים‪.‬ולומדים פעילים אשר מצליחים לקלוט‪ .‬אך לאחר תחילת לימודים‬ ‫בבי"ס ‪ 30-40%‬היו זקוקים שיעירו אותם ובד"כ ישנו יותר בסופי שבוע וחופשות‪ Guillford .‬גם‪ .‬לאחסן‪ .3‬ו‪ 5%-‬מבני ‪ .‬לארגן‬ ‫ולעבד מידע‪ .‬‬ ‫התעוררות בלילה ממשיכה להיות התנהגות נורמאטיבית עבור קב' גיל זה‪ .4‬הילדים דיווחו כי התעוררו לבד‪ .‬עבור ‪ 12‬ח' רצופים‪.‬הנשמע בין השכבה עד להשקמה המוסכמת‪.‬שינת ‪REM‬‬ ‫מהווה כ‪ 26-28%-‬של סה"כ זמן שינה עבור ילדי בי"ס צעירים ו‪ 22-25%-‬עם תחילת ההתפתחות המינית‪.‬עבור ‪ 18‬ח'‪.‬סה"כ זמן שינה יורד במהלך שנות הגן מ‪ 14-‬שעות ל‪ 11-12-‬שעות )ראו תמונה ‪ .‬‬ ‫בשימוש הגדרה דומה‪ .‬עבור בני ‪ 4-5= 10-12‬פעמים(‪ .‬‬ ‫בניגוד לזה‪ .‬עד גיל ‪ .10-11‬מספר התקופות ‪ REM‬גם יורד )עבור בני ‪6= 6-8‬פעמים‪ .‬‬ ‫ילדים בגיל בי"ס‬ ‫‪.5‬מן הילדים‬ ‫המשיכו לבכות או לקרוא להוריהם לפחות פעם כל לילה‪ .‬ושליטה ברגשות‪.‬‬ ‫הם סיכמו כי לו"ז בי"ס הוא הגורם העיקרי של זמני השכמה עבור קב' גיל זה‪ .‬‬ ‫ילדי בי"ס ישנים ‪ 95-97%‬מן הזמן במיטה‪ .‬סקר אחר דיווח‪:‬‬ ‫‪ 57%‬מבני ‪ 65% .‬מחקר בשוויץ הראה כי‬ ‫מספר שעות השינה הוא קבוע עבור בני ‪ .‬אורך המחזור שינה הוא ‪ 90‬דקות‪ .3-6‬אך יורד בגיל ‪ 7‬כשהם הולכים לבי"ס‪ .‬איחורים ב‪ REM -‬מופחת מ‪ 140-‬דקות בבני ‪ 6-7‬ל‪ 124-‬דקות בבני‬ ‫‪ .:‬‬ ‫‪ 30%‬עבור בני ‪ 14% .‬נוכחות בבי"ס משפיעה על שינה‪ .‬בניסוי הראה כי תחילת‬ ‫זמן שינה בקרב מתבגרים מאחר בלפחות ‪ 15‬דקות לאחר ‪10‬שעות של זמן במיטה‪.‬לא נמצא הבדלים בין‬ ‫המינים‪.‬‬ ‫לרוב הילדים יש תקופת שינה בלילה מגובשת‪.‬ההפחתה בזמן שינה בא‬ ‫בעקבות זמן השכבה מאוחר יותר‪ .‬בנוסף לא אובחן הבדלי מין‪ .1-2‬מבני ‪ 61% .1-2‬עבור בני ‪ .3-4‬מבני ‪ 5‬התעוררו פעם בשבוע לפי דיווח ההורה‪ .‬‬ ‫פעוט‪1-2 :‬פעמים בלילה‪ 6 -5.‬להשתמש באמצעי הערכה רבים )מעבדה‪ .‬‬ ‫‪ : France and Hudson‬כל קול מן הילד אשר ממשיך יותר מדקה‪ .(2‬בסוף תקופה זו‪.‬כמות השינה יורדת מ‪ 10-‬ש' בבני ‪ 6-7‬ל ‪ 8-9‬ש' בתחילת בגרות מינית )תמונה ‪.‬‬ ‫‪.‬אך חוקרים קובעים כי עירנות אינו בעיה אלה אם‬ ‫היא מפריע לילד או למשפחה‪.8‬חוקרים מגדירים תופעה זו לפי הגדרות שונות‪:‬‬ ‫‪ Johnson‬ושות ‪ :‬תינוק מתעורר פעמיים בלילה‪ 6 .‬התעוררות בלילה מתרחשת ב‪20.‬ודיווחים סובייקטיביים( ו‪(3 )-‬לזהות את יחסי הגומלין‬ ‫וההתנהגויות אשר קשורות להתעוררות בלילה‪ .‬ושות' מצאו כי ילדי‬ ‫בי"ס ישנו פחות בהרבה בימי לימודים מאשר בחופשות‪ Szymczak .‫בכללי‪ .‬בגיל ‪21% .‬לילות בשבוע‪ .‬‬ ‫ההגדרות הנ"ל אינן מבדילות בין שינה ומצב עירנות שקטה‪ .‬לא ברור אם יש לבני ה‪ 5 -‬צורך להתעורר בלילה או‬ ‫אם הוריהם מחזקים את ההתנהגות‪ .(2‬‬ ‫ילדים בריאים בגיל זה עירניים ופעיליים במהלך היום ואינם זקוקים לנמנומים‪ Carskadon .‬חוקרים בודקים האם ילדים ישנים מספיק‪ .‬‬ ‫‪NREM‬‬ ‫מהווה ‪ 20-25%‬מסה"כ תקופת השינה‪ .IV‬‬ ‫הילדות )גילאי ‪ (6-11‬מאופיינת בגדילה והתפתחות יציבה‪ .a‬‬ ‫מבנה השינה ודפוסי שינה‬ ‫מגן עד סוף בי"ס יסודי‪ .‬לילות בשבוע‪ .‬ושות' דיווחו כי גם בני ‪ 10‬וגם בני ‪ 14‬ישנו‬ ‫יותר בסוף שבוע כתוצאה מזמן השקמה מאוחר יותר‪.‬על חוקרים ורופאים‪ (1 ) :‬להשתמש בהגדרה סטנדרטית של התעוררות‬ ‫בלילה‪ (2) .b‬‬ ‫גורמים המשפיעים על שנתם של ילדים בטרום חובה וילדי בי"ס‬ .‬שדה‪ .‬להם גם הבנה עצמית ווויסות עצמי‪ .

‬שינויים בלו"ז המשפחתי‪ .(2‬פרייס‬ ‫מצא כי ‪ 60%‬מבני כיתה י"א‪-‬י"ב "נהנו להישאר ערים בלילה"‪ .‬‬ ‫בהתאם‪ .‬‬ ‫‪ .‬ויש עלייה בשלבי ‪ .20‬משך שינה ‪ slow wave‬הוא ‪ 40%‬מהכמות בגיל ‪ .V‬‬ ‫בשלב זה‪ .‬ההסברים לחוסר בשינה בקרב מתבגרים הם שילוב של‬ ‫תחילת לימודים מוקדמת‪ .‬פיטורין(‪ .‬יש קשר בין בעיות שינה וקשיי למידה סובלי נרקולפסיה או אפניה‬ ‫דיווחו על השפעות שליליות על למידה‪ .b‬‬ ‫דפוסי שינה ‪/‬עירנות‬ ‫קארסקדון הראה כי למתבגרים עליה בצורך לשינה בזמן התבגרות מינית‪ .i‬התפתחות מינית ודחיית השעון הביולוגי‬ ‫‪ 2‬שינויים חשובים מתרחשים ב תחילת בגרות מינית ‪ :‬מחקר בשנות ה‪ 80-‬קבעו כי הצורך בשעות שינה אינו‬ ‫מופחת במשך התבגרות מינית‪ .(1‬למתבגרים פיחות בעיכוב ‪.‬מעל ‪ 54%‬של ילדי תיכון גילו את הרצון‬ ‫ליותר שעות שינה‪ ..‫בשלבים מוקדמים יותר‪ .c‬‬ ‫גורמים המשפיעים על לו"ז שינה‪-‬עירנות‬ ‫גורמים רבים תורמים לעייפות ביום ולו"ז שינה לא עיקבי בחטיבת ביניים ותיכון‪.‬אירועי חיים מלחיצים )גירושין‪ .9-10‬לילדים עייפים התנהגויות התמודדות לקויות יותר‪ .‬צורך זה נחשב כחוסר בשינה‪ .‬ודרישת שינה פיזיולוגי אשר‬ ‫אינו מופחת עם תחילת בגרות מינית‪.‬לדוגמה‪ .REM‬‬ ‫‪.‬משפיעים על שינה‪ :‬נושאים התפתחותיים )פחדים הקשורים לגיל(‪ .‬ונשארה ברמה הגבוהה יותר במהלך שנות ההתבגרות אפילו כשהחזיקו קבוע אורך זמן שינה בלילה‪.‬ובעיות פיזיות‪ .‬קארסקדון הראה כי עייפות ביום עלה עם הגיל‪ .‬אשר עלולים להשפיע על התנהגות ביום‪.‬שינויים סביבתיים‬ ‫)מעבר לגן‪ .‬גם כשהשקיעו אותו זמן בשיעורי בית‪ .‬הגיעה לשיא באמצע ההתבגרות‬ ‫המינית‪ .‬ילדים עייפים יותר חשופים למצבי לחץ‪ .18‬פירוש אחד לממצא זה הוא שמתבגרים אינם ישנים מספיק באמצע שבוע‬ ‫ומשלימים בסוף שבוע‪.‬‬ ‫בעיות אקדמיות‪ :‬ילדים גדולים יותר אשר זוהו כי להם בעיות שינה חוו יותר קושי בהישגים מאשר ילדים בלי‬ ‫בעיות‪ .16‬ראו תמונה ‪ .‬שינויים ביחסי הורה‪-‬ילד‪.‬הרגלי שינה ממשיכים להשתנות הרבה במהלך שנות בי"ס‪ .‬למרות זאת מספר סקרים ומחקרי‬ ‫שדה הראו כי מתבגרים ישנים פחות מילדי בי"ס‪) .‬לידת אח(‪ .‬‬ ‫שנית‪ .‬‬ ‫ועלייה בזמן בילוי בעבודה ופעילויות לאחר בי"ס‪ .‬נתונים מראים כי זמני שינה בסוף שבוע בממוצע ‪ 30-60‬דקות יותר מאשר באמצע השבוע עבור בני ‪10-‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‬היחס בין שלב ‪ 4‬לשלב ‪3‬‬ ‫‪ NREM‬פוחת‪ .‬דחיית שלב בשעון‬ .‬סקר אחר מצא כי ‪ 45%‬מבני כיתה י'‪-‬י"ב הולכים לישון לאחר חצות בימי לימוד ו‪ 90%-‬בסוף‬ ‫שבוע‪ .‬ומפגינים יותר בעיות התנהגותיות בבי"ס ובבית‪.NREM 1-2‬יש ירידה קלה בכמות ה‪ REM-‬אך אין שינויים משמעותיים ב‪%-‬‬ ‫שינת ‪) REM‬ראו תמונה ‪ ..‬פעילויות ועבודות באחה"צ לחצים חברתיים ואקדמיים‪ .‬‬ ‫מתבגרים‬ ‫‪.‬השינוי הנוסף היא הנטייה להישאר ער יותר מאוחר בלילה ולישון מאוחר יותר בבוקר‪ .‬בניגוד‪ .‬עייפות‬ ‫כרונית‪ .‬מחקר אחר דיווח על קשר חיובי בין הרגלי שינה לא סדירים ורמת עוינות בקרב בני‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‬פרמטרי השינה מתקרבים לערכים של‬ ‫מבוגרים‪ .‬גם הביולוגיה של התבגרות מינית משפיעה על צרכי השינה של‬ ‫המתבגרים‪.‬מחקר‬ ‫מצא כי לבני ‪ 5-6‬אשר חוו אירועי חיים שליליים בלתי נשלטים היו יותר בעיות שינה והתעוררות באמצע ובסוף‬ ‫השנה‪ .10‬בנוסף‪ .‬מ‪ 10 -‬ש' ל ‪ 7.‬‬ ‫ילדים אשר קשה להם להתמודד עם שינויים )כגון בי"ס חדש( עלולים לפתח התנהגויות שינה בעייתיות‪ .5-8‬שעות עד גיל ‪ .‬ביצוע בבי"ס והתנהגות‪.‬ילדים בני ‪6‬ח' ‪5-‬ש' חוו יותר מצבי לחץ מאשר ילדים‬ ‫אשר אין להם בעיות שינה‪ .‬איכות וכמות השינה מושפעים משינוי בדרישות אקדמיות‪ .a‬‬ ‫מבנה השינה‬ ‫קארסקדון חקרו שינה בשנות ההתבגרות‪ :‬עד בגרות מינית מוקדמת‪ .‬הם גם גילו יותר בעיות התנהגות תוקפנית ודיכאונית ופחות יכולת התמודדות‪.14‬וזה עולה לשעתיים עבור בני ‪.‬לחצים חברתיים‪ .‬לקראת גיל ‪ .

‬פעילויות‬ ‫מאוחרות בלילה או עבודה‪ .ii‬תחילת שעת הלימודים )בבוקר(‬ ‫ברוב המחוזות בארה"ב‪ .‬השכמה מוקדמת יותר‪ .‬מתלמידים זכריים‬ ‫אשר בילו ‪ +20‬שעות בעבודה ובפעילות לאחר הלימודים‪ .‬דחיית שלב שינה של מתבגרים גם תועד במחקרים אחרים‬ ‫‪ .‬‬ ‫מקבוצת ‪ +20‬שעות עבודה ו‪ 35%-‬מ ‪ +20‬שעות עבודה ‪ 20 +‬שעות פעילויות גם כן דיווחו על עייפות בזמן‬ ‫נהיגה ‪ .‬ככל שעולים בכיתה כך מקדימים את שעת הלימודים )בקפיצות מיסודי‪ .‬נמצא כי‪ (1) :‬טיפוסי בוקר דיווחו על‬ ‫השכבה מוקדמת יותר‪ .‬ובקרב קבוצת הבנות‪20% .‬מהתלמידים דיווחו‬ ‫כי הם עובדים בחצי משרה‪ .‬‬ .‬‬ ‫ועירנות בעבודה ובנהיגה‪.‬ודרישות מצד ביה"ס לקום מוקדם עלול להגביל את מספר שעות שינה‪ .‬ברור כי הקדמת תחילת שעת‬ ‫הלימודים פוגעת בצרכי שינה‪ .‬נהיגה(‪.‬כאשר תחילת וסיום‬ ‫השינה מתרחשת מאוחר יותר‪ .‬ו‪ 5%-‬אשר עובדים ‪ +20‬בשבוע‪ .‬כגון איחורים לבי"ס וקושי להשאר ער בכיתה‪.‬הקדמת תחילת הלימודים‪ .‬צרכים ריגשיים והתנהגותיים של מתבגרים‪ .‬‬ ‫בסקר של למעלה מ‪ 3000-‬תלמידים )כיתות ט‪-‬יב( במדינות רוד איילנד )ארה"ב(‪ 59% .‬כמעט ‪ 20%‬מהם דיווחו על קושי להישאר ער בזמן נהיגה‪ .‬דפוסי השינה בסופ"ש מראים עיכוב משמעותי לעומת אמצע השבוע‪ .‬ו‪ 28%-‬דיווחו כי הם עובדים ‪ 20‬שעות או יותר במהלך השבוע‪ .‬למתבגרים עם ציוני התבגרות מינית גבוהים יותר העדיפו שלב מאוחר יותר מאשר‬ ‫אלו עם ציונים נמוכים יותר‪ )17.‬‬ ‫‪ .iii‬עבודות ופעילויות אחרי ביה"ס‬ ‫מתבגרים גם לא מקבלים מספיק שעות שינה עקב פעילויות לאחר שעות הלימודים‪ .‬ועלייה בהתנהגות מסוכנת )כגון‬ ‫שימוש בסמין‪ .‬הוערך השפעתו של קידום תחילת שעת הלימודים ב‪ 65-‬דקות בקרב ‪ 15‬תלמידים בזמן שהם היו בכיתה‬ ‫ט' עד י'‪ .‬זה עלול לפגוע בביצועים בבי"ס‪.‬‬ ‫קארסקדון הראו כי הנטייה לדחיית שלב נגרם ע"י תהליך ביולוגי הקשור ל התבגרות מינית‪ .‬במחקר‬ ‫מקדים‪ .‬פעילויות ושעות עבודה דורשים השכבות מאוחרות יותר‪.‬ודיווח עצמי על בעיות התנהגות )כגון התנהגות‬ ‫תוקפנית( היתה קשורה לפחות סה"כ שינה ושעות השכבה מאוחרות יותר‪ .‬‬ ‫ושימוש רב יותר של קפאין‪ .‬לו"ז עירנות‪/‬שינה והתנהגות ביום בקרב מתבגרים‪ .‬לו"ז ביה"ס דורש‬ ‫השקמות מוקדמות יותר‪ .‬אובדן‬ ‫שינה בא בעקבות זמן השכמה )כמעט שעה בממוצע – תמונה ‪ .‬‬ ‫סיכום‬ ‫מאמר זה דן בידע עדכני לגבי התפתחות דפוסי שינה‪-‬עירנות ומבנה השינה מינקות להתבגרות‪.‬מאידך לחצים אקדמיים‪ .‬דיווחו על יותר סימפטומים של עייפות ביום‪ .‬פחות עירנות‪ .‬הממצאים הראו ירידה משמעותית בסה"כ זמן שינה )הנמדד באקטיגרפיה ( במהלך השינה‪ .‬והתעוררות עצמאית‪ .25( .‬מתבגרים אשר עובדים יותר מ‪ 20-‬שעות שבועיות או להם דרישות אחרות בלו"ז שלהם נוטים לפתח‬ ‫דפוסי שינה של מספר שעות שינה מינימאליות‪ .(3‬התלמידים הפגינו עלייה בעייפות ביום‬ ‫)הנמדדת ע"י רב‪ -‬מבחן איחור שינה ‪ ( Multiple Sleep Latency Test‬מעבר למעבר בין כיתת ט‪-‬י‪ .‬עייפות‪ .‬ניסוי בדק את ציוני‬ ‫הבוקריות ‪ /‬ערביות )‪ (M\E‬של ‪ 400‬בני כיתה ו' בקשר לפרמטרי שינה‪ ..‫הביולוגי‪ .‬הם גם דיווחו על עייפות בזמן נהיגה‪ 10% .‬ההסתגלות היתה‬ ‫קשה יותר עבור תלמידים טיפוס–ערב לעומת טיפוס‪-‬בוקר‪ .‬דיווחו כך‬ ‫שנרדמו בזמן שינה‪ .‬חטיבת ביניים‬ ‫ועד תיכון(‪ .‬שילוב הקידום בשלב‪ .‬שינוי השלב הזה עלול להשפיע על גורמים פסיכו‪-‬חברתיים ושינויים ביולוגיים‪.‬יחד עם עיכוב שלב השינה הנגרם ע"י ההתפתחות המינית משפיע באופן‬ ‫משמעותי על כמות השינה‪ .‬אלכוהול וטבק‪ .‬טיפוסי לילה דיווחו על‪ :‬עירנות עד ‪ 3‬לפנות‬ ‫בוקר והשכמה מאוחרת‪ (2) .‬לתלמידי יא‪-‬יב‬ ‫אשר עבדו ‪ +20‬שעות היו התנהגויות שינה‪-‬עירנות שונים מאוד מאלו אשר עבדו פחות מ‪ 20 -‬שעות או בכלל‬ ‫לא‪ .‬לקבוצה העובדת שעות רבות )עש"ר( שעת השכבה מאוחרת יותר ופחות שעות שינה סה"כ )באמצע‬ ‫ובסוף שבוע(‪ .‬בנוסף‪ .

‬הליכה מתוך שינה וכו'‪.‬‬ .‬גורמי הסביבה‪ .‬‬ ‫*מס' רב של יקיצות ליליות או יקיצות מעטות אך ממושכות‪.‬אלא נעוצות בגורמים התנהגותיים ופסיכו סוציאליים‪.‬לעומת זאת שכיחותן של יקיצות ליליות הדורשות מעורבות של הורים פוחתת‪.‬ביעותים‪ .‬יש פנים רבות‪.‬התעוררויות בלילה‪ .‬שגרת השכבה‪ .‬ועייפות עבור כל קבוצת גיל‪.‬‬ ‫הפרעות בהירדמות ובשמירה על רצף השינה‬ ‫מחקרים שונים מראים שבקרב ‪ 30% – 20%‬מהתינוקות והפעוטות בגילאים חצי שנה עד שלוש לא מתפתחת‬ ‫כראוי היכולת לישון לילה רצוף ומרביתם מראים גם‪:‬‬ ‫*קושי להירדם בכוחות עצמם‪.‬‬ ‫*ברמה הטיפולת – האבחנה תלויה גם בחוויה הסובייקטיבית של ההורה‪.‬‬ ‫פרק ‪ – 3‬הפרעות שינה אצל ילדים‬ ‫בפרק זה נבחן כיצד תהליך ההתפתחות של השינה עלול להשתבש ולהוביל להתפתחותן של הפרעות שינה‬ ‫בילדות‪.‬‬ ‫חשיבות התחום בכך ש‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש שכיחות גבוהה של הפרעות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫להפרעות שינה עלולות להיות השלכות על תחומי תפקוד רבים של הילד‬ ‫‪-‬‬ ‫חלק מהפרעות רגשיות יכולות להיות מוחרפות ע"י בעיות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫אבחון של הפרעות שינה יכול לעזור באבחון של הפרעות אחרות‪.‬ותחילת התבגרות מינית מזיזים ומשנים‬ ‫היחס בין זמן שינה ועירנות‪.‬‬ ‫הסיבות להפרעות אלו אינן פיזיולוגיות בד"כ‪ .‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬חוסר תגובתיות לסביבה ואוטומטיות )חוסר מודעות(‬ ‫סיוט לילה – חלום רע שהילד מקיץ ממנו ומסוגל לספר להורה את תוכנו‪.‬מס' פעמים בשבוע‬ ‫במהלך חודשים אחדים‪.‬התנהגויות שינה‪ .‬‬ ‫עבור ילדים ומתבגרים‪ :‬לו"ז בי"ס‪ .‫גיל הוא הגורם העיקרי בקביעת כמות ואיכות שינה‪.‬הסדרי השינה‪ .‬‬ ‫המאמר בחן את הגורמים ההתפתחותיים והסביבתיים המשמעותיים אשר מפריעים ומשפיעים על בניית לו"ז‬ ‫שינה‪/‬עירנות‪ .‬וסגנונות‬ ‫רגיעה‪.‬או שעת שכיבה של‬ ‫מתבגר ורמת עייפות‪ .‬נמנום‪ .‬דיבור‬ ‫מתוך שינה‪ .‬‬ ‫*בספרות המחקרית מתייחסים בד"כ לתינוק המקיץ ‪ 3‬או יותר פעמים בלילה‪ .‬‬ ‫משפיעים על שינה‪ :‬עבור תינוקות‪ :‬נוהלי ההורים‪ .‬‬ ‫*בגילאי הגן ובה"ס היסודי בעיות השינה משתנות באופיין ומתבטאות בעיקר בהתנגדות להשכבה ובניסיון למשוך‬ ‫את מהלכה‪ .1‬הפרעות נלוות לשינה )פרסומניות(‬ ‫תופעות מיוחדות המתרחשות במעבר בין שלבי השינה או בשלבי השינה העמוקים‪ :‬סיוטי לילה‪ .‬‬ ‫לגורמים אשר משפיעים על התנהגויות התגבשות השינה‪ .‬‬ ‫*הפרעה עיקשת אצל ‪ 50%‬מהילדים‪.‬בידיעת ההורה‪ .‬שעות בילוי בפעילות לאחר בי"ס‪ .‬‬ ‫‪.

3‬הפרעות בשעון הביולוגי )הפרעות במקצב הצירקדיאני(‬ ‫כלפי חוץ מתבטאת בהפרעות בתזמון שינה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הפרעה בשעון הביולוגי – מתבגר יתקשה לקום בבוקר גם כאשר מחכות לו פעילויות מהנות‪ .‬‬ ‫ידוע כי הן מחמירות במצבי לחץ נפשיים ומצבים של חסך בשינה‪.4‬בסופ"ש ייגלו נטייה לדחות את שעת הקימה‪.‬‬ ‫בעיקר בקרב מתבגרים יש להבחין בין‪:‬‬ ‫‪.1 :‬ילדים ובעיקר מתבגרים בעלי פאזה מעוכבת לא יחושו עייפות בשעות מקובלות ולכן יסרבו ללכת‬ ‫לישון בשעות אלו‪.‬‬ ‫‪.‬מאפיינת יותר תינוקות ופעוטות‪.‬‬ ‫רווחות יותר אצל ילדים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות או נפשיות‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עייפות קיצונית מתבטאת בישנוניות ואפטיות או באי שקט קיצוני‪.‬הילד צורח‪ .‬‬ ‫•‬ ‫פאזת שינה מוקדמת – פחות שכיחה מהנ"ל‪ .2‬יתקשו להירדם כאשר הם נכנסים למיטה ע"פ דרישת הסביבה‪.‬נתייחס אליהן כהפרעות‪.‬‬ ‫•‬ ‫פאזת שינה מעוכבת – מתאפיינת בדחיית שעת ההירדמות ושעת היקיצה‪.‬‬ ‫*תנועתיות מוגברת‪.‬לעיתים קרובות הביעות מלווה בהזעה‪ .‬אך גם‬ ‫כשמנסים לפנות אליו ולהרגיעו אין הוא מקשר עם סביבתו ולעיתים אפילו נראה כמאוים בידי הסביבה ומנסה‬ ‫לדחות ניסיונות התקרבות‪ .‬ל‪:‬‬ ‫‪.‫ביעות – נראה כמו כניסה למצב של לחץ קיצוני ופאניקה תוך כדי שינה‪ .‬‬ ‫מאפיינים‪ :‬היווצרות תחושת עייפות בשעות הערב המוקדמות וכתוצאה הילד הולך לישון מוקדם ומתעורר‬ ‫מוקדם‪.2‬דחיית שינה מסיבות רצוניות ושאיפה להימנע מהליכה לבה"ס – מתבגר קם ללא קושי בשעה מוקדמת‬ ‫במהלך חופשה‪.‬‬ ‫‪ .‬דופק מואץ וכו'‪.‬‬ ‫מופיעות לרוב על רקע הפרעות פיזיולוגיות בשינה‪:‬‬ ‫*דום נשימה בשינה – מתאפיינת בכך שבמהלך השינה הנשימה נחסמת לפתע והילד מפסיק לנשום למס'‬ ‫שניות‪.‬‬ ‫‪ .‬נראה מבוהל‪ .‬עם זאת כאשר הן ופיעות לאורך זמן ובשכיחות‬ ‫גבוהה‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מחזור שינה בלתי סדיר ‪ /‬שעון רץ – בד"כ ילדים ומתבגרים שהמחזור הצירקדיאני שלהם‬ ‫השתבש‪.4‬מוות בעריסה‬ .2‬עייפות וישנוניות יתר‬ ‫הפרעות המזוהות בד"כ ע"פ התנהגות הילד במשך היום‪ :‬עייפות או ישנוניות קיצונית‪.3‬יתקשו להתעורר בבוקר בשעה היעודה כדי להגיע בזמן לבה"ס‪.‬‬ ‫מאפיינים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫התופעות בד"כ חולפות באופן נורמטיבי במהלך ההתפתחות‪ .

‬המחקרים מסוג זה הראו שיש קשר בין הפרעות שינה ליכולת ללמוד ולבעיות התנהגות אצל‬ ‫ילדים‪.‬בניסיון לגלות את התפקוד של שינה‪ .‬‬ ‫ההשפעות של שינה חלקית‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה קשורות לבעיות בטמפרמנט אצל ילדים בילדות המוקדמת‪ .‬בדר"כ פסיכולוגים קליניים‬ ‫והורים נוטים לפרש את הממצאים האלה באופן אינטואיטיבי על‪-‬ידי חוסם לבעיות שינה אל העובדה שהילד יותר‬ ‫מדי ערני וקופצני "פועל על טורבו"‪ .‬שבעצם קרובה יותר לפנמולוגיה של הפרעות שינה פחות הובלטה‪ .‫אף כי לא מדובר בהפרעת שינה של ממש‪ .‬נושא חשוב זה ניכר במקרה של חוסר תשומת לב‬ ‫והיפראקטיביות )‪ .‬השינה היא פרמטר רגיש מאוד אצל אינדיבידואל מבחינת בריאות נפשית ופיזית‪ .‬‬ ‫גורמי סיכון‪ :‬תנוחת שכיבה של התינוק – על הבטן‪ .‬‬ ‫מנקודת מבט קלינית‪ .‬רק חלק מהתפקוד של‬ ‫השינה התגלה או שהוחלף על‪-‬ידי שאלות יותר ספציפיות‪ .‬הפרעות שינה ובעיות‬ ‫הקשורות לשינה לעיתים קרובות‪ .‬הפרעות‬ ‫שינה מראים על השפעה שלילית מבחינה פסיכולוגית ומבחינת בעיות רפואיות‪ .‬מחקרים אלה כללו משתנים סובייקטיבים ואובייטיבים אשר תמכו ברעיון‬ ‫שהשינה של ילדים עם ‪ ADHD‬היא באופן משמעותי יותר מופרעת או קצרה יותר‪ .‬‬ ‫רוב המחקרים מראים שיש קשר בין שינה והפרעות התנהגות או פסיכופתולוגיה והם מותאמים ולכן מנבאים‬ ‫הבנה טובה יותר טבע ההשפעות והתוצאות של קשרים אלה‪ .‬מחקרים‬ ‫התמקדו על השפעות של מניעת שינה על תפקודם הפסיכולוגי והמנטאלי של אינדיבידואלים‪ .‬אבל באופן‬ ‫כללי‪ .‬קצב הלב ומנגנוני יקיצה‪ .‬ככל הנראה יחוו בעיות התנהגותיות אחרות במהלך החיים שלהם‪.‬כאשר‬ ‫התינוק ישן‪.‬וויסות חום הגוף‪ .‬לאורך כל שנות המחקר על שינה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 11‬הפרעות שינה אצל ילדים‪/‬אבי שדה ורעות גרובר‬ ‫הקדמה‬ ‫שינה ומנוחה הינם צרכים בסיסיים לכל האורגניזם‪ .‬לא יכול לעצור ולהתחיל בשינה או שעדיין הוא היפראקטיבי תוך כדי‬ ‫השינה‪ .‬ולכן‪ .‬מהווה‬ ‫סיבה מרכזית למוות תינוקות בין גיל חודש לשנה במדינות המערב‪.‬תסמונת "מוות בעריסה" מתרחשת בד"כ במהלך הלילה‪ .‬הראו גם שילדים שיש להם הפרעות‬ ‫שינה‪ .‬כלולות בסימפטומים או בקריטריונים לאבחון של הפרעות כלליות יותר‬ ‫והפרעות חרדה‪ .‬יתכן כשל במנגנון השימור העצמי האמור להביא‬ ‫ליקיצה בעת הפסקת נשימה‪.‬הרבה מהמחקרים התמקדו במבוגרים ובחיות אבל מעט מאוד מחקרים‬ ‫התמקדו בילדים‪ .‬הקשר החזק בין הפרעות שינה‬ ‫ופסיכולוגיה מתגלמות בצורה הטובה ביותר בדיאגנוזה מקצועית כמו ‪ .‬הספרות מציעה שמניעה של שינה חלקית גורמת לאינדיבידואלים לשלם מחיר משמעותי הקשור‬ ‫להתנהגות‪ .‬מחקרים שונים הצביעו על תפקוד פגום של מערכות גופניות‬ ‫השולטות בנשימה‪ .DSM-IV‬בנוסף‪ .‬‬ ‫הגדרה‪ :‬מוות פתאומי של תינוק מתחת לגיל שנה שלא ניתן להסבירו גם לאחר ניתוח שלאחר המוות‪ .‬מחקר אחר מראה‪.‬קוגניציה ובעיות רפואיות‪ .‬‬ ‫שלחוסר בשינה יש קשר לאירועים טראומטיים בחיים‪.‬נמצא כי מחסור‬ ‫בשינה ארוכה ומשמעותית יכולים בסופו של דבר לגרום לסיבוכים רפואיים ואפילו במקרים קיצוניים למוות‪.‬יש מחקרים שתומכים בהיפותזה המתחרה שהיא שמניעת שינה אצל ילדים יכולה להוביל להתנהגות‬ .‬הודגם שוב ושוב ששינה היא סימפטום רגיש ללחצים פסיכולוגים‪ .(ADHD‬מחקרים הראו שיש שיעור גבוהה יותר של בעיות שינה אצל ילדים שאובחנו כ‪-‬‬ ‫‪ADHD‬בהשוואה לילדים נורמאלים‪ .‬בנוסף‪ .

‫וסימפטומים שמקושרים ל‪ADHD -‬כמו חוסר שימת לב‪ ,‬בעיות בריכוז ולהחזיק את עצמו מרוכז בדבר אחד‪,‬‬
‫אימפולסיביות ורמת אקטיביות גבוהה‪.‬‬
‫ילדים הסובלים מ‪ ADHD-‬סובלים מבעיות שינה גדולים אשר מדגישים את ההפרעות שינה שהובילו בעצם‬
‫להיעלמות הסימפטומים של ‪ .ADHD‬הפרעות שינה אובחנו גם כמקושרים למגוון בעיות רפואיות‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫אסתמה‪.‬‬
‫הפרעות שינה אצל ילדים‪:‬‬
‫הפרעות שינה מכסות טווח רחב של תופעות המקושרות עם מערכת רחבה של שינה וערנות המקושרים למכניזם‬
‫ספציפי האחראים על העיצוב והחידוש של השינה‪ ,‬עצירת ההתנהגות תוך כדי שינה או מעברים של שינה וערנות‪,‬‬
‫השולטים על מערכת הנשימה תוך כדי שינה ועל זמן השינה‪ .‬יש מס' מערכות ניתוח של הפרעות שינה‪ .‬המערכות‬
‫הללו מגוונות במה שהן מדגישות‪ :‬בתופעה‪ ,‬באטיולוגיה‪ ,‬וברפואה של גורמים פסיכולוגים‪.‬‬
‫חשוב לאבחן את ההפרעות מכיוון שחלקן נוטות להיעלם עם ההתבגרות )ואז אולי אין צורך בטיפול נוסף(‪ ,‬אך‬
‫חלקן נוטות להישאר עיקשות בבגרות‪ .‬לבעיות אלה יש נטייה להישאר תקופה ממושכת‪ ,‬כלומר אינן נעלמות‪,‬‬
‫סובלים מהן די הרבה זמן אבל האפיונים שלהם משתנים‪.‬‬

‫‪(1‬‬

‫אינסומניה ראשונית‪ :‬הפרעה בהירדמות ובשמירה על רצף השינה‪ .‬האבחנה הזו מכסה את רוב תלונות‬

‫הנוגעות לקשיי השינה‪ .‬כגון הקושי להיכנס למיטה‪ ,‬להירדם ויקיצות ליליות מרובות וארוכות‪ .‬במהלך הינקות‬
‫והילדות המוקדמת רוב הבעיות הן סביב אי יכולתו של הילד לישון לילה מלא אשר מתבטאת הקשיים‬
‫להירדם ללא עזרת ההורים‪ ,‬יקיצות ליליות הדורשות את התערבות ההורים‪ .‬ברוב המקרים הילד לא מראה‬
‫התנהגות חריגה במהלך היום ומפצה בתנומות יומיות‪ .‬ההורים לעיתים מותשים על‪-‬ידי קשיי השינה של הילד‬
‫ולעיתים הם מראים סימנים של מצוקה ולחץ או מתח שהם עלולים להוביל לקשיים בתפקוד היומיומי ועל‬
‫היחסים שלהם עם הילד‪ .‬כשהילד מתבגר במהלך שנות הגן וביה"ס המאפיינים הקליניים של אינסומיה‬
‫עוברים שינויים משמעותיים‪ .‬הדומיננטיות של יקיצות ליליות והקושי ללכת לישון מלווים ביקיצות ללא שליטה‬
‫במהלך הילדות המוקדמת‪ ,‬והם מתחלפים בקשיי הירדמות‪ ,‬סירוב להיכנס למיטה‪ ,‬פחדים ומאבקים סביב זמן‬
‫השינה‪ .‬כאשר יש פחדים הילד מחפש את קירבת הוריו במהלך הלילה ועשוי לעבור ללינה משותפת עם‬
‫הוריו‪ .‬הילד בד"כ מסוגל להתייחס לפחדים אלה ולהיעדר הרצון העוקב הזה ללכת לישון או לקשיים ליזום‬
‫שינה אחרי התעוררות בלילה‪ .‬ילדים בוגרים יותר ומתבגרים עשויים לשכב ערים במיטתם למשך זמן רב מבלי‬
‫היכולת להירדם או ליזום שינה‪ .‬בהרבה מקרים‪ ,‬ההורים לא מודעים או מודעים חלקית לבעיה‪ ,‬בגלל שהילד‬
‫לא מספיק מבקש את תשומת ליבם‪ .‬גישות הוריות ותרבותיות ואורח החיים השונה של משפחה‪ ,‬עלולה להיות‬
‫להם השפעה משמעותית על בעיות השינה והפרעות השינה שיש לילד‪ .‬לדוגמא‪ :‬שינה משותפת של הורה‬
‫וילד נחשבת לנורמלית ומקובלת בהרבה תרבויות בקרב הרבה הורים‪ .‬במשפחות אלה‪ ,‬שינה משותפת היא‬
‫קשורה להרגלי השינה אשר נפגשים עם הצרכים של ההורים ותרבותם‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בחברה המערבית‪,‬‬
‫שינה משותפת עם הילד היא בדרך כלל פעילות שלא מועדפת שבדרך כלל היא מייצגת ניסיון לפתור את‬
‫בעיות השינה של הילד‪.‬‬
‫אבחנה‪:‬‬
‫‪.1‬קשיי הירדמות של חודש לפחות‬
‫‪ .2‬ישנה מצוקה קלינית או פגיעה בתחום כלשהו‪.‬‬

‫‪ .3‬ההפרעה אינה קשורה להפרעת שינה אחרת‬
‫‪ .4‬ההפרעה אינה קשורה להפרעה נפשית אחרת‪.‬‬
‫‪.5‬אינה קשורה למצב רפואי או שימוש בחומרים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לסטנדט של האבחון הזה‪ ,‬יש דיאגנוזה שונה של אינסומניה ראשונית שצריכים להוציא אותה מחוץ‬
‫לאבחונים של ‪ .CRSD‬בנוסף‪ ,‬קשיים להירדם בגיל מסוים בשעות נורמליות יכולים לנבוע מחרדה של הילד‪,‬‬
‫פחדים וגורמים פסיכוסוציאלים אחרים שיצדיקו את האבחון של אינסומניה ראשונית‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬אם קשיים‬
‫אלה נובעים מהנטייה ביולוגית של הילד להירדם בשעות מאוחרות )בהנחה שהילד לא חווה קשיים כלשהם(‪ ,‬אז‬
‫בעצם רוב הסיכויים שהילד סובל מהפרעות אחרי שינה ולכן האבחון של ה‪ CRSD-‬יהיה מובטח‪.‬‬
‫תפוצה‪:‬‬
‫התפוצה והאתיולוגיה נראות כמשתנות באופן סיסטמתי במהלך ההתפתחות ולכן תשומת הלב צריכה להינתן‬
‫לבעיות התפתחות כשמאבחנים ילדים עם אינסומניה ראשונית‪ .‬חוקרים ) ‪ (1957‬מגדירים את בעיית ההתעוררות‬
‫בלילה כשהילד מתעורר ובוכה לפחות פעם אחת בין חצות ל‪ 5 -‬לפנות בוקר‪ ,‬לפחות ‪ 4‬מתוך ‪ 5‬לילות‪ ,‬לפחות ‪4‬‬
‫שבועות רצופים‪ .‬כשמשתמשים בהגדרה זו וסומכים על אמהות הם מדווחות שבגיל ‪ 3‬חודשים ‪ 70%‬מהתינוקות‬
‫"ישנו" במשך הלילה‪ ,‬בעוד ש‪ 83% -‬בגיל ‪ 6‬חודשים ו‪ 90%-‬מהגיל ‪ 9‬חודשים "ישנו" כל הלילה‪ .‬ריחמן )‪(1981‬‬
‫מגדיר בעיות שינה בגיל שנה כשינה רגילה כפתיחת התקופה אשר נמשכת יותר מ‪ 30-‬דקות‪ ,‬או אפיזודות של‬
‫התעוררות בלילה שדורשות התערבות של הורים שקורות לפחות ‪ 4‬פעמים בשבוע‪ .‬מחקרים אחרים שהשתמשו‬
‫בדיווחי הורים מציינים ש‪ 30% – 20%-‬מהילדים סובלים מכך עד גיל ‪ .3‬מודדים זאת על ידי מתודות )אמצעים(‬
‫כמו וידאו‪ ,‬אקטיגרף‪ ,‬אלו מציעים שההתעוררויות יותר רלבנטיות מאשר הדיווחים‪ .‬הטענה היא שבגיל בי"ס יש‬
‫ירידה והממצאים האלה לא בדיוק נכונים כי ילדים בגיל כזה לא מעירים את הוריהם במשך השינה‪ .‬חוקר בשם‬
‫קאן עשה מחקר לילדים בני ‪ 8-10‬והשתמש בדיווחי ההורים‪ .‬מצא של‪ 45%-‬יש מגוון קשיים שדווחו על ידי‬
‫ההורים כששינה דלה‪ ,‬שהיא קריטריון לאינסומניה ראשונית‪ ,‬היא דווחה אצל ‪ 14%‬מהילדים‪ .‬הפרעות שינה‬
‫מדווחים על ידי המתבגרים עצמם ודווח על שינה כרונית או חמורה על‪-‬ידי ‪ 33.4%-11%‬מהצעירים‪ .‬מאחר‬
‫והמחקרים אין קריטריונים ברורים כדי לזהות את הטבע המדויק של הבעיות ולכן זה קשה לספק הערכה טובה‬
‫של אינסומניה ראשונית בקבוצת גיל זו‪ .‬כלומר‪ ,‬לגבי מתבגרים אין מידע מספק‪.‬‬
‫מקור ההפרעה‪:‬‬
‫משך השינה והמבנה של השינה משתנה באופן דרמטי במהלך השנה הראשונה של הילד‪ .‬בממוצע נולדים‬
‫חדשים מבזבזים קרוב ל‪ 18-‬שעות ביממה בשינה כל יום‪ .‬היא מורכבת מ‪ 5-6 -‬אפיזודות של שינה במשך ביום‬
‫והלילה‪ .‬הבדלים משמעותיים בין אינדיבידואלים במשך השינה קיימים כבר במשך הימים הראשונים של החיים‪.‬‬
‫בעוד שתינוקות חדשים ישנים קרוב ל‪ 22 -‬שעות ביממה‪ ,‬אחרים מוציאים בין ‪ 7-8‬שעות בלבד‪ .‬בתהליך‬
‫ההתבגרות המהיר במהלך השנה הראשונה של החיים‪ ,‬רוב התינוקות באופן משמעותי מפחיתים את משך השינה‬
‫ושנתם נהפכת יותר יציבה ומרוכזת במהלך הלילה‪ .‬השינויים ההתפתחותיים האלה הינם קריטיים להבנה של‬
‫אינסומניה בילדות המוקדמת‪ .‬בגלל שרוב הבעיות נצפות בתינוקות וילדים צעירים יכולים להיות נצפים במהלך‬
‫ההתפתחות‪ .‬רוב התינוקות מפתחים שינה יציבה שלעיתים מתוארת כ"ישנים במהלך הלילה" לקראת סוף השנה‬
‫הראשונה שלהם‪ .‬המעבר המשמעותי הזה הוא מאוד רגיש ויכול להסתיים ולהיות מובטח על ידי מספר גורמים‪.‬‬
‫תהליך משמעותי אחר שמופיע במהלך השנה הראשונה של החיים הוא המעבר מכך שההורים נהפכים להיות‬
‫לסוכן המרגיע העיקרי של התינוק להרגלים עצמאים ליכולת הרגעה עצמית‪ .‬המעבר מתגלם אצל הורים אשר‬
‫המעורבות שלהם עולה סביב בזמן ללכת לישון והיכולת הגדלה של הילד להירדם ללא נוכחות הורים‪ .‬קשר חזק‬
‫קיים בין התערבות הורים בתהליך ההרגעה והקושי של הילד להירדם‪ .‬וגם בעיות של התעוררות במשך הלילה‪.‬‬

‫מחקרים אחרים מראים‪ ,‬שיפור משמעותי או אפילו פתרון של ילדים שיש להם התעוררות באמצע הלילה וקשיי‬
‫הירדמות כשהוריהם מעודדים להפסיק עם ההתערבות האקטיבית שלהם סביב השינה של הילד‪ .‬ממצאים אלה‬
‫מציעים שמקור ההפרעה של הרבה מהבעיות הם מושפעים באופן רחב על ידי אינטראקציה בין ההורה לילד בזמן‬
‫השינה אשר מעודדות את הילד לפעילויות שלא יכולות להתחרות עם הרגעה עצמית ונחשבות לדפוסי שינה אשר‬
‫מונעים את הלחץ לפתח גישה יותר ראויה‪.‬‬
‫גורם פסיכו סוציאלי נוסף הוא פסיכופתלוגיה הורית )בעיקר של האם(‪ :‬דיכאון‪ ,‬התקשרות לא בטוחה‪ ,‬חוסר‬
‫ביטחון בהורות וקשיי היפרדות נמצאו קשורים להפרעות שינה‪.‬‬
‫גם טראומה‪ ,‬לחץ וחרדה נמצאו כגורמים לאינסומניה ראשונית‪.‬‬
‫בגיל בוגר יותר‪ ,‬חרדה ופחדים ככל הנראה יותר נפוצים מאשר אינסומניה ראשונית‪ ,‬אבל הנושא של החרדות‬
‫הללו יכול להשתנות לפי נושאים ספציפיים‪.‬‬
‫מזווית אחרת‪ ,‬אינסומניה ראשונית אצל ילדים קשורה גם לאישיות של הילד לפסיכופתולוגיה‪.‬‬
‫קיים קשר מורכב בין הפרעות התנהגות וטמפרמנט לבין הפרעות שינה‪.‬‬
‫תתקבל פחות או יותר אותה תמונה כשהילדים האלה התבגרו‪ .‬בעיות השינה אלה מקושרים לדיכאון‪ ,‬חרדה‬
‫ותפיסה שלילית של העצמי‪.‬‬
‫מעבר למקורות ההפרעה הפסיכו סוציאליים וההתפתחותיים של אינסומניה ראשונית‪ ,‬זה חשוב לשים לב שיש‬
‫גורמים פסיכולוגים נפוצים שיכולים להדגיש את התמונה הקלינית‪ .‬לדוגמא‪ :‬יש מספר גורמים רפואיים‬
‫ופסיכולוגים שיכולים להתערב במקור ההפרעה של בעיות הליכה באמצע השינה אצל תינוקות וילדים צעירים‪ .‬בין‬
‫גורמים אלה אפשר למנות את רגישות לחלב‪ .‬זה יכול להפוך לכרוני אם לא מטפלים בתופעה כמו שצריך‪.‬‬
‫טיפול‪:‬‬
‫‪.1‬פסיכו סוציאלי‪ :‬הטיפול צריך לכלול מרכיבים התנהגותיים לשינוי הרגלי השינה ומרכיב פסיכו דינאמי‪.‬‬
‫•‬

‫טיפול פסיכו דינמי יתמקד בלחצים‬

‫ובגורמי פחד יעניק לילד ולהורים יכולת התמודדות עם‬

‫מצבים אלו‪ .‬לרוב הנושאים הם סביב היפרדות‪ ,‬יכולות הרגעה‪ ,‬והצבת גבולות‪.‬‬
‫•‬

‫ההיפותזה העיקרית שמודגשת בילדות המוקדמת היא שבעיות שינה הם תוצאה של מנהגים‬

‫שנלמדים בדפוסי האינטראקציה בין הורה לילד‪ .‬זה קשור למיומנויות הרגעה שנרכשים על ידי הילדים‬
‫במהלך ההתפתחות‪ .‬חוסר במיומנות זו היא בגלל שלמשל מנענעים את הילד בגיל מאוחר ואז הוא לא‬
‫מפתח לעצמו יכולת הרגעה‪.‬‬
‫•‬

‫הנחה נוספת היא שהשינה מתחרה בפעילויות אחרות שהן אטרקטיביות עבור הילד כגון תגובת‬

‫ההורים שמנציחים את בעיית השינה‪ .‬מטרת הטיפול הוא לשבור את הקשרים שנוצרו בהקשר של השינה‬
‫ע"י כך שמלמדים את הילד להירדם ולשמור על המשך שינה עם מינימום אינטראקציה הורית‪.‬‬

‫•‬

‫הגישה ההתנהגותית תוקפת את האינטראקציה סביב המיטה והשכבה‪/‬הרדמה‪ .‬על הילד לרכוש‬

‫יכולות הרגעה עצמית במהלך התפתחות והטיפול ההתנהגותי בא לפשר‪/‬ללמד יכולות אלו‪ .‬שיטה אחת‬
‫"הכחדה התנהגותית" ההורים מתבקשים להימנע מלגשת לילדם במהלך הלילה ולהתעלם מהבכי עד‬
‫שהוא נרדם‪ ,‬השיטה קשה להורים לביצוע משום שמרגישים שהם מזניחים את ילדם‪ ,‬שיטה שנייה פחות‬
‫נוקשה ‪":‬שיטת הכחדה הדרגתית" תגובת ההורה לילד בזמן הירדמות הוא מושהה‪ ,‬כאשר המרווחים‬
‫גדלים בין הפעמים שהם נענים לבכיו של התינוק )שיטת החמש דקות אח"כ עשר‪ ,‬חמש עשרה וכן הלאה‬
‫עד הכחדה(‬

‫* תרפיית שליטה בגירוי‪ :‬מנסה לשבור את הקשר בין סביבת השינה והערות ע"י לימוד הילד לא לקשר את‬
‫השינה עם התנהגויות שאינן תואמות שינה ולגשת למיטה ולחדר השינה כרמז לשינה‪ .‬דרך נוספת לשבור את‬
‫הקשר המתגמל בהקשר של יקיצות ליליות‪ ,‬בכי והתערבות הורית הוא ע"י הערה מתוזמנת‪ ,‬ההורה מעיר את‬
‫הילד קודם לזמני היקיצות הספונטאניות הצפויות‪.‬‬
‫לינה משותפת גם כן שימשה כשיטת התערבות‪ ,‬הורה אחד ישן עם הילד בחדרו במשך שבוע מבלי ליצור כל‬
‫קשר עם הילד מלבד היותו נוכח‪ ,‬למהלך הלילה‪ .‬השיטה הזו מבוססת על ההנחה שבמקרים רבים בעיית השינה‬
‫של הילד קשורה לחרדת הנטישה של הילד‪ .‬נוכחות ההורה בחדרו של הילד מצופה ליצור ביטחון אצל הילד‬
‫ולאפשר התגבשות השינה‪.‬‬
‫שני תהליכים שמתרחשים במהלך טיפולים ההתערבות ‪:‬‬
‫‪.1‬‬

‫שנתו של התינוק מתגבשת ופחות מקוטעת‬

‫‪.2‬‬

‫הילד רוכש את היכולת להרגיע את עצמו בחזרה לשינה ללא התערבות הורית‪.‬‬

‫יעילות השיטות היא בין ‪ 90% - 73%‬והשיפור הוא תוך שבוע בהכחדה‪ .‬אין נתונים לגבי יעילות הטיפול הפסיכו‬
‫דינמי‪ .‬אינסומניה במתבגרים דומה למבוגרים ויש לטפל בה בהתאם )ביופידבק‪ ,‬טיפול קוג' ודינמי(‪.‬‬
‫‪ (2‬תרופתי‪ :‬טיפול תרופתי בילדים לא מומלץ‪ ,‬אך נעשה בו שימוש אצל תינוקות וילדים‪ .‬תרופת ניאפרזין הוא‬
‫היעיל ביותר לשימוש בהפרעות שינה אצל ילדים בגילאי שנתיים עד ‪ .13‬התרומרזין הוא יעיל לטיפול להפחתה‬
‫של התעוררות באמצע הלילה‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדגם למחקר זה מורכב מילדים שיש להם בעיות פסיכופתולוגיות‬
‫חמורות ולכן זה לא מייצג את הרוב של תינוקות עם בעיות שינה‪ .‬לתרופות ישנה השפעה קצרת טווח ולסמי‬
‫הרגעה יש תופעות לוואי‪ .‬ילדים שיש להם בעיות התנהגותיות הקשורות לקושי בהתנחמות עצמית‪ ,‬הם יילחמו‬
‫בסמים ולא יירדמו למרות שהם נוטלים את הסמים‪ .‬הבעיה אף עלולה לחזור כשמפסיקים את התרופות‪ .‬בדרך‬
‫כלל לא משתמשם בתרופות האלה כשהילדים מתבגרים‪ ,‬אלא עם כן רוצים לטפל באיזושהי הפרעה ספציפית‬
‫שקשורה לאינסומניה‪ .‬בגלל שאינסומניה מופיעה בעיקר בבגרות‪ ,‬המחשבה הראשונית היא שזה בעצם קשור‬
‫לבעיות פסיכיאטריות או בעיות שקשורות לשעון הצירקדיאני‪.‬‬

‫‪(2‬‬

‫היפרסומניה ראשונית‪ :‬הפרעה של ישנוניות‪ .‬זמני שינה ארוכים והצורך לישון גם במהלך היום‪.‬תופעה זו‬

‫נדירה יותר‪ .‬והיא לא מובנת לחלוטין ויכולה לנבוע ממקורות נוירולוגים ופיזיולוגים שונים‪ .‬צורה חוזרת של‬
‫הפרעה זו היא סינדרום קליין‪-‬לוין שבנוסף לישנוניות הרבה יש עדויות קליניות נוספות שנראות כמו הפרעות‬
‫פסיכיאטריות‪ .‬התנהגויות אלו כוללות התנהגות מינית לא ראויה ומבולבלת‪ ,‬הגזמה קומפולסיבית ואצל‬
‫אינדיבידואלים סימפטומים כמו דיכאון‪ ,‬בלבול‪ ,‬מזג חם‪ ,‬הזיות‪ .‬הסינדרום הוא באופן יחסי יותר נדיר והוא‬
‫נמצא יותר אצל גברים‪ .‬זה בד"כ קורה בגיל של בגרות מינית מוקדמת או מאוחרת‪ ,‬אך לא בזמן ההתבגרות‪.‬‬
‫אבחנה‪:‬‬
‫ישנוניות במשך היום היא ניסיון נורמלי המוסבר על ידי הרבה גורמים כולל חוסר שינה כרוני או דיכאון שינה‪,‬‬
‫השפעות של מעבר מקום‪ ,‬וניסיון של הפרעות שינה כמו אינסומניה או נשימה שקשור להפרעות‪ .‬כל הגורמים‬
‫הללו חייבים להיות לא כלולים לפני שאנו כוללים את ההיפרסומניה הראשונית כאבחון‪ .‬האבחון הגדול של ה‪-‬‬
‫‪ DSM‬הוא התלוננות ראשונית של ישנוניות של לפחות‬

‫חודש אחד )או פחות אם זה חוזר על עצמו(‪ ,‬שמוכח על‬

‫ידי שינה מאוד ארוכה או שינה במשך היום שמופיעות על בסיס יומי‪ .‬כל שאר הקריטריונים דומים לאינסומניה‬
‫ראשונית‪ .‬אם יוצא דופן שאינסומניה ראשונית‪ ,‬כמו גם‪ ,‬שינה ראשונית אחרת‪ ,‬הפרעות נפשיות ורפואיות אחרות‬
‫חייבות להיות לא כלולות לפני שמגיעים לאבחון הראשוני‪ .‬היפרסומניה ראשונית‪,‬כפי שהיא מוגדרת על ידי ‪DSM‬‬

‬‬ ‫לקשיי הנשימה שלהם ולשינה המקוטעת שלהם‪ .‬רוב ההפרעות האלה קורות בגיל מאוחר‪.‬לעיתים‪ .‬התייעצות עם‬ ‫הילד‪ .‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫זה מיוחס לנוירולוגיה ולתהליכים הורמונאליים‪ .‬ניתוחי הסרת שקדים‪ .‬יכולים לחוות בעיות שינה במשך‬ ‫הערות שלהם‪ .‬יכולים להיות יותר רגישים או פגיעים לסיבוכים של מחלות המקושרות עם חוסר בפתחי אוויר‬ ‫ושיש להם תופעות כמו הפרעות של בליעה ושיש להם גם בעיה בדיבור‪ .‬עשויה לגרום לישנוניות יתר ורמה נמוכה של עוררות במשך היום ולאות אצל ילדים הגורמת‬ ‫לעצבנות יתר ולהיפראקטיביות‪ .‬היפרסומניה ו‪ BRSD -‬הם מאוד ספציפיות באשר למקור ההפרעה שלהם ולגורמים המתערבים‬ ‫ואפילו חלק מההפרעות כמו למשל הסינדרום נוטות להופיע בהתבגרות‪.‬מערכת הנשימה היא יותר פגיעה והיא עלולה יותר‬ ‫להיכשל או להתקלקל מאשר בזמן הערות‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫אין מידע מספק‪.‬בעיות נשימה‪ .‬אין הבנה מלאה של המכניזמים המעורבים בהפרעה זו‪ .‬האבחון המלא של ‪ BRST‬דורשים מעבדה שלמה על מנת לכלול מוניטור של‬ ‫שינה תוך כדי השינה ובדיקה רפואית שכוללת בדיקה של כניסת אוויר‪.‬יש גם‬ ‫אפשרות לטפל בשינה אצל ילדים ומבוגרים‪ .‬בזמן השינה‪ .‬הוריו ומערכת ביה"ס בניסיון למקסם את ההסתגלות החברתית והאקדמאית לביה"ס‪.‬גנטיקה‪ .‬‬ ‫בדרך כלל בזמן ההתבגרות או בבגרות‪ .(3‬הפרעות נשימה בשינה‪ :‬ההמשכיות של הנשימה בזמן הערות והשינה היא תפקיד קריטי של מערכת העצבים‬ ‫המרכזית ומערכות פריפריאליות נוספות‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫באופן יחסי היא מופיעה אצל ילדים צעירים‪ .‬‬ ‫‪ .‬בנוסף‪ .‬רוב הילדים המושפעים )וגם מבוגרים( לא מודעים לנחירות‪.‬וגם נוטה להופיע בבגרות או שהאדם מבוגר‪.‬למרות שכל המכניזמים לא‬ ‫ידועים כרגע‪ .‬ילדים עם שינה מופרעת‪ .‬חוסר היכולת בנשימה במהלך השינה מוביל לעוררות‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הפרעת השינה היא תוצאה של הפרעה בנשימה‪ .‬הילד יכול להיחשב אפילו כ"ישן טוב" היות והוא מיד‬ ‫הולך לישון וישן במשך הלילה ולמשך זמן רב‪ .‬מקור ההפרעה הינו טבעי‪ .‬הסינדרום של קליין לוין מאובחן על ידי שינה עמוקה מאוד ועל ידי‬ ‫התגלמות קלינית של התנהגות מינית אגרסיבית שמתוארת קודם לכן‪.‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫סיבוכים נוירולוגיים ואנטומיים בקני הנשימה‪ .‬זה עדיין‬ ‫לקוי בחסר‪.‫היא נוטה להיות מאוד נדירה באופן כללי‪ .‬התערבות‬ ‫פסיכולוגית מתמקדת ב‪ 2-‬נושאים‪ :‬ויסות תזמון השינה ‪-‬ערות והערכת השינה למנוע ישנוניות‪ .‬ואין הסבר אחר להפרעת השינה כהפרעה מנטאלית או על ידי‬ ‫השפעות ישירות פסיכולוגיות שמושפעות מתכנים אחרים‪ .‬הסימנים לאבחון הראשוני מתבטא לרוב ע"י‬ ‫לאות‪ .‬הם מחולקות לחוסמות‪.‬ניתוח להרחבה של פתחי האוויר בעצמם על ידי הזרקה באמצעות‬ .‬מכיוון שהילד ברך כלל לא מודע לכך שיש לו שינה‬ ‫מופרעת ב‪ BRSD-‬וההורים יכולים גם להיות לא מודעים להפרעה‪ .‬ישנוניות יתר ועוררות נמוכה‪ .‬מתצפיות על שינה ניתן לדווח על נחירות והפסקות נשימה במהלך השינה‬ ‫המתלוות לנשימה קולנית ומאמץ פעיל בנשימה‪ .‬‬ ‫מרכזיות ומעורבות בחוסר יכולת זמנית לנשום תוך כדי שינה והפרעות אחרות‪.‬‬ ‫טיפול‪:‬‬ ‫בעיקר טיפול רפואי‪ .‬הזרמת חמצן במסכה – הכי נפוץ והוא גם עוזר לטווח ארוך‪ .‬שינה מקוטעת‬ ‫ולא מספקת‪ .‬‬ ‫טיפול להיפרסומניה ראשונית ‪:‬‬ ‫נוסף לטיפול התרופתי )שימוש בתרופות שמונעות ‪ REM‬ושימוש בממריצים למניעת ישנוניות(‪ .‬ובאופן ספציפי אצל ילדים‪ .

‬‬ ‫הילדים חווים קושי להירדם בשעות הסדירות של הערב וקושי להתעורר בשעות הסדירות בבוקר )בהתאם לגיל(‪.‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫כמו זנים אחרים בטבע‪ .‬הימנעות מינימום במשך היום ואת כמות הזמן של החשיפה‬ .‬במתבגרים‬ ‫הטיפול חייב לכלול "חוזה התנהגותי" שכולל עונשים ותגמולים‪ .‬אצל אחרים המצב‬ ‫הפוך רוצים להיכנס לישון מוקדם מהרגיל ומתעוררים מוקדם מהרגיל‪ .‬החוזה צריך‬ ‫להיות ספציפי שכתוב בו את זמן השינה והתעוררות‪ .‬זה נעשה רק במקרים חמורים מאחר ויש סיבוכים חמורים באופן פוטנציאלי הכלולים‬ ‫בתהליך הניתוח‪.‬למשל‪ .‬הראש האנושי מתוכנן להיות ערני במשך שעות היום ולנוח במשך הלילה‪ .‬ועכשיו שזה מסביר מדוע דיווחים על הפרעה זו כמו ערנות למשך זמן‬ ‫רב או הפרעות בקצר השינה וההתעוררות היו ברובם קשורים עם מבוגרים וילדים עיוורים‪ .‬ויותר באופן ספציפי‬ ‫בעצם עם ההפרשה של המלוטוין שלהם‪ .‬אם אתה רוצה להיות ער ‪ 24‬שעות ביממה זה דורש‬ ‫אינפורמציה של חושך ואור שונה ומתמדת‪ .‬תפקידו להעביר למוח מידע כשיש מעבר בין יום‬ ‫ללילה ולכן הוא שולט גם המחזוריות של הערנות והשינה‪ .‬ניתוח שבמהלכו מבצעים חתך זמני או קבוע בקנה הנשימה על מנת לאפשר‬ ‫המשך נשימה סדירה‪ .‬איטי ועקבי של שעת השינה ושעת ההתעוררות‬ ‫למשך שבוע עד שבועיים על מנת ליצור "יישור קו" של מרכיבי מערכת השינה‪ .‬בנוסף‪ DSM .‫צינורית‪ .‬לגבי מתבגרים כ ‪ 7%‬סובלים מהפרעה זו‪.‬בהתאם לנטייה הביולוגית של הילד‪ .‬‬ ‫מקור ההפרעה‪:‬‬ ‫למלוטונין יש תפקיד ספציפי שמופרד מהגוף במשך הלילה‪ .‬שינה דחויה קשורה לרוב אצל מתבגרים כשיש להם נטיה טבעית לדחות את השינה כי יש להם‬ ‫חוסר בשינה או עקב ההתפתחות המינית‪.‬לילדים ומבוגרים עם ‪ CRSD‬קשה‬ ‫להתרגל לשעות חברתיות סדירות‪ .‬מניחים שלילדים אלה יש חוסר בתפקוד במע' הנוירולוגית שמכשילה את יכולת התפקוד של‬ ‫השעון הצירקדיאני או שיש לו קשיים לפרש את הסיבות הסביבתיות אשר מהותיות לשליטה על המערכת‬ ‫הצירקדיאנית‪ .‬כמו תפקודים קוגניטיביים שונים‪ .‬השלכות ומשך מדידה של הישגים‪ .‬אבל יש יותר מחקרים בנושא זה‪ .‬‬ ‫אלו הן הפרעות במקצב השינה כלומר הפרעות בשעון הביולוגי ולכך יש גורמים אורגניים‪.‬הצעד הראשוןם באבחון ‪ .CRSD‬הוא הזיהוי של‬ ‫שינה בעיות שינה עקביות שנובעות ממכזינמים בין השעון הצירקדיאני האינדיבידואלי של דפוס שינה‪-‬ערנות‬ ‫והלוח זמנים הסביבתי הראוי של שינה וערנות‪ .‬השעון‬ ‫הצירקדיאני הוא מכניזם מאוד חזק שנותן את הטון בהתנהגות שלנו ובתפקוד שלנו‪ .‬קבוצה נוספת שיש לה את זה ילדים שסובלים מפגיעה מוחית או פסיכו‬ ‫נוירולוגית במוח‪ .‬יש חוסר מוטיבציה בבוקר להתעורר לבי"ס‪ .‬סימן מוקדם של האבחון‬ ‫באופן כללי הוא האבחנה בין אינסומניה ראשונית ו‪.‬דורש את הדרישות הבאות‪ :‬לחץ קליני משמעותי או‬ ‫תפקוד פגום והוצאה של הפרעה של שינה או הפרעה מנטלית וכל ההפרעות הצדדיות‪ .‬יש להם‬ ‫בעיות משמעת גם אצל ההורים וגם בבי"ס ולא מצליחים להעריך את המקור הביולוגי הפוטנציאלי של הבעיה‪.‬אצל ילדים‪ .‬‬ ‫‪ (4‬הפרעת מחזור השינה הצירקדיאני‪ CRSD :‬מתייחס לכל הסטיות או חוסר התאמה בין הקצבים הבסיסיים‪.‬זה כולל שעון כללי לא‬ ‫ספציפי אשר שולט על מחזור השינה וההתעוררות שלנו והרבה שעונים אחרים שמשפיעים על אזורים שונים‬ ‫ומובחנים של התנהגות האדם‪ .‬‬ ‫טיפול‪:‬‬ ‫להסתגלות מחדש של המערכת הצירקדיאנית נדרש שינוי קטן‪ .CRSD -‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫אין מידע מספק בילדים‪ .‬כרונותרפיה – זוהי טכניקת‬ ‫התנהגות אשר שעת השינה מתאחרת או מוקדמת באופן שיטתי‪ .‬‬ ‫אך אם יש להם ההזדמנות להיכנס לישון מאוחר ולישון עד מאוחר הם נחשבים לישנים טוב‪ .‬ניתוח לכריתת הקנה‪ .

‬אבל למרות שהם לא יכולים לקרוא הם עדיין נשארים באוריינטציה והם‬ ‫מתקשרים‪ .‬קשה למתוח את הקו‬ ‫שאומר מתי האפיזודות האלה נחשבות להפרעה‪ .‬סיוטים אחרים קשורים לאיבוד שליטה ולמגוון איומים על‬ ‫העצמי ועל מוות‪ .‬למרות זאת‪.‬הילד מפגין רמת‬ ‫חרדה גבוהה שעשויה להוביל לסירוב לחזור לישון או להישאר לבד בחושך‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הקריטריון העיקרי לאבחון של סיוטי לילה היא ערנות חוזרת מתוך שינה עם קריאות חוזרות של בעתה מתוך‬ ‫חלומות שבדרך כלל כוללות איומים או הישרדות‪ .‬חיות רעות או יצורים אחרים של‬ ‫הדמיון שלהם שאולי ראו אותם כשצפו בטלוויזיה‪ .‬במשך הסיוט‪ .‬עונשים לא עושים טוב והילדים מגיבים באופן דל לטיפול לכן ההצלחה‬ ‫של הטיפול תלויה גם בהצלחה של הטיפול הפסיכולוגי‪ .‬כוללות אלימות או התנהגות מסוכנת‪ .‬או הפחד מהיפרדות מההורים‪ .‬אך לא‬ ‫לטווח ארוך‪ .‬אז יש מקום‬ ‫ליצור משא ומתן לגבי זמני השינה‪ .‬בטחון והערכה עצמית‪ .‬אז רוב הסיכויים שזה מאובחן בביטחון‪.‬בנוסף‪ .‬אלא בטיפול על ידי מלטונין לצורך הסדרת השינה‪ .‬ילדים ורבליים עשויים לספר את תוכן‬ ‫החלום להוריהם והחלום עשוי להיות קשור לחיי היומיום שלהם או לחרדות הנורמאליות שלהם‪ .‬המאפיין הראשון של הפרעות סיוטים‬ ‫מקרים חוזרים של חלומות מפחידים שנובעים מההתעוררות החוזרת של הילד‪.‬בעיקר אצל ילדים עיוורים שיש להם בעיות שינה‪ .‬וזה טוב גם אצל מבוגרים‪.(5‬פרסומניות‪:‬‬ ‫אבחון כללי לפרסומניות‪:‬‬ ‫אפיזודות בודדות ותכופות של פרסומניה הם מאוד נפוצות אצל ילדים‪ .‬הילד באופן מהיר נהפך להיות באוריינטציה וערני ובדרך כלל מגיב‬ ‫טוב לניחום ההורי‪ .‬הפרעת סיוטי לילה‪ :‬המייצג הראשון של קבוצה הטרוגנית של פרסומניה‪ .‬הקו המנחה הבסיסי הוא שהאבחנה של הפרעה צריך להיעשות‬ ‫מתי שהתופעה הופכת להיות מאוד תכופה‪ .‬‬ ‫חייבים להדגיש ולהסביר לילד ולהורים את החשיבות ורק לאחר שהמצב של הילד התאזן והתייצב‪ .‬‬ ‫טיפול תרופתי‪ .‬אם התופעה נמשכת מילדות לבגרות‪ .‬החשיפה לאור בהיר היא מאוד אפקטיבית בטיפול בצירקדיאני‪ .‬ילדים קטנים עלולים אל ניסיון של‬ ‫הוריהם להתאים את עצמם אבל מתעקשים על קרבה הורית לזמן ממושך‪ .‬כאשר הם מתעוררים מהחלומות‪ .‬הטיפול יעיל‪ .‬או שהיא נובעת מתפקוד לקוי‬ ‫משמעותי‪ .‬כולל בחגים וסופי שבוע‪.‫לאור בהיר‪ .‬ההורים והילדים צריכים להסכים עם האילוצים על מנת להמשיך בתוכנית‪ .‬המלטונין נמצא יעיל גם אצל עיוורים‪ .‬כמו שללכת‬ ‫לאיבוד‪ .‬אילוצים אלה צריכים‬ ‫להיקבע על בסיס שבועי במהלך הפגישות והטיפול ולהיות כמה שיותר צמוד לתוכנית‪ .‬כאשר יש גורמים מוטיבציונים שעוזרים להתכונן לבעיה‬ ‫אז כך הילד בעצם משתף פעולה ונמנע מדברים שהוא לא צריך לעשות‪.‬‬ ‫יש דאגות לגבי מידת הביטחון בשימוש במלטונין בילדות המתקדמת כי הראו שיש קשר בין שימוש במלטונין‬ ‫להבשלה מינית‪.‬יכולים לספר סיפורים על מפלצות‪ .‬הרבה ילדים קטנים שהם חווים את זה‬ ‫לא יכולים לקרוא )לצעוק( בקול רם‪ .‬‬ .‬חשיפה מוקדמת לאור בבוקר יכולה להיות גורם משמעותי וחשוב על מנת לשמור על לוח‬ ‫זמנים‪ .‬אבחנות שונות של הפרעות שינה מבוססות על האפיונים האלה של צעקה מתוך שינה‪.‬לכן‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫טיפול בחשיפה לאור‪ .‬לא משתמשים בסמים‪ .‬דווח שהרבה ילדים נמנעים מלשתף על החוויות השליליות האלה כאשר הם נמצאים עם הוריהם‬ ‫ולכן הורים יכולים להיות לא מודעים עם הילד שלהם חווה את החוויה הזו‪.‬הטיפול הזה הוא טוב לילדים שלא סובלים מדיכאון אבל לא היה טוב לילדים‬ ‫שהביעו חוסר רצון ללכת לבית הספר‪ .‬הצורות הנפוצות של האפיזודות האלה הם‬ ‫שכיחות במשך הילדות המוקדמת והאמצעית ונהפכות לא שכיחות במשך ההתבגרות‪ .‬‬ ‫א‪.‬זה מאוד אפקטיבי אצל ילדים עם בעיות שינה חמורות שקיבלו את הטיפולים הקונברציונלים ושלא‬ ‫עזרו להם‪ .

‬למרות שישנן עדויות שהתופעה יורדת באופן משמעותי‬ ‫ככל שילדים גדלים לאחר הגיל של גן חובה‬ ‫ב‪ .‬שרירים נוקשים ואור זוהר )פלאשים(‪ .‬לבכות ולהיאבק במשך האפיזודות‬ ‫האלה וקשה מאוד להעירו או לנחמו‪ .‬מאחר והפעילות הזו עלולה להעיר גם‬ ‫את ההורים‪ .‬‬ ‫השיא של ההפרעה היוו בגילאי ‪.‬הפרעת הליכה מתוך שינה‪ :‬היא נפוצה אצל ילדים‪ .‬לרוב לילד אין זיכרון מההליכה הלילית‪ .‬הורים יכולים למצוא את ילדיהם ישן במיטה שונה או‬ ‫בחדר שונה בבוקר שאחרי או עלולים להבחין באפיזודה כשהיא מתרחשת ולהכווין את הילד מחדש למיטה על‬ ‫מנת להחזיר אותו לשינה נורמאלית‪ .‬דיבור או ריצה מסביב‪ .‬‬ ‫השכיחות של הסיוטים בגיל בוגר יותר גם כן לא ידועים‪ .‬הוא נראה מבולבל וחסר אוריינטציה‪ .‬אלה שיש להם ‪ 2‬אפיזודות הם ילדים בגיל ‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫הפרעות ביעותי לילה‬ ‫קשורות לתגובות פתאומיות‪ .‬‬ ‫התרחבות האישון‪ .3-11‬ילדים‬ ‫שאובחנו בשוויץ‪ .‬הוא לא מבחין בהוריו ויכול להיאבק איתם‬ ‫כשהם מנסים לדבר איתו אבל הילד מראה סימנים של התעוררות אוטומטית‪ .‬עשוי להיראות מבולבל וחסר אוריינטציה אך יכול‬ ‫למצוא את דרכו סביב‪ .‬בדרך כלל הילד לא מגיע לעוררות‬ ‫מוחלטת והוא חוזר לשינה תוך כדי האפיזודה‪ .‬אפיון אחר הוא שההתנהגות הנורמאלית‬ ‫של הילד היא בדרך כלל חוזרת זמן קצר אחרי התעוררות מלאה מהאפיזודה‪.‬‬ ‫נורא קשה להעירו‪ .‬אז רוב הסיכויים שהם יחפשו לזה עזרה מקצועית כי זה מפריע גם לשנתם‪.‬אכילה‪ .6-16‬היתה הערכה של ‪ .‬‬ ‫אם הוא מתעורר במהלך האפיזודה‪ .‬ביעותי הלילה באופן נפוץ נמשים כדקה עד ‪ 10‬דקות‪ .40%‬אבל כשנבדקה התדירות‪ .‬אך יכולים‬ ‫להיות ארוכים יותר אם הילד לא מתעורר על ידי הוריו‪.‬הזעה‪.‬ביעותי לילה‪ :‬ביעותי לילה מאופיינים על ידי הופעות חוזרות ונשנות של התעוררות פתאומית משינה עם צעקה‬ ‫או בכי שמלווה בהרגשה שהילד מבוהל‪ .‬לפעמים מבצע פעולות מורכבות‪ .‬הגיל המקסימלי להליכה תוך כדי שינה במחקר היה ‪ .‬מאחר‬ ‫והסיוטים כל כך שכיחים‪ .‬תגובה אינטראקטיבית שהיא די מובחנת מחוסר התגובה היחסי שהיא גם חסרת אורנטציה‬ ‫המאפיינת את הביעותי הלילה בשינה‪.‬אבחנה בין הפרעות ביעותי לילה‬ ‫ואפילפסיה או שנת ‪ REM‬והיא מבוססת על ‪ EEG‬ובעצם התנהגויות סטראוטיפיות ספציפיות‪.‬כמו למשל נשימות מהירות‪ .‬וברגע שמעירים אותו הוא אמנסטי ביחס לאפיזודה‪ .‬הילד לא זוכר את האירועים האלה בבוקר שלמחרת‪.‫אוריינטציה‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫נראה כי זו תופעה שכיחה בזמן הילדות‪ .‬שימוש‬ ‫בשירותים‪ .‬אחד מהמחקרים דיווח על ‪ 15%‬בגיל ‪ 5-12‬לפחות אפיזודה אחת‬ ‫בחייהם‪ .‬בדרך כלל הילד ממשיך לצעוק‪ .‬רק ‪ 2-3%‬מהילדים חוו את זה מקסימום פעם אחת‪.‬יש עדות ל‪ 10%-‬לפחות על ‪ 2‬אפיזודות‪ .‬‬ ‫אבחנה‪:‬‬ ‫מאופיינת על ידי אפיזודות חוזרות שבהם הילד קם ממיטתו במשך הלילה ומתהלך באופן יחסי לא מגיב לאחרים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫מוערך ש‪ 50%-10%-‬מהילדים בגיל ‪ 3-5‬יש להם סיוטי לילה חמורים מספיק על מנת להעיר את ההורים‪ .‬אוטומטיות חמורות‪ .10‬במחקר אחר שבו נבחנו ילדים בגיל‬ ‫‪ .‬יש התנהגויות רבות הנראות במהלך ההליכה בלילה‪ .‬קשה להעריך בביטחון כמה מהילדים האלו מאובחנים על דיי הפרעה של סיוטים‪.11-12‬‬ .‬הילד אפילו עם עיניים פתוחות‪ .‬אבל באופן שכיח‬ ‫הילד קם משינה באמצע הלילה ומתחיל לתהות מסביב לבית‪ .‬‬ ‫תפוצה‪:‬‬ ‫ההערכה שביעותי לילה מוערכת כ‪ 1-6%-‬אצל ילדים גם מוערך שהשכיחות של ההפרעה הזו יורדת עם הגיל‪.‬לתופעה יכולה להיות כל מיני סימנים‪ .

