‫מבוא‬

‫מה התועלת במחקרים בין תרבותיים בפסיכולוגיה?‬
‫‪ (1‬לבדוק אם תיאוריות שפותחו בתרבות אחת טובים לתרבויות אחרות‪ .‬מתיחס למגבלות התאוריה‬
‫שפותחה בעבר‪ .‬בחינת התוקף של תאוריות קיימות ומגבלותיהן‪.‬‬
‫‪ (2‬לסייע להבנת הסיבות לתופעות המוכרות לנו‪ :‬טעות הייחוס הבסיסית נחשבה אוניברסלית‪ ,‬אבל‬
‫נמצא שהיא מאפיינת בעיקר את תרבות המערב‪ .‬מסבירים שההסברים שהיו קיימים עד עתה‪ ,‬לא‬
‫מלאים‪.‬‬
‫‪ (3‬גילוי תופעות פסיכולוגיות חדשות‪ ,‬הייחודיות לתרבויות שלא נחקרו‪ .‬זו בעיה מאחר ורוב החוקרים‬
‫באים מנקודת מבט מערבית‪.‬‬
‫‪ (4‬מחקרים בין תרבותיים בודקים סוגיות הנוגעות למפגש אנשים הבאים מתרבויות שונות‪ .‬מתיחס‬
‫לתהליכים אותם הם חווים‪ ,‬ואם זהות רב תרבותית מהווה בעיה‪.‬‬
‫‪ (5‬חקירת תופעות המחייבות בחינה בין תרבותית‪.‬‬
‫פרק ‪1‬‬
‫מחקר פסיכולוגי על אנשים מתרבויות שונות‪ :‬גישות ושיטות‬
‫גישת יחסיות תרבותית‪ :‬לפי גישת הפסיכולוגיה התרבותית‪ ,‬מדגישה את ייחודיותה של כל תרבות‪.‬‬
‫אין אפשרות להשוות בין תרבויות שונות‪ .‬לא מנסים להכליל לגבי תרבותיות שונות‪ ,‬ולא טוענים‬
‫לאוניברסליות‪.‬‬
‫גישות אוניברסליות‪ :‬לפי הגישה האבולוציונית‪ ,‬האדם הוא תוצר של תהליכים אבולוציוניים‬
‫שהתרחשו בתקופה בה הוא חי‪ .‬מתמקדים בחקר המשותף לאדם‪ ,‬ופחות מתיחסים לחקר תופעות‬
‫ייחודיות לתרבויות שונות‪.‬‬
‫פסיכולוגיה בין תרבותית‪ :‬גישת ביניים‪ .‬עוסקת בהשוואה בין תרבותיות שונות‪ .‬דומה לאבולוציונית‬
‫בחשיבות שמייחסת לזיהוי מנגנונים אוניברסליים‪ ,‬ולתרבותית בחשיבות הבנת ההבדלים בין תרבויות‬
‫ולהשפעת תרבות על תהליכים פסיכולוגיים‪ .‬כן‪ ,‬חוקרים מפגשים בין אנשים מתרבויות שונות‪,‬‬
‫ומעוניינים לפתח שיטות להצלחת ההתמודדות עם מפגשים אלו‪.‬‬
‫גישות מתודולוגיות‪:‬‬
‫הגישה האמית‪ :‬תאור תרבות מבפנים עם מושגים וכלים שפותחו באותה תרבות‪ .‬חוקרים באופן מעמיק‬
‫את הקבוצה התרבותית המסוימת‪.‬‬
‫חסרונות‪ :‬המחקר יכול להיעשות רק ע"י מי שמכיר היטב את התרבות מבפנים‪ ,‬או תצפית משותפת‪.‬‬
‫מחקר יחסית מצומצם שלא מאפשר ראייה כללית ורחבה‪ ,‬מאפשר מחקר של ‪ 2-3‬תרבויות‪.‬‬
‫הגישה האטית‪ :‬משווה בין תרבויות עם אותו כלי מחקר‪ .‬קבוצת תרבויות באפן מובנה ומצומצם יחסית‪.‬‬
‫חסרון‪ :‬אתיקה מוכתבת – הנחה שלתופעה מסוימת יש מאפיינים אוניברסליים‪ ,‬ללא בדיקה ישירה‪.‬‬
‫ברי הציע פתרון‪ ,‬לבדוק במחקרים בין תרבותיים את כלי המחקר ומשמעותו בתרבויות שונות‪ ,‬בשאיפה‬
‫למשמעות דומה‪ .‬מחקר מקדים מסוג זה נדיר‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫פסיכולוגיה אבולוציונית‪ :‬ברירה טבעית – תכונות התורמות ליכולת להביא צאצאים נעשות נפוצות‬
‫באורגניזם מסוים‪ ,‬ותכונות פוגעות לא עוברות את תהליך הסינון‪.‬‬
‫אדפטציה – תכונה מורשת שעברה במהלך הדורות‪ ,‬שתרמה ישירות או בעקיפין ליכולת להעמיד‬
‫צאצאים‪ :‬ישירה‪ -‬פחד מנחשים‪ ,‬עקיפה – שאפתנות‪ ,‬להצליח ולהשיג בת זוג טובה‪..‬‬
‫תוצר לוואי‪ -‬היות האדם מסוגל להתמודד עם אתגרים גדולים‪ ,‬אפשריים תודות להתפתחויות עם‬
‫השנים‪.‬‬
‫ביקורת ‪ 1‬כלפי הפסיכולוגים האבולוציונים כי עסקו בתופעות שליליות כאונס‪ ,‬זה הוסבר כמהלך טבעי‬
‫שיביא לאדם ילדים‪.‬‬
‫ביקורת ‪ 2‬התאוריה שלהם לא ניתנת להפרכה‪.‬‬
‫תרבות‪ :‬מכלול של דפוסי התנהגות ודרכי מחשבה נלמדים‪ ,‬המשותפים לאנשים בני קבוצה אחת‪,‬‬
‫ומבדילים בינם לקבוצות אחרות‪.‬‬
‫אנקולטורציה‪ :‬תהליך רכישת התרבות‪.‬‬
‫היבטים שונים של תרבות‪ :‬תרבות חומרית‪ :‬היבטים מוחשיים בתרבות‪.‬‬
‫תרבות חברתית‪ :‬היבטים של ארגון חברתי‪.‬‬
‫תרבות אידיאולוגית‪ :‬היבטים רעיוניים‪ ,‬ערכים אמונות מחשבות‪.‬‬
‫ערכים תרבותיים‪ :‬רעיונות משותפים לתרבות לגבי הרצוי והנכון‪ ,‬ומייצג את המטרות שבני אותה‬
‫תרבות מעודדים לאמץ‪.‬‬
‫פרק ‪ - 2‬ערכים ותרבות‬
‫מאמר ‪ – 1‬תרבות וארגונים‪ .‬חומרה של המח ‪ /‬הופסטד‬
‫תרבות ‪ :1‬הגדרה צרה‪ ,‬מקבילה למונח ציוויליזציה‪ :‬חינוך‪ ,‬אמנות‪ ,‬ספרות‪.‬‬
‫תרבות ‪ :2‬הגדרה רחבה‪ .‬תרבות כתוכנה מנטלית‪ ,‬תוכנית של נורמות‪ ,‬דפוסי חשיבה‪ ,‬רגש ודרכי‬
‫פעולה הנלמדים לאורך כל החיים‪ .‬התרבות כתוכנה מנטלית מעוצבת ע"י הסביבה ומבחינה בין חברים‬
‫מקב' שונות‪.‬‬
‫הבחנה בין ‪ 3‬רמות בתוכנה המנטלית‪:‬‬
‫‪ ‬טבע האדם‪ :‬היבט אוניברסלי ותורשתי של התוכנות המנטליות‪ ,‬יכולות בסיסיות‪ -‬היכולת לפחד‪,‬‬
‫לכעוס‪ ,‬לאהוב‪.‬‬
‫‪ ‬תרבות‪ :‬ספציפי לקב' מסוימת‪ ,‬כולו נלמד ומבחין בין אנשים מקב' שונות‪.‬‬
‫‪ ‬אישיות‪ :‬ספציפי לאדם מסוים‪ ,‬חלקו נלמד וחלקו תורשתי‪ ,‬שילוב חוויות ייחודיות עם תורשה‪.‬‬
‫יחסיות תרבותית‪ :‬הימנעות מהחלת נורמות וכללים של תרבות אחת על תרבות אחרת‪ ,‬התמקדות‬
‫בלימוד אינפורמטיבי של ההבדלים ושל המקורות שלהם‪.‬‬
‫הבדלים תרבותיים ברמות שונות‪:‬‬

‫‪2‬‬

‫‪‬‬

‫סמלים‪ :‬מילים‪ ,‬מחוות‪ ,‬תמונות‪ ,‬סגנונות לבוש‪ ,‬דגלים‪ .‬הרמה חיצונית ביותר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫גיבורים‪ :‬דמויות אמיתיות או דמיוניות‪ ,‬המהוות מודל להתנ' ומושא להערכה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫טקסים‪ :‬פעולות קולקטיביות שנעשות בכדי להשיג מטרה מסוימת‪ ,‬גלויה או סמויה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ערכים‪ :‬נטיות להעדפות מסוימות‪ ,‬להתנ' מסוימות‪ ,‬לבה של התרבות‪.‬‬

‫רבדים של תרבות‪ :‬חברות מקבילה ברבדים שונים של תרבות‪ ,‬רובד לאומי‪ ,‬אתני‪ ,‬דתי‪ ,‬ג'נדראלי‪,‬‬
‫מקצועי‪ ,‬דבר המקשה על ניבוי ההתנ'‪.‬‬
‫ממדים תרבותיים באמצעותם ניתן להבחין בין תרבויות שונות ומקורם בבעיות משותפות לכל החברות‪:‬‬
‫‪ ‬מרחק עוצמה‪ -‬לגיטימיות בהבדלי כח שמצויים בידי אנשים שונים בתוך התרבות‪ ,‬אי שוויון‬
‫הקיים בין אנשים‪ .‬מרחק עוצמה גבוה – חינוך ילדים נוקשה‪ ,‬ציות‪ .‬הופסטד טען כי זה נובע‬
‫מהבדלים בין תרבותיים ביחסים במשפחה )ציות לעומת שוויון לילדים(‪.‬‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזם ‪ /‬קולקטיביזם‪ -‬אופי הקשרים בין הפרט לקב'‪ .‬בחברה קולקטיביסטית‪ ,‬צרכי‬
‫החברה קודמים לפרט‪ ,‬קב' מלוכדת‪ ,‬קונפורמיות‪ ,‬רמה גבוהה של מרחק עוצמה‪ ,‬חשיבות‬
‫להרמוניה חברתית‪ ,‬צפיה לנאמנות מוחלטת לקב'‪ .‬בחברה אינדיבידואלית‪ ,‬העצמי מוגדר‬
‫כאוטונומי‪ ,‬כנות‪ ,‬ישירות ייחודיות‪ .‬קשרים חלשים בין אנשים‪.‬‬
‫‪ ‬גבריות ‪ /‬נשיות‪ -‬צפיות החברה מגברים ונשים‪ ,‬כשקיים פער‪ ,‬מצופה מהנשים למלא תפקידים‬
‫מסורתיים‪ ,‬ומהגברים מצפים להיות אסרטיביים וקשוחים‪ ,‬ולעסוק בהישגים חומריים‪ .‬כשההבדלים‬
‫נמוכים בין המינים‪ ,‬מצפים להתנ' צנועה‪ ,‬רכה‪ ,‬ודאגה לאיכות חיים משניהם‪ .‬תרבויות הגבוהות‬
‫במימד הנשיות‪ :‬יש חשיבות רבה לדאגה לאחרים ולסביבה‪ ,‬דברים קטנים ואיטיים נחשבים יפים‪,‬‬
‫שני המינים מכוונים להתנ' ענווה‪ .‬פתרון סכסוכים במו"מ‪ .‬גבוהות בגבריות‪ :‬חשיבות רבה‬
‫לחומריות ולהתקדמות‪ ,‬פתרון סכסוכים בעימות ישיר‪ ,‬כשילון נחשב לאסון‪.‬‬
‫‪ ‬הימנעות מאי וודאות‪ -‬אי וודאות‪ ,‬עמימות‪ ,‬מביא ללחץ השונה מאדם לאדם‪ .‬תגובה למצב לא‬
‫וודאי היא תלוית תרבות‪ .‬מדינות נמוכות בממד זה‪ ,‬מקבלות זאת כחלק מהחיים‪ ,‬ובמדינות גבוהות‬
‫בממד אי וודאות נחשב למצב מסוכן‪ ,‬וממציאים חוקים‪ ,‬כללים או פונים לדת‪.‬‬
‫מצא מתאם חזק בין ממד אינדי‪/‬קולק' למרחק עוצמה‪ .‬מאפשר לחלק את העולם‪.‬‬
‫ביקורת‪:‬‬
‫‪ ‬אי הלימה בין מושגים תאורטיים לאופרציונליים – לא בנה שאלון למדידת התאוריה‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מדגם לא מתאים‪ ,‬חיפש התאמה מבחינת הערכים‪ ,‬אך זה לא מספיק‪ .‬עובדים מעיסוק אחד‪,‬‬

‫שיווק ושרות לקוחות‪ .‬כמו כן מעמד חברתי היה שונה בין הנבדקים‪.‬‬
‫‪ ‬ייצוג מדינות לא היה שלם‪ .‬בעית הכללה על סמך מדגם לא מייצג‪.‬‬
‫‪ ‬בעיה אטית‪ :‬הקשור השאלונים חוברו ע"י מערביים‪ ,‬יתכן שלא יכלו להביע ערכים מסוימים כי‬
‫לא הועלו‪ ,‬והפסידו משתנים אחרים‪ ,‬לא מערביים‪ .‬סינים חיבור שאלון‪ 3 ,‬מימדים דומים‪ ,‬לא מצאו‬
‫מקביל להימנעות מעמימות‪ ,‬ונמצא מימד שלפי הופסטד‪ ,‬מבחין בין הדגשת העבר וההווה לעומת‬
‫הדגשת העתיד )קונפיוציזם(‪ .‬בכל מקרה לכלי המחקר יכול להיות הטיה תרבותית‪ ,‬בגלל מחברי‬
‫השאלון‪.‬‬
‫מאמר ‪ – 2‬מדידה פסיכולוגית של סינדרום תרבותי‪ /‬טריאנדיס‬
‫תרבות – אלמנטים משותפים המשמשים סטנדרטים להתנ' לתפיסה‪ ,‬למחשה‪ ,‬אמונות‪ ,‬בקרב אנשים‬
‫החולקים שפה‪ ,‬תקופה היסטורית ואזור ג"ג‪.‬‬
‫תסמונת תרבותית – תבנית אמונות משותפות‪ ,‬נורמות‪ ,‬תפקידים חברתיים‪ ,‬הגדרות עצמי וערכים‬
‫המאורגנים סביב נושא מסוים‪ ,‬ומשותפים לחברה בתרבות מסוימת‪ .‬מייצג ממדים של שונות תרבותית‪,‬‬
‫‪3‬‬

‫ומשמשת כפרמטר לתיאוריה פסיכולוגית כשרמות שונות בפרמטר מניבות צורות שונות של תיאוריה‪.‬‬
‫ומאפשר שיח בין הפסיכולוגיות המקומיות )‪ (indigenous psycoloG‬השונות‪ ,‬המתפתחות בתרבויות‬
‫שונות‪:‬‬
‫‪ ‬הדיקות‪ -‬כמות הנורמות בתרבות מסוימת שצריך למלא אותם‪ ,‬ומידה מקובלת של חריגה‬
‫מהם‪ .‬תרבות גבוהה בממד‪ ,‬יותר כללים ונורמות ויותר ענישה על חריגות‪.‬‬
‫‪ ‬מורכבות‪ -‬ככל שיש יותר אנשים‪ ,‬יש יותר מורכבות ווריציות בכל תרבות‪ ,‬למשל תפקידי עבודה‬
‫שונים‪.‬‬
‫‪ ‬אקטיבי‪/‬פסיבי‪ -‬אלמנטים משותפים אקטיביים‪ ,‬כתחרותיות‪ ,‬יוזמה‪ ,‬ופסיביים כשתוף פעולה‪.‬‬
‫‪ ‬כבוד‪ -‬מתרחש בחברות בהן הרכוש נייד‪ ,‬ע"מ להגן על הרכוש‪ .‬נורמות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬ערכים‬
‫התומכים בפעולות אגרסיביות להגנה עצמית‪.‬‬
‫‪ ‬קולקטיביזם‪ -‬המידה בה אני מוגדר כחלק מקולקטיב והמחויבות לקב' חברתית מכתיבה התנ'‬
‫חברתית‪ .‬גבוהה בממד‪ :‬חשיבות מטרות אישיות פחותה מחשיבות מטרות הקב'‪.‬‬
‫‪ ‬אינדיבידואליזם‪ -‬המידה בה אני בלתי תלוי ואוטונומי מקב'‪ .‬גבוהה‪ :‬מטרות אישיות קודמות‬
‫למטרות הקב'‪.‬‬
‫‪ 4‬מרכיבים המבדילים בין אינדי' לקולק'‪:‬‬
‫‪ ‬משמעות העצמי )‪ – (self‬אוטונומי‪ ,‬או מקושר‪.‬‬
‫‪‬‬

‫מטרות אישיות‪/‬קבוצתיות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התנ' כפונקציה של עמדות אישיות או נורמות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התמקדות בצרכי הקב' מול חליפין חברתי‪ ,‬אישי‪.‬‬

‫סוגי אינדי‪/‬קולקטי'‪:‬‬
‫קולק' אופקי‪ -‬תרבות קולקט' עם דגש על שיתוף פעולה ותלות הדדית בין הקבוצות‪ .‬דגש על שיוויון‬
‫ולא על היררכיה‪.‬‬
‫קולקט' אנכי‪ -‬קבוצות מאורגנות בה היררכית‪ ,‬תחרות בין קבוצות )הודו(‪.‬‬
‫אינדי' אופקי‪ -‬תרבות אינדי'‪ ,‬עם דגש על שוויון בין מעמדות חברתיים‪ ,‬הפרט עצמאי )שוודיה(‪.‬‬
‫אינדי' אנכי‪ -‬דגש על ייחודיות הישגיות ותחרות‪ ,‬אישית של הפרט )ארה"ב(‪.‬‬
‫תרבות הדוקה ופשוטה בד"כ קולקט'‪.‬‬
‫בתרבות הומוגנית קל לקיים נורמות פשוטות ולדרוש הדיקות בקשר לציות להן‪ ,‬אבל בתרבות‬
‫הטרוגנית‪ ,‬חוסר הדיקות מאפשר תפקוד טוב יותר‪.‬‬
‫ביקורות‪:‬‬
‫‪‬‬

‫לכל תרבות תסמונת תרבותית מאופיינת שונה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התסמונות דיכוטומיות או על פני רצף מסוים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הסתמך על ממצאי הופסטד לגבי הממדים‪ ,‬ויתכן והם לא מהימנים‪.‬‬

‫‪‬‬

‫בילבול לגבי תרבות קולקטיבית או אנשים קולקטיבים‪.‬‬
‫מאמר ‪ – 3‬מבט חדש על תרבות לאומית‪ ,‬יישומים מוחשיים לתפקיד לחץ ולהתנהגות‬
‫ארגונית‪/‬שגיב ושוורץ‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫המחברים טוענים כי ערכים ברמת התרבות‪ ,‬משקפים את הבעיות המרכזיות מולם תרבות ניצבת‪.‬‬
‫ערכים‪ :‬רעיונות המנחים התנ'‪ ,‬משמשים כלים לשיפוט התנ' ולהסברתה‪ ,‬ומשקפים בעיות שכל חברה‬
‫פוגשת‪ ,‬הם מטרות שסודרו בסדר של חשיבותם להדרכת העקרונות לחיות את החיים‪.‬‬
‫לטענתם‪ ,‬כל חברה צריכה להתמודד עם ‪ 3‬בעיות‪ ,‬והציגו ‪ 3‬ממדים בעזרתם היא מתמודדת‪:‬‬
‫בעיה ‪ :1‬אופי היחסים או הגבולות בין היחיד לקב' בה הוא חי‪ .‬האם אינטרסים של היחיד יקבלו‬
‫קדימות או של הקב'‪ ,‬ובאיזו מידה הפרים הם אוטונומיים או משולבים בקבוצותיהם )לפי השני פעלו‬
‫שגיב ושוורץ(‪.‬‬
‫קביעות מול אוטונומיה‪-‬‬

‫‪‬‬

‫בתרבות שיכות )‪ ,(embedded‬הפרטים נתפסים כמשובצים בקב' הכללית‪ ,‬נותנים משמעות‬

‫‪‬‬

‫לחיים בעיקר בקשרים חברתיים‪ ,‬מזדהים עם הקב'‪ ,‬ובמאמץ להשגת מטרות משותפות‪ .‬ערכים‬
‫חשובים‪ :‬סדר חברתי‪ ,‬כבוד למסורת‪ ,‬ביטחון וחוכמה‪ .‬ארגונים מתקיימים כמשפחות מורחבות‪,‬‬
‫הארגון לוקח אחריות על חיי החברים בכל תחומי החיים‪ ,‬וישנה ציפייה מהחברים להזדהות ולהיות‬
‫מחויבים למטרות הארגון‪.‬‬
‫בתרבות אוטונומית‪ ,‬האנשים כישות עצמאית‪ ,‬ייחודיים‪ ,‬ומקבלים עידוד לבטא את‬

‫‪‬‬

‫איכויותיהם הפנימיות – העדפות‪ ,‬תכונות‪ ,‬רגשות‪ ,‬הנעה(‪.‬‬
‫‪‬‬

‫שני סוגים‪ :‬אוטונומיה אינטלקטואלית‪ :‬עידוד הפרט להגשים את רעיונותיו‬

‫האישיים ואת הכיוונים האינטלקטואלים באופן עצמאי‪ .‬ערכים‪:‬סקרנות‪ ,‬יצירתיות‪ ,‬הרחבת‬
‫אופקים‪.‬‬
‫‪‬‬

‫אוטונומיה רגשית‪ :‬עידוד הפרט להשגת התנסויות רגשיות חיוביות לעצמם‪.‬‬

‫ערכים‪ :‬עונג‪ ,‬חיים מעניינים ורבגוניים‪.‬‬
‫ארגונים בתרבויות אלו יהיו פתוחים יחסית לשינוי ולשונות‪ .‬יתייחסו לעובדים כבעלי אינטרסים‪,‬‬
‫העדפות‪ ,‬ויכולות משל עצמם‪.‬‬
‫בעיה ‪ :2‬להבטיח התנ' אחראית של חברי התרבות באופן שישתמר המרקם החברתי‪ .‬יש להתיחס לרווחת‬
‫שאר החברים‪ ,‬לשתף פעולה ולהתמודד עם התלות של הזולת‪ ,‬שהינה בלתי נמנעת‪.‬‬
‫היררכיה מול שוויוניות‪:‬‬

‫‪‬‬

‫תרבות היררכית מסתמכת על מערכות היררכית של תפקידים מחייבים‪ ,‬שהגדרתם מעוגנת‬

‫‪‬‬

‫בתקנות כדי להבטיח התנ' אחראית‪ .‬מקבלת כלגיטימי את חוסר השוויון בתפקידים‪ ,‬משאבים אנשים‬
‫עוברים סוציאליזציה וענישה בכדי לציית לחוקים‪ .‬ערכים‪ :‬כוח חברתי‪ ,‬סמכות‪ ,‬צייתנות ועושר‪.‬‬
‫ארגונים נוטים להגיש את שרשרת הסמכות‪ ,‬ליצור תפקידים מוגדרים במבנה היררכי ולדרוש ציות‬
‫בשרות המטרות שנקבעו לארגון‪.‬‬
‫תרבות שוויונית מנסה להביא את הפרט להכיר אחד בשני כשווים מוסרית‪ ,‬וכבעלי‬

‫‪‬‬

‫אינטרסים משותפים כבני אדם‪ .‬מדגישים את העליונות של אפשרות הבחירה לדאוג לרווחת האחר‬
‫על פני אינטרס אישי‪ .‬ערכים‪ :‬שוויון‪ ,‬שוויון חברתי‪ ,‬אחריות‪ ,‬כנות‪ .‬ארגונים מכירים בלגיטימיות של‬
‫מו"מ שיתופי בין חברי הארגון‪ ,‬שמנסה באופן גמיש להשפיע על השינויים במטרות הארגון ועל‬
‫‪5‬‬

‬‬ ‫מתודולוגיה‪ :‬שוורץ בנה שאלון עם ‪ 56‬ערכים בעלי משמעות בתרבויות שונות‪ .‬ופיסק‪ -‬קטגוריאלי )כן‪/‬לא(‪ .‬הנמוכים מביעים כבוד‪ .‬‬ ‫כשאנשים מנסים למקסם את הרווח מפעולה מסוימת‪.‬‬ ‫* יחסים שיתופיים קרוב במשמעות לקולקטיביזם )הופסטד( ול ‪ embeddeness‬שוורץ‪ .‬טוען שישנם‬ ‫הבדלים בין התרבויות בדרכי התאום בין אנשים‪.‬אבל‪ .‬‬ ‫ארגונים נוטים להיות דינמיים תחרותיים ומכוונים להצלחה ולהישגיות‪.‬וכן הם מתייחסים לערכים של מה שרצוי‪.‬‬ ‫‪ ‬שליטה מול הרמוניה‪:‬‬ ‫שליטה מעודדת בולטות עצמית המאפשרת השגת שליטה‪ .‬הצלחה‪ .‬שוורץ‬ ‫והופסטד משתמשים בממדים‪ .‬שינוי וניצול הסביבה הטבעית‬ ‫‪‬‬ ‫והחברתית להשגת מטרותיו האישיות או קבוצתיות‪ .‬יודעים של מי‬ ‫התור לזכות בתגמול או לבצע מטלה‪ .‬ומתעניינים ברווחת כל העובדים‪.‬נק' מפגש‬ ‫מציינת את החשיבות שמייחסים אנשים באותה מדינה לערכים מהסוג המיוצג באותו ממד‪.‬יכול להיות מבוסס על איבה‪" .‬‬ ‫הרמוניה מעודדת השתלבות והסתגלות לסביבה ולא שינוי וניצולה‪ .‬‬ ‫* התאוריה של פיסק מתאימה לתרבות חברתית‪ .‬‬ ‫ייצוג תרבויות על פי מבנה הקשרים החברתיים הנהוגים בהן‪/‬פיסק )ספר הקורס(‬ ‫פיסק התעניין בסוגים שונים של יחסים חברתיים‪ .‬‬ ‫ארגונים צריכים להיות הוליסטיים והם מדגישים את השתלבותו של הארגון בחברה הכללית שלא‬ ‫מדגישה תחרותיות‪.‬מנע אתיקה מוכתבת‬ ‫ע"י בקשת השותפים במחקר להעלות ערכים מתרבותם‪ .‬שווה לעשות דבר מה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאמה שווה‪ -‬יחסי גומלין בשמירה על שווי משקל ביניהם‪ .‬מנהיגי הארגון יוצרים מוטיבציה אצל החברים להשתתף בגיבוש המטרות של‬ ‫הארגון‪ .‬‬ ‫יחסים רומנטיים‪ .‬העזה‪ .‬לפעמים שימוש בטכנולוגיה‬ ‫‪‬‬ ‫לשינוי הסביבה נתפס כלא לגיטימי‪ .‬ומצייתים לגבוהים‪ .‬ערכים‪ :‬אמביציה‪ .‬מתחלקים בדברים‪ .‬‬ ‫ופיסק מדבר על המצוי‪.‬השגת שלום בעולם‪.‬‬ ‫* באפריקה‪ .‬עין תחת עין"‪.‬יחסים היררכיים ושיתוף נפוצים במיוחד‪.‬‬ ‫בעיה ‪ :3‬ניהול היחסים בין האדם לטבע שבסביבתו‪ .‬תוך התעלמות מהמבחין ביניהם‪.‬שכשאנשים מתבלבלים בין אנשים שונים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים היררכיים‪ -‬יוצרים סולם מעמדות‪ .‬‬ ‫סוגי יחסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים שיתופים – אנשים מדגישים את המשותף להם‪ .‬כל אינטראקציה שיש לאחד עם אחר‪ .‬יכולת‪.‬זה בגלל היותם קשורים באותו סוג יחסים‪.‬‬ ‫* פיסק טוען‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫מחיר שוק‪ -‬תעריפים בעלי משמעות חברתית‪ .‬שווה את המאמץ‪.‬ולעולם החברתי שבסביבתו‪.‫הגדרת התפקידים‪ .‬ערכים‪ :‬אחדות עם הטבע‪ .‬תופסים היררכיה כלגיטימית‪.‬‬ ‫‪6‬‬ .‬הגנת הסביבה‪ .‬או יחסי מלחמה‪.‬ייצג זאת באופן דו ממדי במפה‪ .‬לגבוהים‬ ‫אחריות לדאוג לכפופים‪ :‬שרשרת פיקוד צבאית‪ .‬התאוריות של הופסטד ושוורץ מתאימות לתרבות‬ ‫אידיאולוגית‪.

‬בעל מערך קוגניטיבי ומוטיבציוני‬ ‫ייחודי לו‪ .‬‬ ‫לא מצביעות על הבדלים תרבותיים – בעיית האתיקה המוכתבת‪.‬התנהגותו נקבעת על פי מה שמתאים לקבוצתו‪ .‬ומקבל את המשמעות‬ ‫לעצמו דרך רפרטואר רגשות‪ .‬האחרים חשובים כסטנדרטים להערכה עצמית‪ .‬עצמי הנתפס‬ ‫ביחס לסביבה הפיזית‪ .‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫לא מבחינים בין מרכיבי התאוריה‪ (1 :‬הבדלים בין מזרח למערב לגבי הדרכים בהן ממושג טבע‬ ‫‪‬‬ ‫האדם‪ (2 .‬תכונותיו האישיות‬ ‫ואופיו הם שוליים במסגרת החברתית‪ .‬כיום חושבים שהעצמי אכן מתגבש דרך קשרי האדם עם אחרים‪.‬למצב וליחסים הבין אישיים‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 4‬התרבות והעצמי‪ :‬השלכות ביחס לקוגניציה‪ .‬‬ ‫עצמי מקושר‪ :‬מאפיין תרבויות לא מערביות‪ .‬צריך להתיחס בתרבות המזרחית ל ‪' -‬קבוצות‬ ‫אינדיבידואליות'‪ .‬כמטרות מחקר‪ .‬יציב‪ .‬‬ ‫‪7‬‬ .‬המבנים‬ ‫האלה‪ .‬‬ ‫עצמי עצמאי‪ :‬מאפיין תרבות מערבית‪ .‬האדם נתפס ייחודי‪ .‬העצמי משתנה בהתאם לזמן‪ .‬העצמי כאשם אוטונומי ובלתי תלוי‪ .‬ולכן התוצאות המתקבלות הן מלאכותיות ולא איכותיות‪.‬חלומות הפרטיים לכל‬ ‫אחד‪.‬האחרים מגדירים את העצמי על פי מצבים שונים‪ .3‬אוניברסליות וייחודיות במושג העצמי‬ ‫‪ Cooley‬הציג את ה"עצמי כמראה"‪ .‬מחשבות‪ .‬והופך למשמעותי‬ ‫ושלם כשהוא חלק ממע' יחסים חברתית‪ .‬ישנה סכמה אוניבר'‬ ‫של הגוף המספקת לאדם את גבולות הזמן והמקום שלו‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -5‬בניה תרבותית של האדרה עצמית‪ :‬בחינת הטיות משרתות קבוצה‪.‬מחשבות פנימי‪ .‬רגש ומוטיבציה‪/‬מרקוס וקיטימה‬ ‫תרבויות שונות מחזיקות בתפיסות שונות של העצמי‪ .‫פרק ‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫התאוריה מזניחה היבטים אחרים הקשורים לייצוג העצמי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אין כלים אמפיריים לבדיקת התאוריה‪.‬השלכות שני מושגי העצמי‪.‬הבדלים בתוכן ובמבנה מושג העצמי במזרח ובמערב‪ (3 .‬מבנה העצמי גמיש ומשתנה בהתאם לאחרים‪.‬‬ ‫ממצאים בדבר הבדלים בין תרבותיים עשויים לנבוע משני גורמים‪:‬‬ ‫‪ (1‬הניסוי רלוונטי לתרבות אחת ולא לאחרת‪ .‬וישנו היבט של האישיות המאפשר לאדם‬ ‫המתעורר בכל בוקר‪ .‬נתפס כחלק מיחידה חברתית גדולה‪ .‬הם סכמה כללית של העצמי‪.‬ולא כיחיד אינדיבידואל‪.‬ובמיוחד על המידה‬ ‫בה הם רואים עצמם שונים או קשורים לאחרים‪.‬אחיד‪ .‬הוא פחות מובחן‬ ‫מאחרים‪ .‬ולכל אדם ישנה מודעות לפעילות פנימית‪ .‬תפיסות אלה יוצרות מבנה עצמי שונה‪ .‬לאשר‬ ‫ולאשש את המוקד הפנימי של העצמי‪.‬‬ ‫המאמר בודק את תוקף הטענה כי אנשים מיפן אינם מפגינים הטיות לטובת העצמי‪.‬על פיו‪ .‬ויותר קשור אליהם‪ .‬‬ ‫היבטים שונים של העצמי‪ :‬מה שאנשים חושבים על הקשר בין העצמי לאחרים‪ .‬האדם מגבש את מושג העצמי שלו על סמך השתקפותו‬ ‫במראות האנשים בסביבתו‪ .‬לדעת שהוא אותו אדם שהלך לישון בלילה‪ .‬מטרות‬ ‫הקבוצה קודמות למטרותיו האישיות‪ .‬‬ ‫היבטים אוניברסליים של העצמי‪ :‬אנשים תופסים עצמם מופרדים פיזית מאחרים‪ .‬נייסר‪ -‬עצמי אקולוגי‪ .‬‬ ‫‪ (2‬כדי להקטין את הנטיה לטעויות מתודולוגיות‪ .‬הפרט בלתי תלוי באחרים‪ .

‬אמריקאים מעוותים את השקפתם על עצמם כך שהם נראים יותר מוכשרים‬ ‫ואופטימיים ויותר בשליטה‪ .‬רולנד טען שיש הקבלה בין דאגת‬ ‫האמריקאים להתיחסות של האני העצמי ויפנים דואגים להתיחסות לאנחנו העצמי‪ .‬ישנה האדרה של נושאים חיוביים בעצמי‪.‬ג'ונסון טעו שהיפנים‬ ‫מחוברתים להפוך את ההרגשה של נרקסיזם אישי ויהירות למובן של גאווה קבוצתית ונרקסיזם‬ ‫קולקטיבי‪ .‬‬ ‫הסבר ‪ (2‬הסבר מתודולוגי‪ :‬מקור ההבדל באתיקה מוכתבת‪ .‬‬ ‫הבדלים תרבותיים בהאדרה העצמית‪ :‬התיחסות לשאלה כיצד פרטים רואים עצמם כפרטים בתנאים‬ ‫חיוביים ולא מציאותיים‪ .‬‬ ‫השערת הבדל בתוכן‪ :‬משערים את קיומן של מוטיבציות דומות להאדרה עצמית בתרבויות‪ .‬‬ ‫בתרבות מערבית מעודדים אדם לחשוב באופן חיובי על עצמו כאמצעי גישה לאידיאלים התרבותיים של‬ ‫עצמאות ואוטונומיה‪ .‬‬ ‫תרבויות מזרחיות )בעיקר יפנים( מעודדות אנשים לשאוף להתאים את עצמם לקבוצתם‪ .‬יפן –‬ ‫עצמי קולקטי' )קב'(‪.‬המדגישות קשרים‬ ‫בין אישיים‪ .‬האדרת העצמי אינה מסייעת לתחושת‬ ‫השייכות‪.‬‬ ‫יתכן כי בתרבות המזרחית יש נטיה להאדיר את הקב'‪ .‬וכך‪ .‬הבניה של הזהות הצפון אמריקאית כישות תרבותית משמעותית‪ .‬השקפה זו מציעה כי ישנם יותר הבדלים בתוכן‬ ‫מאשר הבדלים בתהליך‪ .‬יתכן ודבר זה מתבטא בהטיות לטובת קבוצת הפנים במקום לטובת העצמי‪.‬על כן‪ .‬יפנים‬ ‫אמורים להראות הטיות משרתות קב' בולטות יותר מהאמריקאים‪ .‬מחקרים תרבותיים וב"ת קודמים הדגימו שהשקפות חיוביות ולא מציאותיות‬ ‫של העצמי לא נפוצות בתרבות המזרח‪ .‬דה ווס טען שיפנים שואפים לעבר הצלחתם כקב' בניגוד לאמריקאים ששואפים להצליח‬ ‫כיחידים‪ .‬נקודות אלו מציעות זהויות בסיסיות בין התהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של היפני‬ ‫והאמריקאים עם הבדלים בטבע של העצמי שתהליכים אלו מכילים‪.‬‬ ‫והזנחת ההיפך‪ .‬העצמה של ההערכה העצמית מאפשרת לאמריקאים להחזיק בתחושה‬ ‫הסובייקטיבית כייחודיים בתרבותם‪ .‬בעיקר ביפן‪.‬הנטייה להאדרת העצמי קיימת בשתי‬ ‫התרבויות‪ .‬כרוכה באשרור יחסי הגומלין של הפרט באמצעות חיפוש‬ ‫מתמיד אחר הזדהות‪ .‬יפנים אמורים להציג הטיות משרתות קב' ברמה השווה‬ ‫ל ‪ssb‬‬ ‫אצל‬ ‫אמריקאים‪.‬‬ ‫ארטיפקט מתודולוגי‪ :‬מטרה זו אינה בעלת חשיבות בתרבות היפנית והיא קשורה לתרבות מערבית‪.‬ביפן )קולקטי'(‪ .‬מהווה ציר על‬ ‫הזהות וההכרה בתרומות החיוביות הפנימיות של העצמי‪ .‬השונות מהמערב‪ .‬העצמי היפני‬ ‫מוגדר כישות יחסית שהופכת משמעותית ביחס ליחסי הגומלין שהפרט הוא חלק מהם‪ .‬תוכן ההאדרה שונה בהתאם למבנה העצמי באותה תרבות‪ -‬אמריקה‪ -‬עצמי אינדי'‪ .‫מטרה‪ :‬לבדוק את טענת ההאדרה העצמית בתרבויות המזרח‪ .‬ולא‬ ‫לעומת אחר‪.‬המוטיבציה היא לראות עצמי קשור לאחרים‪ .‬‬ ‫שני הסברים אפשריים להבדלים בביטויים של האדרה העצמית‪:‬‬ ‫הסבר ‪ (1‬הבדל מוטיבציוני‪ :‬בתרבות אמריקאית )אינדיב'( המוטיבציה היא לראות את העצמי באופן‬ ‫חיובי‪.‬אחר נורמות ושאיפות מאושרות‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ .‬הבניה של‬ ‫הזהות היפנית כישות תרבותית משמעותית‪ .

