‫יקד‬

‫נדי‬

‫פירוש על תדי־עשד‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשם״ט‬

‫ג‬

‫עובדיה * יונה * מיכה * נחום * חבקוק‬
‫עפניה * חגי * זכריה * מלאכי‬
‫מכתב יד שלא נדפס מעולם‬
‫ועתה יוצא לאור בפעם הראשונה‬
‫להחכם השלם הכולל‬
‫ר א ש ע ל א ר ״ ז ר ב ה ב ת ק ו פ ת מ ר ץ הב״י‬

‫כמוהד״ד שמואל לנייאדו זע׳יל‬
‫בעל הכלים‬
‫כלי חמדה על התורה‪ ,‬כלי יקר על נביאים ראשונים וכלי פז‬
‫פירוש נפלא ומקיף מ כ ל המדרשים ומרוב גדולי המפרשים‬
‫רש״י‪ ,‬ראב״ע‪ ,‬רד״ק‪ ,‬רלב״ג‪ ,‬מהרי״ע ומהרי״א‬
‫ומובאות מפירושי דבני צפת שקדמוהו כמהר״י בירב‪,‬‬
‫האד״י הקדוש‪ ,‬מהרח״ו מהר״ם קורדווידו‪ ,‬מהרם אלשיך ועוד‬
‫ונוסף כו פירושים מכנו ונכדו‬
‫]ככל״ס הרחיד״א ב״שם הגדולים״[‬

‫יצא לאור לראשונה מכתב יד לדי‬
‫הרב עזרא כעדי שליטי׳א‬
‫אב״ד ירושלים תי׳ו‬
‫הוצאת‬

‫ירושלים התשם׳׳ב‬

‫©‬
‫כ ל הזכויות שמורות‬

‫יוצא לאור בסיוע המשרד לעניני דתות‪,‬‬
‫אגף ארגונים ומוסדות תורה‪ ,‬המחלקה לישיבות‬

‫הוצאת‬

‫‪,FlhJ‬‬
‫‪ am JWOWI‬יד וימנים * ״ ״‬

‫—מ ‪ 1‬ח ׳‬
‫^עחץר‬
‫*—‬‫ח״ד ‪ ,trWar ,60*10‬״‪Wns‬‬

‫טל‪02-6280735 :‬‬

‫‪of (rywuscRjpcs And ponced xvonks‬‬
‫‪p.o.b. 604a jaui^Jem, i s y e l‬‬

‫פקס‪972-2-6264317 :‬‬

‫ממראות גדולות‬

‫תרי‬

‫עשר‬

‫מן‬
‫עשרים וארבעה‬

‫כתבי קודש‬
‫עם ח״י פירושים ונוםף פירוש בלי יקר‬
‫למורנו ורבנו ראש על אר״ץ רבה‬
‫במוהר״ר שמואל לניאדו זצ״ל‬

‫־ ״•״׳ידי‬

*

-‫* " י ׳ ׳׳*»׳‬

*Af»4<

»

*‫ ־•״יי‬/‫ ״יגי‬/‫״״*^יי‬1‫ ״^׳‬P»-A‫ ׳‬A»*JLfJ
/**w* i+t‫״‬X jpm
•mr » » ‫״‬

*‫״״י* ־״‬

.

J5p/

*jfcMMM

>

W

J*‫״‬

***)

j|

~m» s

, -

0

+

+

w

^

y**

> «MH

t‫~׳‬-

‫־‬

• •*‫ י‬/ * ‫׳ • י‬/-••****V^!**jf**• • * *•‫״־• יי״׳יי‬7‫־״ ״י* *״‬-*
/»/
»‫»י‬
f«h4f« < * »«*» ‫ • *•׳׳‬5 < «^‫»*•»(׳**ז‬.>/

^_, ^ ‫*ץ‬/‫ ׳‬/‫ ־**י‬t

'r<»-*j|T

‫״‬

‫״״^׳ ״‬

v«ya/1«b»yaw

;‫•״^ף״‬

•‫^י‬

^ mr)s~

« ‫״י»י» ״״•־‬

‫\ ז‬y ~

•^‫?ל‬

^*‫״‬

»»!!»r

•Or

»***»<J*m^i***t

M 0**+a/ f*~
f••

M

/

1

»*v<

W» Jaw M>»'4m-J,^*J"VfP<•‫<״‬

/‫ •׳״‬w

Aft‫־‬y

J

s >1*-<tvmgf

j

m^U**r

^t/Uxr/

.^/*

/

•**4
•‫•^•••*י‬

*

/ » B B ^ W r t K ^ * • *^/*>

‫ »*ן‬/ * ‫**״•׳־ ׳•^י*״ ^*** * ־‬
‫׳‬wr y
X» »<‫ ׳‬yn*r‫׳‬
tMf'X‫*־‬tt*M*J'm*mm >4*
»r»v‫׳‬Aw4> ^ »
/ f j »
»Jf>t*t
•V****?J*‫«׳‬m< ‫ •׳^*י׳‬/‫»»^ ׳^״‬- **. **‫»׳יי‬1»» /
jm/^
•1*
/‫< ״־ »<י‬ii* pr^ ^•‫" ״י׳׳‬
/frf++

•J* *it

;

3

4^ w»*‫••« ״‬/«>

‫צלום כ ת ב היד‬

m«w***

‫׳‬

‫ספר זה יצא לאור‬
‫בתרומת האחים המבורכים‬
‫מ ש ה ויוסף ם פ ר א הי״ו‬
‫לעילוי נשמת הוריהם היקרים רודפי צדקה וחסד‬
‫הייה י ע ק ב ו א ס ת ר ס פ ר א זלה״ה‬
‫והאחים אלי ואדמובד ז״ל‬
‫זכות התורה תגן עליהם‬
‫צ‪ .‬ת‪ .‬ל‬

‫‪Doa<?ao dos Irmaos Safra‬‬
‫‪MOIS e J O S E F‬‬
‫‪ memoria de scus saudosos pais‬וחי!‬
‫‪JACOBe ESTHER SAFRA‬‬
‫‪Cuja principal preocupagao era a‬‬
‫‪Pratica da caridade e da bondade‬‬

‫^^‪>ooc»o*o*oto*?*3*cmd*oe‬‬

‫‪1‬‬

‫עובדיה א‬

‫חתום‬
‫ת‬

‫א‬

‫ת‪,‬‬

‫״ימי י״ י‪ 2‬א הזון עבדיה כה־אמר אדני ית־ה‬
‫לא‪1‬זם‪#‬שעה ‪6#‬ענומאת‬
‫‪?31‬״יף?‬
‫‪? 23‬יי ן״ יהוד‪ ,‬תדר בגולם שלח ק מ ונקומת‬
‫‪ S ^ J g R‬ע ל י ה למלחמה‪ :‬־הנהקטן נתידןז‬
‫י ‪v‬‬

‫ז‬

‫‪-«,«,>, * .‬‬

‫א )א(‪ ffln‬עובדיה‪ .‬מאי שגא מובליה לאלוס ולא‬
‫‪s o‬‬
‫« ‪ .‬״‪ i‬״‬
‫ני‪3‬א נבואה אחרת אמרו חז ל מובדיה‬
‫אלומיהיה אמ׳הקב״ה מהם ובהם אביא;עליה׳ יבא מובליה‬
‫שלר בין שני רשעים אחאב ואחבל ולא למל ממעשיהם‬
‫ויפרע מעשו הרשע שלר בין שני צליקים יצחק ורבקה ולא למל ממעשיהם‪) :‬ב( הנה קטן נההיך‪ .‬כלפי שקראו‬
‫רו״ק‬
‫אבן עזרא‬
‫ל א ידענו לורו ולא נוכל לומר כי הוא הנזכר כספר מלכים <א> חזק עובדיי‪ .,‬וה הנביא לא ידענו באיות דור תתנבא‬
‫ודעת רבותינו ויל שזהועובדיח שהיה עש אחאב‬
‫*‬
‫ייי ‪ nr‬י מ י י ‪• n r u m‬‬
‫‪!nn‬‬
‫ועוד ייסרו כי עובדיה נד אדומי היה והתנבא רע על א מ ס‬
‫?י‬
‫יי‬
‫בימי אחאכ כי שם כתיב ושבדיה‬
‫יאיצו היה זה הנביא בעצמו חיך יקרחט ירח השם ונח חיינו דאסרי איגשי כסא דחק גנדא בנויה נ ש ת ף חדדלא‬
‫ימ־אט נביא כי »טאה היא המעלה הנכבלת יותר‪ .‬ולפי אמר בי בעל הערוך האומן שחק הכף אותי ח כ ף עצמו שור*‬
‫יעמיס‬
‫י‬
‫דעתי כי שמועה שמעט זה מ ט א י י‬
‫י | י‬

‫‪m‬‬

‫ו‬

‫ו‬

‫ד‬

‫י‬

‫גי‬

‫י‬
‫ה‬

‫ר מ י ה‬

‫י י‬
‫י ה‬

‫ח‬

‫ח‬

‫עובדיה‪ .‬לאריס‪ .‬על ארוס‪ :‬שמועד‪ .‬שסעגו‪.‬‬
‫א ) א ( חזון‬
‫‪,‬‬
‫הגכיאים מאת ה ׳ ‪ :‬ו ג י ד ‪ .‬ושליה עליה אל‬
‫‪,‬‬
‫‬‫הגוים ליפרע ס ה ס ואוסר לישראל פיס‪ •-‬וגקו־ה עליח‬
‫לסלחסח ‪ .‬על אותה אוסה להלחש על^ה‪) :‬ל( חנה ספן‬

‫‪n‬‬
‫ת‬

‫י ש ע י ה‬

‫שגי רשעיס אחאב ואיזבל ולא לסד מסעשיחם ויפרע מעשי‬
‫שמענ ‪.‬‬
‫״‪ 1‬״‬
‫‪ .‬״ ‪ _ .‬״ * ‪ ,‬״‪1‬‬
‫הרשע שדר ביז שגי *דיקיס יגהק ורבקה ולא לסד םסעשיחס‬
‫י־ ^‬
‫שהתנבאו » אלום עצ כן אמי‬
‫א )א( ו צ י ר ״ כאילו ציר שלוח מויס שהתחברו ויאמרו והגח כל גכואתו היתד‪ .‬על ארוס ואמר כי עס חרבן אדוש‬
‫אלה לאלה הומו‪) :‬כ( הנה הטל‪ .‬כי מספרם תחיה תשועת ישראל ובזח כלה גבואתו וחגבואח הזאת היתח‬
‫בבית שני שחרעו בגי אדום לישראל בחרבן בית שגי כמו‬
‫שפירשנו בגמאת עמום בפרשת על שלשה פשעי א ת ם והגביא חזה התגבא שעתיד חקכ״ה להפרע םד״ם באחרית חיםים ב ע א ת‬
‫ישראל סן חגלות‪«.‬רץ אדום איגח חיוס לבגי אדוס כי האימות גתבלבלו ורובם הס בין אסוגת ד״נחיריש ואסוגת הישםעאלים ולא‬
‫יכירו סהס מי הוא סאדום וםםואב וםבגי עסון וסשאר האוסות כי כולם גלו םארןנם וגתערבו באוםות אלא שםלכות רוסי חיתו!‬
‫בהחלה רובם בגי א ת ם וסח שאסרו‪.‬הגביאיס בחרבן ארוס באחרית הימים אמרו כסו שדרשתי בישעיה כפרשת קרבו גויס‬
‫לשמוע וכן אסר ירמיהו בסגילת קיגות ת ס עוגך _ת »יון לא יוסיף להגלותך פקד עוגך בת ארוס וגוי‪ :‬כח אסר אדגי אלחים‬
‫לאדום‪ .‬בעבור אדום כמו אסרי לי אחי הוא‪ :‬שסועת שםעגו סאת ח ׳ ‪ .‬שיאסרו הגויש על אדום שסועת שמענו פ א ת ה׳ וכאלו‬
‫»יר בגוים שולח ו ס ח היא השמועה שיאסרו טי לגוי קומו וגקימה עליה למלחסח‪ :‬עליה‪ .‬על ארץ ארוס או פי׳ הפסוק כסו‬
‫הפוך אסר עובדיה שסועה שסעגו אגיוהגביאיש האחרים כי כח אמר ח׳ אלחים לאדוס תנירבגייס שולח כמי שפירשגו וכן א ס ר‬
‫ירםית בנבואתו שמועה שסכתי מאת ה ׳ ‪< :‬כ> הגר! קטן‪ .‬בזוי ושפל כסו״קטגתי סכל החסדים וכן תרגש יוגתן הא חלש יתבתיך‬
‫ם צ ו ד ת ציץ‬
‫מצודת דוד‬
‫א )‪ (6‬חזון עובדיה‪ .‬וסו מראה הנכ‪61‬ס של מיכדים ן לאדום‪ .‬א)‪ (6‬וציר‪ .‬פנין שלימ כ » »ציל סעוג־ם)משלי י״ג(‪) :‬כ( ב ו ו י ‪.‬‬
‫סל אלזם‪ .‬שסועה ש ס ע נ ו ‪ .‬ר״ל ‪6‬ני זשאר נכיאים‬
‫‪0‬מפמ שמומה מאש ס׳ כי הרכס נטאיס סתגכאו כ‪ :‬מירק אדום‪ :‬י*יר‪ '.‬ר״ל כאשר שמענו כן הוא <י כל ספכו״ם היומימ־ו לכא‬
‫מציה למלסמס ושלם! שלוסיסס וה לוס לאסל קומו אתם זנקומס גס אט ללכת מליה למלסמה‪) :‬כ( הגת ק&ן גתתיך‪ .‬כססלש‬
‫‪1‬‬

‫‪r‬‬

‫לא נמצא מפירושי הרב זלה״ה‬
‫וחבל על דאבדין‬

‫כלי‬

‫‪2‬‬

‫יקר‬

‫תרגום‬
‫ג‬

‫בגולם מוי אתה מאד‪ :‬זך‪1‬ן לבך‬
‫ה^יאך^כני בחגדסלע מרום עבתו לנקרא ך‪#‬־י‬
‫^רוקא‬
‫אמרי בל‪1‬ו מי יוריךני ארץ‪ :‬י אבד־‬
‫אם‬
‫לאךןגא‪:‬‬
‫תגביה כנער ואם־בין כוכבים ‪op‬‬
‫כיככןא ר^זוי ?דויף‬
‫קבןד מ^ןם אורידןז נאבדיהוה‪ :‬י׳ אם־‬
‫»סר‪:::‬‬
‫גנבים באו לןל אם״^ךךי לללה איך אם ^ י ליל‪:‬א‬
‫יק^ך‬

‫?עקס‪:‬א *סיר‬

‫אר‪,‬לחדא‪:‬נך‪0‬על»ל‬

‫מירכיה‬

‫כיפא‬

‫*אך^ליהסןגחתיעי‬
‫י‬

‫?נש‬

‫ר א‬

‫קרים‬

‫ואס‬

‫‪3‬י‪3‬י‬

‫ההקזן אחיזי^ף‬

‫ח אם ג^הין א ת י ‪£‬לף‬
‫‪$‬י?‪1‬ין‬

‫ף‪$‬־א ‪,‬די; לגד‪ .‬הגכדר־ו »‪ e‬ע־זייה בטי *‪ t c‬הג‪-‬ביה נגבד ‪) .‬גדיים <ח(‪:‬‬
‫מהר״יקרא‬
‫גתתיך בגוים ‪ .‬כתרגומו הא חליש יהבתיך‪) :‬ג( ויי!‬

‫‪"?£‬‬

‫‪i‬‬

‫‪w‬‬

‫‪K‬‬

‫ב‬

‫‪ ! 5‬י י ו ™•‬
‫^ ‪,‬‬
‫^‬
‫ואשב ‪ . ™ PSS,‬־ ‪£ f ? K ™ ^ ^ h‬‬
‫ברוך הוא משיבך שלא תגצל פמתש שבחו‪ .‬שאפילו‪:‬‬
‫‪n‬‬

‫‪n‬‬

‫‪r‬‬

‫?‬

‫אפ‬

‫)ד( אם תגביה כנשי קנך ‪ .‬המנביח לעוף • ‪ ' P‬ל י‬

‫‪ ™ S ^ ^ J‬״ יקי‪ - -‬ו‬

‫א פ‬

‫‪™ £‬‬

‫!דמיתה‬
‫רש״י‬

‫אביו בנו הגדול ואמו בנה הגדול אמר הקב״ה לפני הסן‬
‫הוא ורבותינו דרשו קנון שלא היה להם לא כתב ולא לשון‪:‬‬
‫בזוי‪ .‬שלא היי מממידיס מלך בן מלך‪) :‬״שכני בחגוי‬
‫הסלע‪ .‬סומו על משענת אבותיו אברהם ייצחק יהם לא‬
‫יועילו לו‪ :‬הנוי‪ .‬כמו היתה אדמת יהודה למצרים לחגא‬
‫תתמה ע ^ י של תגי»‬
‫;ואל‬
‫שהיאכוי״ושלקצויגתהלי׳ס״^וכזי״ושלכמםחייגברא׳‬
‫כ״א( שאין יסוד בתיבה אלא ‪'P‬וחי')ה( באו לד‪.‬מליו‪:‬‬

‫גדפיתה הלא יגנבו דיס‪ .‬אם היד‪ ,‬דבר זה שיבואו‬
‫לו גגבים ושורדי לילה שלוקחים מה שמוצאים שאינם‬
‫יי‬
‫י‬
‫מחפשים לנניב כל בך מפני השך הלילה‪ .‬איך גדמיתה ‪.‬‬
‫היית יכול לשתוק וליצר הלוא יננבו דים והשאר יניחו‪ .‬אבל השידדים חנתגים לך איגם דומים לא לגגביס שודדי לילח‬

‫אבן עזרא‬

‫רר״ק‬

‫עשו רשיעא בעממיא‪ .‬וכן אמר בזוי אתה מאד‪ .‬כלומר שלא מעט ואין ארז מלכותם רחבה‪) :‬נ( זרון‪ .‬שובני‪.‬חשר כ״‪0‬‬
‫כי חשבת כי הר שעיר ימלטך כשובני בחמי הסלע‪) :‬ד( א ם‬
‫‪ w‬ל ן שאר!הגיים א האב; ‪1 ™ » • 1 ™ :‬‬
‫כ י‬

‫ם‬

‫?‬

‫‪ :‬הגביה בנשר פועל יוצאוהפעיל חסר והוא מקים שבתן•‬
‫? ‪ f f i ^ ' E S S‬״ ^ ?‬
‫כשהיית שוכן בהר שעיר חשבת שאתה נשנב בו ואין מי וככה המגביהי לשבת וכבר פירשתיו הטעם תנביה מקום‬
‫שיורידך ממנו‪ :‬מרום שבתו‪ .‬מרום ישיבתו היה בחגי'סלע שבתו כנשר‪) :‬ה( אס גנבים‪ .‬בסתר ‪ .‬שודלי לילה ‪:‬‬

‫•י‬
‫והוא הר שעיר ובירמיה כרים נבעה שכני כמו שוכן והיו״ד‬
‫גוספת ‪ .‬וכן חצבי מרום קברו היושבי בשמים והדומים להם‪ :‬בחנוי‪ .‬כמו חונ הארץ חנ וחוג ענין אחד כלומד סביב חשלע‬
‫דיל רא& הסלע והוא המגדל הבנוי עליו ‪ a< :‬אש תגביה כגשר ‪ .‬אם תגביה שבתך כמו הנער שיעוף גבוה מכל חעופו׳ן‬
‫שים‪ .‬כפו תשים וכן עלה ופות בהר כמו תמות‪< :‬ה> אם גנבים‪ .‬אמר דרך תימה שיתמחו התאים בעת החרבן של‬

‫מצודת ציו;‬

‫מצודת דוד‬

‫כאומלמאל‬
‫השיאך‪ .‬ומכוו׳‬
‫זדקלבך כמכו״ס‬
‫שסל׳‪:‬מז)ג(סייח קטן‬
‫אלום הנה‬
‫סשי&ני‬
‫הסת׳‪ :‬כמי‬
‫השיאך‪.‬‬
‫מבוזה‪) :‬ג(‬
‫הנם‬
‫בארןממלכי‬
‫ממשלתןכי היתה‬
‫)כלאשית ביניהם‬
‫בקוע וחלון‬
‫מחש עגין‬
‫בחנוי ‪.‬‬
‫היו׳׳רמניןיתירה‬
‫שוכני ‪.‬‬
‫גי( ‪:‬‬
‫כמו יונתי בחגיי השלנו )ש״ה בי(‪) :‬ד( קנך ‪ .‬מלשון קן והוא מלול עתה כנתגילת למשול ממשל לב לאשל כא אל הכלן הגיולוגו׳לק‬
‫העופות‪) :‬ה( שודדי‪ .‬מכין גזל ועושק‪ :‬גדפיתה ‪ .‬מנין כליתה זדון לבן הסית אותך להתגאות יותל מראי‪ :‬שוכגי‪ .‬כאלו אתם‬
‫שוכן בבקיעי השלמ מר שלא יוכל מי לקלוב אלין יכאלי סיס מקום‬
‫מושבך כמקום מלוס ונשא ‪ :‬אומר בלבו‪ .‬לכן חושב בלבי מי הוא אשל יוכל להוליד אוחי בשפל האלן‪< :‬ר> אס תגביה כגשר‪,‬‬
‫אכל אס תגביה לשבח כנש־ המושה מלולו במקום גבוה ואם מאים מלוק־ בין הכוכניס משם אולירן לאלן ותהיה נמסר כיד‬
‫סמני־׳ס‪) :‬ה( באו לך‪ .‬באו טלין‪ :‬שודדי לילה‪ .‬הס המתסחדיס לגזיל כיוס וגוזלים בלילה‪ :‬איך גדמיתח ‪ .‬אין נכלסס מכל יכל‬

‬האנשים‬ ‫פסייס עעהם כשלום הם הסישי איתן ללכש למלחמה יילכו לן כיי שמעם להם והלכש‪ :‬לחמך ‪ .ם ך ע אם־בצריבן‬ ‫^^^אולךהלוא^איח.‬כלומר‬ ‫ה ס ישיאון אותך שתלך למלחמה ויכלו לך להשיאן• שתשמע‬ ‫לעצתם‪ :‬לחמך ישימו סזור ת ח ת י ך ‪ .‬סלשון צהין ונפסל‪) :‬ו( שלחוד‪.‬לא יכלו אנשי בריתך‬ ‫להושיעך רק שלחוך עד סוף הגמל שלך כלכת פליפך‬ ‫בשביה‪ :‬לחמך‪ .‬נכרת כפו נדמו עמי‬ ‫מסתרים מ ב י ס ודדי‬ ‫ושורדי ילילה הענץ אחד וח‪1‬א כפול במלות שונות כי רוב הננבים יננבו ביילה ‪.‬שתדגומו יבעו‪ .‬ר״לאוכלי לחמן‪:‬‬ ‫מן‬ ‫אמר כלשון‬ ‫כאחרים‬ ‫ססיס‬ ‫)ואן‬ ‫הרכס י ס ‪.‬הם‬ ‫ספמים הקמגים הגרועים כמי לא סעילל)שם(‪) :‬י( נ ח פ ש ו ‪.‬כשיצא)מלחמם מיל הפמ״ם‬ ‫ציוו א‪ »1‬כל אגשי כריתי שהיה לי פמסס כלישש כריס הם ליוו‬ ‫אומו פד קצם גכיל אלצו ימשס חזרי ילא הלכי למלחמה לסיוס לו‬ ‫לפונש והטפי אותו כי הכטיחו ללכש עמו‪ :‬השיאוך‪ .‬‬ ‫כי ד ‪ p‬חננבים לננוב דים כלומר די יובלון שאת ויניוצ ה ש א ת‬ ‫אם בוצרים באו ל ך ‪ .‬פירוש סטםוגי עשו כמו שאסר גבעו סצפוגיו והעגין כפיל במלות שוגות גבעו סהרגוס ויבקש ובעא וכן אם הבעית בעיו‪:‬‬ ‫‪ m‬עד ה ג ב ו ל ‪ .‬למה נרדמת דומם עד שננט כל רצונם‪:‬‬ ‫הלא)בוצרים( ישאירו עוללות‪ .‬די הפסיק כמו‬ ‫והמלאכה סיחה ריס )שמיס נ״ו(‪ :‬בוצרים ‪ .‬נבעו‪.‬נכרתה כמו נדמה שמרון‪) :‬ו( איך‪ .‬אין נמםשי כסי מש‪ 1‬לקמש סכל‬ ‫ואיך נשבקשז יגדישו מקימות מסתרים בלי לקמח כל הנמצא והיא‬ ‫מ ‪ 5‬ע נ ץ כ ע ״ ש ‪ (0 ) :‬עד הגבול וגוי‪.‬מלי יכילס ו‪8‬צמון‪ :‬ל ח מ ך ‪ . 5‬‬ ‫סבלי הדעת גדמח סלך ישראל ויוגתן הרגם איכדין חויתא דמיך עד דגניבו סיסתהק כלומר איך היית ישן‪ :‬מ> איך נחסשו‬ ‫ע ש ו ‪ .‬‬ ‫מלשון מעיש והקילה כמי משס אמשש)ממיס סי( גבעו‪ .‬‬ ‫כשתלך לחלתם עם אויביך אתח ואנשי בריתן‪ (1):‬ישלחוף‬ ‫עד נבול ‪ .‬מנין‬ ‫דרישה יססיש ודומה לי אם סבמיו כפיו לבטיה כ״א( שהיא מנץ‬ ‫דדישס שאלה ‪1‬כמ‪ 1‬שמלס כקשה היגמ לדל־ב־ כאלה ילמשיש כן מלש‬ ‫במס סוגמ לשגיסס‪ :‬מצפוגיו‪ .‬כלומד אם באו לך שודדים ביום כבוצרים‬ ‫שיבצרו הכרם וישובו פעם אחר פעם לבצור כמו שאמר חשב‬ ‫ידך כבוצר על סלסילות אעפ״כ אי אפשר שלא ישאירו עוללות‬ ‫שאעם נראות להם ו<סקפנותן והן נסתרות ת ה ה עלי חנפן אבל אחה איך נחפשה שלא חשאית השודדים לך כלום אפילו סםםיני‬ ‫איך נדמית‪ .‬ואלה לא ישאירו לך‬ ‫כלום כי יחפשו ויגלו וידרשו מצפוניך‪) :‬ו( נבעו‪ .‬ק יקרא! שילבי‬ ‫מנכי הכלם כמי כי שבציר כרמן )וכריס כ״ד(‪ :‬עוללות‪ .‬‬ ‫מניןלזים כמו ואכרסם מ ל ן פמפ לשלחם)כלא׳ י״מ(‪ :‬השיאוך‪.‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫נדטיתה‪ .‬וכן אם תבעיון בעע שובו א ת י ו ‪.‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫ואבדין כמי ער מיאכ נדמה )׳כציד ‪•:‬׳־י(‪ :‬דיש‪ .‬אסמל‬ ‫כרמל באו מצרים הלא ישאילו פילליש יטדומ לא השאילו לן‬ ‫מאופס‪) :‬י( איך גהפשו ע ש ו ‪ .‬אותם‬ ‫שהבפיחוך למורה באו עמך ולווך עד גבול ארצך עד הספר‪.‬‬ ‫כלרןע ג ב ו ד‬ ‫פכרחלא‬ ‫גפשםס(‪:‬‬ ‫ס‪-‬מיס ככר‬ ‫לאס כאלו‬ ‫הגכיא‬ ‫כי כי‬ ‫םנכואוש‬ ‫רילםלא אין לרכס לגטכ אלא די ששיקם ויניסו אס םמושר ומח‪8‬‬ ‫אסכן מרשה פסה מכל יכל מכלי שאריס‪ :‬אם בוצרים‪ .‬‬ ‫כמו אם תבעיון בעיו‪) :‬ז( ע ד ‪ .‬נבעו לשון‬ ‫יבקשו‪ .‬אגשי בריתך יאוכלי ל ח ס ך שהיית בוטח בחס הם הגלוך ושלןזוך עד נבול אויביך השודדיס אותך כאלו הס גוזזים‬ ‫וגוכי׳ על גלוהך והם הם שעודו אויביך החתיך ואתה לא הרגשת ולא חבגת כי ביום ההוא האבר חבםתך וגבורתך‪ :‬לחםך ‪.‬כתרטןגו אוכלי לחם‬ ‫פתורך שויאו תקלא ה ח ו ת ך ‪ .גללות‪ :‬יא?‬ ‫^רזוןז כל או‪$‬י בךיהןז ‪? T O‬‬ ‫ן״י״י ‪ : w‬כ ל ו ?‪ g‬אנ^י *טלכןן‪ :‬לחמן‪ :‬י^ימו‬ ‫רש״י‬ ‫א י ד נדמיתה‪ .‬תירגם‬ ‫מנתן איתגליין ולשק ארמית נבעו נחבקשו‪ .‬בסלחפח ויחודו לחם‪ :‬השיאוך יכלו ל ך ‪ .‬כאשר היית במקומך זהו תחתך‪ :‬אנשי‬ ‫טהר״י קרא‬ ‫שגונבים דים ולא לבוצדים שמשאירים עוללות אבל ו ט יחפשו‬ ‫עשו וגבעו םצסוגיו ולא שיחפשו בבית בלבד מ ת שלפגיחם‬ ‫אלא יבעו מבקשו אפילו מצפוניו שטמן במסתרים‪.‬‬ ‫פנין ססשס‪ :‬יכלו‪ .‬אין חביגח ב ו ‪ .‬אוכל• לחמן הלוקחים פלש ממן הם‬ .‬‬ ‫ששם באו עליך למלחמה ובזאת השיאוך והצליחו‪ :‬יבלו לך‪.‫‪s‬‬ ‫עובדיה א‬ ‫חתום‬ ‫‪ g g‬״ ‪ ^ j f‬נ ך ^ ת ה הלוא יג.‬אין ת ב ו נ ה‬ ‫רד״ס‬ ‫אדום ויאמרו ס ח וה חיה לך אם נגבים שודדוך בלילה שהיית‬ ‫ישן ולא הרגשת בחס למגעם ולקים כגגדס‪ :‬הלא יגגבו ד י ס ‪.‬וכן אם תבעיון‬ ‫בעיו)ישעיה כ״א(‪) :‬ו( עד הנבול שלחוך‪ .

‬‬ ‫‪«\tA‬‬ ‫‪uMuua.‬ ‫‪ «fi‬מחיילי ״‪.: VSL‬‬ ‫טוחתוגבוךיךתימןל^ןלכךת^יש‬ ‫‪%‬‬ ‫מךך^ומר‪.‬המאכילים אותך ניתגי מזור בלחמך ולא הרגשת‬ ‫״ ״ * ומזור כמי מזורי‪ .‬מנץ ייוחכעי כססכיליס המלחמה להציל נפשה‪ :‬ותבונה מ ר ‪ .‬תאנד‬ ‫ח כ מ ת ם ‪ .‬תימן‪ .‬ם( וחתו‪ .‬וחחהר כ״ף ממלת אין כאיש אשר את‬ ‫^ ^ ^ י*‬ ‫״ ״ ? ‪ 5ftSC‬ת ב ו נ ה כו וכמוהו ולאין אינים מיצמה ירבה‪/‬לאיש אין איכמ!‬ ‫ג ד י ת ו ‪ .uii.‬‬ ‫יי(‪:‬‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫ז‬ ‫לאדם באיתו מזור לרסואחה)ח(והאבדתי חבםים סאדוס‪.‬הן יקפלגי לו איחל‪ .‬מרזב‬ ‫עשו‪ .‬מחמת חודג * וכל זה מפגי‬ ‫י ח ס‬ ‫.‬מנץ מכה וסקלא כן מ״ש שארים סליה אבק מסממגים ישימו מכס ממשך ר״צ כפתימן הכיני לן כליון יאכדון כי יפ‪15‬‬ ‫ס מ מ א י ם וכן ולא יגהס מכס מ י ל )סושפ סי(‪ :‬ת ח ת י ך ‪ .‬אלו הפסוקים יורו כי זאת הנטאה על אלום‬ ‫^ ל ^ נ ^ י ^ ^ צ ^ ^ ^ י‬ ‫ו ״ ל ח ר ב ך‬ ‫א ח י ח‪m‬‬ ‫״ ב ר ‪0‬‬ ‫ק « ל וכן אם תקםול אלוה ר ש ע ‪ .‬‬ ‫ס קמול ‪ t‬י החטוף {ןחיף‬ ‫תכסך‬ ‫מדי‬ ‫לפתותך לצאת ושבי מאחריו‪ :‬לחסר ישימו מזור תחתיד‪.‬יחתו ויפחדו לניס אל ארן ישראל וי״ת‬ ‫זיתברון גברך יתבי ארעא לרומא‪ :‬למעףברת‪ .‬היא ארוס היישב כיריעה של אלן ישראל‪ :‬מפשל‪ .‬שלא יוכלו להתחכם על הגזרה שגמרת * ל‬ ‫‪m£1‬והתיגבורדחיס^נלנבוריעשוותימן‪-‬חתולשתשבירת‬ ‫א י ש ‪ :‬מ ח י ‪ « 9‬מ ‪ £‬ל ‪ . m‬ח כ נ ״ ם ‪ g• .‬התבוננת ממנו‪ ) :‬ח ( הלא‪ .‬ל א‬ ‫הימן‪ .‫כ ל י יקר‬ ‫‪4‬‬ ‫תרגום‬ ‫מזורי תח‪£‬יןז אין תבונה בו‪ :‬״ הלוא‬ ‫ב?ם ההיא נאם־‪:‬תה ו ח א ב ד ס י ^ מ‬ ‫חכמים מאדום ותבונה מ ד י ‪.‬שכילה כמי יסחתסי ‪ 0 6‬פילס )ילמיה מ׳יש(‪) :‬מ( ביום ה ה ו א ‪ .‬מרוב הרג שיבא עליהם‪) :‬י( מחמם‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫•ידוש אוכלי ל ח מ ך ‪ :‬פ ז ו ר ‪ .‬ל״למאיסם שמלגלמסצכס הוא מסר‬ ‫משי כי משס כאי ינססשפי בארצוס יבכרן גלונ.‬א‬ ‫גבודץי תימן‪ (C) :‬והתו נכוריך ה י ס ו ‪ .‬היא מבני אליפז בן מתימן כי הוא מבני אלום‪ :‬למען יברת איש‪ .‬לא ייפיליך להצילך חכמיך וגס‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫אמר בירמיהו נםרהה עצתם וחכמתם ‪ .‬פירוש חולי וככה וכן וירא אפרים שלומך‪ .‬ב פ ק י מ ן ‪ :‬פליר רפס ואין כי סבונס להרגיש כזכר לאיום נשמר מסס ‪:‬‬ ‫) ס ( ו ח ת ו ‪ p B .‬וכן דרך המץ־א לדבר ב פ » ק אחד לגכח ושלא ל נ כ ה ‪ :‬ורבי מרמים אמר ט כמו ממנו וכל ערל לא יאכל בו לא‬ ‫‪ m m m ^ o‬ובבאשבדם » ‪ .‬באיסן שיכימ‬ ‫איש מאזסם שמקיל ממצכס סיס מהר פשי ליל לא ישאל מהם איש‪ :‬פ ק ט ל ‪ .‬מ ( וחתו‬ ‫נבוריך תימן‪ .‬תוגת) הדגם גדיל דישתצי נברא דביח צורכא‪» :‬י> םהסם ‪ .‬אולי הזכירו לתקפו גבוריך שהם‬ ‫^‬ ‫״~‬ ‫‪.‬טל‪ :‬׳מדמםאחיריעקיב‬ ‫ה י א » » ‪* 0‬״•י‪.‬וימחןהרגם יתבי דדוסא‪ :‬למען יכרת איש מחי מ י ההרג ולא האר פליפ יפעם למען לבק עם והאכלתי‪:‬‬ ‫)י(מחמס‪ .‬כסל‬ ‫סרג כפז הן יקפלגי )איוב י״ג(‪) :‬י( ס ח פ ס ‪ . )ס( וחתו גבודיך‬ ‫ת י ם ן ‪6 .‬חוצי‪ ) .‬סס שממל ממצגין מאדום המשבש במ־ימם של א״י הנס גכירין י » « וישברו במלממה‪ :‬למען יכדת ‪ .‬ח צר אחיי ימוזי \‪\ tmr -1«n‬ז• \‪f«M nn‬‬ ‫(•)?‪™o»KS-rJ‬‬ ‫עדשים יפנ ידו בזית הבכורה‪ :‬מזור‪ .J‬‬ ‫^ גטריך‪) .‬ליל הכריסה סהיה פן ההרג שיפשו בהם ילא שימישי מל‬ ‫מסמם‪) :‬י( ם ח פ ס אתיך יעקב ‪ .‬ביים כיא ססילפניית‪ :‬והאכדתי ח כ מ י ם ‪ .‬״‪.‬כ נ ר‬ ‫םזחדת דוד‬ ‫מצודת ז י ק‬ ‫ם ו ו ר ‪ .‬וכן חיו בהם גמדים‬ ‫‪«-sm / « \ .‬פנין פישק ‪ :‬הדבר כמ״ש‪ :‬מהר עשי•‪ .‬כל איש גביר‪ :‬מהר עשו מקמל‪ .‬בסמל החפם שפשיש לאמין יפקכ שכמה אישן ס‪0‬ש׳ ושהיה נכדה פד פולס ולא סיסיף לל\ם‪:‬‬ .

‬ב״וס‬ ‫רד״ק‬ ‫אבזעזרא‬ ‫הוא אחר גלות ירושלים חל בבל וכן אמר המקוצן זטד ה׳ •יישנו כי בחרבן בית שני חיעו אדומים לישראל מביא התנבא‬ ‫‪SS ^££"EL^iCTEZ‬‬ ‫‪L‬‬ ‫י»רע מ ח ם באחריה הימים שיכלה אותם סן העולם‪ . t .‬‬ ‫סטן השלכה והפלס כמו ידו אליה )ילמיה ‪ o‬ו )יב( גברו‪ .‬פ״םעסדךםעסדתבגעי״א‪ .‫‪5‬‬ ‫עובדיה א‬ ‫*״»‬ ‫^ ‪ T p W‬׳ ‪! W T O‬‬ ‫.‬סטן מושל כמו ‪ 0191‬לאמלים גדלה)שסלים מ״ס(‪ :‬י ד ו ‪..‬ממלחק‪ :‬ש ב ו ת ‪ .‬פירוש ביים ששבו זרים נכסיו ו ק נ ע ו ‪ :‬ידו‬ ‫נ י י ל ‪ . ־‪R*R35‬ןןמזי מנגד מ ט ע נ ו ת זרים חילי‬ ‫‪ 5‬ו נ כ ר י ם באו ^ ר ו ועלץךו עלםמיו‪S‬‬ ‫‪ r o s‬ג ו ר ל נם־אתה כאחד מהם‪ :‬י ואל־^‬ ‫י י ן ״ י ״ מ ר ך א בלוכד־אחיך ‪3‬לום נכרו ואל‪-‬‬ ‫י ‪ 3‬י ״ ^ • ת^קח לבני־להוךה בלום אבדם ואל־‬ ‫י*ביוב!‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫?‬ ‫דש״י‬ ‫אחיךיעהכ‪ .‬מלשון‬ ‫<י‪ (6‬ביום עמדך מ ע ד ‪ .‬מעלה אני עליך נאצי אי״ ?‪ ° ? I‬עזרתי י ח ם והלא לא היתד‪ .‬בשביל המס שעשית ליעקב‪) :‬יא( כיוס שעשית ליעקב אחיד ‪) :‬יא( גיוס עםדך » נ ר ‪ .‬מלי זד מכלי‪:‬‬ ‫חילו‪ .‬לראות ז י ו ועל כולם אלא שמלכי דוס חיו אדומים וכשער סיסוס על‬ ‫‪2 5 5 ^ T M S S l ^ A £ & S‬‬ ‫יום חילו שהוח נכר מיניו שנח הכיר תם כמוהו בימים • מנגד ושמחים על חרבנם וחיה ראוי להם לעזרם כי אחיהם‬ ‫» י י ו קי־י‬ ‫*‬ ‫‪A‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סהריי קרא‬ ‫ב א י‬ ‫‪ro‬‬ ‫ו י ו והאל יתברך מנע א ח ישראל בעבדם במדבר שלא למדע‬ ‫*‪ 01‬בעבור ה א ח ו ה ‪ :‬ביוס שבות ודיס חילו‪ .‬של •פקכ ‪ :‬ידו מ ד ל ‪ .‬‬ ‫ציון לא יוסיף להגלותך שקל עונך בת אלום מטכלצצר רבי אברהם אבן עזרא פירש הענץ הזח כתיבן בית ראשון‬ ‫השחית אלום ותהי ארצם שממה וככה יתנכא יחזקאל כי שתיו טי א ת ם מרעים לישראל בגלותם על ידי נ ב ו כ ד נ ז י ‪:‬‬ ‫ירושלים שבה אחרי גלות בבל ואדום לא שכה וכברסיחש ) • * ם ו ס ע ם ד ך ם ג ג ד ‪ .‬והחכם‬ ‫זי ‪.‬ידי עש האומות לתרע ל ח ם ‪ .‬ויש םפרשים אוהו ביום הםםרו ביד אויביו ‪ . ? ^ 5‬״י א ״ ^ י ן ^ ‪E S S‬‬ ‫מ פ ר מיאל כי אין ישראל בגלות אלום ופירוש לבי‬ ‫הקלמונים מלכות יק והגה נועם מחמס בעבור הממס אדומ אבל לא היתח המלכות לחם כי לרומי היהה והרמייש‬ ‫&משה יו! לישראל במם ירושלים‪) :‬יא( ביום‪ .‬ולסירו״ני‬ ‫^ " ״ ‪ K .‬האדומיים שבאו‬ ‫ע ם חרוםייס‪< :‬יג> ואל ת ר א ביום א ח י ך ‪ ..‬לא חיה לך לעבוד ולראות ביעתו בעם נ כ י ו ‪ .‬ואש ת א מ י לו מ ח ב ב ך אס לא‬ ‫* ‪. 1‬״‬ ‫״ ״‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫כאחד ס ה ס ‪ .‬ואחד בך פירש ביום אחיך ‪ v n‬ביום נ כ ר ו ‪.‬אפשר ששרשו ידד בשקל רבו מארבה או שדשו ידה מן לידות א ת קרנות הגויס וםשפםו יידו בשני •ודיין וחאיתין מן‬ ‫הדנוש וכשחפילו י ר ד השרש מפני כובד קריאת שני יודיין הפילו תנועת יו״ד השרש שהוא פ ח ח ביו״ ד חאית״ן להודות‬ ‫ע ל י ה ‪ .‬ביום הסגירו טלי עכו״ם וכן נ כ ת ‪ .‬השליכו גולל למלקס‬ ‫ביניהם לחלקיה‪ :‬גם א ח ה ‪ .‬לא היה לך להכיפ נאמר נ ם אתה באחד מ ה ם ‪) :‬יב( ואל ת י א א ת אחין ביום‬ ‫ולעמול מנגל י ביום גברו‪ . *1 .‬שבות מקחד סן הקל סן ש ב ח ‪ .‬א ס ר כי השליכו גידל על שבי ידושלס בחלקם אוחו שיי היל האויבים‪ :‬נ ם אתה כאחד מ ה ם ‪ .‬‬ ‫>״‪u«.‬נ ס א ח ה כאחד מהם‪ .‬‬ ‫• י ד ו ש גברו שנתנכר מארונו וחיה בגברי שחועיאו מ מ נ ה ‪ .‬מן גבר אוחו‬ ‫מצודת דוד‬ ‫סצודת ציון‬ ‫)יא( ה נ ג ד ‪ .‬ל א היה ל ך ל ר « ת ביום »רת א ח י ך ‪ .‬לא היה ראוי לן ללאיס ביום צכס אמץ בפח שנסנכל מארצי יגסגלש ממנו יכאימל ו‪6‬ם לר‬ ‫מגא ילן לעמר לו מכיס הים לן לשבת ביס ולא להמשכל בבשתי להכלימו‪ :‬ואל ת ש ס ח ‪ .‬ממס יערש מהו סממס שמשם ו‪6‬מל הנס‬ ‫‪9‬מס שממלס מנגל כמש ששבו הולים המושל של ימקכ ומל ג״ג‬ ‫יאמר המחריב הביס כראשון וסזא לאה זה וממד מ ע ד ולא סול‬ ‫ליפקב אמיו‪ :‬שעריו‪ .‬״״‪.i «.‬לכך‬ ‫עליהם‪) :‬יב( ואל תרא ביום אחיך‪ .‬מלשין כבי‪ :‬זרים‪ .‬ל״ל הואיל וממלת מ ע ל ולא מזרה לישראל ממלה אני עליך כאלו הייח גס אשה כאהל מן הנלממים‬ ‫וסשולליס ודא הממס‪) :‬יכ( ואל תו־א‪ .‬ולוו‬ ‫עםי־ד ס ע ד שלא באת לעוור לן ‪ :‬ית אן‪-‬ףי עזרת לאחיך ליעקב ביוש ששבו ובזזו זדים חילו ונבסע של‬ ‫יעקב‪ .‬ל״ל וכל שק בלא סיס לן לשמוח על בני‬ .

‬בשחוק או בדברים‬ ‫אחרים‪ ..‬שכן שלא היה לן לבא בשער ערי מעי ביים שבא עליהס אידם •‬ ‫מנין שאליס כמו סליפ ושריד)איכה כי(‪ :‬חסגר‪.‬וככה יחפרו בעמק ‪ .-.‬‬ ‫דרך קצרה והטעם ידיך‪ .‬לא היה לך לסגור‬ ‫גמאה׳ ביום צלה אש הנכאלים‪ .-‬י ‪ .‬‬ ‫‪. J .‬הוא אם הדרך מקום שסתםרקים הדרכים ״ ״ י!ני־ אי זה הדרך הלך הפליט‪ :‬ואל הסגר שרידיו‪.‬ ‫ה ד ר כ י ס‬ ‫מצודת ת ד‬ ‫»כר וזר‪) :‬יג( אידם‪ .‬כאשר האבדה והכלם ככל לול ולול ‪ :‬ואל תסגר‪ .‬פנינו םתמזקוסעל הדבר להגדיל פה ולהשיח דברי לפג כיום בוא להם הצרה והאומר הגם‬ ‫והששיליש פליו ודומה לו אן יונשן וגוי פמדו של זאש)עזרא יי(‪ :‬כאמת את כל אלה פשיס ותחשב א״כ לחמס‪) :‬יג( אל תבא‪ .‬״״־׳ ‪D‬־‪ITO‬־ ‪ "™ DTS‬יאל"‬ ‫תעלחנה בחילו ביום אידי " יואל־ מ ^ ‪ 5‬מ‬ ‫מ ן מ ^ ' ^ ‪ $‬ר ק ? מ ר ח » ת ^ י י ‪.‬רברב‪< <:‬יג> אל‬ ‫‪.‬״«‪-. .‬ומקרא קצר הוח ונריך להוסיף‬ ‫עליו ידיך‪ ) :‬יד( ואל העמוד על הפרק‪ .‬פו( בי‪ .‬אף על שי שהיה רחוק םיוש הנבואה ‪ :‬על כל הגויש‪ .‬ל״ל נכון ומזומן לפניו וכן עשית בחירכן הכית השני‪ :‬אל תרא נם אתה‪ . * S ^3‬‬ ‫ואל־תקגד קריךיו במם צרה‪ :‬י כ י ־ ^ י ^‬ ‫^‬ ‫ר^וב לוםץהוה‪.‬כאילו תסגור עליו‪) .‬וכ״ש שלא כיס לך‬ ‫ל״א(‪ :‬בחילו‪ .‬רגליו‪:‬‬ ‫י‬ ‫תשלחנה‪ .‬לפי שהוא ח י‬ ‫נ ח י ל ן ב י ו ם ג ר ח ן‬ ‫ה ש כ‬ ‫‪.‬‬ ‫ואחת חנה והאדוסים היו עוםדיש על הפרק שלא יוכל לנום‪ .‬מקום‬ ‫פרי״ג(‪) :‬ואל תעמד על הפרק‪ .‬הטעם במהרה יקרה צכצ‬ ‫‪/ .‬יכל‬ ‫הפרק‪ .‬ל‪.‬‬ ‫‪.«.‬כי ביום גאולת ישראל‬ ‫ ‪» -‬‬‫י‬ ‫אל‬ ‫?<‬ ‫נ‬ ‫ש ה י ן‬ ‫ד‬ ‫‪m‬‬ ‫נ כ ר י ם‬ ‫ד‬ ‫‪ v‬ש ו מ ר‬ ‫מצודת ציון‬ ‫א‬ ‫‪a‬‬ ‫ס‬ ‫‪w‬‬ ‫ו כ ן‬ ‫ת ר ג ש‬ ‫ד ז ם‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫‪-.‬ל״ל במשן ימי הגולה לא היה לו לאםלם במאסר כאשר פשיש ככל דור ודור‪) :‬פו( כי קרוב יום‬ .‬‬ ‫ו‬ ‫תשלחנ‪.-.‬על־כל־הגוים כאער ^‬ ‫ןגעיתיעשהלןד^מל^ ףטובבראעןז‪ • :‬־ ?‪q‬־׳‬ ‫ייף ״ כ ס ו י י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪m‬‬ ‫יי‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫‪w‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫שוברו‪ .‬‬ ‫ו א‬ ‫« ‪.‬ר׳׳ל מסגל המאסר‪ :‬ר״ל לא ה־ה מהראוי לך שסבא כשעלי העריה לכביש א!סס כאשי‬ ‫שרידיו‪ .‬זה אמר על כני‬ ‫מכו״ם היושגי׳ כהל שעיל שכיני ישלאל כי ביום שכבשו אס •לושלים‬ ‫‪9‬או גם המס ושלחו ידש לשלול שלל ולכזז כז כמוזכ׳ ביוסיסון ולזה אמל ואל תלא גס אתה וגו׳ ל״ל כמו שלא היה לאוי לכא‬ ‫כשמלמ לככשס כן גם אהה היושב כשפיל לא היה לאוי לן ללאית בלפת ישלאל ייום שבא מליי האיד כי אין מהראוי להסתכל בכשסו‬ ‫להכלימו‪ :‬ואל תשלחגה‪ .‬וכן תרנם יונתן ודאסגיחא למללא‪ .‬‬ ‫אחד סישראל שלא יהפשווע‬ ‫פליםיו‪ .‬״‪/‬‬ ‫‪ .‬חנ תשנת‬ ‫ידך בנכסיו כן תירג׳ יונתן‪ .‬כמו נכר אותו אלהים בידי‪ :‬ואל הנדל פיך ביום‬ ‫ערח‪ .‬יכל׳ לע״ז קורין אותו‬ ‫רד׳׳ק‬ ‫• רש״י‬ ‫הזא אומר בשאול נכר אותו אלהיס בידי )שמיאל ח׳ כ״ג(‬ ‫ר ח ו י ד אוחו ד י ד ו • ץיו‪/‬ואיי י י י ע ו י ח ־ ו ־ רד‪1‬י^ו ולחשלה‬ ‫הסגיר חזתו בידי‪) ..‬פנין שכירה כמו ופרסיהן יפרק )זכריה י״א(‪ :‬שליפיו‪ .‬למסור‬ ‫״‪1t J --. 1 .‬‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ w‬יאמל פל אנשי כלן גלול שהגלו אס ישראל יאמל פכ״ס לא היה לן לממוד ולהתחזק סל השכל להכרית אס פליעיו‪ .-‬‬ ‫ח‬ ‫ו נ ת .‬כעבור שהיה לעילם אדום תחת יד יהודה על כ!‬ ‫אלהים בידי שפירושו מסד‪ :‬ואל תנדלפיך‪ .‬פנין צער ומקרה רע כמו הלא איר לעול)איוב יהודה כפת שנאבדו ונשמדו‪ :‬ואל חנדל פיך‪ .1. .‬יג( ואל תשלוע ה בחי מ ‪ .‬שהיית סשחק על רעתו‪ ) :‬ע ( אל תשלחנה בחילו ביום‬ ‫מ‬ ‫א ל‬ ‫^‬ ‫ש ל ן ע ה‬ ‫העמוד על הפרק‪ .‬בחירק כמו שרידיו ‪) :‬סי( כי קרוב‪ .‬‬ ‫ע א ד‬ ‫.‬מנץ שאלים‪) :‬סו( קרוב ‪ .‬פירוש ואל תשלחנה י י‬ ‫ודאושיפתא ידך בנכסוחי ביוש חבריה‪» :‬יל> ואל העמוד על )יד( הפרק‪ .‬וכ״ש שלא היה לן לשלומ ידן בפשלו לשללו לפצפן ביוש שבא עליו האיד‪) :‬יד( ואל תעמד על הפרק‪.‬מכאן שאשיר להפסיק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫)יג( אל‪ . ‪.‬ץ‪.‫כלי‬ ‫‪6‬‬ ‫יקר‬ ‫תדמם‬ ‫תגדל‬ ‫בשער­­­‬ ‫‪•• : -‬ע‬ ‫— ‪. .‬‬ ‫ל‬ ‫רושל‬ ‫‪.‬בפשרו ‪) :‬יד( תעסוד‪ .‬מקים שיתפרקו ממנו הדרכים צאמר לבבליים‬ ‫הפרק‪ .‬‬ ‫ס‬ ‫ו א ל‬ ‫ו ש ב‬ ‫שהבירחים יוצאים דרך שם להמלמ‪) .‬ל״ל מכיס‬ ‫בהיושז כגולה לא היה לן לאבד ולהכריש אש ישר הפליטה‪ .*.

‬אותו‬ ‫כוס ישתו אדום וכל הנוים סביב‪ :‬ושתו ולעו‪ .‬יז( ובהר ציון‪ .‬אף על פי שכלי רבים םישראל‬ ‫בגלות פליטה גדולה תהיה להמ עוד בהר ציון שגלו מסגו‪:‬‬ ‫והיה קדש‪ .‬כל ארץ ישראל כ\רא הר קדשי‪ .‬ובית יוסף‪< .‬כמה דחזיתון על מחת טורא דקדשי כן ישתו כל עמםיאכס‬ ‫כל הגויס יהיו כלא היו ואין פליט להם אבל בהר צ‬ ‫פודעגותהין תדירא‪ :‬ושתו ולעו‪ .‬וכן ירמיה הוא אוסר שישי ושפחי בת אדום יושבת בארץ עוץ גם עליך תעבי כוס‬ ‫השכרי ותתערי‪) :‬יז( תהיה פליטה וחיה קדש‪ ..‬הגמול הראוי לן ישוכ )יח( להבה ‪ .‬את המכו״ס שילשו אותם מאז‪) :‬יח( אש‪ .‬ישלאל ידליקו אמ כיס טשז‬ .‬שלא‬ ‫יגעו בהם האומות‪ :‬וירשו בית יעקב את מורשיהם ‪ .^ ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה שריד‬ ‫‪5‬‬ ‫ח ^ י ן ת׳א ביי! •»קב <‪ .‬עשיתם‬ ‫ל‬ ‫״<‬ ‫}‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫' } ' ״ י פשתה ושפחה על חרבן הר קדשי כן תשתו כוס התרעלה‬ ‫‪ J11/‬׳'!‬ ‫'‬ ‫\ ‪t!L‬‬ ‫בליעה אלא שהוא חסר בית ויפת אמר כאשר שתו הגויס אתה ובל הגוים‪ :‬ישתו כל המיס תמ^ד‪ .‬ל״ל יהיו כלים כאלו לא היו משולם‪) :‬יז(ובהר ציק‪ .‬נכסי פממיא ישראל על הר קדשי‪ .‬אבל בהר ציון תהיה פליסה ושאליה ל״ל אגשים‬ ‫ישאלו‪ :‬והיה קדש‪ . 1‬״‪ .‬מנין השמסה וגלכול‬ ‫כל ספכו״ס שהלמו לישלאל הוא קלוב ומזומן לפגיו להביא וכאשר וכן ט״כ לברי לטו )לויוב ‪t‬׳( ‪) :‬יז( מורשיהם ‪ .‬הוא התבן הלק‪ :‬ודל©־‪.‬מקומ הליכתם היו עובדין על פרשת דרכים להסגיר את שרידיו‬ ‫‪-.‬כפו האש אוכלה קש כן יאכלום‬ ‫ויכלם ‪ .‬אל מול יהודה יאמל כמי שאמס‬ ‫בסיסם פל הר קדשי מכיס הסכטלה כן כל הטכו״ס שהלטו לכם ישסו תמיד את כוס התרטלה מד אשל יהמו‪ :‬ושחו ולעו‪.‬יהיו ד־מיה לקש הנשלף מסל‪ :‬ודלקו בהם ‪ .‬ולועה‪.‬ויהיו בלים עד שלא יכית מ«מם כאלו לא היו‪:‬‬ ‫י‬ ‫פליטה אמר יפת זה לעתיד ורבי משה‬ ‫ורבי ישיעה אמר על בית שני‪) :‬יי‪ 0‬והיה‪ .‬כתרגומו ויסתלעמון לשון מהומה ושממון וטרוף דפח כאשר שתיתם על הר קדשי‪ .‬וליל יהיו מכולכלים מן הפורטניית כאלו שסו כוס משקה סמסמסם‬ ‫ומבלבל‪ :‬והיו כלא היו‪ .‬ל״ל היה לן למשב אשל יוה החשלומין מה׳ המיופל להניא מל ט קלוב יום אידס )דבריכ ל״ב(‪) :‬טז( ולעו‪ .‬פירוש תמיד בלי‬ ‫ושמחו על הר קדשי כן ישתו על הר עשו ־‪) .‬״ י‬ ‫ו י כלא היו‪ .‬י!> ובהר ציון תהיה פליטה‪ .‬את האומות שהורישום מארצם ‪:‬‬ ‫י‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ז‬ ‫ו י ח ו‬ ‫רד״ק‬ ‫ז‬ ‫גם לד במהרה הזה‪) :‬טז( כי‪ . r‬י* ‪ : .‬באדום אופר ונכרת לעולם אבל בישראל תהיה פליטה והיה קדש ‪ . A J r I‬״ ‪VT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ן י ה ו ן ‪3‬ךלא היי• ‪j :‬‬ ‫‪ S L ' M s :‬והיה ק ר ע וירעו בית יעקב א ת‬ ‫‪: 1‬‬ ‫‪:q‬‬ ‫* »‬ ‫‪TJT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״י־‬ ‫־י־‬ ‫יי‬ ‫‪7‬״־*‬ ‫מודעיהם‪ :‬י״ והיה בית־מגקב א ע‬ ‫־*ך י*‬ ‫ובית יוםף להבה ובית עעולקע‬ ‫‪ '*™i‬יל ״.‬אותו כוס התרעלה ששתו‬ ‫)אישטורדישו״ן בלע״ז(‪) :‬יז( את מורשיהם‪ .‬וכאשר‬ ‫ישסי אס הכיס יהיו נבחתיס ומכולכליס והוא מנין מליצה ‪ .‬פניו‬ ‫י‬ ‫בראשך‪) :‬טז( כי כאשר שתיתם‪ .‬י‬ ‫‪.‬ורביתינו ז״ל דרשו כי וכר יוסף לפי שאין ורעו של עשו נופל אלא ביד יוסף או ביד זרעו של יוסף‪:‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫‪y‬‬ ‫כ‬ ‫מ ן‬ ‫כ י י ן‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ן ה ט ע ס‬ ‫ק ד ש‬ ‫יןן‬ ‫א מ‬ ‫מצודת ד ו ד‬ ‫ט צ‬ ‫י מ י ח ז י‬ ‫ת ה‬ ‫ה‬ ‫י ה‬ ‫מצודת ציון‬ ‫ה ׳ ‪ .‬הפסק עד שיכלו הרעים שבהם שהרעו לישראל וכן תרגמ יוגתן‬ ‫‪ .cf‬גינהי״ג‪:‬‬ ‫ידגית ‪.‬םה‬ ‫שירשו מהחלה יירשו ועוד יירשו שכגיהם ארץ אדום ומואב וארץ פלשתים‪< :‬יח( והיה‪ .‫‪7‬‬ ‫עובדיה א‬ ‫הרג״‬ ‫• י ״ י ^ ״ ! »כי כאער עתיסם ‪-‬על־־הר״רןד^י‬ ‫‪ 2 ^ * 5 5‬לעתו כל־הגולםתמיד ועתו ולעוותו‬ ‫כלוא היו‪ :‬יזובהר ציון תהיה פליטה‬ ‫מייח‬ ‫! ‪.‬שלהבת‪ :‬לקש‪ .‬ישראל יהיה קדש לה׳ שיהיו קדושים לא יהיה בהם עוד ערל וטמא ‪ :‬וירשו בית יעקב את מורשיהם ‪ .‬‬ ‫שימלאו לחייהם כוס התרעלה‪ ..‬מלבר לישראל כאשר שתיתם יהיה אותה חיום הרי הוזן כפי קרוב כיון שהאל אמר שיהיה‬ ‫ראוי שיחשבו אותו כמו קרוב‪<:‬ס‪ 0‬כי כאשר שתיחם‪.‬ומה שאמר בית יעקב ובית יוסף כפל הענין במלות שונות כי בית יעקב נקרא בית יוסף מיום שנחלקה המלכות‬ ‫אבל לעהיד חשוב אחת ‪ .‬יפלפו כמו‬ ‫‪ : 36‬ובית ‪ epv‬להבה ‪ .‬״״‬ ‫״ נ * ׳ _ ״ _ ‪1 .‬יבלעו כמו ילע קדש‪ :‬והיו‬ ‫״ ‪.‬ע<‪£‬ו‬ ‫מהר״יקרא‬ ‫רש״י‬ ‫לבית‬ ‫בין פרק לפרק בק״ש הג״ה לר״פין‪) :‬טז( כאשר שתיחם בדרומה של ארץ ישראל והוא יודע םיצאיהס וםובאיהס ובל‬ ‫‪ .‬כסו‪ .‬הוא כסל טניןכמיש‪ :‬לקש‪ .‬כי לא יוסיף לבא בה טרל יסמא ‪ :‬את מורשיהם‪ .‬‬ ‫»‪ s‬י‪-‬י‪ -‬ו ‪ -‬ז ‪ -‬ו ‪ 4‬י ייייי• י ו ‪ 1‬י י « מ ^ ‪mn‬‬ ‫" ^ " ' ־ לזרים שבאו עליו שלא *דעו מוצאיהם ומובאיהם ‪) :‬פו( כי‬ ‫?ל ייי ק ד ש י • ‪ 5‬״ ה ל ח ד \ ת ו ז ע צ ״ח?‬ ‫ולעי‪ .‬מלי ילושה ‪:‬‬ ‫פשיס אחה לישכאל כן ימבה לך‪ :‬גמולך‪ .

.‬ו­‬ ‫בר!<‪8‬א ולשלטון בהון‬ ‫ולקטלונונון״ו^א '.‬־ אשר כנענים‪ .‬‬ ‫והננב יספיק להם‪ :‬וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון‪ .‬יח?‪1‬נון‪.‬בדרום ארץ ישראל וכן אמר עליהש בירמיה ערי‬ ‫הגנב סגרו ואין פוחח ואסר ירשו על גלות ירושלם שהיו מבגי יהודה כלומר ישובו לארצם ולעדיהס אי אמר ירשי על כלש‬ ‫מפגי יוזשלס שהיה בחלק יהודה וכל שבפי ישראל יהיה להש חלק בירושלם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל‪ :‬וגלית ההל הוד‪.‬אחל פירוש ספר יונה‪ :‬הנגב‪ .‬י^ךאל ךבארעא‬ ‫ז‬ ‫רש״י‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫עשו ישראל שיושבים בעב ירשי את דהוי מחסנין להון‪) :‬יח( כי ה׳ דבר‪ .‬והיכן דבר וירד‬ ‫י‪.‬העעק‪) :‬כ( החל‪ .‬א נת *‪WP‬‬ ‫ךפלשי״אי רחסנון ית‬ ‫קרוי א<*רלם דת ‪..‬״ • ‪ .‬לשין היל כמו ויכעיה ל״ו(‬ ‫ויבא ירוכלימה בחיל כבד דרבשקה אלא שזה חסר יויד ויש עוד לפרש ההל הזה‪ .‬והס ערי יהודה כי חלק יהודה היד‪ . כי ירבה הבורחים לא נמלטו רק מעטים שהיו בחיל‪ :‬אשר‬ ‫כנעגים ‪ .‫כ ל י יקר‬ ‫‪8‬‬ ‫תרטם‬ ‫ל ב י ת נ ו כי יהוהךבר‪ :‬י ויףטו‬ ‫מ‬ ‫ך&ב את־הר ע&ו וה^פלה׳ארר‬ ‫פל^ר‪1‬ים ויר^ו את־^דד\אפ‪1‬לם‬ ‫ואתבדה &מךון ובנ.‬ויונחן הרגם וירשו ועגב ויחםגון יהבי דרוטא ית טורא דעשו‪ .‬גלזת‪.‬בי אךןנאךגל^ד‪:‬‬ ‫כ ו.‬אמר רבי משה הגלית‬ ‫שהחלו לגלות ורבי מרינוס אמר כי ההל כמו ויאבל היל‬ ‫שםהחלה היו יושבים בהד אפרים ובהר שמדין ״» ל*'*=‬ ‫_‬ ‫להרים לא לשבת ולא לזרוע אלא השדות שהם המישור י ‪.‬רוצה לומר כי יושבי דרוש ארץ ישראל ירשו א־״ הר‬ ‫עשו שהוא סכוך להם שהוא לדרום ארץ ישראל ויושבי השפלה בארץ ישראל ירשו את פלשתים שהוא הביוך להש‪.‬ובודאי כן יהיה ‪) :‬ים( יירשו הנגב‪ .‬״ ‪ .‬ישראל שהיו יושבי.‬‬ ‫החל חסר יו״ד והוא בכו החיל ואם הוא בצריי הנה כםווע אל הפלך חזקיהו בחיל ופירוש נלות החל הזה לבני ישראל‬ ‫כלוםדשחם בני ישראל שהם נפזרים בנלות‪. .‬‬ ‫)יס( וירשו הנגב אה הר‬ ‫הר עשו‪.‬‬ ‫»שס יושט הגלעד יעמדו על נמלתכ ‪1‬‬ ‫!רכי‬ ‫ה נ ל ע ו‬ ‫י י י ע ה ם‬ ‫ש ה י ח נ נ י ל ו‬ ‫‪0‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ש ה י ה‬ .‬וכני מנשה שהיתה ארן גלעד שלהם יפשטו להס מהלאה‬ ‫לגבולותיה של ארן ישראל במזרחה ‪) :‬כ( וגלות החל הזה‪ .‬‬ ‫לי נימי יהושע לא ירשו כיא י‬ ‫ואת שלה שמרון‪ .-‬ית‪3‬יךרוהא‬ ‫נת כר‪$‬א ךזןשו יי_ת‪3‬י‬ ‫שפלי‪.‬‬ ‫רד״ק‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫פ ל ע ת י ם ו ה י ת ה ל ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ה ‪ ! :‬ל י כ‬ ‫‪.קי‬ ‫‪#‬ץ?א לבית‬ ‫איי יי גייר ‪* !3‬‬ ‫יפ ו‪.‬הגלעד מעבר לירדן‪) :‬כ( וגלות ‪ .לות"עמא הלץ‬ ‫רבני ‪. -.‬ת״י עמא הדין‪ :‬החל‪ .‬אשר הוא מבני ישראל שגלו מיו״ד השבטיס לארץ כנענים עד צרפת‪ :‬וגלור‪ .‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫שרה ל והבשלה‪) :‬יס( והשסלח‪ .‬י״*‪ .‬ירושלם‬ ‫אבן עזרא‬ ‫‪.‬כלוםר אשר נלו וחש עש כנענים עד ןירפת ‪ :‬ונלות •ירושלס‬ ‫אשד בספרד ירשו את ערי הנגב‪ .‬קריי‬ ‫שמרון וךגית בנ יסין‬ ‫!ת לך‪ .מן את־הגלעד‪:‬‬ ‫בוגלתהחל־הזה לבני ^ ר א ל אער־‬ ‫כנענים עד־צרפת וגלת יתעלם אשר‬ ‫י‬ ‫ה״א‬ ‫־׳יי י‬ ‫‪J‬‬ ‫*׳‬ ‫לבית ‪:» .‬מימין יירש אס ‪.-‬‬ ‫וחומה והטעם כי תחפש המדינה ונהרג מה שבתוכה גם‬ ‫^‬ ‫והלאה את המישור בארץ הנלעד שהוא מעבר לירד. «s‬ויס • ‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬ן‬ ‫‪A T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: v‬־‬ ‫בספרד‬ ‫•‪­.‬גם ירשו אח השפלה ומוזר ומפלש את פצבתיס כי ארן פלבחיש היתה בבפלה‪ :‬את שדת אשדים‪.‬״ ‪_ .‬‬ ‫ויונתן תרגם ויחסגין ית קרוי אפרים וית קרוי שסרון ודבית בניגץ דיתבי ארעא דגלעד‪< :‬כ> וגלות החל הזה לבני ישראל‪.‬שמענו מפי גדולים כי ארז אלמגיי״ה הם‬ ‫גבולו כל מישור הגלעד שהוא סמוך לנחלתו כ׳ "•י•‬ ‫לו ארץ הגלעד יתפשט גבולו משם והלאה בארץ מואב ובגי‬ ‫עםון‪ . בדרומה של ארן ישראל ירכו את‬ ‫הר משו שהוא במצר דרוס ובני השפלה ירשו את ארץ פל‪:‬תי‬ ‫ואת הר אפרים ואת הר שמרון‪ :‬ובנימין את הגלעד ‪ .‬במ״א )פ‬ ‫אה הגלעד‪ .‬גלות הגיא הזה‪ :‬לבני ישראל אשר‬ ‫כנעניש עד ערפת ‪ .‬ביה יטקב הנזכר‬ ‫ונפלה היו״ד‪:‬‬ ‫במקרא שלפניו ירשו את הנגב וחוזי ומפרש את הר משו שהוא‬ ‫כדממה של א״י‪ :‬והשפלה‪ .‬כמו המיל וישרפם ל״ל הש יגמרו בהם ככניון ולא יהיה שארית להש‪ :‬כי ה׳‬ ‫דבר‪ .‬ויושבי השפלת ירשו‬ ‫י י מיעקב והאביל שריד מעיר )במדבר כ״ד(‪) :‬יט( וירשו‬ ‫׳‬ ‫נ ש ל ם פירוש עובדיה‪ .

‬זוהי ‪) tntm‬מ־וים »( ‪ I‬יהי ה»למה‪ .‬זיהר‬ ‫הלכי‪0‬א דע ‪.‬ישעיצ״ר בלע״ז(‪ :‬הר עשו‪ . t‬ז ־ ! ״ י•**״‪1 .‬שרי ישראל מושיעים בהר ציון‪:‬‬ ‫נשלם ספר עובדיה‬ ‫• רדיק‬ ‫‪.‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫הכנעניים שברחו מפני בני ישראל בבואם אל האת גם ככה הוא גלות פיםוס * ח ג ל ה בארצות וחם העמיס ארצות אלסניייא‬ ‫ווו היא גנות סיסוס וזאת הנמחה געתיד נח כחשר חמר אדצוה הגזברים שהיו בדשוהם וחהפשםו בארצות ומארצות‬ ‫רבי משה כי אז נפזרו מהבית הראשק ‪) :‬כא( ועלו אלו גלו םעצסם אותם שהם חיו בארצות ישמעאל ואומרים‬ ‫בקבלה כי בגי ארץ אלמגיי״א היו כגעגיים כי כשסגר‪ .‬לה׳ הםלוכה‪ .‬‬ ‫אלסגיי׳א ואש קלוגי׳׳א שקורץ ארץ אשכנז ועוד היום קוראים‬ ‫ו‬ ‫אז תהיה לשם המלוכה בגלוי כליו י‬ ‫אותם כגעגיים‪ .‬לימדן שאין מלכותו‬ ‫שלימה עד שיפרע מממלק‪:‬‬ ‫אשסמיא‪) :‬בא( ועלו‪ .‬ויוגהן‬ ‫תרגם ויםקון משזבין מפורא דציון למידן •ה כרכא רבא דעשו‪ :‬והיתה לה׳ ה ם ל ו כ ח ‪ .‬כי כל‬ ‫וזגוים יודו במלכותו כסו שאסר בגבואת זכריה והיה הי לםלך על כל הארץ ביום חהוא יהיה ה‪ :‬אחד ושםו א ה ד ‪ .‬י״ת כרכא רבא‬ ‫צרפת הוא המלכות שקורין)פרנצ״א בלע״ז(‪ ..‬כגעגי‬ ‫מושיעים‪ .‬ה נ‪ 1‬מ״ ג‪ 1 1 1‬מסגי יהושע כסו שכתבגו בספר יהושע הלכו לחם לארץ‬ ‫* ‪ .‬לפרוע מהר עשו אשר עשו לישראל‪:‬‬ ‫את מרי הנגב שבדרומה של ארז ישראל ואומרים הפותרים לשפוט‪) .‬ואז תהיה המלוכה לח׳ ל ב ד ו ‪ .‬המלך המשיח וחביריו‬ ‫* ב ע ח רועים• ושמונה גםיכי אדם‪ :‬לשפום את הר עשו‪ .‬דוגתן‬ ‫תרגם ותהגלי מלכוחא רה׳ בקרוב על כל יתבי ארעא ותהי מלכותא רה׳ לעלם ולעלמי עלמיא ‪:‬‬ ‫נשלם ספד עוברית‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫י ר י ף‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ס ש ו‬ ‫ר‬ ‫י מ‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫מצודת דוד‬ ‫•אמר שכיס יטקכ יירשו סנגכ וגו׳ ויפרש פחה מי וטי מהם יהיו ושמרון המה בסון גמלי א״י זימילק אמ׳׳כ כמ׳׳ש בסיף ימזקאל(‪:‬‬ ‫היורשים ואמר בג• הגולה של החיל הזה של כני ישראל אשד ישכו )כא( ועלו מושיעים‪ ..‬שהם מבני יהודה אשר גלי לםסרל הם ירשו לשפוט את הר עשו‪ .‬ר״ל המושיטים שבהר ציון הס טלו סטשימ‬ ‫‪ 0‬ס סממנים שכרמו מארצי כימי יהישס אשל מקום מושכס טד ושריו כאשר יסלז באוסם שמקום ממצבם מהר טשו לטש‪1‬ס בהם‬ ‫‪ 4‬ל ס ס וגם מ י הגולה של ירושלים אשר ישבו בספרד הם יירשו את טשסס טל מה שהרמי לישראל אז חהיה לה׳ המלוכה ל״ל או כל•‬ ‫הסכו״ס יודו כמלמסו ויקבלוהו לאלוה‪:‬‬ ‫»רי ה ע כ ס‪1‬א סל משו ארן אדום)אכל אכן פלשתים ושדות אסלים‬ ‫גשלס שפר עובדיה‬ .‬ספרד ת״י דעשו‪ :‬והיתד‪ .‬הם שופעי ישראל לשפזמ השרידים‬ ‫ה י ה ‪.‬עא •‬ ‫רש״י‬ ‫‪1‬יקיא ‪:‬‬ ‫אשר בספרד‪ .‬על ?ל נ‪0‬כי«ל‪.‫עובדיה א‬ ‫חתום‬ ‫‪9‬‬ ‫»״י י ן‪ «$‬בספרד‪:‬ד‪0‬ואת^רי הנגב‪ « :‬ועלו‬ ‫‪ S‬״ ‪ 5‬״ ״ ״ מודיעים בהר צי‪1‬ן ל‪&2‬ט את־־לזר‬ ‫* י ן עעו וודתה לןהוה‪-‬הגןןלוכה‪:‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫‪9‬־ ?א !‪^?-‬י יליל^לי ה י א מ‪1‬שי»רם‪ .‬רמתן הרגם הפסוק כן וגלוח עסא הדין דבגי‬ ‫האס שהוא ל ע ת י ל ‪:‬‬ ‫ישראל וגר ‪ :‬וכאז ועלו םושיעים‪ .‬לקחת משפפ ישראל מהם על כל אשד הרעו לחם ‪ .

.

‬יוגה היח מתנבא ביסי ירבעם ב.‬וכן בספר מלכימ הוא‬ ‫אוסר בשנה המש עשרה לאמזייהו בן יואש כלך יהודה כלך ירבעם ב ׳ואש כלך ישראל ב־כוםרון ארבעים ואחת מגת‬ ‫‪r‬‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫<א> ויהי דבר ה׳ אל יונה בן אמתי לאמר‪ .ה נ י א ס ה י לסיקןר‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫דשי י‬ ‫א )ב( ו ק ר א עליה ‪ .‬זה הנביא לא‬ ‫ראינו א)א( ז ה הנביא התנבא על ירבעם בן ייאש וכן כתיב הוא‪-‬‬ ‫נבואה כחובה לו אלא וו שניבא על נינוה אבל מיאנו‬ ‫אשר דבר ה׳ ביד עבדו יונה בן אמתי אשר מגת‬ ‫לו נבואה אבל לא נכתבה שכחוב בספר םלכים הוא השיב אה‬ ‫גבול ישראל מלבא חכה עד ים הערבה כדבר ה׳ אלהי ישראל החפר‪ .‪1‬‬ ‫יואש נבואה זו על אשור‪ .‬‬ ‫‪ 2‬״‪ ? P‬״ ״ ‪ .‬ועוד שהקיאו הדנ ועוד ללמד‪ .‬שהאל ‪.‬נכתבה נבואה זו בכתבי הקדש‬ ‫וכולה אחר עבור כבוד השם על פניו נבואתם כילם במראוח הס‬ ‫על נינוה שחיהה מאומות העילם ואין בו זכר לישראל ואין‬ ‫בכל הנביאים זולתה כמוהו עיכל לפרש כי נכתבה להיות גס בהלום על כן אמרתי ענ חברהס אבינו בנבואה על נסיון‬ ‫מוסר לישראל שהרי עם נכרי שאינם מישראל היה קרוב האלהים ולקח המאכלת ואזנו ניטה לשמוע מהרה וכאשר‬ ‫לחשובה ובפעם הראשונה שהיכיחש הנביא שנו בתשובה‬ ‫השכם היפשתי בכל המקרא לא מצאתי מלח כריחה רק דביקה על‬ ‫שלמה מרעתם וישראל כוכיהים איתם הנביאים‬ ‫הנדול שעשח מלת פני כמו ומפניך אברה ויברח יפתה מפני אחיו והנה‬ ‫והערב ואינם שבים מרשעם ועוד להידיע הפלא‬ ‫האל יתברך עם הנביא שהיה במעי הדנ נ׳ יםים וני לילות לא מצאתי בנבואת יונה שכרח מפני השם רק מלפני השם‬ ‫על‬ ‫חוסל‬ ‫יתברך‬ ‫וכתוב ה׳ ה׳ אשר עמדתי לפניו והנה כל זמן שהוא מקבל הוא‬ ‫וחי‪ .‬ומהפ אמרו לא דבר עמו אלא בדבר נינוה ולא בדבר שלא היה משה רוצה ללכת בשליחות השם להוציא עמו ואף‬ ‫אחר אלא פעם שנית ילא שלישית‪ .‬עליה כי־^לתה‬ ‫ת*א &ל נינוה ‪) .‬ליל םיוכיהס ייזהילם ילללך הנביא יטליין שהם טישיס טלחס למרום לטטוד לפני לקטרג טליהם )ולפי שניטס‬ ‫י לא פירש לי מה יקרא‪ :‬כי עלתה רעתם‪ .‬מלפני לפני השם וככה ויצא קין מלפני ה׳ על כן אחריו‬ ‫‪ £ V S T S ! ^ £5‬י‬ ‫ומפניך אני אסתר כי פני האדמה לפני ה׳ ועוד כתוב לכוא‬ ‫'‬ ‫* ״ ״י‬ ‫‪°‬־‬ ‫בנקרת הצירים ובנקיקי הסלעים מפני פחד ה׳ וכתב לבוא ממהס תרשישה מלפני ה׳ והמשכילים יבינו‪) :‬כ( קום ‪-‬‬ ‫נינוה‪ .‬הלטות היא לאש מלכות אשוכ שכס אפו של סמקום ביה לצה להמזילמ‬ ‫כלי יקד על יונה‬ ‫נדפם מכת״י וחסר עד פרק ב׳ וחבל על דאבדין‬ .‬קךתא ר?ליא ןאת. .‫‪11‬‬ ‫יונה א‬ ‫תרגום‬ ‫א‬ ‫א ףהיי דבר־יתד־׳אל־יונהבך^י«‪ m‬״ ״ ‪2 $‬‬ ‫לאמר‪ :‬קוםליןי אל־־נינוה‬ ‫ב קום'א!יל"לתנה‬ ‫‪.‬ומה שאמר אשר‬ ‫להמדבר ביד כי יונה שילך להשיכ אל נינוה וככה אמרו חכמינו שתבע‬ ‫עבת יונח בן אמיתי רוצה לומר במי שנתהפך‬ ‫בנינוה כמד הבן ועתה ארמוז לך סוד יש עושה חרוזים בתולדתו‬ ‫םרעח לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נתהפך להם מרעה‬ ‫לטובה ונביא זה היה משבט זבולון מן הנראה כי נת החפרבלי למוד ויש שהוא צריך לימוד וכאשר יקבל ככה יוכל שלא‬ ‫חיח שם עית ובחלק זבולון היה כמו שכתוב גתה חפר עתה לקבל ונקל הוא האחרון מן הראשון וכל הנביאים לבד ממשה‬ ‫קצין‪ .‬ויש לשאול לסד‪ .גי‬ ‫העיר הגדולה וקרא‪.‬שניח דבר עכו ולא‬ ‫אמתי ודבר עמו ועוד אם יזנה מלא דבר השם למה היה כירח‬ ‫שלישי׳ והקשו ולא והא כתיב אשר דבר ביד עבדו יונה בן‬ ‫הנביא והרצו על עסקי נינוה לא דבר עמו אלא פעם שנית ולא והוא אמר מל כן קדמתי לברוח תרשישה ועתה הנה ראינו‬ ‫שלישיה‪.‬את קריאתי ‪:‬‬ ‫‪) K‬א( ה ו ם לך אל נינוה‪ .‬יש לתמוה איך יעלה על לב מכם שידע השם ומעשיו‬ ‫אשר רבד ביד עבדו יעה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר שיחשוב לברוח מפניו והוא בידו והכל מלא כבודו ואיך‬ ‫ויש בדבר הזה מחלוקת בדברי רביתינו ז״ל אמרו‬ ‫יונה תבע יחנבא מורה פי השם והוא כתוב כי הוא הנביא והגאון‬ ‫כבוד הבן ולא הבע כבוד האב רוצת לוכד חשש לכבוד‬ ‫ישראל אמר כי הלך אל נינוה וקרא עליה ולא הזכיר זה הכתו׳ כמו‬ ‫לפיכך ברח לחוצה לארץ שאינה םקום נבואה כדי שלא‬ ‫ישלחהו האל יתברך לנינוה שידע שיהיו קרובי חשובה ויהיה קראן לו ויאכל לחם ואני אומר כי אין זה כמו זה כי אין טעם‬ ‫בזח עונש לישראל ולא חשש לכבוד האל יתברך יזהו כה להזכיר אם אכל אם לא אכל אם לא קראו לו רק פנע כו‬ ‫שנאמר ויחי דבר ה׳ אל יונת שנית‪ .‬פגכיייז ל( ‪:‬‬ ‫זב‬ ‫יו.‬בית מלכות אשור והיא היום הריבה וחכמי ישראל באר! יון אומרי׳ כ• היא הנקראת אורטי״ה ואנכי לא ידעתי‬ ‫מזוודת דור‬ ‫‪L‬‬ ‫ל‬ ‫ר מ‬ ‫מ > ק י ם‬ ‫ל י‬ ‫ג‬ ‫י ק י א ע ל ה‬ ‫כ‬ ‫ל ת ה‬ ‫י ע ה ם‬ ‫‪) K‬כ( ו ק ר א עליה‪ .

‬וכן הוא אופר הלא זה דברי עד היותי על אדמתי‬ ‫הגזים קרזבי תשובה הם אס אומר להם וימשו תשובה על כן קדמתי לצרוח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנק‬ ‫גמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעי} ללברי הנביאים‪ :‬ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה‪ . .«.‬שם כתוב את הקריאה אשר אני לוכד אליך והוא הארץ חמס‪ ..‬למדת בענין ממני‬ ‫י *‪ 1‬״ ‪ a _ .‬‬ ‫י ת ה‬ ‫* אליהם חסיד בשליחות האל יתברך ואינם שביס מדרכם הרעח‬ ‫יי»י ‪.‬בירה אצל ‪ m‬יכיל לעמיד?‬ ‫זלולי זה שהיו כתחילה אנשי השם לא היה שולח נביאו אליהם יש לך ארס עבורח אצל בורח הים ברח כפני שנאמר הים‬ ‫ראה וינוס ואתה ברחת אל הים‪ ..‬לא כל שכרה רק מה שהוא חייב‬ ‫מצודת דוד‬ ‫למיסכ למען יסמלו להיות לצימה מלמה סל ישראל(‪) :‬ג( לברוח א ) ג ( תרשישה‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫‪ .‬‬ ‫ולהביאך משם ומה ראה יזנה שלא רצה לילך אל ניניה אמי נינוה תהפך‪ .‬לארץ ובעבור‬ ‫י ל א י ח י ש א ם‬ ‫״‪W‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ C‬ל‬ ‫ה י י‬ ‫ל ה י‬ ‫ג‬ ‫‪.‬״‪*. מלפני כמו מפני כי הנביא היד‪ ..‬״‪_ .‬״‪.._ ..‬‬ ‫‪-.‬‬ ‫‪. f t n‬‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪rvSni nuvun iinrv‬‬ ‫מוה‬ ‫י י ת‬ ‫‪.‬לסרשיש יהוא בם מקזס ‪ :‬יפו ‪ . .1‬‬ ‫‪.‬ים ששמו תרשיש והיא בחוצה ייעש הרע בעיני ה׳ ונר ר*א השיב א‪.‬״כי לו‬ ‫י ! ‪ 9‬א ייהב אגיא »ןחת‬ ‫רשיי‬ ‫)נ( לברוח תרשישד‪ .‬ואתה אל רחום וחנון יתרחם גליהם‬ ‫׳ ־ י י ותקבל תשובתם בשביל כך לא רצה לילך לשם שכשישובו‬ ‫י י ״‬ ‫*‬ ‫• י«| ׳•»‪ •»•-‬י‬ ‫אגשיגיגוח בשביל גבואח אחת שגיבא להם יוגח םיד יכעוס הקדוש ברוך הוא על ישראל שכמה גביאיס ‪:‬באו להם לישראל‬ ‫‪r‬‬ ‫‪w‬‬ ‫רדיק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ועתה לא ציוהו שיאמר עוד ארבעים יום רק כי עלתה רמתם לפגי‪ ....‬ש‪0‬‬ ‫הרשישח‪ .‬חושב לברוח מפני‪ . %‬״ ‪£ 7‬‬ ‫»לי‬ ‫השם הימים הקדמונים רק פתה בימי יינה החלו לפשות רפ רבי׳ ביכיה אדם מבקש לגר^ח‪ .‬״^‪ -‬הרעים ויחייבו ישראל בזה שאני והנביאים אחרים הולכים‬ ‫‪^ .‫כלי‬ ‫‪12‬‬ ‫יקר‬ ‫חר*‪1‬ם‬ ‫י י רעתם לפני‪ :‬נ ד ק ם יונל‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫בד‪.‬הקלים לתן שכלה סמילה ולא עול‬ .‬‬ ‫ ׳ ישראל אשר דבר ביד עבדי‬‫‬‫ •‬‫החשד‪ .‬והחכם מפסיד היישוב והאל יתברך רוצה ביישוב‬ ‫עול מ יו ס ו ע ז ל איך י מ ר ה ה נ ‪ 3‬י א <« ה ש ם ‪ 3‬ע ‪ 3‬ז ר פ ח ל י העולם אבל בש »ר עבירות איגם חשובים לפניו שישגיח עליהם‬ ‫אלא בישראל לבדם כמו שאמר רק אתכם ידעתי מכל משפחות‬ ‫״״ \‬ ‫״״‪ L‬״ ״ * ‪. %‬ד ר ן י י ר ל י ר י ם ל ת ת כי קרובי תשובה הס‪ . .‬‬ ‫עלתה רעתמלפגי למדכי האל יתברך משגיח אף באומות העולם‬ ‫! * י ‪V‬י י‬ ‫‪ .‬‬ ‫י‬ ‫מקלם ממפרש כי ה‬ ‫להשחיתה אין זה דרך הלשון כי כתוב תגדל נפשי כעיני לפיכך היח ססאן ללבת בשליחות זה וכן פירשו רו״ל כ• בעבור‬ ‫ש ר‬ ‫ה‬ ‫‪ 3‬ה נ ח ם‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫‪A‬‬ ‫י י‬ ‫ר‬ ‫‪h‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫‪r n f t n‬‬ ‫י י י‬ ‫י י‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫י י י ‪ / 1‬י י ‪1‬‬ ‫‪n v‬‬ ‫ט י‬ ‫ה‬ ‫ג ד י צ ה ז‬ ‫ה‬ ‫ב פ י נ י‬ ‫השם ולא לשם יהנה כתוב לאלהיס וכחיכ כל הגזים כאין‬ ‫* ‪ ° ' ? °‬דסנ׳ר י‪1‬לי כיי?א בד ״יר׳‪n SS‬״ ‪ 5 J T .‬י‬ ‫‪" t‬‬ ‫מהרמה לא לבר נכונה כי זאת הממס לא אמר לו רק בפעם כשתגדל רעתם בחמס וכן בדור ה־ביל ובאנשי סדום כי מלאה‬ ‫השנית כי ‪.-11.‬ואיך יהיה יכול לברוח ודוד אסר אנה מפניך אברח‬ ‫נבואה מ»הם רק שישוט אל השם ואס לא ישובו תתקיים אלא אי.‬״״‪.‬ולו״ל אמלי שחשב מנה שהנה העכו״ס קלוכי השיבה הם ייסייבי את ישראל שאינם עעהריס לשיב‪ :‬וירד יפו‪.‬לי ש י ד ע ן ן ר ר א מ ת ש א ם י ש ז ב י אל‬ ‫מלפני מדבר שהוא לפני הי והוא רוח הנביאה כי השב שאם‬ ‫_‬ ‫״‪1‬״‪.‬י מה לא היה רועה להתנבאות על נינוה שבעוד ארבעים יום‬ ‫\‪t‬‬ ‫‪1..‬היא סין לארן מקים כל‪1‬ין הנכואה שולה סל הנביאים‬ ‫וז״ש מלפני ה׳ וליל מהמקיש שהיא לסנ• ה׳ והוא א״י שהיא מקום קבול הנבואה כי סמל סן יבא לו הנטאת עיר ססם ויפרש מה יקרא‬ ‫ויוכרמ ללכס ומל כי העמלה ניניה היה רעה לישראל לק לא היה ספן לסתת שלים בדבר כ׳ היה פ!ב בעיניי שיסמלי בלשעם ייאכלו‬ ‫ולא יהיו לשסן לישלאל‪ .‬היסס מוכנתללכס ולבא לסלשיש‪ :‬חתן שברה ‪ ...‬‬‫י‬ ‫שיקראוהו אנשי נינוה נביא ה‪..‬ה׳ אלא מלפני ה׳ היה חושב כי פי׳‬ ‫ה ‪ 0‬י ר ה ע ל י ה ם זל‪.‬והם האומות ידעתי‬ ‫ן י ת ן ע ב ר ה < ה ר ל י ם ל ת ת ש כ ך ה י א ‪ .‬‬ ‫נא אשיר ויבן את נינוה ‪ :‬בי‬ ‫'ישראל והנלו לעשרת השבטים‪:‬‬ ‫_‬ ‫_ _‬ ‫הקברות אמר לו רב! יש לי מבלים כיוצא בך לשלמן א ה ר י ך )נ( ויקש יוגה לברוח תרשישח כלפני ח ׳ ‪ .‬־״ גבול ישראל סלבא חםת‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ n w‬נ י ס ‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫י‬ ‫בשמא דה׳‪ :‬וירד יפו‪ .‬ויית מלפני ח׳ מן קדם דאחנבי‬ ‫והנה ראינו ששב תשובה גמורה אין כ !לא צא‬ ‫זה חיה נמנע כי אמר אין השכינה שורה בחיצד‪ .‬‬ ‫״‬ ‫ינחם על הרעה והנה איך יקראוהו נביא השקר והנכון מה יצא מארץ ישראללתצה לארץ לא תשיח עליו ריח נבואה והיה‬ ‫שאמרו קלמונינו ז״ל כי הרה לו שימלשו בעבור ישראל והנה ממאן ללכה בזה השליחות כי אמר יונה ־מים קרובים להשיבה‬ ‫הם ואם אלך אליהם בשליחות האל יתברך ישובו מדרכיהם‬ ‫מצאנו כתוב היתה מיד גלולה לאלהים שהיו יריאים‬ ‫״ ״ _ ‪.1‬‬ ‫תמ‬ ‫כ ת ו ‪3‬‬ ‫»‪..‬‬ ‫מ י ם ל״ •‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫‪-*.‬מלא חכג־ד‪ ..%‬ר ומה יזיקהו ‪ W‬ט לא י י י האדמה כמו שפי׳ בנביאת עמים‪< :‬״ ויקם יונה לברוח הישישה‬ ‫ממהם ועוד כי אנשי כינוה לא היו טפשים כי למה שלה ה׳ מלפני ה׳‪ .‬ודעת ואיך‬ ‫היד‪ .1‬‬ ‫‪«.‬מעירו שהיא גתה חפר או מירושלם‬ ‫כי מרשישה תרסיס ורבי מבשר אומר שהוא מיר תונ״מ באפריקי‪ :‬ויהן שכרה‪ .‬לבדה‬ ‫& ™ תךעיעהמלפנ‪-‬ה‪1‬הויךד‪:‬פ^ויסצא‬ ‫‪3* 38‬״‪ £.‬‬ ‫»קוםשפורשים שכסספינית‪ :‬באה תרשיש‪ . .‬ניניה היא אשור‪.‬ולא כתב מה יקרא עליה אלא ממה שקרא עליה בסוף‬ ‫וגיגיהגהפכת לבדנו כי זאת הקריאה אמר לו שיקרא עליה כי‬ ‫להגי ז ? מ פ ר ש כ י פ ח ד שיררא ג‪3‬יא ‪.‬אנ‪:‬הו באהתךעיעולתןשכךר^ד‬ ‫י‬ ‫היא חמישה‪ .

‬שהיו חושבין שתשבר איש אל אלהיו‪ .‬‬ ‫בר‬ ‫אבן עורא‬ ‫רד״ק‬ ‫יקרא יורד כסי שגאכר יורדי הים באגיות כי שפת הים היא ליתן בחלקה‪) :‬ל( וה הטיל‪ .‬ה ‪ -‬ובדרש נחן שכר כל הספינה‬ ‫חשבה‪ .‬הם תופשי המשושים‪ :‬אל ירכחי הספינה‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪xi‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ו ק אסר‪*.‬״‪«.-‬‬ ‫‪.‬ליל אל אחת מהילכתים וכן ויקבל בפרי נלמד‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ך‬ .‬‬ ‫נפ‬ ‫כנני‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אא‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫‪5‬‬ ‫כ נ נ ל‬ ‫‪.‬וכן ויקבר בערי נלעד‪ .‬המלחיש‪ .‫‪IS‬‬ ‫יונה א‬ ‫תרנום‬ ‫© ף * ? ה סלפ^י ‪:jftKEg‬‬ ‫בדו ל ם א‬ ‫ןהוה‪ :‬י ד ת ה הטיל רוחץדולה אל־ ‪3‬‬ ‫^‬ ‫ה‪:‬ם דהי קער־־־גךול בים והאנחה‬ ‫ח^בה לר&בר‪ :‬י ־ ף י ך א ו ה מ ^ ן י ם ^ ‪ .‬‬ ‫‪.‬מוליכי הספינה הספמלי וכ״א מסם צמק‬ ‫להספלל אל המכו״ס שלו‪ :‬ויטילו‪ .‬ויתן שכרו אין כתיב כא! שכר הספינה על שעת היציאה והוא הקלים ולא פול אלא‬ ‫שנתן שכר כילה‪) :‬ד( חשבה להשבר‪ ..‬‬ ‫ —‬‫י‬ ‫י‬ ‫)ייקרא אי(‪ :‬וירדס‪ .‬השליכו אס הכלים מן הססיגם‬ ‫צל הים להקל מפליהס המשא לספ! תוכל ללכת כלויהס מכלי מונפ‪ :‬אל ירכתי‪ ..‬מכל וצר כמו •רן סמובמ‬ ‫אסכם)ירמיה פיו(‪:‬‬ ‫והפלתי‬ ‫כמו‬ ‫״‬ ‫מונפ הלליסה והוא י‬ ‫* ־‬ ‫־־־‬ ‫‪.‬שידע בעצמו שחסא אל אלחיו ידע שלא יקבל הקדוש בתך הוא את תפלתו לכך ד*א ירד בירכתי הספיגה ושכב‪.1‬‬ ‫‪.‬השבה לתשבר‪ ..‬‬ ‫דחן שכרה שוד‪ .‬באה טעמו מלרע ר״ל שהיתה סיבנה היכשה כי לעולם הוא קשה על הספינות והעל שככה היה‬ ‫והאגיה‬ ‫ץ״‪ /‬יסובכני‪:‬‬ ‫ימים‪ .‬אל אחת מן הירכתיס‪ .‬‬ ‫‪*6 ~...‬השליך לרך משל והפעם‬ ‫שהשליכו מהיבשה על כו לא יכלו להשיב אל היכשה כי לא‬ ‫־ " י " ' * י • י '״י ״" ' ' *יי * י י‬ ‫*‪ °V‬יר‬ ‫‪.‬בני אלםהמנהיגיס את הספינה‪:‬‬ ‫כלומד כל בגי הספיגה קמ־א אניד‪ ..‬ה‪:‬א שינה פמיקה וכן והוא נלזם ויפף )שוססי״ )ה( וייראו הסלחיס‪ .‬נהר‬ ‫מצולה בלב‬ ‫ותשליכני‬ ‫בעבור שאמר‬ ‫לי• ‪°‬י‬ ‫ללכת ילבא ייישי״י‪ -‬י' ‪ 1‬״ י " • י י '‬ ‫_‪c_.‬משמע שגתן שכירות כל הספיגה הוא בעצסו‬ ‫בלבד‪ :‬הרשישה‪ .‬יונה ייד אל •רבתי הספינה וכן יורדי הים באני ‪ :‬היה וה רק במקום התמכרות הים עם הנהר והזח םמוך חכ‬ ‫וימצא אניד‪ .‬‬ ‫‪.‬באה חרשיש‪ ..‬‬ ‫‪«.‬לתת או נתנו סתח‪.‬הספגים ‪:‬‬ ‫ויוענץ איש אל אלהיו‪ .‬נלמת כאלו היא‬ ‫!‪£1:5‬‬ ‫‪.‬׳ הטיל ‪ .‬ת ל עיר בן אתוטת ‪1‬‬ ‫חשבה‪..‬ה( ויראו המלחים ‪-‬‬ ‫שתמתר ללכת ולא תמתין ל ^ ס‬ ‫רוצה לברוח סחר‪ .‬דיי אנשי האניח חשבו שתשבר האניה‪< :‬ה> וייראו‬ ‫וספ‬ ‫המלחים‪ .‬מן שבעים אומות של פכו״ם היו שם‪:‬‬ ‫הספינה מפני הסער הגדול שבים‪) :‬ד‪ (.‬כולם עבדו אח אלהיהם באמוגח שתיו סבורים שיושיעום בעת צרתם‪ :‬ויוגת ירד אל ירכתי הספיגום‬ ‫ויוגד‪ .‬‬ ‫דודרכ מסרמת הגלים וכובד‬ ‫ונלמד‬ ‫כלליסס‬ ‫המוליכה‬ ‫הלוס‬ ‫טמווק‬ ‫השלכה‬ ‫מנין‬ ‫ויטילו‪.‬וסמכו מוח שאה הנבואה שורה אלא על יועצי הספינה כמו מלחייך והוכלייך ויפת אמר כי מלת היו‬ ‫אדם עשיד‪< :‬ר> וי־‪.‬ש ‪ .‬‬ ‫האניה שהיא עמוקה ויורד בה כסי שאס׳ ויםצא אניה וירד בה‪.‬אפי‪-‬יקיא‪< :‬ד> והאניה חשבה לד‪.‬כמו ארן כי תחשא לי‪) .‬על דרך הרחבת מוליכים‪ :‬אל ירכתי הספינה‪ ./_\ .«.‬‬ ‫״«‪. .‬׳ ^‬ ‫מןןןכן איע אל־אלהיו מ?י»את־מ‪5‬ן‪5‬ד‪57‬‬ ‫באמה אל־רדם לי‪#‬ל ‪ s y 5 3‬קי‬ ‫הכלים‬ ‫מעליהם ויונהירד אל־ירכתי הספינה יי״״^״י*‬ ‫רש״י‬ ‫פהר״י פרא‬ ‫ולא חחזירומ למוטב‪ :‬ויתן שכרת‪ .‬נשברת‪) :‬ה( המלחים‪ .‬‬ ‫כיו(‪:‬‬ ‫ומלמיסס)יסוקאל‬ ‫הים‬ ‫הגיות‬ ‫כל‬ ‫וק‬ ‫מצודת‬ ‫מצודת ציון‬ ‫סיכה לשכילת הספינה ן‬ ‫משא הספינה‬ ‫ירכהי‪.‬אל אחת ירכתי הספינה‬ ‫ות‬ ‫ח‬ ‫‪3‬‬ ‫< ‪ 6‬כ‬ ‫ה י א‬ ‫א‬ ‫ל י ל ת ת‬ ‫‪w‬‬ ‫ו ל ס ח ו י ז ת‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫הלשון‪ .

-‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪ .‬״ ‪.‬וי״ח י ת ר ח י ס ‪:‬‬ ‫״>ויאמרו‪ ..‬ו נ ם כן יהיח שש כלל לחובלים והוא ה נ ר י ל‬ ‫ה מ נ ה י נ הספינה על פיו י ס ש כ ו ויתירו הספנים א ת ה ח ב ל י ם ‪:‬‬ ‫י ת ע ש ת ‪ .‬כ מ ו ביום ההיא א ב ד ו ע ש ת ג י ת י ו ‪) :‬ז(בשלסי‬ ‫בפרקי דר׳ אליעזר ‪ :‬בשלפי ‪ .‬כ ש ת ק ר א ב ת פ ל ת א ל ה ק ד ו ש‬ ‫ב ר ו ך ה ו א ש מ א י ח ש ו ב מ ה ת ה א עלינו ולא נ א ב ד ‪ .‬די‪.‬במעשיו של מי ממנו‪) :‬ח( הנירה נא לנו באשר לטי‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪14‬‬ ‫תרגום‬ ‫ףשכברךדם‪:‬יויקרבאלע רבהחבל‬ ‫י ‪ # * #‬י ראמר לו סך‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫‪ .‬למי חמאת אשר בשביל‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ויקבר בערי גלעד‪ :‬וישבב וירדם‪ .‬מלינו‪ :‬ולא נאבד‪ .‬ח נ י ד ה נ א לנו ב א ש ר למי ה ר ע ה ‪ .-. .‬ה ג ד ו ל ש ב ס ש נ י ם כ י ה מ פ נ י ם נ ק ר א י ׳‬ ‫‪.‬הוי״ו סזא כמקום‬ ‫גשיפיל פטמים מלובית על אמד יהיה נראה שאי.‬שיהיה ב ס פ י נ ה ‪ ) :‬ו (‬ ‫ר ב ד‪..‬‬ ‫לשין מ ח ש ב ה ‪ ./‬‬ ‫אין עתה פת רלם‪ :‬יתעשת‪ ..‬ל־׳ל‬ ‫כל גולל וגולל‪) :‬ס( הגידה גא לגו‪ .‬שר המלחים שאף ה ‪ 0‬נקראים חוכלי הים‬ ‫גוברניי״ל(‪.‬כמו אבדו עשתונותיו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪»nm‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫<־<‪V‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫יחי•״ ‪.‬‬ ‫בשלסי במכיר טי בא פלימ לממ הסכנה הזאת‪ :‬הנורל‪ .‬מצער הים ו מ ‪ 1‬ע פ ‪< 1‬י> ו י ק ר ב א ל י ו ר ב ה ח ו ב ל ‪ .‬‬ ‫ה י ו ת ר ה ח ר ם נ ו ‪ ..‬‬ ‫‪.‬לכו ונפילה נורלות‪ .‬ץןדנךדםקום^א אל־‬ ‫־ * י א ל ת י ן ז אולי לתע^טת האלהים לנו‬ ‫ולא נאבד‪ :‬ויאמרו א*ט אל־רעהו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫״יג‪-‬ד^וע*•‪ -.‬מ ל א כ ת ך ע ל א י ז ה ע ו ן נ ח פ ש ה ם ה ה י א מ ל א כ ח ך א ו ל י ה י א מ ל א כ ת ר מ א ו ת ו ח מ ס ו ב ע ב ו ר ז ה א ת ה ח י י ב ‪:‬‬ ‫פצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫לי לא לצי לסמון מל גולל ארי כי סן כמקרה גסל טל זה אכל )תהלים קמ״י(‪ :‬לנו‪ ..‬כמכור‬ ‫בים‬ ‫לי׳"׳‬ ‫‪l&^ZSS^&ZSSSS‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ל‪:‬‬ ‫״י"״"' ״ " נ״> י י א ״ י י • י ״ י י ׳ י*י«‬ ‫איד‬ ‫ושבות בשלום בשתיכןת הים והאניה שירד ב ה יונח ב צ ר ה נדולה ש ח ש ב ה ל ה ש ב ר אסרו בשל מי ה ר ע ה ה ז א ת לנו נ ד ע ת‬ ‫ב א ש ר למי ה ר ע ה ה ז א ת לנו בעבור מי ה ו א ‪ :‬יחז ויאמרו‪ .‬הואיליכלהגוללית נפלי טלין הגילה מסה לנו כאשל למי ל״ל כמה היה סמטא ולמי מט‪6‬מ‬ ‫שגסכסז נא לני לטס הסכנה הזאת זכאלו יאמלו אס היה ברבר המישה א״כ אפשר להמזיל הטובק ואם הרמוס למי כלכל הגילף‬ .‬הגורלעל־יונה‪ :‬ויאמרואליו הנידו־־‬ ‫רש״י‬ ‫)ו( רב החובל‪ .‬י ת ע ש ת ‪.‬היםיחשובלי•‪.‬ץ‪/.‬ש א ת ה ה ו א מי שבעבורו ב א א ל י נ ו‬ ‫ה ג ר ה ה ז א ה ה נ י ד ה מד‪ . _:‬מה‪L M‬לו ‪-v‬״ • ל י‬ ‫)ובלמ״ז‬ ‫‪. זה מקלה‪ :‬סשי׳׳ן וכן ויקחי לי סלומה )שמות כיה( ול״ל שיקמי‪) :‬ז( לכו‪.‬רואים היי שאר ספינות הולכות‬ ‫נ ר ד ם‬ ‫ל ה י י ת נ ר ל ס‬ ‫מ ה‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫<‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 3‬י ם‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫<‬ ‫ו‬ ‫ב ש‬ ‫‪P‬‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫‪1‬‬ ‫ן ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫מ־ריי קרא‬ ‫ו נ ר ד ם ש ל א ה י ח ח ו ש ש מד‪ .‬לשון מחשבה וכן עשתונותיו‬ ‫)תהליס קמ״ו( ומלכא עשית )יגיאל וי( ‪ (1) :‬לכו ונפילה‬ ‫ל‬ ‫מרלוה‪ .‬יש לתמוה בזח חענין‬ ‫ח ש ב ו כ י בעבור אנשי ת א נ י ה ה ז א ת ה י ה ס ע ד גדול בים וכי ל א‬ ‫ה י ה אניות אחרות בים וכי כ ל האניות שיש ל ה ם סער‬ ‫חשבונותכ»ופרע וכמוהו א‪.‬יחרצה וכן אבדו עשתונותיו מ ח ש ב ו ה ר ע ע ו וכן‬ ‫ב א ר מ י ת ו ס ל כ א עשית לקדסותיה דיל ם ה ש ב ‪ .V ..!.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪°2Sr£ X‬״^‪* T?Lt^*7E2‬יי‬ ‫ה ה ו ב ל ר א ה ש כ ל ה א ח ר י ם זועקים א י ש א ל אלהיו ויונה ש כ ב‬ ‫ונרדם מיד קראי ואמר לו מ ה ל ך ש נ ר ד מ ת ואינך קורא א ל‬ ‫א ל ה י ך ‪ :‬אולי י ה ע ש ה ה א ל ה י ם ‪ .‬ז(ויאפרי •‬ ‫י״א כי היו שם ספינות אחרות ויוכלו לצאת וזאת לבדה‬ ‫בצרה מל כן אמרו לכו ונפילה גורלית‪ :‬בשלפי‪ .‬‬ ‫הגדול שהיו חובלי הוא מרימי החבלים הבלי התורן ורבי‬ ‫משה אמר מגזרת תחבולות‪ :‬יתעשת‪ ....‬ו»בל‪.

‬היה נודפ להש שהוא בורח מלפג•‬ .‬מאיזה ומולא אפשר לפייסו כממון‪ :‬םה ס ל א כ ת ך ‪ .T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪A‬‬ ‫־־‬ ‫‪30<r‬יפאין‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T ^* T‬‬ ‫פקידה שפי ‪« m‬‬ ‫•|‬ ‫רש״י‬ ‫‪.‬בשני דברים חשיב להם תשובה על למה יפחדו האחרים כאילו יתערבו על שנזר עליז לבדו‬ ‫שאלחם כית שאמר להם עברי אנכי ידעו עסו וארצו יכען שאסר למות ומנהג רוב האדם לחיו ממלאכתם ומלאכת האדם‬ ‫תירה על לברי ולמה נכנם ללכת למקים אחד ויש ארצית‬ ‫י ^ ™ ‪^ S‬‬ ‫כל עה« ומה שאמר אשד עשת את הים ואת חיבשח בעבור שרוב אנשיה סובים יככה היום יליפ‪) :‬פ( ויאמר‪ .‬שםא פשעת באוסגוחך‬ ‫ל״ חין מתה בה• יאי מזה עם אתה‪ .‬ל״ל כמו שמשה את היכשה כן משה אש הים‬ ‫ובכ״מ משלה ידו וכאלו יאמר הנס גס ביס מצאה אוסי יד ס׳ וכאילו יכרימני ללכס לנכאום מל נינוה וזהו האמירה לגבוה ופל‬ ‫ומם בלמתי במושבי ששה לא יבא אלי דבר הי והנה כאילו באה‪) :‬י( וייראו מוי ‪ .‬את‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫ומאין תבוא‪ .‫‪15‬‬ ‫יונה א‬ ‫חיטט‬ ‫מה־נ^אכתןזומאץתבוא מדיארצך «"?‪WSS?7‬‬ ‫ציי‪feS‬‬ ‫ואי־מזה עם אד.‬לכך נאמר ם ח א ר צ ך ‪ .‬‬ ‫ומה שאתה שואל סר‪ ..‬הסמם שסםא לה׳ ואץ א״כ מקום לפייסו‬ ‫בממון לק סמלו מאל‪ :‬ם ח זאת עשית‪ . סימה‪ :‬כי ידעו האגשים‪ .‬‬ ‫הואמביא עלינו הדעה‪ .‬מ ס ה ‪ :‬ומאין‪ .‬ליל שמא פשקת כמקום‬ ‫שבאה משם ואולי לכ סללן ואץ לכא שמה להמיר הפזשק‪ :‬ם ת א ר צ ך ‪ .ה \מאמר אליהם‬ ‫«‬ ‫עבתאנציואתץתה אלהי השמלם‬ ‫אני.‬כן יקלאו כני ישלאל ז ק מילדי הסכלים )שם מלאכס למיה וסונים אנשים מלוכים מל שלא חדמ מי ומי המס‬ ‫להחזיר להם הפזשק‪ :‬ומאין ת ב ו א ‪ .‬ויונה משיבו על ששאלו אי סזח עם אתח אמר לי‪) :‬ם( עברי אנכי‪.‬אולי ברחת משני רעה שעשיח שם וםח אי*ו אילי מאי זה עם הוא ומאי זה הארז שמא ננזר עליהם מהשמים‬ ‫« ו ל א י נ ר נ נ י ־ ה ־י אס ״ י ה־ס מל » אם לא הי־‬ ‫‪£?»~ «S21K£‬״י‪ £‬״ ‪» -‬‬ ‫העם שאתה ממנו איזה הוא אס הוא עש שנוי מהשם ית׳ ‪ mo‬בעיר אחד מהם שהנגזר עניו רק במקום אחר מם אחרים‬ ‫מעשיהם‪< :‬ס> ו י א מ ר ‪ .‬ליל שמא משית לכר סיפן מנהג ארצן וכאגז משאת‬ ‫למלם ומי יכול לסייס אס כולם‪ :‬ואי סזח עם אתת ‪ .‬ואמרו לו איך תובל להנצל םפניו בים והכתיב בתורתכש אמ יחתרו םננד עיני בקרקע הים משם אצור‪ .‬שמא אביך ואסך חיו נרים‬ ‫בארץ מולדתך אבל בני עסך חוטאים הס וזה טרם ל נ ו ‪ .‬ושמא תדור אתה בארץ צדיקים אבל‬ ‫בני ארצך ומולדתך חוטאים‪ .‬לא אמרו כשואלים אלא כמתמיהים כאומל אין משית דבל כזה למליר סי ה׳ ולברור ממקום‬ ‫הנבואה ודוגמת! מה סשיס ותגנוב אה לבכי)כראשית י״א( שהיא מגי.‬למה עשית ‪ p‬לברוח מפני מושל כזה‪:‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫כליחואחח אחר מהם ועתך נרם ל נ ו ‪ .‬כי הגיד לחם בשאםד כי היא עושה ומל הכל ימשול‪) :‬י( וייראו‪ .‬‬ ‫מהר׳* קרא‬ ‫חר‪1‬ח הזאת לנו בלגד ובל שאר אניות עוברות בשלום יי ‪ p‬הרמה הואת לנו‪:‬מה מלאכתך‪ .‬השיב‬ ‫שחיה לחם סער בים אמד כי אל ית׳ עשה חים והוא הטיל רוח להם על האמרת שהיא מבני עבר הנקראים שהם על אמוני‬ ‫‪.‬שמא ממך חפאו‬ ‫ואותו התטא היאגורס ל נ ו ‪ :‬ומאין ת ב ו א ‪ ./‬‬ ‫י _ •>‬ ‫‪ .‬ושמא תאמר אני ובני‬ ‫עירי כולנו צדיקים שאנחנו דרים בהוכח ולא נתחייבו כ ל י ה ‪ .‬‬ ‫רק מהשם‬ ‫^ ^‬ ‫י‬ ‫^ ^ ^ ‪ £‬י ק ^ שכרח מלפניו והזכיר השמים והארץ והים והפעם כי אדע‬ ‫וייראי‪ .‬ושמא תאסר בני ארצי צדיקים לכך נאמר ואי םזח עם אתה ‪ .‬מ״ס השמוש כענ ספון כאל! אמר ומאי זה מם אתה ל״ל מי הוא אלהין וכאלו‬ ‫יאמלו פן פשיס לכר שלא כלת אלסין ואין א״כ מקום לפייסו בממון‪) :‬ט( עברי א ג כ י ‪ .‬לאומל אץ לכס לשאול כל סשאליס סללו‬ ‫בי לא חטאתי לכן אלם ולכן מל השאלה ששאלתם כאחרונה ואי מזה פס אתה פ״( השיב מכלי אגכי ולתוספת ביאר אמר ואס ה׳‬ ‫•אלסי השמים אני ירא וכאלו יגיד בזה שאליו מפא‪ :‬אשר עשה את הים ואת חיבשח ‪ .‬ותש שסעו בדבר ‪:‬‬ ‫)י( וייראו‪ .‬שמא פשעת באומטתד‪:‬‬ ‫א על אנשי אוהו מקים נגזרה גזרה אפי׳‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫‬‫‪r‬‬ ‫‪f‬‬ ‫!‬ ‫יןתבוא‪^^1&E£2‬‬ ‫״״•‪..לא *שרעשה את־עם לאת־‬ ‫היבשה‪ :‬׳וייראו האנשים יראה‬ ‫גדולה ויאמרו אליו מה—ואת עשית בי—‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬־‬ ‫־־ •ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ IT‬ד־‬ ‫>‬ ‫‪J :‬‬ ‫‪JT‬‬ ‫‪V.‬ר״ל אולי יש בירך‬ ‫מקום‪ ) :‬ס ( ע ב ר י ‪ .‬ושםא‬ ‫פשעתי באומנתי ושמא כל בני עירך שבאת משם חיו מחויבי! )י( מה זאת עשית‪ .‬מה מ ל א כ ת ך ‪ .‬״‪.‬מלאכתך ואת ח׳ אלחי השמים אני ירא אבל חמאתי לו ובורח אני מלפניו‪ .‬במכור מי‪) :‬מ( ג א ‪ .‬מגל שאמר אני‬ ‫הברואים עד ‪ m a n‬חסים‪« :‬‬ ‫לחם ואה ה׳ אלהי השמים אגי ירא א ס ת לו אס כן איך היה זה‬ ‫הסער בעבורך אסר לתם אני גביא ותאל ית׳ חיה שולח אותי לגיגוחוהיח קשה בעיגי לכתי אליחש וברחתי לי מפני זה ויצאתי‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫פנץ זלוז‪ :‬בשלמי‪ .

$‬להשיבאל־הלבשה ולא‪:‬בלו כי הים‬ ‫<*‪ J*2‬תלךוכןערעל‪7‬ם‪:‬ייויר^ואל־לתדז‬ ‫‪ $‬ויאמרו אנה לתה אל־־נא נאבדה‬ ‫™ ^ .‬שהתברר להם‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודה דוד‬ ‫גנת‬ ‫יי י‬ ‫ח ת‬ ‫אי( טל כי מקיר ממצכס מעכל הנ‪0‬ר‪) :‬יא( וסיער‪ .‬היו חותרים בסשיםות‬ ‫להשיב הספינה אל היבשה מפני חרוח סערה ולא יבולו*‬ ‫)יד( ואל חתן עלינו דם נקי ‪ .‬נא נהיו טחה נאבדים בטין שנשלמיד מ ס פ‬ .‬מבואר הוא‪ :‬אנה‪ .‬בה‪-‬א‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫מ פ י ה ם‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ר ו‬ ‫ישניכוהו • דג( ויחתרו‪ .‬בשלי‪._ ..‬מתאוה ומבקש למות ולא תשוב החזיקו במשוטות להוציא הספינה אל היבשה כי חיפש המשוט‬ ‫‪:‬‬ ‫ש נ ש ) ח י‬ ‫בע‬ ‫ב נ פ ש ו‬ ‫ם‬ ‫ל ‪.‬ומוליכו כים הוא כחותר בים וי׳ח ושיימון ומה שאמר להשיב‬ ‫לפי שמת יבשה נסעה הספינה וכשתצא אל היבשה הנה היא‬ ‫נמיא‪.‬ ‫ש ש מ ע‬ ‫‪ .‬הנעשה‬ ‫והסעס תן לנו עצה מה <עשה‪ :‬וישתוק הים‪ .‬‬ ‫וישתקי‪) :‬יע( *יאמר ‪ .‬ריל הנה סיס מרטיש בגליו בכל ספם‬ ‫יוסל ולק אין סנאי להחסכב ולהתיישב כדבר ל!ה אמור אהה מה‬ ‫<פשס ממן ולן יקוס ‪) :‬יכ( שאוני‪ ..‬בעבור כמו ויעבד יעקב ברחל‪ :‬כאשר חפצת‪ .‬ל״ל הרטשת מליםיםיס‬ ‫טליםם מן היבבה למול פניהם להרחיק את הספינה אל תון היה ‪) :‬יד( אל נא נאבדה‪ .‬פנין בקשה כמו אנא ה׳ הושימא»‪4‬‬ ‫ס׳ ממקום הנביאה‪ :‬כי הניד להם‪ .‬לא ‪ .‫‪16‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫תרגום‬ ‫״ י ״ י ^ ‪ :‬ד ע ו האנדים כי־מלפנ‪ :‬לתה ת א‬ ‫ברח כי הגיד להם‪ :‬י« ויאמרו אליו‬ ‫^ «‬ ‫‪ z‬מה־־נעשה לןז ולשתק תםמעלינוכי‪25?VZ‬‬ ‫מ ^ .‬‬ ‫מה נפשה פמן שישתוק היםמטלינו ולא יוסיף להרטיש מיד‬ ‫כהרמת הגלים‪ :‬כי תי׳‪ .‬״״‬ ‫•‬ ‫ל‬ ‫י‪1‬‬ ‫)יל( בנפש האיש הזי" •‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ירא ויאמרו לו מה זאת והנועם איך עשית זה לברוח מלפני מארץ ישראל שהיא סקים הנביאה‪< :‬יאי ויאסרו‪ .‬״‪.‬כמו וישמחי <יב> ויאמר‪ .‬‬ ‫י י שבה אליה‪ :‬ויל( ויקראו‪ .‬‬ ‫י‬ ‫הנחש ונשכם‪) :‬ינ( ויחתרו האנשים‪ .‬מנין‬ ‫השלכה‪ :‬בשלי‪ .‬אל תחשוב עלינו דם נקי‪:‬‬ ‫.‬בטבירי‪) :‬ינ( ויחתרו‪ .‬א‬ ‫י^ירוי־ו • ץיו־‪ /‬ויד‪11‬־!<‪-‬‬ ‫נ י נ ו ה‬ ‫ש ס‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י מ ר‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ה ם‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ל ל‪.‬מרפ־ש כהרמס‬ ‫הגלים מן הסטרה‪) :‬יב( שאיני‪ .‬יגעו ועסקו בחותר במחתרת‬ ‫‪.‬קחו א תי והשליכו אותי אל‬ ‫מים זבודמי ישסוק הים מעליכם לי ידטתי שכטבורי בא הסטר הנדול הזה עליכם‪) :‬ינ( ויחתרו‪ .‬כי הים חילך‬ ‫^ ^ ו ^ ‪ £ °‬ל‬ ‫השסביהיאגילהסידילהס‪):‬יא(ויאמרו‪ .‬ר״ל מ״ש הדברים שאמר הבינו‬ ‫אמיתת המנץ כאילו הגיד להם בפה מלא ‪) :‬יא( מה נעשה לד ‪.. ת ם ת ל ך וסער‪ :‬י־ ויאמר אליהם‬ ‫שאוני והטילני אל־תם ולשתק המש‬ ‫«ר י י ״*ך‪ .‬סנץ מפירה ולן אס‬ ‫יחתרו גשאיל)ממיס סי( יר״נ השיטי במביטות כהון הים מדמי‬ ‫כאלו חופרים בים‪) :‬יד( אנה‪ .‬״‪.‬פירושו וכבר חתרו‬ ‫‪:‬מבור שכמלי המשועות דומים לחותרים‪) :‬יד( ויקראו‪.‬כעבורי כלומר בחטא אשר יי‪< :‬י״ ויחתת‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫האמינו כילם בשם הנכבד ושבו לקרא אליו‪ :‬בנפש‪ . <ינפ<ט האיש הזה ואל־תתן עללנודם‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫‪9‬‬ ‫מ ע מ י ש‬ ‫נ‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫'‬ ‫רש״י‬ ‫)יג! ויחתרו האנשים‪ .‬היו משתדלים פס הטשוסמן‬ ‫להשיב הספינה צל היבשה בחשכש ששם יטלו את יינה אל היבשה והס יללי ל־רכס ‪ :‬הולך וסוער עליהם‪ .‬מעליכם כי יודעני כי בשלי הסער‬ ‫הגךולתהעליכם‪:‬יגולחתרו האנשים‬ ‫‪8‬א‪ 33?.‬טנין לקיחה‪ :‬והטילוני‪ .

‬ויזבחו זבח‪.‬ ‫‪1.‬כאשר •חפצת *י&‪?\4‬ף.‬ל״ל קבלו מל עצמם לוכוס לה ככהמ״ק ‪ :‬וידרו נדרים‪ .l^LiMM1#‬‬ ‫כתרגומו ואפרו ל ד ב ח א ד ב ח קדם חי‪ :‬וירדו נדרים‪ .‬מנין שתיקה כמו ממלז לא ס ס האיש הזה להשליכו אל סיס‪ :‬ואל תתן ו נ ר ‪ .‬דרך משל‬ ‫י•‬ ‫׳ <»׳>‬ ‫ל״‪*1‬‬ ‫'ו* יר‬ ‫כמו זועפים‪) :‬סז‪ 1‬וייראו ויזבחו אחריצאאם‪:‬‬ ‫ה ו א ‪ :‬נ ט « וייראו‪ .‬פנין סזמנם כמו וימן לסם סמצן )לניאל א ( ‪ :‬מעצור כידי להמית אותו לכל אלא ולאי הגדרם היא להמית‪ 1‬פצ‬ ‫יומו‪) :‬שי( ויעמד‪ .‬‬ ‫גראוסם השגמח המקום ויכלהו ‪ :‬ויוכחו‪ .‬‬ .‬ל״ל אל סמשיכ למ‬ ‫הזל)איוכ ל״כ(‪ :‬םזעמו‪ .‬ענין זמין כמו ב )א( וימן‪ .ג‬ ‫‪ :tftW‬־יוישאו את־יונה ולטלהי אל־‬ ‫הים ויעמד הים מ ז ע ״ףידאי ?‪SI'S‬‬ ‫י‪ :‬יעדי‬ ‫האנדים יראך‪ .‬ל״ל סלא הכל כילן וממולם‬ ‫ופל הכפשת הגלים יאמר שנראה אז כאלו הים נוטס ומסקצף‪ :‬משית כאשל מפצס ואס היה מפ‪:‬ן להמיתו שלא פלידינז הלא אין‬ ‫ב )א( וימן‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪.‬שאד נדרים‬ ‫זולתי זבת כסו לתת צדקה ל ע י י ם ‪< :‬א‪ 1‬וימן ה י ‪ .‬סמני שהוא בורח פל«יד י י ' י‬ ‫‪:‬‬ ‫טו>‬ ‫י‬ ‫רש״י‬ ‫יי‬ ‫עא‬ ‫)טז( ויררו נדרים‪ .‬שתק ונמ מקצף כלפשס גליז‪):‬סו( וייראו מוי‪.‬למלל‪ .‬ליןע‪.‬איך זבחו זבח בספינה אלא פיר״־י‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪.‬מזעפו‪ .‬צדקה לפנים‪:‬‬ ‫‪) 3‬א( ויסן‪ .‬הזמין את הדג לכלומ אומו מיל שלא יפכפ כמי הים‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬ובפרקי רבי אליעזר רבי מרפק אמר ממונה היה חדג‬ ‫מצודת ד י ד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫)תהלים קי״מ(‪) :‬סו( ויעמוד‪ .‬‬ ‫כשראו כ ך הסלוהו אל חים ועמד הים סזעפו ואף על סי כן את הלג שלא יעוכל יונה במעיו וגם יונה אכצ בתוכו נמה‬ ‫• יייי־י» ל״ם י•׳ המן לכן נאמר וימן אותיות י״ו מ״ן וכן זימ״ן קיקיון שהיה‬ ‫< > י״יאי‬ ‫י י ‪ J h‬ויייי‪«MrVn\Aw‬‬ ‫ב )א( ויחי ימה בסעי ה ד ג ‪ .‬אין ‪ W‬באלם לחיות‬ ‫‪0‬ז‬ ‫‪:‬‬ ‫מס‬ ‫‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ע ו כ כ‬ ‫באל‬ ‫כד‬ ‫ב ר ע ח‬ ‫י ן ל י הא‬ ‫‪m‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪p n u‬‬ ‫‪r‬‬ ‫נ ב י א נ ‪8‬יא‪:‬‬ ‫ח י א‬ ‫ב מ ע י ה ד נ ח‬ ‫ו י ש א‬ ‫ס ב ו א‬ ‫אשר כ נ ה מאכלכם וחאלית׳ הזמינו לפי שעה שבשעה שזעםל‬ ‫יוכח בים הזמין הדנ שבלעו ולא סבע בים וזח חיה אחד ס.‫‪17‬‬ ‫יונה א ב‬ ‫תרנים‬ ‫כי־ארןה לה‪1‬ר‪ .‬שיתגיירו‪:‬‬ ‫אמו מ׳ שנים שצימים המן זה <קח הקב ה ופימס‬ ‫ובשחיו פעלין אוחו באניח חיה חוזר הים וסוער ‪.‬דג גדול לבלעאת־יונה י״י‬ ‫לחי יונה במעי הדיג שלשה ימים יי׳י^גוגיי‬ ‫י‬ ‫פו.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ך‬ ‫״ }וסין‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫״קךם‬ ‫"‪*P‬‬ ‫י‬ ‫ם ‪:‬‬ ‫י ת י‬ ‫כאשר חפצת‬ ‫ם ה ר י י קרא‬ ‫ע מ י ת ‪ .‬ו ך ן ל ה ^ףי‪-‬ףף^ף‬ ‫‪:‬‬ ‫ן.‬מטן קצף כמו זפף ס׳ אשא )מיכם זי( כאילו שפכנו לס נקי‪ :‬כי אתה ח ׳ ‪ . "4‬י ‪ /‬״״*י•״*‬ ‫יון נקרת‬ ‫עומרים)כן<י‪-.‬ינאמר ד' פעמים וימן וכצשון‬ ‫‪ .‬ ‫> \ ל* * ־ ‪W‬ךרין‪:‬‬ ‫?ל‬ ‫! !‬ ‫ולזבחו״ץבח ליהוד־״ דירי » ‪S H I P ' S 7‬‬ ‫ב« ולסן להוד‪ .‬לכהחלה היה בסעי הדגי״‪ U .‬‬ ‫זכר היה והיה עזמד בריזח ולא נתן לב להתפלל רמזהקב״ה לדג והקיאו לתוך פיה של נקבה שהיתה מלאה עוברים יהיה‬ ‫אבן עורא‬ ‫רר״ק‬ ‫י כי במכירו הים סוער‪) :‬פו( וישאו‪ .‬כמו ו‪1‬מ|‪ :‬ויהי יונה‪ .‬אוכל ד'‬ ‫״^ ^‬ ‫מן קיקא ועל זה נאמר קי״ק יו״ן םוד מישרים(‪ :‬דנ גדול‪. הנסים‪ .«X^Tm^J^L'^.

‬הגה קראתי אל ה׳ מפני הצלה אשל סל• וידמסי בי‬ ‫יענני הואיל ואני קיים כל הימים הללו‪ :‬םכםן שאול‪ .:‬ג( ד א ס ד ‪ ..‬זה יעקב‪ .‬מבפן ה מ שהוא כשאול לי‪ ) :‬ד ( כ ל סשכריך ו ג ל י ך ‪ . *tte‬׳ •‪1‬״ס ‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫ל״יי‬ ‫מדי‬ ‫‪CP‬לוחק והתפלל שם שנאמר ממעי הדגה‪) :‬ב( ]ה )ר(‬ ‫אלהיו‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪18‬‬ ‫תרגום‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫יונה אל־‬ ‫ויתפלל‬ ‫לילות‪:‬‬ ‫ושלשה‬ ‫. -‬‬ ‫י ק ל * גלי סיס פ״ש שנלאה כשיבלים אס הים ומוזלים ונשברים ‪!31‬‬ ‫משגרים יתחטאו)איוב מ״א( וכפל המלה בשמות נרדפות ואסל‬ ‫סצודת דוד‬ ‫)ב( ממעי הדנה ‪ .‬סול משרים[‪) :‬ג( מבטן שאול שועתי‪ .‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫ו י א מ ר‬ ‫ה‬ ‫‪ .‬שבל מחליש חולבים אל חיס וכולמ‬ ‫‪n‬‬ ‫‪^^^^^IK^^ISS‬‬ ‫.‬כמו על יאוריהם ויסת אמר כי ים סיף מתערב עם י ם יפו‬ ‫‪.‬רים •יד »׳ ‪) n‬תפנים נה( • »מע ‪s«v» .‬‬ ‫מקים עמוק הפך שמים שהוא מרו׳‪) :‬ד( ו ת ש ל י כ נ י ‪ .‬כי שם היה המקום שמסמברים מי הנסר ומי סיס‪ :‬עלי ע ב ת ‪ .‬פגי! צמקה‬ ‫כמו הקשיכה לקול שיפי )תהלים סי( ‪) :‬ד( כ מ ל ה ‪ .‬וחחכסרבי אביהש‬ ‫יונה אחרי צאתו ממעי הדגה ועוד כי אחר תפלתו כתוב אין ?!‪-.‬ויש דרש כי נקבה היתח ומ״ס םמעי אינת בפקיס ג י ׳ ת‬ ‫אלא י״ל כ• מחוך העדה תתפלל וכן םבםן שאיל שועתי‬ ‫ל‬ ‫מכסן שועתי וככה ממעמקים קראתיך ה׳ ןעז‬ ‫‪iStt^XXSSXSXZEZ‬‬ ‫‪ ¥ • Vf‬י־'״ *לי־־־״י־ ־־ס־א״ ? ‪S‬‬ ‫•״יי‬ ‫וככה ותבח חציךתפנתי והנה נמה נ ח היה כתוכ ויתםמ מ ו ל ה ‪ .‬מ ה ד י ס ו ב ב נ י ‪ .‬־ ‪ rto‬פי‪. .‬בתשבר גלי תיס בעת הזעף יקראו מ ש כ ר י ‪:‬‬ ‫ותבוא אליך תפלתי‪ .«י‪1‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪J -— :‬‬‫•• ן‬ ‫־מ‬ ‫‪:‬‬ ‫יו^ה י ד ם ל‪ :‬אקהייי‬ ‫‪ W °‬׳ ״ ‪ ^ T ^ V‬אלהיו ממעי הרגה‪ :‬ו*אמר‬ ‫‪ w w w : :‬קראתי מצרה לי אל־־יהוה ויענני‬ ‫^ץד^מבקשאולשועת^שמעת‬ ‫י ותשליכני ‪ S i p .‬שית‪ q‬דין ורחמים זבות אברהם ויצחק‪ :‬סמעי‬ ‫ה ד ג ד ‪ .‬ל״ל ב מ ו ס‬ ‫ו מ א לשק מושאל פל כ• הלב הוא ממווק מבמ״מ ו מ ש ב ר י ‪b .‬ר־ ל ממימק הקבר‪ :‬שועתי‪ .‬ועתה שים לבך וראה כל תפילת נביא וברכתו היא ברוח נבואה ויעקב אמר לקחתי מיל האמורי‬ ‫פי לבר שעזר להיות ילבר לשח עבר וככה ויס שכמו לסמל לרך כוכב מיעקב •וישמן ישורון ויבעס וירא ה וינאץ וישק‬ ‫ישראל בפח בלל ובתפילת לול ככרחו ויענני מהרקלשו סלה כי הכתוב אמר נברחוולא אמר ברחו ובתפילתו אך‬ ‫אוסיף להביס אל היכל קלשך שהוא השמים זה׳ בהיכל קלשו ודגי׳ ככה ושם כתוב ישועתה לה׳ שהיה מקוה כמו ישועתה‬ ‫ל ה ׳ לכקש ויש מי שאומר כי דגה בלעה הדג ואין צורך כי לגה ולג שם המץ כמו צלק וצדקה‪) .‬‬ ‫מ ח ר יםובבגי ‪ .‬ב ל ב ב י&ממחד‬ ‫היי״יייי״יףי יםבבניכל־משבריך וגליך עלי עברו‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪4‬‬ ‫ת ״ א »‪< J91‬י‪»<.‬גמ‬ ‫^^^^^‪iT'£‬״‪! £‬‬ ‫נ ס ‪) :‬ב(ויתפלל‪ .‬סגה השלכם אומי במצולה בחוזקהים‪:‬‬ ‫־־^ יסובבני‪ .‬‬ ‫כ מ ו ר ת ציון‬ ‫)ג( מבטן שאול ‪ .‬ל‬ ‫ל ג‬ ‫י ה ‪ 3‬י א ס‬ ‫‪ 3‬צ ר ה‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ר ‪w‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫‪n‬‬ ‫ת‬ ‫‪c‬‬ ‫‪w‬‬ ‫משכריך וגליך‪ .‬מובסמ אני אש? שמפת‬ ‫־ ל י ן )ד( ותשליכני‪ .‬י ס י ס ‪ .‬המפרשים רצו לפרש תלוש יהיציאי‬ ‫הכתיב מפ סיכייינהלאהתפללרקאחריצאתיאלהיבשה‬ ‫בעבור שמצאו ממעי ולא אמר במעי והלוא ראו שם כתוב ס ת ת ‪ .‬ה נ ח י הנכנס ביס‪.‬או״ל כשחלה גלפו דג וכר ופעד שם‬ ‫»די‪1‬מ ולא נסן דפתו להספלל ורמו המקים להדג ומקיאו ‪6‬ל סי‬ ‫הדגה ושם ממד בדוחק מסג• הפזברימ והתפלל מתון הלמק‪:‬‬ ‫)ג( קראתי‪ .‬םיא הדגה‬ ‫שהיא לו כעומק הש«ל‪ :‬שפעת קולי‪ .‬ש א ו ל ‪.‬כי כשמנרז מל הדגה מביו גס סליו בהיותו מ מ י ס ן‬ .‬א פי׳ כי במקיס התחברות חים עם הנהר היה זה‪ :‬כל‬ ‫‪.‬כן יקרא‬ ‫מומק סמים ו ק הבלכס במצולות)נמעיה מי(‪ :‬בלבב‪ .‬כ ל‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫במעי המה כפי שעה ואף כי זה המספר רק במעשה מששת ימי בראשית לבלוע את י מ ת ‪< f‬ב> ייתמלל מ נ ת ‪ .

‬כי כשהדגה שטה ממו בים נקשר הביף‬ ‫כראש הדגה ולאלו נקשר בראשו הואיל והיה בממיה ‪ (t):‬לקצבי‬ ‫חדים‪ .‬ל א ראיתי ים סוף ש ה י ה במימיו מותרים א ב ל ה י ה ים‬ ‫סוף‬ ‫ח ב ו ש ל ר א ש י כ א י ל ו מ י מ י ו ! נ ח ל ק ו [ לי״ב ד ר כ י ם ש ע ב ר ו בו י ש ר א ל ו ה י ה ים סוף‬ ‫לראשי‬ ‫כ ל ו מ ר ל ר א ש ה ד ג ה ש ש ם בים סוף ה י ה ר א ש ו מ ו נ ח וגופו ב ל ב ב ימים‪.‬נייח׳‬ ‫כי אוסיף להכיט אל היכל קדשך‪) :‬ו( סוף חבוש לראשי‪ .:‬״י * ™‬ ‫‪"5‬י״ף^'‬ ‫מנגד עיניך‪ :‬אך‪ .:‬לקצבי הרים ירדהי‪ .‬מלשון גרושין‪:‬‬ ‫לחבימ‪ .‬י־ו אותי בדין וי׳ת ארעא גגדת‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫‪1‬גלין ו ק אומת ספר)דניאל י״כ(‪) :‬ה( גגרשתי‪ .‬לאמריס ההרים הםקופיסכיס והואקרקסיח הים‪ :‬י ר ד ת י ‪..‫יונה‬ ‫תרגום‬ ‫ב‬ ‫ייואניאמרתי נגררתי מנגדעיניר אך‬ ‫א‪1‬סיף להביט אל־־היכל י מ ו‬ ‫י אפפוני מלם עד־נפע תהום ןק^בני‬ ‫מ ף חבו*ט לראעי‪ :‬ז לקצבי דדים‬ ‫‪W‬‬ ‫‪:‬רדתי הארץ בךחיה* מ=ל‬ ‫ןךןעקי‬ ‫ךן‬ ‫־־‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫׳״ד״‪* ".‬סבביני מים עד שבמעם יצאה ממני נפשי עך שבלעני הדנ וכן'כי באו מים עד נפש ‪:‬‬ ‫סוף חבוש לראשי‪ .‬כשהשליכוני אל הים הנני מת ונגרשתי‬ ‫יי״‪_*.‬עד הגיעה נפשי למות‪) :‬ז(לקצבי‪ .‬בלומר המים עלי נחשילוהי דימא על שם שהנחשול משבר ומחרה חת הים •‬ ‫. o‬־‬ ‫™ *‬ ‫שהסתרה פגיך ועיניך ממגי אד עתה שעשית עסי הנם ה נ ח ל‬ ‫חוח ועודני חי במעי הדג ידעת• שאוסיף עוד להיים אל י ל נפש‪ .‬‬ ‫בהיותי כמפי הדגה‪ :‬הארץ בריחיה‪ .‬ ‫‪£‬״*™‪F‬‬ ‫‪a^vS‬‬ ‫מ‬ ‫^ ד ^ מ‬ ‫&‪%%‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ן ^ ך ן ר .‬כנגדי למעלה ממני סנור‬ ‫ולא אצא למולם‪ :‬ב ע ד י ‪ ..‬הסוף הוא הנומאויש ממנו נדל על שפת היאראו הים לפיכך נקראים סוף שנדלעל שפתו סוף רב ויש‬ ‫ס פ נ ו שגדל בקרקע הים בעיקרי חהר?ם והוא שקורין לו בלע׳ז אלנ׳א והוא דק וארוך ונכרך בראשי הדנים וזהו שאמר סוף‬ ‫הבוש לראשי וסי׳ לראשי לראש הדג שבלעגי כי הוא חיה כמו׳ראשו כל זמן שהיה במעי‪.‬כפל הדבר‬ ‫במ״ש‪ :‬סוף חבוש לראשי‪ .‬‬ ‫לסוף מדת ההרים הקבועים על התהום ירדתי ‪ .‬ים ס ו ף והי״ב ד ר כ י ם ש ע ב ר ו בו הי״ב ש ב ט י ם ו ב ז ה‬ ‫אבין‬ ‫אומרו סוף ח ב ו ש לראשי‪ .‬ואני אמרתי הארץ בריחיה בעדי‪ .‬מוסכ על מה שאמר למעלה ואני אמרתי נגרשתי ואני אמרתי הארן כריהיה סגורים בעדי‬ ‫לעולם‪ :‬ותעל משחת ח י י ‪ . )ה( ואני אטרחי‪ .‬־‪ .‬אכל ראיתי כאן גיהנם ומשם העליתני והנני מתה כנגד חהת ההיכל שבירושלם כענין‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫<ס> ואני אסרתיננרשהי‪ .‬כמו וסגרת הדלת בעדך)מלכים ב׳ די( וכן כל בעד שבמקרא עור בעד עור)איוב ב׳( אבר‬ ‫כנגד אבר‪ :‬לעולם‪ .‬לסוןז ההרים אשר בימ כלומר‬ ‫לעיקריהם שהוא קרקע חים וקצב וקץ אחד הוא וכת״י לעיקרי םוריא גחי־״ית ‪ :‬הארץ בריחיה בעלי לעולם‪ .‬מקומות שיכרתו‬ ‫קדשך בר‪• •*..‬אן מתה הואיל‬ ‫וח‪-‬יסני כל הימים הללו מובסח א»• לצאת מזה ואוסיף מול להכיפ‬ ‫אל היכל קדשין לבא שמס כקול סידה‪) :‬ו‪ 1‬אפפעי סיס • סמים‬ ‫סבכו אותי פד קרוכ להוצאת הנפש‪ :‬חהום יסובבגי‪ .‬כשהשליכו אותי הימה חככתי הנה עלשסי‬ ‫מעד פינין ר׳* הפלמת פין ממני‪ :‬אך אוסיף ‪ .‬פנין אמרית ושוף‬ ‫והיא מלשון ויקצב מן)מ״ב יי( כי המלית דבר החסון הוא במקום‬ ‫שנחתן‪ :‬בריחיה‪ .‬שחשבהיכשהםילוני בים » א נ » « וסוף כמו ותשם בסוף בעבור היותו קרוב‪ (?) :‬ואני‪. }נדת‪-1‬תיק הא_עיל‬ ‫‪9‬‬ ‫מ י מ י ה ין ואו? קדב?‬ ‫‪ :‬ד י‬ ‫בהתעטף‬ ‫םהר״י ק ר א‬ ‫|ז‬ ‫קלקר‬ ‫ל ‪ BPS‬א‬ ‫רשיי‬ ‫סובבים סביבותי‪) :‬ו( אפפוני מים עד נפש ‪ .‬ימא דסוף תלי עיל מן רישי שהראהו הקב״ה ים סוף ואיך‬ ‫מכרו ישראל בתוכו שהיו שתי עיני הדג כמין שתי חלונות ומסתכל ורואה כל מה שבים‪) :‬ז( לקצבי הרים ירדתי‪.‬נר״יה נער• לעילם ‪ .*/‬‬ ‫‪2Y*fJ‬‬ ‫רךןיף‬ ‫״‪ U‬י‬ ‫י י‬ ‫.‬‬ .‬שש&ט‪.‬מלשין כליה והוא כעין מסה הסושס ללזחכ‬ ‫השפל להגלזינ בעדי‪ .‬ללאוס‪) :‬ו( אפפוגי‪ .‬ל״ל משכתי בהאלן הכלימם‬ ‫כלי יקר‬ ‫בי‬ ‫סוף‬ ‫אפפוני‬ ‫כדעת‬ ‫מים‬ ‫ל ק צ ב י ה ר י ם ובו׳‬ ‫בהתעטף עלי וכר‬ ‫ושראה‬ ‫התהום‬ ‫ו ש ר א ה ים‬ ‫ה מ ת ר ג ם ו ד ע ת חז״ל‪ .‬מין לשא הגלל‬ ‫כמים וכן קנה וסיף קמלו)ישפיה י״ט(‪ :‬חבוש‪ .‬סגרה בריחיה‬ ‫‪0‬‬ ‫ש ל‬ ‫י‬ ‫ע ד‬ ‫‪J‬‬ ‫ה‬ ‫‪W‬‬ ‫כ‬ ‫תשיבני אליו ואם אני ברחתי ממנו ופי׳ להבים להתפלל ננד‬ ‫ההיכל ‪< :‬ו> אפסוני מים עד נפש ‪ .‬ראיתי שקיימתני כל אלי הימים ידעתי‬ ‫« ‪ P‬יייי‬ ‫)״ ‪ p » .. JIBSW w .‬כעדי וכן וסגרת הדלת כפדן )שם די(‪:‬‬ ‫מ ש ח ת ‪ .‬פנין הקפה וסכוכ כמו אפפו מלי‬ ‫רפות )תהלים מי(‪ :‬חהום ‪ .‬מתחילה חשבתי‬ ‫שהארץ שהיא היבשה חיו בריחיה בעדי כלוםר שהיחה בורחת בעדי שלא אצא אליה לעילם שיהיה הים קברי ואחרי שאגי חי‬ ‫במעי הדג ידעתי שהעליח משחת חיי והשחח חוא הקבר ואצא עוד אל היבשה ג ה׳ אלתי‪ .‬הדג וי״מ סוף ים סוף ואומרים כי ים‬ ‫סוף הוא גכגס ביס יפו ועל הדרך הזה תיי יסא דסוף תלי עיל מן רישי‪ «<.‬מומק הים‪ :‬ס ו ף ‪ .‬המקדש ומקוס הנבואה ומקום השגחתך דוד שס ההרים מגזרת ויקצב ען‪ :‬הארץ‪ .‬פני} כול ומסירה כמז בשחתם נחפש )יחוקאל י״ס(‪:‬‬ ‫)ה( ואגי אמרתי‪ .‬מנין קשילה כמו‬ ‫ולנשברת לא חבשתם)יחזקאל י״ד(‪) :‬ז( לקצבי‪ .‬‬ ‫תגרשתי מגי »עיך כלומר מהשגתחךעלי **•™‪ I‬נגרשתי מננד עיגיד הם השמים‪) :‬האפפוגי עד‬ ‫׳‪ 0‬י״‪1v‬מ ‪!y .