‫פרסומניות אחרות‬ ‫יש עוד התנהגויות אחרות לא רגילות שמקושרות לשינה ונחשבות לפרסומניה‪ .‬‬ ‫הצורה הזו של טיפול מאפשרת לילד לסגל לעצמו טכניקות רגולטיביות )באופן שגרתי( על מנת לשלוט על‬ ‫הפעולות הלא צפויות שעלולות לקרות במהלך הלילה‪ .‬היא הפרעות של תנועות קצביות‪ .‬תנועה של הרגליים‪.‬הם נפוצות אצל ילדים קטנים )יותר‬ ‫מ‪ (50%-‬ונחשבים להתנהגות נורמלית‪ .‬לשמור אותו ער לכמה‬ ‫דקות ובכך לשבור את המעגל של ביעותי לילה‪ .‬תזוזות תנועתיות‪ .‬ההתנהגויות האלה כמו התנגשות הגוף‪ .‬פרסומיניות אלה כוללת ‪.‬מפריע לשינה טבעית‪.‬‬ ‫טיפול‪ :‬יש לקחת בחשבון ‪ 2‬מרכיבים בטיפול‪:‬‬ ‫‪.‬שיטת טיפול נוספת מתבססת על שיטת הרגעה בדמיון מודרך‪.REM‬‬ ‫הפרעות התנהגותיות )פעילויות והתנהגויות שמופיעות תוך כדי שנת ה‪ REM-‬ומקושרות עם חלומות רעים(‪ .‬‬ ‫התעוררות‬ ‫לילית‬ ‫והתערבות הורית‬ .‬המתודה הזו הוכיחה את עצמה כאפקטיבית בטיפול‬ ‫בפרסומניות מאיימות‪.‬הפרעה זו‬ ‫מתייחסת לתופעה מאוד נפוצה של התנהגות של הרגעה עצמית שנעשית על ידי הילד במהלך המעבר שבין שינה‬ ‫לערנות‪ .‬‬ ‫תרופתי‪ :‬אם ההפרעות תדירות‪ .1‬‬ ‫יש ליצור סביבה בטוחה עבור הילד בייחוד במקרה של הליכה בלילה וביעותי לילה‪.‬‬ ‫רצוי להמליץ להורה לא לדבר עם הילד על כך למחרת‪ .‬ההורים נזהרים‬ ‫ומחפשים עזרה מקצועית‪.‬‬ ‫על‬ ‫אירועים‬ ‫זמן דורש העברה לבית ומישהו‬ ‫של שיצפה על המוניטור‬ ‫התעוררות‬ ‫ושינה‪.‬קריטי לזיהוי של גורם ללחץ‪ .‬‬ ‫אבחון‬ ‫פרסומניה נוספת שלא נופלת תחת דיאגנוזה של ‪ DSM‬ספציפית‪ .‬יש לשקול שימוש בבנזודיאזפינים ונוגדי דיכאון טריציקליים לטיפול בביעותים‬ ‫והליכה בלילה‪.‬‬ ‫בבית‬ ‫המידע‬ ‫חסרון‬ ‫הכי יקר‪ .2‬‬ ‫טיפול סימפטומטי נוסף במקרים בהם העוררות מסוכנת או מופרעת לילד או למשפחתו‬ ‫לגבי ביעותי לילה והליכה בשינה ההמלצות מאוד פרקטיות‪ .‬‬ ‫לגבי ביעותי לילה שמתרחשים בזמנים קבועים רצוי להעיר את הילד לפני ההתרחשות‪ .‬‬ ‫כאשר מטפלים בסיוטי לילה יש לברר את מקור הפחד ולהסירו ע"י הרגעה ונחמה לילד‪.‬‬ ‫שיטה‬ ‫‪olysomlography‬‬ ‫יתרון‬ ‫תיאור‬ ‫מעבדה או מקלט נייד רב ערוצי מספק‬ ‫אשר‬ ‫מצריך‬ ‫את‬ ‫אלקטרודות‪ .‬להסיר כל גורם מסכן מהבית ומהחדר רצוי שהחדר‬ ‫שינה יהיה במפלס תחתון לנעול חלונות ודלתות וכו'‪.‬אבל‪ .‬מוגבל לזמן‬ ‫בדיקה אחרי הפרשנות‬ ‫סיבות אורגניות להפרעות מסוים בלילה‬ ‫שינה‬ ‫‪ ideosomnography‬וידאו המכוון לזמן אשר מאפשר מספק‬ ‫מידע‬ ‫להשגיח על דפוסי שנת הילד השינה‪.‬בנוסף לכך על ההורה להימנע מלהעיר את הילד תוך‬ ‫כדי האפיזודה או לנסות לנחמו‪ .‬אלא רצוי ללוות את הילד חזרה לחדרו או להעירו כשזה נגמר‪.‬כשהתופעה מופרעת או שהופכת להיות מסוכנת‪ .‬מפורט‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חשוב להבטיח הן להורה ולילד שהבעיה היא זמנית ואינה אבנורמלית ולא מעידה על העתיד‪.‬שיתוק‬ ‫תוך כדי שינה )חוסר היכולת לזוז תוך כדי מעברים של שינה וערנות(‪ .‬התגלגלות הראש ודפיקות‪ .

‬הפעילות של הנתונים היא וההתעוררות‪.‬יכול‬ ‫השינה‪ .‬‬ ‫שלו‪ .‬השעה שבה הולכים לאירועים רלבנטים נוספים להיות מבוסס על נושאים‬ ‫לישון‪ .‬המחובר לפרק מופסקת ‪ 24‬שעות ביממה‬ ‫לנבוע מהעובדה שהערוץ‬ ‫כף היד של הילד או לעקב על דפוסי פעילות השינה היחידי‬ ‫מספק הפעילות‪.‬לוח שנצפות‬ ‫של שינה וערנות שהיא תקפה זמנים‬ ‫נגד פוליסמנוגרפיה‬ ‫יומן שינה‬ ‫יומן‬ ‫שינה‬ ‫בעיות‬ ‫שינה‬ ‫במידע‬ ‫על‬ ‫השינה‪ .‬מספק מידע השתמשו בו רק לתינוקות‬ ‫לקשור אותו המאפשר מידע על על דפוסי הנשימה‬ ‫הנשימה‬ ‫אקטיגרף‬ ‫ומדווח על שינויים‬ ‫בתנועה‬ ‫מבוסס על פעילות של מוניטור מאפשר‬ ‫בתי דברים מלאכותיים יכולים‬ ‫מדידה‬ ‫ממוחשב קטן‪ .‬‬ ‫בנוסף‪.‬מספק מידע המשתנים‬ ‫הסוביקטיבים‬ ‫לשחק‬ ‫תפקיד‬ ‫שאלון על השינה הכללית של כללי על קשיי שינה‬ ‫יכולים‬ ‫הילד ובעיות השינה שלו‬ ‫חשוב מאחר והשאלות לא‬ ‫מתייחסות ללילה ספציפי‬ ‫אחד כמו תיעוד יומי‬ .‬הורים וילדים‬ ‫ההורים יכולים לאבד עניין בבדיקה‬ ‫ממושכת‬ ‫התערבו בשינה‬ ‫הקשורים להפרעות שינה‬ ‫על ההורים או הילד משלימים קל לשימוש‪ .‬הפעילות הם קשים לפרש‬ ‫התעוררויות בלילה ואיכות ללא מידע משלים‬ ‫השינה‬ ‫הורים או ילד שיכולים לעשות קל ולא‬ ‫שכולל‬ ‫של‬ ‫למדידה‬ ‫הוא‬ ‫את‬ ‫יקר‬ ‫לשימוש‪ .‬‬ ‫אוטומטית ומתורגמת למדדים אינפורמציה על שינה‪ .‬מספר הפעמים שהילד המקושרים‬ ‫התעורר בלילה ואירועים אחרים למשל‬ ‫מתשאלים‬ ‫שינה‬ ‫לשינה‪.‬‬ ‫ודורש‬ ‫ניתוח‬ ‫בסיס‬ ‫מתמשך‪.‬‬ ‫קשה‬ ‫המצבים בו הוא קם או ישן על מסוימת על מצבי שינה לצפייה‪.‬מוגבל ע"י ידע סובייקטיבי‬ ‫זמן מספק מידע נוסף בנוגע של ההורים של הילד‪ .‫‪Ensitive mattress‬‬ ‫המבוססת‬ ‫מערכת‬ ‫על‬ ‫לחץ מספק‬ ‫רגיש המוטען במיטת הילד‬ ‫שימושית על מצבים של מורכב של אחרי המדידה‬ ‫שינה‬ ‫צפייה ישירה‬ ‫אינפורמציה דורש התקנה בבית וניתוח‬ ‫והתעוררות‬ ‫דפוסי נשימה‬ ‫המתודה מבוססת על צפייה מספק מידע‬ ‫ועל של המשתנים‬ ‫חשוב‬ ‫על יכול להפריע לזמן השינה‬ ‫מאומנת בתינוק והקלטה את שינה והתעוררות ובמידה הנורמלי‬ ‫בבית‪.‬‬ ‫פד אצל תינוקות )"שקטה" או מורכב שלאחר המדידה‪.‬‬ ‫איך‬ ‫כמו מוטיבציונים‪ .‬‬ ‫חיישני ומקלט חיישני שניתן "אקטיבית"(‪ .

‬יקיצות מבוהלות וביעותי לילה נפוצים יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים‪ .‬יקיצות מבוהלות וביעותי שינה בילדות ‪ /‬רוזן‪ .‬יחדיו הם‬ ‫מהווים אב טיפוס של פרסומניות ‪.‬‬ ‫חלקו האחרון של המאמר מוקדש לנושא האבחנה המבדלת‪ :‬ההבחנה בין פרסומניות להפרעות דומות‬ ‫אחרות‪ .‬‬ ‫יקיצות מבוהלות וביעותי שינה‪..‬הדבר‬ ‫מתבטא בהתעוררות לילית החל מהתיישבות במיטה ועד פעילויות סמי‪-‬מכוונות ועד בריחה מהמיטה עם צעקה‬ ‫מקפיאת דם‪. confusional arousals and sleep terrors in the child / Rosen.‬טראומה‪ .‫מאמר ‪12‬‬ ‫הליכה בשינה‪ ..NREM‬‬ ‫כל ההפרעות נחשבות לעוררות חלקית משינה מכיוון שהתהליך הבסיסי נראה כתהליך עוררות לא מושלם‪ .‬מהוולד ופרבר‬ ‫‪Sleepwalking.3‬ביעותי לילה‬ ‫לכל אלו מאפיינים משותפים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫תפיסה מוטעית של המציאות‬ ‫‪-‬‬ ‫אי‪ -‬תגובתיות לסביבה בזמן האירוע‬ ‫‪-‬‬ ‫התנהגויות אוטומטיות בזמן האירוע‬ .‬ויביא את הפגיעות לידי ביטוי באותו הרגע‪.‬‬ ‫הסימפטומים של עוררות חלקית נחלקים ל ‪ 3‬קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ .(constitutional‬גורם מבני הוא פגיעות‪ .‬‬ ‫אטיולוגיה משותפת‪ :‬באופן נורמאלי לאחר שלב השינה העמוקה הילד מתעורר לרגע קצר או עובר לשלב השינה‬ ‫הבא‪ .‬אך במקרי הפרסומניות הילד לכוד בין שלב השינה העמוקה לבין מצב העוררות ובזמן זה עלולה להופיע‬ ‫אחת הפרסומניות‪.‬‬ ‫בהתחלה מתוארים המאפיינים המשותפים להפרעות‪ :‬חוסר תגובתיות לסביבה בזמן האירוע ושכיחת‬ ‫האירוע לאחר התרחשותו‪.‬נטייה גנטית‪(.‬‬ ‫בהמשך מתוארות בנפרד הפרסומניות השונות‪ .‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫הליכה בשינה‪ .1‬הליכה לילית )רגועה או נסערת(‬ ‫‪ .2‬יקיצה מבוהלת‬ ‫‪ . Mahowald.‬כלומר – משהו גורם לילד להיות מועד לפרסומניות‬‫)למשל לחץ‪ .‬‬ ‫ לבין גורמים מאיצים )‪ .‬ולאופני טיפול והתערבות אפשריים‪.(precipitating‬גורם מאיץ הוא משהו נקודתי שיגרום לילד לפרסומניה באותו הרגע )למשל‬‫רעש(‪ .‬כאשר החוקרים עושים הבחנה בגורמים העשויים להסביר‬ ‫את הופעת הפרסומניות בין‪:‬‬ ‫ גורמים מבניים )‪ .‬‬ ‫הפרסומניות מופיעות בד"כ בשליש הראשון של הלילה לאחר שהילד יוצא ממחזור השינה העמוקה ) ‪(SWS‬‬ ‫הראשון שלו‪. Ferber‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה דן בפרסומניות השכיחות בילדות ומתמקד בעיקר בשכיחות ביותר‪ :‬הליכה בשינה‪.

‬אפילו יחפים בשלג! לכן קיימים כאן יותר סיכונים‪.‬‬ ‫במקרים אלה – ניתן בקלות להוביל את הילד בחזרה למיטה‪.‬‬ ‫אורך כל מחזור שינה הוא בממוצע ‪ 90‬דקות )עם טווח של ‪ 60-110‬דקות(‪.‬‬ ‫ילדים מבוגרים יותר בד"כ מתעוררים בסוף האירוע ולעיתים קרובות מרגישים במבוכה כשהם מוצאים את עצמם‬ ‫בסיטואציה אליה הגיעו תוך כדי שינה‪.‬כאשר הילד למעשה תקוע בין‬ ‫שנת ‪ NREM‬עמוקה לבין מצב של ערות מוחלטת‪.‬‬ ‫תינוקות‬ ‫יזחלו בעריסה‪ .‬שתמשך בין ‪45-75‬‬ ‫דקות‪ .‬‬ .REM‬לפני החזרה לשינה עמוקה ‪ (NREM ( SWS‬שוב‪.‬‬ ‫ילדים מבוגרים יותר ינהגו באופן דומה אך לא מראים נטייה אחידה ללכת לכיוון מקום מואר או לכיוון ההורים‪.‬‬ ‫ילדים נוטים ללכת לכיוון מקום מואר או לכיוון ההורים‪ .‬ומאחר ומדובר בהתנהגות שקטה ורגועה קורה פעמים רבות שההורים לא מודעים‬ ‫לאירוע‪.‬או לדלת היציאה וממנה מחוץ לבית – וכך לטייל‬ ‫ברחובות‪ .‬אך אצל ילדים מסוימים עשויים להתרחש שניים או שלושה אירועים בלילה‬ ‫‪-‬‬ ‫זמן‬ ‫הליכה בשינה‬ ‫במהלך‬ ‫התרחשות‬ ‫הלילה‪:‬‬ ‫ אמנזיה )שכחת האירוע( ‪:‬‬‫ יש במשפחה חברים נוספים‬‫שסבלו‪/‬סובלים מההפרעה ‪:‬‬ ‫שכיחות ההפרעה ‪40% :‬‬ ‫ילדיםבגיל ‪:‬‬ ‫ההפרעה שכיחה בעיקר‬ ‫במידה מתונה‬ ‫האירוע ‪:‬‬ ‫סערת רגשות בזמן אין ‪/‬‬ ‫‪ 1-10‬דקות‬ ‫משך האירוע‪:‬‬ ‫מאפייני היקיצות החלקיות‪:‬‬ ‫ביעותים‬ ‫יקיצות מבוהלות‬ ‫ שליש ראשון ‪-‬‬‫ יש ‪-‬‬‫ שכיח ‪-‬‬‫‪1%‬‬ ‫‪5-15%‬‬ ‫פעוטות וילדים צעירים גיל ההתבגרות‬ ‫יש‬ ‫במידה בינונית‬ ‫‪ 1-5‬דקות‬ ‫‪ 5-40‬דקות‬ ‫הליכה בשינה ‪:‬‬ ‫הליכה בשינה – רגועה ‪:‬‬ ‫האדם פשוט קם ומסתובב ברוגע‪.‬‬ ‫בשלב מעבר זה בין ‪ SWS‬למחזור השינה הבא מתרחשת ההתעוררות החלקית‪ .‬הילד יימצא כשהוא פשוט עומד בשקט בסלון או ליד‬ ‫מיטת ההורים‪ .NREM‬או של שנת ‪ .‬‬ ‫‪EEG‬‬ ‫בד"כ בלילה אחד יהיה אירוע יחיד‪ .‬‬ ‫במקום זאת הם עשויים ללכת לחדר אחר‪ .‬ויהיה קשה להבחין האם הוא ער או ישן‪.‬ובסופן יהיה‪ :‬או מעבר לפרק זמן קצר של התעוררות‪.‬לחדר המדרגות‪ .‬‬ ‫לעיתים קרובות הילד יעשה מעשה מוזר כגון השתנה בפינה או ליד השירותים‪.‬‬ ‫או שלב קל יותר של שנת ‪.‬‬ ‫בערך ‪ 15‬דקות מרגע ההירדמות רוב הילדים יהיו בתוך השינה העמוקה ביותר של הלילה‪ .‬‬ ‫שנת ‪ SWS‬מתרחשת בעיקר )אך לא רק( בשליש הראשון של הלילה‪.‫‪-‬‬ ‫אמנזיה )לא זוכרים את האירוע בבוקר(‬ ‫‪-‬‬ ‫יש גורם גנטי עבור כ – ‪ 60%‬מהמקרים )נמצא שלכ – ‪ 60%‬מהילדים הסובלים מיקיצות חלקיות יש‬ ‫לפחות הורה אחד שסבל גם הוא מהפרעה זו(‪.

‬‬ .‬דפיקות הלב מואצות וההבעה היא הבעה מפוחדת‪.‬כאשר אפיזודה אופיינית נמשכת בין ‪ 5‬ל – ‪ 15‬דקות‪.‬‬ ‫הניסיונות להעיר את הילד באמצע אפיזודה )צעקות‪ .‬המתפתחות לבכי ולקריאות‪ .‬הילד נרתע כאשר נוגעים בו ואז סערת הרגשות עלולה‬ ‫להחמיר‪.‬או יהיה נסער יותר(‪.‬ובסיומם הילד נרגע‪ .‬‬ ‫אירועים אלה נמשכים בין דקות ספורות לחצי שעה‪ .‬אך ההורים נוטים לפרש זאת כהתעוררות‬ ‫מחלום רע‪.‬‬ ‫אירועים אלה קצרים יותר מיקיצות מבוהלות‪ .‬‬ ‫למרות שהילד לפעמים קורא להורים הוא לא מזהה אותם ולא יאפשר להם לחבק אותו )בתגובה לניסיון לחבק‬ ‫אותו הוא ידחוף‪ .‬יתפתל‪ .‬‬ ‫הילד עשוי לדפוק על רהיטים ואפילו לשבור חלונות‪ ..‬‬ ‫העיניים פתוחות‪ .‬ולפעמים גם בגיל בי"ס‪.‬וכל מי שמנסה להתערב עלול להיפגע‪.‬‬ ‫האפיזודה נמשכת בין דקה ל – ‪ 40‬דקות‪ .‬רדוף או נסער‪.‬‬ ‫אטיולוגיה ‪:‬‬ ‫בסוף שלב שנת ה – ‪ SWS‬יש שלב מעבר שמביא לאחר מ – ‪ 3‬אפשרויות‪:‬‬ ‫‪ (1‬התחלת מחזור שינה נוסף ע"י מעבר לשלב שינה שונה‪.‬לעיתים גם מכות על‬ ‫המיטה‪.‬‬ ‫תתכן גם קפיצה מהמיטה וריצה שהיא בעצם בריחה מאיום בלתי נראה )בריחות אלה הן מסוכנות ולעיתים‬ ‫קרובות גורמות לפגיעה(‪.‬הילד יתעורר בעצמו רק בסוף‬ ‫האפיזודה‪.‬‬ ‫הילד מתעורר בתום האירוע ומדווח בד"כ על זיכרון מעורפל בסגנון "משהו רודף אחרי" )ולא סיפור עלילה ברור‬ ‫כמו בחלום סיוט(‪.‬ונמשכים בד"כ דקות ספורות‪.‬‬ ‫‪ (2‬המשך ההתעוררות עד ליקיצה מוחלטת‪.‬חשיפה לאור חזק‪ .‬‬ ‫להורה המתבונן בהתעוררויות אלה הן נראות מוזרות ואפילו מפחידות‪:‬‬ ‫ההתעוררות מתחילה בד"כ בהתנועעות ולפעמים קצת אנחות‪ .‬אלא מבולבל‪ .‬‬ ‫הילד לא נראה מפוחד‪ .‬‬ ‫להבדיל מיקיצות מבוהלות – האפיזודה מתחילה בבת אחת )ולא באופן הדרגתי( – הילד מזדקף ומתחיל מיד‬ ‫לצרוח‪.‬נכשלים ואפילו נראה‬ ‫שככל שההורים מנסים להעיר את הילד כך האפיזודה תימשך זמן רב יותר‪ .‬‬ ‫נראה כי לפני גיל חמש רוב הילדים חווים מפעם לפעם יקיצה מבוהלת‪ .‬‬ ‫העיניים יכולות להיות עצומות או פתוחות ולפעמים יש גם זיעה‪.‬מתעורר ורוצה לחזור לישון‪..‬מים קרים‪ (.‬‬ ‫הילד הולך בצורה נסערת ומדבר בקול ‪ /‬ממלמל‪ .‬‬ ‫באירועים אלה יש יותר סכנת פגיעה פיזית מאשר בהליכה רגועה‪.‬‬ ‫יקיצות מבוהלות ‪:‬‬ ‫מופיעות בעיקר אצל תינוקות ופעוטות‪ .‬‬ ‫ביעותים ‪:‬‬ ‫מופיעים בעיקר אצל ילדים גדולים יותר או מבוגרים צעירים‪.‫הליכה בשינה – נסערת ‪:‬‬ ‫קיימת אצל ילדים גדולים יותר‪.

‬‬ ‫ב( סמים‬ ‫גורמים גנטיים והתפתחותיים הם הגורמים העיקריים בהיווצרות התעוררות חלקית‪.‬ויזואליים או שקשורים לחוש המישוש )מגע‪ .‬רק ידוע כי נמצא קשר גנטי וכי בכ – ‪ 60%‬מהמקרים לילד הסובל מהתעוררות‬ ‫חלקית יש לפחות הורה אחד שסבל גם הוא מהן‪.‬‬ ‫אך יש לקחת בחשבון גם כמות שינה‪ .‬‬ .(.‬מעבר דירה‪.‬‬ ‫אצל ילדים מסוימים מתפתח הרגל לקרוא להוריהם או לרוץ להוריהם בכל התעוררות לילית‪ ...‬‬ ‫‪ -‬הגורמים המאיצים‪:‬‬ ‫)גורם מאיץ הוא משהו נקודתי שיגרום לילד לפרסומניה ויביא את הפגיעות לידי ביטוי‬ ‫באותו הרגע(‬ ‫)‪ (1‬גורמים פנימיים‪:‬‬ ‫א( הפרעת ‪)sleep epnea‬גורמת לצורך להתעורר(‬ ‫ב( רפלוקס‬ ‫ג( התקפים‬ ‫ד( חום‬ ‫ה( התנועעות מרובה בשינה‬ ‫)‪ (2‬גורמים חיצוניים‪:‬‬ ‫א( גירויים שמיעתיים‪ .‬משך שינה סדירות שינה וגורמים פסיכולוגיים‪...‬‬ ‫)‪ (3‬חסך בשינה‬ ‫גורם לעייפות שגורמת לשנת ה – ‪ SWS‬להיות עמוקה יותר‪.‬‬ ‫)‪ (4‬חוסר סדירות בשעות השינה והעירות‬ ‫גורמים גם הם לעייפות שגורמת לשנת ה – ‪ SWS‬להיות עמוקה מידי וגם יוצרים נטייה לשנת ‪ SWS‬ארוכה מידי‪.‬‬ ‫)‪ (5‬גורמים נפשיים‬ ‫כגון לחץ או טראומה‪.‫‪ (3‬מצב ההתעוררות החלקית‪ :‬היתקעות באמצע – חוסר יכולת לצאת מהשינה העמוקה וחוסר יכולת‬ ‫להתעורר לחלוטין‪.‬רעש‪.‬כלומר – משהו גורם לילד להיות מועד לפרסומניות(‬‫)‪ (1‬גורמים גנטיים‬ ‫מקור הגורמים הגנטיים לא ידוע‪ .‬הדבר יכול להפוך‬ ‫לתהליך אוטומטי שבו הילד מתחיל לקרוא להורה או לרוץ להורה עוד בטרם התעורר‪.‬‬ ‫לעיתים כתוצאה של הדחקות רגשיות וכעס מודחק בייחוד כלפי אירועי חיים משמעותיים שלילד אין שליטה‬ ‫לגביהם )גירושי הורים‪ .‬‬ ‫האטיולוגיה מחולקת ל שתי קבוצות – גורמים מבניים וגורמים מאיצים‪:‬‬ ‫ הגורמים המבניים‪) :‬גורם מבני הוא פגיעות‪ .‬‬ ‫)‪ (2‬גורמים התפתחותיים‬ ‫מתייחסים בעיקר לאורך ולעומק של שנת ה – ‪) SWS‬מי שיש לו שנת ‪ SWS‬עמוקה וארוכה מידי קשה לו יותר‬ ‫לצאת ממנה וכך גובר הסיכוי שייתקע בשלב הביניים(‪.‬‬ ‫בשנות ביה"ס וההתבגרות התעוררות חלקית משויכת בד"כ לגורמים פסיכולוגיים‪.(.

‬יריבות בין אחים‪.sleep apnea .‬‬ ‫בכדי לעשות את האבחנה המבדלת יש ללמוד את ההיסטוריה של המטופל והמקרה‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫באיזה שלב של מחזור השינה מתרחש האירוע?‬ ‫‪-‬‬ ‫פרטים מדויקים של האירוע עצמו‬ ‫‪-‬‬ ‫רמת המודעות לפני‪ .‬וזה עשוי לדחוף את הילד לתוך התעוררות מלאה וארוכה יותר וכך נוצר אירוע מלא של התעוררות‬ ‫חלקית‪.(PTSD‬‬ ‫כל אחת מהפרעות אלה באה לידי ביטוי בהתנהגויות ליליות אב נורמאליות‪.‬‬ ‫לאמונות אלא יש השפעה על דפוס‬ ‫ההתנהגות כלפי שנת התינוק‪.‬מעון‪/‬בייביסיטר‪ ..‫כאשר ילד כזה רק מתעורר חלקית משנת ‪ SWS‬מוקדם בלילה יש לו הנעה אוטומטית לסיים דפוס התנהגות‬ ‫מסוימת‪ .‬‬ ‫אבחנה מבדלת ליקיצות ליליות ) = הבחנה בין פרסומניות להפרעות דומות אחרות( ‪:‬‬ ‫ההפרעות שיש להבחין מיקיצות ליליות הן‪:‬‬ ‫התקפות לילית‪ ..‬בעיות רפואיות‪ ...‬‬ ‫לפי המודל ‪ -‬שנת הילד מושפעת מ ומשפיעה על גורמים שונים‪:‬‬ ‫‪ (1‬גורמים חיצוניים רחוקים‪ ..‬רפלוקס‪ .‬התקפי חלומות מעוררי חרדה ויקיצות חלקיות‪:‬‬ ‫התקפות ליליות‬ ‫זמן‬ ‫התרחשות בכל זמן‪.‬יקיצות מותנות‪ .‬הפרעות בשנת ‪.‬מזג של התינוק )פעלתני או רגוע(‪...‬ציפיות‪ .‬שינה משותפת‪.‬מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ .‬ערכים‪ .‬‬ ‫במהלך הלילה‪:‬‬ ‫לפעמים‬ ‫התקפי‬ ‫חלומות יקיצות חלקיות‬ ‫מעוררי חרדה‬ ‫אמצע הלילה‬ ‫במהלך שליש‬ ‫אחרון‬ ‫עד שליש‬ ‫של הלילה‬ ‫ראשון‬ ‫של‬ .‬‬ ‫המודל הטרנסקציונלי =הרב מימדי )מתואר בהמשך בהרחבה במאמר ‪: (14‬‬ ‫מודל זה מתאר את הגורמים שיכולים להשפיע על שנתו של התינוק ולהיות מושפעים ממנה‪.‬גן חדש(‪ .‬תרבות‪:‬‬‫נורמות תרבותיות )לינה משותפת למשל(‪ .‬מידת עידוד העצמאות של הילד‪ ..‬‬ ‫‪ (3‬גורם פנימי – הילד‪ :‬גורמים התפתחותיים‪ .:‬משפחה‪:‬לחץ משפחתי )קשר בין ההורים‪ .‬‬ ‫‪ (4‬הקשר בין ההורה לילד‪ ..‬מוות קרוב(‪ ..REM‬‬ ‫והפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית )‪.‬ספקות לגבי מסוגלות הורית וכעס כלפי התינוק‪..‬‬ ‫‪ (2‬גורם חיצוני קרוב – ההורים‪ :‬אישיות ההורה‪ .‬התקפי חלומות מעוררי חרדה‪ .‬‬ ‫ סביבה‪ :‬לחצים סביבתיים )כגון מעבר דירה‪ .‬מסרים בתקשורת‪.‬דיכאון אחרי לידה‪ ....‬במהלך ואחרי האירוע‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש סימפטומים של ישנוניות במהלך היום?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש פציעות במהלך האירוע?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם הילד זוכר את האירוע בבוקר?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם יש היסטוריה משפחתית של יקיצות חלקיות?‬ ‫טבלת מאפיינים להבחנה בין התקפות ליליות‪ .:‬יחסים‪ :‬יחסי התקשרות )התקשרות לא בטוחה יוצרת חרדת פרידה שגוברת‬ ‫בזמן ההשכבה והשינה(‪ .‬אינטראקציות‪ :‬אופן ההשכבה‪ .‬אמונות של ההורים לגבי הילד‪ .‬קושי‬ ‫בהצבת גבולות‪ .

‬‬ ‫ואחרי‪:‬‬ ‫זיכרון‬ ‫מתעוררים‬ ‫מבולבלים‬ ‫האירוע אמנזיה‬ ‫בבוקר‪:‬‬ ‫היסטוריה‬ ‫משתנה‬ ‫משפחתית‪:‬‬ ‫פוטנציאל‬ ‫בינוני‬ ‫במהלך לא תמיד מתעוררים‬ ‫ההתקף‪.‫תיאור ההתנהגות‪:‬‬ ‫הלילה‬ ‫שחוזרת מעט מאוד תנועה‬ ‫ההירדמות‬ ‫התנהגות‬ ‫משתנה‬ ‫על עצמה‪.‬אך נעשה בו שימוש במקרים בהם האפיזודות מהוות סכנה לילד‪.‬‬ ‫ואחרי‪ :‬ערים לגמרי‬ ‫ואם‬ ‫יש זיכרון ברור‬ ‫מבולבלים‬ ‫אמנזיה‬ ‫אין‬ ‫מתעוררים‬ ‫שכיח שיש‬ ‫בד"כ נמוך‬ ‫נמוך‬ ‫לפציעה‬ ‫בזמן האירוע‪:‬‬ ‫שכיחות ההפרעה נדירה‬ ‫באוכלוסיה‪:‬‬ ‫האם יש ישנוניות‬ ‫בד"כ כן‬ ‫נפוצה מאוד‬ ‫נפוצה‬ ‫בד"כ לא‬ ‫בד"כ לא‬ ‫במהלך היום?‬ ‫טיפול ‪:‬‬ ‫ההיבט הכי חשוב של הטיפול הוא האבחנה המדויקת‬ ‫ המשפחה תתבקש לכללי זהירות‪ :‬יש לוודא שחלונות החדר נעולים ושאין בו חפצים שהילד יכול להיפגע מהם‬‫במהלך אירוע‪ .‬‬ ‫אחרי‪.‬‬ ‫ אם מאותר גורם מתח ספציפי שעשוי להיות קשור להפרעה – יש לטפל בו‪.‬‬‫ ההורים מונחים לא להתערב בזמן האירוע משום שהתערבות נוטה להאריך את האפיזודה‪ .‬לכן מומלץ רק‬‫להשגיח על הילד שלא ייפגע ולא לנסות להעיר אותו‪.‬‬ ‫ יש להימנע מחסכי שינה ולהסדיר את מחזור השינה‪-‬ערות על פני היממה )שעות שינה מסודרות(‪.‬ולנסות להימנע מהטיפול התרופתי‪.‬‬ ‫ההתנגדות לטיפול התרופתי סובבת סביב הטענה כי מדובר בהפרעה ארוכת טווח ויש סיכון שלטיפול‬ ‫התרופתי‬ ‫הממושך‬ ‫יהיו‬ ‫השפעות‬ ‫שליליות‬ ‫על‬ ‫ההתנהגות‬ ‫ויכולת‬ ‫הלמידה‪.‬‬‫נמצאו שתי דרכי טיפול מוצלחות ליקיצות חלקיות‪:‬‬ ‫‪ (1‬טיפול תרופתי‪:‬‬ ‫לרוב אין צורך בטיפול תרופתי לילדים‪ .‬ובמקרים מסוימים לפי הצורך יש לנקוט גם באמצעי זהירות חריפים יותר‪.‬‬ ‫‪ (2‬הרגעה ע"י דמיון מודרך‪:‬‬ ‫‪-‬‬ .‬‬‫ במקרים מסוימים‪ .‬‬ ‫מסיבה זו נהוג להעדיף את האלטרנטיבה הטיפולית של דמיון מודרך‪ .‬בהם נגרם סבל רב או קיים סיכון לילד – יש מקום לטיפול סימפטומאטי‪.‬‬ ‫לפעמים אלימה‬ ‫מודעות במהלך האירוע אין ישנים‬ ‫רמת‬ ‫במהלך האירוע‪:‬‬ ‫מודעות‪.

‬‬ ‫המאמר הנוכחי מיועד לסקור את העדויות של שנת בטן וגורמי סיכון אחרים ולהכין המלצות לאסטרטגיות‬ ‫שיכולות להועיל להפחתת המוות הפתאומי בעריסה‪.‬למרות ירידה בשכיחותה היא עדיין אחראית‬ ‫למוות תינוקות רבים בארצות הברית יותר מכל סיבה אחרת של מוות בינקות מעבר לתקופת הלידה‪ .‬להלן גורמי סיכון לא תלויים הגורמיםלמוות הפתאומי אצל‬ ‫תינוקות‪:‬תנוחת שינה על הבטן‪ .‬שינה על משטח רך כגון פוף‪ .‬‬ ‫או שהטיפול יוצר שינוי במבנה שמונח ביסוד גורמים שקשורים לשינה ושקשורים לשינויים בתדירות‬ ‫ההתעוררויות או במאפיינים שונים של ההתעוררויות‪.‫בטיפול זה מלמדים את הילד להירגע ע"י דמיון מודרך‪ .‬‬ ‫ויתר‬ ‫חימום‪.‬ולהתמקד‬ ‫בגורמי סביבה אחרים‪ .‬ומגיע‬ ‫לשיא בין חודשיים וארבעה חודשים ולאחר מכן יורד‪ .‬‬ ‫תקציר‪:‬האקדמיה האמריקאית לתורת ריפוי הילדים המליצה מ ‪ 1992‬שתינוקות צריכים לישון על הגב כדי‬ ‫להפחית את הסיכון למוות פתאומי‪.‬מקרים של מוות פתאומי אצל תינוקות נדיר בחודש הראשון של החיים‪ .‬‬ ‫המנגנון של ההחלמה מיקיצות חלקיות )ע"י טיפול תרופתי או פסיכולוגי( לא מובן‪ .‬אם שמעשנת בזמן ההריון‪ .‬אם‬ ‫צעירה‪.‬‬ ‫מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבות תנוחת השינה אצל תינוקות לגורם המוות השינה הפתאומי‪ .‬הטיפול נעשה‬ ‫ע"י‬ ‫פסיכולוג התנהגותי או מהפנט מוסמך‪.‬ולגבש המלצות על אסטרטגיות‬ ‫שיכולות להועיל להפחתת המוות הפתאומי אצל תינוקות‪.40%‬‬ ‫בכל מקרה סינדרום המוות הפתאומי בעריסה נשאר הסיבה הגבוהה ביותר למוות זה ועדיין ישנם מספר גורמי‬ ‫סיכון פוטנציאלים אף על פי שחלק מגורמים אלו ידועים שנים רבות כגון עישוןהמסוכנים שבהם זה שמיכה רכה‬ ‫שחוסמים‬ ‫את‬ ‫הנשימה‬ ‫מעבר‬ ‫שהופגנו‬ ‫לאחרונה‪.‬‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות זאת מחלה ללא סיבה ידועה‪ .‬שחורים ואמריקאים אינדיאנים יש להם בעקביות תדירות גבוהה ‪ 2‬או ‪ 3‬פעמים מכל‬ ‫אזרח אמריקאי ממוצע גורמי סיכון עם פוטנציאל לשינויים שכוללים תנוחת שינת בטן שינה על משטח רך כגון‬ ‫פוף‪.‬עישון‬ ‫מצד‬ ‫האם‪.‬המוות‬ ‫הפתאומי אצל ילדים מתחת לגיל שנה נשאר לא מוסבר לאחר מקרי חקירה שכוללים בדיקות מלאות שלאחר‬ ‫המוות וסקירת ההיסטוריה הקלינית‪.‬‬ ‫מאמר ‪ :13‬שינויים בתפיסת סינדרום המוות הפתאומי של תינוקות‪ :‬והמשמעויות\ השלכות‬ ‫של סביבת השינה ותנוחת השינה‪.‬אך ההשערות‬ ‫הן‪:‬‬ ‫ייתכן שהטיפולים מסלקים את הגורם שמותנה לסימפטומים של ההפרעה )הגורם שמביא אותם לידי ביטוי(‪.‬‬ ‫למרות הצלחת הקמפיין הנוכחינותרו מספר גורמי סיכון הדורשים עלייה בתשומת לב‪.‬והוא לומד לעשות ויסות עצמי ולמנוע באמצעות המחשבה‬ ‫את ההתנהגות הבלתי נשלטת המאפיינת את אפיזודות ההתעוררות החלקית שלו‪ .‬יתר חימום‪ .‬משקל לידה נמוך‪.‬ולתאר את הסיבוכים העלולים לנבוע מגורמי הסיכון‪ .‬‬ ‫מבצע לאומי מתכוון להפחית את שכיחות תנוחת שינה על הבטן כדי להפחית את המוות הפתאומי אצל תינוקות‪.‬‬ ‫גורמי סיכון שונים‬ .‬מאז תדירות השינה על הבטן הופחתה מ ‪ 70%‬ל ‪ 20%‬אצל תינוקות‬ ‫אמריקאים‬ ‫המוות‬ ‫וסינדרום‬ ‫הפתאומי‬ ‫יותר‬ ‫הופחת‬ ‫מ ‪.

‬חימום יתר ‪ :3‬קיימים מספר עדויות שהסיכון למוות פתאומי קשור לכמות הבגדים והשמיכות שמלבישים את‬ ‫התינוק‪ .4‬מיטה משותפת‪ :‬קיימים מספר דוחות של תינוקות שנחנקו על ידי מבוגרים‪ .‬שמיכת פוך‪.‬ואובייקטים פוטנציאלים לחנק בסביבת מיטת‬ ‫התינוק בזמן מזג אוויר קר‪ .2‬משטחי שינה רכים עדינים ומצעים חופשיים‪ :‬כריות הממולאות בחומר פוליסטירין במשטחי שינה רכים תורמים‬ ‫למוות בקרב תינוקות צעירים‪ .‬שינה משותפת על ספה התגלתה כגורם סיכון עיקרי‬ ‫במחקר אחד‪ .‬מחקרים שבאו מניו זילנד ומאנגליה הראו ששינה על הצד סיכון קצת יותר גבוה משינה על הגב‬ ‫אף על פי ששינה על הצד נראית בטוחה יותר משינה על הבטן‪.‬מחקרים אחרים הראו ששינה משותפת עם רבים מחברי המשפחה במיטת המבוגרים מסוכנת‬ ‫במיוחד לתינוקות‪ .‬במיוחד כשההורה במצב מדוכא‬ ‫עקב מצב לא טבעי שגורם לכך כגון‪:‬אלכוהול וסמים‪ .‬העיקריים כוללים‪ :‬תינוקות שישנים על הגב בזמן שהם עטופיםעל ידי מצע חופשי‪ .‬יכול להיות שהעונה משקפת את העלייה בזיהומים שכידועים יותר בעונת החורף‪.‬או רק משקפים את השימוש ביותר בגדים‪ .‬אף על פי‬ ‫ששינויים כמו התנהגות קשה יותר להשלים מאשר שינויים בתנוחת השינה של התינוק‪ .‬ולכן הוזזו מהשוק ונוספו הוראות בטיחות לצרכן‪ .1:‬הפצת אינפורמציה לבתי חולים לאחיות ולרופאים‪.‬לא נמצאו‬ ‫מחקרים מעורבים בתיעוד ירידה בסינדרום המוות הפתאומי בקשר עם ירידה של עישון מצד האם‪ .‬בנוסף אף על פי שהורים יודעים על‬ ‫ההמלצות שניתנו בייביסיטר אחרים כגון עובדים במרכז להשגחת הילד אינם יודעים‪ .‬בנוסף קרוב ל ‪ 20%‬מהבייביסיטר מסובבים את התינוקות מתנוחה שאינה על הבטן לתנוחה על הבטן‬ ‫בגילאים ‪ 1‬עד ‪ 3‬חודשים שזהו גיל השיא למוות הפתאומי כפי שכבר הוזכר‪ .‬‬ ‫ירידה משמעותית נצפתה בעונוה הקשורה לסינדרום המוות הפתאומי כשתנוחת שינת בטן ירדה וכשתדירות‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי ירד‪ .‬זה לא ברור אם הקשר לבגדים ואקלים כגורמים‬ ‫בלתי תלויים‪ .‬טמפרטורת החדר‪ .‬בנוסףמחקרים זיהו משטחים‬ ‫רכים ועדינים אחרים כגון‪:‬כריות שמיכות ספות נוחיות כגון פוף‪.‫‪.‬קמפיינים‬ ‫בתקשורת‪ .‬‬ .‬האסטרטגיות להפחתת תנוחת שינת הבטן בארצות הברית כוללים‬ ‫את הבאים‪ .‬‬ ‫‪.‬מכאן שקיימת אינטארקציה בין גורמי הסביבה‪.‬אף על פי שמספר מדינות רובם ביטלו את תנוחת השינה על הבטןעדיין ‪ 20%‬מתינוקות ארצות‬ ‫הברית ממשיכים לישון על הבטן‪ .3.‬עישון בסביבת התינוק‬ ‫לאחר הלידה עשוי להתגלות כגורם סיכון נפרד במספר מחקרים‪.‬הסיכון הגבוה ביותר למוות פתאומי בקרב תינוקות‬ ‫הישנים‬ ‫על‬ ‫הצדדים‬ ‫יכול‬ ‫להיות‬ ‫קשור‬ ‫לאי‬ ‫היציבות‬ ‫היחסית‬ ‫של‬ ‫התנוחה‪.‬ישנם מספר עדויות‬ ‫שתינוקות שרגילים לישון על הגב הם בסיכון מיוחד למוות פתאומי כאשר אחר כך משנים את התנוחה לבטן‬ ‫בשינה‪.‬שמיכות‪ .‬ועונת השנה‪ .‬כגורמי סיכון משמעותיים במיוחד‬ ‫כשממוקמים מתחת לתינוק אני מניח שאולי כי אז זה נתפס‪ .‬‬ ‫‪.‬הסיכון לסינדרום המוות הפתאומי בקשר משמעותי עם שינה משותפת אצל הורים מעשנים‪.‬‬ ‫‪.‬הדאגה שקיימת היא שתינוקות שחורים ישנים פי שתיים על הבטן מתינוקות‬ ‫לבנים‪ .2 .‬ההמלצות של האקדמיה לתורת ריפוי‬ ‫הילדים לתנוחות השינה כללה שינה על הצד ועל הגב אך לא על הבטן כדי להפחית את הסיכון למוות פתאומי‬ ‫בקרב תינוקות‪.‬תוכניות חינוך למשגיחי תינוקות‪.‬‬ ‫אף על פי שמיקום התינוקות על הצדדים בדרך כלל מתגלגלים לגב‪ ..‬אבל פחות ברורה כאשר הם ישנים על הגב‪ .‬הרבה‬ ‫ממחקרים אלו מצאו שמצעים חופשיים גורם סיכון למוות פתאומי‪.3‬עישון‪ :‬עישון מצד האם בזמן ההריון עשוי להתגלות כגורם סיכון עיקרי לסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬‬ ‫‪.‬הסיכון לגלגול לבטן מהצד הוא באופן‬ ‫משמעותי סיכון גבוה מלהתגלגל מהגב לבטן‪ .‬העלייה בסיכון הקשורה לחימום יתר היא ברורה במיוחד כאשר תינוקות‬ ‫ישנים על הבטן‪ .‬מספר דוחות מתארים מספר סיבות משמעותיות‬ ‫למוות פתאומי‪ .1‬שינה על הבטן‪ :‬שינה על הבטן זוהה כגורם סיכון עיקרי למוות פתאומי‪.‬אף על פי שלהפריד משתנים ממשתנה עישון‬ ‫האם לפני הלידה זה בעייתי‪.

‬ומספר מקרים לפני כן נחשב גורם לסינדרום המוות הפתאומי במשפחות של‬ ‫רצח רב‪ .‬ועלייה‬ ‫ברגישות לדלקת האוזן‪ .‬הוא לא מוכיח שמוצץ יכול למנוע את‬ ‫סינדרום המוות הפתאומי‪ .‬עדיין העדויות לא מספיקות להמליץ הנקה כאסטרטגיה להפחתת סינדרום המוות‬ ‫הפתאומי‪ .‬אבל חסרים נתונים שיוכיחו את הרלוונטיות לסינדרום המוות‬ ‫הפתאומי‪ .‬כל מקרה מכריע כי זה משפר את הסיכויים של דיאגנוזה‬ ‫מדוייקת‪.‬‬ ‫זה לא ברור אם סיבוכים אחרים של פגות הקשורים לסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬אבל דרושים תוצאות ממחקרים נוספים לפני שנותנים המלצות‬ ‫לגבי המוצץ‪.‬אולם שאלה לגבי שיטת המחקר‬ .‬יכולים להסביר חלק משמעותי‬ ‫בעלייה בסיכון הקשור לפגות‪ .‬‬ ‫‪.‬הפרופורציה של מקרים שאותם‬ ‫ניתן לייחס לרצח תינוקות עשוי לעלות‪ .‬מחקרים אחרים לעומת זאת הוכיחו שמוצץ יכול להיות מקושר לקיצור משך הזמן של היניקה‪ .10%‬‬ ‫לאורך החקירות של המקרים ומקום ההתרחשות‪ .‬אבל לא עדויות‬ ‫אפידמיולוגיות ששינה משותפת כהגנה נגד סינדרום המוות הפתאומי‪.‬‬ ‫‪.‬אין נתונים שמציעים אסטרטגיות להורדת הסיכון בתינוקות שנולדו בזמן שלא‬ ‫צריכים להיות מיושמים על תינוקות פגים‪ .‬‬ ‫מחשבות על גורמים שמגינים נגד סינדרום המוות הפתאומי‪:‬‬ ‫אף על פי שמחקרים שנסקרו לאחור הפגינו השפעה הגנתית של יניקה על סינדרום המוות הפתאומי‪.‬הקשר לשינה בתנוחת בטן נמצא‪ :‬שלהחזיק תינוק פג במשקל לידה‬ ‫נמוך‬ ‫אותו‬ ‫קשר‬ ‫כמו‬ ‫אלה‬ ‫שנולדו‬ ‫עם‬ ‫משקל‬ ‫לידה‬ ‫נורמלי‬ ‫בתקופה‬ ‫שצריך‪.‬‬ ‫‪.‬ועלייה באי סגר השיניים‪ .‬ארבעת המחקרים האחרונים דיווחו שכיחות נמוכה של סינדרום המוות הפתאומי בקרב תינוקות‬ ‫שהשתמשו במוצץ לעומת תינוקות שלא‪ .‬מחקרים אחרים נכשלו‬ ‫למצוא קשר כזה או שהראו שאחים ואחיות של תינוקות שמתו מסינדרום המוות הפתאומי הם בסיכון לכל סיבות‬ ‫המוות של התינוקות ולא רק סינדרום המוות הפתאומי‪ .2‬רצח תינוקות‪ :‬רוב מקרי סינדרום המוות הפתאומי אין להם הוכחות של מחלות פסיכיאטריות אצל ההורים או‬ ‫הזנחה של התינוקות‪ .‬למרות שהקשר הזה חזק ועקבי‪.1‬סינדרום המוות הפתאומי בקרב אח ואחות‪ :‬מספר מחקרים העריכו שסינדרום המוות הפתאומי בקרב אחים‬ ‫ואחיות מצאו שמי שיש לו אח שמת מסינדרום המוות הפתאומי הוא גורם סיכון משמעותי‪ .‬ההערכה של שכיחות רצח תינוקות במקרים שסומנו כסינדרום המוות‬ ‫הפתאומי נעים בין ‪ 1%‬ל ‪.‬מוצץ עשוי להגן כנגד סינדרום המוות הפתאומי על ידי מניעת הגבלת מעבר האוויר‬ ‫אולי עקב פעולת המציצה של התינוק אני מניח‪ .‬והסיכון עולה עם הירידה בגיל העובר או משקל הלידה‪.‬אף על פי שהנקה זה יתרון וצריך‬ ‫לעודד זאת מסיבות רבות‪.5‬לידה לפני התקופה ולידה במשקל נמוך‪ :‬תינוקות שנולדו לפני התקופה או נולדו עם משקל לידה נמוך הם‬ ‫בעלי סיכון גבוה לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬אבל פרסומים אחרונים שמספר אמהות של תינוקות בעלות תקופות מאיימות בחיים נמצא‬ ‫אצלם ניסיונות פגיעה בתינוקות‪ .3‬הפרעת קצב של הלב‪ :‬פרסום אחרון דיווח שמספר משמעותי של מקרי סינדרום המוות הפתאומי באיטליה היה‬ ‫הארכה של רווח בהפסקות של סריקת האקג שהוביל להפרעת קצב קטלני‪ .‫מספר מחקרי התנהגות הראו שלתינוקות יש יותר עירור ופחות שינה עמוקה בזמן שינה משותפת‪ .‬בעמוד ‪ 162‬בצד ימין פסקה שנייה מ ‪in addition‬‬ ‫לא‬ ‫תרגמתי כי לא הבנתי זה מספר שורות‪.‬כשמספר מקרי סינדרום המוות הפתאומי הופחתו בשנים האחרונות‪ .‬מיד צריכה לעלות דאגה לגבי‬ ‫סיבות המוות‪.‬לפעמים טעות של סינדרום המוות הפתאומי שהן לא מוות פתאומי‪.‬‬ ‫כאשר ‪ 2‬תינוקות באותה משפחה דווחו כמי שמתו מסינדרום המוות הפתאומי‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫העלייה בסיכון לא יכולה להיות מוסברת במלואה על ידי פגות כשהם עדיין בבית חולים‪.‬‬ ‫סיבות אחרות של מוות תינוקות‪ .‬מחקרים‬ ‫אחרים נכשלו למצוא אחרי שהייתה התאמה למשתנים מתערבים אחרים‪ .

‬והתפתחות מאוחרת‪.‬לעומת זאת קיימים עדויות ישירות ולא ישירות שתינוקות שמקיאים בסיכון גבוה יותר‬ ‫להחנק אם הם ישנים עם הפנים למטה‪ .‬היו חלק‬ ‫מהסיבוכים שמהם פחדו‪ .1992‬הרפואה יכולה לתת סמכות‬ ‫שונה לרופא במתן המלצות‪ .‬‬ ‫בדיקה של גזע המוח אצל תינוקות שמתו עם דיאגנוזיה של סינדרום המוות הפתאומי חשפה תת התרבות תאים‪.‬וזה נעשה לדאגה עקב זה שזה הוביל לעלייה בניתוחים לא‬ ‫הכרחיים להתגרמות הגולגולת‪ .‬מספר‬ ‫מחקרים העריכו את הקשר של אבן דרך התפתחותי ותנוחת שינה‪ .‬‬ ‫אף על פי שהפרעה בסוגר הוושט דווח בתדירות נמוכה בתנוחה שינה על הבטן‪ .‬דלקת ראות‪.‬יותר מדי‬ ‫מונחים רפואיים במאמר זה‪ .‫נותרה‪ .‬‬ ‫או ירידה בקשירת הנוירוטרנסמיטרים‪.‬אין עדויות של עלייה בשאיפת אוויר או עלייה בתלונה על הקאה מאז‬ ‫שעלתה שכיחות שינה על הגב באופן דרמטי‪.‬לפי הטיעון תנוחת שינה על הבטן על מיטה רכה ושמיכה על‬ ‫הראש מעלה את הסבירות לנשימה סגורה‪ .‬אין עלייה במוות תינוקות שניתן‬ ‫לייחס אותו לשאיפת אוויר עם השינוי מתנוחת בטן לגב אצל התינוקות‪ .‬ולחץ דם‪ .‬תזכורת זאת צריכה‬ ‫להיות חלק משגרת ההדרכה המקדימה לבייביסיטר‪.‬‬ .‬לאחר שקילה של יחסי הסיכון והיתרונות‪.‬בנוסף‪ .‬מספר דיווחים מציעים שעלייה בגולגולת‬ ‫מעוותת עורפית מאז שינת בטן נעשתה יותר שכיחה‪.‬אולי כי קומבינציה עם חנק‪ .‬נראה שיש‬ ‫מעט הצדקה לתוכנית סריקת האקג כדי לזהות קורבנות פוטנציאלים לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬אני מצטער אבל באמת שהתאמצתי (‪.‬שעשוי לפגוע בתפקוד‪ .‬דאגות הובעו שסיבוכים בלתי‬ ‫רצויים יבואו מייד אחרי‪ .‬קצב הבליעה לניקוי מעבר‬ ‫האוויר של הגירוי של בית הקול ) זהו רפלקס שמוביל לדום נשימה ולאיטיות קצב הלב(הוא מופחת בתנוחת‬ ‫בטן‪.‬חיות רבות ודגמים אנושיים פותחו לבדיקת‬ ‫ההשערות‪ .‬ישנה דאגה שבייביסיטר לא יתנו לתינוקות לשכב על הבטן אפילו כשהם ערים‪ .‬טוב תקשיבו‬ ‫עמוד ‪ 163‬שלוש שורות אחרונות בעמודה שמאלית ועד סוף הפסקה שברתי את הראש אין לי מושג‪ .‬פיתוח והרחבה של המלצות שנעשו מאז ‪ .‬ליתר חום או שניהם‪ .‬‬ ‫מנגנון שהוצע לסינדרום המוות הפתאומי‪:‬‬ ‫בדרך כלל מקובל שסינדרום המוות הפתאומי משקף מספר סיבות של מוות‪.‬תגובות מגנות לגירויי חיים מאיימים הושוו לתנוחת בטן או גב‪ .‬‬ ‫המלצות‪:‬‬ ‫במשך העשור האחרון פותחו מספר אסטרטגיות המורידות את הסיכון לסינדרום המוות הפתאומי‪.‬תנוחת‬ ‫בטן כשערים היא מומלצת להתפתחות כתפיים עליונות‪ .‬אזור החשיבה מעורב עם יתר פחמן דו חמצני בדם של תפקוד ריאתי‪.‬ההשערות שתינוקות מסויימים מסיבות שנקבעו אולי יש התפתחות גברית או איחור‬ ‫בבשלות באזור זה‪ .‬‬ ‫הרשימה הבאה כוללת שינויים‪ .‬כשיציבות פיזיולוגית של‬ ‫תינוקות כאלה נעשית מתפשרת במשך השינה הם עשויים לא להתעורר במידה מספקת למניעת פגיעה קטלנית‪.‬ייתכן כחוסר דיאגנוזה משנית של גולגולת מעוותת כהתגרמות הגולגולת‪ .‬‬ ‫תגובות עירור של בית הקול ורפלקס קולטן לחץ גם מפחיתים את השינה הפעילה בתנוחת הבטן‪ .‬כמו הגירוי‪ .‬‬ ‫השערות של מקרים של סינדרום המוות הפתאומי טענו שאולי זה משקף התפתחות מאוחרת של עירור או‬ ‫שליטה‬ ‫בדום‬ ‫לב‪.‬ולהמנע מגולגולת מעוותת עורפית‪ .‬ומתחבר לאזור של העירור וויסות ההריון‪ .‬הפרעה בסוגר הוושט‪ .‬‬ ‫תאוריה אחת מציעה שנשימה סגורה ומלווה בחוסר חמצן והיפרקרביה מספקת גירוי מזיק בזמן שאחרת מציעה‬ ‫היפרתרמיה‪.‬‬ ‫סיבוכים של שינה לא על הבטן‪:‬‬ ‫כאשר האקדמיה הציעה לראשונה שתינוקות צריכים לישון בתנוחה לא על הבטן‪.‬אבל אבל השוני לא ניתן‬ ‫לגילוי יותר מ ‪ 18‬חודשים‪ .‬וקשה להניח שהחריגות הזאת תסביר יותר ממיעוט קטן של מקרי סינדרום המוות הפתאומי‪ .‬שאיפת אוויר‪ .‬‬ ‫רגישות כימית‪ .‬להשיג ציון דרך מוטורי מגושם נראה‬ ‫כמתרחש קצת מאוחר אצל תינוקות שישנים על הגב לעומת תינוקות שישנים על הבטן‪.

‬‬ ‫שלא יהיו במיטת התינוק‪ .‬‬ ‫יש לעודד את התינוק לשהות על בטנו בזמן העירות בכדי למנוע החלשות של חגורת הכתפיים‪ .‬ולמנוע לכידה בין דופן המיטה לרהיטים‪ .‬שינה על מיטת‬ ‫מבוגרים לא נטולת סיכונים גם‪.‬ומזרנים רכים‪.‬‬ ‫אף על פי שפותחו מתקנים שמחזיקים את תנוחת התינוק או מורידים את הסיכון לנשימה סגורה‪ .‬אסטרטגיה אחת היא לסדר את המצעים כך שהרגליים של‬ ‫התינוק יגיעו לקצה המיטה שהשמיכות תחובות מסביב למיטה ולמזרן ומגיעים רק עד לחזה של‬ ‫התינוק‪.‬אם התינוק ישן על הצד‬ ‫המשגיח צריך להביא את הזרוע קדימה כדי להפחית את הסבירות שהתינוק יתגלגל לתנוחת בטן‪.‬‬ ‫הקמפיין הלאומי של הפחתת שינה על הבטן צריך להמשך ולהדגיש את איפיוני הבטיות של סביבת השינה של‬ ‫התינוק‪ .‬‬ ‫קיימת דאגה שהתדירות השנתית של סינדרום המוות הפתאומי אשר ירד באופן יציב מאז ‪ .‬‬ ‫בנוסף אין עדויות שתינוקות בעלי סיכון גבוה לסינדרום המוות הפתאומי יכולים להיות מזוהים על ידי מוניטורים‬ ‫של לב ונשימה בבתי חולים‪.‬‬ ‫יש להמנע מחימום יתר‪:‬התינוקות צריכים ללבוש מעט בגדים לשינה וטמפרטורת החדר שינה צריכה להשאר‬ ‫נוחה ומתאימה ללבוש של התינוק‪.‬‬ ‫להמנע מאובייקטים רכים בסביבת חדר השינה של התינוק כגון‪ :‬כריות‪.‬ולפנות בעיקר לאוכלוסייה שממשיכה להשכיב את התינוקות על הבטן‪.1‬גורמים הקשורים לתינוק‬ .‬‬ ‫תינוקות צריכים להמנע מלישון במיטת מים‪.‬אבלבזמן ששינה על הצד לא‬ ‫בטוחה כמו שינה על הגב‪ .‬יש להשכיב את‬ ‫התינוק בעת השינה כשראשו מופנה לכיוון אחד למשך שבוע‪ .‬מתקנים אלה‬ ‫לא מומלצים כי אף אחד מהם לא נבחן במידה מספקת כדי להראות יעילות ובטחון‪.‬אם בכל זאת האמא בוחרת שהתינוק ישן איתה לצורך הנקה עליה לדאוד שהוא‬ ‫לא ישן על הבטן‪ .‬שימנע משטחים רכים ורפויים וכיסויים‪ .‬‬ ‫מיטת תינוק שתואמת את הסטנדרטיים הבטוחיתיים של הצרכן דרושה לסביבת שנת התינוק‪.‬וסידור‬ ‫המיטה‪.‬שינה על הגב מעניקה סיכון נמוך ביותר‪ .‬ולאחריו לשנות את הכיוון אליו מופנה ראשו של‬ ‫התינוק‪.‬ספות‪.‬אבל יחד עם זאת אין עדויות שמוניטור ביתי מורידים את שכיחות סינדרום המוות הפתאומי‪.‬על אחים‬ ‫ואחיות להמנע משינה משותפת עם התינוק‪ .‬עוד מסרים חשובים שיש להעביר‬ ‫בקמפיין הם‪ :‬את הסיכון של עישון מצד האם‪ .‬שמצעים שמיכות וסדינים יהיו תחובים למיטה ולמזרן ולא משוחררים וזאת כדי למנוע‬ ‫את הסיכוי שפניו של התינוק יהיו מכוסים בהם‪ ..‬‬ ‫מוניטורים של נשימה ושל הלב יכולים לגלות דום לב בנשימה וזה טוב לתינוקות בעלי סבירות גבוהה לאי יציבות‬ ‫לב ונשימה קיצוניים‪ .‫תינוקות צריכים להמנע משינה על הבטן‪ .‬אובייקטים שמכילים גז‪.‬הורים שבחרו לישון שינה משותפת עם התינוק צריכים להמנע‬ ‫מאלכוהול עישון וסמים אשר עלולים להזיק לעירור התינוק‪.‬בובות‪ .‬‬ ‫הגורמים המשפיעים על הפרעות שינה בילדות מוקדמת‬ ‫‪.‬ספות‪ .‬חימום יתר‪ .‬ויש לה סיכון נוסף כגון להלכד בין המזרן למבנה המיטה או בין המעקה הקדמי‬ ‫והאחורי של המיטה‪.‬אך האחוזים של שינה על הבטן ירדו גם)כלומר היינו מצפים שימשיך לרדת סינדרום המוות הפתאומי(‪.‬עדיין יש לו סיכון נמוך באופן משמעותי משינה על הבטן‪ .‬אסטרטגיה אחרת היא להשתמש בבגדי שינה ללא כיסוי יתר אחר על התינוק‪.1992‬כעת הפסיק‬ ‫לרדת‪ .‬‬ ‫לשינה משותפת סיכונים‪ :‬אלטרנטיבה אחרת היא שההורים ישימו את מיטת התינוק בחדר שלהם ליד מיטתם ואז‬ ‫זה גם נוח להנקה וגם לקשר עין‪ .‬ומכל שטח רך אחר‪.

‬למרות שזה עוזר להרדים את‬‫התינוק בטווח המיידי‪ .‬גן‪ .‬‬ ‫•‬ ‫מעורבות הורים ואינטראקציות הורה – ילד – תינוקות מסוימים אינם רוכשים את היכולת להירדם‬ ‫בעצמם‪ .‬‬ ‫•‬ ‫אמונות הוריות והמרכיב הקוג' – רגשי – למרות שלא ניתן להסיק על סיבתיות‪ .‬‬ ‫יחד עם זאת יש מקום לשקול מתן תרופות בשילוב עם התערבות התנהגותית במצבים שבהם ההורים מגיעים‬ ‫למצבי עייפות‪ .1‬המודל ההתנהגותי‬ .‫עלולים להשפיע על שנתו של הילד ובמקרים מסוימים להוביל להתפתחות הפרעות שינה‪:‬‬ ‫•‬ ‫גורמים פיזיולוגיים – מזג מולד‪ .4‬גורמים חיצוניים עקיפים‬ ‫תרבותיים – נורמות וערכים )סוגיית השינה המשותפת(‬ ‫סביבתיים – לחצים סביבתיים כמו‪ :‬מעבר דירה‪ .‬אמונות‪ .‬‬ ‫ הורים רבים מתרגלים להרדים את תינוקם בלילה באמצעות האכלה בכל יקיצה‪ .‬קוליק )כאבי בטן עזים(‪ .‬מעבר דירה‬ ‫וכו'‪.‬אשר עלולות להתגבר סביב ההשכבה ובמהלך הלילה‬ ‫בשל המשמעויות שיש ללילה כזמן של פרידה‪.2‬גורמים הקשורים בהורים‬ ‫•‬ ‫אישיות ופסיכופתלוגיה – דיכאון אימהי קשור לבעיות שינה של הילד ובנוסף ילד עלול לפתח‬ ‫בעיות שינה בתגובה למצבי לחץ יומיומיים של הוריו כמו‪ :‬בעיות כלכליות‪ .‬מצב כלכלי‬ ‫משפחתיים – קשר בין ההורים‪ .3‬גורמים הקשורים באינטראקציות הורה – ילד‬ ‫•‬ ‫דפוסי התקשרות וחרדות פרידה – דפוסי התקשרות לא בטוחים עלולים להפריע לילד בתהליך‬ ‫הפרידה ההדרגתי מהוריו ולעודד חרדות פרידה‪ .‬‬ ‫‪ .‬לתינוקות עם מזג סוער יותר הפרעות שינה רבות יותר‪.‬אלרגיות‪.‬‬ ‫‪.‬נראה כי‬ ‫הקוגניציות בהן מחזיקים ההורים מכוונות את התנהגותם ותגובותיהם לתינוק ובכך משפיעות על התנהגותו‬ ‫)חרדות‪ .‬דלקות אוזניים‪ .‬תסכול וקשיי תפקוד קיצוניים‪.‬קנאה עקב הולדת אח‬ ‫עכשיו לקרוא את מאמר ‪ 14‬של מיכל!!!‬ ‫פרק ‪ – 4‬טיפול בהפרעות שינה‬ ‫טיפול בקשיי הירדמות ובשמירה על רצף השינה )יקיצות ליליות(‬ ‫מגבלות של טיפול רפואי‪ :‬טיפול ע"י תרופות שינה אינו מומלץ בתינוקות וילדים וגם לא הוכח כיעיל לטווח ארוך‬ ‫ויכולות להיות להן תופעות לוואי‪.‬תפיסות(‬ ‫•‬ ‫זיכרונות עבר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫•‬ ‫גורמים רפואיים – מחלות‪ .‬גדל מספר היקיצות והאכלה פועלת בעצם כגורם מעורר‪.‬בעיות נשימה‪ .‬מכיוון שנוכחותם ומעורבותם של הורים בתהליך ההירדמות אינן מאפשרות לתינוק לפתח‬ ‫טכניקות של הרגעה עצמית‪.‬מוות במשפחה‪ .

‬‬ .‬‬ ‫•‬ ‫דחיית שינה – מיועדת בעיקר לילדים עם קשיי הירדמות והיא כוללת דחיית שינה בכמחצית השעה על‬ ‫מנת להבטיח הירדמות מהירה‪ .‬אך לבד‬ ‫מהכניסה לחדר נאמר להורה כי עליו להימנע מביקור ממשוך ומתגמל שעלול לחזק את בכי התינוק עם‬ ‫עזיבת ההורה את החדר‪ .2‬אפשרות להגיע לשיפור משמעותי בשנת התינוק בפרק זמן קצר של יומיים שלושה‪.‬‬ ‫‪ .‬אח"כ ניתן‬ ‫להגדיל את רווחי זמן הכניסה‪.‬‬ ‫הרציונל המשותף לכל הטכניקות ההתנהגותיות‪ :‬לאפשר לתינוק פרק זמן עם עצמו כדי ללמוד להירגע בכוחות‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫יתרון‪.‬‬ ‫•‬ ‫נוכחות מתמדת – מיועדת בעיקר לילדים הסובלים מפחדים וחרדות או להורים החוששים להשאיר את‬ ‫ילדם לבד‪ .‬‬ ‫טכניקות התנהגותיות הן‪:‬‬ ‫•‬ ‫התעלמות מוחלטת – על ההורים להתעלם לגמרי מקריאותיו ומבכיו של הילד לאחר שהשכיבו‬ ‫אותו במיטתו עד שיירדם‪ .‬‬ ‫השונה‪ :‬מידת הדרגתיות‪.‬‬ ‫מטרת הטיפול‪ :‬לעזור להורים לשנות את שיטות ההרגעה ולהקטין את מעורבותם הפעילה על מנת שהתינוק ילמד‬ ‫להירגע ולהירדם בכוחות עצמו‪.‬טקסי שינה‪.‬‬ ‫•‬ ‫גמילה מודרגת – הפחתה הדרגתית של עוצמת התערבותו של ההורה‪ .‬‬ ‫ע"פ ההורה הולך לישון עם מזרן או מיטה נפרדת בחדרו של הילד ונמצא שם מרגע השכבה עד הבוקר‪.1 :‬מתן תזכורות קבועות לילד על נוכחות קרובה של הורה מה שמקל על ההורים ליישם את השיטה‪.‬‬ ‫על ההורה להימנע מאינטראקציות משותפות עם הילד‪ .‬ע"פ הורה משכיב את הילד במיטתו בתנוחת שכיבה בעודו ער אך מוכן לשינה ויוצא‬ ‫מהחדר‪ .‬חצי שעה תוקדש ליצירת רמזי שינה‪ .‬ההורה אמור להמשיך כך עד שהילד נרדם וכך גם לגבי יקיצות ליליות‪ .‬מתבססת על שינה משותפת של ההורה בחדרו של הילד למשך תקופה של שבוע – שבועיים‪.‫הנחה מרכזית‪ :‬הפרעות בהירדמות ובשמירה על רצף השינה קשורות באופן הדוק לאינטראקציות הנוצרות בין‬ ‫התינוק להוריו מסביב להשכבה ולהירדמות‪.‬אף כיעילותה מוכחת להורים קשה ליישמה והשימוש בשיטה זו אינו רוח עוד‪.‬על ההורה להמתין מס' דקות בטרם ישוב לחדרו של התינוק‬ ‫המטרה‪ :‬בכניסה לחדר היא להעניק לילד את תחושת הביטחון שההורה נמצא בבית ולא נטש אותו‪ .‬למשל ע"י הפחתת משך הזמן‬ ‫שההורה נמצא עם התינוק בחדר כל פעם‪.‬אם התינוק בוכה‪ .‬נוכחות ההורה אמורה להרגיע את הילד ולבנות‬ ‫אצלו תחושת ביטחון‬ ‫חיסרון‪ :‬זמן ארוך יחסית עד להשגת היעד‪.‬‬ ‫חסרון‪ :‬יישומה נמשך זמן רב ויש ילדים שיביעו התנגדות גם אם השינוי הדרגתי מאוד‪.‬‬ ‫יתרון‪ :‬עבור הורים נעימה יותר ונחוות כפחות "טראומטית" לילד‪.‬‬ ‫•‬ ‫בדיקה מתוזמנת‪/‬שיטת "‪ 5‬דקות" – מבוססת על רעיון של בדיקה מתוזמנת או התעלמות מודרגת‬ ‫בחדרו של התינוק‪ .‬באופן דומה עליהם להימנע מלגשת אליו גם כשהוא מתעורר בלילה אלא אם כן‬ ‫הוא חולה או שרוי בסכנה‪ .

‬‬ ‫מאמר ‪16‬‬ ‫השפעת הדרכת הורים על‪ :‬דפוסי השינה של הפעוט‪ .‬‬ ‫בדיקה מתוזמנת‪ .‬‬ ‫ ‪ 29‬מהזוגות )קבוצת המחקר( השתתפו בתכנית הדרכה בת ‪ 4‬מפגשים‪ .‬התעלמות מוחלטת‪.‬דמיון‬ ‫מודרך(‪ .‬על רמת הלחצים ההוריים ועל התפיסה‬ ‫העצמית של היכולות ההוריות ‪ /‬וולפסון‪ .‬‬ ‫מחקרי יעילות‪ :‬מרביתם מצביעים על שיפור של כ ‪ 80%‬בבעיות שינה בעבקובות התערבויות התנהגותיות‪.‬‬ ‫חוץ מבירור של המקור טוב לשלב טכניקות התנהגותיות כגון‪ :‬שליטה עצמית )תרגול הרפיה‪ .‬‬ ‫לפי המאמר ‪ :16‬שיטות "מבוססות היטב" – השוואה בין קבוצת טיפול לביקורת‪ .‫•‬ ‫טיפול בפחדי לילה – התנגדות להשכבה אצל ילדים בגילאי ‪ 6 – 3‬עלולה להתרחש בגלל פחדים‪.‬בשלב זה נבדקו שוב‬ ‫חלק מהמשתנים ההוריים‪.‬‬ ‫משתני המחקר נמדדו באמצעות‪:‬‬ ‫יומני שינה )שההורים מילאו בין גילאי ‪ 6-9‬שבועות של התינוק(‬‫שאלונים להערכת רמת הלחצים ההוריים והתפיסה העצמית של היכולות ההוריות‬‫מעקב נוסף אחר שנת התינוקות נערך במהלך שבוע‪ . Lacks & Futterman‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר מחקר מניעה – האם ניתן למנוע התפתחות דפוסי שינה בעייתיים אצל תינוקות ע"י‬ ‫הדרכת הורים ממוקדת ומוקדמת )לפני לידת התינוק(?‬ ‫כמו כן – נבדק האם הדרכה מוקדמת להורים יעילה בהפחתת לחצים הוריים ובשיפור התפיסה‬ ‫העצמית של היכולת ההורית‬ ‫אופן המחקר‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 60‬זוגות הורים במהלך קורסי הכנה ללידה‪.‬לקס & פוטרמן‬ ‫‪Effects of parent training on infant sleeping patterns.‬בה נלמדו טכניקות התנהגותיות ליצירת‬‫דפוסי שינה בריאים עבור התינוק‬ ‫‪ 31 -‬מהזוגות )קבוצת הביקורת( לא השתתפו בתכנית ההדרכה )אלא רק קיבלו הסבר על תהליך המחקר(‬ .‬דחיית שינה משולבת עם "זמן איכות"‪.‬‬ ‫מחצית הזוגות קיבלו הדרכה בנושא שנת התינוק במהלך הקורס ומחציתם קיבלו רק הסבר על תהליך המחקר‪.‬‬ ‫ללא הדרכה‪.‬‬ ‫שיטות "מבטיחות" – נוכחות מתמדת‪ . parent's stress and perceived parental competence/‬‬ ‫‪Wolfson.‬חינוך מניעתי‪.‬כשהתינוקות היו בני ‪ 4-5‬חודשים‪ .‬דסנסיטיזציה שיטתית‪.‬‬ ‫אודות המחקר ‪:‬‬ ‫לצורך המחקר נדגמו ‪ 60‬זוגות הורים המצפים ללידת תינוקם הראשון‪.