‬ומילאו‬ ‫שאלון שהעריך את דרגת ההטיה משרתת חבר משפחה‪ .‬על‬ ‫‪9‬‬ .‬ו‪ 5-‬מתאימות לאני במסגרת קבוצתית‪-‬‬ ‫משת"פ‪ .‬במחקר ‪ .‬פרטי‪ .‬נשים יפניות לא הראו‬ ‫‪SSB‬‬ ‫לתכונות עצמיות‪ .‬השלימו הנבדקים את סולם ההערכה העצמית של רוזנברג‪ .‬גם הקנדים‪-‬אסיאתים וגם הקנדים‪-‬ארופאים‬ ‫הראו‬ ‫‪SSB‬‬ ‫יותר מאשר היפנים‪ .‬גם האסיאתים וגם הארופאים דיווחו שאחוז קטן משמעותית מהאוכ' היה טוב מבן משפחתם‪.‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫)הטיות משרתות משפחה(‪ :‬הניתוח לא מצא גורם למגדר‪ .‬תרבות נמצאה כמשפיעה‪ .‬דגימה‬ ‫ארופאים קנדים‪ 44 .‬ציפו שהקנדים אסייאתים יראו הטיות‬ ‫משרתות קב' בטווח הביניים בין הקנדים ליפנים‪.‬נאמן‪ .‬ואת סולם ההערכה העצמית‬ ‫הקולקטיבית של לוטנן וקרוקר ‪ .‬‬ ‫מחקר ‪ :1‬משתתפים –מדגם יפני כללי ‪ 82‬סטודנטים מאוני' בטוקיו שענו על השאלון חודש לפני‬ ‫שעברו לקנדה‪ .‬כמרכיב אותה‪ .‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ניתוח התכונות גילה גורם משמעותי לתרבות‪ .‬וזה מדגיש את היחסים בין תרבות המערב והשקפות מוטות לחיוב לגבי משפחתו של אדם‪ .‬שניתן לסמוך עליו‪ .‬‬ ‫במחקר הנוכחי‪ :‬חקירה כיצד פרטים מעריכים את האנשים עמם הם קשורים והקבוצות אליהם הם‬ ‫שייכים‪ .‬היו גדולות ותר משל היפנים‪ .‬וחשוב יותר‪ .‬למרות שלא היו שונים משמעותית מהארו‪-‬ק'‪ .‬גם בתכונות העצמאות וגם בבין אישיות‪ .‬חרוץ‪ .‬מעניין‪ .‬אינטליגנט‪ .‬הקב' בה אני חבר‬ ‫מואדרת‪ .‬העריכו הערכה עצמית קולקטיבית כאמצעי‬ ‫אחר לחקור כמה בחיוב אנשים מעריכים את קבוצתם‪ .‬‬ ‫שיטה‪ :‬נתבקשו לכתוב את שם חבר משפחה הקרוב להם ביותר‪ .‬בהנחה שקבוצתו של היחיד משקפת על הפרט‪ .‬והאני גם‪ .‬שהיה טוב יותר מהם בהתיחס לאותן תכונות‪.‬ונדרשו להעריך את אחוז האוכ' מאותו גיל‬ ‫ומין של החבר‪ .‫השערת הבדל בתהליך‪ :‬משערת שהתרבות הצפון אמריקאית נותנת חשיבות רבה יותר לראיית האדם‬ ‫באופן חיובי מהתרבות היפנית‪ .‬המדגם הקנדי כלל ‪ 151‬סטו' לפסיכו' חינוכית באוני' קולומביה הבריטית‪ 75 .‬המחקר נעשה בוונקובר‪ .‬בשני המחקרים‪ .‬זהות‪.‬בטוח בעצמו‪ .‬והשאר לא נכללו כי היו ממוצא אתני מגוון‪.‬‬ ‫לבסוף‪ .‬זוהי תמיכה להבדלי תוכן‪ .‬אסיאתים‪-‬‬ ‫ק' היו באמצע‪ .1‬מדדו כיצד קנדים ויפנים העריכו חבר משפחה קרוב ביחס לאחרים וכיצד הם‬ ‫העריכו עצמם ביחס לאחרים‪ .‬בהשוואה‬ ‫ליפנים‪ .‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫לתכונות בינאישיות מראה אפקט משמעותי לתרבות‪.‬ציבורי‪ .‬עצמאי‪ .2‬השוו כיצד סטודנטים קנדים ויפנים העריכו את מוסד‬ ‫לימודיהם שלהם ומוסד הלימודים היריב‪ .‬האסי‪-‬ק' נפלו בין הארו‪-‬ק'‬ ‫ליפנים‪ .‬יפנים‪:‬‬ ‫התכונות‪ .‬נשים יפניות העריכו שיותר‬ ‫אנשים היו טובים מהן וכן גם גברים יפנים‪ .‬במחקר ‪ .‬בהמשך‪ .‬תכונות מתיחסות לראייה העצמאית של‬ ‫העצמי‪ -‬מושך‪ .‬מתחשב‪ .CSE‬המורכב מ‪ 4-‬סולמות‪ :‬חברות‪ .‬גם האסי‪-‬ק' וגם הארו‪-‬ק' הראו הטיות כשהעריכו בן‬ ‫משפחה יותר מאשר את עצמם‪ .‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫היה גדול‬ ‫מ ‪SSB‬‬ ‫לתכונות עצמאות‪.‬וגברים יפנים‬ ‫הראו ‪ SSB‬משמעותי‪ .‬אסיאתים קנדים‪ .‬‬ ‫בהנחה שתרבות משרתת כמתווכת הערכה של קב' מסוימת‪ .‬‬ ‫היפנים העריכו אחוז גדול מהאוכ' היה טוב מבן משפחתם בהשוואה לארופאים ואסיאתים‪ .‬נתבקשו‬ ‫להעריך את אחוז האוכ' מאותו מין וגיל שלהם עצמם‪ .‬השקפה זו מנבאת שהאמריקאים יפגינו הטיות משרתות קב'‬ ‫בשעור גבוה מהיפנים‪.‬לשם השוואה‪ .‬לכן חילקו את המידע הקנדי למשתתפים ממוצא ארופאי ולמשתתפים ממוצא אסיאתי‪.‬בבדיקת רמת‬ ‫ה ‪SSB‬‬ ‫שלהם‪ .‬ויותר‬ ‫מ ‪SSB‬‬ ‫‪FSB‬‬ ‫גבוה בשתי מערכות‬ ‫‪.‬אצל ארופאים וקנדים לא נמצאו הבדלי מגדר‪.‬שהוא טוב מהחבר בהתיחס ל‪ 10-‬תכונות‪ 5 .‬לציין עד כמה קרובים אליו‪ .‬עיר עם קהילה‬ ‫אסייתית גדולה‪ .

‬תומכת בהשקפת הבדל התהליך‪ .‬הגיונית‪ .‬‬ ‫הם מתמקדים בחסרונותיהם ובמגבלותיהם‪ .‬היפנים הפגינו נטיה המבטלת את‬ ‫האוני' שלהם‪ .‬ראייה חיובית‬ ‫של הקבוצה הנה יותר מודגשת אצל אנשים מתרבויות מערביות מאשר תרבויות מזרחיות‪ .‬בקרב‬ ‫הקנדים הציונים היו גבוהים מהיפנים‪ .‬לעומתן‪ .‬בהינתן שבחרו בן‬ ‫משפחה לפי תכונות חיוביות‪ .‬נמצא כי אנשים במערב‬ ‫נוטים לתפוס את תכונותיהם כיציבות יותר )תפיסת הישות( ולכן ביקורת עצמית לא תועיל להם‪.‬קיים הבדל בין‬ ‫תרבותי באופן בו אנשים תופסים את תכונותיהם כיציבות או כברות שינוי‪ .‬ושנחשב בעיניהם כטוב וגבוה מהממוצע‪ .‬ציון‬ ‫‪10‬‬ .1‬לא נמצאה תבנית בין‬ ‫תרבותית ביחס להערכות הנבדקים לגבי התכונות העצמאיות והבין אישיות‪ .‬מחקר ‪ :2‬השתמשו בשאלון הערכה עצמית של האוני'‬ ‫שלהם ‪ .‬תופסים את תכונותיהם כברות שינוי )תפיסת השינוי המדורג( ולכן ביקורת‬ ‫עצמית יכולה להועיל ולהביא לכדי שיפור והצלחה גדולים יותר בעתיד‪.USE‬מול אוני' יריבה‪ .SL‬אך מתנגדת להתפתחות מימד‬ ‫שני בהערכה עצמית‬ ‫–‪Self competence.‬הקנדים‪ .‬מחקר ‪ 1‬מדגים שהיפנים מציגים כמה נטיות להאדיר את בני משפחתם אך נטיות אלה אינן‬ ‫חזקות כפי שהן אצל אירופאים קנדים‪ .‬ולעיתים אף‬ ‫נטיה מבטלת את הקב'‪ .‬והן לא מקושרות בחוזקה לגבי הערכה עצמית אצל יפנים‪ .2‬המתמקד בהערכת קב' אליה משתייך הפרט – אוניברסיטה‪ .‬היפנים חשו שאחרים העריכו את קבוצתם פחות בחיוב‪ .‬תאורית יחסי גומלין הפוכים‬ ‫‪cultural trade off hypothesis‬‬ ‫נחקרה ע"י‬ ‫השוואה של מדגם עם ‪ 302‬סינים מול ‪ 343‬אמריקאים‪ .‬אין‬ ‫להשערה זו תמיכה אמפירית‪ (2 .6‬אינדיבידואליזם – קולקטיביזם והערכה עצמית‬ ‫גלובלית‪Tafarodi & Swann/‬‬ ‫מעוניינים לבדוק כיצד מבנה תרבותי של אינדי' – קולקטי' קשור להערכה עצמית‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ .‬תרבות אינדי' גבוה‪ .CSE‬שאלונים דמוגרפיים‪ .‬יתכן שהיפנים רואים כל‬ ‫אינדיבי' במונחים ריאליים ועל כן ההבדלים‪ .‬ועל כן ציוניו גבוהים יותר‪.‬תבנית בין תרבותית זו של תוצאות‪ .‬מסקנה‪:‬‬ ‫‪ FSB‬ו ‪SSB‬‬ ‫אינם נפוצים בקרב יפנים כפי שהם‬ ‫נפוצים בקרב הקנדים‪ .‬המחקרים תומכים בהשקפת הבדל בתהליך של הבדלים תרבותיים‬ ‫בחיזוק העצמי‪ .SC‬‬ ‫‪ .‬בהתאם למחקר ‪ :1‬ישנה‬ ‫השפעה משמעותית לתרבות‪ 2 .‬כצפוי‪ .‫כן‪ .‬שאלון הערכה עצמית קולקטיבית ‪ .‬מגבלת‬ ‫המחקר‪ :‬מטרת ההערכה עבור הנטיות המשרתות את המשפחה היתה אינדיבידואל ולא קב' ולכן‬ ‫נעשה מחקר ‪ .‬היפנים הפגינו נטיות חלשות יותר המשרתות את הקב' מאשר הקנדים‪ .‬‬ ‫לעומתם‪ .Self Liking.‬מאשר הארופאים‪ .‬המחקר מתבסס על בדיקת תכונות פנימיות‪ .‬לפי‬ ‫‪ CSE‬ציבורי‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ .‬מסוגלים להשיג את האידיאלים התרבותיים‬ ‫הקשורים בעצמאות ואינדי' ע"י ראיה חיובית של עצמם‪ .‬תומך בהשקפת הבדל התהליך‪ .‬הבדלים תרבותיים בחיזוק עצמי מקבילים לחיזוק הקב' כך שהמוטיבציה‬ ‫לחיזוק העצמי והקב' דומה‪ .‬מגבלות‪ (1 :‬יתכן כי הממצאים הם כתוצאה מהנטיה של היפנים לא‬ ‫לחשוף את רגשותיהם ומחשבותיהם הפנימיים האמיתיים בשל דאגתם בנוגע לרושם החיצוני‪ .‬הסביבה התרבותית היפנית מעודדת אנשים להיות ביקורתיים גם כלפי עצמם‪.‬תרבות קולקט' גבוה‬ ‫מעודדת התפתחות של מימד אחד בהערכה עצמית – ‪ .‬אנשי המזרח‪ .‬ארטיפקט אפשרי‪ :‬מדוע‬ ‫חברים משתי התרבויות ייפו יותר את בני משפחתם מאשר את עצמם‪ .‬בניגוד למחקר ‪ .‬הסינים קיבלו ציון נמוך ב ‪ SC‬אבל‪ .‬מתאפיינת באסימטריה‬ ‫הפוכה מבחינת המימדים‪ .‬וגם לגבי האוני' המתחרה‪ .‬יתכן שאם היו נבדקות‬ ‫תכונות הקשורות למע' יחסים היתה מתגלה נטיה לחיזוק עצמי גם אצל היפנים‪ (3 .

‬קשרים חברתיים‪ .‬חברה המעודדת חיבה עצמית תעכב התפתחות של יכולת‬ ‫עצמית‪.SL‬יש אוריינטציה חברתית‪.‬מצאו כי ציון הערכה עצמית גלובלית היה נמוך בחברה‬ ‫קולקט' לעומת אינדי'‪ .‬המדגישה עצמאות ואסרטיביות‪ .‬אוטונומיה‪ .1 :‬אין הוכחה ישירה לשוויון כמותי‬ ‫‪11‬‬ .‬תרבויות קולקטי' מדגישות תלות חברתית‪ .‬‬ ‫‪The cultural Trade-off‬‬ ‫‪ Hypothesis‬תיאוריית החליפין התרבותית‪.SC‬הפרט שופט את עצמו במציאות תחרותית‬ ‫ומושפע מהתנהגותו ומהצלחותיו בדרך למטרות האישיות שהציב לעצמו‪ .‬ששמה דגש על צרכי האחר בקב'‪ .‬גיל‬ ‫ממוצע ‪ .‬‬ ‫מזמין קונפליקטים ותיסכולים כתגובה חברתית‪ .‬מחסור זה בוויסות חברתי‪.‬ממד פנימי ואוטונומי‪ .SC‬מבנה דו מימדי‪ .‬מבוסס על הערכת האחרים כלפי הערך של אותו פרט‪ .‬מימד חברתי או חיצוני‪ .‬אסרטיביות חברתית‪.‫גבוה ב ‪ SL‬לעומת האמריקאים‪ .‬מאוזן ע"י רווח‪ :‬לפרט התחרותי חופש פעולה בביטוי עצמי=< הפחתה של‬ ‫התחשבות בצרכי הקבוצה והגדלה של תחושת השליטה לגבי יכולת הפרט ‪ -‬עליה ‪.‬‬ ‫גבוה יותר אצל נבדקים מארה"ב‪ .‬שאלון הערכות עצמי השייכות לתחום ספציפי והמרכזיות ‪ .‬כאן‪ .‬פשרות‬ ‫כערכים מרכזיים‪ .SE‬הערכה עצמית‪ .‬‬ ‫תרבויות אינדי' מאופינות בערכים הפוכים‪ :‬עצמאות‪ .‬הבניה של העצמי נבדלת בתרבויות קולק' ואינד' ויכולה לבוא‬ ‫לידי ביטוי בהבדלים שבצורות ובמקורות הערכה עצמית‪ .‬אך לא עשו הפרדה בין ממדי ‪ .‬הם נבדלים זה מזה אך יש ביניהם מתאם‬ ‫גבוה‪ :SL .‬ואם זה יהיה תקף בשני המדגמים‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬מהניתוח עולה כי החלק של ‪ SL‬שלא קשור ל‬ ‫לעומת זאת ‪ SC‬שאינו קשור ל‬ ‫‪SL‬‬ ‫‪SC‬‬ ‫גבוה יותר אצל הסינים‪.‬המחיר‬ ‫של ‪ .‬המחבר מתיחס למרקוס וקיטימה‪ .‬ולכן מקרים של תוקפנות וחוסר אהדה קיימים‪ .‬מעין הרגשת יעילות כתוצאה מהצלחה במטרות הפרט‪.‬זה יוכיח מידה של שווה‬ ‫ערך והתאמה עבור שאלון ‪ slsc‬ועבור ממדי הערכה עצמית‪.‬אומנות או מוסיקה )אלו קשורים ל ‪ .‬לעומתן‪.SE‬שיטה‪ :‬כ‪300 -‬נבדקים סינים ואמריקאים‪ .saq‬העונים מדרגים עצמם ע"פ‬ ‫מס' ממדים של יכולות‪.(sc‬משיכה פיזית‪ .‬נובע מההיסטורית התנ' מכונת‬ ‫מטרה שהצליחה לפרט‪ .‬מובילה לפיתוח ‪ .‬חברתי‪ .‬‬ ‫רגישות חברתית וריצוי אחרים או התאמה והסתגלות לאנשים אתם הפרט קשור ולכן הסיכוי לקבל‬ ‫שיקוף חיובי כהערכה מאחרים הוא מירבי‪ .‬‬ ‫‪ 5‬ממדים‪ :‬אקדמי‪ .‬‬ ‫מרכיבי הערכה עצמית גלובלית הם‬ ‫‪SL‬‬ ‫ו ‪ .‬‬ ‫חברה קולקטי'‪ .SC‬‬ ‫מחקרים קודמים בנושא הערכה עצמית‪ .‬והוא טוען‬ ‫כי הערכה עצמית היא מאוד ספציפית לתרבות‪ .‬היכולת העצמית של הסינים נמוכה‬ ‫יותר ואילו החיבה העצמית גבוהה בהשוואה לאמריקאים‪ .‬יחס‬ ‫המשתקף בפעולות של אחרים כלפי הפרט‪ :SC .‬מגבלות‪ .‬אם ניתן‬ ‫יהיה להבחין בשאלון‬ ‫‪saq‬‬ ‫בין ‪ sc‬לחמישי‪ .19‬השיבו באופן אנונימי על שאלונים‪ (1 :‬שאלון‬ ‫‪sc-sl‬‬ ‫בו מדדו הערכה עצמית המורכבת משני‬ ‫הממדים‪ (2 .‬ששאלו‬ ‫האם מושג ההערכה עצמית הוא במקור רעיון מערבי ויש לו פחות שייכות לחברות קולקטי'‪ .‬וכי קיים דמיון גס במבנה ההערכה העצמית בתרבות‬ ‫מערבית ומזרחית‪.‬מחקר בעבר )בונד( הראה‬ ‫שסינים מתארים עצמם במונחים פחות חיוביים מהאמריקאים‪ .‬ספורט‪ .‬‬ ‫בחברה אינדיבי'‪ .‬‬ ‫יש שוני בהבנה העצמית של הפרטים‪ .‬העצמי חשוב מהאחרים‪ -‬יש הקטנה של חשיבות‬ ‫תגובת הסביבה כלפי הפרט ולכן יש שכיחות גבוהה ל ‪ .

‬האמריקאים יכולים להיות מושפעים מהנורמה המעודדת אנשים להציג עצמם כבעלי בטחון‬ ‫עצמי‪ .‬השלכות התוצאות‪ :‬יש דברים משותפים בין התרבויות ויש הבדלים‬ ‫בין התרבויות‪ .‬לא סופקה הוכחה לשווה הערך‪ .‬ייתכן הבדלים אחרים‬ ‫בין הנבדקים מלבד אינד'‪-‬קולק'‪ .‬העלו את האפשרות כי ההבדלים נובעים משונות בהצגה‬ ‫העצמית‪ .2 .‬‬ ‫שגיאה לחשוב שאינד' גבוהה או קולק' גבוהה מורידים לגמרי את אחד הממדים של הערכה עצמית‪.‬בתרבויות קולק' יש נטייה להכניע נטיות‬ ‫אישיות כשהן מתנגשות עם רצון הכלל וזה מקטין את יכולות הפרט לחוות עצמאות ושליטה על חייו‪.‬זרות ובדידות לעומת תרבויות אינד'‪ .‬הממצאים יצאו בכיוון הפוך ממה שחשבו‪ .‬אנשים מייחסים חשיבות רבה‬ ‫לכך שהאדם יראה עצמו באור חיובי ויהיה בעל הערכה עצמית גבוהה‪ .‬‬ ‫כשפרט מנטרל את התשוקות הספונטניות שלו ואת הבחירה האישית השונה מהקולקטיב הוא גם‬ ‫מוותר על החוויה של מיוחדות שנובעת כפעולה של הגדרה עצמית‪.‬אצל היפנים התגלה דפוס‬ ‫הפוך‪ .‬לעומתן בתרבויות שמדגישות חופש פעולה ואי תלות‬ ‫בלחץ חברתי‪ .‬וביפן – נורמה הפוכה‪ .‬לגבי המדגמים שנלקחו‪ .‬ויש ליחיד יותר קושי להסתדר‬ ‫עם חברי קבוצתו‪.‬בתרבות קולק' יש יותר תמיכה חברתית ויש פחות‬ ‫עוינות‪ .‬‬ ‫תרבות שמעניקה "שכר גבוה" להרמוניה חברתית תקדם ‪ SL‬באמצעות חיברות הפרטים לעשות את‬ ‫אותם דברים שיובילו אחרים לקבל ולהעריך אותם‪ .‬הם יכלו לבקש מהמחשב עוד נתונים‪ .‬הם ניסו לבדוק זאת ע"י בדיקת תפיסות אלו בעקיפין )דיווח כמה‬ ‫הם טובים מאחרים(‪ .‬במערב‪ .‬היינה ולהמן טוענים כי מקורם של ההבדלים בביטויים של הצורך בהאדרה עצמית הוא‬ ‫בהבדלים בחשיבות שתרבויות שונות מיחסות להערכה עצמית לעומת החשיבות שהן מיחסות להערכה‬ ‫מצד אחרים‪ .‫או איכותי ב‬ ‫‪SC‬‬ ‫ו‬ ‫‪SL‬‬ ‫בין שני המדגמים‪ .‬‬ ‫שני הממדים קיימים בשתי התרבויות‪.‬יש אישור‬ ‫לתיאורית ה‪ trade-off-‬ויש לשקול באופן רציני חשיבה חדשה שלפיה קולקטי' גבוהה ואינדי' גבוהה‬ ‫גורמים למחירים ותועלות הפוכים בו"ז עבור הערכה עצמית‪ .‬הנבדקים התבקשו להסיק אם הם טובים יותר מאחרים בביצוע מטלה שהיתה‬ ‫חדשה להם‪ .‬השאלונים מבוססים על דיווח עצמי‪ .‬‬ ‫תוספת – היינה ולהמן הוסיפו נדבך נוסף מעבר לטענה כי אצל היפנים הנטיה לביקורת עצמית‬ ‫מחליפה את הנטיה להאדרה עצמית‪ .‬לא הוכיחו שוויון מלא של‬ ‫הסקלות‪ .‬‬ ‫בתרבויות אינדי' הצורך במיוחדות מהסביבה נענה באופן חלקי לפחות ע"י פעולות המדגישות את‬ ‫האישיות‪ .‬המשותף‪ :‬כותבי המאמר מצאו דמיון ביסודות עליהם בנויה הערכה עצמית‪ .‬הסיכוי לזכות בהערכה מצד‬ ‫אחרים גבוהה כשהאדם עוסק בשיפור ובביקורת עצמית במקום לעסוק בהאדרה עצמית‪.‬החוקרים בדקו כמה מידע היה דרוש לנבדק ע"מ‬ ‫לבחור בתשובה‪ .‬למשתתפים מקנדה היה דרוש מידע מועט יחסית כדי להגיע למסקנה שהם טובים‬ ‫מאחרים מידע רב יחסית כדי להגיע למסקנה כי הם פחות טובים מאחרים‪ .‬ביפן אנשים שואפים להערכה מהסובבים אותם‪ .‬יש שכיחות גבוהה לקונפליקטים בין קבוצות ובתוך הקב'‪ .‬‬ ‫‪12‬‬ .‬פעולות לא קונפורמיסטיות‪.‬של צניעות וענווה‪ .‬יתכן כי ההבדלים נבעו מדרך ההצגה העצמית של כל‬ ‫תרבות‪ .‬לא ברור אם הנורמה מעודדת אנשים לחוש ענווה או‬ ‫רק להימנע מלהפגין שחצנות בפומבי‪ .

‬יש הוכחות לכך שמבוגרים לא‪-‬מערביים בד"כ מדגישים פחות מאפייני אישיות ונותנים יותר‬ ‫משקל לגורמים נסיבתיים‪ .‬לפי הסבר זה‪ .‬לפחות בחלקם‪ .‬התייחסות לגורמים פנימיים‬ ‫עולה בצורה משמעותית עם הגיל בחברות מערביות‪ .‬למרות שאין מידע רב לגבי ילדים לא‬ ‫מערביים‪ .‬המשפיעה‬ ‫על הפירוש שאדם מייחס לניסיון‪ .‬לעומת זאת‪ .‬מאשר בוגרים מערב ‪-‬אירופאיים‪.‬בלתי תלוי במשתנים אובייקטיבים )כיכולת‬ ‫קוג' של הנבדק לעבד מידע( או סובייקטיבים‪ .‬לעומת תפיסה תרבותית הוליסטית של אדם בתרבויות‬ ‫לא‪-‬מערביות‪.‬‬ ‫קיים תיעוד למציאת הבדלים בין‪-‬תרבותיים והתפתחותיים בייחוס חברתי‪ .‬נמצא כי סטו'‬ ‫מעדיפים לשמוע משוב חיובי כשמדובר בתכונות יציבות‪ .‬‬ ‫תפיסת האדם בתרבויות מערביות רבות מדגישה את הייחודיות והעצמאות של האדם מההקשר‪ .‬נכונות לביקורת עצמית‪ .‬‬ ‫הסבר השפעת התרבות‪ :‬הסבר אלטרנטיבי לייחוס מתמקד בזיקה התרבותית של אדם‪ .‬לא‬ ‫יכולה להסביר במלואם את ההבדלים הבין‪-‬תרבותיים ובין גילאים בנטיה לייחוס‪ :‬מחקר שנערך‬ ‫לאחרונה מראה שיתכן שההבדלים נבעו מאי שוויון במצבי הניסוי שהוצגו לנבדקים מרקע תרבותי‬ ‫שונה‪ .‬ילדים מערביים נוטים להדגיש פעולות‪ .‬אך כשמדובר במאפיינים שאפשר לשפר‪ .‬כדי לעשות ייחוס פנימי נדרשת‬ ‫יכולת הבחנה מופשטת‪ .‬כדי לאפשר סיווג התנהגויות שונות מעבר לזמן ולמצבים‪ .‬‬ ‫הסבר של הניסיון‪ :‬הסבר נוסף להבדלי תרבות וגיל מתבסס על כך שהייחוס נרכש‪ .‬המאמר יוכיח כי הבדלים ביחוס בין‬ ‫אמריקאים להודים נובעים מהבדלים בתפיסות תרבותיות ופחות מהתפתחות קוג' או מנסיון אישי‪.‬נמצאה תמיכה‬ ‫להסבר זה ע"י מחקרים המדגימים שימוש רב יותר בסיווג קטגורי בקרב נבדקים שנחשפו למודרניזציה‪.‬‬ ‫פרק ‪ – 4‬אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי‬ ‫מאמר ‪ -7‬תרבות והתפתחות הסברים למאורעות יומיומיים ‪ /‬מילר‬ ‫מטרת המאמר להמחיש השפעת התרבות כמשתנה שלישי‪ .‬חסר נסיון הנובע ממודרניזציה‪ .‬ולא מהבדלים ביכולת הקוג' או בנסיון האישי‪ .‬יחסים ב"א‬ ‫וגורמים נסיבתיים אחרים‪ .‬מבוגרים אמריקאים מדגישים בעיקר תכונות‬ ‫אישיות ומזג כשהם מסיקים לגבי מצב חברתי‪ .‬מתפיסה‬ ‫תרבותית אינדי' המתפתחת בחברות מערביות‪ .‬‬ ‫הסבר קוגניטיבי‪ :‬הבדלים ב" א ביכולת קוגניטיבית‪ .‬הבדלי תרבות בנטיה לייחוס נובעים‪ .‬שונות‬ ‫בין אנשים נתפסת כנובעת מגורמים פנימיים באדם‪ .‬ומסבירה שיתכן שהביצוע הנמוך במשימות‬ ‫סיווג שניתנו לנבדקים נבע ממורכבות המבחן ולא מיכולת קוגניטיבית נמוכה‪.‬לילדים מערביים‬ ‫ולבוגרים לא מערביים‪ .‬כהסבר לשונות בין תרבותית ובין גילאית בייחוס הסיבתי‪.‬נראה שהמחברת מתנגדת להסבר הקוגניטיבי‪ .‬השקפה תרבותית במדינות לא‪-‬‬ ‫‪13‬‬ .‬‬ ‫ההמחשה תהיה באמצעות מחקר ב"ת בו הוצגו מצבים יומיומיים אותם נדרשו הנבדקים להסביר‪.‬המפתחת חשיבה קוג' מופשטת‪ .‬על בסיס של דמיון‬ ‫תפיסתי‪ .‬הם‬ ‫נכונים לקבל משוב ביקורתי שיעזור להם בעתיד‪.‬‬ ‫נבדקים משיקגו‪ -‬אינדיבי' ומהודו‪ -‬תפיסה הוליסטית של האדם‪ .‬‬ ‫עמדת המחברת‪ :‬מבחינה אמפירית ותיאורטית‪ .‬נמצא כי נבדקים שנחשפו להשפעות המודרניזציה‪.‬חשיפה לתנאים שונים הדורשים סיווג קטגורי‪ .‬כשהם מתארים התנ' של אחר‪ .‫הסבר נוסף‪ :‬גם אצל אנשי המערב יש בתנאים מסוימים‪ .‬‬ ‫הראו יותר סיווג מופשט במטלות שהדגישו היבטים מודרניים ולא בכל המשימות‪.

‬כל נבדק למעשה‬ ‫מסביר התנהגות אחרת אותה הוא בחר לתאר ולא התנהגות סטנדרטית אחת‪ .‬בחברות לא מערביות‪.‬מעודדת את המייחסים לחפש סיבות‬ ‫פנימיות כמנבאות התנ' מעבר למצבים ולנסיבות‪ .‬השוואה בין ‪ 3‬קבוצות של הודים שנבדלות בחשיפה‬ ‫למודרניזציה לא תניב את ההבדלים שההסבר ההתנסותי מנבא )שלילת הסבר הניסיון(‪.‬כנובעים מיחסי האדם עם הסביבה‪ .‬‬ ‫‪ (3‬בקרב אמריקאים תהיה עליה עם הגיל בנטיה לייחוס תכונתי‪ .‬בתרבות לא מערבית‪ .‬השערה ‪.‬יותר ממבוגרים הודים‪ .‬היתרון הוא בהתגברות‬ ‫על אתיקה מוכתבת מילר טענה שאין אפשרות להשתמש בהת' אחת בתרבויות שונות‪.‬מכאן טענה‬ ‫שאין הבדל בייחוס בגילאים השונים‪ .‬לעומת זאת תרבויות אחרות‬ ‫מתאפיינות בכך שהאדם מזוהה על פי התפקידים שהוא ממלא ולכן אין משמעות רבה לתכונות‬ ‫האישיות אלא לתפקיד‪ .‬‬ ‫אופיינית התפיסה בה הדגשת המשתנה המצבי בהתנ' והתיחסות לתפקיד החברתי ולא לאינדיבידואל‬ ‫כיחידה נורמטיבית ראשונית‪ .‬עם הגיל גברה הנטיה ליחוס מצבי‪ (4 .‬‬ ‫השערות‪ (1 :‬מבוגרים אמריקאים ייטו ליחס התנ' לתכונות‪ .‬מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם יודעים שהועיל‬ ‫למישהו אחר‪.‬עמדות המדגישות את השפעות‬ ‫הקשר על ההתנ'‪ .‬מילר טוענת שבתרבויות מסוימות האדם נתפס כיחידה המרכזית‪ .3‬אמריקאים‪ .‬התרבות המערבית‪ .‬בחברה מערבית‪ .‬ההבדל בסגנונות הייחוס בין הודים לאמריקאים יהיה גדול יותר ביחס להתנ' שליליות‪.‬‬ ‫הבעיה היא שזה גם מתאים להסבר של התפתחות קוגניטיבית ממנו היא רוצה להימנע‪ .‬לכן בדקה את‬ ‫היכולת לבצע מטלה אנלוגית בגילאים שונים והראתה שאין בעיית ביצוע בגילאים השונים‪ .‬עם הגיל גברה הנטייה לייחוס פנימי‪.‬לא נמצאו הבדלים‬ ‫‪14‬‬ .‬בעקבות אנקולטורציה‪ -‬רכישת תרבות(‪ (4 .‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬ייחוסים פנימיים‪ :‬מבוגרים אמריקאים < מבוגרים הודים‪ .‬בקרב ההודים תהיה עליה עם הגיל‬ ‫בנטיה לייחוס מצבי‪) .11.‬כאינדיבידואל בעל‬ ‫תכונות עמדות רצונות וההבדל בינו ובין אנשים אחרים ברור וחשוב‪ .1‬ייחוסים חיצוניים‪:‬‬ ‫מבוגרים הודים < מבוגרים אמריקאים‪ (2 .‬נראה שתפיסת הייחוס עולה עם הגיל דרך תהליכי התירבות ונרכשת‬ ‫התפיסה האינדי' של האדם בחברות אליו‪ .‫מערביות מדגישה פתיחות ותלות הדדית בין האדם לסביבתו‪ .‬אפשר ליישם את נקודת המבט התרבותית גם כשמפרשים הבדלי הגיל‬ ‫בייחוס חברתי‪ .‬וזה מה שמילר חיפשה‪ .‬תרבויות כאלה נוטות להסביר שונות‬ ‫במונחי אינטראקציה‪ .‬את ההסבר להתנהגות‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬להראות כי מקור ההבדלים בטעות היחוס הבסיסית הינו תרבותי ולא קוג' או קשור‬ ‫בהתנסויות בחיים‪ .‬החיסרון הוא רעש במחקר‪ .‬המדגישה את‬ ‫האוטונומיה של אדם מהשפעות סביבתו ואחריות האדם למעשיו‪ .‬הודים‪ .‬ולהבחין בין אדם אחד לאחר‪ .‬השערה ‪ .‬נראה כי תפיסת הייחוס מסתגלת‬ ‫ומותאמת במהלך ההתפתחות בכיוון של תפיסה הוליסטית של האדם‪ .‬שיטה‪ :‬הנבדקים נתבקשו לתאר בעצמם‪ :‬מעשה כלשהו שעשה מישהו שהם מכירים היטב ושהם‬ ‫יודעים שהיה טעות לעשותו‪.‬על פי מילר זה ההבדל העיקרי והחשוב בין התרבות המערבית לתרבות הלא‬ ‫מערבית‪.30‬ומסטטוס חברתי‬ ‫שונה‪ .‬הבדל גדול יותר כשמדובר במעשים שליליים‪ .‬השערה ‪ .15.‬לא יהיו הבדלים בין הקבוצות השונות‬ ‫ביכולת חשיבה מופשטת )שלילת הסבר קוג'(‪ (5 .‬בעיקר בתכונות‬ ‫שליליות(‪ (2 .‬‬ ‫למעשה הם נתבקשו לתאר שני מעשים מכל סוג ומיד אחרי כל תיאור להסביר למה המעשה נעשה‬ ‫לדעתם‪ .‬המחקר כולל אמריקאים והודים מקבוצות גיל שונות ‪ 8.2‬‬ ‫‪ (3‬הבדל התפתחותי בשתי התרבויות‪ .

‬ולא‬ ‫יאמינו שהוראה של מרצה גרמה לכתיבה תומכת בקסטרו‪ .‬בכל מקרה‪ .‬תארו את עצמם יותר במונחים‬ ‫של גורמי הקשר ספציפיים מאשר תכונות מופשטות‪ .‬סביר שיחלישו את הנתונים המצביים‪ .‬אבל‪.‬השערה ‪ 3 :5‬קב' הודים‪ -‬ממעמד בינוני )‪.‬בחיזוי התנ' אחרים יותר משעשו‬ ‫סטו' אמריקאים‪ (2 .‬מוריס ופנג מצאו שעיתון סיני מסביר ‪2‬‬ ‫מקרי רצח במונחים של גורמי מצב‪ .‬‬ ‫מחקר ‪ – 2‬נתנו לאמריקאים להסביר את הסיפורים של ההודים )רק שליליים(‪ :‬והם הסבירו זאת באופן‬ ‫שנתן יותר משקל לתכונות מאשר ההודים‪ .‬עם זאת‪ .‬בהשוואה לתרבויות המייצגות‬ ‫גישה הוליסטית של האדם‪ .(2‬והודים ממעמד נמוך)‪ .‬בעוד שבהונג קונג ייחסו תוצאות לגורמים חיצוניים‪ .‬כגון מידע על המצב‪ .‬תאור העצמי מול האחר‪ -‬יפנים‪ .‬‬ ‫הסבר חלופי‪ :‬תוצאות מחקר ‪ 1‬תומכות בהסבר התרבותי להבדלים ביחוס‪ .1<2<3‬מבחינת חשיפה לערכי תרבות המערב‪ 1.‬הייחוס התכונתי היה חזק יותר עבור התנ' שליליות‪.‬נוטים‬ ‫להתמקד בנסיבות ולא בתכונות הפנימיות של החיה‪ .‫ביכולת חשיבה מופשטת‪ (5 .‬בתנאים‬ ‫של חוסר בחירה‪ .‬וציפיות לא מציאותיות של התנהגויות‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -8‬בולטות מצבים והבדלים בין תרבותיים ‪ /‬צוי וניסבט‬ ‫מחקרים הראו שבאסיה יש תבנית של ייחוס סיבתי שונה מארה"ב‪ .‬הנטיה האסיאתית נוגעת גם לבע"ח‪ .‬גרמו לטעות הייחוס הבסיסית‪ .‬ההסבר ההתנסותי נשלל‪ .‬אין דרך‬ ‫לדעת מה הסיבה העומדת מאחורי ההתרחשות‪.‬הבדלים ב"ת בניבוי התנ'‪ (1 :‬סטו' קוריאנים‬ ‫נוטים להשתמש בהנחות לגבי הערכות בסיסיות‪ .‬קוריאנים והודים‪ .‬‬ ‫סיכום‪ :‬המחקרים שתוארו במאמר מרחיבים את הגישות הקיימות לגבי ייחוס חברתי‪ .‬ולהסיק את עמדת הכותב‬ ‫כלפי הנושא‪ .‬גילברט ומאלון‬ ‫הציעו שהאילוץ המצבי‪ .‬המשתתפים אמרו שהאדם יכול היה לבחור את הצד לתמיכה‪ .‬יטענו שהתכונות האישיות‬ ‫הביאו לכתיבה‪ .‬לנבדקים במצב של בחירה‬ ‫‪15‬‬ .‬האסיאתים לעיתים קרובות‬ ‫מעדיפים הסברים מצביים להתנ' יותר מהסבר של תכונות‪ .‬כמו בהודו‪.‬ופחות הצדיקו בתנאים אלו‪ .(1‬מבחינת חשיפה למודרניזציה‬ ‫‪ .‬בתנאי בחירה‪ .‬מגבלה של מחקרים‬ ‫קודמים‪ .‬משתתפים מתבקשים לקרוא קטע שכתב אדם אחר‪ .‬בכך שהם‬ ‫מספקים הוכחה להשפעה הבלתי‪-‬תלויה והעצמאית של התרבות על תהליכי הייחוס‪ .‬עדיין אפשר‬ ‫לפרשן כהבדלים הנובעים מהשונות בהתנהגויות שתיארו והסבירו הנבדקים מתרבויות שונות‪.‬וגם אם כן‪ .‬ולאמריקאים‬ ‫ולאירופאים יש תיאוריות המתמקדות באדם‪ .‬האמריקאים‪-‬ארופאים מתמקדים בתכונות של האובייקט‬ ‫במטרה לנבא ולהסביר‪ .‬לאסיאתים יש תאוריות מצב להתנ'‪ .‬היא שרוב ההתנהגויות התרחשו במצב טבעי‪ .‬‬ ‫במחקר ייחוס טיפוסי‪ .3<2:‬ההסבר התרבותי נתמך‪.‬אמרו שהוא נדרש לכתוב על צד מסוים‪ .‬לי מצא שכתבי ספורט אמריקאים ייחסו הישגים בספורט לגורמים פנימיים של‬ ‫השחקן‪ .(3‬‬ ‫אנגלו הודים‪ -‬מוצא מעורב ארופאי הודי)‪ .‬אשר למעשה היה שונה ע"פ תרבויות‪ .‬והאסיאתים נוטים יותר לשטח או להקשר של האובייקט‪ .‬‬ ‫מערביים לעיתים לא ישימו לב שישנו אילוץ‪ .‬בעוד שהעיתונים האמריקאים ייתנו לאותם שני מקרי רצח הסברים‬ ‫הקשורים לתכונות אדם‪ .‬‬ ‫השערה‪ :‬טעות הייחוס גבוהה יותר אצל אמריקאים‪-‬מערב מאשר הקוריאנים‪-‬מזרח‪ .‬מחקר ‪ :1‬נתנו‬ ‫לנבדקים אמריקאים וקוריאנים לקרוא מאמר שתומך או מתנגד לעונש מוות‪ .‬הוכחו הבדלים‬ ‫בייחוס בין תרבויות המייצגות השקפה אינדיבידואליסטית כמו בארה"ב‪ .‬לביטוי עמדתו‪.

