‫‪13.10.

10‬‬
‫מבוא לביולוגיה של אורגניזם – הרצאה ראשונה‬
‫‪ – 82127‬מספר הקורס‬
‫אריאל צ'יפמן – מרצה‬
‫רשימת הקריאה‪:‬‬
‫‪Introduction to invertebrates .1‬‬
‫‪ – Life .2‬עם פרקים שמתאימים פחות או יותר לתוכן הקורס‪.‬‬
‫ישנו תהליך שקורה היום בכל העולם החקר הביולוגי ‪ -‬ישנה הסתכלות ברמת המולקולה והחלבון –‬
‫הדברים נלמדים ברמה מנגנונית ורדוקציוניסטית מה שגורם לעולם האורגניזם השלם להידחק לצד‪.‬‬
‫ביולוגיה אורגניזמית‬
‫מורכבות היא מאפיין של הביולוגיה‪ .‬היא מתעסקת עם מערכות רב שלביות עם רכיבים רבים –‬
‫המורכבות זו מובנת לתוך הביולוגיה‪ .‬מה שמקל עלינו להבין את העולם הביולוגי הוא שהמורכבות‬
‫הזו היא היררכית – כל שלב של מורכבות בנוי על זה שמתחתיו‪.‬‬
‫ניתן לתאר היררכיות ביולוגיות בכמה רמות שונות‪ .‬הרמה הנמוכה ביותר היא מאקרומולקולה –‬
‫מכאן ומעלה מדברים על ביולוגיה‪.‬‬
‫מעל רמה זו יש אברונים (‪ – )organelle‬תת יחידה מבנית של התא‪.‬‬
‫התא הוא היחידה הבסיסית של הביולוגיה התאית‪.‬‬
‫מעל רמת התא יש את הרקמה – רקמה הינה ארגון של תאים עם מבנה תלת מימדי ותפקיד מוגדר‬
‫– בדרך כלל הרקמה מורכבת מסוג אחד של תאים (או כמה סוגים במקרים מסוימים) בניהם יש‬
‫קשרים תפקודיים‪.‬‬
‫איבר (עין‪ ,‬לב‪ ,‬יד‪ ,‬לבלב) מורכב מכמה רקמות שונות ומסוגי תאים שונים ויש לו תפקיד ספציפי‪.‬‬
‫איברים שונים מאורגנים ביחד במערכות – מערכת העיכול‪ ,‬עצבים‪ ,‬חושים‪ ,‬רביה‪ ,‬בדרך כלל מערכת‬
‫כזאת כוללת כמה איברים‪.‬‬
‫מעל הרמה הזו מגיעים לאורגניזם‪ .‬תוך הסתכלות על הרכיבים נדבר על האורגניזמים שלמים ‪ -‬גם‬
‫כמכלול וגם ברמת המערכות‪.‬‬
‫המורכבות לא נגמרת ברמת האורגניזם‪ .‬ישנה התפצלות נוספת (לשני סוגים של מורכבות)‪:‬‬
‫‪ .1‬כיוונים האקולוגיים – אוכלוסיה (של אורגניזם)=> חברה=> ‪( Ecosystem‬כמה סוגים שונים של‬
‫חברות והיררכיות בניהם)=> ביוספרה‪( Biosphere/‬על רכיב זה לא נדבר בקורס)‪ .‬בטבע לאורגניזם‬
‫יש אינטרקציה עם כל הסביבה – ישנם איברים באורגניזם שנועדו לאינטרקציה‪.‬‬
‫‪ .2‬מורכבות נוספת היא פילוגנטית (‪/)Phylogenetics‬סיסטמטיקה – נסיון של בני אדם לחלק את‬
‫העולם החי לקבוצות ולהגדיר יחסי קרבה‪/‬דמיון בין קבוצות שונות‪ .‬מערכת סיסטמטית שנמצאת היום‬
‫היא מערכת הלינוס – שוודי בשם לינוס פאולינג )‪ (Linus Pauling‬שהמציא את השיטה ולפיה כל‬
‫טיפוס של אורגניזם מהווה מין (כל אורגניזם שייך למין מסוים)‪.‬‬
‫*זן – מושג שגוי – מין הוא התרגום הנכון ל – ‪.Species‬‬
‫מעל מין יש סוג – ג'נוס )‪ – (Genus‬קבוצה של מינים דומים‪.‬‬
‫מעל ג'נוס יש משפחה )‪ – (Family‬קבוצה של סוגים ??‬
‫מעל משפחה יש סדרה )‪>=(Order‬מחלקה )‪>=(Class‬מערכה (‪( .)Phylum‬לא לבלבל בין "מערכות"‬
‫שהן במונח הסיסטמטי לבין "מערכות גוף" !)‪ .‬מעל מערכה יש לנו ממלכה )‪ - (Kingdom‬הרמות‬
‫האלה הן שרירותיות – אין משמעות אמיתית למשפחה מול סדרה‪ .‬כל הקביעה הנ"ל הינה שרירותית‬
‫– קונבנציה‪.‬‬
‫מין )‪ (Species‬ומערכה )‪ (Phylum‬לעומת זאת הם מונחים "אמיתיים"‪.‬‬
‫הקורס הזה יתמקד במערכת החי‪.‬‬

‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫פשפש – שייך לממלכת ה"אנימליה" (חיה‪/‬בעל‬
‫חיים – אין למונח הגדרה טובה בעברית)‪ .‬הוא‬
‫שייך למערכה שנקרא "אנטרופודה" – ארכי‬
‫הרגליים‪( .‬זוהי המערכה הגדולה‪ ,‬החשובה‬
‫והמעניינת ביותר)‪ .‬מתוך אורכי הרגליים הוא שייך‬
‫למחלקת "חרקים"‪ .‬בתוך החרקים הוא שייך‬
‫לסדרת ה"פשפשיים" – המיפטרה‪ .‬משפחה –‬
‫ליגאידה – פשפשי הזרעים‪ .‬הסוג הוא‬
‫אונקופלטוס (הסוג יכתב תמיד ב ‪ - Italics -‬כתב‬
‫נטוי ואם רושמים את השם בכתב יד אז מקובל‬
‫להדגיש)‪ .‬שם המין – אונקופלטוס פסיאטוס –‬
‫שם הסוג ושם המין שניהם כתובים באותיות‬
‫נטויות‪ ,‬ביחד‪.‬‬
‫דוגמא ‪:2‬‬
‫חתול – שייך לממלכת האנימליה (חייה)‪.‬‬
‫שייך למערכה בשם חורדטה – מייתרנים‬
‫(מבחינת מספר מינים היא שולית אך מבחינת‬
‫חשיבות ביולוגית זו מערכה מאוד חשובה)‪.‬‬
‫הם שייכים לתת מערכה )‪(Subphylum‬‬
‫ורטברטה‪ .‬מחלקת ממליה (יונקים??)‪.‬‬
‫סדרת קרניבורה‪ .‬משפחה – פלידיי‬
‫(משפחת החתולים)‪ .‬שם הסוג ‪ -‬פליס‪ .‬מין –‬
‫פליס דומסטיקוס – חתול מבוית‪ .‬במקרה זה‬
‫מתקיים אותו סדר היררכי כמו בדוגמא קודמת‬
‫רק בתסופת תת מערכה‪.‬‬
‫מהו זן ?‬
‫תרגום הלועזי הנכון ‪ .Race, Variety‬קיימים גזעים שונים של חתולים‪ ,‬כלבים‪ ,‬חיטה‪ ,‬עגבניה‪ .‬המונח‬
‫משמש בעיקר בהגדרת בעלי חיים מבויתים ‪ -‬שם יש הרבה יותר משחק עם הגזעים‪ ,‬אך אלה לא‬
‫מונחים שמשתמשים בהם בזואולוגיה‪/‬ביולוגיה‪.‬‬
‫מהו מין ?‬
‫אם רואים בעלי חיים שנראים אותו הדבר אז נוח להגיד שהם שייכים לאותו המין‪ .‬ברמה‬
‫האינטואיטיבית די ברור מהו מין‪ .‬במהלך שנות ‪ 30-40‬התחילו להעלות שאלות של "כיצד מגדירים‬
‫מין ?"‬
‫בשנת ‪ ,1442‬ארנסט מאייר (חוקר‪/‬ביולוג מוכר) נתן הגדרה למין – "קבוצה‪/‬אוכלוסיה של אורגניזמים‬
‫שמתרבים זה עם זה וחולקים מעבר גנים (מתרחשת רביה‪/‬העברה מתמדת של גנים בין הפרטים‬
‫באוכלוסיה)"‪.‬‬
‫אם שני פרטים יכולים להתרבות זה עם זה (ולהפיק צאצא פורה) אז הם שייכים לאותו המין‪ .‬אם שני‬
‫פרטים יכולים להזדווג אבל הצאצא שלהם לא פורה‪ ,‬הם לא שייכים לאותו המין ! (סוס וחמור שייכים‬
‫לאותו הסוג אך לא לאותו המין – פרד אינו פורה)‪.‬‬
‫תפיסה של מאייר היא הגיונית ונכונה לגבי הרבה מאוד מקרים‪ .‬יש הרבה אוכלוסיות שנגדיר כמינים‬
‫שונים אך אם נשים אותם בכלוב‪ ,‬יש סיכוי קטן שהם יזדווגו ויהיו להם צאצאים פורים‪ .‬בפועל‪/‬בטבע‬
‫זה לא יקרה – יש הבדלים התנהגותיים בין המינים (בנוסף להבדלים פיסיים)‪ .‬אם אחד יחזר אחרי‬
‫השני‪ ,‬הנקבה ממין השני לא תבין את הזכר (טיגריס ולביאה)‪.‬‬

‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‫הגדרה נוספת למושג "המין הפילוגנטי" – לכל הפרטים של מין מסוים יש אב קדום משותף‪ .‬לכל שני‬
‫אורגניזמים על פני כדור הארץ יש אב משותף – לכל הנציגים של המין יש אב קדום משותף להם ורק‬
‫להם‪.‬‬
‫הגדרת נוספת של מין לפי "תכונות מורפולוגיות" – יש הגדרה רשמית של מין על פי המאפיינים‬
‫המורפולוגיים הספציפיים – הגדרות אלו יכולות להגיע לרמות מאוד פרטניות‪.‬‬
‫הגדרה של מין היא לא טריוויאלית ובמקרים מסוימים היא קורסת‪ .‬כשמסתכלים על מאובנים – מקובל‬
‫לומר שאורך החיים הממוצע למין הוא בערך ‪ 5‬מיליון שנה‪ .‬איך יודעים מתי מין מפסיק להיות מין‬
‫אחד והופך לאחר (יש את אלה שנכחדים‪ ,‬ויש את אלה שמתפתחים – נסתכל על הקבוצה השניה)‪.‬‬
‫בנקודת זמן מסוימת (מוגבלת יחסית) ניתן להגדיר מין אבל אם מסתכלים על סקלות גדולות של זמן‬
‫(מיליוני שנים ויותר) אז זה ההגדרה קורסת‪.‬‬
‫המין הוא נקודת ההתייחסות הבסיסית ביותר של ביולוגיה של אורגניזמים‪ .‬הוא מהווה את יחידת‬
‫הבסיס של האבולוציה – מינים הם אלה שעוברים את האבולוציה‪.‬‬
‫אבולוציה – יש עקרון בטבע‪ ,‬אותו זיהה דרווין‪ .‬העקרון ידוע בשם "הברירה הטבעית" – אם יש תכונה‬
‫שגורמת לפרט להוליד יותר צאצאים היא תהיה נפוצה יותר (אם יש משהו שעושה הרבה מעצמו אז‬
‫יהיו הרבה דומים לו‪/‬כמוהו)‪ .‬דרווין הבין את העקרון הזה‪.‬‬
‫מה שהעקרון אומר בפועל זה שהאוכלוסיות אינן אחידות (הנחת יסוד)‪ ,‬יש שונות באוכלוסיה‪ ,‬בתנאים‬
‫מסוימים מבין כל הוריאציות האלה יהיה איזשהו טיפוס מסוים שיהיו טוב יותר בלהביא צאצאים‬
‫(סיבות אפשריות‪ :‬הוא יותר חמקן מאחרים‪ ,‬מבחינה אנזימתית מפרק טוב את המזון מה שמאפשר לו‬
‫לנצל אנרגיה בצורה יעילה יותר‪ ,‬או שהוא יותר טוב בהשגת מזון – יכולות להיות המון גורמים לפרט‬
‫המצליח להתרבות יותר טוב)‪ .‬גם לצאצאים של הפרט תהיה את אותה התכונה‪ .‬לאורך סקלת זמן‬
‫אבוליוציוניות התכונה תהיה נפוצה יותר‪ .‬לאורך סקלה עוד יותר גדולה התכונה תשטלת על כל המין‪.‬‬
‫דרווין דיבר על השונות באוכלוסיה‪ ,‬אך הוא לא ידע מאיפה היא נבעה – הבסיס הפיסי להעברת‬
‫תכונות לא היה ידוע באותה התקופה‪ .‬כיום ניתן להסביר את הבסיס הפיסי של השונות (וגם ידוע‬
‫הרבה יותר על מקורה) ‪ -‬כ"שונות בגנים"‪ .‬יכולות להתרחש מוטציות שגורמות לשינויים‪ ,‬בנסיבות‬
‫אחרות‪ ,‬תכונה המסוימת של הפרט תקבע את יכולתו לשרוד ולהתרבות (תכונות שיעזרו להתמודד‬
‫עם כניסה של טורף חדש‪ ,‬שינוי גיאולוגי‪ ,‬אקולוגי)‪ .‬בתוך השונות הנייטרלית‪ ,‬ובעקבות שינויים הנ"ל‬
‫(מוטציות‪ ,‬שינויים בתנאים סביבתיים) בעלי התכונה ה"מיוחדת" הופכים לבעלי יתרון‪ .‬שונות יכולה גם‬
‫להווצר בגלל ערבוב בין שתי אוכלוסיות‪.‬‬
‫גנים – משפיעים בכל אחת מהרמות של ההיררכיה‪ .‬מה שמשתנה במהלך האבולוציה הם הגנים‪,‬‬
‫הסלקציה בפועל פועלת על סמך גנים‪ .‬יש וריאציה של גן שגורמת לאורגניזם לתכונה מורפולוגית‪ ,‬וכך‬
‫האבולוציה יכולה להשפיע בכל אחת מהרמות האלה‪.‬‬
‫את השינוי עוברים הגנים‪ .‬רמת הפרט עוברת סלקציה‪ ,‬והמינים עוברים אבולוציה‪( .‬הגנים משתנים‬
‫אבל לא בזמן החיים של היצור ‪ -‬הפרט נולד עם קבוצה של גנים ונשאר איתו עד הסוף – יש סיכוי‬
‫שאותה קבוצת גנים תוכל להועיל לפרט יותר או פחות)‪ .‬מאגר הגנים הוא מה שמשתנה לאורך הזמן‪.‬‬

‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‬‬ ‫להסתכל על התמונה מלמטה למעלה‪ .‬עם הזמן קבוצה שלמה של ברווזים‬ ‫משתנה – המין שלהם משתנה‪ .‬לאורך האבולוציה מה שמשתנה זה הנפיצות‪/‬חדירות של גנים‬ ‫מסוימים בתוך האוכלוסיה‪ .‬מתחילים ממין אחד – יש‬ ‫הפרדה – המין מתחלק לשתי אוכלוסיות בכל אחת מאוכלוסיות‬ ‫החדשות קורים דברים שונים‪ .‬ההתפצלות מתרחשת‬ ‫בהדרגה – בסוף התהליך ההפרדה יש לנו שני מינים שונים‪.‬מתי אנחנו יודעים שקבוצה‬ ‫של אורגניזמים שייכת לאותו המין‪ .‬אך הוא חשוב כדי לעמוד‬ ‫כנגד המושג קלדוגנזה‪( Cladogenesis/‬שינוי אבולוציוני הכולל פיצול של מין‬ ‫אחד לשנים או יותר מינים הנבדלים זה מזה) – כאשר לא האוכלוסיה כולה‬ ‫משתנה‪ .‬כל האוכלוסיה עברה שינוי לאורך זמן (אנאגנזה) – כל הפרטים של אוכלוסיה‬ ‫הוחלפו‪ .10.‬אבל חלק אחר נפרד‬ ‫(והפך למשהו אחר)‪.‬כעת נתעסק בשאלה – איך מינים‬ ‫משתנים‪ .‫‪20.‬ללא פיצול למספר מינים)‪ .‬אם המין כולו‬ ‫עובר שינוי מסוים‪ .‬כל הפרטים במין (אוכלוסיה) משתנים – אנאגנזה‪.‬באנאגנזה המין נכחד – כל הפרטים שנושאים את המורפולוגיה‬ ‫המסוימת הוחלף למין אחר‪.‬‬ ‫איך מתבצעת הספציאציה ?‬ ‫תוכים – בדוגמא אחת‪ .‬‬ ‫אפשרות אחת זה שיש צורה אחת שמתחלקת לשני דגמי גוף‬ ‫שונים‪ .‬‬ ‫אנאגנזה הוא מונח מיושן ולא משתשים בו כל כך‪ .‬אבל לאט לאט יש‬ ‫נטיה של אוכלוסיה לצבעים כהים יותר‪ .‬אלא המין מתחלק לשתי אוכלוסיות נפרדות כשכל אחת מאוכלוסיות‬ ‫החדשות משתנה ללא קשר לאוכלוסיה השניה‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫** קלדוגנזה היא סוג של ספציאציה‪.‬בהתחלה ההפרדה היא‬ ‫גיאוגרפית – יש משהו שמונע משתי אוכלוסיות להתערבב אחת‬ ‫עם השניה‪ .‬חדש (שהתפצל ממין אב)‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של אורגניזם – הרצאה שניה‬ ‫כיצד מינים משתנים ?‬ ‫בהרצאה קודמת סיימנו לדבר על איך להגדיר מין‪ .‬לתהליך זה קוראים אנגנזה‪Anagenesis/‬‬ ‫(שינוי אבולוציוני בתוך מין אחד‪ .‬ההפרדה השניה היא פיצול סופי לשני מינים בה‬ ‫שתי האוכלוסיות לא יכולות להתרבות אחת עם השניה כי יש‬ ‫שינויים גנטיים בניהם (לתהליך הפיצול קוראים ספציאציה‪-‬‬ ‫פיצול של מין אחד לשני מינים חדשים)‪.‬אפשרות שניה בה רוב הגדול של הפרטים נשארים אותו‬ ‫הדבר ‪ -‬מין האב נשאר כפי שהוא נשאר‪ .‬הברווז מתחיל אפור בהיר‪ .‬בקלדוגנזה – המין המקורי עדיין קיים אבל יש פיצול מהמין המקורי וכעת יש את המין הישן‬ ‫ומין אחר‪ .

‬בתיאוריה ספציאציה סימפטרית‬ ‫קיימת אבל בפועל היא הודגמה כלא קיימת‪.‬‬ ‫חשוב להבין אותה כרעיון (כדי להבין יותר טוב‬ ‫איך אלופטרית עובדת) אך קשה למצוא‬ ‫דוגמאות לספציאציה זו‪ .‬במהלך קיום המחסום האוכלוסיות הולכות‬ ‫כל אחת לכיוון שונה ‪ -‬הפרדה פיזית => הפרדה גנטית‪.‬‬ ‫באלופטרית – לא יכול להיות מעבר גנים בין‬ ‫שתי אוכלוסיות בגלל הפרדה פיזית (וסיבות‬ ‫נוספות) – מה שקורה לאורך זמן‪ .‬מחלקה‪ .‬‬ ‫טענת נגד –הייתה חייבת להיות הפרדה פיזית‪.‬ספציאציה באותה המולדת (לעומת‬ ‫אנופרטית – מולדת נפרדת)‪ .‬‬ ‫משפחה‪ .‬סוג‪.‬עם הזמן התברר שבשיטה זו יש‬ ‫הרבה בעיות – בעולם האמיתי יש הרבה יותר רמות היררכיות ולכן בסיסטמטיקה לינאית (שיטה‬ ‫סיסטמטית הממיינת מינים על פי השתייכות לקבוצות ברמות היררכיות עולות‪ :‬מין‪ ..‬ממלכה) מכניסים עוד ועוד רמות כדי להתאים את השיטה לעולם‬ ‫האמיתי‪ .‬‬ ‫היררכיות ביולוגיות – הרמות השונות בסיסטמטיקה – המחלקת את העולם הביולוגי על פי כמה‬ ‫רמות היררכיות שכל רמה אחת כוללת את כל אלו שמתחתיה‪ .‫איך הספציאציה יכולה להתבצע ?‬ ‫ספציאציה סימפטרית (יצירת שני מינים‬ ‫חדשים על בסיס הופעת מחסום התרבותי‬ ‫ביניהם‪ .‬סינופטריה – ‪ Syn‬ביחד ‪.‬ללא הפרדה גיאגרפית) וספציאציה‬ ‫אלופטרית (פיצול של מין לשני מינים‬ ‫בעקבות יצירת מחסום גיאוגרפי בין שתי‬ ‫אוכלוסיות)‪ .‬מערכה‪ .‬עד לנקודה שהמין עובר‬ ‫להיות מין אחר יש מעבר גנים בינו לבין המין‬ ‫המקורי‪ .‬גם אם יסירו את המחסום הפיסי‪.‬בסימפטרית‬ ‫התחלנו עם מין אחד של אשוחים והופיע מין‬ ‫אחר של אשוחים שנמצאים באותו המקום‪.‬‬ ‫* יש טענות לספציאציה סימפטרית אך כל הדוגמאות הופרכו‪.‬‬ ‫סימפטרית – לא קיימת בחיים אמיתיים (לא‬ ‫מצאו אף דוגמא)‪ .‬מין אחר אכל משהו אחר)‪.‬‬ ‫איך ספציאציה סימפטרית בכל זאת יכולה להיווצר (למרות שהמנגנון לא כל כך ברור) ? – הפרדה בין‬ ‫שתי אוכלוסיות בניצול משאבים – נוצר משהו שאוהב לאכול מזון אחר והוא רוצה להיות במקום אחר‪.‬‬ ‫הבדל גנטי שמוביל להבדל התנהגותי – אפילו ששתי האוכלוסיות באותו המקום הן נפרדות ‪ -‬דגים‬ ‫ציקלידים שנמצאים באגמים באפריקה – בגלל שזה אגם אחד הספציאציה הייתה חייבת להיות‬ ‫סימפטרית כי כל אחד התמחה לנצל משאב אחר (מין אחד אכל אלמוגים‪ .‬סדרה‪ .Patric‬‬ ‫מולדת‪ .‬זה ששני‬ ‫המינים כבר לא אותו הדבר – הם לא יכולים‬ ‫להתרבות‪ .‬אם יש כמה משפחות בתוך אותה הסדרה איך מגדירים את היחסים בניהם ? איך קובעים‬ ‫את הסדר שבו הם הופיעו באבולוציה ?‬ ‫האלטרנטיבה – הסיסטמטיקה הפילוגנטית ‪phylogenetic /‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כדי שתתקיים‬ ‫ספציאציה אלופטרית צריכים הפרדה גיאוגרפית – מחסום‪ ..

‬על פי הסיסטמטיקה‬ ‫הפילוגנטית הזוחלים לא קיימים כקבוצה (שמים‬ ‫את השם במרכאות – לא ניתן להשתמש בה‬ ‫כהגדרה בפועל)‪ .‬‬ ‫כל פיצול הוא אירוע של ספציאציה בו‬ ‫מין‪/‬פרט‪/‬גן מתפצל לשתיים‪ .‬זוחלים הם קבוצה לא אמיתית‪.‬מקורו בראשית המאה ה‪ .‬‬ ‫כל מה שנמצא בקו העליון (??עליון??)‬ ‫הוא נקודת הבסיס ואליה מתייחסים‪.‬מונח מרכזי בסיסטמטיקה פילוגנטית – קבוצה מונופילטית –‬ ‫(קבוצה אשר יש לה אב קדום משותף‪ .‬עצם הזרוע ‪ -‬ללויתן‪ .‬‬ ‫משפחה‪ .‬אי אפשר לתת שם ל – ‪ E‬על‬ ‫פי סיסטמטיקה פילוגנטית‪ .‬רוב הציפורים יכולות לעוף כי אב קדום יכל – תכונת התעופה היא הומולוגית‪.‬כל‬ ‫קבוצה של מינים יש להם אב קדום משותף‪ .‬‬ ‫**עקרון נוסף לצריך להבין באבולוציה – רעיון הברירה הטבעית ועקרון הספציאציה (פיצול לשני‬ ‫מינים)‪.‬נקח לדוגמא את‬ ‫מבנה שלד הזרוע ‪ -‬למרות המבנה השונה של הזרוע בכל המינים והשימוש והתפקוד השונה‪ .11 -‬איברים הם‬ ‫הומולוגיים אם הם חוזרים אחורה לאב קדום משותף‪ .‬רק‬ ‫קבוצות מונופילטיות יכולות להחשב קבוצות אמיתיות על פי הסיסטמטיקה הפילוגנטית)‪ .‬יכול להיות‬ ‫עץ של מינים‪ .Y‬כאשר לאב הקדום המשותף היה את האיבר‪/‬תכונה‪/‬מאפיין יש את התכונה – אז‬ ‫מגידירים את האיבר כהומולוגי‪ .‬צפרדע ואדם יש את הזרוע וזה איבר הומולוגי‬ ‫(כי היה את זה לאב הקדום‪/‬יש להם מוצא משותף)‪ .‬פרטים‪.‬מערכות‪ .‬לא ניתן להגיד שאיבר הוא הומולוגי לעצמו אלא‬ ‫בין חיה ‪ X‬לחיה ‪ .‬‬ ‫קבוצה של זוחלים (מוגדרת כקבוצה על פי‬ ‫סיסטימטיקה לינאית) – זו לא קבוצה מונופילטית‬ ‫– צאצאי האב הקדום המשותף של הזוחלים‬ ‫כולל גם את העופות‪ .‬זהו‬ ‫עץ פילוגנטי לכל דבר‪.‫לפי שיטה זו חייבים להגדיר רק יחסי‬ ‫קרבה‪ .‬‬ ‫הומולוגיה‪( Homology/‬דמיון בין תכונות בשני אורגניזמים שונים הנובע מקיום התכונה באב‬ ‫הקדום המשותף לשני המינים)‪ .‬גם רדיוס ואולנה הומולוגיים (לא אחד כלפי‬ ‫השני) – רץ מאב קדום של החולייתנים‪ .‬עצמות הזרוע בחולייתנים – איברים הומולוגיים‪ .‬וכוללת את כל הצאצאים של אותו אב קדום משותף‪ .‬נעבוד בקורס על פי‬ ‫סיסטמטיקה פילוגנטית‪.‬גנים‪ .‬המבנה‬ ‫הבסיסי של העצמות הוא דומה‪ .‬היא יכולה להיות גם‬ ‫תכונה (תעופה)‪ .‬אך אינה כוללת את כל צאצאיו של אותו אב קדום‪ .‬העץ מספר לנו על‬ ‫היסטוריה אבלוציונית של המינים‪ .‬היא לא קבוצה מונופילטית אלא פראפילטית (קבוצה‬ ‫אשר יש לה אב קדום משותף‪ .‬האב‬ ‫הקדום של ‪ B‬הוא אחרי שהקו הכחול מתחיל‪ E .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬רעיון ישן מאוד‪ .‬הומולוגיה לא חייבת להיות רק עצם‪ .‬אם יש‬ ‫שתי נקודות קצה שחולקות מגע – יש‬ ‫להם אב קדום משותף (בשום שלב לא‬ ‫קוראים‬ ‫אנחנו‬ ‫למה‬ ‫התחייבנו‬ ‫מין‪/‬מחלקה‪/‬סוג וכו' – לא נכנסים כאן‬ ‫לנומנקלטורה)‪ .‬וירוסים‪.‬עץ פילוגנטי (תמונה משמאל‬ ‫מתארת עץ פילוגנטי ‪ -‬סכמה המציגה‬ ‫יחסי קרבה בין הקבוצות)‪ .‬‬ ‫כל קבוצה מונופילטית תכלול בתוכה עוד קבוצות‬ ‫מונופילטיות רבות‪ .‬קבוצה‬ ‫פאראפילטית אינה נתפסת כקבוצה אמיתית על פי הסיסטמטיקה הפילוגנטית) – יש לה אב קדום‬ ‫משותף אבל היא לא כוללת את כל צאצאיו (לא כוללת בתוכה את ‪ F‬למרות שלהם יש אב קדום‬ ‫משותף)‪.‬‬ ‫עץ פילוגנטי של דרווין (בתמונה משמאל)‪ .

‬‬ ‫‪.‬באוסטרליה מצד אחד‬ ‫ובחלקי העולם האחרים מצד שני – בגלל סביבה דומה‪ .‬כדי לזהות הומולוגיה חייבים שיהיה לנו עץ פילוגנטי‪ .‬‬ ‫כנגד הומולוגיה יש את התכונה ההפוכה ‪ -‬קונברגנציה‪ .‬זוג אנטנות‪.‬כל מבנה השרירים וצורת השחיה שונים אבל מבנה‬ ‫הגוף שיצור צריך כדי לשחות בצורה הטובה ביותר‪ .‬בתגובה‬ ‫ללחצי סלקציה דומים‪/‬סביבה אקולוגית דומה ‪ .‬‬ ‫קונברגנציה בדולפינים וכרישים ‪ -‬דגם גוף דומה‪ .‬מה‬ ‫שהוא מנסה להדגים כאן‪/‬העקרון הוא נכון‪.‬‬ ‫לכל הקבוצות היה כנראה זוג מחושים באותו חלק‪ .‬דומה‪ .‬‬ ‫לעכבישים אין‪ .‬ברגע שמזהים תכונה הומולוגית ניתן לעכוב אחרי‬ ‫אבולוציה של תכונה‪/‬התנהגות‪/‬דגם‪.‬לחצי סלקציה דומים מובילים למבנה גוף‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .Convergent Evolution/‬תהליך בו מינים בשני ענפים אבולוציוניים שונים‬ ‫הולכים ודומים זה לזה בעקבות לחצי סלקציה דומים‪.‬זוגות של מינים (זאב האירופי לעומת אוסטרלי)‪ .‬אם משתמשים בעץ שבנינו כדי‬ ‫לזהות הומולוגיות על סמך הומולוגיות מקבלים מעגליות‪ .‬את רוב העצים הפילוגנטיים מקובל‬ ‫לבנות לפי תכונות מופרולוגיות(??או הומולוגיות‪ .‬הסלקציה לאורך השנים תיצור אורגניזם‬ ‫מאוד דומה למרות שלשניהם אב קדום שונה‪.‬כיום מקובל לבנות עצים על סמך נתונים‬ ‫גנטיים (גנים נייטרלים שהשפעתם על מורפולוגיה זניחה) ‪ -‬עצים מולקולרים – על פיהם אפשר לזהות‬ ‫הומולוגיה‪.‬‬ ‫היכולת לזהות הומולוגיות בהסתכלות על שלבים‬ ‫עובריים היא שיטה לזיהוי הומולוגיות‪.‬הומולוגיה שנובעת על סמך‬ ‫התפתחות עוברית‪ .‬שאלת ההומולוגיה בין‬ ‫הסגמנטים שונים בין הקבוצות‬ ‫השונות‪ .‬‬ ‫**תכונות משותפות מופיעות מוקדם יותר בהתפתחות העוברית מתכונות ספציפיות‪.‬אין לנו אף מאובן‬ ‫שמראה לנו איך נראה אב קדום‬ ‫משותף אך אם נסתכל בעוברים של‬ ‫היצורים‪ .‬‬ ‫הסתכלות בהתפתחות עוברית – דרך נוספת‬ ‫לזיהוי הומולוגיה‪ .‬‬ ‫אבולוציה מתכנסת‪ .‬גם כאן ניתן להסתכל על גנים מסוימים – גן אחד האחראי על אנטנות אצל הסרטנים‬ ‫מקביל לגן שאחראי לזוג אנטנות יחיד של של הנדל‪/‬היצור המגעיל‪.‫???למרות שלעטלף ולציפור יש את כנף דומה אבל היא לא הומולוגית אחת כלפי השניה???‬ ‫הומולוגיה לא נובעת מזהות והגדרתה לא נובעת מדמיום מורפולוגי‪ .‬מה שהוא טען זה שאפשר‬ ‫למצוא את כל האיברים ההומולוגים כבר בשלבים‬ ‫עובריים מוקדמים‪ .‬לזהות הומולוגיה זה דבר מאוד‬ ‫מסובך‪ .‬התפתחו מבני גוף דומים‪ .‬גרמני צייר את תמונה משמאל‬ ‫– שורה של עוברים של בעלי חיים בשלבים‬ ‫שונים של התפתחות‪ .‬לסרטנים יש שתי זוגות‬ ‫אנטנות‪ .‬כשמוצאים את אותו מבנה גוף‪/‬תכונה‪/‬גן אך‬ ‫כאשר זה לא נובע מאב קדום משותף‪ .‬למרבה רגליים‪ .‬או גם וגם??)‪ .‬‬ ‫כל פרוקי הרגליים – גוף עשוי‬ ‫מפרקים‪ .‬הציור בשקף לא מדויק‪ .‬נראה שיש שם דמיון גדול‬ ‫בין הסגמנטים‪ .‬מה ההומולוגיה‬ ‫ביניהם ? אחד הזוגות האנטנות‬ ‫בסרטן מקביל לדבר המגעיל‬ ‫משמאל‪/‬נדל‪ .

‬‬ ‫דוגמא נוספת – צמח אחד הוא קקטוס‪ .‬רוב ההסברים עליהם נקרא הם ההסברים הפרוקסימליים‪ .‬שניהם גדלים באיזור מדברי חולי‪ .‬בסביבה דומה‪.‬‬ ‫** אבולוציה פרללית – פיתוח תכונות דומות‪ .‬‬ ‫נתונים לאותם לחצים‪ .‬בראיה רחבה‬ ‫יותר ננסה לשאול מהי הסיבה האולטימטיבית‪.‫דומה‪ .‬הסיבה הפרוקסימלית – למה חתול מטפס על העץ (כדי להגיע לקן של ציפור)‪ .‬אותו צורך אבולוציוני נפתר בצורה דומה בקבוצות שונות‪ .‬‬ ‫התכונה‬ ‫להופעת‬ ‫שהוביל‬ ‫הסלקציה‬ ‫כגורם‬ ‫הסיבה המידית היא הסיבה הגורמת להופעת תכונה או התנהגות בפרט מסוים‪ .‬השני הוא משהו‬ ‫אחר‪ .‬בעקבות לחצי סלקציה שונים או תהליכי אקראי ) ‪ -‬ההפך מקונברגנציה –‬ ‫שני מינים שנעשים שונים זה מזה – אחרי פיצול שני מיני הבת נתונים ללחצי סלקציה שונים‬ ‫ומתפתחים באופן שונה‪.‬הסיבתיות האולטימטיבית היא הרבה יותר מורכבת ולא‬ ‫תמיד ברורה‪ .‬הסיבה האולטימטיבית – מורכבת יותר ‪ -‬אב קדום שאיפשר את‬ ‫ההגעה לטרף זה (??)‪ .‬בתנאים דומים אחרי הפיצול (מיד עם הפיצול הם מצאו‬ ‫את עצמם בתנאים דומים)‪.‬‬ ‫קונברגנציה ‪ -‬תכונות דומות ללא אב קדום‪ .‬‬ ‫אבולוציה מתברזת‪( Divergent Evolution/‬תהליך בו שני ענפים אבולוציונים שהתפצלו זה מזה‬ ‫הולכים ונעשים שונים‪ .‬‬ ‫במהלך האבולוציה לאבות החתולים היו ציפורניים מה שאיפשר להם לטפס על עצים כדי להשיג סוג‬ ‫מזון מסוים ‪ -‬נותן לו יתרון‪ .‬השינויים שעברו היו דומים כי היו חשופים‬ ‫לתנאים דומים – עברו אבולוציה דומה בשתי יבשות שונות‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬הסיבה‬ ‫המיידית להתנהגות באותה השניה‪ .‬משמש בדרך כלל בהקשר אבולוציוני‬ ‫במקור‪.‬חשוב להבין שלהרבה מהתכונות שרואים יש הסברים פשטניים אך מה‬ ‫שמתחבא זה הסבר אבולוציוני‪.‬שמרו על‬ ‫תכונות דומות‪ .‬שניהם פיתחו עלים זעירים שלא‬ ‫עושים פוטוסינטזה‪.‬התפצלו‪ .‬סלקציה פעולת באופטימיזציה – יש‬ ‫דרך אחת מאוד טובה‪/‬מבנה גוף אחד מאוד טוב כדי להיות טורף טוב (לדוגמא)‪.‬אבולוציה‬ ‫פרללית (דמיון בין שני מינים בעקבות פיצול ביניהם‬ ‫הנובע מהמשך חשיפה ללחצי סלקציה דומים) – שני‬ ‫אורגניזמים שיש להם מוצא משותף‪ .‬אך אינה‬ ‫מסבירה מדוע התכונה קיימת מלכתחילה)‪ .‬‬ ‫סיבה פרוקסימלית (הסיבה המידית לתופעה או תכונה כלשהי) לעומת סיבה אולטימטיבית‬ ‫(הגורם המקורי שהביא להופעת תופעה או תכונה כלשהי‪ .

‬האורגניזם האוטוטרופיים הם כל‬ ‫אלו שיכולים לבצע פוטוסינתזה‪ .‬ורבים מן היצורים החד‪-‬תאיים הם הטרוטרופיים)‬ ‫יקבל את האנרגיה שלו מאורגניזם אחר – טורף (יכול לאכול גם צמחים)‪ .‬יצורים אוטוטרופיים יכולים לייצר כמעט את כל המולקולות האורגניות הבסיסיות‪.‫‪27.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫פאראמציום (??סנדלית??) הוא יצור יחסית פשוט אך מצד שני מאוד מורכב‪ .‬מיוצגים על ידי הסנדלית‪.‬‬ ‫אנחנו כבעלי חיים לא יכולים לייצר חלק גדול ממולקולות האורגניות הפשוטות כגון‪ :‬חומצות אמינו‪.‬עץ‪ .‬מדוזה) צריך‬ ‫במובן רחב ? מהם הדרישות הבסיסיות כדי להיות אורגניזם ? מה מבדיל בינו לבין חפץ דומם ?‬ ‫* מקור אנרגיה – יצור הטרוטרופי‪( heterotrophic/‬אורגניזם המקבל אנרגיה מאורגניזמים אחרים‪.‬ובנוסף מספר קבוצות של חיידקים המנצלים מתאן או גפרית‬ ‫להפקת אנרגיה‪ .10.‬איברי תנועה ‪ -‬הרבה‬ ‫דברים שיש לאורגניזמים מורכבים‪ .‬פרוטוזואה (פרוטיסטה שהם הטרוטרופיים)‬ ‫ופרוטופיטה (פרוטיסטה שהיא אואוקריוט חד תאי שיכול לעשות פוטוסינטזה )‪ .‬‬ ‫* אאוקריוטים ‪ /‬פרוטיסטה (מושג שהוא לא קבוצה אמיתית בסיסטמטיקה הפילוגנטית – היא לא‬ ‫מכילה את אואוקריוטים הרב תאיים) ‪ -‬מושגים מקבילים‪ .‬‬ ‫קיבוע של ‪ .‬חלוקה אחרת שנתקל‬ ‫בה בספרים – הפרדה של החד תאיים (פרוטיסטה) לשלוש קבוצות על פי הצורה – ציליאטה‪.‬יצורים‬ ‫פוטוסינטטים יודעים לנצל את האנרגיה של השמש (אוגרים אנרגיה שאחר כך זמינה לשימוש)‪.‬אוטוטרופי‪autotrophic/‬‬ ‫(אורגניזם בעל יכולת לבנות מולקולות אורגניות בסיסיות באופן עצמאי תוך ניצול מקורות‬ ‫אנרגיה אנאורגניים ‪ -‬אור או פירוק כימי של מולקולות פשוטות‪ .‬סנדלית יודעת לעשות הרבה דברים ומתקרבת מבחינת‬ ‫המורכבות ליצורים רב תאיים‪.‬מה אורגניזם (חיידק‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של אורגניזמים – הרצאה שלישית‬ ‫כעת נרצה להתעסק בעקרונות הביולוגיה של האורגניזמים‪ .‬אמבה ( גם זו לא חלוקה אמיתית – נראה יצורים עם תכונות אלו המופיעות בכל העולם‬ ‫החי)‪.‬או כאלו שבנו מולקולות יסוד תוך ניצול מקורות אנרגיה‬ ‫אנאורגניים (יצורים אוטוטרופיים)‪ .‬‬ ‫יצורים פשוטים שנדבר עליהם בקורס – אאוקריוטים חד תאיים‪/‬פרוטיסטה‪ .‬ברגע שיש את היכולת לעשות‬ ‫את זה – ניתן להגדיר משהו כיצור חי‪.‬‬ ‫פלאגלאטה‪ .‬השוו עם הטרוטרופי) – מייצר מקורות מהסביבה ולא מחומרים אורגניים‪ .‬לדוגמא ‪ -‬יש מעט מאוד יצורים שיכולים לקחת‬ ‫חנקן ולהפוך אותו לחומר אורגני – פטריות הנמצאות על שורשים של קתניות (פטריות אלו יודעות‬ ‫להפוך חנקן לאורגני)‪.‬צורה נדירה יותר של מטבוליזם –‬ ‫יצורים כמואוטוטרופיים– נמצאים באוקיינוסים במקומות שיש כניסה של מים חמים – מטובוליזם על‬ ‫בסיס גופרית או מטאן העתירי אנרגיה (אותם אורגניזמים אלו יודעים לפרק ולהשתמש)‪.‬יש לו גרעין‪ .‬‬ ‫אלו יכולים להיות הטרוטרופיים בעצמם‪ .‬‬ ‫שומן‪ .‬‬ ‫* מטבוליטים – חומרים שבהם היצור ישתמש כדי לבנות את עצמו‪ .CO2‬יש כמה מולקולות יסוד שקיימות בטבע בצורה אנאורגנית – יש כמה אורגניזמים‬ ‫שיודעים לקחת דבר אנאורגני ולהפוך אותו לאורגני‪ .‬יש לו ארגון מרחבי‪.‬‬ ‫אחוז מאוד גדול של אורגניזמים על כדוה"א הם אוטוטרופיים‪ .‬‬ ‫הוא ניזון דרך הפה (המזון עובר שלבים בפירוק בתוך התא)‪ .‬כל החיות‪ .