‬ל״ל כמו שהעיר לבו כן עשה והקיאו אנ היבבה‪:‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫גם זכר שראה ההרים שהימים עומדים עליהם ונחלקו בפירקי רבי ישמעאל‬ ‫המדברים במעשה בראשית יש מהם אומרים י״ב עמודים ויש אומרים שבעה ויש‬ ‫אומרים אחד וכן הביא בילקוט ששבעה הרים תחת ירושלים )זה הכלל( נזה הכתוב[‬ ‫לקצבי הרים ירדתי נראה לי לקצבי לשון קצבה רוצה לומר ראיתי אותם קצבי הרים‬ .‬זה הלשון נאמר על‬ ‫^ ״ י י מ‬ ‫דרך משל על נשמתו שהוא באמת חיתו‪) :‬ח( בהתעטף‪.‬אבל‬ ‫אני אזבחה לן זבחים בקיל הייה והודאה טל הנש יאשר נדרתי אשלמה בעבי׳ הישועה של ה׳‪) :‬יא( ייאמר‪ .‬אבל הואיל וקיימתני כל הימים הללו אקיה מעונה וכסוף כאלו מעוטף קצתי כקצהו וכן העטיסיס ברטב)אילה‬ ‫מספל חיי מבמת הקבר הוא בטן הדגה‪) :‬ח( בהתעטף ‪ .‬‬ ‫הס אנשי הססינה המשמרים הבלי שוא הוא הטמ׳׳ס ידעתי שהם יטזובו חשדם ולא יקיימו מה שנדרו בטח צלה ‪) :‬י( ואני‪ .‬ואותם שהיי‬ ‫אלהיכלקדשך‪):‬ח(בההעטף‪.‬כשהיה כי(‪) :‬ט( הבלי‪ .‬‬ ‫ישועתה‬ ‫אשלמה‬ ‫נךדתי‬ ‫‪it‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪t v.‬אנשי הספינה‬ ‫־ < <י י‬ ‫)י( יאני ״ ״ ג י י • ? "‬ ‫שהיו עוברים אלילים והם משמרי הבלי שואיידעתי שאחר‬ ‫משנ שהכריחוהו נעשות חפן השם‪:‬‬ ‫שנמלטו מן הצרה יעזבו חםדמ שייראו זית ה׳ וזעקי אליו וגדרו‬ ‫גדרים לא יקיימו מה שנדרו וישובו לעבודת אלהיהם אגל אני לא כן כי ב»ןול חודה אזבחה לך‪ :‬משמרים‪ .‬בתוקפהא ונו׳‪ :‬יה> בהתעטף עלי נפשי‪ .‬ ‫לדג‪ .‬מלשון הבל ולבל שאין בו ממש ‪) :‬יא( ייקא‪ .‬מאיבעה שצי־יכין להודות‪ .‬מלשון טטיסה ולבישה כי עבהאדס הוא בצרה הוא‬ ‫בכלימיס ‪ :‬ותעל‪ .‬יסכן שאהל היזהלה חזרה הדגה להקיאו אל פי הדג לפמוד כליוח ‪ :‬ויקא ‪ .‬מג׳‬ ‫הוצאה ללן הסה כמו סן חבבטנו והקאתו )משלי ליה(‪:‬‬ ‫נפשי שעלי מעיטך‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪20‬‬ ‫תרגום‬ ‫!״‪=£8‬״?‪ :.‬ל‬ ‫שעשה לי הקדוש בתך הוא‪:‬‬ ‫א נ י‬ ‫‪p‬‬ ‫‪ 3‬ק ן ל‬ ‫א ל א‬ ‫א ן ‪ 3‬ח ה‬ ‫ת י ל ה‬ ‫ל ך‬ ‫ח‬ ‫ק‬ ‫ת‬ ‫ס י ן ) ת ן‬ ‫ז ‪ 3‬פ ר ת י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫י ף ל י‬ ‫אליפזר דרשו כלפי המלחים שעזבו חסדם שהיו מסיבים לפ״א ונתגיירו‪) :‬י( ישועתה לה׳‪ .‬‬ ‫*‪.‬וכיון שגשארתי כך חי במעי הדג ידעתי שבאח‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ש‬ ‫‪:‬‬ ‫פרשו ה׳ בשמים הכין כםאו ועל דרךהזה נאמר ותבא תפלתם‬ ‫_‬ ‫‪.3n‬י א‪3‬מאתו יעז‪ .t‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪s•• -‬״‪t‬‬ ‫^ ת ו ש ? ת ת אוךאה ‪• : r r‬‬ ‫^ ״‪^• g‬י י« ויאמר יהוד‪ .‬׳ י ה י וי?הל וביני* •ג( ימי״‬ ‫יא ט ה ר יי לנונא ופלט ‪ :‬ת יון ה ל נ ^ ^ ד‪ .‬שאודך‬ ‫בקול הודה בתוך קהל ואזבחה לך זבחי תודה כאשר נדרתי‪ :‬ישועתה לה׳‪ .‬העיד אח רצונו שיקיאנו אל היבשה‪:‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מצורת‬ ‫ט‬ ‫א ו פ י ר ן ש ן כ מ ן ח‬ ‫ס‬ ‫ו ו א‬ ‫א מ‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ה ד ג‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫‪M‬‬ ‫{‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ה ן א‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ף‬ ‫מצודת‬ ‫דוד‬ ‫ציון‬ ‫כלימיה כעלי פד פילס כי לא ‪ 5126‬אליה לאלי מגרה את פצמה )מ( בהתעטף‪ .‬פח־שי הים והולכי מדברוה וחולים‬ ‫והיוצאים מבית הסוהר‪ :‬ישועתה לה׳‪ .‬לדג ויהא את־יונה אל־‬ ‫־ ‪at‬‬ ‫‪v.‬נדרי שלמים ותולה‬ ‫אשלם לשם ישועית אשר לה׳‪ :‬ישועתה‪ .‬ומעונה !כלתי את ה׳ להתסלל לסגיו והנה בא‬ ‫אלין תסלתיאל היכל קדכך היא הבמיה‪) :‬ט( משכרים הבלי שוא‪.‬אותן אומות הפולם המובדיס ע״א‪ :‬חסדם יעזבו‪ .‬״בהת^^עלינפשיאת־לתהזכרתי‬ ‫^‪.‬אינו פעל ייצא אלא‬ ‫הוא כמו שומרים ר׳מ חסדם יעזבו מן חסד הוא כלומר יעזבו אליליהש שהם חסד ונבלה וכן הוא בפרקי ר׳ אליעזר כיון שראו‬ ‫המלחים כשהגיעו אל גיגוה אח כל הגסים שעשה חקב׳יה עם יוגה עמדו והשליכו איש אלהיו בים שגאשד משמרים הבלי שוא‬ ‫חסדם יעזובו חזרו ליפו ועלו לירושלם וסלו את בשר ערלתם שנאמר ויראו האגשים יראה גדולה את ה׳ ויזבחו זבחים וכי‬ ‫זבח זבחו אלא זה דם כרית מילה שהוא כדם זבח וגדרו להביא איש את אשתו ואת בגיו ואת כל אשר לו ליראה אח ח׳ אלהי‬ ‫יונה מדדו ושלמו ועליהם הוא אומר על הגרים גרי הצדק וי׳ת לא כעכ־םיא פלחי טעותא ונו׳‪) :‬י( ואגי בקול תודה‪ .‬שעובו חסד של ע״ו וניירו עצמם לשם שמיס‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫חםדמ‬ ‫עוצנ כהתעפפם כהלל )איכה ב( )ט( משמרים הבלי )י( ואני בקול הודח אזבחה לך אשר גדרתי ונוי‪ .‬‬ ‫• י י ! למעק קדשו השמים‪< :‬ט( משמרים חבלי שוא‪ .‬כנגדי לסמוך העולם‪) :‬ם( כשמרים הבלי שיא‪ .‬פי׳ ואומר כי הישועה לה׳ לבדו שחושיעני בפלא‬ ‫נדול שעשה לי‪ :‬רא> ויאמר ה׳ לדג‪ .‬א ‪t‬‬ ‫י‬ ‫‪-‬ז•‪/‬ן‬ ‫‪v‬‬ ‫‪vt‬‬ ‫היבשה‬ ‫‪v‬‬ ‫‪: M‬‬ ‫מהריי קרא‬ ‫רשיי‬ ‫שנאמר אד אוסיף להביפ אל היכל קדשך וחבא אליך תפלתו‪ .‬זהו אחד‬ ‫שוא‪ .‬יכלקד^ןך‪:‬‬ ‫» מאסרים הכלי־שוא חסדם מנזבו‪:‬‬ ‫‪ « « g‬י ואני ן קול חוח־״ אזבחד׳־לןז אשר‬ ‫ליהוד‪: .t :‬‬ ‫) ‪v‬‬‫ךן^ךית אשים ‪jiTjiB‬‬ ‫ג ? ‪ ^ 3 #‬ל ‪ ^ 1‬ד ס « ‪ :‬היא ויא«יה׳ ל ז ג ‪ .‬באשתלהיות י ז ‪\ ^ ^ £ ^ r ^ R S ^ S S 5S**Z 1‬‬ ‫ב ע ט‬ ‫נ‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪.‬כמו לישועתה וכן קומה עזרתה לנו)תהליס מ״ד( לעזרה שלנו‪:‬‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עז־א‬ ‫בעדי שלא אוכל לצאת להיות על החרץ ‪ .‬ל״ל העיר לבי להקיאו.‬ותעל משחת חיו‪ .‬פועל יוצא והפעם ע ^ ש י ^ ־ כ ל ז ״ א ת ה ׳ ^ ך ™ ‪^ v f i ^ a‬‬ ‫הספינה שהיו קוראים אליו ויוכיח זה את זה ומלת חסדם אליך תפלתי‪ .‬על אותה ישועת‬ ‫י ר א ת ה ר ‪ -‬״ ה ‪ -‬כ ל ח ס ל ם ‪31p.‬‬ ‫כמו כי יעפף‪) :‬פ( משמרים‪ .

..‬בהתעטף עלי‬ ‫נפשי מהצרה ודוחק שאני בו במעי הדגה את ה׳ זכרתי וזמן לי השם יתברך מתחת‬ ‫ירושלים בים שאדע לבוץ הרוח הנבון להתפלל אליו‪ ..‬וחז״ל דרשו שנדר יונה לשחוט לויתן לצדיקים בסעודה לעתיד לבא‬ ‫ועל זה אמר אשר נדרתי אשלמה ביום ישועתה לה׳ ובזכות אמונה זו ויאמר ה׳ לדג‬ ‫ויקא את יונה אל היבשה‪.‬הזה נזכך‬ ‫הוא אלי לחיים חיי כי על ידו הכרתי קצת מעבודתך ושאתה ה׳ אלהי‪ ..‬מתפללי בקדושת שמך אשר‬ ‫בבריחי הארץ הלא הם שמותיך הקדושים המקדשים המציאות כי ‪1‬הם[ יגעו בעדי‬ ‫לעולם כדי שתעלה חיי משחת שאני בו ה׳ אלהי‪ .‬יוציאהו מבטן הדגה ולדעת שהדגה נקראת כשמת כמו והדגה‬ ‫אשר ביאור מתה יקשה לומר שחזר והחיה אותו ולקיים דברי חז״ל אפשר לומר ויאר‬ ‫ה׳ לדג אשר על דגים אמר השם יתברך ודבר לו ויקא את יונה כלומר שיעשה את‬ .‬‬ ‫נוזה לשץ הילקוט שמעוני סי׳ תק״נ‪ :‬והיה יונה שלשה ימים ושלשה לילות במעי‬ ‫הדג ולא התפלל אמר הקב״ה אני הרחבתי לו מקום במעי דג זכר כדי שלא יצטער‬ ‫והוא אינו מתפלל אני מזמן דגה מעוברת שם״ה אלפים רבבות דגים קטנים כדי‬ ‫שיצטער ויתפלל לפני מפני שהקב״ה מתאוה תפלתן של צדיקים באותה שעה זימן לו‬ ‫הקב״ה דגה מעוברת ופו׳[‪.‬‬ ‫משמרים ובו׳ ואני בקול וכר ויאמר ד׳ לדג ובר‪ .‬ובס״ה פרשת בשלח‬ ‫עלה מ׳׳ח שהכל דג אחד וכשמת נקרא דגה וכשחזר וחיה נאמר ויאמר ה׳ לדג‬ ‫קראתי ה׳ הצרה לי ולא כתיב בצרה דהיינו כשמת הדג שהיו שאר הדגים מצירים לו‬ ‫וזה שאמר מצרה לי ולא בצרה שלא היה בצרה ויקא את יונה אל היבשה לעינהון‬ ‫דכלא וחמו עבידתא דקודשא בריך הוא עך כאן‪ .‬כדרש״י והמתרגם ]אותם שעובדים‬ ‫לעכו״ם[ שהולכים אחרי הבלי שוא ומה שהוא חסדם וטובם יעזובו‪ .‬נראה שהמלחים ראו גם את זו‪.‫יונה ב‬ ‫ו‪2‬‬ ‫הקצובים במספר במנץ‪ .‬גם הלום ראיתי בריחי הארץ וגם אותם זרועות עולם שכתוב‬ ‫בתורה ומתחת זרועות עולם שהם שמו הגדול המעמיד הארץ ומבריח אותה בבריח‬ ‫התיכון המכריח בתוך הקרשים שלא מוז לעולם‪ ...‬‬ ‫ולשיטת חז״ל שדרשו שדג זכר ודגה נקבה יקשה דהיה לו לומר ויאמר ה׳ לדגה‬ ‫ותקא את יונה‪ .‬ואני בקול תודה‬ ‫תהיה תמורת זבחים על דרך ונשלמה פרים שפתינו שסייע קולי בתודה לקרב‬ ‫ישועתה לה׳‪ .‬אותם הבריחים בריתים בעדי יגיבו‬ ‫כמו לעולם רצוני לומר כמו שמגינים לעולם או‪ ..‬וזה שאמר ותבא אליך תפלתי‬ ‫אל היכל קדשך שבל התפלה הזאת התפלל אותה יונה במעי הדגה שהוליכה אותו‬ ‫מתחת ירושלים לעומת היכל הקודש שכל התפלה הזאת התפלל וכנזכר לעיל בדברי‬ ‫חז״ל‪..‬או אמר משתת חיי‪ .‬שאם נאמר שחזר הדג הזכר לבולעו אפוכי מטרתא למה לי לתתו‬ ‫עוד בדג הזכר כי‪ .‬‬ ‫כשבאה הדגה לבלוע את יונה מן הדג הזכר שהלכו לפני לויתן לדין וגזר לויתן על‬ ‫פי השם יתברך שיקיא אותו בפי הנקבה שכן אמר לו השם יתברך ללויתן בשלשה‬ ‫שעות שביום האחרונות שמשחק הקדוש ברוך הוא עם לויתן‪ .

‬כשהתחיל לכא כפיר מהלן יום ררא ואמר הנה יש סול זמזאלבמימ יוה ואח״ז ההיה נינוה נכשלה ל״ל כמהסכססלום‬ ‫זממורה מישלאין‪) :‬ה( באלחים‪ .‬י *‬ ‫>‬ ‫•‬ ‫\‬ ‫׳‬ ‫<‬ ‫‪t‬‬ ‫־ • ‪1:‬י‬ ‫‪t‬‬ ‫״‬ ‫התהפבא‪ :‬ה והיםעו‬ ‫־‬ ‫עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת‪v»^:‬־‪n«jw‬‬ ‫‪T" 5£‬‬ ‫'״ ויאמינו אנשי נינוה באלהים‬ ‫‪n‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪w‬‬ ‫רש״י‬ ‫כהר״י קרא‬ ‫ג )ד( נהפכה‪ .1.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לבייא‬ ‫ימים‪ :‬י ויחל יונה‬ ‫מהלך שלשת‬ ‫חד ואכריז ‪1‬אפד ^םוף‬ ‫•• ‪.‬‬ ‫סומך אוהו לאל דרך הגדלה כמו כהררי אל ארזי אל שלהבה יה לבר יונה מל בן האמינו ומלת לאלהים פירשתיה‪ :‬מהלך‬ ‫י ‪ P‬שלשת ימים ‪ .‬‬ ‫>‬ ‫^ ‪r‬‬ ‫^‬ ‫לומר כמהפכת• סדום ועטורה כי מעשיה היו ככעשיהמ ‪ :‬כן‪) :‬ד(ויחל‪ . .‬כבד פירעונו למעלה טעם ג )א( ויהי‪ .‬‬ ‫שניה‪< :‬כ> קים ‪ .ההן.‬‬ ‫—‬ ‫‪.‬לחז״ל כגזבר לעיל‬ ‫בהרד״ק ז״ל‪ .‬כי אגשי חאניח היו בעיר והעידו עליו כי הטילוהו הרעים וזה לרש איננו נכון רק הדכר כמו רנמ אדכר‪:‬‬ ‫י )ה( ויאמינו‪ .‬וסביב המדינה והוא מהצד יום אחל מן‬ ‫י ד?‬ ‫סאפל יה‪< :‬ל> ויחל יינ״ • י י׳״יי‬ ‫נ ה מ כ ת‬ ‫י נ י ג י ה‬ ‫ה י ת ה ן י‬ ‫ל א ל ה י ם יא‬ ‫‪3‬‬ ‫ה ? ל‬ ‫ש א מ ד‬ ‫‪y‬כ‬ ‫כ כ‬ ‫‪D n‬‬ ‫) ״ ו י ק ס‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ר‬ ‫ד>‬ ‫י‬ ‫>הקצה‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫כ ל ד נ ר‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ע ר מ ה ל ה ג ד י ל ו‬ ‫ה ל‬ ‫לשה י מ‬ ‫אל הקצה והחל יוגה להכנם בעיר עד כ ה ל ך יום ובלכתו‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫‪U -‬‬ ‫ר ר‬ ‫> א‪.‬‬ ‫״ ‪T v‬‬ ‫‪1‬ד>‬ ‫_‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪.נית‬ ‫‪vt‬‬ ‫ק ו ם לך אל־נינוה י־ י‪.‬נחרבת )ולה אמר נחרבת כי גהפכת‬ ‫ג )ג( כדבר ה ׳ ‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬הכריזוי‪1‬ס צזס ‪:‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫ה ד ג ה ש ת ק א א ת יונה או ויאמר ה׳ לדג ללויתן שיקא א ת יונה כלומר שיגזור ע ל‬ ‫ה ד ג ה שתקיאנו א ל היבשה ע ל דרך הנזכרת לעיל בפרקי רבי אליעזר‪.A‬״ ^ ! « «‬ ‫‪-1. .‬‬ ‫‪ T$D‬מהלן־י ‪ BP‬אח‪ 1‬ויסרא ויאמר «‪.‬‬ ‫!‬ ‫י•‬ ‫‪ ••• .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫והוא מה שקלא ואמל מול ארבסים יום ונינוה מ ס כ ת ולא‬ ‫למלח אל וכן אלוי אל )תהליס סי(‪) :‬ל( ויחל‪ .‬בדבר כשלימית מל ניניה‪ :‬אשר אגבי דובר אליך‪.‬ינעץיעיז'‪1‬יין‪1‬ה‬ ‫•‪r•<:‬״‬ ‫־‪K‬‬ ‫ז‬ ‫‪ r‬ד־ ־‪K‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬הוא יורה כי לא הלן‬ ‫לרד שתרחה נינוה אם ישלחו שנית ילך‪) :‬ג( ויסס‪.‬בתחלת זאת הנבואה שנית ולא שלישית לפי ש ל א חשש לכבוד ה ש ם‬ ‫יתברך וברח לו מפני כבודן של ישראל שהגוים קרובי׳ לשוב וישראל קשי עורף ו ל א‬ ‫נדבר לו רק שתי נבואות אלו ש ע ל נינוה לבד ודעת אחרת לחז״ל שנדבר לו ת ח ל ה‬ ‫לישראל פעמיים א ח ת לישראל והוא השיב א ת כ ל גבול ישראל בימי ירבעם בן יואש‬ .‬יש אומרים כי נהפכת שנהפכה ממעשיה‬ ‫<ה> ויאמיגו‪.‬כשימול הלון שלשה‬ ‫<‪8‬יס‪) :‬ל( ויחל‪ .‬‬ ‫״ ‪.11‬‬ ‫ו נ ם ע ה ה אני דובר אליך שתקרא אלוה שחהיח נהפכת »ל‬ ‫אמר רבי ישופה כי הלכו אנשי הספינה אל נינוה והגידו‬ ‫& ‪.‬י ב‬ ‫ה א ט ע‬ ‫‪n t f‬‬ ‫ר מ ח‬ ‫ו ש נ‬ ‫‪) i‬ג( לאלהים‪ .‬ואבר להם עוד ארבעים יוש יניניה‬ ‫משמש שהי לשונית רע וטוב אס לא יעשו חשובה‬ ‫־ * י‬ ‫י יי*‬ ‫גהרבח ואם יעשו חשובה אז נהפכה על אנשי נינוה קאי שנהפכו מרעה למובה ויעשו השובה‪ .‬‬ ‫ד״‬ ‫‪• .‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ר״גבלבר האמור כשםהאלכיס‪ :‬ויקראו צום‪ .‬‬ ‫ויהי דבר ה׳ א ל יוגה שנית ל א מ ר קום לך א ל א ל נינוה וכוי‪ .‬‬ ‫‪t‬‬‫‪ r‬״‪.‬הג״ה דר״פ( ‪:‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רדיק‬ ‫<א> ויחי דבר ה׳ אל ‪ mv‬שנית‪ .‬‬ ‫‪.‬שדברתי אליד י‬ ‫‪^vU«h«i.סיו.^ st .‬י־ ־ ק״•*לי‬ ‫^‬ ‫״״״‬ ‫י־ ו‬ ‫‪n‬‬ ‫׳•*ץ‬ ‫לנינוה‬ ‫י׳‬ ‫ךבהא‬ ‫קלהא‬ ‫העיר הגדולה ורךא אליה את־^ ‪•mm&>m‬‬ ‫•‬ ‫״»•‬ ‫‪.‬פעס שנית‪) :‬ב( קום‪ .‬‬ ‫‪X.‬ד ‪ p‬כמקרא כשרוצה להגדיל לכר בסכליס ממכו ג )א( שגית‪ .‬אשר אנכי דובר ‪ . •«_.‬כמו ויאמן העם והטעם באלהים בדבר‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫"י‬ ‫'‪°‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫‪T‬‬ ‫א ל‬ ‫ח‬ ‫ע ו ד א ד ג ע י ם יום ו ג ע ן ד ‪z 1‬‬ ‫ו כ ל‬ ‫ע נ ע י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪ m‬ל ‪ | .‫כלי יקר‬ ‫‪22‬‬ ‫הרגום‬ ‫א‬ ‫מ ב ע ה ‪ :‬ג ויהי דבר־יהוה אל־יונה ^ ? ^ ^ ן‬ ‫‪it‬‬ ‫־ ־ ‪t‬‬ ‫־ ‪ :‬״‪s‬‬ ‫י‬ ‫שנית לאמו־‪:‬‬ ‫•‬ ‫״ *׳‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪*t‬‬ ‫קדםץ.‬‬ ‫ר‬ ‫‪U<A-1‬‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫*‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪» •Ium‬‬ ‫‪N‬‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫ח ד‬ ‫‪U‬‬ ‫הקנה חנ הקנה חו נח הנך נקרח רק מה< יום חחד מ‪.‬מלי המחלה‪:‬‬ ‫הוצלן לפרש כי מאליו יובן‪) :‬ג( מ ה ל ך ‪ .‬‬ ‫‪.

‬ובזה מובן אומרו וקרא אליה את הקריאה רצונו לומר הקריאה הזאת‬ ‫בלי שנוי אלא כמו שאני דובר אליך בלי שנוי לפי שהלשון הזה של נינוה נהפכת‬ ‫סובל השני פירושים הנזכרים‪ .‬חה שאמר וקרא אליה את הקריאה הקריאה הזאת ולא‬ ‫אחרת בי מה שדבר עמו עוד‪ .‬חה שאמר שנית לאמר שמן הלשון הנאמר בשנית‬ ‫נדון שהראשון כמותה שבזה יצדק מאמר שנית שהוא השנות הדבר שכאן הוסיף‬ ‫לומר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת‪ .‫יונה ג‬ ‫‪25‬‬ ‫ואחת לירושלים‪ .‬‬ ‫ויקם יונה וכוי ויחל וכוי‪ .‬חדל ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים כתוב ואת ר ‪ p‬בץ‬ ‫נינוה ובץ כלח היא העיר הגדולה אין אנו יודעים אם נינוה היא העיר הגדולה אם‬ .‬ומה שאמר העיר‬ ‫הגדולה אכריע בדברי חז״ל כדהראב״ע ז״ל ומה שאמר וקרא אליה את הקריאה‬ ‫שהיה די שיאמר וקרא אליה את אשר אני דובר אליך אבל זה אבין בדברי מהרי״א‬ ‫ז״ל שדברי השם יתברך היו סובלים שני פירושים במה שאמר נינוה נהפכת האחד‬ ‫כפשוטו והשני נהפכת ממעשים רעים לטובים ואם לאו תהפך כסדום וכמו שאזכיר‬ ‫בסמוך בס״ד‪ .‬עוד אפשר שאמר הקריאה מוסכם לדברי חז״ל במה‬ ‫שאמר שנית ולא שלישית‪ .‬ובן‬ ‫הרד״ק ז״ל(‪.‬אמנם באומרו שנית תירצו דהיינו בענין נינוה שתי נבואות לו לבד‬ ‫אשר אני דובר אשר דברתי אליך וגם עתה דובר אליך כן שתקרא שאם לא יובו‬ ‫תהיה נהפכת על רעתם ע״כ‪ .‬וכן הביא מהרי״א ז״ל בשם חז״ל שנית ולא שלישית‬ ‫והכריע היות הדבר מחוייב כן מדה כנגד מדה הוא ברח מהנבואה ונסתלקה ממנו‬ ‫הנבואה שלא נתנבא עוד כלל לא על ישראל ולא על אומות העולם‪ .‬ואמר‬ ‫העיר הגדולה לשכך את אזגו שבשביל שהיא עיר גדולה ראוי לרחם עליהם וכן אמר‬ ‫שהיתה עיר גדולה לאלהים ואץ הבונה כמו שפירש הראב״ע שאנשיה היו חסידים כי‬ ‫היא היתה ארץ אשור רעים וחטאים אבל מפני גדלה יחסה לאלהים שכן דרך‬ ‫הכתובים מיחסים לשם יתברך הדברים דברי אל שלהבת יה מאפליה עד באן‪) .‬וזה תמצא בי‬ ‫בסדר עולם אמרו שיונה הלך למשוח ליהוא בן נמשי בשנת שלשת אלפים וס״ב‬ ‫לבריאת עולם וחיה יונה עד שהכירוהו שמלך בישראל שנת שלשת אלפים קס״ד‬ ‫ליצירה ויצא מזה שחיה יונה אחרי שהתחיל בנבואתו מאה ושנים שנים ומאשר לא‬ ‫ראינו לו נבואה אחרת זולת זו למדנו שנסתלקה הנבואה ממנו מהטעם הנזכר‪ .‬עיץ למעלה‪ .‬‬ ‫ולעד״ן במה שאמר שנית לגלות שגם בנוסח הראשץ של הנבואה הראשונה‬ ‫שאמרה לו בלשץ הנבואה השנית‪ .‬ויאמר ה׳ ההטיב חרה לך ובן אמר לו שנית בענין‬ ‫הקיקיון לא היה שם קריאה ושליתות מחודש כי אם מהעניין עצמו תה שאמר את‬ ‫הקריאה הקריאה הזאת דוקא אשר אני דובר אליך ולא אהיה דובר אליך עוד‬ ‫שליחות קריאה זולתו‪.‬ושלא כדעת הראב״ע שכתב שלא היה נוסח‬ ‫אשר בנבואה הראשונה אלא בי עלתה רעתם לפני לבד לא נינוה נהפכת‪ .‬אמנם‬ ‫מהרי״א ז״ל תולק שסובר שגם בנבואה הראשונה היתה לשון שליחות נינוה נהפכת‬ ‫ולא פרט הכתוב דבכלל כי עלתה רעתם הוא‪ .

.‬גדולה מהם האם נינוה האם‬ ‫כלח מפי מגידי אמת מדברי הימים המספרים‪ .‬היא העיר הגדולה וכר רצונו לומר‬ ‫אם היא גדולה העיר בכמות היה לגו בזה מבא לדעת‪ ...‬וגדול[ לפני הקדוש ברוך הוא אלא‬ ‫גדול באיכות או קטן כמו שאמר אץ בקטן וגדול שם הוא שמי שהוא קטן פה שם‬ ‫הוא גדול עולם הפוך לזה אמר אץ לנו אנו יודעים אם נינוה היא העיר הגדולה לפי‬ ‫נשהאדם[ יראה לעיגים גודל במותיי והאלהים לבדו יודע לב חוקר כליות אבל ממה‬ ‫שכתב ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים הוי נינוה היא העיר הגדולה שאמר בתורה‬ ‫ולא כלח היא גדולה‪ .‬עד‬ ‫שהוצרך להביא ראיה ובירור‪ ..‬לתרץ אומרו עיר גדולה לאלהים מהו לאלהים שאם היא עיר‬ ‫גדולה בכמות ‪ ...‬ועוד יקשה למה לא הביא ראיה מפסוק קום לך אל‬ ‫נינוה העיר הגדולה הראשץ או מפסוק שבנבואה השנית קום לך אל נינוה וכר והביא‬ ‫מן הפסוק השלישי ונינוה היתה עיר גדולה ‪ ....‬ק שאומר שתים עשרה רבוא וכאן מונה בכל‬ ‫שוק ושוק‪.‬שהתפעלו התפעלות נמרץ ושבו אל ה׳ יורה בן ובזה‬ ‫מובן אומרו ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים שכל תכלית דבריהם לבאר אומרו‬ ‫גדולה לאלהים ולזה אמרו אץ אנו יודעים אם ‪ ...‬נבץ ששיכות ספור נינוה שאם הבונה‬ ‫להביא ראיה לגודל כמותה מהדבר‪ ....‬אצלם מאורך העיר ארבעים יום קשה יהודה‬ ‫ועוד לקרא כמו שהקשו בשם ‪ ...‬נינוה היתה מהלך ארבעים יום והיו בה י״ב שוקים וכל שוק ושוק‬ ‫היה בה י״ב רבוא אלף בני אדם וכל רחוב ורחוב היו בה י״ב מבואות וכל מבוי ומבוי‬ ‫היו בה י״ב גבור וכל גבור וגבור היו לו י״ב בנים והיה יונה עומד בשוק אחד ומכריז‬ ‫והיה קולו נשמע מהלך ארבעים יום והיו שומעים אותו כל בית ובית באותה שעה‬ ‫הגיע הדבר לאסנפר מלך נינוה עד כאן לשץ המאמר בילקוט‪..‬כל מדינה ומדינה אבל מהיות מוכרח‬ ‫שאומרו בתורה היא העיר הגדולה ואץ קטן‪] .‬יוצא בזה גם קשה אומרו אורך ארבעים יום והכתוב‬ ‫מכחיש שאומר מהלך שלשת ימים ומהרי״א מתרץ בזה שהעיר ומגרשה אורך‬ ‫ארבעים יום אמנם גופה של עיר שלשה ימים ותירוצו נכון אמנם מגומגם הלשון מעט‬ ‫שאומר נינוה היתה עיר גדולה משמע שנינוה עצמה גדולה וכן מורה שריבוי השוקים‬ ‫וריבוי בני אדם שבכל שוק ושוק מורה על גוף העיר היותה גדולה גם יש ניגוד‬ ‫שמספר הריבואות שבמאמר כמספר‪ .‫‪24‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫כלח היא העיר הגדולה אלא ממה שכתוב ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים הוי נינוה‬ ‫היא העיר הגדולה‪ ...‬לתרץ כמו שנדחקו שהוא כמו הדרי אל מאפליה שלהבת יה ולכך‬ ‫הודיע שמלבד היותה גדולה בכמות שעל כן נזכרה בתחלת הנבואה העיר הגדולה‬ ‫ובזאת השגית העיר הגדולה אמנם עיקר גדולתה לאלהים בלי ספק היא גדולת‬ ‫איכות ושלימות שהיה בה ‪ ....‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק מה לנו אם גודע מי היא העיר הגדולה אם נינוה או כלח‪ .‬עם הנה גדולה היא לבני אדם הרואים אותה ארוכה מארץ מדה‬ ‫ורחבה ולא ‪ ..‬בי הקדוש ברוך הוא לא יספר לומר העיר הגדולה מצד הכמות‬ ‫אלא מצד איכות מעלתה ואיכותה ולזה לא הכריחו כן אלא מהפסוק הזה של ונינוה‬ ‫היתה עיר גדולה לאלהים לאלהים דייקא כי תיבת לאלהים היא המכרעת היות‬ ..‬‬ ‫ונראה שכונת ‪ .

‬אפשר לומר‬ ‫שהפסוק הרבה מי״ב רבוא אשר ידע בץ ימינו לשמאלו שהם היו בלי ערמומית לרע‬ ‫כי שאר הרבואות היו ערומים לרע ואדרבה ברובם כן‪ .‬‬ ‫בחסידות( ומה שאמר המאמר שהיו ב ה י ״ ב רבוא בכל שוק ושוק‪ .‫יונה ג‬ ‫‪25‬‬ ‫גדולתה גדולת צדקות ומעלה ושלימות ולפי שכבר הזכיר פעמים העיר הגדולה םתם‬ ‫ולא אמר שם לאלהים הכריחו חז״ל היותה גדולה גם כן בכמות זה שאמר גם כן‬ ‫ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים ארבעים יום והיו בה י״ב רבוא‬ ‫שזו גדולת כמות היא באופן ששיטת הראב״ע ז״ל במה שפירש שאנשי נינוה היו‬ ‫חסידים היא היא שיטת חז״ל ודלא כמהרי״א ז״ל‪..‬גם כן להציב גבולות‬ ‫עמים למספר בני ישראל שנים עשר לרמת שיפלו ביד מלך‪ .‬שבכל עיר‬ ..‬לשם יתברך ואץ השם‬ ‫יתברך מזכיר בםניגוריא אלא אותם אשר לא ידעו בץ ימינם לשמאלם‪..‬שינו אם כן למה הביא מפסוק זה על‬ ‫גדולה לאלהים ולא משני כתובים הקודמים אפשר לומר לפי שהספק שאנו מסופקים‬ ‫אם כלח עיר גדולה אין אנו יכולים לבררו כי אם מתוך הפסוק לבד לפי שאמר היתה‬ ‫עיר גדולה לאלהים דהייתה לשעבר משמע תה מוכיח על שמימי עולם היתה כן‬ ‫גדולה והוא מה שכתוב בתורה היא העיר הגדולה ולא כלח מה שאץ יכול להוכיח‬ ‫כן מהשני פסוקים האומרים העיר הגדולה דאפשר לדחות דעתה היא גדולה אבל‬ ‫בימי קדם אפשר דכלח גדולה ממנה תה דקדוק‪ ..‬‬ ‫ושיטת מהרי״א ז״ל בחלק הזה במה שאמר שמחת‪ ..........‬‬ ‫והנכון בעיני הוא שהכתוב אמר הרבה מי״ב רבוא ולא אמר יותר מי״ב רבוא‬ ‫שהכוונה לומר יש בה הרבה פעמים מהסך של י״ב ריבוא שהרי י״ב שווקים ובכל‬ ‫שוק ושוק י״ב רבוא שהם י״ב פעמים י״ב רבוא תהו אשר יש בה הרבה משתים‬ ‫עשרה רבוא‪ .‬יפרש דברי המאמר כפש‪ p‬שלא דברו אלא‬ ‫גדולת כמות העיר וכמו שאמרו בסוף דבריהם נינוה היתה מהלך ארבעים יום וכר‬ ‫וסוף דבריהם ז״ל יוכיח על תחילתן ומה‪ ....‬ועל פי מה שפירשתי למעלה שהי״ב הם בכל מחת של‪ .‬שהיו אנשיה חסידים וצדיקים‬ ‫ולקיים מה שאמר ארבעים יום והכתוב אומר מהלך שלשת ימים שלא יבא שיעור‬ ‫עשירית חה שאמר ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים היה שיעור‬ ‫נינוה כענץ גדולה לאלהים שהיא גדולת איכות ושלימות כי בגדולת רבוי‪ ....‬מלכות אשור היה שיעור‬ ‫מהלך ארבעים יום אמנם שיעור מדינת נינוה מהלך נג׳‪ 1‬ימים ובזה ישכך האחן במה‬ ‫שאמר שהיו בה י״ב שווקים שלא היה הכל במדינה אחת אלא בי״ב מדינות שהיו‬ ‫במחוז נינוה הכולל מהלך ארבעים יום באופן שבכל מחת לא היה שם אלא רחוב‬ ‫אחד ובו י״ב מבואות וכוי והנה המספר הזה של שנים עשר‪ .‬במה שאמר לשון היתה אמנם‬ ‫הדרך הראשון הוא הנכץ בדברי חדל שסוברים הם כ‪ .‬‬ ‫ו ל ק י י ם דברי מהרי״א אפשר שהוא‪ .‬החלקים קרוב הדבר‬ ‫שעשו אותו כנגד י״ב המזלות ולכן היה כל מספרים י״ב י״ב‪ ....‬רב‬ ‫היותה מהלך ארבעים יום‪...‬אשר כל ענייני ארצו‬ ‫מיוסדים על אדני החשבץ הזה שלו י״ב י״ב )והראב״ע ז״ל הביא כן לאלהים‪.

‬יקשה‬ ‫אומרו ונינהו נהפכת סתם והיה לו לומר נהפכת אם לא תשוב לכך בחר בשני דרכים‬ ‫האחד נהפכת כדעת יש אומרים דהראב״ע ז״ל ולכך לא זכר הנביא נהפכת כסדום‬ ‫אלא אמר דבר סובל שני פירושים או נהפכת ממעשים רעים לטובים ואם לאו נהפכת‬ ‫כסדום ובזה דבר אלהינו יקום לעולם ולפי שהיתה גזרה אלהית מצד מעשיהם לכך‬ ‫תלו אותה בתשובה שאם היתה מפאת המערכה לא ישדד השם יתברך מערכות‬ ‫השמים כי אם בשביל ישראל ]אמנם בשאר האומות יהי משפט השגתתו כולל‬ ‫וכשיחטאו בחמס והשתתת הדרכים ישגיח להפכם ולהשתיתם כמו עשה בדור המבול‬ ‫ובאנשי סדום כי מלאה הארץ חמם מפניהם והיו מפסידים ישובו של עולם וכבר‬ ‫ביארתי במרכבת המשנה אשר לי בפרשת אתחנן שמעלת אומת ישראל על שאר‬ ‫האומות בענץ המערכה הוא ובדברים ראשונה שכל אומה ואומה יש לה כללותה‬ ‫כוכב ומזל בשמים ואין כן ישראל כי חלק ד׳ עמו ושנית שגם בתולדת הפרטים‬ ‫מהאומה שהם כפי שעת המולד ומזלו הנה המערכה ההיא לא תורה על מעשה‬ ‫המצוות והעבירות כלל ושלישית שמערכת האיש הפרטי מישראל תתבטל על ידי‬ ‫תפלה תכות אמנם שאר האומות הוראת המערבת לא תתבטל בעבור תשובותיהם‬ ‫ובו׳[‪.‬וכן הרד״ק ד ל בפירוש השני הנזכר שמן הקצה אל הקצה מהלך‬ ‫שלשה ימים והתחיל כמהלך יום אחד ועברו שם אנשי האניה על כן האמינו עד כאן‪.‫‪26‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫שוק אחד של י״ב רבוא בזה יוצדק אומרו ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה‬ ‫אשר יש בה דייקא בנינוה הרבה מי״ב רבוא כי שאר הרבואות‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל הקשה שאם הדבר היה על תנאי וכדרך רגע אדבר על גוי וכר‪ .‬נחרבת‪ .‬והנה הפירוש‬ ‫השני‪ .‬מהלך שלשת ימים בסביב המדינה‬ ‫והוא מהלך יום אחד מן הקצה אל הקצה או לא הלך לקרא אלא מהלך יום אחד על‬ ‫כן ויחל עד כאן‪ .‬‬ ‫ויחל יונה וכר רש״י ז״ל נהפכת‪ ..‬‬ ‫ובן מהרי״א דל‪ ..‬‬ ‫תה הדרש איננו נכון רק הדבר במו רגע אדבר עד כאן‪..‬והראב״ע ז״ל כי נהפכת ממעשיה הרעים‪.‬חוצה לה‪.‬‬ ‫והדרך השגי הוא מדרך הגמטריאות ופירוש יום לשון שנה כמו ימים תהיה גאולתו‬ ‫ומספר תיבת עוד עולה שמונים וארבעים הרי ק״ך שנה ברמז לרמת שמיום הנבואה‬ ‫עד ק״ך שנה נינהו נהפכת ונחרבת על ידי נבוכדנצר תה כי נבובדנצר מלך בשנה‬ ‫הרביעית למלכות יהויקים מלך יהודה ויהויקים מלך י״א שנה הסר משם ד׳ שנים הנז׳‬ ‫נמצא שמלך יהויקים שבע שנים במלכות נבוכדנצר ואחריו מלך ידזויבץ שלשה‬ .‬והביא דברי הראב״ע ז״ל מה שאמר היתה מהלך שלשה ימים‪...‬‬ ‫והראב״ע ז״ל )הביא בן לאלהים בחסידות(‪ .‬סביב לעיר שהוא היה מהלך שלשה ימים כנזכר תה שאמר ויחל‬ ‫והלך בסיבוב כדי שישמעו דברי התרתו יותר ולכך לא רצה ללכת במהלך מן הקצה‬ ‫אל הקצה שהיה ביום אתד באופן שנתקיימו דברי הראב״ע ד ל יחד בשני הפירושים‪.‬‬ ‫והקשה לו מלשון ויחל ודחה דבריו כנראה שלא ראה מהרי״א ד ל סוף דברי הראב״ע‬ ‫ז״ל שאמר או לא הלך לקרא רק מהלך יום אחד על כן ויחל עד באן‪ ..‬שזכר הראב״ע ז״ל אפשר לקיימו ויחל יונה לבא בעיר מהלך יום אחד‬ ‫שמהלכו גם כן‪ ...‬אמר ר׳ ישועה כי הלכו אנשי הספינה‬ ‫אל נינוה והגידו שם ענץ יונה על כן האמינו‪ ..

‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל הביא כהראב״ע ז״ל בשם ר׳ ישועה כי הלכו אנשי הספינה לנינות‬ ‫והגידו כל ענץ יונה ולכך האמינו בלי אות ומופת והוא ז״ל דחה בי אץ צורך לנביא‬ ‫לתת אות ומופת אלא לבטל דבר מהתורה ואפילו לפי שעה אבל כשמייעד על‬ ‫פורעות אינו צריך אות ומופת והכתוב לא אמר שהאמינו ביונה ולא שקראו המלך‬ ‫ודבר עמו בדבר הזה רק שהאמינו באלהים שהית בידו יכולת לעשות תדבר הזה‬ ‫ושהוא יתברך אוהב היושר ושונא החמס והתעוררו מדברי יונה לעשות התשובה‬ ‫כדהרד״ק ודלא כהראב״ע כמו שיבא בסייעתא דשמיא‪ .‬הראב״ע ז״ל ויאמינו כמו ויאמן העם והטעם בדבר אלקים עד‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫ויאמינו אנשי נינוה‪ .‬‬ ‫ולעד״נ כדר׳ ישועה והוא לא זכר שהית צריך אות ומופת כלל ונראה לי שאץ‬ ‫כוונת הכתוב לומר שהאמינו בדבר הנביא וכמו שכתב הראב״ע דאם כן היה לו לומר‬ ‫ויאמינו בדבר אלהים אבל באומרו ויאמינו באלהים הכוונה שמתחילה כחשו בה׳‬ ‫ויאמרו לא הוא ואולי היו משועבדים אל י״ב המזלות שכן מורה היות כל ענייניהם‬ ‫מכוונים אל י״ב כנזכר לעיל בדברי תז״ל ולפי זת עדות המלחים הוצרך לברר האמת‬ ‫שיכירו אמתת אלהותו יתברך תה שאמר ויאמינו באלהים ממש אמונת השם יתברך‬ ‫וילבשו שקים תכלית ההכנעה להדמות כבהמות שמתכסות בשקים והגדולים התחילו‬ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל נהפכת‪ .‬כמהפכת סדום ועמורה כי מעשה נינוה כמעשה אנשי סדום‪.‬‬ ‫שהכוונה להטיל תנאי בגזרת ונינוה נהפכת והתנאי הוא עוד ארבעים יום רצונו לומר‬ ‫אם עוד ארבעים יום יתמידו אנשי נינוה במעשיהם אלה עוד ארבעים יום תתמלא‬ ‫סאתם ונינוה נהפכת ואם כן לא נפל דבר ה׳ כי הוא כמו רגע אדבר וכר ושב הגוי‬ ‫ההוא וכר ואץ צורך לאלו החשבונות של מהרי״א ז״ל ועל פי שיטת חז׳׳ל שהיה מחת‬ ‫של נינהו מהלך ארבעים יום לבך נתן להם זמן ארבעים כדי שיהא שהות המן לסבב‬ ‫כל המתת ולהתרות בהם‪.‫יונה ג‬ ‫‪27‬‬ ‫תרשים ואתר כך מלך צדקיה י״ד שנה וכן נאמר בספר מלכים כ׳ י״ט שנה למלכות‬ ‫נבוכדנצר נחרבה ירושלים ויצא מזה שקודם החרבן י״ט שנה נחרבה נינוה וידוע‬ ‫שיונה הלך לנינוה אתר גלות ארצה זבולות וארצה נפתלי וקודם חרבן שומרון שהיה‬ ‫בץ זה לזה ט׳ שנים ממלכות הושע בן אלה עד גלות שומרון והיה אם כן ענין יונה‬ ‫חמש או שש שנים קודם חרבן שומרון ומשנות מלכי יהודה ידענו שהיה חרבן שומרון‬ ‫קודם חרבן ירושלים קל״ג שנה הסר משם י״ט שנה שבבר נחרבה נינוה כשנחרבה‬ ‫ירושלים ישארו אם כן מחרבן שומרון עד חרבן נינוה קי״ד והליכת יונה לנינוה היה‬ ‫קודם חרבן שומרון כמו ששה שנים כמו שזכרתי וימשוך שמקריאת יונה עד חרבן‬ ‫נינוה ק״ך שנה ועל זה באמת נאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת כי השם יתברך‬ ‫העלים הענין ואמתת ייעודו בתיבת עוד ארבעים יום כדי שלא יבינוהו אנשי נינוה‬ ‫וגם יונה לא ירד לתכלית כוונתו עד כאן‪.‬עד באן‪.‬‬ ‫והרד״ק ז״ל כי אנשי האניה הירשם והעידו כל אשר אירע ליונה וכל עניינו ולזה‬ ‫האמינו בנבואה זו ושבו בתשובה שלימה ויקראו צום קודם אזהרת המלך עשו‬ ‫תשובה מעצמם‪.

‬רוצה לומר םעצתו ושכלו הוא ונדוליו כלם הסכיםו בזה וכן טעם זקנים יקה בשנוהו אח טעמו והרוסים להס‬ ‫ות״י מנזרה מלכא‪ cn< :‬ויחכםו‪ . £‬׳ ‪ s‬ומיםאל־ישתו‪ :‬רתכםושקיםהאדם‬ ‫י ״ ן » ע והבהמה רכךאו אל־אלהים בחזקה‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫בתקוף‬ ‫)יצלון קךם‪.‬ת״י לכיש יקריה י ק אדרס שנמר )יסישס זי( והוא מלי‬ ‫סארז והטכיר ממליו לכוש מלכוס ‪) :‬ן( ויזעק‪ .‬‬ ‫‪ !T‬ז ‪T‬‬ ‫•ן‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪!:‬א)‬ ‫‪1‬‬ ‫״*״י וישבו איש מדרכו הרעה ומךהחמס‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫דע״י‬ ‫‪ :‬הקדוש ב ת ך הוא לחעוך את נינוח היא היתה ליי ‪.‬״‬ ‫מ ט ע ם ה ם י ך ו ג ת ל י ו ‪ .‬ל‬ ‫| ז‬ ‫‪ 9‬י ?ך ‪ $‬א‬ ‫־‪.‬אלו עונות נלויות שהגחבש יודע בחכסו ‪:‬‬ ‫והוללות לבל אמרו לפניו ר ט נ ו של עולם א ם אין א ת ה מ ר ח ם עלינו אץ אנו מרחמים על אלו ‪:‬‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫א ל ה י ס ‪ ) :‬ו ( ו י ג ע ‪ . 1 * 1 .‬ל ב ו ש יקריה‪ .‬‬ ‫־ק‪!:‬״ «‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫‪:‬״ ‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪ : • :‬ן‪:‬‬ ‫)‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪J‬‬ ‫־‬ ‫‪.‬אדרת הסלוכח שעליו ויונתן תרגום לבוש יקריח‪ «<:‬ויזעק‬ ‫העביד כרוז בעיר על התשובה ואע׳פ שהעם חיו נזהרים‬ ‫ו י ק ר א ו ‪ .‬ה ס י ר ‪ :‬בתשובה שלמח ‪ :‬ויקראו צ ו ם ‪ .‬אדדה‬ ‫‪! .‬‬ ‫כקוצזמקהלאמל מעצת המלך ופמצת גלוני םמלכוה נגזל לאמר האד׳ מנין מצה הנאמרס כסמס ו ק וסמם זקנים יקח )איוכ י״ב(‪:‬‬ ‫והכסמה וגוי ובעכול מגמח נשש ציוו למנוע מאכל הכהמוח למטן יטעמו‪ .‬מעצת המלך וגדוליו צוו להכריז •־ המלכות ‪< :‬ז> מסעם ח ס ל ו • מצווי המלך י )ח( ומן החמס‬ ‫)ח( ו י ק ר א ו א ל ה א ל ה י ם ב ח ז ק ה ‪ .‬‬ ‫הוא‬ ‫אדרתו‪.‬‬ ‫)ן( א ך ^ ל‬ ‫הקדוש ברוך הוא חופכח ‪) :‬ו( ויעבר אדרתו מעליו‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪28‬‬ ‫תרגום‬ ‫ויקךאר־צום וילבשו שפ־ןם מגרונם‬ ‫™‬ ‫ועד־־כ^נם‪ :‬י ‪ m‬הדבר אל־־מלןד‬ ‫ן ״ & ״ ‪ 5‬ניעה ויקב! מכסאו ומנבר ארךתו‬ ‫ןי״‪** £‬׳י*.v:‬‬ ‫״‪v.‬‬ ‫‪ .‬ויכסו‬ ‫אשר הנביא יקרא‬ ‫בשרו‬ ‫ש ק כי‬ ‫ע ל העיר‪. מעליו ויכם ש ק ר ש ב על־האפר‪:‬‬ ‫י ו_י‪#‬ק ויאמר בנינוה מטעם המלך‬ ‫^‬ ‫ןןזןיו לאמר האדם והןד^ה ל״‪39‬ך‬ ‫‪ ^ .‬מלשון מלעה‪) :‬מ( בחזקה‪ .‬סשמומההניס לאוני סמלן וקם מכסאי לשכס מל »> אדרתו‪ .‬מלשון טעימה ומנינו אכילס מועטת‪ :‬ם א ו ם ה ‪ .‬‬ ‫ל א‪.‬דולה ואין‬ ‫ל‬ ‫«‬ ‫‪() .‬בחזקה‪ . $‬״ י ^ והצאן אל־לטעמו מאומה אל־לרעו‪.‬‬ ‫הסיר‪ .‬‬ ‫‪.‬גס‬ ‫־‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫‪u‬‬ ‫‪ 3‬ש‬ ‫‪V J‬‬ ‫ג ו ש‬ ‫ש‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫ה ן‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ס ן ע‬ ‫‪V W‬‬ ‫‪.‬שאר עבירות‪ :‬ומן ה ח מ ס ‪ .‬ע ד כאן‪ .‬‬ ‫לפני‬ ‫לבוש‬ ‫והרד״ק‬ ‫וי״ת‬ ‫אזהרת‬ ‫המלך עשו‬ ‫תשובה‬ ‫מעצמם והתענו ולבשו שקים‬ ‫ודלא‬ ‫כהראב״ע‬ ‫השקים‪.‬קודם אזהרת סלך עשו‬ ‫השובה מעצםם ‪-‬והתענו ו*נ*ו שקים ן <ו> וינע הדבר ‪.‬‬ ‫ש א מ ר ו ב פ ר ק י ר ב י א ל י ע ז ר נפר׳ מ״ג[ ר׳ נ ח ו נ י א בן ה ק נ ה‬ ‫אומר תדע לך‬ .‬‬ ‫המלוכה שעליו‬ ‫ל ב ו ש יקריה ע ד כאן‪.‬ירימה מכה ‪ :‬ח> ויזעק‪ .‬‬ ‫פועל‬ ‫אדרת‬ ‫יוצא‬ ‫עד‬ ‫כאן‪.‬א‬ ‫ך‬ ‫"־יי <'\ י '׳*‪ • K‬־ * * הדבר אשר דבר הנביא וקרא על העיר ‪ :‬אדרתו‬ ‫* ׳ ־ • ' י "'\ ‪ /‬יי"‬ ‫מעצתו ודעתו ושכלו כמו בשנותו את פ ע מ ו ‪) :‬ח( ו י ת כ ס ו ‪ .‬בכל ל ב ‪ :‬מדרכו הרעה ‪ .‬‬ ‫ז‬ ‫‪n‬‬ ‫מ צ‬ ‫‪p‬‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫ן‬ ‫צ ו ה‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫‪J‬‬ ‫ע‬ ‫ה נ ר י ן‬ ‫ם‬ ‫ק‬ ‫‪U‬‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫‪L‬‬ ‫ם‬ ‫‪U‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫זו ת ה ש א מ ר מ ג ד ו ל ם ו ע ד ק ט נ ם ו ל א מ ק ט נ ם ו ע ד ג ד ו ל ם ו ה ר ד ״ ק ז״ל ו י ק ר א ו‬ ‫בהכנעה‬ ‫צום‬ ‫קודם‬ ‫כמו‬ ‫שנזכיר ב ס י ע ת א דשמיא בםמוך‪.‬י•‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‪$‬ן ח ט ו ‪ $‬א‬ ‫־ ‪.‬‬ ‫ז״ל ויגע‬ ‫הדבר‬ ‫ויעבר‪.‬הוא כננד כולם ועליו מ ו ר ח‬ ‫מ צ ו ד ח ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫) ו ( וינע ה ד ב ר ‪ .‬ל״ל ככל לכ‪:‬‬ ‫יכגעלכ האנשים ‪ :‬אל ירעו‪ .‬מוסכ מל הכהמה‪) :‬ח( ויתכסו‪ .‬אסרו אמהות לבל אשר בכפיהם‪ .‬צזה להכריז אדיר‪ :‬ש ק ‪ .‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫ונראה‬ ‫ל ד ק ד ק לשון ויגע‬ ‫במה‬ ‫הדבר ומה‬ ‫ראה‬ ‫המלך‬ ‫ש ה ת פ ע ל מיד ויקם מ ב ם א ו וכר‪.‬‬ ‫ויגע‬ ‫זה‬ ‫ה ד ב ר ו כ ר רש״י ז״ל א ד ר ת ו ‪ .‬הכריז כקול זטקה‪ :‬םטעם ‪.‬זה לפני לביש השקים‪ :‬ו י ע ב ר ‪ .‬האדם ‪:‬‬ ‫םאליהש הוסיף עוד ענוי הבחסח וחשבת הנזל‪ :‬מסעם‬ ‫המלך ‪ .‬שוס דכל‪:‬‬ ‫ירעו‪ .‬ו ה ר א ב ״ ע ז״ל ויגע ה ד ב ר ‪.

‬‬ ‫שבזה מובן היותו מתפעל מהר בי ירא שלא יארע לו במו בימי קדם שאמר מי ה׳‬ ‫אשר אשמע בקולו והיה בעל תשובה גמורה ומלבד היות דבר זה קבלה ביד חז״ל‬ ‫גלמוד זה גם כן באומרו ויקם מכסאו נאמר כאן ויקם ונאמר להלן ויקם מלך חדש על‬ ‫מצרים בכח גזרה שוה זו נלמוד שמלך זה פרעה מלך מצרים היה והנה אמר ויגע‬ ‫הדבר במו שדרשו ח ד ל בילקוט שקול הכרזת יונה אשר הבריז ביום אחד גשמע‬ ‫פתגם קול הכרזתו שעמד והכרת בשוק א׳ נשמע עד מהלך ארבעים יום כנזכר לעיל‬ ‫בפסוק ויקם יונה שבזה מובן לשון ויגע הדבר לשון דיבור ממש שהדיבור של יונה‬ ‫ממש נשמע למלך והגיע באחניו וקרוב לדבר שלזה כיוונו חז״ל במאמר הנדל‬ ‫שאמרו זה לשוגם באותה השעה הגיע הדבר לאסנפר מלך נינוה עכ״ל כנראה‬ ‫שבאותה שעה כשהיה מבריז יונה בשוק נשמע הדבר אל אםנפר המלך כאמור ויקם‬ ‫מכסאו כי הגיע זמן פקודתם בעוד ארבעים יום ונינוה נהפכת במהפכת סדום ועמורה‬ ‫אשר המטיר עליהם השם יתברך גפרית ואש מאת ה׳ מן השמים והרי הוא כאילו‬ ‫נשרפנו וחזרנו להיות אפר ולזה ויישב על האפר לזכרון השרפה בלי ספק כלל אם‬ ‫לא ישובו‪..‬אלפים הרבה יותר מי״ב רבוא אדם(‬ ‫]אולי הגי׳ קכ״ג אלף יותר מי״ב רבוא פי׳ ג׳ אלפים היו יותר מי״ב רבוא[ ארבעים‬ ‫שנה האריך אפו נגד ארבעים יום ששלח לנינוה לאחר ארבעים נשנה[ שבו מדרכיהם‬ ‫הרעים יותר מראשונים ונבלעו המתים בשאול תחתית שנאמר מעיר מתים ינאקו עד‬ ‫כאן‪.‬בית גדול[ וגתלים ומתעבץ במשכב‬ ‫זכור ושלח הקדוש ברוך הוא יונה להנבא עליה להחריבה ושמע פרעה ועמד מכםאו‬ ‫וקרא בגדיו ולבש שק והברה בכל עמו שיצומו כל העיר שלשה ימים והעמיד אנשים‬ ‫לבד ונשים לבד ובן בהמה מצד אחד ובנה מצד אחד והילדים רואים את אמן ובוכים‬ ‫וגם אמם רואים הילדים ובוכין )ק״ך אלף ו‪ .‫יונה ג‬ ‫‪29‬‬ ‫התשובה מפרעה שמרד בהקדוש ברוך הוא מאד ואמר מי ה׳ אשר אשמע בקולו‬ ‫ובלשץ שחטא בו בלשון עשה תשובה מי כמכה באלים ה׳ והצילו הקדוש ברוך הוא‬ ‫מן המתים לספר בת גבורתו שנאמר ואולם בעבור זאת העמדתיך ומלך בנינוה ואנשי‬ ‫נינוה כותבים כתבי עמל נפי׳ שטרות מזויפים‪ ..‬‬ ‫ויזעק ויאמר בנינוה וכוי ויתכסו שקים וכוי מי יודע ישוב ובו׳‪ .‬‬ ‫אמר רבי שמעון בן חלפתא חציפא נצח לבישא כל שכן ליסודו של עולם ועמד מלך‬ ‫מכסא מלכותו וכו׳ כדלעיל והגביה )יונה( ]יונקי[ שדים כלפי מעלה ואמר להקדוש‬ ‫ברוך הוא מלך גדול עשה בשביל אלו שלא חטאו ביום שלישי תזרו כולם מדרכם‬ ‫הרעה אפילו מציאה שאדם מצא בשדות ובכרמים בשווקים וברתובות היה מחזירה‬ ‫לבעלים ואפילו לבנים של גזל שבנו בפלטין סתרו הפלטץ והתזירו הלבנים לבעליהם‬ ‫וכן כל כרם וכרם שהיו בו שתי נטיעות או שני אילגות מן הגזל עקרום והחזירום‬ ‫לבעליהם וכן)בנר( נבגד[ שהיו בו שתי פקועות של גזל קרעו הבגד והחזירו לבעליהם‬ ‫ועשו משפט וצדקה וכל מי שיש עבירה בידו מתודה ומקבל עליו דץ תורה אם‬ ‫סקילה סקילה אם שרפה שריפה ואפילו מבר אדם לחבירו חרבה ומצא בה ממון וכו׳‬ ‫עד כאן‪.‬כבר זכרתי בפסוק‬ ‫הקודם דרשת חז״ל בשם ר׳ נחוניא בן הקנה ועוד לחדל ויקראו אל אלהים בחזקה‪.‬‬ .

‬ונהם האלהים‪ .‬אל האלהים כי אץ כח במלך‬ ‫לכופם לשוב כי תלוי בבתירתם שהרי יכולים להראות תומה וענוה ותחתיה תעמוד‬ ‫בהרת הטומאה ומה שאמר וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם דהיה‬ ‫לו לומר ומן החמס אשר בכפו בלשון יחיד כמו שאמר איש מדרכו הרעה או היה לו‬ .‬‬ ‫וכמו שאמר מטעם המלך וגדוליו לאמר שמעתי שפירשו הראשונים ז״ל הנה המלך‬ ‫וגדוליו מה שיוכלו לבוף בני האדם הוא אלא שלא יטעמו מאומה ושילבשו שקים זה‬ ‫שאמר מטעם המלך וכו׳ לאמר האדם וכו׳ האמירה הזאת עולה בידם אמנם בתשובה‬ ‫התלויה בלב החרטה וניחום זה הדבר אינו מטעם המלך אלא וישוב איש מדרכו‬ ‫הרעה וכו׳ מי שיודע חטאו ופשעו ישוב ממנו ו‪ .‬ועצתו( ]מעצתו[ ודעתו ושכלו במו בשנותו את‬ ‫טעמו‪ .‬מי יודע‪ .‬נתעשת על הרעה לשוב ממנה‪ ..‬‬ ‫וכן הראב״ע ז״ל‪ .‬מטעם המלך‪) .‬‬ ‫ישוב‪ .‬וצוה על הבהמה עם היותה בלתי‬ ‫בעלת שכל לפי שעיני כל בריה אליו יתברך ישברו והוא נותן להם את אכלם בעתו‬ ‫וכדי שיצעקו הבהמות ויתענו לפניו כדי שירתם עליהם עוד שיוסיפו זעקה בחזקה‬ ‫וישוב מן החמס אשר בכפיהם בי הוא העיקר‪ .‬ישיבהו או מי יודע דרבי התשובה ישוב אל האלי״ם כי בזה ירחמם ה׳ ולא‬ ‫ילכו לאבדון‪ .‬תה שאמר ויתכסו שקים האדם והבהמה הבקר‬ ‫והצאן הכל לעגמת נפש ובזוי‪.‬והנה יראה שכיון המלך ואנשי נינוה אל הכוונה שבגזרו השם יתברך‬ ‫נהפכת מרעה אל טובה ובזה לא תתהפך הפיכה גשמית גופה של העיר עד כאן‪.‬‬ ‫ולעד״ן שאף על פי שאץ דרך כבוד למלך להזכיר בהכרזה הסכמות השרים וגדוליו‬ ‫)שמו( ]עמו[ עם כל זה עתה דרך ענוה רצה המלך שמכירו גם כן גדוליו עם גזרת‬ ‫המלך‪ .‬‬ ‫והנה בא כפל אל יטעמו מאומה אל האדם שאמר אמנם על הבהמה והבקר והצאן‬ ‫עליהם אמר אל ירעו ולזה לא כתיב ואל ירעו בוא״ו לומר שהם שתי חלוקות האתת‬ ‫על האדם אל יטעמו והבהמה בקר וצאן אל ירעו והצד השוה שבכולם ומים אל ישתו‬ ‫לא האדם ולא בהמה ואף על פי שכבר קיימו וקבלו עליהם לצום כמו שכתוב ויקראו‬ ‫צום וילבשו שקים הוסיף בענץ הצום לגזור גזרה שלא יטעמו מאומה האדם והבהמה‬ ‫שאל ירעו שהבהמות לא גזברו למעלה והוסיף לעשות הגזרה הזאת התלטית עד‬ ‫שיעגו אותם כי לא גזכר זמן קבוע ולחז״ל היה קביעות זמן שלשה ימים רצופים‬ ‫ובענץ לבישת השקים הוסיף הבהמות ושילבשו יחדיו האדם והבהמה ויתכסו שגיהם‬ ‫יחדיו בשק אחד שזהו תכלית הביזוי‪ .‬שיש בידו דבר גזול או עשוק‪.‬זה שאמר מטעם המלך וגדוליו לאמר גם לסיבה שנית כי לפעמים יעברו על‬ ‫דבר המלך כי יבטח על שר משרי המלך יצילהו אמנם בחסכים כולם יחדיו אץ שר‬ ‫מליץ עליו בגזרה זו זה שאמר ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדוליו שכך היו‬ ‫אומרים בנינוה ושווקיה מטעם המלך וגדוליו לאמר בנוסח זה‪..‬עבירות‬ ‫שבידו ישוב‪ .‬ויקראו האדם מי יודע מי שהוא בן דעת או מי שיודע שעשה רע )כדרש״י( או‬ ‫במו אולי ומלת )ישוב( ]ישב[ על השם הנכבד עד באן‪.‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל מטעם המלך וגדוליו אנשי עצתו‪ .‬עד כאן‪.‫‪30‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫ודש״י ז״ל ויזעק צוה והכריז מטעם המלך )מעצת( ]מטעם[ המלך וגדוליו צוו‬ ‫להכריז ויקראו אל אלהים בחזקה אסרו האמהות לבד והוולדות לבד ואמרו רבונו‬ ‫של עולם אם אין אתה מרחם עלינו אץ אנו מרחמים על אלו‪ .‬מי יודע‪ .

‬אמר עכשיו יאמרו האומות שאני‬ ‫"י " י ״‬ ‫"י״• י‬ ‫*״״‬ ‫גכיא שקר ‪) :‬ב( הלוא זה דברי ‪ .‬מבירות שבידו ישיב‪ :‬ונחם האלהים‪.‬ז‪.‬־י‪*» 0‬ד זיייז י»! ה<ז»ם ‪ .‬אולי ישוב וגחם האלהיס גשיניני ) ט ( מי‪ .‫‪51‬‬ ‫יונה ג ד‬ ‫אשרבכפידם‪ :‬טמי־יודע ישוב לנחם‬ ‫האלהים ושב מדרון אפו ולא נאבד‪™^™JZi :‬‬ ‫׳דךאהאלריםאררמעשידם כי־שם‬ ‫מדרכם הרעה וינדם האלד־רם על־‬ ‫קלעה אשר־־דבר לעשות־להם ולא & ״ ־ ״ י ^‬ ‫‪3‬ןק|ה‪ :‬דאררעאל־יונהרעהגדו^ה ^‪Sw‬׳‪S5'.‬שרשו‬ ‫ירע וכן וירע בעיגי ה׳ תרע עיגו וכן כל אשר במשקלם ולא כדברי רבי יהירה ואיך ירע יוגה ועדיין לא הגיע מ׳ יומ אמר לו‬ ‫האל יחברן ברוח גבואח כי שב ממה שנזר עליהם כיון ששבו מדרכמהרעה‪ :‬ויחדלו‪ .‬מנין הסן מחשבה ומרמה ‪:‬‬ ‫ד )א( וידע‪ .‬מלשון רמה‪) :‬כ( ע ד ‪ .‬יוגה התפלל קח גא את נפשי ואמר בתחלת תפילתו אנא ה ׳ ‪ :‬הלא זה דברי‪ .‬טדרכס הרעה‪ .‬‬ ‫ומה שאמר מי יודע וכו׳ שפירשו המפרשים כנזכר לעיל כי לא יתכן שיאמר מי‬ ‫יודע ישוב וכו׳ כאילו הדבר ספק אם ישוב וניחם האלהים תה לא יתכן בי אין בזה‬ ‫ספק כלל כי הוא חנון ורחום וניחם על הרעה לשבים אבל אפשר לקיימו בפשוטו מי‬ .‬כעוד וכן טד זה מדבר)שם ובהאנשיס יקראו אל אלהיס בכל לב וככ אחד ישוב מדרכו הרעמ‬ ‫ומן החמס אשר טשו בכסיהם.‬גס זה מן הכרוז‬ ‫שאמלו מי היידפ דלכי התשובה ישוב לה׳ ואז ינחם האלהים וישוב מחלון אפו ולא נהיו נאבדים מן העולש‪) :‬י( כי שבו‪ .‬שנחש השם‪) :‬ב( מתפלל‪ .‬כתיב בורא‪ :‬עד תיותי ‪.‬פירשתיו‪:‬‬ ‫י יי״י‬ ‫יי ? י‬ ‫י‬ ‫*־״יי*»ו‬ ‫ש א י‬ ‫י נ ח ם‬ ‫י י י‬ ‫ה ח ם סש ב‬ ‫ה י א‬ ‫ג ת ש י ב ה שלם‬ ‫א ד ם א ח י‬ ‫י מ ב ט ח י י‬ ‫‪0‬‬ ‫ש א ם‬ ‫ו‬ ‫כ י‬ ‫‪v‬‬ ‫י *‬ ‫שנזל מריש ובנאו בבירה נדולדרסקעקע כל הבירה כולה וסחויר‬ ‫מריש לכלליו‪ :‬ויגחס האלהימ‪ .‬התסלה היה מה ייאמל‬ ‫במקלא שלאחריו ר‪.‬מ נא אס נפשי‪ :‬הלא זה דברי ‪ .‬כי בנבואה נאמל לו שניחם ה׳ והיה לט בעניו וחלה טל טצמו כדרך המיצר‪) :‬ב( ויתפלל‪ .‬חפגימ ‪ 1‬נ״‪ rft :‬מעשיהם‪.‬כלל כל‬ ‫ד )א( וירע‪ .‬סח שהייתי ועשב‬ ‫ומדבר עם לבי כי הייתי כפחד שישובו והנחם על הרעה ותהיה תשובתם גורםת רעה לישראל‪ :‬אנה‪ .‬התנמומץ הזה היה עס עתשבותי בעוד שהייתי על אדמחי ער לא‬ ‫כלי יקר‬ ‫לומר וישובו מדרכם הרעה בלשון רבים כמו שאמר בכפיהם ונראה שאם גנב האחד‬ ‫מחברו יחזור חבירו לגנוב דבר זולתו ממנו כי שניהם נתפשים באשמת חמם ואל זה‬ ‫רמז ומן החמס אשר בכפיהם בלשון רבים שלא נאמר הוא חמסנו ואני חמסתי ממנו‬ ‫יצא זה תחת זה אלא שניהם חמס יש בכפיהם וצריך להשיב זה לזה תה לזה‪.‬‬ ‫תיגוס‬ ‫ז‬ ‫א?‪-1‬‬ ‫לב^ךחויייסייזיי ד ע?נקא׳־יק‪£‬לי?‪w‬‬ ‫על־־אךמתי על־־בן קדמתי‬ ‫ארי‬ ‫היא וייא האלה ים ‪» .‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת‬ ‫דוד‬ ‫זה מן הכרוז שצוה שכולם יתכסו בשעה להראית הכנעה ממכס‬ ‫)ט( ונחם‪ . ^ T‬כמו אולי ומלת ישב על השם הנכבד‪) :‬י( וירא האלהים‪.‬‬ ‫שיאמינו בו וככה ביתרו לפני האלהים‪ :‬וינחם‪.‬כי כל דבריו שאמר לחדל לבגי האדם בתנאי אש לא ישיבו אבל אס ישובו יסלח וזו הפרה היא‬ ‫םםדוחיו יתברך כמו שאמר בתורה וכן אמר ירמיהו רגע אדבר וגו׳ וכן אמר יחזקאל ובשוב רשע מרשעתו וגו׳‪< :‬א> וירל‪.‬כי כן טשו‬ ‫לדבר המלן וטס כי לא נזכר ‪ :‬וינחם ‪ .‬יודע אני שאם יחזרו בתשוב׳ לא תחריבם ואהיה שקרן בעיניהם ‪:‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫מ ר ת ס ‪< :‬ס> סי יודל‪ .‬‬ ‫)מ( מי יודל ישוג‪ . )ם( סי יודע‪ .‬דיה ‪ to‬מענ*מ ‪0‬י ‪• !0‬‬ ‫רש״י‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫)ט( םי יודע‪ .‬נהחלט טל הגזלה‪:‬‬ ‫ד )א( וירע ‪ .‬איי לוגית הנסתרות ז‬ ‫יתעשת על הרעה לשוב ממנה‪:‬‬ ‫‪!"SL'SS‬‬ ‫י ™ י ד)א( וירע אל יונה‪ .‬כמו שפירשנו בעבור ישראל שלא שבו‬ ‫סדרכם ה ר ע ה .‬שהוא כן דעת או מי שהיא שידע שעשה רע או‬ ‫^ ‪ ™ * ? .‬דברה‬ ‫תורה כלשון בני אדם‪:‬‬ ‫מסגי הוי״ו וחואסבנין נפעל‪) :‬י( וירא‪. <כ> ויתפלל‪ .

‬וירא אלהים שיאמינו בו וככה ביתרו לפני האלהים‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל‪ .‬ויגחם דברה‬ ‫תורה כלשון בני אדם עד כאן‪.‫‪32‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫יודע כי הדבר בספק ואץ ספק שתועיל התשובה שאץ לך דבר שעומד בפגיה אבל‬ ‫ספק מי יודע הוא מי יודע ישוב וניחם האלהים לגמרי ניחום החלטי או אם יהיה וישב‬ ‫מחרון לשלא נאבד אבל יבואו עלינו צרות זולת מהפכת העיר כסדום ועונשים קלים‬ ‫כי די בשישוב מהרץ אפו לשלא נאבד ואפשר לפרש בהפך והכל עולה לענץ אחד‬ ‫ולזה הגיד הכתוב בסמוך וירא האלהים את מעשיהם וכו׳ וינחם האלהים על הרעה‬ ‫אשר דבר לעשות דהיינו ונינוה נהפכת ולא עשה אפילו דבר קל מעוגש זולתו דבזה‬ ‫מובן יתור ולא עשה ובמו שאבאר עוד בסמוך בסייעתא דשמיא‪.‬ובפרקי רבי אליעזר כיון‬ ‫שראה הקדוש ברוך הוא באנשי נינוה ששבו מדרבמ הרעה נח מכעסו ועמד מכסא‬ ‫דין וישב בכסא רתמים ונתרצה ואמר סלחתי מיד נפל יונה על פניו ואמר רבונו של‬ ‫עולם יודע אני שחטאתי לפניך מחול לעוני שברחתי לים שלא ידעתי כת גבורתך‬ ‫ועכשיו ידעתי שנאמר כי אתה ה׳ אל רחום וחנון אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה‬ ‫חסת על כבודי וברתת מלפני לים אף אני חסתי על כבודך והצלתיך מבטן שאול‬ ‫ומרוב חמה שהיה במעי הדגה נשרף בגדו ומעילו ושערותיו תבובץ ויתושץ ונמלץ‬ ‫ופרעושין שרויץ עליו ומצערץ אותו עד שבקש נפשו למות שנאמר וישאל את גפשו‬ ‫למות מכאן אמרו כל שאפשר לבקש רחמים על חבירו או להחזירו בתשובה ואינו‬ ‫מחזירו בא לידי צער עד כאן‪.‬‬ ‫וירא האלהים את מעשיהם ובר‪ .‬וכן אמר ירמיהו רגע‬ ‫אדבר על גוי ועל ממלכה וכן יחזקאל ובשוב רשע וכו׳ עד באן‪.‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל והנה לא התעוררו אנשי נינוה ולא מלכם לעבוד את ה׳ שכם אחד‬ ‫ולא להעביד גילולים ואלילים כי תמיד החזיקו באמונתם הנפסדת והוא וירא אלהים‬ ‫את מעשיהם רצונו לומר כי במצוות המעשיות אשר בינם לבץ חבריהם שבו מדרכם‬ ‫הרעה אבל לא שבו מאמונותיהם הרעות ועם כל זה וינחם האלהים על כל הרעה‬ ‫אשר דבר לעשות ולא עשה לפי שלא נחתם גזר דינם אלא על החמס וכבר שבו מן‬ .‬חז״ל אמרו ששינוי מעשה מקרע גזר דינו של‬ ‫אדם שנאמר וירא אלהים את מעשיהם ובו׳ וינחם ובו׳‪ .‬וינחם האלהים כי כל דבריו שאומר על בני אדם בתנאי אם לא ישובו אבל‬ ‫אם ישובו יסלח תו המידה ממדותיו יתברך כמו שכתוב בתורה‪ .‬עוד אמרו במסכת תענית בית‬ ‫דין אומרים לפניהם דברי בבושין אחינו לא שק ותענית גורמים אלא תשובה ומעשים‬ ‫טובים גורמים שנאמר וירא אלהים את מעשיהם עד כאן‪ .‬וירא מדרכם הרעה כלל כל הרעות ומן החמס שבו בתשובה שלימה‬ ‫כמו שאמרו חז״ל מי שגזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש‬ ‫לבעליו‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל‪ .‬‬ ‫ומתוך דבריהם ז״ל נראה שהקדוש ברוך הוא עמד מכסא דין לכסא רחמים לרחם‬ ‫לבטל הכל לגמרי ושלא להביא עליהם שום צער או פורענות זולתו והוא גם כן מה‬ ‫שזכר המאמר ואמר סלחתי שהסליחה מורה בטול הכל וכמו שדקדקתי בפסוק הקודם‬ ‫ולא עשה כלום‪.

‬בעבור ראותו בי ישראל לא עשו תשובה יפתד שתבוא הרעה‬ ‫עליהם על כן יתפלל קח נא את נפשי כדרך מחני נא מספרך אשר כתבת וכאשר‬ ‫עשה אלישע במשחו חזאל עד כאן‪.‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל והוסיף ומהיכן ידע יונה ועריץ לא עברו ארבעים יום בנבואה אמר‬ ‫לו השם יתברך‪ .‫יונה ד‬ ‫‪33‬‬ ‫החמס אשר בכפיהם ומפני זה וירע ליונה וכו׳ עד כאן‪.‬שניחם השם וניחם תואר על כן הוא קמוץ כמשפט כל‬ ‫בניץ נפעל‪ .‬וירע ליונה רעה גדולה שחלה וירע לו רעה‬ ‫גדולה וחולי גדול והכל בשביל כבוח של ישראל ואל זה רמז באומרו וירע ליונה‬ ‫רעה גדולה רוצה לומר ידע שלא היה זה מאהבתו יתברך אשר אהב את האשורים‬ ‫יושבי נינוה אלא משנאתו את ישראל וכדי שיהיו אשור שבט אפו ומטה זעמו תה‬ ‫שאמר וירע ליוגה רעה גדולה העתידה לבא לישראל מהצלת האשורים ויחר לו‬ ‫תוהי תפילתו אשר אמר ויתפלל אל ה׳ ויאמר אנה ה׳ הלא זה דברי אשר דברתי‬ ‫ואדבר עם היותי רצונו לומר כל ימי חיי בעוד היותי תיי אדבר שבל תכליתך‬ ‫בהצלתך את נינוה עם היותם שלא שבו מעבודה זרה אלא מהגזל לבד הנה התכלית‬ ..‬‬ ‫וירע אל יונה וכוי ויתפלל וכו׳ ועתה וכו׳ רש״י ז״ל וירע ליונה אמר עכשיו יאמרו‬ ‫האומות שאני נביא שקר‪ .‬יודע אני שאם יחזרו בתשובה לא תתריבם‬ ‫ואהיה שקרן בעיניהם עד כאן‪.‬וירע שרשו ירע וכן וירע בעיני ה׳ תרע עינו וכן כל אשר במשקלם‬ ‫ולא כדברי ר׳ יהודה והכל בשביל כבודם של ישראל שלא שבו בתשובה עד כאן‪.‬‬ ‫והראב״ע ז״ל וירע ליונה‪ .‬ועתה‪ .‬התלטי רק באשר דבר לעשות להם ולא עשה‬ ‫אבל לבני בניהם יעשה‪.‬הלא זה דברי‪ .‬‬ ‫ולעד״ן דמהרי״א ז״ל אזיל במה שאמר עיר גדולה בכמות לבד ובבר זכרתי דעתי‬ ‫שהוא דעת חז״ל ודעת הראב״ע ז״ל הייתה גם כן עיר גדולה באיכות לאלהים‬ ‫וחשובה בעיניו ולא הזכיר שהסירו אלילי נכר מקרבם כי אולי מעולם לא טעו וכמו‬ ‫שכתב הראב״ע ובבר זכרתי במה שאמר ויאמינו באלהים שהוא מה שהאמינו‬ ‫באלהותו ויחודו ובזה יאמר וירא אלהים את מעשיהם רצונו לומר אף על פי שאילו‬ ‫המעשים שעשו מעניין הצום והתבסות בשקים תעקה וכיוצא אין אלו גורמים כמו‬ ‫שאמרו חז״ל לא שק ולא תעגית גורמים אלא תשובה ומעשים גורמים ואם כן השם‬ ‫יתברך לא היה לו להסתכל באלו המעשים כי מה יתנו ומה יוסיפו אבל כיון‬ ‫שנמשכה מהם תשובה מזאת הבחינה הסתכל וירא אלהים את מעשיהם הנזכרים‬ ‫משך ותענית יען בי גרמו ונתעורר מהם בי שבו מדרכם הרעה תשובה שלימה ולזה‬ ‫וינחם על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה אפילו רעה זולתה תמורתה וקלה‬ ‫ממנה לא עשה תהו יתור ולא עשה או יהיה רבוי אחר רבוי למעט וינחם אלהים על‬ ‫הרעה אשר דבר לעשות להם ולזה התנחם ולא עשה מה שדבר לעשות להם לדור‬ ‫ההוא אבל לעתיד עשה להם בימי נבוכדנצר כנזכר לעיל במהרי״א ז״ל ואחר ק״ך‬ ‫שנה נחרבה נינוה באופן שלא היה‪ .‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל והרחיב בזה במ״ש‪ ..

.‬והנה מאז כשראה יונה כן ראה דתשובה בל דהו עושה היא רושם בל‬ ‫שכן תשובה גדולה כזו ומאז מאומד הדעת ידע כי השם יתברך ניחם על הרעה‬ .‬נפטר בשם טוב אבל לפחות בעת זאת ועתה קת נא את נפשי כי טוב מותי‬ ‫מבחינת היות‪ .‬‬ ‫ולעד״ן במה שכבר קדם מיסוד דחז״ל שלא רצה יונה ללכת בשליתות זה בי ידע‬ ‫שישובו מיד שהגוים קרובי התשובה הם ועל ישראל הקשים לשוב עם היות נביאים‬ ‫באים אלהם השכם והערב ולזה אמר וירע ליונה וכו׳ ויתפלל אל ה׳ ויאמר אנה ה׳‬ ‫הלא זה דברי עד היותי על אדמתי רוצה לומר כל צערי ודברי היה לי בעוד היותי‬ ‫על אדמתי שהיותי שרוי על אדמתי אדמת קדש היא הכנה לנבואה ואולי רמז זה‬ ‫דברי ז״ל דבר ה׳ זה דברי אשר באה אלי נבואה זו להשיב את נינוה ידעתי כי הלא‬ ‫זה דברי היה בא אלי עד היותי על אדמתי רוצה לומר בעוד היותי על אדמתי‬ ‫הקדושה על כן קדמתי לברוח תרשישה בדי שלא תחול עלי דברי זה דבר ה׳ אלי‬ ‫שנית לאמר וטעם הבריחה מהשראת הנבואה הוא לכבודי ולכבודן של ישראל שלא‬ ‫יאמרו שאגי גביא שקר ושלא יקל וידל כבוד ישראל בקשה‪ ..‬האשורית אדמתי‬ ‫ועל כן כדי שלא לראות ברעה אשר ימצא את עמי ואבדן מולדתי על כן קדמתי‬ ‫לברות תרשישה כדי שלא תחול עלי נבואה על בן קדמתי לברוח תרשישה כדי שלא‬ ‫תחול עלי נבואה זו השנית כדי שלא ישובו וימשך רעה ופורענות לישראל תה שאמר‬ ‫כי ידעתי כי אתה אל רחום וחנון וכו׳ וחוששני על הפורענות אשר יבא לישראל עמי‬ ‫תה שאמר ועתה אשר תליתי חולי ורעה גדולה כנזכר לעיל וירע ליונה רעה גדולה‬ ‫ועתה ה׳ קת נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי כדי שלא אראה ברעת ישראל‬ ‫שעל ידי האשורית שאני בשליתותי גרמתי קיומם והצלתם עד כאן ואזיל לטעמיה‬ ‫כנזכר לעיל שכריתת יונה מהשליתות כדי שלא ינצלו האשורים ויהיו שבט אפו‬ ‫יתברך ומטה זעמו‪...‬רע גדול יהיה טוב המות בערך התיים לא שהמות טוב התלטי וטוב‬ ‫מצד עצמה אלא טוב מותי מחיי ואולי רמז בזה למה שנאמר בתורה והנה טוב זה‬ ‫]חיים[ מאד זה מות וכו׳ וזת שאמר טוב מותי מתיי כי המות לעמלים והמצטערים‬ ‫נבחר להם מות מחיים תה שאמר קח נא את נפשי ממני רוצה לומר ממני ברצוני‬ ‫הטוב אני רוצה שתקת נפשי כי טוב מותי מחיי‪..‬מלשוב והגוים קרובי‬ ‫תשובה והנה מעניץ שם רע של נביא השקר ושל ישראל מעוות הוא לא יובל לתקון‬ ‫בי אתה אל רחום וניחם על הרעה ועתה ה׳ לפתות יתוקן שאל אראה ברעה בעיני‬ ‫זה שאמר ועתה ה׳ קת נא את נפשי רוצה לומר אילו לקתת נפשי בים מה טוב הייתה‬ ‫פטירתי‪ .‫‪34‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫כולו והמכוון על אדמתו הוא רוצה לומר הצלת את נינוה כדי‪ .‬‬ ‫והנה ידע יונה בנבואה שהקדוש ברוך הוא בעל הגזרה כהרד״ק ז״ל הנזכר לעיל‬ ‫ומה שיקשה על דבריו אלה מפסוק עד אשר מה יהיה איישב אותו שם בפסוק ויצא‬ ‫יונה מן העיר ואפשר עוד כי מאומד הדעת בראות יונה שעשו תשובה גדולה כזו‬ ‫לקעקע הבירה ]ולהחזיר[ המריש הגזול וכיוצא כנזכר לעיל בדברי חז״ל שאפילו‬ ‫מציאות שמצאו בקרקע עולם חקרו ודרשו אחרי בעליהן והחזירום ליורשיהן כגזבר‬ ‫לעיל בילקוט‪ ..

‬הראב״ע ז״ל ההיטב כמו ואכות אותו‬ ‫טחון היטב והטוחן טחינה שלימה גמורה והטעם למה חרה לך כל כך ויפת אמר‬ ‫היחר לך שאיטב אני למי שארצה תה הבל הוא‪ .‬‬ ‫ויאמר ה׳ ההיטב חדה לך וכו׳ ויצא וכוי‪ ...‬וכדברי אלה עיינתו ובבר זכרתי כן‬ ‫בפסוק אשר דבר לעשות להם ולא עשה לה מה שדבר לה ויבא פורענות זולתו‬ ‫תמורתו קל ממנו‪.‫יונה ד‬ ‫‪35‬‬ ‫בהיות תשובה גדולה כזו על זה וירע ליוגה רעה גדולה ויחד לו בי ראה שיבוטלו‬ ‫דבריו תה שאמר הלא זה אשר אגי רואה מהתשובה הוא הפכי אשר היה בעוד היותי‬ ‫על אדמתי ועל בן שהם קרובי תשובה קדמתי לברות תרשישת כי ידעתי כי אתה אל‬ ‫תנון ובו׳ ובן אומרו לי לפי שתנחם מהרעה ואהיה מוחזק לשקרן וגם על ישראל יהיה‬ ‫קצך על קושי עורפם מלשוב בתשובה לכך אני בותר מות מחיים ובזה מובן כפשוטו‬ ‫מה שאמר בסמוך עד אשר יראה מה יהיה בעיר‪.‬‬ ‫ולעד״ן במה שאמר ההיטב שרמז ליונה על השבעים‪ ...‬ומה שאמר‬ ‫עד אשר יראה מה יהיה בעיר האם יחזרו ממחשבתם זו הטובה ותשוב הגזרה‬ ‫למקומה עד כאן‪.‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל והביא תרגום יוגתן שתרגם ההיטב הלחדא לשון מאד‪ ..‬אל עבודת השם יתברך‬ ‫כנזכר בדברי ה ד ל בפסוק איש אל אלהיו כאשר זכרתי ומספר ההטב שנות שבעים‬ ‫כדפירש רש״י ז״ל בפסוק באר היטב שבעים לשון שמצד העניין כדי שיהיה באר‬ ‫ומבואר לכל העולם צריך שיהיה כתוב בשבעים לשון וכן עולה במס‪ .‬שב להזכיר דבר יונה ואשר‬ ‫קרהו לפגי מלאת הארבעים יום כדרך ויפגע במקום גם ויקח יוסף את שניהם עד כאן‪.‬ויצא‪ ..‬‬ ‫והראב״ע ז״ל חשב כי פסוק ויצא יונה ובו׳ היה אחר הארבעים יום ולא יתכן אלא‬ ‫מיד פירש בו הודיעו השם יתברך שניחם על הרעה )כדהרד״ק הנזכר לעיל( ועם כל‬ ‫זה חשב יונה שתבטל גזרת המהפכה אבל יביא עליהם השם יתברך יסורץ ופורעניות‬ ‫אחרים וכמו שעשה לישראל אתר תפילת משה עליו השלום שהביא עליהם מגיפה‬ ‫תה שאמר עד אשר יראה מה יהיה בעיר עד כאן‪ .‬‬ ‫וכן מהרי״א ז״ל כדעת יפת ההיטב חרה לך ואין ראוי לאיש שלם שיחרה לו‬ ‫הטובה והכריע כן שאלו היתה בלשון שאלה היה לו ליונה להשיב אלא כגון שהיה‬ ‫דרך תוכתת לזאת לא השיב או אפשר שלא השיב לפי שידע יונה שהשם יתברך בוחן‬ ‫כליות ולב ולאחרה לו ליונה על טובת נינוה מצד הטובה להם אלא מצד הרעה אשר‬ ‫תמשך לישראל משלותן שיהיו אשור שבט אפו יתברך ומטה זעמו להוכיח את‬ ‫ישראל ולשם שמים נתכוון עד כאן‪.‬מרב״ע‬ ‫שבעים ארבעה פעמים ה״א עשרים שלשה פעמים יו״ד‪ .‬הרי חמשים שני פעמים‬ ‫טי״ת י״ח הרי שבעים תסר שתים והב׳ שתים הרי שבעים כיוצא בזה רמז לו הקדוש‬ ‫ברוך הוא ההיטב חרה לך על השבעים שנתגיירו וקרוב הדבר שבאו עמו וכמו שכתב‬ ‫ר׳ ישועה כמו שהבין הראב״ע בי בזה משיב לו השם יתברך ליונה שלא יצטער כלל‬ ‫מפני חילול כבודו כי אץ כאן כבוד שהרי היטב שהם שבעים מלחים הם יגידו מעלתך‬ .

‬נ״״‬ ‫מחינה שלימה גמורה והפעם למה חרה לך על » ה י ** וכן ואכוח אוהוסהון היטב שברי היטב וישמפרשים אםהטוב‬ ‫אמר היחר לך שאימב אני נמי שארצה וזה הבל הוא‪ :‬שאני עושח לחם חרה לך וי״הכסו טאד הלחדא‪< :‬ס( ויצא‪.‬קודם שתבא‬ ‫‪rt‬‬ ‫»״«י ^ ‪ 5‬ג ‪ 5‬ו ‪ » » ^ ^ ! .‬מלשון הקדמה וזלזז‪) :‬ד( ההיסב‪ .ונהקךה‪6‬יר‬ ‫‪ $ 3 8‬י ? & רשב כ‪$‬ךם לעיר רעש לושםפןה‬ ‫*־ ״ רשבתחתיהבצלעדאשריראהימד־‬ ‫ה‬ ‫‪PTO‬‬ ‫?‪0‬י‪7‬א‬ ‫>־‬ ‫ ‪• • .T V :‬‬‫—״> ‪v‬‬ ‫ח א אי‪.‬י הדין שיחדה לך על סליחחי לשבים והיטב ענינו ענק חחק הענין‬ ‫‪1‬״‪.‬־‪<»6‬ס‪.‬לפי שדים יאסרו נביא שקר אני שנבאהי להם עוד ארבעים יום ונינוה נחםכת ולא‬ ‫נהפכה‪ ) :‬ח ( עד אשר יראה ס ח יהיה בעיר‪ .‬פאד ולא אפר לו עוד אלאררגי• לוםר עוד אראך איה שאינו סן‬ ‫״ ‪.‬‬ ‫ה‬ ‫ס ב‬ ‫ו ה ש ח ו‬ ‫שב להזכיר דברי יונה ואשר קרהו לפני מלאת‬ ‫מקדם לעיר ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪36‬‬ ‫תרגום‬ ‫‪ .‬ד & ד &‬ ‫‪ T t‬׳‪.‬ח את נ »‬ ‫‪5‬‬ ‫מ‬ ‫־‬ ‫ל‬ ‫‪:‬‬ ‫)‬ ‫ג‬ ‫(‬ ‫‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫כסו שאסר םשה רבעו עליו חשלום כהני נא פםסרך וכן אסר‬ ‫נא‬ ‫כן‬ ‫כדרך מחני נא וכאשר עשה אלישע במשחו חןאל ‪ :‬חרנני נא הרוג‪< :‬ד> ויאפר ה׳ ההיסב חרה ל ך ‪ .V‬‬ ‫יפחד שתבוא הרעה עליהם על יתפלל ר‪.‬‬ ‫כ מ ן י א כ ו תאןתו‬ ‫ה ה י ט ב‬ ‫) ד ‪ /‬ד א פ ר‬ ‫‪ 1‬י ‪.‬פניו‬ ‫סצודת דוד‬ ‫ירדמי אל היה וכסבור זה הקדמשי לברומ סרשישס סרס כ‪ 6‬לי‬ ‫הנעואה פטם שנים ‪ :‬כי ידעתי‪ .‬‬ ‫׳‪.‬מאז ידמסי שאחה אל חנון וגו׳‬ ‫ומהכל השביס ומתנחם על הלמה ולזה היה קשה מלי הנבואה הזאס כי היה סוכ בסיני שלא ישובו ויאבדו במונם ולא יהיו ללופם‬ ‫״‬ ‫־־'‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־*‬ ‫‪v‬‬ ‫"״־‬ ‫־*״־‬ ‫‪1‬‬ ‫זעיז חשבתי‬ ‫י ללאות כאכדן‬ ‫וקצלכדכל‬ ‫וור סגזילם‬ ‫‪1‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫שה׳ שמך ואתה היתה בורה מנבואה זו ועל ברתך אתה שלוח ונפלת בים והצילך‬ ‫השם יתברך אם כן לא יחרה לך בלל ולזה לא השיב יונה בלל ויצא יונה מן העיר‬ ‫וכו׳ עד אשר יראה מה יהיה בעיר האם ה א ל ו בו לקרותו נביא שקר או אם יתנו‬ ‫לבם שנביא אמת הוא אלא שהתשובה ומעשים טובים בטלו הגזרה זה שאמר עד‬ ‫אשר יראה מה יהיה‪ .‬הן אמת כי לשץ יראה בלתי מדוקדק דהיה לו לומר ישמע ומה‬ ‫שישב מקדם דהיינו מזרחה של עיר לפי ששם לא ימצאו זבובים לפי שהתום מייבש‬ .‬תואר כי על ט הואקמ׳׳ז כמשפפ כל מיין‬ ‫ט‬ ‫בעוד היותי וכן עוד זח מדבר‪ :‬קדםחי לברוח‪ .‬מ ע ^ סלשישה כי‪:‬רעתיכיאו^ה^ל־חנון‬ ‫ורחום ^־ךאפלםוךב־חםד ונחם על־‬ ‫״״י ״‬ ‫‪ 8‬י ‪ £‬״ = ' ‪ -‬הרעה‪:‬נועתהלד)הקודנאאת־גפשי‬ ‫״ ע ^ ממני כי טוב מותי מחי‪ ::‬י ויאמר יהות‬ ‫‪3‬י‪%‬״&י הודטבחךת לןי < נ^א.__ 1‬״ ‪ .‬אנ‪1‬הז‪:‬‬ ‫םוזריי ק ר א‬ ‫ד )נ( כי סוב בותי כחיי ‪ .‬‬ ‫‪n p‬‬ ‫)ה(‬ ‫רצא‪.‬אם התקיים נבואהי על נינוה שהקדוש במן־ הוא נחר כליח ‪:‬‬ ‫אבן‬ ‫עזרא‬ ‫ז־‬ ‫‪JV‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫רד״ק‬ ‫מחם ‪ .‬ישב לו בכקום שהוא מזרח לעיר עד אשר יראה‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫‪6‬י( ‪ t‬קדמהי‪ .‬אם הרח לך‬ ‫‪ .

‬ ‫להציל לו מרעתו ר^מח יונה על־־ ״ * י & ^ ן‬ ‫‪liSi‬‬ ‫ר^וןשמחהנד^ זרקהאלתים‬ ‫תולעת בעילות השחר למחרת ותך ‪1^&2$‬‬ ‫את־־־־הקקלון מיבש‪ :‬״ויהי ו בךיח‬ ‫ה^מש ולמן אלהים רוח קדים מ ד ץ ^‬ ‫ן !‪^.‬ץ‪ /-‬״‪.‬ממזרה‪:‬‬ ‫״ ^‬ ‫‪.-.‬‬ ‫.‬מרוב חום‬ ‫םארותיו ותגבהגה ועושה צל ובמשנה ולא בשמן קיק ואמרו השמש ויש אומרים כי בעבור שעמד במעי הדג זמן ארוך‬ ‫בגמראמאי קיק ריש לקיש אמר קיקית דייגה אמר רבה בי י עור בשרו רך ולא יוכל לסבול החים‪) :‬ז( וימן‪ .‬‬ ‫מ כ מ י‬ ‫יום ״ ג מ ה ע מ ו א ו ת ז ה לוד‪8‬כילו‬ ‫מ‬ ‫ר י‬ ‫‪n f t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב י‬ ‫פ ש‬ ‫‪n n‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פי‬ ‫ב י ן ב ג ע י‬ ‫דל ו ע ל ש ו ם ח נ ן ן ן ם ד ל ן י ת י ה‬ ‫יר‬ ‫ע ל‬ ‫פירש מגרעיגיו עושין שטן‪ .‬ח( ויהי‪ ..‬ל״ל משמיע שאון‬ ‫כלי יקר‬ ‫וימן ה׳ אלהים קקיון ובו׳ וימן האלהים ובו׳ חז״ל בילקוט הקדוש ברוך הוא העלה‬ ‫קקיון על ראש יונה בלילה ובשחרית עלו עליו רע״ה עלץ וצל בל עלה ועלה ד׳ זרת‬ ‫וטפח‪ .‬הקיקיון‪.‬עשב‬ ‫מלוחים וסעבירים‪ .‬הצסיחי ארבעים יום כדרך ויפגע במקום גס ויהח ייסף את שניהם‪:‬‬ ‫חומרים ' ״ ‪-‬‬ ‫ספרד ‪ I‬״‬ ‫מימימון‪ .‬כשהםילוהו אל הים נפל כל שע״ שמי‬ ‫«‪V‬דודיו‬ ‫דיהיוו‬ ‫ולכך כשורחדי י‬ ‫״״‪ u‬וכך״מו‪.‬על כי היה ל‪ 1‬מל‬ ‫מתמיד‪) :‬ז( בעלות הישחר‪ . .‬הזמין התולעת לפי שעה במקום הקיקיון‪ :‬בעלות ‪ .‬לשון הזמנה‪ :‬להציל לו מרעהו‪ .‬למחרת ־ ‪-‬‬ ‫‪. .‬ל״ל חסכה הוא דבר שאינו'מחמיר כי הולך ומהייכש מהיס הכמש ולא כן‬ ‫וססקה ‪) :‬ח( חרישית ‪ .‬חו‪ f‬קרה‬ ‫סן‪ .‬ר״ל זלחה והשניך הקיקיון היינק רטיכח הארן‪ :‬וישסח תו׳‪ ..‬״ג‪ -‬בענפים״ רבים ומיצנ‬ ‫הגדננמענה‬ ‫קיקיון‪.‬ופי׳ רבינו שמואל בן הפני שהוא‬ ‫עשב הגקרא בלשון ערבי אלברויא ופי׳ צלוליבא מצאתי בתשובה הגאיגים אילן סרק ויש במקיכינו הרבה ועושה‬ ‫גרעינים ועושין מחן שמן וכל מי שיש לו צנה הרבה שותה ממנו ושמו בלשון ערבי אלכרי״ע ‪ :‬מרעהו ‪ .‬חכמי ג‬ ‫וימו‬ ‫?' ‪frt‬‬ ‫ק‬ ‫‪ ' * .‬ייטן‪ .‬בנית ‪ :‬ותך א־־‪ .‬די‪ .‬יקי• י**יי !ת‬ ‫חרישית ןףןך ‪g^gn‬‬ ‫ה‪:‬‬ ‫י‬ ‫*־ י‬ ‫י• י‬ ‫מהר״י‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫*״*יי‬ ‫‪V‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫נ ה‬ ‫‪0‬‬ ‫־ לי״‬ ‫קרא‬ ‫ה״א ‪ nn‬י‪.‬התולעת את הקיקיון במקיס שיאמר לזכר ויך יאמר‬ ‫ז‬ ‫)‬ ‫ל נקבה ותך‪ ) :‬ח ( ח ר י ש י ת ‪ . JJ.-.‬הוא האיל הנוצן ליונה להיוח לו לכל להצילו מזליחת הממ׳ הרעה לי כי צל הסיכ׳‬ ‫בפאת סנטלמ טלס צאת סשעש טל האק‪ :‬ותך‪ .‬רוח קדים‪ . .‬‬ ‫«‪-.‬התולעת חתכה וססקה אח הקיקיון ממקום יניקתו ולא בא לו עוד רטיבות הארן ולכן נתייבש ממיס הבמש ‪) :‬ח( רוח‬ ‫קדים ‪ .yI J .‬הזםין הדוח לשי‬ ‫מצודת‬ ‫מצודת דוד‬ ‫ציון‬ ‫חוזק וכן שכלו היטב )מ׳׳א י״ח(‪) :‬ו( וימן‪ .‬חרישית‪ . « r n‬״‪ .‬מחום השמש‪:‬‬ ‫מלהציל לו מרעתו‪.יהב‪#‬יר‪:‬ירמן למרי^ק׳ים ‪ftTP‬‬ ‫רעל ו מעל ליונה להיות צלעל־ראשו«י? ‪ ' t‬י ^ י .‬‬ ‫חולעת לשון נקבה וכן כי האכלנו התולעת‪ :‬ותך ‪ .‬ש מ ש‬ ‫}‬ ‫‪v‬‬ ‫ל‬ ‫‪K‬‬ ‫(‬ ‫ח‬ ‫א ל‬ ‫דויויזי‬ ‫ח ר י ע י ״‬ ‫ו ר י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬ק ק‬ ‫‪w‬ו‬ ‫בגזרה ה׳ וכי רחמיו על כל מעשיו‪ :‬וקיקיון‪ .‬ארבעה אנשים יכולים לישב בצלו תתת הקקיון לכבוש את השמש זימן הקדוש‬ ‫ברוך הוא תולעת והכה את הקקיץ ויבש ומת תבובין ויתושץ שרוץ עליו מצערין‬ ‫אותו מכל צדדץ עד שבקש נפשו למות באותה שעה זלגו עיניו דמעות כמטר לפני‬ ‫הקדוש ברוך הוא ואמר לו יונה מפני מה אתה ]בוכה[ יש לך צער )גדול( נעל זה[‬ ‫שלא גדלתו ולא הבנםת בו זבל ולא השקית בו מים לילה אחת היה ולילה אחת יבש‬ . .‬טן יהאדם כל שערו י‬ ‫( ו ת ך ‪ .‪*.‬י‬ ‫י ' ׳ י׳‬ ‫ל»י‬ ‫לנעת‪..‬למקומה ‪) :‬ו( וימן‪ .‬‬ ‫ש ע ח‬ ‫י ״ ב‬ ‫א ע‬ ‫פ ש‬ ‫נ ש‬ ‫ל ו ס י כ ה ל‬ ‫ע ם ע ד מ ל א ו ת ל ו ארבעי‬ ‫ל ‪w 5‬‬ ‫י ב ש‬ ‫ע צ י‬ ‫ס ו כ י ‪.‬רוצה לומר שחתכו למטה ואחר שנפסק ממנו להית הארין ונחתך יב־‪8‬ו‬ ‫עליו שהיו לו לצל והנה יים אחד היחה לו חשמחה ולמחרת בעלות השחר הוכה ויבש ‪) :‬מ> ויהי‪ .‬מנין הזמנה‪ :‬קיקיון‪ .0‬גיטי‪ 1‬לי(‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫)ו( וימן‪ .‬‬ ‫חגה לדידי חזי לי קיקיון דיוגה ולצלוליבא דמי ואבי ק י י‬ ‫יום שמחתו כקיקיון‪) .‬הוא המזה שבלוחות יחמה ביותר ולש היה דבר טימד בסנ‪-‬ה כי הוא ישב בעזרה העיר ‪ :‬חרישית‪ .‬הוא עשב שתארכגח וחין צורך לדעת מהו‪ :‬להציל לו מרעהו‪ .‬הצמיח עשב קיקיון וגדלה למעלה וטלה ממעל‬ ‫שס טשכ שטליו גדולים ורחבים ‪) :‬ז( השחר ‪ ..‬אמרו רבותיט בשפה שמנשבת משתקת כל הרוחות מפניה והוא חמה מאד וכת״י שתיקא‪:‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫אולי לא יעמדו בתשובתם יחשוב הגזרה עליהם‪<:‬״ ויסן‪ .‬עלשון הלש ‪ :‬ותך ‪ .‬‬ ‫פהחי רבנויות סדלין אותו לצל ומפרצדוהי עבדין משחא ‪ .‬כחוש השכש‬ ‫שחכחו שיבשו עצי הסוכה שהיו לו צל‪«< :‬וימן‪ .‫דג‬ ‫ימה ד‬ ‫תת״‬ ‫!ד.‬בטת כעלה השהר למחרת יוה‬ ‫שמחתו‪ :‬ותך‪ . .‬‬ ‫‪.‬אמר רבי מרימס שהית״ חזקה ומשמעת שאון עד‬ ‫ה י ם‬ ‫‪ .

‬חכמי ספרד ]אומרים[ דלעת או קרא ואין צורך לדעת מהו‪.‫‪38‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫כך תסת עליו ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה באותה שעה נפל על פניו ואמר‬ ‫הנהג עולמך במדת רחמים דכתיב לה׳ אלהינו הרתמים‪.‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל והרחיב שאף על פי שהיה לו סובה היה עובר החום על ראשו‬ ‫ובאשר עלה הקיקיון היה מצל לו ביותר ומה שאמר להציל לו מרעתו הוא חולי‬ ‫הקדתת שהיה לו כמו שפיר׳ למעלה וירע ליונה רעה גדולה הוא חולי הקדחת ולזה‬ ‫שמח כקיקיון כדרך המוקדחים ששמחים עם העלים הקרים וזהו שאמר להציל לו‬ ‫מרעתו מרעת תולי הקדתת ומרעתו ששאל למות ולמחרת שמחתו הוכה ויבש כי‬ ‫טובות העולם הזה כקיקיון בלתי מתמידות הם‪.‬‬ ‫והרד״ק ז״ל וימן הצמיחו לפי שעה ואף על פי שעשה לו סוכה לצל אולי יבשו‬ ‫עצי הסוכה כי ישב שם עד מלאת לו ארבעים יום ועשה עמו אות זה להשכילו‬ ‫בגזרת השם ובי רחמיו על בל מעשיו‪ .‬הזמין לו‬ ‫תולעת לפי שעה במקום הקיקיון‪ .‬וימן‪ .‬בעלות השחר‪ .‬מחום השמש‪ .‬לשון הזמנה‪ .‬וקיקיון הוא עשב שתארכנה פארותיו ותגבהנה‬ ‫ועושה צל ובמשנה ולא בשמן קיק ואמרו בגמרא מאי קיק ריש לקיש אמר קיקיון‬ ‫דיונה אמר רבה בר בר חנא לדידי חזי לי קיקיון דיונה )ולוליבא( ]ולצלוליבא[ דאמי‬ ‫ואבי פשקי רבי בין בצעי המים גדל ועל פון תנוון מדלן יתיה פירוש על פתחי‬ ‫החנויות מדלץ אותו לצל ומפרצגוהי עבדץ משחא פירוש מגרעיניו עושין שמן ופירש‬ ‫רבעו שמואל בן הפני שהוא עשב הנקרא בערבי אל כרו״ע וכו׳ )ובלוליבא( ]ופי׳‬ ‫צלוליבא[ מצאתי בתשובת הגאונים אילן סרק ויש במקומינו הרבה ועושין גרעינין‬ ‫ועושין מהם שמן ובל מי שיש לו צינה הרבה שותה ממנו ושמו בלשון ערבי אל‬ ‫כרו״ע‪ .‬ותך‪ .‬בבית ותך התולעת נקבה וכן כי‬ ‫האכלנו התולעת רוצה לומר שתתכו למטה ואחר שנפסק משמנו לתות הארץ ונחתך‬ ‫יבשו עליו שהיה לו לצל והנה יום אחד הייתה לו השמחה ולמחרת בעלות השחר‬ ‫הוכה ויבש עד כאן‪.‬קיקיון‪ .‬להציל לו מרעתו‪ .‬וימן‪ .‬ונראה שהשם יתברך הזמין הקיקיון‬ .‬למחרת יום שמחתו כקיקיון עד כאן‪.‬‬ ‫להציל לו מרעתו‪ .‬‬ ‫ודעת יש אומרים מיוסד על דרשת תז״ל שזכרתי למעלה בפסוק וירא אלהים את כל‬ ‫מעשיהם‪ .‬וכו׳ שהיתושין והזבובין מצערין אותו הרבה בי נשרו גבות עיניו‪ .‬‬ ‫ורש׳׳י ז״ל וימן‪ .‬עשב הגדל‬ ‫למעלה בענפים רבים ומיצל ובך שמו‪ .‬גם קשה למ״ד למחרת דהיה לו לומר וימן האלהים‬ ‫תולעת במתרת בבי״ת לדעת הרד״ק הנזכר‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל קיקיון‪ .‬מחום השמש שהכהו שיבשו עצי הסוכה שהיו לו צל‪ .‬מרוב חום השמש ויש אומרים כי בעבור שעמד במעי הדג זמן‬ ‫ארוך עור בשרו רך ולא יוכל לסבול החום‪ .‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק למה אמר וימן ה׳ אלהים ואחר כך וימן האלהים ואחר כך ויאמר‬ ‫אלהים ואחר כך ויאמר ה׳ אתה‪ .‬התולעת את הקיקיון במקום שיאמר לזכר‬ ‫ויך יאמר לנקבה ותך עד באן‪.‬וזהו‬ ‫לדעתי להיות צל על ראשו מהחום המכה בראש ובמה ולהציל לו מרעתו מהיתושין‬ ‫זבובין ופרעושין‪.‬מרעתו‪ .

‬והיא חמה מאד‪ .‬וכן תרגם יונתן‪ .‫יונה ד‬ ‫‪39‬‬ ‫והתולעת יחדיו קול ושוברו עמו תה כי כל תכלית הקיקיון היה להכותו על ידי‬ ‫התולעת ויחר ליונה כדי ללמד מתוך זה סניגוריא על נינוה ועל ביטול הגזרה רעה‬ ‫ולזה רמז באומרו וימן ה׳ אלהים שאץ אלהים בכל מקום אלא דין בדין ורוגז כי ה׳‬ ‫הוא רחום ורתמן תה שאמר וימן ה׳ אלהים בי נעשו שתי פעולות יחדיו רחמן‬ ‫העלאת הקיקיון ודין להבראות התולעת להכותו וזה שאמר ויעל מעל יונה רוצה‬ ‫לומר שעלה כל כך רתב בעליו כדי לכסות מעל ליונה וכמו שזכרתי לחז״ל רוחב כל‬ ‫עלה ועלה ארבע זרתות וטפח שיכולין ארבעה בני אדם להסתר תחת עלה אחד‬ ‫מעליו וזה שאמר ויעל מעל ליונה יותר משיעור יונה שהרי היה בו כדי לסוכך על ד׳‬ ‫בני אדם וזה שאמר ויעל מעל ליונה במ״ם מעל היא מ״ם יתרון להציל לו מרעתו‬ ‫הקדוש ברוך הוא זאת תולדת וימן ה׳ שהוא רחמים שעלה הקיקיון מעל ליונה וכו׳‬ ‫אמנם הרד״ק שרמזתי לך באמרו אלהי״ם הוא בי וימן האלהים תולעת והיה זה‬ ‫בעלות השחר של יום ראשץ כי מאז היה מוכן ומזומן התולעת ליום המחרת ולזה‬ ‫הזכיר וימן אלהים רות קדים תרישית שהיה רוצה לדון ליונה כדי שישאל נפשו למות‬ ‫ולזה ויאמר אלהים ההיטב חרה לך וכו׳ וכשהשיב היטב חרה לי עד מות למדה מדת‬ ‫רחמים םניגוריא על אנשי נינוה תה שאמר ויאמר ה׳ אתה חסת על הקיקיון שכל‬ ‫תכלית הוית הקיקיון היה לכלותו על ידי התולעת כדי שיצטער יונה היטב ויאמר לו‬ ‫השם יתברך אתה חסת וכו׳ תהו טעם המצא הקיקיון והתולעת יחדיו כמו שרמז‬ ‫באומרו וימן ה׳ אלהים קיקיון ובו׳ ולזה אמר וימן האלהים בה״א לרמת על אלהים‬ ‫הנזכר שהשתי הזמנות היו יחדיו כדפרשית לו כן ברוח קדים חרישית שזו היתה‬ ‫הזמנתה לשעתא בעת שיבא הקיקיון הזמץ רוח קדים‪.‬ויתעלף כמו תתעלפנה‪ .‬אמרו רבותינו בשעה שמנשבת משתקת כל‬ ‫הרותות מפניה‪ .‬‬ ‫וכן הרד׳׳ק ז״ל כרבי מריגום וכן תרגם יוגתן שתיקתא ורוח קדים חמה ותך הרוח‬ ‫והשמש ותתעלף יגעה נפשו נבהלה מאד עד שלא יכול לעמוד על עצמו וכן פירש‬ ‫בספר עמוס תתעלפנה ובן בדחז״ל שמאי יתעלפ׳ ובן מהרי״א ז״ל‪ .‬ויתעלף פשמייר בלע״ז עד‬ ‫כאן‪.‬ותכם בצעיף ותתעלף שהתעלף‬ ‫בבגדיו עד כאן‪.‬‬ ‫ויהי כזרוח השמש רש״י ז״ל חרישית‪ .‬שתיקא‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל רוח קדים ממזרח חרישית‪ .‬‬ .‬ומה שאמר ויתעלף‬ ‫בהכנסת הרוח חיוני בלב עד שישארו האיברים )כרותים( נבמתים[ עד שיונה בראותו‬ ‫כי הגיע עד שערי מות שאל את נפשו למות כלומר שאמר לנפשו צאי ממני כי טוב‬ ‫מותי מחיי פן אראה ברע אשר ימצא את עמי עד כאן‪.‬אמר רבי מרינוס שהייתה חזקה ומשמעת‬ ‫שאון עד שתחרשנה האזנים‪ .

n r‬מין האדם מדבר כסו שאפר יצרתיו אף עשית^ אלא לפי‬ ‫‪1. 1‬‬ ‫•‬ ‫‪.‬בין כפו‬ ‫בן וכן בן גון ובין לילח כסו בן לילה כסו בן חדש כן עשרים ופי' בן לילה כי ובלילה אחה עפה וכלילה האחר׳ אבד בסוף הלילה כי‬ ‫בעלר השחר הוכה וייבש‪< :‬יא>ואגי לא אחוס״חרבחמשחי׳ עשרה רכוא‪.3‬אשרי לא.‬כמו ‪ p‬לילה לא גדל אלא‬ ‫לילה אחד‪ .‬שלא חמאי חחכסים שבחם אמר ה פ » ק על ישראל‪ :‬אשר לא עמלה כוולא‬ ‫גדלהו‪ .‬קטגים‪ ..‬כמכול סמיע׳ ה ח ס וחוס‬ ‫השמש‪ :‬וישאל את גפשו‪ .‬הנה אסה מסת‬ ‫וממעלת מל אכידת הקיקיון אשל לא עמלת בו במלישה ובזליעה ולא גדלת אותו להשקותו ולזכלו כי הדיו שאדם מס וטצסמל על‬ ‫אכידס לצל שסמל בו ולא כן יומס ויצעעל סל אבידס לבלשלאעעל בו‪ :‬שבן לילה ה י ח ‪ .‬ל״ל הלא י‪1‬הל‬ ‫כלי יקר‬ ‫ויאמר אלי״ם אל יונה ובו׳ ויאמר ה׳ אתה חסת ובו׳ ואני לא אתום וכו׳ רש״י ז״ל‬ ‫לא עמלת בו‪ .‬אמל‪ -‬אל נסשו טוכ מותי ממיי וזהו סל כי‬ ‫מולה מאל מתוקן* מעימות ה מ ס וניצולי השמש וסכל יסוריס הרכה‪:‬‬ ‫<ס( ה ה י ס ב ‪ .‬מלשק מס וממלה‪ :‬ע ס ל ה ‪ ..‬‬ ‫ויתעלף‪) .‫כלי יקר‬ ‫‪40‬‬ ‫חתום‬ ‫‪ ^yrSJS‬מ ס ע ל ף ו ^ א ל א ת ^ ל ^ ת ר ^ ר‬ ‫ויאמר ‪v:‬אלהים אל־־‬ ‫טובמותימחיי‪:‬‬ ‫>™‪mnm‬‬ ‫־ ־‪-‬‬ ‫״‪.‬כה״א השאלה ששאל לו אס מאד מלס לו סל אבלן‬ ‫פמיקיון‪ :‬עד מ ו ח ‪ .‬שבן לילה‪ .‬מל׳ עמל‬ ‫ויגיעה‪ :‬גדלהו‪•.‬הדבר שיעמול בו חאדם חוא עעב יוהד כ א ב ת ואעיפ‬ ‫•שהאל ית׳ לא עסל ביעידת חגבראים דברח חודה כלשק בגי אדם להבין חשוסעים ‪ :‬שבין לילה היה ובין לילה א כ ד ‪ .‬ל״ל הלא נינוה היא מעשי יד• ואין אני לא אמוס מל עיר גדולה כ!את‪ :‬הרבה וגי׳‪ .‬מנין הצמחה‪ :‬שבן‪ .‬כמו תתעלפנה ותפס צ יף שעה להוסיף לו *רה על *רחו כחום השסש ופי חרישית חזקת‬ ‫‪ y nr nrt‬שנעשו מ י אדם כחדשים בגשיבחח ות״י שתיקתא ודוח קדיש‬ ‫\‪(n‬‬ ‫•׳י״״ייוי״ י י ״ ־ י י‬ ‫היא חםה וחד השמש חרוח והשםש‪ :‬ויחעלף‪• .‬פשמייה״ר בלע״ז(‪) :‬י( לא עמלת בו‪ .‬י ‪ -‬ן ‪IT -‬‬ ‫•‬ ‫ת‪5‬יף לך על ס י ק י ו ז‬ ‫מ»י מלא ‪? w‬י יונה ההיטב חרה־לןז על־־הקיקיון‬ ‫ט‬ ‫ע‬ ‫‪ SE&gr. .‬אשר לא ידע‪ .‬שאל וכקש אס נפשו להפלד ממס‬ ‫לממן ימות ‪ :‬ויאמר ‪ .‬ל״ל ועוד שכלילה אמת גידל וצממ ומיד‬ ‫•בלילם אסת שאמליסנאבד כי כעלות השמל הכהו התולעת עד לא זלחה סשסש וכאומל הלא אין לסוס על לבל הנעשה מהל ולא עמל‬ ‫ומן רכ‪) :‬יא( ואגי לא אחוס‪ .‬‬ ‫‪ Vn‬רפה‬ ‫רש״י‬ ‫‪.‬ובהמה רבה‪ .‬י^«< י״!«י‪ -‬י « י \ י * ‪1‬‬ ‫י‬ ‫ליבש וכעלות השחר כולו יכש מל כן אמר שבן נינה היה ‪ 5‬שישראל מכירים בכבוד האל יותר משיאר מין האדם זולתי‬ ‫<ילה אכל‪) :‬יא( ואני ‪ .‬ויאמר‬ .‬שתים עשרה רמא ‪ .1‬‬ ‫‪* » U m‬יי!•‬ ‫\‪> #• n.‬בחרישה וזרימה והשקאת מים‪ :‬שבן לירה כמו בין כילה לא גלל‬ ‫רדיק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫שתחרשנה האזנים‪ :‬ויתעלף‪ .‬וס‪0‬א‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪.‬אדם יוחד מי׳כרבוא אדם ויבוא הוא י׳ אלפים וכלת משתי׳‬ ‫סצודתציון‬ ‫<מודח דוד‬ ‫גיצוציו‪ :‬ויחעלף ‪ .‬השם שם משל לנביאו בעבור שחרה לו כי נחם השם‪ .‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪I .‬הכתזכ ונבהלה כאד עד שלא יכול לעמוד על עצמו כ ת ב הו»ס וכםע*‬ ‫לבר דרך שיכינו השומעים כי השם לא יעמול ככל הכריאות י»אח רוחו כמו שפי׳ חהעלפנח כספר עמוס וכן כדברי מיל‬ ‫‪ ' ^ ^ J S ^ J ^ r X ^ SS‬א ‪ £‬מ ‪"?55 £‬‬ ‫והנה הפעם אחה חסתה על לבר לא פשית יאיי‬ ‫״ ם ^ ‪£‬‬ ‫^ י ם‬ ‫* י מל מעשי ומלח בן בחירק כמו בזנין והיה אם בן הכות‬ ‫׳הרשע והנה לא שמח כקיקיון רק יום אחד מהבקר עד הערב שכתוב‪-‬מלא כל חארץ כבודו וכיש מין האדם כמו שכהיב‬ ‫•והנה היה מתחילת הלילה החל שיגדל עד הבקר ולערב החל ולכבודי בראהיו ואע״פ שפירשנו זח על ישראל מכל מקים על‬ ‫‪A l‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ג‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ם ‪ n‬מ‪r‬‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ל א א ח י ס‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫‪w‬‬ ‫א‬ ‫‪ .‬‬ ‫אדם ‪.‬כן מויכ״ק כמו כן כסגי״צ‬ ‫וכן ק נון)יהושע אי( ול״ל כ‪:‬מן לילה וכן לבש כן שגסי)ויקרא‬ ‫י״כ(‪ :‬אבד‪ .‬בגי אדם גדולים ודעתם כבהמה‬ ‫שאיגם מכירץ מי בראם‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל ויאמר‪ .‬בחרישה תריעה והשקאת מים‪ ..-..עמלת בו ולא גדלתו שבך‬ ‫י י ן * * ״ ‪ :‬לללההיהובךלגלהאבד‪ :‬י«ואני לא‬ ‫**י מואן״ימ• אחוס על־־נינוה העיר הגדולה אשר‬ ‫™ ‪ r J r W‬ייש־בה התנה מ‪$‬תיכדע‪%‬ה ר‪£‬ו‬ ‫י<‪6 61‬זס‪»» .‬עד באן‪.‬געח ג פ «‬ ‫*תתעלף שהתעלף בעליי • ) י( ייאמי י‬ ‫לנביאו בעבור שחרה לו כי נחם השם‪) :‬י( ויאמר‪ .‬ערן סלשוס והעדר הרגכס כמו כנין עולפו‬ ‫)ישמיס ג״א(‪) :‬י( ח ס ה ‪ .‬הוא משלת אלסים‪ :‬רבה‪ . .‬ל״ל השמש‬ ‫השליו ניצוציו טל כאש יונה‪ :‬ויהעלף ‪ ..‬מרובה‪:‬‬ ‫מ פד שהים ממליש אס סאזניס ‪ :‬ו ח ך ח ש ם ש ‪ .‬מד שאכסל כמיתה כעכול זה או ל״ל עד המיסה ימרה לי ולא אנחה כל ימי מולם‪) :‬י( אהה ח ס ה ‪ .‬נאבד ן)יא( רבו‪ .

.‬‬ ‫והרד״ק ז״ל אתה תםת על הקיקיון ואף על פי שהוא לא חס על הקיקיון אלא מפני‬ ‫צערו כן הקדוש ברוך הוא חס על נינוה מפני כבודו כי הנבראים הם כבודו כמו‬ ‫שכתוב מלא כל הארץ כבודו וכל שכן מין האדם כמו שכתוב ולכבודי בראתיו ואף‬ ‫על פי שפירשנו זה על ישראל מכל מקום על מין האדם מדבר כמו שאמר יצרתיו אף‬ ‫עשיתיו אלא לפי שישראל מכירים בכבוד האל יותר משאר מין האדם זולתי התכמים‬ ‫שבהם אמר הפסוק על ישראל‪ ..‬כולל זכרים ונקבות‪ .‬יותר מי״ב רבוא אדם ורבוא הוא י׳ אלפים ומלת משתי׳ במאריך המ״ם והשיץ‬ ‫איגה דגושה‪ .‬אך בפסוק ההיטב חרה לך על הקיקיון ]לכן‬ ‫הוכיתח השם יתברך ליונה מדידיה ]לןדידיה שכיץ שהוא שאל למות כמו שאמר כי‬ ‫טוב מותי מחיי אם כן לא היה לו לשמוח כקיקיון המציל לו מרעתו והמאריך לו חיים‬ ‫שבזה מראה שחפץ הוא חיים ואוהב ימים לראות טוב וכן לא היה לו ]להעצב[‬ ‫ביבשנו[ תה שאמר ההיטב תרה לך על הקיקיון‪ .‬ויונה השיבו האמת שהיטב חרה לו‬ ‫עד מות רוצה לומר לפי שהיה מכלל עד המות ומסיר לו הצער אבל אץ הכי נמי‬ ‫]דלעולם אומר לך שהמות הוא היטב האמנם חרה לי מהקיקיץ לא מפני המות אלא‬ ‫בעבור העונש והצער שאסבול עד המות הנה אם כן המות טובה היא אבל צער‬ ‫השמש קודם המות הוא אשר חרה לי[)מן המחכים למות ואימא‪ ..‬‬ ‫והנה הטעם אתה חסתה על דבר לא עשית ואיך לא אחוס אני על מעשי ומלת בן‬ ‫בחירק כמו בן נון והיה אם בן הכות הרשע‪ ...‬שהם קטנים ולא ידעו בין‬ ‫ימינם לשמאלם ואין בהם תטא ואין להם עונש אלא בעבור האבות וכיון שהאבות‬ ‫שבו הנה הם בלא עונש וכן בהמה רבה )כהראב״ע( והבהמה אץ לה עונש תכות ועל‬ ‫כל אלה ראוי לחוס ולחמול וכל שכן על רבים עד כאן‪.‬אשר לא ידע‪ .‬אשר לא עמלת בו‪ .‬אדם‪ ...‬עד כאן‪ ..‬‬ ‫וכן בקירוב מהרי״א ז״ל‪ .‬הפסוקים‪ .‬ולפירושו קשה במה שאמר ובן לילה‬ ‫שמהלילה החל ליבש ולמה יבש בלילה והלא לא הוכה בתולעת כי אם‪ .‬והנה לא שמח כקיקיון רק יום אחד‬ ‫מהבקר עד הערב והנה היה מתתילת הלילה החל שיגדל עד הבקר ולערב החל‬ ‫ליבש וכעלות השחר כולו יבש על כן אמר שבן לילה היה ובן לילה אבד‪ .‬הדבר שיעמול בו האדם הוא‬ ‫עצב יותר באבדו ואף על פי שהאל יתברך לא עמל ביצירת הנבראים דברה תורה‬ ‫כלשון בני אדם להבץ השומעים‪ .‬במחר לא‬ ‫בלילה שאינו באיבו לא‪.‬שלא תטאו גם בהמות והנה דרך סברא בי נהפכת כמהפכת סדום כי‬ ‫הדבר הזה ידוע בכל העולם‪ .‬הכתוב דבר דרך שיבינו השומעים בי השם לא יעמול בבל הבריאות‪.‬וכדהראב״ע בקירוב‪ .‬ואני שתים‬ ‫עשרה רבוא‪ .‬בין לילה כמו בן ובן יהושע בן נון ]ובן לילה כמו בן‬ ‫לילה[ כמו בן חודש בן ]עשרים[ ]ופי׳[ ובן לילה )היה( ]כי[ בלילה אתת צמח ובלילה‬ ‫האחר אבד בסוף הלילה כי בעלות השחר הוכה וייבש‪ ..‬הקיקיץ המגץ עלי‬ ‫עד המות( והיא תשובה ניצתת והקדוש ברוך הוא דץ לו קל וחומר ואני איך לא אתוס‬ ‫על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם ובו׳ רצה לטעון‬ ‫זה לפי ]שןשבו בתשובה מעט שאם היה ששבו בתשובה שלימה מכל כלל פשעיהם‬ .‫יונה ד‬ ‫‪41‬‬ ‫ה׳ אתה חסת‪ .‬הרבה‬ ‫מי״ב‪ .

.‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק כמו שדקדק‪ .‬שאל אראה ברעת ישראל חלילה פורענותם או זלזולם‪ ....‬שהם קרובי תשובה וישראל קשה עורף לחדל‬ ‫ואם מצד מהרי״א שאמר‪ ....‬הזה אשר אני שואל אותו לא מצד עצמו היות טוב אלא היטב תרה לי‬ ‫עד מות‪ .‬אפשר לתקן לשון ההיטב‪ ..‬לא על הקיקיון‪ .‬כן הוא יש תימה גדול ההיטב חרה לך מה החרון‬ ‫הזה אשר חרה לך על הקיקיון‪ .‬והיה לו יתברך להפכה בסדום ועמורה‬ ‫ובפרט בהיות נמשך מהתראה זו נזק‪ ......‬השיב גילוי דעתו ואמר שמה שחרה לו הוא צער עד מות אבל‬ ‫המות ששאל‪ .‬אתה‬ ‫בוחר מות‪ ......‬התך שלי‬ ‫על ההיטב חרה לך כי הטיב חרה לי הוא עד מותו אבל תמות עצמו‪ ...‬אפו ומטה הוא בידו יתברך לזעמו על ישראל ולזה חזר‬ ‫עתה לשאלתו הראשונה וישאל‪ ....‬בחיי צער שכן אתה‪ .......‬פירכא בקל וחומר אם אני חס על הקיקיון הוא מפני‬ ‫התועלת שהיה מקבל ממנו‪ .‬שמתחלה חרה לו השליתות לאנשים‬ ‫רעים וחטאים באלה למה יתרה בהם והם‪ ....‬והחזירוהו וטען טענה חלושה אשר יש‬ ‫בה הרבה משתים עשרה עשרה רבוא אדם וכר‪ ...‬אתה יתברך ויתעלה לא תקבל תועלת מזולתך האם‬ ‫למעלה ידיק תכםוף חלילה לך וטענת‪ .....‬ויאמר היטב חרה לי עד מות‬ ‫רוצה לומר‪ ....‬למות ההיטב כל בך חרה לך על הקיקיון ששאלת נפשך למות ויאמר‬ ‫טוב מותי מחיי‪ .‬היה מפני ישראל‪ .‬לך מצד חרונך על‬ ‫הקיקיון לא‪ ..‬אין לה שייכות עם נינוה ולמה לא טען השם‬ ‫יתברך ואיך לא אחוס על נינוה העיר הגדולה‪ ..‬ההיטב חרה לך על הקיקיון כאילו רוצה לומר ליונה האם כל החרדה הזאת‬ ‫אשר תרדת‪ .‬בזאת‪ .‬והלא היא טובה לך והיה לך ל‪ .......‬מותי מחיי זה לא‪ .‬לפי ששמע השם יתברך דברי‬ ‫יונה ששאל נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי‪ .‬יוכיח שהיו כמה ובמה נערים ולא‬ ‫חס עליהם שהם קושיות חזקות וצריך תירוץ נכון‪ ...‬תה שאמר ההיטב בלשון תימה ויונה‪ ...‬שידועה היא כוונתו של יונה לפניו‬ ‫יתברך שלא יתכן כל זה על יבישת הקיקיון‪ ....‬‬ .‬מדרכם הרעה שאפילו מציאה מצאו‬ ‫והחזירוה ומריש הגזול שבנאוהו בבירה ק‪ ....‬נפשו למות לא מצד אבדת הקיקיון עצמו ולזה בדי לתווך וכוח‬ ‫עמו‪ ..‬המות עצמו‬ ‫רע חרה לי ולא טוב והיטב חרה לי‪.....‬הוא כי יפה‬ ‫שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה וכר ובבחינת האחרית‪ ..‬כיון שלא היתה תשובה כוללת ועם כל זה השיב הקדוש ברוך הוא שראוי‬ ‫לחוס עליהם ואף על פי שהם עובדי אלילים כי הם עם הדומים לחמור על כל כלל‬ ‫יושבי נינוה אמר אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבוא אדם אשר בולם הגדולים‬ ‫לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה כבהמות נדמו ולא יענשו לא כן ישראל‬ ‫שעמדו על הר סיני שקבלו דת ותורת אמת)אם יעבדו עבדי האלהים( ]ונצטוו על‬ ‫הע״ז ושמעו מפי הגבורה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אין ראוי לפטרם בענין‬ ‫הע״ז כמו לאנשי גיגוה[ עד כאן תורף דבריו‪...‬על הקיקיון בי צער הקיקיון הוא עד מות ולא עד‬ ‫בכלל בי‪ ...‫‪42‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫אם כן היה לו לשם יתברך לטעון ואני לא אחוס על נינוה אשר שבו בתשובה שלימה‬ ‫אלא ודאי מע״ז לא אלא מהחמס לבד הוא ששבו ולזה היה טוען ומערער יונה‬ ‫עליהם‪ ...‬בענין הקיקיון נתעסק יונה ושמת ועתה חזר לענין‬ ‫ראשון מצד ההת‪ ..

01‬‬ ‫‪.‬‬ ‫״׳* ‪* m‬‬ ‫«‬ ‫לשםאלם ואין כחם חםא ואין לחם עונש אלא בעבור ח ו‬ ‫וכיח שתאבות שבו חנה חם בלא עינש ובן כחסח רבה שיש בעיר וחבחסת אין לת עונש חכות ועל כל אלח ראוי להומ‬ ‫ולחסול ובל שבן על רבים‪:‬‬ ‫א נ‬ ‫‪w‬‬ ‫ת‬ ‫‪w‬‬ ‫מצורת דור‬ ‫•י״כ זנו׳‪ :‬אשר לא ידע‪ ....‬ר‪.‬‬ ..‬יחדיו הקיקיון והתולעת להכותו ואגי לא אחוס על גיגוה וכו׳ דהייגו‬ ‫לשלחך בשליחות אשר שלחתיך להחזירם למוטב העיר הגדולה‪ .‬לא ידע בין‬ ‫ימינו לשמאלו וגם בהמה רבה דכתוב אדם ובהמה תושיע ה׳ אם כן איך אני לא‬ ‫אחוס על נינוה לשלות לה נביא ומתרה בהם כמוך כי בל תרעומת יונה היה שלא‬ ‫יחוס השם יתברך‪ ..‬‬ ‫פורענותס וכשיחזרו לסודם בא נ ו ז ס וניבא עליהם פורענות‪ ....‬ששבו בתשובה דין הוא‬ ‫שתבוטל הגזרה אבל תרעומת יונה הוא אעיקרא דדינא שלא‪ ..‬בני אלם גלולים‬ ‫איניוי י‬ ‫ידע כ‬ ‫תשא את הסוכה והקיקיון משם‪) :‬יא( אשר לא‬ ‫‪.‬שחם קשנים ולא יילי ח‬ ‫ב‬ ‫יםינפ‬ ‫‪...‬‬ ‫מינ‬ ‫«׳« ‪ 1‬ן ח ״ ׳‪.‬שבח לדר מעונה‪:‬‬ ‫אבן עורא‬ ‫רד״ק‬ ‫במאריך המ״ם וחשי״ן אינה ת ו ש ח ‪ :‬א ד ם ‪ ..‬וחואיל ואינם יודעים בין סוב לרע‪ ..‬ועל זה השיבו השם יתברך שראוי לחום עליה ודור המבול כבר‬ ‫התרה בהם במה שצוה‪ .‬שגתגדלה בזמן רב‬ ‫לא כמו הקיקיון שהוא הבל אשר לא עמלת בו ולא גדלתו לא כן גיגוה העיר‬ ‫הגדולה בכמות ואיכות וגידלתיה מימי קדם עד‪ .‬אשל כלא׳ מהם ליייי יולמ לסמדן בין‬ ‫ימימ לשמאלו וסם הקטנים שאין למשוב להם מון ואין בהם עונש‬ ‫אלא בסבול האמת וכיון שהאבות שבו הנה הם בלא סמש ולן בהמ<ז‬ ‫רבה שיש כה בפיר שאין להם עונש וטל כל אלה ראוי לתום ולחמול‪.‬גתגדלה אשר יש בה הרבה משתים‬ ‫עשרה רבוא רצונו לומר יש בה הרבה פגים משתים רבוא והם י״ב פעמים י״ב רבוא‬ ‫בני אדם כנזכר לעיל בפסוקים ויקח יונה שהיו י״ב שווקים ובל שוק ושוק י״ב רבוא‬ ‫וכמו שדקדקתי שם לשון הרבה ולא אמר יותר משתים עשרה‪ .‬תיבה כדי שכל עובר עליה ישוב וישרוק כי יתן אל לבו‬ ‫יקרבו פקודות ויבאו כמו‪ .‬והם לא שתו לבם אדרבה היו שוחקים על נח ומקללים‬ ‫ומתרפים אותו לומר‪ ...‬וכן הוא אומר משא נינוה ספר ‪ ptn‬נחום האלקושי ו‬ ‫‪n‬‬ ‫״ ל י י ן ס‬ ‫ח פ א ן ן ם‬ ‫ן ל פ י‬ ‫ש‬ ‫! ז מ‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ב א‬ ‫‪m‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ו ו י‬ ‫י ו נ ח‬ ‫נשלם פירוש ספר יונה‪ ...‬בשר ודם אכזרי וחסת אני ה׳ הרחמן ואני לא‬ ‫אחוס זה לא יתכן אלא רחמים‪.‬לא אחוס על נינוה בהווה ובעתיד לקיים נינוה העיר‬ ‫הגדולה אשר הוא מצויה ועומדת‪ .‬סטם ‪:‬‬ ‫ולעתן כבהמה שאינן‬ ‫מוקד יבהםה רבה‪ .‬אומר אתה חסת על הקיקיון שבבר נאבד מן העולם ומה‬ ‫דהוה הוה ואיך אם בן‪ .‬‬ ‫תם ונשלם ספר יונה שבח לאל שוכן מעונה‪.‬לי לשלוח שליתות‬ ‫להחזירם למוטב ועל זה הוא שמשיבו אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא‬ ‫גדלתו זאת ועוד שלא הרגלת בו זמן רב בדי שתצטער על אבידתו שבין לילה היה‬ ‫ובין לילה אבד עצמו שהיה בו בין לילה אבד בדפירש רש״י באומרו וימן ה׳ אלהים‬ ‫שההזמגה‪ .....‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫ואמר לו השם יתברך ברחמיו ויאמר ה׳ אתה חסת על הקיקיון וכר לפי שכל‬ ‫תרעומת יונה לא יתכן שהיה על ההצלה ובטול הגזרה‪ ..‬אדם אין אדם בכל‬ ‫מקום אלא שלם כמו שאמרו תז״ל אדם אתם קרואים אדם וכו׳ ומלב‪ ..‬‬ ‫‪..‬ייה«‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪nOHDI‬‬ ‫מ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|T -‬‬ ‫•״ ‪VT‬‬ ‫רש״י‬ ‫טהר״יקרא‬ ‫ידמן אלחים רוח נדולח שמשחית יסחריב בל הרוחות ליוניו אלא לילה אחל ‪) :‬יא( אשר לא ידע וגו ‪ ..‬לבך‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫‪.‫‪4S‬‬ ‫חתום‬ ‫מנה ך‬ ‫אד־םאשר לאזדעביןץפדנולש^לו י ״ ^ ל י ־‬ ‫ת״אימ«הי»‪» ...‬אתי אלא בביתיה דההוא גברא ובפרט כשמת מתושלח וכח‬ ‫הקל וחומר הוא גדול מזה‪ ..‬‬ ‫לשמאלו‪ .‬כולל זכרים גם בהמות והנה דרך סברא כי נהפכת כמהסכת םלום כי‬ ‫הלבר ה!ה ילוע בכל העולם ‪:‬‬ ‫‪ : irapr‬אשר לא ידע‪ .

.

‬‬ ‫והראב״ע ז״ל זה הנביא היה נזכר בספר ירמיהו ונבואתו על כל ישראל עד כאן‪.‬חז״ל מיכה דבר עמו אחר כולם בי הושע דבר ה׳ עמו‬ ‫קודם כולן תהו תחלת דבר ה׳ בהושע וכר ורש״י ז״ל המורשתים מעיר מורישה‪.‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל ומרשה מעיר יהודה והתנבא בימי שלשה מלכים אלה יותם אתז‬ ‫יחזקיהו מלכי יהודה ובימי מלכי ישראל שהיו בימים ההם ואם לא זכרם הרי הוא‬ ‫אומר אשר חזה על שמרון וירושלימ והרי הוא כאילו זכדמ עד באן‪.‬‬ .‫‪45‬‬ ‫™״‬ ‫־«ז־»^‬ ‫מיכה א‬ ‫א ד כ ר ־ י ה ו ה ו אשר דדה אל־מיכה‬ ‫ה ^ ^ ן י י ^ ^ ן ם אחז מי־^יי״י‬ ‫ןחזק‪:‬ה מלכי יתרי׳ א^ר־הזח על־ ‪$ ^ ? S‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬מעיר מרישה‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫י‬ ‫כלי יקר‬ ‫דבר ה׳ אשר היה ובר‪ .‬מן מליבה והיא מעלי יהודה ‪:‬‬ ‫יכלאל כללן שאמר כהושע וכעמוס וזהו לסי שהיה‬ ‫מ א ק יסודה ולא ניכא כאלצוס מלט ישלאל כדק־ שגכאו הוכע ועמוס‪:‬‬ ‫פ ו ד ש ת י ‪:‬‬ ‫א)א(‬ ‫רש״י‬ ‫דבר ו ג ו ה ם ו ר ש ת י ‪ .‬ונכון הוא‪.‬ועכ״ז לא זכר לסלוח הנכואה לימי מלכ•‬ ‫א )א(המורשתי‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל לפי שנביא זה היה ממרשה אשר ליהודה ואם בן הוא משבט יהודה‬ ‫לזאת לא העלה שם מלכי ישראל על שפתיו עם היות אמת אשר נתנבא על מלכי‬ ‫ישראל כי אינם מלכים בעיניו כי אם אוייבי ה׳ לזאת הסיבה לא זכר ישעיהו תנביא‬ ‫כי אם מלכי יהודה לא מלבי ישראל אבל הנביאים שהיו מעשרת השבטים היו‬ ‫חולקים כבוד למלכי ישראל במו הושע שהיה בן בארי ]משבט הראובני[ הזכיר מלכי‬ ‫ישראל וכן עמוס שהיה משבט אשר עד כאן‪ .‬שהיי‪ .‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫י‬ ‫<* ד ב ר ה׳ אשר חיה אל מיכה המורשתי בימי יותש • יי־׳ א)א( ז ה הנביא היה נזכר בשפר ירמיהו ונטאתי מל כל‬ ‫הנביא מצאנוהו בספר ירמיהו מיכה המורשתי היה‬ ‫נביא בימי חזקיהי מלך יהודה ונקרא מורשתי על שם עירו מרשח כפו שתדנםיונתן דמן מרשה והיא בערי יהודה והתנבי‬ ‫גימי שלשה המלכים האלה יותם אחז יחזקיהויביבי מלכי ישראל שחיו ביסים ההם ואש לאזכרם הרי אמר א ש ר חזהעג‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫א )א( ע ל שיכרון‪ .‬‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫א ) א ( מ י כ ה חפורשתי‪ .‬זחו ששנעו בסדר עולם ד׳ נביאים‬ ‫נבאו בפרק אחד וכולם קדמו את מיכה שעמים וישעיה והושע בימי עחיהוינבאו ומיכח לא ניבא עד בימי יותש שהיח אחי*‬ ‫‪.‬ממריש־ קייא״י‬ ‫בימי ייתם‪ .