‬נבדקים אמריקאים הביעו עמדה תומכת‬ ‫יותר בעונש מוות מנבדקים קוריאנים‪.‬התוצאות מעלות את‬ ‫האפשרות שהקוריאנים הראו טעות ייחוס בסיסית גדולה יותר כיוון שהם מצאו את המאמרים בתנאי‬ ‫חוסר בחירה כתובים טוב כל כך עד שהם מצביעים על שכנוע‪ .‬לנבדקים בתנאי חוסר בחירה הראו את ההוראות שניתנו‪ .‬זהו אפקט עיקרי של תוכן המאמר‪.‬בין תנאי חוסר בחירה לבחירה היתה חזקה יותר עבור האמריקאים מאשר‬ ‫הקוריאנים‪ .‬הירידה בהתאמה בין העמדה המיוחסת‬ ‫לעמדה האמיתית‪ .‬הנבדקים‪ 202 :‬סטודנטים אמריקאים ו ‪ 159‬סטודנטים קוריאנים‪ .‬אנו בודקים את כושר הכתיבה שלך" ‪ .‬הסברים‪ (1 :‬האילוצים המצביים )ללא‬ ‫בחירה‪ .‬הנבדקים התבקשו להתייחס לעמדתו האמיתית של‬ ‫הכותב כלפי עונש מוות‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ :‬כדי לבדוק את המניפולציה של הבחירה‪ .‬‬ ‫אפקט זה התחזק ע"י האינטראקציה של תוכן המאמר ובחירה‪ .‬במקרה זה( עשויים שלא להיות מוכרים מספיק עבור נבדקים קוריאנים‪ (2 .‬נבדקים בתנאי בחירה תפסו את רמת חופש הבחירה של הכותב‬ ‫כגבוהה יותר מאלו שבתנאי חוסר בחירה‪ .‬‬ ‫נבדקים אמריקאים תפסו את איכות המאמר כנמוכה יותר משתפסו נבדקים קוריאנים‪ .‬ארטיפקט‪ :‬הסברים‬ ‫חלופיים המטילים ספק בתוקפו של כלי המדידה היות והנחקרים התייחסו למאמר כאילו הוא מידע‬ ‫הרלוונטי לגבי עמדות הכותב‪ .2‬ניסו לצמצם את הטעות‪ .‬במחקר ‪ .‬זה אמור להסביר מדוע הקוריאנים יראו טעות ייחוס בסיסית חזקה יותר‪ .‬נבדקים שקראו מאמר בעד ייחסו דעה חיובית יותר של‬ ‫כותב המאמר כלפי עונש מוות ממה שייחסו אלו שקראו מאמר נגד‪ .‬הערך הנתפס של המאמר‪:‬‬ ‫החוקרים הראו שמאמר חלש מתפרש ע"י נבדקים כאילו הכותב החזיק בעמדה הפוכה לזו שכתב‪.‬הקוריאנים ציפו לפחות 'רמאות' מצד‬ ‫הנסיין‪ .‬ניתוח השונות לא תומך באפשרות הזו‪.‬נתנו להם לסמן על סולם בן ‪ 10‬איזו דרגה מתאימה‬ ‫למידת חופש הבחירה של הכותב‪ .‬גם אם אינו מביע אותן‪ .‬ללא קשר לעמדתך‪ .‬הנסיין‬ ‫הסביר את מטרת המחקר כך "ניסיון להבין איך אנשים שופטים באמת את אישיותו ועמדתו של אדם‬ ‫אחר בהסתמך על מידע מועט"‪ .‬מניפולציה זו נועדה לחשוף את הנבדקים לאותם אילוצים מצביים‬ ‫‪16‬‬ .‬במקום נסיין הנבדקים היו באותו מצב של כותב המאמר‬ ‫לפני שהם שפטו את עמדת הכותב‪ .‬‬ ‫נבדק )נמוך( צריך לצפות שנסיין )גבוה( ייתן רק מידע רלוונטי‪ .‬חשובה ביותר העובדה שנבדקים משתי התרבויות ייחסו התאמה חזקה בין העמדות‬ ‫האמיתיות של הכותב לתוכן המאמר בתנאי חוסר בחירה‪ .‬זו אולי תוצאה של הצניעות האסייתית לגבי‬ ‫השאלה בה נדרשו להשוות את המאמר למאמר שהם עצמם היו כותבים‪ .‬עם זאת‪ .‬לאחר קריאת המאמר שיערו הנבדקים את עמדת הכותב‬ ‫כלפי עונש מוות‪ .‫נאמר שהמאמר נכתב בתנאים של בחירה ולנבדקים במצב של חוסר בחירה נאמר שכותב המאמר‬ ‫התבקש ע"י מרצו לתמוך בצד אחד של עונש מוות‪ .‬במיוחד כשהיחסים היררכיים באינטראקציה‪.‬‬ ‫ולקחת את ציפיות האחר בחשבון‪ .‬מחקרים תומכים‪ :‬מרכוס וקיטימה טענו שאנשים מתרבויות שיש בהן‬ ‫תלות פנימית מרגישים שהם צריכים לקרוא את מחשבות האחר כשהם מעורבים באינטראקציה ב"א‪.‬בתנאי בחירה ייחסו לכותב עמדות‬ ‫דומות יותר למאמר מאשר בתנאי חוסר בחירה‪ .‬הדמיון בין הדעה‬ ‫האישית לעמדת הכותב נמצא לא משמעותי בשתי הקבוצות‪ .‬ואח"כ הביעו את דעתם האישית לגבי עונש מוות‪ .‬כביכול‬ ‫לכותב "אנא כתוב מאמר בעד )למשל( או נגד עונש מוות‪ .‬בעיה מתודולוגית‪:‬‬ ‫הקוריאנים תפסו את המאמר כטוב יותר מהאמריקאים‪ .‬אנו בודקים את כושר‬ ‫הכתיבה שלך"‪ .‬לנבדקים בתנאי בחירה אמרו שההוראות היו "אנא כתוב מאמר בעד או נגד עונש‬ ‫מוות‪ .‬‬ ‫כפתרון‪ .

‬צפוי שהם יסבירו את‬ ‫התנהגותם ואת התנ' האחרים ע"י אילוצים מצביים‪ .‬דיון‪ :‬כאשר המצב המאולץ הופך בולט‪ .‬נמצא כי‬ ‫האמריקאים קונפורמיים יותר להוראות הנסיין כי כתבו מאמרים יותר משכנעים‪ .‬לכן טעות‬ ‫‪17‬‬ .‬מחקר נוסף‪ .‬בניגוד הקוריאנים דיווחו כי‬ ‫המאמר של החוקר לא שיקף את דעתו כפי שדעתם לא השתקפה במאמר‪ .‬הסיבה יכולה להיות נעוצה בכשל לוגי או‬ ‫בחוסר בולטות של מצבי אילוץ‪ .‬שיטה‪ :‬החוקרים התעניינו‬ ‫באיך הנבדקים יסבירו את התנהגותם כמו שהסבירו את התנ' האחרים‪ .‫בהם הכותב חווה מצב של חוסר בחירה‪ .1+2‬שגם קוריאנים וגם אמריקאים הראו טעות ייחוס בסיסית במצב חוסר בחירה‪.‬ואם כך‪ .‬ותפיסתם בכך הייתה זהה לקוריאנים‪ .‬היא תהייה זהה בשלושת‬ ‫המצבים‪ .‬כתוצאה מכך‪ .‬הם נעשו פחות פגיעים לטעות בסיסית מהאמריקאים‪ .‬‬ ‫השתמשו ביותר מ‪ 4-‬הטיעונים שניתנו להם במאמר‪.‬לעומת זאת נבדקים קוריאנים באותם נסיבות נעשים יותר קשובים‪ .‬‬ ‫לא ברור מדוע אסייתים סובייקטיביים לטעות ייחוס בסיסית‪ .‬דרך נוספת‪ .‬‬ ‫ממצאים אלה עקביים עם ההנחה שתיאורית התנ' שאירופאים‪-‬אמריקאים יכולים להתעלם מהשפעת‬ ‫המצב על התנהגותם‪ .‬הנבדקים יראו שהמאמרים שלהם פחות הושפעו‬ ‫מדעותיהם מאשר מאמר של אחר‪ .‬הנחות המחקר‪ :‬ניבאו עבור המשתתפים האמריקאים‬ ‫שבולטות האילוצים המצביים לא ישנו דבר בטעות הייחוס הבסיסית‪ .‬דיון כללי‪ :‬ראשית‪ :‬ניתן‬ ‫להסיק ממחקרים ‪ .‬‬ ‫עובדה זו הופכת את תוצאות מחקר ‪ 2‬ליותר משמעותיות כי האמריקאים נענו בחיוב לאילוצים‬ ‫המצביים‪ .‬האמריקאים‬ ‫דיווחו שהמאמר שכתבו לא שיקף את דעתם האמיתית בגלל שכפו עליהם לכתוב עפ"י הוראות שניתנו‬ ‫להם‪ .‬נתנו להם טיעונים תומכים או מתנגדים לעונש‬ ‫מוות‪ .‬למרות‬ ‫זאת בניסוי של חשיפה ‪ +‬ויכוח הקוריאנים לא הושפעו מאילוצים מצביים‪ .‬אפשר את ההזדמנות לבחון אם‬ ‫הבולטות הגדלה של ההכרחיות שבמצב קושרה עם הפחתה גדולה יותר בהטיית "שחקן‪-‬משתתף"‬ ‫עבור קוריאנים מאשר עבור אמריקאים‪ .‬אך‬ ‫השפיעה על הנבדקים הקוריאנים‪ .‬התגובה עבור נבדקים קוריאנים צומצמה במצב של ויכוח וכאשר גישה נבדקה ברמה ספציפית‪.‬הסבר אפשרי‪ :‬יתכן‬ ‫והקוריאנים יותר קונפורמיים להוראות מאשר האמריקאים‪ .‬הם ציפו שהנבדקים הקוריאנים יהיו‬ ‫פחות סובייקטיבים כלפי השחקנים‪-‬הצופים מאשר הנבדקים האמריקאים‪ .‬קוריאנים בשונה מהאמריקאים היו מסוגלים לזהות‬ ‫את ההשפעה על ההתנ'‪ .‬הקוריאנים היו יכולים לכתוב‬ ‫מאמרים משכנעי ולהשתמש במספר רב יותר של טענות מתוך ה‪ 4-‬לעומת האמריקאים‪ .‬ונאמר להם שגם כותב המאמר השתמש בהם‪ .‬שנית‪ :‬כשהאילוץ נעשה בולט בעיקר במצב שמציבים את הנבדקים‬ ‫באותו מצב כמו החוקר‪ .‬טעות הייחוס הבסיסית צריכה להיות קטנה יותר בתנאי חשיפה מאשר‬ ‫בתנאי חוסר בחירה ואולי אף קטנה יותר בתנאי חשיפה וויכוח‪ .‬כדי לבדוק את הטיית הצופה המשתתף הציגו ‪ 2‬שאלות‪:‬‬ ‫באיזו מידה ביטאת את עמדתך האמיתית בנוגע לעונש מוות במאמרך?‬ ‫באיזו מידה הביע האחר את עמדתו האמיתי במאמר בנוגע לעונש מוות?‬ ‫תוצאות‪ :‬העלאת הבולטות של הנסיבות לא שינתה בשלושת המצבים אצל הנבדקים האמריקאים‪ .‬התוצאות מראות שאילוצים מצביים השפיעו על הקוריאנים‪ .‬לעומת זאת האמריקאים חשבו כי המאמר של האדם‬ ‫האחר שיקף את דעתו האמיתית למרות שאילצו אותו בדיוק כמוהם‪ .‬יותר‬ ‫מכך‪ .‬יותר ארוכים‪.‬קוריאנים היו מסוגלים להסתמך על ניסיונם לגבי התנ' האחר‪ .‬בניגוד להם ההנחה אצל נבדקים קוריאנים הייתה שבולטות האילוצים תגרום לשינוי‬ ‫משמעותי בטעות הייחוס‪ .

‬‬ ‫אנו מעלים את השאלה הראשונה לגבי מי לא יהיה מופתע ממחקרים קלאסיים בפסיכולוגיה חברתית?‬ ‫בהינתן התוצאות של המחקר העכשווי ושל האחרים‪ :‬אסייתים לא יופתעו מהמחקרים מאותה סיבה‬ ‫שחבריהם האמריקאים כן יופתעו‪ .‬ניתן לראות כי טעות הייחוס הבסיסית והטית הצופה המשתתף נעוצות בהתעלמות מגורם‬ ‫המצב‪ .‬אך כשלון לזהות תפקיד סיבתי של מצב חברתי‪ .‬שלישית‪ :‬הנבדקים היו באותו‬ ‫מצב כמו החוקר‪ .‬לפחות שני‬ ‫מחקרים נכשלו בהשגת דיסוננס אצל האסייתים בפרדיגמת עצמה‪-‬נכנעות‪.‬יתכן והם לא‬ ‫ימשכו את אותה תשומת לב שהיו מושכים בתרבויות מערביות‪ .‬הקוריאנים הבינו שהם עצמם כמו החוקר הושפעו מהאילוץ המצבי ולא הבחינו‬ ‫בהבדל צופה‪-‬משתתף‪ .‬חברה ואלימות בין אישית ‪ /‬אמבר & אמבר‬ ‫אף שמידה מסוימת של תוקפנות אלימה היא אוניברסלית וקיימת בכל תרבות‪ .‬האם יש לראות באלימות בין אנשים החברים באותה קבוצה )רצח( ובאלימות בין‬ ‫אנשים השייכים לקבוצות שונות )מלחמה( אותו סוג של אלימות‪ (3 .‬בניגוד אמריקאים הושפעו מעט מבולטות המניפולציה‪.‬דיסוננס קוגניטיבי‪ :‬אנשים מראים את‬ ‫אפקט הדיסוננס‪ .‬הם היו צריכים להסיק שהם‬ ‫חייבים להיות בעלי דעות מתאימות לאלו שהם אמרו לאחרים‪ .‬יש הבדלים במידת‬ ‫האלימות הקיימת בתרבויות שונות‪ .‬בניגוד ‪.‬‬ ‫‪18‬‬ .‬אם מחקרים קלאסיים אלו התנהלו‪ .‬במקרה באסיה‪ .‬לטענתם התנהגותם‬ ‫הייתה עקב אילוץ מצבי אך התנהגות החוקר הייתה לפי דעתו‪ .‬ונטען כי‬ ‫במערב החשיבה היא אנליטית‪ .‬‬ ‫במזרח החשיבה הוליסטית‪ .‬הגורמים להבדלים בין‪-‬תרבותיים באלימות‪ :‬מחקרים‬ ‫בנושא זה‪ (1 :‬קאפריולי מצא קשר בין מעמד הנשים במדינה לבין המידה בה אלימות נבחרה כדרך‬ ‫לפתרון סכסוכים בין‪-‬לאומיים‪ (2 .‬אנדרסן מצאו קשר בין לחץ פיזי )חום( לבין שיעור מקרי רצח‪.‬מכיוון שהם לא מודעים לכך שהתנהגותם מושפעת מאילוצים מצביים‪ .‬המתאפיינת בהתמקדות באוביקט ובשיוכו לקטגוריה על סמך מאפייניו‪.‫הייחוס קטנה‪ .‬שיעור גירושין( ומידת התמיכה‬ ‫החברתית לבין שיעור מקרי רצח‪ (3 .‬הקושי להשוות בין מידת התוקפנות הקיימת בתרבויות שונות נובע‬ ‫ממספר סיבות‪ (1:‬הגדרה של מהי תוקפנות אלימה שונה מתרבות לתרבות )הפלות(‪ (2 .‬במידת מה ייתכן והיו מבוקרים בגלל‬ ‫חוסר הספק‪ .‬לנדאו מצא קשר בין לחץ )אינפלציה‪ .‬האמריקאים הראו את ההבדל צופה‪-‬משתתף‪ .‬למשל נבדקים‬ ‫בניסוי של פסטינגר וקארלסמית אולי הרגישו שתגמול כספי )‪ ($1‬לא גרם להם לומר משהו שסותר‬ ‫את דעתם האמיתית‪ .‬מידת האלימות הקיימת בחברה‬ ‫מסוימת יכולה להשתנות תוך פרק זמן קצר‪ .‬אם הם היו מודעים לתפקיד הסיטואציה‬ ‫ייתכן והשפעת הדיסוננס לא הייתה מופיעה‪ .‬אם זה נכון‪ .‬כיום יש הסכמה כי אנשים מהמערב נוטים לראות באדם את האחראי על התנ' ובמזרח נוטים‬ ‫להתיחס להקשר הכולל של התנ'‪ .‬אסייתים כנראה מודעים לכך שהתנהגותם לעיתים נגרמת ע"י אילוצים‬ ‫מצביים והם לא צריכים לחפש סיבות פנימיות וע"י זה ליצור את השפעות הדיסוננס‪ .‬זהותו של‬ ‫קורבן האלימות‪ .‬נטיה זו קשורה להבדלים כלליים יותר בדרך החשיבה‪ .‬‬ ‫פרק ‪ – 5‬אוניברסליות וייחודיות במלחמה ואלימות‬ ‫מאמר ‪ -9‬מלחמה‪ .‬המתבטאת בתפיסת האובייקט יחד עם ההקשר בו הוא נתון‪.‬הרי שעלינו לצפות שהשפעת עצמה‪-‬נכנעות‬ ‫שכיח בתרבות האסייתית‪ .

‬מסקנות החוקרים הם שסוציאליזציה לתוקפנות היא‬ ‫המנבא החזק ביותר לרצח ותקיפה והיא תוצאה של מלחמה מאחר והורים מגדלים את ילדיהם להיות‬ ‫לוחמים טובים‪ .‬סוציאליזציה שגורמת לקונפליקט בזהות המינית לא‬ ‫נמצאה קשורה למלחמה ולא לאלימות ב"א‪ .‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬חיברות לתוקפנות נמצאה קשורה לשיעור גבוה של אלימות ולמלחמה‪ (2 .‬בתרבות כזו בנים לומדים‪ .‬חינוך נוקשה‬ ‫שמלוה בעונשים נמצאה קשורה לרצח ותקיפה אך לא למלחמה‪ (3 .‬העדר אב )חשוב‬ ‫לבדוק מצבים שבהם העדר האב אינו מתרחש במקביל לגורמים נלווים אחרים כגון תנאי חיים קשים(‪.‬החל מגיל צעיר‪ .‬‬ ‫הטענה היא שמלחמה גורמת לחיברות לאלימות הגורם בעקבותיו לאלימות בין‪-‬אישית‪ .‬אם הפסידו או ניצחו‪ .‬חברות שעברו תהליך של השכנת שלום נוטות להיות בעלות סוציאליזציה נמוכה יותר‬ ‫לאלימות מאשר חברות שלא עברו זאת‪ .‬מחקר הבודק את הקשר בין עימות אלים‬ ‫עם קבוצות חוץ )מלחמה( לבין שיעור מעשי האלימות הפנימיים בתוך החברות שהשתתפו בסכסוך‪.‬במחקרים קודמים נמצא שמלחמה קשורה‬ ‫לשיעור גבוה של אלימות ב"א )מלחמה נותנת לגיטימציה לאלימות(‪ .‬להקדיש‬ ‫מחשבה רבה לכבוד שלהם ולצאת להגנתו באופן אקטיבי‪ .‬בוקרים( והיסטוריות )מתיישבים מגבולות בריטניה שהורגלו לחוסר סדר‬ ‫ויציבות חברתיים(‪ .‬‬ ‫שלוש השפעות אפשריות העשויות להסביר את הקשר בין מלחמה לבין צורות אלימות אחרות והן‬ ‫מבוססות על חוויות בילדות שגורמות להתנהגות אלימה בבגרות‪ (1 :‬סוציאליזציה לתוקפנות‪(2 .‬כן‪ .‬קונפליקט בזהות המינית‪ .‬החוקרים העדיפו לחקור תרבויות‬ ‫מאשר מדינות שכן לטענתם במדינה מסוימת יכולות להיות תרבויות שונות ומגוונות‪ .‬במחקרים אתנוגרפיים נמצא‬ ‫שמלחמה קשורה גם עם סוגים אחרים של אלימות כגון‪ :‬ספורט מלחמתי‪ .‬מלחמה גם גורמת ישירות להגברת האלימות הב"א מאחר‬ ‫והיא נותנת לגיטימציה לאלימות‪.‬תרבות הכבוד‬ ‫‪19‬‬ .‬האם‬ ‫הדרומיים הם בעלי נטייה לראות עלבון כפוגע במעמדם ובסטטוס שלהם‪ .‬הסיבות לכך שבדרום ארה"ב התפתחה תרבות של כבוד הן‬ ‫כלכליות )רעיית עדרים‪ .‬והאם הם מתרגזים יותר‬ ‫ומוכנים יותר להתנהגות אגרסיבית כתוצאה מעלבון‪ .‬פירושו של כבוד בחברה כזו הוא גאווה‬ ‫ואומץ גבריים‪ .‬אכיפת חוק בלתי יעילה או מושחתת )"כל אדם שריף לעצמו"(‪ .‬ההסברים לכך כוללים ענישה פיזית רבה יותר ע"י האם‬ ‫ומסורת של מלחמה )שכתוצאה ממנה נוצר העדר אב(‪ .‬על פי נתונים‬ ‫אתנוגרפים )חוקרים ששהו במדינות על מנת לספק מידע(‪ .‬חינוך נוקשה עם עונשים(‪ (3.‬כשפים רעים ומתן עונשים‬ ‫חמורים יותר על עבירות שונות‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 10‬עלבון‪ .‬רמה נמוכה של חום וחיבה נמצאה‬ ‫בקשר הפוך עם מלחמה ועם אלימות ב"א‪ (4 .‬תקיפה ותרבות הכבוד בדרום‪ :‬אתנוגרפיה‬ ‫מחקרית‪Choen & Nisbett/‬‬ ‫מחקר הבודק האם האוכלוסייה בדרום ארה"ב כפופה יותר לתרבות של כבוד מאשר זו שבצפונה‪ .‬‬ ‫הערה‪ :‬במחקרים קודמים נמצא שבחברות בהן האב מבלה זמן מועט יותר בגידול הילדים קיימת‬ ‫אלימות פיזית רבה יותר מצד הגברים‪ .‬‬ ‫חיברות הגורם תסכול )רמה נמוכה של חום וחיבה‪ .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬לבדוק את הקשר בין מלחמה לבין רמת האלימות בחברה‪ .‬תרבות של כבוד‪ :‬תרבות שבה אפילו מחלוקת‬ ‫קטנה נתפסת כנושא של מוניטין ומעמד חברתי‪ .‫מצאו ששעורי רצח עלו אחרי מלחמה‪ .‬כוח פיזי ויכולת לחימה‪ .‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫מדגם של ‪ 186‬חברות שנבדקה בהן שכיחות המלחמות מצד אחד ושכיחות מעשי תוקפנות מצד שני‪.

‬‬ ‫תוצאות‪ :‬נצפתה עלייה ברמות הקורטיזול והטוסטסטרון אצל הד'‪ .‬השלמת תסריט עמום שבו קיימת אפשרות לעלבון( של נבדקים לפני ולאחר עלבון‪ .‬החוקרים כללו גירויים דו‪-‬משמעיים כמשתנים‬ ‫מחקרים‪ .‬השערה‪:‬‬ ‫אם ד' מתרגזים יותר מהמתח שנגרם ע"י עלבון‪ .‬הממצאים מפריכים השערה זו( הסבר‬ ‫לגירויים העמומים‪ :‬אין כל עדויות לכך שד' מועלבים ראו יותר מאחרים כוונות מרושעות או שהתייחסו‬ ‫לאלימות כתגובה נאותה לפעילות שלהם‪ .‬וייבדקו‬ ‫הבדלים התנהגותיים‪ .‬פרשנות לגירוי עמום‪ :‬החוקרים בדקו האם ד' מועלבים יקרינו יותר עוינות לגבי סצנות‬ ‫עמומות אשר בהן יש אפשרות להעלבה או להתגרות‪ .‬תהיה רמה גבוהה של קורטיזול להבדיל מצ'‪.‬בניגוד לצ'‪ .‬קוגניציה‪ .‬כמו כן נבדקה השפעתו של עלבון‬ ‫פומבי או פרטי‪ .‬ניסוי‬ ‫‪ :2‬נבדקו מדדים פיזיולוגיים )הגדרה אופרציונלית‪ :‬קורטיזול לבדיקת רמת הכעס‪/‬הדחק‪ .‬לחיצת היד של הד' הפגועים היתה חזקה יותר מאשר של הצ' ושל קב' הביקורת‪ .‬רגשיים ופסיכו' בתגובה למניפולציה‪ .‬מדד השלכתי‪ .‬בדרך תעשה מניפולציה של עלבון ע"י התקלות באדם וכינויו "אדיוט" ‪ .‬יהיה הבדל ניתן לצפייה‬ ‫בתגובותיהם לעלבון‪ .‬מדדים אחרים לא הראו הבדלים וייתכן שמדדים שאינם מאיימים )נייטרלים או‬ ‫עמומים בנושא עלבון( לא מעוררים עוינות רבה יותר בקרב הד'‪ .‬השערת‬ ‫המחקר‪ :‬הד' יקרינו יותר עוינות במצבים של גירוי עמום מהצ'‪) .‬לא‬ ‫היו מוכנים להתעלם מהעלבון‪ .‬דיון‪ :‬נסוי ‪ 1‬הראה שהד'‪ .‬הסברים‪ (1 :‬דרוש אתגר ברור‪ .‬מוחץ או עלבון כדי להוציא‬ ‫את העוינות והאגרסיביות מהד'‪ (2 .‬ניסוי ‪ :1‬נבדקה השפעת העלבון על‬ ‫התגובה הרגשית המיידית )בעזרת צופים( ועל מידת העוינות )בעזרת שאלון השלמת מילים )הקשורות‬ ‫לעוינות(‪ .‫הונצחה בדרום ושיעורי הרצח בהקשרים של וויכוח או קונפליקט גבוהים שם גם היום יותר מאשר‬ ‫בצפון‪ .‬המדידות היו פחות מידי מתערבות כדי לאסוף את ההשפעות‪ .‬תרבות זו מונצחת גם ע"י המוסדות )חוקים ליברליים בנוגע להחזקת כלי נשק ולגבי הגנה‬ ‫עצמית‪ .‬התנ'(‪.‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫נבדקים זומנו למעבדה לניסוי בנושא חברתי‪ .‬‬ ‫אוכלוסיית המחקר‪ :‬סטודנטים לבנים שגדלו בצפון או בדרום ולמדו באוני' משיגן‪ .‬‬ ‫השערת המחקר‪ :‬אם הדרומים כפופים לתרבות של כבוד‪ .‬נסוי ‪ :3‬בודק אם הד' יראו עלבון‬ ‫כפוגע במעמדם ובמוניטין שלהם )מה הם חושבים על דעתו של צופה עליהם( והאם יתנהגו בצורה‬ ‫אגרסיבית )ע"י משחק התרנגולת( ושולטת יותר )חוזק לחיצת היד וקשר עין וכן מילוי שאלונים שעסקו‬ ‫בהתנ' מצ'ואיסטית( לאחר עלבון‪ .‬קוג'‪ .‬אין‬ ‫בדיקה אמיתית של הנחקרים בסיטואציה עמומה מעליבה רגשית‪ .‬ניסוי ‪ 2‬הראה שהד' הפכו כועסים יותר )קורטיזול( ומוכנים יותר‬ ‫לאגרסיביות )טוס'(‪ .‬טסטוסטרון‬ ‫לבדיקת מוכנות להתנ' אגרסיבית( ופסיכולוגים )רצון הנבדק להפגין קשיחות ע"י מוכנות לקבל זרם‬ ‫חשמלי‪ .‬הד'‬ ‫‪20‬‬ .‬תוצאות‪ :‬נצפה הבדל בהתנ' הד' במשחק התרנגולת )התקרבו‬ ‫הרבה יותר(‪ .‬כדי לראות כמה כלליים או כמה ספציפיים יהיו ההשלכות של העלבון‪ .‬יתרגזו יותר )רגשית‬ ‫ופסיכולוגית( ויהיו מוכנים יותר להתנ' אגרסיבית )פסיכו'‪.‬והצפוניים לא‪ .‬והתייחסות הבנה למקרי אלימות על רקע של כבוד(‪.‬הבדל נוסף נמצא בהשלמת תסריטי העלבון כשהד' נטו יותר לסיים אותם באלימות‪ .‬נתבקשו למלא שאלון ולכשיסיימו לשים אותו על שולחן‬ ‫בקצה המסדרון‪ .‬תוצאות‪ :‬נמצא הבדל בתגובה הרגשית בין הד' לצ'‪ :‬הד' נראו כעוסים יותר והצ' נראו‬ ‫משועשעים‪ .‬מטלת סיווג הבעות פנים ומטלות השלמת תסריטים )אחד נייטרלי ואחד שהיה קשור בעלבון‬ ‫או בכעס(‪ .‬הדרומיים יראו עלבון כפוגע במעמדם ובמוניטין שלהם‪ .‬מדידות של התנהגות לגירוי עמום או‬ ‫דו‪-‬משמעי לא יניבו עליה בעוינות מצד נבדקים ד' מועלבים‪ .

‬דיון כללי‪ :‬ממצאי הניסויים מעידים שהד' הם בעלי‬ ‫תרבות של כבוד כשעלבון גרם להבדלים בינם לבין הצ' ובין קב' הביקורת )שלא הועלבה( בהיבטים‬ ‫קוג'‪ .‬קללה כמו אידיוט‪ .‬והחשיבה בין שלב לשלב עולה במורכבותה‪ .‬הסבר חלופי‪:‬‬ ‫‪ (1‬בדרום האקלים חם יותר‪ .‬אך גורם האנשים האחרים נכנס למשוואה ולהחלטת‬ ‫המעשה‪ .‬והתחשבות בקונצנזוס‪ .‬‬ ‫המחקר‪ .‬‬ ‫העלבון ממלא תפקיד חשוב בתרבות זו ובאגרסיביות שהוא יותר משום שהאדם הנעלב חש נחות ועשוי‬ ‫להשתמש באגרסיביות בכדי לבסס מחדש את מעמדו הגברי‪ .‬‬ ‫החוקרים חושבים ששני ההסברים נכונים‪ .‬שלב ‪ 1‬מתמקד בהשלכות פיזיות‪ .‬נטו יותר לחוש בנזק למוניטין שלהם מאחר ומישהו צפה בהם‪ .‬ע"י הצגת תאורית התקשורת החברתית של התפ' המוסר‪ .‬חוקים וכדומה‪ .‬‬ ‫תרבות של כבוד מתפתחת כשיש אי סדר חברתי וכשאין מנגנונים שלטוניים חזקים המקנים לפרט‬ ‫תחושת בטחון‪ .‬מצאו שעור מקרי רצח גבוה באזורים הרריים וקרירים‬ ‫יותר מנמוכים וחמים‪ (2.‬והחשיבה היא אגואיסטית‪ .‬מעסיקים מהדרום סלחניים יותר לפשעי עובדים‪.‬העלבון לא יצר עוינות כללית או איום על העצמי והשפעתו היתה מוגבלת‬ ‫לנושאים של כבוד‪ .‬יש יותר אלימות‪ :‬בדרום חוקים על נשיאת נשק מקלים מהצפון‪ .‬גם אם יש דרך לברוח‪ .‬כמו כן‪ .‬שלבים אוניברסליים ואינם בעלי ייחסיות תרבותית‪ (1 :‬פרה ‪ -‬קונבנציאליים‪:‬‬ ‫המוסריות נקבעת לפי העצמי ברמה הראשונית‪ .‬שלב ‪3‬‬ ‫‪21‬‬ .‬בעבר נמצא קשר בין עוני ושעור מקרי רצח‪ .‬הבדלים בשעורי הרצח‪.‬דומות כלכלית‪ .‬כל שלב תלוי‬ ‫בשלב הקודם‪ .‬לא הוכח במחקר שעלבון פומבי גורם לפגיעה גדולה יותר‬ ‫מעלבון פרטי‪ .‬שלב ‪2‬‬ ‫בסיפוק צרכים‪ (2 .‬כשיש תמיכה ממסדית )חוקים כתובים(‬ ‫וחברתית לאלימות‪ .‬מצאו בעיירות‬ ‫בצפון ובדרום‪ .‬תאורית ההתפתחות‬ ‫הקוגניטיבית של קולברג‪ :‬חשיבה מוסרית מתפתחת בשלבים‪ .‬כן‪ .‬צפיות החברה‪ .‬יחד עם נתונים נוספים לגבי מקרי רצח מעלים כי‪ :‬תרבות של כבוד ממשיכה להתקיים בדרום‪.‬ילדים צעירים מגדירים‬ ‫"נכון" כמעשה המונע עונש או מביא לתגמול חיובי‪ .‬יתכן שהסיבה היא שהמניפולציה במקרה הפומבי לא היתה חזקה מספיק‪.‬דיון‪:‬‬ ‫תוצאות ניסוי ‪ 3‬מצביעות על כך שד' שנעלבו בפומבי ראו בכך פגיעה במעמדם ובמוניטין שלהם‪.‬‬ ‫פרק ‪ – 6‬אוניברסליות וייחודיות בתפיסות מוסריות‬ ‫מאמר ‪ -11‬תרבות והתפתחות המוסר בקרב ילדים ‪/‬‬ ‫‪Shweder.‬ולהיפך‪ .‬קונבנציאליים‪ :‬ישנה חשיבה קונפורמית‪ .‬והשימוש בה לצורך פרוש קווי‬ ‫הדמיון והשוני בהבנה המוסרית של ילדים ומבוגרים בשתי תרבויות‪ .‬ומשהתגבשה התרבות הזו‪ .‬‬ ‫והעלבון גרם להתנ' אגרסיבית ושולטת יותר‪ .‫שצפו בהם בפגיעה בפומבי‪ .‬להדגיש את תפקידם של תהליכי התקשורת החברתיים בהתפ' ההבנה‬ ‫המוסרית‪ .‬באם העצמי מעוניין במשהו )‪ (like‬אי אז‬ ‫המעשה נכון לעשותו‪ .‬ואם לא ‪ -‬המעשה לא נכון לעשותו‪ .‬ראשית המחויבות מושרשת במוסכמות‬ ‫ואח"כ בחוק הטבע‪ .‬יתכנו שני הסברים לעובדה שהעלבון יצר תגובה חזקה יותר אצל הד'‪ :‬יתכן שהם‬ ‫לא רגילים להתנ' כזו‪ .‬סדר חברתי וקהילות חזקות משמרות אותה‪ .‬ומצאו רק אצל‬ ‫הלבנים דפוסי רצח שונים בצפון ובדרום‪ .‬החל מילדות מוקדמת‪ .‬רגשיים‪ .‬וחוקים מתירים‬ ‫אלימות כהגנה עצמית‪ .‬ויתכן שיש להם "חוקים" משלהם לגבי התנ' לאחר עלבון‪.‬האדם ממשיך‬ ‫להגדיר "נכון" ו"לא נכון" בהתאם לרגשותיו‪ .‬פסיכו' והתנ'‪ .‬הנכון נקבע על סמך דמויות בעלות סמכות‪ :‬הורים‪ . Mahapatra & Miller‬‬ ‫מטרות המאמר‪ (1 :‬להעריך את היתרונות והמגבלות של ‪ 2‬תאוריות התפתחות חשיבה מוסרית‬ ‫)קולברג‪-‬טוריאל(‪ (2 .‬עוני ועבדות‪ .‬כהן וניסבט הציעו פתרונות‪ :‬השוו בין שחורים ללבנים‪ .