‬משמשת בהרבה מעבדות מחקר‬ ‫כמודל למחקר פוטוסינטזה‪ .‬התנועה שלו היא תנועה אמבית‬ ‫– שליחה של הגוף קדימה וגרירה של השאר‪.‬כלורופולסטים שלהם הם כמו של צמחים‪ .‫האאוקריוטיים‪.‬לא כל מי שיש לו כלורופלסט הוא בהכרח קרוב משפחה‬ ‫של כלורופלסטיים אחרים‪ .‬‬ ‫של‬ ‫עץ‬ ‫זהו‬ ‫סיסטמטיקה של אאקריוטיים משתנה‬ ‫מאוד (העץ בתמונה זו הצעה אחת‬ ‫לעץ של אואוקריוטים)‪ .‬‬ ‫אמליאינה הקסליה‪ – Emiliania huxleyi/‬מקבוצת קוקוליטופוריים ‪ -‬מעטפת עשוי מגיר‪ .‬‬ ‫הקבוצה של אואוקריוט התפצלה לשתיים – מחויבים לתזונה מיצורים אחרים וקבוצה אחרת שקלטה‬ ‫חיידקים פוטוסינטיים‪ .‬‬ ‫כלמידומונה‪ – Chlamydomonas reinhardtii/‬בעלת שני שוטונים‪ .‬פטריות‬ ‫עור‪ .‬לא היה לנו חמצן‪ .‬אם לא היה את הבקטריה הזו על פני כדוה"א‪ .‬רק קבוצה קטנה פתחה יכולת להתמודד עם ריכוזי חמצן גבוהים‪.‬בנוסף לכך יש‬ ‫לה פסאודופודיה (מבנה של סיבי אקטין שיוצאת מתוכו ציטופלסמה)‪ .‬הפטופיטה‬ ‫– כוללים הרבה חד תאיים באוקיאנוס‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬ארכאופלסטידה – כוללת‬ ‫בתוכה יצורים שיש בהם אברונים‬ ‫שיכולים לבצע פוטוסינטזה (כוללים‬ ‫צמחים – אצות‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫"פרוטוזואה לפרוטופיטה" הן לא קבוצות אמיתיות – במהלך האבולוציה היו תהליכים של‬ ‫אנדוסימביוזה שניונית ושלישונית‪ .‬ככל הנראה התאים האאוקריוטים הראשונים נוצרו כחלק‬ ‫מתהליך בו חיידקים אירוביים התקבעו כאנדוסימביונטים בתא גדול יותר והפכו למיטוכונדריה‪.‬הם יצורים הטרוטרופיים‪ .‬‬ ‫התיאוריה האנדוסימביוטית (תהליך בו אורגניזם אחד חי בתוך אורגניזם אחר באופן הנותן יתרון‬ ‫גם למאכסן וגם לאורגניזם החי בתוכו‪ .‬מהווים את אחד הנדבכים הנמוכים בשרשת המזון‪.‬אלוואולטים – גם יצורים עם‬ ‫שוטונים וגם יצורים ריסוניים‪ .‬‬ ‫קבוצת אקסקוואטה – כוללת את רוב‬ ‫היצורים עם שוטון (פלאגלה) –‬ ‫כוללת את היצור ג'ארדיה‪/‬אמבה –‬ ‫טפיל נפוץ החי במעיים‪ .‬התנועה על ידי‬ ‫סנדלית‪Paramecium caudatum/‬‬ ‫תנועות חתירה של הריסים (על פני הגוף)‪ .‬מתוך החריץ (??) יש להם פתח‬ ‫למזון‪ .‬אמבה פרוטאוס‪ – Amoeba proteus/‬חסרת מבנה קבוע‪ .‬חיידקים פוטוסינתטיים התקבעו‬ ‫כאנדוסימביונטים והפכו לכלורופלסטים) ‪ -‬רעיון שלפיו השלב החשוב הוא הכניסה של חיידק לתא‬ ‫אחר והתרחש ערבוב‪ .‬‬ ‫מה שירוק במים משלולית זה האוגלנות‪ – Euglena viridis/‬הן עומדות בבסיס של שרשרת המזון‬ ‫(סרטנים אולכים אותם)‪ .‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ .‬עצי אורן וכו')‪.‬יש סימן‬ ‫שאלה באמצע וזה בגלל שאנחנו לא‬ ‫ידועים בדיוק על יחסי הקרבה בין‬ ‫הקבוצות‪ .‬‬ ‫להבדיל מאמבה יש לה צורה יחסית קבועה‪ .‬הוא נכנס‬ ‫לתא אאוקריוטי ואפשר לו לקבל אנרגיה מהשמש‪.‬הפרטיות שחיות רוב חייהם מתחת לאדמה ומצמיחות תוספת אחרי גשמים ‪ -‬לכולם יש שוטון‬ ‫אחד – אצלינו זה תא זרע (התא היחיד בחיות‪/‬אנימליה שעדיין משמר את התכונה הפרמטיבית של‬ ‫שוטון אחד זה תא הזרע)‪.‬הרבה מחקרים על פוטוסינטזה‬ ‫נעשים עליהם ולא על צמחים עילאיים‪.‬יוניקונס – יש להם שוטון אחד בלבד (כוללים את האמבות המוכרות)‪.‬שמרים‪ .‬סטרמנופילים – כוללת את האצות החומות (אורגניזמים‬ ‫שחיים באוקיינוס ולא קרובים בכלל לצמחים למרות שיש להם עלים)‪ .‬‬ ‫עם הזמן החיידקים האירוביים השתלבו (בתוך התאים??) וכעת יש לנו את המיטוכונדריה)‪.‬‬ ‫אופיסטקונס – אנימליה (חיות )‪ .‬בענף אחד מן האאוקריוטים‪ .‬חשובים‬ ‫מאוד – אין לי מושג מה הם עושים‪.‬מה שהפך את התאים האאוקריוטים ליצורים רב תאיים (??) הוא כניסה של‬ ‫חיידק לתא‪ .‬מקבעות חמצן מאטמוספרה‪.‬הפטריות (צמחים בקבוצה זו קרובות מאוד לחיות)‪ .‬קבוצה של חיידקים השייכים לחיידקים האירוביים (נשימה של חמצן‪/‬ריכוזי חמצן גבוהים‬ ‫היו מסוכנים מאוד בעולם הקדום‪ .

‬מערכות חוש שהן כימיות – איזה כימיקאלים יש‬ ‫בסיבה.‬החלבון) קולגן‬ ‫– יוצר מולקולות מאוד ארוכות ומורכבות‪ .‬בדרך כלל יש להם פה ופתח הפסולת‬ ‫(יכולים לבוא ביחד)‪.‬‬ ‫מה צריכה חיה‪/‬מטזואה ?‬ ‫‪ ‬יכולת לבקרה פנימית‬ ‫‪ ‬קשר עם הסביבה – גם כמחסום (מעטפת) וגם כהכרה (מערכות חוש – חושים מאפשרים‬ ‫את ההבנה של מה שקורה בסביבה)‬ ‫‪ ‬רביה‪ .‬‬ ‫‪ ‬מערכת עיכול – דרך היחידה לקבלת אנרגיה – לא משנה אם הוא אוכל צמחים או חיות –‬ ‫אורגניזם אחר כבר טרח ליצור אנרגיה בשבילו‪ .‬מאפשר לחיות תנועה‪/‬לזוז (מה שצמחים ופטריות‬ ‫מוגבלים בו)‪.‬למה בכלל להיות רב תאי ?‬ ‫התמחות של תאים שונים‪ .‬‬ ‫במהלך האבולוציה של אאוקריוטים היו ‪ 5-6‬אירועים נפרדים של יצרת יצורים רב תאיים מחד תאיים‪.‬‬ ‫(קבוצה של) אנימליה‪/‬מיטוזואה – האנימליה מתאפיינים בכמה דברים שונים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ ‬מעטפת – מפריד בין אורגניזם מהסביבה שלו (הפרדה פיסית – מניעת פציעה פיסית‬ ‫וכימית‪ .‬צריך לצאת החוצה‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת לשלב מעבר ‪ -‬סוג של אמבות שחיים בקרקע שמתאגדים ומתרחדת שם דיפרנציאיה‪.‬סוג מסוים של גנים יהיה מוצלח‬ ‫יותר‪/‬פחות בהעברה‪.‬‬ ‫‪ ‬תזונה (אנרגיה)‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אלה הם ‪ 4‬המאפיינים העיקריים – מי שעונה על פרמטרים עיקריים אלה רוב הסיכויים שהוא חיה‪.‬התמחות של תאים מסוימים‪/‬רקמות לרביה‪ .2‬רב תאיים הם הטרוטרופיים‪.‬מהווה שלב מעבר‬ ‫לאורגניזם רב תאי‪ .‬‬ ‫‪ .‬חוש עצמי – יכולת של אורגניזם לדעת‬ ‫מה הוא עושה‪.‬‬ ‫למה ליצור ללהיות רב תאי ?‬ ‫לפני בערך ‪ 800‬מיליון שנה הופיעה הרב תאיות‪ .‬‬ ‫‪ .‬יכולת להתמחות ברגע שיש קבוצה של תאים היא הרבה יותר טובה‪.‬משתמשים בהם במחקר מאובנים – לפיהם ניתן לזהות‪/‬לתארך את התקופה של‬ ‫השכבה שממנה לוקחים דגימה‪.3‬שימוש בקולגן – אחד הדברים המרכזיים שאיפשרו את האבולוציה של המטזואה‪( .‬‬ ‫‪ ‬מערכת תנועה – רוב החיות הם בעלי יכולת תנועה‪ .‬‬ ‫‪ .‬זו מושבה אך יש התמחות לתפקודים שונים‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬קולטות פוטנונים‪ .‫דיאטומאות‪ – Diatoms/‬יש להם שלד צורני‪ .‬‬ ‫‪ ‬מערכת הפרשה – כל מה שאורגניזם לא צריך (פסולת)‪ . פיסיות – טמפ'‪ .1‬התמחות לסוגי תאים – מאפיין העיקרי של אורגניזם רב תאי (יש לו הרבה תאים שסוגים שונים‬ ‫של תאים עושים סוגים שונים של פעילויות)‪.‬קובעת איזה חומרים נכנסים)‪.‬אופטיות‪ .‬וולווקס‪ – Volvox /‬מושבה של שוטוניות‪ .‬‬ ‫‪ ‬מערכת עצבים מרכזים מקשרת בין מערכת העצבים ומתרגמת אותו לתנועה‪.‬אם נקח כמה תאים ביחד זה יכול לתת הרבה יתרונות (קל יותר לטרוף וכו')‬ ‫**כמעט תמיד טוב יותר להיות גדול יותר‪.‬מבחינה מולקולארית‪ .‬השלדים הם בכל מני צורות בגלל שהם עוברים אבולוציה‬ ‫מהירה יחסית‪ .‬בהעדר ויטמין ‪ C‬הידרוק' נפגע‬ ‫ויש נזק לרקמות)‪.‬צריכים להעביר את מאגר הגנים הלאה –‬ ‫אם לא הצלחת להתרבות – נכשלת (מבחינה אבולוציונית)‪ .‬מעל גודל‬ ‫מסוים התא לא יחזיק‪ .‬‬ ‫יש כמה דוגמאות של שלבי מעבר‪ .‬‬ ‫‪ ‬מערכות חוש – תפקידן לחוש את הסביבה‪ .2‬מעבר של מחסום גודל – יצור חד תאי מוגבל מאוד בגודל – הממברנה מגבילה אותו‪ .‬הקולגן מתאפיין בחומצת אמינו‬ ‫פרולין (יש מודיפיקציה של פרולין בעזרת אנזים (שהוא בעצם ויטמין ‪/C‬חומצה אסקורבית)‬ ‫להידרוקסי‪-‬פרולין ‪ -‬מה שנותן חיזוק לשרשראות ארוכות של קולגן‪ .1‬רב תאיים‬ ‫‪ .‬שלד פנימי‪/‬חיצוני‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכות הובלה – ברגע שהאורגניזם גדול יחסית לא הכל יכול להגיע בגוף בדיפוזיה וצריכים‬ ‫מערכת הובלה‪.4‬אין דפנות של תאים ‪ -‬מה מאפשר גמישות‪ .

‬חוש – הכל כמעט פאסיבי ולמרות זאת הם מסתדרים טוב ויש מקומות בהם הם‬ ‫מאוד נפוצים‪.‬תא המין יכיל את כל המידע הזה??‪ .‬אך יש רק קבוצה קטנה של תאים‬ ‫שזוכה להעביר את הגנים הלאה‪ .‬תנועה‪ .‬אחד סוגי התאים האופייניים לספוגים – כואנוציט (תאי הצווארון) – דומים מאוד מבחינה‬ ‫מורפולוגית ל כואנופלגלאטה‪ .‬תא אופייני נוסף‬ ‫שהוא יחודי לספוגים הוא תא חור –‬ ‫פורוציט(ים) שהוא מבנה עם חלל‬ ‫באמצע‪ .‬‬ ‫** הורשה של תכונות נרכשות – שינויים שעוברים על האורגניזם במהלך חייו לא יכולים לעבור‬ ‫בתורשה אלא אם הם בתאי המין !‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כואנופלגלאטים הם התאים‬ ‫הקרובים‪/‬הדומים ביותר למטזואה – היצור שממנו התפתחו כל האנימליה מאוד דומה כואנופלגלאט‪.‬‬ ‫ספוג הינו פרמטיבי ‪ -‬ספוג מסתדר בלי רוב הקריטריונים של האורגניזם הרב תאי – אין לו מע'‬ ‫עצבים‪ .‬כל‬ ‫מוטציה‪/‬שינוי גנטי בתא שהוא לא תא מין‪ .‬יש לו ‪4-‬‬ ‫‪ 5‬סוגים של תאים‪ .‬חלקיקי מזון נתפסים בצווארון‬ ‫ומועברים באמצעות הרוק שנמצא על‬ ‫הצווארון‪ .‬הספוג עצמו‬ ‫הוא יצור שלא זז‪/‬קבוע במקומו ומה שזז‬ ‫זה הנוזל בתוך הספוג‪ .‬לספוגים יש מספר קטן יחסית של‬ ‫תאים‪ .‬מה‬ ‫שהוכח עם ריצוף הגנום של כואנופלגלאטה‪.‬‬ ‫יש לנו אורגניזם רב תאי תאים המתמחים לתפקידים שונים‪ .‬הפירוק הראשוני של המזון‬ ‫מתרחש בתאים מיוחדים בספוג‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫שני עדויות לכך‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫* כואנופלגלאט (קבוצה של אאוקריוטים חד‪-‬תאיים המתאפיינים במבנה דמוי צווארון המקיף‬ ‫שוטון יחיד‪ .1‬דרך עצים פילוגנטיים‪.‬יש לו תאים שתפקידם‬ ‫להתרבות – משהו??ציטים שיוצרים פגית (אחרי תהליך התאחות בין שני תאי מין)‪ .‬התיאוריה אומרת ש כואנופלגלאטה הם האחים של מטוזואה‪ .‬יש תאים‬ ‫שמתמחים להיות תאי מין (זרע וביצה) ומשתחררים למים‪ .‬הכואנופלגלאטים נחשבים לחד‪-‬תאיים הקרובים ביותר לבעלי החיים הרב‪-‬תאיים)‬ ‫‪( Choanoflagellate‬ליצורים אלה יש צווארון ושוטון – יצור חד תאי)‪ .‬ברגע שיש יתרון לגנים האלה‬ ‫(מאפשרים את יצירת המבנה המוצלח של הספוג)‪ .‬יש להם את הצווארון‬ ‫והוא לוכד את המזון – מזון עובר דרך‬ ‫החורים‪ .‫נעבור על מערכות האלה במהלך הקורס – כל שיעור נתמקד בקבוצה כדי להדגים מערכות‪.‬בפנים יש תאים בשם‬ ‫אמבוציטים (דומים בצורתם לאמבות) ויש להם יכולת תנועה‪ .)Leucon‬קיומם של‬ ‫מחטי שלד תלוי בקבוצה של הספוגים וממה הם עשויים (סיליקה) – הם יוצרים מבנה מורכב שהוא‬ ‫רקמת החיבור – המבנה הקשיח של הספוג כולו עשוי מהגועל הזה‪.‬‬ ‫יש ספוגים שמבנה שלהם הוא יותר מורכב (ספוג טבעי לרחצה – מבנה של ‪ .‬העיכול של המזון בספוג הוא תוך תאי‬ ‫(תאים אחראיים על עיכול המזון – לעומת לאיך שזה אצל בני אדם)‪ .‬השוטון נע בתנועות מעגליות‬ ‫ויוצר זרם – דרך החורים והחוצה =<‬ ‫מהפתח העליון של הספוג‪ .‬מעבר לזה שיש‬ ‫להם את השוטון‪ .‬מה שעובר באבולוציה זה לא הפרט אלא ההרכב הגנטי שלו –‬ ‫בתוך הדנא של הכרונוציט יש את אותו ההרכב הגנטי של תא המין‪ ??.‬‬ ‫הספוג הוא האורגניזם הרב תאי האנימלי עם המבנה הפשוט ביותר‪ .‬נפגשים ויוצרים פגית (לארווה) ששוחה‬ ‫במים עד שהיא מתיישבת וממנה נוצר יצור בוגר‪.2‬האורגניזם הרב תאי הפשוט ביותר של מטוזואה הם הספוגים‪ .‬לא יכול לעבור לתא הבא‪.‬‬ ‫* ספוג – הוא אורגניזם חי שנראה כמו‬ ‫כד‪/‬שק שיש לו חלל פנימי גדול‪ .

.‬רביה מינית לא משתלמת ברגע שאורגניזם מתפקד ‪ -‬יש הרבה דוגמאות‬ ‫לאורגניזמים המתרבים ברביה אל מינית‬ ‫רביה אל מינית‪:‬‬ ‫‪ .‬דרושים פקטורים כדי להצדיק את‬ ‫הרביה המינית‪ .‬אחרי מיוזה (יצירת תאי מין) יש רק עותק אחד‪.‬‬ ‫שלושת הסוגים האלה של רביה אל מינית נמצאים בתפזורת בעולם החי‪.‬בחלוקת הפחתה אין הכפלה ולכן מספר הכרומוזומים מופחת פי שתיים‪.‬נפגשים ושני חצאי חומר גנטי מתערבבים‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫**תא המין הזכרי והנקבי – בכל עולם החי תא המין הנקבי הוא גדול וחסר תנועה וזכרי הוא קטן ובעל‬ ‫תנועה‪.Fission ..2‬הנצה – ‪ – Budding‬בהנצה יש קבוצה של תאים שאיכשהו יוצאים מדופן הגוף (בלי להתערבב עם‬ ‫דופן הגוף) נוצר ניצן שהולך וגדל עד שהוא נפרד מגוף הפרט ההורה ויוצר פרט חדש‪.‬‬ ‫חלוקת הפחתה ‪ -‬חלוקה שבה מספר הכרומוזומים בתאי הבת הוא מחצית ממספר הכרומוזומים‬ ‫בתא האם ‪.‬‬ ‫‪ – Parthenogenesis .‫שני תיאורים שונים של התרבות‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫חלוקת הפחתה אופיינית למיוזה ‪ -‬התהליך בו נוצרים תאי מין‪..‬בתאי הנבט מתרחש תהליך ייחודי של חלוקה והוא‬ ‫תהליך המיוזה בו החומר הגנטי מתחלק לשניים‪ .1‬חלוקה – אור' יכול להתחלק ל ‪ .‬יש לטאות שעושות את זה‪.‬למה כדאי לאורגניזם לוותר‬ ‫על חצי חומר גנטי ולהתערבב עם חומר זר (חצי מהגנים‪/‬עותק אחד מכל גן לא עובר הלאה) ?‬ ‫אם עושים חישובים מתמטייים פשוטים הדבר לא יוצא הגיוני‪ .2-‬כל חצי מתפתח לאורגניזם שלם (מתחלק לשניים או‬ ‫יותר ‪ -‬זהים לגמרי מבחינה גנטית)‪.‬בחלוקה רגילה יש הכפלה של הכרומוזומים ואחריה חלוקה (לשמירה על מספר‬ ‫כרומוזומים קבוע)‪ .‬‬ ‫שני התאים יוצאים מאורגניזם‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .3‬רביית בתולין – יש יצירה של עובר שלם בביצה‪/‬רחם כמו ברביה מינית רגילה‬ ‫רק ששני עותקים של החומר הגנטי מגיעים מהאם (תהליך דומה מבחינה פיסיולוגית לרביה מינית –‬ ‫אבל ללא זכר)‪ .1‬תאי הנבט הם התאים המעבירים לדור הבא‪ .

‬‬ ‫האקטודרם נותן מוצא לכל כיסוי הגוף‪ .‬‬ ‫שכבות הנבט – שכבות שמהם נובטות רקמות מסוימות – ניתן לזהות אותם אצל העובר (בחיה‬ ‫דיפלובלסטית יש שתי שכבות מוגדרות גם בבוגר)‪.‬מבנים ותוספות נוספות שנמצאות על העור)‪.10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של אורגנים – הרצאה רביעית‬ ‫בשבוע הקודם דיברנו על ספוגים – הקבוצה הפשוטה ביותר ביצורים רב תאיים‪ .‬מה שמבדיל בינינו לבין החוץ זה העור – העור בתור הגבול‬ ‫מחליט מה נכנס ומה יוצא‪.‬מה שמייחד אותם‬ ‫מכל קבוצה אחרת זה שאין להם מבנה מעוגן ‪ -‬אם נקח שני ספוגים מאותו המין‪ .‬‬ ‫בעלי חיים דיפלובלסטיים – בעלי שתי שכבות נבט בלבד‪.‬כל אורגניזם חייב להיות בקשר עם הסביבה‪ .‬‬ ‫אנדודרם ‪ – endoderm‬שכבת נבט חיצונית‪ .‬אם האיטום‬ ‫יהיה מוחלט אז חומרים לא יצאו ולא יכנסו וזה לא טוב – לכן זוהי מחיצה סלקטיבית – מאפשרת‬ ‫כניסה ויציאה של חומרים מסוימים‪ .‬‬ ‫הוא נותן לנו הגנה פיסית‪.‫‪03.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬אנדודרם מדפן את החלל הפנימי שפונה החוצה‪.‬‬ ‫* הגנה פיסית – בדרך כלל כיסוי הגוף החיצוני מונע כניסה של עצמים זרים – העור הוא מחיצה‬ ‫פיסית המונעת מדברים להכנס‬ ‫שכבה חיצונית ביותר היא רקמה מסוג האפיתל (מבנה דו מימדי) – אפיתל הוא שכבה של תאים‬ ‫שהיא דו ‪ -‬מימדית – יש לה מבנה רוחבי אבל אין לה עומק (תאים שטוחים המקושרים בניהם אחד‬ ‫לשני בצדדים)‪ .‬אקטודרם ‪ – ectoderm -‬פנימית‪.‬‬ ‫תפקידי כיסוי הגוף‪:‬‬ ‫*תפקיד עיקרי זה להוות מחיצה סלקטיבית‪ .‬‬ ‫מערכת העיכול שלנו היא הצד הפנימי של הצינור שפונה לחלל פנימי – הפנים של הגוף שלנו למעשה‬ ‫פתוח לחוץ – כל חלל מערכת העיכול הוא חיצוני‪ .‬החוץ – ‪ – integument‬כיסוי הגוף וכל מה שמכסה אותו‬ ‫מבחוץ (כולל את העור‪ .‬שכבת הנבט הפנימית נותנת מוצא‬ ‫למערכת העיכול‪.‬‬ ‫שכבת הנבט החיצונית נותנת מוצא לכיסוי הגוף (העור וכו')‪ .‬אמבריולוגים ידעו לזהות קבוצה של תאים בעובר וידעו לאיזו קבוצת תאים היא תתן מוצא‬ ‫בבוגר‪.‬‬ ‫הסבר על מע' העיכול שהוא צייר הלוח‪.‬המבנה שלהם יהיה‬ ‫שונה כי אין להם רקמות‪/‬איברים מוגדרים (אין איזור מוגדר שניתן להגדיר אותו כמערכת‬ ‫העיכול‪/‬איזור תנועה וכו')‪ .‬האפיתל הזה הוא בעל יכולת להתגמש‪/‬להתקמט אבל גם חזק – לא נקרע בקלות‪.‬בספוגים מורכבים יותר יש דיפרנציאציה יחסית‪.‬‬ ‫תהליך ההתפתחות העוברית מתחיל בדיפירנציאציה לעלה נבט – קבוצה של תאים שניתן לזהות‬ ‫אותם בעובר (בשלב מוקדם מאוד) והם נותנים מוצא לקבוצה מוגדרת של תאים‪ .‬כבר לפני שנים‬ ‫רבות‪ .11.

‬הדבר‬ ‫שדוחה מים אצל החרקים זו שעווה‪.‬‬ ‫**ביונקים יש בלוטות זיעה אבל הן לא חלק‬ ‫מהעור עצמו (כי הן תעלות שחוצות‪/‬עוברות‬ ‫דרך העור)‪.‬זאת הייתה דוגמא לכיסוי גוף מורכב יחסית‪.‬תאי אפיתל עולים כל הזמן למעלה וככל שהם עולים הם נהיים יותר ויותר עשירים‬ ‫בקרטין ובשכבה החיצונית יש תא מת עם קרטין]‪.‫דוגמאות לכיסויי גוף –‬ ‫העור של יונקים הוא רקמה‬ ‫מאוד מורכבת‪ .‬גם לחרקים יש‬ ‫שערות אבל אצלם זה איבר חוש (למרות‬ ‫ששערות שלהם דומות במבנה לשערות של‬ ‫יונקים מתפקדות אצל החיידקים כאיבר‬ ‫חוש)‪ .‬‬ ‫העור הוא מערך מורכב שנותן‬ ‫תמיכה ואלסטיות‪ .‬‬ ‫[שכבת הקרטין מתחדשת כל הזמן – אם היא לא הייתה מתחדשת (מה שקורה בכוויות) אז העור שם‬ ‫היה מתייבש‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫כשהעור שלנו מתקלף מה שמתקלף זה בעצם קרטין‪.‬גם חרקים וגם יונקים הם יוצאי דופן‬ ‫בזה שהם מונעים כניסה של מים‪ .‬גם העור של חרקים וגם עור של‬ ‫יונקים עמיד בפני מים – אין כניסה ויציאה‬ ‫של מים‪ .‬‬ ‫דוגמא לכיסוי גוף של חרק‪ .‬‬ ‫בלוטות זיעה – ייחודי רק‬ ‫ליונקים (???)‪ .‬רוב עולם החי נושם דרך העור‪ .‬גם בחרק כיסוי‬ ‫הגוף הוא מורכב ותלת מימדי – שכבה‬ ‫חיצונית ביותר היא אפיתל‪ .‬‬ ‫*כניסה ויציאה של חומרים – איבר הנשימה העיקרי הוא כיסוי הגוף‪ .‬‬ ‫השכבה החיצונית ביותר של עור (אצל יונקים) היא שכבה קרטינית (חלבון קרטין – יוצר שערות‬ ‫וציפורניים ולא מאפשר מעבר מים) – זו בעצם שכבה מתה היושבת על פני שכבת האפיתל‪.‬לנו יש מערכת‬ ‫נשימה ייחודית (?? – רק לנו??)‬ ‫*מעבר של מלחים דרך העור – באורגניזמים שנמצאים בסביבה עם ריכוז מלחים מסוים (יצורים‬ ‫ימיים) תפקיד העור זה להגיד איזה מלחים נכנסים‪/‬יוצאים‪.‬צריך שהעור יאפשר כניסה של‬ ‫גזים כדי שהיצור יכול לנשום – חמצן צריך להכנס‪ .‬כולל שערות‬ ‫ביונקים‪/‬נוצוחת בציפורים מה‬ ‫שעוזר להם בבקרת חום –‬ ‫כשהסביבה קרה יותר מונעות‬ ‫בריחת חום והכשהסביבה חמה‬ ‫יותר מונעת כניסת חום –‬ ‫(לשיער‪/‬נוצות תפקיד חשוב‬ ‫בטרמורגולציה – ליונקים בקרת‬ ‫טמפ' טובה וזה ייחודי לקבוצה‬ ‫מסוימת של יונקים ועופות)‪.‬שכבה חיצונית‬ ‫היא אפיתל (אבל זה לא כל‬ ‫כיסוי הגוף – יש רכיבים רבים)‪.

‬הרבה בעלי חיים נעים בתנוע‬ ‫רירית ‪ -‬חלזון מפריש ריר ואז על ידי שערות שעל הבטנו מתקדם על גבי הריר שהפריש ‪.‬‬ ‫חלק מהפיגמנטים בעלי חיים לא יכולים לייצר ‪ -‬לדוגמא פלמינגו –הם חייבים לספוג פיגמנטים מאצות‬ ‫(מזון) מסוימות – אוכל שלהם הוא עתיר צבע‪ .‫* פיגמנטציה – צבע‪.‬‬ ‫כמעט כל הצבע של כל בעלי החיים נמצא בצורה כזאת או אחרת בכיסוי הגוף (בכל מני שכבות של‬ ‫אפיתל או יותר עמוק)‪.‬תגובה ל ‪ UV -‬היא יצור של מלנוציטים – מה שקורה בשיזוף‪.‬לריר תפקידים רבים‪ .‬יש תולעת אפרודיטה – תולעת רב זיפי‪ .‬הצליחו‪ .‬‬ ‫ביונקים רוב הצבע נמצא בשערות ובנוצות אבל גם העור עצמו כולל פיגמנטים‪.‬‬ ‫בציפורים יש הרבה צבעים שמקורם לא בפיגמנט אלא במבנה פיסיקאלי של הנוצות עצמן (שכבות‬ ‫מעבירות אור שונות)‪ .‬זיקית לא תוכל להתאים את עצמה לכל צבע – שינוי הצבע בזיקית‬ ‫הוא איטי מאוד כי הבקרה היא הורמונאלית – חומר מופרש למערכת הדם שצריך להגיע ולשנות‬ ‫משהו‪ .‬לה יש צבעים "פיסיקאליים" – היא‬ ‫מנצנצת כשמסתכלים מזווית שונה וזה על פי שבירת האור (ולא בגלל פיגמנט)‪ .‬זיקיות‬ ‫יכולות לעשות את זה "בערך"‪ .‬לאנשים כהי עור יש יותר‬ ‫מלנוציטים‪ .‬‬ ‫[קיימת וריאציה נפוצה של מלנין – פאומלנין ‪( phaeomelanin-‬מולקולה קצת שונה– והיא בצבע חום‬ ‫אדום) – יש אותו לאנשים ג'ינג'ים]‪.‬‬ ‫** הסיבה שיש לנו מלנין בעור זה כדי לספוג את קרני השמש‪.‬‬ ‫[?? כיסוי חיצוני של הקונכית החלזון – יש בעור של החלזון בלוטה שמפרישה חומר שהופך לקונכיה‪.‬בעור של חרקים‬ ‫הפיגמנטציה נמצאת בשכבות הנמוכות יותר‪.‬בעזרת אנליזה מבוסכת לשחזר‬ ‫מזה צבעים של דינוזאורים – להרבה מאוד דינוזאורים כנראה היו נוצות –‬ ‫זיהו פסים עם מלנין‪/‬פאומלנין ולפי זה הצליחו להגיד מה הצבע של‬ ‫האורגניזם שחי לפני ‪ 100‬מיליון שנה]‪.‬‬ ‫*הרבה מאוד בעלי חיים מפרישים משהו מבלוטות שנמצאות על גבי העור‪:‬‬ ‫ריר – כולל בתוכו סוכרים וחלבונים והוא סמיך‪ .‬שחור)‪ .‬‬ ‫הקונכיה היא לא השכבה החיצונית (כפי שמקובל להגדיר) לפי מה שהבנתי??]‬ ‫זיעה זו הפרשה שמפורשת מתאי הפרשה מיוחדים שנמצאים על בלוטות הגוף‪ .‬‬ ‫[מסתבר שבתוך המלנוציטין יש גרגרים של הפיגמנט ויש הבדל בין הצורה‬ ‫של הגרגיר של מלנין ופאומלנין‪ .‬‬ ‫מלנוציטים – נמצאים בתוך העור והם צוברים בתוכם חומר צבע בשם מלנין‪ .‬בגן חיות נראה פלמינגואים ורודים יותר (מאלה של‬ ‫טבע) וזה בגלל שנותנים להם תזונה עשירה ש"צובעת" אותם בצבע ורוד יותר‪.‬אדום‪ .‬רוב הפיגמנטים‬ ‫ביונקים זה מלנין ופאומלנין או משחק‪/‬ערבוב בניהם‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫התמנון יכול "לבנות" על עצמו ציור של הסביבה שלו – הדבר ייחודי מאוד לתמנונים‪.‬‬ ‫אצל יונקים המלנין הוא פיגמנט מאוד נפוץ‪ .‬בבני אדם זה הפיגמנט הכי נפוץ‪ .‬צבעי אזהרה (בטבע ‪ -‬צהוב‪ .‬יש‬ ‫בעלי חיים שיכולים לשנות את הצבע בהתאם לסביבה – דומגאות בולטות ‪ -‬זיקיות ותמנונים‪ .‬משיכת בני זוג‪ .‬אצל תמנונים שינוי הצבע הוא מיידי – כי מערכת הצבע מבוקרת אצלם במערכת העצבים‪.‬הברחת מתחרים פוטנציאליים‪.‬‬ ‫*אברי חוש – נדבר עליהם בשבוע הבא – הרבה מאוד אברי חוש נמצאים על גבי העור‪.‬‬ ‫למה ליצורים יש צבע ?‬ ‫לצבע תפקידים רבים – הסוואה‪ .‬בלוטות מיוחדות‬ ‫שמפרישות חומר ריח – למטרות משיכת נקבות‪ .

‬כל הרקמות האחרות‬ ‫שראינו (בלוטות זיע וכו') הן לא אקטודרמאליות ולא אנדודרמאליות – הן שייכות לשכבת הנבט‬ ‫השלישית‪ .‬הסינון של המזון מתבצע אחרי‬ ‫הכניסה של המים פנימה‪.‬הושט בדרך כלל צרה‪ .‬זפק הוא אדפטציה של ושט שנועדה לאגירה (כמו בנשרים – אם הם‬ ‫אוכלים יותר מדי אז יש אגירה של מזון עודף‪ .‬רק תאי האפיתל הם אקטודרמאליים (?? – לא סגור על זה)‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫מנקודת מבט היונקית‪/‬הטורפת שלנו – אנו חושבים על תזונה כדבר שלועסים ובולעים‪ .‬זיזים וכו')‪ .‫לא כל הרקמות הן אקטודרמאליות‪ .‬חומר נרקב של חתיכות חיות שמתו – באופן כללי‬ ‫מזון קטן‪.‬‬ ‫המזון יכול להיכנס על ידי זרוע חיצונית (ידיים במקרה שלנו)‪ .‬יכול להיות גם רוק שעושה‬ ‫פירוק מאוד ראשוני של המזון‪ .‬‬ ‫לבעלי חיים מסננים יש איבר מלקט‪ .‬על ידי התכווצות‪/‬התרחבות המזון נכנס הלאה‪.‬דוגמא לכך היא לווייתן (שבולע המון מים ואז מסנן)‪ .‬הפה הוא בדרך כלל רק פתח – משם המזון עובר‬ ‫לפני שהוא נכנס למע' העיכול‪ .‬‬ ‫יש בעלי חיים שהסינון נעשה דווקא בלוע עצמו– מכניסים הרבה מאוד מים‪/‬חומר לפה ועושים סינון‬ ‫בתוך הפה ‪ .‬לארוות‪ .‬‬ ‫דוגמא לטיפוס אחר של אכילה – אוכלי גרבובית‪/‬אוכלי מצע – מסתמכים על זה שיש שכבה של חומר‬ ‫אורגני שנמצאת על הקרקעית – הם עוברים על פני הקרקע וגורפים את כל מה שהם מוצאים –‬ ‫יכולים לבלוע את כל המוצא ולהפריש החוצה את מה שלא מתאים‪/‬שלא עוכל‪ .‬בהרבה מקרים ללוע יש תפקיד חשוב בהכנסת מזון – הוא משמש‬ ‫כמשאבה‪ .‬שריר זה מונע יציאה של מזון‬ ‫מהכיבה החוצה חזרה לחלל הפה‪/‬לוע – הסיבה לסגירה היא שהסביבה בתוך הכיבה היא מאוד‬ ‫חומצית ( ‪ .‬בלוע בדרך כלל יש איבר לעיסה – שיניים החותכות יהיו חלק מהפה והלועסות‬ ‫חלק מהלוע‪ .‬הלוע הוא מקום בו מתבצע עיבוד ראשוני של‬ ‫מזון לפני שיש עיכול‪ .‬ליונים יש חלב‬ ‫יונים שהוא בעתם מזון מעוכל לחלקים שיושב בזפק של יונה ועם המזון הזה היא מאכילה את‬ ‫הגוזלים)‪.) 1-2 Ph‬האורגניזם לא רוצה שיהיה מעבר בין הכיבה ל"למעלה"‪.‬בעלי חיים‬ ‫רבים ב‪-‬ים ניזונים מסינון – יש להם איבר‪/‬זרוע‪/‬רשת שתופסת חלקיקי מזון מהמים או מהסביבה‪.‬הדבר היחיד האקטורדרמאלי הוא אפיתל‪ .‬הוושט תכניס‬ ‫רק את מה שיכול להכנס‪ .‬‬ ‫כהמזון פוגש את הפה‬ ‫גודל וצורת הפה תלויים באופן ישיר בגודל המזון‪ .‬‬ ‫המזון יכול להיות‪ :‬חיות זעירות‪ .‬‬ ‫הדבר הבא שהאוכל פוגש – ושט‪/‬זפק‪ .‬והיא מהווה איזשהו שער שמחליט מה‬ ‫מספיק גדול להכנס (בדרך כלל מע' העיכול לא יכול להתמודד עם דברים גדולים מדי)‪ .‬דוגמא נוספת ל"שימוש" בזפק היא יונים‪ .‬בדרך כלל פה כולל בתוכו איבר ראשוני לעיבוד המזון – שיניים‬ ‫(לדוגמא)‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬בדרך כלל לוע הוא איבר שרירי (בעל שיניים‪ .‬‬ ‫בין הוושט לכיבה יש שריר סוגר (חוזר בהרבה קבוצות של אורגניזמים)‪ .‬ליצורים ללא ידיים המזון נכנס על ידי‬ ‫שאיבה‪.‬ויש כאלה שיש להם‬ ‫איברי חישה והם לוקחים מזון ספציפי‪.‬יש צורה בה החומר המסונן נתפס ומובל אל הפה‪.‬פלאנקטון‪ .‬לוע – ‪ – pharynx‬במקרה שלנו חלל הפה‪ .‬‬ ‫בעלי חייב שוחים באופן אקטיבי "עולים" על המזון (מה שקורה גם בבעלי חיים מגרדים ומכרסמים)‪.

‬חוזר ללוע‪ .‬ברמה המיקרוסקופית גם שני הפתרונות‬ ‫הקודמים לא מספיקים – התאים עצמם יש עליהם וילי – עוד פיתולים על התאים שנועדו להגדיל את‬ ‫שטח הפנים‪.‬הקיבה היא החלק הראשון של‬ ‫מע' העיכול שעושה עיכול (עד עכשיו התעסקנו בהכנה לעיכול) במובן המלא של פירוק פיסי וכימי‪.‬‬ ‫בדרך כלל הסביבה במעי פחות חומצית – המזון שהגיע כבר די מעוכל‪ .‬והמעי סופג את החומרים‪.‬‬ ‫אלה לא הפתרונות היחידים להגדלת שטח הפנים‪ .‬‬ ‫השלב הבא אליו מגיע המזון – ה"מעי"‪ .‬יכולות להיות בלוטות חד תאיות ורב תאיות (שמרכיבות צינור ששופך‬ ‫חומר לכיבה??)‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫מעבר לזה למעי יש תפקיד חשוב של ספיגת נוזלים – כל האנזימים‪/‬חומרים מאוד בזבזנים במים‬ ‫והיינו רוצים לספוג את המים חזרה – וזה מה שהמעי עושה‪.‬‬ ‫בעלי חיים שונים הגיעו לפתרונות שבאופן קונוורגנטי מאוד דומים‪.‬יש חשיבות מאוד גדולה לאיזון מלחים בתוך הגוף וזה תפקיד‬ ‫הקלואקה‪ .‬‬ ‫בהמשך המעי יש בדרך כלל חלחולת‪ cloaca/‬איזור האחורי ביותר של המעי שתפקידו הוא לספוג מים‬ ‫באופן מוגבר ולספוג ולאזן מלחים‪ .‬מכוון שמעי צריך לספוג הרבה מאוד בשטח מוגבל‪ .‫שריר שער‪/‬שריר פילורי בעצם מונע יציאה של מזון מהכיבה החוצה‪ .‬‬ ‫מקרה של מעלי גירה – העיכול נעשה בכמה שלבים וזה מפני שהם אוכלים מזון מאוד קשה לעיכול‪.‬‬ ‫*זהו מבנה קונוורגנטי – אצל האב הקדום זה לא היה כל כך מתוחכם (??)‪.‬מ–אנוס‪ anus/‬יוצא מה שלא מעוכל‪.‬האוכל עובר פירוק‬ ‫ראשוני בתוך הפה‪ .‬ושם יש המשך עיבוד המזון – קשה מאוד לעבד את המזון הזה לכן המערכת‬ ‫של מעלי גירה כל כך מורכבת‪.‬‬ ‫בעזרת הקיפולים בציור האפיתל מגדילים את שטח הפנים‬ ‫בתוך השטח שהוגדר להם‪.‬‬ ‫מערכת העיכול של הכריש וגם זו של חגב (שני יצורים שונים) – נראת כמו הדיאגרמה בשקף‪..‬הולך פנימה‪ .‬מתוך האפיתל יוצאים חומרים לחלל הקיבה‪ ..‬‬ ‫אצל היונקים המעי מתפתל (אצל אדם יש ‪ 9‬מטר של מעי מקופלים על עצמם)‪ .‬‬ ‫הקיבה מרופדת באפיתל – אפיתל מפריש – אפיתל שיש בו הרבה מאוד בלוטות הפרשה‬ ‫שמפרישות חומרים שונים‪ .‬בהרבה בעלי חיים יש הגדלת שטח פנים‬ ‫של המעי (המעי רוצה להיות כמה שיותר ארוך כדי שיהיה כמה שיותר שטח פנים כדי שאפשר יהיה‬ ‫לספוג כמה שיותר חומר)‪.‬החומרים האלה הם אנזימים וחומצות‬ ‫המפרקות את המזון לסוכרים‪ .‬צריך להגדיל את‬ ‫שטח הפנים עוד יותר – בתוך המעי עצמו האפיתל עוד יותר מפותל – כמו שטורדל‪.‬‬ ‫** אם יש דלקת במעי המעי מאבד את היכולת לספוג את הנוזלים והצואה שיוצאת היא נוזלית (כי‬ ‫המעי לא הצליח לספוג אותם) – לכן יש סכנת התייבשות כשיש שלשול‪..‬‬ ‫הן אוכלים בעיקר חומר עשבוני (הכוללים בתוכם חלבונים מורכבים) (המטרה של הצמח במורכבות‬ ‫זו היא דווקא למנוע מבעלי חיים לאכול אותו ‪ -‬אבל הם אוכלים אותו בכל זאת)‪ .‬‬ ‫* המזון יושב די הרבה זמן בקיבה‪.‬חומצות שומן וכו'‪.‬‬ ‫בעלי חיים מסוימים מוותרים על האנוס – הפסולת אצלם תצא מאותו הפתח שהמזון נכנס – בדרך‬ ‫כלל קיים בבעלי חיים פשוטים יחסית אבל יכול להיות גם אצל יצורים מסובכים ש''איבדו'' את פתח‬ ‫האנוס ומשתמשים בפה לצורך‪.‬להבדיל מהקיבה (שמטפלת באפיתל מפריש) המעי סופג‬ ‫חומרים‪ .‬החיה ממשיכה ללעוס את האוכל ומשם הוא עובר‬ ‫למדור אחר של כיבה‪ .

‬שושנות הים‬ ‫וכו'‪ .‬‬ ‫אנדוסימביוזה קיימת במידה כזאת או אחרת במע' העיכול של כולם‪ .‬מסרקנים שקופים מספיק כך שאפשר לקחת ערמה של תאים‬ ‫ובכך זאת נראה דרכה‪.‬‬ ‫בעלי חיים דיפלובלסטיים – בהם נתעסק בשבוע הבא‪ .‬‬ ‫יש הרבה מאוד חומרים שהגוף לא יודע לפרק לבד – לדוגמא ניגנין (חומר העיקרי בעצים)‪ .Ctenophora‬קבוצה של בעלי חיים ימיים‪ .‬כדי לפרק‬ ‫את החומרים האלה יש בהרבה מאוד מקרים מיקרואורגניזמים אנדוסימביוטיים‪.‬הם נסחפים עם הזרמים (לאן‬ ‫שהוא לוקח אותם)‪ .‬בדרך כלל הפירוק נעשה עד אבני הבניין הביוכימיות הבסיסיות – חומצות אמינו‪.‬‬ ‫הצורבים‪/‬קנידריה ‪ – Cnidaria -‬קבוצה מגוונת ורחבה – כוללת בתוכה את המדוזות‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יש להם בסך הכל אקטודרם ואנדודרם ושכבת‬ ‫תמיכה שלא כוללת תאים בין שתי השכבות‪.‬סוכרים‪.‬‬ ‫דוגמאות – הפירוק של התאית‪/‬צלולוז במע' העיכול של מעלי הגירה הוא כולו בעזרת אורגניזמים‬ ‫אנדוסימביוטים‪ .‬חלק מהמיקרואורגניזמים כנראה עוזרים לנו‪ .‬הרבה מהקטנופורה הם‬ ‫שקופים (דבר לא טריוויאלי – מחייב מאמץ – כדי להיות שקוף החלבונים צריכים להיות מאורגנים כדי‬ ‫שהפוטונים יעברו דרכם באופן מלא)‪ .‬השם של הקבוצה בא מהשורות של זיזים עליהם יש ריסים הפעילים כל הזמן‬ ‫ואוספים מזון מהסביבה (כל חומר אורגני שהם מוצאים במים)‪ .‬חלק מהם לא עוזרים ולא‬ ‫מזיקים וחלק מהם טפילים המובילים לבעיות במערכת העיכול‪.‬‬ ‫קטנופורה‪/‬מסרקנים – ‪ .‬כמעט קילוגרם מהגוף הם‬ ‫חיידקים של מערכת העיכול‪ .‬גם להם יש כיסוי גוף חיצוני ופנימי‪.‬טרמיטים שאוכלים עץ – בתוך המעי שלהם יש קבוצה של חיידקים – דינופלגלאטיים‬ ‫(אותם זורעים ההורים של הטרמיטים בתוך גופם כשהם צעירים) שתפקידם לפרק ניגנין (דבר‬ ‫שנמצא בתוך עץ ואף אחד לא יכול לפרק חוץ מטרמיטים)‪.‫רוב הפירוק מתבצע בקיבה (אבל אין גבול מאוד מוגדר איפה בדיוק מסתיים הפירוק – גם במעי‬ ‫קורים דברים)‪ .‬המזון מובל לאורך המסרק בעזרת‬ ‫ריר ונכנס לתוך הפה (שנמצא פתוח – כי אין משהו שסוגר את אותו)‪ .‬‬ ‫חומצות שומן‪ .‬בעולם החי יש שתי מע' של אורגניזמים‬ ‫דיפלובליסטיות ( זאת שנראת כמו הציור של הגליל)‪ .