‫ההורים משתי הקבוצות התבקשו למלא יומני שינה‪ ,‬ומהשוואה בין יומניהם של חברי קבוצת‬
‫המחקר ליומני חברי קבוצת הביקורת עולה כי‪:‬‬
‫בגילאי ‪ 6-9‬שבועות ‪ -‬לתינוקות מקבוצת המחקר היו דפוסי שינה טובים יותר באופן משמעותי בהשוואה‬

‫‪-‬‬

‫לתינוקות מקבוצת הביקורת‬
‫‪-‬‬

‫הורי קבוצת המחקר דיווחו על תפיסה עצמית של יכולת הורית גבוהה יותר )ביחס להורי קב' הביקורת(‬

‫‪-‬‬

‫הורי קבוצת הביקורת חוו מתחים רבים יותר מהורי קב' המחקר‬
‫הקדמה ‪:‬‬
‫אחד הנושאים המרכזיים המעסיקים הורים לתינוקות הוא כמה זמן ישן התינוק ומתי הוא ישן‪.‬‬
‫השאלה הנפוצה ‪" :‬האם התינוק שלך כבר ישן כל הלילה?" משקפת את חסך השינה ותחושות המתח אותם חווים‬
‫הורים טריים עקב יקיצותיו הליליות של התינוק‪.‬‬
‫מטרתם החשובה של ההורים היא להפחית מתחים אלה ע"י הקניית הרגלי שינה בריאים ועצמאיים לתינוקם‪.‬‬
‫באופן נורמאלי – אנו מתעוררים מספר פעמים במהלך הלילה וחוזרים מייד לישון‪ ,‬מבלי להיות מודעים‬
‫להתעוררויות קצרות אלה‪.‬‬
‫הורים לתינוקות רכים לא יכולים לצפות שתינוקם יישן שינה רצופה של ‪ 8‬שעות ללא כל הפרעה‪ ,‬אך כן ניתן‬
‫לצפות לשיפור הדרגתי באיכות שנת התינוק‪.‬‬
‫מחקרים מראים שהמטרה להקנות הרגלי שינה מוקדמים ויציבים לתינוק אינה פשוטה להשגה במקרים רבים‪:‬‬
‫כ – ‪ 30%‬מהילדים סובלים מבעיות שינה ב – ‪ 4‬שנות חייהם הראשונות‪.‬‬
‫‪-‬‬

‫מור & יוקו )‪ (1957‬מצאו כי עד גיל שנה ‪ 10%‬מהפעוטות לא הגיעו למצב של שינה בת ‪ 5‬שעות רצופה וללא‬

‫הפרעות‬
‫‪-‬‬

‫צוקרמן‪ ,‬סטיבנסון & ביילי )‪ (1987‬מצאו כי ‪ 18%‬מהתינוקות בני ‪ 8‬חודשים ו – ‪ 29%‬מהפעוטות בני השלוש‬
‫שנים‬

‫סבלו‬

‫מבעיות‬

‫שינה‪,‬‬

‫ו – ‪ 5%‬מאמהותיהם של התינוקות הקטנים יותר סבלו מפגיעה חמורה בדפוסי השינה שלהן עקב בעיות השינה‬
‫של ילדיהן‪.‬‬
‫ רופאי ילדים מדווחים כי כ – ‪ 26%‬מהפציינטים שלהם סובלים מקשיי שינה כלשהם‪,‬‬‫ פסיכיאטרים המטפלים בילדים מדווחים כי כ – ‪ 61%‬ממטופליהם סובלים מקשיי שינה‪,‬‬‫ מחקרים אודות מבוגרים הסובלים מאינסומניה מראים שבעיות השינה של כ – ‪ 6%‬מהם החלו לפני גיל ‪.10‬‬‫ממצאים אלה מובילים למסקנה כי בעיות שינה הנפוצות בקרב פעוטות וילדים עשויות להמשיך ללוות אותם‬
‫בהמשך כשיהפכו למבוגרים‬
‫ועלולות להשפיע על מצב רוחם ועל איכות שנתם של הוריהם‪.‬‬
‫משתנה מרכזי נוסף המשפיע על שנת הפעוטות הוא ההתפתחות והבשילה ‪:‬‬
‫תינוקות מתחילים להבחין בין יום ללילה בסביבות גיל חודשיים‪.‬‬
‫תינוקות רכים ישנים בין ‪ 16-20‬שעות ביממה‪ ,‬כאשר שעות אלה מתפזרות באופן אקראי על פני היממה וללא‬
‫הבחנה בין יום ללילה‪,‬‬
‫ולעומתם בני החודשיים מרכזים את רוב שעות השינה שלהם בלילה‪.‬‬

‫אפיזודת השינה הארוכה ביותר של התינוק היא כ – ‪ 4‬שעות בלידתו‪ ,‬ועד גיל ‪ 4‬חודשים האפיזודה הארוכה ביותר‬
‫מכפילה את עצמה )כ – ‪ 8‬שעות(‪.‬‬
‫משתנים נוספים המשפיעים על דפוסי השינה של פעוטות הם‪:‬‬
‫‪ (1‬מאפיינים אישיים )כגון גיל הילד ומזגו של הילד(‬
‫‪ (2‬אירועים הקשורים בתקופת העוברות ובמהלך הלידה )כגון לידה במשקל נמוך‪ ,‬סיבוכים בלידה‪(...‬‬
‫‪ (3‬בעיות רפואיות והתפתחותיות )כגון קוליק‪ ,‬כאבים כתוצאה מצמיחת שיניים‪(...‬‬
‫‪ (4‬גורמים סביבתיים )כגון הולדת אח‪/‬אחות‪ ,‬מתחים של ההורים‪ ,‬אינטראקציה בין ההורה לילד‪(...‬‬
‫אם כך – משתנים רבים משפיעים על שנת התינוק‪ ,‬כאשר בחלקם לא ניתן לשלוט )לידה במשקל‬
‫נמוך‪ ,‬קוליק‪ ,‬וכד'(‪,‬‬
‫בעוד באחרים )חרדות הוריות‪ ,‬תפיסה עצמית של יכולת הורית וכישורי הורות – בפרט בנושא‬
‫השינה( כן ניתן לשלוט‪.‬‬
‫לאחרונה נעשו ניסיונות ללמד הורים לעזור לתינוקותיהם הרכים לפתח דפוסי שינה‪-‬ערות בריאים‪.‬‬
‫כעת יש צורך במחקר שיתמוך בהשערה כי להורים יכולה להיות השפעה רבה על דפוסי השינה של ילדיהם‪.‬‬
‫כמו כן – שיפור באיכות השינה של הפעוט עשויה להביא להפחתה ברמת המתחים אצל ההורה ולהגביר תחושת‬
‫כשירות הורית של הורה בתקופה האינטנסיבית שלאחר הלידה‪.‬‬
‫ממצאים ראשוניים מראים כי ניתן בדרכים שונות להפחית ממידת המתח המלווה את תקופת הלידה עבור ההורים‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬שיעורי "לאמאז" נמצאו יעילים בהפחתת המתחים והחרדות לקראת לידת הילד‪/‬ה הראשון‪.‬‬
‫כמו כן גם תמיכה חברתית וקבלת סיוע בטיפול בתינוק נוטים להפחית מהמתח שבחוויית ההפיכה להורה בפעם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫מכאן ניתן להניח כי הדרכה לבניית הרגלי שינה בריאים לתינוק עשויה גם היא להוריד את רמת המתח של‬
‫ההורה ולהגביר את כשירותו כהורה‪.‬‬
‫מחקר זה השווה בין קבוצת הורים טריים שקיבלו הדרכה ספציפית לגבי שנת תינוקות לפני הלידה‬
‫לקבוצת הורים טריים שלא קיבלה הדרכה‪,‬‬
‫ובחן את ‪ 3‬ההשערות הבאות‪:‬‬
‫‪ (1‬לתינוקות מקבוצת המחקר יהיו דפוסי שינה טובים יותר משל תינוקות קב' הביקורת‬
‫‪ (2‬הורי קב' המחקר יתעוררו פחות במהלך הלילה‪ ,‬יקומו ויגיבו פחות לתינוק מהורי קב' הביקורת‬
‫‪ (3‬הורי קב' המחקר יחוו פחות מתח ויחושו כשירים יותר‬

‫המחקר ‪:‬‬
‫א( הנבדקים‪:‬‬
‫‪ 60‬זוגות נדגמו מבין משתתפי קורס "לאמאז" בבי"ח מקומי‪.‬‬
‫מאפייני הנבדקים )ההורים( ‪:‬‬
‫‪ -‬זוגות נשואים המצפים ללידת תינוקם הראשון‬

‫ גילאי ההורים‪) 21-40 :‬ממוצע‪(28.7 :‬‬‫ מס' שנות השכלה ממוצע בקרב משתתפי המחקר‪ ,15.7 :‬בני המעמד הבינוני עד בינוני גבוה‬‫ב( מהלך המחקר‪:‬‬
‫תכנית ההדרכה – ניתנה לחברי קבוצת המחקר לפני הלידה‪.‬‬
‫מדובר בתכנית למניעת היווצרות דפוסי שינה בעייתיים אצל התינוקות‪ ,‬משתתפי התכנית השתתפו ב – ‪ 4‬מפגשים‬
‫)‪ 2‬לפני הלידה ו – ‪ 2‬אחריה(‪,‬‬
‫אשר במהלכם הוצגו בפניהם מידע אודות שנת תינוקות ואודות שיטות ליצירת הרגלי שינה טובים‪.‬‬
‫במהלך שתי פגישות ההדרכה הראשונות )לפני הלידה( נמדדו בקרב הורי קב' המחקר שני המשתנים הקשורים‬
‫להורים )רמת מתח ותפיסה עצמית של יכולת הורית(‪.‬‬
‫לאחר הלידה נמדדה שוב רמת המתח וכמו כן ההורים קיבלו יומני שינה בהם ידווחו על שנת תינוקם מידי יום‬
‫במשך ‪ 3‬שבועות‪.‬‬
‫כל משתני המחקר )דפוסי השינה של התינוקות‪ ,‬רמת מתח הורי‪ ,‬תפיסה עצמית של יכולת הורית והתעוררויות‬
‫ותגובות לילד במהלך שנתו( נמדדו שוב כשהתינוקות היו בני ‪ 16-20‬שבועות‪.‬‬
‫בתום המחקר הוצעה להורי קב' הביקורת השתתפות בתכנית הדרכה שתסייע להם בנושא דפוסי השינה של‬
‫התינוק‪.‬‬
‫ג( אופן מדידת המשתנים‪:‬‬
‫מדידת דפוסי השינה של התינוק ‪ -‬יומני שינה‪:‬‬
‫דפוסי השינה‪-‬ערות של התינוקות נמדדו בעזרת יומני שינה בני ‪ 24‬שעות‪.‬‬
‫ביומן הייתה טבלה כאשר כל עמודה בה מתייחסת ל – ‪ 15‬דקות מהיממה )למשל ‪,(....12:30 ,12:15 ,12:00‬‬
‫וההורים מילאו כל עמודה‪ :‬בצבע – אם התינוק ישן‪ ,‬ללא צבע – אם התינוק ער‪ ,‬ובסימון מיוחד – אם התינוק אוכל‪.‬‬
‫מחקרים רבים עשו שימוש בסוג זה של יומן שינה בן ‪ 24‬שעות‪ ,‬והוא הוכיח את עצמו ככלי מדידה אמין‪.‬‬
‫את היומן מילא הורה אחד מכל משפחה )בני הזוג בחרו מי משניהם ימלא אותו( במשך שלושה שבועות רצופים‬
‫לאחר הלידה‪ ,‬ובמשך שבוע נוסף בגיל ‪ 16-20‬שבועות של התינוק‪.‬‬
‫מדוע נדרשו ההורים למלא יומני שינה במשך שלושה שבועות בתקופה שלאחר הלידה?‬
‫‪ (1‬בתקופה זו שלאחר הלידה דפוסי השינה של התינוק משתנים בתדירות גבוהה‪ ,‬ולכן לא ניתן באמת‬
‫ללמוד על דפוסי השינה של התינוק מנתוני מעקב לפרק זמן קצר יותר‪.‬‬
‫‪ (2‬לעיתים הורים מחסירים )שלא בכוונה( מידע בעת מילוי היומן‪ ,‬ולכן מעקב בן ‪ 3‬שבועות מפחית את‬
‫השפעת חוסר הדיוקים הללו על התוצאות‪.‬‬
‫הנתונים שחושבו מתוך יומני השינה‪:‬‬
‫‪ (1‬ממוצע סך שעות השינה של התינוק ביממה‬
‫‪ (2‬ממוצע של מספר אפיזודות השינה של התינוק ביממה‬
‫‪ (3‬אורכה הממוצע של אפיזודת השינה הארוכה ביותר של התינוק ביממה‬
‫‪ (4‬מספר הימים בהם לתינוק הייתה שינה רציפה בת יותר מ – ‪ 300‬דקות‬
‫‪ (5‬מספר אפיזודות הערות ביממה‬
‫‪ (6‬מספר ההאכלות הממוצע של התינוק ביממה‬
‫כמו כן היומנים כללו שתי שאלות המתייחסות להתנהגות ההורה בקשר לשנת התינוק‪:‬‬
‫‪ (1‬כמה פעמים ההורה התעורר במהלך הלילה?‬

‫‪ (2‬כמה פעמים ההורה הגיב לתינוק וניגש אליו במהלך הלילה?‬
‫מדידת המשתנים הקשורים להורים ‪:‬‬
‫למדידת גורמי מתח וגורמים חיוביים בחייהם של ההורים‪:‬‬
‫נעשה שימוש בסקאלת גורמים מטרידים וגורמים מעודדים )"‪,("Hassles and Uplifts scale‬‬
‫וכל הורה קיבל ניקוד המציין את תדירות ההתנסויות המטרידות וההתנסויות המעודדות בחייו במהלך החודש‬
‫האחרון‪.‬‬
‫מדידה זו נעשה ‪ 3‬פעמים‪:‬‬
‫לפני לידת התינוק‬‫בתקופה שלאחר הלידה )גילאי ‪ 6-9‬שבועות(‬‫בתקופה בה התינוק היה בן ‪ 16-20‬שבועות‬‫למדידת התפיסה העצמית של היכולת ההורית‪:‬‬
‫ההורים מילאו שאלון המתייחס הן לפעולות ומטלות קשורות באופן כללי לטיפול בתינוק והן למטלות הקשורות‬
‫בשנת התינוק באופן ספציפי‪.‬‬
‫שאלון זה ניתן להורים בשתי נקודות זמן‪ :‬לפני הלידה ובגיל ‪ 16-20‬שבועות‪.‬‬
‫ההורים התבקשו לדרג ‪ 10‬מטלות הוריות )בסולם בין ‪ (0-100‬לפי מידת הביטחון שלהם ביכולתם להתמודד עם‬
‫כל אחת מהמטלות‪.‬‬
‫להלן רשימת ‪ 10‬המטלות ההוריות אותן דרגו ההורים‪:‬‬
‫הרגעת התינוק בקלות‬‫האכלה מוצלחת של התינוק‬‫הבאת התינוק לכדי חזרה לישון כשהתעורר באמצע השינה‬‫המתנה לפני הרמת התינוק על הידיים‬‫הבאת התינוק למצב של שינה לאורך הלילה‬‫הרדמת התינוק מחדש לאחר התעוררות באמצע השינה שלא באמצעות האכלתו‬‫הימנעות ממשחק עם התינוק באמצע הלילה‬‫החזקת התינוק בנינוחות‬‫מתן פירוש נכון לבכיו ולהתנהגותו של התינוק‬‫שליטה בדפוסי השינה‪-‬ערות של התינוק‬‫ד( אודות תכנית ההדרכה להורים‪:‬‬
‫ההדרכה להורים נעשתה בשני מפגשים קבוצתיים שבועיים‪ ,‬והתכנים שהועברו במפגשים נלקחו מתוך "המלצות‬
‫להורים לגבי שנת פעוטות מאת קות'ברטסון ושביל" )‪.(1985‬‬
‫הסיבה להיצמדות לשיטה זו )של קות'ברטסון ושביל( היא שכך ניתן לבדוק את רמת היעילות של מידע שהוא‬
‫זמין לכל הורה ונכתב במיוחד עבור הורים‪.‬‬
‫ספר זה מכיל מידע לגבי תינוקות רכים‪ ,‬הוא בעל גישה של טיפול מניעתי‪ ,‬והוא מציע להורים "תכנית עבודה"‬
‫פשוטה וברורה‪.‬‬
‫את מפגשי ההדרכה הנחתה בוגרת תואר בפסיכולוגיה קלינית שסיימה התמחות בפסיכולוגיה קלינית לילד‪.‬‬
‫המפגש כלל‪ :‬מתן מידע והסברים ע"י המנחה‪ ,‬מענה על שאלות הורים‪ ,‬ודיון קבוצתי‪.‬‬
‫במפגש הראשון‪:‬‬

‬‬ ‫אך מחקר זה הוא המחקר המניעתי הראשון – המראה כי הורים יכולים לעזור לתינוקות רכים לפתח דפוסי שינה‬ ‫יציבים ובריאים ובכך למנוע היווצרות בעיות שינה‪.‫המנחה עודדה פיתוח תחושת כשירות הורית והציגה מידע דידקטי אודות שנת פעוטות‪.‬‬ ‫בתקופה שלאחר הלידה לתינוקות שהוריהם קיבלו הדרכה היו דפוסי שינה טובים יותר משל תינוקות קבוצת‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫לאחר הלידה נערכו שני מפגשי הדרכה נוספים‪:‬‬ ‫מטרתם הייתה רענון זיכרון ההורים בנושאים שנלמדו בשני המפגשים הראשונים‪ .‬‬ ‫בפני ההורים הוצגה שיטה המיושמת במהלך כ‪ 4-‬לילות‪ .‬‬ ‫כלומר – יש מקום להדרכת הורים דווקא לפני שהילד מפתח הפרעות שינה‪.‬לפיה מעבירים באופן הדרגתי את ההאכלה המרכזית‬ ‫לשעה מאוחרת יותר‪ .‬‬ ‫כמו כן ההורים הודרכו איך לכוון את התינוק לשינה בשעות הלילה‪ .‬‬ ‫במפגש השיני‪:‬‬ ‫התמקד בדרכים לעזור לתינוק לישון לאורך הלילה‪.‬‬ ‫אך לעומת זאת בתקופה שבין גיל ‪ 16-20‬שבועות לתינוקות קב' המחקר לא היו דפוסי שינה טובים יותר באופן‬ ‫משמעותי ביחס לתינוקות קב' הביקורת‪.‬לתת "האכלת לילה ממוקדת" )בין ‪ 10‬ל ‪12‬‬ ‫בלילה(‪ .‬הימנעות מאפיזודות שינה ארוכות במשך היום‪ .‬‬ ‫בכדי לוודא שההורים הבינו את השיטה – נערכו דיונים ומשחקי תפקידים להבהרתה‪.‬‬ ‫במחקר זה – הורי קבוצת המחקר דיווחו כי בתקופה בה התינוק היה בן ‪ 6-9‬שבועות הם התעוררו פחות באמצע‬ ‫הלילה‬ ‫והגיבו פחות להתעוררויות תינוקם בהשוואה להורי קבוצת הביקורת‪.‬מגדילים את מרווחי הזמן‬ ‫בין ההאכלות הליליות ומרגילים את התינוק שלא לאכול עד שעות הבוקר המוקדמות‪.‬‬ ‫ה( דיון מסכם ‪:‬‬ ‫מטרתו המרכזית של מחקר זה היא לקבוע האם הורים טריים המקבלים הכשרה קצרה וספציפית‬ ‫יכולים להשפיע על דפוסי השינה של תינוקותיהם‪.‬‬ ‫מחקרים נוספים מצאו שהתנהגויות ההורים עשויות להשפיע על דפוסי השינה‪-‬ערות של הפעוט‪.‬וריכוז שעות המשחק לשעות היום(‪.‬‬ ‫התוצאות מרמזות על כך שהכשרת ההורים הייתה יעילה בסיוע לתינוקות לגבש דפוסי שינה מוקדמים ויציבים‪.‬‬ ‫מחקרים קודמים מראים כי הורים שקיבלו הדרכה קצרה הצליחו לסייע לבעיות השינה של ילדיהם‪.‬ואיך ללמד את התינוק להבחין בין יום ללילה )למשל ע"י שמירה על חושך בבית בשעות הלילה ועל אור‬ ‫בשעות היום‪ .‬וכמו כן לאפשר להורים‬ ‫להעלות לדיון בעיות ודאגות אישיים‪.‬‬ .‬מאריכים את זמן השהייה של התינוק בעריסה לאחר שהתעורר‪ .‬‬ ‫הנושאים המרכזיים במפגש‪:‬‬ ‫דפוסי שינה‪-‬ערות‬‫שינה לאורך הלילה‬‫החיבור בין האכלה לשינה‬‫הפיזיולוגיה הבסיסית של שנת הפעוט‬‫הורות בטוחה בעצמה‬‫החשיבות שבהקניית הרגלי שינה בשלב מוקדם של החיים‬‫בפני ההורים הוצגה גישת השינה העצמאית – לפיה התינוק לא זקוק לעזרת הוריו בכדי להירדם או בכדי לחזור‬ ‫לישון לאחר שהתעורר משנתו‪.

‬מחזק את עבודתה של פארט‪:‬‬ ‫היא בחנה את הקשר שבין התעוררויות בלילה לבין איכות האינטראקציה בין האם לפעוט בן ה – ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫אמנם כל הורי המחקר השתתפו בשיעורי "לאמאז"‪ .‬וסביר להניח‬ ‫שינצלו הזדמנויות אלה טוב יותר אם הם )ההורים( לא יסבלו מחסכי שינה עקב התעוררויות מרובות בלילה‪.‬כאשר התינוקות היו‬ ‫בגילאי ‪ 6-9‬שבועות‪.‬אך בכל זאת חברי קבוצת המחקר‪ .‬‬ ‫פארט גם מצאה כי אמהות לפעוטות שמרבים להתעורר בלילה נוטות להגיב לקריאות ילדיהם בתדירות רבה יותר‬ ‫ובמהירות גדולה יותר גם במשך שעות היום )ביחס לאמהות לפעוטות עם שנת לילה רצופה(‪.‬גם מייד אחריה וגם‬ ‫כ‪ 4-‬חודשים לאחר מכן(‪ .‬או כאשר הורה לא‬ ‫ניגש לתינוק מייד כשהוא קורא לו‪.‬‬ ‫הוא מסתכן בפגיעה באיכות ההתקשרות עם התינוק‪ .‬ולעומתם הורי קב' הביקורת דיווחו על רמת לחצים ההולכת ועולה במהלך חודשי חייו‬ ‫הראשונים של תינוקם‪.‬‬ ‫ואילו תגובתיות הורית לבכיו של התינוק בגילאי ‪ 0-3‬חודשים לא השפיעו על הבכי בהמשך‪.‬‬ ‫השיני – תכיפות תגובות ההורים משקפת את השיפור בדפוסי השינה של התינוק ולכן משקפת את התוצאה של‬ ‫הטיפול בתינוק ולא השפעה מודעת של ההורה על שנת התינוק‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הורי קבוצת המחקר דיווחו על פחות טרדות בחייהם‪ .‬‬ ‫דיווחו על פחות לחצים ועל שינוי פחות משמעותי ברמת הלחצים בתקופה של ‪ 4-5‬חודשי חייו הראשונים של‬ ‫תינוקם‪.‬‬ ‫כמו כן – הורי קבוצת המחקר שמרו על רמה אחידה של גורמי לחץ בחייהם )גם לפני הלידה‪ .‬שקיבלו הדרכה נוספת‪.‬ולא הזמן היממה שבו הן‬ ‫מתרחשות‪.‫יש שני הסברים אפשריים לממצא זה‪:‬‬ ‫האחד – התינוקות העירו את ההורים פחות פעמים‪ .‬יחסית להורי קב' הביקורת‪ .‬‬ .‬‬ ‫באשר ללחצים הוריים‪:‬‬ ‫המחקר הראה שההורים אכן הפיקו תועלת מההדרכה שניתנה להם‪.‬‬ ‫באופן כללי נמצא כי‪ :‬ככל שהפעוט עצמאי ובוטח בעצמו יותר – כך גובר הסיכוי שיישן שנת לילה רציפה‪.‬וגם כאשר התינוק העיר את ההורה ‪ -‬ההורה הגיב אליו‬ ‫בתדירות נמוכה יותר‪.‬‬ ‫התנהגויות הוריות שנוטות לעודד עצמאות בתינוק העלו שאלות בנושא איכות ההתקשרות בין התינוק להורה‪:‬‬ ‫האם כאשר הורה לא מאפשר לתינוק להירדם בזרועותיו )חוויה המעוררת תחושת ביטחון(‪ .‬בפגיעה באמון התינוק כלפיו או ביחסי הגומלין עימו?‬ ‫מחקרים הראו שהבעת רגישות הורית כלפי איתותי התינוק במהלך ההאכלה‪ .‬‬ ‫ולעומתם פעוטות שמרבים להתעורר בלילה זקוקים לעזרתה הפיזית של האם )כגון הנקה( כדי לחזור לישון לאחר‬ ‫התעוררות‪.‬לפיו השינוי בהתנהגות ההורים מקביל לשיפור בשנת התינוק‪ .‬‬ ‫ומצאה שפעוטות הישנים טוב הם בעלי יכולת הרגעה עצמית טובה ויכולים להרדים את עצמם בחזרה לאחר‬ ‫התעוררות‪.‬משחק פנים אל פנים וקירבה‬ ‫גופנית בגילאי ‪ 0-3‬חודשים ניבאו את איכות הקשר בין ההורה לתינוק בגיל ‪ 9-12‬חודשים‪.‬‬ ‫מחקרים הראו שהדרכה מסוגים שונים )כגון שיעורי "לאמאז"( כהכנה להורות יכולים למנוע חלק גדול מהמתח‬ ‫המתלווה לתקופה בה האדם הופך להורה‪.‬‬ ‫מאחר ותקופה זו של החודשים הראשונים לחיי התינוק נחשבת לתקופה רבת מתחים – יש חשיבות רבה לפיתוח‬ ‫דרכי התערבות שמורידות את רמת המתחים או שמונעות מרמת המתח לעלות במהלך תקופה זו‪.‬‬ ‫עם זאת – ייתכן שדווקא כמותם של אינטראקציות אלה היא שחשובה להתפתחות‪ .‬‬ ‫הממצא במחקר זה‪ .‬‬ ‫להורים לתינוק רך יש שפע של הזדמנויות במהלך היום לקיים אינטראקציות חיוביות עם התינוק‪ .

‬‬ ‫ביומני ההורים יש מגבלות מסוימות )למשל – קשה להורים לעקוב אחר התנהגות התינוק במהלך הלילה‪.‬‬ ‫בייחוד משום שמחקרים רבים מראים שיש עליה במספר ההתעוררויות הליליות בחצי השנה השנייה לחיים וגם‬ ‫במהלך שלבי התפתחות נוספים‪.‫תועלת נוספת שהפיקו הורי קב' המחקר מההדרכה שקיבלו היא תחושת יעילות הורית גבוהה יותר )יחסית לקב'‬ ‫הביקורת(‪.‬וייתכן שהדבר השפיע על התוצאות מפני‬ ‫שדפוסי השינה בגילאים רכים אלה משתנים ומתפתחים במהירות‪.‬‬ ‫עם זאת – מחקרים קודמים לא מצאו הבדלים משמעותיים בין שבוע לשבוע בדפוסי השינה של תינוקות בגילאים‬ ‫אלה‪ .‬‬ ‫‪ (3‬כמו כן – נוצר הבדל קל בין שתי קבוצות המחקר בגילאי התינוקות‪:‬‬ ‫הגיל הממוצע של התינוקות בקבוצת המחקר היה גדול יותר במקצת‪ .‬‬ ‫‪ (2‬בעיה נוספת במחקר – אופן מדידת המשתנים‪:‬‬ ‫התוצאות במחקר זה מבוססות על דיווחי הורים בלבד‪.‬‬ .‬‬ ‫וההדרכה ניתנה בקבוצות קטנות‪.‬התינוקות שלהם היו כולם בריאים‪.‬‬ ‫הורים אלה היו מסוגלים לשנות התנהגויות שונות שלהם בתגובה לתינוקם‪.‬‬ ‫למרות שיש לנו סיבות טובות לראות במחקר זה כהצלחה‪ .‬בכל זאת יש לסייג את התוצאות‪ .‬‬ ‫בכדי לתקן טעות זו במחקר יש להוסיף למחקר הבא קבוצת ביקורת שתקבל את אותה תשומת הלב שקיבלה‬ ‫הקבוצה בהדרכה אך ללא ההדרכה עצמה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ .‬‬ ‫מספר גורמים עשויים להשפיע על תחושת הביטחון העצמי והכשירות ההורית‪:‬‬ ‫ההורים במחקר זה קיבלו הדרכה להתמודדות עם שנת התינוק ובנוסף אליה קיבלו גם תמיכה במסגרת קבוצת‬ ‫ההדרכה‪.‬‬ ‫לכן – כיוון אפשרי למחקר המשך עתידי הוא לבחון את יעילותן של אותן שיטות בתנאים פחות אידיאליים )לדוגמה‬ ‫– לעבוד עם הורים שתינוקותיהם סובלים מקוליק(‪.‬התוצאות של שינויים מקבילים הן בהתנהגות ההורים של קב' המחקר והן בגישתם בכל זאת מספקות‬ ‫תיקוף יציב לממצאים בנוגע לשנת התינוקות‪.‬‬ ‫ותחושה שהם מצליחים להתמודד עם כל הקשור לנושא שנת התינוק בצורה טובה יותר‪.‬להלן‬ ‫מספר בעיות במחקר זה‪:‬‬ ‫‪ (1‬המחקר לא הצליח לשלוט במשתנה של ציפיית הורי קב' המחקר להצליח יותר בהורות‬ ‫)כלומר‪ :‬עצם ההשתתפות בקבוצת ההדרכה והידיעה על השתתפות במחקר שבודק כיצד השתתפות בקבוצת‬ ‫ההדרכה תשפר היבטים שונים של ההורות – יוצרים בהורים ציפייה להצליח‪ .‬‬ ‫היעדר קבוצת ביקורת נוספת מסוג זה במחקר הנוכחי מפחיתה במידה מסוימת מאיכות תוצאותיו‪.‬‬ ‫תחום זה עדיין נמצא בחיתוליו ויש מקום רב למחקרים נוספים‪:‬‬ ‫למרות שהמחקר הנוכחי מראה שקלינאים יכולים לספק תמיכה יעילה להורים טריים‪.‬ולכן סביר להניח שלא הייתה השפעה של ממש להבדל זה בין הקבוצות‪.‬‬ ‫יש לזכור שהוא נעשה בתנאים אידיאליים‪:‬‬ ‫משתתפי המחקר היו בעיקר זוגות נשואים ומשכילים מהמעמד הבינוני‪ .‬‬ ‫בכדי לשפר את איכות המחקר מומלץ שמחקר עתידי יקיים גם מעקב אחר שנת התינוקות לאחר שנה או שנתיים‪.‬וייתכן שגם לציפייה זו בעצמה היה‬ ‫חלק בתוצאות שנצפו(‪.‬‬ ‫וההורים לא תמיד יודעים בוודאות האם התינוק ישן או רק שוכב לו ער בעריסה בנחת(‬ ‫בכדי לפתור בעיה זו יש להוסיף למחקר הבא כלי אובייקטיבי למדידת השינה )כגון הקלטות וידאו(‪.

1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .‬‬ ‫גרף המתאר את זה‪:‬‬ ‫קומפטנטיות‬ .‬בין אם הוא שייך‬ ‫לקבוצת הניסוי ובין אם לקבוצת הביקורת‪.3‬תחושת קומפטנטיות של ההורים‪:‬‬ ‫‪ .‬החומר הנלמד‪ .‬אפיזודות השינה שלהם היו ארוכות יותר‪ .‬אך במדידה השנייה‪.‬התנהגות‬ ‫ההורים )כמות התעוררויות וכמות תגובות לילד המאותת( תחושת קומפטנטיות הורית‪ .‬ההורים שעברו הדרכה )קבוצת הניסוי( התעוררו פחות‪ .‬ומדידה נוספת בגיל ‪ 16-20‬שבועות‪.‬לא היו הבדלים בין הקבוצות‪ .‬לפני הלידה‪ .‬והגיבו‬ ‫פחות לקריאות הילד‪.‬על ביקורת על המאמר?(‪.2‬התנהגות ההורים‪:‬‬ ‫‪ .2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ :‬כל ההורים התעוררו והגיבו פחות עם הזמן‪ .‬ללא קשר להשתייכות‬ ‫הקבוצתית שלהם‪.2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ .1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .(1985‬‬ ‫לכן מחקר המשך יוכל להשוות בין הורים שקראו בעצמם את הספר להורים שקיבלו הדרכה‪.‬ללא הדרכה לשאר המשתתפים‬ ‫)קבוצת הביקורת(‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫קבוצת הניסוי דיווחה על תחושת קומפטנטיות רבה יותר מאשר קבוצת ביקורת‪.‬ו‪ stress-‬אצל ההורים‪.‬והיו להם פחות‬ ‫האכלות‪) .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫** יש מדידה לפני הלידה ‪ +‬הדרכה לחצי מהמשתתפים )קבוצת הניסוי(‪ .‬אם כי‪ .‬שנת הילד תלך ותיעשה טובה יותר עם הזמן‪ .‬לאחר מכן עוד מדידה כשהתינוק בן ‪ 6-9‬שבועות‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫האם תוכלו לחשוב אם כך‪ .‬‬ ‫ולבסוף – למחקר אורך שיבחן שינויים אלה בדפוסי השינה של התינוקות ואת השפעתם על דפוסי השינה‬ ‫המאוחרים יותר יכול להיות ערך רב‪.‬ילדי קבוצת הניסוי ישנו יותר טוב מילדי קבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫לקבוצת הניסוי היו פחות אפיזודות עירות ושינה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 16‬סיכום הממצאים )בלבד(‬ ‫** זהו מאמר הבודק את ההשפעה של טיפול מניעתי )הדרכת הורים מוקדמת( על שנת הילדים‪ .‬כלומר‪ .‫כמו כן‪ :‬ההדרכה שניתנה להורים במחקר הנוכחי התבססה על עצות מתוך הספר "לעזור לילדך לישון בלילה" ‪/‬‬ ‫קות'ברטסון & שביל )‪.‬הייתה עלייה ליניארית בקומפטנטיות ב‪ 2-‬הקבוצות לאורך זמן‪.‬הנוכחות הפיזית או קומבינציה אחרת שהשפיעו על‬ ‫דפוסי השינה של התינוקות‪.‬הבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית רק בגיל ‪ 6-9‬שבועות ולא במדידה האחרונה‪.‬‬ ‫‪ .1‬שנת הילדים‪:‬‬ ‫‪ .2‬הושפעה מאפקט של זמן‪ .‬‬ ‫‪ .1‬הושפעה מהשתייכות קבוצתית‪ .‬‬ ‫ממצאים‪:‬‬ ‫‪ .‬אפיזודות‬ ‫רבות יותר של שינה מעל ‪ 5‬שעות‪ .‬ממוצע האפיזודה הארוכה ביותר היה גבוה יותר‪ .‬‬ ‫וכך ניתן יהיה לקבוע האם היו אלה המפגשים‪ .

‫ביקורת‬
‫ניסוי‬

‫זמן‬
‫‪ stress .4‬אצל ההורים‪:‬‬
‫במדידה הראשונה לא היה הבדל במידת הלחץ בין הקבוצות‪ ,‬אך במדידה השנייה‪ ,‬נמצאה עלייה בלחץ‬
‫רק בקרב קבוצת הביקורת )בעוד שקבוצת הניסוי נשארו עם אותה רמת לחץ התחלתית(‪.‬‬
‫גרף המתאר את זה‪:‬‬

‫‪stress‬‬

‫ביקורת‬
‫ניסוי‬

‫זמן‬
‫תוצאות‪.1 :‬שנת התינוק – לתינוקות בקב' הניסוי היו אפיזודות שינה ארוכות ומועטות יותר בהשוואה לקב'‬
‫ביקורת והיו להם פחות יקיצות ליליות‪ .‬ב ‪ 2‬הקב' חל שיפור עם הזמן‪.‬‬
‫‪.2‬שינה רצופה של יותר מ ‪ 300‬דקות – ככל שהקריטריון ) ‪ 6 – 5‬לילות של שינה לאורך לילה( ההבדל היה‬
‫ניכר יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬התנהגות ההורים – בגיל ‪ 9 – 6‬שבועות‪ ,‬נמצא שההורים בקב' הניסוי התעוררו פחות והגיבו פחות מאשר‬
‫קב' הביקורת‪ .‬הבדלים אלו נעלמו כליל בבדיקות בהמשך‪ .‬ב ‪ 2‬הקבוצות ההורים התעוררו פחות לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .3‬לחץ ההורים – לא נמצא הבדל בין אמהות לאבות‪ ,‬קב' הניסוי דיווחה על פחות לחץ לאורך זמן )לא מובהק(‬
‫וקב' ביקורת דיווחה על יותר לחץ לאורך זמן‪.‬‬
‫‪ .4‬מועילות ההורים – לפני הלידה לא היה הבדל‪ ,‬בבדיקת המשך הורי קב' הניסוי דיווחו על יותר תחושה של‬
‫מועילות עצמית‪ .‬ב ‪ 2‬הקב' תחושת המועילות עלתה עם הזמן‪.‬‬
‫דיון‪ :‬התוצאות מראות שהדרכת הורים עוזרת לתינוק להשיג‪/‬להקדים דפוסי שינה יציבים‪ .‬המחקר הראה‬
‫שההורים המודרכים יכולים למנוע הופעת הפרעות שינה‪ .‬הורים שעברו הדרכה דיווחו על פחות לחץ ועל יותר‬
‫תחושת מועילות עצמית ובטחון בהורות‪.‬‬
‫ביקורת‪.1 :‬יש צורך להוסיף עוד קב' ביקורת שתבדוק את השפעת הציפייה להצליח‪.‬‬
‫‪.2‬השימוש בדיווחי הורים עלול להיות לא מדויק‪.‬‬
‫‪.3‬היה הבדל של שבוע לטובת קב' הניסוי‪ ,‬יתכן שבשבוע זה חלה התפתחות נוספת‪.‬‬
‫‪ .4‬יש לבצע מחקרים אורכי טווח‪.‬‬
‫מאמר ‪ - 17‬הערכה של התערבות בשנתם של תינוקות‪ :‬דיווחי הורים ואקטיגרף‬

‫האורגניזם בשינה‪ ,‬ההתעוררות והיציבות של השינה‪ ,‬הינם משימות התפתחות קשות במהלך שנתו של הילד‬
‫בשנה הראשונה לחייו‪ .‬סקרים שנעשו על שנת התינוקות מציינים‪ ,‬כי בין ‪ 30%-10%‬מכל הקשיים בחוויות‬
‫הילדים בתחום זה במהלך מס' השנים הראשונות לחייהם‪ .‬מחקרים ישנים הראו שבעיות שינה אצל תינוקות הם‬
‫עקביות ועלולות להיות בעיות כרוניות אם לא מטפלים בהם‪ .‬רוב התינוקות מתעוררים במהלך הלילה‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫ישנם תינוקות שמסמנים את הערנות שלהם בעוד שיש כאלה שלא‪ .‬ילדים מסמנים את הערנות שלהם גם כשיש‬
‫להם בעיות שינה וגם כשלהורים שלהם יש ידע על שנת התינוקות‪.‬‬
‫בעיות שינה בילדות המוקדמת ומתודות התערבות אפשריות נבדקו בספרות המחקרית‪ .‬רוב המחקרים התבססו‬
‫על דיווחי הורים‪ .‬למתודה הזו יש הגבלות חמורות כי התפיסה של ההורים של ההתנהגות בשנת ילדיהם יכולה‬
‫להיות מופרעת באופן משמעותי על ידי העייפות שלהם או על ידי ההנחות שלהם וגורמים מוטיביציונים שלא‬
‫קשורים לבעיות השינה עצמה‪.‬‬
‫לאחרונה יש שיטות חדשות על מנת למדוד ולעשות את המחקר על שינה וערנות‪ .‬מתודות אלו מבוססות על‬
‫אקטיגרפיה שהיא מוניטור שמבוסס על פעילות של המחשב‪ .‬הוא קטן ויציב‪ ,‬שמודד מידע לטווח זמן ארוך‪ .‬ניתן‬
‫להשתמש במידע זה למדידות של דפוסי שינה והתעוררות ואיכות השינה עם מהימנות רבה ותוקף‪ .‬אקטיגרף הוא‬
‫גם יעיל ומבדיל בין דפוסי ערנות ושינה נורמאלים ומופרעים של מבוגרים‪ ,‬ילדים צעירים ותינוקות‪.‬‬
‫שנתם של ‪ 50‬תינוקות בגילאים ‪ 9-24‬חודשים הוערכה לפני שלב המניפולציה ולאחריו‪ .‬כולם דיווחו על בעיות‬
‫שינה על ידי ההורים של התעוררות באמצע הלילה בין פעם אחת ל‪ 8 -‬פעמים‪ .‬תינוקות שנכנסו למחקר היו‬
‫תינוקות שהתעוררו לפחות ‪ 3‬פעמים ונשארו ערים יותר מ‪ 30-‬דקות‪.‬‬
‫על פי השיטה הראשונה‪ :‬לאחר שהילד הושכב במיטה‪ ,‬ההורה עזב את החדר ללא כל התערבות נוספת‪ .‬במידה‬
‫והילד החל לבכות‪ ,‬ההורה המתין ‪ 5‬דקות לפני שנכנס לחדר וגם אז הקשר שנוצר עימו היה מינימאלי‪ .‬הרעיון‬
‫של שיטה זו הייתה לתת לילד זמן ללמוד להירגע בעצמו ‪ ,self soothing‬וכך עם הזמן ילמד להירדם לבדו‪ ,‬הוא‬
‫יקיץ פחות בלילה‪ ,‬וכשיקום הוא ירדים את עצמו שוב‪ ,‬בלי לקרוא להורה‪.‬‬
‫על פי השיטה השנייה‪ :‬ההורה ישן יחד עם הילד במשך שבוע שלם באותו חדר‪ ,‬בלי לקיים שום קשר נוסף‪,‬‬
‫מלבד הנוכחות הפיזית שלו בחדר‪ .‬השיטה מבוססת על ההנחה‪ ,‬כי לרוב בעיות השינה אצל תינוקות נובעות‬
‫מחרדת פרידה‪ .‬נוכחות ההורה בחדר תרגיע ותאפשר לילד לישון‪ ,‬ללא התעוררות בלילה‪.‬‬
‫כל ילד‪ ,‬באופן רנדומאלי‪ ,‬שויך לאחת מקבוצות ההתערבות הנ"ל‪ .‬בשתי הקבוצות לא היו הבדלים בין המינים‪,‬‬
‫הגילאים או מאפייני השינה‪ .‬שנת הילדים נמדדה במהלך ימי ההתערבות הן על ידי אקטיגרף והן על ידי יומני‬
‫שינה שההורים מילאו‪ .‬המדידות הופסקו כאשר חל שיפור משמעותי או כישלון בניסיון‪.‬‬
‫האקטיגרף מדד את הזמן הכללי של השינה‪ ,‬משך השינה מתחילת השינה ועד הבוקר‪ ,‬מספר ההתעוררויות‬
‫בלילה )יקיצות ליליות(‪ ,‬אחוז השינה‪ ,‬שינה שקטה ושינה פעילה‪ 4 .‬המשתנים נמדדו מהשינה היומיומית על ידי‬
‫ההורים שזה בעצם תחילת השינה‪ ,‬משך השינה‪ ,‬מספר הפעמים שהוא קם בלילה ונוכחות בזמן השינה‪ .‬בכל‬
‫הניתוחים הג'נדר לא שומש כאחד מהגורמים בניתוח‪ .‬הפעם היחידה שבה התייחסו לג'נדר היו מספר הפעמים‬
‫של השינה הפעילה כאשר השינה הופרעה‪ .‬בנים בילו באופן משמעותי אחוז זמן גבוה יותר בשינה פעילה מאשר‬

‫בנות‪ .‬הייתה קבוצת ביקורת‪ .‬בגלל שההתערבות הייתה אקטיגרף ולא התערבות של ההורים‪ ,‬אז משתנה משך‬
‫השינה היה ארוך יותר ב‪ .81.2%-‬משתנה השינה שהתבססו על דיווחי הורים גילו‪ ,‬טרנדים שונים עם שינויים‬
‫שניתן להבחין בהם‪ .‬אחוז השינה גדל ב‪.92.4%-‬‬
‫לסיכום‪ :‬במהלך ההתערבות ההתנהגותית נצפו שינויים בדפוסי השינה של התינוקות‪ .‬הן דיווחי ההורים והן‬
‫האקטיגרף הראו שיפור במהלך תקופת ההתערבות‪ ,‬שהוצגה ע"י הירידה במספר ההתעוררויות הליליות ועליה‬
‫באחוז השינה‪ .‬האקטיגרף ודיווחי ההורים שיקפו אותה נטייה‪ ,‬למרות שנמצאה חוסר התאמה בין דיווחי ההורים‬
‫לאקטיגרף במספר ההתעוררויות בלילה‪.‬‬
‫יתכן שהיו לכך שתי סיבות‪ :‬ייתכן שההורים התעייפו מהתהליך או שהיו פחות חדורי מוטיבציה לאחר שהיה שינוי‬
‫חיובי‪ .‬במקביל‪ ,‬התינוקות נטו לסמן פחות להורים על ההתעוררויות מאחר והם רכשו לעצמם יכולת הרגעה‬
‫עצמית וכך נרדמו חזרה‪ ,‬ללא עזרת הוריהם‪ ,‬כך שיתכן שההורים לא היו ערים למספר ההתעוררויות ליליות של‬
‫התינוק‪ .‬לכן הבדיקה חייבת להיערך במקביל גם על ידי האקטיגרף‪ .‬הורים יכולים להוסיף אינפורמציה רלבנטית‬
‫בנוגע לשנת התינוקות ולהקשר החברתי שלה‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬לעיתים קרובות הורים לא מודעים לאספקטים של‬
‫שנת הילדים שלהם ולכן גם נכשלים בדיווח עליהם ולכן‪ ,‬זה חיוני להשתמש במדדים אובייקטיבים וסובייקטיביים‪.‬‬
‫המודל הדינמי‬
‫הנחה מרכזית‪ :‬על מנת להגיע לפתרון של בעיית השינה יש לערוך בירור מעמיק של הסיבות‬
‫להתפתחותה‪.‬‬
‫אופי הטיפול‪:‬‬
‫•‬

‫הימנעות ממתן עצות והכוונה ישירה‬

‫•‬

‫פתיחת מרחב טיפולי לברור והבנת הרגשות‪ ,‬הזיכרונות והקונפליקטים ההוריים הנלווים‬

‫לבעיות השינה‪.‬‬
‫תהליך זה יאפשר להורים להגיע בעצמם לשינוי דפוסי התנהגותם‪.‬‬
‫‪.3‬גישה משלבת‬
‫שלב האבחון‪ .1 :‬ראיון מקיף עם ההורים בנוכחות הילד )לפי המודל הטנזקציונלי(‬
‫‪ .2‬מעקב אובייקטיבי וסובייקטיבי אחר השינה במהלך השבוע ע"י מכשיר האקטיגרף ויומני הורים‪.‬‬
‫שלב הטיפול‪.1 :‬התאמת הטיפול לסוג הבעיה‪ ,‬חומרתה ומקורותיה‪.‬‬
‫שילוב בין עקרונות טיפוליים של ‪ 2‬גישות‪ :‬קוג' – התנהגותי דינמי‪ -‬קצר מועד‪.‬‬

‫מאמר ‪19‬‬
‫*שינה לא טובה =שינה גרועה‪,‬היכן שמצויין‬
‫בעיות שינה אצל ילדים )שנה עד ‪ : (3‬השפעות הטיפול על ההתנהגותם במהלך היום‪.‬‬
‫תקציר‪ :‬המחקר בדק את השפעתה של התערבות תוכנית טיפולית על התנהגותם של הילדים ודפוסי‬
‫האינטראקציה שלהם עם אמותיהם במשך היום‪ .‬שיטה‪ 28 :‬ילדים עם בעיות שינה רציניות ו ‪ 30‬ילדי קבוצת‬
‫ביקורת‪ ,‬בגילאי ‪ 12‬עד ‪ 36‬חודשים‪ ,‬השוו לפי דירוג על סקלה של התנהגות‪ ,‬על פי דפוסי שינה‪ ,‬ובמהלך‬

‫אינטראקציה של משחק ואכילה עם אמותיהם‪ ,‬לפני ואחרי התוכנית הטיפולית‪ .‬תוצאות‪ :‬אחרי הטיפול‪ ,‬הילדים‬
‫עם הבעיות שיפרו את התנהגותם‪ ,‬בדפוסי שנתם‪ ,‬וגם במהלך אינטרקציות האכילה עם אימם‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫התנהגותם של הילדים השתפרה אך לא זאת של אימם‪ .‬מסקנות‪ :‬ממצאי המחקר הזה מציינים שתדריך של‬
‫תוכנית התערבות התנהגותית המתמקדת בלעזור למשפחות להתמודד עם ילדים עם בעיות שינה ניתן להכליל על‬
‫אינטראקציות אם‪-‬ילד במשך היום‪ .‬הדבר מציע שיחסים מחוייבים בשנים הראשונות יכולים להשתנות על ידי‬
‫התערבות די פשוטה‪,‬כיוון ששינויים במערכת ההתנהגותית של משהו יכולים לשנות טוטלית את היחסים של‬
‫הילדים הצעירים עם אלה המטפלים בהם‪.‬‬
‫מבוא‬
‫בעיות בשינה אצל פעוטות וילדי טרום בה"ס‪ ,‬המוגדר כקשיים להרדם‪ ,‬יקיצות רבות‪ ,‬אשר דווחו אצל ‪ 15%‬עד‬
‫‪ 20%‬במדגם נורמטיבי‪ .‬למרות שהרבה מהתינוקות עם בעיות שינה‪ ,‬הצעירים מ ‪ 12‬חודשים ישנים טוב עד גיל‬
‫שנה‪ .‬בעיות השינה אצל ילדים ופעוטות ממשיכים להתקיים‪ .‬למשל ג'נקינס והקולגות שלה )‪ ,(1984‬עקבו אחר‬
‫‪ 360‬תינוקות במרכז רובה)עיר בעלת שילטון עצמי( בלונדון ברווחי זמן של ‪ 6‬עד ‪ 12‬חודשים‪ .‬היא מצאה ש‪-‬‬
‫‪ 50%‬עד ‪ 70%‬מהתינוקות ששנתם לא הייתה טובה בגיל ‪ 36 ,30 ,18 ,12 ,6‬חודשים המשיכו הבעיות להתקיים‬
‫עד הפגישה הבאה כעבור כ‪ 6-‬או ‪ 12‬חודשים מאוחר יותר‪ .‬ריצ'מן והקולגות שלה )‪ (1982‬במחקר רחב אחר‬
‫דיווחה ששני שליש מהילדים שעדיין הראו בעיות להרדם )להתמקם בשנתם( בגיל ‪ 3‬המשיכו עדיין להראות את‬
‫אותם בעיות ‪ 5‬שנים מאוחר יותר‪ .‬בעצם‪ ,‬קשיים בהתארגנות בלילה‪ ,‬הראו את העקביות השנייה הגבוהה ביותר‬
‫מתוך ‪ 20‬התנהגויות שדורגו בגיל ‪ 3‬ובגיל ‪ 8‬שנים במדגם‪ .‬הדבר מציין כי בעיות שינה אצל ילדים צעירים לא‬
‫יכולים להיות מסולקים כמו סטייה התפתחותית ארעית‪.‬‬
‫תמיכה נוספת לדבר בא ממחקרים שחקרו את האסוציאציה בין בעיות בשינה לבין הפרעות בהתנהגות אצל ילדים‬
‫צעירים‪ .‬במחקר המוזכר לעיל ריצ'מן והקולגות שלה )‪ (1982‬מצאו שמידת קשיי התנהגות אצל בעלי שינה לא‬
‫טובה היה ‪ 45%‬בשני המיקרים בגיל ‪ 3‬ו‪ 8-‬שנים‪ ,‬גבוה פי ‪ 3‬ממה שנצפה אצל ילדים ללא בעיות בשינה‪ .‬הדבר‬
‫הזה מציע שבעיות בשינה יכולים לסמן גם על )קיום( בעיות התנהגותיות אחרות בילדים צעירים‪ .‬עוד קבוצת‬
‫חוקרים דיווחו על קשר בין פקטורים אמהיים והפרעות בשינה אצל תינוקות) ‪ .(1984‬הם מצאו שבהשוואה לאלה‬
‫היושנים טוב‪ ,‬האמהות של בעלי השינה הגרועה‪ ,‬הרגישו בצורה אמביוולנטית כלפי ילדם ) ‪ 85%‬לעומת ‪(35%‬‬
‫ולעיתים תכופות הרגישו מדוכאות )במצב רוח מדוכא( – ‪ 46%‬לעומת ‪ .19%‬במחקר מאוד עדכני‪ ,‬עכשווי‪ ,‬קבוצה‬
‫משלנו בדקה ‪ 28‬ילדים בגילאי ‪12‬עד ‪ 36‬חודשים‪ ,‬עם בעיות שינה רציניות לעומת קבוצת ביקורת של ‪ 30‬ילדים‬
‫ללא בעיות שינה‪ .‬כאן דווחו האמהות של ילדי קבוצת הניסוי)עם בעיות שינה( רק על קונטקטים פסיכיאטרים‬
‫יותר אישיים בצורה לא משמעותית ו‪/‬או סימפטומים של חרדה ודיכאון כפי שנימדדו על סמך ראיון דיאגנוסטי‬
‫של לוח זמנים ורשימת מצאי*תחושה של חוסר נוחות‪ .‬מצד שני‪ ,‬ילדים בעלי הפרעות בשינה נמצאו כחווים‬
‫בצורה משמעותית יותר בעיות עם הורים ואלרגיות‪ .‬הם גם יותר דורגו כבעלי מזג קשה) ‪ 46%‬לעומת ‪ ,(13%‬סבלו‬
‫מכאבי בטן עיוותי לאורך זמן ארוך יותר‪ ,‬והיו להם במובהק ערכים גבוהים יותר ברשימת התיוג לפי התנהגות של‬
‫ריצ'מאן גראם ועל סכלת דירוג התנהגותי של אצ'נבאצ'‪ ,‬לעומת ילדי קבוצת הביקורת‪ .‬לכן בעיות שינה יכולים‬
‫לשקף פקטורים של שניהם‪ ,‬גם ילדים וגם הורים‪ ,‬כמו גם קשיים אפשריים בקשרי ילד‪-‬הורה‪ ,‬המציע אטיולוגיה‬
‫של כמה גורמים)רב סיבתי(‪.‬‬
‫כשבודקים את ההיסטוריה הטבעית של ההפרעה הזאת‪ ,‬יש הוכחה ששינה תישאר בעיתית אצל רוב הילדים בעלי‬
‫הפרעות בהתנהגות‪ ,‬בין גילאי ‪ ,3-8‬כאשר לפחות ‪ 1/3‬מן הצעירים שאין קישור להתנהגות בעייתית מראים‬
‫החלמה ספונטנית במהלך הזמן הזה‪ .‬לכן‪ ,‬אם שינה לא טובה ולא סדירה אכן מסמנת בעיות התנהגותיות‪ ,‬חשוב‬

‬בעצם‪ .‬ניתן היה לצפות במהלך התצפיות בשעת יום‪ .‬חושב עבור כל ילד ע"י‬ ‫דירוג שש הפרמטרים שהוזכרו על סכלה של ‪ 0-4‬כל שבוע‪ .‬השתתפו במחקר‪ .‬ההגדרה הקלינית להפרעת שינה נלקחה מעבודתו של ריצ'מן)‪ .‬הורים לילדים שהתאימו לקריטריון ראשון זה הוזמנו לראיון קצר שבו הם התבקשו למלא יומן שינה‪.‬‬ ‫גדי שניתן יהיה להכליל ממחקר זה‪ .‬מה שמוביל לתקשורת פחות מתוחה‬ ‫במהלך היום‪ .‬אבל לא דווח שום מידע על ההשפעה האפשרית של שיפור‬ ‫דפוסי השינה על התנהגות במהלך היום של ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬בגילאי‬ ‫‪ 12-36‬חודשים‪ .‬לשל ביקורת‪ .4‬מסרב ללכת לישון בשעת ההשכבה יותר מ ‪ 30‬דק' או נוכחותו של ההורה נחוצה‬ ‫כדי שיירדם‪ .‬כך שיהיו להם לילות יותר שלווים אבל ללא הצלחה‪ .‬לעולם לא ישנו‬ .6-‬כדי להכליל‪ .‬לימוד הורים דרכים חדשות להתמודד עם התארגנות והתנהגויות שינה יכולים גם להיות‬ ‫מושלכים למצבים אחרים ולעזור להורים להפוך ליותר אפקטיביים בניהול התנהגות ילדם בשעת יום‪ .3‬ילד‬ ‫שעובר למיטת ההורים או ‪ .‬ע"י שימוש בשני הדברים דיווחי הורים על שינה והתנהגות ותצפיות‬ ‫ישירות על התנהגות בשינה וגם על אינטראקציות בין הורה‪-‬ילד‪ 30 .‬נראה שיש להם השפעה מעטה‬ ‫על דפוסי השינה של ילדים צעירים‪ .‬אם הדבר היה נכון‪ .‬‬ ‫זה היה באינטרס של הרבה מהורי הילדים בעלי הפרעות השינה שניסו הרבה טכניקות כדי לעזור לילדם‬ ‫ולעצמם‪ .0-24‬‬ ‫עפ"י ריצ'מן בין ‪ 8-11.‬היושנים גרוע‬ ‫הופנו)קיבלו התיחסות( בצורה עוקבת‪ .‬אחרי התערבות ספציפית‪ .‬הדבר דורש מהאם לרשום ‪ 6‬פרמטרים הקשורים לשנתו של הילד לאורך שבוע‪ :‬השעה שהולכים לישון‪.‬השילוב של חינוך וניהול התנהגות‪.‬‬ ‫הדיווח הזה מספק מידע נוסף מהמחקרים הידועים בעבר ע"י מינדל)‪ (1993‬ומטרתו לספק כמה תשובות‬ ‫לשאלות אלה ע"י בחינה של שינויים בשינה ובהתנהגויות בשעת יום של ‪ 28‬ילדים בעלי הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפים‪ 28 :‬ילדים עם בעיות שינה בינוני עד רציני מאוד של לפחות לאורך ‪ 3‬חודשים ו ‪ 30‬ילדים תואמים‪.‬‬ ‫מספר תוכניות טיפוליות תוארו בסקירה הספרותית‪ .‬ילדים ללא בעיות שינה שימשו כקבוצת‬ ‫השוואה לתצפיות ההתנהגותיות‪.‬לילות או יותר במהלך שבוע‪ .(1981‬כאשר הילד ‪ :‬מתעורר ‪ 3‬פעמים או‬ ‫יותר לאורך לילה אחד‪ 4 .‬רציפה ע"י ‪ 6‬פדיאטרים קהילתיים ו ‪ 2‬רופאי משפחה באוניברסיטה קטנה‬ ‫בעיר‪ .‬הדבר נעשה כדי למנוע הכללה של ילדים שישתפרו בהתנהגות השינה‬ ‫שלהם‪ .‬‬ ‫בקבוצת הביקורת הצעירים היו צריכים לקבל ערך נמוך מ‪ .‬כל הילדים תאמו לקריטריון‬ ‫הכללה זה‪.‬מס' נקודות כולל‬ ‫של ‪ 9‬או יותר במהלך שבועיים רצופים‪ .9‬נקודות ניחשב בינוני ואילו אם הערך הוא ‪ 12‬או יותר נק' הדבר מראה על הפרעת שינה‬ ‫חמורה)רצינית(‪.‬‬ ‫והזמן שהיא או הוא בילו במיטת ההורים במהלך הלילה‪.‬‬ ‫ללא הפרעות‪ .‬‬ ‫שעוצב ע"י ריצ'מן‪ .‬לכן ניתן להסיק ששינה צפויה יותר‬ ‫ודפוסי שינה רגילים יכולים לאפשר יותר מנוחה לשניהם לילד ולהורים‪ .‬תיקון בהתנהגות הילדים‪.‬ו‪/‬או ‪ .‬‬ ‫כמה זמן לוקח לילד להירדם‪ .‬בשל דאגה אפשרית גדלה של הורים ותשומת לב הקשורה למחקר שלנו‪.‬בגילאי ‪ 12-36‬חודשים‪ .‬‬ ‫אחרי שההורים מילאו את יומני השינה לאורך שבועיים רצופים ערך תירכובת השינה‪ .‬אלה הסובלים מהפרעות שינה היו צריכים שיהיה להם‪ .‬שעת ההתעוררות בבוקר של הילד‪.2‬מתעורר יותר מ‪ 20-‬דק' בלילה מסוים‪ .‬כיוון שטיפולים תרופתיים‪ .‬כאשר האפשרות הניתנת של טווח הנקודות ‪.‬ההתערבות המבטיחה ביותר ניראת‪ .‬לשבועיים רציפים‪ .‬יומן השינה הוא רישום על התנהגות בשינה של הילד והוא ממולא ע"י‬ ‫האמא‪ .‬מספר ואורך זמן ההתעוררות בלילה אחד‪ .‬לשינויים בהתנהגותם של שניהם‬ ‫הורים וילדים‪ .‬כמעט ‪ 50%‬מילדים אלה‪ .‬מצד שני‪ .‬תצפיות כאן‬ ‫יראו שינויים התחלתיים)ראשונים( בהתנהגות ההורים שבעקבותיהם יבוא שינוי‪ .‬במחקר זה כל הילדים היו צריכים‬ ‫להראות התפתחות קוגנטיבית טובה ושאין להם שום דבר לא נורמלי מבחינה פיזית‪ .‫לדעת איזה סוג של התערבות הכי עוזר לילדים אלה‪ .‬או ‪ .

‬הם גוייסו המודעות‬ ‫שהיו מודבקים בחדרי ההמתנה אצל אותם פדיאטרים ופסיכולוגים‪ .‬‬ ‫כל מאפיין מדורג מ ‪ 1-5‬בסולם ליקרט )‪ – 1‬אזור הדאגה הרבה‪ – 5 .‬הראיון התמקד ברקע האישי‪.‬האמהות גם במשך לילות אלה מילאו יומני שינה‪ .‬‬ ‫שני כותבים אומנו להעריך את הקשר המוקדם בין הורה‪-‬ילד על סולם הערכה‪ .‬וכך יכולנו לתקף את הערכת האמהות את ההתנהגות‬ ‫בשינה של ילדם‪.‬יכולות אדפטיביים‪ .‫לאורך כל הלילה בכל חייהם‪ .‬‬ ‫הלילה הראשון‪ .‬‬ ‫היו ‪ 2‬סוגי מדידות בלתי תלויות לשינה‪ :‬יומן שינה וערך תרכובת שינה‪ .‬שם רכשנו את הסובלים מהפרעות השינה‪.‬‬ ‫הסוציאלי והתרופתי‪ .‬לשתי הקבוצות גם נתנו סכלת‬ ‫מזג הפעוט‪.(.‬כל ילדי המחקר ניסוי וביקורת‪ .‬ילדי הביקורת‪ .‬אצל עובד סוציאלי‬ ‫ותיק‪ .‬כדי שתהיה מוקלטת על סליל‬ ‫אחד של קלטת‪.‬פרטים על הכילים ששימשו במחקר אפשר לאתר מפירסומים קודמים‪ .‬שפותח ע"י ריצ'מן וגראם‪ .‬השכיחות של הפגישות היה משתנה בין פעם בשבוע לפעם בשני שבועות ו במשפחות בעלות שני ההורים‬ ‫תמיד נכללו שני ההורים‪ .‬פריטים‬ ‫בסה"כ של מידע הוקלטו באופן שיגרתי‪ .‬דרגות פעילות‪ .‬‬ ‫המצלמה הייתה מחוברת לוידאו מקליט ואיפשר הקלטה לתקופה של ‪ 12‬שעות‪ .‬גם‬ ‫האמהות עברו ראיון דיאגנוסטי של לוח זמנים ורשימת מצאי*תחושה של חוסר נוחות‪ .‬תיקשורת( והתנהגויות בצמד‪.‬רשימת מצאי זו הינה‬ ‫רשימת תיוג של סימפטום של ‪ 24‬פריטים המתייחסים לחרדה ודיכאון אמהי ולאספקטים של מצבה הפיזי‪.‬כל הילדים צולמו עם אמהותיהם במהלך ‪ 7‬דקות של משחק חופשי ו ‪ 7‬דקות‬ ‫בתקופת אינטראקציה בזמן ארוחה קלה‪.‬הגירסה‬ ‫לפעוטות של "רשימת תיוג של התנהגות הילד" שימשה לילדים היותר גדולים‪ .‬בנוסף‪ .‬מתוכם ‪ 18‬פריטים התמודדו ישירות עם נושאים הקשורים לשינה‪ .‬פרטים על‬ ‫הטכניקה הזאת דווחו בעבר‪ .‬ע"י חבר של במעבדה של‬ ‫קלארק והשיג בכללי מהימנות של ‪ 83.‬זה אומר שהיא ניסתה להוציא מידע מההורים שאפשר לה להבין את המאפיינים של דינמיקה‬ ‫ספיציפית של כל דיאדה הורה‪-‬ילד‪ .‬ההקלטה שימשה להכרות של הילד והמשפחה עם הפרוצדורה ושני לילות עוקבים שימשו‬ ‫לניתוח‪ .‬שתי תתי סולם עוסקים במאפייני‬ ‫האם)פירוט במאמר( ‪ 2‬סולמות נוספים מסכמים את מאפייני הילד )פירוט במאמר( ו ‪ 2‬מתייחסים ליחסים הזוגיים‬ ‫של אם וילדה)פירוט במאמר(‪.‬‬ ‫קלארק והקולגות שלה פיתחו ‪ 6‬תתי סולם בלתי תלויים מ ‪ 66‬פריטים אלה‪ .‬התרפיסט)המטפל( השתמש בגישה התנהגותית משתנה מכוונת בעבודתו עם‬ ‫המשפחות‪ .‬לכל המשפחות שניבדקו הוצעו עד ‪ 6‬מפגשים יעוץ‪ .‬שלא נחשדו אף פעם שיש להם בעיה בשינה‪ .9%‬על כל אחד מתתי הסולם‪.‬‬ ‫אחרי שההערכות הראשוניות הושלמו‪ .‬משתנים של הילד)מצב רוח‪ .‬‬ ‫פרוצדורת הערכה זו מדרגת כל אחד מהאינטראקציות הפרוטוקול על ‪ 65‬מאפיינים שכולל משתנים הוריים )טון‬ ‫הקול‪ .‬בקצרה מצלמה הורכבה כדי לצלם את האריסה של התינוק ואת החלל סביב‪.‬בקצרה‪ .‬כל‬ ‫המשפחות בהתחלה עברו ראיון פסיכיאטרי מובנה למחצה עם פסיכיאטר לילדים‪ .‬‬ ‫לכל ילד ניתן סולם ביילי של התפתחות התינוק )שכלי ומוטורי –סכלות( כדי לשלול מהמחקר ילדים עם דפקטים‬ ‫קוגנטיביים או מוטוריים‪ .‬הידע הזה שומש לאחר מכן כדי לפתח הצעות טיפול ספציפיות הקשורים‬ .‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫)כילים ‪ :‬ראיון ושאלון‪ (.‬אזור כוח רב(‪.‬והקלטת שינה‪.1%‬עד ‪ 93.‬שצילמה בדרך של תקופת זמן מסויים‪.‬על התפתחותם הכללית‪ 77 ..‬‬ ‫בנסיון לאמת את תקפותם של יומן השינה וערך תרכובת השינה‪ .‬‬ ‫שהינם מרכיבים פסיכולוגיים חשובים‪ .‬של כל בן משפחה וכך השיגו מידע על נבדקי המחקר‪ .‬חיבה‪ .‬שנתם הוקלטה‬ ‫במשך ‪ 3‬לילות רצופים עם מצלמה שמצלמת באור נמוך‪ .‬הערכת קשרים מוקדמים של הורה‪-‬ילד‪.‬כאשר הם היו צעירים מ ‪ 24‬חודשים בשעת הקבלה‪ ..‬שתואר בחלק הקודם‪ .‬‬ ‫אינטראקציות המשחק והאכילה הערכו ע"י שימוש בסכלה של קלארק‪ .‬התנהגות הילדים‬ ‫הוערך ע"י שימוש של ורסיה לתיניקות של "רשימת תיוג של התנהגות הילד"‪ .

‬הטבלא גם מציינת שילדים שמשפחתם קיבלו את תוכנית ההתערבות שלנו שמרו על השיפור לפחות ‪4‬‬ ‫וחצי חודשים אחרי שהיעוץ הסתיים‪.‬משפחות שפטו עצמם ככאלה שהשיגו שיפור משמעותי בהתנהגות השינה של‬ ‫ילדם‪ .‬הניקוד של בעלי השינה הלא טובה‪ .‬‬ ‫עם נקודות נמוכות בשני המיקרים‪.‬ברגע שההורים הסכימו היבט ספציפי בהתנהגות השינה של ילדם‪ .‬‬ ‫טבלא ‪ 2‬מספקת סיכום של מה שהתקבל במהלך שבועיים בזמן הקבלה כמו גם ‪ 3‬ו ‪ 6‬חודשים אחרי ההערכה‬ ‫הראשונית של קבוצת הניסוי והביקורת‪ .‬התוצאות כאן היו דומים לאלה שעל ה"בי סי אל"‪.‬הדבר אומר שההורה יעבור משכיבה עם הילד לישיבה במיטה‪ .‬‬ ‫ההורים עודדו לפתח שעת השכבה שיגרתית ספציפית ושישאירו את ילדם במיטה ברגע ששמו אותם שם‪ .‬בזמן‬ ‫הזה האמהות גם מילאו לשבוע נוסף גם יומן שינה וגם את אחת הרשימות ההתנהגותיות‪ .‬הם עדיין הבדילו את היושנים טוב מהיושנים‬ ‫רע‪ .‬הסיבה להצעה זו באה מהניסיון הקליני שלנו‪ .‬הילדים שהיו יותר מבני ‪ 24‬חודשים בקליטה דורגו על ידי אמהותיהם‬ ‫על סולם אצ'נבאכ "סי בי סי אל"‪ .‬‬ ‫שני הקבוצות של התינוקות והאמהות התאימו בכל משתני הרקע‪.‬המטפל המליץ שבמשפחות בעלות שני הורים‪ .‬‬ .‬שהאב השתלט על רוב הרוטינה של שעת ההשכבה או‬ ‫ניהול ההתעוררויות בלילה‪ .‬‬ ‫אמהות בהתחלה לפעמים פיקפקו בשיתוף הפעולה של בעליהן או ביכולת שלהן לסבול את הארגון החדש הזה‪.‬בניגוד לכך‪ .75‬ב ‪ 3‬מיקרים האבא סירב להשתתף בניהול התנהגות ילדו או‬ ‫סירב לבוא לראיינות‪ .‬‬ ‫לכל ילדי הניסוי היו שני לילות רצופים נוספים של צילומי לילה ‪ 6‬שבועות אחרי פגישת היעוץ האחרונה‪ .‬מראה שפגישות‬ ‫היעוץ השפיעו פרט להתנהגויות השינה‪ 11 .‬הדבר היה אינטרס שרוב האבות רצו ואף התלהבו מהתפקיד החדש הזה‪.‬וחלקית בגלל הקשרים המוגבלים עם ילדם במהלך היום‪ .‬עם צימצום קטן נוסף לאחר ‪ 3‬חודשים‪ .‬למרות זאת‪ .‬‬ ‫לפי שניתן לראות מהטבלא‪ .‬למרות שמבחינה קלינית‪ 21 .‬‬ ‫טבלא ‪ 3‬נותנת סיכום על המידע ההתנהגותי של הילדים‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫בדיווח נתמקד במידע מסוים מהראיון הפסיכיאטרי‪ .‬אמהות לעיתים קרובות הרגישו עייפות ותשישות בערבים ותפסו‬ ‫את ילדהם כקשים במיוחד בזמן זה‪ .‬נחקרה טכניקת‬ ‫ה"עיצוב"‪ .‬כפי שניתן לראות מהטבלא‪ .‬למצוא תחומים של הסכמה וחוסר‬ ‫הסכמה סביב הבעיה הזאת‪ .‬פחתו ביותר משליש אחרי ‪ 6‬שבועות מסיום‬ ‫פגישות היעוץ‪ .‬פגישה אינטראקטיבית בין אמהות וילדיהם משני הקבוצות‪ 3 .‬‬ ‫ב ‪ 5‬משפחות אשר בהן או שהאמא הייתה לבד או שהאבא בגלוי לא רצה להשתתף בטיפול‪ .‬הדירוג ההתנהגותי של הישנים לא טוב על ה"בי סי אל" צנח ב ‪ 30%‬במהלך הזמן‪ .‬כל המשפחות עברו ראיון פסיכיאטרי נוסף ואמהות רשמו שבוע אחד יומן שינה ומילאו את הרשימה‬ ‫ההתנהגותית שוב‪.‬אם‬ ‫ההורים חשבו שהילד יבכה כל הזמן עם השינויים האלה‪ .‬‬ ‫הדירוגים התקבלו בממוצע ‪ 6-19‬שבועות אחרי סיום פגישות היעוץ של משפחות עם הפרעות שינה‪.‬משאלונים על התנהגות הילד‪ .‫להפרעה בשינה‪ .‬שהאב ישתמש בשיטת "בדיקה"‪ .‬השימוש של מבחן "טי" של‬ ‫הסטודנט‪ .‬היה גם הקלטה נוספת‬ ‫של משחק חופשי וארוחה קלה‪ .‬היא למרות זאת‬ ‫לא הייתה לוקחת את היוזמה להרחיב את הפוקוס מההתנהגות בשינה‪ .‬שהם רוצים‬ ‫לשנות‪ .‬שציין שאבות‪ .‬חלקית בגלל התפקיד‬ ‫הטיפולי הכללי הממונה עליו במשפחה‪ .‬למשל ‪ :‬המטפל ילמד בצורה מקיפה על הקונפליקטים בנישואין של בני הזוג‪ .‬להרגיע את הילד‬ ‫באינטרוולים רגילים עד שהילד ירדם‪.‬‬ ‫המספר הממוצע של פגישות הטיפול היה ‪ 3.‬לאחר מכן ישיבה לצד המיטה ולבסוף‬ ‫להזיז בהדרגה את הכיסא הרחק‪.‬מדירוג אינטראקציות אם‪-‬ילד‪.‬מיקרים אלה נזרקו‪ .‬והשאירו אותנו עם ‪ 25‬משפחות שהשלימו את הטיפול‪.‬כפי שניתן לראות‪ .‬יכלו להתייחס‬ ‫אליהם יותר בדרך ישירה וסמכותית‪ .‬עבור בעלי ההפרעה שפגישות היעוץ בממוצע היו לאורך של ‪ 6‬שבועות‪.‬‬ ‫וממדדי שינה לפני ואחרי הטיפול‪.‬חודשים מאוחר‬ ‫יותר‪ .

‬חישבנו את סדר הדירוג מקדם המתאם בין ההערכה ההתנהגותית‬ ‫של כל הילדים‪ .‬אם כך היה‬ ‫הדבר‪ .‬המידע הזה לא איפשר לנו‬ ‫לראות באיזה מידה היעוץ להורים לגבי השינה השיגרתית וניהול השינה הוכלל על התנהגות בשעות יום של‬ ‫אמהות וילדים‪ .‬אנחנו טעננו שאו שהילדים יפיקו תועלת שווה מהטיפול או שאלה עם בעיות ההתנהגות‬ ‫הגבוהות ביותר יפיקו את ההכי הרבה תועלת‪ .‬‬ ‫כדי לקבל תשובה לשאלה המאוחרת יותר‪ .‬שיפור בהתנהגות הכללית אצל השינה הלא טובה כפי שרואים בניקוד הנמוך על ‪2‬‬ ‫רשימות סימפטומים ו ‪ .‬מקדם המתאם בין‬ ‫הדירוגים ההתחלתיים ולאחר מכן היו זזים משלילי לחיובי‪.‬אפשר היה להניח קיום קשר ישיר בין הפרעות שינה‪ .‬היינו מצפים שהמתאם של הדירוגים‪ .‬‬ ‫הייתה כמו כן השאלה האם הטיפול השפיע על חלק מהילדים זמן ארוך יותר מאשר על אחרים‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫אלה יכולים לשמש כאינדיקטורים בר תוקף לשינויים לאורך זמן ארוך‪.‬אם היו נמוכים‪ .‬‬ ‫השאלה הבאה שלנו הייתה עד לאיזה מידה הפרעות בהתנהגות אצל ילדים בזמן הקבלה‪ .‬היו הבדלים בסכלות בהתנהגות אצל‬ ‫הילד ובקשר הזוגי‪ .‬צריך יהיה לכלול משתנים אחרים במשואה‪.‬של הילדים יהיו יותר מתונים או נמוכים בין שני פגישות החקירה‪.‬יותר מכך‪ .2 .‬אם הייתה השפעה יותר מודגשת של הטיפול על בעלי הפרעה רבה יותר‪ .‬כפי שדורגו ברשימות‬ ‫סימפטומים שלנו‪ .‬משחק‬ ‫חופשי ואינטראקציות אכילה קודדו באפן עצמאי‪ .‬זה מציין ששני הדירוגים‬ ‫באופן משמעותי מתאימים לתצפיות אם‪-‬ילד שקיבלו‬ ‫במהלך המשחק החופשי אבל פחות עם התצפיות שהתקבלו בזמן הארוחה‪ .‬יכולות סוציאלים ותשומת לב ערכם בהתחלה היו נמוכים אצל ילדים‬ ‫בעלע שינה לא טובה אבל גדלו באופן משמעותי אחרי הטיפול‪ .‬שימוש בניתוח בשלוש דרכים של טכניקות שונות‪ .‬נמצאו הבדלים מובהקים בזמן אינטראקציות ההאכלה‪ .‬האינטראקציות‬ ‫קודדו ל ‪ 66‬פריטים וסוכמו ל ‪ 6‬תתי סולם‪ .‬בשני המיקרים בהתחלה ואחרי הטיפול‪ .‬לילד או לקשר בינהם יחד‪ .1 :‬ירידה משמעותית בבעיות השינה‬ ‫באוכלוסיית המטרה‪ .‬ההתאמה בין דירוגי ההמשך לאחר ‪ 3‬ו ‪6‬‬ ‫חודשים היו מאוד גבוהות‪.‬‬ ‫טבלא ‪ 4‬נותנת את תוצאות המתאמים בין דרגה התחלתית של הפרעת התנהגות וקשיי הורה‪-‬ילד בזמן הקבלה‬ ‫ולאחר ‪ 3‬חודשים של טיפול‪ .‬לעומת זאת‪ .‬הפרעות התנהגות‬ ‫וקשרים מחייבים בין הורה‪-‬ילד‪ .‬קיווינו שהתשובה לשאלה זו תאפשר לנו להעריך לאיזה ילדים עזרה ביותר תוכנית היעוץ‬ ‫שלנו‪ .‬‬ ‫הדבר מציע שהטיפול לבעלי הפרעות השינה במדגם שלנו הובילו ל‪ .‬‬ ‫אנחנו כמו כן רצינו לדעת עד איזה מידה ילד כלשהו )אינדיווידואלי( ישנה את התנהגותו לדרגות שונות אחרי‬ ‫תוכנית ההתערבות שלנו‪ .‬כשגם כאן‬ ‫ההתנהגויות של האם לא ניבדלו בין שתי הקבוצות‪ .‬על שני סולמות דירוג‬ ‫הסימפטומים‪ .‬בתסריט הראשון הילדים שמרו על אותו דירוג במשך הזמן‬ ‫בהערכת אמהותיהם‪ .‬המתאם בין ההתחלה ללאחר ‪ 3‬חודשים היו מתונים‪ .‬הארגון אצל התינוק‪ .‬כפי שהכרנו‪ .‬אם המתאם היה שלילי גבוה‪ .3‬שיפור בקשיי אינקראקציה אצל אמהות ותינוקות עם הפרעות בשינה בזמן ארוחה קלה‬ ‫אך לא בזמן המשחק החופשי‪.‬לכן תחילה דירוג גבוה בסולמות של‬ ‫אצ'נבאכ וריצ'מן בהתנהגות מקושרים עם נמוך‪ .‬לפני ואחרי הטיפול‪ .‬האם שני המדדים דירגו את‬ ‫הילדים באותו הסדר‪ .‬תאמו לקשיים עם הורה‪-‬ילד בזמן תצפיות ההאכלה בזמן קבלה‪ .‬ניתוח האינטראקציות של אם‪-‬ילד ניסו לספק תשובה לשאלה זו‪ .‬הניתוח לא‬ ‫הראה הבדלים מובהקים על כל ‪ 6‬התתי סולמות בקבוצת הניסוי ובביקורת לפני ואחרי הטיפול במהלך תצפיות‬ ‫המשחק החופשי אם‪-‬ילד‪ .‫המידע הזה הציע שלטכניקת הטיפול שלנו הייתה השפעה חיובית על שניהם על השינה ועל ההתנהגות הכללית‬ ‫של קבוצת הניסוי וגם הביקורת נשארו ליושנים טוב לפחות ‪ 6‬חודשים‪ .‬ע"י שימוש במקדם מתאם פירסון‪ .‬ששתיים היו קשורות להורה‪ .‬גם שני תתי הסולם על הקשר הזוגי הראו שיפור‬ ‫משמעותי אצל בעלי השינה הלא טובה אחרי היעוץ‪.‬פרובלמטי‪ .‬הדירוגים הראשונים של ריצ'מן‪-‬גראם ניבאו באינטראקציות עם הילד וההתנהגויות בצמד‬ .‬‬ ‫זה מראה שהילדים נשארו די יציבים בדירוגים שלהם אחרי הדירוג ההתחלתי ולאחר ‪ 3‬חודשים דירוג ההתנהגות‪.‬ערכים על האם‪-‬ילד מדדי אינטראקציה) מתאם‬ ‫שלילי(‪ .

‬‬ ‫יותר מכך‪.‬זה מציע שילדים עם הפרעות שינה מתחת לגיל ‪ 2‬שאמהותיהם בתחילה‬ ‫דירגו אותם כהכי בעייתיים ברשימה ההתנהגותית של ריצ'מן הראו את השיפור הרב ביותר באינטראקציות שלהם‬ ‫‪ 6‬שבועות אחרי סיום הטיפול‪.‫בסיטואציית ההאכלה )מתאם חיובי(‪ .‬שדיווחו שהתערבות מאוד ספציפית ופשוטה‪ .‬שהינם בלתי מובחנים מילדים רגילים בסיטואציות משחק‬ ‫חופשי אבל מראים את הגרעון בהתנהגותם בזמן למידה או משימות מובנות אחרות‪.‬נצפה לשינויים לא מוגדרים בכל האינטראקציות‪ .‬ההתערבויות שלנו עזרו להם ביותר‪.‬זה כמובן להיה‬ ‫המיקרה‪.‬ומהם נבע השיפור ביכולות ילדיהם‬ ‫לנהל את שנתם טוב יותר‪ .‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫המחקר הנוכחי על הפרעות השינה אצל ילדים מרחיב על עבודתינו הקדומה ע"י בחינה של ההשפעה הכללית‬ ‫של התערבות ספציפית בניהול השינה שיש לה על התנהגות בשעת יום‪ .‬למה ניבויים אלה פחות ברורים מאליו אצל ילדים בוגרים יותר‬ ‫שדורגו ב" סי בי סי אל" אינו ברור‪ .‬אחד יכול להניח שההעברה מניהול שעות לילה לשיפור‬ ‫ההתנהגות בשעת יום יכול להיות בלתי מוגדר‪ .‬אם הדבר כך‪ .‬באופן כללי‪ .‬המתאמים בין התנהגויות שדווחו בזמן הקבלה ואינטרקציות ניצפות לאחר מכן של הורה‪-‬ילד‪ .‬ל"סי בי סי אל" יש כ ‪ 60‬פריטים בעוד של "בי סי אל" )של ריצ'מן וגראם(‬ ‫יש רק ‪ 8‬פריטים‪ .‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ .‬גם בהתנהגויות בזוג אלה היו‬ ‫הילדים ולא האמהות שהשתנו בעיקר לאחר הטיפול‪.‬האמהות לא שינו את התנהגותן במהלך אינטראקציות אם‪-‬ילד לאחר הטיפול‪.‬המידע שלנו גם‬ ‫הראה כמה מתאמים משמעותיים בין דירוג התנהגויות בזמן קבלה ותוצאות האינטראקציה אחרי הטיפול‪ .‬נוטות להרחיב לטווח רחב של התנהגויות הילד‪ .‬‬ ‫ישנם לבסוף‪ .‬כיוון שאמהות של היושנים לא טוב לא נבדלו בזמן הקבלה מאלה של ילדי הביקורת במעורבותם‬ ‫הריגשית או בתגובתיות‪ .‬הדבר ידועה‬ ‫מספרות על ילדים היפראקטיביים מכל הגילאים‪ .‬‬ ‫וקיבלו לאחר מכן את הערכים ההכי נמוכים‪ .‬לכן יתכן ואלה היו האבות‬ ‫שפיתחו סטייל ניהולי חדש וייזמו שינויים התנהגותיים בילדיהם‪ .‬ההעברה יכלה להיות בעיקר בשל מצב רוח כללי טוב יותר של‬ ‫האם והילד כיוון שישנים יותר‪ .‬‬ ‫אפשרות אחרת היא שהמטפל שידר)העביר( עקרונות התנהגותיים ספציפיים להורים )שגרמו להם להרגיש יותר‬ ‫בנוח לגבי היותם יותר החלטיים או סמכותיים בהתנהגותם כהורה( שבהיסח דעת הוכללו לסיטואציות אחרות‪ .‬הדבר עשוי לגרום‬ .‬היכולות החדשים הנרכשים האלה הועברו ע"י הילדים להתנהגות היותר גמישה של‬ ‫שעת היום שאנו בחנו בקשר הזוגי שלהם עם אמהותיהם‪.‬כיוון שביקשנו מהאבות לטפל בניהול בעיות השינה‪ .‬זה‬ ‫יכול לאמת את ממצאי קראמר והקולגות שלו‪ .‬למרות זאת‪.‬שינויים‬ ‫בהתנהגות האם בעקבות ההתערבות היו צריכים להיות יותר בולטים מאשר אלה של הילדים‪ .‬‬ ‫הממצא שבאינטראקציות ההאכלה אך לא בהתנהגויות בזמן משחק חופשי נבדלו בין שני הקבוצות הכי סביר‬ ‫שקשור להבחנה שמטלות יותר מובנות בכללי מגלים דפוסי התנהגות בעיתיים יותר בקלות‪ .‬בעוד‬ ‫שהמתאמים החיוביים המתונים בין התנהגויות מתוארות ונצפות באותו הזמן ניתן היה לצפות‪ .‬‬ ‫למה אם כן התנהגויות של האמהות הראו מעט שינוי אחרי הטיפול בעוד שאלה של ילדהם ציינו שיפור‬ ‫משמעותי? בעוד שהמידע הנוכחי שלנו לא מספק מוחלטת כאן‪ .‬הדבר‬ ‫מציה שילדים שקיבלו הכי גבוה בסולם ההתנהגות בזמן הכניסה למחקר‪ .‬שניתנים לאמהות‬ ‫מוטרדות אבל דואגות‪ .‬אנו משערים שזה יכול להיות כיוון שהאמהות לא‬ ‫ביצעו את ההתערבות הממשית‪ .‬למרות זאת‪ .‬כדי לאמת את ההשערה הזו‪ .‬‬ ‫יש שני דרכים אפשריות להבין את התופעה הזאת‪ .‬אנו משערים שהאבות שיפרו את יכולות הניהול שלהם‪ .‬בעוד שלא בחנו ישירות את האינטראקציות בין‬ ‫האבות וילדיהם‪ .‬לא היינו מצפים לשיפור ניכר בתחום זה‪ .‬התוצאות מראים שעזרה‬ ‫בהתנהגות הלילית לבעלי השינה הלא טובה גם מועילה לאינטראקציות שלהם בשעת יום עם מטפלי המפתח‪.

‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות כדי שהילד לא יפצע במהלך האירוע‪.‬‬ ‫•‬ ‫הימנעות מהתערבות תוך כדי אירוע והימנעות משיחה עם הילד על האירועים על מנת‬ ‫לאפשר לילד לצאת מתוך האפיזודה בעצמו‪.‬לחץ‪ .‬‬ .‬‬ ‫טיפול בהפרעות השעון הביולוגי‬ ‫מטרה‪ :‬לכוון את השעון הפנימי לשעות "הרגילות" ולהגיע להתייצבות של המחזור הצירקדיאני חדש כדי‬ ‫שהשינוי יישמר לאורך זמן‪.‬והמחקר שלנו צריך להיות מועתק)לעשות שוב( עם מדגם גדול‬ ‫יותר של ילדים בעלי שינה גרועה‪.‬בעבודה עתידית נצטרך לתעד ביותר פירוט את ההבדלים האפשריים באינטראקציות של‬ ‫האבות והאמהות עם ילדם בעלי הפרעות השינה‪ .‬יותר מכך‪ .‬‬ ‫אנחנו אימצנו לביסוס הקריטריון‪ .1 :‬כרונותרפיה – הקדמה )כאשר השעון פחות מעוכב – למשל מתבגר הרגיל להירדם ב ‪ 1‬בלילה(‬ ‫או דחייה שיטתית )דווקא אצל מתבגר – הרגיל להירדם ב ‪ 3‬בלילה בעל פאזת שינה מעוכבת( של שעת‬ ‫ההליכה לשינה‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לסיכום‪ .‬המדגם‬ ‫שלנו לא התייחס לסיבות פסיכיאטריות והכלי הראשון עשוי לשקף זאת יותר במדוייק מאשר כלי בודק פחות‬ ‫ספציפי‪ .‬‬ ‫התוצאות גם מצעיים כמה מנגנונים שעלולים לתת הסבר לשינוי מיעוץ ממוקד להורה לשיפור באינטראקציות‬ ‫בכללי בין הורה‪-‬ילד‪ .3‬מלטונין – נטילת ההורמון ישירות‪.‬שלושה ביסוסים טובים להתערבות‪ :‬אחד‪-‬‬ ‫התערבות מבטיחה ואחת התערבות קרוב לודאי יעילה‪ .‫לכלי הראשון להיות כלי יותר מורכב שפחות קשור לאינטראקציות ממשיות של אם‪-‬ילד‪ .‬‬ ‫רק התערבות אחת לביעותי לילה ויקיצות תמיכה אמפירית מספקת כדי להחשב כמבטיחה‪.‬הדיווח הזה בברור מתעד את התועלת של תוכנית‬ ‫התערבות התנהגותית קלה לשיפור שני הדברים שינה והתנהגות כללית אצל ילדים בעלי הפרעות שינה‪.‬‬ ‫טיפול בפרסומניות‬ ‫•‬ ‫מתן הסבר ותמיכה להורים על זמניות התופעות ועל כך שאין להן השלכות משמעותיות על‬ ‫תפקודו של הילד בעתיד‪.‬מטלה כפויה לקידום והפצה של פרוצדורות פסיכולוגיות כדי לאמוד את‬ ‫הספרות המבוססת לתיאור התערבות בהתנהגות להפרעות שינה‪ .2‬טיפול ע"י חשיפה לאור חזק כחצי שעה לאחר ההשכמה והימנעות מחשיפה לאור חזק בשעות הערב‪.‬לבסוף‪ .‬חסך שינה‪.‬‬ ‫כיצד‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 20‬היעילות הטיפולית בהתנהגות של רפואת שנת ילדים‪/‬קאהן ואליוט‬ ‫תקציר‪-‬‬ ‫התערבות התנהגותית זוהתה כאפשרות לטיפול להרבה מקרים של הפרעות שינה בילדים‪.‬כשהאירועים מתרחשים בשעה‬ ‫קבועה‪.‬‬ ‫•‬ ‫בירור גורמי רקע‪ :‬פסיכופתלוגיה‪ .‬התגלו לשעת השכבה ושכיחות ביקיצות בשעות הלילה‪.‬‬ ‫•‬ ‫יקיצה מתוזמנת – של כ ‪ 30– 15‬דקות לפני האירוע‪ .‬גודל המדגם לכל אחד מכלי מדידת ההתנהגות היה קטן והתוצאות צריכים להיות מאומתים‬ ‫באוכלוסייה גדולה יותר‪.

‬המטרה של מאמר זה היא להעריך את היעילות של התערבות התנהגותית להפרעות‬ ‫שינה שכיחות ובייחוד לסירוב בזמן ההשכבה‪ .‬‬ ‫מבוא‬ ‫הפרעות שינה זוהו בעקביות בקרב רב העוסקים ברפואת ילדים )‪ .‬למידה וחיזוק הזיכרון‪.‬בזמן ששיבושי שינה מקושרים‬ ‫לבעיות התנהגות ויכולת ויסות רגשית נמוכה‪.‬המונח המועדף "הפרעות שינה"‪ .‬הממצאים כנראה מוסברים ע"י העובדה שטקס הכרחי לא רק בהשכבה לשינה‬ ‫אלה גם גם דוח מעקב ביקיצות במהלך הלילה שהם חלק ממעגל השינה של הילד‪.‬יקיצות ליליות‪ .‬‬ ‫קריטריון זה הופך לתקן היעד להערכת היעילות של ההתערבות‪ .‬‬ ‫בתחום זה אנו מחשיבים‪ .‬התערבויות אלה הראו תמיכות אמפיריות פנימיות והביאו את הרעיון להיות מתקבל על‬ ‫הדעת‪ .‬אבל החסרה ההקפדה המטודולוגית ההכרחית כדי שתהיה ראויה לקריטריון "צמברס"‪.‬נוכחות הורית( כשהילד לא יכול ליצור‬ ‫בעצמו‪ .‬בזמן שילדים מתנגדים באופן אקטיבי‬ ‫למרות מאמציהם של ההורים שילכו לישון‪.‬לדוגמה‬ ‫מבוגרים עם נדודי שינה מתלוננים על קשיים בהרדמות למרות נסיונותיהם‪ .‬תגובה מוקדמת של שימוש בהכחדה‬ .‬ביעותי לילה ותנועות ריתמיות לא נחקרו מספיק כדי‬ ‫שיזכו בתמיכה אמפירית‪.‬קריטריון "צמבלס" התווה מאופיין בתמיכה‬ ‫הכרחית של מחקר הלוקח בחשבון "התערבות מבוססת היטב " או "התערבות קרובה לודאית ביעילות"‪.‬כמו המונח המיושן דיסלקציה כך גם השימוש בנדודי שינה‬ ‫נתקל‬ ‫לאחרונה בהסתייגות‪ .‬טקס הסיוע יחזור כמה פעמים בלילה‪.‬הפרעות במקצב הצירקדיאני‪ .‬הנכון ביותר לגבי טיפול בהפרעות שינה בקרב פעוטות וילודים קשור‬ ‫להתנגדות ללכת לישון והליכה בשינה‪ .‬נדנוד‪ .‬הפרעות בזמני שינה ופרסומניה‪.‬הפרוצדורה קלה להבנה להורים וההתנסות בה מבוססת היטב‪ .(1-3‬לאחרונה נמצאו ראיות ששנת לילה טובה‬ ‫משחקת תפקיד חשוב בהתפתחות המוקדמת של המח‪ .‬חוץ‬ ‫מבמקרים של חולי או סכנה לילד‪ .‬שקדה לפיתוח קריטריון ספיציפי‪ .‫התערבות התנהגותית‪ .‬סיום חיזוק ספיציפי אפשרי לתחזוק‪/‬‬ ‫שימור מתן תגובה )בכי( יפחית את המקרים של תגובה זו לאורך זמן‪ .‬מטרה‪ .‬בכי( עד הבוקר‪ .‬ונרקולפסיה( הרב דורש הערכה רפואית והתערבות מיומנת שמומחים להתנהגות‬ ‫יתאימו תרופה ויספקו אותה‪ .‬‬ ‫התנגדות ללכת לישון ויקיצות ליליות‪:‬‬ ‫לעיתים נדודי שינה מיוחסים לרפואת ילדים‪ .‬‬ ‫הדיון הראשוני בין שתי קטגוריות אלה הוא ש התערבות "מבוססת היטב" הראתה תועלת כשהיה חריגה של‬ ‫טיפול אחר או מצבי דמה )פלסיבו( ששלט בתשומת הלב ובמשתנה הצפייה‪.‬‬ ‫ב‪ 1996-‬קבוצה מאגודת הפסיכולוגים האמריקאית‪.‬וטיפול‪/‬יחס שסיפטום‬ ‫אחד לעיתים מכליל גם אחרים‪ .‬לעיתים קרובות מתקשר‬ ‫לקריטריון "צמבלס" כדי לאמוד טיפול פסיכולוגי המבוסס על משקל התמיכות האמפריות שלצידו וההתערבות‪.‬הפרעות בהרדמות והליכה בשינה כיוון שלרב הם מתקיימים יחד‪ .‬‬ ‫לכן ילדים המסתמכים על אי הסתגלות לארגון השינה )האכלה‪ .‬ההכחדה נבדקה והוערכה במחקרים יותר מכל טיפול אחר בהפרעות שינה‬ ‫בילדים‪ .‬אנו נשמור את דוח הסיקור שלנו‪.‬‬ ‫התערבות מבוססת היטב‪-‬‬ ‫הכחדה – שמים את הילד במיטה ומתעלמים מהתנהגותו של הילד )בקשות לא הגיוניות‪ .‬למרות שחלק מרופאי הילדים‪ -‬בהפרעות שינה דורשים התייחסות‬ ‫תרופתית )דום נשימה בשינה‪ .‬מקביל ומבלבל למונח הספרותי המיוחס למבוגרים‬ ‫"נדודי שינה" רפואת ילדים בתחום השינה היא שדה מובחן עם משתנה סיבתי יחודי והתערבות שונה‪ .‬‬ ‫כיוון ש"מינדל" הוציא לאחרונה סקירה מקיפה בנושא‪ .‬‬ ‫אנו גם כללנו את הקטגוריה של "התערבות מבטיחה" שהמטפלים )פסיכולוגים( בילדים הוסיפו לאחרונה‬ ‫לקריטריון "צמברס"‪ .

‬המעורבים בה התעלמות מהתנהגות לא הולמת של הילד לתקופת זמן‬ ‫רצופה )‪ 15 .‬אסטרטגיות אופייניות לטובת שגרת‬ ‫שינה‪ .‬מידע זה אולי יעזור‬ .‬זאת כנראה בגלל שרק הופעת הורה במרווח מספיק לחזק את ההתנהגות ) בכי( שההורים‬ ‫מנסים לחסל‪.‬קבוצת הניסוי‬ ‫נדרשו ל ‪ 45‬דקות של למידה להתמודדות וכישורי הורים לקידום עצמאות ויכולת שינה בפעוטות‪ .‬אך כולן מבוססות על הכחדה המשולבת בדרך כלל עם בדיקה של‬ ‫ההורים שלעיתים נחלשים עם הזמן‪" .‬התאמה דלה‬ ‫אפיינה את ה"בדיקה המהירה" או "הבדיקה המינימלית" בגידול זהה של ההכחדה ההדרגתית מלבד זאת‬ ‫התקופה שבין הבדיקות הן חיזוק בפער קבוע‪.‬‬ ‫התערבות מוקדמת‪/‬חינוך ההורים‪-‬‬ ‫סיפוק שירות של התערבות מוקדמת כדי למנוע הפרעות בשינה‪ .‬‬ ‫ישנה סימן שלגידול שבין הבדיקות כנראה אין ממש השפעה קריטית להצלחה של התוצאות‪ .10 .‬הרבה מומחים תמכו בפרוצדורת בדיקה זו ודומות לה‪.‬קבוצה אחת שהיתה קו התחלה וקבוצת השוואה‬ ‫אחת‪ .‬מחקר קטן אחד ושלושה מחקרים גדולים תומכים ביעילות ההתערבות המוקדמת‪" .‬בגיל ‪ 6‬שבועות‬ ‫פעוטות בקב' הניסוי ישנו בממוצע ‪ 9‬שעות יותר לשבוע מאשר פעוטות מקב' הביקורת‪ .5‬דקות( ומעבר רציף של בדיקות במהלך הלילה או לילות עוקבים‪.‬‬ ‫וורסיה זו הציגה תוצאות טובות בתוצאות ניסוי אחד לא מבוקר‪ .‬‬ ‫התוספת של שני מחקרים אחרונים ישנם כרגע שלוש קבוצות מחקר מפוקחות ואקראיות שתומכות ביעילות של‬ ‫ההכחדה ההדרגתית‪ .‬מינדל"הסיק‬ ‫מתוצאות המחקרים כי חינוך הורים כאסטרטגיית מניעה תואמת את הקריטריון "התערבות מבוססת היטב"‪.‬פרנץ ובלמפיד" מציעים שתגובות התפרצות יכולות להיות שכיחות יותר בילדים שהתנסו‬ ‫בהכחדה )לא תואם( בהשוואה להכחדה הדרגתית או הכחדה עם נוכחות הורית‪ .‬יעילות הפרוצדורה מופיעהב ‪ 5‬מחקרים גדולים של ‪4‬‬ ‫קבוצות חוקרים שונים‪ .‫בבעיות השכבה מורכב ממקרים של חוסר פיקוח‪ .‬‬ ‫הכחדה הדרגתית‪-‬‬ ‫לבדיקת הפרוצדורה תוארו ורסיות שונות‪ .‬‬ ‫"סיימון" היקצה ‪ 268‬פעוטות בגיל ‪ 2-3‬שבועות לקבוצת הניסוי )התערבות( או לקב' הביקורת‪ .‬ההמלצה היא לשים‬ ‫את הילד בעריסה כשהוא ישנוני אך עדיין ער‪ .‬יכולים בהיסח דעת להתחיל חיזוק של ההתנהגות הבעייתית ביצירת חיזוק‬ ‫לסרוגין של לו"ז ובשל כך להגדיל את ההתנגדות בעתיד את ההתנגדות לתהליך ההכחדה‪.‬יש תמיכה מספקת להכשיר‬ ‫את ההכחדה ההדרגתית כמבוססת היטב לטיפול בהתנגדות להשכבה לשינה ויקיצות ליליות‪.‬‬ ‫ההצעה היא שהשוואה להכחדה לא תואמת‪ .‬הוורסיה השכיחה‬ ‫ביותר היא הגדלה הדרגתית של ההכחדה‪ .‬תגובות מוקדמות אלה עוקבות אחר מספר רב של פיקוחים‬ ‫בתוך תכניות נושא וגדולות יותר בין קבוצות בניסויים‪ .‬מגוון של התערבויות התנהגותיות היו בשימוש‬ ‫באופנים שונים כדי לקדם התפתחות מוקדמת של דפוסי שינה בריאים‪ .‬הורים שלא היו מודעים‬ ‫לפוטנציאל שבתגובות ההתפרצות‪ .‬כיוון שמחקרים אלה פורסמו ע"י שלוש קבוצות חוקרים שונות‪ .‬ולקדם יכולת עצמית להרדמות בזמן ההשכבה וחזרה לשינה אחרי‬ ‫שמתעורר‪ .‬‬ ‫החסרון הראשי בהכחדה הוא הפוטנציאל בתגובת התפרצות להכחדה מאוחרת והתאוששות ספונטנית‬ ‫של‬ ‫תגובות בעיתיות‪" .‬כל הורה‬ ‫מגיב מייד אך באופן סיסטמטי מצמצם את משך שהותו כל ארבעה ימים ובמשך ‪ 28‬ימים‪ .‬התמודדות הורים עם טקסים לקראת שינה‪ .‬פרוצדורות של בדיקות הן כנראה מביאות לתוצאות יותר של בכי‬ ‫ומצוקה בילדים‪ .‬לאוטון" מצא תוצאה טובה בהפחתת ההכחדה‪ -‬הכחדה הדרגתית‪ .‬ותגובות הורים ליקיצות במהלך הלילה‪ .‬כתוצאה מכך ברור שהכחדה הולמת את הקריטריון של –"התערבות מבוססת היטב"‬ ‫בהפרעות השכבה לשינה ויקיצות ליליות‪.

‬‬ ‫פרוצדורות לצמצום התנהגות מצביעות על כך שפרוצדורת הכחדה בסיסית אולי מקטינה או מחסלת התנהגות לא‬ ‫הולמת אבל כושלת בלימוד או הגדלת הסתגלות של התנהגויות חלופיות‪ .‬הפרוצדורה מאז הוארכה בשני מחקרים‪.‫למצוא את החולשה המוקדמת שמחקרים בתחום זה שכשלו באיסוף מידע כדי לפרסם את האמת אודות מניעה‬ ‫טבעית של התערבות מוקדמת‪.‬ריקרט וג'ונסון" השוו התעוררות מתוזמנת עם הכחדה לא תואמת ומצאו ששתי‬ ‫הטכניקות משפיעות על יקיצות ליליות‪ .‬הורים ימצאו פרוצדורה זו‬ ‫כמתקבלת יותר ולהוביל לדבקות האשר ההכחדה הלא תואמת‪.‬כל התהליך עובר שלב לשעה מוקדמת יותר של הערב עד להשגת‬ ‫המטרה‪.‬התעוררות מתוזמנת שיטטית מגדילה את משך זמן השינה ומחסלת את ההתעוררויות‬ ‫הספונטניות והבכי המוגזם‪" .‬‬ ‫שגרה חיובית‪ /‬דחיית הרדמות עם עלות תגובה‪.‬אחר כך התעוררות מתוזמנת של ‪ 15-30‬דקות לפני הזמן שהתינוק‬ ‫מתעורר לבדו‪ .‬החלפת שגרה חיובית בקטגוריה של התערבות מבטיחה‪.‬‬ ‫פרוצדורת שגרת שינה חיובית וטקסי השכבה היתה בשימוש לראשונה בטיפול עבור ‪ 3‬ילדים עם התקפי זעם‪.‬הרגעה(כפי‬ ‫שהיה אם היה מתעורר לבד‪ .‬נדנוד‪ .‬‬ ‫התעוררות מתוזמנת‬ ‫התעוררות מכוונת נוסה לראשונה לצורך יקיצות לילה תדירות ע"י "מקגאר והוול" במקרה בודד של עיצוב‬ ‫מחדש‪ .‬כששרשרת‬ ‫ההתנהגויות מבוססת היטב והילד נרדם מהר‪ .‬החוקר אסף מידע התנהגותי )התנגדות להרדמות( אבל לא התמסר לדפוסי השינה של הילדים‪ .‬ובקבוצת השוואה גדולה של מחקר‪ .‬משך הזמן בין ההתעוררויות גדל באופן שיטתי עד שההתעוררויות נעלמו והילד יכול‬ ‫לישון כל הלילה‪ .‬הפרוצדורה כוללת עיכוב זמני להרדמות‬ ‫כדי להבטיח טקסי הרדמות מהירה‪ .‬‬ .‬לשניה תוצאות מהירות ביקיצות‬ ‫ליליות ובכי עם קצת יותר תגובות מאוחרות של התפרצות להכחדה‪ .‬הגישה‬ ‫קוראת להורה לישון עם ילדו בחדר השינה אך לא באותה המיטה למשך שבוע כשהוא מזייף שינה ומתעלם‬ ‫מהתנהגות לא הולמת של הילד )הכחדה(‪ .‬ולהכחדה יש את התוצאות המהירות ביותר‪.‬אחרי שבוע ההורה יתחיל לישון בחדר נפרד מהילד‪ .‬מה שהופך זאת לטיפול אפשרי‪.‬אחד מהמחקרים האלה השתמש בהגדרה טובה‬ ‫עיצוב קבוצה מקרי‪ .‬נוכחות הורית הוחכה כיעילה בקב' מחקר גדולה‪.‬תוך ביסוס סיבות‬ ‫הולמות להרדמות )שגרה עקבית לקראת שינה( ושרשרת אינטראקציות בין ההורה לילד‪ .‬ההנחה היא‬ ‫שמודעותו של הילד לנוחכות ההורית תרגיע אותו ותקדם הרדמות מהירה יותר‪ .‬שיגרת שינה חיובית עשויה להמשיג‬ ‫חלקים שונים בהגדלת פרוצדורות מעצבות ללימוד ילדים התנהגות הולמת של הזמן שלפני השינה ויכולות‬ ‫להרדמות‪ .‬‬ ‫התערבות מבטיחה‬ ‫הכחדה עם נוכחות הורית‬ ‫הכחדה זו מבוססת על ההנחה שבעיות בחווית ההרדמות אצל ילדים נובעים בשל חרדת ההפרדות‪ .‬‬ ‫הצגת השואת התוצאות לפרוצדורת בדיקה מהירה כדי להיפטר מהפרעות בהירדמות אצל ילדים‪ " .‬‬ ‫שגרה חיובית והחלשת הרדמות הן אסטרטגיות דומות המסתמכות על שליטה בגירוי כגורם לשינוי בהתנהגות‪.‬הפרוצדורה התבססה על‬ ‫מצב בסיסי של התעוררויות ספונטניות‪ .‬כמו במחקרים דומים בתחום‬ ‫זה‪ .‬פרנץ‬ ‫ובלמפיד" הסיקו כי הכחדה ע"י מינימום בדיקות והכחדה עם נוכחות הורית‪ .‬‬ ‫ההתערבות היתה אפקטיבית בשלושת המקרים כשההישג היה היענות להירדמות‪ .‬בהשפעת כל התעוררות מתוזמנת הפעוט נתמך בתגובות הרגילות )האכלה‪ .‬שתי קב'‬ ‫ניסוי גדולות דיווחו על תוצאות מועילות עם השגרה החיובית‪ .

‬שתי סקירות אנליטיות עוקבות מצאו תוצאות דומות‪.‬הכחדה הדרגתית‪ .‬פרוצדורה זו נמשכת עד שהילד נרדם מהר‪ . 1.80‬ראה טבלה ‪ (1‬צייון השפעה טיפולית גדולה )‪ .‬מדגם גדול בד"כ מפיק סבירות טובה של משמעות סטטיסטית‪ .‬‬ ‫החלשת ההרדמות ושגרה חיובית חולקות מרכיב שכיח של עיכוב זמני של הרדמות והחלשת השינה‪.‬למרות זאת אי‬ ‫אפשר להסיק ממשמעות סטטיסטית שההתערבות תניב תוצאות חזקות יותר או תוצאות רפואיות משמעותיות‬ ‫יותר‪ .‬אנו יכולים לחשב את גודל האפקט מארבע קבוצות מחקר מקריות שיעריכו את יעילותם של ארבע‬ ‫התערבויות שונות ) הכחדה‪ .‬‬ ‫לשבח כל מרכיב בשגרה‪ .‬אם הילד מצליח להירדם‬ ‫מהר‪ .‬הכחדה הדרגתית ושגרה חיובית נמצאו כמפיקות תוצאות שוות‪ .‬עם התאמת ממוצע‬ ‫גודל האפקט ‪D=1.‬זהירות מחייבת‬ ‫בהשוואה בין הפרעות בילדים ומבוגרים למרות זאת‪ .‬הרדמות טובה‪ .‫"פיזה ופישר" השתמשו בוריאציות של שגרה חיובית כדי לחסל הפרעות שינה חמורות‪ .‬גודל אפקט הטיפול ימליץ על ההכללה בסקירות על תמיכות אמפיריות להתערבות חוץ מההסתמכות על‬ ‫משמעות סטטיסטית‪.‬התעורורת מתוזמנת‪ .‬צרוף מספר מקורות מידע לכדי‬ ‫אחד‪ .‬‬ ‫"סמית'" מצא גודל אפקט ממוצע של ‪ 0.‬גודל האפקט בכל מקרה‬ ‫יכול לא להיחשב בחלק מהמחקרים כיוון שהשימוש בשילוב של התערבויות‪ .‬בנקודה זו‪ .‬נקדים את כל התהליך בחצי שעה בלילה הבא ונמשיך בהפחתה עד להשגת המטרה‪.‬אנו יכולים‬ ‫לזהות כמה מקרים או חלק מקרי של תוצאות טיפול בניסויים בספרות )שינה בילדים(‪ .‬אם הילד לא נרדם מהר )‬ ‫‪ 15-30‬דק'( אפשר לחזור על הפרוצדורה כאשר מוציאים את הילד מהמיטה ומשאירים אותו ער לחצי שעה או‬ ‫שעה לפני שמתירים לו לחזור למיטה‪ .‬‬ ‫גודל השפעת הטיפול‬ ‫חולשה אחת בשימוש באמת מידה כמו של "צמבלס" כשאומדים יעילות טיפול היא החריגה משמעותית‬ ‫בסטטיסטיקה‪ ..(60‬גודל אפקט זה עבור ילדים עם‬ ‫הפרעות בהרדמות מושווה כמעט באופן אחיד עם גודל האפקט שנמצא עבור מבוגרים עם נדודי שינה‪. 1.‬כדי לבחור תוצאה‪ .55.‬הכחדה‪ .‬משתנה גודל האפקט‬ ‫נלקח בחשבון כתלוי מחקר‪ .‬בזמן‬ ‫שהתפרסמו ‪ 12‬ניסויים הקיימים בנושא ההתערבות בהפרעות שינה עם קרבה עקבית לתוצאות המשתנים‬ ‫)‪(.‬ושגרה חיובית( על פני שש מדידות של‬ ‫תוצאות )תדירות ומשך היקיצות‪ .‬החלשת הרדמות מערב קודם כל עיכוב של בערך ‪ 30‬דק' בהרדמות של הילד‪ .‬והגברת שינה אצל‬ ‫ילדים‪ .53‬למספר‬ ‫יקיצות ליליות‪ ..‬הגבלת שינה ותמריץ מפוקח‪ .‬החלשת‬ ‫הרדמות‬ ‫עם עלות תגובה כנראה היא האלטרנטיבה המבטיחה ביותר לפרוצדורת הכחדה בסיסית ומטרה‬ ‫למחקרי השוואת קבוצות גדולות ומקריות‪.‬חשוב לציין שרב תוצאות המשתנים‪ .‬‬ ‫"פיזה ופישר" ציינו כי שגרה חיובית דורשת רפרטואר רחב של תגובות של הורים כמו לכונן שגרה מדויקת‪.88‬תחילת שינה ‪ Z=0.‬בגלל שמתקיים מעט דמיון נבחרו תוצאות המשתנים‪.(1‬בהתבסס על השוואה‬ ‫ישירה של מחקרים‪ .96‬מעבר ל ‪ 5‬תוצאות משתנים של התערבות התנהגות‪ .‬‬ ‫מעניין שהפרוצדורה דמתה לשילוב של שתי התערבויות התנהגותיות‪ .‬ולחזור כל הזמן על השגרה אם הילד יצא מהמיטה החלשת ההרדמות עם או בלי‬ ‫תגובת עלות הוערכה בחמש טיפולי תוצאות מחקרים שהופעל בהם פיקוח בנושא העיצוב‪ .58.‬ספרות הרפואית העוסקת בילדים מתעקשת על מחקרי קבוצות מקריות בתוצאות המשתנים‪ .‬תדירות ומשך התקפי זעם‪ .‬שינה טובה(‪.‬‬ ‫לדוגמה"מורין" הסיק שגודל האפקט בהתנהגות והתערבות ביחד‪ .‬‬ ‫בהשוואה למחקרים על מבוגרים עם אינסומניה התחום של הפרעות שינה בילדים עדיין יחסי לפעוטות‪ .‬כל ארבע התנהגויות‬ ‫ההתערבות עלה ‪) D = 0.35‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬כולל ‪ Z=0.‬הילד יתעורר בשעה קבועה ולא ניתן לו לישון מעבר לשעות השינה המוגדרות‪.‬‬ ‫לדוגמה תוצאות טיפול בניסוי להתנגדות להרדמות בילדים וריבוי יקיצות ליליות לעיתים מהווה כיוון להתנהגות‬ .‬‬ ‫זמן השינה מתוכנן ומוגבל‪ .‬שהיוו טיפול‬ ‫יעיל ביותר אצל מבוגרים הסובלים מאינסומניה‪.‬תוצאות המשתנים וזמן המדידה מוערכים ) ראה טבלה ‪ .

‬לא מצאנו‬ ‫פרסום של טיפול בניסויים המכוונים לילדים או למבוגרים‪.‬חבילת ההתערבות שלקח שבוע להוציא לפועל פרוצדורה והגדלת את זמן‬ ‫השינה הכולל מ ‪ 7.‬היא הנפוצה ביותר בקרב פעוטות‪ .‬למרות שלא היה שום מחקר שאמד גישה זו עם ילדים‪ .dsps‬עירור מוקדם‬ ‫בהדרגתיות בעקביות מתוזמנת עם ההרדמות‪ .2‬ל‪ 9-‬שעות בלילה‪.‬‬ ‫"דאהל" השתמש בכרונותרפיה והתערבות התנהגותית )הכחדה( לטיפול בבעיות השינה בילדה בת ‪ 10‬שאובחנה‬ ‫כ ‪ dsps‬וגם ‪) adhd‬היפראקטיביות(‪ .‬למרות זאת יש דוח אחד של טיפול בשלי שינה מוקדמים שהצליח באדם מבוגר‪.‬מבוגרים וזקנים‪ .‬חסך שינה עם פאזת שינה מוקדמת מערבת שמירה על לו"ז שינה רגיל ב‪ 6-‬ימים‬ ‫עוקבים אחרי לילה אחד של חסך שינה בסופ"ש‪ .‬למרות‬ ‫שכרונותרפיה היתה לראשונה בשימוש עם מבוגרים‪ .1981‬‬ ‫"ת'ורפי" תכנן אלטרנטיבה מעניינת לכרונותרפיה מדורגת יומיומית שדווח שהייתה פחות מפריעה להשתתפות‬ ‫בלו"ז בית הספר השבועי‪ .‬השיפור בדוח פרוצדורת השינה הפחית באופן משמעותי סימפטומים וליקויים חמורים‪ .‬כשזה מושג זמן ההרדמות וזמני‬ ‫היקיצה חייבים להיות קרובים לאורך כל השבוע ולא הילדים יסחפו חזרה לדפוס הקודם שלהם‪.‬‬ ‫‪ Dsps‬גרר תאור הנקשר למבוגרים‪ .‬‬ ‫טיפול התנהגותי ב ‪ dsps‬התמקדו לראשונה בהקדמה או איחור סיסטמטי בשלבי שנתו של הילד עד שתזמון‬ ‫שינה המתבקש‪ .‬הירדמות בלילה שאחריו‪ .‬‬ ‫טיפול התנהגותי ל ‪ dsps‬כולל אחד או יותר מ ‪ 3‬מרכיבים ראשוניים ‪ :‬יציבות זמני השינה‪ .‬וגמול או התנהגות הפוכה לסיוע לתחזוקת‬ ‫השפעת הטיפול‪ .‬למעשה בזמן הכתיבה אין‬ ‫שום התערבות התנהגותית ל ‪ dsps‬כשיש מספיק תמיכה אמפירית לסווגה לפי קריטריון צ'מברס‪ .‬תסמונת פאזת השינה מאוחרת‪ .‬‬ ‫הפרעה במחזור הצירק' הנפוצה ביותר בקרב ילדים גדולים ומבוגרים היא ‪ dsps‬ב ‪ dsps‬רב אפיזודות השינה‬ ‫מתאחרות ביחס לזמן המתבקש בסימפטום של נדודי שינה מוקדמת ו‪/‬או או בקשיי התעוררות בשעה מתבקשת‪.‬הערכות מחדש של‬ ‫תזמון שינה מתבקש תוך קידום שלב אחר או איחור שלב כרוני‪ .‬‬ ‫הפרעות במקצב הצירקאדיאני‬ ‫הפרעות במקצב הצירקדיאני מערב חוסר מיתאר בין דפוסי שינה אינדיבידואלים ודפוסי שינה נחשקים או‬ ‫נחשבים כנורמלים בחברה‪.‬ואי סדירות בדפוסי‬ ‫שינה עירות‪ Asps .‬בסיוע לתוספת‬ ‫ניסויים בתחום זה אנו נתאר בקצרה את ההתערבויות שהוזכרו בספרות‪.‬גידול‬ ‫בפרודוקטיביות בפתרון מטלות חשבוניות וגידול בהשלמת עבודות עיוניות‪ .‬מוקדמת ב‪ 90 -‬דקות מאשר בששת‬ .‬ישנם כמה דיווחים‬ ‫עבור ‪ asps‬בספרות‪ .‬פרבר ובויל" תמכו בשימוש בפזת שינה מוקדמת בילדים קטנים עם ‪ .‫בהרדמות )תלונות‪ .‬הסקירה הזו תתמקד בשלוש הפרעות הנפוצות )במחזור צירקדיאני( שנמנו אצל‬ ‫ילדים ומבוגרים‪ – asps :‬תסמונת פאזת שינה מוקדמת‪ dsps .dsps‬באופן מפתיע נערכו מעט מחקרים על הפרוצדורה הזו מאז‬ ‫שהומצאה לראשונה ב ‪.‬מושג‪" .‬מספר ומשך‬ ‫היקיצות או סך כל זמן השינה‪.‬אז מאריכים את היום ע"י עיכוב ההרדמות וגם שעת‬ ‫ההתעוררות ב‪ 3-‬שעות כל יום עד שמגיעים שמשיגים את המטרה הרצויה‪ .‬למרבה הצער יש מעט מידע כדי לתמוך במרכיבי טיפול זה בילדים‪ .‬נסיון‬ ‫לפאזה מוקדמת עם מבוגרים עם ‪ dsps‬לא נחלה הצלחה‪.‬למרות זאת רב המבוגרים מדווחים שהקושי נוצר בילדות או בהתבגרות‪.‬ישנם כמה מחקרים שמטרתם היא שיתוף ילדים‪.‬‬ ‫לפני ואחרי מידות התערבות התנהגותית מורה דירג שיפור משמעותי בתקשורת עם עמיתים‪ .‬בנוסף העובדה‬ ‫שהכרונותרפיה‬ ‫הפכה לטיפול שכיח ב ‪ .‬‬ ‫כרונותרפיה לפאזה מוקדמת ראשית יוצרים לילד לו"ז שינה‪ .‬בכי( מבלי לכלול משתנים הקשורים בשינה כמו תחילת שינה‪ .‬מה שמאלץ לנמנום ערב‪ .‬ב ‪ asps‬רב אפיזודות השינה מקדימות ביחס‬ ‫לבקשת השעון‪ .‬למרות זאת התסמינים של ‪adhd‬‬ ‫נמשכו‪ .‬התקפי זעם‪ .‬כניסה מוקדמת לשינה ויקיצה מוקדמת מהמתבקש‪.

‬‬ ‫הילד לרב יראה סימנים של בלבול קל או דיסאוריאנטציה‪ .‬לבסוף יכול להיות שעירור מתוזמן באופן בלתי ישיר מפחית באופן חלקי ארועי התעוררות ע"י‬ ‫הגדלת סך כל שעות השינה של הילד‪ ..‬‬ ‫האלטרנטיבה של עירור מתוזמן כנראה מציבה את הילד להתעוררות עצמית לפני המאורע )פרסומניה(‪ .‬‬ ‫מפתיע שאין מחקר מוצק המוביל מומחים בתחום לסייע לילדים שהתנסו לעיתים קרובות בסיוטי לילה‪.‬אחרי פרסום של דוח לא מפוקח נטען שחיסול של הליכה בשינה וביעותי‬ ‫לילה‪ .‬‬ .‬הם מערבים אפיזודות שינה עם‬ ‫תחושה או פחד עז של נזק‪ .‬ארבעה חודשים של מעקב אחר‬ ‫מידע הראו שהשיפור נשמר‪ .‬‬ ‫המכניזם מדגיש שעוררות מתוזמנת שימושית כשמתוארים חלקי התעוררות פרסומוניה לא ברורים בילדים‪.‬עירור מתוזמן משמש לילדים עם יקיצות לילה‬ ‫תכופות ונמצא שמגדיל באופן שיטתי את אורך שנתם של הילדים‪" .‬דורנר ומיינדל" ציינו גידול לא צפוי ולא‬ ‫מוסבר בסך כל זמן השינה לכל שלושת המשתתפים שלהם אחרי ישום העירור המתוזמן מה שהפריך את‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי‪.‬נראה כעוזר לקבוצת מתבגרים אך הפרוטוקול עדיין ממתין להערכה אמפירית‪.‬‬ ‫פרסומניה‪ -‬נדודי שינה‬ ‫התעוררות מתוזמנת‪ -‬כרוכה בהורים המעירים את הילד ‪ 15-30‬ד' לפני התעוררותו)לפרסומוניה( הצפויה‪.‬נמצא כי לעירור מתוזמן יתרון פופולרי כמו התערבות לפרסומניה‪ .‬אבל השפעת הלו"ז היתה מיידית ונשארה‪ .‬לכן זה‬ ‫בסך הכל נמנע‪ .‬הפירסום של שני מחקרים מצליחים על‬ ‫עוררות מתוזמנת המעמידים את העירור המתוזמן בסיווג של התערבות מבטיחה‪.‬לו"ז נוקשה של שינה והאכלה החל להגדיל את העייפות של הילד והוא נרדם‬ ‫במהירות‪ .‬‬ ‫דפוסי שינה לא סדירים מכילים זמנים לא סדירים ואפיזודות משתנות של התנהגות שינה ועירות‪ .‬למרות זאת פרוצדורה זו לא קידמה באופן סיסטמטי את ההרדמות‪ .‬מינדל" הצליח בטיפול בילד עיוור בן‬ ‫שנתיים עם לוז שינה לא סדיר‪ .‬התהליך חוזר על עצמו בסופי השבוע עד‬ ‫להשגת המטרה‪ Dsps .‬התזמון של המאורע חשוב בגלל השוני‬ ‫מביעותי לילה המתרחשים במהלך שנת הגלים האיטיים בזמן שסיוטי לילה מתרחשים בשנת החלום מה שיותר‬ ‫בולט במהלך החצי השני של הלילה‪.‬‬ ‫"פיזה" השתמש בכרונותרפיה בהצגת השגי גיל הולם להרדמות ב‪ 11-‬ימים‪ .‬לוז שינה לא‬ ‫רגיל עשוי להתרחש לעיתים קרובות יותר בילדים צעירים עם זמני הרדמות והתעוררויות לא עקביים ובמתבגרים‬ ‫המציגים אי התאמה גדולה בין לוז השינה במשך השבוע לבין הסופ"ש‪" .‬דוח זה לא היה‬ ‫בפיקוח מוקדם או מאוחר של טיפול הניסוי‪ .‬כפי שהוזכר קודם לכן‪ .‬‬ ‫אפשרות אחת שהעירור שינה את דפוסי השינה של הילד כך שחיסל את ההפרעה בשנת גלים איטיים‪.‬סיוטי לילה המתרחשים לעיתים קרובות וכוללים תוכן בעייתי במיוחד‬ ‫דורשים אולי התיחסות מקצועית‪.‫הלילות הקודמים ולוז השינה חדש משתמר לששת הימים הבאים‪ .‬החוקר הניח שכפייה של‬ ‫לוז נוקשה עשוי להיות יותר מוצלח יותר בילדים צעירים‪.‬יתרה מכך רב הילדים יחפשו הרגעה של ההורים‬ ‫ויתארו באופן בהיר פרטים מהדמויות המפחידות ויתקשו לחזור לישון‪ .‬‬ ‫סיוטי לילה‬ ‫סיוטי לילה הם חלומות מפחידים שלעיתים מעירים את האדם הישן משנת החלום‪ .‬למרות‬ ‫זאת בתחילה טיפול ביקיצות ליליות‪.‬‬ ‫הגישה הרפואית טוענת שילדים המתנסים לעיתים קרובות בסיוטי לילה בלתי נמנעים כחלק מתהליך הגדילה‬ ‫והרגעה לא משמעותית להפרעות רגשיות‪ .‬תוצאות אלה מראות שתועלת של כרונותרפיה בפאזה מתאחרת כנראה מאריכה‬ ‫‪ xsps‬ללוז הפרעות שינה אחר‪.‬אותו אפקט הושג‪ .‬דרך אחת שסיוטי לילה יכולים להיות מובחנים מביעותי לילה היא מההתעוררות‪.

3‬‬ ‫למרות שעבודתו של וייל כללה מחקר גדול שהשיטה של נושא המטלה לא תוארה‪ .‬מגן‬ .‬דוח מחודש הראה שסיוטים תכופים פחתו באופן משמעותי בקבוצת הניסוי ולא‬ ‫היה שינוי בקבוצת הביקורת‪ .‬קבוצה שניה מנתה ‪ 11‬ילדים שסופקו להם עצות טיפוליות )אני‬ ‫אלך לישון בשקט הלילה( בזמן שקבוצה ‪ 3‬כללה ‪ 3‬ילדים שעודדו אותם להתעסק בחלומות הקשורים לתוכן‬ ‫ההתמודדות עם משימות שהיו להם במהלך היום‪ .‬כתוצאה מכך המצב הנהוג של מחקר‬ ‫אמפירי נופל בתמיכה בהתערבות בודדת כ"מבטיחה" בהתיחס לאמת המידה שאימצנו‪.‬לעיתים‬ ‫משתמשים במושג כחליפי‪ .‬הצורה של התנועות‪ ..‬המזרון‪ .‬סיוטי לילה הם חלומות מפחידים המעירים את הילד משנת החלום ) ‪(rem‬‬ ‫וצריכים להיות מובחנים מדיווחים מילוליים של ילדים על סיוטי לילה העוקבים אחר יקיצות ליליות נורמליות‬ ‫המהוות לעיתים חיזוק )מתן רשות לילד להכנס למיטת ההורים( לסיכום באופן מפתיע יש מעט תמיכות מחקריות‬ ‫אמפריות להתערבות קלינית בילדים שחוו סיוטי לילה התמיכה האמפירית שקיימת מציעה שחשיפה המבוססת‬ ‫על תרפיה עשויה להיות תחום פורה במחקרים בעתיד‪.‬זיהוי מדוייק ומדידה של סיוטים בילדים צעירים‬ ‫זהו אתגר‪ .2‬וחודשיים לקב' ‪.‬לא כמו התנהגויות הפגנתית של הליכה בשינה‪.‬נלקח הילד לבקר סוסים ועודדו‬ ‫אותו ללמוד עליהם‪ .‬ברור שההתערבות הזו‬ ‫עירבה חשיפה‪ .‬משתנה על טווח רחב )דפיקות ראש‪ .‬ורק ‪ 3‬ילדים היו בקבוצה ‪ .‬אחת מעין דוח התנסות וחופן של תיאורי דוחות לא נסיוניים‪ .‬החוקר זיהה את המגבלה של המחקר הכולל מדגם קטן‪ .‬לא היתה קבוצת ביקורת‪.‬בנוסף סיוטים תכופים נמדדו בדוחות רטרוספקטיביים‬ ‫שהיו פחות אמינים מתיעודיומיומי‪.‬‬ ‫הזמם בו לקח לסיוטים להעלם היה ‪ 3‬ח' בקב'‪ 5 1‬ח' בקב' ‪ .‬נלקח למוזאון לראות שלדים רבים‪.‬מתבגרות )גילאי ‪ (13-18‬עם סיוטי לילה כרוניים נרשמו לרשימת המתנה מפוקחת או‬ ‫להתערבות אקטיבית הכוללת סדנה של ‪ 6‬מפגשים של תרפיית דמיון )‪ ( irt‬שכללו התערבות של שלושה‬ ‫שלבים‪ -1 :‬מיון אישי של הסיוטים‪ -2 .‬‬ ‫הפרעת תנועות ריתמיות )‪( rmd‬‬ ‫זוהי הפרעת שינה הנכללת בקבוצת הסטריאוטיפים‪ .‬למרות שהמונח " הצעה לא ישירה"‪ .‫להפגיש את הספרות האמפירית על התערבות התנהגותית לילדים עם סיוטי לילה הנכללים בשתי קבוצות מחקר‬ ‫לא אקראיות‪ .‬בזמן שילד אחר סבל מסיוטים בהם מעורבים שלדים‪ .‬תנועות אלה אופייניות לשינה המוקדמת לטקסי שינה ולשינה קלה ואז שוב במהלך הלילה הילד חוזר‬ ‫לישון אחרי התעוררות רגילה‪ .‬מה שהיווה עזיבה רדיקלית של התחום‬ ‫הפרואידיאני שבו חלומות כללו סמלים המהוים תגובות לשחרור קונפליקטים מיניים‪.‬לשנות את הסיוט ל"כל דבר שאבקש"‪ -3 .‬ביעותי לילה והרטבת לילה‪ .‬קבוצה אחת כלל ‪ 11‬ילדים שהונחו‬ ‫לחשוב על חלומות חיוביים במקום על סיוטים‪ .‬ילד שהיה לו סיוטים מסוסים אחרי שראה סוס מת‪ .‬גילגול הראש ונענוע‬ ‫של הגוף(‪ .‬‬ ‫"וויל" פרסם את המחקר הגדול ביותר בו ‪ 25‬ילדים בין גילאי ‪ 6-14‬ש'‪ .‬הבחנתי‪ .‬לא השתמשו במבחנים‬ ‫סטטיסטיים‪ .‬‬ ‫מחקרים המתעניינים בתחום שינה בילדים צריכים למצוא את הטיפול בתחום סיוטי הלילה והעמידו אחת ולמתמיד‬ ‫כמטרה‪ .‬לדוגמה‪ .‬אחרי ‪ 3‬חודשים‪ .‬אטיולוגי‪ .‬חזרות על הורסיה החדשה ‪20-‬‬ ‫‪ 15‬דקות כל יום‪ .‬‬ ‫הספרות המקצועית בתחום השינה בילדים מלאה בלבול בהבדלים בין סיוטי לילה וביעותי לילה‪ .‬‬ ‫קבוצת הביקורת היחידה במחקר שפורסם לאחרונה ע"י "קראקו" שהיו ידועים בעבודותיהם עם מבוגרים‬ ‫הסובלים מסיוטי לילה‪ 19 .‬ראשית‪ .‬דפיקות ראש הן המזוהות ביותר המאופיינות בהרמת הראש והתחתו מטה על הכרית‪ .‬‬ ‫אוכלוסיה בררנית וכלים לא רגילים לשימוש במבוגרים‪ .‬שנית‬ ‫קיומם של ספרות המכילה‬ ‫הגדרות אופרציונליות שונות לסיוטי לילה המובילות לקשר לא ודאי אפדימיולוגי‪ .‬וטיפולי‬ ‫בסיוטי לילה בילדים‪.‬אפיזודת סיוטי לילה לא‬ ‫תמיד מתלוות במשהו חיצוני המתגלה מייד להורים הישנים בחדר אחר‪ .‬תנועות חזרתיות המערבות שרירים גדולים לרב של הראש‬ ‫או הצוואר‪ .3‬למרות זאת המחקר פרץ דרך לשיטת מדידה‬ ‫בהתמקדות בהתערבות לצורך הפחתת סיוטי הלילה של ילדים‪ .‬לבסוף‪ .‬יש כמה נקודות חשובות שצריך לקחת בחשבון‪ .‬נושא משימה לא מקרי‪.

‬‬ ‫העונשים של "מיילד" במו תגובות עלות גם כן היו בשימוש‪ .‬התחום של טיפול בשינה של ילדים חווה לאחרונה שגשוג של פעילותה כוללת פרסום‬ ‫וסיקור של מאמרים‪ .‬מחקרי נושא אחד‪ .‬גודל המדגם הוא קטן וזמן קצר של איסוף מידע‪ .‬‬ ‫אין פרסום על קבוצת מחקר‪ .‬‬ ‫נדנוד מתון מצד לצד התנגדות לדפיקת ראש אלימה או "שחיקת" הראש בכרית במקום דפיקתו‪" .‬בזמן שאחרים משתמשים במשתנים הקשורים לשינה )שנת חביון‪ .‬‬ ‫מספר מחקרים כללו משוב וחשיפה מידיים להתנהגות הריתמית‪ .‬הרגלי התנהגות‬ ‫כמו ‪ rmd‬עשוייות לעיתים להיות מובחנות כתנועות אורגניות בסיסיות כיוון שעשוית להיות מופקות באופן רצוני‪.‬קו מנחה של התנסות רפואית‪ .‬שאר הסיפרות בתחום ההתערבות ההתנהגותית ב ‪ rmd‬בילדים מבוססת על ‪ 8‬מאמרים‬ ‫המבססים את תוצאותיהם על דיווחים אנקדוטיים‪ .‬ועזבו את התחום בלי שום‬ ‫התערבות מבטיחה‪ .‬‬ ‫הדיון בשימוש בטיפול תרופתי נגד הארועים הוא חלש‪.‬‬ ‫מצבי רוח והתנהגות‪ .‬בזמן שילדים במחקרים אחרים פיתחו התנהגויות חלופיות בעצמם כמו‪ :‬לישון על הגב במקום על הבטן‪.‬כולל להעיר את הילד או לגרום לילד לעבור על מעין‬ ‫תדריך לפני שמורשה להכנס למיטה‪ .‬למרות זאת מצב הספרות האמפירית לא יכול לקבוע שיש תמיכה חזקה בשימוש בהתערבות התנהגותית‪.‬תדירות הזמן שמחוץ‬ ‫לחדר השינה(‪ .‬סטראס"‬ ‫השתמש בפרוצדורה ישומית חיובית ללמד ילדה בת ‪ 7‬להפסיק להכות בראש שוב ושוב את המיטה ולשכב‬ ‫ברוגע‪ .‬‬ .‬‬ ‫לימוד החלפת התנהגות היתה הצלחה ראשונית‪" .‬ע"י שימוש בסימן מילולי של משקיף במהלך‬ ‫כל הלילה‪ .‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫העשור האחרון העיד על עליה בהתעניינות וגידול בהכרה של השפעת השינה על ילדים בהתפתחות‪ .‬דוח מקרה לא מפוקח רחוק‬ ‫מלמנות ניםויים והרב של המחקרים האקראיים מגייסים נושאים מפרסומים בעיתון מוגבלים בתוקף חיצוני של‬ ‫הממצאים לחברה הרפואית‪ .‬עם סירוב חריג להרדמות ויקיצות ליליות‪ .‬ללא מדידה של פעילות ה‪ rmd -‬לפני ואחרי טיפול‪ .‬בכל‬ ‫זאת ישנן תניכות אמפיריות מפתיעות בהתערבות בתחום רפואת הילדים ובעיות שינה‪ .‬או הפסקה של התנהגות ריתמית‪.‬וספרי עזר‪ .‫הראש או הקיר‪ .‬בניגוד לכך יש הרבה מידע עלמעין‬ ‫מערכי ניסוי של לפני ואחרי טיפול תדיר‪ .‬זהבטח מייצג את סוף הנתיב השכיח שך הרבה אטיולוגיות‪.‬תדירות ומשך של התעוררויות‪.‬ופשוטה יחסית במקרים אחרים‪.‬אבחנה מדוייקת יכולה לעזור מאוד כשלהורים יש הקלטה של הארוע הלילי‪.‬‬ ‫הגדרה עקבית ואבחנת אמות מידה ל‪ rmd -‬על פי הסיווג העולמי להפרעות שינה תהיה צעד משמעותי לעבר‬ ‫קידום הספרות המדעית בתחום‪.‬איתות אור או הזעקה המחוברים למיטה‪ .‬אטיולוגיה רפואית תמשול תמיד במיוחד כש ‪ rmd‬הוצג לראשונה‬ ‫אחרי ילדות מוקדמת‪ .‬פרס מוחשי או כספי להגדלת את האפשרויות החלופיות להתנהגות‬ ‫טקסי השינה‪ .‬חבילת" ההתערבות לימדה התנהגויות אלנרנטיביות לטקסי‬ ‫שינה‪ .‬לרב הילדים ‪rmd‬‬ ‫מייצג תנועות סטראוטיפיות‪ /‬הרגלי ההפאעה עפ האפיון החיוני מערב התנהגות מוטורית חזרתית‪ .‬‬ ‫ההבחנה של ‪ rmd‬יכולה להיות מאתגרת במקרים מסויימים‪ .‬אפשר לתכנן שימוש במפת כוכבים‪ .‬לרב אלו פרטים עם הפרעות מנטליות‪.‬גילוי מהיר בהתחשב בבלבול בהגדרת ה ‪ rmd‬מחקרים רבים ציטטו שמטרת ה ‪rmd‬‬ ‫חוץ מזה שביומיום זוהי התנהגות פוגענית ) לעצמי(‪ .‬המראה התערבות התנהגותית יכולה להפיק הפחתה מהירה ומוצקה ב‬ ‫‪ rmd‬עם השפעה גדולה שנשמרת‪.‬כיוון שתנועות ריתמיות הן לרב חלק מתהליך תחילת השינה‪.‬חלק מהמחקרים כוללים תוצאות משתנים התנהגותיים )משך הבכי‪ .‬לא מפוקחים‪ .‬האטיולוגיה של ‪ rmd‬לא ידועה‪ .‬וישנה מעט הסכמה לרלבנטיות‬ ‫תוצאות המשתנים‪ .‬ומעין ניסוי בתכנית נושא‬ ‫בודד‪ .‬הספרות בנושא התרופתי מכילה מספר אנקדותות של‬ ‫דוחות לא מפוקחים‪ .‬בנוסף שני מחקרים לא העריכו אותו הדבר דו"ח טיפול‪ .‬צמד מחקרים השתמשו במומחים שיעבירו את ההתערבות בבתי חולים‬ ‫לפני שמלמדים את ההורים למלא את הפרוטוקול בבית‪.‬למידה‪.‬‬ ‫להיות שמתאים להפרעה או דורש התייחסות‪ .‬‬ ‫על סקירת הטיפול בספרות‪ .

‬בסקירה‬ ‫נרטיבית‪ .‬התוצאות שעלו‬ ‫מים מחקריים ושל מדגם כולל של ‪ 1.‬גם סקירות מטא‪-‬אנליטיות יכולות לתרום מידע ומסקנות משמעותיות‪ .‬‬ ‫לכל גישה לסיכום מחקרים יש את נקודות החוזק הייחודיות לה‪ .‬איש מחקר בולט בתחומו בוחן את המחקרים בתחום זה ומגיע באופן סובייקטיבי למסקנות שונות‪.‬כמו אלו שפורסמו ע"י‬ ‫האקדמיה לרפואת ילדים ושינה‪.‬במקום סובייקטיבי‪ .‬בשלב ניסוח המסקנות‪ .‬בלבול גדול סביב הגדרת אמת המידה של הפרעה )סיוטי לילה‪.(affect‬‬ ‫גישה חלופית לסכם מחקרים מרכזיים הופיעה בשני העשורים האחרונים‪ .rmd .‬‬ ‫ביעותי לילה‪ .‬אנו קולטים שהתחום מתפתח מהר עם שפע אפשרויות‬ ‫לחישוב ממצאים אמפירים של רענון או התערבות מבטיחה‪ .‬לירידה בערנות להתגברות עיוותים תפיסתיים וקוגניטיביים ולשינויים במצב הרגשי )‪.‬הגישה מכונה "מטא‪-‬אנליזה" )ניתוח‪-‬‬ ‫על( ומבוססת על צירוף מתמטי‪ .‬תוצאות אלה מרמזות שיתכן כי סקירות נרטיביות מסוימות ביצעו אומדן‪-‬חסר של‬ ‫השפעות חסך השינה‪ .‬תוצאות טיפול מחקרי נחוצות ביותר כדי לאשר‬ ‫למומחים לאמץ לצרוך ולהניע את הדגם שיאפשר להורים לידע ולהחליט אחרי למידה על אפשרויות טיפול‬ ‫שונות‪ .‬של מחקרים בתחומים שונים )ראה ‪ . Huffcutt (1996‬‬ ‫תקציר‬ ‫כדי לתאר באופן כמותי את ההשפעות של אובדן שינה‪ .‬סקר את השפעות חסך בשינה על ביצוע והסיק שחסך בשינה מוביל להפחתה בזמני‬ ‫תגובה‪ .(2.‬ובמיוחד של השפעות חסך השינה החלקי‪.‬יעילותן‪ .‬‬ ‫מבוא‬ ‫הממצאים של מחקרי שינה מוצגים ומסוכמים באופן מסורתי באמצעות סקירות נרטיביות )תיאוריות(‪ .‬טכניקה חדשה יחסית בתחום‬ ‫המחקר בשינה‪ .‬‬ ‫לדוגמה‪ (Krueger (1 .‬בזמן‬ ‫שחלק מהקוראים עשויים להסתכל על חצי הכוס הריקה‪ .‬בחרנו במטא‪-‬אנליזה‪ .‬טכניקה מטא‪-‬‬ ‫אנליטית יכולה לספק פרטים בנוגע לכוחו ועקביותו של אפקט ניסויי )דרגת התקפות( ושל התנאים או הגורמים‬ ‫שמתווכים השפעה זו‪.‬מציעות שחסך שינה מלא פוגם‬ ‫ד ִ‬ ‫ק ְ‬ ‫מ ַ‬ ‫מהניתוח שלנו של ‪ְ 143‬‬ ‫באופן משמעותי בתפקוד אנושי‪ .‬יתר על כן‪ .‬ושלחסך שינה חלקי יש השפעה רצינית יותר על התפקוד בהשוואה לחסך שינה ארוך‪-‬‬ ‫טווח או קצר‪-‬טווח‪ .932‬נבדקים‪ .‬סקירות נרטיביות מתבצעות לרוב על ידי חוקר‬ ‫בעל ניסיון נכבד ומומחיות באותו תחום‪ .‬התנהגות פוגענית( עשוי להיפתר ע"י אימוץ אבחון אמת מידה פורמלית‪ .‬על מנת לסכם בצורה מתמטית נתונים מתוך ‪ 19‬מאמרים מחקריים מקוריים‪ .‬אבל רב המחקרים לא כללו את שניהם‪ .3‬בדומה לסקירות‬ ‫נרטיביות‪ .‬מצאנו שמצב רוח מושפע במידה חזקה יותר מחסך שינה בהשוואה‬ ‫לביצוע קוגניטיבי ומוטורי‪ . Pilcher & Allen I.‬כגון‬ ‫לשאלת האיכות של כל מחקר‪.‬יתרונותיהם חסרונותיהם ואפשרות לתופעות לואי‪.‫סך כל זמן השינה( מספר מסויים של מחקרים כלל גם משתנים הקשורים להתנהגות וגם כאלה הקשורים‬ ‫בשינה‪ .‬‬ .‬‬ ‫השפעות של חסך בשינה על ביצוע‪ :‬מטא‪-‬אנליזה‬ ‫‪Effects of sleep deprivation on performance‬‬ ‫)‪June J.‬ניתן בנקל להתייחס לגורמים סובייקטיביים יותר‪ .‬בסקירות אלה‪ .‬‬ ‫לסיכום אנו מקוים שסיקור זה יתן הכוונה לעבודה רפואית עם משפחות יעודד ויכוון למחקרים בתחום זה‪ .‬לכן‪ .‬באופן ספציפי‪ .‬ככלל‪ .‬מישהו שמצוי בעמדה מאוד טובה להבנת הפרטים והמורכבויות של כל‬ ‫מחקר‪ .

‬בסקירה של‬ ‫השפעת אובדן שינה על אימון‪ (Martin (13 ..‬‬ ‫בעוד שמטא‪-‬אנליזה צברה פופולאריות בתחומים אחרים‪ .‬מאחר שכל מחקר אינדיבידואלי מייצג מדגם שנלקח מאוכלוסיה‬ ‫גדולה יותר‪ .‬נמנעות גם בעיות של כוח מחקרי נמוך של מחקר‬ ‫כזה או אחר‪ .‬היא עדין לא‬ ‫השיגה קבלה נרחבת בקהילת המחקר בתחום השינה‪ .22.‬הציעו שהאורך והקצב‬ ‫של מטלות קוגניטיביות עשוי להשפיע על הביצוע‪.‬חלק מהמטא‪-‬אנליזות הראשונות שהופיעו היו‬ ‫מוגבלות במידה מסוימת בהיקף יריעתן‪.‬מצא שחסך שינה של פחות מ‪ 46 -‬שעות הוא לרוב קצר מכדי להשפיע באופן משמעותי על‬ ‫מטלות הן קוגניטיביות והן מוטוריות‪ .‬משימות שונות של הסקה לוגית‪ .‬למרות זאת‪ .‬אך יתכן שיש משתנים נוספים שפועלים במסגרת כל אחד מהמדדים‬ ‫הללו שעשויים לשנות את השפעות החסך על התפקוד‪.‬הסיק שהתוצאות מתוך מחקרים שמשתמשים במדד‬ ‫הדיוק כמשתנה ביצוע‪ .‬בבדיקת מדדי בצוע מוטוריים‪ .‬אך הוא מקצר את משך זמן שחולף באימון עד לנקודת אפיסת כוחות‪.‬טעות דגימה(‪ .(4-6 .‬‬ ‫למעשה‪ .‬עבודתנו מהווה הרחבה של עבודתם של ‪ (Koslowsky & Babkoff (10‬בכך שאנו הערכנו מספר‬ ‫משתנים מתווכים נוספים‪ .‬יתר‬ ‫על כן‪ . (8 .‬‬ ‫‪ .‬חוקרים אחרים דיווחו על ירידות בביצוע גם בפרקי זמן של‬ ‫אובדן שינה הקצרים מ‪ 45-‬שעות )כגון‪ .‬לבסוף‪.‬הסיקו שחסך שינה עד ל‪ 72-‬שעות‪ .‬העריכו שינויים בשינה התלויים‪-‬בגיל‪ .‬מכיוון שיש מחקרים שמתבססים על מדגם קטן יחסית‪ .(24‬לא ברור האם סוגי חסך שונים משפיעים באופן דיפרנציאלי על מצב הרוח‪.‬לדוגמה‪ .‬באופן ספציפי‪ .(21 .‬באופן עקבי עם הדפוס שנצפה בתחומים אחרים‪ .‬למרות שנרשמה ירידה במצב הרוח עקב חסך שינה )כגון‪12.‬‬ ‫אחד הגורמים שעשוי להשפיע על כל שלושת המדדים הוא משך חסך השינה‪.‬מיצוע מתמטי‬ ‫בין מחקרים מקטין למינימום את השפעת טעות הדגימה מאחר שהסטיות הגבוהות והנמוכות נוטות להתקזז‪ .‬כגון פסיכולוגיה קלינית וחינוך )כגון‪ .‬יש שלושה סוגי מדדים שמשמשים בשכיחות גבוהה להערכת ההשפעות של חסך בשינה‪:‬‬ ‫ביצוע קוגניטיבי‪ . (7 :‬סקרו דפוסי שינה בהפרעות פסיכיאטריות‪ (Hudson et al.‬‬ ‫למטא‪-‬אנליזה יש כמה יתרונות סטטיסטים‪ .‬וזאת משום שלא מתבצעת בדיקת מובהקות פורמאלית ברמת המחקר האינדיבידואלי )כל המדגמים‬ ‫האינדיבידואלים מצטרפים ביעילות למדגם גדול שאמור ברובו לייצג את האוכלוסייה הכללית(‪.‬‬ ‫בסקירה מקיפה של הספרות בחסך שינה‪ (Johnson (11 .‬ביצוע מטלה‬ .‬חיבור מנטאלי‪.‬לדוגמה‪ .‬עד כה‪ .‬נוטות להיות אובייקטיביות ועקביות למדי‪ .‬בחנו מדדים‬ ‫פוליסומנוגרפיים בשינה טובה וגרועה‪ (Knowles & MacLean (9 .‬יש בפוטנציאל מספר משתנים מתווכים חשובים שכדאי להביאם‬ ‫בחשבון‪ .‬ביצענו מיון וניתחנו בנפרד את המדדים‪ :‬הערכת מצב רוח‪ .(18 .‬הסיק שההשפעה של חסך בשינה תלוי בסוג ובאורך המשימה‬ ‫המוטורית‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר הנוכחי היא להשתמש בטכניקה המטא‪-‬אנליטית כדי לספק ניתוח כמותי ומקיף של השפעות חסך‬ ‫בשינה על תפקוד‪ .(14-17 .‬סקירות מטא‪-‬אנליטיות‪ .‬‬ ‫‪ (Koslowsky & Babkoff (10‬בחנו את ההשפעה של חסך שינה כוללני על ביצוע מטלה בקצב‪-‬עצמי ובקצב‪-‬עבודה‬ ‫מוכתב‪.‬תוצאות מדגמיות לא תמיד תואמות לתוצאות של האוכלוסייה )כלומר‪ .‬עקב אופיין המתמטי‪ .‬מטלות בזכירת מילים(‪ .‬‬ ‫באופן דומה‪ .‬ביצוע מוטורי ומצב רוח‪ .‬קיימות ראיות מסוימות שמציעות כי הביצוע משתנה בהתאם לסוגים שונים של מטלות קוגניטיביות‪.(Naiton (20‬לדוגמה‪ .‬אחרים‬ ‫דיווחו כי יש פגיעה בביצוע במשימות סיבולת מסוימות )כגון‪ .‬סוקרים נרטיביים אחרים )כגון‪ (12 .‬בנוסף‪ .‬בנוסף‪.‬בעוד שכמה מחקרים הציעו שאימון אינו מושפע לרעה מחסך בשינה )כגון‪ .‬בסקירה נרחבת של הספרות בחסך שינה‬ ‫וביצוע אימונים‪ (VanHelder & Radomski (19 .‬אינו משפיע על כוח שרירים או‬ ‫על תגובה‪ .‬רק ארבעה מאמרים דיווחו על מטא‪-‬אנליזות של‬ ‫מחקרי שינה עיקריים‪ (Benca et al.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫נוסף על כך‪ .‫לעומת זאת‪ .‬‬ ‫באשר לנושא הספציפי של חסך בשינה‪ .‬היו תלויות בסוג המדד הקוגניטיבי )כגון‪ .‬השימוש במטלות שונות עשוי להשפיע על התוצאות‪ .‬‬ ‫מטלות חיפוש חזותי‪ .

19.‬חשוב לציין שגם במשימות מוטוריות‪ .‬ציינו שההשפעות של חסך בשינה על תפקוד אנושי הן מינימאליות )‪.‬אנשי מקצוע רבים בעלי שם מחוץ לתחום המחקר בשינה‪ .‬הניתוח שלנו מנצל נתונים ממחקרים בחסך שינה הן‬ ‫חלקי והן כוללני‪.11.‬החוקרים הרחיבו את החיפוש על ידי סקירת המקורות בנושא חסך שינה שהמחקרים‬ ‫שנמצאו הסתמכו עליהם‪ .‬‬ ‫שיטה‬ ‫איתור נתוני מחקר‬ ‫הנתונים למטא‪-‬ניתוחים שלנו אותרו בעזרת חיפושים נרחבים בספרות של מחקרים שהתפרסמו בין השנים ‪1984‬‬ ‫ו‪ .‬למרות זאת‪ .‬הניסיון שלנו כאן היה להעריך באופן‬ ‫כמותי את ההבדל ששני מאפיינים אלה יוצרים במונחים של השפעות חסך שינה‪.‬ראשית‪ .‬דפוס זה של‬ ‫הבדלים בין שלושת סוגי המשתנים התלויים אינו מפתיע והוא עולה בקנה אחד עם נקודות‪-‬ההשקפה של חוקרי‬ ‫שינה רבים )‪.‬מצאנו שביצוע קוגניטיבי‬ ‫הושפע יותר מחסך שינה בהשוואה לביצוע מוטורי‪ .(1.‬‬ ‫מטרה דומה רביעית ואחרונה הייתה להעריך האם הביצוע במטלות מוטוריות השתנה בהתאם לסוג המשימה‬ ‫)פשוטה‪/‬מורכבת( ולמשכה )קצרה‪/‬ארוכה(‪.‬לדוגמה‪ .(55-59‬‬ ‫ממצא חשוב נוסף שעולה מהניתוח הנוכחי היה שההשפעות של חסך שינה משתנות בהתאם לשני משתני‪-‬מפתח‬ ‫מתווכים‪ .‬מצאנו הבדל ניכר בין שלשת המשתנים התלויים‪ .37‬בין ההתפלגויות(‪.‬בהחלט יתכן שהנבדקים נוטים להעריך ולדווח בצורה מוגזמת את השפעת חסך שינה על‬ .‬ראשית‪ .‬באופן ספציפי יותר‪ .‬הביצועים של‬ ‫הנבדקים שחוו חסך שינה היו גרועים יותר באופן משמעותי משל הנבדקים שלא חוו חסך שינה‪ .‬‬ ‫למרות שרוב קהילת המחקר בשינה נוטה להסכים עם תוצאות אלה‪ .‬באופן ספציפי‪ .‬ניסינו‬ ‫לענות על שתי שאלות‪ .‬‬ ‫דיון‬ ‫התוצאות הנוכחיות מאשרות שלחסך שינה יש השפעה מובהקת על תפקוד אנושי‪ .‬יש מספר מפתיע של מדענים מחוץ לתחום‬ ‫של מחקר שינה שטוענים כי לחסך שינה אין השפעה עמוקה על ביצוע ושיש לו השפעה שולית בלבד על מצב‬ ‫הרוח‪ .‬‬ ‫מטרה שלישית הייתה לבצע הערכה משלימה לגבי השאלה האם ביצוע במטלות קוגניטיביות השתנה בהתאם‬ ‫לסוג המשימה )פשוטה לעומת מורכבת( ו‪/‬או משך המשימה )קצרה לעומת ארוכה(‪.‬‬ ‫מטרות המחקר הנוכחי‬ ‫מטרת המחקר הראשונה הייתה להעריך את ההשפעה הכוללנית של חסך שינה‪ .‬עד כמה השפעות אלה של חסך שינה הן קבועות ויציבות בין תכנוני‬ ‫המחקר השונים?‬ ‫מטרה שנייה הייתה לבחון באופן ספציפי את המידה שבה ההשפעות של חסך שינה משתנות בהתאם לשני‬ ‫המאפיינים הבולטים ביותר בתכנונים מחקריים‪ :‬סוג החסך וסוג המדד‪ .‬ונצברו ‪ 56‬מאמרים מרכזיים שעסקו בבדיקת ההשפעות של חסך שינה על ביצוע‪.‬ברמה כללית‪ .‬ביצענו הבחנה נוספת בקטגוריות ביצוע המטלה הן הקוגניטיבית‬ ‫והן המוטורית בהתאם למשך ולמורכבות המטלות‪ .‬בעזרת שילוב כמותי בין‬ ‫מחקרים עיקריים‪ .24‬‬ ‫לא מפתיע שמצב רוח מושפע יותר מאשר מדדי הביצוע האובייקטיביים‪ .‬וביצוע מטלה קוגניטיבית‪ .‬הבדל של סטיית תקן ‪ 1.‬מאחר שמצב רוח מוערך לרוב בעזרת‬ ‫שיטה של דיווח‪-‬עצמי‪ .‬מה הייתה רמת הביצוע הממוצעת של הנבדקים יחסית לנבדקי‬ ‫הביקורת במחקר חסך שינה? ושנית‪ .‬ושמצב הרוח הושפע בדרגה הרבה יותר גדולה בהשוואה‬ ‫לביצוע מוטורי ולביצוע קוגניטיבי כאחד‪ .‬לאחר מכן‪ .1992-‬לאחר מכן‪ .‬בנוסף‪ .‬שכתבו מבואות לספרי פסיכולוגיה‬ ‫ופסיכולוגיה פיזיולוגית‪ .‬מצאנו שרמת התפקוד הממוצעת של נבדקים שחוו חסך‪-‬שינה הייתה דומה לרמת התפקוד רק‬ ‫של האחוזון התשיעי מהנבדקים שלא חוו חסך‪-‬שינה )כלומר‪ .‫מוטורית‪ .

‬‬ ‫שנית‪ .‬‬ ‫ישנן כמה מגבלות למחקר הנוכחי שיש להביאם בחשבון‪ .‬ניתן לייחס את חוסר‪-‬‬ ‫ההסכמה להבדלים במחקרים שנסקרו‪ .‬לדוגמה‪ .(63.‬למרות שניתן לייחס חלק מהבדלים אלה לטעות שבדיווח‪-‬‬ ‫העצמי‪ .‬‬ ‫סקירות נרטיביות בבירור אינן מצביעות על ירידה מכרעת כזו בביצוע עקב חסך שינה חלקי‪ .‬לדוגמה‪ .‬לסיכום‪ .‬למרות שנערכו מחקרים רבים על שינויים פיזיולוגיים בעקבות‬ ‫חסך שינה מלא )כגון‪ .‬נוסף על כך‪ .60‬‬ ‫באותו אופן‪ .‬לנוכח סדר‪-‬גודלם של ההבדלים בין נבדקי החסך‬ ‫החלקי ובין נבדקי הביקורת‪ .‬‬ ‫בנוסף‪ .‬יתכן שמטלות אלה מושפעות יותר בקלות מחסך שינה יחסית‬ ‫למטלות קוגניטיביות ומוטוריות מסורתיות יותר‪ .‬משך חסך‪-‬השינה וסוג המדד התלוי‪ .‬הירידות‬ ‫בביצוע הקוגניטיבי ובמצב הרוח היו גדולות יותר במידה ניכרת תחת תנאי חסך שינה חלקי יחסית לחסך שינה‬ ‫ארוך או קצר טווח‪.(1.‬נבדקי חסך השינה דיווחו על דירוגי מצב רוח שהיו גרועים בלמעלה‬ ‫מ‪ 3-‬סטיות תקן בהשוואה לנבדקים ללא חסך שינה‪ .‬למרות שנמצאה אינטראקציה בין חסך שינה כוללני‬ ‫ובין מחזור הקצב היומי )‪ .‬בניגוד לכך‪ .‬ושלושה מתוך מחקרים אלה השתמשו באופן ספציפי‬ ‫במטלות הקשורות‪-‬לרפואה כמדדים תלויים‪ .24‬יתכן שההבדל במתודולוגיה בין הסקירות הנרטיביות ובין הניתוח הכמותי‬ ‫הנוכחי עשוי להסביר את חוסר‪-‬ההסכמה בנושא של השפעות חסך שינה חלקי‪ .‬לחלופין‪ .‬שלא כצפוי‪ .‬מצאנו הבדל משמעותי בין שלושת סוגי חסך השינה‪ .‬בהשוואה להבדל‬ ‫של סטית תקן אחת בין נבדקים עם חסך שינה קצר וארוך טווח ובין נבדקים ללא חסך שינה‪.‬למרות שהטכניקה המטא‪-‬אנליטית‬ ‫אינה דורשת מיסודה שימוש בכל המאמרים הקיימים בספרות‪ .‬מגבלה אחת נובעת מכך שלא יכולנו להשתמש‬ ‫במספר מחקרים שאותרו בחיפוש משום שהם לא עמדו בקריטריונים שלנו‪ .‬עם זאת‪ .64‬יתכן שההשפעות של חסך שינה חלקי דומות יותר להשפעות של שינה מקוטעת מאשר של חסך שינה‬ ‫מלא‪ .‬לדוגמה‪ .‬מצאנו אינטראקציה בין שני משתני‪-‬המפתח המתווכים‪ .‬שתי‬ ‫סקירות של השפעות חסך שינה דיווחו על ממצאים מעורבים מתוך מגוון מחקרים של חסך שינה חלקי )‪.‬באותו אופן‪ .‬‬ ‫התעניינות וקשב מופחתים נחשבים למשתנים בולטים שקשורים לחסך שינה מלא )‪ .‬חשוב לציין שבממוצע‪ .‬ארבעה מתוך ששת המחקרים על חסך שינה חלקי במטא‪-‬‬ ‫אנליזה שלנו השתמשו ברופאים‪-‬מתמחים כנבדקים‪ .‬מצאנו‬ ‫שהירידות בביצוע במשימות המוטוריות היו קבועות יחסית בין שלושת סוגי חסך השינה‪ .(67 .‬מאחר שנצפה שקטיעת שינה גורמת לירידה משמעותית בביצוע ובמצב הרוח )‬ ‫‪ .(65‬וניתן לבחון אותם ביחס‬ ‫לחסך שינה חלקי‪ .‬לחסך שינה חלקי הייתה השפעה‬ ‫כוללת הרבה יותר חזקה על המדדים התלויים יחסית לחסך שינה קצר‪-‬טווח או ארוך‪-‬טווח‪ .‬יש סבירות גבוהה שחסך שינה אכן משפיע באופן שלילי על מצב הרוח‪.‬ההשפעות של חסך שינה חלקי צריכות להיבחן בצורה יסודית יותר‪ .‬לדוגמה‪.(61.‬בממוצע‪ .‬עם זאת‪ .‬חסך שינה חלקי עשוי לשנות השפעות ספציפיות של‬ ‫מחזור הקצב היומי )קצב סירקדי( על ביצוע ועל מצב רוח‪ .‬חסך שינה חלקי עשוי להיות דומה לקטיעת שינה בכך שהנבדקים בשני המקרים משיגים‬ ‫מידה מסוימת לפחות של שינה‪ .‬סקירות עדכניות יותר הסיקו שההשפעות של אובדן שינה חלקי על הביצוע של נבדקים רופאים‬ ‫מתמחים לא היו חד‪-‬משמעיות )‪ .‬יתכן שלחסך שינה חלקי יהיו השפעות פיזיולוגיות ספציפיות שהן שונות או‬ ‫בולטות יותר מההשפעות של חסך שינה מלא‪ .(12.‬לחסך שינה חלקי תיתכן השפעה ייחודית על משתנים פסיכולוגים ספציפיים‪ .66 .‬יתרה מזאת‪ .62‬רק מחקרים בודדים בחנו את ההשפעות של חסך שינה חלקי על מחזור הקצב‬ ‫היומי‪ .‬חשוב שלא תהיה הטיה שיטתית בסקירת‬ .‫מצב רוחם‪ .‬‬ ‫כיוון ברור אחד למחקר עתידי הוא הניסיון לענות על השאלה מדוע לחסך שינה חלקי יכולה להיות השפעה כה‬ ‫בולטת על מצב הרוח ועל התפקוד הקוגניטיבי‪ .‬רק מחקרים בודדים בחנו באופן ספציפי שינויים פיזיולוגיים בעקבות חסך שינה‬ ‫חלקי‪ .‬במיוחד מאחר שהפסד שינה‬ ‫חלקי הוא מצב שכיח למדי בחברה שלנו‪.‬לא סביר שמאפיינים מתודולוגיים אחראיים על כל הירידה שנצפתה במטלות‬ ‫הקוגניטיביות ובמצב הרוח‪.‬נבדקים‬ ‫שחוו חסך‪-‬שינה חלקי ביצעו ברמה הנמוכה ב‪ 2-‬סטיות תקן יחסית לנבדקים ללא חסך שינה‪ .