‬מעמד גבוה "טוב" יותר מנמוך ממנו‪ (* .‬לכדי מחקר העוסק במה שאנשים מסוגלים לבטא‪ .‬כל קוד מוסרי נבנה ע"י מושגים שונים‪ .‬כבוד וזכויות אדם‪ .‬מדובר במטרות עליונות וחשובות‪ :‬חופש‪ .‬רוב המבוגרים בכל תרבות‬ ‫מיחסים ערך רב לקונפורמיות עם הקב' וכמעט אינם מעלים את האפשרות שקיימות מחויבויות‬ ‫אובייקטיביות בעלות קדימות ע"פ העדפות והרצון של הקב'‪ .‬הקוד‬ ‫‪22‬‬ .‬צמצמה את המחקר‬ ‫מסיבות מתודולוגיות‪ .‬‬ ‫התפיסה הפוזיטיביסטית‪ .‬בכל קוד מוסרי יש‬ ‫מושגים מובנים מאליהם ומושגים הניתנים להחלפה‪ (3 .‬המשותף‪ .‬אחת הסיבות לכך שמעט אנשים חושבים באופן‬ ‫פוסט קונ' הוא שרוב האנשים מתנגדים לנקודות ההתייחסות המושגית שמתוכן בנה את מושג‬ ‫המוסריות האובייקטיבית והרציונלית‪ .‬המבחין בין ילדים למבוגרים הוא שמבוגרים מפסיקים לדבר‬ ‫על מה שאהוב ושנוא ומתחילים לדבר על מוסדות ומערכות חברתיות‪ .‬מחויבות אובייקטיבית שאותם יכולים לגלות אנשים רציונלים‪ .‬שוויון‪.‬‬ ‫קולברג משתמש במושג מחויבות אוביקטיבית כדי לתאר את ההבנה המוסרית האמיתית‪ .‬פוסט קונבנציאליים‪:‬‬ ‫"נכון" ו"לא נכון" מוגדרים ביחס לעקרונות אובייקטיביים הנובעים מהתחושות הסובייקטיביות‪ .‬תלוי בתוכן הדילמה‪.‬ומיוצגים‬ ‫באמצעות ערכי מוסר גבוהים ביותר‪ .‬נמצא קשר בין המעמד החברתי לרמת השלב‪ .‬‬ ‫שינוי תוכנה ישנה את תגובתו בשלבים השונים‪ (* .‬הסבר חלופי‪ (* :‬תהליכים של הגיון והזדמנויות רציונליות‬ ‫לא מתחלקים באופן שווה באוכ' האנושית‪ .‬על פי‬ ‫סטנדרטים אוניברסליים המיוסדים על ידי האינדיבידואל ונוגעים לערך הצדק‪ .‬חלק רואים זו כדעה קדומה‪ .‬וחברים מערביים באליטות ערוניות‬ ‫כטיוואן והודו‪ .‬חוקים טבעיים‪ .‬הטענות‪ (1:‬קיים יותר מקוד מוסרי אחד‪ (2 .‬שלב ‪ 5‬יש התמקדות בתועלת חברתית‪ .‬ביקורת מושגית‪ :‬הועלה ספק‬ ‫לגבי הלוגיקה הפרשנית העומדת בבסיס התאוריה‪ .‬יתרונות קולברג‪:‬‬ ‫‪ (1‬הבחנה בין הבנה מוסרית להבנה קונבנציאלית והתיחסות לרעיון של "חוק מוסר טבעי"‪:‬‬ ‫הסטנדרטים שעומדים מעל לכל נורמה חברתית‪ .‬תפיסת הצדק‬ ‫הטבעי‪ .‬חלוקת המודעות‬ ‫העצמית או ניתוח העל המכוון‪ :‬אנשים ואוכ' נבדלים במידה בה הם משקפים את אשר הם יודעים ואת‬ ‫אופן ניסוח הדברים‪ .‬כשאדם עומד מול היכולת‬ ‫לחשיבה רציונלית‪ .‬שלבים תואמים ל‪ 3-‬מושגים בפילוסופיה‬ ‫המוסרית‪ (1 :‬התפיסה האמוטוביסטית‪/‬אמוציונלית‪ .‫מתמקד בציפיות של דמויות סמכות‪ .‬‬ ‫בטחון‪ .‬שלב ‪ 4‬בהיענות לקודים חברתיים‪ (3.‬חסרונות‪:‬‬ ‫‪ (1‬טען שהתפ' ההגיון הרציונלי הינה תנאי להבנה מוסרית אמיתית‪ .‬הסטנדרטים נחשבים אוביקטיבים או חיצוניים ולכן נחשבים טבעיים‪(2 .‬אמריקאים מהמעמד הגבוה‪ .‬בנוסף‪ .‬שלב ‪ 6‬ישנה היצמדות לעקרונות‬ ‫מופשטים של צדק‪ .‬האופן בו אדם יגיב לפי סכמה של קולברג בדילמה מוסרית‪ .‬מדברים על תפקידים‬ ‫חברתיים ומחויבות תפקודית‪ (2 .‬ביקורת מתודולוגית‪ :‬ידיעת המושגים‬ ‫לרוב קודמת לייצוגם בדיבור‪ .‬צדק או שחרור מסבל‪ .‬המחויבות הינה ביטוי של העדפה אישית‪(2 .‬ביקורת‪ :‬התנ' מתאימה לגברים מערביים אך אינה משקפת‬ ‫התפ' מוסרית של נשים ואנשים מתרבויות אחרות‪ 3 .‬המחקרים האמפיריים לא חד‬ ‫משמעיים ביחס לקשר בין הלוגיקה של פיאז'ה להבנה המוסרית של קולברג וכן ההתפ' אינה מחולקת‬ ‫לשלבים ברורים‪ (* .‬שיטת הראיון של קולברג במחקר ההבנה המוסרית‪ .‬אצל מבוגרים וילדים שלבים מסוימים מתערבבים‬ ‫זה בזה ושלבים אחרים אינם מופיעים כלל‪ .‬השלב הגבוה ביותר‬ ‫מושג ע"י ישראלים ממוצא ארופאי‪ .‬התפתחותה של ההבנה המוסרית תיטה לכיוון הרציונלי ביותר‪ .‬ישנה התחייבות אובייקטיבית מעבר לרגשותיו האישיים של‬ ‫האדם‪ .‬המחויבות היא לא יותר מרצונם של אנשים אחרים‪ (3 .‬ולצרכי האחרים‪ .‬תואם את גישת האנתרופולוגים והפסיכו' הב"ת‪ (3 .

3-4‬‬ ‫כשטוב ורע מוגדרים באמצעות התחושה הקולקטיבית של אחרים‪ .‬מורדוק‪ .‬לא כל תרבות יוצרת הבחנה בין מה‬ ‫שמוסרי לקונבנציונלי‪ .‬פקודות‪ .‬הלבוש וכו'‪ .‬טוריאל משער כי אחידות התנהגותית נדרשת מבחינה חברתית‪ .‬‬ ‫קונבנציה‪ :‬חשיבה במונחים של מוסכמות חברתיות‪ .‬הרע המוסרי נלמד בעיקר ע"י תצפית ישירה בנזק או‬ ‫‪23‬‬ .‬מצא כי פעולות שסווגו ע"י טוריאל כקונבנציונליות‪.‬או הסוכן המוסרי‪ .‬טריטוריות של העצמי‪ .‬התאוריה מבוססת על שלושה תחומים אוניברסליים‪ (1 -‬אישי‪ :‬חשיבה במונחים‬ ‫של תועלת או נזק אישי‪ (2 .‬הבחנה נלמדת דרך אינטר' חברתית‪ .‬על סמך התנסויות חברתיות הנוגעות למוסכמות‬ ‫חברתיות ולא לפגיעה באחר‪ .‬קיימים כבר מגיל ‪ .‬ומה שנחשב טוב או רע יכול להתפרש אחרת בנסיבות אחרות‪ .‬פעולות או מנהגים שנחשבים טוב‬ ‫או רע באופן שרירותי‪ .‬מבוסס על‬ ‫קונפורמיות‪ .‬מחקר נוכחי‪:‬‬ ‫לא ניתן להבחין בין ארועים מוסריים לקונבנ' על בסיס משמעות‪ .‬צדק וחוק טבע‪ .‬נזק ורווחה‬ ‫של אחרים‪ .‬ילדים מצליחים להבחין בין אותם אירועים‬ ‫פנימיים בעלי איכות מוסרית לארועים שהטוב או הרע שלהם הוא עניין חיצוני של מוסכמה חברתית‪.‬מתיחס לטוב או רע‪ .‬מאפיינים אפשריים‪ :‬זכויות טבעיות‪ .‬לא יחשב בתרבות‬ ‫אחרת כך‪ .‬חלק מהחושבים הרציונלים בעולם‪ .‬מאפיינים הכרחיים‪ :‬מושג חוק הטבע‪ .‬ביחס לסיבות למחלות ב‪ 136-‬תרבויות‪ .‬מושג המוסכמה‪ :‬קולברג‪ :‬המוסכמה החברתית משפיעה בעיקר בשלב הקונב' ‪.‬שיש להם השלכות בנושא צדק‪ .‬‬ ‫לא קיבלו התייחסות שונה בהכרח מפעולות שסווגו כמוסריות‪ .‬אינדיבידואליזם‪.‬טוריאל‪ :‬הרע הקונבנ' נלמד רק באמצעות חשיפה לקונצנזוס החברתי‪-‬קבוצתי ע"י‬ ‫תהליכי העברה חברתיים‪ .‬לא כל ההוגים הרציונלים יחשבו כי כל המאפיינים הללו בעלי יכולות רציונליות‪ .‬עקרון הנזק והצדק‪ .‬‬ ‫נזק וצדק‪ .‬הבחנה בין מוסרי לקונבנציונלי‪ :‬קולברג‪ :‬יש הבחנה ברורה‪ .3-5‬המחקר מדגיש את האינטראקציה החברתית ואת ההערכה‬ ‫האינטלקטואלית והרגשית של הילד את השלכות פעולותיו‪ .‬הוראות‪ .‬נקודת חוזק‪ :‬עקרונות הכרחיים של הקוד המוסרי‪ -‬חוק הטבע‪.‬מגבלות‪ (1 :‬התאוריה לא‬ ‫מתיחסת לאופן בו מנהגים וטקסים גלויים לעין בתחום המזון‪ .‬דוחים חלק‬ ‫מהמושגים שכלל בסכמה‪ .‬לפי מה שתואם לרצון שהביעו‬ ‫דמויות סמכותיות‪ .‫יתרוקן מתוכנו אם לא יכלול את כל המושגים‪ (4 .‬יתכן ויבחרו‬ ‫לבנות את הקוד המוסרי עם מושגים או עקרונות חלופיים‪.‬אך הן קיימות במקביל ללא תלות ביניהן‪ .‬‬ ‫תאורית האינטראקציה החברתית של טוריאל‪ :‬להבדיל מקולברג‪ .‬מתפתחת באופן אוניברסלי‬ ‫דרך אינטראקציות חברתיות‪ .‬תהליך התפ' אוניברסלי‪ .‬טוריאל לא קושר בין המוסריות‬ ‫להתפתחות קוג' או למחויבות למוסכמות חברתיות‪ .‬‬ ‫באמצעות האינטראקציה החברתית‪ .‬זכויות‪ .‬אלה‬ ‫מועמדים להפוך לכללים מוסריים אוניברסלים‪ .‬המחויבות הקונבנציאלית נובעת מהתנסות חברתית באירועים שאין להם השלכות‬ ‫אובייקטיביות או פנימיות על צדק‪ .‬נזק או רווחה של אחרים‪ .‬‬ ‫מיהו אדם‪ .‬סקולריזם – דחיית הסמכות‬ ‫האלוהית‪ .‬כי היא מועילה לתיאום‬ ‫האינטראקציה החברתית בין חברי המערכת החברתית‪ .‬זכויות‪ .‬במחקרו הרב‬ ‫תרבותי‪ .‬למרות שאינו מתמקד באופן בניית ארועי‬ ‫האינטראקציה או בדרך בה ילדים מסתייעים באחרים לצורך הערכת הארוע‪ .‬מוסרי‪ :‬חשיבה במונחים של נזק לאחר‪ .‬עשויים להיות קשורים‬ ‫במשמעות חברתית לעקרונות הכרחיים של נזק‪ .‬טוריאל‪ :‬יש הבחנה בין הבנה מוסרית‬ ‫לקונבנ'‪ .‬למשל‪ .‬מה שנחשב למזיק‪ .‬הבנה‬ ‫מוסרית באה אחרי הבנה קונב'‪ .‬הבנה ישירה דרך החוויה‪(3 .‬הצדק כשוויון‪ .‬התאוריה ממעיטה בערכה‬ ‫ובחשיבותה של המשמעות המוסרית של ארועים שסווגו כקונבנציליים‪ (2 .‬החשיבה המוסרית‪ .

‬הדברים השליליים מוסרית לגביהם היתה הסכמה בין‬ ‫הילדים היו דברים לגבם קיימת הסכמה אוני'‪ (5 .‬המחקר‪ :‬התפתחות ההבנה המוסרית‬ ‫בארה"ב ובהודו‪ .‬מחקר נוכחי‪ :‬בדרוג העולמי‪ .‬מטרה ‪:2‬‬ ‫היתה לבחון את ההשערה של טוריאל לפיה ניתן ליצור הבחנה בין מחויבות מוסרית וקונב' על בסיס‬ ‫מוצק‪ .‬ופחות להגיון מוסרי אוני'‪ .‬המחקר מראה שרעיון המחויבות האובייקטיבית וחוק הטבע‬ ‫עשויים להיות אוני' בילדות ובבגרות‪ .‬ממצאים‪ (1 :‬הבדלים ברורים בין התרבויות בהערכות של טוב ורע‪(2 .‬בהודו‪ .‬מושג המוסכמה החברתית ממלא תפקיד מזערי יחסית‬ ‫בהבנה היומיומית של המחויבות‪ .‬ככל שהאמריקאים גדלים יותר‪.‬ושונים במאפיינים האפשריים‪ -‬הבדלים אלה‬ ‫ימשיכו ויתקיימו גם במהלך ההתפ' הקוג'‪.‬אין הבדלים מהותיים בין התרבויות בצורה האידיאלית של הקוד המוסרי‪ .‬נוצרו ‪ 4‬סוגים של הבנת מחויבות‪ (1 :‬מחויבות‬ ‫מוסרית אוני' ובלתי ניתנת לשינוי‪ (2 .5‬ילדים שונים בתרבות‬ ‫אינם מסכימים ביניהם על מה טוב ורע מוסרית‪ .‬ו‪ 60-‬מבוגרים‪ -‬גברים ונשים‬ ‫מארה"ב‪ .‬אוניברסלי‪/‬תלוי תרבות‪:‬‬ ‫קולברג‪ :‬אוני'‪ .‬‬ ‫השונה מההשקפה של העולם הדמוקרטי‪ .‬קטגוריה בה המחויבות מחייבת מבחינה אוני' אולם ניתנת לשינוי ע"י‬ ‫קונצנזוס בחברה מסוימת‪ .‬טענת מחקר‬ ‫זה שהקודים המוסריים דומים במאפיינים ההכרחיים‪ .‬תאור המחקר‪ :‬המסקנה היא שרעיון המוסכמות עשוי להיות מושג מוסרי מדרגה שניה‪.‬הקונצנזוס מבוסס על קונפורמיות ונתפס בצורה כזו או אחרת לפי הנסיבות או‬ ‫ההסכמה בקב'‪ .‬ככל שההודים‬ ‫גדלים‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ .‬‬ ‫בניגוד לקולברג‪ .‬הם ייטו יותר לחשיבה‬ ‫המתיחסת לקונבנ' ולהגיון מוסרי תלוי הקשר‪ .‬מ‪ .‬רמת הקונצנזוס עולה‪ .‬ככל שמתבגרים‪ .‬מטרה ‪:4‬להבין טוב‬ ‫יותר את התפ' האתנוגרפיה של החיים המשפחתיים‪ .‬‬ ‫המחויבויות הקשורות באורחות חיים חברתיות הן מוסריות‪-‬אוני'‪ .‬מחקר נוכחי‪:‬‬ ‫תלוי תרבות‪ .‬הקונבנ' תלוי תרבות‪ .‬ניתנו ‪ 39‬מקרים‪ .‬יחסית וניתנת לשינוי‪ (4 .‬המטרה‪ :‬לקבוע את‬ ‫המידה בה הסדר החברתי נתפס כמוסרי או קונבנ' ע"י מבוגרים וילדים בהודו ובארה"ב‪ .‬‬ ‫ייטו למעורבות רבה יותר בהגיון מוסרי אוני' ופחות להגיון מוסרי תלוי הקשר או המתיחס לקונבנ'‪(6 .‬נבדקים‪ 180 :‬ילדים‪ .‬ככל שהאמריקאים גדלים‪ .‫חוסר צדק הנגרם לאדם‪ .‬מוסרית תלוית הקשר‪ .‬‬ ‫‪24‬‬ .‬בנים ובנות מ‪ 3 -‬קב' גיל‪ .‬יחסית ובלתי ניתנת לשינוי‪ (3 .‬‬ ‫קונבנ'‪ .‬השונות התרבותית באמונות המוסריות הולכת וגדלה עם העליה‬ ‫בגיל‪ .‬ולהיפך הודים‪ .‬‬ ‫הם נעשים פחות פלורליסטיים ויחסיים בהערכתם ומסתמכים יותר על רעיון המוסכמה‪ .‬ההבחנה אינה בין מחויבות מוסרית אובייקטיבית למחויבות קונבנ' אלא הבחנה בין מחויבות‬ ‫מוסרית תלוית הקשר ומחויבות מוסרית המחייבת מבחינה אוני'‪ (4 .‬יתכן שישנה יותר מהבנה פוסט‪-‬קונב' מוסרית אחת‪ .‬ככל שגדלו‪.‬תוספת של ‪ 120‬מבוגרים וילדים מתת מדגם נוסף‪.‬הם מביעים נטיה בולטת יותר להתיחס לפעולותיהם כמחייבות‪ .‬‬ ‫מעבר ל‪ 180-‬ילדים ו‪ 60-‬מבוגרים ממוצא הינדי אורתודוכסי‪ .‬במיוחד בקרב מבוגרים אמריקאים‪ .‬ההבנה תוך התיחסות למוסכמות‬ ‫מתרחשת בשכיחות נמוכה יותר מההבנה המוסרית‪ .‬ממצא התומך בטיעון של טוריאל ושות'‪ .‬לא כל המחויבויות הן מאותו סוג‪ .‬מטרה ‪ :3‬לזהות עקרונות ומושגים שיכולים להפוך לחוקים מוסריים אוני'‪ .‬בניגוד לקולברג‪ -‬מושג המוסריות יהיה קודם‬ ‫למושג המוסכמה‪ (3 .‬בעוד שדרוגי החומרה של טוב ורע היו דומים יותר‬ ‫לדרוגי המבוגרים מאותה התרבות‪ .‬ממוצא לבן מעמד בינוני גבוה‪ .‬בעוד שכמה מאפיינים שיפוטיים של הקודים המוסריים לא יהיו‬ ‫אוני'‪ .‬טוריאל‪ :‬הבחנה בין מוסכמות למוסריות אינה אוני'‪ .‬בגיל ‪ .‬מ‪.

‬‬ ‫הארועים חולקו ל‪ 3-‬תחומי ידע‪ :‬אישי‪ :‬לא נחשב הפרת מוסר‪ .‬המחקר בדק מוסר שאינו מבוסס על נזק בשש‬ ‫קבוצות בעלות שני משתנים תרבותיים שונים‪ (1 :‬מערביות‪ -‬הרמה בה לכל ‪ 3‬הערים מסורת‬ ‫ארופאית‪ .‬כולל מבנה פוליטי‪ .‬ארועים שונים ייחשבו לעבירות‪ .‬משפיעות באופן שונה על התפ' החשיבה המוסרית אצל ילדים‪ .‬לא נמצא קשר בין מחויבות למוסר לבין‬ ‫התפ' קוג'‪ .‬התפ' מוסרית הינה תלוית תרבות ולא מסכימה עם החשיבה האוני'‪ . Koller.‫תאורית התקשורת החברתית של שוודר‪ :‬המחויבות המוסרית אוני' בילדות אך אינה נובעת‬ ‫ממוסכמות‪ .‬שוודר חילק לקודים של אוטונומיה )דומה למוסר(‪ .‬בניגוד לטוריאל‪ .‬למעשה יש תוצאות מזיקות עבור אחרים‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 12‬רגש‪ .‬טוריאל וננסי‪ :‬תאורית התחום‪-‬התפ'‬ ‫מוסרית אצל ילדים חלה תוך כדי שהילדים מבינים את הארועים החברתיים המתרחשים סביבם‪.‬או האם מותר לך לאכול את‬ ‫כלבך?‪Haidt.‬זכויות וצדק‪ .‬מעמד סוציואקונומי‪ -‬משתנה איכותי‪ .‬מוסר מבוסס על נזק‪ .‬התרבויות‬ ‫מתמודדות עם בעיות מוסריות על פי ‪ 3‬קודים‪ (1 :‬אתיקה של אוטונומיה‪ :‬ממוקדת באדם ובהעדפותיו‬ ‫האישיות‪ .‬מעשים שתוצאתם משפיעה בעיקר על‬ ‫מבצע הפעולה‪ .‬תוך התיחסות לטענותיהם של טוריאל ושות'‪ .‬‬ ‫כאלימות‪ .‬האידיאולוגיה התרבותית והשקפת‬ ‫העולם הינם משפיעות על התפ' ההבנה המוסרית בילד‪ .‬המתפרש מעבר לאתיקה של האוטונומיה‪ .‬בודק הפרות פוגעות‪ .‬העבירה המוסרית היא פגיעה בזכויות האדם ובחרותו‪ (2 .‬אתיקה של קדושה‪ :‬רואה בכל אדם מוטיב של קדושה‪ .‬בארה"ב ובברזיל‪ .‬שני מעמדות חברתיים מכל עיר‪ .‬כדי לציין‬ ‫ששתי קהילות שונות חיות באותה עיר‪ .‬ילדים מפתחים מחויבות קונבנ' בתרבויות בהן הסדר‬ ‫החברתי הופרד מבחינה אדיאולוגית מהסדר המוסרי הטבעי‪ .‬תפיסות ואידיאולוגיות‬ ‫השונות בין התרבויות‪ .‬תחום מוסכמות‪ :‬אירועים בעלי השלכות ב"א ושאינם מזיקים‪ .‬או כשהאדם גורם לטומאת עצמו‪.‬תחום מוסרי‪ :‬מעשה שגוי מבחינה אוני'‪ .‬גישת המחקר הנוכחי‪ :‬אם אכן תחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬אך בכל תרבות יכללו הנושאים‬ ‫המוסריים שאלות של נזק‪ .‬אך בלתי מזיקות של‬ ‫נורמות חברתיות מוצקות‪ .‬אתיקה של שיתוף‪ :‬רואה באדם‬ ‫בעל תפקיד כחלק מקבוצה המתבססת על יחסי גומלין‪ .‬הסיפורים שנחשבו פוגעים בשתי היבשות עסקו בחוסר כבוד ודחייה‪ .‬נבדק מי נוקט בעמדה‬ ‫מוסרית כלפי הסיפורים ומי בעמדה מתירנית כלפיהם‪ .‬ותחום המוסר‬ ‫משתנה בין תרבויות‪ (2 .‬בתרבויות שונות‪ .‬קהילה ואלוהות‪ .‬ולא בכל תרבות דרכי הפעולה החברתיות הן‬ ‫מוסכמות‪ .‬חוקרים‬ ‫קוג' התפתחותיים טענו כי חוקים מסוימים יהיו שונים בין תרבויות‪ .‬דמוקרטי וכלכלה‪ (2 .‬חיפוש אחר‬ ‫מוסר שאינו מתבסס על נזק‪ .‬מהלך‬ ‫המחקר‪ :‬הוצגו נושאים ומעשים ע"ב היכולת שלהם לפגוע או לגרום הרגשה לא נוחה‪ .‬והוא‬ ‫כולל יותר מנזק‪ .‬תרבות ומוסר‪ .‬העבירה המוסרית היא פגיעה בקבוצה או‬ ‫בהיררכיה שלה‪ (3 .‬זכויות צדק‪ .‬הפסיכולוגים התרבותיים טוענים שתחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬ועבירה מוסרית תתרחש‬ ‫כשלא יכבדו את האל‪ .‬העמדה הקוג' צופה כי כל‬ ‫‪25‬‬ . Dias/‬‬ ‫מטרה‪ :‬לבדוק האם תחום המוסר שונה בין תרבויות‪ .‬ביקורת על הקוג'‪ (1 :‬הבחנה בין ‪ 3‬סוגי הידע אינה אוני'‪ .‬התאוריה מטילה ספק בהשערה שיש תהליכים התפתחותיים אוני'‬ ‫שמביאים ילדים להבחין בין מחויבות מוסרית למחויבות קונבנ'‪ .‬אך בעלי משמעות בהקשר של‬ ‫מע' חברתית‪ .‬גם כשאיש לא‬ ‫ניזוק מהם‪ .‬יהיה אפשר למצוא‬ ‫הוכחה למוסר רחב יותר‪ .

‫הקבוצות יקחו עמדה מתירנית על עוד הן תופסות את הסיפורים כבלתי מזיקים‪ .‬הפרת מוסכמות‪ .‬ילדים ממעמד נמוך גינו את הסיפורים יותר‬ ‫מהגבוה ונמצא אפקט עיר‪ :‬פילי' נטייה גבוהה יותר לגנות את המעשה מאשר רסייפה‪ .‬אפקט עיר כמו מבוגרים‪.‬התערבות )יש להעניש?(‪ .‬רוב‬ ‫האנשים מהמעמד הנמוך ברסייפה ישפטו את הסיפורים מבחינה מוסרית‪ .‬כן‪ .‬שאר‬ ‫הסיפורים נתפסו מעליבים‪ .‬אפקט עיר‪ :‬פילי' הוטרדו‬ ‫יותר משתי הערים‪ .‬עשויים להיות שונים באוכ' שונות‪ .‬נשאלו ‪ 6‬שאלות לאחר כל סיפור‪ :‬הערכה )מה חושב על כך(‪ .‬רוב הילדים האמינו שאין נזק בסיפורים‪.‬לא נמצאו הבדלים ב"ת לגבי תפיסת חוסר הנזק‪ .‬המוסר רחב יותר‪ .‬ניתוח זה‬ ‫מאשר את הנחות המחקר‪ .‬כי קב' זו נוקטת במוסר של גרימת‬ ‫נזק‪ (2 .‬הפרת מוסר טיפוסית‪ .‬פרט‬ ‫לנשיקות‪ .‬אך‬ ‫לא לרסייפה‪ .‬צריכה להיות גדולה בקרב נבדקים ממעמד סוציו' גבוה בפילדלפיה וקטנה‬ ‫יותר בקרב נבדקים ממעמד סוציו' נמוך בקבוצות מערביות פחות‪ (6 .‬שימת דגש רב יותר על‬ ‫‪26‬‬ .‬אוני' )האם‬ ‫נכון שבשתי תרבויות נוהגים אחרת? מה נכון?(‪ .‬המהלך הבסיסי היה ראיון מובנה‪ .‬הקובעות כי‬ ‫תהליכים פסיכו' כשיפוט מוסרי ותגובות רגשיות‪ .3 .‬רוב הילדים הוטרדו בכל הסיפורים‪ .‬מעמד נמוך‪ .‬כן נמצא אפקט עיר‪ :‬יותר‬ ‫נזק נמצא ברסייפה מאשר בפילי'‪ .‬מעשים דוחים וחסרי כבוד לא נשפטו‬ ‫מוסרית כל עוד לא גרמו לנזק ב"א‪ .‬כי קב' זו היא קרוב לוודאי‬ ‫בעלת מוסר רחב יותר‪ .1 :‬ילדה הרוצה להתנדנד דוחפת ילד ופוצעת אותו‪ .‬יצרו ‪ 5‬סיפורים נוספים שאינם כוללים‬ ‫פגיעה בזדון‪ .‬ילדים נוטים‬ ‫יותר ממבוגרים לנקוט עמדה מוסרית‪ .‬תמצא השפעה של מעמד סוציו'‪ .‬העלבה‪ -‬סיפור הדגל וההבטחה לא היו מעליבים כמצופה‪ .‬הפרת מוסכמות‪ .‬תושבי פילי' ממעמד גבוה‬ ‫הפגינו מוסר המבוסס על נזק מוגבל לאתיקה של אוטונומיה‪ .‬שיועדו לעורר דחייה )אכילת כלב‪ .‬אדם אוכל את‬ ‫מזונו בידיו‪ .‬לא נקבעה הנחה לגבי גודל‬ ‫ההשפעה של המעמד החברתי לעומת גודל ההשפעה של המערביות‪ .‬תואם את ההנחות הפסיכו' תרבותיות‪ .‬הממצאים מוכיחים‬ ‫כי ישנם מודלים של שיפוט מוסרי שאינם מתאימים מחוץ לאוכ' בהן פותחו‪ .‬בעיקר ברזיל‪ .‬צידוק )מתן הסבר?(‪ .‬הפרעה )היה מפריע לך לראות מעשה כזה?(‪ .2 .‬‬ ‫הערכה‪ -‬מעמד גבוה היו מתירניים יותר‪ .‬הכוללת‬ ‫נזק‪ .‬‬ ‫תרנגול מיני(‪ .‬נשיקות בין אחים‪.‬כל הקבוצות היו מאוזנות‬ ‫מבחינת מין‪ .‬ומוסכמות‪ .‬‬ ‫נמצא אפקט מעמד‪ :‬מעמד נמוך נתפס יותר נזק מאשר בני המעמד הגבוה‪ .‬ילד לובש בגדים רגילים לבי"ס בו יש תלבושת אחידה‪ .‬שניים כוללים חוסר כבוד או ציות )חיתוך דגל ‪+‬הבטחה לא מקוימת( ושלושה אחרים‬ ‫כללו מנהגים לא מקובלים לגבי מזון והתנ' מינית‪ .‬גם ללא נזק‪ .‬דיון‪ :‬תחום המוסר שונה מתרבות לתרבות‪ .‬כך‬ ‫שבכל עיר הסיפורים ישפטו מבחינה מוסרית יותר בקרב מעמדות נמוכים לעומת גבוהים‪ (4 .‬תוצאות‪ :‬נזק – רוב המבוגרים טענו שאין נזק‪ .‬אפקט מעמד‪ :‬מעמד נמוך הוטרדו יותר מהגבוה‪ .‬הפסיכו' התרבותיים‬ ‫צופים‪ (1 :‬רוב בעלי המעמד הסוציו' הגבוה בפילידלפיה‪ -‬מתירנים‪ .‬הבחנה בתחומים של מוסר טיפוסי‪ .‬או מערביות‪ .‬נזק‬ ‫)מישהו נפגע?(‪ .‬פגיעה בקורבן חף‬ ‫מפשע‪ .‬במיוחד בפילי'‪ .‬למרות שלא תפסו את הסיפורים כמזיקים יותר‪ .‬סיפורים הכוללים‬ ‫דחייה וחוסר כבוד נשפטו מוסרית‪ .‬כך שהסיפורים יישפטו מבחינה מוסרית ברמה גבוהה‬ ‫ברסייפה )הפחות מערבית( וברמה הנמוכה ביותר בפילדלפיה‪ (3 .‬שאינו מבוסס על גרימת נזק‪ (5 .‬נמצאה אינטראקציה קטנה של עיר ומעמד‪:‬‬ ‫המעמד הנמוך היו יותר מוטרדים בפילי' ובפורטו אלגרו יותר מרסייפה‪ .‬כקודי לבוש‪ .‬והוצגו לנבדקים ‪3‬‬ ‫סיפורים‪ .‬היו משולבות ילדים ומבוגרים‪ .‬טוריאל התאים לפילי'‪ .‬מציע מחקרים עתידיים‪ :‬שימת פחות דגש על תפקיד הנזק‪ .‬תמצא השפעה של עיר‪ .‬בציבור ובביתו לאחר שרחץ אותן‪ .

‬אחריות חברתית‪ :‬לפי החוקרים‪ .‬מכיוון שקיימת הוכחה לכך שהמוסר שלהם עשוי‬ ‫להיות רחב יותר כשהם עוזבים את הקולג' בו יש אווירה – בעית מדגם‪ .‬ועל כן לפי התפיסה המוסרית הגברית‪ .‬הם בעלי‬ ‫מוסר המבוסס על נזק בכל מצב‪ .‬הוכח שהבדלים אלו נובעים‬ ‫מהקודים המוסריים השונים בשתי התרבויות‪ .‬יש לגיטימציה להשתמש בחוקים ועונשים כדי למנוע הפרת חובה זו‪.‬במאמרה‪.‬על כן‪ .‬ואין אמת מוסרית אחת‪ .‬‬ ‫גישות בספרות לגבי מעמדה של אחריות חברתית כחובה מוסרית‪ (1 :‬גישת התפ' מוסרית של‬ ‫קולברג‪:‬הושטת עזרה נחשבת חובה מוסרית אוני' רק כשהיא קשורה בשמירה על זכויות ועל צדק‪(2 .‫תפקיד הרגשות‪ .‬מוסר זה נפוץ‬ ‫יותר אצל נשים‪ .‬‬ ‫גיליגן‪ :‬הושטת עזרה היא חובה מוסרית היוצאת מתוך מוסר המבוסס על יחסים ב"א‪ .‬‬ ‫פסיכו' חברתית‪:‬אחריות חברתית להושטת עזרה היא נורמה חשובה שמכוונת את התנ' הפרט‪(3 .‬מילר‬ ‫מתנגדת לדברי גיליגן‪ .‬אפשר להגיע לפתרון מוסרי באמצעות‬ ‫יישום עקרונות מוסריים מופשטים וחשיבה לוגית‪ .‬ואפשר לפתור אותן ע"י מו"מ‪ .‬עבירות על הקהילה מעוררות תחושה של בוז‪ .‬‬ ‫מוסכמה חברתית‪ :‬מבוססת על מע' חוקים אבל אין אוני'‪ .‬לא תלויה במוסכמות‬ ‫חברתיות או העדפה אישית‪ (2 .‬השערות המחקר‪ :‬בהסתמך על מחקרים קודמים משוער כי הנבדקים ההודים יתפסו‬ ‫התנהגויות של אי הגשת עזרה במונחים מוסריים יותר מהאמריקאים‪ .‬‬ ‫האם יש הבדלים בין‪-‬תרבותיים ו‪/‬או בין גילאים באופן בו מתפרשת אחריות חברתית‪.‬שימת דגש רב יותר על תפקיד התרבות‪ .‬לא ניתן מספיק משקל לתפיסות‬ ‫המוסריות המאפיינות נשים‪ .‬ועבירות קדושה מעוררות גועל‪. Bersoff & Harwood‬‬ ‫הבדלים בין תרבותיים בהושטת עזרה‪ :‬גיליגן באה בביקורת כלפי קולברג‪ .‬בד"כ גברים תופסים בעיות מוסריות כמצבים בהם יש עימות בין זכויות‬ ‫העומדות זו בניגוד לזו‪ .‬הייט התמקד בקשר בין עבירות מוסריות לרגשות‪ .‬‬ ‫רקע‪ :‬קולברג‪ :‬חובה מוסרית מתיחסת ל‪(1 :‬חובה שהיא אוביקטיבית ואוני'‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -13‬תפיסות של אחריות חברתית בהודו ובארה"ב‪ :‬צווים מוסריים או החלטות אישיות? ‪/‬‬ ‫‪Miller.‬ואין חובה‪ .‬מסקנות‪ (1 :‬אמריקאים ממעמד בינוני גבוה‪ .‬ביקורת‪ :‬למחקר נבחרו תלמידי קולג'‬ ‫שעשויים להוות דוגמה קיצונית של אתיקה אוטונומית‪ .‬נשים‪ .‬אצל נשים‪ .‬תהליכים פסיכו' עשויים להיות שונים בין‬ ‫מעמדות ובין ארצות‪ .‬התפ' מוסרית כרוכה בהבנה מעמיקה יותר‬ ‫של יחסים ב"א ובנסיון לשמור על חופש הבחירה בלי להזניח את האחריות כלפי אנשים אחרים‪ .‬כשהתפיסה ההודית מבוססת על קוד מוסרי הנותן‬ ‫‪27‬‬ .‬טוענת כי יש הבדלים‬ ‫בחשיבה המוסרית של קבוצות שונות‪ .‬‬ ‫האם היא קשורה למידת הצורך בעזרה ו‪/‬או לאופי הקשר עם הנזקק‪.‬וטען כי עבירות המפרות‬ ‫קודים מוסריים שונים מעוררות תגובות רגשיות שונות‪ :‬עבירות על האתיקה של אוטונומיה מעוררות‬ ‫כעס‪ .‬נבדל בין מעמדות שונים‪ (2 .‬אם זה אכן כך אזי הביקורת על‬ ‫הפסיכולוגיה התרבותית הופכת לחדה יותר‪ .‬בחירה אישית‪ :‬לא מבוססת על‬ ‫מע' חוקים וסנקציות חברתיות ואינה חובה אובייקטיבית‪ .‬‬ ‫מטרת המחקר‪:‬‬ ‫האם אחריות חברתית מבוססת על קריטריונים של חובה מוסרית‪.‬חובת הפרט‬ ‫לסייע לאדם ללא קשר למידה בה הפרט עזר לו בעבר‪.‬תופסות בעיות מוסריות כבעיות ביחסים‬ ‫הב"א‪ .

‬לשניה תואר‬ ‫אירוע שבו אדם סירב לבקשה שסותרת את העדפותיו האישיות )לקנות שמלה בצבע שונה מזה שמוצא‬ ‫חן בעיניך( כאשר המטרה הייתה לבדוק הבנה של ההבדל בין חובה מוסרית להעדפה אישית‪.‬לדעתם‪ .‬האמריקאים יראו כחובה‬ ‫מוסרית רק את המקרים שבהם הצורך הוא קריטי ואת המקרים בהם הצורך הוא בינוני והקשר הוא‬ ‫הורה – ילד‪ .‬כשהמטרה היתה לבדוק צייתנות לבקשה של אחר‪ .‬התנהגויות שאין חובה אובייקטיבית לבצע אך צריך למנוע ‪/‬‬ ‫להעניש ‪ -‬מוסכמה חברתית‪ (3.‫עדיפות למחויבויות חברתיות והתפיסה האמריקאית משקפת קוד מוסרי אשר נותן עדיפות לזכויות‬ ‫הפרט‪ .‬מתוכם הציגו צורך‬ ‫קריטי )הצלת חיים(‪ 3 .‬בכל קב' היה מספר שווה משני המינים והמעמד הסוציו‪-‬אקונומי בשתי התרבויות‬ ‫היה דומה‪ .‬את המקרים הקריטיים‬ ‫האחרים ואת המקרה של צורך בינוני ‪ -‬הורה הם תפסו גישה מוסרית ‪ -‬אישית‪ .2 .1 :‬ההודים יראו את כל סוגי המקרים של בקשת עזרה‬ ‫כחובה מוסרית‪ .‬‬ ‫בנוסף היה על הנבדקים להסביר מדוע‪ .‬‬ ‫הנבדקים נשאלו ‪ 5‬שאלות‪ (1 :‬האם ההתנ' המתוארת היא "בסדר" או "לא בסדר"‪ (2.(1-9‬האם יש חובה אובייקטיבית‬ ‫להתנהג )לא להתנהג( כך ? ‪ (4‬האם צריך למנוע ‪ /‬להעניש התנ' כזו או שזה ענינו הפרטי של האדם ?‬ ‫‪ (5‬מהי מידת הצורך בעזרה שהובעה בסיפור )ללא צורך‪ .‬בנוסף היו ‪ 2‬קבוצות ביקורת‪ :‬לראשונה תואר אירוע שבו אדם סירב לבצע מעשה שרירותי לא‬ ‫צודק )להרוס למישהו את הגינה(‪ .‬שיקולי חוסר צדק ‪ /‬פגיעה‪.‬כשהצידוקים קודדו ע"פ‬ ‫סולם תוכן בן ‪ 5‬קטגוריות‪ :‬שיקולי רווחת הפרט‪ .‬התנהגויות שאין חובה אובייקטיבית לבצע וגם אין צורך במניעה או‬ ‫עונש ‪ -‬בחירה אישית‪ .‬שיטת המחקר‪ :‬מדגם של ‪ 180‬אמריקאים מ ‪ 3 -‬קבוצות גיל )קולג'‪ .‬כצפוי‪ .‬עד כמה‬ ‫ההתנ' המתוארת רצויה מבחינה חברתית )דרוג בסקלה ‪ (3 .‬קל‪.‬ושיקולי מידת הצורך ואופי הקשר לא ישפיעו עליהם‪ .‬ההודים‬ ‫תפסו את מקרי הצורך הקל והבינוני כמשמעותיים יותר מהאמריקאים‪ .‬נבנו ‪ 9‬סיפורים המתארים מצבים של חוסר היענות לבקשת עזרה‪ 3 .‬רציות ההתנהגות‬ ‫– ככל שהצורך היה גדול יותר ההתנ' נתפסה כפחות רצויה מבחינה חברתית‪ .‬את שאר המקרים‬ ‫‪28‬‬ .‬כיתה ו' וכיתה ב'( ומדגם‬ ‫מקביל של הודים‪ .(8-12‬חבר קרוב )מאותו מין וגיל( וזר )מאותו מין‬ ‫וגיל(‪ .‬ההתנ' בסדר ‪ /‬לא בסדר‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין‬ ‫הקבוצות בנושא זה‪ .‬שיקולי העדפה אישית‪ .‬קידוד הנתונים‪ :‬שתי השאלות הראשונות שימשו לבדיקת‬ ‫הבנה ולהפרכת הסברים חלופיים‪.‬כל אחד מהסיפורים נמסר ב – ‪ 3‬גרסאות אשר נבדלו במידת הקשר בין הנזקק למגיש‬ ‫העזרה‪ .‬הילדים משתי התרבויות תפסו‬ ‫את מקרי הצורך הבינוני )והצעירים אף את הקל( כמשמעותיים יותר יחסית לבוגרים‪ .‬התנהגויות שיש חובה אובייקטיבית לבצע אך אין צורך במניעה או‬ ‫עונש ‪ -‬גישה מוסרית אישית‪ (4.‬השערות אופרציונליות‪ .‬שתי הקבוצות יגדירו סירוב לביצוע מעשה‬ ‫לא צודק כחובה מוסרית וסירוב להצעה הפוגעת בהעדפה האישית כבחירה אישית‪ .‬לא יהיו הבדלים ב"ת לגבי מקרי הביקורת‪ .‬בינוני קריטי( – בדיקת המניפולציה‪.‬צורך בינוני )כדור לשיכוך כאב ראש( ו – ‪ 3‬צורך קל )מתן הוראות כיצד להגיע‬ ‫למקום מסוים(‪ .‬‬ ‫את ‪ 2‬השאלות הבאות קידדו ב ‪ 4 -‬קטגוריות‪ (1:‬התנהגויות שהן חובה אובייקטיבית לבצע )לא לבצע(‬ ‫וצריך למנוע ‪ /‬להעניש ‪ -‬חובה מוסרית‪ (2 .‬‬ ‫שיקולי תפקיד חברתי ושיקולים אחרים‪ .‬כשהאפשרויות היו‪ :‬הורה )לילד בגיל ‪ .‬‬ ‫האמריקאים תפסו רק את המקרה של צורך קריטי ‪ +‬הורה כחובה מוסרית‪ .‬תוצאות‪ :‬בדיקת‬ ‫המניפולציה – גודל הצורך הנתפס‪ :‬כל הנבדקים הבחינו בין רמות הצורך השונות כמצופה‪ .‬ההודים תפסו את כל המקרים של צורך בעזרה כחובה מוסרית‪.3 .