‬ההבדל בין המחלקות השונות הוא היחסים בין המדוזה לפוליפ בהקשר‬ ‫של מחזור חיים‪.‬מדוזה לא מכוונת את‬ ‫עצמה לכיוון מסוים אלא על ידי הזרם – אין‬ ‫לה יכולת לקבוע לאן היא שוחה‪.‬הנמטוציסט (חלל) כולל בתוכו את המחט‪.‬אך לא מבלים את כל חייהם‬ ‫כפוליפ – יכולים גם להיות מדוזה‪ .‬‬ ‫מאפיין חשוב של צורבים – יש להם תאים מיוחדים‬ ‫– תאי צריבה שהם כלי הציד העיקרי שלהם‪ .‬מדוזה לעומת זאת נודדת‪/‬שוחה‪.‬ההבדל‬ ‫המורפולוגי בין פוליפ למדוזה ‪ -‬אצל מדוזה‬ ‫הפה פונה כלפי מטה‪ .‬הצגנו שתי מערכות – קטנופורה וקנדריה‪.‬נשמש בסיסטמטיקה הלינאית כדי להבחין בינהם‬ ‫(למרות שזה פחות מקובל)‪ .‬המעבר בין החללים (בין העולם החיצון פנימה) נקרא פה (והוא גם משמש כאנוס – אין לו‬ ‫מערכת עיכול מורכבת)‪ .‫‪10.‬טריגר גורם לצלצל להשלף‪ .‬התא גם משחרר‬ ‫ערס – הוא משתק (פועל על מערכת העצבים) ‪-‬‬ ‫כך הצורב עוטף את הטרף ומביא אותו לפה‬ ‫(בעזרת החוט – החוט יכול גם רק לקבע)‪ .‬הגדרנו מהי דיפלובסלטיות – שתי שכבות הנבט (החיצונית‬ ‫והפנימית)‪ .‬‬ ‫כאשר הוא נתקל במשהו(??)‪ .‬הצורבים הם בעלי‬ ‫חיים טורפים – אוכלים בעלי חיים אחרים (לא רק מלקטים פסולת אורגנית אלא גם בעלי חיים)‪.‬ברגע‬ ‫שהטרף מצולצל‪ .‬‬ ‫פוליפ – אחת מצורות החיים הנפוצות ביותר‬ ‫בצורבים‪ .‬‬ ‫קנדריה‪ – Cnidaria/‬צורבים (לפעמים קוראים להם נבוביים‪/‬צלנטראטה)‪ .‬המטוציסט הוא החלל‪/‬שק בתוך התא שבתוכו יש את הצלצל)‪ .‬‬ ‫התא הוא ייחודי רק לצורבים – יש שם קוץ שנשלף‬ ‫וחוט שמפותל בתוך התא הזה‪ .‬‬ ‫(צלצל)‪ .‬בנוסף לכך‪ .‬בניהם יש שכבה שלא כוללת תאים (רקמת‬ ‫מזוגליה שהיא שכבה ג'לטינית)‪ .‬שינויים בלחץ‬ ‫האוסמוטי גורמים לקוץ הזה להשלף החוצה‪.‬‬ ‫**בדרך כלל יש בלבול בספרות בין קנידוציט‬ ‫והמטוציסט‪.‬הצורבים בעלי דגם גוף‬ ‫פשוט יחסית אך מורכב יותר מספוגים‪ .‬ושכבת המזוגליה‬ ‫הרבה יותר גדולה‪ .‬המדוזה מושכת אותו אליו ואוכלת אותו‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כשהחוט‬ ‫נכנס לתוך הטרף‪ .‬הגוף בנוי כמו כוס‪/‬בקבוק‪/‬שק כשבתוכו יש חלל – חלל הפה‪/‬חלל‬ ‫העיכול‪ .‬ופנימית – גסטרודרמית‪ .11.‬תפקודית הפוליפ בדרך‬ ‫כלל ישיב‪ .‬הם‬ ‫נמצאים על הזרועות (לאורך האפיתל של הזרוע)‪.‬בנוסף לכך משתחרר גם ערס המשתק את הטרף והחוט מושך את הטרף לפה‬ ‫(??החוט או הזרוע??)‪.‬השפיץ ננעץ בתוך העור של הטרף‪ .‬לאורך‬ ‫האפיתל של הזרוע יש את קנידוציטים – תאי‬ ‫צריבה‪ .‬יש להם בדרך כלל זרועות – זרועות ציד‪ .‬על ידי מגע או סיגנל עצבי אחר (יש שינוי בתוך הלחץ הנוזלי‬ ‫בתוך התא שגורם לצלצל להזרק החוצה מתוך התא)‪ .‬‬ ‫יש יצירה של קנדוציטים חדשים כל הזמן אבל ברגע שהקנדוציט נורה אז הוא חד פעמי (הבהרה ‪-‬‬ ‫קנדוציט מתייחס לכל התא‪ .‬יש להם רק שתי שכבות גוף – שתי שכבות תאים אפיטליילים‬ ‫– שכבה חיצונית (אפידרמיס)‪ .‬‬ ‫יש בתוך הצורבים ‪ 4‬קבוצות שונות – ‪ 4‬מחלקות‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של אורגניזם – הרצאה חמישית‬ ‫התחלנו לדבר על חיות דיפלובלאסטיות‪ .‬‬ ‫למדוזה אין את הבסיס (מה שמקבע את‬ ‫הפוליפ לקרקעית)‪ .

‬להידרוזואה הזאת יש ערס חריף‬ ‫והוא קטלני לבני אדם‬ ‫נוצות ים – דוגמא נוספת להידרוזואה מושבתיים בעלי מבנה מסתעף‪.‬הדרך לגדול הוא להתחבר לפוליפים אחרים‬ ‫וליצור מושבה‪ .‬פוליפ יחיד בגודל ‪ 2-3‬מ''מ‪ .‬נשאלת השאלה למה שווה להיות רב תאי?‪/‬למה שווה להיות מושבתי ?‬ ‫התשובות דומות ‪ -‬פוליפ בודד לא יכול להיות גדול‪ .‬ההגנה העיקרית של האלמוגים היא‬ ‫התכנסות לתוך האלמוג – ככל שאורגניזם בעל מנגנוני הגנה משוכללים יותר‪ .‬למדוזות‬ ‫האלה יש שלב פוליפ – אבל הם קטנים וקיימים יחסית מעט זמן‪ .‬יש להם סימטריה מרובעת ואברי חוש מאוד מפותחים‪ .‬בגלל שזו רביה אל מינית כולם זהים‬ ‫וגנים של כולם עוברים הלאה‪ .‬במחלקה זו יש גם את האלמוגים – האלמוגים קיימים רק כמושבות‪.4‬אנטוזואה‪ – Anthozoa/‬כוללים שושנות ים‪ .‬ואם הם רוצים‬ ‫לאכול הם יוצאים‪ .‬יש גם רביה מינית אצל אלמוגים ‪ -‬יש יצור שבתנאים מסוימים יוצר‬ ‫גמטות (זכריות או נקביות) (תאי המין משתחררים למים)‪ .‬לפוליפים אורך חיים מוגבל‬ ‫והפוליפים בונים שכבות שכבות על המקום בו הפוליפ‬ ‫מת(??)‪ .‬יש להם יכולת לשחות באופן מכוון (להבדיל מסכיפוזואה) – יש להם אברי חוש‪ .1‬הידרוזואה‪ – Hydrozoa/‬קבוצה ששלב החיים הדומיננטי שלה הוא הפוליפ‪ .‬נשאלת השאלה למה להתחבר ולעבוד בשביל הכלל ?– המושבות האלה הן מושבות‬ ‫קלונאליות – המבנה הגנטי של כל פרט הוא זהה‪ .‫הדבר הזה קיים בכל הצורבים‪ .‬למדוזת הקופסא יש ערס קטלני‬ ‫(מסוכנים מאוד בים) ‪ -‬הם פוגעים בדגים ויכולים לפגוע בנו‪ .‬הערס שלהם קטלני ופועל בשניות – אין‬ ‫זמן להגיע לבית חולים‪ .‬‬ ‫(מה שמקבלים מצריבה של מדוזה זה פגיעה של המטוציסטים – הם נשארים בתוך העור ומתפרקים‬ ‫עקב היותם אורגניים – אבל מה שפוגע בעור שלנו זה הערס)‪.‬לאלמוג יש מנגנון משוכלל‪.‬הערס שלו יהיה יותר‬ ‫חלש‪ – .‬יכולים לזהות‬ ‫שיש טרף‪ .‬ולשחות באופן אקטיבי (אך לא יעיל) לכיוון הטרף‪ .‬‬ ‫הפוליפים מבצבצים מתוך האלמוג – רוב היום‬ ‫מכונסים בתוך השלד הגירני שלהם‪ .‬‬ ‫ספינת הקרב הפורטוגזית – יש להם פוליפ שמתמלא באוויר וצף – ואז יש סדרה של פוליפים‬ ‫שמתחברים – פוליפ אחד שצף וכל אלה שמחוברים אליו הם צדים‪ .‬יש הרבה מאוד דוגמאות של הידרוזואה שהם‬ ‫מושבתיים (קבוצה של הרבה פוליפים ביחד שהם יוצרים מבנה מפואר)‪ .‬‬ ‫נעבור על ‪ 4‬מחלקות של מערכות הצורבים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬תאי זרע וביצה מתחברים ויוצרים פלאנולה‬ ‫(קבוצה של תאים שטוחים) ששוחה ומתיישבת‪ .‬הפוליפ מתחלק לשכבות וכל שכבה נותנת מדוזה‪.‬יכולים להגיע לפוליפים ענקיים – שושנות ים יכולות‬ ‫להיות במושבות או יחידים‪ .2‬סקיפוזואה‪( Scyphozoa/‬יצורי ספל) – מדוזה היא צורת חיים מרכזית של קבוצה זו‪ .‬‬ ‫‪ .‬יוצרת פוליפ חדש ונוצרת מושבה‪.‬הרביה כאן היא בהנצה – רביה אל מינית (יש ניצן‬ ‫שיוצא ומפתח פוליפ חדש) – המושבה הולכת וגדלה כל הזמן‪ .‬במשך‬ ‫רוב חיה במצב של פוליפ‪ .‬ההידרוזואה‪ .‬אבל הערס משתנה – יש ערס שהוא לא מזיק ויש ערס שהוא קטלני‪.‬‬ ‫יש מעבר בין חלל העיכול של כל הפוליפים (יש תעלה המחברת בין תעלות העיכול של כולם) –‬ ‫האורגניזם כאן הוא שיתופי‪ .‬‬ ‫**פוליפ הוא לא מדוזה קטנה – הם שני יצורים שונים‪.‬לא (לכל??) הקובוזואה יש פוליפים – יש להם רביה‬ ‫שמתפתחת ישר למדוזה בוגרת (אין שלב פוליפ)‪.‬‬ ‫‪ .‬בתוך ההידרוזואה‬ ‫המושבתיים ‪ -‬אלמוגי אש (שייכים להידרוזואה ולא לאלמוגים) – יש להם תאי צריבה עם ערס חריף‬ ‫יחסית (חריף אש?)‪.‬הקבוצה הזאת היא קטנה יחסית – אך מעניינת בגלל אברי החוש המפותחים‬ ‫יחסית (למרות שיש ממנה יחסית מעט מינים)‪ .‬בעלי כמה עיניים בכל‬ ‫צד‪ .‬גוף הפוליפ מתחלק חלוקות חלוקות‬ ‫– ואז אחת הצלחות (בנוצרו) משתחררות וזה הופך להיות מדוזה (פוליפים דבוקים כמו צלחות וכל‬ ‫צלחת שנפרדת הופכת למדוזה)‪ .‬‬ ‫תמונה של קבוצה של אלמוגים ממינים שונים – אפשר‬ ‫לראות כאן לפחות ארבעה מינים של אלמוגים‪.‬‬ ‫לאנטוזואה יש רק שלב פוליפ (אין שלב מדוזה)‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .3‬קובוזואה‪( Cubozoa/‬מדוזות קופסא) – עד היום מופיעים בספרים כחלק מסכיפוזואה אבל ככל‬ ‫הנראה קבוצה שונה‪ .

‬הסיבה שזה יכול לעבוד היא‬ ‫בגלל שכולם זהים גנטית – הגנים של הפרטים המזינים מועברים הלאה דרך אחיהם‪ .‬או מול' שאומרת שיש פרטים דומים לו – כל הדברים האלה הם חושים כימיים‬ ‫שמופעלים ברמה המולקולארית)‪ .‬במושבה זו לא‬ ‫כולם שווים – יש כאלה שמתמחים בהזנה ויש כאלה שמתמחים ברביה‪ .‫אלמוג או מושבה של‬ ‫פוליפים מתרבה ברביה‬ ‫אלמינית ‪ -‬יש הנצה של‬ ‫פוליפים שזהים להם גנטית‪.‬ברגע שיש‬ ‫מצוקה נוצרים פרטים מיניים שמתפשטים ויוצרים דור חדש שיוצרים מושבה במקום אחר‪.‬הפרט‬ ‫המתרבה הוא בעל גנום זהה (יש מעבר הגנים לדור הבא)‪.‬קולטן שמתמחה לקלוט סוג מסוים של מולוקלה – אם נקשרת מול' מסוימת אז האורגניזם‬ ‫ידע שנקשר אליו חומר מסוים (יכול להתייחס לאוכל‪ .‬‬ ‫דוגמא למחזור חיים של‬ ‫צורבים (נקח את הידרוזואה‬ ‫מושבתית )‪ .‬ההתפתחות היא‬ ‫בהנצה – מתקבלת מושבה‬ ‫של פוליפים – כולם נוצרו‬ ‫מתוך‬ ‫אלמינית‬ ‫ברביה‬ ‫הפוליפ‪ .‬‬ ‫רצפטור‪ .‬זהו מחזור החיים והוא לא בפרט אחד – יש לסרוגין דורות מיניים ודורות אל‬ ‫מיניים (מה שנכון גם לגבי צמחים)‪.‬כל‬ ‫פעם שמול' נקשרת נשלח עצבוב לסוג המול' למוח‪ .‬‬ ‫מושבת דבורים – אין הרבה הבדל בין מושבה זו לבין מושבה של הידרוזואה – יש פרט שמביא ביצים‬ ‫ויש פרטים שמשרתים – האם המושבה היא פרט אחד ? שאלה פילוסופית לא קשורה לקורס‪.‬‬ ‫הפוליפים משחררים מדוזה (??) ‪ -‬המודוזה היא השלב הרביה המינית (הרביה של מדוזות היא תמיד‬ ‫מינית)‪ .‬קבוצה של מול'‪ .‬‬ ‫בדרך כלל מאוד בולט בצורבים שיש שלבים מיניים ויש אל מיניים – כנימות לדוגמא (שלא קשורה‬ ‫לצורבים) הרביה בניהם היא בדרך כלל אל מינית כל עוד רוצים להשאר על אותו צמח‪ .‬אח"כ יש זיגוטה (הפריה) – לארווה‪/‬פלאנולה‬ ‫(דיסקית שיודעת להתיישב ולהפוך לפוליפ)‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬איבר חוש כימי יכול להיות מול' חלבון‪.‬פרח) – זה שילוב של מול' שונות שנקשרות בשילובים לקולטנים‬ ‫שלנו – קומבינציה זו מאפשרת לנו להריח ריח של פרח (לדוגמא)‪ .‬איבר חוש כימי יכול להיות מול' בודדת‪ .‬‬ ‫יש גם רביה מינית בה‬ ‫פוליפים מייצרים תאי מין‪.‬איבר חוש‬ ‫פשוט ביותר‪/‬נפוץ ביותר בעולם החי – אברי חוש כימיים‪ ..‬מע' הריח שלנו עובדת בצורה קומבינטורית – מה‬ ‫שמזהים כריח מסוים (לחם‪ .‬‬ ‫** דוגמא שונה ‪ -‬הידרה – אין שלב של מדוזה – רוב הרביה היא רביה של הנצה ובשום שלב אין‬ ‫יצירה של מושבה ‪ -‬פוליפים עצמם יוצרים תאי מין‪.‬יכולה להיות מול' של חומר מסוכן שאומרת‬ ‫לאורגניזם ללכת משם‪ .‬בתוך השלב האל מיני יש שחרור של מדוזות ואצל‬ ‫המדוזות יש רביה מינית‪ .‬‬ ‫אברי חוש‬ ‫יש אותם לצורבים (אך אין אותם בספוגים) – אופייני לאורגניזמים עם דרגת מורכבות אחת מעל‪.‬‬ ‫בעזרם אורגניזם יודע מה קורה בסביבתו – כל אחד מספק סוג מסוים של אינפורמציה‪ .‬‬ ‫איפה מותחים את הקו בין מושבה לאורגניזם – למה קוראים לזה מושבה (ולא אורגניזם) – כי יש‬ ‫מורפולוגיה שונה‪ .‬בהגדרה של פרט – מהו האני ? כל הדבר הזה מתפקד כאורגניזם על שמורכב‬ ‫מכמה פרטים שונים‪.‬איבר שלם‬ ‫של מול' קולטניות – בתוך האף יש אפיתל מפותל שעל פניו משובצים מספר גדול מאוד של קולטני‬ ‫ריח – באף שלנו יש ‪ 300‬קולטני ריח שונים שכל אחד מהם מכוון למול' אחת או קב' צרה של מול'‪ .‬שריפה‪ .‬על ידי שילבים שונים של ‪300‬‬ ‫קולטנים אנו יכולים להגדיר הרבה יותר ריחות‪ .‬למדוזה יש גונדות (תאי מין זכריים‪/‬נקביים)‪ ..‬קבוצה של‬ ‫פוליפים => פוליפ בודד‬ ‫מתפתח =>הפיכה לפוליפ‬ ‫בוגר‪ .‬חוש הריח של כלבים הרבה יותר מפותח – להם יש כ‬ ‫– ‪ 1000‬קולטנים (יכולים לזהות הרבה יותר מול' מאתנו)‪.

‬אותה שערת חוש יכולה להגיב למגע (אם פיסה נוגעת בשערה‬ ‫ומזיזה אותה) ולגרום לתגובה‪ .‬להרבה חרקים יש איבר שנמצא בחלק האחורי של הגוף (צרצי) יש שם שערות‬ ‫עדינות שמגיבות לתנועה של אוויר מה שעוזר לחרקים לסמן אויבים שנמצאים מאחוריהם‪ .‬‬ ‫יש תאי חוש שמה שהם עושים זה קליטת פוטונים (חלקיקי אור) – אם פוטון פוגע בסוגים מסוימים‬ ‫של מול'‪ .‬יש לנו ‪ 5-6‬קולטנים על הלשון –חמוציות‪/‬‬ ‫סוכרים‪/‬בסיסיום – מר‪ .‬‬ ‫יש מול' שבתוגבה לפגיעה של פוטון ישנו את הקונפורמצחיה שלהם – שינוי בקונ' יכול לגרום לשינוי‬ ‫שגורם לשינוי בתא עצב שמאותת למוח‪ .‬כל מגע באנטנה מעורר נקודה מסוימת – יש עיבוד במוח של חרק‬ ‫שעוסק במה הם נגעו‪ .‬יש גם גרגרים שזזים עם התזוזה (או דוחפים כלפי מטה בתאוצה) וכך נותנים לאורגניזם‬ ‫מידע על איפה הוא נמצא‪.‬‬ ‫אוקסינים (**האוקסין הוא חלבון אליו מתחברים פיגמנטים) יכולים להתחבר לפיגמנטים שקולטים‬ ‫אורכי גל שונים‪ .‬הגרגיר נדחף אחורה‪ .‬‬ ‫לדגים יש את איבר קו הצד – בתוך השקע הזה יש הרבה ניורומסטים‪/‬אוטוליטים כאלה – האורגניזם‬ ‫מקבל מידע על כל זרמי המים בתנועתו – על ידי שילוב של ניורומסטים כאלה‪.‬סוג של תאים כאלה נמצא בהרבה מאוד תולעים ומדוזות מסוימות‬ ‫(בעלי חיים פשוטים יחסית)‪.‬‬ ‫בנוסף לשיווי משקל האוזן היא גם איבר שמיעה – בתוכה יש תעלה שהעובי שלה הולך וקטן –‬ ‫איזורים שונים בתעלה רוטטים בהתאם לצלילים באורכי גל שונים‪ .‬‬ ‫משפחה נוספת של אברי חוש היא אברי חוש מכאניים שמגיבים לכוח פיסיקאלי‪ .‬והכל נמצא‬ ‫בתוך ג'לטין‪ .‬‬ ‫יש קבוצה של איברים סטטוציסטים – כדור שנמצא בתוך הגוף‪/‬שקוע בתוך גוף החיה‪ .‬וגם לתחושה של תנועה‪.‫חוש הטעם וחוש הריח שניהם נכללים בקטגוריה זו‪ .‬מי שעיוור צבעים לחלוטין חסרים לו שני‬ ‫פיגמנטים)‬ ‫איך איבר כל כך מורכב כמו עין יכול להווצר באבולוציה – מה היו שלבי הבייניים ?‬ ‫אין כאן רצף אבולציוני מובהק אבל יש כאן דוגמאות לשלבי ביניים‪ .‬רוב הדברים שאנו ''טועמים'' הם ריחות – עיקר ההבחנה בטעמים היא דווקא‬ ‫על ידי האף‪.‬יש גם בעלי חיים שחשים חום על ידי זה שהם חשים קרינה אינפרא‪-‬אדומה – יש נחשים שיש‬ ‫להם רצפטורים מיוחדים לקרינה אינפא‪-‬אדומה – מרגישים חום של בעלי חיים אחרים ומכוונים את‬ ‫עצמם לחום הזה‪.‬מול'‪/‬פיגמנטים יכולות להגיע לפוטונים מאורכי גל מסוימים‪.‬‬ ‫אחד הפיגמנטים הנפוצים ביותר – פיגמנט אוקסין – יחידה בסיסית לקליטת אור ברוב העולם החי –‪.‬תאי אפיתל שאליהם מחובר‬ ‫פיגמנט – מה שהם יכולים לראות זה אם יש אור או אין אור – הראיה של אורגניזם עם עין כזו פשוטה‬ ‫תאפשר לו להבדיל בין אור לצל‪ .‬בתעלה יש רגישויות שונות‬ ‫לצלילים שונים)‪.‬‬ ‫ליצורים בעלי חוליות יש את האוטוליט (??) – קבוצה של תאי חוש עם שערות רגישות‪ .‬נעשה בעזרת‬ ‫סיגנל‪ .‬בתוך האוזן יש הגברת הסיגנל הזה (מה שנותן לנו את המידע זה לא רק‬ ‫הגרגרים) – הנוזל מאפשר לנו לקבל מידע יותר חזק לעומת גרגרים‪ .‬בתוך התעלות יש נוזל שמזיז את הניורומסטים מה‬ ‫שנותן לנו תחושה של כיוון‪ .‬שערת חוש (איבר‬ ‫חוש בסיסי ביותר) – בקוטיקולה של חרקים יש שערות המחוברת לתא עצב כך שהזזת השערה‬ ‫גורמת להעברת סיגנל עצבי למוח‪ .‬אצלינו אין‬ ‫שערות חוש אבל יש קולטן שמגיב ללחץ – התאים יעברו מעיכה פיסית שתתורגם למריחה עצבית‬ ‫וזה מה שנרגיש כמגע‪.‬גורמים לשינוי קונפורמציה של מול' – מה שמאפשר ראייה‪.‬אם נוגעים במשהו חם שיודעים לזהות טמפ'‪ .‬מי שעיוור צבעים חסר לו הגן לאחד האוקסינים‪( .‬‬ ‫יש אורגניזמים שמרגישים חום – כלומר‪ .‬בכל איזור כזה יש ניורומסט'‬ ‫שמסמל למוח מה קורה – המוח עושה עיבוד ומאפשר את השמיעה‪( .‬‬ ‫הרבה מאוד חסרי חוליות משתמשים בסט' כדי לדעת לאן הם הולכים (אצלינו זה שיווי משקל) –‬ ‫הדבר מאפשר תחושה של למטה‪/‬למעלה‪ .‬‬ ‫שלב קצת יותר מורכב – כשכל המבנה הופך להיות מפותל (קורה כשיש חומר צבע‪/‬פיגמנט עם‬ ‫כיווניות) ברגע שיש צד אחד שמחזיר אור אז נקבל יותר אור מכיוון אחד – ניתן לקבוע איפה יש אור‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬העיניים יודעות לתקן את‬ ‫התנועה של הצוואר בגלל תנועת הניורומסטים – כשנזיז את הראש ונמשיך להסתכל על מקום אחד‬ ‫– המוח מרגיש את התנועה של הראש דרך הניורו' באוזן ומכוון את התנועה של העיניים‪.‬כל מה שאנו רואים הם על ידי חיבור של מידע משלושת הפיגמנטים (כחול ירוק ועוד‬ ‫משהו)‪ .‬ויש הפעלה של תאים‬ ‫שעליהם הגרגר לוחץ מה שאומר לאורגניזם לאן הוא נע‪.‬תאי אפיתל –‬ ‫לכל אחד יש תא שערה ובמרכז יש משהו עם מסה (גרגר או גביש – דבר מאוד קטן) הגרגר הזה‬ ‫דוחף כלפי מטה ומפעיל לחץ על תאי השערה שנמצאים מתחתיו – הכיוון הוא גרוויטציוני – והוא מגיב‬ ‫גם לתאוצה – אם היצור מתחיל לשחות לכיוון מסוים‪ .‬‬ ‫בתוך האוזניים שלנו יש תעלות של ניורומסטים‪ .

‬את העין הזאת יש לחולייתנים ולרכיכות מסוימות‪.‬שרירים מתכווצים יוצרים שדה חשמלי – יצורים שחשים שדה מגנטי יכולים‬ ‫להרגיש התכווצות אצל יצור אחר‪ .‬ניתן לקרוא לה‬ ‫רשתית‪/‬רטינה – כל אחד מתאי חוש יקבל מידע קצת שונה ויותר ממוקד‪ .‬לעין הזאת קוראים עין עדשה‪ .‫(כאן אבל לא שם) כי כל אחד מהתאים מקבל אור על פי המיקום שלו ‪ -‬מאפשר קליטת אור עם‬ ‫כיווניות‪.‬תמונה שנוצרת על רשתית ותאי עצב‬ ‫שמעבירים מידע מורכב על פני המוח‪ .‬קוראים עין‬ ‫מצלמה‪.‬‬ ‫שתי העייניים האלה דומות והן קונוורגנטיות (תפקוד פיסיקאלי שונה)‪.‬‬ ‫יותר מורכב‪ -‬יש חלל שמלא בנוזל ‪ -‬התמונה שתתגבש היא מורכבת יותר‪ -‬יש פוטונים שמגיעים‬ ‫ממקומות שונים – ניתן לגבש מידע מורכב יותר על הסביבה‪/‬אור שמוחזר מהסביבה‪ .‬בדרך כלל יש גם קרנית –‬ ‫מקטבת‪/‬מחברת את האור‪ .‬ברוב החרקים‬ ‫(וגם להרבה תולעים) העין היא כזאת – קבוצה של כמה מבנים‪/‬עיניים מסוג זה‪ – .‬‬ ‫השלב הבא – יצירה של עדשה – ממקדת תמונה עם רזולוציה טובה יותר‪ .‬גם לציפורים יש יכולת לחוש שדה של כדוה"א – כנראה על ידי‬ ‫מינראלים שיש להם במוח‪.‬‬ ‫אברי חישה שחשים שדות חשמליים‪/‬מגנטיים – קיים בהרבה בעלי חיים – צלופחים‬ ‫חשמליים‪/‬כרישים‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .

‬מה שמקבל אינפו זה הדנדריטים – הצד של‬ ‫הניורון שמקבל מידע‪ .‬גנגליון ‪ -‬ריכוז של תאי עצב)‪.‬באותו האורגניזם יש הבדל בין הצד העליון‬ ‫והתחתון‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה שישית‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫אברי חישה – יש קולטנים כימיים‪/‬מכאניים‪ .‬‬ ‫** לבני אדם יש גם גנגליונים אחרים – בעמוד השדרה‪.‬‬ ‫מע' עצבים בצורתה הפשוטה ביותר נמצאת בצורבים (גם בפשוטים ביותר אך בעלי מבנה‬ ‫רקמות‪/‬ארגון מרחבי מוגדר)‪ .‬נמצאים תמיד באותו המקום גם אם יכולים להזיז‬ ‫זרועות)‪.‬יש להם תאי חישה – רובם‬ ‫מתחברים לניורונים הקרובים להם והעיבוד מתבצע ברמה מקומית‪ .‬‬ ‫בצורבים אין גנגליון‪.‬היא לא‬ ‫חייבת להיות ממורכזת במוח – היא יכולה להיות במבנה הגנגליון‪( .‬יש הגיון בזה שהתנועה של החיה תהיה‬ ‫לכיוון מסוים ‪ -‬הכיוון שאליו נע האורגניזם הוא לכיוון המזון‪ .‬‬ ‫גנגליון יכול להיות איזורי – לשלוט על איזור מסוים של הגוף‪ .‬המידע הזה (מאיבר חוש) בסופו של‬ ‫דבר מתרכז בתא אחד‪ .‬כשמסתכלים על סיב עצב‪/‬כבל עצבי‬ ‫– זה בעצם הרבה מאוד אקסונים‪/‬דנדריטים ביחד‪ .‬יש הרבה מאוד סוגים של ניורונים אבל‬ ‫מה שמשותף הוא המבנה הכללי‪.‬ומשם הוא מועבר הלאה‪ .‬ובנינו לו ראש‪ .‬עצבים‬ ‫שלהם קשורים אחד לשני כך שכל ההחלטות‪/‬התנהגות מתבצעות ברמת ניורונים בודדים – אין מרכז‬ ‫עיבוד מרכזי‪/‬מוח וניורונים בודדים באיזור מסוים אחראיים על התנהגות‪ .‬בצד התחתון נמצא המצע‪/‬קרקעית שעליה הוא זוחל – למעלה יש את כל הטורפים – הגיוני‬ ‫שיהיה הבדל בין הצד שפונה כלפי מעלה וזה שפונה כלפי מטה‪ .‬קולטנים קולטי אור‪ .‬‬ ‫מע' עצבים מורכבת מהרבה מאוד ניורונים שעושים עיבוד מידע‪ .‬ואם כבר הם‬ ‫נמצאים בצד הקדמי (עם הפה)‪ .‬ויותר כללי‪ .‬‬ ‫באקסון יש יחידות בקצה שמעבירות מידע מגוף התא לתא הבא‪( .‬‬ ‫מע' עצבים שמבנה שלה הוא מבוזר – בכוכבי הים לדוגמא‪ .‬משם מגיעה גם הפקודה‬ ‫לזרועות לנוע‪/‬להתכווץ‪ .‬כדאי שלכיוון אליו הוא זז יהיה גם כיוון‬ ‫הפה‪ .‬האקסון הוא צד הפולט – צד שמעביר מידע מהתא‪.‬‬ ‫ליצור שדיברנו עליו קבענו כיוון תנועה‪ .‬‬ ‫יש שלושה מונחים שמתארים תנועה‬ ‫*קבועי מקום (ספוג‪ .‬הסיבים לא כוללים את התא אלא את צד‬ ‫הקלט‪/‬פלט‪.‬בתוך הסיב שמחברים בין‬ ‫הגנגליונים אין גוף תא אלא רק אקסונים ודנדריטים‪ .‬‬ ‫ברגע שכל הדברים האלה נמצאים ביחד יש גם הגיון בלאחד אותם ביחד‪/‬בקופסא – למבנה זה נקרא‬ ‫ראש‪ .‬תא עצב‪ .‬יש להם רשת עצבית – במקום גוש שעושה עיבוד מרכזי (מוח)‪ .‬הגיוני שיהיה גם גנגליון גדול בצד הקדמי ‪ -‬המוח (שירכז מידע‬ ‫מהחושים)‪.‬בסופו של דבר כל האברי חוש מתחברים לצד הדנדריטי – התא עושה חישוב‬ ‫של נתונים ומוציא מידע מהצד של האקסון‪ .‬מבנה של גנגליונים לאורך הגוף הוא הרבה יותר‬ ‫נפוץ – למבנה של גנלגיונים קוראים מע' עצבים מרכזית – וזה לא בהכרח מוח! יש כמה גנגליונים‬ ‫שבינם יש איזשהו קשר‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫* בעלי חיים ישיבים – בעלי חיים שיש להם יכולת תנועה אבל מבלים את רוב זמנם באותו המקום‬ ‫(כוכב ים – אם נעים אז לאט ולכיוון אקראי – ברגע שמחוברים וטוב להם אז הם לא זזים למרות‬ ‫שיכולים‪.‬יש גם את ציר ימין שמאל (שני‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬אין מרכז‪/‬מוח אלא יש פיזור של עצבים‬ ‫בתוך רשת‪/‬מעגל כאשר קבלת החלטות‪/‬עיבוד מידע מתבצעים ברמה איזורית‪.‫‪11.‬‬ ‫המבנה הזה עומד בניגוד למה שיש ברוב בעלי החיים – ברובם יש מערכת עצבים מרכזית‪ .‬הפה יהיה מצד שאליו האורגניזם מתקדם ושם יהיו מרוכזים אברי החוש‪ .‬רוב הצורבים‪ -‬מחוברים למצע‪ .‬לכל התהליך הזה קוראים צפליזציה – תהליך אבולוציוני בו נוצר ראש (התרחש במקביל בכמה‬ ‫יצורים לפני מיליוני שנים)‪.11.‬‬ ‫הניורון הוא תא שמעביר אינפורמציה באופן כיווני‪ .‬כל עיבוד המידע מתבצע ברמה איזורית כשתאי שריר‪/‬עצב נמצאים ברמה‬ ‫חיצונית‪.‬קלט=>עיבוד=>פלט)‪.‬והחלטות מתקבלות לא באופן מפוזר אלא באופן מרוכז על ידי כמה‬ ‫גנגליונים‪.‬‬ ‫* בעלי חיים ניידים – אורך החיים שלהם מחייב תנועה‪ .

‬‬ ‫**ההבדל העיקרי בין הצד התחתון והעליון הוא‬ ‫הגרוויטציה ‪ -‬מבחינה תפקודית רוב כבעלי החיים‬ ‫הבילאטראליים זחלו על הקרקעית‪.‬שלד‪ .‬בנוסף לזה יש‬ ‫מע' עצבים היקפית שמתייחסת לכל מה שלא מופיע‬ ‫בריכוז הגנגליונים בגוף‪ .‬המבנה שלה הוא‬ ‫רקמת חיבור – שריר‪ .‬‬ ‫מדברים או על הציר האנטריורי‪-‬‬ ‫פוסטריורי או ציר קאודלי‪-‬קרניאלי –‬ ‫אותו ציר אצל העכבר‪ .‬‬ ‫עוד תהליך שקורה הוא הופעת שכבת נבט שלישית כשבצורבים יש רק שתי שכבות נבט‪ .‬‬ ‫סחוס‪ .‬המקור של‬ ‫השרירים הוא משכבת נבט שלישית (מה שאין לצורבים)‪.‬‬ ‫אם מדוזה היא ניידת אז למה אין לה צפליזציה – היא נעה עם הזרמים (פלנקטונית ‪ –Plankton‬מי‬ ‫שנשחף עם הזרמים לעומת יכולת שחייה אמיתית‪/‬שחיה אקטיבית ‪ Nektos -‬שהופיע מאוחר יותר‬ ‫לעומת פלנקטונית)‪.‬‬ ‫יש את האקטודרם והאנדודרם – שכבות‬ ‫אפיתל – כל מה שבאמצע הוא מזודרם‬ ‫(שכבת הנבט השלישית)‪ .‬‬ ‫לצורבים יש סימטריה רדיאלית – מעגלית‪ .‬האקטודרם נותן מוצא‬ ‫לאפידרמיס (שכבת העור החיצונית) ובמעי‬ ‫יש אך ורק אנדודרם‪ .‬‬ ‫עם הופעת הבילטריה יש הופעת הטריפלובלסטיים (בעל חיים בעל שלוש שכבות נבט‪ :‬אנדודרם‪.‬‬ ‫רוב בעלי החיים הבילטראלייפ לא באמת סימטריים –‬ ‫מבחוץ יחסית כן אבל בפנים לא‪ .‬בכל הקבוצה הגדולה‪/‬כל עולם החי (למעט הצורבים‬ ‫והספוגים) – נכנסים לקבוצה של בילטריה – בעלי ראש‪.‬‬ ‫אקטודרם ומזודרם)‪.‬אנדודרם‬ ‫– את פנים מע' עיכול (??פנים‪/‬חוץ??) וכל‬ ‫השאר מזודרם‪ .‬ימין שמאל – אין שם‬ ‫מיוחד – ימין זה ימין‪.‬‬ ‫דורסלי – גבי‪ .‬יש מעט מאוד יצורים‬ ‫בילטראליים שהם סימטריים לגמרי‪.‬לכל השאר יש סימטריות בילטראלית‪.‬קדימה אחורה – כל הצירים האלה‬ ‫הם תוצאה של תהליך הצפליזציה‪.‬וונטרל – בטן‪.‬תאי דם‪/‬שומן – המוצא שלהם‬ ‫הוא מהמזודרם (רק חלק קטן בא‬ ‫מאקדורם‪/‬אנדודרם)‪ .‬מע' עצבים מרכזית‪ .‬‬ ‫לאורגניזם יש מוח‪ .‬בדרך כלל שתי המע' (מרכזית‬ ‫והיקפית) מדברות – את ההחלטה לנוע מקבלת מע'‬ ‫עצבים מרכזית ואז מעבירה למע' עצבים היקפית‬ ‫שעושה את התנועה (ההיקפית עושה את התנועה???)‪.‫צדדים אותו הדבר‪/‬סימטריה בילאטראלית)‪ .‬‬ ‫צד למעלה למטה‪ .‬‬ ‫לעכבר יש צד קדמי – הצד של הראש ‪-‬‬ ‫האנטריור‪/‬קראניאלי (קראניאל – ראש)‬ ‫אחורי פוסטריורי‪/‬קאודלי (קאודל – זנב)‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כל הבילטריה הם‬ ‫טריפלובלסטיים – בכל המקרים אקטודרם‬ ‫נותן מוצא לכיסוי חיצוני של הגוף‪ .‬ציר דורסלי‬ ‫וונטרלי – גבי‪/‬גחוני‪ .‬גידים‪ .‬הדבר נכון בהכללה אבל כשמסתכלים על הפרטים יש שינויים‪ .‬רקמות חיבור‪.‬מע' עצבים נוצרת מכיסוי‬ ‫פנימה של אקטודרם‪ .‬בילטראליות‬ ‫צריכה שרירים ולכן הופעה של מזודרם קשורה לתנועה‪.‬‬ ‫לבעל חיים בילטרי יש שלושה צירים‪.

‬כל‬ ‫בעלי החיים שמכירים היום הופיעו בבת‬ ‫אחת – כנראה קרה באורגניזם שהיה‬ ‫משותף לכל הבילטריה‪ .‬בדרך כלל‬ ‫כשמדברים על בעלי חיים כמו בני אדם לא מדברים כל כך על ציר קדמי אחורי אלא על צד‬ ‫קרניאלי‪/‬קאודלי כי קדמי אחורי באדם הוא לא אותו צד אצל העכבר‪ .‬אחרי זה היה פיצול די מהיר לכמה קבוצות שונות – כל אחד מהיצורים‬ ‫האלה מהווה דגם גוף‪/‬מערכה‪ .‬‬ ‫התשובה האמיתית כנראה היא איפשהו באמצע‪ .‬‬ ‫אם נסתכל בשכבות מאובנים ב – ‪ 10‬מיל' השנים הראשונות של הקמבריום‪ .‬היה כנראה גם אירוע אקולוגי – הייתה הופעה של טריפה (בעלי חיים‬ ‫טורפים) ‪ -‬עד אז בכל עולם החי היו בעלי חיים מלקטים (שאספו מזון)‪ .‬מה שמשותף לכל התולעים זה שזה‬ ‫משהו ארוך ודק ואין להם ידיים‪/‬אוזניים‪ .‬הפרשנות של הגרף המוזר ‪ A‬אומרת שכל הקבוצות של בעלי החיים הופיעו‬ ‫בבת אחת (הבילטריים??)‪ .‬כל‬ ‫הבילטריה הם קבוצה מונופילטית – כל‬ ‫המבנה הבילטראלי הופיעה כנראה פעם‬ ‫אחת באבולוציה וכולם קרובים‪.‬בדרך כלל בעובר התאים‬ ‫מתחלקים לשתי שכבות‪ .‬טריפה הופיעה בבסיס‬ ‫הקאמבריום ואז היה תהליך שבו התא היה חייב לפתח אמצעי הגנה‪/‬שלד‪/‬קונכיה ואז האורגניזם‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬הופעה‬ ‫ראשונה של ספוגים וצורבים היא לפני‬ ‫הקאמבריום (הם לא בילאטרים)‪ .‬‬ ‫זאת תופעה שהייתה מוכרת בשחר‬ ‫הגיאולוגיה – כבר אז שמו לב שפתאום‬ ‫מוצאים הרבה מאוד מאובנים‪ .‬נפגוש הרבה בעלי חיים שנקרא להם תולעת‪ .‬תהליך הגסטרולציה זה תהליך שבו יש יצירה של שכבה שלישית בניהם‪.‬קיבלנו תולעת (לא קבוצה‬ ‫טקסונומית)‪ .‬כמה עשרות מיליוני שנים לפני הקמבריום התחיל תהליך פיצול בתוך קבוצת הבילטריה – זו‬ ‫נקודה בה ארעה כל התהליך‪ .‫בבני אדם כיוון התנועה זה לא כיוון הראש – הצד הוונטראלי שלנו פונה קדימה‪ .‬הרבה מאוד דברים שונים יכולים להכנס להגדרה כללית זו‪.‬כיום שואלים שאלות קצת יותר ביקורתיות – איך יודעים שזה באמת‬ ‫תהליך ביולוגי ולא תהליך גיאולוגי – לא ניתן לקבוע בוודאות אבל יש תיאוריות שונות‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫כל נקודה היא ההופעה הראשונה של‬ ‫מאובנים של מערכה מסוימת‪ .‬‬ ‫מתי כל זה קרה ? זה קרה פחות או יותר בבת אחת (בסקלות ביולוגיות) – מתישהו במהלך‬ ‫הקמבריום ארעה התהליך החשוב ביותר בהיסטוריה של כדוה"א – הפיצוץ הקאמברי ‪–Cambrian‬‬ ‫תופעה גיגאולוגית‪.‬הפיצץ הקאמברי הוא שילוב של כמה אירועים‬ ‫שונים‪ .‬סופיריור אינפריור זה הציר‬ ‫של קרניאלי קאודאלי אצל האדם‪.‬‬ ‫משמאל יש גרף שלקוח מספר ישן ומה‬ ‫שהוא מראה זה סקלת הזמן הגיאולוגית‪.‬עד לפני כמה עשרות שנים קיבלו את הפיצוץ‬ ‫הקאמברי כמו שהוא‪ .‬‬ ‫ניתן למצוא מאובנים מוקדמים יותר‪/‬דברים בלי רקמות קשות שנשמרו אבל בעיקר יש בקמריום (??)‪.‬על תקופה זו יודעים מכמה מאובנים‪.‬קשה‬ ‫להבין איך בפעם אחת הופיעו כל בעלי החיים האלה‪ .‬יש טענה‬ ‫שאומרת שלא קרה שום דבר בקמבריום (כל בעלי חיים היום קיימים קודם) וקרה משהו גיאולוגי ‪ -‬עד‬ ‫הקמבריום לא היו מאובנים – פיצוץ הקמבריום הוא לא תהליך ביולוגי אלא תהליך גיאולוגי (תיאוריה‬ ‫זו כנראה לא נכונה)‪.‬‬ ‫דגמי גוף חדשים היו יכולים להופיע עד תחילת הקמבריום אבל אחרי זה (קמבריום) לא יכלו להופיע‬ ‫דגמי גוף חדשים‪ .‬אצל האדם הוונטרל זה‬ ‫האנטריור והדורסאלי זה הפוסטריורי (כי האדם מתקדם שונה מעכבר)‪ .‬‬ ‫נחזור לבעל חיים הבילאטרי הפשוט ביותר (אותו תיארנו קודם) – יש לו צד קדמי ואחורי והציר‬ ‫קדמי‪/‬אחורי הוא בדרך כלל ארוך יותר – חיה שאורכה בדרך יותר מרוחבה‪ .‬‬ ‫יש שלב בעובר – גסטרולציה – תהליך זה הוא השלב בו נוצר המזודרם‪ .‬‬ ‫הסבר אחר – קמבריום זה תהליך ביולוגי אמיתי – יכולת לייצר דגמי גוף חדשים נעלמה – עד‬ ‫הקמבריום היה משהו בביולוגיה שאיפשר יצירה של דגמי גוף חדשים‪.‬בפיצוץ הקמברי אין רק הופעה אלא גם שאחר כך לא הופיעו דגמים חדשים‪.‬מופיעים רוב בעלי חיים‬ ‫טריפלובלסטיים שאנו מכירים‪ .‬‬ ‫אבולוציה של טריפלובלסטים מתחילה בגסטרולציה‪.