‬כמו כן‪ .10-14‬שהתבקשו לישון לילה אחד במעבדת שינה‪.‬‬ ‫ממצאים ביחס לשינה‪ :‬יעילות השינה גבוהה יותר בקרב המקצרים )מנגנוני פיצוי( אך גם דיווח על עייפות‬ ‫רבה יותר ועל משכי הירדמות קצרים יותר‪.‬מולבך‪.‫הספרות‪ .‬אותה בעיה יכולה לחול גם על סקירות נרטיביות‪ .‬‬ ‫שוויצר & וולש‬ ‫‪Cognitive function following acute sleep restriction in children ages 10-14 / Randazzo. Schweitzer‬‬ ‫‪& Walsh‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה מתאר את אחד המחקרים היחידים שבדקו את השפעות חסך שינה חלקי על התפקוד‬ ‫הקוגניטיבי של ילדים‪.‬מדידת שינה ותפקוד לפני ואחרי התערבות‪.‬שלישית‪ .‬יתכן שלחשש זה יש פחות תקפות במטא‪-‬אנליזה‬ ‫הנוכחית מאחר שחלק מהמחקרים שהשתמשנו בהם כללו בפועל גם נתונים לא מובהקים‪ .‬לא יכולנו‬ ‫להסיק מסקנות מוצקות מתוך רמת האנליזה הסופית שלנו שבחנה את השפעת משך המטלה ומורכבותה על‬ ‫הביצוע‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מתאפיינים במניפולציות קלות‪.‬נתונים שמציגים רק ממצאים משמעותיים ולא ממצאים‬ ‫שוליים או את העדרם(‪ .‬ניתוחים אלה יוכלו אולי להתאפשר בעתיד כשייערכו ויתפרסמו מחקרים עיקריים נוספים בספרות‪.‬הסוקרים‬ ‫מבצעים הערכה רק לנתונים שהתפרסמו בספרות‪ .‬‬ ‫הילדים חולקו לשתי קבוצות‪ :‬קבוצת הביקורת‪ :‬ישנו ‪ 11‬שעות קבוצת הניסוי‪ :‬ישנו ‪ 5‬שעות‬ ‫ביום שלאחר מכן הילדים נבדקו‪:‬‬ ‫עייפות‬ ‫ממצאים עיקריים ‪:‬‬ ‫במטלות פסיכו מוטוריות וקוגניטיביות במבחן ‪ = MSLT‬מבחן שמודד רמת‬ .‬‬ ‫נבדקו ‪ 16‬ילדים בגילאי ‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ממצאים עיקריים‪ :‬פגיעה בערנות ובתפקודים קוגניטיביים הקשורים לפעולת הקורטקס‬ ‫הפרה – פרונטלי‪ -‬פונקציות ניהול‪.‬‬ ‫מניפולציה‪ :‬קיצור והארכת שינה לשעה במשך ‪ 3‬לילות‪ .‬בשני המקרים‪ .‬‬ ‫ממצאים עיקריים ביחס לתפקוד‪ :‬תפקוד טוב יותר במשימות קשב )זמן תגובה( וזיכרון אצל ילדים‬ ‫שהאריכו את שנתם בהשוואה למדידה ב ‪.‬‬ ‫מחקר של שדה ושותפיו )‪ 77 – (2003‬ילדים בכיתות ב – ו‪.‬עם זאת‪ .2‬מחקרים על חסך שינה אצל ילדים‬ ‫‪-‬‬ ‫מיעוט מחקרים עקב קשיים אתיים ומתודולוגיים‪.BL‬‬ ‫תפקוד פחות טוב במשימת זמן תגובה )פשוטה( אצל ילדים שקצרו שינה בהשוואה למדידות ב ‪. Muehlbach.‬אין סיבה להניח מראש שהמאמרים שדחינו היו שונים באיזשהו אופן שיטתי מהמאמרים‬ ‫שהשתמשנו בהם בסקירה‪ .‬מגבלה שנייה קשורה לחשש הכללי ביחס לטכניקה המטא‪-‬אנליטית כי יתכן שהיא‬ ‫מצרפת נתונים שעשויים להיות חיוביים מיסודם )כלומר‪ .‬במקרה שלנו‪ .BL‬‬ ‫מאמר ‪22‬‬ ‫השפעת הגבלת שינה חמורה על התפקוד הקוגניטיבי של ילדים בגילאי ‪ / 10-14‬רנדזו‪ .

‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המדדים‪ :‬ילדי שתי הקבוצות נבדקו ביום שלאחר מכן במטלות פסיכו מוטוריות וקוגניטיביות‪ .‬‬ ‫למרות ההסכמה באשר לשכיחות של חסך שינה בחברה שלנו‪ .‬‬ ‫ ילדי קב' הניסוי היו שווים לילדי קב' הביקורת ב‪ :‬מטלות שגרתיות ופחות מורכבות )אולי מפני שמוטיבציה‬‫יכולה להתגבר על מגבלות העייפות במטלות פשוטות אלה(‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫תפקודים קוגניטיביים מורכבים )כגון יצירתיות מילולית וחשיבה מופשטת(‪ :‬נפגמים לאחר לילה אחד של הפחתת‬ ‫שעות‬ ‫שינה‪.‬בנות( בגילאי ‪10-14‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מהלך המחקר‪ :‬הילדים בילו לילה במעבדת שינה‪ .‬‬ ‫ועוד‪.‬ההשפעה של אבדן שינה על‬ ‫התפקוד הקוגניטיבי לא נחקרה דייה‪.‬‬ ‫תפקודים קוגניטיביים שגרתיים ומוכרים‪ :‬לא נפגעים באופן משמעותי )אצל ילדים(‪.‬‬ ‫רוב המחקרים הקודמים התמקדו בהשפעת החסך בשינה על רמת הישנוניות במשך היום או על הביצועים הפסיכו‬ ‫מוטורים‪.‬ובקב' הניסוי ישנו ‪ 5‬שעות‪.‬ולעומת זאת‬ ‫לא הייתה פגיעה במטלות קוגניטיביות לא מורכבות )זיכרון מילולי וזיכרון ויזואלי לא נפגעו(‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משתתפי המחקר‪ 16 :‬ילדים )‪ 7‬בנים‪ 9 .‬יכולת למידת מושגים‬‫מופשטים‬ ‫חדשים‪.SWS‬לכן יש כנראה מנגנון פיצוי שגורם לכך ששנת ה –‬ ‫‪ SWS‬לא תיפגע מחסך שינה‪ .‬לכן מי שישן יותר שעות הוסיף זמן שינה רק לשינה הקלה )שלבים ‪ (1+2‬והחסך‬ ‫בשינה צמצם רק את כמות השינה בשלבים אלה‪.4‬‬ ‫נמצא הבדל בין הקבוצות בכמות שנת ה – ‪ REM‬ובכמות שינה בשלבים ‪) 1+2‬קב' הביקורת‬ ‫ישנה יותר מכל שלב(‪ .3‬‬ ‫בקבוצת הניסוי הייתה יעילות שינה גבוהה יותר )‪ (96%‬לעומת קב' הביקורת )‪ .‬‬ ‫זה במיוחד נכון לגבי ילדים ומתבגרים‪.1‬‬ ‫הפחתת שעות שינה אכן קרמה לרמת עייפות גבוהה יותר במשך היום )ילדי קב' הניסוי נרדמו‬ ‫מהר יותר במשך היום במסגרת מבחני ה – ‪(MSLT‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לעומתם לקבוצת הניסוי הופעל מנגנון פיצוי פנימי שפיצה על מעט שעות השינה בשינה איכותית יותר‪.SWS = 3+4‬היינו מצפים שחברי קב' הביקורת‬ ‫ישנו יותר בכל שלב‪ .2‬‬ ‫בקבוצת הניסוי נמצא תפקוד נמוך יותר במטלות הבודקות תפקוד קוגניטיבי גבוהה‪ .‬אך לא נמצא הבדל בשלבים ‪ .‬וכמו כן‬ ‫נמדדה רמת העייפות שלהם )במבחני ‪.‬‬ .‬‬ ‫‪.‬כיצד ניתן להסביר זאת?‬ ‫ההסבר הוא שאחרי חסך שינה הגוף משלים ישר שנת ‪ .(84%‬כיצד ניתן‬ ‫זאת?‬ ‫להסביר‬ ‫הקבוצה שישנה ‪ 11‬שעות קיבלה למעשה יותר שעות משהייתה זקוקה להן ולכן יעילות השינה נפגעה‪.‬הם חולקו באופן אקראי לאחת משתי קבוצות‪:‬‬ ‫בקב' הביקורת ישנו ‪ 11‬שעות בלילה זה‪ .‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬בחינת תפקודים שונים של ילדים לאחר שחוו חסך בשינה‪.‫‪.(MSLT‬‬ ‫התוצאות‪:‬‬ ‫ ילדי קב' הניסוי היו עייפים יותר )לפי מבחני ה – ‪(MSLT‬‬‫ ילדי קב' הניסוי היו פחות טובים מילדי קב' הביקורת ב‪ :‬יכולת דיבור רהוט ושוטף‪ .

‬ובין ‪ 0300-0800‬לקבוצת הניסוי(‪.‬יכולות קוגניטיביות גבוהות לעיתים נדירות נמדדו גם אצל ילדים וגם אצל מבוגרים בעת אבדן שינה‪.‬‬ ‫ולא )להבדיל ממחקרים קודמים( למדוד את השפעת התנהגות השינה הרגילה בקבוצת גיל זו על התפקוד‪.‬גיל ממוצע‪12.EEG.ECG.‬‬ ‫ולהבהיר את טבעה של כל פגיעה קוגניטיבית שתתגלה‪.3 :‬‬‫הליך המחקר ‪:‬‬ ‫הנבדקים הונחו לבלות במיטה לפחות ‪ 10‬שעות בלילה במשך ‪ 3‬הלילות שלפני הניסוי‪ .9 :‬‬ ‫* מדובר בילדים נורמאליים )ללא הפרעות קשב‪/‬למידה‪/‬התנהגות‪/‬בריאותיות‪/‬פסיכולוגיות(‪ .‬ובעלי דפוסי שינה‬ ‫נורמאליים )ממוצע של ‪ 9‬שעות שינה בלילה בחודש האחרון(‬ ‫ קבוצת הניסוי‪ :‬כללה ‪ 3‬בנים ו – ‪ 5‬בנות‪ .11.‬‬ ‫מחקר זה מבקש לקבוע האם חסך שינה חמור אצל ילדים יפגע בתפקודם הפסיכו‪-‬מוטורי‬ ‫והקוגניטיבי‪.‬ולא‬ ‫חסך שינה חלקי‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי שהוצע לממצא זה של המחקר הוא שהילדים יכולים לשאת לילה אחד של הגבלת שינה בלי‬ ‫הפחתה משמעותית של ביצועים‪ .‬גיל ממוצע ‪.‬‬ ‫ בדיקת פוליסמונוגרפיה‪:‬‬‫שנת הלילה נוטרה על ידי טכניקה של פוליסמונוגרפיה בשעות בהן הילד שהה במיטה )בין השעות ‪2100-0800‬‬ ‫לקבוצת הביקורת‪ .6 :‬‬‫ קבוצת הביקורת‪ :‬כללה ‪ 4‬בנים ו – ‪ 4‬בנות‪ .‬וביום שלאחר מכן נבדקו במבחנים שונים‪ :‬מבחן ‪) MSLT‬מבחן הבודק את‬ ‫רמת העייפות(‪ .‬‬ ‫כוונת החוקרים היא לאפשר הסקה לגבי השפעת החסך בשינה על היבטים ספציפיים של התפקוד והקוגניציה‬ ‫בקרב ילדים‪.‬‬ ‫האלקטרודות הושמו להקליט את ה ‪EOG.‫מחקר אחד על ביצועים פסיכו מוטורים בילדים מציע שרק חסך שינה מוחלט משפיע לרעה על הביצועים‪ .‬‬ ‫הנבדקים חולקו ל – ‪ 2‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ (1‬קבוצת הביקורת – בילו ‪ 11‬שעות במיטה )בין השעות ‪ 21:00‬ל – ‪(8:00‬‬ ‫‪ (2‬קבוצת הניסוי – בילו ‪ 5‬שעות במיטה )בין השעות ‪ 3:00‬ל – ‪(8:00‬‬ ‫* שעת הקימה הייתה זהה לחברי שתי הקבוצות בכדי לשלוט במס' שעות ערות שלפני המבחנים‪.‬גיל ממוצע‪11.‬אבל לאחר הוספה של לילות נוספים עם הגבלת שינה ‪ -‬הפגיעה בביצועים‬ ‫תהיה ניכרת‪.‬בכדי לוודא שכולם‬ ‫מגיעים לניסוי ללא חסך שינה מלילות קודמים‪.‬ומבחנים פסיכו‪-‬מוטוריים וקוגניטיביים‪.‬‬ ‫הנבדקים‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 16‬ילדים )‪ 7‬בנים ו – ‪ 9‬בנות(‪ .‬‬ ‫תיאור המחקר ‪:‬‬ ‫תיאור המחקר‪:‬‬ ‫הנבדקים בילו לילה במעבדת שינה‪ .‬‬ ‫בכל אופן‪ .‬‬ ‫* חברי קב' הניסוי עסקו בפעילות שאינה כרוכה במאמץ פיזי )לא מעייפת( בשעות שלפני שהורשו לגשת למיטה‪.‬‬ ‫ובמשך כל הזמן הזה היו תחת השגחתו של חבר בצוות המחקר‪.EMG‬‬ ‫‪ -‬מבחן ‪ = MSLT‬מבחן רמת העייפות‪:‬‬ .

‬‬‫ מקוריות‪ :‬נמדדת ע"י ייחודיות התגובה‪.‬הציון הוא אחוז הפרות שלא נפגעו ע"י המכונית‪.SC -‬‬ ‫במבחן ה ‪: DSST -‬‬ ‫לנבדקים מוצג מפתח של ‪ 9‬מספרים ו – ‪ 9‬סמלים תואמים )למשל‪.‬‬‫ גמישות‪ :‬נמדדת ע"י יכולת הנבדק לייצר מגוון של רעיונות‪ .14:00 .(4‬‬ ‫נעשה שימוש במבחן זה בכדי לבחון את יעילותו של המבחן במחקרי חסך שינה‪.10:30 .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) WRAML‬מבחן הזיכרון ויכולת הלמידה( ‪:‬‬ ‫מבחן זה מעריך יכולות זיכרון ולמידה ומפיק ‪ 3‬מדדים‪ :‬זיכרון מילולי‪ .‬‬ ‫הציונים נחלקים לחמש תת קטגוריות‪ :‬שטף‪ .10:00 :‬ו – ‪.$ = 2 .‬עיבוד והתנגדות לסגירות טרם עת‪.‬‬ ‫מבחן זה בודק‪ :‬רמת ערנות‪ .‬‬‫‪ -‬מופשטות של כותרת‪ :‬נמדדת ע"י הרמה בה הנבדק יכול לתפוס את מהות הנושא ולהעבירו באופן תמציתי‪.‬‬ ‫ שטף‪ :‬נמדד ע"י מספר סופי של תגובות רלוונטיות‪.‬‬ ‫מבחן זה בודק‪ :‬רמת ערנות‪.‬זיכרון ויזואלי ויכולת למידה‪.‬‬ ‫הילדים נבדקו ב – ‪ 4‬מבדקי ‪ MSLT‬במהלך היום‪ .‬קשב זמן תגובה‪.‬‬ ‫מבחן זה בוצע ע"י הילדים ב – ‪ 2‬מתוך ‪ 4‬סדרות המבחנים של יום זה )סדרה מס' ‪ 2‬ו – ‪.‬‬ ‫הילדים נבחנו במבחן ה ‪ DSST -‬בכל אח מ – ‪ 4‬הסדרות של המבחנים שהיו במהלך היום‪.16:00‬‬ ‫ סוללת מבחני התפקוד הפסיכו‪-‬מוטורי והקוגניטיבי ‪:‬‬‫הילדים עברו ‪ 4‬סדרות של מבדקים )בנות שעה כל אחת( במהלך היום )בשעות‪.‬המקוריות והגמישות של‬ ‫הנבדק‪.‫השימוש במבחן זה נעשה בכדי לאמת את העובדה שאכן נוצר הבדל בין הקבוצות ברמת העייפות עקב הלילה‬ ‫במעבדה ומניפולציית הפחתת שעות השינה לקב' הניסוי‪.(& = 3 .(14:45 .‬‬ ‫הציון הינו מספר התשובות הנכונות‪.8:45 :‬‬ ‫שבדקו תפקודים פסיכו‪-‬מוטוריים וקוגניטיביים שונים‪.12:00 .‬מופשטות של כותרות‪ .‬או להשתמש במגוון‬‫אסטרטגיות‪.@ = 1 :‬‬ ‫לנבדק מוצגים מספרים באופן רנדומאלי והוא מתבקש להשלים את הסמל המתאים לכל מספר )כפי שהוצג לו‬ ‫בהתחלה(‪.‬לעבור מגישה אחת לאחרת‪ .‬מקוריות‪ .‬‬ ‫הגרסה המילולית‪ :‬מעריכה התפתחות יצירתית ע"י קביעת הקשרים שבין שטף הדיבור‪ .‬‬ .‬‬ ‫הגרסה המורכבת מדמויות‪ :‬כרוכה בהעברת מסרים ייחודיים ובלתי רגילים באמצעות ציור‪.‬בשעות‪ .‬זיכרון‪ .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) TTCT‬מבחן חשיבה יצירתית( ‪:‬‬ ‫מכיל גרסה מילולית וגרסה המורכבת מדמויות‪.‬‬ ‫במבחן ה ‪: CS -‬‬ ‫זה מבחן מחשב הדורש מהנבדק להשתמש במקלדת ו"לנהוג" במכונית המופיעה על המסך ולמנוע ממנה‬ ‫להתנגש בפרות המוצבות על הכביש‪ .‬‬ ‫ שטף הדיבור‪ :‬נמדד ע"י יכולת הנבדק ליצור מספר רב של רעיונות באמצעות מילים‪.‬יכולת למידה ויצירתיות‪.‬‬ ‫‪ (1‬מבחני תפקוד פסיכו‪-‬מוטוריים‪:‬‬ ‫הביצועים הפסיכו‪-‬מוטוריים נבדקו ע"י ‪ 2‬מבחנים‪ :‬מבחן ה ‪ DSST‬ומבחן ה ‪.12:45 .‬‬‫ מקוריות‪ :‬נמדדת ע"י יכולת הנבדק לייצר רעיונות ייחודיים‪.‬‬ ‫‪ (2‬מבחני תפקוד קוגניטיבי‪:‬‬ ‫חמשת המבחנים הקוגניטיביים מדדו‪ :‬חשיבה מופשטת‪ .

‬‬ .‬‬ ‫מבחן ‪ = ) CVLT‬מבחן יכולת למידה מילולית( ‪:‬‬ ‫המבחן מעריך את יכולת ההיזכרות ע"י רשימה של ‪ 14‬מילים בהן יש להיזכר‪.‬‬ ‫מרכיב אחד של יצירתיות הינו יצירה של רעיונות לא רגילים‪ .‬ממצא זה מרמז אולי על כך ש – ‪ 11‬שעות במיטה לחברי קב' הביקורת היו מעבר לכמות השעות הנחוצות‬ ‫לילדים(‪.‬‬ ‫מבחן ‪ = ) CCT‬מבחן יכולת למידה ופתרון בעיות( ‪:‬‬ ‫במבחן זה הילד מתבקש לזהות את העיקרון או הרעיון המקשר בין מספר צורות‪ .‬דקות לקב' הביקורת‪.‬‬ ‫תוצאות ‪:‬‬ ‫פוליסומנוגרפיה ו – ‪:MSLT‬‬ ‫ממוצע סה"כ שעות שינה‪ 287 :‬דקות לקב' הניסוי‪ 548 .8% :‬לקב' הניסוי‪ 83.‬‬ ‫הנבדק מקבל משוב על כל תשובה שלו וחייב להגיע לתשובה הנכונה לגבי כל שאלה‪.4 :‬דקות לקב'‬ ‫הניסוי‪ 23.‬עוד טרם הזמן‪ .‬עיכוב הסגירות טרם הזמן מאפשר לאדם להמשיך לחשוב‬ ‫ולייצר יותר רעיונות מקוריים‪.‬קווים‪ .‬‬ ‫וממבחני ה – ‪ MSLT‬עולה כי הפחתה זו במס' שעות השינה אכן מגבירה את רמת הישנוניות במשך היום‬ ‫)זהו ממצא דומה לממצאים מקבילים ממחקרים שנערכו בקרב מבוגרים(‬ ‫ביצועים פסיכו‪-‬מוטוריים‪:‬‬ ‫ניתן לראות בתוצאות המבחנים הפסיכו‪-‬מוטוריים השפעה מרכזית של הזמן ביום בו נערך המבחן על ציוני הנבדק‪.‬‬ ‫מבחן ‪ = ) WCST‬מבחן שמעריך יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות( ‪:‬‬ ‫המבחן מעריך יכולות אלה ע"י כך שהנבדק מתבקש לזהות ‪ 3‬קריטריונים שנקבעו מראש‪:‬‬ ‫לנבדק מוצגים ‪ 4‬כרטיסים עם גירויים שונים והוא מתבקש לשייך כל כרטיס לכרטיס אליו הוא חושב שהוא‬ ‫משתייך‪.‬דקות לקב' הביקורת )חברי קב' הניסוי ישנו פחות שעות‬ ‫בממוצע(‬ ‫ממוצע אחוזי יעילות השינה‪ 95.5 .‬תהליך זה‬‫עשוי להוביל ליצירת רעיונות מקוריים‪.‬‬ ‫בכל ניסיון של הנבדק לשייך כרטיס למקום מסוים הוא מקבל משוב של "נכון" או "לא נכון"‪ .‬אז‬ ‫הרעיונות שהוא יוצר קרוב לוודאי שאינם יצירתיים‪ .‬‬‫ התנגדות לסגירות טרם עת‪ :‬נמדדת ע"י היכולת להימנע מלהגיע לסיכום ולמסקנות טרם עת‪ .‬ואם מישהו מגיע לסיום די מהר‪ .‬‬ ‫הפחתת מספר שעות השינה אצל ילדי קב' הניסוי‪ :‬הם ישנו בכ – ‪ 4.‬וכך ע"י ניסוי‬ ‫וטעייה הוא מתבקש ללמוד מהם ‪ 3‬הקריטריונים‪.‬‬ ‫מבחן ‪) MSLT‬הבודק רמת עייפות(‪:‬‬ ‫משך הזמן הממוצע שלקח לילד להירדם )מרגע ההשכבות במיטה עד לרגע ההירדמות(‪ 14.9% .‬לקב' הביקורת )לחברי קב' הניסוי הייתה שינה יעילה‬ ‫יותר‪ .5‬שעות פחות מילדי קב' הביקורת‪.‬ה ‪ CVLT‬מודד איך מתרחשת למידה‬ ‫מילולית וכמה חומר נלמד‪ .‬או דמויות שמוצגים לפניו‬ ‫על גבי כרטיס‪.‫ עיבוד‪ :‬נמדד ע"י הדמיון של הנבדק ותיאור מפורט של הפרטים בדמויות‪.‬המבחן משלב גם עיכוב קצר וגם עיכוב ארוך בהזכרות כדי להעריך את היכולת‬ ‫לשמור בזיכרון‪.

‬יש כאן חיזוק להשערת המחקר‪.‬‬ .‬‬ ‫)‪( 2‬‬ ‫להגדיר את המדדים הספציפיים הרגישים יותר להגבלת שינה חריפה‪.‬יכולת חשיבה מופשטת ויכולת יצירת מושג‪.‬‬ ‫במבחן ‪ ) WRAML‬זיכרון ויכולת למידה( ‪ :‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪.‬יכולת למידה מילולית‪ .‬‬ ‫ביצועים קוגניטיביים‪:‬‬ ‫במבחן ה – ‪) TTCT‬חשיבה יצירתית( נראו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪ :‬לחברי קב' הניסוי היו הישגים פחות‬ ‫טובים באופן משמעותי )בחלקים מסוימים של המבחן(‬ ‫במבחן ‪ ) WCST‬יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות( ‪ :‬חברי קב' הניסוי עשו כ – ‪ 15%‬יותר טעויות באופן כללי‪.‬‬ ‫תוצאות מבחן ה – ‪) MSLT‬מבחן רמת הישנוניות( מראות‪:‬‬ ‫שרמת הישנוניות במשך היום אכן עולה בעקבות הגבלת השינה‪ . WRAML‬זיכרון ויכולות למידה‪ .‬‬ ‫מבחני ה – ‪ DSST‬וה – ‪) SC‬שהם המבחנים הפסיכו‪-‬מוטוריים שבודקים רמת ערנות‪ .‬קשב וזמן תגובה(‪:‬‬ ‫לא ניכרה השפעה של רמת העייפות המוגברת אצל ילדי קב' הניסוי על ביצועיהם במבחנים אלה‪.‫והשפעה פחותה של ההשתייכות הקבוצתית )כלומר – האם הילד השתייך לקב' הניסוי או הביקורת(‪ .‬‬ ‫ההבדל הגדול ביותר בין ביצועי חברי קב' הביקורת לביצועי חברי קב' הניסוי היה בסדרת המבחנים שנערכה‬ ‫בשעה ‪.‬‬ ‫במבחן ‪) CCT‬יכולת למידה ופתרון בעיות( ‪ :‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות‪.‬‬ ‫דיון ‪:‬‬ ‫מטרותיו של מחקר זה היו‪:‬‬ ‫)‪( 1‬‬ ‫להגיע להבנה טובה וברורה יותר של השפעת החסך בשינה על מגוון תפקודים בקרב ילדים‪ . CVLT.‬‬ ‫אך עם זאת ילדי קב' הניסוי לא הראו שיפור בביצוע במבחנים אלה במהלך היום ולעומתם ילדי קב' הביקורת כן‬ ‫הראו שיפור במהלך היום‪.‬‬ ‫ומבחן זה הבדיל בצורה לא משמעותית בין הקבוצות דווקא בכיוון ההפוך – כלומר חברי קב' הביקורת דווקא‬ ‫קיבלו בו ציונים פחות טובים )כאמור ‪ -‬באופן לא משמעותי(‪.‬וחשיבה יצירתית(‬ ‫הסבר אפשרי לכך שלא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במבחנים אלה הוא שמדובר במבחנים הבודקים יכולות‬ ‫קוגניטיביות נמוכות והמטלות הן מטלות מוכרות‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי לממצא זה‪ :‬ייתכן שעבור ילדי קב' הניסוי ההפחתה בשעות השינה יצרה פגיעה ביכולת הלמידה או‬ ‫במוטיבציה‪ .‬למרות‬ ‫שהתוצאות באופן כללי כן היו בכיוון הצפוי‪.‬‬ ‫המבחנים הבאים לא הראו הבדלים בין הקבוצות‪:‬‬ ‫‪) TTCT.‬‬ ‫במיוחד הושפעו היכולות הבאות‪:‬‬ ‫יצירתיות מילולית‪ .12:45‬‬ ‫במבחן ה – ‪) SC‬סימולציה ממוחשבת של נהיגה( לא נמצאו הבדלים בביצועים בין הקבוצות‪.‬או עמעום של הגברת הערנות שיוצר המחזור הצירקדיאני‪.‬‬ ‫אך לא נמצא הבדל בין הקבוצות ביכולות הלמידה או השימור‪.‬תוך‬ ‫התמקדות בהשפעה על היכולות הקוגניטיביות הגבוהות‪.‬‬ ‫אפילו לילה אחד של הגבלת שינה הביא להפחתה בביצועים הקוגניטיביים אצל הילדים‪.‬כן הראו הבדלים‬ ‫בין הקבוצות‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ -‬שלושה מתוך שמונת המדדים שכללו מרכיבים משמעותיים של יצירתיות ומילוליות‪ .

‬מדד זה רגיש באופן גבוה לפגיעות‬ ‫ולחוסר תפקוד בקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪.‬‬ ‫מחקרים קודמים של תפקוד קוגניטיבי גבוה במבוגרים הפיקו ממצאים דומים לאלה של המחקר הנוכחי‪:‬‬ ‫החשיבה היצירתית של מבוגרים נפגמה ב ‪ TTCT‬גם בצורה המילולית וגם בצורת הדמויות‪ .‬ציפיות אלה עשויות להשפיע על המוטיבציה‬ ‫של הנבדקים ולהביא לביצועים יותר או פחות טובים‪.‬‬ ‫אם כך‪ .‬‬ ‫באופן דומה‪ .‬הילדים התבקשו ליצור רעיונות יצירתיים תוך כדי שימוש במילים‪.‬‬ ‫פגיעה באזור הדיבור המוטורי של האונה הפרונטאלית‪ .‬‬ ‫מחקרים קודמים ניצלו את ה ‪ WCST‬כמדד ל"פונקציות ניהול" בילדים‪ .‬יכולת לנצל את הפידבק הסביבתי בכדי לשנות את ההערכות‬ ‫הקוגניטיבית‪ .‬לאחר ‪ 30‬שעות‬ ‫רצופות של ערות‪.‬‬ ‫אספקטים מסוימים של עיבוד מילולי‪ .‬‬ ‫הבעיות המתודולוגיות של המחקר ‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫בעיה מתודולוגית המשותפת לכל מחקרי החסך בשינה‪ :‬הנבדקים לא היו עיוורים למניפולציה‬ ‫)כלומר – הם היו מודעים למניפולציה שנעשית במספר שעות השינה שלהם במסגרת המחקר(‬ ‫כל נבדק יודע מראש לאיזו קבוצה הוא משתייך )ניסוי או ביקורת(‪ .‬אזור ברוקה‪ .‬וזה יכול להוות הסבר חלקי לפגיעה‬ ‫המילולית שנמצאה בקבוצת הניסוי‪.‬גורם לאפזיה של ביטוי אי שטף בדיבור‪.‬התוצאות הנוכחיות הינן הראשונות המראות שאפילו לילה אחד של הגבלת שינה‬ ‫יכול לפגוע באספקטים של חשיבה גבוהה בילדים‪.‬‬ ‫הביצוע הירוד בגרסה המילולית של ‪) TTCT‬מבחן חשיבה יצירתית( גם הוא תומך בהסבר של הפגיעה בתפקוד‬ ‫של האונה המבצעת‪ -‬הפרונטאלית‪:‬‬ ‫במשימה זו‪ .‬והדבר עשוי ליצור בנבדקים ציפיות להצליח‬ ‫יותר או פחות במטלות בהתאם לידיעה על ההשתייכות הקבוצתית‪ .‬‬ .‬‬ ‫ולמתן תגובה אימפולסיבית‪.‬זה נראה שניתן לסכם שמבחן ה ‪ TTCT‬המילולי הינו משימה שמאחדת גם יכולת פתרון הבעיות‬ ‫היצירתיות והעיבוד המילולי‪ .‬כולל יצירת פעלים‪ .‬אבל לא משמעותי באותה דרגה‪ .‬‬ ‫‪(2‬‬ ‫המדגם בניסוי הוא מדגם מאוד קטן )‪ 16‬ילדים‪ 8 .‬נמצאו שהם עושים אקטיבציה של האונה הפרונטאלית‬ ‫בנוסף לאזורים מילוליים נוספים במוח שאחראיים על השפה‪.‬והדבר יוצר קושי בהסקת מסקנות‬ ‫מהמחקר‬ ‫הסיבה למדגם הקטן היא עלותו הגבוהה של לילה במעבדת שינה‪.‬‬ ‫הוא דורש אסטרטגיה של תכנון‪ .‬‬ ‫ייתכן שחסך שינה‬ ‫משפיע על התפקוד של עיבוד באזור המוחי הזה‪ .‬בכל קבוצה(‪ .‬שתלויים באופן חזק הביצועי האונה הפרונטאלית‪.‫תוצאותיו של מחקר זה מציעות כי היכולות הקוגניטיביות הגבוהות המכונות "פונקציות ניהול"‬ ‫)שכוללות יכולות ארגון‪ .‬‬ ‫ה‪) WCST-‬מבחן שמעריך יכולת יצירת מושג ויכולות מופשטות(‪:‬‬ ‫מעריך יכולת הגיון אבסטרקטי ויכולת לשנות אסטרטגיות קוגניטיביות בתגובה לשינוים בסביבה‪.‬הנבדקים שלנו הראו קושי בביטוי הרעיונות היצירתיים שלהם‪.‬הסקת מסקנות‪ .‬‬ ‫למיטב ידיעתנו‪ .‬לכוון את התנהגות לקראת השגת המטרה‪.‬חיפוש מאורגן‪ .‬קבלת החלטות וחשיבה יצירתית( מושפעות מחסך שינה‬ ‫בקרב ילדים‪.

‬הפרעות בתזמון שינה‪.‬‬ ‫‪ (6‬אולי המגבלה הכי משמעותית של המחקר היא הרמה הנמוכה יותר של ציון הטאנר ) = מבחן בשלות‬ ‫מינית(‬ ‫בקרב‬ ‫ילדי‬ ‫קבוצת‬ ‫המחקר‪:‬‬ ‫הממצא הזה מראה כי חברי קב' הביקורת היו יותר בשלים מבחינה מינית‪ :‬בקרב חברי קב' הניסוי‪ :‬היו ‪4‬‬ ‫חברים ברמת בשלות ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫של שינה‬ ‫והסבר אפשרי נוסף וסביר יותר הוא שנתון זה משקף שהשהות במיטה ) ‪ 11‬שעות( הייתה ארוכה יתר על המידה‬ ‫משהיה‬ ‫)יותר‬ ‫שלהם(‪.‬לכן יש כאן‬ ‫הבדל לטובת קב' הביקורת הן ברמת הבשלות המינית והן ברמת הבשלות הקוגניטיבית‪ .‬והוא רמת הבשלות המינית הנמוכה יותר שלהם )למרות שאנו מאמינים שהסבר חלופי‬ ‫זה אינו סביר(‪ .‬מחקרי ההמשך הבאים אולי יבהירו את הממצאים הנוכחיים‪.‬למעשה‪ .3‬בקרב חברי קב' הביקורת‪ :‬היה חבר אחד ברמת‬ ‫בשלות ‪ .3‬לפיכך ישנו הסבר חלופי לביצועים בקוגניטיביים הנמוכים יותר‬ ‫של חברי קב' הניסוי‪ .‬יש להוסיף לכך שילדי קב' הביקורת‬ ‫היו גדולים מילדי קב' הניסוי בחצי שנה בממוצע וכמו כן היה הבדל בין הקבוצות של שנה בכיתה‪ .2‬וחבר אחד ברמת בשלות ‪ .‬‬ ‫המסקנה היא שלא הייתה צריכה להיות מניפולציה עבור חברי קב' הביקורת והיה צריך לאפשר להם לישון שנת‬ ‫לילה רגילה ולא באורך גדול מהרגיל‪.‬מחקרים קורלטיביים )בודקים מתאמים בין משתנים‪ .‫‪(3‬‬ ‫שנת‬ ‫בלילות‬ ‫הנבדקים‬ ‫שלפני‬ ‫הניסוי‬ ‫ליל‬ ‫נמדדה‬ ‫לא‬ ‫באופן‬ ‫אובייקטיבי‬ ‫)למרות שהנבדקים כן דיווחו באופן סובייקטיבי על כל שצייתו להוראות לפיהן עליהם לבלות במיטה לפחות ‪10‬‬ ‫שעות בלילה במשך ‪ 3‬לילות שלפני הניסוי(‬ ‫‪(4‬‬ ‫נמצאה‬ ‫יעילות‬ ‫הסבר‬ ‫אפשרי‬ ‫לכך הוא‬ ‫שינה‬ ‫נמוכה‬ ‫שליל הניסוי היה‬ ‫בקרב‬ ‫לילה‬ ‫חברי‬ ‫לא נורמאלי‬ ‫הביקורת‪:‬‬ ‫קב'‬ ‫לקבוצת הגיל הזו‪.‬‬ ‫קבוצת‬ ‫אם כך – שנתם של חברי קב' הביקורת הייתה פחות יעילה ואיכותית וזה מאפיין לא רצוי בקבוצת ביקורת‪.‬‬ ‫הצורך‬ ‫ההחלטה לגבי ‪ 11‬שעות במיטה לקבוצת הביקורת נעשתה במטרה להפחית את האפשרות שחסך קודם של‬ ‫שינה‬ ‫על‬ ‫ישפיע‬ ‫חברי‬ ‫הביקורת‪.‬‬ .‬‬ ‫‪ (5‬ממצא אחד בכוון ההפוך עשוי להיות מזויף‪ .‬מוכרחים לשאול האם פגמים דומים‬ ‫ייגרמו מ הגבלה של לילה אחד או יותר‪.‬‬ ‫כיוון שיכולות קוגניטיביות גבוהות הכרחיות לביצועים אקדמאים ולהצלחה‪ .‬נתונים אלה מהווים‬ ‫הסבר חלופי לממצאי המחקר!!!‬ ‫במחקר הזה הילדים הציגו פגיעה בחשיבה האבסטרקטית וביכולת העיבוד המילולי וביצירתיות כתוצאה מלילה‬ ‫אחד של הגבלה של בערך ‪ 50%‬מזמן השינה‪.‬בנוסף ‪ -‬הבדלים בבשלות המינית היו אמורים‬ ‫להשפיע על ספקטרום רחב יותר של ביצועים מאשר נראה במחקר זה‪ .3‬ו – ‪ 3‬חברים ברמת בשלות ‪ .‬אך לא ניתן להסיק על סיבתיות(‬ ‫באוכלוסיות קליניות‬ ‫שכיחות גבוהה של קשיי למידה ותפקוד קוגניטיבי לקוי‪/‬ירוד בקרב ילדים בעלי הפרעות שינה‪ :‬הפרעות‬ ‫נשימתיות‪ .‬עלייה ברמת הישנוניות במשך שעות היום שמתרחשת בשלבים ‪ 2-3‬של הבשלות‬ ‫המינית יכלה להשפיע על התוצאות דווקא בכיוון ההפוך‪ .‬‬ ‫ההשפעות הללו נצפו למרות ההגדלה במאמצים או במוטיבציה שהוצעה על ידי ביצועים במשימות שדרשו פחות‬ ‫יכולות קוגניטיביות‪.

‬גם הפרעות בשעון הביולוגי נמצאו קשורות לתפקוד אקדמי ירוד בקרב‬ ‫ילדים‪.‬למרות שהמספרים המדויקים של תפוצת סינדרום הפרעת נשימה‬ ‫בשינה )‪ (osas‬בקבוצת גיל זו רק עכשיו התחיל להיות מבוקש‪ .‬פיגור( סובלים מהפרעות שינה בשכיחות גבוהה יותר‬ ‫בהשוואה לילדים נורמלים‪.osas‬כאשר ‪osas‬לא מזוהה ונותרת ללא טיפול‪ .‬יתר לחץ דם סיסטמתי‪ .‬‬ ‫•‬ ‫קשיי למידה אצל ילדים עם הפרעות שינה – קיימת שכיחות גבוהה יותר של קשיי למידה‬ ‫בקרב ילדים עם הפרעות שינה ייחודיות‪ .‬מחקרים מצביעים על קשר בין הפרעות נשימתיות לרמת‬ ‫עייפות מוגברת במשך היום וקשיים קוגניטיבים ויכולת אקדמית ירודה‪.‬‬ ‫תכנית‪ :‬מחקר פרוספקטיבי‬ ‫רקע‪ :‬בתי ספר יסודיים עירוניים‬ ‫משתתפים‪ 297 :‬תלמידי כיתה א' בעלי ציונים נמוכים )עשירון תחתון(‪.osas‬רובם הגדול של ילדים עם ‪ osas‬הסרה כירורגית של שקדים מוגדלים‬ ‫ורקמה פוליפית בד"כ יגרמו להחלמה מוחלטת מה ‪ .1%‬מתוכם ‪ 24‬ילדים עברו ניתוח לכריתת שקדים או כריתת פוליפים‪.‬באופן כללי ממוצע הציונים במשך‬ ‫השנה השנייה בקבוצה שעברה את הניתוח‬ ‫עלה למרות ששום שינוי לא התרחש בקבוצה שלא עברה את‬ ‫הניתוח‪ .‬באמצעות שאלון להורים ובאמצעות‬ ‫בדיקת דו תחמוצת פחמן במשך לילה אחד‪ . osas‬ובגלל שהיסטוריה‬ ‫רפואית ובדיקה פיזית בד"כ לא מספיקים לבסס את נוכחות או חריפות של המחלה ‪-‬הערכות של פוליסומנוגרפיה‬ ‫נדרשים להחליט על דיאגנוזה של ‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ sagea:‬זוהתה ב ‪ 54‬ילדים )‪ (18.‬בגלל שרק חלק מהילדים עם נחירה ראשונית יהיה להם ‪ .‬אם אובחנו בעיות בחילופי הגזים ההורים קבלו עידוד לחפש‬ ‫התערבות רפואית לבעיה‪ .‬הערכות קודמות מצביעות על ‪ 2% .‬‬ ‫המאמר‬ ‫הפרעת נשימה בשינה שכיח בילדים בריאים‪ .‬ובעיות בריאותיות עשויים להתפתח‪ .(ps‬נחירה שגרתית‬ ‫ללא שינוי במבנה השינה‪ .‬נאספו הציונים של כל המשתתפים בשנה שלפני המחקר ובשנה שלאחר מכן‪.‫•‬ ‫הפרעות שינה אצל ילדים עם קשיי למידה מובחנים – ילדים שיש להם קשיי למידה‬ ‫ובעיות התפתחות חמורות )כמו‪ :‬אוטיזם‪ .‬מורבידיות‬ ‫משמעותית כמו כישלון בשגשוג‪.1%‬שסובלים‬ ‫מהסינדרום מכל הילדים‪ .‬‬ ‫להפרעות נשימתיות השלכות אפשריות על תפקודם ההתנהגותי של ילדים המתאפיין בשכיחות רבה‬ ‫יותר של בעיות התנהגות‪ .sagea‬‬ ‫מסקנות‪ sagea :‬לעתים תכופות קיימת אצל ילדים בכיתה א' עם ביצועים אקדמיים ירודים כאשר זה משפיע באופן‬ ‫מזיק על ביצועי הלמידה‪ .‬התוצאות‬ ‫הקוגניטיביות של מבנה שינה אשר מופרע וחוסר חמצן בדם כתוצאה מהפרעת נשימה בשינה בילדים עם ‪osas‬‬ .‬הנתונים מציעים שאפשר שימצא אצל ילדים עם מוגבלויות למידה או התנהגות ‪sagea‬‬ ‫והם יכולים להרוויח מהערכה רפואית וטיפול‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬ניסיון לאבחן את סינדרום הפרעת נשימה בשינה בביתם של ילדים‪.‬‬ ‫מאמר ‪-23‬הפרעת נשימה בשינה וביצועים אקדמיים אצל ילדים‬ ‫תקציר‪ :‬המטרה‪-‬להעריך את ההשפעה של בעיות בחילופי גזים חמצן‪/‬פחמן דו‬ ‫חמצני ) ‪ (sagea‬על ביצועים‬ ‫אקדמיים של ילדים‪.‬‬ ‫כאשר הוריהם של ‪ 30‬הילדים שנותרו בחרו שלא לחפש התערבות רפואית‪ .‬בניגוד לעד ‪ 12%‬מהילדים שיכולים להיות להם נחירה ראשונית )‪.‬כמו כן לא התרחשו שיפורים אקדמיים בקבוצה ללא ה ‪.

(tcco2‬כדי למזער ניקוד של זמני עיירות‪ .‬‬ ‫השאלון הותאם להקצות ציונים מספריים לכל אחת מהתשובות‪) 0 :‬לעולם לא( ‪) 1‬נדיר( ‪)2‬לעיתים( ‪) 3‬תדיר( ‪4‬‬ ‫)כמעט תמיד(‪ .‬ההורים של כל הילדים שעמדו בקריטריון ‪ sagea‬הוזהרו מהבעיה של הפרעת נשימה בשינה‬ ‫של ילדם‪ .4‬ילדים עם ‪ sagea‬שעברו הסרה כירורגית קבוצת ‪.5‬נחשבו‬ ‫למייצגים של ציונים אקדמאיים ירודים‪.spo2‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ .3‬ילדים עם ‪ sagea‬שלא קיבלו טיפול קבוצת ‪.‬תוחקרו אם ילדם קיבל טיפול כירורגי בעקבות הפרעת נשימה בשינה וענו‬ ‫שוב לכל השאלות שהשתייכו לשאלון הנ"ל‪ .ps‬‬ ‫‪ .‬לאחר היתר מוסדי התקבלו הסכמת ההורים והילדים‪ .11‬האם הוא ישנוני במהלך היום? ‪ -12‬האם ילדך נרדם בביה"ס ?‪ -13‬האם נרדם‬ ‫במהלך צפייה בטלוויזיה?‬ ‫כל הילדים עברו בביתם בלילה רישום של כמות החמצן בדם‪ .‬לכן המחקר הנוכחי שואף להעריך את כמות ה ‪ sagea‬בילדים בכיתה א' עם קשיים אקדמאיים ולקבוע את‬ ‫השפעת ‪ sagea‬על ביצועים בבה"ס‪.‬‬ ‫ניתוח ‪:‬‬ ‫הוגדרו ‪ 4‬קב' ‪:‬‬ ‫‪ .‬הציונים האקדמיים של כל ילד במחקר נלקחו מביה"ס בשנת‬ ‫הלימודים הקודמת ובשנה שלאחר רישומי הלילה שנעשו‪.‬ציונים שבין ‪ 2-2.‬שאלון ‪ osas‬מולא ע"י ההורים עם עזרת החוקר‪.1‬ילדים ללא ‪ sagea‬וללא נחירות קבוצת‪.osas‬עדיין לא נעשו מחקרים פרוספקטיביים שבחנו אם ‪osas‬‬ ‫אמנם פוגע בביצועים אקדמאיים של‬ ‫ילדים‪ .‬‬ ‫מחקרים אחרים מדווחים על קבוצה קטנה יותר של חולים עם ‪ osas‬אשר לפי תיעוד של דיווחי הורים יש לילדים‬ ‫התנהגות מופרעת דומה ושיפור לאחר טיפול ב ‪ .‬מעבר עורי של לחץ של דו תחמוצת‬ ‫הפחמן )‪.‬למורים נמסר כי תלמידיהם משתתפים במחקר אבל‬ ‫לא ידעו מהי מטרת המחקר‪ .‬שנה ו ‪ 3‬חודשים מאוחר‬ ‫יותר יצרו קשר טלפוני עם ההורים‪ .‬ההורים נתבקשו לדווח על הזמן שבו ילדם נראה ישן ועל זמנים‬ ‫ברורים של עיירות‪ .‬הציונים היו בטווח בין ‪ 0-4‬ציון ‪ – 2‬ציון מעבר מינימאלי‪ .‬היפראקטיביות‪..‫עדיין לא מוגדרת ברפואת ילדים‪ .‬מחקר שסקר ‪ 782‬ילדים לאחרונה הציע קשר בין עייפות‪ .‬סימני דופק‪ .‬‬ ‫והתנהגות אגרסיבית בילדים שנוחרים‪.2‬ילדים עם נחירה ראשונית קבוצת ‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫בשלב הראשוני זוהו תלמידי כיתה א' המשתתפים בבתי ספר ציבוריים ושציוניהם האקדמאיים בעשירון התחתון‬ ‫בכיתה‪ .‬ועודדו ליצור קשר עם רופא הילדים לצורך המשך הערכה וטיפול כירורגי‪ .co -‬‬ ‫‪ .‬השאלות שהיו בשאלון היו כדקלמן‪ -1 :‬האם הילד מפסיק לנשום בזמן השינה‪ -2 .tr‬‬ ‫החומרה של תת החמצן הלילי התבטא במס' אירועים של רווית המוגלובין בכל שעת רישום ובחוסר של ‪.nt‬‬ ‫‪ .‬האם הילד‬ ‫נאבק בכדי לנשום כשהוא ישן? ‪-3‬האם טלטלת את הילד כדי שינשום ? ‪ -4‬האם שפתיו הפכו כחולות או סגולות‬ ‫בזמן שישן? ‪ -5‬האם אתה מודאג לגבי נשימת ילדך בזמן שהוא ישן? ‪ -6‬באיזו תדירות ילדך נוחר? ‪ -7‬כמה חזקה‬ ‫הנחירה? ‪ 8‬באיזה תדירות יש לילדך כאבי גרון? ‪-8‬האם ילדך מתלונן בבוקר על כאבי ראש? ‪ .10‬האם ילדך‬ ‫נושם במשך היום דרך הפה? ‪.

‬התנהגות ויכולת למידה‪ .‬בהתבסס על הקריטריון האבחוני ‪ 66‬ילדים התאימו לקריטריון של ‪PS‬‬ ‫‪ (22.‬לחוקרים אלה לא הייתה קבוצת ביקורת ולא תוארה שום התערבות שמיוחסת לתוצאות‪ .‬טיפול של ילדים עם ‪SAGEA‬‬ ‫מקושר עם‬ ‫שיפור בביצועי בית הספר‪ .46-‬‬ ‫בקירוב בשנה השנייה‪ .‬בניסיון ראשוני לבסס קשר סיבתי בין ‪osas‬‬ ‫ופונקציות נוירו קוגניטיביות‪ .‬סיבה נוספת לבצע מחקר מוגבל מבחינה פיזיולוגית בסביבה של הבית מאשר מעבדת שינה‪ -‬כדי‬ ‫למזער את ההשפעה האפשרית של הלילה הראשון‪ .‬בכל אופן‪ .‬הילדים האחרונים לא שונים בשום דרך מהילדים שגויסו למחקר‪.44‬בקירוב בשנה הראשונה ו‪2.‬כדאי להדגיש שחוסר חמצן מאוד‬ ‫לא סביר שיתרחש אצל ילדים בריאים ולכן מאמינים שאירועים של חוסר יכולת זמנית לנשום מחושבים בשביל‬ ‫הרוב הגדול‪ .‬אפיזודות של חוסר המוגלובין יכולות להיות תוצאה‬ ‫של אירועי נשימה יותר מאשר קשורים להפרעות בזרם אוויר עליון‪ .‬ציפינו להבחין בכל שיפור‬ ‫אקדמאי בקלות בילדים אלה כאשר הם מושווים לממוצע אקדמאי או לילדים ממוצעים‪ .‫בתחילה יצרו קשר עם ‪ 358‬משפחות‪ .‬בחרנו בכוונה קבוצת ילדים עם קשיים אקדמאיים במשך שנתם הראשונה בבית‬ ‫הספר‪ .‬מס' כיוונים טכניים במחקר היו ראויים לפרשנות‪ .‬בשאר הקבוצות לא היו שינויים בממוצע‪.43‬בקירוב במשך השנה הראשונה ל ‪ 2.TR‬בניגוד לזה לא התרחשו שינוים משמעותיים בקבוצת ‪NT .‬יותר מכך בגלל שזרם אוויר לא נמדד‪ . 54‬ילדים )‪ (18.‬פרט ל‪ 2 -‬שנותרו בעשירון התחתון לאחר הטיפול‪.(NT‬השינויים שנבדקו בציונים האקדמיים במשך כל התקופה ב ‪ 4‬קבוצות‬ ‫המחקר הם‪ :‬הממוצע הכללי עלה מ ‪ 2.‬אכן‪ .2.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מחקר זה מראה ‪ SAGEA‬הוא מאורע תכוף בין קבוצת ילדי כיתה א בעלי קושי אקדמאי‪ .1%‬זוהו כ‪ SAGEA -‬מתוכם ‪ 24‬עברו כריתת שקדים )‪ TR) 30‬הילדים הנותרים הוריהם‬ ‫בחרו לא לחפש התערבות רפואית ) ‪ .‬בגלל שהמורים לא ידעו את תוצאות המחקר איסוף‬ .‬חשוב‬ ‫להדגיש בנקודה זו שכיתת ביה"ס מספקת רק הערכות בסיסיות של קוגניציה‪ .‬רודס‬ ‫ועמיתיו דיווחו לאחרונה על מתאם הפוך בין זיכרון וביצועי למידה לבעיות נשימה בשינה שנמדד ב ‪ 14‬ילדים‬ ‫חולניים‪ .‬בהתבסס על ההנחה ש ‪ SAGEA‬בילדים יהיה מזיק בביצועים אקדמאיים‪ .‬‬ ‫השכיחות הגבוהה של נוחרים ו ‪ SAGEA‬בקבוצה של המחקר הנוכחי יכולה להיות מוסברת בגלל קריטריונים‬ ‫אבחוניים פחות מוגבלים ולא שימוש כללי כמו שנעשה על ידי רוב המרכזים‪ .‬כל קבוצת ‪ TR‬שיפרו את ציוניהם אחרי הניתוח‪ .‬בכל אופן‪ .‬לדוגמא עכשיו זה מקובל שקריטריון‬ ‫אבחוני שמקובל למבוגרים לא מספיק כאשר מתייחסים לילדים‪ .‬שאר ‪ 61‬הילדים הנותרים או שסירבו להשתתף במחקר או שהאיכות הירודה של‬ ‫הרישומים שהתקבלו לא אפשרו פירוש הולם‪ .‬יותר בכך כאשר מבצעים‬ ‫התערבות רפואית כגון כריתת שקדים הביצועים בבית הספר משתפרים באופן משמעותי מה שמצביע על יחסים‬ ‫סיבתיים בין ‪ SAGEA‬ליכולת למידה‪ .‬מתוכם ‪ 297‬ילדי כיתה א' שביצועיהם האקדמיים היו בעשירון התחתון‬ ‫בכיתה עברו רישום לילי‪ .‬לכן אפשרי שהשכיחות‬ ‫הרבה בנוחרים ו ‪ SAGEA‬בקבוצה יכול לשקף תופעה שניתן ליחס אותה להשפעה של ‪OSAS‬‬ ‫על ביצועים‬ ‫אקדמיים‪ .‬גם אם השפעת הלילה הראשון הייתה קיימת רק אצל ילדים‬ ‫ללא ‪ SAGEA‬זה לא היה גורע מהממצאים העיקריים של המחקר‪ .‬‬ ‫הילדים גויסו מיתוך ‪ 32‬בתי ספר ציבוריים‪ .‬מחקרי שינה פורמאליים על הילדים לא הוצגו והערכות‬ ‫פיזיולוגיות הוגבלו‪.‬חשוב להדגיש שהשימוש‬ ‫ב ‪ SAGEA‬כאינדיקטור מדויק ומהימן ל ‪ OSAS‬בילדים כמו שהשתמשו במחקר קיבל רק תוקף מקדים על ידי‬ ‫חוקרים אחרים ויכול לשמש כפוטנציאל לאבחון מוטה‪ .‬ושכלים‬ ‫יותר מפורטים יהיו הכרחיים במחקרים בעתיד‪ .‬בכל אופן‪ .2%).‬לכן‬ ‫המחקר הנוכחי מספק את המחקר הפרוספקטיבי הראשון הכולל התערבות של השפעת ‪ osas‬על למידה‪ .87‬בקירוב‬ ‫בשנה השנייה‬ ‫בקבוצת ‪ .‬לכן לא ידוע אם שבירת השינה בגלל התעוררויות מרובות במשך הלילה היה נוכח בילדים‬ ‫אם ‪ SAGEA‬או בלי‪ .

‬הדרך שמתבגרים ישנים משפיע באופן אנוש על יכולתם‬ ‫לחשוב‪.‬מדידת שגרת השינה התנהלה בכיתות האם של ‪ 3120‬כיתות בבתי‬ ‫ספר תיכון ב ‪ 4‬בתי ספר ממחוז איסלנד כלשהו‪.‬‬ ‫התפקוד‬ ‫תלמידים שישנו לילות קצרים באמצע שבוע )בימים של בית ספר(או ישנו שעת שינה מאוחרת בסופי שבוע דיווחו‬ ‫על עלייה של ישנוניות ביום יום‪.‬‬ ‫דיווח עצמי של זמן שינה פחת ‪ 50 40‬דקות לרוחב גילאי ‪ .‬יתר על כן ההקצאה לקבוצות ‪ nt‬או ‪ tr‬הייתה תוצאה של החלטה‬ ‫הורית שמתבססת על אותה המלצה לחפש התערבות רפואית‪.‬במחקר הנ"ל הוצג שיש שכיחות גבוהה ולא רגילה של נוחרים ואבנורמליות של חילופי גזים בלילה‬ ‫בקב' ילדים בעלי ציונים אקדמאיים ירודים‪ .‬‬ .‬‬ ‫תקציר‪ :‬שינה והתנהגות בערות משתנה באופן משמעותי אצל מתבגרים במשך השנים‪ .‬כאשר התנהגויות הוא שלב התפתחותי אחד‬ ‫המאותגר על ידי יכולות‪.‬קוגנטיביים‪.‬מומלץ לחפש סימפטומים הקשורים להפרעת שינה אצל‬ ‫ילדים עם בעיות התפתחות או למידה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫לסיכום‪ .‬וחברתיים‪.‬‬ ‫בנוסף תלמידים עם ציונים גרועים דיווחו יותר עיכובים בלוח זמני השינה לעומת אלה עם הציונים הגבוהים)אנו‬ ‫מוצאים קשר מתאמי בלבד(‪.‬‬ ‫שינה זה היבט יסודי של התפתחות בהתבגרות‪ .‬מין‪ .‬ביצועים בבית ספר‪ .‫הציונים למטרת המחקר לא היה תהליך מוטה‪ .‬ותפקוד יומיומי‬ ‫)מצברוח‪ .‬‬ ‫בנוסף מחקר זה בחן קבוצות של שנת שגרה הולמת לעומת קבוצות של שנת שגרה פחות הולמתוההשפע על‬ ‫היומיומי‪.‬וגורמים אישיותיים יכולים‬ ‫להשפיע באופן משמעותי תבניות השינה של המתבגרים‪.‬כאשר ניתנת התערבות רפואית מוצלחת לילדים בעלי‬ ‫‪sagea‬‬ ‫התרחשו אצלם שיפורים משמעותיים בציונים‪ .‬מצב רוח מדוכא‪ .13‬המחסור בשינה היה בגלל האיחור בשעת‬ ‫השינה‪.‬לכן לחוקרים לא הייתה מעורבות בתהליך‬ ‫הרנדומאלי של חלוקה לקבוצות ‪ .‬לעומת תלמידים שישנו יותר מ ‪ 8‬שעות‬ ‫ופחות‬ ‫מ ‪60‬‬ ‫דקות‬ ‫איחור‬ ‫בשינה‬ ‫בסה‪:‬כ רוב המתבגרים במחקר לא ישנו מספיק והמחסור בשינה התערב באופן שלילי על התפקוד היומיומי‪.‬להתנהג‪.‬‬ ‫תלמידים שתיארו את עצמם כנכשלים בבית ספר‪.‬דיווחו שבלילות של אמצע שבוע הם משיגים ‪ 25‬דקות פחות‬ ‫שינה והולכים לישון ‪ 40‬דקות מאוחר יותר בממוצע לעומת סטודנטים מצליחים)עם ציונים גבוהים(‪.‬‬ ‫מאמר ‪ 24‬מאת אלעד יוסף‪ :‬לוח זמנים של שינה ותפקוד של מתבגרים בשעות היום‪.‬בית ספר(‪ .‬ובעיות שינה ערות‪.‬וציפיות של השלב הבא‪.nt‬השיפורים המשמעותיים בביצועים אקדמאיים בקב' ‪tr‬‬ ‫מדגימה שכמה מקשיי הלמידה שהוצגו מיוחסים‬ ‫להפרעות נשימה בשינה‪.‬‬ ‫מבוא‪:‬התבגרות זה זמן חשוב לשינויים פיזיים‪.‬והתנהגות(‪ .‬ועדיף שההפניה להערכת הפרעת נשימה בשינה תהיה כמה שיותר מוקדם‪.‬מטרת מחקר זה בייתב‬ ‫לתאר את הקשר בין שינת המתבגרים לשגרת היום‪ .‬מה שנותר לא ברור זה אם אבחנה מוקדמת יותר והתערבות ימשיכו לשפר אחד או‬ ‫יותר אספקטים של פונקציות נוירו קוגניטיביות‪.‬מאפייני הסטודנטים )גיל‪ .‬בעוד שעלייה בזמנים הייתה יותר עקבית לרוחב הגילאים‪.‬לכן‪ .‬כמו כן פעילויות יומיות משתנות בסביבה‪. tr nt‬בכל אופן הפחתה משמעותית בניקוד השאלון התרחש רק בקבוצת ‪– tr‬‬ ‫‪-‬מה שמצביע על כך שהסרת השקדים אכן פתר את בעיית‬ ‫‪ sagea‬בעוד ששיפורים כאלה לא התרחשו בקבוצת‬ ‫‪ .19.‬ולהרגיש במשך שעות היום‪ .

‬ובודקים את משך‬ ‫הזמן שלוקח להם להרדם‪.‬חוקרים‪.‬‬ ‫לישון‬ ‫ממצאים עקביים במחקרים של תבניות שינה אצל מתבגרים זה שהם נוטים להשאר ערים עד מאוחר‪ .‬מורים‪.14\13‬והבדל זה עולה מעל‬ ‫שתי‬ ‫שעות‬ ‫‪)18‬כלומר‬ ‫בגיל‬ ‫ישנים‬ ‫בסופי‬ ‫יותר‬ ‫שבוע(‪.‬‬ ‫ביטוי אחד של תהליך זה הוא שתבניות השינה של מתבגרים בסופי שבוע מראים איחור ניכר )כמו שהם‬ ‫מתארכים( לעומת ימי אמצע השבוע‪.‬יותר מ ‪ 54%‬מהילדים הגדולים יותר )בית ספר תיכון(ביקשו‬ ‫במחקר‬ ‫יותר‪.‬‬ .‬מחקר אורך אחר הראו שהנטייה לשנת יום‬ ‫עולה עם אמצע הבגרות המינית‪.‬והורים‪.‬עוד ממצא עקבי הוא שזמן שינה כולל בסופי‬ ‫שבוע נע בין ‪ 30‬ל‪ 60-‬דקות יותר משינה באמצע שבוע אצל בני גילאים ‪ 10‬עד ‪ .‬כלומר השינוי המשמעותי הוא איחור בשלב השינה‪.‬‬ ‫מספר שינויים חשובים משפיעים באופן ישיר על תבניות השינה שמתרחשים בשנות הבגרות המינית תכונה אחת‬ ‫שנראה שלא משנה או שמשנה באופן ישיר ולא צפוי זה הצורך בשינה‪.‬ששם תחילת השינה מתחילה מאוחר יותר ויש קיזוז שינה כלומר קמים‬ ‫מוקדם‬ ‫ולכן‬ ‫בסוף‬ ‫שבוע‬ ‫הם‬ ‫ישנים‬ ‫יותראני‬ ‫מניח‬ ‫שכדי‬ ‫לפצות‪.‬ככל שהנבדק נרדם מהר יותר כן אפשר להסיק כי הוא ישנוני ועייף יותר‪ .‬ממצאים אלו בוססו על ידי‬ ‫הערכה רפואית של שלבי הבגרות המינית ועל ידי מדידה מעבדתית רגישה של ישנוניות לפי מבחן מקובל ששמו‬ ‫‪ MSLT‬והוא בודק ישנוניות יומית כאשר במבחן זה מאפשרים לנבדק ללכת לישון כל שעתיים‪.‫לאורך שני העשורים האחרונים‪.‬‬ ‫במילים אחרות אף על פי שכמות השינה בלילה על ידי מתבגרים לא ירדה בזמן ההתבגרות המינית‪.5-8‬שעות בגיל ‪.‬‬ ‫ממצאים כאלו מפורשים כמציינים שבני העשרה לא ישנים מספיק בלילות בית ספר ולכן מאריכים את השינה‬ ‫בסופי שבוע כדי לספק את המחסור‪.16‬‬ ‫אף על פי שהם ישנים פחות מילדים צעירים יותר‪.‬‬ ‫שהיו בגילאי ‪ 11 .‬‬ ‫למעשה‬ ‫כמות‬ ‫השינה‬ ‫נותרה‬ ‫עקבית‬ ‫בקירוב‬ ‫‪9.‬‬ ‫מחקר אחר מצא ש ‪ 45%‬מכיתות ‪ 10‬עד ‪ 12‬הלכו לישון אחרי אמצע הלילה בלילות של אמצע השבוע)בית‬ ‫ספר(‪ .‬מחקר הראה שבני‬ ‫העשרה בדרך כלל משיגים הרבה פחות שינה מילדי בית ספר מילדים קטנים בבית ספרמ ‪ 10‬שעות בילדות ל‪-‬‬ ‫‪ 7.‬למשל‬ ‫נמצא ש ‪ 60%‬אצל כיתות ‪ 11‬ו‪ 12-‬הם טענו שהם נהנים להשאר ערים עד מאוחר‪.‬‬ ‫בגרות מינית‪ :‬הצורך בשינה‪.‬‬ ‫לאור זאת ממצא זה מבהיר שהצורך בשינה לא יורד בזמן הבגרות‪ .‬שהצעירים ישנו פחות‪.‬ו‪ 90%-‬הלכו לישון מאוחר יותר מאמצע הלילה בסופי שבוע‪ .‬ודחיית השעון הצירקדיאני‪.‬‬ ‫במחקר אורכי של שש שנים שנעשה על שינה במעבדה החזיק שינה קבועה של ‪ 10‬שעות בילדים לצורך‬ ‫הערכה במשך שלושת הלילות הראשונים‪.‬אצל בוגרים נורמליים אורך השינה בין ‪ 7.‬ישנוניות במשך היום‪.‬שינוי‬ ‫משמעותי בעיתוי ההתנהגות מעבר להתפתחות התבגרותית זאת הנטייה להשאר ער עד מאוחר בלילה ולהמשיך‬ ‫לישון עד מאוחר בבוקר לעומת לפני ההתבגרות‪.‬ומתבגרים עצמם דיווחו באופן עקבי שהם לא מקבלים‬ ‫שינה‬ ‫מספיק‬ ‫אף על פי שנתוני המעבדה הוכיחו שלא חלה ירידה בצורך של שינה בזמן הבגרות המינית‪.5‬ל‪ 8-‬שעות בשנות גיל העשרה המאוחרות‪.‬שנת‬ ‫הצהריים שלהם עלתה באופן משמעותי באמצע הבגרות המינית ונשארה ברמה זו‪ .‬לחצים חברתיים ואקדמיים וצרכים פיזיולוגיים של‬ ‫שלא‬ ‫השינה‬ ‫עם‬ ‫יורדים‬ ‫המינית‬ ‫הבגרות‬ ‫הרבה גורמים נגרמיםמעלייה בישנוניות היומיומית ולוח זמנים שינה לא עקבי בזמן בית ספר‪.2‬‬ ‫שעות‬ ‫מעבר‬ ‫לכל‬ ‫שלבי‬ ‫הבגרות‬ ‫המינית‪.10‬ו‪ 12-‬שנים הנחת המחקר הייתה עם‬ ‫הגיל‪.‬‬ ‫ההסבר למחסור השינה אצל מתבגרים הוא עקב שינה לא מספיקה בלילות בית ספר )אמצע שבוע(וזה כתוצאה‬ ‫התחלה של שעת לימודים מוקדמת‪.‬עבודה בשעות הערב‪ .

‬עלייה‬ ‫בפעילות‬ ‫במשך‬ ‫היום‪.‬‬ ‫החוקרים הראו שלמתבגרים אלו)בעלי התפתחות מינית( שהנטייה לאיחור בשלב השינה יכול להיות מוגדל על‬ ‫ידי תהליכים ביולוגיים הנלווים להתפתחות המינית‪ .‬‬ ‫בנוסף תלמידים שהם טיפוסי לילה היה להם יותר קשיים להסתגל להתעוררות מוקדמת לעומת טיפוסי‬ ‫בוקר‪.‬ומציגים בעיות התנהגות בבית ובבית ספר‪.‬בדומה לכך נמצא שתלמידי תיכון שהתחילו בית ספר ב‬ ‫‪ 7.‬לדוגמא‪:‬מתלמיד בשנה‬ ‫השלישית בתיכון לתלמיד בשנה האחרונה בתיכון‪.‬למעשה אם לא העירו אותם הם ישנו יותר מ ‪ 9‬שעות‪.‬ניסיון קליני הראה שמתבגרים שיש להם בעיות הסתגלות למסגרת בית ספר חדש ולשינויים אחרים )שעת‬ ‫שינה‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫התנהגות בשעות היום‪:‬‬ ‫מעט מאוד מחקרים העריכו את הקשר בין תבניות שינה של מתבגרים והתנהגות בשעות היום‪ .‬אף על פי‬ ‫שמחקרים הסיקו שהקשר בין תבניות שינה ערות ותפקוד בשעות היום קיימים‪.‬לכן החוקרים הסיקו שתפקיד לוח הזמנים של‬ ‫בית הספר היה לשלוט על זמני ערות לתלמידים אלו‪ .30‬או מוקדם יותר השיגו סה"כ פחות שינה בלילות אמצע שבוע )בית ספר(בגלל העלייה בשעת ההתעוררות‬ ‫המוקדמת‪.‬‬ ‫רוב האנשים נמצאים בין שתי הקצוות האלו‬ ‫המחקר האחרון בוחן את מערכת השעון הצירקדיאני באופן ישיר בהתבגרות המוקדמת על ידי מדידת עיתוי‬ ‫הפרשת המלטונין‪ .‬בפעם הראשונה הוכח איחור בשלב הביולוגי בקשר עם התבגרות מינית והעדר גורמים‬ ‫פסיכוחברתיים‪.‬‬ ‫נמצא שתלמידים ישנו בממוצע ‪ 40‬דקות פחות בכיתה עשיריתבהשוואה לכיתה תשיעית בגלל העלייה המוקדמת‬ ‫בזמני ההתעוררות‪) .‬‬ ‫אזורים רבית בבתי הספר בארה"ב מתחילים בית ספר מוקדם במעברים האקדמיים‪.‬לדוגמא‪:‬מספר מחקרים‬ ‫מצאו שהפרעות שינה בבית ספר יסודי הם חווים מספר גורמי לחץ)העדר אמא עקב העבודה‪.‬כלומר ככל שעולים בגיל כיתה גבוהה יותר אז הדרישה היא לקום מוקדם יותר כמו שעת‬ ‫אפס(והם הציגו עלייה בישנוניות היומיומית כפי שנבדק על ידי מכשיר ה ‪ mslt‬עמוד ‪ 45‬למטה במדריך למידה‪.‬תאונות‪ .‬מספר מחקרים מציינים את הקשר בין שינה ולחץ‪ .‬‬ ‫לדוגמא‪:‬במחקר מסויים עקבו אחר תלמידים מבריקים בגילאי ‪ 10‬ו ‪ 14‬במשך שנה ומצאו שכולם ישנו יותר‬ ‫בסופי שבוע ובחופשות כתוצאה מהאפשרות לקום מאוחר יותר‪ .‬להתעורר מוקדם לבית הספר דורש בד"כ הגבלה משמעותית על זמינות שעות השינה‪.‬הקשר בין דיווח עצמי על התבגרות מינית ועדיפות לשינה‬ ‫בלילה או ביום)טיפוסי לילה\טיפוסי בוקר( נבדק מעל ‪ 400‬ילדים לפני ההתבגרות המינית ובהתבגרות המינית‬ ‫המוקדמת ונמצא שההעדפה לטיפוסי לילה הייתה בקורלציה עם שלב ההתבגרות‪.‬‬ ‫ביצועים אקדמיים‪:‬‬ .‬‬ ‫אילוץ סביבתי‪ :‬תחילת שעת לימודים‪.‬הכיוון של הקשר הזה נותר לא‬ ‫ברור‪ .‬מישהו שחולה‬ ‫במשפחה‪.‬ועלייה‬ ‫בדרישות‬ ‫האקדמיות(יכולים‬ ‫לפתח‬ ‫התנהגות‬ ‫שינה‬ ‫בעייתיתשמובילה לעייפות כרונית‪ .‬‬ ‫תחילת שעת לימודים מוקדמת זהו אילוץ עיקרי על בני העשרה‪.‬‬ ‫טיפוס יום נוטה להתעורר מוקדם בבוקר ויש לו קשיים להשאר ער עד מאוחר בזמן שטיפוס לילה יש לו קשיים‬ ‫להתעורר מוקדם בבוקר והוא מעדיף להשאר עד מאוחר‪.‬לדוגמא‪:‬במחקר שתואר מקודם ילדים שהתבגרו מינית הם היו פחות‬ ‫מתעוררים לבדם וצוות המעבדה היה צריך להעיר אותם‪.‬ונמצאו אצלם בעיות התנהגות חיצוניותהקשורים עם סה"כ פחות שינה ושעת שינה מאוחרת‪.‬מצב רוח מדוכא של האם(לעומת ילדים שאין להם הפרעות שינה‪ .‬בשביל רוב בני העשרה להתעורר לבית ספר לא‬ ‫מתרחש באופן ספונטני‪.‬כמו כן ילדים ישנוניים בבית‬ ‫ספר יסודי הם חסרי יכולת להתמודד עם הסתגלות למצבים מלחיצים‪.‫הזזת שלב השינה)כלומר קמים מאוחר יותר(היא כתכונה\מיוחסת‬ ‫לגורמים פסיכוחברתיים ושינויים ביולוגיים‬ ‫שתופסים מקום בהתפתחות המינית‪.

‬כל התלמידים שרצו להשלים את המחקר עשו זאת‬ ‫אלא‬ ‫אם‬ ‫הוריהם‬ ‫סירבו‪.‬שנה שלישית‪ .‬ככיתות בית ספר‪.‬והשפעות שליליות על ביצועים בבית ספרובעיות התנהגות‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ .‬‬ ‫נתונים אלה משומשים כדי להעריך את הכללת הממצאים‪.‬והבדלי תבניות שינה ערות בבית ספר‪.‬‬ ‫למחקר שלנו שלוש מטרות‪.‬להשוות תפקוד יומי אצל תלמידים‬ ‫בין תלמידים שישנים שינה הולמת בלוח הזמנים לבין אלה שלא‪.‬‬ ‫המטרה הראשית של מחקר זה היא לתעד את הקשר בין הרגלי שינה ערות אצל מתבגרים ובין ישנוניות‬ ‫יומית‪.‬ההשפעה של הרגלי שינה של מתבגרים על התפקוד היומי‪. 2.‬אקדמי‪ .‬ושנה אחרונה בתיכון דיווחו שסה"כ פחות זמן שינה‬ ‫היה קשור עם עייפות יומית‪ .‬והתנהגויות יומיומיות אחרות‪.‬בסופו של דבר‪.‬גם נתקלים ביותר קשיים אקדמיים‪ .‬שעת השכמה מוקדמת‪.‬שינויים בתפקוד היומי‪.‬לבני העשרה יש שעת שינה מאוחרת יותר‪ .‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫מדידה‪:‬תחילת שעת הלימודים נעה בין ‪ 7:10-7:30‬בבוקר‪ .‬‬ ‫ילדים שלפני ההתבגרות המינית נראה שמתעוררים מוקדם יותר והולכים לישון מוקדם יותר‪ .‬ומאבק להשאר ערניים ולתפקד‬ ‫בהצלחה במשך היום‪ .‬בית‬ ‫ספר‬ ‫מתחיל‬ ‫מאוחר‬ ‫יותר)לעומת‬ ‫המתבגרים(וציפיות החברה תומכות בשינה טובה יותר)כנראה הציפיות לא גבוהות כמו אצל מתבגרים(‪.‬בגלל‬ ‫גורמים התנהגותיים )חברתי‪ .‬ומשתנים‬ ‫צירקדיאנים‪.‬שעת הליכה לישון‪ .‬‬ ‫לאלה‬ ‫שלפני‬ ‫ההתבגרות‪.‬והתנהגות בזמן ההתבגרות גורמים לעלייה בלחץ‬ ‫בתקופת השינה הליליתומייצרים שינה לא מספיקה אצל בני עשרה רבים‪.‬עלייה בזמן ההתעוררות )כלומר צריכים לקום מוקדם‬ ‫יותר מהילדים הצעירים עקב הדרישות בגיל שלהם( ולכן ישנה עלייה בשינה כשיש זמן זמי )כנראה כמו סופי‬ ‫שבוע(‪.‬אלה עם שינה לקויה\ לא מספיקה‪ .‬‬ ‫המשתנים הראשיים כללוף סה"כ כמות השינה בלילות בית ספר ובלילות סופשבוע‪..‬מתבגרים הולכים לישון מאוחר‪ .‬עבודה( ואילוצים סביבתיים)לוח זמנים בבית ספר(‪ .‬ונותרו שאלות ללא מענה בהתייחס לשינויים התפתחותיים של הרגלי‬ ‫ערות שינה אצל מתבגרים‪.‬מין‪.‬מצב רוח מדוכא‪.‬נוספו שני משתני שינה שנגזרו‪.‬ההורים‬ ‫יותר‬ ‫קובעים‬ ‫שעת‬ ‫שינה‪.‬‬ ‫כדי להעריך את תקינות\ סדירות לוח זמני השינה‪ .‬המחקר כיסה\עטף גם ביצועים בבית‬ .‬בנוסף מדגם גדול מספק הזדמנות להדגיש ממצאים‬ ‫משמעותיים על ידי בחינת קבוצות קיצוניות מהמדגם הגדול‪.‬‬ ‫במחקר של עייפות מופרזת אצל מתבגרים שחל בגלל נרקולפסיה או דום נשימה בשינה הם דיווחו גם השפעות‬ ‫שליליות על הלמידה‪.‬לצערנו מחקרים קודמים על סגנון החיים של מתבגריםנכשלו בלגרום לשינויים‬ ‫התפתחותיים חשובים בתבניות שינה ערות‪ .2‬ויתר שינה בסופשבוע שזה ההבדל‬ ‫בין סה"כ כמות השינה בבית הספר וסה"כ כמות השינה בלילות בית הספר‪ .1 :‬לתאר גיל‪.3 .‬וההשפעה של‬ ‫הסביבה)לוח זמנים בבית ספר( כל אלה נותרו ללא מענה‪ .‬‬ ‫סיכום גורמים לכפיית תבניות שינה ערות במתבגרים‪:‬‬ ‫קשרי הגומלין בקרב לוח זמנים שינה ערות‪.‬בעיות שינה מתמידות קשורות‬ ‫גם עם קשיים לימודיים בשנות בית הספר‪.‬יש להם קשיים להתעורר בבוקר‪ .‬מנומנמים‪.‬אי יכולת להתרכז בבית ספר‪.‬‬ ‫השאלון במחקר כלל פריטים ששאלו את התלמידים על התנהגות שינה וערות במשך השבועיים האחרונים‪.1 :‬איחור בשינה בסופשבוע‬ ‫שזהו ההבדל בין שעת השינה בסופשבוע ושעת השינה בלילות בית הספר ‪.‬ונטייה לנמנום בכיתה‪ .‬קצב צירקדיאני‪.‬נמצא קשור לציונים גבוהים יותר‬ ‫בבית הספר‪ .‬המחקר הנוכחי בוחן באופן קרוב יותר את הרגלי‬ ‫הערות שינה והקשר להתנהגות יומית על ידי שימוש בנתונים של סולמות מחקר של מדגמים גדולים‪.‬במספר‬ ‫מחקרים נמצא שתלמידים שדיווחו סה"כ יותר שינה‪ .‬ועלייה‬ ‫בזמן‬ ‫השינה‪.‬במחקר אחר בבית ספר יסודי‪ .‬לאפיין את הקשר בין גיל‬ ‫הכיתה בבית הספר)צעירים מול גדולים יותר(ללוח זמנים של שינה וערות‪.‬בניגוד‪ .‫מתבגרים ישנוניים‪.