‬והראב״ע ז״ל שמעו עמים כולם‪ .‬״‬ ‫כ י‬ ‫י‬ ‫מגיה‪ .‬ב מ ו ת י ־ א ך ץ ‪ :‬ץנמםוסךךים תחי]יו‬‫והעמקים לתבקעו כדו.‬זאת המלה מופלאה כלשיניט‬ ‫כי לפי למתינו לאמר כלכם וככה כלס תשוט יגיאי‬ ‫גאוגם מיכיהי הנביא אמר בלבר אחאב שמעי עמים כולם‬ ‫ועל דרך סברא כי מיכה איננו מיכיהו כן ימלא כי לורות‬ ‫רבים ניניהם‪ :‬הקשיבי‪ .‬השפלת השליש יהמלכים‪ :‬והעסקים יתבקעו‪ .‫כלי יקד‬ ‫‪46‬‬ ‫חתום‬ ‫י & י ^ מ שמהןויתשלם‪ :‬ב ט ע מ י ם כלם‬ ‫הוה^הקשיבי ארץ ומלאה רהיאד‬ ‫‪ 5‬״ ‪ j‬״ .‬״״ ‪ i‬״ _ ‪.‬כי כן מנהג הכתוב במקומות‬ ‫רבים לכלם ולסרניכם וכן אמר מיכיהו בן ימלא שמעו עמים כולם ומיכה המורשתי‬ ‫שמעו עמים כולם ובנגד ישראל אמר ורבוי עמים כגגד השבטים ובן עמים הר יקראו‪..-. px‬עצ הרמים וגסי הרוה•‬ ‫)ד( כדונג‪ .‬כולם שלא לנוכח‪ .A‬״«‪.‬ריל וזהו אעלי למו אשל הנס‬ ‫‪ ttlr '9‬ממקומו מכסא הרחמים ‪ :‬וירד ‪ .‬מטן שמימה ‪) :‬ג( וד־דך ‪ .‬ל ע ד ‪ .‬לרך משל כי מלואה הס העומ‪.‬מנין המגה יהמשס‪ :‬יחבקעו‪ .J‬‬ ‫™™‬ ‫™ ד *‪* V‬‬ ‫ולורך על בשתי ‪ .‬‬ ‫)כ( שמעו עמים כולם‪ .‬זאת המלה מופלאה בלשוננו בי לפי‬ ‫דעתינו לאמר כולכם וככה בלם תשובו ובואו נא וגם מיביהו הנביא אמר בדבר‬ ‫אחאב שמעו עמים כולם ועל דרך סברא בי מיכה איננו מיכיהו בן ימלא כי דורות‬ ‫רבים ביניהם עד כאן‪.‬ויהי בכם לעד‪ .‬כמו שהדונג נמש מפני האש ק י מ ‪#‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫שמעו עמים כלם ובו׳ רש״י ז״ל‪ .‬‬ ‫עד כאן‪ .‬דאשידין כמלמן‪. « בכם לעדאדןן מהיכלקךשו‪ :‬נכי־־‬ ‫הנהיהוךרצאמ^מור^וךרךעל־‬ ‫^‬ ‫ ^ . £‬ד‬ ‫וכל זה הוא דרך משל על חרבן הארץ והערוה העגומות כאלו‬ ‫חחריס נססו והעסקים נתבקעו וכן אמרוחגעש והרעש הארץ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ומוסדי הריס‬ ‫יתוו‪o< :‬‬ ‫ונמסו‪ .‬הוא משל סל אכדן המון הסס‪ :‬כ ד ו ג ג ‪ .‬‬ ‫שמרון וירושלס והרי‪ .‬מלשון כהיטה‪ :‬כ ח ע ‪.‬‬ ‫ארץ ומלאוה‪ .‬משם ילד וירמוס טל כמתי ארן ל״ל ישפיל הלעיס וגסי הלוח‪) :‬ר( וגמםו החרים ‪.‬מלשין דליכס‬ ‫ולמיכה‪ :‬ב מ ה י ‪ .‬י‬ ‫צורך רק הממם כי בכל מושל ויפשה חפצו וימסו ההרים‬ ‫ברצונו.‬מכעי שוסתן‬ ‫וירושלים שהקדוש ברוך הוא מתרח וםעידבבם בשביל מעשים‬ ‫רעיםשבידכם‪) /‬נ( יו^א מםקוסווירד ודרך על בסהי ארז‪. ‪ ^ .‬‬ ‫חם גיאהגי א ו ץ ‪ .‬הוא כאלו‬ ‫^י«״־ דיי״ ד« יא ^‬ ‫י ל ^ ם כל׳־י^מא^ם״•^‪555‬ק ™ ם י כ י ^‬ ‫ימלה שפעו עסיס כלם ו כ ע ד ישראל אמר ורבוי עמים בעד‬ ‫השבטים וכן עמים הי־ יקראו‪ :‬ארץ ומלואה‪ .A -‬״_‬ ‫י ו‬ ‫‪ .‬‬ ‫סיא משל פ ‪ .‬שעזה‪ :‬מוגרים במורד‪ . .‬‬ ‫מיגרים לשק זיכת מים‪ .‬‬ ‫‪« .‬היא שעוח‪ :‬במים‬ ‫מעדים במורד‪ .‬ארץ ישראל‬ ‫והעם אשר בה ובאמת לארע הקשיבי הוא דדך משל שחרי‬ ‫אמר ומלואה ‪ :‬ויהי ה׳ בכם ל ע ד ‪ . )ד( ונמסו ההרים‪ .‬שנכאתי לכס כשמו והתריתי‬ ‫‪.‬‬‫‪.‬שהיה בהיכל קלשו והם השמים פל כן וירל‪ .‬שעוח‪ :‬כמים‬ ‫‪ftM‬‬ ‫ם‬ ‫‪.‬בדוננ מפני האש‪ .‬מ ^‬ ‫שמעו עמים בלס ‪.‬כי הזהרתי אתכם והודעתי אתכם ־ « •‬ ‫יוצא‪ .‬כי בבר הזהרתי אחכם‬ ‫בשמי‪ :‬מהיכל קדשו‪ .‬רשעי ארע‪) :‬ד( כדוגג‪ .‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל שמעו לנוכח עמים‪.‬ל״ל מן השמים יכיס‬ ‫ללאות להיים לטל ‪) :‬ג( כי חגה ‪ .‬‬ ‫ ‪ u_ I‬״‪v_.‬הגליית הממלאים אותה‪ :‬ויהי ונו׳ לעד‪ .‬דיג כל השבטים כי כל שכוי קמי‬ ‫מ ס ‪ :‬ומלואה‪ .‬ארץ ישראל והעם אשר בה ובאומרו לארץ הקשיבי הוא דרך משל‬ .‬אש‬ ‫השם והוא חרוט ותתגקמנה העמקים כמים מוגרים‪:‬‬ ‫רד״ק‬ ‫וכרמ‪o< :‬‬ ‫‪ £‬״ ״ « » ‪ .‬‬ ‫וי״א כי במתי ארץ רמז לשליסים וככה ונמסו ההרים יאי‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫מהר״יקרא‬ ‫״יי י‬ ‫)ב( ויהי וגי בכם לעד‪ .‬‬ ‫ץ י‬ ‫‪.‬שנבםתי‬ ‫לכס בשמו וסתליתי בכם‪ :‬מהיכל ק ד ש ו ‪ .‬מן חשמימ‪< :‬ג> כי הנח ח׳ יי**‬ ‫ממקומו‪ .‬ופעם‬ ‫ואת הפרשי להכי׳ גזירוחיי כדרך שירת לול באשרפירשתי‪.‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ישראל‪) :‬ב( שמעו ‪ .‬מנין נוכה כמו וטל במותי יללימ׳)הנקיק גי(‪:‬‬ ‫)ל( וגפסו‪ . .‬כן ימסו ההרים וינדו במו סיס הסונרים במקום‬ ‫מצודת ציץ‬ ‫מצודת דוד‬ ‫)כ( הקשיבי ‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‬‫א‬ ‫מ־ם י לינ( י*א מ מ ה ו ת י‬ ‫‪...ג מפני ד&ש‬ ‫רש״י‬ ‫‪.‬משל לנזירה חיהואת מלפניו כאלו היא יוצא ויורד‬ ‫‪ .‬כ ת נ נ ‪ .‬וכן עיני ערה)איכה ג ( נגרות במם אפי)איוב כי( פרץ נחל מעם גר)שם כ״ח( ויגר מזה‬ ‫ו ז י מ‬ ‫ר ר ״ י ז י‬ ‫עחיח‪) :‬ב( שמעו עםים בולם ייתי ה׳ בכש ל ע ד ‪ .‬שנבאתי לכם בשמו והתריתי בכם‪.

‬כי כבר הזהרתי אתכם )רש״י(‪ .‬‬ ‫בי הנה ה׳ יוצא ממקומו וכו׳ רש״י ז״ל יוצא ממקומו‪ .‬לנוכח בני יהודה עם קרובו והוא משבט יהודה שלזה אמר שמעו אנובח[ גם‬ ‫כן בדבריו כוללות בולם שלא לנובח לשאר השבטים אשר אינם עתה נכחו ועל‬ ‫והכל[ אמר הקשיבי ארץ ומלואה שבולם שוים בדומם הזה הבלתי מרגיש וזה‬ ‫שאמר ארץ ומלואה‪ .‬‬ ‫ודורך על במתי ארץ‪ .‫מיכה א‬ ‫‪47‬‬ ‫שהרי אמר ומלואה‪ ..‬יוצא מכסא‬ ‫לדץ לכסא רחמים לישראל עד כאן ומהרי״א ז״ל כתב דלרש״י ז״ל אומרו ה׳ יוצא‬ ‫שיוצא מהרחמים( שם ה׳ אך ממקומו לא נתחוור לו על פי דרשת חז״ל והוא סוד‬ ‫נשגב לדעת על דרך ברוך כבוד ה׳ ממקומו‪..‬תכר שבסיבת אותו הסתלקות ירד ודרך על במותי ארץ‬ ‫והוא משל לשרים ומלבים הגבוהים במעלותם עד שידרכם וירמסם וישפילם לארץ‬ ‫עד כאן‪.‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל ויהי בכם לעד‪ ..‬‬ ‫והרד״ק ז״ל יוצא ממקומו‪ ....‬משל לגזירה היוצאת מלפגיו כאילו הוא יוצא ויורד‬ ‫ודורך על במותי ארץ וכן ויט שמים וירד וכל זה הוא דרך משל על חרבן הארץ‬ ‫והצרות העצומות כאלו ההרים גמסו והעמקים גתבקעו וכן אמר ותגעש ותרעש‬ ‫הארץ ומוסדי הרים ירגזו עד כאן‪.‬מכסא הרחמים לכסא דין‪.‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל אך במה שאמר מהיכל קדשו של בית המקדש ולפי שהתראתו‬ ‫כוללת לשבטים כולם אשר לא היו עולים לבית המקדש עם בל זה יהיה ה׳ בכם לעד‬ ‫מהיכל קדשו משם יעיר על בל אשר התרה בהם עד כאן‪.‬‬ ‫והראב״ע ז״ל יוצא שהיה בהיכל קדשו שהם השמים על כן וירד וטעם זאת‬ ‫הפרשה להביא גזירותיו כדרך שירת דוד כאשר פירשתי‪ .‬‬ ‫ולעד״ן לפרש הפסוק הזה מקושר עם הפסוק הקודם שאמר שמעו עמים על‬ ‫השבטים כגזבר לעיל ואמר אליהם גוכת שמעו וכלל כל העמים שבעולם תה שאמר‬ .‬רשעתם ואמר איך יהיה כעדות הזה והוא כי הגה ה׳‬ ‫יוצא ממקומו כלומר שיסלק שכיגתו מאותו מקום של היכל קדשו והסתלקות שבינתו‬ ‫יעיד על רשעתם ופשעם‪ .‬‬ ‫מן השמים עד באן‪.‬מהיכל קדשו‪.‬בקרבכם קדוש או אמר ויהי‬ ‫ה׳ בכם לעד על ארץ ]ומלאה[ שאמר על בלל עשרת השבטים ומלכי ישראל אמנם‬ ‫ה׳ מהיכל קדשו אמר על מלכי יהודה ושבט יהודה ובנימץ ובזה מובן כפל הזכרת‬ ‫שמות הקדש אבל ק״ק אומרו ויהיה בכם לעד לנוכח‪.‬ויש אומרים כי במתי ארץ‬ ‫רמז לשליטים וככה וגמםו ההרים ואין צורך רק הטעם כי בבל מושל ויעשה חפצו‬ ‫וימסו ההרים ברצונו‪ .‬מפני אש‪ .‬העם אשר בקרבה שוים אל הארץ אמנם כנגד יושבי ירושלים‬ ‫דבר לנוכת ואמר ]ויהי אדני[ בכם לעד ה׳ מהיכל קדשו‪ .‬על הרמים וגסי הרוח עד כאן )והראב״ע ז״ל‪ ..‬‬ ‫ולעד״ן במה שאמר שמעו לנוכח וכולם שלא לנוכח בכוונה נכונה להורות שדבריו‬ ‫אלה ‪ ..‬ויהי ה׳ בכם לעד‪ .‬אשר השם והוא חרונו ותתבקענה העמקים כמים‬ ‫מוגרים עד כאן‪.

A. . . .‬שבראש מלכותו שומרון‪ :‬ומי במות יהודה הלוא ירושלימ ‪ . . .‬רתח לומר מלך שומרון כי מלכי‬ ‫וככה‬ ‫הפעם‪.‬שומרון וירושלים היו סספיקין דפוסי ע״ז לכל‬ ‫האומות וכן הוא אומר שנתקלקלה שוסיון ״( נתברכו שכניה שהשכנים חיו נוטעים בשומרון כרמים ‪ . :‬‬ ‫יעקב‬ ‫פשע‬ ‫שרש‬ ‫היה‬ ‫זמי‬ ‫עשה‬ ‫מי‬ ‫פשע‬ ‫מי‬ ‫וזה‬ ‫היית‬ ‫מי‬ ‫העגלים‪ :‬הלוא שומרון‪ ..‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪i.‬כמקום » ימסזרו בארצוס ססכו״ס‪) :‬ה( בפשע‪ .‬״‪. . .‬‬ ‫ל‬ ‫‪/‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪ ..‬פשע יעקב הוא עשרתהשכםים‪:‬‬ ‫‪.-‬‬ ‫י ־ ד ‪• T v‬ו‬ ‫רשיי‬ ‫י‬ ‫מהריי קרא‬ ‫מתרים כמורד‪ . .‬י‬ ‫‪.‬חרבה לכך נוטעים בה כרמית אבל אם סבורים ליישבה ולשבת‬ ‫גח לא ינוחו לשום אדם לנטוע בה כרמימ ‪) :‬ו( והנרתי לני אבניה‪ .!1.‬מלשון גמיעה‪ :‬וחגרתי‪ . 1 . .‬שתמו­‬ ‫ג‬ ‫‪ 0‬א ח‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫«‬ ‫‪A«\ A‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪M r‬‬ ‫\‪ ^fM‬ייח רמו‬ ‫‪£‬‬ ‫ש ר א‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫׳‬ ‫^ גנים כמו ער שהלותא )בראשית ל׳ א(‪ . .1‬‬ ‫זויו סונעים עבודת העגלים ישראל לא היו עובדים אוהס כיש ‪ .‬ללגיריו לחהלא ‪ .‬כי חיחה חד יכשיהרסו בגיגח יגידו אבגי חבגין ‪ p‬ההר אל חגי‪ :‬ויסודיח אגלח‪ . . .‬לפי ששסתן'הוא הר וחכרסים בהדים טובים אסר שלא תחיה בגדיה עוד שסרק אלא יטעו בח כרסים‪ :‬וחגרתי לני‬ ‫אבניה ‪ .‬‬ ‫‪.‬ירושלם‪) .‬לגלי חשדה כהרגום ליגרי חקלא וב.‬כמים שנפשכץ ככדרון שהולכים לטי שעי׳‪) :‬תהלים ע״ה(‪ 0) :‬לעי השרד‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪..‬‬ ‫ז‪ 5‬מ י פ מ ע י ן נ ק ב ‪n‬‬ ‫ח ט א ת יהו‬ ‫‪#‬ימרון‪ . .‬מי ניפל על אדם לא על בהמה ושם לבר והפעם‬ ‫‪.‬יכתו‪. ‪?.‬כפל חענין במלות שונוה ויעקב וישראל מו ח‬ ‫מי שמך ומי אתה או מי שמך דרך ק‪5‬רה וככה זה מי גר©‬ ‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫ליעקב פשע זה ורכי מרינוס אמר כי מי את בתי חסר עם‬ ‫‪ 1. תרגום וחיתח בבל לגלים ליגריס כי הבגין החרב הוא גל אכניס ן‬ ‫לםטעי כרם‪ .‬ימיה יהלאה קא» פל »כיק ז׳ ‪1‬שמ»י וגי' למממי יים ‪.‬על ידי אשור‪ :‬לעי‪ ..‬‬ ‫סוא םשמוס וק היה לבי כלונג)תהליםכ״כ(‪ :‬מוגרים‪ .‬‬ ‫הזבפשע ‪ .‬הוא כסל מנין כמ״ש‪ *. . . .‬עד שנח יהיה ניכר מקום שומרון • )ו( וכל‪ .‬‬ ‫^ ^ ‪ 1‬י ‪ £ ° 1‬והדבר שיה‪ :‬הלא‬ ‫• ‪* .‬ו( ושמתי‪ .‬לשון‬ ‫מ י א י א‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫כל זאת‪ .‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫םודך שילכו מחרה‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪48‬‬ ‫תרטם‬ ‫<ימים מגרים במורד‪ :‬יי בפשע‪:‬עקב‬ ‫‪fe^t‬‬ ‫כל־זאת ובחטאות בית לשלאל מי־‬ ‫פשע לעקב הלוא שמרון ומי במות ‪f r ^ t‬‬ ‫להודה הלוא לרושמם י יישמתי ^מלה ‪ £‬ג ‪ 3‬מ ‪$‬‬ ‫לעי השדר׳ למטעי כרם יה‪£03‬י * ‪S R S J S‬‬ ‫אבניה ועדיה אגלה‪ :‬י וכל־פסיליה‬ ‫י א של׳א אי"י‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫‪VJ‬״‬ ‫‪T JV • :‬‬ ‫‪:‬ד‬ ‫ד ך• ‪p...‬סל כי היא הימם‬ ‫מכס לפשע ימקכ לכן תמלכ ותהיה מלאה גלי אכניס מהפלס הכתים כללך השלה המלאים פייס שאין מי פוסק להשוות העיים הנעשים‬ ‫בם ולכן הוא מלאה מהם‪ :‬לטטעי כרם‪ . .‬׳ ״ ! ‪ ..‬מי היא הסכה שעשע יפקכ הלא שממן לאש המלכום ושם‬ ‫לסיים)ססליס מ״ט(‪ :‬למטעי‪ .‬מנין תל וגל כמו שעו את ירושלים יעקב‪ . M‬‬ ‫‪.‬מי נרם שתשו במוח בערי יהודה חפירות‪ :‬למטעי ברם‪6 .‬ויונתן התם דאשרין במדרון יהכל ייד )ה( מי‪ . .‬כל ואס‪ :‬ובחטאת ביה ישראל‪ .‬לא תשכ י והגרתי‪ .‬פנין * וכסו סמים העלים ומחליי כמקים מלרון ‪8‬מתסזרים אכה ואנס‬ ‫םזלה ושפיכה כמו וכמים הנגריס )ש׳׳כ י״ל(‪ :‬במורד‪ . ..‬לא‪p‬‬ ‫חלא מלכי ירושלים כי ירושלימ היתח ראש הממלכה והוצדכנו אבני חומותיה שלא יראו עוד כי המי! יהרס‪ :‬ייסידיה‬ ‫מדיי ‪r1«m‬‬ ‫א ג ל ה מ י ‪ Mc‬ודיי• !יידו־‬ ‫י‬ ‫כן כי מלת מי לא המול אלא י י‬ ‫‪*°‬לפרש‬ ‫אגלה‪ .‬מי הוא הסכה שהממיד יהודה כמוס לעכו״ם‬ ‫הלא ימשלימ ראש המלכות כי שמה הרכז מזכחות לעכו״ם וממט למדו שאר ערי יהודה‪ ) :‬ו ( ושמתי שוטתן‪ . .‬והגרתי לגי‬ ‫•( יש פה חסווו הגיאה לפמיס ‪ .‬‬ ‫.‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫מ י‬ ‫‪n‬‬ ‫א ו ם ר ע ל ע ש ר ת ה ש ב פ י ם בי‬ ‫כ מ וש ב ת ב נ ו‬ ‫ם‬ ‫פ ש ע י ע ק ב‬ ‫ןןרוב ן ב ע ב י ף ם‬ ‫מ‬ ‫נ ר ם‬ ‫ן ת א פ ר י ם‬ ‫ששע‬ ‫?ב ש ה ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫‪ m‬מ ח ז י ק י ט ב ע ב ן ד ת ם ו ח ע ‪ 0‬ה ו ל ך א ח ר י ה ם ל ך‬ ‫ב ע ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ום‬ ‫‪t‬‬ ‫ם י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪M‬‬ ‫י א ס ד ם י ח ש ו ר מ יח ח ם י ר‬ ‫)י(ו ש ם ו ז י‬ ‫ע א ט ר‬ ‫גספד מלכים כ• מלך אשור לכד אה ארץ ישראל וחושיב בה חעם אשר הביא םחוכה לא אמד אלא וישב אותם בערי שמרק לא‬ ‫אטד בשמרון כי שמרון החריבה סלך אשור וחפיל חוסוחיח וכל בנין אשד בח כמו שנבא זח הנביא ואמר ושסחי שסרון לעי חשדת‬ ‫ושמחי והנרתי ע״י מלך אשור שהוא יעשה זח ברגעי שאני אעורר תחי בזח כסו שאמר ויער ח׳ אלחי ישראל את רוח פול סלך‬ ‫אשוד וטי‪ :‬לעי השדח‪ .‬ע ‪ p‬היה מקול סמט״ס ונביאי הבמל המליחים את ישכאל מאממ ס ׳ ‪:‬‬ ‫וטי בםות יחודח‪ ..‬כגמול םשמימסכ יםיס‬ ‫מזרון והוא מל׳ ירילה וכן ויכום כמולר )יהושע זי(‪) :‬ה( מסות‪ .> .‬סי פשזנ‬ ‫מזכמיס של סכו״ס‪) :‬ו( לעי‪ . .‬יושב שומרון‬ ‫שומרון‪.‬זהי לפי סדרשס אבל•‬ ‫לפי פשוטו אינו לשון קללה מטש שלא נתיישבה עוד והיתד‪ .‬לעמק‪ :‬ויסודיח״אגלח‪ .‬כמו לעיים‬ ‫^‬ ‫גמות יחודה הלוא ירושלמ‪ .‬ץ ‪ / . .‬כל בנינה אסחוב ‪6‬ני‪ .‬שיעורו הכגין עד היסוד‪ 0< :‬וכל‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‪..‬״ ‪.‬תהיה מקום הוכן לעמת שם כרמים כי שוממן ממלס כעל מקום הנאות אל םכלמים‪:‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫כולם שלא לגובה להורות שלא דבר על השבטים לבד אשר הם נכתו תה יוכיח‬ ‫אומרו ארץ ומלואה על כלל העולם ואמר כי יהי ה׳ בכם שגלו לאפסי ארץ שכיגה‬ ‫עמהם תה שאמר ויהי ה׳ בכם ובתוככם והוא יהיה לעד על כל מעשיכם ובכלל‬ ‫עדותו יעיד מת שתעשו בישראל הן טוב הן מוטב ומי הוא ה׳ הגזכר שיהיה בכם לזה‬ ‫הוסיף ביאור ואמר שהוא ה׳ אשר יצא מהיכל קדשו בגלות עם ישראל תה שאמר כי‬ ‫הגה ה׳ יוצא ממקומו זה בית המקדש יצא בגלות יצא מבת ציס כל הדרה וטעם‬ ‫היציאה הוא כי מלכותו בבל משלה וירד מציס שהוא מקום גבוה מבל העולם כמו‬ .L‬‬ ‫ופיין •יקוט מעה ימז חק<'א ‪.

‬מי גרם שיעשו במות בערי יהודה‬ ‫הלא מלכי ירושלים כי ירושלים היתה ראש הממלכה והוצרכגו לפרש כן כי מלת מי‬ ‫לא תפול אלא על בעל שכל כמו מי האיש ולא יאמר מי השור מי התמור עד כאן‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל‪.‬תה שאמר בפשע יעקב לשון עוקבה ובחטאת בית‬ ‫ישראל אמר על יהודה וירושלם שגם הם מבית ישראל באים הם ולהיותם דרים‬ ‫בהיכלו של מלך וקרובים אליו החטאות השגגות שלהם המורים בפשע כי סביביו‬ .‬שעוה‪ .‬‬ ‫ונמסו וכוי רש״י ז״ל כדוגג‪ .‬והראב״ע ז״ל בתבתיו מקושר בפסוק הקודם וכן הרד״ק שהכל דרך משל לצרות‬ ‫האלו ההרים גמסו‪.‬רצוגו לומר ומי גורם הגלות לישראל‬ ‫וגלות השכינה עמהם לשמדם לזה אמר בפשע יעקב כל זאת הפורענות הנזכרת בי‬ ‫הגה ה׳ יוצא ממקומו יוצא בגלות עם ישראל‪.‫מיכה א‬ ‫‪49‬‬ ‫שאמר וקמת ועלית ולזה אמר לשץ ירידה לארצות וירד לארצות הגלות ודרך על‬ ‫במותי ארץ מלכי ושרי האומות בארץ )אמגם מה שאמר וגמסו ההרים מלכי ושרי‬ ‫האומות בארץ( אמגם מה שאמר וגמםו ההרימ תתתיו זה אמר על ההרים של מעלן‬ ‫והעמקים הם העמים אשר תחת הוראתם ועל השרים של מעלן אשר אמר בכינוי‬ ‫ההרים תתתיו עליהם אמר יתבקעו כדונג מפני האש כי ה׳ אש אוכלה הוא הוא‬ ‫ישמידם‪ .‬גופל על אדם לא על בהמה ושם‬ ‫דבר והטעם מי שמך ומי אתה או מי שמך דרך קצרה וככה זה מי גרם ליעקב פשע‬ ‫זה ורבי מריגוס אמר כי מי את בתי חסר עם מי היית תה מי פשע מי עשה ומי היה‬ ‫שרש פשע יעקב והדבר שוה הלא שומרון‪ .‬עד‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫בפשע יעקב וכו׳ הראב״ע ז״ל מי פשע יעקב מי‪ .‬ומי במות יהודה הלא ירושלים‪ .‬המוגרים‪] .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל וגמםו ההרים‪ .‬ת״י[ דאשידץ במדרק מוגרים לשון‬ ‫זיבת מים וכן עיגי גגרה ולא תדמה גגרות ביום אפו פרץ גתל מעם גר ויגר מזה‪ .‬אמנם על העמקים שהוא משל אל העמים עליהם אמר במים מוגרים‬ ‫במורד‪ .‬ופירש אחר בך בפשע יעקב בל זאת‪ .‬השרים והמלכים הגבוהים במלעתם והעמקים משל אל‬ ‫העם אשר תחת ההרים והשרים ומשל הדוגג על ההרים ומשל מים המוגרים אל‬ ‫העמקים עד באן וקרוב לזה כתבתי לעגיות דעתי בפסוק הקודם עיץ שם‪.‬‬ ‫ולעד״ן אמר בפשע יעקב על עשרת השבטים שהגדילו עקב ומרדו במלכות בית‬ ‫דוד ועשו עגלים שהם פשע גדול‪ .‬עד‬ ‫כאן‪ .‬‬ ‫והרד׳׳ק ז׳׳ל בפשע ובחטאת בפל הענץ במלות שוגות ויעקב וישראל אמר על‬ ‫עשרת השבטים כי הם הרוב ובעבור מלכות אפרים כמו שכתבנו מי פשע יעקב מי‬ ‫גרם לפשע יעקב שהם העגלים הלא שומרץ רצונו לומר מלך שומרון בי מלכי‬ ‫ישראל היה ראש ממלכתם שומרון מזמן עמדי ואילך ואם הם היו מוגעים עבודת‬ ‫העגלים ישראל לא היו עובדים אותם כל שכן שהם היו מתויקים בעבודתם והעם‬ ‫הולך אתרי המלך‪ .‬הטעם יושב שומרון ובכה ירושלם‪ .

‬בתי העצבים שהיו גבבדים בעיגיהם אתן שממה ובן תרגם יונתן בתי‬ ‫דתלתהא‪ .‬על ידי אשור‪ .‬והגרתי לגי אבגיה‪ .‬תפירות‪ .‬וכמוהו ופתחו שעריך‬ ‫תמיד‪ .‬הבגדים הנאים אשר בבתי הפסילים לכבודם שהם באתנן זונה שהם היו‬ ‫זוגים אתריהם ומכבדים אותם בכסף ובזהב ובבגדים נאים‪ .‬מפעלי הכפל‪ .‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל לעי השדה לגל אבנים כי הבנץ החרב הוא גל אבנים ומה שאמר‬ ‫ושמתי על ידי מלך אשור ומה שאמר בספר מלכים שהושיב בערי שומרון אגשי‬ ‫כותא אין מנגד לזה בי שם בערי שומרון הושיב לא בשומרון כי היא תהיה לעי‬ ‫השדה למטע כרם לפי ששומרון היא הר והכרמים טובים אמר שלא תהיה בנויה עוד‬ ‫אלא מטעי כרם )כהראב״ע( והגרתי לגי אבגיה והיתה הר ובשהרסו בגייגה יגידו אבני‬ ‫הבנין מן ההר אל הגי ויסודותיה אגלה‪ .‬לדגורין נבםפרינו‪ .‬לעי‪ .‬יש אומרים שהיא במו קובצה בשורק כמו ופתחו שעריך שהיא‬ ‫יפותחו ובן תרגם יוגתן איתכגשו והגכון פירוש קבצה שמרון כי היו מביאין לשומרון‬ .‬שלא תשב‪ .‬אתנניה‪ .‬ישרפו באש‪ .‬שנתנו לעבודת אלילים לזנות תחת‬ ‫השם‪ .‬קבצה‪ .‬ויישם בארון‪ .‬עד שלא יהיה‬ ‫גיכר מקום שומרון עד כאן‪.‬והגרתי‪.‬ליגרי[ דתקלא‪ .‬לשון‬ ‫גלים במו יגר שהדותא‪ .‬ולטמיון כשאר כל אתנני זונה ישובו בל קבוציה‪ .‬כמו אשר ילדה אותם ויאמר ליוסף וככה ויישם אותו המשים וכבה לא‬ ‫ייסך הכהן‪ .‬וטעם עד אתנן זונה ישובו הזהב והכסף של עצבים לאלילי אשור‪ .‬למטעי כרם‪ .‬‬ ‫לארץ אבגי חומותיה שלא יראו עוד בי הבגין יהרם‪ .‫‪50‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫נשערה מאד זה שאמר בפשע יעקב ובחטאת בית ישראל ופי׳ מי פשע יעקב הלא‬ ‫שומרון שמלכיה סיבת העגלים ומי כמות יהודה שזהו פירוש לחטאת יהודה שהיו‬ ‫עושים במות לשמים כבל הישר בעיגיהם ובשעת אסור במות תה שאמר ומי במות‬ ‫יהודה הלוא ירושלים שכיץ ששם בירושלים היו עושים במות ואפילו שבית המקדש‬ ‫קרוב מכל שכן ברחוק מקום קצת חוץ לירושלים זה שאמר מי במות יהודה ות״י‬ ‫והיכא תטו דבית יהודה הלא בירושלם תרגם במות חטו‪.‬וי״ת ולבית )פחי( נפלחי[‬ ‫טעוותא יתמסרון כל קבוציה עד כאן‪.‬‬ ‫והראב״ע ז״ל ושמתי‪ .‬‬ ‫אתנניה‪ .‬על בשר אדם לא ייסך ולפי דעתי כי קבצה שומרון ופתחו‬ ‫המפתחים‪ .‬‬ ‫ובל פסיליה יובתו ובו׳ רש״י ז״ל בי מאתנן זונה זו קבצה בל ההון הזה ועד אתנן‬ ‫זונה ישובו‪ .‬‬ ‫ושמתי שומרון ובו׳ רש״י ז״ל לעי השדה‪ .‬‬ ‫והראב׳׳ע ז״ל יוכתו‪ .‬עד‬ ‫כאן‪.‬שיעורו הבנין עד היסוד עד כאן וכן מהרי״א‬ ‫ז״ל‪.‬בי באשר‬ ‫לכדו העיר שרפוה באש לרוב קצפם שעמדו שלש שנים במצור ולא רצו להשלים*‬ ‫וכל עצביה‪ .‬והסחבתי כמו המוגרים במורד עד כאן‪.‬‬ ‫והרד״ק ז״ל וכל פסליה יכתו ישברו מפני הכסף והזהב שעליתם כדי לקחתו‪.‬ויסודותיה אגלה‪ .‬אמר הגגיד בי קבצה היה ראוי להיות קו״ף בשורק‪ .

‬שם פו« כס‬ ‫והגדתי‪ .‬חבנדים היפים שהיו בבתי הפסילים שהיו ניתנים‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫'ל ?‬ ‫ופתחו שעריך תמיד ויישם בארון על בשר אדם לא ייסך ולפי‬ ‫ילדה‬ ‫ופתחו‬ ‫שומרון‬ ‫דעתי‬ ‫ף‬ ‫המפתחים ‪/‬כמו אשרלא‬ ‫וייש א‬ ‫וככה‬ ‫קבצהליוסף‬ ‫אותםכיויאמר‬ ‫״״‪.‬ל״ל כל בתי המצכיס ‪ :‬כי מאתנן זונח ק ב צ ה ‪ .‬‬ ‫מאתנן‬ ‫שיספדו בימים‬ ‫הנביא מה‬ ‫שולל‪.‬‬ ‫םטכו״ם הבאיס ישברו הפסילים לקחת לטצמס ציסוי הכסף והזהב‬ ‫אשל מליהם ‪ :‬וכל אתנניה ‪ .‬כל קבוציה‪) :‬ח( אילכה שולל‪ .‬ופעם מד אתנן זונה ישובו הזהב והכסף של עצכים‬ ‫שורק‬ ‫כמו מקום‬ ‫הקו׳׳ף‬ ‫הכירחירק‬ ‫אומרים כ׳‬ ‫קבצה ‪.‬מלשון אתנן‪ :‬עצביה ‪ .. .‬ולטי‬ ‫שהעכו׳׳ס נקלאה כלשון המקלא בשס זונה ל ק קלא הלולנית אתנן‬ ‫שכן נקלא מתן הזינה(‪ :‬וכל עצביה ‪ ..‬‬ ‫מלשין כתיתה ושבירה ‪ :‬אתנגיח ‪ .‬עתה סזל להתאונן טל יהודה וילושליס הנזכל במקלא שלאחריו יאעל טל זאס‬ ‫אעשה הסעד ואיילל במל נעש ואלן משתגע כשוטה וערום עגלי לבוש והוא ענין גוזעא והפלגה לסי רוב הנעל והאבל‪ :‬כתנים ונוי‪.‬לייס ׳«‪ : r‬מ‪»0‬ד ג»«‪9<«<.‬‬ ‫אשור ‪:‬‬ ‫ופיהחו וכן‬ ‫שהוא‬ ‫ופתחויששעריך‬ ‫זונה כמו‬ ‫קיבצה‬ ‫ונשאר כמו‬ ‫ששללו מדיו‬ ‫כמו אדם‬ ‫השם ‪:‬‬ ‫לאליליעוכדי‬ ‫ההם‬ ‫‪IZn^^^S^Sn-Si‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫מדמתי‬ ‫מטורף‬ ‫שהוא‬ ‫המשוגע‬ ‫כי‬ ‫שולל‬ ‫הזכיר‬ ‫שםרון כי היו םביאים לשםרוז לבתי הפסילים והעצבים משאר‬ ‫י !‬ ‫_״‬ ‫!‪ 1‬או •״‬ ‫ללכת שולל ומרום והוא מגזרת שובב וכן טעם מוליך יועצים ערי ישראל כסף וזהב ומנחות בביאם לעביר הפסילים והנח‬ ‫שולל ‪ :‬וערים ‪ .‬לטמק‪) :‬ז( י כ ת ו ‪.‬רוצח‪.‬הדולנות שנתנו למכו׳׳ס מכלים‬ ‫ומלבושים שלא יה־ו לאוי להוליך ממהם ישלטו באש‪) .‬‬ ‫הזה‪:‬‬ ‫ל‬ ‫נה ב ה‬ ‫™‪• vrs v‬‬ ‫י י‬ ‫ולטמיון כשאר אתנני זונה ישובו כל קבוציה וי״ת ילביח פלחי אבירי לב הוא שאדם חולד ונבהל על רעתו ומקרע כסותו‬ ‫סעווחא יהמסרין‪. .0‬‬ ‫‪r‬ד •‬ ‫יתיר י׳ שילל קרי‬ ‫כבנות‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫רש״י‬ ‫המוכרים במורד‪) :‬ז( בי מאתנן‬ ‫והסהבתיההכמו‬ ‫אבניה‪.‬כי עובדי עכו׳׳ס ׳קתו‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם ‪ 3‬ה ס י ר י ה ש ק כ מ ן‬ ‫זאתאספדהואילילח‪ .‬אפיל אבניה אל הגי וגס היסודות שבתוך הקרקט אגלה‬ ‫אותם כי יוציאום ממקומי מהשהיו נסתרים בתוך הקרקמ‪ 10 :‬יכתו‪. .‬כי‬ ‫ישרפו‬ ‫וכל‬ ‫העיר ולא‬ ‫לכדו שנים‬ ‫במצור נ׳‬ ‫יושביה‬ ‫על‬ ‫עצביה אשים שממה ‪ .‬״‬ ‫י י ‪0‬‬ ‫״‪ 1‬״ > ״ ‪i‬‬ ‫אחרי הפסילים ומכבדים אותם בכסןש חהב ובכנדים נ א י פ ‪:‬‬ ‫להשלים ‪:‬קצפם‬ ‫רצובאש לרוב‬ ‫שלחוה‬ ‫שעמדוכאשר‬ ‫באש‪ .‬שנתנו לעכו״ם לזנות תחת השם‪ .‬‬ ‫שולל מבנדיו שהפשיםוהו ויהיה הענין בפול בםלוה שעות או •יהיה פירושו שלל מהדעת‬ ‫וכן מפרשים מוליך יועצים שולל‪ :‬אעשה םםפד כ ת נ י ם ‪ .‬ל״ל מהלולנות שהביאו לטכו״ם‪ :‬ועד אתנן זונה ישיבו‪ .‬פסיליה י כ ח ו ‪• .‬פנין שטוס וטליף הדטח וכן מוליך יוטצים‬ ‫שולל)איוב י״ב(‪ :‬כתנים‪ .‬דברי‬ ‫)ח( על ‪.‬נבחב בו העיד פיא הפעל‪ :‬שולל וערום ‪.‬״ ״_‬ ‫™׳‪asrra‬‬ ‫ם‬ ‫ןתי‬ ‫ן כ כ ה‬ ‫ה מ ש י‬ ‫‪ « .‬ל״ל המושל הנמצא כבתי השסיליס הנס‬ ‫נתקבן ממה שהביאו להזונית אתנן‪ .‬וכמי כן ישובו להיות אתנן י מלון לזונם‬ ‫ר״ג האויב ׳חנזס לדורון להטכו״ס שלו‪) :‬ח( על ז א ת ‪ .‬‬ ‫מלבו! יללה ‪ :‬שולל‪ .‫‪51‬‬ ‫מיכה א‬ ‫תרגום‬ ‫‪ Rj™.‬מבלי לבוש ילא יקרא ערום בלטשת שק כי כל חםםון הזה םאחנן זוגה קבעה אותם שהם כמו אתנן זונה‬ ‫ל כ ס ו שפירש‪ :‬ועד אתנן זונח ישיבו‪ .‬לומר בתי העצבים שהיו נכבדים‬ ‫בעיניהם שססה יהיו וכן ת מ ס יונתן וכל בתי ד ח ל ת ה א ‪ :‬כי‬ ‫הכה‪ .‬״ ״ ‪.‬י*תו מנל־אהנניה לשרפו באש וכ^‬ ‫* &י ע?ביה אשים שממה כי מאתנן זונה‬ ‫‪S‬‬ ‫^ י ז ^ ן וערום אעשה מספד כתנים ואבל‬ ‫?זקןפךאכירודין ואיבלא תיא מאחגן ‪f‬״» ‪» .‬״״ ‪ » . .‬הטכו״ם‬ ‫תקלח כן טל כי מטצבת לב טובדיה קורא ואינו נמנה י•)ח( ואילילה‪.‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫לבתי הפסילים בסף תהב משאר ערי ישראל ומנתות בבואם לעבוד הפסילים כי‬ ‫מאתנן זונה קובצה אותם שהם כמו אתנן זונת במו שפי׳ ועד אתנן זונה ישובו כי‬ ‫עבודת אלילים יקהו הכל וכן ת״י וכן מהרי״א אך במ״ש וכל עצביה אשים שממה‬ ‫העגלים קרא עצביה גם אותם שעשו בדמותם וצלמם ואנשים שממה פי׳ שתהיה‬ ‫שומרץ שממה מהם ויהיה וכל עצביה כמו ומכל עצביה אשים שממה את שומרון‬ .‬שברו מפני הכסף והזהב שעל הסםיליס ‪:‬‬ ‫? ק * •< יי‬ ‫*«‬ ‫י‬ ‫ד י ו י י י‬ ‫רר‬ ‫חרבה‪) :‬ז( מאתנן זונה ק ב צ ה ‪ ..‬כי התניש ובנות יענח ידמה קולס‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫הזלה ושפילה ואמר בל׳ שאלה טלסהסלה‪ :‬ל נ י ‪ .‬דבר‬ ‫ישראל הנולים ובענין הזח‬ ‫שולל האד בשקל עולל ו פ י‬ ‫כאדם מפורף מרוב הצרה‬ ‫ש‬ ‫מ ר‬ ‫‪ 3‬י ש ע י ה‬ ‫)‬ ‫‪m‬‬ ‫‪w‬‬ ‫נ‬ ‫ה ש ר מ ע‬ ‫חכל וכן חרנם יונתן ולוח פלחי םעותא יתמסרון‪< :‬מז על‬ ‫י‬ ‫הנביא על עצמו שיספור ויליל על חרבן ארץ ישראל ועלנלות ישראל או הוא םדבר על לשון‬ ‫תרנם יונתן על דא יספדון וילילון ונו׳‪ :‬אילכה‪ .‬מין נחש‪ :‬כבנות יענה‪ .‬ז‪.‬״‬ ‫י‬ ‫א ח נ נ י ה ‪ .‬משתגע‬ ‫כשוטה בתמהון לב כמי אשתוללו אבירי לב )תהלים ע״ו(וסרמרמ משחילל)ישעיה נ״ח(והתי״ו היא באה לשמש‬ ‫בתיבה בל׳ מתפעל ונתפעל וכן הילוך תיבה שתחלת יסודה שי״ן או סמ״ך כשבא מליו תי״ו בל׳ מתפעל ונתפעל נכצסת‬ ‫תוך התיבה כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגגכאו לא תשלה אותי)מלכים ב׳ ד׳( על השל)ש״בו׳( די ימר שלו‬ ‫רד׳ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫מפעלי הכפל‪ :‬אתנניה‪ .‬״‪.‬אתנן עקבצה בזנותה‪ :‬ועד‬ ‫יך‬ ‫גימל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.

‬והראב״ע‬ ‫ז״ל עלי זאת אספרה דברי הנביא הוא אומר שיספרו עבדי ה׳ בימים ההם‪ .‬כי חולה היא במכותיה כמו ויאנש דשמואל עד כאן‪ .‬שולל‪ .‫‪52‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫הנזכרת כי מאתנן זונה קבצה אותם שומרון וקרא אתנן זונה כינוי לעבודת אלילים‬ ‫ועד אתנן זונה ישובו שהאשורים יקתום ויוליבום לבית אליליהם וכן תרגם יונתן עד‬ ‫כאן‪.‬משלל שומרון סופו שיתן הבא בידו אתגן זוגה כי הדבר המשוקץ סופו‬ ‫להיות גגרר שקוץ אחר כמוהו או גדול ממנו ולזת אמר ישובו בלשון רבים דלפי‬ ‫מהרי״א היה לו לומר תשוב על שומרון ביון דקבצה חתר לשומרון וגוף המדיגה לא‬ ‫שייך בה לומר קבצה אלא ודאי על הזונה ממש הנזכרת היא אהבל ונשי המלכים‬ ‫אשר כיוצא בה‪.‬‬ ‫כי אנושה מכותיה‪ .‬או אמר וכל אתנניה ישרפו באש כי שומרון עצמה‬ ‫בנאוה מאתננים שהיו מביאים לאיזבל והיא אשר קורא זונה בפסוק שהרי אהבל‬ ‫היתה מתיפה ותשם בפוך עיניה כזונה למצוא חן בעיני יהוא כנזכר לעיל ולזה אמר‬ ‫ובל אתנניה של שומרון ישרפו באש דהיינו שריפת העיר עצמה שתיתה מאתננים‬ ‫הבל ישרפו וכל עצביה מאבן אשים שממה מאץ עובר עליהם על דרך שעריה‬ ‫שוממים מקושר עם מבלי באי מועד ונתן טעם למה שאמר וכל אתנניה ישרפו באש‬ ‫ואמר כי מאתגן זוגה אשר קבצה אותה הזוגה אותם האתעים ובנתה שומרון וחזקה‬ ‫את בדקה ועד אתגן זוגה ממש ישובו לשרשם כי כל מי שיקח פתיתץ מן הפסילים‬ ‫אשר יוכתו‪ .‬כמו‬ ‫אדם ששללו בגדיו והולך ערום‪ .‬וערום‪ ..‬כל אחת‬ ‫ממכותיה וכמוהו אגוש לשברך מגזרת ויאנש אנושה הוא תואר כמו עצומה ברוכה‬ .‬כי אנושה‪ .‬משתגע כשוטה בתמהון לבב כמו אשתוללו אבירי לב וסר מרע משתולל‬ ‫והתי״ו באה בתיבה לשמש מקום בלשון מתפעל ונתפעל ובן הילוך תיבה שהיתה‬ ‫יסודה שי״ן או סמ״ך כשבאה עליו תי״ו בלשון מתפעל ונתפעל נכנסת בתוך התיבה‬ ‫כמו משתולל אומר אני שהוא מלשון שוגג כמו לא תשלה אותי על השל דיימר שלו‪.‬‬ ‫ולעד״ן שאמר ובל פסיליה יוכתו על זמן א׳ שלקחו העגלים ולקחום האשורים‬ ‫אמגם וכל אתגגיה ישרפו זה יהיה על זמן זולתו כשישרפו העיר אגב שרפת העיר‬ ‫ישרפו כל אתנניה שבתוכה שאילו היה בזמן ההוא עצמו שאמר וכל פסיליה יכתו‬ ‫יקשה כמו שכתתו פסיליה לתמדת כסף ההב יקחו גא גם כאן אתנניה ישרפום אלא‬ ‫ודאי זמנים מוחלקים הם כאמור ואז כשישרפו העיר ישרפו בל אתנניה אגב שריפת‬ ‫העיר הנה כל עצביה מאבן וכיוצא אשר אץ בהמ כסף ולא שוה כסף הנה מצד‬ ‫השריפה אם אבן הוא יתקלקל קצת ויהיו שוממים תה שאמר ובל עצביה שישאר‬ ‫כולם דמותם אבל כדבר שמם‪ .‬או שולל במו המשוגע שהוא מטורף בדעתו דרכו‬ ‫ללכת שולל וערום והוא מגזרת שובב ובן טעם מוליך יועצים שולל‪ ..‬‬ ‫על זאת אםפדה ואילילה אלבה שולל וערום ובו׳ כי אנושה וכוי‪ .‬הוא‬ ‫מבלי לבוש ולא יקרא ערום בלבישת שק כי אמ בהסירו השק כמו שאמר בישעיה‬ ‫ופתתת השק מעל מתניך ונעלך תחלוף ויעש כן הלך ערום ויחף‪ .‬רש״י ז״ל אלכה‬ ‫שולל‪ .

‬המכה תחלה בשומרץ‬ ‫ובאה עד יהודה‪ .‬‬ ‫ונראה לפי שהגיד פורעגות עשרת השבטים במו שאמר ושמתי שומרון לעי השדה‬ ‫וכר ולפי שהם גרמו לעצמם כן אץ ראוי להצטער עליהם כל בך ביס שהם מאבדים‬ ‫עצמם לדעת תה שאמר על זאת שאזכיר לך עליה דוקא אםפדה ואלילה וכו׳ הלא‬ ‫היא כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה רצונו לומר כי אנושה יהודה ומובאבת‬ ‫ממכותיה על שומרון הנזכרת והזכיר מי זאת האנושה על מכותיה של שמרון ואמר‬ ‫שהיא יהודה כי באה עד יהודה וכו׳ ולבד םנתריב ערי יהודה הבצורות נמשך‬ ‫ממכותיה של שומרון הכאב והשבר ליהודה תה שאמר אנושה בלשון יחידה ולזה‬ ‫אמר על זאת בפרטות מענץ יהודה לא מבחינת היות הנביא מיכה מיהודה כמו‬ ‫שגתבאר אלא כמו שפי׳ כי גגע עד שער עמי יהודה והעיקר הוא לכבוד השם עד‬ ‫ירושלים עיר האלהים סלה לבך על זאת ביהוד אספדה ואילילה ולא על שומרץ‪.‬‬ ‫או יאמר על זאת הנזכרת למעלה כי הנה ה׳ יוצא ממקומו ללכת בגלות עם‬ ‫ישראל עבדו שעליה אמה‪ .‬שער עמי‪ .‬גם‬ ‫אדקדק אומרו אגושה בלשון יתידה ומכותיה לשץ רבים כמו שהרגיש הראב״ע‬ ‫והרד״ק ז׳׳ל‪.‬‬ ‫ולעד׳׳ן לדקדק לשון על זאת מכלל דאיכא אתריתי ומורה באצבעו על זאת‪ .‬ביו״ד פ״ה הפעל שולל‪ .‬בפשע יעקב בל זאת ובתטאת בית ישראל ויצאת כל‬ ‫הדר השם יתברך מביגם גרמה היא כמה וכמה פורעניות במו שאמר ושמתי שמרץ‬ ‫לעי השדה וכו׳ ולזה אמר על זאת אספדה וכו׳ על יציאת השם ממקומו על זה אמר‬ ‫כי אגושה ומובאבת המכה הזאת מיציאת ה׳ ממקומו כביכול ככתוב והוא אסור‬ ‫בזיקים וכו׳ תאת מכה אנושה מכה נחלה מאד ותיא סיבת כל מכותיה שאילו היה‬ ‫השם יתברך שם מי יעלה בהר ה׳ להשחית עוד אפשר שאמר כי אנושה על מבת‬ ..‬הנביא מדבר על עצמו שיספור ויליל על‬ ‫חרבן ארץ ישראל ועל גלות ישראל או הוא מדבר על לשון ישראל הגולים וכן תרגם‬ ‫יוגתן על דא יספדון וילילו‪ .‬אנושה מכותיה וכל[ אתת ממכותיה כהראב״ע וענץ אגושה‬ ‫כאב ושבר חזק וי״ת ארי ממרעא מתתהא בי באה עד יהודה‪ .‫מיכה א‬ ‫‪53‬‬ ‫בי באה המכה עד יהודה בי סנחריב תפש ערי יהודה הבצורות עד באן‪.‬תואר בשקל עולל ופירוש שולל‬ ‫מבגדיו שהפשיטוהו ויהיה שולל וערום כפל העגין במלות שוגות או יהיה שולל‬ ‫מהדעת )כרש״י( מוליך יועצים שולל אעשה מספד כתגים כי התגים ובגות יעגה ידמה‬ ‫קולם לקול נהי ומספד‪ .‬‬ ‫ומהרי׳׳א ז״ל אלכה שולל וערום‪ ..‬זו ירושלים כי היא מיוחדת בכל ישראל להיות השם‬ ‫שוכן בקרבה עד באן‪.‬אולי שהנביא הלך עד ירושלים כאיש ששללוהו‬ ‫הולך ערום ויחף כמו שהלך ישעיהו לדמיון שכן יארע לכל ישראל שילכו ערומים‬ ‫והביא כרש״י והמתרגם ז״ל אמנם אומרו כי אנושה מכותיה לא אמר ערי הבצורות‬ ‫במו שחשבו המפרשים ז״ל וכיון שגיצולו מםגחריב אין זו מכה אגושה אלא על גלות‬ ‫גבוכדגצר גאמר שכמו שגלתת שומרון כך גלתה יהודה על ידי נבוכדגצר עד באן‬ ‫ולשון בי באה עד מורה בפירוש המפרשים ז״ל‪.‬‬ ‫והרד׳׳ק ז״ל על זאת אספדה ואלילה‪ .

.‬מילממי וכן כאחד שעליך)דכליסי״ז(‪) :‬י(החפלשי‪ .‬יח* עברי‪ .‬שפיר‪.‬ממכותיה ‪.‬‬ ‫^‪.‬בזח מ ע א לו לשק אחו־ בדרך חקיגח כי שפיר היא יופי וגוי כמו הגוחן אמרי שפר ותרגום‬ ‫י פ ה ה א ד שפיר בריוא ו ח ג ה חסכו עריה ב ש ה כ י גלו ה ע ת ה הוא דבר כעור ואמר עברי לשק גקבח כגגד הכגסה שבעיר‬ ‫ש ש מ ח שפיר ואסר לכס כגגד הפרסים וכן דדך המקרא בטנץמות דביט אםר שילכו ערומים גלוי חערוה בגלות כ ס ו‬ ‫שאסר וחשופי ש ח זהו עריה כ ש ת כי עריה בלוי כסו ו א ח ערום ועריה ובשה הוא חעריה כ מ י והחזיקה במבושיו וכריה‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫סינמה‪) :‬פ( אגושה‪ .‬מנין גלוי כמו ואת עלום וסליה)יחזקאל פ*ז(‪ :‬ב ש ת ‪ ..‬ל״ל כי‬ ‫ש ע ר ע ם י ‪ . .‬וכמוהו אמש‬ ‫ממדעא‪S S‬‬ ‫ויונתן‪S‬תרגם^ ארי‪S S‬‬ ‫לשבר' ‪S‬‬ ‫אנוש ‪S‬‬ ‫כמו ‪S‬‬ ‫חום‪EJ‬‬ ‫?*‪£g™LJ‬‬ ‫‪^ 3£‬‬ ‫«‬ ‫אנושה ‪ .‬‬ ‫ו ד ח‬ ‫ב‬ ‫ע ל ה ע ל כ ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫י ע ר א ל‬ ‫‪ 0‬ד‬ ‫ח א ל‬ ‫ב ג ח‬ ‫ח ע ו ב ן ‪re‬‬ ‫‪A‬‬ ‫א ל‬ ‫‪M‬‬ ‫יראי אחכם בוכים ישסחו לבכייתכס ‪ :‬כביה לעפרה עפר‬ ‫החפלשהי‪ .‬התגלגלי‬ ‫* ם ש ס ע ו לשח יופי ו כ מ ד כעד כך הוא * ס ר אז עדיה בושת‬ ‫)יא( עברי לכס‪ .‬ת ה ו עד שער ירושלם כי כלך אשוד שלכד עד יהודה כי םנחריכ תפש ערי יהודה הבצורות‪) :‬ו( בנה‪.‬מלכות אפלים והי לא סזלס לזה ערכ לכו לגשת לגא סל יהודה ‪:‬‬ ‫ג ג ע ‪ .‬כ ^ ס ר כ ל א ח ח מתנין* ונעלך תחלז ויעש כן הלך ערום דחף‪) :‬ם( כ י‬ ‫לשברך מגזרת‬ ‫אחת ‪.‬‬ ‫ח ח ו עיד הקינה כי יודעים היו בגת ובערי פלשתים אלא ד ד ן ירושלם כאשר לכדוה כשדים‪ :‬בבית לעפרה‪ .‬ספולפניוס והחורבן ע ע על מיל המיוחדת של ממי ומוזר‬ ‫ומפרש מל ירושלים)ולס• שמיכה היה סשכס יהולה ל ק אמר שער מ מ י ( ‪) :‬י( בגה אל ה ג י ד ו ‪ .‬פן ישמחו לנו פלשתים‪ :‬בכיה לעפרה‪ .‬החחיל בלשון יחידות נקבה כמדבר אל‬ ‫כנסית העיר כמו שנאמר משכת שפיר כולם בשם כנסיה אתת ואמר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר‪:‬‬ ‫יושבת שפיר‪ .‬‬ ‫כחוזהא?‪:‬‬ ‫ושבר‬ ‫כ י באח ע ד י ה ו ד ה ‪ .‬‬ ‫יי'‬ ‫ארץ עשרת ח ש ב ם ״‬ ‫‪ _ _i.‬כ״א ממכות שומלון היסה כאוכה כמתל עד אשר התהלכה וכאס‬ ‫מגי! הגלגול והלכלוך ו ק והתפלשי אדירי ה צ א ן ) מ י ס כ ״ ס ( ‪ :‬ס ד יסודה כי כראות נכוכדנצל שסנסליכ סרג ואבד יכלה א פ‬ ‫)יא( ע ד י ה ‪ .‬גלויה כית הטשת כאשר נקראת שסיר שהוא שם נפל המצא מרחמה של‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫לקול נ ה י ומספד‪» :‬ס>כי אנישת מ כ ו ת י ה ‪ .‬ש מ ח‪U ' S‬‬ ‫« ‪.‬עפרת אבי העזרי‪:‬‬ ‫ישםחו על שבריכס‪ :‬בבית לעםרח עפר ה ת פ ל ש י ‪ .‬את העדה המשכה כפיל שפיל סכרי לכם כגולה בגלוי כיה הכושת כדלן‬ ‫‪.‬אםלפ״א עפר ההפלשי‪ . .‬שם המיר‪ :‬עריה בושת‪ .‬‬ ‫י‬ ‫מ ד ‪V‬‬ ‫ת‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I D‬‬ ‫&‬ ‫‪t‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ץ י‬ ‫‪ r‬י ר ו ש ל י ם‬ ‫‪.&ז‪5‬־ע‬ ‫הבכוכביתלעפךהע)!הה‪5‬לשתי•‬ ‫*עברי לכםיושבתשפיר עריה־בשת ‪2‬י‪ £‬מ ‪1 5‬‬ ‫יא ‪.MMt-t‬התעפרי‬ ‫פתרונו לפי ענינו‬ ‫ההפלשי‪n .‬כמו והתפלשי‬ ‫ב נ ת ואל הכשרו בחוצות אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים יאסי ו י ת י ר דחסלשחי דררי ר י ר י * י ויא‪ /‬מ י ד י י מ מ י ר •‬ ‫בחפר וכתיב התפנשתי דברי הנביח‪.‬כל ‪.‬בבית ת ד כי קדש‬ ‫ח מ ה ‪ :‬ר‪6‬ז עברי לכס יושבה ש פ י ר ‪ .‬שם עיר‪:‬‬ ‫‪B R N‬‬ ‫‪.F .‬י ‪ -‬״ ‪_ . 1‬‬ ‫«‪ % V‬י‬ ‫שערי‬ ‫״_ אומרים כי זאת הנבואה על יום‬ ‫ישראל‪ u‬ויש‬ ‫ושמחתם עצ‬ ‫חיא ״‬ ‫ירושלס^והיא הנקרא‪r‬שער עמי כי ‪. .‬גס היא עמלי פלשתים ואמר אל תגילו‬ ‫שמה מגודל החולק ואל תכלו כהיותכםשמה כי ישמחו על המורכן יעל סככיה <ועס כי כודאי ידעו כגת כלא הש אמר כ• גמליצס‬ ‫ההינה וכן אל תגידו כגת)ש״כ א ( ‪ :‬בכית לעפרה‪ . . Utwx r-rfm‬‬ ‫שמשנלו עשרת השבםיס שוב לא ח ז ר ו ‪ :‬כ י באח ע ד יהודה‬ ‫במכותיה כמו ויאנש)שמיאנ ב י ב ( ‪) . .‬ןג^רו רכון ךןריבץ‬ ‫‪• A‬״•‬ ‫‪T :*V V T‬‬ ‫*‪.‬‬ ‫ננע ע ד שער עמי <ישיא‪6‬‬ ‫ג* שכם יהודה ובנימן‪< :‬י> בנח אל הנידו בכז אל ^ ‪ p . .:‬‬ ‫‪U‬צאנן ‪1‬‬ ‫״«•״‬ ‫‪ ««nl>«•.‬לשון נופל על לשין וכן יושבת שפיר עריה‬ ‫הקינה‪:‬‬ ‫כולם לפי שם הפיר ל׳‬ ‫‪\«.‬כשת «וכן לא‪ t‬יצאה משכת‬ ‫^‪ * ST^^SSSS‬״ י‬ ‫שםיר״ " ! ™‬ ‫שבים כ ה לשון רבים‪ .‬מיר באח‬ ‫קינח אמר כמו שאסר ד ו ד בקוננו על שאול ויהונתן אל תגידו מפן ופירוש ככית בכל כית‪ :‬התפלשי‪ . .‬־‪••• /‬‬ ‫^ ‪T r:‬‬ ‫רש״י‬ ‫^ " ' קיי‬ ‫סהר״• קרא‬ ‫‪0‬תב ז ע ר והולך ע ר ו ס ‪ ) :‬מ ( כי אנושה מ כ ו ת י ה ‪ .‬של ״ י מ י י ! )לניאל ג (‪) :‬ט( כי אנושה מכותיה‪ .‬ככל כים מכתי פיל פסלה התגלגלי כמפל ללן אכלות והוא לבון נוסל על‬ ‫לשון מסלה שמה וכעשר התגלגלי‪) :‬יא( עברי ל כ ם ‪ ..‬י( כנת אל הגית‪.‬‬ ‫‪. .‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫השבי והיא כוללת כל מכותיה וכמו שדרשו תז״ל בפסוק ואשר לשבי לשבי דשבי‬ ‫כולהו איתנהו ביה חרב ורעב ודבר והוא מה שהזכיר בשומרון ושמתי שומרץ לעי‬ ‫השדה כי כל עמה ילכו שבי ותשאר הארץ לעי השדה או יהיה זאת נזכרת בפסוק‬ .‬כאוכס כיוחל כמו אטש מצי )שם ל ״ ל ( ‪ :‬דככס לצסוס ספיר כקול מל ‪) :‬מ( כי אגושח ס כ ו ח י ח ‪ .‬ני חולה היא‬ ‫«‬ ‫‪/‬‬ ‫י מ י י ״ י י ימי‪.‬לעפרה בפתח העיי\ ושאר עפרח בכל הכתוב חעיץ נקראת בקמץ ח פ ף יחיא עפרה א ש ד לבנימן וזכר אלה המקיסות‬ ‫ואע״פ שכל ארץ ישראל חרבח לפי שםעא בחם ליניפל על חל׳ ד ר ך ע ח ו ח ודרךחשריםוהמקוננים לדבי בקינוהיחס ובשירותיהם‬ ‫ובדבריהם דרך עחוה לפיכך נראה שקרא לעפרה בפתח חעיין לקרב יוהד הקריאה לקריאה עפר ועפר ת ע ה לוסר עפר כםשםעו‬ ‫א ו פירוש אסר כי נ ם היא נקראה עפר כ ס ו סעפי־ שריפח ה ח מ א ה וכן אסר ב ה עסי חגרי ש ק החפלשי באפר וד‪ %‬דרך אבלית‬ ‫כ מ ו שאמר וישב בתוך תאפר וכן תרגם יונתן בבהיא דעפרא בקםםא ח פ ו ית רישיכק יפירוש החפלשי התנלנלי באפר וחחעטפי‬ ‫בו וכחיב החפלשהי והם דברי הגביא כנדש על זאת אספרה ואילילח ופירוש בבית לעפרה בעבור הבהי־ שחיו לעפרה שחס חיוס‬ ‫שוסםין ועגין הלסיד• בעבור בחי חחצרים שחיו ל ה חוץ לעיר וביה דרך כלל ב ס ^ ם בתי כמו ולא חשב אשד‪ .‫‪54‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫תרגום‬ ‫ט‬ ‫כבנות מעה‪ :‬כ י אנושה מכותיל׳‬ ‫כי־באהע^הוךהנגע עו‪-‬ש?גרעמי ^ ‪5 5 4‬‬ ‫עד־לרושלם‪ :‬׳בגתאל־תןידובםאל־ ‪5‬ז.‬‬ ‫» העלחנח בנוה תעיליש והלא‬ ‫‪5‬מלחסח‪£‬יא * א דרך קינח ‪ i‬־ אל תככידאס שספיר‪ :‬עריה בשת‪ .‬ח ם כ ח החלה ב ש ס ת ן ובאח ע ד י ח ‪ :‬ויאנש אנושה הוא תואר כמו עצומה ברוכה כי כאה המכה‬ ‫נ נ ע עד שער עמי‪ .‬מלות ובשבי‪ :‬צאנן‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פלשתים‬ ‫הנציא על ישראל ובוכה על נקמת‬ ‫*‪ P‬לפלשתים מקונן‬ ‫בכל ״י‬ ‫יי־ייי׳ מיוחדת י ‪.

‬לא יצאה לספוד‪ .‬שם העיר‪.‬בבית לעפרה‪ .‬אם יראו‬ ‫אתכם בוכים ישמתו לבכייתכם‪ .‬עברי שפיר‪ .‬יושבת שפיר‪ .‬עיר בארץ כנען ופירוש בבית בכל בית‪ .‬מספד בית האצל‪ .‬גלויה בית הבושת כאשר גקראת שפיר שהוא שם גפל היוצא מרחמה‬ ‫של אשה לא יצאה יושבת צאגן‪ .‬הוא יקת מכם עמדתו מעמד הבגייגים שבגיתם והעמדתם על‬ ‫נתלתם‪ .‬בגלות‬ ‫ושביה‪ .‬המספד שגרמתם לגגזלים שאתם גתלים גתלתם כדי להגיש בית בבית‬ ‫שדה בשדה זה אצל זה‪ .‬מספד בית האצל יקח‬ ‫מכם עמדתו‪ .‬יקח‪ .‬זהו דרך קיגה כי יודעים היו בגת וערי פשתים אלא‬ ‫דרך קיגה נאומר[ כמו שאמר דוד המלך עליו השלום בקוגגו על שאול ויהוגתן אל‬ ‫תגידו בגת ואל תבשרו בתוצות אשקלץ פן תשמחגה בגות פלשתים וכו׳ והלא הם‬ ‫שהרגו את ישראל במלחמה ההיא אלא דרך קיגה אמר‪ .‬כמו התפלשי‬ ‫באפר וכתוב התפלשתי דברי הנביא‪ .‬‬ ‫פן ישמחו לגו פלשתים‪ .‬שם עיר‪ .‬בבית לעפרה‪ .‬‬ ‫והדאב״ע ז״ל בגת אל תגידו מקונן הנביא על ישראל ובובה על נקמת פלשתים‬ ‫ושמתתם על ישראל ויש אומרים כי ואת הנבואה על יום ירושלים כאשר לכדוה‬ ‫כשדים‪ .‬בכו אל תבכו‪ .‬שם עיר והטעם יצא בית‬ ‫האצל לספוד ולא מעיר לעזור לשכיניה כי במקומו יעמוד ויקה מוסר מכל אלה‬ ‫העיירות ההולכות בשבי‪ .‬עפרת אבי העזרי‪ .‬בפתה העי״ן ושאר עפרה בבל הכתוב‬ ‫בקמץ חטף והיא עפרה אשר לבנימין תכר אלת המקומות ואף על פי שכל ארץ‬ ‫ישראל חרבה לפי שנמצא בהם לשון נופל על הלשון והוא דרך צתות ודרך‬ ‫המשוררים ומקוננים לדבר בקינותיהם ובשירותיהם ובדבריהם דרך צתות לפי אשר‬ ‫נראה שקרא לעפרה בפתת תעי״ן לקרב יותר הקריאה ליקראת עפר ועפר רוצה לומר‬ ‫עפר כמשמעו או פירושו אפר כי גם היא נקראת עפר כמו מעפר שריפת התטאת וכן‬ .‬בבית לעפרה‪ .‬תתחיל בלשץ‬ ‫יחידות גקבה במדבר אל כגםית העיר כמו שגאמר יושבת שפיר כולם בשם כגםיה‬ ‫אתת ואומר לכם כמדבר אל הרבים שהרי לרבים הוא אומר‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז׳׳ל בגת אל תגידו‪ .‬לא יפקץ משזבי יתבי צאגן‪ .‬‬ ‫בגת אל תגידו בבה אל תבכו ובו׳ עבדי לבם יושבת ובו׳ רש״י ז״ל בגת אל תגידו‪.‬שם עיר‪ ....‬התגלגלי פתרונו לפי עניינו התעפרי‪ .‬זהו עמידתו עד‬ ‫כאן‪.‬עריה בושת‪ .‬בית האצל‪ .‬איוטמנ״ט בלע״ז עד כאן‪.‬תתפלשי‪ .‬עפר התפלשי לשון גופל על‬ ‫הלשון וכן יושבת שפיר עריה בושת ובן לא יצאה יושבת צאגן כולם לפי שם העיר‬ ‫לשון קיגה התפלשי‪ .‬עברי לכם‪ .‫מיכה א‬ ‫‪55‬‬ ‫עצמו על זאת אספרה ואילילה ופי׳ שאמר מי זאת הלא היא שאלכה שולל וערום‬ ‫על זאת אםפדה ואילילה וכן עליה אעשת מספד כתנים וכו׳ ויכריע כן חסרון וא״ו‬ ‫שהיה לו לומר ואלכת שולל וערום ואעשת מספד כתנים וכו׳ ועליה אמר כי אנושה‬ ‫זאת הנזכרת אלכה שולל וכו׳ הוא הגלות ערום ושולל והיא סיבת מכותיה כולם ועל‬ ‫דרך הסוד על זאת אץ זאת אלא שכינת עתו יתברך שעליה כתוב בזאת ]יבא[ אהרן‬ ‫נאל הקדש! והוא מתייתם אל מה שאמר כי הנה ה׳ יוצא ממקומו על גלות שכינה‪.‬ילמוד במו לקח טוב שיעמוד במקומו‪ .‬‬ ‫עריה בושת‪ .‬צאנן‪ .

‬עברי לכם יושבת‬ ‫שפיר‪ .‬ועגץ הלמ״ד בעבור בתי החצרים שהיו לה חוץ לעיר ובית דרך‬ ‫כלל במקום בתי כמו ולא תשב אשה בבית דוד כי קדש המה‪ .‬בזה מצא לו לשון אחר בדרך הקיגה כי שפיר הוא יופי וגוי כמו הגותן אמרי‬ ‫שפר ותרגום יפה תאר שפיר בריוא והגה הפכו עריה בשת בי גלו הערוה דבר כעור‬ ‫ואמרה עברי לשון נקבה כנגד הכגסיה שבעיר ששמה שפיר ואמר לבם על הפרטים‬ ‫וכן דרך המקרא במקומות רבים אמר שילכו ערומים בגלות כמו שאמר וחשופי שת‬ ‫זהו עריה בושת כי עריה גלוי כמו ואת ערום ועריה ובושת הוא הערוה במו והחזיקה‬ ‫במבושיו ועריה נשם[ או תואר ובא בה״א בסמיכות כמו כאפה שעורים‪ .‬גם זה לשון נופל על הלשץ בי יצאה וצאנן קרובים בלשון ובית האצל‬ ‫גם הוא שם מקום ופירושו אמר כי לא יצאו יושבי צאגן למספד בית האצל כשגלו כי‬ ‫גראה כי יושבי האצל גלו ראשונה וכשהיו בוכים וסופדים בצאתם בגלות לא יצאו‬ ‫לנחמם יושבי צאנן שהיו שכיגיהם כי ידעו כי גם הם יגלו אחריהם ודים בצרתם‪ .‬יקח‬ ‫מכם עמדתו‪ .‬פירש אדוני אבי ז״ל האויב שיעמוד ויתעכב במצור עליכם בטוב יקח‬ ‫מכם שכר עמידתו כי יקח כל אשר לכם ויגלה אתכם ועמדה שם כמו עמידה אלא‬ ‫שהוא במשקל חמדה תמלת עד כאן‪.‬לא יצאה‬ ‫יושבת צאנן‪ .‫‪56‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫אמרו בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר זהו דרך אבלות כמו שאמר וישב בתוך‬ ‫האפר וכן תרגם יוגתן בבתיא דעפרא בקטמא תפו ית רישיהץ ופירוש התפלשי‬ ‫התגלגלי באפר והתעטפי בו וכתוב התפלשתי והם דברי הנביא )בהראב״ע( כמו‬ ‫שאמר על זאת אםפדה ואילילה ופירוש בבית לעפרה בעבור הבתים שהיו לעפרה‬ ‫שהם היו שוממים‪ .‬‬ ‫ומהדי״א ז״ל הביא דרך המפרשים ואץ ספק שהנביא זכר באן שמות ערים רבות‬ ‫מערי יהודה ושעשה קינתו בלשון טפל ומסבים על שמותיהם אבל רואה אני שלא‬ ‫כיון הנביא לקונן על אותם הערים בלבד כי אם על כל ארץ יהודה האמנם כינה‬ ‫אותם בשמות הערים ההם מפגי שיתוף השמות ובעשותו קיגתו בזה הפליג המליצה‬ ‫והצחות ובעבור שכפי דעת המפרשים ז״ל אשר פירשו בפסוקים האלה לא ימלט‬ ‫מספיקות רבות לבן נראה לי ליישב פירושם באופן אחר והוא שלא אמר אל תגידו‬ ‫בגת מהיותו מגהג בקיגות אבל להיות דוד מגת עם אביש מלך גת יהיה קרוב שיגידו‬ ‫כן בגת אל אהוביהם לזה צוה אותם דוד ואמר אל תגידו בגת כי ישמתו ממפלת‬ ‫ישראל ולא בהצלחת דוד אמנם הנביא כאן לפי שגת היתד• ]קרובה! ליהודה לזה‬ ‫אמר אל תגידו בגת כדי לבקש מהם עזרה פן תשמחנה במפלתכם וכן בכו אל תבכו‬ ‫לפניהם לבקש מהם עזרה במו שיגלה האדם בשרו אל אהוביו וקרוביו כי אלה‬ ‫ישמתו ולא יעזרו אבל בבית לעפרה עפר התפלשי ובית במקום הזה במקום בפנים‬ ‫ותוכיות כמו מבית ומתוץ תצפנו ואמר שתוך ארצם שהיא בולה עפרת בי מפני רעתם‬ ‫כינה כל ארץ יהודה בשם עפרה כאילו כולה נחרבת ונעשית עפר חיחוח שמה בתוך‬ ‫ארץ עפרה את בית יהודה עפר התפלשי התגלגלי בעפר והתעטפי בו ואל תלך‬ ‫לפלשתים ובן אמר עוד בהספדו עברי לבם יושבת שפיר כי קרא לבית יהודה יושבת‬ ‫שפיר להיות יפה גוף משוש כל הארץ ואמר עתה במקום שהיתה יושבת שפיר צגועה‬ .

.צאו._ _1‬‬ ‫אמרי‪v‬״‪/‬‬ ‫‪.1‬״‪._1‬‬ ‫<ה‪) .‬״ ‪ 1‬׳ _‬ ‫~‬ ‫_‪.‬שם מץ כסמס סקלה לרון כמי רמי סמש‬ ‫האצל לגממס כי כסומים היו שגם סס יגלואחריםם וגס והו ל׳ המפל‬ ‫מל לשון כי יצאה ‪:‬צאנן קלובים כלשון‪ :‬יקח סכם עמדתו‪ .1‬הסך הסוכ‬ ‫ירד ״ר ע‬ ‫םרימ‬ ‫שהם בהפך מה שהיו רע כהפוך הסו ב ואסר כי יושבת‬ ‫בעבור שנעדר‪ :‬כ י _‬ ‫לי_‪.‬סנה סםממדו במקומם ולא יצאו לנמס וסאייכ יכא ויקמ מכם ‪P0‬‬ ‫ספמידס של‪-‬כל א' ואי כי מסיו נסים ללכס גולה‪) :‬יב( כי חלח לניב‪ .1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬לא יפקון משוני יתט שההערה כבודה ויבא לח בשת‪ :‬לא ימח יושבת צאנן‪ .‬‬ ‫מלחם סאשה כפס הלילה‪ :‬לא יצאת מר‪ .‬כמו רוכבי הרכש והיא בחסה קלח ההליכה כלומר סתרו לגלות‪ :‬ראשית חםאת היא לבת זיק‪ .‬רתיביא ‪ :‬יושבת לכיש‪ . ׳ ^ ! יהוד‪. Vs‬‬ ‫?׳‪t‬‬ ‫‪A T‬‬ ‫‪V JV‬‬ ‫נ‬ ‫‪ ppfljl‬ו ס ק ן ‪ 5‬י ! ‪ 1‬ן ‪:‬‬ ‫י‬ ‫הנכון‬ ‫ש‪9‬ר‬ ‫‪x‬‬ ‫גיך^כין • ‪\ V T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬ן‬ ‫־‪v‬־‬ ‫‪••• JV‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•ן‬ ‫?‬ ‫ז זן•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪A• T‬‬ ‫״•‬ ‫‪. י‬ ‫סאת ח׳ לשערי יתשליס‪) :‬יג( רתום חםרכבח‪ .‬אסוד חסדכבח‬ ‫‪.‬מגן‬ ‫שסח וזע שלא יגא םםנה שריי ופלים‪ .‬כיקיותה לסיבהאזתה לרכש ולסוסיס שיםשכוח‪ .‬אסרו המרכבה לרכש שהוא קל לרין ותנרחו‪ .‬לכיש שסח לכן יםשכוח במש‪:‬‬ ‫הרי כי זה משמש בלשון אלא היא חלה לסוב אבל מפני‬ ‫מרותה ירד לה רמ‪) :‬ינ( רתום המרכבה לרכש‪ .‬ה‪.‬סוא מנץ אמור וקשייה •סו(‬ ‫האצצ ומכרו דדך צאנן מץל מספל ויושבי צאגן לא יצאו למספר כיס לשון פרכי‪ :‬לרכש‪ .‬ילמוד כמו כי לקח פוכ שיעמוד כמקומו‪) :‬יכ( כ י ‪ .‬כתרגומ־ לא יפסון‬ ‫‪ • nfA‬יזתו«ד״ יירו ‪ Sv«-t‬יו־רז מדיז ‪«nnnw‬‬ ‫סשיזביו יתני *אגן‪ :‬פם»ד בית האצל‪ .חסת‬ ‫ד‪:‬ר*ין‬ ‫‪3‬י?ו‪$‬א ‪p‬‬ ‫?לכי*‬ ‫ד *‬ ‫םהר״י ‪0‬־א‬ ‫אשה‪ :‬ל א יצאה יושבת צאנן‪ .‬גס וח לשה‬ ‫גופל על חלשק ‪ .‬יא ך מ י ‪ .‬‬ ‫מר ואין לנ^ זה ושעם כי יושבת לאות על שם פיר וסע? •ירש אדיג• אבי ז״ל האויב שיעסוד ייתעכב בסגודעליבס‬ ‫מזכרות שלא יצאו לססול שהם במצור וכמצוק כאשר נלכל' בשוב יקת סכם שכר עסידתו כי יקה כל אשר לכס ויגלח אחכם‬ ‫עפרה ושפיר ופעם כי חלה מגזרת חיל ופעם לסיכ כלמ״ל ועמדה שס כמי עםידח אלא שהיא בשקל חסדה חסלה‪» :‬ינ> כי‬ ‫שהיה‪1'JSlr^S^iS‬ש‪.‬יואצל‪ .‬מכם עמדתו‪ * :‬כי־חלה‬ ‫״?ויימי^י לטוב יושבת מרותכי־ירדרעמאת‬ ‫* * ? י י .^SJ‬‬ ‫_‪~ .‬כי היאראשיס מםאס לכס צמן ל״ל סיאלערס סמלס מכייס סעכו״ם‬ ‫בלי יקר‬ ‫ומכוסה כאשת חיל תעברי עריה בושת ועריה הוא מלשץ גלוי כאילו אמר מגולה‬ ‫ובושת שהוא מקום הערוה וכן במקום שתייתה בת יהודה כבודה בת מלך פגימה לא‬ ‫יצאנית שאפילו לדבר ראוי והגון שהוא לבת אל בית אבל הסמוך אליה אל ביתה‬ ‫לא היתה יוצאת מביתה )ותתבטל( ]עתה תבטל[ מנותתה ועמידתה ותבא לתגועה‬ .‬רכש ולכיש קוזבים בלשון‪ . יושבת צ&ן מספד בית‬ ‫<‪ ™g*s‬האצל ל<לןח‪ .‬אשר הפיר מלוס נסמלאס מלמלה סל כסוכ שהים לס פאן‬ ‫שנאגדמזנפנס‪ :‬בי ירד וגוי‪ .‬לשערירושלם‪ :‬רתם המרכבה‬ ‫לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת‬ ‫‪ 35‬שיי‬ ‫‪#‬יי' *'?‪If‬‬ ‫‪.‬יג( ר ת ‪ .‫‪57‬‬ ‫מיבה א‬ ‫תרגום‬ ‫»™ * ™ לא . 0‬היה ראוי על לרן הלשק להיותו י ח מ י כואבת בעבור המיב שחיה לוו‪ :‬כי ירד דע‪ .‬כי גראה כי יושבי חא*< נלו ראעמח וכשהיו בוכיס ומשרים‬ ‫בצאתם בגלות לאותנאו לגחסס יישב יצאגן שחיו שכיגיחס כי‬ ‫א‬ ‫מרות‪ .‬שם מיר וי״א מגזרת חרגום‬ ‫ידעו כי גס הס יגא אחריהם ודים בצרתם‪ :‬ימח סכס עםדתו‪.‬תרגומי םסיסו‬ ‫המשבת בשלותה וממרה על סי הנביאים‪ :‬כ י ירד ר ע ‪ .>T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪s‬‬ ‫י‬ ‫ע ‪:‬‬ ‫•‬ ‫* פ ר‬ ‫‪ T‬ד*‬ ‫‪-‬‬ ‫ע ארי י ה נ ח ט ז ? א ‪ .‬כסו האויב תמו מעות‬ ‫שלה כשלה זה אצל זה הואיקחמנם ממלתו מעמלהמייני חסיחו‪) :‬יב> כי חלח לסיב יושבת סתת‪ .‬שם עיר והפעם שם או תאר ובא בהיא בסמיכות כמו כאפח שעורים‪ :‬לא יגאה‬ ‫יושמוצאגן סםפ^בית‪.‬לספוד‪ :‬מספד בית האצל‪ .‬א ס י !‬ ‫תןןזידין‬ ‫ךתיכ‪.‬ירו‪#‬ם* '‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫לפסכ‬ ‫‪9‬קיסו‬ ‫לאורי‪.‬סח שחלה וממת‬ ‫ל ‪ ) .‬ע ל ר ? ‪ £‬א‬ ‫רש״י‬ ‫*די.‬לכיש חיא‬ ‫ד הו זמ ״ ס< ז‬ ‫ש יי‬ ‫רחך‬ ‫‪.‬ר״ל כי סלפ הכא לשפל ירושלים »ה ילל מאס סי ולא כא כמקרה ולכן <למ ממה כל ספקופיס‪:‬‬ ‫)יג( רתום וגר‪ .‬רתום לפי מקיפו עגיגו אסוד וכן תרגם יונתן סקיסו רתיבץ ר« על‬ ‫רכשא‪ :‬לרכש‪ .‬וגם ז ח י ש י ו נ ״ ל י ל ^ ^‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫^ ‪^ ^ ^ j S a ^ ^ J S S‬‬ ‫יעמוד ויקח מוסר מכל אלה העיירות ההילטת כשני‪:‬‬ ‫י ק ה ‪ .‬א י ״ לסוב יושכח סרוח והיא ירושלים שסח ולכך וחו כי ירד מ‬ ‫שבניתם זהממדתם מל נחלתם.‬לשערי יתשל‪0‬‬ ‫כלומר עד שערי ידושלס כסו שאםרני למעלה עד שער פסי‬ ‫עד ירושלס כסו שפידשגו ואסר סאת ה׳ כי הרע הבא עליהם אינו דדן מקרת אלא עונש עמס‪< :‬יג> רתום‪ .‬אסור‪ .‬אמם מדס לכיש קשוי את סמרככס אל הרכש שסם קלי ספלון ללכוככס צכממ מפני כפכו״ם ונס הוא לשת הטפל‬ ‫מל לשק כי רכש ‪1‬לכיש קלוכים כלשון‪ :‬ראשית חמאת‪ .‬ורחום אמר ‪p n‬‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ל א יצאה‪ . • 1‬‬ ‫בלמ״ז( ‪) :‬יב( כיחלה לטוב‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫י | ״ |‬ ‫ו ס מ נ‬ ‫ת ה א צ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ה א צ ל‬ ‫י צ א ‪ 3‬י‬ ‫ן ל א‬ ‫כ י ב‬ ‫ע י ר ל ע ״ ר‬ ‫‪n‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪ n‬ש מ י א‬ ‫ז‬ ‫מ ״ ר ת‬ ‫‪r‬‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫כגולים וגם הוא לשון נופל סל לשין כי שפיר הוא מרן שליא סיזצא םוא כסי לפרזה יק!המזיקה כמטשיו)וכליה כ״ה(‪) :‬יב( חלה‪.‬רתוס ‪ .‬כסמלה גלו אנשי כיס מלשון מיל ומלמלה ‪) t‬יג( רתום‪ .‬‬ ‫‪« .‬איש ושבנו תיישב‬ ‫נחנן • מספד בית האצל יק״ ‪ 9» °?9‬־‬ ‫שגרמת׳ לנגזלים שאתם גחלים נחלת׳ נדי להגיש בית בבית אצלו יספדו שניחם‪ :‬יקח סכם עסדתו‪ .‬״ _״‪.‬ע ל‬ ‫היא‬ ‫וקשמ־א ל מ ב‬ ‫אךןגא‬ ‫״ ‪-‬׳‪-‬‬ ‫״ ק ל ם לי ל ס ש ל ^ כ ‪ /‬ר ע י‬ ‫וקמירא‬ ‫‪.

‬על נקמת‬ ‫פלשתים ושמתתם אומר שרמז זה התפלשתי רמז)ל‪ .‬בי‬ ‫קוותה לטובה אותה היושבת בשלותה וממרה על פי הנביאים‪ .‫‪58‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫וראש גלות תהו אומרו לא יצאה יושבת צאנן כי צאנן הוא לשון יציאה ובית האצל‬ ‫הוא לשון אצלה ועמדתה הוא מלשון עמידה ומנותה שהוא הפך התנועה כמו עמוד‬ ‫על רגלך ותעמוד בפתת יאמר אתר יושבת שלא היתה יוצאה יציאה למספד הבית‬ ‫אצלה לרוב צניעותה עתה האויב יקת מכם מלכות בני יהודה עמידתו ומנוחתו של‬ ‫יהודה כי יגיעהו ויוליכהו בגולה‪.‬ואמר דונש שהוא לשץ ערבי‪ .‬לת( נלשמתת[ פלשתים שכיון‬ ‫שהתפלשתי ביד פלשתים התפלשי בעפר‪.‬בתי אכזיב לאכזב‪ .‬על אשר תתגי שלוחים על מלכות דוד אשר הוריש אתכם גת כענץ‬ ‫שנאמר ויקת דוד את גת ובנותיה מיד פלשתים ואתם מואסים בו כמו שנאמר יען כי‬ ‫מאס העם הזה את מי השילוח וגו׳ לפיכך בתי אכזיב שהיתה מארץ יהודה ונמשכו‬ ‫אתר פקת בן רמליהו נסופן להיות לאכזב למלכי ישראל שיהרג פקח בן רמליהו[‬ ‫ויכזבו הנמשכים נבספרים שלנו _ הנסמכים[ עליו ובימי אתז נתגבאת גבואה זו‪ .‬‬ ‫ולעד׳׳ן מה שפירשו כל המפרשים ואוסיף מדילי במה שאמר בבית לעפרה התפלשי‬ ‫רצונו לומר אל גא תתפלשי בעפר לעץ בל מפגי הרואים מהאוייבים ישמתו לאידך‬ ‫אלא בבית לעפרה רוצה לומר בפנים לאותה הארץ הנקראת עפרה שם בבית רוצה‬ ‫לומר בפנים התפלשי בעפר ויבא שם העיר עפרה נופל על לשון עפר כנזכר לעיל‬ ‫במפרשים או אמר בבית לעפרה רצונו לומר בתוך העפר במתילות העפר לעפרה שם‬ ‫התפלשי בעפר בבית ולא בחוץ מפני הרואים ולפירוש זה לעפרה משמש בשני‬ ‫עניינים לשם העיר עפרה בלשון עפר בדי שיהיה נופל צחות על עפר התפלשי‬ ‫והכתיב התפלשתי נכונו דברי המפרשים על הנביא עליו השלום שהיה מקיים בעצמו‬ ‫תחילה התפלשתי ואחר כך נאה דורש‪ .‬כי ירד רע‪ ..‬רתם המרכבה‬ ‫לרכש‪ .‬ועל פי מה שהזכיר הראב״ע דל‪ .‬רש״י ז״ל כי חלה‪ .‬עד עדולם‪ ..‬הרי כי זה‬ ‫משמע בלשון אלא היא תלה לטוב אבל מפני מרותה ירד לה רע‪ .‬‬ ‫בי חלה לטוב ובו׳ רתם ובו׳ לבן וכר עוד וכוי קרחי וכוי‪ .‬קרתי‪ .‬לכן תתני שלוחים על‬ ‫מורשת גת‪ .‬לכן‪ .‬לשון נופל על הלשון‬ ‫מאגדת חלק למדתי מדרש מקרא זה כך‪ .‬שהוא קל לרוץ ותברחו‪ ...‬ראשך‪ .‬כמו על אשר כמו על כן תטעי נטעי נעמנים‪ .‬שערך כמו ויגז את ראשו לשץ‬ .‬לכן‬ ‫תתני שלוחים‪ .‬על אשר נטעתיך‬ ‫נטעי נעמנים ואת נהפכת לזמורת זר‪ .‬וגתי‪ .‬עוד היורש אביא לך אויבימ שיורישו אותך‬ ‫את היושבת במרשה יורש למרשה לשץ גופל על הלשון‪ .‬שהוא לפגים נץ‬ ‫הגבול יסוג אתור ויבא כבוד ישראל שיכבשו האויבים מגבולם עד עדולם כן תרגם‬ ‫יוגתן עד עדולם יםקץ בתחום ארעא דישראל ומדרש אגדה שמעתי משמו של רבי‬ ‫מגחם עוד היורש אביא לך ראויים היו בגי עילם לירש את ארץ ישראל שהוא היה‬ ‫בכור לבגי שם ובשביל אהבת אבותיכם הסיבותיה לבגי ארפכשד עתה אביא את‬ ‫כשדים ואת בגי עילם עליהם‪ .

‬מורשת גת‪ .‬וגתי‪ .‬אמר יפת עיר‬ ‫ולפי דעתי כי האל״ף נוסף והיא כמו והיה בכזיב אולי היתה ליהודה ולא יכלו לעזור‬ ‫לישראל בעת רעתו ואל״ף לאכזב נוסף כמו אקדת ודרך צתות לדבר ככה כמו גם‬ ‫מדמן תדמי וערער תתערער וכבה רבים‪ .‬כי ירד רע‪ .‬רתם‪ .‬לפי שעניינו אסור וכן תרגם יונתן טקיםו רתיכץ רמו על רכשא‪ .‬עיר בארץ פלשתים‪ .‬בתי אכזיב‪ .‬מנחות במו שלותים לבתו והטעם תני עוד מנחות לפלשתים כאשר‬ ‫היה מגהגך אולי יעזרוך‪ .‬עד כאן‪.‬עוד היורש‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל מרות‪ .‬כמו מלכי עלינו‪ .‬גם זה בדרך קינה שהיה רע הפך טוב‪.‬‬ ‫עד כאן‪.‬כנשר‪ .‬קרתי‪ .‬‬ ‫לכן תתני שלותים‪ .‬הוא האויב ואץ טעם לפרש‬ ‫שהוא מבני שם שירש הארץ והיא עילם רק נהוא[ האויב שירש הארץ ויתכן שזה‬ ‫הגביא היה מזאת העיר ואל תתמה בעבור שגוי התגועות שאמר היורש בגגד מרשה‬ ‫ואין הלשון מדוקדק יפה להיות זה כנגד זה כי לא ישמרו בשמות כאשר ישמרו‬ ‫בפעלים להיותם על מתכונת אתת כמו השולמית מתיחסת אל שלם שהיא ירושלם‬ ‫והיה לו לומר השלימית‪ .‬זאת‬ ‫לכיש הייתה ליהודה סמוכה לשבטים והיא למדה מדרכיהם וממנה למדה בת ציץ‪.‬לגת השער וככה ויגז את ראשו‬ ‫זה דבר הנביא לכל עיר ועיר‪ .‬‬ ‫ואומרו כי יושבת מרות כואבת בעבור הטוב שהיה לה כי ירד רע‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל כי חלה לטוב‪ .‬כתרגומו כנשרא דגתרו גדפוהי דרך הנשר למרט את רוב כנפיו‪.‬שם עיר ויש אומרים מגזרת תרגום מרי שמיא או מגזרת מר‬ ‫ואץ לפירוש זה טעם בי יושבת לאות על שם עיר וטעם הנזכרות שלא יצאו לספוד‬ ‫בהם במצור ובמצוק כאשר נלכדה עפרה ושפיר וטעם כי חלה מגזרת תיל וטעם לטוב‬ ‫בלמ״ד אמרי לי בעבור שנעדר‪ .‬לרכש‪.‬היה ראוי על‬ ‫דרך הלשון להיותו רתמי והטעם קשרי וכן דרך עוברי דרבים לקשר רתם או הטעם‬ ‫אמרי לרתם רתום יש אומר שילכו בשבי וההולך בגלות אינו על המרכבה ולפי דעתי‬ ‫איה דבריך לביש שהיית אומרת בימי שלותך רתום המרכבה‪ .‬גם לשץ נופל על הלשץ כי רבב ולכיש קרובים‬ ‫בלשון רתום‪ .‬הפך הטוב שהיה לה‪ .‬עד שער עמי ואיגו דרך מקרה אלא מאת השם‬ ‫עונש על עוגם‪ .‬לכן תתגי‬ ‫שלוחים‪ .‬לכיש היא מערי יהודה ולמדה היא תחלה עבודת אלילים מישראל כי‬ ‫אחאב החל לעבוד אלילים והבעל אבל ירבעם לא עבד ומאתאב גתפשטה בישראל‬ ‫תה שאמר כי בך גמצאו פשעי ישראל וביהודה לא היו עובדים הבעלים ויושבי לכיש‬ ‫למדו אותם וגתפשטה עד ציץ תה שאמר ראשית תטאת היא לבת ציץ‪ .‫מיכה א‬ ‫‪59‬‬ ‫תלישת שער‪ .‬עיר בארץ כנען והיורש ישרת בעבור אח׳ וככה‬ ‫הוא יורש כבוד ישראל‪ .‬לשערי ירושלים‬ ‫כמו עד שערי ירושלם כמו שפירשגו‪ .‬לשץ חיל וכאב‪ .‬רתם המרכבה לרכש‪ .‬עד עדלם‪ .‬כי בך גמצאו‪ .‬‬ ‫כמו רוכבי הרכש והיא במה קלת ההליכה כלומר מהרו לגלות‪ .‬בעבור שעבדת אלילים ולמדת אחרים לעבדה את צריבה לתת שלותים על‬ ‫מורשת גת שתהיה לך לעזר מפני האויב ומורשת גת שם מקום בארץ פלשתים והיא‬ ‫עיר הגזכרת בכמה מקומות ולכדה דוד מפלשתים וסמך אליה מורשת שלכדה דוד‬ ‫ואחר בך ירשוה פלשתים והיתה להם מורשה בעונותיכם ובפשעיכם כלומר ראו כמה‬ .‬ראשית חטאת היא‬ ‫לבת ציץ‪ .

‬‬ ‫וכן מהרי״א ז״ל אך במה שאמר בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל‪ .‬קרחי וגזי‪ .‬מתנות כמו ויתנה שלוחים לבתו אשת שלמה‪ .‬בי הנשר יעוף למעלה מכל‬ ‫העופות ואחת לעשר שנים יעוף מאד למעלה עד האויר העליון הסמוך לגלגל האש‬ ‫ומרוב תומו ימרטו כנפיו ותפול נוצתו‪ .‬אכזיב שם עיר בעיר יהודה‬ ‫וקעילה אכזיב ומורשה והיא כזיב והיה בכזיב בלדתה אותו ופירוש בתי אכזיב שהיו‬ ‫עובדים בה ע״א היו להם בבטחונם בהם למקור אכזב מים לא נאמנו לאכזב לשון‬ ‫נפול על הלשון ופירוש למלכי ישראל למלכי יהודה בי אף על פי שנחלקה המלכות‬ ‫מלכי יהודה מלכי ישראל הם כי יהודה בכלל ישראל הם וכן נקראו מלכי יהודה‬ ‫מלכי ישראל שנאמר כל אלה בני יהושפט מלך ישראל וכן הוא אומר כי הכניע ה׳‬ ‫את יהודה בעבור אתז מלך ישראל‪ .‬עד כאן‪.‬תםר‬ ‫אל״ף שהוא למ״ד הפעל מהכתב וכן שמן ראש אל יגי ראשי אמר עוד אביא לך‬ ‫האויב שירש ארצך ויגלת אותך ממגה עד עדולם‪ .‬יבא כבוד ישראל‪ .‫‪60‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫עונותיכם גורמים שהיה מורשה לכם ועתה ירשוה פלשתים ולא די זה אלא שאתם‬ ‫צריכים לשלות אליה שלותים ומתנות כדי שיעזרו אתכם מפני האויב הבא עליכם‪.‬כמו אל מורשת‬ ‫ובן ונתן הספר על יודע ספר אל יודע ספר ובתי אכזיב‪ .‬עד היורש אביא לך יושבת מרשה‪ .‬‬ ‫שלותים‪ .‬גם זה לשון‬ ‫גופל על הלשון בי יורש ומרשה קרובים בלשון ומרישה שם עיר ביהודה אבי‪ .‬כי כגגד הארץ דבר לא כגגד יושבי הארץ שהרי‬ ‫אומר כי גלו ממך הקרחה היא תלישת השער והגזיזה היא במספרים וכן יעשה האדם‬ ‫לאבל כמו שאמר ויגז את ראשו ואמר גזי נזרך והשליכי על בני תעגוגיך במו שקוגן‬ ‫ירמיה ואמר בני ציון היקרים‪ .‬ועדולם גם כן‬ ‫עיר מערי יהודה אמר עד עדולם יבא יורש כבוד ישראל ויורש שזכר עומד במקום‬ ‫)כהראב״ע( והיורש הוא מלך אשור כמו שאמר עלה סגחריב מלך אשור על כל ערי‬ ‫יהודה הבצורות ויתפשם‪ .‬על מורשת‪ .‬והם ערים מערי פלשתים וקראם‬ ‫בתי אכזיב לפי שהיו כתבים ואץ להקשות ממה שנמצא כן בערי יהודה נכי כבר!‬ ‫נמצא עיר אתת שמה בשם עיר אתרת זולתה על זה אמר בתי אכזיב ואולי על‬ ‫מצרים ואשור אמר בתי אכזיב אשר בקשו ישראל לעזרה ולא עזרום והיו להם‬ ‫לאכזב למלכי ישראל ואף על פי שלמעלה זכר חרבן שומרון ואחריו חרבן יהודה‬ ‫ועליה עשה הנביא עיקר הקינה כי נגע רעתה לנפשו הנה לא ימנע מלזכור בתוכה‬ ‫דבר ממלכי יהודה וחורבנם ואם על כל פנים שאמר אכזיב היתה מנתלת יהודה כמו‬ ‫שכתוב ביהושע וקעילה ואכזיב ומרשה אמר הכתוב בחי אכזיב שהוא כנוי לערי‬ ‫יהודה כולם לפי שכולם היו בתי אכזיב לשם יתברך וגם הם היו לאכזב למלכי‬ ‫ישראל כי לא באו לעזרתם הנה אם כן לא אמר למלכי ישראל במקום הזה כי אם‬ ‫על מלכי ישראל ממש לא על מלכי יהודה כדפירשו המפרשים ובן על יושבת מרשה‬ ‫עיר מולדת הנביא שהוא כנוי גם כן למלבי יהודה לפי שהיה שבט יהודה הוא העולה‬ ‫תחילה וראש במלחמות הארץ ובירושת הארץ ולכן נקראת מלכותו מרשה בלומר‬ ‫מוריש טוב מן הארץ ויורשים אותה ואם נקראת מורשה לפי שבתחילה היתה עשירה‬ .‬למלכי ישראל‬ ‫ולא למלכי יהודה שקראם מלכי ישראל כדהרד״ק‪ .‬הרחיבי קרחתך כנשר‪ .

‬אשר שמות בארץ ולזה חלה וקותה לטוב‬ ‫ומעלה מצד היותה יושבת מרות המורה בן לשון מר ומארי שמיא וש‪ .‬‬ ‫ולעד״ן לפרש מרות לשץ מר ומגזירה מארי שמיא וקשיא שהביא הראב״ע מלשץ‬ ‫יושבת איגה אות אמת לסתור זה הפירוש שזה וזה אמת בשם מקום מרות והיתה‬ ‫בודקת בשמות לדרוש אותו לשון מרות‪ .‬ולא ידעה‬ ‫לפירוש הדרשה הגכוגה אשר בבוגת השם שמות בארץ יתברך ויתעלה שהיה על שם‬ ‫בי ירד רע מאת ה׳ ולשם זה גקראת מרות בלשון רבים ומלשץ מרירות על ירדת‬ ‫הרע והיורד מאת ה׳ כי בסדום לא ירד אלא מטר וה׳ המטיר על סדום אולי ישובו‬ ‫אמגם אחר כך הוא שגהפך לגפרית ואש מאת ה׳ ביון שלא שבו בתשובה אמגם‬ ‫בישראל ירד רע מהשמים מאת ה׳ שלא בכוון לשער ירושלים ולזה אמר רתם‬ ‫המרכבה לרכש לשון רתמים ורותם המר מאד לרמת על הליכתם בגלות במרירות‬ ...‬‬ ‫והנה עדולם עיר מערי יהודה היתה אבל כונה את כל מלכות יהודה בשם עדולם‬ ‫מפני שיהודה הראשון נאמר בו ויט עד איש עדולמי ולכן שבטו ומלכותו נקרא‬ ‫עדולם ובן דרשו תז״ל עד עדולם יבא כבוד ישראל מלכו של ישראל עד עדולם יבוא‬ ‫שנאמר וירד יהודה מאת אתיו ויט עד איש עדולמי אמנם יבא כבוד ישראל אץ‬ ‫לפרשו מלשון כבוד וטובה ושהיה הנביא כאן מנבא טובה על עדולם כי קינה היו‬ ‫דבריו על הרעות אבל כפי הפשט נראה לי לפרש על דרך סגי נהור שהכבוד שיבא‬ ‫על מלכות ישראל שהוא החרבן והגלות שבא עליו זה הבבוד גם כן יבא עד עדולם‬ ‫שהוא מלכות יהודה שגלה אחריו והוא על דרך מה שאמרו כי אגושה מכותיה כי‬ ‫באה עד יהודה כי קרא גלות מלכי ישראל כבוד על דרך סגי נהור לסומא‪...‫מיכה א‬ ‫‪61‬‬ ‫מולכת על י״ב שבטים ועתה נדלדלה ונתרוששה ולא נשאר במלכותה אלא שני‬ ‫שבטים ומפני שמלכות יהודה נתרבה ונלכדה אחר מלבות ישראל וירושלים נלכדה‬ ‫אחר כך ערי יהודה לבן אמר עליה עוד היורש אבי לך רצונו לומר גם כן אני אביא‬ ‫עליך יושבת מורשה את היורש שהוא האויב שיירש את כל הארץ ועד עדולם יבא‬ ‫כבוד ישראל‪.‬‬ ‫ובסנהדרין פרק תלק דרשו לבן תתני שלותים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב‬ ‫למלכי ישראל אמר רבי חנינא בר פפא בשעה שהמליכו את ירבעם יצאת בת קול‬ ‫ואמרה להם מי שהרג את הפלשתי והוריש אתכם גת תתנו שלוחים לבניו והוא דרש‬ ‫נאה לא יצטרך לפרש בדרכו למלכי ישראל על מלכי יהודה כדעת המפרשים ויהיה‬ ‫פירוש הכתוב לדעתם שבעבור שאמר למעלה כי בך נמצאו פשעי ישראל זכר שהיה‬ ‫מפשעם של ישראל שגתגו שלותים וגט פטורץ למלכי יהודה שהיתה מורשת גת מפני‬ ‫דוד שהרג את גלית מגת ושלכד את גת והורישה למלכי יהודה ועל השבטים אמר‬ ‫בתי אכזיב לאכזב שהוא ירבעם ולמלכי ישראל שבאו נאחריו[ הגה התבאר שהקיגה‬ ‫שקונן הנביא על כל מלכות יהודה היתה לא על אותם הערים אשר זכר אבל כיגה‬ ‫את כל יהודה בשמם וקונן עליהם ולפי שזכר למעלה שומרון ראשונה ואתר כך תרבן‬ ‫יהודה וירושלים לבן תתם בשתיהם ואמר כנגד שומרץ קרתי וגתי ועל יהודה אמר‬ ‫הרחיבו קרתתך ובהרד״ק בענץ הנשר עד כאן‪.

‬יר«יאכזיב‪.‬‬ ‫'יי״" קי‬ ‫׳*™‬ ‫פלשחיםוסםד*‬ ‫‪\f*rA‬‬ ‫‪Mi‬כי‪W‬‬ ‫אמר»‪#‬י‬ ‫י‪1‬וי‪1‬־‬ ‫ירשוה״‪:‬י‪°‬יי‬ ‫<יי‪ 1‬ר ל ישראל‬ ‫יכלוילעז‬ ‫ליהו‪ X.‬ואמר כי בך נמצאו פשעי ישראל רוצה לומר שני הפשעים שפשעו‬ ‫ישראל ה ל א ה ם ה א ת ד במלכות בית דוד והשני במלכות שמים ד ה א ב ה א תליא וכמו‬ ‫״ ת נ ת ן‬ ‫ח אנ‬ ‫‪.‬ה‪ m‬ולא‬ ‫אולי<יהית׳‬ ‫יילי^ככזיכ‬ ‫כמו והיה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬פי׳ לכן כמו על אשר כמי על כן תסעי‬ ‫גסעי נעמנים)ישעיה י״ז( על אשר נסעתיך נסעי נעמניס ואת נהפכת לזמורח זר‪ :‬בתי אכזיב לאכזב‪ .‬כלכיש נמצאו פסילי טשלססשכסים‪) :‬יל( לכן‪.‬עלי ‪.‬ס מ י י י ן ק נ ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫ראשית חשאת היא לבת ציון כי בך ג«אי•*״י י״יייל • שהוא לשון ערבי‪) :‬יד( לכן תהני שלוחים על מורשת‬ ‫־ל מ ^ ת ״ ד א ־ י ה״׳ש‬ ‫>‪«n‬‬ ‫^‬ ‫־ליאשי‬ ‫^‪U.‬כלימד שתעזב‪ :‬בחי אכזיב לאכזב‪ .‬שמשמע לשון ירושת‪ .1£^^£££‬ך&\‬ ‫ולמדה האחרים לעבדם אה עריכה לתת שלוחים על מורשת לכתו והפעם חני עיל מנחות לפלשתים כאשר היה מנהגך‬ ‫גת שתחיה לך לעזר ספני חאויב ומורשת נח שם סקיס בארץ אולי יעזרוך‪ :‬מורשת נת‪ .‬נם זה לשון נושל על הלשון כי יורש ומרשה קרובינו‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫)אסמל סי(‪ :‬לבה ציון‪ .‬היא מטל׳ יהולה ומללה במלכם‬ ‫והיתה נמשכת אמל שקמכןלמליהימלדישלאלולכןאמלהנהככזא האויכ יחכיכ בתי אכזיכ ותהיה נפזכ ונפסק ממלכי ישלאלכי לא‬ ‫מסיה מוד להם )ואמל כן דלן• מליגת הקינה כי כמת שגלו פלי יהודה מ״י נ״נ ככל כטלה מלכיס ישלאל( וגם זהו לשון הנופל מל‬ ‫לשון כי אכויכ שמה ולאכזב תהיה‪) :‬סו( עוד היורש ‪ .‬לשון נופל‬ ‫על לשון מאגדת חלקלמלתימלרש מקרא זה כך‪) :‬פו( עוד היורש אביא לך‪ .‬עיר כארץ פלשתים‪ :‬כתי‬ ‫האל״ן* נוסף והיא‬ ‫יפת ‪n‬פיר‪i n‬לפי לעתי‬ ‫יי* י י יי ־‪* .‬כמו אכיא כאל״ף וכן אל הנה מאז •לשת אלצו ומתה הזל ולקחה ואתה תהיה נכנמת לו וסמלי‬ ‫הניו כמנסה‪ :‬בתי אכזיב‪ .‬כסו אל וכן ונחן חססר על יודע ספר שהוא במו אל וכן וילך אלקנחהרמהח על ביתו ואחרים זולתו‪ :‬בתי אכזיב לאבוב‬ ‫למלכי ישראל ‪ .‬כמכול לופ ממשיך תתני מחמת ולולנות אל מולשת נס הם אנשי‬ ‫כ ויקרא מתן גלול וכן ויתנה שלומים לכתו )מ״א מי(‪ :‬על‪ .‬‬ ‫אתכם גת כעני! שנאמר ויקח)דויד( את גת ובנותיה מיד‬ ‫בך שמח‪ .*^J‬גת‪.‬‬ ‫ל״ס ל‬ ‫פלשתים ‪mm‬‬ ‫דוד ואחר כך‬ ‫ובסשעיכם כלוסר ראו סח נרם לכם חעון כי זאת העיר שחיחח בעת רעחו ואל״ף לאכזכ נוסף כמו אקלמ ולרך צחוח ללבל‬ ‫לכם עחח היא ביד אויביכם וצריכים אתם לחכגע לתם ככה כמו גם מלמןתלמי וערער תתערער וככה רבים‪:‬‬ ‫\‪ w tm1‬י‪-‬ווו«*» ו‪-‬יא ו־איוד וו‪/‬וושדוו‪ / s n e Anwo‬יוייי‬ ‫ולשלוח לחם סנחוה שיסמכו איזכס ספני האויב הבא עליכם‬ ‫)סו( עוד היורש‪ .X‬ו י • ״ ״ *י«י«׳‬ ‫‪JL‬‬ ‫‪£‬י!יי«י׳י‬ ‫י״ז‬ ‫' ״ י ל ״חי‬ ‫על מרכבה ולפי לעתי איה לבריך לכיש שהיית אומר׳ בימי‬ ‫‬‫‪.‫‪62‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫‪.‬כן ימלאו הפסילים ל א ‪ 0‬י ציון‪ :‬כי בך‪ .‬‬ ‫לכיש למת עבודה הבעלים סישדאל וזהו שאסר כי בך שלותך רתום המרככה‪ :‬כיבךנמדאו‪ .‬לס‪ 0 | frJr‬א ‪ 0‬ל כ י ל ק ! י * ל *‬ ‫‪vAr‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪1J‬‬ ‫י ‪ -‬י‪-‬‬ ‫ס י ע ו ד סחןגין א?י‪£‬י‬ ‫מרשה‬ ‫מי«׳‬ ‫ה״א״ל*!״!‪ .‬‬ ‫לשלוחים‪ .‬מנחית כמו שלוחים‬ ‫‪&^.‬‬ ‫מ מסשמת אנשים וק והסשמ שומם)יניאל מי(‪) :‬יי( שלוחים‪ .‬אויבים שיורישו אותך את היושבת‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫םערי יהודה ולמדה היא החלה עבודת הבעלים סישדאל כי והפעם קשרי וכן לרך מוכרי לרכים לקשר רתם או הסע‪0‬‬ ‫אמרי לרותם רתום יש אומר שילכו בשבי וההולך כגלות אינו‬ ‫״י ׳‬ ‫אחאב חחל ל״ יי ׳ '‬ ‫‪M‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬ ‫•‬ ‫‪ .‬‬ ‫םודשה‪ .‬כמו סלכס ם כי נם היא משל פלשתים וכימי לול לקמו ישלאל מידם‬ ‫אג‪ :‬מורשת ‪ .‬מוד מליו מרשה אכיא היולש את סאלן והוא נ״נ גס אותך יילש וגם מא‬ ‫כלי יקר‬ ‫מצורף א ל מרירות מרות שימהרו במהירות המרכבה לרכש ל ל כ ת מ ה ר בגלות הזה‬ ‫בזה שהולך במרכבה לרכש יושבת לביש לפי שהיא ראשית חטאת לבת ציון‬ ‫כדהראב״ע ז״ל‪ .‬הוח החייב וחין פעם נפרש שהוח מבני‬ ‫‪.‬אכזיב שמח פלשתים)ל״ה א י״ח( ואתם מואסים בו כמי שנאמר יען כי‬ ‫ותו שתחיח לאכזב ולהפסק מלכי ישיאל‪) :‬םי׳ עיי חייי* מאס העם הזה את מי השילוח וגו )ישמיה ח׳( לפיכך בתי‬ ‫אכזיכ שהיתה מארן יהודה ונמשכה אחר פקח כן רמליהו סופן להיוח לאכזכ למלכי ישראל שיהרג פקח כן רמליהז‬ ‫ויכזבו הנסמכים עליו ובימי אחז נתנכאת נכואה זו‪ :‬לכן תתני שלוחים‪ .‬אכזיב היא עיר בערי יהודה וקעילה ואכזיב ומרשה והוא כזיב הנאמר בחודה והיה בכזיב בלדתה אותו ואמר‬ ‫לאכזב לשון נופל על הלשק ואכזב כמו כוב והאל״ף נוספת וחוא כסי היה החיה לי כסו אכזב ופי׳ בתי אכזיב שהע עובדים בחס‬ ‫עכו״ם חיו לחם בבפחונם בהם לרקוד אכזב םים לא נאםנו שיבפת אדם בו לשתות ממנו בעת צמאונו ומצאו יבש הנח היה לו‬ ‫לאכזב כן היו בחי אכזיב למלכי ישראל ופיריש למלכי יחודח כי אע״פ שנחלקה המלכות מלכי יהודה מלכי ישראל חס כי יחידה‬ ‫הוא בכלל ישראל וכן נקראו מלכי יהודה מלכי ישראל כמו שאמר כל אלח בני יהושפם מלך ישראל וכן אמר כי הכניע ח׳ את‬ ‫יהודה בעבור אחז מלך ישראל נ <ס‪ 0‬עוד היורש אבי לך יושבת מרשה‪.‬תרגום‬ ‫כי־בך נמצאי **מי‬ ‫היא‬ ‫ף&ךאל‪ :‬יי לכן ה ת ד שלודזים ?ל מ י י מ & ן‬ ‫מורשתגת בתיאכזיב לאכזב למלכי‬ ‫ע ל ה י ^ איי* לך יןי^רךן זיחוכין די קלחו ןזען‬ ‫" יי^לאל •‬ ‫•עי‪.‬לפלס ציון‪ :‬פשעי‪ .‬מנין פזיכה והפסק כמו וכמון ישלאל מזלו פלשתים לקמת את גת להיות לכס למולשה זל‪6‬ו'‬ ‫כי םכזכי)ישפיה כ״ז(‪) :‬טו( אבי‪ .‬ז^תלכיש היתה‬ ‫גסצאו פשעי ישראל פירוש בך גמצאו תחלה וגחפשפ ב«יץ ליהולה סמוכה לשכשים והיא למלה מלרכיה׳ וממנה למלה‬ ‫כמציין‪) :‬יי(לכן תתני שליחיה‪ . r s .‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ה ב‬ ‫י ר מ ם‬ ‫נ ל י סכ‬ ‫ל א‬ ‫ב‬ ‫הב‬ ‫גל‬ ‫א ל א‬ ‫ע א מ י‬ ‫‪B‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ע ר א ל ו ב א ר‬ ‫‪m‬‬ ‫א ל י ח‬ ‫י ה ו ד ח ל א ה י ו ע ן ב ד י ס ה ב ע ל י פ ו י ו מ ב י‬ ‫ה ג ז כ ר ת‬ ‫עת ‪w‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫‪1‬‬ ‫לכיח‬ ‫םית‬ ‫ג ת ע ל כ ד ה‬ ‫חל י ם‬ ‫מ ו ר מ חב‬ ‫ו נ ו ת ז כ ם‬ ‫•י‬ ‫‪t‬‬ ‫ט נ ח י ת כ מ ו ו י ת נ ח מ ל ו ו ז י ם ל ב ת ו ‪K‬‬ ‫‪ W‬מ ל פ ח‬ ‫ע ל‬ .‬מלשון ילושה ‪ :‬לאכזב‪ .

‬‬ .‬‬ ‫ובזה מובן סמיכות פסוק לבן תתני שלוחים על מורשת גת כדפרישית והוא לחז״ל‬ ‫על אשר תתני שלותים על מלכות בית דוד אשר הוריש אתכם את גת וכר ענץ‬ ‫למעלה‪ .‬ולפי פשוטו לכן נמצאו בך שגי פשעי ישראל לכן תתגי שלוחים וגרושץ כמו‬ ‫ושלחה ושלחה מביתו אל התירוכץ יהיו גתוגים על מורשת גת ששמ מורשת הוא‬ ‫כמו להוריש גוים וכר השטידא״ר בלע״ז בתי אכזיב יהיו לאכזב שיחרבו יען שגטו‬ ‫למלכי ישראל לאמוגתם ודרך המתרגם זולת זה שהוא תרגמ בחובין די פלחו בהץ‬ ‫לטעוותא מלכי ישראל וקצת קשה יתור למ״ד למלכי והענץ דחוק כי מי נתן מלכי‬ ‫ישראל בכזיב והיא ליהודה ולפירושי ניתא לפי שיש עיר אתרת מרשה ואולי זוהי‬ ‫עירו של הנביא לזה אמר עליה עוד היורש אבי לך יושבת מרשה שדרש אותה לשון‬ ‫ירושה שהיתה ירושה לאויב בהעדולם אשר משם גתגלגל מה שעתיד שיבא כבוד‬ ‫ישראל שהרי ויעל על גוחי צאנו הוא חירה רעהו העדולמי תמנתה וסמיך ליה ויוגד‬ ‫ליהודה לאמר הגה תמיך עולה תמגתת וכו׳ ותםר ובו׳ ונתגלגל עבורה מהמשיח‬ ‫בגודע תה רמז עדולם יבא כבוד ישראל שיגיע הפורענות אפילו עד עדולם אשר יבא‬ ‫לעתיד כבוד ישראל עם כל זה לא יגן זכות זה עליו אלא ביורש אביאגו לך למרשה‬ ‫ועד עדולם או יאמר לפי שלא גחלו יהודה ובגימן על שבר יוסף וכמו שאמרגו‬ ‫למעלה לא יצאה צאגן מספד בית האצל כלומר למספד בית ישראל שהוא בית‬ ‫האצל כלומר בית אשר אצלו הקרוב אליו לפיכך עד עדולם יצא דין תביעת כבוד‬ ‫ישראל שלא כבדוהו לישראל אפילו בדברים לצאת למספרו ויללתו בצאתו בגלות‬ ‫ולשון עד נופל על לשץ עדולם בלומר עד לם במו להם ולנו ולם עדיהם יבא לאמר‬ ‫כי ראוי לקרחי ולגתי בגי תעגוגיך על דרך אוי להם לבגים שגלו מעל שלחן אביהם‬ ‫שהיית מענגת אותם ואיך יסבלו רעב וצרות רבות מהגלות ואמר והרתיבי קרתת על‬ ‫צערך כי גלו ממך שגשארת בצד ושוממה או יאמר קרחי וגתי זו על בני תענוגיך‬ ‫שהבגים בגיך הם היו תעגוגיך שבם היית מתענג והם תעגוגיך זאת היא מצד צערך‬ ‫והחריבי קרתתך כי גלו ממך ומה געימה גרסת הספרים שגורסים על בניך כי גלו ממך‬ ‫ומי ירחם עליהם או יאמר קרחי וכו׳ מציאות הגלות והרתבי קרתתך על סיבת הגלות‬ ‫שאת היית סיבת גלות הרעים תה שאמר כי גלו וסיבת גלותם ממך על זאת הרחיבי‬ ‫קרתתך והזכיר כנשר מטעם הגזבר לעיל בהרד״ק ד ל ועוד לפי שהגשר רחמן מאד‬ ‫דבתיב כנשר יעיר קנו כדפירש רשי ד ל תהו הרחיבי קרתתך מצד רתמך שנכמרו‬ ‫עליהם בנשר המרחמת על בניה ולפי שנאמר בקללות באשר ידאה הנשר אפשר‬ ‫שרמז כגשר כי גלו ממך כאשר ידאה הגשר לכך הרחיבי קרחתך כגשר כי גלו ממך‬ ‫ותיבת כנשר‪.‫מיכה א‬ ‫‪6S‬‬ ‫שאמרו אץ לנו חלק בדוד איש לאלהיו ישראל ודרשו חדל איש לאלוהו ישראל‬ ‫בשניהם חטאו וזה שאמר פשעי ישראל שניהם שנים‪.‬נמשכת למעלה גם לסוף הפסוק כנשר כי כי גלו ממך אלא שזקף קטון‬ ‫מפסיק‪.

ה סומלים למ ט איננס‬ ‫מחשכה לכד כי באה לידי ממשה‪ :‬באור הבוקר‪ .‬יעשבי און על משכבותם‬ ‫ש ה י א‬ ‫ל פ נ‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ה ג‬ ‫י צ‬ ‫ס י ג‬ ‫ח י ר‬ ‫י‬ ‫י י‬ ‫כ ב י ‪/‬‬ ‫ב א‬ ‫‪r‬‬ ‫ש ר א צ‬ ‫ישראל שהוא היה בכור לבני שם ובשביל אהבת אכותיכם הסיבותיה לבני ארפכשד עתה אביא את כשדים ואח בני‬ ‫עילם עליהם‪) :‬טז(קרחי‪ .‬טנין כח ואומן כמו יש לאל ידי )כלאשית ל״א( ‪:‬‬ ‫כמססליס דלך לטל ואכל טל בניך המפונקים אשר גלו ממך ‪:‬‬ ‫הרחיבי קרחחך כגשר‪ .‬אמר כננד‬ ‫‪. -‬מרשה אותו אביא עתה עליה ‪ v :‬עדילש יבוא כבוד ישראל ‪.‬‬ ‫‪.‬יי‪£‬דל«י?««יד^גן^ף‪.‬ל א נשתייר‬ ‫א ל א בשביל הצדיקים שעתידים לעמוד מ ה ם ע ד כאן‪. .‬עד־‪2‬גד|ם‪:‬בוא כבוד!ישראל‪:‬‬ ‫ג ‪ £‬״ י י ‪ * $‬״ קרחי ומי על־בני ו‪$‬נונ‪:‬ך הךחבי‬ ‫»‪ g‬קךחתןז כנשר כי־גלו ממך‪ :‬ב א הוי‬ ‫י י י * י״‪ 3‬חשבי־־אוןופןנלי סעעל־־משכבותם‬ ‫?*ז^&׳יי באור הב^ןרמנשוהכי‪:‬ש־לאל‪:‬דם‪:‬‬ ‫ז‬ ‫וחמדו‬ ‫קנקךסין ב צקךא וזגבךין‬ ‫רע״י‬ ‫במרשה יורש למרשה לשון טפל על הלשין‪ :‬עד עדולם‪ .‬מלשון מינג וחפנוק‪:‬‬ ‫הפושר והממשלה‪) :‬סז( קרחי וגוזי‪ .‬׳ ‪ .‬כלומר איתי היירש •צירש בתחלח‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫י ‪ u .a-.‬כל הלילה גומרים‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫שם שירש הארז והיא עילם רק הוא האויב שירש הארז ויתכן בלשק ומרשה שם עיר בערי יהידה‪ .‬אביא לך יושבת מרש־‪ . ופועלי רע ‪ .‬שערך כמו ויגן את ראשו )איוב א׳( לשון תלישת שער‪ :‬כנשר‪ .‬קרחי‬ ‫ויעלון בתחום ארעא דישראל‪ .‬כח ולא תיאר וככה מלת םוב וגם רפ‪ .‬‬ ‫?‬ ‫?‬ ‫' ‪1‬‬ ‫שיככשו האובים מגכולם עד עדולם כן ת״י עד עדולם יסקי! שימעט מכמות שהיה‪< :‬טז( קרחי ונחי על בני תענוגי‪ .‬אבי חסר אל׳׳ף שדעא‬ ‫‪ .‬בדור המבול כתיב רק רע בל היום ובעשרת‬ ‫השבטים כתיב ופועלי רע ע ל משבבותם‪ .‬מיד כשיאיר הבוקר ימהלו לעשות מחשבתם כי יש הכם טלם לעשות‬ ‫כלי יקר‬ ‫הוי חושבי און ובו׳ ו ח מ ת ובו׳ ב״ר אמרו אמר רבי א ב א בר בהנא נ ע ש ה בעשרת‬ ‫השבטים מ ה ש ל א נ ע ש ה בדור המבול‪ .‬הרי בלילה‪ .‬בלילה בהתבידלס בנפשם‪ :‬לאל י ר מ י ^ נ ל‬ ‫ידם‪ ._ 1.‬ראשך‪ :‬וגוזי‪ .1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪«\ A « F‬יי« ייי י«״«ו»‪ 1‬י«יי י*«יי•‬ ‫מה שהיה כמד לישראל חיץ לתחום עבשיו יבא בתוך התחום‬ ‫‪.‬ביום מנץ ת ל מ ו ד לומר לאור‬ ‫הבוקר יעשוה‪ .‬אותם ל א נשתייר מ ה ם פליט ואלו נשתייר בהם פליטה‪ .‬לגון שהרי אמר כי גלו ממך הקיחח היא תלישת השער וחנזיזה‬ ‫ש ן ?‬ ‫ה נ ב י א‬ ‫ה י ה‬ ‫מ ן א ת‬ ‫ה ע י ר‬ ‫ן ע‬ ‫( י ‪ 1‬י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ט‬ ‫ר‬ ‫ש נ ו י‬ ‫י י י י‬ ‫ע י‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫״!•י ‪£5. -‬ו י י ׳ ‪ * .‬‬ ‫ולעד״ן שכוונת חז״ל לבאר לנו סוף הפסוק שאומר כי יש ל א ל ידם מ א י קאמר‬ ‫ומפרש דהכי קאמר כי יש ל א ל ידם מ צ ד בניהם הכשרים שעתידים ל צ א ת מ ה ם ה ם‬ .‬‬ ‫השער וככה ויגז את ראשו זה דבר הנטא לכל עיי י י‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫ב)א( הוי חושבי און‪ ...‬מלשון‬ ‫פלולם יכוא היולש את כבול ישלאל כי את כלהארן יקחטם כבול גזיזה ומתוך וכן גזי נורןדלמיה!׳(‪ :‬תעגוגיך‪ .‬כתרגו׳‬ ‫כנשרא דנתרו גדפוהי דרך הנשר למרס רוב כנפיו‪ :‬ב)א( ופועלי רע על םשבבותם‪ .‬׳‬ ‫‪!u‬״ »^ ו * < ״! !‬ ‫התנועות שאמר היורש כעל מרשה ואין הלשון מדיקזק יפה יבא כביד יישיאל‪ .‬כי הנשר יעוף למעלה מכל העופות ואחת לעשר שנים יעוף‬ ‫מאד למעלה עד האויר העליק הסמוך לנלנל האש ומרוב‬ ‫חומו ימרטו כנפיו ותפול נוצתו‪< :‬א> הוי חושבי או.‬טשי לך קלחה לחכה כנשל הזה אשר אחת לטש׳ שנים יגביה לטוף טל האוי' העליון סמוך לגלגל האש‬ ‫ומלוכ החום ימלטו כנפיו ותסולמצתו וישא׳ קרח קרחות רחבות‪ :‬כי גלו ממך‪ .. .‬כלי תטנוגיך‪:‬‬ ‫ב )ה( הוי חושבי און‪ .‬ומ״א שמעתי משמו של רבי מילא בלעיז‪ :‬ונוזי‪ .‬לס״ד הפעל מהמכתב וכן שכן ראש אל יני ראשי אמר עוד‬ ‫ל‬ ‫אביא לך האויב שיירש ארצך וינלה אותך ממנה‪ :‬עד עדולם‬ ‫׳^‪ ..‬מנין‬ ‫יבוא כבוד ישראל‪ .‬ועדולם גם כן עיר מערי יהודה אמר עד‬ ‫להיות זה מנד זה כי לא ישמרו בשמות כאשר ישמרו עדולם יבא יורש כבוד ישראל יורש שזיר עומד במקום שנים‬ ‫בפעלים להיותם על מתכונת אחת כמו השולמית מתיהשת והיורש הוא סלך אשור כמו שאמי עלה סנחריב מלך אשור‬ ‫על כל ערי יהודה ויתפשם‪< :‬ט״ קרחי ונוי ‪ ..‬‬ ‫‪.‬כמו מלכי עלינו‪ :‬ומזי‪ .‬תלשי בעל לאשך וגוזזי אותם ב )א( לאל‪ .‬בהשכמה‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫לשון הנופל טל לשון מרשה שמה יאת היורש יביא‪ :‬עד עדולם יני ראשי )םהליס קימ( ומשישטי יטו! באצ׳׳ף‪) :‬ט!( קרחי‪ .‬מלת היו לש משמשת כשתים ול״ל סל טיל מלישה השטל וכן והקריח טליך ויחזקאל כ־ז(‪ :‬ונהי ‪.‬עד עדל • מרשה או עדולם או כנגד כל הארץ והוא דרך משל לומר אל‬ ‫עיר כארץ כנען והיורש ישרת בעבור אח׳ וככה הוא יורש הארץ קי״• ינוזי כי כנגד הארץ ידבר לא בננד יושבי הארץ‬ ‫כטל ישראל‪) :‬ש‪ 0‬קרחי‪ . 1‬‬ ‫ם‬ ‫אל שלם שהיא ירושלם והיה לו לומר הכימית‪ .‬‬ ‫&‪_1.‬יש להתאונן טל אלו אשל כלילה מולם מל משככותס חובבים לטשות און וב.‫‪64‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫תרגום‬ ‫מרשה‪.‬תלישי שערך על בני תענוניך שינלו‪:‬‬ ‫מנח׳ עוד היורש אביא לך ראוים היו בני עילם לירש את ארץ ב ) א ( הוי חושבי און ופיעלי רע‪ .‬פועלים רע בלבבם לומר כך ובך נעשה מחר ואמר על‬ ‫משכבותס כי בעוד שאדם שיכב על מטתו הוא חושב יותר כי אין לו עסק באחד מחיטיו‪ :‬באיר היקר יעשוה ‪ .

‬גבר וביתו איש ונתלתו כפל העניץ במילות שונות ופירושו‬ ‫שאם יעמוד בעל השדה או בעל הבית כנגדו בגזלו ביתו או שדהו יכהו או יאסרהו‬ ‫זהו עושק הגוף הנה יעשקו הגוף והממץ וכן מהרי״א ז״ל‪.‬וגשאו‪ .‬‬ ‫ובתים גם כן יחמדום ]ואם לא ירצו למכרם יקחום בחזקה ופי׳[ וגשאו ולקתו ויוגתן‬ ‫תרגם ואגסץ‪ .‬בת ולא תואר וככה‬ ‫מלת טוב וגם רע בי פעמים שהוא תואר שם הקדש ופעמים שהוא שם דבר וככה טוב‬ ‫ורע פעמים שהוא אדם שהוא טוב או רע והוא תואר ופעמים שהוא דבר רע או דבר‬ ‫טוב שהוא שם דבר וחמדו וגזלו‪ .‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל והרחיב וחמדו‪ .‬מוסב על ותמדו תומדים בתים‪ .‬ובתים וגשאו‪ .‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק אומרו ופועלי רע על משכבותם שמשמע שהוא פועל ממש אפשר‬ ‫שגכלל בזה מה שאמרו חז״ל אל יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה זה‬ ‫שאמר הוי חשבי און במחשבה רעה ביום שעל ידי זה הם ופועלי רע על משכבותם‬ ‫שיבואו לידי טומאה בלילה על משבבותם תה שאמר ופועלי רע על דרך ויהי ער‬ ‫בכור רע בעיגי ה׳ ובכלל זה גם כן עגץ ע״א שאמרו חדל מחשבה רעה אץ הקדוש‬ ‫ברוך הוא מצרפה למעשה אלא בעבודת אלילים שגאמר למען תפוש את בית ישראל‬ ‫בלבמ תה שאמר הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם אשר שם על משכבותם‬ ‫היה להם להתבודד התבודדות גמרץ בעבודתו יתברך והם תושבי אץ ואותה מתשבה‬ ‫גמשבת היא ומצטרפת למעשה בפועלי רע‪ .‬ולקחו לנפשם‪ .‬ועשקין‪ .‫מיכה ב‬ ‫‪65‬‬ ‫הם גרמו להיות להם פליטה עם היותם חוטאים בלילה וביום וזה שאמר יש לאל ידם‬ ‫בה בידם מצד הצדיקים העתידים לצאת מהם‪.‬בדרך פיתוי‬ ‫והוגאה ומרמה בי העושק את הבית ידמה אותו לערב ולהחזיק בממוגו אשר הלוהו‬ ‫או בשכרו אשר השכירו עד באן‪.‬‬ .‬‬ ‫ורש׳׳י ד ל ופועלי רע על משכבותם‪ .‬כל הלילה גומרים בלבם איך יעשו הרעה‬ ‫לבקר‪ .‬כמו ולקתו עד כאן‪.‬החמדה היא בלב והגזל הוא בידים כי יחמדו בלבם‬ ‫שדותיהם בידיהם ]חבריהם[ ויבקשו מהם שימכרוהו להם ואם לא ירצו יקחוהו בגזל‪.‬לאל ידם‪ .‬בחזקה וגשאו‪ .‬ועשקו‪ .‬תה שאמר עוד‬ ‫לפרט העגיץ ועשקו גבר וביתו למנות ]למרות[ עיניו עושקים ביתו זו אשתו ואיש‬ ‫וגחלתו‪.‬זאת ועוד באור הבקר יעשוה במעשה‬ ‫ואמר כן לפי שישראל היום משתחוים קדמה לשמש ואחוריהם אל ההיכל לזה אמר‬ ‫בבוץ גמרץ באור הבוקר יעשוה שלא בא להורות הזמן אבל בא להורות הגושא אשר‬ ‫יפעלו בו האון הגזבר ואמר באור הבקר יעשוה בי באור הבוקר שהוא הארת פני‬ ‫מזרת מזריתת השמש יעשוק באופן שמתשבת און של עבודת אלילים אשר גקראת‬ ‫פועלי רע יוציאה מן הכח אל הפעל והמעשה באור הבוקר שהיו משתחוים לא לאור‬ ‫הבוקר כאמור ובזה מובן לשון יעשוה דהיה לו לומר יעשוהו לאץ או לרע לא יעשוה‬ ‫בלשץ גקבה שחתר לאור או לבוקר אלא ודאי מוברח כדפרישית שאור הבוקר או‬ ‫הבוקר עצמו הייגו הך הם יעשוה ממש הרע והאון הגזבר שישתחוו לה לאור הבוקר‬ ‫או להבוקר עצמה כי יש לאל ידם ובפריקת עול מלכות שמים יפרקו גם כן עול‬ ‫מצוות ותמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ולקחו ואמר בלשון ונשאו לפי שנבלל בלשון‬ ‫בית אשה אין בית אלא )אשת( נאשה! ולאשתי ביתי כדרבי יוסף לזה אמר וגשאו‬ ‫לשון נישואין שהיו לוקתים בתיהם ובתים שהם גם כן נשים ונשאו‪ .‬‬ ‫והדאב׳׳ע ז״ל תושבי און בלילה בהתבודדם בגפשם‪ .

‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק מה שדבר תחילה לגוכח שאמר קרחי וגתי וכל הפסוק‪ .‬וגזלו‪ .‬שיבא לאויב‪ :‬איך יביש לי )ר( ונהה נהי נהיה‪ .‬ונהה לשון מחיד כמו ומשה יפנה‬ ‫א ב ן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫יעשו הסחשבה הרעה שחשבו כי יש כה בידם ל״עיק פעמים שהוא חיאר שם הקורש ופעמים שס דבר שהוא כח‬ ‫י ^ ‪ " ^ .‬‬ ‫‪.‬ייוש ה ס ^ עליכם ישא‬ ‫מצודה דור‬ ‫מ צ ז ד ח ציון‬ ‫)כ( וגשאו ‪ .‬‬ ‫ז ‪w‬‬ ‫‪v‬‬‫־ • ‪ T :‬דע‬ ‫תמישו משם צואלסיצםולא ת ל כ ו ^ ז ^ י‬ ‫רומה כי‪#‬תרעההיא‪:‬יביום ה ת א‬ ‫ישאעליכםמשל ונהה נהי נהיה אמר *י!** יממ״‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫היא‬ ‫יפ‪JV‬‬ ‫‪f‬‬ ‫•‬ ‫‪<* :‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫קםץבז״ק‬ ‫סךר״י ק ף א‬ ‫באור הבקר ‪ :‬כי יש לאל ידס‪ . « .‬כי יש כח בלבם‬ ‫|‬ ‫‪1‬‬ ‫ק‬ ‫רש״י‬ ‫‪: r.״‬ ‫‪.‬‬ ‫י• ‪.1‬‬ ‫וקומה‪: :‬‬ ‫<ד> וגחה ג ה י ג ה י ח ‪• .‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫לא ירעו למכרם יקחוס בחזקח ופירושו ונשאו ולקחו ויוגתן )ב( וחסדו‪ .‬״ =‪:‬יי= ' וככה סוב ורע פעמים שהוא אדם שהוא פוב או רפ והוא‬ ‫י‬ ‫‪x‬‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫יחמדו שדוח חביריהם כלבם ויבקשו מהם שיככרום להם ואם‬ ‫‪.‬וכן מהרי״א ז״ל ובן הרד״ק ז״ל והרחיב המשפחה עם בני‬ ‫ישראל כי הגוי נקרא משפחה כמו משפחת מצרים וכתיב על המשפחה אשר העליתי‬ ‫ממצרים ואמר אשר לא תמישו צואריכם ממגה מכובד עולה וכיון שיהיה צואריכם‬ ‫תחת עול מוכרח הוא שלא תלכו רומה בקומה זקופה כתרגומו עד כאן‪.‬‬ ‫ייילוח שיגוח ופירוש שאם יעמוד בעל הביח כנגדו‬ ‫הלוהו או בשכרו‬ ‫בממונו אשר‬ ‫ידמה אותו למרע ולהחזיק‬ ‫יעשקו הגוף והממון‪< :‬ג> ל כ ן ‪ .‬‬ ‫מנין הסרה כמו לא ימיש עמוד סטנן )במוס י״ג(‪ :‬ר ו ס ה ‪ .‬בדרך פתוי והונאה‬ ‫הרגם ואנסין‪ :‬ועשקד נבר וביחי ואיש יני׳לייי • לי־ ‪:‬ז‬ ‫_.‬הוא כסל טניז במ״כ‪) :‬ג( על הסשסחה הזאת ‪ .11 --.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שנושאים לידם הכהים ^ ״‬ ‫בהים‪ :‬ונשאו‪ .‬‬ ‫איד יעשו הרעה לבקר ‪) :‬כ( י כ ח י ס ונשאי‪.i ]t< .‬בשקל קופה סיבה ‪ .‬ישא‪ .‬הרוגו ונהה הגוהר‪ .‬פושקים האיש פס ביחו כי כבבעל הגיה מוסד‬ ‫<גד‪1‬לודהו ומכהו ועושק א״כ אס סמן> ואח הממון‪ :‬ואיש ונחלתו‪ .‬ר״ל הממכיל משלים ישא משל פל‬ ‫לבן בה אמר ובו׳ רש״י ז״ל ולא תלכו רומה‪ .‬‬ ‫ופועלי רע‬ ‫ולקחו‪:‬‬ ‫הימדים‬ ‫על וחמלו‬ ‫בשמה‪3 5‬‬ ‫שחסרו‪ :‬י )ג(״ ריו ס״ה ‪.‬‬ ‫‪_ __j‬‬ ‫מוסב ‪.‬יחמדו כהי רעיהם ילקחים לעצמה כי אין מבסס ואין מוחה‪:‬‬ ‫ועשקו נבר וביתו‪ .‬בחזקה‪ :‬ינשאו‪ .‬מס שרוצים כי לא ימצא מי מימה כילם‪) :‬ב( ו ח מ ת ש ד ו ת ‪.‬המושל ונהה כמו וגבה ינהה אשר יהיה‬ ‫‪ ntan‬תל‬ ‫א‬ ‫י ר ג ו‬ ‫ו ס י‬ ‫‪ 5‬כ י ס ע ז‬ ‫חו‪ 0‬ב‬ ‫ח ‪ 0‬ד ו ה ב ת‬ ‫זקח ו כ ן‬ ‫כפ‬ ‫‪ 0‬ס נ י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ע ש‬ ‫ם‬ ‫ו א ס‬ ‫ענ‬ ‫ו ה ג ח‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ישראל עוד על כל המשפחה אשד העליחי מארע מערים ‪ :‬י •י‬ ‫אשר לא הסישי סשפ עוארוהיכס‪ .‬ואחר כך‬ ‫שלא לגוכח הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם וכו׳ באור הבוקר יעשוה וכו׳‬ ‫שלא לנוכח ועתה בפסוק הזה תחילתו שלא לנוכח על המשפחה הזאת וכו׳ ואחר כך‬ .‬‬ ‫ל י ק ‪^.‬רוסה‪ .‬כמו י‬ ‫ו‪.‬ולא תהבון בקומה זקופה עד כאן‪ ..‬‬ ‫‪.‬ולא חהכין בקומה זקופה‪:‬‬ ‫שגהה בעיר‪ :‬חלק עמי יכיר‪ .‬כעול הרעה הבאה עליכם לא תוכלו להסיר מתוכה עוארותיבס כלומר לא תוכלו להנגל‬ ‫ס ס נ ח ‪ :‬ולא הלכו ר ו מ ה ‪ .‬וכן‬ ‫הראב״ע ז״ל רומה שם דבר כמו טובה לא תלכו בקומה זקופה כי עת רעה היא לא‬ ‫ראיתם כמוה עד כאן‪ .‬גהי ומספד על )נ( ו ל א ה ל כ ו ריסה‪ ..‬שם דבר *מו סיבה לא‬ ‫ישראל כי גקרא הגוי משפחה כסו ואמ פשפחח מערים לא תלכי בקומה זקופה כי עת רמה היא לא ראיתם כמוה ‪:‬‬ ‫«?דל" ?י י י ‪2"1‬י ‪£ °‬יל )ד( ביום‪ .‬לא תלכו ברוממות וקומה (ל‪.‬פני! סרמס קול‪ :‬וגחח גהי גהיה‪ .‬ולקחו לנפשם‪:‬‬ ‫הפושק״ את חבירו‬ ‫ומרמה כי‬ ‫בגזלי ועשהו‪ .‬‬ ‫‪.‬לקחו כמי יכא כרכה )הסליםלי(‪) :‬גזחמישו‪ .«-‬״‪.‫‪66‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫הרגום‬ ‫ב וחקןךו שדות וגזלו וביצים רנ^אי‬ ‫‪5$‬י‪55°‬‬ ‫ןעשקו נבר וביתו ואי‪ #‬וגחלתו‬ ‫לכן כה אמר יהויה הנני חשב על־ ‪L ^ K ^ S‬‬ ‫המשפחה הזאת רעה אשר לא״ ‪^ V ? r M‬‬ ‫ךלא ת*דין הססן‬ ‫‪.‬על המשפחה הזאה‪ .‬יסה כ• הטח ההיה סח למה ‪) :‬ד( ישא עליכם ס ש ל ‪ .‬״» ‪«.‬מל׳ וכאשר יחמדו שלות אמריה טומליה מליהם וגווניה מהם וכאשר‬ ‫החרוממיח ‪) :‬ד( ישא‪ .‬קרא כל ישראל‬ ‫כלילאיקר‬ ‫תסישו‪ .‬אסר כיון שיחיו צןארותיכם תחת עול הרעה תהיו נכנעים ולא הובלו‬ ‫ללכה בקומו־ רמה וכן תרנם יונתן ולא ר‪a‬כון בקומה זקופה ‪ a<:‬ביום ההוא ישא עליכם משל‪5 ..‬‬ ‫‪.‬הם ע אשר השכירו‪) :‬נ( ל כ ן ‪ .‬ז״‪«-.‬‬ ‫תואר ופעמים ״הוא דבר רע או דבר סוב שהוא שם דבר‪:‬‬ ‫‪.‬צא סוכלו לההיל צואלוהיכם מעול הלעה ההיא‪ :‬ולא‬ ‫כשם מפםמה וכן מל כל המשפחה וגו׳)ממום גי( ‪* :‬שר‬ ‫הלכו רימה‪ .

‬אמר שדוד גשדוגו‪ .‬‬ ‫ביומ ההוא ובו׳ רש״י ז״ל ונהה לשון עתיד כמו ועשה ופנה ונהה המקונן ואמר גהי‬ ‫נהיה בעולם ומהו הנהי אשר נהיה בעולם‪ .‫מיכה ב‬ ‫‪67‬‬ ‫אמר לא תמישו משם צוארתיכם לנוכח‪ .‬‬ ‫ונראה לפי שנבואתו מיוסדת על יהודה וישראל כמו שקדם בתחילת דבריו אשר‬ ‫חזה על שומרון וירושלם ודבר על שמרון שלא לנוכח כי לא לה׳ המה אך יחדיו‬ ‫פרקו עולו נתקו מוסרות והוא מה שאמר ושמתי שומרון לעי השדה ובו׳ שלא לנוכח‬ ‫ואחר כך דבר עם ירושלים שאמר אנושה מכותיה כי באה עד עמי עד ירושלים אז‬ ‫דבר לגוכת ואמר בגת אל תגידו ובו׳ מדבר עם יהודה ועיקר דבריו היו על עיירות‬ ‫יהודה אתת לאחת למצוא לשון נופל על הלשון ולכך דבר עמהם לגוכח כי שם בית‬ ‫מקדשו ואמר גם כן קרחי וגתי וכו׳ לנוכח וחזר לדבר על ישראל ואמר הוי תושבי‬ ‫און כי מהם למדו יהודה וגזר אומר לבן בה אמר ה׳ העי חושב על המשפחה הזאת‬ ‫רעה ואמר על המשפחה ולא אמר על בית ישראל לשתי בחיגות האתת כי לא בית‬ ‫ישראל המה לפי האמת ביון שלא ישרו מעשיהם עם אל ועם קדושים בשם ישראל‬ ‫ישר אל והבחינה השגית להודיע בי מהיות בית ישראל משפחה ליהודה בולגו בגי‬ ‫איש אחד נחגו בהכרח היא שבבוא צרה וצוקה אל המשפחה הזאת שתדאג כל‬ ‫המשפתה ]בולה[ מת אחד מן המשפחה תדאג כל המשפחה תה שאמר הנני חושב על‬ ‫המשפחה הזאת רעה אשר אגי חושב כי גם עליהם ‪1‬בית[ יהודה תבא‪ .‬גשדגו‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל ביום ההוא ישא עליכם משל‪ .‬אויבנו שדדונו ולשון‬ ‫נשדנו שכתב בו נו״ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שתי לשונות לשון‬ ‫נפעלנו ולשון פעלנו אלו כתב נשדנו היה הלשון מוסב על הנשדדים ולא אל‬ ‫השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב על השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב‬ ‫לשניהם נתננו ביד אשר שדונו‪ .‬תגע עדיכם‬ ‫ותבהלו זה שאמר לשון תושב שבכלל מתשבתי הוא שבבא על המשפחה הזאת רעה‬ ‫חושב אגי אשר גם אתם לא תמישו משם צואריכם ולא תלכו רומה בקומה זקופה כי‬ ‫עת רעה היא אל המשפחה הזאת ותצטערו בצערם וגם פן תדבקכם הרעה‪.‬‬ ‫והראב״ע ז״ל ישא המושל וגהה במו וגבה וגהה אשר יהיה בימים ההם וגהיה כמו‬ ‫שכר האדם לא גהיה ובבה הוא מי שגהיה בעת ההיא וגהה גהי ויש אומרים כי גהיה‬ ‫כמו חולה מגזרת גהייתי וגתליתי‪ .‬איך ימיש לי‪ ..‬בגץ גפעל מפעלי הכפל והמקוגן יאמר חלק‬ ‫עמי ימיר השם להיותו לגכרי איך ימר מה שהיה לי וכאשר קויגו לשובב שישוב‬ ‫שדינו אלינו אז יחלקנה הנכרי כי מלת יחלק זרה להזכיר גגד השם והזכיר שדיגו‬ ‫כגגד שאמר וחמדו שדות עד כאן‪.‬קומ״א שדיטורגר״א אמו״י כמו םורה‬ ‫אלי וגו׳ ויסר אליה עד כאן‪.‬איך יסיר אלי עוד להשיב לנו‬ ‫שדותיגו אשר יתלק אותם האוייב ]העברים[ הזה לו איך אפשר לשובכם עוד לי כל‬ ‫אלה דברי המקוגן וגושא המשל‪ .‬המקוגן ולפי הגראה שהמקוגן הזה גביא‬ ‫השקר בראותו שלא געשתה עצתו ויקוגן ולפי שהמקוגן גם המשורר יאמר דברים‬ ..‬תלק עמי ימיר נתלת חלק עמי נחלף לאויב ]בספרים‬ ‫שלגו _ לעכו״ם[ איך ימיש לי לשובב שדיגו יחלק‪ .‬וכן ביום ההוא ישא עליכם משל וכר‪.‬ד״א נשדונו‬ ‫אגחגו גרמנו לעצמנו ששדדונו‪ .‬ובלע״ז שומי׳׳ר דימשטיור״א נשו״ט‪ .