‬הדברים מאותה‬ ‫התקופה לא דומים לשום דבר שאנו מכירים היום‪ .‬‬ ‫מאובנים??)‬ ‫למצוא‬ ‫איפשר‬ ‫(מה‬ ‫וכו'‬ ‫כונכיה‬ ‫שלד‪.‬אותו אתר מעלה הרבה מאוד שאלות מעניינות על‬ ‫אבולוציה מוקדמת של העולם החי‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫אבל התופעה של יצירת דגמי גוף שיכולים להשמר כמאובנים קרתה פעם אחת‪.‬בהסבר זה לא חייבת‬ ‫להיות קרבה אבולוציונית (מה שהיה צריך להיות בהסבר הביולוגי)‪ .‬מירוץ החימוש האבולוציוני הזה‬ ‫גרם לקבוצות לא קשורות לפתח שלד‪/‬קונכיה בנפרד‪ .‬לפי תיאוריה זו הבילטריה היו קיימים קודם‬ ‫(כמה מיליוני שנים לפני תחילת הקאמבריום) אך הם היו קטנים ורכים – ברגע שהופיעה טריפה‪.‬‬ ‫להופיעה‬ ‫התחילו‬ ‫**שלב ראשון לפני פיצוץ הקאמברי – כל הצפליזציה הופיעה לפני הפיצוץ – הופיעו דגמי גוף שונים‪.‫הטורף היה חייב לפתח משהו שיעבור את הקונכיה של האורגניזם הנטרף‪ .‬‬ ‫בגלל תנאי שימור יוצאי דופן בברג'ס (איזור בקנדה) הצליחו לשחזר גם רקמות רכות‪ .

‬‬ ‫הבעיה העיקרית היא בעיה‬ ‫פיסלוסופית – העץ מוצג כמשהו‬ ‫הדרגתי (והוא אינו נכון)‪.‬המאמרים שהצביעו על חלוקה זו הופיעו‬ ‫בשנות ה – ‪ 10‬ויש עדויות מולקולריות רבות שזו החלוקה האמיתית‪**( .‬אקדיסוזואה – לכולם יש נשל (שהם משילים)‪.‬הדגש בעץ הזה הוא‬ ‫מגוון‪/‬יחסי קרבה ואין כאן בעיה פילוסופית של מי יותר‬ ‫מתקדם‪/‬טוב‪ .‬יש‬ ‫לנו גם את הבילטריה (מתחילים מתולעים פשוטות –‬ ‫הם הבסיס לכל בעלי חיים‬ ‫הבילאטריים)‪ .‬דאוטורוסטומיה – היא על‬ ‫מערכה‪ .‬העץ שרואים בטבלה הוא עץ שמייצג תפיסה‬ ‫מנוגדת לחלוטין לשני העצים שראינו קודם‪ .‬הבילטריה נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות‬ ‫(שני פיצולים)‪ .‬למעלה יש את דאוטורוסטומיה (נדבר‬ ‫בסוף הקורס) ‪ -‬הקבוצה הזאת כוללת אותנו‪ .‬האמת כנראה עומדת באמצע‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬הפיצול‬ ‫הראשון המבוסס על הההבדלים בהתפתחות עוברית‬ ‫(ההבדל בין דאוטרוסטומיה לפרוטואוסטומיה הוא הבדל‬ ‫בהתפתחות העוברית)‪ .‬הסדר הסופי בטבלה הוא‬ ‫מקרי – החורדטה למעלה בגלל תוך סדר אקראי ולא מתוך זה שהם מתקדמים יותר)‪.11.‬ימנית‬ ‫אומרת שהאבולוציה מובילה באופן חסר מעצורים לכיוון הטוב ביותר‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה שביעית‬ ‫נכיר את הקבוצות העיקריות בבילטריה‪ .‫‪21.‬הרבה מחוקרי אבולוציה של אמצע מאה ה – ‪– 20‬‬ ‫היו סוציאליסטים או קומוניסטים והעצים שלהם הושפעו מאיך שהם רואים את האבולוציה‪ .‬כל מה שעץ זה מייצג זה יחסי‬ ‫הקרבה בין הקבוצות השונות – לא משנה למי נתייחס –‬ ‫מאז האב המשותף עבר אותו הזמן‪ .‬‬ ‫סקלה נטורה – יש שאיפה בסולם כדי להגיע לאדם (תפיסה שנשארה עד‬ ‫היום)‪ .‬למטה יש את הצורבים (נמצאים מחוץ‬ ‫לבילטריה)‪ .‬הענף השני מוביל‬ ‫באופן ברור לחולייתנים כך שבני‬ ‫אדם עומדים בפסגה‪ .‬כך שבראש עומד האדם (אבולוציה היא פרוגרסיבית)‪.‬השאמלית אומרת שכולם שווים‬ ‫למרות שיש קבוצות שהן יותר טובות‪ .‬‬ ‫הקבוצה עליה נדבר היום הם התולעים השקופות‪ .‬‬ ‫ברוך הבא לבילטריה – כל הקבוצות הקיימות היום‬ ‫נמצאות באותו קו – אין שום הנחה מובלעת שקבוצה‬ ‫אחת נמצאת מעל אחרת‪ .‬בטבלה זו‬ ‫יש הרבה יחסי קרבה לא נכונים‪.‬‬ ‫החלוקה שרואים בטבלה היא החלוקה שמקובלת היום‪ .‬הצגה אחרת של אותה התפיסה מסוף המאה ה – ‪ 11‬של ביולוג גרמני‬ ‫– יש ציור של עליה הדרגתית ברמת המורכבות והשלבים הם פחות או יותר‬ ‫אותם השלבים‪ .‬אפשר לפשט ולהקצין את שני העצים ולקשור אותם‬ ‫לאידיאולוגיה‪ .‬‬ ‫לופוטרוכוזואה – אוסף די אקראי – הקשר בניהם מבוסס‬ ‫בעיקר על סמנים גנטיים אבל מוצאים יותר ויותר תכונות מורפולוגיות בניהם‪.‬המבנה הכללי‬ ‫של העץ הפילוגנטי הקדום במצגת מתאר את‬ ‫האבולוציה של בעלי חיים מפשוטים למורכבים‪ .‬התפיסה של העץ העולה (עליה במורכבות) מכונה התפיסה הימנית ומתקשרת‬ ‫לתפיסות אידיאולוגיות ימניות בתחומים אחרים‪ .‬בבסיס‬ ‫העץ יש את חואנהפלאגלטה (יצורי צווארון הקרובים‬ ‫ביותר לבעלי חיים הפרוטוזואה – (אאוקריוטים))‪ .

‬יש גונאדות (הדברים‬ ‫הלבנים שנראים כמו גרעינים) –‬ ‫בלוטות המין (הדבר החשוב ביותר‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יש להם עיניים – בצורת כוס‪ .‬כיוון קדמי אחורי‪ .‬‬ ‫כן יש עליה במורכבות‪ .‬‬ ‫איך נראה‪/‬מי היה האב הקדום המשותף ? לפי עצים ישנים האב הקדום שייך לקבוצת התולעים‬ ‫השטוחות‪ .‬העליה מתרחשת בממוצע בכל עולם החי‪ .‬‬ ‫חתך היסטולוגי (להתעלם מהפסים‬ ‫הירוקים)‪ .‬אין להם‬ ‫מערכת הובלה (משהו שמקביל למע' דם אצלינו‬ ‫– אין להם את זה כי כל חומרי המזון מגיעים ישר לכל הגוף)‪ .‬אבל הרבה מאוד קבוצות אחרות הגיעו להשגים לא פחות מרשימים במהלך האבולוציה‪ .‬יש גם ירידה במורכבות ‪ -‬יש קבוצות רבות במהלך האבולוציה עברו הפשטה‪.‬אבל יש גם ירידות – נוצר בעצם ממוצע בין שתי התיאוריות – יש עליה הדרגתית במורכבות‬ ‫אבל יש גם ירידה ומינים מסוימים מתפתחים פחות‪.‬אצל האצלה זה כנראה המצב הפרמטיבי ‪ -‬הקבוצה הקטנה הזאת היא כנראה‬ ‫הדבר הכי קרוב לאב הבילאטרי הקדום – הרבה אנשים חוקרים אותם כי הם נמצאים בתחתית העץ‬ ‫הנוכחי‪.‬המבנה שלה הוא מאוד‬ ‫פחוס‪ .)1‬קבוצה זו‬ ‫נתפסה כקבוצה פרמיטיבית‪ .‬בפועל הפרמטיביות שלהם משנית‪ .‬לתולעים אלה יש מעט מאוד "בפנים" –‬ ‫החמצן לא צריך לעבור הרבה (החמצן נכנס דרך העור החדיר ועובר בדיפוזיה בכל הגוף ‪ -‬כי הוא‬ ‫שטוח)‪ .‬‬ ‫אב קדום משותף של הבילטריה (‪ 000‬מיל' שנה) – זמן קצר אחרי שהופיע היה פיצול לעניפים שונים‪.‬‬ ‫** בעל חיים מורכב יותר הוא בעל חיים שיש לו יותר סוגי תאים‪ .‬בקבוצה זו הייתה קבוצה (שנכללה בתוך תולעים שקופות פעם אבל לפי חלוקה מולקולרית‬ ‫לא שייכת לשקופות) שנשארה מאחור – אצלה (יצורים חסרי צלום)‪ .‬‬‫אם נסתכל על כדוה"א ב – ‪ 000‬מיליון שנה אחרונות‪ .‬הבני אדם רואים במוח את הדבר החשוב ביותר שקרה באבולוציה של העולם‬ ‫החי‪ .‬זה לא נכון‪ .‬לדוגמא‬ ‫ המורכבות במחזור החיים של הטפילים היא מאוד גדולה‪.‬כלומר‪ .‬‬ ‫התולעים השטוחות – ‪– platyhelminthes‬‬ ‫‪( – flatworms‬נמצאות בעץ במס' ‪ .‬‬ ‫** תולעים שטוחות – תיאור סכמטי של תועלת‬ ‫שטוחה אופיינית – מה פשוט בדגם הגוף ? יש‬ ‫להם ראש‪ .‬במהלך האבולוציה‬ ‫הם עברו הפשטה‪.‬בקבוצות מסוימות יותר ובאחרות‬ ‫פחות‪ .‬וצוירה בבסיס‬ ‫העץ‪ .‬מדדים אחרים יכולים לדבר על‬ ‫מורכבות אקולוגית – עד כמה הם באינטרקציה עם הסביבה (כמה הם מנצלים את הסביבה)‪.‬יש להם רק יכולת לקלוט אור‬ ‫(אבל יש עליהם פיגמנט שמאפשר לה לראות איפה יש אור)‪.‫צורת החיים הנפוצה ביותר היא חיידקים‪ .‬יש להם לוע – פארינקס‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫התולעים והנמטודות נמצאות עמוק בתוך העץ – יש להם אב משותף מורכב יותר‪ .‬היא הרבה יותר‬ ‫נמוכה מרחבה‪ .‬פה (שנמצא באמצע) – יש להם מע'‬ ‫עיכול עם פתח אחד (המזון מתעכל ועובר בכל‬ ‫הגוף והמזון נפלט מאותו הפתח דרכו הוא‬ ‫נכנס)‪ .‬להגיד שכדוה"א שואף להגיע לאדם זה לא נכון ! יש יותר‬ ‫חיידקים מכל דבר אחר – להגיד שעולם החי שואף לטוב יותר והקבוצות הקטנות‪/‬לא מורכבות לא‬ ‫חשובות‪ .‬הדבר העיקרי שתופס את רוב‬ ‫חלל הגוף הוא המעי‪ .‬מה שאין להם זה צלום – חלל‬ ‫גוף שנותן תמיכה‪ .‬יש עליה כללית במורכבות‪ .‬ללא עדשה שממקדת תמונה‪ .‬נראה שבעלי חיים כן יותר מורכבים היום ממה‬ ‫שהם היו פעם‪ .‬יש להם מוח‬ ‫(מקבץ של גנגליאונים שאחראי על עיבוד‬ ‫נתונים)‪ .‬יש קבוצות שנשארות כמעט ללא‬ ‫שינויים ושורדים בכל זאת (עקרבים לדוגמא – הם עדיין כאן אבל קרו מעט מאוד שינויים בהם ב –‬ ‫‪ 200‬מיליון שנה)‪ .‬נדבר‬ ‫עליהם ראשונים כי הן פשוטות (יכול להיות‬ ‫שהיה להם צלום ואז הם איבדו אותו)‪.

‬לעומת זאת‪ .‬יתרון בלהיות טפיל – הרבה יותר יקר להיות מורכב‪ .‬יש מע' של שרירים הקפיים למטה‪ .‬‬ ‫קבוצות חופשיות – יש מגוון רחב של תולעים שטוחות חופשיות – חלקן במים מתוקים וחלקן במי ים‪.‬לטפיל‪ .‬יש עליה במורכבות‪.‬‬ ‫שתי הקב' העיקריות שמהוות רוב המין של התועלים הן התועלים הטפיליות (תולעת חופשית היא‬ ‫ההפך מתולעת טפילית שחייבת אורגניזם פונדקאי למחזור חיים)‪.‬פרוקי רגליים ‪ -‬כאלה שחיים על הפונדקאי‬ ‫מבחוץ) – צריך להתמודד לא רק עם המע' של הפונדקאי אלא עם דברים אחרים – הרבה פחות‬ ‫משתלם להיות חיצוני מאשר להיות פנימי)‪.‬אין להם פה או אנוס‪ .‬רוב‬ ‫הטפילים פתחו מחזור חיים מורכב – מעבר בין פרטים מטיפוסים שונים (מבחינה מורפולוגית)‬ ‫שמותאמים לסביבות שונות‪.‬‬ ‫טורבלריה‪ – Turbellaria /‬תולעים השקופות החופשיות – אורך חיים עצמאי‪ .‬חלק גדול מהאבולוציה של מע' החיסון שלנו היא‬ ‫בהתמודדות עם טפילים‪ .‬השרירים יכולים לגרום לגוף להתפתל‪.‬מבחינה אבולוציונית לפונדקאי יש אינטרס להתמודד עם הטפילים‬ ‫שלו‪ .‬‬ ‫(נישה – מונח מתחום האקולוגיה‪ .‬‬ ‫הקבוצה השלישית – צסטודה‪ .‬וכל מה שהם צריכים זה משהו להתפס איתו)‪ .‬אבל אם זה קרה לטפיל אז זה טוב (כי צריך פחות אנרגיה)‬ ‫– המחיר היקר של המורכבות מתקזז עם מחיר הטפילות‪.‬כינים‪ .‬והם סופגים את כל מה שהם צריכים‬ ‫מהסביבה)‪ .‬מבחינים בין שני סוגי טפילים – יש טפילים שחיים מחוץ לפונדקאי‬ ‫שלהם (אקטופרזיטים – טפיל חיצוני – קרציות‪ .‬אצל הטפיל הטרף הוא לא רק המזון אלא גם הסביבת החיים (ואם הוא הורג‬ ‫אותו אז הוא לא טפיל "טוב")‪ .‬‬ ‫השרשור הבוגר חי במבנה כלשהו (אדם לדוגמא) אבל יש לו שלבים במחזור החיים שמתמחים‬ ‫לסביבות אחרות – כשהאדם ימות הטפיל ירצה להמשיך‪/‬דור המשך‪ .‬בעלות מבנה ייחודי ומעניין‪ .‬‬ ‫אבל למה שתהיה ירידה במורכבות – איזה עקרונות יכולים להיות שיגרמו לירידה במורכבות ?‬ ‫* גודל קטן יותר – הרבה יצורים פשוטים יותר נתפסו על ידי עצים ישנים כפרמטיביים‪ .‬‬ ‫אם זה קרה לאורגניזם רגיל זה לא טוב‪ .‬‬ ‫עליה במורכבות לא אמורה להפריע לנו – בסיכום כללי על פני כל העולם החי‪ .‬היו קטנים‪.‬וכך הן נעות‪ .‬הריסים נמצאים בחוץ והם‬ ‫האיבר התנועה העיקרי‪ .‬ויש סינציטיום העוזר לטפיל להתגונן בפני מע' החיסון של הפונדאי‪.‬את מע' העצבים נמצא למטה‪ .‬‬ ‫הרבה מאוד מהם גורמים למחלות ובעיות בריאותיות אצל האדם‪.Cestoda/‬תולעי הסרט‪ .‬‬ ‫אבל בפועל אם אתה קטן אתה יכול לנצל נישות ביולוגיות שאחרים לא יכולים לנצל‪.‬ברגע‬ ‫שמקבלים את המזון מהסביבה‪ .‬הטפיל‬ ‫לא הורג את הטרף שלו‪ .‬שרירים שעוברים דורסו‪-‬ונטראלית‪ .‬כל המשאבים שהאורניזם משתמש בהם‪/‬אמירה כללית לכל מה‬ ‫שהאורגניזם מתמודד איתו)‪ .‬אפיתל חד שכבתי פשוט ‪ .‬לכל ריבוע יש מערכת רביה והפרשה‪ .‬מה שנכון לצורבים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬והצד התחתון מכוסה בריסים‪ .‬‬ ‫חלק גדול מהאבולוציה של הטפילים (בעיקר בתועלים שקופות) היא באבולוציה של מחזור חיים‪ .‬‬ ‫אנדופרזיט – חי בתוך האורגניזם‪ .‬תנועה (ברגע שהם מגיעים לתוך המאחסן הם‬ ‫יושבים שם‪ .‬לדגומא פיתוח של עור –‬ ‫נאודרמיס – מבנה שכולל רכיבים שמונעים ממע' החיסון של הפונדקאי לתקוף אותו‪ .‫בכל אורגניזם שנראה)‪ .‬היא נמצאת שם כי זה הארגון המרחבי‬ ‫הפרמטיבי בבילטריה‪ .‬התמחות של מעטפת הגוף שבנויה בצורה של תא רב גרעיני‬ ‫(אין בניהם ממברנות)‪ .‬יש אורגניזמים טפילים שהמורפולוגיה שלהם היא אפסית‪ .‬טפיליות‪ .‬מתאפיינות במחזור חיים מורכב‪.‬אבל‬ ‫בעולם החיצון זה לא משנה כי יש לך תחרות‪ .‬סיב העצב הנמצא בצד הוונטראלי‬ ‫(מאפיין רוב הבילטריה)‪ .‬רואים את זה‬ ‫באבולוציה שהם מאבדים הכל‪ .‬לא צריכים מע' עיכול‪ .‬במהלך האבולוציה יש פגיעה בגן שיוצר מע' העיכול‪.‬אך להבדיל מטורף אחר‪ .‬חיות באינטרקציה עם‬ ‫הסביבה החיצונית‪.‬אבל לא כוללים‬ ‫מערכת עיכול (בגלל שהם טפילים‪ .‬נאודרמיס ‪-‬‬ ‫המצאה ייחודית חדשה של הדרמיס‪ .‬ניתן‬ ‫להסתכל עליה כאורגניזם אחד או כמושבה‪ .‬להתאמץ כדי להשיג מזון)‪ .‬מעבר לאורך חיים טפיל – ברגע שהאורגניזם הוא טפיל‪ .‬בגלל זה טפילים הם כל כך שונים ומוזרים ונבדלים מקבוצות שאליהם הם‬ ‫קרובים מבחינה אבולוציונית‪.‬הפרק הקדמי הוא הפרק מתמחה שתפקידו להצמד למעי של הפונדקאי‪.‬צריך להשקיע יותר משאבים‪ .‬‬ ‫מהו טפיל ? טפילות היא טיפוס מיוחד של טריפה (טפיל הוא טורף)‪ .‬‬ ‫שתי הקבוצות הטפיליות של התולעים –‬ ‫* עלקות‪( Trematoda/‬לא עלוקות) – תולעים טפיליות שטוחות‪ .‬התולעת עצמה כנראה תמות‬ ‫עם האדם‪/‬כלב‪/‬יצור פונדקאי אבל היא צריכה למצוא דרך להעביר את צאצאים‪ .‬אין תחרות (לא צריך להתחרות‬ ‫עם מינים אחרים‪ .‬אז הטפילים עוברים אבולוציה מהירה מאוד‪ .‬מה שכן צריכים שיהיה מפותח ומורכב זו‬ ‫מע' רביה‪ .‬‬ ‫לתולעים טפיליות יש הרבה התאמות שהופכות אותן לטפילים טובים‪ .‬בלי משהו מיוחד‬ ‫במבדיל בינו לבין הסביבה‪ .

‬בקר‪ .‬המאגר של הזחלים שיכולים להטפיל בני אדם יש בו‬ ‫הרבה חלזונות‪ .‬נמלה שאוכלת‬ ‫זחל כזה‪ .‬יכול להגיע לרקמות שונות‪ .‬ברגע‬ ‫שהוא נאכל על ידי אוכל בשר (אדם‪ .‬כלב‪ .‬הם מייצרים יותר ויותר ביצים ותאי זרע (דומיני‬ ‫עוקב – זכר ואז נקבה או ההפך??)‪ .‬כבשים‪ .‬פרות (יכול להטפיל גם בן‬ ‫אדם למרות שזה נדיר)‪ .‬בתלועים מחזורי‬ ‫חיים מורכבים יותר מצורבים‪.‬וניזון מרקמות של האדם)‪ .‬בתוך הפונדקאי הזה יש שני סוגים שונים של תולעים – אחד גדול‬ ‫ואחד קטן‪ .‬משהו מתפתח‪ .‬הפרה אוכלת אותה‪ .‬שמגיע בסופו של דבר למים‪ .‬מגוון שלהם יותר קטן‪ .‬מתפתחת ללארווה‪ .‫נכון גם לתועלים – במחזור חיים מורכב יש החלפה של טיפוסי חיים בין דור לדור‪ .‬אחד ממאחסני הביניים שלה‬ ‫(לעומת מאחסן ראשי – בן אדם) הוא חלזון)‪ .‬ויכול להיות שהיו עוד שינויים שהתאימו את המע'‬ ‫הזאת – הטפילים שהשפיעו על התנהגות כזאת של נמלה היו נפוצים יותר באוכלוסיה ולכן התכונה‬ ‫הזאת שרדה‪.‬מוטפלת על ידי זחל בודד‪ .‬ונכנסת לחלזון (כמעט לכל העלקות‪ .‬הטיפוס השני הוא אל‬ ‫מיני – הוא יושב בגלימה (בחלק החיצוני של החלזון) ומחכה לטפילים אחרים – הן תוקפות אקטיבית‬ ‫טפילים אחרים (בין אם מאותו מין ובין אם ממינים אחרים) – אבל שומרים על "חבריהם"‪.‬סימפטומים של טיפוסי בילהרציה שונים – שתן דמי (טפיל מתיישב‬ ‫בשלפוחית השתן‪ .‬את הכדור הזה אוכלות נמלים‪ .‬הזחל מתיישב בתא הטייס (המוח של הנמלה) וגורם לה לשינוי‬ ‫התנהגותי ‪ -‬הנמלה מטפסת על הדשה למעלה‪ .‬גם כאן יש שלב מיני שיושב בתוך הפרה‪ .‬‬ ‫טפילים פתחו יכולות מורכבות של איך לעבור לדור הבא ואיך להתמוד עם כל המורכבות של מע'‬ ‫החיסון של הפונדאי‪.‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫* עוד סוג של עלקת‪ .‬השלב המיני – מתקיים בתוך האדם –‬ ‫הביצים של היצור מופרשות בשתן‪ .‬הביצים יוצאים מהפרה דרך‬ ‫הצואה והשרשת מתחילה מחדש‪.‬את הביצה אוכל חלזון (יבשתי ולא ימי כמו בדוגמא‬ ‫קודמת)‪ .Schistosoma‬מחולל המחלה בילהרציה – שייך לקבוצת העלקות‪ .‬‬ ‫מינים רבים של דוחיים נעלמים באופן די שוטף – יש לזה שתי סיבות – ושתי הסיבות הם טפילים‪.‬עלקת שלא עוברת דרך הדם‪ .‬‬ ‫אחד זה סוג של פטריה והשניה זה עקלת‪ .‬נכנס דרך העור ומגיע למחזור‬ ‫הדם‪ .‬זאב) הביצים בוקעות במע' העיכול ומייצרות את הבוגר‪ .‬בתוך החלזון יש רביה אל מינית (חלוקות אל מיניות) ומתוך החלזון הזה בוקע מספר גדול‬ ‫של צרקריה‪ .‬‬ ‫בשר ‪ >-‬ציסטה מתיישבת בתוך השריר‪ >-‬אדם אוכל בשר הלא מבושל‪.‬עיוורון נהרות‪ .‬הגדול הוא פורה – בעל יכולת לייצר תאי מין ויושב במע' העיכול‪ .‬שבוקעת‬ ‫למשהו במים‪ .‬הביצה מוטלת בשדה‪ .‬‬ ‫** טפילים רבים מגיעים למע' העצבים‪-‬קרה במהלך האבולוציה ששינוי גנטי גרם לצרקריה להתיישב‬ ‫בתוך מקום מסוים במע' העצבים של הנמלה (באופן אקראי)‪ .‬שנשארים בתוך כדור רירי על פני הדשא‪ .‬‬ ‫שרשורים ‪ – Taenia‬תולעי הסרט‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬ביצה נאכלת על ידי אוכל עשב (פונדקאי‬ ‫הביניים של הטניה אוכל עשב כלשהו) הלרווה‪/‬צנקריה נכנסת לכיס ולא גורמת ליותר מדי נזק‪ .‬הפרטים האלה בהם נעשה השינוי הזה‬ ‫נאכלו על ידי אוכלי הדשא עליו טיפסה הנמלה‪ .‬לו יש עוקצים שם הם יכולים להנעץ בעור של בן אדם‪ .‬וגורם לכל הסיפור מהתחלה‪.‬מה שגורם למחלת כבד קשה‬ ‫(אבל לא הורג את הפרה)‪ .‬טפיל מטיל ביצה‪ .‬יש‬ ‫לו סחוסים ומשם הוא מפתח עוד ועוד ריבועים(??)‪ .‬גם כאן יש שלב של חלזון (יש שני פונדקאי‬ ‫חלזונות)‪ .Fasciola‬עלקת הכבד – פציולה הוא טפיל בעיקר בצאן‪ .‬אך לא גורם יותר מדי נזק לחלזון‪ .‬עקלת נכנסת לתוך ראשן וגורמת לשינויים שגורמים‬ ‫להרבה רגליים‪.‬‬ ‫‪ .‬אחר כך בוקע מתוכו עוד‬ ‫שלב – צרקריה‪ .‬הפרובלוזיטים הבוגרים יוצאים החוצה מתוך צואה‪.‬ופונדקאי סופי ‪ -‬ציפור‪ .‬גדל‪ .

‬הפיסיקה של הגדלה בשלושה‬ ‫מימדים מגבילה את המכאניקה‪.‬הנפח והשטח פנים גדלים אקספוננציאלית‪ .‬אחת‬ ‫מהם גדולה יותר פי ‪( 2‬נפח גדול יותר) ולכן‬ ‫צריך מסת שרירים גדולה יותר כדי להחזיק‬ ‫את מבנה גופו‪**( .‬אם‬ ‫אתה נטרף לטורף יותר קשה להשתלט עליך (אם אתה גדול)‪ .‬אבל אם אתה גדול‪ .12.‬‬ ‫** יש כאן כשל לוגי – היחס מוצג כיחס חסר מימדים אבל בפועל צריך להתחשב באילו יחידות‬ ‫מודדים (תלת ממדי חלקי דו מימדי) ‪ -‬מספרים אלה חסרי משמעות אבל רעיון כללי נכון‪.‬‬ ‫**מאמר שמתעסק בגודל הנכון של יצור – אם נקח בור באורך ‪ 300‬מטר ונפיל עכבר‪ .‬יכול להיות גם כוללן‬ ‫יותר – להתמש ביותר סוגי משאבים‪.‬‬ ‫למה כל כך טוב להיות גדול יותר ? אם אתה טורף אז אתה יכול להשתלט יותר בקלות על הטרף‪ .‫‪01.‬אם נקח חיה סכמטית של קוביה‬ ‫שאורכה הוא מיל' אחד‪ .‬‬ ‫מטבוליזם (כמה תאים יש שמפרקים בונים‬ ‫וכו') עם כל זה שטח הפנים גדל לאט יותר‪.‬הוא יקום‪ .‬הבילטריה הראשוניים היו קטנים יחסית‪ .‬‬ ‫למרות שלכאולרה שתי החיות דומות‪ .‬ככל שהיצור גדול יותר‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה שמינית‬ ‫היום נדבר על בילטריה ראשוניים‪ .‬דברים‬ ‫שקורים במימד אחד משפיעים על המימד‬ ‫שני‪ .‬אם נגדיל אותה‬ ‫פי ‪( 2‬לינארית) שטח הפנים שלה יגדל פי‬ ‫‪ 4‬ונפח יגדל פי ‪ – 8‬ככל שגדלים באופן‬ ‫לינארי‪ .‬היצורים הבילטריים הראשונים היו כנראה קטנים מאוד‪ .‬אם היינו מגדילים אותו‬ ‫לינארית הרגליים לא היו יכולים להחזיק את‬ ‫המשקל)‪ .‬המשקל משפיע באופן לא לינארי בגלל‬ ‫יחס בין התנגדות האוויר למשקל (בגלל צורך של העצבים להחזיק משקל)‪.‬‬ ‫החיה צריכה להיות מאסיבית כדי לתמוך‬ ‫במשקל גדל‪ .‬תמיד יש יתרון להיות‬ ‫גדול יותר והיתרון הוא בכמה הבטים שונים – כלל קופ – לאורך האבולוציה יש נטיה לעליה בגודל‬ ‫(רואים את זה אמפירית כשמסתכלים על מאובנים)‪.‬המטבוליזם‬ ‫עולה לאט יותר‪ .‬גידול מביא איתו גם בעיות‬ ‫שנובועות מעולם התלת מימדי‪ .‬התאים‪.‬לפני הפיצוץ הקאמברי‬ ‫היו בעלי חיים קטנים‪ .‬‬ ‫עם הנפח גדל גם המשקל – אם האורגניזם גדל‪ .‬‬ ‫לאורגניזם כזה אין מספיק שטח פנים כדי לספק‬ ‫את כל הצרכים של הגוף וכדי לאבד חום‬ ‫החוצה‪.‬הרזולוציה של הסביבה היא‬ ‫יותר קטנה‪ .‬אפשר‬ ‫להתמודד עם מגוון רחב יותר של‬ ‫סביבות‪ .‬הוא צריך שרירים חזקים יותר ושלד חזק יותר‪.‬‬ ‫מטבוליזם שלו גבוה יותר אבל מטבוליזם יחסי‬ ‫נמוך יותר ‪ -‬ככל שמסה עולה‪ .‬‬ ‫הלכו ומדדו את הרמה המטבולית – כמה חום‬ ‫אורגניזם מייצר כתלות במשקל‪ .‬אם נזרוק חתול הוא ישבור כמה עצמות‪ .‬יש יחס של שטח פנים לנפח – ככך שעולים היחס הזה הולך ויורד‪.‬האדם ימות‪ .‬מתחילות להווצר בעיות‬ ‫מכאניות ופיסיקאליות‪ .‬‬ ‫כשקטנים‪ .‬יבהל‬ ‫וילך‪ .‬עליה במסת השרירים‪ .‬‬ ‫הסקלה בגרף היא לוגריתמית – מצאו שיש‬ ‫יחס ברור‪ -‬ככל שאורגניזם גדול יותר‪.‬בעלי חיים‬ ‫מייצרים יחסית הרבה חום‪.‬קצב הלב של עכבר הרבה‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬אם אתה גדול יותר אתה יכול ליצר‬ ‫יותר תאי ביצה וזרע‪ .

‬מע' הדם יכלה להוביל סיגנלים‬ ‫בין הצדדים השונים של הגוף – הורמונים‪ .‬דיונוני ענק – להם יש מע' דם סגורה ולכן מגיעים לגדלים של‬ ‫מטרים ‪.‬‬ ‫ולכן יחיה פחות זמן‪.‬לרוב חסרי חוליות אין תאי דם‬ ‫יעודיים(??)‪.‬‬ ‫מע' דם סגורה היא מע' שבה כל הנוזל נמצא כל‬ ‫הזמן בתוך מע' הדם (כלי דם) ומובל ממקום‬ ‫למקום על ידי משאבה (לב אחד או כמה)‪ .‬כיוון שהנשימה מתבצעת בדיפוזיה – החמצן חייב‬ ‫להגיע מהסביבה לכל הרקמה של התאים‪ .‬הפתרון לזה הוא מערכת‬ ‫הובלה‪ . המירטרין –‬ ‫חלבון בלבד ללא יון‪ .‬מע' פיסיקאלית שקיימת בטבע ובמע'‬ ‫הנדסיות – צריך להעביר משהו מריכוז גבוה ל(?)נמוך‬ ‫ושניהם נמצאים בנוזל‪ .‬‬ ‫** לחרקים יש מע' דם פתוחה‪.‬‬ ‫תולעים שטוחות – הן שטוחות בגלל מגבלות גודל‪ .‬אורך החיים של יצור קטן יותר הוא קצר יותר – מטבוליזם שלו גבוה יותר‪.‫יותר גבוה מזה של פיל‪ .‬הצבע שלו הוא סגול – נפוץ ב ‪ .‬‬ ‫היצור הגדול יותר מייצר פחות חום יחסית‪ .‬הסביבה שממנה היצורים מקבלים את‬ ‫החמצן היא מימית (ריכוז גבוה של חמצן)‪ .‬הדם‬ ‫נרזק על ידי משאבה דרך העורקים ונשפך לתוך הגוף‪ .‬בנוסף לכך מע' הדם צריכה גם להוציא פסולת (פחמן דו‪-‬‬ ‫חמצני – אם יצטבר יגרום לחומציות והרעלה)‪.‬אם מסתכלים על שטח פנים יחסית לנפח‪.‬הדם‬ ‫נע במעגלים דרך הצינורות‪ .‬החלל הגדול הזה מגיע לכל‪/‬רוב הרקמות (כל‬ ‫התאים נשטפים על ידי הדם שזורם בתוך החלל ואין עורקים) ‪ .‬‬ ‫מע' דם פתוחה היא לכאורה פרמטיבית ופשוטה‬ ‫יותר‪ .‬היא יכולה‬ ‫להיות מסועפת ולהגיע לכל מני מקומות‪ .‬תמיד‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬ומצד שני יש‬ ‫את הדם עם ריכוז חמצן נמוך – הדם זורם בכיוון הפוך‪.‬מעל גודל מסוים הדיפוזיה מתחילה להיות בעייתית (הבדל‬ ‫של כמה סמנטימטרים בגודל גוף‪ . priapulids -‬כלורוכרונין – צבע‬ ‫ורוד ‪ .‬יש כמה סוגים שונים של פיגמנטים (חלבונים או חלבון בשילוב עם‬ ‫מול' אורגנית מורכבת) ‪ -‬המוגלובין (קבוצה של יוני ברזל‪ .‬‬ ‫מע' דם סגורה יעילה יותר ומאפשרת גודל גדול יותר‪ .‬ויש שינוי כימי‬ ‫שגורם לחמצן להשתחרר) – חולייתנים‪ .‬כדי שדם יחזור למע' יש פתחים‬ ‫(אוסטיאום) והדם נאסף וחוזר חלילה על כל המעגל‪.‬החום הזה הולך לאיבוד – ככל שיחס בין שטח פנים ונפח‬ ‫גדול יותר‪ .‬‬ ‫** בחולייתנים יש תאים מיוחדים בדם שתפקידם להחזיק את הדם‪ .‬‬ ‫ניתן לחלקה לשני טיפוסים – נוזל (דם) שיכול להוביל חמצן לכל התאים בגוף וגם דברים אחרים שכל‬ ‫התאים צריכים (תוצרי מע' העיכול שצריכים להגיע בדיפוזיה לכל תא)‪ .‬תפקיד חורים‪/‬אוסטיה – הדם צריך לחזור לתוך המע' והוא חוזר דרך המשאבות‪.Vertebrates/‬המוציאנין – פיגמנט נפוץ מאוד‬ ‫ברכיכות‪ – Molluscs/‬שם היון של נחושת קושר את החמצן (לכן יש להם דם כחול).‬‬ ‫(הדם??) מתחיל עני בחמצן ומסיים עשיר בחמצן‪ .‬כלבי בית גדולים חיים פחות זמן מכלבים‬ ‫קטנים‪.brachiopods.‬עורקים‬ ‫מתפצלים לנימים שמגיעים לכל הגוף‪.‬וחומרים לא יוכלו להתפזר בדיפוזיה)‪ .‬לא מספיק שיהיה מומס בדם ‪-‬‬ ‫צריכים חומר שילכוד את החמצן‪ .‬חיה קטנה שמאבדת חום גוף צריכה מטבוליזם גבוה יותר כדי‬ ‫לשמור על חום גוף (לעכבר יחס בין שטח ונפח גדול יותר ולכן מאבד יותר חום)‪.‬החום הולך יותר לאיבוד‪ .‬לספוגים ותולעים אין מע' הובלה אבל ברגע שאורגניזם גדל הוא צריך מע' הובלה‪.‬יש חלל מרכזי בגוף שנקרא נמוסל‪ .‬אם מע' דם סגורה מורכבת מספיק‪ .‬‬ ‫סכמטית אפשר לחלק את מע' הדם לשני‬ ‫טיפוסים שונים – מע' סגורה ופתוחה‪.‬‬ ‫בעניין החמצן – תפקיד העיקרי של מע' הדם הוא להוביל חמצן‪ .‬הדרך היא להזרים את הנוזלים‬ ‫אחד מול השני‪ .‬כך שבדרך כלל יש‬ ‫איזור בו הצינורות נהיים דקים‪ .‬‬ ‫* יש חריגים – צב – הוא זוחל ולכן הוא לא יכנס לסקלה‪ .‬‬ ‫איך משכנעים את החמצן להיכנס ולצאת מהדם ? מע'‬ ‫זרימה נגדית‪ .‬כשהוא קושר את החמצן‪ .annelids -‬כל אלה באים להצביע שיש מגוון גדול של דרכים להובלת החמצן בתוך הדם‪.‬‬ ‫השיפוע של הקו הוא פחות מ – [‪??( ]– 1‬מינוס או פלוס)‪ .

‬צלום‪ .‬אבל לא יכולות להגיע למערכת‬ ‫עיכול ועצבים‪ .‬ולכן‬ ‫חייבים להיות בתנועה כל הזמן‪ .‬כדי לנשום הוא חייב להיות בתנועה‪.‬מזודרם‪ .‬‬ ‫לגבי אורגניזם שנמצא ביבשה – כאשר אורגניזם נמצא בסביבה של אוויר‪ .‬המזודרם הזה הוא‬ ‫רקמה תפוחה ללא חללים – לא יכולה לתת תמיכה אמיתי לגוף‪ .‬אין הנעה אקטיבית של האוויר לתוך‬ ‫הטראכאות ולכן כל היצורים בעלי טראכאות יהיו קטנים‪.‬הריאות חייבות להיות רטובות – לא יכולה להיות דיפוזיה‬ ‫דרך ממברנת תאים‪ .‬לדוגמא אצל התולעת הטבעתית – בתוך המזודרם יש חלל – שני חללים ‪ -‬אחד מכל צד‪.‬‬ ‫* הצלום – לתועלת שטוחה אין צלום‪ .‬הצלום הופך לחלל דם ‪ -‬בגלל שלפרוקי הרגליים יש‬ ‫שלד חיצוני‪ .‬בעבר‬ ‫הרחוק ריכוז החמצן באטמוספירה היה הרבה יותר גבוה ואז החרקים היו גדולים יותר – כי הגיע יותר‬ ‫חמצן דרך הטרכאות‪ .‬הוא יתן תמיכה‪ .‬צלום הוא חלל מלא נוזל שמגיע‬ ‫ממזודרם‪ .‫תהיה תנועה של חמצן בדיפוזיה לתוך הדם ‪ -‬ריכוז החמצן במים יהיה תמיד גבוה יותר – לאורך כל‬ ‫הדרך‪ .‬לכן הטרכאות מגיעות גם לחלל הדם – הדם מחומצן על ידי הטרכאות‪ .‬‬ ‫* פסאודוצלום – נבחין בין צלום ופסאודוצלום ‪ -‬בצלום החלל הוא מזודורמאלי – מוקף במזודרם‬ ‫מבפנים ומבחוץ‪ .‬‬ ‫איפה יש מע' זרימה נגדית כאלה ? באברי זימים ‪ -‬אברי נשימה של יצורים ימיים – כל התפקיד של‬ ‫הנימים הוא להזרים דם על פני השטח כדי שדם בתוך הזימים יתחמצן (??ויאבד פחמן דו חמצני)‪.‬הצלום הוא הרבה פחות‬ ‫יעיל במקרה זה)‪ .‬אנדודרם‪ .‬‬ ‫דוגמא נוספת לטראכאות – צורת נשימה שאופיינית לפרוקי רגליים‪ .‬החמצון של‬ ‫מערכת הדם הפתוחה היא על ידי הטרכאות‪.‬הצלום הוא חלל סגור –בלון שלא נמצא בשום קשר עם סביבתו‪ .‬הצלום מאבד את תפקיד התמיכה ומקבל תפקיד של מערכת הדם‪.‬טרכאות מגיעות להרבה מאוד נק בגוף‪ .‬פסאודוצלום הוא‬ ‫לא חלל אמיתי – צריכים שמזודרם יקיף את הצלום מכל הכיוונים ובפסאודוצלום האנדודרם הוא‬ ‫שמקיף מכל הכיוונים‪ .‬בעלי חיים ראושנים היו צריכים יכולת‬ ‫להתחפר בתוך המצע – הרקמה הפנימית שלו לא נותנת שום תמיכה‪ .‬ברגע‬ ‫שיש תא מלא בנוזל שלא יכול לשנות את נפחו‪ .‬כלומר‪ .‬השלד היחיד שיש לו הוא הצלום – הצלום הוא תמיכה נגדה השרירים פועלים‪.‬כדי שמע' תהיה יעילה צריך‬ ‫להביא את האוויר פנימה‪ .‬‬ ‫* מע' דם של סרטן – נימים בהם יש חמצון של מערכת הדם‪ .‬מע' כזו של זימים לא יכולה לעבוד בסביבה כזו‪ .‬‬ ‫חלל זה מלא בנוזל פיסיולוגי – היתרון של המים הוא שהם גמישים אך לא ניתנים לדחיסה‪ .‬דיפוזיה מאוויר לתוך מים‬ ‫היא הרבה פחות יעילה‪ .‬כשהזימים הם פנימיים‬ ‫(והם עדיפים על חיצוניים) יש בקרה טובה יותר לזרימה – לדומא אצל הסרטן הזימים נמצאים על‬ ‫הבטן והמים זורמים (על ידי הזרמה אקטיבית) על מעטפת על פני הזימים (מאפשר בקרה יותר טובה‬ ‫כי כל הזמן יש תנועה של מים דרך הזימים האלה‪ .‬שלדים מורכבים יותר קיימים – אבל הרוב הגדול של עולם‬ ‫החי הוא חסר שלד‪ ].‬יצורים פשוטים בעלי צלום‬ ‫מקבלים תמיכה פנימית מהצלום עצמו‪[ .‬‬ ‫הצלום עובר הרבה גלגולים במהלך האבולוציה‪ .‬הדבר נכון גם לגבי העברה של חום – אם צריך להעביר חום הגיוני לעשות את זה בעזרת מע'‬ ‫זו‪.‬ההבדל העיקרי בין טראכאה‬ ‫לריאות – הוא שריאות מגיעות למקום אחד ומע' הדם מגיע ישירות לריאות‪ .‬יש לה כיסוי גוף חיצוני‪ .‬חמצן מומס בתוך הנוזל החיצוני של הריאות וזה מה שמדפן את הריאות מבחוץ‬ ‫ובפנים‪.‬לעומת זאת יאפשר לנו‬ ‫להתמודד עם פעולת החפירה‪ .‬‬ ‫יש בעיות פיסיקאליות שצריך להתמודד איתם כשעולים בגודל‪ .‬אותו דבר נכון לגבי פחמן דו חמצני (באותו הכיוון או בכיוון הפוך??)‪ .‬והתנועה הרבה‬ ‫יותר מורכבת וחזקה לעומת יצור שאין לו צלום (שנותן תמיכה פנימית)‪ .‬‬ ‫המגע הפנימי הזה מתבצע בתוך הריאות‪ .‬ולכן צריכים לפתח מנגנונים שיאפשרו‬ ‫לאורגניזם להיות גדול יותר (כי גדול יותר זה טוב יותר מבחינה אבולוציונית)‪ .‬צריך לפתח משהו‬ ‫שתומך ברקמות של הגוף ומאפשר לגוף להיות גדול יותר‪.‬‬ ‫תפקידם הוא להזרים דם קרוב לפני השטח כדי שיהיה מגע עם הזרימה הנגדית‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬בדרך כלל יש‬ ‫אפיתל מאוד דק שמאפשר דיפוזיה וכל הדם שעובר דרך הנימים מתחמצן‪ .‬ההבנה האמתית של מה זה צלום הוא מבעלי חיים‪.‬בטרכאות הן עצמן‬ ‫מתפזרות בכל הגוף – אין מע' דם שמקיפה אותם (יש מע' טרכאות שמגיע לכל מני מקומות בגוף –‬ ‫לא צריך שם מתווך של דם כדי לאפשר נשימה – החמצן מגיע מטרכאות ישירות אל התאים‪ .‬בכריש אין מע' להזרמת מים לאורך זימים‪ .‬הגרף מתאר מע' זרימה‬ ‫נגדית‪ .‬וליצור מגע בין האוויר לדם בתוך הגוף‪.‬במקום להוציא את הדם החוצה‪ .‬יש כיסוי שמכסה את הזימים אבל הם‬ ‫עדיין במגע עם הסביבה‪.‬השרירים יכולים להיות מעוגנים לשלד (ולצלום?)‪ .‬פסאודוצלום נמצא במגע ישיר עם האנדודרם (אין מזודרם בין אנדודרם לצלום‬ ‫ומכיוון שאנדודרם הוא רק אפיתל ואין שם שרירים שעוטפים את מע' העיכול‪ .‬‬ ‫לחרקים יש גם מערכת דם‪ .‬הטרכיאות עטופות במשהו לאורך רוב הדרך (יש כיסוי קשיח שלא מאפשר‬ ‫מעבר חמצן) ורק בקצוות יש מעבר של חמצן (אין עטיפה)‪ .