‬בממוצע‪ 81% .3.‬‬ ‫המדגם בבית ספר ב' ו‪-‬ג' כלל כיתות ‪ 10-12‬בזמן שבית ספר א' ו‪-‬ד' כלל כיתות ‪ 9‬ו‪) .‬תלמידיםבבית ספר א' ‪ 1077‬בבית ספר ב' ו ‪ 745‬בבית‬ ‫ספר ג' ו‪ 903-‬בבית ספר ד' )‪ 48%‬בנים‪ 52% .‬‬ ‫הניקוד נע בין ‪ 10‬ל‪ 50 -‬ומקדם אלפא להתנהגות ערות שינה היה ‪.‬בנות(‪.‬‬ ‫‪ 46%‬דיווחו שיש להם אח או אחות בוגרים‪ .‬בכיתה בבית ספר וכדומה‪ .88%‬גילם של‬ ‫התלמידים נע בין ‪ 13‬ל‪ .‬ביצועים בבית ספר הוערכו על ידי כך ששאלו את התלמידים‪ :‬מה ציונם לפי‬ ‫קטגוריות של רמת ציונים כפי שנהוג )הכוונה לאי בי סי וכדומה(וסה"כ היו ארבע קטגוריות של ציונים‪.‬‬ ‫מחקרים קודמים הוכיחו שלסקאלה הייתה מהימנות גבוהה עם מדגם של המתבגרים במחקר החדש‪ .0.‬‬ ‫סולם העייפות הכיל תגובות לפריטים כגון‪ :‬האם היה לכם מאבק בלהשאר ערים‪.3.‬ובעיות התנהגות של‬ ‫שינה וערות‪.‬בלמידה‪ .2 .‬משתני שנת סופשבוע‪.‬נשארת ער מעל ‪ 3‬בלילה‪.1:‬שינויים בהרגלי \שגרת ערות שינה בהתייחס לגיל‪.‬‬ .‬‬ ‫שלושה ניתוחים מגוונים חושבו‪.‬מין‪.‬הנבדקים היו צריכים לדרג את‬ ‫תשובותיהם בסולם של ‪ 1‬עד ‪ 1) 4‬הכי חלש ו ‪ 4‬הכי חזק(‪ .‬הצטרכת יותר מתזכורת אחת כדי להתעורר בבוקר(‪.‬ו‪ 63% -‬דיווחו שיש להם אחים קטנים בבית‪ 86% .‫ספר)על ידי דיווח עצמי של התלמידים על ציוניהם(‪ .‬‬ ‫המדד של מצב רוח מדוכא התבסס על סה"כ הניקוד והייתה לו מהימנות פנימית גבוהה‪.‬ד' דיווחו שהם אמריקאים ארופאי‪ .‬‬ ‫בשני החלקים הראשונים ניתוחי השונות היו מגוונים מאוד ושומשו לבחינת גיל‪.‬התגובות היו ‪ .‬ויתר שינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬תחושת יאוש לגבי העתיד(‪.‬או נפילת שינה ב ‪ 10‬סיטואציות‬ ‫שונות בשבועיים האחרונים‪ .‬איחור‬ ‫קטן‬ ‫מול‬ ‫גדול‬ ‫בשינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬‬ ‫ושלוש קטגוריות של תגובות סופקו‪.12-‬לכיתות א'‪+‬ב'‪+‬ג'‪+‬ד'‬ ‫תתיחסו בהתאמה לאותיות באנגלית‪.‬ובית ספר‪.‬ומצב רוח מדוכא‪ .2 .‬בזמן‬ ‫שבית ספר ב היה יותר מגוון‪ .‬כמו בשיחה‪ .‬ג'‪ .75‬‬ ‫סולם מצב הרוח המדוכא שאל את התלמידים כמה פעמים הם היו טרודים או חשו אי שקט בסיטואציות מסויימות‬ ‫במהלך השבועיים האחרונים‪.‬שנע מבכלל לא להרבה‪.‬ואיחור‬ ‫בשינה בסופשבוע ויתר שינה בסופשבוע‪.‬סולם הבעיתיות התנהגות ערות שינה כלל ‪10‬‬ ‫פריטים ששאל על תדירות התנהגות ערות שינה בלתי יציבה במהלך השבועיים האחרונים)כגון‪:‬הגעת מאוחר‬ ‫לכיתה בגלל שישנת יותר מדי‪.‬מין‪.‬בית ספר‪.‬מהתלמידים מכל בתי הספר דיווחו שהם חיים עם שני ההורים‪.‬וסולמות הערכהשל עייפות יומיומית ‪.‬אף פעם(‪.‬‬ ‫באופן עקבי שישה פריטים)כגון‪:‬הרגשה לא שמחה‪.‬עצוב או מדוכא‪.‬ניתוח ההבדלים בתפקוד יומי לתלמידים בקבוצות קיצוניות על‬ ‫פי מספר פרמטרים של שינה‪:‬סה"כ שינה קצרה מול ארוכה בלילות בית ספר‪.‬שינה קצרה בסופשבוע לעומת‬ ‫שינה‬ ‫ארוכה‬ ‫בסופשבוע‪.‬פשוט הוורד שלי דפוק לגמרי( כולל הכל‪.‬לאורך ‪6 5‬‬ ‫חודשים של הפסקה בין המחקרים‪.‬איחור בשינה בסופ שבוע‪.‬מהאבות והאמהות‬ ‫שלהם היו מועסקים בעבודה‪.‬‬ ‫שיטות סטטיסטיות‪:‬‬ ‫הממצאים מוצגים בשלושה חלקים‪.‬‬ ‫תלמידי התיכון נתבקשו לדרג את תדירות פריטי ההתנהגות על סולם של ‪ 5‬נקודות מכל יום לאף לילה )‪=5‬כל‬ ‫יום‪= 1.19-‬מעל ‪ 91%‬מהתלמידים מבית ספר א'‪ .‬‬ ‫או קיי אז ככה‪ :‬בעמוד ‪ 311‬פסקה שניהה מצד שמאל לא תרגמתי מכיוון שכבר מדובר על ניתוח סטטיסטי‬ ‫ומדגם אז אם אתן רוצות אז תקראו למרות שזה לא רלוונטי לפי ליאת ואדווה‪.‬והקשר בין‬ ‫כיתות)כלומר גיל(למשתני ערות שינהכגון‪:‬סה"כ זמן השינה‪.‬‬ ‫משתתפים‪:‬‬ ‫המחקר השתמש ב‪ 3120-‬תלמידים בעילום שם‪ 395 .‬הקשר‬ ‫בין ציונים בבית הספר\ לבין שגרת ערות שינה‪.‬שעת השכבה‪ .1:‬משתנים של שנת לילה בימי בית ספר‪.

‬‬ ‫או‬ ‫בעלייה‬ ‫בשינה)להתעורר‬ ‫מאוחר‬ ‫יותר(‪.‬‬ ‫השפעת‬ ‫בנוסף הבדלים קטנים בבתי ספר באיחור בשעת שינה בסופשבוע ויתר שינה בסופשבוע לא היו משמעותיים‬ ‫בהתבסס על קריטריון של השפעת הגודל‪.(7:30‬היו לתלמידים הרגלי שינה בלילות בית ספר‬ ‫באופן‬ ‫מגווןבגלל ההבדלים בעלייה בשינה )יש כאלה מבתי ספר אחרים שהתעוררו מוקדם יותר(במיוחד תלמידים‬ ‫שהתחילו את בית הספר בשעה מוקדמת )‪ (7:10‬דיווחו השכמה מוקדמת לעומת תלמידים מבתי ספר אחרים‪ .‬ההבדלים שבקבוצות אלו לא ענו‬ ‫לקריטריון של השפעת הגודל‪ .‬בכל מקרה‬ ‫ההבדלים לא ענו לקריטריון של השפעת הגודל‪ .‬בשעת‬ ‫ההשכבה‪.‬הגיוון בשינה בסופי שבוע בבתי ספר השונים היו מגוונים מאוד‪ .‬וממוצע עלייה‬ ‫בשינה)כלומר ישנו עוד(היה ‪ 10‬דקות)שוב ראו טבלה(‪ .‬‬ ‫לבסוף תלמידים עם ציונים גרועים דיווחו איחור גדול בשעת ההליכה לשינה בסופשבוע לעומת אלה עם הציונים‬ ‫הטובים יותר‪ .‬סה"כ ממוצע זמן שינה בסופשבוע ירד ב‪ 50-‬דקות עם העלייה בגיל שוב אותם גילאים)ראו טבלה(‪.3‬שעות מאוחר יותר בסופשבוע‬ ‫לעומת לילות באמצע שבוע)בית ספר(לעומת זאת תלמידים עם ציונים אי ובי ולכים לישון מאוחר יותר ב‪1.‬בנים ובנות לא דיווחו הבדלים משמעותיים בסה"כ זמן השינה‬ ‫בסופישבוע‪.‬‬ ‫מספר הבדלי מין זוהו‪ :‬תלמידות דיווחו הבדלים בהרגלי שינה בלילות בית הספר לעומת התלמידיםהן דיווחו שהן‬ ‫התעוררו מוקדם יותר מהבנים)מי שמעוננינת להתעמק בהבדלים המינוריים מוזמנת להביט בטבלה הכי מעצבנת‬ ‫בעולם(‪.‬אך נמצא כי‬ ‫בנות תלמידות היו להן איחורים בשעת השינה ויתר שינה בסופי שבוע לעומת התלמידים בנים‪ .‬במיוחד הם דיווחו יותר זמן שינה כולל ושעת השכבה‬ ‫מוקדמת יותר בלילות בית ספר לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים‪.‬במיוחד תלמידים עם‬ ‫ציונים אי ובי דיווחו שעת השכבה מוקדמת ושעת התעוררות מוקדמת לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים יותר סי‬ ‫די ואף‪ .‬‬ ‫הרגלי שינה בסופשבוע של תלמידים שונים בהתייחס לדיווח עצמי על הציונים שלהם‪ .‬‬ ‫אין הבדלים בין בנים ובנות בדיווחי שעת השכבה בלילות בית הספר וגם לא בסה"כ זמן השינה‪ .‬‬ ‫שעת השכבה בלילות סופשבוע עלה עם הגיל עד כדי הבדל של שעה בין הילדים הצעירים לילדים המבוגרים)ראו‬ ‫טבלה(‪.‬‬ ‫לגבי עלייה בשינה בסופשבוע)כלומר לישון יותר זמן =להתעורר מאוחר יותר( לא השתנה עם העלייה בגיל‪.‬ממוצע שעת השכבת שינה בלילות בית ספרהיו ‪ 45‬דקות מאוחר‬ ‫יותר שוב באותם קבוצות גיל )את הקבוצות גיל ביניים ראו את ההבדלים בטבלה ‪ 1‬למטה(‪.8 -‬‬ .‬‬ ‫איחור בשעת השינה ויתר שינה בסופשבוע השתנה בין גילאי ‪ 13‬ו‪ .‬בכל מקרה‬ ‫ההדלים של סה"כ זמן שינה‪.‬אף‬ ‫על פי שההבדלים שהתרחשו בממוצע דיווחי סה"כ זמן שינה‪ .‬מכאן שתלמידים עם ציונים סי די ואף הולכים למיטה בממוצע ‪ 2.‬נמצא שכל משתני שינה בלילות בית ספר‬ ‫על‬ ‫הושפעו‬ ‫גיל‬ ‫ידי‬ ‫במיוחדסה"כ ממוצע זמן השינה ירד בקירוב ‪ 40‬דקות בהבדלים בין קבוצת גיל ‪ 13-14‬לעומת קבוצת גיל ‪17-‬‬ ‫‪) 19‬תראו בטבלה ‪ 1‬למטה את כל התוצאות(‪ .‬ושעת השכבה‪ .‬בכל מקרה הדיווח העצמי על הציונים לא הבחין את התלמידים בדיווח על סה"כ זמן השינה בסופשבוע‪.‬באופן כללי‬ ‫תלמידים עם ציונים גבוהים דיווחו שינה ארוכה ורגילה יותר‪.‬‬ ‫ביצועים אקדמיים והרגלי שינה‪:‬‬ ‫טבלה ‪ 2‬מציגה את הניתוחים של הרגלי שינה בהתבסס על דיווח עצמי של ביצועים אקדמיים‪ .‬שעת ההשכבה ועלייה בשינה )ישנו יותר = התעוררו מאוחר(לא ענו לקריטריון של‬ ‫הגודל‪.19-‬אף על פי שכל ארבעת בתי הספר הייתה‬ ‫להם שעת תחילת לימודים מוקדמת)בין ‪ 7:10‬ל ‪.‫תוצאות‪:‬‬ ‫תבניות של שינה וערות משתנים מעבר לקבוצות של גיל בית ספר‪ .‬דיווחי הרגלי שינה בסופשבוע הראו שינויים בהתייחס‬ ‫לגיל‪ .

‬קבוצות קיצוניות של‬ ‫תלמידים הוגדרו כך‪:‬סה"כ כמות שינה בלילות בית ספר‪:‬ארוך=‪8‬שעות ו ‪ 15‬דקות ומעלה‪.‬‬ ‫בדומה לכך מתבגרים בקבוצת האיחור הליכה לשינה בסופישבועדיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות ושינה‬ ‫ויותר ישנוניות יומיומית‪.‬‬ .‬‬ ‫תפקוד יומי של תלמידים שסיגלו הרגלי שינה הולמים לעומת אלה שסיגלו לעצמם הרגלי שינה פחות הולמים‪:‬‬ ‫הנתונים שהוצגו בחלק הקודם מוכיחים שתלמידי תיכון בוגרים יותר ישני פחות‪.‬וישנוניותלעומת הקבוצה עם שינה‬ ‫ארוכה‪.‬מתבגרים שהיו בקבוצת ההרגלי שינה פחות הולמים דיווחו בעלייה‬ ‫של בעיות התנהגות בהשוואה לאלה שהייתה להם הרגלי שינה הולמים‪ .‬ומין‬ ‫תלוי‬ ‫כלא‬ ‫אלו‪.‬יש להם שעת השכבה מאוחרת‬ ‫יותר‪.‬מכאן שתחמידים בקבוצת סה"כ שינה‬ ‫קצרה דיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות שינה‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה להעריך את הקשר בין הרגלי שינה ערות של מתבגרים והתפקוד היומיומי‬ ‫שלהם‪.‬תיאור ממצאים אלו בכל מקרה לא מסביר במיוחד כמות‬ ‫קצרה של שינה או לוח זמנים לא רגיל של שינה בקשר עם שינויים בתפקוד היומי‪ .‬איחור קטן בהליכה לשינה בסופישבוע‪.‬לא נמצאו הבדלי מין בדיווחים של בעיות התנהגות ערות‬ ‫שינה)כגון להתעורר בבוקר עם זה שצריכים להעיר אותם מספר פעמים(‪.‬הוגדרו כאלה שסיגלו לעצמם פחות הרגלי שינה הולמים‪ .‬תלמידים עם ציונים של די דיווחו שהם ישנים יתר שינה ארוכה בסופי שבוע לעומת‬ ‫תלמידים עם ציונים של אי בי וסי‪ .‬ישנוניות‪.‬‬ ‫יוצא מן הכלל היה שתלמידות בנות עם איחור הליכה לשינה גדול בסופישבוע הייתה אצלן עלייה במצב רוח‬ ‫מדוכא‪.‬בזמן שתלמידים עם סה"כ שינה קצרה‪.‬‬ ‫ויתר שינה בסופשבוע‪ :‬גבוה=‪ 120‬דקות ומעלה לעומתנמוך = פחות מ‪ 60-‬דקות‪ ..‬שעת הליכה לשינה מאוחרת בסופשבוע‪.‬בכל מקרה בנות תלמידות דיווחו רמה‬ ‫גבוהה‬ ‫של‬ ‫מצב‬ ‫רוח‬ ‫מדוכא‪.‬ושינה קצרה=פחות‬ ‫משש שעות ו ‪ 45‬דקות‪ .‬לעומת תלמידים צעירים יותר‪.‬וישנוניות‬ ‫יומיומית‬ ‫לעומת‬ ‫הבנים‪.‬ורמה גבוהה של מצב רוח מדוכא‪.‬‬ ‫במשתנים‬ ‫וגיל נותח באופן שיתוף ומגוון עם ניתוחים אלו‪ .‬איחור גדול= ‪ 120‬דקות ומעלהלעומת פחות מ‪-‬‬ ‫‪ 60‬דקות‪.‫שעות בממוצע בסופשבוע‪ .‬אנחנו‬ ‫השווינו בין שתי קבוצות קיצוניות אלו בתפקוד ביום ובתפקוד בלילה‪).‬‬ ‫טבלה‬ ‫ניתוחים נפרדים לשוני חושבו לכל אחד מהמשתנים התלויים)מצב רוח מדוכא‪.‬או עייפותושצריך‬ ‫כמעט כל יום תזכורת לקום יותר מפעם אחת‪.‬הוגדרו כאלה‬ ‫שסיגלו לעצמם הרגלי שינה הולמים‪.‬‬ ‫מתבגרים בקבוצת היתר שינה בסופשבוע דיווחו יותר בעיות התנהגות של ערות שינה‪.‬רמת הישנוניות‪.‬אבל ללא הבדלים במצב‬ ‫רוח מדוכא או ישנוניותמקבוצת היתר שינה נמוכה‪ .‬כגון מופיע מאוחר לכיתה עקב יתר שינה‪.‬תלמידי תיכון שהיה להם יותר‬ ‫סה"כ זמן שינה ארוך יותר‪.‬אבל ללא הבדלים במצב רוח מאלה עם איחור הליכה לשינה בסופי שבוע באופן‬ ‫קטן)כלומר הם הקבוצה הגדולה לעומת הקטנה באיחור הליכה לשינה אין בינהם הבדלים במצב רוח מדוכא(‪.‬ויתר שינה קטן בסופישבוע‪.‬טבלה ‪ 3‬מציגה תוצאות אלה בהתייחס‬ ‫לתפקודים כגון‪:‬מצב רוח מדוכא‪.‬ובעיות התנהגות‬ ‫של ערות שינה( עם משתנים בלתי תלויים ‪:‬סה"כ שינה בלילות בית ספר‪.‬בכל מקרה ההבדלים שבקבוצות לא ענו לקריטריון של השפעת הגודל‪.‬איחור בשינה בסופישבוע יתר שינה‬ ‫בסופשבוע‪.‬איחור גדול בהליכה לשינה‬ ‫בסופישבוע או יתר שינה גבוה בסופשבוע‪.‬ואלה שדיווחו הישגים אקדמיים נמוכים גם ישנו פחות והלכו לישון מאוחר‬ ‫יותר‪.‬והיו להם הרגלי שינה ערות לא יותר לא רגילים‪ .‬ובעיות התנהגות ערות שינה לכל אחד ממשתני השינה של הקבוצות‬ ‫=ראו‬ ‫למעלה(‪.

‬ורק ‪ 15%‬דיווחו שהם ישנים ‪ 8.5‬שעות או יותר בלילות בית ספר)החציון היה ‪ 7.‬‬ ‫אף על פי שהבדלים אינדיווידואלים בצורכי שינה קיימים‪.‬שעת השכבה בזמן התיכון נעשית מאוחר יותר ויותר‪.‬או עקב‬ ‫אחריות משפחתית המוטלת עליהן‪ .‬הרגלי השינה של התלמידים הראו הבדלים‬ ‫מינימליים עם יוצא מן הכלל עלייה בזמן ימי בית ספר‪.1 :‬דיווח על‬ ‫ירידה של זמן שינה לילי עם שנות ההתבגרות‪ .‬ו ‪72%‬התעוררו ב ‪ 9:00‬או מאוחר‬ ‫יותר‬ ‫שבוע‪.‬‬ ‫תלמידי תיכון‪.‬הם גם דיווחו יתר שינה בלילות סופשבוע שבקירוב שעה וחמישים דקות‪.‬בני‬ ‫העשרה מראים שוני גדול בלוח הזמנים של שנת לילה בימי בית ספר לעומת ימי סופשבוע‪ .‬‬ ‫בסופי‬ ‫דיווחים אלה של תלמידי התיכון על לוח זמנים של ערות שינה עקביים עם הנטייה העיקרית בתחומים‪.5‬שעות(‪.‬‬ ‫במחקר אחר תלמידות בית ספר צעירות יותר)בשנה השלישית(דיווחו סה"כ שינה פחות מהבנים‪ .‬‬ ‫מהתלמידים דיווחו שהם הלכו לישון אחרי ‪ 11‬בלילה בלילות בית הספר‪.‬ההשפעה על תבניות‬ ‫השינה היו משמעותיות‪ .‬‬ .‬חוסר שינה ולוח זמנים לא רגיל של ערות שינה‪) :‬המשך הדיון(‬ ‫במיוחד‪.‬הנטייה ההתפתחותית‬ ‫מעלה דאגות בקשר לתבניותשינה שיש להם השפעה שלילית על התנהגות הערות של בני העשרה‪.‬‬ ‫בגילאי ‪.‬אף על פי שההבדלים בין ‪ 7:10‬ל ‪7:30‬הם מעט‪.13-19‬‬ ‫בלילות בית ספר‪.5‬שעות או‬ ‫פחות‪.‬שהייתה משמעותית מוקדמת לתלמידים שהיו נוכחים בבית‬ ‫הספר עם שעת התחלה מוקדמת ביותר‪ .‫עקב אחוז התגובות הגבוה שהושג במחקר זה )‪ (88%‬דבר זה מרשה לנו לקחת בחשבון את ממצאינו כמייצגים‬ ‫את המתבגרים באוכלוסייה הגדולה של התיכון באזור הגאוגרפי שבו נבחן‪.‬‬ ‫‪ 91%‬מתלמידי תיכון אלה התעוררו ב‪ 6:30-‬או מוקדם יותרבבקרי בית הספר‪.‬בדומה ממוצע סה‪:‬כ השינה‬ ‫בסופשבועירד מ ‪9‬שעות ו‪ 20-‬דקות ל ‪ 8‬שעות ו ‪ 38‬דקות החוסר שינה חל בגלל העלייה בשעת ההשכבה אצל‬ ‫בני העשרה המבוגרים יותר בזמן שהעלייה בזמנים נשארה עקבית‪ .1%‬מהתלמידים דיווחו שההורים שלחו אותם לישון בלילות‬ ‫בית ספר מעל ‪ 80%‬מהצעירים במחקר זה באו מבתים של שני הורים ושני ההורים היו מועסקים ואנחנו לא‬ ‫ראינו‬ ‫הבדל‬ ‫מבתים‬ ‫של‬ ‫שני‬ ‫הורים‬ ‫ומבתים‬ ‫של‬ ‫חד‬ ‫הוריים‬ ‫במשתנים‬ ‫של‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫אנחנו הצענו שתהליכים פסיכוחברתיים וביולוגיים שגורמים לאיחור בשינה אצל בני העשרה מתנגשים עם‬ ‫מחויבות שלהם לקום מוקדם לבית הספר‪.‬בעבר הראינו שההורים נוטים לוותר על‬ ‫השליטה של שעת ההשכבה לשינה במדגם זה רק ‪ 5.‬‬ ‫השימוש בשאלון דיווח עצמי איפשר לנו להסיק מידע אקטואלי מאוכלוסייה גדולה של תלמידים‪.‬מדגם זה של למעלה ‪ 3000‬תלמידים בתיכון שדיווחו סה"כ שינה נמוכה)בלילות בית ספר ובלילות‬ ‫סופשבוע(‪.‬‬ ‫במחקר זה לא הוערכה השפעת גורמי המשפחה על תבניות השינה‪ .‬‬ ‫בקירוב ‪ 70%‬מהתלמידים דיווחו שיש להם איחור בשעת ההליכה לשינה בסופשבוע של ‪ 60‬דקות או יותר‬ ‫בממוצע‪.3 .‬באופן בלתי רגיל מספר הבדלים נמצאו בין תלמידים ותלמידות בנות בתבניות שינה‬ ‫ערות בנות מתבגרות דיווחו שהן מתעוררות ‪ 12‬דקות מוקדם יותר מהבנים)באותה קבוצת גיל(בבוקר של ימי בית‬ ‫ספר‪.‬אנחנו שמנו לב ש‪ 87% -‬מהמדגם שלנו דיווחו שהם‬ ‫צריכים יותר שינה ממה שהם ישנים\מקבלים)במחקר()ממוצע דיווח של צורך השינה שלהם היה ‪ 9‬שעות(‪40% .‬‬ ‫נתוני המעבדה שלנו מצביעים שאורך השינה האופטימלית היא ‪ 9.‬ממוצע סה"כ השינה ירד מ ‪ 7‬שעות ו ‪ 42‬דקותל ‪ 7‬שעות ו ‪ 4‬דקות‪ .‬בנוסף לכך ‪ 26%‬דיווחו שהם בדרך כלל ישנים ‪ 6.2‬שעות אצל מתבגרים‪.‬אנו הסקנו שרוב המתבגרים לא ישנים מספיק‪.‬אנחנו העלינו‬ ‫השערה שתלמידות מתבגרות מתעוררות מוקדם יותר בגלל שהן צריכות יותר זמן להתכונן לבית הספר‪.2 .‬ו ‪ 91%‬דיווחו שהלכו לישון אחרי ‪11‬‬ ‫בלילה בלילות סופשבוע)‪67%‬אחרי אמצע הלילה(‪ .

‫הרגלי ערות שינה וביצועים בבית הספר)המשך דיון(‪:‬‬ ‫הנתונים שלנו תומכים ומרחיבים את הממצאים של חוקרים אחרים שתלמידים שתיארו את עצמם כנכשלים בבית‬ ‫הספר)בעלי ציונים נמוכים(הם דיווחו שהם השיגו פחות שינה‪.‬ישנוניות ביום‪.‬במחקר זה הם השוו ‪ 4‬קבוצות של‬ ‫גילאי ‪ 13‬עד ‪ :15‬קבוצה ללא בעיות שינה‪.‬והיה להם לוח זמנים של‬ ‫ערות שינה לא סדיר)היכן שכתבתי לא רגיל אז הכוונה ללא סדיר(לעומת סטודנטים שדיווחו על ציונים גבוהים‬ ‫יותר‪.‬לוח זמנים של שינה לא סדירה‪.‬אנו פירשנו ממצאים אלה כמצביעים את השפעת הרגלי‬ ‫שינה דלים על ההתנהגות ועל המצב רוח וקשר זה יכול להיות דו כיווני‪ .‬‬ ‫נתונים אלה מציעים שתלמידי תיכון עם סה"כ שינה לא מספיקה \נאותה או שינה בלילות בית ספר לא סדירה‬ ‫וכך גם בסופשבוע יכול לגרום לבעיות התנהגות ביוםיום‪ .‬ובעיות‬ ‫בהתנגות שינה בהשוואה לאלה שישנו שינה ארוכה‪ .‬ותחום מחקר שצריך להבהיר את כיוון‬ ‫הקשר של היחסים של חוסר שינה‪.‬המגבלה‬ ‫העיקרית במחקרים אלה היא שהם מערבים דיווח עצמי‪.‬בעיקר הצענו שדכדוך יכול‬ ‫להיות חלק מהשפעה ארוכת טווח ולא ישירה של שינה לא מספיקה‪.‬בדומה חוקרים אחרים מצאו שתבניות שינה‬ ‫קצרות אצל תלמידים היו קשורים לדיווח לישנוניות ובעיות שינה הן אצל הבנים והן אצל הבנות‪.‬היו להם‬ ‫יותר‬ ‫בעיות‬ ‫התנהגות‪.‬‬ ‫במחקר אחר של ‪ 150‬תלמידים‪.‬‬ ‫חוקרים אלה מצאו שקבוצות של בעיות שינה היו יותר חרדים‪.‬וחלו‬ ‫שינויים במצב הרוח השלילי במשך תקופת הורדת השינה אנו הנחנו שאם למתבגרים יש את ההזדמנות להשיג‬ ‫יותר שינה בכל לילה אז הם יחוו פחות תנודות במצב רוח ומעט בעיות התנהגות‪ .‬שעת הליכה לשינה מאוחרת יותר וירידה בערנות היומית לעומת‬ ‫תלמידים‬ ‫שבאו‬ ‫ממסגרות‬ ‫פחות‬ ‫תחרותיות‬ ‫מבחינה‬ ‫אקדמית‪.‬ולהעריך את המשתנים‬ ‫המתווכים כגון חוקי משפחה ולוח זמני כיתה‪.‬כמו כן תלמידים עם לוח זמני שינהלא סדיר יותר‪.‬‬ ‫בניגוד במחקר אחר נמצא שתלמידים צעירים)בשנתם השלישית( במגרת אקדמית תחרותית דיווחו סה"כ כמות‬ ‫שינה קצרה בלילות אמצע שבוע ובסופשבוע‪.‬וקבוצה עם בעיות שינה רבות‪.‬‬ ‫תוצאה נוספת של מחסור בהרגלי ערות שינה)המשך דיון(‪:‬‬ ‫אנחנו התאמצנו לתאר את התוצאות המוחלטות של לוח זמני ערות שינה לא סדיר על התפקוד של המתבגרים‬ ‫על ידי השוואת קבוצות קיצוניות של תלמידים שדיווחו תבניות של ערות שינה לא הולמות לעומת תבניות ערות‬ ‫שינה‬ ‫הולמות‬ ‫תלמידים עם שנת לילה קצרה בלילות בית ספר דיווחו עלייה ברמת מצב הרוח המדוכא‪.‬אבל ישלמו מחיר בדרכים אחרות‪.‬קבוצה שצריכה יותר שינה‪.‬‬ ‫אחד ההסברים לתוצאות אלה הוא שתלמידים שישנו יותר והחזיקו לוח זמנים של ערות שינה יותר עקבי השיגו‬ ‫ציונים גבוהים יותר כי היכולת שלהם הייתה יותר ערנית והם היו יותר קשובים בכיתה ובעת עשיית שעורי הבית‪.‬וחרדה ומצברוח‬ ‫מדוכא אצל הבנות‪.‬בלי ספק מספר תלמידים מסוגלים‬ ‫לתפקד לגמרי בצורה טובה בבית הספר עם כמות שינה קצרה‪.‬‬ .‬תלמידים עם דיווח עצמי של ממוצע ציונים גבוהים ישנו יותר בלילה ודיווחו פחות‬ ‫ישנוניות ביום יום לעומת תלמידים עם ציונים נמוכים יותר‪.‬קבוצה שדיווחה על קשיים בהירדמות או‬ ‫להחזיק שינה‪.‬הממצאים שלנו מראים שבני העשרה עם‬ ‫שינה מאוד קצרה ותבניות ערות שינה לא סדירות יש להם קשיים יומיומיים‪ .‬‬ ‫הנתונים שלנו לא מראים קשר אחד על אחד בין תבניות שינה לציונים‪ .‬‬ ‫בכל מקרה הרבה תלמידים יתקנו את השינה הלא מספיקה כדי להתמודד עם דרישות בית הספר‪ .‬נעשה במעבדה‪.‬והייתה להם רמה גבוהה של מצב רוח‬ ‫מדוכא‪.‬הלכו לישון מאוחר יותר‪.‬וכשרים חברתיים נמוכים לעומת קבוצות ללא בעיות שינה‪ .‬ביצועים אקדמיים‪ .‬‬ ‫בנוסף במחקר אחר בכיתות ‪ 9‬עד ‪ 12‬הורידו להם את שגרת השינה ב ‪ 2‬שעות למשך ‪ 5‬לילות רצופים‪.

‬למרות שההתאמה בין ממצאינו למחקרים קודמים היו חזקים מציע‬ ‫שהמדגם היה טיפוסי‪.‬קוגנטיביים‪ .‬‬ ‫תחילה קשה להעריך כמה המדגם היה מייצג‪ .‬‬ ‫לא‬ ‫מחקרים עתידיים צריכים לאסוף מספר שבועות של נתוני שינה והתנהגות ולקחת בחשבון תלמידים למשך‬ ‫תקופת אורך של שנים)הקיצר מחקר אורך ולא רוחב(‪.‬לא ניתן להסיק מסקנות על תקופת אורך התפתחותית ועל השלכות של‬ ‫שינה‬ ‫הולמת‪.‬מקורות רבים של מדידה כגון הורים‬ ‫מורים‪.‬‬ ‫בית ספר צריך לקחת תפקיד פעלתני בבדיקת שינה בקונטקסט הציונים האקדמיים‪.‬‬ ‫אף על פי שלמחקר של דיווח עצמי יש מגבלות‪.3‬הבהרת הסיכונים אצל מתבגרים שהשיגו סה"כ שינה קצרה ולוח זמנים של שינה לא יציבה בין אמצע שבוע‬ ‫לסופשבוע וההשפעה על הביצועים היומיומיים ועל מצב הרוח‪.‬מכיוון שהמחקר נוהל בחלקים‪ .‬נתוני רישום בבית הספר‪.‬‬ ‫לבסוף בגלל שהנתונים הם בין חלקים )מחקר רוחבי( אז קשה להוכיח קשר סיבתי מודלים שכוללים פרמטרים‬ ‫שונים מאלה שנכללו במחקר זה יכולים לקחת בחשבון וריאציות של כיתות ולוח זמנים של שינה וערות‪.‬ונתוני מעבדת שינה‪.‬בנוסף מחקר מעמיק במעבדה שבודק את קשרי הגומלים בין תבניות של שינה וערות ותפקוד יומי של‬ ‫מתבגרים יאפשר לנו לסרוק חלק מגורמים אלו‪.‬‬ ‫מתבגרים מתעמתים המון עם פגיעות‪ .‬מצאנו שממוצע אורך השינה‬ ‫בלילות בית ספר היה ‪ 6‬שעות ו‪ 53-‬דקות מאוד דומה למחקר של דיווח עצמי‪.‬בהעדרות מבית‬ ‫הספר‪.‬לחצים‬ .‬מצד שני במחקר של‬ ‫תלמידים מכיתה ‪ 10‬שכללה שבועיים של הערכה במעבדה של השגחה ויומני שינה‪.‬בגלל שהמחקר נוהל באיזור גאוגרפי אחד‪.‬תקנון מבחנים‪.‬רוב המתבגרים דורשים יותר מ‪ 7 -‬שעות ‪-‬ו‬ ‫‪20‬‬ ‫דקות‬ ‫)חציון‬ ‫המדגם(‬ ‫שינה‬ ‫כדי‬ ‫להתמודד‬ ‫באופן‬ ‫אופטימאלי‬ ‫עם‬ ‫דרישות‬ ‫אקדמיות‪.‬‬ ‫שנית חוקרים מתחומים אחרים שמתעסקים בהתפתחות מתבגרים צריכים להתייחס לשינת מתבגרים במחקריהם‬ ‫וגם בעבודה הקלינית‪.‬ההשלכות של נתונים אלה נראות לא מוטלות בספק‪ .‬וחברתיים התפתחותיים‪ .‬והם מבוססים רק על שבועיים אחרונים‪.‬‬ ‫שלישית חוקרים ומחנכים צריכים לתת גישה בינתחומית כדי להבין ולקדם תלמידים מבחינה אקדמית‪ ..‬תקופה התפתחותית זאת היא מאוד רבת מאורעות‬ ‫במונחים פיזיולוגיים‪ .‬וביצועים בבית ספר תיכון בגילאי ‪ 13‬עד ‪19‬‬ ‫‪.1:‬אוכלוסייה גדולה של תלמידי תיכון‬ ‫‪.‬תוצאות מחקר זה מבוססים לגמרי על דיווחים עצמיים של מתבגרים והם סובלים ממגבלות היות והנתונים‬ ‫רטרוספקטיביים‪.‬אף על פי שלא עשינו השוואה פורמלית‪ .‬אנו משייכים זאת לאזהרות‪.‬‬ ‫רביעית‪.‬מספר אזהרות צריכות להלקח בחשבון בעת הכללת‬ ‫הממצאים‪.‬‬ ‫למרות זאת המחקר הנוכחי מרחיב את שנת המתבגרים במספר דרכים‪ .‫הנטייה של מספר מתבגרים להורדת זמן של שינה בלילה ולוח זמנים שינה לא סדיר יכול להוות תוצאה שמעבר‬ ‫לישנוניות יומית והרגשה מדוכאת‪ .‬‬ ‫שלישית‪.2‬מרחיב את ההבנה בקשר בין הרגלי שינה ערות‪.‬ושינויים של אי וודאות‪ .‬והם סובייקטיביים‪ .‬‬ ‫שנית‪ .‬בריאותם‪.‬‬ ‫השלכות‪:‬‬ ‫אנו דואגים מאוד מהמידע שהשגנו ממדגם גדול של תלמידים אלה‪ .‬מצד שני מתבגרים מדוכאים יכולים לנטות לשינה לא מספיקה ולוח זמני שינה‬ ‫לא סדיר‪ .‬‬ ‫אם ממצאינו נותרו ללא הכרעה ממדגם סוציואקונומי רחב יותר ורקע תרבותי זהו נושא חשוב למחקרים בעתיד‪.‬‬ ‫המחקר‬ ‫הניסיון הקודם שלנו במחקרי מעבדה מצביע שנתוני דיווח עצמי הם בקורלציה טובה עם נתונים שהושגו מיומני‬ ‫שינה יומיומיים או מפעילות השגחה רצופה‪ .‬בקשיים ההתנהגותיים‪ .‬תחילה‪.‬מספקים הערכה מקיפה ומהימנה ככל‬ ‫לעומת‬ ‫האפשר‬ ‫הנוכחי‪.‬ובהיבטים אחרים של תפקוד יומי ובהתפתחות של מתבגרים‪.‬רגשות‪.‬‬ ‫והתנהגותם‪.‬ללא ספק‪.‬בכל מקרה‪ .

‬אף על פי שמתבגרים שונים אחד מהשני מושפעים‬ ‫מההתבגרות המינית‪.‬ההתפתחות של שינה בהתבגרות לא יכולה להיות‬ ‫מובנת מבלי לקחת בחשבון לוח זמני בית ספר‪ .‬‬ ‫אופן הערכת התפקוד הקוגניטיבי ודפוסי השינה – מדדים אובייקטיביים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שינה‪ :‬הוערכה באמצעות אקטיגרף‬ ‫‪-‬‬ ‫תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי‪ :‬הוערך באמצעות מבחנים ממוחשבים‬ ‫מעבר למטרת המחקר המרכזית )בדיקת הקשר שבין דפוסי שינה לתפקודים קוגניטיביים( נבחנו‬ ‫עוד מספר השערות בסיסיות‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בדיקת הקשר ההתפתחותי בין שינה לתפקוד קוגניטיבי בקבוצות הגיל השונות‬ ‫‪-‬‬ ‫האם התפקוד במשימות מורכבות יותר יהיה קשור יותר לדפוסי השינה מאשר התפקוד במשימות פשוטות?‬ ‫‪-‬‬ ‫האם הקשר בין איכות השינה לבין התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי יהיה חזק יותר בשעות הבוקר מאשר בשעות‬ ‫הצהריים?‬ ‫תוצאות המחקר תאמו את השערותיו‪:‬‬ ‫המחקר מראה שגם בקרב האוכלוסייה הנורמאלית קיימים קשרים משמעותיים בין התפקוד הקוגניטיבי לבין‬ ‫דפוסי השינה‪.‬‬ ‫המחקר לא עושה מניפולציה על שנת הילדים! )היא נמדדת בתנאים השגרתיים שלהם – בבית באמצע השבוע(‪.‬ו(‬ ‫לבין דפוסי השינה שלהם‪.‫חברתיים‪.‬ישנוניות מופרזת כתוצאה של שינה לא יציבה‬ ‫ומספיקה וזה גורם פוטנציאלי רציני להתפתחות בהתבגרות ולהתנהגות‪ .‬השוני ברמת תפקוד‬ ‫בלט במיוחד אצל ילדים עם קשיי למידה או בעלי בעיות חינוך אחרות‪.‬ואחריות בעבודה‪ .‬ד‪.‬‬ ‫כמו כן התפתחות בהתבגרות )פסיכוחברתיים‪ .‬נהיגה‪.‬אחריות אקדמית‪.‬‬ ‫כלומר – זה מחקר מתאמי‪.‬‬ ‫‪.‬ישנוניות במשך היום והשפעותיה על התפקוד הקוגניטיבי‬ ‫מחקרים בקרב מבוגרים מצביעים על ירידה מובהקת ברמת התפקוד בשעות העלייה של הישנוניות‪ .‬ורגשיים(לא יכולים להבחן באופן מלא מבלי להחשיב‬ ‫גורמי ערות שינה‪.‬‬ .‬בסדרת‬ ‫מחקרים נמצא שחלים שינוים בתפקוד האינטלקטואלי של ילדים ובני נוער במשך היום‪ .‬‬ ‫השונה במחקר זה הוא שהוא התמקד באוכלוסייה נורמאלית של ילדים‪.‬גודל הבעיה לא זוהתה כי ישנוניות‬ ‫המתבגרים כל כך נפוצה עד כדי כך שהיא נראית נורמלית‪ .‬‬ ‫)ולא בבדיקת הפרעות שינה בקרב אוכלוסיות קליניות או בבדיקת תפקוד קוגניטיבי של ילדים עם הפרעות‬ ‫שינה(‪.‬תחילת שעת בית הספר‪. Gruber & Raviv‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫המאמר מתאר מחקר שבחן את הקשרים בין תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי של ילדי בי"ס )כיתות ב‪.‬והיבטים אחרים‪.‬קוגנטיביים‪ .‬גרובר &‬ ‫רביב‬ ‫‪Sleep' neurobehavioral functioning and behavior problems in school-age children / Sadeh.‬‬ ‫מאמר ‪25‬‬ ‫הקשר שבין שינה לתפקוד נוירו‪-‬התנהגותי ולבעיות התנהגות אצל ילדי בי"ס‬ ‫‪ /‬שדה‪ .‬‬ ‫תבניות של שינה וערות‪.

‬‬ ‫הספרות הקיימת כיום‪ .‬‬ ‫המונח "התנהגות" או "בעיות התנהגות" מתייחס לקטגוריות רחבות יותר או דפוסי התנהגות‬ ‫)בעיות התנהגות‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי מתמקד בהבנת הקשרים הנירו‪-‬התנהגותיים של דפוסי השינה בקרב ילדים בגיל‬ ‫בי"ס‪.‬עיבודים‬ .‬‬ ‫קיימת טענה כי טיפול בהפרעות שינה של ילדים יכול להביא לשיפור בהישגיהם האקדמאיים‪ .‬‬ ‫הסקירה שלהלן מתמקדת ב – ‪ 5‬קטגוריות מחקריות רלוונטיות‪:‬‬ ‫‪ (1‬השפעת המחסור בשינה או הגבלת השינה על ה – ‪NBF‬‬ ‫‪ (2‬מחקרים מקבילים בנושא שינה ו‪ NBF -‬אצל אנשים נורמאליים‬ ‫‪ (3‬הקשר בין שינה ל‪ NBF -‬באוכלוסייה הקלינית‬ ‫‪ (4‬בעיות שינה והתנהגות במדגמים שאינם קליניים‬ ‫‪ (5‬הקשר בין שינה‪ .‬לכישורי קשב ספציפיים‪ .‬פסיכופתולוגיה ומזג(‪.‬‬ ‫הדבר מפתיע משום שתקופת הילדות היא דווקא תקופה בעלת חשיבות רבה להתפתחות המוח ולהתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית‪.‬מראה שלשינה מקוטעת )המאופיינת ע"י יקיצות‬ ‫מרובות בלילה( יש השפעה שלילית על הערנות ועל הביצועים הקוגניטיביים במשך היום‪.‬ומחקרים בנושא הפרעות שינה ‪:‬‬ ‫מחקרים בהם יש מניפולציה היוצרת חסך שינה מספקים הבנה ייחודית ליחסים שבין שינה לבין‬ ‫‪.‬‬ ‫חסכי שינה שנוצרים במהלך מחקר‪ .‬‬ ‫כאשר מביאים בחשבון את הקשר בין רמת העוררות לבין הזמן ביום –‬ ‫תפקידו של הזמן ביום )הזמן בו נערכו בדיקות המחקר( הוערך כגורם ממתן את הקשר שבין שינה לבין תפקוד‬ ‫נירו‪-‬התנהגותי‪.‬המבוססת בעיקר על מחקרי מבוגרים‪ .‬‬ ‫המסקנות המרכזיות העולות ממחקרי חסך שינה בקרב מבוגרים הן ‪:‬‬ ‫ לחסך שינה יש השפעה עמוקה על התפקוד הקוגניטיבי‬‫‪ -‬משימות‬ ‫מורכבות‬ ‫יותר‬ ‫מושפעות‬ ‫יותר‬ ‫מחסך‬ ‫בשינה‬ ‫לעומת‬ ‫משימות‬ ‫פשוטות‬ ‫)משום שמשימות מורכבות דורשות כרוכות ברמות גבוהות יותר של הפעלת הפונקציות הניהוליות‪ .‬וה – ‪NBF‬‬ ‫במאמר זה – המונח ‪ NBF‬מתייחס לכישורים קוגניטיביים ספציפיים‪ .‬‬ ‫אך באופן מפתיע הושקעו מעט מאוד מאמצים בחקר נושאים אלה בקרב ילדים‪.NBF‬‬ ‫במחקרים אלה יש שני מימדים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪(1‬‬ ‫כמות השינה הנמנעת )שנעה בין הגבלת השינה לכמות פחותה של שעות לבין הגבלה מוחלטת של שינה‬ ‫למשך פרקי זמן ארוכים(‬ ‫‪(2‬‬ ‫פרקי הזמן של הגבלת או מניעת השינה )נעים בין לילה אחד למספר לילות עוקבים(‪.‬ולביצועים‬ ‫ספציפיים‪.‬‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫מחקרים רבים עסקו בנושא השפעת מחסור בשינה על תפקוד האדם ורווחתו‪.‬ונתון זה מדגיש את‬ ‫את חשיבותה של הבנת הקשר שבין שינה לבין תפקוד נירו‪-‬התנהגותי )‪ (NBF‬בקרב ילדי בי"ס‪.‬הזמן ביום‪ .‫ובעיקר בין תפקוד במשימות מורכבות לבין שינה מקוטעת ולא יעילה‪.

‬‬ ‫מחקרים אלה מציעים שההשפעה המנוגדת של קיטועי השינה היא כתוצאה מעליה בירידה של שינה חזקה‪.‬‬ ‫וירידה בשלבי השינה העמוקים‪.‬לעומת מניעת‬ ‫השינה‪.‬שוויצר וולש )‪ (1998‬הראה ירידה הרמת ביצועיהם של ילדים שבילו ‪ 5‬שעות‬‫במיטה‬ ‫בהשוואה‬ ‫לילדים‬ ‫שבילו‬ ‫‪11‬‬ ‫שעות‬ ‫במיטה‬ ‫)במסגרת‬ ‫הניסוי(‪:‬‬ ‫הפגיעה בתפקוד עקב הגבלת השינה נמצאה במדדים של יצירתיות וורבאלית‪ .‬‬ ‫נקודת מבט נוספת לגבי היחסים שבין שינה לבין תפקודים נירו‪-‬התנהגותיים )‪ (NBF‬מבוססת על מחקרי קיטועי‬ ‫שינה‪.‬עם או ללא הפחתה בזמן השינה הכולל‪.‬לפרקי זמן קצרים‪.‫קוגניטיביים‪.‬רגישות‬ ‫יותר לבעיות בשינה אצל ילדים‪.‬‬ ‫שינה ו – ‪ NBF‬בילדים נורמאליים – מחקרים השוואתיים ‪:‬‬ ‫מעט מאוד מחקרים עסקו בנושא שינה ו – ‪ NBF‬בילדים‪.‬‬ ‫לגבי פעוטות‪ :‬מחקר אחד מצא קשר משמעותי בין מדדי שינה‪-‬ערות של תינוקות ביום הראשון והשני שאחרי‬ ‫הלידה‪ .‬מוהלבאך‪ .‬פרקי שינה קצרים ושינה חלשה לבין הישגים‬ ‫אקדמאיים נמוכים בקרב תלמידי בי"ס תיכון‪.‬‬ ‫שפה‪.‬הכרוכות ביצירתיות וורבאלית ובחשיבה מפשטת‪ .‬‬ ‫כישורי‬ ‫וזיכרון‪.‬‬ ‫לפי ממצאים אלה החוקרים טוענים כי הגבלת שעות השינה לא תמיד תביא לשינויים נראים לעין‪ .‬‬ ‫ המחקר של רנדזו‪ .‬ולא נמצאה במטלות פשוטות‬ ‫כגון‬ ‫מטלות‬ ‫זיכרון‬ ‫פשוטות‪.‬‬ ‫קשב‬ ‫העובדה שהקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי מעורב בפעולות אלה היא המפתח להבנת הרגישות המיוחדת והמוגברת‬ ‫של מטלות מסוג זה לחסך בשינה(‬ ‫פורסם רק מספר מצומצם מאוד של מחקרים בנושא זה בקרב ילדים ‪:‬‬ ‫ מניעת שינה מוחלטת של ילדים הביאה לפגיעה בביצועים פסיכו‪-‬מוטוריים‬‫ מחקר אחד בחן את ההשפעה של הגבלת שינה )לילה אחד עם ‪ 4‬שעות שינה( לעומת מניעת שינה )לילה אחד‬‫ללא‬ ‫שינה(‬ ‫ומצא‬ ‫כי‬ ‫חסך‬ ‫רק‬ ‫השינה‬ ‫המלא‬ ‫הביא‬ ‫לפגיעה‬ ‫בביצועים‪.‬‬ ‫החוקרים סיכמו כי הפעולות הקוגניטיביות הגבוהות‪ .‬‬ ‫מחקרים אלה מדגישים את ההשפעה המנוגדת הפוטנציאלית של מספר היקיצות הליליות והירידה באיכות השינה‬ ‫על התפקוד במהלך היום‪.‬‬ ‫בהפרעות שינה רבות הגורם המרכזי הוא קיטועי שינה‪ .‬‬ .‬‬ ‫כאשר במהלך הניסוי שנתם של הנבדקים נקטעת מספר פעמים במהלך הלילה‪ .‬וכמה מהפרעות השינה הקשות ביותר קשורות‬ ‫להפרעות נשימה‪.‬‬ ‫לדוגמה – מחקר אחד מצא קשר בין שעות שינה מאוחרות‪ .‬‬ ‫השפעות אלה מקושרות עם עליה ברמת הישנוניות במהלך היום ועם צמצום בתפקודים הנוירו‪-‬התנהגותיים‪.‬או התנהגות הקשורה לחוסר‬ ‫שינה בשעות היום ובעיות קשב בילדים ומתבגרים‪.‬‬ ‫החוקרים הסיקו מכך שמערכת השינה‪-‬ערות עשויה להיות מדד חיזוי רגיש לארגון הנוירו‪-‬התנהגותי המוקדם‬ ‫ולהתפתחות המאוחרת‪.‬‬ ‫שינה ו – ‪ NBF‬במדגמים קליניים ‪:‬‬ ‫מערכת הנשימה פגיעה מאוד בזמן השינה‪ .‬‬ ‫רוב המחקרים היו מבוססים על סקרים של דפוסי שינה‪-‬ערות והישגים אקדמאיים‪ .‬לבין התוצאות במבחן השכלי "ביילי" שנערך בגיל חצי שנה‪.

‬‬ ‫בקרב פעוטות וילדים צעירים‪ :‬בעיות שינה נמצאו קשורות למזג קשה‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ :‬נחקר לעומק הקשר בין בעיות שינה לבעיות התנהגות במגדם מייצג של ילדים‪.NBF‬‬ ‫אחת המטרות של המחקר הנוכחי היא לחקור את החשיבות של השעה ביום בהערכת הקשר שבין שינה ל –‬ ‫‪.‬ובפרט בהערכות הקשר שבין שינה ל – ‪.‬‬ ‫למרות הממצאים הלא עקביים אודות הקשר שבין שינה ל – ‪ – ADHD‬ממצאי המחקרים עדיין זכו לתשומת לב‬ ‫מרובה משום שמערכת הקשב ומערכת ההתעוררות )אשר מקושרת בקשר הדוק לשינה( הן שתי מערכות‬ ‫שקשורות זו לזו הן מהבחינה התפקודית והן מהבחינה הנוירו‪-‬אטונומית‪.‬‬ ‫שינה ובעיות התנהגות במדגמים לא קליניים ‪:‬‬ ‫גם במדגמים קליניים וגם במדגמים לא קליניים נמצא קשר בין בעיות שינה לבין בעיות התנהגות‬ ‫ופסיכופתולוגיה‪.‬כגון אוטיזם ו‪ .‬ביניהם גם גורמים הקשורים לשינה ולקצב היומי‪ .PDD-‬מצאו גם הם שבקרב ילדים‬ ‫עם בעיות התפתחות יש שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה‪.‬מאשר בשעות בי"הס המאוחרות‪.‬‬ ‫מחקרים שהתמקדו בשנתם של ילדים עם בעיות התפתחותיות‪ .ADHD‬אך מרבית המחקרים לא‬ ‫הצליחו להבדיל בין ילדי ה – ‪ ADHD‬לבין ילדי קבוצת הביקורת במדדים של השינה‪.‬השעה ביום ו ‪: NBF -‬‬ ‫‪ NBF‬נקבעים ע"י מספר גורמים‪ .‬כולל רמת העירנות במהלך הביצוע‪.‬שהתמקדו בעיקר במבוגרים‪ .‬ולכן כאשר מעריכים‬ ‫את היחסים שבין שינה לביצועים חשוב לקחת בחשבון את השעה ביום כגורם חשוב המעיד על רמת הערנות‪.‬בהשוואה לילדים קב'‬ ‫הביקורת‪.‬‬ ‫רמת הערנות נקבעת ע"י מספר גורמים‪ .‬יכולת ריכוז וביצועים אקדמאיים(‪.‬‬ ‫סיכום ותיאור מטרות המחקר המרכזיות ‪:‬‬ .‬זיכרון‪ .‬כגון‬ ‫הפרעת חרדה ‪ /‬הפרעת דחק פוסט‪-‬טראומטית )‪ .‬וכי השפעות אלה‬ ‫יכולות להימשך עד ‪ 4‬שעות לאחר ההתעוררות משינה‪.‫דום נשימה )‪ (sleep apnea‬היא הפרעת נשימה בזמן השינה שגורמת לקיטועים חמורים בשינה ולעליה ברמת‬ ‫הישנוניות בשעות היום‪.‬‬ ‫בילדים – נמצא שהפרעות נשימה בשינה גורמות לעייפות מוגברת במשך היום ולפגיעה ב – ‪) NBF‬שקשורה‬ ‫לקשב‪ .NBF‬‬ ‫הנחת החוקרים היא שסביר יותר שילדים עם הפרעות שינה יראו ביצועים נמוכים יותר בשעות הבוקר המוקדמות‬ ‫)בהן שגרת השינה עדיין משפיעה באופן משמעותי(‪ .‬טענו שהשעה ביום נחשבת לגורם עיקרי בהערכת התפקוד הניורו‪-‬‬ ‫התנהגותי באופן כללי‪ .‬‬ ‫מחקרים אלה‪ .‬‬ ‫מחקרים הדגימו שלאחר התעוררות משינה יש ירידה בביצועים והגברה של חוסר התמצאות‪ .(PTSD‬ועוד‪.‬‬ ‫בקרב ילדים מבוגרים יותר‪ :‬בעיות שינה נמצאו קשורות לבעיות התנהגות ולפסיכופתולוגיות ספציפיות‪ .‬‬ ‫מחקר אחד מצא ששנתם של ילדים עם ‪ ADHD‬מאופיינת בדפוסי שינה לא יציבים‪ .‬‬ ‫שינה‪ .‬‬ ‫כאשר בוחנים את הנושא מנקודת מבט התפתחותית‪-‬פסיכופתולוגית ‪ -‬ניתן לראות שבעיות התפתחותיות או פסיכו‪-‬‬ ‫פתולוגיות ספיציפיות קשורות בקשר הדוק לבעיות שינה‪:‬‬ ‫לדוגמה – הפרעה אחת שמשכה תשומת לב רבה היא הפרעת קשב וריכוז )‪– (ADHD‬‬ ‫נמצאה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות שינה בקרב ילדים המאובחנים ב – ‪ .

(12:00-13:00 :‬‬ ‫כאשר לכל ילד נבחרה השעה בה יבחן )בוקר או צהריים( באופן מקרי‪.‬ד'‪ .‬‬ ‫בנוסף – הנחנו שהשעה ביום בה ייבדקו תפקודיהם של הילדים תהיה בעלת תפקיד ממתן בקביעת הקשר שבין‬ ‫שינה לתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‬ ‫)כלומר‪ :‬ההנחה היא של‪ NBF-‬של שעות הבוקר המוקדמות יהיה קשר חזק יותר לאיכות השינה מאשר ל – ‪NBF‬‬ ‫שבשעות מאוחרות יותר של היום(‪.8:00-9:00 :‬או צהריים‪.‬‬ ‫מעבר לכך – במחקרים רבים שעסקו בנושא זה הייתה חסרה נקודת המבט ההתפתחותית‪.‬‬ ‫‪ 3‬קבוצות גילאים שונות סיפקו את נקודת המבט ההתפתחותית המפורטת‪.‬‬ ‫רוב ההורים היו בעלי משרה מלאה ומשכילים‪.‬‬ ‫המדגם כלל בעיקר ילדים ממשפחות מהמעמד הבינוני ומעלה‪.‬‬ ‫וכמו כן הוערכה שנתם של הילדים בביתם תוך שימוש במכשיר האקטיגרף‪.‬‬ ‫כעבור ‪ 2-4‬שבועות מזמן מילוי השאלונים ע"י ההורים נעשתה הערכה של שנת הילדים ושל תפקודם הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותי‪.‬‬ ‫מטרתו של המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר שבין שינה לבין תפקודים נוירו‪-‬התנהגותייםבקרב ילדי בי"ס‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפי המחקר ‪:‬‬ ‫במחקר השתתפו ‪ 135‬ילדים‪ .‬ו'(‪.‬‬ ‫במיוחד מעניין אותנו האם ה – ‪ NBF‬של ילדים צעירים יותר יהיו מושפעים יותר מהפרעות שינה מאשר ה – ‪NBF‬‬ ‫של ילדים מבוגרים יותר‪.‬‬ ‫גם בחינות הבוקר וגם בחינות הצהריים נעשו בזמן של שעות כיתה רגילות‪ .‬‬ ‫במשך שבוע אחד הוערכו הילדים פעמיים במבחן ‪ = ) NES‬מבחן להערכת המערכת הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותית( בביה"ס‪.‬‬ ‫הליך המחקר ‪:‬‬ ‫ההורים התבקשו למלא שאלונים בנוגע לרקע המשפחתי ובנוגע להתנהגות הילד‪.‬‬ ‫ע"י שימוש במדדים אובייקטיביים‪.‬‬ ‫עם זאת – טבעם של הקשרים בין מערכות אלה רחוקים מלהיות מובנים‪.‬‬ ‫מבחן ה – ‪ NBF‬השני נערך ‪ 3-4‬ימים לאחר מכן בתנאים משלימים‪ .‬כלומר‪ :‬ילד שבפעם הראשונה נבחן בבוקר‬ ‫ייבחן בפעם השניה בצהריים‪ .‬‬ ‫מבחן ה – ‪ NBF‬הראשון נערך באחת משתי שעות בדיקה )בוקר ‪ .‬‬ ‫מדדי המחקר ‪:‬‬ .‬משום שהיה חשש שעריכת הבחינות‬ ‫בזמן בו מתקיימת פעילות כיתתית מיוחדת עלולה לגרום להטייה של מוטיבציה‪.‫הממצאים המחקריים המתוארים לעיל מצביעים על קשרים משמעותיים בין מערכת השינה‪-‬ערות‪.‬‬ ‫הספרות הקיימת לגבי ילדים בנושא זה נשענת בעיקר על מחקרים המבוססים על מתודולוגיות אובייקטיביות‬ ‫בנסיבות ניסוייות לא טבעיות )במעבדות שינה(‪ .‬שנדגמו מ – ‪ 3‬קבוצות גיל שונות )כיתה ב'‪ .‬‬ ‫כמו כן – הנחנו שמטלות קוגניטיביות מורכבות יותר יראו קשר הדוק יותר למשתני השינה מאשר מטלות מוטוריות‬ ‫פשוטות או מטלות זיכרון פשוטות‪.‬וההיפך‪.‬‬ ‫תפקודים נוירו‪-‬התנהגותיים ומערכת ויסות ההתנהגות אצל ילדים‪.‬או על מחקרים העושים שימוש במדדי שינה סובייקטיביים‬ ‫ובהערכות גסות של התפקודים הנוירו‪-‬התנהגותיים )כגון הישגים בביה"ס או דוחות סובייקטיביים(‪.

‬‬ ‫מצב עבודה זה של האקטיגרף הוא המצב הסטנדרטי למדידת דפוסי שינה‪-‬ערות‪.‬ועל הילד ללחוץ על ספרה‬ ‫במקלדת בהתאם למערך בדיקה של ‪ 9‬הסמלים שהוצגו בסדר מעורבב‪) .‬אך שימש בהצלחה גם ילדים בגילאי בי"הס‪ .‬ולאחר מכן הוא התבקש להקליד את רצף‬ ‫הספרות )כפי שהוא זוכר אותו(‪ .‬‬ ‫והסירו אותם בבוקר לאחר ההשכמה‪.‬‬ ‫האקטיגרף אסף נתונים בכל דקה )רמת הפעילות נדגמה במרווחי זמן של ‪ 10‬שניות וסוכמה בפרקי זמן של‬ ‫דקה(‪.‬‬ ‫השינה הוערכה במשך ‪ 5‬לילות ברציפות בימי בי"ס‪.‬‬ ‫)‪ (3‬מבחן המשך ביצועים )‪ :(CPT‬זהו מבחן שמודד תשומת לב חזותית מתמשכת‪ .‬‬ ‫)‪ (5‬מבחן כיסוי ספרות חזותי‪ :‬מוצג לילד רצף של ספרות על המסך‪ .‬על המסך מוצגות דמויות‬ ‫גראפיות שונות והילד מתבקש להגיב במהירות האפשרית כאשר מוצג לפניו חתול ולא להגיב לכל חיה אחרת‪.‬‬ ‫מבחן זה בודק מהירות מוטורית )המדד הוא המספר המקסימאלי של נקישות האצבע(‪.‬המדד הוא אורך הרצף הארוך ביותר אליו‬ ‫הגיע הילד(‪.‬טעויות השמטה = התעלמות מהחתול‪ .‬‬ ‫נתוני הגלם של האקטיגרף תורגמו למדדי שינה תוך שימוש בתכנת ניתוח ניקוד אקטיגרפי‪.‬‬ ‫הילדים חיברו אקטיגרף מיניאטורי לפרק כף ידם הפחות דומיננטית בשעות הערב בזמן בו הם מתכוננים לשינה‪.‬וטעויות הסכמה = תגובה לחיה אחרת(‬ ‫)‪ (4‬מבחן החלפת סמל בספרה )‪ SDS): 9‬סמלים ו– ‪ 9‬ספרות מוצמדים בראש המסך‪ .‬‬ ‫מדדי השינה האקטיגרפיים כוללים‪:‬‬ ‫)‪ (1‬הזמן שלוקח להירדם‬ ‫)‪ (2‬זמן ההתעוררות בבוקר‬ ‫)‪ (3‬סה"כ זמן השינה‬ ‫)‪ (4‬זמן שינה אמיתי = סה"כ זמן שינה פחות פרקי זמן של ערנות‬ ‫)‪ (5‬אחוז השינה = אחוז זמן השינה האמיתי מתוך סה"כ זמן השינה‬ ‫)‪ (6‬מס' יקיצות ליליות‬ ‫)‪ (7‬אפיזודת השינה הארוכה ביותר = פרק הזמן הארוך ביותר של שינה רציפה ללא הפסקה של התעוררות‬ ‫)‪ (8‬שינה שקטה = אחוזי השינה ללא כל תנועה נראית לעין‬ ‫ב( ההערכה הנוירו‪-‬התנהגותית ‪:‬‬ ‫ה – ‪ NES‬הוא מבחן שפותח כדי לאתר שינויים בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי כתוצאה ממחלות או השפעות סביבתיות‬ ‫רעילות‪.‬‬ ‫מבחן זה פותח במקור למבוגרים‪ .‬‬ ‫ה – ‪ NES‬במחקר זה הותקן על מחשב והציג בפני הילדים שישה מבחנים מותאמים לגילם‪:‬‬ ‫)‪ (1‬נקישת אצבעות‪ :‬הילד מתבקש להקיש עם אצבע אחת על המקלדת במהירות הגבוהה ביותר לה הוא מסוגל‪.‫א( הערכת השינה‪:‬‬ ‫נעשה שימוש בניטור רמת הפעילות בכדי להעריך את דפוסי השינה‪-‬ערות של הילדים‪.‬ונמצא כחזאי טוב של ליקויי קשב‬ ‫הקשורים לביצועים בבי"הס‪.‬אך הפעם עליו להקליד אותם בסדר ההפוך ‪ -‬מימין לשמאל‪) .‬‬ ‫)‪ (2‬מבחן זמן תגובה פשוט‪ :‬הילד מתבקש ללחוץ עלמקש במהירות המירבית כאשר מופיע על המסך ריבוע גדול‪.‬המדד הוא תגובה ממוצעת לחביון‬ ‫עבור השלמת כל מערך(‪.‬‬ ‫)המדדים כללו זמן תגובה‪ .‬‬ ‫)המדד הוא זמן התגובה(‪.‬ברגע שהילד עושה ‪ 2‬טעויות המבחן מפסיק וחוזר על עצמו עם רצפי ספרות‬ ‫חדשים‪ .‬‬ .

‬‬ ‫להערכת הקשר שבין מדדי השינה לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪:‬‬ ‫תחילה חושבו מתאמים חלקיים בין שני סטים אלה של מדדים‪.‬‬ ‫התוצאות מצביעות בעיקר על מתאמים מתונים אך משמעותיים בין מדדי איכות השינה לבין מדדי ‪ NBF‬ספיציפיים‬ ‫הקשורים למבחן ה – ‪) SDS‬מבחן החלפת סמל בספרה(‬ ‫ולמבחן ה – ‪) CPT‬מבחן המשך ביצועים(‪.‬‬ ‫באשר למדדי השינה והקשר שלהם לגיל – נבחנו רק מדדי השינה שקשורים ללוח הזמנים של השינה )משך זמן‬ ‫השינה‪ .‬כצפוי‪.‬והם חולקו באופן שווה בין‬ ‫קבוצות הגיל‪.‬וזמן שינה אמיתי(‪.‬‬ ‫מבחן ה – ‪ CBCL‬הוא מבחן נפוץ המשמש להערכת בעיות התנהגות עם מאפיינים פסיכומטריים מבוססים היטב‪.‬‬ .‬‬ ‫ג( בעיות ההתנהגות של הילדים – דיווחי ההורים ‪:‬‬ ‫נעשה שימוש ב – ‪ CBCL‬בכדי להעריך את בעיות ההתנהגות של הילדים כפי שהן נתפסות ע"י ההורים‪.‬הזמן שלוקח להרדם‪ .NBF‬ונמצא‪:‬‬ ‫עבור הילדים הצעירים ביותר )כיתה ב'( יש קשר חזק יותר בין מדדי השינה לבין מדדי ה – ‪.‬המדד הוא ניקוד שניתן לסכום הטעויות בכל הנסיונות‪.‬‬ ‫לאחר מכן הוערך הקשר שבין הגיל לבין השפעת מדדי השינה על מדדי ה – ‪ .‬‬ ‫מתקבל שיפור בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי ככל שהילד הוא בוגר יותר(‪.‬‬ ‫השעה ביום שימשה כמדד עצמאי נוסף‪.NBF‬‬ ‫השוואה בין בעלי שינה "טובה" לבין בעלי שינה "בעייתית" ‪:‬‬ ‫שינה מקוטעת נוצרת כתוצאה משני גורמים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מספר היקיצות במהלך השינה‬ ‫‪ (2‬פרקי הזמן של הערות לאחר ההליכה לישון‬ ‫במחקר שנערך לאחרונה הוגדרו בעלי שינה "בעייתית" ככאלה העומדים בלפחות אחד משני הקריטריונים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫‪ (1‬ממוצע של לפחות ‪ 3‬יקיצות בלילה )כאשר אורכה של כל יקיצה הוא לפחות ‪ 5‬דקות(‬ ‫‪ (2‬אחוז השנה הוא ‪ 90%‬או פחות )כלומר – הילד היה ער לפחות ‪ 10%‬מהזמן שלאחר ההליכה לשינה(‬ ‫במחקר הנוכחי – ‪ 25‬ילדים הוגדרו כבעלי שינה "בעייתית" לפי קריטריונים אלה‪ .‬‬ ‫חושבו מדדים חלקיים בין מדדי השינה לבין מדדי ה – ‪ NBF‬עבור כל המדגם ללא התחשבות בגיל‪.‫)‪ (6‬מבחן למידת סדרת ספרות‪ :‬רצף ארוך של ספרות בודדות מוצג בפני הילד ועליו לשחזר את הספרות‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי ‪:‬‬ ‫עוד לפני הערכת המתאמים בין מדדי שינה לבין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי –‬ ‫נבחן האם אכן מתקיים המתאם המצופה בין מדדי התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי לבין הגיל )כלומר – האם‪ .‬‬ ‫אכן נמצא קשר כזה בכיוון המצופה‪.NBF‬‬ ‫כל ילד נבחן פעמיים )בשעות הבוקר ובשעות הצהריים(‪.‬‬ ‫מדדי תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי‪:‬‬ ‫בעת ניתוח ההבדלים בין הקבוצות במשתני ה – ‪ NBF‬תפקידו של הזמן ביום הוערך בקביעת היחס שבין שינה ל –‬ ‫‪.‬‬ ‫כאשר נוספת נקודה לתשובה כמעט נכונה ונוספות ‪ 2‬נקודות לתשובה גרועה(‪.‬הרצף‬ ‫מוצג שוב ושוב עד שהילד מצליח להיזכר בכל הספרות‪) .

‬או העליה ברמת הישנוניות‪ .NBF‬‬ ‫תוצאות אלה אינן תואמות את תוצאותיהם של מספר מחקרים שמצאו התאמה בין מדדים אלה של השינה לבין‬ ‫הישגים אקדמאיים‪.‬הם בעלי השפעה שלילית על התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪ .‬ומצב פסיכולוגי )שרמת הערנות היא‬ ‫רק מרכיב אחד שלו(‪.‬זיכרון וזמן תגובה( לא נמצאו קשורות לאף אחד ממדדי השינה‪.‬‬ ‫מטלות פשוטות )מהירות מוטורית‪ .‬‬ ‫יש תמיכה אמפירית ותיאורטית מוצקה להנחה שהירידה ברמת הערנות‪ .‬שמקושרים‬ ‫עם שינה מקוטעת‪ .‬‬ ‫ולכן מקורם של הקשרים שבין שינה ל – ‪ NBF‬שנמצאו במחקר זה נותר בסימן שאלה‪.‬‬ ‫מכשול נוסף בפירוש הממצאים הוא המחסור באבחנה יותר ספציפית לתופעת השינה המקוטעת שנחשפה‬ ‫במחקר הנוכחי‪.‬‬ ‫חשוב לציין כי ‪ NBF‬מושפע מגורמים רבים‪ .‬‬ ‫כאשר קשר זה נמצא כחזק יותר בקרב ילדים צעירים יותר )ילדי כיתה ב' במחקר זה(‪ .‬‬ ‫התוצאות של מחקר זה קושרות בין שינה מקוטעת לבין מטלות נוירו‪-‬התנהגותיות מורכבות )של‬ ‫מבחני ‪ SDS‬ו‪ .‬‬ ‫הממצאים במחקר זה שמתואמים עם תוצאות מחקרים קודמים ועם המסגרת התיאורטית הם‬ ‫הקשר שבין שינה "בעייתית" לבין הפרעות קשב‪.‬‬ ‫מעבר לכך – מחקר זה לא בחן לעומק גורמים פוטנציאליים אחרים )כגון בגרות מינית‪ .‬מתח‪(ADHD .‬‬ ‫משום שהוא מגביל את יכולת פירוש היחסים שנמצאו בין המשתנים‬ ‫ומגביל את היכולת להסיק על סיבתיות‪.‬כלומר – הצעירים‬ ‫יותר פגיעים יותר‪.‬וההסבר לכך הוא תופעה הנקראת‬ ‫"אינרציית‬ ‫השינה"‪:‬‬ ‫תופעה זו מתארת ירידה בתפקוד ועלייה בחוסר ההתמצאות )דיס‪-‬אוריינטציה( בשעות שלאחר ההתעוררות‪.(CPT-‬אשר מעורבת בהם שליטה ניהולית גבוהה‪.‬קבלת משוב‪ .‬‬ ‫המתאמים שנעשו בתוך קבוצות הגיל מראים שיש קשר חזק יותר בין שינה ל‪ NBF -‬בקרב קבוצת‬ ‫הגיל הצעירה יותר )כיתה ב'(‪.‬‬ ‫יחד עם זאת ‪ :‬יתרונו הגדול של המחקר ‪ -‬אופיו הנטורליסטי והמתאמי – הוא גם מגבלתו המרכזית‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מחקר זה מעריך את הקשר שבין שינה לבין תפקוד נוירו‪-‬התנהגותי בקרב ילדי בי"ס‪.‫נעשה ניתוח משתנים מרובה לקבוצות השינה ולשעות היום בכדי להעריך את ההבדלים ב – ‪ NBF‬בין הישנים‬ ‫ה"טובים" לישנים ה"בעייתיים" ואת האינטראקציה עם שעת היום‪.‬‬ ‫ודבר זה עשוי להסביר את המתאם המתון יחסית שנמצא בין שינה לבין ‪ NBF‬במחקר זה‪.‬אך אין להתעלם מפירושים מתחרים‬ ‫נוספים‪.‬ביניהם מוטיבציה‪ .‬‬ ‫בעיה מתודולוגית נוספת היא המחסור בקריטריונים סטנדרטיים להגדרת "שינה בעייתית" בקרב ילדים‪.‬‬ .‬‬ ‫השימוש במדדים אובייקטיביים ומבוססים היטב של השינה ושל ה – ‪ NBF‬במדגמים גדולים של ילדים נתן תובנה‬ ‫ייחודית באשר למתאמים שבין ‪ NBF‬לבין שינה אצל ילדים‪.‬‬ ‫שיכולים להשפיע על השינה ו‪/‬או על התפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪.‬‬ ‫)‪ (2‬הירידה בתפקוד בולטת יותר בשעות הבוקר יחסית לשעות הצהריים‪ .‬‬ ‫סיכום‪ -‬ממצאים עיקריים ‪:‬‬ ‫)‪ (1‬יעילות שינה נמוכה יותר קשורה לתפקוד ירוד במשימות קשב וריכוז מורכבות ) = משימות גבוהות(‪.‬‬ ‫תוצאות המחקר לא מראות מתאם משמעותי בין משך השינה או לוח הזמנים של השינה לבין ‪.

‬‬ ‫ממצאי המחקר תואמים לתיאוריות על הערנות המדגישות את חשיבותם של השינה הקודמת‬ ‫)אורכה ואיכותה( ושל הזמן ביום והששפעתם על רמת הערנות ועל הביצועים‪.‬ייתכן שבהשפעת‬ ‫האינרציה של השינה החזקה שלהם‪.‬‬ ‫אימפולסיביות וקושי לשלוט בהתנהגות הוכחו אמפירית כקשורים לפסיכופתולוגיות בקרב ילדים‪.‬‬ ‫ההשוואה בין בעלי שינה "טובה" לבעלי שינה "בעייתית"‪ .‬‬ ‫הסבר אחד הוא שילדים צעירים הם פגיעים יותר‪ .‬‬ ‫‪ (3‬קבוצת הגיל ‪:‬נמצא שצעירים הם יותר פגיעים‪ .‬ושילדים צעירים רגישים יותר להשפעות רפואיות‪/‬גנטיות אלה‪ .‬למה? יתכן שגורמים רפואיים או גנטיים מסויימים משפיעים על‬ ‫מערכות התפקוד הקוגניטיבי או על השינה‪ .‬בהתבסס על דיווחי ההורים )עפ"י‬ ‫השאלונים שהם מילאו בתחילת המחקר(‪.SDS.‬והאינטראקציה של נתונים אלה עם‬ ‫השעה ביום בה נבחן הילד‪:‬‬ ‫כצפוי – בעלי השינה ה"טובה" הראו ביצועים טובים יותר ב‪ 3-‬מדדים‪ .‬על‬ ‫רגשותיהם ועל מע' ויסות ההתנהגות של ילדים?‬ ‫)‪ (3‬מה יהיו ההשפעות של מניפולצייה מחקרית שתאריך את השינה או תגביל אותה על אותן מערכות‬ ‫התנהגותיות של ילדים בגילאים שונים?‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫נמצא קשר בין שינה לבין תפקוד קוגנטיבי‪ .‬‬ .‬‬ ‫כמו כן – נמצאו יותר בעיות התנהגות בקרב הישנים ה"רעים"‪ .‬‬ ‫ומחקר זה מציע כי ילדים הסובלים מבעיות אלה עלולים להימצא בסיכון לקשיים בתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי‪.‬‬ ‫המתאם הספציפי שהתקבל במחקר בין איכות השינה לבין מדדי ה – ‪ CPT‬מראה כי שינה מקוטעת‬ ‫קשורה לעלייה בקושי לשמור על קשב וגם בקושי לשלוט בהתנהגות )אימפולסיביות(‪.‬ולכן הם פגיעים יותר‪.‫יש מספר הסברים מתחרים לממצא זה‪.‬‬ ‫שעשוי להסביר את הישגיהם האקדמיים הנמוכים‬ ‫לאור ממצאיו של מחקר זה ולאור מגבלותיו אנו מציעים כי מחקרי‬ ‫ההמשך יתמקדו בשאלות‬ ‫הבאות‪:‬‬ ‫)‪ (1‬מהם הגורמים להפרעות קיטועי השינה שקיימות בקרב ילדי בי"ס כה רבים?‬ ‫)‪ (2‬מה יהיו ההשפעות של מניפולצייה מחקרית שיוצרת קיטועי שינה על תפקודם הנוירו‪-‬התנהגותי‪ .‬‬ ‫הסבר אפשרי נוסף הוא שייתכן שגורמים נוספים לא ידועים )כגון גורמים גנטיים או רפואיים( מתערבים בקשר‬ ‫שבין השינה ל‪ NBF-‬באופן יותר מורגש ומשמעותי אצל ילדים צעירים‪.‬בעוד במבחני הצהריים‬ ‫נמצא הבדל בין הישנים ה"טובים" וה"רעים" רק בציוני ‪.‬הקשר מושפע מ‪ 3-‬דברים‪:‬‬ ‫‪ (1‬מורכבות המטלה ‪ :‬מטלות מורכבות יותר דורשות תפקודים מורכבים יותר‪ . CPT :‬ומבחן למידת סדרת ספרות‪.‬כלומר‪ :‬שהמטלות היו קלות מדי לבוגרים ולכן כולם תפקדו טוב )גם מי‬ ‫שהיתה לו שינה לא טובה(‪.CPT‬‬ ‫ממצא זה מרמז שהתפקוד הנוירו‪-‬התנהגותי של הישנים ה"רעים" נפגע בעיקר בשעות הבוקר‪ .‬‬ ‫עם זאת – הבדלים אלה בין הישנים ה"טובים" והבעייתיים נמצאו רק עבור מבחני הבוקר‪ .‬הסבר‬ ‫נוסף הוא שאולי היה "אפקט תקרה"‪ .‬ולכן הפרעות שינה משפיעות על התפקטד הנוירו‪-‬התנהגותי‬ ‫שלהם באופן משמעותי יותר‪.‬‬ ‫‪ (2‬השעה ביום ‪ :‬בבוקר יש יותר פגיעה‪ .‬‬ ‫חשוב להדגיש שוב שקיימות בעיות רפואיות בילדות שנמצאו קשורות לבעיית קיטועי השינה‪.‬משום שזו שעה רגישה יותר להשפעות של שינה לא טובה‪.