.‬״‪«.‬איך יסיר אלי להשיב לנו שרוםינו לשובב‪.‬איך יהיה זה שיכיר ממני מה שהיה לי‪ :‬לשובב שדינו‬ ‫האויבים והנח האויב סחויק בהש ומחלק אותמ בין‬ ‫»‪vp':‬חלק‪ .‬אנחנו גרמנו לעצמינו ששדלונו‪ :‬חלק עסי יכיר‪.‬ויש מפרשים גהיה עגץ שבר מן גהייתי וגחלתי )כמו שהביא הראב״ע( וי״ת‬ ‫ואיליא ובעיגתיה והוא עגיין הגבהת הקול בקיגה מן ועגה איים ובדברי חז״ל מענות‬ ‫אבל לא מטפחות‪ .‬״ ‪.‬אחה הנביאים המתנבאים אל תנבאו לסם כי כאשר לא יטיפו לאל*‬ ‫כלי יקר‬ ‫סתומים ובן בקינה הזאת יש דברים סתומים לבך קראה משל‪ .‬י‪ .‬״ו״ ״ ‪ .V .לט‪ .‬ל״ל כן יאמל בקינת! הנה נעשינו שלילים נשודנו‪ .‬״* ‪. ' .‬‬ ‫י«היז* ‪ .‬לת ממי ימיל האל כאלון )ש״כ י״ל(‪ :‬ימיר‪ . I •.‬בנין נפעל מפעלי הכפל והמקונן‬ ‫יאמר חלק עמי ימיר השם להיותו לנכרי איך ימר מה שהיה‬ ‫אל א‪ .‬הימ׳׳א‬ ‫שליסורנר״א אמו״י( כמו סורה אלי וגו ויסר אליה)שיפסים ד׳(‪) :‬ה( משליך חבל‪ .‬אל תנבאו להוכיחם לכם הנביאים אני אומר אשר תסיפו חמיד‪ :‬לא יסג‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫בקינתו וח המשל ומן הנראה כי המקונן הוא נביא השקר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫בימים ההם ונהיה כמו שכר ה א לא‬ ‫ת׳אאלי^י‪-^-‬נושגס^יץ^^־מ^‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫<ד״ ה..‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ ה‬ ‫ה‬ ‫מ י‬ ‫ה י ל‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫נהייתי וגחליתי‪ :‬גשרנו‪ . .‬מוסב למעלה לומל הואיל ו ק מבית לעשוק גבל ‪1‬ביתו לכן לא יהיה לך מפליך וגר ל״ל לא יסיש‬ ‫מי מולסן שיקמ חלק בארן בתין קהל ה׳ כשיקחו הם בשובם לאלן ואמל משליך חבל בגולל כי הלרך ס א נבחילקיס קרקע בגולל‬ ‫משליביס הבג גאלן למחר את החלקים‪) :‬י( אל הטיפו יטיפון‪ .‬ענין הזלת הדבור כמו ועלימו הטיף מלתי וועא ע״ד חהשאלת‬ ‫‪r r‬‬ ‫״‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫סלעותםקולוס‪ :‬ונהה נהי נ ה י ה ‪ ..‬ת שישליך‬ ‫חבל בנחלה כי לא ישאר אחריך מ מ ך שום זכר ופירוש משליך חבל החבל שםודרין בו הארבה להלקה בגורל בין חיורשיפ‬ ‫ותרגם יונחו פ ח ח חוט מ ע ה בעדבא ‪< :‬ו> אל ה ט י פ ו ‪ .‬מנין ה ס ר ה ‪:‬‬ ‫אסל הוא המכו״ס‪ :‬איךימיש ל י ‪ .1.‬״ ״ » * ״_‪ «.‬‬ ‫ונהה בשקל עשה בנה והוא ענין קינה ובכי ונהי שם הקינת‬ ‫ונחיח נם כן בשקל שמלה וכפל השם לרוב הקינה ויש מפרשים‬ ‫נהיה עניןשבר מ.‬ל‬ ‫‪ .‬־ חלק עמי ימיר‪.‬שהשובת מנלה לחמנו ומנלה אותנו‪ :‬משליך חבל‬ ‫‬‫‪ i‬״ ״ ‪»--‬״‪.‬אחיזת נל‪.‬‬ ‫‪.‬י ל כלומר איך ימיש‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫א יבינ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫י ץ ׳ י‬ ‫ת ב‬ ‫כ‬ ‫ד נ י‬ ‫ב י‬ ‫‪. .»-‬‬ ‫ננירל‪ .‬אמר שדוד גשדגו‪ .‬יאםר‬ ‫בקינחו כן נשדונו סבנין נפעל ובא בשורק במקום חילם כי‬ ‫מ ן‬ ‫חרוב בחולם ונקלותי עוד מזאת ינמקותם בעינותיכם‪ :‬חלק‬ ‫‪n‬‬ ‫עםי י מ י ר ‪ .\-..‬מלשין שלילה ופישק‪ :‬חלק‪ .‬‬ ‫?‬ ‫‪. .ל״‪-. .‬״ ‪ .‬״ ‪.‬מל׳קו המלה‪) :‬י( תטיפו יטוסון‪.‬ח»‪.‬‬ ‫החמס נח ישחר נך בן שיש‪.-‬‬ ‫ל‬ ‫« ‪ u‬״ ‪ i l‬״ ‪ *. .‬נ בגורל• בקהל י• •‬ ‫בשוב ה׳ שבוח עמו‪) :‬ו( אל‪ .‬‬ ‫האדמה שהיא חלק עמי ימיר האל יתברך באדץ אחר בי יהיה חלק האויב מה שהיה‬ .‬שתתנו‬ ‫ ‪.‬אחוזת נחלה כמי מלקת יזאכ‬ ‫ממשקים ‪ :‬חלק עמי ימיר‪ .‬״״ ״ ‪ _ .‬חאדכח שחוא חלק עמי ימירנו האל יתברל‬ ‫באדון אחר כי יחיה חלק האויב כ ה שהיה ח־יק עדי‪ :‬איך יםיש‬ ‫ל י ‪ .‬‬ ‫אשל יחלק אל המכו״ס לחת לו לנקלה וכאימל אין אסשל שיוחזל‬ ‫לס מה שלקחו המכו״ס‪) :‬ה( ל ב ן ‪ . איך יםיש לי‪). .‬יאמר לכל איש‬ ‫מהמשפחה הרעה הגוזלים השדות הפעם בעבור שע י‬ ‫‪_-. .‬יספר הנביא מה שהיו אומר‬ ‫י ן נ א ש רר‬ ‫מ‬ ‫שו‪3‬ב‬ ‫ן‪ 3‬ש ד י נ ו‬ ‫ינן‬ ‫י ח‬ ‫ק נ ה ה נ כ ר י‬ ‫‪n‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ז ה‬ ‫ובראותו כי לא נעשתה עגתו יקונן ולפי שדרך הצזקונן לדבר‬ ‫משלים וחידות שהם דגריש סתומים וכן דרך המשורר ובקינה‬ ‫זו יש דברים םחומיש לפיכך קראה מ ש ל ‪ :‬ונהה נהי נ ה י ה ‪.‬מלשון חמורה וחליף‪ :‬ימיש‪ .‬הנהיה ל״ל הפקוק יק־נן קינה‪ :‬פג״נם קינה ויללה כמו אשא בכי ונסי )ילמיס ס י ( ‪ :‬שדוד‬ ‫אמר ש ח ד נ ש ד נ ו ‪ . .‬‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫‪m‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ה‬ ‫דס‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י נ ה ה‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫נ ה‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫הו‬ ‫מ‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ . . נהייתי ונתליתי ויונת תרנ׳ואיליאובעיניתית‬ ‫והיא עני הנבהת הקול בקינה וענה איים ובדברי רבותינו‬ ‫ז״ל בענית אבל לא מטפחות‪ :‬אמר שדידנשדונו‪ .-1..‬״ ‪ _ .‬ונהה בשקל עשה בנה‬ ‫והוא עגיין קיגה ובכי וגהי שם הקיגה וגהיה גם כן בשקל שמלה וכפל השם לרוב‬ ‫הקיגה‪ .‬״ ‪-‬‬ ‫‪ .‬ל ‪-.‬שדיני‪ .‬‬ ‫» » »״‪-.‬כשחשבהי שהאל יחברך רועה להשיב אלינו שדותינו ‪r‬‬ ‫האויבים רועה לומר שהאויבים יחלנן ביגיהש נהלתעו כמו עאמר ירמיהו בקיגתו גחלתיגו נהפכה לזרים ‪< :‬ס« לכן‬ ‫אמר כננד המקונן והוא גביא השלך בכו שפירשנו אמר אתה הכקוגן על גחלת ישראל שמחלק אותה האויב ואתה גרמת זה‬ ‫לפיכך לא יחיה לך סשליך חבל בנורל בקהל ה׳ כאשר ישובו קהל ח׳ סחנלות אל נחלחם לא יהיה לך בן או ב‪.‬ליא נ...‫‪68‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫תרגום‬ ‫״ ^ | ™ שדוד לווינו חלק עמי י^ר אין־‬ ‫‪ : ! ^ ° . ..Ao M‬י‪-.‬בקיגתו יאמר כן גשדגו מבגיץ גפעל ובא בשורק‬ ‫מקום חולם כי הרוב בחולם ונקלותי עוד מזאת ונמקותם בעונותיכם‪.$‬מ י ש לי לשובב שדינו לחלק‪ :‬י׳לכן‬ ‫‪ £%*ESP‬לא־־ץרדה לןז משליך חבל בגורל‬ ‫‪%%%‬י‪ %‬בקהל להוה‪ :‬י אל־תטיפו לטיפוןלא•‬ ‫יטיפו‬ ‫ל ר ע ב ו ן ןבואה לא‬ ‫רשיי‬ ‫כםנו‬ ‫ונהה המקינן ואמר נהי נהיה בעולם ומהו הנהי אשר נהיה‪ :‬לשיגב שדינו יחלק‪:‬‬ ‫‪ . ..‬מחלק אדץ נ ח ב ל ‪) :‬ו( אל המיפו •שיפון‪ .‬‬‫"‬ ‫אסר שדיר " י י " • ‪ JH‬י י‬ ‫נו׳׳ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שתי לשונות יטיפו וידברו ישראל לנביאים ואומ׳ לחש לא תטיפו של*‬ ‫לשון נפפלנו ולשק פעלנו אלו כתב נשלט היה הלשון מוסב מל‬ ‫הנשללים ולא אל השוללים ואם כתכ שלוט היה מוסב על השוללים ולא לנשללים עכשיו מוסב לשניהם נתננו ביד אשר‬ ‫שלוט )יבלע״ז שומי״ר נ״י זוש׳׳ו פיר״א נשי״ס(‪ .‬איך יסיר אלי עול להשיב לנו שדיתיני אשר‬ ‫יחלק אותם האויב הזה לו איך אפשר לשובכם עול לי כל אלה לברי המקונן ונושא המשל. .‬חולק נחלה שכן לרך לחלק נהלה‬ ‫בחבל המלה‪) :‬ו( אל תטיפו יטיפון‪ .‬‬ ‫כי מלח יחלק זרה להזכיר ננל השם)והזכיר נגל ה״ם(והזכי'‬ ‫שדינו כנגד שאמר וחמדו שדות‪) :‬ה( לבן‪ ...‬‬ ‫נחלת חלק ממי נחלף לאויב‪ :‬איך ימיש לי לשובב שדיגויחלק‪ .1 -‬״_ ״״ץ‪.‬מלשון השכמ )ה( חבל‪..

‫מיכה ב‬ ‫‪69‬‬ ‫חלק עמי‪ .‬‬ ‫ומהדי״א ז״ל דחה בקש הפירושים האלה והוא פירש ישא עליכם משל הגבר או‬ ‫האיש ההוא אשר יעשקו את ביתו או את נתלתו כאשר זכר למעלה והוא ישא משלו‬ ‫וינהה ויקונן נהי על מה שנבבח נהית על נתלתו שיאמר במשלו שדוד נשדנו )כמו(‬ ‫]כלומר אדוני הארץ ועשיריה שודדים נתלתנו ואם‪-‬בן אנחנו שרדנו עצמינו תהו‬ ‫שדוד נשדונו שהוא במו אנחנו נשדוח אותנו ובעון החמס חלק עמו ]ימיר[ רוצה‬ ‫לומר בל ארץ ישראל שתייתה חלק עמי ימיר עמי אותה כי ילך בגלות אל ארץ‬ ‫אתרת ויאמר כמתמיה איך ימיש לי מה התועלת שתשיג אל האלם נוהגבור[ הזה‬ ‫שימיש את גתלתי כיס שלימים מועטים לשובב )שהוא( גתלק ושוב פירוש מורד כמו‬ ‫וילך שובב בדרך לבו ובאילו אמר לשובב ולורד אויב הרף ה׳ שהוא מלך אשור הוא‬ ‫)גתלת( נותלק[ שדיגו וגתגם לעבדיו ותהיה למ״ד לשובב מקום ה״א הידיעה כמו שיר‬ ‫למעלות למלך נשען על ידו האזרח בבגי ישראל ולגר הגר בתוכם ובבר זכרו‬ ‫המדקדקים ז״ל השמוש הזה ובאילו אמר השובב והאויב שדיגו יתלק עד כאן‪.‬‬ ‫ולעד״ן שאמר ביום ההוא ישא משל מי שיהיה המקוגן או זולתו ברשות המפרשים‬ ‫ז״ל הנזכרים לעיל ואמר ונהה נהי גהיה אשר גהיה כבר כמוהו בשתמדו שדות וכתיב‬ ‫ועשקו גבר וביתו שאז נהו נהי בעלי השדות והבתים והעושק על כן נשדונו אויבנו‬ ‫מידה כגגד מידה לא בטלה‪ ...‬לשובב שרנו‪ .‬חולק נחלה שכן דרך לחלק נחלה‬ ‫בחבל המדה‪ .‬איך ימיש לי‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל אמר לכל איש מהמשפחה הרעה הנתלים השדות הטעם בעבור זה‬ ‫החמס לא ישאר לך בן להשליך חבל בגורל‪ .‬‬ ‫לבן לא יהיה לך ובו׳ רש״י ז״ל משליך חבל‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫והרד״ק ז״ל אזיל לשיטתיה שהמקוגן הוא גביא השקר ולכן אומר עליו הגביא את‬ ‫המקונן על גחלת ישראל שמחלק אותה האויב ואתה גרמת זה לפיכך לא יהיה לך בן‬ ‫או בת שישליך חבל גחלת החבל שמודדץ בו לתלק האדמה בגורל ליורשים ובן‬ ‫תרגם יוגתן מתח חוט משח בעדבתא נבהקהלא דה׳[ עד כאן‪.‬יחלק‬ ‫)כהראב״ע( כשחשבתי שהאל יתברך רוצה להשיב אלינו שדותינו שלקחו האויבים‬ ‫והנה האויב מתזיק בתם ומתלק אותם בץ האוייבים רוצה לומר שהאוייב יחלקום‬ ‫ביניהם נחלתינו כמו שאמר ירמיהו בקינתו נתלתינו נהפכה לזרים וכו׳ עד כאן‪.‬איך יהיה זה שיםיר ממני מה שהיה לי‪ .‬להמיש אותי מארצו ולשבב הוא‬ ‫האויב ההולך שובב בדרך לבו שדינו יתלק הקדוש ברוך הוא גותן ומתלק שדותינו‬ ‫לשודד‪ .‬והלמ״ד כמשפטה ואינה תמורת ה״א כמו שכתב מהרי״א והוא תרעומת גדול‬ ‫מהמקונן כי כשהוריש את האמוריים הושיב תתתם לישראל אמנם עתה איך ימיש לי‬ ‫ויוציאני מהארץ ויחלק שדינו לנכרי ולשובב בדרך לבו‪.‬‬ .‬בקהל ה ‪ /‬בשוב ה׳ שבות עמו עד כאן‪.‬ואמר חלק עמי ימיר על תמורת הדת ואל השמדות אשר‬ ‫היו בגלות הזה וגם בגלות גבוכדגצר קרוב הדבר שיחידים ימירו כבודם והרי ראיגו‬ ‫שכולם השתתוו לצלם זולת חעיא מישאל ועזריה תה שאמר לע״ד חלק עמי ימיר‬ ‫מתיותו עמי ויקונן גם כן איך ימיש לי מלפג‪ .‬‬ ‫ומהרי׳׳א ז״ל הוסיף פסוק זה אמר הגביא בגגד בל ישראל עשרת השבטים שלא‬ ‫ישובו לבית שגי בשוב בגי יהודה ]לא יהיה! להם משליך חבל בגורל חילוק הארץ‬ ‫בשובם)מב( ]ד׳ את שיבת עמו[ עד כאן‪.

‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל ומהרי״א ז״ל שהעגים והאביוגים העשוקים יאמרו בגגד גביאי ה׳‬ ‫שהיו מטיפץ ומגבאץ לישראל א ל תטיפו ואל תגבאו לא שתהיה גבואת השם רעה‬ .‬באמת דבלי מטיבים ה מ ה מ ם ההולך‬ ‫עברו עדיין ימים דכיה ולא תוכלו א״כ להכחיש ה ד ב ל אשר ה ם‬ ‫כלי יקר‬ ‫אל תטיפו יטיפון ובו׳ רש״י ז״ל אל תטיפו‪ . ד ב ר ־ " ח ׳ ‪ :‬ה ל ו א ד ב רי על בית ישחק )עמוס ז׳( והטף אל לרום )יחזקאל כ״א( ‪:‬‬ ‫י י ט י ב ו ‪ .‬יספר הנביא מה שהיו אומרים המשפחה הרעה לנביאי ה׳ לא תנבאו‬ ‫ולא תטיפו כבה יטיפון היו מטיפץ להם אל תטיפו ומלת יםג בסמ״ך כשי״ן והיא על‬ ‫משקל קל תתת כבד לומר ישג במקום ישיג כי מי שלא יטיף למשפחה הזאת לא‬ ‫תשיגנו כלימה עד כאן‪.‬מ‪ .‬בל טיף לשון נבואת כמו ולא תטיף על בית ישחק והטף אל דרום עד כאן‪.‬‬ ‫‪£‬‬ ‫י‬ ‫ש א ל ו מעלליו יהיו בידי שאינן שומעי.‬המקרא מחובר לשל מעלה הימנו אני טוב ומטיב אני ואת‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫י ש ר א ל יטיפון לנביא ה א ל אל ת ט י פ ו ל ד = ר אל ת ז כ ר י ל נ י ד ברי המשפחה הרעה לנביאי השם לא חנבאו לא חטיסו ככה‬ ‫׳ • יטיפון היו מפיפין להם אל תטיפון ומלת יסג בסמ״ך כשי״ן‬ ‫‪£‬‬ ‫?'?‬ ‫‪? >. .‬וכי לרכו למשות ר מ ה מ ם‬ ‫הכליות‪ :‬ה ל א דברי י י ט י ב ו ‪ .‬פ ע ל ע מ ד ו ח ר ב ו ת י ה אקיםש פ ע ל • ו צ א ‪ :‬מ ס ו ל‬ ‫מצודת ציון‬ ‫הוא מלכו? נ ט י ס ה ו ה ז ל ה יהובאלגטנין הדבור של נבואה וכן והטף‬ ‫אל ר ל ו ס )יהזקאל כ ״ א ( ‪ :‬י ם נ ‪ .‬‬ ‫‪m‬‬ ‫\‬ ‫ו‬ ‫ובא על משקל קל תחת כבל לומר ישג במקום ישיג כי מי‬ ‫״‬ ‫./‬‬ ‫^־י‪-‬י*‬ ‫יי״»י ״•ייייי•‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ך‬ ‫ה א ו י ב ה ב א עליכש היום דין‬ ‫ה י ה ה ו א לאויב לאחיו ה ח ל ו ש י ם ו ה י ה ק פ לאויב העניים ושולל‬ ‫א ו ח ם ודין ה ו א •טיבא האויב ע ל י ה ‪ :‬ב ד ה כ נ ג ד מ ר ה ‪ :‬י ק י מ מ ‪ .‬מלה א״״ ‪.‬נביאה כמו וצא תטיף‬ ‫‪. : /‬‬ ‫ע א ת ח א ו מ ו‬ ‫א פ ר ה י צ ר ו ו ח‬ ‫לגביאי ה ׳ א ל ת ט י פ ו א ם ק צ ר ה נ ב ו א ת ה ׳ ל כ ם ל מ ה א ת ם ק צ י ם‬ ‫ב ה ה ל א ר ח ב ה היתד‪ .‬לצון‪ :‬מ ע ל ל י ו ‪.‬פן ישיגץ אתכם כלימות מאתם כענין שנאמר אל‬ ‫תוכת לץ‪ .‬ענינו כמו אתמול בחולם וכן כי ע ל ו ן‬ ‫כ ל ל ן • כ ר ‪ ) :‬ח ( ו א ת מ ו ל ע ב י ‪ .‬‬ ‫א נ י שימ‬ ‫ל כ ם ‪:‬ל‬ ‫עי‬ ‫ל אי ס נ כ ל י ט י‬ ‫יפי ל א ל‬ ‫‪«*M^w wuiys‬״ ן‬ ‫‪t‬‬ ‫׳‪z‬‬ ‫‪I.‬הזאת יאמרו בית יעקככששומעי‬ ‫* את הרעה אשר נביאי מתנבאים להם‪ :‬הפצר רוח ה׳‪.‬ך‬ ‫מ ע ש י כ ם ה ם כי דב ר י ייטיבו ולא ירעו ע ם א ד‬ ‫י ש ר ‪ :‬ה ק צ ר ‪ . -‬ף • ״א״מיל״־״ה‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫ו מ ש פ ט ה ו א כ י עמי ז ה א ת מ ו ל והטעם כי לברי יטיבו לטוב לא כאבר הוא מאתמול ‪:‬‬ ‫ם‬ ‫^‬ ‫י•׳״־‪*•.‬ל כ ם ל ה ו כ י ח ם ו ל ה ט י ב ל כ ם כ ל ז ק‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫י א ח‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ישועה אמר כאילו כת׳ *מע אתה הקרוא בית יעקב ובעבור‬ ‫האל״ף שהוא מאותיות הגרון תביא הה״א כפחח קטן כמו‬ ‫החזק הוא הרפה‪ :‬הקצר רוח ה׳‪ .‬‬ ‫‪JI‬‬ ‫נ‬ ‫ו ש‬ ‫ד‬ ‫‪ K‬ע ל א‬ ‫‪H‬‬ ‫ד י‬ ‫ת י ם ו‬ ‫‪.‬מלבין השגה וקרוב ו ע ם הוא‬ ‫בסמ״ך וכן ו ה ב ג ולא תהל ט )לקמן ו י ( ‪ ( ! ) :‬ר ו ח ‪ .‬י ‪.‬־‪ .‬״‬ ‫‪1‬״‪_.ב‪:‬קומם‬ ‫עלסיתי?!ל כל ד^הלכץ כקשוט‪ :‬ח מקכיל חוייהון עמי לקעיל ך‪?$‬א קםיוין מ‪.‬היא הנבואה וטעם‬ ‫־ הלא לעולם רוח השם תדבר אמת כי למה יעשה השםרע‪15?*™^'?&l*Z‬‬ ‫ע ק ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ובי א ל ה ה ע ר י ה ה ב א ו ת ע ל י כ ם ה ם מעלליו ו מ ע ש י ו ל א כן כ ׳‬ ‫ל }•‪-.‬אבל עמ• זה יום אתמול ל״ל ׳־׳‬ ‫שלמה‬ ‫מצודת דוד‬ ‫לא ישיג כלימוס כי רגילים ה ם להכלים א ת המתנבאים ל ס ם ‪:‬‬ ‫) ז ( ה א מ ו ר ב י ת יעקב • בה״א ה מ י מ ה ור״ל וכי יוכל כים •מקב לומר‬ ‫ואף א ס יאמרו וכי א מ ת כן הוא וכי קצר רצון ה׳ לבל יוכל למלאותו‬ ‫להיטיב למי שילצה ‪ :‬א ם א ל ה מ ע ל ל י ו ‪ ..‬הן ישיגון אתכם כלימות מאתם כענין שנאמר‬ ‫ר‬ ‫י פ ו ‪ .‬״יי י • ״ ‪« « .‬קן‪:‬להוךעמ‪£‬יא יההין‬ ‫רש״י‬ ‫הם׳ בשורק‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫יסיגו א ת כ ם כ ל מ ו ת ‪< :‬ז> ה א ב י ר בית יעקב ה ק צ ר י יי׳ • י ' כלימות‪ . .‬או דין ה י א‬ ‫‪t‬‬ ‫!‬ ‫\‬ ‫‪n s mVf\* \*.‬‬ ‫פ ת ר ו נ‬ ‫כם‬ ‫‪5‬ולבול‬ ‫ו א ת ה ד ב ר‬ ‫ב‬ ‫ש ב ש ב י ל יע ‪ 3‬י א י ת י לאי‬ ‫כ‬ ‫ה א ל כ י ‪K‬‬ ‫יפו‬ ‫‪vi‬‬ ‫‪.‬‬ ‫טן ה כ ב ד ארור טסינ נבול ר ע ה ו ו ח ב י ר י ‪ >. . .< :‬ה א פ ו ר ‪ .‬ ‫‪ .‬‬ ‫׳ י‬ ‫י‬ ‫״קי •‬ ‫שמא אין יכולת עתה לפניו להטיב ואין רוחו רחבה עליו לטוב כאשר היתה בימים הראשונים‪ :‬אם אילה מעלליו‪.‬הנה י ר ד‬ ‫ה ר א ש ו נ ה מ ו נ ע ת בצרי ו ה ש נ י ה ש ה י א נ ח ה פ״א ה פ ״ ל‬ ‫‪u‬‬ ‫‪ L‬״‬ ‫״״«‪.‬ולא יםג כלימות‪ .‬אני לא קצרה רוחי ולא אלה מעללי זולתי לרשעים אך את הישר‬ ‫הולך היטיב אטיב לו‪) :‬ח( ואתמול עמי לאויב יקומם‪ .‬טיף לשו‪ .‬עש א י ת י ש ה ו ל ך ב י י ש י ‪ ) :‬ח ( ו א ת מ ו ל עמי ל א ו י ב )ז( האמור ביתיעקב‪ .‬שלא יטיף למשפחה הזאת לא תשיגנו כלימה‪) :‬ז( האמור‪. ««A -.‬‬ ‫הדבר היא זה שיהיה אמור בלשון תמה אתם בית יעקב ירכי‬ ‫ה ״ א ה י ד י ע ה והיא בסגול כ מ ו ויסר ה ע ר י ב יחיא ק י‬ ‫‪TOW‬‬ ‫לה‬ ‫‪n‬‬ ‫ס נ‬ ‫‪ n‬ו א ש ח‬ ‫‪v‬‬ ‫א כ ת ו ב ב ס ט‬ ‫ה נ ה‬ ‫ך‬ ‫כמהו‬ ‫הה׳׳א‬ ‫י‬ ‫י י י י ׳‬ ‫י׳ייי‬ ‫כמי ח ק ל קיי‬ ‫שאומרים ל ך ‪.‬פ ע ל ע ב ר חציו קמין וחציו פ ת ח ‪ :‬י י ט י ב ו ‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל‪ .‬‬ ‫כלו׳ להרע‪ :‬הלא דברי ייטיבו עם הישר הולך‪ .‬וכי מנהגו לעשיח רע לבריותיו על‬ ‫חנם רק ילבר להטיב לכם ייבא טוב עם הולך דרך ישר‬ ‫י ?יו והטעם לברו הטוב יקיים עם מעשיהם אס יהיו טיבים‪:‬‬ ‫^ )״(יאתםיל‪ .‬‬ ‫מעשיו‪ ) :‬ח ( ו א ת מ ו ל ‪ .\f‬‬ ‫‪r‬‬ ‫כ‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫• י««יי‪>1«•rV‬יי*י‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫אל תוכח לץ)משלי ט( כ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪70‬‬ ‫תרגום‬ ‫מעלליו הלואךבךי ץטיבו ?‪$‬םה‪:‬שר‬ ‫הולך‪:‬ח ואתמול עמי לאו.‬״‬ ‫״ ״ ‪_ ..‬״‬ ‫״‪1‬‬ ‫אם אלה מעלליו‪ .‬‬ ‫‪_.‬אל תנבאו להוכיחם לכם הנביאים אשר‬ ‫תטיפו תמיד‪ . i ...

‬תטיפו לשון רבים‪.‬‬ ‫ובן הראב״ע ז״ל האמור‪ ..‬‬ ‫לאלה ואמר כן זה באומרו אל תטיפו וכוי‪ .‬‬ ‫האמור בית יעקב ובו׳ רש״י דל‪ ..‬כולם להרע‪ .‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל ברבי ישועה ז״ל שה״א האמור ה״א הידיעה והיא בסגול כמו ויסר‬ ‫הערוב והיא לקריאה כמו הקהל תוקת אתת וכמו הדור אתם ראו דבר ה׳ כלומר‬ ‫אתה שאומרים לך בית יעקב אמר הקצר רוח ה׳ שאתה אומר לגביאי השם אל‬ ‫תטיפו אם קצרה גבואת ה׳ למת אתם קצים בה הלא רחבה היתה לכם להוכיתם‬ ‫ולהשיב לכם כל זמן שרציתם לקבלה לא מגעתי אותם מכם אם אלה הפורעגיות‬ ‫שמייעד הם מעלליו איגם אלא מעלליכם בי דברי ייטיבו ולא ירעו עם אדם הישר‬ ‫הולך‪ .‫מיכה ב‬ ‫‪71‬‬ ‫אלא לפי שהעם הזה לא יבוש ולא יכלם מדברי הנביא ותוכחותיו עד כאן‪.‬‬ ‫ולעד׳׳ן שהמקונן או נביא השקר אשר קללו ואמר לו לכן לא יהיה לך משליך תבל‬ ‫ובו׳ היה‪ ..‬הלא דברי‬ ‫ייטיבו עם הישר הולך‪ .‬וכי מגהגו לעשות רע לבריותיו על חיגם רק ידבר להטיב לכם‬ ‫ויבא טוב עם ההולך דרך ישר והטעם דברו הטוב יקיים עם מעשיהם אם היו טובים‬ ‫עד כאן‪.‬יםוגו אותו כלימות העתידות לבא ואץ הדבר כן כי לא יםוג אחור‬ ‫כלימות זה האיש המ‪ .‬הטיב אטיב לו עד באן‪.‬פועל עבר חציו קמץ וחציו פתח‪ ..‬היו״ד הראשוגה מוגעת בצ״רי‬ ‫והשנית היא נתת פ״א הפועל והנבון עם שם ה״א הפעיל יהטיבו במו מושליו יהלילו‬ ‫עד באן‪.‬הזאת אמרו בית יעקב כששומעים את הרעה‬ ‫אשר גביאי מהגבאים להם הקצור רוח ה׳‪ ...‬הדבר הוא זה שיהיה אמור בלשץ תימה אתם בית יעקב‬ ‫ובעבור האל״ף שהוא מאותיות הגרץ תבא הה״א בפתח קטן במו החזק הוא‪ .‬בחשבו שכיון שלא יטיפו הנביאים‬ ‫הנבואות רעות‪ .‬אם אלה מעלליו‪ .‬ייטיבו‪ .‬אומר אל תטיפו יטיפון רוצה לומר השומעים יטיפון בי יחרפו אתכם‪...‬אל תטיפו כי לא יסג כלימות אחור אדרבה יוסיף בי היתבן‬ ‫שימצא בבית יעקב מי שיאמר לנביא אל תנבא זה שאמר האמור בית יעקב מאמר‬ ‫כזה של אל תטיפו יטיפון ולשון יםג לשון נסוגו אחור לכן הוא בסמ״ך‪.‬היא הגבואה וטעם הלא לעולם רוח השם תדבר אמת בי למה יעשה השם‬ ‫רע‪ .‬שמא אץ יכולת עתה לפגיו ואין רוחו‬ ‫רחבה כאשר היתה בימים הראשוגים‪ ..‬הקצר‪ .‬‬ ‫ומהרי׳׳א ז״ל כאשר יראו בית יעקב שהנביאים אינם מתנבאים לבם על החמס אשר‬ ‫יעשו יאמר קצר רוח ה׳ ולבן נביאיו לא מצאו חזון או אם אלה מעלליו החמס והגזל‬ ‫ולכן אינו מצוה לנביאיו להוכיח עליהם והנביא משיב על זה באמת לא קצרה רוח‬ ‫ואץ אלה מעלליו אבל מנע נבואתו לפי שדבריו ייטיבו עם הישר הולך ולא עם‬ ‫הרשעים שיהפכו דברי אלהים חיים עד כאן‪..‬הקצר‬ ‫רוח ה׳‪ ..‬אם אלה מעלליו‪ ..‬‬ ‫ולעד״ן שתוזר לראש למה שאמר העי חושב על המשפתה הזאת וכו׳ שלא אמר העי‬ ‫חושב על בית יעקב ולזה עתן טעם לדבריו ואומר האמור בית יעקב רצונו לומר בתמיהה‬ .‬‬ ‫וקצת קשה שאמר לאלה בלשץ רבים ואתר כך אומר יסג וכן קצת קשה לדעת‬ ‫המפרשים שאמר לנביאים אל תטיפו יטיפץ וכיון שאמר לא אל תטיפו איך אמר‬ ‫בלשון יחיד על הנביא לא יסג כלימות בלשון יחיד ושלא לנוכח ובתחילה אמר לנוכח‬ ‫לא יטיפו‪ .

‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל אתמול בשו״רק כמו בתולם ובן בשו״רק כמו כי ערוך מאתמול תפתה אמר‬ ‫כי האויב הבא עליכם היום דין ומשפט הוא כי עמי זה אתמול היה הוא לאוייב לאחיו‬ ‫החלושים והיה קם לאויב העניים ושלל אותם ודץ הוא שיבא האויב עליהם מדה כנגד מדה‪.‬מעוברים בטח שובי מלחמה‪ .‬תהו גשי עמי תגרשץ מבית תעגוגיה‪ .‬‬ ‫ואתמול עמי ובו׳ גשי וכר רש״י ז״ל ואתמול עמי לאויב יקומם‪ .‬ואדוני אבי ז״ל פירש בן היו תובלים שלמה‬ ‫מבית העני מפני המס ואומרים בי אץ די במשכץ והיו מפשיטים מעליו אדרתו‪ .‬אדר הוא כמו הדר‪ .‬להפרד האב מהאם‪ .‬הדר‬ ‫גתלתי שהגחלתים תקחו מעל עולליהם שהיו גסמכים ומתכסים שם על זה צאו כולכם‬ ‫מגחלתי קומו ולכו כי לא זאת המוחה‪ .‬כמו והוא יושב ממולי‪ .‬שהייתה מתענגת עם בעלה‪ .‬בל אחת מגשי עמי)כהראב״ע( ועמי‬ ‫הם העגיים כמו אם כסך תלוה את עמי אמר אתם גורמים שיגרש העגי את אשתו מביתו‬ .‬כנגד אשר אתם גוזלים השלמה ולבוש התפארת ומפשיטים מעל כל‬ ‫העוברים עליכם בדרך‪ .‬גשי עמי תגרשץ‪ .‬‬ ‫והראב״ע ד ל ואתמול‪ .‬ממול שלמה‪ .‬גשי עמי תגרשץ מבית‬ ‫תעגוגיה‪ .‬יקום עמי באויב איש את רעהו‪ .‬‬ ‫יקומם‪ .‬ממול שלמה‪.‬ממול‬ ‫שלמה אדר תפשיטץ‪ .‬עד כאן‪.‬תגרשון מבית תעגוגיה‪ .‬לאויב יקומם‪ .‬כמו סורי הגפן גבריה עגי ממועד‪ .‬מקרא מחובר לשלמעלה‬ ‫הימע אגי טוב ומטיב אגי ואת הדבראשרלמולו ובעבורו עמי אותו יקומם לאויב לו‪ .‬הדר הוד ועושר שגתתי‬ ‫להם עד כאן‪ .‬‬ ‫נשי עמי‪ .‬ואתם עומדים ממול שלמה טובה‬ ‫שתראו לעני שלובש אותה תעמדו למולו להרע לו ולהפשיטו השלמה שהייתה אדר לו‬ ‫ממול‪ .‬או לפי שאתם נוטלים את ממץ‬ ‫בעליהן והם יושבץ ומצירץ ואץ משמחץ את גשותיהם‪ .‬מעל עולליה תקחו הדרי לעולם‪ .‬‬ ‫בעבור שלמה ואדר שיפשיטו אדר עוברי בטח וכאשר ימלטו שלא יהרגום שלא גשאר להם‬ ‫רק מה שעליהם יחשבו נפשם כי הם שובי מלחמה וישמחו בהמלטם מידכם באשר ישמחו‬ ‫שובי מלחמה בשלום כבה תעשו מחוץ לעיר לשלל שלל ולבת בז ובעיר תעשו חמם אחר‪.‬תקחו הדרי‪ .‬שאתם הורגים את בעליהן והם יושבות אלמעת‪ .‬שובי‪ .‬כל אתת מגשי עמי‪ .‬ולפירושו ואתמול כמו שתי מילות‪.‬מילה אתת כמו כי ערוך מאתמול תפתה והטעם כי דברי ייטיבו‬ ‫לטוב לא לאשר הוא מאתמול‪ .‫‪72‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫יהיה אמור ומכונה בשם בית יעקב לפי שאץ לו לא אמונות טובות כמו שהיה ליעקב כמו‬ ‫שכתוב תתן אמת ליעקב והוא מאמץ שקצרה יד חלילה מהרע ומהטוב כי מקרה אחד לצדיק‬ ‫ולרשע תה שאמר הקצר רוח ה׳ כמו שחשב יעקב או אם אלה מעלליו של בית יעקב כדי‬ ‫שנאמר לו בית יעקב לבך לא אמרתי אלא העי חושב על המשפחה הזאת רעה משפחה‬ ‫כמשפתות האדמה בלשץ זלזול כי האמור בית יעקב הלא דברי ייטיבו לדבר דברים טובים‬ ‫בלשץ כבוד עם הישר הולך אבל המקולקל ובתי יקל ויזולזל ודעת הרד״ק ז״ל ור׳ ישועה נכץ‬ ‫גם הראב״ע בלשון האמור בשור״ק דלרש״י ד ל היה לינקד בחולם או נאמר שרש״י כיץ‬ ‫לדהראב״ע בלשץ האמור ביון שהם מכווגים בעגץ אחד‪.‬תקחו‬ ‫הדרי‪ .‬תה הפשיטום‬ ‫שהיו מפשיטים העניים שהיו חושבים שהולכים בבטחה היו באים לבתיהם כמו שובי מלחמה‬ ‫ערומים מבגדיהם ואחר כך היו אומרים אץ די במשכונות האלה בשלמה ובאדרת רוציאו‬ ‫אותו מביתו‪ .‬אקומם פועל יוצא‪ .‬ממה שהיו סבורים להיות עוברים בטת‬ ‫גהפכו להיות שובי מלחמה כבני אדם השבים מן המלחמה חסירי בגדים ומזון שלקחו‬ ‫אויביהם מה שעליהם‪ .‬פועל עומד‪ .

‬י י ‪"x.‬ו _ם‬ ‫די‬ ‫אין‬ ‫אומרים‬ ‫חיו‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫בנדיהם‬ ‫עתםיס‬ ‫מלחמה‬ ‫כצ‬ ‫‪.‬מעל עולליה הקחו חדרי לעול׳‬ ‫הדר נחלהי שחנחלתים הקהו מעל עולליהם שהיו נסחרים‬ ‫לא חנותו בארצכם בעבור שטמאה ה א ר ז ב מ ע ש י‬ ‫וםהכסיפ שם על זה צאו כלבם מנהלתי מ ס ו ולכו בי לא זאת‬ ‫י‬ ‫‪ L‬״׳י‬ ‫»‬ ‫_ ״ ‪ 1‬׳ ‪ .‬מעל עולליה תקחו הדרי לעולם‪ .‬בעבור זה גשי עמי הנרשון מביח חענוניח‪.‬מלבוש יקל כמ‪ 1‬דפכל אללתו )יונס גי(‪ :‬תפשיטון‪ . ^ י מבית קענעה מעל .‬‬ ‫«‬ ‫‪ISSZ5‬‬ ‫בעבור שלמה יאדר שיפשיטו אדר עוברי כ ט ח‬ ‫אדר חפשיטון‪ .‬והנה הוא כאילו אתם מגרשים אותה מבית‬ ‫בעלה שהוא בית תעגוגיה‪ .‬״ ‪ .‬בניה סקסניס‪ :‬הדרי‪ .‬ה‪ .‬‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫תעשו‬ ‫ר‬ ‫כזם ע ע י‬ ‫יחשכו שצצ‬ ‫לשצזצ‬ ‫שיבי מלחמה וישמחו כהמלטם מידכם בעבור הסס ואומרים כי אין די במשכק זה והיו מפשיטים‬ ‫וצכוז ה‬ ‫נפשם כי‬ ‫א ח ת מנשי מ מ י ‪ :‬ת ע נ ו ג י ד ‪ .‬כ ״‬ ‫מלחמה ‪1‬‬ ‫‪1‬כאשר ישמחי ‪d‬שיני ׳‬ ‫הענ״נ‬ ‫שהיו‬ ‫אדרתולו‪.‬‬ ‫כבני אדם השנים מן המלחמה חסירי מ ד י ם ומזון שלקחו אויביהם מה שעליהם‪ :‬ש ו ב י ‪ .‬‬ ‫וכחשר ‪u‬‬ ‫‪I.‬וזהו‬ ‫_״ ״ן ז ל״ י״ מעליו‬ ‫יס‬ ‫שובי‬ ‫שלמה כמי‬ ‫חובליםלבחיהם‬ ‫היו באים‬ ‫בבםחחכןהיו‬ ‫חושבים‬ ‫‪J L_1.‬כמו סורי ה ג פ ן ) י ר מ י ה ב (‬ ‫גוני מעועד)צפניה ג ׳ ( ‪) :‬ט( נ ש י ע מ י ה נ ר ש ו ן מ ב י ת ת ע נ ו ג י ה ‪ .I L‬‬ ‫מבית העני‬ ‫שהולכיםזיל פירש‬ ‫ואדוני אבי‬ ‫שעציהם הדר‬ ‫נשחר _נ ה‪.‬והו מסול חדבר‪. .‬‬ ‫שנח _ ״‬ ‫‪.‬מ מ ה שהיו מביה העגוגיה‪ .‬ר ק מ ה‬ ‫שניו ‪.‬ל״ל אס תראו מי לכיש מאסטול ססחס וישפיה ל׳(‪ :‬מ ס ו ל ‪ .א ב ד י ל ט ן ד ו ^ ה א י ג ו ן מ ס כ ל י ן ב ך י ל לקאבור‪1‬ה‬ ‫רשיי‬ ‫אחין‬ ‫מהר*י ק ר א‬ ‫ה ד ב ר אשר למולו ובעבורו עמי אותי יחימם ל א ו ע לו‪:‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫יקוםם ל ו ‪ :‬פסול שלביה אדר חפשיטון‪ .‬עטו‬ ‫אס השלטה ההשובה‪ :‬מעובדים ב ט ח ‪ .‬״ ״ ‪ .‬יאחם עומדים כמיל שלמה סובה שתראו לעני‬ ‫‪ « P * X L‬י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫» ‪™ £‬‬ ‫*‬ ‫‪E?Et‬‬ ‫שהיוו‬ ‫הוא כ נ‬ ‫ספשיטים אדר‬ ‫יושב ממולי‬ ‫חפשיםוןוהוא‬ ‫מכול כמו‬ ‫שהיחח אדר‬ ‫בשלים ‪r‬כ ‪.‬מן האנשים הסובלים כטמ ססכס המלבוש‪) :‬ס( עולליה‪ .‬ה ד ר הול ועושר‬ ‫שנתתי ל ה ם ‪) :‬י( ק ו מ ו ו ל כ ו כ י ל א ז א ת ה מ נ ו ח ה ‪ .‬‬ ‫ג י ז ל י ם‬ ‫‪K ' ^ i ^ l ^ S ^ ^ ^ S ^ S S‬‬ ‫מ מ ו ל ש ל פ ה א ד ר ה פ ש ט ו ן ‪ .‬‬ ‫ימנטו‪_t.‫‪73‬‬ ‫מיכה י‬ ‫תת״‬ ‫‪ .‬מה שהיא הדרי לעולם והיא‬ ‫חבור איש ואשתו לפרות ולרבות שיצרתיה מצלע האדם וצויתים פרו ורבו ואתם תקחו אותו‬ ‫ההדר שהוא הדר וכבוד כמו שאמר יהי כבוד ה׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו כי כאשר הבריות‬ ‫על סדר תכוגתם ויצירתם הוא כבוד האל יתברך ועליהם ישבחוהו בגי אדם ויפארוהו עד‬ ‫כאן‪.נלליה תקחי‬ ‫^ ‪ ™ .‬שאתם הורגים א ת ‪ :‬ע ל י ה ן והן יושבוח אלמנות‬ ‫או לפי שאתם נוטלין את ממון בעליהם והס יושבים ומצירים ואין משמהין את נשותיהן‪ :‬ה ק ח ו ה ד ר י ‪ . ^ y‬לדרי לעולם‪ :‬י קומו ולכוכי לא־זאת‬ ‫ל ע ל ל י ן ‪ :‬י קומו‬ ‫ןן‪:‬ם‬ ‫המנוחה‬ ‫ה י א הי ‪» .‬‬ ‫ל א ד ב י ק ו מ ם ‪ .‬שגתתי ל ה ם ‪ w :‬קימו ולכו כי לא זאה המנוחה‪.‬שהיתה מ ת ע נ ג ת ע ם ב ע ל ה ‪ :‬במשכעוה האלה בשלמה ובאדרה רוגיאו אוחו טביהו תהו‬ ‫ת ק ח ו ה ד ר י ‪ .‬מה שהיא הדרי לעולם והיא חבור האיש עם אשתו לפדות ולרבות שיצרתיה םצלע האדם‬ ‫וצויהים פרו ורבו ואחם תקחו אותו ההדר שד\א הדר וכבוד כמו שאסר יהי כבוד ח׳ לעולם ישמח ה׳ במעשיו כי כאשר‬ ‫הברואות על סדר תבוגחם ויזגירהם הוא כבוד האל יהברך ועליהם ישבחוהו בגי אדם ויםארמע‪< :‬י> קומו ו ל כ י ‪ .‬י‪.‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫(‬ ‫ט‬ ‫)‬ ‫‪.‬כ נ ג ל אשי‬ ‫שיבי מלחמה • עוברי דרכים שסבורים לעבור בבםח הם שביס‬ ‫_‬ ‫‪i‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השצמה וצביש ת פ א ר ת מפשיטים מעצ כצ העוברים ע ט כ ם להם מסגי המלחמה שגלחמימ עמהש‪) :‬ם( גשי עמי חגרשיז‬ ‫בדרך ‪ :‬מ ע ו ב ר י ם ב ט ח ש ו ב י מ ל ח מ ה ‪ .‬נ את מעשה ידך זחבצ כמו נירים ה מ נ ו ח ה ‪< :‬מ( נשי עסי הנדשון‪ .‬‬ .‬מ ע ל ‪ :‬שלםה‪ .‬יקום עמי כאויכ איש א ת ר מ ה ו ‪ :‬ט ס ן ל‬ ‫למה‪.‬ר״ג‪./.‬מלשו! הלל‬ ‫סהסכו לעשותם שובי מנחמה כי סגזלו כל אשל להם כאלו בלחו‬ ‫זשבז מן המלחמה והניחו הכל להקל מעליהם המשא‪) :‬ס( תגרשק סבית העגוגיח‪ . n‬ייוניו»‪:‬‬ ‫ו ג ל ו ‪ .‬ם ‪.‬לכן קומו מאלצי ולכי לכם בגולה‪ :‬כי לא זאת‬ ‫ה‬ ‫‪r‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪fl‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫מ י ז ו‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ץי‬ ‫כ ם‬ ‫כ י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫שתכנסו בבית העני שלא ברשותו להעליל עליו ולגזלו ובשבא העני וימצא אחד מכם בביתו‬ ‫עם אשתו יחשוד את אשתו ויגרשנה מביתו‪ .‬מלכיש ‪:‬‬ ‫שלמה השובה תעמדי ממול השלמה לתת ב‪ 1‬סיניכס!תסשיסון ממנו א ד ר ‪ .‬כל אחה ואחה מנשי עמי‬ ‫ועמי הס העניים כמו אמ כסף הלוח אה עמי אמד אתם נורמיס‬ ‫שיגרש העני את אשתו מביתו שתכנסו בבית העני שלא ברשיתו להעליל עליו ולנזלו וכשבא העני וימצא אחד מכס‬ ‫בביהו עם אשח יחשוד אשתו ויגרשגה מביחו והגה הוא כאלו אתם מגרשים אוחח מביח בעלה שהוא ביה העגוגיה‪ :‬מעל‬ ‫עולליה הקחו הדרי לעולם‪ .‬ל «‬ ‫גבלותכי לא תגיחו בארצכם כאשר חשבתם אני קראתי ארצכם זאתהםגוחה והגחלת ועתה בעוגותיכם איגה לכם גחלת‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫קמים נאויב איש מל אסיז‪ :‬םםול שלםה‪ . .‬גוזלים כתי ממר ומגלשץ השים כל אחת מביתם‬ ‫אשל ישבה ומתענגת בה לללך אשה סשוכה לשבת בית להתמע בצל ביתה‪ :‬מעל עולליה וגי• ל״ל הדל המושל שהשסמחי לה לקשט מולליס‬ ‫הנה תפשיטו מעליהם לקמת לפצמכם מד סולם מבלי המזלה ‪) :‬י( קומו ולכו‪ .‬״ ־^ף ין ממול של‪6‬ה אדר תפשטץ בעברים‬ ‫י י .‬א ר י י ל א ך א א ר ן ן א כ י ה נ י ח א לרע‪8‬י_ע.‬שחיההמהעגגה על בעלה‪ :‬מעל עולליה הקו*‬ ‫סבורין להיות עוברין בטח ה ס נהפכו להיות שובי מלחמה הדרי לעולם‪ .‬להפרד האב מ ה א ם ‪) :‬י( ק ו מ ו ‪ .‬‬ ‫תחכצ א ח כ ם כמו וה»‪.‬קומז וגלו מן הארץ כי לא בדרך זי נתתיה לכס לתנוחה‪ :‬ב ע ב ו ר‬ ‫דד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫‪.

.‬ותבל‬ ‫נמרץ‪ .‬ליירא ולגום מפגיהם‪ [.‬מפשיטים מעליכם‬ ‫בגדי הדרכים[ כדי להקל מעליכם או לתתו לאויב מרוב פחדכם וכן תפחדו עוברי דרכים‬ ‫עוברי בטח בעיגיכם הם כשובי מלחמה)מלך(‪] .‬גמור תהיה ארצכם‬ ‫לכם‪ .‬גמרץ‪ .‬לו מוצאים איש‬ ‫הולך רות איש שקר מתנבא להם שישתכרו ביץ ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעם הזה עד‬ ‫כאן‪..‬ובעת אגודתם בבר גועצו ביגיהם ופירשו למה הם מתתברים‪ .‬‬ ‫ולעד״ן ואתמול רצונו לומר ואתמול שלשם היה עמי נישראל[ מצוותי ועתה לאויב יקומם‬ ‫אותי נהפך לי לאויב ויקומם עלי כביכול תה נעשה מהיותכם ממול שלמה ושמלה שאתם‬ ‫רואים לעני א׳ ובן אדר תפשיטץ מעוברים בטח בשובי מלחמה השבים משוללים ובזה אתם‬ ‫סיבה שאת נשי עמי תגרשץ ללכת גולה וםורה בל אחת ואתת מבית תענוגיה מעל עולליה‬ ‫שלוקתים אותה מעל עולליה‪ .‬ובזה תקחו הדרי לעולם כמו שכתוב עולליה הלכו שבי לפני‬ ‫צר וסמיך ליה ויצא מבת ציץ כל הדרה בי צרת העוללים קשה היא מאד לפני הקדוש ברוך‬ ‫הוא כי הם הבל שאץ בו חטא תהו שאמר כאן גשי עמי תגרשץ ובו׳ מעל עולליה שהייתה‬ ‫תופפת עליהם ואתם הגורמץ כן בתטאותיכם בזה תקחו הדרי לעולם כי יצא מבת ציץ כל‬ ‫הדרה‪ ..‫‪74‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫ומהדי״א ז״ל ואתמול‪ .‬אולי יש בעיר הזאת‪ ..‬בעבור טמאה‪ .‬נאומרו קומו[ לכו‪ .‬והגה אם יבא איש שיתגבא בדברי כזב‬ ‫ויאמר להם שתו ושמחו יאמר השם בי תנותו במקומכם ואשר נדו וגעו ישובו למקומם כמו‬ ‫שכתוב אחריו אסף אאסף וכו׳‪ .‬דבר מפורש באר‬ ‫הטיב כמו מה נמרצו אמרי יושר מה ימריצך קללה נמרצת‪ .‬קומו וגלו נץ הארץ כי לא בדרך זו‬ ‫גתתיה לכם למגוחה‪ .‬‬ ‫והראב׳׳ע ז״ל בעבור זה לא תנוחו בארציכם בעבור שטמאה הארץ במעשיכם כי היא‬ ‫תחבל אתכם כמו ותבל את מעשה ידיך ותבל כמו צירים ותבלים‪ .‬זה[ לאויב לקומם רצונו לומר לקומם ולהתגבר‬ ‫לאויב אמגם עתה כשאתם רואים‪ .‬האויב[ תה שאמר ממול שלמה אשר מולכם מיד אתם )מ(‪] .‬אשר לכם והיה הדרי‬ ‫לעולם רוצה לומר תשבי בארצי הגהדרת והגבתרת לעולם ויהיה לפי זה אומרו תקחו הדרי‬ ‫לעולם בתמיהה רצוגו לומר בעשותבם החמס הזה תקחו הדרי לעולם באמת אץ ראוי שיהיה‬ ‫כן אבל‪] .‬כמו[ שאתם מגרשים נשי עמי העגיים מבית תעגוגיהם בן ראוי שתצאו ממגותת‬ ‫ארצי והוא‪ .‬כי למען טמא אותה היא עושה תבורת חבלי רשעים‪..‬וי״ת ואתמול כדרש״י שהוא שתי מלות ובן תרגם מקבל חוביהץ עמי לבעיל דבבא‬ ‫מסירץ מקבליהץ קיימץ מתסנץ יתהץ ממץ יקריהץ מגהץ גםבץ תרגם תיבת שלמה לשץ‬ ‫עממיא כמו שלמה ממשרקה שם מלך ותרגם אדר על הממץ שהוא דבר היקר תה שאמר‬ ‫ממץ יקריה עד כאן‪.‬לשץ אגודות כמו חבל גביאים חבלי רשעים וכן ת״י מסייעץ עלה לשץ סיעה‪ .‬כצאן בצרה‪ ..‬הגה אתם תצוו לגביאי השם שלא יטיפו להוכיתבם אולי תשובו אל השם ולא‬ ‫תתגרשו מארצכם כאשר תגרשו אתם את הגשים‪ ..‬למקום‬ ‫שגהגו העדר כמו דוברות בים לשץ ויגהג את הצאן וככה הקורות היו גהוגות או גהוגות ככה‬ .‬לו איש הולך‪ .‬בתוך הדברו‪ .‬גמרץ‪ ..‬נשלמה גטויה על עץ גבוה[ תושבים אתם שהוא נס‬ ‫)פרו(‪] .‬‬ ‫קומו ולבו ובו׳ לו איש הלך רוח וכו׳ רש״י ז״ל קומו ולכו‪ .‬עמי‪] .‬רצונו לומר לכו מכאן כי לא זאת המנותה והנתלת אשר‬ ‫ראויה לכם בעבור שתטמאו נאותה! ותחבל ותשחת הארץ במעשיכם חבל נמרץ עד כאן‪.‬לו איש‪ .‬מלה אחת בדהראב״ע ז״ל בי בשו״רק או בחולם הכל אחד והכוונה‬ ‫לומר אתמול נשאתמול[)כשה(‪ .‬‬ ‫תחבל‪ .

כ למול שקל והים‬ ‫_‪.‬מ י ה ‪ .‬מנינו כמי אם ‪1‬ק לו מיה רמה)יח!קאל לק היא תחבל!תשמיש אתכם ותהיו כלים ב ה ‪ :‬ו ד ב ל נ מ ר ץ ‪.‬ר״ל מל דרך זה נתתי לנש אש האדן משלת מנימה ‪:‬‬ ‫תתבל וחבל‪ .‬‬ ‫אומלאנכא לך לשס‪1‬תיין ושכר‪ :‬והיה ם פ י ף ‪ .‬״‬ ‫גאה עד ‪# .‬כעאן מרח ‪.‬מקים מניס ר״ל נהלה ‪ :‬המנוחה‪ . :‬י ^ לו איע‪/‬זולך ישובו למקומם כמו שכתוב אחריו אסיף אאסוף ותתקבצו‬ ‫רוח ושקר כזב ‪ . V‬‬ ‫‪.^ כ ל ך ק ב ץ ^ ־ ‪^ -‬‬ ‫אקבץ שארית לשראל ?וחד אשימני ‪#S‬־&‪ST8‬‬ ‫כצאן בצרה כעךר ‪ TO‬י ל ל י ז ?‪Sgy^JS‬‬ ‫יכ‬ ‫י‬ ‫ב.‬מתה הוד לנהמה ואמר אולם לא‬ ‫<עוצכ אקצוף כיכ&מליתסימיסאאסיף כל כיש יפקבממקוס נליתם‪ :‬ס נ ץ ו נ ו ׳ ‪ . ^ .L ^ i A‬‬ ‫עונה עליה והקיא הארץ את יושביח ובעבור זח ש ט מ א & הנה אתם חצוו לנביאי השם שלא יפיפו להוכיחכס אולי‬ ‫ס ס א ת ס אותה כ ע מ ר ו ח חחבל ארזכם כמו שאסר ותקיא חשובו אל השם ולא חתגרשו מארצכם כאשר תגרשו אתס‬ ‫‪ pun‬כלומר תחבל אתכם ותקיא אתכמ פחיכח החבל עגי‪ 1‬הנשים והנה אם יבוא איש שיתנבא בדברי כזב ויאמר לכם‬ ‫״ ‪ £‬שתו ושמחו יאמר השם כי חטחי במקומכם ואשי נדו ונעו‬ ‫‪ £?. א זןגו‬ ‫איזץנון‬ ‫ההימנה‬ ‫רש״י‬ ‫ממאה תחב־* יחבל נמרץ‪ .‬אבל לנביאי השקד שהמיס לה‪ 0‬מהתלות‬ ‫ומםיף י* •.‬עלה הפורץ‪ .\T* .‬את כילם יהל אשים אותם‬ ‫‪A‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫תהימנה הערים מרוב אדם כמו המץ אדם‪ .‬כלומר אס תשכני‬ ‫בוס‬ ‫כי‬ ‫הבצורות‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ה ציון‬ ‫ויופי ומל המושר •אמר‪) :‬י( ה ס נ ו ח ה ‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל קומו ולבו‪ .שלום בשביל יין ושכר שנותוים לו היה מטיף ו מ פ‬ ‫ו מ ה ‪) :‬ינ( אסוף אאסוף יעקב כלך‪ .‬‬ ‫״‪ A 1 A V « .‬״>״ ‪.‬והכל ומכ. .‬כעמר ששמאתם את הארן למשות בה מעשיה כאלה‬ ‫<מרצס)מ״א כי(‪) :‬יא( לו‪ .‬ובעת אגודתס‬ ‫כבר נועצו ביניהם ופירשו למה הם מתחברים‪ :‬נמרץ‪.‬איש מ ם היה מקובל לסם לנביא כי מאל היי שימפיס אליו ולא כן יכעעו לבדי נביא‬ ‫אמתי ומוסב למקלא שלהניו לומר א״כ מהדין הוא שילכו נולהמאלצי‪) :‬יב( אסוף אאםיף‪ .‬ורחוק בעיני לפרש אסף אאסף וכר ופסוק עלה‬ ‫הפורץ וכו׳)לפרש אסף אאםף וכר ופסוק עלה הפורץ וכר( שיהיו דברי נביא השקר מנבא‪.‬לזאת‬ .‬‬ ‫אס מצאו איש שהולך אהל לבלי רור‪ .‬״ ‪.‬‬ ‫ו א ת המנוחה והנחלה ט ס אח כמו שאמר והטמא הארץ ואפקוד‬ ‫י•״‪f! -‬״‪ r.‬אם ‪ ynon‬אתת הצאן ותצא‬ ‫ראשונה כולם תפרנה ותצאנה זו אתר זו וככה יעשו ישראל בדברי הנביא השקר כמו הצאן‬ ‫שילכו לרעות‪ .‬כלשון ההשחתה תהיה חזקה מאל מל שלא ישאל שאליח נ)יא( לו איש‪.‬‬ ‫י ״ ז ( ‪ :‬אסיף‪ .‬״ * ‪ 5‬״ ‪£ ^ £‬‬ ‫‪S‬‬ ‫כמו קללה נפרעת כליפר חבל חזק מ א ד ‪ .‬‬ ‫״‬ ‫דבר מפירש באר היש ב כמו מה נמרצו אמרי יושר)איוב‬ ‫ו ( מה ימריצך)שם ט״י( קללה נמרצת )מ״א ל ( ‪) :‬יא( לי‬ ‫איש הולך רוח‪ .‬‬ ‫‪• P?J‬‬ ‫חבל נביאים)ש״א י׳( חבלי רשעים )חהלים יך״ט( יכן ח״י‬ ‫מסתיעין עלה לשון סיעה‪ :‬וחבל נמרץ‪ .>.‬וכבוד ה׳ בתחילה על כן כתיב כה אמר ה׳ על הנביאים‬ ‫המתעים שאמרו אסוף אאסוף יעקב עד כאן‪ .‬ויעבור מלכם‪ .‬גמור תהי ארצכם לכם‪) :‬יא( לו איש‪.‬פנין חוזק כמי קללה בעבור טמאה‪ .‬״ ‪-‬‬ ‫‪ « .‬כנגד שאמר לס*לה כי ‪-‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪. .‬א י ל י יש נעיר הזאת‪ :‬נ ח ו ן‬ ‫‪.‬כי למען טמא אותה היא‬ ‫ת׳אאט‪-‬ולו )<«»‪/‬־•!< *!•ם»א(‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫בי לא חהיח מנוחה בכאן‪ :‬בעבור ס ס א ח תחבל וחבל‬ ‫‪^ ^ ^ ^ S ^ S Z‬‬ ‫״י^ל‪ ? ^ * 1‬צ ף‬ ‫חם אוםרי׳ אל תמי»ו‪.‬לו מוצאים איש הולך רוח איש שקר‬ ‫מתנבא להם שישתכרו ביין ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעס הזה‪) :‬יב( אסוף אאסוף‪ .‬בגלות כי לא תנוחו בארצכם כאשר תשבתם שאני קראתיה מנוחה‬ ‫וגתלה ועתה בעוגותיכם איגה לכם גחלה ומגוחה קומו ולבו ממגה‪ .‬‬ ‫‪.‬בעבור טמאה‪ .* ^ * ^ ^ B S S S S S‬‬ ‫ח מ‬ ‫ס‬ ‫שסכזב בדברי שקר שאומר לחס שלום יחיה לכס עשו בלבבכם ואמר לעש חזה ה נ ה אפיו* לך ליין ולשכר‪ .‬כסל הלבר במ״ש‪ :‬י ח ד ‪ .‬ב״‪ !.‬חחי למה שהיו אומרים לנביאי האל אל כולכם אז יהיה מסיף העם הזה לכס באמדו ככה פסוק זה‪:‬‬ ‫)י־(א‪0‬יף‪ .׳נ.‬עוד ימים באים ואקבז‬ ‫אבן עזרא‬ ‫•‪*w1(«vte‬‬ ‫דד״ק‬ ‫וכניחח קוםו ולכו מ ס נ ה ‪ :‬בעבור סםאח חחבל וחבל נםיץ • וחבלים‪ :‬נמרץ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫״ ד‬ ‫‪w‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ח‬ ‫ז‬ ‫ר ן א ם וב א‬ ‫י‬ ‫א ס‬ ‫י‬ ‫‪.‬הושאל כמנין הלכור של נכואה‪) :‬יכ( ב ע ר ח ‪ .‫‪75‬‬ ‫יי״‬ ‫מיכה ב‬ ‫מ ט ק ה בעבור טמאה החבל יס‪5‬ל & ‪S g $ R‬‬ ‫נמרץ‪ :‬יאלראיש הלןזהחושקרמב‬ ‫אטיףלןז^לןולש^ךוה^^ףה^ם ‪ST*?5S‬‬ ‫ר«‪1‬י‪ :‬אסף«אאסןש.‬מלשון מכלה והשמתה‪ :‬נפרץ‪ . W W‬‬ ‫אאסוף יעקב כול(ך‪ :‬קבץ אקבץ שארית ישראל‪ . A « .

‬זה שאמר אטיף לך על האיש ההוא‬ ‫המבץ שאותו ההולך רוח ושקר דהיינו נבואת שקר בידעם שכתב נביא השקר בזכות היחיד‬ ‫הזה ישוב אפי ממנו‪ .‬וכן‬ ‫תרגם יונתן על דטעו בתו־ נביי שקרא דמתנבן להץ רוח דשקרא ומלפץ להון לחמר ולתיו‬ ‫ופירוש והיה מטיף העם הזה כן יגלץ לארעא שקרא עם דרא הדין עד באן‪.‬‬ ‫ובעבור זה שטמאה שאתם טמאתם אותה בעבור זה תחבל ארצכם כמו שאמר ותקיא הארץ‬ ‫כלומר תחבל אתכם ותקיא אתכם מתוכה תחבל‪ ..‬ודע הראב״ע‬ ‫כתבתיו למעלה מקושר בפסוק הקודם שפסוקים לו שגיהם דברי גביא השקר המתעה העם‬ ‫באמור להם שלום שלום ואץ שלום עיין שם ולא גתה דעתי בשיטתו‪.‬נפלאים שלא בטבע העולם וכן תרגם יונתן לבשורה טובה שתרגמו בםופא‬ ‫כנשא אכנישכון דבית יעקב כולכון קרבא אקריב גלותכון שארא דישראל וכו׳ וכן רש״י ז״ל‬ ‫אסף אאסף‪ ...‬ירצו בו ישמעו דבריו והוא יהיה להם למטיף ולנביא עד כאן‪.‬‬ ‫ובן מהרי״א ד ל אך באופן אחר במה שאמר לו איש רצונו לומר לנביאי השם יתברך היו‬ ‫מצוין אל תטיפון ולנביאי שקר ובזב לו איש שיטיף שינבא להם לאמר ליין ולשבר שתו ושכרו‬ ‫דודים דעה האיש ההוא דבריו מקובלים להם ונביא מטיף ומנבא אל העם הזה עד כאן‪ ..‬מטיף היין‪ ..‬שפרץ גדרו‬ ‫של עולם ועוד אמרו כי זה היה לשעבר אבל לעתיד הקדוש ברוך הוא יהיה הפורץ גדרו של‬ ‫עולם תה שאמר עלה הפורץ וכו׳ ובדמסיק ויעבור מלכם לפגיהם וה׳ בראשם שהוא הפורץ‬ ‫גדר גדרו על‪ .‬כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות‬ ‫צאן‪ .‬תהימגה מאדם‪ .‬ולפי שהיו אוהבים שכר ויין א ה אטיף לך יין וכו׳ מטיף‬ ‫העם הזה מטיף היין והשכר ויהיה על דרך אוהבם נדבה בי שב אפי ממנו מכם לא נאמר אלא‬ ‫ממנו ואמרו תז״ל בזכות יהיד שב אפי ממנו ארפא משובתם של כולם‪.‬בתוך הדברו‪ ..‬‬ ‫אסף אאמן* וכו״ עלה הפורץ ובו׳ לחדל הפסוקים האלה על בשורה טובה המדבר על‬ ‫יעקב קראו הפורץ על שם ופרצת ימה וקדמה וכתיב ויפרוץ האיש מאד מאד‪ ...‬כצאן בצרה‪ .‬עוד ימים באים ואקבץ אתכם‪ .‫‪76‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫הנתלה והמנוחה כמו שנאמר ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה‪.‬‬ .‬כן שכתב הנה‬ ‫באיש הזה הייתי מתרצה ומטיף לך ליין ולשכר מטיף‪ ..‬רצונו לומר לנביאי השם היו‬ ‫אומרים אל תטיפו דהיינו אל תנבאו ולנביא השקר לו יש איש שהולך רות כלומר שדרכיו‬ ‫דרכי רוח ושקו־ וכזב שמשקר בדברי שקר שאומר להם שלום יהיה לכם עשו בלבבכם ואמר‬ ‫לעם הזה הנה אטיף לך ליין ולשכר כלומר אם תשקני בוס יין או שכר אני אתנבא לך נבואות‬ ‫טובות‪ .‬תרגם יוגתן וכעדרא בגו דירא מקום שהוא מתגהג שם וכן ורעו כבשים‬ ‫בדברם‪ .‬‬ ‫ולעד״ן להרחיב על דברי הרד״ק ד ל כי ארץ ישראל היא המנוחה והנחלה ככתוב כי לא‬ ‫באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה והיה זה על שם זאת מנותתי עדי עד פה אשב וכו׳‬ ‫אמנם אחר שנטמאה במעשיהם הרעים הנה לא תהיה מנוחה מעפרה כי לא אשבץ ולא‬ ‫אנוח במקום טמא זה שאמר קומו לכו כי לא זאת המגוחה בעבור טמאה זה גרם שבטלה‬ ‫המנותה ו א ה תתבל ותזיק הזק ג מ ‪ p‬ועם כל הצרה הנזכרת הלואי והיתה השכלה של איש‬ ‫אחד להשכיל כי נביא השקר הולך רוח ושקר בי לו היה‪ .‬איש אחד לב‪ .‬עניין השחתה כמו ותבל את מעשה ידיך‬ ‫וכן וחבל נמרץ עניין השחתה והוא שם ומהו החבל שתחבל אתבם חבל נמרץ יהיה במו‬ ‫קללה נמרצת כלומר חבל חזק מאד‪ .‬תהייגה הערים הומיות מרוב אדם אשר בקרבם‪ ..‬‬ ‫מושיעם הפורץ גדרות סירים ומסוכות חדקים ליישר לפניהם הדרך עד כאן‪ .‬לו איש רוח ושקר כזב‪ .‬עלה הפורץ‪...

‬ויעבור מלכם לפניהם‪ .‬ואמר וכפי דרכם‬ ‫זה יותר נכון לפרש שמפני שבאו על קצת השבטים גליות פרטיים לכן על גלות שומרץ‬ ‫הכולל אמר אסף אאסף יעקב כולך אקבץ שארית ישראל ללבת בגלות אשור יחד אשימנו‬ ‫כצאן בצרה שהם מקובצות שמה ולא יהיה ]בהם[ כח להלחם אבל יהיו כצאן וכעדר בתוך‬ ‫הדברו וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ככה תהימנה מאדם רצונו לומר שיעשו נהי ונהיה מעקת‬ ‫האדם הנזכר הגובר בם שיעלה הפורץ עליהם )ואם( ]והם[ יצאו מארצם ויעבר מלבם‬ ‫לפניהם שהוא הושע בן אלה עמהם בגולה ולא היה כל זה להם ממלך אשור כי אם מפני שה׳‬ ‫בראשם הוא נלחם בם אבל מה שפירשתי אני הוא היותר מתיישב וכתרגום יונתן שהפסוקים‬ ‫האלה בדרך נתמה לעתיד וכן בדרש)וכגז״ל בהרד״ק( עד באן‪..‬וה׳‬ ‫בראשם‪ .‬קודם זה גסתלקה שבעה ואך בך גלו‪ .‬אמר שידמו ישראל בברחם והכנםם למבצרים‬ ‫בכניסת הצאן לדיר שלהם כלומר שלא יהיה כת בהם לעמוד גגד האדיבים ותהימנה בתוך‬ ‫הערים כהמיית הצאן בתוך הדברו בתוך מקום מגהגו שהוא מכלא הצאן ובאה מלת הדברו‬ ‫בשתי ידיעות נכמו בתוך[ האהלי והדל״ת מעמדת בגעיא ונקראת בקמץ רחב תתת קמץ חטף‪.‬עיר גדולה‬ ‫מאדום והיא ארץ מקנה ומקנה רב בה‪ .‬‬ ‫אמר אסף אאסף~‪ .‬ניתיאשו מתשועת השם דבר על לבם ולנחמם! ועם היותכם עתה בגלות‬ ‫עם מפוזר ומפורד בין העמים עוד אקבצכם יחד בצאן בצרה כי לא יהיה גלותכם נצחית‪.‬‬ ‫ולעד״ן על פי השיטה המוסכמת מחז״ל ורוב המפרשים שהפסוקים האלה נחמה‪.‬‬ ‫תהימגה מאדם‪ .‬פירש אדוגי אבי‬ ‫ז״ל על צדקיהו כשיצא דרך בין החומותים שפרצו לפניו החומה כמו שכתוב בנבואת יחזקאל‬ ‫בקיר יחתרו להוציא בו‪ .‬ובדרש הפורץ זה אליהו מלכם זה צמח בן דוד‪ ..‬זה צדקיהו שברח לפני חילו וחילו אחריו‪ .‬מפרש הפסוקים האלה נחמה ולפי שייעד שילכו בגלות כי תקיאם הארץ‬ ‫בעבור טמאה אל ארץ אחרת יוליכם כיום הזה א ה דבר על לבם דברי ניחומים כדי שלא‪.‬בצאן בצרה‪ .‬‬ .‬ויונתן תרגם הפסוקים האלה נחמה כגזבר‬ ‫לעיל‪ .‬מרוב אדם שיתקבצו ביחד בו יהמו מפגי האויב עלה הפורץ‪ ..‬‬ ‫וכבר כתבתי שבצרה עיר גדולה וברך גדול ]והיא רומי בקבלת חכמים ז״ל‪ 1‬שהיתה מתחלה‬ ‫מקום מרעה קודם נבניגה[ והייתה )מושל( ]מושב לרועים[ הגקראת )גלוסי״אה(‬ ‫]באליגסיאהז ועל זה באמת אמר כאן כצאן בצרה שהיו מתקבצים בה צאן הרבה כאמור‬ ‫תכו* בצרה לפי שהיה ידוע לקדמונים שהיא היתה קודם בגיגה מקום הגון למרעה וכן אמר‬ ‫כעדר בתוך הדברו כלומר בתוך מרעהו כן תהימנה הערים בהמיה רבה מרוב אדם ואפשר‬ ‫לפרש עוד בי אמר קבץ אקבץ שארית ישראל על מלכות אפרים אותם שנשארו מהם בגלות‬ ‫ושאמר יחד אשימנו כצאן בצרה אותם שגלו בבית שני גלות אדום שבבצרה ]שיתאחדו!‬ ‫יחדיו יחד ישראל ויהודה אשר בבצרה שניהם כעדו־ אתר בתוך הדברו לפי שעם היות שעלה‬ ‫הפורץ לפניהם שהוא סנחריב מלך אשור ונבוכדנצר)שהם( והם פרצו ויעבורו שעו־ בלכתם‬ ‫אל ארץ אויבהם בגלות הנה לא זזה ולא נסתלקה מהם ההשגחה האלהית בי תמיד עבר‬ ‫מלכם לפניהם בראשם שהוא מלבם האמיתי או שאמר ויעבור מלכם לפניהם מלך בית דוד‬ ‫וה׳ בראשם על דרך מה שנאמר עוד ישובו בני ישראל ובקשו את ה׳ אלוההם ואת דוד מלכם‬ ‫והביא דעת היש מפרשים הפסוקים האלה לפורענות כנזכר לעיל בהרד״ק‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל‪ .‬ואמר שמעו גא ראשי וכר‪ ...‬הזר‬ ‫להוכיחם עד כאן‪..‫מיכה ב‬ ‫‪77‬‬ ‫והרד״ק ז״ל הביא גם בן בשם יש מפרשים שני הפסוקים האלה פורענות כמ״ש לפניהם‬ ‫ולאחריהם ואמר אסף אאםף שיכנסו במצור מפני פחד האויב‪ .

‬כמו כן ישראל תהימנה מדוב המון‬ ‫איס‪) :‬ינ( עלה הפורץ לפגיחפ‪ . .‬לא לכון ל‪3‬ךע_ית ךי^א‪ :‬ב מ ן ל א ן ! ? א‬ ‫רשיי‬ ‫אתכם‪ :‬כצאן בצרה‪ .‬״ ‪.‬זה מלך המשמז שפור*‬ ‫י‬ ‫כל האומות לפניי‪:‬‬ ‫)ב( נוזלי עורם מעליהם‪ .. m‬י & ן בית‪:‬שראל הלוא לצם לתנת א ת ־‬ ‫עורם‬ ‫רע קרי‬ ‫ו ך ח ס י ז ?מלא^א ^ ס ז ג?סי‬ ‫םהר״י ק ‪ -‬א‬ ‫רישי ‪.‬אבל כס יוסיפו אימן ליישל לכותס לפתומ כתשובה ובזכות זה יצאו מן הגולה‪ :‬ויעבור‬ ‫מלכם לפניהם‪ .‬הם‬ ‫כלי יקר‬ ‫)ישר(‪] .‬הראשים והקצינים הם החייבים לישר שכתב בנבואת יחזקאל בקיר יחהרי להוציא בו‪ :‬ויעבור סלכס‬ ‫ל לפניהם‪ .‫‪78‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫תרגום‬ ‫‪ s^SWR‬ף ן ד ^ ה ^ ך מ י נ ע ל ה ד ^ פ נ ^ ט‬ ‫פרצוומנברו שער רצאו בו ומנבר‬ ‫מ ^ מ ל כ ם לפניהם יתד‪ .‬ודס לגמילה לייכל לבות •שלאל לאביהם שבשמים להיות מבוא אל הגאולה זכמ״ש הנה אנכי כולם‬ ‫לכס את אליה הנביא וגו׳ והשיב לב הכוה וגו׳)מלהכי גי( ‪ :‬פרצו‪ . . .‬‬ ‫י‬ ‫‪j M‬‬ ‫‪ p J‬ן ך‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫ת ר ג‬ ‫י כ ע ‪ 7‬ל א‬ ‫ס י י ג‬ ‫י‬ ‫י־‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫מ ר י ם‬ ‫ד י ר א‬ ‫'}ך‬ ‫׳ יי‬ ‫מנהנ דמתרנמינן מדבר‪ .‬שבי הגולה יהלצו גס הם אס הגללות והמהיכוה ויפבולו בסרצה‬ ‫כאלו היה שמל וזלך בו יצאו מן המלה ‪ . J‬‬ ‫המרים מרוב אדם כמו המו! אלם‪) :‬יג>עלה ‪ .‬ויעוד בהם[ אסף אאסוף יעקב כלך רצוגו לומר כי מתחילה אסף יהודה לבדו‬ ‫בבית שגי ולא יתאסף יעקב בולו אך לעתיד בקבוץ גלות בית שגי אז אחזור ואאסוף‬ ‫יעקב כולך לרבות עשרת השבטים ויאספו בקיבוץ גלותיגו זה ת ה שאמר גם בן כ פ ל‬ ‫קבץ אקבץ שארית ישראל והשגי קבוצים ושתי האסיפות הגז׳ אשר ה ם ע ל יהודת‬ ‫וישראל ה ו א יחד אשימגו בצאן בצרה ולא תשאר בהם תכוגה ר ע ה מהפירוד שגתצו‬ . ..‬אני אי מל כממו אתם לאשי וגו׳‪ :‬הלוא לכם‪ .‬אכל פיל הס טצמש ב נאים את הטוב !אוהבים את הלמ‪ :‬גזלי עורם מעליהם‪ . -L-/. -.‬וכ^ד השם עתחל ל ‪£‬‬ ‫כה אמר ה׳ על הנכיאיס המתעים שחמרו חסוף חחסיף •י צדקיהו כשיצא דרך בין החומותיס שפרצו לפניו החומה כהו‬ ‫} )א( ואוסר‪ . .‬אם תפיז הדברו בחוד םקום סנועו והוא מכלא הצאן שסכניסיס שם‬ ‫אחת הצאן ותצא ראשינה כולם חפרצנה וחצאנה זו אחר זו הצאן ובאה מלת הדברו בשתי יזיעוח כסו בחוך האהל*‬ ‫וככה יעשו ישראל בדברי הנביא השקך כ מ ו צ ש יל כ ן והדל׳׳ת מעמדת בנכיא הקראת בקמץ רחב החת קמץ חםף‪:‬‬ ‫ה״ע ‪ 1‬י _ _ חהימנה מאדם ‪ .‬כמו הפדר הנתינה במקוה מנהגו הוא דיר הצאן כן יהיו‬ ‫כל •שלאל נאספים בארצם ‪ :‬ההימגד‪ .‬קול המייה תהיה נכמפ‬ ‫בארצה מלוכ גני אדה‪) :‬יג( עלה הפורץ ‪ .‬של בית ישראל שהם ראשים וקציני©‬ ‫רד״ק‬ ‫אכן עזרא‬ ‫הדברו‪ ..‬ק תקלא‬ ‫בארצ‪/‬כצאן הנהונה בגדלוה הצאן בהוא להם למכלל ולמפוז‪:‬‬ ‫כעדרי‪ ..‬סד לא ימלו הס יפלה‬ ‫לפניהם מ* שיסלון גדרות סורים י מסוכת מדק נייבל את הדרך וטצ‬ ‫אליהז הנביא יאמר בהוא יבוא ל‪. .--1‬‬ ‫הא״ב יחמו‪< :‬ינ> עלה הפורץ‪*.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫י״‪.‬קודם מזה בראשם נסתלקה סהס שכינה ואחר כן‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫גלו ויונתן הינם אלה הפסוקים נחמה לעתיד וכן תרנס בסופא כנשתא אבגשיגון דבית יעקב עוכר חרנם בצדה חוסרא כחרגיש‬ ‫נדרות צאן חיםרין דעאן והרגש הדברו דידא כמו הכונס צאן לדיר בדברי רביהעו זיל ובדרש הפורץ זה אליהוםלכם וח‬ ‫צמח בן דוד‪ 16< :‬ואפי־ חוור לתוכחה שהיו מריעים לעניים כמו שאמר לאויב יקומם אסר הנביא לכם ראשים וקצינים‬ ‫אורד כי עליכם התלונה כי לכמ לדעה המשפס ולהציל בזול מיד עושק‪< :‬ב> שנאי סיב‪ .‬י״עקב ישלחני ה״א‪1‬י»נור»לנ‪.‬בבובס יטבול לפניהם מלכם הוא מלך כמשיח והי יטבול בלאש כולם כי אז יחדל גם הוא שכינתו לציון‪:‬‬ ‫ג )א( ואבד שמעו גא‪ .‬מושיעם הפורן גדרות נ‬ ‫סירים‪ .‬מדוכ אדם שיתקבצו ביחד בו חהימנה מפני‬ ‫‪*__.‬זה צדקיהו שברח לפני חילו וחילו אחריו‪ :‬וח״‬ ‫ל‬ ‫‬‫בראשס‪ .1 .‬בראשם‪:‬‬ ‫יין נאואמרשמערנאראשינעקב וקציני‬ ‫‪ .‬ומסוכית חדקים ליישר לפניהם הדרן ‪ :‬ג )כ( גוזלי עורם‪ .. . ..‬מנין שררה‪) :‬כ( ושארם‪ .0‬ביגהו<ז»והנא<דה«‪:‬‬ ‫ך‪3‬ית לקיראל ך‪.‬כצאן רבה הנתונה במבצרי גדרות שהיו שם צאן הרבה‪ :‬כעדר בתוך הדכרו‪ .‬ויעבור מלכם‪ .‬טהה ‪ :‬וקציגי‪ .‬ואחר כך בשדם‪ .‬למקום שנהגו העדר כמו דוברות בים לשון מנהג והאספש בהם מפחד האויב לצאן שיכנ׳יסי אוחם אל העדים‬ ‫והאספנ« סמני האיץים ׳כ*מר שלא יהיה בהם כח לעמיד לפני‬ ‫^‬ ‫האויב כמו הצאן וחהיסנה בתיך הערים כסו הצאן בחוך‬ ‫‪ .-.‬לוקחים שארס‬ ‫שהוא מהנהנ שם וכן ורעו כבשים כדברם )ישעיה ה ( •‬ ‫ההיפנה מאדם‪ . .‬פליכס מוסל ללפת אס המשפט אם<פשתה באלן ופליכם •‬ ‫להזהיי מל הדבל ‪) :‬ב( שונאי םוב ‪ .‬םהיינה הערים הומיות מרוב אדם אשר‬ ‫בקרבם‪) :‬ינ( עלה הפורץ ‪ .‬מלשון סמים‬ ‫ושאון‪) :‬יג( הפורץ • מלשון פלצה ובבירה‪:‬‬ ‫ג )א( גא‪ .‬ויהיו כעדר‬ ‫שהרועה הםנהינו הילך בתווך ואינם נפוצים‪ :‬הדברי‪ .‬רש אדוני אבי ז״ל על‬ ‫לרעות‪ .‬״ ‪.‬רעה כתיב וקרי דע והענין אחד‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ק י ן‬ ‫ן כ כ ה‬ ‫נ ז מ ו ת‬ ‫א ן ) ה ן ״ ת‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫א ן‬ ‫יי‬ ‫כ ת י ב‬ ‫ה י י ע ו ן ת‬ ‫‪w‬‬ ‫ן ה נ ה‬ ‫ש נ א י‬ ‫‪u‬‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫‪w‬‬ ‫ע ו נ‬ ‫‪J V‬‬ ‫ו ג ז‬ ‫י‬ ‫ע ן ר ם‬ ‫‪w‬‬ ‫מ ש‬ ‫‪u‬‬ ‫סצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫שאלה אמל טל דיל ס‪5‬אן שהיא לסם למכצל‪ :‬חדברו • מנין הנהגם‬ ‫וכן ורפו כבשים כדברם )ישסיה סי(‪ :‬תהיםנה‪ .‬לשון‬ ‫‪.

‬בראשם ממש באמור וכדכתיב בי בשמחה תצאו‬ ‫ובשלום תובלון‪ .‬פתחו להוציא המות במו פצתו‬ ‫דגה פתחו פה ברגה‪ .‬קלחת כמו סיר או‬ ‫כמו צלחת‪ ..‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל והרחיב לפי שגתרעם על ישראל ואפרים בעגיין הגזל כמו שאמר‬ ‫ותמדו שדות וגזלו והיו הראשים והקציגים מתגצלים לאמר לא ידעגו ולא שמעגו לזה‬ .‬ופרשו‪ ...‬אז בבא אותו העת האמור למעלה אסוף אאסוף‬ ‫יעקב אז יזעקו אל ה׳ להטיב להם ברצון עמו ובשמתת גויו ולא יעגה אותם עד כאן‪.‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל והרחיב גתלים עורב מעליהם תה דרך משל כאילו מפשיטים עור‬ ‫הבשר ואוכלים הבשר מעל הצמות והוא משל שהיו גתלים ממוגם ולחם חוקם‬ ‫המגדל העור והבשר והעצמות‪ .‬כימים ההם בעת ההיא תשוב בצרה לאיתגה הראשון לתשיבותה‬ ‫שתהיה מרעה צאן מובחרות ולזה המשיל את ישראל בצאן בצרה ומילתא אגב‬ ‫אורחיה קא משמע לן ולהיות ישראל אסורים בבבלי ברזל והראיה שהרי לא עלו‬ ‫בבית שגי כאילו גדר דרבים בגזית כמו שקוגן ירמיה ואמר גדרי‪ ...‬קראו כמו פצחו רנה וי״א‬ ‫שברו‪ .‬‬ ‫קלחת‪ .‬ואת עצמותיהם פצחו‪ .‬לשון שבר כמו פרוש לרעב ולא יפרשו להם פרשה בידיה‪.‬הצדיקים פצחו‪ ..‬שאר עמי‪ .‬אלה הקציגים התגברו על הדלים והגה יד השם תגבר עליהם‬ ‫ויצעקו אל ה׳ ולא יעגם כאשר היו צועקים הדלים עד כאן‪.‬ופרשו באשר בסיר‪ .‬שמחה ושלום ושלא יהיה שום פירוד בין היוצאים יהודה ישראל‬ ‫אלא כמו שייעד כאן יחד אשימנו כצאן בצרה ואין ספק כי הפסוקים האלה זאת‬ ‫נחמתינו‪.‬ואבלו שאר עמי‪ .‬ופרשו‪ ..‬של‬ ‫נבית[ ישראל שהם ראשים וקציגים עליהם במו שאמר ראשי בית יעקב‪ .‬ע״ה שהשכינה נקראת שמתת עולם ועליה‬ ‫כתיב ושמתת עולם על ראשם‪ .‬וקציגי בית‬ ‫ישראל‪ ..‬‬ ‫והראב״ע ז״ל הראשים והקצינים הם החייבים לישר המעוות והנה שנאי אדם טוב‬ ‫וגזלי עורם משל לממוגם ויגעם‪ .‬אז יזעקו‪ ..‬במו פרוס לחמך והשי״ן תתת םמ״ך והטעם שברו‪ .‬בראשם מרכבה לשכינה תהו תנאי כאן וה׳ בראשם‬ ‫כל מקום שנזכר וה׳ הוא ובית‪ ..‬ומשברים האיברים באשר ישברו הגתחים‬ ‫בסיר לבשל‪ .‬‬ ‫ואומר שמעו גא וכו׳ שוני ובו׳ ואשר ובו׳ אז יזעקו וכו׳ רש״י ז״ל גתלי עורם‪ .‬בגזית נתיבתי עוה‬ ‫שהרי לא ישובו גלות ישראל בבניין בית שני לזה אמר כי נעלה[ פורץ גדר זה‬ ‫לפגיהם יפרוץ גדר הדחוייה פי׳ הזה הם פרצו ויעבורו שער לצאת דרך אותו שער‬ ‫מהגלות ויצאו בו ויעבור מלכם לפגיהם זה מלך בשר ודם או מלכם מלכות שמים‬ ‫שכינת עוזו וה׳ בראשם ממש עד דרך‪ .‬שאר עמי‪ .‬הגדיל מעשה ההשתתה וההרס‬ ‫בעגיים ושאר הפסוק כהראב״ע ורש״י ז״ל‪.‫מיכה ג‬ ‫‪79‬‬ ‫בימי קדם לשתי ממלכות אלא כעדר בתוך הדברו ומנהגו לא כשני עדרים משני‬ ‫מקומות שהם מגגתים אלו את אלו ואין ההמשל הזה לצאן מצד פחיתותם שימשלו‬ ‫בבהמות ידמו אלא תהימגה מאדם לא שיהיו כבהמות כי לא גמשלו כעדר הגז׳ אלא‬ ‫לשבח התאחרותם ולשבח צאן בצרה המשילם אליה ואם בצרה כמהרי״א ז״ל אפשר‬ ‫שכוון הכתוב‪ .‬בשר עמי‪ .‬קלדיר״א בלע״ז‪ .‬אז יזעקו‪ .

.‬הלא לבם לדעת‬ ‫שלכם את המשפט והעונש באילו מסודם הוא הלא לדעת לבא את המשפט תיבת‬ ‫לכם משמשת במקום שנים הלא לכם לדעת לכמ את המשפט הראוי לבא על אותם‬ ‫שונאי טוב וכו׳ ואשר אבלו הגזלגים ואז תעקו ובו׳ הגזלנים ההם אבל זה תלוי‬ ‫בצואריכם שאדרוש דם הגזלגים ודם הגזולים הכל אדרוש מכם ביון שהיה בידכם‬ ‫למחות והיו הבל גיצולץ‪.‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק )שאילו( נשאלו! הראשים והקציגים שוגאי טוב ואוהבי רע וכר‬ ‫יקשה מהעגיץ אם כן מה מתרעם עליהם הלא לבם לדעת את המשפט והם גזלגים‬ ‫ותמםגים ומהלשץ יקשה שבתחילה מדבר לגוכח באומרו שמעו גא וכו׳ הלא לכם‬ ‫וכו׳ ואחר כך מדבר שלא לגוכת שוגאי טוב וכו׳ אז יזעקו ולא אמר תזעקו אבל‬ ‫הפסוקים שלא לגוכח‪ ..‬עגשם יהיה‬ ‫שאז יצעקו וכו׳ ובזה מובן כפל הפסוקים בי פסוק שוגאי טוב ואוהבי רע הכל גמשך‬ ‫עם מה שאמר לראשים ולקציגים הלא לכם לדעת את המשפט ואתם שוגאי טוב‬ ‫שהיא הדרישה והידיעה במשפט ואוהבי רע הוא הפרישות ממ‪ ....‬‬ ‫או מתחלה דבר עם הראשים והקציגים לגוכח כדי לקרבם שישמעו דבריו שהלא‬ ‫לכם לדעת את המשפט ואם לאו מעלה אגי עליכם כאילו אתם שוגאי טוב ואוהבי‬ ‫רע וגתלי עורם מעל בשרם הפשיטו ועל האוכלים בפועל יעד ואמר ואשר אכלו‬ ‫שאר עמי על האוכלים באמת וגתלים אותם ממוגם זהו ועורם מעליהם‪ .‬יאכלו עורם תחבולה‬ ‫עצומה הראשים והקציגים אלה הגזברים באשר אכלו שאר עמי ועורם הגה הם‬ ‫לובשים אותו העור והבשר ובשר שהוא משל אל הממץ לובשימ ואתו הקציגים‬ ‫וראשים וגוגבים דעת הבריות הרואים ומעליהם הפשיטו ואת עצמותיהם מראים‬ .‬ביד החוטאים‬ ‫שגראה לכם שהוא אהבת שלום ובקשת מגוח לברוח משדרה הראויה והרי אתם‬ ‫גתלי עורם מעליהם תה הפסוק אץ בו תוכחת לגוכח או שלא לגוכח‪ ..‬נעליכם! יבא כיץ שיש בידכם למחות‪ ......‬כי המשפט‬ ‫והעוגש הראוי )ילכו(‪ .‬וגראה שהוכיח הראשים הכשרים שלא היה בהם עץ רק‬ ‫באשר לא מיתו וכל מי שיש בידו למתות ואיגו מוחה געגש הוא כאילו הוא העושה‬ ‫תה שאמר שמעו גא בלשון פיוס ובקשה ראשי יעקב וקציגי ישראל‪ .‬אמגם אחר כך‬ ‫שדבר עם הגזלגים בפועל דבר שלא לגוכח ועליהם אמר ואשר אבלו ובו׳ זעקו ובו׳‬ ‫על הקציגים שדבר עמהם לגובח להודיעם שלהמ לדעת דבר המשפט ש‪ .‫‪80‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫הוכיח הראשים ואמר להם אץ זה התגצלות כי לכם לדעת את המשפט והם גזלנים‬ ‫וחמסנים ומהלשון יקשה דבתחילה מדבר לתור ולדרוש אם המשפט געשה בארץ או‬ ‫לא געשה ובן הראשים שבעם גתלים ממונם של העניים והצדיקים הנקראים שאר‬ ‫עמי שאר בשר יאכלו וכמו שהעגיים צעקו אל הראשים וקציגים והם סתר פגים‬ ‫ישימו בן גם הקדוש ברוך הוא מרה כגגד מדה אז יזעקו אל ה׳ ולא יעגה אותם‪.‬דכפל‬ ‫הפסוקים בעגיץ גתל עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם ושגה בדבר ואמר אכלו‬ ‫שאר עמי ועורם מעליהם וכו׳ שהוא כפל העגיין במילות שוגות ואומר כי הוא עגיץ‬ ‫הלצי יארע בראשים ובקציגים הערמגים כדי לגזול את העגיים האומללים ולגזול‬ ‫עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם שלא ישאר להם כלום‪ ..

MS‬‬ ‫י"‬ ‫‪.‬ה ג ד י ל‬ ‫מ ע ש ה ה ה ש ח ת ה ו ה ה ר ס ב ע נ י י ם ‪ .‬‬ .‬ל‪ ..‬ישראל א ב ל ה ו א ל ה ם לעצמם כאשר בסיר‬ ‫וכבשר בתוך קלתת ל מ א כ ל ם הלא‪ .‬אל הקצינים התנכרו על הדל׳ והנה‬ ‫ש נ ש א ר ו מ ן‬ ‫ה ב ש ר‬ ‫פ ו ת ו ד ם א ו י ז ם‬ ‫< ן ‪ ¥‬צ י א‬ ‫כ ן‬ ‫שופ‬ ‫‪M‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ןסיר‪:‬‬ ‫ק ל ח ת‪m‬‬ ‫‪r‬‬ ‫ק ד ר ה י‬ ‫‪.-«.‬טצמס גחלים אלה מאלה א ת ט י ל ס יבשרס מטל טצמיתם והוא מנין‬ ‫פ נ ץ ה ס ל ה ‪ :‬פ צ ח ו ‪ .‬ג‬ ‫*.‬אז בבא אותו המת האמור למעלה אסיף אאסוף יעקב יזעקו אל ה׳ להטיב להם ברצין עמו‬ ‫אבן עזרא‬ ‫‪.ל‪) :‬ג( ו א ש ר א ב ל ו ‪ .‬‬ ‫!_״‬ ‫)ירמיה‬ ‫נ״ח( ולא‪ .‬קניידר״א בלע״ז(‪:‬‬ ‫)ד( אז יזעקו אל ה ‪ ..‬‬ ‫בתוך קלחת‪ :‬י אז לזעקו אל־למר׳ ל ל א \‬ ‫ץלור‪.‬כשר עמי‪ .‬שאר עמי הצליהיס‪ :‬פצחו‬ ‫א ס ר ש ה ם שוגאים ל ע ש ו ת ה ס ו ב ו ל ה ט י ב לעגיים ו ל א ד י ש א י ג ם לממונם ויניעם‪ ) :‬ג (‬ ‫‪_1‬״ *‬ ‫מ ט י ב י ם ל ח ם א ב ל מריעים ל ה ם וזהו ואוהבי ר ע ש א ו ה ב י ם ייי־^ו יייו <‪ m<r‬י־יי• « ״ *‬ ‫קרחו כמו פצחו רנה וי א שערו‪ .‬‬ ‫״"־‬ ‫‪v :‬‬ ‫י ‪* S‬‬ ‫‪ :‬ן‬ ‫‪.‬פתחו )הוציא המוח כמו פצחו רנה )ישעיה י״ל(‬ ‫ה ב ם ח ג י ס א ם ב מ ב צ ר י מ ‪ .‬י ה ס אשל אכלו‬ ‫ו פ ר ש ו ‪ .‬מכבלים אותה ס ר י ס ו ת‬ ‫ג ס הזא כלי בבול כמו הו ב ק ל ח ת או ב ס מ ל )ש״א ב י ( ‪ ) :‬ל ( י ע ג ה ‪ .‬‬ ‫הנתחים ‪.‬מנין סחיחה כמו פצחו ו מ נ ו וומלו )שם צ ״ מ ( ‪ :‬גוזמא והפלגה לפי מלביח הג. w w w LTSV^SS'SG‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬״‪«.‪.‬ג( שאר עמי‪ .‬סותמים טצטותיהס להליק אש‬ ‫)איכה ד י ( ‪ :‬ב פ י ר ‪ .‬ואת עצמותיהם‬ ‫פ צ ח ו ‪ .‬‬ ‫ל ע ש ו ת‬ ‫ן ז ר ע‬ ‫ד ר ע‬ ‫ש ע ן ש י ם‬ ‫ל ן ן ס נ ן ז ל י ס‬ ‫ע ו ר ם‬ ‫פ ע ל י ה ס‬ ‫ה ק ם ה מ ג ד ל ה ע ו ד ו ה ב ש ר ו ה ע צ מ ו ת ‪ «< :‬ו א ש ר א כ ל ו ‪ .‬כ ס ו פ ר ש ה ציון ב י ד י ה פ ר ו ס ל ר ע ב ל ח מ ך ‪ .‬גגיבת ד ע ת הבריות עשו כ ע ץ ודוגמא שעורם‬ ‫מעליהם הפשיטו ו א ת עצמותיהם פצחו ובו׳ ולפי ה א מ ת ה ו א בבשר א ש ר בסיר‬ ‫וכבשר בתוך קלתת ש ל א בא‪ .‬ל פ י ש כ פ ר י ם פתתו פה ברנה ‪ :‬ופרשו באשר בסיר ‪ .‬‬ ‫_‪-.‬‬ ‫‪w‬‬ ‫קו^מרין ריןכין י‪£‬עלגץ‬ ‫?צחו ופךשו כאשר בפיר וכבשר ^ ‪S r ^ .‬ומשברים‬ ‫לשון‬ ‫ופרשי‪.‬ופרשו‪ .‬ס י ר ‪ .‬ס י ר ד ו ד‬ ‫ו ק ל ח ת ש ל ש ח ם עגין ק ד ר ה א ל א ש כ ל א ח ת ע ש ו י ה ב ת כ ו ג ה א ח ת ש ל א כ א ח ר ת ‪ a< :‬א ז י ז ע ק ו ‪ .‬לבל ישגיח ב צ ר ת ם ‪ :‬כ א ש ד ה ר ע ו ‪ .‬מי שאכלו ב ש ר עמי ועורם ה פ ש י ט ו ‪ :‬ו א ת עצמותיהם‬ ‫דש״י‬ ‫עליהם כמו שאמר ראשי בית יעהב והציגי בית‬ ‫ישרא<י•‬ ‫‪1»»»M1->w‬‬ ‫‪ .‬ק‪1‬י‬ ‫יענה ‪B TCft2V‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מהריי קרא‬ ‫מ ע ל ע צ מ ו ת ם ‪< :‬ג( ו א ש ר א כ ל ו ש א ר עמי ועודם מ ע ל י ה ם‬ ‫ה פ ש י ט ו ‪ .‬כמו &יר‬ ‫ואוכלים ה ב ש ר מ ע ל ה ע צ מ ו ת ו ז ה ו ש ה י ו גוזלים מ מ ו נ ם ו ל ח ם או כמו צלחת‪) :‬ד( אז‪ ..‬א ז כ ש י ב א עליהם ה א ו י ב יזעקו‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫הכשל כמו א ם יכין פ א ר לפמו )תהלים ס ״ ס ( ‪) :‬ג( ה פ ש י ט ו ‪ .‬ק ד ר ה וכן ק ל ח ת א ל א שעשויה ב ת כ ו נ ה א ח ר ת ‪ .‬לכן אז בבוא הפירטנייש יזטקו א..‬ו א ס ר ו א ת ע צ מ ו ת י ה ם פ צ ח ו ו פ ר ש ו כ א ש ר בסיר ו ב ב ש ר ב ת ו ך ק ל ה ת ‪ .‬עגין ההיכר‪ .‬לשין פ ת י ח ה כ מ ו פ צ ו ח י עינא ו פצחו‪ .WSJ‬‬ ‫^‪:usyts^^u^a^t‬‬ ‫ב ואשר אכלו שאר ‪ %‬ו ע ו ר ם .‫‪81‬‬ ‫תרגום‬ ‫מיבד‪ .?‪.‬‬ ‫ו פ ר ש ו ‪ ..‬פ צ ח ו ‪ .‬המוס וגה זה הוא טנין הפלגה ‪ :‬ו פ ר ש ו ‪ . ה׳ ינא‬ ‫יטנה ל ה ם ‪ :‬ו י ס ת ר פ ג י ו ‪ .‬כנין ש ב י ר ה ‪.‬כשל ס מ י ס ס כצליקיס‪ :‬פ צ ח ו ‪ . .‬‬ ‫רד״ס‬ ‫ואשר‪ .‬ק ד ל ה כמו כ ס ו ת ה ס י ל ) פ ״ כ ל י ( ‪ :‬ק ל ח ת ‪ . ...‬‬ ‫‪L‬״‪...‬כמו פרוס לרעב‬ ‫^‬ ‫ו ש א ד ם ס ע ל ע צ ם ו ת ם וווע ד ל ך מ ש ל כ א ל ו מ פ ש י ט י ם עור ה ב ש ר לחמך והשי״ן חחת סמי ך והטעם שברו‪ :‬קלח י ־ ‪ .‬ה ן‬ ‫<. .‬״ ‪.‬‬ ‫ישרחנ‪) .‬העצמים‬ ‫ה מ ו ח מ ה ם ‪ :‬פ צ ח ו ‪ .‬באשל ימשו א ת הבשל ס ל ו ס ו ת להשימס בסיר ובתוך הקלחת לככל‬ ‫א ו ת ם ‪ ) :‬ד ( א ז י ז ע ק ו ‪ . .‬בסיר לבשל‪:‬‬ ‫ישברו‬ ‫» ם» כ״פ ו האיכרים כאשר‬ ‫‪.‬ת ת שאמר בתוך וכו׳ ואומרו באשר הרעו כוון ל מ ה‬ ‫שאמרו המפרשים ז״ל מ ד ה כנגד מ ד ה כמו הרעו ש ל א לעגות א ל הצועקים אליהם כן‬ ‫גם ה ם אז תעקו א ל ה׳ ו ל א יעגה וכו׳ כאשר הרעו מעלליהם מ ד ה כגגד מרה‪.1‬יפרשו ילהם‬ ‫לרעב_ ‪)..‬מ ח ר ג מ י ג ן ה כ פ צ ח י ן ‪ .‬כמו שהלמו ממשיהס בלא שמטו לזטקת הנטבקים והכשירו סניש מ ה ס ק­‬ ‫בלי יקר‬ ‫כאילו ה ם עצמותיהם ש ל ע צ מ ם ופצחו אותם א ך ל א יחלקו לחוץ א ל א בזה שלוקח‬ ‫בשר ומנתתו ופורשו בידו לתתו בתוך הסיר שלו והקלחת כדי למאכלו כן א ל ה‬ ‫הראשים מראים שמפשיטים עורם ולפי ה א מ ת איגו עורם א ל א עור העגיים שגזלו‬ ‫כ מ ו ש א מ ר ואשר אכלו ש א ר עמי ועורם ע ם כ ל ז א ת עשו תנועות כאילו מעליהם‬ ‫הפשיטו בלומר מ ע ל ע צ מ ם והלואי‪ .‬שם‬ ‫יכוליםמ שלבהרויצםי אב שכרל הל מ ו ת מן היע צ מ ו ת מ ש ב ר א ו ה ^ שבר כמו פרוש‬ ‫ש‬ ‫ס״ז(פרשהצמן)איכהא׳(‪ :‬קלחת‪) . י י ״ י י‬ ‫מעליהם הפשיטו ואת־־־עצמתיהם ‪a ?..‬י ש ב ר ו ה ע צ מ ו ת י ה ת כ ו‬ ‫ה ב ש ר ב ס י ש ר ו צ ה ל ת ת ה ע צ מ י ת ו ה ב ש ר בסיר ו ב ק ל ח ת ו כ ל ז ה ל ה פ ל ג ת ה ר ע ה שכושי‪ ::‬לעגיים ו ל ח ל ש י ם ‪ .‬מלשון ס ל ו ס ה וכבירה ו ס ם היא כשי׳׳ן וכן פולש אין להם ‪-.

‬‬ ‫? ‪°‬‬ ‫־ ‪ ?2‬י י‬ ‫י י‬ ‫‪ 0‬ה י צ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נ ק ז ד ק מ ן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5MV‬‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫?!‪/‬‬ ‫ף‬ ‫לשונם יחמה ישראל וינשכם‪ /‬ואשר לא יחץ‪ .‬והזמינו עליו למלחמה‪ .‬הם מחליקים להם לעונש וקוראים לחש‬ ‫ישו‬ ‫‪ 1. על פיהם וקדשו עליו מלחמה‪ .‬‬ ‫סמיליגיכ אס סמי כדרך מתטה ‪ :‬הנישכים ‪ .‬להם מה‬ ‫העשוקים מדד‪ .‬ממנו‬ ‫במאכל ובכשחה כמו שכתוב למעלה א־־יף לך ליין ולשכר‬ ‫ואס לא יחן יזמינו עליו םלחבה בלומר יתאשטו יחד נביאי השקר וילחמו עליו בדברים רעיש ויש מפרשיש הנושבים בשניהם‬ ‫םה שנותנים להם מלחם ובשר ושאר מאכלים נ־שכיםבשניהש ואוכלים וא.‬בעש שילאו שלא נתקיימו אטליהם‪ :‬ועטו ונו׳‪.‬חיתכיםלאכיליכןמשישיך הנחב)קהלהיי(‪ :‬בשניהם‪. -.‬וכאשר יאכילום יקראי‬ ‫זיחנבאו להם שלום‪ :‬וקדשו עליו מלחמה‪ .‬לאותש שאינש ניתנים‬ ‫להם לאכול אוסרים לחש שיקדשו האויבים כלחםח עלידם ‪:‬‬ ‫הטועים אחריהם‪ :‬וקראו שלום‪ .‬טנק כלימה כמו ומסרה‬ ‫אעשה להםנס אני‪) :‬ה( על הנביאים‪ .‬מלשון תופס ‪:‬‬ ‫הנושבים‪ .‬מרוב חצרה שתרצאש‪ :‬היום ‪ .‬מין לבי.‫‪82‬‬ ‫יקר‬ ‫כלי‬ ‫חתום‬ ‫‪ %*g£‬׳‪ S‬הי׳יא כאשר הרעו מעלליהם‪ :‬י־כח‬ ‫ח!‪ s‬״ ‪ gg:‬אמר ןה‪1‬ה על־־הנב‪:‬יאיס המתעים‬ ‫לא}אי‪0‬ו‬ ‫‪g‬״״‪ g‬י!י עליו מלחמה‪ :‬ילכן למהלכם מחזון‬ ‫‪ ! y g j $ g‬וחשכה לכם מקסם ובאה השמש‬ ‫״?‪*£‬י*ז על־־־הנביאים וקדר עליהם קום‪:‬‬ ‫ובשו החןיםוחפרו הקסמים ועטו‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫רש״י‬ ‫ובשמחת נויז ולא יענה אותם ‪) :‬ה( הנושכים כשניהם‪..?..‬והזמינו עליו‬ ‫] ״ל‬ ‫^‬ ‫ל ל‪.‬‬ ‫‪_ .‬כננד כדה וזהי שאסר כאשר הרעו מעלליהם‬ ‫כמו שהם חיעו לענייהם כן ירע להם האויב‪< :‬ה> כה אמר ‪.‬ן‬ ‫‪ .‬נביאי השקל‪ :‬המתעים ‪.‬‬ ‫‪ .‬ד‬ ‫לשון שבירה כמו הלא פרוש לרעב לחכך ונטו לא יפר׳שי לחש‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫'•^^*™'™^?‪ Z‬ף • .‬טנין נביאה‪ :‬מקשוס‪ ..--. יקראו לחש שלום ויתנבאו להש רביים מוכים וק‬ ‫הרנס יעתן‪< :‬ו> לכן לילה לכס כח״זץ ‪ .‬כזה החזק שאתם מתנבאים לי• ה ואפלה יהיה לכש כשיבא האויב ויבהני דבריי־‬ ‫כי שקר אתכם וכפל חענין בכלות עונית ואמר וחשכה לכס סקסים כ׳ נבואתם נבואת קשש היתד‪ . /-‬״‪.‬ך‪=:‬‬ ‫א י‬ ‫וכפחזיתם‪ :‬הנושכים כשניהש וקי־או עןדום‪ .‬‬ .‬מקור‪ :‬ובאה השמש ‪ .‬דד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫־יל השם חגבר עליהם ויצעקו אל השם ילא יענם כאשר הין אל ח׳ ולא יענה אותם כמו שלא היו הס עונים לזעקת העניים‬ ‫ק‬ ‫>‪-.‬וקראו שלום‪ .‬‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫ס ע נ ה‬ ‫מה‪:‬‬ ‫א ל ה י ס״‬ ‫מ < נ נ ה‬ ‫‪ .‬וכאשר יאבילום יקראו שלום ויתנבאו שלום וקדשו עליו‬ ‫מלחמה‪ ..‬השקט‬ ‫השמש טל הנביאים ההם ייחבן טליהס מאול היום ל״ל יהיו בצרה‬ ‫פד שיהיה העוצם חשך גמדה וכפל הדגל במ׳׳ש להפלגת הפנין‪) :‬ז( ובושו החוזים‪ .‬‬ ‫חנשכים כשניחם‪ .‬או טקצתש היו‪ .‬מנין שקימה‬ ‫כמו כי בא השמב)בראשית כינו(‪ :‬וקדר‪ .‬מלכי! זעה ‪) :‬ה( המתעים‪ ..‬מישן כלילה‬ ‫יבוא טליכס מחמת חזון השקל יקסים הכוא‪ :‬ובאה השמש‪ .‬‬ ‫מלבין בן‪ :‬וקדשו‪ .‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫בה אמר ה׳ על הנביאים ובו׳ לבן לילה ובו׳ יבושו התוזים ובו׳ ואולם וכו׳ רש״י‬ ‫ז״ל הנושכים בשניהם ואוכלים בשר בהמות פטומות שמאכילים אותם עמי הטועים‬ ‫אחריהם‪ ..‬‬ ‫‪.‬רועה לומר אור השסש כי ביוס‬ ‫יראה ולהם יקדר מרוב הצדה ויונתן תרנש היום עדנא ‪< :‬ז> ובשו‪ ..‬מענה אלהים‪ .‬וכסו על שפש‪• .‬מנין הושך ושחלות כמו‬ ‫שמש וילח קדרו )יואל ד(‪ (1) :‬וחפת‪ ..‬קושמיש‬ ‫ומקצתם היו חולטים‪ :‬כקשוש ‪ .‬נקוד קמץ לפי שהוא דבוק אל השם‬ ‫עד באן‪.‬״‪.‬‬ ‫‪. ..‬לאותם שניתנים‬ ‫להם לאכלל בשניהם לןראים לו ‪-‬לוש ושלים יהיי• לד‪ :‬יאשר‬ ‫לא ית. 1‬ץ‪ «.‬״‪.{‪ :‬ובאה‪ .‬שיהיי כאבליש עוטים על שפם‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציץ‬ ‫טנין השבה ‪ :‬הרעו‪ . .‬‬ ‫ואוכלים בשר בהמית פטומות שמאכילים אותם ממי‬ ‫_‬ ‫_‬ ‫‪.‬מנין ה!מנה כמי קדכי קהל )ייאל בי( ‪:‬‬ ‫)ו( מהזין‪ .‪.‬למי שהמה טשכים‬ ‫אצלו בשיניהה לאכול משלו קוראיה סליו נכיאת בלים ילמי אשר לא‬ ‫יתן מאכל אל פיהם המה מזמינים טליו מלחמה ל״ל מיזנבאיה לו‬ ‫שמלהמה מזומנת לבוא טליו‪) :‬ו( לילה לכס כחזון‪ .

.‬כי אין מעגה )אליהם(‬ ‫]אלהים[‪ .‬ואשר לא יתן‪....‬הטעם בי יבא עליהם יום אידם יום חושך ענן‬ ‫וערפל‪ .‬וקדשו עליו מלחמה לאמר בי אץ זה מאמץ‬ ‫בנו‪ ..‬לכן לילה‪ .‬שלבם‪ .‬מן‬ ‫רוח ה׳ ומשפט אמת בפי וגבורה לדבר ולא אפחד מהקצינים והראשים בי יאמן דברי‬ ‫ולא אבוש עד כאן‪.‬ויוגתן תרגם היום עדגא ועטו על‬ ‫שפם‪ .‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל הביא כדהראב״ע ורד״ק ז״ל והרחיב העגץ שהחתים בכוכבים נולא‬ ‫יוכלו להגיע לדעת השעה ההיא כי אם כצאת השמש בגבורתו או על פי הבכבים‬ ‫בשבהיר הוא בשחקים מבלי חשך ועגן ועל זה אוי לכם הגביאים וחתים שלא תוכלו‬ ‫לשפוט לפי שאתם תעשו חזיוגכם בלילה ותתשבו לקתת השעה מפאת הככבים הגה‬ ‫לא תדעו דבר לפי שתתשך לבם תעת ומתוך התשך לא תבאו הככבים ולא תוכלו‬ ‫לקסום תהו אומרו לילה לבם מחזון רוצה לומר אם תחשבו שהלילה תהיה לכם‬ ‫טובה לעשות לבם חזץ לא יהיה כן לפי שתתשך לכם העת מקשים[ )שיהיה העולם‬ ‫בהיר(‪) ..‬הלילה‪ .‬שידעו בל העם שלא היה מענה אלהי״ם בפיהם‪ .‫מיכה ג‬ ‫‪83‬‬ ‫והראב״ע ז״ל בשניהם‪ .‬דבר‪ ..‬בפיכם רק כזבים‪ .‬‬ ‫ולעד״ן הנושבים בשיניהם לנביאי האמת המנבאים רע והם קראו שלום ואשר לא יתן‬ ‫על פיהם רוצה לומר לתוך פיהם מאבל‪ .‬מקור‪ .‬לירח המאיר עם בוץ הככבים במסילותם ומערכתם‪ .‬‬ ‫וחשכה לכם צרה חשבה שלא יהא להם פנאי להתבודד בקסם ומכלל העונש יהיה‬ ‫ובאה השמש ביום החרבן במו שאמרו חז״ל באיכה רבתי שאותו החושך הבולל‬ ‫סיבתו הנביאים לפי שהיו מנבאים שקר וקצר עליהם היום ממש שלא יהיה לקות‬ ‫בשמש לבד אלא לקות וקדרות היום משונה מכל שאר לקיות השמש ובושו התתים‬ ‫וחפרו הקוסמים וכו׳ כי אץ בפיהם מענה להשיב אל האלהים כי אץ להם פה להשיב‬ .‬שיהיו כאבלים כשיראו שלא גתקיימה גבואתם יבושו יהיו באבלים העוטים על‬ ‫שפם כמו שאמר נהאל[ ליחזקאל ולא תעטה על שפם‪ .‬ובשו תתתים‪ ..‬רצוגו לומר אור‬ ‫השמש כי ביום יראה ולהם יקדר מרוב הצרה‪ .‬ובזה ילחם מלך ישראל עמו לבן יבא לכם העלם בלילה מצד ה׳‪.‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל כדרש״י ובדהראב״ע ז״ל וכפל העגיין במלות שוגות ואמר וחשכה‬ ‫לבם מקסום לפי שקצתם היו מגבאים בשקר וקצתם קוסמים או קצתם קוסמים וקצתם‬ ‫חולמים‪ .‬יבא לכם מזה החזיון וחשק יהיה שלא תוכלו‬ ‫לקסום בלילה וקדר עליהם היום‪ .‬מענה‪ .‬מלאתי כח‪ ..‬מקסום‪ ..‬‬ ‫להם מה שיאכלו ובקשו‪ .‬הטעם שדבור לשונם יתעה ישראל וינשכם‪...‬ובאה השמש‪ .‬ואולם אנכי‬ ‫נביא האמת אומר אני איני כמוהם שמתניפים אותם בשקרים שאץ להם בפיהם מענה‬ ‫אלהים אבל אנכי מלאתי כת את רוח ה׳ אני מלא מרוח ה׳ מבח משפט וגבורה‬ ‫להגיד להם פשעיהם ולא אירא מהם במו שעושים נביאי השקר להחניף להם אלא‬ ‫להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו עד באן‪.‬ידעו מה(‬ ‫תה אומרו וחשכה לכם מקסום וכן ביום בהחשך השמש לא ידעו באתה מעלה עומד‬ ‫כדי לשפוט כי אץ בפיהם מעגה אלהים רצוגו לומר מענה גבואיי אלא מעגה משפטיי‬ ‫כפי הככבים והשמש בהחשך העולמ לא יכוון משפטם מהכבבים או מהשמש‪.‬כי אץ מענה אלהים‪ .‬מרוב הצרה שתמצאם היום‪ .‬ומניח את‪ .

‬כלוסד וכי סבורים הס‬ ‫שיבנה הקדוש ברוך הוא זיין בעיד שעילה בידס‪) :‬יא( ראשית‬ ‫בשחד ישמוםו‪ .‬מלשון תטוכ ושהן‪ :‬מלאתי כמ מן ליח ה'‪ .‬הם הסלכים או הסנהדרין וכהניה שהיה להם להורות התורה כפו שכתוב‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫הלמה)ישמיה כ״ר(‪ :‬ועפו‪ .‬שיקהו ונכיאיה הם נביאי‬ ‫י‬ ‫כ‪0‬ו שאפר למעלה יעקשו יעוהו הדרך הישרח חש פעיהיס‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ב ו ד ‪0‬‬ ‫אותם וכל דרכיד& וסעשיחם חמס ונול‪< :‬י> בונח ציק‪ .‬כל דכליסש לא‬ ‫וכן זמה׳ ממנה לשון )משלי ט״ז(‪) :‬ח( את רוח‪ .‬םלאחי כח‪ .‬מן רוח ובן היה מפנה אלהים כי מלבם כדאו שקר ‪) :‬ה( ואולם ‪ .‬כפו דכד וכן והי ענהו‪ .‬נראה כי הבין בדמי׳ כמשמעו ולדעהו יחיד‪ .‬בלוםר שיעםי על שפם בכו‬ ‫אבל‪) :‬י( בונה *יק ב ד פ י ם ‪ .‬‬ .«•-T‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ייי׳ »(‬ ‫־!‬ ‫ישפטו‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫אקזיד ךרושלם ןנקלין‪:‬‬ ‫יא רי^הא ןנשוחךא‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫) ו ( ש מ ם ‪ .‬אפר הנביא באפה אינני ככוהס שאץ שאלכר וכל מלה ישרה שיצאה מפי יעקשו או פירושו שימשו‬ ‫»‪SfcP?Sl‬‬ ‫מטמ*‬ ‫ל־ל־‬ ‫א״יי־ן ה‪. SS‬‬ ‫זאת ראשי בית מנקב וקציני בית י © י ‪ ? £‬מ‬ ‫ישראל המתעבים מש‪6‬ט ואת כל"‬ ‫כיתישךאלדימקלקלץ‬ ‫‪ • :‬״ ע ד‬ ‫‪•J:T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫הישרה יעקשו‪ :‬י בנה ציון בדמים ‪?? ":.‬טגן פשיפה‪ :‬ש פ ם ‪ .‬י ן ‪ :‬י א‬‫‪r‬‬ ‫^‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫ררושלם בעולה‪ * :‬ראשיה ו כשחי ‪S f f i S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^:‬־‪:‬‬ ‫היא י*יי ג״י‬ ‫י א* ? יי•*‬ ‫‪rt‬‬ ‫ס‬ ‫~‬ ‫‪6‬‬ ‫)י»*׳ ״י ׳!*״יו ‪°‬י‬ ‫‪T.‬ט> שמעו נ א ‪ .‬במו לא עשה ש פ מ ו ‪ .!S‬׳יי‬ ‫?!?קא קנעקםין‪:‬יך^ן‬ ‫‪ .‬רי"ד\א כאלו שופך‬ ‫י ט ו שאין לו פ ח יאכל וישיב את נפשו וכן אסר שלסח כן ארחית כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח ויונתן חרנם דבנן‬ ‫בהיחון בציון בדם אשיד וירזשלס בנכלין‪ .‬ודע בי גביאי השקר היתה שורה עליהם רוח עועים ורוח טומאה‬ ‫המטעה אותם אבל הם היו תושבים בי אמת בפיהם ולכשיבא השמש יתברר להם‬ ‫עצמם שקרותם ובושו החוזים וחפרו הקוסמים והצד שבהם כולם ועטו על שפם כי‬ ‫אץ מעגה תה מורה העטיה על שפם שגתחייב האבל להצדיק דין שמים כאומר מה‬ ‫אדבר מה אומר על משפטי ה׳ אמת ולזה גם כן יעטו גם אלה הנביאים על שפם‬ ‫להורות בי אץ מעגה אלהים בפיהם להשיב לאלהים‪.‬מן רוח השם ומשסס‬ ‫! ‪ R l ^ ^ ^ ' ^ ^ ^ W S S‬אמת בפי וגבירה ללבר ולא אפחד מהקצינים והראשים כי‬ ‫לא היה דבר אלחים‪ :‬פ ע נ ח ‪ .T‬‬ ‫ ‪VTT :‬‬‫ח‬ ‫‪• I T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪<•• T‬‬ ‫‪.‬אכל אנכי‬ ‫כצאסי את הנו יי)שמות טי(‪ ) :‬ס ( ה ס ת ע ב י ם ‪ .‬מנין אמירה יחאכלו טל רוט המקלה‪ :‬כי אין מענה אלחיש‪ .‬בל הרעות ה ל א עושין ועל ה׳ ישענו לאמר‬ ‫אכן עזרא‬ ‫‪.‬מנינו דמי פרך השווי וכן יקנו מקנה כממיר )מ״א ממי ומגיד אני ליסקכ פשטו ונו׳ כי אין דרכי להחניף כדרך גכיאי‬ ‫השקר‪) :‬ט( המתעבים‪ .‬הממאסיס את המשפט ומטקשים את כל‬ ‫דבל הישר כי מל היושר יאטרו בהוא מטוקם‪) :‬י( ב מ ה ציון‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪84‬‬ ‫תרגום‬ ‫על־^פם כלם כי אין מענה אלהיט״•‬ ‫?א^לין כולהון ארי לית‬ ‫‪v:‬‬ ‫\ »‪ >/‬־* •״‪/‬־ ‪I‬‬ ‫*־י‬ ‫ואולם אנכי מלאתי ‪ hi‬את־־רוח‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ח‬ ‫‪T‬‬ ‫‪A.‬ט״ש השוחדשיפט־ם‬ ‫כלי יקר‬ ‫ולא מצח להרים‪ .‬הוא שמל כל החוזים והקוסמים יפנו! טל שמל מ פ ת י ם לדרך האכל כי אז‬ ‫השפמים כמו ופל שפם יטטה )‪1‬יקרא יינ(‪ :‬מענה‪ .‬ב ה מ י ה ‪ .‬פי׳ שהיו לוקחים כופר םשופכי דפים‬ ‫ובאוחו כופר היו בינים בתיהם‪< :‬יא> ראשיה ‪ .‬‬ ‫זי‪< :‬מ> ואולם א נ כ י ‪ .‬פ ה » יאמן לברי וצא אביש‪) :‬פ( שמעו הסתעכיס משפט‪.‬‬ ‫רד״ק‬ ‫כזבים‪) :‬ח( ואולם‪ .‬הם ראשי ירושלם הס המלכים‪ :‬בשוחד‬ ‫אניד לחם ׳‪<.‬כ״א בונה ביתו בציין בדמים כי שזשכים דם אנשים לקהת טברו‬ ‫לבנות ניס ‪ :‬וירושלים בעולה ‪ .‬שב להוכיח הראשים והקצינים ישפוטו וכהניה במחיר‪ .mtrtb‬‬ ‫בונה ציון בגזלו בית עני והנה פירש זה הטמם‬ ‫ם ח ס כ פ ו שעושיפ נביאי השקר שסחניס‪-‬ם להם ו ם ש‬ ‫לחם מעשיהם הרעים ודבריוש שקר אבל דברי אמת ומשפט )יא( ראשיה‪ .‬כל אחד מהראשים והקצינים בונה ביתו בדכיש ריצה לומד בנזל וחסם‬ ‫שעושין לעניים ואותם שאין ב ו ע כח לעםוד כננדס והנח אותו ממק שלוקחים במל הוא דם העושק שד‪.‬ל״ל כח כל אמרי כא מ מ ה ה׳ ואני מלא‬ ‫יעפשו פנין מקום ומעוקל כמו ומם פקש תתסל )ש״כ כיב( ‪ :‬משפט וסם דברים הצודקים ונבולה והוא אמון הלב ולל( אסמל‬ ‫)יא( במחיר‪ .‬בונים בתי ירושלים בממין של טולה מעושק ואונאה‪) :‬יא( בשוחד ישפטו‪ . •|r.‬‬ ‫״‬ ‫ק‬ ‫ך‬ ‫ס יי‪ :‬ח וןנבם אןא‬ ‫ןהוה ומשפט וגבורה להגיד למנקב ״ י י י ״ ״ נ ?‬ ‫פשעו ולשךאל חטאתו‪ * :‬שמערנא ‪•feg.

‬כלומר שבית המקדש בו יהיה לבמות יער שבעבור היותו‬ ‫תרב יצמתו בו עשבים ואילגות ביער הזה‪ .‬והרב הבית‪ ..‬וכן שמו את ירושלים לעיים במ״ם כמו‬ ‫עיי״ן בגוץ כמו לקץ הימין לקץ הימים עיץ‪ ..‬בל אחד מהגזכרים‪ .‬ואמר לבמות לפי שהיו שגי הרים סמוכים‬ ‫הרב הבית והר הזתים )יקשה ביץ שהר הזתים לא גיבר איך יכלול אותו בלבמות( או‬ ‫אפשר יאמר לבמות יער על שם גלי האבגים במות וי״ת לתישת חורשא‪ .‬תשוב כשדה שתחרש‪ .‫מיכה ג‬ ‫‪85‬‬ ‫ואגבי נביא האמת בהיותי מכין עצמי אל הקדושה והטהרה בבונת הלב והשכל אל‬ ‫האמת האלהיי ורות נבון הנבואיי מתוך זה כביבול הרי הוא באילו הייתי מוסיף כה‬ ‫בגבורה של מעלן זה שאמר מלאתי בח את רוח ה׳ ולא אמר מרוח ה׳ לרמת אל‬ ‫הנזכר בהפך ממה שאמר צור ילדך תשי שאמרו חדל הרשעים כביבול מתישין בח‬ ‫גבורה של מעלן ואץ מקרא יוצא מידי פשוטו שעל הנביא מדבר שנתמלא כח מרות‬ ‫ה׳ מדקאמר מלאתי המי״ם בקמץ ולא אמר מלאתי המי״ם בשו״א תהו משפט וגבורה‬ ‫להגיד ליעקב בי יש לו גבורה להגיד ליעקב אך אכלול דברי במשפט לשלא אבשל‬ ‫בלשוני לזלזל בכבודן של ישראל אלא אדבר במשפט דברי מכולכלים תה שאמר‬ ‫ומשפט וגבורה ולהיות בי יעקב גרוע מישראל לזת אמר בי ליעקב לא אוביתם אלא‬ ‫על החמורות זהו שאמר להגיד ליעקב פשעו זה המרד אמגם ולישראל ישר אל‬ ‫םביביו גשערה מאד אגיד לו אפילו חטאתו דבר קל כחוט השעה כי חגו עליו כי‬ ‫כאיש גבורתו‪.‬‬ ‫בוגה ציץ בדמים‪ .‬לגרץ כתרגומו וכן תרגם ותיתה בכל‬ ‫לגלים לגרץ‪ .‬‬ ‫לבן ציון שדה תתרש‪ .‬‬ ‫עיין דגורין לרש״י וכן הרד״ק ד ל ובמה שאמר בוגה ציץ בדמים הוא דבר כל אחד‬ ‫מהראשים והקציגים הגזברים בוגה ציון בדמים כי גתל את העגיים מה שהיה לו כדי‬ ‫לקיים גפשו וגפש בגיו והרי הוא באילו שופך דמו במו שאמר שלמה עליו השלום כן‬ ‫אורתות בל בוצע בצע את נפש בעליו יקת וקבע את קובעיהם נפש ובשאר בהראב״ע‬ ‫ומה שאמר ציון שדה תחרש כיץ שבגיתם בדמים לבן בגללכם ובעונותיבם ציון‬ ‫בשדה תחרש ולא יפגה אל ביתו ואל כבודו באשר אמרתם הלא ה׳ בקרבגו אלא‬ ‫כשדה תתרש ירושלים עיץ תהיה שבגיתם בעולה עיץ תהיה גלי אבגים שיהרסו‬ ‫האוייבים המבצרים יהיו אבגי ‪ 1‬ה ב ג ץ [ לגלים‪ .‬והר הבית‪ .‬עד כאן‪..‬אחרי כן הוא בוגה בדמים בגזלו בית עגי והגה‬ ‫פירש זה הטעם‪ .‬שאדבר ובל מלה ישרה שיצאה מפי יעקשו או פירושו שיעשו עולה לבל‪.‬ששם כבוד ה׳ יהיה לבמות‬ ‫יער עד כאן‪.‬זאת וכר‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל אתר שדבר על שמרץ דבר עתה על ירושלים אמ‪ ..‬‬ ‫שמעו גא זאת ובו׳ בגה ציון ובו׳ ראשיה ובו׳ לכן וכוי הראב״ע ד ל המתעבים‬ ‫משפט‪ .‬כן‬ .‬ראשיה הם ראשי ירושלים הם המלכים בשחד ישפוטו ובהגיה‬ ‫במחיר יורו ונביאיה הם גביאי תשקר בעבור כסף שיתגו להם יקסומו ומלת קסם‬ ‫בלשץ ישמעאל כמו תותך שכבה יהיה וקרוב אליה גתרים והנה קוסם קסמים שם‬ ‫כולל למלאכות המכרות אחרי בן וטעם הלא ה׳ שם בקרבגו במו היכל ה׳ היכל ה׳‪.

.‬‬ ‫ולעד״ן שהפרשה הזאת מדברת על ציץ וירושלים ועם בל זה מדבר הוא עם ראשי‬ ‫בית יעקב וקציגי ישראל משתי סיבות האחת בי ישראל ערבים זה לזה וביץ שבן אף‬ ‫על פי שגתצו לשתי ממלכות מפגי זה לא יצאו מן הערבות זה לזה משל לשגי תברים‬ ..‫‪86‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫בונה ציץ ובו׳ שמדבר על ציץ‪ .‬ובהגיה אשר הם יורו משפטי ה׳ ליעקב ותורתו יתברך‬ ‫לישראל במחיר יורו שמי שיתן כסף יעשה לו ההוראה כפי זכותו ורצוגו וגשעגים‬ ‫באומרם הלא בקרבגו ה׳ ]רוצה לומר[ בית מקדשו והוא יגן עליגו שלא תבא עלינו‬ ‫רעה על שקר אתם בוטחים שאץ האל יתברך בוגה ציץ בדמים וירושלים בעולה ולכן‬ ‫ציון ובית המקדש אשר בו כשדה תחרש שיחרבו כל הבגיגים והרב הבית לבמות יער‬ ‫הכל בהרד״ק ז׳׳ל‪.‬בהיותם‬ ‫מלכויות נבדלות[ אמנם תתר למלכי יהודה ולשריה ראשי בית יעקב וקציני בית‬ ‫ישראל לא לפי שמלכי יהודה ושריה יחשבו לבית יעקב ולבית ישראל לפי זרעם ולפי‬ ‫משפתתם כמו ]שחשב הרב רבי דוד קמחי אבל היה ענינו שבעבור שבית ישראל‬ ‫והוא מלכות אפרים ושמרון היו מפורסמים ברשע ובפשע העבודה זרת בתמס ובגזל‬ ‫והיה שבגי יהודה ומלכיהם התערבו עמהם ילמדו ממעשיהם ולכן בדרך גנות[‬ ‫)בבתינת מה שתיו דומים לראשי בית יעקב וקציגי ישראל בבל מעשיהם לזאת(‪..‬‬ ‫ותוכחה קרא לשרי יהודה בשם ראשי בית יעקב וקציני ישראל על דרך מה שאמר‬ ‫ישעיהו כגגד ‪1‬בני[ יהודה שמעו דבר ה׳ קציני סדום האזינו תורת אלהינו עם עמורה‬ ‫שלפי שעשו כעץ מעשיהם קראם בשמותיהם ומה שאמר בוגה ציץ הוא על השם‬ ‫יתברך והוא באמת בוגה ירושלים וציץ כאילו אמר דרך תמיהה האם השם יתברך‬ ‫בוגה ציון האם בגאה בדמים ויסדה בדם וירושלים בעולה לא באמת כי אם בצדק‬ ‫בגה ביתו ואמר בדמים על שפיכות דמים ועל גילוי עריות כמו שאמר דמים בדמים‬ ‫גגעו ואמר עולה על הע״א או דמים ועולה על הגזל וחמס ולמה ראשיה בשתד‬ ‫ישפטו שמטים הדין בשוחד‪ .‬ל‪ ..‬‬ ‫ובבר העידו חז״ל שאחרי שהתריב טיטום את ירושלם ושארי כותלי בית המקדש‬ ‫והבגיין וטורגוםרופום הרשע גתץ בל הבגץ וחרש את ההיכל וסביבותיו לקיים ציץ‬ ‫שדה תחרש ורצה מהרי״א להכריע שירושלים )אלא( ‪1‬צ‪.‬וכן לכן ציון וכו׳ נהיה זח בעון בית יהודה ובנימץ כי‬ ‫לא יתכן שיהיה חרבן ציון וירושלים בעץ שומרון וישראל )כיון שנעשה ל‪] (....‬להקריב( ואולי על זה אמר מיכה והרב הבית לבמות יער כאילו‬ ‫רמז יברסמנה חזיר מיער והראיה שמביא הוא ז״ל לשאץ ירושלים במקומה מן הקבר‬ ‫שבתוכה אינה ראיה אצלי כלל ואני רואה שהר הבית בו בתובו בית המקדש הזה‬ ‫הבגוי עתה בתוך ירושלים והוא גגד הר הזתים ואץ ספק בזה‪.‬איגה[ בבגץ בית שני‬ ‫במקום שהייתה בראשוגה אבל עתה איגה בגויה אלא חוץ מהעיר כי גתקיימה‬ ‫הנבואה של שדה תתרש וירושלים עיץ תהיה ואדריאגוס בגה עיר קטגה במקום הזה‬ ‫שהיא בנויה עתה והביא ראיה מזה כי קבר ישו״ע הנוצ״רי משיח הערלים הוא בתוך‬ ‫העיר והוא המקום שקברוהו שם ולא יתכן שהיה תוך העיר בשנקבר אלא חוץ לעיר‬ ‫אדריאנום קיסר היה כדי לבנות בית ]מקדש ולשים בו את צלמו ולבן עשה שם במות‬ ‫לזבוח[)לשם צלמי‪ ..

.‬ם על יהודה‬ ‫בראש ראשי בית יעקב וקציני ישראל תמלמדים אותם תה שאמר שמעו נא זאת‬ ‫ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל כי אתם המחטיאים זה שאמר המתעים במשפט‬ ‫ואת כל הישר יעקשו שאתם המתעבים משפט ואת בל הישרת זו ירושלים אתם‬ ‫קלקלתם אותה והבשלתם אותה תה שאמר הישרה בלשץ יחידה ואמר בונה ציץ‬ ‫בדמים וכר ראשיה בשוחד ישפוטו וכיץ שכן מתוך הפעולות האלה שראשיה בשתד‬ ‫ישפוטו וכהניה וכו׳ זה מורה שזו הבנאי אשר בנה ציץ היה בונה ציץ בדמים‬ ‫וירושלים בעולה שהרי ראשיה בשוחד שאץ ספק שאף על פי שהבחירה ורצץ ביד‬ ‫האדם הרשות נתונה לבתור בטוב ומאום ברע או בהפכו אבל עם כל זה בית אשר‬ ‫ייסדו אותו בצדק ובשם ה׳ היה נכץ לברכו להתקדש במעשיו ולכן צוה השם יתברך‬ ‫בבתי הכנעניים שאמר ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אתתתבם לפי שלא היה בנוי‬ ‫בצדק והיה בו הצרעת ונהרס ותוזר ונבנה בשם ה׳ אלהי ישראל ובצדקה תבועי‪..‫מיכה ג‬ ‫‪87‬‬ ‫שלקחו מקח יחד וערבו זה לזה ואחר חלקו שעם כל זה החיוב הוא במקומו‬ ‫מהערבות ובל ישראל ערבים זה לזה ואם כן אץ ספק שבעונות ישראל ושומרון ציץ‬ ‫שדה תחרש וירושלים עיין תהיה כי כשנתנה ירושלים לבל ישראל נתנה שלא נחלקה‬ ‫לשבטים כדי שתהיה כוללת לבל שבטי ישראל יחדיו ודלא כמהרי״א הנזכר לעיל‬ ‫בסמוך ומבחינה שנית יהודה למדו מראשי ישראל וקציניהם ואם כן‪ .‬‬ .‬ולכן‬ ‫בגללכם ציץ תחרב וכשדה תחרש כדי לבטל הדמים אשר גראה מתוך פעולותיכם‬ ‫שגבגית ציץ בדמים כמו שצויתי וגתתי גגע צרעת בבית ארץ אתתתכם כדי לבטל‬ ‫הטומאה אשר היו מיוסדות בו בתי הכגעגיים כגזבר לעיל כן בגללכם ציץ שדה‬ ‫תתרש כדי לבטל אותו היסוד הרעוע שגראה שגתייסדה וגבגית בו ביץ שאתם כל‬ ‫מעשיכם מעוקשים ובזה כשישוב להבנות יהיה גבגה בצדק ומשפט תהו שסמך ואמר‬ ‫יתית באתרית הימים נכץ יהיה בית ה׳ נכון ולא בדמים ועלה תהו ינשא לשץ נשיאות‬ ‫ותשיבות ומעלת קדושתו וכדמסיק ואומר ויורנו מדרכיו ובו׳ בי מציון תצא תורה‬ ‫ודבר ה׳ מירושלים או אמר בגללכם על דרך שפך באש תמתו ויצת אש בציץ כדי‬ ‫להקל העוגש מבגי האדם כיוצא בזה הוא אומר בגללכם בדי שתהיה לכם יתר‬ ‫פליטה ול‪...‬‬ ‫ואמר כי אחר בל הרשעיות האלה ועל ה׳ ישענו לא בלב שלם אלא לאמור‬ ‫אמירה בעלמא בפה מן השפה ולחוץ קרוב בפיהם ורחוק מכליותיהם והם מכחישים‬ ‫ואומרים גם כן בפיהם שאין הדבר כן קרוב בפיהם ורחוק מכליותיהם אבל הלא‬ ‫בודאי בקרבגו ה׳ בתוך הקרב שלגו ותוך לבבגו ה׳ אמ כן לא תבא עליגו רעה‪ .

