‫מבוא‬

‫מה התועלת במחקרים בין תרבותיים בפסיכולוגיה?‬
‫‪ (1‬לבדוק אם תיאוריות שפותחו בתרבות אחת טובים לתרבויות אחרות‪ .‬מתיחס למגבלות התאוריה‬
‫שפותחה בעבר‪ .‬בחינת התוקף של תאוריות קיימות ומגבלותיהן‪.‬‬
‫‪ (2‬לסייע להבנת הסיבות לתופעות המוכרות לנו‪ :‬טעות הייחוס הבסיסית נחשבה אוניברסלית‪ ,‬אבל‬
‫נמצא שהיא מאפיינת בעיקר את תרבות המערב‪ .‬מסבירים שההסברים שהיו קיימים עד עתה‪ ,‬לא‬
‫מלאים‪.‬‬
‫‪ (3‬גילוי תופעות פסיכולוגיות חדשות‪ ,‬הייחודיות לתרבויות שלא נחקרו‪ .‬זו בעיה מאחר ורוב החוקרים‬
‫באים מנקודת מבט מערבית‪.‬‬
‫‪ (4‬מחקרים בין תרבותיים בודקים סוגיות הנוגעות למפגש אנשים הבאים מתרבויות שונות‪ .‬מתיחס‬
‫לתהליכים אותם הם חווים‪ ,‬ואם זהות רב תרבותית מהווה בעיה‪.‬‬
‫‪ (5‬חקירת תופעות המחייבות בחינה בין תרבותית‪.‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫מחקר פסיכולוגי על אנשים מתרבויות שונות‪ :‬גישות ושיטות‬
‫גישת יחסיות תרבותית‪ :‬לפי גישת הפסיכולוגיה התרבותית‪ ,‬מדגישה את ייחודיותה של כל תרבות‪.‬‬
‫אין אפשרות להשוות בין תרבויות שונות‪ .‬לא מנסים להכליל לגבי תרבותיות שונות‪ ,‬ולא טוענים‬
‫לאוניברסליות‪.‬‬
‫גישות אוניברסליות‪ :‬לפי הגישה האבולוציונית‪ ,‬האדם הוא תוצר של תהליכים אבולוציוניים‬
‫שהתרחשו בתקופה בה הוא חי‪ .‬מתמקדים בחקר המשותף לאדם‪ ,‬ופחות מתיחסים לחקר תופעות‬
‫ייחודיות לתרבויות שונות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה בין תרבותית‪ :‬גישת ביניים‪ .‬עוסקת בהשוואה בין תרבותיות שונות‪ .‬דומה לאבולוציונית‬
‫בחשיבות שמייחסת לזיהוי מנגנונים אוניברסליים‪ ,‬ולתרבותית בחשיבות הבנת ההבדלים בין תרבויות‬
‫ולהשפעת תרבות על תהליכים פסיכולוגיים‪ .‬כן‪ ,‬חוקרים מפגשים בין אנשים מתרבויות שונות‪,‬‬
‫ומעוניינים לפתח שיטות להצלחת ההתמודדות עם מפגשים אלו‪.‬‬
‫גישות מתודולוגיות‪:‬‬
‫הגישה האמית‪ :‬תאור תרבות מבפנים עם מושגים וכלים שפותחו באותה תרבות‪ .‬חוקרים באופן מעמיק‬
‫את הקבוצה התרבותית המסוימת‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬המחקר יכול להיעשות רק ע"י מי שמכיר היטב את התרבות מבפנים‪ ,‬או תצפית משותפת‪.‬‬
‫מחקר יחסית מצומצם שלא מאפשר ראייה כללית ורחבה‪ ,‬מאפשר מחקר של ‪ 2-3‬תרבויות‪.‬‬
‫הגישה האטית‪ :‬משווה בין תרבויות עם אותו כלי מחקר‪ .‬קבוצת תרבויות באפן מובנה ומצומצם יחסית‪.‬‬
‫חסרון‪ :‬אתיקה מוכתבת – הנחה שלתופעה מסוימת יש מאפיינים אוניברסליים‪ ,‬ללא בדיקה ישירה‪.‬‬
‫ברי הציע פתרון‪ ,‬לבדוק במחקרים בין תרבותיים את כלי המחקר ומשמעותו בתרבויות שונות‪ ,‬בשאיפה‬
‫למשמעות דומה‪ .‬מחקר מקדים מסוג זה נדיר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫פסיכולוגיה אבולוציונית‪ :‬ברירה טבעית – תכונות התורמות ליכולת להביא צאצאים נעשות נפוצות‬
‫באורגניזם מסוים‪ ,‬ותכונות פוגעות לא עוברות את תהליך הסינון‪.‬‬
‫אדפטציה – תכונה מורשת שעברה במהלך הדורות‪ ,‬שתרמה ישירות או בעקיפין ליכולת להעמיד‬
‫צאצאים‪ :‬ישירה‪ -‬פחד מנחשים‪ ,‬עקיפה – שאפתנות‪ ,‬להצליח ולהשיג בת זוג טובה‪..‬‬
‫תוצר לוואי‪ -‬היות האדם מסוגל להתמודד עם אתגרים גדולים‪ ,‬אפשריים תודות להתפתחויות עם‬
‫השנים‪.‬‬
‫ביקורת ‪ 1‬כלפי הפסיכולוגים האבולוציונים כי עסקו בתופעות שליליות כאונס‪ ,‬זה הוסבר כמהלך טבעי‬
‫שיביא לאדם ילדים‪.‬‬
‫ביקורת ‪ 2‬התאוריה שלהם לא ניתנת להפרכה‪.‬‬
‫תרבות‪ :‬מכלול של דפוסי התנהגות ודרכי מחשבה נלמדים‪ ,‬המשותפים לאנשים בני קבוצה אחת‪,‬‬
‫ומבדילים בינם לקבוצות אחרות‪.‬‬
‫אנקולטורציה‪ :‬תהליך רכישת התרבות‪.‬‬
‫היבטים שונים של תרבות‪ :‬תרבות חומרית‪ :‬היבטים מוחשיים בתרבות‪.‬‬
‫תרבות חברתית‪ :‬היבטים של ארגון חברתי‪.‬‬
‫תרבות אידיאולוגית‪ :‬היבטים רעיוניים‪ ,‬ערכים אמונות מחשבות‪.‬‬
‫ערכים תרבותיים‪ :‬רעיונות משותפים לתרבות לגבי הרצוי והנכון‪ ,‬ומייצג את המטרות שבני אותה‬
‫תרבות מעודדים לאמץ‪.‬‬
‫פרק ‪ - 2‬ערכים ותרבות‬
‫מאמר ‪ – 1‬תרבות וארגונים‪ .‬חומרה של המח ‪ /‬הופסטד‬
‫תרבות ‪ :1‬הגדרה צרה‪ ,‬מקבילה למונח ציוויליזציה‪ :‬חינוך‪ ,‬אמנות‪ ,‬ספרות‪.‬‬
‫תרבות ‪ :2‬הגדרה רחבה‪ .‬תרבות כתוכנה מנטלית‪ ,‬תוכנית של נורמות‪ ,‬דפוסי חשיבה‪ ,‬רגש ודרכי‬
‫פעולה הנלמדים לאורך כל החיים‪ .‬התרבות כתוכנה מנטלית מעוצבת ע"י הסביבה ומבחינה בין חברים‬
‫מקב' שונות‪.‬‬
‫הבחנה בין ‪ 3‬רמות בתוכנה המנטלית‪:‬‬
‫‪ ‬טבע האדם‪ :‬היבט אוניברסלי ותורשתי של התוכנות המנטליות‪ ,‬יכולות בסיסיות‪ -‬היכולת לפחד‪,‬‬
‫לכעוס‪ ,‬לאהוב‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות‪ :‬ספציפי לקב' מסוימת‪ ,‬כולו נלמד ומבחין בין אנשים מקב' שונות‪.‬‬
‫‪ ‬אישיות‪ :‬ספציפי לאדם מסוים‪ ,‬חלקו נלמד וחלקו תורשתי‪ ,‬שילוב חוויות ייחודיות עם תורשה‪.‬‬
‫יחסיות תרבותית‪ :‬הימנעות מהחלת נורמות וכללים של תרבות אחת על תרבות אחרת‪ ,‬התמקדות‬
‫בלימוד אינפורמטיבי של ההבדלים ושל המקורות שלהם‪.‬‬
‫הבדלים תרבותיים ברמות שונות‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫סמלים‪ :‬מילים‪ ,‬מחוות‪ ,‬תמונות‪ ,‬סגנונות לבוש‪ ,‬דגלים‪ .‬הרמה חיצונית ביותר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫גיבורים‪ :‬דמויות אמיתיות או דמיוניות‪ ,‬המהוות מודל להתנ' ומושא להערכה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫טקסים‪ :‬פעולות קולקטיביות שנעשות בכדי להשיג מטרה מסוימת‪ ,‬גלויה או סמויה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ערכים‪ :‬נטיות להעדפות מסוימות‪ ,‬להתנ' מסוימות‪ ,‬לבה של התרבות‪.‬‬

‫רבדים של תרבות‪ :‬חברות מקבילה ברבדים שונים של תרבות‪ ,‬רובד לאומי‪ ,‬אתני‪ ,‬דתי‪ ,‬ג'נדראלי‪,‬‬
‫מקצועי‪ ,‬דבר המקשה על ניבוי ההתנ'‪.‬‬
‫ממדים תרבותיים באמצעותם ניתן להבחין בין תרבויות שונות ומקורם בבעיות משותפות לכל החברות‪:‬‬
‫‪ ‬מרחק עוצמה‪ -‬לגיטימיות בהבדלי כח שמצויים בידי אנשים שונים בתוך התרבות‪ ,‬אי שוויון‬
‫הקיים בין אנשים‪ .‬מרחק עוצמה גבוה – חינוך ילדים נוקשה‪ ,‬ציות‪ .‬הופסטד טען כי זה נובע‬
‫מהבדלים בין תרבותיים ביחסים במשפחה )ציות לעומת שוויון לילדים(‪.‬‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזם ‪ /‬קולקטיביזם‪ -‬אופי הקשרים בין הפרט לקב'‪ .‬בחברה קולקטיביסטית‪ ,‬צרכי‬
‫החברה קודמים לפרט‪ ,‬קב' מלוכדת‪ ,‬קונפורמיות‪ ,‬רמה גבוהה של מרחק עוצמה‪ ,‬חשיבות‬
‫להרמוניה חברתית‪ ,‬צפיה לנאמנות מוחלטת לקב'‪ .‬בחברה אינדיבידואלית‪ ,‬העצמי מוגדר‬
‫כאוטונומי‪ ,‬כנות‪ ,‬ישירות ייחודיות‪ .‬קשרים חלשים בין אנשים‪.‬‬
‫‪ ‬גבריות ‪ /‬נשיות‪ -‬צפיות החברה מגברים ונשים‪ ,‬כשקיים פער‪ ,‬מצופה מהנשים למלא תפקידים‬
‫מסורתיים‪ ,‬ומהגברים מצפים להיות אסרטיביים וקשוחים‪ ,‬ולעסוק בהישגים חומריים‪ .‬כשההבדלים‬
‫נמוכים בין המינים‪ ,‬מצפים להתנ' צנועה‪ ,‬רכה‪ ,‬ודאגה לאיכות חיים משניהם‪ .‬תרבויות הגבוהות‬
‫במימד הנשיות‪ :‬יש חשיבות רבה לדאגה לאחרים ולסביבה‪ ,‬דברים קטנים ואיטיים נחשבים יפים‪,‬‬
‫שני המינים מכוונים להתנ' ענווה‪ .‬פתרון סכסוכים במו"מ‪ .‬גבוהות בגבריות‪ :‬חשיבות רבה‬
‫לחומריות ולהתקדמות‪ ,‬פתרון סכסוכים בעימות ישיר‪ ,‬כשילון נחשב לאסון‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מאי וודאות‪ -‬אי וודאות‪ ,‬עמימות‪ ,‬מביא ללחץ השונה מאדם לאדם‪ .‬תגובה למצב לא‬
‫וודאי היא תלוית תרבות‪ .‬מדינות נמוכות בממד זה‪ ,‬מקבלות זאת כחלק מהחיים‪ ,‬ובמדינות גבוהות‬
‫בממד אי וודאות נחשב למצב מסוכן‪ ,‬וממציאים חוקים‪ ,‬כללים או פונים לדת‪.‬‬
‫מצא מתאם חזק בין ממד אינדי‪/‬קולק' למרחק עוצמה‪ .‬מאפשר לחלק את העולם‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪ ‬אי הלימה בין מושגים תאורטיים לאופרציונליים – לא בנה שאלון למדידת התאוריה‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מדגם לא מתאים‪ ,‬חיפש התאמה מבחינת הערכים‪ ,‬אך זה לא מספיק‪ .‬עובדים מעיסוק אחד‪,‬‬

‫שיווק ושרות לקוחות‪ .‬כמו כן מעמד חברתי היה שונה בין הנבדקים‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוג מדינות לא היה שלם‪ .‬בעית הכללה על סמך מדגם לא מייצג‪.‬‬
‫‪ ‬בעיה אטית‪ :‬הקשור השאלונים חוברו ע"י מערביים‪ ,‬יתכן שלא יכלו להביע ערכים מסוימים כי‬
‫לא הועלו‪ ,‬והפסידו משתנים אחרים‪ ,‬לא מערביים‪ .‬סינים חיבור שאלון‪ 3 ,‬מימדים דומים‪ ,‬לא מצאו‬
‫מקביל להימנעות מעמימות‪ ,‬ונמצא מימד שלפי הופסטד‪ ,‬מבחין בין הדגשת העבר וההווה לעומת‬
‫הדגשת העתיד )קונפיוציזם(‪ .‬בכל מקרה לכלי המחקר יכול להיות הטיה תרבותית‪ ,‬בגלל מחברי‬
‫השאלון‪.‬‬
‫מאמר ‪ – 2‬מדידה פסיכולוגית של סינדרום תרבותי‪ /‬טריאנדיס‬
‫תרבות – אלמנטים משותפים המשמשים סטנדרטים להתנ' לתפיסה‪ ,‬למחשה‪ ,‬אמונות‪ ,‬בקרב אנשים‬
‫החולקים שפה‪ ,‬תקופה היסטורית ואזור ג"ג‪.‬‬
‫תסמונת תרבותית – תבנית אמונות משותפות‪ ,‬נורמות‪ ,‬תפקידים חברתיים‪ ,‬הגדרות עצמי וערכים‬
‫המאורגנים סביב נושא מסוים‪ ,‬ומשותפים לחברה בתרבות מסוימת‪ .‬מייצג ממדים של שונות תרבותית‪,‬‬
‫‪3‬‬

‫ומשמשת כפרמטר לתיאוריה פסיכולוגית כשרמות שונות בפרמטר מניבות צורות שונות של תיאוריה‪.‬‬
‫ומאפשר שיח בין הפסיכולוגיות המקומיות )‪ (indigenous psycoloG‬השונות‪ ,‬המתפתחות בתרבויות‬
‫שונות‪:‬‬
‫‪ ‬הדיקות‪ -‬כמות הנורמות בתרבות מסוימת שצריך למלא אותם‪ ,‬ומידה מקובלת של חריגה‬
‫מהם‪ .‬תרבות גבוהה בממד‪ ,‬יותר כללים ונורמות ויותר ענישה על חריגות‪.‬‬
‫‪ ‬מורכבות‪ -‬ככל שיש יותר אנשים‪ ,‬יש יותר מורכבות ווריציות בכל תרבות‪ ,‬למשל תפקידי עבודה‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪ ‬אקטיבי‪/‬פסיבי‪ -‬אלמנטים משותפים אקטיביים‪ ,‬כתחרותיות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬ופסיביים כשתוף פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬כבוד‪ -‬מתרחש בחברות בהן הרכוש נייד‪ ,‬ע"מ להגן על הרכוש‪ .‬נורמות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬ערכים‬
‫התומכים בפעולות אגרסיביות להגנה עצמית‪.‬‬
‫‪ ‬קולקטיביזם‪ -‬המידה בה אני מוגדר כחלק מקולקטיב והמחויבות לקב' חברתית מכתיבה התנ'‬
‫חברתית‪ .‬גבוהה בממד‪ :‬חשיבות מטרות אישיות פחותה מחשיבות מטרות הקב'‪.‬‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזם‪ -‬המידה בה אני בלתי תלוי ואוטונומי מקב'‪ .‬גבוהה‪ :‬מטרות אישיות קודמות‬
‫למטרות הקב'‪.‬‬
‫‪ 4‬מרכיבים המבדילים בין אינדי' לקולק'‪:‬‬
‫‪ ‬משמעות העצמי )‪ – (self‬אוטונומי‪ ,‬או מקושר‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מטרות אישיות‪/‬קבוצתיות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התנ' כפונקציה של עמדות אישיות או נורמות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התמקדות בצרכי הקב' מול חליפין חברתי‪ ,‬אישי‪.‬‬

‫סוגי אינדי‪/‬קולקטי'‪:‬‬
‫קולק' אופקי‪ -‬תרבות קולקט' עם דגש על שיתוף פעולה ותלות הדדית בין הקבוצות‪ .‬דגש על שיוויון‬
‫ולא על היררכיה‪.‬‬
‫קולקט' אנכי‪ -‬קבוצות מאורגנות בה היררכית‪ ,‬תחרות בין קבוצות )הודו(‪.‬‬
‫אינדי' אופקי‪ -‬תרבות אינדי'‪ ,‬עם דגש על שוויון בין מעמדות חברתיים‪ ,‬הפרט עצמאי )שוודיה(‪.‬‬
‫אינדי' אנכי‪ -‬דגש על ייחודיות הישגיות ותחרות‪ ,‬אישית של הפרט )ארה"ב(‪.‬‬
‫תרבות הדוקה ופשוטה בד"כ קולקט'‪.‬‬
‫בתרבות הומוגנית קל לקיים נורמות פשוטות ולדרוש הדיקות בקשר לציות להן‪ ,‬אבל בתרבות‬
‫הטרוגנית‪ ,‬חוסר הדיקות מאפשר תפקוד טוב יותר‪.‬‬
‫ביקורות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫לכל תרבות תסמונת תרבותית מאופיינת שונה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התסמונות דיכוטומיות או על פני רצף מסוים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הסתמך על ממצאי הופסטד לגבי הממדים‪ ,‬ויתכן והם לא מהימנים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בילבול לגבי תרבות קולקטיבית או אנשים קולקטיבים‪.‬‬
‫מאמר ‪ – 3‬מבט חדש על תרבות לאומית‪ ,‬יישומים מוחשיים לתפקיד לחץ ולהתנהגות‬
‫ארגונית‪/‬שגיב ושוורץ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫המחברים טוענים כי ערכים ברמת התרבות‪ ,‬משקפים את הבעיות המרכזיות מולם תרבות ניצבת‪.‬‬
‫ערכים‪ :‬רעיונות המנחים התנ'‪ ,‬משמשים כלים לשיפוט התנ' ולהסברתה‪ ,‬ומשקפים בעיות שכל חברה‬
‫פוגשת‪ ,‬הם מטרות שסודרו בסדר של חשיבותם להדרכת העקרונות לחיות את החיים‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬כל חברה צריכה להתמודד עם ‪ 3‬בעיות‪ ,‬והציגו ‪ 3‬ממדים בעזרתם היא מתמודדת‪:‬‬
‫בעיה ‪ :1‬אופי היחסים או הגבולות בין היחיד לקב' בה הוא חי‪ .‬האם אינטרסים של היחיד יקבלו‬
‫קדימות או של הקב'‪ ,‬ובאיזו מידה הפרים הם אוטונומיים או משולבים בקבוצותיהם )לפי השני פעלו‬
‫שגיב ושוורץ(‪.‬‬
‫קביעות מול אוטונומיה‪-‬‬

‫‪‬‬

‫בתרבות שיכות )‪ ,(embedded‬הפרטים נתפסים כמשובצים בקב' הכללית‪ ,‬נותנים משמעות‬

‫‪‬‬

‫לחיים בעיקר בקשרים חברתיים‪ ,‬מזדהים עם הקב'‪ ,‬ובמאמץ להשגת מטרות משותפות‪ .‬ערכים‬
‫חשובים‪ :‬סדר חברתי‪ ,‬כבוד למסורת‪ ,‬ביטחון וחוכמה‪ .‬ארגונים מתקיימים כמשפחות מורחבות‪,‬‬
‫הארגון לוקח אחריות על חיי החברים בכל תחומי החיים‪ ,‬וישנה ציפייה מהחברים להזדהות ולהיות‬
‫מחויבים למטרות הארגון‪.‬‬
‫בתרבות אוטונומית‪ ,‬האנשים כישות עצמאית‪ ,‬ייחודיים‪ ,‬ומקבלים עידוד לבטא את‬

‫‪‬‬

‫איכויותיהם הפנימיות – העדפות‪ ,‬תכונות‪ ,‬רגשות‪ ,‬הנעה(‪.‬‬
‫‪‬‬

‫שני סוגים‪ :‬אוטונומיה אינטלקטואלית‪ :‬עידוד הפרט להגשים את רעיונותיו‬

‫האישיים ואת הכיוונים האינטלקטואלים באופן עצמאי‪ .‬ערכים‪:‬סקרנות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬הרחבת‬
‫אופקים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫אוטונומיה רגשית‪ :‬עידוד הפרט להשגת התנסויות רגשיות חיוביות לעצמם‪.‬‬

‫ערכים‪ :‬עונג‪ ,‬חיים מעניינים ורבגוניים‪.‬‬
‫ארגונים בתרבויות אלו יהיו פתוחים יחסית לשינוי ולשונות‪ .‬יתייחסו לעובדים כבעלי אינטרסים‪,‬‬
‫העדפות‪ ,‬ויכולות משל עצמם‪.‬‬
‫בעיה ‪ :2‬להבטיח התנ' אחראית של חברי התרבות באופן שישתמר המרקם החברתי‪ .‬יש להתיחס לרווחת‬
‫שאר החברים‪ ,‬לשתף פעולה ולהתמודד עם התלות של הזולת‪ ,‬שהינה בלתי נמנעת‪.‬‬
‫היררכיה מול שוויוניות‪:‬‬

‫‪‬‬

‫תרבות היררכית מסתמכת על מערכות היררכית של תפקידים מחייבים‪ ,‬שהגדרתם מעוגנת‬

‫‪‬‬

‫בתקנות כדי להבטיח התנ' אחראית‪ .‬מקבלת כלגיטימי את חוסר השוויון בתפקידים‪ ,‬משאבים אנשים‬
‫עוברים סוציאליזציה וענישה בכדי לציית לחוקים‪ .‬ערכים‪ :‬כוח חברתי‪ ,‬סמכות‪ ,‬צייתנות ועושר‪.‬‬
‫ארגונים נוטים להגיש את שרשרת הסמכות‪ ,‬ליצור תפקידים מוגדרים במבנה היררכי ולדרוש ציות‬
‫בשרות המטרות שנקבעו לארגון‪.‬‬
‫תרבות שוויונית מנסה להביא את הפרט להכיר אחד בשני כשווים מוסרית‪ ,‬וכבעלי‬

‫‪‬‬

‫אינטרסים משותפים כבני אדם‪ .‬מדגישים את העליונות של אפשרות הבחירה לדאוג לרווחת האחר‬
‫על פני אינטרס אישי‪ .‬ערכים‪ :‬שוויון‪ ,‬שוויון חברתי‪ ,‬אחריות‪ ,‬כנות‪ .‬ארגונים מכירים בלגיטימיות של‬
‫מו"מ שיתופי בין חברי הארגון‪ ,‬שמנסה באופן גמיש להשפיע על השינויים במטרות הארגון ועל‬
‫‪5‬‬

‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים היררכיים‪ -‬יוצרים סולם מעמדות‪ .‬‬ ‫הרמוניה מעודדת השתלבות והסתגלות לסביבה ולא שינוי וניצולה‪ .‬‬ ‫כשאנשים מנסים למקסם את הרווח מפעולה מסוימת‪.‬העזה‪ .‬הנמוכים מביעים כבוד‪ .‬‬ ‫בעיה ‪ :3‬ניהול היחסים בין האדם לטבע שבסביבתו‪ .‬‬ ‫* באפריקה‪ .‬הצלחה‪ .‬‬ ‫* פיסק טוען‪ .‬התאוריות של הופסטד ושוורץ מתאימות לתרבות‬ ‫אידיאולוגית‪.‬מתחלקים בדברים‪ .‬או יחסי מלחמה‪.‬שווה לעשות דבר מה‪ .‬אבל‪ .‬שוורץ‬ ‫והופסטד משתמשים בממדים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאמה שווה‪ -‬יחסי גומלין בשמירה על שווי משקל ביניהם‪ .‬שינוי וניצול הסביבה הטבעית‬ ‫‪‬‬ ‫והחברתית להשגת מטרותיו האישיות או קבוצתיות‪ .‫הגדרת התפקידים‪ .‬‬ ‫* יחסים שיתופיים קרוב במשמעות לקולקטיביזם )הופסטד( ול ‪ embeddeness‬שוורץ‪ .‬שווה את המאמץ‪.‬ולעולם החברתי שבסביבתו‪.‬השגת שלום בעולם‪.‬טוען שישנם‬ ‫הבדלים בין התרבויות בדרכי התאום בין אנשים‪.‬יודעים של מי‬ ‫התור לזכות בתגמול או לבצע מטלה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחיר שוק‪ -‬תעריפים בעלי משמעות חברתית‪ .‬‬ ‫ארגונים נוטים להיות דינמיים תחרותיים ומכוונים להצלחה ולהישגיות‪.‬תופסים היררכיה כלגיטימית‪.‬ערכים‪ :‬אמביציה‪ .‬ומתעניינים ברווחת כל העובדים‪.‬עין תחת עין"‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה מול הרמוניה‪:‬‬ ‫שליטה מעודדת בולטות עצמית המאפשרת השגת שליטה‪ .‬‬ ‫מתודולוגיה‪ :‬שוורץ בנה שאלון עם ‪ 56‬ערכים בעלי משמעות בתרבויות שונות‪ .‬שכשאנשים מתבלבלים בין אנשים שונים‪ .‬‬ ‫סוגי יחסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים שיתופים – אנשים מדגישים את המשותף להם‪ .‬נק' מפגש‬ ‫מציינת את החשיבות שמייחסים אנשים באותה מדינה לערכים מהסוג המיוצג באותו ממד‪.‬לגבוהים‬ ‫אחריות לדאוג לכפופים‪ :‬שרשרת פיקוד צבאית‪ .‬‬ ‫ארגונים צריכים להיות הוליסטיים והם מדגישים את השתלבותו של הארגון בחברה הכללית שלא‬ ‫מדגישה תחרותיות‪.‬וכן הם מתייחסים לערכים של מה שרצוי‪.‬‬ ‫* התאוריה של פיסק מתאימה לתרבות חברתית‪ .‬יכולת‪.‬יחסים היררכיים ושיתוף נפוצים במיוחד‪.‬הגנת הסביבה‪ .‬‬ ‫ופיסק מדבר על המצוי‪.‬יכול להיות מבוסס על איבה‪" .‬‬ ‫‪6‬‬ .‬‬ ‫ייצוג תרבויות על פי מבנה הקשרים החברתיים הנהוגים בהן‪/‬פיסק )ספר הקורס(‬ ‫פיסק התעניין בסוגים שונים של יחסים חברתיים‪ .‬ערכים‪ :‬אחדות עם הטבע‪ .‬זה בגלל היותם קשורים באותו סוג יחסים‪.‬ייצג זאת באופן דו ממדי במפה‪ .‬תוך התעלמות מהמבחין ביניהם‪.‬‬ ‫יחסים רומנטיים‪ .‬כל אינטראקציה שיש לאחד עם אחר‪ .‬ופיסק‪ -‬קטגוריאלי )כן‪/‬לא(‪ .‬לפעמים שימוש בטכנולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫לשינוי הסביבה נתפס כלא לגיטימי‪ .‬מנע אתיקה מוכתבת‬ ‫ע"י בקשת השותפים במחקר להעלות ערכים מתרבותם‪ .‬ומצייתים לגבוהים‪ .‬מנהיגי הארגון יוצרים מוטיבציה אצל החברים להשתתף בגיבוש המטרות של‬ ‫הארגון‪ .

‬מחשבות‪ .‬ישנה סכמה אוניבר'‬ ‫של הגוף המספקת לאדם את גבולות הזמן והמקום שלו‪ .‬יציב‪ .‬וישנו היבט של האישיות המאפשר לאדם‬ ‫המתעורר בכל בוקר‪ .‬ובמיוחד על המידה‬ ‫בה הם רואים עצמם שונים או קשורים לאחרים‪.‬חלומות הפרטיים לכל‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫עצמי עצמאי‪ :‬מאפיין תרבות מערבית‪ .‬צריך להתיחס בתרבות המזרחית ל ‪' -‬קבוצות‬ ‫אינדיבידואליות'‪ .3‬אוניברסליות וייחודיות במושג העצמי‬ ‫‪ Cooley‬הציג את ה"עצמי כמראה"‪ .‬ולכל אדם ישנה מודעות לפעילות פנימית‪ .‬‬ ‫המאמר בודק את תוקף הטענה כי אנשים מיפן אינם מפגינים הטיות לטובת העצמי‪.‬מטרות‬ ‫הקבוצה קודמות למטרותיו האישיות‪ .‬ולא כיחיד אינדיבידואל‪.‬הם סכמה כללית של העצמי‪.‬כמטרות מחקר‪ .‬‬ ‫ממצאים בדבר הבדלים בין תרבותיים עשויים לנבוע משני גורמים‪:‬‬ ‫‪ (1‬הניסוי רלוונטי לתרבות אחת ולא לאחרת‪ .‬האדם נתפס ייחודי‪ .‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫לא מבחינים בין מרכיבי התאוריה‪ (1 :‬הבדלים בין מזרח למערב לגבי הדרכים בהן ממושג טבע‬ ‫‪‬‬ ‫האדם‪ (2 .‬‬ ‫‪7‬‬ .‬תפיסות אלה יוצרות מבנה עצמי שונה‪ .‬והופך למשמעותי‬ ‫ושלם כשהוא חלק ממע' יחסים חברתית‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין כלים אמפיריים לבדיקת התאוריה‪.‬‬ ‫לא מצביעות על הבדלים תרבותיים – בעיית האתיקה המוכתבת‪.‫פרק ‪ .‬מבנה העצמי גמיש ומשתנה בהתאם לאחרים‪.‬כיום חושבים שהעצמי אכן מתגבש דרך קשרי האדם עם אחרים‪.‬ולכן התוצאות המתקבלות הן מלאכותיות ולא איכותיות‪.‬האחרים חשובים כסטנדרטים להערכה עצמית‪ .‬לאשר‬ ‫ולאשש את המוקד הפנימי של העצמי‪.‬הבדלים בתוכן ובמבנה מושג העצמי במזרח ובמערב‪ (3 .‬נתפס כחלק מיחידה חברתית גדולה‪ .‬על פיו‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 4‬התרבות והעצמי‪ :‬השלכות ביחס לקוגניציה‪ .‬הוא פחות מובחן‬ ‫מאחרים‪ .‬תכונותיו האישיות‬ ‫ואופיו הם שוליים במסגרת החברתית‪ .‬רגש ומוטיבציה‪/‬מרקוס וקיטימה‬ ‫תרבויות שונות מחזיקות בתפיסות שונות של העצמי‪ .‬השלכות שני מושגי העצמי‪.‬‬ ‫‪ (2‬כדי להקטין את הנטיה לטעויות מתודולוגיות‪ .‬האחרים מגדירים את העצמי על פי מצבים שונים‪ .‬נייסר‪ -‬עצמי אקולוגי‪ .‬בעל מערך קוגניטיבי ומוטיבציוני‬ ‫ייחודי לו‪ .‬לדעת שהוא אותו אדם שהלך לישון בלילה‪ .‬‬ ‫עצמי מקושר‪ :‬מאפיין תרבויות לא מערביות‪ .‬למצב וליחסים הבין אישיים‪.‬האדם מגבש את מושג העצמי שלו על סמך השתקפותו‬ ‫במראות האנשים בסביבתו‪ .‬ומקבל את המשמעות‬ ‫לעצמו דרך רפרטואר רגשות‪ .‬אחיד‪ .‬מחשבות פנימי‪ .‬המבנים‬ ‫האלה‪ .‬‬ ‫היבטים שונים של העצמי‪ :‬מה שאנשים חושבים על הקשר בין העצמי לאחרים‪ .‬‬ ‫היבטים אוניברסליים של העצמי‪ :‬אנשים תופסים עצמם מופרדים פיזית מאחרים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאוריה מזניחה היבטים אחרים הקשורים לייצוג העצמי‪.‬העצמי כאשם אוטונומי ובלתי תלוי‪ .‬התנהגותו נקבעת על פי מה שמתאים לקבוצתו‪ .‬העצמי משתנה בהתאם לזמן‪ .‬עצמי הנתפס‬ ‫ביחס לסביבה הפיזית‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -5‬בניה תרבותית של האדרה עצמית‪ :‬בחינת הטיות משרתות קבוצה‪.‬ויותר קשור אליהם‪ .‬הפרט בלתי תלוי באחרים‪ .

‬ולא‬ ‫לעומת אחר‪.‬נקודות אלו מציעות זהויות בסיסיות בין התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של היפני‬ ‫והאמריקאים עם הבדלים בטבע של העצמי שתהליכים אלו מכילים‪.‬הנטייה להאדרת העצמי קיימת בשתי‬ ‫התרבויות‪ .‬אמריקאים מעוותים את השקפתם על עצמם כך שהם נראים יותר מוכשרים‬ ‫ואופטימיים ויותר בשליטה‪ .‬‬ ‫השערת הבדל בתוכן‪ :‬משערים את קיומן של מוטיבציות דומות להאדרה עצמית בתרבויות‪ .‬ג'ונסון טעו שהיפנים‬ ‫מחוברתים להפוך את ההרגשה של נרקסיזם אישי ויהירות למובן של גאווה קבוצתית ונרקסיזם‬ ‫קולקטיבי‪ .‬‬ ‫יתכן כי בתרבות המזרחית יש נטיה להאדיר את הקב'‪ .‬‬ ‫הסבר ‪ (2‬הסבר מתודולוגי‪ :‬מקור ההבדל באתיקה מוכתבת‪ .‬‬ ‫ארטיפקט מתודולוגי‪ :‬מטרה זו אינה בעלת חשיבות בתרבות היפנית והיא קשורה לתרבות מערבית‪.‬האדרת העצמי אינה מסייעת לתחושת‬ ‫השייכות‪.‬יפנים‬ ‫אמורים להראות הטיות משרתות קב' בולטות יותר מהאמריקאים‪ .‬תוכן ההאדרה שונה בהתאם למבנה העצמי באותה תרבות‪ -‬אמריקה‪ -‬עצמי אינדי'‪ .‬מחקרים תרבותיים וב"ת קודמים הדגימו שהשקפות חיוביות ולא מציאותיות‬ ‫של העצמי לא נפוצות בתרבות המזרח‪ .‬המדגישות קשרים‬ ‫בין אישיים‪ .‬‬ ‫שני הסברים אפשריים להבדלים בביטויים של האדרה העצמית‪:‬‬ ‫הסבר ‪ (1‬הבדל מוטיבציוני‪ :‬בתרבות אמריקאית )אינדיב'( המוטיבציה היא לראות את העצמי באופן‬ ‫חיובי‪.‬רולנד טען שיש הקבלה בין דאגת‬ ‫האמריקאים להתיחסות של האני העצמי ויפנים דואגים להתיחסות לאנחנו העצמי‪ .‬העצמי היפני‬ ‫מוגדר כישות יחסית שהופכת משמעותית ביחס ליחסי הגומלין שהפרט הוא חלק מהם‪ .‬‬ ‫והזנחת ההיפך‪ .‬העצמה של ההערכה העצמית מאפשרת לאמריקאים להחזיק בתחושה‬ ‫הסובייקטיבית כייחודיים בתרבותם‪ .‬מהווה ציר על‬ ‫הזהות וההכרה בתרומות החיוביות הפנימיות של העצמי‪ .‬הבניה של הזהות הצפון אמריקאית כישות תרבותית משמעותית‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ .‬‬ ‫בתרבות מערבית מעודדים אדם לחשוב באופן חיובי על עצמו כאמצעי גישה לאידיאלים התרבותיים של‬ ‫עצמאות ואוטונומיה‪ .‬דה ווס טען שיפנים שואפים לעבר הצלחתם כקב' בניגוד לאמריקאים ששואפים להצליח‬ ‫כיחידים‪ .‬‬ ‫תרבויות מזרחיות )בעיקר יפנים( מעודדות אנשים לשאוף להתאים את עצמם לקבוצתם‪ .‬ישנה האדרה של נושאים חיוביים בעצמי‪.‬השקפה זו מציעה כי ישנם יותר הבדלים בתוכן‬ ‫מאשר הבדלים בתהליך‪ .‬ביפן )קולקטי'(‪ .‬יתכן ודבר זה מתבטא בהטיות לטובת קבוצת הפנים במקום לטובת העצמי‪.‬השונות מהמערב‪ .‬וכך‪ .‬אחר נורמות ושאיפות מאושרות‪ .‬יפנים אמורים להציג הטיות משרתות קב' ברמה השווה‬ ‫ל ‪ssb‬‬ ‫אצל‬ ‫אמריקאים‪.‬בעיקר ביפן‪.‬הבניה של‬ ‫הזהות היפנית כישות תרבותית משמעותית‪ .‬על כן‪ .‫מטרה‪ :‬לבדוק את טענת ההאדרה העצמית בתרבויות המזרח‪ .‬יפן –‬ ‫עצמי קולקטי' )קב'(‪.‬‬ ‫הבדלים תרבותיים בהאדרה העצמית‪ :‬התיחסות לשאלה כיצד פרטים רואים עצמם כפרטים בתנאים‬ ‫חיוביים ולא מציאותיים‪ .‬המוטיבציה היא לראות עצמי קשור לאחרים‪ .‬כרוכה באשרור יחסי הגומלין של הפרט באמצעות חיפוש‬ ‫מתמיד אחר הזדהות‪ .

‬שהיה טוב יותר מהם בהתיחס לאותן תכונות‪.‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ :‬חקירה כיצד פרטים מעריכים את האנשים עמם הם קשורים והקבוצות אליהם הם‬ ‫שייכים‪ .‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫היה גדול‬ ‫מ ‪SSB‬‬ ‫לתכונות עצמאות‪.‬‬ ‫שיטה‪ :‬נתבקשו לכתוב את שם חבר משפחה הקרוב להם ביותר‪ .‬השקפה זו מנבאת שהאמריקאים יפגינו הטיות משרתות קב'‬ ‫בשעור גבוה מהיפנים‪.‬גם בתכונות העצמאות וגם בבין אישיות‪ .2‬השוו כיצד סטודנטים קנדים ויפנים העריכו את מוסד‬ ‫לימודיהם שלהם ומוסד הלימודים היריב‪ .‬גם האסיאתים וגם הארופאים דיווחו שאחוז קטן משמעותית מהאוכ' היה טוב מבן משפחתם‪.‬וזה מדגיש את היחסים בין תרבות המערב והשקפות מוטות לחיוב לגבי משפחתו של אדם‪ .‬מעניין‪ .‬וגברים יפנים‬ ‫הראו ‪ SSB‬משמעותי‪ .‬יפנים‪:‬‬ ‫התכונות‪ .‬ויותר‬ ‫מ ‪SSB‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫גבוה בשתי מערכות‬ ‫‪.‬במחקר ‪ .CSE‬המורכב מ‪ 4-‬סולמות‪ :‬חברות‪ .‬תכונות מתיחסות לראייה העצמאית של‬ ‫העצמי‪ -‬מושך‪ .‬דגימה‬ ‫ארופאים קנדים‪ 44 .‬מתחשב‪ .‬בהנחה שקבוצתו של היחיד משקפת על הפרט‪ .‬לשם השוואה‪ .‬בבדיקת רמת‬ ‫ה ‪SSB‬‬ ‫שלהם‪ .‬כמרכיב אותה‪ .‬גם הקנדים‪-‬אסיאתים וגם הקנדים‪-‬ארופאים‬ ‫הראו‬ ‫‪SSB‬‬ ‫יותר מאשר היפנים‪ .‬על‬ ‫‪9‬‬ .‬עיר עם קהילה‬ ‫אסייתית גדולה‪ .‬בטוח בעצמו‪ .‬ומילאו‬ ‫שאלון שהעריך את דרגת ההטיה משרתת חבר משפחה‪ .‬‬ ‫מחקר ‪ :1‬משתתפים –מדגם יפני כללי ‪ 82‬סטודנטים מאוני' בטוקיו שענו על השאלון חודש לפני‬ ‫שעברו לקנדה‪ .‬זוהי תמיכה להבדלי תוכן‪ .‬נתבקשו‬ ‫להעריך את אחוז האוכ' מאותו מין וגיל שלהם עצמם‪ .‬ו‪ 5-‬מתאימות לאני במסגרת קבוצתית‪-‬‬ ‫משת"פ‪ .‬נאמן‪ .‬ציפו שהקנדים אסייאתים יראו הטיות‬ ‫משרתות קב' בטווח הביניים בין הקנדים ליפנים‪.‬נשים יפניות לא הראו‬ ‫‪SSB‬‬ ‫לתכונות עצמיות‪ .‬האסי‪-‬ק' נפלו בין הארו‪-‬ק'‬ ‫ליפנים‪ .‬בהמשך‪ .‬נשים יפניות העריכו שיותר‬ ‫אנשים היו טובים מהן וכן גם גברים יפנים‪ .‬חרוץ‪ .‫השערת הבדל בתהליך‪ :‬משערת שהתרבות הצפון אמריקאית נותנת חשיבות רבה יותר לראיית האדם‬ ‫באופן חיובי מהתרבות היפנית‪ .‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ניתוח התכונות גילה גורם משמעותי לתרבות‪ .‬‬ ‫בהנחה שתרבות משרתת כמתווכת הערכה של קב' מסוימת‪ .‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫)הטיות משרתות משפחה(‪ :‬הניתוח לא מצא גורם למגדר‪ .‬‬ ‫היפנים העריכו אחוז גדול מהאוכ' היה טוב מבן משפחתם בהשוואה לארופאים ואסיאתים‪ .‬ואת סולם ההערכה העצמית‬ ‫הקולקטיבית של לוטנן וקרוקר ‪ .‬השלימו הנבדקים את סולם ההערכה העצמית של רוזנברג‪ .‬היו גדולות ותר משל היפנים‪ .‬העריכו הערכה עצמית קולקטיבית כאמצעי‬ ‫אחר לחקור כמה בחיוב אנשים מעריכים את קבוצתם‪ .‬בהשוואה‬ ‫ליפנים‪ .‬למרות שלא היו שונים משמעותית מהארו‪-‬ק'‪ .‬פרטי‪ .‬אצל ארופאים וקנדים לא נמצאו הבדלי מגדר‪.‬אסיאתים‪-‬‬ ‫ק' היו באמצע‪ .‬עצמאי‪ .‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫לתכונות בינאישיות מראה אפקט משמעותי לתרבות‪.‬שניתן לסמוך עליו‪ .1‬מדדו כיצד קנדים ויפנים העריכו חבר משפחה קרוב ביחס לאחרים וכיצד הם‬ ‫העריכו עצמם ביחס לאחרים‪ .‬המדגם הקנדי כלל ‪ 151‬סטו' לפסיכו' חינוכית באוני' קולומביה הבריטית‪ 75 .‬וחשוב יותר‪ .‬ציבורי‪ .‬המחקר נעשה בוונקובר‪ .‬תרבות נמצאה כמשפיעה‪ .‬לכן חילקו את המידע הקנדי למשתתפים ממוצא ארופאי ולמשתתפים ממוצא אסיאתי‪.‬הקב' בה אני חבר‬ ‫מואדרת‪ .‬במחקר ‪ .‬‬ ‫לבסוף‪ .‬אינטליגנט‪ .‬לציין עד כמה קרובים אליו‪ .‬שהוא טוב מהחבר בהתיחס ל‪ 10-‬תכונות‪ 5 .‬והשאר לא נכללו כי היו ממוצא אתני מגוון‪.‬והאני גם‪ .‬גם האסי‪-‬ק' וגם הארו‪-‬ק' הראו הטיות כשהעריכו בן‬ ‫משפחה יותר מאשר את עצמם‪ .‬אסיאתים קנדים‪ .‬בשני המחקרים‪ .‬זהות‪.‬ונדרשו להעריך את אחוז האוכ' מאותו גיל‬ ‫ומין של החבר‪ .

‬אנשי המזרח‪ .‬שאלון הערכה עצמית קולקטיבית ‪ .‬המחקר מתבסס על בדיקת תכונות פנימיות‪ .‬הקנדים‪ .‬יתכן שאם היו נבדקות‬ ‫תכונות הקשורות למע' יחסים היתה מתגלה נטיה לחיזוק עצמי גם אצל היפנים‪ (3 .‬ציון‬ ‫‪10‬‬ .‬ראייה חיובית‬ ‫של הקבוצה הנה יותר מודגשת אצל אנשים מתרבויות מערביות מאשר תרבויות מזרחיות‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬תומכת בהשקפת הבדל התהליך‪ .‬מסקנה‪:‬‬ ‫‪ FSB‬ו ‪SSB‬‬ ‫אינם נפוצים בקרב יפנים כפי שהם‬ ‫נפוצים בקרב הקנדים‪ .‬וגם לגבי האוני' המתחרה‪ .SC‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫הם מתמקדים בחסרונותיהם ובמגבלותיהם‪ .USE‬מול אוני' יריבה‪ .‬מחקר ‪ 1‬מדגים שהיפנים מציגים כמה נטיות להאדיר את בני משפחתם אך נטיות אלה אינן‬ ‫חזקות כפי שהן אצל אירופאים קנדים‪ .‬תאורית יחסי גומלין הפוכים‬ ‫‪cultural trade off hypothesis‬‬ ‫נחקרה ע"י‬ ‫השוואה של מדגם עם ‪ 302‬סינים מול ‪ 343‬אמריקאים‪ .‬תרבות אינדי' גבוה‪ .‬לפי‬ ‫‪ CSE‬ציבורי‪ .‬המחקרים תומכים בהשקפת הבדל בתהליך של הבדלים תרבותיים‬ ‫בחיזוק העצמי‪ .‬ועל כן ציוניו גבוהים יותר‪.SL‬אך מתנגדת להתפתחות מימד‬ ‫שני בהערכה עצמית‬ ‫–‪Self competence.‬היפנים הפגינו נטיה המבטלת את‬ ‫האוני' שלהם‪ .6‬אינדיבידואליזם – קולקטיביזם והערכה עצמית‬ ‫גלובלית‪Tafarodi & Swann/‬‬ ‫מעוניינים לבדוק כיצד מבנה תרבותי של אינדי' – קולקטי' קשור להערכה עצמית‪ .‬בהתאם למחקר ‪ :1‬ישנה‬ ‫השפעה משמעותית לתרבות‪ 2 .1‬לא נמצאה תבנית בין‬ ‫תרבותית ביחס להערכות הנבדקים לגבי התכונות העצמאיות והבין אישיות‪ .‬תומך בהשקפת הבדל התהליך‪ .‬הגיונית‪ .‬יתכן שהיפנים רואים כל‬ ‫אינדיבי' במונחים ריאליים ועל כן ההבדלים‪ .‬מתאפיינת באסימטריה‬ ‫הפוכה מבחינת המימדים‪ .‬הסינים קיבלו ציון נמוך ב ‪ SC‬אבל‪ .‬היפנים הפגינו נטיות חלשות יותר המשרתות את הקב' מאשר הקנדים‪ .‬מחקר ‪ :2‬השתמשו בשאלון הערכה עצמית של האוני'‬ ‫שלהם ‪ .‬הסביבה התרבותית היפנית מעודדת אנשים להיות ביקורתיים גם כלפי עצמם‪.‬מגבלת‬ ‫המחקר‪ :‬מטרת ההערכה עבור הנטיות המשרתות את המשפחה היתה אינדיבידואל ולא קב' ולכן‬ ‫נעשה מחקר ‪ .‫כן‪ .‬תופסים את תכונותיהם כברות שינוי )תפיסת השינוי המדורג( ולכן ביקורת‬ ‫עצמית יכולה להועיל ולהביא לכדי שיפור והצלחה גדולים יותר בעתיד‪.‬הבדלים תרבותיים בחיזוק עצמי מקבילים לחיזוק הקב' כך שהמוטיבציה‬ ‫לחיזוק העצמי והקב' דומה‪ .‬בניגוד למחקר ‪ .2‬המתמקד בהערכת קב' אליה משתייך הפרט – אוניברסיטה‪ .Self Liking.CSE‬שאלונים דמוגרפיים‪ .‬היפנים חשו שאחרים העריכו את קבוצתם פחות בחיוב‪ .‬מאשר הארופאים‪ .‬לעומתן‪ .‬קיים הבדל בין‬ ‫תרבותי באופן בו אנשים תופסים את תכונותיהם כיציבות או כברות שינוי‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ .‬נמצא כי אנשים במערב‬ ‫נוטים לתפוס את תכונותיהם כיציבות יותר )תפיסת הישות( ולכן ביקורת עצמית לא תועיל להם‪.‬‬ ‫לעומתם‪ .‬בהינתן שבחרו בן‬ ‫משפחה לפי תכונות חיוביות‪ .‬והן לא מקושרות בחוזקה לגבי הערכה עצמית אצל יפנים‪ .‬אין‬ ‫להשערה זו תמיכה אמפירית‪ (2 .‬כצפוי‪ .‬ארטיפקט אפשרי‪ :‬מדוע‬ ‫חברים משתי התרבויות ייפו יותר את בני משפחתם מאשר את עצמם‪ .‬ושנחשב בעיניהם כטוב וגבוה מהממוצע‪ .‬מסוגלים להשיג את האידיאלים התרבותיים‬ ‫הקשורים בעצמאות ואינדי' ע"י ראיה חיובית של עצמם‪ .‬מגבלות‪ (1 :‬יתכן כי הממצאים הם כתוצאה מהנטיה של היפנים לא‬ ‫לחשוף את רגשותיהם ומחשבותיהם הפנימיים האמיתיים בשל דאגתם בנוגע לרושם החיצוני‪ .‬ולעיתים אף‬ ‫נטיה מבטלת את הקב'‪ .‬תבנית בין תרבותית זו של תוצאות‪ .‬בקרב‬ ‫הקנדים הציונים היו גבוהים מהיפנים‪ .‬תרבות קולקט' גבוה‬ ‫מעודדת התפתחות של מימד אחד בהערכה עצמית – ‪ .

‬מעין הרגשת יעילות כתוצאה מהצלחה במטרות הפרט‪.‬אוטונומיה‪ .‬וכי קיים דמיון גס במבנה ההערכה העצמית בתרבות‬ ‫מערבית ומזרחית‪.‬‬ ‫‪ 5‬ממדים‪ :‬אקדמי‪ .‬‬ ‫‪The cultural Trade-off‬‬ ‫‪ Hypothesis‬תיאוריית החליפין התרבותית‪.‬‬ ‫רגישות חברתית וריצוי אחרים או התאמה והסתגלות לאנשים אתם הפרט קשור ולכן הסיכוי לקבל‬ ‫שיקוף חיובי כהערכה מאחרים הוא מירבי‪ .‬‬ ‫מזמין קונפליקטים ותיסכולים כתגובה חברתית‪ .‬‬ ‫יש שוני בהבנה העצמית של הפרטים‪ .‬אסרטיביות חברתית‪.SE‬שיטה‪ :‬כ‪300 -‬נבדקים סינים ואמריקאים‪ .‬מבוסס על הערכת האחרים כלפי הערך של אותו פרט‪ .saq‬העונים מדרגים עצמם ע"פ‬ ‫מס' ממדים של יכולות‪.‬אם ניתן‬ ‫יהיה להבחין בשאלון‬ ‫‪saq‬‬ ‫בין ‪ sc‬לחמישי‪ .‬חברה המעודדת חיבה עצמית תעכב התפתחות של יכולת‬ ‫עצמית‪.SE‬הערכה עצמית‪ .‬המחבר מתיחס למרקוס וקיטימה‪ .‬מחקר בעבר )בונד( הראה‬ ‫שסינים מתארים עצמם במונחים פחות חיוביים מהאמריקאים‪ .‬ואם זה יהיה תקף בשני המדגמים‪ .‬אומנות או מוסיקה )אלו קשורים ל ‪ .‬הם נבדלים זה מזה אך יש ביניהם מתאם‬ ‫גבוה‪ :SL .‬מימד חברתי או חיצוני‪ .SC‬הפרט שופט את עצמו במציאות תחרותית‬ ‫ומושפע מהתנהגותו ומהצלחותיו בדרך למטרות האישיות שהציב לעצמו‪ .‬קשרים חברתיים‪ .1 :‬אין הוכחה ישירה לשוויון כמותי‬ ‫‪11‬‬ .‬חברתי‪ .‬הבניה של העצמי נבדלת בתרבויות קולק' ואינד' ויכולה לבוא‬ ‫לידי ביטוי בהבדלים שבצורות ובמקורות הערכה עצמית‪ .‬לעומתן‪.SC‬‬ ‫מחקרים קודמים בנושא הערכה עצמית‪ .‬ששאלו‬ ‫האם מושג ההערכה עצמית הוא במקור רעיון מערבי ויש לו פחות שייכות לחברות קולקטי'‪ .‬שאלון הערכות עצמי השייכות לתחום ספציפי והמרכזיות ‪ .‬אך לא עשו הפרדה בין ממדי ‪ .‬כאן‪ .‬מגבלות‪ .‬יחס‬ ‫המשתקף בפעולות של אחרים כלפי הפרט‪ :SC .‬‬ ‫תרבויות אינדי' מאופינות בערכים הפוכים‪ :‬עצמאות‪ .‬‬ ‫חברה קולקטי'‪ .‬זה יוכיח מידה של שווה‬ ‫ערך והתאמה עבור שאלון ‪ slsc‬ועבור ממדי הערכה עצמית‪.‬העצמי חשוב מהאחרים‪ -‬יש הקטנה של חשיבות‬ ‫תגובת הסביבה כלפי הפרט ולכן יש שכיחות גבוהה ל ‪ .(sc‬משיכה פיזית‪ .‬מצאו כי ציון הערכה עצמית גלובלית היה נמוך בחברה‬ ‫קולקט' לעומת אינדי'‪ .‬המחיר‬ ‫של ‪ .‬נובע מההיסטורית התנ' מכונת‬ ‫מטרה שהצליחה לפרט‪ .‬היכולת העצמית של הסינים נמוכה‬ ‫יותר ואילו החיבה העצמית גבוהה בהשוואה לאמריקאים‪ .‬גיל‬ ‫ממוצע ‪ .‬מובילה לפיתוח ‪ .‬מחסור זה בוויסות חברתי‪.‬המדגישה עצמאות ואסרטיביות‪ .‬ספורט‪ .SC‬מבנה דו מימדי‪ .‬‬ ‫גבוה יותר אצל נבדקים מארה"ב‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬מהניתוח עולה כי החלק של ‪ SL‬שלא קשור ל‬ ‫לעומת זאת ‪ SC‬שאינו קשור ל‬ ‫‪SL‬‬ ‫‪SC‬‬ ‫גבוה יותר אצל הסינים‪.‬‬ ‫מרכיבי הערכה עצמית גלובלית הם‬ ‫‪SL‬‬ ‫ו ‪ .19‬השיבו באופן אנונימי על שאלונים‪ (1 :‬שאלון‬ ‫‪sc-sl‬‬ ‫בו מדדו הערכה עצמית המורכבת משני‬ ‫הממדים‪ (2 .‬ולכן מקרים של תוקפנות וחוסר אהדה קיימים‪ .SL‬יש אוריינטציה חברתית‪.‫גבוה ב ‪ SL‬לעומת האמריקאים‪ .‬תרבויות קולקטי' מדגישות תלות חברתית‪ .‬והוא טוען‬ ‫כי הערכה עצמית היא מאוד ספציפית לתרבות‪ .‬‬ ‫בחברה אינדיבי'‪ .‬ששמה דגש על צרכי האחר בקב'‪ .‬ממד פנימי ואוטונומי‪ .‬מאוזן ע"י רווח‪ :‬לפרט התחרותי חופש פעולה בביטוי עצמי=< הפחתה של‬ ‫התחשבות בצרכי הקבוצה והגדלה של תחושת השליטה לגבי יכולת הפרט ‪ -‬עליה ‪.‬פשרות‬ ‫כערכים מרכזיים‪ .

‬לא הוכיחו שוויון מלא של‬ ‫הסקלות‪ .‬‬ ‫שגיאה לחשוב שאינד' גבוהה או קולק' גבוהה מורידים לגמרי את אחד הממדים של הערכה עצמית‪.‬וביפן – נורמה הפוכה‪ .‬הסיכוי לזכות בהערכה מצד‬ ‫אחרים גבוהה כשהאדם עוסק בשיפור ובביקורת עצמית במקום לעסוק בהאדרה עצמית‪.‬המשותף‪ :‬כותבי המאמר מצאו דמיון ביסודות עליהם בנויה הערכה עצמית‪ .‬היינה ולהמן טוענים כי מקורם של ההבדלים בביטויים של הצורך בהאדרה עצמית הוא‬ ‫בהבדלים בחשיבות שתרבויות שונות מיחסות להערכה עצמית לעומת החשיבות שהן מיחסות להערכה‬ ‫מצד אחרים‪ .2 .‬‬ ‫שני הממדים קיימים בשתי התרבויות‪.‬‬ ‫בתרבויות אינדי' הצורך במיוחדות מהסביבה נענה באופן חלקי לפחות ע"י פעולות המדגישות את‬ ‫האישיות‪ .‬ויש ליחיד יותר קושי להסתדר‬ ‫עם חברי קבוצתו‪.‬לעומתן בתרבויות שמדגישות חופש פעולה ואי תלות‬ ‫בלחץ חברתי‪ .‬יש אישור‬ ‫לתיאורית ה‪ trade-off-‬ויש לשקול באופן רציני חשיבה חדשה שלפיה קולקטי' גבוהה ואינדי' גבוהה‬ ‫גורמים למחירים ותועלות הפוכים בו"ז עבור הערכה עצמית‪ .‬‬ ‫תוספת – היינה ולהמן הוסיפו נדבך נוסף מעבר לטענה כי אצל היפנים הנטיה לביקורת עצמית‬ ‫מחליפה את הנטיה להאדרה עצמית‪ .‬אצל היפנים התגלה דפוס‬ ‫הפוך‪ .‬לא ברור אם הנורמה מעודדת אנשים לחוש ענווה או‬ ‫רק להימנע מלהפגין שחצנות בפומבי‪ .‬למשתתפים מקנדה היה דרוש מידע מועט יחסית כדי להגיע למסקנה שהם טובים‬ ‫מאחרים מידע רב יחסית כדי להגיע למסקנה כי הם פחות טובים מאחרים‪ .‬ייתכן הבדלים אחרים‬ ‫בין הנבדקים מלבד אינד'‪-‬קולק'‪ .‬החוקרים בדקו כמה מידע היה דרוש לנבדק ע"מ‬ ‫לבחור בתשובה‪ .‬לא סופקה הוכחה לשווה הערך‪ .‬זרות ובדידות לעומת תרבויות אינד'‪ .‬הם יכלו לבקש מהמחשב עוד נתונים‪ .‬השאלונים מבוססים על דיווח עצמי‪ .‬יש שכיחות גבוהה לקונפליקטים בין קבוצות ובתוך הקב'‪ .‬הנבדקים התבקשו להסיק אם הם טובים יותר מאחרים בביצוע מטלה שהיתה‬ ‫חדשה להם‪ .‬הממצאים יצאו בכיוון הפוך ממה שחשבו‪ .‬‬ ‫תרבות שמעניקה "שכר גבוה" להרמוניה חברתית תקדם ‪ SL‬באמצעות חיברות הפרטים לעשות את‬ ‫אותם דברים שיובילו אחרים לקבל ולהעריך אותם‪ .‬אנשים מייחסים חשיבות רבה‬ ‫לכך שהאדם יראה עצמו באור חיובי ויהיה בעל הערכה עצמית גבוהה‪ .‬יתכן כי ההבדלים נבעו מדרך ההצגה העצמית של כל‬ ‫תרבות‪ .‬בתרבות קולק' יש יותר תמיכה חברתית ויש פחות‬ ‫עוינות‪ .‬לגבי המדגמים שנלקחו‪ .‬השלכות התוצאות‪ :‬יש דברים משותפים בין התרבויות ויש הבדלים‬ ‫בין התרבויות‪ .‬פעולות לא קונפורמיסטיות‪.‬במערב‪ .‬העלו את האפשרות כי ההבדלים נובעים משונות בהצגה‬ ‫העצמית‪ .‬האמריקאים יכולים להיות מושפעים מהנורמה המעודדת אנשים להציג עצמם כבעלי בטחון‬ ‫עצמי‪ .‬הם ניסו לבדוק זאת ע"י בדיקת תפיסות אלו בעקיפין )דיווח כמה‬ ‫הם טובים מאחרים(‪ .‫או איכותי ב‬ ‫‪SC‬‬ ‫ו‬ ‫‪SL‬‬ ‫בין שני המדגמים‪ .‬של צניעות וענווה‪ .‬‬ ‫כשפרט מנטרל את התשוקות הספונטניות שלו ואת הבחירה האישית השונה מהקולקטיב הוא גם‬ ‫מוותר על החוויה של מיוחדות שנובעת כפעולה של הגדרה עצמית‪.‬בתרבויות קולק' יש נטייה להכניע נטיות‬ ‫אישיות כשהן מתנגשות עם רצון הכלל וזה מקטין את יכולות הפרט לחוות עצמאות ושליטה על חייו‪.‬‬ ‫‪12‬‬ .‬ביפן אנשים שואפים להערכה מהסובבים אותם‪ .

‬‬ ‫נבדקים משיקגו‪ -‬אינדיבי' ומהודו‪ -‬תפיסה הוליסטית של האדם‪ .‬חשיפה לתנאים שונים הדורשים סיווג קטגורי‪ .‬נמצא כי נבדקים שנחשפו להשפעות המודרניזציה‪.‬שונות‬ ‫בין אנשים נתפסת כנובעת מגורמים פנימיים באדם‪ .‬‬ ‫הראו יותר סיווג מופשט במטלות שהדגישו היבטים מודרניים ולא בכל המשימות‪.‬לעומת תפיסה תרבותית הוליסטית של אדם בתרבויות‬ ‫לא‪-‬מערביות‪.‬‬ ‫הסבר קוגניטיבי‪ :‬הבדלים ב" א ביכולת קוגניטיבית‪ .‬המשפיעה‬ ‫על הפירוש שאדם מייחס לניסיון‪ .‬כשהם מתארים התנ' של אחר‪ .‬אך כשמדובר במאפיינים שאפשר לשפר‪ .‬הם‬ ‫נכונים לקבל משוב ביקורתי שיעזור להם בעתיד‪.‬השקפה תרבותית במדינות לא‪-‬‬ ‫‪13‬‬ .‬מבוגרים אמריקאים מדגישים בעיקר תכונות‬ ‫אישיות ומזג כשהם מסיקים לגבי מצב חברתי‪ .‬המאמר יוכיח כי הבדלים ביחוס בין‬ ‫אמריקאים להודים נובעים מהבדלים בתפיסות תרבותיות ופחות מהתפתחות קוג' או מנסיון אישי‪.‬נמצאה תמיכה‬ ‫להסבר זה ע"י מחקרים המדגימים שימוש רב יותר בסיווג קטגורי בקרב נבדקים שנחשפו למודרניזציה‪.‬לא‬ ‫יכולה להסביר במלואם את ההבדלים הבין‪-‬תרבותיים ובין גילאים בנטיה לייחוס‪ :‬מחקר שנערך‬ ‫לאחרונה מראה שיתכן שההבדלים נבעו מאי שוויון במצבי הניסוי שהוצגו לנבדקים מרקע תרבותי‬ ‫שונה‪ .‬כדי לעשות ייחוס פנימי נדרשת‬ ‫יכולת הבחנה מופשטת‪ .‬יחסים ב"א‬ ‫וגורמים נסיבתיים אחרים‪ .‬הבדלי תרבות בנטיה לייחוס נובעים‪ .‬כהסבר לשונות בין תרבותית ובין גילאית בייחוס הסיבתי‪.‬כדי לאפשר סיווג התנהגויות שונות מעבר לזמן ולמצבים‪ .‬מתפיסה‬ ‫תרבותית אינדי' המתפתחת בחברות מערביות‪ .‬לילדים מערביים‬ ‫ולבוגרים לא מערביים‪ .‬לפחות בחלקם‪ .‬למרות שאין מידע רב לגבי ילדים לא‬ ‫מערביים‪ .‬על בסיס של דמיון‬ ‫תפיסתי‪ .‬ילדים מערביים נוטים להדגיש פעולות‪ .‬‬ ‫ההמחשה תהיה באמצעות מחקר ב"ת בו הוצגו מצבים יומיומיים אותם נדרשו הנבדקים להסביר‪.‬התייחסות לגורמים פנימיים‬ ‫עולה בצורה משמעותית עם הגיל בחברות מערביות‪ .‬נראה שהמחברת מתנגדת להסבר הקוגניטיבי‪ .‬ולא מהבדלים ביכולת הקוג' או בנסיון האישי‪ .‬חסר נסיון הנובע ממודרניזציה‪ .‬‬ ‫הסבר של הניסיון‪ :‬הסבר נוסף להבדלי תרבות וגיל מתבסס על כך שהייחוס נרכש‪ .‬מאשר בוגרים מערב ‪-‬אירופאיים‪.‬לעומת זאת‪ .‬בלתי תלוי במשתנים אובייקטיבים )כיכולת‬ ‫קוג' של הנבדק לעבד מידע( או סובייקטיבים‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 4‬אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי‬ ‫מאמר ‪ -7‬תרבות והתפתחות הסברים למאורעות יומיומיים ‪ /‬מילר‬ ‫מטרת המאמר להמחיש השפעת התרבות כמשתנה שלישי‪ .‬‬ ‫קיים תיעוד למציאת הבדלים בין‪-‬תרבותיים והתפתחותיים בייחוס חברתי‪ .‬נמצא כי סטו'‬ ‫מעדיפים לשמוע משוב חיובי כשמדובר בתכונות יציבות‪ .‬‬ ‫תפיסת האדם בתרבויות מערביות רבות מדגישה את הייחודיות והעצמאות של האדם מההקשר‪ .‬‬ ‫הסבר השפעת התרבות‪ :‬הסבר אלטרנטיבי לייחוס מתמקד בזיקה התרבותית של אדם‪ .‬המפתחת חשיבה קוג' מופשטת‪ .‬‬ ‫עמדת המחברת‪ :‬מבחינה אמפירית ותיאורטית‪ .‬יש הוכחות לכך שמבוגרים לא‪-‬מערביים בד"כ מדגישים פחות מאפייני אישיות ונותנים יותר‬ ‫משקל לגורמים נסיבתיים‪ .‫הסבר נוסף‪ :‬גם אצל אנשי המערב יש בתנאים מסוימים‪ .‬לפי הסבר זה‪ .‬נכונות לביקורת עצמית‪ .‬ומסבירה שיתכן שהביצוע הנמוך במשימות‬ ‫סיווג שניתנו לנבדקים נבע ממורכבות המבחן ולא מיכולת קוגניטיבית נמוכה‪.

‬בעקבות אנקולטורציה‪ -‬רכישת תרבות(‪ (4 .3‬אמריקאים‪ .‬על פי מילר זה ההבדל העיקרי והחשוב בין התרבות המערבית לתרבות הלא‬ ‫מערבית‪.‬את ההסבר להתנהגות‪ .‬מעודדת את המייחסים לחפש סיבות‬ ‫פנימיות כמנבאות התנ' מעבר למצבים ולנסיבות‪ .‬הבדל גדול יותר כשמדובר במעשים שליליים‪ .‬השערה ‪.15.‬יותר ממבוגרים הודים‪ .‬לעומת זאת תרבויות אחרות‬ ‫מתאפיינות בכך שהאדם מזוהה על פי התפקידים שהוא ממלא ולכן אין משמעות רבה לתכונות‬ ‫האישיות אלא לתפקיד‪ .‬המדגישה את‬ ‫האוטונומיה של אדם מהשפעות סביבתו ואחריות האדם למעשיו‪ .‬התרבות המערבית‪ .‬ולהבחין בין אדם אחד לאחר‪ .‬הודים‪ .‬וזה מה שמילר חיפשה‪ .‬נראה שתפיסת הייחוס עולה עם הגיל דרך תהליכי התירבות ונרכשת‬ ‫התפיסה האינדי' של האדם בחברות אליו‪ .‬בעיקר בתכונות‬ ‫שליליות(‪ (2 .‬לא נמצאו הבדלים‬ ‫‪14‬‬ .‬‬ ‫‪ (3‬בקרב אמריקאים תהיה עליה עם הגיל בנטיה לייחוס תכונתי‪ .‬בתרבות לא מערבית‪ .‬שיטה‪ :‬הנבדקים נתבקשו לתאר בעצמם‪ :‬מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם‬ ‫יודעים שהיה טעות לעשותו‪.‬לא יהיו הבדלים בין הקבוצות השונות‬ ‫ביכולת חשיבה מופשטת )שלילת הסבר קוג'(‪ (5 .‬עמדות המדגישות את השפעות‬ ‫הקשר על ההתנ'‪ .‬מילר טוענת שבתרבויות מסוימות האדם נתפס כיחידה המרכזית‪ .‬עם הגיל גברה הנטייה לייחוס פנימי‪.‬בקרב ההודים תהיה עליה עם הגיל‬ ‫בנטיה לייחוס מצבי‪) .‬‬ ‫הבעיה היא שזה גם מתאים להסבר של התפתחות קוגניטיבית ממנו היא רוצה להימנע‪ .‬נראה כי תפיסת הייחוס מסתגלת‬ ‫ומותאמת במהלך ההתפתחות בכיוון של תפיסה הוליסטית של האדם‪ .2‬‬ ‫‪ (3‬הבדל התפתחותי בשתי התרבויות‪ .30‬ומסטטוס חברתי‬ ‫שונה‪ .‫מערביות מדגישה פתיחות ותלות הדדית בין האדם לסביבתו‪ .‬בחברה מערבית‪ .‬עם הגיל גברה הנטיה ליחוס מצבי‪ (4 .‬כל נבדק למעשה‬ ‫מסביר התנהגות אחרת אותה הוא בחר לתאר ולא התנהגות סטנדרטית אחת‪ .‬מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם יודעים שהועיל‬ ‫למישהו אחר‪.‬‬ ‫השערות‪ (1 :‬מבוגרים אמריקאים ייטו ליחס התנ' לתכונות‪ .11.‬היתרון הוא בהתגברות‬ ‫על אתיקה מוכתבת מילר טענה שאין אפשרות להשתמש בהת' אחת בתרבויות שונות‪.‬ההבדל בסגנונות הייחוס בין הודים לאמריקאים יהיה גדול יותר ביחס להתנ' שליליות‪.‬לכן בדקה את‬ ‫היכולת לבצע מטלה אנלוגית בגילאים שונים והראתה שאין בעיית ביצוע בגילאים השונים‪ .‬השערה ‪ .‬השערה ‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להראות כי מקור ההבדלים בטעות היחוס הבסיסית הינו תרבותי ולא קוג' או קשור‬ ‫בהתנסויות בחיים‪ .‬המחקר כולל אמריקאים והודים מקבוצות גיל שונות ‪ 8.‬‬ ‫למעשה הם נתבקשו לתאר שני מעשים מכל סוג ומיד אחרי כל תיאור להסביר למה המעשה נעשה‬ ‫לדעתם‪ .‬‬ ‫אופיינית התפיסה בה הדגשת המשתנה המצבי בהתנ' והתיחסות לתפקיד החברתי ולא לאינדיבידואל‬ ‫כיחידה נורמטיבית ראשונית‪ .‬השוואה בין ‪ 3‬קבוצות של הודים שנבדלות בחשיפה‬ ‫למודרניזציה לא תניב את ההבדלים שההסבר ההתנסותי מנבא )שלילת הסבר הניסיון(‪.‬החיסרון הוא רעש במחקר‪ .‬מכאן טענה‬ ‫שאין הבדל בייחוס בגילאים השונים‪ .‬כנובעים מיחסי האדם עם הסביבה‪ .‬בחברות לא מערביות‪.‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬ייחוסים פנימיים‪ :‬מבוגרים אמריקאים < מבוגרים הודים‪ .‬אפשר ליישם את נקודת המבט התרבותית גם כשמפרשים הבדלי הגיל‬ ‫בייחוס חברתי‪ .‬תרבויות כאלה נוטות להסביר שונות‬ ‫במונחי אינטראקציה‪ .‬כאינדיבידואל בעל‬ ‫תכונות עמדות רצונות וההבדל בינו ובין אנשים אחרים ברור וחשוב‪ .1‬ייחוסים חיצוניים‪:‬‬ ‫מבוגרים הודים < מבוגרים אמריקאים‪ (2 .

‬לי מצא שכתבי ספורט אמריקאים ייחסו הישגים בספורט לגורמים פנימיים של‬ ‫השחקן‪ .‬הנטיה האסיאתית נוגעת גם לבע"ח‪ .‬כגון מידע על המצב‪ .1<2<3‬מבחינת חשיפה לערכי תרבות המערב‪ 1.‬עם זאת‪ .‬מגבלה של מחקרים‬ ‫קודמים‪ .‬תאור העצמי מול האחר‪ -‬יפנים‪ .‬האמריקאים‪-‬ארופאים מתמקדים בתכונות של האובייקט‬ ‫במטרה לנבא ולהסביר‪ .‬אשר למעשה היה שונה ע"פ תרבויות‪ .‬אין דרך‬ ‫לדעת מה הסיבה העומדת מאחורי ההתרחשות‪.‬לביטוי עמדתו‪.(2‬והודים ממעמד נמוך)‪ .‬אמרו שהוא נדרש לכתוב על צד מסוים‪ .(1‬מבחינת חשיפה למודרניזציה‬ ‫‪ .‬האסיאתים לעיתים קרובות‬ ‫מעדיפים הסברים מצביים להתנ' יותר מהסבר של תכונות‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -8‬בולטות מצבים והבדלים בין תרבותיים ‪ /‬צוי וניסבט‬ ‫מחקרים הראו שבאסיה יש תבנית של ייחוס סיבתי שונה מארה"ב‪ .‬גילברט ומאלון‬ ‫הציעו שהאילוץ המצבי‪ .‬כמו בהודו‪.‬מוריס ופנג מצאו שעיתון סיני מסביר ‪2‬‬ ‫מקרי רצח במונחים של גורמי מצב‪ .‬‬ ‫הסבר חלופי‪ :‬תוצאות מחקר ‪ 1‬תומכות בהסבר התרבותי להבדלים ביחוס‪ .‬בכך שהם‬ ‫מספקים הוכחה להשפעה הבלתי‪-‬תלויה והעצמאית של התרבות על תהליכי הייחוס‪ .‬תארו את עצמם יותר במונחים‬ ‫של גורמי הקשר ספציפיים מאשר תכונות מופשטות‪ .‬בתנאים‬ ‫של חוסר בחירה‪ .‬ולא‬ ‫יאמינו שהוראה של מרצה גרמה לכתיבה תומכת בקסטרו‪ .‬ההסבר ההתנסותי נשלל‪ .‬בכל מקרה‪ .‬בחיזוי התנ' אחרים יותר משעשו‬ ‫סטו' אמריקאים‪ (2 .‬לנבדקים במצב של בחירה‬ ‫‪15‬‬ .‬קוריאנים והודים‪ .‬הוכחו הבדלים‬ ‫בייחוס בין תרבויות המייצגות השקפה אינדיבידואליסטית כמו בארה"ב‪ .‫ביכולת חשיבה מופשטת‪ (5 .‬וגם אם כן‪ .(3‬‬ ‫אנגלו הודים‪ -‬מוצא מעורב ארופאי הודי)‪ .‬‬ ‫מחקר ‪ – 2‬נתנו לאמריקאים להסביר את הסיפורים של ההודים )רק שליליים(‪ :‬והם הסבירו זאת באופן‬ ‫שנתן יותר משקל לתכונות מאשר ההודים‪ .‬והאסיאתים נוטים יותר לשטח או להקשר של האובייקט‪ .‬משתתפים מתבקשים לקרוא קטע שכתב אדם אחר‪ .‬מחקר ‪ :1‬נתנו‬ ‫לנבדקים אמריקאים וקוריאנים לקרוא מאמר שתומך או מתנגד לעונש מוות‪ .‬היא שרוב ההתנהגויות התרחשו במצב טבעי‪ .‬הבדלים ב"ת בניבוי התנ'‪ (1 :‬סטו' קוריאנים‬ ‫נוטים להשתמש בהנחות לגבי הערכות בסיסיות‪ .‬נוטים‬ ‫להתמקד בנסיבות ולא בתכונות הפנימיות של החיה‪ .‬וציפיות לא מציאותיות של התנהגויות‪ .‬הייחוס התכונתי היה חזק יותר עבור התנ' שליליות‪.‬בעוד שבהונג קונג ייחסו תוצאות לגורמים חיצוניים‪ .‬‬ ‫במחקר ייחוס טיפוסי‪ .‬ולהסיק את עמדת הכותב‬ ‫כלפי הנושא‪ .‬יטענו שהתכונות האישיות‬ ‫הביאו לכתיבה‪ .‬עדיין אפשר‬ ‫לפרשן כהבדלים הנובעים מהשונות בהתנהגויות שתיארו והסבירו הנבדקים מתרבויות שונות‪.‬‬ ‫מערביים לעיתים לא ישימו לב שישנו אילוץ‪ .‬‬ ‫סיכום‪ :‬המחקרים שתוארו במאמר מרחיבים את הגישות הקיימות לגבי ייחוס חברתי‪ .‬לאסיאתים יש תאוריות מצב להתנ'‪ .‬גרמו לטעות הייחוס הבסיסית‪ .‬אבל‪.‬המשתתפים אמרו שהאדם יכול היה לבחור את הצד לתמיכה‪ .3<2:‬ההסבר התרבותי נתמך‪.‬סביר שיחלישו את הנתונים המצביים‪ .‬השערה ‪ 3 :5‬קב' הודים‪ -‬ממעמד בינוני )‪.‬בתנאי בחירה‪ .‬ולאמריקאים‬ ‫ולאירופאים יש תיאוריות המתמקדות באדם‪ .‬ופחות הצדיקו בתנאים אלו‪ .‬בעוד שהעיתונים האמריקאים ייתנו לאותם שני מקרי רצח הסברים‬ ‫הקשורים לתכונות אדם‪ .‬‬ ‫השערה‪ :‬טעות הייחוס גבוהה יותר אצל אמריקאים‪-‬מערב מאשר הקוריאנים‪-‬מזרח‪ .‬בהשוואה לתרבויות המייצגות‬ ‫גישה הוליסטית של האדם‪ .

‬חשובה ביותר העובדה שנבדקים משתי התרבויות ייחסו התאמה חזקה בין העמדות‬ ‫האמיתיות של הכותב לתוכן המאמר בתנאי חוסר בחירה‪ .‫נאמר שהמאמר נכתב בתנאים של בחירה ולנבדקים במצב של חוסר בחירה נאמר שכותב המאמר‬ ‫התבקש ע"י מרצו לתמוך בצד אחד של עונש מוות‪ .‬לנבדקים בתנאי חוסר בחירה הראו את ההוראות שניתנו‪ .‬במקום נסיין הנבדקים היו באותו מצב של כותב המאמר‬ ‫לפני שהם שפטו את עמדת הכותב‪ .‬זה אמור להסביר מדוע הקוריאנים יראו טעות ייחוס בסיסית חזקה יותר‪ .‬ללא קשר לעמדתך‪ .‬זו אולי תוצאה של הצניעות האסייתית לגבי‬ ‫השאלה בה נדרשו להשוות את המאמר למאמר שהם עצמם היו כותבים‪ .‬ניתוח השונות לא תומך באפשרות הזו‪.‬הנבדקים‪ 202 :‬סטודנטים אמריקאים ו ‪ 159‬סטודנטים קוריאנים‪ .‬אנו בודקים את כושר הכתיבה שלך" ‪ .‬כביכול‬ ‫לכותב "אנא כתוב מאמר בעד )למשל( או נגד עונש מוות‪ .‬הנבדקים התבקשו להתייחס לעמדתו האמיתית של‬ ‫הכותב כלפי עונש מוות‪ .‬מניפולציה זו נועדה לחשוף את הנבדקים לאותם אילוצים מצביים‬ ‫‪16‬‬ .‬בתנאי בחירה ייחסו לכותב עמדות‬ ‫דומות יותר למאמר מאשר בתנאי חוסר בחירה‪ .‬‬ ‫אפקט זה התחזק ע"י האינטראקציה של תוכן המאמר ובחירה‪ .‬הירידה בהתאמה בין העמדה המיוחסת‬ ‫לעמדה האמיתית‪ .‬‬ ‫כפתרון‪ .‬במקרה זה( עשויים שלא להיות מוכרים מספיק עבור נבדקים קוריאנים‪ (2 .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬כדי לבדוק את המניפולציה של הבחירה‪ .2‬ניסו לצמצם את הטעות‪ .‬אנו בודקים את כושר‬ ‫הכתיבה שלך"‪ .‬ואח"כ הביעו את דעתם האישית לגבי עונש מוות‪ .‬בין תנאי חוסר בחירה לבחירה היתה חזקה יותר עבור האמריקאים מאשר‬ ‫הקוריאנים‪ .‬גם אם אינו מביע אותן‪ .‬התוצאות מעלות את‬ ‫האפשרות שהקוריאנים הראו טעות ייחוס בסיסית גדולה יותר כיוון שהם מצאו את המאמרים בתנאי‬ ‫חוסר בחירה כתובים טוב כל כך עד שהם מצביעים על שכנוע‪ .‬זהו אפקט עיקרי של תוכן המאמר‪.‬‬ ‫נבדקים אמריקאים תפסו את איכות המאמר כנמוכה יותר משתפסו נבדקים קוריאנים‪ .‬בעיה מתודולוגית‪:‬‬ ‫הקוריאנים תפסו את המאמר כטוב יותר מהאמריקאים‪ .‬לנבדקים בתנאי בחירה אמרו שההוראות היו "אנא כתוב מאמר בעד או נגד עונש‬ ‫מוות‪ .‬נבדקים בתנאי בחירה תפסו את רמת חופש הבחירה של הכותב‬ ‫כגבוהה יותר מאלו שבתנאי חוסר בחירה‪ .‬‬ ‫נבדק )נמוך( צריך לצפות שנסיין )גבוה( ייתן רק מידע רלוונטי‪ .‬הערך הנתפס של המאמר‪:‬‬ ‫החוקרים הראו שמאמר חלש מתפרש ע"י נבדקים כאילו הכותב החזיק בעמדה הפוכה לזו שכתב‪.‬נתנו להם לסמן על סולם בן ‪ 10‬איזו דרגה מתאימה‬ ‫למידת חופש הבחירה של הכותב‪ .‬מחקרים תומכים‪ :‬מרכוס וקיטימה טענו שאנשים מתרבויות שיש בהן‬ ‫תלות פנימית מרגישים שהם צריכים לקרוא את מחשבות האחר כשהם מעורבים באינטראקציה ב"א‪.‬‬ ‫ולקחת את ציפיות האחר בחשבון‪ .‬הדמיון בין הדעה‬ ‫האישית לעמדת הכותב נמצא לא משמעותי בשתי הקבוצות‪ .‬הקוריאנים ציפו לפחות 'רמאות' מצד‬ ‫הנסיין‪ .‬נבדקים אמריקאים הביעו עמדה תומכת‬ ‫יותר בעונש מוות מנבדקים קוריאנים‪.‬נבדקים שקראו מאמר בעד ייחסו דעה חיובית יותר של‬ ‫כותב המאמר כלפי עונש מוות ממה שייחסו אלו שקראו מאמר נגד‪ .‬ארטיפקט‪ :‬הסברים‬ ‫חלופיים המטילים ספק בתוקפו של כלי המדידה היות והנחקרים התייחסו למאמר כאילו הוא מידע‬ ‫הרלוונטי לגבי עמדות הכותב‪ .‬במחקר ‪ .‬הסברים‪ (1 :‬האילוצים המצביים )ללא‬ ‫בחירה‪ .‬במיוחד כשהיחסים היררכיים באינטראקציה‪.‬לאחר קריאת המאמר שיערו הנבדקים את עמדת הכותב‬ ‫כלפי עונש מוות‪ .‬עם זאת‪ .‬הנסיין‬ ‫הסביר את מטרת המחקר כך "ניסיון להבין איך אנשים שופטים באמת את אישיותו ועמדתו של אדם‬ ‫אחר בהסתמך על מידע מועט"‪ .

‬הנבדקים יראו שהמאמרים שלהם פחות הושפעו‬ ‫מדעותיהם מאשר מאמר של אחר‪ .‬דיון כללי‪ :‬ראשית‪ :‬ניתן‬ ‫להסיק ממחקרים ‪ .‬אך‬ ‫השפיעה על הנבדקים הקוריאנים‪ .‬קוריאנים היו מסוגלים להסתמך על ניסיונם לגבי התנ' האחר‪ .‬יותר ארוכים‪.‬הקוריאנים היו יכולים לכתוב‬ ‫מאמרים משכנעי ולהשתמש במספר רב יותר של טענות מתוך ה‪ 4-‬לעומת האמריקאים‪ .‬הם נעשו פחות פגיעים לטעות בסיסית מהאמריקאים‪ .‬בניגוד להם ההנחה אצל נבדקים קוריאנים הייתה שבולטות האילוצים תגרום לשינוי‬ ‫משמעותי בטעות הייחוס‪ .‬דרך נוספת‪ .‬טעות הייחוס הבסיסית צריכה להיות קטנה יותר בתנאי חשיפה מאשר‬ ‫בתנאי חוסר בחירה ואולי אף קטנה יותר בתנאי חשיפה וויכוח‪ .‬כדי לבדוק את הטיית הצופה המשתתף הציגו ‪ 2‬שאלות‪:‬‬ ‫באיזו מידה ביטאת את עמדתך האמיתית בנוגע לעונש מוות במאמרך?‬ ‫באיזו מידה הביע האחר את עמדתו האמיתי במאמר בנוגע לעונש מוות?‬ ‫תוצאות‪ :‬העלאת הבולטות של הנסיבות לא שינתה בשלושת המצבים אצל הנבדקים האמריקאים‪ .‬האמריקאים‬ ‫דיווחו שהמאמר שכתבו לא שיקף את דעתם האמיתית בגלל שכפו עליהם לכתוב עפ"י הוראות שניתנו‬ ‫להם‪ .‬ונאמר להם שגם כותב המאמר השתמש בהם‪ .‬הסיבה יכולה להיות נעוצה בכשל לוגי או‬ ‫בחוסר בולטות של מצבי אילוץ‪ .‬לעומת זאת האמריקאים חשבו כי המאמר של האדם‬ ‫האחר שיקף את דעתו האמיתית למרות שאילצו אותו בדיוק כמוהם‪ .‫בהם הכותב חווה מצב של חוסר בחירה‪ .‬אפשר את ההזדמנות לבחון אם‬ ‫הבולטות הגדלה של ההכרחיות שבמצב קושרה עם הפחתה גדולה יותר בהטיית "שחקן‪-‬משתתף"‬ ‫עבור קוריאנים מאשר עבור אמריקאים‪ .‬נמצא כי‬ ‫האמריקאים קונפורמיים יותר להוראות הנסיין כי כתבו מאמרים יותר משכנעים‪ .‬הם ציפו שהנבדקים הקוריאנים יהיו‬ ‫פחות סובייקטיבים כלפי השחקנים‪-‬הצופים מאשר הנבדקים האמריקאים‪ .‬היא תהייה זהה בשלושת‬ ‫המצבים‪ .‬ותפיסתם בכך הייתה זהה לקוריאנים‪ .‬‬ ‫ממצאים אלה עקביים עם ההנחה שתיאורית התנ' שאירופאים‪-‬אמריקאים יכולים להתעלם מהשפעת‬ ‫המצב על התנהגותם‪ .‬כתוצאה מכך‪ .‬שנית‪ :‬כשהאילוץ נעשה בולט בעיקר במצב שמציבים את הנבדקים‬ ‫באותו מצב כמו החוקר‪ .‬שיטה‪ :‬החוקרים התעניינו‬ ‫באיך הנבדקים יסבירו את התנהגותם כמו שהסבירו את התנ' האחרים‪ .‬ואם כך‪ .‬לכן טעות‬ ‫‪17‬‬ .‬‬ ‫עובדה זו הופכת את תוצאות מחקר ‪ 2‬ליותר משמעותיות כי האמריקאים נענו בחיוב לאילוצים‬ ‫המצביים‪ .1+2‬שגם קוריאנים וגם אמריקאים הראו טעות ייחוס בסיסית במצב חוסר בחירה‪.‬מחקר נוסף‪ .‬לעומת זאת נבדקים קוריאנים באותם נסיבות נעשים יותר קשובים‪ .‬דיון‪ :‬כאשר המצב המאולץ הופך בולט‪ .‬‬ ‫השתמשו ביותר מ‪ 4-‬הטיעונים שניתנו להם במאמר‪.‬יותר‬ ‫מכך‪ .‬התגובה עבור נבדקים קוריאנים צומצמה במצב של ויכוח וכאשר גישה נבדקה ברמה ספציפית‪.‬צפוי שהם יסבירו את‬ ‫התנהגותם ואת התנ' האחרים ע"י אילוצים מצביים‪ .‬למרות‬ ‫זאת בניסוי של חשיפה ‪ +‬ויכוח הקוריאנים לא הושפעו מאילוצים מצביים‪ .‬בניגוד הקוריאנים דיווחו כי‬ ‫המאמר של החוקר לא שיקף את דעתו כפי שדעתם לא השתקפה במאמר‪ .‬נתנו להם טיעונים תומכים או מתנגדים לעונש‬ ‫מוות‪ .‬‬ ‫לא ברור מדוע אסייתים סובייקטיביים לטעות ייחוס בסיסית‪ .‬הסבר אפשרי‪ :‬יתכן‬ ‫והקוריאנים יותר קונפורמיים להוראות מאשר האמריקאים‪ .‬הנחות המחקר‪ :‬ניבאו עבור המשתתפים האמריקאים‬ ‫שבולטות האילוצים המצביים לא ישנו דבר בטעות הייחוס הבסיסית‪ .‬התוצאות מראות שאילוצים מצביים השפיעו על הקוריאנים‪ .‬קוריאנים בשונה מהאמריקאים היו מסוגלים לזהות‬ ‫את ההשפעה על ההתנ'‪ .

‬אם הם היו מודעים לתפקיד הסיטואציה‬ ‫ייתכן והשפעת הדיסוננס לא הייתה מופיעה‪ .‬יתכן והם לא‬ ‫ימשכו את אותה תשומת לב שהיו מושכים בתרבויות מערביות‪ .‬חברה ואלימות בין אישית ‪ /‬אמבר & אמבר‬ ‫אף שמידה מסוימת של תוקפנות אלימה היא אוניברסלית וקיימת בכל תרבות‪ .‬הם היו צריכים להסיק שהם‬ ‫חייבים להיות בעלי דעות מתאימות לאלו שהם אמרו לאחרים‪ .‬הרי שעלינו לצפות שהשפעת עצמה‪-‬נכנעות‬ ‫שכיח בתרבות האסייתית‪ .‬האמריקאים הראו את ההבדל צופה‪-‬משתתף‪ .‬אך כשלון לזהות תפקיד סיבתי של מצב חברתי‪ .‬כיום יש הסכמה כי אנשים מהמערב נוטים לראות באדם את האחראי על התנ' ובמזרח נוטים‬ ‫להתיחס להקשר הכולל של התנ'‪ .‬הגורמים להבדלים בין‪-‬תרבותיים באלימות‪ :‬מחקרים‬ ‫בנושא זה‪ (1 :‬קאפריולי מצא קשר בין מעמד הנשים במדינה לבין המידה בה אלימות נבחרה כדרך‬ ‫לפתרון סכסוכים בין‪-‬לאומיים‪ (2 .‬ונטען כי‬ ‫במערב החשיבה היא אנליטית‪ .‬אסייתים כנראה מודעים לכך שהתנהגותם לעיתים נגרמת ע"י אילוצים‬ ‫מצביים והם לא צריכים לחפש סיבות פנימיות וע"י זה ליצור את השפעות הדיסוננס‪ .‬‬ ‫אנו מעלים את השאלה הראשונה לגבי מי לא יהיה מופתע ממחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה חברתית?‬ ‫בהינתן התוצאות של המחקר העכשווי ושל האחרים‪ :‬אסייתים לא יופתעו מהמחקרים מאותה סיבה‬ ‫שחבריהם האמריקאים כן יופתעו‪ .‬במידת מה ייתכן והיו מבוקרים בגלל‬ ‫חוסר הספק‪ .‬יש הבדלים במידת‬ ‫האלימות הקיימת בתרבויות שונות‪ .‬במקרה באסיה‪ .‬המתבטאת בתפיסת האובייקט יחד עם ההקשר בו הוא נתון‪.‬לפחות שני‬ ‫מחקרים נכשלו בהשגת דיסוננס אצל האסייתים בפרדיגמת עצמה‪-‬נכנעות‪.‬בניגוד ‪.‬אנדרסן מצאו קשר בין לחץ פיזי )חום( לבין שיעור מקרי רצח‪.‬הקושי להשוות בין מידת התוקפנות הקיימת בתרבויות שונות נובע‬ ‫ממספר סיבות‪ (1:‬הגדרה של מהי תוקפנות אלימה שונה מתרבות לתרבות )הפלות(‪ (2 .‬‬ ‫במזרח החשיבה הוליסטית‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 5‬אוניברסליות וייחודיות במלחמה ואלימות‬ ‫מאמר ‪ -9‬מלחמה‪ .‬המתאפיינת בהתמקדות באוביקט ובשיוכו לקטגוריה על סמך מאפייניו‪.‬האם יש לראות באלימות בין אנשים החברים באותה קבוצה )רצח( ובאלימות בין‬ ‫אנשים השייכים לקבוצות שונות )מלחמה( אותו סוג של אלימות‪ (3 .‬נטיה זו קשורה להבדלים כלליים יותר בדרך החשיבה‪ .‬דיסוננס קוגניטיבי‪ :‬אנשים מראים את‬ ‫אפקט הדיסוננס‪ .‬מידת האלימות הקיימת בחברה‬ ‫מסוימת יכולה להשתנות תוך פרק זמן קצר‪ .‬שלישית‪ :‬הנבדקים היו באותו‬ ‫מצב כמו החוקר‪ .‬‬ ‫‪18‬‬ .‬שיעור גירושין( ומידת התמיכה‬ ‫החברתית לבין שיעור מקרי רצח‪ (3 .‬ניתן לראות כי טעות הייחוס הבסיסית והטית הצופה המשתתף נעוצות בהתעלמות מגורם‬ ‫המצב‪ .‬הקוריאנים הבינו שהם עצמם כמו החוקר הושפעו מהאילוץ המצבי ולא הבחינו‬ ‫בהבדל צופה‪-‬משתתף‪ .‬לטענתם התנהגותם‬ ‫הייתה עקב אילוץ מצבי אך התנהגות החוקר הייתה לפי דעתו‪ .‬לנדאו מצא קשר בין לחץ )אינפלציה‪ .‬אם מחקרים קלאסיים אלו התנהלו‪ .‫הייחוס קטנה‪ .‬למשל נבדקים‬ ‫בניסוי של פסטינגר וקארלסמית אולי הרגישו שתגמול כספי )‪ ($1‬לא גרם להם לומר משהו שסותר‬ ‫את דעתם האמיתית‪ .‬מכיוון שהם לא מודעים לכך שהתנהגותם מושפעת מאילוצים מצביים‪ .‬אם זה נכון‪ .‬בניגוד אמריקאים הושפעו מעט מבולטות המניפולציה‪.‬זהותו של‬ ‫קורבן האלימות‪ .

‬רמה נמוכה של חום וחיבה נמצאה‬ ‫בקשר הפוך עם מלחמה ועם אלימות ב"א‪ (4 .‬כשפים רעים ומתן עונשים‬ ‫חמורים יותר על עבירות שונות‪.‬סוציאליזציה שגורמת לקונפליקט בזהות המינית לא‬ ‫נמצאה קשורה למלחמה ולא לאלימות ב"א‪ .‬מלחמה גם גורמת ישירות להגברת האלימות הב"א מאחר‬ ‫והיא נותנת לגיטימציה לאלימות‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 10‬עלבון‪ .‬בתרבות כזו בנים לומדים‪ .‬חינוך נוקשה‬ ‫שמלוה בעונשים נמצאה קשורה לרצח ותקיפה אך לא למלחמה‪ (3 .‬במחקרים קודמים נמצא שמלחמה קשורה‬ ‫לשיעור גבוה של אלימות ב"א )מלחמה נותנת לגיטימציה לאלימות(‪ .‬על פי נתונים‬ ‫אתנוגרפים )חוקרים ששהו במדינות על מנת לספק מידע(‪ .‬‬ ‫שלוש השפעות אפשריות העשויות להסביר את הקשר בין מלחמה לבין צורות אלימות אחרות והן‬ ‫מבוססות על חוויות בילדות שגורמות להתנהגות אלימה בבגרות‪ (1 :‬סוציאליזציה לתוקפנות‪(2 .‫מצאו ששעורי רצח עלו אחרי מלחמה‪ .‬‬ ‫חיברות הגורם תסכול )רמה נמוכה של חום וחיבה‪ .‬‬ ‫הערה‪ :‬במחקרים קודמים נמצא שבחברות בהן האב מבלה זמן מועט יותר בגידול הילדים קיימת‬ ‫אלימות פיזית רבה יותר מצד הגברים‪ .‬כוח פיזי ויכולת לחימה‪ .‬אכיפת חוק בלתי יעילה או מושחתת )"כל אדם שריף לעצמו"(‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬חיברות לתוקפנות נמצאה קשורה לשיעור גבוה של אלימות ולמלחמה‪ (2 .‬חינוך נוקשה עם עונשים(‪ (3.‬בוקרים( והיסטוריות )מתיישבים מגבולות בריטניה שהורגלו לחוסר סדר‬ ‫ויציבות חברתיים(‪ .‬אם הפסידו או ניצחו‪ .‬והאם הם מתרגזים יותר‬ ‫ומוכנים יותר להתנהגות אגרסיבית כתוצאה מעלבון‪ .‬ההסברים לכך כוללים ענישה פיזית רבה יותר ע"י האם‬ ‫ומסורת של מלחמה )שכתוצאה ממנה נוצר העדר אב(‪ .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬לבדוק את הקשר בין מלחמה לבין רמת האלימות בחברה‪ .‬מסקנות החוקרים הם שסוציאליזציה לתוקפנות היא‬ ‫המנבא החזק ביותר לרצח ותקיפה והיא תוצאה של מלחמה מאחר והורים מגדלים את ילדיהם להיות‬ ‫לוחמים טובים‪ .‬‬ ‫הטענה היא שמלחמה גורמת לחיברות לאלימות הגורם בעקבותיו לאלימות בין‪-‬אישית‪ .‬במחקרים אתנוגרפיים נמצא‬ ‫שמלחמה קשורה גם עם סוגים אחרים של אלימות כגון‪ :‬ספורט מלחמתי‪ .‬האם‬ ‫הדרומיים הם בעלי נטייה לראות עלבון כפוגע במעמדם ובסטטוס שלהם‪ .‬קונפליקט בזהות המינית‪ .‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫מדגם של ‪ 186‬חברות שנבדקה בהן שכיחות המלחמות מצד אחד ושכיחות מעשי תוקפנות מצד שני‪.‬להקדיש‬ ‫מחשבה רבה לכבוד שלהם ולצאת להגנתו באופן אקטיבי‪ .‬העדר אב )חשוב‬ ‫לבדוק מצבים שבהם העדר האב אינו מתרחש במקביל לגורמים נלווים אחרים כגון תנאי חיים קשים(‪.‬מחקר הבודק את הקשר בין עימות אלים‬ ‫עם קבוצות חוץ )מלחמה( לבין שיעור מעשי האלימות הפנימיים בתוך החברות שהשתתפו בסכסוך‪.‬תרבות הכבוד‬ ‫‪19‬‬ .‬החל מגיל צעיר‪ .‬פירושו של כבוד בחברה כזו הוא גאווה‬ ‫ואומץ גבריים‪ .‬חברות שעברו תהליך של השכנת שלום נוטות להיות בעלות סוציאליזציה נמוכה יותר‬ ‫לאלימות מאשר חברות שלא עברו זאת‪ .‬הסיבות לכך שבדרום ארה"ב התפתחה תרבות של כבוד הן‬ ‫כלכליות )רעיית עדרים‪ .‬כן‪ .‬תרבות של כבוד‪ :‬תרבות שבה אפילו מחלוקת‬ ‫קטנה נתפסת כנושא של מוניטין ומעמד חברתי‪ .‬החוקרים העדיפו לחקור תרבויות‬ ‫מאשר מדינות שכן לטענתם במדינה מסוימת יכולות להיות תרבויות שונות ומגוונות‪ .‬תקיפה ותרבות הכבוד בדרום‪ :‬אתנוגרפיה‬ ‫מחקרית‪Choen & Nisbett/‬‬ ‫מחקר הבודק האם האוכלוסייה בדרום ארה"ב כפופה יותר לתרבות של כבוד מאשר זו שבצפונה‪ .

‬מדידות של התנהגות לגירוי עמום או‬ ‫דו‪-‬משמעי לא יניבו עליה בעוינות מצד נבדקים ד' מועלבים‪ .‫הונצחה בדרום ושיעורי הרצח בהקשרים של וויכוח או קונפליקט גבוהים שם גם היום יותר מאשר‬ ‫בצפון‪ .‬יהיה הבדל ניתן לצפייה‬ ‫בתגובותיהם לעלבון‪ .‬רגשיים ופסיכו' בתגובה למניפולציה‪ .‬והצפוניים לא‪ .‬השלמת תסריט עמום שבו קיימת אפשרות לעלבון( של נבדקים לפני ולאחר עלבון‪ .‬ניסוי ‪ :1‬נבדקה השפעת העלבון על‬ ‫התגובה הרגשית המיידית )בעזרת צופים( ועל מידת העוינות )בעזרת שאלון השלמת מילים )הקשורות‬ ‫לעוינות(‪ .‬‬ ‫השערת המחקר‪ :‬אם הדרומים כפופים לתרבות של כבוד‪ .‬לא‬ ‫היו מוכנים להתעלם מהעלבון‪ .‬נתבקשו למלא שאלון ולכשיסיימו לשים אותו על שולחן‬ ‫בקצה המסדרון‪ .‬לחיצת היד של הד' הפגועים היתה חזקה יותר מאשר של הצ' ושל קב' הביקורת‪ .‬קוג'‪ .‬מוחץ או עלבון כדי להוציא‬ ‫את העוינות והאגרסיביות מהד'‪ (2 .‬הממצאים מפריכים השערה זו( הסבר‬ ‫לגירויים העמומים‪ :‬אין כל עדויות לכך שד' מועלבים ראו יותר מאחרים כוונות מרושעות או שהתייחסו‬ ‫לאלימות כתגובה נאותה לפעילות שלהם‪ .‬דיון‪ :‬נסוי ‪ 1‬הראה שהד'‪ .‬תוצאות‪ :‬נמצא הבדל בתגובה הרגשית בין הד' לצ'‪ :‬הד' נראו כעוסים יותר והצ' נראו‬ ‫משועשעים‪ .‬התנ'(‪.‬בדרך תעשה מניפולציה של עלבון ע"י התקלות באדם וכינויו "אדיוט" ‪ .‬כמו כן נבדקה השפעתו של עלבון‬ ‫פומבי או פרטי‪ .‬מטלת סיווג הבעות פנים ומטלות השלמת תסריטים )אחד נייטרלי ואחד שהיה קשור בעלבון‬ ‫או בכעס(‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬נצפתה עלייה ברמות הקורטיזול והטוסטסטרון אצל הד'‪ .‬תהיה רמה גבוהה של קורטיזול להבדיל מצ'‪.‬השערה‪:‬‬ ‫אם ד' מתרגזים יותר מהמתח שנגרם ע"י עלבון‪ .‬ניסוי‬ ‫‪ :2‬נבדקו מדדים פיזיולוגיים )הגדרה אופרציונלית‪ :‬קורטיזול לבדיקת רמת הכעס‪/‬הדחק‪ .‬בניגוד לצ'‪ .‬אין‬ ‫בדיקה אמיתית של הנחקרים בסיטואציה עמומה מעליבה רגשית‪ .‬החוקרים כללו גירויים דו‪-‬משמעיים כמשתנים‬ ‫מחקרים‪ .‬מדדים אחרים לא הראו הבדלים וייתכן שמדדים שאינם מאיימים )נייטרלים או‬ ‫עמומים בנושא עלבון( לא מעוררים עוינות רבה יותר בקרב הד'‪ .‬ניסוי ‪ 2‬הראה שהד' הפכו כועסים יותר )קורטיזול( ומוכנים יותר‬ ‫לאגרסיביות )טוס'(‪ .‬הד'‬ ‫‪20‬‬ .‬המדידות היו פחות מידי מתערבות כדי לאסוף את ההשפעות‪ .‬וייבדקו‬ ‫הבדלים התנהגותיים‪ .‬והתייחסות הבנה למקרי אלימות על רקע של כבוד(‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬סטודנטים לבנים שגדלו בצפון או בדרום ולמדו באוני' משיגן‪ .‬טסטוסטרון‬ ‫לבדיקת מוכנות להתנ' אגרסיבית( ופסיכולוגים )רצון הנבדק להפגין קשיחות ע"י מוכנות לקבל זרם‬ ‫חשמלי‪ .‬יתרגזו יותר )רגשית‬ ‫ופסיכולוגית( ויהיו מוכנים יותר להתנ' אגרסיבית )פסיכו'‪.‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫נבדקים זומנו למעבדה לניסוי בנושא חברתי‪ .‬תוצאות‪ :‬נצפה הבדל בהתנ' הד' במשחק התרנגולת )התקרבו‬ ‫הרבה יותר(‪ .‬מדד השלכתי‪ .‬נסוי ‪ :3‬בודק אם הד' יראו עלבון‬ ‫כפוגע במעמדם ובמוניטין שלהם )מה הם חושבים על דעתו של צופה עליהם( והאם יתנהגו בצורה‬ ‫אגרסיבית )ע"י משחק התרנגולת( ושולטת יותר )חוזק לחיצת היד וקשר עין וכן מילוי שאלונים שעסקו‬ ‫בהתנ' מצ'ואיסטית( לאחר עלבון‪ .‬הבדל נוסף נמצא בהשלמת תסריטי העלבון כשהד' נטו יותר לסיים אותם באלימות‪ .‬תרבות זו מונצחת גם ע"י המוסדות )חוקים ליברליים בנוגע להחזקת כלי נשק ולגבי הגנה‬ ‫עצמית‪ .‬קוגניציה‪ .‬הדרומיים יראו עלבון כפוגע במעמדם ובמוניטין שלהם‪ .‬השערת‬ ‫המחקר‪ :‬הד' יקרינו יותר עוינות במצבים של גירוי עמום מהצ'‪) .‬פרשנות לגירוי עמום‪ :‬החוקרים בדקו האם ד' מועלבים יקרינו יותר עוינות לגבי סצנות‬ ‫עמומות אשר בהן יש אפשרות להעלבה או להתגרות‪ .‬כדי לראות כמה כלליים או כמה ספציפיים יהיו ההשלכות של העלבון‪ .‬הסברים‪ (1 :‬דרוש אתגר ברור‪ .

‬להדגיש את תפקידם של תהליכי התקשורת החברתיים בהתפ' ההבנה‬ ‫המוסרית‪ .‬והשימוש בה לצורך פרוש קווי‬ ‫הדמיון והשוני בהבנה המוסרית של ילדים ומבוגרים בשתי תרבויות‪ .‬כמו כן‪ .‬רגשיים‪ .‬ולהיפך‪ . Mahapatra & Miller‬‬ ‫מטרות המאמר‪ (1 :‬להעריך את היתרונות והמגבלות של ‪ 2‬תאוריות התפתחות חשיבה מוסרית‬ ‫)קולברג‪-‬טוריאל(‪ (2 .‬‬ ‫פרק ‪ – 6‬אוניברסליות וייחודיות בתפיסות מוסריות‬ ‫מאמר ‪ -11‬תרבות והתפתחות המוסר בקרב ילדים ‪/‬‬ ‫‪Shweder.‬סדר חברתי וקהילות חזקות משמרות אותה‪ .‬קללה כמו אידיוט‪ .‬‬ ‫המחקר‪ .‬אך גורם האנשים האחרים נכנס למשוואה ולהחלטת‬ ‫המעשה‪ .‬לא הוכח במחקר שעלבון פומבי גורם לפגיעה גדולה יותר‬ ‫מעלבון פרטי‪ .‬והתחשבות בקונצנזוס‪ .‬והחשיבה היא אגואיסטית‪ .‬ראשית המחויבות מושרשת במוסכמות‬ ‫ואח"כ בחוק הטבע‪ .‬ומשהתגבשה התרבות הזו‪ .‬מצאו שעור מקרי רצח גבוה באזורים הרריים וקרירים‬ ‫יותר מנמוכים וחמים‪ (2.‬ומצאו רק אצל‬ ‫הלבנים דפוסי רצח שונים בצפון ובדרום‪ .‬יתכנו שני הסברים לעובדה שהעלבון יצר תגובה חזקה יותר אצל הד'‪ :‬יתכן שהם‬ ‫לא רגילים להתנ' כזו‪ .‬ילדים צעירים מגדירים‬ ‫"נכון" כמעשה המונע עונש או מביא לתגמול חיובי‪ .‬האדם ממשיך‬ ‫להגדיר "נכון" ו"לא נכון" בהתאם לרגשותיו‪ .‬יש יותר אלימות‪ :‬בדרום חוקים על נשיאת נשק מקלים מהצפון‪ .‬‬ ‫העלבון ממלא תפקיד חשוב בתרבות זו ובאגרסיביות שהוא יותר משום שהאדם הנעלב חש נחות ועשוי‬ ‫להשתמש באגרסיביות בכדי לבסס מחדש את מעמדו הגברי‪ .‬העלבון לא יצר עוינות כללית או איום על העצמי והשפעתו היתה מוגבלת‬ ‫לנושאים של כבוד‪ .‬וחוקים מתירים‬ ‫אלימות כהגנה עצמית‪ .‬שלב ‪ 1‬מתמקד בהשלכות פיזיות‪ .‬תאורית ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית של קולברג‪ :‬חשיבה מוסרית מתפתחת בשלבים‪ .‬גם אם יש דרך לברוח‪ .‬והחשיבה בין שלב לשלב עולה במורכבותה‪ .‬‬ ‫והעלבון גרם להתנ' אגרסיבית ושולטת יותר‪ .‬‬ ‫החוקרים חושבים ששני ההסברים נכונים‪ .‬כהן וניסבט הציעו פתרונות‪ :‬השוו בין שחורים ללבנים‪ .‬עוני ועבדות‪ .‬שלב ‪3‬‬ ‫‪21‬‬ .‬הנכון נקבע על סמך דמויות בעלות סמכות‪ :‬הורים‪ .‬ואם לא ‪ -‬המעשה לא נכון לעשותו‪ .‬כל שלב תלוי‬ ‫בשלב הקודם‪ .‬דיון כללי‪ :‬ממצאי הניסויים מעידים שהד' הם בעלי‬ ‫תרבות של כבוד כשעלבון גרם להבדלים בינם לבין הצ' ובין קב' הביקורת )שלא הועלבה( בהיבטים‬ ‫קוג'‪ .‬‬ ‫תרבות של כבוד מתפתחת כשיש אי סדר חברתי וכשאין מנגנונים שלטוניים חזקים המקנים לפרט‬ ‫תחושת בטחון‪ .‬הבדלים בשעורי הרצח‪.‬מעסיקים מהדרום סלחניים יותר לפשעי עובדים‪.‬החל מילדות מוקדמת‪ .‬נטו יותר לחוש בנזק למוניטין שלהם מאחר ומישהו צפה בהם‪ .‬מצאו בעיירות‬ ‫בצפון ובדרום‪ .‬ע"י הצגת תאורית התקשורת החברתית של התפ' המוסר‪ .‬באם העצמי מעוניין במשהו )‪ (like‬אי אז‬ ‫המעשה נכון לעשותו‪ .‫שצפו בהם בפגיעה בפומבי‪ .‬ויתכן שיש להם "חוקים" משלהם לגבי התנ' לאחר עלבון‪.‬צפיות החברה‪ .‬כן‪ .‬יחד עם נתונים נוספים לגבי מקרי רצח מעלים כי‪ :‬תרבות של כבוד ממשיכה להתקיים בדרום‪.‬בעבר נמצא קשר בין עוני ושעור מקרי רצח‪ .‬יתכן שהסיבה היא שהמניפולציה במקרה הפומבי לא היתה חזקה מספיק‪.‬קונבנציאליים‪ :‬ישנה חשיבה קונפורמית‪ .‬חוקים וכדומה‪ .‬שלבים אוניברסליים ואינם בעלי ייחסיות תרבותית‪ (1 :‬פרה ‪ -‬קונבנציאליים‪:‬‬ ‫המוסריות נקבעת לפי העצמי ברמה הראשונית‪ .‬דומות כלכלית‪ .‬פסיכו' והתנ'‪ .‬כשיש תמיכה ממסדית )חוקים כתובים(‬ ‫וחברתית לאלימות‪ .‬הסבר חלופי‪:‬‬ ‫‪ (1‬בדרום האקלים חם יותר‪ .‬דיון‪:‬‬ ‫תוצאות ניסוי ‪ 3‬מצביעות על כך שד' שנעלבו בפומבי ראו בכך פגיעה במעמדם ובמוניטין שלהם‪.‬שלב ‪2‬‬ ‫בסיפוק צרכים‪ (2 .

‬בכל קוד מוסרי יש‬ ‫מושגים מובנים מאליהם ומושגים הניתנים להחלפה‪ (3 .‬פוסט קונבנציאליים‪:‬‬ ‫"נכון" ו"לא נכון" מוגדרים ביחס לעקרונות אובייקטיביים הנובעים מהתחושות הסובייקטיביות‪ .‬הסטנדרטים נחשבים אוביקטיבים או חיצוניים ולכן נחשבים טבעיים‪(2 .‬‬ ‫התפיסה הפוזיטיביסטית‪ .‬הקוד‬ ‫‪22‬‬ .‬חוקים טבעיים‪ .‬הסבר חלופי‪ (* :‬תהליכים של הגיון והזדמנויות רציונליות‬ ‫לא מתחלקים באופן שווה באוכ' האנושית‪ .‬לכדי מחקר העוסק במה שאנשים מסוגלים לבטא‪ .‬הטענות‪ (1:‬קיים יותר מקוד מוסרי אחד‪ (2 .‬ביקורת מושגית‪ :‬הועלה ספק‬ ‫לגבי הלוגיקה הפרשנית העומדת בבסיס התאוריה‪ .‬המחויבות היא לא יותר מרצונם של אנשים אחרים‪ (3 .‬יתרונות קולברג‪:‬‬ ‫‪ (1‬הבחנה בין הבנה מוסרית להבנה קונבנציאלית והתיחסות לרעיון של "חוק מוסר טבעי"‪:‬‬ ‫הסטנדרטים שעומדים מעל לכל נורמה חברתית‪ .‬תואם את גישת האנתרופולוגים והפסיכו' הב"ת‪ (3 .‬מדברים על תפקידים‬ ‫חברתיים ומחויבות תפקודית‪ (2 .‬שלבים תואמים ל‪ 3-‬מושגים בפילוסופיה‬ ‫המוסרית‪ (1 :‬התפיסה האמוטוביסטית‪/‬אמוציונלית‪ .‬על פי‬ ‫סטנדרטים אוניברסליים המיוסדים על ידי האינדיבידואל ונוגעים לערך הצדק‪ .‬השלב הגבוה ביותר‬ ‫מושג ע"י ישראלים ממוצא ארופאי‪ .‬כל קוד מוסרי נבנה ע"י מושגים שונים‪ .‫מתמקד בציפיות של דמויות סמכות‪ .‬המחקרים האמפיריים לא חד‬ ‫משמעיים ביחס לקשר בין הלוגיקה של פיאז'ה להבנה המוסרית של קולברג וכן ההתפ' אינה מחולקת‬ ‫לשלבים ברורים‪ (* .‬שלב ‪ 5‬יש התמקדות בתועלת חברתית‪ .‬אחת הסיבות לכך שמעט אנשים חושבים באופן‬ ‫פוסט קונ' הוא שרוב האנשים מתנגדים לנקודות ההתייחסות המושגית שמתוכן בנה את מושג‬ ‫המוסריות האובייקטיבית והרציונלית‪ .‬בנוסף‪ .‬שלב ‪ 6‬ישנה היצמדות לעקרונות‬ ‫מופשטים של צדק‪ .‬שלב ‪ 4‬בהיענות לקודים חברתיים‪ (3.‬חסרונות‪:‬‬ ‫‪ (1‬טען שהתפ' ההגיון הרציונלי הינה תנאי להבנה מוסרית אמיתית‪ .‬צמצמה את המחקר‬ ‫מסיבות מתודולוגיות‪ .‬וחברים מערביים באליטות ערוניות‬ ‫כטיוואן והודו‪ .‬המשותף‪ .‬‬ ‫בטחון‪ .‬ומיוצגים‬ ‫באמצעות ערכי מוסר גבוהים ביותר‪ .‬מעמד גבוה "טוב" יותר מנמוך ממנו‪ (* .‬אמריקאים מהמעמד הגבוה‪ .‬נמצא קשר בין המעמד החברתי לרמת השלב‪ .‬ישנה התחייבות אובייקטיבית מעבר לרגשותיו האישיים של‬ ‫האדם‪ .‬האופן בו אדם יגיב לפי סכמה של קולברג בדילמה מוסרית‪ .‬צדק או שחרור מסבל‪ .‬תפיסת הצדק‬ ‫הטבעי‪ .‬אצל מבוגרים וילדים שלבים מסוימים מתערבבים‬ ‫זה בזה ושלבים אחרים אינם מופיעים כלל‪ .‬המבחין בין ילדים למבוגרים הוא שמבוגרים מפסיקים לדבר‬ ‫על מה שאהוב ושנוא ומתחילים לדבר על מוסדות ומערכות חברתיות‪ .‬ביקורת מתודולוגית‪ :‬ידיעת המושגים‬ ‫לרוב קודמת לייצוגם בדיבור‪ .‬כשאדם עומד מול היכולת‬ ‫לחשיבה רציונלית‪ .‬המחויבות הינה ביטוי של העדפה אישית‪(2 .‬מדובר במטרות עליונות וחשובות‪ :‬חופש‪ .‬שוויון‪.‬תלוי בתוכן הדילמה‪.‬‬ ‫קולברג משתמש במושג מחויבות אוביקטיבית כדי לתאר את ההבנה המוסרית האמיתית‪ .‬ולצרכי האחרים‪ .‬התפתחותה של ההבנה המוסרית תיטה לכיוון הרציונלי ביותר‪ .‬שיטת הראיון של קולברג במחקר ההבנה המוסרית‪ .‬‬ ‫שינוי תוכנה ישנה את תגובתו בשלבים השונים‪ (* .‬ביקורת‪ :‬התנ' מתאימה לגברים מערביים אך אינה משקפת‬ ‫התפ' מוסרית של נשים ואנשים מתרבויות אחרות‪ 3 .‬כבוד וזכויות אדם‪ .‬רוב המבוגרים בכל תרבות‬ ‫מיחסים ערך רב לקונפורמיות עם הקב' וכמעט אינם מעלים את האפשרות שקיימות מחויבויות‬ ‫אובייקטיביות בעלות קדימות ע"פ העדפות והרצון של הקב'‪ .‬חלוקת המודעות‬ ‫העצמית או ניתוח העל המכוון‪ :‬אנשים ואוכ' נבדלים במידה בה הם משקפים את אשר הם יודעים ואת‬ ‫אופן ניסוח הדברים‪ .‬חלק רואים זו כדעה קדומה‪ .‬מחויבות אובייקטיבית שאותם יכולים לגלות אנשים רציונלים‪ .

‬נזק ורווחה‬ ‫של אחרים‪ .‬לא יחשב בתרבות‬ ‫אחרת כך‪ .‬לא כל תרבות יוצרת הבחנה בין מה‬ ‫שמוסרי לקונבנציונלי‪ .‬ומה שנחשב טוב או רע יכול להתפרש אחרת בנסיבות אחרות‪ .‬התאוריה מבוססת על שלושה תחומים אוניברסליים‪ (1 -‬אישי‪ :‬חשיבה במונחים‬ ‫של תועלת או נזק אישי‪ (2 .‬אינדיבידואליזם‪.‬פעולות או מנהגים שנחשבים טוב‬ ‫או רע באופן שרירותי‪ .‬‬ ‫באמצעות האינטראקציה החברתית‪ .‬מאפיינים הכרחיים‪ :‬מושג חוק הטבע‪ .‬מורדוק‪ .‬ילדים מצליחים להבחין בין אותם אירועים‬ ‫פנימיים בעלי איכות מוסרית לארועים שהטוב או הרע שלהם הוא עניין חיצוני של מוסכמה חברתית‪.‬ביחס לסיבות למחלות ב‪ 136-‬תרבויות‪ .3-5‬המחקר מדגיש את האינטראקציה החברתית ואת ההערכה‬ ‫האינטלקטואלית והרגשית של הילד את השלכות פעולותיו‪ .‬דוחים חלק‬ ‫מהמושגים שכלל בסכמה‪ .‬מה שנחשב למזיק‪ .‬טוריאל לא קושר בין המוסריות‬ ‫להתפתחות קוג' או למחויבות למוסכמות חברתיות‪ .‬יתכן ויבחרו‬ ‫לבנות את הקוד המוסרי עם מושגים או עקרונות חלופיים‪.‬לפי מה שתואם לרצון שהביעו‬ ‫דמויות סמכותיות‪ .‬הבנה ישירה דרך החוויה‪(3 .‬מגבלות‪ (1 :‬התאוריה לא‬ ‫מתיחסת לאופן בו מנהגים וטקסים גלויים לעין בתחום המזון‪ .‬נזק או רווחה של אחרים‪ .‬למרות שאינו מתמקד באופן בניית ארועי‬ ‫האינטראקציה או בדרך בה ילדים מסתייעים באחרים לצורך הערכת הארוע‪ .‬‬ ‫מיהו אדם‪ .‬מבוסס על‬ ‫קונפורמיות‪ .‬כי היא מועילה לתיאום‬ ‫האינטראקציה החברתית בין חברי המערכת החברתית‪ .‬זכויות‪ .‬מתפתחת באופן אוניברסלי‬ ‫דרך אינטראקציות חברתיות‪ .‬החשיבה המוסרית‪ .‬הרע המוסרי נלמד בעיקר ע"י תצפית ישירה בנזק או‬ ‫‪23‬‬ .‬זכויות‪ .‬הלבוש וכו'‪ .‬מצא כי פעולות שסווגו ע"י טוריאל כקונבנציונליות‪.‬פקודות‪ .‬עשויים להיות קשורים‬ ‫במשמעות חברתית לעקרונות הכרחיים של נזק‪ .‬הצדק כשוויון‪ .‬הבנה‬ ‫מוסרית באה אחרי הבנה קונב'‪ .‬מחקר נוכחי‪:‬‬ ‫לא ניתן להבחין בין ארועים מוסריים לקונבנ' על בסיס משמעות‪ .‬צדק וחוק טבע‪ .‬טוריאל משער כי אחידות התנהגותית נדרשת מבחינה חברתית‪ .‬‬ ‫תאורית האינטראקציה החברתית של טוריאל‪ :‬להבדיל מקולברג‪ .‬טוריאל‪ :‬יש הבחנה בין הבנה מוסרית‬ ‫לקונבנ'‪ .‬למשל‪ .‬לא כל ההוגים הרציונלים יחשבו כי כל המאפיינים הללו בעלי יכולות רציונליות‪ .‬נקודת חוזק‪ :‬עקרונות הכרחיים של הקוד המוסרי‪ -‬חוק הטבע‪.‬מאפיינים אפשריים‪ :‬זכויות טבעיות‪ .‬שיש להם השלכות בנושא צדק‪ .‬תהליך התפ' אוניברסלי‪ .‬אלה‬ ‫מועמדים להפוך לכללים מוסריים אוניברסלים‪ .‬‬ ‫לא קיבלו התייחסות שונה בהכרח מפעולות שסווגו כמוסריות‪ .‬טריטוריות של העצמי‪ .3-4‬‬ ‫כשטוב ורע מוגדרים באמצעות התחושה הקולקטיבית של אחרים‪ .‬‬ ‫נזק וצדק‪ .‬מתיחס לטוב או רע‪ .‬הבחנה בין מוסרי לקונבנציונלי‪ :‬קולברג‪ :‬יש הבחנה ברורה‪ .‬או הסוכן המוסרי‪ .‬במחקרו הרב‬ ‫תרבותי‪ .‬אך הן קיימות במקביל ללא תלות ביניהן‪ .‬הבחנה נלמדת דרך אינטר' חברתית‪ .‬סקולריזם – דחיית הסמכות‬ ‫האלוהית‪ .‬המחויבות הקונבנציאלית נובעת מהתנסות חברתית באירועים שאין להם השלכות‬ ‫אובייקטיביות או פנימיות על צדק‪ .‬על סמך התנסויות חברתיות הנוגעות למוסכמות‬ ‫חברתיות ולא לפגיעה באחר‪ .‬הוראות‪ .‫יתרוקן מתוכנו אם לא יכלול את כל המושגים‪ (4 .‬טוריאל‪ :‬הרע הקונבנ' נלמד רק באמצעות חשיפה לקונצנזוס החברתי‪-‬קבוצתי ע"י‬ ‫תהליכי העברה חברתיים‪ .‬עקרון הנזק והצדק‪ .‬התאוריה ממעיטה בערכה‬ ‫ובחשיבותה של המשמעות המוסרית של ארועים שסווגו כקונבנציליים‪ (2 .‬מושג המוסכמה‪ :‬קולברג‪ :‬המוסכמה החברתית משפיעה בעיקר בשלב הקונב' ‪.‬קיימים כבר מגיל ‪ .‬חלק מהחושבים הרציונלים בעולם‪ .‬מוסרי‪ :‬חשיבה במונחים של נזק לאחר‪ .‬‬ ‫קונבנציה‪ :‬חשיבה במונחים של מוסכמות חברתיות‪ .

‬ההבחנה אינה בין מחויבות מוסרית אובייקטיבית למחויבות קונבנ' אלא הבחנה בין מחויבות‬ ‫מוסרית תלוית הקשר ומחויבות מוסרית המחייבת מבחינה אוני'‪ (4 .‬ולהיפך הודים‪ .‬מטרה ‪:4‬להבין טוב‬ ‫יותר את התפ' האתנוגרפיה של החיים המשפחתיים‪ .‬בניגוד לקולברג‪ -‬מושג המוסריות יהיה קודם‬ ‫למושג המוסכמה‪ (3 .‬מוסרית תלוית הקשר‪ .‬השונות התרבותית באמונות המוסריות הולכת וגדלה עם העליה‬ ‫בגיל‪ .‬‬ ‫קונבנ'‪ .‬ככל שהאמריקאים גדלים יותר‪.‬מטרה ‪ :3‬לזהות עקרונות ומושגים שיכולים להפוך לחוקים מוסריים אוני'‪ .‬נוצרו ‪ 4‬סוגים של הבנת מחויבות‪ (1 :‬מחויבות‬ ‫מוסרית אוני' ובלתי ניתנת לשינוי‪ (2 .‬מ‪.‬במיוחד בקרב מבוגרים אמריקאים‪ .‬מושג המוסכמה החברתית ממלא תפקיד מזערי יחסית‬ ‫בהבנה היומיומית של המחויבות‪ .‬ניתנו ‪ 39‬מקרים‪ .‬אין הבדלים מהותיים בין התרבויות בצורה האידיאלית של הקוד המוסרי‪ .‬רמת הקונצנזוס עולה‪ .‬בנים ובנות מ‪ 3 -‬קב' גיל‪ .‬ושונים במאפיינים האפשריים‪ -‬הבדלים אלה‬ ‫ימשיכו ויתקיימו גם במהלך ההתפ' הקוג'‪.‬עם‬ ‫זאת‪ .‬הם מביעים נטיה בולטת יותר להתיחס לפעולותיהם כמחייבות‪ .‬מחקר נוכחי‪:‬‬ ‫תלוי תרבות‪ .‬ופחות להגיון מוסרי אוני'‪ .‬טוריאל‪ :‬הבחנה בין מוסכמות למוסריות אינה אוני'‪ .‬‬ ‫המחויבויות הקשורות באורחות חיים חברתיות הן מוסריות‪-‬אוני'‪ .‬המחקר מראה שרעיון המחויבות האובייקטיבית וחוק הטבע‬ ‫עשויים להיות אוני' בילדות ובבגרות‪ .‬תאור המחקר‪ :‬המסקנה היא שרעיון המוסכמות עשוי להיות מושג מוסרי מדרגה שניה‪.‬‬ ‫השונה מההשקפה של העולם הדמוקרטי‪ .‬יחסית וניתנת לשינוי‪ (4 .‬ככל שמתבגרים‪ .‬הקונבנ' תלוי תרבות‪ .‬ממצא התומך בטיעון של טוריאל ושות'‪ .‬‬ ‫מעבר ל‪ 180-‬ילדים ו‪ 60-‬מבוגרים ממוצא הינדי אורתודוכסי‪ .‬מטרה ‪:2‬‬ ‫היתה לבחון את ההשערה של טוריאל לפיה ניתן ליצור הבחנה בין מחויבות מוסרית וקונב' על בסיס‬ ‫מוצק‪ .‬מחקר נוכחי‪ :‬בדרוג העולמי‪ .5‬ילדים שונים בתרבות‬ ‫אינם מסכימים ביניהם על מה טוב ורע מוסרית‪ .‬‬ ‫‪24‬‬ .‬טענת מחקר‬ ‫זה שהקודים המוסריים דומים במאפיינים ההכרחיים‪ .‬הדברים השליליים מוסרית לגביהם היתה הסכמה בין‬ ‫הילדים היו דברים לגבם קיימת הסכמה אוני'‪ (5 .‬בעוד שדרוגי החומרה של טוב ורע היו דומים יותר‬ ‫לדרוגי המבוגרים מאותה התרבות‪ .‬ו‪ 60-‬מבוגרים‪ -‬גברים ונשים‬ ‫מארה"ב‪ .‬תוספת של ‪ 120‬מבוגרים וילדים מתת מדגם נוסף‪.‬הם ייטו יותר לחשיבה‬ ‫המתיחסת לקונבנ' ולהגיון מוסרי תלוי הקשר‪ .‫חוסר צדק הנגרם לאדם‪ .‬קטגוריה בה המחויבות מחייבת מבחינה אוני' אולם ניתנת לשינוי ע"י‬ ‫קונצנזוס בחברה מסוימת‪ .‬נבדקים‪ 180 :‬ילדים‪ .‬בעוד שכמה מאפיינים שיפוטיים של הקודים המוסריים לא יהיו‬ ‫אוני'‪ .‬‬ ‫הם נעשים פחות פלורליסטיים ויחסיים בהערכתם ומסתמכים יותר על רעיון המוסכמה‪ .‬לא כל המחויבויות הן מאותו סוג‪ .‬יתכן שישנה יותר מהבנה פוסט‪-‬קונב' מוסרית אחת‪ .‬‬ ‫בניגוד לקולברג‪ .‬ככל שגדלו‪.‬ממצאים‪ (1 :‬הבדלים ברורים בין התרבויות בהערכות של טוב ורע‪(2 .‬המטרה‪ :‬לקבוע את‬ ‫המידה בה הסדר החברתי נתפס כמוסרי או קונבנ' ע"י מבוגרים וילדים בהודו ובארה"ב‪ .‬המחקר‪ :‬התפתחות ההבנה המוסרית‬ ‫בארה"ב ובהודו‪ .‬‬ ‫ייטו למעורבות רבה יותר בהגיון מוסרי אוני' ופחות להגיון מוסרי תלוי הקשר או המתיחס לקונבנ'‪(6 .‬ההבנה תוך התיחסות למוסכמות‬ ‫מתרחשת בשכיחות נמוכה יותר מההבנה המוסרית‪ .‬מ‪ .‬יחסית ובלתי ניתנת לשינוי‪ (3 .‬בגיל ‪ .‬ככל שההודים‬ ‫גדלים‪ .‬הקונצנזוס מבוסס על קונפורמיות ונתפס בצורה כזו או אחרת לפי הנסיבות או‬ ‫ההסכמה בקב'‪ .‬ממוצא לבן מעמד בינוני גבוה‪ .‬ככל שהאמריקאים גדלים‪ .‬אוניברסלי‪/‬תלוי תרבות‪:‬‬ ‫קולברג‪ :‬אוני'‪ .‬בהודו‪ .

‬אך בלתי מזיקות של‬ ‫נורמות חברתיות מוצקות‪ .‬‬ ‫כאלימות‪ .‬התרבויות‬ ‫מתמודדות עם בעיות מוסריות על פי ‪ 3‬קודים‪ (1 :‬אתיקה של אוטונומיה‪ :‬ממוקדת באדם ובהעדפותיו‬ ‫האישיות‪ .‬אך בכל תרבות יכללו הנושאים‬ ‫המוסריים שאלות של נזק‪ .‬כולל מבנה פוליטי‪ .‬העמדה הקוג' צופה כי כל‬ ‫‪25‬‬ .‬הפסיכולוגים התרבותיים טוענים שתחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬מוסר מבוסס על נזק‪ .‬או כשהאדם גורם לטומאת עצמו‪.‬זכויות צדק‪ .‬קהילה ואלוהות‪ .‬בארה"ב ובברזיל‪ .‬בודק הפרות פוגעות‪ .‬אתיקה של קדושה‪ :‬רואה בכל אדם מוטיב של קדושה‪ .‬יהיה אפשר למצוא‬ ‫הוכחה למוסר רחב יותר‪ .‬למעשה יש תוצאות מזיקות עבור אחרים‪.‬גם כשאיש לא‬ ‫ניזוק מהם‪ .‬מעמד סוציואקונומי‪ -‬משתנה איכותי‪ .‬ועבירה מוסרית תתרחש‬ ‫כשלא יכבדו את האל‪ . Dias/‬‬ ‫מטרה‪ :‬לבדוק האם תחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬תחום מוסכמות‪ :‬אירועים בעלי השלכות ב"א ושאינם מזיקים‪ .‬או האם מותר לך לאכול את‬ ‫כלבך?‪Haidt.‬דמוקרטי וכלכלה‪ (2 .‬שני מעמדות חברתיים מכל עיר‪ .‬המחקר בדק מוסר שאינו מבוסס על נזק בשש‬ ‫קבוצות בעלות שני משתנים תרבותיים שונים‪ (1 :‬מערביות‪ -‬הרמה בה לכל ‪ 3‬הערים מסורת‬ ‫ארופאית‪ .‬מעשים שתוצאתם משפיעה בעיקר על‬ ‫מבצע הפעולה‪ .‬ארועים שונים ייחשבו לעבירות‪ .‬המתפרש מעבר לאתיקה של האוטונומיה‪ .‬חוקרים‬ ‫קוג' התפתחותיים טענו כי חוקים מסוימים יהיו שונים בין תרבויות‪ .‬תרבות ומוסר‪ .‬אתיקה של שיתוף‪ :‬רואה באדם‬ ‫בעל תפקיד כחלק מקבוצה המתבססת על יחסי גומלין‪ .‬אך בעלי משמעות בהקשר של‬ ‫מע' חברתית‪ .‬תפיסות ואידיאולוגיות‬ ‫השונות בין התרבויות‪ . Koller.‬העבירה המוסרית היא פגיעה בזכויות האדם ובחרותו‪ (2 .‬והוא‬ ‫כולל יותר מנזק‪ .‬ולא בכל תרבות דרכי הפעולה החברתיות הן‬ ‫מוסכמות‪ .‬העבירה המוסרית היא פגיעה בקבוצה או‬ ‫בהיררכיה שלה‪ (3 .‬האידיאולוגיה התרבותית והשקפת‬ ‫העולם הינם משפיעות על התפ' ההבנה המוסרית בילד‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 12‬רגש‪ .‬ביקורת על הקוג'‪ (1 :‬הבחנה בין ‪ 3‬סוגי הידע אינה אוני'‪ .‬התפ' מוסרית הינה תלוית תרבות ולא מסכימה עם החשיבה האוני'‪ .‬טוריאל וננסי‪ :‬תאורית התחום‪-‬התפ'‬ ‫מוסרית אצל ילדים חלה תוך כדי שהילדים מבינים את הארועים החברתיים המתרחשים סביבם‪.‬כדי לציין‬ ‫ששתי קהילות שונות חיות באותה עיר‪ .‬גישת המחקר הנוכחי‪ :‬אם אכן תחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬ילדים מפתחים מחויבות קונבנ' בתרבויות בהן הסדר‬ ‫החברתי הופרד מבחינה אדיאולוגית מהסדר המוסרי הטבעי‪ .‬בתרבויות שונות‪ .‬נבדק מי נוקט בעמדה‬ ‫מוסרית כלפי הסיפורים ומי בעמדה מתירנית כלפיהם‪ .‬ותחום המוסר‬ ‫משתנה בין תרבויות‪ (2 .‬זכויות וצדק‪ .‬שוודר חילק לקודים של אוטונומיה )דומה למוסר(‪ .‬תחום מוסרי‪ :‬מעשה שגוי מבחינה אוני'‪ .‬הסיפורים שנחשבו פוגעים בשתי היבשות עסקו בחוסר כבוד ודחייה‪ .‬‬ ‫הארועים חולקו ל‪ 3-‬תחומי ידע‪ :‬אישי‪ :‬לא נחשב הפרת מוסר‪ .‫תאורית התקשורת החברתית של שוודר‪ :‬המחויבות המוסרית אוני' בילדות אך אינה נובעת‬ ‫ממוסכמות‪ .‬תוך התיחסות לטענותיהם של טוריאל ושות'‪ .‬משפיעות באופן שונה על התפ' החשיבה המוסרית אצל ילדים‪ .‬חיפוש אחר‬ ‫מוסר שאינו מתבסס על נזק‪ .‬התאוריה מטילה ספק בהשערה שיש תהליכים התפתחותיים אוני'‬ ‫שמביאים ילדים להבחין בין מחויבות מוסרית למחויבות קונבנ'‪ .‬לא נמצא קשר בין מחויבות למוסר לבין‬ ‫התפ' קוג'‪ .‬מהלך‬ ‫המחקר‪ :‬הוצגו נושאים ומעשים ע"ב היכולת שלהם לפגוע או לגרום הרגשה לא נוחה‪ .‬בניגוד לטוריאל‪ .

‬בציבור ובביתו לאחר שרחץ אותן‪ .‬כי קב' זו היא קרוב לוודאי‬ ‫בעלת מוסר רחב יותר‪ .‬צידוק )מתן הסבר?(‪ .‬למרות שלא תפסו את הסיפורים כמזיקים יותר‪ .‬דיון‪ :‬תחום המוסר שונה מתרבות לתרבות‪ .‬אפקט מעמד‪ :‬מעמד נמוך הוטרדו יותר מהגבוה‪ .‬אך‬ ‫לא לרסייפה‪ .‬כל הקבוצות היו מאוזנות‬ ‫מבחינת מין‪ .‬צריכה להיות גדולה בקרב נבדקים ממעמד סוציו' גבוה בפילדלפיה וקטנה‬ ‫יותר בקרב נבדקים ממעמד סוציו' נמוך בקבוצות מערביות פחות‪ (6 .‬‬ ‫נמצא אפקט מעמד‪ :‬מעמד נמוך נתפס יותר נזק מאשר בני המעמד הגבוה‪ .‬נמצאה אינטראקציה קטנה של עיר ומעמד‪:‬‬ ‫המעמד הנמוך היו יותר מוטרדים בפילי' ובפורטו אלגרו יותר מרסייפה‪ .‬תמצא השפעה של מעמד סוציו'‪ .‬הממצאים מוכיחים‬ ‫כי ישנם מודלים של שיפוט מוסרי שאינם מתאימים מחוץ לאוכ' בהן פותחו‪ .‬פגיעה בקורבן חף‬ ‫מפשע‪ .‬הקובעות כי‬ ‫תהליכים פסיכו' כשיפוט מוסרי ותגובות רגשיות‪ .‬ילדים נוטים‬ ‫יותר ממבוגרים לנקוט עמדה מוסרית‪ .2 .‬‬ ‫הערכה‪ -‬מעמד גבוה היו מתירניים יותר‪ .‬המהלך הבסיסי היה ראיון מובנה‪ .‬הפרת מוסכמות‪ .‬העלבה‪ -‬סיפור הדגל וההבטחה לא היו מעליבים כמצופה‪ .1 :‬ילדה הרוצה להתנדנד דוחפת ילד ופוצעת אותו‪ .‬הכוללת‬ ‫נזק‪ .‬הפסיכו' התרבותיים‬ ‫צופים‪ (1 :‬רוב בעלי המעמד הסוציו' הגבוה בפילידלפיה‪ -‬מתירנים‪ .‬או מערביות‪ .‬יצרו ‪ 5‬סיפורים נוספים שאינם כוללים‬ ‫פגיעה בזדון‪ .‬תמצא השפעה של עיר‪ .‬ילדים ממעמד נמוך גינו את הסיפורים יותר‬ ‫מהגבוה ונמצא אפקט עיר‪ :‬פילי' נטייה גבוהה יותר לגנות את המעשה מאשר רסייפה‪ .‬כן‪ .‬אוני' )האם‬ ‫נכון שבשתי תרבויות נוהגים אחרת? מה נכון?(‪ .‬והוצגו לנבדקים ‪3‬‬ ‫סיפורים‪ .‬כך‬ ‫שבכל עיר הסיפורים ישפטו מבחינה מוסרית יותר בקרב מעמדות נמוכים לעומת גבוהים‪ (4 .‬סיפורים הכוללים‬ ‫דחייה וחוסר כבוד נשפטו מוסרית‪ .‬הפרעה )היה מפריע לך לראות מעשה כזה?(‪ .‬תואם את ההנחות הפסיכו' תרבותיות‪ .‬אפקט עיר‪ :‬פילי' הוטרדו‬ ‫יותר משתי הערים‪ .‬טוריאל התאים לפילי'‪ .‬כך שהסיפורים יישפטו מבחינה מוסרית ברמה גבוהה‬ ‫ברסייפה )הפחות מערבית( וברמה הנמוכה ביותר בפילדלפיה‪ (3 .‬אדם אוכל את‬ ‫מזונו בידיו‪ .‬שאר‬ ‫הסיפורים נתפסו מעליבים‪ .‬רוב‬ ‫האנשים מהמעמד הנמוך ברסייפה ישפטו את הסיפורים מבחינה מוסרית‪ .‬תוצאות‪ :‬נזק – רוב המבוגרים טענו שאין נזק‪ .‬לא נמצאו הבדלים ב"ת לגבי תפיסת חוסר הנזק‪ .‬בעיקר ברזיל‪ .‬ומוסכמות‪ .‬הפרת מוסכמות‪ .‬כן נמצא אפקט עיר‪ :‬יותר‬ ‫נזק נמצא ברסייפה מאשר בפילי'‪ .‬אפקט עיר כמו מבוגרים‪.‫הקבוצות יקחו עמדה מתירנית על עוד הן תופסות את הסיפורים כבלתי מזיקים‪ .‬מעשים דוחים וחסרי כבוד לא נשפטו‬ ‫מוסרית כל עוד לא גרמו לנזק ב"א‪ .‬הבחנה בתחומים של מוסר טיפוסי‪ .‬כקודי לבוש‪ .‬פרט‬ ‫לנשיקות‪ .‬עשויים להיות שונים באוכ' שונות‪ .‬לא נקבעה הנחה לגבי גודל‬ ‫ההשפעה של המעמד החברתי לעומת גודל ההשפעה של המערביות‪ .‬מציע מחקרים עתידיים‪ :‬שימת פחות דגש על תפקיד הנזק‪ .‬שיועדו לעורר דחייה )אכילת כלב‪ .‬התערבות )יש להעניש?(‪ .‬נשיקות בין אחים‪.‬תושבי פילי' ממעמד גבוה‬ ‫הפגינו מוסר המבוסס על נזק מוגבל לאתיקה של אוטונומיה‪ .‬היו משולבות ילדים ומבוגרים‪ .‬שימת דגש רב יותר על‬ ‫‪26‬‬ .‬רוב הילדים הוטרדו בכל הסיפורים‪ .‬גם ללא נזק‪ .‬נשאלו ‪ 6‬שאלות לאחר כל סיפור‪ :‬הערכה )מה חושב על כך(‪ .‬נזק‬ ‫)מישהו נפגע?(‪ .‬ילד לובש בגדים רגילים לבי"ס בו יש תלבושת אחידה‪ .‬‬ ‫תרנגול מיני(‪ .‬שאינו מבוסס על גרימת נזק‪ (5 .‬המוסר רחב יותר‪ .‬רוב הילדים האמינו שאין נזק בסיפורים‪.‬במיוחד בפילי'‪ .‬מעמד נמוך‪ .‬ניתוח זה‬ ‫מאשר את הנחות המחקר‪ .‬כי קב' זו נוקטת במוסר של גרימת‬ ‫נזק‪ (2 .‬הפרת מוסר טיפוסית‪ .‬שניים כוללים חוסר כבוד או ציות )חיתוך דגל ‪+‬הבטחה לא מקוימת( ושלושה אחרים‬ ‫כללו מנהגים לא מקובלים לגבי מזון והתנ' מינית‪ .3 .

‬תופסות בעיות מוסריות כבעיות ביחסים‬ ‫הב"א‪ .‬אם זה אכן כך אזי הביקורת על‬ ‫הפסיכולוגיה התרבותית הופכת לחדה יותר‪ .‬לא ניתן מספיק משקל לתפיסות‬ ‫המוסריות המאפיינות נשים‪ .‬על כן‪ . Bersoff & Harwood‬‬ ‫הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה‪ :‬גיליגן באה בביקורת כלפי קולברג‪ .‬במאמרה‪.‬מילר‬ ‫מתנגדת לדברי גיליגן‪ .‬הייט התמקד בקשר בין עבירות מוסריות לרגשות‪ .‬ועבירות קדושה מעוררות גועל‪.‬‬ ‫רקע‪ :‬קולברג‪ :‬חובה מוסרית מתיחסת ל‪(1 :‬חובה שהיא אוביקטיבית ואוני'‪ .‬אפשר להגיע לפתרון מוסרי באמצעות‬ ‫יישום עקרונות מוסריים מופשטים וחשיבה לוגית‪ .‬ואפשר לפתור אותן ע"י מו"מ‪ .‫תפקיד הרגשות‪ .‬‬ ‫פסיכו' חברתית‪:‬אחריות חברתית להושטת עזרה היא נורמה חשובה שמכוונת את התנ' הפרט‪(3 .‬הם בעלי‬ ‫מוסר המבוסס על נזק בכל מצב‪ .‬חובת הפרט‬ ‫לסייע לאדם ללא קשר למידה בה הפרט עזר לו בעבר‪.‬יש לגיטימציה להשתמש בחוקים ועונשים כדי למנוע הפרת חובה זו‪.‬‬ ‫מאמר ‪ -13‬תפיסות של אחריות חברתית בהודו ובארה"ב‪ :‬צווים מוסריים או החלטות אישיות? ‪/‬‬ ‫‪Miller.‬טוענת כי יש הבדלים‬ ‫בחשיבה המוסרית של קבוצות שונות‪ .‬נבדל בין מעמדות שונים‪ (2 .‬השערות המחקר‪ :‬בהסתמך על מחקרים קודמים משוער כי הנבדקים ההודים יתפסו‬ ‫התנהגויות של אי הגשת עזרה במונחים מוסריים יותר מהאמריקאים‪ .‬אחריות חברתית‪ :‬לפי החוקרים‪ .‬‬ ‫האם היא קשורה למידת הצורך בעזרה ו‪/‬או לאופי הקשר עם הנזקק‪.‬ועל כן לפי התפיסה המוסרית הגברית‪ .‬מסקנות‪ (1 :‬אמריקאים ממעמד בינוני גבוה‪ .‬הוכח שהבדלים אלו נובעים‬ ‫מהקודים המוסריים השונים בשתי התרבויות‪ .‬שימת דגש רב יותר על תפקיד התרבות‪ .‬‬ ‫גיליגן‪ :‬הושטת עזרה היא חובה מוסרית היוצאת מתוך מוסר המבוסס על יחסים ב"א‪ .‬ביקורת‪ :‬למחקר נבחרו תלמידי קולג'‬ ‫שעשויים להוות דוגמה קיצונית של אתיקה אוטונומית‪ .‬מכיוון שקיימת הוכחה לכך שהמוסר שלהם עשוי‬ ‫להיות רחב יותר כשהם עוזבים את הקולג' בו יש אווירה – בעית מדגם‪ .‬בחירה אישית‪ :‬לא מבוססת על‬ ‫מע' חוקים וסנקציות חברתיות ואינה חובה אובייקטיבית‪ .‬מוסר זה נפוץ‬ ‫יותר אצל נשים‪ .‬‬ ‫האם יש הבדלים בין‪-‬תרבותיים ו‪/‬או בין גילאים באופן בו מתפרשת אחריות חברתית‪.‬ואין חובה‪ .‬תהליכים פסיכו' עשויים להיות שונים בין‬ ‫מעמדות ובין ארצות‪ .‬עבירות על הקהילה מעוררות תחושה של בוז‪ .‬ואין אמת מוסרית אחת‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫האם אחריות חברתית מבוססת על קריטריונים של חובה מוסרית‪.‬וטען כי עבירות המפרות‬ ‫קודים מוסריים שונים מעוררות תגובות רגשיות שונות‪ :‬עבירות על האתיקה של אוטונומיה מעוררות‬ ‫כעס‪ .‬‬ ‫גישות בספרות לגבי מעמדה של אחריות חברתית כחובה מוסרית‪ (1 :‬גישת התפ' מוסרית של‬ ‫קולברג‪:‬הושטת עזרה נחשבת חובה מוסרית אוני' רק כשהיא קשורה בשמירה על זכויות ועל צדק‪(2 .‬כשהתפיסה ההודית מבוססת על קוד מוסרי הנותן‬ ‫‪27‬‬ .‬לא תלויה במוסכמות‬ ‫חברתיות או העדפה אישית‪ (2 .‬התפ' מוסרית כרוכה בהבנה מעמיקה יותר‬ ‫של יחסים ב"א ובנסיון לשמור על חופש הבחירה בלי להזניח את האחריות כלפי אנשים אחרים‪ .‬אצל נשים‪ .‬נשים‪ .‬בד"כ גברים תופסים בעיות מוסריות כמצבים בהם יש עימות בין זכויות‬ ‫העומדות זו בניגוד לזו‪ .‬‬ ‫מוסכמה חברתית‪ :‬מבוססת על מע' חוקים אבל אין אוני'‪ .

‬ושיקולי מידת הצורך ואופי הקשר לא ישפיעו עליהם‪ .‬צורך בינוני )כדור לשיכוך כאב ראש( ו – ‪ 3‬צורך קל )מתן הוראות כיצד להגיע‬ ‫למקום מסוים(‪ .‬קל‪.‬לשניה תואר‬ ‫אירוע שבו אדם סירב לבקשה שסותרת את העדפותיו האישיות )לקנות שמלה בצבע שונה מזה שמוצא‬ ‫חן בעיניך( כאשר המטרה הייתה לבדוק הבנה של ההבדל בין חובה מוסרית להעדפה אישית‪.‬התנהגויות שאין חובה אובייקטיבית לבצע אך צריך למנוע ‪/‬‬ ‫להעניש ‪ -‬מוסכמה חברתית‪ (3.‬לא נמצאו הבדלים בין‬ ‫הקבוצות בנושא זה‪ .‬ההתנ' בסדר ‪ /‬לא בסדר‪ .‬התנהגויות שיש חובה אובייקטיבית לבצע אך אין צורך במניעה או‬ ‫עונש ‪ -‬גישה מוסרית אישית‪ (4.‬‬ ‫שיקולי תפקיד חברתי ושיקולים אחרים‪ .‬‬ ‫האמריקאים תפסו רק את המקרה של צורך קריטי ‪ +‬הורה כחובה מוסרית‪ .1 :‬ההודים יראו את כל סוגי המקרים של בקשת עזרה‬ ‫כחובה מוסרית‪ .‬ההודים‬ ‫תפסו את מקרי הצורך הקל והבינוני כמשמעותיים יותר מהאמריקאים‪ .‬בנוסף היו ‪ 2‬קבוצות ביקורת‪ :‬לראשונה תואר אירוע שבו אדם סירב לבצע מעשה שרירותי לא‬ ‫צודק )להרוס למישהו את הגינה(‪ .‬שיקולי חוסר צדק ‪ /‬פגיעה‪.‬את שאר המקרים‬ ‫‪28‬‬ .‬כשהצידוקים קודדו ע"פ‬ ‫סולם תוכן בן ‪ 5‬קטגוריות‪ :‬שיקולי רווחת הפרט‪ .‬נבנו ‪ 9‬סיפורים המתארים מצבים של חוסר היענות לבקשת עזרה‪ 3 .‬קידוד הנתונים‪ :‬שתי השאלות הראשונות שימשו לבדיקת‬ ‫הבנה ולהפרכת הסברים חלופיים‪.2 .‬רציות ההתנהגות‬ ‫– ככל שהצורך היה גדול יותר ההתנ' נתפסה כפחות רצויה מבחינה חברתית‪ .‬כל אחד מהסיפורים נמסר ב – ‪ 3‬גרסאות אשר נבדלו במידת הקשר בין הנזקק למגיש‬ ‫העזרה‪ .‬בינוני קריטי( – בדיקת המניפולציה‪.‬מתוכם הציגו צורך‬ ‫קריטי )הצלת חיים(‪ 3 .(1-9‬האם יש חובה אובייקטיבית‬ ‫להתנהג )לא להתנהג( כך ? ‪ (4‬האם צריך למנוע ‪ /‬להעניש התנ' כזו או שזה ענינו הפרטי של האדם ?‬ ‫‪ (5‬מהי מידת הצורך בעזרה שהובעה בסיפור )ללא צורך‪ .‬בכל קב' היה מספר שווה משני המינים והמעמד הסוציו‪-‬אקונומי בשתי התרבויות‬ ‫היה דומה‪ .‬לא יהיו הבדלים ב"ת לגבי מקרי הביקורת‪ .(8-12‬חבר קרוב )מאותו מין וגיל( וזר )מאותו מין‬ ‫וגיל(‪ .‬הילדים משתי התרבויות תפסו‬ ‫את מקרי הצורך הבינוני )והצעירים אף את הקל( כמשמעותיים יותר יחסית לבוגרים‪ .‬כשהאפשרויות היו‪ :‬הורה )לילד בגיל ‪ .‬כיתה ו' וכיתה ב'( ומדגם‬ ‫מקביל של הודים‪ .‬ההודים תפסו את כל המקרים של צורך בעזרה כחובה מוסרית‪.‬‬ ‫הנבדקים נשאלו ‪ 5‬שאלות‪ (1 :‬האם ההתנ' המתוארת היא "בסדר" או "לא בסדר"‪ (2.‬עד כמה‬ ‫ההתנ' המתוארת רצויה מבחינה חברתית )דרוג בסקלה ‪ (3 .‬שיטת המחקר‪ :‬מדגם של ‪ 180‬אמריקאים מ ‪ 3 -‬קבוצות גיל )קולג'‪ .‬כשהמטרה היתה לבדוק צייתנות לבקשה של אחר‪ .‬‬ ‫בנוסף היה על הנבדקים להסביר מדוע‪ .‬השערות אופרציונליות‪ .‬שתי הקבוצות יגדירו סירוב לביצוע מעשה‬ ‫לא צודק כחובה מוסרית וסירוב להצעה הפוגעת בהעדפה האישית כבחירה אישית‪ .‫עדיפות למחויבויות חברתיות והתפיסה האמריקאית משקפת קוד מוסרי אשר נותן עדיפות לזכויות‬ ‫הפרט‪ .‬את המקרים הקריטיים‬ ‫האחרים ואת המקרה של צורך בינוני ‪ -‬הורה הם תפסו גישה מוסרית ‪ -‬אישית‪ .‬‬ ‫את ‪ 2‬השאלות הבאות קידדו ב ‪ 4 -‬קטגוריות‪ (1:‬התנהגויות שהן חובה אובייקטיבית לבצע )לא לבצע(‬ ‫וצריך למנוע ‪ /‬להעניש ‪ -‬חובה מוסרית‪ (2 .‬כצפוי‪ .‬שיקולי העדפה אישית‪ .‬תוצאות‪ :‬בדיקת‬ ‫המניפולציה – גודל הצורך הנתפס‪ :‬כל הנבדקים הבחינו בין רמות הצורך השונות כמצופה‪ .‬התנהגויות שאין חובה אובייקטיבית לבצע וגם אין צורך במניעה או‬ ‫עונש ‪ -‬בחירה אישית‪ .‬לדעתם‪ .‬האמריקאים יראו כחובה‬ ‫מוסרית רק את המקרים שבהם הצורך הוא קריטי ואת המקרים בהם הצורך הוא בינוני והקשר הוא‬ ‫הורה – ילד‪ .3 .

‬משקף את הנחת היסוד‬ ‫התרבותית שלהם‪ .‬‬ ‫ראיית צורך בינוני ‪ +‬הורה כחובה מוסרית‪ .‬שהאינדיווידואל העצמאי‪ .‬נטיית ההודים להגדיר את מקרי ההעדפה‬ ‫האישית בקטגוריה של בחירה אישית‪ .‬מראה שאין הבדל במשמעות של ההתנהגויות לכל תרבות‪.‬והן‬ ‫בקריטריונים המנחים את השיפוט בנושא‪ :‬להודים תפיסה רחבה ביותר של חובה מוסרית במערכות‬ ‫יחסים ב"א‪ .‬אותם הבדלים בין התרבויות‪ .‬בעיני האמריקאים‪ .‬השימוש‬ ‫בקטגוריה "אישי – מוסרי" ע"י האמריקאים‪ .‬הילדים האמריקאים סיווגו צורך קל ובינוני ‪ +‬חבר ‪ /‬זר כחובה‬ ‫אובייקטיבית יותר מאשר הבוגרים‪ .‬אך בוודאי לא את כולם‪.‬מראה שיש להודים מושג של העדפה אישית בתרבותם‪.‬המחויבות המוסרית הב"א הגדולה‬ ‫אשר נצפתה אצל ההודים‪ .‬ייתכן שמעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה קשור לשינוי בתפיסה של אחריות חברתית‪ .‬תוכנן ניסוי‬ ‫נוסף שבו נבדקו‪ .‬אך מצד שני אין לחברה‬ ‫לגיטימציה לאכוף חובה זו על מנת לשמור את חופש הבחירה של הפרט‪ .‬נתפסים ע"י האמריקאים כעניינים של אחריות "אישית – מוסרית" או "בחירה אישית"‪ .‬אצל האמריקאים‪ .‬אשר הפרט‬ ‫הוא חלק ממנה ותלוי בה‪ .‬בקטגוריה גישה מוסרית – אישית נעשה שימוש רק ע"י‬ ‫האמריקאים במצבי ביניים בין מה שנתפס בעיניהם כחובה מוסרית לבין בחירה אישית‪ .‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים‪.‬ומחובתו לשרת אותה באמצעות היענות לצרכים של אחרים נזקקים‪ .‬מצד אחד היא‬ ‫מביעה את חשיבות האחריות החברתית ע"י השיפוט לחובה אובייקטיבית‪ .‬בשיטה דומה‪ .‬כשהקריטריון המנחה הוא קיום צורך אצל הזולת‪ .‬משקפת את הדגש שיש בתרבות ההינדית על החברה כמרכז‪ .‬בנוגע לתגובות הצידוק )שאלה ‪ (6‬השימוש בקטגוריה של "רווחת‬ ‫הפרט" בהתייחס למקרים צורך בינוני ‪ +‬זר ובמקרים של צורך קל היה רב יותר בקרב ההודים ביחס‬ ‫לאמריקאים‪ .‫האמריקאים תפסו כבחירה אישית‪ .‬כחובה מוסרית‪ .‬משקף יחס אמביוולנטי לאחריות חברתית‪ .‬‬ ‫למעט במקרי הצורך הקל אותו דירגו בני המעמד הנמוך יותר כחובה מוסרית מאשר בני המעמד‬ ‫הבינוני‪ .‬האמריקאים‬ ‫השתמשו בקטגוריה זו בעיקר במצבים של צורך בינוני ובמצבים בהם הנזקק היה חבר‪ .‬הוא היחידה הבסיסית בחברה זו‪.‬ההורים רואים בצאצא "חבר‬ ‫‪29‬‬ .‬היקף התפיסה של חובה מוסרית מצומצם יותר ותלוי‬ ‫במידת הצורך ובאופי הקשר‪ .‬בעל חופש הבחירה‪ .‬נמצאו‪ .‬‬ ‫ניסוי ‪ :2‬על מנת למנוע אפשרות שתוצאות הניסוי הראשון נבעו מהבדלים סוציו‪-‬אקונומיים‪ .‬נתגלו הבדלי‬ ‫גילאים המעידים על מגמות התפתחות‪ .‬דיון‪ :‬באופן כללי ההשערות‬ ‫אוששו‪ .‬מלבד מקרה של צורך בינוני ‪ +‬הורה‪ .‬כל המקרים של צורך בעזרה שאינו‬ ‫קריטי‪ .‬אשר נצפה אצל האמריקאים‪ .‬‬ ‫דיון כללי‪ :‬נמצאו הבדלים ב"ת הן בהיקף של תפיסת אחריות חברתית כחובה מוסרית‪ .‬‬ ‫נטיית ההודים להגדיר סירוב לבקשה לביצוע התנהגות פוגעת‪ .‬ההודים ראו בסיוע לנזקק חובה מוסרית יותר מהאמריקאים כמעט בכל המקרים‪ .‬הפרכת‬ ‫הסברים חלופיים‪ :‬למרות שבבדיקת המניפולציה נמצאו הבדלים ב"ת בגודל הצורך הנתפס‪ .‬במקרים אלה האמריקאים השתמשו יותר ב"העדפה אישית"‪ .‬הודים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי שונה‪ .‬גם‬ ‫לאחר נטרול סטטיסטי של אפקט זה‪ .‬הממצאים מצביעים כי‬ ‫אפיונים תרבותיים משפיעים על התפתחות של קודים מוסריים‪ .‬הדמיון בין שתי התרבויות בדרוג‬ ‫מידת הרציות החברתית של ההתנהגויות‪ .‬אין כמעט השפעה למידת הצורך או‬ ‫לאופי הקשר בין הנזקק לעוזר‪ .‬הטווח הצר יותר של מחויבות מוסרית‪ .‬מרמזת כי הם רואים את האחריות של‬ ‫הורה לילדיו כמתבססת על "חוק טבע" יותר מאשר על מוסכמה חברתית‪ .‬מראה שהתוצאות אינן‬ ‫נובעות מנטייה כללית של ההודים לציית לבקשת הזולת‪ .‬ממצא זה מרמז‬ ‫כי ייתכן והוא משתנה שמסביר חלק מההבדלים שנמצאו בניסוי הראשון‪ .‬בניגוד‬ ‫לכך‪ .

‬שעזרה לזולת היא חובה מוסרית‪ .‬ואחריות חברתית שאינה קשורה לזכויות או לצדק אינה נחשבת לחובה מוסרית‪ .‬במיוחד‬ ‫נצפה‪ .‬יש תרבויות שבהן החשיבה המוסרית היא כשנגרם‬ ‫נזק במישרים לזולת או בזכויותיו ויש תרבויות שתחום המוסר אצלן יותר רחב ולא רק התנהגויות‬ ‫הפוגעות במישרין נתפסות כלא מוסריות‪.‬באופן מפתיע נמצא אצל ההודים‪ .‬נוצרים יותר ויותר הבדלים ב"ת‪.‬כי למידת הקשר בין הנזקק לעוזר אין השפעה על‬ ‫השיפוט המוסרי‪ .‬על פי ההסברים של הופסטדה וטריאנדיס‬ ‫בחברת קולקט' הפרט מזוהה עם הקב' וקונפורמי לציפיותיה והיא דואגת לאינטרסים שלו גם בנושא‬ ‫של נישואים‪ .‬שכן לעזור לצאצא משמע‬ ‫לעזור לעצמם‪ .‬ייתכן שממצא זה מבוסס על חוויה אוניברסלית של ינקות‪ .‬שבה תלות‬ ‫במטפל למילוי הצרכים‪ .‬למבנה ההיררכי של החברה ההודית המבוסס על תפקידים‬ ‫חברתיים‪ .‬‬ ‫מהתוצאות במחקר ניתן לראות שיש פער ב"ת קטן יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים‪ .‬אינדיבידואל‪ :‬אהבה חשובה כתנאי לנישואין‪ .‬שיש לתת משקל גבוה יותר לגורמים בין‪-‬תרבותיים גם‬ ‫בתיאוריות של התפתחות תפיסת המוסר‪.‬אהבה נמצאה כחשובה יותר לנישואין בתרבויות בהן כמעט ולא‬ ‫היתה קיימת תלות הדדית מבחינה כלכלית בין בני הזוג‪ .‬המחקר‬ ‫גם מחליש את טענתה של גיליגן‪ . Hashimoto & Verma‬‬ ‫מחקרים קודמים‪ :‬על פי תיאורית המשפחה המורחבת יש קשר הפוך בין חשיבות האהבה הרומנטית‬ ‫לבין חוזק קשרי המשפחה המורחבת‪ .‬בחברות כאלה אהבה‪ .‬לפיה חובה מוסרית היא‬ ‫אוניברסלית‪ .7‬אוניברסליות וייחודיות באהבה ובבחירת בן זוג‬ ‫מאמר ‪ – 14‬אהבה ונישואין ב‪ 11-‬תרבויות ‪/‬‬ ‫‪Levin.‬שקשורה לבחירה חופשית‪ .‬‬ ‫מילר וברסוף רואים בשאלת המוסריות האם אדם יושיט עזרה ויגיש חובה מוסרית לסייע לאחר רק‬ ‫כאשר הוא מרגיש חיבה כלפיו או שזה לא קשור למידת החיבה‪ .‬לכאורה‪ .‫בקבוצת הפנים" שלהם ולכן השיקולים המנחים אותם הם בעצם אינדי'‪ .‬‬ ‫‪30‬‬ .‬לא נמצאו במחקר זה‬ ‫הבדלים בין המינים הממצאים מראים‪ .‬מסתבר שאחריות חברתית אצל ההודים מהווה ערך בסיסי מוחלט מעבר לתפקיד חברתי‪.‬שהילדים האמריקאים דרגו את המקרים של צורך מועט ושל צורך בינוני ‪ +‬חבר‪/‬זר יותר כחובה‬ ‫אובייקטיבית מאשר המבוגרים‪ .‬אך במהלך השנים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬התפיסה כי פגיעה בזולת היא עבירה מוסרית – אוניברסאלית אך תרבויות שונות נבדלות‬ ‫בהיקף תחומי החיים הנחשבים רלוונטיים למוסר‪ .‬השערת המחקר‪ :‬קיים‬ ‫קשר שלילי בין קולקטיביזם לבין החשיבות המיוחסת לאהבה רומנטית‪.‬וזאת בניגוד‪ .‬‬ ‫השלכות מהמחקר לתיאוריות אחרות‪ :‬המחקר מחליש את טענתו של קולברג‪ . Sato.‬‬ ‫פרק ‪ .‬מטרת המחקר‪ (1 :‬בחינת הבדלים ב"ת‬ ‫בחשיבות המיוחסת לאהבה הרומנטית בהחלטות הקשורות לנישואין ‪ (2‬זיהוי מנבאים והשלכות של‬ ‫הבדלים אלה שימדדו על ידי מאפיינים של כל מדינה מהספרות המקצועית‪ .‬נתפסת כפחות חשובה בהחלטות על‬ ‫נישואים‪ .‬‬ ‫עם החשיפה לתרבות בתקופת ההתבגרות‪ .‬שתפיסה מוסרית נבדלת בין נשים לגברים‪ .‬ז"א האם המוסר הוא תלוי ביחסים‬ ‫שבין המסייע לנזקק לעזרה? יש תרבויות בהן החובה המוסרית היא תלויה בטיב היחסים ויש תרבויות‬ ‫שלא נותנות לכך משקל והצורך לסייע לאחר הוא בגדר חובה מוסרית‪.‬עשויה להוביל לתפיסה‪ .

‫שיטת המחקר‪ :‬נלקח מדגם של סטודנטים מ ‪ 11‬מדינות מערביות ולא מערביות‪ .‬לא נבדקה אוני' של‬ ‫תפיסת האהבה לנישואין‪ (4 .‬גברים יעדיפו )יותר מנשים( בת זוג צעירה ומושכת פיזית וכן יעדיפו תכונות של‬ ‫צניעות וחוסר נסיון מיני‪ .‬ייתכן שהמהפכה התעשייתית אפשרה לזנוח את התפקידים‬ ‫המסורתיים ולצאת לעבודה ובכך חיזקה את חופש הבחירה האישי‪ .‬תוצאות‪ (1:‬בכל המדגמים‪ .‬כמעט בכל המדגמים נמצא הבדל בין המינים בהעדפת בן זוג בעל‬ ‫שאפתנות וחריצות‪ (3 .‬פתיחות לזר‪ .‬השלכות של נישואים‬ ‫מתוך האהבה בחברות אינדי' ומהן השלכות הנישואים "הפונקציונלים" בתרבויות אינדי' ‪ (3‬כיצד‬ ‫מתיישב הערך האינדי' עם התלות ההדדית הנובעת מהאהבה רומנטית )דיאון ודיאון ‪(1988‬‬ ‫מאמר ‪ – 15‬העדפות בבחירת בן זוג‪ :‬השערות אבולוציוניות שנבחנו ב‪ 37 -‬תרבויות‪ /‬בס‬ ‫בסיס להשערות המחבר בנוגע לתכונות המועדפות‪ -‬ע"ס הנחת המידה שבה האם והאב משקיעים‬ ‫בגידול הילדים ויכול רביה‪ .‬תקפות השאלות‪ .‬שפות שונות‪ .‬לא נבדק עד‬ ‫כמה השאלון מיצג עמדה אמיתית‪ (6 .‬‬ ‫לא הושווה גיל החתונה ומשמעותו התרבותית בתרבויות השונות‪ .‬בנוסף הם התבקשו לדרג רשימה של‬ ‫‪ 18‬תכונות שונות את המידה בה אותה תכונה רצויה בבן זוגם וכן לדרג לפי סדר עולה של חשיבות‬ ‫רשימה של ‪ 13‬תכונות‪ .‬הפרש הגילאים הרצוי עם בן זוגם ומס' הילדים הרצוי‪ .‬למעט ספרד‪ .‬ביקורת‪ (1 :‬המדגם אינו מייצג‪ .‬הניחו‬ ‫שלמושג אהבה אותה משמעות ב"ת‪ .‬הועבר שאלון בנוגע‬ ‫למידת חשיבות האהבה לקראת נישואים ובמהלכם‪ .‬נמצא כי בחברות‬ ‫המתירות בגידה‪ .‬מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את ההשערות ב – ‪ 37‬תרבויות שונות‪ .‬שבהם נשאלו הנבדקים לגבי גיל הנישואים‬ ‫המועדף‪ .‬במחקר אתנוגרפי‬ ‫שקישר בין החשיבות המיוחסת בתרבות לאהבה רומנטית לבין מתירנות מינית‪ .‬שיטת‬ ‫המחקר‪ :‬שאלונים שהופנו ל ‪ 37‬מדגמים ממדינות שונות‪ .‬נמצא שבמדינות המיחסות חשיבות‬ ‫לאהבה שיעורי הנישואים והגירושים גבוהים יותר ואילו שיעורי הילודה נמוכים יותר‪ .‬השערות‪ :‬נשים יעדיפו )יותר מגברים( בן זוג בעל משאבים או פוטנציאל‬ ‫להשיגם )אמביציה(‪ .‬כמעט בכל המדגמים נמצאה תמיכה לחשיבות מראה‬ ‫‪31‬‬ .‬מדינות בעלות אורח חיים מערבי נטו לתת לאהבה חשיבות‬ ‫גדולה יותר מאשר מדינות לא מפותחות מהמזרח‪ .‬‬ ‫‪ (2‬אין הגדרה נומינלית או תאורטית למשתנה אהבה‪ .‬נמצא הבדל בין המינים בהעדפת בן‬ ‫זוג בעל יכולת השתכרות טובה‪ (2 .‬סגורים‪.‬אהבה רומנטית תופסת מקום מרכזי יותר מאשר בחברה שמענישה על בגידה‪ .‬בכל המדגמים גברים העדיפו בנות זוג צעירות יותר‪ .‬בנוסף נמדדו מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים של‬ ‫המדינות‪ :‬קולקטיביזם –אינדיבידואליזם‪ .‬‬ ‫‪ (7‬השפעת הסטטוס והנורמות הפנים תרבותיות על מצב משפחתי‪ .‬מצב כלכלי ונתונים סטטיסטיים על שיעורי הנישואים‪.‬יפנים הודים‪ .‬כמות שונה של סטו' מכל מדינה‪.‬גרושה בהודו זונה מארה"ב‪(8 .‬נעשו בדיקות לגבי הבדל הגילאים‬ ‫האמיתי בנישואים בכדי לתקף נתונים אלה‪ (4 .‬מדברים‪ .‬תוצאות‪ :‬נמצאו הבדלים ב"ת בחשיבות המיוחסת לאהבה הן כתנאי מקדים‬ ‫לנישואים והן כגורם הכרחי לשימורם‪ .‬דבר התואם את ההשערה‬ ‫כי גברים מעריכים בנות זוג בעלות יכולת רבייה גבוהה יותר‪ .‬קשור לתקפות השאלות‪ (3 .‬בהתאם להשערה נמצא קשר בין מידת‬ ‫הקולקטיביזם לבין החשיבות שיוחסה לאהבה בנישואים‪.‬מפאת רגישות הנושא‪ (5 .‬ארה"ב פתוחים‪ .‬‬ ‫הגירושים והילודה‪ .‬‬ ‫נמצא קשר בין מצב כלכלי לאהבה‪ .‬מחקרים עתידיים‪ :‬הצעות‬ ‫החוקרים‪ (1 :‬בחינת נורמות תרבותיות לעומת אישיות לגבי האהבה בנישואין‪ (2 .

‬לגבי השערת הטוהר המיני התקבלה שונות בין‪-‬‬ ‫תרבותית גבוהה‪.‬רוב לארופאים(‪ (2 .‬לעומת המסקנה הגורפת של בס בנוגע לממצאיו נטען במאמר זה כי‬ ‫העדפתן של נשים לבני זוג בעלי מאפיינים של רכישת משאבים אינה תלויה רק בהתנהגויות‬ ‫הקשורות לאבולוציה אלא גם באופן בו התרבות המסוימת תומכת או עוצרת את האישה‬ ‫בנסיונותיה לדאוג לעצמה‪.‬שוויון השכלה והעדפה נשית של בן זוג עם‬ ‫אמצעים‪Kasser & Sharma/‬‬ ‫ביקורת על הממצאים של בס בנוגע להבדלים בין גברים לנשים בחשיבות שהם מייחסים ליכולת‬ ‫של בן הזוג להשיג משאבים‪ .‬השערות‪ (1:‬בתרבויות בהן חופש‬ ‫הילודה והשוויון החינוכי נמוכים תהיינה לנשים נטייה להעדיף מאפייני רכישת משאבים בבני זוגם‬ ‫הפוטנציאליים‪ (2 .‬חקר כ‪ 5000-‬גברים ו ‪ 4300‬נשים‪ .‬‬ ‫רקע‪ :‬תיאוריות בנושא אסטרטגיות מיניות טוענות שנשים משקיעות יותר מגברים בהורות ולכן‬ ‫הנשים הקדמוניות הפכו להיות יותר בררניות בחיפוש בן זוג וחיפשו בבני זוגם מאפיינים כלכליים‬ ‫אשר יאפשרו את השרדות המשפחה וההמשכיות הגנטית‪ .‬‬ ‫מגבלות‪ (1 :‬מדגמים לא מייצגים )חוסר ייצוג לכפריים ובלתי משכילים‪ .‬תיאוריות אלה נתמכו ע"י מחקרו של בס והביאו‬ ‫למסקנה כי העדפה זו של הנשים נובעת מתהליך אבולוציוני‪ .‬הבעייתיות‬ ‫של המחקרים הנ"ל שהתרכזו בנושא הכלכלי בלבד וכן שהתמקדו בנשים בארה"ב‪ .‬נמצא מתאם חיובי יותר‬ ‫מאשר שלילי בין ההכנסה הכלכלית הנוכחית למידה בה נשים מחפשות בן זוג עשיר‪ .‬לרמה‬ ‫הכלכלית אין השפעה על הקשר(‪ .‬א‪ .‬המחקר‬ ‫בדק רק הבדלים בין המינים בחשיבות שהם מייחסים לתכונות שונות ולא את חשיבות התכונות האלה‬ ‫כשלעצמן )במחקר אחר שביצע התברר שגברים ונשים מייחסים חשיבות גבוהה בדיוק לאותם‬ ‫מאפיינים(‪ (3 .‬‬ ‫מאמר ‪ – 16‬חופש מיני‪ .‬ככל שהתרבות מפותחת יותר כלכלית הקשר בין העדפת בן זוג‬ ‫למאפייני משאבים לבין משתנים תרבותיים )חופש ילודה ושוויון חינוכי( יהיה ביחס הפוך‪ .‫חיצוני עבור גברים יותר מאשר עבור נשים‪ (5 .‬הקשר‬ ‫בין המשתנים שתוארו יתקיים בתרבויות בעלות רמות התפתחות כלכלית שונה )ז‪.‬להשערה זו לא נמצאה תמיכה אמפירית ולהפך‪ .‬זו הסיבה‪ .‬לכן‪ .‬בנוסף‬ ‫‪32‬‬ .‬שיטת המחקר‪ :‬הנתונים לגבי הפרמטר של יכולת רכישת‬ ‫משאבים נלקחו מהמחקר של בס‪ ..‬מ ‪ 6‬היבשות‪ .‬גודל ההבדלים בין המינים בכל הקשור למאפיינים המבוקשים יקטן ככל שיעלה‬ ‫השוויון החינוכי וחופש הילודה‪ (3 .‬שבמקומות בהן יש לנשים שוויון כלכלי ההבדלים בין‬ ‫המינים בנושא זה יעלמו‪ .‬מחקרים אחרים בדקו את השפעת‬ ‫ההיבט התרבותי על הבדלים אלה בהעדפות בן זוג ומצאו שהם נובעים מכך שברוב החברות‬ ‫נשים חסרות את היכולת לרכוש מאפיינים של כסף ומעמד בעצמן ולכן הן מחפשות בן זוג כזה –‬ ‫"השערת חוסר הכוח המבני" מנבאת‪ .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬להסביר את הממצאים של בס מהזווית התרבותית‪ .‬שנשים כיום מעדיפות בני זוג‬ ‫בעלי מאפיינים של הצלחה כלכלית ושאפתנות‪ .‬הגדרות אופרציונליות – האם יכולת השתכרות מעידה בהכרח על מידת ההשקעה של‬ ‫הגבר בגידול הצאצאים‪ (4 .‬פרשנות הממצאים – מקור ההבדלים אינו בהכרח גנטי אבולוציוני אלא יכול‬ ‫להיות חברתי‪.

‬נמצא כי ההבדל בין נשים לגברים בנתון זה היה במתאם עם‬ ‫ירידת חופש הילודה והשוויון בחינוך‪ (3 .‬דייקנות וענישה‪ .‬זמן מעגלי‪ :‬הינדים‪ .‬יש לאדם‬ ‫אפשרות להימלט מהעבר ומהעתיד וניתנת לו האפשרות להתחיל מחדש‪ .‬תוצאות אלה מציעות שנשים לא סופגות העדפה למאפיינים של משאבים‬ ‫בבני זוג מתהליך אבולוציוני אלא מהמידה בה הסביבה תומכת או מעכבת את נסיונותיהם‬ ‫להכוונה עצמית‪ .‬‬ ‫פרק ‪ .‬‬ ‫מופעלים המנגנונים הפסיכולוגיים הקדומים של בחירת בני זוג ואילו במקרים אחרים מנגנון זה‬ ‫פשוט אינו מופעל‪ .‬לא נמצא קשר בין המצב הכלכלי למשתנים הנדונים‪ .‬כאשר האישה מוגבלת מבחינת חופש הילודה וההזדמנויות להשכלה‪.‬אחוז נשים שהשתמשו באמצעי מניעה‪ .‬שיש לשלוט בו בעזרת לו"ז וקביעת מועדים‪ .‬אחוז לידות בהן נכח בעל מקצוע‬ ‫רפואי‪ .8‬אוניברסליות וייחודיות בגישות כלפי הזמן‬ ‫חיי האדם מנוהלים ע"י "שעונים חברתיים" הקובעים את הגיל בו יש להתחיל ללמוד‪ .‬תפיסה לגבי כיוון‬ ‫התקדמות הזמן‪ :‬זמן לניארי‪ :‬במערב‪ .‬כל פעילות בנפרד‪ .‬הסבר פשוט יותר הוא תיאוריית התפקיד החברתי על פיו הבדלים בין המינים‬ ‫בהתנהגויות חברתיות נובעים מהתפקידים החברתיים השונים שגברים ונשים מפנימים בחברה‪.‬תפיסת זמן באופן מונוכרוני‪ :‬הזמן‬ ‫כמשאב מוגבל‪ .‬שאפתנות‪.‬‬ ‫מעמד וביטחון כלכלי‪ .‬לאחר המוות‬ ‫הנשמה עוזבת את הגוף ועוברת הלאה לאדם‪ .‬וכשניתנת לאשה הזדמנות לדאוג לעצמה היא פחות מוטרדת בבחירת בן זוג‬ ‫שיוכל לספק לה משאבים‪ .‬שעורים‬ ‫מתוכננים‪ .‬ויש מעגל אינסופי של החיים‪ .‬בע"ח‪ .‬דיון‪:‬‬ ‫הממצאים מראים שבתרבויות בהן לא מסופקת לנשים האפשרות לחופש ילודה או לרכישת השכלה‬ ‫באופן שווה לגברים‪ .‬רמת השכלה בי"ס יסודי ורמת השכלה‬ ‫בבי"ס תיכון( במדינות השונות‪ .‬הנשים מעריכות יותר בבני זוגם רמה גבוהה של משאבים ונכסים‪ .‬תרבויות נבדלות בעצם המשמעות שהן מיחסות לזמן‪ .‬כל יחידת זמן מוקדשת לפעולה אחת‬ ‫בלבד‪ .‬תפיסת זמן פוליכרונית‪ :‬דברם רבים מבוצעים במקביל‪ .‬הבדלים ב"ת‪ :‬שגיב ושוורץ‬ ‫מצאו כי ההבדלים מוסברים ע"י הבדלים ב"ת בחשיבות המיוחסת לערכים שונים‪ :‬תרבות המיחסת‬ ‫‪33‬‬ .‬שיעור הלידה וקיומם של חוקים נגד אלימות‬ ‫במשפחה( ומידת השוויון החינוכי )ידיעת קרוא וכתוב‪ .‬ממצאים אלה אומנם עומדים בסתירה לתיאוריה האבולוציונית אשר‬ ‫טוענת שלתרבות השפעה מעטה על העדפות נשים בבחירת בן זוג‪ .‬להתחתן לצאת‬ ‫לפנסיה וכו'‪ .‫נאספו נתונים לגבי מידת חופש הילודה )שיעור תמותת אימהות‪ .‬צמח‪ .‬מתקדם מהעבר לעתיד‪ .‬בנוסף נבדקה רמת ההתפתחות הכלכלית של כל מדינה על פי‬ ‫התוצר לנפש‪ .‬תוצאות‪ (1 :‬נמצא כי נשים נוטות להעדיף מאפייני יכולת השתכרות כשיש חופש‬ ‫הילודה ושוויון בחינוך נמוכים‪ (2 .‬הפסקות קצובות‪ .‬על מנת להבחין בין ‪2‬‬ ‫ההסברים יש לבצע מחקרים נוספים‪ :‬להבין את מסגרת הזמן בה התפתח המבנה החברתי‬ ‫המגביל את בחירתן של הנשים וכן לבדוק האם קיים קשר בין תחושת הנשים כבעלות יכולת‬ ‫הכוונה עצמית לבין העדפותיהן בבחירת בני זוג‪.‬‬ ‫וככל שהחברה מאפשרת חופש ילודה והזדמנויות להשכלה נשים מסוגלות לקבל תפקידים שונים‬ ‫וגמישים יותר ויש להן יכולת להשיג משאבים בעצמן ולא דרך בני זוגן‪ .‬ייתכן שניתן להסביר נתונים‬ ‫אלה מנקודת מבט אבולוציונית‪ :‬יתכן שסיטואציות סביבתיות משפיעות על הסבירות שמכניזם‬ ‫פסיכולוגי קדום יופעל‪ .‬בי"ס מסורתי בחברה מערבית עובד לפי מונוכרוני‪ .

‬‬ ‫ניתן לנבא את הסטריאוטיפ הפופולרי ביותר שמאידך לא נבחן בקפידה‪ .‬משפיע נוסף‪ .‬שקצב החיים איטי יותר‬ ‫באקלימים חמים‪ .‬תפיסות ופעילויות"‬ ‫המחקר הנוכחי בדק שלושה מדדים של קצב החיים במדגם של ערים גדולות בשלושים ואחת‬ ‫מדינות לפי המודל של הכלכלי של הוך )‪ :(1976‬צפיפות האוכלוסין בערים גדולות גורמת לעלייה‬ ‫במחירי קרקעות ומחירי מוצרים נוספים‪ .‬כפי‬ ‫שצוין‪ .‬‬ ‫קצב החיים לפי ורנר ושות "השיעור היחסי או הסמיכות של חוויות‪ .‬שהן מדינות מפותחות מבחינה כלכלית ובעלות אופי אינדי'‪.‬אקלים ‪ -‬נמצא שבערים קרות קצב החיים מהיר יותר‪ .‬אקלים‪ :‬מקומות חמים יותר הם איטיים יותר‪.‬‬ ‫תרבות המיחסת חשיבות להרמוניה‪ .‬ביקורת‪ :‬התמקדו בעיקר‬ ‫במשתנה גודל האוכלוסייה וזנחו היבטים נוספים המאפיינים עיר ותרבות וקשורים לקצב חיים מהיר‪.‬מהירות הליכה וקצב‬ ‫עבודה(‪.‬כך מהיר יותר קצב החיים בה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 17‬קצב החיים ב‪ 31 -‬מדינות‬ ‫‪Levin & Norenzayan/‬‬ ‫מחקרי העבר השתמשו במדדים שונים למדידת קצב החיים )דיוק שעונים‪ .‬‬ ‫נובע ישירות מהתיאוריה הכלכלית של הוך‪ .‬ההשערה היא שמע' הערכים הבסיסיים של‬ ‫תרבות תהיה קשורה לקצב החיים שלה‪ .‫חשיבות לערכי ‪ Mastery‬תיטה לתפוס את העבר כתקופה שהסתיימה לפני זמן רב‪ .‬השערות המחקר המנבאות קצב חיים‪ .1:‬חיות כלכלית‪ :‬ככל שכלכלתה של‬ ‫עיר "חיה" יותר‪ .4 .‬כמעט כחלק מההווה‪.‬ונבדק מחדש רק במידה מינימלית במחקר הנוכחי‪ .‬מכאן ההשערה‪ :‬במדינות שכלכלתן חזקה יותר הזמן‬ ‫מאורגן ביעילות רבה יותר וקצב החיים מהיר יותר‪.‬‬ ‫שביעות הרצון שהביעו תושבי אותן ערים מחייהם הייתה גבוהה יותר מתושבי ערים שאופיינו כערים‬ ‫שבהן קצב החיים איטי יותר‪ .‬מה שמתקשר ללו"ז צפוף יותר‪ .‬לבדוק אילו מאפיינים של ערים משמשים כמנבאים הכי טובים‬ ‫להבדלים אלה בקצב החיים‪ .‬‬ ‫ובנוסף התמקדו בעיקר בערים מערביות‪ .‬ערכים תרבותיים‪):‬לפי דרוג של טריאנדיס( בתרבויות‬ ‫אינדי' הקצב מהיר יותר מאלו המדגישות קולקטיביזם‪ .‬בערים‬ ‫מאופיינות בקצב חיים מהיר נמצא שיעור גבוה יותר של מעשנים ושל חולים במחלות לב אך‪.‬מממצאי המחקר עולה‪.‬תתפוס את העבר ואת העתיד כקרובים‪ .‬ובנוסף מחקר זה בדק רק ערים‬ ‫גדולות ללא השוואה לערים קטנות‪ .‬ב‪ .‬ג‪ .‬‬ ‫מאופיינות בקצב חיים מהיר לעומת ערים במדינות שאינן מפותחות מבחינה כלכלית‪ .‬לבדוק הבדלים בקצב החיים בערים‬ ‫גדולות במגוון רחב של מדינות‪ .3 .‬המחקר בא כדי לבדוק כיצד משתלב קצב החיים בתוך תרבות זו או‬ ‫אחרת כמאפיין של אותה תרבות ושל תושביה‪ .‬ומצאו מתאם חיובי בין גודל האוכלוסייה וקצב חיים מהיר‪ .‬שינוי הדרישות הכלכליות גורמת לצורך גדול יותר בניצול‬ ‫יעיל של זמן‪ .‬משתי פרספקטיבות‪ .‬מחקר זה משווה את קצב החיים בערים גדולות בשלושים‬ ‫ואחת מדינות בעולם‪.‬משמעויות‪ .‬בהן התגלה‬ ‫קצב החיים איטי‪ .‬‬ ‫שערים ביפן ובמדינות מערב אירופה‪ .‬ואת העתיד כרחוק‪.‬לבדוק את התוצאות של קצב החיים על שביעות רצונם של‬ ‫התושבים מהחיים‪ .‬קצב העבודה )המהירות שבה ביצעו עובדים בדואר משימה פשוטה שהתבקשו‬ ‫למלא( ומידת הדיוק של שעונים ציבוריים )שעוני בנק הושוו לשעון הדובר(‪ .2 .‬שלושה מדדים שימשו להשוואה ‪ :‬מהירות‬ ‫הליכה הממוצעת‪ .‬מטרות‪ :‬א‪ .‬זכתה השערה זו לאישוש אמפירי ניכר במחקרים קודמים‪ .‬גודל האוכלוסייה‪ :‬בערים גדולות הקצב מהיר יותר‪.‬שלוש השערות שהתמקדו בהשפעות קצב החיים על איכות‬ ‫‪34‬‬ .

‬את הקשר בין המתחים הכלכליים‪ .A‬אישיות שדפוסי התנהגותם גורמים למחלות לב‬ ‫)אגרסיביים‪ .‬בקנה מידה גדול‪ .‬יתכן שאף מחלה לא הייתה כה מזוהה עם הלחצים שנגרמו בעקבות‬ ‫ההתפתחות התעשייתית כמו מחלות לב‪ .‬בתווך נמצא מדינות מהגוש המזרחי )לשעבר(‬ ‫ומדינות מאסיה שנעשות למדינות מתועשות‪ * .‬נמצא שהעוצמה הכלכלית הייתה המנבא הטוב ביותר לכל אחד ממדדי קצב החיים‬ ‫בנפרד וכמו גם למדד הכללי של קצב החיים‪ .‬במקומות בעלי קצב מהיר היו יותר מקרי מוות בגלל מחלות לב‪ .‬המתאם המובהק בין האינדקס‬ ‫הכלכלי ועישון סיגריות מצביע על כך שלתנאים הכלכליים יש השפעה על המתאם בין העישון וקצב‬ ‫החיים‪ * .‬הכלכלה "חיה" יותר והדגש הוא על תרבות אינדי'‪ * .6.‬שיעורי העישון‪ :‬גבוהים יותר במקומות שבהם קצב החיים‬ ‫מהיר‪ .‬לסיכום‪ :‬נראה כי במקומות בהם קצב החיים מהיר יותר‬ ‫נמצא אקלים קר יותר‪.‬שלושה מדדים של קצב החיים‬ ‫נבדקו בערים גדולות ב‪ 31-‬מדינות‪ .‬תוצאות‪ :‬תוצאות הנוגעות למשתנים המנבאים קצב חיים‬ ‫אוששו‪ -‬המדד הכללי )ממוצע המדדים כמשתנה יחיד המייצג את המדינה(‪ .‫חיים )שביעות רצון פיזית ונפשית(‪ .‬קצב‬ ‫‪35‬‬ .‬נמצא מתאם בכיוון המצופה עם קצב החיים הכללי כאשר המתאמים‬ ‫הגבוהים ביותר היו למשתנים הראשונים ‪ * .‬המדינות שבהן קצב החיים האיטי ביותר מבין המדינות שנסקרו הן המדינות הלא‬ ‫מתועשות במזה"ת‪ .‬שנערכו בכמה מדינות‪ .‬כדי להעריך את הבריאות הנפשית התבססנו על סקרים‬ ‫קודמים בנושא‪ .‬נמצא שיפן ומערב אירופה הן המדינות שבהן קצב החיים הוא הגבוה ביותר מבין‬ ‫המדינות שבמחקר‪ * .‬שביעות‬ ‫רצון כלכלית‪ .‬ניבוי מנוגד נובע מהממצא‬ ‫האמפירי המבוסס היטב שיצרנות כלכלית מצויה במתאם עם שביעות רצון באוכ' העולם באזורים‬ ‫עירוניים‪.5.‬‬ ‫המחקר הנוכחי בא לנסות ולמלא את החלל שנוצר בגלל העדרה של תיאוריה מניחה את הדעת לגבי‬ ‫הקשר בין קצב החיים ומאפיינים של העיר חוץ מגודל האוכלוסייה בה‪ .‬המתאמים בין קצב החיים‬ ‫והמשתנים הקשורים לאיכות החיים היו גם כן בכוון המצופה אבל בעוצמה פחותה משל המנבאים של‬ ‫קצב החיים‪ * .‬אנשים בערים שבהן קצב החיים‬ ‫מהיר יותר שבעי רצון מהחיים )שביעות רצון זו היא כמובן סובייקטיבית(‪ .‬מחד‪ .‬האם אותם‬ ‫גורמי מתח שגורמים להתנהגויות לא בריאות כמו עישון יפחיתו מתחושת הבריאות הנפשית? מכאן‬ ‫נובע הניבוי שקצב חיים איטי גורם לאנשים להיות מאושרים יותר‪ .‬אם "חיות" כלכלית גורמת לתחושה שהזמן דוחק‪ .‬תחרותיים הישגיים(‪ .‬שיעורי מחלת לב ושיעור העישון וכן שביעות הרצון‬ ‫מהחיים בכל עיר )אם אפשר( או מדינה‪ .‬אינדיבידואליזם ‪ -‬קולקטיביזם‪ .‬המחקר מאשש את שלוש ההשערות שבערים‬ ‫)במדינות( שבהן הכלכלה חזקה יותר‪ .‬ניתן לגזור מההשערה הכלכלית שני‬ ‫ניבויים מנוגדים באשר לכך‪ .‬הלחץ בזמן ומחלות‬ ‫לב ניתן לתאר באמצעות אישיות מטיפוס ‪ .‬בערים קרות יותר ובתרבויות שבהן הדגש הוא על אינדי'‪ .‬נמצא במתאם גבוה עם כל‬ ‫אחד ממרכיביו‪ * .‬שיעור המעשנים היה‬ ‫גבוה יותר אך מאידך גם שביעות הרצון )הסובייקטיבית( מהחיים‪ * .‬נוגע למדד ישיר של‬ ‫שביעות רצון או בריאות פסיכולוגית ‪ .‬באמריקה הלטינית ובאסיה‪ .‬חושב מתאם בין מדדים אלו וסטטיסטיקות בנושאי אקלים‪ .‬מוות ממחלות לב‪ :‬במקומות מהירים שיעור התמותה‬ ‫ממחלת לב יהיה גבוה יותר‪ .7.‬ממצא מעניין הוא שארה"ב נמצאת בחציון מבין‬ ‫המדינות שנסקרו בסקר‪ * .‬מההשערה הכלכלית ניתן אולי לנבא שאנשים הגרים במקומות שבהם קצב החיים מהיר יטו‬ ‫יותר להתנהגויות לא בריאות כגון עישון )ולכן גם למחלות לב(‪ .

‬ממצא שמצריך בדיקות נוספות‪.‬על פי אנדרסון הסתגלות לתרבות חדשה‬ ‫דומה למצבים אחרים שאליהם אנשים צריכים להסתגל והוא תהליך הדורש שורה ארוכה של‬ ‫הסתגלויות‪.9‬אקולטורציה וזהות בין תרבותית‬ ‫אקולטורציה – מכלול השינויים החלים האדם או בקבוצה בעקבות המגע עם בן תרבות אחרת‪ .‬מלווה באי וודאות רבה לגבי הדרכים בהן צריך להתנהג‪ .‬הברזילאים לגורמים לחיצוניים‬ ‫שמחוץ לשליטתו‪.‬אין להסיק מממצאי‬ ‫המחקר שקצב חיים הוא הגורם לרווחה כלכלית! * הבדלים ב"ת במשמעות הזמן וקצב החיים הם‬ ‫מקור לקשיים בעת מגע בין אנשים מתרבויות שונות כגון השתלבות בסביבה ובעבודה )מתקשר עם‬ ‫הסתגלות מהגרים(‪ .‬דרכי לבוש‪ .‬‬ ‫שמצטיירת כמשתנה המנבא החזק ביותר לקצב חיים מהיר‪ .‬השלב האחרון‪ .‬לעיתים זה מאפשר צמיחה והתפ' אישית‪ .‬‬ ‫מכונית‪ .‬בארה"ב איחור נחשב לחוסר מוסר עבודה ודורש התנצלות )‪15‬ד'(‪ .‬אוששו השערות המחקר‪ .‬אקלים‪ .‬שלב ההסתגלות‪ .‬יתכן‬ ‫שינוי במעמד החברתי‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 18‬מבט חדש על מושג ישן‪ -‬הסתגלות בין תרבותית‬ ‫‪Anderson/‬‬ ‫סקירה בקורתית של מודלים שונים של הסתגלות והצעה למסגרת מחשבתית להבנת התהליכים‬ ‫הפסיכולוגיים העוברים על אדם העובר מתרבות לתרבות‪ .‬במחקרים בערים קטנות יותר התגלה קשר בין גודל‬ ‫האוכלוסייה וקצב החיים‪ .‬מתבטא בשביעות רצון יציבה‬ ‫ללא שינויים חדים‪ .‬מחקר זה התבסס על ערים גדולות ואולי יש נקודת חתך בגודל האוכ' שממנה ואילך‬ ‫גודל האוכ' כבר לא משפיע על קצב החיים‪ .‬הבדלים ביחוס סיבתיות‪:‬‬ ‫האמריקאים מייחסים איחורים לגורמים פנימיים שבשליטת האדם‪ .‬אח"כ נוצרים אכזבה ותסכול‪ .‬ירידה חדה בשביעות הרצון ואף עוינות‪ .‬וכיצד זה מתפרש ע"י אחרים‪ .‬הקדמה אף עשויה להיתפס כתכונה שלילית‪ * .‬ביטוח רפואי‪ .‬לאחר פרק‬ ‫זמן נוסף וכאשר לומדים את שפת המקום מתחיל שלב של התאוששות שכולל שיפור ביכולת התפקוד‬ ‫ואז שביעות הרצון חוזרת בהדרגה‪ .‬הלם‬ ‫תרבות הוא כינוי פופולרי לתחושות הבלבול והלחץ שחווים אנשים העוברים מתרבות המוכרת להם‬ ‫לתרבות זרה‪.‬בי"ס‪.‬‬ ‫חוויה מעשירה והקנית מיומנויות להסתגלות לשינויים בחיים‪.‬כלכלה חזקה בשילוב עם קצב חיים‬ ‫מהיר מאפשרת חיים נוחים יותר ומלאי סיפוק ומאידך גורמת ללחץ ומחלות‪ *.‬המודל מייחס חשיבות רבה ל"חיות" כלכלית‪.‬הביקורת העיקרית‬ ‫עליו היא שלא מוגדרים טווחי זמן לכל שלב ולכן גם קשה להוכיח אותו‪ .‬בברזיל‬ ‫גם חצי שעה זה בסדר‪ .‬‬ ‫פרק ‪ .‬למידה על תפיסות עולם חלופיות‪.‬‬ ‫יש קשר בין הדיוק של השעונים למהירות ההליכה למהירות פקידי הדואר )במדינות שבהם השעונים‬ ‫מדויקים קצב ההליכה מהיר והפקידים עובדים מהר(‪.‬מעבר מתרבות לתרבות כרוך‬ ‫בסוגי הסתגלויות‪ :‬מזון חדש‪ .‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מודלים של הסתגלות ב"ת‪:‬מודלים של החלמה‪ :‬הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה‬ .‬המודל היה פופולרי שנים רבות למרות שאין עדות לתקפותו‪ .‬נמצא שקצב החיים הוא גורם מרכזי ביחס לטווח רחב של‬ ‫משתנים שונים המשפיעים ומושפעים ממנו‪ * .‬מודל עקומת ה ‪ U‬של אוברג‪ :‬בתחילה יש שלב של ירח דבש שבו התרבות החדשה‬ ‫נתפסת כאידיאלית‪ .‫החיים מהיר יותר‪ .‬מטלות ביורוקרטיות כדיור‪ .‬‬ ‫* ככלל‪ .

‬‬ ‫מודלים משולבים ‪ -‬החלמה ולמידה‪ :‬הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה תלויה בהתפ' מהכחשה של‬ ‫ההבדלים בין התרבויות לקבלה ואינטגרציה שלהם וזאת בדומה לתהליך של סגירת פערים קוגניטיביים‬ ‫)דיסוננס(‪ .‬ב‪ .‬מודלים של שיווי משקל‬ ‫הומאוסטטי‪ :‬הסתגלות לתרבות חדשה מיצגת שאיפה לאיזון והיא תהליך מעגלי של הפחתת מתח‪.‬‬ ‫המפגש עם תרבות חדשה יוצר חוסר איזון המהווה מצב לא מספק‪ .‬בגישות ובאמונות)במיוחד ערכים מרכזיים המנחים את‬ ‫חיי היום‪-‬יום ומהווים מתח ומעמסה על האדם הנקרע בין ‪ 2‬התרבויות(‪ .‬מכניזם של שאיפה לשיווי משקל לא יכול להסביר תהליכים של‬ ‫התפתחות‪.‬אנדרסון מבחינה בין התאמה )‪ (Adjustment‬המתייחסת להפחתה או‬ ‫סיפוק של דחפים בטווח הקצר‪ .‬לא מגדיר פרקי זמן של כל שלב‪ .‬אנשים מוכרים תהליכים מורכבים יותר ממשימה של למידה‬ ‫פשוטה‪.‬למידה וצמיחה שמערבים מתח‪ .‬בקורת על מודלים אלה‪ :‬אינם מתייחסים לתהליכים המעורבים בתהליך ההסתגלות באופן‬ ‫ברור‪ .‬מחלה וכו'( והוא מבוסס על מאמץ להתאמה בין‬ ‫האדם לסביבה בתהליך דו‪-‬כיווני‪ .‬חלקם קטנים וחלקם משמעותיים )אובדן‪ .‬‬ ‫ישנה גם השלמה של אובדן אובייקטים‪ .‬שלבים‬ ‫במודל‪ * :‬התעוררות של מוטיבציה להסתגלות )מטרה‪ :‬לדעת שפה(‪ * .‬‬ ‫ביקורת על מודלים אלה‪ :‬פשטניים מדי וכי ההתמקדות בהפיכת הבלתי מוכר למוכר אינה מספיקה‪.‬עקרונות כלליים של‬ ‫ההסתגלות הב"ת‪ :1 :‬הסתגלות הב"ת דורשת התאמה‪ .‬‬ ‫המודל של אנדרסון להסתגלות תרבותית‪ :‬תהליך הסתגלות ב"ת דומה לכל תהליך הסתגלותי לשינויים‬ ‫בחיים‪ .‬התמודדות עם ההבדלים בערכים‪ .‬ישנם עדויות שלא כולם עברו שלבים אלו ועברו שלבים שהמודל לא מסביר‪.‬המכשולים העיקריים הדורשים התאמה‬ ‫הינם‪ :‬א‪ .‫תלויה בהחלמה מהלם התרבות )מודל ה ‪ U‬של אוברג והתאוריה של אדלר לגבי משבר הזהות(‪.‬לדינמיקה של תהליך ההסתגלות ולכן נשארים תיאוריים בלבד‪ .‬כרוכה במערכת יחסים בין התנהגות פרט‪ .‬‬ ‫המודל דורש מחקר אורך שקשה ליישום‪-‬אין אימות אמפירי‪ .‬בקורת על כל המודלים‪ :‬הפערים הגדולים בשיטות המחקר‬ ‫וחוסר הקשר שלהם למחקר בנושאים של הסתגלות פסיכולוגית‪.‬מודלים של למידה )לינאריים(‪ :‬מודל הלמידה‬ ‫הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה מבוססת על תהליך למידה של הפרמטרים השונים של המע'‬‫החברתית ‪ -‬תרבותית החדשה‪ .‬ההסתגלות היא "התאקלמות‬ ‫סובייקטיבית"‪ .‬הלם‬ ‫תרבות מושג מעורפל וגם אינו ספציפי לתרבות‪ .‬תנועה מכוונת למטרה ומכשול או מניעה‪ .‬לבין הסתגלות )‪ (Adaptation‬האחראית על הישרדות אינדי' )או‬ ‫גזעית( לטווח הארוך‪ .‬אובדן אובייקטים ואנשים‬ ‫‪37‬‬ .‬בקורת‪ :‬חד ממדיים ומתמקדים בתחושת חוסר האיזון הפנימי‬ ‫תוך התעלמות מהשפעת הסביבה‪ .‬תפיסת הפרט והסביבה כשההתאמה‬ ‫מוערכת עפ"י קריטריונים של הפרט‪ .‬על פי נקודת השקפה אחת ההסתגלות היא תהליך למידה של‬ ‫מיומנויות תקשורתיות הדרושות לצורך אינטראקציה חברתית יעילה ואילו השקפה שניה הסתגלות‬ ‫מוצלחת נובעת מלמידה של התנ' חברתית מתאימה בדרך של התניה אופרטנית )למידה חברתית(‪.‬היתקלות בקושי שמונע את‬ ‫מימוש המטרה * נסיון להתגבר על הקושי )דרכי פעולה שונות( *פיתרון * הסתגלות )במידה והפתרון‬ ‫תאם את השגת המטרה( * אי הסתגלות )הפתרון לא השיג את המטרה(‪ .‬‬ ‫הביקורת על מודלים אלה היא שהמונח "הלם תרבות" הוא מעורפל וכללי מדי וכן שעקומת ה ‪ U‬לא‬ ‫התקבלה במחקרים שונים‪ .‬ההסתגלות מבוססת למעשה על הרבה מאד צעדים של התאמה בין האדם‬ ‫לסביבתו כאשר המרכיבים של ההתאמה הם מניע‪ .

‬קוג' והתנ' השזורים זה בזה ומשפיעים זה‬ ‫על זה‪ .‬החלטה שלא לנסות לברוח מהמכשולים‪ .‬שלב ההתמודדות לעולם לא יהיה סטטי‪ .‬האדם המתמודד‪ .‬זהותו של האדם וקב'‬ ‫ההתייחסות שלו מושרשות היטב בתרבות המקור שלו‪ .‬מה שמניע מניעים אלה‪ .‬בנוסף‬ ‫לכמויות זמן רבות‪ .‬הסתגלות הב"ת‬ ‫משמעותה יחסים בין הזר למארח שהם יחסים של שייך )‪ (Insider‬ובלתי שייך )‪ (Outsider‬והכוללים‬ ‫לחץ חזק על הלא שייך להיות קונפורמי‪ :4 .‬הוא משתנה באיכותו בהתאם‬ ‫למידע החדש שנתקבל ובהתאם להערכת התוצאות שיצרה התגובה הקודמת‪ .‬האפשרות‬ ‫האינסטרומנטלית השניה היא לנסות לנטרל את המכשול ע"י שינוי עצמו‪ :‬לשנות את האמונות והערכים‬ ‫שלו כך שיתאימו טוב יותר לאלה של התרבות המארחת‪ .‬קוגניטיבי )תפיסתי(‬ ‫והתנהגותי )גלוי(‪ .‬אשר יש לנסות להילחם בהם )נק' שבירה(‪ .‬עם הגעתו למכשול מתחיל‬ ‫המעגל של התמודדות מעגלית‪ .‬ההסתגלויות האנושיות מתרחשות לאורך ‪ 3‬ממדים‪ :‬אפקטיבי )רגשי(‪ .‬‬ ‫היציאה מתהליך ההסתגלות יכולה להיות בצורות שונות‪ (1 :‬ה"חוזרים" הם אלו הנסוגים בשלב‬ ‫מוקדם‪ .‬חוסר היכולת והקשיים‬ ‫החברתיים הכרוכים במעבר ממעמד של בני בית למעמד אורח )מעורר תחושת אובדן וגעגועים(‪.‬ההסתגלות מתחילה כשהזר מכיר המכשול ומחליט על אסטרטגיה קבועה של פתרונות‬ ‫אינסטרומנטליים ומסתיימת כשהזר חש כי הוא מתאים לסביבה‪ .‬הבטחת סביבה תומכת ע"י‬ ‫התמקדות בהרחבת האינטראקציות החברתיות היא משימה עיקרית בהסתגלות בתרבות אחרת‪.‬החוזרים והבורחים לא‬ ‫עוברים מעבר לשלב של "תייר" או "שגריר"‪" (3 .‬‬ ‫העימות הקוגניטיבי‪ :‬חוויית ההסתגלות הב"ת היא גם תהליך של נסיון לבסס מחדש זהות ודימוי עצמי‬ ‫אל מול חוסר בתמיכה סביבתית או תמיכה סביבתית חלשה‪ .‬נכנס לשלב של התקדמות יציבה יחסית לקראת יצירת הרמוניה עם הסביבה החדשה‪.‬ג‪ .‬במהלך ההסתגלות צצים‬ ‫ועולים כמה גורמים המניעים לבריחה‪ .‬ממדים אלה מותאמים ביניהם או מצויים בקונפליקט )שיוצר דיסוננס באדם( או‬ ‫בלתי תלויים‪ .‬התגובות האפשריות‬ ‫הן‪ :‬שינוי בעצמי‪ .‬במוקדם או במאוחר‪ .‬משרתי הזמן" אינם מרוצים באופן מתון אבל כרוני‬ ‫ולאורך זמן נעשים מדוכאים‪ (4 .‬לאחר שלב הכניסה‬ ‫הראשוני לתרבות החדשה ייתקל במכשול אשר יחסום את התקדמותו‪ .‬ה"בונים" מתמודדים ע"י קבירת עצמם עד צוואר בהיבטים הקשורים‬ ‫‪38‬‬ .‬הוא תמיכת עמיתים שמחזקת את הביטחון העצמי‪ .‬רגשי והתנהגותי עם‬ ‫הסביבה ועלולים לפתח בעיות שיחזירו אותם למולדתם‪ (2 .‬לשנות סדרי עדיפויות ולהפחית ציפיות‪ .‬שאינם לומדים להתמודד ולא להתגבר‪ .‫מוכרים ואהובים )במיוחד אלה הקשורים להגדרת העצמי והזהות העצמית(‪ .‬ההסתגלות כוללת אלמנטים רגשיים‪ .‬הם נמנעים‪ .‬ציפייה ותקווה שהכל יעלם‪ .‬במודל הנוכחי‪ .‬לאחר שעבר את המעגל של "מכשול"‪"-‬יצירת תגובה"‬ ‫שוב ושוב‪ .‬אשר מותירה את המכשול בצורה אובייקטיבית אך מכוונת כלפי הממד‬ ‫הרגשי‪ .‬מניעים להסתגלות‪ (1 :‬נכונות‬ ‫להיפתח בפני השפעות תרבותיות חדשות‪ (2 .‬מתחבאים ומאשימים אחרים‪ .‬ה"בורחים" בוחרים באסטרטגיה של‬ ‫נסיגה‪ .‬חוסר‬ ‫הכשירות החברתית בשל חוסר רגישות תפיסתית והתנהגותית בסביבה החדשה‪.‬הסתגלות ב"ת היא מעגלית‪ .‬זוהי‬ ‫"הסתגלות ממוקדת רגש"‪ .‬בימים הראשונים‪ .‬שינוי הסביבה‪ .‬לא לעשות דבר או לעזוב את הסביבה‪ :3.‬רציפה ואינטראקטיבית יש‬ ‫זרם של מכשולים בלתי פוסק ועל האדם להמשיך להתמודד לעזוב דרכי פעולה לא יעילות ולמצוא את‬ ‫דרכי הפעולה היעילות‪ .‬נכונות להתמודד עם המכשולים ע"י שימוש‬ ‫באסטרטגיות אינסט'‪ (3 .‬‬ ‫‪ :2‬הסתגלות הב"ת דורשת למידה של דרכי הפעולה כיצד להתמודד עם הקשיים‪ .‬נמצאים בעימות קוגניטיבי‪ .

‬גם התרגום של‬ ‫מתחים פסיכולוגיים למונחים של סיפוק או אי סיפוק כמקבילים להסתגלות ואי הסתגלות הוא דל‬ ‫מבחינה קוגניטיבית‪ .‬תהליכים מורכבים שאינם ניתנים להסבר על ידי שימוש במונחי שווי משקל‬ ‫בלבד‪ .‬לעיתים תהליכים אלו מעוררי מתח ויוצרי קושי‪ .‬ההנחה העומדת‬ ‫בבסיס המודל היא ששווי משקל הינט מצב מספק ולעומתו חוסר איזון הינו מצב מותח היוצר חוסר‬ ‫סיפוק‪.‬כמו כן‪ .‬כיוון שאדם מסוגל‬ ‫לפתח אסטרטגיות על מנת להתגבר על אתגרים ולאחריהם לחזור לשגרה‪ .‬צמיחה והתפתחות‪ .‬קוגניטיבית והתנהגותית‪ :5.‬השונות זו מזו במושא תהליך הלמידה הנדרש‪ .‬כיוון שאדם המצטרף לתרבות חדשה אינו מתפקד בה כמו אדם אשר‬ ‫נולד בתוכה‪ .‬מעבר ממצב של הכחשה או התעלמות למצב של הבנה ואמפתיה‪.‬ביקורת על‬ ‫מודל הלמידה )מודל ‪:(2‬‬ ‫‪39‬‬ .‬שתי גישות עיקריות שייכות למודל זה‪ .‬הסתגלות ב"ת משמעותה‬ ‫התפתחות אישית‪ -‬תהליכי התאמות בחיים יכולות להיחשב כהתפתחות אישית‪ .‬משלב עקרונות‬ ‫משני המודלים הקודמים ומתאר את תהליך ההסתגלות כמסע מהשוליים אל מרכזה של התרבות‬ ‫הזרה‪ .‬ה"משתתפים" הם אלה שהתגברו באופן מלא על המכשולים והם משתתפים‬ ‫מלאים בחברה מבחינה רגשית‪ .‬כל התפתחות אסטרטגית‬ ‫חדשה של האדם להתמודדות עם הסתגלותו בתרבות החדשה היא בבחינת התפתחות אישית‪.‬ביקורת נוספת על מודל זה נוגעת לתהליכים אנושיים גבוהים כמו תהליכי למידה‪.‬האדם מתואר‬ ‫כמסתגל ומגיב יותר למתחים פנימיים או דיסוננס עצמי מאשר לסביבה בה הוא נמצא‪ .‬על האדם ללמוד מאפיינים של‬ ‫מערכת סוציו‪-‬תרבותית חדשה ולרכוש את הכלים ההכרחיים על מנת להפוך לחלק ממערכת תרבותית‬ ‫זו‪ .‬‬ ‫מודל זה מתאר את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה במונחים של עקרונות ההתניה הקלאסית‬ ‫ועקומת למידה בעלת שיפור מתמיד ולינארי‪ .9‬מודל שני‪ :‬מודל תהליך הלמידה‪.‬על פי גישה זו על האדם ללמוד חוקי‬ ‫תפיסה אופיינים לתרבות שיאפשרו לו לפרש נכונה סיטואציות בסביבה וחוקים התנהגותיים שיאפשרו‬ ‫לו לבצע התנהגויות מתאימות‪.‫במטלות המצב‪ (5 .‬‬ ‫מקורה בתיאוריות של תיקשורת‪ .‬מודל רביעי‪ :‬מודל‬ ‫הומאוסטזיס – שווי משקל‪ .‬הסתגלות בין‪-‬תרבותית היא יחסית‪ -‬היא‬ ‫כמעט לעולם אינה תהליך שלם‪ .‬על ידי הגעה לשווי משקל פנימי הנוצר כתוצאה מהמפגש עם התרבות האחרת‪ .‬‬ ‫בהקשר זה מוזכרים מודל עקומת ה ‪ U‬והתיאוריה של אדלר לגבי פוטנציאל התפתחותי‪-‬אישיותי הטמון‬ ‫בהתגברות על הלם תרבות‪ .‬על מנת להסתגל לסביבתו‪ .‬הוא יוצר תהליך הסתגלות משלו ומפלס את דרכו‪ :6 .‬מודלים אלו הוזכרו בראשית פרק ‪.‬‬ ‫שאלה ‪ :2‬באופן כללי אף אחד מהמודלים אינו נותן תשובה מלאה הנוגע לשאלת ההסתגלות לתרבות‬ ‫אחרת‪ .‬‬ ‫סיפוק‪ .‬‬ ‫תשובות לשאלות‪ :‬מודל ראשון‪ :‬מודל ההחלמה ‪ recuperation‬המתייחס להחלמה מהלם התרבות‪.‬על פי מודל זה ההסתגלות התרבותית הינה תהליך מעגלי של הורדת‬ ‫מתח‪ .‬אותם מודל זה אינו יכול להסביר‪.‬על פי גישה זו יכולות התקשורת הן המגבילות את השתלבותו של‬ ‫האדם בחברה החדשה ולכן למידת כלי התקשורת העיקרי – השפה – הכרחית על מנת להצליח‬ ‫במשימה‪ .‬מודל שלישי‪ :‬החלמה ולמידה בתהליכי הסתגלות‪ .‬ההבדלים בינהם לא אחת אינם ברורים דים‪ .‬הראשונה‪.‬מתערבים בתרבות המארחת ומבינים אותה ופחות‬ ‫או יותר מסופקים‪ (6 .‬ה"מתאימים" הם המסתדרים‪ .‬לגבי כל אחד מהמודלים‪:‬ביקורת על מודל‬ ‫ההומאוסטזיס‪ -‬מודל שווי המשקל )מודל ‪:(4‬מודל זה לוקה ברדוקציוניזם וחד מימדיות‪ .‬גישה שניה מדגישה את למידת ההתנהגויות עצמן‪ .

‬כאשר הדרך ומסגרת הזמן‬ ‫שונה בינהם‪.‬כמו כן‪ .‬קבלת הבסיס והערכים הלא מוכרים והשלמה עם אובדן של‬ ‫אובייקטים ואנשים מוכרים‪ .adaptation .‬המונח שוק תרבותי הינו מונח מעורפל‪ .(4‬כאשר הצורך מסופק וההסתגלות עברה בהצלחה מגיעים לשלב )‪ (5‬כאשר האלטרנטיבה‬ ‫‪40‬‬ .‬‬ ‫שאלה ‪:3‬גורם ראשון למיעוט הידע בנושא של הסתגלות לדעת החוקרת‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :4‬לדעת המחברת יש להתייחס להסתגלות בין תרבותית כאל חלק מתהליכי ההסתגלות‬ ‫שעובר אדם במהלך חייו‪ .‬ביקורת על מודל ההחלמה )מודל ‪:(1‬למודל זה בעיות‬ ‫ייחודיות משלו‪ .‬מודל זה אינו מתייחס לצורות או לתהליכים הקוגניטיביים המעורבים‬ ‫בתהליך באופן ברור ולכן נותר תיאורי בלבד‪.‬לא רק‬ ‫שהדיסיפלינות השונות העוסקות בתחום ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית נפרדות בעבודתן זו מזו‪ .‬העבודה על קבוצות אוכלוסיה ספציפיות )כגון סטודנטים בחילופי ארצות‪ .‬סיפוק צרכים הישרדותיים ברמת האינדיבידואל או הגזע‪ .(1‬התקלות בקשיים )‪ (2‬המונעים את הסיפוק המיידי של הדחף‬ ‫ובכך פותחים פתח לתגובות שונות בניסיון להתגבר על הקושי )‪ (3‬ניסיונות המובילים בסופו של דבר‬ ‫לפתרון )‪ .‬ביקורת על מודל‬ ‫המערב החלמה ולמידה )מודל ‪:(3‬‬ ‫על אף שזהו ניסיון מעניין להתחקות אחר התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס ההחלמה מהלם‬ ‫תרבות או ההסתגלות התרבותית‪ .‬בטווח הארוך‪.‬מיסיונרים‬ ‫וכו'( תחת מודלים שונים מובילה להבנה והגדרות שונות להסתגלות וכמובן לתוצאות שונות‪ .‬המחברת רואה את ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית כתהליך של לימוד השינויים‬ ‫וההבדלים בין המוכר ללא מוכר והיכולת לחיות עם הבדלים אלו‪.‬מתוך כך‪ .‫עקומת הלמידה הפשוטה איננה מתארת בצורה מדויקת את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ .‬‬ ‫שני מושגים אלו גם יחד מתייחסים להשגת התאמה בין האדם לסביבתו‪ .‬העקומה המתוארת על ידי מודלים אלו‪ .‬לסימנים של מצוקה רגשית או התנהגותית‪.‬תהליך שיכול להיות לא הישרדותי‬ ‫לטווח הארוך‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ – adjustment:5‬הפחתה או סיפוק דחפים בטווח הקצר‪ .‬ההתייחסות לאדפטציה לחברה החדשה היא כאל תהליך של‬ ‫העברת אינפורמציה ללא התייחסות מצד החוקרים בתחום‪ .‬תוכניות חינוך בנושא שילוב המהגרים בתרבות החדשה וניסיון לפתור את "הבעיה"‬ ‫יותר מאשר להבין אותה‪ .‬היא הגישה הפרגמטית‬ ‫הטיפוסית לחברה האמריקאית בכללותה‪ .‬למוכר כותבת מחברת המאמר‪.‬‬ ‫כאשר יתכנו מהלכים לא הישרדותיים בטווח הקצר‪ .‬איננה עומדת במבחן המציאות‪.(1‬על פי מודל זה ההתקדמות בתהליך הסתגלות נורמלי מתחילה‬ ‫בקיומה של מוטיבציה להסתגלות )‪ .‬במסגרת גישה זו עיקר המחקר התמקד בכיוון של תוכניות‬ ‫אימון בין תרבותי‪ .‬ההסתגלות משמעותה יותר מאשר הפיכת הלא מוכר‪ .‬הן גם‬ ‫מנותקות מהספרות הפסיכולוגית הכללית העוסקת בתהליכי הסתגלות‪.‬משמש לתיאור מצבים רבים מדי השונים זה‬ ‫מזה‪ .‬‬ ‫גורם נוסף למיעוט הידע בנושא הוא חוסר הקשר בין חוקרים שונים בתחום הבאים מדיסיפלינות שונות‪.‬לשם השגת מטרה ארוכת טווח זו‪.‬‬ ‫הסתגלות משמע קבלת הלא מוכר‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :6‬המודל המתואר בקטע מבוסס על תיאוריה של דחפים המתארת את תהליך הסתגלות בן‬ ‫שישה מוקדים עיקריים )ראה ציור ‪ .‬גם‬ ‫ההסברים העוסקים בלמידת שפה ומיומנויות תקשורת וגם ההסברים הנוגעים ללמידת התנהגות הם‬ ‫פשטניים‪ .‬‬ ‫החוקרים השונים מיקדו עבודתם בהתאם לאינטרסים המקצועיים שלהם והגבילו את עצמם לקבוצות‬ ‫מחקר ספציפיות‪ .‬זו משימה קשה הרבה יותר ממשימת הלמידה הפשוטה‪.

‬‬ ‫בלעדיו‪ .‬על פי מודל זה סינדרום "הלם תרבות" מתרחש‬ ‫כאשר האדם לא מצליח לספק צרכים בסיסיים כגון הבנה ושליטה בהתנהגותו בסביבה החדשה‪ .‬לא יפרש‬ ‫האדם את הקושי‪ .6‬התהליך מערב התפתחות אישית‬ ‫הערה‪ :‬מחלק זה ואילך מחולק המאמר לשישה תת סעיפים המתייחסים לכל אחד מששת העקרונות‬ ‫הללו‪.4‬התהליך מעגלי‪ .‬מתמשך ואינטראקטיבי‬ ‫‪ .‬פירוש זה‪ .‬המבוסס על תפיסת האדם את הסביבה ופירוש הקשיים שיש‬ ‫להתמודד עימם‪ .‬במקביל לצורך להתגבר על הקשיים הוא המאפשר הצגת התנהגויות‬ ‫חדשות על מנת להשלים את תהליך ההסתגלות‪ .‬ככזה שיש להתגבר עליו‪.‬דורשת את כל‬ ‫אלו‪ .‬ומתבצעים‬ ‫נוכח קשיים המתעוררים בסביבה החדשה‪ .‬ההתאמה לתרבות החדשה לדעתה אם כך‪ .1‬‬ ‫הבדלי ערכים ועמדות בין התרבות המארחת לתרבות המקור‪ .‬‬ ‫שאלה ‪:8‬שלושה סוגי מכשולים דורשים מהאדם את מירב ההסתגלות‪:‬‬ ‫‪.‬לא תעלים תחושות של אובדן‬ ‫זהות‪ .‬לא ייצר האדם התנהגויות שמטרתן להתגבר על מכשולים בסביבה‪ .‬גם הגדרתם של‬ ‫המכשולים ברמת ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית מבוססת על הצורך להסתגל לסביבה‪ .‬אובדן ערכים ושאר הקשיים העומדים בפני המנסים להשתלב בסביבה חדשה‪.(6‬על פי מודל זה השאוב מתיאורית‬ ‫הדחפים‪ .‬נסיגה להתנהגויות פרימיטיביות ועוד‪ .‬במיוחד ערכים מרכזיים‬ ‫וחזקים המנחים התנהגויות יומיומיות רבות‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ :‬מהמודל המוצע נובעים שישה עקרונות המתייחסים לתהליך אדפטציה בין תרבותית‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪41‬‬ .‬הדבר עשוי להתבטא בכעס‪ .2‬התהליך דורש למידה‬ ‫‪ .‬בלעדיו‪ .‬בקונטקסט הבין‬ ‫תרבותי תסכול מתמשך שכזה עשוי להוביל למשבר הנקרא "הלם תרבות"‪.‬לטענת המחברת המרכיבים ההכרחיים‬ ‫להסתגלות הם המוטיבציה לכך‪ .‬שינויים בערכים אלו מעוררים מתח רב ומהווים‬ ‫מעמסה על האדם הנקרע בין שתי התרבויות‪.‬התנאי להשלמת תהליך ההסתגלות הוא סיום‬ ‫הלמידה וההיכרות עם התרבות החדשה‪ .‬השינויים שמבוצעים על ידי האדם ומכוונים לעבר מטרה זו‪ .‬לעומת זאת‪ .1‬תהליך האדפטציה )ארוך הטווח( מערב התאמה בטווח הקצר )‪(adjustment‬‬ ‫‪ .‬הלמידה של התרבות החדשה לבדה‪ .‬למרות‬ ‫מאמציו‪ .‫היא שהצורך אינו מסופק ולא מושלם תהליך ההסתגלות )‪ .3‬התהליך מערב יחסי זר‪-‬מארח‬ ‫‪ .‬מעבר ללמידה של תרבות זו‪ .‬דיכאון‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :7‬על פי תיאורית הלמידה התרבותית כזכור‪ .‬‬ ‫המודל המוצג הינו מודל קוגניטיבי ביסודו‪ .5‬התהליך הוא יחסי‬ ‫‪ .‬לשם השגת השינוי ההיסתגלותי חייב להתעורר הצורך הראשוני להסתגל לסביבה החדשה‪.

‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חוסר היכולת והקשיים החברתיים הכרוכים במעבר ממעמד של בני בית למעמד של‬ ‫אורחים חדשים בקבוצה חברתית כלשהי‪ .‬המימד ההתנהגותי‪-‬גלוי‪ .‬מעבר המעורר תחושות אובדן וגעגוע‪.‬כאשר הראשון מסתיים עם ההיתקלות במכשול הראשון )ומעבר‬ ‫לשלב שני( והאחרון מסתיים עם התגברות על המכשולים ומעבר לחיים בהרמוניה עם הסביבה‬ ‫התרבותית החדשה‪ .‬כל אלו משפיעים על האופן בו משתלבים הזרים בתרבות המארחת‪.‬הם מתחילים‬ ‫ומסתיימים בנקודת זמן מסוימת‪ .‬בקונטקס הזה יחסי זר‪-‬מארח יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על תהליך ההסתגלות של הזרים‪.‬הפקת תגובה‪ .‬לפי מודל‬ ‫זה ארבעה שלבים עיקריים בתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ :‬המפגש עם התרבות החדשה‪.‬בתגובה לסיטואציה חדשה‬ ‫מגדירה המחברת ארבע תגובות עיקריות‪ :‬שינוי של הסביבה‪ .‬שלושת המימדים הללו נמצאים באינטראקציה בינהם ומשפיעים זה‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫שאלה ‪ :11‬המחברת מציגה את תהליך ההתאמה וההסתגלות לתרבות חדשה כתהליך דינמי מתמשך‬ ‫המערב אינטראקציה בין האדם לסביבתו‪ .‬‬ ‫תגובות אלו כמובן יקשו על ההשתלבות בסביבה החדשה וללא למידה כלשהי לא יושלם תהליך‬ ‫ההסתגלות בצורה חיובית‪.‬כל אחד מארבעה שלבים אלו‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :12‬המרכיבים הלינארים בתהליך ההסתגלות הם השלבים הראשון והאחרון‪ .‬במיוחד אלו הקשורים להגדרות העצמי‬ ‫והזהות‪.‬תרבויות שונות זו מזו באופן בו הן‬ ‫מתייחסות לזרים בתוכן‪ :‬ישנם תרבויות בהן ההבחנה בין זרים למקומיים היא חדה מאד‪ .‬‬ ‫שאלה ‪:9‬למידה הינה חלק הכרחי מתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ .‬לשם זירוז תהליך הקליטה בתרבות החדשה‪.‬תגובה אחרת ונוספת להיתקלות במכשולים בסביבה הינה תגובה רגשית של תסכול‬ ‫המשמשת בפני עצמה כמכשול או כמעורר מוטיבציה‪ .2‬‬ ‫אובדן אובייקטים מוכרים‪/‬אהובים מתרבות הבית‪ .‬‬ ‫היתקלות במכשול‪ .‬למעשה שתי התגובות המבוססות על למידה‬ ‫ותגובה אקטיבית לסביבה הן השתיים הראשונות‪ :‬שינויים בעצמי )לדוגמא למידת שפת המקום( או‬ ‫שינויי הסביבה )לדוגמא חיפוש אחר מתרגם בהיתקלות בקשיי שפה(‪ .‬זהו תהליך מעגלי של התמודדות עם בעיות ופתרונן‪.‬המימד הקוגניטיבי‪-‬‬ ‫תפיסתי‪ .‬התסכול והעוינות מהסביבה(‪ .‬‬ ‫הן מבחינה קוגניטיבית )ישירות על תהליך הלמידה וההתאמה לתרבות החדשה( והן מבחינה רגשית‬ ‫)בנוגע לתחושות חוסר הנוחות‪ .‬‬ ‫תרבויות אחרות חסרות לחלוטין מסגרות כאלה ואפילו מגלות עוינות כלפני ניסיונות ההשתלבות של‬ ‫זרים בתוכן‪ .‬לא לעשות דבר או לעזוב‬ ‫את סביבה‪ .‬מורכב‬ ‫משלושה מימדים שונים של התאמה )‪ :(adjustement‬המימד הרגשי‪-‬אפקטיבי‪ .‫‪.‬התגברות על המכשול‪ .‬‬ ‫באיור מספר ‪ 3‬מתואר מודל המכשולים מודל רב מימדי להסתגלות )‪ (adaptation‬תרבותית‪ .‬שינוי בעצמי‪ .‬שתי התגובות הנוספות‬ ‫מתרחשות כאשר האדם מחליט למעשה לא לעשות דבר‪ .‬כאורחים בתרבות מארחת הם צריכים לפלס דרכם לתוכה‬ ‫על ידי כך שיתאימו את עצמם לכלליה תוך כדי למידה של לפחות חלק מהמאפיינים של הרוב בתרבות‬ ‫זו‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :10‬המגיעים לתרבות חדשה הינם זרים לתרבות זו בשני מובנים‪ :‬הם אורחים חדשים בחברה‬ ‫והם מצטרפים לשוליים כמיעוט בחברה זו‪ .‬השלב השני והשלישי הם השלבים המעגליים במובן זה שהאדם נמצא בשלבים‬ ‫‪42‬‬ .‬לא לשנות את עצמו ולא לפעול על סביבתו‪.‬לעומתן יש‬ ‫תרבויות בהן מערך תמיכה וקבלה של זרים לתוכן‪ .

‬בדרך כלל משיגים‬ ‫ומגיעים רחוק בעבודתם‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 19‬תפיסות העצמי‪ .1‬החוזרים( הנסוגים בשלב מוקדם‪ .‬הם אינם רוצים או אינם יכולים להתמודד עם הקושי ולשלוט בו‪ .‬עם ההיתקלות במכשולים חדשים וטעויות תגובה שיש לתקנן‪.‬נחושות ומלאות תקווה‪.‬‬ ‫השותפים בחברה מתאפיינים בנכונות ללמוד בסיטואציות חדשות‪ .‬לאחר מפגש עם תרבות‬ ‫חדשה והיתקלות בקשיים ‪ .‬‬ ‫‪) -Beavers .‬רגשית והתנהגותית‪.‬סביבתם החברתית וכמהים ליום בו‬ ‫ישובו למולדתם‪.‬מחוץ לעבודה הם סגורים ומתרועעים עם בני‬ ‫קבוצתם בלבד‪.‬לעולם אינם לומדים להתמודד או להתגבר על‬ ‫מכשולים‪ .‬‬ ‫‪) – Participators .4‬הבונים( הפוכים מהבורחים‪ .‬‬ ‫‪) Time Servers .‬הם בעלי מעורבות מינימלית בעבודתם‪ .‬הם התמודדו עם‬ ‫הקשיים שניצבו בדרכם‪ .‬מאשימים אחרים במצבם ועוסקים בדברים המסיחים את דעתם מהמצב הלא נעים‬ ‫ומהצורך להתמודד איתו‪.2‬הבורחים( נשארים‪ .‬הם שותפים מלאים בחברה מבחינה קוגניטיבית‪ .‬אם נעשו על ידם ניסיונות להתמודד הם היו לא אפקטיביים‬ ‫וננטשו במהרה‪.‬הם נמנעים מקשיים גדולים ומתרכזים בסיומו של כל משבר‬ ‫מהר עד כמה שאפשר‪ .‬‬ ‫שתי הקטגוריות האחרונות של זרים מתמודדות בצורה מוצלחת עם ההסתגלות‪:‬‬ ‫‪) .‬תהליך ההפיכה לשותף בתרבות‬ ‫חדשה מבוססת על עמדות חיוביות‪ .‬לשישה טיפוסים שונים המובחנים בתגובתם לקושי‪:‬‬ ‫‪) – Returnees .‬‬ ‫שלוש קטגוריות אלו של זרים לא יתגברו על הסטטוס שלהם כזרים משום הנכונות הנמוכה שלהם‬ ‫לצאת ממצבם וההימנעות מאסטרטגיות אינסטרומנטליות‪.‬הם‬ ‫נמנעים מהסביבה‪ .‬מתמודדים ללא הפסקה עם סביבתם‪ .‬יתכן שעשו ניסיונות להלחם‬ ‫בסביבתם אבל הובסו וכתגובה נוקטים באסטרטגיה של לא לעשות דבר ולקוות שהמצב ישתנה‪ .‬בטווח הארוך ניכרים‬ ‫סימפטומים דיכאוניים בקרב אנשים אלו‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :13‬המחברת מחלקת את האנשים הנמצאים במעגל ההסתגלות‪ .‬אבל מאד רוצים לברוח מהסביבה‪ .‬הם עדיין עסוקים בהתמודדות אקטיבית ומשקיעים בכך מאמצים‪.‬בהסתגלות בין תרבותית ‪/‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪Cross‬‬ .‬להגביר את המודעות ופרספקטיבה‬ ‫תרבותית חדשה ולחפש אחר משמעויות חדשות לקבוצות יחוס‪ .‬אך ביחסים הבינאישיים‪ .5‬המסתגלים( המצליחים למקסם את הקשר שלהם עם התרבות החדשה‪ .‬מיטיבים‬ ‫להכיר את התרבות ומתפקדים בה היטב‪ .Adjusters .‬בדרך כלל מפרשים את‬ ‫סביבתם כעוינת ומגיבים בבריחה ממנה‪ .‬‬ ‫‪) – Escapers .‫אלו באופן שחוזר על עצו שוב ושוב‪ .‬התמודדות ודחק‪ .3‬השורדים בזמן( אלו אנשים שנשארו בתהליך ההסתגלות והתמודדו עד כמה שיכלו‬ ‫מבחינה התנהגותית אבל מבחינה רגשית וקוגניטיבית הם מנותקים מסביבתם‪ .6‬משתתפים( אלו המעורבים באופן אפקטיבי וביצועיהם גבוהים‪ .‬‬ ‫שני טיפוסים אלו לא יתפקדו בתרבות החדשה מעבר לתיירים או אורחים‪.‬הם עדיין עסוקים בהתאמה שלהם לסביבה ובכך נבדלים‬ ‫מהקטגוריה השישית‪ .‬‬ ‫הזרים בתרבות החדשה חוזרים על שלבים אלו שוב ושוב עם הניסיון לחדור למרכז התרבות מהשוליים‬ ‫בהם הם נמצאים‪.

‬שיטת המחקר‪ :‬שאלונים נשלחו לבתיהם של סטו' אמריקאים ומזרח אסיאתים‬ ‫הלומדים בארה"ב‪ .‬בניגוד לציפיות ‪ (2‬תפיסת העצמי‬ ‫כתלותי נמצאה יותר דומיננטית אצל האסיאתיים‪-‬אושש‪ (3 .‬טיוואן‪ .‬מבנה העצמי והתמודדות )‪ :(Weisz‬אסטרטגיית התמודדות שליטה ישירה‪:‬‬ ‫אקטיבית תוך נסיון להשפיע על המצב‪ .‬הטייה‪.‬מדדי שביעות רצון ממע' יחסים‪ .‬דבר המעודד את הפרט ומספק לו קשרי חברות‬ ‫ותמיכה תרבותית וחברתית‪ .‬‬ ‫מתאימה לעצמי עצמאי‪ .‬הנוהגים באסט' עקיפה‪ .‬נתוני רקע )גיל‪ .‬היכולה להוות איום‬ ‫על ההרמוניה בקב'‪ .‬חוסר התאמה בין מבנה העצמי לנורמות התרבותיות עלול‬ ‫לתרום לדחק ולמתח‪ .‬תוך מתן פרוש‬ ‫חדש למצב‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין מדינות אסיה ביחס למנבאים העקריים‬ ‫)תפיסת מבנה עצמי‪ .‫המאמר עוסק בהשלכות של הבדלים ב"ת במגע בין אנשים מתרבויות שונות‪ .‬אחוז תשובה נמוך‪ .‬יכולת שפתית‪ .‬התמודדות‪ .‬עובדות‪:‬‬ ‫‪ (1‬בארה"ב נוצרות תתי קבוצות של אסיאתיים‪ .‬דבר שהפחית את רמת הדחק‪ .‬סידורי‬ ‫מגורים וכו'(‪ .‬עצמי עצמאי ומקושר ע"פ‬ ‫מרקוס וקיטימה‪ .‬קשרים עם סטודנטים מקומיים עוזרים לפיתוח מיומנויות חברתיות‬ ‫מתאימות‪ .‬ותפיסת דחק( ‪ (7‬אצל האמריקאים נמצא כי המנבא החזק ביותר‬ ‫של דחק היה מידת שביעות הרצון שלהם ממע' היחסים שלהם‪ .‬השאלונים עסקו במדדים של תפיסה עצמית עצמאית ותלותית‪ .‬השערות המחקר‪ (1 :‬ימצאו הבדלים‬ ‫בחשיבות בתפיסת מבנה העצמי בין סטו' אמריקאים למזרח אסיה‪ (2 .‬בשונה ממחקרים קודמים משתני רקע ניבאו פחות טוב דחק‪.‬דיווחו על פחות דחק מחבריהם הלא מרוצים‪ .‬בפועל הפרט ממוקד בשינוי העצמי ולא בנסיון לשנות את המצב‪ .‬סטו' שהשיגו ציונים גבוהים בתפיסת עצמי עצמאי‬ ‫נקטו באסטרטגיות ישירות‪ .‬עצמאי‬ ‫או מקושר‪ .‬יפן וקוריאה(‪ .‬תשפיע הן באופן עקיף )באמצעות ההשפעה על אסט' ההתמודדות( והן באופן ישיר על‬ ‫רמת הדחק ורווחתם הנפשית הסטו'‪ (3 .‬בשנת‬ ‫הלימודים הראשונה באקדמיה בארה"ב‪ .‬ע"י עימות מול האחר ונקיטת עמדה בשמו ולא בשם קב'‪.‬מין‪.‬מאפשרים ללמוד על התרבות‪ .‬האסיאתיים חוו יותר דחק מהאמריקאים‬ ‫‪ (4‬נמצא קשר בין תפיסת העצמי לתפיסת דחק‪ .‬‬ ‫סטודנטים התופסים עצמם עצמאיים יראו דמיון רב יותר בינם לסטודנטים אמריקאים ואף יחפשו ליצור‬ ‫קשרים עם סטודנטים אלה‪ .‬יאלצו לעשות שימוש בישירה ע"מ להיקלט בתרבות‬ ‫אינדי' מאחר והאסט' העקיפה אינה יעילה בחברה זאת‪ .‬קישור בין הידוע על‬ ‫הבדלים ב"ת במושג העצמי לבין תיאוריות על הסתגלות לתרבות זרה‪ .‬מול סטו' אמריקאים‪ .‬מצב משפחתי‪ .‬דיון‪ (1 :‬המחקר אישר את חשיבות תפיסת העצמי בהקשר‬ ‫‪44‬‬ .‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬לא נמצאו הבדלים בתפיסת העצמי כעצמאי בין הקב'‪ .‬תרגום ותפיסת דחק‪ .‬בחברה קולק' התמודדות ישירה נתפסת כהתנ' לא בשלה או אגואיסטית‪ .‬לעומת זאת‪ .‬הוחזרו רק כשליש מהשאלונים מלאים‪ .‬אך דורש התנהגות של תלות הדדית‪ .‬אסטרטגיית התמודדות שליטה עקיפה בה הפרט ממוקד בשינוי עצמו‬ ‫ובהתאמתו למצב‪ .‬אמריקאים דווחו על שביעות רצון נמוכה‬ ‫יותר ממע' היחסים שלהם מהאסיאתיים‪ .‬להשיג מידע מעשי ומנבאים הסתגלות מוצלחת‪(3 .‬במחקרים קודמים נמצאו שני משתנים‬ ‫המנבאים הסתגלות‪ (1 :‬יחסים עם אחרים ממדינת המקור ו ‪ (2‬עם בני התרבות המארחת‪ .‬סטו' אמריקאים שהיו שבעי רצון ממע'‬ ‫היחסים שלהם‪ .‬תתי קבוצות אלה יוצרות קושי‬ ‫בהיטמעות במדינה המארחת‪ (2.‬מדדי התמודדות‬ ‫ישירה‪ .‬נמצא כי תפיסת עצמי מקושר‬ ‫היתה במתאם עם תחושת דחק‪ (5 .‬מדגם‪ :‬סטודנטים ממזרח אסיה )סין‪ .‬מתאימה לעצמי‬ ‫מקושר‪ .‬‬ ‫מתפיסה עצמית והתמודדות‪ (6 .‬תפיסת מבנה העצמי‪ .‬ואף שינוי הציפיות שלו כדי להתאים לסביבה ולשמור על הרמוניה‪ .

‬ניתן להמשיג המודל של ברי גם‬ ‫ברמת הקבוצה ולאפיין כך קב' תרבותיות שונות במישור מעשי ואידיאולוגי‪) .‬עצמי מקושר‪ .‬ניתן להמשיג עמדות בני החברה הדומיננטית כלפי מיעוט אתני‪ .‬אמריקאים‪ :‬מעדיפים ביטוי עצמי ואוטונומיה‪ .‬ואילו בני קבוצת הרוב חשבו כי‬ ‫המהגרים רוצים להיבדל‪ .‬ייתכן שהדחק הוא הסיבה ולא התוצאה‪ .‬השאלות של מדד שביעות רצון עשויות לדרוש מהפרט להפריד את עצמו‬ ‫מהקב' ולבצע שיפוט‪ .‬השערות‬ ‫מחקר ‪ (1:1‬הן המרוקאים והן הטורקים יהיו בעלי גישה חיובית יותר כלפי אינטגרציה והטמעה מאשר‬ ‫כלפי הפרדה ושוליות‪ (2 .‬יכול לנבוע מבחירה‬ ‫אישית בקרב סטו' לעבור לארה"ב‪ .‬הראו רמות גבוהות של דחק‪ .‬שמירה על זהות יחד עם מגע עם התרבותית החדשה‪ .‬בקורת‪ (1 :‬נעשה שימוש בכלים‬ ‫שפותחו עבור אוכלוסיות ארופאיות‪-‬אמריקאיות‪ (2 .‬דבר המנוגד לתפיסת העצמי המקושר‪ .‬הלחץ בו‬ ‫נמצא הסטו' בבואו לתרבות חדשה עשוי לגרום לו להעלות את חשיבות תפיסת העצמי כתלותי וזאת‬ ‫כפיצוי על הקושי‪.‬המחקר השני בודק כיצד הרוב‬ ‫ההולנדי מעריך את צורות הסתגלות שעשויים לבחור המהגרים המרוקנים והטורקים בהולנד‪ .‬בחינה בו"ז של שתי‬ ‫השאלות קובעת את הגישה הבסיסית של האדם כלפי אקולטורציה )מכלול השינויים במעבר(‪ .‬אסיאתים‪ :‬רואים בטובת הקב' וקידום מטרותיה‪.‬לא נבדקו פתרון בעיות מעבר לבי"ס‬ ‫ע"י אסט' התמודדות‪ (6 .‬הם יכולים להאמין‬ ‫כי בני מיעוט צריכים להיטמע לחלוטין בחברה הדומיננטית )תמיכה באסימילציה( או להתנגד לכל מגע‬ ‫עמם )ספרציה(‪ .‬המהגרים‬ ‫הפגינו רצון להשתלב בחברה הדומיננטית ולהפוך לחלק ממנה‪ .‬התיאוריה של ברי לזהות רב‪-‬תרבותית‪ :‬הבא במגע עם בני תרבות חדשה‬ ‫צריך לגבש עמדה בשתי שאלות מרכזיות‪(1 :‬מידת החשיבות לשמירה על תרבות המקור? ‪ (2‬עד כמה‬ ‫היה רוצה מגע עם התרבותית החדשה? לכל שאלה ‪ 2‬תשובות אפשריות‪ .‬מחקרים מראים שבד"כ קבוצות לא דומיננטיות מביעות עמדה חיובית במיוחד כלפי‬ ‫אינטגרציה‪ .‬‬ ‫ערך קודם‪ (4 .‬לא תהיה‬ ‫שונות רבה בין שתי הקבוצות ביחס לאסטרטגיות ההסתגלות שלהן בחברה ההולנדית‪.‬העדה החרדית מבטאת‬ ‫העדפה לספרציה(‪ . Prins/‬‬ ‫‪& Buunk‬‬ ‫נמצא כי קיים פער בין עמדות המהגרים כלפי אקולטורציה לבין העמדות שייחס להם הרוב‪ .‬כל קב' רואה אחרת מע'‬ ‫יחסים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 20‬גישות של בני קבוצות רוב וקב' מיעוט כלפי הסתגלות של‬ ‫מהגרים‪Oudenhoven.‬גישות‬ ‫בסיסיות אפשריות‪(1 :‬תשובה‪ -‬חיובית ל ‪ 2‬השאלות= אינטגרציה )מיזוג( ‪ (2‬לבוא במגע עם‬ ‫התרבותית החדשה ולא לשמור ייחודיות תרבותית= אסימילציה )הטמעה( ‪(3‬רצון לשמור על‬ ‫ייחודיות‪.‫של הסתגלות ב"ת‪ (2 .‬אסיאתיים בעלי עצמי מקושר הראו רמות גבוהות של דחק‪ .‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫‪45‬‬ .‬אסיאתים‪ .‬והימנעות מגע עם התרבותית חדשה= ספרציה )הפרדה( ‪ (4‬התנתקות מתרבותית‬ ‫מקור‪.‬ביקורת )הורצ'יק(‪ :‬עד כמה ובאיזה‬ ‫יחס קיים כל רצון )ייחודיות ‪/‬מעורבות(? במאמר זה מוצגים ‪ 2‬מחקרים‪ :‬האחד בודק את אסט'‬ ‫ההסתגלות המועדפות על מהגרים מרוקנים וטורקים החיים בהולנד‪ .‬הן המרוקאים והן הטורקים יעדיפו אינטגרציה על פני הטמעה‪ (3 .‬והימנעות ממגע עם תרבותית חדשה= מרגינליזציה )שוליות(‪ .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬לבחון את עמדתם של המרוקנים והטורקים כלפי אותן ‪ 4‬אסטרטגיות הסתגלות‪ .‬דבר המעיד על אינדי' גבוה יחסית‪ (3 .‬אך לא ברור אם זו השפעה‬ ‫מתווכת מתהליכים אחרים כמערך האמונות אודות החברה‪ (5 .

‬שמולא במועדונים של המהגרים‪ .‬ההולנדים יעדיפו שהמהגרים יזנחו את תרבותם הקודמת ויאמצו את התרבות‬ ‫ההולנדית ויעדיפו לכן את אסט' ההטמעה והשוליות‪ (3 .‬לעיתים‬ ‫אסט' ההסתגלות אינה תלויה במהגרים בלבד ואם יש קונפליקט בין הגישות של הרוב והמיעוט‬ ‫)תאורית הסתירה האישית של היגינס( עלול הדבר להשפיע על תחושת הרווחה של המהגרים ואף‬ ‫לגרום להם לבסוף לאמץ אסטרטגיה של הפרדה או שוליות‪ .‬נבחנו סוגי ההסתגלות שהמרוקנים‬ ‫והטורקים מעדיפים‪ .‬‬ ‫כמו כן נמצא קשר מובהק לגורם שימור התרבות )שמירת התרבות שלהם חשובה לא פחות מהמגע עם‬ ‫ההולנדים(‪ .‬שיטת‬ ‫המחקר‪ :‬במחקר השתתף מדגם מייצג של האוכ' ההולנדית שהשיבו על שאלות באמצעות מחשב‪.‬ההזדהות עם האדם בכל התיאורים כי התיאורים היו קונקרטיים ומנעו הזדהות‪ .‬משתי ההשערות הקודמות נובע שההולנדים‬ ‫יעדיפו את אסט' ההטמעה במידה הרבה ביותר ובמידה המעטה ביותר את אסט' ההפרדה‪ .‬תגובה נורמטיבית(‪ .2 .‬כל שלושת המשתנים התלויים גרמו להשפעה זו‪ .‬ההולנדים משערים שהמהגרים מעונינים כמה שפחות במגע עימם וכמה שיותר לשמור על‬ ‫תרבותם המקורית )אינטגרציה והפרדה(‪ .‬כצפוי המרוקנים והטורקים בהולנד תפסו את הקשר עם קבוצת הרוב כחשוב‪.‬הרי שהנבדקים יזדהו יותר עם אדם זה‪ .‬נמצא כי אם הוצג לנבדקים‬ ‫תרחיש בו לאדם יש קשר רב יותר עם ההולנדים‪ .1 :‬בעיה בתסריט לגבי מרגילינזציה‪ :‬יותר נחיתות כלפי הדמות ולכן אולי חוסר‬ ‫ההזדהות‪ .‬וכן לציין תגובות‬ ‫רגשיות ונורמטיביות כלפי אותה דמות בדומה למחקר הקודם‪ .‬שתי ההשפעות העיקריות ביחד שמפגינים‬ ‫המהגרים מצביעים על הערכה כלפי אינטגרציה‪ .‫מילוי שאלון‪ .‬תגובות רגשיות כלפי הדמות‬ ‫ותגובות נורמטיביות להתנ' הדמות‪ .‬בנוסף לסתירה בין הגישות עלולה להיות‬ ‫סתירה בין התפיסות השונות שכל צד תופס את כוונותיו של הצד השני )שגיאת ייחוס אולטימטיבית(‬ ‫וזאת לעיתים נוצרת בגלל דעות קדומות‪ .‬והאופן בו הרוב ההולנדי העריך כמה צורות של הסתגלות שמהגרים הטורקים‬ ‫והמרוקנים עשויים לבחור‪ .‬השאלות כללו בדיקת מניפולציה )כמה מגע היה לדמות עם אנשים הולנדים‪ .‬‬ ‫עליהם היה לשער את אחוז המהגרים שמתנהגים בדומה לדמות במאמר שניתן להם‪ .‬מאששות את ההשערות‪ .‬וכלל תסריטים שונים שהדגימו את ‪ 4‬האסטרטגיות של‬ ‫ההסתגלות‪ .‬עד כמה‬ ‫התרבות המרוקאית‪/‬טורקית חשובה לדמות(‪ .‬אחריו בא גורם המגע עם ההולנדים‪ .‬ביקורת‪ .‬מחקר‬ ‫‪ :2‬בנוסף לדרך בה המהגרים מתייחסים לחברה ההולנדית חשובה גם דעת הרוב ההולנדי‪ .‬חוו יותר‬ ‫תחושות חיוביות כלפיו )תגובה רגשית( וחשו יותר כי הטורקים והמרוקנים אמורים היו להתנהג בדרך‬ ‫זו‪) .‬בעיקר שני המשתנים של תגובות רגשיות‬ ‫ונורמטיביות‪ .‬דיון כללי‪ :‬בשני המחקרים‪ .‬תוצאות ודיון‪ :‬נמצא שאכן אסט'‬ ‫הההטמעה נתפסת כרצויה ביותר עבור ההולנדים ולאחריה האינטגרציה ואילו האס' האחרות עוררו‬ ‫תגובות רגשיות שליליות‪ .‬תוצאות ודיון‪ :‬גורם השמירה על התרבות הוא בעל ההשפעה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬השערות המחקר‪ (1 :‬ההולנדים‬ ‫יעריכו את העובדה שהמהגרים נוטים לחפש מגע עימם ויעדיפו את אסט' האינטגרציה וההטמעה על‬ ‫פני שוליות והפרדה‪ (2 .‬האס' שזוכה למידת ההערכה הקטנה ביותר‬ ‫)הפרדה(נחשבת כבעלת השכיחות הגבוהה ביותר ואילו זו הזוכה להערכה הגבוהה ביותר )הטמעה(‬ ‫נחשבת כבעלת שכיחות נמוכה ביותר‪ .‬מידת ההזדהות עם הדמות‪ .‬הרוב ההולנדי מעריך מהגרים שמעונינים להתקרב לתרבותו ולכן אסט' של‬ ‫‪46‬‬ .‬מחקר ‪ 2‬נועד לבדוק את דעת ההולנדים לגבי אסטרטגית‬ ‫ההסתגלות המועדפת לדעתם על המהגרים וכן את רצונותיהם‪ .‬לעומת זאת השכיחות המשוערת של האס' שנוהגים בה המהגרים נתפסת‬ ‫הפוכה‪ .

‬לפערים אלו‬ ‫חשיבות רבה משום שהם השפיעו על עמדות ורגשות של קב' הרוב כלפי המהגרים‪ .‬מיזוג אספקטים מהתרבות החדשה ללא דחית הזהות הקודמת‪.‬ושימור הזהות שבמיעוט‪.2‬פער היטמעות – עולים רוצים פחות להיטמע ממה שהם חושבים שהחברה הישראלית רוצה מהם‪.‬‬ ‫לבין העמדות שיחס להם הרוב )אישוש של ההטיה השלילית כלפי מהגרים(‪ .‬המחקר מתמקד בהיבט בתהליך הגדרת הזהות‪ .‫אינטגרציה והטמעה נחשבות חיוביות‪ .‬אולם ההולנדים מאמינים כי המהגרים מעדיפים אסט' של‬ ‫הפרדה וכאן נוצרת סתירה‪ .‬ביחס לעמדת הרוב ההולנדי‪ .‬כלומר‬ ‫לסטריאוטיפים שיש לחברי קב' הרוב לגבי קבוצת המיעוט )המהגרים אינם רוצים קשר עם קב'‬ ‫הרוב( יש השפעה שלילית על היחסים בין הקבוצות‪ .‬‬ ‫‪Sepparation‬‬ ‫‪ -‬הפרדה‪ .‬לעומת תפיסתם את הציפיות של‬ ‫הישראלים לגבי הדרך בה הם אמורים לעבור את התהליך של התירבות‪.‬הנטיה השלישית היא דו תרבותית והיא המומלצת לרווחה‬ ‫הנפשית‪.‬השפעת‬ ‫פערים בתפיסת העולים את תהליך התירבות ‪ -‬אימוץ תרבות זרה )‪ .‬‬ ‫המחקר התבסס על ההבחנה של ברי לגבי ‪ 4‬נטיות בסיסיות בתהליך התירבות‪:‬‬ ‫‪Assimilation‬‬ ‫‪ -‬היטמעות‪ .‬‬ ‫פערים העלולים להיווצר במהלך תהליך התירבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פער הפרדה – עולים רוצים לשמור על ייחודיותם יותר ממה שהם חושבים שהחברה הישראלית‬ ‫רוצה‪.‬בעוד שהטמעות ואינטגרציה מעוררות תחושות חיוביות‬ ‫ונתפסות כחיוביות‪ .‬דחיית התרבות הדומיננטית‪ .‬עולה כי‪ (1:‬למהגרים הטורקים והמרוקנים בהולנד ישנה העדפה‬ ‫ברורה לאינטגרציה‪ (2 .‬הרי אחוז הטורקים והמרוקנים הנתפסים כמתנהגים בדרך זו מוערך כמאוד קטן‪.‬ייתכן שהסיבה לכך היא שרוב ההולנדים כמעט ולא מתחככים במהגרים‬ ‫)בגלל היותם מיעוט( וזאת השערתם‪ .‬‬ ‫קב' החוקרים מצאה איפה כי קיים פער של ממש בין עמדות המהגרים כלפי אקולטורציה‪.‬מוערכת אף היא‬ ‫באופן חיובי יותר מהספרציה והשוליות‪ (3 .‬‬ ‫‪47‬‬ .‬הספרציה הנה צורת ההסתגלות הכי‬ ‫פחות מוערכת ע"י בני קבוצת הרוב‪ (4 .‬‬ ‫‪ .(acculturation‬זהו הפער בין הדרך‬ ‫בה היו רוצים העולים לעבור את תהליך הכניסה לחברה חדשה‪ .‬‬ ‫השערה‪ :‬המשתנה היחס לקונפורמיות‪ .‬יתווך בין הפער הנתפס לבין משתנה הרווחה הנפשית‪.‬‬ ‫שתי הנטיות הראשונות הן חד תרבותיות‪ .‬למרות שההטמעות הנה‬ ‫הצורה המוערכת ביותר על בני קבוצת הרוב‪ .‬הממצאים מראים בבירור כי חברי הרוב אף‬ ‫מחזיקים בתחושות חיוביות כלפי הטורקים והמרוקנים המעונינים עימם בקשר‪ .‬החדשה‪ .‬הרי שהאינטגרציה כצורת הסתגלות‪ .‬דבר זה יוצר בעיה חברתית‪.‬‬ ‫‪ -Integration‬מיזוג‪ .‬באופן לא מפתיע‪ .‬‬ ‫השלה ‪ -‬כשהמהגר דוחה את הזהות הקודמת ואת התרבות החדשה יחד‪.‬זניחת הזהות שבמיעוט ונסיון לקבל זהות חדשה‪.‬‬ ‫נבדקה השפעת הפער הנתפס על רווחתם הנפשית של העולים‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 21‬סתירה תרבותית ושלמות מנטלית‪ :‬תפקידה הממתן של קונפורמיות‪ -‬רוקס‬ ‫מחקר שבוצע בארץ על עולים מרוסיה‪ .

17-28‬משני המינים‪ .‬היטמעות‪.‬חשים שהחברה דורשת יותר היטמעות‬ ‫ממה שהם מעוניינים‪ .1:‬האם הנבדק חש שיש פער‬ ‫היטמעות? ציון גבוה מעיד שהנבדק חש שקבוצת הרוב דורשת יותר היטמעות משהוא רוצה‪ .‬חוסר ערך של הזהות יכול להשפיע בשני תהליכים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫עצם היות הפערים‪ .‬‬ ‫‪ (2‬פרוש מחדש של מאפייני קבוצת המיעוט‪ .‬טג'פאל )‪ (Tajfel‬הציע ‪ 3‬תגובות אפשריות לקב' מיעוט שהזהות שלהם‬ ‫נפגעת‪:‬‬ ‫‪ (1‬עזיבת הקבוצה‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪48‬‬ .‬‬ ‫בגילאים בין ‪ .‬חלק ניכר מחברי‬ ‫המיעוט לא סובלים מזה‪ .‬חשים שהחברה מאפשרת הפרדה פחות‬ ‫ממה שהם רוצים‪ .‬‬ ‫מיזוג‪ .‬או‬ ‫רואה אותה באופן סטיגמטי‪ .‬וחלק מהמהגרים לא מעוניינים בכך‪.‬ישנם הבדלים בין אישיים לגבי החשיבות הניתנת לערך הקונפורמיות‪ .1‬המהגרים מרגישים שלזהותם יש סטיגמה בעיני הרוב‪ .‬‬ ‫* זהות חברתית שלילית לא תמיד מביאה להערכה עצמית נמוכה או לפגיעה ברווחה‪ .2‬המודעות של זהות חברתית חסרת ערך של מהגרים יכולה להשפיע על תחושת הרווחה ישירות‪.‬‬ ‫‪ .‬וסובלים יותר‪.‬כדי להצדיק חלק מהתכונות שלא מקובלות על הרוב‪.‬‬ ‫‪ .‬שיכול‬ ‫להסביר את ההבדל בתוצאות‪ .‬אצל מהגרים שמעריכים קונפורמיות בהשוואה לאלו שלא‪.‬ציון‬ ‫גבוה בסולם ההפרדה אומר שנבדק חש שקבוצת הרוב דורשת פחות הפרדה משהוא רוצה‪.‬מעיד כי ישנה נטיה של קבוצת הרוב לא להעריך את הזהות של קבוצת המיעוט‪ .‬‬ ‫כי מודעות זו מאיימת גם על ההערכה העצמית האישית וגם הקבוצתית‪.‬‬ ‫ונתפסים מסוכנים בעיני הרוב וצריך להתעלם מהם ואפילו להענישם‪.‬כשהעריכו מה דעתם וכשהעריכו מה‬ ‫סטודנט ישראלי טיפוסי חושב שצריך לענות עולה טוב‪.‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפים‪ 100 :‬עולים מברה"מ שנמצאו בארץ עד ‪ 5‬שנים‪ .‬איום מתמיד של הפליה ודעות קדומות‪.‬בהתאם לשלוש האסטרטגיות‪ -‬הפרדה‪ .‬‬ ‫כל התגובות הנ"ל לא מתאימות לקונפורמיים‪ .2‬תחושת רווחה סובייקטיבית ‪.1 :‬חשיבות לקונפורמיות ‪.‬‬ ‫חברי הרוב מצפים שהמהגרים ישליכו את זהותם הקודמת‪ .‬ולכן דורשת היטמעות‪ .‬ועל כן הם לא בוחרים באפשרויות אלה‪ .‬אצל מהגרים שמעריכים קונפורמיות בהשוואה לאלו שלא‪.‬‬ ‫‪ 4‬מדדים‪.‬פיזית או ראיית העצמי לא חבר בקבוצה‪.3‬עמדה לגבי תהליך התירבות‪.2 .‬שמילאו שאלון ברוסית באופן אנונימי‪.2‬מתאם שלילי חזק בין תחושת הרווחה לבין פער ההפרדה‪ .‬לשינוי המצב החברתי‪.‬‬ ‫‪ (3‬מאמץ לשנות את דעת הרוב‪ .‬‬ ‫השערות המחקר‪:‬‬ ‫‪ .‫פער אפשרי נוסף‪ :‬מיזוג כולל מרכיבים של היטמעות ושל הפרדה‪ :‬חלק מהעולים רואים את המיזוג‬ ‫כדרישת ההפרדה וחלק כהיטמעות‪.‬‬ ‫המחקר מנסה למצוא את הקשר בין תפיסת פערי התירבות אצל העולים לרמת הרווחה הנפשית‬ ‫שלהם‪.4 .‬תפיסת הפער‪ .1‬מתאם שלילי חזק בין הרווחה הנפשית לבין פער היטמעות‪ .‬הנבדקים הגיבו על פריטים של היטמעות והפרדה פעמיים‪ .‬‬ ‫עבור ‪ 5‬תחומים של התנהגויות המשקפות זהות‪ .‬סטודנטים של מדעי הרוח ומדעי החברה‪.

‬‬ ‫ז"א‪ .‬ככל שגדל הפער בין העמדה האישית לתירבות לבין העמדה הנתפסת מהחברה‬ ‫הדומיננטית‪ .3‬שינוי של זהות תרבותית דורש משאבים נפשיים שעלולים להיות חסרים לאנשים חסרי‬ ‫רווחה‪ .2‬יש להדגיש כי המחקר מראה מתאמים ולא השפעות סיבתיות‪ .‬למרות הלחץ של החברה החדשה‪.2‬לא נמצא מתאם בין החשיבות לקונפורמיות לפערים הנתפסים בגישות ההסתגלות‪ .3‬לא נמצא מתאם בין רווחה רגשית לפערים הנתפסים בגישות ההסתגלות‪.‬חברים‪ .‬ורק בסוף היטמעות‪.‬‬ ‫כמו כן העולים האמינו שהחברה דורשת מהם להיטמע יותר ממה שהם רוצים ופחות רוצה מיזוג‬ ‫ממה שהם רוצים‪ .‬המחברים טוענים כי אלו המעריכים קונפורמיות לא זונחים את תרבותם הקודמת כי הם‬ ‫משתייכים למספר קבוצות בו"ז‪ :‬משפחה‪ .‬‬ ‫‪ .‬תחושות אלו הן שני צדדיו‬ ‫של אותו מטבע‪.‬שהמצוקה משפיעה על התפיסה‪ .1‬עולים מרגישים שחברי הקב' הדומיננטית לא מסכימים עמם ברוב המקרים‪ .‫‪ .‬וחלק חשבו שהחברה רוצה להרחיק ואתם‪ .‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ .‬אחר כך הפרדה‪ .‬אצל אלו שלא העריכו‬ ‫קונפורמיות המתאם היה לא משמעותי‪.‬ולכן לא ניתן לבדוק‬ ‫השערה זו‪.4‬נמצא מתאם שלילי חלש בין תפיסת הפערים לבין תחושת הרווחה אצל אנשים המעריכים‬ ‫קונפורמיות‪ .1‬נמצא שהאסטרטגיה המועדפת על העולים היא מיזוג‪ .‬ממצא זה תואם ממצאים קודמים לגבי עליות אחרות‪.‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -22‬אישור מחדש של זהות תרבותית במפגשים מנוגדי תרבות‬ ‫‪49‬‬ .‬ולא להפך‪.‬מהגרים ולכל קבוצה ציפיות שונות‪.‬עולים שונים נתנו‬ ‫משמעות שונה לפערים האלה‪ :‬חלק חשבו שהחברה הישראלית רוצה לגרום להם להיות מעורבים‬ ‫יותר‪ .‬אצל אלו שהעריכו קונפורמיות היה מתאם‬ ‫שלילי בין שביעות רצון מחייהם לבין פער בעמדה לגבי היטמעות והפרדה‪ .‬‬ ‫‪ .‬פוחתת שביעות הרצון מהחיים‪ .‬‬ ‫‪ .‬ודבר זה מאושש את היות הקונפורמיות משתנה מתווך‪.‬לאלו שלא מעריכים קונפורמיות אין‬ ‫מתאם כזה‪ .‬ולכן הם עלולים להעדיף להחזיק את זהותם הישנה‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬כיווני השפעה אלטרנטיביים‬ ‫יכולים להיות‪:‬‬ ‫‪ .5‬נבדקה ההשערה שפערי תירבות גדולים משפיעים על תחושת הרווחה של עולים שמייחסים‬ ‫חשיבות לקונפורמיות יותר מאשר אצל עולים אחרים‪ .‬‬ ‫‪ .‬כולם תפסו‬ ‫אותו דבר‪ .‬רוב העולים‬ ‫מאמינים שמצפים מהם ליותר היטמעות ופחות הפרדה ממה שהם רוצים‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי לא מוסר מידע על המשאבים הנפשיים של המהגרים‪ .1‬אנשים שסובלים מחוסר רווחה יכולים לייחס מצוקתם לדחף של תירבות מהחברה הדומיננטית‪.‬לפי מחברי המאמר‪ .

‬נחשב למי שרכש לו זהות‬ ‫דו תרבותית‪ .‬‬ ‫המונח הרחב של זהות תרבותית מכוון לחברת פסיכולוגית של יחידים בקבוצת לאום מסוימת עם‬ ‫שפה‪ .‫המאמר בדק יחס בין קשר תרבותי למאפיינים פסיכולוגיים המיוחסים לזהות חברתית על פי שתי גישות‬ ‫מחקר‪ :‬גישת הזהות החברתית ומחקר אקולטורטיבי‪ .‬הדו‪-‬תרבותיים ראו עצמם כדומים יותר לקבוצת המקור שלהם‪ .‬ומדבר בשפתם‪ .‬‬ ‫תחת תנאים של קשר בין קבוצתי יש נטיה לראות את קבוצת החוץ כבעלת תכונות שונות מקבוצת‬ ‫הפנים‪ .‬קבוצת הנבדקים היו גרמנים ואמריקאים שחיו‬ ‫במדינה המנוגדת‪ .‬והאקולטורציה‬ ‫)פרדיגמת לימוד תרבות( אשר מנבאת שבמפגש עם תרבות אחרת תרבות המקור לא תתחזק ויהיה‬ ‫תהליך של רכישת התרבות החדשה ע"י למידה תרבותית של הערכים‪ .‬‬ ‫נבדק האם קשר בין קבוצתי עוזר לזהות תרבותית עם קבוצת התרבות המקומית‪ .‬‬ ‫תיאורטיקנים וחוקרים משני תחומי המחקר מסכימים כי זהות תרבותית מאתגרת ובעלת פוטנציאל‬ ‫לשינוי והסתגלות בשעת קשר בין שתי קבוצות תרבות‪ .‬‬ ‫כל המשתתפים‪ .‬כי‬ ‫התפתחות של יכולות דו תרבותיות ושונות תרבות מאפשרות חיים מוצלחים בהקשר דו תרבותי‪.‬קבוצה חברתית‬ ‫מקשרת בין סביבה חברתית לזהות יחידנית‪.‬ובסיס להגדרה עצמית‪ .‬‬ ‫סטריאוטיפים מספקים תוכן ומשמעות לשייכות לקבוצה תרבותית‪ .‬הם העריכו‬ ‫באופן חיובי יותר את התכונות של קבוצתם וראו את שתי הקבוצות כפחות דומות זו לזו‪.‬חד תרבותיים‪.‬‬ ‫והשתמשו ברשימה של ‪ 120‬תכונות אישיות בארבע מטלות‪ :‬תיאור עצמי‪ .‬הנורמות והזהות של התרבות‬ ‫החדשה‪ .‬מנגד‪ .‬נמצא כי היחשפות לתרבות אחרת מביאה לידי עליה במידה שבה קבוצת המקור נחשבת‬ ‫חיובית‪.‬סיפקו מידע על הרקע הסוציו‪-‬תרבותי שלהם וניסיונם התרבותי‪.‬לעומתו‪ .‬‬ ‫‪50‬‬ .‬וסטטוס דומה ביניהן‪.‬‬ ‫בהשוואה לחד‪-‬תרבותיים‪ .‬והיסטוריה שונה משלו‪ -‬ארה"ב וגרמניה‪ .‬אדם המתפקד טוב רק בתרבות אחת – חד תרבותי‪ .‬חד ודו תרבותיים‪ .‬אישיות‪ :‬אשה דמוקרטית‪ .‬אמריקה‪ .‬‬ ‫אדם המתפקד נורמלי בשתי תרבויות‪ .‬חברי קבוצת הפנים תופסים עצמם דומים אחד לשני‪.‬שתי ההשקפות נבדלות זו מזו בחיזוי‬ ‫כיוון שינויי הזהות המתרחשים כתוצאה מקשר תרבותי‪ -‬האחד מנבא אישור מחדש של הזהות‬ ‫המקורית בעוד האחר מציע רכישת הזהות התרבותית של קבוצת החוץ‪.‬כך‬ ‫מיחסים תכונות לעצמי ולקבוצה החברתית אליה האשה משתייכת – אשה‪ .‬ואלה שחיו במדינתם‪ .‬לפי תאורית‬ ‫הקטגוריזציה העצמית‪ .‬אזור גאוגרפי שונה‪ .‬מבין ערכים ונורמות‪ .‬נכון בעיקר כשאין תחרות בין הקבוצות‪ .‬כפי שהוצע ע"י‬ ‫מחקר זהות חברתית או האם קשר תרבותי עוזר לזהות עם קבוצת התרבות הלא מקומית כפי שנרמז‬ ‫ע"י פרדיגמת לימוד תרבות‪.‬זהות חברתית נקבעת על פי מה‬ ‫שהפרט חושב ומעריך את עצמו כבעל תכונות מסוימות‪ .‬וליחס לקבוצת הפנים הערכה חיובית יותר לתכונותיה‪.‬אמריקאית‪ .‬‬ ‫מתמקד בשתי תיאוריות‪ :‬תיאוריית הזהות החברתית אשר על פיה לאנשים יש מוטיבציה להגביר את‬ ‫הערך של הזהות הקבוצתית וכתוצאה מכך במגע בין קבוצות תתחזק זהות המקור‪ .‬דו תרבותיים‪ .‬שיעורי סטריאוטיפים‬ ‫אמריקאים וגרמנים ושיעורי רציה‪.‬‬ ‫השערת הקשר הראתה כי קשר ישיר בין קבוצות חברתיות מוביל את היחידים לראות דמיון רב יותר בין‬ ‫קב' החוץ לפנים‪ .‬הסכמה בין חוקרים‪ .

‬דו תרבותיים מעריכים את קבוצת התרבות המקומית‬ ‫באופן מועדף‪ .‬דו תרבותיים תופסים את התרבות המקומית והלא מקומית כפחות דומות זו לזו‪.‬‬ ‫הבדלים בתפיסת הדמיון בין העצמי לסטריאוטיפים תרבותיים‪ :‬נבדק הדמיון בין העצמי וקבוצת‬ ‫מקור שונה בין קשר תרבותי ולאום ע"י השוואת גרמנים ואמריקאים חד‪-‬תרבותיים עם גרמנים‬ ‫ואמריקאים דו‪-‬תרבותיים‪ .1 :‬בהשוואה עם חד תרבותיים‪ .‬‬ ‫נבחנו שלושה מאפינים של זהות תרבותית‪ .5‬דרוג רצייה‪ .2 .‬מקל לזהות עם‬ ‫קבוצת התרבות הלא מקומית‪ .1‬נתוני רקע‪ .1 :‬תפיסה עצמית סטריאוטיפית ‪ .‬‬ ‫משתתפים‪ :‬מדגם חד תרבותי‪ 103 :‬חד תרבותיים מגרמניה ו‪ 100 -‬חד תרבותיים מקליפורניה‪.‬דו תרבותיים תופסים את התרבות המקומית והלא מקומית כדומות יותר זו לזו‪.2 .‬ממצאים‪ (1 :‬נבדקים דו‪-‬תרבותיים שהיו בקשר ישיר עם קבוצת חוץ רואים‬ ‫עצמם בממוצע כדומים יותר לקבוצת המקור שלהם כפי שמציעה תיאורית הזהות החברתית‪(2 .‬מצאו שבין שתי השפות והתרגומים נמצאה מהימנות‪.‫מטרה והשערות‪:‬‬ ‫המחקר בודק‪ .‬בעוד שהאמריקאים חד ודו‬ ‫תרבותיים מצאו הבדל‪ .‬דו תרבותיים מעריכים את קבוצת התרבות הלא מקומית‬ ‫באופן מועדף יותר‪ .‬דרוג עצמי‪.2‬הערכה של‬ ‫קבוצות תרבות ‪ .‬הערכת הקבוצה ותפיסת‬ ‫הדמיון הקבוצתי‪ .4‬דרוג קבוצת האמריקאים ו ‪ .‬‬ ‫‪ (5‬גרמנים חד ודו תרבותיים העריכו את קבוצת החוץ שלהם באופן דומה‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .‬הדו תרבותיים רואים‬ ‫עצמם כדומים יותר לתרבות המקומית שלהם‪ .‬‬ ‫השערות בהתאם לפרדיגמת למידת תרבות‪ .‬או האם לפי פרדיגמת הלימוד תרבות‪ .‬‬ ‫תהליך‪ :‬מילאו שאלון לדיווח עצמי והגישו באנונימיות‪ .‬דו תרבותיים הושוו לחד תרבותיים‪.3 .‬אלא היחס בין קשר תרבותי ותפיסות עצמי סטריאוטיפיות‪ .6 .‬לא נמצא תימוכין לכך שדו‪-‬תרבותיים יתפסו עצמם כדומים יותר לקבוצת החוץ מחד‪-‬‬ ‫תרבותיים‪.‬הדרוגים בין הקבוצות נמצאו בעלי‬ ‫מהימנות גבוהה‪ .3 .‬‬ ‫השערות בהתאם לתאורית הזהות החברתית‪ .‬‬ ‫מדגם דו תרבותי‪ 51:‬גרמנים שחיו בארה"ב ו‪ 37-‬אמריקאים שחיו בגרמניה‪.4 :‬בהשוואה לחד תרבותיים‪ .‬מקל לזהות תרבותית עם‬ ‫קבוצת התרבות המקומית‪ .‬מציע שדו‪-‬תרבותיים נטו לאשר ולחזק את הזהות התרבותית המקורית שלהם‪ .‬קשר תרבותי‪ .‬מסקנה‬ ‫מממצאים אלה שמגורים בתרבות אחרת אפילו למספר חודשים משפיעה על הדרכים בהן יחידים‬ ‫תופסים עצמם ואחרים תוך התיחסות הן לקבוצת ילידי המקום והן לקבוצת של ילידי החוץ‪.‬התבקשו לספק ‪ .‬‬ ‫‪ (3‬דו תרבותיים העריכו את קבוצת המקור שלהם כחיובית יותר מהחד תרבותיים‪.‬לפי תאורית הזהות החברתית – האם קשר בין קבוצתי‪ .‬ממצא‬ ‫כולל זה הינו חיוני ביותר כי זה מאפשר להניח שפחות סביר שההבדלים הנצפים בין דו לחד‪-‬תרבותיים‬ ‫נובעים מהבדלים אחרים מאלה של קשר או מגע תרבותי )מפחית קיומו של ארטיפקט(‪ .5 .‬‬ ‫דרוג קבוצת הגרמנים ו ‪ .‬‬ ‫קשר תרבותי וזהות תרבותית‪ :‬התוצאות מראות שקשר בין תרבותי לא מקל על רכישת תפיסות וזהות‬ ‫של תרבות החוץ‪ .3‬תפיסת הדמיון בין שתי הקבוצות‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ .‬‬ ‫‪ (4‬הדו תרבותיים העדיפו את קבוצת החוץ שלהם בעוד שהאמריקאים החד תרבותיים לא הראו כל‬ ‫העדפה‪.‬דו תרבותיים רואים עצמם‬ ‫כדומים יותר לתרבות הלא מקומית שלהם‪ .‬כל השערות תאורית הזהות החברתית אוששו‪.

4 .‬במצב בו קיימים‬ ‫הבדלי קונטקסט משמעותיים‪ .‬גויסו ממקומות מסוימים‪ .‬מחקר אורך‪.‬עבור חברי קב' המיעוט‪ .‬‬ ‫מנבאת בולטות של זהות זו ללא קשר להקשר‪ .‬‬ ‫‪ (3‬הפער בין הרקע הקודם‪ .‬‬ ‫הטיה‪.‬במחקר זה‪ :‬היספנים‬ ‫המתאפיינים ברמת הזדהות גבוהה עם קבוצתם האתנית‪ .‬ולא אחידות‪.‬למצב הנוכחי בו נמצא האדם מנבא את בולטות הזהות‪ .‬גויסו‬ ‫ממקומות מסוימים‪ .‬לא בהכרח מייצג‪ .‬תהיה בולטות גדולה יותר לזהות הקבוצתית‪ .‬מאשר בהבדלי קונטקסט‬ ‫קטנים‪ .3 .‬במחקר זה‪ :‬היספנים שגדלו בשכונות היספניות‪ .‬הפרט ינסה להתאים את עצמו‬ ‫לסביבה‪ .‬‬ ‫‪ ‬שלושה מנגנונים היכולים להשפיע על הקשר בין בולטות הזהות האתנית לבין מידת‬ ‫ההזדהות עם הקבוצה האתנית‪ (1 :‬בהנחה שהזדהות ברמה גבוהה עם הקבוצה‪.‬הגיוס בוצע בדרכים שונות‪ .‬אין התיחסות לגיל הנבדקים – מה שיכול ליצור הטיה‪ .‬סטודנטים עם זהות‬ ‫ראשונית חלשה‪ .‬הזהות הקבוצתית בולטת יותר מאשר עבור קב' הרוב‪ .‬שני הממצאים תומכים בתאורית הזהות‬ ‫החברתית‪.‬ממוצע הגילאים האמריקאים היה גדול מהגרמנים‪ .‬תופסים יותר איום בסביבתם‪ .‬כשיש מעברים גדולים יותר‪ .‬‬ ‫בניגוד למחקרים קודמים‪ .‫מגבלות‪ .‬במחקר זה‪ :‬ניתן‬ ‫לנבא שעבור כל ההיספנים הנכנסים לקולג' אמריקאי‪ .2 .‬‬ ‫יהיו מעורבים יותר בפעולות הקשורות למוצאם‪.‬שתומכים בראיית עצמם‪ .‬יחוו בולטות גדולה‬ ‫יותר של הזהות האתנית מאשר היספנים שמגיעים מרקע מעורב יותר לקולג' האמריקאי‪.‬‬ ‫אין התיחסות לזמן השהייה הארץ אחרת‪ .‬ומפחיתים את ההזדהות עם קבוצתם האתנית‪ .1 :‬לא היתה אבחנה בין גילאים‪ .‬‬ ‫פרטים לא תמיד רואים עצמם ואחרים במונחים עקביים‪ .‬למדו בבי"ס היספנים‪ .‬לא בהכרח מייצג‪.‬הזהות הקבוצתית תהיה בולטת באותה מידה‪.‬נעשים מעורבים בפעילות תרבותית ומעלים את זהותם‪ (2 .‬מטרתו לבדוק את‬ ‫השפעתם של שינויים קונטקסטואלים ממשיים וארוכי טווח על הזהות החברתית‪.‬לסביבה‪ .‬‬ ‫‪52‬‬ .‬אין מדובר בשינויי זמני בהקשר אלא בשינוי ממשי‬ ‫בסביבה‪ .‬מראים הפחתה בהערכה העצמית הקשורה בחברות‬ ‫בקבוצה‪ .‬בדו‬ ‫תרבותיים‪ .‬אבל הם יוצרים באופן אקטיבי מצבים‬ ‫חברתיים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 23‬בחירת זהות חברתית כאשר ההקשר משתנה‪ :‬שמירה על הזהות ותגובה לאיומים‬ ‫ישנן שתי דרכים בהן סטודנט מסדיר את זהותו החברתית בהקשר חדש‪ (1 :‬סטודנטים עם זהות‬ ‫ראשונית חזקה‪ .‬דבר זה עלול לעורר שינויים קיצוניים במשמעות הזהות המרכזית‪.‬בהגיעם לקולג' מעורב‪.‬‬ ‫‪ (2‬אנשים שמעמדם הוא מיעוט בקבוצה נוטים להיות ערים למאפיין זה יותר מאלה שמעמדם מהווה‬ ‫רוב‪ .‬‬ ‫‪ ‬מטרת המאמר‪ :‬הרקע התאורטי למאמר מבוסס על תאורית הזהות החברתית‬ ‫ומתמקד בהשפעתם על שינויי קונטקסט על הזהות החברתית‪ .

‬‬ ‫במצב של הזדהות גבוהה עם הקבוצה‪ .‬‬ ‫‪ ‬שיטה‪ :‬נערכו שלושה ראיונות‪ .‬‬ ‫‪ ‬משתנים‪ :‬זהות‪ .‬ינטוש אותה‬ ‫פסיכולוגית‪ .‬מעורבות אתנית‬ ‫נוכחית וקודמת‪.‬באמצע ובסופה‪.‬ושהקשר בין איום‪ .‬שתי המוטיבציות העיקריות‬ ‫במקרה זה‪ .‬וישמור על הערכה עצמית חיובית‪.‬תפיסת איום‪ .‬בהם לא ניתן לנטוש את הקבוצה‪ .‬אין הדבר‬ ‫מנבא את היחלשות או התחזקות הזהות‪ .‬‬ ‫‪53‬‬ .‬‬ ‫‪ ‬מה ההשלכות של חברות בקבוצה שהחברה בכללותה אינה רואה בעין יפה? כשמדובר‬ ‫בחברות בקב' שאינה ניתנת לבחירה‪ .‬לכן צפוי ששינוי בקונטקסט ישפיע על הזהות‪.‬‬ ‫במקרים אלה‪ .‬יראו מעבר מהפנים לסביבה החיצונית‬ ‫לתמיכה בזהותם‪.‬בראשית שנת הלימודים‪ .‬שינוי סביבתי יכול להביא לשינוי או שישאר אותו‬ ‫דבר‪.‬דתי וכו'‪ .‬לאדם יהיה קל יותר לחיות עם הדחקת ההערכה‬ ‫העצמית החיובית מאשר עם הצמצום או החלשת הזהות החברתית‪ .‬משתנה הקשר בין ההערכה העצמית לזהות‬ ‫החברתית על פי החשיבות שיש לחברות בקבוצה עבור הפרט‪ .‬יצירת קשרים חדשים והיחלשות קשרים קודמים שתמכו בזהות‪ .‬כמו כן‪ .‬הערכה עצמית הקשורה לשייכות קבוצתית‪ .‬שימור זהות זו והשינויים החלים‬ ‫בה‪ .‬משפיע על חברי הקבוצה ועל האופן בו הם משמרים את זהותם החברתית‪.‬במצב בו‬ ‫הזהות החברתית פחות חשובה‪ .‬ולמצוא דרכים‬ ‫חדשות לשמר את זהותו‪ .‬‬ ‫ממשפחה ובית לעבר מעורבות בפעילויות קבוצתיות בקולג'‪ .‬הן המוטיבציה להערכה עצמית חיובית והמוטיבציה ליציבות בתפיסה העצמית‪.‬לעומת זאת‪ .‬‬ ‫‪ ‬המחקר בודק את הקשר בין איום על הזהות החברתית‪ .‬‬ ‫‪ ‬מה משערים המחברים לגבי התנאים המביאים לידי כך שזהות אתנית תישמר גם לאחר מעבר‬ ‫לסביבה חדשה? שימור מוצלח של הזהות בקונטקסט חדש דורש‪ :‬עיגון מחדש של הזהות‬ ‫בסביבה החדשה‪ .‬והאדם צריך להסתגל לשינויים‪ .‬במהלך‬ ‫שנה זו נערכו שלוש בדיקות המלמדות על השפעת שינוי קונטקסטואלי מהותי וממשי בסביבה‬ ‫הטבעית בה האדם נמצא‪.‬אדם יקטין את הזדהותו עם הקבוצה‪ .‫‪ ‬מדוע יש לצפות ששינוי בסביבה החברתית ישפיע על הזהות? כיוון שמערכות היחסים‬ ‫בסביבה בה אדם נמצא משתנות כל הזמן‪ .‬‬ ‫השערות‪ (1 :‬הסטודנטים ההיספנים יגלו שינוי במקורות החברתיים התומכים בזהותם החברתית‪.‬בקרב סטודנטים היספנים בשנת הלימודים הראשונה שלהם בקולג' אמריקאי‪ .‬יהיו‬ ‫יותר מעורבים בפעילויות של קב' זו בקמפוס‪ .‬כפונקציה של חוזק הזהות‬ ‫האתנית והסביבה הקודמת שלהם‪ .‬מוצא אתני‪ .‬המעורבות הקבוצתית תהיה קשורה קשר חיובי‬ ‫עם שינויים בזהות החברתית‪.‬מעורבות והערכה עצמית יושפעו ממידת‬ ‫ההזדהות ומאפיינים של הרקע הקודם ממנו הגיעו‪.‬‬ ‫‪ (2‬הסטודנטים יעשו מאמצים לשמור על יציבות‪ :‬אלה שהיו מעורבים יותר בקבוצתם האתנית‪ .‬‬ ‫‪ (3‬ישנה אפשרות שהסטודנטים יגיבו באופן שונה לסביבה החדשה‪ .‬מעמד נמוך או שלילי של הקב'‬ ‫בחברה מסוימת‪ .

‬בדיקת המשמעות הסובייקטיבית של משתנים בתחום‬ ‫הזהות בעיני הנבדק‪ .‬על פי החוקרים‪ .‬במונחי רמת ההשפעה ההיספנית ובמונחי חשיבות היותם בני משפחה‬ ‫היספנית‪ .‬ישנו הבדל רגשי נראה לעין‪ .‬המשמעות‬ ‫של אלה‪ .‬‬ ‫יציבות הזהות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים בזהות בהם לא היה שינוי בכל המדידות היו ‪ .‬‬ ‫‪ ‬מעורבות אתנית‪ :‬בראיון הראשון נמדד חוזק הרקע התרבותי על ידי התייחסות לרקע‬ ‫הקהילתי משפחתי )מקום הולדת ההורים‪ .3 .‬‬ ‫‪ ‬תפיסת איום‪ :‬סקלה של ‪ 1-7‬בת ‪ 6‬פריטים שפותחה עבור מחקר זה הכוללת תיאור‬ ‫מצבים או תחושות שהנבדק מתבקש לדווח עד כמה נתקל בהם‪.‬‬ ‫המחברים שיערו כי שינוי בסביבה יביא לשינוי בדרכי שמירת הזהות האתנית‪ .‬משתנה‪.‬מאפייני הרקע התרבותי‬ ‫שהוזכרו בשכיחות הגבוהה ביותר – שפה‪ .‬ניתנה חשיבות גבוהה יותר לזהות כסטודנט‬ ‫וכחבר מאשר לזהות האתנית‪ .‬על ידי תיאור תכונות מהקטגוריה – איכותי‪.‬ירידה מובהקת בשימוש בייחוסים אישיותיים לאפיון הזהות ההיספנית‪ .‬במדידה ‪ 2+3‬הקשר בין הרקע התרבותי לחוזק הזהות ההיספנית לא היה מובהק‪ .‬אחוז החברים‬ ‫ההיספנים בבי"ס וכו'(‪ .‬‬ ‫‪ ‬היבטי זהות בהם היה שינוי לאורך המחקר‪ .5 .‬‬ ‫המעורבות בפעילויות תרבותיות בקמפוס החליפה את הרקע התרבותי בחיזוק ותמיכה בזהות‬ ‫האתנית‪ .‬‬ ‫כיצד התקשרה מידת המעורבות בזהות האתנית לפני המעבר לקולג' למידת ההזדהות האתנית‬ ‫‪‬‬ ‫אחרי המעבר? מתוצאות המחקר ניתן להצביע על שני תהליכים הנוגעים לזהות האתנית‬ ‫ומתרחשים בעת מעבר ושינוי סביבה‪ (1 .‬‬ ‫האיום הגבוה ביותר בבדיקה השניה‪ .‬רמת ההערכה העצמית הקשורה בזהות ההיספנית‬ ‫שלהם‪ .1 :‬תפיסת איום על הזהות החברתית‪.‬נעשה שימוש בתת סקלה של שייכות פרטית העוסקת ברגשות אישיים פרטיים‬ ‫כלפי הקבוצה‪ .‬כמדד להערכה עצמתי קולקטיבית‪.‬רגשות חיוביים כלפי הקב' – נאמנות‪ .‬מסורת‪.‬מתוך סולם‬ ‫הערכה קולקטיבית‪ .2 .4 .‬שפה בה מדברים בבית‪ .‬‬ ‫‪ ‬הערכה עצמית קולקטיבית‪ :‬נמדדה על ידי תת סקלה בת ‪ 4‬פריטים‪ .2 .‬של הערכה עצמית‪ .‬כמו כן‪.‬קורלציות חיוביות במדידה השניה והשלישית בין פעילויות קבוצתיות אתניות לחוזק הזהות‬ ‫האתנית‪.‬היא שעל אף שהחברות האובייקטיבית בקב' נשארת יציבה‪.‬חשיבות הזהות האתנית של הנבדקים היתה קשורה באופן חזק‬ ‫לרקע המשפחתי‪ .‬סטודנטים שהגיעו מרקע אתני חזק ממשיכים בפעילות‬ ‫האתנית שלהם וכתוצאה מכך מחזקים את הזהות האתנית‪ (2 .3 .‬גאווה‪ .‬השערתם‬ ‫‪‬‬ ‫אוששה‪ .‬החשיבות שנתנו לזהותם ההיספנית‪ .‬משפחה‪ .‬‬ ‫המשמעות הסובייקטיבית הקשורה לזהות זו‪ .1‬מספר הזהויות שהנבדקים‬ ‫ציינו‪ .‬בראיון השני והשלישי עסקו בפעילות האתנית בבי"ס )פעילויות בהן‬ ‫השתתפו‪ .‬ואחוז החברים ההיספנים(‪.‫‪ ‬זהות‪ :‬מדידה כמותית ואיכותית‪ .‬סטודנטים המגיעים מרקע אתני‬ ‫‪54‬‬ .‬לעומת קוגניטיבי‬ ‫)זהות(‪ .‬מה‬ ‫שמתפרש על ידי החוקרים כשינוי וניתוק הזהות האתנית מהקונטקסט התרבותי הקודם‪ .‬חשיבות הרקע ממנו הגיעו ירדה משמעותית עם‬ ‫הזמן‪ .‬במדידה הראשונה‪ .

‬ככל שהפרט היה מעורב בעברו בקהילה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערכה עצמית נמוכה הקשורה בחברות בקבוצה מסוימת‪ .‬‬ ‫מערכת יחסים לא יציבה עם החברה הכללית‪ .‬אלו השומרים על המנהגים הישנים‬ ‫ויוצרים קשר טוב עם החברה החדשה נקראים אינטגרלים – מיזוג‪ .‬הראו עליה בהזדהות‪.‬‬ ‫זה מרמז כי להם יש חוויות ייחודיות ותרבות ייחודית המבדילה אותם מסינים או מאמריקאים אחרים‪.‬ברחוב שפה‬ ‫ב(‪ (4 .‬בעיקר מתייחסים למיזוג‪ Lafromboise .‬ודו תרבותי מתחלף בין שתי התרבויות‪ .‬‬ ‫‪Birman‬‬ ‫– מציג שני סוגי דו תרבותיות‪ :‬דו תרבותי אינטגרטיבי‪/‬מתמזג )חפיפה בין‬ ‫התרבויות יוצרת זהות חדשה(‪ .‬התיחס להיסטוריה של כל‬ ‫קבוצת מיעוט ולחוויה הייחודית של כל דו תרבות‪.‬ואלו שהיו בעלי הערכה חיובית לקבוצה‪ .‬מידת השתמרות‬ ‫המנהגים האתניים וביסוס ושימור היחסים עם התרבות הכללית‪ .‬תוביל את האדם להתרחק‬ ‫מהקבוצה‪ .‬כתוצאה מכך ירידה בהערכה העצמית ושינוי שלילי בזהות‬ ‫האתנית‪.‬חיבור לאנשים הקשורים לזהותם ההיספנית‪.‬קרובים‬ ‫‪55‬‬ .‬הזדהות עם קבוצת על המכילה בתוכה את שתי התרבויות‪ .‬היטמעות – קשר טוב עם החברה‬ ‫הכללית ונמוך עם החברה האתנית‪ .‬מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות‪.‫חלש‪ .‬וככל שהיו מזוהים עם התרבות הכללית‪ .‬דו תרבותיות תלויה במידת יחסי הגומלין בין‬ ‫הפרט לסביבתו‪.‬‬ ‫אפריקאים אמריקאים מייצגים תרבות שמקורה באפריקה אך התפתחה באמריקה לאורך שנים‪.‬טוען כי שתי תרבויות יוצרות יחד תרבות חדשה‬ ‫והאדם הוא חלק ממנה )מיזוג(‪.‬‬ ‫הימנעות מחשיבה בו זמנית על האמונות הסותרות יכולה למנוע דיסוננס‪) .‬שינוי‪ .‬‬ ‫דרכים להתמודד עם חברות בו זמנית בשתי תרבויות‪ (1 :‬הזדהות עם הקבוצה הנוצרת מחיתוך‬ ‫שתי הקבוצות האתניות שהאדם שייך להן – סיני שהיגר לארה"ב יזדהה עם אמריקאים שהם גם סינים‪.‬על בסיס‬ ‫מודל לניארי בו שתי התרבויות היו בשני צידי קו הרצף‪ .‬‬ ‫המחקר היה ארוך מחצי שנה‪ .‬המקסיקנים היגרו לאורך שנים לאמריקה‪ .‬שוליות – נמוך בשני‬ ‫הצדדים‪ .‬פחות‬ ‫שמרו על זהותם האתנית‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 24‬שוני בהזדהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו אמריקאים ומקסיקו אמריקאים‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬זיהוי הדרכים בהן מתבגרים השייכים לקבוצות מיעוט מתמודדים עם היותם שייכים‬ ‫לשתי תרבויות‪ .‬הושגו מדידות בעלות תוקף אקולוגי שמושג לעיתים רחוקות‬ ‫‪‬‬ ‫במחקרי זהות חברתית‪.‬על כן צריך לדעת להתמודד עם‬ ‫מצבים עמומים ועם ניגודים‪.Berry :‬מודל רב מימדי‪ -‬התיחס לשני מימדים‪ .‬ואלה הראו עליה בזהות ההיספנית‪.‬עד עתה בדקו דו תרבותיות בקרב מבוגרים‪ .‬‬ ‫‪ (2‬בחירת אחת התרבויות כדומיננטית‪ .‬דו תרבותיות משתנה‪ .‬כך התחבר יותר לקבוצות‬ ‫היספניים בקולג'‪ .‬מראים סימני מתח גבוהים יותר‪ .‬‬ ‫עיגון מחדש נעשה כשניצבים מול סביבה חדשה‪.‬והזדהות איתה‪ (3 .‬היפרדות – שמירה על האתניות כשלטת‪ .‬בבית שפה א‪ .‬ייחודיות המחקר‪ :‬בנסיון להבין את ההתנסות של מתבגרים בתרבויות שונות והיכולת‬ ‫להתמודד עם היותם שייכים לשתי תרבויות‪ .‬זהות קבוצתית רחבה יותר‬ ‫כשבולטים ניגודים בין התרבויות האדם יכול להיות מקושר לשתיהן‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכך שומרים על הזהות‪ .

‬‬ ‫יחס כלפי קבוצות אחרות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקסיקנים‪ -‬היחס כלפי קב' אחרות משתנה‪ .‬קיבלו ציוני זהות אמריקאית נמוכים ביותר‪ .‬‬ ‫ניתוח כמותי‪ :‬הבדלים בין דפוסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא נמצא מתאם בין מין‪ .‬המשתתפים‬ ‫נשאלו על הרגשתם לגבי מידת האתניות‪ .‬בבית יותר אתנים‪ .‬חלק דוחים את התרבות הכללית‪ 3 .‬דו תרבותיות מתחלפת‪:‬יותר אתנים מאמריקאים‪ .‬הבדלים בין הקבוצות‪ :‬אפריקנים הביעו תחושה מעורפלת ביחס לאתניות‬ ‫שלהם‪ .‬חשים‬ ‫אתניים‪ .‬וגם באהדה כלפי‬ ‫קבוצות אחרות‪ .‬יחסם כלפי קבוצות אחרות‪ .‬הבדלים‪ :‬אפריקאים ראו בקרבה לתרבות‬ ‫המקור באור שלילי‪ .‬המעורבים גילו יחס אוהד יותר מאשר המחלפים‪.‬ו‪ 52 -‬אפריקנים‪-‬אמריקנים בדרום קליפורניה‪ .‬אצל קבוצת מיעוט מתבגרים?‬ ‫שיטה‪ :‬חקרו ‪ 46‬מקסיקנים‪-‬אמריקנים‪ .‬בחוץ יותר אמריקאים‪ .‬‬ ‫נאמר לתלמידים כי השתתפותם התנדבותית‪ .‬‬ ‫ממצאים‪ :‬שלושה דפוסי זהות‪ (1 -‬דו תרבותיות מעורבת‪) :‬בירמן( קב' זו תיארה את עצמה כאתנית‬ ‫ואמריקאית באופן שווה‪ .‬דימוי עצמי נמצא קשור ליחס כלפי‬ ‫קבוצות אחרות‪.‬תפיסת דימוי‬ ‫עצמי )משפחתי‪ .‬מילאו שאלון לגבי מידת‬ ‫תחושת הזהות האתנית שלהם‪ .‬‬ ‫אין מתאם מובהק בין הגיל וההישגים הלימודיים לבין דפוס הזהות בקרב שתי הקבוצות‪.‬פיזי ואישי(‪ .‬הובטחה סודיות‪ .‫לאמריקה אך יש סטריאוטיפים‪ .‬עברו ראיון על ידי בן אותו מוצא‪.‬המבדילים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אצל דו תרבותיים מתחלפים‪ .‬מידת החרדה ומידע דמוגרפי‪ .‬היותם אמריקאים ולגבי דו התרבותיות שלהם‪.‬‬ ‫‪56‬‬ .‬חברתי‪ .‬והדו‪-‬תרבותיות‪ .‬קשיי שפה ואחרים‪ .‬‬ ‫המידע הכמותי אישר את קיומם של דפוסי הזהות מהראיונות‪ :‬דו תרבותיים מעורבים‪ .‬מקסיקנים הביעו גאווה באתניות‪ (2 .‬תחושת הזהות האמריקאית‪ .‬המחליפים קיבלו ציונים באמצע הטווח של שני הדפוסים האחרים‪.‬מקרים שלא סווגו הוצאו מהמחקר‪.‬במחקר לא משווים בין הקבוצות‪ .‬המתאימים יקבלו ‪ 5$‬על השתתפותם‪.‬‬ ‫שבדק את תחושותיהם לגבי מוצאם‪ .‬מקסיקנים באור חיובי ‪ (3‬מבדילים‪ :‬לא רואים עצמם כדו תרבותיים‪ .‬‬ ‫זהות אמריקאית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נמצא מתאם בין דפוס הזהות לבין מידת הזהות האמריקאית‪ -‬מעורבים היו בעלי ציונים גבוהים‬ ‫יותר מהמחליפים והמבדילים‪.‬או סטטוס סוציואקונומי )‪ (SES‬לדפוס הזהות‪.‬נוח‬ ‫בשתי התרבויות‪ .‬מבדילים אפריקאים‪ :‬מתאם חיובי בין דימוי עצמי‬ ‫לזהות האתנית‪) .‬‬ ‫שאלות המחקר‪ :‬באלו דרכים מתבגרים מזדהים עם שתי התרבויות? האם הבדלים בסוגי הזהות‬ ‫קשורים למדדים עצמיים של זהות אתנית ואמריקאית? מהי מהות החוויה של היותם חלק משתי‬ ‫תרבויות‪ .‬אלא רוצים להבין‬ ‫את החוויה של המתבגרים בתוך קבוצות אתניות שונות‪.‬דימוי עצמי גבוה‪ <-‬זהות אתנית חזקה יותר(‪ .‬‬ ‫אין הבדלים בדימוי העצמי או בחרדה בין הדפוסים‪ .‬ציוני הזהות האתנית היו גבוהים יותר משתי הקב' האחרות‪.‬קיבלו ציונים‬ ‫גבוהים בזהות האמריקאית‪ .‬‬ ‫זהות אתנית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא נמצא מתאם בין דפוס זהות לציוני הזהות האתנית‪.‬האמריקניות‪ .

‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראו בדו תרבותיות חוויה חיובית‪.‬לא רצו להיטמע בה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצליחו לפתור יותר דילמות על ידי מעבר מתרבות אחת לשניה לפי הצורך‪.‬‬ ‫מקסיקנים‪ :‬תחושת עונד מהיותם אתניים‪ .‬טון‬ ‫הדיבור‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא היווה בעיה ‪ .‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫‪57‬‬ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫היוו החברים המלחיצים את חבריהם המעורבים או המחליפים‪.‬תדירות‪ .‬אחד מרקע שונה‬ ‫ושניים מאותו רקע אתני‪ .‬להפגין יותר אתניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישרו את היותם אתנים‪ .‬זהות אתנית חזקה מאוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 90%‬הגדירו עצמם כדו תרבותיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תארו את אמריקה כלוקה באפליה‪ .‬בעיקר בגלל שתי שפות‪.‬נבדקו תוכן המשפטים‪ .‬‬ ‫‪ ‬מקסיקנים‪ :‬גאווה אתנית התבססה בעיקר על הישגים של הקב' האתנית בחברה האמריקאית‪.‬‬ ‫אפריקאים‪ :‬תחושת אחדות בין כל השחורים‪.‬גם באופן פנימי ואישי‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫איחוד התרבויות לא נראה רצוי או מציאותי‪.‬לא היו קונפליקטים‪ .‬ולא מבפנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו קונפליקטים בעיקר בבי"ס‪ .‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הממצאים מספקים הוכחה לשונת בין קבוצות מתבגרים באופן ההזדהות התרבותית‪.‬יתרון של קבלת תובנות משתי התרבויות‪..‬והיו גאים בכך‪.‬לא שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזהות האתנית חיובית עבור כל הדפוסים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הממצאים במחקר סותרים את המודל הלינארי‪.‬‬ ‫דו תרבותיים מחליפים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת קירבה אישית חזקה לתרבות האתנית שלהם‪.‬כל קב' אתנית נותחה בנפרד‪.‬‬ ‫‪ ‬אפריקאים‪ :‬לא היו בטוחים מה כוללת האתניות שלהם‪ -‬צבע עור ולא מנהגים כלשהם‪.‬כל ראיון הועלה לדיון בפורום הצוות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישרו שאינם דו תרבותיים‪ .‬על בסיס אישי בעיקר‪.‬רק מקסיקני אחד התאים לדפוס זה‪.‬גוף ראשון‪.‬‬ ‫מבדילים‪ :‬מתבסס על אפריקאים בלבד‪ .‬‬ ‫‪ ‬בעיה‪ :‬לחץ מצד החברים לאשר את השתייכותם האתנית‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרגישו שהחברה האמריקאית לא מעוניינת בהם‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫להיות אמריקאי זה יתרון בעיקר מבחינת החופש האישי‪.‬הרגישו נאלצים לנהוג לפי תרבות אחרת‪ .‫ניתוח איכותי‪ :‬תיאור הדפוסים‪ :‬כל ראיון נשמע ‪ 3‬פעמים על ידי אנשים שונים‪ .‬לכן לא יכלו לזהות את עצמם כאמריקאים‬ ‫)לבנים(‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכירו בהיותם אמריקאים בגלל שנולדו וחיו בארה"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענו שיש לבחור רק בתרבות אחת‪ -‬השחורה‪ .‬‬ ‫דו תרבותיים מעורבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫זהות דו תרבותית מושרשת בהרגשה טובה להיות אמריקאי עם יחס אוהד כלפי האתניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכירו בבעיות בקב' האתניות אבל טענו שהבעיות נגרמות מבחוץ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו ערים להיותם בעלי שתי תרבויות‪ .

‬וקהילה לא נבדקו במחקר והם עשויים להשפיע על דפוסי הזהות‪.‫‪‬‬ ‫גורמים כמו משפחה‪ .‬‬ ‫‪58‬‬ .‬יש צורך במחקר אורך‪.‬יכול להביא לרצייה והטיה באופן‬ ‫שהנבדק יציג את עצמו יותר אתני ממה שהוא חש‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הראיון נערך על ידי מראיין ממוצא אתני זהה למרואיין‪ .‬בעיית הכללה לגבי‬ ‫אוכלוסיה באזורים אחרים‪.‬בי"ס‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫המתבגרים עדיין בתהליך בניית הזהות והנתונים שמתקבלים אינם מעידים על תחושותיהם‬ ‫בהמשך‪ .‬‬ ‫‪ ‬המחקר נערך בדרום קליפורניה המאופיין בהטרוגניות רבה של תושבים‪ .

Master your semester with Scribd & The New York Times

Special offer for students: Only $4.99/month.

Master your semester with Scribd & The New York Times

Cancel anytime.