‬ירידה במוטיבציה וחשק‪.‬תיאורי מקרה והתרשמויות קליניות‪.‬‬ ‫הוא טוען שהעובדה שתינוקות ופעוטות מבלים זמן כה רב בשינה מעידה כנראה על חשיבות השינה ועל תפקידה‬ ‫בהתפתחות המוח ובהתפתחות של יכולות שונות‪.REM‬‬ ‫מאמר ‪26‬‬ ‫ויסות השינה והערות – התפתחות ופסיכולוגיה ‪ /‬דאל‬ ‫‪The regulation of sleep and arousal: development and psychology / Dahl‬‬ ‫הקדמה – מהמדריך‪:‬‬ ‫מאמר זה נפתח בהתייחסות לחשיבותו של הדיון בשינה מנקודת מבט התפתחותית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב מתבגרים מוצאים בעיקר קשיי הירדמות וכניסה מהירה יותר לשנת ‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ 90%‬מהמבוגרים הסובלים מדיכאון מראים הפרעות שינה‪ :‬אינסומניה‪ .1‬שינה ומצבי רוח‬ ‫קשיי שינה והשפעתם על המצב הרגשי – מחקרי חסך שנערכו במבוגרים הראו השפעה משמעותית על מצב‬ ‫הרוח‪ .‬‬ ‫כניסה מהירה יותר לשנת ‪ .‬סף תסכול נמוך‪ .‬עצבנות‪ .‬‬ ‫•‬ ‫רוב הידע ביחס לילדים מתבסס על דיווחי הורים‪ .‬‬ ‫•‬ ‫במחקר של ‪ – PILCHER&HUFFCUTT‬חסך שינה השפיע יותר על מצב רוח מאשר על תפקוד‬ ‫קוגניטיבי‪.‫פרק ‪ – 6‬שינה ופסיכופתלוגיה אצל ילדים‬ ‫בפרק הנוכחי נתמקד בקשרים הקיימים בין שינה לרגש בקרב ילדים ומבוגרים נורמליים ובקשרים בין הפרעות‬ ‫רגשיות ובעיות התנהגות לבין שינה בקרב אוכלוסיות קליניות‪.‬‬ ‫‪.‬מתח‪ .‬ירידה בשינה עמוקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מחקרים אובייקטיבים‪ :‬שכיחות נמוכה של הפרעות שינה בקרב מתבגרים דכאוניים ובייחוד בקרב‬ ‫ילדים דכאוניים בהשוואה למבוגרים‪.‬‬ ‫שעת ההירדמות הייתה מנבא טוב יותר למצב הרוח למחרת‪.‬במיוחד‬ ‫דיכאון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דיווחים עצמיים‪ :‬שכיחות גבוהה של הפרעות שינה‪ .‬‬ ‫מצבים רגשיים והשפעתם על ויסות שינה‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב מבוגרים הפרעות שינה מהוות קריטריון אבחוני משמעותי של הפרעות אפקטיביות‪ .‬‬ ‫מרבית המאמר מוקדש לדיון בקשר שבין תפקודי שינה‪ .‬‬ .‬השפעות עיקריות‪ :‬עצבות‪ .‬‬ ‫שינויים יומיים בדפוסי השינה ושינוים יומיים במצב רוח‬ ‫מחקר של ‪ TOTTERDELL‬הראה כי דירוגי מדד איכות השינה היו המנבא הטוב ביותר למשתני מצב הרוח‬ ‫למחרת‪.‬‬ ‫•‬ ‫מחקרים קורלטיביים מראים כי יש קשר בין בעיות שינה לבין בעיות רגשיות‪.REM‬כמות רבה יותר של שנת ‪.REM‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בקרב ילדים דכאוניים הממצאים אודות הקרש בין שינה ודיכאון אינם עקביים‪.‬בעיקר קשיי הירדמות‪.‬רגש וקשב‪.‬‬ ‫•‬ ‫חסרים מחקרים מבוקרים שבדקו השפעה של חסך שינה על מצב רוח אצל ילדים‪.

‬ועם זאת תפקידה הספציפי של‬ ‫השינה בהבשלה המוחית עדיין נשאר תעלומה מוחלטת‪.‬‬ ‫בהמשך מתמקד המאמר בממצאים על הפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים דיכאוניים‪:‬‬ ‫ממצאים אלה פחות עקביים וברורים בהשוואה לממצאים על דפוסי השינה של מבוגרים דיכאוניים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ .‫הוא מדגים איך הפרעות רגשיות עלולות להשפיע על ויסות השינה ולהיפך )איך הפרעות שינה עלולות להשפיע‬ ‫על המצב הרגשי של הילד(‪.‬‬ ‫תמצית‪:‬‬ ‫במהלך ההתפתחות המוקדמת התינוק ישן יותר משהוא ער ופעיל‪ .‬‬ .‬הוא מסביר כי ברמה של מע' העצבים‪ .‬אינטגרציה שליטה וניהול‪ .‬‬ ‫כדי שהתזמורת תישמע מתואמת – חייב כל נגן לכוון את הכלי שלו וגם להתאימו לתזמורת‪.‬‬ ‫במאמר זה – התפתחותו הפסיכו – ביולוגית של ויסות השינה מפורשת בתוך ההקשר של קשרים קרובים‬ ‫לשליטה בעוררות‪ .LOCUS COERULEUS‬שנמצאו קשורים גם לויסות השינה וגם למצבי רגש וקשב‪.‬המערכות הנוירולוגיות ששולטות בוויסות השינה חופפות במידה‬ ‫רבה את המערכות המווסתות מצבי רגש וקשב‪.‬‬ ‫מדובר גם במערכות קורטיקליות )מוחיות "גבוהות"( כמו הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי – ‪ .PFC‬האחראי על‬ ‫פונקציות ויסות‪ .‬‬ ‫בפסקה האחרונה והמסכמת מנסה דאל להתמודד עם השאלה מדוע השינה כה חשובה‬ ‫להתפתחות‪:‬‬ ‫דאל מציע מודל תיאורטי שלפיו ניתן לדמות את המתרחש בשינה לתזמורת גדולה שעליה לכוון את כלי הנגינה‬ ‫שלה‪.‬קשב ורגש‪:‬‬ ‫בעיקר הוא מתמקד ברמה של ‪) PFC‬הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי( שאותו הוא מציג כאזור האחראי על הפונקציות‬ ‫הניהוליות‬ ‫)כלומר – על יוזמה או עיכוב של התנהגויות מכוונות מטרה(‪.‬‬ ‫יתכן שבמהלך השינה מתרחש ניתוק בין המערכות השונות של הגוף כך שכל מערכת תוכל לכוונן את עצמה כך‬ ‫שבמצב ערות יוכלו כל המערכות לפעול בתיאום‪.‬‬ ‫לאחר מכן מציג דאל את המודל המרכזי שלו לקיומה של אינטראקציה בין המערכות המווסתות‬ ‫מצבי שינה‪-‬עוררות‪ .‬ברגש ובקשב‪.‬‬ ‫תפקידו של ה – ‪ PFC‬הוא לנצח על כל המערכות הללו‪.‬וגם על מערכות תת‪-‬קורטיקליות )מוחיות "נמוכות"( כמו התלמוס או ה‬ ‫– ‪ .‬‬ ‫דאל מדגים את הקשרים בין המערכות באמצעות תיאורי מקרים של ילדים שהטיפול בהפרעות השינה שלהם‬ ‫הביא בעקבותיו שיפור משמעותי גם מבחינה רגשית והתנהגותית‪.‬‬ ‫אולי מפני שמבחינה אבולוציונית ילדים לא נדרשו להגן על עצמם מפני סכנות הסביבה ולכן נדרשה מהם פחות‬ ‫דריכות‪.‬‬ ‫בהמשך הוא דן בהשפעות של חסך שינה על מצב רוחם של אנשים נורמאליים בהשוואה‬ ‫להשפעות של חסך שינה על חולים דיכאוניים‪.‬‬ ‫דאל טוען ששנתם של ילדים מוגנת יותר מזו של מבוגרים‪.‬‬ ‫ומסביר מדוע ההשפעות מנוגדות‪.‬‬ ‫לכן במצב של חסך שינה עבודת הכיוון והתיאום לא מתבצעת כראוי ולכן יש לכך השפעות רגשיות והתנהגותיות‬ ‫מסוימות‪.‬‬ ‫כמו כן – שנת הילדים נשלטת במידה רבה יותר ע"י האזורים התת‪-‬קורטיקליים‪.

‬‬ ‫‪ (4‬שינויים ברמת הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי מונחים ביסודם של שינויים התפתחותיים )שבאים כתוצאה‬ ‫מבשלות ( באיזון היחסי על פני מערכות ויסות אלה )כגון הפחתה בעומק השינה ובאורך השינה והגדלת‬ ‫קיבולת הערנות וההקשבה(‪ .‬‬ ‫ובשנות ביה"ס המוקדמות עדיין הילד יבלה יותר זמן השינה מאשר בכל פעילות אחרת )כגון פעילות חברתית ‪/‬‬ ‫אכילה ‪ /‬חקירת הסביבה‪.‬‬ ‫למעשה‪ .‬הרגש וההתנהגות‪.‬‬ ‫‪ (2‬הויסות של שינה‪-‬ערות‪ .‬ניתן לטעון כי השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בשנים הראשונות לחיים‪:‬‬ ‫עד גיל שנתיים אנו ישנים יותר ממחצית מזמננו‪ .‬ובה יש התפתחות עצומה בתחומים‬ ‫רבים )קוגניציה‪ .‬ולהלן נקודותיו המרכזיות של המודל‪:‬‬ ‫‪ (1‬שינה וערות מייצגים תהליך מנוגד בתוך המערכת הגדולה של ויסות העוררות‪.‬ברגש ובהתנהגות מכוונת מטרה( גם הן כרוחות‬ ‫בשינויים באינטגרציה של הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי בין מערכות הוויסות‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬דווקא התקופה בה המוח עושה את הגדילה המשמעותית ביותר שלו‪ .‬‬ ‫משום שיש נטייה לראות בשינה כפרק זמן שבו התהליכים החשובים והמעניינים ביותר של ההתנהגות ושל‬ ‫החשיבה מושבתים ואינם פעילים‪.‬רגש והתנהגות‪.‬מודעות עצמית‪(..‬‬ ‫עם זאת – כאשר בוחנים את ויסות השינה מקרוב‪ ..‬‬ ‫קוגניטיביים וחברתיים?‬ ‫המסקנה המתבקשת מהעובדה שאנו ישנים כל כך הרבה בשנותנו הראשונות היא שלשינה עצמה‬ ‫יש תפקיד בסיסי וחשוב בהתפתחות המוח!‬ ..‬ניסיון‪ ..‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬מדוע האבולוציה בחרה לתת לשינה להוות חלק כה מרכזי בהתפתחות?‬ ‫למה אין העדפה לזמן ערות שבו ניתן לרכוש יותר ידע‪ .‬‬ ‫ומאחר ובשינה אין התנהגות גלויה לעין נוצר הרושם המוטעה שיכולת ויסות השינה אין קשר ליכולות הויסות של‬ ‫הקשב‪ .‬ובפרק זמן זה )השנתיים הראשונות לחיים( המוח גדל עד ל –‬ ‫‪ 90%‬מגודלו הסופי‪.‬רגש וקשב מקביל לתחומי הפיזיולוגיה‪ .‬אלה שינויים התפתחותיים שחלים במהלך ההתפתחות התקינה‪.‬כישורים מוטוריים‪.‬נורו‪-‬אנטומיה וההתפתחות‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 3‬השנים הבאות )גילאי ‪ (2-5‬יהיה איזון בין שעות השינה לשעות הערות‪.‬שפה‪ .‫ההסתכלות על הקשרים בין מערכות אלה היא מנקודת מבט אבולוציונית – ביולוגית ואונטו‪-‬גנטית‪.‬‬ ‫הקדמה‪:‬‬ ‫במבט ראשון – ויסות השינה לא נראה הכיוון המתאים לחקר המקור לבעיות התפתחותיות‬ ‫ופסיכולוגיות‪.‬‬ ‫המוקד בחקר הבעיות הפסיכולוגיות וההתפתחותיות הוא יכולת הויסות של הקשב‪ .‬‬ ‫‪ (3‬הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי )‪ (PFC‬מווסת את האינטראקציה בין מערכות הויסות הללו ואחראי על המיזוג‬ ‫ביניהן‪.‬‬ ‫היא התקופה בה ישנים הכי הרבה והמוח נמצא במצב של שינה בזמן שתהליכים משמעותיים אלה מתרחשים‪.‬שפה‪ .‬תוך שימת דגש על שינויים בשינה‬ ‫במצבי דיכאון‪.‬‬ ‫‪ (5‬ההשפעות של חסך בשינה )הכוללות שינויים בקשב‪ .‬מגלים שלויסות השינה יש תפקיד די מרכזי‬ ‫בתהליכי הבשלות המוקדמים‪.‬‬ ‫מאמר זה דן בהתפתחות פתולוגית של השליטה ברגש ובקשב‪ .(.‬‬ ‫מאמר זה מציג מודל של התפתחות הויסות של שינה‪-‬ערות‪ .

‬‬ .‬‬ ‫האדם יהיה באיזה שהיא נקודה על הרצף‪ .‬‬ ‫הרצף הוא רצף של מודעות ותגובתיות לסביבה‪:‬‬ ‫בדריכות‪/‬עוררות ‪ -‬אנו מאוד מודעים לסביבה‪ .‬‬ ‫שינה קשורה למצבים שבהם מרגישים ביטחון )אבולוציוני( בעוד שעוררות ודריכות ‪ -‬קשב )בייחוד במצבי איום(‪.‬ושינה היא ההיפך מעוררות‪.‬כלומר –‬ ‫שינה וערות מייצגות תהליכים מנוגדים בעלי קשר הדוק‪:‬‬ ‫השינה היא מצב המנוגד לדריכות‪ .‬‬ ‫ולכן הם יכולים לנוע על הרצף לכיוון שינה‪.‬ובמיוחד המוח המתפתח )בראשית החיים( זקוק לכל כך הרבה שעות של חוסר‬ ‫תגובתיות ומודעות לסביבה?‬ ‫הדבר אפילו מפליא עוד יותר כשחושבים על כך מנקודת המבט האבולוציונית‪:‬‬ ‫הרי לחצי ההסתגלות בסביבה האנושית הקדומה כללו את הצורך להתגונן מפני ציידים וסכנות שונות גם בלילות‪.‬‬ ‫זה עונה על השאלה מדוע שינה יותר מוגנת בילדים‪:‬‬ ‫כי זה מעוגן באבולוציה ‪ -‬הם לא נדרשים ליותר דריכות )משום שהמבוגרים מגנים עליהם מפני סכנות הסביבה(‪.‬‬ ‫עוררות ושינה הם שני תהליכים מנוגדים על אותו הרצף‪.‬המושפע הן מהמחזור הצירקדיאני‬ ‫)הביולוגי( והן ממערכת הערות‪-‬שינה‪.‬‬ ‫לעומת זאת בשינה ייקח הרבה כדי לגרום לאדם להגיב‪.‬אחרת היא לא הייתה‬ ‫נשמרת בתנאים קדומים אלה‪.‬‬ ‫שינה ועוררות ) עוררות = המערכת האחראית על שינה וערות( ‪:‬‬ ‫במובנים רבים – ניתן לתאר את השינה כנקודת השפל במחזור הגדול של ויסות הערות‪ .‬וזאת‬ ‫בניגוד למנוחה‪ .‬‬ ‫עם ההתפתחות‪ :‬האיזון בין שינה לעוררות משתנה )תינוקות יותר בכיוון של שינה‪ .‬בכל פעם תהליך אחר מופיע‪.‬‬ ‫בנוסף לכך – המהות של השינה ברמה ההתנהגותית היא הפחתה משמעותית במודעות לסביבה החיצונית‪ .‬וההיפך‪.‬‬ ‫אם כן – מדוע המוח האנושי פיתח מערכות ויסות ש"מכבות" את המודעות והתגובתיות למשך רוב שעות הלילה?‬ ‫עובדות אלה מחזקות את הטענה שלשינה חייב להיות חלק משמעותי ונחוץ לתפקוד המוח‪.‬‬ ‫אך עם זאת – גם מצבים רגשיים‪ .‬‬ ‫שני התהליכים מתרחשים במחזוריות‪ :‬ביום ערניים ובלילה ישנים‪ .‬‬ ‫כלומר‪ :‬שני התהליכים הם מנוגדים אבל קשורים אחד לשני באופן הדוק‪ :‬יותר עוררות פחות שינה יותר שינה‬ ‫פחות עוררות‪.‬‬ ‫כשנרגיש בטוחים ננוע לכיוון של שינה על הרצף‪ .‬ועם ההתפתחות האיזון משתנה‬ ‫והם צריכים יותר לדאוג לעצמם(‪.‫בכדי לענות על שאלות אלה עלינו להפסיק לראות בזמן השינה כזמן שמשמעותו היא רק מנוחה או חוסר‬ ‫פעילות‪:‬‬ ‫ההוכחה לכך ששינה היא יותר מסתם מנוחה או חוסר פעילות היא שאם אדם ישכב בנחת עם עיניים עצומות‬ ‫במשך לילה שלם אך לא יישן –‬ ‫הוא לא ירגיש את תחושת ההתחדשות של השינה‪.‬‬ ‫מדוע המוח‪ .‬כל דבר קטן מקפיץ והתגובה תהיה מאוד מהירה ומיידית‪.‬‬ ‫דאל ממשיג את הקשר שבין שינה לעוררות‪:‬‬ ‫עוררות היא מצב של דריכות‪ .‬והעוררות עוצרת את היכולת לישון‪.‬‬ ‫בשגרת היומיום – המוח נמצא במחזור של מצבי עוררות גבוהה ונמוכה‪ .‬ותהליכים הקשורים לקשב ולדריכות משפיעים על מצבי העוררות‪.‬והוא לא יוכל להיות ביותר ממקום אחד‪.‬לכן שינה שונה לגמרי ממנוחה‪.

‬ולא נתעלם מהשינה!‬ ‫שינה וערנות )דריכות( ‪:‬‬ ‫מאחר ובשינה יש מצב של "כיבוי" של המודעות והדריכות – השינה צריכה להיות מוגבלת‬ ‫למקומות ולזמנים בהם אנו בטוחים מפני סכנות‪.‬‬ ‫לכן שינה‪-‬ערות‪-‬קשב‪-‬ורגש קשורים זה לזה במערכת ויסות דינאמית אחת‪:‬‬ ‫היבטים מסוימים של מערכת ויסות זו מאפשרים לנו להתמודד עם מצבי סכנה ‪ /‬צורך בקשב ע"י העלאת רמת‬ ‫העוררות‪ .‬‬ ‫הדרישות ההולכות וגדלות של ערנות וקשב "מותחות" את מעגל השינה‪-‬ערות למימד של דריכות גבוהה יותר‬ ‫ולסיבולת גבוהה יותר של עוררות‪.‬‬ ‫אך יש לשים לב שלחקור את ויסות העוררות‪-‬רגש‪-‬קשב תוך התעלמות מהשינה זה כמו לחקור את הנשימה תוך‬ ‫התייחסות לשאיפה והתעלמות מהנשיפה!‬ ‫כלומר – הנקודה היא שהמנגנון העומד בבסיס הפתולוגיה שבשליטה על העוררות‪-‬רגש‪-‬קשב יהיה לנו ברור‬ ‫יותר אם נבחן את המעגל המלא של שינה וערות‪ .‬‬ ‫אצל בע"ח – השינה נעשית בד"כ במאורות או במקומות מסתור ותחילת השינה מאופיינת בחיפוש אחר מקום‬ ‫בטוח לשינה‪.‬‬ ‫ולמרות שניתן לדחות את השינה במצבים המצריכים עוררות גבוהה –‬ ‫בסופו של דבר גם הצורך בשינה בוא חזק והולך ומתחזק ככל שפרק הזמן שעבר ללא שינה הולך ומתארך‪.‫ולפעמים אנו חווים התפרצויות פתאומיות של עוררות כתוצאה מהיחשפות לסכנה או מהתנסות במצבים רגשיים‬ ‫קיצוניים‪.‬‬ ‫כל תפיסה של איום מהסביבה תעורר דריכות ותדכא שינה‪ .‬‬ ‫שאלה אחת הנוגעת לבעיה בויסות הרגשי במהלך ההתפתחות היא‪:‬‬ ‫מה היא ההשפעה של ריבוי חוויות מאיימות או רוויות מתח שמעוותות את מעגל השינה‪-‬ערות‬ ‫ומביאות לרמת דריכות ועוררות גבוהה מידי באופן כרוני?‬ ‫בשנות החיים הראשונות – תקופה רגישה בה מערכות הויסות נמצאות בתהליך התפתחות והתגבשות‪.‬‬ ‫בינקות הצורך בדריכות ובקשב נמוכים יחסית כי הביטחון וצרכים נוספים מסופקים לתינוק ע"י ההורים‪.‬ומהצד השני גם השינה דורשת לקבל ביטוי בכדי לשמור על האיזון הפיזיולוגי הנחוץ‪.‬‬ ‫האיזון הפנימי בין מצב של שינה למצב של ערנות ודריכות תלוי בתחושות של סכנה מול תחושות של ביטחון‪.‬רגש וקשב ‪:‬‬ ‫יש ‪ 3‬הוכחות מרכזיות לטענה כי מערכות הויסות של השינה‪ .‬‬ ‫עם ההתבגרות – שעות הערות מתארכות והצורך בקשב ובדריכות עולה‪ .‬מה שגורם למצב מורכב יותר‪.‬וכך גם חוויות בעלות השפעה שלילית או מאיימת‬ ‫יוצרות עליה ברמת העוררות‪.‬‬ ‫עם זאת – למוח יש צורך בפרקי זמן של שינה ) = רמת עוררות נמוכה ומצב של חוסר תגובתיות לסביבה(‪.‬‬ ‫הם מקור עניין לחוקרי ההתפתחות והפסיכופתולוגיה‪.‬‬ ‫בהתפתחות המוקדמת – האיזון במערכת זו דורש מאמץ רב יותר ויש נטייה גדולה יותר לשינה )כלומר – צורך‬ ‫גדול יותר בשינה(‪.‬הרגש והקשב קשורות זו לזו‪:‬‬ .‬‬ ‫ולכן יש לשאול‪ :‬האם התנסויות אלה עלולות לשנות את דפוסי השינה ולהשפיע על מערכות הויסות של השינה‬ ‫והרגש גם לטווח הרחוק?‬ ‫שינה‪ .‬שקשורים‬ ‫לרגש ולקשב‪.‬‬ ‫שינויים אלה ברמת העוררות )אותן התפרצויות של עוררות גבוהה שנגרמות ממצבים רגשיים קיצוניים(‪ .

‬פרידה‪ .‬גם נטייה לרגזנות‬‫וירידה בסף הכעס והתסכול מקושרים פעמים רבות למחסור בשינה‪ .‬קשר זה בין הויסות הרגשי לויסות השינה הוא אפילו מורגש יותר בקרב אוכלוסיות עם‬ ‫הפרעות בויסות הרגשי‪ .‬מצבי דיכאון פחות משפיעים על שנתם של ילדים ביחס‬ ‫למבוגרים‪ .‬לקשיים במיקוד הקשב ולעייפות‪ .‬לסף רגשי ותגובתי נמוך‪ .‬הפרעות בשינה הן מאפיין של הפרעות רגשיות מסוימות ונחשבות לסימפטום מאבחן‬ ‫חשוב‪.‬אין כיום ספק שבעיות בויסות הרגשי מקושרות בקשר חזק עם שינויים בויסות השינה‪.‬‬ ‫הרגש‬ ‫והקשב‪:‬‬ ‫אזורים במוח‪ .‬הפרעות אכילה‪ .‬כגון המיגדלה והתלמוס‪ .‬כגון דיכאון‪.‬‬ ‫‪ (3‬הנוירו‪-‬ביולוגיה שמונחת ביסוד ויסות השינה מקיימת חפיפה רבה עם מערכות נוירו‪-‬התנהגותיות‬ ‫שקשורות‬ ‫לויסות‬ ‫הערות‪.‬קשיי ריכוז וקשב(‪.‬בנוסף לכך – גם עוררות‬ ‫שנובעת מרגשות חיוביים יכולה להפריע לשינה‪ :‬התאהבות או ציפייה לאירוע מרגש ידועים כגורמים היוצרים‬ ‫הפרעות בשינה‪ .‬יש מעט מאוד מידע אודות השפעת חסך‬ ‫בשינה על ההתפתחות אצל ילדים נורמאליים‪ .‬גם בקשב וגם בשינה‪.‬וכתוצ' מכך יש ירידה במוטיבציה‪ .‬מעורבת גם ברגש‪ ..‬‬ ‫להפחתת רמת העוררות‪ .‬עבור רוב האנשים – חוויות רגשיות רוויות מתח‬ ‫)כגון טראומה‪ .‬עם זאת ‪ -‬שינויים בשינה אינם קשורים רק‬ ‫לדיכאון ‪ -‬רוב סוגי הפסיכופתולוגיה שכרוכים בהם שינויים בויסות הרגשי קשורים גם הם לקשיי שינה‪:‬‬ ‫הפרעות חרדה‪ ..‬למה לילדים דיכאוניים יש פחות הפרעות שינה מאשר למבוגרים? שתי סיבות אפשריות‪:‬‬ ‫‪ (1‬שנת הילדים מוגנת יותר )אולי זה קשור להורמון הגדילה המופרש בשינה(‬ ‫‪ (2‬הסבר אבולוציוני‪ :‬ילדים מעולם לא היו צריכים להיות דרוכים על מנת להגן על עצמם‪ .‬וקיימת גם הנחה שקשיי שינה בקרב ילדים עלולים ליצור אצלם פגיעות‬ ‫לדיכאון‪ .‬ה"עייפות" שנגרמת כתוצאה מחסך בשינה כוללת‬ ‫שני מרכיבים נפרדים ושונים‪:‬‬ ‫ "ישנוניות" = קושי בלשמור על דריכות וערנות‬‫ העייפות גם מביאה לשינויים בקוגניציה וברגשות‪ .‬או מהפרעות במהלך‬ ‫השינה( משפיעה גם על הרגש וגם על הקשב‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה משפיעות על ויסות הרגש והעוררות‪ :‬חסך שינה משפיע על מצב הרוח וכן על המערכת‬ ‫של קשב )אצל ילדים‪ :‬עצבנות‪ .‬לפחות שליטה בקשב ולתגובתיות רגשית שלילית‪.‫‪ (1‬הפרעות רגשיות גורמות להפרעות בויסות השינה לעיתים קרובות‪ :‬כלומר – שינויי רגש משפיעים על‬ ‫ויסות השינה‪ .‬הפרעת ‪ .‬אך התצפיות במקרים קליניים מראות ששינה לקויה גורמת‬ ‫לעלייה ברמת העצבנות‪ .‬בד"כ שינה לקויה מביאה להידרדרות ולהחמרה במצב הרוח‪.(PTSD (post traumatic stress disorder‬סכיזופרניה‪ .‬‬ .‬מעורבים בתפקוד של מערכות הערות‪-‬שינה‪-‬רגש‪-‬קשב ולכן יש חפיפה‬ ‫רבה בין מערכות אלה ברמה הנוירו‪-‬ביולוגית‪ .‬אך עם זאת ניתן להבחין בשינויים סובייקטיביים בדפוסי השינה אצל ילדים מדוכאים באותה מידה‬ ‫כמו בקרב מבוגרים מדוכאים‪ .‬אלכוהוליזם‬ ‫ועוד‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה משפיעות על ויסות הרגש והעוררות‪ :‬קשר דומה בין רגש לשינה יכול להופיע גם‬ ‫בכיוון‬ ‫ההפוך‪:‬‬ ‫שינה לקויה )בין אם היא נוצרת כתוצאה מכמות לא מספקת – כלומר חסך שינה‪ .‬המבוגרים עשו זאת‬ ‫למענם ולכן בשנתם הם לא צריכים להיות מודעים לסביבה‪ .‬‬ ‫להלן פירוט מורחב לגבי כל אחת מ – ‪ 3‬הטענות הנ"ל‪:‬‬ ‫‪ (1‬הפרעות רגשיות שמשפיעות על ויסות השינה‪ :‬הקשר ההדוק שבין ויסות רגשי לויסות השינה‬ ‫נראה גם באוכלוסיות קליניות וגם באוכלוסיות נורמאליות‪ .‬המיגדלה‪ .‬למשך‪ .‬‬ ‫בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון‪ :‬יש שכיחות של ‪ 75%‬של נדודי שינה ושכיחות של ‪ 25%‬של שינה‬ ‫יתרה ) = נטייה חולנית לישון יתר על המידה(‪ .‬החל מהתרגשות או לחץ יומיומיים ועד לפסיכופתולוגיה‪ .‬תגובתיות שלילית‪ .‬אבדן אישי וכד'( מובילות לפחות להפרעת שינה זמנית‪ .

‬חוסר אונים והידרדרות‬ ‫בלימודים‪.‬‬ ‫ג( הפרעות שינה עשויות לתרום להתפתחות של הפרעות ברגש או בקשב )אבל רק אצל ילדים שיש להם‬ ‫פגיעות מוקדמת לפיתוח קשיי רגש‪/‬קשב(‬ ‫ד( הפרעות רגשיות עשויות לגרום לליקוי כללי בשליטה על מערכות העוררות‪ .‬הרגש והקשב‪:‬‬ ‫הסוג השלישי של ההוכחה לקשר בין ויסות השינה‪ .‫דוגמה קלינית נוספת שמדגימה את הקשר שבין ויסות השינה לויסות הרגשי נראית בקרב הסובלים מהפרעת‬ ‫הנרקולפסיה‪ :‬מדובר בהפרעה נוירולוגית שמפריעה להיכנס לשנת ‪ REM‬שמופיעה בד"כ בסביבות גיל‬ ‫ההתבגרות‪ .‬‬ ‫היא הגיבה טוב לטיפול ושנתה השתפרה‪ .‬הן במקרים קליניים והן‬ ‫באוכלוסייה הנורמאלית‪.‬ולכן תהליך ההרדמות מושפע במידה‬‫רבה מתחושות של ביטחון מול תחושות של סכנה‪.‬המע' הנוירו‪-‬‬ ‫התנהגותית המעורבת בויסות השינה מקיימת קשר הדוק עם המערכות הנוירולוגיות שמעורבות בויסות הרגש‬ ‫והקשב‪.‬וכך לעיתים מאבחנים ילדים ‪ /‬מתבגרים‬ ‫שסובלים מנקרולפסיה בטעות כסובלים מדיכאון או ‪ .‬הפעוטה טופלה בקשיי השינה שלה בטיפול‬ ‫התנהגותי שכלל תרגול בהרגעה עצמית והפחתה הדרגתית של מעורבות ההורים בהרדמה‪.‬ומערכת העוררות כוללת גם‬ ‫את מע' השינה וכך נפגעת בעקיפין גם השינה‪.‬לסף תסכול נמוך ולקשיים בריכוז‪ .‬יותר יכולת הרגעה עצמית במצבים מעוררי תסכול‪ .‬‬ .‬ועל שינה של כ – ‪ 6‬שעות בלילה‪.ADHD‬כל הדוגמאות הללו על הקשרים שבין הפרעות‬ ‫שינה לבין מערכת הויסות הרגשי אינן מובאות במטרה להציג קשרי סיבה ותוצאה בין המערכות‪.‬להפרעה זו מתלוות הפרעות רגשיות או התנהגותיות‪ .‬הרגש והקשב מגיע מתחום הנוירו‪-‬ביולוגיה‪ .‬בעלת בעיות רגש והתנהגות‪:‬‬ ‫הפעוטה בת ה – ‪ 16‬חודשים הובאה ע"י אימה למרפאת שינה כאשר האם מתארת יקיצות מרובות במהלך‬ ‫הלילה‪.‬עייפות‪ .‬‬ ‫כמו כן – הילד דיווח על שנה שלמה של קשיי הירדמות קיצוניים בלילה‪ .‬נטייה לבכות הרבה ולהפגין מתח רב כאשר נתקלה בקשיים‪ .‬‬ ‫ יש קשרים רבים בין המערכות המוחיות שאחראיות על ויסות השינה לבין אלה שאחראיות על ויסות הרגש‬‫והקשב‬ ‫ תהליך ההרדמות כרוך בירידה דרמטית ברמת הערנות והדריכות‪ .‬‬ ‫‪ (3‬הפסיכו‪-‬ביולוגיה של השינה‪ .‬אדישות‪ .‬‬ ‫דוגמאות קליניות ‪:‬‬ ‫דוגמה ‪ :1‬הפרעות שינה של פעוטה בת ‪ 16‬חודשים‪ .‬כמו כן –‬ ‫היא התקשתה לשמור על ריכוז והחליפה פעילויות במהירות גבוהה‪ .‬‬ ‫דוגמה ‪ :2‬הפרעת שינה המלווה בסימפטומים דיכאוניים‪:‬‬ ‫ילד בן ‪ 14‬הגיע למרפאה כשהוא מאובחן כבעל מצב רוח ירוד‪ .‬‬ ‫אלא‬ ‫להדגיש את העובדה שאכן קיים קשר הדוק בין מערכות ויסות השינה‪-‬רגש‪-‬קשב‪ .‬‬ ‫יש לפחות ‪ 4‬אפשרויות להסברים לקשרים בין שינה‪-‬רגש‪-‬קשב‪:‬‬ ‫א( הפרעות שינה עשויות לגרום להופעת סימפטומים שמחקים סימפטומים של פסיכו פתולוגיות שונות‬ ‫ב( חסך שינה עשוי להחמיר קשיים שכבר קיימים בויסות הרגש או הקשב‪.‬בהמשך תיארה האם שינוי דרמטי בהתנהגותה במהלך היום‪ :‬פחות‬ ‫עצבנות‪ .‬‬ ‫בנוסף היא הראתה עצבנות במהלך היום‪ .‬הנקודה המודגמת במקרה זה‬ ‫היא ששינה לא איכותית גרמה לעלייה ברמת העצבנות‪ .‬והטיפול בבעיית‬ ‫השינה הביא לפתרון הבעיות ההתנהגותיות והרגשיות‪.‬ויותר רגשות חיוביים‪ .

‬‬ ‫מה ההסבר לממצאים אלה?‬ ‫ההשערה היא שהעובדה שאצל ילדים ומתבגרים דיכאוניים יש שכיחות נמוכה יותר של הפרעות שינה קשורה‬ ‫לשינויים הקשורים לתהליך ההתפתחות וההבשלה שלהם‪.‬‬ ‫שינויים אלה כוללים‪:‬‬ ‫‪ (1‬קשיי הירדמות וקשיים בשמירה על רצף השינה במהלך הלילה‪.‬לדוגמה‪:‬‬ .‬לא מצאו הבדלים באף משתנה הקשור לשינה בין קבוצת הניסוי לקב' הביקורת‪.‬‬ ‫וכמו כן עלולה להביא להחרפת סימפטומים שכאלה אם הם כבר קיימים‪.‬רגש וקשב‪.‬‬ ‫כמו כן ייתכן שהסתירות וחוסר העקביות של הממצאים במחקרים על צעירים דיכאוניים נובעות ממגורמים קליניים‬ ‫שונים‪ .‫לאחר טיפול בהפרעת השינה שהעלה את כמות שעות השינה שלו ל – ‪ 9‬בלילה הוא הראה שיפור משמעותי‬ ‫בסימפטומים הדיכאוניים‪.‬או אינם באים לידי ביטוי באופן מלא‪.(sleep latency‬‬ ‫‪ 3‬מחקרים מצאו הפחתה ביעילות השינה‪.‬‬ ‫‪ 3‬מתוך ‪ 4‬מחקרים שנערכו בקרב ילדים הסובלים מדיכאון חמור‪ .‬‬ ‫אלא להדגיש את חשיבות ההבנה של הקשר הקיים בין מערכות הויסות של השינה‪ .‬והשוו אותם לקבוצת ביקורת של ילדים‬ ‫נורמאליים‪ .(sleep latency‬‬ ‫מתוך ‪ 8‬מחקרים שהשוו בין מתבגרים עם ‪ MDD‬לבין מתבגרים נורמאליים‪ .‬נמצא לגבי המתבגרים הדיכאוניים ש‪:‬‬ ‫‪ 4‬מחקרים מצאו הפחתה ב ‪.‬‬ ‫המחקר האחד שכן מצא הבדלים מצא שילדים עם ‪ MDD‬נוטים ל‪:‬הפחתה ב ‪ .‬‬ ‫אף אחד מהמחקרים על מתבגרים דיכאוניים לא מצא שינויים בשנת דלתא‪ .‬‬ ‫מדידות ‪ EEG‬של שנתם של ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון ‪:‬‬ ‫שינויי ‪ EEG‬בשינה הם מדדים אמינים וחזקים המעידים על דיכאון חמור בקרב מבוגרים‪.‬‬ ‫הנקודה המודגמת במקרה זה היא ששינה לא מספיקה בגיל ההתבגרות עלולה להביא לסימפטומים דיכאוניים‬ ‫)הפחתה ברמת האנרגיה‪ .‬אבדן עניין בפעילויות שונות(‪.REM latency -‬‬ ‫‪ 5‬מחקרים מצאו עלייה בזמן שלוקח להם להירדם )‪.‬‬ ‫מחקרי ‪ EEG‬בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון חמור )‪ (MDD‬מראים תמונה מורכבת ומבלבלת‪:‬‬ ‫למרות שקיימות תלונות סובייקטיביות דומות של קשיי שינה בקרב ילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון חמור –‬ ‫מחקרי ה – ‪ EEG‬האובייקטיביים לא מצאו שינויי שינה עקביים בקרב אוכלוסיית הילדים‪-‬מתבגרים שמקבילים‬ ‫לממצאים בקרב אוכלוסיית המבוגרים‪.‬‬ ‫דוגמאות קליניות אלה אינן מובאות כדי להציע שהפרעות שינה הן הגורם המרכזי לפסיכופתולוגיה‬ ‫בילדות‪.‬הדומים לאלה שנמצאים בקרב‬ ‫מבוגרים דיכאוניים‪.‬מצב רוח ירוד‪ .‬‬ ‫‪ (2‬כמות פחותה של שלבי שינה ‪ 3‬ו – ‪) 4‬בעיקר ב – ‪ 100‬הקדות הראשונות של השינה(‬ ‫‪ (3‬שנת ‪ REM‬בעלת דפוס עצבני )‪ (?alerted pattern‬וצפיפות גבוהה יותר של תנועות עיניים בתחילת הלילה‪.‬‬ ‫לסיכום ממצאים אלה ‪:‬‬ ‫ניתן לומר שדפוסי השינה הלקויים של מבוגרים דיכאוניים אינם נמצאים בתחילת התפתחות הדיכאון )אצל ילדים‬ ‫ומתבגרים( באותה התדירות‪ .REM latency -‬ועלייה בזמן שלוקח‬ ‫להם להירדם )‪.

‬‬ ‫מניתוח ממצאי מחקרים רבים עולה כי הסימן הראשון לקיום הפרעות שינה בקרב צעירים מדוכאים הוא כאשר‬ ‫מופיע קושי ללכת לישון ) ‪ /‬ליזום את תחילת השינה‪.‬‬ ‫זה האזור שמנהל את העניינים ומתאם בין מערכות הוויסות של שינה‪ .‫מחקר אחד מצא שההפחתה ב ‪ REM latency -‬אצל מתבגרים דיכאוניים נמצאת רק אצל אלה מהם שלדיכאון‬ ‫נלווים גם מאפיינים פסיכוטיים‪.‬‬ ‫אם הפרעות כרוניות בהירדמות מובילות להפרעות נוספות בויסות הערות והרגש – טיפול שמתמקד בבעיית‬ ‫השינה יכול להשפיע לטובה גם על הבעיות האחרות‪.REM latency‬‬ ‫קיימת גם הנחה )שטרם הוכחה מחקרית( שמידת החומרה של הדיכאון אצל מתבגרים גם היא משפיעה על‬ ‫השינה‪ :‬ההנחה היא שככל שהדיכאון חריף יותר אצל המתבגר כך נצפה ליותר אב‪-‬נורמאליות בממצאי ה – ‪EEG‬‬ ‫הקשורים לשינה‪.‬‬ ‫ולעומתם מתבגרים דיכאוניים ללא מאפיינים פסיכוטיים לא נוטים להפחתה זו ב ‪-‬‬ ‫‪.(.‬‬ ‫הדבר נכון במיוחד לגבי מתבגרים מסוימים שאצלם יש גורמים קוגניטיביים שמשפיעים על המערכות‬ ‫הפיזיולוגיות‪:‬‬ ‫לדוגמה – מחשבות שליליות או מעוררות חרדה עשויות שמופיעות לפני זמן השינה עשויות להביא להגברת רמת‬ ‫העוררות ולהקשות על ההירדמות‪.‬בהתאם לגורמים פנימיים‬ ‫)רגשות ודחפים( וחיצוניים )גורמים חברתיים וסביבתיים(‪.‬עשויים‬ ‫להשפיע על מערכות פיזיולוגיות אלה ולהביא לשינויים כרוניים בויסות השינה‪-‬ערות ובויסות הרגשות‪.‬‬ .‬ובכך יחלו להיחשף‬ ‫בעיות בויסות השינה‪.‬‬ ‫מעבר זה למצב של שינה דורש איזון ותיאום בין מספר מערכות ויסות ועשוי להיות רגיש ופגיע יותר להפרעות‬ ‫מאשר השינה עצמה‪.‬רגש וקשב‪.‬‬ ‫עם זאת – אם יש הפרעה כרונית בהירדמות )המעבר ממצב ערות לשינה( עצמה‪ -‬הדבר עשוי להוביל להפרעות‬ ‫נוספות בויסות השינה‪-‬ערות‪.‬‬ ‫בעיות בויסות השינה והערות עלולות לסלול את הדרך לבעיות ויסות במערכות אחרות‪.‬‬ ‫אינטראקציה בין מערכות הויסות‪ :‬מודל שמתמקד בתהליך הבשילה של הקורטקס הפרה‪-‬‬ ‫פרונטאלי )‪: (PFC‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬מתפתח ומשתנה במהלך הילדות המאוחרת‪ .‬‬ ‫המעבר ממצב ערות למצב של שינה מייצג מעבר מאוד רגיש ופגיע בו אנו עוברים ממצב של ערות ושליטה‬ ‫עצמית )מצב בו הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי ופונקציות הניהול הם הדומיננטיים( למצב של שינה )בו שולטות‬ ‫מערכות עצביות תת‪-‬קורטיקליות(‪.‬‬ ‫ל ‪ PFC‬תפקיד של ניהול והוא אחראי על עיכוב ‪/‬יוזמה של התנהגויות מכוונות‪-‬מטרה‪ .‬‬ ‫כך‪ -‬גם כאשר יש איזושהי בעיה בויסות השינה‪-‬ערות שקשורה לדיכאון ‪-‬‬ ‫מבנה השינה הכולל‬ ‫עדיין יישאר ללא שינוי כאשר מדובר בצעירים‪.‬‬ ‫תפקידו של ה – ‪: PFC‬‬ ‫הוא אחראי על הפונ' הניהוליות ועל האינטראקציה בין מערכות הוויסות‪.‬ההתבגרות ותחילת הבגרות‪...‬כלומר – ילדים ישנים שינה עמוקה וקשה‬ ‫להפריע לשנתם‪.‬או התנסויות באירועים מעוררי חרדה‪ .‬‬ ‫ההנחה היא שהשינה היא מוגנת בגילאים הצעירים‪ .‬‬ ‫נטיות אישיות להרבות בהרהורים ולסגנון קוגניטיבי שלילי‪ .‬‬ ‫בסביבות גיל ההתבגרות אותו היבט הגנתי של השינה עשוי להפחית מעוצמתו‪ .

‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא המקום בו משולבים ומתואמים התהליכים הקוגניטיביים עם התהליכים הרגשיים‪.‬‬ ‫ההשפעה הבולטת ביותר של חסך שינה היא בהתנהגויות מכוונות מטרה‪ .‫לדוגמה‪:‬‬ ‫תלמיד שרוצה לשתות בירה באמצע שיעור‪ .‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא מעין "שומר" שמשתמש בסכמות קוגניטיביות שבעזרתן הוא מאפשר או מעכב התנהגויות או רצונו‬ ‫ה – ‪ PFC‬עושה שימוש בסכמות קוגניטיביות‪ .‬בהקשר החברתי‪ .‬לתאם בין תהליכים קוגניטיביים‬ ‫גבוהים שמעורבים בהם גם היבטים של ויסות רגשי‪.‬גם מבחינה נוירו‪-‬אנטומית וגם מבחינה תפקודית‪ .‬ה ‪ PFC‬יעכב התנהגות זאת שאינה תואמת את הסיטואציה‪ .‬והתנהגות מכוונת מטרה‪.‬‬ ‫הכוונה ב"שליטה ניהולית" היא לתהליכים קוגניטיביים וקורטיקליים גבוהים שמעורבים בשליטה על קשב‪.‬למה יקרה בעתיד‪.‬‬ ‫במילים אחרות‪ :‬ב – ‪ PFC‬יש אינטגרציה בין תהליכים קוגניטיביים גבוהים )הציפייה לתגמול‪ .‬‬ ‫מאחר ול – ‪ PFC‬יש יכולת לעכב התנהגויות ולדחות סיפוק של צרכים לפי קוגניציות מסוימות )למשל לפי‬ ‫ההקשר החברתי( –‬ ‫ניתן להסיק כי יש לו גם את היכולת לעכב את הצורך התת‪-‬קורטיקלי בשינה‪.‬בכדי לתווך בין דחפים‪.‬‬ ‫רצונות וצרכים פנימיים לבין ההקשרים המתאימים )מבחינת זמן ומקום(‪.‬‬ ‫ואינטראקציות הקשורות להתפתחותן של הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫האונות הקדמיות‪ .‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא מעין "שומר" שמשתמש בסכמות קוגניטיביות שבעזרתן הוא מאפשר או מעכב התנהגויות או‬ ‫רצונות ה – ‪ PFC‬מעוצב במיוחד‪ .‬‬ ‫תפקיד נוסף של ה – ‪ PFC‬הוא להכין תגובה התנהגותית ‪:‬‬ ‫חסך שינה מוחלט גורם לגרעון בנירו‪-‬פיזיולוגיה של ה – ‪ .‬‬ ‫סכמות קוגניטיביות( לבין וויסות רגשי‪.‬כלומר – תחושת עייפות גורמת לקושי‬ ‫בביצוע מטלות או התנהגויות שכרוכות במטרות ארוכות טווח או בביצוע מטלות מורכבות וקשות לביצוע‪.‬תוך כדי זכירת החוקים החברתיים של המצב החברתי המסוים הזה והסקת‬ ‫המסקנה באשר למידת ההתאמה של ההתנהגות בה אנו מרגישים צורך )למשל לישון( לבין המצב החברתי‬ ‫)למשל שיעור(‪.‬‬ ‫משום שבמצבים אלה האדם מסוגל להתעלות מעל השפעותיו של החסך בשינה‪.‬‬ ‫עוררות‪ .‬ולעומת‬ ‫זאת בפאב ה ‪ PFC‬יזום התנהגות זו‪.‬הוא עושה זאת תוך שכלול גם של גורמים פנימיים )כגון רגשות וצרכים פנימיים( וגם של גורמים חיצוניים‬ ‫)כגון הקשר חברתי וסביבתי(‪.‬‬ ‫להלן מספר הוכחות לתפקידו של ה – ‪ PFC‬בתחומי ויסות השינה‪-‬ערות‪ .‬נחשבים למרכז ה"שליטה הניהולית"‪.‬‬ ‫תהליכים קוגניטיביים אלה קשורים גם למוטיבציה ולמעגלים רגשיים‪.‬ובעיקר הקורטקס הפרה‪-‬פרונטאלי‪ .PFC‬ולאחר שנת החלמה הפגיעה הזו חולפת‪.‬או ע"י יצירת תחושות של פחד או איום‪.‬גם מבחינה נוירו‪-‬אנטומית וגם מבחינה תפקודית‪ .‬לתאם בין תהליכים‬ ‫קוגניטיביים גבוהים שמעורבים בהם גם היבטים של ויסות רגשי‪.‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬מעוצב במיוחד‪ .‬‬ ‫אפשר להמשיג את ה ‪ PFC‬ל"שוער" כי הוא עוצר בדלת את כל הדחפים ומחליט למי לתת לעבור )מזכיר את‬ ‫האגו של פרויד(‪.‬ובחיזוי של העתיד‪ .‬‬ ‫ניתן למתן פגיעה זו בהתנהגויות מכוונות המטרה ע"י מתן חיזוק חיצוני‪ .‬‬ ‫דוגמה לתפקידו של ה – ‪ PFC‬היא עיכוב של התנהגויות שאינן מתאימות לסיטואציה חברתית מסוימת )למשל‬ ‫להירדם באמצע שיעור בכיתה(‪ .‬‬ .‬ויסות הרגש‪.‬‬ ‫שונים‪ .‬‬ ‫ה – ‪ PFC‬הוא המקום בו משולבים ומתואמים התהליכים הקוגניטיביים עם התהליכים הרגשיים‪.

‬ירידה במוטיבציה‪ .‬הרגש‪ .‫התנהגויות מכוונות מטרה שמושפעות ממוטיבציה מושפעות בהשפעה חזקה ביותר ע"י ה – ‪ PFC‬וע"י ה"שליטה‬ ‫הניהולית"‪ .‬‬ ‫משום שבזמן השינה שולטים אזורי המוח הנמוכים וה – ‪ PFC‬פחות פעיל‪.‬‬ ‫זאת משום שבמטלות אלה ה = ‪ PFC‬נדרש לעבודת התיאום הגדולה ביותר )הוא מתאם בין‬ ‫הקוגניציה‪ .‬אך אם יתווסף אליו קושי רגשי‬ ‫)למשל תוך כדי כתיבת העבודה האדם מתבשר בבשורה רעה( או קושי חברתי )למשל על האדם לכתוב את‬ ‫העבודה עם חבר נוסף ויש צורך להתחשב בדעותיו השונות וכד'( –‬ ‫במצב זה השפעתו של החסך בשינה תגבר ותקשה עוד יותר‪ .‬במיוחד כשמדובר במטרה מורכבת או מופשטת‪.‬‬ ‫השפעות החסך בשינה על הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫יש קשר מורכב ודו‪-‬כיווני בין השליטה בשינה לשליטה במצב הרוח וברגש‪:‬‬ ‫‪ (1‬הפרעות רגשיות מביאות לעיתים קרובות להפרעות בדפוסי השינה‬ ‫‪ (2‬הפרעות בשינה עלולות להביא להחמרה במצב הרוח )לתחושות של עייפות‪ .PFC‬וכתוצאה מכך נפגעות הפונקציות המוחיות הניהוליות‪.‬‬ ‫בנוסף לכך – הערכות נוירו‪-‬פסיכולוגית ספציפיות יותר הראו שמטלות שמצריכות חשיבה יצירתית ומורכבת הן‬ ‫המטלות שביצועיהן נפגעים יותר מכל עקב חסך בשינה‪.‬סף תסכול נמוך‪ .‬שחרור עכבות‪ .‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬האתגר לכתוב עבודה תחת השפעת חסך בשינה הוא אתגר קשה‪ .‬רגשיות‬ ‫וחברתיות( היא הפגיעה ביותר להשפעות החסך בשינה‪.‬‬ ‫מחקרים רבים הראו כי ‪ 50-60%‬מהמבוגרים הסובלים מדיכאון מראים שיפור ניכר בסימפטומים הדיכאוניים‬ ‫בתגובה לחסך בשינה‬ ‫)ולרוב לאחר שנת ההחלמה מראים שוב הידרדרות למצב המקורי(‪.‬‬ ‫אימפולסיביות‪ .‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫‪ (1‬חסך בשינה פוגם בתפקודו של ה – ‪ .‬ירידה במוטיבציה‪.‬לירידה במעצורים ובעכבות הרגשיות ולהתנהגות אימפולסיבית‬ ‫יותר‪.‬משום שמדובר בשלב‬ ‫מורכב שדורש תיאום בין מערכות הויסות השונות‪:‬‬ ‫בשלב ההרדמות צריך לעבור משליטה פרה‪-‬פרונטאלית לשליטה תת‪-‬קורטיקלית )כלומר – לאזורים הנמוכים‬ ‫האחראיים‬ ‫על‬ ‫השינה(‪.‬‬ ‫‪ (4‬גם שלב ההירדמות הוא שלב פגיע במיוחד )יותר ממעברים בין שלבי השינה האחרים(‪ .‬‬ ‫‪ (2‬התוצאה היא הפחתה בביצועים הכרוכים בהתנהגות מכוונת מטרה‪ .‬רגשיות וחברתיות‪.‬ועוד(‬ ‫אך עם זאת – באופן פרדוקסאלי ‪ -‬חסך בשינה אצל הסובלים מדיכאון גורם לעיתים קרובות דווקא‬ ‫לתוצאה ההפוכה‪ :‬לשיפור במצב הרוח‪.‬משום שנוסף על ה – ‪ PFC‬עומס נוסף של תיאום‬ ‫בין מערכות קוגניטיביות‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪ (3‬הרמה הגבוהה ביותר של אינטגרציה בזמן הערות )זו המשלבת תיאום בין מערכות קוגניטיביות‪ .‬‬ ‫‪ (5‬עם ההתבגרות – השפעות ה – ‪ PFC‬מתחזקות וכך גוברת היכולת לשלוט בדחפים ולעכב התנהגויות‪.‬ועלייה ברמת‬ ‫האימפולסיביות‪.‬וההיבט החברתי(‪.‬‬ ‫מטלות אשר דורשות שילוב של יכולות קוגניטיביות עם יכולות ויסות רגשי וחברתי הן המטלות‬ ‫הפגיעות ביותר לחסך בשינה‪.‬עצבנות‪ .‬‬ ‫השפעה נוספת של החסך בשינה היא פגיעה ביציבות הרגשית ‪ /‬בשליטה הרגשית‪:‬‬ ‫תחת השפעת חסך בשינה יש נטייה להשתטות‪ .

‬‬ ‫אך בקרב חולי דיכאון יש לו השפעה הפוכה והוא דווקא תורם לשיפור במצב רוחם‪.‬קורה כאשר חולי דיכאון חווים חסך בשינה?‬ ‫איך האינטראקציה של שני תהליכים מנוגדים מולידה שינוי חיובי במצב הרוח וברמת הפעילות?‬ ‫אפשרות אחת יכולה להיות מומחשת ע"י בחינת המקרה הבא‪:‬‬ ‫לחולה דיכאון יש דחף להתקשר לחבר ותיק‪.‬‬ ‫מה‪ .‬‬ ‫אינטגרציה בין חסך שינה‪ .‬ניסיון לחזות את העתיד )האם החבר יהיה בבית? האם ירצה לדבר איתי? האם הניסיון יהיה‬ ‫ניסיון חיובי?(‪.‬‬ ‫במקביל – ה – ‪ PFC‬גם סורק את התנסויות העבר‪ .‫יש מספר השערות לגבי המכניזם הפסיכו‪-‬פיזיולוגי שעומד מאחורי השפעתו האנטי‪-‬דיכאונית של‬ ‫החסך בשינה על הסובלים מדיכאון‪:‬‬ ‫‪ (1‬תיאוריה אחת מציעה שאצל אנשים הסובלים מדיכאון מופרש במהלך השינה איזשהו חומר המעודד את‬ ‫הדיכאון‪ .‬‬ ‫ולפיהן להחליט האם לאפשר ביטוי לצרכים ולרצונות‪.‬אם קיימת נטייה לחזות את העתיד באופן שלילי וכמו כן יש‬ ‫מצבור של התנסויות שליליות בעבר הרי נטייתו של ה – ‪ PFC‬תהיה עיכוב התנהגויות‪ .‬למעשה‪ .PFC .‬לעייפות ולמצב רוח ירוד ועצבני‪.‬‬ ‫כך – החסך בשינה שפוגע בפעולת ה – ‪ PFC‬ולכן פוגע בתהליך העיבוד הקוגניטיבי שכרוך בהחלטה האם‬ ‫להתקשר – יביא להפחתת העכבות )הקיימות באופן מוגבר אצל חולי דיכאון( וכך יאפשר את ההתנהגות שעוכבה‬ ‫ללא השפעת החסך בשינה‪. PFC‬והוא כולל סקירה של ניסיון העבר )זיכרונות הקשורים לחבר זה‬ ‫ולשיחות טלפון(‪ .‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫חסך בשינה גורם‪ .‬‬ ‫לסיום – חשוב להדגיש בשנית את מקומו של ההיבט ההתפתחותי‪:‬‬ ‫היכולת לעכב או לאפשר רגשות וצרכים בעזרת הקוגניציה היא חלק מההתפתחות הנורמאלית במהלך הילדות‬ ‫וההתבגרות‪.‬במצבים הנורמאליים‪ .‬‬ ‫במילים אחרות‪:‬‬ ‫אחד התפקידים של ה – ‪ PFC‬הוא לסרוק את כל האפשרויות הידועות לגבי העתיד )וההשלכות הרגשיות שלהן(‪.‬‬ .‬דיכאון והתפתחות ‪:‬‬ ‫אם תפקוד ה – ‪ PFC‬מוטה באופן כרוני לכיוון של רגשיות שלילית בקרב הסובלים מדיכאון –‬ ‫וחסך בשינה מפחית את השפעת ה – ‪ PFC‬על אזורים אחרים במוח‪.‬וכך פגיעתו של החסך‬ ‫בשינה בתפקודו של ה – ‪ PFC‬היא בעלת השפעה חיובית בקרב חולי הדיכאון‪.‬וכך שינה פחותה מפחיתה את הפרשתו‬ ‫‪ (2‬תיאוריה אחרת מציעה שהחסך בשינה מתקן עיוות צירקדיאני שמעודד את הדיכאון‬ ‫‪ (3‬תיאוריה שלישית מציעה כי יש השפעה אנטי‪-‬דיכאונית לערות ממושכת )אולי דווקא הירידה בעכבות‬ ‫הרגשיות שנגרמת ע"י החסך בשינה היא זו שתורמת לשיפור במצבם של הדיכאוניים משום שבימים כתיקונם‬ ‫הם סובלים מעכבות מרובות מידי(‪.‬‬ ‫מאחר ודיכאון מאופיין בהטיה קוגניטיבית שלילית ‪ -‬סביר להניח שהתחזיות השליליות יגברו על החיוביות ותהיה‬ ‫נטייה לעכב את ההתנהגות מתוך חשש לדחייה או תחזית שלילית אחרת‪.‬‬ ‫ההכרעה האם לאפשר את הפעולה )של ההתקשרות( או לעכב אותה תלויה במאזן שבין תחזיות חיוביות‬ ‫לשליליות )כלומר – המאזן שבין חששות מדחייה ע"י החבר וכד' לבין התחזיות החיוביות כגון הציפייה ליהנות‬ ‫מהשיחה(‪.‬‬ ‫דחף זה עובר עיבוד קוגניטיבי ע"י ה – ‪ .

‬‬ ‫באופן כללי ‪ -‬אצל מבוגרים דיכאוניים יש הטיה קוגניטיבית שלילית‪ .‬‬ ‫סיכום הקשר שבין מערכות השינה‪-‬ערות‪-‬רגש לבין התפתחות הפרעות רגשיות‪:‬‬ ‫)‪(1‬‬ ‫בשלב מוקדם של ההתפתחות מערכת ויסות השינה‪-‬ערות היא מוגנת יחסית מפני‬ ‫השפעותיהם‬ ‫תהליכים‬ ‫של‬ ‫גבוהים‪.‬ה ‪ pfc‬מוטה לכיוון שלילי לכיוון רגשות‬ ‫שליליים וציפיות חברתיות שליליות‪.‬‬ ‫ולכן לא מבצעים כל מיני פעילויות חיוביות‪ .‬כלומר ‪ -‬יש פחות קשר‬ ‫בין המערכות‪.‬‬ ‫בגלל שה ‪ pfc‬יותר חזק בבגרות ואצל ילדים הוא פחות מפותח ‪ -‬שנתם של הילדים מוגנת יותר )מפני עיבוד‬ ‫מעורר של גירויים רגשיים(‪.‬‬ ‫מנקודת מבט אבולוציונית – ייתכן שבתקופות הקדומות לא היה צורך בכך שילדים צעירים יעדיפו להיות ערים‬ .‬‬ ‫דאל אומר שבקרב מתבגרים יש יותר קשר בין דיכאון להפרעות שינה מאשר ילדים‪ .‬ושאצל מבוגרים הקשר בין‬ ‫הפרעות שינה לדיכאון חזק יותר‪.‬‬ ‫קוגניטיביים‬ ‫כלומר – האלמנטים התת‪-‬קורטיקליים )המעורבים בשינה‪-‬ערות( הם דומיננטיים יותר מההשפעות‬ ‫הקוגניטיביות‬ ‫ה‬ ‫ומהשפעות‬ ‫‪.PFC‬‬ ‫–‬ ‫ולכן יש סבירות נמוכה יותר )בגילאים צעירים יחסית למבוגרים( שהפרעות חמורות יקרו בהשפעת תהליכים‬ ‫קוגניטיביים‬ ‫או‬ ‫רגשיים‬ ‫או‬ ‫בהשפעת‬ ‫חוויה‬ ‫שיוצרת‬ ‫תחושת‬ ‫איום‪.‬‬ ‫יש פלישה של מחשבות שליליות מעוררות ל ‪ .‬ומאחר ששלב ההירדמות הוא מאוד רגיש )הוא השלב שבו צריך‬ ‫להיות מעבר משליטה פרה‪-‬פרונטלית לשליטה תת‪-‬קורטקלית(‪ .‬‬ ‫למה המחשבות השליליות מעוררות?‬ ‫כי בעצם מה ששלילי זה איום‪ .‬‬ ‫קיימים ממצאים לא עקביים לגבי ילדים דיכאוניים‪ .‬‬ ‫מחקרים התפתחותיים אודות ה – ‪ PFC‬מראים כי אזורים אלה במוח מתפתחים מאוחר יותר תוך שינויים‬ ‫משמעותיים בפונקציות הניהול במהלך הילדות וגיל ההתבגרות‪.‬בשאלה האם יש להם הפרעות שינה‪.‬כלומר ‪ -‬מעכבים פעילויות חיוביות‪.‬‬ ‫מדוע קיים הפער הזה? למה אצל ילדים דיכאוניים שינה הרבה פחות קשורה לדיכאון מאשר אצל‬ ‫מבוגרים?‬ ‫דאל טוען שבמהלך גיל ההתבגרות השפעות ה ‪ pfc‬מתחזקת‪.‬‬ ‫ל ‪ pfc‬פחות השפעה אצל הילדים ולכן פחות יפריע לאזורים הנמוכים להיכנס לפעולה‪ .‬‬ ‫ההתנסויות האינדיווידואליות ודפוסי התגובה שמתפתחים במהלך שינויים התפתחותיים אלה בילדות ובגיל‬ ‫ההתבגרות עשויים להיות בעלי השפעה ארוכת טווח על מערכות ויסות אלה של השינה‪-‬ערות‪-‬רגש‪.‬למשל‪ -‬ציפייה שלילית שאף אחד לא ירצה להיות חבר שלי – זה סוג של איום‬ ‫ולכן זה מעורר‪.‬ה ‪ pfc‬צריך לאפשר להם להיכנס לשליטה כי‬ ‫הוא זה שמתאם את המערכות‪.‫בדומה לכך ‪-‬‬ ‫היכולת לעכב ויסות תת‪-‬קורטיקלי בהשפעת השפעות קורטיקליות גבוהות יותר עשוי להקביל‬ ‫להתפתחות זו וכך לתרום לשונות שבביטויי הדיכאון בקשיי שינה‪.‬‬ ‫נתונים אלה תומכים בהשערה שקיימות תקופות רגישות במהלך ההתפתחות שבהן התיאום שבין תהליכים‬ ‫קוגניטיביים גבוהים לבין ויסות השינה‪-‬ערות‪-‬רגש הם רגישים ופגיעים במיוחד‪. pfc‬והפלישה הזו מונעת את פעולת האזורים הנמוכים השולטים על‬ ‫השינה‪.‬‬ ‫המחשבות הללו פולשות בזמן הניסיון להירדם‪ .

‬‬ .‬במהלכו כל אזור במוח מקבל את תפקידו הייחודי‪.‬אך בפועל אין תנועה של הגוף(‬ ‫אם כך – נשאלת השאלה‪ :‬מדוע קיימות מערכות נוירו‪-‬התנהגותיות שפועלות בשיתוף בזמן ערות‬ ‫אך זקוקות לפרקי זמן של התנתקות האחת מהשנייה?‬ ‫ההנחה היא שמערכות נוירו‪-‬התנהגותיות שפועלות בשיתוף עם מערכות אחרות זקוקות לפרקי זמן שבהם הן יוכלו‬ ‫"לכוון" את עצמן‪ .‫בכדי להעריך את הסכנות שבסביבתם מפני שהוריהם עשו עבודה זו עבורם ולכן הם יכלו להרשות לעצמם‬ ‫לישון יותר לפי הצורך שלהם בלי לסכן את ביטחונם‪.‬ירידה במוטיבציה‪ .‬‬ ‫אך במקביל לכך גוברת גם היכולת להפריע למערכות התת‪-‬קורטיקליות להיכנס לפעולה ובכך למנוע‬ ‫הירדמות‪.‬‬ ‫סיכום ‪:‬‬ ‫השאלה המרכזית של מאמר זה היא ‪ :‬מדוע לשינה יש חשיבות כה רבה בתקופה בה מתפתח המוח?‬ ‫כפי שצוין בתחילת המאמר – אין זה נכון להניח שבזמן השינה המוח "מכובה" או פשוט נמצא במצב של מנוחה‪.(PFC‬‬ ‫שינויים אלה מביאים לשליטה רבה יותר של פונקציות הניהול על הרגשות‪ .‬ואת הפעולה הזו אינן יכולות לעשות כל עוד הן מחוברות למערכות נוספות‪.‬‬ ‫ההשפעות של החלשת ה – ‪ PFC‬על הסובלים מדיכאון הפוכות מאלה של אנשים נורמאליים משום שבקרב‬ ‫הנורמאליים החלשת ה – ‪ PFC‬מחלישה ציפיות להתנסויות עתידיות טובות וזיכרונות מהתנסויות עבר חיוביות‪.‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫חסך בשינה מחליש את השפעת ה – ‪ PFC‬גם על אזורים אחרים במוח‪ .‬עם זאת – בקרב‬ ‫הסובלים מדיכאון ההנחה היא שדווקא השחרור מהשפעות ה – ‪ PFC‬גורם לשחרור מקוגניציות שליליות ועקב‬ ‫נוצר‬ ‫כך‬ ‫שיפור‬ ‫בסימפטומים‬ ‫הדיכאוניים‪.‬ובעת‬ ‫שינה יש ניתוק בין שתי המערכות הללו(‬ ‫‪-‬‬ ‫בשנת ‪ REM‬יש ניתוק בין פעילות הקורטקס המוטורי לבין הפלט המוטורי )כלומר‪ :‬אנו חולמים שאנחנו‬ ‫זזים והמוח מייצר פקודות‪/‬דמיונות של תנועה‪ .‬‬ ‫והשאלה האחרונה שיש לשאול היא‪ :‬מדוע ההתנתקות הזו חשובה במיוחד דווקא בתקופה בה המוח מתפת‬ ‫במהלך ההתפתחות המוחית מתקיים תהליך הדיפרנציאציה‪ .‬ונטייה להתנהגות אימפולסיבית‪ .‬‬ ‫תפיסה זו של השינה מקבלת תמיכה ממצאים אמפיריים‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בשנת ‪ NREM‬יש ניתוק בין העיבוד הקוגניטיבי לבין תהליכי קליטת נתונים מהסביבה החיצונית )משום‬ ‫שבזמן שינה נחסמים תהליכי עיבוד הנתונים מהסביבה שב"כ מחוברים לתהליכי העיבוד הקוגניטיבי‪ .‬‬ ‫ולכן אם הנחה זו אכן נכונה )שהמטרה של השינה היא לאפשר למערכות מסוימות במוח לכוון את עצמן( – סביר‬ ‫להניח שחסך בשינה יפגע במידה הרבה ביותר בתפקודים מורכבים שדורשים שיתוף פעולה של מספר מערכות‬ ‫מוחיות במקביל‪.‬‬ ‫נכון יותר לתאר את מצב השינה כמצב בו יש התנתקות של מערכות נירו‪-‬התנהגותיות שעובדות ביחד בזמן ערות‪.‬וכתוצאה מכך‪:‬‬ ‫יש פחות התנהגויות מכוונות מטרה‪ .‬‬ ‫נטייה כרונית להגביר את רמת העוררות כתוצאה מפעילות קוגניטיבית )כלומר – נטייה כרונית להימצא‬ ‫במצבים בהם מחשבות מסוגים שונים גורמות לעוררות מוגברת ולא מאפשרות לישון( עלולה לפגוע באופן‬ ‫משמעותי בשינה ובויסות הצירקדיאני‪.‬‬ ‫בעוד בקרב הסובלים מדיכאון ההחלשה היא של ציפיות להתנסויות עתידיות שליליות וזיכרונות מהתנסויות‬ ‫עבר שליליות‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫שינויים שנוצרים בתהליך הבשילה במהלך הילדות וגיל ההתבגרות יוצרים פגיעות‬ ‫יותר‬ ‫גבוהה‬ ‫להשפעות‬ ‫קוגניטיביות‬ ‫גבוהות‬ ‫)‪.‬הצרכים והדחפים‪.

‬‬ ‫הפרעות בשינה בקרב ילדים עם הפרעת – ‪ADHD‬מאמר ‪28‬‬ ‫תקציר‬ ‫מטרה‪ :‬לאמוד את הקשר בין הפרעות בשינה והפרעת ‪ .‬מועדות לתאונות‪.ADHD‬עם‬ ‫זאת‪ .‬ישנו מוקד עיקרי על ישנוניות בקרב ילדים עם הפרעה ראשית של ערנות‪.‬התפקיד של‬ ‫שינה‪-‬ערות ב‪ ADHD -‬ראוי לבחינה‪ .‬תסמיני הגרעין של הפרעה זו כוללים רמות משתנות של חוסר תשומת לב‪.‬רבים מהנושאים הרלוונטים לא קיבלו‬ ‫מענה הולם‪ .‬זמן מומשך יותר עד לתחילת‬ ‫המעגל הראשון בשנת ‪) REM‬תנועת עיניים מהירות(‪ .ADHD‬שיטה‪ :‬מחקרים אמפיריים שפורסמו‬ ‫מאז ‪ 1970‬על הפרעות בשינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬סוקרו באופן שיטתי‪ .‬מסקנות‪ :‬טבעו‬ ‫המדיוק של בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬טרם נקבע‪ .‬גורמים כגון קבוצות אבחון שלא הוגדרו היטב‪ .‬בעיות‬ ‫בשינה נכללות כעת גם במספר סולמות מדידה לילדים המשמשים חלק מפרוצדורת האיבחון ל‪ADHD -‬‬ ‫)לדוגמא‪ .‬‬ ‫רוב המחקר נערך על קשר בין‪.‬‬ ‫‪ ADHD‬הינה הבעיה הנפוצה ביותר המוצגת בפני שירותי בריאות הנפש לילדים‪ .1‬שינה וטמפרמנט‬ ‫‪-‬‬ ‫מחקרים מצביעים על קשר בין בעיות שינה‪ .‬רבים מהמאפיינים של הפרעה ראשית של ערות חופפים עם אלה של ‪ .‬‬ ‫הפרעות שינה ובעיות התנהגות‬ ‫מחקרים שונים מצביעים על קשרים בין שינה ובעיות התנהגות כמו‪ :‬תוקפנות‪ .‬האישור האובייקטיבי‬ ‫להפרעות אלה היה פחות חזק‪ .‬ההפרעה משפיעה על כ‪5% -‬‬ ‫מהילדים בגיל בית ספר‪ ADHD .‬ממצא נוסף היה כי‬ ‫תרופות מעוררות הובילו לשינויים בשנת הילדים )חביון שינה ארוך יותר‪ .‬סולם המדידה ההורי של קונרס(‪ .‬ווינברג וברמבאק )‪ (1990‬שיערו לגבי הפרעה הדומה ל‪ .‬מכיוון שתסמינים אלה ידועים משכבר כמאפיינים הפרעות בשינה‪ .‬נעשה שימוש בגישת ‪box-‬‬ ‫‪ score‬על מנת לבחון את עקביות הממצאים לאורך המחקרים‪ .‬מחקרים אובייקטיבים מראים ממצאים פחות‬ ‫עקביים‪.‬שבהם השתמשו במדדי תוצאה שונים‪.ADHD -‬הנקראת‬ ‫"הפרעה ראשית של ערנות"‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב המחקרים מתבססים על דיווחי הורים‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬למרות שדיווחים סובייקטים על הפרעות בשינה ב‪ ADHD -‬היו שכיחים‪ .ADHD‬אם כי הם‬ ‫לא נכללו בשתי הגרסאות האחרונות של ה‪) DSM -‬ספר האבחון של ארגון הפסיכאטרים האמריקאי(‪ .‬תת השגיות אקדמית‬ ‫וקשרים חברתיים דלים‪ .‬גודל מדגם קטן‪ .‬הרציונל מאחורי הכללת פריטים אלה מתבסס על תצפיות קליניות‬ ‫שזיהו קשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה ולא מדובר בתיאוריה המשליכה הפרעות בשינה על ‪.‬‬ ‫אימפולסיביות וחוסר מנוחה‪ .‬מחקרים מעטים ומגבלות‬ ‫מתודולוגיות ופרוצדורליות מקשות על קביעת הקשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪.ADHD‬‬ .2 .‬התפרצויות זעם‪.‬‬ ‫הפרעות בשינה נקשרו עם ‪ ADHD‬ונכללו בעבר כאחד ממאפייני האבחון ב‪ DSM-III -‬להפרעת ‪ .‬בעיקר קשיי הרדמה ושמירה על רצף הישנה‬ ‫לבין טמפרמנט "קשה"‪.1 :‬שינה וטמפרמנט‪.‬אך שינויים אלה אינם פתלוגיים‪ .‬מאופיינת כשילוב הטרוגני של מספר הפרעות התנהגות‪ .‬הממצא האובייקטיבי העקבי היחידי היה כי ילדים עם ‪ ADHD‬הציגו יותר‬ ‫תנועות במהלך השינה אך לא נבדלו מקבוצת הביקורת במשך זמן השינה הכולל‪ .‬‬ ‫היפראקטיביות‪ .‫תהליך זה דורש כיוונון של כל מערכת באופן מיוחד‪.‬שינה ו ‪ADHD‬‬ ‫‪.

‬עקיבות בממצאים לאורך המחקרים ייתכן ותעיד על מהימנות טובה יותר מזו אשר תוסק במחקר‬ ‫הפרטי המקורי‪ .‬שאלונים‪ .‬וכו'‪ .‬נסקרו מספר מחקרים רלוונטים‬ ‫נוספים‪ (1) :‬מחקרים שבחנו את ההשפעה של תרופות מעוררות על השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬אך לא כללו‬ ‫בסיס השוואתי של ‪ ADHD‬עם ילדים מקבוצת ביקורת‪ (2) .‬‬ ‫הפרעות בשינה ושיטות מדידה‬ ‫מחקרי שינה יכולים להתחלק לשני תחומים כלליים המבוססים על השיטה אשר משמשת להערכת בעיות‬ ‫השינה‪ -‬מדדים סובייקטיבים ואובייקטיבים‪ .‬‬ ‫גישת ‪ box-score‬נבחרה לשם בחינת ‪ 16‬המחקרים‪ .‬עם יומני שינה כיוצאים מן הכלל‪.‬מחקרים של מקרה בודד(‪ (3) .‫השינה כידוע מושפעת מגורמים סביבתיים‪ .‬‬ ‫שהינם תיעוד יומי של משתני שינה המוקלטים על ידי המטופל ו\או הצופה‪.‬מחקרים בחנו גם‬ ‫את ההשפעה של תרופות מעוררות על השינה בקרב ילדים עם ‪ .‬השינה והמבנה )למשל‪ .‬כך שהשכיחות והמשמעות של הפרעות בשינה‬ ‫בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬נותרת עלומה‪. actigraphy .‬גורמים רפואיים והשפעות ביולוגית‪ .‬מאפשר לחוקרים לבחון את שלבי‬ ‫ה‪ EEG -‬בזמן השינה‪ .‬כאשר המחקרים הנותרים שימשו לשם סיפוק מידע נוסף‪.‬תיזמון ומשך שלבי שנת ה‪ NREM -‬ושנת ה‪REM( non /rapid eye -‬‬ . (4‬מחקרים שבחנו את ההתערבויות הפרמקולוגיות לבעיות שינה הנגרמות ממעוררים‪.‬מספר ההתעוררויות בלילה‪ .‬‬ ‫גישת ‪ box-score‬מאפשרת השוואה לאורך מחקרים הנבדלים במספר נושאים מתודולוגיים )למשל‪ .‬זמן ההירדמות‪ .‬המחקר על‬ ‫השינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬מאפשר הזדמנות להתחיל ולהעריך את החשיבות היחסית של הגורמים הביולוגים‬ ‫והפסיכו‪-‬חברתיים‪ .‬ראיונות(‬ ‫מתמקדות בהיבטים הנצפים של השינה‪ .‬אופן ההקלטה(‪ .‬הגבלנו את החיפוש‬ ‫שלנו לעבודות שהתפרסמו בשפה האנגלית בכתבי עת‪ .‬החוקרים הסבירו בקצרה על הפרעות בשינה ומדידות השינה לשם להבהיר את‬ ‫הנושא‪.polysomnographs.‬להעריך תיאוריות שונות של ‪ ADHD‬ולבחון מספר גורמים סיבתיים האחראים לתתי הסוגים‬ ‫ולתנאים הנלווים של ‪ .(ADHD.‬לפיכך‪ .‬מספר‬ ‫ומשך הזמן של תנומות‪ .‬מדדים סובייקטיבים )לדוגמא‪ .ADHD‬‬ ‫טרם סקירת הספרות הנ"ל‪ .‬‬ ‫מדדים אובייקטיבים של שינה )לדוגמא‪ .‬כמו משך השינה‪ .‬גורמים גנטים‪ .ADHD‬קרטריונים מכלילים ומדירים‪ .Polysomnographs .‬סקרנו באופן שיטתי את הספרות המחקרית מאז ‪ .‬מחקרים בהם נעשה שימוש בשיטות מתודולוגיות‬ ‫שונות )לדוגמא‪ .‬הסוג ומשמעות בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪.‬‬ ‫המטרה העיקרית של סקירה זו היא לבחון את התדירות‪ .1970‬ערכנו‬ ‫חיפוש במאגר ‪ Medline‬תוך שימוש בקרטריון ספציפי ולאחר מכן הצלבנו בין המאמרים‪ .‬ישנן מעט הוכחות אמפיריות בנושא זה‪ .‬הגדרת‬ ‫‪ .‬מחקרים בהם המוקד היה על ילדים עם הפרעות בשינה במקום‬ ‫על ילדים עם ‪ .‬השיטה נחשבה כהולמת יותר מאשר ניתוח כולל ) ‪meta-‬‬ ‫‪ (analysis‬כיוון שרבים מהמחקרים לא עשו שימוש באותה שיטת מדידת תוצאה )ההכרחית כדרישת קדם לביצוע‬ ‫ניתוח כולל(‪ .‬לוכדים מידע שאינו נצפה בעין‬ ‫האנושית ומוקלט בזמן אמת‪ .‬יומני שינה‪ .‬מבטא מדידות‬ ‫פיזיולוגיות מרובות המוקלטות בזמן השינה בתנאי מעבדה‪ Polysomnographs .ADHD‬למרות קיומם הרב של תצפיות קליניות והשערות תיאורטיות ביחס לקשר בין‬ ‫‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪ .‬חוסר עקיבות בממצאים יכולה להיות תוצר של התרחשות מקרית של ממצאים אשר‬ ‫נמצאו מובהקים סטטיסטית במדגם קטן‪.‬הנחשב ל"תקן הזהב" של מחקרי השינה‪ .‬מדידות אלה נוטות להיות רטרוספקטיביות בטבען‪ .‬בנוסף‪ .‬נמצאו ‪ 16‬מחקרים אשר התייחסו באופן ישיר לשינה‬ ‫בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬בהשוואה עם ילדים המתפתחים נורמלית‪ .‬וידאו(‪ .‬‬ ‫על מנת לסייע בהבנת הקשר בין ‪ ADHD‬ושינה‪ .ADHD‬בנוסף‪ .‬מבין ‪ 16‬מחקרים אלה‪ 8 .