‬ההל ש‪-‬עמיד מליו כית כהמ״ק ‪ :‬גבון ‪ .‬יהיה דומה לכמות יסר ל״ל הלכה גלים ודגולין ימצא שם כמספר הכמוס המצויות ביפר‬ ‫והס תחתית האילמת שטל סשלשים השארים אסר קציצת האילמת והמה דומות בגבהן לבמות‪:‬‬ ‫ך ) א ( באחרית הימים‪ ..‬‬ ‫»‪-.‬הי״יז‬ ‫! .‬א‬ ‫ל‬ ‫‪....‬ח נ ה ‪.‬וחם יורו במחיר פי שיחן לו כ‪0‬ף‬ ‫‪^ r i ^ S T 4‬‬ ‫קי ‪^CT‬‬ ‫^ב?ר״דלא^^אנו•^^‬ ‫» ‪* .‬לגורה‪ :‬הלא ח׳ בקרבנו מ ו ד שהוא שוכן חסקדש שבקרבנו לא תבא‬ ‫עלינו הדעת‪) :‬יב( עימ תחיח‪ .‬מלשון השענה וכסמוו‪:‬‬ ‫)יג( בגללכם‪ .‬כג* שאמר‬ ‫‪) 1‬א( ו‪-‬יייו • ונק»י ש ם י ח ' מהיות מוגנים‬ ‫למעלה וחד הבית לבמות יעד חזר ואםר כאן יחיח חד בית ח׳ נכון בראש החריש ונשא מגבעות ונחרו אליו‪ .‬‬ ‫! ‪JTI‬‬ ‫זו־‬ ‫‪ T:‬ע‬ ‫‪ 5‬מ ״ ל ^ ! י א ז ח ר י ת זדמים להד״ דך בית־ץץה‬ ‫? ‪ ? ^ r‬״ נכוןגיראשהלריםונשאהואמןבעות‬ ‫א‬ ‫‪p‬‬ ‫‪•t‬ץ‪ .‬״‪^.»••••-«.‬אין ספק כי זאת הנביאה נעתיד על כן אמר כפו חשדה חנחרש וירושלם שבניהם בעולח עיין החיה נלי‬ ‫אבגיחבנין‬ ‫אבן‪S‬ויהי‬ ‫לנחםאבנים שיהרסו האויבים ויהגו אבן‬ ‫למעלה כי‬ ‫באחרית הימים זהסעס כעביר שהזכיר‬ ‫ל‪?.‬‬ ‫»פ"פ המחיל פולים סס ההולאה כרצון הנותן‪ :‬בכסף יקסוסו‪.‬האויב יסריבה •תהיה נתרשש כשדה‪ :‬עיין תהיה‪ .‬וחד הבית ששם בית המקדש יהיה לבמות‬ ‫יער כלומד יהיה ליער בעבור היותו חרב •עםחו בי עשבים‬ ‫‪ .‬מלשון הולאה ולמוד ‪ :‬ישעגו‪ .‬טס היותם‬ ‫מישים כל סמסשים הללו יטיזו שניהם להשמן כה׳ לאמל סלא‬ ‫שכינתו בכהמ״ק ולק לא תבא פלינו רפה כי לא יחריב מקום‬ ‫משכנו‪) :‬יכ( בגללכם‪ .‬א »‪0‬יפכי‪:‬‬ ‫ףיןףי‬ ‫ציר״י! לסי שהוא לגור! אל השם‪) :‬יכ( עיין‪ .‬לבמות‪.‬לטבול פונותיכם‪ :‬שדה החרש‪ .‫כלי‬ ‫‪88‬‬ ‫יקר‬ ‫תרגום‬ ‫‪ T r‬״‪A‬‬ ‫‪ g‬״יי ״‪ g‬לשפנצו וכ&ד‪ .‬״ י י שדה חחדש כלופר כשדה תחרש שלא ישאר בה בנין ותמית‬ ‫יף‬ ‫מסי]‪ :‬והר הבית־‬ ‫‪) :‬א( והיה‪ ..‬בימי המשיח‪ :‬הי ביתה׳‪ .‬על‪:‬מה לשענו לאכ&‪-‬‬ ‫‪ 5‬ך ^ « הלוא להוה !יקך^נו ? א ־ ת ם א » נ י‬ ‫^ ‪ -‬י ״ ^ ך ע ה .‬מוק וטסוקן‪ :‬וגהרו‪ .‬טל הכהן לסורומ כמ״ש כי‬ ‫&סתי כהן וגו׳ ‪1‬תורס •כקש‪ 1‬מפיהו)מלאכי כי(‪ :‬בסחיד יורו‪.‬כסבזרכם וק כגלל יוסף )כראשית ל״ס( ‪ :‬שדה‪._.‬בגין כמו בטיפ וכן לקץ הימין וחדוסיס לחס‪ :‬יחר‬ ‫שיצא שמז על למרחוק ימכל הפאות ישיבו אליו במנחות חבית לבמות יעד‪ .nr‬י ־י ו«ר‪$‬ו‪»»/‬‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫ת״א שיה תחיש‪ . ״ ?כן בגללצם מ ן ‪ #‬ה‬ ‫תחרש וירושלם עיץתהיה והר‬ ‫^‪n^r‬‬ ‫‪• I‬‬ ‫‪J:‬‬ ‫‪!r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫*^ ״‬ ‫‪.t‬״‬ ‫• ו‬ ‫והיה!‬ ‫יער‪ :‬ד‬ ‫לבמות‬ ‫יוסןא ןי ך \י הטור ב—י‪ .‬‬ ‫‪.‬מלשון כמם ‪1‬‬ ‫ד )א( באחריה‪ .Cf‬‬ ‫לעי על‪s £‬‬ ‫‪SfiSSS5S‬‬ ‫יער שב‬ ‫לינרי‪T‬חקלא‪ :‬כין‬ ‫חשדה‬ ‫והרגום והיתח בבל לגלים ליגרין‬ ‫הר הבית ‪. ן ״ ״ ג ״ ‪ .‬י •ת‬ ‫^^סוף‪^ ..‬‬ ‫‪ ' .‬פסוקן יהיה מ ר החשו כ והראש‬ ‫כלי יקר‬ ‫והיה ב א ח ר י ת הימים וכו׳ והלכו ובו׳ רש״י ד ל וגהרו וגקב־צו ש מ יתד כגהרות‬ ‫ההולכים א ל הים‪.‬בסיף‪ :‬גכץ‪ .‬היפים וחס ימי חפשיחונחפח זו אסרה ישעיהו בזת הלשון‬ ‫פעם מלים שוגים ביגיהס‪ :‬הר ביה ה׳‪ .‬״ ״‪_ .‬יהיה ‪.‬כ‪0‬קי‪0‬‬ ‫‪B‬‬ ‫״‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫^שמר כעבור כסף שיתנו להם יקסומו ומלת קסם ישמעאל‬ ‫כמזחיתך שככה יהיה זקריב אליה מזרים‬ ‫קסמים שם כילל למלאכיתהמכרית אחר כן וסעם הלא השם‬ ‫בקרבט כמו היכל ה היכל הי‪) :‬י‪ (3‬לכן‪ .‬כםו עיי חשדת‪:‬‬ ‫‪V 4 i .‬אחר שאסר‬ ‫חרבן עיון וירושלס אמר נחמה זו עליהם ויחיה זה באחריה‪.‬‬ ‫כבול הבית ויליע כי הר הבית איננו גבוה והנה הפעם החיה‪ .‬ציון שדד‪.‬‬ ‫יתדיב את ביתו כפו שהיי אופריפ היכל ח׳ חיכל ח׳ חיכל ח׳‬ ‫^‪°£‬״‪£‬י‪&£‬‬ ‫י ת‬ ‫י ש ר א ל נ י‬ ‫ע ו ל‬ ‫י ש ו ב‬ ‫‪B‬‬ ‫ג א‬ ‫ז‬ ‫י ה י ה‬ ‫‪ 3‬ר א ש כ‬ ‫ה ה ר י ם‬ ‫ר ה‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ג‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ועזים ופה שאפר לבסות לשון רבים לפי שהיו שני הדיפ‬ ‫ספוכיס הר הבית יהד הזהים או קרא נלי האבנים בפות ויונתן תרנם לחישת חורשא‪< :‬א> וחית באתרית היפים‪ .‬ל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז מ ה‬ ‫סם‬ ‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫חשוב כשדה שתחדש‪ ..‬תהיה מלאה מגלי‬ ‫אבנים מהמשלת סכניגיס‪ :‬לבמות יער‪ .‬ימשכו‬ ‫לזכות אס המתן אה כשוחד‪ :‬וכחגיה‪ ...‬במחיר יוא ונביאי‬ ‫* ״ י ע מ בכסף לקם^י ו‪.‬‬ ‫‪u M‬‬ ‫יה‪ -‬ייר>יו‬ ‫‪ ' °‬ד )א( יחיח תר בית ח׳ נכון בראש חחריס‪ .‬‬ ‫»״ש הכסף קוסמים לכשל שלוש הניתן‪ :‬ועל ח׳ ישענו‪ .‬יפנה אל כבודו ואד ביתו כאשר אפיהם חניון שבניהם בדפים‬ ‫‪1.‬גי״ן עיין כמי»״‪ 1‬לוז‪.‬‬ ‫ו ה ד א ב ״ ע ז״ל א ץ ספק כי זאת הגבואה לעתיד ע ל כן אמר באחרית הימים והטעם‬ ‫בעבור שהזכיר ל מ ע ל ה כי הר הבית יהיה לבמות יער שב לגתם ישראל כי עוד ישוב‬ .‬״‬ ‫‪..‬כפו פייס במ־ם וק לקן הימין)דניאל י״כ( ועיים‬ ‫היא לשון אכגים וכן למי השדה )למיל א ( ‪ :‬לבמות‪ .‬הוא הר הביח שאסר שיהיה לבמות יעד עוד יבא זםן שיהיה נכק בראש ההרים‬ ‫ופה שאמר גכון וגשא לא שיהיה ההר החוא גבוה בגופו ממח שחיח אלא רועה לומר שהגויס יגשאוח ויכבדוה ויבאו לעבוד‬ ‫בו לשם ח׳ הכרזה לפי שהגוים היו עובדים אלהיהס על החרים הדסים ועל הגבעות חגושאות אמי־ כי אז יעבדו את השם‬ ‫מצודת דוד‬ ‫*‬ ‫םצודת ציון‬ ‫יי(‪ :‬יוייו‪ .‬‬ ‫בחיי‬ ‫יה‬ ‫ש ש ם‬ ‫ל ב מ‬ ‫רד״ק‬ ‫•ודו םשפםיך ליעקב מוי‪ .‬‬ ‫כשדה ‪ :‬עיין‪ .

‬והגה הטעם שיצא שמו עד למרחוק ומכל‬ ‫הפאות ישובו אליו במגחות באילו יהיה בראש בל ההרים ויהיה נשא מגבעות עד‬ ‫שיראוהו בל יושבי הארץ‪ .‬עד באן‪.‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל לפי שייעד על הפורענות אמר שלא יתמיד אבל סוף שבונה‬ ‫ירושלים ה׳ נדחי ישראל יכנס והר בית ה׳)שאמר שיהיה( נשהוא עתה הרב ולבמות‬ ‫יער! כי לעתיד נבון יהיה הר בית ה׳ וכו׳ ונכון מורה על התמידות שתמיד יהיה גכץ‬ ‫על מתכונתו והר בית ה׳ הוא הר המוריה שבו נבנה בית המקדש ואמר שלא יהיה‬ ‫גבהו וגשיאותו גבהות מקומיי כי אם גבהות ונשיאות מעלה אלהית שיכירו וידעו כי‬ ‫בהר ההוא כבוד ה׳ וששקר גתלו אבותיהם ואץ בם מועיל וגהרו אליו בגהר הרץ כל‬ ‫הגוים ואמרו לכו וגעלה אל הר ה׳ לא מפאת ההר אלא מפאת היותו בית אלהי‬ ‫יעקב אשר שם ויאמרו גם בן ויקבלו עול תורה ועול קיומה תה שאמר ויורגו מדרכיו‬ ‫וגלכה באורתותיו לא בישראל שקבלו התורה ולא קיימות בי ידעגו באמת בי מציץ‬ ‫תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים עד כאן‪.‫מיכה ד‬ ‫‪89‬‬ ‫כבוד הבית וידוע כי הר הבית איגנו גבוה‪ .‬וגהרו‪ .‬והלכו ואמרו‪.‬לכל הגוים כאשר הוא כתוב‬ ‫לקרא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד‪ .‬האלהי בהכגעת הפושעים בירושלים‬ ‫אם כן ראוי לבגותו על תבור מזאת הבחיגה ולתיות טל תרמון משובת מאד ומרבה‬ ‫ברכה ולעתיד תהיה הברכה וטלליה יורדים על הר ציון ככתוב כטל תרמץ שיורד על‬ ‫הר ציון כי שם צוה ה׳ את הברכה חיים עד העולם לזה אמר שיהיה גם כן על הר‬ .‬לגודל מעלתו‪ ...‬כי מציץ תצא תורה‪ .‬‬ ‫וחז׳׳ל סוברים שממגו יהיה ההר הטוב הזה גבוה מכולם שאמרו פסיקתא אמר רבי‬ ‫פגתם בשם ר׳ ראובן עתיד הקדוש ברוך הוא לתביא סיגי ותבור וכרמל וחרמץ ולבגות‬ ‫בית המקדש עליהם מה טעם והיה באתרית הימים יהיה הר בית ה׳ בראש ההרים‬ ‫וגשא הוא מגבעות אמר רב הוגא ודייק עד כאן אלא בית המקדש אומר שירה‬ ‫וההרים עוגים אחריו מה טעם וגשא הוא מגבעות אץ וגשא אלא לשץ שירה מה‬ ‫טעם ובגיהו ישור במשא עד באן‪.‬ירוצו מגזרת גהר כי הוא רץ לעולם‪ .‬‬ ‫וכן הרד״ק ז״ל והרחיב גכץ וגשא לא שיהיה בפועל גבוה‪ .‬געלה‪ .‬‬ ‫אלה לאלה‪ .‬אך שכל הגוים יגשאוהו‬ ‫לפי שהיו עובדים על ההרים הרמים ולעתיד יבטלו כל זה על כן אמר שיהיה‬ ‫בעיגיהם גכץ וגשא כי אליו יגהרו כגהר לעבוד את השם שבם אחד וגתן הגביא טעם‬ ‫למאמרם שיאמרו זה א ה לכו ונעלה אל הר ה׳ וכר כי מציון תצא תורה לכל ודבר‬ ‫ה׳ מירושלים על המשיח מורה צדק ועליו אמר ושפט בץ עמימ וכר וקרוב לנבואה זו‬ ‫נבא ישעיהו עליו השלום לאחרית הימים לעתיד עד כאן‪.‬‬ ‫הרי שרבי פגחס סובר שיהיה כן בפועל זה שאמר בראש ההרים בה״א הידיעה על‬ ‫ההרים הידועים בגבהן סיגי ותבור וכרמל וחרמון ולפי שלעתיד יעד שמציץ תצא‬ ‫תורה לזה יאות שיבגה על סיגי שבו גתגה התורה ולפי שיצא דבר ה׳ אמת ראוי‬ ‫שיהא על הכרמל שבו גתאמת דבר ה׳ על אליהו וביטול כל גביאי השקר והריגתם‬ ‫ולפי שבתבור גכגע סיסרא אשר היה גדול במחגהו יותר משל מחגה פרעה שהיה שש‬ ‫מאות רכב ושל סיסרא תשע מאות ולעתיד‪ .

..‬‬ ‫ואומר אני שלהיות מיכה אחרון לישעיה כמו שזכרו חז״ל בארבעה שנתנבאו‬ ‫באותו פרק שהראשון הוא הושע שבו דבר השם יתברך ראשונה כמו שאמר תתילת‬ ‫דבר ה׳ בהושע והאחרץ היה מיכה לזאת ראוי לומר שבאו השנויים האלה להוספה‬ ‫טובה בענץ ירושלים והנה השנוי הראשון הוא ששם הזכיר גבץ יהיה הר בית ה׳ ובאן‬ ‫כתיב יהיה הר בית נבון בראש וכו׳ לפי שישעיהו דבר ויעד שעם היות שיחרב ושמם‬ ‫עם כל זת באחרית הימים לימות המשיח אז יהיה נבץ שיקבל קדושה לתיות הר בית‬ ‫ה׳ קדש‪ ..‬‬ ‫ולפי שישעיהו אמר וגהרו אליו כל הגוים והם אותם שאין להם אמוגה ולא דת‬ ‫שיתגהגו על פיו לזה אמר וגהרו אליו כל הגוים אשר אץ להם דת שלזה אמר אליו‬ ‫ולא עליו כי לא זכו לעלות‪ .‬שאמר ושפט בץ עמים רבים שאותם העמים שיהיה מתלוקת‬ ‫ביניהם ורץ ודברים ישפוט ביניהם ואלה חלק מעמים שלא יעלו על הר ה׳ ולזה‬ ‫כשאמר וגהרו עליו עמים לא ]אמרי[ כל עמים כמו שאמר ישעיהו גבי הגוים שאמר‬ ‫וגהרו אליו כל הגוים תה שאמר ושפט בץ עמים רבים והוכית תוכתת ויםורין לגוים‬ ‫רבים ועצומים ואמר עד רחוק ר״ל‪ ...‬ועתה בא דבר ה׳ שנית אל מיכה השנות הדבר להוסיף שעל העתיד להיות‬ ‫שיהיה הר בית ה׳ יהיה עוד נכון לכבוד וקדושה ותפארת בראש ההרים כולם ולזה‬ ‫אמר נכון באחרונה להורות על היותו נבץ ביותר ויהיה שלימותו בו בעצמו ולא‬ ‫בשאר ההרים והוא מה שאמר ונשא הוא מגבעות שהוסיף כאן תיבת הוא לומר‬ ‫שהוא מצד עצמו גשא מאד ולא ימשך לו גשיאות מזולתו מההרים והגבעות כי אם‬ ‫מקדושתו שהוא משכן לה׳‪..‬ע״ד רשע‪ .‬‬ ....‬שבאומה אחת יוכיחגו תה שאמר‬ ‫כאן עד רחוק מה שלא אמר כן ישעיהו ורחוק הוא‪ .‬שי״ת או עד רחוק‬ ‫עד גוי העומד בארץ רחוקה‪.....‬שאפילו העמים אשר היו מאמיגים בהשם יתברך‬ ‫ובשבע מצוות בגי גח אפילו הם וגהרו עליו ולזה אמר עליו והלכו גוים רבים ואמרו‬ ‫לכו וגעלה לפי שארץ ישראל גבוה אמגם גזהרו בדבריהם שלא אמרו על הר ה׳ אל‬ ‫אמרו בדקדוק אל הר ה׳ ואל בית אלהי יעקב וכו׳ והגה מיכה הוסיף בשבח העמים‬ ‫בי בראותם הגפלאות אשר יעשה השם יתברך בצאתם מן הגלות האחרון לקיים כימי‬ ‫צאתך מארץ מצרים אראנו גפלאות אז ידבקו בעבודתו ומכו עוד עד שיעלו על הרב‬ ‫בית ה׳ כמו שאמר ונהרו עליו עמים אמנם שם בישעיהו כתיב בעמים והלכו עמים‬ ‫רבים שהם נפרדים ואין בהם אחדות ולזת לא כתב בהם אלא ונעלה אל ה׳‪ .‬במו שאמרו חז״ל בפסוק שלום‬ ‫שלום לרחוק ולקרוב אמר ה׳ ורפאתיו זהו הרשע שהוא רחוק‪ .‬אליו כי מי יעלה בהר ה׳ ומי יקום במקום קדשו גקי‬ ‫כפים וכו׳ אמגם כאן הוסיף מיכה‪ .‫‪90‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫חרמץ מזאת הבחינה על הברכה אמנם ר׳ הובא םובר שהוא יהיה משורר בראש‬ ‫בולם בשיר נכון ומסודר תהו נכון וכו׳ ונשא וכו׳ מלשון שיר ושבח בדיליף מפסוק‬ ‫ובניהו ישור במשא ה׳ ומלשץ בניהו הוא לשון נכון וכבר בארתי פסוק זה בספר‬ ‫ישעיהו דרוש משם אמנם יש שנויים‪.‬‬ ‫גם הוסיף כאן מיכה‪ ..‬אמר על‬ ‫הר ה׳ ואף על פי שהם עמים כי כאן זבו להיותם באחדות‪.

.‬‬ ‫או אמר ביה אלהי יעקב בדחז״ל שאברהם קראו הר אשר יאמר היום בהר ה׳‬ ‫יראה ויצחק קראו שדה לשוח בשדה ויעקב קראו בית והראשון היה בזכות אברהם‬ ‫ונחרב כי היה בו פסולת ישמעאל והשני)ש‪ (.‬‬ ‫ואולי מפגי הרגל העמים והגוים המורגלים ללכת אל על בל הר גבוה ואל בל‬ ‫גבעה נשאה אולי לזה אמר נכון הוא שיהיה הר בית ה׳ בראש ההרים וגשא מגבעות‬ ‫והלכו גוים רבים כי בלכתם רבים הם כלומר מותלקים באמוגותיה בי עדיץ לא‬ ‫גתברר האמת לעובדו שבם אתד עם עלותם שם בי ידעו בי גשגב ה׳ לבדו ואין אלוה‬ ‫מבלעדי ה׳ ואין צור זולתי אלהינו ולזה אמר ונלכה אל הר ה׳ כי לזריזותם‪ .‬וזהו ונעלה אל ה׳ ונהיה מי‪ .....‬אפילו‬ ‫בע‪ .‬שם אל בית אלהי יעקב והזכירו אלהי יעקב‬ ‫להודות שאין להם הלק בו בי אם ליעקב הוא הבית שאלו היה לאברהם היה חלק בו‬ ‫מצד שהם בגי יצחק וגוחלים מזקגם וגם לכל בני קדם יש חלק ואף על פי שהם בני‬ ‫הפלגשים וגתן להם אברהם מתגות וישלחם מעל יצחק בגו‪ ..‬ומרומם מהגבעות בי ההרים והגבעות יפצחו לפניו רנה ובל עצי‬ ‫השדה ימתאו כף וזה שיאמר ונשא הוא מצד עצמו וגם כן מגבעות בי הגבעות יפצחו‬ ‫לפניו רנה ואולי נכון בראש הרים רצונו לומר בזכות אבות כי אין הרים אלא אבות‬ ‫ואין גבעות אלא אמהות ככתוב אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה ונהרו עליו‬ ‫עמים רבים‪...‬נבזכות יצחק ונחרב כי היה בו פסולת‬ ‫עשו[ ולזה אמר כאן לבן בגללכם ציון שדה תתרש על בית שני שנחרש כנזכר לעיל‬ ‫שחרשו טורנורופום מצד הפסולת של עשו שלטו בו אמנם העתיד לבא הוא בשביל‬ ‫זבות יעקב שקראו בית אין זה בי אם בית אלהים ומטתו שלימה לא יהיה בו עוד‬ ‫חרבן לכך הזכירו ואת בית אלהי יעקב שיהיה מפואר וגדול כבוד הבית האחרון מכל‬ .‬האלילים אמגם לעתיד‬ ‫ונשגב ה׳ לבדו אז יהיה הר בית גבץ והגון להיותו בראש ההרים וגשא הוא מגבעות‬ ‫הוא מעצמו יהיה‪ ..‫מיכה ד‬ ‫‪91‬‬ ‫ויש עוד קצת שגוים בין חרבותם לחרבותיהם ובין לא ישא ללא ישאו ובין ילמדו‬ ‫לילמדון בנו״ן דרוש וקבל שכר ובאר באתרית הימים לימות מלך המשיח ונקראו‬ ‫אתרית הימים רצונו לומר לפורענות ישראל או לפי שהקדוש ברוך הוא ייעד ופקדתי‬ ‫עליה את ימי הבעלים ואמרו חז״ל כל מי שידע לכוון הימים שעבדו ישראל את‬ ‫הבעלים יוכל לידע כמה ימים ישבו בגלות ובזה אבין באתרית הימים על אותם ימים‬ ‫של ימי הבעלים אז יהיה הרב בית ה׳ גבון בראש הרים ולפי שהגוים עובדי אלילים‬ ‫בחרו בהרים הרמים ובגבעות הגשאות לפרסום כדי שיכירו מקומם של האלילים‬ ‫וילכו לעבודם בלי דרישה וחקירה איז< מקום תכונתם פן יתחרטו ביגי ביגי או ימצאו‬ ‫איש אמונה ידחה אותם מעל האלילים ואמנם ה׳ אלקים אמת הוא אלהים חיים‬ ‫ומלך עולם בחר בציון והר הבית איגגו הר גבוה ותלול ביותר כי הדורש ידרוש הולך‬ ‫אל השם יתבר בלי חרטה שלזה בחר במקום ההוא בין כתפיו שבן ולא בחר במקום‬ ‫יותר גבוה כי לא גבון הוא להיות הר בית ה׳ במקום גבוה‪ ...‬ובן אם היה מצד יצחק‬ ‫היו בני עשו נוחלים לזה יאמרו אל בית אלהי יעקב שאין לנו חלק בו אלא חן וחסד‬ ‫השם יתברך‪..

‬העא לשון היה היא‪) :‬ג( ‪ Been‬בין עמים רבים‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫ת ו ר ה ‪ . M‬י נ * <? ‪ :‬ג י • » ״ • ‪ .‪:‬‬ ‫ונעלה אל־הר־יהויה ואל־‬ ‫•ואמרו לכו ו‬ ‫ל?יא ‪!? y i‬הקן‬ ‫!הן‪.‬‬ ‫‪__. <ד> ו י ‪ £‬נ ו ‪ .‬כ״א‪ .‬‬ ‫ונדדו עליו עמים‪ :‬וחלצו גדם רצים ״* ׳‬ ‫‪4?4‬׳.‬אי! ־ ג «‬ ‫רש״י‬ ‫מהריי קרא‬ ‫שעבדו שם הגייס את אלהיהס על החדים יעל הגבעויז *י״יי )‪ 0‬זשפט״מששפ זה לשח תוכחה היא )לשרימנ״ע‬ ‫י‬ ‫ויתובון }כר‬ ‫ימאסון איש א ה אלהיו ואמרו בלבם ‪) :‬ב( לכו ונעלה אל הר‬ ‫ה׳ ואל ביה אלתי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו כי םעיון ת ג א חורה‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪92‬‬ ‫תרגום‬ ‫ב‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪.‬״‪. : -v :T‬‬ ‫‪3‬ית אלהי‪:‬עקבךוךנו^ךכיוונלכה ‪g‬״‬ ‫ב>ךחתיו כי מצקתצא תורה וךבר ‪S ' ^ S‬‬ ‫ןהוה כדתשלם‪ :‬נ ושפט בין עמים ‪Z&JXZg‬‬ ‫רבים והוכיח לגרם ‪2‬גצמים עד־רחייו‬ ‫ו^תודךבת‪7‬םלא^יםותיתר<הם « ^ י‬ ‫למזמרותלא־לשאו גר אל־גוי ד ך ב ^‬ ‫« ‪S‬‬ ‫ולא־־ץלמךוןעוד מלחמה• י ן ‪ #‬נ ז‬ ‫ץ‬ ‫ר‬ ‫‪9‬‬ ‫קרבא‪:‬‬ ‫איש‬ ‫ה״א ״ ‪ < .‬המרא‬ ‫ש ת פ ר ק בו נקרא אתודנש תי״ו לאתים סקוס הנח אשר בםצת את סחרש־ו ואת א ת ו ‪ :‬לםזסרות‪ .‬יבב ר‪.‬ד ( וישבו אייט ‪ .‬ישראל וכל הגויס גם כן לא תהיה מלחמה בעולש‪ :‬ן‪3‬י טי ת ׳‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודה ציון‬ ‫כן יהיה כי השיפט יהיא מלך המפיח היא יבסיט כין העכו״ם•‬ ‫הלכים בלבלי ליבזחם והיא יברר המשפט לטלו״סי עלומיה היושבים מ מ ר ח ק ‪ :‬ו כ ת ת ו ‪ .‬זח דבי־• הנביא לא דברי העמים כלומר למה יאסרו הוא כתוב לקרא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחל ‪:‬‬ ‫השם הנככל‬ ‫ושסש עמה‬ ‫ואם שקמ‬ ‫_‪ .‬מ־ גש‪:‬ו ־גוי וחין פי‬ ‫כלי יקר‬ ‫הראשונים וקיים וגצחי ויורגו מדרכיו ואגחגו גחמיר על עצמיגו ונלכה באורחותיו כי‬ ‫התורה אשר עד העת ההיא אסור ללמדה לעובדי אלילים לפי שמראים פנים בתורה‬ ‫שלא כהלכה כדבתיב לא עשה כן לכל גוי ומשפטים כל ידעום בעת ההיא שתלכו‬ ‫יאמינו בשם יתברך אמונה שלימה כי מציון תצא תורה רצוגו לומר התורה לא‬ ‫יעלימוה מן האומות אלא תצא מציון לכולם ודבר ה׳ שיהיה להם להוציאה וללמדה‬ .‬‬ ‫תביעוה ביניהם יבאו לכשפמ לפני המלך המשיח שיהיה ארק מקום זה לא שקש אחר והכתו׳ אמר ולא ישא גוי אל גוי חרב‬ ‫״ל״מה ־)ד( וישבי‪ .‬‬ ‫ילמ״ •‬ ‫י‬ ‫‪gFtfJZ‬‬ ‫לעם כי חוא ישלים ביניהם ולא יצסרכו לכלי מלחמה וכתתו אותם לעשות ס ה ס כלי עבודת ה א י מ ה ‪ :‬לאתים‪ .‬־ל ל * ה ־ ־ י‬ ‫‪«05‬ר‬ ‫‪.‬׳שברי כלי מלחמה לעבות מ ה ס כלי מכולת‬ ‫אדמה כי לא יטשו טוד מלחמה ולא ילמדו אותה כי המשיח ׳‪ rtEr‬י ל י ד י ‪-‬יביר‪ ) : :.‬‬ ‫_‬ ‫_‪.‬חש הכלים שזוסודס בחס‬ ‫חגסגים ושאר העזים כמו וכרמך לא חזמור .

‬‬ ‫וישבו איש תתת גפנו ובו׳ רש״י ז״ל בי ה׳ צבאות דבר‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל ושפט‪ .‬לים כולם שילכו בדרך הישרה והנבונה יצא מירושלים‪.‬ויפת אמר השם הנכבד ודבר ה׳ ואחרים‬ ‫אמרו אנשי ירושלים באילו אמר ושפט עמה ועוד היום לא עבר דור שלא היתה בו‬ ‫מלחמה ואם שקט מקום זה לא שקט אחר והכתוב אומר לא ישא גוי אל גוי חרב ולא‬ ‫ילמדו עוד מלחמה‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל ושפט דבר ה׳ הגזכר )כיפת( או הר ה׳ המכר ששמה ילכו ישבו‬ ‫בסאות למשפט ומשם ישפטו השופטים לבל העולם בי תהיה מטרופולץ במו שאמרו‬ ‫תז״ל באמרם עתידה ירושלים שתהיה מטרופולין לבל העולם ופירש רש״י ז״ל‬ ‫מטרופולין אם העיירות תה יהיה בקבוץ עמים רבים על ירושלים בל בלל הגוצרים‬ ‫ויכבשוה ויעלו הישמעאלים עליהם ויהיה ביגיהם גקמה גדולה וגשגב ה׳ לבדו ביום‬ ‫ההוא ותשאר ירושלים עיר ואם לכל העולם ויוכיח לעמים רבים רבי הכמות ורבי‬ ‫האיכות ועצומים עד רתוק ולא תהיה ממשלת ירושלים בכלי זץ ואחרית הימים הוא‬ ‫לימות המשיח בה‪ .‬עד באן‪ .‬הם הכלים שזומרים בהם הגפנים ושאר העצים כמו וכרמך לא‬ ‫תזמור עד כאן‪.‬השופט הוא המשיח‪ ..‬וישבו כל אגשי חעולם איש תחת גפגו וכו׳ כי פי ה׳ דבר זה‬ ‫ואמת הוא בלי ספק‪ .‬‬ ‫כי בל העמים ילכו ובו׳ שוחר טוב כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו רבי אלעזר‬ ‫המודעי לעתיד לבא באים בל האומות לפגי הקדוש ברוך הוא ומקטרגים על ישראל‬ ‫ואומרים לפגיו רבוגו של עולם אלו ואלו עובדי אלילים אלו מגלי עריות ואלו מגלי‬ ‫עריות הללו שופכי דמים והללו שופבי דמים הללו יורדים והללו אין יורדים אמר‬ ‫להם הקדוש ברוך הוא אם כך הוא כל אומה ואומה תרד עמה אלוהיה כי כל העמים‬ ‫ילכו איש בשם אליהו ואגחגו גלך ובו׳‪ ..‬והראב״ע ז״ל וישבו איש תתת גפנו וכו‪ /‬אנשי כל העולם כי פי‬ ‫ה׳ צבאות דבר ואמת הוא בלי ספק‪ .‬ר׳ ראובן בשם ר׳ חגיגא אמר אלמלא כתוב‬ .‬ועתידה עדיץ להתקיים שלא גתקיים מזה בלל בבית שגי עד כאן‬ ‫והגלע״ד בתבתיו בפסוק הקודם‪.‬עד באן וכן הרד״ק ז״ל ושפט השופט הוא מלך המשיח וכן ויגד‬ ‫ליעקב המגיד כי אם יהיה ביגיהם תביעות וטעגות לא תהיה מלחמה ביגיהם כי הוא‬ ‫יעשה שלום להם ולא יצטרכו לכלי מלחמה וכתתו אותם לעשות כלי עבודת האדמה‬ ‫המרא שתופרים בו גקרא את ודגש תי״ו לאתים מקום הגת אשר במלת את מחרשתו‬ ‫ואת אתו‪ .‬‬ ‫ושפט בין עמים וכו׳ רש״י ז״ל ושפט משפט זה לשון תוכחה הוא דשרימנ״ט בלע״ז‪.‫מיכה ד‬ ‫‪93‬‬ ‫רצונו לומר יהיה דבר מיותר על זה יוצא מירושלים או דבר ה׳ כללי להיישיר את‬ ‫ה‪ ..‬ובן הרד״ק ז״ל וישבו וכו׳ ישראל ובל‬ ‫הגוים בי פי ה׳ דבר ויקיים ובן מהרי״א ז״ל בי פי ה׳ צבאות דבר ויקיים לא בחיל ולא‬ ‫בכת אגושי‪.‬והיכן דבר ונתתי שלום‬ ‫בארץ וכו׳ עד באן‪ ..‬למזמרות‪ .

?./..‬לממי‪ 1‬ל ר כ ס כי הילכיס אנחנו בשה ה׳ להאמץ בו וכן נאמין בי לטילס ומל ולדן לאויים אנו לסוכה‪:‬‬ ‫)י( א ו ס פ ה ה צ ל ב ה ‪ ..‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק שטענת האומות חזקה היא כי נראה שמשוא פנים יש בדבר חלילה‬ ‫לאל מרשע‪ .‬בצר׳י כמו גומרה את הכרמים ב*ר״י‬ ‫ופירוש העולעה ישראל שהם בןלות כחולים יהצולעים וכואבי'‬ ‫כ• מי שהוא בצרח הרי הוא כאלו צולע וכן אמר דוד ובצלעי‬ ‫שמחי‪ .‬י ק יהיה ‪ ) :‬ה ( כי כל העסיס וגו׳‪.‬ישתומם‪ .‬והיכן ‪ VI‬ונתתי ושפט חקרו* ברון היא כץ כל חעמיס עד מרחיק‪) :‬ו( אופסו!‬ ‫הצולעה‪ .‬לשארית‪ .‬״•‬ ‫״‬ ‫ששמתיה לחרפה ‪.‬אכל אגחנו בית‬ ‫ישראל מהגלות על כן מ ל ת ואנחנו נלך והוא ה פ ע ם כי ישראל גלך בשם ה׳ אלהיגו לעולם ועד כי אף על פי שיחריב‬ ‫? ^ ‪£ S r‬‬ ‫‪.‬הצולעה‪.‬ארפאחצולעח כמו ואספתו מ צ ר ע ח ו ‪ .. . u .‬אאכיי> מנין העכי״ה א ת מדת ישראל בהיא כצילטה שאינה יכולה לזוז ממקימה ‪ :‬והנדחה‪ . i‬‬ ‫"‪£2‬‬ ‫בהבנות הכית אז יכיאו הנויס א ת ישראל המפוזרים מ נ ח ה‬ ‫*‬ ‫״ כסיגו לאל זר‪< :‬ו> ביום חהוא ‪ . .‬להיות לה שמדיח בין הפכו״ס ול‪ 6‬יכלו אותה ‪ :‬והגהלאה‪ .‬‬ ‫זהי מאמר הנביא בסמל כל הטיבה הזאת יהיה לגו מל כי כל‬ ‫)ל( םחריד‪ .‬‬ ‫? » ^ אלהיו כי לא ישובו לדרך הסוב׳ עד שישיב׳ המלך הםשיח לדרך‬ ‫הנביא מוכיח ישראל ומנחם איחס א ם ה *‬ ‫ת ו ר ת אלהיט שהבטיחנו והשמיענו כזאת או ה פ ע ם צאת הטובה אחר מלחמת גוג ומגע‪ :‬ואגחגו‪ .‬ ‫ויפחות ‪9‬ירי הי‬ ‫ן‪5‬ית‬ ‫‪£‬י איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין‬ ‫‪i‬‬ ‫גזר‬ ‫‪ .‬לפי שהיא נ ד ח ת‬ ‫שציס בארץ ו ג ו )ויקרא כ ׳ ו ( ‪) :‬ה( ילכו איש‬ ‫אלהיו‪ .‬״ ‪ .‬מנין יגיעה כמו גל‪6‬ס‬ ‫כטכו׳׳ה כל אחד מ ה ה הילך בכס״אלהיי להאמין בהטכו״ס של בגי‬ ‫מ ט ו יאנחנו לא למדני טהם‪*.‬כסו שהךעותי‬ ‫להם כן איסיב ל ה ס ו ת ר נ פ ייגתן ודאתבאש להון כן קדם חובי עמי גיא ודאבאשית לוען‪ >» :‬ושמתי‪ .‬אפפה ‪ . ..‬יבלחל הנדחס‬ ‫מארצה לחלציה הטכייי׳ס ה נ ה ארבן אותה והוא כסל טנין כט״ש ‪ :‬ואשר ה י ע ו ת י ‪ ..‬״ ‪ i .u‬‬ ‫ישראל חצולעח בגלוה‪ :‬ו ח ג ד ח ח א ק ב צ ח ‪ .‬ילכו לאבדון על שעבדו ע״א כן ת״י‪ 0):‬אוספה בגלוח אקבץ אוהח‪ ..‬ל״ל כשיטיל אשר הלטיהי לה כן איטיב מ מ ה ‪:‬‬ ‫) ז ( ל ש א ר י ת ‪ .‬אלה דגלי צבאוה ד ב ר ‪ .‬היא מ כ ת‬ ‫ץ״״‪_ 4‬״‪/_\ .‬ז( ועיסתי‪ ..‬ה ט ס אשר נתייגטה בגילי? בשיבה למרצה תשוב להיות‬ ‫כלי יקר‬ ‫אי אפשר לאומרו כי באש ה׳ נשפט שופט אין כתיב באן אלא ושפט הוא שאמר דוד‬ ‫גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך שבטך אלו‬ ‫היסורין ומשענתך זו תורה המה ינחמוני יכול בלא יסורין תלמוד לומר אך יכול‬ ‫בעולם הזה אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית ה׳ לאורך ימים עכל״ה‪.‬גיייי! לי»» »׳‬ ‫רש״י‬ ‫ב ל ע ״ ז ( ‪) :‬ד( כי פי ה׳ צבאות דבר‪ .‬שלא יכלו‬ ‫ץ‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫סצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫יחלידו מ מ ק י ט ו ‪ :‬כי הי י נ י ׳ ‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫‪. « .‬‬ ‫תיכל ללכת במהרה וככה הנדחה‪ :‬ואשר הרעותי‪ .‬ביום קבוץ גליות כמו שכתוב‬ ‫לה ו כ י א י כ ת ס ילכי איש בשם אלהיי מ ל ש י י‬ ‫מישראל שלא באחריה הימים ׳‪ .‬שחיא רחוק ממקומה ואולי אמר זה על עשרת‬ ‫השבסים ש ה ם רחוקים מאיצם מ א ד והרגם יוגהן הצולעה םטלטליא והגדחח םבדריא‪ :‬ואשי הרעותי‪ .‬והנהלאי• י‬ ‫ויאסוף‪ :‬העולעח‪ .‬״‪..‬ניי*‪) .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫־לתה‬ ‫׳‪%‬״‪ 5‬יייל אספה הצל^ה והנדחה 'אקבצה‬ ‫יהוו!‬ ‫לשאךא ומכךךיא ל‪2‬ם היא ואשי היי״ייח•‪ .‬ואשר חרעותי לה כל כך בעוגח‪) :‬ז( ומלך‬ ‫הצולעה‪ .‫‪94‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫הרגום‬ ‫חחות עירי גי?.‬״ ״ ן ואנחנו נ ל ך בשם־־־להוך׳ אלהינו?‪7.‬וכיק שהוא •תברך דבר יקייפ דברו‪< :‬ה> כי כל‬ ‫סהרייקרא‬ ‫ב‬ ‫‪..‬‬ ‫העסיס ילכו איש בשם אלהיו‪ .» .‬ל ה ם‬ ‫‪.‬״״״״ ״ ‪.‬‬ ‫‪.‬ואותם‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫פי השם ד ב ר זה ואמת הוא כלי ס פ ק ‪ ) :‬ה ( כי‪ .‬הסגלס כפו וסואצולמ‬ ‫מל ילכו )כראשית ל״כ(‪) :‬ז( והגהלאה‪ .‬אכניש מטלשליא ת״י ולי נראה לשון מרפא כמו ואספתו מצרעתו )מ׳׳כ ה ( ‪ :‬ואשר הרעותי‪ ..‬מלשון מרד ס ‪) :‬ו( הצולעה ‪ .‬מה היא תשובת השם יתברך בל אומה ואומה תרד אלוהיה‬ .S J .‬יגאהטו וכן פירוש אז תפקחנה עיגי עודיס אז ידלג כאיל פ ס ח ‪ :‬וחגדחח ‪ . .‬עד אוהו זמן ילכו איש כשם‬ ‫\‪t‬‬ ‫‪ A‬י‪J‬״_‬ ‫‪ .‬״״‪_.‬כמואאפפה וכןייופף עוד דוד כסו‬ ‫המקדש על כן אחריו‪) :‬י(‬ ‫ב י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫בצ‬ ‫‪T‬‬ ‫כחנו שם אלהיגו וגפרש‬ ‫‪M‬‬ ‫ר ם‬ ‫א נ ש י‬ ‫ג‬ ‫ביו• ‪ .

.‬‬ ‫אתר שכתבתי זת מצאתי שביארתי המאמר הזה בכלי חמדה בסדר מקץ ופירשתיו‬ ‫בפי בפירוש הראשון על מעלת היסורין ושם ישבתי הדוחק מעניין תרד כל אומה‬ ‫ואלוהיה שהכוונה לומר שאשמת האומה תלוי באלוהיה במה שהשפיע לה רוב טובה‬ ‫דשינים ורעננים היו האומות ולכך ראוים לעונש על עונם כי שלם עונם עד הנה לא‬ ‫כן ישראל כי צורם מכרם זה אברהם וה׳ הסגירם בגליות ויסורין כדי להצילם מגיהנם‬ ‫ועיץ שם כי שם הרחבתי ביאור במה דקדוקים במאמר אך מה שכתבתי כאן בקשר‬ ‫פסוק וישבו איש תתת וכו׳ ואין מחריד בי פי ה׳ דבר כי העמים ילכו איש בשם‬ ‫אלוהיו וכו׳ הוא עגיין מחודש ומחודד ותן לחכם ויחכם‪.‬‬ ‫וגראה שיש בזה מהטעגה גגד האומות שהקדוש ברוך הוא טוען כי האומות ראוי‬ ‫שירדו לגהיגם לפי שעודם מחזיקים הם באליליהם לזה הטעם שאתם במה שאמר בל‬ ‫אומה ואומה תרד אלוהיה עמה והיה להם לאומות להשיב ולומר מה בצע כי גרד‬ ‫שאול באלילים הבל ואין בם מועיל כי אתה אלוהיגו וביץ ששותקים והולכים בשם‬ ‫אלוהיו כל אומה ואומה וישראל שלא הלכו בשם‪ ...‬‬ ‫עוד בגי אברהם ג״י והרחיב כיוצא בו על פי השיטה שזכרתי מעגיין היםורין שגראה‬ ‫שאליה נוטה לשון המאמר וענייגו ופירושו שזה שאמר וישבו איש קרוב ללשון עבר‬ ..‬כי אם בה׳ צבאות זוהי‬ ‫תתק טענתם להנצל מדינה גהיגם‪ .‬אליל‪ .‬‬ ‫ומתוך דבריהם ז״ל אלה אגי מבץ שהם ז״ל מפרשים פסוק וישבו איש תחת גפגו‬ ‫ובו׳ על ישראל והאומות באים להחרידם בקטרוגם הנזכר ומקטרגים על ישראל‬ ‫ואומרים לפגיו רבוגו של עולם אלו עובדי אלילים ואלו עובדי אלילים וכו׳ אלא‬ ‫שאץ מחריד כי לא יעלה קטרוגם בידם זה שאמר ואץ מחריד כי ה׳ דבר בי כל‬ ‫העמים ילכו איש בשם אלוהיו ובזה יבחן שהם עובדי אלילים ושאלוהו היא לא כן‬ ‫ישראל ואנחגו בשם ה׳ אלהיגו לעולם ועד והוא קשר של קיימא וגכון מה שאמר‬ ‫ואין מחריד כי פי ה׳ דבר בי כל העמים ילבו איש בשם אלוהיו‪.‬והטענה השנית המצורפת לזאת היא כי ישראל‬ ‫אפילו בשעת עבודתם לא היו מאמינים וכמו שפירשתי בכמה מקומות שכל מאויי‬ ‫נפשם הייתה לפריקת עול לבד לא ]שיאמינו[ בתם חלילת תהו סיבה למה שהטעה‬ ‫אותם ל‪ ..‬כל אומה ואומה תרד אלוהיה עמה וכו׳ לברר בי ישראל לא קבלוה‬ ‫עליהם מעולם באלוה ככתוב אם שכחנו שם אלוהינו ונפרוש כפינו לאל זר הלא‬ ‫אלהים יחקר זאת בי הוא יודע תעלומות לב כי לבם נבון ע‪ ..‫מיכה ד‬ ‫‪95‬‬ ‫עמה ואם היינו אומרים שהטענה היא מצד היםורין אשר םבלו ישראל שהם היו‬ ‫בפרת עבודת אלילים וגילוי עריות ושפיכות דמים ובדמסיק דברי ר׳ ראובן שבטך‬ ‫ומשעגתך יםורין ותורה ששגי הדברים באחד טובים הם לעולם הבא והיא טענה‬ ‫חשובה אלא שיקשה ראם בן מה תועלת יש באומרו תרד אלוהיה עמה בי זה לא‬ ‫מעלה ולא מוריד בפי הגראה‪..‬יתברך תהו כי בל‬ ‫העמים ילכו איש בשם אלוהיו אבל אגחגו גלך בשם ה׳ אלהיגו על גהינם לפי שעולם‬ ‫ועד היה ה׳ אלהיגו ואפילו בשעה שהייגו פורשים כפיגו לאל זר היה זה לפגים לבד‬ ‫לא מלב וגפש ועל זה מיוסדים דברי המתרגם ד ל ודברי רש״י ז״ל‪..

‬עד אותו זמן של אתרית הימים‬ ‫שאז נישיבם[ מלך המשיח לדרך הטובה אחר מלחמת גוג ומגוג אבל אנחנו בית‬ ‫ישראל נלך בשם ה׳ אלהינו עולם ועד ואף על פי שחרב הבית וגגלה מארציגו לא‬ ‫נמיר אלהינו באל אחר אלא נלך בשמו כל הימים כמו שאמר דוד אם שכחנו שם‬ ‫אלהינו ונפרש בפינו לאל זר עד כאן‪.‫‪96‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫שישבו איש תחת גפנו וכו׳ ואין מחריד שישבו בטח ועל האומות דבר וזה ההשקט‬ ‫שהיה להם ושלוה הוא שגרם להם כי פי ה׳ דבר עליהם כי כל העמים ילכו לגהינם‬ ‫בשם אלוהיו לא כן ישראל המרובים ביסורין גלך בשם ה׳ אלהיגו לעולם ועד כי‬ ‫תמיד היו מרובים ומעוגים וגולים‪.‬‬ ‫או יאמר כי כל העמים ילבו איש בשם אלוהיו כי העמים בולם בלכתם ועלותם‬ ‫לציון ילבו אחרי השם יתברך בו בשם שהיה מורגל בפיהם לאליל יקראו לשם יתברך‬ ‫כי נתברר להם איך אך שקר גחלו אבותם הבל ואין בם מועיל ואותו השם אשר היה‬ ‫בל עם ועם לאלהיו היה לשוא בי הבל הוא אותו החושבים ומחשיבים אותו לאלוה‬ ‫אין בו אלהות בי מי אלוה מבלעדי ה׳ ומי צור זולתי אלהינו ולבן יבנו אותו השם‬ ‫שהיה מקדם לאלהיו הוא אלילי בי‪ ...‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל כי כל הגוים אשר הלך ילכו איש בשם אלוהיו הנה העמים הנזכרים‬ ‫ואגחגו הגה כולגו גלך יחדיו בשם ה׳ אלהיגו לעולם ועד בלי הפסק כי ההשתעבדות‬ ‫יהי כולל לכל העמים ולגו ללכת בשם ה׳ אלהיגו עולם ועד בלי הפסק עד כאן‪.‬‬ ‫ולעד״ן לפי שגצטויגו בשמע ישראל לקבל עול מלכותו בץ כשהוא ה׳ שאיגו דן‬ ‫דיגיגו וגוקם גקמתיגו ובין בזמן שהוא אלהיגו מפקת על עסקיגו בבל הזמגים ה׳ אחד‬ ‫שאגו עבדיך בין בשמתגהג ה׳ ובץ כשהוא אלהיגו ואפשר לפרש זה בםגגון אתר ה׳‬ ‫במדת רחמים אלהינו בדץ שאין אלהים בכל מקום אלא הדיין הבל ה׳ אתד על דרך‬ ‫מה שפירשו חז״ל בכל מאדך בכל מידה ומידה שהוא מודד לך וזה כל שאמר כאן בי‬ ‫בל העמים ילבו איש בשם אלהיו רצונו לומר ילבו לפי שיהיה אלהים מפקח על‬ ‫עסקיו או בשם אלהיו מפני יראת הדין ולא מאהבה אמנם אנחנו נלך בשם ה׳ אלהינו‬ ‫בין כשהוא מתגהג בשם ה׳ ובין כשהוא מתנהג בשם אלהינו בפי השני פירושים‬ ‫הולכים אלא בשם אלהיו ואחר השם יתברך היא ההליכה אלא שאיגה לשמה‬ ‫כאמור‪.‬‬ ‫ורש״י ז׳׳ל ילבו איש בשם אלהיו‪ .‬ביום ההוא נאום ה׳ אוספה הצולעה עד באן‪..‬ילכו בהליכה הנזכרת בעניץ זה ואמרו לבו‬ ‫ונעלה אל הר ה׳ ואל בית אלוהי יעקב‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל כי כל העמים ילכו איש בשם אלוהו‪ ..‬ילבו לאבדון על שעבדו עבודת אלילים ]וכן‬ ‫תרגם יוגתן והראב״ע ז״ל כי אלה[ דברי הגביא מוכיח ישראל ומגחם אותם אם הבית‬ ‫חרב לא ננית תורת אלהיגו שהבטיחגו והשמיעגו כזאת או הטעם צאת ישראל‬ ‫מהגלות על מלת ואגחגו גלך והוא הטעם כי בהבגות הבית אז יביאו הגויים ישראל‬ ‫המפוזרים מנחה לה׳ ובהליכתם ילכו איש בשם אלהיו עד שיורום אנשי בית המקדש‬ ‫על בן אחריו‪ .‬יתמיד עד עלותם ולמדם תורת ה׳ אשר‬ ‫מציון להורותם הדרך הישרה לעבדו שכם אחד ולקרוא כולם בשם ה׳ לא שם זולתו‬ .

‫מיכה ד‬ ‫‪97‬‬ ‫משמות הבעלים אשר ילכו איש בשם אלותיו‪ .‬עד‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫והרד׳׳ק ז״ל אוספה אאספה הצולעה‪ .‬‬ ‫והראב׳׳ע ז״ל אוספה הצולעת מישראל שלא תוכל ללכת מהרה וכבת הגדחה‪.‬ושמתי לשארית שלא יבלו בגלות אלא תשאר מהם שארית‬ ‫ישובו לארצם בזמן ההוא‪ ..‬הגבואה ויהי דבר ה׳‬ ‫ועל זה טען ואמר כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו בעת הליכתם כי אחר בך‬ ‫ילמדו לקרוא כולם בשם ה׳ ולעבדו שכם אחד כאמור אמנם אנחנו נלך בכל‬ ‫הליכותינו בשם ה׳ אלהינו עולם ועד לא ימוש שם זה מפינו לעולם ועד כמו שאמר‬ ‫אם שכחנו שם אלהינו שם אלהינו דייקא שלא ישבח שמו מפינו בכל צרותינו‬ ‫וגליותיגו ויגיד עליו רעו הפסוק הבא אחריו שאומר ביום ההוא אוספה הצולעה‬ ‫דמשמע דבשעת קיבוץ קליות וקיבוץ האומות מדבר ואומר בי כל העמים לכו איש‬ ‫בשם אלהיו‪.‬אבגיס‬ ‫מטלטליא ]וכן[ ת״י ולי גראה לשון מרפא כמו ואספתו מצרעתו‪ .‬היא הגדחה שזכר והגהלאה גפעל גבגה מן‬ ‫הלאה שהוא עגיץ רחוק המקום והזמן‪ .‬והגהלאה‪ .‬שהיא רחוקה ממקומה‪ .‬וי״ת הגהלאה כמו הגדחה מבדרא‪ .‬‬ ‫ואולי אמר בדרך הלצה ודבר ה׳ מירושלים רצוגו לומר ודבר‪ .‬להם ששמתיה לחרפה בגוים‪ .‬ואשר הרעותי‪.‬וקצת קשה לפירוש אביו ז״ל שלא הזכיר הגהלאה אם חזקה לא גזכרה גם בן‬ ‫בתחילת הפסוק‪.‬ואולי אמר זה על עשרת השבטים שהם רתוקים‬ ‫מארצם מאד ותרגם יונתן הצולעה מטלטליא והנדחה מבדריא‪ .‬‬ ‫כאשר הריעותי להם כן אטיב להם ותרגם יוגתן ודאתבאש להץ מן קדם חובי עמי‬ ‫ג״א ודאבאשית להון‪ .‬בצד״י כמו גוטרה כי מי שהוא בגלות כאילו‬ ‫כואב וצולע ובן ובצלעי שמתו וכן פירוש אז תפקתגה עיגי עורים אז ידלג כאיל פסח‪.‬‬ ‫והנדחה‪ .‬‬ ‫ואשר הרעותי‪ .‬ודבור שם ה׳ זה‬ ‫ילמדוהו מירושלים ואץ מקרא יוצא מידי פשוטו דבר דבור‪ ....‬‬ ‫ואותם שהרעותי להם בעוגם עד כאן‪.‬‬ ‫ביום ההוא אוספה הצולעה וכו׳ ושמתי ובו׳ רש״י ז״ל אוספה הצולעה‪ .‬ואדוגי אבי‬ ‫ז״ל פירש הנהלאה החזקה ההולכת מהלאה לפגי הצאן מרוב בריאותה וכן הצולעה‬ ‫שאיגה יכולה ללכת אגי אחזקגה והגהלאה אוסיף על כהה ואשימגה לגוי עצום עד‬ ‫כאן‪ .‬והגהלאה‪ .‬ואף על פי שכוונתם לתת גודל‬ ‫לאלהיגו‪.‬שהיתה רחוקה מהלאה‬ ‫לארצם אז ימלוך השם עליהם מגזרת הלאה ולא מתלאה בי תלאה שורשו תלא‪ .‬ואשר הריעותי‪.‬‬ ‫ומהרי׳׳א ז״ל אחר שדבר פורענות ישראל ויהודה נתם אותה ועל ישראל עשרת‬ ‫השבטים אמר אוספה הצולעה על שם יעקב אביהם שהיה צולע על יריכו ומלבות‬ ‫יהודה בגה בשם הגדחה אקבצה שגדחה בגלות בית ראשון והלכה ברצונה ליוון ארץ‬ ‫אדום נדחים ובורחים שמה יאמר ואשר הרעותי על גלות בית שגי שהיא היתה הרעה‬ ‫הגדולה לנו בידי אדום ולפי שהיו המלכיות שתים מלכות ישראל ומלכות יהודה לזה‬ .

.‬‬ ‫ולעד׳׳ן על פי שיטת מהרי״א ז״ל הנזכר שקרא את ישראל הצולעה על שם יעקב‬ ‫צולע על יריבו אין ספק בי גצחון המלאך אל יעקב לגעת בכף ירכו והשליטה ההיא‬ ‫אשר שלט בו עד שעשאו צולע על ירכו היא היא שס‪ .‬וזה שאמר כאן והנדחה‬ ‫אקבצה ואשר הרעותי לחז״ל על יצה״ר שהקדוש ברוך הוא מעיד עליו שהוא רק רע‬ ‫בל היום והוא סיבת כל הפורענות ואלמלא מקרא זה נתמוטטו רגלי שונאי ישראל‪.‬‬ .‬‬ ‫ואולי אמר הצולעה על גלות ראשון שנקראה צולעת לפי שלא התמידה אלא‬ ‫שבעים שגה ל‪ .‬והגדחה‬ ‫אמר על גלות זה האחרון שגדחיגו דחוי גדול חמן רב‪ .‬שארית הצולעה והגהלאה בולם יקבצו אליך‪ .‬תרגם יונתן ואת משיחא דישראל‬ ‫דטמיר מן קדם חובי כגשתא דציון‪ ..‬כאיש הזה הצולע על רגל אחת שהולך הוא הליכה בדוחק אמגם‬ ‫הגלות האחרון הזה גפלא לא תוסיף כזה שגחתכו רגליו שתיהם לא כצולע‪ .‬‬ ‫תבא הממשלה שלימה בולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחלה עד שלא‬ ‫גחלקה ומה היא הממשלה הראשוגה הממלכה לבית ירושלים עד באן‪.‫‪98‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫אמר ושמתי הצולעה על מלכות ישראל שקרא הצולעה אמנם מלכות יהודה יהיו‬ ‫יותר חשובים הנהלאה היא הנדחה הנזכרת לגוי עצום שיהיו גוי עצום מן השבטים‬ ‫ועל כולם יחד על ישראל ויהודה אמר ומלך ה׳ עליהם בהר ציון כי לא יהיה עוד‬ ‫בארץ הקדושה אלילים אלא המלך יתברך ויתעלה שמו מעתה ועד עולם‪...‬ב‪ ..‬פירוש לשץ מעת ותרגם עדר כגסת ישראל ותרגם‬ ‫עופל לשון אופל ויש לפרש מגדל עדר בית המקדש ועופל לשון מגדל עת כמו עופל‬ ‫ובוחן‪ .‬‬ ‫ואתה מגדל עדר וכו׳ רש״י ז״ל ואתה מגדל עדר‪ ..‬עדיך תאתה‪ .‬ובאה הממשלה‪.‬אתה על הגלות הזה‬ ‫אשר אגו בו ולזה אמר אספה הצולעה שהיא תולדת צולע על ירכו של יעקב כי על‬ ‫כן לא יאכלו בגי ישראל את גיד הנשה יען בי גגע שם בכח הטומאה ההיא ושלטה‬ ‫בירך יעקב ולכך הוזקו יוצאי ירכו בגלותם וזהו אוספה הצולעה והגדחה אקבצה אמר‬ ‫על הנדחים שיצאו מבלל דת אמת ובמו שפירשתי בבלי חמדה בפסוק והנדחים בארץ‬ ‫מצרים שקראם נדחים אל היושבים בארץ מצרים לפי שעוברים על כמה לאוץ בכל‬ ‫יום ויום ואין נדח אלא העובר על דברי חורה ונדה ממנה‪ .‬ואשר הרעותי אותם שיצאו‬ ‫מהכלל מדת אמת ולכן אמר כגגד החלוקה הראשוגה ושמתי הצולעה לשאריתו גגד‬ ‫הגלות הזה שקראה גדחה לפי שהתמיד גלותה לזאת הסיבה קראה גהלאה כפי‬ ‫הפירוש הגזכר לעיל או מלשון הלאה שגדחו רחוק מאד מהלאה לארץ מרחקים‬ ‫והנהלאה לגוי עצום וחזקה עם כל לאותה שהיא לאה ועל אותם שרמז ברמז ואמר‬ ‫ואשר הרעותי אמר אמלך עליהם יחד כולם ימלוך עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם‬ ‫ואמר מעתה לפי שהדבר תלוי בידם של ישראל זכו אחישנה והיום אם בקולו תשמעו‬ ‫וכההיא עובדא דאליהו זה שאמר מעתה שאם ישובו עתה יגאלו ועתת ימלוך ה׳‬ ‫עליהם מעתה ועד עולם ורמז בתיבת אוספה אוסף ובו׳ אל השכיגה אשר גלו שכיגה‬ ‫עמהם כי בכל צרתם לו צר ככתוב עמו אנכי בצרה ואליה רמז הצולעה והנדחה ומה‬ ‫שאמר הצולעה לשארית כי לקראת שארית והיה שארית יעקב‪.

‬תריעי ר ע ‪ .‬״ ‪ _ ... .‬היא הנדחה שזכר ונהלאה נמעל נבני׳ ‪ V‬ל זי‪ .‬כמו עופל ובחן וי״א כי כמוהו ויעפילו פלו‬ ‫לעופל נכוה וככה כתיב לעלות אל ראש ההר הגביהו עצמם‬ ‫ף‬ ‫* ‪ ™P‬י י ׳‬ ‫י‬ ‫ואשימנה לנוי עצום ‪< :‬ר« ואהה מגדל ע ד ר ‪ . -‬‬‫‪.‬עדיך תאתה‪ .‬אבל עתה כל זמן שאתה מ ל ו ת לסד‪ .‫‪99‬‬ ‫מיכה ן•‬ ‫תרגום‬ ‫‪!£SS‬הוה עליהם בדך *יון מעוזה ו ע ד ־ ־ ‪• S ! 2‬‬ ‫עולם‪ :‬״ ואו^ה מגרל־עךר עפל בת־‬ ‫*‪:‬וןעדיך תאתה ובאה הממשלה & * * * ‪t‬‬ ‫הראשנה ממלכת לבת־־־ירושלם‬ ‫«‬ ‫» עד‪1‬ה למה תריעי רע המלך איר‬ ‫*ך אם־־‪:‬ועצך אבד כי־‪-‬החזיקך חיל ‪ ™ 5‬־ «‬ ‫‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫אינחהקסיןברק‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫ו ד עליהם בהר ציק םעתה ועד עולם ‪) :‬ף( ואתה מגיל עיי שהרעותי להם בפונם‪) :‬ח( ו א ה ה מ ג ד ל ע ד ר ‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫‪w‬‬ ‫? ן פ‬ ‫־‬ ‫ח י ב ל‬ ‫ל‬ ‫־‬ ‫‪m‬‬ ‫ו ה י א‬ ‫ב א‬ ‫ה ג ל‬ ‫ס‬ ‫ת‬ ‫ן ן ע ו ‪ 6‬ל‬ ‫‪ w‬ן י‬ ‫ג כ ב ו ד ך‬ ‫י ח ז‬ ‫כ‬ ‫ו ב א ד (‬ ‫א ל‬ ‫י ז י א‬ ‫‪.‬״ ״ ״ ״ ‪ . .‬היא ניפל על ענית נבירה יעל חלושה ג ם זה תריעי ריע ניפל‬ ‫תצעקי‬ ‫למה‬ ‫הפעם‬ ‫‪.‬‬ ‫״ ׳ ״ י ו ׳ ו י ׳ • ׳ • י י׳־י׳׳ז י ו י ־ ן • ‪w. .‬שארית הצולעת‬ ‫‪l^m^llL^ml‬‬ ‫אי ־ יי־יי‪-‬יי*יי י״יי׳ ייי>י *\‪• m%‬‬ ‫ק‬ ‫' י י‪1‬‬ ‫כמו כן •היה עדיין כשישובו ‪1‬‬ ‫והמלאה כילם יקבצו אליו• ובאה הממשלה ד ר א ש י נ ‪/‬‬ ‫ל א •חיו עוד לשני נויס ולא יחצו ע ו ד ל ש ה י מ פ ל ‪> . .‬‬ ‫ר‪.0‬‬ ‫)ט‬ ‫ע‬ ‫ית‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪.‬״ ‪ 1‬״ ״ ‪ .«0‬ח ( ו א ת ד ‪ .‬מח‪ •ftV‬י‪6‬ד<י ‪-.t‬‬ ‫וחנהלאח‪ .‬‬ ‫״ לעלות עדיך ת א ת ר ‪ .‬־ת״ !‬ ‫י־״יייי•«» ק ד ם י ‪ -‬י‬ ‫משיחא‪ f‬יי־רי(‪!.‬עגינם ענין ת ר ו ע ה לאבל כמו‬ ‫ותרועה בעח צהרים ורע שם וממנו את קול העם 'ברעה ואמר זה כ ע ד עיין וייושלם ואמי לשון נ ק ב ה כ נ ג ר העיר א י כננד‬ ‫הכנפה אמר ע ח ח שאת קרובה לנלות םארצך לסה זה תתאבלי ותבכי עוד זכרו יום ה נ ה מ ה ו ה י ש ו ע ה ‪ :‬ה מ ל ך אין בך‪.‬‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫אין‬ ‫ר‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫יבכי‪:‬‬ ‫צעקה‬ ‫לשין‬ ‫על‬ ‫י‬ ‫העניןי ויתתן »‬ ‫לחוק י י י‬ ‫•רושלם !יי‬ ‫י?‬ ‫‪. .‬עדיין אתה עתי^ ל‬ ‫הממשלה הראשונה שעד שלא נחלקה מלכות ב י ת יהודה ויש לפרש מגדל עדר בהמ״ק יעופל לשון מגדל עוז וכן עופל‬ ‫וישראל היו כולם ממלכה אחת וכולם עיליסלרנל ב ב י ת המקדש וכחן )ישעיה ל״ב(‪ :‬ע ר י ד ה א ת ה ‪ .‬‬ ‫הרנס ואה משיחא ד י ש י ל‬ ‫ונו׳ תרגם עופל טמיר כ ס ו ש ת י נ ס ויבא אל הטועל ועל לאתי כסי‪< :‬ט> ע ת ה למה תייעי י ע ‪ .‬ואז תבוא הממשלה הלאשונה ומהל ומסלש הנה הממלכה הוא תבוא לטדם ילושליס ל״ל שאז המשיל ג ס טל משלת הככטיס‬ ‫כמו בימי דוד ושלפה זלא ירצו מול לשתי ממלכיה‪) :‬ט( עתה לסד‪ . .‬‬‫>‪.‬י י‬ ‫™‬ ‫בכמה מקומות וציו.‬‬ ‫עדי א׳׳ימ‬ ‫המקדש^מל‬ ‫עדיך ה א ת ה ‪ .‬ס ל‬ ‫ל‬ ‫ל ‪ .‬כמו עופל ובוחן וי״א כי כמוהו ויעפילו עלו לעופל גבוה‪ .‬‬ ‫‪£‬‬ ‫»ופל בת »יק ׳‬ ‫מגלל לשין מעוז ותרגם עדר כנ״י ותרגם עופל לשין אופל ‪..‬‬ ‫עדיך ח א ה ה ‪ .‬מאו לא ימבלו טיל הטכו״ס בהם ני ה׳ ימלוך‬ ‫)שם ל״ב(‪ :‬ע ד י ך ‪ .‬‬ ‫^ כתרומה כמו וישמע יהושע את קול העם ברעה והנה יזרע‬ ‫תאתה ובאה‪ .1.‬״ ‪.‬י ‪.‬תאת המלה דבוקה עם ובאה‬ ‫והטעם הממשלה וכמוהו כלו תפילות דוד בן ישי שאף על פי שמלת תפלות היא‬ ‫באתגח דבוקה היא למלת דוד וככה זה עד כאן‪. 1‬״ ״ ‪ ./v‬‬ ‫‪.‬עופל‪ .‬״‪«. .‬‬ ‫‪p‬‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ל כ‬ ‫‪P‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪A l‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫‪r‬כ‬ ‫ש ר א‬ ‫ז נ ד ר‬ ‫ג פ ש‬ ‫‪ w‬מ ח ‪ 0‬ש י ל‬ ‫ן ע א ן‬ ‫‪n‬‬ ‫פ‬ ‫ח ן ק‬ ‫מ ל כ‬ ‫ב‬ ‫כ פ ל ח ע ג י‬ ‫ג‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש י נ י ת‬ ‫י א מ‬ ‫ע ד‬ ‫ב ח ן‬ ‫‪n‬‬ ‫״ ר י ו י י‬ ‫ו י | ו י י ד י‬ ‫ך‬ ‫ז מ ג ק‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ד פ ט‬ ‫ר‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מואב)ישמיה ם״ז( ‪) :‬מ( עופל‪ ./‬‬ ‫הנחה ונח מתנחה כי תנחה שירשו ת‪ ) .‬אלין כמו תגמ מדין)איוב די(‪ :‬ח א ה ח ‪ . 5‬‬ ‫ל ם ח תריעי ר ע ‪ .‬ו‪ -\.‬למה תתחכלי לרטיס זליס לכהש מזל ממלכי כטכו״ם‬ ‫וכי אין בן מלן ה׳ וכי נאבד יועצך ל״ל הליא לן נביאים המיסציס אותן לשוכ לה׳ וכאשל כן חטש׳ הלא הוא יטזל ל ך ‪ :‬כי החזיקך‪.‬״ ‪.‬וככה‬ ‫כתוב לעלות הגביהו עצמם לעלות‪ . .‬ה יתנביהי קונ‬ ‫ואמר עופל בת ציון כי עופל כמו מנדל כמו ע{ ל ו ‪.. . « .‬אמר‬ ‫^‬ ‫יפת מגדל ל ו ל והנכון ירושלם שהוא כמגדל לעדר שהם‬ ‫׳‬ ‫הגדחה מ ב ד ר י א ו א ד ו נ י » י זיל'•ירש מ ח ל א ת‬ ‫ההולכת מהלאה לפני הצאן מרוב בריאיהה ובן שי׳ הצולעח ישראל‪ :‬ע ו פ ל ‪ .‬סנין מגלל ומכלל כמו פוסל וכמן מי חזק‪ :‬ומלך ה ׳ ‪ .‬הוא מגדל דוד ‪ 1‬״ ‪ .‬שאת מורדת בי‪ :‬ל מ ה הריעי ר ע ‪ .‬וזאת המלה לעיקה עם יבאה יהטע'‬ ‫ל‪. וירושלם היא מקים כל ישראל שהיו הממשלה וכמוהו כלו תפילות לוד בן ישי שאע״פ שמלת‬ ‫נאספים שם שלש מעסיס כשנה והיי בה כעדר ביץך הדברי תפלות היא באתנח לביקה היא למלת לוד וככה זה ‪:‬‬ ‫‪1..‬תרימי נע ‪.‬כ•ני‪. /‬״ ‪.‬־‪ .‬מגדל הוא ביה‬ ‫פירוש‬ ‫די^ראצ לפמיר מן‬ ‫‪.‬‬ ‫אד‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ת ר ג ס‬ ‫‪n‬‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י כ‬ ‫ח‬ ‫ל ל כ ת‬ ‫ל ה‬ ‫א נ י‬ ‫ג ה ל א ה‬ ‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬ ‫א י ס ‪. .‬סליהם ומלכותו תהיה בהר ציון כ׳ ב ה ישלה שלונתו מהטח ההיא‬ ‫סטן כיאה כמו אתא כוקל )ישפיס כ י א ( ‪ ) :‬ט ( ת ר י ע י ר ע ‪ . .‬״ ‪ . .‬טל עיר‬ ‫ציון יאמר שהיא המגדל אשר יאססו שט ברגליה כל כבטי ישראל‬ ‫המכונים בהרבה מן המקומות בשם פדל ולתוספת כיאור אמל טיפל כת ציון ול״ל א ת ה ציון הגה אלין תבוא קבוצת הצילפה והנדחה‪:‬‬ ‫ז ב א ח ‪ .‬ת״י ואת‬ ‫לציין‪ .‬מנין מל עולם ולא חזוו טול משט‪ ) :‬ח ( ו א ת ה כ ג ד ל ע ד ר ‪ .‬אתח תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר‬ ‫מהחכרת לאומות לסערים לאשור ולכשדים לעבוד ע׳ז שלהם י היתה בתחלה עד שלא נחלקה‪ .‬ץ‪-.‬״ ‪ .‬‬ .-‬‬ ‫והיא היתה ראש ממלכת ישראל וכטל הענין במלות שונות \ ״ ‪« /‬‬ ‫י )‪ (P‬ע ה ה ל מ ה הריעי ר ץ ‪ .‬‬ ‫א _>‪. .‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫והראב״ע ז״ל מגדל עדר אמר יפת מגדל דוד והגכון ירושלים שהוא במגדל לעדר‬ ‫שהם ישראל‪ .‬שיתי לבך למה את צריכה לבקש רעים‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫גגלותאלא השאר מחם שארית שישובו לארצם כזמן ההיא‪ :‬רחוקה מהלאה לארצם אז ימלוך השם לבדו עליהם מגזרת‬ ‫‪ .‬ומה היא הממשלה הראשוני‬ ‫הממלכה לבת ירושלים‪ ) :‬ט ( ע ה ה ‪ .‬האל״ף נ ח ה ‪ :‬הממשלה הראשונה‪ .‬כפל העגין כמלות שונות ל‬ ‫כמו ובאה‪ :‬ח א ח ח ‪ .-‬‬ ‫» ‪« « .

‬וכן עדיך תאתה ובאה כפל העגיין במלות שוגות לחזק‬ ‫העניין‪ .‬לשץ חלחלה במו בי החזיקך חיל והלשון‬ ‫גופל על יולדת‪ .‬ושכנת‬ ‫בשדה‪ .‬‬ ‫שאת מורדת בי‪ .‬ובל הקריות סביבותיה והטעם היישוב‪ .‬חולי‪ .‬עתה תתתייב ציון‪ .‬וי״ת כגזבר לעיל בדרש״י ותרגם עופל טמיר כמו ויבא אל העופל לאתר כסי‪.‬שיתי לבך למה את צריכה לבקש רעים ואהובים‬ ‫מלבי מצרים ומלבי אשור לעזור‪ .‬המלך‬ ‫אץ בך‪ .‬ושכגת בשדה‪ .‬תצאי מקריה‪ .‬הטעם למה תצעקי כאלו אין לך מושי כי אם גוחי וחולי מלשון חלה וגם‬ ‫ילדה ציון כי אם עתה תצאי בגלות באת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך מלכך ויועצך‬ ‫הוא השם חולי‪ .‬מלכות דוד וכפל העגיין במלות שוגות ואמר ממלכת לבת‬ ‫ירושלים שהיא מגדל עדר לבל ישראל שהם עדר ה׳‪ .‬וגוחי‪ .‬מה שאגו מקוים לראות‬ ‫בה‪ .‬לשון תרועה וישמע יהושע קול העם ברעה והגה הרע גופל‬ ‫על קול ענות גבורה ועל קול ענות חלושה וככה זה גופל על קול בכי וצעקה‪ .‬מקריה היא ירושלים‪ .‬ובזה נתיישבו כל כפל העגייגים במלות‬ ‫שונות אשר נדחק בהם הרד״ק ז״ל‪.‬‬ ‫ולעד״ן כי יש מקום שמו מגדל עדר כדתגן מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל‬ ‫רוח‪ .‬מירושלים ללכת בגולה‪.‬דעת‬ ‫המפרשים ז״ל כי זה לעתיד בימות המשיח והעד ואתה בית לתם אפרתה ור׳ משה‬ ‫הכהן אמר בי ידבר על בית שגי והמושל הוא זרובבל הטעם קומי ודושי כמו מי אתה‬ .‬‬ ‫הממשלה הראשוגה‪ .‬לזה אמר ואתה מגדל עדר דע לך כי תהיה עופל וחתק בת ציון כי הוא יתברך‬ ‫שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמות כמו שדרשו חז״ל כן אתה מגדל עדר‬ ‫גקראת בשם על שם שתהיה עופל וחחק ובוחן בת ציון עדיך תאתה החתק הגזבר‬ ‫כמו שאמר עופל והגיד עוד עניין זולת הנזכר ואמר ובאה הממשה הראשונה שהייתה‬ ‫בימי קדם תהיה בעיגי ירושלים בממשלה בעלמא בערך הממלכה אשר תבא לבת‬ ‫ירושלים מלכות כוללת על כל הנמצאים‪ .‬ועתה וכוי‪ .‬למה תריעי רע‪ .‬בלכתך בגולה‪ .‬ותחז בציון עיגיגו‪ .‬‬ ‫עתה למה תריעי דע ובו׳ חולי ובו׳ ועתה וכו׳ והמה וכו׳ רש״י עתה למה תריעי‪.‫‪100‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫ובן הרד׳׳ק ז״ל כיפת ז״ל מגדל עדר על מגדל דוד שבירושלים שהוא מגדל לעדר‬ ‫ישראל הגאםפים שלש פעמים בשנה בתוך ציץ וירושלים וכפל העגיין עופל בת ציון‬ ‫תוזק בת ציון הייגו מגדל עדר‪ .‬ובאת עד בבל גלות גבוכדגצר שם אגאלך‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל תריעי‪ .‬תהי שכיגתך חרושה‬ ‫כשדה‪ .‬ויאמר הקדוש ברוך הוא לכגםת‬ ‫ישראל קומי ודושי בת ציון עד כאן‪.‬בעבור שהזכיר חיל כיולדה אמר חולי וגוחי הוציאי הולד במו כי‬ ‫אתה גוחי מבטן‪ .‬כי קבצם וסופו לקבצם אל עמק יהושפט וסביבות ירושלים למלחמה כמו‬ ‫שמקבצים עמיר לדושם שם אף הם לרעתם גתקבצו‪ .‬ואמר עופל שלא תחרב עוד‬ ‫כל ימי עולם ואמר הממשלה הראשוגה שהיתה כוללת יהודה וישראל )ככל‬ ‫המפרשים( ופירושו שהיא ממלכת לבת ירושלים שהייתה כוללת לכל השבטים כולם‬ ‫ומולכת בכפה בימי שלמה עליו השלום עד כאן‪.‬האומרים תחגף‪ .‬כרעי ושחי על גחונך ובן בלשון משגה כותל הגוחה לרשות‬ ‫הרבים‪ .

‬כמו‬ ‫הארץ החגפה לא תוכל לסבול‪ .‬‬ ‫ומהרי׳׳א ז״ל הרתיב על פי שיטת רש״י ז״ל הגזבר לעיל תריעי לשון רעך ורע אביך‬ ‫אמר עתה קודם שתלכי בגלות למה לך אצל רעים מצרים ואשור שיסייע אותך‬ ‫המלך אין בך להושיעך הגה ה׳ מלכגו הוא יושיעגו אם תשוב אליו אם יועצך אבד‬ ‫איגו כן כי הוא יתברך שלח לכם גביאיו עם השכם ושלוח בי החזיקך חיל כיולדה‬ ‫ואמר זה על עשרת השבטים תוכתת מגולה על בקשם זרים לעזרה‪ .‬בי שם מקום הגלות לאותם שהגלה‬ ‫גבובדגצר מלך בבל‪.‬לא מצאגו זאת המלחמה מתי היתה כי איך‬ ‫זה כתוב על כן הוא לעתיד כמו הגה בא לה׳ עד כאן‪.‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל תריעי לשון תרועה ואמר זה כגגד ירושלים וציון ואמר לשון נקבה‬ ‫כגגד העיר או הכגיםייה אמר ועתה שאת קרובה לגלות למה זה תתאבלי ותבכי עוד‬ ‫זכרו הגחמה והישועה‪ .‬‬ ‫ותחז בציון עינינו‪ .‬זה אמר בגגד קבוץ גליות בימי המשית‬ ‫ואמר ועתה בי עתה תהיו מובטחים בגחמה זו ואם היא לאורך זמן במו הדבר שהיה‬ ‫להם עתה בזמגם‪ .‬המלך אין‪ ..‬והמה‪ .‬תחנף‪ ..‬במו שמקבץ האדם העומרים בגורן לרושם כן‬ ‫יקבץ האל יתברך העמים על ישראל וירושלים ידושו אותם עד כאן‪.‬אמגם על יהודה‬ ‫אמר חולי וגוחי שאינך במו ישראל עשרת השבטים שיש להם חבלים בלי לידה‬ ‫שהוא משל אל פקידה שהרי אץ להם פקידה בבית שגי אמגם על ציץ העתידים‬ ‫ליגאל בבית שגי על ידי כורש אמר הגביא חולי וגוחי בת ציון חולי חיל כיולדה אבל‬ ‫יש תקוה וגוחי בן דהוא משל אל הגאולה )מ‪ (.‬יגאלך ה׳ ורמז בזה לפקידת בית שגי‬ ‫על ידי בורש ]מלך פרם ויתן להם לשוב ולבגות ולבגות ירושלים ואמגם לפי דעת‬ ‫הראב״ח שתריעי ריע לשון תרועה אמר הגביא כגגד בת ירושלים ]עתה למה תצעקי‬ .‬ובאת עד בבל‪ .‬למה העיר רוחם‬ ‫לבא על ירושלים בי הם חושבים לשלול שללה ולהחריבה עלו עליה ולא הבינו‬ ‫עצתו כי הוא העירם כמו שכתוב בנבואת יחזקאל והעליתיך מירכתי צפון והביאותיך‬ ‫אל הרי ישראל בי קבצם כעמיר גורגה‪ .‫מיכה ד‬ ‫‪101‬‬ ‫ההר הגדול בי זרובבל היה מבני יהודה וכתוב עליו ומושל על כסאו‪.‬מבואר ועתה‪ .‬זהו גוג ומגוג ועמים רבים אשר אתו האומרים עתה‬ ‫תחנף יתשבו בלבם בן שעתה תחנף ציון ותתתייב בעונותיה תחרב במו שחרבה מקדם‪.‬נוהוציא הולד מן הבטן[ אמגם‬ ‫החלחלה היא מפאת צאתך עתה מקריה מירושלים קריה הדורה ושכגת בשדה‬ ‫כשבוית חרב ובאת עד בבל זוהי תחול כיולדה אבל יש תקוה שאחר )החיל( נאותם‬ ‫תבלים[ תגותי וילדת בן לפי ]ששם[ תגצלי שם‪ .‬הלא מלכך ויועצך האל יתברך ואף על פי שיסתיר‬ ‫פגיו עתה ממך עדיין הוא מלכך ויועצך ואם יגלה עתה מארצך עוד יגאלך מגלות‬ ‫בבל ויבא זמן שיגאל ישראל הגופוצים והגדחיס באפסי ארץ ועל זה אמר ועתה גאספו‬ ‫וכו׳ אך אם יש לך לחול חיל כיולדת מפני עוגיך בי עתה בעוגותיך תצאי מקריה‬ ‫מירושלים וציון שנקראת קריה חנה דוד או פי׳ מכל קריה וקריה שבארץ ישראל ועם‬ ‫כל זה זכרי הנחמה ואל תחשבי שאבדה תקותך ושכנת בשדה כדרך השבויים‬ ‫שמוציאים אותם מעריהם ומניתים אותם בשדה עד שיאספו כולם ואחר כך מוליכים‬ ‫אותם שבי לארץ המגלים‪ .‬גוים רבים‪ .‬ותחז כמו ותחזה והמה לא ידעו מחשבות השם‪ .‬שם תגצלי‪ .

‬‬ ‫עוד אפשר שבפסוק ראשון מתרעם עליהם על דרך‪ ...‬‬ ‫עצתי ותוכחתי לא אביתם לזה אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה ואץ עת עתה‬ ‫לזאת החרדה‪ .‬‬ ‫וגראה בי הייתה תרועת ישראל קול תרועה ואגקה מתרעת ואומרת ה׳ אין‪ .‬אין‬ ‫בה וזה שאמר עתה למה תריעי רע לצעוק ולומר המלך הוא מלך מלבי המלכים‪.....‬בשישימו גס רומי‬ ‫בשערי ירושלים[ שלש פעמים בשגה להורות השתעבדותם אליהם לבד בזה היו‬ ‫רוצים‪ ..‬‬ ‫ולעד״ן לדקדק סתירת הכתובים בראשון אומר למה תריעי רע אם הוא לשון‬ ‫תרועה כהראב״ע ותמה עליה על כי החזיקך חיל כיולדה ואחר כך אומר בכתוב‬ ‫השגי מכחיש הא׳ באומרו חולי וגוחי וכו׳ וגם לפירוש רש״י ז״ל שפירש למה תריעי‬ ‫רע מלשון רעך ורע אביך וכו׳ עם כל זה‪ ..‬‬ ‫המלך אין בך במו ה׳ אין בציון אם יועצך על מלך‪ ....‬אליגו במו ילדגו רוח בי יש‬ ‫כמה שמתעברות רוח והבל ואחר בך באים להם חבלים ויולדות רוח לזה אמר כיוצא‬ ....‬אמר המלך אץ בך‬ ‫כמו אם מלכה אין בה על מלך בשר ודם אם יועצך אבד במו הצדיק אשר אבל ל‪.‫‪102‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫צעקה גדולה[ ומרה בלכתך בגלות שהשם יתברך מלכך אינו משגיח בך שם בגלותך‬ ‫אם יועצך אבד ]והוא[ משה עליו השלום ותורתו באמת לא אבד בי דבריו לא ימושו‬ ‫מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם ולמה אם בן החזיקך חיל בגלות‬ ‫כיולדה שמתתלתלת על הוצאת הולד בן גם את מתחלחלת על יציאתך כיולדה‬ ‫המתחלתלת על יציאת הולד )וביאת( ]וביאר המשל באומרו[ כי עתה תצאי מקריה‬ ‫ושכגת בשדה ובאת עד בבל ועל זה תתחלחלי דעי לך בי שם תגצלי ושם יגאלך ה׳‬ ‫מכל אויביך ותשובי בפקידת בית שגי אם כן למה תתחלחלי האמגם חולי תתחלחלי‬ ‫חיל חרבן בית שגי ועל זה אמר ועתה גאספו עליך גוים רבים )הוא( ]והם[ )ו(תיל‬ ‫הרומיים שהיו מעמים רבים ]מתתלפים שבאו לצור על[ )אתם כשבאו( לירושלים‬ ‫והחריבוה נועל גלות הזה השני תתחלחל[ על זה הפירוש אומר האומרים תחנך‬ ‫הארץ ותחז בציון עיגיגו שכל )מ‪ .‬יועצך והוא על תשם יתברך המייעץ את האדם עצה טובה ככתוב ות‪.‬במקומו‪.‬היועץ לו‪ ...‬שיתניפו את הרומיים תה שאמר האומרים תחנף והיו רוצים להיות בשלום‬ ‫עמהם לעלות ולראות בציון עיניהם לא דבר זולתו וחחז בציון עינינו האם על זה‬ ‫תתחלחלי דעי לך שהמה לא ידע מתשבות ה׳ ולא הבינו עצתו ולו נקם לשלם גמולם‬ ‫כי גזור הוא מלפניו בחכמתו העליונה לקבצם כעמיר גורנה נר״ל במו[ שמקבץ האדם‬ ‫לדושו כן יקבץ השם יתברך העמים על ירושלים להנקם מהם מקום הרשע שמה‬ ‫המשפט עד כאן‪..‬ה‪ ....‬‬ ‫אבד העצה‪ .‬עת לחולי וגוחי גתון זו עת רחוקה אלא בי עתה רצוגו לומר בקרוב תצאי‬ ‫מקריה ובו׳ ואז יאות לך לזעוק לא בהיותך בירושלים בשלוה ובהשקט ויהיה זה דבור‬ ‫בדרך ההתול והלעג עליהם לומר עתה למה תריעי וכו׳ כי אין עתו‪..‬הרומיים( ]מה ששאלו הרומיים כמו[ שכתב יוסף‬ ‫בן גוריון לא היה תכליתם מסים וארנוגיות רק )שרימו גם הר‪] (.‬אך עת החלחלה יהיה עוד מעט מהזמן שאז דבר בעתו חולי וגוחי בת‬ ‫ציון כיולדה ואימתי יהיה זה פירש הכתוב ואמר שזה יהיה בעת אשר תצאי מקריה זו‬ ‫ירושלים‪ ....

‬מברית ירושלים‪) :‬יא( האומריס ת ח ג ף ‪ .‬דעת מערשים רבים ט‬ ‫אותם מעריחס ומניחים אוהש בשדח עד שיאספו כלם יאחר כ ך‬ ‫‪..‬כבבל תתלוקני מכל הסיכה ולא ל״נ(‪ :‬מ כ ף ‪ .‬‬ ‫ואהובים מלכי מצרים ימלכי אשיר לעזור‪) :‬י( חולי‪ ..‬״_ י‬ ‫לעתיל בימי המשיח והעל ואחה בית לחם אסרתה וך׳ משה מוליכים כלם בשבי לארע חמנלים‪ :‬ובאת עד ב ב ל ‪ .‬ילדגו רוח‬ ‫אם כן למה תריעי לרוח והבל תסבלי צער החיל כיולדה אבל זאת עצתי אם תאבי‬ ‫חולי וגוחי רוצה לומר חולי חיל כיולדה והולידי לך בן או בת רצונו לומר עשי לך‬ ‫פרי ותשובה ומעשים טובים שהם עיקר תולדותיהם של צדיקים‪ .‬‬ ‫!‬ ‫‪.‬ל״ל בזמן שאני מתנבא מלי! כאמלית הימים יהיה הגאולה יוסר שלימה וזס‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫כ ל ו יקר‬ ‫בזה עתה למה תריעי תרועה המלך אין בך לגעור ביך או האם יועצך אבד הוא או‬ ‫עצתו אבדה כי החזיקך חיל כיולדה וחבלים וצירים ולא ילדת לא בן ולא‪ .‬גלות נטכמצר וקריה שכאח ישראל וע= כל זה וכרי יעחמח יאל תחשבי‬ ‫^ ^ ‪™ s S‬‬ ‫שם אגאלך‪) :‬יא( ועתה‪...‬‬ ‫מגין המשכה‬ ‫טבסן)סהלים‬ ‫גמד‬ ‫מלמלה‪ :‬אהה‬ ‫מלשון מטנין ט‬ ‫והיא‬ ‫הגשימה‬ ‫שהואהוצאה‬ ‫כ״ב(היא‬ ‫האנחה‬ ‫מנין אנחה כי‬ ‫ונוחי‪.‬בהטיה‪ .‬אס אין ל(« מלך יועץ‬ ‫הרביס‪:‬ל‬ ‫רישות״ י ״‬ ‫הנוחה נ^ ?‬ ‫כסו ״ ?‬ ‫ונוחי‪^ .‬כי שם מקום‬ ‫הכהן אמר כי ילבר על בית שני והמושל הוא זרובבל ונזעם הנלות לאוחם שהנלח נבוכתער מלך בבל‪ :‬שם תנעלי‪ .^ (.‬חהי שכינתך חרושה כשלה ‪) :‬יא( האומרים תחגף ‪ .‬זח אמד כננד ק כ ק גל*ח בימי המשיח ואמי‬ ‫ל ‪.‬שהיא הוצאת הולד זהו העיקר שתחולי בכאב היסורין‬ ‫ותעשי פרי וגוחי בן יאות לך בת ציון המצויינה בכל שלימות בי אם תתולי ולא‬ ‫תגותי לעשות פרי הגה עתה תצאי בגלות ושבגת בשדה‪.‬חולי סענין חיל כיולדה ונוחי ענק‬ ‫ו *!׳יא^ניז™‬ ‫האנחה כי הוא ״׳״*‪1‬‬ ‫‪.‬מלמלה ורתת‪) :‬י( חולי‪.‫‪ 03‬ו‬ ‫מיבה ד‬ ‫ייינים‬ ‫‪ ™ g v g‬מולדה‪ :‬י חולי וגת בתיכון כיולדה‬ ‫< ‪ $‬י ^ ״ ‪ • $‬כיער]התצאימפןר‪:‬ה ו ^ ת ב ש ך ־ ה‬ ‫' ‪ 3‬י » ׳ י י ובאת‪^.‬יחשבו בלבם עתה החנף *יון‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת מ ד‬ ‫אשר אמו איתן היל ולתת כיולדה מסמל הטכו״ם הממוסד לבוא מכר!אוהב‪ :‬חהזיקך‪ .‬‬ ‫ל י‬ ‫א‬ ‫״יא•»?‪ »»).‬‬ ‫*‬ ‫ן״‪.‬עתה תתחייב ציון כחסאתיה‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫כאילו אין לד מושיע דיעז וכעכור זה החזיקך חיל כיוללה הלא מלכך ויועעך האל יתברך ואף על פי שיסתיר מנע האל‬ ‫‪ T A ^ f f 57‬י » ^ ‪& ^ & ^ .‬זהו נונוםנוג ועסיס רביס אשד אתו ‪ :‬האסרים תחנף ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪™?^rZXitn^Z‬‬ ‫מלמלה‬ ‫ייילשח <י ! יללת חחזיקך חיל כיולדה‪) :‬י(‬ ‫ההזיקך חיל• י‬ ‫״‬ ‫כמי)כאן( כי!‬ ‫׳• יי‬ ‫יגוחי‪ .‬מ פ י ל ‪:‬‬ ‫ללכת נולה‪ :‬ושבגת בשדה» כלרך הגולים ולא יכניסון במלון חנ*לי‪ .‬שהם‬ ‫לרשות הרבים‪ :‬תצאי מקריח‪ ..‬פנין ריקות כמו ויתנצלו בני ישראל אח פדיה )ש»ס‬ ‫ומבוא אל בכל‪ :‬שש תנצלי ונו׳‪ .‬זה אומרו חולי וגוחי‬ ‫על דרך אתה גוחי מבטן ‪.‬לשון ההלך אין בך אם ייעזר א כ ד ‪ ..‬‬ ‫"־ ־"־ *‬ ‫־ '‬ ‫והוצאה וקרוב מ א אל לשין גנימה המוזכר כדרו׳ל‪ :‬מ ק ר י ח ‪ .‬‬ ‫‪a.‬בבילשםתנ^לישם^אלך‬ ‫יו‪5$‬ג‪#‬ון ‪7‬ןלך עק‪9‬ין ת׳׳א‬ ‫‪.‬מירושלים ללכת מולה‪:‬‬ ‫ושכגת בשדה ‪ . .»•-.‬החיל‬ ‫שהחזיקך מהיםורין כיולדה לא הולדה ופרי אבל היית כעין הרינו חלנו‪ .‬‬ .‬מיד‪) :‬יא( ת ח ג ף ‪ . .‬בלכתך בגולה‪ :‬ובאת עד בבל‪ .‬יי(‬ ‫‪:‬‬ ‫ותחז‬ ‫ז‬ ‫ק»חנ ״ק‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫י‬ ‫פל פ ל י‬ ‫ה א י מ‬ ‫א ל‬ ‫ת צ ע‬ ‫‪:‬‬ ‫י כ י א ם ח‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪9K‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ 3‬מ ‪ 3‬ו ר‬ ‫ש ה ז כ‬ ‫א ת ה ג י ח י‬ ‫ש י ז‬ ‫ימ יב י י‬ ‫ח ן‬ ‫כ מ‬ ‫ר ח‬ ‫ם‬ ‫ל ה‬ ‫י י ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ם ב ט‬ ‫ח ר‬ ‫ה י א‬ ‫‪w‬‬ ‫ל ו מ י‬ ‫ן ן ו ש יב מ י‬ ‫מ י‬ ‫ת ה‬ ‫ה ר ה ג ל ן‬ ‫נ‬ ‫ז ר ו ב ב‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫מ ‪ 3‬ט‬ ‫כי עהח םובסחים ‪ vrvx‬בנחמה זו ואס היא לאורך זמן כמו הדבר‬ ‫שהיה להם עחה בזמנם‪:‬נויס רבים‪.‬ל < א‬ ‫)‪.‬‬ ‫מפני עונך יש לך לחול ולנוח כי בעונוהיח עתה ח*אי מקריח‬ ‫זי ס •‬ ‫ומחי הוציא הולד כמו כי‬ ‫ידושלם וכל הקריות סכיטחיה והנזעם היישיב‪ :‬ושכנת כירושלם ועיון שנקראת קרית ח נ ח דוד אי פי׳ מכל קריה‬ ‫בשדה‪ ..‬ם ב ו א י‬ ‫הוא‪ >&•):‬ו ע ת ה ‪ .‬‬ ‫רש״י ‪.‬‬ ‫יל‬ ‫ק‬ ‫י לי‬ ‫הלא השם מלכך ויומצך‬ ‫וגוחי מלשין ט חלה ונס יללה כי אם עתה תצאי והלכת ‪ J? £ & ^ % ^ 0 5 £‬א ^ ת ״ ת‬ ‫בגלות וכאת על ככל שם תנצלי שם עאלך מלכך ויועצך הוא ונו׳‪< :‬י> ועלי ו נ ו ח י ‪ .‬‬ ‫_ * והאנחה הוא חי*את הנשיכה אמר אס יש לך לחול ולכאוב‬ ‫‪..‬כרעי ו״חי על נחונך ו*! כלשין משנה כותל הגיחה תצאי מקריח‪ .‬פנין אחיזה‪ :‬חיל‪ .‬תתחייב כמו ולא תחניפו אס‬ ‫י‬ ‫יופילו <ן מלכי הטכי״ם ובבבל יגאלך ה׳ וגו׳ כי בפת תבא מפלת‬ ‫•בכל תצא חפשי ומכלי סול ממלכי הטכו״ס‪) :‬יא( ועתר‪ .

‬ממלת פשרם כמו כצפ כסף כי נסלש כחך בהיותך בגולה הנה אחזק אותן ואשים קלנן כרזל‬ ‫)*פסים הי(‪ :‬וחילם‪ .‬‬ ‫^‬ ‫ולהחריבה עלו עליה ולא הביני עעתי למה העירם לבא עליה ני הנה יזם כא ל ה ׳ ‪) :‬יג( ק ו מ י ‪ .‬גם הוא מנין מושל כמו ושללו מילך )יחזקאל לעס בהם ואת פלסיתין אשיס נחושה ללמוס אותם‪ :‬והדיקוח‪.‬ל ר ד‬ ‫הוא יחי חעירם כמ׳ש בנבואה יחזקאל יה״ליתיד י י ' ‪ P‬משל כי העמים כעמיר מ ר ן ‪ :‬ב צ ע ם ‪ .‬״ • ג ?»•יי״י‪ .‬‬ ‫ל ‪.‬כמו בצעי ו ה ט ע ם‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫והביאותיך אל ה ד י י ש ר א ל ‪ :‬כי קבעם כעמיר נ ו ד נ ח ‪ .‬ל ^ ל ס ‪.‬ל‪.T‬‬ ‫י ? » י ‪ » .‬לדי׳שס‪ .‬כמו‬ ‫שמקבע אדם עמירי השדה אל הנור.‬אבצהמה לא ידעו‬ ‫שסכניסין שם בהביאה‪) :‬יג( ודושי‪ .‬׳*•‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫תיא‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‫כלי‬ ‫‪104‬‬ ‫יקר‬ ‫תרגום‬ ‫‪ TO‬מ א מ י נ ו ‪ :‬יב והמה ‪:‬יעי ‪5£‬‬ ‫מחשבות ‪ rift‬ןן« ל‪.‬פנק הקדש כמו כל חלה כמטיל ול״ל הגה מתה ככולם נקבצו ובאי פמוד והלוג בהם פ ס‬ ‫כישלאל)בטלכל י״ח(‪ :‬ב ג ע ם ‪ .‬סנין שחיקה כמו ולדושם נ)יג( קוסי ודושי‪ .‬‬ ‫‪s‬‬ ‫^‬ ‫עליו שכשיקבעו שם כעמיר ועקנץ בגורן לדשן שם כסו שדשין ג ו ר נ ה ‪ .‬כמו ה א ת‬ ‫ה מ נ פ ה לא תוכל לסביל‪ ) :‬י כ ( ו ה מ ה ‪ A .‬זהו שאמר והדיקוח עמים רבים כי‬ ‫•שימס כעפר לדוש‪ :‬וחחרכתי‪ .ה והוא פנין ראיה והסתכלות כאשר יאספו טל ן טכי״ס לבים והוא ג‪1‬ג ומגיג וסכי״ס לכי©‬ ‫כפו יאחה סח‪.‬מצאני זאת‬ ‫™‬ ‫^‬ ‫‪C‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪S‬‬ ‫המלחמה מתי היתה כי איך זה כתוכ על כן הוא לעתיד כ מ ו‬ ‫‪ .‬מןסין‬ ‫•‬ ‫לאדון‬ ‫רש״י‬ ‫מ י א י ! יוז^קדין‬ ‫הדס‬ ‫י‬ ‫עיניט מ ה שקזיגי לראות ב ה ‪ ) . לחשם שמ כן יקבץ חאל יה׳ העמים על •רושלס וישראל ידושו אוחם שם ‪< :‬יג> קוסי‬ ‫ודושי‪ .‬כן יקרא אגודת אשר אתי‪ :‬האוכלים‪ .‬כסיש בנבואת זכריה ואסף חיל כל הנוים ואמר יהיה על םעלוה הסוס קדש לה׳ ואפשר כי ק צ ת‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫סארן)נמלבר ל״ה(‪ :‬ו ת ח ז ‪ .‬נחושת‪ :‬והדיקוה‪ .‬מה שכנסו‬ ‫א ב ן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫ותתחייב ובעונוהיח החרב כמו שחרבה מקדם ‪ :‬והחז מ י ה י מ י ה וכתיכ מליו ומושל מל כ ס א ו ‪ :‬ה ח ג ה ‪ .‬י ב ( כ י ק ב צ ם כ ע מ י ר‬ ‫^‬ ‫ל״ ‪.‬כי קינך אשימ ברזל‪ .‬בינו עצתו ?י ‪ 5‬י & * ^ י‬ ‫קבצם כעמיר גתה‪ :‬׳קומי וך‪1‬שי‬ ‫בת־^ון כי קרנך אשים בחל‬ ‫וש־סתלךאשיםנתשד^וסדקותעמים.‬ק ר ג ך א ש י ם ב ח ל ‪ .‬ל^לול ל ל‬ ‫‪.‬‬ ‫פי‬ ‫מאשמה‬ ‫שם תגצלי‬ ‫מהעוגות‬ ‫חמדה‬ ‫והוא‬ ‫ה מ כ ר ל ע י ל ציון‬ ‫שבידך וסוף‬ ‫שהצילום‬ ‫ועל‬ ‫אל‬ ‫שדה‬ ‫שאפילו הכי ש ת צ א ו מקריה ת ש א ר שביגתי ב ש ד ה ת ח ר ש ציץ ו א מ ר ו ב א ת ע ד‬ ‫עתה‬ ‫ה ק ו ד ם כי‬ ‫ומלכך‬ ‫בך‬ ‫העבודה‬ ‫למה‬ ‫תרעי ריע‬ ‫החזיקך חיל‬ ‫ויועצך‬ ‫אכן‬ ‫על‬ ‫האגשים‬ ‫לבקש‬ ‫את‬ ‫והעגוי‬ ‫לך‬ ‫כ י ו ל ד ה זו ט ע ג ה‬ ‫חולי וגוחי‬ ‫בת‬ ‫ציץ‬ ‫שם‬ ‫מצרים‬ ‫רעים‬ ‫יגאלך ה׳‬ ‫שפירשתי‬ ‫שעגו‬ ‫ה מ ל ך אין‬ ‫גדולה כי‬ ‫כיולדה‬ ‫כי ע ת ה ת צ א י מ ק ר י ה ש ם ת ג צ ל י ע ל ידי ר ע ך א ש ר מ ב ק ש ת‬ ‫אותם‬ ‫עוד‬ ‫מכף‬ ‫בבלי‬ ‫גיצולו‬ ‫ב ך וכו׳‬ ‫החיל כיולדה‬ ‫מעט‬ ‫מהזמן‬ ‫ב א מ ת ל א יועילוך‬ .‬הס מחשלות ה׳ כטבול מה בנת]בלכס להתאסף ולבא סל ציון מ‬ ‫כמץ מנמלים כגלגלי הבהמות בטו בטרסות סוסיו )יחזקאל כ״י( ללטתם קבצס כמי שמלןבצץ ממירי התבואה אל הגולן לחלטם במקל‬ ‫ואמר בללן כאלה‪ :‬גחושה‪ .‬מלשון לישה‪:‬ופרםותיך‪ .‬ל מ ה בהם האימות‪ :‬למלחמה במו שמקבצין ממיר נ ד י לדושה שם אף ה ם עכו׳׳ם‬ ‫ל ר ע ת ם נאספו ויאמר הקב״ה ל כ נ ס ת ישראל קומי ודושי כ ת ציון‪ ) :‬י ג ( ו ה ח ר מ ת י ‪ .‬אטד יאמרו טתה תתחייב הארז ללקות בס‪91‬ס‬ ‫סשבליס כמי יחצנו מפטר )סהציס קכ״ט(‪ :‬גורגה‪ .‬לשי שהמשילס לטמיל אמל לשון הטפל‬ ‫אדיקם אלקטם )ש״כ כ״כ(‪ :‬והחרסהי‪ .‬לשון הקדש‪ :‬ב צ ע ם ‪ . .‬כמו חח..‬לנגח אותם ולהפילם‪ :‬וסרסוחיך אשים נחושה‪ .‬ןידמ‬ ‫רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם ‪KSS'SSIS‬‬ ‫‪1‬‬ ‫» >‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V.‬וסופו לקגצם אל ע מ ק יהושפמ וסביבות ירושלים‬ ‫מ י ס ד ת מ ס י ר ‪) :‬יג( כי קרנך אשים ברזל‪ .‬יייי!י‪.‬‬ ‫‪TO‬‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ג ו א‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫ו ח ו א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫ב ר ו ך‬ ‫‪ 0‬ח ו ש ב‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪M‬‬ ‫כ ת‬ ‫כלי יקר‬ ‫ולחז״ל‬ ‫תחרש‬ ‫בבל‬ ‫ושבגת רמז לשכיגה ושכיגתי‬ ‫ו ע ל ידי‬ ‫ב ש ד ה ואולי רמז‬ ‫אוייביך‬ ‫באופן‬ ‫הטלטול‬ ‫שימשך‬ ‫והגלות‬ ‫לך‬ ‫תועלת‬ ‫מצרים‬ ‫כדפרישית‬ ‫לא‬ ‫יאות‬ ‫ש ט ת רש״י ז״ל‬ ‫בפירוש‬ ‫ליך‬ ‫תכבד‬ ‫מ ה ג ל ו ת בעין ויגצלו‬ ‫ע ל ידי ה ב ל י ם ש ה ש א י ל ו ם ויקחו י צ א ו ב ש כ ר ם ‪. ‪?.‬ה )במות יים(‪) :‬יכ( כעמיר‪ .‬הוא המקים ומינינז תלאנה בצי!ן מה שקוינו‪) :‬יב( והמה ‪ .

.‬‬ ‫בשבט יכו על הלחי‪ .‬וכן מהרי״א בקירוב‪.‬במו שאמר‬ ‫בגבואת זכריה ואסף חיל בל הגוים ואמר יהיה על מצלות הסוס קדש לה׳ ואפשר כי‬ ‫קצת חיל הגוים יהיה בזה לישראל וקדש לה׳ עד כאן‪ .‬אמגם חילם‬ ‫ממוגם יהיה בהתר זה יהיה קדש לה׳ לאדץ כל הארץ ואמר והדקות עמים רבים‬ ‫שהם בהם ידוקו בחדא במו שאמר בדגיאל דקו בחדא ובו׳ תה שאמר והריקות‬ ‫בחולם הקו״ץ ולא באה התי״ו בשו״א מגך ומגהון תגמר הדישה‪.‬‬ ‫ולעד׳׳ן והתרמתי לה׳ בצעם מה שגזלו ובצעו אחרים אותו במו שהחרימו את יריחו‬ ‫כי השם יתברך שוגא גזל בעולה לזאת ראוי להחרים לשם ה׳ בצעם‪ .‬מי גרם לך להצלית את אשר ישראל מלעיבים על גביאיהם‬ ‫ושופטיהם ומכים אותם על הלחי כך היו עושים ובן מצעו בפסיקתא וכן הוא אומר‬ ‫בישעיהו גוי נתתי למכים עד כאן‪.‬בצעם‪ .‬או זרובבל על בן אתריו ואתה בית לתם אפרתה והכתוב דבר כפי‬ ‫מתשבתם כדרך יחלקו בגדי להם וכתב על בלק וילחם בישראל בעבור שאמר אולי‬ ‫אכול להלחם בו וככה והאגשים רדפו אחריהם עד הירדן ועדיץ המרגלים ביריחו‪ .‬וגכסיהון‪ .‬ופרסותיך אשים גחושה‪..‬‬ ‫והדד״ק ז״ל בי קרגך אשים ברזל‪ .‬והטעם קהלת הגדוד ששם‬ ‫המצור על ירושלים והיו בארצם מכים שופט ישראל והגכון בעיגי בי שופט ישראל‬ ‫הוא המשיח‪ .‬‬ ‫לרושם זה שאמר והריקות עמים רבים כי ישימם בעפר לדוש‪ .‬בצעם‪ .‬והחרמתי‪ .‬‬ .‬מה שכגסו מגזילה וחמס‪.‬כמו בצע‬ ‫והטעם כמו הוגם כי הוא כפל המלה‪ .‬‬ ‫והדאב״ע ז״ל עתה תתגודדי בת גדוד דרך צחות‪ .‬לשץ הקדש‪ .‬דרך משל כי העמים כעמיר בגרן‪ .‬עד כאן‪.‬‬ ‫עתה תתגדדי ובו׳ רש״י ז״ל עתה בעת גזרתם הרעה על העון כי בבר תתגודדי בת‬ ‫גדוד בת בשדים קבצי גדודץ בי עתה הוא אשר תצלתי בגדוד אשר שם מצור עלינו‪.‫מיכה ד‬ ‫‪105‬‬ ‫כי אם העזר אלהי לבדו שם יגאלך ה׳ מכף אוייביך בזולתו אץ ואם כן למה תריעי כי‬ ‫עתה קודם הגלות אץ צורך ואחרי הגלות אין תועלת ובאת עד בבל שם תנצלי‬ ‫בתמיהה הגה שם יגאלך ה׳ ועתה כשאת מבקשת רעים רבים להתרועע הוא כי ועתה‬ ‫גאספו עליך גוים רבים לא שהם אוהבים אותך בלב שלם אלא דרך חגופה באים‬ ‫לדעתם גראים אליך באוהבים תהו האומרים תחגף תגפות ממגו שגהיה גראים לה‬ ‫באוהבים אבל בשעת דתקה לא געמוד לת אלא ותחז בציון‪ .‬עד‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫והראב״ע ד ל קרגך אשים ברזל‪ .‬‬ ‫וחילם‪ .‬לגגה אותם ולהפילם‪ .‬עד באן‪.‬צרה ולא געזרה ובזאת‬ ‫מדוקדק לשץ בציון דלפירוש מהרי״א הגזבר לעיל היה לו לומר ותחז ציון בלא בי״ת‬ ‫והמה לא ידעו מתשבות ה׳ אשר לעתיד ולא יביגו עצתו בי זה הקבוץ אשר נקבצו‬ ‫דרך חוגף ימוד להם השם יתברך מדה בגגד מדה וקבץ קבצם כעמיר גורגה תה‬ ‫לעתיד בימות המשיח בדעת בל המפרשים והעד קומי ודושי בת ציון ושאר הכתובים‬ ‫הבאים אחרי זה והעגיץ מוברח בי עדיץ לא ראיגו מזה גגד שגתקיים‪.‬‬ ‫קומי ודושי ובו׳ רש״י ז״ל והחרמתי‪ .

‬עתה בזסן ההוא תתנודדי שיבא עליך‬ ‫‪.‬‬ ‫נדוד‬ ‫נדודיםבת‬ ‫)יד( עתה‬ ‫‪LJ-JL‬״ ‪.‬״״ ״‪. ...‬בית לחם שביהילה נקראת אסלת כמיש בדלן אסלת היא בית להם )בלאשית מ־ח( ולא זהו בית למס‬ ‫שגזבילין המיזכר ביהושט ‪ :‬צעיר להיוח וני ‪ .‬בסל הדבר כמ״ש‪) :‬יד( עחה י׳׳ד(‪ :‬נדוד‪ .‬גוג ומגוג שם‬ ‫עליגו ומצור בל גדודיו וחיילותיו בשבט יכו ע ל הלחי א ת שופט ישראל כמו שכתוב‬ ‫ויצא ח צ י העיר בגולהה ואז יבזו השופטים והגדולים אשר בישראל ע ד שיכו אותם‬ . .‬מצור שם עליגו‪ .^-‬״‬ ‫כי הוא לא משל בישראל אבל המ משלו בו ומה שאמר כי מי‬ ‫היה סיסי קדם אלא אל זהו שקר כי האל קידם ימי כולם היה והם אומרים כי כקדש מישי עולם היי מוצאתיו כלימר כי אז יצא‬ ‫והאל קדמון בלי ראשית וס׳׳ש כי מעולם עד עולם אתה אל דיל םםרם עולם כמ׳ש בטרש הדיש יולדו ובן מעולם נסכהי במרס‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫חשמקס דק דק‪ :‬והחרמתי‪ ..‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ככצור‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫את‬ ‫כדי‬ ‫\‬ ‫גלולי! \ט ‪? 1 .‬ל״ל וזהי נגמיל ששש טלינו מצור בימי חורבן בית השני‪ :‬ה)א( צעיר ‪ ..‬ונכסיה!‪) :‬יד( ע ת ה ההגודדי‬ ‫תתגודדי‬ ‫עתה‬ ‫אובר‬ ‫שויר‬ ‫לעודל‬ ‫נחושה‪.‬‬ ‫א אלי א ל ל ל‬ ‫יהודה אף על פי שהיית צעיר באלפי יהודה מנ־ך לי יצא שופמ‬ ‫‪.‬ק‬ ‫החנודדי‪ . ...‬בשלביט‪ :‬הלחי‪.‬־ל‪.‬‬ ‫כן נקלא המקום שאצל הטין‪:‬‬ ‫וללן צחות לשין <יסל טל לשין אמל תתגידדי בס גלול‪ :‬סצור שם‬ ‫עליגו‪ ..‬אמר‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ה מ צ י ר‬ ‫־־ ך‬ ‫_‬ ‫‪-‬‬ ‫־ ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬משיח בן דול וכה״א אבן מאסו הבונים‬ ‫רר״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫כמו הונם כי הוא כפל המלה‪) :‬יל( ע ת ה תתגודדי חיל הנוים יחיה בזה לישראל‪.‬להיות כושל בישראל וזהו המלך המשיח ופי׳ להיות להיותך‬ ‫ה )א( ואתה‪ ..‬ל״ל אתה משטחת בית ליל היא מבית לחה מישי בית הלחמי מהראוי היה‬ ‫שתזיה הצעיל והנכזה ככל שלי יהודה וזהו לסי שבאת מרית המואביה ‪ :‬סמך לי יצא‪ .‬‬ ‫עד הירדן ועדיין המרגלים י י י ־ ‪ .‬״ ‪ -‬״ ‪_.‬לרך צחות והממם קהלת מלול ששם‬ ‫ירושלם וןיו כארצם מכים שופט ןשראל והנכון כעיני כי נו‪ :‬ומנע שם כצור עלינו עם כל נדודיו וחיילותיו‪ :‬בשבס יכו‬ ‫ו חצי העיר בנולח‬ ‫ול עד שיכו אותם‬ ‫לחש אפי״תת‪ .‬ראוי היית להיות‬ ‫צמיר במשפחית יהולה מפני פסולת רות המואביה שבך‪ :‬מסך לי י צ א ‪ .>--. .1 ..‬היא בית לחם •הודח‪ ..‬להיות‬ ‫ש‬ ‫מר‬ ‫י‬ ‫ונ‬ ‫ה‬ ‫הס ט ן כ כ ה ה‬ ‫ני‬ ‫‪NB‬‬ ‫רשלה‬ ‫זד ד‬ ‫נש ס ר ד פ ו‬ ‫חריהם‬ ‫ח‬ ‫י ו ר ד ו ד שדו‬ ‫ר‬ ‫כלי יקר‬ ‫והרד״ק ז״ל ע ת ה תתגודדי בת גדוד‪ .‬‬ ‫‪...‬י ד ר‬ ‫דע < ו ״ ר י‬ ‫ה‬ ‫ע ת ה ה י א א ש ר‬ ‫תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו‪ :‬ב ש ב ט יכו ע ל הלחי‪..‬‬ ‫יי‬ ‫ה )א( ואחה בית לחש אטרתח‪ . A‬י‪ U -...‬ל״ל בזמן ההוא אתה בת גדוד לב תשלטי באבל ובצטל יקלא הקפת גייסות סביב הטיל ללכדה‪ :‬בשכם‪ .‬‬ ‫מי גרם לה להצליח את אשר ישראל מלעיכים מל נביאיהם ושופטיהם ומכים אותם על הלחי כך היו עושים וכן מצינו‬ ‫בפסיקתא וכן ישעיה הוא אימר)ישעי' נ( נוי נתתי למכים‪:‬‬ ‫ה)א( ואתה ב י ת לחם אפרתה‪ .‬היח מחמל הנביא בשם ישראל אז נ״ו(‪) :‬יד( תתגודדי‪ .‬כמד‬ ‫תתגוללי בת גדול ‪ W‬כשדים הבצי‬ ‫כ ח‪ n‬ג י י‬ ‫‪NN‬‬ ‫<‬ ‫‪W‬‬ ‫?‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ס‪N‬‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫לי‬ ‫‪ W.‬תתנודדי בת נדיר‪ .‬הב‬ ‫כמו ולא עשו פס בית ירובעל גדעון ושעם צעיף‬ ‫יאמרורכי מקדם‬ ‫שיחיהיהבזמנו‬ ‫שהימהייצאות‬ ‫דוד כי‬ ‫מיכיזרעעולש‬ ‫מקד‬ ‫*‬ ‫‪ ..‬שיצא דוד משם שנא׳ בן עבדך ישי כית הלחמי)ש״א י״ז( וכית להם קרויה‬ ‫אפרת שנאמר בדרך אפרת היא בית לחם )בראשית מ״ה(‪ :‬צעיר להיות באלפי יהודה‪ .‫‪106‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫תרגום‬ ‫בהר״יקרא‬ ‫‪ .‬‬ ‫״ _ ‪ ..‬‬ ‫ג מ ד ‪ .‬מנין בליטה הבשל כמי לא תתגודדו)דבלים‬ ‫אחלים לה׳ חמלת פשרם‪ :‬וחילם ונו׳‪ . ..‬קטן ונבזה‪ :‬באלפי‪ .‬חכר השני שמית אפרת היא ביח לחם נסנה בערי אלפי יהודח צעיר אחה כננדם ואעם׳כ ממך יצא לי‬ ‫ומיצאתיו‬ ‫וזהו שאס‬ ‫מבית להחמש‬ ‫ש כי מ‬ ‫שיח‬ ‫‪ ->.‬״״_ * י‬ ‫נדודיה לפי׳תקיאי בתנרודר׳ל עדת דבורים‪ :‬כצור שם עלינו‪..‬‬ ‫‪/1‬‬ ‫‪--‬‬ ‫טל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪u t !vn‬‬ ‫וי ו ־ < ‪n‬׳ ‪ r • ! 111‬ן ‪n •dj^n >WII3^^^CK/‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫גהלח׳ כי והוא לא נלחם רק כפי מחשבתו דבר הכחוב כדרך היא בית לחם ואמר בית לחם אשר ליחידה נראה כי בית לחם‬ ‫א אחר היהיאמדבנגד בית רהשאתהביח להםצעי‪-‬להייתבאלפי‬ ‫א ‪.‬ובימי הגולה היינו נבזים במיניהם ואפילו את שוטט‬ ‫ישלאל הכו בשבט טל הלחי והוח מכת בזיון וכן נאמר יחן למכהו לחי ישבט בחלסה )איכה ג(‪:‬‬ ‫ה)א( ואהה בית לחש אפרתה‪ .‬מנין שדלה כמו אל סכסמו‬ ‫בשכם וגו ‪ .‬ע ת ה בזמן ההוא תתגודדי שיבוא עליך גדודים‬ ‫לפיכך תקראי בת גדוד רצוגו לומר ע ד ת גדודים‪ .‬טנין מחנה יכן פשט נדוד )הישע ו׳(‪ :‬מצור‪ .‬צתו יחיח קדש לחי‪< :‬יל> עחח‬ ‫‪ L «.‬זמ״מ יצא לי ממן מלן המשיר‪ .‬ר*״י‬ ‫עסיס רבים ‪:‬‬ ‫היא כהש‬ ‫שתיק‬ ‫לטיא •‬ ‫תתגודדים‬ ‫ופרסותיך אשי‬ ‫מנזילה וחמס‪ :‬וחילם‪ .

‬משית‬ ‫בן דוד ובן הוא אומר אבן מאסו הבונים היתה לראש פינת‪ .‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל הקשה על הרד״ק דביון שחצי העם בגולה לא היה ראוי להזכיר‬ ‫הכתוב תרעומת..‬צעיר להיות באלפי יהודה‪ .‬של מלך‬ ‫יהודה כלומר שאר שבט יהודה‪ .‬ישובץ על בני ישראל יתחברו עם שאר השבטים‬ .‬יתר אחיו‪ .‬לכן יתנם עד עת יולדה ילדה‪ .‬‬ ‫ואתה בית לתם ובו׳ לבן ובו׳ ועמד ובו׳ והיה ובו׳ ורעו ובו׳ רש״י ז״ל בית לחם‬ ‫אפרתה שיצא דוד משם שנאמר בו עבדך ישי בית הלתמי ובית לחם נקראת אפרת‬ ‫שנאמר בדרך אפרת היא בית לחם יהודה‪ .‬ממך יצא לי‪ ..‬ומוצאותיו מקדם‪ .‬יתנם ביד אוייביהם עד בא העת אשר‬ ‫חלה וילדה ציון את בניה ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה ועכשיו היא קרויה‬ ‫יולדה ורבותינו ז״ל אמרו מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה תשעה‬ ‫חדשים בבל העולם בולו אך לפי הפשט זה הצעה שפירשתי‪ .‫מיכה ד‬ ‫‪107‬‬ ‫בשבט על הלחי דרך בזיון עד כאן‪.‬ראוי היתה‬ ‫להיות צעיר במשפתות יהודה מפני פסולת רות המואביה שבך‪ .‬לפני‬ ‫שמש ינץ שמו‪ . שיכו הכשרים את שופט ישראל בשבט על הלחי והוא פירש עתה‬ ‫תתגודדי כגגד העמים אשר יעלו על ארץ ישראל באחרית הימים אמר עתה תתגודדי‬ ‫בת גדוד את הבת השובבה האומה אשר הבאתי זה כמה שגים גדודיך להחריב‬ ‫ירושלים וגם הבאת עליך עתה גדוד עתה תתגודדי ותקרחי קרחה ודרך צחות אמר‬ ‫לשון גופל על הלשון כהראב״ע ויהיה זה )לש‪ ...‬‬ ‫ולעד״ן שאמר עתה תתגודדי רצוגו לומר לעתיד הגה תקומי ותדושי אוייביך אמנם‬ ‫עתה לא כן אלא עתה תתגודדי מאוייבים שיבואו עליך ואתה בתחילה היית בת גדוד‬ ‫על זולתיך ועתה ההפך עליך או אמר עתה תתגודדי מזולתן־ הלא היא בת גדוד כי‬ ‫כשדים זה העם לא היה לה גדודים רבים בארם אלא בת גדוד אחד והיא תגודד‬ ‫עליך וממנה תתגודדי מצור שם עלינו עלי ועליכם כי עמכם אנכי בצרה וכיוצא בזה‬ ‫דרשו חז״ל בפסוק ותישנה עלינו נהי עלי ועליבון מצור שם עלינו והסיבה כי בשבט‬ ‫יכו על הלחי את שופט ישראל )כדרש״י( שישראל יכו על הלחי וכו׳ וכגון זה המצור‬ ‫עליגו פירש ואמר בל אחד ואחד אשר בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל או אמר‬ ‫שם על השבט אשר יכו בו והייגו דקאמר שם לשון זכר ולא אמר שמה לשון נקבה‬ ‫במו שאמר בת גדוד‪.‬מתמצור עליגו‪] (.‬לשתי סבות הא׳‬ ‫מפני שמצור שם לגו והוא בתרבן בית שגי והאתרת מפגי[ שבהיותם בגלות בשבט יכו‬ ‫על הלתי את שופט ישראל שיגהגו בהם מגהג בזיון והביא ראיה לשכל הפסוקים‬ ‫האלה לעתיד הם לימות המשיח ממה שאמרו חז״ל בב״ר והמה לא ידעו מתשבות ה׳‬ ‫ולא הביגו עצתו כי קבצם כעמיר גרגה ]למה[ בל אלה חברו אל עמק ]השדים כדי‬ ‫שיבאו ויפלו ביד[ אברהם רצו בזה כי במו שאותם האוייבים שחברו אל עמק השירים‬ ‫גפלו ביד אברהם ‪] /‬כן היתה עצת[ השם יתברך שיהיה באחרית הימים שיתחברו‬ ‫הגוים להלחם אלו עם אלו בעמק יהושפט סמוך לירושלים ובאחרוגה יפלו ביד זרע‬ ‫אברהם בי מה שקרה לאבות סימן לבגים עד באן‪.

‬והנה איגם חמישה עשר ורעו‪ .‬חבר שני השמות אפרת היא בית לחם ולא עשו‬ ‫עם בית ירובעל גדעון וטעם צעיר שהיא קטנה‪ .‬ועמד רעה‪ .‬חז״ל במסכת סוכה פירשו שמותיהם‬ ‫ואיגי יודע מהיכן למדו‪ .‬ורעו את ארץ אשור‪ .‬ורעה‪ .‬מלבם עד אפסי ארץ והביאום מנחה אליו בסוסים‬ ‫וברכב‪ .‬האלוה יתברך בעת הישועה‬ ‫את ישראל בצרה ויביאם עד עת יולדה‪ .‬גמור וקבוע באץ הפסק עוד ולא ידמו לשאר התשועות שהיו‬ ‫צרות אחריהן אשור בי יבא כי זה משמע בלשון אם‪ .‬ממך‪ .‬והיה זה שלום‪ .‬כל זה בעבור דוד שהוא ראש‬ ‫המלוכה על בן ותוצאותיו מקדם על דוד והגה ידבר עם בית לחם אפרתה בי מבגי‬ ‫בניך הראשונים יבא מושיע לישראל‪ .‬ויתר אחיו ישובץ‪ .‬והיה זה שלום‪ .‬על החרב כמו המה פתיתות ויש אומרים )רש״י( בפתחי‬ ‫הארץ והנה יצילו מאשור עד באן‪.‬על בני ישראל‪ .‬נשרי זה המושל‬ ‫רבים[ שבעה‪ .‬‬ ‫עתה מן הגליות‪ .‬היא בבל‪ .‬בפתחיה‪ .‬היא בבל בפתחיה‪ .‬כי עתה יגדל‪ .‬ופרנם את ישראל‪ .‬ויפת אמר בי יתנם‬ ‫המשיח והטעם יניתם בדרך על בן לא נתתיך‪ .‬בשערי מדיגותיה עד כאן‪.‬יתר אחיו הם שבט יהודה ובנימין‬ ‫שגותרו כשגלו עשרת השבטים ובנוי אחיו על המשיח‪ .‬גם שמגה דרשו תן חלק לשבעה גם לשמנה והטעם כפול כי נסיכים‬ ‫כמו רועים‪ .‬במו עם בני ישראל והם‬ ‫עשרת השבטים כלומר אלה ואלה ישובון על אדמתם‪ .‬‬ ‫והדאב״ע ז״ל בית לחם אפרתה‪ .‬ומה‬ ‫שאמר כי מעולם ועד עולם אתה אל רצונו לומר מטרם עולם וכמו עד לא עשה‬ ‫ארץ ותוצות וי״ת כן ואת בית לחם אפרת ובר לבן יתנם‪ .‬כלומר יאחזונו צירים כצירי יולדה מרוב‬ ‫צרתם במו שאמר בנבואת• דניאל והייתת עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד‬ ‫העת ההיא‪ .‬אם יבא בארצגו כאשר בא עתה‬ ‫והקימגו עליו שבעה רועים ושמגה גםיכי אדם‪ .‬יתגם השם יתברך לישראל שיעמדו בצרה‬ ‫בעת יולדה עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל‪ .‬וישבו‪.‬על‪ .‫‪108‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫ויהיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות‪ .‬וירוצצו במו תרועם בשבט ברזל ואת‬ ‫ארץ נמרוד‪ .‬ולא יפחד אנוש מאשור אם יבא בארצנו ועוד‬ ‫והקמונו עליו והטעם אם רצה אשור לבא בארצנו יקומו )עליו(‪ .‬ות״י בכן יתמסרץ בעיח‬ .‬יהיה רועה ישראל בעת‬ ‫השם וישבו לבטח‪ .‬‬ ‫והרד״ק ד׳ל בית לחם אפרתה ]אמר אפרתה[ לפי שיש בית לחם אחר ובן הוא‬ ‫אומר מבית לחם יהודה ואמר כגגד בית לתם אתה בית לחם צעיר להיות באלפי‬ ‫יהודה אף על פי שהיית צעיר באלפי יהודה ממך לי יצא המשיח ופירוש להיות‬ ‫להיותך נמגה בערי אלפי יהודה צעיר אתה כגגדם ואף על פי בן נממך יצא לי‬ ‫המשיח[ בי מזרע דוד שהיה מבית לחם יהודה יהיה תה שאמר ומוצאותיו מקדם‬ ‫מימי עולם כי מוצאות המשיח בזמנו יאמרו בי מקדם מזמן רב היה מבית לחם זהו‬ ‫דוד בי יש זמן רב בין דוד ובין מלך המשית תהו אל שהוא מימי קדם מימי עולם יש‬ ‫עליהם תשובה כי הוא לא משל בישראל אבל הם משלו בו ומה שאמרו בי מי היה‬ ‫מימי קדם אלא )אל( ]לא[ זהו שקר בי האל קודם ימי עולם היה והם אומרים מימי‬ ‫קדם מימי עולם היו מוצאותיו כלומר כי אז יצא והאל קדמץ בלי ראשית‪ .‬דרך משל כי מלכו עליהם בחזקה וארץ‬ ‫נמרוד‪ .‬לכן‪ .

‬ורעו‪.‫מיכה ד‬ ‫‪109‬‬ ‫לידתא למילר ושאר אחיהץ יםתמבון עליהון בני ישראל וחדל )אתיכון( כנזכר לעיל‬ ‫בדרש״י ד ל אץ בן דוד בא וכו׳ ועמד ורעה‪ .‬פירוש על האויב אם יבא בזמן ההוא כמו שבא בזמן הזה מלך אשור אז גקים‬ ‫עליו שבעה רועים ושמוגה גסיבי אדם בלומר שיעמדו גגד האויב ויכוהו והרועים‬ ‫והגסיכים יהיו שרי המלך המשיח שירעו את ישראל במצותו וגסיכימ ממוגים עליהם‬ ‫ומה שאמר שבעה שמגה בהראב״ע‪ .‬בגאון שם ה׳‪ .‬והקימוגו‬ ‫עליו‪ .‬במשפט שיעשה האל בגוים ההם בעתו ובגאונו שהראה להם ויראו‬ ‫ממגו כל אפסי ארץ וירעה את ישראל בהשקט ובבטתה וישב איש תתת גפגו כמו‬ ‫שאמר למעלה תה שאמר וישבו שישבו בבטחה ובשלוה לעולם‪ .‬‬ ‫אלה הרועים ירעו את ארץ אשור בחרב ופירוש ורעו כרש״י ושברו ארץ‪ .‬במו תן חלק לשבעה גם לשמגה‪ ..‬והציל‪ .‬וכי‬ ‫ידרוך בארמגותיגו‪ .‬כלומר רבים‬ ‫רועים וגסיבים ורועים וגסיכים כפל עגץ במלות שוגות וי״ת וגמגי עלגא שבעה מלכץ‬ ‫ותמגיא רברבי אגשא ואגי תמיה איך תרגם עליו עלגא ויתכן לפרש עליו במו עם‬ ‫רצוגו לומר עם מלך המשיח ובן ועליו מטה מגשה ורז״ל אמרו מאן גיגהו שבעה‬ ‫רועים דוד באמצע שת וחגוך ומתושלח בימיגו אברהם ויעקב ומשה משמאלו ומאן‬ ‫גיגהו שמוגה גסיכי אדמ ישי שאול ושמואל עמוס וצפגיה חזקיה אליהו ומשיח‪ .‬תתת פחד שאגו מפחדים בזמן הזה מאשור שיבא בארצגו‪ .‬שם‬ ‫המשיח יגדל עתה אחר משפט הרשעים ובת״י ויסגא שמיה‪.‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל ובעבור שגבא )לעל הפירושים‪] (..‬‬ ‫והיה זה שלום‪ .‬מדוד וארצו‬ ‫בית לתם אשר באפרת ולא בית לתם האתרת ואמר שעם היותה ]קטגה בישובה‬ ‫ועמה! וקטגה משאר עיירות אשר ביהודה עם כל זה ממך יצא לי מי שיהיה מושל‬ ‫בישראל והוא מלך המשיח וביאר שלא אמר ‪1‬זה[ לפי שהוא יהיה גולד )שהיה(‬ ‫נעתה[ באותו בית לתם אבל תוצאותיו נומשפתתו משם[ מימי קדם מימי עולם‬ ‫והעניץ הוא שיהיה מזרע דוד נאשר גולד בבית לתם ומבית ישי בית הלחמי[ אמגם‬ ‫נאומרו[ לבן יתנם עד עת יולדה ילדה אפשר שתחר למלת‪ .‬בפתחיה בתרבותיה כמו והמה פתיתות ר״ל כי בתרבותם יהרגום‬ ‫ות״י בפתחיה בתוקף כרכהא‪ ..‬הוא‬ ‫בבל כמו שכתוב ותתו ראשית ממלאכתו בבל תכר ובבל לפי שהם התריבו את ארץ‬ ‫ישראל והם יתריבום‪ ...‬אחר הצרת יעמוד וירעה בישראל בעת‬ ‫ה׳‪ .‬בבל הפסוקים האלה[ הקודמים‬ ‫לעתיד וייעד על קדושת ירושלים וממשלתה סמך עתה עגיין המשיח‪ .‬כי עתה יגדל‪ .‬המלך המשיח יצילגו בהחריבו ארץ אשור ובבל‬ ‫עם גסיכיו ושריו שלא יצא עוד אויב מן הארץ ההיא שיבא בארצגו ושידרוך בגבולגו‬ ‫כי יבא מלת כי במקום שיץ השמוש כמו כי גתן לצבאך לתם כמו שגתן עד כאן‪.‬נשמפני עצת ד׳ אשר‬ ‫יעץ[ לקבץ את כל העמים !בעמיר גורנה[ להנקם מהם לבן יתן את ישראל בצרה עד‬ ‫עת כמו היולדת בעת שתלד וכאילו אמר עד שיהיה עתמ כעת יולדה כשתלד שתז״ל‬ ‫אמרו נבפ׳׳ק דיומא[ אץ בן דוד בא עד שתתפשט מלכות על כל העולם תשעה‬ .‬ופירוש זה‬ ‫שלום על המשית כי הוא יהיה סבת השלום כמו שאמר ודבר שלום לגוים או פירוש‬ ‫זה שלום יהיה שלא יבא עוד אוייב בארציגו כמו שהוא רגיל לבא היום‪ ..‬זה יהיה שלום לגו מבל פחד שלא גפחד עוד עד עולם‪ .‬גמרוד‪ .

‬זה יבין‬ ‫אותם להיות רשום ושולט באלפי וממך יצא לי רצוגו לומר ממך בית לחם יצא לי איש הגון‬ ‫להיות מושל בישראל שלא יתדו עוד לשתי ממלכות אלא זה המושל באלפי יהודה הוא הוא‬ ..‬כיוצא בזה אמר כאן ואתה בית לחם אפרתה מקום‪ ..‬בארץ אשור[ מחחת יד מלך אשור אלא ורעו את‬ ‫ארץ אשור בחרב ובן בבל שהיא ארץ נמרוד בחרבות‪ .‬‬ ‫!בצרות ומכאובות רבים[ ובזה גלה שחרבן השבטים היה לפי שעזבו מלבות בית דוד‬ ‫ואמר כי יהודה ובגימין אף על פי שלא עזבו את דוד מלכם גם כן ילבו בגלות במותם‬ ‫ועל זה אמר ויתר אחיו ישובון על בני ישראל כלומר !ללכת בגולה כמו שהם הלכו[‬ ‫ועם היות וחז״ל אמרו !ענין[ משיח בן יוסף שיקום ראשונה !כבר אמרו שימות‬ ‫במלחמה[ )שימגה(‪ .‬הוא הזוכה להיות ראש פינה ודוד הוא הקטן ועל כן זכה אפרים‪....‬יהיה נכנע תתת יד ישראל וזה שאמר והקמתו‬ ‫עליו שבעה רועים שמלת עליו תתר לאמר שזכר שישימו עליו ישראל‪! ...‬עשרת השבטים ואז[ המושל שהוא מזרע‬ ‫בית לחם יעמוד^ !וירעה את בולם בעוז ד׳ בגאון אלקיח )שאז ה׳(‪ ...‬ואפשר לפרש לבן יתגם שחתר לעגיץ המושל שזכר‬ ‫שראוי שיהיה תמיד מבית דוד‪! .‬שפירשו המפרשים ז״ל‬ ‫בפתחיה מלשון והמה פתיחות או בפתחיה לשץ פתחו שערים בעיר רצונו לומר‬ ‫בפירסום גדול תהיה אותם הרעים בפתחיה פתחי‪! .‬שאר אגשי המזרח והצפון[ לבן אמר ויתר אחיו רצוגו לומר ליהודה‬ ‫ובגימין ישובון על בגי ישראל )והם( שהם‪! ..‬בי מת גבורם[ ויאמרו על אשר יעזבנו‬ ‫מלכות בית דוד מצאוגו הרעות האלה וגם בגלל זה מת המשיח לבן יתלוגגו בצל‬ ‫משיח בן דוד אמר הגביא שאותו המושל מבית דוד ימשול בכל העולם עד אפסי‬ ‫ארץ והשלום אמר בימיו ןעח שבבר יבא האשור בארץ ישראל לא יפחדו עמנו פן‬ ‫יצא למלחמה תהו והיה זה אשור שלום בי יבא אשור בארצינו ולא ‪1‬די שיהיה אשור‬ ‫בשלום עמגו אלא גם הוא[‪) .‬רצוגו‬ ‫לומר‪! .‬ואולם השבטים יראו‪!.‬בסיבת[ הגקמה שיעשה השם יתברך בעמים שהיא תהיה גאותו וכבודו במו‬ ‫שאמר ה׳ מלך גאות לבש לבש ה׳ עת התאזר ואז ישבו כולם בארץ בי עתה יגדל‬ ‫המושל ההוא עד אפסי ארץ‪ ...‬גציביםן‬ ‫בארצם שבעה רועים והם המגהיגים בדבר המשפט שמנה נסיכי אדם שהם*•‬ ‫!החורים[ והסגגים שיהיו מושלים‪! .‬אלא(‪ .‬מבית[ לתם אפרתה צעיר אתה מצעיר עצמך ומקטין על המשיח מדבר‪ .‬ולא יעשה ה׳ אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הגביאים וקבלה‬ ‫בידיהם מזמן הגביאים והכתוב מורה עליו שאומר עד עת יולדה ילדה שהם תשעה‬ ‫חדשי ההריון לפי שעשרת השבטים באו ראשוגה לארץ ישראל והם יבואו להלחם‬ ‫בגוצרים עם‪! ....‫‪110‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫תרשים שגאמר לכן יתגם עד עת יולדה ילדה ולא הרחיק מאמרם כי ]אולי[ גם‬ ‫)שיהה( !אותה[ המהומה העתידה ממלחמת !האומות תתמיד אתו זמן בדיוק[‪.‬‬ ‫והוא הצעיר שמצעיר עצמו‪ ...‬‬ ‫ולעד״ן לפי שהמקטין‪ .‬והמעלה‬ ‫שעל כן נקראו מחלון וכליון אפרחים רצונו לומר מיוחסים ואצילים ועם כל זה‬ ‫שאתה‪!.‬׳‬ ‫)התמיד(‪ ..‬בי הגה[ לבן רצוגו לומר לאותה הסיבה אשר שעזבו‬ ‫ישראל את בית דוד וסרו מאחריו )ויהום( נייתגם[ ה׳ בגלותם עד עת יולדה ילדה‪...‬שערים[ בעיר ואז על ידי זה מלך‬ ‫המשית !יציל את ישראל[ מאשור בי יבא בארצגו ובי ידרוך בגבוליגו עד כאן‪.

‬ולא כענין שהיו רועים בהבטחת כלומר שאר שכס ]יהולה[ ‪ :‬ישיכמ על כני ישראל‪.‬הקדיש י י ך‬ ‫היא ימסרם ביד האומות בחםאהש וישיגוס צרות כמי י י‬ ‫‪xA .‬‬ ‫על בני ישראל‪ .‬הואיל !הגדלתי המשטמה ההיא איסיף טול לגדלם ט המושל הזה היא מלן המשיח הוא יכלה את המון גוג שאמר למפלס‬ ‫קומי ודובי וגו׳ ודש יחנש טל פת וגו׳ וליל היא יתנם כצדה גדולה טד שיהיו כמו הפת אשל היולדה כולפת ללדת שהיא מצילה מאד‪:‬‬ ‫ויהד א ח י ו ‪ . .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫'‬ ‫‪.‬בלוממזס שם ה׳ אלהיו והוא כסל טנק כמ״ש‪ :‬וישבו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ס ש‬ ‫ב‬ ‫א ע ה‬ ‫יחי*‬ ‫‪.‬מלןהמשימ‬ ‫סוא ינהיג אותם כטוז הי ל״ל לא כפוצס ידו כי מה׳ היסה זאת ‪ :‬בגאון‪ .3‬״‪.‬‬ ‫אשר לא נחיה׳ מהיות נוי עד‬ ‫שנות‬ ‫בעג‬ ‫בני ישראל‪ .‬יהיה רועה ישראל כעת השם וישמ‬ ‫‪.‬ךםמימי‬ ‫עולם‪:‬בלכןלר]‪5‬ם‪.‬‬ ‫״‪.‬יחיא‬ ‫יהיה יוצא ובא כמי שהיה‬ ‫מוציא ימביא‬ ‫לחהליס קי״ח(‪ :‬ומוצאוהיו סקדם‪ .‫‪111‬‬ ‫חיטט‬ ‫כמד‪ .‬שתפשיט המלכית הרשעה ט׳ חלשים על כל העוצם טלו אן‬ ‫‪.‬אחד חצרה יעמוד חסלך הסשיח וירעה אה ישראל בעח ח ׳ ‪ :‬בגאון שס ח״‪ .‬ליל הנשארים מהמין גיג מאחיו וכני טמזהה ישוכוןפל כית״שראל להיות נכנסים לסם ‪) :‬ג( ועמד ורעה ‪ .‬לפני שמש ימן שמו‬ ‫כקדם • כפי‬ ‫‪£‬‬ ‫י‬ ‫ו־זיו ״״!« ו • \*‪e‬י«ר» ו ר ‪ -‬ו י ז » ז ו ‪ n » -‬יוייו‪-‬י• יי*ד־י•‬ ‫.שם ע כ>‪) . '1*1 L U‬״‪.‬‬ ‫‪.‬ה‬ ‫מושלבישךאלומ^תיומו‪.‬יתנם‬ ‫ביד אויביהם פל בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה‬ ‫ציון אשר החזיקה עתה היל כיולדה ועכשיו היא קרייה‬ ‫ייללה ירביתיט אמרו מכאן)יומא י ( אין ‪ p‬לול בא על‬ ‫שמו של משיח שקדם מימי עולם וכן הוא אומד לפגי ש‬ ‫ינון ש=ו‪) :‬ב( לי• ייעש עד עת יולדה י ל ד ה ‪ .‬‬ ‫‪L‬‬ ‫״‬ ‫^ ‪ j ^ .‬עד־‪.‬עתלולדה‪:‬לדה ‪ 3‬׳ ‪» £ 3‬‬ ‫רתר אחיי ‪.‬״ ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תן יי‪6‬ס ׳‪<6‬־חג ׳‪ 6‬ע מ ‪ .‬יחד אחיו הם‬ ‫״‬ ‫'‬ ‫י׳ השבסימ וכנוי אחיו על המשיח‪ :‬ע ל ‪ .‬‬ ‫‪.‬פנין רזטמוח‪ :‬מישל כישראל‪ :‬ומוצאותיו מקדם ‪ .‬של מלך יהולה‬ ‫)נ( ועסד ורעה בעה ה׳ ‪ .‬‬ ‫ה א ל י ת‬ ‫י א ן ״ ן ם‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫ן נ י ר י ‪0‬‬ ‫כ ג י ר י‬ ‫ג &רח< •‬ ‫דגן‪.‬במששמ שיעשח האל בגויס‬ ‫ה ח ס בעוזו ובגאוגו שהראה לחם וידאו םסגו כל אססי ארץ וירעה א ת ישראל בהשקס ובבםחח איש ה ח ת נפגו ואיש ה ח ת‬ ‫היעהו ואין מחריד בכו שאמר למעלח זהו שאסר וישבו שישבו בבטחה ובשלוח לעולם‪ :‬כי עתח יגדל • שם המשיח יגדל עתה‬ ‫ו ל ד ח‬ ‫ס‬ ‫ר‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫כ מ ו‬ ‫‪ 8‬א ־ ז ר‬ ‫ת‬ ‫א ל ו ה‬ ‫ה ח ע ת‬ ‫‪m‬‬ ‫ץ‬ ‫מצודת ציון‬ ‫‪y‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫כאלוה )לקמן זי(‪) :‬ג( ו ר ע ה ‪ .‬ו כגדקי מ ת‬ ‫» יולדה עד שיתחבר זה המושל וקרוביו פס בני ישראל‪ .‬שאר יהודח ישובון מן הנלוה עם בני ישראל‪ :‬לפי פשיפו זה הצפה שפרשתי‪ :‬ויתר אחיו‪ .‬‬ ‫< יתחברו עם שאר השבסים ויהיו לממלכה אחת ולא יחצו‬ ‫יי׳ • י‪ 1‬׳‬ ‫=־‬ ‫עוד לשתי ממלכות‪) :‬נ( ודעה‪.W‬על״בע ל ^ י א ל ‪W i S‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫יגא‬ ‫מימיה ישיאל ‪ :‬יכיצאיתיי מקדם מיהי ג י ל ם ‪ .‬כזה יפרש אמריו שאין סכייגס‬ ‫לומר שמלן המשיס כסצמו יולד בבית לחם אבל מוצאוסיו מבית למס‬ ‫היא פימיס קדמונים מימי מולם מימי דור המלן אכי המשפחה א״כ מקור ממצבת המשימ הוא מבית למש ולא הוא בפצמו ‪:‬‬ ‫לכן י ת נ ם ‪ .‬ויפת‬ ‫‪.‬‬ ‫בלי יקר‬ ‫ה מ ו ש ל בישראל כולו כי מלך א ח ד יהיה לכולם במו ש א מ ר יתזקאל ת ה זה הצעיר ולהיות‬ ‫באלפי יהודה[ איגו צעיר לימים שהרי מוצאותיו הם מקדם ע ת ה ה ו א מ ה ש ב ע ה דברים‬ ‫שקדמו לעולם ה א ׳ ה ו א שמו של משיח במו שאמרו חז״ל מפסוק לפגי ש מ ש יגון שמו זהו‬ ‫המוציא ה״א מתוצאותיו‪.‬‬ ‫העח חחיא‪ :‬ויחד אחיו ישונק על אמר כי יחנם המשיח והטעם יניחם כדרך על כן לא נתתיה‬ ‫שבם יהודה ובניסן יי ל י )ג( ועמד ורעה‪ .‬ופרנס את ישראל‪ :‬וישבו‪.‬מלכם‪ :‬עד אפסי‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רו״ק‬ ‫עולם נם״ש כד לא עשח ארץ וחוצות ייית כן ואה ביה לח? בית לחם אסרתה כי מבני בניך הראשונים יבא מושיע‬ ‫לישראל‪) :‬ב( לכו יתז השם ישראל שיממדו בצרה בעת‬ ‫'‬ ‫*״י" י י " ז *""‪ " f •J‬״ ? י‬ ‫י ג ר‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ל ה ס י י ‪ 8‬ר א ל ע ד ע‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪V B‬‬ ‫‪J‬‬ ‫ב ו א יוש ג א ו ל ח ס‬ ‫‪T‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ד ת ד‬ ‫ח‬ ‫ננא‬ ‫ב ע י ז‬ ‫י ש י ב י ב י‬ ‫תח‬ ‫י‬ ‫נ י ‪:‬‬ ‫לכ‬ ‫ע‬ ‫ף ד ‪1‬‬ ‫ב ע‬ ‫ד‬ ‫‪n‬‬ ‫י ן ל ד ה‬ ‫ח‬ ‫י ל ד ח‬ ‫חית‬ ‫כ ל ו‬ ‫‪.‬עתה מן הגלמת‪ :‬כי עהה יגדל ‪ .‬ל״ל ינהיג‪ :‬בגאון‪ .‬כסו עם והם עשרת‬ ‫השבטימ בלומר אלה ואלה ישובץ על אדמתם ות״י בכן יתססדון בעידן לידתא לסילד ושאר אחיחון יסתבכק עליהון בני ישראל‬ ‫ודז״ל דרשו בזה ואסרו אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות בעולם תשעה חדשים שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה‪:‬‬ ‫<גז ועמד ורעה‪ .‬‬ ‫ואמר ש ה מ ו צ א השני הוא מימי עולם דהיינו בששת ימי בראשית ש ה ם ימי עולם ה נ ה גם‬ ‫שם ה י ה מוצאך השני ככתוב ורוח אלהים מרתפת ע ל פני המים ואמרו חז״ל זה רוחו של‬ ‫משיח ובן דרשו פסוק אתור וקדם צרתני ת ה ש א מ ר כאן ומוצאותיו בלשון רבים שתי מוצאות‬ ‫ה א ׳ בשמו מקדם לפני ש מ ש ינון שמו והשנית ברוחו מימי עולם שהם ש ש ת ימי בראשית‬ .‬כ( לכן יתנם עד עת יולךה ילדה‪ .