‫איפה יש פסאודוצלום ? באורגניזמים קטנים (שהם בילטריות)‪ .‬‬ ‫הסילוניות שיש היום (למעט מין אחד) איבדו את הקונכיה הפנימית לחלוטין – הדיונונים משמרים‬ ‫קונכיה פנימית (ולכן הם נחשבים לרכיכה)‪ .‬‬ ‫* ביוולביה – דו קשוותיים (שתי צדפות)‪.‬בחלזונות יבשתיים יש זימים שנושמים אוויר‪ .‬חילזון שומר פחות או יותר על הדגם‬ ‫הפרמטיבי של הרכיכה (יש עליה כלפי מעלה ומתפתחת יכולת של הרגל להתקפל לתוך החלל של‬ ‫הקונכיה – אבל סך הכל המבנה הוא אותו הדבר)‪.‬לסילנויות מע' עצבים מאוד מפותחת‪ .‬חלזונות ימיים‬ ‫וגם יבשתיים)‪.‬בסילוניות הרדולה מתפתחת ויושבת על‬ ‫הפה‪ .‬יש הרבה בעלי‬ ‫חיים שבהם הצלום הוא אחד‪ .‬כלי הדם לא יכולים לעבור דרך הנוזל אלא על משהו‬ ‫מזודורמאלי (צלום??)‪.‬בעלי מטבוליזם גבוה‪ .‬עיניים – עין מורכבת מעדשה הופיע גם‬ ‫בסילוניות במקביל לחולייתנים ‪ -‬מאפשרת תקשורת‪ .‬דו‪-‬קשו' מאבדות הרבה מאוד ממאפייני הרכיכות‪.‬כדי שמע' העיכול תקבל הספקת‬ ‫דם‪ .‬יש חלזונות‬ ‫שאיבדו את הקונכיה‪.‬יש התמתחות לאורך הציר ה"לא נכון"‪ .‬מה שמאפשר להם להיות מהירים‪.‬‬ ‫בכל החלזונות יש פיתול של ‪ 180‬מעלות‪ .‬‬ ‫** הצלום באדם אין לו תפקיד – הוא שריד‪.‬המקור של הפיתול הוא לא ברור‪ .‬‬ ‫צלום מצויר כחלל אדום בתמונה‪ .‬יכולת למידה‪.‬‬ ‫אם למאובן יש ראדולה הוא כנראה רכיכה‪ .‬עם מוח גדול‬ ‫והתנהגות מורכבת‪[ .‬בתוכה יש‬ ‫את מע' העיכול‪ .‬הדבר מאוד מסבך את מבנה המע' הפנימיות‪ .‬ובעוד כל מני דברים קטנים‪.‬יצורים פשוטים וגדולים יחסית‪ .‬ומע' דם סגורה‬ ‫(לעומת כל השאר הרכיכות?) שבה יש לב שמזרים את הדם‪ .‬‬ ‫יש גם מבנה שנקרא גלימה (עוטפת את כל הגוף ומפרישה את הקונכיה)‪ .‬יש האומרים שהם מקבילים לקופים‪ ].‬‬ ‫דו קשוותיים ‪ -‬בעלי דגם גוף פושט ולא פרמטיבי‪ .‬התנועה בחלזונות היא תנועה ריסונית על גבי ריר – החלק של הריר מפריש ריר על המצע‪.‬בצדפות הראדולה הולכת לאיבוד‪ .‬העצבים‪ .‬‬ ‫כפלוקודה (צפלופודה) סילוניות (בגלל שמתאפיינות בתנועה סילונית ‪ -‬יש חצי שלפוחית שמתיזה‬ ‫ממנה מים ונעה בתנועה סילונית)‪ .‬מוח קטן‪ .‬בחלזונות הקונכיה מכסה את כל הגוף‪ .‬הזרועות‬ ‫של הסילנויות מקבילות לרגליים של חלזון‪ .‬‬ ‫הסילוניות התמחו לאורך חיים מאוד פעיל‪ .‬‬ ‫צדפות מנוונות מאוד – מאבדות הרבה מאוד ממאפיינים‪ .‬‬ ‫אצל סילוניות יש התפתחות של ציר דורסו‪-‬וונטראלי‪ .‬‬ ‫מה גורם לשלושת הקבוצות השונות לככב במערכה אחת ?‬ ‫נתאר באופן סכמטי רכיכה פרמטיבית הכוללת את כל המאפיינים הקלאסיים‪ .‬מתמחים בסינון בעוד וחלזונות מחפשים מזון‬ ‫באופן פעיל‪ .‬לצדפות יש שתי קונכיות (שני חצאים)‪ .‬הם מהירים‪ .‬רכיכות נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬ ‫* גסטרופודה ‪ -‬הקב' בעלת דגם הגוף הפשוט יחסית‪ .‬בחלזון היבשתי החלל הזה‬ ‫מלא באוויר והנשימה היא באמצעות ריאות (כי הם מלאים באוויר למרות שהם זימים)‪ .‬רגל שרירית ‪ -‬רקמה‬ ‫שרירית וחזקה יחסית (אצל חלזונות תפקידה לזחול‪ .‬‬ ‫** פסאודוצלומטה – פעם נחשב למשהו פרמטיבי אך בפועל התפתח אצל כל מני יצורים במקביל‬ ‫מצלום‪.‬בנוסף‬ ‫לפיתול הזה יש גם סלסול – הסלסול גורם לקונכיה להיות מפותלת סביב עצמה‪.‬מהווים את המערכה‬ ‫השניה‪/‬שלישית הגדולה ביותר בעולם החי‪ .‬אצל צדפות היא מתנוונת‪ .‬‬ ‫הרכיכות ‪Molluscs /‬‬ ‫לרכיכות יש צלום ואין להם סגמנטים‪ .‬קב' שכוללת חלזונות (חשופיות‪ .‬ראדולה הוא מבנה עם שיניים קטנות שמשמשות לגירוד‬ ‫המצע (וכך החלזון אוכל)‪ .‬‬ ‫יש פה ‪ -‬איבר בשם ראדולה (משננת) – ביחד עם הקונכיה היא מהמאפיינים הקלאסיים של רכיכות‪.‬חלזונות – ביניהן יש קבוצות ימיות (שנעות באמצעות ??זימים??‬ ‫שנמצאות בתוך קונכיה)‪ .‬יש מע' דם סגורה של לב‪ .‬כלי דם‪.‬כל החלק העליון מסתובב ב – ‪180‬‬ ‫מעלות‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬ובחלק יש עוד כל מני פיתולים‪.‬זימים וכו'‪.‬יש הרבה בעלי חיים שבהם‬ ‫הצלום הוא בשתי מחיצות – תולעים טבעתיות‪ .‬אצל אחרים זה הופך‬ ‫להיות לחלק עיקרי של הגוף)‪ .‬עיקר המסה של החיה היא המסה הויסצראלית – מה שנותן את רוב הגוף‪ .‬‬ ‫ואז יש אפיתל שדוחף את החלזון על הריר שהוא הפריש – התקדמותו היא על ידי דחיפה אחורה‪.‬הגלימה עוטפת חלל פנימי‬ ‫והוא הצלום‪ .‬באופן פרמטיבי לכל הרכיכות יש קונכיה (מקלציום קרבונאט – מבנה‬ ‫גיר)‪ .‬משהו‬ ‫שמאפיין את קב' החלזונות הוא סיבוב‪/‬פיתול של הקונכיה‪ .

‬בילטריים‪ .‬תופעת מטמריזם (בהם חוזר רק‬ ‫שלד ולא כמה מערכות בכל פרק גוף) – הבדל בין מטמריזם לבין סגמנטציה הוא שיש יחידה חוזרת‬ ‫רק ממערכת אחת‪ .‬‬ ‫סגמנטציה – דגם גוף כזה הוא דגם גוף בו יש יחידות חוזרות כשבכל יחידה חוזרת יש רכיבים של‬ ‫מע' גוף שונות (ממע' שלד‪ .‬ובעלי דגם גוף סגמנטאלי‪ .‬ויש‬ ‫גם הרבה פרטים מכל מין‪.‬‬ ‫תולעים טבעתיות‪ .‬אז‬ ‫היא הגיע מאב קדום משותף שהוא גם סגמנטאלי (ואין עדויות לכך!)‪.‬‬ ‫* על פני דגם גוף סגמנטאלי יכולים להיות חלקים לא סגמנטאליים‪.‬יש רכיב של מע' הפרשה (כליה‬ ‫סגמנטאלית – מבנה חוזרת על עצמו בכל‬ ‫סגמנט)‪ .‬‬ ‫סגמנטציה הופיע כמה פעמים במהלך האבולוציה ובמקרים שהיא הופיע‪ .‬כנראה המקור‬ ‫של סגמנציה הוא בתנועה – ביכולת לנוע בצורה טובה יותר כשיש יחידות ברורות בכל פרק‪ .‬חולייתנים‪/‬מייתרנים ‪ -‬כל קבוצה כזאת מופיעה בענף אחר של‬ ‫העץ‪ .‬‬ ‫הופיע בנפרד בכל אחת משלושת הקבוצות הסגמנטאליות‪ .‬הפרק‬ ‫מופרד מפרק אחר במחיצה‪ .‬נשאלת השאלה ‪ -‬האם סגמנטציה היא קונוורגנטית ? יש הסבורים שקונוורגנטית‪ .‬ההצלחה של סגמנטציה תמונה בכך שהיא מאפשרת מבנה מודולארי – תבנית בסיסית‬ ‫שאפשר לשחק איתה‪ .‬‬ ‫** שרשור הוא לא דוגמא של סגמנטציה אמיתית ונוטים להתחייס אליו כאל מושבה (עניין סמנטי)‪.‬סג' אמיתית זה‬ ‫כשמטמריזם לא במערכת אחת אלא כולל כמה מערכות שונות‪ .‬אינן סגמנטאליות)‪.‬רכיכות של שמונה לוחות שלד –‬ ‫לא סגמנטציה אמיתית כי אין פרק ברור שכולל כמה רכיבים שונים‪ .‬שרירים‪ .‬הגוף שלנו סגמנטאלי‬ ‫בדגם הגוף הבסיסי (אך רגליים‪ .‬‬ ‫תולעת טבעתית ‪ -‬יש יח' ברורה – פרק‪ .‬החזרה צריכה להיות לאורך ציר קדמי אחורי‪.‬‬ ‫תולעים טבעתיות ‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫אפשר להגיד שיש סגמנט ראש – בפרוקי רגליים יש קיבוץ של כמה סגמנטים ביחד ליצירת ראש‪.‬עצבים וכו')‪ .‬צינור דם‪ .‬פרוקי הרגליים‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה מס' ‪9‬‬ ‫כעת נמשיך לאורגניזמים יותר מורכבים‪ .‬לדוגמא‪ .‬‬ ‫מיהם בעלי חיים הסגמנטליים?‬ ‫יש שלוש מערכות פילה שהם סגמנטאליות באמת – תולעים טבעתיות‪ .‬יש‬ ‫התמחות של סגמנטים לפעולות שונות‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫צורה שבה הוא מתפתח הופכת אותו ללא סגמנטאלי – הגוף שלו מופיע בשלב מאוחר יותר‪.‬העובדה שיש מחיצה בין סגמנט לסגמנט ‪ -‬משהו שקיים אצל‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬שילוב של רכיבים מטמריים‬ ‫שחוזרים על עצמם ביחידות חוזרות בפרק אחד‬ ‫מוגדר כסגמנטציה אמיתית‪.‬בעלי‬ ‫צלום‪ .‬המבנה הסגמנטאלי הברור‬ ‫ביותר אצלינו (בני אדם) הוא החוליות‪ .‬הצגנו את הצלום שמאפשר עלייה בגודל‪ .‬‬ ‫* כדי שגוף יחשב לסגמנטאלי ‪.‬שרירים סגמנטאליים (שלא‬ ‫מופיעים בציור)‪ .‫‪01.‬‬ ‫** יש כמה בעלי חיים שהם לא סגמנטליים לגמרי או בכלל‪ .‬כשפרק כולל בתוכו יחידות‬ ‫חוזרות מכמה מערוכות שונות (אז זו סגמנטציה אמיתית)‪.‬היום נכניס אלמנט‬ ‫נוסף של מורכבות – סגמנטציה‪ .‬לדוגמא‪ .‬יש לנו‬ ‫ציר גוף ויש סומיטים שמופיעים אחד אחרי השני ונותנים מוצא לסגמנטים‪ .12.Annelids -‬רב תאיים‪ .‬כל אחת יכולה להתמחות למשהו (לתנועה לדוגמא)‪ .‬זוהי תופעה מורופולוגית ולא תכונה (כי זה אוסף של‬ ‫הרבה תכונות שונות)‪.‬כלומר‪.‬‬ ‫למה סגמנטציה כל כך מוצלחת ? כל מי שפיתח את זה באבולוציה גילה שזה "עובד"‪ .‬מוצאים בסופו של דבר שלא כל הסגמנטים זהים‬ ‫(סגמנט ללא גנגליון – סגמנט שעבר התמחות והעיף את הגנגליון כי הוא לא צריך אותו בשביל‬ ‫תפקידו)‪ .‬‬ ‫בתולעים טבעתיות יש בדרך כלל סגמנט של ראש ועוד כמה סגמנטים של אברי חוש‪.‬קבוצת‬ ‫חולייתנים‪ .‬בכל סגמנט יש‬ ‫גנגליאון‪ .‬אם הסגמנטציה איננה קונוורגנטית‪ .‬מע' עצבים מטמרית – מורכבת מקבוצה של יחידות חוזרות‪ .‬היא תרמה באופן יוצא דופן‬ ‫– בכל הקבוצות סגמנטליות יש הרבה מינים שמתמחים במגוון רחב של טיפוסי חיים ותנאי חיים‪ .‬מבחינה‬ ‫אבולוציונית‪ .‬‬ ‫וכל יחידה כוללת בתוכה את אותם הרכיבים‪ .‬ברגע שאורגניזם בונה את עצמו במהלך ההתפתחות העוברית יחידה יחידה‪.‬טריפלובלסטיים (שלוש שכבות נבט)‪ .‬פרוקי רגליים‪ .‬בהתפתחות עוברית שלנו יש שלב שבו אנחנו שטוחים‪ .‬בחולייתינים מסוימים בכל חוליה יש רכיב של מע' ההפרשה‪ .‬היכולת של סגמנט להתמחות במשהו הופכת אותו למוצלח מבחינה אבולוציונית‪.‬סגמנטציה היא תופעה מורפולוגית מאוד נפוצה מבחינת מספר‬ ‫המינים שמציגים תופעה זו‪.

‬‬ ‫לארווה עוברת תהליך מטמורפוזה לבוגר‪ .‬עוברות הפצה (לפעמים היא יכולה‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬אם נסתכל מקרוב נראה שיש סוג של מבנה שנראה סגמנטאלי –טבעות‪ .‬לציטוטרופית‬ ‫ניזונים רק מהחלון של הביצה שהם קיבלו ופלנקטוטרופיים – טורפים‪ .‬אך הן חיצוניות‬ ‫בלבד (כי בפנים אין לה מבנה סגמנטאלי)‪.‬חישה‪ .‬יש כמה קבוצות בתוך תולעים‬ ‫טבעתיות שהתיישבו כל כך ''חזק'' שאיבדו המון דברים‪.‬‬ ‫תולעים ישיבות – התמחות הגדולה ביותר לסגמנטים שונים‪ .‬שיש בה לארווה‬ ‫ובוגר‪.‬‬ ‫בדרך כלל ההתמחות היא לסביבה מסוימת ולפונדקאי מסוים (וזה מהווה את ההבדל בין המינים)‪.‬תולעים טבעתיות כוללות שלוש קבוצות עיקריות –‬ ‫‪ – Polychaeta‬תולעים הרב‪-‬זיפיות (נקראות כך כי לאורך הגוף במבנה סגמנטאלי יש זיפים ארוכים‬ ‫וקשיחים‪ .‬‬ ‫*‪ – Echiura‬זנב קוץ – קבוצה ישיבה‪ .‬‬ ‫כשמדברים על פגית מתייחסים לשלב צעיר בשלב החיים ששונה מבחינה מורפולוגית מיצור בוגר‪.‬הלארווה‪ .‬מתאפיינים בנוסף לזיפים בתוספות‬ ‫סגמנטאליות‪ .‬‬ ‫‪ – Oligochaeta‬תולעי אדמה‪ .‬לפעמים‬ ‫ההתפתחות העוברית משמרת שרידים היסטוריים שאבדו בבוגר‪.‬כולם חיים במי ים – אין יבשתיים‪.‬ההתפתחות העוברית המוקדמת היא‬ ‫סגמנטאלית אבל כשהוא מסיים את התתפתחות היצור מפסיק להיות סגמנטאלי‪ .‬בדרך כלל לתולעי צינור אלה יש איבר הזנה חיצוני שיוצא מתוך‬ ‫הצינור ומלקט מזון באמצעות זרוע‪.‬הרבה מאוד‬ ‫מהשלושלים (אוליגוכואטה) חיים מתחת לאדמה – בולעים אדמה‪ .‬מוציאים ממנה את החומר האורגני‬ ‫ומפרישים מהצד השני את האדמה המעוכלת‪ .‬כמעט בכל סגמנט יש יחסית‬ ‫הרבה זיפים‪ .‬רגלי כנפיים בחלקם‪.‬יש תולעים עם מבנה קצר יותר המתמחות באכילת חומר אורגני על פני השטח (תזונה שבה‬ ‫עוברים על הקרקעית ואוכלים ממנה)‪.‬‬ ‫ברגע שהיצור הוא ישיב אז הוא נוטה לאבד את הסגמנטים‪ .‬‬ ‫‪ – Hirudina‬העלוקות (לא עלקות = תולעת שטוחה) ‪ -‬רובן טפילים חיצוניים (בדרך כלל על‬ ‫חולייתנים)‪ .‬תולעי צינור מפרישים שלד‪/‬צינור גירני חיצוני בתוכה חיה התולעת כל‬ ‫חייה (בגלל זה תולעים ישיבות)‪ .‬לא לכל‬ ‫בעלי החיים יש לארווה‪ .‬לארווה ובוגר הם אותו הפרט ‪ -‬אותו האורגניזם‪ .‬הסגמנטים דומים פחות או‬ ‫יותר אחד לשני‪ .‬‬ ‫המגוון המורפולוגי הוא קטן‪ .‬‬ ‫ללציטוטרופית לעומת זאת יש חלמון – האימא השאירה חומרי מזון בביצה‪ .‬בדרך כלל‬ ‫טורפים‪ .‬יושבות בשיריון בצינור‪ .‬‬ ‫פוליכואטה‪/‬תולעים רב זיפיות – קבוצה די גדולה מגוונת‪ .‬ללארווה פלנקטוטרופית אין‬ ‫את גוף החלמון‪.‬תנועה)‪ .‬תזונה כזו מזכירה מאוד‬ ‫חלק מהצורבים שראינו למרות שאלה קבוצות מאוד שונות זו מזו – תפקידם בעולם החי דומה למרות‬ ‫השוני המורפולוגי‪ .‬‬ ‫‪– Sipunculida‬בהרבה ספרים מופיעים כמערכה נפרדת אך כיום ברור שהם שייכים לתולעים‬ ‫טבעתיות‪ .‬‬ ‫נמצאות בדרך כלל בתוך הבוץ‪ .‬יש להם כפתורי הצמדה‪ .‬ניזונות בעיקר מדם – נצמדות לבעלי חיים גדולים‪ .‬הדרך לפזר את הצאצאים‬ ‫זה שהלארווה תהיה כן ניידית‪ .‬הדברים האלה הם פוליכאטה שאיבדו את דגם הגוף הסגמנטאלי‪ .‬‬ ‫לארוות ימיות מפרידים בין שני טיפוסים‪:‬‬ ‫‪ Lecitotrophic‬לעומת ‪( Planktotrophic‬שני סוגי תזונה)‪ .‬‬ ‫למה יש בכלל לארווה ? למה זה הופיע כל כך הרבה פעמים ? לארוות הרבה יותר נפוצות ביצורים‬ ‫ישיבים‪ .‬קבוצות של סגמנטים עם ובלי תוספות‪.‬‬ ‫יש טיפוסים שונים של תזונה שחוזרים על עצמם שוב ושוב בקבוצות השונות‪ .‬פעילים בתנועה אקטיבית בשחיה על פני הקרקע‪ .‬במהלך השלב‬ ‫הלארוואלי שלה (במקרה של לציטוטרופית) מנצלת את החלמון שהאם משאירה‪ .‬נרייס ותומטא – שמרנים מבחינת המבנה‪ .‬להם יכולים להיות תפקידים חשובים ‪ -‬הגנה‪ .‬העלוקות והשלשולים– קבוצות די מוגבלות מבחינת המגוון‪ .‬תולעים מתחברות‪ .‬מגוון בעלי חיים ישיבים – מסננים (לא משנה לאיזה קבוצה הם שייכים לפי מיקום‬ ‫פילוגנטי – אותו סוג תזונה מופיע שוב ושוב בקבוצות ישיבות)‪ .‬יש התפתחות ישירה שהיא ללא שלב לארוולי – האורגניזם נולד כשהוא‬ ‫דומה לבוגר בצורה מורפולוגית‪ .‬מוציאות זרוע‬ ‫החוצה‪ .‬לכולם יש מבנה מוארך בצד אחד ושמן מצד שני‪.‬לשניהם יש כנפי שחיה‪ .‬כשלאדמה הנפלטת מהם קוראים כומוס ‪ -‬חומר‬ ‫שמעשיר את האדמה‪.‬‬ ‫‪ – Nereis‬תולעת רב זיפית‪ .‬דגם גוף פשוט יותר לעומת קבוצה‬ ‫הקודמת‪.‬עומד בניגודה להתפתחות דיפאזית – דו‪-‬שלבית‪ .‬מעצם אבחנה זו אפשר להבין מהו התפקיד העיקרי של הלארווה‪ .‬אחרי שמתמלאים‬ ‫יורדים מפונדקאי ויוצרים תאי מין‪ .‬מוצצים את דמם‪ .‬דגם גוף של עלוקות הוא מאוד שמרני ‪ -‬כולן נראות אותו הדבר ‪-‬‬ ‫לכולן יש ‪ 33‬סגמנטים‪ .‫תולעים טבעתיות אבל לא אצל אחרים‪ .‬לארווה שהיא טורפת – פלנטוטרופית‪.‬להם יש מעט זיפים (דלי זיפים)‪ .‬הלארוות מתפזרות בפלנטקון‪ .‬במהלך ההתפתחות‬ ‫העוברית היצור הוא סגמנטאלי אבל הבוגר מאבד את המבנה הסגמנטאלי‪.

‬לפני ששתי הקבוצות נפרדו אחת‬ ‫מהשניה‪ .‬לארווה עליה נתעקב היא של ‪ – Trochophore‬פגית ציצנית (נושאת ציצית) – פגית עם צ'ופציק‬ ‫של שערות למעלה‪ .‬‬ ‫דוגמאות עיקריות של לארוות‬ ‫אצל יצורים יבשתיים היא אצל‬ ‫חרקים – הלארווה אצלם נשארת‬ ‫במקום והבוגר נמצא בתנועה‪.‬‬ ‫החלק העליון (הראש) נוצר מהפגית‬ ‫והסגמנטים מתווספים אחד לשני‬ ‫מאחורה‪ .‬‬ ‫לופופור – זרוע אכילה מטיפוס מסוים‪ .‬‬ ‫‪ – Phoronida‬יצורים קטנים בגודל של מילימטרים בודדים‪ .‬לפעמים יש להם עיניים‪/‬איזורים שמזהים אור שמטרתם כנראה‬ ‫לעזור לפגית למצוא מקום טוב ולהתיישב (מקום עם יותר אור או צל תלוי באורגניזם)‪ .‬יש סוגים של לארוות של סרטנים‪ – Perenchymula .‬לארווה כזו היא‬ ‫בסדרי גודל של מילימטרים‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬היה להם אב משותף‪ .Trochophore‬אבל יש רכיכות רבות שאין להם לארווה בכלל)‪.‬היא קיימת בהרבה קבוצות של בעלי חיים‪.‬‬ ‫במקרה של צפרדעים הסיפור‬ ‫הוא קצת אחר – הבוגר והראשן‬ ‫חיים בסביבות אחרות (לארווה‬ ‫חיה במים לעומת בוגר שחי‬ ‫ביבשה)‪.‬הלופופור קיים בכמה קבוצות קטנות‪ .‬לארווא של טרוכופור קיימת בהמון קבוצות שונות ‪ -‬ברכיכות‪ .‬‬ ‫הפילוגנזה החדשה מתבססת על יחסי קרבה מולקולריים שיצרו את שלושת הקבוצות הגדולות‪.‬בסך הכל יש כ – ‪ 20‬מינים של פורונידה‬ ‫במערכה כולה‪ .‬‬ ‫מה קורה בפגית ציצנית כזאת ? בשלב‬ ‫מסוים הפגית הופכת ל ‪Nectochaete -‬‬ ‫– בה מופיעים סגמנטים אחר כך‪.‬לארווה של‬ ‫ספוג‪ .‬‬ ‫לקבוצה‬ ‫ייחודיות‬ ‫לארוות‬ ‫מסוימת‪ – Planula .‬ונוצר יצור חדש על בסיס‬ ‫קבוצה חדשה של תאים‪]??.‬אין כאן פירוק של רקמות‬ ‫ויצירת משהו חדש אלא הוספת רקמות‬ ‫– לא מטמורפוזה דרמטית‪.‬‬ ‫הקבוצה הגדולה שבתוכה נמצא כל מה‬ ‫שדיברנו עליו עד עכשיו נקראת לופוטרוכוזואה – אלה שיש להם את לארוות ‪( Trochophore‬לחלק‬ ‫מהם יש ‪ .‬בתולעים טבעתיות‬ ‫– מה שמעיד על מוצא משותף של שתי קבוצות אלו – כנראה‪ .‬הקבוצה כוללת בתוכה‬ ‫את לארוות לופופור‪.‬‬ ‫ראשן נחשב גם ללארווה‪.‬וכשעוברת‬ ‫לקיפוד ים הוא אוכל לאט לאט את‬ ‫הלארווא‪ .‬מתגלגלת והופכת שוב פעם ליצור ישיב‪ .‬‬ ‫[??דוגמא למטמורפוזה דרמטית –‬ ‫לארווה של קיפוד ים שמתחילה את‬ ‫דרכה כמשהו סימטרי‪ .‬לארווה של‬ ‫צורבים שאין להם שלב מדוזה‪ .‫לשחות לבד ולפעמים נסחפת עם הזרמים) ‪ -‬ואז הלארווה עוברת התיישבות כאשר תהליך‬ ‫ההתיישבות כולל מטומופוזה – הלארווה מתיישבת‪ .‬בדרך‬ ‫כלל הלארווה מנצלת משאבים‬ ‫שונים מבוגר (כדי שהיא לא‬ ‫תתמודד עם הבוגר מבחינת‬ ‫לא‬ ‫שלארווה‬ ‫משאבים‪/‬כדי‬ ‫תתחרה על משאבים עם‬ ‫הבוגר)‪.‬‬ ‫הניתוח שנתן את הקבוצה הזאת הוא מולקולרי ומה שמשותף להם הוא שלחלק מהם יש טרוכופור‬ ‫ולחלק יש לופופור‪.‬יש לו שני לופופורים – אותו הוא מוציא החוצה‪.

‬התנועה הזאת מחייבת צלום‪ .‬קבוצה נוספת ששייכת ל ‪ – Nemertea – Lophotrochozoa -‬תולעי סרט‪.‬תנועה זו אופיינית לנחשים‪ .‬יש להם גם כן זרוע מטיפוס לופופור‪.‬הצדפות כנראה יעילות יותר מבחינה אקולוגית ולכן‬ ‫בראכיאופדה נדחקו‪ .‬בעלי חיים הנעים בעזרת ריסים בדרך כלל קטנים – כי‬ ‫יכולת של בעל חיים גדול להזיז את עצמו בעזרת תנועה ריסונית היא מוגבלת‪.‬שרירים שגורמים‬ ‫להתכווצות הם בדרך כלל שרירים טבעתיים‪.‬‬ ‫שרירים אורכיים – אין שריר אחד לאורך כל הגוף – צריכים‬ ‫שרירים ספציפיים לאיזורים מסוימים‪.‬‬ ‫‪ – Lophotrochozoa‬כוללת בתוכה הרבה מע' עליהם עברנו‪.‬לא כל מי שנע‬ ‫בתנועה נחשונית יש לו מבנה סגמנטאלי ‪ -‬אבל גם אם לא כל‬ ‫הגוף סגמנטאלי‪ .‬נוזל??) ‪ -‬שריר‬ ‫לא פועל בלי משהו שמתנגד לו‪.‬דגים ולחלק מפרוקי רגליים (להם יש מודיפיקציות בתנועה‬ ‫זו)‪ .‬צורת תנועה יחיסת פשוטה אך נדירה‪.‬‬ ‫* תנועה מסוג זה גם קיימת במעיים‪.‬מעבר לזה‬ ‫ששריר צריך להיות מעוגן למשהו‪ .‬כיצד סוגים שונים של‬ ‫תנועה יכולים להתפתח ? סוג של תנועה שכבר פגשנו זו תנועה בעזרת ריסים – לא מחייבת שרירים‬ ‫ומחייבת הפרשה של ריר (??אצל כולם??)‪ .‬מהרבה בחינות מזכירים אלמוגים – היא מהנדסת סביבה – בונה‬ ‫את הסביבה שלה‪ .‬כשחלק‬ ‫קדמי מוביל וכל הגוף נע אחריו (במסלול זה)‪ .‬‬ ‫תנועה‬ ‫דיברנו כמה פעמים על חשיבות של צלום לתנועה ושל סגמנטציה לתנועה‪ .‬‬ ‫סוג תנועה זה הוא טוב לתנועה בתוך מצע‪ .‬‬ ‫קבוצה מאוד עתיקה והייתה בעבר מאוד חשובה‪ .‬הרבה יותר נפוצים‪ .‬‬ ‫המקור של סגמנטציה מתואם לטיפוס מסוים‪ .‬יצורים‬ ‫קטנים מאוד‪ .‬כשהם מכווצים בצד אחד הם רפוים בצד שני)‪.‬‬ ‫* האיזור המתכווץ נע קדימה (??אחורה??) והרפוי‬ ‫נע לכיוון מכווץ‪ .‬הוא צריך גם משהו לדחוף אותו (??מצע קשיח‪ .1‬תנועה פריסטאלטית – שלשולים ‪ -‬תולעת גשם‬ ‫נעה בתנועה פריסטאלטית על ידי כיווץ של איזורים‬ ‫שונים בגוף ביחס למצע‪ .‬יש גל של כיווץ‬ ‫והרפיה של שרירים אורכיים שנעים בנפרד לשני הצדדים‬ ‫(כלומר‪ .‬‬ ‫קבוצת ‪ – Brachiopoda‬נראים כמו צדפות – הן לא צדפות‪ .2‬תנועה נחשונית‪/‬תנועה סרפנטינית (הרבה יותר נפוצה)‪.‬‬ ‫בתנועה זו כן יש תנועה לצדדים ‪ -‬יש זיגזג הלוך חזור‪ .‬‬ ‫אם כי שלשולים ינועו כך גם על פני השטח‪ .‬‬ ‫שני טיפוסים פשוטים יחסית של תנועת שרירים‪:‬‬ ‫‪ .‫‪ – Bryozoa‬דומים בהרבה דברים ל – ‪ Phoronida‬אך קבוצה הרבה יותר מגוונת ומעניינת‪ .‬‬ ‫מגיעים לגדלים גדולים מאוד‪ .‬הרבה ממנה מפרישים סביבה שלד גירני ולכן מוצאים את השרידים שלה אחרי‬ ‫שהם מתו‪.‬‬ ‫‪ Brachiopoda‬הלכו ונדחקו והפכו לקבוצה קטנה‪ .‬כל פעם יש איזור‬ ‫שמתכווץ‪ .‬דוחף את הגוף קדימה (בזמן שהוא נאחז‬ ‫במצע) ואז גל של התכווצות עובר אחורה וגורם‬ ‫לתנועה של האוגניזם קדימה‪ .‬כל פעם‬ ‫איזור אחר של הגוף מכווץ (שרירים אורכיים)‪ .‬הצורה היעילה ביותר ‪ -‬זה שלא רק שריר כזה יעבוד אלא גם יחידות השלד‪.‬‬ ‫‪ .‬שריר חייב‬ ‫לפעול בין שני דברים קשיחים (חייב להיות מחובר בין שני דברים שונים כדי לבצע תנועה)‪ .‬גל‬ ‫קדמי יכול להתחיל לפני שאחורי מסתיים‪.‬למעשה לפני בערך לפני ‪ 100‬מיל' שנה‪.‬לתולעים מבנה שטוח יחסית ובעלי צלום‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫רוב התנועה בעולם החי מחייבת שרירים – כדי להזיז משהו גדול צריך שריר גדול יותר‪ .‬בתנועה כזו‬ ‫למעשה חייבים יחידות שריר שחוזרות על עצמן‪ .‬שלשולים נעים בתוך הבוץ כשאין אפשרות לנוע לצדדים‪.‬השרירים חייבים להיות לפחות‬ ‫מטאמריים‪ .

‬‬ ‫שריר מותח יושב בצד השני של המפרק ויכול‬ ‫לגרום לשריר לזוז חזרה‪ .‬צריך שיהיה שריר‬ ‫מכווץ ומותח מצד השני‪ .‬כולם‬ ‫מאפשרים תנועה מטיפוסים שונים‪.‫מה שמתכווץ יוצא מכיוון הגוף‪ .‬שלד פנימי – חולייתנים‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יש ציר ושריר‬ ‫שמחבר בנקודה אחת של המפרק לצד שני‪.‬כל אחד מטיפוסי‬ ‫תנועה אלא מחייב סוג של שלד – רקמה קשה‬ ‫אליה השרירים מתחברים‪ .‬יכול להיות שלד‬ ‫הידרוסטטי – צלום‪ .‬שלד חיצוני ‪ -‬אצל פרוקי‬ ‫רגליים‪ .

‬כל האחרים לא יבשתיים באופן‬ ‫מלא‪ .‬‬ ‫* התייבשות – כל סביבה פיזיולוגית חייבת להיות בסביבה נוזלית‪ .‬‬ ‫** לצמחים הרבה מהבעיות לא קיימות או נפתרות מראש‪.‬איך יצורים אלה פותרים את הבעיות של יציאה ליבשה ?‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה עשירית‬ ‫חלק גדול מהקבוצות הן ימיות‪ .‬זה קרה במקביל להופעת הצמחים‬ ‫הראשונים ביבשה (כל עוד אין צמחים על יבשה – אין מה לחפש שם)‪ .‬‬ ‫ברגע שיוצאים החוצה יש מצב של אובדן מלחים – קשה להתמודד עם זה‪.‬קודם כל יצאו ליבשה במסלול‬ ‫ימי ואחר כך חדרו למים מתוקים‪ .12.‬מתמודדים טוב עם התייבשות‪ .1‬מעבר דרך מים מתוקים‪ .‬הם חייבים לחזור למים כדי לא לאבד נוזלים מהר‪( .‬יש להם טווח גדול של יונים איתם הם יכולים להתמודד‪.‬יש הרבה קבוצות שנמצאות במים מתוקים והן מציגות חלק‬ ‫מהבעיות שפגשנו – לדוגמא‪ :‬בעיות יציבות ויונים‪ .‬‬ ‫‪ .‬מסתבך ?‬ ‫* לבעל חיים ישיב יש זרם מים וזו אפשרות קלה יותר לתזונה‪.‬אורגניזם מסוים סגר את עצמו וכך שמר על ריכוז יונים קבוע (??לאיזה‬ ‫מהפתרונות זה מתייחס??)‪ .‬חולייתנים‪ .‬‬ ‫אז למה בכל זאת כן יצאו ליבשה ‪ -‬יציאה ליבשה התרחשה בכמה גלים (מבחינה אבולוציונית) –‬ ‫רוב הקבוצות שיצאו ליבשה יצאו לפני ‪ 400-300‬מיליון שנה‪ .‬בעל חיים לא יכול להתקיים‬ ‫בסביבה יבשה‪.‬דו‪-‬חיים של היום לא למדו‬ ‫להתמודד עם יובש‪ .‬מי שיצא דרך חוף פתר את בעית היונים אחרת – למדו להתמודד עם טווח‬ ‫רחב של ריכוזי יונים‪ .‬לעומת זאת‪ .2‬מסלול אחר זה יציאה לסביבת החוף (איזור גאות ושפל‪/‬סביבה של שפכי נחלים) – גם שם יש‬ ‫בעיות יונים ויציבות‪ .‬‬ ‫משתלם מבחינה אבולוציונית לצאת ליבשה‪ .‬משקל‪ .‬‬ ‫חולייתנים‪ .‬‬ ‫* מי שנמצא בים יכול להפיץ תאי זרע וביצה‪ .‬כלומר‪ .‬יציאה ליבשה התבצעה בשני מסלולים שונים‪:‬‬ ‫‪ .‬יש‬ ‫אפשרות להתמודד עם הסביבה‪.‬‬ ‫** רוב החלזונות של מים מתוקים הגיעו לשם דרך יבשה‪ .‬נכון גם לגבי שלשולים)‪.‬הם פותרים את זה בעזרת התאמות‬ ‫פיסיולוגיות של איזון מלחים בגוף (ברגע שיש את זה ניתן להתקיים יותר טוב במתוקים)‪.‬ברגע שיש צמחים‪ .‫‪15.‬‬ ‫* נשימה – כשאתה נמצא בסביבה ימית יש לך זימים – אין שום בעיה שחמצן ופחמן דו חמצני‬ ‫יתחלפו בניהם‪.‬למה כל כך קשה לחיות בקרקע ? (הרבה בעלי חיים ימיים חיים‬ ‫על קרקעית הים – אבל מה שמשנה זו הסביבה‪/‬מים)‪.‬‬ ‫למה בעל חיים שיוצא מהים לאוויר‪ .‬‬ ‫הרבה בעלי חיים שיצאו ליבשה לא באמת יצאו מהמים – הן לא חיות בסביבה יבשתית אלא על‬ ‫"פילמים" של מים (לא הצליחו להמודד עם בעית ההתייבשות)‪ .UV‬‬ ‫* עניין של יונים‪/‬מליחות – בתוך הים‪ .‬‬ ‫מבחינה פיסית ‪ -‬תנועה‪ .‬‬ ‫* יציבות – הטווח בין הטמפ' בחוץ הוא גדול מאוד (הבדל טמפ' גדול מאוד)‪ .‬המים מאוד צמיגים – ניתן‬ ‫להתקדם בעזרת דחיפת המים (יכולת התנועה יותר גדולה במים למרות שהתנגדות שם גדולה‬ ‫יותר)‪.‬יצורים אחרים (חלזונות) אמרו שהם יתמודדו עם טווח גדול של‬ ‫יונים‪.‬טמפ' הים משתנה‬ ‫מעט מאוד בטווחי זמן‪.‬ביבשה זה לא אפשרי‪.‬אוויר ומים הם מדיומים שונים‪ .‬ריכוז המלחים קרוב מאוד לריכוז המלחים בתוך הגוף (לא‬ ‫מקרי ‪ -‬כי החיים התחילו בתוך הים וריכוז היונים בסביבה פיסיולוגית דומה מאוד לזה שבים)‪.‬‬ ‫* בנוסף לכך המים מסננים את קרינת ‪.‬פרוקי רגליים ורכיכות!!??!!‬ ‫(חלזונות יבשתיים) – יודעים להתמודד עם מצבי יובש אמיתיים‪ .

‬הפתרון הוא התנשלות (תכונה משתופת לכל פרוקי רגליים אבל לא רק)‪.‫‪ .‬כל צעד הוא התנשלות – בשלב מסוים הוא משיל שלד כי הוא‬ ‫רוצה לגדול‪ .‬מבנה קשיח שמקיף את כל הגוף‪.‬קבוצה קרובה ביותר לפרוקי רגליים (אך רגלייהם לא פרוקות בפועל – אין‬ ‫להם מפרקים)‪ .‬חיים בסביבות לחות‪.‬כמה מאות מינים במערכה זו (הם גם‬ ‫מתנשלים)‪ .‬נתבונן במבנה של יצור שהוא חצי דג וחצי זוחל‪ .‬הפתרון של בעיית היונים היה חייב להתבצע לפני היציאה‬ ‫ליבשה (מע' של הפרשת שתן)‪.‬יש להם מגע נעים וקטיפתי‪ .‬מה שמאפשר לנו‪ .‬שכבה עמידה בפני מים‪ .4‬מאזן יוני – נדבר עליו בשבוע הבא‪ .‬עמיד בפני מים‪ .‬‬ ‫מערכת על – ‪ .‬‬ ‫** אורגניזם ששוחה – יכולה להיות פרה‪-‬אדפטציה לשרירים שהם מספיק חזקים כדי להתמודד‬ ‫עם יבשה‪.‬‬ ‫‪ .‬אצלינו יש גידול‬ ‫רציף של משקל לעומת זמן (גרף כלפי מעלה) עד שמגיעים לגודל מקסימאלי‪ .‬השלד החיצוני מהווה פרה‪-‬אדפטציה (**שימוש בתכונה שירש מאב קדום‪ .‬גם הוא לא יכול לגדול ולכן הם מתנשלים‪.Ecdysozoa‬בעלי יכולת התנשלות (מתאפיינים כולם בזה שהם מתנשלים)‪ .‬גדילה של ‪ Ecdysozoa‬היא לא רציפה‪ .‬המים נותנים גם תמיכה (בגלל שיש יכולת לצוף)‬ ‫והצורך של האורניגזם להחזיק את המשקל שלו במים הוא קטן ‪ -‬הוא לא צריך לתמוך את כל‬ ‫המשקל שלו במים בגלל הציפה‪.‬‬ ‫שלד חיצוני – אטום בפני מים וגם נותן‬ ‫תמיכה‪ .‬‬ ‫‪ .‬אצל נציגים של‬ ‫‪ Ecdysozoa‬הגידול הוא לא רציף‪ .‬לקבוצה זו יש‬ ‫שורשים ימיים – יש מאובנים שלהם מתקופת הקאמבריום‪ .‬החלזונות לא משתמשים בפתרון של שלד חיצוני‬ ‫ופנימי‪ .‬‬ ‫* ‪ – Onychophora‬תולעי קטיפה – כל נציגיה יבשתיים – אין ימיים‪ .‬‬ ‫**קרית – סביבה של גאות ושפל – כדי לחיות בה צריך איזון מלחים‬ ‫יש קבוצה של בעלי חיים שיכולים להתמודד עם טווח גדול של מלחים בסביבה כי הם יכולים‬ ‫לשנות את מאזן המלחים בגופם‪.‬יש להם גם שלבי לארווה – שמופרדים זה מזה על ידי התנשלות‪.‬אז הוא מגדל שלד חדש ולכן גרף הגדילה נראה כמו מדרגות (גדילה לא רציפה דרך‬ ‫מס' שלבים)‪ ** .‬אם השריון לא יכול‬ ‫לגדול‪ .‬שלד קשיח חיצוני מגביל מאוד את הגדילה‪ .‬‬ ‫* דובוני מים – ‪ – Tardigrades‬הגדולים ביותר מגיעים לגודל של מילימטר‪ .‬מפזר את המשקל על כל הגוף‪ .‬לחולייתנים יש שלד פנימי ‪ .‬יש איזור שאחראי על‬ ‫גזים ונמצא בפנים כשהוא עטוף‪ .‬כולם טרופיים (נמצאים‬ ‫באיזורים לחים מאוד)‪ .‬מאפשר התמודדות עם טורפים ומונע‬ ‫התייבשות‪ .‬למרות ששלד החיצוני שלהם פחות קשיח‪ .3‬ריאות – פתרון לנשימה בסביבה אווירית‪ .‬ולכן‪ .‬‬ ‫צריך מערכת שלד שתפזר את המשקל של הגוף בצורה אחידה כך שתתן תמיכה לרקמות והן לא‬ ‫יתפזרו‪ .‬במקום שהזימים יהיו בחוץ‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יצור שמייצג שלבים‬ ‫ראשונים של התאמה של יציאה ליבשה –‬ ‫הגפיים לא יכולות להחזיק את משקל גופו‬ ‫(אחר כך מצאו פתרונות אחרים)??‪.‬לעופות וזוחלים להתמודד עם סביבה‬ ‫יבשתית‪ .5‬פיזיקה – צריך להתמודד עם היבשה‪ .‬‬ ‫רביה – אין בעלי חיים שיושבים ביבשה ומפזרים תאי זרע וביצית – חיייבת להיות פגישה בין‬ ‫זכר ונקבה‪.1‬בעיית התייבשות ‪ -‬יצירת כיסוי עור עמיד בפני מים (השכבה הקרטינית ‪ -‬השכבה העליונה‬ ‫ביותר בעור)‪ .‬כיסוי גוף רך יחסית‪ .‬יונקים פיתחו באופן משני הזעה (מנגנון שמאפשר איבוד של מים) וזהו המחיר שאנו‬ ‫משלמים כדי לווסת את טמפרטורת הגוף‪.‬‬ ‫בעל גמישות מינימאלית‪ .‬לחלזונות יבשתיים – יש חלל פנימי דמוי ריאות המוקף באפיתל‬ ‫דק ‪ -‬פתרון אליו הגיעו בנפרד בשלושת המערכות היבשתיות‪.2‬בעיות ברביה ותזונה – בעלי חיים יבשתיים לא ניזונים בסינון לכן הבעיה הזאת לא קיימת‪.‬יש שני סוגי שלד – חיצוני ופנימי‪ .‬יש‬ ‫יותר מ – ‪ 3‬מערכות אבל נזכיר שלוש‪ .‬אפשר‬ ‫לראות שהגפיים וכל מה שנקרא "חגורת הכתפיים"‪/‬אגן ‪ -‬מאוד מאסיביים‪ .‬אך‬ ‫למטרה אחרת) ולכן ‪ 6-7‬קבוצות של פרוקי רגליים יצאו ליבשה בנפרד – כי המבנה שלהם פשוט‬ ‫מתאים ליציאה למים‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .

‬אכילה‪ .‬אין להם זכרים ‪ -‬נקבות‬ ‫בלבד‪ . Elegans‬אחת מחיות המחקר החשובות‬ ‫ביותר בעולם ביולוגיה‪ .‬קבוצה‬ ‫אחת נקראת אדלואידים – שאצל כולם הרביה היא אך ורק אל מינית‪ .‬כמה מאות מינים (מגוון מורפולוגי לא גדול)‪ .‬היכולת לנוע על הציר בין‬ ‫פרק לפרק נובעת משרירים‬ ‫המחברים בין פרק לפרק‪.‬עושים עיבוד ראשוני למזון ‪ -‬דומים בזה לנמטודות‪ .‬הביצים שלהם עתירות חלמון – העוברים ניזונים מהחלמון ‪.‬יש מעט מאוד שונות מורפולוגית אבל הרבה מאוד שונות‬ ‫ביוכימית (ניזונים בסביבות שונות)‪ .‬‬ ‫פרוקי רגליים – ‪ .Arthropoda‬מנצחים מבחינת כמות והצלחה – נמצאים בים‪ .‬יש להם לוע משולש שמורכב משלושה רכיבים בסימטריה‬ ‫מעגלית‪ .‬‬ ‫כלומר‪ .‬לקחו אותם לחלל ‪-‬‬ ‫החזירו אותם לכדוה"א והם היו בחיים‪ .‬רק לפרוקי רגליים שהם לא‬ ‫חרקים יש יותר מינים מכל מערכה אחרת‪ .‬‬ ‫** יש קרוב למיליון מינים מתוארים של חרקים‪.‬אין זרימת גנים ואין משמעות למין(??)‪.‬עלים וכו')‪.‬‬ ‫‪ – Rotifera‬נקראים על שם נושאי גלגל – בצד הקדמי יש להם שתי אגודות של ריסים‬ ‫המסתובבים בתנועה מעגלית ‪ -‬חיות גלגל‪ .‬המבנה הזה הוא כנראה עתיק‬ ‫וקדום‪.‬התמחות‬ ‫הסגמנטים מודגמת בצורה הטובה ביותר בפרוקי רגליים (יכולים להתמחות איזורים לדברים‬ ‫שונים)‪ .‬ביבשה ובאוויר‪.‬אם אין רביה‪ .‬יש כאלה שמתמחים לאברי חוש‪ .‬‬ ‫* המבנה המופרפולגי המודולארי שלהם – יש שלד חיצוני קשיח (להבדיל ‪ Onychophora‬ששלד‬ ‫החיצוני שלה רך)‪ .‬חלק מהן טפילות (חיות על עצים‪ .‫יש להם יכולת להכנס למצב דמוי נבג‪/‬תרדמת שאז הם עמידים בפני הכל‪* .‬‬ ‫ההערכה של מספר מינים לא מתוארים נעה בין ‪ 3-30‬מיל' מינים‪ .‬בעל יכולת מוגבלת לשינוי צורה ולכן הם פיתחו מבנה סגמנטאלי‪ .‬‬ ‫מערכת העיכול איננה סגמנטאלית – צינור עיכול מחולק לאיזורים שונים ועובר דרך "המוצל"‬ ‫המלא בחומר "המופלימפה" (מע' דם פתוחה – יש צינור לב => הדם זורם בצורה דורסאלית =>‬ ‫נשפך לתוך מרחב הדם המוצל => שוטף את כל הרקמות => מתנקז חזרה לתוך הלב דרך‬ ‫שסתומי האוסטיה)‪.‬מה הופך אותם לקבוצה המוצלחת ביותר ?‬ ‫* היו הראשונים שיצאו ליבשה – אפשר להם לשתלב מראש לפני שאחרים הגיעו‪.‬יודעים את ההיסטוריה של כל תא ותא (מתוך ‪ 1080‬תאים)‪.‬בעלי חיים‪ .‬רובם חרקים‪.‬‬ ‫חיית מודל נפוצה בחקר התפתחות עוברית‪.‬‬ ‫השרירים מחברים תמיד בין סגמנט‬ ‫אחד לזה שלפניו (כמו תפר) מה‬ ‫שמאפשר את התנועה של הגוף‪.‬ההתפתחות העוברית‬ ‫שלו תוארה ברמה של תא בודד‪ .‬‬ ‫‪ – Nematoda‬נקראות גם תולעים עגולות – מייצגות את התולעים הבסיסיות ביותר‪ .‬‬ ‫** הנקבה שלהם(??) משילה את השלד החיצוני עם הביצים מה שנותן הגנה פיסית והגנה‬ ‫מהתייבשות (לביצים)‪ .‬‬ ‫*** צלום מאבד את התפקיד שלו כתמיכה הופך להמוצל‪.‬עיקר‬ ‫השרירים הם שרירי אורך שמחברים‬ ‫בין סגמנט אחד לסגמנט אחד אחריו‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כ‪ % 60 -‬ממנה מכל המגוון של כל המינים בכלל (לא‬ ‫רק בעלי חיים) הם פרוקי רגליים‪ .‬השרירים הם דורסאליים‪/‬ונטראליים‬ ‫ומאפשרים יכולת מאוד מוגבלת ??‬ ‫של תנועה (התכווצות השלד)‪ .‬‬ ‫מגוון המינים של פרוקי הרגליים הוא עצום‪ .‬יש מאות‬ ‫אלפי מינים וכולם נראים אותו הדבר‪ .‬‬ ‫מבחינה מחקרית – ‪ Nematoda‬מפורסמת – ‪ – c.‬אחד האורגניזמים הראשונים שרצפו לו את הגנום‪ .‬תנועה‪ .‬כבר ‪ 80‬מיל' שנה לא היה שם זכר ! אם אין שום זרימה של גנים – איך המינים נשארו‬ ‫כמין בודד ?‪ .

‬‬ ‫‪ – Crustacea‬סרטנים –‬ ‫אפשר להגיד עליהם‬ ‫שהם קבוצה פראפילטית‬ ‫– כוללים בתוכם את‬ ‫החרקים (חרקים הם‬ ‫קבוצה בתוך סרטנים ולכן‬ ‫קבוצה‬ ‫לא‬ ‫סרטנים‬ ‫אמיתית)‪.‫התנועה של הרגליים היא בתנועה לאורך ציר המפרקים‪ .‬‬ ‫פילוגנטית‬ ‫מאפיינים‬ ‫מבחינת‬ ‫ נתייחס‬‫מורפולוגיים‬ ‫הסגמנטים‬ ‫לזהות‬ ‫הגוף‪.‬‬ ‫** לפעמים יש לגנגליון יכולת לייצר מקצב‪.‬‬ ‫הגנגליאון הסגמנטאלי עצמו נותן את האות של התנועה לרגל‪ .‬‬ ‫המחלקות שאינם חרקים‬ ‫– ‪( Myriapoda‬קב' קטנה‬ ‫‪Crustacca‬‬ ‫יחסית)‪.‬סיב עצב סגמנטאלי – בין סגמנט‬ ‫לסגמנט יש שני סיבים שמחברים בין גנגליונים‪ .‬‬ ‫בקליפת‬ ‫שלוש מתוך ‪4‬‬ ‫אלו‬ ‫קבוצות‬ ‫תחת‬ ‫נכללות‬ ‫הקבוצה‬ ‫‪Mandibulata‬‬ ‫(לסת) – זוג גפיים‬ ‫סגמנטליות‬ ‫שהתמחו ללעיסה‪.‬בדרך כלל מבנה בסיסי הוא זוג גפיים‬ ‫אחד פר סגמנט ויש התמחות של הגפיים הסגמנטליות‪ .‬בסמגמנט של הראש יש איחוי של כמה גנגליונים‬ ‫סגמנטאליים‪ .‬‬ ‫(גדולה ומגוונת) ועוד‬ ‫מחלקה‪.‬תפקיד של גנגליאונים בכל סגמנט היא בקרה של גפיים באותו הסגמנט‪.‬הלב הוא גם סגמנטאלי – יש צינור‬ ‫אחד אורכי שבכל סגמנט יש התעבות שרירים וגם אוסטיאה‪.‬‬ ‫כשמתסכלים על‬ ‫מבנה הגוף הכללי‬ ‫אפשר לחלק את‬ ‫של‬ ‫הסגמנטים‬ ‫הרגליים‬ ‫פרוקי‬ ‫לקבוצות סגמנטים‬ ‫‪tagmata‬‬ ‫בשם‬ ‫(ראש חזה ובטן)‬ ‫ קבוצה של‬‫סגמנטים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫פרוקי רגליים מחולקים ל‬ ‫ ‪ 4‬מחלקות‪ .‬על החרקים‬‫נדבר בשיעור הבא‪3 .

‬יש גם שלושה זוגות של גפי פה – גפיים שמשמשות‬ ‫להכנסת ולעיסת המזון‪.‬יש להם יכולת חיתוך אך לא יכולת לעיסה אמיתית – לכן הם עושים עיכול חיצוני –‬ ‫מפרישים חומרי עיכול חיצוני ומוצצים את המזון פנימה‪ .‬‬‫* זוטעקרב‬ ‫* עכשובים – בעלי כוליצרות מאוד גדולות –‬ ‫יכולים לטרוף דברים מאוד גדולה‪ .‬‬ ‫ אין להם בטן מוארכת‪.‬נפוצים אחרי הקציר‪.‬‬ ‫העכבישנים כוללים לא רק עכבישים (למרות שעכבישים הם הקבוצה הגדולה ביותר)‪.‬‬ ‫* מבנה הראש גם כן ייחודי לכל קבוצה‪ .‬איזור החזה מתמחה לתנועה(????!!)‪.‬זוגות של רגלי הליכה‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫קבוצה של עכבישיים (‪ .‬מאוד מהירים –‬ ‫לא‬ ‫רגלי הליכה מאוד ארוכות‪ .‬יש להם ראש‪-‬חזה ושני סגמנטים של‬ ‫עזר לאכילה‪ .‬טפילים‬ ‫חיצוניים וגם חיים על פני העור‪ .‬בדיוק‬ ‫אותה זהות של סמגנטים‪ .‬בחנינים ‪-‬‬ ‫משמשים כצבתות אלא כאברי חישה‪.‬נדלים – טורפים פעילים שמחפשים את המזון באופן אקטיבי‪ .‬נפוצה מבחינת מינים‪ .‬בקבוצה זו יש תופעה מעניינת – כל שני סגמנטים מתמחים לדיפלוסגמנט – נראה כאילו‬ ‫שני רגליים על אותו סגמנט אבל אלא שני הסגמנטים שהתאחו‪ .‬‬ ‫* קוצרים – יש לוח אחד שמכסה גם את הראש‬ ‫וגם את הבטן‪ .‫שמחוברים למבנה אחד‪.‬הסגמנט הקדמי ביותר של הגוף מתמחה לערס‪.‬הרגליים הולכות‬ ‫הצידה‪ .‬הכל ביחד מעוגן ליחידה אחת בשם ראש חזה‪ .‬אין אף חיה עם מספר זוגי של‬ ‫רגליים‪** .‬זוג קדמי‬ ‫מתמחה לזריקת ערס (רגליים קדמיות??)‪ .‬לכל הנדלים יש מספר אי זוגי של‬ ‫זוגות רגליים‪ .‬‬ ‫ראש החרקים מורכב משישה סגמנטים שמתאחים לקופסא אחת – יש איחוי של כל הסגמנטים‬ ‫למרות שבשלב העוברי ניתן לראות הבדל בין סגמנטים‪ .‬‬ ‫* קרציות – לוח מאוד קשיח שמכסה גם את החזה‬ ‫וגם את הבטן‪ .‬מרבי רגליים – אוכלי צמחים ורקב‪ .‬יש המון דגמים שמשתנים – לדוגמא‬ ‫רגליים‪/‬גפיים שעוזורת לתזונה‪.‬כנראה‬ ‫האנטנה השניה אבדה ‪ -‬זה הסגמנט האבוד??‪ .‬‬ ‫‪ – Myriapoda‬רבי רגל‪ .‬‬ ‫בטן מוארכת ודקה – הזנב של העקרב הוא סגמנט של בטן ויש בסוף סגמנט עם ערס‪ .‬יש סמגנט שהוא אבוד –‬ ‫קיים בשלב העוברי אבל נעלם בבוגר‪ .‬‬ ‫‪ – Chelicerata‬יש ראש‪-‬חזה עם ‪ 4‬זוגות רגלי הליכה‪ * .‬מספר הסגמנטים של נושאי רגליים הוא אי‪-‬זוגי‪ .‬מרבי רגליים נמצאים רק ביבשה‪.‬הזכר מפריש מבחנינים גדולים‬ ‫את קופסת הזרע ומביא אותה לנקבה‪.‬מבחינה אבולוציונית יש שימוש אחר לחלוטין באותם איברים‬ ‫עתיקים‪ .‬‬ ‫דומה ל ‪ Chelicerata -‬הראשוניים‪ .‬‬ ‫סרטנים – מבנה ראש דומה לזה של אחרים אבל יש שני סגמנטים עליהם יש אנטנות‪ .‬‬ ‫* עכבישים – קב' מוכרת ביותר בתוך עכבישונים‬ ‫– ראש חזה קטן‪ .‬בחנינים – גפי חישה שיש בהם וריאציות‬ ‫שונות‪ 4 .‬חשובים מבחינה‬ ‫רפואית – אלרגיים לאבק בעצם אלרגיים אליהם‪.‬העקרב – בעל דגם גוף מאוד שמרני‪.‬הרגליים של‬ ‫העכבישים הומולוגיים לכל השאר‪ .‬בעכבישים הבחנינים משמשים כאברי רביה‪ .‬אחרי זה יש רצף של גפיים – יכול להגיע למאות כך שכולם אותו‬ ‫הדבר‪ .‬הרבה‬ ‫מהם מדבריים‪.‬יש סגמנט אחד עם מחושים‪ .‬יש לו ‪ 4‬זוגות של גפי הליכה אך הקדמיים התמחו לצבתות‪.‬‬ ‫ברוב החרקים שני הסגמנטים האחוריים של החזה כוללים כנפיים‪.)Chelicerata‬אין להם ראש אמיתי‪ .‬‬ ‫רבי הרגל ‪ – Myriapoda -‬מבנה הראש כמעט זהה לזה של חרקים‪ .‬הסגמנטים של הבטן הם חסרי גפיים‪.‬קופסת ראש אחת‪ .

‬האב הקדום של פרוקי רגליים כנראה‬ ‫נמצא בקבוצה זו‪.‬יש להם לארווה – פגית מטיפוס‬ ‫לארוויוס – פגית אופיינית לרוב הסרטנים המורכבת משלושה סגמנטים שמשמשים בשלב‬ ‫לארוואלי כאברי שחיה‪.‬כיום מקובל‬ ‫לחשוב שכל הקבוצה של ‪ lobopods‬הם האב הקדום המשותף של ‪ .??Lophophore‬אחד נשאר‬ ‫בים ושני הקשה את השלד החיצוני והפך לפרוק רגליים‪ .‬שתי זוגות אנטנות‪ .‬ובגשם ראשון מתפתחות‪ .‬יש להם מבנה סגמנטאלי‪ .‬הביצים שלהם יכולות לעבור‬ ‫התייבשות‪ .‬יש גם רגלי שחיה שמתפקדות‬ ‫כזימים – הם איבר הנשימה שלהם‪ .‬חלקם טפילים וישיבים‪ .‬‬ ‫* סרטנים קצרי הבטן – יצאו ליבשה במיל' השנים אחרונות בלבד‪.‬‬ ‫עוד קבוצה מוזרה ומיוחדת – בלוטי ים – ‪ –Cirripede crustaceans‬סרטנים ישיבים שעברו‬ ‫התפתחות מוזרה‪ .‬שינוי דרמטי ומוזר של מורפולוגיה קיימת – אבותיו של הבלוט היו סרטנים‬ ‫אך הוא עבר שינוי‪.‬סרטנים שעברו התפתחות מים‬ ‫ליבשה‪ .‬יש גם טחביות ימיות שהם חזרה משנית של סרטן שחזר דרך היבשה לים‪.‬קבוצה זו נשארה בים – היו טורפי על של אוקיינוסים – הגיעו לגודל של מטרים‪.‬‬ ‫לכל סגמנט יש זוג רגליים מסוג אחר לחלוטין‪ .‫* סרטנים ‪ – Crustacea‬מגוון עצום מבחינת צורות גוף‪ .‬מוצאים אותם מתחת לאבנים‪ .‬יש קבוצה של גפי עזר לאכילה‪/‬גפי אכילה ‪ -‬עוזרים להביא את המזון‬ ‫לפה‪ .‬מבנה של סרטן מורכב יחסית – יש את‬ ‫הראש‪ .‬הצבתות של הסרטנים המודרניים הם גפי‬ ‫הליכה??– צבתות של עקרב וסרטן הן שני איברים שונים שהתפתחו להליכה??‪.‬יש איזור מרכזי‬ ‫ושני צדיים‪ .‬‬ ‫קבוצה עם מגוון צורות שונות‪ .‬‬ ‫‪ –Trilobites‬פרוקי רגליים שנכחדו לחלוטין‪ .‬‬ ‫אבולוציה של פרוקי רגלייים – מכירים אותם מקמבריום‪ .‬הביצים נשארות יבשות‪ .‬כשזיהו שלדברים האלה יש לארווה שדומה לסרטן ‪ -‬הגדירו אותם כסרטנים‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫טחביות – יכולים להתכדר לכדור‪ .‬נכחדו לחלוטין לפני ‪ 250‬מיל' שנה‪.‬יש התמחות גבוהה ביותר של סגמנטים לתפקידים שונים‪.‬‬ ‫* סרטנים זים רגליים – סרטנים שנמצאים במקווי מים זמניים‪ .‬יש‬ ‫חלקוה פנימית לראש ולחזה אבל הכל מכוסה בלוח אחד גדול‪ .‬‬ ‫‪ –Eurypterids‬מוכרת מלפני המון זמן‪ .‬כל המבנה הזה מאוחד ביחד לראש חזה (אבל לא אותו ראש חזה שיש אצל עכבישים)‪ .‬מוכרים כ – ‪ 15000‬מינים מאובנים‪ .‬נקראים גם עקרבי ים – מבנה שלהם דומה לזה של‬ ‫עקרבים‪ .‬רובם במים‪ .‬חלקם קטן ביבשה‪ .‬צורת חיים שמזכירה את ההידרות – בעלי‬ ‫חיים ישיבים ומסננים‪ .‬סרטנים נמצאים גם בים וביבשה (אין‬ ‫סרטנים מעופפים)‪ .

‬כל עינית מגבשת כנראה תמונה של‬ ‫אור וצל יחסי והם לא רואים תמונה ממש כמו שאנחנו תופסים למרות יכולים לזהות תנועה‪/‬אור‪/‬צל)‪.‬‬ ‫למה קבוצה זו מאוד מוצלחת ? לאף אחד אין תשובה (העובדה היא שיש יותר חיפושיות מכל דבר‬ ‫אחר על פני כדוה"א)‪ .‬זה מבוסס גם על נתונים‬ ‫מולקולאריים וגם על מבנה הלסתות‬ ‫והראש (מורפולוגיה?) – ההבדל העיקרי‬ ‫בין החרקים והסרטנים זה שהחרקים‬ ‫איבדו את אנטנות בראש (קשור לסגמנט‬ ‫האבוד משיעור קודם)‪.‬חרקים בתורם נחלקים לכל מני תת קבוצות‪ .‬‬ ‫* הראש הוא מרכז לאיבוד‬ ‫חושי ותזונה‪ .‬זבובים ויתושים‪ * .‬על היבשה החרקים‬ ‫הצליחו‪ .‬השונים משלנו) ובקבוצות מסוימות‬ ‫יותר רגישה משלנו ‪ -‬יכולים לראות טווחים שאנו לא רואים‪ .‬‬ ‫מיוצגים על ידי ‪ 4‬סדרות – * פרפרים‪ * .‬סדר גודל של מיליון ‪ 000‬אלף מינים מתוארים‪.‬‬ ‫סרטנים הם קבוצה פאראפילטית של‬ ‫חרקים‪ .‬האם החרקים התפתחו במים ואז יצאו ליבשה ‪ -‬זו שאלה סמנטית של מתי‬ ‫מתחילים לקרוא להם חרקים‪.‬הסגמנט הבא הוא סגמנט האנטנה –‬ ‫איבר חישה מכאני וגם כימי‪ .10‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה מס' ‪11‬‬ ‫אנחנו נמצאים בפרוקי רגליים – הם‬ ‫מערכה אחת בתוך העל מערכה‬ ‫‪ .‬‬ ‫רובם הגדול מתוארים בקבוצת בעלי גלגול מלא‪.‬‬ ‫חרקים מורכבים משלושה‬ ‫איזורים‪/‬טגמטה (חלקים)‪.‬‬ ‫* האם אובדן המחושים תורם למשהו ביבשה ? לחרקים אבד זוג אנטנוט‪/‬מחושים ואף אחד לא ידוע‬ ‫איך זה עזר להם להיות ביבשה‪.‬‬ ‫יש להם גם יכולת ראיית צבע (בגלל פיגמנטים מסוימים בעין‪ .‬פרוקי רגליים נמצאים בכל‬ ‫הסביבות – חרקים מיוצגים במים‬ ‫מתוקים וכל האיזורים האחרים חוץ ממי‬ ‫ים (??)‪.‬אחוז מ(כלל??)‬ ‫החיות הן חיפושיות‪ .‬כמה קבוצות של סרטנים‬ ‫יבשתיים וקבוצת חרקים (שלא נחשבת לסרטן) יצאו ליבשה מוקדם יחסית‪ .Ecdysozoa‬פרוקי רגליים הם קבוצה‬ ‫מגוונת ומצליחה‪ .‬‬ ‫החרקים על פי רוב המחקרים היום הם‬ ‫למעשה קבוצה שיצאה מתוך הסרטנים‪.12.‫‪22.‬החרקים בתורם אחוז מאוד גבוה מפרוקי רגליים וחיות בכלל‪ 25% .‬וחיפושיות (‪ 33‬אחוז‬ ‫ממגוון החרקים)‪ .‬אח"כ יש שלושה סגמנטים של פה המכילים שלושה זוגות של גפי עזר‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫הקדמי שבהם הוא סגמנט העין‬ ‫(לא כולל גפיים) – העיניים של‬ ‫חרקים הם כמעט תמיד‬ ‫מורכבות (מורכבות הכוונה ‪-‬‬ ‫מהרבה עיניות קטנות ולא עין עם עדשה שמקרינה על רטינה‪ .‬מתוך פרוקי הרגליים‬ ‫מיליון ומשהו מינים (כמעט ‪ 00‬אחוז) הם‬ ‫חרקים‪ .‬‬ ‫פרוקי רגליים יצאו כמה פעמים ליבשה –‬ ‫ה עכבישאים‪ .‬מורכב משישה‬ ‫(מתייחסים כאן‬ ‫סגמנטים‬ ‫לעובר – בבוגר קשה לדעת מה‬ ‫קרה כי הסגמנטים "התכווצו")‪.‬נמלים ודבורים‪ * .‬המגוון הוא מאוד מאוד רחב ומרשים ויש להם כמה מאפיינים היחודיים רק להם‪.

‬גפי פה‪ .‬יכולת לנוע והוא‬ ‫הולך ומחפש בנות זוג‪.)Nymph-‬אחרי שהוא‬ ‫מגיע לשלב בוגר הוא לא מתנשל –‬ ‫אין כאן שלב גולם‪.‬‬ ‫חרקים בעלי גלגול חסר‪/‬חלקי ‪-‬‬ ‫מהביצה בוקע זחל (שלב לארוואלי)‪.‬לבוגר‬ ‫יש כנפיים‪ .‬הבטן מכילה חלקים גדולים של מע' העיכול‪/‬נשימה‪/‬הפרשה ‪-‬‬ ‫התאמות ייחודיות לבטן קטנות יותר ויש שם יחסית מעט וריאציות‪.‬‬ ‫* רוב השמות של סדרות של חרקים היא ___קטרה (מתייחסות לכנפיים) – הבדלים בכנפיים ורגליים‬ ‫כחלק ממקור למגוון בין חרקים‪ .‬‬ ‫צורת חיים\מחזור חיים )‪.‬נמלים ניצלו נישה אחרת ולכן‬ ‫איבדו כנפיים אבל משתמשים בהם עדיין בשלב רביה‪.‬הרוב הגדול‬ ‫מבחינת מספר מינים של חרקים הם‬ ‫בעלי גלגול מלא (חיפושיות) חלק גדול‬ ‫יותר מבחינת מספר קבוצות הם בעלי‬ ‫גלגול חסר‪Holometabolous insects .‬בשלב מסוים הזחל נכנס‬ ‫לשלב גולם‪ pupa/‬ובתוך הגולם הוא‬ ‫עובר תהליך גלגול מלא בו חלק גדול‬ ‫מהרקמות מפורקות ונבנות מחדש ‪-‬‬ ‫יש בניה של כמעט חיה חדשה‪ .‬אברי מין‪ .‬אנטנות וכמעט כל‬ ‫מה שיש לבוגר‪ .‬גם הוא גדל דרך‬ ‫סדרה של נשלים עד שהוא מגיע‬ ‫לבוגר ‪ -‬כשלבוגר יש אברי מין‬ ‫וכנפיים (עד שאין לו אברי מין וכנפיים‬ ‫הוא נחשב ל‪ .‫לאכילה‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫הזחל ב‪Hemimetabolous insects-‬‬ ‫דומה בסך הכל לבוגר ‪ -‬יש לו‬ ‫רגליים‪ .‬ריח מתייחס‬ ‫לחישה כימית – הקיימת על האנטנות וגפי פה – מאפשרת לו לגשש קודם עם הבחנינים כדי לטעום‬ ‫את האוכל‪.‬‬ ‫גם כאן השונות מתקיימת בהבדלים בין סוגי הרגליים ובסוגי הכנפיים בהתאמות השונות‪.‬הזחל עובר‬ ‫מספר נשלים (כל גידול מלווה‬ ‫בהתנשלות ושלבי הזחל שונים מאוד‬ ‫מהבוגר)‪ .‬‬ ‫חסרי גלגול משמרים דגם פרמטיבי‬ ‫של חוסר כנפיים בכלל (דומים פחות‬ ‫או יותר להמימטבוליים ‪ -‬בוקעים‬ ‫כגרסה קטנה של בוגר)‪ .‬‬ ‫החזה הוא מרכז התנועה של החרק – מורכב משלושה סגמנטים ועל שני האחוריים יש זוג כנפיים‪.‬אחריו יש עוד שני זוגות של סגמנטים – מאקסילה ולביום– אלה עוזרים לעיבוד נוסף של‬ ‫אוכל והכנסתו לפה‪ .(Life History‬‬ ‫יש שני מחזורי חיים – בעלי גלגול‬ ‫מלא ובעלי גלגול חסר‪ .‬‬ ‫הדגם הפרמטיבי (של החגב) קיים אצל הרבה חרקים אבל קיימות וריאציות שונות‪ .‬‬ ‫ פרפר – חיה מתחילה את חייה‬‫כביצה ממנה בוקע זחל‪ .‬‬ ‫* לעשים זכרים יש אנטנת ריח גדולה ומפוצלת כמו נוצה שחישת ריח הנקבות‪.‬לבוגר (אצל‬ ‫חסרי גלגול) אין כנפיים ויכולים‬ ‫להתנשל עד שלב הבוגר‪.‬הוריאביליות של שלושת גפי פה אלה היא חלק ממגוון הגדול אצל חרקים‪.‬מי שהיו לו כנפיים ואיבד אותם לא שייך לחסרי כנפיים‪ .‬‬ ‫הסיבה שהחרקים מוצלחים יותר מכל קבוצה אחרת של פרוקי רגליים זה בגלל שהם יכולים לנצל את‬ ‫נישת התעופה‪ .

‬גם שם יש תפקיד של‬ ‫דומיננטיות – יש זכרים שאין להם קרניים ומנצלים‪ .‬כינים וקרציות‪.‬‬ ‫* חיפושיות מנצלות מגוון רחב של חומרי מזון – יש להם לסת פרמיטיבית שיכולה לנשוך דברים‪.‬הרבה‬ ‫מטימנופטרה הם מושבתיים – חיים בשיתוף ועזרה הדדית‪.‬לכל הדיפטרה זוג כנפיים אחורי קטן שהופך להיות איבור של‬ ‫שיווי משקל – עוזר לאיזון‪ .‬לעשים הקטנים יותר ‪ -‬שני זוגות כנפיים שמכוסות בקסקסים‬ ‫שנותנים את הצבע‪ .‬להזדווג עם נקבות ללא עימות‪.‫* יש הבדל מהותי בין לארווה במטמורפוזה לבין לארווה של חסרי חוליות ימיים – יצורים שאין להם‬ ‫שלב לארוואלי הם ישיבים ושלב הלארווה הוא שלב ההפצה (אצל יצורים ימיים)‪ .‬‬ ‫* יש קבוצות של חרקים שבהם הבוגר חי יום אך הזחל חי שבועות רבים‪ .‬בחרקים המצב הוא‬ ‫הפוך – השלב הלארוואלי אצלם הוא מוגבל תנועה (הוא נשאר בטווח של סנטימטרים בודדים) ואילו‬ ‫הבוגר הוא זה שמתרבה ומחפש מקומות חדשים‪ .‬מפתחים צבעים הרבה יותר דרמטיים (לעומת‬ ‫אלה שאין להם צפיפות)‪ .‬עם זאת יש גם זבובים ששימרו את הדגם הפרמטיבי של נשיכה‪.‬אז הם מתרוממים ומחפשים מקום אחר לאכול – כך שיכולים לכסות המון‬ ‫ק''מ ריבועיים‪.‬צרצרים‪ .‬יש פשפשים אוכלי צמחים –‬ ‫כנימות‪ .‬‬ ‫הצרצור משמש לחיזור או לדחיה (כדי להפחיד)‪.Orthoptera‬הרגליים האחוריות מתמחות לקפיצה‪ .‬הנקבה צריכה למצוא מזון עם הרבה חלבונים (כמו דם) לכן רק נקבות‬ ‫עוקצות‪ .‬החלוקה האקולוגית בין‬ ‫הימיים לחרקים בשלב הלארווה הוא שונה מאוד‪.‬לפעמים הכנפיים האחוריות נעלמות‪ .‬הרבה אוכלי בשר‪ .‬ארבה זה מופע מסוים שקיים בערך ב – ‪ 10‬מינים של חגבים‪ .‬דבורים ונמלים)‪ .‬יש פשפשים שמתמחים לחיי מים‪.‬בנוסף לכך‬ ‫הבוגר פגיע יותר‪ .‬מבחינת חלוקת הזמן הלארווה הוא השלב‬ ‫הדומיננטי (הבוגר של הפרפר חי שבוע אך הזחל חי כמה חודשים עד שהופך לבוגר)‪.‬הצרצור מתאפשר‬ ‫הוא על ידי הזזה של כנפיים הקדמיות (יש רצף של רכסים על כנף אחת ורצף מקביל על שניה –‬ ‫הזזה של רכסים אלה אחד על פני השני מביאה לצרצור כך שלמינים שונים יש צרצורים שונים)‪.‬‬ ‫מבין בעלי גלגול חסר ‪ -‬פשפשים שדומים מורפולוגית לחיפושיות‪ .‬‬ ‫* זבוב הבית ‪ -‬זוג כנפיים קדמיות ואחוריות (בשביל איזון)‪ .‬‬ ‫* צרצר – צרצרים שייכים ל – ‪ .‬‬ ‫חלקן צמחוניות וחלקן טורפות‪.‬הזחל של יתוש נמצא במים‪ .‬ההתמחות שלהם זה זוג רגליים אחוריות‬ ‫לקפיצה‪.‬‬ ‫‪ –Diptera‬זבובים – בעלי זוג כנפיים‪ .‬הקרניים נמצאות בדרך כלל אצל זכרים‪ .‬צוף הוא חומר עתיר אנרגיה – אבל אין בזה חלבון כדי ליצור ביצים (מה‬ ‫שמחייב הרבה חלבונים)‪ .‬פרעושים‪ .‬יתרון נוסף הוא בהפרדת נישות – הבוגר והזחל לא מנצלים את אותם המשאבים‬ ‫כך שאין תחרות בין ההורים והצאצאים במובן מסוים‪ .‬אוכל פלנקטון וסרטנים קטנים??‪ .‬לדבורים יש גפי פה שמתמחים לדקירה ומציצה‪ .‬מה שמאפיין אותה מבחינה מורפולגית –‬ ‫סגמנט הבטן הראשון מתכווץ מאוד (לא ידועים למה אבל זה מאפיין מורפולגי של כל הקבוצה)‪ .‬יש פשפשים שמתמחים במציצת דם‪ .‬בצפיפות גדולה עוברים לפאזה‬ ‫אחרת ‪ -‬כך שבנשל הבא הופכים להיות גדולים יותר‪ .‬‬ ‫* חיפושיות קרנף – הקרניים הנוספות שיש להרבה חיפושיות הם לא חלק מהפה אלא תוספת של‬ ‫הראש ‪ -‬עוטף את ששת הסגמנטים‪ .‬על ידי התגנבות‪ .‬היתושים לא גדלים אלא‬ ‫מתנפחים (אין עוד התנשלת לבוגר)‪.‬לזבובים יש ספוג שסופג‬ ‫(גפי פה) ומעלה דברים למעלה‪ .‬‬ ‫* חגב‪ .‬‬ ‫* יתושים ניזונים מצוף‪ .‬‬ ‫או שאוכלים חתיכות של עור או דם‪.‬‬ ‫יתרון של שלב הלארווה בחרקים ‪ -‬לארווה הוא שלב האכילה וגידול העיקרי‪ .‬הבוגר ניזון באוכל עני יותר בחלבונים (ובכלל ניזון פחות)‪ .‬‬ ‫קרציות יכולים לגדול דרך כמה שלבים – גם שם מציצת הדם היא בתפקיד יצירת ביצי מין‪ .‬ההבדל בין חיפושיות לפשפשים (למעט מגלגול מלא‬ ‫וחסר) זה שאם נסתכל על גפי הפה ‪ -‬לחיפושיות יש דגם פרמטיבי ולפשפשים יש טיפוס דוקר‪/‬מוצץ‬ ‫שפונה אחורה כשהחיה לא אוכלת (קש המציצה הולך לאורך החזה)‪ .‬יש עוד כמה קבוצות קטנות יותר של בעלי גלגול מלא‪.‬‬ ‫קבוצה גדולה שניה של בעלי גלגול חסר ‪ -‬חגבים‪ .‬רוב החרקים נכנסים לכותרת ההולומטבוליים‬ ‫(בעלי גלגול מלא)‪.‬‬ ‫טימנופטרה – (כוללת בתוכה צרעות‪ .‬היתושים הזכרים לא צריכים חלבונים! הם לא צריכים לגדול עוד – צריכים רק אנרגיה כדי‬ ‫לרוץ‪** .‬הלארווה מתמחה‬ ‫באכילת מזון בצורה יעילה‪ .‬זוג כנפיים קדמי קשה יותר ומשמש‬ ‫לאיזון‪ .‬אין לסתות – מבנה‬ ‫גפי הפה מתמחות למציצה וספיגה‪ .‬פשפשים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬‬ ‫* כינה ופרעוש – יש ‪ 4‬קבוצות עיקריות של טפילים חיצוניים ‪ -‬פשפשים‪ .

‬‬ ‫כשהם מוכנים לעבור לבוגר הם עולים על פני המים ויש להם כבר כנפיים (??)‪ .‬יש להם יכולת גיבוש‬ ‫תמונה מאוד מורכבת‪.‬‬ ‫פרעושים קרובים לזבובים – בעלי גלגול מלא‪.‬הדמיון הגנטי‬ ‫בין אם לצאצאים הוא ‪ 55‬אחוז ולכן יש יתרון אבולוציוני לתכונה שעוזרת לכלל‪ .‬חיפושית זו חיה במים מתוקים‪.‬קבוצה מתמחה אחת בתוך התיקאנים התמחו לחיים בתוך העץ שהם חיים בתוכו –‬ ‫טרמיטים ‪ -‬קבוצה בה אורח חיים חברתי מאוד מורכב‪.‬‬ ‫* מקלונים – סדרה קטנה יחסית – מתמחים בלהיות דומים לסביבתם‪ .‬חזזית על עץ וכו'‪.‬‬ ‫!! אין חרקים של ים ויש רק של מים מתוקים‪.‬‬ ‫הייתה חיית מודל לגילוי מה זה גן‪ .‬יכולים לעבור התאמה לסביבה‪.‬‬ ‫צוף הוא חומר עתיר אנרגיה ויש גם אבקה עתירת החלבון‪ .‬פרעושים דומים לכינים מורפולוגית‪ .‬אבל הם כן חברתיים (חיים בתוך עץ – יש יתרון שכולם‬ ‫יעבוד ביחד)‪.‬הדימיון הגנטי בין הורה לצאצא הוא ‪ 50‬אחוז – לא מספיק‪ .‬רוב החרקים החברתיים שייכים לסוג מסוים(??) חוץ‬ ‫מטרמיטים שלא שייכים למחלקה‪/‬קבוצה זו‪ .‬מטילה בו את הביצים‪.‬‬ ‫* נמלים – שייכים לקבוצה שכוללת צרעות ודבורים‪ .‬‬ ‫דבורים הם חרקים חברתיים‪ .‬והם לא נשארים צמודים לגוף‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כינים לא מוצצות אלא לועסות את העור (לכן נמצאות בילדים כי אצל‬ ‫המבוגרים העור קשה מדי)‪ .‬גם הצוף וגם האבקה חיוניים לגידול‬ ‫הצאצאים‪ .‬דבורים וחיפושיות יש תפקיד חשוב בהאבקה‪ .‬סלמנדרות וכו'‪ .‬מגפת‬ ‫הדבר באירופה של ימי הביניים –פרעושים הם אלה שחוללו את המחלה‪ .‬חברתיים‪ .‬כל הגוף של הדבורה מכוסה בשערות‪.‬באקראי‪ .‬בפועל‪ .‬לחרקים יש תפקיד מאוד חשוב בהאבקה‪ .‬לעמלות אין בכלל מערכת מין‪ .‬רק המלכה מטילה ביצים‪ .‫שייכים לבעלי גלגול חסר‪ .‬חיית מחקר מאוד נפוצה‪ .‬‬ ‫* חיפושיות – אוספת זבל‪ .‬סוציאליות מסוג זה הופיעה בנפרד ‪ 5-3‬פעמים שונות‪ .‬האבולוציה של צמחים בעלי פרחים קשורה‬ ‫לאבולוציה של חרקים ההולומטבוליים‪ .‬גפי טרף תופסות חלק גדול מהראש‪ .‬פשפשי מיטה עוקצים והולכים קצת‬ ‫כך שנוצרת שורה של נקודות על גוף הנעקץ‪ .‬בנמלים יש אובדן משני של כנפיים כמעט בכל השלבים וכל הטיפוסים‬ ‫(רק הזכר והנקבה בשלב הזדווגות מצמיחים כנפיים ומאבדים אותם אחרי ההתרבות)‪.‬בעלי‬ ‫גלגול חסר‪ .‬‬ ‫איך מגיעים בכלל למצב של הסוואה ? חרקים קיימים כבר הרבה זמן‪ .‬רואים שבקבוצה‬ ‫ספציפית זו‪ .‬מבחינת ביומסה הם בין בעלי החיים‬ ‫הנפוצים ביותר על פני היבשה‪ .‬יש להם יכולת תעופה אבל עפים רק‬ ‫בטמפ' מעל ‪ 25‬מעלות (ולכן עפים בקיץ)‪ .‬יש יותר פרסומים בדרוזופילה מאשר על‬ ‫עכברים בכל התחום‪ .‬המבנה ההפלואידי נותן‬ ‫יתרון אבולוציוני להופעה של חברתיות‪ .‬גם פשפשים מוצצים‬ ‫ומעבירים מחלות שונות‪ .‬בחר את החיה הזאת ובגלל שהתחילו לעבוד עליה יש הרבה כלים מולקולריים ולא‬ ‫שווה לעבוד על חיות אחרות‪.‬‬ ‫מבחינה אקולוגית‪ .‬משמשים כטורפים עיקריים בשלולית‪/‬טורף העל במקומות שאין דגים‪ .‬‬ ‫* שפיריות ושפריריות (ההבדל בניהם בכיפול כנפיים)‪ .‬יש קו‪-‬אבולוציה בין פרחים מסוימים ובין מאביקים מסוימים –‬ ‫הקשר מאוד הדוק וכנראה האיץ את האבולוציה של שניהם‪.‬‬ ‫דרוזופלה – זבוב התסיסה‪/‬פירות – שורשי המחקר בדרוזופילה חוזר אחורה לתחילת הגנטיקה‪.‬הם מטילים את‬ ‫הביצים והן מופרות במים‪.‬כינים‬ ‫אוכלים עור ושער (ולא מגיעים בכלל לדם‪ .‬למה דווקא היא חיית מודל ?‬ ‫מישהו‪ .‬שפיריות הן המימטבוליות – שלב זחל דומה לשפירית בוגרת‪.‬זחלים של שפיריות‬ ‫אוכלים הכל – ראשנים‪ .‬בעלי הסוואה מורכבת‪ .‬הצוף נותן אנרגיה‪ .‬רוב הצרעות מתמחות באכילת אבקה‪.‬‬ ‫* כינים – קרובים דווקא לפשפשים – בעלי גלגול חסר‪ .‬כלומר‪ .‬האבקה משמשת כדי להאכיל את הזחלים‪.‬הרבה מאוד שאלות שונות נחקרות בזבוב זה‪ .‬הנקבות‬ ‫כוללות רק עותק אחד של הכרומוזומים (לא דיפלואידיות אלא הפלואידיות) ולכן‪ .‬‬ ‫* חיפושית שטה ‪ -‬יכולה ללכוד בועת אוויר ולהשאר מתחת למים כמה דקות‪ .‬‬ ‫תיקאן – ‪ .‬למה זה‬ ‫משתלם לקבוצה של בעלי חיים להתאגד ביחד למושבה רק כשחלק מתרבים ? כאן המושבה היא לא‬ ‫קלונאלית (כמו בהידרוזואה)‪ .‬‬ ‫לזבובים‪ .‬שם גפי פה מתמחים לדקירה ומציצה‪ . Periplaneta‬יש טיקן גרמני לעומת תיקן אמריקאי‪ .‬‬ ‫אורך דור קצר – יש הרבה דורות בהם יכולה הסלקציה לעבור‪.‬‬ ‫על הרגליים האחוריות יש גוש גדול של אבקה צהובה – הדבורה מעבירה את רגליה על כל הגוף (על‬ ‫כל הגוף יש שערות ועל השערות יש אבקה) ואוספת את הכל‪.‬כינים פחות מזיקות לעומת קרציות ופרעושים)‪ .‬גפיים קדמיות מתמחות‬ ‫ללכידת בועת אוויר ושאר לשחיה‪ .‬השם תיקאן ‪ -‬ביצים מושארות ומתפתחות בתיק‪ .‬נראים‬ ‫כמו צואה‪ .‬בשניהם השלב הלארוואלי‪/‬זחל הוא במים‬ ‫מתוקים‪ .‬‬ ‫* גמלי שלמה – חרק טורף – תופס טרף‪ .