‬מבחינה בין שלבי השינה והעירות‪ .‬למעשה‪ .‬מספר ואופן ההערכה של הפרמטרים בשינה השתנו לאורך המחקרים‪ .‬בעוד שרוב מדגמי ה‪ (ADHD (90% -‬היו זכרים‪ .‬שינויים במדדים של פרמטרים אלה‬ ‫מקשים בהערכת ההבדלים הממשיים של ילדים עם ‪ ADHD‬בהשוואה עם קבוצת הביקורת לאורך המחקרים‬ ‫שסוקרו‪ .‬‬ ‫ברוב המחקרים לא היה תיעוד לימות השבוע שבהם נאספו הרשמים‪ .‬יותר ממחצית‬ ‫המחקרים לא דיווחו על קריטריונים מכלילים‪ .‬מספר הגירויים‪ .‬רק שני‬ ‫מחקרים התייחסו למידע זה‪ .‬לרוב קבוצת הביקורת לא הותאמה על פי‬ ‫משתנה המין‪ .‬‬ ‫‪ 6‬מתוך ‪ 14‬המחקרים הסתמכו על אבחנה קודמת ו\או לא ציינו את קריטריון האיבחון שלהם‪ .‬הטווח הרחב של הגיל ייתכן וגם מסביר את חוסר העקיבות בממצאים‪ .‫‪ .‬כמו גם במשך זמן השינה הכולל‪ .‬ורוב המחקרים לא סיננו הפרעות נלוות‪. dextroamphetamine.‬קבוצת הביקורת כללה יחס גדול יותר של‬ ‫נקבות‪ .‬‬ ‫סוג‪ .‬היו הסתייגויות בשימוש בשיטות המדידה הסטנדרטיים של ה‪ Polysomnographic -‬ביישומם על‬ ‫ילדים‪ .‬וכו'‪ .(1983‬מצא כי לילדים‬ ‫עם ‪ ADHD‬יותר תנועות במהלך השינה בימות השבוע מאשר בסופי שבוע‪ .‬‬ ‫קרטריונים ושיטות איבחון נבדלו בין המחקרים הנסקרים וייתכן והם יכולים להסביר את חוסר העקיבות‬ ‫בממצאים‪ .‬אך מצאו הבדלים עם יישום שיטות מדידה אוטמטיות ממוחשבות )למשל‪ .‬‬ ‫נושאים מתודולוגיים במחקרי שינה עם ‪ADHD‬‬ ‫הרוב המכריע של המחקרים שנסקרו סבלו ממדגמים קטנים‪ .(methylphenidate.‬עם זאת‪.( (movement‬ה‪ Actigraphy -‬עושה שימוש בשעוני יד קטנים‪ -‬התקנים ממוחשבים למדידת תנועות הגוף בזמן‬ ‫השינה‪ Actigraphy . pemoline‬כמו גם המינון ולוח הזמנים של נטילתה‪.ADHD‬אלא השתמשו בקריטריוני איבחון שונים‪ .‬בעוד מחקרים אחרים לא עשו הבחנה זו‪ .‬אורך‬ ‫התחלת השינה‪ .‬שני מחקרים השתמשו במידע נורמטיבי עבור קבוצת ההשוואה אשר בוקרה‬ ‫במעבדות שונות‪ .‬לא היתה בקרה למשתנים‬ .‬שיטות בקרה בלתי הולמות בעיתיות במיוחד בסוגי‬ ‫מחקר זה בשל השינויים בשנת ה‪ EEG -‬לאורך פרישת הגיל והבדלים בין המינים ובין ילדים טרום מתבגרים‬ ‫ומתבגרים‪.‬סוג התרופה‬ ‫המעוררת היה שונה )‪ . 65‬מתוכם ילדי גן‪ .‬עם זאת‪ .‬נעשה שימוש בהקלטת וידאו על מנת לצפות באופן אובייקטיבי בהתנהגויות שינה‪ .‬‬ ‫שיטות בקרה בלתי הולמות אפיינו גם הן את רוב המחקרים הללו‪ .‬רשמי גלי דלתא היו‬ ‫גבוהים יותר בנדבקים עם הפרעות התנהגות(‪.‬‬ ‫מחקרים מסוימים הבטיחו תקופות של אי שימוש בתרופות טרם השתתפותם של הנבדקים במחקר‪ .‬מספר מחקרים‬ ‫נבחרו עבור ילדים עם ‪ ADHD‬אשר הציגו היפראקטיביות‪ .‬ברור כי אין זה מקביל למידע האפדימיולוגי הקיים‪ .‬יתר על כן‪ .‬בנוסף‪ .‬רק מחקר אחד ציין זאת כקרטריון מכליל‪.‬כאשר גילאי הילדים משתנים‬ ‫לאורך המחקרים מ‪ 6-‬ל‪ .‬פורינו ועימיתים )‪ .‬פרוצדורות איבחוניות השתרעו מ"איבחון קדום" לשימוש בראיונות וסולמות מדידה של הורים ומורים‪.‬מספר הילדים שנכללו‬ ‫ב‪ 14-‬המחקרים האובייקטיבים היה קטן ) ‪ 91‬נבדקי ‪ ADHD‬בסה"כ(‪.‬לדוגמא‪ .‬שני המחקרים הסובייקטיבים הכילו ‪ 113‬ילדים עם‬ ‫‪ ADHD.‬קובל ועמיתים )‪ (1984‬השוו ילדים עם הפרעת התנהגות וקבוצת ביקורת ולא מצאו הבדל במדדי השינה‬ ‫הסטנדרטיים‪ .‬בזמנים שונים‪ .12 -‬על אף ששלבי ההתפתחות המינית נמצאו כקשורים למשתני השינה‪ .‬‬ ‫‪ actigraphy‬והקלטות וידאו אינן מאפשרות לחוקר לבחון את ה‪ EEG -‬ומבנה השינה‪.‬שני מחקרים‬ ‫נוספים לא התבססו על ילדים עם אבחנה של ‪ .‬תוך שימוש בשיטות שונות‪ .‬‬ ‫ילדים רבים שנכללו במחקרים אלה לא היו תמימי‪ -‬תרופות‪ .

‬‬ ‫מדדים אובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫השוואה בין ‪ ADHD‬וקבוצות ביקורת‪.‬קביעת שעת שינה מוקדמת יותר( יכולה‬ ‫להשפיע על שנתו של הילד‪ .‬לא לאפשר תנומות‪ .‬‬ ‫שני מחקרים מבוססי שאלונים שבוצעו על ידי קפלן ועמיתים )‪ (1987‬הראו כי הוריהם של ילדי גן היפראקטיבים‬ ‫דיווחו יותר על קשיים בשינה של ילדיהם מאשר הורים לילדים עם התפתחות רגילה‪ .‬לקבוע מתי יש להעיר את הילד‪ .ADHD‬הורים של ‪ 48‬ילדים עם ‪ ADHD‬אשר אינם מטופלים תרופתית דיווחו כי ילדיהם התקשו יותר להירדם‬ ‫)‪ 56%‬לעומת ‪ (23%‬והיו עייפים יותר עם יקציתם ) ‪ 55%‬לעומת ‪ (27%‬לעומת דיווחי ההורים של ‪ 30‬ילדים‬ ‫רגילים‪.‬‬ ‫השימוש בשיטות ‪ Polysomnographic‬עם ילדים העלו מספר נושאים פרוצדורלים‪ .‬עם זאת‪ .‬קביעת השעה בה הילד צריך ללכת לישון‬ ‫והסדרי שינה )למשל‪ .‬למעשה‪ .2‬‬ ‫מחקרים מתוך אלה השתמשו ב‪ .‬לדוגמא‪ .‬מספר מחקרים בחנו את שיעור הבסיס של בעיות שינה במדגמים קלינים נבחרים של ילדים‬ ‫עם ‪ .‬מספר מחקרים ביקשו שלא לאפשר לילדים תנומות‪ .‬רוב‬ ‫המחקרים )‪ (13/14‬אשר עשו שימוש ב‪ Polysomnographs -‬איפשרו לילה אחד של הסתגלות‪ .‬חדר הורים סמוך‪ .‬מעוצב עבור ילדים(‪ .‫רבים )לדגומא‪ .‬‬ ‫‪ 14‬המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ ADHD‬רשומים בטבלה מספר ‪12 .‬השפעת התרבות‬ ‫והמשפחה על דפוסי השינה גם לא נבחנה בשום מחקר‪ .‬עם זאת‪ .‬ו‪Polysomnographs -‬בבית ייתכן ויהיו תקפים יותר‬ ‫אקולוגית וייתכן ויצריכו רמות משתנות של הסתגלות בהשוואה עם ‪ Polysomnographs‬המתבצע במעבדה‪.‬אך לא הציגו הבדל במשך זמן השינה הכולל או בזמן התחלת שנת החביון‪.‬‬ ‫תוצאות מחקרי שינה עם ‪ADHD‬‬ ‫מדדים סובייקטיבים של שינה בקרב ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫דיווחים קליניים והוריים מעידים כי הפרעות בשינה קשורות ב‪ .‬מבנים אלה לרוב נקבעים על ידי ההורים וייתכן ויהיו שונים‬ ‫באופן משמעותי‪ .(1996‬תיעד כי הבדלי תרבות בגידול‬ ‫ילדים משפיעים באופן חזק על דפוסי ומנהגי השינה )למשל‪ .‬‬ ‫במחקרי שינה עם מבוגרים‪ .‬אין זה ידוע‬ ‫האם ילדים נדרשים ליותר לילות להסתגלות מאשר מבוגרים‪.‬פאלם‬ ‫ועמיתים )‪ (1992‬מצאו שילדים עם בעיות קשב היו פחות טולרנטיים למחקרי פרוצדורות שינה מאשר קבוצת‬ ‫הביקורת )למשל‪ .‬מנהג מקובל הוא לאפשר לפחות לילה אחד של הסתגלות לסביבת המעבדה‪ .‬אפקט הלילה הראשון גדול יותר(‪ Actigraphy .‬תנומות‬ ‫קצרות יותר ביום‪ .‬שגרת זמני שעת השינה(‪ .‬שלדון )‪ .Actigraphy -‬תקריות דמויות נידודי שינה‬ .‬מחקרי שינה עם ילדים צריכים להתייחס למספר משתנים מבניים כמו מספר‬ ‫התנומות שיש לאפשר במהלך היום‪ .‬שינה מחוץ לבית‪ .‬לישון לבד או עם אחרים(‪ .‬מציצת אצבע והנקה(‪.‬תוצאות אלה אוששו במחקר‬ ‫שלישי‪ .‬מעבדת השינה הינה סביבה לא‬ ‫מוכרת ויכולה להיות מאיימת לרוב הילדים )למשל‪ .‬חוטים המחוברים לקרקפתו של הילד(‪.‬שינוי מבנים אלה )למשל‪ .‬בו יומני שינה זיהו בקירוב כי ‪ 25%‬מהילדים בקבוצת ה – ‪ ADHD‬הציגו יותר התעוררויות בלילה‪ .‬‬ ‫ייתכן ואין הן מובנות באופן שהוא נוח עבור הילד )למשל‪ .‬‬ ‫בשונה ממחקרי שינה למבוגרים‪ .‬אובייקט מעבר‪ .Polysomnographs -‬ושניים השתמשו ב‪ .‬אף אחד מן המחקרים לא בחן הבדלים‬ ‫פסיכו‪-‬חברתיים שייתכן ומסבירים את ההבדלים בשינה )לדוגמא‪ .‬הבדלים בזמני שעת השינה בימות השבוע וסופי שבוע(‪ .ADHD -‬עד כה לא נמצאו הוכחות אפדימיולוגיות‬ ‫לקשר זה‪ .‬בעוד אחרים ניסו לשמר‬ ‫שגרת שעת שינה\ שינה רגילה‪.

‬הבדלים בשנת ה‪ REM -‬נמצאו בין ‪ ADHD‬והביקורת בחמישה מתוך תשעה‬ ‫מחקרים‪ .‬‬ ‫תנועות בזמן השינה נמדדו בשישה מחקרים‪ .‬רק מחקר אחד בחן‬ ‫ישנוניות בנבדקי ה‪ ADHD -‬באמצעות שימוש במבחן חביון השינה המרובה‪ .‫)‪ (parasomnia‬בקרב אוכלוסיית ה‪ ADHD-‬לא הוערכו באופן שיטתי‪ .‬שנת ה‪ REM -‬נבחנה בתשעה מחקרים‪ .‬משך זמן השינה הכולל נבחן בעשרה מחקרים‪ .‬אף אחד ממחקרים אלה לא מצא כי לקבוצת ה‪ ADHD -‬יעילות שינה טובה‬ ‫יותר מאשר נבדקי הביקורת‪ .‬מחקר אחד מצא מספר מופחת של פלכים‪ .‬אבחנה הדומה באופנים רבים ל‪ ADHD -‬אך‬ ‫גם נבדלת משמעותית )למשל‪ .(1978‬מספר הפלכים הוכפל לאחר נטילת ‪ .‬יותר‬ ‫ילדים עם ‪ ADHD‬היו "ישנוניים" )למשל‪ .ADHD‬שני מחקרים לא מצאו הבדלים בין התנאים שבלי תרופות ועם תרופות‪.‬בעוד המחקר השני מצא עליה‬ ‫במספר הפלכים‪ .‬במחקר של קהאן‬ ‫ושות' )‪ .‬לפיה לקבוצת ה‪ ADHD -‬משכי זמן שינה כוללים ארוכים יותר‪ .ADHD -‬שני המחקרים האחרים‬ ‫דיווחו על חביון ארוך יותר לאפיזודת ה‪ REM -‬הראשונה בקבוצת ה‪ .‬שני מחקרים לא מצאו הבדלים במספר התנועות בין שתי הקבוצות‪ .‬אם כי הבדלים אלה לא היו בטווח הפתלוגי‪ .REM -‬זמן החביון לתחילת שנת‬ ‫ה‪ REM -‬ואחוז של משך זמן השינה הכולל בשלבי השינה השונים‪ . עם זאת‪ .‬‬ ‫תשעה מחקרים השוו את זמן התחלת השינה של ילדים עם ‪ ADHD‬עם זו של קבוצת הביקורת‪ :‬שלושה מחקרים‬ ‫מצאו כי לילדים עם ‪ ADHD‬חביון ארוך יותר עד להתחלת השינה.‬ילדים עם ‪ ADHD‬שנטלו תרופות )שבעה ילדים נטלו ‪ methylphenidate‬ואחד ‪ (pemoline‬דמו יותר לקבוצת‬ .‬רק‬ ‫מחקר אחד מצא מגמתיות בין הקבוצות‪ .‬שלושה מחקרים מצאו יעילות שינה גרועה יותר‪ .‬בשניים מהם נעשה שימוש ב‪ .ADHD -‬ראמוס‬ ‫פלטו ועמיתים )‪ (1990‬מצאו כי ‪ REM‬מופחת היה קשור ברכיב ההיפראקטיביות של ה‪ ADHD -‬ולא ברכיב חוסר‬ ‫הקשב‪ .actigraphy -‬הארבעה הנותרים עשו‬ ‫שימוש ב‪ .‬יתר‬ ‫תשעת במחקרים לא מצאו הבדל בין קבוצות ה‪ ADHD -‬והביקורת‪ .‬והם פירשו ממצא זה כמתייחס לחוסר היציבות בשנת הילדים עם ה‪ .‬ושנת‬ ‫ה‪ NREM-‬נבחנה בעשרה מחקרים‪ .‬שליטה מוטורית ותפישה"‪ .‬התמקדות בקשיים מוטורים ותפישתיים ולא חוסר מנוחה ואימפולסיביות(‪.‬בעוד חמישה לא מצאו שום‬ ‫הבדלים‪.‬‬ ‫פרמטרים מבניים שנבחנו באוכלוסיות ‪ ADHD‬כוללים את כמות וצפיפות שנת ה‪ .NREM -‬שני מחקרים עוצבו במיוחד על מנת למדוד פלך פעילות של ‪ EEG (13‬עד ‪ 15‬הרץ(‪.‬לשלושה נבדקים עם ‪ ADHD‬היה תחילת זמן חביון שינה קצר מאד(‪.NREM -‬חמישה מתוך המחקרים האלה‬ ‫לא מצאו שום הבדל‪ .‬שני מחקרים מצאו עליה בשלב ‪ 2‬של השינה‪ . וארבעה מחקרים לא מצאו הבדלים בין הקבוצות‪ .‬ואחד מצא עליה בשלב ‪ 3‬של השינה‬ ‫בקבוצת ה‪. שני מחקרים מצאו חביון קצר יותר להתחלת‬ ‫השינה.‬‬ ‫הנחשב למדד של עכבות מוטורית‪ .‬לפיכך רק מידע המתייחס לתקריות חמורות‬ ‫של נידודי שינה )‪ (dyssomnia‬מוצגות‪.ADHD -‬‬ ‫השפעת מעוררים על השינה‪.‬שלושה מתוך מחקרים אלה דיווחו על כמויות מופחתות של שנת ה‪ REM -‬בקבוצת ה‪ .polysomnographs -‬ארבעה מהמחקרים האלה מצאו כי נבדקי ה‪ ADHD -‬הציגו יותר תנועות בזמן השינה‬ ‫מאשר קבוצת הביקורת‪ .‬‬ ‫קבוצת הניסוי אובחנה ב"ליקויים בקשב‪ .‬שמונה מחקרים נוספים בחנו את ההיבטים של שנת ה‪ .‬‬ ‫שמונה מתוך ‪ 14‬המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים בחנו גם את ההשפעה של תרופות מעוררות )בייחוד‬ ‫‪ (methylphenidate‬על ילדים עם ‪ .‬בשמונה מחקרים התייחסו ליעילות השינה‬ ‫)היחס בין הזמן במיטה לזמן השינה(‪ .methylphenidate‬במחקר שבחן התעוררות למשמע גירוי‬ ‫שמיעתי‪ .ADHD -‬דפוס דומה של חוסר עקיבות נמצא‬ ‫כאשר בחנו את ה‪ .‬‬ ‫יתר ששת המחקרים לא מצאו הבדלים מסוימים‪ .‬פאלם ועמיתים )‪ (1992‬לא מצא‬ ‫הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי הקבוצות במשך זמן ההירדמות ברצף התנומות בשעות היום.

(1991‬ילדה בת ‪ 10‬עם ‪ ADHD‬ואינסומניה מעוכבת שלב שינה טופלה בשילוב של שינוי‬ ‫התנהגותי עם טיפול כרונו )‪) ( chronotherapy‬עיכוב זמני שינה באופן רציף עד אשר זמן התחלת השינה נערך‬ ‫מחדש עם זמן שעון מוקדם יותר( בהפרעת השינה שלה‪ .d‬צ'טור ועמיתים )‪ (1983‬בחנו את ההשפעה של מנת תרופה מעוררת הניתנת‬ ‫בלילה‪ .i.ADHD‬זמן חביון התחלת שינה מופחת צויין במחקר אחד‪ .REM‬כמו גם פעילות ‪ REM‬מוגברת וקטיעה‪ .‫הביקורת לעומת ילדים עם ‪ ADHD‬שלא נטלו תרופות‪ .i.d‬עם זאת‪ .‬בתיאור מקרה של‬ ‫דהאל ועמיתים )‪ .t.‬הקבוצה עם הפרעות בשינה הציגה שיפור משמעותי‬ ‫בדיווחי ההורים על תוקפנות‪ .‬בעוד זמן‬ ‫התחלת שינה גבוה נמצא באחר‪ .‬‬ ‫מחקר של אלי ועמיתים )‪ (1996‬השווה ילדים עם ובלי הפרעות בשינה שהיו ברשימת המתנה לניתוח להסרת‬ ‫שקדים )‪ .‬‬ ‫החפיפה באבחון הפרעות שינה ו‪ ADHD -‬הובילה למספר תיאורי מקרה בהם דווח על "אבחון מוטעה" של ‪ADHD‬‬ ‫בילדים עם הפרעות בשינה‪ .(adenotonsillectomy‬לאחר הפרוצדורה הניתוחית‪ .‬תיאור מקרה אחר של ברגמן ) ‪ (1976‬דווח על‬ ‫התערבות התנהגותית המכוונת לאינסומניה אצל ילד בן ‪ 7‬עם ‪ .d‬לא השפיעה על אורך השינה יותר מאשר ‪ .‬שני המחקרים הנוספים מצאו התחלה מאוחרת‬ ‫יותר לתקופת ה‪ REM-‬הראשונה‪.b.‬בכך שהיה יותר קשה לעוררם‪ .‬הייקי ועמיתים )‪ (1992‬תארו שלושה ילדים עם סינדרום אי שקט ברגלם‬ ‫שאובחנו באופן מוטעה ב‪ .i.‬הם גם הפגינו שיפור במדדי שימור קשב‪.ADHD‬הסרת קשיי השינה כמו גם הפחתה ניכרת‬ ‫בהיפראקטיביות הושגו‪ .‬התערבות זו הובילה לשיפור משמעותי בהתנהגויות‬ ‫השינה כמו גם בהתנהגויות במשך היום )אינטראקציה משופרת עם קבוצת השווים‪ .i.d‬דורגו כיותר עייפים(‪ .‬אך כן השפיעו על רמת העייפות‬ ‫בעת היקיצה )ילדים על ‪ t.‬רווחים אלה נשמרו בבדיקה שנערכה ‪ 4‬חודשים‬ ‫אח"כ‪ .‬לדוגמא‪ .‬ל‪ 14-‬היו מספיק סימנים לאבחון של ‪ .i.REM‬גרינהיל ושות' )‪ (1983‬מצא מספר‬ ‫מוגבר של תקופות ‪ .‬כפי שהוצגו על ידי הערכות ‪v‬מורים והביצוע בכיתה‪ .ADHD -‬וולטרס ועמיתים )‪ (1994‬מצאו כי ‪ 34%‬מהילדים שמאובחנים ב‪ADHD -‬‬ ‫הציגו מספיק תסמינים של הפרעת תנועת רגל מחזורית ) ‪ (periodic leg movement disorder‬שהצריכה חקר שינה‪.‬הם מצאו שינוי משמעותי במבנה השינה )עיכוב באפיזודת ה‪ REM-‬הראשונה והפחתה באחוז שנת ה‪-‬‬ ‫‪.‬שלושה מחקרים ציינו שינויים בשנת ‪ .‬חוסר קשב והיפראקטיביות‪ .‬‬ ‫מתוך ‪ 34‬הילדים שהופנו למחקר שינה‪ .‬שטיין ושות' )‪ .‬ממצא זה פורש כתומך‬ ‫פוטנציאלי לתיאוריית גריית‪ -‬היתר של ‪ .(1996‬שבחנו את דיווחיהם של שני ההורים ו‪-‬‬ ‫‪ .ADHD‬עם זאת‪ .‬פרודקטיביות מוגברת‬ ‫במשימות חשבוניות והשלמה רבה יותר של עבודת ישיבה(‪ .d -‬שלוש מנות ביום( על השינה של ילדים עם ‪ .i.‬והשפעות אלה עדיין התקיימו בבדיקה שישה חודשים לאחר מכן‪.‬אלה לא כללו בסיס השוואתי עם קבוצת הביקורת‪ .d‬שתי מנות ביום( ו‪) t.‬‬ .ADHD‬קאנט ושות' )‪ (1995‬מצאו כי‬ ‫מנה שלישית של תרופה לא שינתה את התחלת השינה )על פי דיווחי האחיות(‪ .‬היתה מגמה לעבר הפחתה‬ ‫במשך זמן השינה הכולל ב ‪ .‬‬ ‫חיפוש בספרות גילה שלושה מחקרים נוספים אשר התייחסו להשפעת המעוררים על השינה בקרב ילדים עם‬ ‫‪ .‬שני מחקרים השוו את ההשפעה של תרופות‬ ‫‪) b.PLMD‬טיפול ב ‪PLMD (clonidine‬‬ ‫או ‪ ( levodopa‬הוכח כיעיל הן בטיפול בקשיי התנהגות בשעת הלילה ובשעת היום של ילדים אלה‪.actigraphy‬מצאו כי ‪ t.(REM‬‬ ‫מחקרי התערבות המתמקדים בשינה ו‪ADHD -‬‬ ‫חיפוש בספרות גילה שני מחקרים של תאורי מקרה על ילדים עם ‪ ADHD‬והפרעה בשינה‪ .

עם זאת‪ .(45%‬תוצאה יחסית עקבית‬ ‫נמצאה לאורך המחקרים של זמן שינה כולל‪ .‬הגיבו טוב לקלונידין ) ‪85%‬‬ ‫מהמטופלים הציגו שיפור ניכר(‪.‬ילדים עם ‪ ADHD‬נמצאו יותר חסרי מנוחה במהלך השינה ) ‪ Actigraphy .‬פרוצדורות מבוקרות מקשות על פירוש ממצא זה בהתחשב בכך‬ ‫שהילדים נטלו תרופות שונות במינונים שונים ודבקו בזמני נטילה שונים‪ .‬ממצא זה עקבי עם המחקרים שעשו שימוש במדדים‬ ‫סובייקטיבים‪ .‬הערכה של שכיחות בעיות השינה בהתבסס על שני מדגמים אלה של ילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫)מדגם כולל של ‪ (113‬היא בין ‪ 25%‬ל ‪ 50%‬בהשוואה ל ‪ 7%‬בקבוצת הביקורת‪ .‬‬ ‫פרינס ועמיתים )‪ .‬בנוסף‪ .‬‬ ‫מאחר שגודל המדגמים היה מאד קטן‪ .‬מספר זהה של מחקרים מצאו הבדלים בין קבוצת ה‪ ADHD -‬וקבוצת הביקורת בשנת ה ‪ REM‬וה‪-‬‬ ‫‪ NREM‬כמו אלה שלא מצאו הבדלים )‪ REM‬ו‪ NREM: 55% -‬ו‪ 50% -‬מצאו הבדלים‪ .‬‬ ‫פירוש ‪Box.(33%‬קצר יותר )‪ (22%‬וזהה )‪ .‬הוא נמצא אורך יותר ) ‪ .‬בהתאמה(‪.ADHD‬בהינתן ממצא זה‪ .(6/8‬תרופות‬ ‫מעוררות האריכו את חביון השינה ואת התחלת מעגל ה‪ REM -‬הראשון.‬‬ ‫תוצאות המחקרים שהשתמשו במדדים אובייקטיבים של שינה לרוב לא היו עקביים‪ .polysomnographs -‬כאשר שני המחקרים השתמשו בהבדלי ממצאי ה‪-‬‬ ‫‪ actigraphy‬בהשוואה לחצי מהמחקרים שהשתמשו ב‪.‬בשמונה המחקרים שהעריכו‬ ‫את חביון התחלת השינה‪ .‬בהתבסס על הספרות המחקרית העכשווית‪ .ADHD‬בראון וגאמון )‪ (1992‬מצאו כי קלונידין היה יעיל בהפחתת קשיים בהתחלת השינה‪.(67%‬נראה כרגיש‬ ‫יותר להבדלים אלה מאשר קריאת ה‪ .‬מהמחקרים )‪ (4/6‬מצאו כי קבוצת ה‪ADHD -‬‬ ‫הציגה יותר תנועות‬ ‫במהלך השינה‪ .‬לא ניתן לקבוע האם עליה בדיווחי הורים על‬ ‫בעיות שינה ב‪ ADHD -‬ייחודית ל ‪ ADHD‬או שמא הם משקפים הפרעות פסיכולוגיות כלליות‪ .‬בעיות שינה שנגרמו או הוחמרו על ידי תרופות‪ .‬יעילות השינה היתה פחותה יותר באופן מובהק בקבוצת ה‪ ADHD -‬ב‪ 38%-‬מהמחקרים‬ ‫)‪ (3/7‬ולא נבדלה ביתר המחקרים‪ 67% .‬השני‪ .‬‬ ‫השלכות קליניות‬ .‬עם ‪ 90%‬מהמחקים )‪ (9/10‬בהם לא נמצאו הבדלים בין ילדים עם‬ ‫‪ ADHD‬וקבוצת הביקורת‪ .‬שום מחקר לא‬ ‫השווה בין הפרעות בשינה בילדים עם ‪ADHD‬‬ ‫עם אלה בקבוצות השוואה אחרות‪ .ADHD -‬רק שני‬ ‫ממצאים יחסית עקביים נמצאו לאורך המחקרים‪ .‬רבים מהילדים לא היו תמימי‪-‬‬ ‫תרופות והיו תחת תקופות "ניקיון" משתנות באורכן לפני השתתפותם במחקרי שינה‪.‬קבוצת ה‪ ADHD -‬לא נבדלה מקבוצת הביקורת במשך‬ ‫זמן השינה הכולל ) ‪ 90%‬מהמחקרים לא מצאו הבדל(‪ .‬ושום מחקר לא בחן את‬ ‫ההשפעות של גורמים פסיכו‪-‬חברתיים להתפתחות ושימור בעיות שינה באוכלוסיה זו‪.polysomnographs -‬‬ ‫שינויים במגוון פרמטרים של שינה עם שימוש בתרופות מעוררות צויינו ב‪ 75% -‬מהמחקרים )‪ .(1996‬ערכו מחקר רטרוספקטיבי על ‪ 62‬ילדים ומתבגרים עם ‪ ADHD‬שקיבלו קלונידין לבעיות‬ ‫שינה‪ .‫התערבויות פרמקולוגיות להפרעות בשינה בשל עוררות נבחנו לאחרונה‪ .‬שינויים אלה לא נחשבו בטווח‬ ‫ה"פתלוגי" המרמז על הפרעות שינה חמורות‪ .‬מה שמייצג גידול של כמעט פי‬ ‫חמש בשיעור בעיות השינה בקרב ילדים עם ‪ .‬אין זה סביר כי הקשר בין ‪ ADHD‬ובעיות‬ ‫שינה הינו מלאכותי‪ .‬הראשון‪ .‬כמו גם בעיות שינה קודמות‪ .Score‬‬ ‫הורים של ילדים עם ‪ ADHD‬מדווחים לעיתים קרובות יותר על מגוון של בעיות שינה מאשר הורים של ילדים‬ ‫בקבוצת הביקורת‪ .‬במחקר פתוח של ‪ 18‬ילדים המטופלים‬ ‫במעוררים עבור ‪ .‬הממצאים הלא עקביים ייתכן ומשקפים טעות מסוג ‪) II‬התרחשות מקרית‬ ‫של ממצאים סטטיסטיים מובהקים( או ייתכן ומשקפים קרטריון אבחון בלתי הולם או לא עקבי ל‪ .

2‬הערכה קוגניטיבית של גורם הלחץ ‪.‬‬ ‫חרדה( על הפרעות בשינה בקרב ילדים עם ‪ (ADHD.‬הפרעות שינה בילדים דווחו כגורם דחק מובהק‬ ‫עבור הורים‪ .‬לבסוף‪ .‬‬ ‫תגובה ללחץ חדש – תגובת ‪ :Turn On‬העלייה ברמת הדריכות והערנות ופעילותה המוגברת של מערכת‬ ‫הסימפתטית מנוגדת ליכולת להירגע ולהירדם‪ .‬דיווחים אנקדוטיים מציעים כי הטיפול בבעיות‬ ‫שינה מסוימות משפרים את הקשב וההיפראקטיביות‪ .1 :‬גירוי מלחיץ או אירוע לחץ‪ .‬כמו גם את התפקוד המשפחתי ומפחיתים את רמת הדחק‪. )‪ (3‬בחינת ההשפעה של הפרעה נלוות )למשל‪.‬‬ ‫‪.‬מחקרים עתידיים‬ ‫צריכים )‪ (1‬לספק איפיון מדויק לסוג‪ .1‬תגובת חירום כללית – דריכות‪.‬לחץ וטראומה אצל תינוקות וילדים‬ ‫לחץ – ‪ 3‬מרכיבים‪.3‬תגובה פיזיולוגית כתוצאה‬ ‫מחשיפה ללחץ‪.‬‬ ‫תגובה ללחץ כרוני – תגובת ‪ : Shut off‬הנסיגה המופיעה בעקבות התמודדות כרונית ובלתי יעילה עם טראומה‬ ‫יכולה להתבטא בהפחתת רמת הפעילות ונסיגה לתוך שינה עמוקה‪ .‬קשיי למידה והפרעות בשינה.‬ההסקה כי תרופות מעוררות אינן בעלות השפעה‬ ‫מכרעת על השינה אצל ילדים עם ‪ .‬השינה אינה מצב בטוח וכתוצאה יכולות להופיע הפרעות‬ ‫בהרדמות ובשמירה על רצף השינה‪.‬חומרה‪ .‬תדירות ומשמעות בעיות השינה בילדים עם אבחנה ודאית של‬ ‫‪ (ADHD.ADHD -‬‬ ‫מאמר ‪ 29‬להדפיס מהמייל!!!‬ ‫פרק ‪ – 7‬שינה‪ .1‬שינה ולחץ – היבטים פיזיולוגים ותיאורטיים‬ ‫לפי המודל שהציע ‪ SADEH‬במאמר מס' ‪ – 33‬שלפיו קיימים ‪ 2‬אופני התמודדות של מערכת הערות – שינה‬ ‫בתגובה למצבי לחץ‪.‬עם זאת הם כמעט ולא מוזכרים בראיונות קליניים‪ .‬‬ ‫למרות שהסיבות וטבען של הפרעות שינה ב‪ ADHD -‬נותרו לא ידועים‪ .‬המאפשרת לנתק מגע מהאירועים הכואבים‬ ‫בסביבה‪.‬‬ .‬טיפולים התנהגותיים לקשיים אלה ייתכן‬ ‫ויספקו הקלה בתסמינים עבור ילדים עם ‪ ADHD‬ושיפור ביחסיהם המשפחתיים‪.‬‬ ‫מסקנות‬ ‫סקירה זו מדגישה את חשיבותה של חקירה עתידית על הקשר בין ‪ ADHD‬והפרעות בשינה‪ . (2‬השוואת פרמטרים של שינה אצל ילדים עם ‪ ADHD‬יחד עם ילדים שאינם מוגבלים כמו גם ילדים‬ ‫אחרים עם בעיות התנהגות‪ .‬שהינו אירוע בעל משמעות חורגת מהשגרה וגורם לגיוס‬ ‫משאבים נפשיים וגופניים לצורך התמודדות ‪.‬‬ ‫סליי ‪ /‬תסמונת ההסתגלות הכללית – בחשיפה לאירוע לחץ ניתן לזהות ‪ 3‬שלבים‪:‬‬ ‫‪.‬הלחץ המוגבר יכול להוביל להופעתן של פרסומניות‪.3‬התשה – הידלדלות משאבים ואובדן כוחות‪.‬‬ ‫‪.ADHD‬צריכה להמשיך ולהיבחן לאור ממצאים אחרונים המורים על בעיות‬ ‫שינה בטיפול ממושך בתרופות מעוררות ל‪.‫באופן קליני יהיה פקחי לבחון ילדים עם ‪ ADHD‬והפרעות שינה‪ .‬‬ ‫‪. (4‬קביעת הסיבות לסתירה הנראית בממצאים בין מחקרים‬ ‫המשתמשים במתודולוגיות סובייקטיביות ואובייקטיביות‪ .‬‬ ‫כמו כן‪ .2‬תגובת התנגדות – מערכות פיזי' חוזרות לפעילות רגילה‪.

‬שכיחות גבוהה יותר של‬ ‫פרסומניות‪.‬איום על תחושת הביטחון של התינוק ועל מערכת ההתקשרות הראשונית יכול לגרום‬ ‫לאי שקט ולדריכות אשר יתבטאו בהפרעות שינה‪ .‬‬ .‬‬ ‫•‬ ‫רמת תנועתיות מוגברת )מאפיין שינה שטחית(‪.1 :‬חוויה מחודשת של הטראומה דרך‪ :‬סיוטים‪ .‬אינסומניה‪ .‬‬ ‫*מחקרים שהתמקדו בקשר בין הפרעות שינה ל ‪ PTSD‬מצביעים על פערים בין דיווחים סובייקטיבים )הפרעות‬ ‫שינה רבות( לבין מדדים אובייקטיבים )ממצאים מועטים או בלתי עקביים(‬ ‫כיצד ניתן להבין ממצאים בלתי עקביים אלה?‬ ‫*קיימת שונות גבוהה במאפייני השינה של נבדקי ‪PTSD‬‬ ‫•‬ ‫שונות ביחס למשך שלבי שינה העמוקה‪ .2‬עוררות‬ ‫מוגברת המתבטאת למשל בקושי להירדם או לשמור על רצף השינה‪ .‬קשיי ריכוז‪ .3‬הסבר נוסף למאפייני השינה השונים ‪ :‬קו מורבידיות עם הפרעות רגשיות נוספות כמו דיכאון וחרדה‪.4‬דפוסי שינה שנראים ייחודיים ל ‪ : PTSD‬זכירה מועטה של חלומות‪ .‬‬ ‫מהמחקרים שבוצעו ראו תינוקות יגיבו ללחץ‪ .‫‪.‬אצל חלק ירידה קיצונית ואצל אחרים עליה קיצונית‪.‬‬ ‫‪.‬אלא ניתן להבינם במסגרת המודל של אופני התמודדות של מערכת השינה‬ ‫עירות עם מצבי לחץ‪ :‬דריכות לעומת נסיגה‪.‬קשה יותר להעירם משינה בהשוואה לנבדקים רגילים‪ .1‬אנשים הסובלים מ ‪ PTSD‬מתאפיינים מחד במאפייני שינה שטחים רבים יותר ומצד שני במאפייני שינה עמוקה‪.3‬לחץ ושינה אצל ילדים‬ ‫•‬ ‫תגובות של ילדים למצבי לחץ – הפרעות שינה עלולות להופיע אצל תינוקות וילדים בתגובה‬ ‫לאירועי לחץ‪ .‬הזיות ‪.‬תינוקות רגישים לשינויים באווירה הרגשית‬ ‫בסביבתם הקרובה‪ .REM‬‬ ‫•‬ ‫מדווחים בשכיחות נמוכה יותר על חלומות כשמעירים אותם משנת ‪ REM‬אך כאשר יש זיכרון‬ ‫ביחס לחלום‪ .‬התמודדותם של ילדים עם אירועי לחץ תלויה באופן‬ ‫כללי במשאבים הפנימיים שלהם ומקורות התמיכה החיצוניים והבין אישיים שלהם‪.‬התקפי כעס‪.‬הוא נוטה להיות מאיים‪.‬חזרתיות של סיוטים‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫סף עוררות גבוה‪ .‬גם אם הילד אינו מבין את משמעות האירוע‪ .‬בין היתר בהפרעות שינה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ 31‬סיכום של מיכל כבר מודפס!!‬ ‫מאמר ‪ 32‬סיוטי לילה בילדים‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.2‬הממצאים לאו דווקא סותרים‪ .‬בעיקר כאשר הביטחון שמעניקים‬ ‫להם הוריהם מערער‪.‬‬ ‫שונות בזמני כניסה ובמשך שנת ‪.2‬שינה ופוסט טראומה‬ ‫‪ – PTSD‬הפרעת לחץ פוסט טראומטית – האדם שנחשף לאירוע טראומטי משמעותי הניתן לזיהוי ומפגין בעקבותיו‬ ‫סדרת תסמינים הנמשכים למעלה מחודש שהם‪.‬סף עוררות גבוהה‪.‬‬ ‫•‬ ‫השפעות לחץ על שינה אצל ילדים – מחקרים על קשר בין שינה ולחץ בקרב ילדים‪ :‬לא ניתן‬ ‫לערוך מחקרי מניפולציה ולכן מרבית המחקרים בדקו דפוסי שינה בקרב ילדים שנחשפו באופן טבעי‬ ‫למצבי לחץ‪.‬‬ ‫‪.

‬סיוטי לילה בילדות‪ .‬ישנה תקופה בחיי הצעיר המניבה סיוט לילה אחד או יותר‪ .‬כך גם שייקספיר השתמש בסיוטי לילה כדי להזהיר את הקהל שיוליוס קייסר ירצח‪.‫חלומות מפחידים מתרחשים בחייו של כל צעיר‪ .‬ילד בגיל בית הספר לדוגמה מתעורר משנת ‪ REM‬או משלב ‪ 3‬או ‪ NONREM 4‬במעבדת‬ ‫השינה‪ .‬סיוטי ילדים מלויים בסמפטומים פסיכיאטרים וסימן לעיתים משקף הפרעה‪.‬או שמבנה סימפטומטי בצעירים עשוי להתפתח‬ ‫לפני או במהלך סיוטי לילה רציניים‪ .‬כשילד חווה ביעותי לילה או סיוטי לילה מהדהדים‪ ..‬‬ .‬למעשה זה כמו מספר הזיות‪.‬לחברו‬ ‫למאסר‪ .REM‬החלום ברור יותר‪ .‬‬ ‫"מק" הגדיר את סיוטי הלילה כ"חרדת חלום כשהפחד בדרגה כל כך עזה של חוויה שמהממת את החולם‬ ‫והעוצמה לפחות באופן חלקי מעוררת‪ .‬הוא עלול לסרב לישון בחדר השינה‬ ‫שלו לתקופת זמן מסויימת‪ .‬לא מצב החלום המיידי‪ .‬וסיוטי הלילה בפרט‪ .‬למעשה ילד יכול לשאת עימו חלום נוראי ועקבי לאורך שלבי ההתפתחות ולהתבגרות‪) .‬‬ ‫ילדים חולמים למרות הכל על איך לכשף מילים שיעברו דרך זמן הלילה וירשימו אחרים‪ .‬או להתאמץ ולהאבק כדי להשאר ער כל הלילה‪ .‬נדיר למצוא תוצר בולט בשנת מעבדה‪ .‬מצד‬ ‫שני‪ .‬‬ ‫ספרות‬ ‫פסיכואנליזה היא המקור לידע המודרני אודות משמעות החלומות‪ .‬הרבה מחלומות הילדות‬ ‫הם פשוטים ונעימים‪ .‬את חלומות פרעה‪ .‬מה הופך סיוטי לילה למצביע על‬ ‫אבנורמליות או אפילו אי הסתגלות זמנית ליוצר הטבעי של חלום‪ -‬רגשות ורמה אינטלקטואלית של התפתחות‪.(.‬‬ ‫כל סמפטום נלוה‪ .‬הדגש הוא הפנטזיה והתנסויות בעבר‪ .‬מבריק‬ ‫או מוגבל‪ .‬יכולתו להתמודד והחשיפה לארועים‬ ‫חיצוניים מרשימים‪..‬המצב רוח הנלוה ברב הפעמים נעים‪ .‬תופעות שינה וחויות פרה‪ -‬שינה )שלפני השינה( שעות‬ ‫היום מציגות התנהגות ומבע‪ .‬רב החברות החשיבו את החלומות כבעלי יכולת נבואית‪ .‬יוסף התנכי פירש‪ /‬הסביר בעצמו‪ .‬‬ ‫פרק זה בניגוד לשאר הכרך‪ .‬‬ ‫להתעורר באמצע הלילה‪ .‬הוא יכול לסרב ללכת למיטה למשך כמה ימים‪.‬ילד השוכן‬ ‫בחלומותיו המפחידים במהלך הימים שחולפים‪ .‬החלומות מבחינה רפואית‬ ‫לא מציעים בהכרח הבחנה מספקת בין סיוטי ‪ REM‬או ‪ .‬פיתוח סכמה‪ /‬תכנית של סיוטי לילה התוותה את‬ ‫הסוגים שמקושרים עם פסיכו טראומה של ילדות ) ‪ ( PTSD‬שתואר‪ .‬‬ ‫ילדים נוטים לשמור את חלומותיהם לעצמם )‪ (5.‬וממלא המקום של השידור של נושא סיוטי‬ ‫הלילה עליו נמתחה ביקורת )אני ממש לא בטוחה לגבי התרגום של המשפט האחרון‪.‬נמצא שברוב הדיווחים על חלומות היו על פעילויות יומיומית‪.‬אשה‬ ‫שחשפה בטיפול הפסיכואנליטי שלה שהתנהגות הבוגרת שלה והסימפטומים הנויירוטים משותפים לאותו שורש‬ ‫של סיוטי לילה שחוותה בגיל ‪ 4‬או ‪ .‬לפני השינוי במאה‬ ‫העשרים‪ .‬בעלת איכות המהדהדת עליהם‪ .‬וקשורות לתפיסה או חשיבה מוזרה של חיי הצעירים המיוחסים לסיוטי לילה‬ ‫בילדות‪.‬בין אם הילד מסתגל או לא מסתגל‪ .‬לדוגמה‪ .‬‬ ‫פרק זה סוקר בקצרה מה שידוע קלינית על טבעו של ה"שד" )השם המקורי מימי הביניים למילה " ‪("MARE‬‬ ‫חסר השליטה שבא לעיתים קרובות מידי ומטריד ילדים בלילה‪ .‬החסר של‬ ‫תכליתיות הפעולות או הדיבור‪ /‬מבע ויכולת הילד לשחזר חלק גדול מהחוויה בבוקר שלמחרת‪ .‬מפותח או מתפתח‪ .NREM‬למרות שדיווחי הורים עשויים להועיל באבחנה בין‬ ‫חלומות ‪ REM‬וביעותי לילה של ‪ ) NREM‬לילד קל יותר להתעורר משנת ‪ .4‬כתחושה פנימית מאוד אישית וטבעית לחלום‪ .5‬היא נשאה חלומות אלה בזיכרון המודע שלה גם בחייה הבוגרים‪" (.‬כך ילדים אולי‬ ‫חווים סימפטומי סיוטי לילה מבלי שאף אחד שיכול לספק עזרה לא יודע מכך‪.‬סיוטי לילה ווריאציות של הפרעות בשינה בילדים מיוחסות באופן‬ ‫אינטימי‪.‬סיוטי לילה‬ ‫בשניהם ‪ REM‬ו ‪ NREM‬מתקיימים בבטחה בילדים באופן דומה זה לצד זה‪.‬מק"‬ ‫הראה שילד עשוי לפתח מבנה סימפטומים שלם על סיוטי לילה‪ .‬עוסק בחומר נושאי של חלומות‪ .‬מעביר זאת עם הצעצועים ולפעמים ישנם פחדי שינה בגלל‬ ‫החלומות‪ .‬המערך המשפחתי‪ .

‬החולם מודע יותר למצב של גופו בזמן השינה ופחות מודע בזמן‬ ‫העירות‪ .‬שמעצות תזכורות מאוחרות או‬ ‫קונפליקטים‪ .‬כן ולא מאבדים את ההבחנה וחוקי הסתירה משתלשלים‪ .‬בצורה כזו לאסוף את "שדה המשמעות" של‬ ‫האלמנטים השונים שבחלומות ספציפית לאינדיבידואל‪.‬לדמות‪ .‬‬ ‫פסיכואנליזה רואה כיום את החלום כעדות של "מבנה‪ /‬עיצוב פשרה" בין משאלות התת מודע של החולם וההגנות‬ ‫שלו כנגדם‪ .‬מצב התעוררות יביא רמז למצב הבריאותי גופני בהווה ע"י החלימה‪ .‬לעיתים בקשרים עם ארועי היום‪ .‬וכמה משמעויות עשויות‬ ‫להתמזג לסימן‪ .‬פרויד ‪ -1900‬יצירת המופת "פרוש החלומות"‪ .‬או ההנעה הזו לעיתים קרובות לא מקובלות באופן טהור‬ ‫ע"י החולם ומתבטאות במסווה כסמלים או ברצף שהקשר בין החלקים מוסווה‪ .‬ציין שהוא מניח שעבור‬ ‫שבטים אמריקאים אלה‪ .‬מהווה מכשיר טיפולי שמשאלות התת מודע באות לידי ביטוי באופן‬ ‫סימלי‪ .‬היסטוריה ואנטרופולוגיה ציינו כך את הזרם‬ ‫שמאמין בקידמה וחדשנות מתכוונים שעל חלומות להיות בעלי משמעות באופן כללי‪.‬‬ ‫כתבים יוניים קדומים חושבים שחלומות נותנים מידע בו זמנית על מצב הגוף‪ .‬חוקרים רפואיים בני זמננו‪ .‬וזה הוא היה לבדו שמיקד את החלום בחזרה‬ ‫לעבר ולא בדרכים צדדיות להווה או קדימה לעתיד‪.‬למרות ששיתוק כבר לא‬ ‫מנותק מההגדרה של סיוט‪.‬גם כן הדגישו את מודעותו של‬ ‫החולם בשנתו שלו כלוקח מקום חשוב בתוכן החלום‪ .‬בסיוטי לילה של ילדים‬ ‫החולמים בעלי רגשות שלעיתים תכופות מושלכות על אחרים‪ .‬לעומת זאת "ליפמן" כתב שחלומות ילדים הם שופעים ושימושיים‬ .‬או‬ ‫שבחלומו של הילד תחושה מותקת מהאובייקט שהוא מי שנשענים עליו לאובייקט אחר בסך הכל‪.‬התוכן הגלוי )החלום כפי‬ ‫שנחלם( הוא למעשה רק קצה הקרחון‪ .‬‬ ‫המשמעות החבויה בחלומות של מטופלים יכולים להיות מפורשים ע"י איסוף אסוציאציות מילוליות של החולם על‬ ‫חלומו בזמן שמבחינים בהתנהגותו של המטופל לאחרונה וסימנים של העברה )רגשות המטופל אל המטפל או‬ ‫תהליך הטיפול(‪ .‬פרוש טוב של סיוט עשוי לעזור‬ ‫בניתוח מצב גופני חבוי‪ .‬חלומות מופיעים ללא חוקים‬ ‫לוגיים אבל למעשה משולים ע"י עקרון עיבוד בסיסי או‪ .‬אדיטה סטרבה" ציינה שילדים‬ ‫לא מביאים את רב חלומותיהם לטיפול‪ .‬סוג חלום זה ידון באופן ממוקד בחלק מאוחר יותר של פרק זה‪.‫זוהי דוגמה טובה לתפיסה שרווחה תקופה ארוכה שחלומות אומרים מה נמצא בראשו של החולם ולכן חשוב מה‬ ‫נמצא לפני עבור אלה שלא חולמים בכלל‪ .‬כך היתה חשיבתו של היפוקרטס‬ ‫ואריסטו כפי שכתב "דוורוקס"‪.‬משאלות אלה‪ .‬‬ ‫כמה היבטים של חלומות ילדים עלו לדיון בספרות בזמן הפסיכואנליזה הישנה‪" .‬מי שמסכן את החולם עם תחושה אישית זהה‪ .‬הובסון ומק'קרלי‪ .‬בהמשך לתיאוריה זו‪ .‬מודעות עצמית בזמן החלום‬ ‫מסבירה מספר דוגמאות של ילדים בני ‪ 3-5‬עם בעיות הרטבה שמשקים את עצמם בזמן החלום או תחושת שיתוק‬ ‫בחלום ש"גונס" החשיב ב ‪ 1910-1911‬כאחד מהסימפטומים הראשיים בסיוטי לילה‪ .‬גילה שתוכן‬ ‫חבוי של חלומות מבוגרים לעיתים מצוי עם משאלות ילדותיות אקטיביות‪ .‬חלומות נוצרו )‪ ( in utero‬והובאו להארה רק כתופעת "דה‪ -‬ג'ה‪ -‬וו" בזמן שהחלום לוקח‬ ‫תפקיד חלומות של "שאמאנים" )מכשפים אינדיאנים( אמורים להיות סימן של חשיפת יצירה בלתי פוסקת‪ .‬ישנו סוג אחד של חלום שמפר את חוקי מימוש המשאלה לטענתו של‬ ‫פרויד‪ -‬החלום הפוסט טראומטי‪ .‬וכפי‬ ‫שהם חוזים ע"י ה"מואהו'ס" ) ‪ ( MOHAVES‬כבעלי יכולת ניבוי‪ .‬אם אחד העדיף מינוח "פיאגטי" ) ‪ .‬התוכן החבוי של החלום הוא הכוונה האמיתית )המשאלה הבסיסית(‪ .‬חוקים פרימיטיבים אלה של לוגיקה‬ ‫לא מפותחת כולל לדוגמה את ההצהרה שאין מסגרת הולמת של זמן ורצפים של ארועים מרוכזים בהזדמנות‬ ‫אחת ואופן בו זמני‪ .( PIAGETIAN‬ע"י‬ ‫עקרון של רעיון ראשוני תקופה של לפני שניתן לעשות בו פעולת מחשבה‪ .‬‬ ‫התרומה המוערכת להבנת סיוטי הלילה מגיעה מזיגמונד פרויד‪ .‬חלום עבור פרויד וממשיכיו‪ .‬במחקריו של "דוורקסוס" על האינדיאנים‪ .‬דרך אחת שמטפלים כיום מבינים את חלומותיהם של‬ ‫המטופלים היא להקשיב לכל סדרה של חלומות ממטופל אחד‪ .‬מקור החלומות יכול לפעמים להיותבהיר ע"י בחינת ההתנהגות המוטורית של המטופל ובילדים‬ ‫ע"י בחינת המשחק והקשרים למה שהחלום אומר‪ .‬מכלולים או סוגים של דברים עשויים לייצג ע"י חלקים בחלומות‪ .

‬מק‬ ‫אמר שהילד הצעיר המשיך לפחד מניקוי בוואקום כמה חודשים אחרי החלום‪ .‬כנראה מתוך השינה‪.‬כמובן שקביעות האובייקט חופף לתחילת השימוש בשפה ו"פאייגט" ואדלסון" טענו‬ ‫שללא השפה לא יכולים להיות חלומות אמיתיים‪.‬פרייברג אמר‬ ‫שסיוטי לילה נראים בגיל ‪ 8‬חודשים‪ .‬ווכך ילדים עושים‪ .‫בפסיכותרפיה שלהם‪ .‬נעמד‬ ‫ומצביע על משהו אפילו אחרי שמדליקים שוב את האור‪ .‬‬ ‫במאמר חשוב "מק" מציג כמה תאורי מקרה שבסדרה של ארועים חיצוניים משמעותיים והתפתחות פנימית‬ ‫והתקדמות התנגשו עם הקונפליקט הבסיסי של הילד ונוצר סיוט לילה מלא משמעות עבור הילד באותו הזמן‪.‬יש לנו יותר מידע אובייקטיבי על התכנים של סיוטי הלילה של התינוק‪.‬אנה פרויד יצרה את הנקודה שילדים לא יכולים להביא אסוציאציות מילוליות באופן טוב‬ ‫על חלומותיהם‪ .‬ב ‪ 1919‬הלמות' תיאר תינוק‬ ‫צעיר שאחרי יום שלם בו השתכשך במים ועל חוף הים הוא חזר על התנהגות השכשוך המהנה בשנתו מבלי‬ ‫להתעורר‪ .‬תחושת מלאות שקשורות בחוש המישוש‪ .‬ורב המטפלים בילדים לא מתוכחים עם קביעה זו‪ .‬‬ ‫פרייברג מצא דרך לעזור לאם בטיפול בסיוטי הלילה של התינוק בהצלחה ע"י לימוד הילד הצעיר לשחק פיק‪-‬‬ ‫אבו )משחק ה‪ -‬קוקו( מראים לתינוק שמה שהולך‪ -‬נעלם חוזר גם בחזרה‪ .‬בעקבות החוויה של התעוררות ומציאת בייביסיטר יושבת בחדר במקום‬ ‫אמא זוהי חווית ילדות קדם מילולית‪ .‬‬ ‫"מק" הדגיש שוב ב‪ 1970-‬שלעיתים תפיסתו של ילד‪ .‬מצב הסקנה הפנימי‪.‬שמביאה סדרה של ביעותי לילה‪ .‬צרחות וטילטולים‪ .‬התקופה הסנסומוטורית המקורית של התינוקות נשארת על פי "פאייגט"‬ ‫עד השלב שקביעות האובייקט מושג ‪) ""object permanency‬בסביבות גיל ‪ 15‬חודש(‪ .‬תיאור לכל חויה כזו כחזרה עמוקה‬ ‫לחשיבה קדם מילולית "‪ – " preimagic‬חזרה לתחושה לא מפותחת וכמעט יציבה או חסרת יצוג של החשיבה‬ ‫הסנסומוטורית המוקדמת שבתינוקות‪ .‬שתהה למרות תצפיותיו‬ ‫בפעוטות צעירים האם בחלומותיהם ) אם הם חולמים חלומות( יש קשר פיזי מוחלט ומרכיב משפיע‪ .‬‬ .‬סיבוב או לחיצה וקולות של‬ ‫מלמול או ראית עגלגלות בלתי מובחנת(הרטבת לילה‪ .‬כנראה הסיוטים של שלבים ‪ .‬‬ ‫שמעיר קונפליקטים פנימיים לא מודעים ויוצר את סיוט הלילה‪." preimagic‬השלב הקדם מילולי של התינוקות‪ .‬או העדר משמעות‪.‬בהירה וממשית לגבי האיום החיצוני‪ .‬עד שהילד יכול למצוא דבר‬ ‫המתחבא מאחורי מסכים‪ ." pavor nocturnes " .‬יתרה מכך‪ .‬זה נראה שפעוט הצעיר שרק רכש‬ ‫עצמאות וכל המניעים הפנימיים שלו ללכלך ולנשוך מתערבבים עם החויות החיצוניות הלא נעימות שלו עם מנקה‬ ‫הואקום כדי ליצור את סיוט הלילה‪.‬‬ ‫"מק" לדוגמה‪ .‬‬ ‫"דוולין" במאמר משוער קישר שינה וארועים טרום שינתיים כמו "‪) "Isakower phenomenon‬חווית טרום שינה‬ ‫הכוללת טשטוש ההבחנה בין חלקי הגוף‪ .‬כותבים אלו האמינו בחשיפת עניין גדול‬ ‫על בסיס המשמעות של חלומות וסיוטי לילה ע"י חשיפת ובחינת המשחק‪.‬הנקודה שילד צעיר מאוד יכול להביע‬ ‫כמה צלילי מילים‪ .‬התינוק בעצמו לא יכול לדווח על חווית החלום‪ .‬מק למד כי שהילד הצעיר השתמש באותו קול "בום‬ ‫בום" לתאר פחד מכשיר )ניקוי בואקום( שהיה בשימוש ליד העריסה שלו כמה ימים קודם לכן‪ .‬למרות זאת קליין ודספרת ציינו כי ילדים‬ ‫צעירים לעיתים משחקים באסוציאציות בחלומותיהם‪ .‬הבחנה על פעוטות צעירים המבצעים תנועה חזרתית דווחה גם ע"י אריקסון‪ .‬‬ ‫התקדמות‪ /‬התפתחות סיוטי לילה של ילדים‪:‬‬ ‫הבנתנו לגבי חלומות בילדות ככל הנראה כפופה למה ש"פטרפרונד" קרה ‪ – adultomorphic‬עיוות של מבוגרים‬ ‫)ממש לא בטוח שזו הפרשנות(‪.‬תיאר תינוק בן ‪ 13‬חודשים שרק נגמל מיניקה ורק התחיל ללכת שצועק "בום בום" בלילה‪ .3-4‬התעוררות והזיות לפני השינה יש להם במשותף‬ ‫לרגרסיה ל"‪ .‬המושך חזרה לגזירה המוקדמת המקורית והעמוקה‬ ‫של הנפש לדפוס משמעות שכמעט שלט ניתן להשיב‪ /‬לתקן‪ /‬להציל‪ .‬‬ ‫אם "דוולין" היה מדוייק‪ .

‬למרבה הצער‪ .‬הם מנסים לישון במיטת ההורים‪ .‬סיוטי לילה כמעט זמינים‪ .‬ע"י כך שיספר אותו‪ .‬של ‪39‬‬ ‫ילדי טרום ב"יס‬ ‫נורמלים ) גיל ‪ (2-5‬במנהטן‪ .‬חלומות הלא נעימים של‬ ‫ילדי טרום ב"ס חשפו משהו משמעותי בבאיכות המתמשכת וברמזים עבור הקונפליקטים הפנימיים והסטרס‬ ‫החיצוני של הצעירים‪.‬‬ ‫"דספרט" מנתה ‪ 190‬חלומות‪ .‬עיניים מזוגגות‪ .‬עשוי לעזור‪.‬אבל חלומות חרדה עשויים להופיע בשלבי התפתחות‪.‬פרויד כתב על מילמוליה של ביתו )אנה כשהיתה בת ‪ 19‬ח'( על תותי שדה‬ ‫ועל דיבורים מתוך שינה של אחיין שלו )הרמן בן ‪ 22‬ח'( הקשור לדובדבנים‪ .‬ומתן חיבה וחום‪.‬קשור עם כל כך הרבה אי יכולות להאבקות מילולית ורגשית‪ .‬בעיקר עבור הצעירים שבוכים באים לחדר ההורים‪.‬לא יכול לתת‬ ‫הסבר מילולי בעבור חלומותיו‪ .‬להציע מגע גופני נעים ומילים מרגיעות‪ .‬ביצוע בשירותים או אפילו טיול לסופרמרקט‪ .‬וכך יש גישה לתוכן החלום‪.‬אי‬ ‫יכולת הרגעה וניחום‪ .‬‬ ‫המשימה לתרגל ללכת לשירותים )קקי פיפי( יחד עם הביעותים והנאה של ההתהלכות העצמית מובילה לחרדה‬ ‫ובו זמנית הנאה בנוגע להפרדות‪ .‬צרחות לתוך הלילה‪ .‬חלק מהילדים יצטרכו‬ ‫עזרה פסיכיאטרית‪ .‬החולם אולי יזהה וישלים את המשאלות וההתרחשויות המהותיות למאבק בלא‬ ‫מודע‪ .‬הם מסוג של מילוי משאלה‪ .‬מונכוקס" העיר שסיוט יכול לעזור‬ ‫לחולם‪ .‬מתעוררים‬ ‫מוקדם או באמצע הלילה ונמנעים מתנומה קלה עד לנקודה של החלשות או מעוף מקיר לקיר ) זה מה שכתוב‬ ‫אין לי מושג למה הכוונה‪.‬ובני אדם‬ ‫אחרים‪ .‬להראות לו איפה הוא נמצא‪ .‬או סיוטי הלילה של‬ ‫שלבים ‪ – 3-4‬נראים ששולטים בדוחות החלומות מהשנה השניה לחיים‪ .‬והעובדה של הקונפליקט סביב סיוטי לילה של תינוקות בגילאי ‪15-‬‬ ‫‪ 30‬חודשים‪ .‬חלומות אלה ה‪ " pavor nocturnus " -‬הקלאסי‪ .‬‬ ‫כותב הפרק הזה למד מתינוק בן ‪ 24‬ח' שחווה חלומות מפחידים אודות אדם האוכל עשב‪ .‬הירשברג" הראה שילד קטן יכול לצייר את חלומותיו‪ .‬‬ ‫רב חלומות התינוקות אינם מגוונים‪ .‬בכל אופן תדריך‪ .‬הילד בעצמו לא יכול עדיין לתת לצופה מספיק כדי להמשיך ולקרוא את סיוטי הלילה שלו‪.‬‬ ‫"פולקס" חקר במעבדה את התוכן הגלוי בחלומותיהם של ‪ 14‬ילדים שבגיל שלפני בית הספר )גילאי שנתיים ו ‪9‬‬ ‫חודשים עד ארבע ו ‪ 8‬חודשים( ומצא חסר או מינימום חוויה בחלומות בקבוצה זו‪ .‬התפתחות הידע‪ .‬שכמעט כל ילד נורמלי בן שנתיים מוצא‬ ‫עצמו בקונפליקט‪ .‬במהלך השנה השניה או השלישית לחיים‬ ‫ילדים צעירים דוחים את הקץ עד להליכה לשינה‪ .‬אף על פי כן ילדים בגיל‬ ‫טרום בית ספר בגילאי ‪ 2-5‬הציעו מדגם מועט ופשוט של חלומות מאשר ילדי בית ספר‪ .‬החלום היה באיכויות‬ ‫של ‪) REM‬זיכרון מוחלט על תוכן גלוי של סיוט הלילה אחרי ההתעוררות( מה שמפריד אותו מ‪.‬‬ ‫סיוטי לילה של פעוטות מקביל ומשותף להפרעות שינה בילדות‪ .‬וקושי בהתעוררות‪ .‬חיות וודברים אחרים כמסוכנים‪ /‬מאיימים‪.‬למטפל מצד שני‪ .‬הילד כמעט בכל המקרים‪ .‬‬ ‫"מק" הצביע על תוצאה חיובית של סיוטי הלילה של הילדים‪ .‬הוא הסיק שחיי החלום‬ ‫המוקדמים של ילדים מחוייבים ורופפים לחסר הבשלות הקוגניטיבית‪ .‬רב ההורים מסוגלים להתמודד עם הסיוטים‬ ‫האלה ע"י הערה של הילד‪ .(.‬‬ ‫אם תגובות הוריות פשוטות אלה לא מתאימים ליסוד העולה של החרדה של הפעוטות‪ .‬כשמדובר רק במבוגרים‪".‬‬ ‫יש לבסס את התוכן של הילד עם בן אדם נוח שיעזור לילד החולם להתמחות ולהיות אדון בחרדה ולמעשה אולי‬ ‫לאפשר לחולם הצעיר שדות בבוחן המציאות שלו‪ .‬כל כך הרבה קורה בשלב זה של‬ ‫החיים‪ .‬שני משתנים מתערבים הפסיקו את הילד מלספר על הסיוט‪ :‬קושי אחד הוא המאבק‬ .‬‬ ‫קישורי השפה של הפעוטות עדיין לא מסונכרים עם תהליכי "‪ "imagic‬בזמן הלילה ולמרות שאולי אפשר ללמוד‬ ‫רבות על נסיבות חיצוניות‪ .‬שונאים חושך‪ .‬היא הסיקה שחלומותיהם של ילדי טרום ב"יס מציגים הורים כנדיבים‪ .‬בהם בחנה‬ ‫מילוליות ומשחק אסוציאציות בנלווה‪ .‬בייחוד כשהוא ישן‪ .‫סיוטים של הפעוטות ‪ 15-30‬חוד' לעיתים מסומנים ע"י בלהות ללא שם‪ .‬שני חלומות מוקדמים אלה מסיק‬ ‫פרויד‪ .‬יש סיבה טובה להאמין שהעדר שפה לביטוי רגשות כנראה משפיעה על סוג‬ ‫הסיוט‪.pavor nocturus -‬‬ ‫זה היה גם לחלוטין מפחיד‪" .

‬חלמה שהיא ביחסי מין עם אביה‪ .‬‬ ‫השינויים הטבעיים של סיוטי הלילה במהלך הילדות מספקים סיבות חשובות לשלבים הרגשיים והאינטלקטואלים‬ .‬כחודש אחרי זה היא היתה כל כך נבוכה מתמונה‬ ‫הברורה שהיא ראתה האימה‪ .‬על אחרים ועל הסביבה )נהיגה באוטו או להיות‬ ‫נוסע ברכב ע"י משהו אחר לדוגמה(‪ .‬הם גם משקפים יצירת משאלות חדשות וישנות ומומחיות‬ ‫חדשות‪ .‬‬ ‫בהתבגרות מתוספת עליה במניעים המיידיים והקונפליקטים הפנימיים ולעיתים מוביל לבלבול של חדות הסיוטים‪.‬כך שזה אפשרי לעשות‬ ‫אסוציאציות מילוליות ע"י קרוב של המתבגר לחלומותיו‪.‬עם משאלות חדשות‪ .‬‬ ‫החלומות של מתבגרים עשויים להפחיד את החולם שטרם התבגר בגילוי תאורים של מיניות ותוקפנות ללא‬ ‫מסכות‪ .‬‬ ‫סיוטים משקפים השתלשלות המציאות ופחדי העבר‪ .‬מתבגרים צריכים לימוד והרגעה על טבעם של חלומותיהם‪" .‬החלום שסופר בנינוחות כפי שתואר ע"י "מנכוקס" ו"מק" נעלם‪.‬נהיים יותר מפורטים‪ /‬משוכללים ‪ /‬מורחבים וקלים יותר למתבגרים‬ ‫להרחיב‪ /‬לפתח אותם כשהם גדלים וחולפים על פני שלבי התפתחות‪ .‬גילוי תיאור אדיפלי בחלומות יכול להחריד את המתבגר החדש‬ ‫החולם שהודרך לחויה חוזרת של תסביך אדיפוס לפני שהפונה לחויות מיניות אחרות‪ .‬נערה בת ‪ 13‬ש'‪ .‬סיוט רגוע‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‫הורבלי )מילולי( עם הבילבול וערבוב רגשות והאמונה שילדים מחזיקים בה שחשיבה או דיבור הם כוח מניע‪ .‬בגילאי ‪ 5-6‬נושאים‬ ‫איתם חלומות רעים מלאים בדמויות נישואין לתסביך אדיפוס‪ :‬מכשפות‪ .‬‬ ‫תוכן חלומות ילדים תלוי בניעתיות ופעולה כשהצעיר מגיע לשנות ב"יס‪ .‬ודמויות אנושיות‪ .‬ומתחילים להניב סיוטי לילה הנשלטים ע"י יותר חיות‪ .‬כפי שסיוטים מופיעים‬ ‫בשלבי התפתחות שונים סיוטי תקופת החביון מתרחשים לעיתים בו בזמן עם סטרס חיצוני חמור‪.‬‬ ‫סיוטים במהלך גיל החביון )‪ 6-7‬ו ‪ (11-12‬אמורים להפוך לפחות שכיחים ומטרידים מאשר החלומות הרעים‬ ‫המבלבלים שבאים בגילאי ‪ 15-30‬ח' או אלה הבאים בגיל ‪ 4-6‬שנים‪ .‬סיוטי הלילה הם לא סימפטום‪ .‬השגת שלב מופשט ע"י‬ ‫מתבגרים‪ .‬מחזיקים לעיתים‬ ‫בתעלומה ונאמר שהם בלתי פתירים בגלל הגבולות של אסוציאציות חופשיות בגיל זה‪.‬אם הורים או מטפלים יראו התעניינות בדברים יצירתיים כאלה הם‬ ‫עשויים ללמוד משהו מהתמודדותם של המתבגרים‪ .‬תגובה מתחשבת למתבגר על הנטיה להסתגל לקונפליקטים‬ ‫שלו עשוי לעזור לו להשיג התקדמות בצמיחה הריגשית‪.‬מאפשר מעידה מוגנת והתקדמות ישנה יותר‪ .‬לילדים שקיבלו אחדות בין‬ ‫שפה ופעולה‪/‬מעשה‪ .‬חלומות על חיות כל כך נפוצים בתקופת‬ ‫טרום ב"יס‪ .‬למרות זאת לעיתים קרובות הוא נשאר הקורבן‪ .‬בשלב‬ ‫החביון‪ .‬‬ ‫סיוטי לילה של מתבגרים מלאים במאבקים על שליטה עצמית‪ .‬ומכונות מאיימות‪ .‬ויכולות שמתחילות‬ ‫להיות מוצגות‪.‬הילד‬ ‫עצמו מתחיל לקחת תפקיד פעיל יותר בחלומותיו‪ .‬מכונות‪ .‬בעל‬ ‫כוח השווה לפעולה עצמה‪ .‬‬ ‫מתבגרים נוטים לספר את חלומותיהם לחברים או מורים יותר מאשר לרופאים או הורים‪ .‬רוחות‪ .‬שינויים בסיוטי לילה של ילדים‪ .‬לא משנה איזו גישה פסיכולוגית השינויים המנטלים בחיים על התפתחות הילד על פי פיאז'ה או פרויד‪.‬אבל בניגוד לחלומות המבוגרים‪ .‬התקף נשיכות‬ ‫ע"י דמות אמורפית )חסרת צורה( וחסרת שם )התוכן הגלוי המשותף לסיוטי לילה של ילדים בגיל ‪ (2-3‬הגן יכול‬ ‫לעצב מה רודף או מסכן אותו ולפעמים אפילו איך‪.‬רמז לשלב התפתחותי חדש שאליו נכנסים‪ .‬צעירים רבים חשבו שאם הם יספרו חלום החולם יתגשם‪ .‬כאילו באופן מפתיע מתבגרים לעיתים שומרים עקבת חלום זו‬ ‫בסביבת ביתם במקום פתוח שכולם יראו‪ .‬הגנות‪ .‬הם גם אולי יכתבו על‬ ‫סיוט כסיפור קצר או יציירו אותם כציור אמנותי‪ .‬לעיתים הם‬ ‫מייצגים אבן דרך‪ .‬סיוטים דומים לאלו של מבוגרים במבנה שלהם‪ .‬לציין דגש ספיציפי לקונפליקט שמניב השפעה גדולה על התנהגותם של צעירים ומחשבתם‪ .‬חשיבה בעלת אופי פחות בשל‪ .‬אחד המטופלים של‬ ‫החוקר‪ .‬הם מכילים נושאים הקשורים לחיפוש זהות‪ .‬בשלב יותר מאורגן של הילדות‬ ‫יכול אולי‪ .‬שהיא הפסיקה להתייחס אליו אלה רק באופן שטחי ביותר‪.‬חלום רטוב" של נער שלא הודרך על‬ ‫אפשרות של מקרים כאלה עלול להיות הרסני‪ .‬מפלצות‪ .

‬התרחשות סיוטי הלילה‬ ‫היו סוג חלום בולט בקבוצת הטראומה‪ .‬‬ ‫ילדים שעיבדו חלומותיהם באופן פסיכולוגי‪ .‬שנת ה ‪ NREM‬אופיינה בחלומות בלהות )ביעותי הלילה‬ ‫שלא זוכרים אותם(שהיו חלק בולט ומיידי וגם ‪ 4-5‬שנים אחרי החטיפה‪ .‬ילדים רבים נטו לדבר‪ .‬‬ ‫איבוד הכרה כזה הוא קרוב מאוד לחויית המוות‪ .‬לא צפוי ועז מחוץ לארועים‪ .‬מחקרי ה‪CHOW -‬‬ ‫היו היו יחודיים במידע על טראומה פיזית בילדים בגלל הקבוצה הגדולה של הילדים‪ .‬‬ ‫ב ‪ 1976‬היו ‪ 26‬ילדי בית ספר שנחטפו מבית ספרם ב‪ .‬הסיוט הפוסט‪-‬טראומטי הקלאסי מעורר חרדה‬ ‫ותאור מילולי של הטראומה‪ .‬הם היו‬ ‫לגמרי משוכנעים בחוסר הישע שלהם‪ ." chowchilla " -‬קליפורניה ונקברו חיים על ידי חוטפיהם‪.‬חלמו על עצמם כמתים‪ .‬ללא חויית‬ ‫טראומה‪ .‬‬ ‫‪ Chow‬איפשר למיין‪ /‬לסווג סיוטי לילה פוסט טראומטיים של ילדים‪ .‬חלומות‬ ‫אלה השתנו באופן חזרתי‪ .‬הנמצא ביסוד של חלומות הילדות‪ .‬רק ידע רב על הילד‪ .‬קבוצת הביקורת‪ .‬למעשה בקבוצת הביקרת שהוצמדה לילדי‬ ‫‪ .‬זה יוצא דופן לעקרון‬ ‫הגשמת המשאלה של פרויד‪ .‬חלומות אלה הם לגמרי לא נעימים‪ .‬של מוות‬ ‫לכן כנראה מתאפשר המוות בסיוטי הלילה‪.‬כותב פרק זה חקר את כל הקבוצה הזו במהלך השנה הראשונה לחטיפתם‬ ‫ו ‪ 4‬עד ‪ 5‬שנים אחר כך‪ .‬ו"הורוביץ" בחן זאת אצל מבוגרים בזמני‬ ‫שלום‪" .‬הקשבה לכל מילה שהילד אומר‬ ‫לפני ואחרי שהוא מספר את החלום‪.‬לוי" היה מקרה פיכיאטרי ראשון‪) -‬הילד הראשון( שבו אובחנה התרחשות סיוטי לילה כבעיה בילדים‪ .‬לפחות בחשיבה של ילדים‪.‬‬ ‫ילדים הרשו לעצמם למות בחלום אחרי התרחשות טראומטית בגלל שהם כבר לא האמינו באי פגיעותם‪ .CHOW‬אבל מאז שנערך המחקר שם החוקר אסף הרבה‬ ‫חלומות מוות מילדים עם טראומות שמעולם לא חוו חיים מתחת לאדמה‪ .‬‬ ‫סיוטי לילה פוסט טראומטיים‪(pts)-‬‬ ‫מאז" מעבר לעקרון העונג" של פרויד‪ .‬‬ ‫כמה חלומות מוות בקבוצת הביקורת עקבו אחר התקפי ילדות‪ .‬אבל זה לא היה רק סוג זה של חלום‪ .‬אח או אחות שהצטרפו לקבוצה שנקברה בחיים‪ .‫של ההתפתחות של הילד ויכולות מיוחדות עם וכאשר הילד הצעיר מתמודד באופן יחודי עם עולמו הפנימי‬ ‫והחיצוני‪.‬ב‬ ‫‪ 1945‬הוא השווה את שדה המלחמה עם השדה הכירורגי וציטט כמה דוגמאות של ילד צעיר מאוד שסבל‬ ‫מחלומות חוזרים ונשנים אחרי ניתוח‪.‬‬ .‬וביעותי הלילה האלו יכלו להיות באותו הלילה כאופייניים‬ ‫יותר‪ .‬הם קיבלו את העובדה שבמהלך הארוע הם יכלו למות בכל רגע‪.‬‬ ‫קבורה בחיים עוזרת לחלוטין לקדם חלומות כמו של ‪ .CHOW‬אבל חלומות על מוות אישי וסיוטי לילה חוזרים שימשו כאינדיקטור שארוע טראומטי התרחש בעבר‪.‬החזרות המדוייקות‪.‬זה הרעיון ולא החוויה עצמה‪.‬פסיכולוגים מזהים סוג מיוחד של התרחשות וסיוטי לילה מילוליים למדי‬ ‫שעוקבים במיזוג רב‪ .‬בכל פעם שהחולם נזכר בעברו חסר הישע‪" .‬כשחלף הזמן אחרי החטיפה‪ .‬השוואה לקבוצת ילדים כפריים נורמלים ללא טראומה רואיינו גם כן‪ .‬כסיוטי לילה שנזכרים‪ .‬הטווח הגדול בגילאים השפיע על המחקר ואיפשר לצפות את העתיד במחקר‪.‬ילדי ‪ CHOW‬נטו להוסיף עוד חומר‬ ‫להתרחשות‬ ‫החוזרת של חלומותיהם על החטיפה ‪ :‬הורה שחטף‪ .‬יש נטיה להתקיים שוב ושוב‪ .‬יתרה מכך חלק מחלומות החטיפה היו תחת מסווה עמוק מאוד כך שקשה היה לחשוף‬ ‫את מקור הטראומה שהיה תחת סימלי