‬בקטגוריה גישה מוסרית – אישית נעשה שימוש רק ע"י‬ ‫האמריקאים במצבי ביניים בין מה שנתפס בעיניהם כחובה מוסרית לבין בחירה אישית‪ .‬אצל האמריקאים‪ .‬הוא היחידה הבסיסית בחברה זו‪.‬משקפת את הדגש שיש בתרבות ההינדית על החברה כמרכז‪ .‬שהאינדיווידואל העצמאי‪ .‬והן‬ ‫בקריטריונים המנחים את השיפוט בנושא‪ :‬להודים תפיסה רחבה ביותר של חובה מוסרית במערכות‬ ‫יחסים ב"א‪ .‬מלבד מקרה של צורך בינוני ‪ +‬הורה‪ .‬‬ ‫למעט במקרי הצורך הקל אותו דירגו בני המעמד הנמוך יותר כחובה מוסרית מאשר בני המעמד‬ ‫הבינוני‪ .‬הפרכת‬ ‫הסברים חלופיים‪ :‬למרות שבבדיקת המניפולציה נמצאו הבדלים ב"ת בגודל הצורך הנתפס‪ .‬אך בוודאי לא את כולם‪.‬אשר נצפה אצל האמריקאים‪ .‬מראה שהתוצאות אינן‬ ‫נובעות מנטייה כללית של ההודים לציית לבקשת הזולת‪ .‬מראה שיש להודים מושג של העדפה אישית בתרבותם‪.‬נטיית ההודים להגדיר את מקרי ההעדפה‬ ‫האישית בקטגוריה של בחירה אישית‪ .‬המחויבות המוסרית הב"א הגדולה‬ ‫אשר נצפתה אצל ההודים‪ .‬אך מצד שני אין לחברה‬ ‫לגיטימציה לאכוף חובה זו על מנת לשמור את חופש הבחירה של הפרט‪ .‬השימוש‬ ‫בקטגוריה "אישי – מוסרי" ע"י האמריקאים‪ .‬בנוגע לתגובות הצידוק )שאלה ‪ (6‬השימוש בקטגוריה של "רווחת‬ ‫הפרט" בהתייחס למקרים צורך בינוני ‪ +‬זר ובמקרים של צורך קל היה רב יותר בקרב ההודים ביחס‬ ‫לאמריקאים‪ .‬בעיני האמריקאים‪ .‬כל המקרים של צורך בעזרה שאינו‬ ‫קריטי‪ .‬תוכנן ניסוי‬ ‫נוסף שבו נבדקו‪ .‬האמריקאים‬ ‫השתמשו בקטגוריה זו בעיקר במצבים של צורך בינוני ובמצבים בהם הנזקק היה חבר‪ .‬אותם הבדלים בין התרבויות‪ .‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים‪.‬גם‬ ‫לאחר נטרול סטטיסטי של אפקט זה‪ .‬מראה שאין הבדל במשמעות של ההתנהגויות לכל תרבות‪.‫האמריקאים תפסו כבחירה אישית‪ .‬בשיטה דומה‪ .‬‬ ‫ראיית צורך בינוני ‪ +‬הורה כחובה מוסרית‪ .‬נמצאו‪ .‬ממצא זה מרמז‬ ‫כי ייתכן והוא משתנה שמסביר חלק מההבדלים שנמצאו בניסוי הראשון‪ .‬כחובה מוסרית‪ .‬אין כמעט השפעה למידת הצורך או‬ ‫לאופי הקשר בין הנזקק לעוזר‪ .‬היקף התפיסה של חובה מוסרית מצומצם יותר ותלוי‬ ‫במידת הצורך ובאופי הקשר‪ .‬הממצאים מצביעים כי‬ ‫אפיונים תרבותיים משפיעים על התפתחות של קודים מוסריים‪ .‬ומחובתו לשרת אותה באמצעות היענות לצרכים של אחרים נזקקים‪ .‬כשהקריטריון המנחה הוא קיום צורך אצל הזולת‪ .‬‬ ‫ניסוי ‪ :2‬על מנת למנוע אפשרות שתוצאות הניסוי הראשון נבעו מהבדלים סוציו‪-‬אקונומיים‪ .‬‬ ‫דיון כללי‪ :‬נמצאו הבדלים ב"ת הן בהיקף של תפיסת אחריות חברתית כחובה מוסרית‪ .‬הדמיון בין שתי התרבויות בדרוג‬ ‫מידת הרציות החברתית של ההתנהגויות‪ .‬דיון‪ :‬באופן כללי ההשערות‬ ‫אוששו‪ .‬בניגוד‬ ‫לכך‪ .‬אשר הפרט‬ ‫הוא חלק ממנה ותלוי בה‪ .‬הילדים האמריקאים סיווגו צורך קל ובינוני ‪ +‬חבר ‪ /‬זר כחובה‬ ‫אובייקטיבית יותר מאשר הבוגרים‪ .‬מרמזת כי הם רואים את האחריות של‬ ‫הורה לילדיו כמתבססת על "חוק טבע" יותר מאשר על מוסכמה חברתית‪ .‬נתפסים ע"י האמריקאים כעניינים של אחריות "אישית – מוסרית" או "בחירה אישית"‪ .‬ייתכן שמעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה קשור לשינוי בתפיסה של אחריות חברתית‪ .‬בעל חופש הבחירה‪ .‬הטווח הצר יותר של מחויבות מוסרית‪ .‬במקרים אלה האמריקאים השתמשו יותר ב"העדפה אישית"‪ .‬ההודים ראו בסיוע לנזקק חובה מוסרית יותר מהאמריקאים כמעט בכל המקרים‪ .‬‬ ‫נטיית ההודים להגדיר סירוב לבקשה לביצוע התנהגות פוגעת‪ .‬נתגלו הבדלי‬ ‫גילאים המעידים על מגמות התפתחות‪ .‬הודים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי שונה‪ .‬משקף את הנחת היסוד‬ ‫התרבותית שלהם‪ .‬מצד אחד היא‬ ‫מביעה את חשיבות האחריות החברתית ע"י השיפוט לחובה אובייקטיבית‪ .‬ההורים רואים בצאצא "חבר‬ ‫‪29‬‬ .‬משקף יחס אמביוולנטי לאחריות חברתית‪ .

‬במיוחד‬ ‫נצפה‪ .‬מטרת המחקר‪ (1 :‬בחינת הבדלים ב"ת‬ ‫בחשיבות המיוחסת לאהבה הרומנטית בהחלטות הקשורות לנישואין ‪ (2‬זיהוי מנבאים והשלכות של‬ ‫הבדלים אלה שימדדו על ידי מאפיינים של כל מדינה מהספרות המקצועית‪ .‬שהילדים האמריקאים דרגו את המקרים של צורך מועט ושל צורך בינוני ‪ +‬חבר‪/‬זר יותר כחובה‬ ‫אובייקטיבית מאשר המבוגרים‪ .‬השערת המחקר‪ :‬קיים‬ ‫קשר שלילי בין קולקטיביזם לבין החשיבות המיוחסת לאהבה רומנטית‪.‬אינדיבידואל‪ :‬אהבה חשובה כתנאי לנישואין‪ .7‬אוניברסליות וייחודיות באהבה ובבחירת בן זוג‬ ‫מאמר ‪ – 14‬אהבה ונישואין ב‪ 11-‬תרבויות ‪/‬‬ ‫‪Levin.‬שתפיסה מוסרית נבדלת בין נשים לגברים‪ .‬לפיה חובה מוסרית היא‬ ‫אוניברסלית‪ .‬שכן לעזור לצאצא משמע‬ ‫לעזור לעצמם‪ .‬על פי ההסברים של הופסטדה וטריאנדיס‬ ‫בחברת קולקט' הפרט מזוהה עם הקב' וקונפורמי לציפיותיה והיא דואגת לאינטרסים שלו גם בנושא‬ ‫של נישואים‪ .‬שקשורה לבחירה חופשית‪ .‬שיש לתת משקל גבוה יותר לגורמים בין‪-‬תרבותיים גם‬ ‫בתיאוריות של התפתחות תפיסת המוסר‪. Hashimoto & Verma‬‬ ‫מחקרים קודמים‪ :‬על פי תיאורית המשפחה המורחבת יש קשר הפוך בין חשיבות האהבה הרומנטית‬ ‫לבין חוזק קשרי המשפחה המורחבת‪ .‬אך במהלך השנים‪. Sato.‬‬ ‫לסיכום‪ :‬התפיסה כי פגיעה בזולת היא עבירה מוסרית – אוניברסאלית אך תרבויות שונות נבדלות‬ ‫בהיקף תחומי החיים הנחשבים רלוונטיים למוסר‪ .‬כי למידת הקשר בין הנזקק לעוזר אין השפעה על‬ ‫השיפוט המוסרי‪ .‬לא נמצאו במחקר זה‬ ‫הבדלים בין המינים הממצאים מראים‪ .‬וזאת בניגוד‪ .‫בקבוצת הפנים" שלהם ולכן השיקולים המנחים אותם הם בעצם אינדי'‪ .‬‬ ‫פרק ‪ .‬שבה תלות‬ ‫במטפל למילוי הצרכים‪ .‬ז"א האם המוסר הוא תלוי ביחסים‬ ‫שבין המסייע לנזקק לעזרה? יש תרבויות בהן החובה המוסרית היא תלויה בטיב היחסים ויש תרבויות‬ ‫שלא נותנות לכך משקל והצורך לסייע לאחר הוא בגדר חובה מוסרית‪.‬אהבה נמצאה כחשובה יותר לנישואין בתרבויות בהן כמעט ולא‬ ‫היתה קיימת תלות הדדית מבחינה כלכלית בין בני הזוג‪ .‬עשויה להוביל לתפיסה‪ .‬‬ ‫השלכות מהמחקר לתיאוריות אחרות‪ :‬המחקר מחליש את טענתו של קולברג‪ .‬לכאורה‪ .‬‬ ‫עם החשיפה לתרבות בתקופת ההתבגרות‪ .‬נוצרים יותר ויותר הבדלים ב"ת‪.‬ואחריות חברתית שאינה קשורה לזכויות או לצדק אינה נחשבת לחובה מוסרית‪ .‬נתפסת כפחות חשובה בהחלטות על‬ ‫נישואים‪ .‬יש תרבויות שבהן החשיבה המוסרית היא כשנגרם‬ ‫נזק במישרים לזולת או בזכויותיו ויש תרבויות שתחום המוסר אצלן יותר רחב ולא רק התנהגויות‬ ‫הפוגעות במישרין נתפסות כלא מוסריות‪.‬מסתבר שאחריות חברתית אצל ההודים מהווה ערך בסיסי מוחלט מעבר לתפקיד חברתי‪.‬‬ ‫‪30‬‬ .‬שעזרה לזולת היא חובה מוסרית‪ .‬‬ ‫מילר וברסוף רואים בשאלת המוסריות האם אדם יושיט עזרה ויגיש חובה מוסרית לסייע לאחר רק‬ ‫כאשר הוא מרגיש חיבה כלפיו או שזה לא קשור למידת החיבה‪ .‬למבנה ההיררכי של החברה ההודית המבוסס על תפקידים‬ ‫חברתיים‪ .‬המחקר‬ ‫גם מחליש את טענתה של גיליגן‪ .‬באופן מפתיע נמצא אצל ההודים‪ .‬‬ ‫מהתוצאות במחקר ניתן לראות שיש פער ב"ת קטן יותר אצל ילדים מאשר אצל מבוגרים‪ .‬ייתכן שממצא זה מבוסס על חוויה אוניברסלית של ינקות‪ .‬בחברות כאלה אהבה‪ .

‬בנוסף הם התבקשו לדרג רשימה של‬ ‫‪ 18‬תכונות שונות את המידה בה אותה תכונה רצויה בבן זוגם וכן לדרג לפי סדר עולה של חשיבות‬ ‫רשימה של ‪ 13‬תכונות‪ .‬נמצא הבדל בין המינים בהעדפת בן‬ ‫זוג בעל יכולת השתכרות טובה‪ (2 .‬שפות שונות‪ .‬בכל המדגמים גברים העדיפו בנות זוג צעירות יותר‪ .‬פתיחות לזר‪ .‬נעשו בדיקות לגבי הבדל הגילאים‬ ‫האמיתי בנישואים בכדי לתקף נתונים אלה‪ (4 .‬דבר התואם את ההשערה‬ ‫כי גברים מעריכים בנות זוג בעלות יכולת רבייה גבוהה יותר‪ .‬לא נבדקה אוני' של‬ ‫תפיסת האהבה לנישואין‪ (4 .‬גרושה בהודו זונה מארה"ב‪(8 .‬תקפות השאלות‪ .‬בנוסף נמדדו מאפיינים סוציו‪-‬אקונומיים של‬ ‫המדינות‪ :‬קולקטיביזם –אינדיבידואליזם‪ .‬נמצא שבמדינות המיחסות חשיבות‬ ‫לאהבה שיעורי הנישואים והגירושים גבוהים יותר ואילו שיעורי הילודה נמוכים יותר‪ .‬במחקר אתנוגרפי‬ ‫שקישר בין החשיבות המיוחסת בתרבות לאהבה רומנטית לבין מתירנות מינית‪ .‬כמעט בכל המדגמים נמצא הבדל בין המינים בהעדפת בן זוג בעל‬ ‫שאפתנות וחריצות‪ (3 .‬מטרת המחקר‪ :‬לבדוק את ההשערות ב – ‪ 37‬תרבויות שונות‪ .‬מפאת רגישות הנושא‪ (5 .‬תוצאות‪ (1:‬בכל המדגמים‪ .‬מחקרים עתידיים‪ :‬הצעות‬ ‫החוקרים‪ (1 :‬בחינת נורמות תרבותיות לעומת אישיות לגבי האהבה בנישואין‪ (2 .‬קשור לתקפות השאלות‪ (3 .‬‬ ‫הגירושים והילודה‪ .‬‬ ‫‪ (2‬אין הגדרה נומינלית או תאורטית למשתנה אהבה‪ .‬אהבה רומנטית תופסת מקום מרכזי יותר מאשר בחברה שמענישה על בגידה‪ .‬הניחו‬ ‫שלמושג אהבה אותה משמעות ב"ת‪ .‬יפנים הודים‪ .‬‬ ‫‪ (7‬השפעת הסטטוס והנורמות הפנים תרבותיות על מצב משפחתי‪ .‬גברים יעדיפו )יותר מנשים( בת זוג צעירה ומושכת פיזית וכן יעדיפו תכונות של‬ ‫צניעות וחוסר נסיון מיני‪ .‬‬ ‫נמצא קשר בין מצב כלכלי לאהבה‪ .‬ביקורת‪ (1 :‬המדגם אינו מייצג‪ .‬מדברים‪ .‬כמעט בכל המדגמים נמצאה תמיכה לחשיבות מראה‬ ‫‪31‬‬ .‬מדינות בעלות אורח חיים מערבי נטו לתת לאהבה חשיבות‬ ‫גדולה יותר מאשר מדינות לא מפותחות מהמזרח‪ .‬בהתאם להשערה נמצא קשר בין מידת‬ ‫הקולקטיביזם לבין החשיבות שיוחסה לאהבה בנישואים‪.‬סגורים‪.‬השערות‪ :‬נשים יעדיפו )יותר מגברים( בן זוג בעל משאבים או פוטנציאל‬ ‫להשיגם )אמביציה(‪ .‬השלכות של נישואים‬ ‫מתוך האהבה בחברות אינדי' ומהן השלכות הנישואים "הפונקציונלים" בתרבויות אינדי' ‪ (3‬כיצד‬ ‫מתיישב הערך האינדי' עם התלות ההדדית הנובעת מהאהבה רומנטית )דיאון ודיאון ‪(1988‬‬ ‫מאמר ‪ – 15‬העדפות בבחירת בן זוג‪ :‬השערות אבולוציוניות שנבחנו ב‪ 37 -‬תרבויות‪ /‬בס‬ ‫בסיס להשערות המחבר בנוגע לתכונות המועדפות‪ -‬ע"ס הנחת המידה שבה האם והאב משקיעים‬ ‫בגידול הילדים ויכול רביה‪ .‬מצב כלכלי ונתונים סטטיסטיים על שיעורי הנישואים‪.‬לא נבדק עד‬ ‫כמה השאלון מיצג עמדה אמיתית‪ (6 .‬הועבר שאלון בנוגע‬ ‫למידת חשיבות האהבה לקראת נישואים ובמהלכם‪ .‬ארה"ב פתוחים‪ .‬הפרש הגילאים הרצוי עם בן זוגם ומס' הילדים הרצוי‪ .‬‬ ‫לא הושווה גיל החתונה ומשמעותו התרבותית בתרבויות השונות‪ .‬כמות שונה של סטו' מכל מדינה‪.‬נמצא כי בחברות‬ ‫המתירות בגידה‪ .‫שיטת המחקר‪ :‬נלקח מדגם של סטודנטים מ ‪ 11‬מדינות מערביות ולא מערביות‪ .‬שיטת‬ ‫המחקר‪ :‬שאלונים שהופנו ל ‪ 37‬מדגמים ממדינות שונות‪ .‬תוצאות‪ :‬נמצאו הבדלים ב"ת בחשיבות המיוחסת לאהבה הן כתנאי מקדים‬ ‫לנישואים והן כגורם הכרחי לשימורם‪ .‬שבהם נשאלו הנבדקים לגבי גיל הנישואים‬ ‫המועדף‪ .‬ייתכן שהמהפכה התעשייתית אפשרה לזנוח את התפקידים‬ ‫המסורתיים ולצאת לעבודה ובכך חיזקה את חופש הבחירה האישי‪ .‬למעט ספרד‪ .

‬‬ ‫רקע‪ :‬תיאוריות בנושא אסטרטגיות מיניות טוענות שנשים משקיעות יותר מגברים בהורות ולכן‬ ‫הנשים הקדמוניות הפכו להיות יותר בררניות בחיפוש בן זוג וחיפשו בבני זוגם מאפיינים כלכליים‬ ‫אשר יאפשרו את השרדות המשפחה וההמשכיות הגנטית‪ .‬רוב לארופאים(‪ (2 .‬המחקר‬ ‫בדק רק הבדלים בין המינים בחשיבות שהם מייחסים לתכונות שונות ולא את חשיבות התכונות האלה‬ ‫כשלעצמן )במחקר אחר שביצע התברר שגברים ונשים מייחסים חשיבות גבוהה בדיוק לאותם‬ ‫מאפיינים(‪ (3 .‬בנוסף‬ ‫‪32‬‬ .‬נמצא מתאם חיובי יותר‬ ‫מאשר שלילי בין ההכנסה הכלכלית הנוכחית למידה בה נשים מחפשות בן זוג עשיר‪ .‬שבמקומות בהן יש לנשים שוויון כלכלי ההבדלים בין‬ ‫המינים בנושא זה יעלמו‪ .‬מחקרים אחרים בדקו את השפעת‬ ‫ההיבט התרבותי על הבדלים אלה בהעדפות בן זוג ומצאו שהם נובעים מכך שברוב החברות‬ ‫נשים חסרות את היכולת לרכוש מאפיינים של כסף ומעמד בעצמן ולכן הן מחפשות בן זוג כזה –‬ ‫"השערת חוסר הכוח המבני" מנבאת‪ .‬להשערה זו לא נמצאה תמיכה אמפירית ולהפך‪ .‬שנשים כיום מעדיפות בני זוג‬ ‫בעלי מאפיינים של הצלחה כלכלית ושאפתנות‪ .‬לגבי השערת הטוהר המיני התקבלה שונות בין‪-‬‬ ‫תרבותית גבוהה‪.‬פרשנות הממצאים – מקור ההבדלים אינו בהכרח גנטי אבולוציוני אלא יכול‬ ‫להיות חברתי‪..‬זו הסיבה‪ .‬הגדרות אופרציונליות – האם יכולת השתכרות מעידה בהכרח על מידת ההשקעה של‬ ‫הגבר בגידול הצאצאים‪ (4 .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬להסביר את הממצאים של בס מהזווית התרבותית‪ .‬לכן‪ .‬הקשר‬ ‫בין המשתנים שתוארו יתקיים בתרבויות בעלות רמות התפתחות כלכלית שונה )ז‪.‬לעומת המסקנה הגורפת של בס בנוגע לממצאיו נטען במאמר זה כי‬ ‫העדפתן של נשים לבני זוג בעלי מאפיינים של רכישת משאבים אינה תלויה רק בהתנהגויות‬ ‫הקשורות לאבולוציה אלא גם באופן בו התרבות המסוימת תומכת או עוצרת את האישה‬ ‫בנסיונותיה לדאוג לעצמה‪.‬גודל ההבדלים בין המינים בכל הקשור למאפיינים המבוקשים יקטן ככל שיעלה‬ ‫השוויון החינוכי וחופש הילודה‪ (3 .‬השערות‪ (1:‬בתרבויות בהן חופש‬ ‫הילודה והשוויון החינוכי נמוכים תהיינה לנשים נטייה להעדיף מאפייני רכישת משאבים בבני זוגם‬ ‫הפוטנציאליים‪ (2 .‬ככל שהתרבות מפותחת יותר כלכלית הקשר בין העדפת בן זוג‬ ‫למאפייני משאבים לבין משתנים תרבותיים )חופש ילודה ושוויון חינוכי( יהיה ביחס הפוך‪ .‬מ ‪ 6‬היבשות‪ .‬א‪ .‬‬ ‫מגבלות‪ (1 :‬מדגמים לא מייצגים )חוסר ייצוג לכפריים ובלתי משכילים‪ .‬לרמה‬ ‫הכלכלית אין השפעה על הקשר(‪ .‬הבעייתיות‬ ‫של המחקרים הנ"ל שהתרכזו בנושא הכלכלי בלבד וכן שהתמקדו בנשים בארה"ב‪ .‬שיטת המחקר‪ :‬הנתונים לגבי הפרמטר של יכולת רכישת‬ ‫משאבים נלקחו מהמחקר של בס‪ .‫חיצוני עבור גברים יותר מאשר עבור נשים‪ (5 .‬שוויון השכלה והעדפה נשית של בן זוג עם‬ ‫אמצעים‪Kasser & Sharma/‬‬ ‫ביקורת על הממצאים של בס בנוגע להבדלים בין גברים לנשים בחשיבות שהם מייחסים ליכולת‬ ‫של בן הזוג להשיג משאבים‪ .‬חקר כ‪ 5000-‬גברים ו ‪ 4300‬נשים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 16‬חופש מיני‪ .‬תיאוריות אלה נתמכו ע"י מחקרו של בס והביאו‬ ‫למסקנה כי העדפה זו של הנשים נובעת מתהליך אבולוציוני‪ .

‬זמן מעגלי‪ :‬הינדים‪ .‬ויש מעגל אינסופי של החיים‪ .‬לא נמצא קשר בין המצב הכלכלי למשתנים הנדונים‪ .‬תרבויות נבדלות בעצם המשמעות שהן מיחסות לזמן‪ .‬בע"ח‪ .‬הבדלים ב"ת‪ :‬שגיב ושוורץ‬ ‫מצאו כי ההבדלים מוסברים ע"י הבדלים ב"ת בחשיבות המיוחסת לערכים שונים‪ :‬תרבות המיחסת‬ ‫‪33‬‬ .‬שעורים‬ ‫מתוכננים‪ .‬תפיסה לגבי כיוון‬ ‫התקדמות הזמן‪ :‬זמן לניארי‪ :‬במערב‪ .‬אחוז לידות בהן נכח בעל מקצוע‬ ‫רפואי‪ .‬תפיסת זמן פוליכרונית‪ :‬דברם רבים מבוצעים במקביל‪ .‬תוצאות אלה מציעות שנשים לא סופגות העדפה למאפיינים של משאבים‬ ‫בבני זוג מתהליך אבולוציוני אלא מהמידה בה הסביבה תומכת או מעכבת את נסיונותיהם‬ ‫להכוונה עצמית‪ .‬‬ ‫מעמד וביטחון כלכלי‪ .‬להתחתן לצאת‬ ‫לפנסיה וכו'‪ .‬בי"ס מסורתי בחברה מערבית עובד לפי מונוכרוני‪ .‬‬ ‫מופעלים המנגנונים הפסיכולוגיים הקדומים של בחירת בני זוג ואילו במקרים אחרים מנגנון זה‬ ‫פשוט אינו מופעל‪ .‬לאחר המוות‬ ‫הנשמה עוזבת את הגוף ועוברת הלאה לאדם‪ .‬בנוסף נבדקה רמת ההתפתחות הכלכלית של כל מדינה על פי‬ ‫התוצר לנפש‪ .‬כל יחידת זמן מוקדשת לפעולה אחת‬ ‫בלבד‪ .‬הסבר פשוט יותר הוא תיאוריית התפקיד החברתי על פיו הבדלים בין המינים‬ ‫בהתנהגויות חברתיות נובעים מהתפקידים החברתיים השונים שגברים ונשים מפנימים בחברה‪.‬דיון‪:‬‬ ‫הממצאים מראים שבתרבויות בהן לא מסופקת לנשים האפשרות לחופש ילודה או לרכישת השכלה‬ ‫באופן שווה לגברים‪ .‬תפיסת זמן באופן מונוכרוני‪ :‬הזמן‬ ‫כמשאב מוגבל‪ .‬שיש לשלוט בו בעזרת לו"ז וקביעת מועדים‪ .‬כאשר האישה מוגבלת מבחינת חופש הילודה וההזדמנויות להשכלה‪.‬אחוז נשים שהשתמשו באמצעי מניעה‪ .‬על מנת להבחין בין ‪2‬‬ ‫ההסברים יש לבצע מחקרים נוספים‪ :‬להבין את מסגרת הזמן בה התפתח המבנה החברתי‬ ‫המגביל את בחירתן של הנשים וכן לבדוק האם קיים קשר בין תחושת הנשים כבעלות יכולת‬ ‫הכוונה עצמית לבין העדפותיהן בבחירת בני זוג‪.‬‬ ‫פרק ‪ .‬צמח‪ .‬‬ ‫וככל שהחברה מאפשרת חופש ילודה והזדמנויות להשכלה נשים מסוגלות לקבל תפקידים שונים‬ ‫וגמישים יותר ויש להן יכולת להשיג משאבים בעצמן ולא דרך בני זוגן‪ .‬נמצא כי ההבדל בין נשים לגברים בנתון זה היה במתאם עם‬ ‫ירידת חופש הילודה והשוויון בחינוך‪ (3 .‬כל פעילות בנפרד‪ .‬יש לאדם‬ ‫אפשרות להימלט מהעבר ומהעתיד וניתנת לו האפשרות להתחיל מחדש‪ .‬שיעור הלידה וקיומם של חוקים נגד אלימות‬ ‫במשפחה( ומידת השוויון החינוכי )ידיעת קרוא וכתוב‪ .‬הפסקות קצובות‪ .‬תוצאות‪ (1 :‬נמצא כי נשים נוטות להעדיף מאפייני יכולת השתכרות כשיש חופש‬ ‫הילודה ושוויון בחינוך נמוכים‪ (2 .8‬אוניברסליות וייחודיות בגישות כלפי הזמן‬ ‫חיי האדם מנוהלים ע"י "שעונים חברתיים" הקובעים את הגיל בו יש להתחיל ללמוד‪ .‬שאפתנות‪.‬רמת השכלה בי"ס יסודי ורמת השכלה‬ ‫בבי"ס תיכון( במדינות השונות‪ .‬ממצאים אלה אומנם עומדים בסתירה לתיאוריה האבולוציונית אשר‬ ‫טוענת שלתרבות השפעה מעטה על העדפות נשים בבחירת בן זוג‪ .‬מתקדם מהעבר לעתיד‪ .‬ייתכן שניתן להסביר נתונים‬ ‫אלה מנקודת מבט אבולוציונית‪ :‬יתכן שסיטואציות סביבתיות משפיעות על הסבירות שמכניזם‬ ‫פסיכולוגי קדום יופעל‪ .‬וכשניתנת לאשה הזדמנות לדאוג לעצמה היא פחות מוטרדת בבחירת בן זוג‬ ‫שיוכל לספק לה משאבים‪ .‬דייקנות וענישה‪ .‫נאספו נתונים לגבי מידת חופש הילודה )שיעור תמותת אימהות‪ .‬הנשים מעריכות יותר בבני זוגם רמה גבוהה של משאבים ונכסים‪ .

1:‬חיות כלכלית‪ :‬ככל שכלכלתה של‬ ‫עיר "חיה" יותר‪ .‬‬ ‫קצב החיים לפי ורנר ושות "השיעור היחסי או הסמיכות של חוויות‪ .‬לבדוק את התוצאות של קצב החיים על שביעות רצונם של‬ ‫התושבים מהחיים‪ .‬שקצב החיים איטי יותר‬ ‫באקלימים חמים‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 17‬קצב החיים ב‪ 31 -‬מדינות‬ ‫‪Levin & Norenzayan/‬‬ ‫מחקרי העבר השתמשו במדדים שונים למדידת קצב החיים )דיוק שעונים‪ .‬תפיסות ופעילויות"‬ ‫המחקר הנוכחי בדק שלושה מדדים של קצב החיים במדגם של ערים גדולות בשלושים ואחת‬ ‫מדינות לפי המודל של הכלכלי של הוך )‪ :(1976‬צפיפות האוכלוסין בערים גדולות גורמת לעלייה‬ ‫במחירי קרקעות ומחירי מוצרים נוספים‪ .‬משפיע נוסף‪ .‬‬ ‫מאופיינות בקצב חיים מהיר לעומת ערים במדינות שאינן מפותחות מבחינה כלכלית‪ .‬בהן התגלה‬ ‫קצב החיים איטי‪ .3 .‬ביקורת‪ :‬התמקדו בעיקר‬ ‫במשתנה גודל האוכלוסייה וזנחו היבטים נוספים המאפיינים עיר ותרבות וקשורים לקצב חיים מהיר‪.‬‬ ‫שביעות הרצון שהביעו תושבי אותן ערים מחייהם הייתה גבוהה יותר מתושבי ערים שאופיינו כערים‬ ‫שבהן קצב החיים איטי יותר‪ .‬ומצאו מתאם חיובי בין גודל האוכלוסייה וקצב חיים מהיר‪ .‬‬ ‫תרבות המיחסת חשיבות להרמוניה‪ .‬שלושה מדדים שימשו להשוואה ‪ :‬מהירות‬ ‫הליכה הממוצעת‪ .‫חשיבות לערכי ‪ Mastery‬תיטה לתפוס את העבר כתקופה שהסתיימה לפני זמן רב‪ .‬לבדוק אילו מאפיינים של ערים משמשים כמנבאים הכי טובים‬ ‫להבדלים אלה בקצב החיים‪ .4 .‬מחקר זה משווה את קצב החיים בערים גדולות בשלושים‬ ‫ואחת מדינות בעולם‪.‬מממצאי המחקר עולה‪.‬ב‪ .‬ערכים תרבותיים‪):‬לפי דרוג של טריאנדיס( בתרבויות‬ ‫אינדי' הקצב מהיר יותר מאלו המדגישות קולקטיביזם‪ .‬משתי פרספקטיבות‪ .‬תתפוס את העבר ואת העתיד כקרובים‪ .2 .‬ובנוסף מחקר זה בדק רק ערים‬ ‫גדולות ללא השוואה לערים קטנות‪ .‬השערות המחקר המנבאות קצב חיים‪ .‬שינוי הדרישות הכלכליות גורמת לצורך גדול יותר בניצול‬ ‫יעיל של זמן‪ .‬זכתה השערה זו לאישוש אמפירי ניכר במחקרים קודמים‪ .‬שלוש השערות שהתמקדו בהשפעות קצב החיים על איכות‬ ‫‪34‬‬ .‬‬ ‫שערים ביפן ובמדינות מערב אירופה‪ .‬מהירות הליכה וקצב‬ ‫עבודה(‪.‬בערים‬ ‫מאופיינות בקצב חיים מהיר נמצא שיעור גבוה יותר של מעשנים ושל חולים במחלות לב אך‪.‬ונבדק מחדש רק במידה מינימלית במחקר הנוכחי‪ .‬אקלים‪ :‬מקומות חמים יותר הם איטיים יותר‪.‬‬ ‫ובנוסף התמקדו בעיקר בערים מערביות‪ .‬כך מהיר יותר קצב החיים בה‪ .‬כפי‬ ‫שצוין‪ .‬כמעט כחלק מההווה‪.‬שהן מדינות מפותחות מבחינה כלכלית ובעלות אופי אינדי'‪.‬מטרות‪ :‬א‪ .‬משמעויות‪ .‬ההשערה היא שמע' הערכים הבסיסיים של‬ ‫תרבות תהיה קשורה לקצב החיים שלה‪ .‬קצב העבודה )המהירות שבה ביצעו עובדים בדואר משימה פשוטה שהתבקשו‬ ‫למלא( ומידת הדיוק של שעונים ציבוריים )שעוני בנק הושוו לשעון הדובר(‪ .‬ואת העתיד כרחוק‪.‬גודל האוכלוסייה‪ :‬בערים גדולות הקצב מהיר יותר‪.‬ג‪ .‬לבדוק הבדלים בקצב החיים בערים‬ ‫גדולות במגוון רחב של מדינות‪ .‬המחקר בא כדי לבדוק כיצד משתלב קצב החיים בתוך תרבות זו או‬ ‫אחרת כמאפיין של אותה תרבות ושל תושביה‪ .‬מה שמתקשר ללו"ז צפוף יותר‪ .‬‬ ‫ניתן לנבא את הסטריאוטיפ הפופולרי ביותר שמאידך לא נבחן בקפידה‪ .‬‬ ‫נובע ישירות מהתיאוריה הכלכלית של הוך‪ .‬אקלים ‪ -‬נמצא שבערים קרות קצב החיים מהיר יותר‪ .‬מכאן ההשערה‪ :‬במדינות שכלכלתן חזקה יותר הזמן‬ ‫מאורגן ביעילות רבה יותר וקצב החיים מהיר יותר‪.

‬האם אותם‬ ‫גורמי מתח שגורמים להתנהגויות לא בריאות כמו עישון יפחיתו מתחושת הבריאות הנפשית? מכאן‬ ‫נובע הניבוי שקצב חיים איטי גורם לאנשים להיות מאושרים יותר‪ .‬שלושה מדדים של קצב החיים‬ ‫נבדקו בערים גדולות ב‪ 31-‬מדינות‪ .‬את הקשר בין המתחים הכלכליים‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי בא לנסות ולמלא את החלל שנוצר בגלל העדרה של תיאוריה מניחה את הדעת לגבי‬ ‫הקשר בין קצב החיים ומאפיינים של העיר חוץ מגודל האוכלוסייה בה‪ .‬תחרותיים הישגיים(‪ .‬המתאמים בין קצב החיים‬ ‫והמשתנים הקשורים לאיכות החיים היו גם כן בכוון המצופה אבל בעוצמה פחותה משל המנבאים של‬ ‫קצב החיים‪ * .‬נמצא שהעוצמה הכלכלית הייתה המנבא הטוב ביותר לכל אחד ממדדי קצב החיים‬ ‫בנפרד וכמו גם למדד הכללי של קצב החיים‪ .‬שביעות‬ ‫רצון כלכלית‪ .‬בערים קרות יותר ובתרבויות שבהן הדגש הוא על אינדי'‪ .‬ניתן לגזור מההשערה הכלכלית שני‬ ‫ניבויים מנוגדים באשר לכך‪ .7.‬חושב מתאם בין מדדים אלו וסטטיסטיקות בנושאי אקלים‪ .‬שיעורי העישון‪ :‬גבוהים יותר במקומות שבהם קצב החיים‬ ‫מהיר‪ .‬כדי להעריך את הבריאות הנפשית התבססנו על סקרים‬ ‫קודמים בנושא‪ .‬נמצא במתאם גבוה עם כל‬ ‫אחד ממרכיביו‪ * .‬נוגע למדד ישיר של‬ ‫שביעות רצון או בריאות פסיכולוגית ‪ .‬המחקר מאשש את שלוש ההשערות שבערים‬ ‫)במדינות( שבהן הכלכלה חזקה יותר‪ .‫חיים )שביעות רצון פיזית ונפשית(‪ .‬בתווך נמצא מדינות מהגוש המזרחי )לשעבר(‬ ‫ומדינות מאסיה שנעשות למדינות מתועשות‪ * .‬נמצא מתאם בכיוון המצופה עם קצב החיים הכללי כאשר המתאמים‬ ‫הגבוהים ביותר היו למשתנים הראשונים ‪ * .5.‬לסיכום‪ :‬נראה כי במקומות בהם קצב החיים מהיר יותר‬ ‫נמצא אקלים קר יותר‪.‬קצב‬ ‫‪35‬‬ .‬באמריקה הלטינית ובאסיה‪ .‬מוות ממחלות לב‪ :‬במקומות מהירים שיעור התמותה‬ ‫ממחלת לב יהיה גבוה יותר‪ .‬שיעורי מחלת לב ושיעור העישון וכן שביעות הרצון‬ ‫מהחיים בכל עיר )אם אפשר( או מדינה‪ .‬ממצא מעניין הוא שארה"ב נמצאת בחציון מבין‬ ‫המדינות שנסקרו בסקר‪ * .‬שיעור המעשנים היה‬ ‫גבוה יותר אך מאידך גם שביעות הרצון )הסובייקטיבית( מהחיים‪ * .‬אנשים בערים שבהן קצב החיים‬ ‫מהיר יותר שבעי רצון מהחיים )שביעות רצון זו היא כמובן סובייקטיבית(‪ .A‬אישיות שדפוסי התנהגותם גורמים למחלות לב‬ ‫)אגרסיביים‪ .‬המדינות שבהן קצב החיים האיטי ביותר מבין המדינות שנסקרו הן המדינות הלא‬ ‫מתועשות במזה"ת‪ .‬הכלכלה "חיה" יותר והדגש הוא על תרבות אינדי'‪ * .‬הלחץ בזמן ומחלות‬ ‫לב ניתן לתאר באמצעות אישיות מטיפוס ‪ .‬במקומות בעלי קצב מהיר היו יותר מקרי מוות בגלל מחלות לב‪ .‬מההשערה הכלכלית ניתן אולי לנבא שאנשים הגרים במקומות שבהם קצב החיים מהיר יטו‬ ‫יותר להתנהגויות לא בריאות כגון עישון )ולכן גם למחלות לב(‪ .‬המתאם המובהק בין האינדקס‬ ‫הכלכלי ועישון סיגריות מצביע על כך שלתנאים הכלכליים יש השפעה על המתאם בין העישון וקצב‬ ‫החיים‪ * .‬יתכן שאף מחלה לא הייתה כה מזוהה עם הלחצים שנגרמו בעקבות‬ ‫ההתפתחות התעשייתית כמו מחלות לב‪ .‬אינדיבידואליזם ‪ -‬קולקטיביזם‪ .‬שנערכו בכמה מדינות‪ .‬אם "חיות" כלכלית גורמת לתחושה שהזמן דוחק‪ .‬בקנה מידה גדול‪ .‬תוצאות‪ :‬תוצאות הנוגעות למשתנים המנבאים קצב חיים‬ ‫אוששו‪ -‬המדד הכללי )ממוצע המדדים כמשתנה יחיד המייצג את המדינה(‪ .‬ניבוי מנוגד נובע מהממצא‬ ‫האמפירי המבוסס היטב שיצרנות כלכלית מצויה במתאם עם שביעות רצון באוכ' העולם באזורים‬ ‫עירוניים‪.‬נמצא שיפן ומערב אירופה הן המדינות שבהן קצב החיים הוא הגבוה ביותר מבין‬ ‫המדינות שבמחקר‪ * .6.‬מחד‪ .

‬‬ ‫שמצטיירת כמשתנה המנבא החזק ביותר לקצב חיים מהיר‪ .‬מודל עקומת ה ‪ U‬של אוברג‪ :‬בתחילה יש שלב של ירח דבש שבו התרבות החדשה‬ ‫נתפסת כאידיאלית‪ .‬אקלים‪ .‬בארה"ב איחור נחשב לחוסר מוסר עבודה ודורש התנצלות )‪15‬ד'(‪ .‬הלם‬ ‫תרבות הוא כינוי פופולרי לתחושות הבלבול והלחץ שחווים אנשים העוברים מתרבות המוכרת להם‬ ‫לתרבות זרה‪.‬מחקר זה התבסס על ערים גדולות ואולי יש נקודת חתך בגודל האוכ' שממנה ואילך‬ ‫גודל האוכ' כבר לא משפיע על קצב החיים‪ .‬על פי אנדרסון הסתגלות לתרבות חדשה‬ ‫דומה למצבים אחרים שאליהם אנשים צריכים להסתגל והוא תהליך הדורש שורה ארוכה של‬ ‫הסתגלויות‪.‬דרכי לבוש‪ .‬השלב האחרון‪ .‬המודל היה פופולרי שנים רבות למרות שאין עדות לתקפותו‪ .‬הברזילאים לגורמים לחיצוניים‬ ‫שמחוץ לשליטתו‪.‬אין להסיק מממצאי‬ ‫המחקר שקצב חיים הוא הגורם לרווחה כלכלית! * הבדלים ב"ת במשמעות הזמן וקצב החיים הם‬ ‫מקור לקשיים בעת מגע בין אנשים מתרבויות שונות כגון השתלבות בסביבה ובעבודה )מתקשר עם‬ ‫הסתגלות מהגרים(‪ .‬לאחר פרק‬ ‫זמן נוסף וכאשר לומדים את שפת המקום מתחיל שלב של התאוששות שכולל שיפור ביכולת התפקוד‬ ‫ואז שביעות הרצון חוזרת בהדרגה‪ .‬‬ ‫מכונית‪ .‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מודלים של הסתגלות ב"ת‪:‬מודלים של החלמה‪ :‬הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה‬ .‬‬ ‫* ככלל‪ .9‬אקולטורציה וזהות בין תרבותית‬ ‫אקולטורציה – מכלול השינויים החלים האדם או בקבוצה בעקבות המגע עם בן תרבות אחרת‪ .‬מלווה באי וודאות רבה לגבי הדרכים בהן צריך להתנהג‪ .‬במחקרים בערים קטנות יותר התגלה קשר בין גודל‬ ‫האוכלוסייה וקצב החיים‪ .‬מתבטא בשביעות רצון יציבה‬ ‫ללא שינויים חדים‪ .‬‬ ‫פרק ‪ .‬שלב ההסתגלות‪ .‬הביקורת העיקרית‬ ‫עליו היא שלא מוגדרים טווחי זמן לכל שלב ולכן גם קשה להוכיח אותו‪ .‬אח"כ נוצרים אכזבה ותסכול‪ .‬מטלות ביורוקרטיות כדיור‪ .‬יתכן‬ ‫שינוי במעמד החברתי‪ .‬לעיתים זה מאפשר צמיחה והתפ' אישית‪ .‬הבדלים ביחוס סיבתיות‪:‬‬ ‫האמריקאים מייחסים איחורים לגורמים פנימיים שבשליטת האדם‪ .‬‬ ‫חוויה מעשירה והקנית מיומנויות להסתגלות לשינויים בחיים‪.‬‬ ‫יש קשר בין הדיוק של השעונים למהירות ההליכה למהירות פקידי הדואר )במדינות שבהם השעונים‬ ‫מדויקים קצב ההליכה מהיר והפקידים עובדים מהר(‪.‬הקדמה אף עשויה להיתפס כתכונה שלילית‪ * .‬נמצא שקצב החיים הוא גורם מרכזי ביחס לטווח רחב של‬ ‫משתנים שונים המשפיעים ומושפעים ממנו‪ * .‬למידה על תפיסות עולם חלופיות‪.‬המודל מייחס חשיבות רבה ל"חיות" כלכלית‪.‬בברזיל‬ ‫גם חצי שעה זה בסדר‪ .‬בי"ס‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 18‬מבט חדש על מושג ישן‪ -‬הסתגלות בין תרבותית‬ ‫‪Anderson/‬‬ ‫סקירה בקורתית של מודלים שונים של הסתגלות והצעה למסגרת מחשבתית להבנת התהליכים‬ ‫הפסיכולוגיים העוברים על אדם העובר מתרבות לתרבות‪ .‬ממצא שמצריך בדיקות נוספות‪.‬מעבר מתרבות לתרבות כרוך‬ ‫בסוגי הסתגלויות‪ :‬מזון חדש‪ .‬ירידה חדה בשביעות הרצון ואף עוינות‪ .‬כלכלה חזקה בשילוב עם קצב חיים‬ ‫מהיר מאפשרת חיים נוחים יותר ומלאי סיפוק ומאידך גורמת ללחץ ומחלות‪ *.‬אוששו השערות המחקר‪ .‬ביטוח רפואי‪ .‬וכיצד זה מתפרש ע"י אחרים‪ .‫החיים מהיר יותר‪ .

‬המכשולים העיקריים הדורשים התאמה‬ ‫הינם‪ :‬א‪ .‫תלויה בהחלמה מהלם התרבות )מודל ה ‪ U‬של אוברג והתאוריה של אדלר לגבי משבר הזהות(‪.‬ההסתגלות מבוססת למעשה על הרבה מאד צעדים של התאמה בין האדם‬ ‫לסביבתו כאשר המרכיבים של ההתאמה הם מניע‪ .‬לבין הסתגלות )‪ (Adaptation‬האחראית על הישרדות אינדי' )או‬ ‫גזעית( לטווח הארוך‪ .‬בקורת על כל המודלים‪ :‬הפערים הגדולים בשיטות המחקר‬ ‫וחוסר הקשר שלהם למחקר בנושאים של הסתגלות פסיכולוגית‪.‬‬ ‫ישנה גם השלמה של אובדן אובייקטים‪ .‬התמודדות עם ההבדלים בערכים‪ .‬‬ ‫הביקורת על מודלים אלה היא שהמונח "הלם תרבות" הוא מעורפל וכללי מדי וכן שעקומת ה ‪ U‬לא‬ ‫התקבלה במחקרים שונים‪ .‬אנדרסון מבחינה בין התאמה )‪ (Adjustment‬המתייחסת להפחתה או‬ ‫סיפוק של דחפים בטווח הקצר‪ .‬שלבים‬ ‫במודל‪ * :‬התעוררות של מוטיבציה להסתגלות )מטרה‪ :‬לדעת שפה(‪ * .‬‬ ‫מודלים משולבים ‪ -‬החלמה ולמידה‪ :‬הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה תלויה בהתפ' מהכחשה של‬ ‫ההבדלים בין התרבויות לקבלה ואינטגרציה שלהם וזאת בדומה לתהליך של סגירת פערים קוגניטיביים‬ ‫)דיסוננס(‪ .‬‬ ‫המודל של אנדרסון להסתגלות תרבותית‪ :‬תהליך הסתגלות ב"ת דומה לכל תהליך הסתגלותי לשינויים‬ ‫בחיים‪ .‬על פי נקודת השקפה אחת ההסתגלות היא תהליך למידה של‬ ‫מיומנויות תקשורתיות הדרושות לצורך אינטראקציה חברתית יעילה ואילו השקפה שניה הסתגלות‬ ‫מוצלחת נובעת מלמידה של התנ' חברתית מתאימה בדרך של התניה אופרטנית )למידה חברתית(‪.‬תנועה מכוונת למטרה ומכשול או מניעה‪ .‬בקורת על מודלים אלה‪ :‬אינם מתייחסים לתהליכים המעורבים בתהליך ההסתגלות באופן‬ ‫ברור‪ .‬תפיסת הפרט והסביבה כשההתאמה‬ ‫מוערכת עפ"י קריטריונים של הפרט‪ .‬מכניזם של שאיפה לשיווי משקל לא יכול להסביר תהליכים של‬ ‫התפתחות‪.‬‬ ‫ביקורת על מודלים אלה‪ :‬פשטניים מדי וכי ההתמקדות בהפיכת הבלתי מוכר למוכר אינה מספיקה‪.‬אובדן אובייקטים ואנשים‬ ‫‪37‬‬ .‬אנשים מוכרים תהליכים מורכבים יותר ממשימה של למידה‬ ‫פשוטה‪.‬היתקלות בקושי שמונע את‬ ‫מימוש המטרה * נסיון להתגבר על הקושי )דרכי פעולה שונות( *פיתרון * הסתגלות )במידה והפתרון‬ ‫תאם את השגת המטרה( * אי הסתגלות )הפתרון לא השיג את המטרה(‪ .‬ההסתגלות היא "התאקלמות‬ ‫סובייקטיבית"‪ .‬כרוכה במערכת יחסים בין התנהגות פרט‪ .‬למידה וצמיחה שמערבים מתח‪ .‬לדינמיקה של תהליך ההסתגלות ולכן נשארים תיאוריים בלבד‪ .‬לא מגדיר פרקי זמן של כל שלב‪ .‬עקרונות כלליים של‬ ‫ההסתגלות הב"ת‪ :1 :‬הסתגלות הב"ת דורשת התאמה‪ .‬‬ ‫המפגש עם תרבות חדשה יוצר חוסר איזון המהווה מצב לא מספק‪ .‬בגישות ובאמונות)במיוחד ערכים מרכזיים המנחים את‬ ‫חיי היום‪-‬יום ומהווים מתח ומעמסה על האדם הנקרע בין ‪ 2‬התרבויות(‪ .‬חלקם קטנים וחלקם משמעותיים )אובדן‪ .‬ישנם עדויות שלא כולם עברו שלבים אלו ועברו שלבים שהמודל לא מסביר‪.‬ב‪ .‬מודלים של למידה )לינאריים(‪ :‬מודל הלמידה‬ ‫הסתגלות מוצלחת לתרבות חדשה מבוססת על תהליך למידה של הפרמטרים השונים של המע'‬‫החברתית ‪ -‬תרבותית החדשה‪ .‬הלם‬ ‫תרבות מושג מעורפל וגם אינו ספציפי לתרבות‪ .‬מודלים של שיווי משקל‬ ‫הומאוסטטי‪ :‬הסתגלות לתרבות חדשה מיצגת שאיפה לאיזון והיא תהליך מעגלי של הפחתת מתח‪.‬מחלה וכו'( והוא מבוסס על מאמץ להתאמה בין‬ ‫האדם לסביבה בתהליך דו‪-‬כיווני‪ .‬בקורת‪ :‬חד ממדיים ומתמקדים בתחושת חוסר האיזון הפנימי‬ ‫תוך התעלמות מהשפעת הסביבה‪ .‬‬ ‫המודל דורש מחקר אורך שקשה ליישום‪-‬אין אימות אמפירי‪ .

‬‬ ‫היציאה מתהליך ההסתגלות יכולה להיות בצורות שונות‪ (1 :‬ה"חוזרים" הם אלו הנסוגים בשלב‬ ‫מוקדם‪ .‬הסתגלות ב"ת היא מעגלית‪ .‬מניעים להסתגלות‪ (1 :‬נכונות‬ ‫להיפתח בפני השפעות תרבותיות חדשות‪ (2 .‬התגובות האפשריות‬ ‫הן‪ :‬שינוי בעצמי‪ .‬חוסר‬ ‫הכשירות החברתית בשל חוסר רגישות תפיסתית והתנהגותית בסביבה החדשה‪.‬ציפייה ותקווה שהכל יעלם‪ .‬ה"בורחים" בוחרים באסטרטגיה של‬ ‫נסיגה‪ .‬ההסתגלות מתחילה כשהזר מכיר המכשול ומחליט על אסטרטגיה קבועה של פתרונות‬ ‫אינסטרומנטליים ומסתיימת כשהזר חש כי הוא מתאים לסביבה‪ .‬קוגניטיבי )תפיסתי(‬ ‫והתנהגותי )גלוי(‪ .‬הסתגלות הב"ת‬ ‫משמעותה יחסים בין הזר למארח שהם יחסים של שייך )‪ (Insider‬ובלתי שייך )‪ (Outsider‬והכוללים‬ ‫לחץ חזק על הלא שייך להיות קונפורמי‪ :4 .‬במודל הנוכחי‪ .‬חוסר היכולת והקשיים‬ ‫החברתיים הכרוכים במעבר ממעמד של בני בית למעמד אורח )מעורר תחושת אובדן וגעגועים(‪.‬נכונות להתמודד עם המכשולים ע"י שימוש‬ ‫באסטרטגיות אינסט'‪ (3 .‬נמצאים בעימות קוגניטיבי‪ .‬האדם המתמודד‪ .‬אשר יש לנסות להילחם בהם )נק' שבירה(‪ .‬במהלך ההסתגלות צצים‬ ‫ועולים כמה גורמים המניעים לבריחה‪ .‬האפשרות‬ ‫האינסטרומנטלית השניה היא לנסות לנטרל את המכשול ע"י שינוי עצמו‪ :‬לשנות את האמונות והערכים‬ ‫שלו כך שיתאימו טוב יותר לאלה של התרבות המארחת‪ .‬החלטה שלא לנסות לברוח מהמכשולים‪ .‬לשנות סדרי עדיפויות ולהפחית ציפיות‪ .‬הוא משתנה באיכותו בהתאם‬ ‫למידע החדש שנתקבל ובהתאם להערכת התוצאות שיצרה התגובה הקודמת‪ .‬שלב ההתמודדות לעולם לא יהיה סטטי‪ .‬לאחר שעבר את המעגל של "מכשול"‪"-‬יצירת תגובה"‬ ‫שוב ושוב‪ .‬רציפה ואינטראקטיבית יש‬ ‫זרם של מכשולים בלתי פוסק ועל האדם להמשיך להתמודד לעזוב דרכי פעולה לא יעילות ולמצוא את‬ ‫דרכי הפעולה היעילות‪ .‬ג‪ .‬מתחבאים ומאשימים אחרים‪ .‬ה"בונים" מתמודדים ע"י קבירת עצמם עד צוואר בהיבטים הקשורים‬ ‫‪38‬‬ .‬משרתי הזמן" אינם מרוצים באופן מתון אבל כרוני‬ ‫ולאורך זמן נעשים מדוכאים‪ (4 .‬נכנס לשלב של התקדמות יציבה יחסית לקראת יצירת הרמוניה עם הסביבה החדשה‪.‬הבטחת סביבה תומכת ע"י‬ ‫התמקדות בהרחבת האינטראקציות החברתיות היא משימה עיקרית בהסתגלות בתרבות אחרת‪.‬בימים הראשונים‪ .‬במוקדם או במאוחר‪ .‬שינוי הסביבה‪ .‬‬ ‫‪ :2‬הסתגלות הב"ת דורשת למידה של דרכי הפעולה כיצד להתמודד עם הקשיים‪ .‬הוא תמיכת עמיתים שמחזקת את הביטחון העצמי‪ .‬קוג' והתנ' השזורים זה בזה ומשפיעים זה‬ ‫על זה‪ .‬החוזרים והבורחים לא‬ ‫עוברים מעבר לשלב של "תייר" או "שגריר"‪" (3 .‬עם הגעתו למכשול מתחיל‬ ‫המעגל של התמודדות מעגלית‪ .‬רגשי והתנהגותי עם‬ ‫הסביבה ועלולים לפתח בעיות שיחזירו אותם למולדתם‪ (2 .‫מוכרים ואהובים )במיוחד אלה הקשורים להגדרת העצמי והזהות העצמית(‪ .‬לא לעשות דבר או לעזוב את הסביבה‪ :3.‬זהותו של האדם וקב'‬ ‫ההתייחסות שלו מושרשות היטב בתרבות המקור שלו‪ .‬בנוסף‬ ‫לכמויות זמן רבות‪ .‬שאינם לומדים להתמודד ולא להתגבר‪ .‬ממדים אלה מותאמים ביניהם או מצויים בקונפליקט )שיוצר דיסוננס באדם( או‬ ‫בלתי תלויים‪ .‬זוהי‬ ‫"הסתגלות ממוקדת רגש"‪ .‬מה שמניע מניעים אלה‪ .‬ההסתגלות כוללת אלמנטים רגשיים‪ .‬הם נמנעים‪ .‬‬ ‫העימות הקוגניטיבי‪ :‬חוויית ההסתגלות הב"ת היא גם תהליך של נסיון לבסס מחדש זהות ודימוי עצמי‬ ‫אל מול חוסר בתמיכה סביבתית או תמיכה סביבתית חלשה‪ .‬אשר מותירה את המכשול בצורה אובייקטיבית אך מכוונת כלפי הממד‬ ‫הרגשי‪ .‬ההסתגלויות האנושיות מתרחשות לאורך ‪ 3‬ממדים‪ :‬אפקטיבי )רגשי(‪ .‬לאחר שלב הכניסה‬ ‫הראשוני לתרבות החדשה ייתקל במכשול אשר יחסום את התקדמותו‪ .

‬‬ ‫מודל זה מתאר את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה במונחים של עקרונות ההתניה הקלאסית‬ ‫ועקומת למידה בעלת שיפור מתמיד ולינארי‪ .‬על פי מודל זה ההסתגלות התרבותית הינה תהליך מעגלי של הורדת‬ ‫מתח‪ .‬‬ ‫סיפוק‪ .‬האדם מתואר‬ ‫כמסתגל ומגיב יותר למתחים פנימיים או דיסוננס עצמי מאשר לסביבה בה הוא נמצא‪ .‬הראשונה‪.‬‬ ‫בהקשר זה מוזכרים מודל עקומת ה ‪ U‬והתיאוריה של אדלר לגבי פוטנציאל התפתחותי‪-‬אישיותי הטמון‬ ‫בהתגברות על הלם תרבות‪ .‬הסתגלות בין‪-‬תרבותית היא יחסית‪ -‬היא‬ ‫כמעט לעולם אינה תהליך שלם‪ .‬הוא יוצר תהליך הסתגלות משלו ומפלס את דרכו‪ :6 .‬ביקורת על‬ ‫מודל הלמידה )מודל ‪:(2‬‬ ‫‪39‬‬ .‬כל התפתחות אסטרטגית‬ ‫חדשה של האדם להתמודדות עם הסתגלותו בתרבות החדשה היא בבחינת התפתחות אישית‪.‬מתערבים בתרבות המארחת ומבינים אותה ופחות‬ ‫או יותר מסופקים‪ (6 .‬‬ ‫שאלה ‪ :2‬באופן כללי אף אחד מהמודלים אינו נותן תשובה מלאה הנוגע לשאלת ההסתגלות לתרבות‬ ‫אחרת‪ .‬מודלים אלו הוזכרו בראשית פרק ‪.‬ה"משתתפים" הם אלה שהתגברו באופן מלא על המכשולים והם משתתפים‬ ‫מלאים בחברה מבחינה רגשית‪ .‬על ידי הגעה לשווי משקל פנימי הנוצר כתוצאה מהמפגש עם התרבות האחרת‪ .‬אותם מודל זה אינו יכול להסביר‪.‬מעבר ממצב של הכחשה או התעלמות למצב של הבנה ואמפתיה‪.‬קוגניטיבית והתנהגותית‪ :5.‬צמיחה והתפתחות‪ .‬‬ ‫מקורה בתיאוריות של תיקשורת‪ .‬תהליכים מורכבים שאינם ניתנים להסבר על ידי שימוש במונחי שווי משקל‬ ‫בלבד‪ .‬על פי גישה זו על האדם ללמוד חוקי‬ ‫תפיסה אופיינים לתרבות שיאפשרו לו לפרש נכונה סיטואציות בסביבה וחוקים התנהגותיים שיאפשרו‬ ‫לו לבצע התנהגויות מתאימות‪.‬השונות זו מזו במושא תהליך הלמידה הנדרש‪ .‬ההנחה העומדת‬ ‫בבסיס המודל היא ששווי משקל הינט מצב מספק ולעומתו חוסר איזון הינו מצב מותח היוצר חוסר‬ ‫סיפוק‪.‬גישה שניה מדגישה את למידת ההתנהגויות עצמן‪ .‬הסתגלות ב"ת משמעותה‬ ‫התפתחות אישית‪ -‬תהליכי התאמות בחיים יכולות להיחשב כהתפתחות אישית‪ .‫במטלות המצב‪ (5 .‬מודל שלישי‪ :‬החלמה ולמידה בתהליכי הסתגלות‪ .‬לעיתים תהליכים אלו מעוררי מתח ויוצרי קושי‪ .‬מודל רביעי‪ :‬מודל‬ ‫הומאוסטזיס – שווי משקל‪ .‬כיוון שאדם מסוגל‬ ‫לפתח אסטרטגיות על מנת להתגבר על אתגרים ולאחריהם לחזור לשגרה‪ .‬ביקורת נוספת על מודל זה נוגעת לתהליכים אנושיים גבוהים כמו תהליכי למידה‪.‬‬ ‫תשובות לשאלות‪ :‬מודל ראשון‪ :‬מודל ההחלמה ‪ recuperation‬המתייחס להחלמה מהלם התרבות‪.‬לגבי כל אחד מהמודלים‪:‬ביקורת על מודל‬ ‫ההומאוסטזיס‪ -‬מודל שווי המשקל )מודל ‪:(4‬מודל זה לוקה ברדוקציוניזם וחד מימדיות‪ .‬כיוון שאדם המצטרף לתרבות חדשה אינו מתפקד בה כמו אדם אשר‬ ‫נולד בתוכה‪ .‬גם התרגום של‬ ‫מתחים פסיכולוגיים למונחים של סיפוק או אי סיפוק כמקבילים להסתגלות ואי הסתגלות הוא דל‬ ‫מבחינה קוגניטיבית‪ .‬ההבדלים בינהם לא אחת אינם ברורים דים‪ .‬על פי גישה זו יכולות התקשורת הן המגבילות את השתלבותו של‬ ‫האדם בחברה החדשה ולכן למידת כלי התקשורת העיקרי – השפה – הכרחית על מנת להצליח‬ ‫במשימה‪ .‬ה"מתאימים" הם המסתדרים‪ .‬על האדם ללמוד מאפיינים של‬ ‫מערכת סוציו‪-‬תרבותית חדשה ולרכוש את הכלים ההכרחיים על מנת להפוך לחלק ממערכת תרבותית‬ ‫זו‪ .‬כמו כן‪ .‬משלב עקרונות‬ ‫משני המודלים הקודמים ומתאר את תהליך ההסתגלות כמסע מהשוליים אל מרכזה של התרבות‬ ‫הזרה‪ .‬על מנת להסתגל לסביבתו‪ .9‬מודל שני‪ :‬מודל תהליך הלמידה‪.‬שתי גישות עיקריות שייכות למודל זה‪ .

‬בטווח הארוך‪.‬‬ ‫הסתגלות משמע קבלת הלא מוכר‪ .‫עקומת הלמידה הפשוטה איננה מתארת בצורה מדויקת את תהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ .‬לסימנים של מצוקה רגשית או התנהגותית‪.‬המונח שוק תרבותי הינו מונח מעורפל‪ .‬ההסתגלות משמעותה יותר מאשר הפיכת הלא מוכר‪ .‬העקומה המתוארת על ידי מודלים אלו‪ .‬איננה עומדת במבחן המציאות‪.(4‬כאשר הצורך מסופק וההסתגלות עברה בהצלחה מגיעים לשלב )‪ (5‬כאשר האלטרנטיבה‬ ‫‪40‬‬ .‬‬ ‫שאלה ‪:3‬גורם ראשון למיעוט הידע בנושא של הסתגלות לדעת החוקרת‪ .‬מודל זה אינו מתייחס לצורות או לתהליכים הקוגניטיביים המעורבים‬ ‫בתהליך באופן ברור ולכן נותר תיאורי בלבד‪.‬גם‬ ‫ההסברים העוסקים בלמידת שפה ומיומנויות תקשורת וגם ההסברים הנוגעים ללמידת התנהגות הם‬ ‫פשטניים‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ – adjustment:5‬הפחתה או סיפוק דחפים בטווח הקצר‪ .‬תהליך שיכול להיות לא הישרדותי‬ ‫לטווח הארוך‪ .‬היא הגישה הפרגמטית‬ ‫הטיפוסית לחברה האמריקאית בכללותה‪ .‬זו משימה קשה הרבה יותר ממשימת הלמידה הפשוטה‪.‬לשם השגת מטרה ארוכת טווח זו‪.‬‬ ‫החוקרים השונים מיקדו עבודתם בהתאם לאינטרסים המקצועיים שלהם והגבילו את עצמם לקבוצות‬ ‫מחקר ספציפיות‪ .(1‬על פי מודל זה ההתקדמות בתהליך הסתגלות נורמלי מתחילה‬ ‫בקיומה של מוטיבציה להסתגלות )‪ .‬ביקורת על מודל‬ ‫המערב החלמה ולמידה )מודל ‪:(3‬‬ ‫על אף שזהו ניסיון מעניין להתחקות אחר התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס ההחלמה מהלם‬ ‫תרבות או ההסתגלות התרבותית‪ .‬סיפוק צרכים הישרדותיים ברמת האינדיבידואל או הגזע‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :4‬לדעת המחברת יש להתייחס להסתגלות בין תרבותית כאל חלק מתהליכי ההסתגלות‬ ‫שעובר אדם במהלך חייו‪ .‬ההתייחסות לאדפטציה לחברה החדשה היא כאל תהליך של‬ ‫העברת אינפורמציה ללא התייחסות מצד החוקרים בתחום‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :6‬המודל המתואר בקטע מבוסס על תיאוריה של דחפים המתארת את תהליך הסתגלות בן‬ ‫שישה מוקדים עיקריים )ראה ציור ‪ .‬‬ ‫שני מושגים אלו גם יחד מתייחסים להשגת התאמה בין האדם לסביבתו‪ .‬מיסיונרים‬ ‫וכו'( תחת מודלים שונים מובילה להבנה והגדרות שונות להסתגלות וכמובן לתוצאות שונות‪ .‬מתוך כך‪ .‬במסגרת גישה זו עיקר המחקר התמקד בכיוון של תוכניות‬ ‫אימון בין תרבותי‪ .‬משמש לתיאור מצבים רבים מדי השונים זה‬ ‫מזה‪ .‬‬ ‫כאשר יתכנו מהלכים לא הישרדותיים בטווח הקצר‪ .adaptation .‬המחברת רואה את ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית כתהליך של לימוד השינויים‬ ‫וההבדלים בין המוכר ללא מוכר והיכולת לחיות עם הבדלים אלו‪.‬ביקורת על מודל ההחלמה )מודל ‪:(1‬למודל זה בעיות‬ ‫ייחודיות משלו‪ .‬העבודה על קבוצות אוכלוסיה ספציפיות )כגון סטודנטים בחילופי ארצות‪ .‬כאשר הדרך ומסגרת הזמן‬ ‫שונה בינהם‪.‬קבלת הבסיס והערכים הלא מוכרים והשלמה עם אובדן של‬ ‫אובייקטים ואנשים מוכרים‪ .‬‬ ‫גורם נוסף למיעוט הידע בנושא הוא חוסר הקשר בין חוקרים שונים בתחום הבאים מדיסיפלינות שונות‪.‬תוכניות חינוך בנושא שילוב המהגרים בתרבות החדשה וניסיון לפתור את "הבעיה"‬ ‫יותר מאשר להבין אותה‪ .‬לא רק‬ ‫שהדיסיפלינות השונות העוסקות בתחום ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית נפרדות בעבודתן זו מזו‪ .‬הן גם‬ ‫מנותקות מהספרות הפסיכולוגית הכללית העוסקת בתהליכי הסתגלות‪.(1‬התקלות בקשיים )‪ (2‬המונעים את הסיפוק המיידי של הדחף‬ ‫ובכך פותחים פתח לתגובות שונות בניסיון להתגבר על הקושי )‪ (3‬ניסיונות המובילים בסופו של דבר‬ ‫לפתרון )‪ .‬למוכר כותבת מחברת המאמר‪.‬כמו כן‪ .

‬לא יפרש‬ ‫האדם את הקושי‪ .‬ככזה שיש להתגבר עליו‪.1‬‬ ‫הבדלי ערכים ועמדות בין התרבות המארחת לתרבות המקור‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :7‬על פי תיאורית הלמידה התרבותית כזכור‪ .‬לא תעלים תחושות של אובדן‬ ‫זהות‪ .‬לטענת המחברת המרכיבים ההכרחיים‬ ‫להסתגלות הם המוטיבציה לכך‪ .‬המבוסס על תפיסת האדם את הסביבה ופירוש הקשיים שיש‬ ‫להתמודד עימם‪ .‬במיוחד ערכים מרכזיים‬ ‫וחזקים המנחים התנהגויות יומיומיות רבות‪ .‬בקונטקסט הבין‬ ‫תרבותי תסכול מתמשך שכזה עשוי להוביל למשבר הנקרא "הלם תרבות"‪.‬‬ ‫שאלה ‪:8‬שלושה סוגי מכשולים דורשים מהאדם את מירב ההסתגלות‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪41‬‬ .‬בלעדיו‪ .‬דורשת את כל‬ ‫אלו‪ .‬מתמשך ואינטראקטיבי‬ ‫‪ .(6‬על פי מודל זה השאוב מתיאורית‬ ‫הדחפים‪ .‬אובדן ערכים ושאר הקשיים העומדים בפני המנסים להשתלב בסביבה חדשה‪.3‬התהליך מערב יחסי זר‪-‬מארח‬ ‫‪ .‬לא ייצר האדם התנהגויות שמטרתן להתגבר על מכשולים בסביבה‪ .‬‬ ‫המודל המוצג הינו מודל קוגניטיבי ביסודו‪ .‬פירוש זה‪ .‬על פי מודל זה סינדרום "הלם תרבות" מתרחש‬ ‫כאשר האדם לא מצליח לספק צרכים בסיסיים כגון הבנה ושליטה בהתנהגותו בסביבה החדשה‪ .‬נסיגה להתנהגויות פרימיטיביות ועוד‪ .‬מעבר ללמידה של תרבות זו‪ .‬התנאי להשלמת תהליך ההסתגלות הוא סיום‬ ‫הלמידה וההיכרות עם התרבות החדשה‪ .‬שינויים בערכים אלו מעוררים מתח רב ומהווים‬ ‫מעמסה על האדם הנקרע בין שתי התרבויות‪.‬למרות‬ ‫מאמציו‪ .2‬התהליך דורש למידה‬ ‫‪ .6‬התהליך מערב התפתחות אישית‬ ‫הערה‪ :‬מחלק זה ואילך מחולק המאמר לשישה תת סעיפים המתייחסים לכל אחד מששת העקרונות‬ ‫הללו‪.‬השינויים שמבוצעים על ידי האדם ומכוונים לעבר מטרה זו‪ .‬‬ ‫בלעדיו‪ .‬הלמידה של התרבות החדשה לבדה‪ .‬במקביל לצורך להתגבר על הקשיים הוא המאפשר הצגת התנהגויות‬ ‫חדשות על מנת להשלים את תהליך ההסתגלות‪ .5‬התהליך הוא יחסי‬ ‫‪ .‬ומתבצעים‬ ‫נוכח קשיים המתעוררים בסביבה החדשה‪ .‬לשם השגת השינוי ההיסתגלותי חייב להתעורר הצורך הראשוני להסתגל לסביבה החדשה‪.‫היא שהצורך אינו מסופק ולא מושלם תהליך ההסתגלות )‪ .‬ההתאמה לתרבות החדשה לדעתה אם כך‪ .‬‬ ‫לסיכום‪ :‬מהמודל המוצע נובעים שישה עקרונות המתייחסים לתהליך אדפטציה בין תרבותית‪:‬‬ ‫‪ .‬גם הגדרתם של‬ ‫המכשולים ברמת ההסתגלות הבין‪-‬תרבותית מבוססת על הצורך להסתגל לסביבה‪ .‬לעומת זאת‪ .4‬התהליך מעגלי‪ .1‬תהליך האדפטציה )ארוך הטווח( מערב התאמה בטווח הקצר )‪(adjustment‬‬ ‫‪ .‬הדבר עשוי להתבטא בכעס‪ .‬דיכאון‪ .

‬מעבר המעורר תחושות אובדן וגעגוע‪.‬הפקת תגובה‪ .‫‪.‬התסכול והעוינות מהסביבה(‪ .‬‬ ‫היתקלות במכשול‪ .‬שלושת המימדים הללו נמצאים באינטראקציה בינהם ומשפיעים זה‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫שאלה ‪ :10‬המגיעים לתרבות חדשה הינם זרים לתרבות זו בשני מובנים‪ :‬הם אורחים חדשים בחברה‬ ‫והם מצטרפים לשוליים כמיעוט בחברה זו‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :11‬המחברת מציגה את תהליך ההתאמה וההסתגלות לתרבות חדשה כתהליך דינמי מתמשך‬ ‫המערב אינטראקציה בין האדם לסביבתו‪ .‬כאורחים בתרבות מארחת הם צריכים לפלס דרכם לתוכה‬ ‫על ידי כך שיתאימו את עצמם לכלליה תוך כדי למידה של לפחות חלק מהמאפיינים של הרוב בתרבות‬ ‫זו‪ .‬לפי מודל‬ ‫זה ארבעה שלבים עיקריים בתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ :‬המפגש עם התרבות החדשה‪.‬מורכב‬ ‫משלושה מימדים שונים של התאמה )‪ :(adjustement‬המימד הרגשי‪-‬אפקטיבי‪ .‬לעומתן יש‬ ‫תרבויות בהן מערך תמיכה וקבלה של זרים לתוכן‪ .‬‬ ‫שאלה ‪:9‬למידה הינה חלק הכרחי מתהליך ההסתגלות לתרבות חדשה‪ .‬תרבויות שונות זו מזו באופן בו הן‬ ‫מתייחסות לזרים בתוכן‪ :‬ישנם תרבויות בהן ההבחנה בין זרים למקומיים היא חדה מאד‪ .‬‬ ‫תרבויות אחרות חסרות לחלוטין מסגרות כאלה ואפילו מגלות עוינות כלפני ניסיונות ההשתלבות של‬ ‫זרים בתוכן‪ .‬התגברות על המכשול‪ .‬למעשה שתי התגובות המבוססות על למידה‬ ‫ותגובה אקטיבית לסביבה הן השתיים הראשונות‪ :‬שינויים בעצמי )לדוגמא למידת שפת המקום( או‬ ‫שינויי הסביבה )לדוגמא חיפוש אחר מתרגם בהיתקלות בקשיי שפה(‪ .‬לא לשנות את עצמו ולא לפעול על סביבתו‪.‬‬ ‫תגובות אלו כמובן יקשו על ההשתלבות בסביבה החדשה וללא למידה כלשהי לא יושלם תהליך‬ ‫ההסתגלות בצורה חיובית‪.‬הם מתחילים‬ ‫ומסתיימים בנקודת זמן מסוימת‪ .‬‬ ‫הן מבחינה קוגניטיבית )ישירות על תהליך הלמידה וההתאמה לתרבות החדשה( והן מבחינה רגשית‬ ‫)בנוגע לתחושות חוסר הנוחות‪ .2‬‬ ‫אובדן אובייקטים מוכרים‪/‬אהובים מתרבות הבית‪ .‬בקונטקס הזה יחסי זר‪-‬מארח יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על תהליך ההסתגלות של הזרים‪.‬כל אחד מארבעה שלבים אלו‪ .‬בתגובה לסיטואציה חדשה‬ ‫מגדירה המחברת ארבע תגובות עיקריות‪ :‬שינוי של הסביבה‪ .‬שתי התגובות הנוספות‬ ‫מתרחשות כאשר האדם מחליט למעשה לא לעשות דבר‪ .‬זהו תהליך מעגלי של התמודדות עם בעיות ופתרונן‪.‬לשם זירוז תהליך הקליטה בתרבות החדשה‪.‬כאשר הראשון מסתיים עם ההיתקלות במכשול הראשון )ומעבר‬ ‫לשלב שני( והאחרון מסתיים עם התגברות על המכשולים ומעבר לחיים בהרמוניה עם הסביבה‬ ‫התרבותית החדשה‪ .3‬‬ ‫חוסר היכולת והקשיים החברתיים הכרוכים במעבר ממעמד של בני בית למעמד של‬ ‫אורחים חדשים בקבוצה חברתית כלשהי‪ .‬כל אלו משפיעים על האופן בו משתלבים הזרים בתרבות המארחת‪.‬במיוחד אלו הקשורים להגדרות העצמי‬ ‫והזהות‪.‬‬ ‫באיור מספר ‪ 3‬מתואר מודל המכשולים מודל רב מימדי להסתגלות )‪ (adaptation‬תרבותית‪ .‬‬ ‫שאלה ‪ :12‬המרכיבים הלינארים בתהליך ההסתגלות הם השלבים הראשון והאחרון‪ .‬השלב השני והשלישי הם השלבים המעגליים במובן זה שהאדם נמצא בשלבים‬ ‫‪42‬‬ .‬שינוי בעצמי‪ .‬המימד ההתנהגותי‪-‬גלוי‪ .‬‬ ‫‪.‬לא לעשות דבר או לעזוב‬ ‫את סביבה‪ .‬המימד הקוגניטיבי‪-‬‬ ‫תפיסתי‪ .‬תגובה אחרת ונוספת להיתקלות במכשולים בסביבה הינה תגובה רגשית של תסכול‬ ‫המשמשת בפני עצמה כמכשול או כמעורר מוטיבציה‪ .

Adjusters .‬מחוץ לעבודה הם סגורים ומתרועעים עם בני‬ ‫קבוצתם בלבד‪.‬‬ ‫‪) Time Servers .‬הם בעלי מעורבות מינימלית בעבודתם‪ .‬מתמודדים ללא הפסקה עם סביבתם‪ .‬הם נמנעים מקשיים גדולים ומתרכזים בסיומו של כל משבר‬ ‫מהר עד כמה שאפשר‪ .‬לאחר מפגש עם תרבות‬ ‫חדשה והיתקלות בקשיים ‪ .3‬השורדים בזמן( אלו אנשים שנשארו בתהליך ההסתגלות והתמודדו עד כמה שיכלו‬ ‫מבחינה התנהגותית אבל מבחינה רגשית וקוגניטיבית הם מנותקים מסביבתם‪ .‬אך ביחסים הבינאישיים‪ .‬‬ ‫הזרים בתרבות החדשה חוזרים על שלבים אלו שוב ושוב עם הניסיון לחדור למרכז התרבות מהשוליים‬ ‫בהם הם נמצאים‪.‬בטווח הארוך ניכרים‬ ‫סימפטומים דיכאוניים בקרב אנשים אלו‪ .‬הם‬ ‫נמנעים מהסביבה‪ .‬בהסתגלות בין תרבותית ‪/‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪Cross‬‬ .1‬החוזרים( הנסוגים בשלב מוקדם‪ .‬רגשית והתנהגותית‪.‬‬ ‫שני טיפוסים אלו לא יתפקדו בתרבות החדשה מעבר לתיירים או אורחים‪.‬‬ ‫השותפים בחברה מתאפיינים בנכונות ללמוד בסיטואציות חדשות‪ .‬להגביר את המודעות ופרספקטיבה‬ ‫תרבותית חדשה ולחפש אחר משמעויות חדשות לקבוצות יחוס‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 19‬תפיסות העצמי‪ .‬הם אינם רוצים או אינם יכולים להתמודד עם הקושי ולשלוט בו‪ .‫אלו באופן שחוזר על עצו שוב ושוב‪ .‬אבל מאד רוצים לברוח מהסביבה‪ .‬תהליך ההפיכה לשותף בתרבות‬ ‫חדשה מבוססת על עמדות חיוביות‪ .‬‬ ‫‪) – Participators .4‬הבונים( הפוכים מהבורחים‪ .‬‬ ‫שתי הקטגוריות האחרונות של זרים מתמודדות בצורה מוצלחת עם ההסתגלות‪:‬‬ ‫‪) .‬‬ ‫‪) – Escapers .‬יתכן שעשו ניסיונות להלחם‬ ‫בסביבתם אבל הובסו וכתגובה נוקטים באסטרטגיה של לא לעשות דבר ולקוות שהמצב ישתנה‪ .‬מיטיבים‬ ‫להכיר את התרבות ומתפקדים בה היטב‪ .2‬הבורחים( נשארים‪ .‬נחושות ומלאות תקווה‪.5‬המסתגלים( המצליחים למקסם את הקשר שלהם עם התרבות החדשה‪ .‬הם התמודדו עם‬ ‫הקשיים שניצבו בדרכם‪ .‬לשישה טיפוסים שונים המובחנים בתגובתם לקושי‪:‬‬ ‫‪) – Returnees .‬הם שותפים מלאים בחברה מבחינה קוגניטיבית‪ .‬‬ ‫‪) -Beavers .‬בדרך כלל משיגים‬ ‫ומגיעים רחוק בעבודתם‪ .‬‬ ‫שלוש קטגוריות אלו של זרים לא יתגברו על הסטטוס שלהם כזרים משום הנכונות הנמוכה שלהם‬ ‫לצאת ממצבם וההימנעות מאסטרטגיות אינסטרומנטליות‪.‬בדרך כלל מפרשים את‬ ‫סביבתם כעוינת ומגיבים בבריחה ממנה‪ .‬לעולם אינם לומדים להתמודד או להתגבר על‬ ‫מכשולים‪ .‬אם נעשו על ידם ניסיונות להתמודד הם היו לא אפקטיביים‬ ‫וננטשו במהרה‪.‬הם עדיין עסוקים בהתמודדות אקטיבית ומשקיעים בכך מאמצים‪.6‬משתתפים( אלו המעורבים באופן אפקטיבי וביצועיהם גבוהים‪ .‬מאשימים אחרים במצבם ועוסקים בדברים המסיחים את דעתם מהמצב הלא נעים‬ ‫ומהצורך להתמודד איתו‪.‬‬ ‫שאלה ‪ :13‬המחברת מחלקת את האנשים הנמצאים במעגל ההסתגלות‪ .‬עם ההיתקלות במכשולים חדשים וטעויות תגובה שיש לתקנן‪.‬הם עדיין עסוקים בהתאמה שלהם לסביבה ובכך נבדלים‬ ‫מהקטגוריה השישית‪ .‬סביבתם החברתית וכמהים ליום בו‬ ‫ישובו למולדתם‪.‬התמודדות ודחק‪ .

‬חוסר התאמה בין מבנה העצמי לנורמות התרבותיות עלול‬ ‫לתרום לדחק ולמתח‪ .‬דיון‪ (1 :‬המחקר אישר את חשיבות תפיסת העצמי בהקשר‬ ‫‪44‬‬ .‬השאלונים עסקו במדדים של תפיסה עצמית עצמאית ותלותית‪ .‫המאמר עוסק בהשלכות של הבדלים ב"ת במגע בין אנשים מתרבויות שונות‪ .‬דבר שהפחית את רמת הדחק‪ .‬להשיג מידע מעשי ומנבאים הסתגלות מוצלחת‪(3 .‬קשרים עם סטודנטים מקומיים עוזרים לפיתוח מיומנויות חברתיות‬ ‫מתאימות‪ .‬יאלצו לעשות שימוש בישירה ע"מ להיקלט בתרבות‬ ‫אינדי' מאחר והאסט' העקיפה אינה יעילה בחברה זאת‪ .‬קישור בין הידוע על‬ ‫הבדלים ב"ת במושג העצמי לבין תיאוריות על הסתגלות לתרבות זרה‪ .‬מין‪.‬תתי קבוצות אלה יוצרות קושי‬ ‫בהיטמעות במדינה המארחת‪ (2.‬ואף שינוי הציפיות שלו כדי להתאים לסביבה ולשמור על הרמוניה‪ .‬יכולת שפתית‪ .‬מדדי התמודדות‬ ‫ישירה‪ .‬התמודדות‪ .‬‬ ‫מתפיסה עצמית והתמודדות‪ (6 .‬טיוואן‪ .‬מדדי שביעות רצון ממע' יחסים‪ .‬מדגם‪ :‬סטודנטים ממזרח אסיה )סין‪ .‬בפועל הפרט ממוקד בשינוי העצמי ולא בנסיון לשנות את המצב‪ .‬שיטת המחקר‪ :‬שאלונים נשלחו לבתיהם של סטו' אמריקאים ומזרח אסיאתים‬ ‫הלומדים בארה"ב‪ .‬אך דורש התנהגות של תלות הדדית‪ .‬הטייה‪.‬ע"י עימות מול האחר ונקיטת עמדה בשמו ולא בשם קב'‪.‬בשונה ממחקרים קודמים משתני רקע ניבאו פחות טוב דחק‪.‬תרגום ותפיסת דחק‪ .‬מאפשרים ללמוד על התרבות‪ .‬סטו' שהשיגו ציונים גבוהים בתפיסת עצמי עצמאי‬ ‫נקטו באסטרטגיות ישירות‪ .‬האסיאתיים חוו יותר דחק מהאמריקאים‬ ‫‪ (4‬נמצא קשר בין תפיסת העצמי לתפיסת דחק‪ .‬תשפיע הן באופן עקיף )באמצעות ההשפעה על אסט' ההתמודדות( והן באופן ישיר על‬ ‫רמת הדחק ורווחתם הנפשית הסטו'‪ (3 .‬נמצא כי תפיסת עצמי מקושר‬ ‫היתה במתאם עם תחושת דחק‪ (5 .‬‬ ‫תוצאות‪ (1 :‬לא נמצאו הבדלים בתפיסת העצמי כעצמאי בין הקב'‪ .‬בשנת‬ ‫הלימודים הראשונה באקדמיה בארה"ב‪ .‬היכולה להוות איום‬ ‫על ההרמוניה בקב'‪ .‬לעומת זאת‪ .‬בניגוד לציפיות ‪ (2‬תפיסת העצמי‬ ‫כתלותי נמצאה יותר דומיננטית אצל האסיאתיים‪-‬אושש‪ (3 .‬ותפיסת דחק( ‪ (7‬אצל האמריקאים נמצא כי המנבא החזק ביותר‬ ‫של דחק היה מידת שביעות הרצון שלהם ממע' היחסים שלהם‪ .‬עצמאי‬ ‫או מקושר‪ .‬הנוהגים באסט' עקיפה‪ .‬סידורי‬ ‫מגורים וכו'(‪ .‬במחקרים קודמים נמצאו שני משתנים‬ ‫המנבאים הסתגלות‪ (1 :‬יחסים עם אחרים ממדינת המקור ו ‪ (2‬עם בני התרבות המארחת‪ .‬אמריקאים דווחו על שביעות רצון נמוכה‬ ‫יותר ממע' היחסים שלהם מהאסיאתיים‪ .‬אחוז תשובה נמוך‪ .‬‬ ‫מתאימה לעצמי עצמאי‪ .‬‬ ‫סטודנטים התופסים עצמם עצמאיים יראו דמיון רב יותר בינם לסטודנטים אמריקאים ואף יחפשו ליצור‬ ‫קשרים עם סטודנטים אלה‪ .‬דבר המעודד את הפרט ומספק לו קשרי חברות‬ ‫ותמיכה תרבותית וחברתית‪ .‬דיווחו על פחות דחק מחבריהם הלא מרוצים‪ .‬אסטרטגיית התמודדות שליטה עקיפה בה הפרט ממוקד בשינוי עצמו‬ ‫ובהתאמתו למצב‪ .‬תפיסת מבנה העצמי‪ .‬יפן וקוריאה(‪ .‬השערות המחקר‪ (1 :‬ימצאו הבדלים‬ ‫בחשיבות בתפיסת מבנה העצמי בין סטו' אמריקאים למזרח אסיה‪ (2 .‬בחברה קולק' התמודדות ישירה נתפסת כהתנ' לא בשלה או אגואיסטית‪ .‬סטו' אמריקאים שהיו שבעי רצון ממע'‬ ‫היחסים שלהם‪ .‬מתאימה לעצמי‬ ‫מקושר‪ .‬עובדות‪:‬‬ ‫‪ (1‬בארה"ב נוצרות תתי קבוצות של אסיאתיים‪ .‬נתוני רקע )גיל‪ .‬לא נמצאו הבדלים בין מדינות אסיה ביחס למנבאים העקריים‬ ‫)תפיסת מבנה עצמי‪ .‬מול סטו' אמריקאים‪ .‬הוחזרו רק כשליש מהשאלונים מלאים‪ .‬מבנה העצמי והתמודדות )‪ :(Weisz‬אסטרטגיית התמודדות שליטה ישירה‪:‬‬ ‫אקטיבית תוך נסיון להשפיע על המצב‪ .‬עצמי עצמאי ומקושר ע"פ‬ ‫מרקוס וקיטימה‪ .‬תוך מתן פרוש‬ ‫חדש למצב‪ .‬מצב משפחתי‪ .

‬ואילו בני קבוצת הרוב חשבו כי‬ ‫המהגרים רוצים להיבדל‪ .‬אך לא ברור אם זו השפעה‬ ‫מתווכת מתהליכים אחרים כמערך האמונות אודות החברה‪ (5 .‬השערות‬ ‫מחקר ‪ (1:1‬הן המרוקאים והן הטורקים יהיו בעלי גישה חיובית יותר כלפי אינטגרציה והטמעה מאשר‬ ‫כלפי הפרדה ושוליות‪ (2 . Prins/‬‬ ‫‪& Buunk‬‬ ‫נמצא כי קיים פער בין עמדות המהגרים כלפי אקולטורציה לבין העמדות שייחס להם הרוב‪ .‬המחקר השני בודק כיצד הרוב‬ ‫ההולנדי מעריך את צורות הסתגלות שעשויים לבחור המהגרים המרוקנים והטורקים בהולנד‪ .‬והימנעות ממגע עם תרבותית חדשה= מרגינליזציה )שוליות(‪ .‬בקורת‪ (1 :‬נעשה שימוש בכלים‬ ‫שפותחו עבור אוכלוסיות ארופאיות‪-‬אמריקאיות‪ (2 .‬העדה החרדית מבטאת‬ ‫העדפה לספרציה(‪ .‬הלחץ בו‬ ‫נמצא הסטו' בבואו לתרבות חדשה עשוי לגרום לו להעלות את חשיבות תפיסת העצמי כתלותי וזאת‬ ‫כפיצוי על הקושי‪.‬כל קב' רואה אחרת מע'‬ ‫יחסים‪ .‬המהגרים‬ ‫הפגינו רצון להשתלב בחברה הדומיננטית ולהפוך לחלק ממנה‪ .‬אמריקאים‪ :‬מעדיפים ביטוי עצמי ואוטונומיה‪ .‬ניתן להמשיג המודל של ברי גם‬ ‫ברמת הקבוצה ולאפיין כך קב' תרבותיות שונות במישור מעשי ואידיאולוגי‪) .‬‬ ‫מאמר ‪ – 20‬גישות של בני קבוצות רוב וקב' מיעוט כלפי הסתגלות של‬ ‫מהגרים‪Oudenhoven.‬יכול לנבוע מבחירה‬ ‫אישית בקרב סטו' לעבור לארה"ב‪ .‬לא תהיה‬ ‫שונות רבה בין שתי הקבוצות ביחס לאסטרטגיות ההסתגלות שלהן בחברה ההולנדית‪.‬והימנעות מגע עם התרבותית חדשה= ספרציה )הפרדה( ‪ (4‬התנתקות מתרבותית‬ ‫מקור‪.‬אסיאתים‪ :‬רואים בטובת הקב' וקידום מטרותיה‪.‬אסיאתים‪ .‬‬ ‫ערך קודם‪ (4 .‬מטרת‬ ‫המחקר‪ :‬לבחון את עמדתם של המרוקנים והטורקים כלפי אותן ‪ 4‬אסטרטגיות הסתגלות‪ .‬הראו רמות גבוהות של דחק‪ .‬דבר המעיד על אינדי' גבוה יחסית‪ (3 .‬בחינה בו"ז של שתי‬ ‫השאלות קובעת את הגישה הבסיסית של האדם כלפי אקולטורציה )מכלול השינויים במעבר(‪ .‬לא נבדקו פתרון בעיות מעבר לבי"ס‬ ‫ע"י אסט' התמודדות‪ (6 .‫של הסתגלות ב"ת‪ (2 .‬ייתכן שהדחק הוא הסיבה ולא התוצאה‪ .‬עצמי מקושר‪ .‬ניתן להמשיג עמדות בני החברה הדומיננטית כלפי מיעוט אתני‪ .‬מחקרים מראים שבד"כ קבוצות לא דומיננטיות מביעות עמדה חיובית במיוחד כלפי‬ ‫אינטגרציה‪ .‬דבר המנוגד לתפיסת העצמי המקושר‪ .‬התיאוריה של ברי לזהות רב‪-‬תרבותית‪ :‬הבא במגע עם בני תרבות חדשה‬ ‫צריך לגבש עמדה בשתי שאלות מרכזיות‪(1 :‬מידת החשיבות לשמירה על תרבות המקור? ‪ (2‬עד כמה‬ ‫היה רוצה מגע עם התרבותית החדשה? לכל שאלה ‪ 2‬תשובות אפשריות‪ .‬שמירה על זהות יחד עם מגע עם התרבותית החדשה‪ .‬הם יכולים להאמין‬ ‫כי בני מיעוט צריכים להיטמע לחלוטין בחברה הדומיננטית )תמיכה באסימילציה( או להתנגד לכל מגע‬ ‫עמם )ספרציה(‪ .‬ביקורת )הורצ'יק(‪ :‬עד כמה ובאיזה‬ ‫יחס קיים כל רצון )ייחודיות ‪/‬מעורבות(? במאמר זה מוצגים ‪ 2‬מחקרים‪ :‬האחד בודק את אסט'‬ ‫ההסתגלות המועדפות על מהגרים מרוקנים וטורקים החיים בהולנד‪ .‬שיטת המחקר‪:‬‬ ‫‪45‬‬ .‬השאלות של מדד שביעות רצון עשויות לדרוש מהפרט להפריד את עצמו‬ ‫מהקב' ולבצע שיפוט‪ .‬גישות‬ ‫בסיסיות אפשריות‪(1 :‬תשובה‪ -‬חיובית ל ‪ 2‬השאלות= אינטגרציה )מיזוג( ‪ (2‬לבוא במגע עם‬ ‫התרבותית החדשה ולא לשמור ייחודיות תרבותית= אסימילציה )הטמעה( ‪(3‬רצון לשמור על‬ ‫ייחודיות‪.‬הן המרוקאים והן הטורקים יעדיפו אינטגרציה על פני הטמעה‪ (3 .‬אסיאתיים בעלי עצמי מקושר הראו רמות גבוהות של דחק‪ .

‬והאופן בו הרוב ההולנדי העריך כמה צורות של הסתגלות שמהגרים הטורקים‬ ‫והמרוקנים עשויים לבחור‪ .2 .‬מאששות את ההשערות‪ .‬מחקר ‪ 2‬נועד לבדוק את דעת ההולנדים לגבי אסטרטגית‬ ‫ההסתגלות המועדפת לדעתם על המהגרים וכן את רצונותיהם‪ .‬כצפוי המרוקנים והטורקים בהולנד תפסו את הקשר עם קבוצת הרוב כחשוב‪.‬האס' שזוכה למידת ההערכה הקטנה ביותר‬ ‫)הפרדה(נחשבת כבעלת השכיחות הגבוהה ביותר ואילו זו הזוכה להערכה הגבוהה ביותר )הטמעה(‬ ‫נחשבת כבעלת שכיחות נמוכה ביותר‪ .‬ההולנדים יעדיפו שהמהגרים יזנחו את תרבותם הקודמת ויאמצו את התרבות‬ ‫ההולנדית ויעדיפו לכן את אסט' ההטמעה והשוליות‪ (3 .‬השאלות כללו בדיקת מניפולציה )כמה מגע היה לדמות עם אנשים הולנדים‪ .‬הרי שהנבדקים יזדהו יותר עם אדם זה‪ .‬תגובות רגשיות כלפי הדמות‬ ‫ותגובות נורמטיביות להתנ' הדמות‪ .‬לעיתים‬ ‫אסט' ההסתגלות אינה תלויה במהגרים בלבד ואם יש קונפליקט בין הגישות של הרוב והמיעוט‬ ‫)תאורית הסתירה האישית של היגינס( עלול הדבר להשפיע על תחושת הרווחה של המהגרים ואף‬ ‫לגרום להם לבסוף לאמץ אסטרטגיה של הפרדה או שוליות‪ .1 :‬בעיה בתסריט לגבי מרגילינזציה‪ :‬יותר נחיתות כלפי הדמות ולכן אולי חוסר‬ ‫ההזדהות‪ .‬שמולא במועדונים של המהגרים‪ .‬שיטת‬ ‫המחקר‪ :‬במחקר השתתף מדגם מייצג של האוכ' ההולנדית שהשיבו על שאלות באמצעות מחשב‪.‬לעומת זאת השכיחות המשוערת של האס' שנוהגים בה המהגרים נתפסת‬ ‫הפוכה‪ .‬נבחנו סוגי ההסתגלות שהמרוקנים‬ ‫והטורקים מעדיפים‪ .‬עד כמה‬ ‫התרבות המרוקאית‪/‬טורקית חשובה לדמות(‪ .‬שתי ההשפעות העיקריות ביחד שמפגינים‬ ‫המהגרים מצביעים על הערכה כלפי אינטגרציה‪ .‬דיון כללי‪ :‬בשני המחקרים‪ .‬הרוב ההולנדי מעריך מהגרים שמעונינים להתקרב לתרבותו ולכן אסט' של‬ ‫‪46‬‬ .‬תוצאות ודיון‪ :‬גורם השמירה על התרבות הוא בעל ההשפעה‬ ‫הגבוהה ביותר‪ .‬וכלל תסריטים שונים שהדגימו את ‪ 4‬האסטרטגיות של‬ ‫ההסתגלות‪ .‬מחקר‬ ‫‪ :2‬בנוסף לדרך בה המהגרים מתייחסים לחברה ההולנדית חשובה גם דעת הרוב ההולנדי‪ .‬בנוסף לסתירה בין הגישות עלולה להיות‬ ‫סתירה בין התפיסות השונות שכל צד תופס את כוונותיו של הצד השני )שגיאת ייחוס אולטימטיבית(‬ ‫וזאת לעיתים נוצרת בגלל דעות קדומות‪ .‬תגובה נורמטיבית(‪ .‬כל שלושת המשתנים התלויים גרמו להשפעה זו‪ .‬משתי ההשערות הקודמות נובע שההולנדים‬ ‫יעדיפו את אסט' ההטמעה במידה הרבה ביותר ובמידה המעטה ביותר את אסט' ההפרדה‪ .‬‬ ‫עליהם היה לשער את אחוז המהגרים שמתנהגים בדומה לדמות במאמר שניתן להם‪ .‬השערות המחקר‪ (1 :‬ההולנדים‬ ‫יעריכו את העובדה שהמהגרים נוטים לחפש מגע עימם ויעדיפו את אסט' האינטגרציה וההטמעה על‬ ‫פני שוליות והפרדה‪ (2 .‬ההולנדים משערים שהמהגרים מעונינים כמה שפחות במגע עימם וכמה שיותר לשמור על‬ ‫תרבותם המקורית )אינטגרציה והפרדה(‪ .‫מילוי שאלון‪ .‬ההזדהות עם האדם בכל התיאורים כי התיאורים היו קונקרטיים ומנעו הזדהות‪ .‬תוצאות ודיון‪ :‬נמצא שאכן אסט'‬ ‫הההטמעה נתפסת כרצויה ביותר עבור ההולנדים ולאחריה האינטגרציה ואילו האס' האחרות עוררו‬ ‫תגובות רגשיות שליליות‪ .‬‬ ‫כמו כן נמצא קשר מובהק לגורם שימור התרבות )שמירת התרבות שלהם חשובה לא פחות מהמגע עם‬ ‫ההולנדים(‪ .‬וכן לציין תגובות‬ ‫רגשיות ונורמטיביות כלפי אותה דמות בדומה למחקר הקודם‪ .‬מידת ההזדהות עם הדמות‪ .‬בעיקר שני המשתנים של תגובות רגשיות‬ ‫ונורמטיביות‪ .‬ביקורת‪ .‬חוו יותר‬ ‫תחושות חיוביות כלפיו )תגובה רגשית( וחשו יותר כי הטורקים והמרוקנים אמורים היו להתנהג בדרך‬ ‫זו‪) .‬נמצא כי אם הוצג לנבדקים‬ ‫תרחיש בו לאדם יש קשר רב יותר עם ההולנדים‪ .‬אחריו בא גורם המגע עם ההולנדים‪ .

‬בעוד שהטמעות ואינטגרציה מעוררות תחושות חיוביות‬ ‫ונתפסות כחיוביות‪ .‬‬ ‫המחקר התבסס על ההבחנה של ברי לגבי ‪ 4‬נטיות בסיסיות בתהליך התירבות‪:‬‬ ‫‪Assimilation‬‬ ‫‪ -‬היטמעות‪ .‬באופן לא מפתיע‪ .‬למרות שההטמעות הנה‬ ‫הצורה המוערכת ביותר על בני קבוצת הרוב‪ .‬עולה כי‪ (1:‬למהגרים הטורקים והמרוקנים בהולנד ישנה העדפה‬ ‫ברורה לאינטגרציה‪ (2 .‬החדשה‪ .‬זניחת הזהות שבמיעוט ונסיון לקבל זהות חדשה‪.‬כלומר‬ ‫לסטריאוטיפים שיש לחברי קב' הרוב לגבי קבוצת המיעוט )המהגרים אינם רוצים קשר עם קב'‬ ‫הרוב( יש השפעה שלילית על היחסים בין הקבוצות‪ .‬דבר זה יוצר בעיה חברתית‪.‬הנטיה השלישית היא דו תרבותית והיא המומלצת לרווחה‬ ‫הנפשית‪.‬‬ ‫קב' החוקרים מצאה איפה כי קיים פער של ממש בין עמדות המהגרים כלפי אקולטורציה‪.‬יתווך בין הפער הנתפס לבין משתנה הרווחה הנפשית‪.‬השפעת‬ ‫פערים בתפיסת העולים את תהליך התירבות ‪ -‬אימוץ תרבות זרה )‪ .‬הממצאים מראים בבירור כי חברי הרוב אף‬ ‫מחזיקים בתחושות חיוביות כלפי הטורקים והמרוקנים המעונינים עימם בקשר‪ .‬‬ ‫שתי הנטיות הראשונות הן חד תרבותיות‪ .‬‬ ‫פערים העלולים להיווצר במהלך תהליך התירבות‪:‬‬ ‫‪ .‬הרי אחוז הטורקים והמרוקנים הנתפסים כמתנהגים בדרך זו מוערך כמאוד קטן‪.‬‬ ‫השערה‪ :‬המשתנה היחס לקונפורמיות‪ .‬דחיית התרבות הדומיננטית‪ .‬‬ ‫לבין העמדות שיחס להם הרוב )אישוש של ההטיה השלילית כלפי מהגרים(‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫נבדקה השפעת הפער הנתפס על רווחתם הנפשית של העולים‪.‬לפערים אלו‬ ‫חשיבות רבה משום שהם השפיעו על עמדות ורגשות של קב' הרוב כלפי המהגרים‪ .‬‬ ‫השלה ‪ -‬כשהמהגר דוחה את הזהות הקודמת ואת התרבות החדשה יחד‪.‬אולם ההולנדים מאמינים כי המהגרים מעדיפים אסט' של‬ ‫הפרדה וכאן נוצרת סתירה‪ .‬‬ ‫‪ -Integration‬מיזוג‪ .‬‬ ‫‪47‬‬ .‬‬ ‫מאמר ‪ – 21‬סתירה תרבותית ושלמות מנטלית‪ :‬תפקידה הממתן של קונפורמיות‪ -‬רוקס‬ ‫מחקר שבוצע בארץ על עולים מרוסיה‪ .‬‬ ‫‪Sepparation‬‬ ‫‪ -‬הפרדה‪ .‬הרי שהאינטגרציה כצורת הסתגלות‪ .‬ושימור הזהות שבמיעוט‪.‬מיזוג אספקטים מהתרבות החדשה ללא דחית הזהות הקודמת‪.(acculturation‬זהו הפער בין הדרך‬ ‫בה היו רוצים העולים לעבור את תהליך הכניסה לחברה חדשה‪ .‫אינטגרציה והטמעה נחשבות חיוביות‪ .‬מוערכת אף היא‬ ‫באופן חיובי יותר מהספרציה והשוליות‪ (3 .‬לעומת תפיסתם את הציפיות של‬ ‫הישראלים לגבי הדרך בה הם אמורים לעבור את התהליך של התירבות‪.2‬פער היטמעות – עולים רוצים פחות להיטמע ממה שהם חושבים שהחברה הישראלית רוצה מהם‪.1‬פער הפרדה – עולים רוצים לשמור על ייחודיותם יותר ממה שהם חושבים שהחברה הישראלית‬ ‫רוצה‪.‬ייתכן שהסיבה לכך היא שרוב ההולנדים כמעט ולא מתחככים במהגרים‬ ‫)בגלל היותם מיעוט( וזאת השערתם‪ .‬ביחס לעמדת הרוב ההולנדי‪ .‬הספרציה הנה צורת ההסתגלות הכי‬ ‫פחות מוערכת ע"י בני קבוצת הרוב‪ (4 .‬המחקר מתמקד בהיבט בתהליך הגדרת הזהות‪ .

‬‬ ‫המחקר מנסה למצוא את הקשר בין תפיסת פערי התירבות אצל העולים לרמת הרווחה הנפשית‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫כי מודעות זו מאיימת גם על ההערכה העצמית האישית וגם הקבוצתית‪.‬ציון‬ ‫גבוה בסולם ההפרדה אומר שנבדק חש שקבוצת הרוב דורשת פחות הפרדה משהוא רוצה‪.‬‬ ‫עצם היות הפערים‪ .‫פער אפשרי נוסף‪ :‬מיזוג כולל מרכיבים של היטמעות ושל הפרדה‪ :‬חלק מהעולים רואים את המיזוג‬ ‫כדרישת ההפרדה וחלק כהיטמעות‪.‬חלק ניכר מחברי‬ ‫המיעוט לא סובלים מזה‪ .‬תפיסת הפער‪ .‬וסובלים יותר‪.‬מעיד כי ישנה נטיה של קבוצת הרוב לא להעריך את הזהות של קבוצת המיעוט‪ .‬איום מתמיד של הפליה ודעות קדומות‪.‬‬ ‫‪ 4‬מדדים‪.2‬מתאם שלילי חזק בין תחושת הרווחה לבין פער ההפרדה‪ .1‬המהגרים מרגישים שלזהותם יש סטיגמה בעיני הרוב‪ .‬‬ ‫בגילאים בין ‪ .4 .‬כדי להצדיק חלק מהתכונות שלא מקובלות על הרוב‪.‬ועל כן הם לא בוחרים באפשרויות אלה‪ .1:‬האם הנבדק חש שיש פער‬ ‫היטמעות? ציון גבוה מעיד שהנבדק חש שקבוצת הרוב דורשת יותר היטמעות משהוא רוצה‪ .2‬המודעות של זהות חברתית חסרת ערך של מהגרים יכולה להשפיע על תחושת הרווחה ישירות‪.1‬מתאם שלילי חזק בין הרווחה הנפשית לבין פער היטמעות‪ .‬ולכן דורשת היטמעות‪ .‬חשים שהחברה דורשת יותר היטמעות‬ ‫ממה שהם מעוניינים‪ .‬הנבדקים הגיבו על פריטים של היטמעות והפרדה פעמיים‪ .‬סטודנטים של מדעי הרוח ומדעי החברה‪.‬חשים שהחברה מאפשרת הפרדה פחות‬ ‫ממה שהם רוצים‪ .‬שיכול‬ ‫להסביר את ההבדל בתוצאות‪ .‬וחלק מהמהגרים לא מעוניינים בכך‪.2 .‬‬ ‫‪ (2‬פרוש מחדש של מאפייני קבוצת המיעוט‪ .‬פיזית או ראיית העצמי לא חבר בקבוצה‪.‬אצל מהגרים שמעריכים קונפורמיות בהשוואה לאלו שלא‪.‬‬ ‫‪ (3‬מאמץ לשנות את דעת הרוב‪ .‬‬ ‫שיטה‪:‬‬ ‫משתתפים‪ 100 :‬עולים מברה"מ שנמצאו בארץ עד ‪ 5‬שנים‪ .‬‬ ‫השערות המחקר‪:‬‬ ‫‪ .‬היטמעות‪.‬‬ ‫ונתפסים מסוכנים בעיני הרוב וצריך להתעלם מהם ואפילו להענישם‪.17-28‬משני המינים‪ .‬‬ ‫מיזוג‪ .‬כשהעריכו מה דעתם וכשהעריכו מה‬ ‫סטודנט ישראלי טיפוסי חושב שצריך לענות עולה טוב‪.1 :‬חשיבות לקונפורמיות ‪.‬בהתאם לשלוש האסטרטגיות‪ -‬הפרדה‪ .‬‬ ‫‪ .‬טג'פאל )‪ (Tajfel‬הציע ‪ 3‬תגובות אפשריות לקב' מיעוט שהזהות שלהם‬ ‫נפגעת‪:‬‬ ‫‪ (1‬עזיבת הקבוצה‪ .‬או‬ ‫רואה אותה באופן סטיגמטי‪ .‬‬ ‫חברי הרוב מצפים שהמהגרים ישליכו את זהותם הקודמת‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫* זהות חברתית שלילית לא תמיד מביאה להערכה עצמית נמוכה או לפגיעה ברווחה‪ .‬‬ ‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪48‬‬ .‬שמילאו שאלון ברוסית באופן אנונימי‪.‬לשינוי המצב החברתי‪.‬חוסר ערך של הזהות יכול להשפיע בשני תהליכים‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫עבור ‪ 5‬תחומים של התנהגויות המשקפות זהות‪ .3‬עמדה לגבי תהליך התירבות‪.2‬תחושת רווחה סובייקטיבית ‪.‬‬ ‫כל התגובות הנ"ל לא מתאימות לקונפורמיים‪ .‬אצל מהגרים שמעריכים קונפורמיות בהשוואה לאלו שלא‪.‬ישנם הבדלים בין אישיים לגבי החשיבות הניתנת לערך הקונפורמיות‪ .

‬שהמצוקה משפיעה על התפיסה‪ .‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪ .‬למרות הלחץ של החברה החדשה‪.3‬שינוי של זהות תרבותית דורש משאבים נפשיים שעלולים להיות חסרים לאנשים חסרי‬ ‫רווחה‪ .‬רוב העולים‬ ‫מאמינים שמצפים מהם ליותר היטמעות ופחות הפרדה ממה שהם רוצים‪ .‬פוחתת שביעות הרצון מהחיים‪ .‬עולים שונים נתנו‬ ‫משמעות שונה לפערים האלה‪ :‬חלק חשבו שהחברה הישראלית רוצה לגרום להם להיות מעורבים‬ ‫יותר‪ .‬‬ ‫ז"א‪ .1‬עולים מרגישים שחברי הקב' הדומיננטית לא מסכימים עמם ברוב המקרים‪ .‬כיווני השפעה אלטרנטיביים‬ ‫יכולים להיות‪:‬‬ ‫‪ .‬תחושות אלו הן שני צדדיו‬ ‫של אותו מטבע‪.‬‬ ‫כמו כן העולים האמינו שהחברה דורשת מהם להיטמע יותר ממה שהם רוצים ופחות רוצה מיזוג‬ ‫ממה שהם רוצים‪ .‬‬ ‫‪ .‬חברים‪ .‬ממצא זה תואם ממצאים קודמים לגבי עליות אחרות‪.2‬יש להדגיש כי המחקר מראה מתאמים ולא השפעות סיבתיות‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫המחקר הנוכחי לא מוסר מידע על המשאבים הנפשיים של המהגרים‪ .1‬נמצא שהאסטרטגיה המועדפת על העולים היא מיזוג‪ .‬לאלו שלא מעריכים קונפורמיות אין‬ ‫מתאם כזה‪ .‬ככל שגדל הפער בין העמדה האישית לתירבות לבין העמדה הנתפסת מהחברה‬ ‫הדומיננטית‪ .‬ורק בסוף היטמעות‪.2‬לא נמצא מתאם בין החשיבות לקונפורמיות לפערים הנתפסים בגישות ההסתגלות‪ .‬וחלק חשבו שהחברה רוצה להרחיק ואתם‪ .‫‪ .‬אצל אלו שהעריכו קונפורמיות היה מתאם‬ ‫שלילי בין שביעות רצון מחייהם לבין פער בעמדה לגבי היטמעות והפרדה‪ .‬‬ ‫מאמר ‪ -22‬אישור מחדש של זהות תרבותית במפגשים מנוגדי תרבות‬ ‫‪49‬‬ .‬לעומת זאת‪ .‬המחברים טוענים כי אלו המעריכים קונפורמיות לא זונחים את תרבותם הקודמת כי הם‬ ‫משתייכים למספר קבוצות בו"ז‪ :‬משפחה‪ .‬לפי מחברי המאמר‪ .1‬אנשים שסובלים מחוסר רווחה יכולים לייחס מצוקתם לדחף של תירבות מהחברה הדומיננטית‪.‬מהגרים ולכל קבוצה ציפיות שונות‪.‬ודבר זה מאושש את היות הקונפורמיות משתנה מתווך‪.‬אחר כך הפרדה‪ .5‬נבדקה ההשערה שפערי תירבות גדולים משפיעים על תחושת הרווחה של עולים שמייחסים‬ ‫חשיבות לקונפורמיות יותר מאשר אצל עולים אחרים‪ .‬‬ ‫‪ .‬ולא להפך‪.3‬לא נמצא מתאם בין רווחה רגשית לפערים הנתפסים בגישות ההסתגלות‪.‬ולכן לא ניתן לבדוק‬ ‫השערה זו‪.‬ולכן הם עלולים להעדיף להחזיק את זהותם הישנה‪ .‬כולם תפסו‬ ‫אותו דבר‪ .‬אצל אלו שלא העריכו‬ ‫קונפורמיות המתאם היה לא משמעותי‪.‬‬ ‫‪ .4‬נמצא מתאם שלילי חלש בין תפיסת הפערים לבין תחושת הרווחה אצל אנשים המעריכים‬ ‫קונפורמיות‪ .

‬‬ ‫והשתמשו ברשימה של ‪ 120‬תכונות אישיות בארבע מטלות‪ :‬תיאור עצמי‪ .‬דו תרבותיים‪ .‬הדו‪-‬תרבותיים ראו עצמם כדומים יותר לקבוצת המקור שלהם‪ .‬ומדבר בשפתם‪ .‬אישיות‪ :‬אשה דמוקרטית‪ .‬וסטטוס דומה ביניהן‪.‬אדם המתפקד טוב רק בתרבות אחת – חד תרבותי‪ .‬‬ ‫תחת תנאים של קשר בין קבוצתי יש נטיה לראות את קבוצת החוץ כבעלת תכונות שונות מקבוצת‬ ‫הפנים‪ .‬נחשב למי שרכש לו זהות‬ ‫דו תרבותית‪ .‬שיעורי סטריאוטיפים‬ ‫אמריקאים וגרמנים ושיעורי רציה‪.‬אזור גאוגרפי שונה‪ .‬‬ ‫בהשוואה לחד‪-‬תרבותיים‪ .‬‬ ‫השערת הקשר הראתה כי קשר ישיר בין קבוצות חברתיות מוביל את היחידים לראות דמיון רב יותר בין‬ ‫קב' החוץ לפנים‪ .‬אמריקאית‪ .‬ובסיס להגדרה עצמית‪ .‬ואלה שחיו במדינתם‪ .‬קבוצה חברתית‬ ‫מקשרת בין סביבה חברתית לזהות יחידנית‪.‬הנורמות והזהות של התרבות‬ ‫החדשה‪ .‬‬ ‫‪50‬‬ .‬נכון בעיקר כשאין תחרות בין הקבוצות‪ .‬לעומתו‪ .‬קבוצת הנבדקים היו גרמנים ואמריקאים שחיו‬ ‫במדינה המנוגדת‪ .‬אמריקה‪ .‫המאמר בדק יחס בין קשר תרבותי למאפיינים פסיכולוגיים המיוחסים לזהות חברתית על פי שתי גישות‬ ‫מחקר‪ :‬גישת הזהות החברתית ומחקר אקולטורטיבי‪ .‬כפי שהוצע ע"י‬ ‫מחקר זהות חברתית או האם קשר תרבותי עוזר לזהות עם קבוצת התרבות הלא מקומית כפי שנרמז‬ ‫ע"י פרדיגמת לימוד תרבות‪.‬חד תרבותיים‪.‬והאקולטורציה‬ ‫)פרדיגמת לימוד תרבות( אשר מנבאת שבמפגש עם תרבות אחרת תרבות המקור לא תתחזק ויהיה‬ ‫תהליך של רכישת התרבות החדשה ע"י למידה תרבותית של הערכים‪ .‬‬ ‫נבדק האם קשר בין קבוצתי עוזר לזהות תרבותית עם קבוצת התרבות המקומית‪ .‬זהות חברתית נקבעת על פי מה‬ ‫שהפרט חושב ומעריך את עצמו כבעל תכונות מסוימות‪ .‬נמצא כי היחשפות לתרבות אחרת מביאה לידי עליה במידה שבה קבוצת המקור נחשבת‬ ‫חיובית‪.‬‬ ‫המונח הרחב של זהות תרבותית מכוון לחברת פסיכולוגית של יחידים בקבוצת לאום מסוימת עם‬ ‫שפה‪ .‬מנגד‪ .‬כך‬ ‫מיחסים תכונות לעצמי ולקבוצה החברתית אליה האשה משתייכת – אשה‪ .‬‬ ‫מתמקד בשתי תיאוריות‪ :‬תיאוריית הזהות החברתית אשר על פיה לאנשים יש מוטיבציה להגביר את‬ ‫הערך של הזהות הקבוצתית וכתוצאה מכך במגע בין קבוצות תתחזק זהות המקור‪ .‬שתי ההשקפות נבדלות זו מזו בחיזוי‬ ‫כיוון שינויי הזהות המתרחשים כתוצאה מקשר תרבותי‪ -‬האחד מנבא אישור מחדש של הזהות‬ ‫המקורית בעוד האחר מציע רכישת הזהות התרבותית של קבוצת החוץ‪.‬סיפקו מידע על הרקע הסוציו‪-‬תרבותי שלהם וניסיונם התרבותי‪.‬הם העריכו‬ ‫באופן חיובי יותר את התכונות של קבוצתם וראו את שתי הקבוצות כפחות דומות זו לזו‪.‬כי‬ ‫התפתחות של יכולות דו תרבותיות ושונות תרבות מאפשרות חיים מוצלחים בהקשר דו תרבותי‪.‬וליחס לקבוצת הפנים הערכה חיובית יותר לתכונותיה‪.‬‬ ‫כל המשתתפים‪ .‬חד ודו תרבותיים‪ .‬‬ ‫תיאורטיקנים וחוקרים משני תחומי המחקר מסכימים כי זהות תרבותית מאתגרת ובעלת פוטנציאל‬ ‫לשינוי והסתגלות בשעת קשר בין שתי קבוצות תרבות‪ .‬חברי קבוצת הפנים תופסים עצמם דומים אחד לשני‪.‬לפי תאורית‬ ‫הקטגוריזציה העצמית‪ .‬הסכמה בין חוקרים‪ .‬‬ ‫סטריאוטיפים מספקים תוכן ומשמעות לשייכות לקבוצה תרבותית‪ .‬‬ ‫אדם המתפקד נורמלי בשתי תרבויות‪ .‬מבין ערכים ונורמות‪ .‬והיסטוריה שונה משלו‪ -‬ארה"ב וגרמניה‪ .

‬בעוד שהאמריקאים חד ודו‬ ‫תרבותיים מצאו הבדל‪ .2 .‬‬ ‫הבדלים בתפיסת הדמיון בין העצמי לסטריאוטיפים תרבותיים‪ :‬נבדק הדמיון בין העצמי וקבוצת‬ ‫מקור שונה בין קשר תרבותי ולאום ע"י השוואת גרמנים ואמריקאים חד‪-‬תרבותיים עם גרמנים‬ ‫ואמריקאים דו‪-‬תרבותיים‪ .‬דו תרבותיים הושוו לחד תרבותיים‪.‬‬ ‫‪ (3‬דו תרבותיים העריכו את קבוצת המקור שלהם כחיובית יותר מהחד תרבותיים‪.4‬דרוג קבוצת האמריקאים ו ‪ .‬‬ ‫נבחנו שלושה מאפינים של זהות תרבותית‪ .3 .‬כל השערות תאורית הזהות החברתית אוששו‪.3‬תפיסת הדמיון בין שתי הקבוצות‪.‬קשר תרבותי‪ .‬דרוג עצמי‪.‬מסקנה‬ ‫מממצאים אלה שמגורים בתרבות אחרת אפילו למספר חודשים משפיעה על הדרכים בהן יחידים‬ ‫תופסים עצמם ואחרים תוך התיחסות הן לקבוצת ילידי המקום והן לקבוצת של ילידי החוץ‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ .‬‬ ‫השערות בהתאם לתאורית הזהות החברתית‪ .‬‬ ‫תהליך‪ :‬מילאו שאלון לדיווח עצמי והגישו באנונימיות‪ .‬דו תרבותיים מעריכים את קבוצת התרבות המקומית‬ ‫באופן מועדף‪ .‬מקל לזהות תרבותית עם‬ ‫קבוצת התרבות המקומית‪ .1‬נתוני רקע‪ .‬מציע שדו‪-‬תרבותיים נטו לאשר ולחזק את הזהות התרבותית המקורית שלהם‪ .‬הדרוגים בין הקבוצות נמצאו בעלי‬ ‫מהימנות גבוהה‪ .‬לפי תאורית הזהות החברתית – האם קשר בין קבוצתי‪ .5 .‬דו תרבותיים תופסים את התרבות המקומית והלא מקומית כפחות דומות זו לזו‪.1 :‬בהשוואה עם חד תרבותיים‪ .‬הערכת הקבוצה ותפיסת‬ ‫הדמיון הקבוצתי‪ .‬דו תרבותיים מעריכים את קבוצת התרבות הלא מקומית‬ ‫באופן מועדף יותר‪ .‬מצאו שבין שתי השפות והתרגומים נמצאה מהימנות‪.‬‬ ‫השערות בהתאם לפרדיגמת למידת תרבות‪ .‬או האם לפי פרדיגמת הלימוד תרבות‪ .‬‬ ‫‪ (5‬גרמנים חד ודו תרבותיים העריכו את קבוצת החוץ שלהם באופן דומה‪ .‬התבקשו לספק ‪ .3 .‬לא נמצא תימוכין לכך שדו‪-‬תרבותיים יתפסו עצמם כדומים יותר לקבוצת החוץ מחד‪-‬‬ ‫תרבותיים‪.‬דו תרבותיים רואים עצמם‬ ‫כדומים יותר לתרבות הלא מקומית שלהם‪ .‬דו תרבותיים תופסים את התרבות המקומית והלא מקומית כדומות יותר זו לזו‪.‬אלא היחס בין קשר תרבותי ותפיסות עצמי סטריאוטיפיות‪ .1 :‬תפיסה עצמית סטריאוטיפית ‪ .‬‬ ‫קשר תרבותי וזהות תרבותית‪ :‬התוצאות מראות שקשר בין תרבותי לא מקל על רכישת תפיסות וזהות‬ ‫של תרבות החוץ‪ .‬ממצאים‪ (1 :‬נבדקים דו‪-‬תרבותיים שהיו בקשר ישיר עם קבוצת חוץ רואים‬ ‫עצמם בממוצע כדומים יותר לקבוצת המקור שלהם כפי שמציעה תיאורית הזהות החברתית‪(2 .4 :‬בהשוואה לחד תרבותיים‪ .‬‬ ‫דרוג קבוצת הגרמנים ו ‪ .‬‬ ‫‪51‬‬ .2 .‬‬ ‫‪ (4‬הדו תרבותיים העדיפו את קבוצת החוץ שלהם בעוד שהאמריקאים החד תרבותיים לא הראו כל‬ ‫העדפה‪.‬‬ ‫מדגם דו תרבותי‪ 51:‬גרמנים שחיו בארה"ב ו‪ 37-‬אמריקאים שחיו בגרמניה‪.‬הדו תרבותיים רואים‬ ‫עצמם כדומים יותר לתרבות המקומית שלהם‪ .‬מקל לזהות עם‬ ‫קבוצת התרבות הלא מקומית‪ .‫מטרה והשערות‪:‬‬ ‫המחקר בודק‪ .5‬דרוג רצייה‪ .‬ממצא‬ ‫כולל זה הינו חיוני ביותר כי זה מאפשר להניח שפחות סביר שההבדלים הנצפים בין דו לחד‪-‬תרבותיים‬ ‫נובעים מהבדלים אחרים מאלה של קשר או מגע תרבותי )מפחית קיומו של ארטיפקט(‪ .‬‬ ‫משתתפים‪ :‬מדגם חד תרבותי‪ 103 :‬חד תרבותיים מגרמניה ו‪ 100 -‬חד תרבותיים מקליפורניה‪.2‬הערכה של‬ ‫קבוצות תרבות ‪ .6 .

‬ולא אחידות‪.‬למדו בבי"ס היספנים‪ .‬‬ ‫בניגוד למחקרים קודמים‪ .‬במצב בו קיימים‬ ‫הבדלי קונטקסט משמעותיים‪ .‬‬ ‫פרטים לא תמיד רואים עצמם ואחרים במונחים עקביים‪ .‬‬ ‫‪ ‬שלושה מנגנונים היכולים להשפיע על הקשר בין בולטות הזהות האתנית לבין מידת‬ ‫ההזדהות עם הקבוצה האתנית‪ (1 :‬בהנחה שהזדהות ברמה גבוהה עם הקבוצה‪.‬‬ ‫‪ (2‬אנשים שמעמדם הוא מיעוט בקבוצה נוטים להיות ערים למאפיין זה יותר מאלה שמעמדם מהווה‬ ‫רוב‪ .‬ממוצע הגילאים האמריקאים היה גדול מהגרמנים‪ .‬לא בהכרח מייצג‪ .‬בדו‬ ‫תרבותיים‪ .1 :‬לא היתה אבחנה בין גילאים‪ .‬שתומכים בראיית עצמם‪ .‬במחקר זה‪ :‬היספנים שגדלו בשכונות היספניות‪ .3 .‬מחקר אורך‪.‬במחקר זה‪ :‬היספנים‬ ‫המתאפיינים ברמת הזדהות גבוהה עם קבוצתם האתנית‪ .‬מטרתו לבדוק את‬ ‫השפעתם של שינויים קונטקסטואלים ממשיים וארוכי טווח על הזהות החברתית‪.‬גויסו‬ ‫ממקומות מסוימים‪ .4 .‬יחוו בולטות גדולה‬ ‫יותר של הזהות האתנית מאשר היספנים שמגיעים מרקע מעורב יותר לקולג' האמריקאי‪.‬‬ ‫מאמר ‪ – 23‬בחירת זהות חברתית כאשר ההקשר משתנה‪ :‬שמירה על הזהות ותגובה לאיומים‬ ‫ישנן שתי דרכים בהן סטודנט מסדיר את זהותו החברתית בהקשר חדש‪ (1 :‬סטודנטים עם זהות‬ ‫ראשונית חזקה‪ .‬‬ ‫מנבאת בולטות של זהות זו ללא קשר להקשר‪ .‬אין התיחסות לגיל הנבדקים – מה שיכול ליצור הטיה‪ .‬הזהות הקבוצתית בולטת יותר מאשר עבור קב' הרוב‪ .‬אין מדובר בשינויי זמני בהקשר אלא בשינוי ממשי‬ ‫בסביבה‪ .‬‬ ‫‪52‬‬ .‬מאשר בהבדלי קונטקסט‬ ‫קטנים‪ .‫מגבלות‪ .‬לא בהכרח מייצג‪.‬‬ ‫‪ (3‬הפער בין הרקע הקודם‪ .‬שני הממצאים תומכים בתאורית הזהות‬ ‫החברתית‪.‬נעשים מעורבים בפעילות תרבותית ומעלים את זהותם‪ (2 .‬הגיוס בוצע בדרכים שונות‪ .‬הפרט ינסה להתאים את עצמו‬ ‫לסביבה‪ .‬סטודנטים עם זהות‬ ‫ראשונית חלשה‪ .‬למצב הנוכחי בו נמצא האדם מנבא את בולטות הזהות‪ .‬‬ ‫‪ ‬מטרת המאמר‪ :‬הרקע התאורטי למאמר מבוסס על תאורית הזהות החברתית‬ ‫ומתמקד בהשפעתם על שינויי קונטקסט על הזהות החברתית‪ .‬מראים הפחתה בהערכה העצמית הקשורה בחברות‬ ‫בקבוצה‪ .‬כשיש מעברים גדולים יותר‪ .‬גויסו ממקומות מסוימים‪ .‬‬ ‫אין התיחסות לזמן השהייה הארץ אחרת‪ .‬הזהות הקבוצתית תהיה בולטת באותה מידה‪.‬ומפחיתים את ההזדהות עם קבוצתם האתנית‪ .‬בהגיעם לקולג' מעורב‪.‬במחקר זה‪ :‬ניתן‬ ‫לנבא שעבור כל ההיספנים הנכנסים לקולג' אמריקאי‪ .‬אבל הם יוצרים באופן אקטיבי מצבים‬ ‫חברתיים‪ .‬תהיה בולטות גדולה יותר לזהות הקבוצתית‪ .‬‬ ‫יהיו מעורבים יותר בפעולות הקשורות למוצאם‪.‬‬ ‫הטיה‪.‬תופסים יותר איום בסביבתם‪ .‬לסביבה‪ .‬דבר זה עלול לעורר שינויים קיצוניים במשמעות הזהות המרכזית‪.2 .‬עבור חברי קב' המיעוט‪ .

‬‬ ‫‪ ‬משתנים‪ :‬זהות‪ .‬דתי וכו'‪ .‬יראו מעבר מהפנים לסביבה החיצונית‬ ‫לתמיכה בזהותם‪.‬‬ ‫‪ ‬מה ההשלכות של חברות בקבוצה שהחברה בכללותה אינה רואה בעין יפה? כשמדובר‬ ‫בחברות בקב' שאינה ניתנת לבחירה‪ .‬‬ ‫במקרים אלה‪ .‬במהלך‬ ‫שנה זו נערכו שלוש בדיקות המלמדות על השפעת שינוי קונטקסטואלי מהותי וממשי בסביבה‬ ‫הטבעית בה האדם נמצא‪.‬והאדם צריך להסתגל לשינויים‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הסטודנטים יעשו מאמצים לשמור על יציבות‪ :‬אלה שהיו מעורבים יותר בקבוצתם האתנית‪ .‬‬ ‫‪ ‬שיטה‪ :‬נערכו שלושה ראיונות‪ .‬אדם יקטין את הזדהותו עם הקבוצה‪ .‬‬ ‫ממשפחה ובית לעבר מעורבות בפעילויות קבוצתיות בקולג'‪ .‬יהיו‬ ‫יותר מעורבים בפעילויות של קב' זו בקמפוס‪ .‬שינוי סביבתי יכול להביא לשינוי או שישאר אותו‬ ‫דבר‪.‬שימור זהות זו והשינויים החלים‬ ‫בה‪ .‬שתי המוטיבציות העיקריות‬ ‫במקרה זה‪ .‬אין הדבר‬ ‫מנבא את היחלשות או התחזקות הזהות‪ .‬‬ ‫‪ ‬המחקר בודק את הקשר בין איום על הזהות החברתית‪ .‬‬ ‫‪ (3‬ישנה אפשרות שהסטודנטים יגיבו באופן שונה לסביבה החדשה‪ .‬לאדם יהיה קל יותר לחיות עם הדחקת ההערכה‬ ‫העצמית החיובית מאשר עם הצמצום או החלשת הזהות החברתית‪ .‬לכן צפוי ששינוי בקונטקסט ישפיע על הזהות‪.‬כפונקציה של חוזק הזהות‬ ‫האתנית והסביבה הקודמת שלהם‪ .‬מעורבות אתנית‬ ‫נוכחית וקודמת‪.‬‬ ‫‪ ‬מה משערים המחברים לגבי התנאים המביאים לידי כך שזהות אתנית תישמר גם לאחר מעבר‬ ‫לסביבה חדשה? שימור מוצלח של הזהות בקונטקסט חדש דורש‪ :‬עיגון מחדש של הזהות‬ ‫בסביבה החדשה‪ .‬ינטוש אותה‬ ‫פסיכולוגית‪ .‬וישמור על הערכה עצמית חיובית‪.‬כמו כן‪ .‬הן המוטיבציה להערכה עצמית חיובית והמוטיבציה ליציבות בתפיסה העצמית‪.‬תפיסת איום‪ .‬מוצא אתני‪ .‬‬ ‫השערות‪ (1 :‬הסטודנטים ההיספנים יגלו שינוי במקורות החברתיים התומכים בזהותם החברתית‪.‬משפיע על חברי הקבוצה ועל האופן בו הם משמרים את זהותם החברתית‪.‬‬ ‫‪53‬‬ .‬‬ ‫במצב של הזדהות גבוהה עם הקבוצה‪ .‬הערכה עצמית הקשורה לשייכות קבוצתית‪ .‬בראשית שנת הלימודים‪ .‬משתנה הקשר בין ההערכה העצמית לזהות‬ ‫החברתית על פי החשיבות שיש לחברות בקבוצה עבור הפרט‪ .‬מעמד נמוך או שלילי של הקב'‬ ‫בחברה מסוימת‪ .‬במצב בו‬ ‫הזהות החברתית פחות חשובה‪ .‬בקרב סטודנטים היספנים בשנת הלימודים הראשונה שלהם בקולג' אמריקאי‪ .‬ולמצוא דרכים‬ ‫חדשות לשמר את זהותו‪ .‬בהם לא ניתן לנטוש את הקבוצה‪ .‬המעורבות הקבוצתית תהיה קשורה קשר חיובי‬ ‫עם שינויים בזהות החברתית‪.‬מעורבות והערכה עצמית יושפעו ממידת‬ ‫ההזדהות ומאפיינים של הרקע הקודם ממנו הגיעו‪.‬לעומת זאת‪ .‬באמצע ובסופה‪.‬יצירת קשרים חדשים והיחלשות קשרים קודמים שתמכו בזהות‪ .‫‪ ‬מדוע יש לצפות ששינוי בסביבה החברתית ישפיע על הזהות? כיוון שמערכות היחסים‬ ‫בסביבה בה אדם נמצא משתנות כל הזמן‪ .‬ושהקשר בין איום‪ .

‬החשיבות שנתנו לזהותם ההיספנית‪ .‬‬ ‫‪ ‬מעורבות אתנית‪ :‬בראיון הראשון נמדד חוזק הרקע התרבותי על ידי התייחסות לרקע‬ ‫הקהילתי משפחתי )מקום הולדת ההורים‪ .‬מה‬ ‫שמתפרש על ידי החוקרים כשינוי וניתוק הזהות האתנית מהקונטקסט התרבותי הקודם‪ .‬רגשות חיוביים כלפי הקב' – נאמנות‪ .‬במדידה ‪ 2+3‬הקשר בין הרקע התרבותי לחוזק הזהות ההיספנית לא היה מובהק‪ .‬שפה בה מדברים בבית‪ .‬ואחוז החברים ההיספנים(‪.‬מתוך סולם‬ ‫הערכה קולקטיבית‪ .‬במונחי רמת ההשפעה ההיספנית ובמונחי חשיבות היותם בני משפחה‬ ‫היספנית‪ .5 .2 .‬‬ ‫יציבות הזהות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫היבטים בזהות בהם לא היה שינוי בכל המדידות היו ‪ .‬‬ ‫האיום הגבוה ביותר בבדיקה השניה‪ .1 :‬תפיסת איום על הזהות החברתית‪.‬חשיבות הרקע ממנו הגיעו ירדה משמעותית עם‬ ‫הזמן‪ .‬‬ ‫המחברים שיערו כי שינוי בסביבה יביא לשינוי בדרכי שמירת הזהות האתנית‪ .4 .‬לעומת קוגניטיבי‬ ‫)זהות(‪ .‬נעשה שימוש בתת סקלה של שייכות פרטית העוסקת ברגשות אישיים פרטיים‬ ‫כלפי הקבוצה‪ .‬בדיקת המשמעות הסובייקטיבית של משתנים בתחום‬ ‫הזהות בעיני הנבדק‪ .‬מאפייני הרקע התרבותי‬ ‫שהוזכרו בשכיחות הגבוהה ביותר – שפה‪ .‬סטודנטים שהגיעו מרקע אתני חזק ממשיכים בפעילות‬ ‫האתנית שלהם וכתוצאה מכך מחזקים את הזהות האתנית‪ (2 .‬כמו כן‪.‬בראיון השני והשלישי עסקו בפעילות האתנית בבי"ס )פעילויות בהן‬ ‫השתתפו‪ .‬על פי החוקרים‪ .‬סטודנטים המגיעים מרקע אתני‬ ‫‪54‬‬ .‬‬ ‫המשמעות הסובייקטיבית הקשורה לזהות זו‪ .‬משפחה‪ .‬היא שעל אף שהחברות האובייקטיבית בקב' נשארת יציבה‪.‬אחוז החברים‬ ‫ההיספנים בבי"ס וכו'(‪ .‬ירידה מובהקת בשימוש בייחוסים אישיותיים לאפיון הזהות ההיספנית‪ .‬גאווה‪ .‬ישנו הבדל רגשי נראה לעין‪ .‬על ידי תיאור תכונות מהקטגוריה – איכותי‪.2 .‬‬ ‫‪ ‬הערכה עצמית קולקטיבית‪ :‬נמדדה על ידי תת סקלה בת ‪ 4‬פריטים‪ .‬‬ ‫‪ ‬היבטי זהות בהם היה שינוי לאורך המחקר‪ .‬רמת ההערכה העצמית הקשורה בזהות ההיספנית‬ ‫שלהם‪ .‬ניתנה חשיבות גבוהה יותר לזהות כסטודנט‬ ‫וכחבר מאשר לזהות האתנית‪ .‬‬ ‫המעורבות בפעילויות תרבותיות בקמפוס החליפה את הרקע התרבותי בחיזוק ותמיכה בזהות‬ ‫האתנית‪ .3 .‬מסורת‪.‬חשיבות הזהות האתנית של הנבדקים היתה קשורה באופן חזק‬ ‫לרקע המשפחתי‪ .‫‪ ‬זהות‪ :‬מדידה כמותית ואיכותית‪ .3 .‬של הערכה עצמית‪ .‬‬ ‫כיצד התקשרה מידת המעורבות בזהות האתנית לפני המעבר לקולג' למידת ההזדהות האתנית‬ ‫‪‬‬ ‫אחרי המעבר? מתוצאות המחקר ניתן להצביע על שני תהליכים הנוגעים לזהות האתנית‬ ‫ומתרחשים בעת מעבר ושינוי סביבה‪ (1 .‬משתנה‪.‬המשמעות‬ ‫של אלה‪ .‬השערתם‬ ‫‪‬‬ ‫אוששה‪ .1‬מספר הזהויות שהנבדקים‬ ‫ציינו‪ .‬קורלציות חיוביות במדידה השניה והשלישית בין פעילויות קבוצתיות אתניות לחוזק הזהות‬ ‫האתנית‪.‬‬ ‫‪ ‬תפיסת איום‪ :‬סקלה של ‪ 1-7‬בת ‪ 6‬פריטים שפותחה עבור מחקר זה הכוללת תיאור‬ ‫מצבים או תחושות שהנבדק מתבקש לדווח עד כמה נתקל בהם‪.‬במדידה הראשונה‪ .‬כמדד להערכה עצמתי קולקטיבית‪.

‬‬ ‫המחקר היה ארוך מחצי שנה‪ .‬‬ ‫‪Birman‬‬ ‫– מציג שני סוגי דו תרבותיות‪ :‬דו תרבותי אינטגרטיבי‪/‬מתמזג )חפיפה בין‬ ‫התרבויות יוצרת זהות חדשה(‪ .‬הראו עליה בהזדהות‪.‬ודו תרבותי מתחלף בין שתי התרבויות‪ .‬זהות קבוצתית רחבה יותר‬ ‫כשבולטים ניגודים בין התרבויות האדם יכול להיות מקושר לשתיהן‪ .‬‬ ‫‪ (2‬בחירת אחת התרבויות כדומיננטית‪ .‬‬ ‫זה מרמז כי להם יש חוויות ייחודיות ותרבות ייחודית המבדילה אותם מסינים או מאמריקאים אחרים‪.‬עד עתה בדקו דו תרבותיות בקרב מבוגרים‪ .‬פחות‬ ‫שמרו על זהותם האתנית‪ .‬ככל שהפרט היה מעורב בעברו בקהילה‪ .‬היטמעות – קשר טוב עם החברה‬ ‫הכללית ונמוך עם החברה האתנית‪ .‬בבית שפה א‪ .‬והזדהות איתה‪ (3 .‬‬ ‫מאמר ‪ – 24‬שוני בהזדהות דו תרבותית בקרב מתבגרים אפרו אמריקאים ומקסיקו אמריקאים‬ ‫מטרת המחקר‪ :‬זיהוי הדרכים בהן מתבגרים השייכים לקבוצות מיעוט מתמודדים עם היותם שייכים‬ ‫לשתי תרבויות‪ .‬התיחס להיסטוריה של כל‬ ‫קבוצת מיעוט ולחוויה הייחודית של כל דו תרבות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערכה עצמית נמוכה הקשורה בחברות בקבוצה מסוימת‪ .‬‬ ‫הימנעות מחשיבה בו זמנית על האמונות הסותרות יכולה למנוע דיסוננס‪) .‬היפרדות – שמירה על האתניות כשלטת‪ .‬מראים סימני מתח גבוהים יותר‪ .‬ואלה הראו עליה בזהות ההיספנית‪.‬ואלו שהיו בעלי הערכה חיובית לקבוצה‪ .‬תוביל את האדם להתרחק‬ ‫מהקבוצה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫וכך שומרים על הזהות‪ .‬בעיקר מתייחסים למיזוג‪ Lafromboise .‬‬ ‫מערכת יחסים לא יציבה עם החברה הכללית‪ .‬טוען כי שתי תרבויות יוצרות יחד תרבות חדשה‬ ‫והאדם הוא חלק ממנה )מיזוג(‪.‬אלו השומרים על המנהגים הישנים‬ ‫ויוצרים קשר טוב עם החברה החדשה נקראים אינטגרלים – מיזוג‪ .‬דו תרבותיות משתנה‪ .Berry :‬מודל רב מימדי‪ -‬התיחס לשני מימדים‪ .‬שוליות – נמוך בשני‬ ‫הצדדים‪ .‬‬ ‫דרכים להתמודד עם חברות בו זמנית בשתי תרבויות‪ (1 :‬הזדהות עם הקבוצה הנוצרת מחיתוך‬ ‫שתי הקבוצות האתניות שהאדם שייך להן – סיני שהיגר לארה"ב יזדהה עם אמריקאים שהם גם סינים‪.‬כתוצאה מכך ירידה בהערכה העצמית ושינוי שלילי בזהות‬ ‫האתנית‪.‬‬ ‫עיגון מחדש נעשה כשניצבים מול סביבה חדשה‪.‬על בסיס‬ ‫מודל לניארי בו שתי התרבויות היו בשני צידי קו הרצף‪ .‬כך התחבר יותר לקבוצות‬ ‫היספניים בקולג'‪ .‬דו תרבותיות תלויה במידת יחסי הגומלין בין‬ ‫הפרט לסביבתו‪.‬הזדהות עם קבוצת על המכילה בתוכה את שתי התרבויות‪ .‬על כן צריך לדעת להתמודד עם‬ ‫מצבים עמומים ועם ניגודים‪.‬חיבור לאנשים הקשורים לזהותם ההיספנית‪.‬שינוי‪ .‬הושגו מדידות בעלות תוקף אקולוגי שמושג לעיתים רחוקות‬ ‫‪‬‬ ‫במחקרי זהות חברתית‪.‬ייחודיות המחקר‪ :‬בנסיון להבין את ההתנסות של מתבגרים בתרבויות שונות והיכולת‬ ‫להתמודד עם היותם שייכים לשתי תרבויות‪ .‬ברחוב שפה‬ ‫ב(‪ (4 .‬המקסיקנים היגרו לאורך שנים לאמריקה‪ .‫חלש‪ .‬מידת השתמרות‬ ‫המנהגים האתניים וביסוס ושימור היחסים עם התרבות הכללית‪ .‬וככל שהיו מזוהים עם התרבות הכללית‪ .‬מעבר מזהות לזהות בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫אפריקאים אמריקאים מייצגים תרבות שמקורה באפריקה אך התפתחה באמריקה לאורך שנים‪.‬קרובים‬ ‫‪55‬‬ .

‬המבדילים‪ .‬והדו‪-‬תרבותיות‪ .‬ו‪ 52 -‬אפריקנים‪-‬אמריקנים בדרום קליפורניה‪ .‬‬ ‫המידע הכמותי אישר את קיומם של דפוסי הזהות מהראיונות‪ :‬דו תרבותיים מעורבים‪ .‬מילאו שאלון לגבי מידת‬ ‫תחושת הזהות האתנית שלהם‪ .‬היותם אמריקאים ולגבי דו התרבותיות שלהם‪.‬‬ ‫שאלות המחקר‪ :‬באלו דרכים מתבגרים מזדהים עם שתי התרבויות? האם הבדלים בסוגי הזהות‬ ‫קשורים למדדים עצמיים של זהות אתנית ואמריקאית? מהי מהות החוויה של היותם חלק משתי‬ ‫תרבויות‪ .‬חשים‬ ‫אתניים‪ .‬בחוץ יותר אמריקאים‪ .‬חלק דוחים את התרבות הכללית‪ 3 .‬‬ ‫זהות אתנית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא נמצא מתאם בין דפוס זהות לציוני הזהות האתנית‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬שלושה דפוסי זהות‪ (1 -‬דו תרבותיות מעורבת‪) :‬בירמן( קב' זו תיארה את עצמה כאתנית‬ ‫ואמריקאית באופן שווה‪ .‬‬ ‫‪56‬‬ .‬‬ ‫נאמר לתלמידים כי השתתפותם התנדבותית‪ .‬מקסיקנים הביעו גאווה באתניות‪ (2 .‬פיזי ואישי(‪ .‬תחושת הזהות האמריקאית‪ .‬המחליפים קיבלו ציונים באמצע הטווח של שני הדפוסים האחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אצל דו תרבותיים מתחלפים‪ .‬מידת החרדה ומידע דמוגרפי‪ .‫לאמריקה אך יש סטריאוטיפים‪ .‬הובטחה סודיות‪ .‬אלא רוצים להבין‬ ‫את החוויה של המתבגרים בתוך קבוצות אתניות שונות‪.‬‬ ‫שבדק את תחושותיהם לגבי מוצאם‪ .‬דימוי עצמי נמצא קשור ליחס כלפי‬ ‫קבוצות אחרות‪.‬‬ ‫אין הבדלים בדימוי העצמי או בחרדה בין הדפוסים‪ .‬מבדילים אפריקאים‪ :‬מתאם חיובי בין דימוי עצמי‬ ‫לזהות האתנית‪) .‬דימוי עצמי גבוה‪ <-‬זהות אתנית חזקה יותר(‪ .‬מקרים שלא סווגו הוצאו מהמחקר‪.‬הבדלים בין הקבוצות‪ :‬אפריקנים הביעו תחושה מעורפלת ביחס לאתניות‬ ‫שלהם‪ .‬המשתתפים‬ ‫נשאלו על הרגשתם לגבי מידת האתניות‪ .‬המתאימים יקבלו ‪ 5$‬על השתתפותם‪.‬יחסם כלפי קבוצות אחרות‪ .‬במחקר לא משווים בין הקבוצות‪ .‬ציוני הזהות האתנית היו גבוהים יותר משתי הקב' האחרות‪.‬בבית יותר אתנים‪ .‬קיבלו ציוני זהות אמריקאית נמוכים ביותר‪ .‬‬ ‫ניתוח כמותי‪ :‬הבדלים בין דפוסים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא נמצא מתאם בין מין‪ .‬או סטטוס סוציואקונומי )‪ (SES‬לדפוס הזהות‪.‬אצל קבוצת מיעוט מתבגרים?‬ ‫שיטה‪ :‬חקרו ‪ 46‬מקסיקנים‪-‬אמריקנים‪ .‬עברו ראיון על ידי בן אותו מוצא‪.‬וגם באהדה כלפי‬ ‫קבוצות אחרות‪ .‬האמריקניות‪ .‬קשיי שפה ואחרים‪ .‬‬ ‫זהות אמריקאית‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫נמצא מתאם בין דפוס הזהות לבין מידת הזהות האמריקאית‪ -‬מעורבים היו בעלי ציונים גבוהים‬ ‫יותר מהמחליפים והמבדילים‪.‬חברתי‪ .‬מקסיקנים באור חיובי ‪ (3‬מבדילים‪ :‬לא רואים עצמם כדו תרבותיים‪ .‬‬ ‫יחס כלפי קבוצות אחרות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקסיקנים‪ -‬היחס כלפי קב' אחרות משתנה‪ .‬‬ ‫אין מתאם מובהק בין הגיל וההישגים הלימודיים לבין דפוס הזהות בקרב שתי הקבוצות‪.‬תפיסת דימוי‬ ‫עצמי )משפחתי‪ .‬המעורבים גילו יחס אוהד יותר מאשר המחלפים‪.‬קיבלו ציונים‬ ‫גבוהים בזהות האמריקאית‪ .‬דו תרבותיות מתחלפת‪:‬יותר אתנים מאמריקאים‪ .‬הבדלים‪ :‬אפריקאים ראו בקרבה לתרבות‬ ‫המקור באור שלילי‪ .‬נוח‬ ‫בשתי התרבויות‪ .

‬‬ ‫אפריקאים‪ :‬תחושת אחדות בין כל השחורים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענו שיש לבחור רק בתרבות אחת‪ -‬השחורה‪ .‬לא רצו להיטמע בה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישרו שאינם דו תרבותיים‪ .‬גם באופן פנימי ואישי‪ .‬‬ ‫ביקורת‪:‬‬ ‫‪57‬‬ .‬בעיקר בגלל שתי שפות‪.‫ניתוח איכותי‪ :‬תיאור הדפוסים‪ :‬כל ראיון נשמע ‪ 3‬פעמים על ידי אנשים שונים‪ .‬לא שלהם‪.‬טון‬ ‫הדיבור‪ .‬על בסיס אישי בעיקר‪.‬‬ ‫‪ ‬בעיה‪ :‬לחץ מצד החברים לאשר את השתייכותם האתנית‪ .‬להפגין יותר אתניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 90%‬הגדירו עצמם כדו תרבותיים‪.‬רק מקסיקני אחד התאים לדפוס זה‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫הממצאים מספקים הוכחה לשונת בין קבוצות מתבגרים באופן ההזדהות התרבותית‪.‬יתרון של קבלת תובנות משתי התרבויות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישרו את היותם אתנים‪ .‬תדירות‪ .‬לכן לא יכלו לזהות את עצמם כאמריקאים‬ ‫)לבנים(‪.‬ולא מבפנים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היוו החברים המלחיצים את חבריהם המעורבים או המחליפים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איחוד התרבויות לא נראה רצוי או מציאותי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הממצאים במחקר סותרים את המודל הלינארי‪.‬‬ ‫דו תרבותיים מחליפים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫תחושת קירבה אישית חזקה לתרבות האתנית שלהם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הצליחו לפתור יותר דילמות על ידי מעבר מתרבות אחת לשניה לפי הצורך‪.‬אחד מרקע שונה‬ ‫ושניים מאותו רקע אתני‪ .‬‬ ‫דו תרבותיים מעורבים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫זהות דו תרבותית מושרשת בהרגשה טובה להיות אמריקאי עם יחס אוהד כלפי האתניות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו קונפליקטים בעיקר בבי"ס‪ .‬כל קב' אתנית נותחה בנפרד‪.‬גוף ראשון‪.‬‬ ‫‪ ‬מקסיקנים‪ :‬גאווה אתנית התבססה בעיקר על הישגים של הקב' האתנית בחברה האמריקאית‪.‬נבדקו תוכן המשפטים‪ .‬‬ ‫‪ ‬אפריקאים‪ :‬לא היו בטוחים מה כוללת האתניות שלהם‪ -‬צבע עור ולא מנהגים כלשהם‪.‬לא היו קונפליקטים‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראו בדו תרבותיות חוויה חיובית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרגישו שהחברה האמריקאית לא מעוניינת בהם‪ .‬והיו גאים בכך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכירו בבעיות בקב' האתניות אבל טענו שהבעיות נגרמות מבחוץ‪ .‬הרגישו נאלצים לנהוג לפי תרבות אחרת‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הזהות האתנית חיובית עבור כל הדפוסים‪..‬‬ ‫‪‬‬ ‫לא היווה בעיה ‪ .‬כל ראיון הועלה לדיון בפורום הצוות‪ .‬‬ ‫מקסיקנים‪ :‬תחושת עונד מהיותם אתניים‪ .‬‬ ‫מבדילים‪ :‬מתבסס על אפריקאים בלבד‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫להיות אמריקאי זה יתרון בעיקר מבחינת החופש האישי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫היו ערים להיותם בעלי שתי תרבויות‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הכירו בהיותם אמריקאים בגלל שנולדו וחיו בארה"ב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תארו את אמריקה כלוקה באפליה‪ .‬זהות אתנית חזקה מאוד‪.

‬‬ ‫‪58‬‬ .‬בי"ס‪ .‬יש צורך במחקר אורך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המתבגרים עדיין בתהליך בניית הזהות והנתונים שמתקבלים אינם מעידים על תחושותיהם‬ ‫בהמשך‪ .‬‬ ‫‪ ‬המחקר נערך בדרום קליפורניה המאופיין בהטרוגניות רבה של תושבים‪ .‬בעיית הכללה לגבי‬ ‫אוכלוסיה באזורים אחרים‪.‫‪‬‬ ‫גורמים כמו משפחה‪ .‬‬ ‫‪‬‬ ‫הראיון נערך על ידי מראיין ממוצא אתני זהה למרואיין‪ .‬וקהילה לא נבדקו במחקר והם עשויים להשפיע על דפוסי הזהות‪.‬יכול להביא לרצייה והטיה באופן‬ ‫שהנבדק יציג את עצמו יותר אתני ממה שהוא חש‪.

Sign up to vote on this title
UsefulNot useful