..1‬״‪ .‬‬ ‫א‬ ‫כסןל‬ ‫ג ס י נ י ס‬ ‫פי׳ על האויב אם •בא בזמן ההיא במי •טנא בזהיז מלך אשור‬ ‫_ _» ‪.$‬״‪ !28..‬ ‫כ מ י‬ ‫‪M‬‬ ‫ר ן ע י ם‬ ‫י‬ ‫ו ה נ ה‬ ‫י ו‬ ‫מ ם‬ ‫ח מ ש ה‬ ‫‪m‬‬ ‫ב ח ז ר‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ ש ר‬ ‫ה‬ ‫מצודת ציון‬ ‫ישלאלישכו בארצם בהשקט ופפנן‪ :‬כיעהה‪ .‬עליו שמ‪$‬ה‬ ‫‪!.‬היא בכל‪ :‬בפתחיה‪ .-‬רעים ו ^ נ ה ^ י כ י א ך ם ‪ :‬וךעואת־‬ ‫^!יי^״ייג ארץ אשור בחרב ואת־ארץ נמרוד‬ ‫בפתחיה וה.‬‬ ‫שמי להתסלסם פד קצות האק ‪) :‬ל( והיה זח שלום‪ .‬הרי ני • ‪ f f r t S‬״ ^ ‪ ^ ^ ^ ^ i‬״ ^‬ ‫משמש בלי אם‪ ..‬גמורוקבופ כ ה‬ ‫התשומות שהיי צרות איזייהן‪ :‬אשור כי יבא ‪ .‬ויתרוצצו כמו תרועס בשבפ ברזל )תהלים בי(‪ :‬ואה‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫לכמת ‪) :‬ד( והיה זה שלום‪ .‬הוא אלוה אבל ה׳‬ ‫בשמו יתברך הוא יהיה אלהיו של הצעיר הזה הנזכר וכפל ורעה בעז הי בגאון שם ה׳ הוא כי‬ ‫לישראל ורעה בעז ה׳ אץ עת אלה תורה אמגמ לאומות בגאון שמ ה׳ אלהיו מדה כגגד מדד‪.‬יךדןד‪B‬‬ ‫באךמנותינו וסקרנו ‪.‬קצות כי כקצות הארן היא מפש וכלה‪< :‬ד> ידרוך‪..‬ל״ל כזמן הזםיגלל אפטי ‪ ..‬ל״ל ינהיגום בסלםוה בטתחי שטרי הטיל‪ :‬והציל‬ ‫כלי יקר‬ ‫כאמור ולזה אמר לכן יתגם עד עת יולידת לכן יתגם המשית תגזכר יתגם עד עת יולדה שהיא‬ ‫ציון ילדה שתלד בל אלה בעת א׳ עד שתתמה מי ילד לי את אלה ויתר אחיו שביהודה הם‬ ‫הם ישובון על בגי ישראל ואף על פי שגחלקו איש לאוהליו ישראל עם כל זה בגלות ישובץ‬ ‫על בגי ישראל שרידים ופליטים הגשארים מישראל יהיו כבושים תתת יד דייגי ומגהיגי‬ ‫ישראל אשר יהיו שלא יסור שבט הרדוי וההגהגה מיהודה לא יםור ואפילו קודם שיעמוד‬ ‫מלך המשיח ואחר בך ועמד ורעה בעז ה׳ בגאון שם ה׳ אלהיו שאין‪ .‬‬ ‫אשיר לבוא בארצנו יקומו שרי זה המושל רבים‪ :‬שבעה‪ .‬‬ ‫מ‬ ‫נמרוד‪ ..‬‬ ‫ל א‬ ‫ש ב ע ה‬ ‫י א י נ י‬ ‫י י מ‬ ‫ז ש מ נ ה‬ ‫מ‬ ‫י ן ל ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ל ש א‬ ‫ר‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ל מ ל י‬ ‫‪r‬‬ ‫שבעה רועימ ושמנה נסיכי אדם ‪ .‬אותם בםסכת סיבה מי הם‪) :‬ה( ירעו את ארץ אשיי בחרב‪..‬י ‪.0‬כונה » ‪:‬‬ ‫מהי־״י קרא‬ ‫יגדל עד אפסי ארץ‪ . .‬על החרכ כמו והמה שיעסדו ננר האויב ויכוהו והרועים והנטיכיש יהיו שרי הסלך‬ ‫המשיח שיהיו רועי ישראל במצותו ונסיכיש כסוניס עליהם ומת‬ ‫שאסר שבעה שמונה כסו הן חלק לשבעה ונס לשמונה כלומר רועים רבים ונסיביס ורועים ונםיכיש ענין כטול במלות‬ ‫שונוה כי הרועים חם הנסיכים וי״ת ונסני עלנא שבעה מלכין ותםניא רברבי אנשא ואני המיה איך תיניפ עליו עלנא ויהכן‬ ‫לפרש עליו כםנ עם דיל עם מלך הששיח וכן ועליו מסח מנשה ורז״ל אמרו מאן ננהו שבעה רועים דוד באמצע שת וחנוך‬ ‫וטשוהלח בימינו אברהם ויעקב ומשח משמאלו ומאן נינהו שסונה נשיכי אדם ישי שאול ושמואל עמוס וצפניה חזקיח‬ ‫אליהו ומשיח‪< :‬ה> רעו‪ .‬עוד אויב בארצנו כמו שהיא רניל לבא חיום ‪ :‬והקיםונו עליי־ ‪..‬־ץ ישראל והם יחריבוס.‬‬ ‫כי לא יכא למלחמה כמו לשטכל כי בהכנעה יבוא‪ :‬וחקםגו עליו‪.*.‬היא בבל‬ ‫כמ״ש בנטרול ותהי ראשית ממלכתו בבל וגז׳ )בראשית י׳( ‪ :‬בפחחיח‪ .‬היא בבל‪:‬‬ ‫)ה( ורעו את ארץ אשור‪ .‬‬ ‫״ ״ ״ ‪.‫כלי‬ ‫‪112‬‬ ‫יקר‬ ‫הרטס‬ ‫* י ‪ £‬״ י » עד‪-‬־־אפכד־אךץ‪ :‬י והיה זה שלום‬ ‫‪ 3‬׳ א ש ו ר ו כי־ץבוא באהגנו וכי‪..‬״ וכי ידרוך באימנוחינו‪ .‬‬ ‫״ _‪1‬‬ ‫‪__1‬‬ ‫־ אם יבא או נקים עליו שבעה רועים ושטינה נסיכי אדם כלוםר‬ ‫‪• 1‬‬ ‫)ה( ורעו‪ ..‬יילדח‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫לין‬ ‫ש‬ ‫ה י ל ש ן‬ ‫ב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ר ן ע‬ ‫‪M‬‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ן‬ ‫‪D‬‬ ‫‪W‬‬ ‫ש‬ ‫ה ה ח‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫^‬ ‫ע י ד‬ ‫‪.‬ר״ל טכני ישראל הקרואים אדם‪) :‬ה( ורעו‪.‬אלה הרועים ירעו את ארץ אשור בחרב ופי׳ ורעו ושבת כמו ורעו דליותיו• ירעוך קרקר‪ :‬ואת‬ ‫ארץ נמרוד‪ .‬‬ .‬וה יהי־ שליש לנו מכל סהי שלא נפחד‬ ‫‪ *..‬‬ ‫יהיה סבת השלום אף אשול כי יבא בארצנו וגד לא יהיה נסדל השלום מנץ שללה‪ :‬אדם‪ ..‬מלבין ארמון והיכל‪ :‬נסיכי‪.‬קצי‪ :‬יש ‪ .‬הוא בבל כמו שכתיב ותהי ראשיה ממלכתו בבל וזכר אשור ובבל לפי שהם החריבו את א‪.‬ורבותינו פירשו‬ ‫‪ .‬עוד עי עולם ופי׳ וח שלום על המשיח בי הוא יהיהסבה השלום‬ ‫גם שמנה בדרך תן חלק לשבעה וגס לשמונה והפעם במו שאמי ודבר שלום לגוים או פי׳ זה שלוש יהיה שלא יבא‬ ‫‪ .‬דרך משצ כי ימצכו עטכם‬ ‫ג&‪1‬וד‪ ...‬בני אלם‬ ‫מושליה טל העם‪) :‬ה( ורעו‪.‬אם יבא בארצנו באשר בא עתה‪ :‬והקםונו שהיד נהוג לבא תמיד ולדרוך בארמנותעו‪ :‬והקמונו עליו‬ ‫»הבלי‪.‬ר״ל ינהגו בחרב את המשרב סל הנהגותם‪ :‬ארץ נמרוד‪ ..‬סלםום שעו מלשון דליכה והילוך‪ :‬בארמנותינו‪ .‬״״‪.55JK‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י»‬ ‫זהשלום‪ .‬ל״ל מנהיגים את הטס להורותה הללך‪ :‬גהיכי אדש‪ .‬לא יפח־ אניש מאשור אחימשפשהישעי׳וכת״יויסנאשביה‪<:‬דווהיהזהשלוסאשור‬ ‫^ ^ ^ ^ ^‬ ‫^ ^ ^ ^ ^‬ ‫אם יבא בארצנו ועיד הקמוט עליו והפפם אם י‬ ‫י‬ ‫צ ה‬ ‫‪.‬סס ינהגו את ארן אשור בחרב‪ .‬אני אמדתי לכן יתנס ה׳ עד עי‪ .ךל מאשור כי״ץבוא‬ ‫ה‬ ‫היא‬ ‫רעיי‬ ‫ארץ‪ .‬והביאום מגחה אליו בסוסים וברכב‪) :‬דו והיה‬ ‫ח׳ ל־‪l?J^to£^T5‬״‪SS i!?...‬‬ ‫אנחנו נטשולבאלצו ונקום טליו נציבים מתחת ידינו‪ :‬שבעה רועים‪ .

‬‬ ‫המושל בבחמות יער וככפיר שמושל בעדרי צאן כמו כן‬ ‫י כשנושא את השרף למעונותיו כשניצ גורותיו ולביאותיו‪.‬חותם שנח יכ‪.‬‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫‪.‬כשל טצץ עמ״ש‪:‬‬ ‫)ו( והיה שאריח יעקב‪ .‬כשערי מדינותיה‪ 0) :‬כטל מאת ה׳‪ .‬והיה שארית יעקב‪ .‬ב ח ד ב ו ה י ה כ מ ו ו ה מ ח פ ת ו ח ו ה ש פ י ר ו ש ו ח ד ב ו ה ד י ל פתיחות יש אומרים בפתחי הארז והנה יצילו מאשור ‪:‬‬ ‫וחציל•\\ ‪ f‬ורייך• »ע«יייי*‪ .tl»%1‬‬ ‫״‪.‬ל׳׳ל לכן יגבל ידם ויהיו כקרב הטל‪-‬״ס הלכים ההם באליה בחית היטל וככפיר כטדלי הצאן אשל אש מי‬ ‫כלי יקר‬ ‫לפי שגתגאו על ישראל וישימם בעפר לדוש על בן המשיח יגהיג האומות בגאון שם ה׳ אלהיו‬ ‫שבו כולם בשובה וגחת ויהיה זה העגין הגזבר שרעה בגאון שם ה׳ זה יחייב שלום אשור כי‬ ‫יבא בארצגו בשלום להקביל פגי המשיח לפי שהוא השחית את ישראל ראשוגה אחר מתן‪.‬‬ ‫ורביבים‬ ‫לאיש‪ .-i..‬מלשין פחח‪ 0) :‬כרביבים ‪ .‬‬ ‫אדם ולא ‪ .‬שאיו‬ ‫יקוה‬ ‫כני _אדס עליו‪.. .‬הוא המטר ה^זזק םאשור וגוי‪ .‬״״ ‪_.‬‬ ‫ע׳׳י _ ״‬ ‫לעולם ‪1 1‬‬ ‫‪.‬ו ‪. .‬‬ ‫רק ביל‪.‬ייחל לבגי אדם כפל העגין בסלוה שונות‪ «»:‬וחיה‪..‬‬ ‫‪.‬נוהקמגו[ עליו שבעה רועים שירשו את בל ארצו בחרב‪ .‫‪IIS‬‬ ‫זינים‬ ‫מיכה ה‬ ‫באוזני וכ״ךךןז ‪ •1‬גבולני > \ למד׳׳ ™* ‪S %‬‬ ‫שארית‪:‬עקצבקרבעמיםר‪$‬יםכטל ג צ י ^ ( ‪5‬‬ ‫מאת יתר‪ -‬כרביבים ע ל ^ ש ב אשך «יז‬ ‫ל ^ ה ל ^ י ש ^ ל א ייחל ל ב נ ן א ד ם ‪ :‬ז מ‬ ‫י ולרה שארית מנק<‪ :‬בגולם בקרב י?מ‪^»2‬‬ ‫ע?‪$‬ים רבים באתה בבהםית ‪-‬צי ‪E&S-TSS‬‬ ‫ככפיר בעךרי־צאןאשר א ם ־ ־ ^ ב ר ן ‪ -‬י ^ ^‬ ‫ורמס‬ ‫ותיא נ < ) ב י ל ו ‪ 0‬ס ( ‪:‬‬ ‫רש״י‬ ‫מהריי קרא‬ ‫ה ס ישברו את יושבי ארץ אשור בהרג וגס ישברו אי* * ‪ P‬בפתחיה‪ .‬מדו‪-‬ו• ‪ rtr nni/i‬יי‪1‬י ‪ n n v 1‬־ «‬ ‫כי בכלי מלחמהס יהרגום וה״יבפהחיח בהוקףכדכהא‪:‬‬ ‫חמלךהמשיחי*ילגובהחייני ארץ אשור ובבלעם גסיכיוושרי‪ 0) .‬ל״ל כמה שיטמיד מלן סמשיה באשור נציבים מכני‬ ‫כמו יימנטי לביבים )ילמיה גי( ‪ :‬ייחל ‪ .‬השם או ילמד ישרחל העמים לקרוא כשם ה׳ ויהיו‬ ‫^‬ ‫|‬ ‫מאת ח' כי חמל בא מאה ה׳ מן השמים ו ה ט מ ח לו לא יקוח בקרבם כלרך אהיה כשל לישראל וכל גוי לא יקוה לאיש‪:‬‬ ‫‪ (0‬והיה ‪ ...‬הוא גוג והמלכים אשר טמו‪ :‬כטל כ א ת‬ ‫ה ׳ ‪ ..‬כמו סל‬ ‫יעקב בקרב עפים‬ ‫שאיגס בידי אדם ואין לקוות *ייחל שירדו על ידם כםו ישראל לעזרת איש כ״א לה׳‪) :‬ז( באריה בבהמות יער‪. ^ j‬ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ב ן‬ ‫‪3‬‬ ‫‪H‬‬ ‫ה ח ז ק‬ ‫‪D‬‬ ‫‪r t‬‬ ‫ח א ו ס ן ת‬ ‫א ע ר‬ ‫נאותו‬ ‫א ס ע ב ר ורמס‬ ‫כפיר שעובר בםקום בהמות ו ח ס ם ומורף בדי גותתיו ואין מ*יל מפיו כמו כן לא יגצלו האוםיח מיד ישראל‪:‬‬ ‫אכן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫ב פ ת ח י ה ‪ .‬ברצותם לבוא בבית המקדש ‪:‬‬ ‫לאיש שיביאגו לו אלא לה׳ יקווה כי חואהממטיר והמביא‬ ‫ר ו ך‬ ‫א ו ת ם‬ ‫״ ל‬ ‫‪. לצבאך לחם כטל מאת ה׳‪ .‬‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫י י י‬ ‫ר ו ע ל ם‬ ‫ע ם‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫‪3te‬‬ ‫לארץ הפל והמטר כן ישראל בישיעה ההיא לא יקוו אלא לאל‬ ‫יתברך כי הוא המושיעס ואק זולחו מושיע כי הם יהיו עם מעט והעמים חגאםפים עליהם יהיו רבים ומי יוכל להושיעם בלחו‬ ‫ותרד ישועתו לחם כאשר ירד הטל כל חאדסה ואמר אחר כן כרביבים עלי עשב כי הרכיבים הם המטר חרב והעשב גדול‬ ‫סהדשא כן יהיו הס הולכים וגדלים וטובו להם הולך וגדל ‪ :‬יקוד! לאיש‪..‬‬ ..‬האריח הוא הגדול ויש לו כה וגבורה בחיות היער החזקים כמו הגסר והדוב והזאב דעבור עליהם‬ ‫וירכםם ויטרוף ס ה ס כרצונו ואין מציל הכפיר הוא הקטן במין האריה אבל חוא גדול מגור והכפיר אין לו כח בחיוה היער‬ ‫לטרוף אבל יש לו כח בעדרי זיאן וימרוף מהם ואין סציל כן יהיו ישראל בקרב חעםים החס הצובאים על ירושלם שישםירפ‬ ‫מצודת דוד‬ ‫סצודת ציון‬ ‫ינהיגו‪ :‬בפתחיה‪ .‬״״•‪1.‬‬ ‫בעגיץ סגחריב ובגלות בבל וכשיבא בארצגו‪ .‬‬ ‫'‪..‬ר״ל כמיס יטל וכן וכן בהמו׳)וכדי׳ נ*ב(‪:‬כנפיר‪ .‬אימה הנציבים טליהס לא יבואו למלחמה כ״א להלאוס הכגמה ‪:‬‬ ‫)ו( בנךב עמים רבים‪ .‬רמס היא‬ ‫ואילדיקייוייחלילעזרת ח ׳ ‪) :‬ז(כאייי׳בבייםיחי״י • *ייי׳ דריסת הארי כשהוא רעב זאיכלו כמקומו‪ .‬‬ ‫‪.‬למעלת או אמר‪. _v‬״ ‪.‬‬ ‫״ ‪.‬והטעם שיכפהו על הגס לבדו ולא על‬ ‫״'׳ *יי י׳י ״י״־״י מלכי הגזים שהם כארצם כמו השל שאינה ברשות אדם‬ ‫כ מ ו ש ג ח ן ‪ >» :‬וחיה שארית•‬ ‫‪.‬ל״ל אז לא יתלו כטהונ־ במלכי הטכו״ה אלא יחלו בטחונס בה׳ כמו בטחון ילידה הטל ״היא מה׳ לכר ו ק כסחון הרגיבים‬ ‫אשל המקיה להם לא יקיה }איש שהוא יורידם לפי שאין כיד אדם כן אז לא יקוו למי לק לה׳‪ :‬ולא ייחל וגי׳‪ ...‬מל חיהלת וי»ק־ה ‪ :‬יכלאלכזה יצילאתישלאל מאשול אשל יבא כארננוכי לפישיסיס‬ ‫)ז( בבהמותיער‪.‬סבאן כן יהיה מלכם שליס בכל‪ :‬ורמס וטרף‪ .‬‬ ‫ישראל שחם עהח ת ח ת ידי האומות ומקוים לעזרתם‪ .‬״_‬ ‫כסו שאסרו וצרסהיס כצרוף הכסף וגוי‪ :‬במ־ב עמים ר ב י ם ‪.‬‬ ‫כאריח בבחמוח יער ‪ .‬וכי ידרוך בארמגותיגו והקמוגו עליו‬ ‫כדמהרי״א‪ ..‬ו שהחחכרו‬ ‫שלא יצא עוד אויב מן הארץ ההיא שיבא בארצגו ו ש י ד עם בית הלחמים כי יהיה מקימם רחוק כי עודם בגלות‪:‬‬ ‫בגבולגו ומלה כי במכןש שי״ן חשכוש כמו כי גת.‬וערף היא‬ ‫•‬ ‫‪n«A.‬‬ ‫בא‬ ‫‪K3S5!S^SrSiS^SS‬‬ ‫יפוח״*‬ ‫‪5%‬וגו אשד לא ״‬ ‫לא ״ י‬ ‫_^ כךי _‬ ‫יבקשוי ‪.

‬לא יקוו אלא לשם יתברך שיהיה בעזרם בטל מאת ה׳ שהוא המורידו והוא‬ ‫שממטיר וזה יהיה בתחילה ואחר כך יהיו הולכים וגדלים תה שאמר ברביבים עלי עשב ‪1‬כי‬ ‫הרכיבים הם המטר הרב[ שהוא גדול מהדשא‪-‬י נכן יהיו הם הולכים וגדלים וטובו להם הולך‬ ‫וגדל[ צריך על מטר אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם כפל העניין במילות שונות‪ .‬‬ ‫מהם ישראל‪ ...‬‬ .‬נעמו[ הוא יהיה)לכם אותם( ]לאותם[ העמים כטל מאת ה׳ וכרביבים‬ ‫שעל ידו יגדלו העשבים‪) .‬‬ ‫ובן הראב״ע ז״ל ומה שאמר שארית יעקב אותם שלא יכלו שהתחברו עם בית הלחמים בי‬ ‫יהיה מקומם רחוק בי עודם בגלות‪ ...‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל הדרך הראשון של הראב״ע כי יחל ישראל אל ה׳ אותם שישארו י נבגלותם‬ ‫יהיו בקרב העמים הרבים אשר יביאו להלחם אלו באלו בתוקף אותה צרה[ כטל הבא מאת‬ ‫ה׳ וכרביבים‪] .‫‪114‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫נבמש״כ[ הענץ הגזבר שעתה יגדל עד אפסי ארץ והיה זה שלום אשור בי יבא בארצינו שיבא‬ ‫לעשות שלום ולת‪ ..‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל שארית יעקב‪ .‬בארמגותיגו כי אם לעגיץ‬ ‫השלום כבר נעשה ואם לבקש רועים וגםיכי אדם‪ .‬והיו בהפך‬ ‫שיהיו ישראל בקרב העמים הצובאים על ירושלים שיגברו על בצתם כאריה בבהמות יער‬ ‫והם האשורים ישאר בני מזבח ועל קצתם ר״ל על בני אדום יהיו)ו(ככפיר בעדרי צאן)כן(‪..‬עד‬ ‫כאן‪.‬י)להם( מדה כנגד מדה ולאותם העמים שהרעו להם‪1...‬ישראל( ]לא לתקות תועלת ישכר כי אם בטבע ההטבה ומסכים‬ ‫לזה אמר בבראשית רבה שהטל סימן לתחית המתים כן יהיו ישראל בעולם שנאמר כי טל‬ ‫אורות טלך דבר אחר מפני שהטל סימן ברכה[ ברבה וטובה אל כל העמים ההם אשר הטיבו‬ ‫עמהם‪ .‬שהם הגשמים הרבים שירדו על העשב כן[ יהיה ישראל הנשארים ]ישא[‬ ‫עיניו למרום ולא למצרים‪ .‬כטל מאת ה׳ והטעם שיבטחו על ה׳ לבדו ולא על מלבי‬ ‫הגוים שהם בארצם כמו הטל הזה שאיגה ברשות בגי אדם אלא ביד ה׳‪ ...‬רצוגו לומר‪ .‬הקימוגו עליו שבעה רועים וכו׳ ואם כן‬ ‫למה יבא עוד לארמנותינו וזה שאמר והציל מאשור בי יבא בארצגו ואפילו בגבולינו יציל‬ ‫מבא אשור כל שכן מארמנותינו וכת״י וישיזביננא מאתו דלא יעול בארענא ולא ידרוך‬ ‫בתנתומא‪....‬שישארו ממלחמת גוג ומגוג מהצרוף כמו שכתוב וצרפתים‬ ‫כצרוף את הזהב‪ .‬נלעזרה[ או לאשור כי לא ייחל לאיש וכו׳ והדרך השני קרוב‬ ‫לדהראב״ע וכדרכו השני והיה שארית ישראל בקרב עמים אשר לא הזיקום ולא הרעו‬ ‫לישראל אבל הטיבו‪ .‬ינכמו שאמר והביאו את כל אחיכם מכל הגוים יהיה ישראל לאותם העמים אוהב‬ ‫טהר לב[)אלא לאהב(‪ ..‬מה טל ברכה לעולם אף ישראל ברכה לעולם עד כאן‪.‬‬ ‫ולא יצטרך אשור עוד לבא בארציגו ולא לדרוך עוד אפילו‪ .‬או ילמד ישראל את‬ ‫העמים לקרוא כולם בשם ה׳ ויהיו בקרבם בטל מאת ה׳ כדרך אהיה בטל לישראל יפרח‬ ‫כשושגה וכל גוי וגוי לא יקוה לאיש וכו׳ עד כאן‪.‬השלום בא בארצינו וכי ידרוך בארמגותיגו והקמוגו עליו שבעה רועים‬ ‫ושמגה גםיכי אדם ורעו את ארץ אשור וכר ואז והציל ובר‪ .‬כך לא יקוה ישראל לעזרת איש כי אם בה׳ עד כאן‪..‬מאשור די שבא‪.‬‬ ‫והיה שארית יעקב וכו׳ רש״י ז״ל כטל מאת ה׳ שאץ בא לעולם על ידי אדם ולא יבקשו בני‬ ‫אדם עליו‪ ....

.‬‬ ‫אזתליש ידך להתנכל טל צריך ויכלהו כולם‪) :‬ס( יהכרתי סוסיך‪.‬וי״ה ואשזני‬ ‫קרוי עביכיא מארעך ואסני כל כיכיהו.‬ ‫צריך וכל־־־איביך יכרתו‪ :‬והיז‬ ‫ט‬ ‫תתיןיף ודו־•י?ראל_על‬ ‫סנאך יקל כעלי ך ? ? ך‬ ‫‪.‬מל׳ רוממיס‪:‬‬ ‫צ ר י ך ‪ .-1‬‬ ‫״‪--‬‬ ‫מעשה התילדיתכי מןהתולדות יבאו הכשפים‪ :‬ומעוננים •‬ ‫מסתכלים כעמים לדעת העתידית ‪) :‬יכ( והכרתי‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫? ג י‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫צ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫• • ן‪:‬‬ ‫‪PAY‬‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫למעשה ידיך ‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫)ס( והכרחי סוסיך מ ק ר ב ך ‪ .‬שבוטחים בש •‬ ‫דד״ק‬ ‫ויהרגום כמי שכתוב בנבואת יחזקאל ובגבוא׳ זכריח‪):‬מ( תרום‬ ‫י ד ך ‪ .‬‬ ‫כלחיהך השגחתי כך נא הטסיק טיד בכשפיה ללטת מה מססתירית‪) :‬יכ( והכרחי פסיליך‪ . IP‬י י י‬ ‫י•‬ ‫)‪ (D‬והיה והבלי'‬ ‫)י( והכרתי ערי ארצך‪ ..‬‬ ‫י‬ ‫י‪.‬ובן ישעיה‬ ‫הוא אומר חוי היורדים מצרים לעזרה ועל מוסים ירכבו ויבטחו‬ ‫על רכב כי רב ועל פרשים כ׳ עצמו מאד‪) :‬י( וחדסהי כל‬ ‫מבצריך ‪ .‬שארבה אחכם ואחן לכם שלום כאלו אגי אכרות‬ ‫את חומת עריבם עד שלא יקראו ערים אלא פ ת ו ה וכן א‪0‬ר‬ ‫פרזות חשב ירושלם וגו׳ וכן פי׳ והרסתי כל מבצריך יעוד כי‬ ‫ישיבה הפרזות טובה לבריאוח הגוף מישיבת הערים הםוקפות‬ ‫והברכיש וכן אמרו רזיל אין מוציאין מעיר לכרך מפגי שישיבת כרכים קשה ואומר מגין שישיבת כרכים קשה שגאפר ויברכו‬ ‫העשלנלהאגשיש המתנדבים לשבת בירושלם והטעם כי האויר צר בכרכים ובפרמח הוא רחב וטוב לבריאה הגוף‪ .‬‬ .‬״‪•..‬מלשין צר •צ־יב‪) :‬י( וחדסהי‪ .‬לא יהיה תה שאמר כטל מאת ה׳‪.‬מנין לריסה כרגל‪) :‬מ( הרום‪ ..‬כי אז הכיר שאין אלהיס מכלמדי‪ :‬למעשח‬ ‫כלי יקר‬ ‫ולעד״ן לפי שיש איכות בטל שאינו נעדר‪ . -..‬כל הבטחותיך אכדית‪ .‬״‬ ‫\«‪/‬י‪.‬מוקפות החומה כי ציצי פחד‬ ‫אויכ שוב לאדם לשבת כפרזות שהאויר רחכ והפפם שיהיה‬ ‫שלום בארז ואין צורך למבצרים‪) :‬יא( והכרתי כשפים ‪...‬שחס מוקשות חומה ולא יצטרכו לחוסה‬ ‫כי שלום יהיח לחם וריב אדם לא יהיה בהם ואסר והכרתי‬ ‫כלומר בסד‪ ...‬והכרתי סוסיך ‪ ..‬הוא כסל מנין במ״ש‪) :‬יא( והכרתי כשפים ‪.‬מבואר ה ו א ‪< :‬ט‪ 1‬והיח ‪ .‬‬ ‫‪1‬״‪.‬גבורתם תראה־ על הכל והאויבים השם יכריתם‪:‬‬ ‫‪.‬פנין נתיצה ובכירה ‪:‬‬ ‫מבצריך‪ .* -..‫‪115‬‬ ‫מיכה ה‬ ‫חת«‬ ‫מבנן ורמסופלףיאין מציל‪ :‬״ תךם‪:‬ד!זעל‬ ‫י^‪^?:‬י.. תקיפיא‪< :‬יא> והכרחי כשפים מ י ד ך ‪ .‬אבל הוא מעט הכמות לא בן המטר שהוא‬ ‫מרובה אבל נעצר הוא וצריך לשאול מטר לזה אמר כי שארית ישראל אשר ישארו בקרב‬ ‫העמים‪ .‬כמו מרשוהך כמי ויקה א ת כל ארצו מידו ד״ל‬ ‫שלא יהיה בבל ארצך מכשפים ומעוננים כמו שהם חיום וטעם והכרחי שיסיר לב האבן מבשדכמ וסי׳ מעוננים א מ ת דז״ל מעונן‬ ‫זה האוחז אה העיניס ר־ עקיבא אומי זה המחשב עונוה ושעוה ואומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח‪< :‬יכ( והכרחי פסיליך ‪.-.‬‬ ‫ד ו‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫‪n‬‬ ‫מצודת ציץ‬ ‫מצודת דוד‬ ‫ארי במזר‪ :‬ו ר מ ס ‪ .‬היא עזרת מצרים שאתם נשמנים‬ ‫יזויידח ^ י צ י א ר ח חוחייו • וי׳‪ /‬גי‪-‬דייתי <זו־ו *«»־‪ -w‬י \ *‬ ‫‪ 1‬י‬ ‫י‬ ‫עניהם נהמניחכס סוסים • <( י‬ ‫תצסרך צערי מ מ י‬ ‫אבן עזרא‬ ‫)ח( הרם‪ .‬מיל המיקסת חומה נמלאת כשם פיל לבל ואס היא מבלי מומה נקלאה טיל טלוז ולזה אמל הנה אז לא יהיה לן‬ ‫סליה מיקסיח הומה להשגב בה כי מוד לח •בא מלין מלממה‪ :‬והרסהי וגו׳ ‪ .-‬ז‪-.‬י? מבצריך‪ :‬י״ והכרתי כשפים מ‪:‬ךןז‬ ‫־־ ״ י ״י* ׳ * • * י ! ומעוננים לא יהיר־לך‪ :‬והכרתי‬ ‫‪ : • :‬־ • *‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪: r‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ : * :‬״‬ ‫מ ב ץ ז ומענגין לא יהין‬ ‫?ו־־־'!!*״*?״יפסיליך ומצבותיך מקרבך ולא״‬ ‫יב‬ ‫.-.‬‬ ‫‪ " .‬״‪ > .‬מרי סמכנל‪) :‬יא( ומעוגנים‪ . L.‬יהיה כטל שאינו נעדר כן ברכת ישראל‪ .‬מנין כשיף כמו מפיק‬ ‫מהם מבר דלן סליהם היא רימס ושורף ואין מי מציל פצמז מילו‬ ‫כן הס יהלגי בצלייה ההס יאין מי יטמיד נגדם‪) :‬מ( תרום ידך ‪..‬כלומר שלא‬ ‫< ע ש י ת מ < ח מ ה כ‬ ‫תצשיך לסוסים ולמרכבות כי שלום יהיה ל י לעולם אחד מלחמת‬ ‫גוג ומגוג ויית ואשצי סוסות עמטיאמביגךואובידית רתיכיחו״ן‪:‬‬ ‫)י( והכרחי עדי ארצך‪ .‬‬ ‫ליל לא תהיה נושע בגבולת הסיס ובמלככות כ״א כמזל אלוה ‪:‬‬ ‫)י( ?רי ארצך ‪ .‬ ‫‪!?2‬מיא וקמההון‬ ‫ה«‬ ‫‪• :‬‬ ‫ה^ייך‬ ‫־ ״!‬ ‫?*ן‬ ‫‪ vv‬ן‬ ‫^ עיי תשתחוה עוד‬ ‫ח‪8‬די‬ ‫) ‪ ( 0‬והכרתי סוסיך ‪ .

‬ו ה ש מ ד ת י ‪ .‬־ * ״ ‪ ^ ^ ^ 5‬״ ^ ‪" ^ .‬תן לבך להכיר מה טובה‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫• י פםיליך‪ .‬העריס‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫־ י׳‬ ‫י‬ ‫י י י ׳ שהיו האשדים בהם שלא יזכרו ורבי מרינוס אמר כי עריו‬ ‫ר י‬ ‫י ׳ יד •‬ ‫<י" י ג ‪ • :‬י‬ ‫ן‬ ‫<‬ ‫‪ uw‬׳»<‪u u»^ w >PI‬׳>׳! !‪/‬״! י ‪uu in J 11 .‫כלי‬ ‫‪116‬‬ ‫יקר‬ ‫תרגום‬ ‫ןגריןז‪ :‬י י ^ י ו ז י באף ובחמה נר‪.‬עז ואבן‪) :‬יג( ונתשתי‪ .‬מלשון יסוד‪ :‬יתוכח ‪ .‬טנין זלוז‪ :‬ריב ‪ .‬ילנר עס ישראל בעל השם יככה אמר‬ ‫• לי הים ריב עם ישראל בהרים‪) :‬ב( ש מ ע ו ‪ .‬ויש לפרשו כ ו י ו‬ ‫כמו ויהי ערך‪:‬‬ ‫ארצך ‪< :‬י‪ 0‬ועישיתי‪ .‬דה־ ״ י ו ‪Mm‬‬ ‫א' כ״ח( ‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪ ) 1‬א ( א ת ה ה ר י ם ‪ .‬הטעם מה דבר‬ ‫אח כל דברי ה׳ והריב הוא עם ישראל שיתוכח עמהם האל‬ ‫יתברך על הםובות שעשה להם והם גמלי לו רעה וי׳ת ההרים אבהתא והגבעות אמחתא כלומר שישמעו האבות שהם אברהם‬ ‫•»חק ויעקב והאמהות שהם שרה רבקה רחל ולאה מה שגמלו בגיהם לאל ית׳‪ o< :‬שטעו הרים‪ .‬אמר הנביא בנגד ישראל שמעו מה ו )א( ש מ ע ו ‪ .‬ואישיצי בעלי לבבך זכן ומלאי‬ ‫‪ . .‬ואז אשמיד אני אס‬ ‫שונאיך‪) :‬יל( ועשיתי ונוי‪ .‬אלו הגדולים שבחש הס המלכים‪:‬והנבעוה‪.‬ויה יא ״הי »ש»סי‪S 0‬‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫רש״י‬ ‫ן)א( את ההרים‪ .‬מה הרעות ל ך ו ם ה הלאיתיך‪.‬ענין טקילה כמו לנסוש ידיך‪ .‬‬ ‫)יג( ו ה ש מ ד ת י ע ר י ך ‪ .‬והאיתנים ‪ .‬‬ ‫]חסר במקור[‬ .‬‬ ‫ואשצי נעלי דבבך ‪ .‬־‪ .‬את האבות ‪ :‬ה ג ב ע ו ת ‪ .‬הפסילים שהה מטשה ידי אדש‪) :‬יג( ונתשתי‪.‬ם‬ ‫את־הגוים א<טרלא‪#‬מעו‪ :‬ו א^מער יי״־״י^{‬ ‫נא א ת א ע ר ץ ת ה אט־קוםריבאת־‬ ‫ההרים ו ר צ ו נ ה הגבאות ק ו ל ן ז ‪^ ^ * :‬‬ ‫*‪ ypP‬הריםאת־ריביד‪1.‬שמאין כמו ויהי שרך)ש״א כ״ח(‪:‬‬ ‫אשר לא שמטו מטולס נקמה מוסנגת כזאת ‪:‬‬ ‫ו )א( גא ‪ .‬כחיטה שסוכה אטשה נקס טס הטכו״ם‬ ‫עריך‪ .‬טתה‪ :‬קום‪ . .‬‬ ‫־<י ״נל ערי־ ) ‪ « « .‬הטעם‬ ‫שאסרלי האל ית׳ ומה שאמר קום ריב את החרים כמו אל ההרים‬ ‫כמי האזיני' בעבור הייחם עומדים יככיה כי היא שמעה ‪:‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪B‬‬ ‫האזיגו השמים ותשמע הארץ שמעו והאזיני ארץ כי היא שמעה )נ( ע מ י ‪ .‬ריל יכה אמיר שמטו הריס את ייכוח ה׳ ‪:‬‬ ‫והאהנימ מוסדי ארין‪ .‬מלשון אשרה והוא אילן הנטכד‪ :‬לא תשחחוה לאשריס‪ :‬והשמדתי עריך ‪ .‬טנין ויכוח‪ :‬את‬ ‫ההרים‪ .‬י״י( ‪.‬הם ההרים או‬ ‫חנבעוה שהם החזקים אשי ביסוד העפר והס מוסדי ארץ וי׳׳ת שמעו אבהתא ית דינא דה׳ ועקריא יסודי ארעא‪ o< :‬עמי מת‬ ‫מצודת ת ר‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫ומנחש )דברים י*ח(‪) :‬יג( ונתשתי‪ .‬טניז ברול‬ ‫דברים‪) :‬ג( מה‪.‬כסל הדבר במ״ש‪) :‬ג( עמי‬ ‫ו ט ? ם‬ ‫ה כ י ת י‬ ‫ת ש ת‬ ‫כ ם ו‬ ‫כ א ש‬ ‫‪5 8‬‬ ‫ה ש ס‬ ‫ת י‬ ‫‪5‬‬ ‫ל ם ע ל י ז‬ ‫א י י נ י‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫כ ט‬ ‫ש פ‬ ‫י וכ‬ ‫ט‬ ‫י י ה י‬ ‫ד ש ג‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ו ג ת ש ח י‬ ‫י נ‬ ‫ו ח ב ר ת י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ע ר י‬ ‫‪.‬המלכ ההיא יורהטל הטלגס הרבוי כמי מה רב טובך והוא טנין גוזמא והסלגה‪ :‬ותשמענה וגו׳‪ .‬תיי דלא קביל!• אןל^ן‬ ‫אוריתא ‪< :‬א‪ 1‬שמעי‪ .‬הם ההרים שהם החזקים ומוסדי האקי וכסל הדבל במ׳׳ש‪ :‬ועם ישראל יתוכח‪ .‬ר״ל מיד‬ ‫ולנתין )ילמיה אי(‪ :‬אשיריך ‪ .‬האמהות‪ ) :‬נ ( מ ה עשיתי ל ך ‪ .‬אער לא שםעו‪ .‬אל ההדים‪) :‬ב( והאתנים‪ .‬הוהאתנים‬ ‫מ ס ד ארץ כי ריב ליהוה עם־עמו ‪^ S ? < 3‬‬ ‫ועם״ל^ךאליחוכח‪ :‬געמימה־ע^יתי ״ ‪^ 5 ^ 3‬‬ ‫לך‬ ‫ך | ' א ‪5‬מ»ו הריס ‪ .‬כטל הדבר במ׳׳ש ‪:‬‬ ‫)כ( שמעי הרים‪ .‬אל הנביא סמר התזכח טס ישראל‬ ‫אל ההריס ר׳׳ל הרס קול להתוכח בסרםום רב וישמטו ההרים‬ ‫» ‪) p t‬במדבר כ״ד(‪ :‬מוסדי‪ . .‬סכין חוזק כמו איתן ו)א( קום ריב את ההרים ‪ .

ES‬י ^ ^ י ^ ^ ו ^ א ^ ^ י !‬ ‫‪.‬‬ ‫אחד ‪8 £‬‬ ‫™ ^‬ ‫^‬ ‫‪ w‬יקלל‬ ‫שהו״רתיז שלא‬ ‫מזח ^ענה^ אוהו‪.‬ל שיס התורה ‪ .‬‬ ‫עם ישראל על דבר עצת בלעם כשיעץ להשמיד הכל ונועם ומה פנה אותו שלא הנחתי בלעם לקללכם וצויתיז והתנבא‬ ‫כי נתתי עליו רוחי במכור כבודכם וכתוב הוא וכל אשר מגה אותו שבירך אתכם ויהושע אמר בדבר בלעם ואציל‬ ‫אתכם מידו ופעם מן השפים כי לא היה ‪ p‬השסים שחפאו שם י*ראל ובת הגלגל רק מפס לרך ומעבר הירדן והזכיר‬ ‫הגלגל כי הוא תחלת ארן ישראל והנה הפעם כאשר הייתם קרובים להכנס אל האק אז חסאתם חמאה גלולה שהייתם‬ ‫כולכם בני מות וחמלתי עליכם זכאתם אל האק ועזרתי אתכם וכל זה עשיתי חילי תכירו הסוכ שעשיתי לכם וזהו‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דת־‬ ‫‪.‬ש ת ט א ת ם לי שם דעו צדקותי ש ל א מגעתי טובתי ועזרי מכם ע ד‬ ‫ה ב א ת י א ת כ ם לגלגל וכבשתי לפגיהם שם א ת הארץ‪.‬‬ ‫‪u‬‬ ‫ס‬ ‫‪R‬‬ ‫נ‬ ‫ש ה ת נ ב‬ ‫‪R‬‬ ‫ג ם‬ ‫הע‬ ‫נ ת‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ל י ן ל מ י ל ן‬ ‫)‬ ‫?‬ ‫(‬ ‫ע‬ ‫ס‬ ‫י ״‬ ‫יה‬ ‫רד״ק‬ ‫עשיתי ‪ £‬י ‪ .‬מן השטים‪ .‬‬ ‫והראבי׳ע ז״ל עמי‪ .‬העד בי אם עשיתי‪ :‬וד> כי העליתיך‪ .:‬י י ‪ /‬״ "‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬רה סיבה רבה עשיתי לו אשר העליתיך והוצאוזיףעל‬ ‫(‪ .‬ססס יפרש מהי ח ב‬ ‫הסוכה שפשה ואמר כי העניתין וגו׳‪ :‬וםכיה עבדים‪ '. ^ ‪K J‬‬ ‫בי‪ ) :‬ח כ י העליתיך‪ .‬זכור מס פאר רוב סוב פשימי לן‪ :‬ומה חלאהיך‪. .‬אף על סי שעשיתי לו כל הסובה‬ ‫^‬ ‫הזאתלאהלאתיךבעבילהגלולהובקרבנות גלולים‪ :‬את‬ ‫םשה אהרן ומתם‪ .‬‬ ‫״‬ ‫‪.ft‬ניטע כ׳ אסייין ק‪» 9‬מ״‪ 0‬י אהי » י ‪:‬‬ ‫אךלר ? מ ן ' ‪ n p‬קלך ?לק ‪3‬ל‪$‬א ך‪0‬ו*ב י‪$‬א ?סיב .‬והמבשרים חיו שלעף‬ ‫<ס> עטי זבד נ א ‪. 1 T l uU.0‬השטים עד ה נ ל נ ל ‪ .‬עיםלאועם ‪ ^ .‬ומת‬ ‫ענה אותו בלעם בן בשר שאמ־ לו חגה באחי אליך עתה חיבול אוכל דבר מאומה חדבד אשר ישים אלחימ בסי אותו אדבר‪:‬‬ ‫‪ .‬אבל עשיחי‬ ‫לן• מובות שתעליתיךסארע םעדים שחיית שם בעבודה משח ‪j‬‬ ‫ומבית עבדים‪• .‬כאומר הלא פצתו סיס לכלותן מן העולם פ״י בלעם לקללך כפס‬ ‫כלי יקר‬ ‫ע מ י זבד גא ובו׳ רש״י ז״ל ו מ ה עגה אותו בלעם בן בעור‪ .‬י׳ םאדץ מזרים כמו אנכי ח׳ אלחץ• אשד‬ ‫חחנאתין־ מארץ מנדים מבית עבדים ומיי מבית עבדים ממקמו‬ ‫שהייתם בו עבדים או סי׳ שחם חיו עבדים ואתם חייתם עבדים‬ ‫לעבדים ומיריס ס מ י ח ס היו תאמר עבד עבדים יתיזו לאחיו‪:‬‬ ‫ואשא! לסניך‪ .‬לפני ז א ח ך שלו«י לך בעבידתו מבשרים‬ ‫שנשרו לך בא הנאולח לחניה לך סרנזך‪ .‬המרבי‪:‬‬ ‫)ד( בי‪.‬שטי ישראל לפח אץ אתף וובר פ ם ח »מת‬ ‫‪JSS^SSHS‬‬ ‫™ ? . י ה^להיןזמאךץמצךלם ומבית עבדים‬ ‫פדיודך ואעלח לפניןז את־־משה‬ ‫‪8‬יי«‬ ‫*ך&״י&י‪ :‬אהרןומך.‬ל‬ ‫לפני בא משה ו מ ר י‬ ‫‪*.‬‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫ידי אדם שתוכל לדבר ממו ולומר לו כנ <יטו הףייסי‬ ‫דרכי והם משה שבא אל פרעה ואהרן שהתנבא מל ישראל‬ ‫א ‪ .‬תרגם יוגתן משה לאלפא מסורת שחיית׳ עבדים לפרעה וחוא חיח משעבד עמכם בפדך ובעבודת‬ ‫‪nwp‬ואניגאלתיךמשםלחרות‪ :‬ואשלחלפניךאח משח א ח ק‬ ‫לאוראה ל^א‬ ‫ק ןא ל ^ א ל א‬ ‫)ה(ומהעגהאותיבלעםבזבע‪1‬ו‪.‬‬ ‫ומהו הדבר משל יגפתין מ להכביד הפול‪ .‬בעבודתי‪ :‬ענה בי‪ .‬מהא‪.‬מ ה אזעום ל א זעם ד׳ ש ל א כעסתי‬ ‫כ ל אותן הימים‪ .‬‬ ‫~‬ ‫יד משה ואהרן שהיה לו לפה ושניהם למדו המצות < מ‬ ‫ומרים לנשים אשר לכר השם ממו פנים אל פנים כאשר‬ ‫ידבר איש אל רעהו פה אל פה ולא בחלום במראה לא‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫כי הדבריםברורים^כאנ ^‬ ‫ילות והיא פוכה גדולה ונפלאה ‪.‬שיעץ עם שרי מואב ושלת מלאכים אל בלעם בן בעוד ושבר עליך א ת בלעם בן בעוד נמתוד ארס נחרים לקללך‪ .‬הח״א ב ס נ ד ל‬ ‫וחאליף מ מ י ״ י ומיי ס ח מ נ ו ה עויתי לו שתלאה ל ע ש מ ח ו‬ ‫ענה בי‪ .‬ענה מ ‪ .‬בי‪ :‬י<יי‬ ‫י .‬הפל עשיתי לן‪ .1‬״״‪-.‬מלי פגייה וסשוכס‪:‬‬ ‫מ ה עשיתי לך‪ .‬הזכיר ה ח ס ד ש ע ש ה השם עם ישראל ע ל דבר ע צ ת בלעם כשיעץ‬ ‫ל ה ש מ י ד ה כ ל וטע׳ ו מ ה עגה אותו ש ל א הגחתי בלעם לקללכם וציויתיו והתגב׳ כי גתתי עליו‬ .‬‬ ‫הרן‬ ‫ד י נ‬ ‫ע מ‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ר י ם‬ ‫״‬ ‫ומרים לאוראח לנשיא‪) :‬ח( עסי זבד נא מ ח יעץ בלה מלן•‬ ‫ב ו א ב ‪ .ם‪ :‬י־ עבד זכר־נא מהץןגץ‬ ‫יין י ׳ ‪1‬י?קמלןד מואב ומדונה אתובל^ם‬ ‫בן‬ ‫קאודאה ל}‪#‬יא ‪ :‬ח ‪ £‬ס י ת״א וגר<‪ .חיה *לעם ‪5‬ר ןיעור ך*א ן ב ו ך ן‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫רש״י‬ ‫פשיתי לד‪ :‬ומה הלאתיך‪ .‬סמקוס שהייתם מכייס סדיתי אותן וכפל הדבר בפ״ש ‪ :‬ואשלח‪ .‬שלחשי‬ ‫לסנין מנהיגים הגונים והס משה אהלן ומלים‪) :‬ס( מ ה יעץ מ ו י ‪ .‫‪117‬‬ ‫טיכה ‪1‬‬ ‫תרגום‬ ‫ומה הלאהיןז ןמך‪ .‬מ ה ר ע ח עשיתי ל ך ‪ :‬וכה חלאיתיך‪ .‬‬ ‫)ת‪0‬ליסל״א(‪:‬חלאתיך‪.‬ספד כי‬ ‫לומר הנה מ ה הוגפסכי‪) :‬ל( כי חעלתיך‪ .‬פגיןיגיפככמו ונלאו פלד *)שמוסד(‪ :‬ענו‪4‬‬ ‫מנין פדות כמו לאחס»ה)שס כי(‪) :‬ה( ע נ ה ‪ .‬שיעץ לבלק ואסר לו אלחיחס של אלו שונן! זמח הוא ותושב א ת הזונות סן השמים עד חנלנל וסיד‬ ‫אבן עזרא‬ ‫בקשתי מאתך שתלאה לעשותו‪ :‬ענד• בי‪ .

...‬מה עשה לבם האל ית׳ שהעבירכם את הירח‬ ‫ביבשה‪ .‬הטעם הזה יובן במה שהקדוש ברוך הוא רואה בו מעשה הנבראים לדוגם על פי‬ ‫מעשיהם וגותן בו גזר דין תהו עגץ הזעם והכעס‪ ..‬הכל זכור מפי הקבלה ומפי תורת משה למען שתדע צדקות‬ ‫ד׳ שעשה עמך ותטיב מעשיך‪ ...‬‬ ‫נומהרי״א ז״ל ועוד זכר להם חסד אחר שעשה עמהם במקום נסתר שלא היו יודעים ממגו‬ ‫והא ענין בלעם מה יעץ בלק מלך מואב לגרש אותם מן העולם ומה ענה אותו בלעם בן בעור‬ ‫שאמר מה אקוב לא קבה אל ושאר העתידות מכבוש הארץ וגצחון המלכים שזכר בגבואתיו‬ ‫שהכריחו השם לברך אותו בעל כרתו כדי שיתפרסמו לעמים שישמעו וימס לבבם וא״כ‬ ‫באומרו ומה עגה אותו בלעם בן בעור כלל בו כל הברכות והעתידות שכלל בגבואותו‬ ‫ובאומרו מן השטים עד הגלגל חתר למה עגה אותו בלעם בן בעור שיעץ את בלק בזגות‬ ‫מואב בשטים ומה שאמר עד הגלגל כאלו אמר כי העליתיך מארץ מצרים עד שבאתם עד‬ ‫הגלגל שבזה כלל כל מה שאירע להם במדבר הכרתי לך כל זה למען תדע צדקות השם‬ ‫אשר עמכם שהשם יתברך באותם ימים לה רצה לגהג אותם במדת הדין ולא הביט און‬ ‫ביעקב שלא פנה אל פשעם אבל ישב תמיד בעדם על כסא רחמים לרחם עליהם ומפני זה‬ ‫בלעם לא היה יכול להרע להם וכו׳ ע״ש‪[..‬כן תחתיה תעמוד הבהרת וימס וימק בשרו ולא תתרפא‬ ‫גמצא אותה‪ .‬מהבשר המה רחמים הוא ובן הוא רחמי רשעים אכזריות הוא‪ .‬והגה הטעם כאשר הייתם קרובים‬ ‫להכגס אל הארץ אז חטאתם חטאה גדולה שהייתם כולכם בגי מות וחמלתי עליכם ובאתם‬ ‫אתהארץועזרתיאתםוכלזהעשיתיאוליתכירוהטובשעשיתילכםתהולמעןדעתצדקותד׳‪..‬ות״י הלא גבורן אתעבידא לבין ממישר שטין עד בית גלגלא‪.‬למען דעת צדקות השם‪ .‬לא חם ושלום שהקדוש ברוך הוא מתפעל‬ ‫ומ‪ .‬‬ ‫והרד״ק ז״ל עמי זכר גא ומה עגה אותו אמר שהזהרתו שלא יקלל חייבים ליה וכפר להם‬ ‫במקצת התוטאים שהמית במגפה‪ ..‬ואל זועם בכל יום כמו שאמרו חז״ל וכמה זעמו‬ ‫רגע ו‪ .‬שתושבים‬ ‫שיש בידו להרע והלא כתוב ולא אבה ה׳ אלהיך לשמוע לבלעם ויהפוך ה׳ אלהיך לך את‬ ‫הקללה לברכה כי אהבך ה׳ אלהיך שלשון ולא אבה לשמוע מכלל שאם היה שומע היו‬ ‫ישראל גיזוקים וכן מורה גם כן לשון ויהפוך את הקללה לברכה משמע שהיתה שם קללה‬ ‫והסבה השם יתברך לברכה ובל זה‪ ....‬‬ ‫ולעד״ן לבאר ענין בלעם ואילו היה כדעת מהרי״א הנזכר לעיל לא היה הקדוש ברוך הוא‬ ‫צריך להתרות את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה וכתיב ואפס את הדבר אשר אדבר‬ ‫אליך אותו תדבר גם לא היה הקדוש ברוך הוא מזהיר את ישראל שיחזיקו לו טובה עמי זכור‬ ‫גא מה יעץ בלק וכו׳ ומה עגה אותו בלעם בי מה יתן ומה יוסיף אין בם ממש ו‪ ..‬עד הגלגל‪ .‫‪118‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫רותי בעבור כבודכם וכתוב הוא ובל אשר ענה אותו שבירך אתכם ויהושע אמר בדבר בלעם‬ ‫ואציל אתכם מידו וטעם מן השטים כי לא היה בין השטים שחטאו שם ישראל ובץ הגלגל רק‬ ‫מעט דרך ומעב׳ הירדן והזכיר הגלגל כי תוא תתלת א״י‪ ..‬שהרי‬ ‫כתיב ואל זועם שחסד אל הוא הזעם אם בן בהברת תכלית אותו הזעם לעשות טובה עם‬ ‫האדם להקל מעוגותיו וליפרע ממגו בבע״ז ולא‪ ..‬הוא חסד גדול כרופא הזה אשר תותך‬ ‫מהמכה בסיכון ואילו לא היה‪ ....‬‬ .‬הפך דעת הראב״ע ומהרי״א ז״ל‪.‬מרחמים לדין חלילה אלא ודאי שאפילו אותו הכעס הוא תכלית הרחמים וה‪ ..‬‬ ‫וגראה שהקדוש ברוך הוא זועם בבל יום‪ .‬מאן דעבדין‬ ‫מן שמיא לטב עד כאן‪..

.‬כן כיוצא בזה‬ ‫היה יודע בלעם אותו הרגע והיה מקלל באותו‪ ..‬ובן‬ ‫תמצא שבלעם היה הולך‪ .......‬שהוכתתי ממגו כי רגע באפו‬ ‫שבאותו רגע שהוא אפו אבל חיים ברצוגו וברצון הוא ולא בכעס ובאותם הימים אפילו בעין‬ ‫הכעס הזה לא ש‪ ...‬לקות שילקו אמגם בלעם בל עם שלא‬ .‬לתת פתתון פה למדת הרץ לפעול על פי הכעס ההווה להזכיר עון‬ ‫לישראל‪ ..‫מיכה ו‬ ‫‪119‬‬ ‫נמצא הקדוש ברוך הוא אינו מתכעם כמו‪ ...‬דרשו בשמות בלק בא לך‪ .‬חלילה לו מכעס אבל נקרא כעם כפי‬ ‫המפורסם אלינו שנמשך פורענות‪ .‬ומגבעות אשורנו אלו[ האמהות‬ ‫אשורגו שזה השורש מהיחס ומהמעלה תבות אבות מסייעתם וצדקתם עומדת לעד ואמר‬ ‫עמי בלשון חבה זכור גא מה יעץ בלק מלך מואב כמו שאמרו חז״ל אלו אין כחם אלא במשה‬ ‫שאין בתו אלא בפיו תהו מה יעץ עצה לעקור את הכל ולהיות רצץ בלעם לכלות יותר מבלק‬ ‫וכמו שהביא רש״י ז״ל שבלק אמר ואגרשגו מן הארץ ובלעם אמר וגרשתיו סתם מן העולם‬ ‫הזה ומן העולם הבא וכן‪ .‬‬ ‫]למשחית[ להשחית ואפילו בגתיגת רשות תזאת היא לתכלית וטוב בי זה הכלל כל מן דעביד‬ ‫מן שמיא לטב תה שאמרו תז״ל שלא כעסתי בל אותם הימים רצונו לומר שה‪ .‬לחטוא בו כדי להצליח‪ ..‬האמת אין כאן כעם אלא רצון הוא מה שאמר דוד עליו‬ ‫השלום כי רגע באפו שאם‪ .......‬להיות זועם‬ ‫בכל יום ולתכלית טוב וגם שאיגו מתפעל בו בבן אדם‪ .‬הכעס תהיה בתת הקדוש ברוך הוא רשות לאפו תעמו לחרות אפו ואז גיתן רשות‪.‬שעל ידי כן יתול הכעס בו באותו רגע של זעם השם שבן הוא‪ ...‬‬ ‫ולזה אמרו תז״ל במסכת ראש השגה שהיתיד אל יתפלל בתלתא שעי)קיימתא( ]קמייתא[‬ ‫יתידי בי אז עת זעמו הגזבר ויקגטרו את תפלתו של יתיר תו סתירה למה שרצה מהרי״א ז״ל‬ ‫להלום עגץ הבעם בישיבת על כסא רץ ולא יתכן שהרי בראש השגה יושב הוא על כסא דץ‬ ‫ומזרה בעיגיו כל רע ואין הדבר תלוי אלא במה שזכרתי לע״ד‪...‬זעמו רגע אותו הרגע בעצמו חיים ברצונו באופן שאין שם‬ ‫כעס‪ ..‬ומהרי״א שקי״ל דורו היו חושבים‬ ‫שהיה בת בפיו ואשר[ ואשר יאור יואר בי לפי האמת אין הדבר תלוי בפיו לבדו בי אם‬ ‫בהצטרפות זכרון מעשה רע לאותו אשר יואר באמור ואפילו גאמר שהיה מאורר ואפילו‬ ‫שאיגו מביר והיה מצלית בו באותו רגע היה זה להיותו עת זעם שקבעו השם יתברך לעורר‬ ‫בו כותות הדיגים ובמשתית אף ותימת ולתועלת העולם כגזבר לעיל לשיעור אותו‬ ‫ההתעוררות מהמשחית הגז׳ גיתן כה מה למשתיתים להרע למי שיש בו צד גדגוד עבירה‬ ‫ואדם אץ צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ולזה )יצליח( ]הצליח[ בלעם‪] ...‬לאור[‬ ‫המואר בפיו ברגע ההוא להיותו רגע אפו יתברך כגזכר לעיל עם היותו לתכלית טוב כאמור‪...‬הדבר תלוי בקללתו לבד אבל היה תלוי‬ ‫בהזכירו אמה עץ ו‪ ....‬זעם ה׳ כי מראש‬ ‫צורים והם אברהם יצחק ויעקב משם אגי רואה התתלתם מתרת כי אין קורץ אבות אלא‬ ‫לשלשה המכרים ולא לזולתם והם שלימים וגם כן‪] .‬לא לתת פתתון פת לבלעם ולא לשטן לקטרג תה כי השטן מקטרג‪ .‬‬ ‫ולזה אמר למען דעת צדקות ת׳ שבטל אותו הכעס כמדובר כן לטובתו של עולם וקיומו‬ ‫ובל אותם הימים לא רצה השם יתברך לתת מקום לאותו כעס כדי שלא ימשך להם גזק והוא‬ ‫מה שאמר בלעם מה אזעום לא זעם ה׳ ואף על פי שיש מקום לזעום ולעורר עליהם דין ואף‬ ‫על פי שלא זעם ה׳ כל שבן אם היה זועם והוא מצד שרשו תרח וביוצא אשר עבדו אלילים‬ ‫ככתוב בעבר הגהר ישבו אבותיכם מעולם תרח וכו׳ הגה זה לא תיקם כיון‪ .

.‬אם אוכל להקריב לו פרים רבים בי רצוגו באלפים רבים ושמן לקרבן רבבות‬ ‫גחלים או אם ירצה אתן לו בגי בכורי במקום פשעי שיסלח לי והטעם שאקריבגו לפגיו שאין‬ ‫לי במה אתרצה בי אם בבהמות או בבני פרי בטגי בעבור חטאת גפשי במו ויעבד ישראל‬ ‫באשה‪ .‬הירצה‪ ...‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל והוסיף במה אקדם ד׳ ]אם יאמר אתד מכם באתו מנתת אקדם את ד׳ שירצה‬ ‫בה ובמה אכף לו[ אכף לאלהי מרום‪ ...‬הגיד לך אדם מה טוב‬ ‫ומה ה׳ דורש ממך בי אמ עשות משפט וכו׳ רש״י ז״ל ארץ לאלהי מרום אהיה כפוף‪ .‬ובבר זכר למהרי״א ז״ל‬ ‫בענץ מן השיטים שהוא רמז לזנות אל בנות מואב דחק בחםרץ וא״ו ואץ צורך‪.‬למגחות‪ ..‬‬ ‫ואולי היתה עצת בלעם שיפרשו אהלים בגות מואב מן השיטים עד הגלגל שכל התחום‬ ‫הזה יהיה מלא אהלים כדי להכשיל את ישראל‪ .‬הגיד‪ ..‬קרבן לפשעי‪ .‬נחלי‬ ‫שמן‪ .‬אכף לאלהי מרום שנתרומם בר‪ .‬‬ ‫במה אקדם ה׳ איכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה‪.‬ואם כל אחד מכם יאמר במה אתרצה אל אלהי שעשה עם אבותי זה‬ ‫החסד תהו במה הטעם אקדם ומלת אכף מפעלי הכפל כדרך אשתחוה במגהג המביא מנחה‬ ‫לאדוגיו‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל במה‪ .‬האתן בכורי‪ ..‫‪120‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫יהיה זכר הברון לעם‪ ...‬הגיד זאת היא תשובת הגביא כבה הגיד לך אתה האדם האומר במה אקדם ה׳ מה‬ ‫טוב בעיגיו שתעשה והוא איגו מבקש אילים ולא בגך רק עשות משפט ואהבת חסד שלא‬ ‫תעשה עול בעמיתך ולא תוננו בדיבור או בהון רק תעשה חסד עמו בכל יכולתך והצנע לבת‬ ‫עם השם לבדו שתלך בדרכיו בתם לבב הפך קושי עורף‪ ...‬מענה מועיל לבלק להוציא כוונתו מן הבה‪ .‬ז״ל שבלעם‬ ‫נתן עיצה והלך לקבל שברו ונהרג על ידי פנחס‪ ..‬‬ ‫עשות משפט והצגע לבת‪ .‬עד כאן‪.‬האקדמנו בעולות ויהיו העולות בעגלים בני שנה טובים‬ ‫ונבחרים‪ .‬זכר הנבחרים במץ הבשר לאבל ואמר עוד שמא ירצה ברוב המנחה והוא‬ .‬בטל כח‬ ‫הדין ההוא והכעס כדי לבטלו ובזה טוב תואר זה על אלהי מרום‪ ..‬הירצה‪ .‬ונדמו במה שאמרו שמה ענה אותו בלעם‬ ‫בן בעור מן השטים‪ ..‬להלוך עם[ בלק‪ ..‬ותפייסגי בדברים בעלמא שתאמר עגץ זה במה אקדם ה׳ על כל‬ ‫הטובה הזאת אשר לא נתכעס כל הימים ההם‪ .‬זאת ועוד מן השטים שהוא נתן עיצת זנות בנות מואב‪ ..‬לא‬ ‫כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם אדם מבייש את תבירו ובא לפייסו ואומר לו איני‬ ‫מתרצה לך עד שיבאו פלוני ופלוני שביזיתני לפניהם אבל הקדוש ברוך הוא אינו חפץ אלא‬ ‫שישוב אליו בינו לבין עצמו‪ ..‬ענה לו בלעם לא כתוב כי מאן ת׳ לתתי להלוך והוא האמת אבל‪.‬אבל אמר וענה אותו‬ ‫לתתי להלוך עמכם‪ ...‬הוי צגוע למיהך בדתלתא ד״ה דאלהך‪ .‬השם יתברך לך אדם מה טוב לך לעשות‪...‬דבר אחר והצגע לבת‪ .‬ואמר עמי זכר גא מה יעץ בלק וכו׳ ותכלית‬ ‫הזכירה הזו איגה אלא כדי‪ .‬להפציר וללכת תה שאמר ומה ענה אותו בלעם בן‬ ‫בעור שלא ענהו איני הולך בלל או מאן השם לתיתי‪1..‬‬ ‫להלוך עמכם הא עם זולתכם יתרצה‪ .‬עד באן‪.‬הירצה ה׳ באלפי‬ ‫אלים ברבבות נהלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני תטאת נפשי‪ ...‬באן בפסוק זה האקדמנו‬ ‫בעולות בנגד עולות שהעלה בלק ושבעה מזבתות ערבתי ואעל פר ואיל במזבח שבסמוך‬ ‫בפסוק במה אקדם ארחיב בזה אבאר הבנה אחרת שיהיה דברי בלעם הרשע מקושר עם ומה‬ ‫ענה אותו בלעם בן בעור וכו׳ למען דעת צדקות ה׳ שהרי ענה בלעם הרשע ואמר במה אקדם‬ ‫ה׳ וכו׳ ה׳ עיין בסמוך‪..

סןהשםיסשחסאהס‬ ‫חחוטאיש שחט״‬ ‫כליה ובפר לכס‬ ‫חייבין‬ ‫שם‬ ‫‪.):>11‬נ״ל^‪..‬או שמא לא יתרצה במגחות ובהמות אלא במי שהוא חביב עלי מבגי‬ ‫והוא בכורי שאתננו לו למגחה בעבור פשעי שיבפרגו לי בהעלותי בני בכורי וכפל העגיין‬ ‫במלות שונות‪ .‬זכר הגבחדים‬ ‫בסין חבשר לאכול ואמר עוד שםא ירעה ברוב הסגחה והוא מה‬ ‫‪.‬חכרנםכ. i .‬או שמא לא ירע ‪.‬וכי‬ ‫אכוא לשניז נטילות מן הטגלים כני שנתה שהם היותר טובים ונבהלים וכאלו יאמרו וכי צלין הוא לתקרוכות וכי תוטלת יש לו‬ ‫בהס‪) :‬ו( הירעה‪ .‬אם‬ ‫אוכל להקריכ לי פרים רכים כי רצוני באלפים רבים ושמן‬ ‫‪ .‬זהו מענה על השאלה אמר אין הפעי בעולות כי אש געשות‬ ‫ל‬ ‫א ת ה‬ ‫ק ד ס‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫א כ ף ל ו‬ ‫ה א ק ד ס נ ו‬ ‫‪ 3‬ע ו ל ו ת‬ ‫‪n‬‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב א ל ! ‪ 1‬י‬ ‫א ל י ס נ ר ב נ ו ת‬ ‫ע ם‬ ‫ן ז ה‬ ‫ל‬ ‫ד ‪ 1‬פ ל ג ח כ ס ו‬ ‫י‬ ‫מ צ ו ד ת צי?‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫י י י‬ ‫‪n‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫)ו( אקדם‪ .‬תלמה‪:‬יב^אקדםיהוה‬ ‫אבףלאלהי מרום האקךמנו כעולות ו‪328.855‬‬ ‫‪3‬פ<טי‪ :‬״ הגיד לןז אךסמר־טובומד׳־ ‪ -‬י ^ ל מ מ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫חיא‬ ‫טכ‬ ‫נ»נ &זים‪ .‬אכיא לסניו וכן לא יקדמנה מגן)ישמיה ל״ז(‪ :‬אכף.‬אם יאמר אחד מכס באיוו מג חח‬ ‫‪..‬למ«״ז‪:‬הא״‬ ‫״‬ ‫חייתי ראוי להקריב לו בכורי בשביל פשעי)פרי כ‪0‬גי(‪):‬ח( הגיד‬ ‫כ מ ר י ‪ .‬פקדה שמר <‪» : r‬ה ם‪1‬נ‪.‬וכל זאת לא עלתה לו‪ :‬למען דעת‬ ‫־י״א״־ליש־ ‪ « * « . .‬זאת היא תשובת הנביא ככה‬ ‫הירק ביבשת ג לםען דעת גדנץההשס‪ .‬וכיילצה ה׳ בכמה אלפי אילים לקרבנות ובלבבות נמלי שמן לצקת טל המנחות‪ :‬האתן‪ .‬ואם כל אהד מכם‬ ‫זה י‪-‬חיוי״‬ ‫חביתיי ‪-it‬‬ ‫יאייי־ ‪«1‬י• ו‪/‬תי‪>-‬ד ‪ ^ to‬ד « ‪ .‬שרשו כפוף והוא מבגין נפעל‪ «< :‬הירזה‪ .‬‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ל ‪ 3‬םה‬ ‫מ ד ‪ 9 9 1‬ח‬ ‫מ ה‬ ‫לי ת‬ ‫נ י ר כ ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫למען לעת צלקות ה ׳ ‪) :‬ו( ב מ ה ‪ .‬וכי אתן צי בכורי לקלק ט׳ל‬ ‫כי מחל טכטי וכי אתן סלי כטני מיתר כני טל כי כטל הטיות נטשי וכאלו ישאלו אם כן מהו הגמול שאטהה לו‪) :‬וז( הניד לך‬ ‫כ ל ו וקר‬ ‫מה שאמר באלפי אלים ברבבות גחלי שמן ויהיה דרך הפלגה כמו גהרי גחלי דבש וחמאה‪.‬״ « ‪.‬י ‪SR‬‬ ‫מנגלים ע י ענה‪ :‬׳ הלךצה ‪:‬הוי׳ ‪& "£5‬‬ ‫באלפי אילים ?רבבות ^חלי־־שמן ‪ % .‬‬ ‫וחייהם ״‬ ‫‪.‬הגיד לך אדם מה טוב‪ .‬ביגה ‪ PUS os‬גד •‬ ‫רש״י‬ ‫םהר״י ק ר א‬ ‫ה׳)כמלבר כ״ג( שלא כמסתי כל אות! הימים‪ :‬םז ה ש ט י ם ‪.‬‬ ‫^ ‪.‫‪121‬‬ ‫מי‬ ‫כ ה‬ ‫תרגום‬ ‫ן‬ ‫^ ״ ?‪SS‬‬ ‫בךבעור מךל^טים עדד־גלגל למען‬ ‫דעתצךר‪1.‬פרי בטני השעם כסיל‬ ‫‬‫‪ « v».‬הכל זכור ספי הקבלי‬ ‫וספי הורה משח למען שתדע עינך‪ /‬דד שעשה עמך ותםיב‬ ‫^ ג נ י ח ™ ״ ™ ג יןםסישי״םיןעד‪.‬ומה השיב לו כלמס מה אזמזם לא זסם‬ ‫כטיפה והמפה‪ (!):‬חירעה‪.‬פי׳ ויהיו העולות עגלים בגי שנח טובים וגבחריס ‪:‬‬ ‫אכף‪ .‬ר׳׳ל זכור הסוכה שמשה לכם‬ ‫מן השטים מר שהביא אתכם לגלגל והוא כקצה טכל הירדן המסרגי‬ ‫נכאומל טס כי טכדסש בשטים לבטל פטור מ־מ לא רפו ידיו מכם פד שהביא אתכם אל הארז‪ :‬למען דעת ‪ .‬‬ ‫‪£‬‬ ‫הנל י‪.‬נ״‬ ‫י‬ ‫גלגלא‪< :‬ו> כסה אקדם ה ‪ . 1‬ד ^‬ ‫האתן בכורי פ ^ י פ ל ל מ י מאי^‪5 J .‬‬ ‫יקלקלו עסחם ותוכל להם‪ .‬שלא »״״‪.» r 1‬״ ‪ -‬ייי? * ר ו מ‬ ‫החסל‬ ‫יחמר כמה חתרצה חנ חנהי שעשה עם‬ ‫וזהי הפעם כמה אקלם ומלח אכף מפעלי הכפל כדרך‬ ‫אשתחוה כמנהג המכיא מנחה לאלוניו‪) :‬ז( ה י ר צ ה ‪ .‬־יה־פ‪(.‬‬ ‫׳ ‪^ .‬כל הטובה הזאת פשה‬ ‫פמכם למטן הדטו צדקית ה'שמושה להניס משורת כדין‪) :‬ו( בסח אקדם ח'‪ .‬הקלוש ברון היא לך‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫אהכם‪:‬טןהשטיםועדהנלנל‪.‬־״י‪.‬‬ ‫במגחותובהמית אלא במי שחביב עלי מבגיוהוא בכורי שאתנני‬ ‫לו למנחה בעבור פשעי שיכפדגו לי בהעלותי אותו לפגיו וכפל‬ ‫הענין במלות שונות ואמר פרי בפגי חטאת גס־שי כלומר אם אחן טרי בטגי בעבור חטאה גפשי‪ .‬״ימי‬ ‫הקכיה ואומ׳ באמה דורזן גקדס לענוד לפגי הקכ׳יה‪ :‬אכף‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫‪4‬‬ ‫»‬ ‫מכס עד הכאתי אתכם לגלגל וככשתי לפניכם שם את ה א ר ן‬ ‫)ו(אנף‪6 . מלי הזמם‪ :‬ומה ענה וגוי‪ .‬‬ ‫בסקעח ‪.‬זה מענה אל‬ ‫השאלה וכהראב״ע אין חפצי בעולות ומנחות כי אם עשות משפט כולל כל מה שבין אדם‬ ‫לחבירו כאונאת ממון ודברים כדכתיב את משפטי תעשו וכו׳ וכתיב בתריה ערות אביך וכו׳‬ .‬‬ ‫א‬ ‫ובעגלים‪ .‬‬ ‫האתן בכורי פשעי‪ .» .‬קרכן לפשעי‪) :‬ח( ה ג י ד ‪ .‬‬ ‫^‬ ‫גחריגהלי דבש וממאה‪ :‬האתן בבודי פשעי‪.‬הוא מאפל הנביא כשה ישלאל לומל מה גאטתהלכפ‬ ‫טובה טשיה טעדי וכמה אתלצה לכיא לסני ה׳ וכמה אהיה כפוף ומיכנע לאלהי טרום ל״ל מהו התשורה שאביא לו‪ :‬האקדשנו‪ .‬‬ ‫ובי ת ברבבות ישרת כמכור שנים חחריו וככה הוא החתן‬ ‫כמרי בפשעי פרי כפני כעבור חפאת נפשי כמו ויעבל‬ ‫ישראל באשה‪) :‬ח( ה ג י ד ‪ .‬״״״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ i‬׳_‬ ‫לקרבן רבבוח נחלים או אם ארצה אתן לו בכורי כעביר‬ ‫פשעי שיסלח לי והפעם שאקריבני לפניו שאין לי במה‬ ‫אתרצה כי אם בבהמות אי בבני‪ .‬ואמר פרי בטני חטאת נפשי בלומר אם אתן לו פרי בטני בעבור תטאת נפשי‬ ‫ות״י בפרי בטני חביב מעי כלומר האהוב והחביב שבבגי‪ .‬והרגם יוגחןפרי בטני חביב‬ ‫מעי כלומר האהוב והחביב שבבני‪< :‬חו הניד לך אדם מה טוב‪ .‬מצי רצוי‪ :‬ברבבוה‪.‬רכבה הוא פשרת ס׳ )כמלכר כ״נ(‪ :‬סן השטים ‪ .

‬פרי בטגי שאיגו חשוב בל בך בבן הבכור אתגגו כפרה על תטאת‬ ‫גפשי שהוא‪] .‬ז״ל‪ ..‬ויש מפרשים האתן בכורי להקריבו עולה הגה הוא פשע ועץ פלילי ואין ראוי אם כן‬ ‫לעשותו ובן אם אתן פרי בטני לקרבן יהיה תטאת גפשי שלא בחר השם יתברך על אלה‬ ‫להעמיס על עמו ומפגי זה השיב‪ .‬לדעתם ובשם החכם הש׳‬ ‫כמהר״ר‪ .‬גם רמז והצנע לבת שלא תעיז פניך מה למעלה מה למטה ולספר בשרשי האמונות‬ ‫ברשעי הפילוסופים אלא האמן בתמימות)ותמימות(!וצניעות! תלך עם אלהיך עד כאן‪.‬‬ ‫ולעד״ן שאמר למעלה עגץ בלעם תה הויכוח גם כן מדברי בלעם שהיה בלעם‬ ‫םגיגורן של אומות העולם והיה מיצר איך איגו יכול לקלל את ישראל והגה ערך לו‬ ‫בלק שבעה מזבתות והעלה עליהם עולות פר ואיל במזבח ולא שוה לו כי לא קבה‬ ‫אל ולא זעם ה׳ והזה שאמר במה אקדם ה׳ עד שיע‪ .‬ןבעיגיו[)מה טוב( ומה השם דורש ממך והוא הצגע לבת עם אלהיך‬ ‫כמאמר שמואל הנביא)הלא( נהנה[ שמוע מזבח טוב ובמו שהטוב הוא במצות המעשיות‬ ‫עשית משפט תהו במה שבין אדם לתברו כמו נזק וממץ וגזק גופו וגם כן אהבת חסד וצריך‬ ‫להכנס לפנים משורת הדין ובענין האמונות ותצנע לבת עם אלהיך רצונו לומר שבלבבך‬ ‫ובנפשך שהוא הנסתר והצנע שלא יראהו אדם שם תלך עם אלהיך דבק באמונתו ולא בנגלה‬ ‫בלבד‪ ..‬עקידת האיל שהעלה‬ ...‬ורז״ל אמרו עשות משפט אלו הדיגים ואהבת‬ ‫תסד זו)מ(גמילות חסדים והצגע לכת זו הוצאת המת והכגסת כלה הרי דברים קל ותומר ומה‬ ‫דברים שאין דרכם לעשותם בצגעה אמרה תורה והצגע לכת דברים שדרכם לעשותם‬ ‫בצגעה על אתת כמה ובמה עד באן‬ ‫ומהרי״א ז״ל לפי שהשמ יתברך אמר עוד בי אמר הגביא מעגה בשם ישראל במה אקדם ה׳‬ ‫במה אתרצה אליו ואכף ושאשתחוה ואהיה כפוף לפגיו כמגהג המביא מנתה לאדוגיו‬ ‫האקדמגו בעולות כגזבר לעיל או אם לא ירצה בקרבן בבהמות האתן בגי בכורי התשוב יותר‬ ‫תתת פשעי שהוא חמור‪ ..‬דברי אכף לאלהי מרום‬ ‫האקדמגו בעולות הלא כבר ערכתי שבעה מזבחות ולא עלה בידי בלום הירצה ה׳‬ ‫אם תאמרו שהקדוש ברוך הוא מרוצה עמהם מצד זכות‪ ...‬בזה הלא הלואי יספיק לפשעי ופרי בטני הפשוט הלואי יספיק לתטאת נפשי‬ ‫ולשאר פשעמים מה‪ .‬‬ ‫ובבלי תמדה פירשתי דרבי היש מפרשים שהביא מהרי״א ז״ל‪ ..‬היות קטן[ מפשע בי חטאת הוא השוגג ופשע הוא המרד‪ .‬הטוב דבר גדול וחמור זה שאמר הגיד‬ ‫לך אדם מה טוב במו מה רב טובך אמגם לפי האמת הקדוש ברוך הוא מסתפק הוא מהאדם‬ ‫בדבר קל הלא הוא עשות משפט וכר‪..‫‪122‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫ואהבת חסד הוא גמילות חסדים ויעשה חסד עם הראוי לו והצנע לכת עם אלהיך הוא יחוד‬ ‫השם ואלהותו ואהבתו בבל לבב ובכל גפש ואמר והצגע כי הדבר הזה מסור בלב והוא דבר‬ ‫בצגיעות וי״ת והוי צגוע למיהך בדתלתא דה׳‪ .‬נהגביא על[ דברי העם ואמר הגיד לך אדם מה טוב כלומר‬ ‫אתה בן אדם הגה דבריך טובים וגכוחים כפי השכל שהזבחים והקרבגות יעשו מהבגים‬ ‫והבגות לרצות לבוראך אבל הקדוש ברוך הוא הגיד לך בן אדם ‪1‬מה טוב ר״ל מהו[ המעשה‬ ‫הטוב)לך לעשות(‪ ....‬ואמר על זה להודיע‬ ‫עבד הסכל המורד באדוגיו וכפוי בטובתו אפילו יתן בל הון ביתו ובגיו אץ ראוי שיקובלו ובת‬ ‫יבתו לו‪ .‬אעשה בי רבו מספר וכן תטאת נפשי האם יש ספק בשם למחול רבו‬ ‫הפשעים והעוגות ולזה בא דברי הגביא ואמר הגיד לך אדם זה שאמר במה אקדם ה׳ ובו׳‬ ‫האתן בכורי וכו׳ הגה בדבריו אלה הורה בהם היות‪ .

....‫מיכה ו‬ ‫‪123‬‬ ‫אברהם‪ .‬הבת תמורת תטאת נפשי שאני רוצה לכלות הקטנים‬ ‫עם הגדולים שכן היה נאומח לומר בלם אלא שהקדוש ברוך הוא הפך לברכה‬ ‫וגעשית תיבת כלם למלך ותרועת מלך בו‪ .‬האתן רצונו לומר אם רוצה הוא יתברך שאתן‬ ‫הנה הייתי נותן בני בכורי שהיה לו לבלק‪ .....‬לזה אמר הירצה ה׳ אם רוצה הוא הנה אקדם פניו באלפי אלים ומהו איל‬ ‫אחר שהקריב אביהם אברהם ובזה מובן בי״ת באלפי אילים די שיאמר הירצה ה׳‬ ‫אלפי אלים אבל לפי זה שהירצה הוא לשון שאלה ותהיה שאמר אם הייתי יודע‬ ‫שירצה ה׳ איל אחר באלפי אלים הייתי מקד‪ ..‬שבאת לכלות ישראל ואתה אוהב להרע והשם יתברך תפץ באהבת‬ ‫הסד והצגע לכת עם אלהיך ואתה העזת אפך בו שאמר לך לא תלך עמהם לא תאור‬ ‫את העם כי ברוך הוא והפצרת בו וחוצפא כלפי שמיא מהגיא שהרי אמר לך קום לך‬ ‫אתם עד כאן הוא מה שלמדתי מיסוד דברי תז״ל שאמרו בפסוק כי מי בשתק יערוך‬ ‫לה׳ ידמה לה׳ בבגי אלים בלעם סגיגוח של אומות העולם‪..‬ובן אם רוצה הוא במנחה בלולה‬ ‫בשמן הייתי מקריב ומקדם פניו ברבבות נתלי שמן ואם תאמרו שאהבת אברהם הוא‬ ‫לפי שהעלה בנו להעלותו עולה‪ .‬‬ ‫ש מ א תאמר אם תלוקת הקדימה חלוקה זו בטלה בתר לך דרך אתרת בהקריב‬ ‫קרבנות ברבוי וחשיבות על זה אמר הירצה ה׳ באלפי אלים בלומר בהם עצמם מצד‬ ‫עצמם חס ושלום הלא אינו רוצה בהם מצד עצמם אלא מצד התעוררות שמתעורר‬ ‫האדם ונכנע הוא מתוך המשפטים שעושים בקרבנות והניתותים שמנתחים אותו‬ ‫הפשט וניתוח וכליל לאישים וכמו שהרתבתי בכלי תמדה בסדר ויקרא וסדר צו‬ ‫וכמ״ש הרב בע״י הלא שמוע מזבח טוב בלומר הטוב הנמשך מהזבח הוא השמוע‬ ......‬‬ ‫ולעד״ן מה שזכרתי קצתו בבלי תמדה ועתה ארתיבו יותר והוא בי הגביא יספר‬ ‫דברי ישראל עם ה׳ אשר הוכיחו ואמר שמעו‪ ....‬ואמר עמי זכור גא מה יעץ בלק וכו׳‬ ‫ועתה משיב ואומר במה אקדם ה׳ על דרך מי הקדימני ואשלם‪ .‬במזלם שאוכל‬ ‫לקדם‪ ..‬שום טוביות וממשות בדבריו שהגיד ואם כן ואמר‬ ‫ומה ה׳ דורש ממך הלא עשות משפט ואהבת תםד וכר ואתה בלעם לא אהבת משפט‬ ‫כי מה פשע‪ .‬בן בכור כנז״ל בדברי חז״ל שאכתוב‬ ‫בםמוך והייתי מוותר בבן הבכור תמורת נפשי זה שאני רוצה לעקור אומה שלימה‬ ‫והייתי מוסיף לתת פרי בטני‪ ..‬הגביא מדבר עם השם יתברך ואומר הגיד‬ ‫לך אדם זה מה לשץ מה אגוש כי תזכרגו כלומר כל מה שהגיד לך אדם בליעל זה‬ ‫בלעם מה טוביות יש בכל הגדת‪ .‬את השם יתברך שהרי הוא מקדים טובת לבל אם מל אדם בנו כבר קדמה‬ ‫לו נתינת הבן ובן בקביעת מזתה קדמה לו נתינת הבית וקבע בו מזתה וכן ביוצא בבל‬ ‫הפרטים מקדים תה שאמר במה אקדם ה׳ ואמר אכף לאלהי מרום אמר דרך צתות‬ ‫מה יתן לך ומה יוסיף לך כפופתי לפני הקדוש ברוך הוא שהוא רם ונשא בעניץ יתוש‬ ‫אחד שיבוף קומתו לפני בן ענק ויותר על אתת כמה וכמה זה שאמרר אכף לאלהי‬ ‫מרום מה תועלת בכפיפות והרי מרום רם ונשא מאד ולפי שהמקדם פני שר בתשורה‬ ‫סמך אל מאמר במה אקדמיה׳ מאמר אכף לאלהי מרום כי שמא תאמר בעגלים קודם‬ ‫שתאכל מהם הקריבם לה׳ והרי זו טענה היא כי הרי בני שנה הם שנתנם לי הקדוש‬ ‫ברוך הוא והקדימני‪.

_ _ 1‬״ ' " ‪ *_1.‬ר ק וכתיב אחריו ע ח ת אביך וערות אמך תי׳‪ :‬ואהבת ה ס ד ‪ . wra crat‬עקיים מ׳׳נ סיל ‪ :‬וכ‪ »1‬לנס ‪» .‬הוא‬ ‫תעשה •מסד ע מ ו בכל יכולתך והצנע לכתך ע ם השם צבדו נמילות חסדים ויעשה יוהד סן הראוי ל ו ‪ :‬ו ח מ ע ל ס ת עם‬ ‫אלחיך‪ ..‬יא יש חושיה וכן ואני תסל׳יאגי איש תפלה אסר הנביא בשאג י קורא דבריך בתוך העיר סי שהוא איש חכסח‬ ‫מ י ה ם הוא לבדו יראה בתוך לבבו אח שמך ועכבר וכי ראוי לחכנע מפניי כשהנביא מזכיר שמו ומזכיר אה דברו ושאר האנשים‬ ‫לא יחושו והוא איש חושיה אומר לתש‪ :‬שמעו מ מ ה ‪ .‬ח מ ם יונתן‬ ‫‪•5‬‬ ‫י י‬ ‫הויצנועלמיהך ב ל מ ל ח א י א ל ה ו •‬ ‫לא כ מ ל ת הקלוש ברוך הוא מ ל ת בשר ו ל ס א ל ם מבייש א ת ‪n‬׳ אלחיך »יאל מ ס ך כי * ם ‪ $‬ר א ה את זד אלהיך לל‪3‬ת‬ ‫חבידו ובא לפייסו ואמר צו איני מתרצה לך פ ד שיבוא פלוני בדרכיו‪ ) :‬ם ( קול ‪n‬׳ לעיר יקרא ‪ .‬מנין סופנס‬ ‫מ צ ו ד ת דוד‬ ‫א ד ם ‪ . Z‬‬ ‫ודברים אחדים נ ם העריות בכלל שנאמד א ת םשפפי תעשו‬ ‫־ ‪ .עלכת‪#‬ו‬ ‫‪ gR?RSS‬אלד׳יך ‪ :‬של ‪:‬וזה לעיר לקרא‬ ‫‪ 5‬י ‪ %‬מ ) ‪ ! n w‬ח ד י ‪? w w‬מר‪ .‬ק׳דה =»־ מג ‪:‬‬ ‫‪ W #9‬ל ‪ $‬א ו ^ ל ט ^ ג א‬ ‫רעיי‬ ‫יעדה‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫לך אדם ס ח » ב ‪ .Ip:‬רולט ממןל כי א כ י ל ו ת‬ ‫״«• ‪ %w‬מש^טואהבת דטד והצ..‬ליל ואיש חושיה כפו ואני ספלה)תהליס‬ ‫קיש( והל*י איש ספלה וסושיה היא סמן מכמס התולה והוא סל׳‬ ‫יש כי ישנה לפ‪1‬לם ולא םשוכ לאין כיסר הדברים וכן יצפון לישרים‬ ‫ס ‪ 0‬י ס )משלי כי(‪ :‬יראה‪ .‬״ ‪ .‬‬ ‫ר״ל אץ שוס דבל כיא לעשות משסס ולאהוב את הצדק וללכת פ ס‬ ‫אלסיד כדלכי מצוסיו בצנפס לא בסלסוס לכ ולהסייסל‪) :‬ס( סול‬ ‫‪n‬׳ לעיר יקרא‪ ..‬ח ס ר א ס כמו ואני תפלה ויראה בלב זה השם הועאת ה מ ה וחכגסת כלה חדי דבייש קיו ומדו דברים שאין דרכן‬ ‫‪T^r^™^ST^^^l‬‬ ‫הנזכר ויפת ב מ ע ה על א ח ת כ ס ח ™‬ ‫השם‬ ‫ובמח‪ >t<:‬קול ה׳^ ‪i‬לעיר יקרא‪ ..‬‬ ‫עצמם‬ ‫ואילו א מ ר‬ ‫באלפי אלים ברבבות‪ .‬״ ‪ ..‬כםשםעו‬ ‫תהו ה ב ל ‪ :‬ש מ ע ו מ ט ה ‪ . ' 1‬״ י ׳_‪i1‬״ ״‪1‬‬‫» ו ע לחלכא בדהלתא ד ח י ‪ .‬וי״מ לעיר כמו להעיד כלומר להעיר איתש לו!שמנוע‬ ‫והישיח יראה שמך‪.‬‬ ‫ף‪:‬‬ ‫‪..‬ו ת י ל סי• כי עשית ‪ a m‬אלו‬ ‫שהזכיר שתעשה משפם החל להוכיח ישראל מל ש י‬ ‫עושים משפפ כמשקצ כ מ ל ה וממם צמיר שומרון או צירושצם‪ :‬הדינים אתבת הסדזו גמילות חסדים והעגע לבו! עם אלהיך ‪m‬‬ ‫י ת ו ש י ה ‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪A‬‬ ‫ך‬ ‫ש ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫ת‬ ‫ב ‪3‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ך ק ש‬ ‫) ‪ ( p‬ק‬ ‫ע ו ר‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ ס‬ ‫‪r J‬‬ ‫‪A‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ח מ ר כ י ה ״ ח ת ח ח י ו ״ ל ו ה ס ע ם כ י תזשיהינמדויראי השם הוא דבר הנביא כי בשש ה׳ הוא מתנבא‪ :‬לעיר‪ .‬׳באלו הנביא משיב אסה כן ארס הגה מאז הגי־ לן ה׳ מס‬ ‫סוב בעיניו ומהו הוא הדכל אשל הוא הלש ושיאל מ מ ן ‪ :‬כי א ם ‪.‬וחאומית ‪n‬ם מ פ ת ה ט ו » ל‬ ‫ז ת ו ש י ת י ר א ה ש מ ך ‪ .‬מי‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ה י א ‪ .‬חוא יזיד האל ית׳ וומעתו בכל לבבו ו ב כ ל מ « ו א ם ד‬ ‫‪.‬הה ה מ י ס ‪) :‬מ( והצנע‪ .‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪.‬נןל ו ד‬ ‫‬‫תישיה״ ‪-‬י ‪-‬ר א ה ו י ד ע ו‬ ‫הקורא ‪.‬״ ״ יי‬ ‫״‪1‬‬ ‫שצא ת ע * ה עוצ ב ע מ י ת י וצא תוננו בדיבור או בהק‪ .‬ובס *אמר שגמי‬ ‫‪rao‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫עצמם מצד‬ ‫שישמע‬ ‫התעוררות‬ ‫שמנתתים‬ ‫ויקרא‬ ‫ע צ מ ם ח ס ו ש ל ו ם ה ל א איגו ר ו צ ה ב ה ם מ צ ד‬ ‫ש מ ת ע ו ר ר ה א ד ם ונכנע ה ו א מתוך המשפטים שעושים בקרבגות והניתוחים‬ ‫אותו‬ ‫הפשט‬ ‫וניתוח‬ ‫וכליל‬ ‫לאישים‬ ‫וכמו‬ ‫שהרתבתי‬ ‫בכלי‬ ‫תמדה‬ ‫בסדר‬ ‫ו ס ד ר צ ו וכמ״ש ה ר ב ב ע ״ י ) ה ל א ( נהנה[ ש מ ו ע מ ז ב ח ט ו ב כ ל ו מ ר ה ט ו ב ה נ מ ש ך‬ ‫מהזבת‬ ‫הוא‬ ‫מהזבת‬ ‫ל א מצד עצמו כמו‬ ‫הרצון‬ ‫עצמם אלא‬ ‫מצד‬ ‫השמוע שישמע‬ ‫האלהי בהם מצד‬ ‫ה א ד ם מכאן ואילך א ל ה ש ם יתברך זהו הטוב הנמשך‬ ‫ש נ ת ב א ר שם‪.‬הקביח םכדיו »ל עיר‬ ‫& ‪T W‬‬ ‫‪5‬ופלוני שביזתני ל פ נ י ה ם ‪ ..‬חקב״ת « ‪ T‬לך דבר ח « » לד םכל ק ד מ ו ת‬ ‫א ל ם מ ה ס ו ב לך לעשות‪ :‬ו ה צ נ ע ל כ ת ‪ .‬‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫אלפים‪ :‬פדי בפני‪ .‬מלשון לאיס‪ :‬י ע ד ה ‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫ו מ נ ע כי הדבר חוח מסוד ללב והוא דבר מיעות וי״ווזחוי‬ ‫ ' _ ״ ‪ -‬״ ‪ _ .‬א ת ן‬ ‫בכורי‬ ‫והלא‬ ‫פ ש ע י ז ה ע ו ל בי טוביה ת ט א תיגוד מיגגד ובן פרי בטני‬ ‫תטאתי נפשי‬ .‬מלשון צניפופ‬ ‫והפסל‪) :‬ס( ותושיה‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪124‬‬ ‫תרטם‬ ‫‪5‬דל‪7 5‬י ? ‪ .‬כלומר ממה הפורעגיזת ואסר שמעי כ כ ה קשה גזרה ז ו ‪ :‬ימי יעדה‪.‬אבל הקדוש ברוך היא א י ן ח ס ז ‪O T T W ' S S D T ^ B S‬‬ ‫א ל א ש ק ו ב אליו ביט לבין עצמו‪ ) :‬ט ( ק ו ל ה׳ ל ע י ר הקורא שתשמעו ל פ פ ה מי יעדה עליכם ופי סומן אותה לכם‬ ‫י ק ר א ‪ .‬וכן הוא ואיש״ ‪ .‬ל״ל‬ ‫סקול ההוא בא נרי איש סושיס הרואה אס שפן ומתבוק כ ן הוא כלביא המתכונן כשם ס׳‪ :‬שמעו מ פ ה ‪ .‬שיביא השם לייסר א ת המעוותים כלומר לבני העיר <ץרא לחם לשוב בתשובה והעיר חוא ידושלם‬ ‫י או שיםדון‪.‬קצ נבייא ל ה פצ ק ר ת א מכריזק צהס תשובה •י בי אם חקב״ח שלא תנעלו מ ס נ ה ‪ .‬י •‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫‪.‬הנס קול ה׳ קולא להסיר המיוסדת היא ירושלים‬ ‫אליה יקרא לפורר אנשים לתשובה‪ :‬וחושיה יראה ש פ ך ‪ .‬ת‬ ‫ה י ר צ ה ה׳‬ ‫אלפי‬ ‫לשלול‬ ‫שאץ‬ ‫אלים ל א היה‬ ‫צודק‬ ‫שהרי‬ ‫ר ו צ ה ה ו א א פ י ל ו ב א י ל א ת ד כ ל ש ב ן ב א ל פ י א ל י ם ב ר ב ב ו ת נ ח ל י שמן‪ .‬ותושיה קורא להם הנביא אשר‬ ‫רואה א ת שמך אשר נותן לב להתבונן ולראות דרכיך ותושיה מ ו ס ב ע ל מ ק ר א של מעלה ה י מ ט ‪ :‬ש מ ע ו נטה ו ט י‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא •‬ ‫ה ג י ד לך א ה ה ה א ד ם האומר ב מ ה אקדם ה ׳ מ ה ס ו ב במעין הפוב כ « שאמד שמואל הנביא הנ־! ש מ ע סובה ם ו ב ‪ :‬עשהו‬ ‫^י״״ד^ין‬ ‫״־‪£‬‬ ‫שתעשה והוא איננו מבקש אילים ולא בנך ר ק עשית משפע ‪ °‬״ " ־ *‪r‬״‪.‬י ‪ j .

....‬‬ ‫והדד״ק ז״ל הביא בשם המתרגם כדרש״י האש כמו היש והוא הסר יו״ד וכן תרגם‬ ‫יונתן האית בבית רשיעא וה״א האיש פתוחה כי היא לשאלה כמו האש כמוגי יברח‬ ‫וכן אמרה המםרה ב׳ פתתץ תד תסר יתד מלא ולדעת המתרגם ראו היש עוד בית‬ ‫רשע אוצרות רשע ופירוש עוד עדיין אתר שקרא קול ה׳ כלומר ראו כי לא אל קול‬ ‫ה׳ הקורא אותם לשוב כי עדיץ תמצאו בבית רשע אוצרות רשע ובית רשע חסר בי״ת‬ ‫השמוש כמו בבית רשע כמו הגמצא בית ה׳ ויש לפרש האיש כמשמעו כלומר ראו‬ ‫אם יש בבית רשע בביתו אוצרות רשע כי לא שב מרשעו מפגי קול ה׳ הקורא‪ .‬הפרטים אינו שואל‪ .‬פשעי אלא האתן בכורי פשעי כי לא‬ ‫יתכן נתינתו מרתמי ]אב[ לבן לא ימלאנו לבו לתתו כל שכן בהצטרף שלא יתכן‬ ‫שימות הבן בפשע לא הבת בחטאת הגפש של אדם אם הוא בן גדול ובת גדולה‬ ‫שאם הם‪ ....‬‬ ‫והראב״ע ז״ל עוד האש‪ ..‬כי מי יוכל ומי יערוך לה׳‪ .‬אשר עשיריה‪ .‬תרץ‪ ..‬הנכבד בעיר עודד״ו מתזיק ברשעתו אתר ששמע קול‬ ‫הקריאה יש בביתו בית רשע אוצרות רשע ממץ שקבץ ברשע ובאיפת רזון הסירה‬ ‫שהיא זעומה לשם ולא יאמר בלבו שאינו ירא מלפני ה׳ עד שיאמר האזכה במאזני‬ ‫רשע‪ .‬וי״ת בן הא״ת שיעלה בלבבכם שיתקיים‬ ‫בית רשע לאורך ימים ואוצרות רשע‪ .‬האזבה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה‪..‬בל אחד ואחד היה לו‬ ..‬‬ ‫נעוד האש בית רשע ואיפת רצון זעומה‪ .‬‬ ‫אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם רש״י ז״ל עוד‬ ‫האש בית רשע אוצרות רשע‪ .‬ומסכים‬ ‫השם יתברך עם טעגת האדם הזה ואומר שבל מה שהגיד אדם או ישראל שקרויים‬ ‫אדם ככתוב אדם אתם הגה הגיד לך אדם זה מה טובי״‪ .‬השם יתברך‪.‬שיספר קל וחומר‬ ‫מהקרבת קרבן בהמה א ה אמר לא אמר כאן‪ ....‬האש כמו היש מצעו אישי אבי דוד במקום ישי אף באן אש‬ ‫במקום יש וכן אם אש להמץ ולהשמאיל‪ .‬ואיפת‬ ‫רצון רצוגו לומר איפה קטגה שהיא רזה וחסרה‪ ...‬אלא והצנע‬ ‫לכת עם אלהיך ואפילו‪ .‬ה״א האש נקודת פתח לפי שהיא תמוה וכן פירושו‬ ‫עוד ל׳ אורך ימים הוא‪ .‬מדה קטנה שעריכם מרמים‬ ‫בה העניים ומביאץ אותן לידי רצץ והוא זעומה באפו של הקב״ה‪[...‬ומתקבל‪ .....‬שם בשקל קלץ‪ ..‫מיכה ו‬ ‫הנפש החטאת היא תמות ותתקבל עונש ואם בן איך נמית‪ ..‬רזץ‪ .‬אלא פי שלא תעשה תסד אלא משפט‪ .‬ל מה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫שואל רצוגו לומר בערכך וחולשתך כי קצרה ידך לזאת דורש ממך עשיית משפט ואף‬ ‫על פי שלא תעשה חסד דהיינו להכגם לפגים משורת הדץ כי בשתאהבהו ואף על פי‬ ‫שלא תעשה חסד אלא משפט‪ ..‬הבטן היא הבת תמורת‬ ‫התטאת נפשי איך ימחה ולפי שנתינת הבן דבר‪ .‬שהדין עמו במה שהגזים‬ ‫האדם להתמיר בבל הגזבר אבל הקדוש ברוך הוא לא‪ ...‬ואיפת רצץ זעומה‪ .‬מהאדם כפי ערכו של‬ ‫הקדוש ברוך הוא הלילה‪ .‬ולהגדיל‬ ‫שקל נולהקטין איפה[ וי״ת ומכילן דשקר מייתן לווטץ‪ .‬האזבה‪ .‬תעשה אתה ל‪..‬ותבל את מעשה ידיך שהם בניו ובנותיו של אדם המתים כשהם‪ .‬עיר הנזכרת לעיר יקרא ]וגם הטעם מדבר אל האיש הנזכר עוד‬ ‫האיש לבל אח׳ מעשירי העיר אם אתה עשית חמס והתלית לבב עשוקים גם אני‬ ‫התליתיך עת הכיתיך והשממתיך[)היא עיר אשר עשיריה וכוי( עד באן‪.

‬כמי היש »כך ה מ ק לכמש מצה לומר סב־מ מדל הפורפגיוס ס ס ו ק פליכם‬ ‫‪ 6‬ם אשלהפץ )ש״כ י״ד(‪ :‬ביה ר ש ע ‪ .‬וי״ון‬ ‫וםבילן ד ש נ ך םייהץ לוופ‪< :‬יא> ה א ז כ ח ‪ .‬‬ ‫שמרון‬ ‫ע ל פי שאינם עשירים דברו ש ק ר‬ ‫ל ה נ א ה מועטת‪ .‬ודדעת המתרגם‬ ‫• י ח ש כן ראו חיש עוד בית רשע אוזירוח רשע ופי׳ •עוד עדיין‬ ‫אחד שקרא קול ה׳ כלומד ראו כי לא פ ט אל קול ה׳ הקורא וראו כי עריץ ת ם ג א ו בבית רשע אוצרות רשע וביה רשע חסד ב^‪1‬‬ ‫חשםו״ש כמו בכיתוכן הגמעא בית ח׳וחדומיס להם ויש לפרש האיש כמשמעו כלומר דאו אם יש בבית רשע איעידת רשע כ י‬ ‫לא שב סרשעו מפגי קול ה׳ הקורא‪ :‬ואיפת רזון זעומה‪ .‬מלאו‬ ‫בתיהם ה פ ס ‪ :‬וישכיר‪ .‬ודברו שקר‪.‬‬ ‫ולשונם רמיה‬ ‫שאץ‬ ‫בפיהם‪.‬עשירי העיר שזכר שומרון או ירושלם‪ :‬מלאו הסס ‪ .‬מלשין זכיס‪ :‬במאזגי‪ .‬שם ומי הוא המייסד * ת ה הלא ה' שהיכולס כיח ‪ .‬‬ ‫^‬ ‫ש ה מ סל*‬ ‫)יא( האזכה במאזני ו ׳ מ ‪ . p n‬זו היא איפה קםגח שהיא ת ה וחסרה‪ :‬ת ק ‪ .‬הס משקלוח המרמה כ פ ו שאפר בחודה לא יחיה לך בכיסך אכ.‬האזכח בדין בעוד שבית רשע יעול לא ‪ p‬ת ר ג ם י ) ו ח ו ש י ה י ד א ה ש ס ך • מכאן שכל מ י‬ ‫שאומר בכל יום מ ק ר א המתחיל ומסיים כמו שמתחיל‬ ‫* •" ‪ P‬ו י * "‬ ‫'‬ ‫• ק ל י ם ובכיס ש ם‬ ‫ומסיים שמו התורה מצילו מ ג י ה נ ם ( ‪) :‬י( ע ו ד ה א ש ב י ת ר ש ע א ו צ ר ו ת ר ש ע ‪ .‬וכאומר מ ס‬ ‫מלה‪ :‬ח ו ן ‪ .‬מלשון רזות וכמשיס ואמר ‪ n‬־ ‪ p‬שאלה סל המסמן‪ :‬הנכיא הוא הקורא הנאמן כמאממ והפורפניוס המיוסדת <דא‬ ‫זעוםה‪ .‬‬ ‫של‬ ‫העיר‬ ‫מ ל א ו בתיהם‪ .‬יכן ה * אומר חיי אשיי » פ » ״ י י ע ד ה ‪ .‬מ י ד‬ ‫‪ .‬לשונה סדכר רמים כס־סם כי הלשון היא המדברת כסוד ה פ ס ‪:‬‬ ‫א ה‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ ך‬ ‫ש‬ ‫י י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1u‬‬ ‫כ מ ו נ י‬ ‫ג‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫לומר‬ ‫ה א ז כ ה במאזני ר ש ע ובכיס אבני מ ר מ ה אבני מרמה‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪126‬‬ ‫תרגמו‬ ‫מגךה‪ :‬י.‬״ ‪».‬‬ ‫תמס‪.‬‬ ‫? ס י ל י ן ?‪.‬ושמעו י ד הוא אשר ייעל‬ ‫י * * ^ *יי י׳" ״ ‪ 1‬י •‬ ‫י " "י"‬ ‫~‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪.‬ו ק פירושי עול לשק אורך ימים ה ו א ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ל ט ה א ז כ ה ב מ א ז מ ר ש ע ‪) ..‬‬ ‫ברשעתו א ת ר ששמע קול הקריאה יש בביתו בכית רשפ איפת־‬ ‫ישח מענין יש כי אץ בעולם השסל דבר עומד ״ ל י ל י‬ ‫נקראה חושיה שעוםדח בישותח לעילם‪ .‬ה ם‬ ‫שאמרה‬ ‫ישקול‬ ‫מלאו‬ ‫בקטגה‪.‬״‪.‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫והביסוס כמי שם יפדה )ירמיה מ״ז(‪) :‬י( ה א ש ‪ .‬כמו בביס‪ :‬יאיפה‪ ..‬‬ ‫«‬ ‫«‬ ‫‪A.‬כלומר היעמי‬ ‫ל ‪ .‬מ ל ה קסנהשעשיריכ©‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד׳׳ק‬ ‫ושמעו מי יעד זאת הגזרה להביא׳ כי כי שיערה יוכל להביא׳ ו ל ש מ י י ע ל ה ולא יאחר ו מ ס ה לשק נ ק ב ה נ ם ו כ ר ה מ ו ת‬ ‫ב‬ ‫‪8 0‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪n‬‬ ‫ד‬ ‫‪B‬‬ ‫ס‬ ‫‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫‪.‬ר״ל אשר סיה ראוי להם לומר הגם מאיל וכן מ א‬ ‫ספדייו לא שמו וכי אמצא זכוס במאזני סרשפ אשר ממדי וככיס א מ י המרמה ר״ל אין אוכל לסצפלק כמשפפ אס פליץ הפו.‬ה״א ה א ש נ ק ו ל ה פ ת ח לסי שהוא‬ ‫ת מ ו ה ‪ .‬״ _ ‪.‬״‬ ‫^‬ ‫ה נ ז כ ר ת לעיר ק ר א ‪:‬‬ ‫‪ p i‬אמרח הססרה ב׳ סתחץ חד חסר ווזדםלא‪.‬‬ ‫‪.‬גדולה ומזקס והמייסד הוא כפל‪.‬יב( א ש ר ע ש י ר י ה ‪ . 1A .‬‬ ‫להם‬ ‫ולשונם‬ .. .‬אף‬ ‫לקנות‬ ‫ממץ רב‬ ‫משקלות‬ ‫גדולה וקטנה כשיקנה‬ ‫אשר‬ ‫זכר‬ ‫כהראב״ע‬ ‫המרמה כמו‬ ‫בגדולה‬ ‫וכשימכור‬ ‫או‬ ‫ירושלים‪.^. .‬ה נ כ ב ל בעיר עולהו מ ח ז ק‬ ‫^!^י*‪^^:‬‬ ‫^' '*' ™™*‬ ‫‪£‬‬ ‫«‬ ‫‪Z‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪.‬א ם יש להימק ולהשמאיל ומנתן ת ר נ ם כ ן‬ ‫מ י ת שיעלה בלבבכם שיתקיים בית רשע לאורך ימים ואוצרות רשע‪ :‬ו א י פ ת ר ז ו ן ז ע ו פ ה ‪ .‬איפת תו* תמעאו בבית הרשע שהיא זעומת האל יתברך כסו שאפד‬ ‫עמוס להקפץ איפה ולהגדיל שקל‪ :‬איפת ‪ .‬‬ ‫ס פ ח שהיא מסה כמו ה מ פ ה המכה וחושיה שס לחכמת ישרשי__‪ .‬‬ ‫ה י א בפיהם והוא ת ו א ר ב ש ק ל שביה עניה‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ח א י‬ ‫‪.‬היכולס והיה לדכ פסראוי‬ ‫ל‪ 0‬המאונים‪ :‬וכבים‪ . .‬קי ]ליימיזי!‬ ‫דש״י‬ ‫מיי‬ ‫סהר״י קרא‬ ‫חקב״ח שסשלחס בישראל‪ .‬שם בשקל ק ל ו ן ח ר י ן ‪ .‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ר מ ת כ כ ה ‪) :‬י( ע ו ד ה א * ‪ .‬מותו הפורענות ח ם יכוגת ג י ל ו נקיים מ ה ש*חר ויונתן‬ ‫‪.‬ע ד באן‪.‬אפתמס ושק ישימו מ אבני המשקל‪ :‬שמאל ימרדו וישוכו אל ה׳‪(•) :‬עוד ה א ש ‪ .‬״ ‪-am .‬ויושביה‪ .‬האש כמו היש ובלברי ה י מ י ם ) א ׳ ב ( מצינו אשי אבי לול במקום ישי‬ ‫א ף כאן אש במקום יש וכן)בשמואל ב י*ל( א ם אש להימין ולהשמאיל‪ .‬מלשון זפםזכפס‪) :‬יא( האזכח‪ . / \ .‬‬ ‫י‬ ‫‪ | > T‬׳‬ ‫‪1‬‬ ‫‪w‬‬ ‫•‪w ' r‬‬ ‫י‬ ‫‪* Vr‬ד׳־י׳ •‪V‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‪.‬ופירושו כמי־ היש עוד כמושה״י תאית ב ב י ת ר ש י ע א ‪. ואבן גדולה וקפנה כשיקח דבר ישקול•‬ ‫בגדולה ובשימכיר דבר יפכוד בקסגח ‪< :‬יכ> אשר עשידיח ‪ .‬רוצה * מ ר פכ״ו‬ ‫לאו פוד האס יש בביס רשפ אוצרות הרשפ שאפף כטל ומושק ‪16‬‬ ‫אם ההזיר לבמלי! וכאופל הלא פליז לא שב ולא הנחיל העושק‪ :‬ואיפת ת ו ן ז ע ו מ ה ‪ .‬המו אתן ושמעו מ פ ה הפורענות אשר ח ת ה‬ ‫" ‪ °‬י א ת כ ם שהנביאים מתרים ב כ ס ‪ .‬‬ ‫תחבולה‬ ‫רמיה‬ ‫התורה‬ ‫ל א יהיה בכיסך אבן ואבן‬ ‫אשר‬ ‫עשיריה‪. במור‬ ‫אצלנו‪) :‬יכ( עשיריה‪ .‬‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫נ כ ס‬ ‫א ו צ ד ו ת‬ ‫א ב נ‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫ח‬ ‫‪p‬‬ ‫‪j‬‬ ‫ב‬ ‫‪n‬‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫<‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬פשירי הפיל ההוא‪ :‬ולשוגם רםיח בפיהש‪ .‬יעדההזסיגה לבא אוצרות רשע ממין ש ק ק ברשע ובאימת ר ז ק תשרה שהיא‬ ‫• זעומה לשם ולא יאמר בלבו איננו ירא מלפני ה ש ם ש י א מ ר‬ ‫כסו ואם ל מ י ייעדגה מן ח ס ח י * י י״יי •י <י> ״ י י‬ ‫••‬ ‫י ‪ * * .‬ל״ל לא‪ 1‬אם פדיץ כביתי איפה בחושם‬ ‫ומסרס להוטת כה הכריוס המפלים ופס כאפו של ה ק כ ה ‪) :‬יא( חאזכה‪ .u T ^ I L ^ U‬‬ ‫ימי תאית בית י ש י מ ו ‪ .‬אף שאיגם עשירים דברו שקר שאץ לחם תחבולח לקגות ממין רב להנאת מועפת יי י ב י י ש ק ר ‪.‬כלומר כל אחד ואחד חיה לו להשיב אל לבו ולאמו־ האזכה בםאזגי רש* ובביס אבגי‬ ‫פ ר מ ה ‪ :‬אבגי מ ר מ ח ‪ ..‬‬ ‫‪U‬‬ ‫חסר יו״ד‪ .גור הא^‪5‬יתאע^צדות‬ ‫רשע ואיפת חון ןעומה‪* :‬האמנה ^ ‪f £ S‬‬ ‫במאזני רשע ובכיס אבני מרמה‪ ^ : :‬ז ^ ע ן‬ ‫*אשר עשיריה מלאו חמס רשביה י י ״ ״ י י י ^‬ ‫ג‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.

‬ובן‪ .‬היו״ד לפי שהיא משמו יתברך‬ ‫אשר הושם בבל איש ואיש‪ .‬לא יהיה לו דבר‬ ‫אלא‪ .........‬רצוגו לומר בההתתברות שגיהם עם כל זה לא אזכה וכמו‬ ‫שכתבתי בבלי חמדה מאזני צדק אבני צדק לשלול שלא יספיק בהצדיק המאזנים עם‬ .‬ובתיותו רשע‪ .‬שיהיה השם יתברך‬ ‫מצורף עמהם ואם לאו יהיו אש אש וישרפו תה שאמר עוד האש כי פרחה קדושת‬ ‫יו״ד השם יתברך כי לא יגורך רע כתיב‪....‬הזה שעוד האיש‪ .‬‬ ‫]באלו אמר האם אפשר[ שאני בכל שלמותי אשר לי האם אזכה אם חס ושלום‬ ‫אשקול במאזני רשע ובכיס אבני מרמה הנה באמת לא אזכה כי)מאזני רשע( ]בלתי‬ ‫אפשר שהאיש אפילו היותו שלם שבעולם תכה כשימצאו עמו מאזני רשע ואבני‬ ‫מרמה כי הוא עץ פלילי משתית כל שאר השלמיות[ )לכף מכה ולא אזכה( וכנגד‬ ‫אהבת חסד אמר אשר עשיריה של העיר מלאו חמס שהוא הפך אהבת הסד כנגד‬ ‫והצנע לכת עם אלהיך אמר ויושביה דברו שקר כמו והמה דברו עלי כזבים בענייני‬ ‫האמוגות האלהיות כחשו בה׳ ואמרו לא הוא וכן ולשוגם רמיה בפיהם גם בתלק‬ ‫אשר ביגם למקום ומה שאמר עוד האיש חסר יו״ד לשידרש לשץ אש כי האיש רשע‬ ‫אש בביתו תאכלה אש לא נופת עד כאן ובן עייגתי בזה הפרטי שאמר האש חסר יו״ד‬ ‫לדרשו לשץ אש‪.‫מיכה ו‬ ‫‪127‬‬ ‫ומהרי״א ז״ל כנגד עשות משפט הנזכר לעיל אמר כי עוד האיש גבית רשע[ לומר‬ ‫נוסף על רשעתו של האיש אשר הוא רשע בביתו הנה הוסיף על חטאתו איפת רזץ‬ ‫זעומה מהשם יתברך באופן שבטל המשפט ואמר האזכה ]הוא[ דברי הנביא )ש(‪..‬ועל בן תמה קול ה׳ הקורא ואומר עוד האש בית רשע היתכן שעודנו קיים‬ ‫ואני יעדתי בתורה לא יהיה לך שהפירוש הוא יבץ רשע וצדיק ילבש תה שאמר לך‬ ‫אם בן איך לא אבד האש ה‪ ...‬‬ ‫ולעד״ן שאמר עוד האש בית רשע שהוא ביאור למה שאמר קול ה׳ לעיר יקרא תו‬ ‫מתל קריאותיו שקורא ואומר עוד האיש בית רשע רצונו לומר היתבן שיהיה קיים‬ ‫עוד האיש בית רשע מלא אוצרות רשע דהיינו שאצר הפירות והוא אוסר כמו‬ ‫שאמרו חז״ל בזורו רשעים מרחם שבתי אוסר פירות שמפקיע שערים כמו שאמר‬ ‫עמוס מתי יעבור החודש והוסיף עוד על תטאתו פשע להקטין איפה ולעשותה איפת‬ ‫ת ץ והלואי היה נותנה לקונה בדמים יקרים בסבר פנים יפות אבל ואיפת ת ץ הסירה‬ ‫תעומה בפנים זועפות כאילו נותנה על חינם או זעומה כי היא מעצמה זעמה מהשם‬ ‫יתברך במו שאמר בפרשה לא יהיה לך אבן ואבן איפה ואיפה‪ ..‬‬ ‫ועל זה הוסיף השם יתברך קולו אשר לעיר יקרא כגזבר בתתלת העגץ ואומר הוא‬ ‫יתברך האזכה במאזני רשע וכו׳ היתכן שאזכה ואכריע לכף זכות במאזגי רשע זה לא‬ ‫יתכן כי תועבת ה׳ גם שניהם ולפי שהיה אפשר לזכות למי שיהיו לו מאזני רשע‬ ‫שהכף האחת מכרעת עשרים גרה הכף וכן באבן חסרה עשרים גרה ואם ישים האבן‬ ‫החסרה בכף המוברעת יבא במשקל בלי חסרון ובלי יתרץ ובזה היה אפשר לזכותו‬ ‫ועם כל זה לא תכה כי המאזגים רשע וכן באבגים מרמה ועם כל זה האזכה במאזגי‬ ‫רשע ובכיס אבגי מרמה‪ ...‬וכמו שרמזו בספר הזוהר בפסוק‬ ‫סמכוני באשישות בתרץ אשות אש האיש ואש האשה סמכוני‪ ..

‬שבואר הוא‪ :‬הדהוך‪ .‬פ ש ה ‪ :‬השפם על ח פ א ת י ך ‪ .‬וילעתי כ י לא תשמעו אלי כ י ישתמר על ידיכם ובניכם‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫)י‪ (1‬ו נ ם ‪ .‬ומשמו של ר ' מ נ ח ם‬ ‫שמעתי ו ת ס ג ל ת א ו ת תשמיש ולא תםליפ לא יהיה לך פ ח לפלופ שככת זרע ואם ת ם ל ס ס ס ו פ ם לחרב א ת נ ם ומנתן‬ ‫ח ת ה לשון הראשת ‪ ) :‬ט ז ( ו י ש ת ס ד ח ק ו ת ע מ ד י ‪ .‬תדריך את מגבי היין‪) :‬פז( וישתפר‪ .‬גי סהיס מ מ ר ה כמסים ‪ :‬וישחך בקרבך‪ . .‬מלשון חולי‪ :‬תבותיך‪ .‬י ש פ ס ה ‪) :‬יד( יתםג ולא ת פ ל י ם ‪ .‬‬ ‫אגיהחליתיך ע ת הכיתיךוהשממתיך‪) :‬יל( א ת ה ‪ < .‬י » ח ך ‪ .‬מואיל וכן פשו לכן גם אני מ ו ק להחליא ‪6‬וסן במס )יג( חווליתי‪ .. .‫כלי יקר‬ ‫‪128‬‬ ‫חתום‬ ‫‪s^SES‬‬ ‫^ ־ * »‬ ‫^״יזייןןי‬ ‫‪:^ww‬‬ ‫ץגכךא^י לדוליתי ד ב ו ת ך ה ש מ ם ^‬ ‫חט*‪£‬יך‪ :‬יי‪£8‬הת‪*$‬נלולאתש|ע‬ ‫בקתןל וססג ולא תפליט‬ ‫ואשר *פלט לחרב אקן‪ :‬״ארןה‬ ‫ר״ךע ולא תקצור אתה סךךןדןלת‬ ‫ולא־תםוך שמן ותיךוש ללא תשיצה־‬ ‫^״ו^^רת‪-‬ןותע^יוכלמנשה‬ ‫םהר״יקרא‬ ‫םלאמ״י ‪r=P‬״״‪p‬‬ ‫רש״י‬ ‫•מרמים ב ה המגיים ומכיאק אותן לידי ח ו ן היא זעומה נ א ס ו <ע( וגס » י החליף׳ ח ב י ת ך ‪» .‬על שם פ « כבז‬ ‫יפחגי ק פ ח כי לא ידרוך האדם חהירוש אלא חעגביס‪» :‬ם‪ 0‬ו י ש ת פ ר ‪ .‬תףגי גם אני חחליתי ‪ym‬‬ ‫^‪J"^f^X‬‬ ‫ל ‪^1.‬נ ה ש מ י מ ך ע נ יהא • ו ל ס ח י ץ ‪ ( m ) :‬וישתפר הסוה »סרי‪ .‬ולשוגש בפיהם היא רפיה והוא תואר‬ ‫‪2£‬‬ ‫משיחי^*‪S‬‬ ‫ה ע י ד א ם א ת ה עשית ח מ ס והחלית לבב‬ ‫יחעשוקים בפרפותיך כן אגי חתליתי אותך בהכות אותך פ כ ח‬ ‫•‬ ‫‪ 4‬״ ‪ ..‬אעפ״י כן לא תיםרו בכל הרע שאגי פגיא‬ ‫מ ג ו ר ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫)*( ת ם א נ י ‪ .1‬״«‪ .‬אס משיג אס האויב הפיליכיכ אס כנץ הדרך לדמן כרגל סל הזסיש להוציא השמן‪ :‬תסוך‪ mr<.1V•-‬־‬ ‫מ כ ו ת י ך ח ז ק « ומוכות וממשות‪ :‬ה ש מ ם ‪ .‬בועלש לקריאת בן אשד ובהפף קמץ לקריאת בן נפתלי ‪ :‬וחידוש‪ .‬‬ ‫‪u«u‬‬ ‫•!‪.‬״ ‪.‬המאכל שתאכל אכניס מ‬ ‫פ א ר ה בתוך ה מ פ י ס ויגרום ל ך מ ל י שתהיה חולה והולך שחוח וכן מפרש אותו בססרי מ נ ק א ף כתוך ה מ ע י ם תלמול‬ ‫לומר דשחך ב ק ר ב ך בסרשת מ ק ב במלדש ת מ י ל מ מ י ה ' אלהיך ב ה ואף ימתן ת ר ג ם כן ויהי לך למרע ומחא ב מ ע י ך ‪:‬‬ ‫ד ת ס ג ‪ .‬השסותיך ע י חםאתיך‪ .‬ותשאל א״כ )ישמיה ל ( ‪ :‬ו ת ס ג ‪ .‬כל‬ ‫כלומד בארעך קודם שתגלה‪ :‬וישחך‪ .‬כ ש ת מ ה להוציא ומר* לא‬ ‫‪. .‬או פירוש‬ ‫שם ל כ ר כ מ ו וישעך תתןלנו ו ה פ ע ם ה פ ך ג א ו ת ך ‪ :‬י ת ס ג ‪ .‬״ ^ ״ ״ ״_ ״ ״ ״ ״ ‪ .‬משימה‪:‬‬ ‫כשבי מכין לא סוכל להציל אותם פ י ח ומס אשל תציל מידו אמן‬ ‫לסרב פי יגכר ‪ v‬ה‪6‬ויב להכותם נפש ואף אס לא יגבר יזו לקחשש בבבי‪) *.‬י‪~~.‬לאתםון מ ס השמן כי הסלויס י ק מ מ ‪ :‬ותירוש‪ .‬האנשתי‬ ‫‪ .‬ה ס ע ם מ ל ב ר אל האיש הנזכר עולהאישלכלאחל ולשמם רפיח בפיהם‪ .‬השפפ פקוד וי״ת ואף אגא אייתי עלך מרע וכהא‬ ‫^ ^ ‪i ^ W‬‬ ‫החמסשפשיתםאישלרעהוהעשירלע )פז(וישתםר‪.‬שש שרשי־ ישחבפלס‬ ‫וישעך תד״ן לנו וי״ת ויהא עלך פרע במעך‪ :‬וווסנ ולא ת פ ל י ם ‪ .‬מלשין הכ‪6‬ס‪ :‬ה ש פ ם ‪.‬מנץ סשגם יקמכ י ק לל( יסג כלמוס )למיל‬ ‫כ מ פ ת ן כקרבן כי כשהאדם שכפ רם לבבו אכל כשהוא רפכ היא כי(‪ :‬ת פ ל ם ‪ .‬ל״ל מם כל סיימודיס הרסיס הסם‬ ‫ד‬ ‫‪M‬‬ ‫גם‪0‬‬ ‫מעשירי‬ ‫מ‬ ‫‪#‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫האבנים‬ ‫ולזה ל א כתיב מאזני ואבני צ ד ק א ל א א מ ר צ ד ק במאזני וצדק באבנים שיהיה‬ ‫כ ל א ח ד מ צ ו ד ק בפני עצמו‪.‬‬ ‫ואמר‬ ‫ה א ז כ ה ה א ל ״ ף ב ס ג ו ל ד ה י ה ל ו ל ו מ ר ה א ז ב ה ה א ל ״ ף ב פ ת ח ו כ ן הזי״ן ב ק מ ץ‬ ‫אבל כוץ השם‬ ‫בסוד‬ ‫כפי‬ ‫יתברך‬ ‫לדבר‬ ‫ולומר‬ ‫האזכה‬ ‫כביכול עם‪.‬‬ ‫^‪^^^.‬ט האויב יכצלוסו לפצמו‪ :‬ולא ת « ך‬ ‫ע מ ן ‪ .‬ואשד ת ל ד לא ישמיע בו כי יפול בחרב האויב ותפג בםפיך כ פ ו נשי׳ן יכן אדיר פסיג גבול ר ע י י ‪:‬‬ ‫»‪ >n‬א ח ה ‪ .‬פו( ולא חקעור‪ ..‬של הקלוש ביין• הוא‪ ) :‬ע ( ה ח ל י ת י ה מ ת ך ‪ .‬תסיג האש׳ להריק ולא תפלים חולד אלא יפית בםעיח‪ :‬ואשר‬ ‫ח פ ל פ ל ח ר ב אתן ‪ .‬מנץ הצלה כעי רני פלס)סהלים ל״ב(‪) :‬פ‪0‬חדדוד‬ ‫מפל ומזבגפ נ ותסנ‪ 06..‬מנין ששלוס והבגמה כמו וישם ‪016‬‬ ‫ת ש ב ע ‪ .‬א ת אויביכם המוליכים ב מ ן ובנותיך בשבי ולא ת פ ל ס ם ואם תפלשם ס ו פ ם לחרב ‪ . .‬עגין ת ס י ה כ ל י ס ר אתסיח בגי ארם ברוב הכותי אותך על‬ ‫אשתך והסמ״ךכשי*ן תשיג אל הריון ולא תלל א ת כ ל ז ה ב ע ב ו ר ח ם א ת י ך ‪ .‬‬ ‫‪ o x e‬אותן מכס מוקה ולהשעם ‪16‬סן כמטר מסאיסין‪) :‬יד> ולא מלשין שממון‪) :‬יד( משחך‪ . .‬כל מ • י ג א לכס‬ ‫» » א ת י ך ) י ד ( ו י ש ח ך ב ‪ £‬י ב ך ‪ .‬‬ ‫וכמו ורמז ל מ ה‬ ‫שאמרו‬ ‫ה מ ש ק ל ו ת והמאזנים ש ר מ ת י ם ב ה ם ש ם ה ש ם יתברך ה ו א ב ב ר ז ל המאזנים ושני‬ ‫המאזנים רמז‬ ‫לתרץ‬ ‫ההי״ן‬ ‫והיו״ד‬ ‫רמתה‬ ‫במקומ‬ ‫שאוחזץ‬ ‫בו‬ ‫המאזניים‬ ‫או‬ .

‬וישתק‬ ‫בקרבך‪ .‬עד באן‪.‬אתם תקבלץ‬ ‫עץ מתרפה שאומות העולם מתרפץ את עמי שהעידה בהם תורה על כך לא יהיה לך‬ ‫איפה ואיפה והם אינם שומרים‪ .‬ויהיה מארה‬ ‫במאכלך שתאכל ולא תשבע וישחק בקרבך הכגעתך תהיה בקרבך כלומר בארצך‬ ‫קודם )שתצא( ]שתגלה[ וישחק שם שרשו ישת בפלס וישעך )כהראב״ע( וי״ת ויהא‬ ‫עלך מרע במעך‪) .‬שם דבר במו וישעך תתן לגו והטעם הפך גאותך ותסג‪ .‬‬ ‫וגם אני וכוי אתה ובו׳ אתה תזרע ובו׳ וישתמר וכו׳ רש״י ז״ל התלתי הבותך‪.‬מדבר אל האיש הנזכר עוד האיש לכל אהד מעשירי העיר‬ ‫אם אתה עשית תמס והתליתה לבב עשוקים גם אגי התליתיך שהביתיך והשממתיך‪.‬וידעתי כי לא תשמעו אלי כי‬ ‫ישתמר על ידיכם ובניכם כל חוקות עמרי ואתאב‪ .‬כל‬ ‫אתת מתוקות עמרי‪ .‬השמם‪ ..‬וישתמר‪ .‬‬ ‫ששם נדץ‪ .‬המאכל שתאכל אכגיס בו מארת בתוך המעים ויגרום לך תולי שתהא תולה‬ ‫והולך שחות ובן מפרש אותו בספרי מגץ אף בתוך המעיים תלמוד לומר וישתך‬ ‫בקרבך בפרשת עקב במדרש תמיד עיני ה׳ אלהיך בה׳ ואף יונתן תרגם כן ויהי לך‬ ‫למרע ומתא במעיך‪ .‬אתה תאכל‪ .‬וישתמר תקות עמרי‪ .‬הרמונים ז״ל לקביעת הפעמונים בשולי המעיל אבל לפי שהמעיל מכפר‬ ‫הוא על לשץ הרע ששתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ לכך קבעו הפעמונים‬ ‫בשולי המעיל סמוך לארץ תה שאמר ולשונם רמיה היא בפיהם שהיושר היה ללתך‬ ‫העפר של הארץ תחת כפות הרגלים‪.‬הם המשתמרים ותוקותי לא ישתמרו‬ ‫וטעם וחרפת עמי מה שהייתם מחרפים עובדי השם תשאו הגמול או הטעם חרפת‬ ‫עמי תשאו עליכם בדרך וחרפה לא גשא על קרובו עד באן‪.‬‬ ‫והראב״ע ז״ל וגם אני‪ .‬ותרפת עמי תשאו‪ .‫מיכה ו‬ ‫‪129‬‬ ‫במשקולת עצמה אבן ששוקלים בה ובהיות השם הקדוש רמת צריך שיהיה מאזני‬ ‫צדק ואבני צדק ולזה אמר האזבה במאזני מרמה בביבול לא אזכה בי הרי משקר‬ ‫ומזייף כביבול בשמי ואמר אשר עשיריה מלאו המם והוא בי מן הדברים שאץ‬ ‫הדברים סובלתן עשיר גנב אבל אלה אינם גנבים אלא חמסנים דחמסן יהיב דמיו‬ ‫אלא שעוברין על לא תחמוד תשביה דברו שקר בלי שיעור עד שלשונם דמיה בפיהם‬ ‫רצונו לומר רמיה היא שתהיה לשונם בפיהם כי המקום שי אתה לה תחת רגליהם על‬ ‫דרך ולשונם תיהלך בארץ כיץ ששתו בשמים פיהם וכמו שפירשתי בכלי חמדה‪.‬מקור‪ .‬וכל מעשה בית אתאב‪ ..‬השמם‪ .‬כרש״י( תדרוך בחול״ם לקריאת בן אשר ובחטף קמץ לקריאת בן‬ .‬אשתך והםמ״ך בשיץ‬ ‫תשיג אל הריץ ולא תלד את כל זה בעבור התמס שעשיתם איש לרעהו‪ .‬‬ ‫האנשתי מכותיך תזקות ותולות ואנושות‪ .‬להשמימך על תטאתיך‪ .‬‬ ‫וישתק‪ .‬ותסג‪ .‬את אויביך המוליכים בניך ובנותיך בשבי ולא תפלטם ואם‬ ‫תפלטם סופם לידורב ומשמו של רבי מגתם שמעתי ותםג לתאות תפלטם סופם לתרב‬ ‫אתנם ויונתן תרגם לשון ראשץ‪ .‬‬ ‫ובן הרד״ק ז״ל ומה שאמר השמם לשץ שממה או לשץ תמהץ כלומר אתמיה רום‬ ‫בגי אדם ברוב הכותי אותך על חטאותיך‪ .

‬ידמסי שלא חשמטו לי ויס־ס נשמר פל ידיכם חקות ממרי וכל ממשה‬ ‫מנין תמהזן‪ :‬ל ש ר ק ה ‪ .‬‬ ‫ישראל כיי ח ם לא שםעו בחוכחתי ו א ל נ‬ ‫מרעתם ו א ד לי מצרתם ‪ :‬כי הייתי כאשפי ק י ץ ‪ .‬‬ ‫ס פ‬ ‫א‬ ‫םק‬ ‫‪0‬‬ ‫צ‬ ‫ט‪.‬סלעיל חסעם באליף אם רשעחי אללי לי בלרע‬ ‫ילל‬ ‫מ ע ה‬ ‫׳ *=‪ P‬י־ ז)א( אללי‪ .‬כלומר אם הסר‬ ‫החסידים והישרים אוהד• נפשי שיעמוד ע ת ה א ח ד מבני הדור שילסד דרכי החסידיש והישי־ים והוא הבכורה ב מ ש ל ‪ :‬כאשפי ״‬ ‫ו ח ר פ ת‬ ‫ב ל מ‬ ‫ע ‪ 0‬י‬ ‫ו ע‬ ‫ת‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ט כ ־ ן י א י י‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫פ ח ף פ י ם‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ע מ י‬ ‫פי‬ ‫ד <‬ ‫פ ר ע‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ו א ו‬ ‫ל‬ ‫פצידת ח ד‬ ‫מצודת ציון‬ ‫וחידוש‪ . £ | £‬י ״ י י י יי׳ ™‪" I‬יי‪-‬י תקבלון עון מחרפה שהעכו״ם מחרפין את עמי שהעילה‬ ‫בהם תורה על כך)דברים כ״ה( לא יהיה לך איפה ואיפה‬ ‫»<א> כ א ס * קיץ בעוללות בצייר‪ .‬תשאו‪ .‬תשאו‪ .‬מלשון יללה ו ק אס לשפתי אללי לי )איוב י י ( ‪ :‬ק י ץ ‪ .‬גם אתם סשאו המלסה שסבל ממי סס כני משלם‬ ‫סשכסיס להיות גולים כמותם הואיל ואחותה בדרכיהם ‪:‬‬ ‫)לכלים כיד( ‪ :‬אשכול‪ .‬כאלו בבר נאסשו אף העוללות של הבציר סנלנ‪3‬‬ ‫כאחרונה‪ .‬הוא קול הבא בקכון סשפתיס והדרן כיח אחאכ כ ט שהיו מלכי ישראל והרשיעו למשות כמכירת הפסילים‬ ‫לעשותו כשמאיה דבר סשוב שנמרב וכן לשמה זלשרקה)ירמיה י״ס(‪ :‬והנה אסם לומדים מהם ושומרים את המקים וסממשיס האלו‪:‬‬ ‫במועצותש ‪ .‬מל׳ משא וסכל ‪:‬‬ ‫! )א( אללי‪ .‬‬ ‫והס אינם שומרים ‪:‬‬ ‫לא נשאר לים כי א ם תאניש הרעות והסוכות נאסשו וכן‬ ‫נ ש א ר י ש ם ‪:‬‬ ‫ז)א( אללי לי‪ .‬עמי תשאו‪ :‬ז אללי לי כי ‪\S$i% 3S‬‬ ‫‪EtfSL S? TP‬‬ ‫הליתי כאםפי־צ־ח כעללת‬ ‫אשבול לאצול בכורה אותה ^ י ‪ J S‬״ ‪^ & £‬‬ ‫?‬ ‫א‬ ‫נ פ‬ ‫ת״א»»»•‪_.‬כפול לין בחר קסוף‪ :‬אין אשכול לאכול‪ . .‫כלי יקר‬ ‫‪130‬‬ ‫תרגום‬ ‫בית־־אחאב ותלכו כמעצותם ‪feW‬‬ ‫‪ W‬־ ׳ ו י^״ע‬ ‫תתי אתן‪ :‬לשמי׳‬ ‫וחרפת‪.‬״‬ ‫^ י ק כ ד ו ל ‪ :‬ב כ ו ר ח ‪ .‬נפשי מתאוות שאנה בכורה שנתבשלה כמתה הסוכה למאכל וכאומר הנה נפשי אותה ואין לה והוא כסל םגין‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫נפתלי‪ .‬רוצה לומר שיהיס‬ ‫‪ ..‬אתם‬ ‫»‪!»«1‬נ‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫בשביל שאתם ש ו ס ר י ם ח ק ו ח ע ס ^ וכל םעשד‪.‬שיתרפו אתכם הגוים עד כאן‪.‬ריצס לומר אף הביגיניש נאספו‪ :‬אין אשכיל לאביל ‪ .‬על שם סופו כמו וטחני קמח כי לא ידרוך האדם התירוש אלא‬ ‫הענבים ועם כל זה שיבא עליכם צרות וישתמר כל תוק ותוק מתוקות עמרי וחרפת‬ ‫עמי בפירוש הראשון דהראב״ע‪ .‬ותירוש‪ .‬החרפה שיהרסו אתכם הנויין‪ :‬שהייתם מחרפים עוכדי השם תשחי הגמול או הפעם חרפת‬ ‫עמי תשאו עליכם כדרך והרפה לא נשא על קרובו‪':‬‬ ‫<א> אללי לי‪ . .‬כמו קדשי מה שיאספו‬ ‫‪.‬י«י‬ ‫תק י־«‪-‬׳״«י‪«%‬‬ ‫מה‬ ‫וישהםר לשק ייחיד ואסר ח ק וף ה לשון רבים רוצה לימי כל ^‬ ‫העשוקים חקבלו עונש אוהד‪ .‬כתרנומילית נכר לניה עוכלין‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪.‬כנביא מקונן ואומל אללי לי כי הייתי אני ככזמן‬ ‫אסיסת פילות הקין כאלו כבר נאסשו כולם ולא נמצא מוד‬ ‫מנדה מ‪5‬ס מ מ ל סוממדתי לנכיא מ א ן שנאספו צדיקי הדור ‪ :‬כעוללת בציר‪ .‬מאבל ובמה שאמר תסג בסמיך הוא מלשון סוגה‬ ‫בשושנים שיקרא לנשים סתום ואוטם בבית רחמיהם בלימה רבות מקיפתומ״ס תמית‬ .‬מנכי היק ‪) J‬סז( בםעצוחם‪ .‬נקוד קמץ חשף שאינו לשון פועל כמו יושב‬ ‫אזמר אלא לשון מפעל כמו אסף החסיל )ישעיה ל״נ( כאסופת קיץ והס סופי תאנים שהן רעות וכן תרגם‬ ‫יונתן כסופי קיימא‪ :‬כעוללות בציר‪ .‬איני ׳‬ ‫מוצא בגפן אשכל א ח ד לאכול כי כבד נבצר כלומר אין חפיד וישר שאלמיד ממעשיו‪ :‬בכירה אותה נ פ ש י ‪ .‬הם הפנביס הגלופיה סנלקסים הפיל יהיו לשלקה כי הטכויס ישרקו פ ל גודל האבדון ‪ :‬וחרפת‬ ‫ג ם ו ף ‪ :‬ב צ י ר ‪ .‬הם‬ ‫עמי״ «י«‬ ‫וחרפת ״ י‬ ‫ופעם״ יי״‪-‬״*‬ ‫ישתמרוי י ״ ״‬ ‫לא ״ ״ י ז י‬ ‫וחוקותי !י*‬ ‫המשתמרים !יזי‪-.‬‬ ‫ובן מהרי״א ז״ל כהראב״ע והרד״ק ז״ל והרחיב במה שאמר וישחך בקרבך סבת‬ ‫הרעב שתאכל ולא תשע יהיה בי כה המעכל אשר בקרבך ממש ישח מעכל המזון‬ ‫להפכו ונתץ ולזה לא תשבע ל‪ .‬דבר הנביא על לשון המשכיל בעת ההיא והוא‬ ‫יי ' אחייב'‬ ‫'י י‬ ‫י־ ם ז ‪°‬‬ ‫עמי הנזכר‪ :‬כאספי ק י ץ ‪ .‬אין אני מוצא אשכול של מנביס לאכול רוצה אמר אין אני מוצא א‪.‬הנביא מקינן על עצמו אוי לי שהועמדתי‬ ‫בעוללות אם כלה בציר שבצרו הםובים וד׳ב י׳‬ ‫לנכיא כמת הזאת שאין כני אלם צדיקים נדור ‪ :‬באםפי ק י ץ ‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫קטוף לית ‪ J‬כר ךניה‬ ‫אבד‬ ‫רש׳׳י‬ ‫עמרי ואחאב‪ :‬ו ח ר פ ת עמי השאו‪ .‬מלשון מצס ‪ :‬לשמה ‪ .‬שאחר ש א ו י ״ ‪^ .‬נשארתי כדבר‬ ‫מ ע ם הנשאר אחר שלקםו ואפפו פידות הקיץ או כעוללות שנשארו בנםן אחר שכלה הבציר‪ :‬אין אשכיל לאפיל ‪ .‬ש‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד*ק‬ ‫עליכם ועדיין ח ק עמרי משחסר בכסוה עזבו חקותי ואשי אחת מחוקות ע מ ר י ‪ :‬וכל מעשה בית אחאב‪ .‬זס סבה שאתן אותן ירישליה לשמה הכל יתמהו מל הולכנך ויושבי‬ ‫ל״ל פילוס ה ק ק ‪ :‬כעוללוח‪ .‬ביה אחאב הרע כל חוקות‬ ‫יי ‪ $ ? .‬כן יקלא סלי שנגמל כשולו ז )א( אללי ל י ‪ .‬של ממר• ואשאכ בנו‪ :‬למען ת ת י ‪ .‬לן יקלא תלישה הפגעים כמו כי תבצול כלמן עםי ח ש א ו ‪.‬ק יקלאספנף שהענבים תלוים בו כמו‬ ‫ואשכול מנכים )כמדבר י״ג( ‪ :‬בכורח‪ ..

‬מ ש ו ב ב ת ת י ק ך ג ש מ ת ך ה י א ת ע י ד בך‪ ..‬‬ ‫‪.‬ו ד ו מ ה‬ ‫ל ה והוא העגץ כאמור ואחר‬ ‫ת פ ל י ט ו א ש ר ובו׳ ו ס מ ך ל ו א ת ה ת ז ר ע ו ל א ת ק צ ו ר ‪.‬וראוי לבן ל נ ש א ו ולכבדו ב ת ק מ ה ב א מ ה ה פ ך הנבונה והמנתג ע ד באן‪.‬ד ם ( ] י א מ ר א ד ם [ מי מ ע י ד ע ל י אבגי ב י ת ו ש ל א ד ם‬ ‫ש ג א מ ר ב י א ב ן מ ק י ר ת ז ע ק וכו׳ ]ובפ״ק[ )ק׳( ד ת ע ג י ו ת‬ ‫אמרו גשמתו‬ ‫של‬ ‫אתו דבר‬ ‫שהוא‬ ‫בחיקו‬ ‫של‬ ‫שגאמר‬ ‫רעך‬ ‫ורע‬ ‫מ ע י ד ה בו‬ ‫זו‬ ‫אפילו‬ ‫תעבדים‬ ‫ותמשרתים‬ ‫אגשי‬ ‫ביתו‬ ‫אדם‬ ‫הם‬ ‫אלא‬ ‫גשמה‬ ‫שגאמר‬ ‫מ ש ו ב ב ת חיקך שמור פתחי פיך‬ ‫ובמכילתא‬ ‫א ל תאמיגו‬ ‫ברע זה‬ ‫הקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא‬ ‫א ל ת ע ז ו ב ו ל פ י ד ר כ ם ב ד ר ש ה זו נ ו כ ל ל פ ר ש ה פ ס ו ק י ם ה א ל ה ב א ו פ ן א ח ר ש א מ ר‬ .‬‬ ‫מ א מ ר ד מ ס כ ת חגיגה ם״ב ד ר ש ו א ל תאמיגו בריע א ץ ר ע‬ ‫ש ג א מ ר כי יצר‬ ‫לב‬ ‫ה א ד ם ר ע מגעוריו ואץ אלוף‬ ‫אלא‬ ‫אלא‬ ‫הקדוש ברוך הוא‬ ‫א ת ה )אמ׳‪ .‬‬ ‫הרד״ק‬ ‫וכן‬ ‫שעם‬ ‫מ ש ו ב ב ת •תיקך‬ ‫הדור‬ ‫אל‬ ‫דבר‬ ‫תאמינו‬ ‫בריע‬ ‫א ש ת ך שמור פתתי פיך מ ל ד ב ר ר ע‬ ‫תבטחו‬ ‫ואל‬ ‫באלוף‬ ‫הגדול‬ ‫והאת‬ ‫ע ל ת ב י ר ך כי ת ג ל ה ו כי בן מ נ ב ל‬ ‫אביו‪ ..‬להקל‪ .‬‬ ‫ומהרי״א‬ ‫אין‬ ‫ז״ל א ל ת א מ י נ ו בריע רומז א ל ה ש ו פ ט ו א ץ ל ב ט ו ח ב א ל ו ף ש ה ו א ה ש ר וגם‬ ‫ראוי ל ד ב ר ב ה ם ל ש ץ ה ר ע בץ איש ל א ש ת ו א ל א משובבת תיקך שמור פתחי פיך‬ ‫גם‬ ‫ככתוב‬ ‫במדעך‬ ‫מלך‬ ‫ת ק ל ל ובתדרי‬ ‫אל‬ ‫משכבך‬ ‫ת ק ל ל עשיר כי עוף‬ ‫אל‬ ‫השמים‬ ‫יוליך‬ ‫א ת ה ק ו ל ו ב ע ל בגפימ יגיד ד ב ר ‪ ..‬ה ב י א‬ ‫יצר‬ ‫הרע‬ ‫שגאמר‬ ‫מעידים‬ ‫אדם‬ ‫אדם‬ ‫אביך‬ ‫אלא‬ ‫א ל ו ף געורי‬ ‫בו‬ ‫אויביו‪...‬כמו‬ ‫שאמר‬ ‫ה כ ת ו ב ד א ג ה ב ל ב א י ש י ש ח י נ ה ו א מ ר ו חז״ל י ש י ח נ ה ל א ח ר י ם א‪ .‫מיכה ז‬ ‫אותה‬ ‫ו ל כ ן ל א ת פ ל י ט ו ל א ת ו ל י ד בי ב א ש ר יהיה א ו ת ו ח ד ר ה ר ח ם ש ב ו יתיילד ה ו ל ד‬ ‫מוקץ‬ ‫תפליט‬ ‫ומלא‬ ‫והסתכל‬ ‫מליחות‬ ‫לא‬ ‫רעות‬ ‫לקבל‬ ‫תוכל‬ ‫שכנגד ותצנע ל ב ת עם אלהי״ך‬ ‫הארץ‬ ‫גם‬ ‫עזובה‬ ‫מ כ ם ו ש מ מ ה ומפגי ש ל א ש מ ר ו מ ש פ ט ש ה י ת ה ל ה ם א י פ ת רזון ז ע ו מ ה ל ז ה א מ ר‬ ‫אתה‬ ‫א ת ם תעזבו‬ ‫האשה‬ ‫ההריון‬ ‫ואם‬ ‫תתעבר‬ ‫ש א ת ם ד ב ר ת ם עלי כזבים עזב אלחי״ם‬ ‫את‬ ‫א ת ה א ר ץ כן גם כן א ת ם ה ש מ ם ע ל ת ט א ת י ך ש ת ש א ר ה א ר ץ‬ ‫ת א כ ל וכר ומה שאמר וחרפת עמי תשאו ל ר מ ת א ל מ ה שאמר יחזקאל והעולה‬ ‫רוחכם היה‬ ‫על‬ ‫אלא‬ ‫לא תהיה‬ ‫על כרתכם תהיו עמי‬ ‫ש ל א תשיחנה‪ .‬א ת ה ו י ש ח ק‬ ‫בקרבך‬ ‫שאמר ותסג‬ ‫ולא‬ ‫ואולי ו ש ת ק גגזר מתיבת‪ ...‬ד ב ר י פיך‬ ‫פ ת י ח ו ת פיך‪..‬‬ ‫אוהביגו‬ ‫ו ה ו א י מ ח ו ל לגו‪ ...‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫ז״ל א ל ‪ ...‬מ ה י ר ה ג ב י א אגשי א ו ת ו ת ד ו ר א מ ר יפת א ל ת ב ט ת ו ב ג ד ו ל ולפי‬ ‫ד ע ת י כי ל נ ש י ם ידבר א ל ת ב ט ח ו ב א ל ו ף געוריה כי מהיר ת א ל ו ף מ ש ו ב ב ת חיקך‪.‬ו מ ה ש א מ ר כ ל ה ב ת מ ו ת ה בי ל ך ש ת א מ ר כ י בן‬ ‫מגהגו‬ ‫ש ל ע ו ל ם ] ב ב ל דור[ ל א ד ב ר ב א ן ה ג ב י א א ל א ע ל כ ל ה ב ת ו פ ת ה ש מ ג ה ג ה ע ו ל ם‬ ‫שתגשק‬ ‫ידיה ו ת א ה ב ה כ ב ת ה ע ל הזמן ה ה ו א א מ ר כ ל ה ב ת מ ו ת ה ו א מ ר ש ל א די‬ ‫שיבטתו‬ ‫בקורבתם‬ ‫ומהרי״א‬ ‫ז״ל‪ .‬רש״י ז״ל‬ ‫פירשו‬ ‫בלפי‬ ‫אל‬ ‫מעלה‬ ‫תחטאו‬ ‫ותאמרו‬ ‫אל‬ ‫הקב״ה‬ ‫תאמיגו‬ ‫בריע‪.‬‬ ‫חםר עד פ״ז פס ד חבל על דאבדין‬ ‫אל‬ ‫אל תבטחו באלוף‬ ‫תאמינו ברע‬ ‫ורבותיגו‬ ‫כמשמעו‬ ‫מ ש כ ב ת חיקך ש מ ר פ ת ח י פיך‪ .‬פ ת ח י פיך‪ .

‬ש ו ח ןך‪.‬פסה יפלש הפשל זיאפל כנס אבד מסיר פן כמו מכורס מ א נ ס כלסבית־)משפ סי(‪ :‬אותה‪ .‬‬ ‫כוונת השזסס להוציא הדק לאמיתו אכל כל כוונתו כמכור תשלום‬ ‫שכלו‪ :‬והגדול‪ .‬ע<מ‪ (»1‬ג »»« »«יע‪ .‬יצול אוס‪ 1‬כרשסז‪) :‬ג( על הרע כמים והוא סרבס וכן משסמ סלמים )יחזקאל כ״ו(‪) :‬נ( להיסיב‪ .‬ריל יספ דמתם סל סרפ אשר בכסיסם לססימ ולחזקו‪ :‬סוק כמו ההיסב סרס לך)יונס די( ‪ :‬ח ו ח ‪ .‬שן^ן‪.‬ויונתן הרגום תחםודי‬ ‫גפשיח ‪ :‬ויעבחוח‪ .‬מלי לדייס‪ :‬ח ר ם ‪ .‬שם רבים ‪ p‬אפ* חחסיל‪< :‬ב> אבד חסיד‪ .‬הוא מק ‪ ra‬כמו כממוכות מיק)שס ס׳׳ו(‪ :‬פסטיכח‪.‬השוב מ כ ס הוא לקזן‬ ‫‪r‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫ב ת ח ל ה יום מצפיך רצוגו לומר אותו היום שייעדו ]אליך הצופים[ ש ה ו א יום פ ק ו ד ת ך‬ ‫ב א ה אותה פקודה והעונש ועתת תהיה מבוכתם ע ל השרים והשופט שזכר כהראב״ע‬ ‫ואמר‬ ‫כגגד י ש ר א ל א ל תאמינו ב ר ע רצונו לומר א ל תאמינו ל ה נ צ ל‬ ‫מ ד ע ת כ ם ביצר‬ ‫ה ר ע ש ה ו א המתייב א ת כ ם ואתם כאגוסים א ל תבטתו באלוף שהוא ה ש ם יתברך אלוף‬ .‬מארבים )כ( יארבו‪ .‬כ נ י הטיבו םצבות שפירושו‬ ‫חרבו ג מ ב ו ת ‪ :‬חשד ש מ ל והשופט בשיליס‪ .‬ח ר ם ‪ .‬מנין שכרון נפש ‪pi‬‬ ‫חשד שואל‪ .‬מלת וימבתוה מגזרת מכותים והממש בכפיהם להפיבו ולחזקו ה ה דרך צחות ליכד לשק על הפכו‬ ‫לענק אהד וכן כי ייפיב אל אבי א ת הרע עליך וכןההיפב הרח‬ ‫אס הגדול יחל לדבר ה ו * ל ס‬ ‫? ‪S r S‬‬ ‫ימבתוה השוממים והפמם מסיפי מליהם‪) :‬ד( ט י ב ם •‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ך‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫שוחד בפיו כי יתבייש מזח אלא השר שואל בעבורי‪ :‬והשופט בשילום‪ .‬רוצה ל‪1‬מר ‪ 6‬ק )ד( כ ח ד ק ‪ .‬כםי כן בישראל צדיקים גאבדז וישר‬ ‫‪Zi‬‬ ‫™‪ ™\T™S^T&T‬כ ‪ °‬ש‬ ‫ם ד ב י ס ב כ מ י מ ‪ .‬איש סיב‬ ‫ךקלקליתא‪ :‬י ??א‬ ‫‪p‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‪:‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ק‬ ‫ה‬ ‫‪M‬‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪ p‬״ ‪p J‬‬ ‫ל‬ ‫י ן ‪ 3‬י ר ן‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ן‬ ‫גזלן ומחויב בלק שלם לי גמולי בזה זאג• אזכה אותך בלק א ח ר ‪ :‬ו ה ג ד ו ל ד ו ב ר ה ו ת ג פ ע ו ‪ .‬ל«‪-‬בוזו‪ .‬השופפ ניב י ת עםהם ויש לו חלק בשוחד יזהו ‪cbp‬‬ ‫'שהוא נפול כמי באו יפי השילום יכן במשקל אחר ורודף שלסמים והגה העיספ מ פ ה הדין כפו שיגמול לו המלך סובה‬ ‫בממון שלוקח בהמיית הלין והגדול גפ כן פי שהוא גדול בחצר הפלך והוא ה ח ת ה מ ר גם הוא דובר עם בעל הדין ל ת ת שוחר‬ ‫ויפסקו ה ד ק ב מ נ ת ו חחו ה ו ת נפשו כלומר שברק נפשו ואבדה מן העולם כפו ת ו כהותו וחות רשעים‪ .‫‪132‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫הרגום‬ ‫‪^^S‬‬ ‫באדם^‬ ‫‬‫ישאה‪%£‬‬ ‫.‬מנין‬ ‫להיסיב‪ .‬י ‪ V ' "7‬ך ‪ JV‬״ " י‬ ‫מרינוס ותהי להם הלבנה לאבן תחת אבן וככה מל י מ להיפיב‪ .‬רוצה לומר כזה ימזקז אס סרמ כי השר שואל סשומד סוס לאכיו כן כסיל)מש׳לי ייס(‪ :‬ויעבחוה‪ .‬כמו א ק נפשי אל המם הזה )ירמיה ס״ו( וכן‬ ‫תרגם מנתן תחמולי נפשיה‪ :‬ר ע ב ח ו ה ‪ .‬הם משלשים ח פ א עק פ ש ע ‪ .‬כעבוהיפ‬ ‫הגרלה בשלשה‪) :‬ד( מיבם כחדק ישי מ מ ס י ב ה ‪ .‬ג כ י ש י ו ם ס ב ו ך ך‬ ‫רעדי‬ ‫שבק‪ :‬ב כ ו ר ה ‪ .‬מלשון אורכ‪ :‬יצודו‪ .‬כמו בם־ס‬ ‫צ‪1‬סון דם‪ :‬יצודו ח ר ס ‪ .‬לחיפיב‪.‬‬ ‫<‬ ‫מהר״יקרא‬ ‫)ב( מבד חסיד ‪0‬ן הארץ‪ .‬ריל מהקו מ מ ל פ ג ‪:‬‬ ‫בסס מלא למפן יפה המשסם‪ :‬וחשומפ בשילום‪ .‬המלך או ה ש י א‬ ‫אומר בלק רצון נפשו‪ :‬ה ו ת ג פ ש ו ‪ .‬יצודו בחרמם ובמצודתם‬ ‫) ג ( ע ל ה ר ע כ פ י ם ל ה י ט י ב ‪ .‬אדם * י‬ ‫ב מ י אלם אק‪ :‬י צ ו ד ו ח ר ם ‪ .‬רשת כסי‬ ‫משפה חרמים החיה מצודים וחרסים אמר יצודו כל אחו־ אחיו‬ ‫‪Ly M‬‬ ‫‪.‬כתרגומו תחםודי‬ ‫נפשיח ן ויעבתוח‪ .‬אשר הוא בילו לכוף סל קי‪1‬ס סמשפפ ‪ :‬דובר דעה גפשו ה י א ‪ .‬מוד מ ‪ 6‬מכזה ומדבר שכרון נפש אל מול זס‬ ‫שמת אס משסמז לסייס שלא כדק‪ :‬ויעבתוח‪ .‬מבא לאית בהון קשה‬ ‫רד־ק‬ ‫א ב ן עזרא‬ ‫הללים מהפרי הנמשך וזה לרך משל כאק צליק‪) :‬ב( א ב ד ‪ .‬‬ ‫* ׳ ' *{' יי־ להרגו כמו הצייד שצד העופות ברשה ‪ 1» :‬על הרע כפים‬ ‫י ״ ־ י ‪ J .‬תאמה סובה המתבשלת במתה כתרגומו‬ ‫ל מ ב י א • ‪ u r n‬נ פ ש י ‪ ) :‬ב ( ו י ש ר ב א ד מ א י ן ‪ .‬י י י מ‬ ‫^ ל‬ ‫ד ב ה ו ן ק‪9‬י לס‪9‬ק‬ ‫י‬ ‫מצפיך‬ ‫ל ך י ה ‪5‬ד‬ ‫‪ p‬ת ך ק א ו ד ק ל י ם ב ה ו ן מ ן ד ו ג ת ‪$‬י‪.‬חונץח בין מ ל ם חזקו הפייה בשוחד שלוקחים ויעבחוה עגק ה ת ק כסו החבל החזק שנקרא עבות‬ ‫ואארל מידעי כי כל עבות פג׳ חופים וכן ועבות העגלה שהיא משלש רצועות והיא החזקה וכן פירשו רזיל עבות ג׳ עלין בקו‬ ‫אחד וכן אםרויעבחוה לפי שהם שלשה מחזיקי העולה והטיית הדין ח ש ד וחשופפ והגדול‪ o< :‬פובם כ ה ד ס ‪ .*•‪/‬״*י ‪ £‬אדוית‪:‬צורו חרם‪_ :‬על־הרע כפלם‬ ‫^ ‪ ™ r w‬להיטיב השר שואל והשפט בשלום‬ ‫^ ״ י ־ י ז ^ והגד־ול ריצדותתנפשו הוא רעבתחר״‪:‬‬ ‫‪%2iSSS!•^22‬י טובם ברדק ישר ממםוכה יום‬ ‫נ‬ ‫זן ל י ה ו ן‬ ‫ןן‬ ‫ן‪/‬״א»* ? י מ ‪0) .‬מל׳ סאוס מ מ ק ‪:‬‬ ‫פ א ק וסין איש ישר כץ מ י א ד ם ‪ :‬לדפים יאריבו‪ .‬השר וסשוסס והגדול מחזקים אס הרפ כסבל ס ב ‪) :‬ד( ‪ 0‬ר ב ס ‪ .‬משאוה קליפה של חסא בה שלשתן כעבותות הפגלה חמאיז שהמכות‬ ‫משולשת היא כך מצאתיה בתרגום ירושלמי פבלוהו בקלימה לחובק ‪ ) :‬ד ( ט ו ב ם כ ח ר ק ‪ .‬לבר ההזה לרצונו ולנפשו‪ .‬מל שכר הרמת כפיכם אתם‬ ‫׳ מ ק ו י ם שיסיב לכם‪ :‬ה ש ר ש ו א ל ‪ .‬הרע פקוד וכן הסיב אמר יתגו דעתם על הרע א ו ­‬ ‫כפים תחת היסיב‪ .‬הנא־ב ש ב ו ע‬ ‫מ צ ו ד ת ציו ז‬ ‫מצודת דוד‬ ‫בפיש‪) :‬כ( אבד חסיד‪ .

‬מ ה ט ע נ ו ת ש מ ו ר פ ת ת י פ י ך‬ ‫מלטעץ‬ ‫ולא‬ ‫‪133‬‬ ‫ה ב ת גם כן‬ ‫הנה‬ ‫באמה‬ ‫קמה‬ ‫שאם‬ ‫לבינה‬ ‫אם ]המגדלת[‬ ‫תקרא‬ ‫ה׳ והיא ]קמה[ ב א י מ ה ו כ נ ס ת י ש ר א ל ש ה י א )כלה( ] כ ל ת‬ ‫הנשמה‬ ‫השם יתברך קמה‬ ‫ת ו ר ת ו ש ה י א [ ת מ ו ת ה ו ע ל ה י צ ר ה ר ע א מ ר א ו י ב י א י ש ז ה ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ה׳‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫כאילו‬ ‫ש ה ם אנשי ביתו‬ ‫ש כ ל איברי הגוף‬ ‫ה ם אויבי ] ה ש ם ושורת הדין נותנת!‬ ‫שאויבי‬ ‫ה׳ י כ ל ו ו א ו ל י אמר• א ג ש י ביתו ע ל בגי ] י ה ו ד ה ש ה ם א ג ש י ב י ת ו ש ל ה ק ב ״ ה [‬ ‫השוכן‬ ‫ב מ ק ד ש ו בירושלים ]והם[ ש ה י ה ראוי ש י א ה ב ו ה ו ויעבדוהו להיותם[ א נ ש י ביתו‬ ‫)זה‬ ‫ב י ת ה מ ד ר ש ‪ .‬‬ ‫כי‬ ‫ראוי‬ ‫אץ‬ ‫להאמץ‬ ‫בה‬ ‫לשמור פתחי פיך‬ ‫ואגב‬ ‫שלא‬ ‫אורחיה‬ ‫רמז‬ ‫ב ה כי‬ ‫משובבת‬ ‫תיקך‬ ‫ואפילו‬ ‫בשעת‬ ‫ל א דברי‬ ‫א י נ ם ב ר ש ו ת ך ל ס ת מ ם ל ז ה ס מ ך בן מ נ ב ל א ב ו ה ב י א כ ל א ל ה ה ת ל ו ק ו ת ל מ ה‬ ‫בסוף ה פ ס ו ק אויבי א י ש אנשי ביתו ולפי ש ה ב ן מ נ ב ל אב‪ . .‬י ת ח י י ב ל ק ש ר כ ל ה פ ס ו ק י ם ע ״ פ ה ד ר ש ה ‪....‫מיכה ז‬ ‫נעורכם‬ ‫ש ל א ינית א ת כ ם ל ג ל ו ת )העיר הענץ( ]ולחרבן ו ל א מענץן‬ ‫שבכם‬ ‫הטענות ה א ל ה לפי ש א ת ה מ ר ד ת באלהיך !שהוא[ אביך קנך והיה ל ך לכבדו‬ ‫עשית‬ ‫הנשמה‬ ‫בן‬ ‫בן‬ ‫אלא‬ ‫מנבל‬ ‫אביך‬ ‫את‬ ‫שבשמים‬ ‫נתה‬ ‫כנגד[‬ ‫שזכר‬ ‫האלוף‬ ‫ולענץ‬ ‫א מ ר ב ת ק מ ה ב א מ ה כ ל ה ב ת מ ו ת ה רצונו לומר נשהנשמה עצמה! ש ה י א כ ב ת‬ ‫ה׳‬ ‫לתורת‬ ‫לעבודת‬ ‫כנגד‬ ‫הנשמה העליונה‬ ‫ש ב ז כ ו ת ה יגן ה ׳ ע ל י כ ם ז ה ש א מ ר מ ש ו ב ב ת ח י ק ך ‪ ..‬אויבי( ] ה ם אויביו יותר[ ] ש ע ם ה י ו ת ה ש כ ל [ ה י ש ר ו ה א מ ת כן ה ו א‬ ‫אל‬ ‫גם אני בה׳‬ ‫תבטתו ]באלוף‬ ‫אצפה‬ ‫האל‬ ‫י ת ב ר ך בי‬ ‫יעבור על[‬ ‫לא‬ ‫עם‬ ‫חטאתו‬ ‫ב ל זה‬ ‫] ש ה ו א ר ת מ ן ו א ו ת י ל ה ו א ק ו ה ל א ל ה י ישעי ש ע ם כל[ כ ו ב ד פ ש ע י ל א י ע ש ה בי‬ ‫א ל א בשובי בהתוודות‬ ‫כליה‬ ‫א ל ת ש מ ת י אוייבתי לי‬ ‫ע ל חטאתי ישמעני אלהי ולבן‬ ‫עד‬ ‫כאן‪ ...‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫בידו‬ ‫לפי ש א מ ר איש‬ ‫א ת אחיהו יצודו ח ר ם לזה א מ ר‬ ‫דמי ה ע ס ק ל ע ס ק ו כי א ם‬ ‫ת ב ט ת ו ב ר ע ך וכי‬ ‫אל‬ ‫א ל תאמינו ברע למסור‬ ‫ה א ת ע ק ב יעקוב מ כ ל שכן ש כ ל ר ע בגוד יבגוד ל כ ך‬ ‫ת א מ ר אגי מ א מ ץ ב ר ע ש ה ר י יש לי א ל ו ף פלוגי א ה ו ב י ש ה ו א‬ ‫יוציא‬ ‫ב ל ע ו ש ל ה ר ע מפיו א ם יבגוד בו ל ב ך א מ ר בו ל ש ץ ב ט ת ץ ו א ל ת ב ט ת ו ב א ל ו ף‬ ‫שהרי‬ ‫הגיד בפסוקים הקודמים עגץ האלוף והשר והשופט והגדול שכולם ב ש ח ד ואם‬ ‫כן‬ ‫א ל ת ב ט ח ו באלוף כי ה ר ע הבוגד ירבה ש ח ד ו א ה הוסיף והרחיב הצווי בענץ א ל‬ ‫תאמינו‬ ‫פתחי‬ ‫ב ר ע ע ד שאפילו א ש ת ך שוכבת חיקך ואהובתך ורעייתך היא ע ם כ ל זה שמור‬ ‫פיך‬ ‫השכיבה‬ ‫נבלות‬ ‫קלה‬ ‫פתתי‬ ‫שמדבר‬ ‫פיך‬ ‫באמה‬ ‫ל א ד ם מ ה שיתו ואפילו שיתה‬ ‫א ד ם ע ם א ש ת ו ]כשבא[ ע ל י ה ]תבוא[ לפני יוצרו יתברך ו י ת ע ל ה ו א מ ר‬ ‫לומר‬ ‫כי‬ ‫כיץ‬ ‫שנפתתה‬ ‫הפה‬ ‫לדבר‬ ‫ענץ‬ ‫אהד‬ ‫ימשכו‬ ‫דברים‬ ‫זולתם‬ ‫כי‬ ‫נ ג ר ר י ם ומ‪ ... . .‬ו מ ה ר י ״ א ד ל ד ר ך ד ר ש ו ה ד ר ש ה ת ד ר ש וכן עיינתי ק צ ת ב מ ה ש א מ ר בן מ נ ב ל‬ ‫אב‬ ‫א ך כ ל ה ב ח מ ו ת ה ו כ ר ב ל ת י מ ת י י ש ב ו‪ ...‬ל ו ובן ה ב ת‬ ‫ו ה א ב גוער בבתו‬ ‫הקמה‬ ‫ב א מ ה ובן גוער‬ ‫בכלה‬ ‫הקמה‬ ‫בחמותה ובהוכיחו‬ ‫קמה‬ ‫את‬ ‫כולן‬ ‫י ש נ א ו ה ו ו א ם כן יהיו אויבי א י ש א נ ש י ביתו ו ב ה י ו ת ם ב ו ל ם אויביו צ ר י ך ל ש מ ו ר‬ ‫פתתי‬ ‫פיך אפילו מ ש ו ב ב ת תיקך כ ל ו מ ר אפילו ב ש ע ת ש כ י ב ת ה א צ ל ך ש ה ו א בסוד כי‬ ‫ב ו ל ם אויביך‪.‬מ‪ . .‬‬ ...‬מ ד ב ר ב כ ת ו ב ב ר ו ב ד ב ר י ם ל א י ח ד ל פ ש ע ת ה ש א מ ר פ ת ח י‬ ‫ו ל א א מ ר שמור פיך ולפי שהזהיר לומר שמור פתתי פיך ש ל א ל פ ת ח ם כ ל ל כי‬ ‫בהפתתם‬ ‫שאמר‬ ‫לדבר‬ ‫א ם ד ב ר י פיוס וריצוי‬ ‫כי כתיב כי ה נ ה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד‬ ‫הדברים‬ ‫פיך‪.

‬כלוסר פקודת ‪1‬‬ ‫עונך ‪ raw :‬ה ה י ה ם ב ו כ ח ס ‪ .‬כמשממו‪.‬פנין בלבול הדמת כמו נבובים הם בשרן באה זכרון עומסיך בקבלה הגומל יהגה פחה בזמן קרוב סםיה‬ ‫)שמום י״ד(‪< :‬ה( באלוף‪ .‬מירבוליהן‪ .‬כי הנד• פמדתך באח ‪ .‬נ* ס" ‪P‬‬ ‫‪o‬‬ ‫דכרי הנכיא על לשון‪1‬‬ ‫״״‪1*>*1M**n‬‬ ‫פיך שאם ת ד‬ ‫אתה‬ ‫ד ע על חבריך בפניה תגלהו‪ :‬פ ת ח י ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬י ‪.‬ק תקרא אם הנמל‪) :‬ו( אעפה‪ .‬אף אנשי ביתו של האי‪ 5‬המה לי לאייבים‪) :‬ז(‪.‬‬ ‫‪.‬יום נביא• השקר שהס םגםיך ונביאיך שב אל השר והשופם והגדול‪) :‬ה( א ל ‪ .‬כמו נבוכים הם)שמותי״ד( מהומתס‪ ) :‬ה ( א ל ת א מ י נ ו ב ר ע ‪ .‬‬ ‫‪.‬ב ב ל ועיר ת ת י י ב ת רומי‪.‬תהיה‬ ‫מבוכתם‪':‬״ אל־־־תאמיני ברע אל־ ‪& .‬יום שאתם מצפים בו לשיבה תכא‬ ‫פקודתכם‪ :‬מ ב ו כ ת ם ‪ . מגבל אב ‪ .‬רבים מן פ ת ח דבריך יאיר‪< :‬ו> כי בן מנבל א ב ‪ .‫‪134‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫תרנומ‬ ‫מצ^יך־ פקרתך באה עתר‪ .‬רוכ צק הקוצים‪ :‬יום מעשיך‪ .‬א ל ת ש מ ח י א ו י ב ת י לי‪ .‬ה פ ך כ י א ש ב‬ ‫וטעם‬ ‫א ר א ה כ א ש ר יאור לבי אז א ב ץ כי צדיק ה׳ ע ל כ ל ה ב א ע ל י או א ר א ה בצדקתו‬ ‫שיקח‬ ‫נקמתי מאויבי‪ .‬פל סשסתים יאמר בדרן שאלה‪) :‬ז( מגבל‪ .‬‬ .‬ע ד כאן‪.‬‬ ‫ו ה ר א ב ״ ע ז״ל ואני‪ .‬ופעם יום מצפיך הנה כא היום שמצפיך •קוראים סקדתך‬ ‫״ ^‬ ‫^‬ ‫שעושי• ס.‬יועגיה *יי י*יה י ׳ ״הי צו‬ ‫רש״י‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫יישר שבחם הוא כקוץומשובח‪ :‬יוםמ*פיך‪.‬חגיגה פח « ‪ :‬מ ייקד‪ .‬‬ ‫ורב יעבד צעיר‪:‬‬ ‫שתשמור פתחי י ־‬ ‫י"‬ ‫מאשתך עדיךי ף •‬ ‫חיי ק*ך ‪ .‬עכאיכ והישר שכהס הוא קשה מן המשיכה הוא נדר ספשוי פ״ע‬ ‫מגת סומלת ותקוה כמו אפרן לן ואצפה)חסלים הי( ‪ :‬ס ק ד ח ך ‪ .‬מאשתך השוכבת במיקן שמור סתמי‬ ‫סין לבל תדבר דבר שר‪6‬וי להסתיר כי גם היא סגלה מצפונן‪:‬‬ ‫)ו( כ* ב.‬וכל זה הפך ה נ מ נ ה ו ה מ נ ה נ ‪ «< :‬ואני בה׳‬ ‫א ע פ ה ‪ .‬־אני בה׳ א ע פ ה ‪ .‬פניז ב ר ע ‪ .‬הנה בזמן הזה אל תאמיט איש ברמהו ואל תבסמז בהבסהת‬ ‫גטמ וכפור כמו בי נבל נבלה ידבר)ישפים ל״ב(‪ :‬כ ל ח ‪ p .‬בשא‪1‬מה לישועה למיפק מן ידיה כד מן חדקא קשה לצאת מידם נמו‬ ‫* * ‪ ! 5 V ! i ^ ^ J‬הקוצים הנסככין כצמר‪ :‬י ש ר ם מ ס ו כ ה ‪ .‬ב ה ׳ א צ פ ה‬ ‫וכו׳‬ ‫אם‬ ‫ישראל‬ ‫הלכו‬ ‫ב ג ל ו ת ע ו ד יקומו‬ ‫מנפילתם א ך יש‬ ‫עליהם לסבול‬ ‫בעבור כי‬ ‫בחושך‬ ‫תטאו‬ ‫ויתורו‪ .‬מנין שררה כמו אלופי אדום )בם פז(‪ :‬מבוכתם וכלכול רמתם לבל ידעו מה למשות‪) :‬ה( אל תאמינו‬ ‫מתחי פ י ך ‪ .‬ה נ ב י א א ו מ ר בן‪ .‬ד ב ר י ה נ ב י א ע ל לשון ה מ ש כ י ל א ו ע ל לשון י ש ר א ל ‪ .‬י‬ ‫‪.‬יזהיר הנביא‬ ‫אנשי אותו הדור‪.‬‬ ‫ורבותינו פירשו כלפי מפלה אל תחשאו ותאמרו הקדוש ב ת ך הוא אוהבינו והוא ימחול לנו‪ :‬מ ש י כ ב ת ח י ק ך ‪.‬ר״ל אכל פכ״ו אצפה בככסמס‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫ו ד ק מ יב‬ ‫ם‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב י ע י ‪ :‬ב א ל‬ ‫‪0‬‬ ‫ב ג ד י ל‬ ‫‪0mx‬‬ ‫ל‬ ‫ס‬ ‫נ א ח י י‬ ‫נ ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ס ם‬ ‫נ ד י ל נ‬ ‫ס‬ ‫כ ה‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ב ר‬ ‫ואני בה׳‬ ‫עביך‬ ‫‪W‬‬ ‫‪M‬‬ ‫א צ פ ה ובו׳ א ל ת ש מ ת י א ו י י ב ת י ל י ובו׳ ז ע ף ה ׳ א ש א ובו׳ ר ש ״ י ז ״ ל ו א נ י‬ ‫ב ה ׳ א צ פ ה ‪ .‬‬ ‫והישר שבהם הוא םשה יותר ם• הםסיכה שהוא נדר הכדםים‬ ‫״ ‪ .‬הבן היה לו לנשא האב ולכבדו‬ ‫ו ב ח ד הזה הוא משפילו וסבזהו וכן בה ק ס ח באסה כלח בחםותח ו נ ר ‪ .‬דברי הנביא על לשק ישראל כמו שאמר אחריו אל השטחי אויבתי לי ואחרי שאמר מיכה דברי הפורענות סיים‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫סוא הגדר ומס הוא בסמ״ן ו ק ויסד אלוה בפדו)איוב גי(‪ :‬סעשיך‪ .‬אמר יפת אל תבפחו בגדול ולפי דפתי כי‬ ‫^ ^ ^ ‪™ ^ £‬‬ ‫‪1.‬דברי פיך פתיתות פיך‪) :‬ז( ו א נ י ב ה ׳ א צ פ ה ‪ .‬ישר שבהם רע‬ ‫? • » ™ ‪S f r t‬‬ ‫מ ב י א אע״• שאתם עוש״ם כל אלה הדעות אעפה ל י ^ ת ״ ממסוכות קוצים‪ :‬מ מ ס י ב ה ‪ .‬‬ ‫נשמתך היא תעיד בך‪ :‬פ ת ח י פ י ך ‪ .‬מהגוים‪ .‬כמו הסר משיכתי)ישמיה‬ ‫ה ׳ ( ‪ :‬י ו ם מ צ פ י ך ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫* ‪ .*‪.‬בדור הזה אין אדם משוככת חיקך‪) :‬ו( ב י ב ן מ נ ב ל א ב ‪ .‬לכן יום שאסה מצפה בז לסובב‬ ‫עדן זכרון‪ :‬מבוכתם ‪ .‬ממכה שלהם והמ״ם‬ ‫בסירים‪ :‬יוםמעסיך ‪ .‬וי׳ך‪5‬‬ ‫בסגרך כמו בשיין סן הלא אתה שכת בעדו הנני ס ך א ת דרכך באה מתה תהיה מהרה‪ :‬מ ב ו כ ת ם ‪ .‬תקרא שר מס כי מפולס דרך השר הוא לקיים הנשמתו הנה מסה אל‬ ‫אשת סבן‪ :‬כחמותה‪ . ^ 3‬‬ ‫תבטחו באלוף משכבת דדקך שפי ^ ־ ‪! 5‬‬ ‫ב ת ^ מ‬ ‫פססי־פיןז‪ :‬יכי־בןכעבלאב‬ ‫קמה באמה כלה בחמתה^יבי אי^ ‪^ S M S‬‬ ‫אנשי ביתו‪ :‬ואני ביהוה אצפה‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*ג • • • ה "יי •‬ ‫ה י א ‪6‬ג ויאמימ‪ .‬קשה יותר ממשוכת חדק והסמ״ך כשי״ן‬ ‫^ ‪S T E ? .‬יוציאגי ל א ו ר ‪ .‬ן‬ ‫א ס הוא םוב ואם ר ע ‪ .‬מבוכה נביאי השקר ר״ל ערבובם לנשים ידכר אל תכמחו כאלוף נעוריה כי יזהיר האלוף‬ ‫‪0‬ן נבוכים חם בארץ‪< :‬ס( אל חאםינו ברע‪ .‬הדור פרוז כ״כ כי ה ק מדבר באביו דברי נבלה וגטת והבת קמה באמה לחרפה ולגדסה וכן בלה קמה‬ ‫בממותה‪ :‬אויבי איש אנשי ביתו‪ .‬ז ע ף ה ׳ א ש א יריב ריבי‪ .‬י‬ ‫‪. .‬פועל קודם כמו‬ ‫המשכיל‬ ‫‪) w/‬ז( ו א נ י ‪.‬מנין הבפמו בו‪ :‬משובבת חיקך‪ .‬הנביא אומר כן‪:‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫הוא כבו החדק שהיא הקיץ שהוא םכאיב כל הנינע בי • וי״ת תואר כמו מעל פני מתו שהוא סמוך והוא פועל עומד ‪:‬‬ ‫‪ S ^ ^ ^ ^ ^ S f ^ i‬י ש ר מ ם ם ו כ ה ‪ .

‫מיכה ז‬ ‫ובן‬ ‫‪135‬‬ ‫ה ר ד ״ ק ז״ל שאתו־ ש א מ ר מ י ב ה ה נ ב י א דברי ה פ ו ר ע נ ו ת סיים ב נ ח מ ת ע ם י ש ר א ל‬ ‫ואני‬ ‫שאומר‬ ‫שישמרנו‬ ‫אצפה‬ ‫בה׳‬ ‫כל‬ ‫בגלות‬ ‫בו‬ ‫בי‬ ‫ב ך זמן‬ ‫בגלות‬ ‫גדולה‬ ‫ה׳‬ ‫הדין‪..‬‬ ‫השם‬ ‫מושיעי‬ ‫ה׳‬ ‫יד‬ ‫במה‬ ‫ואם‬ ‫חם‬ ‫מהושיע‬ ‫שאגי‬ ‫ישמעגי‬ ‫ושלום‬ ‫ומפדות‬ ‫שואל‬ ‫אלהי‬ ‫ומקודש‬ ‫עתה‬ ‫תה‬ ‫מאיתו‬ ‫גמצא‬ ‫ל א יושיעגי‬ ‫שאמר‬ ‫שאל‬ ‫תתלת‬ ‫אוחילה‬ ‫תשמחי‬ ‫פסוק‬ ‫אל‬ ‫ח ל ו ל ‪1‬ד׳[ ) ד ו (‬ ‫ימשך‬ ‫לאלהי‬ ‫ישעי‬ ‫וידעתי‬ ‫לי‬ ‫שלא‬ ‫תתמיד‬ ‫אויבתי‬ ‫תשמחי‬ ‫מקושר‬ ‫עם‬ ‫סוף‬ ‫ישמעגי א ל ה י א ל ת ש מ ת י או יאמר א ל ת ש מ ת י אויבתי לי בדרך צתות מ א ח ר‬ ‫שלמדונו‬ ‫תרץ‬ ‫שיהיה‬ ‫שלם‬ ‫בעולמו‪.‬‬ ‫ישעי‬ ‫כדי‬ ‫שתמיד‬ ‫שיאמרו‬ ‫היה‬ ‫שקצרה‬ ‫שישמעגי‬ ‫אלהי‬ ‫שמחתן‪...‬וי״ת ל ו ו ט מן ק ד ם ה׳ ק ב י ל י ת ע ד כאן‪.‬‬ ‫שאלתי‬ ‫פסוק‪..‬ש י ע ש ה לי צ ד ק ה ‪ ..‬‬ ‫אור לי להצילגי‬ ‫ממגה‪ .‬‬ ‫והבחינה‬ ‫השגית‬ ‫שהוא‬ ‫רז״ל ב נ פ ו ל אויבך א ל ת ש מ ח ו כ ר פן י ר א ה ה׳ ו ר ע בעיניו והשיב מ ע ל י ו א פ ו‬ ‫אפו ל א נאמר‬ ‫א ל א א פ ו מ ל מ ד ש מ ו ת ל ץ לו ע ל כ ל עוגותיו כפי ג ר ס ת ה ס פ ר י ם‬ ‫אם‬ ‫בן א ל ת ש מ ת י אויבתי לי ש א ם ת ש מ ת י ה נ ת ת ה י ה ס י ב ה כי נ פ ל ת י ק מ ת י ש א ק ו ם‬ ‫על‬ ‫ידי ש מ ח ת ך י ק ל ה ש ם י ת ב ר ך מ ע ל י ו ה ש י ב ת ר ץ א פ ו ו א ק ו ם ו א מ ר ו ת ״ ל וכי י ס ו ר ץ‬ ‫טוב‬ ‫מ א ד ב מ ״ ש ת ״ ל ו ה נ ה ט ו ב זו מ ד ת ה ט ו ב מ א ד ז ה מ ד ת ה י ס ו ר ץ ש א ף ע ל פ י ש ה ם‬ ‫רעים‬ ‫שאמר‬ ‫שאמר‬ ‫בעיני‬ ‫הרואה‬ ‫אבל‬ ‫תכליתם טוב‬ ‫א ל ה׳‪1.‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫לשץ‬ ‫ג ם בן‬ ‫משפטי‬ ‫בך‬ ‫באשר‬ ‫ישלים‬ ‫מעשות זה‬ ‫אז‬ ‫למען שמו‬ ‫בלשון‬ ‫קמתי‬ ‫שגתקשה‬ ‫עבר‬ ‫אעגה חלקי ואתוה דעי‬ ‫בו‬ ‫הרד״ק ז״ל ומהרי״א‬ ‫ש א מ ר בי יש לגו שגי מיגי‬ ‫ישבו‬ ‫התוחלת‬ ‫השם‬ ‫ה מ ח ו ל ל גם כי כביבול כי יד ע ל כ ס יה ש א מ ר ו חז״ל ש א ץ‬ ‫שלם‬ ‫ו א ץ ה כ ס א ע ד ש י מ ח ה זרעו ש ל ע מ ל ק זה ש א מ ר ואגי בה׳ אצפה‪ ..‬‬ ‫מ ה ם ‪ .‬כי‬ ‫לכגוי‬ ‫אל‬ ‫אויבתי‬ ‫לי‬ ‫אבדה‬ ‫חלילה‬ ‫הוא‬ ‫אפשרי‬ ‫א ה‬ ‫היו״ד‬ ‫אמר‬ ‫ישעי‬ ‫אלהי‬ ‫א ק ו ם ו א מ ר ק מ ת י ב ל ש ץ ע ב ר ל א מ ו נ ה בנבואות ש א ף ע ל פי ש ה ם עתידות הרי‬ ‫כאילו‬ ‫אויבתי‬ ‫אוחילה‬ ‫אורך‬ ‫לאלהי‬ ‫ישמעני‬ ‫שבטחתי‬ ‫בו‬ ‫אדום‬ ‫אשב‬ ‫ר ב ת א כי‬ ‫ה ג ל ו ת סוף ש ה ׳ א ו ר לי בי‬ ‫בתשך‬ ‫אחר‬ ‫הלילה יאור‬ ‫ו א ח ר ה ג ל ו ת י ש ו ע ה בי נ פ ל ת י ה ש נ ת י ת ע ל עונותי ולזה זעף ה׳ א ש א בי ח ט א ת י‬ ‫ויהיה ג ד ו ל הזעף ע ד יריב ריבי ב ל ו מ ר ע ד שיריב עמי הריב ש ר א ה לי ב ע ו נ ש ע ל‬ ‫חטאתי‬ ‫תהו‬ ‫יוציאני‬ ‫ל א ו ר מ ח ש ך גלותי והוא כנגד בי א ש ב ב ח ש ך ה׳ א ו ר לי ואז ת ר א ה ב צ ד ק ת ו‬ ‫הצדקות‬ ‫ועשה‬ ‫אומרו‬ ‫לדקדק‬ ‫ע ב ר כן גם אגכי‬ ‫האחד‬ ‫ה ר א ו י בי ו א ח ר‬ ‫והחסדים ש י ע ש ה עמי ע ד כאן‪...‬‬ ‫נפלתי‪..‬‬ ‫כי‬ ‫אשב בגלות‬ ‫בתשך‬ ‫צרה‬ ‫חטאתי לו‬ ‫ומצדיק‬ ‫עלי‬ ‫בגלות כי‬ ‫‪ p‬הגוים א ש ר לחצוגי‪ .‬‬ ‫הנפילה‬ ‫ש ע ל ידם‬ ‫אויבתי לי כי נפלתי‬ ‫היא‬ ‫קימה‬ ‫לי‬ ‫א ד ם זוכה‬ ‫הוא‬ ‫לעולם‬ ‫הבא‬ ‫תה‬ ‫וקמתי[ ה נ פ י ל ה ק י מ ה ה י א לי ת ה‬ ‫שהרי‬ ‫ע״י‬ ‫נמחלים‬ ‫העונות‬ ‫וניצולתי‬ .‬ה׳ ש ע ל כ ל‬ ‫פנים‬ ‫אלהי‬ ‫מאל‪.‬ו ע ש ה משפטי‪ ..‬כי‬ ‫אשא‪.‬אל ת ש מ ח י [‬ ‫כי‬ ‫נפלתי‪.‬‬ ‫ובן‬ ‫לו‬ ‫ב ת ש ך ה׳‬ ‫כי ח ט א ת י לו ו א ס ב ו ל כי יריב ריבי‬ ‫גקמתי‬ ‫של‬ ‫אשב‬ ‫ואף‬ ‫תשמתי‬ ‫באילו‬ ‫תקותי‬ ‫עברו ונתקיימו‪ .‬ש י ק ח‬ ‫בגלות‬ ‫מהרי״א‬ ‫והוא‬ ‫ז״ל‬ ‫בגלות הזה בחשבך‬ ‫אל‬ ‫פירש‬ ‫אויבתי‬ ‫תשמחי‬ ‫ש ל א אוסיף קום שהרי‬ ‫לי‬ ‫אדום‬ ‫בת‬ ‫)רבתא(‬ ‫אם‬ ‫כ מ ה פעמים גפלתי וקמתי‬ ‫מ צ ר י ם ג פ ל ת י ו ק מ ת י ו א ם ב ג ל ו ת ב ב ל ג פ ל ת י ג ם בן ו ק מ ת י מ ע ת ה ל ג ל ו ת ה ז ה‬ ‫בת‬ ‫היום‬ ‫ע ל פי‬ ‫מלעיל‪..‬ב צ ד ק ת י ‪ .‬זעף ה׳‬ ‫הביא‬ ‫!הרשעה!‬ ‫שהמלה‬ ‫א ו ר לי‪ .

‬יסורין‬ ‫עלי ומדוקדק בזה לשץ ועשה ש ל א כתב ויעשה משפט‪..... ..‬‬ ‫אדרבה‬ ‫גדולה‬ ‫הוא‬ ‫אור‬ ‫הישיבה‬ ‫לי‬ ‫ההיא‬ ‫כ י א ש ב בתשך‪ ...‬ב ש ע ה ‪ .‬ת ש ך ת ג ל ו ת כ י א ש ב ב ח ש ך ז ה ס י ב ה ל ה י ו ת ה ׳‬ ‫לי‪ . .‬ומתוך ה כ ע ס ב א הרצון והניחום‬ ‫ה ׳ וכו׳ וכן מ ת ו ך רוגז ר ח מ י ם ע ל ידי ה ר ו ג ז ב א ה פ ו ר ע נ ו ת ו ה ש ם י ת ב ר ך מ ר ח ם‬ ‫וכן‬ ‫נמשכה‬ ‫מהכרת‬ ‫כולם‬ ‫ומתוך‬ ‫הישועה‬ ‫תה‬ ‫צרה‬ ‫שאמר‬ ‫רותת‬ ‫וממנה‬ ‫שגאמר‬ ‫ועת‬ ‫י ו ש ע ובן פי׳‬ ‫יתור תיבת וממנה מכריע האמור‪.‬ריבי מ ה ש ה ר ע ו ל י ה א ו מ ו ת בי מ ה ש ע ש ה מ ש פ ט י ב מ ה ש ז ע ף ה׳ א ש א ‪.‬זה‬ ‫מאויבי‬ ‫שאמר‬ ‫ויוציאני‬ ‫אראה‬ ‫לאור‬ ‫בצדקתו‬ ‫תה‬ ‫בכל‬ ‫יהיה‬ ‫אלה‬ ‫בתורת‬ ‫שעשה‬ ‫צדקה‬ ‫ועשה‬ ‫ה ח ל ו ק ו ת שיריב ריבי‬ ‫מ ש פ ט י יוציאני ל א ו ר א ר א ה ‪ ..‬ק מ ת י‬ ‫ע ב ר להודיע ש מ ע ת שנפלתי מאז קמתי שהנפילה‪ .....‬‬ ‫צרה‬ ‫היא‬ ‫במקומו‬ ‫ליעקב‬ ‫בפסוק כי‬ ‫וממנה‬ ‫עת‬ ‫מהצרה‬ ‫צרה‬ ‫היא‬ .‬‬ ‫מ ש פ ט י רצונו ל ו מ ר ו מ ה ש ע ש ה משפטי משפטי נ ק מ ה כי ה נ ה מ ש פ ט י ס י ב ה בי‬ ‫ועשה‬ ‫יוציאני‬ ‫גדול‬ ‫לאור‬ ‫אשר‬ ‫שאראה בצדקתו‬ ‫ע ש ה עמי‬ ‫שהביא‬ ‫צ ד ק ה וטובה‪ .‬‬ ‫בלשץ‬ ‫הזה‬ ‫א ב ר ה ם אבינו מ כ ר אותנו ל ג ל ו ת כ כ ת ו ב כי צ ו ר ם מ כ ר ם וה׳ הסגירם‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪136‬‬ ‫מגיהנם‪.‬ל ה א ו ר כן‪ .‬‬ ‫ובזה‬ ‫כעס‬ ‫א ב ץ מ א מ ר ח ז ״ ל ‪1‬אל‪ 1‬ת ש מ ח י א ו י ב ת י ל י ב י נ פ ל ת י ק מ ת י ש נ ו ר ב ו ת י נ ו מ ת ו ך‬ ‫רצון מ ת ו ך רוגז ר ת מ י ם מ ת ו ך צ ר ה רוותה ש נ א מ ר ו ע ת צ ר ה ה י א ל י ע ק ב ו מ מ נ ה‬ ‫מתוך‬ ‫יושע‬ ‫שנאמר‬ ‫רחם‬ ‫ה ר ף ממני ו א ש מ י ד ם מיד וינתם ה׳ ע ל ה ר ע ה מ ת ו ך רוגז ר ח מ י ם ש נ א מ ר ברוגז‬ ‫שנאמר‬ ‫אור‬ ‫להם‬ ‫ל א עמי‬ ‫אתם‬ ‫ל ה ם בני א ל חי מ ת ו ך נפילה קימה ש נ א מ ר כי נפלתי ק מ ת י מ ת ו ך א פ י ל ה א ו ר ה‬ ‫כי‬ ‫שמאפיל‬ ‫אשב‬ ‫בחשך‬ ‫ה׳‬ ‫אור‬ ‫עכל״ה‪..... .‬‬ ‫אמר‬ ‫א ש ר יריב ריבי ו ע מ ד י כ ד מ ה ר י ״ א ז״ל כי בריב‬ ‫משפטי‬ ‫מעלי‬ ‫שבראותו‬ ‫לומר‬ ‫שעשה‬ ‫ההוא מצורף עמי יחד‬ ‫יוציאני ל א ו ר כ י ע ל ידי מ ה ש י ר י ב ריבי‪ .‬ה ק י מ ה ב ה ת כ פ ר ה ע ו נ ו ת‬ ‫ידי ה נ פ י ל ה כ נ ז כ ר ל ע י ל וכן מ ת ו ך‬ ‫ויגתם‬ ‫הוא‬ ‫נפילה‬ ‫אפלה‬ ‫תזכור מ ת ו ך ריתוק קירוב ש נ א מ ר והיה במקום א ש ר יאמר‬ ‫יאמר‬ ‫על‬ ‫ריתוק‬ ‫קירוב‬ ‫מתוך‬ ‫קימה‬ ‫מתוך‬ ‫אורה‬ ‫מתוך‬ ‫כעס‬ ‫רצון‬ ‫ה כ ע ס שה‪ ...‬‬ ‫לי‬ ‫מכיון‬ ‫למה‪...‬דין מ צ ד כ ו ש ר מ ע ש ה ה א ד ם א מ נ ם כ ל צ ר ה ו פ ו ר ע נ ו ת ה ב א ע ל י ה ו א‬ ‫בדין‬ ‫ת ה ש א מ ר ר א ש ו נ ה ז ע ף ה׳ א ש א ו ל א א ב ע ו ט ב ו יען כי ח ט א ת י ל ו ב ש י ע ו ר ה ו ע ף‬ ‫ההוא‬ ‫וכדין ה ו א ע ש ה ולזה ראוי ש א ש א ואסבול א מ נ ם א ש א זה ע ד א ש ר יריב ריבי‬ ‫ועשה‬ ‫עמי‬ ‫משפטי‪....‬כי זעף ה׳ א ש א ב ע ד א ש ר ח ט א ת י ל ו ובדין זעף ה׳ א ש א ואני‬ ‫מצפה‬ ‫ע‪ ..‬‬ ‫ועל‬ ‫פי ד ר ך מ ה ר י ״ א ש פ י ר ש כי יריב ריבי ש י ע ש ה מ ר י ב ה עמי‬ ‫ועשה‬ ‫אפרש‬ ‫שאמר‬ ‫מה‬ ‫מ ש פ ט י יוציאני ל א ו ר ש א ח ר שיריב ריבי ישוב ינחמני י ע ש ה מ ש פ ט ע ם ה א ו מ ו ת‬ ‫המריעות‬ ‫הענץ‬ ‫לאור‬ ‫לי ויוציאני‬ ‫במשפטי או‬ ‫ועשה קרוב ללשץ‪...‬מ ת ו ך נ פ י ל ה ק י מ ה מ ת ו ך נ פ י ל ה מ מ ש כ י מ ת ו כ ה ״ ‪ .‬‬ ‫נקמתי‬ ‫במעשיו‪ . ...‬היא ב א מ ת והרדיף ה ד ר ו ש‬ ‫אשב‬ ‫כי‬ ‫הגליות‬ ‫בחשך‬ ‫תשכה‬ ‫ככתוב‪.‬‬ ‫צדקה‪....‬י ע ש ה מ ש פ ט י יוציאני ל א ו ר כ י ק ל ו‬ ‫ע ו נ ו ת י ויוציא ל א ו ר מ ש פ ט י ו א מ ר ה כ ת ו ב ה ז ה ע נ ץ גבון ז ה ל ה י ו ת גגע עיני ה׳‬ ‫תמיד והוא‬ ‫האדם‬ ‫שכל טובה‬ ‫היא דרך‬ ‫שמשפיע הקדוש ברוך הוא‬ ‫שעושה‬ ‫צדקה‬ ‫השם‬ ‫י ת ב ר ך ל‪ ..‬״‬ ‫רמת‬ ‫האפילה‬ ‫שמתוך‬ ‫ביו‪ .‬כ ן ב צ ד ק ת ו ל א בצדקתי‪.

‬‬ ‫‪.‬יום‬ ‫בלומר‬ ‫ועד‬ ‫לבגות גדריך‪.‬בבל ופיר החייבת ר ו מ י ‪ :‬עדשמע תפליעי‪) :‬ם(מף וו‬ ‫»לי ונחנג• ביד ‪ mown‬אשא ואהבול כי חםאתי א עד אשר‬ ‫*־•ב ריבי הקביח ‪ p‬האוםות משח משפםימחס על אשר הרעו לי ויועיאני מחשך לאוד אראה בעדקחו‪) :‬י( מי תראינה ‪•m‬‬ ‫ח־״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫או על לשק ישראל‪) :‬ה( א ל ‪ .‬א‪ 0‬נפלתי בגלות עוד אקום‪ .‬יום ה ו א ועדיך יבא‪ .‬‬ ‫ל א כן ת ר ג ם ‪ .‬א^א כי ת ש ת י ל ו עד‬ ‫אשר‪:‬דבךביו^ה^טי^י‬ ‫^ ™‬ ‫? י ״ י ^ ן ל^ור אח»־«בצלדחו‪ :‬׳ ו ה ר א ו י‬ ‫ףי׳ ׳צ״יי.‬מסה אני סוכל ‪1‬מף ס׳ כי ממאסי לו ומ אשכול כל אשל ישלים גריכ פמו•‬ ‫ב סל*י לי בגמול ס»‪1 61‬יכנס לפשות כי משסס הראוי לי ואמ־ו יוציאני לאיר ואראה במ־קסו שיעשה לי ולא למולם יריב‪:‬‬ ‫ותרא‪ .‬‬ ‫וערי‬ ‫מצור‪.‬י ר י ב ריבי‪ . S f t‬מ ־ » ? י י י !‬ ‫*‪:(•ron1‬‬ ‫מהר״י‬ ‫‪*•an‬‬ ‫מטי״ל ״ * ר ״ ע ק י ף‬ ‫) ח ( א ל ת ש מ ח י א ו י ב ת י ‪ .‬רש״י ז״ל יום ל ב נ ו ת נ ד ר י ם ‪ .‬ואמר קמחי עבר‬ ‫סקומ עתיד כדרך הנבואות כי מח שאומד האל יתברך שיחיה ועא קיים בא* חיה‪ :‬כי אשב בחשך ה׳ אוד לי‪ .‬‬ ‫הוא‬ ‫ועדיך יבא‪.‬וים מים‪ .‬ה נ ב י א א ו מ ר א ו ת ו היום‬ ‫מ ל ע י ג י ם עליו ל א מ ד ב ט ל ו ה ל ך לו יום ה ה ו א ש מ ו ר ו נ צ ו ר ו ל א ב ט ל ע ד י ך יבא‬ ‫שאתם‬ ‫בבל‬ ‫להחריבך‪.‬א י ו ה ‪ .‬יום‬ ‫ד י ש ר א ל מן א ת ו ר וגר‪.‬לק אל משמסי אויבתי מני למשוב פלא *ברף ק״ע( נ)מ( זעף‪ .‬‬ ‫ו מ ל ו ‪) :‬ס( ז ע ף ‪ .‬‬ ‫אשר‬ ‫כ מ ו ויושבי‬ ‫הוא‬ ‫ראש‬ ‫ה ה ר ויונתן‬ ‫למרענו‪.‬מליל בשני ‪fan‬‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫ם* ואמם )אגמי ישפי אשל ישמסגי אלהי בקיאי אליו מלרמי‪ :‬סקוה‪ :‬אווזילה‪ .‬ואסבל עד אשר יריב ריבי עש הנוים שלתמי‪ :‬ועשה‬ ‫פשפפי‪ .‬ח י ה הוח •‬ ‫נפלתי קמתי‪ .‬כי אבדה תקות ישראל והיא שבור לאידה ואםר בנבדה אל‬ ‫״ תשמחי לי שה אייבת ליוכתיי לאתחדיןבעלת דבבותי‪ :‬כי‬ ‫מ ת ו י ב ת י ‪) . ותכפה בו^טה האמק־־״ אלי איו יהוה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ל‪/‬״א‬ ‫) ‪A m‬‬ ‫‪ • &«•>.‬אםטל‪ :‬וי( למרמס‪no .‬מ ה נ ד ס ‪ :‬יוציאני ל א ו ר •‬ ‫ה ס ך כי אשב במשך ו פ ע ם א ר א ה כאשר יאור לבי א! א ב ק בי אפשר‪rnv-1‬לכנוי אעאיי שהמלה מלעיל אסר אהבת• כנגד‬ ‫צליח השם על כל ה ב א מלי או א ר א ה בצדקתו שיקח נקמתי חרשעח שארך נלות ישראל ברשזתה יותר מאלף שנח ווישבת‬ ‫הו‪/‬וידחו ־ \י( ותר* •ניוד׳ ‪6‬יר ‪ •ha‬״י‪-‬״‪.‬י{ ו ת ר א ‪ .‬אס אשכ‬ ‫מלוח בחשך כלימי־ מרה בדולח שהיא נמשלת לחשך אני בוטחבח׳שיחיה עדייןאידלי ייחדאנימחשך לאוד‪) :‬סו ועף‬ ‫אשא‪ .‬‬ ‫מצור‬ ‫ויונתן ת ר ג ם ודמן תורמיני ר ב ת א ‪ .‬כסו שפירש למעלת יכן הרכש ימתן‪ :‬ותרא‪ .‬בנליתאני משא ימ־בל ועף וםעדיק עלי את הדק‪ :‬כי המאהי * ‪ .‬‬ ‫מבשרו‬ ‫מעליכם‬ ‫גלוותא‬ ‫והר‬ ‫למני‬ ‫ההר‪.‬‬ ‫אשור‪.‬מ ו ס ב‬ ‫ה א ו מ ר ה א ל י ועוד ה י א א ו מ ר א ל י יום ל ב נ ו ת גדרים‬ ‫ירחק‬ ‫ש א ת מ צ פ ה לו אותו היום‬ ‫חוקו זמנו יאריך ו ל א י ב א ל ע ו ל ם ‪ .‬שיקו! נקמתי מדע‪ :‬בעדקתי‪ .‬״‪ -.‬ס‪ .‬‬ ‫בעידגא‬ ‫ה ה י א יתבנשון‬ .‬שיעש׳ לי עוד ערקה‪ .‬‬ ‫ערי‬ ‫הנביא‬ ‫ל י ש ר א ל ש י ש יום כ מ ו ס ומוכן ל ב ג ו ת גדרות תרבותיהן יום ה ה ו א ירתק ו י ב ט ל‬ ‫תק‬ ‫גזירות‬ ‫ה ב ב ל י י ם ופרסיים‪ .‬וכאשר תלאה אויבתי כמלביס הלדקס מפשס לי תהיה מכוסה מושה אשר אפרה אלי ממן בגליס אי‪ 1‬ס׳ מדוע לא יגאנן‪:‬‬ ‫קרא‬ ‫א״« •‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪to‬‬ ‫ח ר א ע ד ‪.‬‬ ‫י‬ ‫לקום כי ספפים לבוס נסלני ואס״ז קמת• וק ממס סגלום מס‬ ‫אשב כסושן ? יאיר לי‪) :‬ם( וכף ה׳ אשא‪ .‬כמס ומיסה‪ :‬אשא‪ .‬והיושבים ע ל ה י ם ה א ח ר ו ן א ש ר ה ו א‬ ‫במערב‪.‫‪137‬‬ ‫טייבה ז‬ ‫חתמ‬ ‫אוח?ה‪*£‬להי יעמןי ^ י אלהי‪:‬‬ ‫*‪S V S »3‬‬ ‫י׳ אל־־תשמחי א‪?-‬י* לי ל ‪TflW‬‬ ‫‪^ T W S i P W g‬ב‪5‬ח^ןז‪:‬מה^ודלי‪1‬‬ ‫^ ״ י ‪ -‬י ^ ״ ז ע ף יהוד‪ .‬א ס ?*־אל ה ל ט מ ל ו ת ע ו ד נבואתובדבד• ‪ ram‬וא«ר ואני בהי אמה כליסי אעפיי שאגי‬ ‫יקומו מ נ ב ל ת ם א ן יש עליהם לסבול ב ס מ י י ‪J‬״ ‪* J ^ ^ S T ^ ^ S t e 3 5‬‬ ‫» < ™ ‪ S T V i S i ^ S V‬א ל ^ ^ ^ ב ״ ד ? ״‪.‬ותרניס יונתן אמרת ירושלם לויפ ‪ p‬קדם ה׳ קבילית‪ o :‬ותדא‬ ‫אהבתי‪ .‬מלשון סימלס ותקיה כמו ימל ישר‪6‬ל)סכלים‬ ‫<מ( אל תשמחי‪ .‬מלרע כסו ירא •דעת תרא אשקלון‪ :‬אויבתי‪ .‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫ותרא‬ ‫על‬ ‫א ו י ב ת י ובו׳ יום ל ב נ ו ת ובו׳ יום ה ו א ובר‪ .

.‬‬ ‫ש ם יבאו מהר‪ ..‬‬ ‫כ ל גוי‬ ‫אתה‪....‬ו מ ה ר י ״ א כ ת ר ד ״ ק ‪....‬ש י א מ ר ל מ ל ך ה מ ש י ח‬ ‫שיקבל‪.‬כ י ב ב ר ח ז ר ו ה‪ .‬ו ע ד י ך י ב א ‪.‬‬ ‫והרד״ק‬ ‫כמו‬ ‫ז״ל ו ת ר א מ ל ר ע ב מ ו י ר א פ ר ע ה ת ר א א ש ק ל ץ ‪ ..‬מגי היו‬ ‫עדיך‬ ‫יבא‪..‬ש א מ ר ו א ג ו ס ה מ פ ג י י ש ר א ל כ י ה ׳ ג ל ח ם ל ה ם‬ ‫במצרים‬ ‫ת ת ש א מ ר יאתיו ח ש מ ג י ם מגי מ צ ר י ם רצוגו ל ו מ ר מגי ה ו א מצרים‪ .....‬ב א ש ר י ב א יום‬ ‫פלוני‬ ‫והר‬ ‫בולו‬ ‫שהיה‬ ‫שב‬ ‫ישוב‬ ‫הר‬ ‫כמו‬ ‫דעתי‬ ‫ולפי‬ ‫מלת‬ ‫כי‬ ‫נהר‬ ‫ועד‬ ‫א ת ר ת ו ע ד ים מ י ם ו ה ר ו ע ד ה ר ו ה נ ה ים מים במו ה י ם הקדמוני והים ה א ח ר ץ‬ ‫ה ר דרומי א ל צפוני‪.‫כלי יקר‬ ‫‪138‬‬ ‫והראב״׳ע‬ ‫שהשם‬ ‫שובן‬ ‫יבגה‬ ‫חק‬ ‫גדריך אז ירחק‬ ‫ה מ ס ש ה י י ת נ ו ת נ ת ‪ ..‬‬ ‫ש א מ ר יום ה ו א ועדיך י ב א כ ל ג צ ה ל מ ן א ש ו ר ומן ערי מ צ ו ר ב מ ו ש א מ ר ו ב א ו‬ ‫האובדים‬ ‫מצור‬ ‫והגדחים‬ ‫בים‬ ‫יבאו‬ ‫מ י ם וכן‬ ‫והר‬ ‫גבוה‪.‬‬ ‫וממני‬ ‫הוא‬ ‫ג ק ד ש ב ם ש מ י והכירו גדולתי ו ע ל כן יאמר‪ ..‬ולזה גם‬ ‫אשר‬ ‫סבטיון‬ ‫שם‬ ‫עשרת‬ ‫השבטים‬ ‫נאמר‬ ‫שעליהם‬ ‫א ל א ר ץ א ת ר ת ע ד ב א היום יום כ ז ה ויתזירם ת ה ש א מ ר כיום הזה‪..‬יום בו מימי ק ד ם‬ ‫הקדום‪..‬איו ד׳ א י ה ה ו א ‪ .....‬‬ ‫א ל א היום‬ ‫ה ה ו א ירחק ח ק רצוגו ל ו מ ר ירחק‬ ‫גדריך‪ ...‬אוייבתי מ ל ע י ל בשני פ ש ט ץ‬ ‫הראשץ‬ ‫שהיתה‬ ‫אומר‬ ‫בתפצי‬ ‫בגלות‬ ‫לי‬ ‫ורצוגי בי‬ ‫ובאויבי‬ ‫יבוא‬ ‫א י ה ד׳‬ ‫ב ב א לי‬ ‫א ל ק י ך ‪ .‬ה ר ת י ב י מ ק ו ם‬ .‬וממני היה שאשור ש ב ט אפי ו מ ט ה ה ו א לזעמי‬ ‫שאמר‬ ‫אדום‬ ‫עתה‬ ‫ש ת ר א ה שיוציאגי‬ ‫לה בשת‬ ‫ר א ת ה עיגי‪ .‬‬ ‫זעם‬ ‫נהר‬ ‫א ל א שכמה‪ .‬יום‪ ..‬‬ ‫ל פ י ]לפני[ מ ל א ת ה ש ב ע י ם ש נ ה א ב ל ס ו פ ם ל ב א ל ע ת י ד ת ה ש א מ ר ו ע ד ה נ ה ר‬ ‫וים‬ ‫מים‬ ‫שאמר‬ ‫וזה‬ ‫ו ה ר ה ה ר על‪ .‬‬ ‫ותרא‬ ‫תה‬ ‫א מ ר אויבתי‬ ‫ה א ל יתברך לאור יהיה‬ ‫ממה‬ ‫יבא למני כמו ממני‬ ‫ש א מ ר ו חז״ל‬ ‫היה‬ ‫ל א ש ו ר ו‪ ..‬י ה י ה‬ ‫כח‬ ‫עם‬ ‫הבא לערי מצור‬ ‫על‬ ‫ש ה ת פ ל ל דוד עליו השלום ל ב א א ל עיר מצור כ ר ך גדול באדום‬ ‫שעתיד‬ ‫ה מ ש י ח ל ב א עליו כ מ ״ ש מי יובילני עיר מ צ ו ר מי נהגי ע ד א ד ו ם ה ס מ ו ך ל א ר ץ‬ ‫ישראל‬ ‫לה‬ ‫מ י שנתני ע ד א ד ו ם מי יתן ויובילני ל ע י ר מ צ ו ר‬ ‫הרחוקה‬ ‫ל א נתתי‬ ‫אשר‬ ‫רשות‬ ‫ל ה ח ר י ם ולהתרי‪ .‬א ו יהיה‬ ‫אומרו‬ ‫י ו ם ה ו א ו ע ד י ך ר צ ו ג ו ל ו מ ר ה י ו ם ה ה ו א ש י ג י ע זמן ויום‪ ....‬ל ב ג ו ת ג ד ר י ך ל א י ב ג ה‬ ‫באותו‬ ‫החק‬ ‫מקום‪ ..‬‬ ‫וחז״ל‬ ‫פ ר ש ו ה ו באופן א ח ר מ ה היום ה ו ל ך ואינו ת ת ר כ ך ה ם א י נ ם ח ת ר י ם בקיבוץ‬ ‫גליות‪.‬‬ ‫א מ ר עיני‬ ‫למרמס כטיט‬ ‫ראה‬ ‫אויבתי‬ ‫ת ו צ ו ת וכן ובאויבי וכן‬ ‫א ו ש ה י ו ם ה ה ו א י ר ח ק ח ק ה ט ב ע י כ א מ ו ר יום ה ו א גזור מ ה ש ם י ת ב ר ך ו ע ד י ך‬ ‫על‬ ‫להפרע‬ ‫כ ל פנים או‬ ‫ע ל פי‬ ‫ב א יבא היום‬ ‫שנתאחר‬ ‫ההוא למגי‬ ‫לומר‬ ‫א ש ו ר רצוגו‬ ‫מ א ש ו ר ש ה ח ר י ב ה בית ראשץ‪ .‬ת ר א י נ ה ‪ ..‬עיני‬ ‫תהיה‬ ‫הגואל‬ ‫תראינה‬ ‫בה‪..‬ת ה י ה פ ל י ט ה ובו י ת ק ד ש ש מ ו ה ג ד ו ל י ת ב ר ך ו י ת ע ל ה ‪.‬לעתיד‪ .‬וגם ולמני מ צ ו ר ל א ו ת ם ערי מ צ ו ר שהיו מניי וממני ו ה ט ע ם‬ ‫שאני‬ ‫עליהם תעבור כוס‬ ‫קצבתי‬ ‫הוא‬ ‫ויום‬ ‫וישליכם‬ ‫מ ע ט ו א ש ו ר גלו‪ ...‬‬ ‫למני א ש ו ר ו ע ד נ ה ר פ ר ת ורבי ישועה א מ ר וים מים ש מ ע ר ב א ר ץ י ש ר א ל ת ח ר ב‬ ‫ים‬ ‫מפאת‬ ‫מושכת‬ ‫וכן‬ ‫ז״ל ו ת ר א ‪ ....‬מ א ד ורחוקים מ ה ח ק א ש ר היו בו גדריך בימי קדם‪ ...‬ש ת ה י ה מ ר מ ס יום‪ ...‬‬ ‫לערי‬ ‫ע ל ערי א ד ו ם כ מ ו ש א מ ר מי יובלני עיר מ צ ו ר ולמני א ש ו ר ע ל ה נ ד ח י ם ב א ר ץ‬ ‫מצרים‬ ‫שכבר‬ ‫שמצרים‬ ‫ומצור‬ ‫קרוב‬ ‫באותיות‬ ‫ובשם‬ ‫ובזה‬ ‫אמר‬ ‫ולמני‬ ‫מצור‪..‬וים‬ ‫מים‬ ‫אפשר‬ ‫בארץ‬ ‫אשור‬ ‫והגדחים‬ ‫בארץ‬ ‫מצרים‬ ‫שעליהם‬ ‫יאמר‬ ‫למגי‬ ‫אשור‪...‬‬ ‫ו א ף ע ל פי‪ .

‬אשור תןרי מצור ^ ״ ‪^ r‬‬ ‫ו?מני מצור ועד־נקד דם מים יהי־‬ ‫חי<‪#‬א ‪p‬־‪ p‬חיל?מי י?‪ *0‬מ י י ‪3‬יא י‪2‬ד ^רתי‪-‬י^אקמך^אוטירי‬ ‫מורא‬ ‫םכייין יבי״י‬ ‫סהר״יקרא‬ ‫)יא( י ו ם ל כ נ ו ת נ ד ר י ך ‪ .‬גוירת ה ע ט י ם ‪ :‬יזם תא ו ע ד י ך יבא‪ .‬והמשנים ע ל ים האחרון אשר הוא ב מ ע ר ב ‪ :‬ו ה ר מ ח ר ‪ .‬‬ ‫יתמהמה‪ .‬כלומר ועל ערי מ צ ו ר ‪ .‬ועד הד החד והוא הר החד ש פ ה שפ אהרן והוא‬ ‫‪£‬חד פגבולי א״י כפו שאפר פ ח ד החד חוואו לבא ח פ ת חכרו בהודה בחילם וחגה בפתח ואחד הוא ר״ל יחריבו ארץ‬ ‫!\יביחם שהיא מ ב י מ ת בבול ארע ישראל שזיו ל ח פ שכנים רעים וחרעו לישראל בכל כחם ויש מפרשים ולפגי פעור כפו‬ ‫» ד י פ וכן דללו וחרבו יאודי מעוד כל יאודי פעור כמו מעדים ‪ rrn‬בעדגא חחוא יתכגשון גלוותא דמן אתור ת ר הרגם ולפני‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ני‬ ‫^‪TSS‬״״‬ ‫ס‬ ‫םצודת דוד‬ ‫סצודת ציון‬ ‫דריםס שמל‪ :‬חועות‪ .‬ויונתן ת ר ג ם‬ ‫‪ p‬ח ו ר מ מ ר ב ת א ‪ :‬וים סיס ‪ .‬ב ל ה מ ד ב ר א ש ר ב מ ז ר ח ה ש ל א ר ץ ישראל‪ .‬כאשר יבא מ ם שהשם יבנה‬ ‫ג ל י ד ׳ ‪ .‬כעילנא ההוא יתכנשין גלוותאדישראלדמן‬ ‫יחזק‪.‬מלס ופל פשמשס כשפים כאלו אמר ופד ים מים ליל מקצה העעלב ־ומלים סממלבי שהוא גבול לדי‪:‬‬ ‫כלי יקר‬ ‫אהלך‬ ‫ו‪.‬כמו ויושבי ה ה ר ‪ .‬ועד ה ה ר ה ו א ע ד‬ ‫מצרים‬ ‫ובמערבה‬ ‫מים‬ ‫עד‪.‬ה נ נ י א מ נ ש ר ו לישראל שיש יום במוס ומובן לבנות גלרות חרבותיהן‪ :‬י ו ם‬ ‫תתם‪:‬‬ ‫דמל מ ע ל י כ ם ‪ :‬ח ק ‪ ..‬סטן דבר קכוס‪) :‬יכ( ועדיך‪ ..‬אלין כמו פגמ מלין)איוב למגשס סרגל כפיס המושלם כמיצוס‪) :‬יא( יום לבגות ‪ .‬וחקב״ח פ ט י ״ ו לי״יאל»"י"י לאמר ב ס ל והלך לו יום ההוא שמור ונצור ולא בסל ע ל י ך‬ ‫יבא האויב ל ה ח ר י ב ך ‪ :‬ל ס נ י אעזר‪ .‬אותו יופ תשועת ישראל יום הוא לה׳ ועדיך יבא האויב‬ ‫לחשחיתך‪ :‬לפני אשור ועדי נ מ ו ד ‪ ..‬עדיי! י ב א ‪ .‬מלפק גדר וסמל‪ :‬עיני מדאיגה ב ה ת ו ׳ ‪ .‬‬ ‫יהיה‬ ‫א ו יהיה ל מ נ י מ צ ו ר ע ל ר ו ח דרומי ו ע ד נ ה ר ה ו א נ ה ר פ ר ת וים מ י ם ת מ ע ר ב י‬ .‬כל אומה מסאומזס יבוא אלין ילזשליק להיום פריס למשממסן ‪ :‬לפני אשור‪ .‬מ ו ה ב על האומרה אלי ועול ה י א‬ ‫כמו » ד א ח ח מ ב ת ו כן ‪ row‬חו־אגח ע י מ ו מ ב ד ח שתחיח‬ ‫א ו מ ר ת אלי מ ם לבנות נדריך שאת מצפה ל ו אותו ה י ו ם ‪:‬‬ ‫י ר ח ק ח ק ‪ .‬זמטיאריך ילאיכאלסולס‪ ) :‬י ב ( י י ם ה » *‬ ‫^ ‪^ S ^ S‬‬ ‫•דךיחןוחריסמזיואקים ובניתיה כיסי עולם עדיק יש רחחןלאיחו ו ע ד י ך יבא‪ .‬״ ? * ? ‪-‬‬ ‫™ ל‪$£‬‬ ‫וירחיק חקן־ שיודח לך באומות ובישראל וחיית פישלה עליחפ‬ ‫וחפפרשיפ פירשו חפניק כנגד ישראל וכןת״י בעינא ההיא‬ ‫* ח מ ץ כנשתא דישראל ת ר ‪< :‬י‪ 0‬יופ חוא ועדיך יבא ‪ .‬‬ ‫בעתיד‬ ‫שהב‪ ...‬‬ ‫מק‬ ‫ההוא‬ ‫יום‬ ‫אבן עזרא‬ ‫שתהיה מ ר מ ס ‪) :‬יא( י ו ם ‪ ..‬‬ ‫ורבי ישועה א מ ר וים מים שמערכ א ת ישראל ת ח ר ב‬ ‫מ ס א ת ים והר סלוני שהיה כולו יישוב שם כמו ה‪ ..‬כפו לפן כפו פני אפרים‪ :‬ערי‬ ‫פ ע ו ר ‪ ..‬זכר אשור שגלו שם ישראל תחילח ‪ :‬למגי‪ .‬ילסי ד ע ת י‬ ‫מ ל ת ו ע ל נ ה ר מושכת א ח ר ת ו ע ל ים מים יהד ו ע ל ה ה ר‬ ‫והגה ים מ י ס כמו ה י ם הקלמוני והים ה א ח ר ת ו ק ה ר‬ ‫^‬ ‫רד"?‬ ‫בג* הראשק אמד אויבתי שתראה שיחריאני האל י י ע י ד ל א י י‬ ‫^‬ ‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫‪£‬‬ ‫^‬ ‫ורן ח‪-‬א המעולה אסר עיגי תראה באייבתי כ ח » י ו ‪ £‬ו ג י י‬ ‫מווח בבא לי הגואל תחיה למרמס כפים ח ת י ת ובן ובאויבי‬ ‫™‪ •....‬מה מתצפה לרהוס מן הנקם כי ‪6‬ז ססיפ‬ ‫ח ש ‪ .‬שמקים‪») :‬א( גדדיך‪ ....‬מ ן ‪ « 6‬ד‬ ‫‪ cet‬ממרי המבצר שבה כי לא יפםזקו במשגב המבצר‪:‬ולפגי מעוד‪ \0 .‬‬ ‫^‪X^J^JT‬‬ ‫‪''J^S^^i..‬מרי המבצר! ועד נ ח י ‪ .‬הנביא אומר אותו היום שאתם מ ל ע ע י ם עלמ‬ ‫יום‪ m m m .‬ועד שזכר‬ ‫• י ס ד ‪ u n a‬שגיםר״ל ועד ים שהוא מעד מערב ו ־וחד ה ח ד ‪ .‬ה ע ת י ד ע ת י ד ל ה י ו ת בזכות יעקב אביגו ו ה ו א מ ה ש א מ ר יום ה ו א ועדיך‬ ‫יבא‬ ‫על‬ ‫ישראל‬ ‫נתלה‬ ‫לצפוני‬ ‫ופרצת‬ ‫כל‬ ‫פנים‬ ‫ימה‬ ‫יבא‬ ‫וקדמה‬ ‫היום‬ ‫שיפרוץ‬ ‫ה ז ה ואם‪.‬‬ ‫בתחום‬ ‫ארץ‬ ‫ישראל‪..T‬״ י ״ י ״ י ״ ״‬ ‫!?‪*.‬ומנתן‬ ‫ל ב נ ו ת נ ד ר י ך ‪ .‬כי‬ ‫בא‬ ‫ליעקב‬ ‫יבא‬ ‫ותוא‬ ‫ואמר‬ ‫סימן‬ ‫תתומי‬ ‫לבגיו‬ ‫ארץ‬ ‫למני אשור‪ ..‬ר״ל יבא‬ ‫ד ן ‪ :‬ל מ ג י ‪ 0 9 .‬כ נ י ער* מבעד כלומד שלא יסלפי מפגי חזקה ובן ותבן ג ר מנזר לח וחדוםיס לו רבים‪ :‬ולפני פ ע ו ר ‪ ..‬ופז‬ ‫•די הפעור ו ע י הגחד זחו נהר פ ד ה כי מדת הוא גבול איי ומשם ואילך ארץ העפים ‪ :‬וים פ י פ ‪ .‬לגק וסיו״ד פ ס פ ס ו ק מני אפריס)!*שנרם סי(‪ :‬יופ לכמס גדריפרכוםין וכיום ההוא ׳למק ממן מוק הסכו׳׳ם אשר‬ ‫סנדלו מלין »או מזק סמם והשמכול‪) :‬יב( יום חיא • ליל או יאיר‬ ‫לו־ ©סן כ * ל פיזם‪ :‬ועדיך י ב א ‪ .‫‪139‬‬ ‫מיכה‬ ‫חתום‬ ‫ך‬ ‫אלודןז״עיי תךאי*ה *העתי׳ * ה ן ע מ ן ך ^‬ ‫ח‪1‬ךיך‪:‬בוא ?מני‪.J‬י ר ח ק ח ח ה מ ס שהיית ניתנת ‪) :‬יב( י ו ם‬ ‫ו ע ד י ך יבא א ת ה כל נוי שוכן למט אשור ו ע ל נ ה ר ס ר ת ‪.‬‬ ‫גדרו‬ ‫של‬ ‫עולם‪..‬אשור ה ו א ראש ל מ ר ע ט ‪ :‬ו ע ר י ס צ ו ר ‪ ..‬‬ ‫והאיים‬ ‫שכנגד‪.‬הוא נהל סרשהפומל מ מ ל איי ומשס‬ ‫ו הלאה הוא ארן הפסים‪ :‬וים‪ .

‬מריהשםאז יהיה ק ‪ :‬יעא מקים ישיב שדות וכימים ואילנית ואמר כי אז ל«כנולב»«‬ ‫ביכר שהוא מקום חיות ולא יפהדו מהם כמי שהאדמ ש ו ק‬ ‫בתוך חכרפלוכן אמר וישכנו בתרים‪ :‬ידעי בשן יגלעד‪ .‬שיהיה לבדי בארעו ואין עם אחר_«‪.‬תרנם מנתן להווצדו בהורשא יתייתבון בכדמלא‬ ‫חותןשהמ שוממים ביערות ישכט לבדד בתיך כרמל שהיא מקום ממשב ‪.‬אין המט״ס ‪ :‬ייש •‪ ens‬פעפ־ס יבא ליעדאל‪) :‬יד( ?ובני לבדד יעי בתוך‬ ‫)יד( שימי לבדד ‪ -‬שיהא שיק בסמ בדד‪ :‬יער בהוך כ ר מ ל ‪ .‬‬ ‫כאשר מכי‪ 1‬עמך‪) :‬סז(ידאו‪ .‬׳נדלי מנו לכלל לבפמ‬ ‫ארן הפכיים סהפך לשמניה מס יובל בה מגעול ממכיהה מה שהרעו סושיבמ)תהלים לי(‪ :‬כ ר מ ל ‪ .‬״ן״ עולם‪ :‬י כימי צאתךמאךץ מצרלם‬ ‫‪JE« W B‬אראנו נפלאות‪» :‬לראו גולם גיבשו‬ ‫‪2g‬־‪a‬״‪£< J5‬ל נבוךסם ‪:‬שימו על״פה‪T‬‬ ‫י‬ ‫ס^ל גבוךרוהון ^ןוון‬ ‫אזניהם‬ ‫היא‪trr‬גב‪:!»»».‬‬ ‫ו א ם יפרש יום לבנות נדריך כשיטת המפרשים הנזכרים ע ל האוייב הנזכר באויבתי‬ ‫ל י א מ ר ש ע ת י ד ל ה י ו ת ה א ר ץ ב כ ל ל ה ל ש מ מ ה ע ל י ו ש ב י ה כבזו ש א מ ר ב ס מ ו ך ו ה י ת ה‬ ‫הארץ‬ ‫לבנות‬ ‫ליושנה‬ ‫כי‬ ‫ל ש מ מ ה וכו׳ ו ה א ו י ב ת ע י ק ר‬ ‫נדריך‬ ‫להחזיר‬ ‫הדברים‬ ‫ב ש מ מ ץ ^ א ח ר ב ך ל ב נ ו ת נדריה ל כ ך א מ ר יום‬ ‫לאיתנם‬ ‫ה ר א ש ץ יום‬ ‫ההוא‬ ‫ירחק ח ק‬ ‫חזרת‬ ‫עטרה‬ ‫א ו ירחק מן הנדרים נדריך ש ל א תובל לחזור לבנותם במקומותם הראשונים‬ ‫בכול ה ח ק ה ה ו א ותצרי מ א ד מקומות ישובך כי א ז ל ת ידך וכי נ ת מ ע ט ה ש ם ש ל ך‬ .‬עם יובביה‪) :‬יד( רעה ‪..‬שיזא מדבי לירדן ידזוא ארע סקגה שמנה ימי כ ידעוה כיסי עולם‪:‬‬ ‫וסח כיסי דאתך‪ .‬מנץ מכצר‪) :‬ינ( על יושביה‪ .JLI.‬מלשק מלש שאימ שומפ‪:‬‬ ‫לישראל‪ (T):‬רעה עמך‪ .‬הארץ ‪ .‬שיהיו פברהלים פ ס ה‬ ‫‪M‬‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מצודת ציון‬ ‫מצודה דמ־‬ ‫וחד ה ח ד ‪ .‬הארץ ‪ .‬‬ ‫״_‬ ‫‬‫»‬ ‫«‬ ‫‪n A nWH«A<.‬והפעם כיסי צ א וינחם לאפם בשבפו‪ :‬שכני לבדד‪ .‬עוגה האל יתברך לגביא אמור לתם כיסי עאתך מארץ מעדים אראגי גפלאות ופעם « ת ך שיעאי‬ ‫אבותיהם כאילו ‪ w‬ח ס ‪ :‬מז‪ 0‬ידאו גייס‪ .‬‬ ‫כס״ש פ ס * לכם הל ההל )כמדכל ל״ל(‪) :‬יג( והיתד‪ .‬ישראל שהם צאן מ ל ת ן פהכסלס לן לסם יהיה שיכן לבדד ל״ל בםמ‬ ‫כי סמתפמדיפ ישלם ימד למפן איש אמיז ימוולז ולא ק השוק ב ס ס ‪ :‬יער בתוך כרמל ‪ .‬הנוים שיאספו על ירושלס עם גונ ופניג יראו הגפלאית ויבושו פכל גבורתם‬ ‫‪ n u v‬על נבודחם לבא על ירושלם‪ :‬ישימו יד על ס ה ‪ .׳שכו ביפליש)יחזקאל ליל(‪ :‬ידעו‬ ‫בשן וגלעד‪ .‬ויש לפרש עיבני ל ב ד ד ‪ .‬ר״ל ישלו.:‬‬ ‫סהרייקרא‬ ‫‪*"ton‬‬ ‫אתור וני' ‪) :‬י‪ 0‬הדהד‪ .‬שלא •היד• להם מענת ‪ :‬אזגיהפ תיז‪-‬ס‪.. בשם ביפר שהיא מקום סיומ‬ ‫רמוס כמו בסון הכלמל שמא מקןם מצוי שם סלכיס אנשים ולא ילכו שם המיזס וכפגק שנאמר.‫כלי יקר‬ ‫‪140‬‬ ‫תרגום‬ ‫‪:‬‬ ‫ע‬ ‫ליהי ןהמי׳‪.‬אמר הנביא כנגד האל ית׳‬ ‫כיער כמוך כרמל וידעו בשן מעבר לירק מורתה והתשובה שייעיא יש־אל מועלות •ירעם בשבסו כמו שהרועה ירעה עאנו‬ ‫אמר השם לנביא‪) :‬סי( כימי צאתך‪ .‬פנק הנהגה ־‪ .‬ישכנו ביעי כמי בתוך הכרמל כ• כרמל‬ ‫• ^‬ ‫אטתיך מאיץ מציים • ‪.‬שכני‪ .‬יהיו רומים בבשן ובגלעד כמרפה שמן כמו בימי נדלה הוא ימי משה שמזלו אז האדן ההיא ונתנה לנשלה ללאובני ולגדי‬ ‫ב ל י יקד־‬ ‫כ נ ז כ ר ו ה ר ה ה ר ה א ב ז ו ר ב ת ו ר ה כ נ ז כ ר ל ע י ל ב ה ר ד ״ ק ז י ל ו ב ר ו ך הי‪ .‬ל״ל מקצה הפילם ופד הר סהר הפימד בגבול איי פ ע ו ר ‪ .‬ק יקרא מקום בלות וכרמים‪:‬‬ ‫)פז( החרשגה‪ .‬א מ ת ‪.‬גיום‬ ‫ההוא‪ :‬ה ב י א‬ ‫חפלת‬ ‫\‬ ‫ס ע ל ^ שהרעולישראל‪ ) :‬י י ( ח נ י ״ ־‬ ‫בהיות החוץ שממה שירעה עמו בשבסי וישכנהו לנלל לימראל‪< :‬יל> רעה עמך בשבטך‪ .!w»:r«ei*1*• .‬כמי שובן וכן היושבי‬ ‫‪^^^^S^SS^^S‬‬ ‫ת‬ ‫בשביס והדומים לו‪ :‬לבדד ‪ .‬ביעדים לא‬ ‫רד׳׳ק‬ ‫* ‪ p‬עזרא‬ ‫‪3‬א‪£‬ךו הודמני יכן הרגש מני אשכנז מבי מידי ה ו ר ב נ י ‪< :‬והיתח•«‬ ‫‪ 7WT‬אל צפוני‪ ) :‬ע ( והיתה‪ .‬מזל סגביא להתפלל לה׳ ואפל אתה‬ ‫ה׳ רמס והנהג אס ‪jrr‬־ כשכשדן ולפי שהמשילו לרומה אמר לשון‬ ‫המפל בלומה שפנסג אס הצאן מ״• השבע שבידו ‪ :‬עאן נ ח ל ה ך ‪ .:‬־ז ‪ .‬סיזיד יחידה‪ :‬לבדד‪ .‬המרץ לשממה על־‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‪ :‬יי רעהעמן^‪^$‬‬ ‫בתוך כרמל לחגי בשן וגלעד »‪5‬יסי‬ ‫״״יי‪. U‬‬ ‫אתי‪ :‬ת ר בתוך כ י פ ל ‪ ..

.‬‬ ‫יונתן‬ ‫דהרו‬ ‫בחורשא‬ ‫צדו‬ ‫ב כ ר מ ל א ‪ .‬‬ ‫כימי‬ ‫עמי‬ ‫ז״ל ר ע ה ‪ .‬רש״י ז״ל שובני‬ ‫יער‬ ‫בצד‬ ‫בתוך‬ ‫תרגם‬ ‫כרמל‪.. .‬יער‬ ‫כ ר מ ל ה ו א מקום ישוב‬ ‫שהוא‬ ‫מ ק ו ם וכן‬ ‫אמר‬ ‫שוכני‬ ‫לבדד‪.‬א ו א מ ר והיתה ה א ר ץ ל ש מ מ ה ע ל יושביה מהא‪ . -‬‬ ‫ג ד ר י ך ו א פ י ל ו צ ר ו ב ר ח ק ח ק כ נ ז כ ר ‪ .‬‬ ‫חמתו‪.‬ישראל‬ ‫שהם‬ ‫ישביה‬ ‫ע ם יושביה‬ ‫כמו ויבאו‬ ‫האנשים‬ ‫על‬ ‫אשר‬ ‫האומות‬ ‫תהיה‬ ‫בה‬ ‫מפאת[‬ ‫עליה‬ ‫מלחמה‬ ‫ושיתרבו‬ ‫המלחמות‬ ‫בה‬ ‫באחרית‬ ‫ה י מ י ם כ נ ז כ ר ב פ ס ו ק ה ק ו ד ם ל מ ה ר י ״ א א ה א מ ר ו ה א ר ץ ת ה י ה ש מ מ ה וכו׳‪.‬‬ ‫על‬ ‫ב מ ה ש א מ ר ע ל יושביה לשון ע ל מ מ ש כי ת ש ו ב ה א ר ץ ותפול ע ל יושביה‬ ‫יושביה‬ ‫ותחרב‬ ‫עוד‬ ‫הארץ‬ ‫שאמר‬ ‫אפשר‬ ‫זה‬ ‫על‬ ‫שתהיה‬ ‫ארץ‪.‬‬ ‫ובן‬ ‫הו־ד״ק ז״ל וכי יש‬ ‫הנביא‬ ‫שירעה‬ ‫עמו‬ ‫מתנהל‬ ‫לבדד‪.‬א ו ת ם שהיו שוממים ביערות ישכנו ל ב ד ד בתוך כ ר מ ל ש ה ו א מקום‬ ‫יושב ויש ל פ ר ש שובבי ל ב ד ד ביעדים ל א ייראו מ ח י ו ת ה ש ד ה כ ב ת ו ך כ ר מ ל ע ד כאן‪.‬‬ ‫ת ר ץ אפו—‬ ‫באבנים ובעצים ובעפר‬ ‫ו ל א ב י ו ש ב י ה כי ל‪..‬‬ ‫ב ש ב ט ך וכו״ כ י מ י‬ ‫שיהא‬ ‫יתחייבון‬ ‫שוכן‬ ‫בטח‬ ‫צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם א ר א נ ו נ פ ל א ו ת ‪ ..‬‬ ‫הטעם‬ ‫מ א ר ץ מצרים‪ .‬‬ ‫ח ר פ ת ה ש ו מ מ ו ת כ ד י ל ה ג ן ע ל י ו ש ב י ה ש ל א יבואו יסורין ק ש י ם ע ל י ו ש ב י ה‬ ‫דרך‬ ‫כלה‬ ‫ה‬ ‫‪..‬‬ ‫והיתה‬ ‫ופרסיים[‬ ‫ה ר א ב ״ ע ד׳ל‬ ‫לישראל‬ ‫וכן‬ ‫ה א ר ץ ל ש מ מ ה ובר רש״י ז״ל‬ ‫והיתה‬ ‫האומות‬ ‫ל ש מ מ ה ‪ ..‬‬ ‫ע ד כאן‪.‬כבזו‬ ‫שאמר‬ ‫נמפרי מעלליהם‪ ..‬ישכנו‬ ‫בשמים‪..‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫באופן‬ ‫שימותו‬ ‫שממה‪.‬ו ע ד‬ ‫פ ר ת א ו נ ה ר מ צ ר י ם כ ו ל ם י ב א ו ע ל י ך ו י ד ו א ב ן בין* ו י ם ב א נ י ו ת ו ד ו ג י ו ת י ב א ו ע ל י ך‬ ‫נהר‬ ‫ומים‬ ‫שחשבת לבנות‬ ‫יושבי ה ה ר יבאו מ ה ר באופן ש כ ו ל ם נ ק ב צ ו באו‪ .‬ביום ההוא‪ ..‬זו כ ר ך ג ד ו ל כ א מ ו ר ‪.‬ל ה ש ח י ת ך ‪.‬ש ה ר ע ו לישראל[‬ ‫שמבזה‬ ‫העמים‬ ‫על‬ ‫תהיה‬ ‫ישביה‬ ‫שממה‬ ‫על‬ ‫על‬ ‫ע ד ב א ן וכן ה ב י א מהרי״א פ י ר ש ו ה א ר ץ‬ ‫ארץ‪] -. ....‬‬ ‫ביער‬ ‫כמו‬ ‫שדות וכרמים ואילנות ואמר כי אז ישכנו‬ ‫וישבנו‬ ‫ביעדים‪.‬‬ ‫שיו!יה‬ ‫לבדו‬ ‫בארצו‬ ‫בתוך‬ ‫צאת‬ ‫אבותיך‬ ‫ה כ ר מ ל כי‬ ‫לאטם‬ ‫ואץ‬ ‫עם‬ ‫בשבטו‬ ‫א ח ר אתו‪ ..‬‬ ‫שוכן וכן‬ ‫בתוך‬ ‫היושבי‬ ‫כרמל‪ .‬ו ל ם נ י מ צ ו ר מ צ ר י ם א ו מ מ ק ו ם ז ו ל ת ו ש י ה י ה מ‪ .‫מיכה ז‬ ‫הוא‬ ‫יום ו ע ל‬ ‫מצור‬ ‫ב ל פנים ועדיך יבא מן א ש ו ר ש י ב א עליך זה‬ ‫אשור וערי‬ ‫שאמר למן‬ ‫ה ח ז ק ו ת י ב א ו ע ל י ך ל ה ל ‪ .‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫לבדד‬ ‫כ י ע ר ב ת ו ך כ ר מ ל וירעו בשן מ ע ב ר לירדן מ ו ר ת ה ו ה ת ש ו ב ה א מ ר ה ש ם לנביא‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫מעבר‬ ‫לבטח‬ ‫ביער‬ ‫לירוץ‬ ‫ו ה י א א ר ץ מ ק נ ה ש מ נ ה וטוב ידעוה כימי ק ד ם בימי צ א ת ך ‪ .‬ת פ ל ת הנביא בהיות ה א ר ץ ש מ מ ה ש י ר ע ה עמו ב ש ב ט ו וישכנהו‬ ‫צאתך‬ ‫מארץ מצרים אראנו‪..‬‬ ‫ירעו‬ ‫בשן‬ ‫וגלעד‪.‬‬ ‫ה ר ד ״ ק ז״ל‬ ‫הנשים‬ ‫תהיה‬ ‫הארץ‬ ‫ארץ‬ ‫ה מ כ ח י ש ו ת האמ‪1‬ת<‪ ] -‬ה ב ב ל י י ם‬ ‫ומה‬ ‫ע ל י ש ב י ה ‪ .‬‬ ‫לטובה‬ ‫להגן ע ל יושביה‪ .‬מפרי‬ ‫שהרעו‬ ‫מעלליהם‪.‬עונה ה ש ם י ת ב ר ך‬ ‫וטעם‬ ‫צ א ת ך שיצאו א ב ו ת י ה ם כאילו יצאו ה ם ע ד כאן‪.‬ע ל ד ר ך‬ ‫ושממו‬ ‫עליה— ש ל א ת ה ו מ פ ­‬ ‫רעה‬ ‫עמך‬ ‫לבדד‪..‬‬ .‬ו ה ט ע ם בימי‬ ‫ל פ ר ש כרש״י זיל וכהראב״ע זיל ר ע ה ע מ ך ב ש ב ט ך‬ ‫תפלת‬ ‫כ א ש ר הזכיר ע מ ך ע ד כאן‪.

‬‬ ‫הם הנחשים הזוחלים‬ ‫ה א ר ץ ‪ .‬ש ל א יהיה‬ ‫מעגה‪ . .‬הגוים‬ ‫שיאספו‬ ‫ע ל ירושלים‬ ‫ע ם גוג ומגוג יראו‬ ‫הנפלאות‬ ‫מ כ ל ג ב ו ר ת ם ש ב ט ת ו ב ג ב ו ר ת ם ל ב א ע ל ירושלים ישימו יד ע ל פ ה ‪ .‬ממסגרותיהם‪ .‬י ל ח כ ו ‪ .‬‬ ‫ז״ל י ר א ו גוים‪ .‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫ז״ל י ר א ו גוים‪ .‬ירגזו מ מ ס ג ר ו ת י ה ם ‪ .. ..‬‬ ‫ואמר‬ ‫צאתך‬ ‫כימי‬ ‫מארץ‬ ‫מצרים‬ ‫שבאותם‬ ‫הימים‬ ‫עתידים‬ ‫ליגאל‬ ‫כמו‬ ‫ש א מ ר ו חז״ל‬ ‫בביסן ב ג א ל ו ובניסן ע ת י ד י ם ל י ג א ל ת ה ש א מ ר כימי צ א ת ך בימי ש ל צ א ת ך ה ל א‬ ‫יראו‬ ‫בעפר‬ ‫גויים ו ב ו ׳ י ל ח כ ו ו ב ו ׳ ר ש ״ י ז ״ ל כ ז ו ח ל י א ר ץ ‪.‬‬ ‫של‬ ‫מצרים‬ ‫מארץ‬ ‫הגאולה— או‬ ‫שהרבית‬ ‫אראנו נפלאות‬ ‫ה מ ו ל ך בזמן‬ ‫ההוא—‬ ‫מכל‬ ‫בכורתם‬ ‫ואפשר‬ ‫ש א מ ר ‪ .‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫יש‬ ‫והקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא‬ ‫משיב‬ ‫לגביא בימי‬ ‫מארץ‬ ‫מצרים‬ ‫ויאגחו בני י ש ר א ל מן ה ע ב ו ד ה ו א ח ר ב ך וראו ה נ פ ל א ו ת כן ע ת ה א ח ר ב ש ב ט ך‬ ‫צ א ן נ ח ל ת ך שובבי ל ב ד ד כגוי ה ג ו ץ ה ו א ל י ש ר א ל שאו׳ ש א ה י ה שוכן אני ל ב ד ד —‬ ‫ב צ ד עחבו ע ם י ש ר א ל ל ב ד ד ו א ץ ע מ ו א ל נ כ ר שובבי ל ב ד ד ה ו א ש ה ו א יתברך— ז ה‬ ‫ל ב ד ד ה ו א ישכבו במקום‪ .‬‬ ‫והרד״ק‬ ‫ויבושו‬ ‫להם‬ ‫ע ד כאן‪..‬‬ ‫אראנו‬ ‫ש ה נ ב י א א ו מ ר ר ע ה ע מ ך כ ר ו ע ה הדה ש ב נ א ו ת ד ש א מרביץ מקנהו וגם כן‬ ‫לו מ ט ה להכות הצאן ע ל קדקדן כ ש מ מ ר ה א ת הנהגת הרועה ת ה ש א מ ר בשבטך‬ ‫רמז‬ ‫ליסורין ל״‪.‬כזוחלי‪.‬ל ה ש ת ח ו ו ת ל י ש ר א ל ‪ .‬יחרדו מ ר ו ב ד ו ח ק א ם ו ר י ה ם ו מ ס ג ר‬ ‫ה ­‬ ‫ע ל בחובם‬ ‫כ ל א ם ע ד כאן‪.‬ה ם‬ ‫ארמנותיהם‪..‬שיהיו מ ב ו ה ל י ם מ מ ה שישמעו מ ט ו ב י ש ר א ל הרחוקים‬ .‬אזגיהם ת ח ר ש ג ה ‪ .‬ד ב ר י ה ש ם א ז י ה י ה כן‪ .‬‬ ‫ינחמוני‬ ‫יהיו‬ ‫מה‬ ‫במזמור ה׳ רועי‬ ‫ש א מ ר דוד‬ ‫לא‬ ‫שבטך‬ ‫אחסר‬ ‫ומשענתך‬ ‫המה‬ ‫והמשען ן ע א ר ע ה ע מ ך ושבטיך ה ו א ב ש ב ט ך ה א מ ו ר כאן כי ב א מ צ ע ו ת שניהם‬ ‫צאן נ ח ל ת ך רצונו ל ו מ ר צאן קדשים ת ה יהיה כימי צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם ש כ ו ב ד‬ ‫העבודה‬ ‫גם‬ ‫א ש ר כ— ה׳ ע ל האנשים ב א מ ו ר ל ה ם תבן א ץ נתן ל ע ב ד ך גרם הישועה כן‬ ‫ע ת ה ב ג ל ו ת ה ז ה ר ע ה ע מ ך ב ש ב ט ך ש ל יםורין כ י מ י צ א ת ך מ א ר ץ מ צ ר י ם ש ה כ ב י ד ו‬ ‫הצרות‬ ‫יהיו‬ ‫ה׳‬ ‫עולם‬ ‫צאתך‬ ‫ג פ ל א ו ת ל ע ם כ ה ר א ב ״ ע ע ד כאן‪.‬כ א י ל ו ה ו א י ו צ א מ מ צ ר י ם‬ ‫ולזאת‬ ‫א מ ר צ א ת ך לבובת א מ נ ם אומרו אראנו בפלאות בלשץ בסתר ע ל הדור ה ה ו א‬ ‫שיזכה‬ ‫צ א ת ך היא—‬ ‫לראות ולזה‬ ‫עמו‬ ‫שמסכים‬ ‫אראנו‬ ‫לא‬ ‫ואומר‬ ‫נפלאות‬ ‫לדור‬ ‫כן‪.‬ובפשטיה דקרא—‬ ‫שאמר‬ ‫השכובה‬ ‫צאתך‬ ‫יער‬ ‫בכרמל סביב זה‬ ‫לרעות‪-‬‬ ‫ש א מ ר שובבי ל ב ד ד ו מ ק ו ם‬ ‫תה‬ ‫ש א מ ר יער בתוך כ ר מ ל והשיב‬ ‫הנביא כימי‬ ‫מ א ר ץ מ צ ר י ם מ ד ב ר ל ב ו ב ת ע ם ה ד ו ר ה ה ו א ב— ב ל ‪ .‬ע ל י ע ק ב אביט־ ש ב ת ב ל ה ע ם ו נ מ צ א — מ צ ר י ם כ מ ו ש ד ר ש ו ת ז ״ ל ו י ר א‬ ‫ישראל‬ ‫ה ש ל ו ם גגד‬ ‫עשה‬ ‫אבותם‬ ‫הגדולה זה‬ ‫פלא זה‬ ‫יעקב‬ ‫ישראל‬ ‫תה‬ ‫מצרים‬ ‫אראנו‬ ‫למלך‬ ‫ס ב א וכמו‬ ‫שאמר‬ ‫נ פ ל א ו ת ו—‬ ‫בתבבד‬ ‫שהרא‬ ‫א ת היד‬ ‫צאתך‬ ‫מארץ‬ ‫עליהם‬ ‫יסורין‬ ‫העבודה‬ ‫תם־‬ ‫ליעקב‬ ‫כי כימי‬ ‫אמר‬ ‫א ר א ך בפלאות ובבר זכרתי ש א ו מ ר כימי‬ ‫ש א מ ר דוד‬ ‫צאתך‬ ‫ל ע ד ץ כימי‬ ‫ויבשו‬ ‫ה מ ל ך עליו‬ ‫מארץ‬ ‫שדזראתי‬ ‫מצרים‬ ‫היד ה ב ד ו ל ח כן ל ע ת י ד א ר א נ ו ל י ע ק ב א ב י כ ם ה נ פ ל א ו ת א ש ר א ע ש ה ע ם הבנים‪.‫כלי יקר‬ ‫‪142‬‬ ‫מ ה ר י ״ א ז י ל ו מ ה ש א מ ר ירעו בשן ו ג ל ע ד שהיו ש ם בני גד ובני ר א ו ב ן בימי ק ד ם‬ ‫וכן‬ ‫‪1‬בם‪ 1‬ב י מ י‬ ‫שהיו‪.‬‬ ‫הרמשים‬ ‫שיפחדו בני א ד ם מ ה ם כ ד ר ך ה א מ י ם מגזרת זחלתי ואירא‪ ..

‬‬ ‫]ובמכילתא‬ ‫גסים‬ ‫ד ר ש ו בימי צ א ת ך‬ ‫שעשיתי עם‬ ‫עם‬ ‫לעשות‬ ‫מ א ‪ p‬מצרים אראנו נפלאות מ ה ש ל א הראתי לאבות‬ ‫ת א ב ו ת כ ת ו ב גורא ת ת ל ו ת ע ו ש ת פ ל א וגסים וגאולות שאני ע ת י ד‬ ‫הבנים‬ ‫כתוב‬ ‫אראנו‬ ‫נפלאות‬ ‫דוד‬ ‫ועליהם‬ ‫אומר‬ ‫ב ר ו ך ד׳‬ ‫אלקי‬ ‫אלקים‬ ‫ישראל‬ ‫ע ו ש ה נ פ ל א ו ת ל ב ד ו [ ר צ ו ב ז ה ] ש ע ם ה י ו ת שיהיו[ ת נ ס י ם ה ע ת י ד י ם‬ ‫]מצרים‬ ‫ה נ ה יהיו יותר[ ר ב י ם מ ה ם שנסי מ צ ר י ם ] כ נ ה א ו ת ם ה כ ת ו ב ב ש ם פ ל א ל ש ץ [‬ ‫ו ל ע ת י ד ] א מ ר נ פ ל א ו ת ב ל ש ץ ר ב י ם ובן ד ר ש ו בילמדנו! י ל ח כ ו ע פ ר‬ ‫יתיד‬ ‫רצוני‬ ‫שביישתי‬ ‫בשם‬ ‫לנתש‬ ‫ואדרתי ]אותו‬ ‫בעבור‬ ‫האדם[‬ ‫שנאמר‬ ‫ארור‬ ‫מ ע ץ נסי‬ ‫אם עשיתם‬ ‫אתה‬ ‫מכל‬ ‫הבהמה‬ ‫וכו׳ כ ך אגי ע ת י ד ל א ר ר ולבייש א ת א ו מ ו ת ה ע ו ל ם ש ג א מ ר י ר א ו גוים ויבושו‬ ‫וכשאץ‬ ‫י ש ר א ל עושים רצונו כ ש ם שגתגרה ה נ ח ש ב א ד ם ובחוה ואבדם מן ה ע ו ל ם כ ך‬ ‫אגי‬ ‫אם‬ ‫א ג ר ה ב כ ם א ת ה א ו מ ו ת ש נ מ ש ל ו ל נ ח ש י ם ש נ א מ ר ק ו ל ה כ נ ח ש ילך וכן ה ו א א ו מ ר‬ ‫ישוך ה נ ת ש ב ל א ל ת ש ש ל א א ש מ ע ת פ ל ה ]למי[ ש י ת פ ל ל כ ש ם ש א מ ר ת י ל י ר מ י ה ו‬ ‫א ל ת ת פ ל ל נבעד העם! הזת וכתיב ה ע י ש ו ל ח ב כ ם נחשים צפעונים ויהיה כפי‬ ‫אתה‬ ‫הזה‬ ‫הדרש‬ ‫הראשץ[‬ ‫מפני‬ ‫ש ה ו א ה י ה ס י ב ה ל כ ל ר ע ת ו ו ק ל ל ת ו נעליו לאכול[‬ ‫הגבורה‬ ‫לישראל תהיה‬ ‫הכנעתם‬ ‫ושפלותם‬ ‫כל כך‬ ‫ה א ר ץ בן‬ ‫המה‬ ‫א ת עפר‬ ‫ע ל ידי‬ ‫שילחכו‬ ‫עפר‬ ‫בנחש‬ ‫ע פ ר ע ד כאן‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫ירגזו‪ .‬ילחכו ה ו א פירש ב מ ה ש א מ ר ילחכו ע פ ר בגחש מ ס פ ר‬ ‫שיפלו‬ ‫מפלתם‬ ‫ב מ ל ח מ ה שיפלו‬ ‫כזוחלי‬ ‫ארץ‬ ‫]בגופלם‬ ‫חללים‬ ‫שהרעו[‬ ‫ירגזו‬ ‫שהם‬ ‫א ר צ ה מדוקרים חלל( ]חללי חרב ויפרכסו שם[ ילחכו ע פ ר‬ ‫הרמשים‬ ‫בשדה[‬ ‫והתולעים‬ ‫בשוה ואז‬ ‫]ההולכים[‬ ‫על‬ ‫בטגם‬ ‫]יכירו ו י ד ע ו [ )יען( כ י‬ ‫בן‬ ‫רע‬ ‫יקרה‬ ‫ומר‬ ‫לבם‬ ‫היה‬ ‫הגוים‬ ‫]מה‬ ‫להם‬ ‫ל י ש ר א ל ב ג ל ו ת ם ל פ י ש ה ש ם י ת ב ר ך נבאותו ע ץ יקה[ מ ה ם ג ק מ ת ו ת ה ש א מ ר‬ ‫א ו ת ם ה ת ל ל י ם ממסגרותיהם רוצה לומר מסיבת המסגרות והגליות שהיו סוגרים‬ ‫ו כ ב ר י ד ע ת ש ה ג ל ו ת נגקרא מסגר[ כמו ש א מ ר וסוגרו ע ל מסגר יפקדו וידעו‬ ‫לישראל‬ ‫ישראל‬ ‫זה‬ ‫שאמר‬ ‫ל ה ם ‪1‬עוגש[‬ ‫א ל ה י ]ולכן‬ ‫א ל ד׳[ א ל ה י ג ו י פ ת ד ו ו ג ם י ר א ו מ מ ך ) כ ג ג ד כ מ ו‬ ‫וסוגרו ע ל מ ס ג ר יפקדו וידעו י ש ר א ל זה ל ה ם א ל ה י א ל ה י ם א ל ה י ישראל‪(.‬כ ג ג ד י ש ר א ל ו י ר א ו‬ ‫ה ס ר יו״ד פ ״ א ה פ ו ע ל ויו״ד ה א י ת ן ג מ ש כ ת ב ג ע י א ‪ ..‬ירגזו‬ ‫א ו ת ם שיסגרו בעריהם מפני פ ת ר‬ ‫ממסגרותיהם‪.‬ויראו מ מ ך ‪ ..‬כ פ ל ה ע נ ץ ב מ ל ו ת שוגות כי ה ג ח ש י ם זוחלי‬ ‫ש ה ו ל כ י ם ע ל ב ט נ ם או פירוש ש א ר המיגים ש ה ם זותלי א ר ץ בתולעים וכיוצא כן‬ ‫ישתטתו‬ ‫שם‬ ‫בנתש‪.‬‬ ‫שלוחך‬ ‫ארץ‬ ‫עפר‬ ‫עפר‬ ‫ישראל‬ ‫ילחכו‬ ‫הגחש‬ ‫כמו‬ ‫ההולך‬ ‫גחונו‬ ‫על‬ ‫ע פ ר ש ה ו א מ א כ ל ו ‪ .‬כי י ד ע ו כי א ץ זולתו‪ .‬כזוחלי ארץ‪ .‬‬ ‫מ ה ר י ״ א ז״ל ו ה ו א פ י ר ש ב מ ה ש א מ ר י ל ת ב ו ע פ ר כ ג ת ש מ ס פ ר מ פ ל ת ם ב מ ל ח מ ה‬ ‫וכן‬ ‫א ר צ ה מדוקרים )חלל‪ .‬ע ד כ א ן ‪.‬‬ ‫רגלי‬ ‫‪145‬‬ ‫ל פ ג י י ש ר א ל ‪ ...‬א ל ה ׳ א ל ה י ג ו יפתדו‪ .‬‬ ‫ולעד׳׳ן‬ ‫יען‬ ‫ש י ק ר ה נביום ד׳ ה ע ת י ד [‬ ‫שהרעו‬ ‫כזוחלי‬ ‫לאותם‬ ‫האומות במו שיקרה‬ ‫ל נ ת ש ]בימי‬ ‫אדם‬ ‫יראו‬ ‫גוים‬ ‫ויבושו‬ ‫מכל‬ ‫גבורתם‬ ‫שגתגברו‬ ‫על‬ ‫ישראל‬ ‫בגלותם‬ ‫מאותה‬ ‫ת מ ש ך ל ה ם ה ב ו ש ה וכן ישמו יד ע ל פ ה מ ת ח ג ן א ל ה ש ם י ת ב ר ך א ו א ל ע מ ו‬ ‫ש ע ת ה בגלות תחרשגה‪-‬אזגיהם בהתתגן ישראל אליהם ולא ישמעו תתקיים ב ה ם‬ ‫מקרא‬ ‫ש כ ת ו ב א ו ט ם אזנו מ ז ע ק ת ד ל גם ה ו א יקרא ו ל א יעגה מ ד ה בגגד מ ד ה ו א ל זה‬ .‫מיכה ז‬ ‫ילחכו‬ ‫מארצם‪.

‬וא‪ :‬״.‬ריל ׳נאהכרו לממשסליסם כאלו כשלכסמ‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫נראה שכווגת חז״ל במאמר הגזבר בילמדגו כנזכר לעיל בדמהרי״א באומרו וכשאץ‬ ‫ישראל עושים ר׳צוגי כשם שגתגריה הנחש בחוה מה לנו בסיפור בל זה ובפרט במה‬ ‫שאמר שנמשלו לגחשים שגאמר קולה כגחש ילך וכן הוא אומר אם ישוך הגתש בלא‬ ‫לחש וכו׳ וב‪ .‬מנץ מסילה כמו נשאת מון ממן )מהליס פיה( ‪ :‬הנקס‪ :‬אל ח׳ מ ר ‪ .‬מלשון סגירה ז אל ה ׳ ‪ ..•‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫‪AV‬‬ ‫‪: v• • !::‬‬ ‫‪#‬‬ ‫על זןל^נא ?לילל*‬ ‫‪•JN.‬פנין תפישה במיקס כמו )יס( סי אל ב מ ו ך ‪ .‬ליל איני מזמל מל הפשק להשגימ ‪D‬‬ ‫‪.‬פנץ לקיקה כלשין כמי יפםל רגלין ילממ)ישפיס )יז( ילחכו עפר כ ג ח ש ‪ .‬הרמשים‬ ‫"י ‪ J & ^ & ^ i S ? i S « S‬שימחלו כני אלם מהם כדרך האמים מ״הזזחלתי‬ ‫זוחלי ארץ הם שהולכים על בסנס או פירוש שאר ח ם ע י ס שה‪ 0‬ממסגרותיהם‪ .‬פנין אחיזה‪) :‬ים( יכבוש‪ .שוב לרס^ני ‪JSS‬‬ ‫לכבוש^עונתיגווהשליןז במצלות ‪^ ? S K S g S‬‬ ‫‪M‬‬ ‫ממ‬ ‫ן‪/‬יא אל מון‪ .‬אסר ישוב ירחמגו ואמר והשליך כן דרך המקרא במקומות רבים לנכה ושלא א כ ה בפפוק אחד וכן אמר‬ ‫עוגותיגו ואמר חטאתם ‪ :‬יכבוש ‪ ..‬מני.‬‬ ‫רדיק‬ ‫שישמעו פ פ ו ב י ש ^ ל הרתוקים מארעם‪<:‬תז ילחכו עפר • )ת( ילחכו‪ .‬כאדם שכובש דבר ה ח ח רגליו שלא יראה חוד שאסר והשליך במעולוה ימ‪ :‬נושא •‬ ‫מצורת תר‬ ‫מצודת ציון‬ ‫)ה( ילחכו ‪ .‬אס ה' ‪ :‬מפה שסגרו אס ישראל בבסי כלאים מזד משלו כסם כי ידאגו מן‬ ‫)ימ( נושא‪ .‬אעפ״י שהיו חייבימ שלא יצאו פחגלוח לרוע‬ ‫סעשיהס שעשו לא יפגח לעד אל מעשיהם‪ :‬כי חפץ חפר ה ו א ‪ .‬כ ע ד ישראל יראו חסד ירד פ׳א הפשל ו י ו « ד‬ ‫נ ס ש כ ת בגעי״א‪< :‬ימ> מי אל כ מ ו ך ‪ .‬הכתוב ישימו יד על פת לפי שקולם כגתש ילך בגלות ישראל ו א ה יבושו‬ ‫לעתיד ישימו יד על פה ולפי שהשם יתברך לא הית שומע תפלת עמו כמו שלמד‬ .‬כס״ש בהורה ורב חסד וחסדו יגבר על חפאיחס כשיגיע »־§‬ ‫ה נ א ו ל ח ‪< :‬יס> ישוב‪ .‬כי ‪t‬‬ ‫אל ‪i‬ה׳ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫•>‪A‬‬ ‫הוא משרת אחרת והוא ישוב ירחמנו ופעם יכבוש הפוך‬ ‫ס מ ך ‪ .‬שישבו ישראל לבסח אפילו ג ח ו ן יעד ו )ים( יכבי« ייראו מחיות השלה כבתוך כרמל‪) :‬יז( כזוחלי ארץ‪.‬הם סנםשיס ההזלרם מל גמזן‬ ‫כזזמל וערר וכן פס ממס זומלי מסר)לברים ל״כ(‪ :‬ידגזו‪ .‬‬ ‫אף כשהוא כיפס איני אימז אפו פר פולס כי היא מפן מסד ולכן יתרצה פל סכפם‪) :‬יפ( ישוב ידחמגו‪ .‬הם ארמוניהם ‪) :‬יח( מי‪ .‬ל״ל ‪6‬פים ‪6‬לן ישסםוז לישלאצ ויפיס‬ ‫מ״ם(‪ :‬כזוחלי‪ .‬העי שולח בכם נחשים צפעונים אשר אץ להם לחש אבל כיוונו‬ ‫חז״ל‪ .‬־״& ח •**י ‪** i‬י'יי ־ מימרי לרדמא עלו א‬ ‫ישראל‬ ‫ןלקבו^ז ןןל חו^נא ‪1‬יךהק!‪£‬יה ‪?2‬סי ?‪ » £ TJ?V‬י ל ךמ»י‬ ‫רש״‪%‬‬ ‫‪«r°P‬׳‪p‬‬ ‫םהר״י קרא‬ ‫כ ר מ ל ‪ .‬יפסדו את ס׳ זגס ייראו ממן אסם ישראל‪:‬‬ ‫ח ח ז י ק ‪ .‬לאותם שישאי־ו נביא יעיאל • ל שכה אל שארית נחלתו והוא הזכיר עוז ופשע ומפאת‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪.‬דברי חגביא כנגד האל לברי עינית גברו מני שלא ימשלו בט עול ומ״ס חטאתם‬ ‫יחבק־‪ :‬לשאייה ג ח ל ת י ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪144‬‬ ‫חתום‬ ‫ו‬ ‫אזניד‪ 5‬ת ח ר ב נ ה ‪ :‬יי ילחכו עפר ‪•£££'^™S‬‬ ‫כנחש בזחלי אוץיתזו ממסגרותיהם ׳.‬כאשר מאז‪ :‬יכבוש ו‬ ‫יספוש בחזקה את מונוסינו לממן לא יהיו נפרמין מאתנו גמול הפינש‪ :‬ו ת ש ל י ך מ ר ‪ .‬יחודו מרוכלוחק אסיריהם ומסגר כלאם‪:‬‬ ‫אבן עזרא‬ ‫‪.‬יסלח‬ ‫מרדם‪ :‬םפהגרותיהם ‪ .S5‬‬ ‫לשארית נחלתו ל^־החזיק לעד אפו ‪SK^E^S‬‬ ‫כי־דופץ חסד ך־‪.‬חז יאמרו‬ ‫ווחלי ארץ בתולעים וכיוזא בחם כן ישהפוע למגי ישראל ‪ :‬הגוים או ילבר מל לשח אנשי הגלות המכקשיס ה׳ לסלוס‬ ‫מלת‪2ffif-5‬‬ ‫שימשה‪w‬סוב לנחלתו כמוך‪) :‬ים( ישוב‪.‬‬ ‫זולתי *אין אל‬ ‫ידעו כי״ אין להם‬ ‫אלהיט י פ^ח ד ו ‪o.‬פנץ זגראים כזוסליס וכפל סדכר כמ״ש‪ :‬ירגמ ממסגרותיהם‪ .:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫אל־להוה אלהינו לפדות ךךאו ממה‬ ‫״מי׳אלכמוךנשאעוןועברעל^ע ‪5S7r..‬‬ ‫הם נחשים הזוחלים מל גחונם במסר ה א ח ‪ :‬ירמו ממסגרותיהם‪ .‬להשתחזח לישראל‪ :‬כזוחלי‪ .‬עןוים »״ר »‪ n*i‬ז‪1‬הי פימו‪)fin‬קדושיו ‪ i (Ao‬ושא »ן‪».‬‬ ‫»שלם סליי גמול אלא מיער מל הסשפ והילך להלאה כאלו לא יראנם‪ :‬לשארית נחלתו לאותם שישאלו ממכלי המשיח‪ :‬לא החזיק מ ו י ‪. נגילס ומלה באלן וכדרז״ל כל הימים מפסלים נראה לסם כאלו מלמכיס מסר לגליהם ממש מ ס שמלסן אס המסר‬ ‫כעמלק)שכס סס( ויקרא סנסש ק לפי שאין לז לגלים‪-‬זהלוכז נראה כי זהו למש‪ :‬כזוחלי ארץ‪ ..‬סור הנביא לשימ לס׳ מל יימול המובס ואמר‬ ‫ויכבשום לפכליס)ילמיה ליד(‪ :‬במזולוח‪ .‬מנין מומק כנמ ואש מי סל כמוך משא מון וגוי כאומר » ס משילס סדק אץ אמ ר*ייס‬ ‫לבל הפוכה ההיא כי אס מלאי מוז אכל מי היא אל כמון םמזםל‬ ‫לודפיהם השלכת במצולות )שמוה פי(‬ ‫אס המון ‪ 5‬ועובר על פ ש ע ‪ ..‬‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה ו | י ת ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫חחויפ לעד אפו‪ .

..‬בן ל ע ת י ד אזניהם ת ח ר ש נ ה כדפירשתי‪.‬‬ ‫ישמעו‬ ‫ל ת ש לקיים‬ ‫בלא‬ ‫אשר אץ להם‬ ‫ל ק ו ל מ ל ח ש י ם בן היו‬ ‫‪145‬‬ ‫ואל‬ ‫בעד‬ ‫תתפלל‬ ‫ל ח ש בי ה ם ב מ ו פתן‬ ‫א ל א בנחשים צפעונים‬ ‫העם‬ ‫האומות‬ ‫הזה וגם‬ ‫ח ר ש יאטם אזנו א ש ר‬ ‫אץ‬ ‫אשר‬ ‫לחש‬ ‫להם‬ ‫לא‬ ‫ש ל א היו‬ ‫מקבלים‪ ..‬א ל י ה וקוץ ב ה א ם בן ה י ה ל ו ל ו מ ר ה פ ס ו ק ולשא‪.‫מיכה ז‬ ‫מפסוק‬ ‫ההם‬ ‫הגתש‬ ‫א ם ישוך‬ ‫היו בנחשים‪.‬ו ע ו ד‬ ‫ו ע ו ד ד ב ר קשה‪ .‬‬ ‫מ ע ש ה ל ס ת ו ר ש ל א ה ת כ ר ש ם שיקיים‪....‬והראוי בי‬ ‫ל פ י ד ב ר י ר׳‬ ‫קשה‬ ‫הוא‬ ‫דהוקשה‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫עלמא אמר‬ ‫ועובר‬ ‫שנאמר נושא‬ ‫לא תקומץ בהדיה‬ ‫ע ל פ ש ע ל ש א ר י ת נ ת ל ת ו ]א״ר ח מ א א ל י ה וקוץ ב ה ל ש א ר י ת נ ת ל ת ו ולא[‬ ‫נ ח ל ת ו א ל א ל מ י ש ע ו ש ה ע צ מ ו כשיריים‪ .‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫אלא‬ ‫לדקדק ומנא ליה‬ ‫נושא‬ ‫וכדמםיק‬ ‫עץ‬ ‫ד ר ש א זו ד מ ע ב י ר ץ ל ו ע ל כ ל פ ש ע י ו ש ה פ ס ו ק‬ ‫עץ‬ ‫למי נושא‬ ‫למי‬ ‫שעובר‬ ‫פ ש ע ועוד‬ ‫על‬ ‫לא אמר‬ ‫בנראה‬ ‫שצריך‬ ‫האדם‬ ‫יעבור ע ל פ ש ע החמור והוא ה מ ר ד כדי שישא לו ה ש ם יתברך ע ץ ש ה ו א ק ל‬ ‫מפשע‬ ‫ק ל ה י ה ראוי‪ .‬אזל רב פפא לשיולי ביה חזא ד ח ל ש ליה‬ ‫פשע‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫קא‬ ‫אם‬ ‫ה א ד ם עובר‬ ‫על חטא‬ ‫ע ץ ל מ י ש ע ו ב ר ע ל פ ש ע ד ר י ש ל י ה מגופיה ד ק ר א דהייגו מ ה ב ׳ ת ל ו ק ו ת ד ג ו ש א‬ ‫הוא ת ו ל ד ת ועובר ע ל פ ש ע וכדמסיק למי גושא עץ למי שעובר ע ל פ ש ע באופן‬ ‫שאומר‬ ‫המעביר‬ ‫שגאמר גושא‬ ‫על‬ ‫מדותיו‬ ‫עץ ועובר‬ ‫מעבירין‬ ‫לו‬ ‫ע ל פ ש ע בווגתו‬ ‫על‬ ‫בל‬ ‫פשעיו‬ ‫ע ל שתי ראיות‬ ‫מלשץ‬ ‫ועובר‬ ‫על‬ ‫ראיה‬ ‫אתת‬ ‫המיותר‬ ‫שכל‬ ‫דמיניה‬ .‬ע ד באן‪..‬‬ ‫א ל ב מ ו ך נ ו ש א עון ובו׳ י ש ו ב י ר ח מ נ ו י כ ב ו ש עונותינו ובו׳ ת ת ן א מ ת ל י ע ק ב ובו׳‬ ‫מי‬ ‫מסכת‬ ‫ר א ש ה ש נ ה מי א ל כמוך א מ ר ר ב א ב ל המעביר ע ל מדותיו מעבירץ לו ע ל כ ל‬ ‫פשעיו‬ ‫רב‬ ‫שנאמר נושא‬ ‫הונא‬ ‫עבידו‬ ‫להו‬ ‫פ ש ע ל מ י נ ו ש א עון‬ ‫שעובר‬ ‫ליה זוודתא לסוף א י ת פ ח הוה מיבסיף ר ב למחזייה א מ ר ליה א ץ הבי הוה א מ ר‬ ‫הקדוש ברוך הוא הואיל ולא מוקים במילתיה‬ ‫עץ‬ ‫כל‬ ‫עץ ועובר‬ ‫על‬ ‫למי‬ ‫על‬ ‫בריה דרב יהושע חלש‪ .‬‬ ‫יוצא‬ ‫ל ה ם תז״ל יתור ועובר דהיה לו לומר נושא‬ ‫שאמר‬ ‫עץ ופשע כמו‬ ‫ל כ ך ד ר ש ביה כ ל המעביר ע ל מדותיו מעבירץ לו ע ל ב ל פשעיו ואץ מ ק ר א‬ ‫מידי פשוטו שעובר ע ל פ ש ע ה ו א ה ש ם יתברך ויתעלה ואץ זולתו א ב ל מ ד ק א מ ר‬ ‫ועובר‬ ‫על‬ ‫שמוחל‬ ‫זה‬ ‫בזכות‬ ‫לומר‬ ‫פשע רמז‬ ‫אל‬ ‫האדם‬ ‫העובר‬ ‫ע ל מדותיו ואפילו‬ ‫שפשעו לו‬ ‫ואץ‬ ‫הכוונה‬ ‫ל ג מ ר י א ל א ש מ ע ב י ר ל פ י ש ע ה א ב ל גבי ד י ל יה ו ה ה ע ב ר ה ש מ ע ב י ר ע ל מדותיו‬ ‫המעביר‬ ‫ה ש ם יתברך ויתעלה א ץ זולתו גושא ומוחל וסולח לו ע ץ ומה‬ ‫ע ל מדותיו מעבירץ לו‬ ‫על‬ ‫כ ל פשעיו ולא‬ ‫א מ ר גושאץ לו‬ ‫עץ‬ ‫שאמר בל‬ ‫לא‬ ‫הוצרך‬ ‫ז ה ש ה פ ס ו ק א ו מ ר בן בפירוש א ב ל ה ו ד י ע ע ו ד ח ד ו ש ש כ ל ה מ ע ב י ר ע ל מ ד ו ת י ו‬ ‫מעבירץ‬ ‫לא‬ ‫לו‬ ‫ע ל כ ל פשעיו מ ד ץ מ ד ה בגגד מ ד ה ד ב ל ה מ ר ו ת בטלו ומדה כגגד‬ ‫ב ט ל ה או יליף ל י ה מגופיה ד ק ר א‬ ‫פשע‬ ‫דקאמר ועובר ע ל פ ש ע ע ל ה א ד ם העובר‬ ‫מדה‬ ‫על‬ ‫ש ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ג ם בן מ ע ב י ר ל ו ע ל פ ש ע ש ה ר י א ץ מ ק ר א יוצא מידי פ ש ו ט ו‬ ‫שבשם‬ ‫יתברך‬ ‫מדבר‬ ‫ש ה ו א יתברך עובר וגושא‬ ‫ע ל פשעיו‬ ‫מ ד ה כ ר ח יתור ועובר‬ ‫על‬ ‫ד ר י ש ע ל ה א ד ם ה ע ו ב ר ע ל פ ש ע ש ע ו ב ר י ם ל ו ג ם בן ע ל פ ש ע ואידך נ ו ש א ד ל מ י‬ ‫גושא‬ ‫עץ‬ ‫ח מ א דבעי‪ ......

‬‬ ‫ש א מ ר ר ב י ח מ א א ל י ה וקוץ ב ה א פ ש ר ד ל א ‪ .‬ג א ו ה ו ב ת בז ל ד ב ר י ה מ ח ר פ ו‬ ‫כל‬ ‫שיהיה‬ ‫זה‬ ‫מעבירין‬ ‫לו‬ ‫על‬ ‫כל‬ ‫פשעיו‬ ‫א מ ג ם ר׳‬ ‫חמא‬ ‫ע ו ב ר ע ל פ ש ע מ ה י ו ת מ ח ז י ק ע צ מ ו ל‪ ......‬‬ ‫ואץ‬ ‫בתורה‬ ‫ספק‬ ‫שיעור‬ ‫שכפי‬ ‫על‬ ‫העברה‬ ‫ל ג מ ר י ג ם בן מ ע ב י ר ע ל כ ל פ ש ע י ו ל ג מ ר י ו ה י ה ה‪ .. ..‬‬ ‫או‬ ‫הא‬ ‫כיצד‬ ‫ע ץ ר א ש ו ן ואחריו השני‪ ..... .‬ל מ י ש ע ו ב ר‬ ‫נ ו ש א עון ו פ ש ע ל מ י נ ו ש א ע ץ ל מ י ש ע ו ב ר ע ל פ ש ע ‪..‬‬ ‫רבא‬ ‫שיעשה‬ ‫שמעביר לו לגמרי‬ ‫עצמו‬ ‫כלל‬ ‫פסיק ותגי‬ ‫כשיריים‬ ‫כל‬ ‫בעגוה‬ ‫המעביר‬ ‫שלא‬ ‫גדולה‬ ‫מעבירין‬ ‫לו‬ ‫כשירים‬ ‫דלשארית‬ ‫נתלתו‬ ‫מועיל לשיעבירו לו‬ ‫דבק‬ ‫תנאי‬ ‫עם‬ ‫נ ו ש א עון‬ ‫ע ל פשעיו בלי שום‬ ‫אמגם‬ ‫רבה‬ ‫הצטרפות והיא‬ ‫סבר‬ ‫אליה‬ ‫ש ו ם ק ו ץ ב ה א ב ל ר׳ ח מ א ס ו ב ר א ל י ה וקוץ ב ה בי אין ה ע ב ר ת ה ר ש ע מ ו ע י ל א ל א‬ ‫בהצטרף‬ ‫ע מ ה ל ש א ר י ת נ ח ל ת ו ו ל פ י ר ו ש ז ה )רב( ‪1‬רבא[ ל א פ ל י ג ע ל ר׳‬ ‫חמא‬ ‫א ב ל ר׳‬ ‫פליג ל ר ב א ]ארבא[‬ ‫ואפשר‬ ‫המקגיטו‬ ‫סובר‬ ‫עם‬ ‫לו‬ ‫הענץ‬ ‫לשלא‬ ‫החזיק‬ ‫ר׳ ח מ א ‪ ....‬ה ג ד ו ל הזה‪..‬נושא ב פ ע ם א׳ ת ת ש א מ ר באן נ ו ש א ע ץ ועובר‬ ‫פשע‬ ‫העונות‬ ‫אף‬ ‫אלא‬ ‫שנשיאות‬ ‫כולם‬ ‫ע ל פי ש ז ת‬ ‫עם‬ ‫תה‬ ‫ב ל ש ץ יחיד לפי שהפ‪. ...‬‬ ‫עם‬ ‫הוא‬ ‫השנית‬ ‫הוא מעביר ובזה נתיישבה‬ ‫ה ע ץ ע ל ועובר ע ל פשע‪ .‬‬ ‫פשע‬ ‫ש ע ו ב ר ו‪.‬‬ ‫ברוך‬ ‫נושא‬ ‫עון‬ ‫ש א ץ ה כ ו ו נ ה ש ל ע ץ א ח ד א ל א עונות מ ר ו ב י ם א ל א ובן ה י א ה מ ד ה ש ל נ ו ש א‬ ‫כנזכר‬ ‫עמו‬ ‫ע ץ ו פ ש ע כמ״ש‪ ..‬שגי מיגי ה ע ב ר ה א ו ה ע ב ר ת זמן‬ ‫מאריך‪. ..‬א ל א ‪ .‬או א ם ת ה י ה ה ע ב ר ה ל ג מ ר י ו ה ח ל ו ק ה ה ר א ש ו ג ה‬ ‫ר ב א כ ל ה מ ע ב י ר ע ל מדותיו ע ל א ת ה יום שיהיה מעבירין לו ע ל כ ל פ ש ע י ו כפי‬ ‫שיעור‬ ‫ה ע ב ר ת ו כן יעבירו לו‪ ...‫כלי יקר‬ ‫‪146‬‬ ‫דרשינן‬ ‫כאלו‬ ‫דרשת‬ ‫אפשר‬ ‫ובהכרח‬ ‫עץ‬ ‫עובר‬ ‫על‬ ‫כפשוטו‬ ‫והקדוש‬ ‫תוא‬ ‫לו‬ ‫ב ת ו ר ה ש ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א מ ע ב י ר ר א ש ץ ר א ש ץ ו ע ל ידי ז ה מ ו ח ל ע ו נ ו ת‬ ‫מרובים‬ ‫פס‪.‬ע ץ הוא‪ .. .‬‬ ‫אמר‬ ‫א ל י ה וקוץ‬ ‫בה‬ ‫שצריך‬ ..‬מ ד ו ת י ו מורה‪ .‬ו כ ן י ע ש ה ב‪ ...‬ש ל א י ה י ה ב ש ו ם צ ד מ ו ע י ל ה ה ע ב ר ה ע ל פ ש ע ו א ם ל א י צ ט ר ף א ל י ה‬ ‫עצמו‬ ‫חמא‬ ‫השם‬ ‫ל א החזיק אפו עמו‬ ‫תולק‬ ‫ע ל מדותיו‬ ‫בלי‬ ‫הפשע‬ ‫לעולם‬ ‫אפו‬ ‫שר׳‬ ‫עצמו‬ ‫כ ש י ר י י ם ושיורי׳‬ ‫שמעביר‬ ‫שבזכות זה‬ ‫יתברך‬ ‫המצטרף‬ ‫להרחיב‬ ‫עגץ‬ ‫זה‬ ‫עוד‬ ‫בי‬ ‫לפעמים‬ ‫יעביר‬ ‫על‬ ‫מדותיו‬ ‫להיותו‬ ‫קל‬ ‫בעיניו‬ ‫ו ל א י ת פ ע ל ממגו באומרו מי זה ה פ ת ו ת המבזה‪ .‬ש ל י מ ו ת‬ ‫ש א י נ ו ת ו ק ע ע צ מ ו ‪ .‬ש א ח ר‬ ‫שנשאת‬ ‫על‬ ‫אמר נושא‬ ‫ע ל פ ש ע ומיניה דריש נמי‬ ‫זה צריך לישא‪ . ....‬ו ה ו א ש י ג ר ו ם ל ו‬ ‫מדותיו‬ ‫עליהם‪.‬ו כ מ ו‬ ‫מוחל‬ ‫תמדת‬ ‫שכתבתי בכלי‬ ‫א מ ר ו ל ש ם י ת ב ר ך ב ל מ ה ש א ת ה צ ר י ך ל י ש א ה ו א ע ץ א׳ ה ו א ו ל א ת‪ .‬א מ נ ם ר׳ חנינא א מ ר והוסיף ת ג א י א ח ר ו ה ו א ל ש א ר י ת‬ ‫נתלתו‬ ‫אל‬ ‫הקודם‬ ‫תשם‬ ‫יתברך‬ ‫שעושת‬ ‫למי‬ ‫תכה‬ ‫לשתהיה‬ ‫לעד‬ ‫לעד‬ ‫אפו‬ ‫לעד‬ ‫יחזיק‬ ‫ואפשר‬ ‫אמגם‬ ‫העברת‬ ‫עמו‬ ‫תמא‬ ‫שיעשה‬ ‫המעביר‬ ‫וקוץ־ ב ה‬ ‫על‬ ‫שצריך‬ ‫ר ב א בי‬ ‫ת ה ודאי אליה‬ ‫ש‪......‬ה ו א מ א ד )דרבה( נדרבא[‬ ‫דכיון ד מ ע ב י ר ע ל מ ד ו ת י ו ה ו א א ף ע ל פי שהוא‪ ..‬‬ ‫אמר‬ ‫וכן י ע ש ה ע מ ו ה ש ם יתברך‪ ..‬שיירים‪. .‬‬ ‫ומה‬ ‫הסליחה ובפרה‬ ‫היותו מ ע ב י ר ע ל מדותיו‪ .....‬ה א ד ם ח מ ו ר כי נשיאות ע ץ נשיאות ב ל ל העונות‬ ‫כאמור‬ ‫מדותיו‬ ‫ב ל זה‬ ‫ל ש ץ יתיד‬ ‫ל ש ץ יחיד‬ ‫בל זה נושא‬ ‫עץ‬ ‫כלל‬ ‫מדת‬ ‫כ י זו‬ ‫האמורה‬ ‫ע‪.

‬דברי ה ג ב י א כגגד ה א ל יתברך‪ .‬‬ ‫ב א ד ם שכובש דבר ת ת ת רגליו‬ ‫כאדם‬ ‫והמצולה הוא עומק המים‪ .‬ע ד כאן‪.‬ב ע ק י ד ת ו ש ל י צ ת ק בי‬ ‫ג א ם ה׳ בי יען א ש ר ע ש י ת א ת ה ד ב ר הזה‪ .‬‬ ‫יאמרו‬ ‫או‬ ‫יאמר‬ ‫לשון‬ ‫הגלות‬ ‫שלא‬ ‫א ת ר ת ו ה ו א ישוב ירחמגו ו ט ע ם יכבוש ה פ ו ך דברי עוגות גברו מגי‬ ‫בגו ע ו ד ומ״ם ת ט א ת ם ש ב ת א ל ש א ר י ת ג ת ל ת ו ו ה ו א הזכיר ע ץ ו פ ש ע ו ת ט א ת ‪.‬א ש ר ג ש ב ע ת ‪ .‬‬ ‫הוא‬ ‫החסד‬ ‫לאברהם‬ ‫ש נ ת ן ל ו ב ח ס ד ו ה א ר ץ ולבניו א ח ר י ו ובניו ה ם בני י ע ק ב ו ה א מ ת ה ו א ל י ע ק ב‬ ‫אתר‬ ‫אלהי‬ ‫כי‬ ‫שנתנה‬ ‫האמתי‬ ‫ולא‬ ‫אברהם‬ ‫יצחק ויעקב כי ל ש ל ש ת ם נשבע‪ .‬ו א מ ר ו ת ש ל י ך בן ד ר ך ה מ ק ר א ב מ ק ו מ ו ת ר ב י ם ל נ כ ח ו ש ל א ל נ כ ה‬ ‫א ת ד וכן‬ ‫בפסוק‬ ‫יראה‬ ‫שלא‬ ‫במצולות‪.‬א ף ע ל פי שהיו חייבים ש ל א יצאו‬ ‫מהגלות‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫ממקומו‪.‬תתן‬ ‫שמסלק‬ ‫דבר‬ ‫א מ ת ליעקב‪.‬‬ ‫והרד״ק‬ ‫לאותם‬ ‫ש י ש א ר ו ב ב ו א הגואל‪ .‬ש כ ר ח ס ד א ש ר ל א ב ר ה ם א ש ר צ ו ה לבגיו ל ש מ ו ר ד ר ך ה׳‬ ‫לעשות‬ ‫יעקב‬ ‫צ ד ק ה ו מ ש פ ט ל כ ך ל א גאמר ו ח ס ד א ל א ח ס ד ה א מ ת ש ת א מ ת לגו א ת ה ב ט ת ת‬ ‫ה י א ת ה י ה ת ש ל ו ם ג מ ו ל ת ס ד ו ש ל א ב ד ת ם ‪ .‬ל א החזיק ל ע ד אפו‪ .‬ע ד כאן‪.‬ת״י ת ת י ה ב ק ו ש ט י ה ד י ע ק ב לבנוהי ב מ ת ד ק י י מ ת א ל י ה ב ב י ת‬ ‫טבות‬ ‫יצתק‬ ‫לא‬ ‫‪ 47‬ד‬ ‫אברהם לזרעיה בתרוהי במת דקיימתא ליה בץ בתריא‬ ‫ב א מ ת אשר תבטתת ליעקב‬ ‫ת ת ן לגו‬ ‫תדבר לנא עקידת‬ ‫ה א מ ת לגו ד ב ר ך א ש ר ה ב ט ת ת ל י ע ק ב כי‬ ‫א ע ז ב ך ‪ .‬ל ש א ר י ת גתלתו‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫בי‬ ‫הוא‬ ‫שלשת‬ ‫האבות‬ ‫ז״ל נושבה! ה נ ב י א ל ש ם י ת ב ר ך ב א ו מ ר ו מי א ל ב מ ו ך נ ו ש א ע ץ ועובר ע ל‬ ‫פשע‬ ‫לשארית‬ ‫תהיה‬ ‫נ ו ש א ל ע ו נ ם ו ע ו ב ר ע ל פ ש ע ם נ ו ב ר א ו ת ו ש ד י ל ה ם ב ג ל ו ת ם ה א ר ו ך ל א ידוזיק ל ע ד‬ ‫אפו[‬ ‫ו ל א יסבלו עוד כי חפץ ת ס ד תוא תמיד ולהיותו חפץ ח ס ד הוא )ובעבור שיהיה‬ ‫עגץ‬ ‫ה ג א ו ל ה ל ש ת י ם ( נוכן ד ר כ ו ל ע ש ו ת ח ס ד ב ב ל ד ו ר ו ד ו ר ו ל ב ן י ש ו ב י ר ח מ נ ו י כ ב ו ש‬ ‫עווגותיגו‬ ‫בלשץ‬ ‫הגאולה‬ ‫י ש ר א ל א ש ר נלהיותם שארית נתלתו[‬ ‫ש א ף ע ל פי שיהיו‬ ‫ל ה ם עונות‬ ‫ובעבור ש ה י ה זה ל ע ת י ם רותוקות ו ל א בימי תגביא[ )באחרית הימים( א מ ר‬ ‫גסתר‬ ‫ותשליך‬ ‫במצולות‬ ‫ים‬ ‫כל‬ ‫תטאתם‬ ‫!שלאותו‬ ‫הדור[‬ ‫היתה‬ ‫הוראה‬ ‫על‬ ‫נבימיהם ת כ ר ש ל ש ה םוגים פ ש ע ע ץ ו ת ט א ת וכולם י ת כ פ ר ו [ ) ה ש פ ל ת י ש ר א ל‬ .‬‬ ‫נושא‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫אשר‬ ‫לקיים‬ ‫נשבעת‬ ‫המתנה‬ ‫לבניו‬ ‫לאבותינו‪.‬י ע ק ב ה ו א אבינו ל כ ו ל ג ו ל ב ד ג ו בי ל א י ת ע ר ב ו גוים א ת ר י ם עמגו ע ל‬ ‫כן‬ ‫כ ת ו ב א ל ה י י ש ר א ל אביט־ ל כ ו ל ג ו ו ל א ה ז כ י ר י צ ח ק כי ג ם ה ו א א ב י א ד ו ם ו ב ע ב ו ר‬ ‫כי‬ ‫א ב ר ה ם ה ח ל ל ק ר א ב ש ם ה ש ם הפך אבותיו תקרובים אליו ותשם כ ר ת עמו ברית‬ ‫בתחלה‬ ‫ומה‬ ‫ע ל בן הזכיר‬ ‫ל א ב ר ה ם ולא הוצרך להזכיר יצחק והטעם תתן‬ ‫אמתך ליעקב‬ ‫היא א ש ר ג ש ב ע ת לאבותיגו מימי קדם‪ .‬‬ ‫ומהרי״א‬ ‫ישוב‬ ‫לאברהם‬ ‫דבריו‬ ‫ולבניו‬ ‫הטוב‬ ‫האמת‬ ‫אחור‪.‬‬ ‫ל ר ו ע מ ע ש י ה ם ש ע ש ו ל א )יהיה( ניפגהן ל ע ד א פ ו א ל מ ע ש י ה ם ‪ .‬‬ ‫א מ ת ל י ע ק ב ‪ .‬‬ ‫ז״ל מי א ל כ מ ו ך גושא עץ‪ .‬‬ ‫גשבעתי‬ ‫והראב״ע‬ ‫ז״ל‬ ‫המבקשים‬ ‫הוא‬ ‫תתן‬ ‫אל‬ ‫אז‬ ‫הגוים‬ ‫על‬ ‫אנשי‬ ‫מ ה ש ם ל ם ל ו ת ל ת ם א ץ א ל ש י ע ש ת טוב ל ג ת ל ת ו במוך‪ .‬ע ד כאן‪.‬ישוב ירחמגו‪ .‬ח ס ד ל א ב ר ה ם ‪ .‬‬ ‫ישוב ירתמנו‪ .‬בי ת פ ץ ת ס ד‬ ‫כמו‬ ‫אמר‬ ‫בתורה ורב‬ ‫שכתוב‬ ‫ח ס ד וחסדו יגבר‬ ‫על‬ ‫ת ט א ת י ה ם כ ש י ג י ע זבץ ה ג א ו ל ה ‪.‬‬ ‫א מ ר עונותינו ו א מ ר‬ ‫תהו‬ ‫שאמר‬ ‫ותשליך‬ ‫בשורק הצד״י‪.‬מ ל ת‬ ‫משרת‬ ‫ימשלו‬ ‫מי‬ ‫כמוך‪.‬‬ ‫ת ט א ת ם יכבוש‬ ‫ב מ צ ו ל ו ת ים‪.‫מיכה ז‬ ‫ורש״י‬ ‫אל‬ ‫ז״ל ת ת ן א מ ת ‪ .

‬‬ ‫א ל כ מ ו ך ל פ י ש כ ל א ו ת ם שמתזיקים בני א ד ם‬ ‫ש ב א ו מ ו ת א מ ג ם ה ו א יתברך ל א כן אלא‪ .‬‬ ‫ולעד׳ץ‬ ‫גדולים‬ ‫ש א מ ר מי‬ ‫ל א ל י ת ל ו פני‪.‬הגדולים ב א ו מ ה נ פ ר ע מ ה ם יותר‬ ‫ובמו‬ ‫ש א מ ר ו חז״ל‪ ... .. ......‬ג מ צ א ש מ ד ק ד ק ע ם ה ג ד ו ל י ם י ו ת ר ו ל ש פ ל י ם ג ו ש א ע ץ ו ע ו ב ר ע ל‬ ‫פשע‬ ‫ואפילו‬ ‫לאותם‬ ‫לאותם‬ ‫אבל‬ ‫שהם‬ ‫ש א ר י ת ושיורים‪..‬ש ל י ש מ ע א ל ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪148‬‬ ‫ק ו מ ה ע ז ר ת ה לגו ת ה ה( ו ר א ה הגביא ש ב מ ר א ה ה ס ו ל ם ג ל ה הקב״ה ליעקב גלות‬ ‫אז‬ ‫בגיו‬ ‫וגאולתם כי באומרו והיה זרעך כ ע פ ר ה א ר ץ ופרצת ימה וקדמה וצפוגה וגגבה‬ ‫רמז‬ ‫הפאות‬ ‫את‬ ‫באומרו‬ ‫הגלות‬ ‫וצפונה ונגבת וסוף וגברכו ב ך כ ל מ ש פ ת ו ת‬ ‫נוהנה‬ ‫אנכי‬ ‫והשיבותיך‬ ‫יעקב‬ ‫עמך‬ ‫ושמרתיך‬ ‫אשר‬ ‫בכל‬ ‫תלך[‬ ‫האדמתרמז[ לגאולה גם באומרו‬ ‫רמז‬ ‫הגלות‬ ‫אל‬ ‫נובאומרו‬ ‫שילכו‬ ‫א ל ה א ד מ ה [ ר מ ז ל ו ל ג א ו ל ה ו ל כ ך ע ש ה ה נ ב י א ‪1‬הזה יסוד ת פ ל ת ו ב מ ר א ת [‬ ‫ואמר תתן‬ ‫יצא‬ ‫שפלים‬ ‫ה א ר ץ ויהיו פזורים‬ ‫וגברכו זרעך כ ע פ ר ה א ר ץ ו פ ר צ ת ימה ו ק ד מ ה שיהיו מפוזרים ופרוצים וימה‬ ‫וקדמה‬ ‫יתן‬ ‫שבו‬ ‫יהיו‬ ‫כעפר‬ ‫ופרוצים‬ ‫לכל‬ ‫א מ ת ליעקב‪..‬י צ ח ק ב פ ר ט ל פ י ש ל א י ה י ה ש ר י ד ל ב י ת ע ש ו א ב ל‬ ‫בכלל‪ .. ..‬לדבריו אומרו ישוב ירחמנו דהוי ל י ה‬ ‫הזכירם‬ ‫ת ר ח מ נ ו ו ת כ ב ו ש עונותינו ל נ כ ר ולא‪...‬‬ ‫ע ל הדור ה א ת ר ץ שעתיד הקדוש ברוך הוא ל ג א ל ם והגאולה צריכה ש ת ק ד ם‬ ‫ע ץ ל ז ה א מ ר ישוב ירתמגו וכו׳ ל פ י שעון ה א ב ו ת ו ע ץ‬ ‫ומה‬ ‫ה ­‬ ‫ש א מ ר א ת ר כ ך נ ו ש א ע ץ א מ ״ ר יוסי ב ר ת נ י נ א נ ו ש א ע ו ג ו ת א ץ כ ת י ב ב א ן א ל א‬ ‫נושא‬ ‫עץ‬ ‫בתחילה‬ ‫הקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא‬ ‫חוטף‬ ‫יהיה‬ ‫פירוש‬ ‫לנזכר‬ ‫שהקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא‬ ‫שוקל‬ ‫ה כ ל ו א ח ר ב ך חוטף ש ט ר א ח ד מן ת ע ב י ר ו ת ת ו שחוטף ה י א ה ר א ש ו נ ה‬ ‫תה‬ ‫שאמר‬ ‫ש ט ר א ח ר ש ה ו א ה ר א ש ץ כ ע ץ מעביר ר א ש ץ הנזכר ת ה לשון א ת ר או א פ ש ר‬ ‫שעניץ‬ ‫ז ה ה ו א עניין ז ו ל ת מ ה ש א מ ר ב ת ח י ל ה ש כ פ י ת פ י ר ו ש ש פ י ר ש נ ו ש כ ו ו נ ת ו ב מ ה‬ ‫שאמר‬ ‫נושא‬ ‫ישמעאל‬ ‫מעביר‬ ‫ר א ש ץ וכו׳ ו כ ד פ ר ש י ת ל א מ צ י ל ד י ו ק י ר׳ יוסי ב ר ח נ י נ א ד י ו ק נ ו ש א ע ו נ ו ת ד ה א‬ ‫מצי‬ ‫עץ ועובר‬ ‫על‬ ‫פשע‬ ‫לפרש אותו‬ ‫ע ל פי‬ ‫שיטת‬ ‫ה ת נ א דבי ר׳‬ ‫ל מ י מ ר נ ו ש א עונות שהרי שנים מעביר כמו ש א מ ר פעמים ש ל ש ע ם גבר‪.‬‬ ‫והאי‬ ‫בפני‬ ‫והעיד‬ ‫דקאמר‬ ‫עצמו‬ ‫וכמו‬ ‫א מ ר ר ב י יוסי ב ר ת נ י נ א נ ו ש א ע ו נ ו ת‬ ‫שפירשתיו‬ ‫למעלה‬ ‫במה‬ ‫שאמר‬ ‫א ץ כתיב באן ובו‪ /‬יהיה עניץ‬ ‫הקדוש‬ ‫ברוך‬ ‫הוא‬ ‫ואשר‬ ‫הרעותי‬ ‫גם כן כי יצר ל ב ה א ד ם ר ע מנעוריו ושהחטיפה יהיה א ח ד מ ה ם בץ ר א ש ץ ובץ‬ .‬ו ל א י ה י ה ש ר י ד ל ב י ת ע ש ו ל‪ .‬אבל‪ ....‬‬ ‫שבגתלתו‬ ‫הגדולים‬ ‫לא‬ ‫ימחול‬ ‫להם‪..‬ת ת ן א מ ת ‪... ..‬כ ל ו ל ע מ ה ם ( ע ד באן‪ ...‬‬ ‫מה‬ ‫א מ ר אז יתאמת‬ ‫שמאברהם‬ ‫ש א מ ר ת ליעקב ולפי‬ ‫י ש מ ע א ל ן ו ה א ש ו ר י מ בני ק ט ו ר ה ]והם עתידים להיות ב ש ל ו ם ע ם י ש ר א ל ו כ א ש ר‬ ‫א מ ת ליעקב בגאולת זרעו יעשה ח ס ד‬ ‫ובני‬ ‫ממנו‬ ‫שעשו‬ ‫י ש מ ע א ל יקבלו‬ ‫ל א ב ר ה ם כ ש ה א ש ו ר י ם בני ק ט ו ר ה ש י צ א ו‬ ‫ת ו ר ת ד׳ ויתיו גבגעים‬ ‫אבל‬ ‫לישראל‬ ‫יצתק‬ ‫ל א זכר‬ ‫לפי‬ ‫א ש ר י צ א מ מ נ ו ל א יהיה ל ו ח ל ק ו נ ת ל ת ב ת ו ר ת ד׳ ו ל א ב ש ל ו ם י ש ר א ל כי ל א‬ ‫שריד לבית עשו ובכלל א מ ר בבל מ ה ש ת ע ש ה עמנו מהטובה כבר נשבעת עליו‬ ‫יהיה‬ ‫לאבותינו‬ ‫ב י מ י ק ד ם [ )וסוף‪ .‬‬ ‫שמדבר‬ ‫לה‪.‬‬ ‫שאינם שארית נתלתו א ל א גדולים שבגתלתו שיתרה אפו עליהם כפי גדולתם‬ ‫ל א החזיק ל ע ד א פ ו בי ח פ ץ ח ס ד ה ו א ו א ל ו ה ג ד ו ל י ם ב ע ו ש ר וכבוד עושים הם‪. .... ..‬‬ ‫למימר‪..‬א ש ו ר י ם ‪ .‬‬ ‫לאברהם‬ ‫ב נ ק ל ב‪ .

‬‬ ‫}‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫מ י ה י כ‬ ‫‪3‬‬ ‫מ‬ ‫ד ר י י מ ת א‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ל י ה ‪n‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫א‪p3 33‬‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ר‬ ‫ס‬ ‫עיניתינו‪ .‬י‪.‬ל״ל האמת לנו לברן‬ ‫‪6‬שר היסהת ליסקב כמ״ש והרצח ימה יקדמה וגו׳)בראשית ב־־מ( ־־‬ ‫ח ס ד לאברהם‪ .‬על ‪33‬י סךכחא לןדקך ה ‪ .‬היא מהיה חשלום גמול חסלו של אגלהס ולאשר‬ ‫נשבפס לאבותינו מימי קלס בשקילתו שליצחק כמ״ש כי שממד‬ ‫וגוי וירש ןרמך אח שעל אויביו)שה ב״כ( ‪:‬‬ ‫חסלה הפר פיכח‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫אתרץ והחטיפה לפי שעה א ב ל סוף הוא שהשם יתברך נפרע ממנו תהו לשון נושא‬ ‫עץ שאינו מולח ולא מותלו רק נושא אותו מגביהו למעלה לקבל אותה סניגוריא‬ ‫שהקדוש ברוך הוא מלמד עליו מלמעלה ולומר אני הוא שגרמתי ל כ ם באשר‬ ‫הרעותי בבריאת יצר הרע רק רע כ ל היום ואץ לאדם כ ל בך אשמה בי השם יתברך‬ ‫תפץ הסד ההוא להתתסד עם בריותיו והיינו דמייתי דברי ר׳ אלעזר דשייכי לזה‬ ‫דאמר ר׳ אלעזר ולך ה׳ חסד רצוגו לומר שהחסד הוא לך ומשלך להתסד עם איש‬ ‫אתר שתשלם לו כמעשיהו ותמו מעשיו אז לך ה׳ חסד משלך להטיב עמו ואפילו‬ ‫שתם תשלום זכיותיו הוא דעתיה דרבי אלעזר ורב תםד מטת כלפי תסדים שאפילו‬ ‫שיתום החמד הגמשך של העושה מעשה טוב כפי איכות מעשהו הגה לו יתברך‬ ‫ויתעלה חסד משלו שלא יתום לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫ואפשר בסוד העגיץ הזה דץ בדברי האמורא ר׳ אלעזר במת שאמר לך ת׳ תםד בי‬ ‫א ת ה תשלם לאיש כמעשהו ובדברי התגא ר׳ אליעזר שאמר ורב חסד מטה בלפי‬ ‫הסדים כמו שאמרו באידרא בעלה קל״ג בתקוגא שתתיאה כי חפץ חסד הוא אמרו‬ ‫שם אית חסד ואית תסד אית תסד דלגו ואית חסד דלבר וכו׳ עוד שם ותאנא‬ .‬וכן‬ ‫\‪ Z‬הוא אופד כי ידעתיו לםען אשר יצוד‪ .‬שפירשו ל ה ק הביא ה׳ על זרעו א ח אשר‬ ‫לנו לברך אשר הכשחת ליעקב כי לא אעזבך)בראשיה כ״ח(‪:‬‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫‪1 .‬‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ה ז ט ר‬ ‫צ ח ק‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ך‬ ‫ל י מ ק ‪3‬‬ ‫״ ?‬ ‫ה‬ ‫ה ו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫^‬ ‫ר ן‬ ‫חסוב אחור‪ :‬אשר נשבעת לאבותינו‪ .‬תרגם יונתן תתיהב קזשסיה‬ ‫‪.‬שתאמת‬ ‫והשפוד לו אח הברית ואה החסד אשר נשבעת לאביהם‪ .‬יעקכ הוא אכינו לכולנו לכלט כי לא יתערבו‬ ‫נדם אחרים ממט על כן כתוכ אלהי ישראל אכינו לפילכי‬ ‫כאדם שםסלק דבר ם פ ק ו פ ו ‪ :‬בסגולות ‪ .‬ע כ י ד מ?.‬כלל שלשה האבומ‬ ‫אברהם •צחק ויעקב כי לשלשחםנשבע‪:‬‬ ‫נשבעת לאבותינו מימי קלם‪ :‬חסלה ספר מיכה‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ ו מ ק סיס שאינם נלאים‪) :‬כ( החן ע ר ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪.L i_1‬‬ ‫לזרעיה בתרוהי כמא לקיימתא ליה בין בתריא תלכר לנא ושכרו דרך ה׳ לעשוח צדקה יכש‪c‬ס לבען הביא ח׳ על א נ ר ח ס‬ ‫עקילת יצחק תתן לנו האמת אשר הבסהת ליעקב האמת אה אשר דבר עליו‪ . .‬דם‪:‬‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫דש״י‬ ‫התז אמה ל י ע ק ב ‪ .‬יעלים עונותינו‪< :‬כ( התן אםת ליעקב‪ .‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫^‬ ‫ס‬ ‫ח‬ ‫ש‬ ‫ל א‬ ‫ל‬ ‫ך‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫י נ י לליי י‬ ‫חסלת מ ר פיכח‬ ‫ל ‪ 3‬נ י ן‬ ‫לשמור לרך ה׳ למשוח צלקה ומשפט)שסייח(ולכךלאנאמר וחהל אלא חסל האמת שתתאמת לטאת הבטחת יעקכ‬ ‫היא תהיה תשלום גמול השרו של אברהם ‪ :‬אשי* נ ש ב ע ת ‪ .__«.‬כעקידתו של יצחק בי נשבעתי נאם ה׳ כי‬ ‫יען אשר עשית וגי )שם כ״ב(‪:‬‬ ‫‪.‬את בנע ואת ביתו אהדיו‬ ‫ז‬ ‫‪V‬‬ ‫‪' 1‬״‪ .‬בשורק‬ ‫‪a‬‬ ‫‪ ™ 5‬׳ ‪£‬״‪^s .‬‬ ‫_ ״ ‪ .‬״י‬ ‫‪*1‬‬ ‫וצא הזכיר יצחק בי גם הוא אבי אלום וכמטר כי אברהם יעקב וראםח הוא ליעקב כי אחר שנתנה לאברהם ולבניו האמת‬ ‫החל נקרא כשם השם הפך אכותיו הקרוכיס אליו והשם כרת הוא לקיים הםהנה לבניו כי הוא אלחי האסתי ולא ישיב דבריי‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪f c A‬‬ ‫>‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪M‬‬ ‫עמו ברית כחחלה מל כ! הזכיר לאכרהם לא‬ ‫‪.‬‬ ‫תסלת ספר מ י כ ה‬ ‫רד״ק‬ ‫אכן עזרא‬ ‫)כ( התן‪ .‬״™‬ ‫‪:‬‬ ‫ימי׳*‬ ‫™‪^gL^FVZ‬‬ ‫‪«.‬״ לאברהם שנחן לו בחסדו ה א ‪ p‬ולבניו אחריו ובניו ח ס בגי‬ ‫״‪.א ה ל י ן‬ ‫ל ‪ -‬ל ^ א לאבלהלא היוד• ר‪.‫‪1 4 9‬‬ ‫נ‬ ‫מיכה ז‬ ‫יי י‪°‬‬ ‫כ‬ ‫‪: *5‬״־ ?יי גיל־חטאתם‪ :‬ת ת ן א מ ת ל ע ל ב ^ ד‬ ‫לאברהם אשר־־־נשבע^ לאבותינו‬ ‫מימי מדת•‬ ‫«‪3‬ךהםל‪1‬חניהבתרו^‬ ‫‪ )\i‬י‪• *-‬‬ ‫ץ ״‬ ‫?קא דקנקד״א ליה ‪3‬ין‬ ‫(‬ ‫‪:!£3‬א‬ ‫)כ(‬ ‫ד‬ ‫הךכרלןא^קידת^חקךאת^קד ‪.

.‬‬ ‫תם ונשלם ספר מיכה‬ .‬‬ ‫מובן השגי ח ס ד י ם ומובן‬ ‫בזה‬ ‫ש א מ ר ולך ה׳‬ ‫חסד‬ ‫ע ל ה ג ע ל ם ד ע ת י ק יומין‬ ‫שאתר‬ ‫אשר‬ ‫ת ש ל ם ל א י ש ב מ ע ש ה ו ב ח ס ד ך ה נ ג ל ה עדיין יש ל ך ת ס ד ת נ ם ת ר א מ נ ם ר׳ ה ו נ א‬ ‫בשם‬ ‫ב ל ז ה ב ש ב י ל י ש ר א ל נ ע ש ה ש ב ת ן ועניין‬ ‫ר׳‬ ‫השבתה‬ ‫מעריך‬ ‫עצמו‬ ‫ה ע ץ מ צ ד עצמו ל א בערך שהעוה למי שהטיב לו שהקדוש ברוך הוא מ ש ב ח‬ ‫יתברך‬ ‫ובשביל‬ ‫כוונת‬ ‫כי‬ ‫הטובה‬ ‫נעשה‬ ‫ישראל‬ ‫שהטיב‬ ‫שכחן‬ ‫עמו‬ ‫היא‬ ‫מהטובות‬ ‫העץ מערך‬ ‫מאמצעות‬ ‫שהטיב‬ ‫ע ץ ויהיה ב ע ר ך‬ ‫חטא‬ ‫תםדו‬ ‫יתברך‬ ‫הרב‬ ‫תהו‬ ‫בדי‬ ‫להקל‬ ‫עונם‬ ‫תהו‬ ‫עמהם‬ ‫נ ו ש א ל ש ץ נ ש א כ ת י ב ש ה ו א ל ש ץ ש כ ח ה כ מ ו נשני א ל ה י ם א ת כ ל ע מ ל י ו ה ו א‬ ‫שביאר בסוף דבריו ש א ץ נשא‬ ‫אומר‬ ‫נראה‬ ‫נשאת‬ ‫בעינ‪.‫כלי יקר‬ ‫‪150‬‬ ‫בצניעותא‬ ‫אשתצי‬ ‫חסד‬ ‫בכלא‬ ‫דספרא‬ ‫אצטריך‬ ‫לאיתרבאה‬ ‫חסד‬ ‫מ ע ל מ א והאי דכתיב וחסדי מ א ת ך‬ ‫ולמבני‬ ‫לקטעא‬ ‫ולא‬ ‫ליה‬ ‫ולא‬ ‫ל א ימוש ח ס ד דעתיק יומץ ו ב ח ס ד ע ו ל ם‬ ‫דאיקרי ח ס ד עולם והאי א ת ר א דכתיב אמרתי עולם ה ס ד יבנה והיא ת ס ד דעתיק‬ ‫דעתיקץ‬ ‫ובגץ‬ ‫הוא‬ ‫ל א ו בתיי גופא א י ת מ ר‬ ‫חסד דקשוט וחסד דקשוט‬ ‫א ל א בחי‬ ‫דנשמתא‬ ‫כ ך כ ת י ב כי ח פ ץ ח ס ד ה ו א ע ד כאן‪.‬‬ ‫ישראל‬ ‫עליו‬ ‫א פ ש ר כי ה ת ו ט א ל מ י ש מ ט י ב לו כ מ ת טובות גדול עונו מ נ ש ו א ו ה ש ם י ת ב ר ך‬ ‫השם‬ ‫שאמר‬ ‫הוא‬ ‫אבהו‬ ‫אץ‬ ‫כביכול מהטובות שהטיב עמו ובזה יתמעט‬ ‫בעיגי‬ ‫מה‬ ‫אמר‬ ‫ש כ ה ה לפניו ועם‬ ‫אלא‬ ‫עץ‬ ‫שמת‬ ‫ולא‬ ‫חטא‬ ‫התלטית‬ ‫א ל א במו שביארו עליו ה ש ל ו ם וכן דוד‬ ‫ש כ ח ה ו ע ל ידי‬ ‫ס ל ה שאינו‬ ‫עץ ובספרי‬ ‫ה ש כ ח ה כיסית‬ ‫אמרו‬ ‫שבכל ספר‬ ‫בל‬ ‫חטאתם‬ ‫שדבר‬ ‫הנביא‬ ‫מפרענות‬ ‫ת ו ת ם ב נ ת מ ו ת שכן מ ש ה ת ת ם בוזאת ה ב ר כ ה לפי שקנתרן בהאזינו וכן מ י כ ה‬ ‫השלום ת ת ם בנחמה‪..

‬שהחריבו א ת ארצם יהנלו א ת ע מ ו ‪ :‬ו נ ו ט ר ‪.‬סגכואס ההיא נאמרה סל נימה היא ראש‬ ‫ממלכה אשור‪ :‬ספד מ ר ‪ .‬ס י מ א‬ ‫צצ ממס ומקם ‪1‬כסל מול ואמר מקם סי וגו׳‪ :‬נוקם ח׳ לצריו‪ .‬מ ס ל כ ס דלומז לאשסאה י ת‬ ‫א ‪ 00‬משא נ * ״ ‪.‬ג ק ו ל‬ ‫בן אפתי והתנבא עליהם עוד א ר מ י ם יום יגעוה גחפכת וחם‬ ‫ה ז ת בהשובח מיהם ח׳ על הרעה א מ ד דבר ל מ ו ת לחם ולא ‪ p)p‬גסי שחינו ל ט ק ואמו לומה נוחון ה מ י ה שהוא < מ ל‬ ‫ע ש ה ‪ .‬כפו שאפר ויקגא ח׳ לעסי‬ ‫כי ת א ה ־אותם בצדה גדולה בגלותם‪ :‬ונוקם‪ .‬מקנא חרא בעבור ע פ ו ‪ .‬אכל קבץ של‬ ‫ח ׳ מ נ ת ו מעםידו לבד ופפדידו סחגחופ למי שאינו חזק נחום המשא הזה‪.pm‬כי דבק הוא אף על פי שהוא תביר‪ .‬כ נ י שקורא סיכה הפמ־שתי למיהסי ת ב ואיתנבי מלה נמום למבית אלקוש‪ ) :‬ה א ל ק ש י ‪.‬ס פ ר חזק נ ח י ם ‪ wn .‬למי לאח ישראל הולך שם מ ת ת ת לאדן זהמלינה זו א ק ממליכק‬ ‫מ ל ן ו ה ם מזרע י ה ו ל ה ‪ .‬ת‬ ‫‪A-: T‬‬ ‫^‬ ‫?‪9‬ססי סב‬ ‫<•«!‬ ‫לי* ‪9‬‬ ‫••‪v$‬‬ ‫־ ‪v.‬‬ ‫המקום אלקוש קויחו אלוןשי‪ .‬חים ס‪3‬ית <^‪0‬י‬ ‫ב‬ ‫דןתיב?‪89‬־א קדיז ‪8‬לליא‪1‬דז יפיחמ ג‬ ‫רש״י‬ ‫מ ה ר ״ י קרא‬ ‫״י *״יטיס »ל א ״ י י ׳*״יי א )א( משא נ ע ו ר ‪ .‬ל ל ה ב א ו כ ם פ א ומלהא קרוב לה משום שים המלח ה ק ר ו ב‬ ‫נ י ט ה הוא ראש מלכות אשור‪) :‬ב( אל קנוא מוקם ח ׳ ‪ .‬מחום זח הנביא לא אפו־ חכהוב באמה ח ד גחגבא‬ ‫יקרא אלקושי מהיחס אל עירו או אל אבותיו ובסדר עולם יואל‬ ‫נ ח ו פ חבקוק בתנבאו בימי פגשה ולמי שלא היה כשר פגשה לא‬ ‫בקרא• על שפו וחיית חוק גקודה בשוא ומתח כי הוא סמוך‬ ‫כ פ ו חזון ישעיהו ויונתן הדגש פ פ ל כ ס ד ל ו פ ע ו ׳ ‪ 0 ) :‬אל קגא וגוקם דד‪ . e‬על שם איתנבי מלה יונה ב ר אמתי ותבת ממוכהא וכלו לאוסיסת‪.‬אכל איגו כי א פ ש פ ס נ ן ם ‪ .‬מ כ י ר אל שיראה כ ח ו‬ ‫ו ס ע ם ק נ א כמו ויקנא ה ׳ לעמו כי מ ל ן אשור השחית ישראל‪:‬‬ ‫ק ג ו א ‪ .‫‪151‬‬ ‫נחום א‬ ‫חתום‬ ‫ממל כס ר י ן מ‬ ‫א‬ ‫א מ ש א נינוה ספר חזון נחום‬ ‫ה א ? ק ‪ :‬נ אל קנוא מ י » מ ז ‪5‬‬ ‫ונקם מל׳נמ«‪:‬תדייהעימר׳נ‪5|3‬‬ ‫ל‪^#$‬ד‪! . .‬שם פיר אלקוש‪) :‬כ( קגוא‪ .‬כי ל ב ק הוא א ף על סי שהוא ת ב י ר ‪:‬‬ ‫וםלךי א מיד‬ ‫**י" ‪ p n‬א‬ ‫יגא אשח־‬ ‫הארץ‬ ‫נינוח * ? י‬ ‫יי""ת" יי‬ ‫ההיא*י"‬ ‫י" *י‬ ‫שכתוב ‪* p‬‬ ‫חרע לישראל •־חגלה אותם מארצם ודקב׳ה נ ק ם נקמתם ע״י‬ ‫גבוכדנצו־ שהחריב מלכות אשת‪ -‬ואמרו רבותינו ז״ל שנח‬ ‫ראשונה שמלך גבוכדגצר כבש א ת ניטה שנייה כבש א ת‬ ‫יחויקיס‪ .‬‬ ‫אבל אפ היה חאלקוש* שתי תיבות וודא קמוצה בקפץקסן ע י ר ההיא היא במלינת באלייניא״ה והיא מ מ ל מ ת א ר ן‬ ‫שחוא עירי כגון אל דחום שהיא לשון אלהות או יהא משפע ישראל אף על פי שהוא בחון לאת ו ת ל ע שיש שם ע ס ר א‬ ‫שגתגבא ג מ א ה קשה פ א ת הקב־־ה‪ .‬וחקםץ שהיא בה׳ של ומק ל ס ת ו על פ ח ר ת ו ו ה אבל ח פ ף פ ת ה וכן סיר׳ ס פ ר חזק כ ב ר נ כ ת ב עליה והוא נ מ א ת‬ ‫אם היה נקוד חוק נחום ב ח פ ף מחה היה משסע של נחום יונה בן אמתי ו ע ת ה הזר מ ת נ ב א עליה נחום ה א ל ק ס י א מ‬ ‫שחוח כגון היין של ישעיה בך ‪ pan‬אשר ח ז ה ‪ .‬שם ה ת א ר כמו קנא ונוקם שיקח נ ק מ ה וסמ־זש כ י‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מצודת ציק‬ ‫א )א( האלהושי‪ .‬נקוד קמ״ץ לפי שאינו דבוק ואינו דומה לתזון‬ ‫ישעיה שהוא נקוד חטף פתח וכן פירושו ספר ‪ pm‬בבר נכתב עליה והיא נבואת יונה‬ ‫בן אמתי ועתה הזר והתנבא עליה נחום האלקושי א ת המשא הזה אלקוש היא שם‬ ‫עירו וכן ת״י מלקדמין איתנבי עלה יונה בן אמיתי ותבת מתובתא וכדו דאוסיפת‬ ‫למיחטי ת ב ואיתנביא עלה נחום מדבית אלקוש עד כאן ומסייע לדברי רש״י התביר‬ ‫שכתיבת ‪ pm‬מלבד נקוד קמ״ץ כי בםפרינו נקוד תטף פתח הוא‪.‬ר״ל רק לצרת הוא פ ק ס ימפר איכס לאויביו הם סמכו״ם אכל ‪ft‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫משא נינוה ספד תזון נחום האלקושי רש״י ז״ל משא נעות‪ .‬‬ ‫«•!*«‬ ‫‪n w n • •Mm‬‬ ‫‪run1‬‬ ‫פםפר ומה שכתב‬ ‫‪*t«n‬לכל(‬ ‫נ י נ ו ה ‪ .‬‬ ‫והראב״ע ז״ל ספר ‪ .‬ע ל זרעו שנ סנחריב נ ת נ ב א מ א ם‬ ‫ובימי מנשה כמו שמצינובסלר ע ו ל ם ‪ :‬א ל ק נ ו א ו נ ו ק ם ה ׳ ‪ .‬מ ו ת חנביייח‬ ‫משא‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪03‬‬ ‫א )א(‬ ‫ספר ח ז ת ‪ .‬מפין כמש א )א( משא נ י ג ו ח ‪ .‬‬ ‫נינוה סמר ח י ן נחום ה א ל ק ו ש י ‪ .‬נבואה מ ה שנשא השם על כינוה ‪-‬‬ ‫לא י ל ע ט דורו של זה הנביא ויתכן היותו האלקושי מ ת י ח ס‬ ‫אל שם ה ע י ר או אל שם א ח ל מ א ט ת י ו ־ נ ט א ת ו ע ל נ מ ל ת‬ ‫כמוה ב י ל נ ט כ ל נ צ ר ‪ ) :‬ב ( א ל ‪ .‬שיקוו נ ק מ ת פ א ת פלך אשת• ומזרעו כי אעמ׳י שברצון האל יתברך חגלה‬ ‫כ פ ו שאבר הוי אשור ש כ פ אפי הוא םוסיף להרע יוחד ‪ p‬הראוי ב נ י שאפר אגי קצפתי מעש והפה עזרו לרעה‪ :‬גוקפח׳‬ ‫מ ש א ‪ .‬האלקושי היא מתוחה בג׳ נ ק ו ד ו ת ‪.‬ס ו ל משרים(‪ ) :‬ב ( אל ק נ ו א ו נ ו ק ם ה ׳ ‪ . .‬משא‪ .‬נחום ד ‪ p‬א ל ק ך ‪ .‬נבואת השם על‬ ‫ניטה ל א ידענו דורו של זה הנביא ויתכן היותו האלקושי מתיהם א ל שם העיר או‬ .‬ספר ‪ pm‬נתום‪ pm .‬‬ ‫על ש פ שהיה פ ם ר י ש ח ‪ .‬אלקוש היא שם עירו‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫^ ד ‪.‬מאז שנפרע לישראל מאויביהם ו ג ם עליין ע ת ה‬ ‫מ ק ם הוא ובעל חימה ועתיר הוא להיות ‪ :‬מ ק ם ה ׳ ל צ ר י ו ‪ .‬‬ ‫וצוסן הוא א ת איבתו לאויביו ו ר שמשק אומר ג ׳ נ ק מ ו ת הללו ב נ ג ל שלשה גליות שהגלה סנהריב א ת ישראל כ מ ו‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫‪.‬זהו ספר נבואה של ממס‬ ‫כמו ס ם קנאוני כלא אל )דבלים ל״כ(‪:‬‬ ‫י‬ ‫האלקזשי הזא היה המסנב‪ 6‬מל נינוה‪) :‬ב( אל קנוא ת ר ‪ .‬נת״ין מטל כם דלווט‬ ‫לאשקאה ית נינוה‪ .‬וכן ת ר ג ם יונתן מלקלמין‬ ‫כי אם הזין יחנה‪ :‬נועם האלקושי‪ .

..‬‬ .‬‬ ‫אל‬ ‫ו ב ן הרד׳י׳ק ז ״ ל ו ה ר ה י ב כ י ל ה י ו ת נ י נ ו ה ע י ר א ש ו ר כ מ ו ש כ ת ו ב מ ן ה א ר ץ ה ה י א י צ א‬ ‫ויבן‬ ‫אשור‬ ‫והתריב‬ ‫כבש‬ ‫א ת נינוה ולפי‬ ‫שהאשורים הרעו‬ ‫לישראל והגלום‬ ‫מארצו‬ ‫נינוה כ מ ו ש א מ ר ו חז״ל ש נ ה ר א ש ו נ ה ש מ ל ך נבוכדנצר כ ב ש‬ ‫א ת יהויקים וגחום‬ ‫חבקוק‬ ‫ל א הגיד הכתוב‬ ‫נבובדנצר‬ ‫בא‬ ‫א ת נינוה שניה‬ ‫ב א ת ה דור נתנבא ובסדר עולם יואל נחום‬ ‫נ ת נ ב א ו בימי מ נ ש ה ולפי ש ל א ה י ה כ ש ר מ נ ש ה ל א ג ק ר א ו ותי״ת תזון ג ק ו ד ה‬ ‫בשו״א פת״ת כי ה ו א סמוך כמו תזץ ישעיהו ע ד כאן‪.‬‬ ‫מסכים‬ ‫היות‬ ‫עם‬ ‫עוד‬ ‫הנבואה‬ ‫ספר‬ ‫ש נ ב א יונה‬ ‫האתת‬ ‫שהיא‬ ‫א א ת אמר אלקושי‬ ‫עוד‬ ‫כפשוטה‬ ‫הזאת‬ ‫הקדום‬ ‫חזץ‬ ‫א ר ב ע י ם יום‬ ‫וכששבו‬ ‫א ר ב ע י ם יום יום‬ ‫בתשובה‬ ‫שנה‬ ‫ג א ו ל ת ו דהייינו א ר ב ע י ם ש נ ה ו ע ו ד ר ב ו ת ב ש נ י ם ל פ י מניין עו״ד‬ ‫כמו‬ ‫שעולה‬ ‫ש מ נ י ם ש נ ה א ז ת ה י ה נ נ ו ה נ ה פ כ ת ע ל ידי נ ב ו ד נ צ ר ‪ ...‬יען ש ה ר ע ה ל י ש ר א ל ו ה ג ל ה‬ ‫השבטים‬ ‫לעשרת‬ ‫נחום‬ ‫שניבא‬ ‫ולהיות‬ ‫בן‬ ‫הדבר‬ ‫נתנבא‬ ‫שיונה‬ ‫ברמז‬ ‫אל‬ ‫דבריו‬ ‫הזאת‬ ‫המפלה‬ ‫א א ת ניחא היות מזכיר ב נ ב ו א ת נתום רמז ת כ ר ץ ל נ ב ו א ת יונה ב א ו מ ר ו‬ ‫ספר‬ ‫תזץ‬ ‫שנים‬ ‫ו מ ה ש א מ ר ל ש ץ ס פ ר לפי ש נ ת ו ם ל א ה ל ך לנינוה כ מ ו יונה ש ה ל ך ש ם ר ק ש ל ת‬ ‫נבואתו‬ ‫ובאומרו‬ ‫בספר‬ ‫נבואותיהם‬ ‫ולעד״ן‬ ‫האלקושי‬ ‫כתוב‬ ‫שם‬ ‫שהוא‬ ‫נבואת‬ ‫מאותר‬ ‫נחום‬ ‫ומלקוש‬ ‫האלקושי‬ ‫לנבואת‬ ‫אמנם‬ ‫יונה‬ ‫שאר‬ ‫הקדומה‬ ‫הנביאים‬ ‫מבמה‬ ‫שהגירו‬ ‫ע ל פ ה ל א א מ ר ב ה ם ס פ ר ע ד כאן‪..‬‬ ‫ומהדי״א‬ ‫ז״ל‬ ‫ז״ל ה ע י ד ש ב ס פ ר י ם המדוייקים א ש ר ל ה ם מ צ א ו חזץ בקמ״ץ כ ד ב ר י רש״י‬ ‫ולפי ש ל א מ צ א ל א ש ם מקום שיקרא אלקוש ולא ש ם איש‬ ‫מגזרת‬ ‫הוא‬ ‫מאוחרת‬ ‫לקש‬ ‫]אל[‬ ‫ליונה‬ ‫והרתיב‬ ‫ונינוה‬ ‫נהפכת‬ ‫נתבטלה‬ ‫ימים‬ ‫עוד‬ ‫הקודמת‬ ‫עוד‬ ‫במו‬ ‫היתה‬ ‫כוונת‬ ‫תהיה‬ ‫ואיתור‬ ‫ובמו‬ ‫אליה‬ ‫שקדם‬ ‫מלקוש‬ ‫ו מ ש א זו‬ ‫לו‬ ‫נבואה זאת‬ ‫הפשט‬ ‫והוא‬ ‫יונתן‬ ‫מתרגם‬ ‫שגשא גחום‬ ‫מה‬ ‫ב ס פ ר יונה כי‬ ‫ע ל שתי כוונות‬ ‫ו נ ת ק י י מ ת כ ו ו נ ת ה‪.‬תזץ ל א ה א ר י ך בו לפי ש ה ו א ע ל נערה ה ע י ר ה מ ו ר ד ת מ~‪ .‬‬ ‫ד ע ל פי‬ ‫ה מ ת ר ג ם ז״ל ו ה י א ש י ט ת רש״י ז״ל ש פ י ר ש‬ ‫ספר‬ ‫תוץ‬ ‫נכרת‬ ‫ולא‬ ‫סמוך‬ ‫א ל נ ח ו ם ש מ ו ר ה ס פ ר ח ז ץ ע ל עגיץ יוגה מובן ב ד ב ר י ה ם א ו מ ר ו ס פ ר ח ז ץ ל פ י‬ ‫שבבר‬ ‫נ א מ ר ה נ ב ו א ת יונה מ ק ד ם ל ז א ת ה נ ב ו א ה ויכתבו מיליו ש ל יונה ו ב ס פ ר הוחקו‬ ‫אמו־ ל ש ץ ס פ ר ת ז ץ ע ל נ ב ו א ת יונה ש כ ב ר נ כ ת ב ה ב ס פ ר ב א י ל ו א מ ר מ ש א זו ש ל‬ ‫א ה‬ ‫על‬ ‫נחום‬ ‫השלום‬ ‫שכתב‬ ‫נינוה‬ ‫מסכמת‬ ‫היא‬ ‫וגם‬ ‫ספר‬ ‫תזץ‬ ‫הקדום‬ ‫שנתחבר‬ ‫על‬ ‫נבואת‬ ‫יונה‬ ‫עליו‬ ‫כי יונה ה י ה ע ל נינוה כ מ ו ג ש ם יורה ונחום אתריו ה י ה מ ל ק ו ש ה א ל ק ו ש י וכמו‬ ‫מ ה ר י ״ א ז״ל‬ ‫במה‬ ‫שאמר‬ ‫האלקושי‬ ‫לשץ‬ ‫ל ק ש כן עיינתי וכונתי‬ ‫ל ד ע ת ו ז״ל‪..‬נערה ל י ש ר א ל‬ ‫ולעשרת‬ ‫ה ש ב ט י ם בי ש ם עיקר מ מ ל כ ת א ש ו ר ו ל ז א ת ה ס י ב ה )נחיבה( ]נכתבה! ש מ ת ו ך‬ ‫זה‬ ‫יו‪.‬‬ ‫עוד‬ ‫א פ ש ר ש א מ ר מ ש א נינוה כ ל ו מ ר נבואה א ת ת ק צ ר ה ו ל א ב א ר י כ ו ת ע ם היות ב ע נ ץ‬ ‫הזה‬ ‫מ ק ו ם להאריך‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪152‬‬ ‫ש ם א ח ד מאבותיו נבואתו ע ל מ פ ל ת נינוה ביד נבובדנצר ע ד כאן‪..‬‬ ‫א ל ק נ א ונוקם ה׳ נ ק מ ת עבדו ו ע ם היות ש ה א ר י ך אפו ב מ ה שנים ע ם ב ל זה‬ ‫גבי ד י ל י ה ת ה ו ה׳ א ר ך א פ י ם ו ע ם כ ל ז ה גביה דיליה ונקה ל א ינקה‪.‬ה ם‬ ‫הפושעים‬ ‫ומה לו להאריך בזה רק לכתוב המבוץ בקיצור והוא ש ע ל ‪ ..

‬ה׳ א ר ך אפים‪.‬קנוא‪ .‬‬ ‫מ נ ש ה במו ששנינו ב ס ד ר עולם‪.‬‬ ‫את‬ ‫הוא‬ ‫ו ר ב י ש מ ע ו ן א ו מ ר ג׳ נ ק מ ו ת ה ל ל ו כ נ ג ד ג׳ ג ל י ו ת ש ה ג ל ה ס נ ת ר י ב א ת י ש ר א ל‬ ‫ש מ צ ע ו ב ס ד ר ע ו ל ם ‪ ..‬‬ ‫בלא‬ ‫אף‬ ‫להיפרע‬ ‫מישראל ועוד‬ ‫ישראל‬ ‫הגלות‬ ‫את‬ ‫והשני‬ ‫הגלילה‬ ‫ואיו‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫א ל א לפי‬ ‫ה ש ם יתבו־ך הוי א ש ו ר ש ב ט א פ י‬ ‫שהוא‬ ‫יתברך‬ ‫)ואת‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫הראשון‬ ‫בל‬ ‫שהשם יתברך קצף‬ ‫ו ה ז כ י ר ג׳‬ ‫האתת‬ ‫מערה‬ ‫בית‬ ‫נקמות‬ ‫לראובני‬ ‫כנגד‬ ‫ולגדי‬ ‫ו‪ (.‫נחום א‬ ‫ק נ א ת ו ק ם ה״‬ ‫אל‬ ‫ובו׳‬ ‫א פ י ם ובו״‬ ‫ד״ א ר ך‬ ‫‪153‬‬ ‫רש״י ז״ל א ל ק נ ו א ונוקם ה׳ ע ל זרעו ש ל‬ ‫םנתריב‬ ‫נ ת נ ב א נ ח ו ם ובימי‬ ‫שנפרע‬ ‫לישראל מאויביהם וגם עריץ‬ ‫ע ת ה הוא נוקם‬ ‫בעל חימה ועתיד הוא להיות‬ ‫ארצו‬ ‫עמו‬ ‫איבתו‬ ‫ה׳‬ ‫נוקם‬ ‫לאוייביו‬ ‫במו‬ ‫לצריו‪.‬‬ ‫מלה‬ ‫תקה‬ ‫בוא״ו‬ ‫לא‬ ‫עם בל זה‬ ‫וקרי‬ ‫יגקה‪.‬וגדול כת‪ ..‬ה ט ע ם בפול דרך מ ש ל ל א ד ם שיש לו כ ח‬ ‫הטעם‬ ‫א ז י מ ש ו ל ב כ ע ס ו ובן ה ו א כ ת ו ב ב ת ו ר ה ו ע ת ה יגדל נ א כ ת ה׳ ו כ ת ו ב א ח ר י ו ה׳‬ ‫גדול‬ ‫אפים ואך ע ל פי שיאריך ל ר ש ע י ם ל א ע ק ה אותם‪ .‬‬ ‫נוקם‬ ‫ב א מ ת ש ה ו א א ר ץ אפים‪ .‬ש ם התאו־ כמו ק נ א ונוקם שיקח נ ק מ ה ופירושו כי ה ו א‬ ‫לצריו ל א ל א ח ר י ם ו ט ע ם נוקם ה׳ ו ב ע ל ח מ ה שיהיה נודע בעולם‪ .‬‬ ‫נובן[‬ ‫כדי‬ ‫נוקם‬ ‫ה׳‬ ‫את‬ ‫ואמר‬ ‫ע ל פי‬ ‫שאשור‬ ‫הללו כנגד‬ ‫שהגלה‬ ‫שאמר‬ ‫אשור‬ ‫ישראל‬ ‫ב ש ם רבי שמעון‬ ‫שלשה נקמות‬ ‫שלש‬ ‫אמר‬ ‫ה׳ ל צ ר י ו ונוטר ה ו א לאויביו כי עליו ב פ ר ט ק ר א ל א ש ו ר י ם צריו ואוייביו ו א ף ע ל‬ ‫ש ג נ ת ה ה ת ו ר ה ה נ ק י מ ה והנטירה‪ .‬מ א ז‬ ‫וצופן‬ ‫ונוטר‪.‬ה׳ א ר ך א פ י ם וגדול כ ח ‪ .‬‬ ‫ואשר‬ ‫והראב״ע‬ ‫אשור‬ ‫ז״ל הזכיר א ל ש י ר א ה כ ח ו ו ט ע ם ק נ א ונוקם ב מ ו ויקנא ה׳ ל ע מ ו בי מ ל ך‬ ‫ה ש ח י ת ישראל‪ .‬‬ ‫ארך‬ ‫ה ר ד ״ ק ז״ל ו ה ב י א כדרש״י‬ ‫וכן‬ ‫גלות‬ ‫עשה‬ ‫כ כ ת ו ב הוי א ש ו ר ש ב ט אפי ‪1‬הוא הוסיף ל ה ר ע יותר מן הראוי[‬ ‫קנוא‬ ‫ת ו ק ם ה׳ ל ה פ ר ע מ ה ם לפי ש ה ש ם יתברך קצף מ ע ט ו ה מ ה עזרו ל ר ע ה והוא ת ז ה‬ ‫בקמ״ץ‬ ‫שמאריך‬ ‫חטף‬ ‫הדלי״ת‬ ‫ההוא‬ ‫נתעורר‬ ‫על‬ ‫סמיכותו‬ ‫מלעיל‪.‬ע ד כאן‪..‬‬ ‫את‬ ‫שהחריבו‬ ‫את‬ ‫והגלו‬ ‫א ל ק נ א ונוקם ה׳‪ ..‬ש ה י א מ ד ה פ ת ו ת ה ל ז ה ב א הנביא ש א י נ ה מ ד ה‬ ‫פתותה‬ ‫כשתהיה‬ ‫והנקימה‬ ‫בפני‬ ‫עצמה‬ ‫)אלא‬ ‫א ל בני עמו[‬ ‫מגונה‬ ‫עם‬ ‫בני‬ ‫תה‬ ‫מצטרפת‬ ‫עם‬ ‫התואר‬ ‫כמו‬ ‫שאמר‬ ‫את‬ ‫בני‬ ‫ע מ ך ( ‪1‬כי‬ ‫ש א מ ר נוקם ה׳ לצריו ונוטר לאוייביו כי כ מ ו‬ ‫ע מ ו כן‬ ‫משובתו!‬ ‫היא‬ ‫את‬ ‫הצרים‬ ‫ועם‬ ‫האוייבים‬ ‫אם‬ ‫שהנטירה‬ ‫נוקם‬ ‫ה׳‬ .‬נ ע י ץ‬ ‫מ ע ט ו ה מ ה עזרו‬ ‫ואת‬ ‫שלש‬ ‫ולחצי‬ ‫אבל‬ ‫גליות‬ ‫שבט‬ ‫ואת‬ ‫לרעה ולוה נענש‬ ‫שהגלה‬ ‫המנשי‬ ‫בית‬ ‫אשור‬ ‫שמעבר‬ ‫את‬ ‫לירדן‬ ‫מ ע כ ה וגומר[‬ ‫ב ל א ר ץ נפתלי והשלישי חרבן ש מ ר ץ ובגותיה ובגגד הגלות‬ ‫ואת‬ ‫ה ר א ש ץ הזכיר‬ ‫ה׳ ב ל ב ד א מ נ ם כנגד הגלות א ר צ ה זבולץ וארצה נפתלי היה בארץ יקגא ה ש ם‬ ‫יותר ב ת י מ ה ר ב ה יותר מ כ ו ל ם ולזה אמו־ נוקם ה׳ ו ב ע ל ח י מ ה כי ה י ה ח מ ת ו‬ ‫יתברך‬ ‫ארצו ו ע ל עמו ו ע ל גלות שומרץ ש ה ו א יותר ק ש ה מהשנים האחרים לזה‬ ‫נוקם‬ ‫אל‬ ‫מ ע צ מ ו ומדעתו מרוע בחירתו א ל א שעוגות ישראל גרמו ש ל א ל מ ת ו ת בידו‬ ‫תתנקם‬ ‫פי‬ ‫מפגי‬ ‫כ פ ל העניין‬ ‫לישראל ולא קראו‬ ‫השם‬ ‫על‬ ‫ובעל‬ ‫לחזק‬ ‫גדול‪.‬גדול כ ת ה ו א ו ה י כ ו ל ת בידו ל ה נ ק ם‬ ‫ל א מיהר נקמתו לפי ש א ר ך אפים הוא ומכל מקום ונקה ל א עקה‪.‬‬ ‫כתיב‬ ‫בשליחות‬ ‫מ ה ר י ״ א ז״ל ב ט ע ם ה ע ו נ ש שיגיע ל ס נ ח ר י ב לפי ש ה ו א נ ת ע ו ר ר מ א ל י ו א ל ה ר ע‬ ‫להרע‬ ‫ונוקם‬ ‫תימה‬ ‫שאף‬ ‫השם‬ ‫יתברך‬ ‫אפו לרשעים כמו שהאריך לסנחריב סוף ל ק ת נקמתו ממנו ע ד כאן‪.

‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫קנאי‬ ‫הנקמות‬ ‫בכפל‬ ‫והשנויים תנז׳ כי‬ ‫אמר‬ ‫תהילה‬ ‫להיותו‬ ‫א ל קנוא ונוקם ה׳‬ ‫ב א ל י ל י ם ו ב ע ב ו ד ת ם ש ע ב ד ו ם י ש ר א ל וכמו ש כ ת ו ב ב ת ו ר ה בי אני ה׳ א ל ה י ך א ל‬ ‫א ה ו נ ו ק ם ה׳ ש נ פ ר ע מ ה ם ע ל ידי ם נ ת ר י ב ו מ ל ך א ש ו ר וסוף ש נ ו ק ם ה׳ מ ס נ ת ר י ב‬ ‫קנא‬ ‫ובעל ח מ ה רצונו לומר שליט הוא בתמתו ש ל א ל ה פ ר ע מיד א ל א להיותו נוטר‬ ‫ומעמו‬ ‫ומאריך‬ ‫איבה‬ ‫אפו‬ ‫לעת‬ ‫מצוא‬ ‫ס א ת ם ותזר‬ ‫שתתמלא‬ ‫תשתי‬ ‫ת ל ו ק ו ת הנז׳‬ ‫תיבף‬ ‫ומיד לצריו ש ה ם המריעים בפועל‬ ‫מקום‬ ‫א מ נ ם מ ה ש א מ ר ת י ב ע ל ח מ ה פ י מ ש ו ב ע ל ושליט ב ח מ ה ולא החימה ש ו ל ט ת בו‬ ‫יתברך‬ ‫ה׳‬ ‫ה ם צריו ש ל‬ ‫ח ל י ל ה לה‪ .‫‪154‬‬ ‫כלי‬ ‫יקר‬ ‫לצריו ונוטר לאוייביו ו ב כ ל עזאר הפרטים כ ה ר א ב ״ ע והרד״ק ע ד כאן‪...‬‬ ‫על‬ ‫נאו[‬ ‫חמה‬ ‫עתה‬ ‫נקמות‬ ‫י א מ ר א ל ק ג א וגוקם ה׳ ב מ צ ר י ם ו פ ר ע ה ו כ ש ח ט א ו י ש ר א ל ב ע ג ל גוקם ה׳ ו ב ע ל‬ ‫ל ה נ ק ם מ י ש ר א ל באופן ש א ו ה ב היושר פ ע ם נ ל ח ם ב ע ד ם ופעם נ ל ח ם ב ם כן גם‬ ‫בעניין נינוה‬ ‫הללו למה‪.‬ה ו א ה ח מ ה לאויביו ש ה ם האוייבים ב ל ב ע ד ש ת ת מ ל א ס א ת ם כי‬ ‫ארך אפים לרשעים עד‬ ‫או‬ ‫א ש ר א ל ש ה ם חשובים באילו‬ ‫נוקם‬ ‫ה׳‬ ‫יאמר‬ ‫ישראל‬ ‫ש ת ת מ ל א ס א ת ם ויפרע מ ה ם ולא יהיה ל ה ם שריד ופליט‬ ‫א ל קנוא ונוקם ה׳ כדפרישית והזר ופירש מ״ש ל ך ש מ ק נ א‬ ‫על מה שעבדו‬ ‫א ל י ל י ם ו נ ו ק ם ה׳ ד ע כ י ל א ר ש ו ת ל מ ש ת י ת ל ה ש ח י ת ש ע ל ב ח י נ ה זו א מ ר ה ו י‬ ‫שבט אפי‬ ‫אשור‬ ‫כלל‬ ‫להכות‬ ‫בשמאל‬ ‫לא‬ ‫במשל‬ ‫שעומד ביד‬ ‫השבט‬ ‫כ מ ש ל החץ‪ .‬‬ ‫נוקם‬ ‫ה ׳ ל צ ר י ו ו נ ו ט ר ל א ו י י ב י ו ל ה פ ר ע מ ם נ ת ר י ב ו ב ז ה נ ת י י ש ב ו ג׳‬ .‬זה‬ ‫ה מ כ ה ובידו‬ ‫ה ה כ א ה או‬ ‫שלא‬ ‫להקל או‬ ‫ש א מ ר נוקם ה׳ ו ב ע ל חימה רצונו ל ו מ ר נוקם ה ו א‬ ‫דוחה ובעל הימה בימץ מקרבת לכבוש‬ ‫חימה‬ ‫וכן פירושו חז״ל ו ב ע ל‬ ‫שליט‬ ‫ב ה ו ב ע ל ח י מ ה ו כ ל זה ל י ש ר א ל כי עליו ד ב ר א ל ק נ א ונוקם ה׳ כי בזה‬ ‫סנחריב ונינוה‬ ‫ביד‬ ‫בדהרד״ק‬ ‫שהרעו‬ ‫חימה‬ ‫לעשות‬ ‫חמה‬ ‫רעה‬ ‫לשבח‬ ‫שאץ‬ ‫החימה ולשלוט ב ה זה‬ ‫החמה‬ ‫עם ישראל ועתה‬ ‫ש ו ל ט ת בו‬ ‫שאמר‬ ‫כ ש ה מ ה עזרו‬ ‫אבל הוא‬ ‫בעל‬ ‫יתברך‬ ‫עלה‬ ‫לרעה כנזכר לעיל‬ ‫נוקם ה׳ לצריו ה ם סנחריב וחביריו ונוטר לאוייביו ש מ ר ל ה ם ה א י ב ה מ מ ה‬ ‫ל י ש ר א ל ו ב א ה ע ת פ ק ו ד ת ם ונתן ט ע ם לדבריו ל מ ה ש א מ ר ש ה ש ם י ת ב ר ך ב ע ל‬ ‫ל י ש ר א ל ולזולתו ל א מ ת ש ו ת כ ח ח ל י ל ה א ל א ה׳ א ר ך א פ י ם ע ם היותו גדול כ ת‬ ‫והטעם‬ ‫ש מ א ר י ך ה ו א אולי ישובו ע ת ה כמו ש א מ ר ו חז״ל בפסוק וגקה ל א יגקה ו נ ק ה‬ ‫לשבים‬ ‫ארך‬ ‫ל א ינקה‬ ‫ל ש א י נ ם שבים כן גם כן ה ו א‬ ‫מה‬ ‫ש א מ ר באן וגתן‬ ‫טעם לה׳‬ ‫אפים‬ ‫ה ס י ב ה ונקה ל ש ב י ם אולי ישובו ונקה ו א ה מ א ר י ך אפו ו א ם ל א ישובו ל א ינקה‬ ‫וכת״י‬ ‫ו ם ל ת לדתייבץ לאורייתא ו ל ד ל א תייבץ ל א מזכי וגילה לשבעלי אורייתא מ ד ב ר‬ ‫הפסוק‬ ‫באופן ש א ף ע ל פי ש ב ת ח י ל ה מ ס ר ם ל י ש ר א ל ביד אוייביהם א ל קגוא וגוקם ה׳‬ ‫וגוקם‬ ‫ה ו א ו ב ע ל ח מ ה סוף שיהיה גוקם ה׳ לצריו וגוטר לאוייביו ויפרע מ ה ם כי ה פ ר ת ו‬ ‫המדה‪.

‬‬ ‫‬‫‪.‬א‬ ‫ליה‬ ‫רש״י‬ ‫שמצינו בשדר פולס ‪ ) :‬ג ( ה ׳ א ר ך א פ י ס י ג ד ל כ ח ‪.‬מפל דק‪) :‬ל( נועד‪ .‬ו א ם ביס כרע ויכלהו לחשך מבעו כל שכן מ ה ר ו ח שאינם‬ ‫עצומים במו הים ויחריב אותם וישיבם יבשה כשירצה בחעךיאשבע כמו שעשה בירדן ובלא ה ס ך מבע כאשר יעצור השמי•‬ ‫»לא יחיה םםד וייבשו חגהרות‪ :‬אמלל בשן וכרמל וסרח לבנון א מ ל ל ‪ ..‬חול•! צא‪»u :‬־ נים‪: »• «•*<.‬ל״ל הגזירות הכאוס מסכתו פל המבוים סס לו למושך ואסלה כמק והמשילם לאבק המפל מסמס ה מ ל י ס ‪:‬‬ ‫) ד ( גוער בים ונוי‪ .‬‬ ‫‬‫‬‫‪t‬‬ ‫<א ינקה א ו ת ם ‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫י ^ י י "ז ״ ‪ A L .‬ג ח ל כ ח י ב מ י ו ו ק ר י בלאוי^בקמץ ח » ף ח ר ל ‪£‬‬ ‫חסר ״ לא ל‬ ‫)ל( גוער ‪ .‬ה פ ע ם כפול דרך משל לאלם שיש לו » ‪ 1‬גליל ולסלך בבל ולשאר חםדיעים לישראל ואויבי ישראל הם אהבי‬ ‫אז ימשול ב כ ע ס ו וכן הוא כ ת ו כ כתורה ו ע ת ה יגדל גא כ ח האל וצריו‪ :‬תושר‪ .‬‬ ‫ג ד ו ל כ ח ה ו א והיכולת בידו ל מ ק ם ואשר לא מיהר נ ק מ ת ו‬ ‫י ‪.‬כשבא על אויביו להשחיתם‬ ‫ק ל מהרה ברגע יבא כמו שבא הסוסה וחסערח‪ :‬וענן אבס רגליו‪ .‬״״«‪ .‬‬ ‫הם‬ ‫שלוחיו‬ ‫להפרע‬ ‫מאוייביו‬ ‫שגאמר‬ ‫במצרים‬ ‫ברוח‬ .‬כמו שיסד ר״ל אעמ״י שאינו לוקח נ ק מ ת ו‬ ‫מאויביו מיד שזמר הוא חעון לחם עד וסן שיקה נקמתו מחם‬ ‫י‬ ‫׳ ^ א י א« ל י * א ל‬ ‫א‬ ‫ י _‪.‬כמו כסמים כסמ״ן‬ ‫ככל זמן‪ :‬ונקה לא יגקה‪ .‬מנין צפקס מיסס‪:‬‬ ‫וגלל וכל‪ :‬בסופה ובשערה ד ד ב ו ‪ .‬ושמא תאמר כמי ‪p‬‬ ‫אדם מאריך א ס י ‪ .‬ו פ ע ם בסוסה משל למהירות ברוח ס פ י ‪ :‬משקלים‪< :‬ג> ו י ארך א ס י ם ‪ . מ ס ח לא מ ס ח ‪ .‬רור‪.‬שמאריך אפו עם הרשעים‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫צפי שארך אשים הוא ומכל מ ק י ם נ ק ה לא י נ ק ה ‪ :‬ד•‬ ‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬ ‫יתיר ואייו ם׳ מ י י *‬ ‫החריב‬ ‫ופרח‬ ‫ןדיהמזוכרילא‬ ‫ואיל‪1‬י‬ ‫םהר״י ק ר א‬ ‫שחורי לםי־ם לעיז לכך אסר הנביא עליתם חקכ״ח ‪mpo‬‬ ‫^ ^ ' ‪S i S .‬‬ ‫‪.‬מנץ *ועש במו מלב! סמים )בראשים מ׳> ז אומלל‪ .ל‪.‬סגין שמיים איבה כפו לא ס מ ם ולא סמול)ויקרא י״מ>‪:‬‬ ‫ואינו ממהל לפלופ גמול הלשפ פם בי הוא גדל במ וביל! לססלמ )ג( בפומה‪ p .‬יזמן‬ ‫ה ״ א ופ< •‪ .‬סס מקומוס מרמס םשמן ‪ 6191‬משל מל אבק גמלי‬ ‫‪m‬‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫ס‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫) ג (‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫׳‬ ‫ר ך‬ ‫ה‬ ‫ס‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ם ז‬ ‫מ ת‬ ‫ע‬ ‫ש ה‬ ‫פ‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ך‬ ‫מ ך‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ר ש ע‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ל ש‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ש נ י ם‬ ‫‪-‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫ה׳‬ ‫ב ס ו פ ה ובו׳ ג ו ע ר ב י ם ובו׳ ה ר י ם ר ע ש ו ובו׳ ל פ נ י ז ע מ ו ובו׳ ] * ה ע ר ת ה מ ג י ה ‪ :‬ר ב י ג ו‬ ‫מחלק‬ ‫התחלת‬ ‫פ ס ו ק ג׳ ל ש ג י ם‬ ‫ה ח ל ק ה ר א ש ו ן שייך ל פ ס ו ק ה ק ו ד ם ו ה ח ל ק השגי ה ו א‬ ‫עגץ השייך לפסוקים הבאים[‬ ‫רש״י‬ ‫ז״ל‬ ‫ה׳‬ ‫בסופה‬ ‫ובסערה‪.‬אבק מ ל י ו ח נ ו ת ה הבאות‬ ‫ססבתו על האויבים הם לחם לחושך ואסלה והמשילם לאבק חגופלמתחת הרגלים‪< :‬ד> גוער בים ויבשהו‪ .‫‪155‬‬ ‫נחום א‬ ‫יייעיס‬ ‫יהוד‪ .‬ואו בעצירת ה ס ם ר אמלל מקום הסדעה ולא יחיה עשב‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫‪ p‬ליבלאל ה מ ו ‪ j ) :‬ה׳ ארך א פ י ם ‪ .‬קנא האר כמו כי ח ׳ קנא שסו אלא שחם שני‬‫‪.‬כ ך & מדתו שמאריך כעסו‬ ‫ו ע ג ן א ב ק ר ג ל י ו ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫‪.‬״ ' ' ״ { י י ׳־‪ .‬במקום חוח וכן עשה לכל צרי ישראל במו שעשה למלך גמדים‬ ‫י ג ד ל ב ת ‪ .‬לצופיוונוטר ת א ?**ביו‪ :‬ץוץדז‬ ‫‪ 8‬ד « ד & ארך ז^לם ‪^ r ^ r p i D ^ r a‬‬ ‫ן ״ ^ ״ * לתזז ?סופה וב^נךה דךבווענןא^ק‬ ‫ו ץ ן ז ‪ : S S r * S S‬י ‪1‬־ ב‪:‬ם ולב^הו וכל־־־‪p‬‬ ‫וכךכןל‬ ‫מ ^ י י י הןהךות החריב‬ ‫קןך‪3‬ר‬ ‫‪39‬יש‬ ‫‪.‬ד ר ך משל למרוצת העננים ו ה פ ע ם על לו^עיס‪ :‬ת ב ל ב ה ‪ .‬שהגלת סלך אשור א ת ישראל חוריו ואויביו הם ם ל כ י " ״ י י‬ ‫ןא‬ ‫א‬ ‫‪.‬כאן ניכא שמתיד ה ק ל מ‬ ‫ברוך הוא להמליך א ת נ ט כ ד נ צ ר בימי יהויקיםויתן א ת אשור ואת כל הארצות לחרב ‪ :‬א ו מ ל ל ב ש ן ו כ ר ס * ‪.‬הוא משל פל בריסה המלכים והשרים‪ :‬אושלל בשן מ ר ‪ .‬ואיך לא יעשה‬ ‫במלבי אשור כרצונו והגה הוא נוער בים שהוא בריאה עצומת בבריאות הארץ וכשירצה ישיבהו יכשח כסו שעשת בים סוף‬ ‫יאםד בו לשון גערה כאדק הגוער בעבדו וכן אמר ויגער בים » ף ויחרב וחנה יחסך המבע וחמגחג כל שכןשישליס אומה באומה‬ ‫לחשחיחח שאין בזח חסך סבע וחמגחג‪ :‬וכל הנחרות ה ח ר י ב ‪ .‬נ ם הוא ד ר ך נקמתו וישקף ה ׳ אל מ ח נ ה מצרים ב ע מ ו ד אש ו מ ק‬ ‫)שמות י״ד( היא ענן י כ ס נ ה )יחזקאל ל י ( ‪ ) :‬ד ( נ ו ע ר ב י ם ‪ .‬‬ ‫!‪.‬והו לסי שאמו יכול לחנקש‪ .‬‬ ‫אהימו^א‬ ‫(‬ ‫‪*sap‬‬ ‫מדפוהי‪ :‬ד ' ל נ ד ף ? נ ק א‬ ‫ו ^ ל נ.‬כמשמעו ודוגמא הוא כלפי העכו״ם שנמשלו למים‬ ‫כ ע נ ק שנאמר לאומים כשאון מים ככיריס ישאון )ישעיה י״ז(‪ :‬ו כ ל ה נ ה ר ו ת ה ח ר י ב ‪ .‬יקרא מ ם החזק‪ :‬ובשערה‪ .‬הלוס הוא בלומ סופה וססלה החריב‪ .‬ל כ ך נ א כ ר‬ ‫שכרך )יהוקאל כ ״ ז ( ‪ :‬ו ע נ ן א ב ק ר נ ל י ו ‪ .‬אבל הוא אימ מגיוס לוותל מל הדשס וגם םוא לזמ מזק‪ :‬אבק‪ .‬ל״ציסן אמס ש?׳ מאלץ ‪ tp‬מ ו מ ר ‪ .i S Z L I‬‬ ‫ארך אסים‪ .‬‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן עזרא‬ ‫ה ו א ט ק ס לצריו לא לאחרי׳ ו פ ע ם נוקם ה׳ ובעל ח מ ה שיהיה מ ו י ‪ .‬כסל חענין לושק וי׳׳ס כי וכר ג׳ נקמות כנגד ג• גליות‬ ‫‪ .‬ויבשהו‬ ‫מאגי סמיכותו על מלח מלעיל.‬נ ח ל כ ח חוא לסבול כעמו שלא ינקם ס י ד‬ ‫הגזירות ה ב א ו ת מהשמים ב מ ה ר ה שהם למעלה מ ה ע נ נ י ס ‪ :‬וכן אמד מ ש ח ר ב ע ו עליו חשלום יגדל גא כ ה ח׳ ואסר אחריו‬ ‫ח׳ א ר ך א ם י ם ‪ .‬מגי!‬ ‫ר״לגשבא לפגוש ה&ס״םמכיא לוח מופה ומפלה להניסם ולכלוווס‬ ‫מ ה ר ‪ :‬וענן אבק רגליו‪ .‬או מבניהם‪ .‬‬ ‫‪.‬ענינו ענץ חשך ‪00‬ר החי הענן ו ה ח ש ך ‪ .‬אזרא שנאאייר‬ ‫‪7‬‬ ‫״‬ ‫‪1‬י\*׳ <׳ •‬ ‫יודי״ן והוא מ ה כ נ ק ה כ ב ד הדגוש תיבש ג ר ם בי כאשי א ו ו לרשעים כ » ? ח ‪ £ £‬ל ‪ 0‬ל * אשור « ‪« i‬‬ ‫מ ח ם ‪ :‬ח׳ בסוסה ובשערה ד ר כ ו ‪ .

‬‬ ‫תגועתה‬ ‫על‬ ‫הרים‪.‬ח כ מ י י ש ר א ל פ י ר ש ו ב ל פ י מיגי מ ג ד י ם ש ג ט ע ש ל מ ה ב ב י ת ה מ ק ד ש‬ ‫שהיו‬ ‫המלכים והשרים‬ ‫ש ל ז ה ב וביץ שנכגסו גוים‬ ‫מגזירתו‪ .‬‬ ‫יפתדו‬ ‫ארצה‪.‬‬ ‫ל א ניתך‬ ‫מ ש א ת עשן‪ .‬וענן‬ ‫קדים‬ ‫רגליו‪ .‬ו ת ש א הארץ‪.‬ו כ ל ז ה י ס פ ר חורי א ף ה ש ם ע ל גיגוה ע ד כאן‪.‬נתבה‪ .‬‬ ‫בים‬ ‫מסבתו‬ ‫גוער‬ ‫שהוא‬ ‫על‬ ‫בים‬ ‫האוייבים‬ ‫ויבשהו‪.‬ויבשהו‪) .‬‬ ‫יכםגה‪.‬ע ד כאן‪.‬א ו מ ל ל בשן ו כ ר מ ל ‪ .‬ג ם ה ו א ד ר ך נ ק מ ת ו וישקץ ה׳ א ל מ ח נ ה מ צ ר י ם ב ע מ ו ד א ש וענן ה י א ענן‬ ‫גוער בים ויבשהו‪.‬‬ ‫ה א ר ץ מפגיו א י מ ה כ מ ו גשאתי אימיך אפוגה ו ה ג כ ץ בעיגי‬ ‫שגשרפה‬ ‫ובכה‬ ‫הארץ‬ ‫וישאם‬ ‫ואגשיו‬ ‫דוד‬ ‫וישרפם‬ ‫ותשא‬ ‫משאת‬ ‫והטעם‬ ‫בעבור ש א מ ר בתחילה ובעל הימה שמשרף הארץ בחומו בדרך וחמתו בערה‬ ‫והטעם‬ ‫ב ו ו ה ע ד לפגי ז ע מ ו מי יעמוד‪ .‬‬ ‫ל ה י כ ל יבשו‪.‬‬ ‫גרם כי‬ ‫תיבש‬ ‫גאה‬ ‫תהיה‬ ‫והטעם‬ ‫מ ש ל ל מ ה י ר ו ת ב ר ו ח ס ע ר ה ועגן‬ ‫על‬ ‫ח ס ר יו״ד‬ ‫הגזירות‬ ‫שלא‬ ‫הבאות‬ ‫השמים‬ ‫מן‬ ‫א ב ק רגליו‪ .‬וכל תגתרות החריב‪ .‬‬ ‫בריאה‬ ‫עצומה‬ ‫הם‬ ‫ואיך‬ ‫לחשך‬ ‫לא‬ ‫יעשה‬ ‫בבריאות‬ ‫הארץ‬ ‫ישיבהו יבשה במו ש ע ש ה בים סוף ויאמר בלשון גערה כאדון הגוער בעבדו‬ ‫ל ה ש ת י ת ה שאין זה ה פ ך הטבע‪ .‬א ו מ ל ל בשן וכרמל‪ .‬מ ו ש ב ו ת הטובים‪.‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫ז״ל ט ע ם ב ס ו פ ה‬ ‫למרוצת‬ ‫העגגים‬ ‫העעים‪.‫כלי יקר‬ ‫‪156‬‬ ‫קדים‬ ‫עזה‬ ‫אבק‬ ‫ובדור‬ ‫מנשמת‬ ‫המבול‬ ‫י א ב ד ו ]בצור[‬ ‫אלוה‬ ‫רוח‬ ‫נאמר‬ ‫ש ב ר ך ‪ .‬‬ ‫ובן‬ ‫ה ר ד ״ ק ז״ל‬ ‫ברגע‬ ‫בסופה‬ ‫יבא‬ ‫העגן‬ ‫ויהי‬ ‫ולאפילה‬ ‫במלכי‬ ‫וכשירצה‬ ‫וכן‬ ‫לאבק‬ ‫כרצוגו‬ ‫והגה‬ ‫ש א מ ר עגן ר ג ל י ו פ י ר ש עגייגו עגיץ‬ ‫הגזרות‬ ‫הגופל‬ ‫מן‬ ‫הוא‬ ‫גוער‬ ‫תבאות‬ ‫הרגלים‪.‬‬ ‫הארץ‬ ‫מעל‬ ‫ר׳ מ ר י ג ו ס ו ת ש א‬ ‫שריפה‬ ‫גרם‬ ‫דבר זה‬ ‫מ כ ל פרי‬ ‫א מ ל ל בשן וכרמל‬ ‫תבואה‪.‬‬ ‫ופרח‬ ‫לבגון א ו מ ל ל ‪ .‬בגז״ל ב ה ר א ב ״ ע ז״ל(‬ ‫ה ד ג ו ש מ ש פ ט ו ו י י ב ש ה ו ב ה ג ע ת ש נ י יודי״ן ו מ פ נ י כ ו ב ד ה ת נ ו ע ה ה פ י ל ו יו״ד ה ש ו ר ש‬ ‫והטילו‬ ‫וייבשהו‪.‬מאימתו‪ .‬‬ ‫גבוכדגצר‬ ‫את‬ ‫וכל‬ ‫בימי‬ ‫יהויקים ויתן א ת א ש ו ר ו א ת כ ל ת א ר צ ו ת ל ת ר ב ‪ .‬ואם בים כתו ויכולתו כ ל‬ ‫בגהרות שאיגם חזקים כ ל כך וכמו ש ע ש ה ב י ר ח ובלא הפך ה ט ב ע ב א ש ר יעצור‬ ‫השמים‬ ‫בשן‬ ‫ו ל א יהיה מ ט ר ויבשו הגתרות‪ .‬‬ ‫אפילו‬ ‫יו״ד‬ ‫האית״ן‬ ‫ההרים‬ ‫שהם‬ ‫וא״א‬ ‫ז״ל‬ ‫העמודים‬ ‫בתב‬ ‫כי‬ ‫שביסוד‬ ‫הוא‬ ‫העפר‬ ‫מבגיץ‬ ‫רעשו‬ ‫הפעיל‬ ‫ממגו‬ ‫משפטו‬ ‫כשירצה‬ .‬‬ ‫רבים‬ ‫כאן‬ ‫במשמעו ודוגמא הוא כלפי האומות שגמשלו לימים כעגץ‬ ‫בהמית‬ ‫גיבא‬ ‫מים‬ ‫שעתיד‬ ‫לאומים‬ ‫רבים‬ ‫ברוך‬ ‫הקדוש‬ ‫בשאון מים‬ ‫להמליך‬ ‫הוא‬ ‫כבירים ישאון‪.‬‬ ‫ויבשהו‪.‬ד ר ך‬ ‫במהרה‬ ‫שהם‬ ‫ל ה ת ת ב ר ו ת שגים יודיץ ו ה ו א מ ה ב ג ץ‬ ‫משל‬ ‫למעלה‬ ‫הכבד הדגוש‬ ‫ב א ש ר יאמר־ מן יאבד ויאבדם כ כ ה היה ראוי ש י א מ ר ויבשהו ר ק‬ ‫ל ה ת ת ב ר שגים יודיץ ו ע ת ה יספר‬ ‫ה ש ם בים וביבשה‬ ‫בח‬ ‫מן‬ ‫לא‬ ‫ש א ץ מי שיכול‬ ‫לפגיו‬ ‫וטעם א מ ל ל בשן בעבור וכל הגהרות החריב ודבר זה שהחריב הגהרות בעבור‬ ‫יבשת‬ ‫ותשא‬ ‫הגשם‬ ‫הארץ‪.‬ה נ י ע ה ל א ר ץ כ מ ו ו מ ט ר‬ ‫גתצו ממגו‪ .‬‬ ‫הוי‬ ‫שגאמר‬ ‫הגהרות‬ ‫עמים‬ ‫אתריב‪.‬ואז בעצירת ה ג ש ם א ו מ ל ל‬ ‫וברמל‬ ‫הפסוק‬ ‫מן‬ ‫אבק‬ ‫והמשילם‬ ‫רגליו‬ ‫על‬ ‫בשבא‬ ‫חשך במו‬ ‫א מ ר ויגער בים סוף ויחרב והגה יהפך ה ט ב ע והמגהג כ ל שכן שישליט א ו מ ה ע ל‬ ‫אומה‬ ‫שכן‬ ‫בסופה‬ ‫ובסערה‬ ‫ותתושך‬ ‫אשור‬ ‫ובסערה‬ ‫אבל‬ ‫דרכו‬ ‫במה‬ ‫)בהראב״ע(‬ ‫המהירות‬ ‫להשתיתם‬ ‫שהם‬ ‫מקום‬ ‫מרעה‬ ‫ו ד ש א ובן‬ ‫פרחי‬ ‫עצי‬ ‫הלבגץ‬ ‫ואף‬ ‫על‬ ‫פי‬ ‫שפירשנו‬ ‫כ מ ש מ ע ו ה ג ה ה ו א מ ש ל ע ל ה א ו מ ו ת ו מ ל כ י ה ם ‪ .‬‬ ‫הרים רעשו ממנו‪.

..‬ברש״י( ע ד באן‪.‬נמסו‪.‫נחום א‬ ‫ויפלו‬ ‫רעשו‬ ‫ותשרף‬ ‫כשיהיה‬ ‫תהו‬ ‫כמו וישאם דוד‬ ‫גפרית ומלת‬ ‫שאמר‬ ‫ממש‬ ‫הארץ‬ ‫רעש‬ ‫)כהראב״ע(‬ ‫אמר‬ ‫באילו‬ ‫ו ה כ ל ברצוגו‪..‬תז״ל פירשוה‬ ‫בפשוטו‬ ‫ושם‬ ‫בשעת‬ ‫בריאת‬ ‫העולם‬ ‫שהיה הים‬ ‫מתפשט והולך‬ ‫ע ד ש ג ע ר בו‬ ‫ה ש ם יתברך‬ ‫לו גבול ע ד פ ה ת ב א ולא תוסיף ולדבריהם היה לו לומר גער בים ב ל ש ץ ע ב ר‬ ‫ואפשר‬ ‫לפי ש ט ב ע ו כן ה ו א ל ה ת פ ש ט ע ל כ ל ה א ר ץ מ ת ת ת והמים מ מ ע ל ל א ר ץ כי כן‬ ‫טבע‬ ‫היסודות‬ ‫בכלי‬ ‫ח מ ד ה ב פ ס ו ק כ ו נ ס בגד מי ה י ם ש ב ל יום ת מ י ד מ ע ש ה ב ר א ש י ת כי ל ע ו ל ם ת ס ד ו‬ ‫או‬ ‫הכבד‬ ‫למטה לזה‬ ‫א מ ר בלשון הווה גוער בים‬ ‫על דרך‬ ‫מ ה שפירשתי‬ ‫א מ ר גוער בים ע ל ים סוף ויבשהו ובל ה נ ה ר ו ת החריב במו ש א מ ר ו חז״ל ויבקעו‬ ..... .‬‬ ‫א ל א שזה פועל‬ ‫שהיא שרופה‬ ‫כ ס ד ו ם ועמורה‪ .‬‬ ‫הארץ‬ ‫עשב או‬ ‫כמו‬ ‫שתהיה‬ ‫גתכה כאש‪ .‬‬ ‫בזאת‬ ‫שבט‬ ‫אפו‬ ‫א מ ר כי דרכו יתברך‬ ‫ו מ ט ה זעמו וסוף שימחו בעגן‬ ‫שעולה‬ ‫בסופה‬ ‫ואבק רגליו‬ ‫כ ע ג ן ע ל ד ר ך מ ת י ת י כ ע ב פ ש ע י ך וכעגן ח ט א ת י ך ויהיו כ א ב ק ד ק ת ת ת ר ג ל י ו ע ל‬ ‫ו ע ם ו ת ם ר ש ע י ם כי יהו א פ ר ת ח ת כ פ ו ת רגליכם‪ . .‬גוער בים ויבשהו‪ .‬ו ת א ש איגת גיתכת‬ ‫אלא‬ ‫מתכת‬ ‫לפרש‬ ‫כאש‬ ‫גיתכה‬ ‫אלא‬ ‫פי׳‬ ‫בלא‬ ‫ח ס ר ו ן כ א ש ה ב ר ק י ם ש ה י א ג י ת ב ה ו ר צ ה מ ל מ ע ל ה ל מ ט ה ב ר ג ע וכן א מ ר כ ב ר ק י ם‬ ‫ירוצצו‬ ‫נתכת‬ ‫‪1 57‬‬ ‫הגיתך מפגי‬ ‫וכדבר‬ ‫ה א ש ויש‬ ‫ו א מ ר ב ד ר ך מ ש ל ע ל ת מ ת ה א ל ה ג י ת כ ת ע ל אוייביו ו י ש ל ח חציו ויפיצם ב ר ק‬ ‫ויהמם‬ ‫או פירושו כמו הפוך ת מ ת ו‬ ‫והצורים‬ ‫באש גתכה תמתו שתיא‬ ‫כ א ש גיתכה‬ ‫ע ל אוייביו‬ ‫נתצו ממגו כ מ ש מ ע ו או ד ר ך מ ש ל כמו שפירשגו ע ד כאן‪..‬‬ ‫ובן‬ ‫מ ה ר י ״ א ז״ל ש כ ל ה פ ס ו ק י ם ה א ל ה ד ר ך משל‪ .‬‬ ‫שלוחיו‬ ‫)המשאירה(‬ ‫ועגן‬ ‫יעשה‬ ‫!פעמים‬ ‫ב מ ט ר סוחף ובאבני א ל ג ב י ש היורדים ממנו[‬ ‫שלוחו הענן‬ ‫א ב ק רגליו‪ ..‬ש ה ע נ ן מ ח ש י ך א ו ר ה ש מ ש ב י ה ל כ מ ו ש פ י ר ש ה ר ד ״ ק ו א מ ר בי ע ל ידי‬ ‫הסופה‬ ‫הים‬ ‫י ג ע ר ב י ם ויבשהו‪ .‬מן פ ר ע ה ‪ ..‬‬ ‫ותשא‬ ‫ע מ ד והעגיץ חרבן‬ ‫שלא יעלה‬ ‫בה‬ ‫כל‬ ‫הארץ‪..‬מ י ר א ת ו באופן שלפגי זעמו מי יעמוד‬ ‫כ א ש ר ת מ ת ו ג ת כ ה ‪) ..‬נראיגו[‬ ‫ג ם בן )בעניין(‪.‬לפגי זעמו ת מ ת ו‬ ‫תמתו‬ ‫ע ל אוייביו‬ ‫התמוגגו‪ .‬ובן בזמן יונה ויטל ה׳ ר ו ח ס ע ר ה א ל ה י ם ו א ם‬ ‫י ב ש כ ל ש כ ן ה ג ה ר ו ת ה ק ט ג י ם וכן ע ל ידי ר ו ח ה ח ז ק ה ג ז ב ר א ו מ ל ל ב ש ן ו כ ר מ ל כ י‬ ‫הרוח‬ ‫מיבש‬ ‫הסופה‬ ‫אלגביש‬ ‫בהיות‬ ‫אמגם‬ ‫דרכו‬ ‫ש א מ ר ועגן‬ ‫מה‬ ‫ו ב ל פ ר ח לבנון‬ ‫א ב ק רגליו‪ ...‬א ל כ ל ה א ו מ ו ת א ש ר היו ר א ו י ו ת‬ ‫ליפול‬ ‫ב י ד נ ב ו כ ד נ צ ר ובעניין ב ס ו פ ה ו ב ס ע ר ה ד ר כ ו פ י ר ש כדרש״י ז״ל ש ה ם ו פ ה ו ס ע ר ה‬ ‫ש ל מ ק ו ם ה ם ב מ צ ר י ם ב ר ו ח ק ד י ם ע ז ה ב ל ה ל י ל ת ו י ש ם א ת ה י ם ל ח ר ב ה וכן‪.‬‬ ‫שבט‬ ‫אפו‬ ‫יתברך‬ ‫לרדות‬ ‫למגות‬ ‫וסערה‬ ‫וימתו‬ ‫דרך‬ ‫אותם‬ ‫בו‬ ‫א ל ק נ א וגוקם ה׳ בי ד ם עבדיו יקום וגקם ישיב ל צ ר י ו‬ ‫הרשעים ביוצא באשור נמשלו לסופה וסערה‬ ‫ל ש מ י ם ו א ח ר כ ך ב ע ב ו ר ס ו פ ה ו א ץ ר ש ע וכו׳ ו ל ז ה‬ ‫ולהיותם‬ ‫את‬ ‫ישראל‬ ‫וה‪....‬ו א ם ה ק ב ״ ה ע ו ש ה ב ן ב י ם ו ב ג ה ר ו ת ב ה ר י ם‬ ‫ובגבעות‬ ‫מטבעו‬ ‫וכו׳‬ ‫החזק‬ ‫ובשערה‬ ‫!מיבש‬ ‫ה צ מ ת י ם וקוטף אותם[‬ ‫אומלל‪.‬‬ ‫בבתינות‬ ‫כל שכן‬ ‫שתשא‬ ‫ה א ר ץ מפגיו‬ ‫ש ה א ר ץ ע ם היותה מרכז[‬ ‫בת ובלתי מתגועע‬ ‫ע ם כ ל ז ה ו ת ש א ה א ר ץ לפגיו בפשוטו‪ ..‬‬ ‫שבםבתו עם רוב המים ושטיפתם עד שהרים רעשו ממנו והגבעות התמוגגו‬ ‫ה ע ג ן א ב ק ר ג ל ו ) ו א ף ע ל פ י ש‪ 1 (.‬‬ ‫ולעד״ן‬ ‫הנבואה‬ ‫ונקה‬ ‫לפי‬ ‫שאשור‬ ‫ש כ ו ו נ ת ה ל ה ו ד י ע בי‬ ‫ל א ינקה לזה‬ ‫עד‬ ‫היה‬ ‫א מ ר כי‪.

p‬ק ך ם ו ה י ‪ :‬י ט ב ‪.‬‬ ‫‪M‬‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫??‬ ‫‪Pffi‬‬ ‫‪**CF‬‬ ‫‪*.‬תהו‬ ‫מסנו‬ ‫הארץ מפניו‬ ‫!‪-‬י״י*ם ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪158‬‬ ‫תרגום‬ ‫י ^ " ^‬ ‫ופרח לבנון אמלל‪ » :‬לריס‬ ‫ממנו והגבהת התנהגו ו ^ א הארץ ״ ‪^ 5 %‬‬ ‫מפניו וסבל וכלץ^בי בה * י לפגי‬ ‫זעימו מי מגמוד ו^י‪:‬קום ?חרון א?‬ ‫ו‬ ‫‪tfwiiM‬‬ ‫‪°‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫מ י נ‬ ‫*' י"‬ ‫ה י‬ ‫» » ו ^ • •‬ ‫‪4‬‬ ‫^‪te**t‬‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬ק א י ג ל י ״ ק ל ם י ח י‬ ‫^»מןן‬ ‫דש״י‬ ‫מהריי ק ר א‬ ‫ביס סוף ויבשהו כמו כן יעשה עתה על חאוסית‪ ) :‬ה ( ותשא מושכות המוכים‪ :‬ו פ ר ח ל ב נ ו ן א ו ם ל ל ‪ -‬חכמי ישראל‬ ‫פירשו כ^פי מיני מגדים שנסע שלמה בכית המקדש שהיו‬ ‫^‬ ‫^‬ ‫*‬ ‫^‬ ‫? של והב וכיון שנכנסו גוים להיכל יבשו‪) :‬ה( ה ר י ם ר ע ש ו‬ ‫״א‪ S o r S ^ U 1 ™ £‬ת כ ה " אפי וחמהי‬ ‫ששותות ה כ ל ‪ :‬וחצודיםגתצוסםגו‪ .‬אמר ר׳‬ ‫)ה( ה ר י‬ ‫_‬ ‫‪.‬‬ ‫««‪-‬י‪#.‬שם י פ ר ‪ :‬הפושר‪ :‬ופרח ו נ ו ׳ ‪ .‬הסלעים נתזים ונעתקים מ מ נ ו ‪ . .‬המלכים והשרים )מפכו״ם( יפחלו מגזירתו ‪:‬‬ ‫ו ת ש א ה א ר ץ ‪ .‬ואעפ״י שפירוש יאמר מן יאבד ויאבדם ככה היה ראוי שיאמר ויבשהו ר ס‬ ‫? « ״ ‪ E " £‬לא תהיה נאה להתחכר שנים יודי״ן ועתה יספר כח השם‬ ‫‪SiiKSS‬‬ ‫בים וכיכשה שאי.P‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫י‬ ‫מבוארחיי• כיי״י ל»'י •־‬ ‫ח בחמי בדרך וחמתו בערה ני י ל • )‪ Q‬ל פ נ י‬ ‫גתכתאבלהיא מתכת אלא פי׳ תמתו נתכת על אויביו כדבר‬ ‫הנתךםסני חאשוכןת״י ועוד נוכל לפרש נ ח כ ה כאש בלא ז ע מ י מ י י ע מ ו ד ‪ .‬ליל אף ביום צלה כשהוא פוסק בהבאת המשפט פכ״ז הוא מוב אז להיות למפיז ולמוזק ויומן לב ללפת אפ‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫המים‬ ‫כ ל מימות‬ ‫שבעולם נבקעו ואפילו‬ ‫המים‬ ‫שבתוך הבלים זת‬ ‫ש א מ ר גוער בים‬ ‫ויבשהו‬ ‫ו א ג ב ה י ם כ ל ה נ ה ר ו ת ה ת ר י ב ל א ת ב ת ם ש ל י ש ר א ל ולזה כ ש ה י ו כפויי ט ו ב ת ו‬ ‫הנזכרת‬ ‫אז ע ל ה עשן‬ ‫מקומות‬ ‫ישראל‬ ‫ויהודה ע ד שהרים ש ל א ר ץ‬ ‫באפו‬ ‫אומלל בשן‬ ‫ו כ ר מ ל ופרח לבנון‬ ‫ישראל רעשו והגבעות‬ ‫אומלל שהם‬ ‫התמוגגו‬ ‫ותשא‬ ‫הארץ‬ .‬‬ ‫מ‬ ‫ו ת ש א‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ן ת ע ר ף‬ ‫כ ס ד ו ם‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪w‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ח ב‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫״ >‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫כ ט י‬ ‫ל מ נ י‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ז ע ט‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה מ‬ ‫א‬ ‫ל מ פ‬ ‫‪£5^WS‬־״גהנאשי‪-‬״א־ףגהסייניא״ליהסצרי״דמלמיהיייאים^^^ ‪l£‬‬ ‫כסו הפוך חםחו כאש נ ח כ ה כלומד חמתו שחיא כאש נתכה על אויביו והצורים נחצו ממנו כמשמעו או הוא ד ‪ p‬משל במו‬ ‫שפירשנו‪ «<:‬םוב ה׳‪ .‬‬ ‫מאימתו‪) :‬ז( ט ו ב ה ל מ ע ו ז ‪ .‬היא נשפכת לבלות ולאבל כאש ההולן ושולף‪ :‬והצורים‪.‬מ ל ו ה י ? ע ד ן * ‪ < .‬וכל זה יספר חרי אף השם על נינוה ‪:‬‬ ‫י ׳ ‪ (0‬ט ו ב ‪ .‬הארן סשרף‬ ‫ממתי)שם מ״ל(‪ :‬והצורים‪ . לבנון‪ .‬ר״ל יכלה הצלחתם‪) :‬ה( חדים ר ע ש ו ‪.‬מי יוכל‬ ‫להתקיים לפני זפמו‪ :‬ומי יקים וגוי‪ .‬ענק שרפה כמו מפסלו ירעשו ההרים וימסו הגבטוח וגס הוא פשל מל המלכים‬ ‫שאו משאס )ירמיה יי(‪) :‬ו( ג ה כ ח ‪ .‬הממס כל שונאיו ישמיד בחרון אפו כאשר ח מ ת ו‬ ‫חסוזן וד״ל אש הברקים שהיא נחכה ורצח מלמעלח‬ ‫ב א‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬כפל הרבר בפלוס שונות ‪1‬‬ ‫גתכה כאש ‪ .‬מלשון צול זסלפ‪ :‬גתצו‪ .‬מעם הפסיק נמשך עד סופו ריל ישראל שחם חוסיםבו יחיה האל מוב לחה ויהיה להם למעוז ביום *דוו‬ ‫מצודת דוד‬ ‫מ צ ו ד ת ציון‬ ‫כריסה כמו כי אומלל ‪<6‬י )ססלים וי( .‬ץ ? ל ^ ר א ל ל א ק ה ס ק א ‪ .‬מלשון המגה וםמסה‪ :‬והשא‪ .‬‬ ‫דוד ואנשיו אלא שזה פעל עמד וחענין חרבן הארץ כסו שאסר אימה כמו נשאתי אימין אסונה והנכון בעיני ותשא משאת‬ ‫נמרית ומלח שרפח כל אדע׳ ונר כאלוחיאשרופ׳ שלא יעלה בה שרפה שנשרפה הארץ וככה וישאס דוד ואנשיו והעמ©‬ ‫י • וישרפם והפעם בעבור שאמר בתחילה ובעל חמה שמשח*‬ ‫"״יי"‬ ‫כל עשג או ״י״זיי ‪.‬י< •‬ ‫ריאייו ז י י‬ ‫כשיהיה י‬ ‫כשירצה ירעשו ויפלו‪ .‬י « י י י‪.‬ואף בשעה שהוא נ פ ר ע מאויביו לא זזו רחמיו מלהטיב ליראיו ולאכמדת בשר ו ד ם‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רד״ק‬ ‫ודשא וכל ירק וכן פרחי עעי הלבנון ייבשו‪ .‬הוא‬ ‫נמיצס ושבירה ‪) :‬ז(לםעוז‪ .‬‬ ‫‪iSS^JSL‬‬ ‫‪EX‬‬ ‫ע פ‬ ‫ן ג ש‬ ‫ח ת מ ו ג ג ו ־‬ ‫נ ם ם ו‬ ‫‪.1‬‬ ‫ו‬ ‫‪J‬‬ ‫? י א ח מ ד ו ז מר‪11‬י‪«-‬ד‬ ‫‪n‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪.‬מנין התכה ושפיכה כמו וחסן והשרים וכסל מדמי כמ״ש‪ :‬ותשא ה א ‪ p‬מפניו‪ .‬הסלטים נתצו ונכסתו ממנו ליל כעלי הכח יחלשו ויאגרו‪:‬‬ ‫)ז( סוב ח למעוז וגו׳ ‪ .‬פנין חוזק‪ :‬חוסי‪ . מי שיכול לפניי ולעס אמלל כשן כ ע מ ר‬ ‫^ ^ & ‪! ^ J J E‬‬ ‫חאית״ן ואאז״ל כתב כי הוא סבנין הפעיל משפסו וייבשחו ‪ :‬וכל הנהרות החריב ודבר זה שהחריב הנהרות בעבור יבשי!‬ ‫<ס> הרים‪ .‬מלשון מפני אש ממתו והוא משל טל גולל הרעלה והכליון‪ :‬ו ת ב ל ‪ .‬‬ ‫)ס( ח ת ם מ ג ו ‪ .‬‬ ‫‪ ™ ™ .‬אפי׳ ההרים שחש העמודים שביסיי י י י י*»י הגשם מעל הארז דבר זה גרם אמלל כשן וכרמל מכל פרי‬ ‫ותשא *‪**A‬‬ ‫מרינוס ‪ArfM‬‬ ‫י•׳ ‪M M ^ M‬‬ ‫תבואה‪/*\ .‬משאת עשן‪) :‬ו( נ ח כ ה ‪ .‬הגימ ל א ח‬ ‫םמקוסן מפחדו‪) :‬ז( םיב ח׳ למעת ביום * י י ׳‬ ‫כמו וממר לא נחך ארצה )שמות ס ׳ ( ‪ :‬נ ת צ ו מ מ נ ו ‪.‬מגין בפחון‪ :‬סמלקמן סארן המיושבת מבני אלם ‪ (1) :‬מי יעמוד‪ .

‬והגה סירים‬ ‫םבואים‬ ‫תואר‬ ‫כדרך‬ ‫ה ם שותים‪ .‬ו ב ש ט ף ‪ .‬‬ ‫הטעם‬ ‫בל‬ ‫שוגאיו‬ ‫אפו‬ ‫גתכה‬ ‫ע ת וחוסי‬ ‫ל מ ע ת והוסיף מ ל ת ויודע כי ה ו א לבדו יודע ת ע ל ו מ ו ת ל ב ומכיר‬ ‫בו‪ .‬וכסבאם םבואים‪ .‬אוכלו‪ .‬‬ ‫ה ׳ ל מ ע ו ז ובו׳‬ ‫טוב‬ ‫ז״ל‪.‬‬ ‫מגזרת‬ ‫וכסבאם‪.‬ה ת ש ך ירדף ע מ ה ם‬ ‫או שירדפם‬ ‫א ל א ג ש י גיגוה‬ ‫ע ל י כ ם בי‬ ‫א ל מקום‬ ‫החשך‬ ‫שלא‬ ‫פעמים‬ ‫צרה‬ ‫היבשת‬ ‫סבוכים‬ ‫וארוך‪.‬יחדיו גשרפו‬ ‫השכוני‬ ‫באהלים‬ ‫באש כשהיו‬ ‫גם‬ ‫גסבכים‬ ‫ז ה ב ז ה כ מ ו ס י ר י ם ס ב ו כ י ם ויהיו ס ב ו כ י ם ב ש כ ר ו ת ם אז יהיו גוחים ש י ש ר פ ו ב א ש‬ .‬כ ל ה י ע ש ה ‪ ..‬ובן מ ל א ת ך ה מ ל א ה ה ז ר ע ‪ .‬ואיביו‪ .‬‬ ‫החושב‬ ‫סגחריב‬ ‫רעה‬ ‫להתריב‬ ‫דימה‬ ‫מעלה‬ ‫דירת‬ ‫ומטה‬ ‫אתד‬ ‫כתוב‬ ‫של‬ ‫ולבסוף ד י ר ה ש ל מ ע ל ת כ ד א י ת א ב ת ל ק ע ד באן‪.‬מ ל א ‪ .‬ל א מ ע ט מ ע ט ‪ .‬‬ ‫של‬ ‫ומוסב‬ ‫ותשא‬ ‫מפניו‬ ‫שהסירים והקוצים נסבבים נשרשים בחזקה‪ .‬ג ח ל שוטף‪ .‬‬ ‫אבלו‬ ‫בקש יבש‬ ‫אשר‬ ‫מלא‪.‫‪159‬‬ ‫נחום א‬ ‫מ פ נ י ו זו‬ ‫גבירה‬ ‫א ר ץ י ש ר א ל ו ת ש א לשון ש ר י פ ה ב ד ה ר ד ״ ק א ו ב ד מ ה ר י ״ א ב פ ש ו ט ו הנז׳ ו א ם‬ ‫ל ו ק ה ה א ר ץ ה ק ד ו ש ה ש פ ח ה ל א כ ל ש כ ן ו ת ב ל ויושבי ב ה ילקו ע ל מ ה ש ע ש ו‬ ‫לישראל‬ ‫מפני‬ ‫ולפגי ז ע מ ו מ י י ע מ ו ד ובו׳ ו א פ ש ר ל פ י ש ה ק ד ו ש ב ר ו ך ה ו א ב י ש ר א ל כ ת י ב כי‬ ‫נאסף‬ ‫הרעה‬ ‫הצדיק‬ ‫אותו‬ ‫שאוסף‬ ‫הרעה‬ ‫מפני‬ ‫בואה‬ ‫וקודם‬ ‫כדי‬ ‫יתפלל‬ ‫שלא‬ ‫בעדם‬ ‫ו ע ל זה א מ ר לפני זעמו רצונו ל ו מ ר ק ו ד ם ב א זעמו מי יעמוד ש ה ר י מפני ה ר ע ה‬ ‫נאסף‬ ‫הצדיק וביוצא בזה יעשה באומות לאסוף צדיקיהם קודם זעמו ת ה ש א מ ר לפני‬ ‫זעמו‬ ‫ש א ח ר בך בבוא ה ת ר ץ אפו וצאתו א ל ה פ ו ע ל ומי יקום בחרון‬ ‫מי יעמוד באופן‬ ‫אפו‬ ‫להשיבו ולבטלו באופן‬ ‫לומר‬ ‫ש ת ה י ה נותבה‬ ‫שהצורים נתצו ממנו רצונו‬ ‫ארצה ובאש‬ ‫א ו ת ם הצדיקים ש ב ה ם ש ה ם נ מ ש ל י ם בצורים במו ש נ מ ש ל ו ה א ב ו ת המ‪ .‬‬ ‫בעוד‬ ‫גתמלא‬ ‫כלומר‬ ‫לנינוה‬ ‫פתאם‬ ‫ויש פותרין‬ ‫ומלכי‬ ‫תבא‬ ‫אשור‬ ‫עליהם‬ ‫יצא‪.‬‬ ‫ל א י ד ע ת ם מ ת ש ב ו ת ה׳ כי ב ל ה ה ו א ע ו ש ה ו א ץ צ ו ר ך ש ת ק ו ם‬ ‫כמו גמור א ם אגשים שבורים יבוא‬ ‫וקצים‬ ‫ישמיד‬ ‫בתרץ‬ ‫באשר‬ ‫תמתו‬ ‫ב ה ם ויביא ע ל י ה ם צרות וימלטו היראים ת ה ו ל מ ע ו ט במו מ ג ד ל‬ ‫למעת עם‬ ‫ואחריהם‬ ‫יתד‬ ‫ולא‬ ‫להם‬ ‫כי‬ ‫ו א ב א מ ל ו קיצו וכתוב א ת ר א ו מ ר ו א ב א מ ל ץ קיצו ב ת ח י ל ה אתריב דירה‬ ‫מטה‬ ‫עצום‬ ‫לא‬ ‫מכתם‬ ‫ישנה‬ ‫פעם‬ ‫אתרת‪..‬‬ ‫מכבודם‬ ‫ירדו‬ ‫מ ע ט כי‬ ‫מעט‬ ‫ע ד סירים לשון‬ ‫אותו בי‬ ‫הסרה‪.‬‬ ‫ארץ‬ ‫על‬ ‫הארץ‬ ‫כמו‬ ‫ב א ת ת ת כ ר ת ץ ‪) .‬‬ ‫גיגוה‬ ‫אומר‬ ‫בו‬ ‫עושה‪.‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫בשיתאגף‬ ‫דבק‬ ‫החוסים‬ ‫מדבר‬ ‫ז״ל‬ ‫טוב‬ ‫ה׳‪.‬א ת צ ר כ י תוסי בו‪ .‬‬ ‫נאחז‬ ‫כאשר‬ ‫הסבך‬ ‫ומלת‬ ‫משל‬ ‫ל ק ש יבש‬ ‫מ ל א בי‬ ‫ה א ש ויכלה ה כ ל רגע אחד‪ .‬ויודע‪ .‬ו ב ש ט ף עובר‪ .‬‬ ‫רש״י‬ ‫ה׳‬ ‫טוב‬ ‫ו ב ש ט ף ובו׳‬ ‫למעת‬ ‫ואך‬ ‫מ ה ת ח ש ב ו ן ובו׳ בי ע ד ס י ר י ם ובו׳‬ ‫שהוא‬ ‫בשעה‬ ‫מאויביו‬ ‫נפרע‬ ‫חו‬ ‫לא‬ ‫מ מ ך י צ א ובו׳‬ ‫מלהטיב‬ ‫רחמיו‬ ‫ליראיו‬ ‫ו ל א כ מ ד ת ב ש ר ו ד ם כ ש ה ו א ע ס ו ק בזו א י נ ו ע ס ו ק בזו‪ .‬מ מ ך ‪.‬‬ ‫סירים‬ ‫כלה‬ ‫סבוכים‪.‬‬ ‫עד‬ ‫ו ג ג מ ר ב ש ו ל ו ויבש‪ .‬ובעודם במשתיהן‬ ‫ובשמתתם‬ ‫את‬ ‫יעשה‬ ‫הוא‬ ‫מקומה‪.‬ו ת י מ ה‬ ‫שוטפת‬ ‫שאמור‬ ‫כלה‬ ‫למעלה‪.‬‬ ‫מ ה תחשבון‪.‬כ ע נ ץ ש נ א מ ר ה ׳ א י ש‬ ‫מלחמה‬ ‫ה׳ ש מ ו כ מ ו ש ה ו א ב מ כ י ל ת ץ ‪ .‬כרש״י( בי בסירים‪.‬ל ב מ ו‬ ‫כי‬ ‫שאמר‬ ‫תרצת‬ ‫הנת כבר נתצו הצורים ממנו והפסוקים כפשטן ואם‬ ‫מ ר א ש צורים אראנו‬ ‫ל ד ר ש ם ל מ ש ל ד ר ו ש ע ל פי ש י ט ת ה מ פ ר ש י ם ז״ל ה נ ז כ ר ל ע י ל ‪.‬א ש ו ר ב י ״ ר בלע״ז‪ .‬‬ ‫יראה‬ ‫בבא‬ ‫בלה‬ ‫אליהם‪.

‬מנין שסיימ משקים המשכלים מ מ מסבאה שבל)שם נ״ו(‪ :‬אכלו‪.‬בנחל זח שעיבר ישי‬ ‫ח ת מ ־ כ י מ ם י ב ו ‪) . ‪.‬בסול‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪. L X‬למובח ומשניח עליח׳ וכן כי יודע ח׳ דרך עדיקיי־ועסי בו נסמך‬ ‫י י • ו*‪1"\Lm™Ti£ /‬‬ ‫ב ו ‪) .‬מנין פרוצס ספים כסו כגמל שוסף )שם מ״ז(‪:‬‬ ‫יממוד לשנת במס זממו ולא ייק או לכ לסיסיב מם פי‪) :‬מ( ובשפן* )י( סירים‪ .‬כי בפעם א ח ת יכלח אתכם‪< :‬י> כי עד סירים‬ ‫ח מ ל והנה סירים קונים סבוכים מ ג ז ר ת נחחז כ ם כ ל י‬ ‫ה מ א י ס ת ו א ר כ ד ר ך השטני באהלים ג ס עצום וארוך‪ :‬סביכים‪ .‬החשך י ר ל ף ׳ ע מ ה ם ואחריהם אז לחם‪<:‬ם> ובשמף עובר‪ .‬‬ ‫יכלם סכל כמו שסף מיס המזכר המוסף סבל מבלי ישאר מס ׳‬ ‫ואויביו‪ .‬יודעם וסכיר‪0‬‬ ‫< .‬ובחמה שוסםת •‬ ‫כ ל ה י ע ש ה מ ק ו מ ה ‪ .‬משל לקש יכש מלא ‪ .‬מקוםח‪.‬מ פ ס על אוחו חשמוש וכן כל ועסי בך חרי בנלבוע נסולי סחלב וחדזמי'‬ ‫מ פ ס ‪ :‬ו א ו י ב י ו ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫עד םידים סבוכים‪.‬אומר לאנשי נינוה ל א י ל ע ת ׳ מ ח ש מ ת ה ש ם י י‬ ‫כ נ ה הוא ע!ישה ו א ק צורך שתקום םממים צרה עליכם כ י <ס> מ ה תחשבון‪ .‬הגס כשמף מיס לכיס ימשס כלס אס מקום נימה שזלל מלין אמחה וקליפה ו ק סבכי היפל)ישמיס יי(‪ :‬וכסבאם סביאים‪.‬ח( ו ב ש ט ף ‪ .‬כםו כן לכשחתמלא סאתן של רשעים אז יעד ל ח ם ‪:‬‬ ‫וכסבאס סכואיס‪ .‬‬ ‫ר ב ש ק ה מפי אדוניו כמו ש א מ ו ר ב ס פ ר מ ל כ י ם א ש ר ש ל ח ו מ ל ך‬ ‫אשור‬ ‫זה‬ ‫וידועים‬ ‫לחרף‬ ‫בעבור‬ ‫דברי‬ ‫ש ם ה׳‪ .‬‬ ‫מ ל ח ד ז ל ע כי היא לבלו יודע תעלומות לר‬ ‫‪ " \ 1 L .‬‬ ‫ע ו ב ר ‪ .‬כי היבשגן תחשבון אתם על ח׳ הגדור עליכם רעח ואת תחשמוןכילא •יכל‬ ‫לעשר ואת כסו שאסר סלך אשוד בי יעיל וד את ירושלס מידי‪:‬‬ ‫‪$‬‬ ‫^‬ ‫א ^‬ ‫‪ L ^ L £ L‬״ ‪ L 1 J‬׳ \ *'׳ ״ צ כלח חוא ע ש ח ‪ .‬כשם שחשכירד לאחדים מ ס מודעניוון יחיו‬ ‫‪:‬‬ ‫לנינוה ומלכי אשור לא ישנה להם ע ו ל ס ע ם א ח י ת )י( כי עד מ י ד י ם ם כ י כ י ס ‪ .‬‬ ‫•‪ 5SW?*J‬סירים סבצים וכסבאם סבואיםאכלו‬ ‫‪9‬‬ ‫|‪T‬‬ ‫כקש‬ ‫‪ W .‬‬ ‫בי‬ ‫ז״ל טוב ה׳‬ ‫השם‬ ‫יתברך‬ ‫ל מ ע ת ביומ צ ר ה ש ת ב א ה צ ר ה ל מ ל כ י א ש ו ר וישראל ש ב ת ו כ ה‬ ‫יהית‬ ‫מ ע ת ם כי יודע‬ ‫ומבירם‬ ‫לאותם‬ ‫ש ה ם חוסי בו‬ ‫ויצילם‬ ‫כ מ ו יודע ה׳ ד ר ך צדיקים תוסי בו נ ס מ ך ע ל א ו ת ו ה ש מ ו ש כ מ ו כ ל חוסי ב ך הרי‬ .‬יבאו לחיות משל עד סירים סבוכים כלומד חגץעיפ‬ ‫ו כ ס ב א ם ‪ .‬‬ ‫בממלמ הנבואה רוצה לומל האויב הבא והוא נבולדגצל הוא‪ .‬של נינוח שזכר ישםוף אותת‬ ‫‪3 :‬‬ ‫^‬ ‫‪" T T ?fFS-ZS f‬‬ ‫!^^‪.‬אסר מ נ ד אויביו שחם אנשי נינוח פ ת‬ ‫ב א ח ת כ ר ת ק ‪) :‬י( כ י ‪ .‬מץ קוצים כגמכקול םסיריס)קסלס וי(‪ :‬סבוכים‪.^A.‬כשס שםםתיני׳ לקועים עד שחם סבוכים בסכך‬ ‫ויבשים‪ .‬עק‪1‬כ‪1‬ן ת״א »*««‪«.‬יחדיו נשרסי‬ ‫ביד יקחו וסח יעשה אדם בחס *שרפס באש במקומם כ ס י שראע‬ ‫ישרפו בשבת בן יחיו בני אשור שהיי מכאיבים בני העולם בסו חנונע ב ק ת י ם ובבא עת חרבנם יכלו שלא ישאר בחש דבר כ פ ו‬ ‫מ ז ו ו ד ת ציון‬ ‫מצודת דוד‬ ‫סהוסים מ להזמין לסם הצלה ומזל לא למלן בשר ודם שאין מי )ס( ובשםף‪ .‬למע^י ‪.‬״»‪.‬דעו כי כלח חוא עושת א ת כ ם ‪ :‬לא תקום‬ ‫*י־יי•‬ ‫פעמים ז י ת ‪ .‬ח( ו ב ש ט ף ע ו ב ר ‪ .‬‬ ‫‪ w‬לזח^םר^קא‪ :‬י א ר י ^למיגי ‪?2‬מ מזי‬ ‫לא ה‪0‬ה« עייכיז ‪#‬גית‪1^.‬כלומר שתאום ח ב א פ ל י ה ס‬ ‫מ כ ת ם ולא ירלו״מכבולם מ ע ס מ ע ס כי ב ע ו ל שהסירים והקוצים גסבכים נשרשים בחזקה ‪ :‬ו כ ם כ א ס ס ב ו א י ס‬ ‫רד״ק‬ ‫אבן ע ז ר א‬ ‫זוהו למעוז כמו מגלל פ ח ו מ ס י בו ל ב ק ל מ ע ת והוסיף מלכי אשור כי אעפ״י שתחרב םלכות אשור ישראל שחס מ ל ר‬ ‫‪ v j w‬ב א ר ע ם יסלפי מחרב נבוכדנער‪ :‬ויודע ועסי ב ו ‪ .‬אי פ!יח‬ ‫יה ‪3‬ית יק‪1‬אל י??א ך ן מ ן ?סקןןא ‪?* p‬מיאיגיז ?חדאינק ?<‪$‬א ך ^ ך א ^ א‬ ‫א‬ ‫מהר״י קרא‬ ‫רש״י‬ ‫)‬ ‫( ובשטף עובר כלח יעשח מ ק ו מ ח ‪ .‫כלי יקר‬ ‫‪160‬‬ ‫חתום‬ ‫ףדע ח‪0‬י בו‪ :‬״ ובעטף עצר כלה‬ ‫תא‬ ‫^ י ״ « !״ • םהז‪-‬״^טן אלץהוה‬ ‫ך}‪ :p7^rma^pagm‬יכיעד־‬ ‫‪^3^.‬‬ ‫והרד״ק‬ ‫ימלטו‬ ‫ויודע‬ ‫מ ל ך ניגוה‬ ‫והגלה‬ ‫ישראל‬ ‫ותשב‬ ‫להשתית‬ ‫פליטת יהודה‪.‬כאשר ה ם שותים.‬סמושןירלף אפ *יביו סם אנשי אשור‪) :‬ם( פ ח תוושבח *ל״ל אסם אנשי טנום מס ססשבון פל ה׳ סגזזל סליכס אס הכליה מ א ס‬ ‫האס סמש‪ 0‬לםנצל מיד! דמו מ כלס הוא מומס לכם ולא סקום הצרה *ממיס כי כפמס אמס יכלה אמכם‪ :‬כי עד סירים סבוכים‪ .‬של א א ו מ ו ס ב מ ע ל ומשא האח‬ ‫מ » י ו כ מ ו שאמיר למעלה ‪ ) :‬ט ( כלה תא עושך‪. א כ ל ו ‪ .‬ע ד כאן‪.‬גחנ שיסף• כ ל ה י ע ש ה ‪ M .‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫ן‬ ‫ר‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫)‬ ‫‪y‬‬ ‫‪p‬‬ ‫מ נ ת‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫יתד‬ ‫יבש גמור מרוב יבושת הסירים ותמימות ה ש כ ר ו ת והנה נתן מ ש ל מ ה מ י ם ו מ ה א ש‬ ‫וכל‬ ‫תהו‬ ‫ממך‪.‬‬ ‫שירדסם אל מקום החשד שלא‬ ‫‪L‬‬ ‫^‪IBSZSZM‬‬ ‫) ס ( מ ה ‪ .

.‬את נינוה ממן יצא מהריב המושב רטה טל ה׳ להחריב אס‬ ‫כיהמ״ק ויופן פצח בליטל לשלוח לחרף כלפי מסלה כמ״ש במ״כ )י״מ‪ .‬כשיהיו שלמים בעצה א ו ״ ל ב אח כמוה‪ :‬יצא‪ .‬כדאיתא‬ ‫במלך אשור אח הראש ושער הרגלים‪ :‬וענתיךלא אענך עוד‪ .‬אם היו‬ ‫ידושל׳ ופי׳ על ה׳ על עם ה׳ נם על הי בתחיל׳ חשב דעה שאמר אנשי נינוה בשלום פד היום וכן היו רבים ואלה דברי השם‬ ‫א‬ ‫מ נ ז ה‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ת י ב‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫א י מ‬ ‫י א ב א מ ל י‬ ‫ר‬ ‫יח‬ ‫״ ל‬ ‫ל‬ ‫די‬ ‫‪3‬‬ ‫ד ר ו ת‬ ‫(‬ ‫י ‪ 0‬ה‬ ‫ל‬ ‫‪K‬‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫ו ‪ 0‬ה ש י ו ם ר‬ ‫‪C‬ר‬ ‫וכסבא‪D 3‬‬ ‫ל‬ ‫י י י י‬ ‫־זעמית‬ ‫ל ך ע ל ר ע ת ך‬ ‫ל < ש ר א ל‬ ‫י ג א ה ש ל ך‬ ‫י‬ ‫שלא יוכל להציל את ידושלמ מידו והיה חושב וייעץ י ל יי'‬ ‫ז ‪.‬‬ ‫ועבר ‪ .‬ובשטף עובר‪ ..‬ל״ל אעםיכ יהיו גוזזים ונכרתים‬ ‫כאשר אמרתי ועבר העם מן הפולם‪ :‬ועגחך‪ .‬סנחריב החושב רעה דימה להחריב לירת‬ ‫‪ w‬״ ‪ . i‬״‪-x-.‪-.‬‬ ‫פ ו ע ל יוצא ל ש ל י ש י ה א ל מ ר ד ף והחושך מ ש ל ה צ ר ת מ ת תחשבון א ל ה׳ שאיגו‬ ‫יבול‬ ‫לעשות תלילת כמו‬ ‫עושה‪.‬כשיעבור סרח לבוא על ישראל‪ .‬‬ ‫^ ‪.‬תיאמ»ד •ןא‪».>.‬‬ ‫?*לדיילי**‬ ‫א‬ ‫דס‪37‬נ‪£‬ין‬ ‫ז‬ ‫רש״י‬ ‫מהר״י ק ר א‬ ‫וכעולם במשתיהן ובשמהחן ויש פותרי! כי עד סירים‬ ‫ה ס עצםס שבודים מ פ נ ו ‪ . 3‬ת ועהץ‬ ‫‪.‬ה מ ש י ל א ת מ ל ך א ש ו ר‬ ‫גיגוה ל ק ו צ י ם ה ס ב ו כ י ם ז ה ב ז ה ש ה ם מ כ א י ב י ם ה ג ד ב ק ב ה ם ב כ ת ו ב כי‬ ‫ל א ביד‬ .‬״‪.‬אם שלמים‪ .‬מלשון גזיזה וכריתה‪:‬‬ ‫י‬ ‫< י ״‬ ‫י ד ב ף‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫א ה ר‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫ר‬ ‫ב נ ג ד‬ ‫ס‬ ‫כ כ ו‬ ‫י ו‬ ‫ש ל פ‬ ‫ל מ ח ו ז <‪ Shsr‬ר ד גנוזו מסמלי ררחלי רמי »‪\1‬ור»<*‪• -‬‬ ‫נכנסת ישרחנ כך נגוזו מסעני הכפנ כמו עונו כספר ‪.‬־״״נ‬ ‫»קז‪.‬‬ ‫פעם‬ ‫אתת‬ ‫ש א מ ר ר ב ש ק ת בי י צ י ל‬ ‫ולא ישגה‬ ‫א ת ירושלים מידי ובר‪.‬וכןאגיוס זאעבירס הרי זה כמו וכאשר יענו אותו כן ירבה )שמית‬ ‫אי( ‪ :‬ו ע ג ת ך לא אענך עוד ‪ .-‬״״.‬כלי פול שמיס ר*ל לשפ‪) :‬יב( שלסים‪ .‬ש^&‪1X£S$ZZ*g3!t‬‬ ‫^ ‪ .‬ומוד שמעתי‪ .‬לייין»»•!‪of‬שלמימ‪0.‬‬ ‫בפעם‬ ‫מלך‬ ‫גמולי מ ח ל ב ‪ .‬מ ק ו מ ה ש ל א יהיה מ ק ו מ ה גיכר ש ה י ה מ ק ו ם ישוב‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫' י‬ ‫י‬ ‫״ ' י‬ ‫•ותר בעצהם כמו שאסר ישעיה עוצו עצה ותופר‪ :‬וכן נגוזו‬ ‫ושכר‪ .. .‫‪1 61‬‬ ‫א‬ ‫נ ח ו ם‬ ‫תתום‬ ‫יןץה ך ע יעץ ^ ‪ .‬נא־־ י״ד־י‪.‬אם ׳גלםים ו כ ן רבים‪ .‬״"די•‬ ‫‪_«.‬‬ ‫עוד )בדרש״י והראב״ע(‬ ‫בלה הוא‬ ‫לא תקום פעמים צרה‪.‬‬ ‫כקש יבש מלא ‪< :‬יא> מסך יצא ‪ . יהיו גנחיש במהרה ועבר‬ ‫ס צ ו ד ת ציון‬ ‫גאללז ל״ל נשלפו‪ :‬מלא ‪ .‬אם שלםים‪ .‬דחוימ לדה ‪"$‬ר>י\‪»» (•\1‬ת *•ו>י‪.‬ליל כפיל שיהיו‬ ‫אנשיה בתכלית החוזק מקובצים יסר באגורה אמה ‪ :‬וכסבאש‬ ‫םביאים ‪ .‬יך ןרו^לם ןיגוזין ‪:‬ת ךגלר! ךעברין‪:‬ת ‪ .‬‬ ‫אס שלמים אם מזעה אשור הבאים עליך שלמי‬ ‫בשליש לא יפתרו מאדם כי כל הארצית כבשו‪ :‬וכן ר ב י ם ‪ .‬אענה אותך בפעם הזאת כלה ונחרצה ולא אזקזרליך עול‪ .‬וכשיהיו ר ב י ם ‪.‬אנכי ניטהבנדולתס‪ :‬ובן‪ .‬ורבותינו דרשו לענין‬ ‫אבן עזרא‬ ‫רר״ק‬ ‫חסידים או כסו הקש היבש שמלא עהו לקצור שישרף במהרה באש כשהיו נסבכים יהל זה בזה כמו סירים סבוכים ויהיו‬ ‫״ ־ ״ ״ ס אי •־מ מי״־ ־־שרפ‪ .‬‬ ‫על ירושלים סנחדיב ובל חילותיו‪ :‬וכן רבים‪ .‬מלשון‬ ‫שלוה‪ :‬וכן בגווי‪ .‬ו אמר‪!KKWS‬‬ ‫ןד^ה אכחטלמים וכן ו * ״ ) ‪ P‬מ י * ה י ‪ %‬י ‪3‬‬ ‫ה‬ ‫?‬ ‫ב ?‪ j‬י ‪ y‬ה ו ‪ p‬ג י א י ן‬ ‫ועבר‬ ‫רגישאחר‪.‬ר׳׳ל אפנה אותך בתכלית העינוי וההב־ון פל שלא אצפלן למנוס אותן פו־ כי בסאא‬ ‫ההיא תכלה מכל וכל הוא לוגמת אמי! לה תקום פטמים צרה ‪:‬‬ ‫כ ל י יקר‬ ‫בגלבוע‬ ‫ירדף‪. .‬אסר כננד נינוה כל זה‬ ‫הם לברי רבשקה מפי אלוניו כמו שאמור כספר מלכים‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫שהיה חושב על ה׳ רעה שעלה על איי והשחיתה וחשב ללכד אשר שלחו מלך אשור להרף שם ה׳‪) :‬יב( כ ה ‪ .‬וילועים‬ ‫‪/..‬ובישעיה ג׳׳ז(‪) :‬יב( אס שלמים ‪ .‬לחשד המבכרים יהיו מוסקים בבכיות היין פתאום יהיו‬ ‫נאכלים כקב יבב כנמלא ונשלם גשולו שהוא קללסשרף‪) :‬יא( מ כ ך‬ ‫וגו־‪ ..‬יבכר‪ .‬‬ ‫‪4.‬‬ ‫אלא‬ ‫א ת ת י כ ל ה א ת גיגוה ו מ ה ש א מ ר כי ע ד סירים סבוכים‪ ..‬וכתוב אהד אומר ואבא מרום קיצו)ישעיה ל״ז( בחחלה‬ ‫וכן הוא אוסר ביום ההוא ינלה ה׳ בחער השכירה בעברי נהי־ אחריב דירה של מטה ולבסיף דירה של מעלה‪ .‬הוי״ו הוא במקוה אעפ״כ וכן הנמלים פה לא‬ ‫מז ויכינו בקין לחמס )משלי לי(‪ :‬גגוזו‪ .‬אם יהיו‬ ‫עוד רבים ונכבדים יותר ‪ :‬ו כ ן נגוזו ו ע ב ר ‪ .‬״‪.‬ו נ ס ו‬ ‫בן רבים הם בספפר וכן גגחו ועבר כ.‬כמו מקרה שעבר ולא ישוב ‪ :‬ועגיהיך לא‬ ‫כל חילם וכחם וכן אמר ויצא מלאך ה׳ ד ך במוזגה אשור וגו•‪:‬‬ ‫מצודת דוד‬ ‫שהקוצים יהיו פסזבכיס וגלוחזיס אלה כאלה‪ .‬אם יהיו אנשי נינוה בלמים‬ ‫בלמה אחת ובמצה מוסכמת יכן יהיו לביס במספל ככל זה הוא הבה אל הנצמון‪ :‬וכן גגיזי‪ .‬פנין הכלמה לוצה לומר נשלם כשולו‪:‬‬ ‫)יא( בליעל ‪ .f .‬‬ ‫ל* עכןאל‪.‬׳ יבש נחור מרוב יבושת הסירים וחמימות השכרות והנה נתן‬ ‫י‬ ‫ק ל מחרה כן יהי ד‬ ‫שיהיו כמו השכורים גופליס בארץ שלא יהיה בהם כח להלחם משל מהמים ומהאש וכל זה כעבור מלך נינוה שהגלה ישראל‬ ‫כנגד אויביהם הבאים עליהם ואכלום במהרה כמי חסידים אי וחשב להשחית פליסת יהידה וזהו‪) :‬יא( מ מ ד ‪ .‬יפה‬ ‫!‬ ‫»‬ ‫י‬ ‫תרגום של יונתן מיושב על המקרא אם יהון שלמים בעצה‬ ‫שיהוכולם שויס בהסכמה אחת וכן אם יהיו רבים מאד אנשי נינוה אויכיך ירושלים וכן אף אם גזו הדקל ועברו את‬ ‫סרת לצור עליה לא יצליחו שהרי מניתיך לא אענך עוד‪ .‬ינזה אוחם ה ק ב י ה ‪ .‬‬ ‫‪...‬סבואים ל׳ וילל וסובא‪) :‬יא( חושב‬ ‫אשעבדעד עוד‪ .‬ו‪0‬ה״»‬ ‫??הי‪.‬‬ ‫בחנק )דף נ ד ( ‪ p ) .

‬בארץ ש ל א יהיה ב ה ם כ ח ל ה ל ח ם בגגד אויביהם ה ב א י ם ע ל י ה ם‬ ‫ב מ ה ר ה כמו הסירים או כ ק ש יבש מלא[‬ ‫א מ ד ד׳ א ם ש ל מ י מ ובן ר ב י מ ובו׳ ו ע ת ה א ש ב ר מ ט ה ו מ ע ל י ך ובו׳ ו צ ו ה ע ל י ך ד׳‬ ‫ובו׳‪ .‬ע ד באן‪.‬ועוד‬ ‫וגכבדים‬ ‫ירבה‬ ‫תדקל‬ ‫שמעתי‬ ‫ועברו‬ ‫פרת‬ ‫א ם שלמים‪.‬א ם י ה ץ‬ ‫ב ע צ ה שיהיו ב ו ל ם שוים ב ה ס כ מ ה א ת ת וכן א ם יהיו ר ב י ם א ג ש י גיגוה אויביך‬ ‫שלמים‬ ‫ירושלים‬ ‫אעגך‬ ‫א ם גזו‬ ‫וכן‬ ‫עוד‪ .‬ש ב י ג ה א ו מ ר ת בן ל נ ב י א ש ה ו א מ י ש ר א ל א ש ב ו ר‬ ‫מטהו‬ ‫של‬ ‫אשור‬ ‫אשור‬ ‫לא‬ ‫מ ר ע מ ש מ ך עוד‪.‬במו מ ק ר ה ש ע ב ר ו ל א‬ ‫ע ל ידו ו ע ת ה ‪ ..‬ועגיתיך ל א א ע ג ך עוד‪ .‬א ע ג ת א ו ת ך ב פ ע ם ה ז א ת כ ל ה ו ג ח ר צ ה ו ל א‬ ‫ליך עוד‪ .‬ורבותיגו‬ ‫אזקוק‬ ‫הנבואה‪.‬כי ק ל ו ת ‪ .‬‬ ‫הוא‬ ‫כ א ל ו ית׳‬ ‫שיעשה‬ ‫הכרית‬ ‫ברצון‬ ‫השם‬ ‫א מ ר אכרית‪ .‬מבית אלהיך אכרית פ ס ל ומסכה‪.‬ע ד באן‪.‬‬ ‫אלהיך‬ ‫בבית‬ ‫ל א יזרע‬ ‫שאומר‬ ‫כמו‬ ‫ולא‬ ‫בספר‬ ‫מ ל ב י ם ויהי ה ו א מ ש ת ח ו ה בית גםרוך א ל ה י ו ו ש ם ה כ ה ו ב ח ר ב ‪ .‬‬ ‫קלות‬ ‫בי‬ ‫קלות‬ ‫בהכותך‬ ‫בגיך‬ ‫על‬ ‫קלות‬ ‫שהקלתגי‬ ‫הוא‬ ‫גם‬ ‫בהיות‬ ‫הקשה‬ ‫שהרי‬ ‫ועניתיך‬ ‫ע ל ב ל הפירושים הגז״ל ש ל א יתיישב ועגיתיך‬ ‫געגית‬ ‫פ ע ם א׳‬ ‫ע ל ידי‬ ‫ולא‬ ‫אענה‬ ‫גבובדגצר‬ ‫לך‬ ‫ומה‬ ‫ושמדבר‬ ‫שכבודו‬ ‫שמה‬ ‫ע ל ניגוה כן‬ ‫ל א אעגך עוד‬ ‫הוא‬ ‫במה‬ ‫שפירש‬ ‫פ י ר ש רש״י ז״ל‬ ‫אות‬ ‫ב‪ ..‬כ ת ו ב בימי חזקיהו‬ ‫אל‬ ‫אשר ושאר מאשור‬ ‫מ ל ך גיגוה )בדרש״י( ו ט ע ם ו צ ו ה גזר‬ ‫ב ש מ ו )דרש״י(‬ ‫אשים‬ ‫קברך‪.‬א ו ל י ל א ה י ה כ ן ב ס פ ר ו ז״ל ו ה ו א ז״ל ה ו ס י ף ב מ ה ש א מ ר א ם ש ל י מ י ם ל פ י‬ .‬‬ ‫והראב״ע‬ ‫לכגסת‬ ‫ישוב‪.‬‬ ‫אלהיך קברך‬ ‫תברח‬ ‫שם‬ ‫שגהרג אביך‬ ‫להמלט ושם תהרג כמו‬ ‫בית‬ ‫נ ס ר ו ך א ל ה י ו ‪ .‬‬ ‫והרתיב‬ ‫והרד״ק‬ ‫במילים‬ ‫ההריגה‬ ‫הארצות‬ ‫ולפי שגהרג גםרוך אלתיו כגזבר לעיל בטלו מהבית ה ה ו א פ ס ל ו מ ס ב ה כיץ‬ ‫משם‬ ‫פסל‬ ‫יתברך(‬ ‫פעם‬ ‫ת ק ל ה כזו‬ ‫מבית‬ ‫שגהרג‬ ‫אלהיך‬ ‫הבל לבך‬ ‫ש ם ברצון‬ ‫אכרית‬ ‫פסל‬ ‫ה א ל הרי‬ ‫ו מ ס ב ה וכ‪.‬‬ ‫הדבור‬ ‫מוסב‬ ‫מלך‬ ‫אל‬ ‫ל א יעמוד ממך מלך‪ ..‬‬ ‫מזרעו‬ ‫עתה‬ ‫הגקרא‬ ‫ידבר‬ ‫ח כ מ י נינוה‬ ‫ואלה‬ ‫בשלום‬ ‫השם‬ ‫דברי‬ ‫ה כ פ ל במו נגולו בספר ועבר‪ .‬‬ ‫אם‬ ‫ז״ל‬ ‫א ם )יהיו( ]היו[‬ ‫שלמים‪.‬בעיני‪ .‬‬ ‫דרשו לעגץ‬ ‫א ך איגו‬ ‫סדר‬ ‫ו ע ת ה א ש ב ו ר מ ט ה ו מ ע ל י ך ‪ .‬‬ ‫וצוה‪.‬י פ ה ת ר ג ו ם ש ל יוגתן מ י ו ש ב ע ל ה מ ק ר א ‪ .‬‬ ‫יעמוד‬ ‫ל א א ע ג ך עוד‪.‬‬ ‫בי ה ו א מ ס ב ב‬ ‫ומהרי׳׳א‬ ‫על‬ ‫תלזול‬ ‫ל מ ל ך ]ואחר‬ ‫הוא‬ ‫לך‬ ‫וכל‬ ‫זה‬ ‫מי‬ ‫בכל‬ ‫אלהי‬ ‫בבית‬ ‫שאירע‬ ‫פסילך‪.‬וכן‬ ‫עיגיתיך‬ ‫א ם יהיו‬ ‫ולא‬ ‫עוד רבים‬ ‫י ו ת ר ובן גגתו ו ע ב ר ‪ .‬‬ ‫לצור‬ ‫עליך‬ ‫יצליתו‬ ‫לא‬ ‫שתרי‬ ‫א נ ש י גיגוה ב ג ד ו ל ת ם ‪ ..‬ו צ ו ה‬ ‫עתה‬ ‫ע ל י ך הי‪.‬‬ ‫ז״ל‬ ‫ירושלים‬ ‫שאמר‬ ‫באות‬ ‫ו מ ס כ ה ! )‪..‬ר ש ״ י ז״ל א ם ש ל מ י ם ובן ר ב י ם ‪ ..‬‬ ‫ואשים‬ ‫הצדקה‬ ‫ב מ ס כ ת גיטין‬ ‫על‬ ‫שאר‬ ‫א ת בית‬ ‫מ ע ל י ך )ומעמי( ]עמי[‪ .‬‬ ‫שוגות‪.‬וכן א ג ת ם ו א ע ב י ר ם ה ר י ז ה כ מ ו ו כ א ש ר יעגו א ו ת ו בן‬ ‫ובן יפרוץ‪ ..‬לא מהסירים ולא מ ה ק ש ל א פ ח ם ו ל א דשן פ ח ם‬ ‫וגם‬ ‫לדקותם‬ ‫השכורים‬ ‫ואכלום‬ ‫כה‬ ‫א ש ו ר ושריו‬ ‫מלך‬ ‫הדשן‬ ‫מעט‬ ‫שמכאיבים‬ ‫שיעשו[‬ ‫)מועט‬ ‫לבל‬ ‫תעולם וסופם‬ ‫ו(ידפגו‬ ‫ואמר‬ ‫רוח‬ ‫לשריפה‬ ‫כםבאם‬ ‫אחת‬ ‫בבת‬ ‫םבואים‬ ‫כמו‬ ‫שגופלים‪! ..‬ו מ ה ש א מ ר מוטהו ו א מ ר מוסרותך כי‬ ‫מ ב ג ה א ל ה פ ו ע ל בבית ת פ ל ת י ש מ ע ת י א ת ת פ ל ת ך ע ד כאן‪.‬‬ ‫י ש ר א ל כ ך גגתו מפעלי‬ ‫ועגיתיך‬ ‫וממצרים‪.‫כלי יקר‬ ‫‪162‬‬ ‫יקחו‬ ‫כן תיות‬ ‫ברגע‬ ‫קטן ו ל א ישאר מ א ו מ ה מהם‪] .

‬‬ ‫מ ל ך נינוה‬ ‫ובנגד‬ ‫ומוסרותיך‬ ‫מולכת‬ ‫ועתה‬ ‫אמר‬ ‫אשר‬ ‫אשבור‬ ‫א נ ת ק רצונו לומר ומוסרותיך‬ ‫מטהו‬ ‫א ת נינוה‬ ‫ש ל א ימלוך‬ ‫מעליך‬ ‫על בל‬ ‫אשר לך‬ ‫עליך נינוה‬ ‫הממלכות‬ ‫שאר‬ ‫ו מ ו ש ל ת ע ל י ת ם גם כן א ג ת ק א ו ת ו לפי שגזר עליך ת׳ ש ל א מ ב ר מ ש מ ך ב ל ו מ ר‬ ‫יהיה‬ ‫שלא‬ ‫שהאשורים‬ ‫שגוהגים‬ ‫עוד‬ ‫זרע‬ ‫יתריבו‬ ‫ממך‬ ‫את‬ ‫מולך‬ ‫פקזילך‬ ‫באשור וגם‬ ‫ואמגם‬ ‫מבית‬ ‫אומרו‬ ‫אלהיך‬ ‫אשים‬ ‫אכרית‬ ‫קברך‬ ‫כי‬ ‫פסל‬ ‫קלות‬ ‫ומסכה‬ ‫לפי‬ ‫תמורת‬ ‫מה‬ ‫ל ע ש ו ת ציץ מפואר ע ל קברי ה מ ל כ י ם ל כ ת ו ב עליו תרתים מספרים תתלותיו‬ ‫אבל‬ ‫וגבורותיו‬ ‫א ת ה מלך אשור‬ ‫ל א יהית בן‬ ‫א ל א אשים קברך כי ק ל ו ת שזה ה ק ב ר‬ ‫הוא‬ ‫ק ב ר הנבזה ו ה נ ק ל ה ו א מ ר קברך באילו א מ ר אשים בקברך כי ק ל ו ת ו א מ ר זה ע ל‬ ‫מלך‬ ‫ל א ע ל סנתריב והביא‬ ‫אשור‬ ‫שיטת‬ ‫א ש ר בנינוה‬ ‫א ש ר בזמן נחום הנביא עליו ה ש ל ו ם‬ ‫המפרשים ש מ ד ב ר ע ל סגחריב א ש ר גהרג בבית אליליו ושם אשים קברו בבית‬ ‫האלילים‬ ‫מגזרת‬ ‫יען כי ק ל ו ת ק ל כ ג ש ר‬ ‫ק ל ו ן ובזיון‬ ‫ועם היות‬ ‫ל ל כ ת ל א ר ץ ישראל ל ה ר ע ל ה ם או לשון כי קלות‬ ‫שבזמן‬ ‫ההוא‬ ‫לא‬ ‫היה‬ ‫סגתריב‬ ‫בעולם‬ ‫שכבר‬ ‫מת‬ ‫הגה‬ ‫אמר‬ ‫מבית אלהיך קברך לפי שבך היה הדבר ודרך הנבואות לדבר פעם לגכח ופעם‬ ‫שלא‬ ‫ל נ כ ה ‪ ..‬ו ע ת ה א ש ב ו ר‬ ‫מוטהו‬ ‫ו י ה י ה ב א מ צ ע ו ת ה ש ל מ ו ת ש ת ת נ י ב נ פ ש ך ע ל ידי ה ת ש ו ב ה ש כ ל מ ו ט ה ת נ ת ק ו ג ם‬ ‫המוסרות‬ ‫ואמר‬ ‫ה נ ע ש ו ת מהעונות ת מ א ם ר ו ת א ת ה א ד ם כמו מ א ס ר ויותר ע ל א ת ת כ מ ה ו כ מ ה‬ ‫א נ ת ק לפי ש ה ב א ל ה ט ה ר מסייעץ אותו ובזה מובן אומרו מ ט ה ו ומוםרותיך‪ .‬‬ ‫ג ס ת ל ק ה ק ו ש י ת מ ה ר י ״ א ש ה ק ש ה ע ל ה מ פ ר ש י ם בי צ ר ת גבובדגצר ק ל ו ת הן ב ע ר ך‬ ‫סנחריב ש ה ח ר י ב ו ב ל ב ל ה ע ו ל ם ולו הונח שיהיו צ ר ו ת נבוכדנצר תמורות מ ש ל סנתריב ל א‬ ‫ק ש ה מ י ד י ל פ י ר ו ש ו ביון ש‪ .‬‬ ‫ולעד״ן ש א מ ר א ם שלמים לפי שדבר ל מ ע ל ה ע ל ענץ ישראל במו ש א מ ר מ ה ת ח ש ב ץ א ל‬ ‫ה׳ ו א מ ר מ מ ך יצא לי חושב ע ל ה׳ ר ע ה ה ו א ה ח ו ש ב ר ע ה ע ל י ש ר א ל חושב ע ל ה׳ יחשב א ו‬ ‫בדפרישית‬ ‫ח ו ש ב ע ל ה׳ ר ע ה בפשוטו ויועץ ב ל י ע ל ע ל י ש ר א ל כנזכר ל ע י ל ל ז ה א מ ר א ם‬ ‫ש ל מ י ם רצונו ל ו מ ר א ם יתיו י ש ר א ל ש ל מ י ם ב ת כ ל י ת ה ש ל מ ו ת ב נ פ ש ם וכן ר ב י ם ו ל א מ ת י‬ ‫מספר‬ ‫א ל א יהיו ר ב י ם ה ש ל מ י ם וכן ב ה צ ט ר פ ו ת מ ה שגגתו ע ל ה א ו מ ו ת בזה ל צ ד ק ת ת ת ש ב‬ ‫ו ע ב ר רצוגו ל ו מ ר ה ג ל ו ת ו ה צ ע ר ועבר מ ל ך א ש ו ר ה ל א הית ועגיתיך רצוגו ל ו מ ר בשיעור מ ה‬ ‫שעגיתיך‬ ‫ובזה‬ ‫ל א א ע ג ך ע ו ד א ל א עגוי פ ת ו ת מ ה ש י ע ו ר א ש ר עגיתיך‪.‬ל י ד ח ק‬ ‫ב מ ה ש נ ד ח ק ה ר ד ״ ק ז״ל ש ה פ ס ו ק מ ד ב ר פ ע ם מ כ נ ה א ל ה פ ו ע ל ו פ ע ם א ל ה פ ע ו ל ‪ .‫נחום א‬ ‫שגזרת‬ ‫נינוה‬ ‫תשובה‬ ‫שלימה‬ ‫והשגית‬ ‫מ צ ד רבויים כ מ ו ש א מ ר ואגי ל א א ח ו ס ע ל גיגוה ה ע י ר ה ג ד ו ל ה א ש ר‬ ‫בה‬ ‫הרבה‬ ‫ידי‬ ‫על‬ ‫יונה‪ .‬ו א מ ר ו צ ו ה‬ ‫עליך וכו‪ /‬חזר ל מ ל ך אשור או יהיה ע ל ישראל שהקדוש ברוך הוא צוה ע ל ישראל ל א ת ר ע‬ .‬ז א ת ה ה ב ט ח ה ה י ת ת ע ל ת נ א י א ם ש ל י מ י ם ובן ר ב י ם כ ד פ ר י ש י ת‬ ‫א ו ל א א ע נ ך ע ו ד ענוי ש י ה י ה ע ו ד ע ל מ ה ש ע נ י ת י ך בי די ש י א מ ר ו ל א א ע נ ך עוד‪ .‬גם כן ה ע ב ר נבמקום ע ת י ד ו ה ע ת י ד ב מ ק ו ם עבר[ ע ד כאן‪.‬נ ת ב ט ל ה‬ ‫האחד‬ ‫ב‪6‬ד‬ ‫מצד‬ ‫שעשו‬ ‫שלימותה‬ ‫יש‬ ‫מ ש ת י ם ע ש ר ה ר ב ו א וכו׳ ל ה ת י י ע ד ע ל י ה ע ת ה א ם יהיו ש ל מ י ם א נ ש י נינוה וכן‬ ‫ה י ו ת ם ר ב י ם ל א ת ב ו ט ל ג ז ר ת נ ת ו ם ב מ ו ש נ ת ב ט ל ע ל יונה כן יהיו ננזזים ע ל ידי‬ ‫מצד‬ ‫גבוכדגצר‬ ‫אחת‬ ‫ו ע ב ר ע ם גיגוה מ ה י ו ת ו לגוי ע ו ד ל ע ו ל ם ועגיתיך לגיגוה מ ד ב ר ועגיתיך פ ע ם‬ ‫ו ל א א ע נ ה ל ך ע ו ד ע ל ד ר ך ל א ת ק ו ם פ ע מ י ם צ ר ה ) ב ד ר ש ״ י ז״ל(‪....

‬ו ג ר א ה דחז״ל מ פ ר ש י ם הפסוקים ש מ ד ב ר י ם ה ם ע ל י ש ר א ל ולפי‬ ‫שהגוים גתזים א ו ת ם וככתוב ו כ ר ת ל לפגי גתזיה ג א ל מ ה וכמו ש ע ש ה םגתריב ומלכי א ש ו ר‬ ‫וגיגוה ל ז ה א מ ר כי א ם יתגו ל צ ד ק ה יגצלו מ ה ג ת ז י ם כי וגוגשיך צ ד ק ה כ ת י ב רצוגו ל ו מ ר ה ר א ו י‬ ‫לגוגשיך ת ן א ו ת ו ל צ ד ק ה ו ת ג צ ל מגוגשיך או וגוגשיך ה ם גוגשים ב ע ב ו ר ה צ ד ק ה א ש ר ל א‬ ‫גתת‬ ‫כראוי ל א היו גוגשים אותך‪.‬‬ ‫ולזה ד ר ש ו א ם ש ל מ י ם א ם ר ו א ה א ד ם שמזוגותיו שלימים ב צ מ צ ו ם י ע ש ה מ ה ם צ ד ק ה ו ת ג א‬ ‫קמא‬ ‫מ פ ר ש ר י ש י ה ד ק ר א מ ק ו ש ר ע ם ובן גגתו ל ג ז ת ה לצדקה‪ .‬‬ ‫וסיוע לדבריגו ש ה י א שיטת חז״ל ש ג ם ה ם פירשו הפסוקים ע ל י ש ר א ל ש א מ ר ו ד ר ש ר ב‬ ‫עוירא זמגץ א מ ר ליה מ ש מ י ה דרב אמי תמגץ א מ ר ל ה משמיה דרב אשי א ם ר ו א ה א ד ם‬ ‫שמזוגותיו מ צ ו מ צ מ ץ י ע ש ה מ ה ם צ ד ק ה מ א י ובן גגתו ו ע ב ר תגי דבי רבי י ש מ ע א ל ב ל ה ג ת ז‬ ‫גכסיו ו ע ו ש ה מ ה ם צ ד ק ה גיצול מדיגה ש ל גתיגם מ ש ל ל ש ת י ר ת ל ו ת א ת ת גזתה ו א ת ת ש א י ג ה‬ ‫ג ז ת ה ג ז ת ה ע ו ב ר ת ו ש א י ג ה ג ז ת ה איגה ע ו ב ר ת ועיגיתיך א מ ר מ ר זוטרא א פ י ל ו עגי ה מ ת פ ר ג ם‬ ‫מן ה צ ד ק ה ו ע ש ה צ ד ק ת ל א א ע ג ך עוד‪ ..‬‬ ‫א מ נ מ ת נ א ד ב י ר ב י י ש מ ע א ל ר א ה ל ד ק ד ק לשון וכן ד ק א מ ר ובן נגתו ד ה י ה ל ו ל ו מ ר ונגתו‬ ‫הן א מ ת ש א ג ו יכולין ליישבו ל ת ג א ק מ א ש ב א ל ו מ ר שהגזיזה מתוייבת ל ה י ו ת כ ל א ח ד כפי‬ ‫בותו א ו ת ו שמזונותיו מ צ ו מ צ מ י ם תייב ל ת נ א ק מ א ב ד ב ר מ ו ע ט א מ ג ם ה ע ש י ר הגזכר ב ת ל ו ק ת‬ ‫וכן ר ב י ם צ ר י ם ל ת ר ב ו ת כ פ ו ם ג מ ל א ש י ת ג א ת ה ו וכן גגתו רצונו ל ו מ ר ובן י ע ש ה ב ש י ע ו ר‬ .‫כלי יקר‬ ‫‪164‬‬ ‫מ ש מ ך עו