‬שמירה על‬ ‫ריכוז נוזלים נכון‪ .‬מאזן היונים בסביבה ובתאים הם פחות או יותר אותו הדבר‪.‫התפתחות עוברית – בזחל של זבוב ובזחל של חרקים הולומטבוליים אחרים אפשר למצוא‬ ‫גושי‪/‬דיסקיות קטנות שהכוללות בתוכן את התאים שיצרו את רוב הגוף של הבוגר‪ .‬כל‬ ‫השתן הזה שנכנס למע' העיכול מסונן‬ ‫בחזרה החוצה ומשאיר רק את החומרי‬ ‫הפסולת‪ .‬‬ ‫טיפוסים של מע' הפרשה – פתחי ההפרשה נמצאים לאורך הגוף במקרה של תולעים שטוחות‬ ‫(המבנה הוא לא סגמנטאלי??)‪.‬אוראה מפרישים חולייתנים‪ .‬‬ ‫מצטרף לצואה בחלק האחורי‪/‬רקטום‪ .‬שחרור אמוניה‬ ‫הוא לא בעייתי – אמוניה הופכת ליונית‪ .‬לקחת את כל שאר‬ ‫הנוזל‪ .‬‬ ‫מערכות (‪ )Systems‬עליהם דיברנו עד עכשיו‪:‬‬ ‫נשארה מע' ההפרשה‪ .‬מע' זו היא‬ ‫כמעט מערכת החשובה ביותר –‬ ‫תפקידה הוא שמירה על איזון פיזיולוגי‬ ‫כללי של הגוף – הומאוסטאזיס‪.‬יש יצורים אוסמוקונפורמיים המתאימים את עצמם לסביבה‬ ‫יונית (צורבים – פתרון פשוט יותר)‪ .‬‬ ‫שמירה על ריכוז יונים נכון‪ .‬בעלי חיים שצריכים לשמור על סביבה יונית קבועה מפתחים מע'‬ ‫מורכבות מאוד ‪ .‬‬ ‫פיזיולוגית‬ ‫מלפיגיים – צינורות שתמחברים‬ ‫למע' העיכול בגבול בין המעי (צינורות עיוורים וחלולים בעלי מע' ביוכימית מורכבת שמכניסה נוזלים‬ ‫מהסביבה באמצעות משאבות יונים‬ ‫מורכבות ‪ -‬כך הנוזל מגיע מהמעי ומהגוף‪.‬מתמודדים עם סביבה‬ ‫צינורות‬ ‫מסובכת‪.‬‬ ‫לסנן אותו‪ .‬בשלב‬ ‫המטמורפוזה הדיסקיות הולכות וגדלות וכל דיסקית הופכת למשהו אחר‪ .‬‬ ‫מאזן יונים של יצרים בעצם בא מהים‪ .‬מע' ההפרשה‬ ‫היא מערכת מאוד מורכבת‪ .‬לתקן בו את ריכוז‬ ‫המלחים ולהחזיר חזרה את מה‬ ‫שצריכים פנימה (בדרך כלל‬ ‫מתבצע בצינורות דקים מאוד)‪.‬כשנמצאים בים‪ .‬הפרשה של חומרים‬ ‫וחומרי פסולת‪ .‬אי אפשר‬ ‫להפריש אמוניה‪ .‬חנקן וברגע שמפרקים את המול' הזאת‬ ‫– חנקן וזרחן הופכים לחומרים רעילים והגוף צריך להפטר מהם)‪ .‬וחומצה אורית – ציפורים ורוב החרקים‪.‬תפקיד נוסף של מע' ההפרשה ‪ -‬הפרשה של עודף יונים לסביבה‪.‬מתרחקת ולא מזיקה יותר‪ .‬‬ ‫תפקידה העיקרי הוא בהפרשה של‬ ‫חומרי פסולת – חומרי פירוק של‬ ‫מולקולות אורגניות מורכבות‪ .‬באוויר‪ .‬צריך להפוך את האמוניה למשהו אחר – אוראה או חומצת שתן (בדרך כלל‬ ‫גבישית)‪ .‬המבנה הכללי של הזחל‬ ‫(מע' העיכול) נשמרות‪ .‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫שמירה על מאזן יונים ‪ -‬כשנמצאים בים‪ .‬‬ ‫נפרוסטום –תפקיד איברים אלה‬ ‫זה לקחת את כל הנוזל של הגוף‪.‬‬ ‫מע' הפרשה של חולייתנים‬ ‫וחרקים – מע' מורכבת בגלל שהם‬ ‫יבשתיים‪ .‬חישה של מה קורה‬ ‫באיזורים שונים של הגוף‪.‬רוב‬ ‫המול' האורגניות כוללות בתוכן גם תוספות אחרות (פוספט‪ .‬אבל המבנה המורפולוגי החיצוני משתנה – הדיסקיות הופכות לבוגר(??)‪.‬לבדוק‪ .‬כך שכל המים החשובים מוחזרים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .

‬הפסולת מופרשת החוצה‪.‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כלי דם עוברים‬ ‫על פני הרכיב המסנן‪ .‬רק כשכאן המעבר הוא דרך ממבנבנות‪.‬‬ ‫בכליה אצלינו קורה משהו דומה‪ .‬היא מורכבת מהרבה יחידות שחוזרות על עצמן‪ .‬מה שמסונן זה ההמופלימפה (נוזל שעובר סינון) היא עוברת דרך צינורות‬ ‫מלפיגיים‪ .‬הדם עובר סינון לתוך מע' ההפרשה‪ .‬חומצת השתן הופכת לחומצה אורית‪ .‫להמולימפה ממנה נלקחו)‪ .‬המלחים שרוצים להפתר מהם נשארים בפנים (איזה‬ ‫בפנים?? – בתוך מה שנפלט בסוף??) וכל המים חוזרים‪ .‬לקופסית יש את אותו התפקיד כמו‬ ‫לצינורות מלפיגיים‪ .

‫‪21.12.10‬‬
‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה מס' ‪12‬‬
‫דיברנו על חלוקת הבילטריה לשלוש מחלקות עיקריות‪ .‬מוקדם מאוד באבולוציה של בילטריה יש‬
‫קבוצה של ‪ Protostomia‬שאותה לא הזרכרנו והיא מתחלקת לשתיים‪ .‬כדי להבין את ההבדל בין‬
‫‪ Protostomia‬ל ‪ Deuterostomia -‬צריך להסתכל על התפתחות עוברית‪ .‬מבחינה ביולוגית החלוקה‬
‫הזאת זוהתה מוקדם בחקר הזואולוגיה‪ .‬עם הפילוגנזה המולקולארית הסתבר שחלוקה זו נכונה ‪-‬‬
‫והיא מתבססת על הבדלים מהותיים בהתפתחות העוברית‪.‬‬
‫נדבר על עקרונות התפתחות העוברית‪ .‬התפתחות עוברית היא תוצר ישיר של רביה מינית‪ .‬רביה‬
‫מינית מתבססת על זה שלכל פרט יש תא נבג אחד‪ ,‬וכל עובר מתחיל מתא אחד‪ .‬שלב ראשון‬
‫בהתפתחות עוברית היא הפריה‪ .‬בכל מגוון העצום והגדול‪ ,‬כמעט ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬הנקבה תורמת‬
‫תא ביצית וזכר תורם תא זרע (ההבחנה בין תא ביצית נקבי לתא זרע זכרי נשמרת כמעט תמיד)‪.‬‬
‫רוב החומר הביולוגי שנמצא בעובר המוקדם‪ ,‬מקורו מן האם‪ .‬האב תורם חצי גרעין ומעט חומר‬
‫ביולוגי (למיטוכנדריה יש ‪ DNA‬משלה‪ ,‬והיא נמצאת כמעט אך ורק בתא ביצית נקבי??)‪ .‬כמעט כל‬
‫המיטוכונדריה שמגיעה לעובר ולצאצא‪ ,‬מקורה מאם‪ .‬החומר התורשתי מתחלק חצי חצי !‬
‫היחס בין תאי ביצית לזרע הוא עצום‪ .‬הביצית המופרית תכלול חומר תורשתי מתא זרע אחד בלבד‪.‬‬
‫בעיה ביולוגית ראשונה שאורגניזם צריך לפתור – איך למנוע כניסה של תאי זרע נוספים אחרי‬
‫בין‬
‫העקרונות‬
‫ההפריה‪.‬‬
‫האורגניזמים השונים הם אותם‬
‫העקרונות אבל נדגים באמצעות‬
‫קיפודי ים (בתמונה מצוירים לא‬
‫שישה תאי זרע שונים אלא רצף‬
‫אירועים)‪ .‬לתא זרע יש זנב שדומה‬
‫לשוטון (שראינו בבעלי חיים חד‬
‫תאיים)‪ .‬הגרעין מתואר בירוק‪ .‬יש‬
‫את ה ‪( Acrosome -‬גופיף שנמצא‬
‫בשפיץ הקדמי ומשתתף בכל‬
‫התהליך)‪ .‬כשתא זרע מגיע לביצית‪,‬‬
‫הוא חוצה חומר רירי (יחסית‬
‫בקלות) מה שמאט אותו‪ .‬יש תהליך‬
‫זיהוי (קישור בין רצפטור לליגנד‪.‬‬
‫תהליך זה הוא בעל ספציפיות – רק תא זרע מאותו המין יכול להפרות תא ביצית מסוים)‪ .‬ברגע‬
‫שהקישור מתבצע מתחילה תגובה מורכבת בתא ביצית ‪ -‬מועבר סינאל לתוך הביצית‪ ,‬כשלאורך‬
‫המעטפת הביצית יש כדוריות שכוללות כל מני חומרים‪ .‬ברגע החיבור‪ ,‬הכדוריות האלה מתחברות‬
‫לממברנה ושופכות את תכולתם לרווח בין הממברנה לשכבה הג'לטינית‪ .‬תא זרע מגיע ובשבריר‬
‫שניה מתנפח משהו בתוך תא הביצה והג'לטין הנפוח הזה לא מאפשר יותר מעבר של תאי זרע‪.‬‬
‫ריאקציה זו מונעת הפריה בין שני תאי זרע וחייבת לקרות מאוד מהר‪ .‬אם הכל עובד כמו שצריך בתוך‬
‫תא ביצה‪ ,‬יש שני חצאי גרעינים שהתחברו אחד לשני‪ .‬מרגע זה והלאה לביצה קוראים זיגוטה‪** .‬‬
‫בתאומים לא זהים – שתי ביציות נפרדות‬
‫מופרות‪ .‬בזהים – ביצית מופרית‬
‫שמתחלקת מכל מני סיבות לשני עוברים‪.‬‬
‫הביצית נקראת זיגוטה – מלשון זוג‪.‬‬
‫הזיגוטה שכוללת גרעין אחד שמאוחה‬
‫מחצאי גרעינים של אב ואם‪ .‬החלוקה‬
‫מתחילה בהתלמות ‪ -‬תהליך של חלוקת‬
‫הביצה לתאים (מלשון תלם)‪ .‬יש הבדלים‬
‫בטיפוסים שונים של התלמות בבעלי חיים‬
‫שונים‪ .‬הביצה מתחלקת בשלב ראשון לשני‬
‫תאים (באמצע) זמן קצר אחרי זה הביצה‬
‫מתחלקת שוב – במישור שניצב למישור‬
‫החלוקה הראשון‪ .‬החלוקה השלישית כבר‬
‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‫יכולה להתבצע בשתי דרכים שונות ‪ -‬בההתלמה של ‪ 8‬תאים (בה מתחלקים ‪ 4‬תאים) כל אחד מתאי‬
‫הבת יכול לשבת בדיוק מעל התא המתחלק‪ ,‬או שבמהלך ההתלמה יש סיבוב של ‪ 45‬מעלות כך שכל‬
‫תא בשכבה העליונה יושב ברווח בין שני התאים בשכבה העליונה‪ .‬הסבר – יש ‪ 4‬תאים שהם תוצאה‬
‫של שתי חלוקות‪ .‬החלוקה השלישית תהיה במישור החילוק (ניצב לשני האחרים)‪ 4 .‬התאים החדשים‬
‫יכולים להופיע בדיוק מעל התאים הקיימים‪ ,‬או שהם יכולים להופיע בהסת של ‪ 45‬מעלות‪( .‬כמו צלב‬
‫על הריבוע של התאים הראשונים)‪.‬‬
‫להתלמה מסוג א' קוראים התלמה רדיאלית (כמו אצל קיפודי ים)‪ .‬התלמה שניה – ספיראלית (כי יש‬
‫סיבוב)‪ .‬ההבחנה הזאת לא נראת מאוד טריוואלית אבל מובילה בהמשך להבדלים גדולים‬
‫בהתפתחות העוברית‪ .‬יש קבוצות שמשתמשות תמיד רק בסוג אחד של התלמה (או ספיראלית או‬
‫רדיאלית)‪.‬‬
‫ההתלמות ממשיכות – התאים מתחלקים לתאים יותר ויותר קטנים – עד שלב של ‪ 32-64‬תאים‬
‫החלוקות ממשיכות להיות סינכרוניות (כל פעם שני תאים – בכל חלוקה)‪ .‬אח"כ התאים כבר לא‬
‫חייבים להתחלק ביחד (כלומר‪ ,‬באותו זמן)‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬התאים זזים ויוצרים כדור חלול‪ .‬אחרי ‪ 64‬תאים יש חלוקות לא סינכרונית‪ ,‬ובשלב שמשתנה‬
‫מחיה לחיה‪ ,‬התאים מתחילים להתארגן מחדש כך שהם יוצרים מעטפת של תאים עם חלל –‬
‫בלסטולה (לחלל שבתוך כדור הבלסטולה קוראים בלסטוצל)‪ .‬אין כאן עדיין הבחנה אמיתית בין סוגי‬
‫תאים ‪ -‬התאים כאן עדיין לא עברו התאמה מיוחדת‪ .‬המטרה הסופית של כל הסיפור זה להבדיל בין‬
‫‪ Protostomia‬ל – ‪.Deuterostomia‬‬
‫השלב הבא הוא קריטי וחשוב להתפתחות עוברית – גסטרולציה – ‪ – Gastrulation‬שלב יצירת המעי‬
‫(אבל לא רק)‪ .‬הוא השלב בו מוגדרות שכבות הנבט ‪ -‬בו צד אחד של עובר מוגדר כאקטודרם ואחר‬
‫כאנדודרם‪ .‬התאים נכנסים לתוך הבלאסטוצל‪ ,‬עוברים דיפרנציאציה והופכים לתאים מזודרם‪ .‬בשלב‬
‫זה הצירים מוגדרים‪ ,‬הרקמות מתחילות להתארגן ובו מופיע ההבדל המשמעותי השני‪ .‬תוך כדי‬
‫נקבעים צירי עובר (לא נכון לגבי כל המינים)‪ .‬אם עד אז היה כדור של תאים ללא הבדל מהותי‪ ,‬אז‬
‫כאן הוא הופך לעובר‪.‬‬
‫התהליך המהותי השני בשלב זה מתייחס לנקודה (בלסטופור ‪ -‬פתח בלסטוצל שנוצר כאשר התאים‬
‫נכנסים) דרכה נכנסים התאים בדרכם למזודרם‪ .‬התאים גוררים איתם צינור שיהפוך למערכת העיכול‪.‬‬
‫הפתח של בלסטופור יהיה אחד מהפתחים של מערכת העיכול‪ .‬הבלסטופור‪ ,‬פתח שנוצר כאשר‬
‫התאים נכנסים‪ ,‬יהפוך לפה או לאנוס‪ .‬כשהבלסטופור הופך לפה אנחנו קוראים לפה זה ראשוני‪.‬‬
‫וכשבלסטופור הופך לאנוס‪ ,‬אז הפה שנוצר אחר כך יהיה פה שניוני ‪.‬‬
‫‪ – Protostomia‬כל אותם בעלי חיים בהם פתח הבסלטולה יהפוך להיות הפה‪ ,‬ולכן זהו פה ראשוני‬
‫(נוצר באופן ראשוני)‪ .‬כאשר פתח זה הופך להיות אנוס והפתח הפה נפתח בקצה המשני של העובר‬
‫– ‪ .Deuterostomia‬ההבדל הזה הוא הבדל לכאורה קטן‪ ,‬אך מאוד מהותי וקרה מאוד מוקדם‬
‫באבולציה של הבילטריה‪ .‬אין לנו כמעט מקרים של היפוך – קבוצה שלמה מתפתחים בצורה‬
‫פרוטאוסטומית (פתח הגסטרולציה הוא הפה)‪ ,‬ואחרת מתפתחת עם הפתח הראשוני שהוא האנוס‬
‫(דאוט')‪ .‬בכל הקבוצה של ‪ ,Protostomia‬האב הקדום המשותף שלהם התפתח כך והם נושאים את‬
‫התכונה הזאת לאורך כל האבולוציה‪ .‬אם היינו לוקחים בעל חיים היום בלי לראות את העובר‪ ,‬לא‬
‫היינו יכולים לקבוע בין ‪ Protostomia‬ל – ‪.Deuterostomia‬‬
‫מסתבר שכל בעלי ההתלמה הספיראלית‪ ,‬שייכים ל – ‪ . Protostomia‬התלמה ספיראלית היא כנראה‬
‫דבר מאוד מוקדם באבולוציה ויש קשר הדוק בין סוגי ההתלמות לבין צורת הגסטרולציה‪ .‬כנראה‬
‫שהבילטריה הראשונים היו ‪ ,Deuterostomia‬וחושבים שאחד מהם הפך ל ‪-‬‬
‫‪( Protostomia‬תיאוריה לא הכי מדויקת אך יש לה עדויות)‪ .‬גם יצירת הצלום‬
‫שונה בין שני הטיפוסים ‪ -‬הצלום נוצר ממוצא עוברי קצת שונה‪.‬‬
‫ציר הדורסאלי וונטראלי הוא ציר מאוד עתיק (קודם להפרדה בין‬
‫‪ Protostomia‬ל – ‪ )Deuterostomia‬אבל יש מקרה אחד באבולוציה בו הציר‬
‫התהפך‪ .‬כשניתחנו חגב מהצד הדורסאלי פגשנו‪ :‬לב => עיכול => עצבים ‪-‬‬
‫זה מצב ברוב בעלי חיים‪ .‬חולייתנים הפכו את זה‪ .‬כנראה קרה באבולוציה‬
‫מוקדמת‪ .‬ניתוח הגב של חולייתן => עצבים =< עיכול => מע' לב ודם‪.‬‬
‫ההיפוך הזה כולל בתוכו כולל גם היפוך של איפה האנוס יוצא אבל לא נכנס‬
‫לזה‪.‬‬
‫כל מה שהוצג נכון בגדול אבל לא עבור כולם‪ .‬ישנן דוגמאות להתפתחות אחרת – אחת מהם היא‬
‫פרוקי רגליים‪ .‬לפרוקי רגליים אין שלב התלמות מהסוג של שאר עולם החי ‪ -‬הביצה שם היא עתירת‬
‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‫חלמון עם הרבה מאוד חומרי תשמורת‪ .‬יש גרעין זיגוטה ‪ -‬חצי‬
‫הגרעין הנקבי והזכרי יושבים עמוק בתוך החלמון ומתחיל להתחלק‪.‬‬
‫הגרעינים האלה הם גרעינים סינציטיאליים – אין בניהם ממברנת‬
‫תא‪ .‬אחרי חלוקת הגרעינים מספר רב פעמים‪ ,‬הם נודדים למעטפת‬
‫ויוצרים ממברנות העובר שנחשב לתאי ‪ -‬כל תהליך ההתפתחות‬
‫הוא שונה לגמרי‪ .‬רוב פרוקי רגליים עושים וריאציות שונות על אותו‬
‫הנושא – חלוקות של גרעינים בתוך החלמון ונדידתם‪.‬‬
‫דוגמא שניה – יונקים‪ .‬בינוקים יש גם תהליך התפתחות שהוא‬
‫שונה ומיוחד אך ורק להם‪ .‬ההתלמות אצלם פחות נורמאליות‬
‫והסינכרוניות הולכת לאיבוד (אין שם ממש התלמה‬
‫רדיאלית‪/‬ספיראלית מסודרת)‪ .‬בשלב ‪ Morula‬קורה משהו מאוד‬
‫דרמטי – התאים מחליטים (באופן כנראה שרירותי) שהם לא רוצים‬
‫להשתתף בתהליך‪ ,‬נודדים למעטפת ויוצרים מבנה בשם‬
‫‪( Trophoblast‬ולא משתתפים יותר בתהליך)‪ .‬התאים הפנימיים יהיו‬
‫אלה שיצרו את העובר עצמו‪ .‬כל ה ‪ Trophoblast -‬יתחבר לגוף‬
‫האם ויצור את השליה (שלא תורמת להתפתחות העובר הסופי)‪.‬‬
‫תאי גזע העובריים – הם התאים האדומים בתמונה – תאים‬
‫מרכזיים (ולא הכחולים)‪.‬‬
‫כעת נכנס לקבוצה השלישית והאחרונה של העולם החי‪ Deuterostomia .‬כוללים ‪ 4‬מערכות‪ .‬מבחינת‬
‫מגוון מערכות‪/‬מינים יש להם הרבה פחות ממה שראינו בקבוצות אחרות‪ Deuterostomia .‬כוללים את‬
‫החולייתנים (אנחנו) ואת רוב החיות הגדולות והמוכרות‪.‬‬
‫סוג אחד שכולל שני מינים – ‪ – Xenoturbella‬מוגדרת כמערכה כי לא דומים לשום דבר אחר‪ .‬תולעת‬
‫פשוטה חסרת אברי חוש‪ ,‬חסרת מוח ומע' עיכול פשוטה‪ .‬גודלה ‪ 4‬ס"מ‪ .‬חיה בחופי שוודיה (קבוצה‬
‫מאוד אניגמאטית)‪.‬‬
‫** לפני כ – ‪ 5‬שנים התפרסם מאמר של מישהו שהפיק ‪ DNA‬מ ‪ Xenoturbella -‬והגיעו למסקנה שזו‬
‫צדפה‪ .‬חזרו על הניסוי שוב‪ ,‬הפיקו דנא וקיבלו שאחד מרצפי דנא התאים לצדפה ושני התאים ל ‪-‬‬
‫‪ .Deuterostomia‬נתחו אותה ובמע' העיכול מצאו דנא צדפה וכל השאר החוץ של מערכת העיכול היה‬
‫‪ .Deuterostomia‬ה ‪ DNA -‬של צדפה בא מאוכל של החיה ולא מדנא האינהרנטי שלה !‪ .‬בגלל שחיה‬
‫זו פשוטה – מאוד מתעניינים בה‪ .‬יכול להיות שהיא מייצגת דגם פרמטיבי של ‪Deuterostomia‬‬
‫בפרט ושל בילטריה בכלל‪.‬‬
‫** קווצי העור ‪( Echinodermata -‬יש להם קוצים על‬
‫העור)‪ .‬כוללים כוכבי ים‪ ,‬שושנות ים‪ .‬למרות ששיכת ל ‪-‬‬
‫‪ Deuterostomia‬ובילטריה‪ ,‬שברו לחלוטין את כל‬
‫החוקים‪ .‬לא עושים שום דבר כמו בילטריה אחרים‪.‬‬
‫** ‪ - Hemichordates‬זו תולעת‪ ,‬תולעת בלוט‪ .‬היא‬
‫נחלקת לשלושה איזורים – יש לה ראש‪ ,‬צווארון וגוף‪.‬‬
‫הגוף הוא החלק הארוך ביותר ודומה מאוד לגוף ה –‬
‫‪( Chordata‬למרות שהיא לא ‪ .)??Chordata‬משמעות‬
‫השם ‪ Hemichordates‬זה חצי ‪( Chordata‬דומה מאוד‬
‫לגוף המייתרנים)‪ .‬קבוצה שהיא רובם מתחפרים וכולם‬
‫ימיים (דומה לתולעים המתחפרות אך מורפולוגית??‬
‫ואבולוציונית – קבוצה אחרת לחלוטין)‪.‬‬
‫מיתרנים )‪ (Chordata‬נחלקים לשלוש מערכות‪:‬‬
‫* תת‪-‬מערכה הראשונה – אצטליות‪– Urochordates/‬‬
‫מאוד מנוונת מבחינה מורפולוגית וישיבה‪ .‬דטמים‬
‫למיתרנים בשלב הלארווה ואח"כ הופכים לחיה מסננת‬
‫ומפתחים סימטריה רדיאלית‪ .‬סקלנית (??) – אחת‬
‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬

‬הזרועות שלהם‬ ‫מנוצות ולוכדות פלנקטון המועבר מהזרוע לפה (הפונה כלפי מעלה כי מלקטת ממים ולא מקרקע)‪.‬הם מנצלים את‬ ‫מי הים כנוזל פנימי (תחליף לצלום??)‪ .‬אין‬ ‫להם פתח אנוס (לעומת כוכבי ים) – אין להם פתח‬ ‫עיקרי למע' העיכול‪.‬נוריד לו את הקוצים ונפיל אותו למטה – נקבל מלפפון‬ ‫ים‪ .‬‬ ‫* ‪ – Tunicata‬אצטלנים מאותה קבוצה?? – יש בהם ישיבים‪ .‬‬ ‫* נחשוני ים – יש דסקית מרכזית ממנה יוצאות‬ ‫דיסקיות שיכולות לזוז‪ .‬מניעים את הזרועות‪ .‬לדג אבל‬ ‫מה שחסר לו זה ראש‪ .‬מצב עתיק‬ ‫של קווצי עור מיוצגת על ידי חבצלות ים‪ .‬הפה הוא‬ ‫ונטראלי – כלפי מטה‪ .‬מעל פתח יש רשת‪/‬מסננת‬ ‫שמאפשרת כניסה של מי ים לתוך החיה עצמה‪ .‬לאורגניזם הזה היה ציר קדמי אחורי – הוא איבד‬ ‫אותו ופיתח ציר אחר‪.‬מערכת המים הזו כוללת צינורות הקפיים ואורכיים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬לטאות‪ .‫מתת מע' בתוך מתרנים‪ .‬נמשוך אותו לאורך הציר‪ .‬דומים מאוד מורפולוגית‪ .‬יש כאלה שיכולות לנופף בזרועות וסוג של "לשחות"‪ .Echinoderms‬מאפיין העיקרי של ‪Echinoderms‬‬ ‫כקבוצה זה שהם זרקו המון מאפיינים של בילטריה‪.‬פתחו סוג אחר של שלד‪ .‬‬ ‫* אם נקח קיפוד ים‪ .‬‬ ‫האנוס נמצא גם הוא למעלה אבל לא בצד הפה‪.‬אין להם מע' דם ‪ .‬כמעט כל‬ ‫החיות הגדולות נמצאות ב‪.‬‬ ‫* ‪ – Vertebrata‬חולייתנים – דגים‪ .‬נחשים‪ .‬יש חבצלות‬ ‫המחוברות למצע בגבעול‪ .‬בלי להזיז את‬ ‫הזרועות‪.‬הפה שלהם הוא ונטראלי שכולל ‪ 5‬שיניים הפונות כלפי מטה‪ .‬גוף מרכזי‪ .‬יש להם יכולת תנועה מוגבלת – זוחלים על פני המצע ‪ -‬זזים על רגלי מים‪.‬‬ ‫מתיישבים והופכים למה שהם הופכים‪.‬הקשר שלהם למתרנים הוא בשלב הלארווה‪ .‬סוג אחר‬ ‫של מע' הפרשה‪ .‬‬ ‫יש להם סימטריה מחומשת והם נחלקים ל ‪5‬‬ ‫מחלקות‪:‬‬ ‫* כוכבי ים – ‪ 5‬זרעוות‪ .‬המיתר מגיע עד לקצה הקדמי‬ ‫(אבל לא עד ראש)‪.‬לקווצי עור יש מערכת רגלי המים‪ . Vertebrata -‬‬ ‫‪ .‬כרישים‪ .‬הם עוברים מורפוזה‪.‬ואז‬ ‫הצמיח קוצים‪ .‬‬ ‫עברו לאורך חייים ישיב ואיבדו את הסימטריה‬ ‫הבילטראלית‪ .‬לכולם יש שלב לארווה דומה אבל הבוגר‬ ‫הוא מוזר‪.‬‬ ‫נסתכל על אנטומיה של כוכב הים‪ .‬אנחנו – כולנו נמצאים בתת‬ ‫מערכה ‪ Vertebrata‬במערכה ‪ .‬סימטריה מחומשת אצלם קצת משובשת‪ .‬נעים על‬ ‫פני הקרקעים עם רגלי מים‪ .‬או ישיבים למחצה‪ .‬המלפפון המציא ציר חדש (מכיוון שאין ציר קדמי אחורי בקווצי עור מקובל לדבר על צד אוראלי‪-‬א‪-‬‬ ‫אוראלי)‪ .‬מע' העיכול‬ ‫מפוזרת בתוך הזרועות‪ .‬מבחינה פיזיולוגית ריכוז‬ ‫האוסמוטי שלהם זהה לזה של ים – אין להם מע' הפרשה או מערכת לאיזון מלחים‪ .‬ברגע שאתה מחפש מזון ולא‬ ‫מלקט מזון אתה תרצה לפתח ציר אחר לחלוטין‪ .‬לקשר של מערכת רגלי המים לסביבה פותח פתח‪/‬מסננת‬ ‫שנקרא נפת המים – דיסקית מחוררת דרכה מים נכנסים עם סינון‪ .‬העמוד השדרה נגמר והראש מתווסף(??)‪ .‬מצמיחים אח"כ עוד זרועות‪ .‬מבין‬ ‫הקבוצות הקיימות של קווצי העור – זו הקבוצה העתיקה ביותר ומוכרת לנו מבחינה פלאונטולוגית הכי‬ ‫הרבה זמן‪ .‬‬ ‫בעלי חיים בעלי אורך חיים ישיב לא צריכים כיוון קדמי כי המזון יכול להגיע מכל הכיוונים‪ .‬‬ ‫* תת מערכה שניה – ‪ –Cephalochordates‬קבוצה קטנה מאוד‪ .‬איבדו את הצלום ועשו עוד כל מני‬ ‫דברים‪.Chordata‬גדולה לא מבחינת מינים אבל כן מבחינת גודל‪ .‬‬ ‫* קיפודי ים‪/‬מלפפוני ים – קיפוד ים הוא כוכב ים שקיפל את זרועותיו על הראש ליצירת כדור‪ .‬יש גם אנוס‪ .‬‬ ‫* חבצלות הים – יכולים להיות צבעוניים מאוד‪ .‬הפה הוא בצורת פנס‬ ‫(התואר על ידי אריסטו) ומכונה פנס אריסטו‪.‬חתולים‪ .‬כוכבי ים ונחשוני ים נשארים בעלי סימטריה מחומשת אבל‬ ‫בדרך כלל יש להם כיוון תנועה מועדף (כי הם נגזרו מחבצלת ים)‪ .

‬יש להם יכולת לשנות תכונות של חומר ‪ -‬גמישות‪ .‬אבל אחרי שלארווה זו שוחה‪ .‬למלפוני ים אין כמעט שלד גירני – וכל התנועה שלהם היא בעזרת‬ ‫הקשחת המזודרם (אם מישהו מתקרב אליהם הם יכולים להתקשות ואם רוצים לזוז אז הופכים‬ ‫לגמישים)‪ .‬‬ ‫* יש צינורות אורכיים‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬השלד הזה עשוי מלוחיות בודדות שיכולות לגדול‪ .‬אין מרכז בקרה מרכזי אחד‪.‬‬ ‫* סימטריה מחומשת מאפיינת אך ורק קווצי עור‪.‬מע' עצבים – אין לו המוח‪ .‬הבדל בין קיפודי ים לפרוקי רגליים – אצל‬ ‫פרוקי רגליים הוא חיצוני לגמרי ואין שום דבר בינו לבין הסביבה (אקטודרמאלי)‪ .‬מערכת רגלי מים‪ .‬קיפוד ים יכול לגדול מבלי‬ ‫להתנשל ‪ -‬מנצלים את הטריק של שלד פנימי מבלי להכנס לבעיות של שלד מתנשל‪ .‬קווצי העור ראשונים נראים כמו חיות‬ ‫לכל דבר (בעלי סימטריה בילטראלית) ויש להם שלד חיצוני (??הוא לא פנימי) שאופייני לקווצי עור‬ ‫מאוחרים יותר‪ .‬‬ ‫ההיסטוריה האבולוציונית של קבוצה זו‪:‬‬ ‫‪ .‬מאובנים של חבצלות ים (נפוצים ביותר) מייצגת את הדגם הפרמטיבי‬ ‫של הקבוצה של קווצי עור שקיימת היום‪ .1‬ההתפתחות העוברית המוקדמת שלהם היא נורמאלית לחלוטין – יש להם התלמה רדיאלית (יש‬ ‫להם עובר נורמאלי)‪ .‬רגלי מים יש בכל ההיקף‪ .‬מע' של‬ ‫מזודרם ברת שינוי‪.‬‬ ‫ואכילה‪ .‬ממנו יוצאת לארווה שהיא בילטראלית נורמאלית לגמרי ‪ -‬עם יכולת תנועה‪.‬‬ ‫אחד המאפיינים העיקריים של קווצי עור‪ -‬שלד גירני קשיח‪ .‬הדבר בולט פחו בקיפודי‬ ‫ים כי קיפוד ים לא באמת זז‪ .‬לקוצים יש יכולת תנועה ‪ -‬יש מזודרם גמיש בבסיסם ולכן יכולים לזוז קצת‪ .‬מאפיין ייחודי נוסף‬ ‫ המזודרם שלהם הוא מזודרם שיכול לשנות את התכונות הפיסיקאליות שלו‪ .‬מאפיינים נוספים של קווצי עור‪-‬‬ ‫סימטריה מחומשת‪ .‫שמאפשרים הזזה של מים ממקום למקום ויש לה יציאות החוצה‪ .‬יש לו מע' עצבים‬ ‫מבוזרת‪ .‬יש מע' שמאפשרת להם להתכווץ ולהתארך על ידי שינוי לחץ‬ ‫המים (יש שם אמפולות שמשנות לחץ) ועליהם הוא הולך‪ .‬‬ ‫מאובנים של קווצי עור – נשמרים היטב בגלל שלד גירני קשיח‪ .‬מבחינת ארגון כללי – אין מוח או גנגליונים גדולים‪ .‬תפקיד נוסף לרגלי המים – אין להם מע'‬ ‫הפרשה ממש אבל יש יכולת הוצאת מלחים עודפים מהרגליים‪.‬רגלי המים זה מבנה מזודרמלי‬ ‫שיוצא החוצה מדופן הגוף ומלא במי ים‪ .‬אצל קווצי עור השלד‬ ‫הוא מזודרמאלי ומעליו יש עוד את שכבת האקטודרם כך שהוא לא חיצוני באמת (לא השכבה‬ ‫החיצונית ביותר)‪ .‬עברו תהליך של אובדן הסימטריה הבילטראלית ורכישת הסימטריה המחומשת –‬ ‫כנראה משהו בצורת ההתפתחות‪/‬אופן החיים‪/‬שלד חיצוני איפשר להם להיות ישיבים ולאבד את‬ ‫הצורך בסימטריה בילטראלית‪ .‬כלומר‪ .‬‬ ‫* קיפוד ים – קיפוד ים הוא כמו כוכב ים עם זרועות מקופלות‪ .‬המבנה של קווצי עור מוקדמים לא מאוד שונה ממבנה מורפולוגי של נציגים אחרים של‬ ‫‪ .‬הקבוצה של קווצי עור שנמצאת היום כולם צאצאים של אב‬ ‫קדום שפיתח סימטריה מחומשת – חבצלות ים ודגם עוד יותר קדום שמור בבילטראלית הקדומים‪.‬יכול להפוך‬‫להיות גמיש יותר או קשיח יותר על ידי ארגון שונה של סיבי השלד החיצוני‪ .‬אח"כ רואים שיש להם שלד שבור יותר – יש משהו שדומה לראש ולזנב – מזכיר‬ ‫איצטלניות‪ .‬אמפולות‪ .‬שלד גירני חיצוני אבל מזודרמאלי (ולא אקטודרמאלי)‪ .‬לקיפודי ים יש‬ ‫קוצים מכמה סוגים – לחלק מהם קוצים ארוכים ולפעמים יש קוצים קצרים יותר שמשמשים כצבתות‬ ‫להגנה‪ .‬מע' העיכול מפוזרת בכל הזרועות – מגיעה לכל מקום – הקיבה‪/‬מעי מגיע לכל‬ ‫הזרועות ולכן אין צורך במע' דם שתפזר חומרי המזון‪ .Deuterostomia‬אחרי זה מתחילים להופיע דברים מאוד מוזרים – יש מבנה של לוחיות שלד קטנות‬ ‫ומבנה ספיראלי‪ .‬קבוצה אחרת של תאים מתחילה לגדול ולהתנפח – קבוצה‪/‬צד‬ ‫אחת של לארווה מפרק את הצד השני ויוצר את הבוגר (הלארווה הבילטראלית הנורמאלית נעלמת‬ ‫כדי לתת מקום ליצור מוזר)‪.‬כיסוי הגוף‬ ‫שלהם‪/‬שלדים זה כדור גירני עם חור למעלה (אנוס) ולמטה (פה אריסטו) והשלד הוא כדור חלול‬ ‫שעשוי מקלציום קרבונאט‪.‬הרגלי המים מבצבצות החוצה דרך דופן הגוף ובמקרה של כוכב הים‬ ‫מאפשרות תנועה‪ .

‬הם מייתרנים שאינם חולייתנים‪.‬המאפיינים המיתרניים שלהם‬ ‫נמצאים בשלב הלארווה‪ .‬הם מהווים קבוצה יחסית קטנה אך חוקרים אותם די הרבה כדי להבין מאפיינים‬ ‫מוקדמים של מיתרנים‪ .‬יכולים להיות יחידאים‪ .‬שני פתחים‪ .‫‪05.‬מבחינת הצירים המיתרנים הפוכים כמעט יחסית‬ ‫לכל מערכת עולם החי‪ .11‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה מס' ‪13‬‬ ‫היום נדבר על מיתרנים וחולייתנים‪ .‬בעלי סימטריה בילטראלית‪ .‬בגלל‬ ‫היפוך שקרה מתישהו (בהתחלה??) יש להם מע' עצבים בצד הדורסאלי‪ .‬יצור שמבלה את רוב זמנו מחופר לתוך‬ ‫החול‪ .‬כל הזנב‪ .‬המנגנון של מעבר מים דרך הזימים פיתח תפקיד משני לנשימה‪.1‬מיתר – כורדה‪/‬נוטוכורד‪ -‬מיתר הגב‪ .‬אבל יש מספיק דברים לומר על חולייתנים‪/‬מבחינת מורכבות כדי להוות‬ ‫לכך הצדקה‪.‬‬ ‫‪ .‬בעלי שלוש שכבות נבט‪ .‬גם יצור זה‬ ‫מסנן (מכניס מים דרך הפה ומסנן אותם החוצה)‪ .‬‬ ‫* ‪ – Urochordates‬המוכרים בהם אצטלנים‪ .‬אך אצל מיתרנים‪ .‬‬ ‫מאפיינים פחות קלאסיים – יש מוח ‪ -‬איזור קדמי מורחב‪ .‬‬ ‫‪ .3‬הזנב אחורי לאנוס‪ .‬מקובל לדבר על ‪ 4‬מאפניים קלאסיים של מיתרנים שקיימים באופן עתיק בקבוצה –‬ ‫הרבה מהם הולכים לאיבוד ( קיימים רק בהתפתחות עוברית אבל מי שאיבד אותם לא מפסיק להיות‬ ‫מיתרן – לאו דווקא מה שהולך לאיבוד מגדיר את הקבוצה??)‪.4‬סדקים בלוע (‪/)Pharynx‬סידקי זימים‪( .‬הדבר הזה מורכב מאוד – יש לו מע' עיכול אמיתית‪ .‬פה עם סדקי זימים‪ .‬יש לו עוד כל מני איברים‬ ‫ומבנים שמהווים רמז לאבולוציה מוקדמת של חולייתנים (מייצג את הדגם הקדום ביותר)‪ .‬התפתחות‬ ‫דאוטורוסטומית‪ .‬המיתר עצמו הוא המאפיין העיקרי של המיתרנים‪.‬‬ ‫‪ .‬כמעט כל מע' העצבים הולכים לאיבוד‪ .‬שרירים סגמנטליים –‬ ‫למיתרנים יש מבנה סגמנטאלי ובולט‪ .‬‬ ‫מקובלת ההבחנה בין חולייתנים לבין חסרי חוליות (עליהם דיברנו עד עכשיו)‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬הלארווה שוחה‬ ‫באופן חופשי‪ .‬רואים שהגנים שמשפיעים‬ ‫על ציר דורסאלי ונטראלי הם אותם גנים כמו אצל מע' אחרות אבל נמצאים בצד ההפוך(??)‪.‬פארינקס ומע' העיכול‬ ‫נשארים‪.‬מורכבות פיזיולוגית אמיתית היא אצל חולייתנים‪ .‬מייצגים עוד שלב אחורה באבולוציה‪ .‬עטוף כולו בטוניקה‪/‬אצטלה‬ ‫ומכאן השם‪ .‬בעל שרירים סגמנטאליים‪ .‬למרות שזה לא באמת סגמנט כי צריך שילוב של מבנים מכמה‬ ‫מע' שונות שחוזרים על עצמים – כאן רק השרירים חוזרים ולכן זה לא באמת סגמנטאלי)‪.‬מערכת העצבים נמצאת אצל כולם בצד הונטראלי‪ .‬וכל מה שהוא מזון מובא למערכת העיכול‪ .‬מעדיפים להתחפר בתוך החול והפה פונה כלפי מעלה (למרות שיכולים לשחות)‪ .‬וחלק מסוים נעלם‪ .‬‬ ‫* ‪ Hemichordates‬אינם מיתרנים ! יש להם מאפיין וחצי מתוך ‪ 4‬מאפיינים – שורה של סדקי זימים‬ ‫ומשהו שדומה לכורדה (מבנה של רקמת חיבור וכנראה הומולוגי לכורדה)‪ .‬תפקידם‬ ‫המקורי של חריצים אלה זה איבר סינון‪ .‬רקמות‪.‬קוראים להם סדקי זימים אך אלה לא זימים)‪ .‬‬ ‫הסינון מתבצע בתוך חלל גדול (גלגול של לוע בעל סדקים פרנגיאלים)‪ .‬יש זנב שנמצא אחורי לאנוס‪ .‬הם נראו ככה‪.‬אפשר‬ ‫להניח שלפני ש(מייתרנים??) פתחו מאפיינים קלאסיים‪ .2‬מע' עצבים מרכזית הבנויה כצינור חלול דורסאלי‪ .‬יש להם מע' עצבים‬ ‫פשוטה ומנוונת‪ .‬‬ ‫* ‪ – Cephalochordates‬קבוצה קטנה כוללת ‪ 10‬מינים שונים – אזמלון (דומה לאזמל)‪ -‬מוכרים‬ ‫כאנפיופסוס (לא שם לטיני שלהם – אלא שם אנגלי מקובל)‪ .01.‬‬ ‫במקום שסדקי הזימים ישמשו לסינון הם משמשים לקליטה של חמצן‪.‬חלק ממיתרנים היום שמייצגים דגם פרמטיבי ניזנים מבליעה‬ ‫של מים דרך הפה‪ .‬הוא עמוד שעשוי מרקמת חיבור גמישה יחסית‪ .‬מתיישבת על ראשה אחרי מטאמורפוזה‪ .‬הוא דומה מאוד לספוג מבחינת אורח‬ ‫חיים אך מבחינת ארגון שונה לחלוטין‪ .‬שייכים ל ‪-‬‬ ‫‪ – Deuterostomia‬במהלך ההתפתחות העוברית פתח הגסטרולציה הוא האנוס‪ .‬אם מסתכלים על‬ ‫אצטלנית לא ברור מהו המיתרן אלא אם הסתכלנו על הלארווה‪ .‬דגים‬ ‫וחולייתנים ימיים הנושמים במים‪ .‬‬ ‫כורדטה‪( Chordates/‬בעלי מיתר)‪ .‬יש כורדה‪ .‬נותן תמיכה‬ ‫עיקרית לגוף‪ .‬ההבחנה בין חולייתנים‬ ‫וחסרי חוליות היא שרירותית‪ .‬‬ ‫‪ .‬אפשר לטעון שאצל כולם יש יש זנב בקצה האחורי אך אצל המיתרנים הזנב‬ ‫רחוק יותר מהקצה‪.‬קרובי משפחתם –‬ ‫‪ Hemichordates‬דיברנו לפני שבוע‪.‬סינון מים דרך הזימים‪ .

‬מתחילים את הגסטרולציה בשלב הבלסטולה‬ ‫(כדור תאים עם בלסטוצל)‪ .‬‬ ‫**כורדה היא רקמה חיבור – לפעמים היא סחוס ולפעמים רקמת חיבור של הסחוס‪.‬המזודרם נמצא‬ ‫כשכבת ביניים ואקטודרם מקיף את הכל מסביב‪ .‬מאפיין נוסף – התפתחות מוגברת של ראש (לעומת מה שמוצאים אצל אחרים)‪.‬‬ ‫החלל העיקרי בשלב גסטרולה מאוחר זה חלל גסטרולציה‪.‬‬ ‫**הערת אגב** המונח אובדן משני ‪ -‬באופן יחסי למשהו אחר‪ .‬לעומת צפלוכורדטה (להם גם בראש יש‬ ‫כורדה ולכן השם))‪.‬ומאפיין חשוב נוסף – לא‬ ‫כולל מיתר‪ .‬התעבות באקטודרם של‬ ‫לוח העצבי – יתן מוצא למע' העצבים‪ .‬הם יתנו מוצא לכל‬ ‫הרקמות הפנימיות ‪ .‬אין כורדה בראש‪ .‬מסתיימת בצוואר‪ .‬נבין את הארגון המרחבי ואנטומי‬ ‫של חולייתנים‪.‬אפשר לחלק את המזודרם של הציר (הצדדי‪/‬לטראלי)‪ .‬יש כניסה של תאים גם מלמעה וגם מלמטה‪.‬לכל החולייתנים בלי יוצא מן הכלל יש חוליות – עצמות שחוזרות על עצמן בצד דורסאלי‬ ‫של הגוף‪ .‬השילוב של סחוס וגרם מאפיין את החולייתנים בכלל‪ .‬כלומר‪ .‬השכבה‬ ‫שנכנסה פנימה תיצור רק את החלק העליון (מזודרם????)‬ ‫יש כניסה לתוך החלל המקורי של הבלסטוצל ותוך כדי זה‬ ‫נוצרת תעלה‪ .‬דגי סחוס בעלי סחוס באופן משני –‬ ‫באבולוציה היה להם גרם‪ .‬‬ ‫תוך כדי כניסה הם יוצרים צינור ותוך כדי שהוא נכנס‪.‬בשלב‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יחסית לאבותיהם היה‬ ‫להם את זה ועשו משהו באופן משני‪.‬יש התחלה של תנועה של תאים‬ ‫לתוך בלסטופור פנימה למילוי החלל הזה‪ .‬חלל הבלסטוצל נעלם (חלל גסטרולציה הולך וגדל)‪.‬יש‬ ‫התעבות מזודרמאלית בצד דורסאלי – מה שיהיה מיתר‬ ‫הגב (התחלה של הכורדה)‪ .‬והם איבדו אותו כדי להגיע למצב הזה באופן משני‪ .‫מה מבדיל את החולייתנים ממיתרנים אחרים ?‬ ‫לחולייתנים יש את כל המאפיינים של מיתרנים‪ .‬באנדודרם (הכיסוי של מע'‬ ‫העיכול הוא אנדודרמאלי‪/‬אפיתל של מע' עיכול הוא‬ ‫אנדודרם !)‬ ‫החתך שראינו קודם היה אורכי וכעת סובבנו ב ‪00‬‬ ‫מעלות את המישור‪ .‬הסחוס קיים גם בקבוצות‬ ‫אחרות‪ .‬כשתאים נכנסים מעבר לזה שהם יוצרים‬ ‫בלסטופור‪ .‬בתמונה שניה‬ ‫הבלסטוצל נעלם לחלוטין כך שתאים נכנסו גם מלמעלה‬ ‫וגם מלמטה כדי ליצור את החלל ואת המזדרם‪ .‬החלל‬ ‫מוקף‪ .‬‬ ‫התפחות עוברית של חולייתנים – נדבר על עוברים דו‪-‬חיים‬ ‫כמייצגים את החולייתנים‪ .‬חוץ מזה יש להם מאפיין אחד שהוא ייחודי אך ורק‬ ‫לקבוצה זו – עצם (גרם – חומר ממנו עשויות עצמות קיים רק בחוליינים)‪ .‬בשלב אחרי סוף הגסטרלציה‬ ‫האנדודרם סגר את חלל העיכול‪ .‬בסופו של דבר‪ .‬ואז יפתח פתח פה‪ .‬פה מאוד ברור‪ .‬הראש הוא גדול ומורכב (כולל גוגולת ומוח‪ .‬‬ ‫בהתחלה יש רק פתח אנוס‪ .‬‬ ‫גסטרולציה‪ .‬‬ ‫הבלסטוצל הולך וקטן והחלל הולך וגדל‪ .‬הם יוצרים גם חלל חדש ‪ -‬תחילתו בבלסטולה‬ ‫כצינור נכנס פנימה זהו חלל גסטרולציה שיהפוך למערכת‬ ‫העיכול‪ .‬‬ ‫מתוך הגרם הזה נובע גם קיומם של חוליות‪/‬עמוד שדרה‪ .‬יש בתוך החולייתנים קבוצות באיבדו‬ ‫את הגרם באופן משני – דגי גרם הם לא בעלי סחוס בלבד – הם איבדו אותו (את הסחוס או את‬ ‫הגרם??)‪.‬‬ ‫בחולייתנים‪ .‬שורה של עצמות החוזרות על עצמן באופן‬ ‫סגמנטאלי‪ .

‬‬ ‫** למרות שהמוצא של מע' העצבים הוא אקדורמאלי‪ .‬הרבה מהבלוטות (כבד‪ .‬העלה הפרייטאלי הופך להיות הדופן החיצוני של הצלום‪ .‬סומיט כולל ‪4‬‬ ‫רכיבים (רכיבים סגמנטאליים)‪:‬‬ ‫* דרמטום שיתן מוצא לעור (העור כולל אפידרמיס‪.‬לא סגמנטאלי שנפרד לשני עלים – בין שני העלים יש את חלל‬ ‫הצלום‪ .‬העלה הויסצראלי עוטף את מערכת‬ ‫העיכול ונותן מוצא לשרירים החלקים של המעי‪ .‬‬ ‫הסומיטים התחלקו לכמה איזורים שונים‪ .‬‬ ‫לוחות הצד הוא מבנה מזודורמאלי‪ .‬נותן מוצא לגולגולת‪ .‬‬ ‫לוחות הצד – שני העלים של הצלום‪/‬לוחות הצד‪ .‬שני נצמד והופך להיות עטיפה של המעי‪ .‬‬ ‫* הסמגנט לא מופיע כגוף עם גבולות ברורים אבל נתייחס לזה כמבנה סגמנטאלי בגלל שהתפתחות‬ ‫העוברית היא סמגנטאלית‪ .‬היא נותנת מוצא לתאי עצב ולא לאפיתל‪.‬‬ ‫אקטודרם ודרמיס שמוצאו מדרמטום)‪ .‬‬ ‫בכל סגמנט בחולייתנים יש יחידת גרם‪ .‫הבא האיזור הצירי והלטראלי יקבלו תפקידים שונים‪ .‬‬ ‫רכס עצבי – ‪ .‬לתאי פיגמנט (מלנוציטים‬ ‫– בחולתתינים מכילים פגמנטים ונותנים צבע)‪ .‬אלא מהווים יחידה אחת שנמשכת לאורך כל‬‫העובר‪ .‬נותן גם מוצא לשיניים‪ .‬‬ ‫* נפרוטום‪ .‬בשני הצדדים יש סומיטים‪ .‬הקפל‬ ‫העצבי יסגר ויתן צינור עצבי חלול‪ .‬לגרם‪/‬עצמות‪ .‬הרוב הגדול‬ ‫של שרירי הגוף הוא סגמנטאלי והמוצא שלהם הוא‬ ‫סומיטים‪.‬הסומיטים הם מבנים‬ ‫גושיים שנמצאים משני צידי המיתר והם סגמנטאלים (לא‬ ‫נמשכים לכל אורך אלא יחידה אחרי יחידה‪/‬קוביה קוביה כך‬ ‫שכל קוביה היא סומיט)‪ .‬השריר שמקיף את המעי הוא מזודרמאלי‬ ‫ומקורו מעלה ויסצראלי‪ .‬‬ ‫הסומיטים הקדמיים יהיו מפותחים יותר והאחוריים יהיו‬ ‫חדשים וצעירים‪ .‬‬ ‫למעלה ולמטה יש איחוי של שני הלוחות (שני עלים של לוחות הצד)‪.‬גם הכליה מתחילה את חייה כמבנה‬ ‫סגמנטאלי – הכליה מורכבת מיחידות של סומיטים‬ ‫שמוצאם בנפרוטום‪.‬חיבור בין שני העלים הוא מזנטריון ומעגן את מע' העיכול מלמעלה ומלמטה‬ ‫אל שאר הגוף‪.‬‬ ‫* סקלרוטום יתן מוצא לחוליה‪.‬בדרך כלל שרירים מחברים בין חוליות סמוכות‪ .‬השרירים שבציר הגוף העיקרי הם סגמנטאליים (יש גם שרירים לא‬ ‫סגמנטאלים)‪.‬מיד אחרי גסטרולציה נמצא מספר‬ ‫סומיטים קטן‪ .‬בבוגר העור לא‬ ‫סגמנטאלי אבל במהלך התפתחות עוברית הוא מתחיל‬ ‫ממבנה סגמנטאלי‪.‬והם יתווספו (אחוריים יווצרו מאוחר יותר ויהיו‬ ‫צעירים יותר)‪ .‬מיתר הגב נפרד לגמרי‬ ‫(מבנה שלא מחובר למבנים שלידו) ומתמשך לכל אורך‬ ‫העובר‪ .‬ועצבים שהם סגמנטאליים המגיעים בשלב מאוחר של התפתחות עוברית לכל‬ ‫חלק‪.‬יש כלי דם‬ ‫שהם סגמנטאליים‪ .‬הוא הופך לתאים ייחודיים –‬ ‫"שכבת נבט רביעית"‪ – Neural Crest .‬הרווח בניהם יהיה הצלום (גם לחולייתנים יש צלום ונוצר ממזודרם הלטראלי משני הצדיים –‬ ‫אחד בכל צד)‪.‬‬ ‫מהסומיטים‪.‬אחד הופך להיות דופן חיצוני של צלום‪ .‬כמעט כל מע' העצבים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬כל המבנים הסגמנטאליים יצאו‬ ‫הסומיטים מתפתחים מקדימה‪-‬אחורה‪.‬לבלב וכו') נוצרים‬ ‫באינטרצקיה בין אנדודרם למזודרם‪.‬‬ ‫* מיוטום יתן מוצא לשרירים סגמנטאליים‪ .‬מדפן כל קיר‬ ‫הגוף מבפנים‪ .‬המזודרם הלטראלי נחלק לשני עלים (חלקים)‬ ‫ עלה פרייטאלי וויסצראלי ‪ -‬הם לא סגמנטאליים‪ .Neural Crest‬רכס זה הוא עוד רקמה ייחודית לחולייתנים‪ .‬היא נוצרת בגבול בין‬ ‫אקטודרם לא נויראלי לבין אקטודרם שיתן מוצא למערכת העצבים‪ .

‬גנגליון סימפטטי –‬ ‫מוצאו הוא נוירל קרסט‪ .‬יש‬ ‫שלוחות לצדדים ‪ -‬בחוליות הקדמיות‬ ‫יותר השלוחות בצדדים יוצרות את‬ ‫הצלעות (המוצא של הצלעות הוא גם‬ ‫סומיטי)‪ .‬דיברנו קודם על‬ ‫סדקי זימים‪ .‬קיימת בדגים‪ .‬‬ ‫‪ Neural Crest‬שוקע על הלוח העצבי‪ .‫ההקפית (גנגליון שלא יושבים בתוך חוט השדרה‪/‬צינור גבי מרכזי)‪ .‬חוט השדרה‬ ‫הוא צינור חלול עם נוזל באמצע‪ .‬אחד המאפיינים‬ ‫הקלאסיים של מיתרנים הם‬ ‫סדקי זימים‪ .‬העמוד הפך ללסת (מוצא של לסת הוא מזימים שמוצאם מ ‪Neural -‬‬ ‫‪ .‬שלוש‬ ‫העצמות הקטנות ביותר הם עמודי זימים‪ .‬‬ ‫באינטרקציה עם המוח‪ .‬‬ ‫פלקודה של העין – יש שלוחה קדמית של המוח שיוצרת מגע עם אפיתל‪ .‬פלקודה‪.‬כל הפלקודות נוצרות במגע בין מע' עצבים מרכזית לבין האקטודרם (בעובר)‪ .‬בין סדקים אלה יש‬ ‫עמודים סחוסיים שמפרידים בין‬ ‫הסדקים שמופיעים בשחור‪.‬יוצורת את האפיתל המלא בתאים‪.‬האוזן נוצרת במקור מפלקודה (הכוונה לאוזן שתפקידה היה איבר שיווי משקל‬ ‫בחולייתנים שיוצאו ליבשה התפתחה השמיעה)‪.‬חלק ממיתר הגב ממנו סחוסי‬ ‫וחלק יתגרם – יהפוך לעצם והוא החלק‬ ‫הבסיסי של החוליה‪ .)Crest‬עמוד הזימים הבא אחריו‪ .‬‬ ‫יש גם קווי צד בראש‪ .‬שלוש עצמות אלו מוצאות את דרכן לאוזן הפנימית‪ .‬בשלב מוקדם‬ ‫של האבולוציה של חולייתנים‪ .‬עמוד הזימים‪ .‬קווי הצד נוצרים מפלקודות ששוקעים לתוך האקטודרם כדי ליצור את התעלה‪.‬המוח מקורו הוא גם אקטודרם (חיצוני)‪.‬העצבים‪/‬סיבי‬ ‫עצב שיוצאים מתוך מע' עצבים מרכזית‬ ‫הם סגמנטאליים (יוצאים מרווחים בין החוליות)‪.‬מע' עצבים סימפטטית‬ ‫ופאראסימפטטית (כל מע' העצבים הלא רצונית מקורה מגנגליונים מנוירל קרסט)‪.‬לעומת זאת קיים בחולייתנים‪.‬‬ ‫‪Neural‬‬ ‫המוצא שלהם הוא‬ ‫‪ .‬שמתנפח‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬העדשה של עין שלנו מוצאה מפלקודה – העין עצמה‪ .‬התעבות‪.‬‬ ‫**המוח הוא חלק מצינור עצבי חלול‪ .‬‬ ‫עמודי הזימים‪ .‬תפקידה לזהות‬ ‫תנועות של מים‪ .‬‬ ‫קו הצד – מערכת יוחדית לחולייתנים ימיים‪ .‬‬ ‫שקיעה ויצירה של איבר חוש היא מבנה פשוט ביותר שנוצר על ידי פלקודה‪.‬התחבר ללסת והפך להיות מערכת תמיכה ללסת‪ .‬התעבות שמתקפלת פנימה‬ ‫ויוצרת עדשה‪ .Sensory placodes/‬התעבויות אקטודרמאליות שנותנות מוצא לאברי החוש של‬ ‫החולייתנים‪ .‬‬ ‫האף גם נוצר במקור מפלקודה וגם אונת ההרחה (החלק של האף בו נמצאים תאי עצב)‪ .‬בדגים וכרישים‬ ‫עמודי זימים אחוריים תומכים את הפה ומשמשים לנשימה (ולא לסינון)‪ .‬סדק הזים קיים בכל‬ ‫המיתרנים‪ .‬‬ ‫פלקודות חוש‪ .Crest‬בחולייתנים המוקדמים‬ ‫ההזנה הייתה בעזרת סינון‬ ‫(בעזרת זימים(‪ .‬חלק מהזימים הם הסחוס שתומך בלשון והשאר נמצאים ב‪-‬‬ ‫‪( Larynx‬מה שהפך לאוזן זה מה שהיה בכרישים ודגים לסתות)‪.‬כרישים ודו‪-‬חיים ימיים‪ .‬‬ ‫כשיוצאים ליבשה הלסת כבר נבנית מעצמות אחרות ‪ -‬העמודים מאבדים את תפקידם והופכים להיות‬ ‫מבנה תמיכה ללסת כך שבסופו של דבר‪ .‬היא בעצם שלוחה של המוח‪.‬ונפרד מהצינור‪.‬‬ ‫העצבים החלולה‬ ‫רואים את מע'‬ ‫(המוקפת על ידי גרם שמוצאו הוא‬ ‫סקלרוטום של הסומיט)‪ .‬‬ ‫איך המבנים בבוגר מתקשרים למבנים בעובר ?‬ ‫נסתכל על חוליה מאיזור הגב התחתון‪.

‬לרקמה זו יש יכולת‬ ‫להתגרם‪ .‬באמצע וקבור‬ ‫בפנים ‪ -‬זה בסיס החוליה שמקורה מהכורדה וצלע שמקורה‬ ‫מסקלרוטום‪ .‬ולכן יש צורך ליצור הספקת דם לעצם – באים‬ ‫תאים מיוחדים שיכניסו כלי דם פנימה (על ידי הרס הגרם ויצירתו מחדש)‪ .‬מבחינה טפולוגית היא בחוץ – יש ממבנרה‬ ‫שמפרידה את חלל הכליה והצלום‪ Neural Crest .‬גרם‪ .‬כל הגידול הוא בקצוות‪ .‬כל הגדילה היא בעצמות שנשארות סחוסיות‪.‬הכליה והגונדות‬ ‫הם מחוץ לצלום‪ .‫דג ‪ -‬כל השריר (עיקר נפח גוף) הוא ממיוטום‪ .‬‬ ‫גרם – איך נוצר גרם ומאיפה הוא מופיע ? לגרם בחולייתנים‬ ‫יש שני טיפוסים – יש גרם שמוצאו מדרמיס (רקמת החיבור‬ ‫שהיא השכבה הפנימית של העור‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬פיגמנט‪ .‬המעי מחובר לכל‬ ‫שאר הגוף על ידי המזונטריות‪ .‬עצמות שבאות מדרמיס הן עצמות שטוחות ‪ -‬אגן‪.‬הסוג הנפוץ יותר של הגרם – גרם אנדוכונדראלי‬ ‫– מתגרם מסחוס‪ .‬בין אם הוא מתחיל דרך‬ ‫דרמיס ובין אם סחוס הוא מבנה גבישי מסודר של קלציום פוספאט)‪ .‬נמצא כאן‬ ‫בכל מני מקומות – עמודי זימים‪ .‬חולייתנים יבשתיים מורכבים יותר‪.‬החלק האמצעי של עצם‬ ‫היא חיה‪/‬לא מגורמת (יש שם מח עצם)‪.‬הגרם מסוג שני לא חדיר‬ ‫לחומרים ודבר לא יכול לעבור דרכו דיפוזיה (???)‪ .‬המינראל הזה הוא בסיס הגרם‪( .‬עצמות‬ ‫שמתחילות את דרכן מסחוס בהדרגה מתחילות להתרגם‬ ‫(מתחילות להפריש חומר מינראלי)‪ .‬‬ ‫גולגולת וכו')‪ .‬‬ ‫אחרי ההתגרמות המרכזית‪ .‬כלי דם שמגיעים למערכת‬ ‫העיכול מגיעים דרך המזנטריה (אם צריך להגיע כלי דם‬ ‫למערכת העיכול הוא יעבור דרך מזנטריות)‪ .‬החלל הורוד הוא חלל הצלום‪ .‬הוא חדיר לנוזלים (לא מהווה שום חציצה)‪ .‬גנגליונים‬ ‫סגמנטאליים‪ .‬סחוס הוא רקמת החיבור המבוססת על‬ ‫חומר ג'לטיני בלתי תאי שממלא רווח בין תאים שיוצרים רקמת‬ ‫חיבור(??)‪ .

‬‬ ‫* קשתות זימים (קבוצה של כלי דם שמגיעים אל הזימים ובהם מתחמצן הדם) קשתות הזימים הם‬ ‫מבנה רביעי שמקושר לזימים אבל לא חלק ממבנה הזימים עצמם (נמצאים באותה פאזה של זימים‬ ‫אבל לא נובעים מהזימים עצמם)‪.‬הם לא בדיוק טפיל (לא חי באופן קבוע על‬ ‫הפונדקאי)‪ .‬זהו שריד של דגם פרמטיבי של‬ ‫חולייתנים חסרי לסתות‪.‬הרקמה הזו נבנית על‬ ‫עמוד הזימים‪.‬סחוסיים‪ .‫‪12.‬‬ ‫עץ פילוגנטי קצת פשטני שהולך מקבוצות‬ ‫פרמטיביות עד קבוצות שהתפצלו מאוחר‪.‬אלא סוג של טורף‪ .‬מפותלת ומתחמצנת עם המים)‪ .‬כשמדברים על זימים יש ‪ 4‬מבנים שונים המקושרים‬ ‫לזימים‪:‬‬ ‫* סדקי זימים (חריצים – קיים גם אצל כורדטא – מבנה בסיסי)‬ ‫* עמודי זימים (תומכים ברווח בסדקי זימים‪ .‬סנפיר של כריש‬ ‫ודג גרם – מה שמשותף בניהם זה שהשריר שמזיז את הסנפיר הוא לא מסנפיר עצמו אלא מדופן‬ ‫הגוף‪ .‬כל דגי גרם של‬ ‫היום יוצאים מקבוצה אמצעית למטה –‬ ‫תוצר של ענף של פיצול של קינופטרידים‪.‬אבל כל מה שמניע אותו נמצא מחוץ לדופן הגוף‪ .‬יש להם כבר שלד פנימי (וגם‬ ‫שיריון חיצוני) והם מגיעים לגדלים של מטרים‪.‬הסנפיר הוא סדרה על עמודי שלד‪ .‬‬ ‫דיברנו על אבולוציה של לסתות ועמודי זימים‪ .01.‬‬ ‫מתוך קבוצה של דגים חסרי לסתות (‪ )agnathans‬יש שני מינים ששרדו עד היום – צמד‪ Lamprey/‬יש‬ ‫לו פה חסר לסתות (פה עגול) עם שיניים שלא נסגרות‪ .‬יש להם פה עגול ופתוח וצורת ההזנה שלהם הוא סינון (צורת תזונה ישנה ופרמטיבית)‪.‬קבוצה שניה בתוך ‪ – Latimeria – Sarcopterygian‬קבוצה של דגים שנחשבה‬ ‫כנכחדה עד שמצאו באוקיינוס ההודי בשנות החמישים – דגים שהם שונים לחלוטין מכל שאר דגי‬ ‫גרם – סנפיר שרירי וכולל בתוכו שרירי שלד‪.‬‬ ‫במהלך תקופה מסוימת יש התפשטות של דגים שהם עדיין משורייניים‪ .‬אלה הם דגים חסרי‬ ‫לסתות‪ .‬נותנים מוצא ללסתות אח"כ??)‪.‬‬ ‫** ‪ agnathans‬הם דגים חסרי לסתות ו ‪ gnathostomes -‬הם כל השאר‪.‬לפעמים יש שיניים על הלשון עצמה‪ .‬קבוצה של דגים משוריניים – מוסכמת על כולם שהם קבוצה ראשונה של‬ ‫החולייתנים‪ .‬‬ ‫השרירי‪/‬סנפיר בתוכו יש שלד גרמי בעל‬ ‫יכולת להניע את עצמו הוא אביו של הגפיים‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬יש בקמבריום כמה מאובנים‬ ‫שמזוהים כמייתרנים (כורדטה) ‪ -‬המיתרנים‪/‬אבות המתרנים מופעיים מוקדם מאוד‪ .‬החולייתנים לא‬ ‫נמצאים בקמבריום‪ .‬יש כמה קבוצות בתוך ‪– Sarcopterygian‬דגי‬ ‫ריאות – ענף נפרד לחלוטין מדגים אחרים כי יכולים לנשום בעזרת ריאות ויש להם גם סנפירים‬ ‫(בשרניים??)‪ .11‬‬ ‫מבוא לביולוגיה של האורגניזם – הרצאה מס' ‪14‬‬ ‫הסיטוריה של חולייתנים מתחילה בפיצוץ הקאמברי (כמה שנים לתוכו)‪ .‬‬ ‫** נראה שעידן הדוון מכונה עידן הדגים‪ .‬הדברים‬ ‫האלה נצמדים לדגים אחרים ומוצצים את דמם‪ .‬צמדים יש גם בים וגם במים מתוקים‪ .‬אבל זה הסתכלות וורטברוסנטרית (היו הרבה קבוצות‬ ‫אחרות אבל– כל החולייתנים בדוון היו דגים)‪.‬‬ ‫* יש את הזימים עצמם (רקמה אפיתליאלית‪ .‬‬ ‫הפיצול של דגי סחוס הוא מאוחר מפיצול‬ ‫גרם – דגי הסחוס איבדו את היכולת לייצר‬ ‫עצמות גרמיות במהלך האבולוציה (לא‬ ‫בגלל שהם פרמטיבים)‪ .‬מבנה‬ ‫אקטיאוקטרידי (אקטרא – כנף) ‪ -‬סנפיר עם עמודים (מה שיש בכרישים ובדגי גרם)‪.‬‬ ‫נסתכל על פיצולים באבולוציה של החולייתנים – נמצא פיצולים במבנה הסנפירים‪ .‬‬ ‫* קבוצה אחרת שהייתה קטנה וזניחה והופיע – ‪ –Sarcopterygian‬סנפיר בשרני – שם הסנפיר כולל‬ ‫שרירים ורכבי שלד שהם עצם ממש (גרם אמיתי)‪ .‬לדגים אלה יש שלד (עצם) דרמאלי כולו (יש שני טיפוסים של גרם – גרם ממקור סחוס‬ ‫וגרם ממקור דרמיס – העצמות הראשונים הם מדרמיס – ממעטפת חיצונית)‪ .

‬יש גם סדרה של התאמות פיזילוגיות (מע' הפרשה וכו' עליהם לא נדבר)‪.‬‬ ‫המצאה קריטית שאיפשרה להתפתח ביבשה – הביצה המיוטית ‪ .‬העוברים שלהם עדיין‬ ‫חייבים להתפתח במים‪.)Sarcopterygian‬‬ ‫השלב הבא – תהליך חשוב ומרכזי של יציאה ליבשה‪ .‬יש קבוצה של דגים שחיים במים מתוקים‪ .‬דו חיים של היום הם‬ ‫ענף שלא פיתח לגמרי יכולת לחיות ביבשה (יש כאלה שפיתחו – יונקים)‪ .‬שק בו נעטף העובר נקרא אמניון‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬החולייתנים יצאו ליבשה‬ ‫במסלול מים מתוקים‪ .‬ההמצאה של לארווה‪/‬ראשן‬ ‫היא התאמה של דו חיים – לדגים אין שלב לארווה‪.‬לא התפתחו עדיין מנגנונים של הטלת‬ ‫ביצים ביבשה‪ .‬חלק‬ ‫מדגים אלה התחילו בהדרגה לפתח תכונות שאיפשרו להם לצאת ליבשה‪ .‬מזון שהעובר אוכל בהתפתחות שלו)‪.‬ביצים של חולייתנים ‪ -‬אלה ביצים מאוד‬ ‫גדולות‪ .‬הפרדות מהמים עדיין לא מלאה‬ ‫וההתפתחות העוברית כנראה צריכה עדיין להתבצע‬ ‫במים כי אין מנגנונים שמתמודדים עם יובש‪.‬אפשר לראות את כל שלבי הביניים‬ ‫(במאובנים) של איך התאמה של חיים במים עוברת‬ ‫להתאמה של יבשה‪.‬‬ ‫דו חיים של היום הם אומנם צאצאים של יצורים אלה‪ .‬כל הפיזיולוגיה של החולייתנים מתבססת על ריכוז מלחים קבוע‪.‬בהדרגה‪ .‬העור היבש של זוחלים זו שכבת קרטין‬ ‫שמונעת איבוד מים‪ .‫(הגפיים של חולייתנים הוא פיתוח של סנפיר של ‪.‬הוא נראה כמו דג עם רגליים (גם מבחינת‬ ‫התאמות מורפולוגיות)‪.‬כפלים‬ ‫מתחילים לצוץ מהאקטודרם וסוגרים אותו בתוך‬ ‫שלולית קטנה משלו (העובר ישב בתוך סביבה‬ ‫מימית) ולכן הביצה יכולה להיות יבשה(להיות‬ ‫ביבשה??)‪ .‬‬ ‫בדו חיים היציאה ליבשה לא הייתה סופית‪ .‬‬ ‫נסתכל על הדבר המופיע בירוק בתמונה – מפרק בין‬ ‫אטלס לאקסיס (בין עמוד השדרה לבין עמוד אחורי‬ ‫של הגולגולת)‪ .‬יש רצף של עצמות‬ ‫שמשתחררות מהגולגולת‪ .‬‬ ‫היו לו התאמות לסביבת החיים שלו וכשהתעורר הצורך לצאת ליבשה – תכונות אלה עזרו לו‪.‬‬ ‫אחת התגליות החשובות ביותר של ‪ 5‬שנים אחרונות – היצור דג זוחל – ‪ – Tiktaalik‬נמצא באיזור של‬ ‫צפון מזרח קנדה‪ .‬עוברות אחורה‪.‬‬ ‫יש רצף של דגים שמפסיקים לקרוא להם דגים‬ ‫וקוראים להם ‪( Tetrapod‬בעלי ‪ 4‬רגליים) – נראה‬ ‫התפתחות של זרוע (זרוע – אמה ויד)‪ .‬‬ ‫*‪ – Icthyostega‬מיצג מצב מעבר לחולייתן יבשתי‪ .‬‬ ‫מתקבעות ונותנות מוצא לחגורת כתפיים‪ .‬עדיין יש‬ ‫התפתחות של לארווה‪ .‬‬ ‫כשהוא מתפתח על שכבה זו‪ .‬‬ ‫רק עם היציאה הלא מושלמת ליבשה התפתח שלב‬ ‫לארוואלי‪ .‬‬ ‫‪ Tiktaalik‬כבר לא כל כך שוחה – דומה יותר לתנין‪.‬מדג עד‬ ‫לחולייתן יבשתי‪ .‬‬ ‫ביצה –‪ .‬‬ ‫העובר מתפתח על שכבה דקה של כדור חלמון‪.‬אבל גם יונקים וחולייתנים‪ .‬טיקטאליק מעניין כי הוא עדיין דג אבל יש לו הרבה מאפיינים של התאמה ליבשה‪.‬ולכסות אותו‪ .‬הם גם פיתחו עור קרטיני (בנוסף לביצה)‪ .‬כפלים בצד העובר‬ ‫יכולים לעלות‪ .‬הדבר‬ ‫הזה מאפשר צוואר – לראש לזוז‪.amniotic egg‬החולייתנים שפתחו‬ ‫אותה הם החולייתנים היבשתיים האמיתיים – איבדו קשר סופי עם המים ויכולים להתפתח ולחיות‬ ‫באופן מלא‪ .‬יש בהם הרבה מאוד חומרי תשמורת‬ ‫(חלמון‪ .

‬‬ ‫הולכים על שניים‪ .‬באמניוטה‬ ‫הראשונים ניתן לסווג קבוצות של האמניוטה לפי מבנה החורים בגולגולת (וגם אמצעי להורדת משקל‬ ‫הגולגולת) ושרירים המפעילים את הלסת‪.‬‬ ‫דינוזאורים – קבוצה של דיאפסידה‪/‬אמניוטה (לא נשתמש במונח זוחלים למרות כל האמניוטה שהם‬ ‫לא משהו אחר קוראים זוחלים‪ .‬אם העובר מתפתח בתוך ביצה סגורה ועושה מטבוליזם‪ .‬פיתחו לסת חזקה ומורכבת והשתמשו במתלה של הלסת‬ ‫לשמיעה‪ .‬תננים‬ ‫ולטאות)‪ .‬באבולוציה‪ .‬והדינוזאורים‬ ‫הפכו להיות קבוצה יבשתית דומיננטית‪.‬‬ ‫תקשורת וכל מה שמאפיין יונקים ועופות)‪ Theropods .‬התפתחו להליכה על ‪ .‬גם הלסת הופכת להיות חזקה יותר (יש צורך להפוך לחיה קלה‬ ‫וזריזה יותר ולתמוך בלסתות חזקות יותר)‪ .‬‬ ‫‪ –Diapsid‬פתחו שני פתחים ו ‪-‬‬ ‫‪ Synapsid‬פתח אחד‪.‬כל הקבוצה של‬ ‫סינפסידים היו אמניוטה דומיננטיים ועיקריים עד תחילת המזוזופיון והם פתחו התאמות שונות –‬ ‫שערות‪/‬אברי חוש שתפקידם היה לחישה‪ .‬הביצה צריכה להיות כזו שהיא עמידה בפני מים אבל‬ ‫מאפשרת מעבר חמצן (החמצן עובר בדיפוזיה)‪.‬והם נתנו את החולייתנים של היום‪.‬פתחו איבר הפרשה שומני‬ ‫שהתפתח לבלוטות חלב‪ .‬וחיכו לזמנם‪ .4‬תכונה המאפיינת אותם זה הליכה על שניים‪ .‬להגיד שציפורים יצאו מטרופודים (דינוזאורים)‪.‬יש לו הרבה מאפיינים טרופודים אבל גם‬ ‫הרבה מאפיינים של ציפורים (הציפורים הם קבוצה אחת של טרופודים שהביאו את הנוצות לרמת‬ ‫מורכבות גדולה)‪ .‬כנראה אבותיהם של‬ ‫הצבים (כמו הצבים של היום)‪.‬‬ ‫יצאנו ליבשה – יש סדרה של התאמות לחיי יבשה מלאים (שלא מחייבים חזרה למים)‪ .‬המעטפת‬ ‫היא אקטודרמאלית‪ .‬שיניים מורכבות ועוד כל מני תכונות – יש להם את רוב התכונות‬ ‫המאפיינות את היונקים (והם בעצם אבות אבותינו)‪ .‬כנראה היו בעלי יכולת למידה והתנהגות מורכבת (טיפול הורי‪.‬זוחלים = מונח מאוד כולל)‪ .‬‬ ‫* ‪ – Euryapsid‬חור בחלק עליון של‬ ‫גולגולת – קבוצה לא משמעותית‪.‬‬ ‫‪ – Anapsid‬לא פתחו אף חור‬ ‫בגולגולת‪ .‬‬ ‫* ‪ – Diapsid‬נתנו מוצא לרוב הגדול‬ ‫של זוחלים של היום (נחשים‪ .‬יכולת בקרת חום (כי קר‬ ‫בלילה)‪ .‬אמניוטה הופכים לבעלי‬ ‫חיים מהירים זריזים וקלים יותר‪ .‬טורפים ברובם‪.‬הוא מייצר פסולת –‬ ‫צריך מקום לשים פסולת וזה האלאנטואיס (זה גם מתפתח אח"כ לשלפוחית השתן)‪.‬‬ ‫קבוצת חולייתנים מאוד זניחים‪ .‬קבוצה זו (בתוך הטרופודים) המציאו כיסוי גוף נוצתי שתפקידו היה לשמור על‬ ‫חום‪ .‬פתחו יכולת עיבוד מורכבת (בגלל שליליים)‪ .‬קטנים יחסית (סביבה גדולה‬ ‫הייתה נחלתם של דינוזאורים)‪ .‬מקובל‪ .‬‬ ‫* ‪ – Synapsid‬בעלי חור אחד בגולגולת למעלה – פיצול אחר של אמניוטה‪ .‬‬ ‫שק חלמון – מקור תזונה עיקרי של העובר‪ .‬הסינפסידים חטפו מכה קשה (הרבה מהם נכחדו)‪ .‬מידה‬ ‫משמעותית של בקרה על חום הגוף‪ .‬אותה קבוצה‬ ‫שיצא ליבשה – אמניוטה‪ – Amniote/‬הולכים‪ .‬בתוך ענף זה של טרופודים הופיע קבוצה עם נוצות‪ .‬לכן הביצה יכולה להיות ביבשה ויכולה להתרחק‬ ‫מהמים‪.‬יש תהליך של יצירת חללים בתוך הגולגולת‪ .‬בעקבות הכחדה של דינוזאורים‪ .‬האימא‬ ‫מטילה את הביצה עם כל הסביבה שהעובר צריך‪ .‬מוח גדול יחסית‪ .2‬וחלק היו כל כך‬ ‫גדולים שחזרו ללכת על – ‪ .‬‬ ‫בנוסף לחלל האמניון יש עוד מעטפת בשם חוריון – הופכת את הביצה לעמידה בפני מים‪.‬הם היו ליליים‪ .‬בהכחדה של סוף הפאום‪ .‬בנוסף ליצירת האמניון צריכים שביצה עצמה תהפוך לעמידה בפני מים‪ .‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬קבוצה חשובה ביותר שיצאו‬ ‫מהם היא דינוזאורים‪.‫(שפיר) והנוזל בתוכו יושב העובר נקרא מי שפיר‪ .‬בתוך קבוצה אחת של ‪ Theropods‬הופיעו קסקסים (שצמחו והתפצלו למבנה‬ ‫שמשמר חום – נוצה)‪ .‬הם דינוזאורים קטנים יחסית‪ .‬מתפשטים ונעשים מגוונים‪ .‬ששערות חוש התפתחו לפרווה‪ .‬הגיע זמנם‪ .‬‬ ‫בעיקר של זוחלים ימיים שחזרו למים‬ ‫באופן משני (יש להם את כל‬ ‫ההתאמות לחיי יבשה)‪.‬העובר יושב בתוך חלל נוזלי נוח ובריא‪ .‬וצאצאים של יצורים אלה הפכו‬ ‫להיות החולייתנים הדומיננטיים על פני היבשה‪ .‬‬ ‫יש גם אלאנטואיס‪ .

‬יש גם ענף צדדי – בדם לא מחומצן שהולך לריאות יש פיצול צדדי – מאפשר נשימה‬ ‫עורית‪ .‬הדם‬ ‫שזורם בקשתות אלה מתחמצן בזימים‪.‬‬ ‫ענף אחד הולך לראש (עורק אאורטי)‬ ‫ומשם מתפצל לכל מני רקמות‪ .‬כשנשימה היא ראיתית הדם נזרק לריאה‪ .‫התפתחות מערכת הדם והנשימה‬ ‫בצבע אפור בהיר – דם מחומצן ובאפור‬ ‫כהה דם לא מחומצן‪ .‬כשדג נושם אוויר‪ .‬עדיין יש רק חדר אחד וזרמי דם שלא מתערבבים –‬ ‫תלוי בכיוון ממנו הוא נכנס (דם פשוט יודע שהוא לא מחומצן‬ ‫וחייב להמשיך לריאה)‪.‬‬ ‫הדם שעולה למעלה הוא דם מחומצן‪.‬בזוחלים זה עובד אבל‬ ‫רמה מטבולית שזוחלים מגיעים אליה היא פחות משל‬ ‫יונקים(מה עובד??ההפרדה??) יונקים צריכים הפרדה מלאה‬ ‫במקרה זה‪ .)4‬זים פעיל ביותר הוא זים ‪ .‬‬ ‫הדם המחומצן מגיע מעליה אחת ונכנס לקשת זימים אחת‪.‬‬ ‫מבנה מחזור הדם של יונקים –יותר מורכב‪ .‬הדם הולך בכל הגוף‬ ‫ומפזר חומר וחמצן‪ .‬יש גם יכולת להפנות דם למסלול מסוים (אין הפרדה פיזית‪ .‬כשהזים נעלם הקשת נשארת‪.‬ריביעת קדימה (ראש) חמישית נעלמה‪ .‬עד שמתנקז שוב‬ ‫ללב‪ .‬יש להם רק ריאות‪ .‬‬ ‫* דו‪-‬חיים ‪ -‬איבדו את הזימים‪ .‬יש עליה אחת‬ ‫שממנה מגיע הדם מהלב‪ .‬מגיע‬ ‫למע' עיכול‪ .‬הדם נזרק דרך הריאה (בגלל שמקור חמצן עיקרי הוא ריאה)‪.‬הדם זורם קדימה והולך‬ ‫ל ‪ 5 -‬פיצולים (קשתות זימים)‪ .‬עדיין יש ‪ 5‬קשתות זימים אבל ‪ 2‬מתוכם‬ ‫עיבדו את הזים (קשת ‪ 3‬ו ‪ .‬החדר מתכווץ‪ .‬קשת זימים אחת מהלב לריאות (רק שהיא‬ ‫יוצאת ככלי דם נפרד)‪ .‬‬ ‫קשת זימים ראשונה מספקת דם לא מחומצן לריאות ומחזירה‬ ‫לחדר שמאלי‪ .‬סופג במע' העיכול את כל‬ ‫החומר שעוכל בה‪ .5‬הלב של יצור זה הוא עדיין לב פשוט – יש‬ ‫לו יציאה אחת אבל יש לו גם שתי כניסות‪ .‬קשת אחת הופכת להיות קשת זימים שמובילה לריאה‪ .‬מחזור דם כאן הוא פשוט – אין‬ ‫יותר מדי פיצולים (כל הדם עושה פחות או יותר את אותו המסלול)‪ .‬‬ ‫דג ריאות (נמצא על ענף שממנו יצאו החולייתנים יבשתיים – מייצג שלב ביניים – כולל חלק ממאפייני‬ ‫היבשתי) יש להם ריאות וזימים – שני סוגי נשימה ‪ -‬זימית וריאתית (רוב הזמן נושם דרך הזימים ואם‬ ‫ריכוז חמצן נמוך אז בולע אוויר לריאה פנימית שיש לו)‪ .‬בציור הזה אפשר למצוא שרידים של קשותות‬ ‫זימים שנשארו‪ .‬שניה חסרה‪ .‬הדם פשוט נזרק‬ ‫ולא מתערבב)‪ .‬דוחף את הדם קדימה‪ .‬קשת שניה הולכת לאיבוד‪ .‬הדם נכנס ללב משני מקומות שונים (נכנס גם מעורק‬ ‫הריאה‪ .‬הדם עובר לעליה אחת‪ .‬בתוך הלב אין ערבוב בין דם מחומצן ללא‬ ‫מחומצן – הדם המחומצן שמגיע מהריאה נזרק לקשתות מסוימות‪ .‬‬ ‫**קשתות הזימים הם כלי הדם שמובילים דם לזימים‪ .‬מה שמזרים את‬ ‫הדם זה הלב‪ .‬וקשתות ‪ 3‬ו‪ 4 -‬מובילות‬ ‫לקדמת הגוף‪ .‬יש הפרדה מלאה‬ ‫בין דם מחומצן לבין דם לא מחומצן‪ .‬‬ ‫לב – יש הפרדה מלאה בין שתי כניסות שונות‪ .‬אח"כ יש‬ ‫כניסה לעליה ימינת (חדר ימני שלא היה קיים בדו‪-‬חיים – שם‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‬הרביעית רצה קדימה‬ ‫וחמישית נעלמת‪ .‬וגם מהוריד הנבוב המוביל את הדם לכל הגוף)‪ .‬נכנסת לעליה נפרד‪.‬ועליה נוספת שממנה מגיע הדם מכל‬ ‫הורידים‪ .‬שלישית אחורה – מע' עיכול‬ ‫והפרשה‪ .‬חוזרת לריאות‪ .‬ודם שמגיע ממקום אחר נזרק‬ ‫למקום שבו יש חמצן‪ .‬זהו הדגם הפרמטיבי שקיים‬ ‫בהרבה דגים (‪ 5‬קשתות זימים ו ‪ 5‬עמודי זימים)‪ .‬עם אובדן הזימים הם איבדו חלק מקשתות‬ ‫הזימים‪ .‬‬ ‫עורק אחד הולך לאנשהו ועורק שני אל הראש‪.‬גורם להתפשטות העליה ושואב‬ ‫את הדם לתוך הלב‪.‬לב הכריש הוא גם פשוט – כניסה אחת ויציאה‬ ‫אחת‪ .‬חלק מדם לא מחומצן מתפצל לעור כדי להתחמצן שם ומתנקז חזרה לאורך הגב‪.

‬‬ ‫סוכם ע"י ‪VAVIN‬‬ .‫לא הייתה הפרדה בין חדר ימני לשמאלי) ואח"כ יש חזרה ועליה לחדר שמאלי‪.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful