‫הספרים החיצונים‬

‫לתורה לנביאים לכתובים ושאר ספרים חיצונים‬
‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewb ooks. org‬‬
‫ע״י חיים ת ש ס ״ ט‬

‫• בשני כרכים‬
‫עם מבואות ופירושים‬
‫ערוכים בהשתתפות כ מ ה למדנים עיי‬

‫אברהם כהבא‬

‫כרך ראשון‬
‫ספד ראשון‪:‬‬

‫תל‬

‫הוצאת‬

‫לתורה‬

‫אביב‬

‫מקורות‬

‫ת ר צ״ז‬

‫הקדמה‬
‫יום שמחת לבנו הוא היום הזה‪ :‬בו חוזרת אל מחננו תקופת ספרות תמימה וגדולה‬
‫במנין ובמעלת חשיבות‪ .‬אלפי שנים ןדןוה היתה לבין מחנות של נכרים‪ .‬דורש לא היה לה‬
‫בקרבנו‪ .‬ח י צ ו נ י ת קראו לה‪ .‬הדורות הקודמים לא זכו להחזירה‪ .‬אולי לטובתה היה שלא‬
‫טרחו בה‪ :‬הם הלא חסדים היו עדיין הוצאות בדוקות ומבוקרות לנוסח הספרים‪ .‬לדורנו ניתנה‬
‫אפשרות זו‪.‬‬
‫והנה מגזע עתיק יומין המטוחלב מדורי דורות עולות יונקות‪ ,‬והן מלאות הוד של‬
‫תחיה והתחדשות‪ .‬סוף סוף שבו לצאת אל דרכן שלהן‪.‬‬
‫ודאי היה לו לכל ספר מאותם הספרים שנכתבו עברית מתחלה משלל צבעי הקשת‬
‫ומהמון קרני אורה ראשוניים‪ .‬על כרחם ?בו התרגומים‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬כמה מאותן חקרנים‪ .‬אבל‬
‫המתרגמים ‪ # -‬מ ר הדבר בשבחם ‪ -‬לא החליפון באחדות‪ :‬הם לא שפרו דברי הקדש‬
‫והשאירום כמות שהם‪ ,‬כי על כן קדש היו להם הדברים ואין תמורה בקדש אף לכשהוא‬
‫מחליף את לבושו‪.‬‬
‫יהי זכרם לברכה‪ :‬בנאמנותם למלאכת הקדש הקלו לגו בתרגומיהם את עבודתנו שלגו‬
‫בבואנו להחזיר את הקדש אל מקדשו‪ ,‬את הספרים העברים אל לשונם העברית‪.‬‬
‫הוצאה זו של הספרים החיצונים ?תופית היא‪ :‬חבורה של אנשי מדע הקרובים אל‬
‫המקצוע נזדמנו כאן‪ .‬איש ועבודתו‪ .‬מכל מקום נשמרה מדה אחת בתכניתו של המפעל עד‬
‫כמה שהיה אפשר‪ :‬כל ספד וספר מבוא לו בראשו‪ ,‬תרגום מן הנוסח הבדוק ביותר ב ז מ ע ו‬
‫ופירושו בצדו‪.‬‬
‫הן במבואות והן בפירושים ‪$‬תנו הדברים במדה הדרושה לקורא העברי‪ .‬כאן אין מקום‬
‫למשא ומתן של חקירות מפורטות‪ .‬על המשתתף בעבודתו בקובץ כגון זה לעמוד בינו לבין‬
‫עצמו על פרטי הפרובלימות ולהגיש לקוראיו דק את התמצית ממה שהעלה במצודתו‪ .‬וכן‬
‫דדין אף במראי המקומות לפסוקים שבתנ״ך וכדומה‪ :‬רק הנחוץ ביותר לקורא ה ע ב ר י‬
‫עליו ליתן‪.‬‬
‫אף בעצם הנוסח של התרגום העברי &‪3‬תן כאן יש מדד‪ .‬של צמצום‪ :‬לפעמים טעמו העברי‬
‫של המתרגם הביאהו לידי הוספות לשון או השלמות לשון‪ ,‬והן נסגרו במרובעים ולקורא‬
‫העברי מדברות הן בעדן ואינן נזקקות להארכת לשון של ביאורים‪ :‬הקורא יודע מעצמו‬
‫שאין כאן אלא השערה של תיקון‪.‬‬
‫והוא הדין ברשימות של ביבליוגרפיה הניתנות בסוף כל מבוא לספר מן הספרים‪ :‬נראה‬
‫צורך להזכיר רק את הספרים העיקריים‪ ,‬כגון על נוסח הטיכםטים או עבודות יסודיות‪ .‬אבל‬
‫לא כאן הוא המקום לפירוטי דברים המפוזרים בכמה ספרים ומאםפיס שבלשונות שונות‪ :‬אלו‬
‫מוזכרים רק דרך אגב‪ ,‬לפי הצורך לרמוז עליהם‪ ,‬במבוא או בפירוש‪.‬‬

‫א׳ כי‬

‫תכן כרך א׳ םפר א'‬
‫מבוא כללי‬

‫מאת אברהם‬

‫אדם וחוד‪.‬‬

‫״‬

‫חניך א׳‬

‫•‬

‫חנוך ב'‬

‫‪m‬‬

‫כהגא‪711V-X‬‬

‫מרדכי קק‬
‫אברהם כהנא ויעקב פייטלוביץ‬

‫א׳‬
‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫י״‬

‫י״ח‬‫ס‬

‫_ ק״א‬
‫‪ -‬קמ״א‬

‫אברהם כהנא‬

‫ק״ב‬

‫צוואות השבטי*‬

‫״‬

‫ישראל אוםטידזיצד‬

‫קמ״ב‪-‬דט״ו‬

‫ספר היובלים‬

‫‪.‬‬

‫משה גולדמאן‬

‫רם״ז ‪ -‬שי״ג‬

‫עלית משח‬

‫‪.‬‬

‫אברהם כהגא‬

‫שי״ד‪-‬שכ״ה‬

‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬
‫א‪ .‬על ספרים חיצונים בתקופת התהוותם של כתבי הקדש‪.‬‬
‫עוד בימי קדם‪ ,‬בתקופה שהיו הולכים ומתהוים כתבי הקדש‪ ,‬היו קיימים בצדם של‬
‫דאשוני הספרים שנתקבלו ונתקדשו באומה‪ ,‬ואף בעצם שעת יצירתם של אותם הספרים‪ ,‬כמה‬
‫מפרים ח י צ ו נ י ם ‪ ,‬כלומר ספרים שהיו חשובים למדי ומשמשים אף מקור ליצירות החדשות‪,‬‬
‫אלא שלא שחק להם מזלם שיהיו נכנסים אף הם‪ ,‬החיצונים‪ ,‬לתוך קבוצת הספרים שנתקבלו‬
‫ונקבעו באוצרה הספרותי של האומה‪ .‬כבד אז‪ ,‬בימים הראשונים‪ ,‬היו איפוא ספרים שנשארו‬
‫עומדים מ ב ח ו ץ ‪ .‬ודאי חביבותם על קוראיהם לא פקעה‪ .‬אלא שלדבר אחד לא זכו והוא‬
‫גרם להם שישתקעו וישתכחו מן העולם‪ :‬הם לא הגיעו לאותה המעלה שתהא האומה‬
‫המטולטלת בתבל מטלטלת אתה אף אותם בגלגולי גליותיה‪ - ,‬כמו שהיתר! נוהגת בספרים‬
‫המקודשים שהיו משמשים לה לאומה סמל שכינתה הגולה עמה יחד‪.‬‬
‫לכך לא זכו אותם ה ס פ ר י ם ה ח י צ ו נ י ם לאריכות ימים והלכו לאיבוד בהמשך הזמנים‪.‬‬
‫רק זכר נשאר להם בכתבי הקדש‪ .‬יש מהם ששימשו אף מקור ליצירות שבכתבי‬
‫הקדש והובאו מדבריהם‪ ,‬והם ספר מלחמות ה )במד׳ כ״א י ״ ד ‪ -‬ט ״ ו ‪ ,‬כ ״ ז ‪ -‬ל ׳ > ‪ ,‬ספר הישר‬
‫)יהושע י׳ ייג‪ ,‬ש״ב א׳ י״ח>‪ ,‬ספר דברי שלמה )מל״א י״א מ״א(‪ .‬ויש מהם ששמותיהם בלבד‬
‫גרמזו‪ ,‬והם ספר דברי הימים למלכי ישראל )שם י״ד י׳יט‪ ,‬ט״ו ל״א(‪ ,‬ספד דברי הימים‬
‫למלכי יהודה )שם ט״ו ז׳(‪ ,‬ספד מלכי ישראל )דה״א ט׳ א (‪ ,‬דברי שמואל הרואה )שם כ״ט‬
‫ב״ט(‪ ,‬דברי גד החוזה )שם(‪ ,‬דברי נתן הנביא )שם‪ ,‬דה״ב ט כ״ט(‪ ,‬נבואת אחיה השילוגי‬
‫)דה״ב שם(‪ ^ ,‬״ ת יעדי החוזה )שם(‪ ,‬דברי שמעיה הנביא )שם י״ב ט״ו(‪ ,‬דברי עדו־ החוזה‬
‫<שם(‪ ,‬מדרש הנביא עדו )שם י״ג כ״ב(‪ ,‬דבר יהוא בן־חנני אשר העלה על ספד מלכי ישראל‬
‫<שם כ׳ ל״ד(‪ ,‬דברי עזיהו אשר כתב ישעיהו בן־אמוץ הנביא )שם כ״ו כ״ב(‪ ,‬דברי חוזי‬
‫<שם ל״ג י״ט(‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ב‪ .‬על הספרים החיצונים שלאחר חתימת המקרא ועד תקופת המשנה‪.‬‬
‫אף לאחר הזמן שנחתם הקובץ של המקרא‪ ,‬היינו בתקופת המעבר לכתיבת המשנה‪,‬‬
‫ד«יתד‪ ,‬הולכת ונוצרת ספרות חיצונית בישראל‪ .‬מעינותיה של היצירה הלאומית היו הולכים‬
‫ומפכים כל אותו הזמן בסוגי הספרות השונים שהיו רווחים בעולמם של ישראל‪ ,‬הן ב א ‪p‬‬
‫והן בחוצה לארץ‪ .‬ספרים חשובים נכתבו באותם הזמנים‪.‬‬
‫אבל אף הספרים של אותה התקופה לא היו בני־מזל‪ .‬אף הם נכנסו בתחום של ספרות‬
‫זזיצונית‪ ,‬ולפיכך יש מהם שכלו מן העולם כליון גמור‪ ,‬ויש שכליונם היה למחצה‪ :‬רק מתוך‬
‫הספרות העברית נעלמו‪ ,‬אבל נתקיימו לדודות בתרגומים שונים‪ .‬התרגומים יש מהם ‪ -‬והם‬
‫תרגומים ראשוניים ‪ -‬שנעשו בידי ישראל‪ ,‬כ ל ו בידי יהודים שנתפסו ללשונות לועזיות‪ ,‬ויש‬
‫מהם ‪ -‬והם התרגומים השניים‪ ,‬ואף השלישיים ‪ -‬שנעשו בידי נכרים‪ ,‬שהיו מעבירים את‬
‫הספרים‪.‬החיצונים שנתקדשו אצלם מן התרגום היווני או הדומי ללשונותיהם‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫ג‪ .‬על הספרות החיצונית בתקופת ההתיוונות‪.‬‬
‫משכבש אלכסנדר הגדול את יהודה והעביד משם מנין הגון של יהודים למצרים‬
‫התחילה התקרבות יתירה בין היהודים וההילינים‪ .‬אמת‪ ,‬עוד קודם לכן היו היהודים קשורים‬

‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬

‫‪VI‬‬
‫‪,‬‬

‫עם מצדים‪ .‬מ ם ירמיה )מ״א‪-‬מ״ד( ידוע על כמה מושבות יהודיות שהיו באותו זמן במצרים‪,‬‬
‫כמו־כן ידוע על המושבה היהודית של קהלת ? מ ה )באיליפנטינה(‪ ,‬שהיו יושביה היהודים‬
‫שומרים על גבול מצרים בבחינת חיל־כ״םפד‪ .‬אף באגרת אריסטיאס )י״ג( מסופר על‬
‫פםאמיטיכום ‪ (594 - 589) 11‬שהביא חיל יהודי לעזרתו במלחמתו עם כוש‪ .‬אבל על כל אלו‬
‫הישובים היהודיים היה עולה במנינו הישוב היהודי שנתרבה במצרים‪ ,‬ביחוד באלכסנדריה‪ ,‬בימיהם‬
‫של אלכסנדר והתלמיים שמלכו אחריו‪ .‬למן יסודה של אלכסנדריה היו היהודים נמנים בין‬
‫אזרחיה )ע׳ יוספוס מלחמות ב י״ח ז ‪ /‬קדמ׳ י״ט ה׳ ב ‪ /‬נגד אפיון ב׳ ד׳(‪ .‬שוב שמענו‬
‫)אגרת אריסטיאם י״ב ‪ -‬י״ג( שתלמי ‪ 1‬לגוס הביא למצרים מאת אלף יהודים ותלמי ‪11‬‬
‫פילדילפום שחרד מעבדותם את כל היהודים השבויים שהיו בימיו במצרים‪ .‬למן אותם הדורות‬
‫ואילך נעשית מצרים מרכז גדול ליהודים‪ ,‬עד שלדברי פילון ) ‪ ( Fiaoco16,43‬היו בימיו‬
‫במצרים לא פחות ממיליון יהודים‪ .‬באותו מרכז יהודי‪ ,‬שהיה לו קיום מזהיר אף בזמניהם‬
‫של התלמיים והםליבקיים הראשונים‪ ,‬שהיה להם יחם הגון אל היהודים‪ ,‬היתה הקהלת‬
‫היהודית שבאלכסנדריה תופסת מקום בראש‪ .‬בכלל הגיעה עיר זו לידי מדרגה גבוהה‬
‫בהתפתחותה‪ ,‬אוכלוםיה היו מרובין והיה לה כח גדול הן בחמריות והן ברוחניות‪ ,‬עד שעלתה‬
‫במהירות גדולה ונעשית המטרפולין הראשית בעולמם של היוונים‪ .‬ואף הקהלת היהודית‬
‫שבתוכה תפסה שם בין הישוב הנכרי מקום חשוב‪ ,‬שהרי היו מרוכזים בה באותה קהלה‬
‫כחות יהודיים גדולים‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪n‬‬

‫מתוך כמה טעמים היו מוכרחים היהודים שבמצרים‪ ,‬ובפרט היושבים באלכסנדריה‬
‫להסתגל אל הלשון היוונית והיא געשית אף לשונם שלהם‪ .‬נראה שענין זה לא עלה להם‬
‫בקושי‪ ,‬שהרי עוד כמאתים שנה ויותר לפני החרבן היתד‪ ,‬היוונית רווחת אף בארץ ישראל‬
‫גופה‪ ,‬כמו שנראה מתוך אגרת אריסטיאם‪ ,‬שאין בה אף תמיהה קלה שיהודים מארץ ישראל‬
‫יבאו למצרים ויתרגמו את התודה יוונית והתרגום יצטיין בשלימותו לפי כל ההשגה שהיתה‬
‫שוררת אז על עבודה כזו בעולמם של היוונים‪ .‬אף ב ך ם י ר א ומגלת אסתר גתרגמו יוונית בידי‬
‫בני ארץ ישראל‪.‬‬
‫ויש להגיד בשבחם של יהודי מצרים שעם כל הכרתם במעלותיהן הגדולות של היצירות‬
‫היווניות הכבירות ועם כל התעמקותם במחשבה היוונית והתפעלותם מיפי־קםמיו של הפיוט‬
‫היווני לא נפתה לבס בכחם של כל אלו הסגולות היווניות עד כדי לסור מעל אוצרותיה של‬
‫היהדות‪ .‬והדי תהום עמוקה היתד‪ ,‬לפניהם בין ההיליניות והיהדות‪ .‬היהדות היתד‪ ,‬מלמדתם‬
‫השקפת עולם נבדלת ומיוחדת במינה‪ ,‬ועל סמך אותה ההשקפה וברוחה היתד‪ ,‬יוצרת להם‬
‫יהדותם אף חיים מיוחדים מובדלים מכל אשר בסביבתם‪ ,‬חיים שהיו מבוססים על העיקרים‬
‫הנעלים והקדושים שבתורת היהדות ועל מדות ומנהגי האומה שהיו מושכים ומשתלשלים מתוך‬
‫עברה ההיסטורי‪ .‬ועבודת שמים היהודית אף היא שונה היתד‪ ,‬הן בצורה והן בתכן‬
‫מכל אותם הפולחנים שהיו נוהגים בהם השכנים הנכרים הקרובים קרבת מקום אל יהודי מצרים‪.‬‬
‫ועוד זאת‪ :‬הרי את ערכי תרבותם היהודית היו יונקים לא מתוך המקור הזך של הלשון‬
‫העברית‪ ,‬אלא דרך צנורות של כלי שני שבתרגומים שונים‪ ,‬ומכל מקום לא היה בכחן של‬
‫הלשון היוונית והתרבות היוונית לסנוור את העינים ולעבוד את הנפש היהודית‪.‬‬
‫באמת‪ ,‬לנו האחרונים קשה לעמוד על התופעה המוזרה שבאותה מזיגה כפולה‪ :‬מצד‬
‫אחד הסתגלות לתרבות הנכריה והניגודית במדד‪ ,‬של התעמקות שלימה והשתתפות בחייה‬
‫הפוליטיים והחברתיים‪ ,‬ומצד שני שמירה קפדנית על התרבות העצמית שלהם בחיים הלאומיים‬
‫הפרטיים עד כדי מעשה יצירה מקורית‪.‬‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא שמתוך התחזקות ההכרה העמוקה במעלת תורתם שואפים היו להכניס‬
‫את אוד א?תה היהדותית אף אל תוך החברה האלילית ולשתף בדרך זו אף לאותה החברה‬

‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬
‫ילידי‬

‫אמונתם‬

‫‪VII‬‬

‫הטהורה והמזוככת מכל‬

‫בקניניהם הרוחניים־התרבותיים‬
‫ובמוסרם הנעלה האידיאלי‪.‬‬
‫ושאיפות אלו הן הן שהולידו ביוונית ספרות עשירה מאוצר המחשבה של היהדות‪.‬‬
‫תרי־צדדית‪:‬‬
‫כך היתד‪ .‬פעולתם הספרותית של יהודי מצרים בלשונם היוונית‬
‫תדגומית ומקורית‪.‬‬
‫הספרות היהודית שביוונית פתחה בתרגומים של ספרי המקרא‪ .‬נראה שהצורך בתרגום‬
‫כתבי הקדש ליוונית לאו דווקא דתי היה אצלם‪ ,‬שהרי לא הסתפקו בתרגומים של אלו בלבד‪,‬‬
‫אלא אף הספרים החיצונים שהיו רווחים הרבה במקורם העברי בארץ ישראל היו מגיעים‬
‫למצרים ותובעים להם תרגום יווני‪ .‬מתוך כך נראה שאצל יהודי מצרים לא היה שורר המושג‬
‫על שלימותו של קנון לספרי המקרא‪ ,‬כמו שהיה מקובל בארץ ישראל‪ :‬הקובץ של כתבי‬
‫הקדש לא היה סגור אצלם בפני כל ספר חדש‪ .‬אדרבה‪ ,‬כל אחד מהם היה מכנים אל תוך‬
‫הביבליה שלו מן הספדים החיצונים החביבים עליו ביותר‪ .‬ד ב ר זה אנו למדים מן הכ״י‬
‫העתיקים של הביבליה היוונית שנשארו לנו לפליטה‪ :‬משינוי התכן של הכ״י מוכח שאלו היו‬
‫מעדיפים לספרים אלו והכניסום לתוך קובצם ואחרים היו נותנים יתרון הכניסה לספרים‬
‫א ח ד י ם ‪ - ,‬כ ל בעל ביבליה וטעם שלו‪.‬‬
‫והיו להם ספרים מן החיצונים שהיו חשובים בעיני כלם כל כך עד שהיו נוהגים לקבוע‬
‫אותם במקום הנכבד ביותר‪ :‬הס׳ ברוך נכנס לביבליה היוונית קודם מגלת איכה‪ ,‬ואגרת‬
‫ירמיהו ‪ -‬קודם לס׳ ירמיה <םדדם הוא עד עכשיו‪ :‬ברוך‪ ,‬איכה‪ ,‬אגרת ירמיה ום׳ ירמיה(‪.‬‬
‫הרי הקדימו את סופרו של הנביא לנביא עצמו‪ ,‬את התלמיד ל ר ב ו ! ‪-‬‬
‫אבל יהודי מצרים לא היו מוצאים‪ ,‬כאמור‪ ,‬את סיפוקם רק בפעולה תרגומית מעברית‬
‫בלבד‪ .‬כשהגיעו לידי השתתפות בעבודת הספרות היוונית עמדו להם כמה מטובי סופריהם‬
‫שכתבו אף ספרים יהדותיים ביוונית‪ .‬והואיל ואותם הסופרים קבלו השפעתה של הספרות‬
‫העברית‪ ,‬אם גם בלבושה היווני והיו אדוקים בה‪ ,‬ממילא מובן שבכיוונה וברוחה של אותה‬
‫ספרות היו יוצרים‪ .‬וכך יצא שלםפריהם היה חסרונם כמעט דק מצד לבושם הנכרי‪ ,‬שיווגית‬
‫נכתבו‪ ,‬ואילו תכנם היה מעיד על רוח היהדות המובהקה‪.‬‬
‫אותם הספרים היהדותיים־היווניים במקצועות שונים נכתבו‪ :‬בפילוסופיה ובמוסר‬
‫ובהיסטוריה‪ ,‬ובעיקר באפולוגיה של היהדות‪.‬‬
‫ודווקא הם‪ ,‬יהודי מצרים‪ ,‬לאפולוגיה של היהדות היו צריכים‪ :‬היוונים‪ ,‬ואחריהם‬
‫הרומיים‪ ,‬בורים גמורים היו בעניני היהדות‪ .‬לא היתד‪ .‬להם שום תפיסה בתורה זו ומתוך כך‬
‫היו באים וטופלים על היהודים כמה האשמות‪ ,‬שהיו מונים אותם‪ ,‬למשל‪ ,‬שהם חסרי אלהים‬
‫) ^‪ ,("H‬ואף בשנאת‬
‫);>ףש‪ (&$60‬ומזלזלים באלהים )‪ (contumelia numinum‬י ל י‬
‫ח ד‬

‫ח‬

‫ב‬

‫ר‬

‫ה‬

‫תערובת‬

‫אלילית‬

‫‪01‬‬

‫אדם )!‪ (odium generis human‬לא היו נמנעים מלחייב אותם‪ .‬לפיכך ראו היהודים צורך בהגנה‬
‫על יהדותם בעזרת הספרות וכתבו ספדי אפולוגיה‪.‬‬
‫כך העשירו היהודים במצרים את הספרות החיצונית‪ ,‬שמולדתה העיקרית היתה ארץ‬
‫ישראל‪ ,‬ונצטרף אצלם אוסף מעורב של ילדי א״י וילדי חוץ‪ ,‬שהיו שוים אצלם במעלה‪ ,‬ואלו‬
‫ואלו היו להם דברי אלהיס חיים‪ ,‬עד שהיו נכנסים אצל אדם מישראל אל הקובץ של כתבי‬
‫הקדש ונעשים כלם אגודה אחת‪.‬‬
‫ויש להעיר שמנהגם של בני ארץ ישראל ליחס את ספריהם החיצונים לאנשים גדולים‬
‫המפורסמים בהיסטוריה של האומה היה נוהג אף אצל יהודי מצרים בספריהם‪ ,‬אף על פי‬
‫שברובם נתכוונו לכתוב דברי תוכחה כלפי עובדי אלילים דווקא ולהעיד את אזנם למוסד שהם‬
‫חסרים רליגיוסיות ומוסריות צרופות שהן הן המאור שביהדות‪.‬‬

‬ב״ק צ״ב ב ‪ /‬וכן הוציאו‬ ‫הירונימוס בלשון ‪ (scnptara sancta‬משום שבא״י היו מינים הרבה )ע׳ פסחים בבלי נ״ב א׳(‪.‬וגרמו בהתנהגותם זו‬ ‫שלא רק שביטלו רבותינו את הספרים החיצונים התלויים ב ש מ ו של חנוך‪ .‬בשמו של חנוך בן‬ ‫מתושלח היו תלויים כמה ספרים‪ .‬חשיבותם בלשון העברית גדולה בהמשך דורות ה ר ב ה ‪ :‬נראה שיחסם‬ ‫של ספרים אלו לגבי כתבי הקדש היה כיחס של ברייתא )=משנד‪ .‬כשרבים מקרב היהודים היו מקלקלים‬ ‫ונטפלים על אותה כת‪ .‬זו ומתוך כך היתד‪ .‬‬ ‫אולם בדורות הראשונים להתהוותה של הנצרות‪ .‬שבשר ודם נסתלק מן החיים הארציים בלי שום שינוי ועלה‬ ‫למרום כמות שהוא קיים בעולם השפל ואף מקום נכבד נקבע לו בעולם העליון‪ .‬םלבד מ מ ר ח ‪ n‬י ג ו נ י ם‪.‬‬ ‫ויש להעיר שבעיקר החמירו על הקריאה בספרים חיצונים בארץ ישראל‪ .‬במעשה זה גרמו להפסקת ההמשך של שלשלת האגדה‪. 8‬ואף היא‬ ‫השתמש בהם בתורת מקור בר־סמכא בספרו קדמוניות היהודים‪.‬ממש כמו שהיו מונים בכתבי‬ ‫הקדש!>‪ .‬לפיכך היו מרבים להציק ליהודים ומונים אותם במעשה חנוך‪ .‬אבל לא כל‬ ‫כך ב ב ב ל )כאן אמרו על פסוק מבן םירא‪ :‬ומשולש ב כ ת ו ב י ם ‪ .‬למדות הכתוב המפורש שבתורה‪ .‫‪VIII‬‬ ‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫ד‪ ..‬לבסוף באו לידי כך שנמנו וגמרו לוותר ויתור גמור על הספרים החיצונים המלאים‬ ‫ענין כל כך מן הצד הלאומי והדתי‪ .‬יש רמז שהיו מונים בהם אף את הפסוקים‪ .‬על יחם הגון לספרים החיצונים נראה אף מעדותו של יוםפום )‪ .‬‬ .‬ולתכלית זו היו נכנסים בויכוחים‬ ‫שבהם היו מביאים ראיות של מה בכך לשם חיזוק עיקרי אמונתם מתוך תאות הניצוח׳‬ ‫לא רק מתוך כתבי הקדש אלא אף מן הספרים החיצונים‪ .‬‬ ‫בתחלה ודאי היתד‪ .‬שלהגיון ניתנו‬ ‫ליגיעה לא ניתנו )ע׳ סנהדרין ירו׳ י׳ א׳(‪.‬שהרי מכאן דווקא אפשר היה להם לשלשל רמזים וסיוע לעניניהס הדתיים‬ ‫שלהם‪ .‬וכאן מצאה לה המיסטיקה בית־אחיזה ובית־קיבול‬ ‫לסיפור על הענינים מן הנעשה בשמים ובארץ‪.‬שנתעלה‬ ‫להיות יושב בבחינת שר־הזכדונות על יד בורא העולם‪ .‬שאסרו לקרא בהם כל עיקר‪ .‬ולא די היה להם במעשה שעשו לעצמם אלא היו שואפים עוד לדחות‬ ‫את אחיהם מן היהדות המקובלת ולמשכם אל תוך חבורתם‪ .‬אלא אף על עצם‬ ‫צ ד ק ת ו של חנוך היו חולקים‪ ..‬כל אותם ספרי האגדה נוסדו על מה שאירע לחנוך הצדיק‬ ‫שנסתלק מן העולם בעודו בחיים‪ .‬כמו־כן העבירו רבותינו קו מבדיל בין‬ ‫הספרים החיצונים שנכתבו עד לאותם הזמנים‪ .0.‬במד״ר י״ח י״ב(‬ ‫לגבי המשנה‪ . ( A p.‬‬ ‫אבל מוטיב זה גופו‪ .‬במעשה זה מצאו להם בעלי האגדה מקום לקשור יצירות שונות על מה‬ ‫שראו עיניו של אותו צדיק בעולם העליון‪ .‬כמו שכתוב )ברא׳ ה׳ כ״ד> ויתהלך חנוך את־האלהים ואיננו‬ ‫כי־לקח אתו האלהים‪ .‬ובין הספרים‬ ‫החיצונים שנכתבו מ כ א ן ו א י ל ך שאמרו כי הקורא בהם כקורא באגרת‪ .‬הולכת וגדלה קרירותם ביחס אל חשיבותם של הספרים‬ ‫החיצונים‪ .1.‬מרובה‬ ‫לגבי הנוצרים‪ .‬‬ ‫אבל לעומת עלייתם של הספרים החיצונים ביוונית היתה להם ירידה בעברית‪.‬חיצונה‪ .‬מוטיב זה חשיבותו היתד‪ .‬‬ ‫כדי להמשיך את החוט היי בעלי האגדה מוכרחים לטוות את רקמתה מחדש מבלי לשים ל ב‬ ‫כמעט אל פרקי האגדה הקודמת שבספרים החיצונים‪.‬‬ ‫דוגמה חותכת לכך יש בויתורם על חשיבותה של ם פ ר ו ת ־ ח נ ו ך ‪ .‬היו קדמונינו מתמרמרים על‬ ‫התנהגותם במדד‪ .‬‬ ‫כך הלכו והתפתחו הדברים עד שר׳ עקיבא הוציא את פסק ההלכה המפורסם שהקורא‬ ‫בספרים החיצונים אין לו חלק לעולם הבא‪ .‬וד׳ חמא בד׳ הושעיא )במאה‬ ‫‪ (1‬וו»ווו ילקוט יבריס וותג״ח ‪ 1‬סך הכל ‪1‬ם‪»0‬ר •םוקי תג״ך‪ 1‬נ״ג אלף ק*״•‪ .‬על גורלם של הספרים החיצונים בתקופת התנאים ואילך‪.‬אף הוא הביא דוגמה להגדרת הלשון של ספרים‬ ‫חיצונים ואמר שהכוונה היא לספרים כגץ ספרי בן־סירא )אבל לעומתיזאת אמד ד׳ יוסי‪:‬‬ ‫מילי מעליתא דאית ביה דדשינן ל ה ‪ 0‬וספרי בן־לענא‪ .

‬והשאר ימות המשיח‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דוגמה לכך הוא גודלו של הס׳ ברוך‪ .‬אע״פ שהוא אומר בהקדמתו לס׳ יהודית‪ :‬אצל היהודים נחשב הספר יהודית‬ ‫בין הגנוזים )‪ .‬מהן מלחמות גוג‬ ‫ומגוג‪ .‬שהיה יהודי מתרגם לו מארמית לעברית והוא מתרגם לרומית מעברית‪_ .‬כמו־כן תרגם את הס׳ טוביה‬ ‫מארמית ולא מעברית‪ .‬ספר זה סופרו גופו יעדו לקריאה בשעת תפלת‬ ‫ציבור )א׳ י״ד(‪ .‬כן מצינו לאותו הירונימוס אומר )‪Bp.‬‬ ‫היו ספרים שמרוב חביבותם על העם קשה היה לו להפרד מהם והם האריכו ימים‬ ‫בתוך האומה יותר מן הספרים האחדים‪ .‬‬ ‫‪.‬לאחר ד׳ אלפים ומאתים‬ ‫ותשעים ואחת שנה לבריאתו של עולם העולם ?מם‪ .‬למה‪.‬‬ ‫משמע שכבר לא היה בידו למצוא לו ספר עברי לשם עבודתו‪ . 273‬שאין היהודים מחשיבים‬ ‫ספר זה‪.‬אמר להם‪.‬‬ ‫כן‪ .‬כגון הם׳ דברי‬ ‫ימי יוחנן הודקנום )שמביאהו בעל ם׳ המקבים א ט״ז כ ״ ג ‪ -‬כ ״ ד ‪ .‬‬ ‫ובהמשך הזמן נתנכרו החיצונים כל כך עד שכשנזדמן לרז״ל ספר חיצוני כ ב ר היה‬ ‫להם הענין למאורע ארכיאולוגי חשוב‪ :‬שלח ליה ר ב חנן בר תחליפא לרב יוסף‪ .‬‬ ‫‪.(inter apocrypha‬מכל מקום הוכרח כ ב ר הוא גופו לעשות את תרגומו לספר זה‬ ‫מתוך ספר ארמי‪ .‬אמר ר תנחומא‪ . ad‬‬ ‫‪ (Fabioiam mansio 18‬בדבריו על פירוש השם ךםה )במד׳ ל״ג כ״א(‪ :‬עד כמה שזכרוני מגיע‬ ‫איני יודע אם מצאתי מלה זו במקום אחד בכה״ק של העברים‪ .(neo legitur nec habetur‬‬ ‫ואף משאר הספרים החיצונים יש שכבד היה לו‪ . introd.‬במאות הראשונות לחרבן השני עוד היו הספרים החיצונים מתהלכים בעב״‬ ‫א ב ל עם אבדן חשיבותם בעיני האומה היו הולכים ונעלמים וכלים מן העולם בין שהיו ספרים‬ ‫של אמונות ודעות‪ .‬אמד‬ ‫הקב״ה‪ .‬ואין הקב״ה מחדש את עולמו אלא לאחד שבעת אלפים שנה‬ ‫נםנהד׳ צ״ז ב׳(‪.‬‬ .‬ובאמת זכה שיהא נקרא בישראל יחד עם הקינות שבמגלת איכה בתשעה‬ ‫ב א ב )ע׳ לקמן עמ׳ שנ״ד(‪ :‬כך מביא בעל הם׳ תקנות האפוםטולין )‪.‬אמר לי‪.‬אבל‬ ‫בתחלת המאה הד׳ מעיד כ ב ר הירונימום )ודאי לפי הידיעות שהיו לו מיהודי א״י( בהקדמת‬ ‫תרגומו לס׳ ירמיה שספר ברוך אצל היהודים אינו נקרא ואינו במציאות )‪.‬ובין שהיו ספרים היסטוריים טהורים‪ .‬יפה השיבם )ב״ר כ״ה א (‪.‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪IX‬‬ ‫הג׳ לםה״נ( אמר בפירוש שחנוך אינו נכתב בתוך טומוסן )‪=T6[X05‬ספר היחש( של צדיקים‬ ‫אלא בטומוםן של רשעים‪ .(Constitutiones Apostoiorum‬‬ ‫שנכתב בסוריה בסוף המאה הד׳ )או בתחלת הה ( על סמך מקורות קודמים שהיו לפניו‪ .‬זו מניין לך‪ .‬‬ ‫לחיילות של פרם נשברתי ובין גנזי פרם מצאתיה‪ .‬‬ ‫ואת גופו של הכתוב המפורש על הסתלקותו של חנוך בעודו בחיים הוציאו מידי‬ ‫פ ש ו ט ו ‪ .‬וכבר כ ת ב אוריגינס )ע׳ ‪ (Swete.‬נאמר כאן ‪1‬ברא׳ ה׳ כ״ד‪ 1‬לקיחה ונאמר באליהו נמל״ב ב׳ ג׳‪ 1‬לקיחה‪ . L X X V I I I .‬‬ ‫אמרו לו‪ .‬חוץ מבםפר האפוקריפי‬ ‫שהיוונים קורין לו [‪ Mntf‬כלו׳ בראשית זוטא ) = ס פ ר היובלים(‪ .‬‬ ‫אם לקיחה אתם דורשים ‪ -‬נאמר כאן נברא׳ שם[ לקיחה ונאמר ביחזקאל נכיד ט״ז‪ 1‬הנני לוקח‬ ‫ממך את מחמד עיניך ובמגפה!‪ .‬קשה לראותם במקורם העברי‪.:‬ה מ י נ י ם שאלו את אבהו‪ .‬וכתוב בה‪ .‬אמר להם‪ .‬‬ ‫‪.‬אמרו לו‪ .‬ודי אייבו אמר שחנוך ח נ ף היה‪ .‬עד שהוא צדיק אםלקגו )ב״ד(‪.‬אין אנו מוצאים מיתה לחנוך‪ .‬ושוב הוא רומז )באותה‬ ‫אגרת ‪ (mansio 24‬לספר היובלים בכנותו אותו בשם ספר בראשית מן הגנוזים )‪apoorypho‬‬ ‫‪•(Geneseos volumine‬‬ ‫הוי אומר שם׳ היובלים היה מצוי עדיין אצלי בני ארץ ישראל ואף ניתן לו להירוגימום‬ ‫לקריאה‪.‬אמרתי לו‪ .‬וכבר לא היה ידוע ליוספום(‬ ‫או ספרים שהיו בגדר של יצירה ספרותית־לאומית‪.‬פעמים צדיק פעמים רשע‪ .‬למשל‪ .‬להירונימום‪ .‬מצאתי אדם‬ ‫א ח ד ובידו מגילה אחת כתובה אשורית ולשון קדש‪ .‬‬ ‫על כל פנים‪ .‬כגון ספדי חנוך‪ .‬מהן מלחמות תנינים‪ .

‬אף הרבה מן הספרים החיצונים‪ .‬‬ ‫בהמשך הזמנים הושאל התאר אפוקריפים אף לספרים שהיו בבחינת טפלים ועומדים‬ ‫(‬ ‫‪x‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪.‬וכל המעין בגורלם יאמר‪ :‬גודלם של ישראל‬ ‫סימן לפרי רוחם‪.‬הן ב ש ד ש י ם ‪ .‬ואף לביבליות שבשאר לשונותיהם‪.‬‬ ‫שכמה פרטים קבלו צורה בולטת‪ .‬‬ ‫‪.‬ו ל מ ע ש ה היו אצלם כל‬ .‬נגזר מן הפעל ‪ . Abraxas.‬‬ ‫הם היו קורץ לאותם הספדים החיצונים שבביבליה היוונית בשם ספרים אפוקריפיים‬ ‫)‪ axoxQvcpa.‬‬ ‫אבל קשה היה להשלים עם הרעיון על העדרם של הספרים החיצונים‪ .‬כגון אמונת המשיח ותחיית המתים וכיוצא בהם‪ .‬כלומר ד ר ך ד ר ו ש היה מבחין‬ ‫הוא וכיוצא בו בין ספרים קנוניים ובין ספרים בלתי קנוניים‪ .‬‬ ‫‪.‬כל אלו‬ ‫הענינים מצאו להם ביטוי מלא בספרות החיצונית דוקא‪ .‬‬ ‫‪18)57.‬ולפיכך היו‬ ‫הדורות הבאים מכניסים במקומם יצירות חדשות בצודה של מדרשים קטנים וגם גדולים‪.‬‬ ‫שבעצם היו אף אלו מתעסקים כמעט בכל אותם הענינים שהיתה הספרות החיצונית מלאה‬ ‫אותם‪ .‬שספד זה הוא מן המאה ה א לסה״נ‪ .‬שבאותה תקופה נסתמנו לה לאומה‬ ‫ההכנות וההכשרות לחיי עולם‪.‬למשל‪ .‬הן מן המתורגמים מעברית ליוונית והן מן‬ ‫הכתובים מלכתחלה יוונית‪ .‬הו״ל ‪ (Dietrich.‬מצינו התאד אפוקריפום בשער של ספר קדוש המיוחם למשה‬ ‫)משערים‪ . 169‬בזה הלשון‪:‬‬ ‫ספר קדוש למשה אפוקריפי )‪ .‬‬ ‫ה‪ .(xp-wrceiv‬כלומד ספרים‬ ‫שאינם ניתנים לקריאה לעם מחמת חכמת הנסתר שבהם‪ .‬‬ ‫ריגינם‬ ‫לפי זה יצא שהספרות הביבלית נתחלקה לשנים‪ :‬החלק האחד ירוץ בו כל קורא מן‬ ‫העם והחלק האחר לא נועד אלא לנבחרים )והשוה חזון עזרא י״ד מ״ז‪-‬מ״ח על הספרים שרק‬ ‫ראויים מותרים בקריאתם ועל הספרים שאף לבלתי ראויים ניתנו(‪.‬והדי אותה תקופה ‪ -‬כארבע מאות שנה ‪ -‬כבידה היתד‪ .‬‬ ‫בין ספרים שנקראים בציבור ובין ספרים אפוקריפיים‪.‬מן הביבליה היוונית העבירו להם הנוצרים את הספרים החיצונים‬ ‫אף אל הביבליה הרומית‪ .‬על גלגולם של הספרים החיצונים אצל הנוצרים‪.‬בתרגומים ובתרגומים מתרגומים‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪X‬‬ ‫רושם גדול על ר ב חנן ב ר‬ ‫מציאותו ותכנו של אותו ספר חזון )אפוקליפםים( עשו‬ ‫תחליפא עד שלא יכול להתאפק וכתב על כך אל ר ב י ו ס ף ! ‪-‬‬ ‫כך נדחו מבית חייהן הרבה יצירות לאומיות־דתיות שהיו ממלאות בספרות ישראל‬ ‫ובמחשבת ישראל תקופה שלמה‪ . in Matth.‬במומינטים החשובים שחלו‬ ‫בהתפתחותם של חיי המחשבה והעיון שבישראל‪ .‬והן ב ע נ פ י ם ‪.‬כן‪ .‬כגון התנצרותה של אמונת‬ ‫היחוד המוחלטת ביהדות והתעקרותו של יצר עבודה זדה מן העולם הישראלי‪ .‬ואילו הספרים החיצונים גופם עטופי לבוש יווני נתגלגלו ובאו לידי נכרים לבין‬ ‫אומות שונות‪ .‬הזמן שבין אחרוני הספרים שבמקרא ובין הראשונים שבספרות‬ ‫התנאים‪ .‬‬ ‫למן אותו פרק שהיהדות ויתרה מכמה טעמים על חשיבותה של הביבליה היוונית‬ ‫מיסודו של תרגום ה ע והניחתה ברשותם של הנוצרים לדורות נשתקעו אצלם‪ .‬‬ ‫אבל דבריו אלו של אודיגינם רק דברים בעלמא הם‪ .‬‬ ‫‪Comm.‬התאר אפוקריפיים שניתן להם לשבח‬ ‫ניתן )ולא כמו שהושאל במשך הזמנים הלשון אפוקריפי לגנאי‪ .‬שהיא קדושה ביותר או עמוקה‬ ‫ביותר )מעין מעשה בראשית ומעשה מרכבה לרז״ל(‪ .‬אלא שכל אלו החדשים ברוח אחרת ובכוון אחד נאמרו וחותם זמנם המאוחד הוטבע‬ ‫עליהם‪ .(Mcoaecog lepd (310X0? djioxpuqpog‬ויש כאן מבחינת מה‬ ‫שנאמר בדניאל י״ב ד ׳ ‪ :‬ואתה דניאל ‪ 9‬ת ם הדברים ו ן ! ת ם הספר עד־עת קץ ישטטו רבים‬ ‫ותרבה הדעת )כיוצא בזה נאמר בחנוך א׳ צ״ג י׳ ובעליית משה א׳ ט״ז ‪ -‬י״ז(‪.‬היינו לדבר שהוא מזויף או‬ ‫אפיקורסי מעיקרו(‪ .‬יחד עם‬ ‫ד״ביבליה‪ . pifftia‬־־ספרים סודיים או נסתרים‪ .

‬םוביה ויהודית‪.‬או‬ ‫שניתנו הפרטים על חיי האבות‪ .‬הידונימום‪ .‬בספרים החיצונים‪ .(2‬מכל מקום אמר בפירוש ‪ .‬ניתנו אף היום והשעה של חטאם ופרטי חייהם לאחר שנטרדו מגן עדן‪ .‬מספרים עליהם‪.‬מקבים א• ובי‪ .‬כגון חנוך ואברהם ומשה ושלמה‪ .‬הרי מה שנעלם בהיסטוריה שבספרי המקרא נגלה כאן לפרטי פרטיו‪ :‬על אדם‬ ‫וחוח‪ .‬למשל‪ .‬ועוד חשיבות נודעה לאותם הענינים שלא סופרים סתם‪.‬ואילו בספרים החיצונים מסופר עליהם בפרטות ובאריכות‬ ‫יתירה‪ .‬כגון אפדיקנום והירונימום‪ .‬‬ ‫כך היה סבור הירונימום‪ .‬כמה דברים מעולים בחקירה ובמוסר ובמדות‪.‬‬ ‫כל אותו החומר מענין היה ומלבב לא רק לתאבי דעת אלא אף‬ ‫לקוראים סתם מתוך‬ ‫סקרנות‪.‬‬ ‫אלא גדולי עולם ומן הראשונים דוקא‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצוניים‬ ‫הספרים כלס קדושים מבלי שיבחינו כלל בין אלו לאלו‪ .‬היו מכבדים את הספרים החיצונים בתארים כ ג ץ כתבי הקדש‪ .‬‬ ‫אותם הנוצרים שהיו קשורים ב א ר ץ י ש ר א ל ‪ .(iastici8ecc!e‬‬ ‫‪1‬‬ ‫(‬ ‫והוא ההבדל שעשה הידונימום בין ספרים קנוניים )‪ (Hbri canonici‬ובין ספרים של הכנםיה‬ ‫)‪ ..‬בעלי הספרים‪.‬או הידיעות על מה שעתיד לבוא באחרית הימים ובעולם‬ ‫הבא‪ .‬הספרים החיצונים היו מושכיט את‬ ‫ל ב הקוראים בפרטים המענינים שבםיפודיהם על המאורעות ועל האישים המפורסמים שבספרי‬ ‫המקרא‪ .‬‬ ‫תוספות לאסתר‪ .‬‬ ‫ומוזר הדבר שאף בבחינת היחס‬ ‫השפעתם של היהודים‪ .‬‬ ‫יחם כזה היה שורד אף בכנסיה ה מ ע ר ב י ת ‪ .‬עזרא החי‪1‬וני‪ .‬בךסירא‪ .‬תושב ארץ ישראל‪ . quidquid extra hos est inter apocrypha esse‬‬ ‫— ‪ponendam.‬‬ ‫חוץ מזה‪ .(Ubri ecclesiastic‬ואע״פ שהוא‪ .‬שהבדילו בין ספרים חיצונים ממדרגה ראשונה‬ ‫לבין ספרים חיצונים ממדרגה שניה‪ .‬הכמת שלמת‪.‬היו רואים את הספרים החיצונים כספרים‬ ‫ממדרגה שניה‪ .‬וכיוצא בהם באלו העניניס‪ .‬שם‪ ..‬וספרים שלא זכו להתקבל אצל כל‬ ‫הכנסיות‪.‬על הספרים החיצונים שהלכו לאיבוד‪.‬אנרת ירמיה‪ .‬בספרי המקרא‪ .‬‬ .‬גופו הכנים כמה מן הספרים החיצונים אל‬ ‫תרגומו לכתבי הקדש ‪ .‬‬ ‫המקומי‬ ‫לאותם‬ ‫הספרים ניכרת אצל הנוצרים‬ ‫ו‪ .‬אבל הנוצרים ה י ו ו נ י י ם ‪ .‬כגון אוריגינס‬ ‫וקלימינם‪ .‬חזץ עזרא‪ .‬תוספות לדניאל‪ .‬העמידה בסכנה כמה מן הספרים החיצונים שהלכו‬ ‫לאיבוד מחמת שהיו נחשבים בין נחותי דרגה‪ .‬‬ ‫ברירה זו שעשו בעלי הכנםיה הנוצרית‪ .‬ומשום כך היה עסקם בכתבי הקדש‬ ‫במקורם ה ע ב ר י ‪ .‬והס גדולים במעלה‪ .(3‬ועלינו לידע שכל ספר מחוצה להם )כלו׳‬ ‫לכתבי הקדש( נכנם לאפוקריפיים‪.‬‬ ‫‪3) Prologus galeatus: ut soire valeamus.‬אלא שהוא חילק את החיצונים גופם לשתי מחלקות‪:‬‬ ‫ספרים שנתקבלו אצל כל הכנסיות‪ .‬אם גם היו סבורים שהקריאה באלו הספרים מביאה תועלת‬ ‫גדולה בתיקון המוסר והמדות )הירונימום אומר שהאפוקריפין מועילים לתיקון ה ה מ ו ן ‪-‬‬ ‫)‪.‬כאפוקריפיים‪ .(410‬‬ ‫‪ (2‬הוא הכנים לתוך תרנומו את הםםרים הללו‪ :‬תפלת מנשה׳ ם׳ ברוך‪ .‬בעלי רוח הקדש‪.‬יש מאותם הספדים האבודים שנשתייר להם‬ ‫זכר או לכל הפחות שם בשני מקורות‪ :‬א( בציטטות המועטות שהביאו מהם אבותיה הראשונים‬ ‫‪ (1‬בפעם הראשונה ‪1‬מ*א תאר זח אצל רופינום )פת ‪— .‬המאורעות והאישים נזכרים ב ק י צ ו ר וברמז עד כמה שהיה‬ ‫צורך בהזכרתם לשם ההמשך הכללי‪ .‬עוד יש שם‪ .‬כגון אצל אבגוםטינום שהעמיד את הספרים‬ ‫החיצונים במעלה שוה לכתבי הקדש‪ .

‬וגם הפרוטיםטנטים הודיעו שהספרים החיצונים מצטרפים אל כתבי הקדש שבעברית‪:‬‬ ‫לותיד הכנים את הספרים )חוץ מעזרא החיצוני וחזון עזרא( מתוך הוולגאטה אל התוספת‬ ‫שביבליה שלו )‪ (1534‬ורשם בתחלתם‪ :‬״אפוקריפין ‪ -‬הם הספרים שאינם חשובים ככתבי‬ ‫הקדש ובכל זאת מועילים הם וטובים לקריאה״‪.‬ב( ברשימות‬ ‫הספדים שנאסרו לבוא בקהל‪ .‬מתוך רשימה זו אנו עומדים אף על ערך‬ ‫כ מ ו ת ו של כל ספר וספד מן האבודים ‪.‬נראה שגם משאר הספרים היו נמצאים עוד בידם ספרים בעברית‪.‬ביחוד בארמינית‪ .‬אותם הספרים שמזלם גרם להם להתקיים בעולם היו רווחים ונכבדים‬ ‫אצל הקוראים הנוצרים לכל כתותיהם‪ .‬‬ ‫ישראל‬ ‫חכמי‬ ‫בספרים החיצונים‬ ‫הוגים‬ ‫ומוציאים מהם חומד‬ ‫בדורות הבינונים היו‬ ‫לעבודתם הספרותית‪.‬גם הקתולים הכריזו בועידתם שבטריאנט )‪ (1546‬חרם‬ ‫על מי שלא יחשיב את הספרים החיצונים לכל חלקיהם כפי שנתקבלו בכנסיה ונכללו בוולגאטה‬ ‫הקדומה‪ .‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עיי‬ ‫רפאל‬ .‬‬ ‫‪. Venetianer.‬םראנקפורט דמיין תרל״ד‪.‬הענינים היו הולכים ומתפתחים עד‬ ‫שזכה המקצוע של החקירה בספרים החיצונים לתפוס מקום חשוב במדע הכללי של חקירת המקרא‪..‬לידי חקירה בערכם של אותם‬ ‫הספרים‪ .‬על יחם הנוצרים בדורות המאוחרים לספרים החיצונים‪.‬מוצא לאור‬ ‫‪L‬‬ ‫בדפוס‬ ‫‪—. Asaf Judaeus.‬פולמוס גדול היה אז״‪ .‬באחת הרשימות היווניות ניתן לגבי שמו של כל ספר אף מנין‬ ‫השורות )‪ (Stichoi‬הנמצאות בו )הסופרים היו מקבלים שכר העתקה לפי מנין השורות‪ .‬‬ ‫‪.‬אחת רומית ועוד כמה בלשונות‬ ‫אחדות‪ .‬‬ ‫על כל פנים‪ .‬מאותן הרשימות הגיעו אלינו ג׳ יווניות‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ח‪ .‬‬ ‫כך היה היחס מצד הכנסיה הדתית‪ .‬‬ ‫הדי מדברי אחד מתלמידיו של רם״ג המזכיר ״ספר היובלות שהביא אלפיומי רב סעדיה‬ ‫גאון מספרי הישיבה )שבאלפיום?(״ נראה מן הלשון ושמו של הספר שאותו הספר בעברית‬ ‫היה כתוב )השאלה היא רק אם היה אותו נוסח כנוסח ם׳ היובלים הכושי( ‪.‬שנראית כתובה בידיו‬ ‫של אחד מתלמידי אסף הרופא‪ .‬מזמן לזמן היו מופיעים מאמרים וספרים במקצוע זה‪ .(3‬‬ ‫‪.T‬‬ ‫על כל זה בס׳‬ ‫‪ (2‬ע׳ ‪— •L.‬‬ ‫לאחד‬ ‫‪o‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מתלמידי סעדיה גאון‪ .‬במקורו העברי‪ .‬‬ ‫ואם מן ההקדמה שבראש ם רפואות שנקרא על שם אסף הרופא )חי במיםופוטמיה בסוף‬ ‫המאה הט׳( הכוללת תולדות הרפואה למימי קדם ושםופרה השתמש לכך בעיקר בפרק י׳‬ ‫מ ם היובלים ‪ (2‬אין בידנו להכריע על האבטינטיות של אותה הקדמה‪ . 6—8‬‬ ‫‪ (3‬ע׳ פירוש‬ ‫על דברי‬ ‫הימים‬ ‫מיוחס‬ ‫ק י י ״ י י ש ‪ .‬ביחוד בגרמניה‪ .‬‬ ‫אילו מהם מועילים למאמיניהם ואילו אינם מועילים‪ .‬היינו ל ״ ד ‪ -‬ל ״ ו אותיות השורה(‪ .‬היחס אל הספרים החיצונים בספרות העברית המאוחרת‪.‬כשראו בעלי הפנסיה הנוצרית צורך לחוות דעתם על הספרים‪.‬הללו מתירים והללו‬ ‫אוסרים‪ .‬‬ ‫כנראה‪ .‬ועל השימוש ב ם היובלים בנוסח עברי או באחד התרגומים‪.‬באותו פרק נתעוררה באירופה השאלה אם הספרים‬ ‫החיצונים ראויים להיות מצורפים אל כתבי הקדש‪ .‬אבל מן הצד המדעי לא היו מתעסקים בספרים‬ ‫החיצונים כלל עד לאמצע המאה הי׳יט‪ .(1‬‬ ‫ז‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪XII‬‬ ‫של הכנםיה הנוצרית )רוב הציטטות הוא אצל היוונים ומיעוטן אצל הרומיים(‪ .‬פולמוס זה הביא את אנשי המדע‪ .‬שהיו‬ ‫כמדת השורות שבהומירום‪ .‬ועל שם כך היו קורין לרשימה‬ ‫ממין זה בשם ‪=) stichometros‬מדת השורות(‪ .‬חיברו לכך רשימות מיוחדות לספרים‬ ‫המותרים והאסורים‪ .36 .‬שהיה מצוי עוד זמן רב‪.‬‬ ‫הספד הרווח ביותר בתקופת בעלי התלמוד היה ם׳ בךםידא‪ .

‬היו סבורים שהתרגומים הללו‬ ‫אינם אלא גופו של המקור העברי‪ .‬ממקום אחר בפירושו‬ ‫נראה שעיין אף בספר או ספרי המקבים‪ .‬‬ ‫חוץ מאלו נעשו הרבה קיצורים מם׳ יהודית‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪XIII‬‬ ‫מלחמות‬ ‫בני יעקב*(‬ ‫שוב מצינו לבעל מדרש תדשא!( ולבעל מדרש ויםעו או ספר‬ ‫שהשתמשו הרבה בם׳ היובלים ובצוואות השבטים‪.‬ויש שנעשו מתרגום שבלשון מאוחרת‪ .‬כגון הגרמנית‪..‬ואחדים‪.‬וכבד הביע בעל ם׳ הזהר ‪ (3‬את צערו על כך‪ .‬והוא השתמש בתרגומם הסורי‪ :‬בהקדמתו‬ ‫לפירוש התורה הביא דברים מם׳ חכמת שלמה ובפירושו לדברים כ״א י״ב הזכיר ם׳ שושנה‬ ‫)הוא קורא לו ם׳ מגלת שושן(‪ .‬כלומר על אבדן הנוסח העברי‬ ‫והצורך להשתמש בתרגומים‪ :‬דבי שמעון אמר‪ .‬ודאי ג״כ בסורית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ .‬למן הקיצור שנמצא בס׳ חיבור יפת‬ ‫‪ (1‬ע׳ אברהם אפשטיין‪ .‬‬ ‫מענין הוא ששנים מגדולי התאולוגים הנוצרים‪ ...‬‬ ‫‪ (5‬עי ס‪1‬רו ‪.‬‬ ‫יש מהם מחכמינו שהיו מתיחםים אל הסופרים החיצונים בשלילה ויש מהם ‪ -‬בחיוב‪.‬‬ ‫מם׳ ט ו ב י ה נדפסו בקושטאנדינה שני תרגומים )בש׳ ‪ 1516‬ובש׳ ‪ 1519‬בתוך ס׳ מעשיות(‪.1-14‬‬ ‫‪(6‬‬ ‫ע׳ ק ט ל י ג בודליאגה לשטייגשניידר‬ ‫‪1340‬‬ ‫‪No.‬אבל‬ ‫רמב׳ץ היה לו יחם חיובי אל הספדים החיצונים‪ .(ut is adhuo hodie apud iudaeos invenitar :‬אח״כ‬ ‫נדפסו שני הנוסחאות שוב בפוליגלוטה )בש׳ ‪.‬‬ ‫בגין דלא חיישו כל חכמאן לאסתכלא בהו וטען במלין אחרנין לאפקא מרשו עילאה ל ד ש ו‬ ‫א ח ר א‪ .‬שריד ופליט״ בקובץ על יד של ‪.‬‬ ‫כמו־כן היו משקיעים בעלי הכרוניקות בספריהם סיפורים מתוך הם׳ החיצונים‪ .1542‬ובשער הם׳ כתב בפירוש‪ .‬‬ ‫בזמנים שונים נעשו אף נםיונות לתרגם ספרים מן החיצונים לעברית‪ .‬ועוד תרגום שלישי נעשה )בש׳ ‪ (1679‬ע״י עקיבה לוי מהאלבירשטאדט ונדפס בברלין‬ ‫‪) 1766‬יחד עם תרגום לעברי־טייטש מאת מאיר בן אשר כץ ועם מגלת אנטיוכם(‪.(5‬‬ ‫מ ם ׳ י ה ו ד י ת נעשו כמה תרגומים‪ :‬האחד נדפס בקושטאנדיגה ‪) 1519‬ושנית בוויניציה‬ ‫‪ (1544‬ושני ‪ -‬בוויניציה )בערך ‪ (8 (1651-6‬בספר מעשה יהודית ודניאל )כלו׳ מעשה בל‬ ‫והתנין(‪ . :‬ואין לחוש‬ ‫לספרים חיצוגים״ )שמות ד׳ י״א‪ .‬שניהם מובאים אצלו דבריהם בסורית‪ .‬מקדמוניות היהודים‪ .‬‬ ‫מם׳ מ ק ב י ם ה ר א ש ו ן הגיע אלינו קטע של תרגום שהמתרגם שילב לתוכו אף‬ ‫פרטים מתוך הספר השני‪ .‬‬ ‫‪ (3‬זהר לבראשית עיב ב׳‪— .Studies and Texts i n .‬כגון ם׳‬ ‫יוםיפון ום׳ ירחמאל ום׳ יוחסין‪ .‬מצעו לרשב״ם שהוא מתיחם בשלילה אל הספרים החיצונים‪.‬והשוה ג״כ דברי דאב״ע בשמות ב׳ כ״ב‪ .‬‬ ‫על כל פנים הדורות הבאים אחר אלה היו משתמשים בספרים החיצונים מתוך תרגומים‬ ‫לועזיים‪ .‬ולפיכך נזדרז כל אחד מהם והוציא הנוסח שבא לידו‬ ‫עם תרגום רומי ב צ ד ו ‪ :‬םיבאםטיאן מינשטר הוציא ם׳ טוביה עם תרגומו הדומי ועם הערות‬ ‫פעמ?ם )בםיליאה ‪ (1542 .‬מקי‪1‬י נרדמים״־‬ ‫*׳ )ברלין תרנ״ו‪-‬תרנ״ז(‪.‬שידעו עברית‪ .‬ד׳ כ׳(‪ .‬‬ ‫‪ (4‬כך העלה חוולסץ בהקדמתו לקטע זח שחו״ל בשם ‪.‬אילו הוינא שכיח בעלמא כד יהב קודשא‬ ‫בדיך הוא ס פ ר א ד ח נ ו ך בעלמא ו ס פ ר א ד א ד ם אתקיפנא דלא ישתכחון ביני נשא‪.(1657‬‬ ‫חוץ מאלו יש עוד נוסח של תרגום עברי לס׳ טוביה שפרסם גאםטר‪.‬תרגום זה נעשה לפני ראשית המאה הי״ב *(‪.‬והשתא הא חכמי עלמא ידעין מלין וםתמין לון ומתתקפי בפולחנא דמאריהון‪.1549‬ופאגיום אף הוא הוציא את הנוסח השני עם תרגומו הדומי‬ ‫)איםנה ‪ .‬התרגומים נעשו‬ ‫על הרוב מן הרומית‪ .‬ווינא תרמ״ז‪— .‬‬ ‫כן‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫‪ (2‬הו‪1‬יאו יעקב מנלאל לויטירבאך בקובץ מאמרים לזכרון ר«״» חיות׳ ווינא תר‪1‬״ג‪— .

‬‬ ‫מתוך פתיחה זו נראה שירחמאל‪ .‬‬ ‫הראשון היה נפתלי ‪ p \ n‬וויזל שפרסם תרגום הם׳ ח כ מ ת ש ל מ ה ואף פירוש גדול‬ ‫בשם דוח חן כתב לו ‪.‬שסופר ע ב ר י היה‪ .‬כמו שמשמע מדבריו של בעל שלשלת הקבלה«(‪:‬‬ ‫ בימיו נשל יוסי בן יוחנן איש ירושלים[ היה אלעזר הזקן כ״ג שכתב לו‬‫טולומיאו מלך מצרים שישלח אליו זקנים להעתיק התורה מעברית ללשון יוונית‪..‬‬ ‫‪ (6‬עלעלת הקבלה‪ .‬‬ ‫‪ (5‬מאור עמים‪ .‬‬ ‫‪ (7‬ם׳ חכמת עלמה‪! .‬חדר חי‪— .‫‪XIV‬‬ ‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫מהישועה לד׳ נסים בן יעקב ובם׳ ירחמאל ועד ההרצאה החםשית שבם׳ חמדת ימים‬ ‫של חנוכה(‪..‬‬ ‫)בפרק‬ ‫מבחין בין מגלת יהודית‬ ‫חוץ מן התרגום שבם׳ יהודית )כאמור לעיל(‪ .‬ברלין[ ‪— .‬עם ‪.‬‬ ‫ךיינא ‪.‬‬ ‫ו ה נ ו צ ר י ם השימו כל המעשה הזה בספר בפני עצמו ותלו אותו במנץ‬ ‫הביבייה )‪ (Bibbia‬שלהם וקראוהו אריםטיאו‪.‬‬ ‫ח ל ו ם מ ר ד כ י ו ה ת ו ס פ ו ת ל מ ג ל ת א ס ת ר תרגם מרומית ר ׳ יעקב בן מכיר‬ ‫אף א ג ר ת א ר י ם ט י א ס מדומית גיתרגמה ע״י ר ׳ עזריה מן האדומים‪ .(6‬‬ ‫אבל ביחס לאגרת אדיסטיאם נראה שבין היהודים היתד״ רווחת סברה שהאגרת היא‬ ‫יצירה נוצרית‪ .‬‬ ‫ויש להעיר שר׳ עזריה מן האדומים )מאור עינים פרק נ״ו>‬ ‫שבעברית ובין *מגלת יהודית ע צ מ ה המקובלת לנוצרים״‪.. > 8‬ואף מ ג ל ת‬ ‫רא‬ ‫יהודית‬ ‫הוציא‬ ‫לאור בעברית ועברי־טייטש עם פירוש עברי ‪.‬ווינא ‪) 1814‬מחדורח ב׳‪.1780‬‬ ‫‪ (8‬חכמת יהועע בךםירא נעתק בלעק עברי ואעכנזי ותרגום ארמית עם ביאור‪ .‬ודין הוא םידדא די לא כתיבא‬ ‫בסידרא דעיבראי דהא תודום אשכחא‪..22—30 a* (2‬‬ ‫‪ (3‬כוונתו לתאודוסיק המתרגם היווני על מקר*‪— .‬מנטובה על״ד—על״ה‪— ..(7‬‬ ‫יהודה ליב ב ך ז א ב תרגם מסורית את הם׳ ב ך ם י ‪ .‬אילהין מן שבעים םבייא די פתרו םיפרא דאורייתא עם א ל ע ז י‬ ‫כהנא רבא‪ .‬הוציא את התרגום הארמי מתוך‬ ‫ספד ארמי או סורי וקבעהו בספרו כמות שהוא‪.‬די פתרו כל אורייתא ביומוהי דתלמי‬ ‫מלכא דמצדאי‪ .(9‬‬ ‫‪ (1‬עי טוסטר‪ ..‬דהא ל א‬ ‫אישתכח בספרא דעבראי‪ . a‬כמו־כן הכנים‬ ‫לספרו תרגום עברי לצוואת נפתלי בן יעקב ‪.‬‬ ‫‪ (4‬ע׳ בית חטדרע ליילינק‪ .16—21‬‬ ‫‪.‬וויניציה עמ״ז‪ .‬דאיתקטיל ביומוהי דאנטיוכום שחיק טמייא‪ .(1828‬‬ ‫‪ (9‬מגלת יהודית‪ .‬ודין הוא‬ ‫םידדא די סדר בסידריה תודום גבר חכים די פתר ביומוהי דקומודום מלכא דרומאי‪ .‬שהדפיסה‬ ‫בספרו מאור עינים‪.‬דף כ״ג «׳‪— .:‬ועתה אעתיק חסרון ההודאות‬ ‫והשירים אשר היללו ושבחו שלשת הבחורים‪ .‬‬ ‫ביחוד התחילו מתעניניס בםפריס החיצונים ב ת ק ו פ ת ה ה ש כ ל ה ‪.‬ואף גובריא אילץ ת ר ץ ד י שמהתהץ םומכום ועקילס די פתרו ביומוהי‬ ‫דאדריינום מלכא הוו מן פותרנייא ואקילם הוא אוגקלום‪ .‬הכנים אף ירחמאל את ה ת ו ס פ ו ת‬ ‫ל ס ׳ ד נ י א ל )תפלת שלשת הבחורים ומעשה התנין( לתוך ספדו בתרגום א ר מ י ‪ ..‬וומא ‪-.‬נעתק ללעוז עברי ומתורגם אעכנזית ומבואר‪ .1819‬‬ .(2‬‬ ‫בפתיחה לתרגום של תוספות ם׳ דניאל כתב י ר ח מ א ל ‪ .‬שמצא תודום‪ >8‬שאינו בכ״ד ספרים‪ .

‬ברלץ ‪.‬אלא‬ ‫טרומית‪ .‬לתכלית‬ ‫זו למד סורית ואף ערבית קצת ותרגם אותם הספרים שוב מסורית‪.‬אלא אחדים מן הקטנים שבהם פרסם בקובץ נוזלים מן לבנון ‪ (2‬הכולל חידושי‬ ‫תודה ושירים ודרשות‪ .‬אבל בינתים שמע שפרינקל‬ ‫הוציא את ספרו *כתובים אחרונים״ ורפו ידיו‪ .‬תוספות‬ ‫ל ס ׳ דניאל‪ .‬‬ ‫בשער הספד כתוב‪* :‬כתובים אחרונים הנודעים בשם אפי־קךיפא אשר לא נודעו לישראל‬ ‫מימי הכתבס )!( עד היום הזה ועתה העתיקם מלשון יון לשפת עברית ויוציאם לאור יצחק‬ ‫ןעקיל םדענקיל איש כ!מ‪}1‬יא‪ .‬אח״כ ראה‬ ‫שעבודתו זו לא תצלח וגמר בדעתו לעשות כבן־זאב ולתרגם מן הסורי שבפוליגלוטה‪ .‬והתרגום לא נעשה מן היוונית‪ .‬כשהיה בן י״ז נתקנא בוויזל ובבן־זאב‬ ‫ואמר לתרגם שאר הספרים החיצונים ותרגם אחדים מהם מתוך הביבליה הגרמנית‪ .‬‬ ‫יותר מפרינקל הצליח בעבודתו שלמה פליסנר‪ .‬לישראל קלייא חתן המחבר‬ ‫*ועם השנים השלישי נכבד א ש ד ח כ מ ת ו ע מ ד ה ל י במלאכה הזאת םופר נאמן הוא בקהל־‬ ‫עם וחננו אלהים רוח דעת עצה ובינה חכמתו תאיר כשמו רב מאיר סמכןה בךעםעלוי ני״ו״‪.‬ממש כמו זינד־אוויסטה והקוראן‪ .‬מחמת שביוונית יש בו בספר זה חזרות מיותרות( אולי אין זה אלא לתפארת המלאכה‬ ‫והמליצה‪ .‬אלא הקדמה רומית ארוכה )שבעה עמודים( דוקא‪ .‬תפלת מנשה ותהלים קנ״א‪.‬שהיה סבור שהוא יודע יוונית‪.‬אגרת ירמיה‪ .‬ויש לשער שבעל ההקדמה הוא גיזיגיום‪ .‬חלק ראמץ )יותר לא י*א(‪ .‬אף הם חכמתם עמדה לו‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪XV‬‬ ‫ל ב כ ו ר י העתים״!( נדפסה ת פ ל ת מ נ ש ה בתרגום אנונימי‪.‬ומבחינה זו בלבד הוא משיג על‬ ‫נפתלי הידץ וויזל‪ .‬ואז החליט להוציאם בארבעה חלקים‪ .‬‬ ‫אחר השער יש הקדשה לג׳ אנשים‪ :‬לגיזינום החכם מן הנכרים‪ .‬מתוך כל זה נראה שההקדמה נכתבה לא‬ ‫ע״י יהודי‪ .‬שנת תק״ץ לפ״ק״‪.‬ודק לאחר שעיין בספרו של פרינקל והכיר‬ ‫שמקום הניח לו להתגדר בו‪ .‬בשנת תקע״ט הוציא את התוספות‬ ‫למגלת אסתר בתרגום ג ר מ נ י ‪ .‬כרך ח׳ ‪) 1824‬עמ׳ ‪ 12‬ואילך(‪— .‬ובאמת נראה שהשנים‬ ‫האחרים‪ .‬שהוא היה סבור בתומו שהם׳ חכמת שלמה נכתב באמת על ידי שלמה‬ ‫המלך‪ .‬אלא ע״י נכדי דוקא‪ .‬‬ ‫אולם אחר כל התאמצותו לא נתקיימה מחשבתו בידו להוציא קובץ הספדים החיצונים‬ ‫בפני עצמם‪ .‬משום שפרינקל *היה כמחבר ולא כמעתיק״‪ .‬‬ ‫אין פריגקל אומר מה היתד! עזרתו של מאיר בדיםלו בעבודתו‪ .‬ועל סמך הסברה‬ ‫שהאפוקריפין לא נכתבו מעולם עברית נטל המתרגם רשות לעצמו למםד תרגומו בדרך פראפראםה‬ ‫ובסגנונם של בעלי המליצה מן המשכילים‪ .‬ובאותה הקדמה נאמר שהאפוקריפין‬ ‫לא נכתבו כלל בעברית‪ .‬‬ ‫ז׳ אדר תקע״ז פרסם *מודעה גדולה״ בעברית וגרמנית על קבלת חתימה על הספרים‬ ‫החיצונים בעברית‪ .‬‬ ‫‪ (1‬בכורי העתים‪ .‬‬ ‫אחריהם בא יצחק זיקיל פרינקל איש המוניא )=המבורג( והוציא בשם כולל *כתובים‬ ‫אחרונים״ קובץ הספרים החיצונים שהנוצרים קורין להם בשם אפוקריפין‪.‬גיזיניום וקלייא‪ ..‬שהדי אין שום הקדמה ע ב ר י ת בתחלת‬ ‫הספר‪ .‬ורק בש׳ תק״ב כשיצא ממקומו לאסוף חתומים על ספר שהיה‬ ‫בדעתו להוציאו ושהיה כולל ענינים שונים העירוהו רוב החתומים על הצורך להוציא אף את‬ ‫הםפריס החיצונים‪ .‬ואפשר שאחד משני עוזריו היהודים הכשילהו‪ .‬‬ ‫ומה שכתוב בשער שתרגם מיוונית )ועל ם׳ טוביה נאמר בהקדמה שגתרגם לא מיווגית‪ .‬והוא באותו הזמן כבר הספיק ללמוד אף את‬ ‫היוונית ולתרגם מתוכה שנית אותם הספרים )חוץ מאגרת ירמיה ותפלת חנניה מישאל ועזריה‬ ‫זשירתש שכבר תרגמם פעמים ‪ -‬פעם מגרמנית ופעם מסורית‪.‬שוב יש בהקדמה מקום שמדובר בו על התועלת שיביא הספר לתלמידים מ ן ה נ כ ר י ם‬ ‫הלומדים עברית שיוכלו להתרגל בו בקריאה עברית‪ .‬כנראה מהרבה מקומות‪.‬אבל חותמים לא היו והענין נשתקע‪ .‬‬ ‫‪ (2‬םםר נוזלים מן לבגמ‪ .‬הספרים שהדפיס בקובצו זה הם‪ :‬ברוך א׳ וב׳‪ .1833‬‬ .‬ואף ד א ה ‪ -‬כ ך‬ ‫משמע מדבריו ‪ -‬שפר׳ לא תרגם מכלי ראשון‪ .

‬ונוסף עוד םח שלא חיה בראשוגים‪ .1881‬מגרמנית( סי חנון• מאת גולדשםיט )בדלק ‪ .‬נראה על כל פנים מהשתדלותי‬ ‫להדפיס את הספר בצורת תנ״ך עברי‪ .1892‬מגרמנית(‪.‬ומסיים בנחמיה ח׳ פסוק י״ב‪ .‬לא רק בתבנית ובאותיות‪ .‬‬ ‫‪ (3‬כגון תהלות שלמה ועליית משח מאת א״ש קאמינינקי )בחשלח‪ .‬לפיכך י א ה‬ ‫צורך לחקות אותה ההוצאה בכל‪ .‬כרכים י״ג וט״ו(‪.‬‬ ‫המדפים גולדמן היה סופר‬ ‫הספרות החיצונית‪.‬מפעל כזה אי‪-‬אפשר היה ש!ע&ה כהוגן בזמן‬ ‫הקודם‪ .‬ומכיון שלא היתד‪ .‬ולא לחנם שמטו ידיהם ממנו המעתיקים לרוב הלשונות• ־‬ ‫אף נכרים היו במתרגמים ל ע ב ר י ת ‪ :‬ם׳ ברוך נתרגם ע״י ‪ Kneuok»r‬הגרמני )‪9‬ד‪>18‬‬ ‫ואנטונין הרוסי )‪ .‬אמת‪ .1871‬מגרמנית( חזון הסבילות מאת יהושע שטיינברג )ווארשה‬ ‫‪ .‬דק עכשיו נעשה הדבר אפשרי ובכחות משותפים של כמה מאנשי המדע יוצאים‬ ‫בזה הספרים החיצונים מכונסים כלם ב ש נ י כ ר כ י ם ‪ :‬א( הספרים המתיחסים בצד מן הצדדים אל‬ ‫‪ (1‬בחוגים אחרונים‪ .‬״כתובים אחרונים״ הופיעו כמה ספרים בודדים‪ .‬אם לא בפירוש אמד‪ .(1902‬ומזמורי שלמה נתדגמו עיי פראגץ דליטש )התרגום נמצא בכ״י‬ ‫באוניברסיטה שבליפםיה( וע״י פראנקינבירג )‪.‬וכן מדלג מזה לזה‪ .‬לו הוצאה עממית יפה מן ה ת ת‬ ‫העברי‪ .‬עד שבא המדפים יצחק גולדמאן‬ ‫והוסיף עליו )בתרגום מגרמנית( את הספרים‪ :‬אגרת ברוך אל עשרת השבטים ומזמור קנ״א‬ ‫על נצחון דוד במלחמתו עם גלית‪.‬‬ ‫‪ (2‬כגץ ‪ '0‬היובלים מאת ש‪ .‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪XVI‬‬ ‫כך נשאר ה ק ו ב ץ ״כתובים אחרונים״ של פרינקל יחידי בספרות העברית ונדפס כמה‬ ‫פעמים )בתיקונים בלשון ובניקוד מצד המדפיסים( בכמותו‪ .‬ואח״כ יתחיל מן תחלת עזרא ומעתיק והולך באיזה שינויים קטנים‪ .‬שהרי רק בעשרות השנים האחרונות נעשו מהדורות בקרתיות לגופם של כמה מן‬ ‫הספרים‪ .‬ומאשר אין בו כל חדש נחמתי מלהעתיקו‪ .‬רובין )ווינא ‪ .(3‬א ב ל שום נםיון ל א געשה להוציא את הספרים‬ ‫החיצונים ב ק ו ב ץ ש ל ם ובשיטה מדעית‪ .‬אלא אף בכתבות ר ו מ י י‬ ‫בצדן של העבריות לשמות הספדים בראש כל עמוד ועמוד ואף ברשימה של שמות ה ס פ ר י‬ ‫שבראש הקובץ ובציוני הפרקים והפסוקים בכל הפרטים!(‪.‬בארבע‬ ‫לשונות קדמוניות‪ ..‬‬ ‫בן־תורה ובקי‬ ‫בספרות ולפיכך כדאי לעמוד על יחסו אל‬ ‫הוא היה מחשיב הרבה את הספדים החיצונים והיה שואף להכניסם אל תוך הסביבה‬ ‫של הקוראים בבחינת ספרי קדש‪ .‬‬‫ולהשלמת ההדפסה החדשה הזאת הוספתי בזה העתקת א ג ר ת ב ר ו ך אשר שלח לגלות‬ ‫עשרת השבטים ע״י שלמנסר מלך אשור‪ .‬‬ ‫ת‬ ‫‪0‬‬ ‫ומכל מקום‪ .‬יונית ארמית ערבית כושית‪.‬‬ .‬אופיים הם דבריו בהערתו לפני הספרים שהוסיף הוא על הקובץ‬ ‫של כתובים אחרונים‪:‬‬ ‫ עד פה באו ספרי האפוקדיפי הנעתקים ברוב הלשונות הישנות והחדשות‪..‬מצד אחר‪ .‬וכן ס׳ חשמונאים ג׳‬ ‫מלא ספורים מגוזמים‪ .‬ווארשה בדמום ר׳ יצחק גולדמאן נ״י‪ .‬ד ב ר זה‪ .‬חוץ מן התנ״ך הקטן של הוצאת החברה הביבלית שנפוץ הרבה בעולם‪ ..‬‬ ‫בכל העמים‬ ‫אבל בדקתי‬ ‫עד סוף ד״ה‪ .‬שנת‬ ‫תרמ״ו ל»״ק‪.‬מהם תרגום מתוך‬ ‫תרגום ‪ 0‬ומהם תרגום מתוך המקור ‪ .‬כי הבינו‬ ‫בדברים אשד הודיעו להם‪ ..(1896‬‬ ‫אחר הקובץ של ‪.‬ועוד‬ ‫מזמור אחד כעין מזמורי תהלים נמצא בתנ״ך הגדול )בפוליגלוטה( בסוף תחלים‪ .‬ואח״כ באים‬ ‫דברים מן נחמיה )עזרא ב׳(‪ ..‬כפי שנמצאה בלשון ארמית )זיריש( לבדה‪ .

‬‬ ‫כלו׳ לפי האות הראשונה שבשמות הספרים‪.‬למשל‪ .‬כל ספד וספר יתכן להכניסו למחלקה המתאימה‬ ‫לו אם מצד הענינים הכלולים בו אם מצד האיש שאליו מיוחם אותו ספר‪.‬‬ ‫לפי שיטה זו נםדרו בזה הספרים החיצונים ב כ ל ל בארבע מחלקות‪ :‬א( לתודה‪.‬‬ ‫‪ a‬ש א ד ה ס פ ר י ם ה ח י צ ו נ י ם ‪ :‬אגרת אריסטיאם ‪ -‬ספד המקבים א׳ ‪ -‬ספר המקבים‬ ‫ב ׳ ‪ -‬ספד המקבים ג׳ ‪ -‬םפר המקבים ד ׳ ‪ -‬טוביה ‪ -‬יהודית ‪ -‬חזון הסבילות ‪ -‬ספר בן־םידא‪.‬או לעשות את החלוקה לפי ארץ מולדתם של הספדים‪:‬‬ ‫אותם שנכתבו בארץ ישראל‪ .‬כשהדפיםו אותם הספרים‬ ‫בסוף הביבליה שלו( את הספרים שנתקבלו בועידותיה של הכנםיה הנוצרית בבחינת ספרים‬ ‫מועילים לתיקון המוסר‪ .‬‬ ‫ו ב פ ר ט כך סידורם‪:‬‬ ‫א( הספרים החיצונים ל ת ו ר ה ‪ :‬םפד אדם ו ח ו ה ‪ -‬ם פ ר חנוך א ׳ ‪ -‬ס פ ר חנוך ב ‪-‬‬ ‫צוואות השבטים ‪ -‬ספר היובלים ‪ -‬עלית משה‪.‬ג( לכתובים‪ .‬למשל‪ .‬שהרי‬ ‫עדיין לא הכריעו חכמים על הלשון העיקרית של כל ספר מן החיצונים ועל ארץ מולדתו‪.‫מבוא כללי לספרים החיצונים‬ ‫‪XVII‬‬ ‫תורה נביאים וכתובים‪ .‬היינו‬ ‫להבחין בין הספרים שמלכתחלה נכתבו ע ב ר י ת ‪ .‬‬ ‫ב( לנביאים‪ .‬בין דברי‬ ‫היסטוריה לדברי אגדה‪ .‬משום שהיא קרובה להגיון המקובל שבמסורת ישראל‪ .‬ד( שאר הספרים‪.‬על שיטת הסידור הנכונה לספרים החיצונים בעברית‪.‬בין הספד חכמת‬ ‫שלמה‪ .‬או בין דברי מוסר ודברי שיר‪ .‬ולפיכך סידרו את הספרים לפי אלפבית‪.‬ב( ושאר ספרים שאין לתלותם במחלקה מן המחלקות שבכתבי הקדש‬ ‫לא מצד חתכן ולא מצד היחום לאחד האישים שבמקרא‪..‬‬ ‫ואף בסדר כרונולוגי‪ .‬אבל משתי החלוקות הללו‪ .‬‬ ‫ג( הספרים החיצונים ל כ ת ו ב י ם ‪ :‬תהלים מזמור קנ״א ‪ -‬מזמורי שלמה ‪ -‬חכמת שלמה ‪-‬‬ ‫ספר דברי איוב ‪ -‬תוספות למגלת אסתר ‪ -‬תוספות לכפר דניאל ‪ -‬עזרא החיצוני ‪ -‬חזץ עזרא‪.‬לתחום להם תחומין ולומר‪.‬‬ ‫לפיכך נראית לנו דרך חדשה לסידורם של הספרים החיצונים‪ .‬‬ ‫כמו־כן קשה לחלק את הספרים למחלקות לפי תכנם ‪ -‬כגון למחלקות של היסטוריה‪.‬ולשאר הספרים החיצונים נהגו לקרא בשם פםיבדאפיגרפין‬ ‫)‪0‬קף‪90‬ץ‪1‬ש‪567‬ס‪=^8‬מיוחםים(‪ .‬כאילו באמת אפשר להניח שהס׳ חכמת שלמה נכתב בעצם ידו של שלמה‬ ‫והס׳ מזמורי שלמה הוא רק מיוחם לשלמה‪.‬ואותם שנכתבו בחוצה לארץ‪ .‬שבעצם הן ממין אחד‪ .‬שהרי אין הבדל‪ .‬שלא דבר קל הוא לעשות חלוקה פרטית ולהכריע‪ .‬כלו׳ ספרים המיוחסים לאדם גדול שבאמת לא הוא כתבם כלל‪.‬הנמנה לגבם בתוך‬ ‫הפםיבדאפיגרפין‪ .‬‬ .‬‬ ‫בין הנוצרים מקובלת חלוקת הספרים החיצונים לשתי מחלקות‪ :‬אפוקריפין ופםיבדאפיגרפין‪.‬ובין הספר מזמורי שלמה‪ .‬שאלו לפני תקופת החשמונאים ואלו בתוך אותה תקופה ואלו לאחריה נכתבו‪ .‬היינו לערך את הספרים על‬ ‫הסדר המקובל בישראל בקובץ ספרי תנ״ך‪ .‬אי־אפשר‬ ‫לערוך את הספרים‪ .‬אלא שהם מצויים ע כ ש י ו בתרגום ובין‬ ‫הספרים שמעיקרם י ו ו נ י ת נכתבו‪ .‬‬ ‫אבל חלוקה זו בעצם אין לה שום זכות לקיום‪ .‬‬ ‫בשם אפוקריפין )‪ (djroxQuqpa‬הם מכנים )למן תרגומו של לותיר‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חזון ודברי מוסר‪ .‬וכיוצא בכך‪.‬משום שאין בידנו לברר בדיוק לגבי כל ספד וספר את הזמן שבו נכתב‪.‬‬ ‫ט‪ .‬‬ ‫למשל‪ ..‬והדרך החדשה ישנה‬ ‫היא‪ .‬‬ ‫ויש מחכמיהם שהרגישו הזרות שבחלוקה זו‪ .‬‬ ‫‪ a‬הספרים החיצונים ל נ ב י א י ם ‪ :‬תפלת מנשה ‪ -‬אגרת ירמיה ‪ -‬ספד ברוך ‪ -‬חזון‬ ‫ברוך א׳ ‪ -‬חזון ברוך ב׳‪.‬והם עברית נכתבו‪ .‬‬ ‫אפשר היה לחשוב עוד על חלוקת הספרים לפי הלשון העיקרית שבה נכתבו‪ .‬והללו יוונית‬ ‫נכתבו‪ .‬אי־אפשר לאחוז אף באחת‪ .‬לפי זמן כתיבתם של הספדים‪ .‬הנחשב אצלם בין האפוקריפין‪ .

.‬ש מ ו ש ל הספר‪.‬‬ ‫בשיחתו ע ם מ ד‬ ‫א ב ל הענין ש ל ח ט א א ד ם‬ ‫עיבדו ל ה ם‬ ‫היתד‪.‬ד ב י‬ ‫ידחינאה‬ ‫לאומה‬ ‫מרגלית‬ ‫לטפל ב ה כ ל כ ך‬ ‫בתולדותיו ש ל א ד ם ‪ .‬‬ ‫שמואל ש ל א‬ ‫וכיוצאים ב ה ם‬ ‫שרבבו להם‬ ‫וחוה‬ ‫רווחת‬ ‫מוצאת ל ה כאן כ ר‬ ‫שבםפרותו‪ .‬‬ ‫חשיבות‬ ‫הנוצרים כ מ ה‬ ‫טעמם‬ ‫מ כ ל אותו ש פ ע ש ל‬ ‫קדמאה‬ ‫שריד‬ ‫יצירות‬ ‫ביוונית‬ ‫וכמה‬ ‫וצרכיהם הדתיים‬ ‫ופליט מ כ ל‬ ‫קדומים‬ ‫שיור א ל א ס פ ר א ח ד ‪ .:‬ספוד‬ ‫)‪ (AITJY^CTIC xai nolvceia‬א ד ם ו ח ו ח ה י צ ו ר י ם ה ר א ש ו נ י ם )‪(jcQcoTOJiXdattov‬‬ ‫הגבורה‬ ‫ששמו‬ ‫הארמיני‪:‬‬ ‫מיכאל‬ ‫שנגלה‬ ‫חיי‬ ‫מפי‬ ‫המלאך ה ר א ש ‪.‬‬ ‫שרידים‬ ‫בימי‬ ‫יצרנותה ש ל‬ ‫מעידים‬ ‫אגדת‬ ‫שובבותה ואף י ת ד‬ ‫שספרות‬ ‫ראשונים‪:‬‬ ‫לתלות‬ ‫השיבהו‬ ‫שמואל‬ ‫רמזים א ל ו‬ ‫ל נ ו ונעלם‬ ‫מעמא‬ ‫החכמה‬ ‫הלשון‪:‬‬ ‫יתקדי‬ ‫בהמשך‬ ‫ראשוני‬ ‫מעמידים‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫בספרות‬ ‫מקצוע ש ל ם‬ ‫שהיה‬ ‫האגדה‬ ‫הדורות‪.‬‬ ‫זזנכון‬ ‫מתוך‬ ‫הפסוק‬ ‫צריך‬ ‫להיות ס פ ד א ד ם‬ ‫ספר אדם‬ ‫הראשון‬ ‫שבספר‬ ‫) ‪ .‬‬ ‫מכונה א ף‬ ‫נראה‬ ‫בתרגומו‬ ‫‪vita Adae et Erae‬‬ ‫)ודומה ל ו‬ ‫אף‬ ‫הםלאביות(‪.‬‬ ‫העברי ב ו‬ ‫וחוה א י ן‬ ‫שאחרי כ ל‬ ‫לנו‪.‬כ ל‬ ‫לחנם א כ ל מ ע ץ‬ ‫שיודעים היו ע ל‬ ‫למשל‪ .‬‬ ‫הספר‬ ‫טועה א ו‬ ‫הוזה‪.‬‬ ‫ואילך‪.‬‬ ‫חכים‬ ‫הרבתה‬ ‫שלימה ע ל א ד ם‬ ‫הפנטסיה‬ ‫ד ו ר ודורשיו )ע״ז ה א׳(‪ .‬‬ ‫והחליפו ל פ י‬ ‫ע ד שקשה‬ ‫הדעת‪..‬‬ ‫שעשועיה‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫מידי ה ע ל פ י‬ ‫סופר‬ ‫ביוונית‬ ‫ל ש ו נ ה ‪ .‬ה ר י ה ו א י ד ע ה כ ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וטעות‬ ‫היתה‬ ‫בידי‬ ‫טישינדודף‬ ‫וצייריאני ‪ -‬ש נ י ה ם מוציאים ל א ו ר א ת הנוסח היווני ‪-‬‬ ‫שקראו‬ ‫ל ס פ ר ז ה ב ש ם ‪Apocaiypsis Mosis‬‬ ‫מאוחד‪.‬ה ו א‬ ‫החיצונים‬ ‫יתקרי)ב״מ ם״ה‬ ‫אותנו ע ל‬ ‫נרחב‬ ‫רזים‬ ‫למעשי‬ ‫דדזץ‬ ‫ורזין‬ ‫הקב״ה הראה ל ו‬ ‫מתוך‬ ‫משמע‬ ‫בידו‬ ‫עלתה‬ ‫לדידי חזי ל י ם ם ד א ד א ד ם‬ ‫ורבי ל א‬ ‫להציל מ ה ם ש ו ם‬ ‫ש א ר הספרים‬ ‫מעשי‬ ‫בימי‬ ‫דוד‬ ‫שיחות‬ ‫קדמונים‪:‬‬ ‫להעניק ל ו סמיכה‪.‬כ ך‬ ‫שמואל בזה‬ ‫מאתנו‬ ‫היתד‪.‬‬ ‫ו ד ע ת ו ש ל א ד ם א ף ל ש ג ר ה היתד‪.‬‬ ‫שבאגדת‬ ‫העניגים‬ ‫ושם‬ ‫ישראל‬ ‫מצודתם העיקרית‬ ‫מחמדינו‪.‫ם פ ר אדם וחרה‬ ‫מבוא‬ ‫א‪ .‬‬ ‫• ר ש ת א ד ם וחוד• ב ג ן ע ד ן‬ ‫* י א ב‪$‬פום‬ ‫הימים‬ ‫הישראלי‪.‬ע ל ספרות א ד ם וחרה‪.‬‬ ‫שבמקצוע‬ ‫ס פ ד א ד ם‬ ‫עדיין ע מ ד‬ ‫לגבי‬ ‫ומהאי‬ ‫טעמו‬ ‫הספרות ש ל א ד ם‬ ‫וחוד‪.‬‬ ‫)בנוסח‬ ‫הטעתם‪.‬‬ ‫בראשית‬ ‫עליה א ת כ ל י‬ ‫נאמנה‬ ‫היו משתבצים ל ה ם י פ ה‬ ‫מר‬ ‫הישראלית‬ ‫‪ -‬ודאי ל מ ן ז מ ן מ ת ן ס פ ד‬ ‫ורמזים‬ ‫בלשון ב נ י א ד ם‬ ‫ולאחר‬ ‫ואין פ ל א א ם‬ ‫טרידתם מ ש ם‬ ‫האגדה‬ ‫בעטיו ש ל נ ח ש‬ ‫יקרה‬ ‫למן‬ ‫יתירה יש ל ו‬ ‫מאותו‬ ‫הרכוש‬ ‫והעבירו א ת‬ ‫הנצרות‪..‬‬ ‫הגלגולים‬ ‫בין‬ ‫בשלימותו‪.‬‬ ‫שבאו‬ ‫אח״כ‬ ‫ושהםוםדים‬ ‫בסופו ש ל‬ ‫קבעוה‬ ‫בתחלתו‬ ‫)=חזון משה(‪..‬בנוסחאות‬ ‫)ויתכן‬ ‫וחוח‪.‬‬ ‫קדם‪.(JQR v n .‬‬ .‬‬ ‫ב (‪.‬‬ ‫נראה‬ ‫הארמיני‬ ‫אותה‬ ‫שרשימה‬ ‫עדיין ה י א‬ ‫רשימה כ ך‬ ‫שהוסיף‬ ‫בסופו(‬ ‫למשה‬ ‫עבדו‬ ‫כשקבל‬ ‫לוחות‬ ‫תורת‬ ‫הברית‬ ‫‪.‬‬ ‫בתרגומו‬ ‫שמעיקר כ ךה י ה ‪ :‬זה‬ ‫וקרוב ל כ ך הוא‬ ‫הרומי ש מ ו ‪:‬‬ ‫ספר‪(.‬ל א‬ ‫כשהצטער‪. 2 1 8‬א ף‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ר א ש ו ן‬ ‫ביה'‬ ‫וכתיב‬ ‫‪.‬‬ ‫הראשונים‪.

‬‬ ‫ג•‬ ‫ה ס פ ד ה ו א כ ל ו יהודי מ ה ח ל ת ו ו ע ד‬ ‫וקרוב‬ ‫שני‬ ‫לודאי‬ ‫דינים‬ ‫שסיומו ע ל ה‬ ‫יש‬ ‫במחשבה‬ ‫באבילות‪.‬‬ ‫הוציא‬ ‫היווני‬ ‫קונםטנטינום‬ ‫לאוד‬ ‫‪1866apocryphae(iipsiae‬ב ש ם )‪ABCD‬מוטעה‪ .‬‬ ‫לך‪:‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫בהוצאתו‬ ‫בכ״י ‪ D‬ל א‬ ‫בשלימותו‪ .ev xty cpvMaouv fj^ag‬‬ ‫ב׳( —‬ ‫בקריאה‬ ‫‪.‬‬ ‫בתוכן‪.‬‬ ‫ואינה‬ ‫מיכאל‬ ‫קדום ע ל כ ל‬ ‫הנצרים‬ ‫הביתי א ל א א ף‬ ‫מפיו ש ל‬ ‫מתוך‬ ‫ובין‬ ‫ודאי ל א היו‬ ‫של‬ ‫ימים‬ ‫הסופד‬ ‫מגיד‬ ‫זמנו‪.‬‬ ‫ה ס פ ד גופו מוכיחים עליו שהוא‬ ‫ראשוני‬ ‫תחלתו‬ ‫והוא‬ ‫בדברי‬ ‫תכליתו‬ ‫אגדה וסיומו ב ד ב ר י‬ ‫בספרו‪.‬‬ ‫שבכ״י‬ ‫ארבעה כ״י‪ .(ev naTatois‬‬ ‫ו‪ .‬לשונו העיקרית של הספר‪.‬א ל א ד ק‬ ‫בתחלתו‬ .‬‬ ‫י״ב־י״ד(‪.‬‬ ‫התרגום‬ ‫מזה הוא גם‬ ‫את‬ ‫)‬ ‫היווני ה ו א‬ ‫אחדותי‬ ‫התרגום‬ ‫עיקר‬ ‫ושלם‬ ‫לנוסח‬ ‫הספד‪.‬מ ן‬ ‫וטישנדודף‬ ‫שהרי ש א ד‬ ‫התרגומים‬ ‫מתוכו‬ ‫נעשו‪.‬‬ ‫ד(‬ ‫‪.‬‬ ‫שהחליף‬ ‫העברי‪.texva opyns‬‬ ‫‪.ה ) מ ״ ג‬ ‫נתקשה‬ ‫כך‪:‬‬ ‫ד׳( מ ס ר‬ ‫‪'AXkrikovia‬‬ ‫לשונות‬ ‫ב(‬ ‫?‪ogyfjc mo‬‬ ‫‪fj‬‬ ‫‪ 6‬ד ב‬ ‫עבריים מ ס ד‬ ‫)השוה‬ ‫בתרגום כמות ש ה ם בלשון העברית‪.‬‬ ‫הנצרות‬ ‫נכתב‪.‬ג!״‪.‬‬ ‫הייא(‪.'10‬‬ ‫טדאנםקריםציר‪:.360‬א ב ל‬ ‫לזמן ש ל‬ ‫שאין ב ו ש ו ם‬ ‫קדמותו‪:‬‬ ‫אותו‬ ‫להתהוותה ש ל‬ ‫אילו‬ ‫סימניו‬ ‫שהיו‬ ‫הויכוחים‬ ‫כוונה ל כ ך ‪.‬‬ ‫אף‬ ‫הלשון‬ ‫והמתרגם‬ ‫כ‪.‫ספר אדם וחוה‬ ‫ב‬ ‫טיבו של ד״םפר‪.‬י}לו.‬‬ ‫הארמיני)ע׳‬ ‫התרגום‬ ‫הפנימיים ש ל‬ ‫בין המינים‪ .‬ע ל ה ת ר ג ו ם היווני‪.‬‬ ‫כגון ב ך כ ע ם )ג׳ ב (‬ ‫‪t‬‬ ‫אל‬ ‫‪t‬‬ ‫ג ‪ /‬י״ג‬ ‫אשר‬ ‫האפסיים‬ ‫‬‫ב׳‬ ‫( ‪Uyoi -‬‬ ‫בי(‪tvlov &-‬‬ ‫בו‬ ‫א׳( —‬ ‫)ט״ז‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫ב ד ע ת ט ו ב ו ר ע )י״ח‬ ‫טעות‬ ‫‪.‬‬ ‫הלכה‪.‬מ ן‬ ‫י‬ ‫)ממילאנו‪ .‬‬ ‫נכתב‬ ‫לתוך‬ ‫ספרותם‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫לאחר‬ ‫הספר‬ ‫מעתה‪:‬‬ ‫אמור‬ ‫ה‪ .‬‬ ‫בהבלים‬ ‫)כ״ה א (‬ ‫‪e‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כגון ה ע ץ א ש ר י ז ל ב ו )ט׳‬ ‫במקור‬ ‫דבר‬ ‫‪Jv xw yivwaxeiv‬‬ ‫ג׳‪.‬ע ל‬ ‫ע׳‬ ‫ל ע י ל פ ר ק ב ׳ ( ‪Mosis‬‬ ‫)מוויניציה‬ ‫מאיטליה‬ ‫כ״י ‪A‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪ ) c‬״‬ ‫״‬ ‫והואיל‬ ‫ומילאנו(‬ ‫)מוויניציה‪ .‬מ ן‬ ‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪Apocaiypsis‬‬ ‫)מווינא‪ .‬‬ ‫בה״א‪.‬‬ ‫משלי י״ז כ״ה‬ ‫ודליטש‬ ‫ובעי‪.‬‬ ‫הנצרות‬ ‫חורבן‬ ‫לפני‬ ‫התרגום היווני‬ ‫בשבת‪.‬‬ ‫אלהים‬ ‫‪.‬‬ ‫נוהגת‬ ‫ושניהם‬ ‫המלאך‪ .‬‬ ‫ב כ י נ ו י ‪T‬״ א ל ) כ ״ ט ד ‪ /‬ל ״ ג ה ( ‪.‬‬ ‫״‬ ‫(‪.‬‬ ‫חוץ‬ ‫פי‬ ‫המאה‬ ‫המאות‬ ‫״‬ ‫המאה‬ ‫השתמש‬ ‫הרשימה‬ ‫)=חזון משה( ע ל פ י‬ ‫ו ש נ י ם )‪ (BC‬מ ו ו י נ א ‪.‬ה ס‬ ‫אפילו‬ ‫לקמן(‬ ‫למשיח אין בו רמז כ ל‬ ‫התהוותה‬ ‫של‬ ‫לא דק‬ ‫נעשה‬ ‫הנצרים‪.‬ש ר ם ש ל ישראל‪.‬‬ ‫קבועים‪:‬‬ ‫מקדמת דנא הם‬ ‫שאינה‬ ‫סופו‪:‬‬ ‫תחלה‬ ‫נוהגת א ל א ש ש ה‬ ‫הלכה ל ש ת בן־אדם‬ ‫ד‪.‬מ ה ם שנים‬ ‫)‪(AD‬‬ ‫והם‪:‬‬ ‫הי״ג(‪.‬‬ ‫כ מ ה סימני‬ ‫א(‬ ‫לשון‬ ‫המלאכים‬ ‫וכתבו‬ ‫במסירתו‬ ‫מוכיחים‬ ‫פונים א ל‬ ‫בדרך‬ ‫נכתב‬ ‫שהספד‬ ‫עברית‪:‬‬ ‫מעיקרו‬ ‫‪.‬‬ ‫ראיה ע ל‬ ‫ועוד‬ ‫קודם‬ ‫מאספים‬ ‫קודם ש׳‬ ‫פנים‬ ‫היהודים‪ :‬ל א ד ק‬ ‫עיקר‪.‬‬ ‫טישנדורף‬ ‫בספרו‬ ‫ההתחלית‬ ‫‪Apocalypses‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מוסר‬ ‫ר י ב ל י ע ל ) כ י אב׳‪g£‬‬ ‫‪ /jragovojiiag‬ה נ נ י ) מ * א א ׳ ( — ‪XSov eyco‬‬ ‫שימושי‬ ‫ג(‬ ‫‪$ peei‬‬ ‫—‬ ‫הלשון‬ ‫בשמרנו )ט״ו‬ ‫(‬ ‫העברית‪.‬‬ ‫חי״ת‬ ‫שנתחלפו‬ ‫חבלימ‬ ‫לו‬ ‫)‪.

‬‬ ‫בעיקר יש להזכיר‪ .‬‬ ‫‪pyccKoft JIHT‬‬ ‫— ‪(cTp.‬בא אחריו ‪ A .‬‬ ‫‪a =b * = A 0‬‬ ‫הכ״י הנזכרים מסומנים לקמן ‪ -‬בפירוש ‪ -‬כ ך ‪:‬‬ ‫וכן הנוסח ה א ר מ י ג י ־ א ד ‪ .d/spovaia M|i.D. Conybeare‬בשם ‪On the Apooalyps• of Moses (JQR VII [18941. Meyer‬‬ ‫נעשה תרגום‬ ‫‪.‬‬ .‫מבוא‬ ‫ג‬ ‫בקובצו‬ ‫‪Monument* sacra et profana.‬רק‬ ‫בסוף מצורפות אגדות נצריות שהיו רווחות בעולמם‪ .‬ע = ד‪.‬באריכות על ניתוחן‬ ‫ועדכן של אותן הנוסחאות בתוך שאר דבריו על האפוקדיפין של אדם וחוד‪ .‬שבו מתוארים‬ ‫ימיו האחרונים של אדם וקבורתו ווידויה של חוה לפני בניה ובני בניה על החטא‬ ‫הראשון שגרם לטרידה מגן־עדן‪ .‬ונראה שהתרגום געשה מתוך יווגי דוקא )ולא מסורי או כושי‪ .des Adambuches (Wien 1893‬ולזערי אינו בידי‪.1863‬‬ ‫‪CJIOBO O AAaM‬‬ ‫‪O‬׳‪(1‬‬ ‫‪HcnoB-bAaHiH EBHH-fe (CTp.‬‬ ‫ובסופו‪ .J1111TiHx‬־ ‪AnoKpmfcHHecKiaC K a 3 f c T H h‬׳‪oBeTX1x‬‬ ‫‪KaaaHb 1873 (CTp.‬‬ ‫א( ה ד ו מ י ‪ .‬שאר התרגומים‪.Vita Adae et Evae‬יצא לאוד ע״י ‪Abhandlungen) "W.‬‬ ‫ז‪ .‬כ ס ב ר ת ו‬ ‫ש ל ‪ .‬‬ ‫•ויש שאי־אםשר לעשות זאת כלל‪.‬מן הצד היהודי שנשתייר בהם מן המקור‪ .5‬‬ ‫אל(‬ ‫ריב לא מקורות אלו‪.Apocaiypsis Moysi‬‬ ‫חוץ מאלו השתמש פוקס בתרגומו הגרמני )בקובצו של ‪ (Kautzsch‬בעוד שני‬ ‫‪. 168—197V‬‬ ‫‪.(216-235‬לדעתו של ‪ Conybeare‬גראה מן הלשון הקדומה שהתרגום געשה במאה ה ח מ י ש י ת ‪-‬‬ ‫הששית‪ .‬בערך‪ .‬‬ ‫שאר התרגומים נעשו מן היווני‪ .(Montpeiiier‬‬ ‫ממונפיליו‬ ‫‬‫)‬ ‫הטיו‪2E‬‬ ‫מפארים‪ .n=v‬‬ ‫= ג‪ .‬‬ ‫‪fe‬‬ ‫ואין כאן אלא שתי רידקציות של ספד אחד והן מתחלפות זו מזו דק ב ס ד ר‬ ‫ההרצאה ובפרטים אחדים‪ . nop+HpbeBi.vr). M Ceriani‬והוציאתו כלו‬ ‫‪ V (1868)..b‬׳‪ m a x.‬הארמיני והםלאבי )או‪ :‬הסלאביים(‪.‬‬ ‫ב( ה א ד מ י ג י יצא לאוד בתרגום אנגלי )על פי כ י י משנת ‪ 1539‬שבספריה‬ ‫‪3‬־‪ Etschmiadzin‬מאת ‪ F .‬‬ ‫)‪ .‬ואגדות אלו השרו מרוחן על‬ ‫ה ס פ ד כלו ועשאוהו כמין יצירה גצרית‪ .‬שנקרא ‪ . 1‬‬ ‫חד שבספרו‬ ‫א׳ ב׳‬ ‫‪Die altkirchenslavischenTexte.‬‬ ‫ג( ה ס ל א ב י הוציא ממנו ‪ H .‬מן המאה‬ ‫ויש להעיר שמכל הכ״י הנזכרים דק הכ״י ‪ c‬נשתמר בשלימותו‪.‬א ת הגוםחאות‪:‬‬ ‫הרומי‪ .‬ועוד‬ ‫יותר מזה נראה בפרק ל*ז שהלשון ‪ sea not made with hands‬אינו מתפרש א ל א מתוך‬ ‫השערה שלפני האדמיני היה בנוסח היווני בטעות ‪dxe‬׳‪n‬־‪ 101J0Q1]cos Mfw‬במקום‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬וכבד עמד ‪ H.‬ממש באותו התכן ובאותו הסדר שבנוסח היווני‪ . Abt I I I‬‬ ‫ז ה מיוונית תיכף אחד המאה ה ד ‪ /‬תרגומים גרמני ואנגלי ממנו נ י ת נ ו בקובצי הספרים‬ ‫החיצונים של קויטש וצ׳ארלם בצדו של תרגום הנוסח היווני‪. 19-24‬באותו השם ‪.‬א ב ל בעצם התכן הכללי יש כאן ספר אחד‪ .‬בפרק‬ ‫‪aB03aHia‬‬ ‫‪bH c06‬׳‪b.(Conybeare‬שהדי בפרק כ״ז ניתנו ד מיני הצמחים ב ה ע ת ק ת שמותיהם היווניים‪ .‬והםלאבי = ם‪. THxoHpaBOBt‬בקובצו ‪riaMHTHHKH oTpeneHHoft‬‬ ‫‪:‬‬ ‫שניגוםחאות‪.‬ולא ע ו ה א ל א שבהם דוקא ח ל ו ידים נצריות‬ ‫־אס מעט ואם הרבה‪ :‬יש מהם שאפשר עוד להפריש בתוכם א ת העיקר מן התוססת‪.‬‬ ‫‪ .

‬כך א ד השוה הרומי ב׳ ו ה ‪ /‬בשאר הנוסחאות‪ :‬לאדוניה אדם‪ .‬‬ ‫״שאין חוה קוראה לאדהיר מתחלה אלא רבי* )אדרינ גו״א א׳(‪ .‬‬ ‫זה‪ .‬‬ ‫אפטוביצר )בספרו ‪ (Kain u.‬כתבת הספר‪ .‬ו י ל ך ק ד מ ה ו י ש ב ש ם ‪ ....‬בעל לב )איוב י״א י״ב(‪ .‬‬ ‫במשקל עשוק )ירמ׳ כ״ב ג׳(‪ .‬ברא׳ ה א ‪ /‬היווני‪01? :‬ןדךןו‪ 61‬־־ סיפור )ע׳‬ ‫מבוא שם(‪ .‬‬ ‫גינצברג )‪135‬‬ ‫‪.‬ו ה ו ה ‪ .‬‬ ..‬‬ ‫ו י ד ע א ד ם א ת ח ו ה א ש ת ו ‪ ..‬ולא כמאן דאמר שבו‬ ‫ביום שנבראו )אדם וחוד‪ (..‬לכתבת זו קודמת בכל כ״י היווניים‪ .‬דרש וישכן מקדם )ברא׳ ג׳ כ״ד( ־= וישכון מקדם‪.‬א ד ו נ י‪.‬וישב‪ .‫*‬ ‫ס‪$‬ר‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫‪$‬ךם‬ ‫ןחןה‬ ‫פ‬ ‫ןה ם‪$‬ר תולדות ‪$‬ךם ןסד׳‪ :‬נולל״י! «‪0‬ד־ צ א ‪ » $‬ד ? ג ד ז‬ ‫‪??1‬ןח ‪ $‬ך *ת־סןה א<צתו וילך ק ך ‪ $‬ה ‪ :‬וי^זב־^ם ?זמוןה ‪$‬שךה‬ ‫‪ #‬ה ו ‪ #‬ל ם ךןך^ים‪ :‬וירע ‪$‬ךם את־סןדז א ^ מ ו וההר ‪$1‬לד ‪ #‬י‬ ‫??ים ‪$‬ת־ד‪?.‬פד״א כ״א( ונולדו לאחר הגירוש )יובל׳ םוף ג׳(‪ .‬ה נ ל ב ב‪ . :‬ר ב אמר בכל מקום רוח מזרחית קולטת‪ ..‬‬ ‫וכן בב״ר )כ״א ט ( ‪ .‬ה נ א ו ר ‪ :‬הנוין שרשית‪.‬היווני‬ ‫פירושו אינו ידוע והוא כנראה טראנסקריפציה ממלה עברית שנגזרה מהשם ל ב‪ .‬סבור‪:‬ןזמחבל(‪Legends v‬‬ ‫‪.‬א ר ‪ = History‬תולדות‪ .‬‬ ‫רומי‬ ‫‪v‬‬ ‫לב‬ ‫טוב‪...‬א ר ) ד ‪ .‬ופירושו‪ :‬המשחית‪ .‬‬ ‫‪.‬א ב ל לא בארמיניי‬ ‫א‬ ‫כתבת אחרת <ע מבוא ב׳(‪ .‬ויגרש את האדם וישכן מקדם‬ ‫לגן עדן‪ .‬ויש מפרשים כך גם נאור )תהל׳ ע״ו ה׳(‪ .‬ק י ן ‪ -‬ו י צ א קין‪ .‬‬ ‫ב ב‬ ‫ה‬ ‫א ל ־ א ד ם‪ .‬קדמת עדן״ )וכיוצא בו ב ע ‪ /‬והשוה ברומי י״ח ו כ ״ ב ( ‪.‬‬ ‫‪. Abel..‬וכעין זה א ר‬ ‫‪-.‬אור מ ק ף א קלן ן * ת ־ מ ‪ #‬ב מ?ןףא ל ‪ $‬ל ‪:‬‬ ‫‪1‬ף*א‪$‬ר םךז‬ ‫ו»זרי־כן ליו ‪$‬ךם ןח^ה יחךו ויהי‬ ‫אל־‪$‬ךם‪ :‬א מ י ר*יהי לולללה ‪03‬לום נןמה[ ך ם ־ ^ י מ ל ‪ $‬ב מ ש ף א‬ ‫ל׳‪$‬ל ‪#‬י‪$‬ר אל־&י־קלן ‪$‬דזיו ןהוא שקנה &תו ? « ? ך י ו ת ‪1 :‬ל?!ד אליי‬ ‫לו כי א ב ד ^ ה‬ ‫ןהוא ל א‬ ‫ל‪2‬לז כי־ייתיר לו &‪$‬נו‬ ‫?קךבו ‪$‬י אפ‪-‬י^א ^ י ו ‪>1 :‬א‪$‬ד‬ ‫* י ע י י ^ ו ןנב!ךם‪ 1‬ל א‬ ‫‪$‬ךם ןקו‪$‬ה ]־‪3‬ל?ה ]־נך^ה ‪$‬ה־ל.‬לידתם של קץ והבל ‪ -‬חלומה של חוה ומיתת הבל — לידת שת ושאר בני אדם‪..‬כך טישנדורף‪ .‬כמו ןאר מקדשו )איכה ב׳ ד(‪ .‬ד ה א ד נמשך‬ ‫אל הכתבת‪ ..‬נולדו ק ץ והבל )ב״ר כ״ב א ׳ ‪ -‬ב ׳ ( ‪ .‬ההורס‪ .‬מכאן שקין והבל תאומים‬ ‫ג‬ ‫היו )ביר כ״ב ג׳‪ .‬אג מוםיםיפ‪ :‬א ל ח ו ה ‪..6‬ג‪8‬ע& )השוה משלי כ״ז ד׳(‪.‬ב א כ ז ר י ו ת‪0)5 . 0‬ו ת ל ד ש נ י ב נ י ם ‪ .‬ו י א מ ר א ד ם ‪ .‬ע‪16‬ןף‪. 51‬מצא כאן בצדק השפעה על בעל הזהר )שמות רל״א>‬ ‫שאומר‪ :‬״אשכחנא ב ס פ ר י ן ק ד מ א י ן דכד קטל ליה קין להבל נשך ליה נשיכין כחויא‬ ‫עד דאפיק נשמתיה וקטיל ל י ה ״ ‪ ..ה ללם אולי נללם לאויב ^ ם ‪:‬‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ת‬ ‫א—ד‪ .‬והוא על דדך שקראה‬ ‫שרה לאברהם )ברא׳ י״ח י ״ ם ‪ — .‬א ח ר י צ א ת ם מ ג ן ע ד ן ‪ .‬השוה‬ ‫לקמן ג׳ ב׳ גוםח א ד ‪ .‬ע׳ רש״י )שם( רד״ק‬ ‫>‬ ‫ה‬ ‫)‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫‪T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪v‬‬ ‫=‬ ‫'‪-‬‬ ‫מתקנים‪A|x1Xa(3es=<' A81d<pc0T0 :‬חםראור(‪ ...‬ס פ ד ת ו ל ד ו ת ‪ .

‬ע ברכות‬ ‫י*ו ב׳ )כי״מ( והשוה יחזק׳ י״ח י׳‪ ..‬ואתה‬ ‫אל ת ג ד לו דבר‪ .‬ב ן ־ כ ע ם ‪) opyfj? v!6g .‬רמז לברא׳ ט׳‬ ‫ג‬ ‫י״ט‪ .‬‬ ‫ה ‪ -‬י ד ‪ .‬ו י א מ ר א ל י ו א ד ם ‪.‬נ ת ן כ ב ו ד ל א ל ד ‪ ..‬מ ה ה ו א ח ל י‪ ..‬ב ‪ :‬מה הוא כאב‪ .‬ג מוסיף‪ :‬וישלח את בגו את שת‬ ‫להגיד להם‪ .‬ה ב ל ב נ ם ‪ .‬ע׳ מבוא‬ ‫ה׳ ב׳(‪ . ..‬חליו של אדם וסיפורו לל החטא ‪ -‬שת וחוה הולכים לגן עדן ‪ -‬םגישחם בחיה ־־ דגר אלהים‪-‬‬ ‫שיבתם‪.‬וכן מצינו במה״ג שם ט׳ כ״ה‪ :‬״שביקש הקב״ה להעמיד מנח א ר ב ע ה בנים שיירשו‬ ‫את א ר ב ע ר ו ח ו ת העולם״‪ .‬מובא בערוך(‪ .‬‬ ‫השוה גם יוספום קדמ׳ א׳ ב ׳ ‪ -‬ג ׳ ‪ .‬ןה ילד לנו כן י*םת ל ב ל כי לךגו קלן ןעו^דז מון <יבוד‬ ‫לאללים ןהכאנו לו מ^לה‪:‬‬ ‫ויולד אךם ?זלשים ^?ים ו‪#‬ל‪#‬ים ^נות ולחי אךם ת ‪ #‬ע‬ ‫&א‪1‬ת ‪ #‬ה ושלבים ‪ #‬נ ה ‪ :‬גידול את״לליו ולקךא בקול ןדול‬ ‫ףא&ר י*או אלי ‪$‬ל־?ני למען אךאם בקוךם אמות‪ :‬ו י י פ ו י ?למ‬ ‫כי ל א ך ן לל‪$‬ה נו‪$#‬ת כ ‪ #‬ל ‪ #‬ת רוחוסיל‪ :‬רא?<ר אליו ‪ #‬ת בנו‬ ‫אבי מה־לליףי‪*1 :‬א‪$‬ר אליו אךם ניאב ןדול אלן?י ‪*1‬אמרו מה­‬ ‫הוא ‪$‬אב מה־הוא ח ל י ‪:‬‬ ‫ה ש ד ה ג ד ו ל‪) agxdyyEkog .‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪.‬כך תב(‪.‬פר״א‬ ‫נ״ב‪ ..‬א ת ה ד ב ר י ם ה א ל ה ‪ .‬‬ ‫ג‬ ‫ע ו ד‪ ..‬י ם ו ה ב א נ ו‬ ‫ד ב‬ ‫ל ו מ נ ח ה ‪ .‬‬ ‫‪..‬נאד‪ .‬א)‪ 0‬מוסיפים‪ :‬לו‪ .‬ל‪.‬יחזק׳ מ״ב כ׳‪ .‬אג מוסיפים‪ :‬ויבאו אל פתח הבית ‪1‬ג‪ :‬לפניו במקום[ אשר‬ ‫י ‪ -‬ח היה בא שמה להתפלל לאלהים‪ .‬ב ש ל ש ת ר ו ח ו ת י ה ‪ .‬ביווני חםר כמו ב ע ‪ .‬‬ ‫‪a‬‬ ‫כי לפי האגדה כל חלי היה גודם מיתה עד ימי חזקיהו מלך יהודה )ב״ר סיד‪ ..‬ו י ח ל א ת ־ ח ל י ו‪ ..‬ב ט ר ם א מ ו ת ‪ .‬‬ ‫א ב ד ‪ :‬ויאמר ב נ י ‪ .‬ר ו ח ו ת י ה‪ .‬הכוונה לחזיון שראה אדם‬ ‫גג‬ ‫לאחר שגטרד מגן עדן ושהוא מסופר ברומי כ״ה‪-‬כ״ט‪ .‬ע׳ דניאל י״ב א׳(‪ .‫ספר אדם וחוה ג א ‪ -‬ה ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫וילכו ?זנילס ול^^אוי א ת ‪ -‬ל כ ל לדוג כידי קלן אחיו‪ :‬ןאלהיס‬ ‫‪:‬ד?ת‬ ‫אמר אל־מי^אל ה ‪ $‬ר הןדול אכ*ר אל־אךס את־לךז‬ ‫א ל ־ ^ ל לקלן כ?ףי כי * ל כ ע ס הוא ו א ל ־ ^ ב כי אי^דלר ב?‬ ‫אלור ההתיו ןהוא יודי^ףי את־כל־א^ר ה ^ ה ‪ :‬את־הךכרים האלה‬ ‫לוןיד ה&לאך לאךם ןאךס ‪ #‬מ ר את־סך^ר בלבו ןאלור התאבלה‬ ‫לו^ה על־לכל בןם‪:‬‬ ‫וירע אךם עוד את־א^תו ומהר והלד א ת ־ ‪ #‬ת ‪>1 :‬א‪$‬ר אךם‬ ‫אל־־הך‪ ..\1egr\ .‬‬ ‫‪.‬ה ר ז‪ .‬תנח׳ ברא׳ כ״ז‪ .‬והוליד אדם עם חוה אשתו ל׳ בנים זולת קין והבל ושת״‪.‬ב ר א ד כ״ה‪ ..‬‬ ‫‪. son of destruction‬ולפי נוסח זה יתכן שהיה במקור‪ :‬בן פרץ‪ .‬‬ ‫ש ל ש י ם ב נ י ם ו ש ל ש י ם ב נ ו ת ‪ .‬א ר שלשים בנים בלבד‪ .‬ואין צריך להוסיף‪ :‬אשר ימות בו‪.‬ט׳‪ .‬אד ‪ .‬השוה תהל׳ ציו ז ׳ ‪ -‬ח ׳ ולקמן כ״ט ג׳‪.‬א ב י ‪ .‬א ד ‪ .‬א ב ד ‪ :‬אדם אבי‪ .‬א ת כ ל א ש ר ת ע ש ה‪ ...‬וכן כתב בעל שלשלת‬ ‫הא‬ ‫ה ק ב ל ה צ ״ ב ב ׳ ‪ :‬״אומות אומרים‪ ...‬א‪ :‬מה הוא כאב וחלי‪ . ..‬אבי ‪-‬‬ .

‬ו ד‪ .‬‬ ‫הרומי כ״א‪ .ה ןם־לי ל א כ ל ‪:‬‬ ‫ויסד אף־לאללים ^נו נ י^א לי אל־לןן ולקךא בקול נוךא‬ ‫לא&ד אךם א.‬‬ ‫מכל עץ הגן מלבד אחד כי על הנטע ההוא האחד והיחיד אמר לנו לבלתי געת בו‪ .. .‬‬ ‫ה מ ל א כ י ם ש מ ד י א מ כ ם ‪ .‬ו ה ב א ת י‬ ‫ל ך ל מ ע ן ‪ .‬‬ ‫אדאר‪ .‬‬ ‫ו י ח ד א ף ‪ .‬ה ממשיך‪ :‬ויתן לנו גם שני מלאכים לשמירה‪. .‬ד‪.‬ב״ר י״ז ח׳ ולקמן י ״ ד ‪_ .‬ה י ס ת ר‬ ‫ב נ ה ו ‪ .x a t Iv^xcS‬ר א י ה על ו״ו המהפך‪ .‬ו א נ י ה י י ת י ‪ .‬הכוונה לשני מלאכי השרת המלווין את האדם )יובל׳ ד׳ כ״ב‪..‬מ מ נ ו ‪ .‬ב א ת י‪.‬‬ ‫א ש ר ב ג ל ל ה א נ י מ ת ‪ .‬י ד מ כ״ג כ ״ ד ‪ ..‪$‬ה ןל^ה נלכא‪}$& $‬י לל‪9‬סנר כלת ?ן‪#‬י כ‪3‬הו‪:‬‬ ‫‪1‬יא?ור אלי יען א ‪ #‬ר ?!בת את־בריותי אביא ע ל ־ ב ^ ך ף ‪#‬בעים‬ ‫לעיגלם ס ‪ #‬י ‪3$‬ע ל ‪ #‬מ ע ןכן יכאו ?ליף‬ ‫ו^כלם מעים הראשון‬ ‫כל־לנגעיס ןה אלר‪-‬ןה‪:‬‬ ‫את־לך^ריס לאלה ד כ ר אךם א ל ־ ^ י ו ויאנה אכלה }דולה‬ ‫נ*אכר ^ ה ־ א ^ ה וב^ךה גדולה א<ד‪ :‬מגבןך ‪2‬ם־ל}ה נר‪1‬א^ר אל־‬ ‫אךם אל‪3‬י קו‪$‬ה ואדדלי לועי לללף ןא&אנו כי מאמי לללה •את‬ ‫לך בגללי מ^אןץףי ל ת ל א ה ‪*1 :‬א‪$‬ר אךס אל־לןה קומי לכי א ^‬ ‫פ‬ ‫ז‬ ‫ו ת ע צ ב ‪ .‬השוה ב״ד י״ט ג׳‪— ...‬ו א נ י ה י י ת י ד ח ו ק‬ ‫מ מ נ ה ‪ .‬ואולי היה במקור‪ :‬ואני הולך ומביא‪ .‬ה ע ץ ‪ .‬‬ ‫חליך‪. .‬ש ב ע י ם‬ ‫השוה משנה נגעים א ד ‪ /‬ספרא י״ג ד׳ ועוד‪.‬א א ר מוסיפים‪ :‬לחמוד אותו‪ ..‬ו ה ל כ ת י‪ .‬‬ ‫בית מפני‬ ‫ו ש נ י ם ‪ .‬‬ ‫‪ .‬ ‫ויאמר אליו אךם כא‪#‬ר בךאנו אללים אותי ןאת־אמכס א ‪ #‬ר‬ ‫בגללי׳ א‪3‬י מת נתן לני את־‪$‬ל־עץ לןן ועל‪-‬לאלד ^ נ ו לבל*י‬ ‫אכל־מ^נו‪ :‬ובלגיע עת למלאכים ‪#‬מרי אמ‪$‬ם ל?גלות ו ל ל י ל ו ת‬ ‫ל‪:‬י וא?י לליתי ךחוק מ ^ ה וידע האויב כי לכדי׳ לייא גמ^דלר״‬ ‫ותאכל מ ך ה ? ג ^ אלרי־כן נת.‬ה ת ל א ה ‪.‬ב)ג(‪:‬‬ ‫מצאוך‬ ‫תלאה‬ .‬ב ‪ :‬ויביא לי מן העץ אשר יזל בו השמן )אר‪ :‬מפדי ג ן ) « החיים ל מ א כ ל ף ‪.‬‬ ‫אבד‪ :‬נטע )‪ .‬השוה ב״ם כ״ה כ״ח <כ״ד(‪ ..‬חגיגה ט״ז א׳ ו ע ו ד ( ‪ .‫ספר אדם וחרה ו א ‪ -‬ט ג‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫פ ! ר‬ ‫ויען ‪ #‬ת ‪>1‬א‪$‬ר לי ל ל א ה ז אכי א ת ־ מ לןן א ‪ #‬ר אכלו*‬ ‫מ‪$‬נו ‪01‬ן»ב‪ :‬אם־כ? * י א הויךה־לי וללכמי ו מ א ו ד ל ף ‪9‬רי ?ןך‬ ‫לןן כי א‪$‬לה ?<‪$‬ר על־רא‪#‬י ןאב‪$‬ה ןאתל‪3‬ן ן^ז^ע אלי יי ן^זלח‬ ‫את־מלאכו ןלבאוזי לף־ ל&?‪ 1‬לרף לניאב מ‪$‬ןד‪*1 :‬א‪$‬ר לו אךם ל א‬ ‫שת בני כי הלי ומכאוב־לי ‪*1‬א‪$‬ר לו ‪ #‬ת ואיך־ ^או ? ל י ך .‬‬ ‫אבדה מוסיפים‪ :‬אשר בגללו אנחנו מתים‪ .‬‬ ‫‪..‬ג‪ :‬נתן לנו את הרשות לאבל‬ ‫עץ‪... ....‬ג‪ .‬השוה ת״י לברא׳ ג׳ ט ‪ /‬ישע׳ י׳ ט״ז‪ ..‬אב‪ :‬ואני הולך‪ .‬מ מ נ ו‪.‬גדאד‪ .‬א ב ‪ :‬וכאשר אכלנו שגינו חרה אף‪ .‬‬ ‫‪.(epvtov‬א ר ‪ :‬פ ר י ‪ ..‬‬ ‫ס‪:‬‬ ‫חלק מכאבך )וכן‬ ‫ברומי(‪ .‬א ב ד )אד(‪ :‬וימצאה לבדה‬ ‫ןיתן לה ותאכל מן העץ בדעתו כי אינני קרוב ולא מלאכי הקדש‪ .‬נ ת ן ‪ .

.‬‬ ‫בחנוך א׳ כ״ד ג ‪ -‬ד ועוד )ע׳ גינצברג ‪ .‬ל יה נ ל ‪I?* ? 0‬‬ ‫אןיע ליום למקומה לקללו.‬א מוסיף‪ :‬ותברח החיה ותשאירהו פצוע‪ .‫ספד אדם וחוה י א‪-‬יג ג‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪t‬‬ ‫ףןזת בננו ו ק ר ^ ס אל־^ן־עח וסןגלי^ם ??ר על־רא^כם ובכיסם‬ ‫ו ל מ ל א ם לאלליס כי לרלס ?לי ן?זלח את־מלאכו לגחגדן ו?‪0‬ן‬ ‫ל י י מ ך ל ע ץ א?זר יןל־בו ל‪#‬מן ןלכאת לי ןאםוכה ןאח‪:‬ה מחליי‪:‬‬ ‫מ ל ך ‪ #‬ת ךל^ח אל־קצה ‪2‬דערן‪ :‬מ ל י בלב^ם ומךא חוה את־‬ ‫‪:1‬‬ ‫ןת‪i a‬‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מ י * & יי־‪$‬א לי כי כא‪#‬ר‬ ‫ב‪$‬ה ןמד‪ .ה אי^שת ל^י ואםוךה מעל־^לם‬ ‫ב‬ ‫ל א ל ל י ם ‪ :‬ננמ^ןז ומלך אל־מ‪<#‬ינה‪:‬‬ ‫נ‬ ‫‪1‬יב!א ‪ #‬ת ןחך‪ ..קום <יל־^ר מנימי[‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ד מוםיף‪ :‬בעבורי בזעת אפיך תאכל לחם )ברא׳ ג י״ט(‪ .nleove^ia .‬וביתר פירוט ילק״ש משפטים ר׳ שס׳יג )השוה שם‬ ‫ברא׳ ר׳ מ״ב‪ .‬ח י ה נ ל ח מ ת ב ו ‪ .‬א ‪ :‬וישלח א ל ה י ס ‪ ..(xot-n‬‬ ‫ו י ב א ‪ .‬א ז י ק ו ם כ ל ב ש ר ‪..‬ה ע ץ‪ .‬אד‪ .‬אב‪ :‬ונחתי והגדתי לך‬ ‫את הדרך בה הודחנו לראשונה‪.ה כ^רי &יך ולמי ןםירי מעל־^לס לאלליס‬ ‫יב‬ ‫עד־יום לדין‪ :‬ו^אמר לל.‬היווני‪ :‬וילך‪ .‬‬ ‫!‪.‬מ ש כ נ ה ‪.‬מלחמת החיה בשת באה להראות‬ ‫שאחר החטא ניטלה אימת האדם על החיה‪ .‬‬ ‫ח מ ם ך‪ .axrjvr‬‬ ‫יג ב ‪ -‬ג‬ ‫וכך‬ ‫ג‪:‬‬ ‫מאורתה‬ ‫)]‪-.י כל־לחנ«אים באמךם ל א ‪#‬מךה סןה‬ ‫את־מ^ות ל א ל ל י ם ‪ :‬ומקךא אל־ללןה ‪1‬וי‪1‬אםד הוי ליה ך ? ה הלא‬ ‫מיךאי מ‪3$‬י ‪$‬לס לאללים ללללם‪-‬בו איך נ‪$‬מח <‪$‬יך איך דוןקו שנלך‬ ‫איך ל א מזכרי ע ב ד י מ י א ‪ #‬י מ כ ך * ?ראשונה ל‪$‬לם אללים‪:‬‬ ‫ומקךא ל ל י ה אל־סך! ומאמר‪ :‬ל א ?ליכו למכך וככיך כי‬ ‫יא‬ ‫א ־?ללר נעז כי ממך ‪$:‬א ‪#‬לטון לליות‪ :‬איך נ?מח ‪$‬יך לאכל‬ ‫?‬ ‫מן־לעין א‪#‬ר ‪!#‬ך אללים ל*לי*י א‪$‬ל‪-‬ב׳מנו‪ :‬כגלל לך‪$‬ר לזה‬ ‫ד‬ ‫^זןה גם־&בענו‪ :‬ןע‪$‬ה ל א תוכלי עזאת אם־הואלמי להוכילך‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪*1‬אמר ^זת אל‪-‬לל.‬ו י ש ל ח ‪ . 119‬ו א ח י ה מ ח ל י י ‪ .‬‬ ‫בפםיק״ר ל״ו )השוה ילק״ש ישעיה ר׳ שנ״ט(‪ :‬״אף אותם מתים שמתו מימות אדה״ר‬ .‬״בשעה שברא הקב״ה את אדם השליטו על הכל‪.‬כי אם־לקין ל‪:‬מים‪ :‬אז....‬איוב סוף תתק״ו(‪.‬ג‪ :‬ותרא מרחוק‪ ..‬אמו עד־קצה לןן ולבכו־שם ולתל?נו אל־‬ ‫יג‬ ‫אלליס כי לשלח את־מלאכ‪ 1‬ןןמן ל ל ס את־‪&#‬ן ס י ‪ #‬ע ‪ :‬ויולדו‬ ‫ב‬ ‫אללים את־מי^אל ל&ר לגדול ויאמר אל־‪#‬ת אי‪ #‬לאלליס אל־‬ ‫מיגע כת&לה על־לעץ אשר לזל־בו ל‪#‬מן לפוך את־אךם אכיך‬ ‫כי ל א לןלךלף ע‪$‬ד‪ .‬ע׳ םומ׳ לחבקוק א׳ ט ‪ /‬ב׳ י״ז ‪-‬‬ ‫מ ע ל צ ל ם ה א ל ה י ם ‪ ..‬‬ ‫י ב‬ ‫יא ב‬ ‫יב‬ ‫ו ת ר א ‪ ..‬‬ ‫כיון שחטא המרידן עליו״ )ב״ר כ״ה ב׳(‪ ...‬עץ החיים מתואר‬ ‫ומכאוב‪. ( V .

‬‬ ‫סו ב ‪ -‬ג‬ ‫א ת ה ג ן‪.‬כ י‬ ‫כ״ג‪— ..1 :‬קם ויבצא אליו ו*אמר לו ל‪$<£‬ן‬ ‫לאילי כי ?רום א‪$‬ה מ‪$‬ל־לל.‬ל ה ש כ י ל ך ב י נ ה ‪ .‬פר״א‬ ‫ה ז כ ר י ם ‪ ..Philo.‬ג‪ :‬נודע לי‪ .. 32 .‬לקח את הכת שלו וירד וראה כל הבריות שברא הקב״ה ולא מצא חכם‬ ‫להרע כנחש‪ ..‬ה ש ט ן ‪ .‬במד״ד סוף י״ז יעיד• ‪-‬‬ ‫מ ה ‪ -‬ע ש י ת ל נ ו ‪ .‬רואה הוא כאן את חוה כסיבה‬ ‫ראשונה לחטא )בניגוד לחזון עזרא ג׳ כ״א המאשים את א ד ם ( ‪. De vita con tempi.‬השוה הרומי ל״ב‪ .‬םיםורה של חוה על החטא‪.‬ב ד ר ו ם ו ב מ ע ר ב ‪ .‬מה אדם ותדעהו‪ . II 476.‬לפיסקה זו כדאי להשוות פדיא י״ג* ״הקנאה והתאוה והכבוד‬ ‫מוציאין את האדם מן העולם‪ .‬‬ ‫אב מוסיפים‪ :‬שמרנו‪ .‬אמרו‬ ‫אם אין אנו באים בעצה על אדם שיחטא לפני בוראו אין אנו יכולין בו‪ ..‬השוה חנוך ב׳ ל׳ י״ח‪ .ה ןאכא ללשכילןי כיןה‪ :‬למה‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫טי‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫טז‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫יד ג‬ ‫ועד עכשו‪ .‬‬ ‫ה ש ט ן א ל י ה נ ח ש‪ .‬כ י י ו ם ר מ ה ם‬ ‫ה ל ב ה ר ע ‪ . .‬והיה סמאל השר‬ ‫הגדול שבשמים‪ ..‬ברומי מ״ד‪ .‬א ב באה תוספת )לקוחה מן הדומי‬ ‫אד‪..‬ה ח י ו ת‬ ‫האל הים‬ ‫טז‬ ‫‪x‬‬ ‫ד‬ ‫חלק‪..‬ל״ו כ״ו‪ .‬‬ ‫י״ד(‪ :‬ומצאתיך גדול מכל החיות והם מתרועעים אתך ובכל זאת תשתחוה לחלש מ מ ך ‪ ..‬כך הנחש כל מעשיו שעשה וכל‬ ‫דבריו שדבר לא דבר ולא עשה אלא מדעתו של ס מ א ל * — ו י ק ם ‪ .‫ספר אדם וחרה ינ ד ‪ -‬ט ז ד‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫]‬ ‫אלם ןעד־ליום לןדול להוא וללה לעם קדו ‪ : t f‬ואז הןמן לרם ? ל‬ ‫שמחת ‪3‬ךעדן וללה אלליס בתוכם‪ :‬ולא להיו עוד ח‪$‬איס למיו‬ ‫כי יוסד מלם ה ל ב ל ר ע וני*ז ללם ל ב א‪#‬ר ר&כיל ללי&יב‬ ‫ןל?כד את־לאלליס ל ב ד ו ‪ :‬וא‪$‬ה שוב אל־אכיף כי מלאו י‪$‬יו‬ ‫למות ןעוד־לו ‪ #‬ל ‪ #‬ת ‪:‬מים ובצאת נ‪2<9‬זו תראה את־?ל.....‬ע׳ יחזק׳ י״א י״ט‪ .‬ולא אלו בלבד אלא אף נפלים יושעו״‪. .‬‬ .‬אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה‪ .‬מ ז ו נ י ‪.‬כי הנחש הוא מין ז כ ר ‪ ..‬ג • ‪ -‬ר א י ת י ‪......‬השוד‪ .תה לנוךאה‪:‬‬ ‫וכרכר ל׳&לאר את־ר׳ד?דיס לאלה מ ע ל מאלילם‪! :‬יכא ‪ #‬ת‬ ‫ולוח אל־לאלל א‪#‬ר ארם ‪ #‬כ ב ‪ #‬ס ‪ :‬ףאמר ארס אל־לודי מ ד ר ש י ת‬ ‫ל י ו‪?$‬יאי ?לינו ק‪:$‬ף ןדול את־למןת ל מ ‪ #‬ל בכל־זךענו‪ :‬ויאמי‬ ‫אליל׳ קראי ל^ל־מינו ולבני ?גינו ולוידי ל ל ס את ךברעז^ותכו‪:‬‬ ‫ותאמר אלילם לוה ‪#‬מעו ?ל־־מי ובני מ י ואוירה לכס אי‪1‬י‬ ‫לשיאנו לאולב‪ :‬בשמרנו את־לןן אי‪ #‬חלקתו א ‪ #‬ר ?וגידלו מאת‬ ‫לאללים ואני שמרת נחלתי ‪1‬א?זר ^ ל ה לי[ בלרום י?נמ‪$‬רב‪:‬‬ ‫מלר ל׳^^ן אל־נללת אלם א ‪ #‬ר ה ם ל ת לזכרים ‪ #‬ס כי לאללים‬ ‫ללק־לנו את־לליות את כל־לןכריס }!‪ ft‬לאכיכס ואת כל‪-‬לןקבות‬ ‫?הז לי‪:‬‬ ‫וללכד ל ^ ט ן אל־ל‪$‬ל‪ #‬לא*ר‪ :‬קומה בואה אלי ואוילר לף־‬ ‫ל ? ר א ‪ #‬ר תל‪:‬ה לף תו?לת בו‪.‬‬ ‫הסברת‬ ‫א ת ם ‪ .‬״ <ע׳ לקמן כ ״ ו « ‪ .‬והיה דמותו כמין גמל ועלה ורכב עליו‪ .‬‬ ‫א ב ד ‪ :‬שמעתי‪ .‬‬ ‫טו — ל‪ .

( 1 5 7‬ו י ע ל‬ ‫‪.‬‬ ‫מאכל מזוני אלם ןלא מ ‪ $‬י לןן‪ :‬ועתה קומה ן נ ^ ה א ‪ #‬ד לגרש‬ ‫מךלןן כ ל ל א ? ת ו כא?זר גר^נו ‪3‬ם־אנחנו ב?ללו‪«1 :‬א‪$‬ד אליו‬ ‫ל?ל‪ #‬ירא אצכי ‪$‬ךללר אף האל הים כ י ‪ :‬ויאמר לי ל&קון אל־‬ ‫מיךא היה־לי * ר כ ל י ואני אדבר בפיך ך ? ר א ‪ #‬ר מ‪#‬יאהו ב ו ‪:‬‬ ‫מאחז ל נ ל ‪$< #‬מאס בחומת *!ן וכעלות המלאכים להשתהות‬ ‫לאלליס ויהי מךאה ל&ט! כמךאה מלאך ולהלל את־לל כ!אדוד‪1‬‬ ‫למלאכים‪ :‬ואני לשק‪$‬מי מךלחו^ה ןאךאהו כךמות מלאך ‪*1‬אמר‬ ‫אלי ל׳«מ לד• ואמר אני‪ :‬דאמר אלי מה־מ?שי כ!ז ואמר לו‬ ‫לאללים ^ מ נ ו נבו[ ל‪#‬מרו ולאבל מ ‪ 9‬ף ז ‪ :‬ו!?נני ל ^ ט ן בכי לנחש‬ ‫ליטב^ם ?שדי אף כי־לא ו*א?לו מ^ל עץ נל‪ :[!1‬ו^מר אליו מכל־‬ ‫עץ נלןן[ צאכל רק &ן־לעץ א ‪ #‬בתיך־לוז אמר אללים ל א‬ ‫ו*א?לו ממנו כי ביום אמלכם ממנו מות ת^תון‪:‬‬ ‫‪*1‬אמר אלי לןדו^ז לי אללים כי צר־לי ?ליכם כי כבלמות‬ ‫נלמימם ואני ל א אח<*ן כי מב?רי מ ר ע ת ‪ :‬קומי אפוא בואי לןה‬ ‫ו‪#‬מ?י לי ואללי ולרע* את־ערר העץ‪ :‬ו*מר ל י ‪ :‬ר א י ז י * ד י ם ד‬ ‫אף האללים כי כ א ‪ #‬ר אמר לנו‪ :‬ו*אמר אלי אל־תיךאי כי בניוס[‬ ‫א ? ל כ ‪ $ £‬ונלקחו עיניכם והלילס כאללים ילעי ט‪1‬ב ו ל ע ‪ :‬כי ילע‬ ‫אלליס כי־להיו ?מהו ולקנא ככם ףאמר ל א תאכלו ממנו‪ :‬ה ל א‬ ‫ל?ני אל־ל״עץ ולאית את־לויבוד לןדול לחו&ף ?ליו‪ :‬וללי כי‬ ‫ללאמי לקלת מ^ךיו ו*אמר אלי בואי לנה לכי אמי ואתנהו ל ך ‪:‬‬ ‫וא^מח־לו וילא אל־־לןן גילך ל ^ י וללי ?למללכו מ ע ט ‪1‬ל‪9‬ן‬ ‫ר‬ ‫?‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫יח‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י׳‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫יט‬ ‫ם‬ ‫‪3‬ו‬ ‫‪.‬עמ׳ ‪ .‬‬ ‫)התשיעית( כאשר‪..(Arbeit u. 248-250‬מ ז ו נ י א ד מ‪ ..‬‬ ‫נ ד מ י ת ם ‪ ..‬אב מוסיפים‪ :‬ואשתו‪ .‬‬ .‬כ ל י‪ .‬א)ב(‬ ‫מוסיפים ואפן אל העץ וארא את כבודו הגדול החופף עליו ואמר לו כי נחמד הוא לעינים‬ ‫א)ב(‪ :‬ואירא לקחת מפריו ויאמר אלי בואי הנה ואתן לך לכי א ת י ‪­ /‬‬ ‫להשכיל‪ .‬‬ ‫בחומות‪ .‬כ י י ד ע א ל ה י ם‪ ...‬ו י ה י כי‪.avfov£1‬כנראה מלה שמית‪ .‬בשעה שנטרדו ויצאו מן הגן‪ ...‬לפי פר״א י״ט קראו מלאכי השרת את‬ ‫כבהמות‬ ‫הפסוק הזה על אדם וחוד‪ .‬‬ ‫א)ב(‪ :‬ובערך בשעה‬ ‫המלאכים‪. . Sitte 11.‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫יז‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪..‫ספר אדם וחוה טז ו ז ‪ -‬י ט א‬ ‫י‪.‬גם שם מ״ה )במעשה העגל(‪.‬ק ו מ ה‪...‬ערבית‬ ‫דאלמאן ‪ .‬ע׳ הרומי י״א‪-‬י״ז‪ .‬‬ ‫ו י ב א א ל ״ ה ג ן ‪ .‬תהל׳ מ״ט כ״א‪ .‬ב ג ל ל ו‪ .‬הדילטוריה‬ ‫של הנחש על בוראו ידועה במדרשים )כגון ב״ר י״ט ד ועוד(‪ .‬שהשטן היה מחוץ לגן )ע׳ אדד״נ הוצ׳ שיכטר‪ ...‬ו כ ע ל ו ת‬ ‫אבד‪:‬‬ ‫בחומת‪..‬ה כ ב ו ד ה ג ד ו ל ‪ ..‬השוה סוף הקטע פר״א י״ג‬ ‫המובא לעיל‪ ..t.‬‬ ‫א ) ‪ : 0‬ובואה הנה‪ .‬ע׳ משגה כלאים א׳ א ׳ ‪ :‬החטין והזונין אינן כלאים זה בזה‬ ‫והשוה ידו׳ שם‪ :‬אמר רבי יונה מין הטין הן )הזונין( אלא שהפירות מזנין‪ ...‬והשוה מתיא י״ג‬ ‫‪) Loiium temuientum =Jjj‬ע׳ באריכות‬ ‫כ ״ ה ‪ -‬מ ׳ )משל על ״הזונין בתוך החטים*(‪ .

‬ע׳ לעיל ב ׳ ‪ .‬ע׳ לקמן כ״א‪ ..‬בשעה שבא נחש על חוה‬ ‫ע ל י ו ‪ .‬לבן מלכים שקלקל עם‬ ‫אחת משפחותיו‪ .‬כיון ששמע המלך טרדו והוציאו חוץ לפלטין והיה מחזר על פתחיהן של‬ ‫שפחות ולא היו מקבלות אותו‪ ..‬כיוצא בזה ב י ר ט״ו ז׳‪ :‬״ר׳ יוסי אומר תאנים היו‪ .‬כך בשעה‬ ‫שאכל אדה״ר מאותו האילן טרדו והוציאו חוץ לג״ע והיה מחזר על כל האילנות ולא היי‬ ‫מקבלין אותו‪ ..‬השוה ישע׳ נ״ט י״ז‪ .‬כיוצא בו ע״ז כ״ב ב ׳ ‪:‬‬ ‫הטיל בה זוהמא״ )וכך חנוך א׳ ם׳יט ו ועוד(‪.‬מעין זה )אדר״נ א ( ‪ :‬״מה עשה הנחש‪ .‬תהל׳‬ ‫אנכי‬ ‫עידמה‬ ‫כ‬ ‫קל״ב ט ‪ /‬וכך ב״ד י״ט ו׳‪ :‬״אפילו מצוה אחת שהיתה בידו נתעדטלו ממנה״‪ .‬‬ ‫א ד ו נ י ‪ .‬ו י ט ל ‪ .‬‬ ‫וברגליו‬ ‫באילן ב י ד י ו‬ ‫‪.‬אבל התאנה ע״י שאכל מפירותיה פתחה דלתיה וקבלתו״‪..‬נ ב ל ו ה ע ל י ם מ כ ל ־ ה ע צ י ם א ש ד ב ח ל ק ת י ל ב ד‬ ‫ד‬ ‫מ ן ־ ה ת א נ ה ‪ ..‬אבל אותה שקלקלה עמו פתחה דלתיה וקבלתו‪ .‬א ת ־ ה ת א ו ה‪ .‬‬ ‫מ ן ־ ה צ ד ק ‪ ...‬‬ .‬עמד ונגע‬ ‫והרתיעו״‪ .‫ספר א ד פ דחוה יט ב ‪ -‬ב א ח‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫‪ W‬ל אסננו לןי לאכל ע ד ‪ -‬א ם ־ נ ? כ ע ס לי ל מ ת‬ ‫אלי ו*אמי‬ ‫‪3‬ס־לאי‪]#‬י‪ :‬ו*מר ל א ‪:‬ד?מי מה ל ‪ #‬ב ו ? ה א ‪ #‬ר ־ א ‪ #‬כ ע ל ן א ד‬ ‫*את לר?מי ואנילה ?כ©א יי וכ?רוכים י?עץ ס מ י ם כי אמן נם­‬ ‫לאי‪#‬י לאצל‪ :‬ו ה ב י ע ו אומי ‪1‬ין‪] 0‬אל־לעץ[ מ ע ל ?ליו ‪?..‬איוב כ״ט י י ד ‪ .‬כ ב ו ד ה א ל ה י ם ‪ .‬ו ב ב י ר י״א ב׳‪ :‬״נטל זיוי‬ ‫‪.‬השוה ילק״ ש )דברים ר '‬ ‫כאי‪-‬ח‬ ‫תתקנ״א( בשם דברים זוטא‪ :‬״אותו כבוד שניתן לך ניטל ממך*‪ ..1‬ול‬ ‫כ‪$‬רי א‪#‬ר }מן לי לאלל את־זה^תו את־למאוה כי למאוה ר א ‪ #‬י ת‬ ‫?ל‪-‬לטאת היא ו!ט את־ל?}ף אך^ה ןאקח מ^ךיו ף*כל‪:‬‬ ‫?עת לליא נ‪$‬קחי עיני ואדע כי עיך‪$‬ה אצכי מ ־ ס * ד ק א ‪ #‬י‬ ‫לכ‪£‬ני וא?‪1‬י ואמר ל י ....‬שהיה לבושו‪ . מה־*את ?ק*י‪$‬־לי כי ‪^#9‬ס מ?לי ?בודי‬ ‫א‪#‬ר לכשני‪ :‬ואבל ‪2‬ם־על־לשבו?ה א ‪ #‬ר נ‪#‬כ?מי ןהוא ירד מ ע ל‬ ‫‪5‬‬ ‫לעץ ואי^י ‪ :‬ואני כקקזמי ?ללקמי ? ל ה לכפות את־?ןץמי ולא ??אמי‬ ‫י‬ ‫כי בא?לי }?לו ל?לים מ?ל־לע*יס א ‪ #‬ר בללקמי ל ב ד מ ך ל ת א ן ה ‪:‬‬ ‫מ?}ה לקלמי ?ליס ואע<& לי לגרות ולן מ ך ל ע ץ א^ר־אכלמי מ‪$‬ליו‪:‬‬ ‫י•‬ ‫ואקלא בקול ןדול ואמר אךם אךם א...?ה קו?ה בואה אלי‬ ‫כא‬ ‫ןאולי?ף ךז ןדול‪ :‬ו?בוא אכיכס לכךמי אליו דברי בליעל א ‪ #‬ר‬ ‫ב‬ ‫ה^ליךנו מ?בולנו ל ן ד ו ל ‪ :‬כי ?בו־או ?מלמי כי ןל^טן לכר ‪1‬בו[‬ ‫נ‬ ‫ןאלל ללכינו לאמר‪ :‬בוא לןה אדוני אלם ?מעני ואכל מ?רי‬ ‫ד‬ ‫לעץ אקוד אמר לנו אללים לכלמי אכל־כמני ולליס כ א ל ל י ם ‪:‬‬ ‫י־־־י ומגן אכי?ם מאמרי ירא אצכי ‪$‬ךללר אף־לי כ י ‪ :‬ף*מר אליו א ל ­‬ ‫מירא כי בניום[ אכלף־ !ממנו[ מ ד ע טוב ו ל ע ‪ :‬וככה כמימיו ק ל ­‬ ‫­ן‬ ‫מהרה ‪*1‬אכל ולנה נ‪$‬קחו עי}יו וידע ןם‪-‬הוא את־מ?רמיו‪ :‬ויאמר‬ ‫ח‬ ‫אלי הוי א ‪ £‬ה ר?ה מ ה ־ ^ י ל י לל כי לירםקוןג מ?לי ?בול ל א ל ל י ם ‪:‬‬ ‫‪.‬פ ש ט ת‬ ‫ב‬ ‫מ ע ל י כ ב ו ד י ‪ .

‬והשוה א ר ‪in empty‬‬ ‫ה א‬ ‫‪ ..‬‬ ‫כד ג‬ ‫קרי ‪ jdricftetg‬במקום ‪ fttapeig‬שאינו אלא כפל מהחרוז השני‪ .‬השוה חנוך ב׳ ח׳ ג׳‪.‬כך הגיה טישנדורף )במקום ‪ TQO^OIS‬שבכ״י(‪..pains‬ב ח י ל ו ר ע ד ה ‪ .‬ובפר״א י י ד ‪ :‬״מה היה לבושו של אדה״ר‪ .‫ספר אדם וחרה כב א ‪ -‬כ ה ב‬ ‫כיוס להוא ?העני את־מיכאל ס&ר מןדול תוקע בשוכר*‬ ‫כב‬ ‫וקורא למלאכים ל ^ ר ‪ :‬כה אמר לי *או אמי אל־הןן ושמ?מס‬ ‫ב‬ ‫את־המ‪$#‬ט אשר־־אש^פד־בו את״לאךס‪ :‬וכא?ר הו־כיע אלהיס‬ ‫ג‬ ‫ברכב כרוכים כןן ומלאכים הולכים לכניו ואומרים ? ך ח §רחו‬ ‫כל־?*י־מןן גם־בנחלת אכיכם גם־בגללמי‪ :‬ןככא לאלהים ?מד‬ ‫ד‬ ‫}בון כמקום אקזר־שס עץ מהלים‪:‬‬ ‫ולקךא אלהיס לארם לאמר ארם אל?ה הלפסר בלת מ‪$‬גי‬ ‫בג‬ ‫& ה ו ‪ :‬מען אכיכם ו*אמר ל א גלכאנו לל למען הםמר מ‪3$‬יף כי‬ ‫ב‬ ‫יראתי כי־עירם אנכי ןא‪$‬חד מ?זף לל‪ :‬ויאמר לו אלהים מי הגיד‬ ‫נ‬ ‫לך כי עירם אמה ה?זבת את־מ^ומי א‪#‬ר צרמיך לשמרה‪:‬‬ ‫‪»1‬ןפיר ארם את־כ־׳ר^ר א ? ר דהרתי אליו ל א ^ ל א תככן בנד­­‬ ‫ד‬ ‫ל‪ ::‬ולכן נאלחים[ אלי ראמר מה־*את ?ע*ית ף*מר הנחש ה‪#‬יא‪3‬י‪:‬‬ ‫ה‬ ‫מאמר אלחיס אל־ארם יען א ? ר ל א ? מ ? ת למצותי ותשמע‬ ‫כד‬ ‫לקול אשמך ארורה ל׳ארמה כ?בורך‪ :‬כי מעבךןה ל א מתן כחד‪..‬יוםפום קדמ׳ ד י״ד י׳(‪ ..‬‬ ‫ח ב ל י ם‪ .TQOJXOI^ .‬ת ש ב ע‪.‬רק נ‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫לך ‪ pip‬ודרדר ה?מים לך ב!עת א‪9‬יך ו*אכל ל ל ם ‪ :‬תלאתףי‬ ‫נ‬ ‫מךמה מאד מ?&ל ולא לנוח מ ש כ ע מרורים ולא מקזעם ממק‬ ‫מחר מני־^רב ומקרר כוי־קרח מיגע ר׳רכה ולא מ?‪#‬יר משמן‬ ‫ובאלרילך ל א לקום‪ :‬וסס. .‬עור של צפורן וענן כ ב ו ד מכוסה עליו‪.‬פ ר ח ו כ ל ־ ע צ י ה ג ן ‪ .‬ב מ ק ו ם‬ ‫י‬ ‫ה ח י י ם ‪ .....‬השוה יומא ל״ט ב׳ ולקמן ל״ח‪ .‬‬ ‫‪.‬על מדד החיות ע׳ פרק י׳‪.‬עץ החיים גותן ריח‪ .‬שאר כ״י‪ :‬בעבודתך )כמו בעי(‪ .‬‬ ‫ב ש ו פ ר ו ‪ .‬אדם הראשון גידון בסנהדרין שלימה )ב״ר כ ד (‪..‬‬ ‫ב‬ ‫‪. . .‬השוה ברא׳ ל״א מ ‪ /‬איוב ו׳ י״ז‪ .‬‬ ‫‪..‬גם בימי המשיח ״יעמוד מיכאל ויתקע בשופר״ )אותות המשיח‪ .‬ו כ ם א ה א ל ה י ם‪ .‬ככתוב בברא׳ ג׳ י״ז‪ ..‬ב ר כ ב כ ר ו ב י ם ‪ ..‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬רכב ש כ ת ב י ם בין גלגליו‬ ‫ג‬ ‫)ע׳ מדרש תהל׳ י״ח ט״ו‪ .‬‬ ‫כיון שאכל מפירות האילן נפשט עור צפורן מעליו ודאה עצמו ערום ונסתלק ענן הכבוד מעליו*‪-.‬‬ ‫ב ע ב ו ר ך ‪ ..‬‬ ..‬כך א ‪ .‬ל׳ כיח ו ל ‪ ...‬ביהמ״ד ילינק ג׳‬ ‫אשר־שם עץ‬ ‫קל״ח(‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫ו כ א ש ר ‪ .ה א ? רדי? ? ‪ 9‬ק ?ליף־ ל&רי‬ ‫ד‬ ‫כי לא־^^רס את־מ^ומי‪:‬‬ ‫ו?‪$‬ן לי אלי ראמר כי ? מ ע ת נבקול[ ה?ל‪ #‬ומ?ךי את‪-‬מצומי‬ ‫כה‬ ‫יליו לך ל?לים ומכאוכים ןדולים מ ן ^ י א ‪? :‬ל ל יך?רה תלדי‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ו ם‬ ‫ה‬ ‫זי‬ ‫ממנו״‪ .‬וכל העלין מרגגין )סדר ג״ע נו״ב‪ .‬בשעה שהקב״ה‬ ‫נכנם בגן עדן‪ ....‬ת ח ר מ ג י ח ר ב ‪. .‬ביהמיד‬ ‫כב א‬ ‫יליגק ב ם״א>‪ .‬ה מ ש פ ט‪ .‬מכאן עד סוף הפרק לפי כיי נ‪ .‬‬ ‫ק ד ח ‪ .‬כך הגיה פוקס במקום ‪) naTcuois‬־־הבלים( שבכ״י‪ .

‬‬ .‬ת ש ו ק ת ך‪ ..‬א ר ‪ ..‬‬ ‫א ב ד א ח ד ‪ ...‬‬ ‫‪.‬גם ההמשך מחייב(‪ .‬א ג מוסיפים‪ :‬אדם‪ .‬‬ ‫? צ א ל ף מ^־עךן ו??מך‪ $‬מ?ל־ך?ר ר ע וןכך^ את‪1-‬יוס[ ה?ןת‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫כ ז‬ ‫ר‬ ‫‪ :‬ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ל ח ט א ת ב ש ר י ם‪ .‬אולי יש‬ ‫ג־־י‬ ‫להגיה‪ :‬בתאוה )ע׳ לעיל י״ט‪ ...‬‬ ‫מ ש פ ט י ך ‪ ..‬‬ ‫‪.‬א ד ‪) thy taming‬כמו בע׳>‪.‬קברך )קהלת רבה שם( והרוצה לנצח את יצרו הרע ״יזכור יום המיתה״ )ברכות ה׳ א (‪.‬אדם חזר בתשובה )ב״ר כ״ב י״ג‪ . :‬בשעה שהאשה יושבת על המשבר אומרת איגי גזקקת לביתי‬ ‫עוד מעתה‪ ..‬תהל׳ קי״ם קל״ז )וכן אר(‪.‬ע ד י ו ם ה ד י ן ‪ .‬ס ל ח ־ נ א‪ .‬‬ ‫א ת מ ל א כ י ו‪ .‬ה מ ו ת ‪ .‬לגחש הקדמוני היו ידים ורגלים )ע ב״ר י״ט א ‪ /‬כ ח׳(‪ .‬פר״א כ׳(‪.‬‬ ‫‪.‬והקב״ה אומר לה תשובי לתשוקתך לתשוקת אישך״‪.‬‬ ‫וישר‬ ‫ו ז כ ר ת‪ ..‬כדעת האיסיים‪ .‬לםמאל‬ ‫כו‬ ‫שתים עשרה כנפים )פד״א י״ג(‪ .‬״הקב״ה אמר למלאכים שישלחוהו מגן עדן״ )מדרש אגדה סוף ג׳(‪.‬‬ ‫כז‬ ‫א ב י כ ם ‪ .exftga .‬‬ ‫‪.‬ב א י ב ה‪ .‬ע׳ יוכפוס מלח׳ ב׳ ח׳ ב׳‪ .‬‬ ‫מעין זה דרשו בב״ר כ׳ ד ‪.‫יב‬ ‫ספר אדם וחרה ב ה ג ‪ -‬כ ח ה‬ ‫?ניס ו ? ? ? ה אחת הקריכי ללרת ותק?די הילך מרב צער ימ?אוכיס‪:‬‬ ‫והתורית ואמר* יי י‪ :‬הצילני ? ל ה ו ל א א?‪$‬ה־עוד להפ^את ? ? ר י ס ‪:‬‬ ‫ולכן * ד ? ר ר א??&ך ?אי?ה א ? ר ‪ ? -‬ס לאויב ? ך ואל־אי^יך‬ ‫^ ז ו ק ת ך והוא ל??ל־?ף‪:‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫כי‬ ‫נ‬ ‫ואל הןלש » ??‪1‬צף ןדול ו*א?ר לו כי ? ? י ל *את ‪1‬ת?!ה‬ ‫י?רי־לב ארור אתה ‪?$‬ל־הבה?ה ימ?ל‪-‬הח‪:‬ה‪ :‬כמא?לף א ? ר‬ ‫כ ל‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫? ‪-‬י ו??ר ^ א כ ל ?ל־ל&י ה ר ף ‪ :‬על־ןחחןף ת ל ך ‪:‬דיר‬ ‫*‬ ‫ו ח ל י ף * ל ס ר ל א ־ ת ? א ר לף א!ן ו ל א ?}ף ולא א?ר א ל ד מ?ל״‬ ‫א ? ר התעילם ? ר ? ? ל ף ‪ t w n‬א ? י ל*ר‪#‬ו מגדעך־ן‪ :‬ואי?ה א ? י ת‬ ‫י‬ ‫‪1? 3‬י יכי? !רעו היא לשו?ף ר א ‪ #‬וא‪$‬ה תשו?נו ע ק ב עד־יוס הדין‪:‬‬ ‫? ? י א ־ ר י ד ? ר י ם לאלה ולצו לל את־מלא?יו לןך^ני » ד‬ ‫ערן‪ :‬ובהיותנו ? ? ל ח י ם ןךךיס קךא אכי?ס אל־המלאכים לאג*ר‬ ‫לי מ * ל&עז א?ןרא לאלהיס וירהס ?לי וילנני כי אני‬ ‫לכדי לקזאתי ל ו ‪ :‬וילרלו מ ‪ #‬ל ח ו ולמן אךס את־קלו כ?כי לא&ר‬ ‫‪9‬ל ־?א לי אלןי ל א ? ר ? ? י מ י ‪ :‬ו*א?ר ל‪ :‬למלאכיו מדוע ל ר ל ל ם‬ ‫י‬ ‫&?לס את־ארס מהןן הכי ל?ון אס־?ול ??ק‪1‬תי‪ :‬ול‪$‬לי המלאכים‬ ‫י׳‬ ‫אף^ה ול?תלוו ליי ויאמרו צדיק א ל ה לי ןי?ר מ ? ? ‪ $‬י ף ‪:‬‬ ‫ואל־ארם ?ןה לי ויאמר ל א אל?ף ל ל ל ת ?גךערן מ ? ל ה ‪:‬‬ ‫כח‬ ‫נ ־ נ ו!ען ארס ויאמר ל ד ל י ל‪ :‬מעץ הסלים ואכל ?קןורם א ג ף מ ‪ :‬ויאמר‬ ‫ל‪ :‬לארס ל א ת ק ח ממנו ? ל ה כי צרתי את־ה?רוכיס ואת־להט‬ ‫ה ל ך ב ה מ ל ה ג ת ל ‪ ? #‬ר ו מ?ןיף למ?ן ל א תקזעס ממנו ולא סללה‬ ‫ד ‪ -‬ה לעולם‪ :‬כי ע‪$‬ה מלחם את־המלל?ה א?ר־קזס ב ף לאויב‪ :‬אך‪.‬השוה הדרש על וזכר את בוראיך )קהלת י״ב א׳( ‪ -‬ח כ ר את‬ ‫כח ה‬ ‫בורך‪ ..‬השוה תרג׳ י ר ו לברא׳ ג׳ ט״ז‪..

‬ה א ר ‪ .‬כך להדיא בהעתקה יוונית )‪.‫ספר אדם וחרה כ ט א ‪ -‬ל ב ב‬ ‫יג‬ ‫וביום לתקומה אקים אולף ואז ל‪03‬דלף מעץ לדורס ןלליל לעולם‪:‬‬ ‫את״־סלכלים האלה ד כ ר לי ולצו ל‪9‬ר‪#‬נו מ‪3‬ן־עלן‪ :‬ואכיכס‬ ‫כט‬ ‫כ כ ה לכני למלאכים מקלם לןן ויאמרו אליו למלאכים מה־בק^תף‬ ‫אלם ו‪ ?$3‬־לר‪ :‬גע? אכיכם ויאמר ל ל ס לנה אלם מלקזים‬ ‫נ‬ ‫אותי !ועלה[ לניחו־ןא לי ואקדוה ניחוחיס הדמוז ואכיא מןלה‬ ‫לאלליס אללי צאתי להעז ו?נני‪ :‬ולןשו למלאכים אל־לאללים‬ ‫ד‬ ‫ויאמרי .‬דנ׳‬ ‫כט י‬ ‫א׳ י ״ ב ‪ ..‬ביובלים )ג׳ כ״ז(‪:‬‬ ‫י‬ ‫לבונה חלבנה נטף ונרד‪ ..‬ואולי היה במקור‪ :‬ונשמרת מכל חטא למות‬ ‫)ע׳ במד׳ י״ח כ״ב(‪ .‬‬ ‫ר‬ ‫ט‬ ..‬א ר ב ע ה מ י נ י ם ‪ .‬‬ ‫י ה א ל‪ ..‬על הסממנים שהשתמשו בבית המקדש שבאו מג״ע ע׳ גינצברג‬ ‫‪ v 106‬לעומת זה ב ״ כ ׳ ׳ ‪ :‬אילו זכית היית נוטל עשבים מג״ע וטועם בהם כל מ ע ד נ י ם ‪.י• אל &לד י ל * * י ד ן א ל‪ :‬לתת לאלם כמים מלןן‬ ‫ןזלעיס למאכלו‪ :‬ויאמר אלליס לאלם ל ל א ךלקלת ניחוחים‬ ‫ה‬ ‫ובדמים מלןן לזרעים למאכלו‪ :‬ולת?הו למלאכים ללכת ולקח‬ ‫ו‬ ‫ארכ?ה מינים כלבם הרד וק‪$‬ה וקןמין ןילר מ ר ע י ם למאכלו‬ ‫ולקח איי־כל־אלה ו!צא מ ל ל ן ן ‪ :‬וןבוא אל־לאךץ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ועלה כני לנה הול?תיכס איל ?תינו ואלס ל?מרו לכם‬ ‫ל‬ ‫לבלתי ?זב את־לרלך לטו־כה‪:‬‬ ‫את־ללכלים לאלה ל ב ל ה לוה בקלב כניל ואלס ‪ #‬כ ב‬ ‫לא‬ ‫בלליו ועוד לו יום א ל ד עד־צאת נ‪$‬שו‪ :‬ותאמר אליו לוה למה‬ ‫כ‬ ‫ן ה אלה מת ואצכי ללה וכמה אללה אלרי מולף לןילה‪-‬ןא ל י ‪:‬‬ ‫ויאמר לה ארס אל־תדאני ללמד לזה כי לא־לאללי ‪$$‬ני כי‬ ‫נ‬ ‫נלךו נמות ?נינו וכא?ר אקכר תקכרי‪ :‬ובמותי תעץבוני ןאי‪#‬‬ ‫ד‬ ‫לא־לוע כי ע ד ־ א ? ר ללכד מלאך אללים למר על‪-‬אדולי‪ :‬כי‬ ‫יי‬ ‫לא־ל?כלני אלליס כי־כקד יכקד את־לצורו ? ל ו ןעתה טוב‬ ‫כי לקומי ןתתהללי לאלליס ע ד ־ א ? ר א ? י ב רולי ללד‬ ‫לנווטה‪ :‬ואנלנו ל א נרע איך נלאה את־‪$‬ני ע‪$‬נו ואס יאנף‪?-‬נו‬ ‫ו‬ ‫או לשוב לרלמנו‪:‬‬ ‫ולקם לוה ותצא לחוצה ותפל ‪1‬על־‪3$‬יל[ ארצה ותבןך‬ ‫לב‬ ‫וי*אמר‪ :‬לטאתי אללי לטאתי אכי־כל ל<?אתי לף ל^אתי ל&לא?יף‬ ‫ב‬ ‫בליליף לטאלי לגירוכיס ןלשלכים ל^אתי לככאף לנולא א ? ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫היווני‪ :‬״כמבקש )ג י• כהולך( למות״ אינו מובן‪ .‬כ ר כ ם ו נ ר ד ו ק נ ה ו ק נ מ ו ן ‪ .('10‬ו ז ר ע י ם ל מ א כ ל ו ‪ ..‬א ר ‪ .‬גף‪ .‬והשאר תוספת ביאור של המתרגם‪.

‬א ד ‪ .wgiov ev av&Q&xov et‬ץץ‪XUQIOV#‬התיבה‪.‬אבג‪ :‬ר ז י ם ‪.‬‬ ‫של‬ ‫על מזבח גדול בימי אדה״ד השוה ב״ר ל״ד ט ‪.‬נ ש מ ת א ב י ך נ ו פ ל ת ‪ .‬דאתה את פני הנשר‬ ‫ב‬ ‫אד‪ _.לה את־דמ?לד‪ .‬‬ ‫ארבע החיות־הכדובים )יחז׳ א׳ י ‪ /‬י׳ ט״ו ו כ ׳ ( ‪ .‬‬ ‫‪..‬ל ב ג ‪ -‬ל ה ג‬ ‫ל א למוט ן?ל־ללטאיס ?או לעולם כ‪$‬ללי‪ :‬ןח^ה עול‪$‬ה ללעת‬ ‫נ‬ ‫ימלפללת ומד‪ ..‬אד‪ ..‬א ב ג ‪ :‬ותשם את ידה על פניה‪.‬‬ ‫ר כ ב א ש‪ .‬‬ ..‬‬ ‫א ש ר ל א י מ ו ט‪ .‬א ד ‪ .‬השוה חגיגה י״ב ב ׳ ‪ .‬אל־המזבזז‪.‬‬ ‫ו ת מ ח ב י ד ה א ת ד מ ע ת ה מ ע ל פ נ י ה ‪ .‬אב מוסיפים‪ :‬חטאתי ה׳ הרביתי לחטוא חטאתי לך‪ ..‬ל ק ח ו ‪..‬מ ל א ך די׳‬ ‫לב ב‪-‬ג‬ ‫) = ‪ 6 r r ] x o q‬מ ל א ך האנושות( שבכ״י אבג יש‬ ‫‪ayyekos rr\g dv&Q‬‬ ‫גמצאת גם בב״י ם•‬ ‫לפי זה‪1e6 :‬׳‪.‬‬ ‫להגיה‬ ‫מלאך מיוחד ממונה על האנושות אינו ידוע לא בספרות העברית ולא בספרות היונית‪ .‬אדרבא׳‬ ‫לכל מלאך תפקיד שלו‪.‫יד‬ ‫ספד אדם וחוד‪ ..‬‬ ‫לד‬ ‫ש ב ע ת ה ר ק י ע י ם ‪ .‬א ר ב ע ה נ ש ר י ם ‪ .‬‬ ‫פ ל א י ם ‪ .‬אג‪ :‬רכב אור )אוד ז(‪ .‬מעל־?ןיל‪ :‬ותכט אל־‬ ‫לג‬ ‫ל?מלם ותךא ו מ ה ל ? ב א ‪ ? £‬א על־אל??ה }?רים מאירים‬ ‫נ‬ ‫לא־יוכל ללוד אשה להניד הךךם ולראות את־?נילס ומלאכים‬ ‫הולכים ל?ני ל ך ? ב ‪ :‬וכא?ר ?או אל־למקום א ? ר אךם אביכם‬ ‫נ‬ ‫‪ #‬כ ב ? ם ? מ ד ל ל ב ב ןהשךכים כין אכיכם וכין ל ך ? ב ‪} :‬אלא‬ ‫ד‬ ‫!וחנה[ מלתות־ןלב ו ? ל ש כפות ו?ל־למלאכיס ולבונה !כירילםז‬ ‫לקחו את־למלתות ולבאו בחלזון אל־למןכל ול?חו ?לילן ו?נז‬ ‫ל ק ט ל ת נ?לה‪ 1‬ולכס את־לךקיעיס‪ :‬נל?לו ממלאכים ול^תלוו לאל‬ ‫ה‬ ‫ולקךאו ויאמרו לה אל קדוש ?לח ]לאךם‪ 1‬כי צלמך‪-‬הוא ומ?שה־יליך‪:‬‬ ‫ואני לוה לאילי שסני ]תמונות[ ?לאים ןללות ןנולאות ע?דות‬ ‫לד‬ ‫ב ‪ -‬נ ל?ני לל‪ :‬ןאבל מ?לד ואלולא ל??י ל ? ואמר‪ :‬קום ‪ #‬ת מעל־נו!יג‬ ‫אלם אביך ובוא אלי ןלאיל את‪-‬א?ר ל א ל א ל ה עין אךס מעולם‪:‬‬ ‫ולקם ? ת ןלןש אל־אמו וייאמר אליל מה־לף ול?ה ת?כי‪ :‬ו ^ א ? י‬ ‫לה‬ ‫לו שא־נא עיניך ולאה ש?עת לרקיעים ?תולים ולאה ?עי‪3‬יף נ ? מ ת‬ ‫ב‬ ‫אכיך צ?לת על־?}יל ו?ל־ל&לאכים מתפללים כ ? ד ה ואומרים ?לח­‬ ‫לו אכי־לל כי צלמך־הוא‪ :‬אך בני ? ת מה־יליה ?תי ל?תן כירי‬ ‫ג‬ ‫אכינו ואללינו לן?לם ומי‪-‬לס ? נ י לבוטים לע?לים על־לכלת א?יף‪:‬‬ ‫ת‬ ‫לא—מג‪.‬מלאך לל כלמות־אי‪? #‬א אליל׳ ויקימה ויאמר‪:‬‬ ‫קומי חןה מלשו?תך הי מ ה ]לשמת[ אלמ א י ? ך יוצאת מןולתר‬ ‫ד‬ ‫קומי וךאי את־נקזמתו לעולה אל־־עו?ה‪:‬‬ ‫ולקט םןה ותמח ?.‬‬ ‫לג‬ ‫ב ‪ :‬מן נהארץ«• ‪-‬־‬ ‫אב מוסיפים‪ :‬ויאמר אליה המלאך התרוממי מן הארציות <ע<‪0‬ע‪1‬ףץ(‪..‬א ד ‪ .‬התפלה שמתפללים על אביך‪— .‬ת פ ל ת‬ ‫להב‪-‬ג‬ ‫א ב י ך ‪ .‬‬ ‫פטירתם מל אדם וחוה‪.

. Pauii..‬‬ ‫שאד הנבראים במאמר נ ב ר א ו ‪ ..‬״וכיון שעבד משה מםנדלפון פגע בו דגיון נהר של אש‪ .‬וצ״ע‪.‫ספר אדם וחוד‪ .‬‬ ‫‪.‬אר(‪ .(59-60‬והשוה חגיגה י״ג ב׳ שנהר די־גור יוצא מזיעתן‬ ‫של החיות שתחת כסא הכבוד ונשפך על ראשי הרשעים בגיהנם‪ ..‬‬ ‫‪.‬השוה‪ :‬״ונתתי לאל רנן ושבח וזמר‬ ‫מ מ ע ש י ו ״ )פר״א י״ט(‪ .‬טישנדורף הגיה‬ ‫(‬ ‫<‬ ‫קל״ד(‪ .‬לו א‪-‬ד לז א ‪ -‬ג ל ט א‪-‬ד‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫טו‬ ‫!ם‬ ‫ויאמר ? ת אל א י א ל ל ד׳??‪ #‬וסירס צ?ליס גם‪-‬הס‬ ‫לו‬ ‫ומתפללים בעד אדם א ב י ‪ :‬ותאמר אליו ס^ה ןאיה אוךם ומדוע‬ ‫קךרו‪ :‬ראמר אליה שת אורם ל א ?ךעך אך להאיר לא־יו?לו‬ ‫ד‬ ‫ל?‪3‬י אור־עולם אבי הארות על־־בן נמנע אוךם מ ה ם ‪:‬‬ ‫ולחי ? ח י ר שת אל־אמו וסנה סמלאך תקע בשוררו ויקומו‬ ‫לז‬ ‫?ל־־סמלאכים הצ?לים על־?ניהם ולקךאו בקול רעש ןדול ןנוךא‪:‬‬ ‫ב ‪ -‬נ ?רוך ?בור יי ממעשיו בי חנן לציר כ?יו את‪-‬אךם•* ואסרי אשר‬ ‫השמיעו המלאכים את־הקלות האלה ?א אדור מן־סשךכים כ?לי‬ ‫ש ‪ #‬ס?כ?לס ו!לטף את־האךס ולשאהי אל־רגיון הנהר ולטבלהי‬ ‫? ל ש ??מים ולביאהו ל?ני האלהים‪:‬‬ ‫ויאמר אליו אלסים מה־?שיל אךם לו ?מרת את־מ^ותי ל א ­‬ ‫לט‬ ‫? מ ח ו א ? ר הוךידוך אל־סמקום ס ן ה ‪ :‬אך אמר אני לך כי את־‬ ‫ב‬ ‫ששונם אלפך לא?ל ואת‪-‬אבלך אלפך לששון והשיבותיך לקךמתך‬ ‫ןהו??תיך על־ככא ‪2‬ל‪ 1£‬והוא יוטל אל־־סמקוס הזה למען‬ ‫נ‬ ‫יךאך יושב ממעל לו‪ :‬אז יו?א כמש?ט הוא ו מ ? ? ע י ם לו‬ ‫ד‬ ‫ןהותעצב מאד ?ךאתו אותך ישב על־ככא כבודו‪:‬‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫ל א נ ד ע ך א ו ר ם ‪ .‬ג‪ :‬על מעשיו‪ .‬ה נ ה ר‬ ‫מנהרי שאול שנשמות המתים עוברות בו‪ .‬השוה חנוך ב׳ י״ד כ ״ ד ‪.‬‬ ‫ב ק ו ל ר ע ש ג ד ו ל ו נ ו ר א ‪) .‬ג ‪ A x ...‬הערה‬ ‫‪ .‬נזכר בפםיק״ר כ ‪ /‬ילק׳ ראובני סוף‬ ‫משפטים‪ .‬לא נתברר לי מה‬ ‫ראה שכתב ממעשיו במקום ממקומו )יחד ג׳ י ״ ם ‪ .‬כתבתי רגיון הנהר במקום \ ‪vr1\yepovaia\ i‬שבכ״י‪:dyegovaia‬ד‬ ‫‪ dxegovaa‬בםמכו על ‪ Ap. Phsdon‬ועוד( כאחד‬ ‫‪ A x e q c o v .‬ביווני‪ :‬אור־כל‪ .‬א ד א ר ‪ ..‬וכך מפורש על יד‬ ‫דניאל ‪1‬ז׳ י׳[ נהר די נור‪ ..‬ובמאמרו ‪Eschatoiog..‬נהר של אש ששמו רגיון‪ .‬‬ ‫)‪ (ZDMG X X I .‬ובבה״מ של ורטהיימר א׳‬ ‫י״ח‪ :‬״לאחר י״ב חדש מורידין אותן )את הרשעים( לארקה )=מדור בגיהנם( ומעמידין אותן‬ ‫תחת הנהר של אש שיוצא מתחת כסא הכבוד״‪ ....‬ידוע במיתוס היווני )‬ ‫אותו אל ‪.‬ויוצא לפני הקב״ה מתחת כסא כבוד‪.‬מ מ ע ש י ו ‪ ..‬קהוט )ערוך השלם ז׳ עמ׳ רנ״א( מביא‬ ‫אמונת הפרסים שלע״ל נהר אש זוחל להרע לרשעים ולהיטיב לצדיקים‪ ..‬‬ . 22‬ששם מסופר שבעל תשובה נמסר למיכאל ומשליכים‬ ‫‪a113Plato.‬י צ י ר כ פ י ו ‪ .‬‬ ‫והקב״ה יושב על כסא דין וכשמלאכי השרת באין לדין מתחדשין וטובלין באותו נהר של‬ ‫אש״ )מעין חכמה ביהמ״ד ילינק א׳ ‪ .‬א ו ד ע ו ל ם ‪ .‬אדם יציר כפיו של הקב״ה )ב״ר כ״ד ה׳(‪. 582‬הוא מביא גם תקבלות מתוך המדרש )והשוה גינצברג ה׳ קכ״ה‪ ..‬ר ג י ו ן ה נ ה ר ‪ .

‬ושחקים נכנסין‬ ‫בגן״‪-..-rfjs‬‬ ‫‪86105‬‬ ‫וה קהלת י״ב ד ‪ .‬נ ר ד מ ו‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ t o v Xeitpdvov‬ף « ‪— ..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬נדהמו‪ .ת‪ :1‬ויאמר אלליס תו?א גס־ןו!ת לכל‪ :‬ו.‬ועי דב״ד י״א י׳ ולקמן מ ״ ג ו י ח נ ט ו— ‪.‬‬ ‫‪.‬א ד ‪-enfolded‬כרכוהו )תכריכים(‪ .(Charles‬ל״ז ד ׳ ‪ -‬ו ׳ הוא לפי ר‪..‬‬ ‫לז‬ ‫א ל ־ ה ד ק י ע ה ש ל י ש י‪ .‫ספר אדם וחוד‪ .‬‬ ‫‪..כיאו ?ליליס‬ ‫אלריס ו!ל?טו נ ס ‪ -‬א ו ל ה ‪ :‬כי־לא ?קכר ל ? ל למךלייוס א ? ר ^ךגו‬ ‫י‬ ‫ל<‪?$‬נו ו ל א ‪:‬לל‪ :‬כי מאןה ל א ח‬ ‫קין אליו כ א ? ר ל ^ לג*‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫פרק ל״ט העברתי לתוך פרק ל״ז בין פסוק ג׳ ו ד ׳ ) ע ל פי ‪ . :‬ב ש ע ה שהצדיק נפטר מן העולם ג כתות של מלאכים‬ ‫‪aaav=)exrjSevaav1evETa<p.‬‬ ‫י׳ ט ‪ .‬‬ ‫‪.‬הם ארבעת השרים הגדולים העומדים בראש ד'‬ ‫ג‬ ‫כתות של מלה״ש המקלםין לפני הקב״ה )מס היכלות בביהמ״ד ילינק ב מיג‪ .‬והשוה‬ ‫ילק״ש ת ה ל רמז תתפ״ט )בשם ב״ר(‪ .‬‬ ‫‪.(aivSovag.‬ע ת ה ל י״ח י״א‪ ..‬לז ד ‪ -‬ו ל ח א ‪ -‬ו מ _‬ ‫םז‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ולחי אלם ? ? ? ב ? ל ש ? ע ו ת ואללי־כן ? ל ח אכי־לל את־‬ ‫לז‬ ‫ידו ןהוא ישב על־כקאו ניקח את־אלם ןללנהו אל־מי?אל ל ‪ $‬ר‬ ‫לןדול ויאמר‪ :‬שאחי אל־‪2‬ךעלן אל־לךקיע ל ? ל י ? י ן מ י ה ה ו ?ם‬ ‫ע ד היום הןדול ולנולא יום בו אחדש את־לעולס‪ :‬ולקח מי?אל‬ ‫ו‬ ‫את־אלם וגילחו כ?קוס א ? ד אמר לו אלהיס‪:‬‬ ‫ואללי־כן }?א מי?אל ל ? ר לןדול ומכלה ב ע ד קבולת‬ ‫לח‬ ‫? ? י ו ‪ :‬ולצו אלליס אשר נא? י ?ל־למלאכיס למןיו איש על־‬ ‫ב‬ ‫מקומו‪ :‬ויא?פי ?ל־למלאכיס אלה מלןיקיס מחתות כילילס ןאלי•‬ ‫נ‬ ‫‪?¥‬אות רכב על־אלכע רוחות וארוכים נולניס‬ ‫שוברות ז ו מ‬ ‫ד‬ ‫?רוחות ו&לאכי ל?מלס עבליס לכןיו וילאו אל‪-‬ל?קום א ? ר ־ ? ט‬ ‫ןוית אלס מקןחילז הלאו אל־גךעלן ולנועי ?ל־?צי לןן ע ד ־ א ? ר‬ ‫‪n‬‬ ‫*רד י ?ל־צא^אי אלם מליל ל‪$.‬צרכי מת‪ ..‬פר״א ד (‪ .‬יחול מ ל כ ד ־ ? ת כי־הףא נולד‬ ‫ע ל ־ ל ׳ א ד ז כגךעדז‬ ‫כ ל כ ר ל א ל ל י ס ‪ :‬ותלי ‪$‬ל!ת אלם‬ ‫י‬ ‫לתאכל ?ליל מ א ד ‪:‬‬ ‫ולדכר אללים אל־&יכאל ל&ר לןד‪1‬ל נ ל א ^ [ ‪ :‬לל ל נ ן ־ ע ח‬ ‫מ‬ ‫?ךקיע ל ? ל י ? י ן ל כ א ל לי ‪ #‬ל ? ה כדיני ?ד‪ :‬ויאמר אללים אל־‬ ‫]‬ ‫מי?אל ואלתבליאל ןאל־אוליאל ואל־ל?אל כסו את‪-‬גףת אלם‬ ‫כ?לי‪5‬יס ו ל ? י א י ? ? ז &לל?מן לטוב ו^קו עליל ו?ך&ו־כן ו!ל?טי‬ ‫ד ‪ -‬ה את־ןו.‬‬ ‫ש ב ע ל ב ר א ג ב (‪ .‬א ח ד ש א ת ־ ה ע ו ל ם‪ .‬‬ ‫ב ד ‪ .dc‬אל־מיכאל‬ ‫מ‬ ‫א ל ־ ג ב ר י א ל ו א ל ‪ -‬א ו ד י א ל ו א ל ־ ר פ א ל ‪ .‬‬ ‫‪.‬ביווני‪:‬‬ ‫י ‪ -‬ח ו כ ר ו ב י ם נ ו ה ג י ם ב ד ו ח ו ת ‪ .‬במדרש ידועה תרדמת מרמוטה )ב״ר י״ז ח (‪— .‬רמז שג״ע של מעלה הוא ברקיע השלישי )=בשחקים( נמצא בםדר‬ ‫‪n‬‬ ‫ג״ע נו״ב )ביהפרד ילינק ג׳ קל״ט(‪ :‬״והגן עדן הוא מכוון כנגד שחקים‪ .‬ע׳ ילק״ש ישע׳ ד׳ ש ע ״ ב ‪ -‬ג ‪.‬ופירושו‪ :‬עשו צרכיו‪ .‬‬ .‬השוד•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬א ד ‪ .. Pvamva? xol avQw.‬ע דניאל ח י״ח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מטפלים בו״‪ .‬‬ ‫‪..‬נ ‪ :‬סדיני בוץ וסוריים )‪—.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.

. .‬לדעתו של ד׳ נחמיה )ב״ר כ״א ז׳( ״אדה״ר‬ ‫ח‬ ‫שולח מג״ע בעולם הזה ובעולם הבא לא שולח‪ .‬קבורתו היתד‪ .‬אר‪ ..‬היווני תרגם‬ .‬אותיותיה‬ ‫משולשים א מ ת ״ ‪ .‬לכשיקיץ אותו שנברא בדמותו״‬ ‫(‬ ‫ח ו ת ם מ ש ל ש ‪ ...‬מ ן ה א ר ץ ‪ .‬השוה ירו׳ סנה׳ א׳ א׳‪ ..‬לפי המדרש ‪ -‬במערת‬ ‫המכפלה )ב״ר נ״ח ח ‪ /‬פד״א כ׳(‪ ..‬פד״א י״א(‪ .‬שהיא ״םמוכנד‪ [.‬בו במקום‪ .‬גס ״קריאת‬ ‫שמו )של הקב״ד•( אותיות מ ש ו ל ש ו ת ״ )א״ב דר״ע‪ .‬נ‪ :‬כי לא קבלתו הארץ‬ ‫הארץ‬ ‫ב״ר י״ז ה ‪ .‬‬ ‫ל ק ח מ מ נ י ‪ .‬כיוצא בזה ב״ר י״ד ח׳‪ .‬‬ ‫ה ק פ א ק י ם א ו ת ך ב א ח ר י ת ה י מ י מ ‪ .‬ע׳‬ ‫לאמד‪.‬ולא כמאן דאמר שקבץ את עפרו של אדה״ר מארבע‬ ‫פנות ה א ‪) p‬םנהד׳ ל״ח א ‪ -‬ב ‪ ..‬ו ל מ ט ה לא היתד! יכולה שעדיין לא נקבר שם אדם‪ .‬‬ ‫ע׳ מכילתא בשלח ט׳ ס״ו י״ב‪ .‬ש ב ת נ ״ ה א ׳ ‪ :‬״חותמו של הקב״ה א מ ת ״ ‪ .‬אולם מאידך גיסא מציגו בב״ר )שם( גם רמז‬ ‫ברור לאגדה מעין זו שלכאן‪ :‬״לעלות למעלה לא היתד‪) .‬על־ללכךמה‪:‬‬ ‫לקס אקים אולף באחלית ל‪:‬מיס ?עת לקומת כל־איש א ? ר‬ ‫ד‪.‬ד א ר ‪.‬מ א נ ה‬ ‫ד ‪ :‬כי הגויה קפצה ותעל מן הארץ‪ .‬הארץ ממאנת לקבל חללים‪ .‬ביהמ״ד ילינק ג׳ י״ז(‪ .‬ע׳‬ ‫הוצ׳ תיאודור( טפל אדם בקבורתו של הבל‪ .‬‬ ‫מ!ל?ף־הוא‪:‬‬ ‫אלד לל?ליס לאלה ? ? ה אללים חולם משלש וללתס את־‬ ‫מב‬ ‫לק?ר למען אשר ל א ־ י ? ? ה לו איש מאו?ה ? ? ת ל‪:‬מיס עד־‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪.‬מ ח ‪ -‬מ ב ‪K‬‬ ‫יז‬ ‫ל ק כ ל את־ןולתו וקול י*א * ד ל א ך ן לא&ד לא־תטכן כי ?ל־ןולה‬ ‫אחלת עד־שוב אלי ?פר ללצור ה ר א י ו ן א ? ר לקח ממ‪$‬י‪ :‬ויקחהו‬ ‫ז!‬ ‫למלאכים כ ע ת *חיא !‪:‬שימחו על־כלע ע ד ־ א ? ר כ ת אלם אביו‪:‬‬ ‫ולחי אללי לצפו את־ל׳כל ויאמר אלהים ולשאוס אל‪-‬קצי׳ גלעדז‬ ‫»‬ ‫אל‪-‬ל?קום א ? ר ־ ? ם מ‪$‬א אללים את־ל??ר ולי^ר ממנו את־‬ ‫לאלם ‪!1‬עש א ? ר לכדו ? ס מקום־קכר ל ‪ #‬ל ם ‪ :‬ולשלח אלליס‬ ‫שבעה מלאכים לגן־עלן ולכיאו .‬נפשו של הבל( יכולה שעדיין לא‬ ‫עלתה שם נשמה‪ .‬רות ל״ג א ‪/‬‬ ‫הוצ׳ ויניציה תי״ח(‪. .‬מדרש משלי )כ״ב כ׳(‪ :‬״כל מעשה תורה מ ש ו ל ש ‪ .‬העפר שממנו נברא‬ ‫אדם לוקח ממקום ביהמ״ק ‪ -‬המזבח‪ .‬נזיר ירו׳ ז׳ ב׳‪ .‬לפי ב״ד כ״ב ח׳ )בכ״י חסר‪ .‫ספר א ד פ וחוד‪ .יחולים ללב ולשי־מום בתוף‪-‬‬ ‫לאדמה ואללי־כן לקחו את־שתי לוויות ולקברו אולן כ?קוס אשר‬ ‫כךהו ולבןהו‪:‬‬ ‫נלקךא אלליס לאמר אלם א ל ם ‪ :‬ותען לגו יה מ ך ל א ל ? ה‬ ‫ווצאמר ל?ני אל‪$‬י‪ :‬ויאמר אליל׳ אלל׳יפ לן אמרתי לף כי ??ר‬ ‫\‬ ‫אלה ואל־??ר ל ש ו ב ‪ :‬ועלה לנצי מב&ילף ‪#‬צית‪.‬מדרש תהל׳ כ״ב בי‪ .‬וכן ב״ר כ׳ ט ׳ ‪ :‬״קומץ עפר של אדמה שנבראת ממנו לא גזולה בידיך״‪.‬והיה דמו מושלך על‬ ‫העצים ועל האבנים״ )השוה גם יובל׳ ד׳ כ״ד ומשנה סנהדרין ד׳ ה׳(‪ ..‬‬ ‫ו י י צ ר מ מ נ ו א ת ה א ד ם ‪ .‬‬ ‫ל ק ב ל א ת ג ו י ת ו ‪ .‬לפתח גן עדן״ )זוהר חדש‪ .‬ועוד‪ .

agiym‬צ ל ע ת ו = אשתו‬ ‫שת‪.‬‬ ‫ג נפל כל הלשון הזה מחמת שויון הקצוות‪.‫ספר אדם וחוד‪ ./‬מ ל ב ד ש ת‪.‬‬ ‫שלוקחת מצלעותיו‪ .‬ל א ל ל י ם ‪:‬‬ ‫ולבא מי?אל ויולה את־שת אי?ה לקכר את‪-‬ח^ה‪ :‬ושלשה‬ ‫מג‬ ‫מלאכים ?או ולקחו את‪-‬נלללה ולקבריל במקום אשר ןגית אלם‬ ‫וונךלת ה ? ל קבורת ש ם ‪ :‬ומיכאל לשר לןדול אמר אל־שת כ?ה‬ ‫נ‬ ‫יקכר ?ל־אךם אשר למות עד‪-‬יום ל ת ק ו ? ה ‪ :‬ואללי תתו־לו את־‬ ‫ד‬ ‫לתולה לזאת אמר אליו ייסר מ ‪ #‬ש ת למים אל־תתא?ל וכיום‬ ‫לשכיעי לגול לתשמדדבו‪ :‬כי ? ‪ W‬ל ׳ י י ר׳ןה ש מ ל אללים‬ ‫ה‬ ‫ושמחים ןם־אנלנו למלאכים ?לתרומם ה נ ? מ ה ל ט ה ו ל ה מעל־‬ ‫לאלץ‪ :‬ובדברו את־לך?לים לאלה עלה מי?אל לשר ל ן ד ו ל‬ ‫ו‬ ‫לשמלמה להוא מ ש כ ל לאומר לללולה קדוש קדוש קדוש י‪?^ :‬אות‬ ‫אשר־לו ה?בוד ללעז לעולם לעד אמן‪:‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ת‬ ‫בטעות‬ ‫מלבד‬ ‫מג ד‬ ‫‪ ..‬‬ .‬‬ ‫י ו ת ר מששת ימיט‪.‬ילד ?נךעלן לנם־אלרי אשר נלחנו בלטאנו ולא‬ ‫נכללנו כן ןם־עתה אל־נא ת?לילנו‪ :‬ואחלי לל‪5‬ללה ןשאה עיניל‬ ‫ט‬ ‫לשמלמה ותאנח ותל על־ל?ה ותאמר אללי־כל קח את‪-‬נש?תי‬ ‫ו?לגע מסלה את־נשמלד‪ ...‬מ ב ב ‪ -‬מ ג ו‬ ‫יח‬ ‫ב ‪ -‬נ שוב אל־ןאלם[ צ ל ע ת י ‪ :‬מ ל ך יי ו מ ל כ י ו למקומם‪ :‬ולמקץ‬ ‫למיס מ ל ה נם־לוה‪ :‬ו?עוךנה ללה ? ? ל ח מר !עז א ? ר ל־א־יךעה‬ ‫ד‬ ‫איפה הושם‪ :‬כי בליות יי ?נךעלן לקבר את־אלם לרך?ה ליי*‬ ‫ה‬ ‫ו?^יל מ ל ב ד שת עד־אלרי קבר אלם ן?ל־איש ? ‪ $‬ך ן ל א ‪ :‬ר ע‬ ‫נאת־קבולתו[ מ ל כ ד ? ת בנו‪ :‬ותתהלל חןה בעת מולה על־לכר‬ ‫ו‬ ‫ל ק ב ל ה כמקום א ש ר ארם אישה קבור ? ם ‪ :‬ותאמר יי ‪ ::‬א ל ל י‬ ‫ז‬ ‫?ל‪-‬לטוב ללישר אל־לנכר אותי אמתף מגולת ארם כי מצלעוליי‬ ‫? ? י ל נ י ‪ :‬וזכני נם־אולי מ ק ל ה להחטאה ל ל ת ל כ ר אל־גו‪:‬תוכא?ר‬ ‫ח‬ ‫ללילי אתו ‪.‬‬ ‫למדנו מכאן שאדם מת ביום א׳ בשבוע‪.‬‬ ‫ם‬ ‫‪.‬ע קדושין ו׳ א‪ ..

‬מ*ינו גם לפילון )על אברהמ ג ׳ ( ‪.‬בעלי אותם הספרים השתמשו בחומר של האגדה על‬ ‫הסתלקותו של חנוך למרום בעודו בחיים ועל היותו מקורב אל דבונו‪ .‬וחרא שינוי לםובח שנעשה עיי השגחה אלהיח*‪— . PalSst Amorfter I I I . :‬אדם שעבר‬ ‫מחיים רעים לטובים‪ .‬רק לשם‬ ‫לגופו של ת כ ן כל ס פ ר וספר‪ .‬‬ ‫‪.‬וודאי גשאר שם‬ ‫מעשת כלם )סדר עולם‬ ‫חי וקיים‪ .‬‬ ‫‪.‬והלשץ לקח ענינו פניה ושינוי‪ .‬‬ ‫א ב ל לאחר שנתהוותה הנצרות ודאשוגיה התחילו משלשלים מתוך הספרות החנוכית‬ ‫רמזים וסיועים לענינים שבמסתודי דתם‪ .‬‬ ‫אחד המוטיבים שהיו רווחים ביצירותיה של האגדה הישראלית למימי קדם היה‬ ‫שגדולי הצדיקים מן הראשונים היו זוכים למעלה נכבדה יותר משאר בני תמותה והיו‬ ‫מעלים מעל פני הארץ למרומי שמים בעודם בחיים בגוף ונפש‪ .‬והרי אגדה זו היא גגד כתוב מפורש‬ ‫ב ת ו ר ה ע ל מיתתו של משה וקבורתו‪..(Agada d.‬א ל א אף ע ל עצם צ ד ק ת ו של חנוך היו מערערים ‪ .‬על סמך הכתוב‬ ‫) ב ר א ה׳ כיד( ויתהלך חנוך את־האלהיס ואיננו כי לקח אתו אלהיס נוצרו בישראל‬ ‫ואף היו חוזרים ב כ ת ב כמה ס פ ר י אגדה על הסתלקותו של חנוך הצדיק )השוה בן‬ ‫םירא מ י ד ט״ז‪ .‬כיוצא בזה שנו‬ ‫רבותינו )בספרי דברים שנ״ז( על מ ש ה ‪ .‬ובעצם היה כל ב ע ל ס פ ר חנוך מכנים אל‬ ‫מסגרת‬ ‫תוך המסגרת א ת עניניו המעסיקים אותו והכוללים השקפתו שר״יתה סוכנת בו ע ל מת‬ ‫שגעשה ומה שהיה ראוי להיות געשה בשמים ובארץ‪.:‬וימת שם משה ‪1‬דב ל י ד ה׳—ו׳[‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ (2‬חי במאה חג׳ לסה״נ )ע׳ באכיר‬ ‫יאילך( נראה שבאוחו זמן היה‪— .‬שלא היה כלו גדיק‪ .‬ומה שהוא כ ו ת ב הקביה חותם )קידושין ע׳ א׳(‪.‬וכבר מעיד טירטוליאנום אחד מראשוני הנצרים )חי בסוף‬ ‫המאה ה ב ( שלהם חביב ס׳ חנוך‪ .‬ואילו על הסתלקותו של אליהו מן העולם מספדים הכתובים‬ ‫בעצמם שלא טעם טעם מיתה ועלה בסערה השמימה )מל״ב ב א׳(‪ .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ (1‬ויש להעיר שדעת זו על חנוך‪ .‬ושם ‪ -‬למעלה — היו‬ ‫מתמנים לשרת א ת פני רבונם בתפקידים חשובים שהיה מטיל עליהם‪ .‬ולא רק א ת היצירות הספרותיות התלויות ב ש מ ו של חנוך ד ח ו מתוך‬ ‫םפדות ישראל‪ ..‫חנוך א‬ ‫ספר‬ ‫מבוא‬ ‫א‪ .‬ויחד עם זה‬ ‫באמונות־עם ובשיטות של אותן האמונות שתיו קשורות בהסתלקותו של חנוך‪ .‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫אותם הספרים שהיו נושאים עליהם א ת שמו של חנוך היו נפוצים ומפורסמים‬ ‫באומה וחביבים על העם ממש כחביבותו של עצם המוטיב האגדי ע ל חניך‪.‬כמו שבאה האגדר• והשמיעתנו שהוא כ ו ת ב שם‬ ‫ר ב ה ייז(‪ .‬ואילו היהודים דחוהו‪ .‬‬ ‫‪.a‬מטעם זה היו‬ ‫גוהגין לעבור עליו בשתיקה )בכל ספרות התנאים ושני התלמודים אין זכר לחנוך!(‬ ‫והגיעו הדברים לידי כך שר׳ חמא ב ד הושעיא > אמר שחנוך אינו נ כ ת ב ב ת ו ך טומום‬ ‫‪.‬מ״ט ייד(‪ ..‬‬ ‫עד כאן על משה‪ . 549‬ואף ר׳ אייבו )עיש ‪63‬‬ .‬‬ ‫א ב ל ח ב ה יתירה נודעת בפינה זו מ א ת האגדה ל ח נ ו ך בן ירד‪ .‬אמת‪ .‬על ספרות חנוך‪.‬כדרכם לדחות כל מה שיש לו‬ ‫רמז לנצרי‪ .‬ויש‬ ‫אומרים לא מ ת משה אלא עומד ומשרת למעלה‪ ..‬היו היהודים הנאמנים נמלכים בדעתם ומוותרים‬ ‫ע ל אותן היצירות החביבות‪ ..

‬‬ ‫ולא עוד אלא שבעל תרגום אנקלום ראה צורך למסור א ת הלשון‬ ‫אלהים בלשון זה‪ :‬ארי אמית יתיה ה׳ ) = נ י המית אותו אלהים(‪..‬ספרות מאוחרת זו‬ ‫מ ת ע ס ק ת אף היא במעשה בראשית ובמעשה מרכבה‪ .‬בגין דלא חיישו כל חכמאן לאסתכלא בהן וטען‬ ‫במלין אחרגין לאפקא מרשו עלאה לדשו אחדא‪ .‬דהא מארעא אתנטיל‪ .‬‬ ‫געשה שוב הענין של חנוך חביבה של א ג ד ת ישראל‪ .‬למינים‪ .‬אף על פשוטו של עצם‬ ‫הכתוב‪ .:‬ה מ י נ י ם שאלו את א נ ה ו ‪.‬ואף מפתחן‬ ‫אתמםרן בידיה‪ ..‬אמר להם‪ .‬עד שהוא צדיק אסלקנו )ע׳ ב״ד(‪.‬אמר להם‪ .‬‬ ‫דברים אלו וכיוצא בהם נאמרו בשעתם נ ג ד המינים‪ .‬‬ ‫)שם ל״ז ב׳(‪:‬‬ ‫ ספד הוה ליה לחנוך ודא ספר מ א ת ר דתולדות אדם הוד‪ .‬אמר הקב״ה‪ .‬‬ ‫כי־לקח‬ ‫אתו‬ ‫ודק לאחר זמן‪ .‬שהיו‬ ‫מתרבים באותם הזמנים בישראל והיו נכנסים בכל פעם להתווכח עם אחיהם היהודים‬ ‫ומונים היו להם בענין של חנוך‪ .‬הדא היא ד כ ת י ב ואיננו כי לקח אתו אלהים ] ב ר א ה׳‬ ‫כ״ד(‪ .‬ומעשה מרכבה‪ .‬‬ ‫ועם כל זה לאחר שויתרה כ ב ר הספרות העברית לגמרי ע ל הםפריס הקדומים שהיו‬ ‫קשורים בשמו של חנוך לא החזירתם עוד‪ .‬ש נ כ ת ב עליו בתורה ש נ ס ת ל ק מן העולם בעודו בחיים‪.‬והתחילה‬ ‫יוצרת לה מחדש וברוח חדשה לגמרי ס פ ר ו ת חנוכית־מיטטרונית‪ ..‬וכל גנזי עלאה אתמםרן בידיה ודא מסיד ויהיב ועביד שליחותא‪ .‬ו ה ש ת א הא חכימי עלמא ידעין מלין‬ ‫וסתמין לון ומתתקפי בפולחנא דמאריהון‪.‬‬ ‫כלו׳ מביאים היו ראיה מן התורה למוטיב שהוא קרוב כל כך לעיקר שבדתם‪ .‬ד י ל עולם היסודות ועולם הגלגלים‪ .‬ודא הוא דזא‬‫דחכמתא‪ .‬שהוא מתכוון להסתלקותו של חנוך כשהוא ח י ‪ .‬ד״ל ידיעת א מ ת ת מציאותם וידיעת מציאותו ית׳ ואחדותו״‪.‬‬ ‫אמרו לו‪ ..‬יפה השיבם ) ב י ר ( ‪..10‬ספר יחש( של צדיקים אלא בטומוםן של רשעים‪ ..‬אם לקיחה אתם דורשים״‬ ‫נאמד כאן לקיחה ונאמר ביחזקאל ]כ״ד ס״ז[ הנני לוקח ממך את מחמד עיניך ]במגפה[‪.‬נ א מ ר פאן ]ברא׳ ה׳‬ ‫כ״ד[ לקיחה ונאמר באליהו ]מל״ב ב׳ ג [ לקיחה‪ .‫כ‬ ‫חנוך א‬ ‫חנף‬ ‫)?‪^6(.‬הם ראשוני הנצרים‪ .‬כשנעשית ה ת ב ד ל ו ת גמורה והמינים רחקו ממחנה ישראל לחלוטין‪.‬הו‪1‬׳ ל*נגי‪ .‬מאה בדכאן גטיל בכל יומא וקשיד קשירין למאריה‪ .‬ור׳ אייבו אמד שחנוך‬ ‫היה — פעמים צדיק פעמים רשע‪ .‬אין אנו מוצאים מיתה לחנוך‪ .‬והוא עילם המלאכים‪ .‬מעלמא נטיל‬ ‫‪.‬שלפי גוםח ביאורו המוצלח של ר׳‬ ‫מנחם המאידי •‪ 0‬״ענין מעשה בראשית הוא ידיעת חכמת הטבע וגכלל בה ידיעת שגי‬ ‫עולמות‪ .‬‬ ‫ואף על פי כן לא כ ל ס היו יכולים להשלים עם אבידתה של ס פ ר ו ת חנוך הקדומה‬ ‫מתוך מחנה ישראל‪ .‬בעל ם׳ הזהר‪.‬אמרו לו‪ .‬אילו‬ ‫הוינא שכיח בעלמא כד יהב קדשא בדיך הוא ס פ ר א ד ח נ ו ך בעלמא ו ס פ ר א ד א ד ‪0‬‬ ‫אתקיפגא ד ל א י ש ת כ ח ו ן ביגי גשא‪ .‬ו כ ב ר הצטער בעל ם׳ הזהר )ברא׳ ע״ב ב׳( על השתכחותו של ם׳‬ ‫חנוך הקדום מישראל ועל הכנסו ל ת ו ך רשותם של נכדים‪ .‬מכיון שנעשו נ ח ל ת ם של הנצרים‪ .‬היא ידיעת מה שאחר‬ ‫הטבע‪ .:‬רבי שמעון אמר‪ .‬‬ ‫אמר ר׳ תנחומא‪ .‬ולפיכך‬ ‫הלכו קדמונינו עוד הלאה והיו מסרבים להסכים להם‪ .‬‬ ‫‪ (1‬בשי׳ לחגיגת י״א בי‪ .‬‬ .‬‬ ‫השתמש‬ ‫בו‬ ‫הוא משמיענו‬ ‫ועל ת כ נ ו של אותו ספר חנוך שהוא‪ .‬‬ ‫‪.‬ם״ם תרפ״ח‪.‬למה‪ .‬והתרגום הירושלמי )־־ת״י( מוסר‬ ‫כ ב ר בתרגומו אותו הכתוב שבבראשית )ה׳ כיד( כפשוטו‪ :‬וסלח חנוך בקושטא קדם ה׳‬ ‫והא ליתוהי עם דיירי ארעא אדום איתנגיד וסליק לרקיעא במימד קדם ה׳ וקרא שמיה‬ ‫מיטטרון ספרא רבא )=ועבד חנוך באמת א ת ה׳ ואינגו עם יושבי ארץ כ י גםשך והועלה‬ ‫למרום בגזרת ה׳ וקרא שמו מיטטרון הסופד הגדול(‪.

‬‬ .‬הדא הוא דכתיב כי לקח אתו אלהיט‪ ..‬וכלא חמינן ב ס פ ר י ה ‪ .‬או‪ :‬והבי א פ ר ב ס פ ר * דחגוך‬ ‫)שם ק״ה ב (״ או‪ :‬בספרא דחגוך אשכחנא )שם קצ״ב ב (‪ .‬אחמי ליה אילגא דתיי בגו מ ג י ע ו ת גנתא ןשךפו־י ןע^פוי‪ .‬או‪ :‬ודזא דא אשכחגא‬ ‫בספרא ד ח ג ו ך ) ש ם רי״ז א (‪ .‬וחמא דכלהו מזדעזעי מדחילו דמאדיהון ועל שמיה‬ ‫אתקרון כ ל ה ו ‪­ /‬‬ ‫ורגיל הוא‪ .‬‬ ‫‪.‬ואחד —‬ ‫שהיה קבוע )לפני ם איוב( בתנ״ך ח ב ש י ‪ -‬ה ש א י ר לעצמו‪.‬‬ ‫א ת חנוך ה כ ו ש י )משערים שתרגומו נעשה במאה הששית‪ .‬ופעם אחת מציגו לו הלשון‪ :‬ובספרא ד ר ז י ן דחנוך )שם ק י פ ב׳(‪.‬אמרו ליה על י׳ קיימי כלהו ומגיה אתבגיאו ואשתלשלו‬ ‫)נ״א אתבדיאו ואשתכללו(‪ .‬‬ ‫כשנפםקו ויכוחיהם עם היהודים ולא היו צריכים עוד להביא ראיות לעניני אמוגתם‬ ‫מתוך דברי אגדה על הסתלקותו של חנוך מן העולם כשהוא חי‪ .‬‬ ‫‪.‬ודק בכנסיה המזרחית נשארו שנים מספדי חנוך‬ ‫לפליטה‪ :‬אחד בלשון הכושית ) = ח נ ו ך א׳( ואחד בלשון הסלאבית )—חנוך ב׳(‪ ...‬אע״פ שלא היה‬ ‫גמצא בידו אלא‬ ‫ב‪ .‬והוא מדבר על ם׳ חגוך בלשון‪ :‬הכא אית רזא דרזין בספרא‬ ‫דחגוך )שמות ק׳ א׳(‪ .‬‬ ‫‪.‬אוריגינם )חי ב ת ח ל ת‬ ‫המאה הגי( מקיים בפירוש שהכנסיה הגצדית לא קבלה את ס חנוך‪ .‬‬ ‫ושוב מצינו בג׳ מקומות בם׳ במדבר שהוא רומז ל ס חנוך ובוגה על דבריו א ת‬ ‫דרשותיו בלשוגות‪ :‬בגין דחמינא בספרא דחנוך )במד׳ ר י מ א׳(‪ ..‬‬ ‫מתוך הכ״י שבאוכםפודד עשה ‪ R .‬שאיל לון על מה קיימין‪ .‬‬ ‫‪.‬אשכחנא בספרא דחגוך‬ ‫)שם ר מ י ח א ‪ /‬דגיג ב׳(‪.‫מבוא‬ ‫ליה קדשא בדיך הוא לשמושיה‪ .‬‬ ‫למדנו מכאן עד כמה‬ ‫בתרגום לועזי‪.‬אחד מהם נתן לספריה של המלך בפריש‪ .‬שהויל בשם‬ ‫‪The Book of Enoch the Prophet an apocryphal production.‬‬ ‫‪.‬שניהם‬ ‫תרגומים מתוך תרגומים יווניים שנעשו בשעתם מתוך הגוף העברי‪.‬בעל ם׳ הזהר״ להביא ספרא דחגוך יחד עם ספרא דאדם ) ב ר א גיח‬ ‫ב׳(‪ . 1838‬‬ ‫‪. supposed to have been lost for‬‬ ‫‪Libri Enoch‬‬ ‫‪ages‬‬ ‫)‪Versio Aethiopioa (Oxoniae.‬בשעתא דאחזיאו ליה חכמתא דרזין עילאין וחמא אילגא‬‫דגנתא דעדן אחזיאו ליה חכמתא ברזא עילאה וחמא דכלהו עלמין הוו מתקשדן ד א‬ ‫בדא‪ .‬‬ ‫ועוד הוא אומר )ויקרא י ב ( ‪:‬‬ ‫ תאנא בספרא דחגוך‪ .‬וחמא דאלמלא גסיר אדם פקודא דא יכיל לקיימא‬ ‫תדירא ולמהוי תדירא תמן‪ .‬ו מ ן ד א א ת מ ס ר‬ ‫ספרא דאקרי ספרא דחנוך‪ .‬״ ‪-‬‬ ‫י ובמקום א ח ר )שמות ג״ה א׳( הוא אומר‪:‬‬ ‫— אשכחגא בספרא דחגוך ד ל ב ת ד דםליק ליה קדשא בדיך הוא ואחמי ליה כל‬ ‫גגזיא דמלכא עלאי ותתאי אחמי ליה אילגא דחיי ואילנא ד א ת פ ק ד עליה אדם ואחפי‬ ‫ליה דוכתיה דאדם בגגתא דעדן‪ . Laurence‬את תרגומו האגגלי‪ .‬או‪ :‬כמה דאיתמר בספרא דחגוך‪ .‬‬ ‫‪.‬הוא הביא אתו מחבש לאירופה שלשה כיי מס׳‬ ‫חנוך‪ .‬‬ ‫‪.‬בערך( גילה בשנת‬ ‫‪ 1769‬הנוסע האנגלי ‪ Bruce‬באפריקה‪ .‬בשעתא דאחיד ליה קדשא בדיך הוא אחמי ליה כ ל גנזי‬ ‫עלאי‪ .‬‬ ‫‪.‬אחד הכניס לספריה שבאוכספורד‪ .‬הוא לא גטר פקודא דמאדיה גפק בדימום ואתעגש‪.‬ובאמת לכגסיה‬ ‫המערבית הלכו ספדי חנוך לאיבוד‪ .‬‬ ‫היה‬ ‫יקד‬ ‫לו‬ ‫ס׳‬ ‫חנוך‪ .‬על גילוי ם׳ חנוך בתרגום הכושי וקטעים יווניים ופרסומם‪.‬‬ ‫לא רק היהודים דחו את םפדי חנוך אלא אף הנצרים מאסו בהם אחד כך‪.‬וכך הוא אומד )שם ג״ה ב׳(‪ :‬וכן לחגוך )כמו לאדם( אתייהיב ספרא ו א ס ת כ ל‬ ‫מגיה ביקרא עילאה‪ .

‬הם נסמנים • ‪) G‬והכפולים שבהם נטמנים • ‪.‬לשונו של םינקילום‬ ‫‪extou JIQCOTOV‬־|‪=)ipXio3‬מן הספר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪. ad quinqae codicum fidem editus. 1851).‫חנוך א‬ ‫כב‬ ‫אחריו בא דילמן והוציאו לאור על פי חמשה כ״י‪DiUnun.25‬‬ ‫™‪ = in Enoch Lib‬בספר חנוך‪ .‬ועוד( או חנוך ס ת ם )אודיגינס‬ ‫‪De Cuitu Fem.x n i‬וכמו כן הוא מ ב ר ר שם בעמ׳ ‪ x t u — x v i‬א ת יחסם אל‬ ‫התרגום הכושי(‪ .‬ובאחדות בל׳ יחיד ‪ -‬חנוך( והן‬ ‫בספרי הנצרים הראשונים)כגון אוריגינם ‪td ejtiyeYQafineva xov 'Evcbx : Contra Ceisum V.1892 /‬ע מ׳ ‪ (91-136‬בשם ‪) Fragments greos du lirr• d'Enoch‬רשימת‬ ‫המקומות שנדפסו בהם הקטעים היווניים א ח י כ והערכתם נ ת ן •‪ charie‬במבוא לחנוך‬ ‫הכושי שלו‪ .‬צ י ב א׳ ‪ -‬ספר כ ת ו ב ביד חנוך‪ . ( G . Dber Henock.‬או טירטוליאנוס‬ ‫‪Evobxyeyganxai*5ev xd‬‬ ‫‪ = ut Enoch refert‬כמו שמספר חנוך(‪ .‬‬ ‫‪ir:‬‬ ‫^ = כ כ ת ו ב בחנוך‪ .1*0‬‬ ‫‪.‬בתוך שאד ענינים שבספר קטן על קלף‬ ‫שנמצא בקבר נצרי באכמים )‪ .‬‬ ‫א( הפרקים א א ׳ ‪ -‬ל י ב ו׳ וייט ג ׳ ‪ -‬כ י א ט׳ נתגלו בשנות ‪* 1886-1887‬״י‬ ‫המיסיון הארכיאולוגית הצרפתית שבקהירה‪ .‬‬ ‫ועוד מצינו לראשונים שהיו גוהגים לקרא את הספר בלשון ר ב י ם ‪ :‬ס פ ר י חנוך•‬ ‫שם זה נהוג הן בספרים החיצונים )כגון צוואת יהודה ייח א׳‪ :‬בספרי חנוך הצדיק‪. 3‬מזכירו‬ ‫‪• iaioanaem 71. 1902). :‬‬ ‫‪Aethiopice.‬טיו ח ׳ ‪ -‬ט י ז א ‪ /‬ח׳ ד ׳ ‪ -‬ט ׳ ד שגשתמרו אצל גיאורגיום‬ ‫םיגקילוס )חי במאה השמינית(‪ .‬‬ ‫‪20.‬‬ ‫או צוואת לוי י׳ ה׳‪ :‬ככתוב בספרי ‪ -‬כך בקצת נוסחאות‪ . Bounant‬בכתבים של אותה‬ ‫מיסיון )כרך ט ‪ .‬ק״ח א ‪ -‬ס פ ד שני אשר כ ת ב חנוך(‪ .‬‬ ‫‪. 1.‬או דברי חנוך )כגון בס׳ היובלים כ״א י׳‪ :‬כי‬ ‫כן מצאתי כתוב בספרי אבותי ובדברי חנוך ובדברי נח(‪. XXVIII‬‬ ‫בספרים ]הקטנים[ הנקראים חנוך(‪ .(Panopoiis‬ונתפרסמו עיי ‪ M.‬יותר מפורש בענין זד‪ . (Oxford.‬‬ ‫ועדיין אין אנו יודעים איך היה ספר חנוך מחולק‪ .‬‬ . Homil.‬‬ ‫חמשה‬ ‫פי‬ ‫עשר‬ ‫כ״י‪:‬‬ ‫‪*Unming.‬ואולי ‪ -‬וזה‬ ‫נראה קרוב לוודאי ‪ -‬היתה בספריהם החלוקה ה י ס ו ד י ת שיצאה מידי בעל הספד בעצמו‪.‬‬ ‫פשוט הוא שהספר נקרא בשם ספר חנוך )כגון אוריגינם ‪ D • Prino.‬‬ ‫ה ר א ש ו ן של חנוך(‪.‬או ‪=in libellis qui appellantur Enoch : in Num.‬‬ ‫אף קטע‬ ‫רומי‬ ‫קטן‬ ‫)ק״ו‬ ‫א׳‪-‬ייח(‬ ‫ע״י‬ ‫שם הספד‪.‬עמ׳ ‪ . 54‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י ‪/‬‬ ‫ב( קטעים ו׳ א ׳ ‪ -‬ייד‪ .‬ע י ב א ‪-‬‬ ‫ספד מהלך מאורות השמים‪ . G‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חוץ מן הקטעים היווניים‬ ‫‪ Charles‬בתרגומיו לס׳ חנוך‪.‬‬ ‫נתפרסם‬ ‫ג‪.‬ס י ב א ׳ ‪ -‬ו ע ת ה מתושלח בגי כל אלה אספר לך ו א כ ת ב‬ ‫לך‪ .(G•! . x i . 1906).‬‬ ‫‪. oum rariis lectionibus (Lapsiae.‬קטעים אלו רגילים לסמן * ‪) G‬והמקומות הכפולים שבהם נםמנים«‪. 3. Da• Bach‬‬ ‫ובאחרונה פרסמהו צ׳ארלס על פי עשרים ושלשה כ י י ‪Charles.101‬ג‪=010‬הספרים שכתב חנוך‪ .‬הקטעים‬ ‫היווניים שנמצאו מוצאם משני מקורות‪:‬‬ ‫‪. The Ethiopic :‬‬ ‫‪Version of the Book of Henoch edited from twenty—three Mss.‬‬ ‫חוץ מזה שחק לו מזלו לנוסח הכושי ונמצא אף חלק הגון מאביו היווני‪ . Aethiopischer Text (Leipzig•.‬אפשר שהראשונים היו מחלקים‬ ‫אותו לפי הרשימות ההתחליות ש ב ס פ ר בכמה מקומות )ייד א ׳ ‪ -‬ד ב ר י הצדק‪ .‬‬ ‫אחרי דילמן הוציאהו פלימינג על‬ ‫‪Henoch.

‬‬ ‫דברי חנוך לבניו ) צ ״ א ‪ -‬ק ״ ח ( ‪ :‬בתחלה פתיחה )ציב( ואחר כך חזון השבועות‪.‬‬ .‬וכלם בשמות ל?ןךאו והם נשמעים לקוראיהם ) ל ״ ח ‪ -‬מ י ד ( ‪.‬מלאכי מרום‬ ‫שולחים את חנוך אל הארץ להודיע לנפילים על הפורענות שעתידה לבוא עליהם‪.‬י בחלקו השביעי יהיה המשפט‬ ‫לעולם )צ״ג‪ .‬‬ ‫‪.‬צ״א י״ב‪-‬י״ז(‪ .‬‬ ‫‪.‬סוף ו׳ חורבנו‪ .‬‬ ‫‪.‬חלוקתו היסודית של הםפר ותכן חלקיו‪.‬ב( מחזה המשל של‬ ‫הבקר והצאן והרועים והחיות הרעות‪ .‬‬ ‫נראה שהמחבר גופו חלק את הספר לחמשה חלקים‪ .‬‬ ‫ה׳ של בנין הבית‪ .‬‬ ‫ת כ ן הספר הוא בקירוב כ ך ‪:‬‬ ‫שער הספר ) א א (‪.‬אחר הפתיחה בא גופו של הספד ) ו ׳ ‪ -‬ל ״ ו ( ‪ :‬ה פקד ע ל‬ ‫המלאכים שקלקלו עם בנות האדם את עונם וטהר את הארץ מרשעתם‪ .‬ט׳ עריכת המשפט‪ .‬‬ ‫‪.‫מבוא‬ ‫כג‬ ‫ד‪ .‬‬ ‫ה( דברי חנוך לבניו על המאורעות שעתידים לבוא ) צ ״ א ‪ -‬ק י ח ( ‪.‬והוא מ ת פ ל ל שלא ?שמדו כל בגי האדם )פ״ג‪-‬פ״ד(‪ .‬‬ ‫ספר מהלך‬ ‫המלאך )ע״ב‪-‬פ״ב(‪.‬‬ ‫מאורות‬ ‫השמים‬ ‫והיא‬ ‫שיטת‬ ‫הקלינדד‬ ‫שנמסרה‬ ‫לו‬ ‫עיי‬ ‫אוריאל‬ ‫שני מראות היסטוריים‪ :‬א( נח ראה במחזה ענין המבול שעתיד לבוא על הארץ‬ ‫המקולקלת‪ .‬‬ ‫כלו׳ תקופות ההיסטוריה ‪ -‬שבוע א׳ של חנוך‪ .‬‬ ‫ספר המלאכים‪ :‬פתיחה ) א ב ‪ -‬ה׳ ט ׳ ג שבה מסופר על חנוך שראה בחזון מה‬ ‫שהראוהו המלאכים והודיעוהו על יום הדין שלעתיד לבוא לרשעים ועל השלום והטוב‬ ‫הגגוזים לבחירים ולצדיקים‪ .‬ג׳ של אברהם‪ .‬‬ ‫‪.‬מחזה זה נחלק לשלשה נאומים‪ :‬א( חנוך רואה משכנות‬ ‫הצדיקים והקדושים ורבוא ר ב ב ו ת המשמשים לפני אדון הרוחות ו א ר ב ע ת השרים ‪-‬‬ ‫מיכאל ורפאל וגבריאל ופנואל‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חמשת החלקים הם‪:‬‬ ‫א( ספר על מה שהראוהו והשמיעוהו המלאכים )א׳ ב ( בקשר עם מעשה המלאכים‬ ‫שקלקלו עם בנות האדם ועם סיוריו של חנוך בשמים ובארץ מתוך תעופת מרום )א׳‪-‬ל״ו(‪.‬ג( על הטוב הגנוז לצדיקים ולבחירים ועל מסתרי הברק והרעם ועל הדין‬ ‫שיהא געשה על ידי הבחיד )ג״ח‪-‬ס״מ(‪ .‬ח מלחמת הצדק בחרב‪ .‬כמו כן רואה הוא את מסתרי השמים‪ :‬אוצרות הרוח‬ ‫והשמש והירח והברקים והכוכבים‪ .‬אחד כך באה תוכחה‪ :‬אוי להם לרשעים מאבדנם ל ע ת י ד‬ ‫‪.‬‬ ‫ספד החכמה או המשלים‪ .‬הוא המשיח‪ .‬‬ ‫‪.‬ב׳ של נח‪ .‬‬ ‫ב( לחגוך גגלה ענין הבחיר‪ .‬‬ ‫ג( ספר מהלך מאורות השמים )ע״ב‪-‬פ״ב(‪.‬‬ ‫ב( ספד החכמה או ספר המשלים )ל״ז‪-‬ע״א(‪.‬וטיבו ותפקידו שהוא עתיד לדון את העולם‬ ‫)ם״ה‪-‬ג״ז(‪ .‬‬ ‫‪.‬דרך אגב מספר חנוך מה שראה ממסתרי הבריאה ומה שלמד‬ ‫ממהלך חלקי הבריאה‪ :‬אף קצות הארץ הראוהו והמקום ששם נשרפים המלאכים הרשעים‬ ‫ומקומן של גשמות הצדיקים והרשעים וגן־עדן ועץ הדעת ועץ החיים הטיועד לנשמות‬ ‫הבחירים ומקום הפורענות לרשעים‪.‬‬ ‫כשראו אותו התחננו לפניו ל ה ת פ ל ל בעדם״ א ב ל ת פ ל ת ו במחזה נדחתה והוא נצטוה‬ ‫להודיעם שוב על אבדנם‪ .‬ז׳ דור של פושעים ובסופו ץךעו לצדיקים רזי‬ ‫שמים‪ .‬והנמשל היא כל ההיסטוריה הישראלית למן אדם‬ ‫הראשון ועד ימות המשיח )פ״ה‪-‬צ׳(‪.‬ולבסוף בא סיום לג׳ הנאומים )עי‪-‬ע״א(‪.‬חלוקתו בולטת מ ת כ נ ו‬ ‫האחדותי של כל חלק וחלק ומן הפתיחה שכתב לכל חלק באופן שמתחלתה של כל‬ ‫פתיחה אפשר להוציא שמו של אותו חלק מנוסח כמעט על ידי הסופר בעצמו‪.‬‬ ‫ד( שני מראות ]היסטוריים[ ) פ י ג ־ צ ( ‪.‬ד׳ של משה‪.

‬כן ידגיש הקורא שבמקום א ח ד )ל״ג די( כ ו ת ב‬ ‫לו לחנוך אוריאל המלאך‪ .‬או שהוא כותב ספר מיוחד למתושלח בנו )פ״ב א (‪.‬ואילו במקום אחד )ע״ב א׳( מדאה לו אוריאל לחנוך א ת‬ ‫פ כ ת ב י השמים‪ .‬ע״א ה ‪ /‬צ״ב א׳ ועוד‪.‬שנקם בה ל ע ב ו ד ת ו ך כדי‬ ‫המשך הדיבור מגוף נ ס ת ר לגוף מדבר בעדו‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ספד חניך מידי סופר אחד יצא‪ .‬והוא‪ :‬דיגם של הרשעים והחוטאים באחרית הימים‪ .‬הייגו בימות המשיח‪.‬‬ ‫על אחדות הסגנון יש להביא ראיה‪ .‬‬ ‫‪.‬או שבמקום אחד )י״ח י ״ ב ‪ -‬ט ״ ז ‪ .‬וסיום )ק״ת( ע ל אש‬ ‫הגיהנם המוכנה לנפשות הרשעים ועל הברכות המזומנות לצדיקים‪.‬כל אלו העגיגים מוכיחים על י י‬ ‫א ח ת שהיתה שוקדת על השלמת עיבודו של הספד וסידורו על פי מהלך המחשבה‬ ‫האישית בזמנים שונים להתפתחותה‪.‬למשל‪ .‬וכיוצא בהן מן הסתירות‬ ‫והחזרות שהן תלויות ב כ ל פעם בהלך הנפש והפנטסיה של הסופר‪.‬‬ ‫‪.‬לפיכך אין תמיהה אם לאחד דיוק למץאו כמה הבדלים בתיאורים‬ ‫או בפרסים אחרים בין חלק אחד לשגי‪ .‬ועוד מציגו )עיד ב ‪ /‬עיה ג ‪ /‬עיט ב ׳ ‪ -‬ו ( שחנוך בעצמו כ ו ת ב ל א ח ר‬ ‫שהראהו אוריאל א ת העניגים השונים‪ .‫חנוך א‬ ‫כד‬ ‫לבוא ולצדיקים יש שמחת תקוה ) צ י ד ‪ -‬צ י ה ( ‪ .‬ע׳ ג׳( וכדומה‪ .‬כ״א א ׳ ‪ -‬ו ( משמע שצבא השמים‬ ‫הם בעלי דעת‪ .‬‬ ‫הסביבה שהיה האיש נתון בתוכה היתד• מ ח ו ל ק ת לשני ממנות מתנגדים זה לזה‬ ‫ונלחמים זה בזה בחרף נ פ ש ‪ :‬המחנה האחד היה שומר אמונים ליהדות ו ל ת ו ר ת ה מורשת‬ ‫אבות‪ .‬‬ ‫ו‪.‬למן העגין של קלקול מלאכי מדום עם בגות האדם‬ ‫שממגו גתהותה ההשחתה המרובה בארץ‪ .‬ם״ב י״ב י״ג וט״ו‪ .‬‬ ‫ה‪.‬וממקום אחד ) ע י ב ־ פ י ב ( יוצא שאין בהם דעת‪ .‬ל״ח ב׳ וגי ודי‪ .‬על זה מעידה האחדות הן בסגנון והן בלשונות‬ ‫הבודדים הפזורים בכל חלקי הספר‪.‬ועד הרעיונות העיקריים ע ל סדרי העולם י*ל‬ ‫הנהגתו בידי דוחות שוגים שהם סמל לתופעות הטבע‪ .‬והמחנה השני היה מן העוזבים גחלת א ב ו ת והולכים בדרכי הגויים עד הגבול‬ ‫האחרון‪ .‬שהיו חיים חיי ה ו ל ל ו ת ומתמכרים לתענוגים נםרזיס בחייהם‪ :‬ה ג ב ר י ם היו‬ ‫מתקשטים בתכשיטי גשים ומתגהגים בדרכי מ ו ת ר ו ת עד לאין שיעור )ציח ב׳‪ 1‬והיו‬ ‫עובדים עבודה זדה ל כ ל פרטיה ולכל מיגי אליליה )ציט ז ׳ ־ ז ו ( ולא היה לבם נוטה‬ ‫לשום עגין מן הדברים שביהדות )ציט י״ר(‪.‬אחד כך ב א ספור לידתו של נ ח ותודעתו‬ ‫של חנוך על המבול״ שעתיד להיות ביםיו של נח ) ק י ו ‪ -‬ק ״ ז ( ‪ .‬‬ ‫ברעיון זה קשורים כל העניגים‪ .‬‬ ‫‪.‬מן המדד‪ .‬למשל‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫א ב ל הספד לא ב ב ת אחת נכתב‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הספר הוא מידי םופר אחד‪.‬צ״ז ח ‪ /‬צ י ט‬ ‫י״ג(‪ .‬א ל א הוא ב ב ח י נ ת קובץ כולל ל כ ת ב י הטופר׳‬ ‫שאסף לתוכו וסידר ‪ -‬הוא גופו דוקא‪ .‬ע‬ ‫א י ־ ג ׳ ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬וודאי בסדר כרונולוגי ‪ -‬א ח ת ל א ח ת א ת יצירותיי‬ ‫שכתב בזמנים שוגים‪ .‬‬ ‫והוא הדין‪ .‬כגון הבחירים והצדיקים )א׳ א ‪ .‬‬ ‫הלשונות הבודדים הדומים‪ .‬‬ ‫האיש וספרו‪.‬ל״ט‬ ‫ו ‪ /‬ם״ח א ‪ /‬נ״ח א ו ב ‪ /‬ס״א י״ג‪ .‬‬ ‫למחנה זה של הנטמעיס היו שייכים עשירי העם )ציד ו ׳ ‪ -‬ז ׳ ואילך‪ .‬בהפרש שבין תיאור הרוחות בצאתם ממשכנותיהם שבין סרקים ל י ד ‪-‬‬ ‫ל י ו ובין פרק עיו‪ .‬פזורים הם ב כ ל‬ ‫חםפר וכל קורא ירגיש בהם‪.‬‬ ‫אחדותו של הספר גראית גיכ מתוך הרעיון האחד היסודי העובר כחוט השני‬ ‫ד ד ך כל הספר‪ .‬כגון א ב ‪ /‬י״ב א ׳ ‪ -‬ג ‪ /‬ל״ז א ‪ -‬ב י ‪ .‬‬ .‬עד ע ב ו ד ת אלילים ממש‪.

‬ולפיכך גדול הוא ענשו של אותו מלאך מן‬ ‫המלאכים שקלקלו שירד אל הארץ ולימד את בני האדם ל כ ת ב בדיו של עםצים ו ב נ י י ת‬ ‫שחטאו בהם רבים מן העולם ועד העולם ועד היום הזה )ם״ט ט (‪ .‬‬ ‫כל הימים היה מתכונן למלחמה סופית‪ .‫מבוא‬ ‫כה‬ ‫ע ל צדה של כת זו וברשותה היו הרבה מאנשי רוח‪ .‬כ ל ו לחכמת התורה והיהדות )צ״ח ג (‪ .‬כנראה‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬כמו שמעיד בעל ס חנוך בעצמו )צ״ם ב (‪ .‬‬ .שנו הרבה ויטו דברי יושר וידברו‬‫דברי רשע וישקרו ויעשו מעשים גדולים ויכתבו ספרים על דבריהם )ק*ד י (‪.‬‬ ‫וגראה שאותם הספדים היו גכתביס לועזית דוקא ‪ -‬ודאי יווגית‪ .‬שהיו מבעלי‬ ‫אותה השיטה של הוללות וטמיעה‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬בראש מחנהו‪ .‬‬ ‫‪.‬והוא ‪ -‬ב ע ל ם‬ ‫ח ג ו ך ‪ -‬נ ל ח ם מ ל ח מ ת הקדש גגד אותם הםםריס הטמאים שהם מלמדים את ההפך מדבריהם‬ ‫של שלומי אמוגי ישראל והם משפיעים הרבה‪ .‬‬ ‫‪.‬בדיו ובנייר‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫יש לשער שהיה רושם לו בכתב ומאסף חומד על מעשיהם של הרשעים‪ .‬א ב ל מקוה היה ל ת ר ג מ ם תרגום מדויק‪:‬‬ ‫ אכן כאשר יכתבו ב א מ ו נ ה את כל־דבדי ב ל ש ו נ ו ת י ה ם ‪ .‬לנאמני היהדות‪ .‬‬ ‫ ועתה ידעתי את ה ס ו ד ה ז ה כי החטאים .‬‬ ‫‪.‬היה שאפילו הרשעים יכירום ויביגום )ק׳ ו (‪.‬‬ ‫והם היו מצליחים הרבה והיה עולה בידם למשוך אל צדם אנשים שעשו את עצמם‬ ‫לאשר לא היו מקודם‪ ..‬אחד הוא )קיב ו ואילך(‪.‬נואמים וסופרים‪ .‬היה עומד בעל ם חגוך‪ .‬שהיה מקגא‬ ‫ל ח כ מ ה ‪ .‬שורפים אותם )ק׳ ז (‪ .‬‬ ‫בטוח היה בהשפעתם של דבריו‪ :‬מקוד‪ .‬‬ ‫בעיקר היה מ ת מ ר מ ר על המלחמה שהיו מנהלים אותם הרשעים ב ס פ ר ו ת ‪ :‬ממש‬ ‫באותם האמצעים שבהם אפשר להפיץ את דברי התודה בעולם‪ .‬והיה‬ ‫גלחם גגד האנשים הנפסדים וגגד הדעות הנפסדות‪..‬של הצדיקים והרשעים‪ .‬של שפך דמים בלי קץ‬ ‫)צ״ט ו ( עד שישטפו נחלים מדמם של הרשעים ) ק א (‪.‬והוא מכיר בהשפעתם והוא צווח במר לבו‪:‬‬ ‫ אוי לכם כותבי שקר ודוברי רשע כי יכתבו שקריהם למען ישמעו אליהם‬‫אגשים ופועלי רע לשכגם )צ״ח ט״ו(‪.‬היו הורגים בשכניהם‬ ‫הצדיקים )צ״ט ס״ו(‪ .‬‬ ‫והמלחמה בין שגי המחגות היתה לא לחיים אלא למות‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ובאמרי‬ ‫שחטאיהם נכתבים יום יום )צ״ח ח ‪ /‬ק י ד ז ( אל כרוניקה של עצמו הוא מתכוון שהיה‬ ‫רושם לו פעם בפעם‪.‬שלא‬ ‫יהיה להם ליהודים הגאמגים מקום ל ה ת פ ל ל )ג״ג ו (‪ .‬הרשעים היו מתנהגים‬ ‫בצוררי היהודים ממש‪ :‬הם היו מחרימים א ת הצדיקים )ציה ד (‪ .‬רודפים א ת בתי־הכגםיות )מ״ו ח (‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫‪.‬ואף לשלטוגות שהיו על צדם של‬ ‫הרשעים )ס״ג ז ( היו מלשיגים עליהם )צ״ה ד(‪.‬והם היו סובבים בעם ועושים נפשות לרעיונותיהם‬ ‫ולדרכיהם בלעגם לצד שכנגד‪ .‬ועוד‬ ‫ ידעתי כי החטאים י פ ת ו אנשים לעשות רע ל ח כ מ ה ל ב ל‬‫הוא גאגח במר נפשו‪:‬‬ ‫י מ ! א לה מקום וכל עצה לא ת ח ס ר להם )צ״ד הי(‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ואולי גם ארמית —‬ ‫והוא היה כותב רק עברית‪ .‬‬ ‫‪.‬ולא ישנו ולא יחסרו‬‫מדברי כי אם יכתבו באמונה א ת כל אשר העידותי בראשונה עליהם‪ .‬גדולה ומכריעה‪ .‬שהיא ת ו ר ת עולם )צ״ט ב׳(‪ .‬היו מנהלים‬ ‫הם את מלחמת השקד שלהם‪ .‬אז ידעתי‬ ‫ס ו ד א ח ר כי ספרים י נ ת נ ו לצדיקים ולחכמים להיות לשמחה וליושר ולחכמה ר ב ה‬ ‫ולהם מ ת נ ו הספרים והם יאמינו בהם וישמחו עליהם ואז כל הצדיקים אשד למדו בהם‬ ‫א ת כל דרכי היושר יבאו על שכרם )ק״ד י״א‪-‬י״ג(‪.‬מוטב היה להם לאמצעים אלו שלא יהיו ידועים כ ל ל‬ ‫בעולם אם ל ת כ ל י ת זו הם משמשים‪ .‬בפה ובכתב‪ .‬‬ ‫ובמערכת הצדיקים‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬הם היו לועגים לאותם‬ ‫הצדיקים )שבם חגוך( ואומרים שלשוא הם מעגים את גפשם ל ב ל ת י ראות בטובה‬ ‫בחייהם‪ .‬‬ ‫‪.‬שהרי סופם של אלו ואלו‪ .‬לחטאים‪ .‬‬ ‫‪.

‬למשל‪ .‬‬ ‫והספר גתלה באילן גדול‪ .‬ל״ז ג ‪ /‬קמ״ג ו ‪ /‬איוב ה׳ י ‪ /‬ו׳ ד ‪ /‬ט׳ ו׳״ ל י ח ו׳״ ט׳ ט׳ ועוד(‪.‬חבקוק ג׳ ט׳‪ .‬עוד‬ ‫למן המלאכים שנשתלחו לארץ בראשית הימים והם במקום ל ת ק ן קלקלו‪ .‬הנכד‪ .‬ואולי עוד קודם טיהורו של הבית ע ל ידי יהודה‪.‬ו א ב ן ה פ נ ה ‪-‬‬ ‫יסוד הארץ ועמודי השמים ־ וקשתות וחצים ואשפות שבשמים‪ .‬העלאת משה‪ .‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫‪ (2‬השוה‪ .‬תהל׳ ז׳ י״ג״ י״ז ח׳ ו ם ״ ו ‪-‬‬ ‫טיז‪ ..‬גם נח ק ב ל הימנו )ם״ח א׳(״ והוא‪ .‬כל אלו דק רמזים קלים יש להם במקרא וכאן הם מורחבים‬ ‫וםםורטיס בהרצאה של שיטה‪ .‬‬ ‫ו א ת הדברים שכתב בפקודת מלאכי מרום )ס״א ה׳( מ ס ר חנוך ל מ ת ו ש ל ח בנו )ע*ו י״ד׳‬ ‫ע״ט א׳״ ם״ב א׳(‪ .‬‬ ‫תה הספר חוא הספר שהיה לאדם הראשץ לשבח‬ .‬כשהוא מהדהד על גצחון גמור ועל‬ ‫החזרת השלטון לידי יהודים נאמנים חושב הוא אף על החזרת ירושלים לידים גאמגות‬ ‫ואתה אף בית מקדשה ‪ -‬מרכזה‪.‬בהשפעת ס׳ חזהר )עי‬ ‫לעיל‬ ‫בפרק אי(‪ :‬״וכן אמרו רז״ל‬ ‫ספר היח‬ ‫לו לחנוך‪.‬כנראה‪ .‬ואילו על בית המקדש אינו מדבר כמעט״ ואין בדבריו שום זכר‬ ‫ל ק ר ב נ ו ת ולעבודת המקדש‪ .‬‬ ‫ולעומת העניניס על המלאכים ‪ -‬הגדולים והקטנים ־ השרים הםמוגים ע ל האומות‬ ‫ועל תופעות הטבע ועוד‪ .‬אם כן נגמר הספר לפני מותו של יהודה המקבי )בשנת רל״א לפני חרבן‬ ‫הבית(‪ .‬יף ק״ז אי( מכתב‪ .‬כמו שהחטא והקלקול שבעולם מוצאו מימי קדם‪ .‬ר ק ב ח ל ק האחרון‪ .‬חזון‬ ‫עקבות השפעתה של ספרות‬ ‫״‬ ‫מהלך המחשבה בישראל ובנוצרים ו ר א ש ו נ י ם היו‬ ‫נראית כ ב ר בראשוני הספדים החיצונים‪ :‬בם׳ היובלים׳‬ ‫ברוך הסודי‪ ..‬אבל בשעה ש כ ת ב א ת דבריו אלו עדיין לא היה נצחונם של הצדיקים‬ ‫על הרשעים נצחון שלם‪ :‬ב ח ל ק החמישי עדיין מרחיב הוא הדיבור על מה שעתיד לבוא‬ ‫בקץ הימים‪ .‬הכניס ל ת ו ך הספר של זקני‬ ‫אף מזכרונות ש ל עצמו על ענין המבול ) ס י ה ‪ -‬ס י ז ( ‪.‬‬ ‫זמנו של הספר ומקומו‪.‬כך אף הצדק‬ ‫שלשלת יוחסין קדומה לו‪ :‬הוא הולך ונמשך מאת חנוך שהיה ראשון לצדיקים ואף‬ ‫הכיר הצדק והרשע ועושיהם לסי מה שנילו לז והראו לו ברשימות שבשמים‪.‫חנוך א‬ ‫כו‬ ‫ומאותן הרשימות ומתוך הרוגז התמידי והתסיסה התמידית ש ב ל ב יצאו אחר כ ל‬ ‫היצירות הבודדות שחרזן וםידרן לספר בן חמשה חלקים״ וכל חלק הקדים לו לדברי‬ ‫חזון שבו פתיחה מעניני הזמן‪.‬כל אלו לציוריות‬ ‫שבמקרא הם שייכים )השוה ישע׳ כ י ד י״ח‪ .‬השפעתו‬ ‫צוואות השבטים‪ .‬השפעתו של ה ס פ ר על הספרות שלאחריו‪.‬‬ ‫זמנו של ס׳ חנוך נ ק ב ע מתוך הלך רוחו של ה ס ו פ ר ‪ :‬בחלק הרביעי הוא ג ו מ י‬ ‫בתםיםת המרד של החשמונאים‪ .‬דבריו של ספר הקנה )קוריץ חקמ״ד‪ .‬‬ ‫ספר חנוך בן הוא לנבואה ואב לאגדה‪ .‬‬ ‫ם׳ חנוך השפיע הרבה על‬ ‫מסתייעים בו כבבר־סמכא‪ .‬ואין כאן אלא מעבד אל האגדה שלדורות הבאים‪.‬לטלאים צמחו קרנים והוא מאמין שבהן ינגחו את‬ ‫האויבים וינצחו‪ .‬‬ ‫ח‪ .‬‬ ‫נראה״ שהסופר היה יושב וכותב לא בירושלים‪ .‬שהדי הוא מתגעגע בעיקר על‬ ‫בנין בתי כנסיות‪ .‬חזון עזרא‪.‬רוחם של כ ת ב י הקדש מרחף על ה ס פ ר ‪:‬‬ ‫תופעות הטבע כלן ברוח המקרא נאמרו וכל המליצות הציוריות שבמקרא כמשמעותן‬ ‫ניטלו משם‪ :‬אוצרות הדוח והשלג והגשם והכפור והטל והברקים והרעמים‪ .‬‬ ‫ל ל ג( ו ב פ ר ט‬ ‫י‬ ‫חנוך נראית בספרות‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ב כ‬ ‫‪ (1‬וכבר הקדיש לכך ‪ Charles‬בתרגומיו י*ננליים לסי חנוך פרקיס מלאים על הסתייעות ואיםםות מם'‬ ‫חנוך חגסנאווו לרוב הן בספרים החי‪1‬וניס והן גם»רי מבוגרים‪.

‬‬ ‫‪ (3‬על הספרות המאוחרת של‬ ‫חנוך )למן ם׳ הישר לסדר בראשית ועד ביח׳ים של ילינק ג• קנ״ה‪ .‬‬ ‫‪ (4‬המליץ לשנת תרנ״ב‪ ..‬גליון קם״ט‪.. 1928).‬ד״‬ ‫קכ״ם ואילך‪ ..‬הכוללים שעד הספר ושמוגה פרקים ראשוגים )הטיכםט‬ ‫באותיות מרובעות בגיקוד והפירוש באר יוסף ב כ ת ב רש״י(‪.‬מעצבת לב ומדיבת נפש אשר יםודתה במצב רב עמנו ב ע ת החיה הזאת‬ ‫הקרוב מאד למצב אבותינו ב ע ת אשר נ כ ת ב בה ספר חנוך‪ .1‬‬ ‫‪.‬וגם בשנת ‪] 1863‬צ״ל ‪ [1864‬אשר חדשתי בה את הנםיון לגלותו‬ ‫ב ק ר ב עם לא יכלתי להדפיס ממנו יותר מ ש ג י ם א ו ש ל ש ה ע ל י ם וגלחצתי לשום‬ ‫קץ למגמתי ממחסר הכסף הנדרש להוצאות הדפום‪ .‬בפרט מענינים‬ ‫כמבוא לספר זה של אודיב־רג‬ ‫המקבילים שבין חנוך הכושי וחנוך הסלאבי )חםקו»ר‪ ..1864‬‬ ‫מהוצאה זו היה בידי דק הגליון הראשון )שהשאילגי בטובו ר׳ נ״ש ליבוביטש‬ ‫מברוקלין(‪ .‬אולם מקרוב העירגי לבי עליו‬ ‫על פי סבר‪ .‬ואחרי התבונני למדי חשבתי‬ ‫כי ה ג ל ו ת ה ס פ ד ה ז ה ה י ו ם אולי לא יהיה בלי כל תועלת לרבים מאחינו היודעים‬ ‫שפת עברית באשר הם יסודות נאמנים ל נ ח ל ת אבותם‪ .‬‬ ‫תרגומים חדשים מן הנוסח הכושי‪.‬ובהתבונני אליהם ]נ[קשרה נפשי בספר חנוך‪.‬בן שמוגה עמודים‪ .‬וכל הסודות ‪1‬ה[נעלמות נמסרו בידו של חנוך ע״י ת״ת )=תמארת( ואלף מפתחות נמסרו בידן‬ ‫וקושר כתרים למאריה דעלפא וקב״ח לקח אותו‪ . 3 Enoch or the Hebrew Book of‬‬ ‫‪ Enoch (Cambridge..‬ועוד( ע׳ ס׳ מרכבה שלמה‪ ..‬‬ ‫ולא שקטתי ולא נחתי עד אשר תרגמתי לעברית את הנוסח הכושי וגם עטרתיו בביאור‬ ‫נ ר ח ב לתועלת בני עמנו הדורשים קדמוניותם‪ .‬ירושלים תרפיה‪ .‬כגון ם׳‬ ‫היכלות ושיעור קומה ומרכבה רבה וכיוצא בהם‪ ..‬‬ ‫ט‪.‬יזא לאור‬ ‫פעם ראשונה מעגם כ״י ישנים‪ .‫מבוא‬ ‫כז‬ ‫באותה הספרות המאוחדת המוקדשת לחניך ביחוד‪ .‬‬ ‫לגשת שוב‬ ‫אבל‬ ‫מאריה דעלמא‪ .‬כל התגחומים אשר גוכל ל ת ת‬ ‫להם לא למותר יהיו‪ .Baouresci .‬על כן נשאר כתב ידי טמון וכמוס‬ ‫וכסוי אבק בתוך המגלות אשר בתחתית ארגזי עד היום‪ .‬כולל ברייתות‬ ‫מהתנאים רבי עקיבא ורבי ישמעאל כה״ג‪ .‬ובשעה שמתייחד הקב״ה עם חנוך מראה לו גנזי עלאת‬ ‫מראה לו אילנא דחיי בתוכו וטרפי דאילנא וענפיו וכולם רואה״ )ועיש דף י״ט בי(‪.>3‬והם המדרשים הקטנים‪ .‬‬ ‫על תרגומו ועל הוצאתו זו ‪ -‬שנדפסו הימנה רק שנים או שלשה גליוגות —‬ ‫מספר יוסף הלוי במאמרו*( ״ א ל ה ד ב ר י י ו ס ף ה ל ו י )בהקדמתו לספר חנוך‬ ‫המתרגם מאתו משפת כושית ל ע ב ר י ת עם באוד נרחב(״ דברים אלו‪:‬‬ ‫ הספרים האלה )הוצאת ספר חנוך בכושית ותרגומו בגרמנית כ א ת א דילמאן[‬‫הגיעו לידי ימי מספר אחדי צאתם לאור‪ ..‬והם־ ‪H.‬שהוציאו‬ ‫מכנהו בשם חנוך גי(‪.‬‬ ‫כך כתב הלוי‬ ‫בשנת‬ ‫תרנ״ב‬ ‫בעשותו הכנות‬ ‫להוצאת תרגומו‪.‬יבא גא כותב ספר חגוך גם הוא בתוך הבאים ויטיף נטפי נחומיו‬ ‫ויחליפו כח ‪.‬‬ ‫הפרקים המוקדשים לרעיונות‬ ‫‪ (Charles—Morfill‬ובין חנוך המאוחר )אודיבירג‬ .‬‬ ‫א( ב ע ב ר י ת ‪:‬‬ ‫‪ (1‬ספר חנוך אחד מן הספרים הגנוזים גמצא מקרוב בארץ כוש ועתה געתק‬ ‫מכושית ל ע ב ר י ת ונוסף עליו ב א ד י ו ס ף הוא ביאור מספיק וחוקר אל תולדות אגדות‬ ‫ר ב ו ת בספרי דורות החרבן ובתלמוד ובמדרשים ובכתבי המקובלים וערכם לספרי הקדש‬ ‫מאת י ו ס ף ה ל ו י ‪.‬ספרות מאוחרת זו כלה רוויה היא‬ ‫וספוגה תיאורים ורעיונות משל ספר חנוך הקדום‪..‬אולם תקותי להעלותו על המכבש ולהפיצו‬ ‫בקהל ר ב עלתה בתהו‪ . Odeberg.

‬‬ ‫)‪2‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י א׳ כהג״‬ ‫ל‬ ‫׳ ל‬ ‫ל‬ ‫התרגום הניתן כאן געשה מתוך ההוצאה הכושית‬ ‫ויעקב גח םייטלוביץ‪ :‬הראשון אחראי לעצם התרגום והמבוא וההערות‪ . 1853‬‬ ‫‪Flemming u. 1901.‬‬ ‫החלוקה לפרקים )מאה ושמונה( ולפסוקים נעשית לפי דילמן‪ . Radermacher.‫כח‬ ‫חנוך א‬ ‫הפעם לא עלה בידו אף להתחיל בהדפסת הספר מ ה פ ת שקפץ ‪1‬עיד בן עשרים והתמרה‬ ‫בו )אףיעל־פי שידע על תרגומו של הלוי( והוציא פרי בסר שלו‪ . Paris.‬כמו שהעיד ‪ Laurence‬בסוף המבוא לתרגומי׳‬ ‫וע׳ ‪ Charles‬במבואו לתרגומו משגת ‪1912‬״ עם׳ ‪. II. I I .‬ברלין ‪. 163-281). Leipzig. 1882.‬‬ ‫)‪3‬‬ ‫‪. and with the‬‬ ‫‪Gizeh and other Greek and Latin Fragments.1892‬‬ ‫ב( באנגלית )חוץ מתרגומו של ‪ Laurence‬שנזכר לעיל(‪:‬‬ ‫‪1) Charles.‬‬ ‫‪4) Schodde. translated from the Editor's ethiopic Text. emended and‬‬ ‫‪revised in accordance with hitherto unoollated Ethiopic MSS. Oxford‬‬ ‫‪1912. 1893. ( X X I I‬‬ ‫ש‬ ‫צ‬ ‫א ר‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י ד‬ ‫)‪2‬‬ . The Book of Enooh. 236-310).‬‬ ‫•‪Dillmann.‬‬ ‫ג( בגרמנית‪:‬‬ ‫‪Beer (Kautzgeh. 1900.. Andover. Leipzig.. Apokr.‬והשני ‪ -‬לבדיקה‬ ‫מדוייקת מלה במלה מתוך הנוסח הכושי‪.‬אם גם בשינויים בגודל הפרקים )אבל‬ ‫בשאד כ״י החלוקה לפרקים ופסוקים מחולסת‪ . Daa Baoh Henoch.‬‬ ‫‪Book of Enooh (Apokr. and Pseudep.‬והוא‪:‬‬ ‫ספר חגוך תרגם משפת הכושים ל ש פ ת העברים והוסיף עליו מבוא העריי‬ ‫ובאורים ]הכל בגדמגית[ אליעזר גולדשמידט‪ .‬‬ ‫ד( בצרפתית‪:‬‬ ‫‪ICartin..‬‬ ‫‪The Book of Enooh. The Book of Enoch translated from Dillmann'8 Ethiopic Text.‬שכוון מבלי ד ע ת‬ ‫לחלוקה שקדמה לו באחד הכ״י )מן המאה הי״ח(‪ . Oxford. Le Dvre d*Henoch. und Psaudep. Das Buch Henoch. 1906.

.‬ביווני ‪G‬‬ ‫בע׳(‪ 0* — .‬היווני מ ס י • נ*סז )=ויאחז=‬ ‫‪ (fjv excov‬מחזה קדוש ושמים‪ ..‬־־ ו ה ע י ר י ם‪ .‬תרתי משמע‪ :‬אלהי הנצח ואלהי‬ ‫התבל‪ .‬ב ק י ע י ם ‪ .....‬ו!חז‪ ..‬א נ י מדבר )‪1.‬ובכושי‪:‬‬ ‫ידרך מ ש ם ‪ .‬יש תוספת בסוף הפסוק‪ :‬והצדיקים יןצלו‪ .ל‪^-‬ר על־?ל־‪#$‬ר ^עזי‬ ‫נ‬ ‫ל‬ ‫םחוקזאים ולך^זעיס ו‪#$‬ר חך‪#‬יעו ל ^ י ו ‪:‬‬ ‫התבוננו אל־^ל־חמ^שים א ‪ #‬ר ב^מלם וחם ל א ל‪#‬פו ‪$‬ת‪-‬‬ ‫דךכיזהם ןהמארות ‪ # $‬ר ב^זמלם ול!ס י^לו ןילאו ן ל ם כמש‪$‬ט‬ ‫ענין‬ ‫א‪:‬‬ ‫המלאכים‬ ‫וחנוך‬ ‫שקלקלו‬ ‫בשמים‬ ‫וםיודיו‬ ‫)א־לו(‪.‬ל״ז א י ‪ -‬ב ׳ ‪ . ב ו א ‪ :‬על הבחירים ד‪5‬ךהי ואליהם * ץ ( * מ ^ ל י‬ ‫נ!קדוש ןהןדול יצא ?*מקומו‪ :‬ואלמי עולם לדיר ‪$‬דן[ על־הר־‬ ‫‪0‬ץי ןןרח עבדצבאותיו ובעז חילו יושיע מ ^ ל ם ‪ :‬ו‪#‬שדו ץלם‬ ‫ןהעירים ‪:‬חילו וםחד ןדול ורעד יאןשזמו עד־קצות ה ‪ $‬ך ן ‪ :‬ןך^שו‬ ‫ללרים הךמים !־הגבעות לן^אות תש©לנה ן?מםו כדונג מ‪3$‬י ל ל ^ ה ‪:‬‬ ‫‪ " * W f l‬ל׳*דן בקיעים וצל ‪?$‬ור־ע ־ל‪$‬ךן >אכד ף ן י ו ז מש‪$‬ט‬ ‫על־^ל * ולצדיקים <ילס יןגק(ה ‪#‬לוס ן‪$‬ת־ד‪.( G‬יד ר ך א ר ץ[‪ .‬ע׳ א ׳ ‪ -‬ג ‪ /‬ע י א ה ‪ /‬צ״ב א׳(‪ ..‬ו א ל ה י ע ו ל ם ‪ .‬ע ל מלאכי מ ד ד א ל ו ‪ -‬ש ק ל ק ל ו בחטאם עם בנות האדם ־ הורחב‬ ‫הדיבור ב פ ר ק ו׳ ואילך )וע׳ חנוך הסלאבי ז ( ‪ .‬כלו׳ ירעיש העולם כבמעמד הר סיגי‪ .‬‬ ‫ה ר ע י ם ‪ .‬א ש ר‬ ‫י ב א‪ .‬סתיחה לחלק א׳‪ :‬משלו של חנוך על גורלם של הצדיקים והרשעים לעתיד‪..‬ואולי עיקרו‪[}] :‬על־הר־סיני‪ .‬שהרי אין ענין הר סיני אצל יום הדין‬ ‫הגדול‪ .‬כ ך ב י ו ו נ י ‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י כ ל ־ ן ז צ ן י ם ב ח י ל ו ף עי״ן בצד״י)כיוצא בכך משלי כ׳ כ י ב‬ ‫‪.‬‬ .‬והיא השוואה‬ ‫שכיחה לגבי משוררים ראשונים‪ .‬כך ביווגי )השוה מיכה א׳ ג׳(‪ .‬‬ ‫א־־ה‪ .‬מתמיה‪ .‫ס‪$‬ר חנוך א‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫‪8‬‬ ‫ב‬ ‫חלק‬ ‫?רף־ את־חבחיךים ן א ת ־ מ ד י ק י ם‬ ‫דברי בךכת ןשנרך‬ ‫‪ # $‬ר להיו ביום המצוקה כ‪#$‬ר ל‪$‬סדו ‪$‬ל־הךעים ן‪7‬ך?זעים‪:‬‬ ‫ןי^א מ^זלו ויאמר לןנייך אי‪ #‬צדיק ‪ # $‬ר עי‪$‬יו ל‪$‬קחו בנד יי‬ ‫לךאמי לימל^כים ומלם ‪#‬מע‪*1‬י‬ ‫ו!חז מ^זה־קךש בש^לס‬ ‫ח ל ל ומזדם איכותי את א^ר־ךאיתי ולא לדור הזה ‪5‬י אם‪-‬לנדור[‬ ‫ךחוק ‪ # $‬ר .‬המעבד מגוף גםתד לגוף מדבר שכיח‬ ‫ב ס פ ר זה )השוה י״ב א ׳ ‪ -‬ג ׳ ‪ .‬בחירים ל‪#‬מר ןח^ד‬ ‫לה‪:‬ה ^ליהם וליו } ל ס לאלהים ןהיסןיב ל ל ם ו מ ב כ י ם לליו ןאור‬ ‫אלהים להם לץךח‪ :‬ן‪$$‬א עם־רבבות קךש ל^שות מש^ט ‪5‬צל‬ ‫ולה?ךית ‪$‬ת־הף?זעים ולהוהיס ל<.‬ו נ ב ק ע ה‪ ..‬ע ל ה ר ס י נ י ‪ .‬א ש ד ה ד א ו ג י‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.

ה אלהים בן יע^ה * ל ‪ :‬וךאו איך ללמיט‬ ‫ו מ ל ר ו ת נסר ל‪$‬עלו א ת ־ ^ ל ^ ם ‪ :‬ןא^ם ל א ןאמנתס ןלא עשי‪$‬ם‬ ‫את־מ^ות ל‪$‬דון כ י אבד‪$‬שע‪$‬ס ובדברו גצל • וך?רים קשים‬ ‫ב&יכם ל‪.‬וידוע שהפעל אשם ב ע ב ר י ת סובל ב׳ המשמעיי‬ ‫ב מ ג פ ה ו ק צ ף ‪ .‬לא יחטאו‪ ..‬פ>מא על־גךלו קשי־לב ל א להי ‪ £‬א ם ' ל כ ס ‪ :‬לכן ויג^ללי‬ ‫את‪-‬למיכם ושנות חייכם י*‪$‬רו‪#‬ה ושנות ת י ך ת כ ם ' ת ר ב י נ ה בקללות‬ ‫עולם ו ל א ללי ל כ ם חקור‪ :‬כ‪:‬מים להם תתנו את‪-‬ישמכם לקללת‬ ‫ש ל ם לכל־ל׳צדיקים ו?כם לקללו ‪$‬ל־המקללים ן‪$‬ל ה ח ז א י ם ‪ :‬ח ד ‪:‬‬ ‫ןלבחירים ‪:‬חי אוךה ושמחה ו ^ ל ו ס ו ה ס לירכיי * ח ו ל ‪ $‬ס ?!ךקזעים‬ ‫תהי ק ל ל ה ‪ :‬ןאז תןתן להם לבחירים לכמה ו ס ם לחיו בלס ולא‬ ‫יח^או־עוד ל א בזדון ולא בשג‪$‬ה כי־לם ל ^ ב ‪ /‬י ס ן ן ו י ם להיו‪ :‬ולא‬ ‫ישובו ל?שע ולא יאקןמו ןל־‪:‬ע‪/‬י ח!ילם ולא .‬‬ ‫י א ש מ ו ‪ ..‬ןלא יקזני‬ ‫כי אם־כ‪#$‬ר צ.‬כלו׳ ב ע ד אשמתם‪ .‬‬ ‫‪.‬־־ ו ל א‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫ובכושי‪ :‬ולא ?שפטו‪ .‬כאן ענינה ו>ךף <‬ ‫כנראה מן הפסוק הבא הפותח בקיץ‪— .‬ח ר פ י ם‪ .‬כ ך ביווני ‪>*MQTCOCIV—G‬‬ ‫‪B‬‬ .‬וז‬ ‫שמלה זו משמשת במקומות אחרים )כגון י י ( לענין שנה‪ .‫חנוך א‬ ‫ב‬ ‫נ ת‬ ‫א י‬ ‫בב ‪ -‬ה ט‬ ‫ם‬ ‫^ ? י י ״ י ! ^ ר ? ‪ 9‬ר א י א ־ ל ‪ $‬ח ןהתבוננו‬ ‫^ ^ י ר‬ ‫אל־המעשים הנאשים עליל מראשון ןעד‪-‬אסרון הי ל א ישןה כל־‬ ‫מעשה האלהים ב ה ך א ת ו ‪ :‬ךאו את־סקדן ן^ת־החךף ‪5‬י ‪ $‬ל ‪$‬‬ ‫* ל ־ ל * ך ן מלם וגננים ו ט ל ומטר ‪:‬נוחו ע ל י ה ‪:‬‬ ‫התבוננו וךאו את־העצים ?לס ן ס ם ?ךאים <ימו ליבשו ןישירו‬ ‫את־עלילס זולתי א ף י ע ה עשר עץ ‪ # $‬ר ל־א לשירו כיי אם־יעמדי‬ ‫!בעליהם[ הלשנים ע י ־ ^ א ‪0‬ךשים תחוניהס ‪ #‬ל ס ו ש ל ^ ה ס ר ^‬ ‫ושבתם ןהתבוננרנס אל־‪&:‬י ה ק ל ץ בהיות ה ‪ $ #‬ש מ&על לד•‬ ‫נלאךץ[ ממולה וא‪$‬ם י*כקשו ‪9‬כה ..‬מביאו ‪ (charies‬מוזכרים י״ד אי‬ ‫שהם ירוקים ת ד י ר ואינם משירים עליהם בחורף‪ .‬ביווני‪ :‬ב מ ג פ ת ק צ ף ‪.‬בכושי‪ :‬כרמת‪ ..מותו' ב&^ה ןק‪$‬ף‬ ‫עו‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫ז ו ל ת י א ר ב ע ה ע ש ר עץ‪) Geoponica 11* .‬‬ ‫פ ש ע ת ם ‪ £xeoxr\xe .‬‬ ‫‪. צ ל מ ל ה ט הש‪$‬ש ןר^ךץ ן ם ‪-‬‬ ‫ל׳יא סדור מלהב־ד‪1‬ךב ‪ W‬ל מ י ? ל י ל ד י ר ע ל ־ ל ^ ד ן ועל"‬ ‫ל כ ל ע מרב ל מ ש ‪:‬‬ ‫הותבוןנו• בהתנסות לעצים ירק עלים וכעשוו^ס §רי ןשימו‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫[‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫י ם ‪:‬‬ ‫ד‬ ‫‪a‬‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ל ב ב ‪$ $‬ל־כל]‪-‬אלה[ וךעו <יי הוא החי לעולם עקזה אלה ן‪:‬לם!‬ ‫ומעשיו ל<‪$‬ניו שןה ‪ £‬נ ה ]‪:‬צאו[ ו כ ל ־ מ ע ^ י ו מ ^ נ י ן ל ^ ‪ .

'AXOLQ-KOVCP‬הלוי מעתיק )מבלי להודיע טעמו( באותיות עבריות‪ :‬עטרקיף‪.‬״‪G-^11AQax‬״‬ ‫(‬ ‫)=ארקיאל(‪ ..‫חנוך א‬ ‫ו‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ו־יא‪.‬א ר כ ב ה ‪ .‬‬ ‫ג ת כ ו ו ג ו ש ג א מ ר בו )ח׳ ג׳( על מלאך זה‪ :‬השמיגי לימד לראות‬ ‫‪.‬בצורה זו הוא מצוי בספרות העברית‪ .G .‬ברשימת המלאכים יש כאן רקי״טשמות‪ .‬שם(=‬ ‫י ‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬ואחד חסר )אחר ט ד א ל ( ‪ .Legendsv‬פ ו ת ר ה ו ‪ :‬ארעא תקיף‪ .‬‬ ‫פרק זה הוא מדרש אגדה שיסודו בבראשית ו א ‪ -‬ד ‪ /‬ואף שם הוא פותח בלשון‬ ‫ויהי כי‪ .‬‬ ‫‪..‬אולי‪ :‬דעמיאל )־ממונה על הרעם(‪ .‬‬ ‫כתוב זה נמסר כאן לפי הנוסח היווני "‪) 0‬בכושי הנוסח‪ :‬וירדו אל ‪8‬ךךים והוא ראש‬ ‫הד חרמון ויקראו להר חרמון כי בו נשבעו ויתקשרו בחרם ביניהם(‪ .‬דור המבול‪ ..‬והשוה לקמן‬ ‫ק״ו י״ג‪ .‬ד ג י א ל‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪s‬‬ ..(deoEaxoniav‬וגינצברג )שם( משער שעיקרו זיקיאל )שבחגוך המאוחר‪ .‬‬ ‫לא‬ ‫ו א‪-‬ז‬ ‫ו ^ ‪ 6‬ר ‪:‬מילם י‪$‬לאו ן‪$‬ךכו למילוט ב‪#‬לום ו^נות שמל‪$‬ם הרכיבה‬ ‫‪1‬יאקזר עולם י^ןזלום צ ל ‪:‬מי חיילם‪:‬‬ ‫‪:1‬הי כי־רבו בני־ד^ךס כ‪:‬מים לסם וכנות ‪:‬פות וןאות ילדו‬ ‫לל!ם‪ :‬ולךאו אוותן למלאכים בני־ס^מלם ‪!1‬חמדו אותן ‪:1‬רכר אי‪#‬‬ ‫אל־רעהו לכה ?ב^ןךה־לנו ?שים מבנות ח‪$‬ךם ןנוליךה‪-‬לנו }נים‪:‬‬ ‫!*א^ר אלילם ‪$#‬ךן‪1‬י ןהוא ן‪$‬י‪$‬ם ‪:‬ראיזי ? ך ^ א נ ו לעשות ‪$‬ת־‬ ‫סךכר לוזה ולליתי אני לכדי נושא לעון ס ן ד ו ל ‪!1 :‬עןהו }לם‬ ‫!*אמרו ל ‪ £‬כ ע נ ^ כ ע ?לני ולר^קשךנו בחךס בלנו כינותינו לבלתי‬ ‫מור מךלוע^ה סזאת וכד׳ נעקןה את־למע^ה ה ן ה ‪$ :‬ז ?שבעו ?לם‬ ‫יחד ‪1‬לתקשרו כינילוםבחךס‪! :‬לליו ?לם מאתלם מל^־ד ‪!1‬ךדובימי‬ ‫יךד על־ראש סר־חךמון ולקךאו ל ל ר לךמון כי בו נשבעו‬ ‫ןללרימו לינילם‪ :‬ואלה שמות ןשיאילס שמחך ןהוא הןדול כלם‬ ‫אךככח ךמאל בו־ככיאל וןמיאל ך‪$‬יאל ה ! א ל ‪1‬כיאל בךנןיאל‬ ‫קלקול המלאכים ‪ -‬קלקולם של בני האדם — המלאכים בשמים ממליגים לבבי האדם — גזר דין‬ ‫‪ pna‬על המלאכים ש ק ל ק ל ו ‪ -‬מ ל ב ו ת המשיח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬בארמית(‪ .‬א ת ה ד ב ר ה ז ה ‪ .‬ובכושית צורתו סמתז או‬ ‫ספדז )יוסף הלוי מסרו‪ :‬שמיעזא(‪ ..‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪..‬ד מ א ל‪ .‬‬ ‫אם כן אדקיאל=הממוגה על ארקא )=אדץ‪ ..‬ואף )בחילוף‬ ‫חי״ת בעי״ן( בצורת עזא או עוזא )אס כן שמחזי = שמעזי(‪ .‬‬ ‫‪ ) 1 5 3.‬‬ ‫‪Qa\1\1a\1f\ — G‬והעתיקו הלוי‪:‬‬ ‫‪*0‬‬ ‫פי צ׳ארלם‪ :‬תהמיאל )=ממוגה על תהום(‪...‬״ & ‪-‬‬ ‫‪ .‬ואין להכריע‪ .‬ד מ י א ל‪ .‬‬ ‫ם׳ חגוך לר׳ ישמעאל כ״ג הוצאת אודיבירג ג׳ י״ט* או בם׳ מרכבה שלמה ייא‬ ‫ב ( ‪ .‬ז כ י א ל ‪ .‬וכן העתיקו הלוי‪ :‬אךציאל‪.. A Q a # d x ..‬ש מ ח ז י‪ .‬בזהר )ברא׳ ל״ז א׳( געשו הימגו שגי מלאכים‪:‬‬ ‫םמיא עזא ו ע ז א ל ‪ .‬‬ ‫שגיהם לגוסת ‪G‬‬ ‫בשחקים )‪ .‬כך ביווגי‪ .‬ולקמן )ח׳ ג׳( בנוסח זה כשמדובר עליו גאמד‪ :‬השלישי לימד אותות הארץ‪.‬הלוי גורם צחיאל )בכושי‪ :‬אזקאל(‪ .‬לפי גיגצברג )שם(‬ ‫הוא משובש מן ליליאל )=ממונה על לילה(‪ .‬ולפי צ׳ארלם עיקרו‪ :‬ש^יאל‪.‬ובכושי גם כאן‪ :‬את העצה הזאת‪-.‬וללשון וירדו‬ ‫בימי ירד השוה ס׳ היובלים ד ט״ו‪ :‬ירד כי בימיו ירדו מלאכי ה׳ על הארץ )אבל‬ ‫שם ‪ -‬וע׳ ג״כ שם ה א ואילך ‪ -‬ניתן טעם אחר לירידת המלאכים על הארץ(‪ .‬‬ ‫‪0‬ך‪9‬יאל‪ .‬אגדה זו רווחת בספרות המדרשים והקבלה בקשר עם דורו של גח )השוה‬ ‫א׳(‪ .‬שנזכר בספרי חנוך המאוחרים )ע‪ /‬למשל‪.

‬‬ ‫ז א‬ ‫‪5‬‬ ‫ע ש י י‬ ‫י‬ ‫‪8‬‬ ‫מ‬ ‫ח ז‬ ..‬ל כ ר ת‬ ‫‪:G‬‬ ‫‪.('EXioub‬‬ ‫נפילים ואנשי השם‪ .‬משום שמני ^‬ ‫‪* h‬הם‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״ ‪) G‬ח׳ ג׳( נראה שעיקרו סי׳ריאל ^‬ ‫ש ר י ה ם ל ע ש ר ו ת י ה ם ‪ .שים ףבלרו ל ה ם אי‪#‬‬ ‫‪$‬ל לז ‪?? W ? l‬ן !‪:‬למדון קק‪$1‬יס ף ^ י ם‬ ‫* ל א ל **לי‬ ‫!יורון לכרת שךשים וממחים‪ :‬ןקן זמרו מנלךןה .‬חו להם הס וכל‪-‬האלרים עוןןלס . G‬‬ ‫כלי זין ועשיית תכשיטין של מותרות‪ .‬ובחנוך המאוחר )ש^ ?‪?9‬יאל ש מ ו ‪ .‬ם שריהם לעשרותיהם‪:‬‬ ‫ו?ר‪.‬שני עגינים שמביאים הפסד לעולם לימדם ע ז ל‬ ‫י‬ ‫ש‬‫‪)\1exaXka(.‬־ ע ז א ל‪ .‬‬ ‫זד‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪G‬‬ ‫מ ה ו‬ ‫‪J‬‬ ‫ג י‬ ‫ם‬ ‫ב כ י‬ ‫א י ת י ת‬ ‫= ל י מ‬ ‫‪8‬‬ ‫ה‬ ‫י כ‬ ‫ו י ד ב ק ו ב ה ן ‪ : G ..‬כך לסי * ‪ .‬‬ ‫ו ע ז ז אל‪ .‬ן‬ ‫)‪.‬כך מנקד הלוי‪ :‬בטךיאל )בטי״ת שואיח(‪ .‬ב ם ד י א ל‪ . : -‬ב ד ־ ד ^ ך ם ן כ ן מ י‬ ‫ל א ‪:‬כלו־עוד ב^י־לאךם ל כ ל כ ל ם ‪ :‬ו!?‪$‬בו הנבורים ^גךם ויאכלו א ^‬ ‫ב‪3‬י האךם‪ :‬נ י ס * ל ‪ 3‬ט כעיף מ ס י ה י * ? ח וכחד‪ .$ap|Aapos‬ובנוסח * ‪ ('Apeapcog G‬להתיר כשפים‪ .(dpxui afawv) G‬ובכושי צורת הפסוק‪ :‬אליי‬ ‫נשיאי מאתים המלאכים והאחרים כלס עמהם‪.ים ביקרות‬ ‫וכל״צבעי רקמ‪$‬לם‪ :‬ותלי ר ^ ע ה ר ? ה ויעשו ז‪$‬ה !למע!־ ! ^ ל ת ו‬ ‫?כל־דךכיזהם‪£# :‬ל‪1‬י ל ^ י כ ‪ ? #‬י ס וכלת קזך^ים אך‪$‬לם ל ‪ $‬י‬ ‫כ ד ר כ‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫פ י‬ ‫ם‬ ‫י• ־ י י • ^‬ ‫ממינה על הזיקים‪ .‬גינצברג‬ ‫‪V‬‬ ‫שהוא משובש מן מטריאל )=מפונה על מטר(‪ .‬‬ ‫‪1.‬הלוי‪ :‬סוךיאל‪ .‬ויטמאו בהן‪ ..בורים ןדולים‬ ‫שלקזת אל&י א‪$‬ה ןבהם‪ :‬א ‪ #‬ר אכלו את ? ל ‪ * .‬לשם‬ ‫‪T‬‬ ‫<‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ו י ג ד‬ ‫ל פ י‬ ‫ג ך ל ם‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫ז ה‬ ‫ה‬ ‫ן‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫פ י‬ ‫ה כ ת ן ב‬ ‫ב ב ר א‬ ‫ף‬ ‫כישומים‬ ‫'‬ ‫^‬ ‫עליי‬ ‫גביי‬ ‫(‬ ‫ג‬ ‫‪..‬־־‬ ‫ש‬ ‫שרשים‬ ‫‪a‬‬ ‫‪s‬‬ ‫מ ם ר ה י‬ ‫ם‬ ‫ו צ מ ח י ם ‪ .‬אין עיקרו ךךאל‪ .‬והוא עזאזל שבתודה(‪ .‬על השם ^‬ ‫שבגוסח "‪ G‬לקמן )ח׳ גי( נאמר עליו‪ :‬שלימד אותות השמש‪ .‬בכושית םובל‬ ‫‪:‬‬ ‫בנוסח ‪ G‬ו ת ל ד ג ה להם שלשה מיגים ) ף ך‬ ‫בראשונה גבורים )‪ (yiyavreg‬גדולים והגבורים הולידו נפילים ולנפילים גיליי‬ ‫ך׳‪:‬‬ ‫‪..‬הלוי‪ :‬םרתאל=שרו‪$‬יאל‪ .‬ט ד א ל‪ .‬שבחנוך המאוחר )שם(‪ .‬ממונה‬ ‫היום‪ ..‬ם מ פ ם פ א ל ‪ .‫חנוך א‬ ‫עזאל אךמרס באריאל ע ^ י א ל !קיאל םה?מ?אל סהךאל קזךאל‬ ‫יו־מיאל אךז‪:‬ל‪ :‬אלה ל‪.‬ןלאצל אי‪#‬‬ ‫?שר רעהו ולשתות את־ךמו‪ :‬אז ל א ל י מ ה ה^ךץ ‪$‬ת־כ‪2‬י־ל׳דו‪$‬‬ ‫ו ת‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫וה‪-‬ח ג‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ם‪:‬‬ ‫י ם‬ ‫ועזזאל ל מ ד את־ב‪3‬י ?אךם לעשות ל ל ב ו ת ומאכלות ו ‪« $‬‬ ‫ו^ךיונות ויודיעם את־&ל^בות ה‪$‬ך‪$‬ה ומלאכת מחש?ו^ן מעמידם‬ ‫ועךייס ומעשה לפוך ולנפות את‪-‬ןבות לעיכלם וכל־זמא?.‬והלוי מסרו‪ :‬ש?ןיאל•‬ ‫ם ת ד א ל‪ .‬שם זה מצוי אף בקיצור‪ :‬עזאל )והשוה ביהמ״ד של ילינק ד׳ קכ׳יז‪ :‬עזאל‬ ‫חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה במיגי צבעוגין ש‬ ‫נשים‪ ..‬בכושי‪ :‬אזאל )באליף(׳‬ ‫לימד זה )‪ .‬א ד ז י ל‪ .‬ועל סמך‬ ‫^‬ ‫הלוי‪$ :‬ךם״יאש‪ -.‬י ו מ י א ל‪ .‬אולי הוא קרוב לעזאזל שבויקרא ט״ז ח׳ )ובפש׳ הוא נכתב שם לחיי*‬ ‫עזזאיל(‪ .‬מ ח צ ב ו ת ה א ד מ ה ‪.‬וכבד השתמש בזה הדרוש בעל ם׳ היובלים )ז כ׳(‪ ..‬אולי משובש מן ‪#‬משיאל )=ממונד‪ .‬ע ג נ י א ל•‬ ‫כדרכו‪ :‬אןנאל )באל״ף(‪ .‬‬ ‫‪ 0 p‬ו נ כ ו ן ‪ ...

.‬כך * ‪..‬בכושי‪ :‬אדון המלכים‪ .‬‬ ‫‪] .‬וקרוב לזה * ‪: G‬‬ ‫ובכושי‬ ‫א ו ר י א ל ‪ .26£1‬ובכושי נ ש ת ב ש ‪ :‬עשרדאל )ולעיל ו׳ ד ‪ :‬אדזיל( ‪-‬‬ ‫‪.) : G‬ג(ף‪ .(G‬ו ס ה ר י א ל‪ .'Iotoa^X‬ל ך א ל ג ח[‪ . G " .‬והוא‬ ‫מלך המלכים‪ .‬הבא לקמן‪ ...‬על פי "‪ G" .‬ח ז ו ת ה כ ו כ ב י ם ‪ .G‬יותר מ ל א ‪ :‬תלמד את הצדיק א ת אשר‬ ‫עליו לעשות ]את[ בן למך ושמד את נפשו בחיים ונמלט בעולם וממגו לן‪5‬ע ןטע אשר‬ ..‫חנוך‬ ‫א‬ ‫ח ד‪-‬י ב‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‪$#‬ים כךקיאל לזות בכוכבים יככיאל מערכת הכואבים ותמיאל‬ ‫ךאות ב ב י ב י ם ןסהךיאל ‪1‬י‪1‬קו&ת ללרס‪ :‬וללי כ‪#$‬ר ןןעו בני האךס‬ ‫ד‬ ‫!ין^קר ןףןעל שןע‪$‬ם סשמל‪$‬ה‪:‬‬ ‫ןאז השקיפו מיכאל ואוריאל ירכאל וגבריאל משמלם ויראי‬ ‫&‬ ‫את־סךם ל ר ב א?זר נש‪6‬ך ?ל־לארץ וכל־לחמס סנע^ה על­‬ ‫‪ n W‬ע ך ך ת יושכיל צועקים וקול‬ ‫‪2‬‬ ‫ל א ך ן ‪ :‬ולדברי ! אל־‪1‬‬ ‫צעקתם עד־‪#‬ער סשמלם‪ :‬וע‪$‬ה אליכם קדו‪#‬י השמלם נ?שות‬ ‫נ‬ ‫ל א ^ י ם מ ס ב נ ו ת לאמר הןישו מק‪$:‬טנו ל‪39‬י עליון‪ :‬ויאמרו אל־‬ ‫ד‬ ‫נרבון ?עולמים[ אדון לאדונים אללי לאלהים מלך למלכים כ‪5‬א‬ ‫כבידף־ ככל־לרות לעולמים ןשמך קדוש ומללל ומבךך בכל־‬ ‫לעולם‪ :‬א‪$‬ה עשי‪ $‬כל ולך כח על־צל ולצל ןלוי וכתוח לעי‪$‬יך‬ ‫ה‬ ‫ןכ!ל תראה ואין־ך^ר ‪:‬צל ללכתר &‪$‬ך‪ :‬אתה ראית את א‪#‬ר־‬ ‫ו‬ ‫עשה עזןאל א‪#‬ר ל&ד את־כל־לל?ןס ? ל ־ ל א ד ן ולנל מ?תרי עולם‬ ‫א‪#‬ר נעשו בשמלס !ואשר לרעת[ שאפו בני־אךם‪ :‬ןשמלזי אקזר־‬ ‫*‬ ‫לו ‪$‬תת את־לצח למשל כלכךיו אשר עמו‪ :‬מלטי לחךו אל־בנות‬ ‫ח‬ ‫ל׳*ד ?ל־ל^ךן ולשכבו עמהן עם־סןשים ויטמאו גלגלי ללן כל־‬ ‫סלטאים‪ :‬ולןשים ‪:‬לדו את־סןבורים ‪1‬י*‪$‬ל יל״ל׳^ךן ךס ןיחמס‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ועתה ל‪$‬ה נ^שות המתים קראות ןשלחות החנונילן עד־שערי‬ ‫לשמלם ןא^חומילן עלו ולא תוכלנה לצאת מ‪3$‬י מע‪#‬י הלמס‬ ‫א^ר נע*«י על־לאדן‪ :‬ן־א^ה ידע ?ל־ךכר בקןךם לל‪ :‬ואתה‬ ‫ךאי‪ £‬את־לדכרים לסם ות^אם ולא אמךו^ לנו ך?ר לעשות להם‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫על־אלה‪:‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫אז אמר לוליין ל‪1‬ייל ולקדוש דכר ול‪#‬לח את אוריאל אל‪-‬‬ ‫כךל‪$‬ך ו*א‪$‬ר אליו‪ ] :‬ל ו אל־צמ ואמך!^ אליו בשמי ססתיךה‬ ‫בכושי‪ :‬אמזרם‪ .‬‬ ‫)"‪ .‬כך הוא בכושי‪ .‬ואין לזה כאן מקום‪ .‬‬ ‫‪r‬‬ ‫אםוץל‪:‬ר‪ .X G • ) darpooxojtiav .‬‬ ‫]ר ב ו ן ה ע ו ל מ י ם [ ‪ .‬מ ע ר כ ת הכוכבים‪darpoXoyiav.‬ו י ש כ ב ו‬ ‫בסגנון של לשון ח כ מ י ם ) ‪ G‬נ מ ש ך הלשון עס־הנשים אל־הפעל שלאחריו‪ :‬ויטמאו עם־הנשים(‪-.‬משום שהתאר הוא‬ ‫ע מ ה ן ע ם ‪ -‬ה נ ש י ם‪ .‬כך צ״ל )השוה ט׳ א׳(‪.

$‬י ?ל־לךזיס אקזר ולו לעיריס‪ ^ :‬ן ן ל ת‬ ‫?ל־לארץ בלמד־מעשי ען!אל וכתב‪ $‬עליו את־כל‪-‬החקזא‪ :‬ןאל"‬ ‫ןבריאל אפי לל צא לקראת סממ!רים ןסמתעכים ונלרי ל׳ז‪$‬‬ ‫ולכללי ב.<*ןעו בקן^לה‪:‬‬ ‫ן^ז־למלטי כל־סצדיקים ןליו עד־א^ר יולידו אלף ?..שאר ‪1‬ךעו לכל־לרות לעולם‪ :‬ןעוד אמר יי אל‪-‬ך‪$‬אל אסר את־‬ ‫עז!אל ‪:‬ךיו ורגליו ןלקזלכתו א ל ־ ל ח ^ ך ןעשי‪$ $‬ו*ח אל־ם^ך^י‬ ‫א‪#‬ר בדוךאל ןהשלכתו ‪ $ £‬ה ‪ :‬ן&‪? $$‬ליו קלעים קשים ןלדים‬ ‫וככיתו כ ח ‪ #‬ך ולשב ‪ #‬ס עד־עולם וכ?‪1‬י‪ $‬איז״^יי לכל־־יןאה‪-‬אור‪:‬‬ ‫וביום לדין לןדול ‪#‬זלך אל־תוך לאעז‪ :‬ור©או* את־ליאךן א‪£‬י‬ ‫לשליתו למלאכים ^ ו י * ר א ל*דן כי־יךמא ל א ח ו‬ ‫ל<ילדו <.‬‬ ‫ב ד ן ד א‬ ‫ה ן א‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫מקום פורענות בפני‬ ‫) ‪.ילם וכא‪#‬ד ללאי כ ל ^ מ ד אהוכילס תא?רם לשבעים דור ההלי*‬ ‫ל.לי‪ £‬לו את־ל?ךן ל ? ‪3‬י ?ל״לאדן ת<ילד ו^בול יצא‬ ‫ע ל ־ ^ ל ־ ל ^ ואלוהי את כל־אקזר ע ל י ? ‪ :‬ןע‪$‬ה תל^ךהו לל‪$‬ל<*‬ ‫ן..‬לעזזאל נ ת ב צ ר‬ ‫‪1.‬‬ .ל־ב.‬ו ש י ב ו‬ ‫המתרגם הראשון טעה וקרא‪ :‬ןשבתס ותרגם ‪ = tot adnata avtc&v‬שבתותיהם‪ .י לעירים התוך ל א נ ז י ם ןהוצא^ם ן ‪ #‬ל ל ‪$‬‬ ‫איש ברעהו למען נשהידו איש את־רעהו כהללנך׳ כי א ך ן לה‬ ‫לא־ללי ל ל ס ‪ :‬ולכל־א^ר י‪#‬אלו ממך אבו־תילס לתקןן־נס כי ל ר ל‬ ‫ל‪$‬שכו לעולם וכי כל־אי‪ #‬מ?ס לליה למש האות ‪ #‬ה אל־ת^?^‬ ‫רא‪$‬ר ל‪ :‬אל־מיכאל ל ך ןאכךת את־שמןןך ןר^יו ^ ר ע ^‬ ‫^התחברו אל‪-‬ןשים ול&^או א‪$‬ן בק!מא‪$‬ן‪ :‬וכא‪#‬ר יך^הו ?ל"‬ ‫ב.‬ישראל שהם זרע שנזרע מ א ת ה׳ )סיב ח (‪ .‬ולא ריי‬ ‫‪..‬המרבי‬ ‫ן ״ י לויקרא‬ ‫ן ז ‪/‬‬ ‫ו כ‬ ‫'‬ ‫ת‬ ‫כ י א ‪ -‬כ י ב ( ‪ .‫חנוך א‬ ‫י ג‪-‬יח‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫רא‪#‬ך ו.ים ן^ל־לםי‬ ‫?שרילם ר&יכ‪$‬ס לכלו ב ^ ל ו ם ‪ :‬וכימים לסם ת ע כ ד ?ל־לאךן‬ ‫יעמד כל דורות העולם‪ .‬הם הסלעים הקשים והחדים שבבית חדורי‬ ‫היום הזה‪ .‬‬ ‫ו ן ד ן ד י‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י ו מ א‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫עצמו‪-.בעות ל א ך ן עד‪-‬יום די‪$‬ס וכלו‪$‬ם עד־כלות למש^ט א ?‬ ‫לעולהי עולמים‪ :‬כ‪:‬הים לסם יו?או אל־מלולניות ?אש אל‪-‬לצער‬ ‫ולהאכר וליו כלואים בו לעולם‪ :‬נא‪#‬ר י?ער ןל^מד מ?ם יאםי‬ ‫אתם לסד עד־סוף ?ל־סלרות! ו ל י ד י ו את ?ל־רוחות להאוי‬ ‫^עך!ת את״‬ ‫ןאת־בגי לעירים לען א‪#‬ר ן^טו ל‪$‬ס ל ב‬ ‫פ י‬ ‫? ז א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ןים‬ ‫ם‬ ‫ע‪:‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ז ר‬ ‫ינ‬ ‫יי‬ ‫סו‬ ‫ט ז‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 5‬י‬ ‫יז‬ ‫י״‬ ‫כל־החמס מעל ^י־ל^דן ו ^ ל ־ ה ^ ה ך ע לסוף ןהו&יע }&ע ל‪¥‬ר?‪1‬יי‬ ‫ןסי‪#‬ר ול‪:‬ה מ?ך«ה ל^ךקה ןסיקזר ל כ ל כ ת עולם ן.‬י ״ ב מילין מירושלים‪ .‬ס ל ע י ם ‪ .‬נ ט ע ה צ ד ק ה ‪ .‬‬ ‫‪1.י ס ‪ $‬ה וב..י לאךם מ‪.

‬‬ ‫ה א ל ה ‪ .‬‬ ‫‪.‬כך להדיא ‪.‬בכושי‬ ‫ויווני‪:‬‬ ‫ושאלה )‪15‬ז>ןדו‪ (§£(0‬סתם‪.‬‬ ‫ושאלת‬ ‫‪.‬עצים ו‪$‬לאה ב ל כ ה ‪ :‬וכל־עצי חלמלה לנקזעו‬ ‫עליל ןכניס ןהן^ים ‪ # $‬ר ל^עו עליה יעשו ילן לרב ן?ל־זרע א‪#‬ר‬ ‫יזרע עליה מ ך ה אחת א ל ף תעקזה ומדת זיתים אחת עשךה כת‬ ‫‪$‬כיל• ןא‪$‬ה תםלר את־לאךץ מכל־להץ ומכל־חמס ומכל־‬ ‫זחה^א ומ?ל ך‪#‬ע ןכל־ה^מאה לנעשה על־לאךץ תשמיד מעל ‪$‬ני־‬ ‫?אל^ה‪ :‬וכל‪-‬בני האךם לליו צדיקים וכל־העמים למליבו ויכךבו‬ ‫איילי• ולארץ תטהר ם?ל־ר‪#‬ע וםכל־חטא ימ?ל־קצף והכל־^ער‬ ‫ןליא אשלח עוד עלי? לדור דור ולעולם‪:‬‬ ‫וכ‪:‬מיס ללס א‪$‬תח אוגרות לברכה א‪#‬ר ב^זמלס לשלחם‬ ‫אל־לאךן על־מעשה בני־לאךס ועהלס‪ :‬ף ‪ #‬ר ו^לום לליו נללו‬ ‫כל־למי־לעולם ו?ל־לרות העולם‪:‬‬ ‫ל?‪3‬י ללכריס לאלה ‪$‬עלם חנוך ןאיש מבני לאךם לא־ץדע‬ ‫אי&ה ‪3‬עלם ואיו והה‪-‬ל.‬המלאכים הממוגים בשמים להוציא גזר־הדין לפועל שלחו א ת‬ ‫חנוך להודיע הענין לחבריהם שקלקלו‪.‬‬ ‫‪..‬שגאמרו קודם לכן‪ .‬לשון זה )השוה לקמן ע״א א׳ וה ( הוא כעין הפעל ל ק ח ש ב ב ר א ה׳‬ ‫כ י י ‪ .‬‬ ‫] ר ח מ י ם [ ‪ .‬ילד וליךאו ו<‪5‬לד ורעד אלזום‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ןא‬ ‫מוכיחים ע ל‬ ‫שנעודיהם‬ ‫יב~טז‪.‬ע ש ר ה ב ת ‪ .ה־לו‪ :‬וכל־מעשיו ליו עס־לעירים ן‪/‬ימיו‬ ‫?יו עם־לקדו‪#‬ים‪ :‬ואני לנון כרכתי את־ל‪ :‬הןדול הלך העולמים‬ ‫ןח‪$‬ה לעירים קךאו אלי חנוך לסו&ר ויאמרו אלי‪ :‬לנוך אתה סו&ר‬ ‫ל‪¥‬לק לכה והודעת לעירי חשמלם א‪#‬ר עןבו ‪#‬מי מעלה את־‬ ‫למקום הקדוש לעולם ולטמאו בנשים ולעשו ?מעשה בני־לאךס‬ ‫ולקחו ללם נשים השלת הקזליתו ל ך ‪ 5‬עלילאךן‪ :‬ולא ללי קילס‬ ‫‪#‬לום וקןלילת ל ק • ותחת שמלם בבניהם בלצח אהוכילס יךאו‬ ‫י ועל־לכלד בנילם לקוננו וללפללו לנצח ןךלמיס ןשלום לא‪-‬להיו‬ ‫ללס‪:‬‬ ‫מלי לנול ו*א‪$‬ר אל־עזןאל לא־להי לך שלום דין ק‪#‬ה‬ ‫ל‪$‬א לאכרך‪ :‬ןלא תלי־לך לנץה ו^אלת ]ללמים[ על־לחמס‬ ‫אשר הוליל ועל־כל־םע^י לרשע וה‪$‬שע ןהחקןא אשרי לראיון‬ ‫ל א נ ד י ם ‪ :‬ואלו ואדכר אל־?לם ‪....‬וכווגתו לגזרה על העידין‬ ‫הדברים‬ ‫לפגי‬ ‫)שבפרק י (‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪£‬יבתם‪ .‫חנוך א‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫נא‬ ‫יא‬ ‫ב‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ו‬ ‫יג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫לה‬ ‫י יט‪-‬יג ג‬ ‫בצ רקה ןנ&עה ?לד‪ ..‬ד• ע י ר י ם ק ר א ו ‪ .‬ג ע ל ם‪ .‬‬ ‫והוספתימסברא‪.pdtovg 5exa : G‬‬ ‫חנוך מתפלל בעד עזזאל וחבריו ושליחותו אליהם להודיעם על סופם‪..

‬‬ ‫•ד י ‪ -‬ז‬ ‫כ ל ־ ד ב ר ‪ .‬ב א ב ל י ם‪ .‬אחד מסניפי הירדן‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬לנת‬ ‫במךאה עבים קךאוני ועך^ל בקשלי ימללך ל ב י ב י ם ולמארות‬ ‫הריצוני ולבהילוני ולרוחות במךאה לעיפוני ולעלמי ולשאוני אל־‬ ‫השמלב‪ :‬ןאבא עד־א^ר קרבתי אל־חומה בנו.G‬‬ .אל‪ .‬ו ש נ י ר‪ .‬של‬ ‫נחת‬ ‫דוח‪-]-..‬ובכושי נ ש ת ב ש ‪ :‬אבי‪5‬ס.ה אבני בללה‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫יד‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ע ל מ י מ י ־ ד ן‪ .‬כינוי לחרמון )דב׳ ג ט ‪ /‬שח״ש‬ ‫ד׳ ח (‪ .‬‬ ‫‪.‬או באבילין )^‪ X'ApEiXVjv‬עיר באנטילבנון‪ .‬‬ ‫‪.‫חנוך א‬ ‫לו‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫יג ד ‪ -‬י ד ט‬ ‫ולבקשו ממני לכתב כ ק ‪ #‬ה כעלם כי־למצאו כלילה ולהעלות א ת ­‬ ‫כקשר^ס ל‪$‬ני אלני השמלם‪ :‬כי מעתה לא־יוכלו הם לדכי ע ^‬ ‫ולא לשאת את־עיניהס למרום מלך©ת עונותיהם א‪#‬ר עלילם‬ ‫נ ד ו נ ו ‪} :‬אכתב את־זכרון כ ק ‪ £ £‬ס ןאת־התכלה לנ^שותילם‬ ‫ומעשילם לכל־אחד על־לכר בקשותיהם לכליחה ו^אךך ]א‪$‬לםז‪:‬‬ ‫! א ל י ) * ‪ * $‬ל מימי־לן באדן־לן א‪#‬ר מלמין למערב זחךמי־ז‬ ‫ןאקךא את־זכרון בקשתם עד־אשר נלךמתי‪ :‬ןהנה }[לום ^א‬ ‫אלי ומלאות ^ ל ו עלי .‬ח׳ ה׳‬ ‫ד (‪ .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ ..‬ולשון נופל על לשון ה י א‬ ‫אבלים באבלים‪ .‬יוססום קורא לו הירדן הקטן )קדמ׳ ה׳ ג׳ א׳‪ .. [ -‬כך בנוסח *‪..אלא מלאות קצף ולצא קול מצוח עלי‬ ‫ל ל כ ד אל־בני מרום וללןהיךם‪ :‬ןכא^ר לקיצותי ?אתי אלילם‬ ‫ןהם ליו יושבים <ילם ?אככיס נחד אכלים באבלים א‪#‬ר כין‬ ‫ל^נון ושניר ו^ילם ל פ ו ‪ :‬ןאם^י ללי את־־כל־למלאות אקזר‬ ‫לאיתי כשנה ואחל ל ד כ ר דברי צדק וללןליר את־עירי ל^הלס‪:‬‬ ‫ככר דברי לצלק ןזהאןהךה לעירי העולם כמצות ל ק ד י ‪#‬‬ ‫הןדול במראה ההוא ‪ :‬לאיתי בשנתי א‪#‬ר אויר ע‪$‬ה כלשון‬ ‫כשר וברוחי א ‪ #‬ר נתן לןדול ‪$‬ד׳ לאישים ל ד כ ר ולהכין ב ל ב ‪:‬‬ ‫כ א ‪ #‬ר כלא ויתן לאלם כ ל ללביז ד?נלי לכמה כן כלא גם־אולי‬ ‫ולסן־לי להןהיר את־לעירים בני‪-‬ה^מים * א ד כתבתי את־בקשת^ם‬ ‫כל־למי עולם‬ ‫ובמלאי לאילי ככה כי בקשתכם ליא־תנת?‬ ‫ןכי דין נחרץ עליכם נכקשתכם[ לא־תנתן לכס‪ :‬ומעתה לא־‬ ‫תעלו למרום עד‪-‬עולם י מ ד ן יצאה חג!ךה לאכלכס לכל־למי‬ ‫עולם‪ :‬ול?כי־כן תלאו בלכסד בניכם לאהובים ולא ללי לכס כ ל •‬ ‫ל^ר ^ ל ם ‪$‬י־ל‪$‬לו ל^יכס כ ל ל ב ‪ :‬וכק‪#‬לכס כעלם לא־תןתן‬ ‫ואף ל א כעל^ס ןם כי־תבכו ולתלשו ו נ ל ד ב ת א ־כל־ללכרים‪1‬‬ ‫לנמצאים כמכר א?זר ?לבתי* ולמלאה ללאה אלי מד‪ .‬בכושי‪ :‬סנסר‪.

‬הוא ויהי חם כאש וקר כקרח‬ ‫י‬ ‫יד כל־תענוג חלים לא‪-‬ל\ה בתוכו &חד ‪3‬מי ורעד אחזני‪ :‬ןעד־אני‬ ‫מתחלחל ורועד ואפל על־כני ואלא מ ל א ה ‪ :‬ולנה כלת ‪#‬ני ןדול‬ ‫טז מזה וכל־ד^תחיס ליו ‪$‬תוחים ל?ני ןהיא כנוי ל ל כ ת ־ א ש ‪ :‬ונעלה‬ ‫?‪:‬ה בכל‪-‬רב הלר וכבוד ןגךל עד לאיךלכלת לתאר לכס את­‬ ‫?לרו ןאת־וללי * ולצ^תו ללתה אש וממעל לו בךקיס ומרוצת‬ ‫יז‬ ‫לכוכבים וכ^תו נם־היא אש ל ל ‪ $‬ת ‪ :‬ואכיט ואלא שם כ©א ךם‬ ‫י‬ ‫יט מלאהו כ ב ל ל ח וקזכיבו כ ‪ #‬מ ש ירם ושם ומלאה[ כרובים‪ :‬ומתחת‬ ‫ל‪?: 55‬או נלרות־אש ל ה ‪ $‬ת עד לאיךלצלת ל ה ב י ט ‪ :‬ולכבוד‬ ‫כ‬ ‫כא הגדול לשב עליו ומעילו לןחיר מ‪$‬מש וללכין מכל־שלנ‪ :‬כל־‬ ‫מלאך לא־לצל לכא ןלא ‪ :‬כ ל לךאות את־פני לכבוד וההךר‬ ‫כב ו^ל־^שר לא־לצל ל ל א ת ו ‪ :‬האש חללקות חלתה מככיב לו ואש‬ ‫!דולה ?מלה לכ‪$‬יו ואיש מ‪$‬כיב לא־לכל לקרב אליו לכי לכבות‬ ‫כג ‪7‬ןםיי ל?ניו ולא ללה לי לכץ בכל־יועץ‪ :‬וקדושי הקדושים‬ ‫כד לקרוכים אליו לא־ללללקו בלילה ןלא הלכו מ‪$‬ניו‪ :‬ועד־אז‬ ‫לליתי צםל על־^ני לעד ולקלאני ל‪ :‬בכיו ויאמר אלי קרב הנה‬ ‫כיי לניר ואל־קיל ק ד ‪ #‬י ‪ :‬נןאחד הקדומים ננש אלי ולעולמי[ ולעמידני‬ ‫ולקליכגי אל־לכתח ואני הוללתי כני ל מ ט ה ‪:‬‬ ‫‪<1‬ען ויאמר אלי ואני שמעתי את־קולו אל־תילא חנוך איש‬ ‫טו‬ ‫ב‬ ‫צדיק ןם^ר צלק קרב הןה ו‪&#‬ע קולי‪ :‬לך ןלגלת אל־עירי‬ ‫לשמלס אשר שלחוף לכקש כעלם עליכם לכקש בעד אנשים ןלא‬ ‫אנשים כעלכם‪ :‬למה ^זבלם את־לעזמלם לעליונים והקדושים‬ ‫מעולם ותשכבו עם‪-‬ן‪#‬ים ותטמאו עם־־בנות לאדם ןתקחו לכס‬ ‫נשים ותעשו כב‪ 3‬ל א ך ן ותולידו }נים גבירים‪ :‬ואתס קדושי‪-‬‬ ‫רוח חללים ליי ןצח ותטמאו ב^שיס ותולידו בלם־ה^שר ובלב­‬ ‫ג‬ ‫ט ו‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫)מ ר א ה[‪ .‫חנוך א‬ ‫יד י ‪ -‬ט ו ד‬ ‫ומוסרה לשנות אש וללל ]למלאה[ ל מ ק י מ י ‪ :‬ןאב!א אל־תוך‬ ‫לשנות האש ואקרב אל־כלת ןדול והוא כנוי אבני בדלח וקירות‬ ‫יא לבלת ליו כעין מלצכת אבני בללח ורצפתו חלתה ב ל ל ח ‪ :‬כ‪$‬תו‬ ‫?ללה כעין שביל הביככיס ןהמארות וכיניזהם היו כרוכי־אש‬ ‫יב ושמי?ם מלם‪ :‬ןאש ל ה ט ת לקי^ה את־הקירות וכתחי?ם היו‬ ‫ל?טיס א ש ‪ :‬ואצא אל־לכלת ד‪.‬כך בנוסח *‪ ..0‬ובכושי קול‪.‬‬ ‫לז‬ .

‬נולכיאוני[ אל־מקוס סו‪$‬ה‬ ‫ןאל‪-‬לר א‪#‬ר קצה רא‪#‬ו מניע ס^<ןלמה‪ :‬ןאךא ‪$‬קום למארות‬ ‫ן?ךעס ובקצה לעמק א‪#‬ר ? ם ? ‪ $‬ת ־ א * ןלציס ןאש^לס ןללב־‬ ‫אש וסבךקיס <ילס‪ :‬ולקחוני אל־סמלם ססלים ןאל־אש ס&ןגךב‬ ‫ר ח‬ ‫י א‬ ‫ע‬ ‫י ב‬ ‫טז‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫יז‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫טוט־יא‬ ‫טו ה ‪ -‬י ז ד‬ ‫י ם‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫ו ב כ ו ש י ‪ :‬מעליונים‪] .‬מ ע נ י ם[‪ . G‬י ר ע ב ו ו י צ מ א ו ‪ ..‫חנוך א‬ ‫לח‬ ‫אלם ל מ ך ^ פ ומןנ^י ‪9‬ק|ד ןךם ?מע^י אלה המסים ןחאבדים‪:‬‬ ‫על־כן נתתי ללם ןשיס לעכר אולן ולהוליד כנים על־ץךן ל ג ל "‬ ‫לנתק ע ל ע ט ע ל ־ ל א ד ן ‪ :‬ןאתס מקלס הלי‪$‬ס ?ני־רוססלים סלי נצח‬ ‫דמני אל‪-‬בעת לכל־לרות לעולם‪ :‬ועל־כן ל א לעלתי לכס ן‪#‬ים כי‬ ‫כבני־ריס כ^מלס מ^^ןם כש‪$‬לס‪ :‬ןע‪$‬ה הןבוליס א‪#‬ר נולדי‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫?‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫ע‬ ‫או‬ ‫ת‬ ‫י ד י ל?ר על״ל^רז ועל״ל^דן ללי ה ש ^ ס ‪:‬‬ ‫מ י י ל ימזי*‬ ‫י לעיי* ל‪¥‬אי מגויותילם כי נמאסים[ נולדו וכעילין קלי‪#‬יז‬ ‫ל ל ל ל ם ןקזךקזם לדאבון ורוחות ךעות לקראו‪ :‬ורוחות ס^מלס‬ ‫ר ו ח‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫כ קזמלס מקזכנם גר׳י ו י י לאדן א ‪ #‬י ל י י על־לאדן מ?*‪?$‬‬ ‫‪£‬ל~ל‪$‬ךן יחי‪ :‬לרוחות סנבוךיס נמענים[ ‪$‬דכאיס מ נ ח י ת י ם‬ ‫מלנןליס י ^ ד ג י ים?&י ל י *ל״ל^דן ןעושיס ע‪$‬ל סם‬ ‫ל יאכלו אצל ‪1‬כי אס־לך‪$‬בו[ ולבמאי ולכיאו כ ^ ל ו ן ‪ :‬ןלרוחויג‬ ‫לסן תלנ^אנה על־כני לאלם ןעל־סן‪#‬יס כי־על־כן מלס ל‪¥‬אי*‬ ‫מימי סללנ ןסללס ומות־סןבורים כשהרוחות בצא^ן מ ^ ש ו ת‬ ‫ב‪£‬לן השחתתה כלי ‪ $ ^ £‬ט כן ת ^ ס ת ן ה עד‪-‬יום האלרית סלין‬ ‫סןדול א‪#‬ר‪-‬בו לכלה ?עולם סןדול עס־לעיריס ןהך^עיס ץלם‬ ‫לכלו‪ :‬ןע‪$‬ה לעיריס א ‪ #‬ר שלחוך ל כ ק ‪ #‬כעלם א?זר היו ל‪$‬ני~‬ ‫כן כ^מלם ‪1‬ו*אמר להם[‪ :‬אר*ס חלילם כ^מלם א^ל הךזיס ‪1‬ילם‬ ‫לא־ננלו עוד אליכם לגרק[ אלדיס הודעתי לכס ןאלה כק‪#‬י־־‬ ‫לבכם הודעתם לנשים ובךךס אלה נשים ‪1‬אנ‪#‬יס נעשו ךעות על"‬ ‫ד ^ ך ן ‪ :‬ן‪&$‬ך‪ $‬אלילם אין ‪#‬לוס ל כ ס ‪:‬‬ ‫ולשאוני !ולכיאוני[ אל־^קוס א ל ד א‪#‬ר לנמצאים ‪ #‬ם לם‬ ‫כאש ל ל ^ ת ו ב ח ^ ם ןהוכיעו כאןשיס‪ .‬‬ ‫ס ו פ ה ‪ .‬ובכושי‬ ‫] מ א נ ש י ם [ ‪ .‬‬ ‫ה ר א ש י ן‪.‬כ י א ם י ר ע ב ו [ ‪ .‬‬ ‫»ל‬ ‫חנוך‬ ‫ההליך‬ ‫] ו י ב י א ו נ י [ ‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫יז— לו‪.G‬‬ ‫ענגים‪ .G‬א ל ־ מ ק ו ם‬ ‫וגמאול‪..‬השוה איוב ל״ז ט׳ מ ך ה ח ד ר תביא‬ .‬כך «‪ .‬כך * ‪ .‬ואין לו מ ו ב ן ‪ ] .‬כך מגיה צ׳ארלם‪ .‬כך ‪..‬כלו׳ תמיד‬ ‫זוללים הס וסובאים‪..‬‬ ‫א(‬ ‫יז א‪-‬ב‬ ‫הלוכו‬ ‫יז‪-‬יט‪..

..‬כך * ‪ .‬‬ ‫לאלץ לצבאות את־לענניס לאילי אידנתיבות למלאכים לאיתי‬ ‫* ? ן צ לאלץ את־לקיע לקזמלם מ מ ע ל ‪ :‬ואעכר לרוקה ואלא מקום‬ ‫י‬ ‫כ!כער יוקב ולללה )‪ 22$ &$‬ןבעות אכנים נללרות שלש ל צ ד‬ ‫מןךח ושלש לצד לרום‪ :‬ימן לאכניס לצבעוניות ?אלה א‪#‬ר ל צ ד‬ ‫ז‬ ‫מןךח אחת קנינה ואלת ‪:‬ש&ה ו‪#$‬ר לצד לרום אכן אלם‪ :‬וא‪#‬ר‬ ‫ח‬ ‫בתול הגיעה עד״לשמלם כ כ ס א אכן פ ו ן ומראשות לככא ללה‬ ‫ט ‪ -‬י הפיר‪ :‬ואש לל^ות לאיתי בכל־לגכעות‪ :‬ןלאיתי ‪$‬ם מקום מעכר‬ ‫אלץ לןדולה עזם נקוו למלם‪.‬יל‪-‬לבריאה ו מ ^ ד י ל * ח ו*ר« א‪ ^ 12‬ה א ד ן ןאךא את־‬ ‫ב‬ ‫י * ^ * * לאלץ ואת לקיע ל‪#. G‬ובכושי‪ :‬בשנה הסתומה‪ .‬ל ע ש ר ת‬ ‫יח ז־י־םז‬ ‫ש נ ה[‪ .‬אבל השוה כ*א ו ‪. :‬אךא ל ל ם ע^קה ועמוליל אש‪-‬‬ ‫שקלם ובתו־כס לאיתי עמודי אש יולדת ולם לאין ערוך לנכה‬ ‫‪:‬‬ ‫ת ח‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‬ ‫י א‬ ‫י ב‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫טז‬ ‫ז‬ ‫יל^מק‪ :‬ימעכר תלם לליא לאיתי מקום אין לקיע ל^מלם ממעל‬ ‫לו ו ל א קלקע מוקלה מלמטה־לו ל א ליו מלם ןליו ולא עוף כי‬ ‫אם־מקום־־שמקה ךנרךא ל י ה ‪ :‬לאיתי שם שבעה כיככים כללים‬ ‫גדולים צעדים‪ :‬יקלקרי או‪$‬ם אמר ח&לאל ד‪$..‬‬ ‫י ש פ ה ‪ .‬נ״א‪ :‬כלו השמים‪ ] .‬מלס‪ :‬ואלא‬ ‫אל*מ ל י‬ ‫נ‬ ‫את־הרוחות א‪#‬ר ת ק ר ^ ה את־כ&ת ל‪#‬מלם וסחנילז כין ‪#‬מלם‬ ‫ואךץ לן עמודי ל^מלם‪ :‬לאיתי את‪-‬לרוחות לפוקבות את־סקזהלם‬ ‫י‬ ‫ולן מעריבות את־לקוהת ל ‪ #‬מ ‪?1 #‬ל~ל יככים‪ :‬לאיתי את־רוחות‬ ‫ד‪.‬ה ר י ח ש ך ‪.ch‬נ ק ו ו ה מ י ם ‪ .‬כך מתקן ‪ ..‬קוס הזה הוא קצה‬ ‫לשמלס ולאלץ והוא כית־אסורים לבוקכים ולצבאות לשמלס‪:‬‬ ‫ולבוקבים חמלגוללים }אש לם א‪#‬ר עברו מצות לל בתחלת‬ ‫עלותם כי לא־קאו בעתם‪! :‬יקצף ^לי?ס ולאקלס נלעשלת אלהי‬ ‫‪ n1}$‬עד־לןקן א‪#‬ר דנתם חאותס‪:1£‬‬ ‫םוסה‪ ./‬‬ ‫אלפי‬ .‫חנוך א‬ ‫לט‬ ‫יז ה ‪ -‬י ח סז‬ ‫חמקכלת כל־בוא ל ‪ #‬מ ש ‪ :‬ןאבא אל־נלר־אש ןהאש תמשך־בו‬ ‫ה‬ ‫כ^לם ןזולמת אל־ח.ם לןדול ל צ ד מ ע ך ב ‪ :‬לאיתי את־הנהרות‬ ‫ו‬ ‫חןדולים ואלא א ל ־ ח ח ^ ל ד ן ן ד ו ל ןאלף אל־מקוס אקזר כל־כשר‬ ‫ז ‪ -‬ח ל א לניע‪ :‬לאיתי לדי ח ‪ #‬ר ‪ #‬ל ל ל ף וללכי־מלס ‪ #‬ל ת ה ם ‪ :‬ואלא‬ ‫&י־כל־נ?רות לאלץ וכי‪-‬תהם‪:‬‬ ‫לאיתי אוגרות כל־לרוחות ואלא איד הוא קשט } ל ם את־‬ ‫יה‬ ‫‪.‬‬ ‫השוה‬ ‫ידמ׳ י״ג ט״ז הדי נשף‪.

‬וקשה להבדיל‬ ‫טעה‪ ...‬‬ ‫ת נ‬ ‫נ י ם‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ת‬ .‬ד ע ו א ל ־ ע ו ש ה ר צ ע ו של^א‬ ‫ה מ א ו ר ו ת ‪ .‬‬ ‫] ל ת כ ו נ ו ת י ה ם ‪ .‬כן ‪2‬׳ ׳ « ‪ .‬‬ ‫‪..‬זהו ת ס ק י י י _‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫‪/‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ד‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ י‬ ‫י ‪/‬‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫י כ‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫פום‬ ‫* '* *‬ ‫" '‬ ‫' ״‬ ‫‪l‬‬ ‫מיכאל שהוא שומרם ומליצם של ישראל‬ ‫) = ע ל התהו ובהו(‪ ..‬‬ ‫כ א נ ש י ש ל ו מ ן ‪ .‬‬ ‫‪/‬‬ ‫* ן‬ ‫ג‬ ‫? ל״ב‬ ‫"‬ ‫'‬ ‫ז '‬ ‫ע ל ת פ ק י ד ו של אוריאל ' י? " י‬ ‫^‬ ‫)ין׳‪ .‬אולי היווני שקרא כ ך במקום ‪ a>g et^vatai‬שהיה במקור )ועל םיריגות ע׳‬ ‫ברוך הסורי י ח ׳ ( ‪.‬מן * ‪ G‬נ ר א ה בנין זה של לשון י‬ ‫ד‬ ‫‪.‬כ ך בכושי‪ .‬‬ ‫ן ב‬ ‫* מי‬ ‫‪ = at ywaixes OUTCOV TGOV nagafidvxow ayy&av‬ונשיהם של המלאכים‬ ‫‪.‬ח י ט א י &‬ ‫‪g‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬השוה ד ב ל״ב י״ז‪ .Xinxd‬ד מ י א ל‪ .‬כמו שגראה מן התוםםיז‬ ‫שמות המלאכים הראשים ש ב ע ה )‪ .‬ל ה מ ל צ ה ‪ .‬ש ר ק א ל‪ft : G « J 2 .‬תחלים ק י ו ל״ז‪ .‫חנוך‬ ‫ט‬ ‫יט א ‪ -‬כ ח‬ ‫א‬ ‫!אוריאל אמד אלי פ ה !עמדו המלאכים ^ ה ת ח ב ר ו ע ם ־ ^ י ם‬ ‫ןרוחותיהם לבשו צורות הלכה ו ת ט ^ ה את־?אנשים ן ת ל ע י ד י‬ ‫לןבח לשדים כלאלהים ]ופה נעמדו[ עד‪-‬יוס הדין הןדול ?* י‬ ‫לדונו עד־כלותם‪ :‬והשילם ‪ #‬ל המלאכים ^ ת ק‪:‬א^י ^לוקן‬ ‫תה‪:‬ינה‪ :‬ואנכי לניר לכדי לאיתי את־המךאה קךן‪-‬כל ןאי^ז‬ ‫לא־לךאה כ א ‪ #‬ר לאיתי אני‪:‬‬ ‫ןאלה שמות המלאכים הקדושים השומרים‪ :‬אוריאל אלד‬ ‫המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על־תכל ןעל־שאול‪ :‬ךקאל א נ‬ ‫המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על־רוחות האנשים‪ :‬ךעואל א ל י‬ ‫המלאכים חקדושים הלוקה נקם מעולם ה מ א ו ר ו ת ‪ :‬מיכאל א ל י‬ ‫המלאכים הקדושים להמלטה א ‪ #‬ר ?כקד על־הטוכיס } א נ ‪#‬‬ ‫ן ע ל ‪ -‬ה ע ם ‪ :‬שךקאל א ח ד המלאכים הקדומים א ‪ #‬ר על־־לרוחוו*‬ ‫הלקאות כנ<‪ :#$‬ןבריאל א ח ד המלאכים הקדושים א ‪ #‬ר על ג ל‬ ‫עדן ועל התנינים ועל הכרוכים‪] :‬למיאל א ח ד המלאכים ח ק ר נ י ם‬ ‫א ‪ #‬ר ק^קהו אלדדם על־המתקוממים[‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫כ‬ ‫ע ו‬ ‫ן ר‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י ם‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ורוחותיהם ה ר ב ה ה י * ^‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫ו ד ו ח ו ת ׳ הם ל ב ש ו צ ו ר ו ת הרבה‪...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ש ב ן ת המלאכים הראשים ותפקידיהם‪..‬ןןןןן‬ ‫^‬ ‫ו׳ הוא עושה מלאכתו של גבריאל )לקמן בפיז(‪ .‬‬ ‫כ‪.‬ב מ ? ^‬ ‫ו ע ל ה ע ם ‪ .‬א ב י‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬ ‫_ ך‬ ‫ך‪.e.‬‬ ‫* ‪.‬א ב ל ‪=) efc aeQfjvag : G‬לסירינות(‪ .G‬‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫י י ו י ג י‬ ‫‪>(5{10V<TQ=)Taptdpov‬‬ ‫ס‬ ‫כ‬ ‫יכ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫‪/‬‬ ‫כ‬ ‫״‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫‪/‬‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫י ‪.‬׳ ״‪ ^ ) ap2‬ש ר י א ל ( ‪ .‬ב י י ד‬ ‫^‬ ‫ו נ ש י ה ם ש ל ה מ ל א כ י ם א ש ר ת ע ו ‪ .‬ע׳ עליו חזון ברוך הסורי נ״י׳‬ ‫חזון עזרא ד ׳ ל י ו ו ע ו ד ‪.‬ומשובש נוסח‪2‬׳!*‪T $ xdq> G1*1‬‬ ‫**‪: GtlT‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫‪ .‬‬ ‫ד ‪ .‬כן בכושי‪ .‬ו ד•‬ ‫• ג׳‬ ‫פסוק זה הוא ע ל פי " ‪ G‬ועיקרו בפרשה זו‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫י רעד‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ת ב ל ע ״ ן י ל ך ‪ . T .‬‬ ‫שמות‬ ‫‪: G * * .‬בכושי‪ :‬םגי‪ .‬ל ז ב ח ל ש ד י ם ‪ . G‬בכושי‪ :‬ומן המאורות‪ .

.‬־־‬ ‫מ ק ו מ ו ת ‪ . :‬אמר מה־נולא המקום חזה וקה איס‬ ‫ח‬ ‫ללכיט אליו‪ :‬ולענני אוריאל אחד למלאכים לקדושים א ‪ #‬ר אחי‬ ‫ם‬ ‫ו*אמר אלי חנוך לקה תיךא קקה ן ת ל ע י ואען מקני למקום הנוךא‬ ‫ומק‪3‬י מלאה הצער ה ן ה ‪ :‬ויאמר אלי המקום הןה הוא כית‬ ‫אסורים למלאכים ופה י?יו אםולים לעולם‪:‬‬ ‫ומשם ללכ*י אל־מקום אהד !יךאני במעךב ל ד ןדול ןארןד‬ ‫כב‬ ‫וקלע ק ‪ #‬ה ‪ :‬ןאלקעה קקומות לכיס ובתוקם ?*מק ןרחב וללק‬ ‫ב‬ ‫מאד קנלןל חלק וןמק ןחשל להכיט ‪ £ £‬ה ‪ :‬ו!ען לקאל אהד‬ ‫נ‬ ‫המלאכים חקדושים א ^ ר אתי ו*אמר אלי המקומות הלכים לאלה‬ ‫והמקומות הגלולים ?אלה למען ילאו קהם לרוחות לנקשות‬ ‫המתים נקךאו &די ^כל־־נקשות בני ?‪$‬לס יאכפו ח‪$‬ה‪ :‬והמקומות‬ ‫ד‬ ‫?אלה נעשו להושיב אולם עד־יוס דינם ועד ]לא[ עלם עדנ‪-‬כא[‬ ‫חךין לןדול עלי?ם‪ :‬לאיתי את־רוחות בני‪?-‬אלם ‪#‬מתו ן־קולן‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫כא‪-‬כב‪.‬‬ ‫אשר שם לא געשה דבר‪ .‬כן ‪2‬׳‪ dxataaxeijaaTo :G*1‬והוא תרגום העי לבהו ברא׳ א ב׳‪.‬‬ ‫ב( כא—לו‪ :‬ה ה ל ו ך ה ע נ י ‪.‬צורת הכתוב‬ ‫בנוסח * ‪ : G‬וארבעה מקומות שם חלולים וע?ק להם וחלקים מאד שלשה מהם המזכים‬ ‫ואחד מאיר ומעין מים בתוכו ואמר מה־חלקים המקומות החלולים האלה ן*מק וחשך‬ ‫ר א י ת י ]רוח[ אדם מת מתאונן וקולו‬ ‫לדאות‪ .‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ובכושי‪:‬‬ ..‬בנוסח * ‪ : G‬ןןלקים׳ אולי ‪ xaXoi^ xottoi‬נתחלף לו לכושי‪ .‬שגים לצדיקים )בפיה—ט ( ושנים לרשעים )בפ״י‪-‬י״ג(‪— .‬‬ ‫‪.‬צורתם של שגי פסוקים אלו בנוסח ‪: G‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מקום בית האסורים למלאכים )=כוכבים(‪.‬‬ ‫‪ a‬ה ו‪ .‬‬ ‫וארבעה‬ ‫י פ י ם ‪ .‬יחדו מלמעלה כהרים גדולים‬ ‫ולערים כאש‪ :‬ןאמר מה הטאומם כי נאסרו ןעל מה ?שלכו הנה‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ו*אמר אוריאל אחד המלאכים הקדומים א ^ ר אחי לזחוחי ויאמר‬ ‫ה‬ ‫לנוף למה תשאל ןלןןה החקר ן ת ך ר ש ‪ :‬אלה הם מךהבוככים‬ ‫ו‬ ‫‪$‬שר עברו מצות ל‪ :‬והס אסורים ‪ rrb‬עד־א‪#‬ר לכלו ע^זךת אל&י‬ ‫עז‪$‬ה ‪!#‬עברו מק‪5‬ר למי חטאתם ומשס ללכתי אל־מקום אחר‬ ‫‪:‬‬ ‫א ‪ #‬ר ?‪:‬ה נולא מזה ואלא לקר נוךא אש גדולה שם בעךת‬ ‫ןלהקת ולמקום שם קקוע עד־תקלית להם ןהיא מלא עמורי־אש‬ ‫גדולים מוךלים ןלא לללתי למשקיף על־ךלבר ועל־ןללו ןלא‬ ‫לללתי לשער את־לקפו‪.‫חנוך א כ א א ‪ -‬כ ב ה‬ ‫ואעבד א ל ־ א ‪ #‬ר ‪ #‬ם כ ה ו ‪ :‬ואלא <קם מעקזה נוךא נם שמלס‬ ‫כא ב‬ ‫ממעל נם אךץ מוקךה ל א לאיתי כי אם־מק‪1‬ם להו ןנוךא‪ :‬ן‪£‬ם‬ ‫נ‬ ‫לאיתי שבעה בוקכי שמלם קשורים ‪.

‫חנוך א‬ ‫כב ו‪-‬כד ב‬ ‫ה‪:‬ה מניע ע ד לשמלס והיא קול ?כאיס‪ :‬ו א ‪ #‬א ל את־ר‪*$‬ל‬ ‫המלאך א?זר אתי ואמר אליו למי הרוס ה*את ולמי הקול סמני*‬ ‫ימלאינן‪ :‬ולענני לאמר היא הריס ה } א ה מ א ת ל כ ל א?זר ‪0‬ר י‬ ‫‪1‬‬ ‫קלן אחיו ןהוא מלאונן עליו עד־עזלסיף !ךעו &*ל * י ל א ח חר״י‬ ‫ח ל}הד מתיר !לע א ^ י ם ‪ :‬וא^אל על־ץה ועל־<יל‪$-‬קומות הדח‬ ‫מדוע נבללו לאלי ה ד ס ‪ #‬י ‪ :‬ולענני ו*אמר אלי ? ל ? ה א ל ה נ ^ י‬ ‫»‬ ‫למען תחדלנה נכשות המתים ילה^ריד נ‪$‬שות לצדיקים ^ ר • ג י‬ ‫מעלן מלם מאילים ל ל ן ‪ :‬וכן נ ע ‪ £‬ה לל?זעים }מו^ם ו } ל ק ? ר‬ ‫י‬ ‫ולין לא־נע^ה כ ל ס ב ס י י ל ם ‪* :‬־ז * } ד ל נ ה נ^שותילם‬ ‫?עניי סןדול סןה עד־יוס סדין סןדיל ןס^בוקה ולעניי לאלי‬ ‫יאמרם ל ע י ל ם‬ ‫א ‪ #‬ר לקללו עד־עולם ינמיל לנ‪#$‬ותילס‬ ‫יב ילס‪$‬ריד את־סנכימות סמלאו־ננות א^ןזר לאי את־ס^מךן * * ( ‪W‬‬ ‫בימי החטאים‪ :‬כן נ ע ^ ה לנפשות ל א נ ז י ם א ‪ #‬ר ל א ליי צלילים‬ ‫מ‬ ‫כי אס א ‪ #‬ר היו חוואים ?מורים ואל־פ^זעיס כמולם הלל^יי‬ ‫יי א ? ל **שותילם לא‪-‬תלרגנה }יום ס ד ק ןלא ת ו ק ^ ה ‪ $‬ן ה ‪ :‬א*‬ ‫?לכתי לאדון ס?בוד ואמי ‪9‬ייר אלןי אלני־ס^לק ל&י‪#‬ל‬ ‫עד־עולם‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫י א‬ ‫‪.‬השוד• התאד מ ל ך הכבוד בתי• י‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫כג‪.‬ואשאל את־רפאל המלאל‬ ‫' ~ ל ׳ כ״י•־"‬ ‫אליו הדוח הזאת המתאונגת למי היא למי הקול המגיע ומתאונן ע "‬ ‫* ‪ : G‬המקומות החלולים כלם‪ .‬‬ ‫שלפני‬ .‬ש מ י ם‬ ‫האש המערבית הדולקת אחרי מאורות השמים•‬ ‫ב נ י ס ח‬ ‫‪G‬‬ ‫הנבוני״‬ ‫נ י ת נ ד‬ ‫ד ‪ .‬ל א ד ו ן ה כ ב ו ד ‪ .‬‬ ‫מד־ ללכתי אל־^קוס אסר מןגלןה לקצ‪1‬ת ל א ד ן ‪ :‬ואלא א *‬ ‫כג‬ ‫י ^ ס ןל‪:‬לה כי אם‬ ‫ל ע ד ת ה*למת ? ל י ־ ^ ג ו ת ולא עמלה כ‪$‬רו‬ ‫נ ‪ -‬ד ף*מיד ]ז^רוץ[‪ :‬וא?אל לאמר מדוע ל א ‪$‬ניס‪ :‬ו י ^ י ךעואל אםד‬ ‫סמלאכים הקדושים א‪#‬ר אי*י ויאמר אלי מרוצת ? א ש ס*את א ‪ ¥‬י‬ ‫לאיל היא אש סמערב ה ד ל ק ת אללי כל־מארות ל ^ ‪ /‬ל ס ‪:‬‬ ‫ויראני לרי‪-‬אש סלעלים‬ ‫ומזה ללכהי אל־מקוס * * י‬ ‫כד‬ ‫יו?ס ולללה* ואלך לעבדי ואלא ‪ #‬ב ע ה לריס נללריס ך^לם‬ ‫ב‬ ‫ו*‪5‬י‬ ‫' * עליזי״‬ ‫היה מגיע עד לשמים והוא מתאונן‪ .‬ואפשר להסיק מכאן‬ ‫הכושי היה תרגום יווני אחד‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪.‬נראה שכך היה במקור העברי•‬ ‫כאן‪ :‬ע‪*0‬ל‪ = £*610‬הרודפת‪ ..‬א ב ל בכושי נמסד בלשון שריפה‪ .‬י י‬ ‫‪1‬‬ ‫ד ‪ .‬מ ש מ ע י ה‬ ‫׳‬ ‫*‬ ‫ה ד ו ל ק ת ‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫י ‪ ..

‬‬ ‫השלשה‬ ‫כלו׳‬ ‫הם‬ ‫אותם‬ ‫המשענות‬ ‫מחוץ לאותם עצי‪-‬‬ ‫ג״כ ל א היה כאילן זה‪.‬‬ ‫בארץ‪..‬‬ ‫ש ב ע ת ה ה ר י ם שב‪1‬םונית־מערבית ועץ החיים‪.‬‬ ‫י ר ו ש ל י ם והריה ו ע מ ק י ה‬ ‫ירושלים היא‬ ‫טבור‬ ‫ונחליה‪.‬ביתר‬ ‫דיוק‪:‬‬ ‫לצסוגית־מערבית‬ ‫הלך‪ .‬‬ ‫טבור‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫הארץ‪-.‪$‬ה לעץ סןה ומה־טוב מלאהו‬ ‫ןעלהו נאה וכךחו עלין מאד למלאה ז ולעז מיכאל אחד למלאכים‬ ‫חקדושים ולנככלים א‪#‬ר אתי והוא עלילם‪:‬‬ ‫ויאמר אלי לנוך למה זה תשאלני על״־ריס לעץ הזה ןל^ה‬ ‫ת‪£‬אל ותכצר ל ך ע ת ‪ :‬ואענהו לאמר אני לנוף לצוני לרעת חלל‬ ‫ועל ל*ל נכךצו־ני לרעת[ על־לעץ הןה‪ :‬ויען לאמר ללר לןלס‬ ‫חזה א‪#‬ר לאי?! אשר רא^ו כככא אלחים הוא כסאו א‪#‬ר ישב‬ ‫עליו הקדו‪ £‬ולגדול אדון ה‪$‬בוד מלך ?עולם בללתו לכקד את־‬ ‫לאלץ בחםד‪ :‬ועץ־הלקזם לןה לא־יוכל לנעת בי כל־כשר בלי‬ ‫לשות עד־יוס לדין לןדול אלרי א‪#‬ר ל‪$‬לע ולכיא ‪1‬כל[ עד­‬ ‫תגליתו לעולם ןאז לןתן לצדיקים וענויס‪ :‬מכליו לןתנו חלים‬ ‫לבחירים וצפוןה אל־מקוס קדוש אל־עכר כית ל‪ :‬מלך העולם‬ ‫ל^זתל‪ :‬אז לנילו בשמחה ןלעלזו כקלש וריחו ‪:‬לא בעצמותילם‬ ‫ולאריבי למים על־לאלץ כא‪#‬ר ליי אלליףי ו כ י מ י ם לא־לנע כ ל ם‬ ‫כל־לגון ומןשלה ו ו ז ל ‪ $‬ה מגע* ואכרך את־אללי לכבוד מלך לעולם‬ ‫א‪#‬ר לכיז ׳?אלד־ לאנשים צדיקים יכלא כאלת ואמר לתת ל ל ס ‪:‬‬ ‫ואלד משם אל־&*יי ל ׳ א ח ואלא מקום מללך נטוע ובו‬ ‫עצים ולליות קלמות ן^צות מתיך ‪$7$‬רות‪ :‬ו^ם לאיתי ד‪..‬‬ ‫כווגתו כרות לגזרים‪.‫חנוך א‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪..כים ‪ £‬ל ‪ £‬ה לכאת מןךח ומחןקים !ה על־ןה ושל^ה לכאת‬ ‫ןירום ןה על־ןה ןניאיות ע^קים עקומים ןלא קרב ןה אל־ןה‪:‬‬ ‫ןללר השביעי בתול אלה בןבלם נמשלו לכ©א מלוכה נןלם[‬ ‫^קכים עצי־ל^ם‪ :‬וכינילס עץ א‪#‬ר לא־לליחותי עוד ליל כריחו‬ ‫ןלא לידדעוד א ל ד }לם כ^הי ולא ליי אחרים כמהו וללי ריח‪1‬‬ ‫טוב מכל־ריח ןעלהו יכלחו ועצו ל א לבלו לעולם וכליו ‪:‬כה‬ ‫וכךיו דומה ל ל מ ד ‪ :‬ואמר &ה־..‬‬ ‫כו‪.‬ו ה א ב ג י ס‪.‬‬ .‬‬ ‫בארץ המערב‪ .‬ר־‬ ‫כד‪-‬כה‪.‬ו לא‬ ‫היו‬ ‫אחדים‪.‬ע ץ‬ ‫כרות‪.‬‬ ‫הרים כעין סלעים של אבנים יקרות היו‪ .‬‬ ‫י‬ ‫כה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫כי‬ ‫ב‬ ‫כד ג‪-‬כו ב‬ ‫מג‬ ‫ןלךרות במלאה ?}}ד‬ ‫שונים ןה מןה ומושיט ןהךרות ולפות‬ ‫ומילין .‬שלשת ההרים כנגד‬ ‫לכסא והתיכוני הוא כעין עצם‬ ‫בשם‬ ‫ה כ ס א ‪ .

‬־ ־ ג י *‬ ‫ל א ן )‪^^aaiem u.‬היווני מ ס ד ד ד ך‬ ‫ד ד ר‬ ‫ד ״‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫‪ n‬ר י‬ ‫פ י‬ ‫ד א‬ ‫מ‬ ‫) ו‬ ‫ש‬ ‫‪4 7‬‬ ‫ףץי‪-‬‬ ‫המשך הילוכו ל צ ד מזרח‪..‬‬ ‫עמק יהושפט‪— . 186‬הוא ההד‬ ‫ו ג י א מ ת ח ת י ו ‪ .‬‬ ‫‪1.‬גיא ב ך ה נ ו ם ‪.‬בלול‪1 :‬לען אוריאל אסד סמלאכיס לקדושים א^י‬ ‫נ‬ ‫אתי ‪*1‬אמר סנלא המקלל סןה הוא למקלליס לעולם פה יאמ*י‬ ‫לסד ?ל־למבטאים בש?תילס לברי־מלע מ ד יל ןעל־גיבורו לל^יי‬ ‫קשות פה לאמפו ללךו ופה מקום דיןס‪ :‬באלרית סלמים לללי ל ל‬ ‫ג‬ ‫מלזה דיל‪¥‬לק ‪ # 9‬י סצךיקים לעולם כל^סלמים ל ס ם ל}ל י‬ ‫לעולם‪ :‬גייג^י ךיקם י^לןהי על"‬ ‫למלחמים לאדיו.‬‬ ‫טראנםקריפציה ומלה יווגית כ א ח ת ‪:‬‬ ‫כה—לג‪. ל^ביוד‬ ‫ד‬ ‫י־ לרחמים א‪#‬ר ח ל ק ל ל ם ‪ :‬אז־בלמתי לאדי? למביי ןארכר אליי‬ ‫ואז&י ‪1‬דלר ?לאה‪:‬‬ ‫ומזה לל?תי לצד מןלח ‪5‬ין לרי סמד?ר ןאלא המל ונליא‬ ‫כח‬ ‫ב ‪ -‬ג ^ימ^ה‪ :‬מלאה עצים וןךעים ומלם *למיס מ^רום‪ :‬ןלם ^‬ ‫? ‪ 9 #‬ף ‪?5‬יר לצד ‪$‬פון ולצד מעךב מעלה מלם ו^ל מלס ז‬ ‫ימשס לל?תי אל־מקום אסר כ מ ל ? ואקרב לצד ‪$‬ןלח ל ל י‬ ‫כט‬ ‫ב סןה‪ :‬ןשס לאיתי עצי־ריס להלאים ריס לבו^ה ו^ר ול?ג*‬ ‫רומים לעץ שקד‪:‬‬ ‫וממעל ל ל ם על־סר סמןרח ל א ךחוק ךאיתי ‪$‬קום אלי‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫כ ז‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫[‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫ים‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫'ק‪.‫חנוך א כו ג ‪ -‬ל ‪x‬‬ ‫מד‬ ‫קדוש ומתחת ל ל ר לצד מץךח מלם ומחל ל צ ד לרום‪ :‬ןאךא ל צ י‬ ‫ג‬ ‫מןךח סד א ל ד !בוס מזה וכינילם ‪3‬יא ^מק ןלא ל ח ב נם־בו מל‬ ‫נוןלים לעכר ההר‪ :‬ולמערב משם סר אחר ‪ $ #‬ל מך‪ .‬‬ ‫וירמז אל ב י ת ישראל שהם קרועים ביניהם לכמה קרעים ש ל מפלגות )השירי *‬ ‫‪j‬‬ ‫כ—ג ה ר ק ד ו ש ‪ .‬ו ה נ ח ל ‪ .‬בל‬ ‫‪g‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪J‬‬ .‬‬ ‫ו ז ר ע י ם ‪ .‬ש ק ד‪ .‬כ ך בכושי )=‪ M£ov‬א ב ל *‪ =jtv£ovTa : 0‬הנותנים‪ .‬ה ר ה ז י ת י ם ‪ ...‬ןלא ‪ 1‬יי׳‬ ‫ד‬ ‫ןניא מתחתיו כינילס ןנלא אסר עמק ןל‪ #3‬לצד ‪ £‬ל ‪ #‬ת הקצוות‬ ‫ןכל־מיאיות עןקים ןלא־ללכים ממלע ק ‪ #‬ועצים איןם ןממים‬ ‫י׳‬ ‫עלילם‪ :‬ןלמלתי על־למלעים ןתמלתי על‪-‬לניאיות תמה ?ליתי מאד‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ןאמ למה לאךן המצלמת ס‪1‬את ס‪$‬לאה ן ל ה עצים ולולא‬ ‫סמקלל סך‪ .‬הוא ה ש י ל ו ח ‪ .‬‬ ‫ה ג י א ‪ .‬ה ר א ח ד ‪ .‬‬ ‫^ ק ן _‬ ‫ן ‪1.‬כך מגיה ‪ ch‬במקום ‪=) xptoecog Uvbga‬עצי דין( שבכושי י‬ ‫כם ג‬ ‫ה מ ל א י ם ‪ .‬כווגתו לפדי העצים‪.‬‬ ‫כח כ‬ ‫ג ח‬ ‫הנקרא בפי‬ ‫כז‪.‬‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫‪e‬‬ ‫‪ 0‬י‬ ‫ם‬ ‫ג‬ ‫ז‬ ‫י ם י‬ ‫‪ (sein Gei&nde..‬ה ד צ י ו ן ‪ .‬‬ ‫כז ב‬ ‫הערביים‬ ‫ג׳בל אבו ת ו ר‬ ‫*״‬ ‫ת ש מ י ש ו מ ל הגיא המקולל‪..‬ונכון‪ .‬‬ ‫ג י ס ח‬ ‫ע צ י ־ ר י ח‪ .

.אלא לרים אלרים ובינילם עצים ומלם נזל כעין נקטר‬ ‫לנקלא צרי וחלבנה‪ :‬ומעכר להרים לאלה לאיתי סר אסר למןרח‬ ‫קצות ה‪$‬ךץ א ‪ #‬ר שם עצי־אלליס וכל־לעציס ליו מלאים קזקלים‬ ‫קשים‪ :‬ןכא^זר לקח איש מלל‪$‬רי לזה לי&ב־לו מ כ ל ־ ל ^ ם ‪:‬‬ ‫ןאלרי לבשמים לאלה כא‪#‬ר לשקכתי אל־לצפון מעל ללריס‬ ‫ןארא ‪ #‬ב ע ה ללים מלאים נלל נ ב ל י ועצי־ב^ס ןקנמון וכלכל‪:‬‬ ‫ומ^זם ללכתי מעל לאשי כל־ללרים לאלה לרסק לכאת מ ך ח‬ ‫לאלץ ואעבד על־לם־סוף ואלי ללסק ממנו }אעבד מעל למלאך‬ ‫זוטיאל‪ :‬ואלא אל־גלל^לק ואלא מאללי לעצים האלה עצים‬ ‫י ם‬ ‫י‬ ‫י־‬ ‫י‬ ‫ז י ם‬ ‫‪c‬‬ ‫‪ #‬וריחם טוב ‪:‬כים מאד ויקרים ועץ לרעת א ‪ #‬ר‬ ‫*ייל ^ ל‬ ‫^ י * ?לי לילעי ד ע ת ר ^ ה ‪ :‬נהעץ להוא למה בןבהו לאשוס‬ ‫ועליו[ דומים לעלי לרוב וכליו לאשכלות וכן ‪:‬כה מאד וריס‬ ‫לעץ נידף למרחוק* ואמר מה־‪:‬כה לעץ ומה־נלמד מלאהו‪:‬‬ ‫ו ל ^ י ל‪$‬אל למלאך לקדוש אשר אתי ףאמר אלי הוא עץ ל ד ע ת‬ ‫א‪#‬ר ממני אכלו אכיף ל ז ק ן ןא^ך לןקנה אשר ליו ל‪$‬ןיף וללמדו‬ ‫ד ע ת ועינילם נכקחו וידעו כי עיךמים לם ןעלשו מךלגן‪:‬‬ ‫ומשם ללכתי אל־קצות ?אךץ ואלא שם חיות כללות ושנות‬ ‫ז‪ 1‬מזו ועופות שונים למלאה וליפי ולקול האחד שו‪$‬ה מן־לאחר‪:‬‬ ‫ימזרחה לחיות ללן לאיתי קצוי ה‪$‬ךץ אקזר שם ‪:‬נוחו ס?מלם‬ ‫ן‪#‬ערי ל^מלס כתוחיס‪ :‬ואלא בצאת כויככי ה^מלם ואכ&ר את‪-‬‬ ‫השערים א‪#‬ר כלם לצאו ואכתב את־כל־־מוצאילם כל־אחד ואלד‬ ‫למככלם ולשמותילם מללמם ומעמלם ומוערילס וללשילם כ א ‪ #‬ר‬ ‫ללאני אוריאל סמלאך לקדוש א ‪ #‬ר אתי‪ :‬הוא ללאה ?ל־ך^ר‬ ‫וכלכס לי גם ‪#‬מותילס כתב לי וחקילם ולבלתם‪:‬‬ ‫ואלך משם לכאת צפון אל־קצות לאךץ ושם לאיתי כלא‬ ‫‪$‬דול ונכ‪$‬ד בק^וי מל־לאלץ‪ :‬ף‪2‬זם לאיתי שלשה ‪#‬ערי שמלס‬ ‫?תוסים כ ^ ו ל ם ^ ל ־ א ל ד מלם תצאנה רוחות ל^פון בנש^ן לל‪:‬ה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫י‬ ‫לג‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫לד‬ ‫כ‬ ‫ל‬ ‫«»‬ ‫ל ב‪-‬לד ב‬ ‫ל מ ז ר ח ק צ ו ת ה א ר ץ ‪ . G‬‬ ‫מד‪.‫חנוך א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫לא‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫לכ‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ג‪:‬א כלא מלם אע‪1‬ר ל א ‪:‬חרבו‪ :‬ואלא עץ ‪$:‬ה והוא למה לעצי‪-‬‬ ‫דיל כעץ ש ל ף ‪ :‬ולכאת לגאיות ?אלה ראיתי קנמלכ^ם ואללי‬ ‫אלה קרבתי אל־סמזךח‪:‬‬ ‫.‬‬ .‬כך * ‪.

‬‬ ‫ה מ ר א ה ה ש נ י ‪ .‬‬ ‫לו‪.‬ךר«‬ ‫‪ ^ .‬העולם ל י אדון ל ר י ח «‬ ‫ל * ? י * * ? * ?רצון «דון לרוחות א?יי‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫יה‬ ‫י‬ ‫ד ? ר י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ס י א ת‬ ‫י‬ ‫ק ‪9‬‬ ‫לד‪-‬לה‪.‬לו‬ ‫‪ T W‬לליתי את־אדון ה?בוד }(*?ר‬ ‫ל מ ן ל«?"י‬ ‫* י » ^ י ל«לא?יי ו ל ג ב ו ת ה ן‬ ‫י‬ ‫*״בחי »ע?זה ידיו מייל‬ ‫מל־יד*זיי הך^יןה לס‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ל ס‬ ‫א י ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ן } ל‬ ‫ה‬ ‫י ך ם‬ ‫‪ 9‬ו ? ש ה י‬ ‫לי‬ ‫* ה לזניר י ד‬ ‫מ ר י ה ל * י א ‪ #‬ר ראה הראה ל ל מ י •‬ ‫‪.‫לד י‪-‬לז‬ ‫חנוך א‬ ‫ד‬ ‫<וי ? ר י קןרח <ן>לנ » ל ‪ W‬־ ‪ s‬י&תוך ‪#‬עי* א ל י ה^לןה למי?"‬ ‫א?ל » ‪ ? ¥‬ז ררר ?ני ר ׳ ‪ #‬ר י פ לאידיש ‪0‬ז*מד‪ 0‬פצח י?‪$‬גע‬ ‫לארץ ןהן נכזבות ‪&3‬ח‪:‬‬ ‫יה־^ם לל?תי ל?את ‪ rffi!9‬אל־קצות האדן )*ך* ? ‪** 0‬יי*‬ ‫לה‬ ‫‪**WJ‬‬ ‫י ׳ * ‪ ? $‬י ראייזי ?‪1‬ןךח היא ס?ום*ד‬ ‫״*י*‬ ‫ןהיא *?!?!?ד לפראים‪:‬‬ ‫< ‪ .‬‬ ‫? נ‬ ‫י‬ ‫הילוכו‬ ‫הילוכו‬ ‫ל‪1‬ד * פ ו ן ‪.‬אין לשון זה אלא רשימה ה ת ח ל י ת כעין שער ש ע ש י‬ ‫הספד לחלק זה על סמך מה שנאמר ל״ם ד ‪ /‬ומכאן ש ח ל ק א׳ של ד‪.‬אזב )כך מתורגם בכושית קדים ב ש פ ו ת י׳ י״ג‪ . 9 .‬־‪-‬‬ .‬‬ ‫י ט‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ל ? מ י‬ ‫י‬ ‫ייייי־ יל־זיניי* לאדן ןאךא ? ס ?יל׳יי־‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫?יךים ?תיך׳ים ‪>?3‬הים י‪5 «*9‬לא קדים מל }׳?ם ןדיס‪ :‬י?־<ןים‬ ‫לללהי הזרןוה לקצות <??ולם ןארא ? ם <ןזל^ה ‪$#‬רי ‪^ 9‬‬ ‫‪«?3‬לם גילוים י?זרים ?ז»ים *לילם‪ :‬דרך לל‪*-‬חד ‪TOrp".‬ט‬ ‫? ת ‪.‬ירי־ *ז־*לללאל ‪9‬דק ?ז »חיני* »ד*« ?ח^ךםן ן»או! רי»ן>‬ ‫»י*י ? * מ י קילי לר‪3‬ר ילהןיד לי‪>?1‬כי ? ח‬ ‫׳?»עי ראשייים יראי אל!יו?ים את־ד־רי ‪»3‬ד« ן ^ ר אך*ר ל *‬ ‫אדון הרוחות‪ :‬ט י ב ל מ ד ם ל ר א ש י ם ולא ‪ •pQl‬רא»?יו‪ 1‬הל??יי•‬ ‫!ם־מן־לאלזיוןים‪W :‬־‪ B*r‬ל א מאד‪ .‬‬ ‫!*•‪ h‬כיי•‬ ‫ק ד י ם ‪ .‬םפר‬ ‫המראה הראשון אשד הראוהו וספרו לו המלאכים )א׳ ב׳(‪.‬ן ‪ .6‬‬ ‫ה?‪?91‬ים לאלה לעלרי « ? ־ י ה??׳לש ןךצי ‪ nyw'o&pn‬ג ל י י‬ ‫אק־י סם מראים‪ :‬יהדי ראיתי אייזם לרלהי »ת‪*-‬רץ » ג י י‬ ‫‪.‬תהל׳ ע״ח כ״ן‪ .‬‬ ‫ל‪1‬ד ד ר ו ם ‪.‬‬ ‫ב ‪:‬‬ ‫ספד‬ ‫החכמה‬ ‫‪7‬‬ ‫)לז‪-‬עא(‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פתיחה לספר החכמה הכולל שלשה פ ע ל י ם ‪.‬איוב‬ ‫חלק‬ ‫לז‪.

‬‬ ‫משפט הרשעים ללתיד לבוא‪.‬‬ ‫לטב‬ ‫המשל‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫כתוב זה מסיים הענין שבפרק‬ ‫ל״ח‪-.‬‬ ‫פ?‬ .‫חנוך א‬ ‫לז ה ‪ -‬ל ט‬ ‫‪n‬‬ ‫מאתו נתן־לי חלק בחיי העולם‪ # :‬ל ש ה מוזלים ליו לי ןא^אם‬ ‫י׳‬ ‫ןאכיעם ל ^ ‪ 3‬י ארץ‪:‬‬ ‫חמקזל לראשון כ א ‪ #‬ר תיכיע ע ד ת לצדיקים והחוטאים‬ ‫לח‬ ‫בחטאיהם לליו נדונים ןגלשר מעל ?ני לארץ‪ :‬ןבא‪#‬ר יוכיע לצליק‬ ‫לעיני לצדיקים א ‪ #‬ר מעשילס סנבלרים תלולים כאדון לרוחות‬ ‫ןאוךה תוכיע לצדיקים ןלבליריס ליישכיס על־לאלץ ןאי&ה משכן‬ ‫סחוקןאים ואיפה מקום מנוחה ל א ‪ #‬ר כ ל ‪ #‬ו באדון לרוחות נוס‬ ‫ליה ל ל ס ‪ #‬ל א נבלאו‪ :‬כאשר לןלו מ כ ל ל י סצדיקים וסחוקןאים‬ ‫ג‬ ‫ידונו ולרשעים לטרדו מ ל כ נ י סצדיקיס ןסבחיריס‪ :‬ומאז מושלי‬ ‫לאלץ ל א עוד לליו תקיכיס ולמיס ולא ייכלו לראות את־כני‬ ‫סקדושים לצדיקים וסבחירים‪ :‬ואבדו סמלכיס ולתקיכיס ןנתנו‬ ‫ה‬ ‫כירי לצדיקים ןסקדושיב‪ :‬וכעי־אז איש ל א עוד לבקש־לכד ללס‬ ‫ו‬ ‫מאדון הרוחות כי קץ מ י ה ם ‪1‬יא‪:‬‬ ‫וליה בלמים הלם ו ילדו ס^ניס סבלירים ו ה ק ד ר י ם ממרומי‬ ‫לט‬ ‫ל^מלם חלעס לתאסד עם־בני ל א ל ם ‪ :‬וכלמיס להם ק כ ל לנוך‬ ‫ב‬ ‫ספרי קנאה וזעם ו מ כ ר י לנז ומרוד ןךלמים לא‪-‬לליו ללם אמר‬ ‫אדון הרוחות‪ :‬וכלמיס לסם נשאתני כעלה מךלאלץ ותניסני‬ ‫נ‬ ‫‪2‬קצה סשמלם‪ :‬ו <‪2‬ים ר א י ת י מלאה ‪#‬ני מש?נות סקדושיס ומקמות‬ ‫י‬ ‫מנוחת לצדיקים‪ :‬שם ראו עיני את־מ^כנותילם ומלאכי קדשו‬ ‫י־‬ ‫ומקמות מנולתם עם־סקדושים וסם כקשר י כ צ ר י וחלכללו ב ע ד‬ ‫בני‪-‬האךם וצךקה לי‪$‬ה שקוכת לכנילם כמלם וראמים כ‪$‬ל עלי­‬ ‫ארץ כן לה‪:‬ה בתו־כם לעולמי עולמים‪ :‬וכמקום לדיא לאו עיני‬ ‫ו‬ ‫את־בחיר סצךקה ולאמונה לצלק לחיה בלמיו והצדיקים וסבחיריס‬ ‫לליו לכניו בלי ממכר לעולמי עולמים‪ :‬וארא את־מש‪$‬נו תחת‬ ‫ז‬ ‫כנכי אדון לרוחות וכל־סצדיקים ולבלירים ל כ נ י ו לאית כמורות‬ ‫אש וכילם מ ל א בלכה ףככתותילם משבחות ‪ #‬ם אדון לרוחות‬ ‫ו צ ד ק לא־לעכר מלכניו ף ‪ #‬ר לא־לעהר מלכניו ע ד ־ ע ו ל ס ‪ # :‬ס‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫לח‪-‬מד‪.‬‬ ‫לח‪.‬‬ ‫לט‪.‬‬ ‫משכן ה‪1‬דיקיס והבחיר ושכחי המבורך‪.

‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫! ל‬ ‫‪.‫ל» ‪-0‬מ י‬ ‫חניד א‬ ‫להדתי ??‪ ft‬וריחי אן‪$‬ה את־לה^לן ההוא ‪ ay‬ל‪:‬ה חלקי הקרם‬ ‫‪9‬י־‪3‬ן ןןיט ?לי הללןי אדון לרוחות‪:3 :‬היפ הלם'‪3#‬חהי ן?נליהגי‬ ‫את־‪#‬ם אדון לרוחות ‪3‬בךכות י?‪1‬ללי‪3 8‬י לןדני ללרלה וללביי־‬ ‫ברצון אדון לדוחות‪ :‬רפות לביטי ע ז י אל־ללקום להוא ןאל‪.‬ן א ^ ע את־לנ!יל‬ ‫לדליעי ללןרש את־להקימיןים ועוצר ‪$3‬ךם לבוא ללני אייז‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫אי׳־יי׳ןיכי‬ ‫את־הלאר‬ ‫^‬ ‫ל א ח ‪ * f‬א ל ר י ־ ל ן‬ ‫* י י ** *יי לראני א ת ־ ל ל ־ ל ^ ר ו ת הי‪-‬הם ארמי*‬ ‫^‬ ‫ל*'י‪ °‬א*זי ראיתי ‪*1‬זי דלרילם ?ה?מי ול^בתי‪ * ! :‬ל ר אלי‬ ‫לראשון היא הילאל לרחים וארך־לא‪6‬לם ן ס ^ י י ל ל ^ ה על־לל־‬ ‫" ל " י‪? **9‬ני־לאדם ייי« רלאל ןל?לי‪#‬י הל&?ה על־? ^־‬ ‫?כיי" י א נלי־יאל ולרביעי ל ל ל ן ה על־התשילה ו ל ג ו ל ל ת לצלןלי‬ ‫* « ל ל ארבעת הלאלי אדי? החיו**‬ ‫*‬ ‫י* " *"‬ ‫ואר‪3‬עת ל‪-‬קולות א ? ד ?יה?הי מ ס י ם ה ה ם .‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ה‬ ‫‪.‬‬ .‬‬ ‫ם‬ ‫ארב?ת מלווני הפנים‪.‬ללהי‬ ‫ןאשבלהי לא*־ ?דיך היא ילדיך ‪:‬לי הראשית ןעד־עולם ‪ :‬יל»יי‬ ‫אין תללה היא יחג עד־לא נלראה מ‪3‬ל את א?ר יה‪:‬ה ל ע י ל‬ ‫וסדור ל ד ו ד ‪ :‬א?ר אין ‪ ntf‬לל.‬יל ארבעת הלןים ל י ם‬ ‫ו ה י ״ י י אף־לל־ל?מ«־ות‪:‬‬ ‫ברך את־אדון לריי׳«‬ ‫?ףללים ל » י אייזלי?=יי‪ :‬ל ק י‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫מ י ס‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 3‬י‬ ‫ל‬ ‫מ * ס׳ייי ‪#‬י‪¥‬י«י ?־ליד את־הלחיר ואת־ללי׳ירי‬ ‫׳י״׳ך " ל‬ ‫״ ב * ״ • י י י ז ל י י ״ י י ׳ ו׳י‪-‬קיל מ י ל י * *העתי ה ב ק * ה*‪6‬לל‬ ‫זל־?ל־יי‪¥‬בי א ח יהו‪1‬ל‪3‬ן ל ‪ 0‬ם אדון הדוחות‪ .‬‬ ‫‪5‬‬ ‫? נ י‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫מ‪.‬‬ ‫?‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫‪31‬‬ ‫ול‪5<7‬יז ל » ה י ל ‪ #‬י אדון לריי׳ית‪ :‬ועל־אך‪3‬עת ן ב ר י אייז‬ ‫ל ר י ח ״ ראיתי א ך ^ ה לנים « } י ם הא^ר אין &ה להמ נאלהי‬ ‫י ' ל * י לי*ל‪ 1‬אתי הידיעןי את‪?-‬הו‪0‬ילם‬ ‫* ־? ילי‬ ‫י‪.ילם הם נעלדו ל י ? ב י ח י‬ ‫י ^ ׳ ג י ד ‪#‬לחי)י ועלוףי לא*־ קדוים קדי‪ 0‬קרוע אדון לריי׳יי*‬ ‫‪:‬הלא דוחות‪ :‬ן^ןזמ ראי עיני את־לל־א^ר אין ‪W‬‬ ‫? י־^ח‬ ‫‪ #‬ס ל!‬ ‫י ‪ °‬מ ה י י ל » י י ילג־כי ו א ל ת ל ת ך‬ ‫י‪ ? "#‬י * י * ? י לא־!ללתי ללליט עוד‪:‬‬ ‫^ ׳""‬ ‫‪ ft-nm‬ראיתי אל‪6‬י אל‪6‬ים ורפו ו ל ב ו ת המון לאין ה ה ? י‬ ‫‪6‬‬ ‫? ג‬ ‫‪1‬‬ ‫ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫חלוקת הממלכה וסודות אםסרוגומיים‪.‬לנ‪$‬ךלה מקום כ^מלם‪:‬‬ ‫חלכמה ‪:‬צאה ל ^ ן כין בני־לאלס ולא מצאה ל ה מ‪#‬כן ו ת ו ב ­‬ ‫לה ללכמה אל־מקומה ‪1‬ת‪#‬ב כין למלאכים‪ :‬ולחמס י*א מללךיו‬ ‫וא‪#‬ר לא‪-‬לשב עלילם ‪$$‬א ןל^כן עמלם כן‪#‬ם ?עלמה ןכ^ל‬ ‫בארץ צחילה‪:‬‬ ‫מא‪.‫חנוך א‬ ‫מא א ‪ -‬מ ב ג‬ ‫ואלרי א ‪ #‬ר לאיתי את־ממלרי ל^מלם ואיר הנחלק ה מ מ ^ ה‬ ‫ואיך מעשי ל‪$‬ךם ל‪#‬קלו במאכלם‪ :‬ראיתי ‪ #‬ם את־מ‪#‬כנות‬ ‫לבחירים ומבינות הקדושים ועיני ךאו ‪ #‬ס את־כל־החוטאים‬ ‫ל מ ג ב י ם מ^ם חם־כרים ב ‪ #‬ס אדון לרוחות ו מ מ ל כ י ס מ^ןס ואין‬ ‫להם תקו^ה מכני חןמול ליוצא מאת אדון ל ר ו ח ו ת ‪ :‬ןשם ראו‬ ‫עיני מכללי ל כ ל ק ולרעם ומקןתרי לרוחות איך יחלקו לנשב על־‬ ‫לאלץ ומכללי לעכים ול<^ל ל‪$‬זם לאילי למקום א^ר־־לצאו ממנו‬ ‫והמקום אשר ממנו לשבעו עכר ל א ר ץ ‪ :‬ך^זם לאילי ללריס מנורים‬ ‫‪ # $‬ר מתוכם נחלקו הרוחות ל ד ר ל כ ל ד ולרוחות ל ר ד ל א ד‬ ‫ולעכים ואת־לעב ל ט ס משם על־לאלץ מראיית ל ע ו ל ם ‪ :‬ואלא‬ ‫לללי ל ‪ #‬מ ש ול ירח א‪#‬ר מ^ם י^או ף‪$‬מה ישובו ומבואם הנללר‬ ‫ואיך לאחד ןבוה מעל ל‪#‬ני ומלל‪$‬ם הקבוע ואיך ל א ‪.‬‬ .‬‬ ‫מב‪.‬‬ ‫מ ש כ נ ו ת החכמה והחמס‪.רס ליא אור לצדיקים וח^זך ל ח ט א י ם‬ ‫ב ‪ #‬ם יי אקזר לבליל כין לאור וכין ל ח ‪ #‬ך מללק כין רוחות‬ ‫לאלם ‪1‬לח!ק את־רוחות לצדיקים ב ‪ #‬ס צ ל ק ו ‪ :‬ו^ל־מלאך ל א‬ ‫לעצר ו‪$‬ל־צל לא־יוכל ל ן צ ר כי לכקד ד ין ל ן ל ס והוא ‪:‬דין את־‬ ‫ז‬ ‫צ א‬ ‫י‬ ‫?לס מןיו‪:‬‬ ‫לחץ^ה ל א ־ ^ א ה לה ‪$‬קום ל‪#‬כנד‪1 .רס ממלר ולןלוי‬ ‫וירא משלים את־מללך דךבו כ‪$‬קום חהוא כיוס וכלללה ל א ל ד‬ ‫קיס סול ל‪#‬ני לכני אדון לרוחות ולם מודים ומשבליס ולא ‪:‬נוחו‬ ‫כי תוללם חיא מנוללם‪ :‬ול?מש מלבה תקומתו לבך‪$‬ה או‬ ‫לקללה ומרוצת ל ל ך ל.‬יעןבו את־‬ ‫^ וחם שומרים‬ ‫מללכס ולא יוסיפו על‪-‬כלל^ם ולא לידלפר‬ ‫אמונלם זה לזה כשבועה אשר לוכקשרו כ ה ןה ל ז ה ‪ :‬יכראשונה‬ ‫ועשה את־דלכו כמצות אדון הרוחות לנדל ‪#‬מו‬ ‫‬‫לעולמי עולמים‪ :‬ןאלרי‪-‬כן ראיתי את‪-‬לךך ל.

‬ל ם ?*יי*‬ ‫ד‬ ‫לקדושים י ? ‪ 5‬י לאלץ ומאמינים ב ‪ #‬ם אדון הרוחות לעול&י‬ ‫עולמים‪:‬‬ ‫ועוד ראיתי כ?לקיס איך מן־סבו?כים ‪:‬קומו וליו ל ? ר י ו‬ ‫מד‬ ‫ולא ייכלו לל?<כר מלמולם‪:‬‬ ‫י כ ? ? ל ס‪#‬ני לד׳ על‪-‬לבו?ריס ב ‪ #‬ס מ ^ כ ן ל ק ד ש י ם !ארון‬ ‫מה‬ ‫לרוחות‪ :‬ואל־ס^מלס ל א ב^לי ואל״לאדן ל א ~‪:‬כאו זה גורל‬ ‫ל ח ט א י ם סבו?ריס ב ‪ #‬ם אדון לדוחות*ועל־כן ??זמרו ליום *לי׳‬ ‫ו?צוקה‪ :‬כיוס להוא י ‪? #‬לילי על‪$-‬כא ס?בוד ו?לר ארג־‬ ‫נ‬ ‫מעעזילם ומקומות מניללם לליי לאידממכר ונכעזוחילס *‪*VP‬‬ ‫לדןןקנה למראה בלילי וסלךאיס ב ‪ #‬ס ?בולי‪ :‬כיום להוא א‪5#‬ז‬ ‫י‬ ‫את־בלירי בתוכם ולללכתי את־סקזמלם ועשיתים ברכת־נצתןאור‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ים‬ ‫‪2‬‬ ‫כ‬ ‫ת‬ ‫ו ל ה ל כ י * ־ ל * ד ז ועעזיתיל ? ל כ ה ושכנתי את‪-‬בלירי ?ליל‬ ‫וסחוקזאיס ועועזי ל ר ע ל א לךלכי עליל‪ :‬ןלשנלתי אל־צדיקי‬ ‫ול&‪3‬עתיס ^לרם ו‪#‬כ?תיס לכני ו ל ח ט א י ם מ^כיט ערוך ע ? ד‬ ‫י׳‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫פו‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ל ד י ? ‪ $‬י ד &על יני ל*דן‪:‬‬ ‫ואלא ‪ #‬ם את א ‪ #‬ר הוא רא*ז־ס‪:‬מים ןרא ‪#‬ו־ כצמר לכן ןאמי‬ ‫אסר והיא ?}יו ?מראה אלם ימניי מלאים סן כ א ס ד סמלאנים‬ ‫לקדושים‪ :‬ו א ? א ל את־למלאך סי׳לך אתי וכןאני את־?ל*‬ ‫^‬ ‫ס נ ^ ר ו ת ע ל ־ כ ך ל א ל ס ההיא מי־הרא ימאין הוא ומדוע ל ל ך‬ ‫ייא^־סןמים‪ :‬ולען ‪*1‬אמר אלי היא ? ך ל א ל ם א?זר לו ל‪¥‬ד‪5‬י•‬ ‫פ ג ־ מ ד ‪ .‫נ‬ ‫מג א ‪ -‬מ ו ג‬ ‫הניר א‬ ‫ם‬ ‫ועיי ראיהי מרקים ופיקנטי *?מלם וארא איר לקרא ל ? ל‬ ‫כ^מותילס וסם נטמעים לי• וארא אין ל‪#‬קלו ב*אןני צ ל ק למרי‬ ‫ב‬ ‫אורם ןרדוב ‪9#‬חילס ויום הוכיעם ואיך מלכ?לם מוציא ?ר?‬ ‫ומלכ?לם היא לממכר למלאכים וסם אומרים א מ ו ^ ם ןה ל ד ־‬ ‫וא^אל את־למלאך להולך אתי א ‪ #‬ר ללאני את־ס‪$‬כדןרות ? ד י‬ ‫ג‬ ‫א ל ה ‪ :‬י א מ ר אלי ארק לרוחות ללאך את־משלס אלד‪ .‬וממנו הכושי‪ .‬השוה מ״ז ג ‪ /‬מ*ח ב ׳ — ג ‪.‬‬ ‫ראש הימים יבן־האדם‪.‬בלשון בחירה ם‬ ‫מו‪.‬‬ ‫נ‬ ‫המשל‬ ‫תעני‬ ‫גורלם של הכופרים ‪ -‬השמים החדשים ™ « ‪ p‬החדשה‪.‬‬ ‫פה־־מז‬ ‫מה‪.‬לשון ב ח י נ ה ה ו א ) ו ל א כמו שתרגם היווני‪ .‬שוב מסתרי האםסדוגומיה‪.‬‬ ‫ו ב ח ר ‪ .‬‬ ‫ד א ש ־ ה י ם י ס ‪ ./‬‬ .

‬‬ ‫ק ר ב ‪ ..‬בכושי‪ :‬ראשית ראש הימים )אולי‬ ‫נראה שבן האדם = ראש הימים‪.‬‬ ‫מקור הגדק — בן האדם עמיד הגדק ‪ -‬משפם במלכים ותקיפים‪.‬‬ ‫ר א ש ה י מ י ם ‪ .‬‬ ‫מתוך ם״‪1‬‬ .‬אל ק צ ו ‪.‫חנוך א‬ ‫ה י א‬ ‫ה‬ ‫מו ד ‪ -‬מ ח ב‬ ‫ה‬ ‫מ ^ ל את־כל־אי־צרות לכלריס כי אדון‬ ‫ואתי ‪ ¥ W f l‬ל ‪ £‬ו‬ ‫לרוחות כ ח ר בו ולללקו לתרון לכני אדון הרוחות כ צ ד ק ה ל ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫ו כ ך ה א ך ם ל‪.‬‬ ‫מדו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.‬‬ ‫חסלת הזדיקים ושםחחם‬ ‫לדרישת דמיהס‪.‬ןה א ‪ #‬ל א י ל ‪:‬סיר את־המלכים ןאת־־התקיכים‬ ‫ממושבו־תילס ןאת־כעלי־חכל מהסאי־תיהס ומתח מוסרות ללזקים‬ ‫ן ‪ #‬ב ר שני החוטאים‪ :‬ןהוא יוריד מהסאיתיהס ימממלכותיהם את־‬ ‫המלכים א‪#‬ר ל א ‪:‬רוממו וישבחו אותו ןלא יודו כאלן ‪5‬ון‪1‬ןה להם‬ ‫ל מ מ ל כ ה ‪ :‬והוא לכיל כני חלזקיס ומלא אולם ב ‪ #‬ת ןחקזף ‪:‬הי‬ ‫מש?נם ולמה לחי מש??ם ולא ‪:‬קוו לקום מ מ ^ כ כ ם למן כי ‪ #‬ם‬ ‫‪$‬דון הרוחות לא־עלו‪ :‬וחס ל ט כ ס י ם את־בוכבי השמים ו‪:‬רימו‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫זז‬ ‫מז‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫‪:‬רילם מ ד עליון ולללכי על־לאדז י ‪ ? -‬י ? ל י ל וכל־מעשילם‬ ‫יוכיחו ר^זעלם ולילם בעשךם ואמו^תס כ א ל ה י ס א ‪ #‬ר עשו ‪:‬דילס‬ ‫ו ב ‪ #‬ם אדון לרוחות ‪:‬כלשו‪ :‬ולם רולכים את־כתי ?נסיו^יו ןאת־‬ ‫ל ך כ ק י ם בשם אללי לרוחות‪:‬‬ ‫ובלמים ל ה ם ת ע ל תכלת לצדיקים ורם לצדיקים מ ד ל א ח ן‬ ‫לכני אדון לרוחות‪ :‬כ‪:‬מיס ל ה ם הקדושים היושכים ב^מלם ממעל‬ ‫לתאלדו ב ק ו ל א ל ד וללחננו ןהלכללי ושבחו והודו ובלכו את־‬ ‫שם אדון לרוחות על־דס לצדיקים א ‪ #‬ר ?שכך ותכלת לצדיקים‬ ‫לא־תללה לריק לכני אדון לרוחות ומ‪$<£‬טם נ ^ ה כי ל א לעולם‬ ‫לסבלו‪ :‬בלמים ל ה ם לאיתי את־ראש־ל‪:‬מים והוא י ‪ #‬ב על־כסא‬ ‫כבודו וסמלי חחליס נכוחים לכ^יו ו?ל־צבאותיו א ‪ #‬ר כ^זמלס‬ ‫מ מ ע ל וממכיב לו עמדים עליו‪ :‬ולבות הקדושים מלאים שמלה‬ ‫כי ממכר לצדיקים ק ר ב ותכלת לצדיקים ?שמעה ולמי לצדיקים‬ ‫?ללשו לכני אדון לרוחות‪:‬‬ ‫מח‬ ‫וכמקום ההוא לאיתי את־מעלן ה ^ ך ק ד א ‪ #‬ר לא־לדל ומסכים‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫‪51‬‬ ‫לו ה ר ב ה מע‪:‬נות ל ? מ וכל־לצמאיס לשתו מ ל ס ?לאיי לכמה‬ ‫ומשכנם עבדלצדיקים והקדושים והבהירים‪ :‬ובשעה לליא א‪#‬ר‬ ‫כן־האךם לקרא בשם אל־כני ‪$‬דון לרוחות ושמי ראש ללמיס‪:‬‬ ‫מז‪..‬‬ ‫נוסחאות(‪.

‬א י ולמאסי ?עולם ל ר ‪ #‬ע לזה ולש?או א ת ־ כ ^ מ ע ^ י ו ידויי‬ ‫? ‪ #‬ם אדון לרוחות כ ? » י ל ^ ע י ו?ל?צו יחיו‪ :‬כימים ההם מל‪$‬‬ ‫‪r‬‬ ‫^ ל ? ‪ r W‬לכלו ?גילם ? ע י מע*י ' ל ד ל יי‬ ‫"י‬ ‫*‬ ‫» ל ד ו*רלם לא־‪-‬יצילי א ת ־ נ ? ? ס ‪ :‬וממרתיס * נ ד ־ ? ל י ד‬ ‫*‬ ‫^ » * * ל?‪$‬יי ל?ני לקדושים <‪3‬עיכרת "כמיס י ל ל ו ל א י‬ ‫^‬ ‫לצדיקים י?ארית ל א תמצא ל ל ס ‪ :‬י?יום ‪ ¥‬ל ם תהי ?נדלה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫.‬‬ .‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪8‬‬ ‫ח‬ ‫ו ה‬ ‫י י ם‬ ‫ק י ם‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫כ‬ ‫‪¥‬‬ ‫י‬ ‫‪5 9‬‬ ‫‪W‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ל ? ל י‬ ‫מי‬ ‫ו ל !י»י * י ואין מלזיק' כיךס ל ל פ ן י ^‬ ‫כי כאדין לרוחות יממ*יח‪# 1‬קרי ללי ‪ #‬ם אדון הרוחות ? ב ו י‬ ‫כי ל ? ? ה נ ? ‪ #‬ג ה כמים ו ? ב ו י ל א יחדל לכניו ע ד ‪ -‬ע ו ל ם‬ ‫?ני אדיר־יייא ? ? ל ־ מ ? ל י י מ ד ק ו ל ר ^ ה כ צ ל תעכר ולא ס ? * י‬ ‫ל א י אדון לרוחות ו?בודי לעולמי מ י ל *‬ ‫כי ח?ליר‬ ‫ו ז ו ל ת ו לדור‪-‬דור‪ :‬יבי ה**ז ריח סל?‪$‬ה ןלדום א ? ר ‪m‬‬ ‫וריס ד ע ת ו}בוךה וריס ל?א‪9‬כים ? צ ד ק ‪ :‬ןהוא ידין * ת ־ מ מ י י י *‬ ‫‪ * *1‬לא־ייכל ל י * י < א י ל א י י כי הוא הבחיר ל א י אייז‬ ‫הדוחות ‪?$‬יי ר^ה ב ו ‪:‬‬ ‫יכימים ל ס ם דגלי ‪ #‬י ? ה ל ק ד ש י ם ןלכחירים ןאור ל ! *‬ ‫‪$‬לילס לנה ןלכאלת וכבוד ‪ * :‬י ב י אל־סקדו‪#‬יס ז כיום * ל ה א ? י‬ ‫*י יי?א ל ד ע על‪-‬לחומאים * י ‪ 1‬י ־ ל * ^ ד ל צ ד י ק י ם ינצחי ?‪*#‬‬ ‫אדון לרוחות ןהיא ייכיס לאסרים כי י ^ ו מ ויעןבו מעשי ידיהם‪:‬‬ ‫? ב ו י לא‪-‬להי ל ל ס מאת ‪ #‬ם אדון הרוחות א ל כ^זמו ‪ W £‬ו א י ח‬ ‫לרוחות ‪:‬רלמס כי רכים י ל מ י י ‪ :‬ןהיא צדיק ןם־?דינו ו ב א י‬ ‫? י י י לא‪-‬לעמדי ל פ ג ע י ם ‪1‬א‪#‬ד ל א ^זובו יא?דו ל?ןיו כ ל י ז‬ ‫י מ ‪ $‬י • ל א אדלמם אמר אדון לרוחות‪':‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מט‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫ים‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫י ם‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬ב‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫מס‪.‫נ ב‬ ‫מח ג ‪ -‬נ‬ ‫חנוך א‬ ‫‪n‬‬ ‫נ‬ ‫ו?מלס ס ? מ ש ןהאותות ל?ראי ? מ ר ס בו?כי ס?מלס יעשו כ?!רי*‬ ‫? י ל א י א י ו ן הרוחות‪ :‬הוא לל‪:‬ה מ?ןה "לצדיקים ל ל ? ר י‬ ‫י‬ ‫לענ*ד ולא ל?פל ואור לגולם להיה 'ותקןה ל נ ? ? ר י ‪ -‬ל ב ‪ ? :‬ל ‪ -‬י ^ י‬ ‫י•‬ ‫* ח ל א י י ל*לי ולשתליי ו‪?#‬חו יכלכי ו ^ ר ו ל^דון ‪ .‬‬ ‫? ל הםארתם ו « ח ו ג ם של הצדיקים ‪ -‬ח ש ו כ ת הדשנים‪.‬‬ ‫כחו וחכמתו של הנחיר‪.‬‬ ‫ג‪.‬ר ו ח ^‬ ‫ו ‪ -‬ז ועל־כז ג ? ס י ו מ מ י ל א י י ?מךם ת ? ר א ס כ ל ןעד־לעולס‪ :‬ול?*י*‬ ‫איין לרוחות גללה * ת ו לקדושים ולצדיקים כי יש*ר א ת ״ ל ל ?‬ ‫‪ # ir.

‬‬ ‫נג‪.‬‬ ‫»‬ ‫ד‪-‬ח׳‬ ‫נג‬ ‫שמית‬ ‫הגדיקים מן הרשעים‪.‬‬ ‫מתוך‬ ‫ם״ח‬ .‬‬ ‫מ ת כ ת מ ז ק ק ת ‪ .‬‬ ‫ןםק ה מ ש פ ט ) = ע מ ק‬ ‫לבדיל‪.‬‬ ‫ה ר י ־ מ ח מ והבהיר‪..‬מתוך פ״ח אפשר לחשוב שכוונתו‬ ‫נ ר א ה שמתכת מזקקת לחוד ובדיל לחוד‪.מים להם לךקדו ללריס כאילים‬ ‫ן ח ^ ע ו ת כבני *א! שכעי ל ל ב ‪:‬דלגו ו?לם כמלאכים להיו כ^מלם‬ ‫ןחאירו כנילם מ ש מ ל ה ‪ :‬כי ב ימיס להם יקום למחיר ןל^ךץ ‪1‬ת.‬‬ ‫תחית המתים והפרדת‬ ‫גב‪.‬‬ ‫אולם‬ ‫י ה ו ש פ ס ( ‪ -‬מ ל א כ י ה פ ר ט נ ו ת ‪ -‬ן ד ו ת הבחיר‪.‬‬ ‫נב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫נג‬ ‫וכ ימים להם ל ‪ #‬י ב נם לאלץ את־כקדונה ושאל ת ‪ #‬י ב ןם־‬ ‫סיא את א ‪ #‬ר קבלה ואבדון ‪:‬שיב את‪-‬חובו‪ :‬י?סר את־סצדיקים‬ ‫ןאת־סקדו‪#‬ים מתוכם בי קרב היום בו לו‪#‬עו‪ :‬וס?חיר י‪#‬ב‬ ‫כ‪:‬מים להם על־כמאי וכיו לכיק כל־מכלרי לכמה וע^ה כי ‪$‬דו‪1‬‬ ‫לרוחות נתדלי ‪1‬אלה‪ 1‬ו‪:‬כארהו‪ :‬וב.‫חנוך א נא א‪-‬נג ‪x‬‬ ‫נא‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‪.יל‬ ‫ולצדיקים ל^כנו עליל ולבלירים לליו מהלכים ע ל י ל •‬ ‫ואללי הימים להם כמקום א‪#‬ר בי לאיתי את־כל־לץיונות‬ ‫מ ק ב ר ו ת מי לעליהי כ?עלה ו‪:‬כיאוני לצד מ ע ך ב ‪ :‬לאו ‪ #‬ם עיני‬ ‫את־מל־סלרי ס?ז?לם א‪#‬ר לליי הר־כלןל ן ס י ־ ן ח ^ ת ולר־ממף‬ ‫ןסר־ןלב וסר־מלכת ?זקקת וסר־עומלת‪ :‬ו א ? א ל את־המלאר‬ ‫ה ל ל ו אתי לאמר ?ה־סם ס מ ל י ה א‪#‬ר לאיתי כ מ ל ר ‪ :‬ויאמר‬ ‫אלי לדכרים לאלה א‪#‬ר ךאיל <ילם ‪#:‬לתו את־ממעזלת גמ^יחי‬ ‫לכעבור לל‪:‬ה מי‪#‬ל ותקיף על־לאלץ‪ :‬ומלאך ס^זלוס ענה‬ ‫‪*1‬אמד אלי סכה מעט ו ל י י ל ד מל־סנמלרות לעברות לאדון‬ ‫ל ר ו ח ו ת ‪ :‬וללרים לאלה א‪#‬ר לאו עיניך ס ד ־ ס כ ח ל ן ס ד ־ מ ^ ת‬ ‫וסר־ס?‪9‬ף ןסר‪-‬לןלב וסר־סמלכת סמזקקת ןסר־לעומלת מל־אלה‬ ‫יליי כ א י ס?חיר כדוננ ככני־א‪ #‬וכמלם ל^ןלים כמוךד מעל‬ ‫ללדים לסם ןאיךאוניס לליי לכני ךץליו‪ :‬ול‪:‬ה כ‪:‬מיס ללם ל א‬ ‫י^זעו ל א בןלב ולא מכמף ןלא יו^לו ל ל ? ל ט ‪ :‬ןלא לליה כלןל‬ ‫למלל‪$‬ה ןלא ללכש איש שליון ובדיל ל א יועיל ולא לל‪#‬ב‬ ‫ןעומלת ל א ‪:‬לי חמץ ? ה ז וכל־אלה ל?לדו מעל ?ני ל א ך ? ה‬ ‫?הוכיע ס?ליר לכני אדון לרוחות‪:‬‬ ‫‪ #‬ם לאי עיני נסל ל ל ב וכיוליו עןוקים וכל־סיו?זכים על‪-‬‬ ‫לאלץ ועל־ס‪:‬ס ועל־א»י־ס‪:‬ם יכיאו אליו מלנ‪1‬ת ואוכלים ומנחות‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫גא‪.

‬ ‫גג ז‬ ‫ב‬ ‫ו ה ג ב ע ו ת ת ה י י נ ה כ ם ע י ן מ י ם‪ .‬ש?ן ובללעותס את־יקזכי ל א ל ץ ‪ :‬יכ‪:‬מיס לחם ל כ א ^לענית‬ ‫ז‬ ‫מאת אדון לרוחות והיא למתח את־כל־אוצרות המלס א ‪ #‬ר כ^מלם‬ ‫ממעל ולמדנות א ‪ #‬ר מתהת ל א ל ץ ‪ :‬ומל־המלס ‪:‬לבדו אל־ל?ל‬ ‫״‬ ‫א ‪ #‬ד כ^מלם ממעל הם ז?ריס והמלס א ‪ #‬ר מתלת ל‪$‬לץ לם‬ ‫נקבות‪ :‬ומחו את־מל־הי‪#‬ב על־לאלץ ואת־?ל־הי?ןביס תלת‬ ‫ם‬ ‫קצות ס?מלס‪ :‬ו?הכיךם כלעי־תילם אקזר עשו על־לאלץ ואבדו ? ל ן‬ ‫לאלרי־כן נחם ראש־הןמים ד א מ ר ל ^ א אכלתי את מל"‬ ‫נה‬ ‫יושכי לאלץ‪#?1 :‬כע כשמו הןדול ל א אוכיף לעשות־כן ל?ל־־‬ ‫נ‬ ‫יו^כי לאלץ ושמתי א‪1‬ת כשמלם ןל‪:‬ה ל ע ד עולם כיני וכינילם‬ ‫‪:‬‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ים‬ ‫ה‬ ‫ים‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫.‬‬ ‫ל ע ד ע ו ל ם‪ .‬לום הללך אתי לאמר למי ?כינים את*‬ ‫י‬ ‫לכמלים ל א ל ה ‪ :‬ףאמר אלי את־אלה מכינים לצבאות ^ןןאל לקלת‬ ‫אולם ולהוליכם אל־תלתית כל־לענ‪ #‬וכסו את לליילס כ א ? ‪$‬‬ ‫חדות כ א ‪ #‬ר צוה אדון לרוחות‪ :‬ימיכאל וגבריאל וך‪$‬אל ו?נואל ל‬ ‫ו‬ ‫לל?שו מ ל ם ביום הןדול ההוא ןה^ליכוס כיוס ההוא ^ל־לתניי‬ ‫הבער למען לכרע אדון לרוחות מ ל ס ב^כל‪-‬עונם כ ^ ^ ע ם אל"‬ ‫ל‪.‬‬ ‫גה ב‬ ‫הכנת גיהנום לגבאות עזזאל ונבואה »ל בוא המבול וסוף דינו של עזזאל‪.. ה מע‪£‬י מ ‪#‬‬ ‫נ‬ ‫ןהחוקןאים יאכלו את ?ל־אעזר דכאו ב ? ‪ #‬ע ןהחוקןאים ל?ליי‬ ‫מלכני אדון הרוחות ןנךשו מ ע ל מני אך?תו וא?דו לעולמי עולמים‬ ‫כי ו א י ל י א ־?ל־מלאכי ה^לענות יושבים ו ד י נ י ם את ?ל־־?לי‬ ‫ל׳?‪9‬ן‪ :‬וא?אל את־מלאך ה^לוס ההלך אתי למי ‪:‬מינו את״‬ ‫י‬ ‫הכלים ה א ל ה ‪'1 :‬א‪$‬ד אלי את‪-‬אלה ‪:‬כיני למלכים ולתקיכי ל׳אח‬ ‫יי‬ ‫ס*את למען לכלדו מ ל ם ‪ :‬ואלדי־כן ‪:‬נלו הצדיקים ןהכהיר את״‬ ‫ז‬ ‫כית־עךתו ולא לליי נכלעיס עוד כ ‪ #‬ם אדון הרוחות‪ :‬ן ל ל ר‬ ‫ז‬ ‫לאלי׳ ?*רץ ל א לעמדי למני צדקתו ןהןכעות תל‪:‬ינה ממעיךמלם‬ ‫והצדיקים ‪:‬נוהי מלחץ ל ח ו ו א י ם ‪:‬‬ ‫ואכי* ואמן אל־חלק לאלץ לאחד ואלא ‪ #‬ם נהל עמק ל?ני‬ ‫נד‬ ‫?א ‪:1 : #‬כיאו את‪-‬למלכים ןאת־התקיכים ‪1‬י?זליכום אל־הנהל ל?ג*יו‬ ‫נ‬ ‫לדי‪ :‬ו‪#‬ם לאי עיני בעשולס את־כלילם כבלי כך!ל ןאין ‪ #‬ע י י‬ ‫נ‬ ‫ל מ ^ ק ל ‪ :‬ואקזאל את־מלאך ל‪#.‬‬ .‫!‬ ‫חנוך א‬ ‫ננ ב ‪ -‬נ ה ב‬ ‫ע‬ ‫ןחנחל לעמק ההיא ל א למלא‪ :‬וידילם מ ^ י .‬על ד ר ך יואל ד׳ י י ח והגבעות תלכנה חל »‬ ‫נד‪-‬נה‪.‬בכושי‪ :‬לאמונת עולם‪.

‬‬ ‫מלחמה אחרונה ‪ -‬כ‪5‬ץ מלחמת גוג ו מ ג ו ג ‪ -‬לאומות ה*ולם בישראל‪.‬‬ ‫המשל‬ ‫השלישי‪.‬‬ ‫גח‪.‬‬ ‫גח‪-‬עא‪.‬‬ .‫חנוך א‬ ‫נח ג ־ נח ג‬ ‫כימי ה^מלס על־לארץ ו*את ?מ^ותי‪ :‬כא‪#‬ר לכצתי לחנן עלילם‬ ‫בידי המלאכים ביום מצוקה ו?אב ??ה ‪$‬עק*ה ? ל ס מש?מי ןאכי‬ ‫אמר אלהיס אדון ומרוחות‪ :‬מלכים אדירים היושבים על־האךץ‬ ‫תךאו את‪-‬בחירי בשבתו על־כסא הכבוד ורן את־עזזאל ו?ל־‬ ‫?ךתי ו?ל־צבאוליו בשם אדון הרוח‪:‬‬ ‫ןאךא ‪ #‬ם צבאות מלאכי ה מ ‪ #‬כ ט ?ל?לס והס *לךם מש‪$‬ט‬ ‫וכבלי בךזל ו נ ח ו ו ה ‪ :‬ואשאל את־מלאך ה^לום ההולך אתי ל א מ י‬ ‫אל־מי אלה ואלה לאלךס מ ^ כ ם הולכים‪*1 :‬א?ר אלי אל־?היךילס‬ ‫ואהוכילס להשליכם ‪$‬ל‪-‬להוס הנסל העמק‪ :‬וכאעזר ימלא הנםל‬ ‫בחירילס ואהוכילם וימי חיילם ילמו וימי הלעולס ל א יבאו‬ ‫כממכי‪ :‬כ ימיס להם ‪:‬שובו המלאכים אל־מץךח אל־בני הכךתים‬ ‫ןהמדדם ךהךגיזר את־המלכיס ורוח לךךה ל כ א עלילם והזדעןעו‬ ‫מכ?אולס והלכרצו כאריות מתוך מר?‪$‬ס וכץאכיס רעכים בתוך‬ ‫ז‬ ‫עדריל‬ ‫ם‪:‬‬ ‫וזלי וררכי‬ ‫על־־ארץ‬ ‫?היריי וארץ כחיךיו תל‪:‬ה‬ ‫לכנילם מממליל וררך‪ :‬ועיר צדיקי להי מכשול לסוסילס ועשו‬ ‫מללמה כינילס וימינם לל!ק על־נפשותילס ואי^ז לא־נדע את־‬ ‫אחיו ולא כן את־־־אמיי ואת־אמו עד־א‪#‬ר לא־להלה ממןר לכגרי‬ ‫חללילס ומטמטם ל א יליה ל ^ ו א ‪ :‬כ‪:‬מים להם המתח שאול כיל‬ ‫והם ירדו לתוכה ו ל ח ש י ם יכא הקץ ו ? ל ן ה שאול את־החו?ואיס‬ ‫לעיני המחירים‪:‬‬ ‫ולחי אלדי־כן וארא ‪#‬נית ש?עת ענלות והן נושאות אנ‪#‬ים‬ ‫א‪#‬ר ?או על־לרוחות ממזרח וממערב ררו?ה‪ :‬והד ‪#‬און עגלותילם‬ ‫נ ‪ #‬מ ע ובליות לרע^ז הףך‪#‬ו הקדושים מךהשמלם ועמודי לאךץ‬ ‫ןעו אשיותיהס וישמע מקצה ה^מלם ועד־קציהם יוס א ‪ 0‬י ז ‪?1‬כלו‬ ‫?לס ולשתלוו אל־אדון לרוחות וןה סוף ה ? ש ל ה ‪ #‬נ י ‪:‬‬ ‫ואחל לשאת את־המשל השלישי על־הצדיקיס ועל־הבחיריס‪:‬‬ ‫?רוכים אלם הצדיקים וה?חירים כי מפאר לה‪:‬ה גורלכם‪:‬‬ ‫והצדיקים לחיו ?אור החמה והבהירים ?אור היי־נצח למי חיילם‬ ‫גו‪.‬‬ ‫ברכת הקדושים‪.

‬‬ ‫למשפטם‪.‬‬ ‫ע ל ד ר ך מה״יהיד•‬ ‫ס•‬ ‫המאורות והרעם‪.‬‬ .‬‬ ‫פשפט״הנער‬ ‫ו מ ע ש ה ו ) ש ו פ ׳ י ״ ג י״ב(‪ .‬־־‬ ‫רעד השמים ‪ -‬בהפות ולויתן — היסודות‪. ה‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ג‪5‬י‬ ‫ן ז ד‬ ‫י ם‬ ‫! נ‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫כ ‪ #‬ת ל מ ‪ #‬סאות כ ח ל ש השמיעי ? א ל כ ע ה עקזר ל ל ך ‪#‬‬ ‫לל־י ל י ר ? ' ? ל ל ייא ראיתי איר ללעישו את־שסי־ס<ממלם‬ ‫רע<‪2‬ז ןדול ו??א לעליון ולמלאכים אלם־ אלכים ןךבו ך?**‬ ‫הזדעזעו זעזוע ל ב ‪ :‬ולא*ז־ס‪:‬מיס ‪ :‬ש ב על־־כסא ?בודו ולמלאכים‬ ‫ולצדיקים ע מ י ו ממכיב־לו‪ :‬ורעךה נדולה אלןתני וםלד ל ל ז י ^ י‬ ‫ימלני ס ל ס ל ל ל ו וכליותי נמלחי וא<*ל על־מני‪ :‬ימימאל ? ל י‬ ‫מלאך אסר מ ך ה ק ד ו ‪ #‬י ם מקימני ובלקימו אותי ‪ ? #‬ה רולי מי ל א‬ ‫יכ!לתי לעזאת את־מךאה ס ? ? א סןה ואת‪-‬לנודת ס^זמלם ן ר ע ? ם‬ ‫ימי?אל אמר אלי מה־לןי מי נ ר ע ‪ #‬ל ממלאה ?ןה ער־לי‪1‬ס ליח‬ ‫יום רם?יו והוא ל‪:‬ה רחום ואלך־אכיס אל־יו^כי ל א ך ן ‪ :‬ו כ א ^ י‬ ‫י*א סיום ולשלטון ו ס נ ^ ל ו ס מ ^ כ ט א ‪ #‬ר סכין אדון לרוחות אל*‬ ‫כל־א^ר ל א ל??עי ל מ ^ כ ט ל ‪ ¥‬ל ק ואל־סבומריס ? מ ? ‪ $‬ט ל*רי‪1‬‬ ‫וסנוק*איס את‪-‬שמו־ לשןא סיום סהוא הו?ן ולבסיריס ?דית‬ ‫ולחוקואים מ ק ל ה ‪ :‬וכיום ההוא לליו שני תנינים ?כלדיס תנין ??!?י‬ ‫סנקלא לו‪:‬תן לשכן בתהמות ‪:‬ס על־מעלנות סמלם‪ :‬ולןכר א?יי‬ ‫‪#‬מו ?למות ןהיא ממלא בל!הי מלבר שמ?ה ושמו דונללז א ‪ ¥‬י‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬ ‫נט‪.‫נח ד‪-‬ם ח‬ ‫חנוך א‬ ‫יהיו בלי־קץ וימי סקדו‪#‬יס לאין מקמר‪ :‬ובקשו את‪-‬לאור ו ^ א י ‪P1V‬‬ ‫ואדון הרוחות ן^לוס לל‪:‬ה לצדיקים ב ‪ #‬ם אדון עולם‪ :‬ףיסד״־מ‬ ‫נאמר לקדושים כ?מלם ל כ ק ^ ממלרי' ה^יךקה נללת ל א מ ^‬ ‫ל א יםיף‬ ‫ו ^‬ ‫? ל ־ ל א ד ן ןחח^ך ח ל ף • ‪.‬‬ ‫לאיי‬ ‫ימממכר ס‪:‬מים ל א ‪:‬צאו כיי ?רא^וןה לכלד ס ח ‪ #‬ך ןלאוךה תפג^ז‬ ‫ל ^ י אדון לרוחות ןאוד סי?ור לבון עד־עולם לכני אדון ל ר ו ח ו ת‬ ‫כ ‪ :‬מ לסם לאו עיני את־־ממלרי ס?ךקים ןסמארו־ת ומ???ם‬ ‫וחס ?אירים ל כ ל כ ה או לקללה <יח‪<$‬ן אדון לרוחות‪ :‬ןאךא ? ם‬ ‫את־ממלרי לרעם ובךעמי ממעל כ?מלם ‪ #‬מ ע קולו וללאני *ת*‬ ‫* ‪ #‬י ל * ך ן אם־הס ל^לום ןלבך?ה או לקללה כ ל כ ר איי!‬ ‫לרוחות‪ :‬ואללי־מן מל־ממתלי ס?ארות וחבךקים ללאילי ו ל‬ ‫מאיריס לבך?ח ולשבע‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ן ל‬ ‫.

‬‬ ‫קטוע‬ ‫מופו‬ .‬‬ ‫‪ -‬פכ״א‬ ‫נדאד‪.‬‬ ‫בכושית‪:‬‬ ‫זבד הוא‬ ‫‪:‬פ״ב‪1‬‬ ‫וגבור‪.‫חנוך א‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫ינ‬ ‫יד‬ ‫טי‬ ‫כל‬ ‫•ז‬ ‫יה‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫נא‬ ‫ם‬ ‫נד‬ ‫ט־־כב‬ ‫מקדם לןן לןזם לשמני המחירים וסצדיקים א‪#‬ר משם לקח אבי‬ ‫הזקן הטביעי לאלם לאךם הראשון א‪#‬ר ^ ך א אדון הרוחות‪:‬‬ ‫ואכק‪ #‬מאת המלאך ל׳אהר לסךאותני את־בל התנינים להם איך‬ ‫נכךדו ביום אחד ולשלבו ל א ל ד אל־להמות־‪:‬ס ןה‪#‬ני אל־^רץ‬ ‫לכ‪#‬ת המךמר‪ :‬ויאמר אלי אלה מ ך א ך ם ?ןה בקשת לרעת את‬ ‫אקזר נסתר‪! :‬המלאך לאחר ההולך אתי ומלאני את־לנכלרות לניד־‬ ‫לי מלראשון ןעד־לאלריז כשמלס ממעל ובעמק לאךץ מלחת‬ ‫ובקצך השמלם ובמו?דות סשמלם‪ :‬ואומרות לרוחות ואיך יללקי‬ ‫לרוחות ואיך ישקלו ןאיך ילשבו לרוחות כל־אלד למי בה לרום‬ ‫ו ל ח מארות ס ‪ :‬ר ס ולכי סלס ?מש?טו וללקת לביככים לשמוםילס‬ ‫ןאיך מל־סללקות נחלקות‪ :‬וללעמיס למי לליךלם ומל־הללקות‬ ‫עזנעשו מין לבלקים לברק ו^?אס ‪:‬מהר ל ה ? מ ע ‪ :‬מי לךעמיס יש־‬ ‫‪ #‬ם מקומות מנולה להבות במתן קולס ולרעם ו ל מ ך ק אינם‬ ‫נחלקים ונם־<יל‪$-‬לד מלס ו^זנילם ילבו לללו ל ד ך לריס ו ל א‬ ‫למדדו‪ :‬מי כ א ? ר לבלק ס מ ל ק לתן לרעם את־קולו ולרוח בעתו‬ ‫‪:‬נוס וכד־בכד ‪:‬סלק כינילם מ י אוצר עתילס הוא בחול ו כ ל ־‬ ‫א ל ד מלם לאסז ב?לג )‪$‬ב לאחוךיו ?מס לדיל ומעיף ל א י י‬ ‫לכי רב ןבולות ל א ל ץ ‪ :‬ןרוה ס‪:‬ם מ א י ש ‪1‬נבוךתו ולכי־לח ןבולתו‬ ‫לללכהו לאחוליו ממלג ו מ מ ה ללדף נס־ל?ניו וללכןר אל־?ל־לדי‬ ‫לאלץ‪ :‬ורום סקלה הוא מלאך לנ?שו ר י ס ה ? ך ד הוא מלאך‬ ‫טוב‪ :‬ורום ה‪#‬לג ע!ב מ מ נ י גבולתו ]את־או?רו[ לו ת ם מ.לד‬ ‫ולעולה ממנו מע‪#‬ן הוא וקלה שמו‪ :‬ורום ל א ד ל א ‪:‬למר אלילם‬ ‫באוצרותילם מי א ^ ר מילד לו ומללכו בנלת ?אור וכחימך‬ ‫וכללף וכקלץ ולאוסרו־ מלאך‪ :‬וריס ס ‪ $‬ל מ??ני לק?וי ס^ומלס‬ ‫וילכד אל־או^רות ס?‪$‬ר ומללכו כ ל ל ף ומקלן המיר ענני ל א ד‬ ‫מל?רים ולאלד לתן אל־ס‪#‬ני‪ :‬ובנים ריס ס?^ר מאומרו ו?אוי‬ ‫על״^ל־ל^דז‪:‬לבר‬ ‫המלאכים וסלסיבו את־לאו־צר ןהוציאדיי ?‬ ‫[ ‪5 :‬י‬ ‫אל־מימי ל א ח וכא?ר ‪:‬לבר בכל־עת אל־מימי לאךץנ‬ ‫סמלם סם למען יי?כי לאלץ כי כל‪:‬ה סם לארץ מאת לעליון‬ ‫י‬ ‫כב‬ ‫כאיש‬ ‫)וכן ‪0‬כיד(‪..‬‬ ‫גבורתו‪.

‬‬ ‫ת‬ ‫דעתו של ‪ Ch‬הקובע פסוק זד• קודם פסוק ד ‪..‬כ ל ו השרים הממונים ע ל ה א ו מ ו ת ‪.‬לכו ףכבחו ועלו ןקלשו א ת ‪ # -‬ס אדון לרוחות‪ :‬וקרא לייל־‬ ‫‪?¥‬א ל?מלס ולמל‪-‬לקדושים מ ^ ע ל י‪?¥‬א ל‪ :‬לכרובים לבלמים‬ ‫ולאומנים לכל־מלאכי ל ה ומל־מלאכי ל‪#‬לטנ‪1‬ת ואת־לכחיר ונ‪$‬י‬ ‫׳ * י ‪ # $‬י ע ל ־ ל * ד ן ועל־ל׳מלם‪ :‬וכיום ההוא ‪:‬רימו קול א ל י‬ ‫וכלבו וש?חו ועלו בדוס אמונה ובריס לכ^ה וברוח אךך א&לם‬ ‫וברוח רלמים ו?רוס מעז?ט למלוס ומרים ל כ ד ואמר!־ ץלם קול‬ ‫ע‬ ‫ך‬ ‫ג ת‬ ‫י ש‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫נראית‬ ‫סא‪..‬‬ .‬‬ ‫‪C‬‬ ‫י‬ ‫מ י ד ן ו א ? י לכלדו כ כ ל ? ר ו א ? י‬ ‫לאלי• ^ ל י ד י מל‪-‬ממללי‬ ‫ישובי‬ ‫^‬ ‫ל‪-‬י י ך‬ ‫*מרפי על־‪:‬די החיות ואקזר‬ ‫ונגענו מיום ה?םיר כי א י ‪ #‬לא־ל?חד למני אדון לרוחות ו א‬ ‫לא״יוכל ל ל כ ה ד ‪ :‬ואל־ה^ימניס כ?מלם מ מ ע ל י^א ‪$‬ו ולה ה י ל‬ ‫א ל ד ואור א ל ד הדומה ל א ש ‪ :‬ל?לכו כ ל מ ר לראשון ולעלי•‬ ‫ולשכל מלממה ולהיות לכמים כדבור וברוח החלים‪1 :‬אריז‬ ‫לרוחות הושיב את״למליד על־כמא ל כ ב ו ד ףןזכט את־כל מע?י‬ ‫הקדומים כ?מלם ממעל ובמשקל י?קלו מ ע ש י ל ם ‪ :‬וכא^ר ל?א‬ ‫?ניו ל‪&#‬ט את״ללכילס מ מ ר י ם כ ד ב ר ‪#‬ם‪$-‬דון לרוחות ואת־‬ ‫אךחותילם ? מ ? כ ט ס » ד ק א ‪ #‬ר לאדון לרוחות ‪:‬דברו ל ם ? ל ל‬ ‫א ל ד וכ‪.‬המשכט ?רל?יו ימאלך אפו‪:‬‬ ‫ואיא כ‪:‬מים ההם והנה נלני ל כ ל י ם אךכיס א ל ה מ ל ^‬ ‫ל ה ם ולקחו ל ל ס אכלם ו‪:‬עוםו וילכו אל־־צד ^ ‪ • p‬ן ^ ז א ל אי *‬ ‫לי&לאך ו*מר אליו ל ? ה לקחו אלה את־הל?לים ו!לכ רא‪$‬ר אלי‬ ‫הם ללכי ל מ י ‪ :‬והמלאך ה ל ל ך אתי אמר אלי הן כרות הצלילים‬ ‫וק‪#‬ר הצדיקים לצדיקים למען ל^ענו ע ל ־ ‪ #‬ס אדון לרוחות‬ ‫לעיל&י עולמים‪ :‬ן ? ב י המחירים ו?כנו עם־המחירים ן^לרי ליז‬ ‫חמדות אעזר תןהנה לאמונה ו א ‪ #‬ר לה‪1‬קנה את־לצלקה* והמיית‬ ‫‪.‬‬ ‫מלאכים הולכים לג*ד את־הגן ‪ -‬משפם הצדיקים על ידי הכחיד — שבח הבחיר יי‬ ‫מלאכי‬ ‫‪.‬‬ ‫ה ש ל ט ו נ ו ת ‪ .‫ס כ נ ‪ -‬ם א יא‬ ‫חנוך א‬ ‫ן ‪ #‬ד כ?מלס ועל־כן יש מ ך ה ל מ מ ד ולמלאכים ק‪1‬ילו זאת‪ :‬ו?ל־‬ ‫אלה ךאיתי עד־נן הצדיקים‪ :‬ומלאך ה^זלום א?זר אתי אמר אלי‬ ‫[ ‪ :‬כ ‪ # $‬ר ‪:‬נים‬ ‫אלה ‪£‬ני התנינים הערוכים בגלל ‪ ::‬ימעדו ]‬ ‫עליהם מ?©ט אדון הרוחות ‪:‬ניה לכל‪1‬־‪:‬לי‪$ 1‬שכט ‪$‬דון לרוחות‬ ‫ל ? ו א והכית את־ל?נים עם־אמותילם ולמניס עם־אבותילם ואליי"‬ ‫כן יליד‪ .‬‬ ‫י ם‬ ‫‪.

‬‬ .‬‬ ‫נ‬ ‫משפם המלכים והתקיפים ‪ -‬ברכת הצדיקים‪.‬ר?‪:‬הו כל־־לקדושים א^ר כ^מלם‬ ‫למ‪.‬יא ללה ב ל ל ל ה ‪ :‬ולכיטו ק?לס‬ ‫אל־קצלם וחתו והורידו את־כנילם וליל יאלןמו כראולם א ת ־ כ ך‬ ‫לארם יו‪#‬ב על־ככא כבודו‪ :‬והמלכים ןההקיכיס ומל מו^לי‬ ‫לארץ י^רכו וישבחו וירוממו את־למו‪#‬ל על־כל־נעלם‪ :‬כי מקלם‬ ‫ללה כ ך ל א ך ם נעלם ולעליון שמךהו לכני מחו ולגלחו אל‪-‬הבחידים‪:‬‬ ‫ועדת לבחירים והקדושים תזרע וכל־למלירים יעמדי למניו ביום‬ ‫ל ה ו א ‪ :‬וכל‪-‬למלכיס ולתקיכים ולרכים ומושלי לארץ למלו למןיו‬ ‫על־מנילס וח^תליי וקיו למן־לאךס ובקשהו ו‪#‬אלו רלמים מאתו‪:‬‬ ‫ואדון לרוחות לאיץ כ ל ם כי למלרו לצאת מלאיי ימנילס ילב^ו‬ ‫ב ‪ #‬ת וצלמות לכמה מנילם‪ :‬ונמכרו אל־מלאכי ה מ ? ? ט לל‪$‬ךע‬ ‫מלם על־דכאם את־כניו ואת־בחיךיו‪ :‬וליו לראוה לצדיקים‬ ‫י ים ?לילם וחלה‬ ‫ו ל ב ל י ך ו ועזמחו עלילם כי לרין אדיז ל י י‬ ‫מלמם ח ל ב י ‪ :‬ולצדיקים ןהבליךים ל‪$‬לטו כיום להוא ולא יוכיםו‬ ‫ללאות מ‪3‬י החוקואים ולרגעים‪ :‬ואדון לרוחות ל?לן עלילם ועם״‬ ‫כן‪-‬לאלם להוא יאכלו ל&כבו ולקיצו לעולמי עולמים‪ :‬ולצדיקים‬ ‫ולבלירים לןשאו מךלאלץ ופנילם לא־למלו עוד ולב^זי כ?די‬ ‫ה‬ ‫ים‬ ‫ח ‪ 1‬ת‬ ‫סב‪.‫חנוך א‬ ‫סא י ב ‪ -‬ס ב םו‬ ‫‪$‬לד מריר הוא ו?רוך ‪#‬ס־אדון לרוחות לעולמי עולמים‪ :‬מל‪-‬‬ ‫אעזר ל א לישנו כ?מלס ממעל למ‪.‬ל? י ומל המחירים הדוכנים בנךלחלים וכל־רול אולה אעזר‬ ‫מיכל למדף ולשמח ולעלה ולקדש ‪ #‬מ ף למכךך וכל‪£?-‬ר ל‪#‬כח‬ ‫וימרך ברב־כחו את־שמך לעולמי עולמים‪ :‬מי רמים רלמי אדי?‬ ‫לרוחות להוא ארך אכלם ומל־מ^יי ומל־מדת מעעזיו ןלה לצדיקים‬ ‫ולמחירים ב ‪ #‬ם אדון לרוחות‪:‬‬ ‫וכן צוה ‪$‬ד‪$‬י למלכים ולתקיכים ולךמיס יליי^כי ל א ח‬ ‫ויאמר כקחו עיניכם ולרימו קלניכם אם־תיכלו להכיר את־למליר‪:‬‬ ‫ואדון לרוחות הושיבו על־ממא כבודו ורוח ל‪¥‬לק נש&ל עליו‬ ‫ולכד כיו למית כל־חחומאים ו ? ל ־ ל ר ? ע לכלת לכניו‪ :‬ןקמוי‬ ‫ביום ההיא כל‪-‬למלכים ולתקיכים והרמים ו&מי לארץ ולאדי‬ ‫והכיךהו בשבתו על־כמא כבודו ובצדק ל?מ&י לאיי וכל־ךכר‬ ‫‪ #‬ק ר ל א יאמר לכןיו‪ :‬וכא עלילם חיל כא^ה בציליל בחולה‬ ‫ל ל ד ת בלא וללה עד־כי־רלס ול‪.

10‬ממה הנזילים במקום הפירמות‪.‬‬ ‫מ י י י ל ־ י י ז ד ו י י ו*ח לל־־ מ י י ־ ו י ד מ י • י ן » ד‬ ‫!‪5‬‬ ‫״י"‬ ‫‪9‬‬ ‫ל י ג‬ ‫נ‬ ‫י )־ י ל**י יל?רןי אדון ל?־לכים ‪1‬א?ר היא ‪9‬לר ?ל־‬ ‫" ‪ W l‬׳ י ללן־לנו ?!נולה ל‪$‬אר ולהודות ן ל ל ^ י ן ל<זני‬ ‫ת‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ W‬ל?«יס ־?ז» ו ל א ‪$9‬אני ךד‪$‬ני אסרי?‬ ‫‪W‬‬ ‫? * * י י י י ל ל י ׳ ‪3‬׳ליג י ו ? י ד ט??ן לנו לע^לטי עולמים גי‬ ‫י ־ ל » » י ל»יי ולא <ז»ךנו ‪ #‬ם אדון לרוחות ו ל א ‪86‬ךנו *חינני‬ ‫? ב י י | י ‪5‬‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ינ‬ ‫ד‬ ‫ול‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫"י‪#‬‬ ‫י פ‬ ‫«?>ל?י«ני יליייארמנו‪ :‬וביום ??לני‬ ‫* י י מ י * " לילסי•‬ ‫ל א יסיעני ולא .‫חניר א‬ ‫א‬ ‫םכ ס ז ‪ -‬ס ה ב‬ ‫ה‬ ‫ת<ז?ירי* ג ו ל ילייי מדילם‬ ‫ל״־לללי‬ ‫ל א ס * ל ף ה ל » י ן*דון ל ר ו ח * ‪:‬‬ ‫ל ל ם ל‪5‬ק*יי לסקימים וסוללים מ י ע ל י ה ? ח »יי*‬ ‫‪:3‬טים‬ ‫ף * **?ל" «‪>7‬י '??יי‬ ‫י‬ ‫י?ל^ל?פל‬ ‫י‪:‬‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫!‬ ‫‪W‬‬ ‫* ^‬ ‫‪a‬‬ ‫ואדון ס פ י ן י * ״‬ ‫היית‬ ‫ן ^ ר י ' רוןד זזרון לריי׳יי*‬ ‫‪9‬‬ ‫ל א י ר י ם מדין ה ביר‬ ‫‪9‬‬ ‫וייייז‬ ‫מ ל י י ? ל ־ ך ג י ־ ה ל ר ? צ ל ף מדור ל ד ו ר ו ו ך ף למיליי‬ ‫? ב‬ ‫'יל‬ ‫׳ '‬ ‫לאדון ל ר ו ח ו ת‬ ‫‪5‬‬ ‫‪J‬‬ ‫הידילם ל ס ת‬ ‫ללש‬ ‫?־נולת‪*^-‬‬ ‫לה׳מז‬ ‫י ל ל ^ ו י ת ל»י ?דון לרוחות ו ל ה ל ו ד ו ת ל ‪ -‬ל ט א ם י * ם‬ ‫ל^י ג־ י‬ ‫* י י ' ??'ים‬ ‫‪1‬‬ ‫??די מ י ם © « ןיי־ין‬ ‫‪ iftmi‬ימריי‬ ‫‪6‬‬ ‫?ןיפ‬ ‫‪.‬ובת‬ ‫‪ .‬‬ ‫י ־ מ י ן זכרונו״ שמספי נח )ה״ו״ הלשין נר«ש המסוקים גי‪ .?ו*א קונולזת אמוןה ל ה ו ד ו ת ‪3‬י}א?‪1‬ן אדוןני * ‪ $‬ל ־‬ ‫נו‬ ‫ה ^ י ו <‪ ^W?W‬י?*ד? ת י י ^ י ו ל א יעזאו ? נ י‪-‬אי*ז‪«1 :‬ן?׳‬ ‫ה‬ ‫‪ v j t f‬י י ?"??ייני הל־ממינו ן ח ש מ ב*דק‪ :‬ו??‬ ‫* ‪0‬‬ ‫‪iB‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫א‬ ‫?׳ל י‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫ל«י ע‬ ‫ו ל א י^עיאיתני הררי* ר‪1‬‬ ‫*ל־??י‪ 1‬׳ואיל‪ :‬ואליי ?־לאת » י ל & ח?!י ]ב<ןות ל‪$‬ני מ ־ מ י ו ״‬ ‫ללר׳״י י*ל*}יו וסלךכ ת?י־!ן ? ת ? ם למיו‪ * :‬ה א‪0‬י אדון לרוחי*‬ ‫את‬ ‫* סי?ז״ )‪W‬׳‪? «w‬נל־*סקי?ים ו מ ‪ #‬י ם והרטיט וטבולי ל ? ח‬ ‫ל?‪5‬י ?דין ל ר ו ח ו ת ‪:‬‬ ‫ק ו ל ל&ל‪1¥‬י‬ ‫י*יפ אחרים דאיתי ??קופ־ססי• ל ה ו א ‪:‬‬ ‫־‬ ‫ל א * ־ אלה ד‪.‬חניך מתנבא לנה »ל ביאת המבול תל ה‪1‬לתו•‬ .5>?r‬‬ ‫* ^‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י^‬ ‫‪0J‬‬ ‫סה־־ח‬ ‫?)רי־‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫! ? ‪ 1‬י ם‬ ‫ל‬ ‫&‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫‪1 .‬ם הטלאכים **?יי מ־יי * ל ־ ^ ח ן ״ ל ו » ת א‪7‬יי‬ ‫'?״*י ?>?‪5‬י לאן־ם ‪!1‬תעו את־בני לאדם ל ל ^ א ‪:‬‬ ‫* * ־ * * ר ץ ןל‪5‬ה ?‪ nyp‬ןקןרוב ]יוםז‬ ‫'‬ ‫‪«. 5‬‬ ‫א‬ ‫י ^ יי־חליז ‪ « r e‬מלוי»ל־»י ‪ r w‬ממ־א‬ ‫המלכים והיוקימים כגלוי‬ ‫ת»‪.‬י•׳• •‬ ‫סה‪ .

‬‬ ‫•‬ ‫ר‬ ‫הידים‪.‬‬ ‫םז‪.‬‬ ‫ברור לפי ההמשך שהידיס הללו עיקרם ה מ י ם ‪.‬שנזכרו קודם ל כ ן ‪ .רלס כי אס־לניחום כי למלאכים ללם ליו על‪-‬‬ ‫שמעת ל‪£‬לם‪ :‬ואצא מאת מני־לנוך‪:‬‬ ‫יכלמים ל ל ל ל ד כ י ל‪ :‬אלי ‪**1‬מר אלי ל ללקר מא‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫ת‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫ינ‬ ‫םו‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫סז‬ ‫‪• no‬‬ ‫ם‬ ‫כמו‬ ‫ה‬ ‫צ‬ ‫ה ק ו ד מ י ם ‪ .‫חניך א‬ ‫סה ג ‪ -‬ם ז ‪K‬‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫מעמיס בקול מר ‪#‬מעני‬ ‫אל־לנוך אכיו לזקן ‪1‬י?ןד« ל‬ ‫?מעני ? מ ע נ י ‪ :‬ואמר אליו לןילה־לי ם ה ־ ן ך ה ע ל ־ מ י ד ז ‪#‬לארץ‬ ‫מכה עיכה ולנוע כי יראתי מ ך א כ ד אלדז‪ :‬ואלדי־כן ללה ר ע ‪#‬‬ ‫וליל על־לארץ וקול נקזמע מן־ה^מלם וא&ל על־מני‪ :‬ולנוף אבי‬ ‫לזקן *א ולעמד על־ידי ויאמר אלי מדי* ^ע?‪1‬י^ אלי ‪ * £ ¥ ¥‬י ד‬ ‫ימככי‪ :‬ומקרה י?אה מלמני אלני על־ישכי לארץ כי־מלאה‬ ‫? ח י ל ל ם יען א‪#‬ר למדו את־מל־ממלרי למלאכים ומל־למס בני־‬ ‫ל ^ י ז ומל־ממלרי כחותילם מל־פצס למכ?כים וצל ללמרים ולס‬ ‫עיעזי מכילי מכמה למל־לאךץז ואיל מוציאים מכף מעמר לארץ‬ ‫ואיל מלכת מזקקת ת ^ ה מן־לאלץ‪ :‬כי עוכלת ובדיל אינם‬ ‫מ‪1‬ציאים מן־לאלץ ממו לקולמים מעלן הוא למוציא אולם ומלאך‬ ‫עמד מ י י ונעלה ה!־א לכל‪$‬ך ל ה ו א ‪ :‬ו א ל י י א ? ר אלזני לנוך‬ ‫אמי ס מ ז מלדי ולקימני ויאמר אלי לך מי ? א ל ת י מאת אדון‬ ‫לרוחות על־לרעש לזה על־לאךץ‪ :‬ויאמר אלי ברשעתם נלתם‬ ‫משמקןס ולא י ל ? ב ו לכני ל ל ך ‪ #‬י ס א‪#‬ר לקרי ולרעו כי לאלץ‬ ‫ת כ ח ד ומל־ליי?כיס ^לייל‪ :‬ןלא ללי ללם מלימה לעולם על‪-‬‬ ‫הורולם ללס את־לנמלרות ו ל נדונו ואלה בני אדון לרוחות ידע‬ ‫‪5‬י ‪$‬הור לןך ךכקי מאשמה *את בנסתרות‪ :‬והוא חזק את־שמך‬ ‫לליות כין לקדושים וישמרך כין ליושכים על־לאלץ ולמק את־‬ ‫ז י ע צלקך למלכות ולכבוד ןדול ומ‪1‬לעך יצא מעין ל‪¥‬לקה‬ ‫ו ל ק ל ל ה מלי ממכר לעולם‪:‬‬ ‫ואלרי־כן ללאני את־מלאכי לח^לה לןבוניס לבוא ולכתת‬ ‫את־מל־?מעת ל ^ ‪* ? $‬אלץ מלחת ללביא מ?מ& וכליון ע ל ­‬ ‫מל־יו?מי לאלץ ו^ימניל‪ :‬ואדון לרוחות מקד על־למלאכים ליטאים‬ ‫כל־ירימו את־ל.‬כמו כסף ומתכת מזוקקת‪ .‬‬ ‫ה ב ט ח ת ה•‬ ‫ל נ ח ‪ -‬מ ק ו מ ו ת הפרטנות למלאכים ולמלכים‪.‬־ ־‬ ‫םו‪..‬‬ ‫מ ל א כ י ה מ י ם נ * ט ו ו ל<‪1‬ור ב ה ם ‪.‬‬ .

‬ ‫מ‬ ‫ןא‬ ‫מ‬ ‫ל«‬ ‫י‬ ‫במקום‬ ‫" א י‬ ‫מלאכים‬ ‫‪.‬ביעךת לעולם‪:‬‬ ‫ואלרי־מן **דלי לניר אמי הןקן את‪-‬תורת כל‪-‬הנכלרייז‬ ‫בממי־ ובמילים א?ר נלני־לי ולאק^ס ‪.‬‬ ‫ם‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫לא‬ ‫תשאר‬ ‫ע ר ו פ ה ‪ ..‬יחד למעני מד^רי ‪*0‬י‬ ‫? ל י‬ ‫ז ב ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫‪1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫.‬‬ ‫םח‪.‬‬ ‫)שבכושי(‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מ י כ א ל ג ר ג ז <ל ג ז ר ה ר ץ ה נ ו ר א * ל ה מ ל א כ י ם ‪.‫חנוך א סז ב ‪ -‬ס ח «‬ ‫? ל י‬ ‫? | ? ן ק‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫המלאכים‬ ‫^‬ ‫*ל? * ל ? ר ? י‬ ‫נ**״ מ ו‪<7‬י• מה?לימס את״למלאכה ף*מתי את‪-‬לרי ?לילי‬ ‫י*מ־*יל י * » ה « * ‪ XHJ‬חיים מזליפה לכ*־כה ן ה א ח לא‪-‬ה*אי־‬ ‫^ ‪ * R V * PW TO‬ל * י לעולמי עולמים ה«הג«י‬ ‫מ?ס * ״ל*זיכניס *סר ולא לדיחו )את־זדער! על־מני‪-‬לארז *י‬ ‫אס־למרך ףךב ?ל־לאדן מעזס לל‪ :‬וכלא את־המלאכיס א?ר‬ ‫מ ס ל הגוער א ? ר הראני למני־כן לנוד אכי ס«ז‬ ‫לי*‬ ‫ממעלב מיז ליי ןלב וממף יכך־ןל ומתכת מן?ןקת וניכרת‪ :‬ןאיי‬ ‫*ת״מסל ליי* איכד״בו לללה למלה ?דולה ולמלת הקדס‪ :‬וכ^זי‬ ‫ללה מל־ןה מ ל ל ^ כ ת הליא ל?מכה כאעי ללקןלה א?>ר ‪W‬‬ ‫*מקום להוא היה ?זס ריל וכרית וללכד אל‪-‬למיס ללם ןנחי*‬ ‫למלאכים א?ד ללמיאו כעי ‪ $‬ה ל לאלץ הליא‪ :‬וכןלליס לאלה‬ ‫מ?כו גלדות־א^ א^ר כלס נדונו למלאכים א?זר התעו אתי‬ ‫ל*דן‪ :‬ולמלס להם לליו בלמים להם למלכיס ןלהקימים‬ ‫^‬ ‫ולרכים יל י?‪ 3‬ל * ח למר** למעזר ולמוכר לרול כי ת ל ם‬ ‫? לא האוח למען לומיי כ??רם כי כל*זו כאדון לרודלת ולם‬ ‫ליאיי ימרס יום יום יל?מי ל א ‪.‬יאמינו כי ה&לס להם‬ ‫ל?‪3‬י וליו לאש ל‪.‬מ ל כ י ס‪.‬‬ ‫‪D‬‬ ‫בלי‬ ‫יושב‪.‬‬ ‫הגהת‬ .‬יאמינו‪ :‬וכלב שרמת {ףותילסמן‬ ‫^ ה רולם לעולמי עולמים מי למני אדון לרוחות לא־לדכר אי*‬ ‫לב אס על־האמינם ?האות מ?רס ו^מרם‬ ‫ךכי‪-‬לכי‪ :‬כי‬ ‫ברוח לל‪ :‬והמלם ללם ל?‪3‬י כלמים להם ןכא?י לדונו למלאכים‬ ‫להם כמלם להם ל‪#‬גו מעלני למיס להם את‪-‬ח‪$‬ם וכעלות למלאכים‬ ‫ההם ‪ #‬נ י מי המעלנות להם ולתקרדי‪ :‬וא?מע את־מיכאל עוןר•‬ ‫י * י י ׳ ^ מ ״ ^ ־ ־ * י ל?מ»י המלאכים עד היא למלכים‬ ‫ולמקרים י ? ל י ל א ח ‪ :‬מי םי‪-‬המ?מט לאלה פוך^ן לבעוי‬ ‫ו ^ י ? ‪ #‬־ ו ל לא יראי ולא ‪.

‬‬ ‫שמותיהם ותפקידיהם של המלאכים שקלקלו — ענינה של שבועת יםתרים‪.‬כלו׳‬ ‫ו ת ה א ד ו ן ‪ .‬ר״ל כאילו הם האדון בעצמו‪ .‬‬ ‫בכושית יש כאן חזרה‪ :‬ואלה הם שמותיהם•‬ .‬־־‬ ‫‪0‬ט‪.‫חנוך א‬ ‫סח ב ‪ -‬ס מ ח‬ ‫למגלים‪ :‬וכיום ההוא ענה מיכאל לרמאל י א מ ר כיח הרוח לעכייני‬ ‫וידויי מכני ק ‪ #‬י דין לנכלרות דין למלאכים כי־יוכל לשאת את־‬ ‫הדין לק?זה א?זר }לרץ ‪1‬א‪#‬ר }מונו בכןיו‪ :‬ומיכאל ענה ‪#‬נית‬ ‫ר ‪ $‬י אל־למאל מי־הוא א^ר לבו לא־נרך מזה וכליוליו ל א‬ ‫לשתיןן כךבר חמש^ם הןה א ‪ #‬ר ‪:‬צא עלילם ב ? ל אקזר לביאום‬ ‫וללי מעמדו למני אדון הרוחות י א מ ר מימאל אל־רמאל‬ ‫ל*‬ ‫אני ל א אהיה כעלם לעיני האדון כי אדון הרוחות קצף עליהם‬ ‫יען עשולם כדמות האדון‪ :‬ןעל־מז כל־חנעלם ‪:‬כיא עליהם לעולמי‬ ‫עולמים כי גם־מלאך גס־אלס ל א לקחו חלק ןהם לבךס קכלו‬ ‫מ?ממס לעולמי עולמים‪:‬‬ ‫ואליי חמ?כט סןה למלזידוס ןלךןיזום על־חףאולס *את אל־‬ ‫י‪5#‬י ל א ל ץ ‪ :‬ןאלה ?זמות למלאכים לחם לראשון מלס הוא‬ ‫‪#‬מח!י ל‪ 3#‬אלקזקיכא ךלשלי‪#‬י אלכן ולרביעי כוכמאל הלמישי‬ ‫טוךאל ל ‪ #‬ש י רומיאל השביעי דן יאל השמיני נקאל התשיעי בלקאל‬ ‫לעשירי עז!אל לאחד עעזר אלכלס לשנים ע ? י מאריאל השלעזה‬ ‫עק(ר ?סמאל לארמעה ע ? ר חננאל ללמשה עעזר טךאל ןהעזקזה‬ ‫עקזר ממככיאל לשבעה עעזר ‪:‬תךאל השמונה עעזר תומאל התשעה‬ ‫עע‪1‬ר ?לאל ולעקזרים רומאל ולעשרים ןאלד עזזאל‪ :‬ןאלה לס‬ ‫ל א ‪ #‬י מלאכילס ושמותילם מלם שר כאה ומלם שר למשיס‬ ‫ומלם שר ע ? ר ה ‪ :‬עזם לראשון לקן הוא א‪£‬ר ל ת ן ה ן^ת־כל־בני‬ ‫למלאכים ויורידם על״לאלץ ולתעם כבנות לאלם ז ולשני ל יה‬ ‫שמו עןכיאל הוא ועץ לבני למלאכים לקדושים ע^ה ךעה ‪!1‬תעם‬ ‫עד־ממאס את־בשךם כבנות לאלם * ולשלישי ל‪:‬ה קזמר עלליאל‬ ‫הוא אקזר ללאה לבני האלם את־כל־לבלי למות והוא ל ל ע ה את־‬ ‫לוה ולראה את־?לי למות לבני לאךס ואי‪1‬־ל‪#‬ריון ואת־למנן‬ ‫ואת־לרב למללמ וא ־מל־כלי ל ^ ת לבני ל א ל ם ‪ :‬ומ ידו ‪:‬צאו‬ ‫על־יו?כי לארץ למךליוס ל י ועד‪-‬עולס‪ :‬ולרביעי ל‪:‬ה שמו‬ ‫א‬ ‫א ת ‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫המלאכים‬ ‫ב ס ב ת אותם‬ ‫ב ש ל א ש ר ‪ .‬‬ ‫ואלה‬ ‫ראשיהם‬ ‫שהביאום‬ ‫לידי כך‪.‬‬ ‫שפות‬ ‫המלאכים‬ ‫ההם‪.

‬בכושי‪ :‬מנין‪ .‬לבני לאלם את חמר ןאת־למתוק ןהוא הללי•‬ ‫להם את כל־תעלמות ל מ מ ל ם ‪ :‬ן ה ו א ל מ ד את־לאךס ל ^ ב כליי־‬ ‫ט‬ ‫ימלי ימיי למאי רמים מךלעולם ועד‪-‬לעולם ןער־ליים‬ ‫^‬ ‫ח ז ה ‪ :‬כי בני האדם לא־נבלאו ל^ם־ןה ל מ ק את‪-‬אמונלם‬ ‫וכליו‪-‬עמצים‪ :‬מי לא־נבלא לאלם ב ל ל ף אלךת מךהמלאכים כי"‬ ‫יא‬ ‫אס ל ל י ד ת טהורים וצדיקים ן ל ^ ת חמכלה כ ל לא‪-‬יןיע אלילים‬ ‫יב ורק בדעתם יאכדו ובצח ןה לכלעני א ו ת י ‪ :‬ןללמי‪#‬י <ןזמו ללי׳‬ ‫כשללא הוא אשר ללאה לבני לאלם מל־מבות לרוחות ולגלים‬ ‫לךעות ומבות ל^?ר מממן א?זר ל&ל ומבות לנכ‪ #‬נשיכות ל ? ל‬ ‫ןלמבות ח?א‪1‬ת ‪^3‬לללם ]הוא[ כךלנל‪ #‬לנקלא &כעת‪ :‬ן *‬ ‫ע‬ ‫מקרת מזכיאל עזר לשבועה א ^ ר לךאה ל ק ד ש י ם כ א ‪ #‬ר ל‪5‬י׳‬ ‫יי ^ י כ ן כ^רום ?מבור ושמו כ י ק א ‪ :‬הוא אמר למיכאל ללדאותו את״‬ ‫ל ‪ #‬ם לנעלם למען יוכל להזכירו כשבועה לללריךם ממני ל‪#‬ם‬ ‫להוא ולשבועה אלה א ‪ #‬ר ללאו לבני־לאךס את־כל־א^ר לגי׳‬ ‫מר נעלם‪ :‬וןה־מל ל ק ב ו ע ה לזאת כי ככיךה ועצובה ליא }ימם את־‬ ‫טז לשבועה לזאת בנד מיכאל‪ :‬ואלה ל ס ממלליו כשבועה ל‪$‬את‬ ‫ןהיא אמיץ כשבועתו ומה נללה ללקיע ע ד ־ ל א נבךא לעי״לם‬ ‫ן ע ד ‪ -‬ע ו ל ם ‪ :‬ןלאךץ נוק‪1‬ךה על־־למלס ימ^מלרי ללרים לכאו מלם‬ ‫מ‬ ‫יח לכיס למךבריאת ת ב ל ןעד־עולם‪ :‬ובשבועה לליא נבךא ללם‬ ‫ןאת־לחול ק(ם־לו נבול לעת־קצף ןלא יעבר ל מ ך ב ר י א ת תמל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫א ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ח‪-‬י« לשמות המלאכים יש להשוות ו׳ ז ‪ .‬כ ז ב י א ל ) = נ ס ב א ל בכושי(‪ ..‬ישע׳ כ י ז א׳ נחש בריח ונחש עקלתון(‪ .‬ו כ ב י‬ ‫ממנין עגין‪ .‬שאולי הוא נקרא ט ב ע ת על שם צורת התקפליייי‬ ‫‪.‬‬ ‫למשל‪ .‬‬ ‫‪.. esser persoaa integerrima.‬בכה דעתי שקניתי מן הספדים ש ב כ ת ב ב ל ע המות גם *י ^‬ ‫לשון זה עושה רושם של העדה ב ד ר ך הומור‪ .‬לשון זי׳‬ ‫יב‬ ‫י‬ ‫]הוא[ ב ך ה נ ח ש הנקרא ט ב ע ת ‪ -‬נראה כגליון ביאורי למכות ה ב א ו ת בצהרים׳‬ ‫‪|1‬‬ ‫להקשתו של אותו מין נחש‪ .‬י *‬ ‫נמלך וברמאותו נטל ממיכאל א ת השם המפורש ובצירוף של שניהם — השבועה והשם‬ ‫המפורש ‪ -‬עשה מה שעשה ולפיכך נהפך שמו לגנאי‪— .‬‬ ‫‪ : bastare.‬חשיבותו בשמו‪ :‬מלאך ה פ ג « ~ ^‬ ‫ז ה י ב ל ע נ י א ו ת י ‪ .‬קודם נפילתו היה שמו בקא‪ .‬נ ר א ה‬ ‫מתחלה היה שוכן במרום בין הקדושים והיה ממונה על אותה השבועה )כעין השבעי^‬ ‫שבה סידר הבורא א ת העליונים והתחתונים״ והראה אותה לקדושים שבמרום‪ .‫חנוך א‬ ‫ס ט כ(‪-‬יח‬ ‫מנבואה הוא הולד‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫‪ . santa‬בערכו ‪vGmdi Vooabolario Amarico-Italiano‬‬ ‫ל קפציאל=ק* *‪./‬פ נ מ ו א ה‪ .‬ם ב ע ת‪ .‬כלו׳ שלם ונאמן‬ ‫יג‬ ‫י ‪ fn‬וראחר‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫ק ל ק ל ת ו הוסב שמו לגנאי‪ ..‬פ ר ק א ( ‪ .‬־־ מ ש ם ט‪ .‬‬ ‫ש ע נ י נ ו‬ ‫ש‬ ‫כ ז ב‬ ‫ח‬ .‬ואודיבידג )‪ (p.‬כ י י‬ ‫ע‬ ‫ח‬ ‫ם י‬ ‫ש‬ ‫‪. 49‬ממשיך לכאן שמו‬ ‫י א ל כ ך היי••‬ ‫ל‬ ‫המלאך ) ש ב ם חנוך ל ר ׳ ישמעאל כיג‪ .‬בכושית‪ :‬תבקט‪ .

‬‬ .‬ם הולכיס על־ללבות־אש מלבו‪#‬ילם‬ ‫סט‬ ‫כ״ו‪-‬כ״ס‪.‬מראה חגוך לאחר הסתלקותו‪.‬‬ ‫עא‪ .‫הכוך א‬ ‫פט יט‪-‬עא ‪x‬‬ ‫ו ע ד ־ ע ו ל ם ‪ :‬ומשבועה החיא לןקו לחמות ויעמדו ו ל א לנוער ממקודם‬ ‫ל מ ך ל ע ו ל ם ןעד־־העולם‪ :‬ומשבועה ה ה י א נשלימו ה ? מ ש ו ה ל ר ח‬ ‫מ ה ל כ ם ןלא ‪:‬סורו ממקךלם ל מ ך ל ע ו ל ס ו ע ד ‪ -‬ל ע ו ל ס ‪ :‬ומשבועה‬ ‫ההיא ו ש ל י מ ו הבומכים את‪-‬מללכם ןקךא להם כשמותילס והם‬ ‫לעןהי ל מ ך ל ע ו ל ס ועד‪-‬לעולם‪ :‬ו כ ן רוחות חמיס ו ח ב י ב ו ת ן?ל־‬ ‫לרוחות ןדךכילם מ^ל־אןדות לרוחות‪ :‬ומה משמרים קלות הרעם‬ ‫ואור ה מ ך ק ו מ כ ר י ס ? ה אוצרות ה מ ך ד ואוצרות המסור ואוצרות‬ ‫ל א ד ואוצרות ה ^ ו ר ו ה מ ל ז מל־אלה נאמינו ויודו ל ‪ #‬י אדון‬ ‫לרוחות ויעזבלהו בכל־כלם ו מ ל מ ל ל פ מ כ ל ־ ה ו ך א ה זו חפ יודו‬ ‫ויעזבחו וירוממו את־‪#‬ס אדון לרוחות לעולמי עולמים‪ :‬ועלילם‬ ‫‪ «WP‬מל־חשבועה הזאת ומה הס משמרים ורךכילם מ?‪£‬ריפ‬ ‫ומהלמם ל א ל מ ר ע ‪ :‬ולחי שמלה נדולה ללם ו ל מ ך כ ו ולעזבחו‬ ‫ולרוממו מ י ‪ #‬ס מ ך ל א ך ס חהוא ננלה א ל י ל ם ‪ :‬והוא ל‪#‬ב על‪-‬‬ ‫‪ 5‬ס כבידי ו כ ל ־ ח מ ש מ ט נתךלו ל ב ך ל א ך ם והוא המיר את‪-‬‬ ‫ל‪$‬ךץ ואקזר לתעו את־לעולס‪:‬‬ ‫חחוקזאיפ ולמחידפ ^ ע ל‬ ‫מ מ מ ל י ם ל א מ ת וכאסכת ? ח י ל ל ם לליו טלואים ומל־מעשילפ‬ ‫יאבדי מ ע ל ־ מ נ י ה א ד ן ‪ :‬ו כ ע ל ה ל א להי־עוד ‪$‬שלת מי מ ך ל א ך ס‬ ‫הימימ ו ל ש ב על־ממא מבורו ו^ל־ךע נ ל ל ף ו ל ע מ ד מ מ נ י ו ומאמר‬ ‫בן^ל‪^-‬ןך ל ש ל י ח י ‪:‬‬ ‫מ ך ה א ך ס ‪:‬קום למ י ^ ן ן החיחוףן‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ן ה‬ ‫ד‬ ‫ו ל ח י אחיי־כן מ א ע ז ר ללה שמו נ ? א ?לנ־למי[ הליו ע ד ־ ? ך‬ ‫ל א ך ס ההיא ועד־אדון לרוחות מתיר יו?מי ל א ר ץ ‪ :‬ול?ע*א מ ר מ מ י ‪-‬‬ ‫רוח למעלה ןלאמף שמו מתוכם‪ :‬ומךחיום חהוא ל א ־ ה ל ח ^ ב ת י‬ ‫עוד ע‪$‬לם ויוליכני מין שני לרוחות מ י ן הצפון וחמעךב א ‪ #‬ר‬ ‫? ם לקחו המלאכים א ת ־ ה ה מ ל י ם למד־לי מקוס־בחיריס וקדומים‪:‬‬ ‫ועזס ךאיתי את־ראשוני לאבות ואת־הצדיקים וזיכני המקוים ההוא‬ ‫מראיית‪:‬‬ ‫ולחי אלרי־כן כ א ? ר נעלמה רוחי ותעל ה?מלמה ואךא את־‬ ‫מ נ י המלאכים חקדושיס ול‪.‬‬ ‫חתימת‬ ‫המשל‬ ‫משלישי‪.‬‬ ‫ע‪.‬‬ ‫הסתלקותו של חנוך‪.

‬ו י א פ ר ‪ .. :‬ל ו י דייקינתין‪ ...‬המלאך׳המנהיג‪.‬בכושי‪ :‬י כ נ ת )=‪ ? .‬‬ ‫ר‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫כ ב ד ק ת‪ .«v00v1ax‬י*»ולפדתי ש ב ר ק ת ־ י ק י נ ת ו ן‬ ‫עא ב‬ ‫ש ב ש מ י י סיף ל״ח‪ .‬ו ה ו א ‪ .‬על ב ר ק ת היה כ ת ו ב א י ״ ‪ .‬ס א^ר לא ל י ?‬ ‫ז‬ ‫לכמת את־כמא כבודו‪ :‬ואלא מלאכים לאין מ מ כ ר אלכי ‪$‬לכים ורבי‬ ‫ח‬ ‫לכבות מיבמים לכלת להוא ומיכאל ונבליאל ילכאל וכנואל ולמלאה‬ ‫לקדושים א ‪ #‬ר ממעל ל?מלם יוצאים ומאים כבלת להוא‪1 :‬ל‪¥‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מללבלת להוא ומיכאל ןנבליאל למאל ימנואל ומלאכים קרו?ים‬ ‫לרב בלי ממכר‪ :‬ןאלס ראש־ללמים יא^י ל ל י ׳ ל מ ז ו?לו‬ ‫ולבושו לא לתאר‪ :‬לא&ל ע ל ־ מ נ י ו כ ל ‪ -‬ב ? ל י ..‬כלי׳‬ ‫יי‬ ‫מנהיגי‪ . מ ס )־רוחי נ ל ^ י '‬ ‫יא‬ ‫יכ ןאקלא בקול ןדול ברול‪-‬עז לא?רך ןאשבח ןארו־מם‪ :‬ןלבךכות ללז‬ ‫א ? ד ל^או מכי ליו לךצון ל מ נ י ראש־ללמים‪ :‬וראש־ללמים ^א עם "‬ ‫יג‬ ‫מ י כ א ל ונבליאל למאל ימנואל אלכי אלכים מלאכים בלי מ ‪$ 9‬‬ ‫יד !הוא ננ‪ #‬אלי ‪1‬י?אל לי ל ? ל ו ם בקלי־ ניאמר אלי אתה הוא ? ל‬ ‫לאלם א‪#‬ר נולד לצךקה וצךקה לנול עליף ןצךקת ראש־־ללמים‬ ‫»י לא ה ^ מ ך ‪! :‬יאמר אלי הוא שואל לך ל?זלוס כ^זם ל ע ו ל‬ ‫ל?א כי מ?ם ל‪$‬א ?לום למדמריאת העולם לכן ילי ל ך ל ע ו ל‬ ‫ולעולמי עולמים‪ :‬ן?לם י ל ט מללמיןז ןלצךקה לא תעזבך לשלם‬ ‫»‬ ‫אלך יליי מ?כנותילם לאלף ללקם ללא למלדו כאתך ל פ ו ל‬ ‫ילעילמי עולמים‪ :‬ו כ ן לללה אלך־ימים עם־כךלאךם להוא ולצדייוים‬ ‫י‬ ‫יהי ?לום ולצדיקים ל ר ך ל?לה ? ‪ #‬ם אדון לרוחות לעילאי‬ ‫עולמים‪:‬‬ ‫ת‬ ‫י מ‬ ‫ם‬ ‫ש‬ ‫&‬ ‫נו‬ ‫נים‬ ‫או‬ ‫י‬ ‫‪..‫חנוך‬ ‫םי‬ ‫א‬ ‫ע א ב־‬ ‫א ו‬ ‫כ‬ ‫למנים ‪1‬עס‪1‬יכילם ומניחם מאירים כקזלנ‪ :‬ןאלא ?ני נלרות־א‪ #‬ו י‬ ‫ל א ‪ #‬מאיר ככלקת לא^ל על־־מני לג^כי אדון לרוחות‪ :‬ומי‪$‬א‬ ‫נ‬ ‫המלאך אלד מלאשי המלאכים אל!ני ביד ‪:‬מיני ולקימני ולביתי‬ ‫אל־מל־הממלרים ויראני מל־ממלרי לרלמיס ‪!1‬ךאני את־^ל־ממ^י‬ ‫ל‪¥‬לק! ‪1‬ללא‪3‬י א ־כל־ממלרי קצות ל ^ ‪ /‬ל ם ומל‪-‬או^רות ל ב ו ^ י *‬ ‫י‬ ‫ןהמארות א‪#‬ר מ?ם י?אי ל מ נ י הקדושים‪!! :‬עלם את־רולי מ?&‬ ‫ה‬ ‫ל?^לם }אלא ? מעין !כנלן[ עשוי אבני אלןכיש ובתוך ל א ^‬ ‫לשונות אש חלה‪ :‬ןרולי לאתה ^ת־לאזור לא!ר את כית*לא‬ ‫ו‬ ‫להוא ועל־אלכעת קצוליו נלרות מלאים אש חיה ןחם ^ ן י י‬ ‫לכלת להוא‪ :‬ומממיב שלמים מרומים ןאומניס ול‪.‬‬ ‫טי‬ ‫! ^‬ ‫* *‬ ‫ל‬ ‫ג‬ .

‬‬ ‫חלק ג ‪:‬‬ ‫ס פ ד מ ה ל ך מ א ו ר ו ת ה ש מ י ם )עב‪-‬פב(‪.‬אסר‪-‬ןה במשקזר י ? ר ונפ־ללונות רמים‬ ‫מימין ס ? ע ר י פ האלה ומשמאלם‪ :‬ו ר א ש י ה נצא ה^אור סןדול‬ ‫ו?מו שמש וסבימתו מ מ מ י מ ת ס‪$$‬לם ?לי מלא אש מאירה ומערת‪:‬‬ ‫ו מ ד מ מ ת א ? ר נעלה עליל נןהינ לדוס ו ס ? מ ‪ #‬נעריב מ ן ־ ס ש מ ל ם‬ ‫ושב ר ר ך ^פון לבא אל‪-‬למןרח ןןהל ע ד בואו אל לשער להוא‬ ‫ח ר ה ע ל ־ מ נ י ל ? מ ל ם ‪ :‬מן יצא ב ל ל ש ל ר א י ו ן בשער ל ן ד ו ל ןהוא‬ ‫לרביעי מ ש ? ת לשערים מ מ ז ל ח ‪ :‬ובשער לרביעי א ? ר מ ? ם יצא‬ ‫ל׳?מש בחלש לראשון שניפ ? ? ר הלנות לתוהים ללולה שמלס‬ ‫א ^ מ ? ס ם נמלחיפ בעתם‪ -‬מ ? ל ? מ ש *דל מ?‪£‬לפ יבא‬ ‫ר ר ך ל ? ע ר הלביעי שלשיפ בקר ולדר ל ש ר בשער ללביעי‬ ‫במערב לש^לפ‪ :‬ו?עת לליא ילך ליופ ו א ר ך ןללללה נלך וק^ר‬ ‫עד־לבקר ל ש ל ש י פ ‪ :‬ביופ להוא ל א ר ך ליופ מךללללה מלשיעית‬ ‫וליופ נניע לנכון ל ע ? ך ה ללקיפ וללללה לןבון לשמוןה ל ל ק י פ ‪:‬‬ ‫‪1‬ל?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ללביעי ולעריב מרביעי לןזב אל־‪#‬ער‬ ‫למזלה ללמישי ‪ #‬ל ש י פ בקר ו ל צ א ממנו ולעריב מ ‪ #‬ע ד ל ל מ י ? י ‪:‬‬ ‫ואז ל א ר ך ליופ כ ? נ י ללקיפ וללה ל א ל ד עשר ללקיפ וללללה‬ ‫ל ק צ ר וללה לשבעה ללקימ‪ :‬ו ? ב ^ל‪-‬למץלח ו?א א ל ־ ל ^ ע ר ל ‪ # #‬י‬ ‫ו ‪ $‬א ולעריב משער ל ? ש י ש ל ‪ #‬י פ בקר ואלד על־כי לאות ‪ #‬ל ו ‪:‬‬ ‫ביופ להוא יארך ליופ מךללללה וליופ לללה מי־שנלם מךללללה‬ ‫וליופ לללה לשניפ ? ? ר ללקיפ וללללה לקצר וללה ל ? ? ה ל ל ק י פ ‪:‬‬ ‫ת‬ ‫‪.‬‬ ‫מתיחה כללית ועל השמש‪.‬יעריב ס ? מ ש ו ס י ר ס ל ז ר ה ויעריב משערים‬ ‫האלה ומנללי הבויממיס עם־א^ר לנללו אולם ? ? ה במןלה וש^זה‬ ‫במערב וןגלם הולמים ןד‪ .‬‬ .‫חנוך א‬ ‫עב א ‪ -‬י ד‬ ‫מ מ ר מהלך מארות ל ? מ ל פ מל־אלד ו א ל ד למ?מחותילפ‬ ‫ל ל מ ^ ל ו ת י ל פ ו ל ז מ ז ם לאמותיהם ולמקמות מולדלפ וללךשילפ‬ ‫א ? ר הלאני אוריאל המלאך לקדוש א ש י אתי ןהוא מנללפ ןהוא‬ ‫לךאני ‪ $‬־ ? ל ־ מ מ ל מ י ל ס ?מיי ‪ #‬ל ם למל־שנות תמל ועד־לעולם‬ ‫ע ד ־ ת ? ל ס הבריאה ל ל ל ^ ה א ‪ #‬ר ת ע מ ד ל‪$‬צח‪ :‬ןץה לק־־למארות‬ ‫ל ר א י ו ן מאור ל ? מ ש מו^או ב ? ע ר י מץרח ל ? מ י ם ומבואו בשערי‬ ‫מערב ל ? מ ל פ ‪ :‬ו א ר א ‪ ^ #‬ה ?ערים אשר מלם יצא ל ? מ ש ןש^זה‬ ‫?ערים אשר מלם ‪.‬‬ ‫עב‪.

‫חנוך א עב‬ ‫םו‪-‬לא‬ ‫ו ל ? מ ש נעלה לקצר את־ליום יללאליל את‪-‬ללללה ועזב ל?&*‬ ‫למזרח ו?א אל־־לשער חששי ןןרח מקזם ולעריב שלשים ב ק‬ ‫לכעבר ? ל ש י ם בקר יחסר ליום ל ל ק א ח י י ל.‬ל ל ? ? •‬ ‫ללקים וסיים ל ל ? ע ללקיס• ו ‪ * :‬לשמש מ ך ל ש ע ר להיא ולערים‬ ‫ממעלב ן ? ב למןלח וי?א ?לעזים בקר בשער ל ? ל י ? י ולערים‬ ‫במעלב כשער ל׳?לישי‪ :‬וכיום ההוא יארך ללללה כךליום ולללי׳‬ ‫נאיר מלילה ןיוס לקצר מיום עד־לבקר ל ? ל ש י ס וחל‪:‬לה יליד• ל? יז‬ ‫ל ע ? ל ה ללקיס וליום לשמונה חלקים ו ‪ ¥ :‬לשמש מ ך ל ? ^ י‬ ‫ס ? ל י ? י ולעריב בשער ל ? ל י ‪ #‬י במערב ו ? ב אל‪-‬למןלח ושלבים‬ ‫בקר לצא בשער לשני במןלח יכמד־כן לעליב כשער לשני במעלם‬ ‫ל?מלם‪ :‬וביום להוא לל‪:‬ה ללללה ל א ל ד ע ? ר ללקים וללם‬ ‫לשבעה חלקים* ולצא ס ? מ ‪ #‬ביום להיא מ ך ל ש ע ר ל ‪ #‬נ י ו ל ‪ $‬ר‬ ‫במערב בשער ה?ני ו ? ב אל־המןךח אל־לשער לראשון לבלשים‬ ‫בקר ואלד ולעריב בשער לראשון במערב ל?מלם‪ :‬וכיום להוא‬ ‫יארך ללללה וללה כי־־שנלס מךליום וללללה יליד• לנכון ל?נים‬ ‫ע ? ד חלקים וסיום ל ? ? ה ‪ :‬ומד• נשלים לשמש את־מללקוליי‬ ‫ן ? ב ולקיף את־מללקו‪$‬יו ימא בשער סהוא ? ל ש י ם בקר ולערים‬ ‫*ם״כן במעלב ממולו‪ :‬ובלללה להוא למעט ללללה ב‪$‬ךבו בתשיעית‬ ‫ןהיא חלק א ל ד וללה ללללה לאחד עשר ללקים וליום לשבעד•‬ ‫ללקים‪ :‬ו ? ב ל ? מ ש ימא בשער ל ? נ י במזרח ל‪$‬ב במללקוו^יי‬ ‫לילן ? ל ? י ס בקר ב ך ח ו ובסעריבו‪ :‬וכיום להוא למעט ללללד•‬ ‫באלכו ןליה ללללדי לעשרה ללקים וליום לשמונה‪ :‬ול^א ל?מ*‬ ‫כיום להיא מךסשער לחיא ולעריב במעךב ו ‪ #‬ב למזר ו ד‬ ‫כשער ל?לי?י ל ? ל ש י ם בקר ואלד ולעריב במערב ל^מלם*‬ ‫יג‬ ‫י ם ‪:‬‬ ‫ח‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪J‬‬ ‫א‬ ‫יב‬ ‫ח‬ ‫ח‬ .כון' וליה לאליי‬ ‫ר ‪:‬‬ ‫ל‬ ‫י י‬ ‫י ם‬ ‫ייילילי• ל * מ י י * ול?א ל?מש מ ך ל ש ע ר ה ^‬ ‫??י ^ י‬ ‫במעלב ןהלך למןלח ןןרח בשער לחמישי לקזל‪#‬ים בקר ן ל ‪ -‬ן ר‬ ‫במעלב שנית בשער למערב סלמישי‪ :‬ביום להוא יחסר‬ ‫? נ י ללקים וללה ליום לעשרה ללקים ןסלללה לאמונה ל ל י ו‬ ‫ול?א ל ? מ ש מ ך ל ש ע ר ל ל מ י ? י ולעריב כשער לחמישי ב כ ע ך ב ת י‬ ‫בשער ללכיעי ל ? ל ? י ם בקר ואלד לכי לאות ? ל ו ןלעריב ב כ ? ך ב‬ ‫ביום להוא לשוה ליום ללילה וללה ? ו ד ל ר וסלילה'יליד‪ .

‬‬ ‫שנת הירח‪.‫חנוך א‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫לג‬ ‫לד‬ ‫לה‬ ‫לו‬ ‫ל‬ ‫עג‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫עב ל ב ‪ -‬ע ד ב‬ ‫ביום ההףא לתמעט הלילה ךתית לתשעה ללקים והיום לתשעה‬ ‫חלקים ו ^ ן ה הלללה ליום והשןה היא ? ו מ י ל ל‪$‬כון שלש מאות‬ ‫ו ? ? י ס ן א ר ? ע ה ‪ :‬ואךך חיום ןללללה וקצר חיום ןהלללה נבללים‬ ‫חם כתקוכת ה ? מ ש ‪ :‬ועל־מז י א י ר מללכו מיום ליום ולקצר‬ ‫מהלכו מלללה ללילה‪ :‬ןןה ל ק ־ ל ? מ ש ומללכו ולשו?תו בשובו‬ ‫ששים מעם ןלצא ה^אור לןדול ההיא ?‪5‬קלא ? מ ש לעולמי‬ ‫עולמים‪ :‬ואשר ל צ א הוא ה<ן‪1‬אור ה ד י ל ו ב ן לקרא לתוכעתו כאשר‬ ‫צוה א י ד מצאתו' כן לבא ןלא לתמעט וליא לנוח ב י אם־לרוץ‬ ‫יומם ולללה ואורו ??עתלם מאור חלרח ובנלל ל?וו ? נ י ל ם ‪:‬‬ ‫ואחרי הלק חזר ר א י ת י ד‪1‬ק אחר למאור הק<ןון ו?מו ירם‪:‬‬ ‫ולקומתו כתקוםת ה?מלס ומרכבתו א ? לרכב עליל ת ן ש א על־‬ ‫לרי הרוח ואור נתךלו ב מ ר ה ‪ :‬ו?מל‪-‬ללש לש‪$‬ה צאתו ובאו ולמיו‬ ‫‪& 3‬י ל י ? מ ‪ #‬ו??למלא אורו להלה לחלק ל ? כ י ע י מאור ה ? מ ש ‪:‬‬ ‫ו כ ן לץךח ו ר א ש י ה יצא ? מ ז ר ח כבקר השלשים וכיום ההיא ללאה‬ ‫והיא לכם ראש ה ^ ר ש כיום השלשים לחד ע ם ~ ל ? מ ‪ #‬בשער‬ ‫א ? ר בי יצא ה ? מ ש ‪ :‬ךח^י־ו האחר לתדלק בחלק ?ביעי ו כ ל ־‬ ‫עגילו ריק ?לי אור מ ל כ ד הלקו ל ? כ י ע י ההלק דיארכעה ע ? ר‬ ‫מאורו‪ :‬ו?עת־ק?לו הלק ? ? י ע י מלצי אורו יהיה אורו לחלק‬ ‫? כ י ע י אחד ו ח צ י ‪ :‬והעריב עם־ה?מש וכןלה ל ? מ ש לץרח הלרם‬ ‫אתו וקבל החצי מחלק־אור ובלללה ההוא כתחלת ?קרו בתחלת‬ ‫יום חלדה לעריב הלרח עם־הש^ש ךזהדזשיףי בלללה ההוא ? ש ? ע ה‬ ‫ושבעה ללקיס ולצי החלק מ ה ם ‪ :‬וןרח ביום ההוא ?חלק שביעי‬ ‫לנכון ךי^א ונטה מןריחת השמש ו ? ל ל למייי לאיי כ ‪ ? #‬ה ו ש ? ן ה‬ ‫ללקים‪:‬‬ ‫ואלא מ ל ל ר א ה י ולק־־לי ו א י ר לכי הלק ההיא לעעזה מך‪..‬‬ ‫הירח ותקומותיו‪.‬‬ .‬‬ ‫עד‪.‬לך‬ ‫ל ל ^ ז י ‪ :‬ואוליאל ל & ל א ל חקדוש והוא מנהינ ל?לם ללאני את‬ ‫מל־אלה ואת־מושבותילם ו א ? ת ב את־מושבותילם כ א ? לרא^י‬ ‫ו א כ ת ב את־ללשילם ?מו ? ה ם ומראה אורילם עד־עבר ל מ ^ ה‬ ‫‪:‬‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫עג‪.‬‬ ‫ראש הםםוק בכושי‪ :‬וחצי־מרחקו שבעה חלקים אחד‪.

‬ראיתי את״מו?בותילם כןלל ללללים‬ ‫ובלעריב ה?מש בלמים ל ל ימחלחמר למש* ?ניס נןיע ל ? מ ‪#‬‬ ‫? ל ? י ס יום ומל־־ללמים חניממים לו באחת מ ל מ ש לחזנים ללז‬ ‫״ ??תמלאנה תהלי^ה ?לש מאות ו ? ? י ם ואלמעה למיס‪ :‬ל*לף‬ ‫ל?מש ולכוכבים נויע ל?^ד־ ימים בלמ‪.‬יעריב חלרח עס‪-‬ה^^ש מ?ני‬ ‫ל ? ע ר לתיכונים ל ל ? ע י ל?לי?י וללכיעי‪ :‬ול^א ל ש מ י‬ ‫למים ומכב ן ? ד י ר ל ? ע ר א ? ר ‪ #‬ס יצא ל?מש ןה^לים‬ ‫מל־אורי ה?י מ ל ל ? מ ‪ #‬ובשמוןה למים לבא בשער חששי א ? י‬ ‫^ י ‪ * -‬ל ? ‪ * $‬י ? * * ל?מש מ ך ל ? ע ר לרמיעי נצא ל ש מ י •‬ ‫י י ל*עם משבעה למים‬ ‫למיס ע ד ־ א ? ר יצא מ ד ל ס * ? ו^‬ ‫כ?ער לרמיעי וחבלים את־מל‪-‬אלרי ו?קי ימא בשער לראשיז‬ ‫מאמונה למים‪ :‬ו ? ב עוד ל©ע משבעה למיס בשער הךמיעי א ? י‬ ‫ממנו יצא ד ‪ #‬ש ‪ 1$ .‬‬ ‫ע ? ר יום‪ :‬מ?מיעיות ?מיעיות לחידות נ?לים את־כל־אורו ?מזלי‬ ‫ו ב ג ב ע ה שבעה ללקיס לחידים נ?לים את־־מל‪-‬ליןזכו מ מ ע ל‬ ‫ימללשים מלעלים לש‪$‬ה את־לעלמתו ימלל? * מיעדים ילד‬ ‫^ ל ל ם י * ל י ל ‪ $‬ל מ?גי לךשיס ‪.? #‬ים ש ‪ #‬ת לימים‬ ‫יויעו ל ? ל ? י ס יום ולמיי ל?מש ולכוכבים ח ל ש ? ל ש י ם יום‪:‬‬ ‫ןל?מש ולכימכים ייצ י את־מל־ל?ניס לןכון ןלא' יחריפו א‪1‬‬ ‫נ‬ ‫ילמית את־מו?בולס יום א ל ד עד־־עולס ושלמו את לשנים מצליו‬ ‫נכון בשלש מאות ו?שים ואלמעה למיס‪ :‬בשלש ?נים לליו א ל ף‬ ‫ינ‬ ‫ןת?עים ושכלם למים ובלמש ?נים א ל ף ושמונה מאות ןע?ליס‬ ‫יום אם־כן בשמונה ?נים לליו אלכלס ילשע מאות ושנים ע ? ר‬ ‫יי יום‪ :‬ללרח ב ל ב ד מימי ‪:‬מיי א ל ף לששים ו?נלס משלש עזנים‬ ‫יבלמש ‪#‬ניס ילמד למשיס יום מי בצאתו מומיכיס למ‪©9‬ר א ל ף‬ ‫י ? כ ע מאות ושבעים א ל ף ו?שיס ו?נלם למים‪ :‬ובלמש ?נים‬ ‫»‬ ‫לליי א ל ף ו ? כ ע מאות ושמעים יום ומשמונה שנים לליו לללל‬ ‫©ז אלכלס שמונה מאות ובלשים ו?נלם למים‪ :‬כי בשמונה ?נים‬ ‫ילמד ?מונים יום מל־ללמים א ‪ #‬ר ללמד ?שמונה ?נים שמונים‬ ‫יום‪ :‬ולשנה ת ? ל לנכון למי מוסבות לעולם ומושב ל ? מ ‪#‬‬ ‫יז‬ ‫לזורל מדל?עריס א ‪ #‬ד מ ל ס לןרח ולעריב ? ל ש י ם יום‪:‬‬ ‫ימגללי ?רי לאלמים א ‪ #‬ר על־מל־לבריאה ועל־כל‪-‬לבומבים‬ ‫עד•‬ ‫ג ‪:‬‬ ‫ים‬ ‫ד ‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ים‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ז‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫יב‬ ‫ע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ם ‪:‬‬ ‫יא‬ ‫ם‬ .‫עד ג ‪ -‬ע ה ‪x‬‬ ‫חניך א‬ ‫‪.

‬‬ ‫ר ף ח‬ ‫ת‬ ‫דל ארבלת הימים שמחוץ לחשבון ועל הכוכבים ודל ‪.‬‬ ‫לל שתים לשרה הרוחות ושלריהן‪.‬יצאו‬ ‫ליבימכיס כ א ^ ר כ ק ד עלילס ואשר עז‪$‬ה לעריבו בכככךס* וארא‬ ‫מר?בות בשמלם ךצות ? ת ב ל מ&על לשערים א ‪ #‬ר ? ל ס ‪:‬כבו‬ ‫סכו?כים אעזר ל א לעריבו‪ :‬ואלד לגרל מ?לס ןהוא לסוכב‬ ‫?תבל בלה‪:‬‬ ‫ובקצות לארץ ךאית׳ ?ניס עשר שערים מתוחים אל־?ל^‬ ‫לרוחות א ‪ #‬ר מלם תצאנה לרוחות ונשבר על־לארץ‪ :‬ש ל ? ה כלם‬ ‫מתוחים אל־מני חשמלם ו ? ל ‪ #‬ה ?מעךיב ושלעזה אל־־למין ח?מלס‬ ‫ושלשה אל־סשמאל‪ :‬ו ? ל ? ת לראשונים חס ממזרח ו ? ל ? ה מ^פון‬ ‫ו ? ל ש ה אלרי אלה משמאל לךרום ושלשה ממערב‪? :‬ארמעה‬ ‫י ?רמה ושלום ומשמונה לחם תצאנה רוחות‬ ‫אלה תצאנ‬ ‫מח?לות ? ? ה ן מ?תלחות והביאו שלילה למל־האךץ ולמלס א ‪ #‬ר‬ ‫?לילי ולרוח לראשונה מ ך ה ? ע ר י ס לסם הנקראת מזרחית תצא ררך‬ ‫ה‬ ‫עה‪.warn‬‬ ‫עי‪.‫חנוך א‬ ‫עה ב ‪ -‬ע ו ה‬ ‫עם־ארכעת סניככים לא־למרדו ממקו־מס לכי‪-‬לשבון ס?נה ןהפ‬ ‫ל ? ^ י לארבעת סלמיס א ‪ #‬ר לא־נלשבו ב ל י ב ו ן ה ש ן ה ‪ :‬ו?לס‬ ‫למעו לאן?ים כי המאורות להם לשמשו מאמונה למושבות לעולם‬ ‫אלד כ ? ע ר לראשון ןאלד ?שער ה?מלם השלישי א ל ד כשער‬ ‫לרכיעי ואלד בשער ס ‪ # #‬י ןמךר לעולם נ ‪ #‬ל ס כ ? ל ש מאות‬ ‫ו?שים וארכעה מוקזבות ל ע ו ל ם ‪ :‬כי לאותות ןחןמנים וחאנים וסלמיס‬ ‫לראני אוריאל חמלאר א ‪ #‬ר אדון הכבוד ?מהו לעולס על־כל־‬ ‫מאורות ס?מלס כ?מלס ובמכל למשל על־מני ס?מלס ולהךאות‬ ‫על־־לאךץ ולליות מנהיגי חיום וסלללה וחם ס ? מ ש וסלרס ולבו?כים‬ ‫ו?ל־ה?ריות הסובבות ?מל־מר?בות ח?מלם‪ :‬כמי־כן הראני אוריאל‬ ‫?נים ע ? ר ?ערים מתוחים לןץלה ממכיב למרממת ה ? מ ‪ #‬כ?מלם‬ ‫א ? ר מתוכם ה צ ^ ה קרני לי?מ‪ #‬ומלם לצא חס על־מני לארץ‬ ‫??למלחו בעתילם המןמנות‪ :‬ובעד לרוחות ינ?יבת ל‪£‬יל ??לכלחו‬ ‫ל ח ל ה כ?מלס כ ק ^ ו ת ‪ :‬כ א ‪ #‬ר לכלחו שנים עשר ס?ערים כ?מלס‬ ‫בקצות לארץ א ? ר כ ל ס נצא ס ? מ ש סירס וסכו?כים וכל־מעעזי‬ ‫השמלם במזרח ו?מעךב‪ :‬וחלונות רכים מתוחים משמאלם ימימיןם‬ ‫וחלון א ל ד בעתו מוציא חם בשערים להם אשר מלס ‪.‬‬ .

״ היא דורש ד ר ם ־ ] ‪ :‬ח ד ךם )=העליון(‪ .‬יתמו שנים ע ? י‬ ‫לבעלים לאלבע רוחות ה?מלס ומל־חקילס ומל־מגעם וכל‪-‬קזלומם‬ ‫י*‬ ‫ללאיתיל מתושלח ב.‬מ ע ר ב ‪ .‬‬ ‫ם‬ ‫י ..‬‬ ‫י ד‬ ‫ארבע רוחות ה ע ו ל ם ‪ -‬ש ב ע ת ה ה ר י ם ‪ -‬ש ב ע ת הנהרות ‪ -‬מ ב ז ת האיים‪.י‪:‬‬ ‫ך‬ ‫עז‬ ‫לרול‬ ‫| י א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ללאשונה קלם כ[לא ל ה מי קךמונית ליא ולשנד•‬ ‫ך י י ס‬ ‫כ י‬ ‫ום‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ט (‬ ‫ל י ־ י י ? ל י ל ^ ל ל לעולם ילד ?ם*‬ ‫י"‬ ‫ולרוח ממעלב מעלב שמה בי עזם מל־מארות ל ? מ י ס מ ל מ ד י ם‬ ‫ףוללים‪ :‬ןלייס לרכי* י?? צפון נחלקה ל^לעזה ללקים‬ ‫מלם לראשון היא למ?כז לאנשים ולשני במימי־למיפ ולחמות‬ ‫ויערות ונלרות ו ? ר וענן ולחלק לשלישי בנן ל צ ד ק ‪ :‬ךאיתי‬ ‫שבעה לריס נבולים ולם נבולים ממל־ללרים אשר על־ליאדז‬ ‫ומלם מפור יצא ו‪:‬מיס מועדים ושנים נללפו‪ :‬לאילי ש ע ה‬ ‫ל ' י *ל״לאדן ןדוליס ממל־לנלרות מלם א ל ד נצא מ ך ל מ ע ך ב‬ ‫ו?מל מימיו אל־ל.‫ח נ ו‬ ‫עו י ‪ -‬ע ז ו‬ ‫ל א‬ ‫ה?עי ליאשי? א?ר ממזךח ??טולה לרומה ממנה דצא‬ ‫כצךת ח ל ב ו ב ח י ל ה ‪ :‬ומן־ל‪#‬ער ל‪#‬ני ? ל ו ך נצא כ מ ל ה ומ‪ $‬י‬ ‫ל צ ד ^פון נצא‬ ‫נצא ממר ימריה למלוס מ ל וכ‪#‬ער לשלישי‬ ‫קר י » * ו ת ‪ :‬ואליי אלה ‪*0‬אןד‪ . ת‬ ‫כ‬ ‫י י » ז ו?פור ושלג ונשם וטל ו * ? ה ‪ :‬ו א ל י י‬ ‫*‬ ‫‪*°‬י‬ ‫אלה אלבע לרוחות אשר מצד מעךב בשער לראשון ‪?$‬זר ל צ י‬ ‫‪ m‬לצאו מתוכו מל ו?פור וקר ו?לג וקרח‪* :‬ומךחשער לתיביז‬ ‫יצא ט ל ומטר ושלום ‪ ..‬הוא דורש מ ע ר ב ל *‬ ‫‪ .demtus.‬לרוחות ל ך ת מ י ו ת ? ש ל ש ה ?ערים‬ ‫בשער ללאשון מלם לנוקזה למזרח תצא רוח ח^ה‪ :‬ו?מזעי‬ ‫לתיכון קרוב אליי י*או מתוכו ריחות טובים ופיל וכקןיי ועילי‬ ‫וחלים‪ :‬וכשעי־ ל ? ל י ? י א?ר מ צ ד מעךב נצא מתוכו ם ל י»יי‬ ‫ואי^י' ‪ :P»Vfl‬ואליי אלה רוחות מ צ ד ?פון מ ך ה ש ע ר ס?מי‪¥‬י‬ ‫מצד מןלח מא מתוכי ?יל יממר ןאך?ה ובממון‪ :‬ומן ל**י‬ ‫לתיכון ‪ ? :‬ד לצאו חלים ממר ט ל ושלום ובשער לשלישי מ צ י‬ ‫‪3‬‬ ‫‪63‬‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫א י‬ ‫? .‬ים התיכו!‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8 1‬‬ . .W‬יכשער לאלרון אשר מ צ ד לרום‬ ‫יצא מתיכו ב^ךת ובממון וחלב י ? ח י ל ה ‪ :‬י מ י ‪ . ..‬הים ה ג ד ו ל ‪ .ס ל ן ד ו ל ‪ :‬ושנלס מלם מ^פון עדיל.‬כך במילונו הכושי של דילםן(•‬ ‫™ ת ה ויד דה ג=נתג ב כ ו ש י ת ־ ^ * ‪6‬‬ ‫צ ם י ן דרש כך משום שכמה ענינים צ פ ו נ י ם שם‪ .ם ‪:‬באו‬ ‫גה‬ ‫ית‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫ל‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫עז‪.

..‬בנוסח הכושי נשתבשו שמות השמש והירח מרוב העתקות‬ ‫ואלה‬ ‫ר ״ ח ד ם‪ .‬‬ ‫השמש והירח— גידול הירח והתמןטותו‪.‬בכושי‬‫י ש ו נ י ה‪ .‬י ר‬ ‫ ל ב נ ה‪ .‬בכושי‬ ‫‪T‬‬ .‬‬ ‫בנס‪ ..‬ח מ ה‪ .‬בכושי תמס )חית בת״ו נשתבשה וה״א בםמ״ך(‪.‬ב ן ־ כ ם ה‪ .‬‬ ‫ש מ ו ת ‪ .‬בכושי א ב ל ‪ .‫חנוך א‬ ‫עז ז‪-‬עד! יב‬ ‫ו?מכו מימילס אל־לס־סוף ?מץךח‪ :‬וארכעת סנולריס‪:‬מאו ? צ ד ־‬ ‫ז‬ ‫עד־ל^ם !מלס ?גלם[ אל־לס־סוף ו?גלס אל־ל יס לןדול ולם‬ ‫מ ו ס מ כ י ם ? ^ ה )ןיש אוגרים אל־סמד?ר(‪ ? # :‬ע ה אלים גדולים‬ ‫ר * י ^ י?אךץ ?גלם ?ארץ ‪1‬למ?ה ביס סןדול‪:‬‬ ‫ואלה שמות ס ? מ ש לראשון אור־׳לךס ולשני לן^ןה‪ :‬ולירח‬ ‫עח ב‬ ‫אר?עה ‪#‬מות לשם לראשון אישורה ל ? ‪ 3‬למנה לשליחי ? ד‬ ‫ממה ןללביעי ‪ :‬ד ל ‪ :‬אלה לם ?גי לבארות הןדוליס ענולם ?עגול‬ ‫ג‬ ‫ה?מלם ושגילם גךל עגולילם עעה* ?ענול ל ? מ ש ? מ ע ה ללקי‬ ‫י‬ ‫אור לניממיס לו על־ל‪:‬רס וממלה קצבו־לו ע ד ־ א ? ר לתם לסלק‬ ‫ס?מיעי ?ל?מש‪1 :‬ןלם[ מערימים ו?אים ?שעדי למערב וסבו‬ ‫? ‪ ¥‬י ז !‪?:‬או ?שערי סמןךח על־מגי‪-‬ל?‪$‬לם‪ :‬וכעלות סורס יךאה‬ ‫י‬ ‫לצי ס?כיעית כ?מלם ןאורו ללמלא ?יום לאך?עה ע ? ר ‪:‬מלא‬ ‫אורו‪ :‬ו ? ל ? ה כי־למ?ה אור נקצב־לו עד יום סלמשה־ע?ר‬ ‫??ללמלא אורו לכי אות סשנה וליה ל ^ ל ש ה כי־למ^ה ול יה‬ ‫ס‪:‬רס ללצי‪?-‬כיעית ס ס ל ק ‪ :‬ו?ללמעטו לקמן כיום לראשיז לאלמעה‬ ‫ע ? ר חלקי אורו' כשני ללמעט ל?לקזה ?שר ללקי אור כ ? ל י ‪ #‬י‬ ‫ללמעט ל?נים ע ? ר ?לכיעי לאסד ן ? ר סלק כלמי?י ללמעם‬ ‫ל ע ? ך ה ללקיס כ ש ? י ללמעט ללש^ה ללקיס משביעי ללמעט‬ ‫ל ? מ ו ן ה חלקים כ?מיני ללמעט ל ש ? ן ה כלשיעי ללמעט ל ש ? ה‬ ‫?ע?ירי ללמעט ללמ^זה ? א ח ד ?שר ללמעט לאר?עה כ?ניס ע ? ר‬ ‫ללמעט לשלשה כ ש ל ‪ #‬ה עשר ללמעט ל?נלם ?ארכעה ע ? ר‬ ‫ילמעט ללצי־שביעית ומל־ללקי אורו ?יום ל ל מ ^ ה עשר ללמעט‬ ‫?ל־הנולר‪ :‬וללךשיס אלדים לליו ע?ריס ו ל ^ ע ה ימים לללש‬ ‫ויש מלס לשמונה ועשרים יום‪ :‬ולק ?ני לראה־לי אוריאל ?מי‬ ‫לקצב א ו י ל‪:‬רס ונתן־לי מאת ס?מש‪ :‬כל‪-‬לעת א ? ר ל*קדס‬ ‫ס‪:‬רח ?אורו ‪ PT‬אליי למגי ח ? מ ש עד־אר?עה ע ? ר יום אורו‬ ‫ללמלא ו?‪#‬הוא מאיד ?לו אורו נ ‪ #‬ל ם כ^מלס‪ :‬וכיום לראשון‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫‪1‬י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ז‬ ‫עח‪.‬בכושי *ןץךם‪ .

‬‬ ‫החוטאים גורמים במעשיהם לעינויים בחקי הטבע‪.‬‬ ‫פ‪.‬‬ ‫חזרה על חקים אחדים‪.‫חניך א‬ ‫עח יג‪-‬פ ד‬ ‫לקרא מולד כי כיום ההוא נעלה עליו לאור‪ :‬ןליה הליל‬ ‫בעצם היום ?ל־?מ‪ #‬לרד במעלב ימן־המןךח הוא עולה מללל‬ ‫ומל־סלללה ‪:‬איד סירס עד־ןלה ה?מש ממולו ןקירס נךאה מיי*‬ ‫ס ? כ ש ‪ :‬סמקוס א‪#‬ר מ ? ם לצא אוד סירס ?^ה לשוב לסעלם‬ ‫עד־סעלם כל־לאור וימי ס‪:‬רס נללםי וליה עגול ריק בלי אור‪:‬‬ ‫ו ? ל ש ה ללשים ? ל ?לשים יום יע^ה ובעתי כ?ללמעט יע? •‬ ‫? ל ‪ #‬ה ללשיס ? ל עשרים ות?עה ‪:‬מים החלש ואז לע?ד‬ ‫ללמעטותו במועדי לראשון וכ?ער לראשון למאה ןשבעה ו?מ?ני‬ ‫יום‪ :‬ובעת צאתו ללאה ? ל ? ה ל ך ‪ #‬י ם ל ? ל ש י ם "יום ל ל ל ‪#‬‬ ‫ולקזלשה לךשים ילאה ת ? ע ה ועשרים ה ח ל ש ‪ :‬כלללה ילאה‬ ‫כעין אלם ע?ריס יום מכל־־כעם וביום יראה כעין לךקיע כי א י ל‬ ‫בו ?ל־לכד כ ל ב ד אורו‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫פ ‪:‬‬ ‫ןעלה בלי ללאיתיך ל*ל ולק־מל־כומכי ל ? מ ל נ ש ל‬ ‫וללאני את ?ל־חקי אלה 'לכל־יום ילכל־מועד מ מ ? ל ילכל־^י׳‬ ‫ילצאלד ילמ?מקןה בכל־ללש ובכל־?בוע‪ :‬וללמעטות ל ל י ל א ? י‬ ‫תל‪:‬ה ב ? ‪ #‬ת ל?ערים כי ב ? ? ת ס?ערים לאלה לשלם אורו יכ!די‬ ‫תליה ל ל ל ת ללמעטותו‪ :‬עהללמעטות[ אקזר תליה בשער לראשון‬ ‫לשבון‬ ‫בעתה עד־א?ר ל?למו מאה ו ? כ ע ה לכבעים ן‬ ‫השץעות ע?רים ולמשה ]?בעותן י?ני ‪:‬מים‪ :‬הוא ללכעט מ ל‬ ‫ס ? מ ש וממעלכת לם־ככים ל מ ? ה ימים כן‪$‬ן א ל ד בךיוק ובער*‬ ‫‪#‬המקום סןה א־^ר לאיל לןמר‪ :‬ןה מלאה כל־מאור ימך?ר*י‬ ‫א ? ר ללאני אידיאל המלאך לראיט ?היא מנלי^ם‪:‬‬ ‫ובלמים לסם ענה אוריאל למלאך ויאמר אלי לכוך לנרי‬ ‫ללאיתיך סבל ואנל־לך סבל למען תךאה את־ל‪$#.‬ש ואיי־‬ ‫סלרס לאת־מנליני כימכי ס?מלם וכל‪-‬סמםובכים אולם מעשילם‬ ‫ועתילם ומוצאילם‪ :‬ובימי החוטאים תקצרנה ס^נים ו!לעם‬ ‫באלמותילס ובשדותילם לאהד ומל־למר על־לאךץ ישןה ולא‬ ‫ילאה בעתו ולן^ם לכלא ןה?מלם יעצרו‪ :‬ומרי האלמה כלמים‬ ‫להם אכיל לחלה ןלא לגלל מז^ י ימלי לעץ מעתו לכלא‪ :‬ול׳ללה‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫נ‬ ‫עט‪.‬‬ .

‬ובנוסח הכושי שיעורו‬ ‫של הלשין‪ :‬ובימים ההם יראה בשמים ובאה בצרת בקצות המרכבה הגדולה במערב‪.‬‬ .‬‬ ‫פא‪.‬לשון זה מפריע א ת ההמשך העוםק בירח״‬ ‫ולפי צ׳ארלם אין מקומו כאן‪ . .‬‬ ‫דברי חנוך אל מתושלח במסרו לו את ספרי החכמה‪.‫חנוך א‬ ‫עה‬ ‫פ ה‪-‬פב ב‬ ‫לשנה את־לקו ןליא נךאה ?עתו‪ :‬וכלמיפ ל ח פ ילאה ‪1‬ל?מש[‬ ‫י־‬ ‫כ?מלפ ומללך לללה ]?עךב‪? 1‬קצות למל??ה לןדולה ?מעךב‬ ‫ו‬ ‫ןלך?ה להאיר מ‪$‬שפט ל^אור‪ :‬ורמיפ מךא‪#‬י לבו?ביפ _יע?רו‬ ‫ז‬ ‫הקפ ן‪#‬פוי אךחותילס ומעשילם ילאו ?מועדילם למקורים עלילם‪:‬‬ ‫וכל־מעלכת לכוכבים תקזתר מךלחוקזאים ומלש?ת נליושביפ[ על־‬ ‫ח‬ ‫ל^לץ תתעה ?לס ומרו מ?ל־דלכילס תועים לליו ןלאלליפ ללשבום‪:‬‬ ‫ול?לה לךעה עלילפ מ ? מ ט לבא עלילפ ל א כ ד ל ב ל ‪:‬‬ ‫ויאמר אלי לכוך ללבו־נן בלחות לשמלס וקךאל ל?תוב‬ ‫פא‬ ‫עלילפ ולדעל את‪-‬לבל א ל ד ל א ל ד ‪ :‬א ת ב ו נ ן בלחות לש^לפ‬ ‫כ‬ ‫ןאקךא את־כל־ה?תוב ןאבין ל ב ל ואקלא ©מר ?ל־מעשי לאלם‬ ‫וכל־ללידי כעזר אעזר להיו על־לאךץ ע ד לרות עולם‪ :‬וא?רך‬ ‫את־לאדון חןדול מלל ח?בוד לעולס על־עשתו את־מל־מע&י‬ ‫ת ב ל ‪1‬א‪#‬כח את־אלני על־אךך אפו ןא?רכהו ב ע ד ?ני־לאךס‪:‬‬ ‫ואמר א ? ל י לאיש למת כצךקה ובטוב אשר אי? מל־מלב אש^ה‬ ‫י‬ ‫?מלב עליו ‪1‬א?ר יום לרין לא־למצא .‬ה ג ד ו ל ה ב מ ע ר ב ‪ . ..‬‬ ‫פב‪.גרו‪ :‬ןשבעת לקדושים‬ ‫י׳‬ ‫ל ל פ לקריבוני ןלשימוני ?ג^־ל^דן למגי מתח ביתי ויאמרו אלי‬ ‫הורע חבל לבנך למתושלח וללאיל למל־מניף בי ?ל־??ר ל א ­‬ ‫לצדק למני אל?י מי־הוא בולאפ‪ ? :‬נ ה אחת נעזבף־ עם‪$?-‬ף עדיי‬ ‫י‬ ‫צילר ל ל מ ד אוז־??יר ומתבל ל ל פ ןחעידול ??ל־?ניף ו כ ‪ #‬ה‬ ‫לאלךת לקחיר מקל?ם‪ :‬יאמץ ל?ןז מי לטוב יודיע ?לקה לטוב‬ ‫ז‬ ‫צדיק עפ צדיק לש?וח ובןיבו ןה את־זה* ולחוקןאים עס‪-‬לחו^איס‬ ‫יי‬ ‫למותו ופו‪#‬ע עפ־פו^ע למ?ע‪ :‬ועושי ?לקה על־מעשי ?ני לאלם‬ ‫ט‬ ‫למותו ועל־מעשי לך^זעיפ לאספו‪ :‬ולכלו לדמר אלי ב ימיפ ל ל פ‬ ‫ןאבא אל‪-‬עמי ??לבי לאדון ל ע ו ל פ ‪:‬‬ ‫ועלה מתושלח ?ני כל‪-‬אלה אםמר־לףי ו?ת?תי לף הלילי ל|י‬ ‫פב‬ ‫חבל ונתתי לף ממריפ על־מל־אלה ואלה ?ני תשמר את־לממרים‬ ‫מ!ד אכיף למען תמפרפ ללרות לעולפ‪ :‬למ‪$‬ה נתתי לף ול?ניף‬ ‫נ‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ו ב י מ י ם ה ה ם ‪ .‬‬ ‫לוחות השמים ושליחותו של חנוך‪.‬ואף הוא תיקן המוסגר במרובעים‪ .

‫דינוך א‬ ‫פב‬ ‫ג־סז‬ ‫העולה ע ל ־ מ ל ש ב ל ס ‪ :‬ללמבינים *את ל א ינומר ללאזינו ל ל מ ד את״־‬ ‫א ת‬ ‫ה‬ ‫ה * לנעמ לאימליל ממאכלי־תאלה‪ :‬א ? ד י כל־לצדיקים‬ ‫‪W‬‬ ‫ההולכים ב ל ל ך ? ל ק ה לאין מ ל ס לקוא מחובאים ממכר מל‪-‬למילם‬ ‫א ? ללל ל ‪ #‬מ ש בשכלם בבואו ובצאתו כבערים קזלשים יום‬ ‫עס־?רי לאלכיס כמערכת קבוממים ןעס־אלבעתילנוככים המבדילים‬ ‫כין אלכעת ללקי ה ? נ ה א ש י לנליגום ול* י א ‪ $‬ארכעה למים*‬ ‫וכלס ללעו אנשים ללא ילשבוס מ ל ? ב י ן כל־לעולס כי טועים ל ם‬ ‫לאנשים ולא ללעוס ?משכמם‪ :‬כ י ל ם כ ל ^ ז ב ו ן ה ^ ה ללאו ו מ א ^‬ ‫יך‪£‬מו• עד־עולס א ל ד כשער לראשון ואלד כ ? ע ר לשלישי ואלר‬ ‫כרכיעי ואלד כ ש ‪ #‬י ללשנה ת ? ל ס מ ? ל ש מאות וארכעה ל‪##‬ים‬ ‫יום‪ :‬ולכדו קלס ןללשבון לרשום ? ל ס כי למארות ו ל ‪ 0‬ד ^‬ ‫ללמועלים ו ל ^ י ם ולימים ל ד « י אידיאל נלנל־לייאעזר אדון‬ ‫בריאת ת כ ל למקילהי ע ל ? ? א ל ? ‪ $‬ל ס ‪ :‬ולו השלטון על־לללד‬ ‫ויום בשכלם ללאיר לאור לבני לאלם ?מש לדל וכיככיס וכל־‬ ‫כהות ל?מלס לסובבים בנלגלילס‪ :‬ואלה מערכות לביככיס א ? ד‬ ‫ללאנה כמקמותילן ובעתילן ובמועדילן ובללעזילן‪ :‬לאלה ל ס שמות‬ ‫מנלינילס לשומרים לכאים כעתילס א ל ה המנהיניםילמקמולילם‬ ‫למעלכותילס לעתילס ל ל ל ‪ #‬י ל ס ?ממשללס ובמושבולילס‪ :‬אלבעת‬ ‫א‬ ‫מנלינילם המבדילים את־אלכעת ללקי לשנה ללאו ?ראשונה‬ ‫ןאלרילס שנים ע ? ר מנהיני המערכות המבדילים את־לללשים‬ ‫ןל?לש כאות לששים ליום ? ד י אלכיס למחלקים את־ללמים‬ ‫ילאלבעת ללמים לניככים עלילס מנליניס למללקים את‪-‬אלבעת‬ ‫ל ל ק י ס ‪ #‬ה ‪ :‬לשלי לאלפים ל א ל ה נימכים בין מנליג למנליג מל־‬ ‫ינ‬ ‫א ל ד מאחורי התלנה ומנלינילס לם למחלקים‪ :‬לאלה שמות‬ ‫ינ‬ ‫המנליניס למחלקים אלבעת ללקי ס ? ן ה אעזד ןלרו* מלכיאל‬ ‫אלימלך ומלאיאל ונלאל‪ :‬ושמות מנלינילס א ל נ ל א ל וישושאל‬ ‫יי‬ ‫ואלומיאל אלה ל ש ל ש ה כלפי א ל י י מנליני למערכות להולכים‬ ‫א ל י י מנליני לתחנות למחלקים אלבעת ללקי ל ש נ ה ‪? :‬ראשית‬ ‫*‬ ‫ל ? נ ה לןרח ?לאשונה ימשל מלמיאל לנקלא מ?מ‪ *1‬תימני לשמש‬ ‫!?ל־למי ממשלתו א ‪ #‬ר ל?לט תשעים לאלד יום‪ :‬לאלה אותות‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫יפ‬ ‫ט ז‬ .

‬‬ ‫ד ‪:‬‬ ‫סג־פד‪.‬ןלאלד ל א‬ ‫כ‬ ‫ללמה ל ? נ י לראשון בלמדי למ^ב ול?ני למני נשאי את־אמף‬ ‫ואלא מלאה נוךא ועלילמ התפללתי א ל א ל נ י ‪ :‬שומב לליתי במית‬ ‫מ ל ל ל א ל אמי הןקן ואלא במלאה ולנה לתמוקזטו השמלס ולמקעו‬ ‫ולמלי לארץ‪ :‬ו כ א ? ר נמלי לארץ ואלא ולנה לאלץ נ ב ל ן ה מתלם‬ ‫י‬ ‫גדולה ולריפ נתלו על־לרים וגבעות על־גמעות ט?עי ועצים‬ ‫ןבוהים נעקדו מ?רשיהפ ולמלו ולקובעו בתוך ל ל ם ‪ :‬ול?ר נפל‬ ‫י׳‬ ‫י ז‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫"‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫‪ $‬ל י ך *י וא?א קילי ל?דא ואמר לארץ נלרמה‪ :‬ימלללאל‬ ‫אבי הזקן לעירני מי ? ב ב ת י אצלו ויאמר אלי למה תצעק מ?ה‬ ‫בגי ולמה ממה תייליל‪ :‬ואןיד־לו את־כל‪-‬המלאה אשר לאיתי‬ ‫ויאמר אלי נילאות ראיל בני מלאה ק‪#‬ה בחלומך ממללי ?ל­‬ ‫חטאת לארץ בלחם ת ט ב ע ולרמז !רול ל ח ר ב ‪ :‬ועלה בני קומה‬ ‫ולללננל לאדון למבוד בי אמונה בך לכען לשאר שאר על־לארץ‬ ‫ולבל ילריב את־־מל־לארץ‪ :‬בני כל־ןה ‪:‬בא מךהשמלם על־לאלץ‬ ‫חלק‬ ‫פג‬ ‫‪.‬‬ ‫מראה החלום הראשון לל המבול וחםלת חנוך‪.‬א ב ל שאר מראות חנוך שבספר בהקיץ היו‪.‬‬ ‫ש נ י מ ר א ו ת ר א י ת י ‪ .‬‬ ‫• ה ר א ו ה ו המלאכים לאחר שהעלוהו למרום‪ .‬‬ ‫שגי‬ ‫מראות‬ ‫]היסטוריים[‬ ‫)פג‪-‬צ(‪..‫חנוך א‬ ‫‪19‬‬ ‫פב י ז ‪ -‬פ ג ט‬ ‫הומים הנראים ^לי־ארץ בימי מ מ ח ל ת ו !עה ו ל פ ומנולה ומל‪-‬‬ ‫לעצים !עשו מרי ועלים לצאו על״מל־לעצים ימ?ל קציר לל^וה‬ ‫ימרהי־ורדים ומל־המרלים לצאו כ ? ר ה ועצי ה ל ר ף לי?שו‪ :‬ןאלה‬ ‫? מ ו ת למנלינים א ‪ #‬ר תחתילם בלכאל ןלבשאל ואחר םנוק‪1‬ף שר­‬ ‫יח האלף ? מ י אל‪:‬מף וימי ממשלתו ל מ ו ‪ :‬המנלינ השני אסךיו הוא‬ ‫אלימלך ??קרא שמו ?^ש זורם ומל־למי אירי א ל ותשעים יום‪:‬‬ ‫יט ואלה אותות ‪:‬מיי על־לארץ ללרות רמש ולעצים יוציאו מךלם‬ ‫ןמור ןנתנו את־כל ‪9‬ך‪:‬ם גמור ימשל והצאן תתחברנה ו ת ^ ה‬ ‫ומל־מרי הארץ נאסף ו?ל־א?ד בשךה וכנת אלה להיו בימי‬ ‫‪9‬מ?לתו‪ :‬ואלה ח פ הגזמות והמעךכות ומנהיגי ?די האלכיפ להם‬ ‫*לאל מאל ולאל ושם שר־לאלף לנימף עלילם אם‪$‬אל וימי‬ ‫ממחלתו למו‪:‬‬ ‫ועלה מתושלח בני אלאף את־מל־למלאות א ‪ #‬ר לאיתי‬ ‫פנ‬ ‫ואממרם למניך‪ ? :‬נ י מלאות לאיתי למני נשאי א?ד‪ ..‬‬ .‬חנוך נשא אשת‬ ‫בהיותו בן ס״ה )ברא׳ ה׳ כ*א( ושם אשתו עךנה )לקמן פ״ה ג׳(‪.‬ל פ נ י נ ש א י א ש ה ‪ .‬בחלום‪ .

.‬אדם וחוד‪ .‬‬ ‫פה‪ .‬‬ ‫בני האדם נמשלו בבעלי חיים אחרים־ אבות האומה הישראלית נמשלו בפריס‪ .‬ברור שעיקרו ה כ י נ ה ו ) ב כ י ף ( ‪ .‬בכושי‪ :‬יהיה‬ ‫אפך‪.‬ומלאכים שבשמי!‬ ‫בבני אדם‪ .‬ובכושי הכינהו )בביית(‪ ...‬‬ ‫א פ ך ‪ .‬‬ ‫מראה החלום השני של ח נ ו ך ־ ־ תולדות העולם מאדם הראשון מ ד ביאת המשיח‪.‬המלאכים ‪ -‬הנפילים ‪ -‬בכוכבים‪ .‬ובניהם‪.‬‬ .‬והבאים א ח ר י ה ם ‪* -‬‬ ‫אומות העולם נמשלו בחיות רעות ובעופות דורסים‪ .‬כי כ י ף ב ב י ״ ת נ ת ח ל פ ה‬ ‫למתרגם ה ר א ש ו ן ‪.‬‬ ‫יחדה‬ ‫פה‪-‬צ‪.‫חנוך א‬ ‫פנ י ‪ -‬ם ה‬ ‫ב‬ ‫ולרמז וייל ללני• על־לאדן‪ :‬אליי־כז ק?«*י ו*ל&לל ואלמז‬ ‫ואשאל ואכתב את־תכלתי לדירות עולם ואףאף ה צ ל ‪$‬תו?לה‬ ‫בני‪ :‬ומצאתי לם‪$‬ה ואלא את־ל?מיפ ואת־לשמש יוצא ? * ז ו‬ ‫ואת‪-‬ל‪:‬דם יורד במערב וכיככים אלדים ו * ־ ל א ך ן <ילה ומל­­‬ ‫י צ י כאשר לכינהי מבראשית ואמיר את־אדון ל מ ש מ ט וארופמ?ר־י‬ ‫א ש הוציא את־־לישמש מ ל ל נ ו ת המזרח מ ע ל ניןדח על־־^י־‬ ‫ה?מלם ‪1‬לןש פלד ב י י י אשר הראהו‪:‬‬ ‫ואשא את־ליי מ צ י י ן ואמרי את־לקדוש ןלןדול ואע*יה * י י *‬ ‫מי ובלשי? מ ? ר א ‪ #‬ר עעזה אללים לבני בשר־אדפ למען יי^יי‬ ‫מיג ‪!1‬תן ל ל פ דים ןלשיז ומה למען ‪:‬שיחי מ ל ם ‪ :‬מרוך אלד• אל^י‬ ‫ל מ ל ך לןדול ומברר ב ג ל ל י אדיז מל־בריאת ל ? מ ל פ ‪ $‬ל ף לבלמים‬ ‫אלילי *ל״לאלץ יכמשלתף ומילכיתףי ונללף נעמדו לעולפ ו ל ע ו ל י‬ ‫עולמים ו?לטי?ו לכל־דורי הדרי* ומל־ל?מלפ כ א ף לעולפ ומל־‬ ‫לי‪$‬ךן לדום ח ל י ף לעולפ ילעולמי עילמיס‪ :‬בי אתה עשיל ואלי״‬ ‫* ל !?ל־ד*ר לא ל‪9‬ל *מף לממה ל א ת ע ב ר מון׳ביז‬ ‫‪?5‬אד ולא *סלו* &»יר ו א ל ל י ע ותלאה ותשמע ל ב ל ואין ?ל"‬ ‫למר ?מלי מ מ י בי א ל ה ת י א ה ל ב ל ‪ :‬ועלה מלאכי ? מ י ף ל ר ? י י‬ ‫י‬ ‫ועל־בשר־אךם לל׳יה אכף עד־יום לדין ל ן ד ו ל ז ועתה אללים‬ ‫י•‬ ‫‪ 1‬א י \ י‪9‬לר ?דיל אללנן ואשאל ממף ל ק ב ל לפלתי ללשאיר לי‬ ‫שאלית עלי־אדן לבלתי לשלית בשר־אךפ ולעשות לאךץ ש^י•‬ ‫לליות לרבן עולב•* ועתה א ל נ י מ ל ה מ ע ל לאלץ את־־למשר א ? י‬ ‫י‬ ‫עורר אכף ובשר־לציק ולי?ר לקים לנטע*!רע עולפ ואל‪-‬תמתר‬ ‫מניף כ ל כ ל ת עבךף אדני‪:‬‬ ‫ואליי־־כן לאיתי ל ל ו ם א ל ד ואלאף בני את <יל‪-‬לללום‪:‬‬ ‫פה‬ ‫‪1‬ל?א ל נ ו י את־־קולו ייאמר אל־מתו?לח בנו אליף בני א ד ב ר ? מ ע‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫נ‬ ‫ה כ י נ ה ו ‪ .‬אף שם שמים נמשל באדוני ה * א ן ‪.

.‬‬ ‫*׳ היובלים ד ז ‪ /‬שאדם וחוה ה ת א ב ל ו על ה ב ל שמונה ועשרים ש נ ה ‪ .ללו לליות ל א ל ד ע פ ־ ל ? נ י ‪ :‬ועוד‬ ‫ראיתי במראה ואביט אל־לשמלם וחנה ראיתי בימביס רבים יירדיפ‬ ‫ונובלים מךל?מלם אל־לבו?ב לראשון להוא ולחיו לבני מקר מין‬ ‫ל מ ק ד ל י א ולרעו ע מ ל ם ‪ :‬ואביט אלילם ואלא ו מ ה בלם'מוציאים‬ ‫עלויתילם בפוליס ויללו לעלות על־מרות למרים ו ל ן כ ר נ ה כלן‬ ‫ר‬ ‫כ ו‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫הו‬ ‫ש ו‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב ן ־ ב ק ד‪ .‬ושם זה משמעותו לפי ההמשך שבפרשה‪ :‬פ ד או‬ ‫פדה״ ובריבוי‪ :‬פרים או פ ד ו ת או בקד‪ .‬‬ ‫כ ו כ ב נ פ ל מ ן ה ש מ י ם ‪ .‬חוה יצאה לבקש את הבל‪.‬בכושי בא השם ללב‪ .‬ב ן ־ ב ק ר ל ב ן ‪ .‬‬ ‫‪.‬פ י ל י ם‬ ‫רמז לג׳ מיני הענקים )ע׳ בפי׳ ז ב (‪..‬‬ ‫גמלים וחמורים‪.‫חנוך א‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫פה ג ‪ -‬ס ו ד‬ ‫עט‬ ‫ד מ ך ח&ה אזנף ‪ 1‬ל ? מ ע ‪ 1‬עךאה ללוס אמיף‪ :‬למני נ?אי את־עלנה‬ ‫אמר ואךא ממראה על־משממי ו מ ה מדמקר ייצא ה ד מ ת מ ד‬ ‫ל ? ק ר היה ל^ן ואלךו יצאה עגלת־מקר ואתי־• ‪?:‬אי ? נ י בני­‬ ‫מקר א ל ד מ ל פ ‪#‬חור ול?ני א ל פ ‪ :‬ולנח מךלמקר ח?חור את־‬ ‫ל א ל פ ולרךפהי ע ל ־ ל א ד ן ומאז לא־־למלתי לראות עוד א ת ־ מ ך‬ ‫ל מ ק ד ל א ל ם ‪ :‬ימךח^קר ח^חור ן ד ל ועגלת ח?קר ?אה אתו‬ ‫ואלא מריס ל ב י ם ‪ :‬צ א ו ממנו א ? ד י אליי ו ל ל אלריו! ולמלה‬ ‫לראשונה י?אה מאת מני מן־למקי לראשון לבקש את־מך‬ ‫ל?קר ל א ל פ ןלא מ?אתו ולקונן ק^ה גדולה עליו ותלמשהו‪:‬‬ ‫אליל ? ך ל מ ק ר לראשון ולניחל ולמן העת‬ ‫ואלא ע ד ־ א ? ר‬ ‫חליא לא־נעלה עוד‪ :‬ואלרי־כז ולרה מדמקי למן אחר ואלריי‬ ‫ילךה בני־מקר רמים ומרות שחורות‪ :‬וארא בשנתי את־מן־למקר‬ ‫לל?ן ההיא וחנה נלל ‪ 3‬פ ־ א !יך‪..‬‬ .‬הכל לפי ה ע נ י ן ‪ .‬ארמיםמום )השוה ד נ ז׳ ט (‪ ..‬‬ ‫‪..‬שת‪ .‬‬ ‫קלקול המלאכים עם בנוח האדם‪...‬בפ״ט מדובר על שת‪..‬ו ע ג ל ת ה ב ק ר ב א ה א ת ו ‪ .‬עזזאל )השוה פ י ח א׳(‪ ...שנתי וארא את־ל^זמלפ ממעל וחנה‬ ‫כומב נמל מךלשמלפ ‪ 1‬יקפ ויאכל ולרעה מין למריפ ל ה פ ‪ :‬ואלרי־‬ ‫כן לאיתי את־למריפ לגדוליפ וח^חוריפ ל מ ה ללליפו בלפ את‬ ‫רמתילפ ימרעילפ ואת־בקרפ ו..‬ו א ד א ע ד ״‬ ‫א ש ר‪ ..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.‬הרמז שבפסוק זה הוא לאדם וחוד• ולקין ‪ -‬השחור‬ ‫ילהבל ־־ האדום )שנשפך דמו ע י י קין(‪ .‬אשתו של קין‬ ‫שנולדה א ת ו תאומים ושמה עון )ס׳ היובלים ד׳ א׳ וט (‪ .‬ל ב ן ‪ .‬‬ ‫פו‪.‬תהל׳ נ״א זי(‪ .‬סמל הצדק )השוה‬ ‫ישע׳ א׳ י״ח‪ .‬י ל ? ך ? ק ר גדול לכן וממנו‬ ‫י?או בני־?קר ל?ניפ ל ל ב ויךמר ל ו ‪ :‬ללפ החלו להוליד בני־מקר‬ ‫ל?ניפ רבימ אעזר למו אליהפ האחד ל ל ך אללי ל ? נ י ‪:‬‬ ‫וארא עוד בעיני כ א ‪ #‬ר .

‬‬ ‫הס‬ ‫המלאכים‬ ‫שלא‬ ‫ח ט א ו ‪ .‬מ כ מ ה ע ל י ה ם ‪ .‬את‪!-‬ה ל?לע ןה אתתי׳‬ ‫לסלה ל ^ ק וא?א עיני ‪#‬נית אל־ס?מלם ואךא ממראי•‬ ‫««י מדהימים מךמרת אנ‪#‬ים למניס ואך?עה י‪$‬אי מ ל‬ ‫י‬ ‫‪ W‬ההיא י ? ל ? ה אלם‪ :‬ו ס ? ל ? ה א ? ר י?אי ?אלרי*י‬ ‫ן ף ז מ י ?‪:‬די וראיני מעם‪-‬מ?מחות מ ד ן ויעלוני אל־^קום ןביה‬ ‫* * ל לאדן ומל‪-‬ס!?עות ליו ? ‪ $‬ל ו ת ממני*‬ ‫^‬ ‫?‬ ‫עד־א‪#‬ר תראה את ?ל־א‪#‬ר יבא ?גל־‬ ‫* ^ י אלי ??ה‬ ‫מילים וסןמליס וסלמודים ועל‪-‬סביממים וסמרים ועל‪?-‬לס‪:‬‬ ‫* ל י מדלאר?ע ל * ‪ # $‬י ‪?:‬אי מראשיה והיא‬ ‫‪.‬‬ ‫* י * י ל ע י ל י׳‬ ‫»ז‬ ‫י‬ ‫ב י ת ח ד ו ד י )ע׳ שם(‪ .‬‬ ‫»י*‬ ‫ד ‪ -‬ז ד ‪ .‬‬ ‫מ‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫א ‪ -‬ט ‪ :‬המביל ו מ ל ת ו של נח‪.‬‬ ‫םח‪.‬‬ ‫אסז את־סכ^ ליא^י? *יייא א ? ר ?©ל מדס?מלס !יאמר איי‬ ‫ו* ־הליי ו!?לימהו אל‪-‬ללס ו ל ל ס ?רה היא וע‪$‬קה וניר^דז‬ ‫ולש?ה‪ :‬ואלד מלס ? ל ף לרב וללנה אל־ספיליס וסןמלים‬ ‫* ־ * ו*ל־ל*דן רעךה מנללם‪ :‬עוד‬ ‫' ^**™‬ ‫** *‪T‬‬ ‫אני דואה ממראה והנה אלד מדלאר?עה לסם א ? ר ‪?:‬או ל?לי‪1‬י‬ ‫עלילס נאמניט מדל?מלס ויאמף ולקח את ?ל־סב^ממים לןדולים‬ ‫א ? ^ ת י ל ם ?ערות סומים ולא?רי את״מלם ידיהם ורנלילם‬ ‫וישליכום אל‪-‬להוס לאדן‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫‪f‬‬ ‫ך‬ ‫ך‬ ‫‪:‬‬ ‫מ ה‬ ‫נ‬ ‫״‬ ‫י א מ י‬ ‫‪1‬‬ ‫ח‬ ‫פ‬ ‫ו א ך א‬ ‫‪0‬‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫‪0‬‬ ‫‪31‬‬ ‫ה ל י‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫| ה‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫]‬ ‫פט‬ ‫‪i‬‬ ‫ואלד הדלארמעה ללר אל־סמר לל?ן ולרע לו סוד מ?לי‬ ‫* מ ר ד הוא נולד מד מי׳י לארס ולמדלי ‪?0‬ד‪ .‬‬ ‫שפתיי‬ ‫« ‪ -‬ג ׳ ‪ :‬אוריאל מ ש ת ל ח א ל נח לגלות לו ע ל ענין המבול‬ ‫וזע״‬ ‫ו ש ל ש ה פ ר י ם ‪ .‬ש ם ח ם ו י פ ת ‪ .‬ה ש ו ה י׳ ט ׳ ‪ -‬י ׳ ‪ .‬נדולה ‪1‬י?ב‬ ‫?תו?ה י ? ל ? ה מריס ‪?:‬בי אתי כת?ה‪.‬וסיא מכמה עלילס‪ :‬וא?א‬ ‫נ‬ ‫תז‪.‬ה ש ו ה י׳ י ״ א ‪ -‬י ״ ג ‪^ .‬‬ ‫פט‪..‫חניך א‬ ‫י׳‬ ‫סו ה ‪ -‬ס ט ג‬ ‫ותלדנה מילים ומלים קאידיט‪ :‬מ ל ־ מ ד י ט ‪:‬ראי ןלךדי **יל•*‬ ‫ו ל ? א ילננס ?קרנילם‪ :‬מסלי ל?לע י י‬ ‫‪w‬‬ ‫**י‬ ‫י * " » ל * ח חסלו ל ע ד ולחיל ל^ילם‬ ‫?ל‪ °‬׳־‬ ‫ולמיס ממנילס‪:‬‬ ‫ועיי ראיתי מססלס לננס ך‪ ..‬ה ש ו ה ב ר א ׳ ז׳ ט ״ ז ו י ם ג י‬ ‫לחות‪..‬ה כ ו כ ב הראשין‪.‬ב ג י אדם‬ ‫ה‬ ‫נמשלו בחיי '‬ ‫!מדאכים ‪ -‬בבני א ד ם ‪— ...‬‬ ‫לבנים‪.‬‬ .‬‬ ‫ק‬ ‫ג‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫שהושלך‬ ‫י‬ ‫ך‬ ‫״ ? ״ ״‬ ‫למדבר של‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ע נ ש ם ש ל ה נ פ י ל י ם *״י מ ל א כ י ה ר א ש ‪.‬‬ ‫נ ד ״ ו ת‬ ‫־‬ ‫אנשים‬ ‫ב י א ת שבעת מ ל א כ י הראש‪.

‬־־ ל ח מ ו ר י ם ‪ .‬ישראל נמשלו בצאן מרעיתו של הקביה )ירמ כ״ג א ‪ /‬תהל׳ ע י ד *‬ ‫ייג״ ק׳ נ ׳ ( ‪ .‬יעקב‪ .‬נ פ ר ד‬ ‫י‪-‬כז‪:‬‬ ‫מ א ת ם ‪ .‬מ״ט‪ .‬ח ז י ד ־ י ע ר ש ח ו ר ‪ .‬־־‬ ‫ממותו של נח ועד יגיאת מזרים‪.‬ישמעאל )ברא׳ ט״ז י״ב והשוה פי״ג וטיז(‪..‬‬ ‫פד‬ ‫ד ל ב ן ‪ .‬למדיניס שהם מצאצאיו ש‬ ‫‪.?ריס ועולכיס ובתו?ס נולד כר ל?ן‪ :‬ויחלו ל?של אי‪£‬‬ ‫את־רעהו וס^ר לל?ן ההוא א ‪ #‬ר נולד ?תו?ס הוליד כלא ופר‬ ‫ל?ן אתו ולכלא ל כ ה ‪ :‬ולכד ההוא א ‪ #‬ר נולד כ‪$‬נו הוליד לזיר•‬ ‫יער שחור ףןזה ל?ן וםזיר־ללער ההוא הוליד לזירים רכיס ו ל ? ה‬ ‫להוא הוליד ?גיס ע ? ר צאן‪ :‬ןבא^ר ןדלו עזניס ע ? ר לצאן‬ ‫לחם ולתנו את־לאלד מלם לחמורים ו ח ל מ ו ד ס החס ‪$‬תני גם־סם‬ ‫את־ס^ה סהוא לןאכיס וס?ה ןרל כין לןאכיס‪ :‬ואלד סכיא את‪-‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫זים‬ ‫ם‬ ‫‪.‬אברהם‪ .‬יוםף‪..‬ם ד א‪ .‬ס ״ ו ( ‪ .‬‬ ‫בעדו‪ .‬ד • א ח ד מ ה ם ‪ .‬ולעיל ם״ז ב ‪ .‬‬ ‫ל ב ן ‪ .‬יצחק‪ .‬עשו )השוה פמ״ב ם״ג‪ ...‬ו ש‬ ‫ן‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ .‫חנוך א‬ ‫פט ג ‪ -‬י ד‬ ‫עיני ? נ י ת ל צ ד ס^כלפ ואךא גג ןבוס ועליו ? כ ע אלבות ולאלבות‬ ‫כזילות עולם רכים אל־תוך ןדךה א ח ת ‪ :‬ואךא עוד ולגה מעלנות‬ ‫ג?לחי ‪ H W‬על־כגי הגדךה סןדו^ה סליא ןלכלפ להמ חסלו‬ ‫ל‪$‬בר ילללג?א ?גל־לאדן ואךא את־סןרךה עד־א?ר ?ל־‬ ‫‪}$‬יל ?סי ? ל * ולכלפ וחח‪?#‬ה ולאד ??רו עליל ואךא את־נכה‬ ‫ל&לפ ולג?הו ס&לפ כ ע ל גבה הגדלה ולןלמו כ ע ל חןדךה‬ ‫מ ע מ י י על־לאדן‪ :‬ו?ל־?קר לגדלה ‪$‬א?פו יחלו עד־אעזר‬ ‫ראיתי בקןבעס ול?לעו ויאבדו כ?לס‪ :‬ולת?ה ?קןה על־כגי ל?לס‬ ‫ו?ל־לכריס וחכיליס וחןכליס וללמורים ?ללו עד־ל?ןלקע עס־כל־‬ ‫חחי עד־א?ר לא יללתי עוד ללאולס ו ל ל א וכלו ל ל ? ל ט‬ ‫ו*א?די ול‪¥‬ללי כ ל ה מ ו ת ‪ :‬ואךא עוד כמלאה על־־א^ד אךבות‬ ‫ה&ל לללקי כ ע ל חגג לןבול רמ^יכות ל א ד ן נ‪?9‬רו ולחמות‬ ‫אסדות נ?לחו‪ :‬ולללו הכלם לךךת אל־תו?ן עד־א^ר נגללה לאךץ‬ ‫והת?ה ?לה על־לארץ והח^ך ללף ולחי אור‪ :‬וסכר סלכן א^ר‬ ‫ל י ל ‪ $‬ד ‪ £‬א כ ך ה ת ? ה ו ^ ל ^ ת ה?ריס אתו ואלד משלעזת‬ ‫ה‪$‬ריס ללה ל?ן ולל‪$‬ה ל‪$‬ר ואלד מלס ללה אלם כלס ואלד‬ ‫? ח ו ר וס^ר הל?ן נ?רד מ א ל ס ‪ :‬ולחלו להוליד את־סית ה ? ד ה‬ ‫ואת־ לעופות ולליו מלס ?לס לכש?חותילס אליות י?כריס יןאכיס‬ ‫ו?לבים ו?בועיפ ולזירי־נער ושועלים ושכנים ולזיריפ ונציפ ואיות‬ ‫ןדיות ו?.‬נח מת‪ ..

‬יציאת מצרים‪ .‬־‬ ‫ה‬ ‫כח‪-‬מ‪:‬‬ ‫י חלו‬ ‫לפקח את‬ ‫ישראל במדבר ‪ -‬מתן ת ו ר ה ‪ -‬כ י ב ו ש הארץ‪.מ־דז^למ‬ ‫ואדונילם הוליכם נלעמד בינילם ובין הןאבים‪ :‬ולא לאו ע י י‬ ‫לזאבים את־לצאן להלכים בתיו ‪:‬ם־המים ידלפו הןאבים א ל ד‬ ‫למכשיס הימני אלריהם אל־תיל ‪:‬פ־למלפ‪ :‬ובךאותפ א ת ־ א ת י‬ ‫לצאן משובו ולבלחי ממ?יי ויס־־מים התאסף !יהי עד־מללה‬ ‫כמבליאתי ו מ י ם ש?פו ולנבהו עד־כפולפ את‪-‬לןאביס‪ :‬ואלא עד־‬ ‫א ? ר אבדי מל־לץאכים א ? ר ללםי אלרי ה*אן וימכעו‪ :‬ול^אן‬ ‫עברי מתיל ל מ ל ^ א י אל־המלמר א ? ר איך^ם ל א מיס ולא‬ ‫ד ? א מהלי למקל עי‪3‬יל ילילאי ואלא את־אלני לצאן כלעותי‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫״ « )ע׳ פי״א(‪ .‬ל מ צ ר י י ם ‪ .‬ו ש ה א ח ר ‪ .‬להשיג גודל השגחתו של ה׳ ע ל י ה ם ‪ .‬ל ז א ב י ם ‪ .‬‬ ‫וסיגים לללי לללל ולצאן ליי ?קטים !!חךלו לןענן &*‬ ‫ואלא את־לצאן עד־אקזר ‪?:‬או מבין הזאבים ועיני חןאבים ל ^ י‬ ‫‪£1‬אי הןאביס להם ל ל ד ף אלרי לצאן מכל־לילס‪! :‬אלני לצאז‬ ‫ללוי אלם ל^חולם וכל־צאני ללבי אלריי י א י ו ליו לאילים ך נ ^ ר י ם‬ ‫ונוראים למלאה‪ :‬מחלו הזאבים ל ל י ף אלרי הצאן ע ד ־ ^ ז ר ל ר פ י‬ ‫ולמים עמדי מןה ומזה למנילם‬ ‫אל לם־מלס‪ :‬ך..‬מש״‪ ..‬י ש ה א ש ר נ צ ל ‪ ..‬י ו י ח ל‬ ‫^ ‪w‬‬ ‫שכוונתו למשה ואהרן‪ .‬ולפי ההמשך *״ל ויחל‪ ...‬א ה ר ן ‪ .‬מ ש י ? ״ ל‬ .‬א י י‬ ‫‪£‬״«ל‬ ‫ו‪:‬פרשה זי לאלהי״ם של י ש י א ל ‪ .‫חנוך א‬ ‫טו‬ ‫מז‬ ‫פט‬ ‫טו‪-‬כוז‬ ‫אחד ע ? ר לצאן להיות אתי־ ולרעות אתו כין הץאכיס ולךבו ולליי‬ ‫לעלדי־צאן מ י ם ‪ :‬מחלו לזאכיס ללא ממכילס ]לללצוס ע ד ״ א ? ר‬ ‫אבדו את־בניהם ‪!1‬שליכו את־עוללילם *ל־ןסד םיס רכים והצא?‬ ‫הללי לז*ק על־אדות עולליהם ולשוע אל־אדוגילם‪ :‬ו ? ה א^ד <*ל‬ ‫מךהןאבים ?רח ‪1‬ל?לט אל־חמירי־ל?ד וארא את‪-‬לצאן כבביל*‬ ‫ובזעקם ובבקרם את־אדוכילם ממל־בלם ע ד ‪ -‬א ? ר אלני ה צ א ן ‪ :‬י י‬ ‫ליייי לצאן מןביל ?רום ו^א אליהם ולרעם‪! :‬יכןךא אל־־ל^י•‬ ‫* * י ??לט מדהןאביס מ ד ב ר אליו על־חןאבים א ? ז יעיד ?לם‬ ‫ל י * י ? * בצאן‪ :‬וה*״ ל ל ר אל־הץאבים הדבר אלןי ף י‬ ‫* י ‪ ^ 9‬י מלך אתו ו ‪ #‬י ל ס ללבו מבאו יחד א ל ‪ -‬א ם *‬ ‫הןאבים‪ :‬מדברי אלילם מעירי כלס לכל־לןעו עוד בצאן ו א י‬ ‫אז את הזאבים בלח?ס ?ואד את־חצאן מכל־בלם ןהצאן ןעיוי‬ ‫מבא א מ י ל ס אליהם אל־הצאן מללי להבות בןאבים ל ה‬ ‫־‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫‪0‬‬ ‫יי‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫!‪:‬‬ ‫&‬ ‫ז‪:‬‬ ‫כא‬ ‫כג‬ ‫כנ‬ ‫כד‬ ‫כה‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫כד‪.‬‬ ‫ע י נ י ה ם ‪ .‬וחוזר אל אדני הצאן‪ ...

‬‬ ‫ל‬ ‫ב ע ג ל ‪ .קומו אלריפ מךחצאן למנהלים ההת‬ ‫המנהלים י א ? ר ש?בו ‪!1‬עןבום‪ :‬ןאךא עד־א^זר כאו לצאן אל־‬ ‫מקום טוב וארץ נ ל ^ ה ו נ ? מ ן^ךא עד־א^ר לצאן ש ב ש‬ ‫‪ *°‬ולמלת להוא נהלה[ בתומם מ א ח ח ל מ ר ה ‪ :‬ובעמים נ^קחו עינילם‬ ‫ימעמיפ ?ורו עינילפ עד־א?זר קפ עזה א ל ד ולנללס ולשימם ?לם‬ ‫י ליער לחלו ל ב ל ע את־‬ ‫ועינילס ?מקחי‪ :‬ולמלבים‬ ‫‪°‬‬ ‫ל כ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫‪A‬‬ ‫כ ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪W‬‬ ‫‪J‬‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫ך‬ ‫‪D‬‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫‪¥‬‬ ‫ך‬ ‫‪0‬‬ ‫ך ה‬ ‫ב‬ ‫ו ‪ 0‬ד י‬ ‫י ״ ט ( ‪ .‫פט‬ ‫חנוך א‬ ‫פג‬ ‫כט‪-‬מב‬ ‫כמ אולפ ובתתו ל ח פ מיפ ןך^א ואת‪-‬ח<ןזה בלמתו ובנלותו אולפ‪ :‬ן ח ? ח‬ ‫ל‬ ‫עלה על־ראש *למלע לןבול‪ .‬ל ש ו ב א ל מ כ ל א ו ת י ה ם ‪ .‬א ח ר י ם מ ן ה צ א ן ‪ ...‬א ה ר ן מת וכל דור ה מ ד ב ר ‪ .‬מ ת ‪ .‬ע ל ת ק ו פ ת השופטים י׳יא י •‬ ‫י ^ ״ ״ י ^ ל י ״‬ ‫<ביי״‪ .‬כוונתו לחזור ב ת ש ו ב ה ‪..‬ש כ ב‪ .‬רכויבתי ל ץ א‬ ‫פלשתים)השוה פ מ ״ ו ‪ -‬מ ״ ז ( ‪ .‬מפני שהשועלים‬ ‫ז מ י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ .‬ב ג י ישראל צעקו א ל‬ ‫‪.‬ו ל א נ ר א ה ‪ .‬ה מ ש כ ן ‪ .‬הביא את ישראל אל‬ ‫ההיא‪.‬ו י ב א א ת כ ל ה צ א ן ‪ .‬א ל פ ר ע ה ‪ .‬‬ ‫א ח י ן ‪ .‬ארץ ישראל‪ ...‬אל ע ב י‬ ‫‪ .‬לפי דילמןכוונתו לעמלק‪ ..‬ו ה ש ו ע ל י ם ‪ ...‬ואלני הצאן *לדוחו >*לילפ‪ :‬ואחרי־‬ ‫‪ P‬ראיתי את‪-‬אלני הצאן לעומד למנילפ ומראהו ןדול ןנוךא‬ ‫ונשןב ומל־לצאן ראהו ‪1‬ליךאו« ממןיו‪ :‬ן?לפ מחדו ורעדי &איי‬ ‫ול‪¥‬עקו אל‪-‬ה^ה אעזר א ל פ א?זר הלה בתו?פ <יי לא־נומל לעמד‬ ‫למני אדונינו להביט אליו‪ :‬ןח*ה א‪#‬ר ןלם עלה אל‪-‬ראש למלע‬ ‫ועיני ל‪:‬באן הללו לללעור ןלפור מן־לררך א*ר לךאה ללם‬ ‫לנ ול*ה ל א יךע‪! :‬יקצף אלני לצאן עלילפ ק‪$‬ף ןדול ו ל ? ה‬ ‫‪ :‬ד ע זאת ‪ !!1‬ד מראשי ל‪$‬לע ולבא אל־לצאן ןלמ?א את־ך?פ עינילם‬ ‫ל י עןרות וסם פוךךיפ• ו?ךאולפ אותו וייראו ולרעדו ממניו גלמצי‬ ‫ליי לשי אל־המלאיםיהם‪ :‬ול*ה לקח עוד צאן אתו ולבא אל־לצאן‬ ‫א ? ר פוררו !יללי ללמילס ולצאן ‪:‬ראו ממניו ןלקזב את־־לצאן‬ ‫א ? ר ט ו ר י ו וישובו אל־כ^לאותילס‪ :‬וארא מ ר א ה לןה עד־א?ד‬ ‫יי‬ ‫הלה ה ? ה לאלם וימן <יי לאלני ל*אן ולהא את־כל־לצאן אל‪-‬‬ ‫חבלת ההוא‪ :‬ו א א עד־א^ר ? ה ? ה א ? ר מנש את־ח?ה‬ ‫א ? י נחם ו א א ע ד ‪ -‬א ? ^ ל ־ נ ת ל י לצאן ןןער ולקטנים עמדו‬ ‫א ל ‪ -‬ל ל ‪$‬יס‪ :‬ואז ל‪*...‬ב י ת ‪ .‬ה מנללם‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫לח‬ ‫א ? ר היה לארפ נמרי פ א ל פ ‪1‬יש? ו^ל‪-‬לצאן בקשהו וי^עקי‬ ‫לט על־אד‪1‬ליו ?עקה ו ל ה ‪ :‬ו א א עד־א^ר ל ל ו פ ע ק על־איות‬ ‫לעזה ולעברו את־נלל ל^לפ !.‬י ש ר א ל חטאו‬ ‫מ ש ה ‪ .(#‬וברור שהיה ב ע ב ר י ת ‪ :‬שה אחד )בדל״״(‪ ..‬יהושע וכלב­­­‬ ‫_‬ ‫‪_ .‬‬ ‫השה‬ ‫המשכן לעבודת ש מ י ם ‪ ..‬‬ ‫הירדן ה מ‬ ‫ה ר‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ן ן ן ן ף‬ ‫ז ר ח י‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫<‬ ‫מ‬ ‫צ‬ ‫ה י ר‬ ‫ן‬ ‫ת‬ ‫) כ כ ת ן ב‬ ‫ה‬ ‫פ‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫מ ש ה‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫ב ר‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫יי‬ ‫‪V‬‬ ‫י ״ י ץ נ ח מ ד ה‪ .

015U)?U0‬א ש ר נ פ ק ח ו‬ ‫לראות מעשי ש א ו ל ‪ ..‬בכושי נוסף‪ :‬ה מ ע ט י ם •‬ ‫ט׳ ח‬ ‫) ״ י השי*ח‬ ‫יל‬ ‫ נ וב יוני א ן‪ . .‬י ש ל ח ן מ ל א ‪ .‬נביאי ישראל‪ .‬איזבל אשת אחאב הכריתה א ת נביאי‬ ‫ה גמל א י״ח ד׳(‪ .‬שיעור הכתובים גיהו‬ ‫ג כאן על פ ‪ Ch‬שהלך בעקבות הקטע היווני‪ .‬־ ו ח ז י ר י ה י ע ר ‪ ..‬י ו א י ל ך ע״ב ואילך( שהבית כאן הוא ירושלים והמגדל ‪ -‬בית־המקדש )ופרש כל‬ ‫בעל צייאת ליי י׳ ד׳(‪ . .‬שחיי‬ ‫אויבים לישראל עד לבין ה ח ש מ ו נ א י ם ‪ .‬ובכושי השיעור הוא כ ך ‪ :‬מ ״ ‪ .‬־‬ ‫ק ר א ל א ח ד י ם ‪ .‬ונכון‪ ..‬אדום )השוה פי״ב‪ .‬דוד מת ושלמה מלך במקומו‪ .dvoSu?:‬השיה תהל׳ ויתעם בתהו ל א ־ י י ו •‬ ‫״ ^ ו ב כ ו ש י ‪ .‬ב ל א ד ר ך ‪ .‬מיג‪ .‬‬ ‫‪.#‬י קם ולנלל את‪-‬ל&אן ]ןלצאן ןללי‬ ‫ומל־לכלבים ןלשועליס ולזירי ללער לראו ולמדהו מ ^ י ו‬ ‫ו‬ ‫ולאלל ננף וללרג את‪-‬לליות לרעות ןלליות לרעות ל א ליה מלז‬ ‫עוד ‪$‬ל־בה כין לצאן ולא למסו עוד מלם רמר‪ :‬ולאיל ה ו ל י י‬ ‫ממעזים דכים ולשכב ףמה קטן ללה תלליו לאיל וילי לנניר ו‪:‬הי‬ ‫מנלל את־לצאן ולכלת ליה נדול וללב ולמנה למען לצאן ומ^דל‬ ‫ים‬ ‫מג‬ ‫ח‬ ‫מד‬ ‫‪1‬‬ ‫מה‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ים‬ ‫מ‪:‬‬ ‫מהא‬ ‫סט‬ ‫מחי‬ ‫צ י‬ ‫‪G‬‬ ‫ת‬ ‫ר ‪ 3‬ו [‬ ‫! ב ו ל ונדיל נבנה על־כית אדי‪3‬י ל^אן ולכלת ל יה ‪ #‬מ ל ולמודל‬ ‫ליה רם ונבול ואדני י&אן ? כ ן כמנלל לןזללן <‪/$‬לא לקליבו למניו‪:‬‬ ‫ועור ראיתי את‪-‬ל&אן תועים שנית והולכים מדרכים רכים ויעןבי‬ ‫את־כילס להוא ואיני לצאן קלא לאללים מקרב ל&אן נ ל מ ל ה‬ ‫אל־ל^אן ולצאן הללו להרג מ ל ם ‪ :‬ואלד מלם נעל ןלא נללג‬ ‫ז‬ ‫נא‬ ‫ם‬ ‫נב‬ ‫אויבים לישראל כאן עד קרוב ‪ p r t‬גלות בבל‪ .‬ואחריו נ ‪ .‬מ״ט״‬ ‫עיניי׳‬ ‫«י ך ו ג ‪ -‬ה ש מ י ד ו כ ל ם ‪ ..‬דוד נמשח למלך ע״י ש מ ו א ל ‪ ...‬־ אליהי הנביא ניצל יהיכיח א ת ישראל יאח״כ עלה השמימה‪~ .‬‬ ‫״ ‪6‬‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫מ ן‬ ‫ע‬ .‫חנוך א םמ פג‪-‬נב‬ ‫ל‪3£‬אן עד־א‪#‬ר הקים אלגי לןבאן ?(ה אדור איל אלד ‪$‬קןך‪$‬ם א ? י‬ ‫נ ל ל ס ‪ :‬ולאלל החל לןנף מןה ו מ ה את־למלכיס א ת ־ ל ‪ #‬י ע ל‬ ‫ואת־לזירי מ ע ד לסם ע ד ה ע מ י ד ו ץ ל פ ‪ :‬ן ל ^ ה להוא ^ןזר נמלו י‬ ‫עיניו ל א ה את־לאלל א ‪ #‬ר ליה מקרב לצאן אעור עןב את־מביי‬ ‫‪ 1‬ילל לנגף את־לצאן ולדמם עלילס וללל מ ל א ־ ל ך ך ‪ :‬ני^זלח אלגי‬ ‫לצאן את־ל^ה א ל ^ ה אלד ולקימהו לליות לאלל ולנהל אתיל^אן‬ ‫ת ל ת לאלל א ‪ #‬ר ע‪1‬ב את־מבודו‪ :‬וללל אליו וללכר אליו ל ב י‬ ‫]יקימהו לאלל ויעלהו לנניד ולמנהל לצאן ימכל‪-‬אלה ל ? ל *‬ ‫ל ל ‪ $‬־ ל * א ן ‪ :‬ולאלל לראשון ל ד ף אללי לאלל ל ‪ #‬נ י ‪K1‬‬ ‫לאלל ל‪#‬ני ולבדח מכניו ןאךא ע ד ־ א ^ ד ל׳מילי לאלפים אתי‬ ‫לאלל לראשון‪ :‬ןלאלל ל‪.‬כ ב ר‬‫לפנ י‪ 0.‬כך ביווני‪ ..‬מ״חנ•‬ ‫הלשון‪ :‬והצאן גדלו ורבו‪ .‬ואילו עמלק אחרי זמן דוד לא ם‪1‬אנוהי‬ ‫עוד בתולדות ישראל‪ .‬ולפיכך תצדק דעתו של ‪ Charles‬שהשועלים הם העמוגים‪ .‬ע ל עשרת השבטים הוא רומז‪-.‬ל ה ר ג ב ה ם ‪ .‬שלא בדרך הישר‪ .‬ק ר ב נ ו ת ‪ .‬ב ק ט ע היווני‪ :‬רבים ‪ ./‬א ת ־ ה צ א ן‪ ....

.‬אולי‬ ‫לכושים הוא מתכוון‪ .‬אם גם‬ ‫אין זה דומה ל ז ה ‪ .‬פי״ג(‪ .‬מצרים )השוד‪ .‬א ש ו י ובבל‪ .‬אבל מתוך שהוא יודע אכזריותם‬ ‫ל אלו ביחם לישראל ק ר א אליו מלאך א ח ר מן הצד וצוד‪ ..‬לקמן )צ׳ כ ״ א ‪ -‬כ ״ ה ( נראה אותם השרים עומדים במחיצה אחת עם הנפילים‪.‬א ת שבעים השריס‪-‬הרועיס ונעריהם וצוד! עליהם להתנהג‬ ‫עם ישראל על ד ר ך הכתוב בידמ׳ ה׳ י׳‪ :‬עלו בשרותיה ושחתו‪ ..‬‬ .‬מקובל מימי קדם שלאומות העולם ‪ -‬והן שבעים במנין ‪ -‬יש שרים‬ ‫ממונים עליהם בפמליא של מ ע ל ה ‪ :‬אומה ואומה ושר שלה )בם׳ חנוך ל ר ישמעאל כ י ג פרק‬ ‫״ ד וטיז ועוד הם מכונים‪ :‬שרי מלכיות שבמרום(‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫‪.‬יתכן שהוא מיכאל )ע׳ צ׳ י י ד ו כ י ב ( ‪.‫חנוך א‬ ‫‪:‬נ‬ ‫גי‬ ‫ני•‬ ‫ני‬ ‫״‬ ‫נ ח‬ ‫נט‬ ‫ס‬ ‫סא‬ ‫ס כ‬ ‫פט‬ ‫‪no‬‬ ‫נג‪-‬סג‬ ‫ולבדח ‪1‬י^?גק על‪-‬לצאן ו ל ב ק ר ו ללמיתו ‪ 1‬א ל נ י הצאן חעילהו בעד‬ ‫ה ^ א ן !‪.‬כיון שגלו ישראל לבין האומות אםף‬ ‫הקביה‪ .‬עליו ל נ ה ל חשבון־צדק‬ ‫ולהודיעד‪-‬ו‪ .‬קרא אל מלאך אחר״ מחוץ לאותם שבעים המלאכים־‬ ‫הרועים‪ .‬שהוא רועה ישראל‪ .‬ו ה צ ב ו ע י ם‪ .‬א ל ‪ -‬א ח ר ‪ .‬מ״ו כ״ח ועוד(‪ .‬ומינהו משגיח ע ל התנהגותם עם ישראל‪ .‬ו ה ז א ב י ס‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נ ר א ה שפרשה זו של שבעים הרועים ב ה ש פ ע ת זכריה י׳ ג וי״א ד׳ ואילך נכתבה‪ ...‬וכלה אל־‬ ‫תעשו )והשוה ירמ׳ ה׳ י י ח ל׳ י״א‪ .‬כלו׳ במדה‪ .‬יעלהו ףו^זיפחו א^לו‪ :‬ועוד אלריס ? ל ח אל־הצאן מ ק ל מ ם‬ ‫ללעיד מ ל ס ולקונן עלילם‪ :‬ו א ל ר י ־ כ ן לאיתי בען^ם את־מית אלני‬ ‫ואת־מגךלו ויסורו ^ ל פ ןעינילס ןנןדו ןאךא את־אלני הצאן בשלחו‬ ‫מלם לךג רב מעלרילם עד־אעזר ןעקו הצאן על־חלךנ להוא‬ ‫ולשובו אליו‪ :‬וללנם בירי לאךיות וחנמריס וחןאביס וח^בועיפ‬ ‫ובידי השועלים ומל־חליות לךעות והחיות לךעות החלו לקזרף‬ ‫את־לצאן‪ :‬ןאךא ןהנה עזב את־כילס ואת־מנךלם וימקןרו } ל ס‬ ‫בידי לאךיות לקזרף ולבלע אולם בירי מל־החיות הךעות‪ :‬ואני‬ ‫החלותי לןעק ב^ל‪-‬בחי ןלקרא אל־אלני לצאן ולחלאות לו על־‬ ‫ל&אן הנבלעים על־ללי מל־החיות ל ל ע ו ת ‪ :‬ןהוא ה ח ? ה אפ־ןפ־‬ ‫ך א ה זאת ולשמח בי חפ נבלעים ןנאמלים ןנלממים ולעןכס להיות‬ ‫נבלעים בידי מל־החיות• !יקךא לשבעים רועים ולתן ל ל ס את־‬ ‫ה^אן לרעות אולם ולדבר אל־לרועיס ואל״נערילפ פ ע ל ה ל ד ע ה‬ ‫?גל‪-‬אי*מ מ מ ס א ת ־ ח ^ א ן ן ל ־ א ? ר א ^ פ ©עשו‪ :‬ואני אמפר אולם‬ ‫ל מ ס ב מ מ מ ר ו ל ‪ 3‬ד ת י למם את־מי פ ל ס ל א ב ד ו ו א ב ד ל פ אולם‬ ‫ולממר ל ל ם א ת ־ ח צ א ן \ ו י ק ך א אל־אחר ףא‪$‬ר אליו דאה ו ה ת ב ו נ ן‬ ‫א ל ־ מ ל ־ א ? ר ועשו לרועים לצאן ‪ $‬י יאבדו מלם יותר מאקזר‬ ‫צויתים‪ :‬ו מ ל ־ ל ל ך ה ומליון א ? ר י ע ? ה בידי לרועים ו כ ל ב ל ‪ $ 5‬ה‬ ‫ל א מ י מ מ ^ ו ת י ן ב ^ ה כ ‪ #‬ר י ר ו ל ס ו מ ת ב ל ע ל ־ מ ל ־ ר ו ע ה ורועה ‪ $‬ל ־‬ ‫אמךה אשר לעעזו‪ :‬וקךא‪ £‬ל מ נ י א ת ־ ח מ מ מ ר א ? ר לאבדו ו כ ‪ $‬ה‬ ‫למק‪1‬רו ל א ב ד למען להלדדלי לעךה נגךם ו ל ד ע ת י מ ל ־ מ ע ש ה לרועים‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‬ ‫סנ‬ ‫ה א ר י ו ת ו ה נ מ ר י ם ‪ .

‬ואלא ע ד ־ א ? ד לרועים ךעו ]איש! עתו ולחלו לללג ולאכד יותר‬ ‫מ א ? ר ?וו וללנו את־לצאן בנד לאליות‪ :‬ןלאךיות ולנכרים אמלי‬ ‫סי‬ ‫וכלעו את לב־־לצאן ולזירי לנער אכלו אלפ ולשלםו את־למןלל‬ ‫סז וללליבו את־ל^לת‪ :‬ואלעצב ל ל כ ה מאד על־לכנלל כי ןחרב כית־‬ ‫סח ל ז ואחדי־־כן לא־לבלתי לךאות אפ־^או לצאן אל־למלת‪ :‬ולרועים‬ ‫ןלנלליס עלילם נתנו• את־לצאן לכל‪-‬לליות לךעות ל ^ ל ע פ ןאי*‬ ‫אי* מלם בעתו בממכר קכל ןלאלר לכתב כמכר ל א ל ד אלי‬ ‫א ־ ל * ? מ ד י ם ‪ :‬ואיש איש למית ו ל ? מ י ד יותר מחקו ן ^ י לללולי‬ ‫להוא‬ ‫לבבות ילללל על־אדות לצאן‪ :‬ואלא כמן‪-‬אה ‪ . -‬י כי אם ־‬ ‫סד‬ ‫תכתב כל־אכדות לרועים איש איש בעתו ןחכאל ל‪. .‬והשוה ישע׳ ס י ג א ׳ ‪ -‬ד ‪ /‬עובדיה י ׳ ‪ -‬י ״ ב ‪ .‬את־לצאן ברנלילם ולבלעום‪ :‬ואלני ל&אן ל ל ש ה ע ד ־ א ? ר נפוצו כל־‬ ‫לצאן על־כני לשךה וללעךבו בתוכם ןלם לא־לעילוס פילי לליות‪:‬‬ ‫עו ןלבתב את־למכר לעלהו ונלאהו ולקלאי־ לכני אלני לצאן ולללוז‬ ‫ל נ י נ י ו בעלם ולבקש ממנו עלילס ונלאהו את מל־מעעזי לרועים‬ ‫ול‪ £‬ל ^ י י מ כל־לרועים‪ :‬ולקח את־לפרו ולשימהו על־לדו ויעאז‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫‪.‬‬ ‫עב—עז‪ :‬למן כורש ועד אלכסנדר מקדון‪.‬‬ .‬‬ ‫ו א‬ ‫ר ם‬ ‫ה ז ל‬ ‫‪:‬‬ ‫צ א‬ ‫ת‬ ‫ס ט‬ ‫‪ 5‬ם‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫פ‬ ‫) .‬ו ח ז י ד י ה י ע ר ‪ .‬בל ל‪?$‬י‬ ‫סד‪ .‬ו ה נ מ ר י ם ‪ .‬ב ב ל ) ש ם ( ‪ .‬יחז׳ כ י ה י״ב‪ .ל־א?ר א כ ד איש אי* פלס וכל־א?ר נלנו ל ל ? מ י י‬ ‫עא ולככר נקךא למני אלני ל&אן ולקח את־לפכד כידו ולקלא י‬ ‫עב ולללמהו ונניחהו‪ :‬ןאלרי כן־לאיתי בלעות לרועים ? ת י ס עשלי•‬ ‫? ע ׳ ולנה ש ל ? ה מךלצאן ? ב ו ולבאו ולללו לקומם מל־א?י‬ ‫נפל מךלכלת להוא וחזירי לנער נסו להכריע כעלם ולא לללי•‬ ‫עג ויחלו לבנות ‪#‬נית כמקךם ןלקימו את־למגלל נלקךאו לו למנלל‬ ‫ללם ‪1‬לשובו ל ע י ל ? ל ל ן לכני למגלל אל כל־לללם א ? ר עליו ליי•‬ ‫עד טמא ולא טהור‪ :‬ןעס־כל־אלה נלעןדו עי^י ל‪3£‬אן ןלא ךאו ןנס־עיני‬ ‫רועילם נלעורו ולמכרו אולם לרב כידי רועילם להשמיד !יךמםי‬ ‫עד‪ ..‬תהלים קל״ז ז׳(‪ . . י ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫‪0‬ת‪-‬סי ה א ר י ו ת ‪ .‬אדום‬ ‫בפייב‪ .‬־‬ ‫סח—עא‪ :‬למן גלות בבל ועד ‪ n ^ r‬גיון‪.‫פו‬ ‫חנוך‬ ‫א‬ ‫פט‬ ‫סד‪-‬עז‬ ‫ומיתי ן־ךאיתי את־א?ר נעשו אם ל??*עו ^ ן ‪ $‬י ^ ציותים‬ ‫אם־לא‪ :‬אף‪-‬הם אל־ילעו *את ך«»ל‪-‬ו‪2-‬ידיע‪ 0‬ל ‪ .‬אשור )ע׳ בפניה(‪ .^ -‬ו‬ ‫ע‬ ‫ככלבו אלת לאלת את־כל־לנ?מדים כידי לרועים י‪1‬ם יום וללי‬ ‫עולה ומ‪$‬יח ופלאה את־כל א ? ר ]?רשם[ בממדו לאלני לןגא? מל"‬ ‫א ? ר עשו וק..

‬‬ ‫וחמשה‪.‬‬ ‫ו—יב‪:‬‬ ‫ו י די בו‬ ‫בכושי‪ :‬שלשים ושבעה‪. א ך א עד‪-‬אעזר נבלעו חצא? על־לדי למלביפ ךלאיות ו ל א השאירו‬ ‫ל ל ם ? ש ר ועור ןנידיפ ןלא הולידו ר ק ע?מותילם לכו? ונם־‬ ‫ע?מותילם נ‪$‬לו ל‪$‬ךן ולמעטו ל*יאן‪ :‬ןאךא עד־אעזר עשרים‬ ‫ו ש ל ? ה ליו רועים וישלימו בעתותילם שמונה ולמשים ץמניפ‪:‬‬ ‫וחנה מלאים נולדו לצאן הלבנים ולחלו למקל את־עינילפ ןלךאות‬ ‫ולקרא אל‪-‬ה*יאן‪ :‬ה פ ?^קו אליהפ ואלה ל א לאזינו אל־ךברילם‬ ‫מי חך?ים ליו מ א ד ועינילפ <יהו מ א ד מ א ד ‪ :‬ואךא במראה וחנה‬ ‫ללנמלו לעוךבים על־ל^זלאיפ וללמשו פ ל ה מךח^לאיפ ולנךעו‬ ‫את‪-‬לצאן לגזרים ולבלעופ‪ :‬ואךא עד־אשר ?מחו קלנלם למלאיס‬ ‫ןלעוךביפ ןךעו את־קךנילפ ואךא עד־אקזר ?מלה קךן גדולה‬ ‫לאחד מ ך ל צ א ן ועינילפ נמקחו‪ :‬ולפט אלילפ ועינילפ למקחו‬ ‫ולקרא אל‪-‬ל‪5£‬אן ולאיליפ ךאהו ו^לפ לצו אליו‪ :‬ועפ־מל־אלה‬ ‫]לאיתי[ עד־‪$‬שר לנשרים ולדיות ןלעוךביפ ולאיות היו טולפים‬ ‫את־לצאן ולעפו אלילפ ולבלעום ע ד ־ א ? ר נדמו הצאן אך לאיליפ‬ ‫חפ ‪1‬ןכו ולצעקו‪ :‬והעורבים נללמו ולריבו אתו ולבקשו להוריד‬ ‫את־קל י ו ל א למלו ל ו ‪ :‬ואלא עד־אעזר ‪$‬או לרועיפ וחןשריפ‬ ‫ולדיות ולאיות ולקךאו אל־לעוךביפ בי לשברו את־קלן לאלל ההוא‬ ‫ולללמו ויריבו אתו והוא ל ב א ל פ ולקרא ל ע ך ו מי לבא‪ :‬ואךא עד־‬ ‫א ? ר } א לאיש א ? ר מתב את־שמות לרועים ולביאם ל?ני אדני‬ ‫לצאן מא ולעןרהו ויושיעהו ולךאהו ל ב ל הוא לרד לעזרת לאלל‪:‬‬ ‫נ‬ ‫צ‪.‬‬ ‫א ת ו ‪ .‬‬ .‫חנוך א‬ ‫צ א‪-‬יד‬ ‫ןאךא ע ד ־ א ? ר שלשים ‪1‬למ?ה רועים לעי ממל את־ל‪5£‬אן‬ ‫ןכלם בלו עתולילפ לראשונים ואחריפ נלנו בירילפ לרעולפ‬ ‫בעלם מל־רועה בעתו‪ :‬ואלרי־כן ראיתי בפךאי את־מל‪-‬עוף‬ ‫ל?מלס מאים הנעזרים לדיות לאיות ןלעוךבים ןהנשרים ליו‬ ‫מנהלים את כל־לעופזת ולללו ל ב ל ע את‪-‬לצאן ולנקר את־עינילם‬ ‫ולבלע את־בשךפ‪ :‬ולצאן זעקי בי־נאכל בעזךם על־לרי לעופות‬ ‫ואני ךאיתי ואבל כ?נלי על־לרועה ההוא א ? ר ך ע ה את־לצאן‪:‬‬ ‫.‬‬ ‫מזמן ממשלת היוונים־הםורים ועד מרד החשמונאים‪..‬‬ ‫שלשים‬ ‫א ‪ -‬ה ‪ :‬מזמנו של אלכסנדר מקדון ועד ממשלת היוונים־הסורים‪..‬א ת האיל‪.‬‬ ‫התנפלות־הגוים‬ ‫יג—ים‪:‬‬ ‫האחרונה על היהודים‪.

.‬‬ ‫] ו ה א ח ד[‪ .‫צ‬ ‫חנוך א‬ ‫סו‪-‬כח‬ ‫א‬ ‫‪1‬אר * י ־ ^ י *א איני ל*אן אלילם ?לרי־אף מ ^ י י‬ ‫?*לי ?*לי *למניי‪ :‬מל־ל??רים ומדיי*‬ ‫חיי׳י ? י י‬ ‫ןלעולביס ןלאיות נקבצו ילד ו‪:‬מאו אלם כל־צאן ל‪?.‬כ ך מגיה ‪ .‬‬ ‫ירושלים החדשה — התיהדות הנכרים שנשארו‬ ‫גיא ב ן הנם‬ ‫)ע׳‬ ‫לעיל כ״ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ד (‪.chariee‬ע פ ק‬ ‫כח‪-‬לח‪:‬‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫בחיים— תחית ה»דיקים ‪ -‬המשיחי‬ .‬ך )ילם *אי‬ ‫‪:‬לד ולעזרו ןה לןה לגדע את קךן לאיל ל ה ו א ‪. :‬אךא את־לאי*‬ ‫א ? ר מלב את‪-‬לממד ממ?ות אלןי עד־א?ר מתח את‪-‬ל‪$$‬ד על"‬ ‫ל?מד א?ד למיאי ?ניס ע ? ר לרועים לאלרונים ן»ך ל ^ י איני‬ ‫ל*אן מי ל ? מ י ד ו לרמה ‪:‬לד מךלראשוניס‪ } :‬א ך א ע ר ־ ‪ ? $‬ר *א‬ ‫איני לצאן אלילם ולקח מ‪:‬די מ&ה !עמו ולך את״לאדז ול*י^‬ ‫^ מתוך לצאן ול?ל י‬ ‫^‬ ‫נבקעה ומל־לליות ^ ל ‪ -‬ו ן‬ ‫?ארץ ולבס עלילס‪ :‬ןאךא עד־א?ר נלנה לךב ןדולת אל"‬ ‫לצאן ‪1‬מ«י ל*אן אל־כל־ליות ל?לה ללכילן ן^ל־ללןד• ןפייר‬ ‫לשמלם נפ‪1‬צי למנילם‪ :‬ןארא עד‪-‬א?ר הוקס ‪5‬מא לאדן לל^לי'‬ ‫ו י ‪ 3‬י ל&אן ‪:‬שב עליו נןלאלר[ לקח את־מל״סממרים ל ל ת ו מ‬ ‫ולמתח ‪ $‬־ל׳ממרים למני אלני‪-‬לצאן‪ :‬ולקרא אלני אל‪-‬לאנ‪#‬י‬ ‫ללס גאל־זשמעת ללמניס לראשונים וי^ן עלילם ללמיא‬ ‫למניי למךלכומב לראשון א ? ר ללך כלאש ל ב י ב י ם א ? י‬ ‫עריתילס ליי מעךוית סומים ו‪:‬מיאו את־גילס למניו‪ :‬וילמד אל"‬ ‫לאיש א?ד מלב למניו ןהוא אלד מ ? ב ע ת ללמניס ללס ו*אמי‬ ‫אליו קח את־?בעים לרועים א ? ר ‪$‬םרתי ב‪:‬רס את‪-‬לצאן ןלס‬ ‫לקחו אולם וימיתו מלס יולד מא?ר בייתים‪ :‬ןאךא ולנה ? ל‬ ‫אסורים ןלם עומדים למניי* ולמ?מט ל‪:‬ה מרא^ונל על־לבוכבים‬ ‫‪?1‬מ?או ליבים וילבו אל‪-‬מקוס לןזלה ןןשלכו אל־תוך עמק מלא‬ ‫אש וללכל ו‪$‬לא עמודי־־אש‪ :‬ושבעים לרועים נ?‪$‬טו ולמלאי‬ ‫ל.בים ‪1‬י?לכו אל־תיך מעמקי לאש לליא‪ :‬ואלא כעת לליא‬ ‫ולנה נמתח עמק אלד ‪ #‬ה בתוך־האדן ןהוא ‪$‬לא אש ויביאי‬ ‫את־ד&אן לעולים ללם ולשבטו ?לס ולמלאו ליבים וישלבו אל"‬ ‫תיל עמק־לאש להוא ולבעדי ולעמק ליה מימין לבלת ל ה ו א ‪:‬‬ ‫•בחוארא את־לצאן ללס ולס מעריס וע^מולילס מערות‪ :‬ואקום‬ ‫צ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫ל ‪1‬‬ ‫ה ל ם‬ ‫י ם‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫כ‪-‬כזן‬ ‫דין על הנפילים והרועים הכופרים‪.

‫חנוך‬ ‫א‬ ‫צ כט‪-‬צא א‬ ‫‪DB‬‬ ‫לךאות עד־אעזר כפו את־לכלת לל?ן ההוא ולשאו את־מל־לעמוליס‬ ‫ואת מל־קרות לכלת צעצועיו ויכפו אתו וללאום ןלקזליכופ אל­‬ ‫בש מקופ א ח ד מ ך ר י האךץ‪ :‬ואךא ע ד ־ א ? ר לכיא אלגי־ לצאן כלת‬ ‫ל ך ש ןדול ונבול מן־לרא^ין ולקימהו כמקום לראשון אעזר ?מה‬ ‫כל־עמוךיו ליו לךשים וצעצועיו ליו לךשיפ וןדוליפ מךלראשון‬ ‫ללשן א ‪ #‬ר ?שא מ ? ם ןמל‪-‬לצאן ליו בתוכו‪ :‬ואךא את‪-‬לצאן א ? ר‬ ‫ל‬ ‫ג?אדי וכל־לליות א ‪ #‬ר על־לאלץ וכל־לעופות אעזר כךקיע ל?‪$‬לם‬ ‫נימלים ומשתלףס ל‪|£‬אן ימללננים אלילם ונטמעים ל ל ם ל?ל־‬ ‫לא ך ? ר ‪ :‬ואללי־כן אלזוני ? ל ? ת לבלכי ללמן בלדי ולד־לאלל אלןה־‬ ‫בי נס־כן ולקחוני ולעמידוני בתול ל‪£‬נאן לחם למני ליות ח כ ש ^ ט ‪:‬‬ ‫לב‪-‬לנול‪3£‬אן ליו ?‪:‬לס ל^נים ן‪$¥‬ךס ןדול ו ? ח ‪ :‬וכל־לאבדיס וסכזורים‬ ‫וכל־ליות ל & ל וכל־עיף ל?מלם נאכפו כבלת להוא ואלני הצאן‬ ‫לד ש מ ח שמלה גדולה כי ן‪:‬לס ליו בפוב ולשובי אל־כיתו‪ :‬ואלא‬ ‫ע ד ־ א ? ר הניחו את־חלךב א ? ר נלןה לצאן ולניבול אל־לכלת‬ ‫ותלםם למ‪3‬י א י ן י וכל־ח^אן נקדאו אל־לכלת ו ל א חכיל אולם‪:‬‬ ‫לי־ ועיני ? ל נמקחי ולראו את‪-‬הטוב ו ל א ללה בתו^פ א י ‪ #‬א ? ר ל א‬ ‫לו־־לזךאה‪ :‬ואלא כי חבלת ללה נדול ןךלב ו‪$‬לא מאד* ^ ל א ולנה‬ ‫נולד פר א ל ד למן וקלניו גללות ן^ל־לית ל ? ך ה ו?ל״עיף ל?מלס‬ ‫לל י ממניו ולללננו אליו ב^ל־עת‪ :‬ואלא ע ד ‪ -‬א ? ר שנו ?ל־מ?‪$‬חותילס‬ ‫ו?ל ליי לכדים ל^ניס ולדאבון ‪1‬ילס ללה ]לקזלה ולפלח[ הלה‬ ‫לחלה גדולה ולד• קרנלס ןללות שחרות על־רא?ה ואדון לצאן‬ ‫עימה ? ל י ל ועל־מל־למריס‪ :‬ואני ל‪#‬נתי }תו‪$‬ס ואיקץ ואלא‬ ‫מ ל כ ל ‪ :‬ןה למלאה א ? ר לאיסי כשנתי ואיקץ ואמלך את‪-‬אדוץ‬ ‫« ל‪¥‬לק ואלללי ? ב ח ‪ :‬א ל ד מכילי בכי .‬‬ ‫הפרקים בחלק ה׳ נםתרםו‪ .‬ודאי מסבות מכניות — שנתחלפו בכיי הראשון דפיו‪ .‬היינו שפרק »״נ )העוסק‬ .‬וכדומה ‪ -‬וברור ‪npjaw‬‬ ‫חל הפירוד בפרשת עשרת השבועות שבהם נחלקה ההיסטוריה העולמית‪ . ד י ל ולמעותי ל א לללו‬ ‫עד־אקזר ל א לבלתי נ*א עוד וכלאותי נץלו על־א?ר לאילי כי‬ ‫* * ל י ^ ו?ו ו ? ל ־ ‪ ^ £‬י ל א ל מכללם ללאילי‪ :‬כלללה להוא‬ ‫זכרתי את־לללום ל ר א י י ן ועליי מכיתי ואלאמל על־ךאיתי את‪-‬‬ ‫למלאה ההוא‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫ל ח‬ ‫ט‬ ‫ל ט‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫מ כ‬ ‫צא‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ןעלה מתושלח בני קלא אלי את־מל־אליר ואממל־לי את­‬ ‫חלק‬ ‫ה‪:‬‬ ‫ספד‬ ‫חנוך‬ ‫לבניו‬ ‫על‬ ‫הקורות‬ ‫לעתיד‬ ‫ל ב ו א )צא‪-‬קח(‪.

‬״ד‪.‫‪1‬‬ ‫צא ב‪-‬יז‬ ‫חנוך א‬ ‫פ‬ ‫?ל־?כי א כ ף כי ל ד כ ר קרא אלי ולתל נ^מכה עלי למען « ל א ?‬ ‫את־בל א ? ר לקךה אלכם עד־לעולם‪ :‬ואחר הלך מתושלח ‪1‬ז?‪1‬ר‬ ‫נ‬ ‫אליו את־מל־אליו מאסף את־־בני כ ל כ ל ת ו ‪ :‬ו‪:‬דכר אל־<יל־ב‪3‬י‬ ‫ג‬ ‫ל ‪ ¥‬ל ק נ*אמר שמעו בני חנוך את־ךברי אביכם ןהאזינו־ לימב‬ ‫לאמרי כי העידותי ככם ואןילה לכם אחו^י אלבו י ? ר ולכויבו‪:‬‬ ‫ואל־תקלבו אל־י?ר ב ל ב ולב ואל־תלחברו אל־אנ‪#‬י ל ב ו ל‬ ‫ד‬ ‫רק ?*רק ת ל ם » י ונלה אתכם בדרכים טובות ן^ךק יחיד‬ ‫מלוה אתכם‪ :‬כי ‪:‬דעתי לקום לרב ?ארץ ומש‪$‬ט ןדול י ^ ה על"‬ ‫ה‬ ‫לארץ ומל‪-‬לרשעה תיוס ו * ר ? ה ן?ל־כנ‪:‬נה ילרס‪ :‬ולילה עוד‬ ‫י‬ ‫ר ש ע *ל־לארץ ומל‪-‬מעשי רשע ולכס ומשע לרבו כי־^נלם‪:‬‬ ‫ל ^ י לר לק ורשע ונ‪?$‬ה ול^ס ?כל־חכעשים וכל‪ #‬ו כ נ י ע ה‬ ‫וקומאה לגמרו לבא ידענות ןדולה כךח^מלם על־כל־אלה ולאדיז‬ ‫לקדוש יצא בזעם ועברה לעשות מ ‪? 9 #‬לי״ארץ‪ :‬בלמים ללם‬ ‫ח‬ ‫י ן ק ד ל׳למם משרדיו ו ל ר ו ע ה והתרמית מתחת ח?מלם‪ :‬ו?ל"‬ ‫ט‬ ‫עלמי לגולם וליכלילם לנתנו ל ש ל כ ת א * ןחכחידום ממל״לארץ‬ ‫ןלם .‬״א ייא‪-‬י״ז‪* .‬גיג אי—י׳‪» .‬גיא א׳—י•‬ ‫וי״ח‪-‬י״ט‪ .‬‬ ‫נ‬ ‫ו ח ר ב ת נ ת ן ‪ -‬ל ו ‪ .שלבו אל־מקזכט האש ואבדו מ!עם ובמשלט ^ קיעולס‪:‬‬ ‫־ וצדיקים ‪:‬קיצו משנלס ולכמה לקום ונתנה ל ל ס ‪ :‬ואללי לעקר‬ ‫שלשי לרשע ולחומאיס כ ל ל ב לשמרו ןלמללכיס ?כל־מקוס לכרתו‬ ‫ומל־הרשי למס ומל־עשי מעשי לרוף כ ח ל ב יאכדו‪ :‬אז יליד•‬ ‫שבוע אלר לשמיני ש ב ל‪¥‬ליו ולרב ת ן ל ך ל ו לעשות משכט‬ ‫? ל ק בבני ללמם ולחו־מאים לממרו בידי לצדיקים‪ :‬ובאלריתו‬ ‫ע‬ ‫ל?ו י מתים ב^ךקלם יבל לכנה ל‪£‬לך לגדול לתפאךת עד•‬ ‫לעולם‪ :‬ואלרי־כן בשבוע חלשיעי לגלה משכט ל?רק למל"‬ ‫יד‬ ‫לעולם וכל־מעשי ללשעיס ‪ -‬ל ל ממל־לאלץ ולעולם לכלב להשחת‬ ‫»ו וכל‪-‬אךם יכיט אל־ללך ל י ‪ #‬ר ‪ :‬ואלרי־כן ב ? ב ו ע לעשילי כ ח ל ק‬ ‫לרביעי בו לליה משכט־עולם לןדול אשר בו לקח נקם מ ך‬ ‫ט ז למלאכים‪ :‬ולרקיע לראשון לעבר ויללף ורקיע לרש יךאה וכל״‬ ‫‪?¥‬א ל?מלם ‪:‬אידו שבעללם‪ :‬ואלרי־כן לליו שבעות רכים בלי‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ב‪:‬י‬ ‫כ‬ ‫ןא‬ ‫ט‬ ‫ם‬ ‫י א‬ ‫י‬ ‫י ב‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ת‬ ‫פ י‬ ‫ז‬ ‫בשבעת השבועות הראשונים( היה המשכו *״א י״ב—ייז )על שלשת השבועות האחרונים(‪ .‬ונראית‪ .‬דעתו‬ ‫של ‪ Ch‬ששיעורם של הפרקים כ ך היה‪ :‬צ״ב )מתאים לפי סגנונו להיות פתיחה של ספר(‪ .‬ע ׳ תיאורה של‬ ‫ח ר ב זו‬ ‫בחנוך‬ ‫לד׳‬ ‫י ש מ ע א ל כ״ג פ ר ק ל״ב‪.‬־־‬ .

‫חנוך א‬ ‫צא י ח ‪ -‬צ ג ט‬ ‫ממכר עד־־העולם ן^לם לליי מטוב וב?רק ןחקוא ל א לןכר‪-‬עוד‬ ‫יח עד־עולם‪ :‬ועלה אןיךה לכם ?ני ןאראכם דלכי־?רק ןרךכי למס‬ ‫יט ןהךאיתים לכם עוד לכעס למען הךעו את־א‪#‬ר לבא‪ :‬ועלה‬ ‫שמעי אלי מני ולבו בדרכי * ד ק ואל־תלכו בדלכי ל‪$‬ס כי ^ל־‬ ‫לללכיס בדרכי ך ‪ #‬ע לעולם יאמדו‪:‬‬ ‫ממר מתוב ביד לנוף !ולמיצב לנוך את־תולת החממה ל*את‬ ‫צב‬ ‫ל מ ה ל ל ה במי כל־ארם ןחשיממת א ־?ל־ל‪$‬דן! למל־מני ליקזכיס‬ ‫?ל־ל׳אדן ולמל־ללרות ל^איס אעזר ‪.‬‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫ולב כלם ירשיע מחכמה‪ .‬יעשו יעזר ןשלום‪ :‬אל־ןא‬ ‫הך‪2‬ז רילכם על־לעתים בי לקדוש ו ל ד ו ל זמן למים ל?לן‪! :‬הצדיק‬ ‫לקום משנתו ולעבר בלרכי־צרק וכל־דרבו ומדןלבו לחלה בטוב‬ ‫ובחסד עולמים‪ :‬וחנן את־לצליק ונתן לו י‪#‬ר עולמים ונתן לו‬ ‫י‬ ‫שלטון וללה בטוב וב?רק ו ה ל ן באוד עולם‪ :‬ואבד ללקזא כחעזך‬ ‫י׳‬ ‫עד־עולס ולא עוד ללאה למךליום ההוא לנצח‪:‬‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ואלרי־כן הואיל לגיל להגיד מתיל לממדים‪ :‬ו*אמר לנוף‬ ‫צנ כ‬ ‫על־בני־ל?לק ועל‪-‬בלירי העולם ועלץטע ליי‪#‬ר אדכר אליכם‬ ‫מני אני לביר ואודיעכם את־לדמרים לאלה כא‪#‬ר ננלה אלי‬ ‫במלאה לשמלם וא‪#‬ר לדעתי מדברי מלאכי לפ|רש וא‪#‬ר למלתי‬ ‫מעל לחות לשמלס‪ :‬וללל לנוך להגיד מתול למכר ויאמר אני‬ ‫גוללתי לשביעי כ ^ ב ו ע לראשון בליות עוד מש‪$‬ט ן ? ל ק ‪ :‬ואללי‬ ‫י‬ ‫לקום בשבוע לשני לשע ןדול והלמית ת?מח ואז לללה לקץ‬ ‫לראשון ואז לנצל לאלם ובכלותו תגלל לרשעה ולק יעקזה‬ ‫ללפזאים‪ :‬ואלדי־כן בשבוע לשלישי בסופו אלם למלר לנטע‬ ‫יי‬ ‫משפט־?לק ואלדי־כן לצא נטע ח?רק לנצח‪ :‬ואלדי־כן כ^זבוע‬ ‫י‬ ‫לרביעי בסופו מראות לקדושים והצדיקים יךאו ולק לדורי לרות‪:‬‬ ‫ואחלי־כן בשבוע חלמישי בפופו בית־לתמאלת ולמלכות ל^ה‬ ‫ז‬ ‫עד‪-‬עולפ‪ :‬ואלרי־כן ב^בוע חששי מל־חחליפ בו יןיןדו ולב בלפ‬ ‫ח‬ ‫ללשיע מבלי לכמה ובו אלם לעלה ובפופו כית־חמלכות לשרף‬ ‫מאש וכל־־זרע השרש חנבלר לפך‪ :‬ואלרי״כן בשבוע לשביעי‬ ‫לקום דור להפבות ולכים לליו מעשיו וכל־מעשיו לליו מעשי‬ ‫ג‬ ‫ט‬ ‫חכמה‪.‬ברוד‬ ‫שהמים‬ ‫שהיתר!‬ ‫במקור‬ .‬‬ ‫מבלי‬ ‫היא מ י ם ה ש ל י ל ה ‪..

‫חנוך א‬ ‫צג י ‪ -‬צ ה ג‬ ‫ם‬ ‫מהפכות‪ :‬ואסופי ל?לרי לצדיקים מ » ד י ם מנ&ע ? ר ק ל ע י ל‬ ‫א ‪ #‬ר תןמן ל ל ס ‪#‬ב?תלס ל כ פ ת ?ל־מריאתי‪ :‬כי פי כ?ל‪?-‬ני־‬ ‫לארם א?זר יוכל ל?נ*ע את״קיל ה ק ד י * ו ל א ‪ :‬ל ר ד וכי יוכל‬ ‫ל ל ש ב מל*ביליי יפי היא א ‪ #‬יוכל ל ע ז ?מל‪-‬מעשי ^ןןלס‪:‬‬ ‫ל לעין כ^מלס יפי הוא א ‪ #‬ר יוכל ללמין את־‬ ‫**י‬ ‫בריאת ל׳^מים ולראות ?כ* או דיל ויוכל ל ד כ ר ]עלילס! א‪ 1‬ל‪$‬לית‬ ‫ולראות את־‪7‬ל‪-‬קציתילם יללכילם או לעשות ממולם‪ :‬וכי מ ל ־ ‪.‬‬ ‫לאנ‪#‬יס א ‪ #‬ר ייכל ל ד ע ת מ ל ל ל ב ל א ת ואלמד! ‪1‬א?ר ללאי‬ ‫לי את״מדת ב ל ‪ :‬ל י * אךם א ‪ #‬ד יוכל להשיג א ל ך ל^זפלם ה ? ל‬ ‫ועל‪$-‬ה גימדו ימה־ממפר לביככיס ואיפה יגיחי כל־למאדות‪:‬‬ ‫ועלה אפר לכס » י אלבי ? ר ק ולכו בי כי דרכי זמיר?‬ ‫ראולס לאלז ? ל ס ודרכי לרשע למלי פלאס וא^דו‪ :‬ולאביה‬ ‫לרועים ?דור לולי דלכי ל ל ? ולמו ול״ לרלקו פ ל פ ןלא ילכי‬ ‫? ל ס ‪ :‬ועלה אמר אני ל כ ס הצדיקים אל־תלכו בדרכי לעזע ובדרכי"‬ ‫?עת ואל־תקן‪-‬בו אלילם מד^אכדו‪ :‬יכקשלס ובהן‪-‬לם לכם ?ריו‬ ‫והלים נמלריס וללמדם מדרכי ‪#‬לוס וללילפ 'וללילם ^ ^ ז ד י ם *‬ ‫י^מרלס את״דמרי ממלשבות לכמכס ואל־למחו מ ע ל לבבכם ולדעתי‬ ‫מי ההגאים לפתו אנ‪#‬ים לעשות ח ג ללממה לכל־למצא ל ה מק‪1‬ם‬ ‫ן<.ל־ע?ה ל א ל ל פ ד ל ל ס ‪ :‬אוי ל ל ם לבונים ר ש ע ף‪$‬מו תלמית‬ ‫לסירנמ מי מלאם ילרסי ואין ‪#‬לוס ל ל ס ‪ :‬אוי לבונים מתילם‬ ‫?המא בי מ^ל־־לסודותילס יללסי י כ ל ל ב לפלו וליכשיס ןלב וממף‬ ‫כלאם כ מ * כ ט יאכדי‪ :‬איי לכס עבירים כ י י כ פ ל ל ס מע*רמם‬ ‫ימע?זרכס תמרדו בי לא־ןכרלס את־לעליין בימי ע * ר כ ס ‪ :‬עשילס‬ ‫?מלה ו ל ‪ #‬ע ונלכןז תליו נכונים ליוס * מ ך ־ ר ס ףוס ח ‪ #‬ך ףוס הדין‬ ‫ה ן ד י ל ‪ :‬כן אני אומר לכס ומודיע לכס כי בוראכם ימילכם‬ ‫ילמפללכס לא־להי רלמים ובוראכם ל&מח לאבלנכס‪ :‬וצדיקימם‬ ‫לליי בלמים ל ל ם תוכלה להמאיס ולרגעים‪:‬‬ ‫מי לתן עיני ענן־פלס ואמכה עליכם וזממתי עליכם כענן מלם‬ ‫‪:‬‬ ‫למען לנוה לי מיגיז למבי‪ :‬מי נתן לכס לעשות לרכה ולעיע ל ל א‬ ‫מ ‪ #‬מ ט לביא עלימס לחימאים‪ :‬אל־תילאו ממני לחוקואים אלם‬ ‫הצדיקים כי ישוב איני ונלנס בילכס ועשילס כ ל ם מ * ‪ $‬ט מלמ?כס‪:‬‬ ‫ר‬ ‫י ה ו י‬ ‫ה י א‬ ‫י י כ‬ ‫‪.‬‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ם‬ .

‬־ ־ ]מ כ ל‬ ‫מקור[‪.‬‬ ‫ה מ ע י ן ‪ .‬‬ ‫בכושי‪:‬‬ ‫בכל‬ ‫עת‪-.‬‬ ‫‪ Ch‬יש ל ה ג י ה ‪:‬‬ ‫בכושי ‪ 1‬ד נ ת )=־״‪ iU-‬בערבית(‪ .‬כך בכושי‪.‬‬ .‬־־ ו ע ז ־ ש ר ש‬ ‫ןנלן‬ ‫בקןןךקים לשתו‪ .‫חנוך א‬ ‫צה ד ‪ -‬צ ז מ‬ ‫ט‬ ‫איי ל כ למפיליס לרמים ‪#‬אין ל ל ס חלרי• רפואה * ר ח ק מכם‬ ‫ממגי לקזאיכס‪ :‬אוי לכם חנומלייס ר ע ה לקזכנכס מי ככ?שיכס‬ ‫תןמלו‪ :‬אוי לכם ערי ‪ #‬ק ר ולשוקדים על למס כי כלאם * א כ ד ו ‪:‬‬ ‫אוי לכס חחוקזאיס על־רדממס צדיקים מי למכרו א ל ס ותךךםו‬ ‫? ע י ר ‪ #‬ע ומכר עליכם ?לו‪:‬‬ ‫קוו צדיקים כי כלאם יאבדו ה ח ז א י ם ממגיכס ולכם לחי‬ ‫ח‪#‬לטון עלילם מ ל כ י כ ם ‪ :‬וביום מצוקת חח^אים לרומו בגיכם‬ ‫ו?לי מטריים ו ל נ כ ל ל פ מדיות ק?כט ועלילס ומאלם כמחלות‬ ‫לאר‪$‬ה ובנקרות סלעי עולם כמכניס אל־מגי ל ך ^ ע י ס ןכקזעיריס‬ ‫לללילי כגללכם ומכו‪ :‬ןאלס חפבליס אל־תיראו כי רפואה לחי‬ ‫ו י י מחיר לאיר ל כ פ וקול מנולה תשמעו מ ך ח ^ מ ל ס ‪ :‬אוי‬ ‫לכס ח^איס כי ע*רכם לדמה אלכם לצדיקים אך לבכפ יוכים‬ ‫לכס מי ח^אים א ל פ וןה לעיד ננדכס לזכרו! ר ^ ע ל כ ס ‪ :‬אוי לכס‬ ‫לאכלים ח ל ב ח^זה ועז־שרש חמעלן לשתו ןאת־ענויס *רמסו‬ ‫במלכם‪ :‬אוי לכס ח&תיס מלפ ‪1‬פ‪$‬ל ‪$‬קור[ כי פלאם לבא גמולכם‬ ‫יכלילס ויבשלם כי עןבלס מקור חלים‪ :‬אוי לכס ^שי ל ‪ #‬ע וללמית‬ ‫ונדופיס זכרון לללה ננדמס ל ר ע ה ‪ :‬אוי למס עריצים למדכאים‬ ‫צדיקים מכלם כי יום מפללכס ^ א ‪ :‬כלמיס ל ל ם למיס רכים וטוכים‬ ‫לבאו לצדיקים ביום מ ש כ מ כ ס ‪:‬‬ ‫האמיגו צדיקים כי לחטאים לליו ללל^ה ואבדו ביום נמקזפט[‬ ‫ל ל ‪ #‬ע ‪ :‬לדוע ללי לכס כי לעליון לןבר לל^מילמם ומלאכי ‪#‬מלס‬ ‫לשמחו ל מ פ ל ל כ ם ‪ :‬מה־־תעעזו חטאים ןאנה לנוסון מיום למעזמט‬ ‫מעזמעכם קול ל כ ל ת הצדיקים‪ :‬אלם תליו כמולם א ^ ר ננרס‬ ‫תעיד *את לכדים ללילס לחטאים‪ :‬וכלמים לחם ל ב א ל כ ל ת‬ ‫לצדיקים אל־אי?י ולמם לבאי למי משפמכם‪ :‬ומל־דברי רעזעלכם‬ ‫ל?‪1‬לאי למגי לןדיל חקדוש ימגימם ילפו והוא לולה ?ל־מעקזה‬ ‫גומי ? ר ‪ #‬ע ‪ :‬אוי לכס ח^איס אעזר כלס וכל^זה כי ל ע ה ?ןןדלמס‬ ‫מדמם‪ :‬אוי למס לאוגרים מלף וןלב ב ל ־ ? ר ק ואומרים ?עזר‬ ‫עשרגו ולחי לגי רכוש !נאצר כ ל ‪$‬עזר למ?נו‪ :‬ועלה נעימה מלל‬ ‫א ‪ #‬ר לזמגו כי אצרגי ממף ו צ ר ו ת י נ ו מלאים ממו פלס ורכים‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫וכשעירים‪.

‫חנוך א‬ ‫צז י ‪ -‬צ ח טז‬ ‫חירשי־אך‪$‬ה ??תינו‪ :‬אכן כפלם למסו ‪#‬קריכם כי ע ‪ #‬ף .סתר ד כ י ‪ :‬ואלילדמו ??כשכם ןאל־תא^רי‬ ‫בלבבכם כי לא־לדקנלם ולא ראילס כי ?ל־הקןא ?כלב יום יום‬ ‫כ‪#‬מלם לכני לעליון‪ :‬וידעלם מעלה בי כל‪-‬לל?כס א?זר ת ל ל י‬ ‫?כלב יום יום עד‪-‬יום דינכם‪ :‬אוי לכם לאוילים כי ב א ו ל ל ?‬ ‫* א כ ד ו ואלם חוקזאים ללכמיס ןטוב לא־לל‪:‬ה ל כ ם ‪ :‬ועלה תלעי‬ ‫כי נכונים אלם ליום אביון ולכן אל־לקוו לליות אלם ההגאים‬ ‫כי אם־תללפו ומלם בי לא־לדעלס כל‪-‬בכר כי ?כונים אלם ליום־‬ ‫לדין הגדול ליום מצוקה וללכה גדולה לנכשותיכם‪ :‬אוי ל?ם‬ ‫ערלי־לב עושי־לע ואכלי־לם מאין לכם לאלל דכרים טובים‬ ‫ו ל ג ת ו ת ילשי^ע &כל־־לד?רים לטובים א ‪ #‬ר ‪ £‬ם אדני לעליון על־‬ ‫לארץ לרב ל א ללי שלום ל כ ס ‪ :‬אוי לכם אלכי מעשי רשע‬ ‫מאלן לקוו לטוב לכם דעו בי בידי לצדיקים תןתנו ולס יערפוכס‬ ‫ולמיתוכם ולא לרלמו עליכם* אוי לכם לשמליס כמצוקת לצדיקים‬ ‫כי ?ל־?ן?י ל א לכרי׳ ל כ ס ‪ :‬אוי לכס לשמים לאל דברי לצדיקים‬ ‫בי לא־ללי לכס כל־תקוה כללים‪ :‬אוי לכם בלבי ‪ #‬ק ר ולבלי‬ ‫ר‪#‬ע כי לכלבי שקריהם למען לשמעו אלילם אנשים ופעלי ר^ע‬ ‫לשכ?ס‪ :‬ל א ללי ל ל ס שלוס אל פלאם מות למותון‪:‬‬ ‫ג‬ ‫צ‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ד‬ ‫י ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ק‬ ‫ד‬ ‫צ‬ ‫ם‬ . ם לא‬ ‫יקום ימהךה יעלה מכם כי אפכלס את־כל־אלה ? ר * ע ו ל י ל *‬ ‫לקללה ר כ ה ‪:‬‬ ‫ועתה ל?ני ל ? ? ע לכס ה ח ו מ י ם והכסילים כי רבות *ראי‬ ‫על־לאלץ* לעז אלם ה מ ר י ם לשימו עליכם עלליס יותר כךלןשי^‬ ‫ולקקוה יותר מךלבתולות במלכות י? לל ובשלטון ו?ככף ו & ל‬ ‫ובאלןמן יב^הי י?אכל כמלס י ^ פ כ י ‪ :‬ועל־כז איז ככם ת ו ר י • ה מ י ׳‬ ‫ועל־כן יאבדו עם־ע^רם יהד עס־כל־תכאךלם וכבורם ו?הר^יי‬ ‫י ב ל ה י?‪2‬ני *ייל ל^לכ^ה נ‪$‬שותילס אל‪-‬תנור א ש ‪? :‬שפעתי‬ ‫לכם לטאים כי ‪$‬לר א ‪ #‬ר לא‪-‬להיה ל ע כ ו מ ב ע ה לא־־תללי•‬ ‫ש ? ה ? ? ר בז ל ל ט א לא־נשלה על־לארין רק־לאלס * נ ‪^ $‬‬ ‫?רא אתי וכקללה רכה לללה מל־עועזהו‪ :‬ועקרות ל א ־ נ ל ? ה ל א ‪ #‬י‬ ‫הגי אס־כגלל מעשי ‪:‬דיה למות ?לי }?ים‪? :‬שבעתי לכס ל ‪ $‬א‬ ‫? ו י י ^ ‪ 1‬י ל בי כל־מעשיכם לרעים ?לולים כשכלם ומכ?שי•‬ ‫לל?כס ל א ??ה ולא .

‫חנוך א‬ ‫צ‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫צט א ‪ -‬ק ד‬ ‫ואיי לכם עשי־ל‪#‬ע ומלכארים בדברי ?זקר ומכבדים ]אותם[‬ ‫א ב י תאכדו ןדו!י א ‪ #‬ד ליא לליי ל כ ס ‪ :‬אוי להם סהככיס דברי‪-‬‬ ‫יקזר !עברים תורת עולם ועושים ‪3‬כ‪#‬ם את א ^ ר לא‪-‬ליו לחטאים‬ ‫?רגלים ללמסי ע ל ־ ל א ד ן ‪ :‬בימים להם הכונו צדיקים ל ‪ £‬א ת את־‬ ‫לפלויתיכם ולעזיכן לען־ה לכני המלאכים למען ‪:‬שימו עון לחטאים‬ ‫לזכיין לכני העליון‪ :‬וכימים ההם ללעולרו לעפים ומ^חו־ת ללאמיס‬ ‫‪:‬קומו ביום לכליון‪ :‬וכלמיפ הלום ל?או ל ג ד ו ד י ם וטלפו את־‬ ‫ללדילס !עזבום ןילדילס יאביי על־‪:‬לם ואת־עוללילם יוןקי ?דלס‬ ‫לעזבו ולא ‪:‬שובו אליהם ןעל־אהוכיהם ל א ‪:‬רחמו‪ :‬ןנם־נעזכעתי‬ ‫לכם חטאים כי עון נכון ליום ש פ ן למיס בלי ה^גות‪ :‬וחמשתחויס‬ ‫לאכנים ועושים כפילי זהב ןככף ןעץ !המר ו ה מ ש ת נ י ם לרוחות‬ ‫רעות ולבדים ולכל־אלילים ב ל א ל ע י ל" ??*אי כל־לשועה‬ ‫מלם* ודךשיעו בא!לת ל^ם ועינילם תלעורנה בפחד ל כ ם ובמלאות‬ ‫ללומולילם‪ :‬באלה ללשיעו וכלדו כי כל־מעעזילס עשו כ^זקר‬ ‫!לשתליי לאכן לכן כ ל ל ף עלן יאבדו‪ :‬וכימים לחם א^זיי ?ל־ל?ןלי‬ ‫ל?לי לכמה ומבינים כ ל ם !שמרים דלכי עליון ןהולכים בדרך‬ ‫צלקו !אינם מךשיעים עם־לרשעים כי לם לו‪#‬עו‪ :‬אוי לכם קגכיצי‬ ‫ל ע בין ‪#‬כניכם כי בשאול תו‪$‬תו‪ :‬אוי לכם עשי מדות תלמית‬ ‫לפקד ויעצי ‪1‬ךןיי‪ 1‬על־לאדן כי }!ה ‪:‬סופו‪ :‬אוי ל^ם ביני ?תילס‬ ‫‪1‬‬ ‫ח‬ ‫»‬ ‫*‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪1‬י‬ ‫»‬ ‫י\‬ ‫א‬ ‫בעמל אחרים וכל־לכי כנ‪:‬נס לבנים ואכניס ‪ #‬ל לקזא אפר אני‬ ‫לכם לא‪-‬ללי שלום ל כ ס ‪ :‬אוי ל ל ם עןכי ל מ ד ה ונללת עולם‬ ‫מאבותיהם ונפשותיהם לבקי באלילים כי לא־ללי ל ל ס מנולה‪:‬‬ ‫אוי ללם עשי־לשע ועץדי־לכס וירני־שכנילם עד־יום לדין חןדיל‪:‬‬ ‫כי הוא יוריד את־כבידכם ולביא כאב אל‪-‬לבכם וחעיר את־לרון‬ ‫אפו וחשמילכם בלכם כ ח ל ב וכל־חקדו־שים ולצדיקים ין<ירו את‪-‬‬ ‫חטאתיכם‪:‬‬ ‫ובלמים ההם ללךנו אבות ובנילם בקוקוס א ל ד ואחים יכלו‬ ‫להד עד־א^ר לש^פו נחלים מלמם‪ :‬כי איש לא־למנע את־לד^‬ ‫מלמית את‪^-‬ניו ואת‪-‬בני כניו ול׳לטא לא־לכנע את־לדו מאחיו‬ ‫ל?ככד מעלות השמש ועד־בואולמיתו איש את־אחיו‪ :‬וחסופ עד־‬ ‫צ!אר ‪ :‬ל צ ה בלמי ללטאיפ !העגלה עד־גבהה ת ט ^ ע ‪ :‬כלמיפ ללם‬ .

‬‬ ‫והחטאים שבהם הוא‬ ‫כוונתו לעמי הארץ העשירים‪ .‬במקום מי}‪5‬י שבכושי‪.‬מות ל פ ל ר ואמפו נחךו ל‪$‬קוס א ל ד אי*־‬ ‫מורידי ללקוא ולעליון יקום ?יום סדין לעשות דין ןדול כלואים‪:‬‬ ‫ועל־כל־לצדיקים ו ל ק ד ש י ם למקיד שוברים מתיל״פלאכי ל י ו י‬ ‫לשמרם ממכת־עלן עד־שימי קץ ל כ ל ‪ -‬ל ש ע ןלקןא ןאכדנס‪-‬לי^נו‬ ‫לצדיקים שנה כבילה ל א למלדו‪ :‬רבני ל א ך ן יךאו א ת ־ ל ל ‪ $‬מ‬ ‫מכמלונס ןלכינו את־דברי לסכר לןה ןלכירו כי ן ^ ך ם לא‪-‬יוכל‬ ‫ללצילס ?מלפכת ד ^ א ת י ל ם ‪ :‬אוי לכם ל ^ א י ס ?יום מצוקה ןדולה‬ ‫‪$‬עני־לצדיקים ןשלפילם ‪$‬א‪ #‬כי נמול מ ע ל י כ ם יעע(ה ל כ ס ‪ :‬איי‬ ‫למם עק‪#‬י־לב למוקדים לעשות ך ‪ #‬ע פ ל י כ ^ ל י ^ ןאיש ל א‬ ‫לעזד לכם* אוי לכס ל ^ א י ם מרמרי פיכם וממעשי ‪:‬דיכם א ? ר‬ ‫עקזלה לשעלמם ב ל ל מ ת אש נו‪#‬מת ת ^ ר פ ו ‪ :‬ולעו כי מ ך ל מ ל א נ‬ ‫ילרש את־מעעזימס כ^‪$‬לס מךל^מש ומן־לירל וכךלכו^כים מל"‬ ‫א ח^אתיכם ? ע ד עשולכם על־לי^דן מ ‪ $ #‬ט כצדיקים‪ :‬ןלעיד‬ ‫ע‬ ‫ים‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫פ‬ ‫י ם‬ ‫ם‬ ‫מל־^ן ןאד ועל ומקור כי ^לם ל‪$‬נעו כגללמס פ ך ל ת ןגלי‪$‬ם ול׳‬ ‫יב את־עונו־תיכס למקדו‪ :‬ןעלה לכיאו ^ י א ל ‪ -‬ל ^ ר כי ל א ל‪$‬נע‬ ‫מרדת עליכם ואל־ל<כל למען ירד על־קמלו ןלב וככף מ א ל ? •‬ ‫ןכא^ד יך־דו עליכפ לכםוד ול^לג כ ק ר ל ס וכל־־פופות <כלג ??ל"‬ ‫יג‬ ‫מכותילן כימים ל ל ם ל א תוכלו ל ע מ ד ממנילן‪:‬‬ ‫מני ל‪#‬מלם ל ל ב ב נ ו אל~ח?זמלס ומל־מעשה לעליון וילאלם‬ ‫קא‬ ‫ממניו ואל״לרעו למניו‪ :‬אם למגר את־־ללונות ל^מלם ןעצר ארג״‬ ‫נ‬ ‫ל מ מ ד ואת־לטל מ ר ד ת כנללכס ע ל ״ ל א ד ן מה־תעשו‪ :‬ןאם־י^לה‬ ‫ג‬ ‫את״ץעמו עליכם כ נ ל ל מעשיכם לא‪-‬תוכלו לקרא אליו כי דמרלם‬ ‫למרי נאןה ןבוז נ נ *דקי ל א ‪:‬לי ‪#‬לוס למס‪ :‬ה ל א תראו פללי‬ ‫ד‬ ‫לאניות בנוע אניותיהם ממני לנליס ולן ממערות כלוחות ולם‬ ‫מ ? ר נדולה‪ :‬ולכן ל ד ו מן־ירד מל־הונס ןטוכס אלם אל־לים‬ ‫י‬ ‫כי טובות ל א לןכא ל ל ס למס כי ל‪:‬ס לבלעם ואבדו בתוכו‪ :‬ל ל א‬ ‫י‬ ‫ל ‪? :‬לי וכל־מי^יו למל־לנועתו מעשה ל ^ י ק ך‪.‬הגהת יוסף הלוי‪ ..‬־ ־‬ ‫באירוניה הוא מכנה כך לאותם בני הארץ )השוה ק׳ ו׳( הרשעים‬ ‫נלחם‪ ..‬ם ! ל ל א הוא‬ ‫עעזה ל ק ל מ ע נ י ו ןשם חול ןבול־לו‪ :‬ומנעך־תו לירא ו‪:‬כש ומל־‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ם‬ ‫ו ב נ י הארץ‪...‫ח נ‬ ‫יר‬ ‫א‬ ‫ק יי־קא ז‬ ‫נךדי למלאכים אל־‪$‬ל‪.‬‬ ‫אנשי החכמה והבינו‬ ‫בני השמים‪.‬מ ל ח י‪ .‬‬ .‬־־ בכושי שיעור ה כ ת ו ב ‪ :‬ו ב ע ת יר*י‬ ‫בני הארץ א ת כל דברי הספד הזה והכירו כי עשרם‪ .

‫חנוך א‬ ‫קא ח־־קג ו‬ ‫דנתו תמות ומל‪-‬א<מי בו ןאלס לל^איס א ? י על־־לאךן ל א ‪-‬‬ ‫היראו ממןיו‪ :‬ללא הוא עקזה את־ל^מלס ואת־לארץ ומל־א^ד‬ ‫מ ל ס מי נתן ר ע ת ומינה ל<.ל־מלנועע על־לארץ ומלם‪ :‬ללא ליראי‬ ‫מלחי לאניות את־חלס והחטאים לא ייראו את‪-‬לעליון‪:‬‬ ‫בלמים להם מא^ר ‪ #‬ל ח עלימס אש ניראה אנה לנוםון‬ ‫ואיפה תושעו ןכא^ר ל^זלח א ת ־ ד ? י ננדמם ה מ ל י ל י ולמלדו‪:‬‬ ‫ומל למארות למללו ב פ ל ד וייל ומל־לארץ * ? ל ל ורערה ו ל ל ה ‪:‬‬ ‫ומל־המלאכיס יפלאו את־מקללס יבקשי ל ל מ ת י ממגי ל מ ב ו י‬ ‫ל ן ד י ל י?ני לארץ לרעדו וללילו ואלם לל^אים תקללי לעילם‬ ‫ולא ללי ‪#‬לוס למס‪ :‬ואלן נמשות לצדיקים אל־תיךאנה ןקוו אלם‬ ‫א ^ י מ ל ?*רק‪ :‬ואל־תע?בו אס נמשמם ל ? א י ל ידלה מלגין ואם‬ ‫מללימם ?שרמס לא־ראה פטו^ה מראוי לטובמס ולמילס ללס‬ ‫משפט ללטאים וליום קללה ותוכלה‪ :‬ואללי מולמס יאמיועלימס‬ ‫לחטאים ממותנו אנו מתו לצדיקים ומי׳־^מי יקמלו לם ב ע ד‬ ‫מעשילם‪ :‬ה ל א כמונו מתו נס־לם מלגון ומחשל ומה־ל*יין ללם‬ ‫עלינו מ ע ל ה נ^תוינו‪ :‬ומה‪-‬ןקבלו ומה‪-‬ילאו לעולם לנה מתו גם‪-‬‬ ‫המה ומעלה עי־נצח לא ך א ו אור‪* :‬מר אני ל?ם ל^אים רב‪-‬‬ ‫למס לאבל ו ל ג ת ו ת ןללמס וללפ*א ו ל ה ב י ט א}‪#‬יס עירמיס ול?בי‬ ‫* עשי ולראות למיס טוכיס‪ :‬ללאילם את־לצדיקיס ?ןה־אלרילס‬ ‫מל־למס לא נמ*א מלם עד‪-‬מולס‪ :‬רא^ת ולליו ?לא ליו ונמשותילס‬ ‫מלגון קזאול ת ר ד נ ה ‪:‬‬ ‫ועלה נשבעתי למס לצדיקים בכבוד לןדול ןלמפאר ולןבוי‬ ‫ובעז מלכותי וודלו נשבעתי ל מ ס ‪ :‬לדעתי ח וקראתי לחות ליממלס‬ ‫וראיתי הממרים הקיושים י‪*$‬אתי מתוב ? ל ם ןלקוק עלילס‪ :‬מי‬ ‫מל־טוב ושמחה ותמארת נכונו ללם ורשומים לנמשות המתים‬ ‫?*רק ובי רב ט ו כ י תןתן למס ח ל ף עמלמס ורב ללקמם מללק‬ ‫החלים‪ :‬ונמשותימס אלם המתים ב?רק תלליןה ולשמלנה ולנלנה‬ ‫ונמשיתילס ל א ת א כ ד נ י וזמיו־נס לא־לסוף מלמני ה ן י י ל למל­‬ ‫י ח ו ת העולם ןעלה אל־למלדו מ ל ל כ ל ס ‪ :‬אוי למס למתים חטאים‬ ‫במולכס ב ב מ י לקואיכם ןלרומיס לכם י א מ ת עלימס מ א י ר י ס‬ ‫ללטאים ל ראי ?ל־למילס‪ :‬ןעלה מתי מא^ר ובע^זי ולא ראו‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫ל א‬ .

‬וילעים אולני‬ ‫ולןךנו ולמילני ולמתירו את־ל?לס ולא ןמדו בי ללימו את־לרילם‬ ‫ןגדניג‬ ‫ם‬ ‫ז י‬ ‫ה‬ ‫‪Q‬‬ ‫נו‬ ‫נ ו‬ ‫י‬ ‫י נ י ‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ינ‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י ז א‬ ‫נשבעתי לכם בי למלאכים לזבירומם לטו^ה מקזמלס ל ^ י‬ ‫לכבוד לןדול ו^מותימס מתוכיס ל?ני לכבוד ל ן ד ו ל ‪ :‬קוו בי‬ ‫לכנים ללילס ע י כ ? ? ל ימעני ועלה תןלירו כמארות שמלס‬ ‫תזלידי ותלאו ו‪#‬עיי ?ימלס למלחו ל כ ם ‪ :‬ובזעקכס זעקת מ ש ^‬ ‫יוכיע לכם כי ?ל־־מצוקלכם לבוא על־למושלים ועל־כל־אקזר‬ ‫ע ך ו לחומהיכס‪ :‬קיי ואל תעזבו את־תקולכס כי שנמלח גדילה‬ ‫תחלה לכס ?]שמחת[ מלאכי ?זמלס‪ :‬מיה־עליכם לעשות עליכם‬ ‫ל א ל ל ל כ א ביום ל׳ליז לגדיל ולא *?*אי כחטאים ומשכם עולם‬ ‫ירחק מכס לכל־לרות לעולם‪ :‬ועלה אל־־תילאו צדיקים כלאולכם‬ ‫את־חחטאים עושים חלל ומ?ליחיס ?דלכיהם אל־תלחברו אלילם‬ ‫כי אם־תללקר מלמכם כי אלם ללברו אל־צבאות חשקןלם‪ :‬ןאם־‬ ‫תאמרו אלם לחטאים כל־לטאינו ל א לללשי ולא לכתבי בכל־זאת‬ ‫למאיכס נכלכיס יום יום‪ :‬ןעתה ללאיתי לכם כי אור וחקזך יום‬ ‫צ‬ ‫י ם‬ ‫ה‬ ‫ט‬ .‫ח נ ו‬ ‫קג ז ‪ -‬ק ד ח‬ ‫ר א‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫?לדי ולצח ? מ י ל ט ולמותו ב‪$‬בוד ימ?מט לא־גןנק(ד‪ ? .‬ל ם ב ל ! י ל‬ ‫וידעלס כי נמשותילס ‪#‬אול תוללנה ןאמלליס לליו כמצוקלם‬ ‫לגדולה‪ :‬וכל‪#‬מה ובזקים י?ללכה בועלת א‪#‬ר ‪ #‬ם מש^ט ד י י‬ ‫לבא?ה נ ש ו ת י כ ם ולמשלט לןדול להיה לכל־לרות לעולם אוי ל ?‬ ‫בי לא־ללי שלום ל ? ס ‪ :‬אל־*אמרו על־חצדיקים *וחטובים א ?‬ ‫* * " ?י&י ?ציקלני לרמה עמלנו ומל־צער ךאינו ןףןה י ?‬ ‫??אינני ואמללנו ומעסזים הלינו ןרולנו ק?ךה! חמדתנו ולא ? ? א‬ ‫‪ #‬י ל ? א ? י??ל־לכר ?נינו ן^חךנד ןלא קףיכף לךאות ל י‬ ‫מיום ליום‪ :‬קוינו לליות הראש ןןלי לזןב ר ב ת עמלנו ולא ליי‬ ‫לנו קזכר בעמלנו ו?חי מאכל לחטאים ןלחומכים ן־לם לככידו את״‬ ‫ל ׳ ?שלו ?נו השנאים אולנו ולבונו ולמני שנא י‬ ‫?ל‬ ‫^‬ ‫?ממנו את־עלכנו והס ל א רחמו עליני‪ :‬בקשנו ללמת מאלס ללמלם‬ ‫ול י* ולא ??אנו מנוס ללמלט מ ל ם ‪ :‬י?ר מס ?עקנו אל‪-‬למו^זלים‬ ‫במצוקתנו ןשוענו ננד לבולעיס אולנו ןלם לא‪-‬ךאו צעקלני ו‬ ‫שמעו קולנו‪ :‬ולם ע ך ו לתומכים ולבולעיס אולנו ולא‪#‬ר לגגעיטיני‬ ‫ולס למתירו את־־לממם ולא למירי מעלינו את‪^-‬ל־דד‪3.

‫חנוך א‬

‫קד ט ‪ -‬ק ו ח‬

‫גט‬

‫ולללה יךאן את־מל‪-‬לטאיכם‪ :‬אל־תר‪#‬יעו בלבמם ואל־ת‪#‬קרו ןאל‬
‫תטי דברי י‪#‬ר ואל־תמחישו דברי חקדוש הןדול ןאל־לרוממו‬
‫את־אליליכס בי כל־שקרכס וכל־רשעלכם ל א ל?לקה לליו לכם‬
‫כי אם־לה^אה ונדולה‪ :‬ועלה לדעתי את־חםוד חןה כי לרומאים‬
‫לשני הרכה ויטו דברי‪-‬י^ר וידברו דברי רשע וישקהו ןלעשי‬
‫מעשים גדולים ולכלבי כמרים על־דבךילס‪ :‬אכן כאקזר לכלבו‬
‫מ א מ ו נ ‪?~ $‬ל־רמרי בלשנותיהס ולא לעזנו ו ל א לח? י מד?רי‬
‫כי אם־למלבום כאמוןה את־מל־־אעזר העידותי כראשוןה עלילם‪:‬‬
‫אז ‪:‬דעתי סוד אסר מי ככרים לןתכד לצדיקים ולל^מיס להיות‬
‫לשמחה וליעזר ילהממה ר מ ה ‪ :‬ןלהס לנלני הממרים והם לאמינו‬
‫מלם ולעזמחו עליהם ואז ?ל־לצדיקיס אעזר למדו כ ל ם את־‬
‫כל־דלכי הי‪#‬ר למאו על־קזמרם‪:‬‬
‫כ ימיס להם אמר א ^ י לקרא וללעיד *?גי לארץ על־‬
‫למ‪$‬לס דךאולה ללס כי אלם מנהלילם י ש ? י ?גל־מל־לאךן‪:‬‬
‫ואני ובני ?תלכד אלם לעולם בןךכי‪-‬יקזר בחלילס ?זלוס יהי‬
‫לכס שמחו ?ני ל י ‪ #‬ר אמן‪:‬‬
‫ואחר ‪:‬מיס נ^א מתושלח בני א ‪ £‬ה לבנו למל ותהר לו‬
‫ותלד כ ן ‪ :‬ובשרו ליה למן כ?זלנ ואלס ?מרח שושן ושער ראשו‬
‫יקןציליי ??מר צחר ועיניו ‪:‬פות ובלקחו את־עיניו חאיר את־כל‪-‬‬
‫חבלת כ ‪ #‬כ ש ומל־הבלת ל‪:‬ה מאיר מ א ד ‪ :‬ן‪:‬קם כידי המלללת‬
‫ולמתח את־כיו מ ד ב ר אל־אדון ה ? ר ק ‪ :‬ולמך אכיו ‪:‬רא מכניו ולצס‬
‫ולבא אל־מתו^לח אביו‪ :‬ו*א‪$‬ר אליו כן מוזר נולד לי מש‪$‬ה‬
‫ואינני ? א ר והוא דומה ל?‪3‬י אלחיס כ^מלם וברלתו מ ש נ ואינו‬
‫דומה אליני חגילי ? ק ה י ה^ימש י??יי מאיריס‪ :‬ונראה לי ‪#‬הוא‬
‫אינו ממני כי אם־מן־המלאכים ואירא כךלהלה אות בלמיו על־‬
‫לארץ‪ :‬ועלה אכקש ממך אבי ואלחנן למניף מי הלל אל־לנול‬
‫אבינו ןללעל ממנו את־לאמת כי עס־למלאכים ש?תי* ולהי כשמע‬
‫מתושלח את־דבלי ? י וללא אלי אל־קצי לאלץ ואבוא אליו‬
‫ה‬

‫ר‬

‫ת‬

‫ז‬

‫ם‬

‫ה‬

‫פ‬

‫נ‬

‫ת‬

‫ו א נ י ו ב נ י ‪ .‬בכושי‪ :‬כי‪ .‬והרבה ויוין עבריות יש שהן נמסרות ע״י המתרגמים‬
‫ההמשך שהיה נראה להם‪ .‬ונראה שבעל הספר לענין אבטוביוגדפי נתכווו‪ :‬באותם‬
‫ם אף הוא ובנו יצטרפו אל הצדיקים והישרים‪- .‬‬

‫חנ‬

‫״‬
‫י‬

‫יר א‬

‫קו‬

‫ס‪-‬קדו ‪1‬‬

‫ן א מ י אליי לנני ?*י ל מ ה ? א * אלי‪ :‬ולעז ויאמר כ ? א ל ה ד י ל *‬
‫מאתי אליך וממני מלאה ק?זה ?!ימהי‪ :‬ועוזי‪ .‬אמי ?*עני לל?‪1‬י‬
‫? נ י ל י ‪ !5‬א ‪ #‬י אי? יומי‪ .‬לו וברלתו איןןה כ?רלת איש ומךיאהי‬
‫למז מ‪#‬לג ואלס ?*י״ <״י?ח ימעי לאשי למז מ?מי צלוי ן ע י ד‬
‫מקרני ח<ממש ו כ א ‪ #‬י מקח את־עיןיו ל א י י מל־חמלת‪ :‬ו‪:‬קם מירי‬
‫למנלרת ל?י* את־^יי ממרר את־אייז חשמלם; ולמר אמיי ?הי‬
‫מ « אלי ולא ‪.‬יאמין מי היא ממנו רק־הוא כדמות מלאמי ??ל‬
‫ו ע ל ?אתי אליף־ למען תודיעני את־לאמת‪ :‬ואען אני לנוך ואםי‬
‫י‬

‫י*‬
‫יכ‬

‫נ‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ם‬

‫ה‬

‫יג‬

‫ה‬

‫אליי ‪$‬יני ע י מ סר^י• על״לאדז ואני ?מי לאילי ‪ nut‬כמראי•‬
‫ואיייער *י מימי נרי אכי עמיו !מלאכים! ממלאכי ה^מלם את*‬
‫ל כ י איני ז מל?אי ו!ע?יו *ק ולל?קו כנשים ‪:1‬לקןאו אלן ולשאי‬
‫יי‬
‫מליז וילייי מלן ?ניס‪ :‬רילייי על־ל*חן ובורים ל א ביול ?י‬
‫* ־ ? ? ‪ £‬י * ‪ * w‬ד י ל לדיני״ על־לאדז ול־אדן ת^לי ממל־^מאי־‬
‫נ»( ןהנליי־ז ד י ל י ^ על־?ל־לאדן וללה מביל וכליון ןדול ‪ #‬ה אלת‬
‫י *' מ י ל י ל י ל ? ל‪#‬אי על־ל*דן י ^ ת כניו י^ילמון־ את‪1‬‬
‫יי׳ ובאשי לנוע מל־ארם ‪ # $‬י על־לאדז י א י?ניי למלטו‪ :‬ועיזי•‬
‫יידע לל?ר מנר מי לנילי ייא ?ני כ א מ ת וקראל ‪ lap‬צל מי‬
‫י א ל^יאי לכס והיא י?ניו ל?לטי מדלכליון אעור לבא ע ל ־ ל א ך ן‬
‫ניז[‬

‫ם‬

‫‪:‬‬

‫‪H‬‬

‫א‬

‫נ ט ז [‬

‫‪,‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫ם‬

‫נ‬

‫ה‬

‫ד‬

‫ה‬

‫י»‬

‫ע‬

‫כ‬

‫ס‬

‫ב‬

‫ה‬

‫ק ז‬

‫כ‬
‫נ‬

‫ק‬
‫ב‬

‫נ‬
‫קו ‪1‬יז‪1‬‬

‫ח‬

‫ס‬

‫ד ‪,‬‬

‫על־מל־ללקזא ו ל ־ ? ל ־ ל ל ? * ‪ #‬י מ * ע ל ־ מ ד ז ?‪:‬מיי‪ :‬ואליי״‬
‫ז ל י ל ל ? על־ל^דז מ א ‪ #‬י נעעזי• ?ראש^ה כ י ‪ :‬ד ע ת י ממלרי‬
‫לקדושים מי י לאייז לראני והודיעני ואקרא אולם בלחות ס ^ ל ם ‪5‬‬
‫ו א י א‬

‫א‬

‫? ת י ב‬

‫י‬

‫ם‬

‫‪ 5‬י‬

‫* י י י ל י י י ‪:‬למאי י ע י א ‪ #‬י לקי*‬
‫*ל ל‬
‫י י י ?רק ולרשעי• תמלי• ולל?א ‪-‬יעלי מדלארץ וכל־טוב ‪:‬בא‬
‫עליל‪ :‬ועלי• ?ני ל ל והוי*ל *ל־ל?]י ?נר כי הכן א?זר נילי‬
‫יללי כ?ג*ע מתושלח את־־דברי‬
‫י־יא מני ?אמת ואינני‬
‫לניר אכיי כי לראהי ?ל־למעשים מסוד ו‪?:‬זב ןלךאהו את־שם‬
‫הכן צח כי־היא לנלס את־ל*דז אליי כל־חכליון‪:‬‬
‫סמי שני א ‪ #‬י כ ל ב לניר למתועזלח בנו ולאעזר לבאו אלליי‬
‫ולשמרו את־ללק באלרית מ מ י ם ‪ :‬א ל ס א ‪ #‬ר עשילם טוב לחכו‬
‫ללמיס ל ל ס עי־א^זר יסיםי עושי רשע ולסיף ל ל לרבעים‪ :‬ןאלס‬
‫פסוק י״ז ניתן כאן לפני‬

‫פ ט י ו ‪ -‬ט ״ ז כפי שההמשך מ ח י י ב ‪- .‬‬

‫חנוך א‬

‫קח ד טו‬

‫חכו עד־־א^ר לללף לחקזא כי ?זמותילס ל‪$‬חו ממכר החיים‬
‫ומממדי הקדומים ןןךעם לכחד לעולם ונמשותילם תופלןה ןחילילו‬
‫במקום מ ד ב ר ש‪$$‬ה ומאש ת^רמןה כי אין ‪ #‬ס א ך ן ‪ :‬ואלא ‪ #‬ס‬
‫?עיךענז מלתי גלאה מי מ ל ב ‪ W‬לא־לבלתי לחמים אליו ואל*‬
‫ל ל כ ת אש בחילה נו‪#‬כת ומעין לרי־זחר סובכיס י?עימפים ח‪$‬ה‬
‫ןסןה‪ :‬ואעזאל א ל ד למלאכים לקדושים א ‪ #‬ר ללה ע?רי ואמר‬
‫אליו ?ןה־הלמר לןוךל סןה א ‪ #‬ר איננו ךקיע כי אס־ללמת אש‬
‫בועלת כ ל ב ד ןקול בכי ו?עקה ויללה ומאב מ ק ‪ :‬ויאמר אלי‬
‫למקום לןה א ‪ #‬ר תךאה אליו ל א ל מ נ ה נמשות ל‪-‬חקןאיס ולמגלכיס‬
‫ועושי רשע ולהימכים <יל־א‪#‬ר ד כ ר א י נ י מכי מ כ י א י ס את‪-‬‬
‫למאות‪ :‬כי מ ל ס כתומים ולקוקים ממעל פ^מלס למעז ל?‪1‬ראו‬
‫מ ל ס למלאכים ולדעו את א ‪ #‬ר לקלה ללקואיס ולנמשות לעןויס‬
‫ו א ‪ #‬ר ענו את־מעזךם וש^לם מאת אלליס ואעזר נתנו ל ל ל ן ה‬
‫ב י ד אנ‪#‬ים לגזעים‪ :‬א ‪ #‬ר יאלבו את־אלליס ןלא אלבו ןהב או‬
‫מכף או ?ל־ך^ר טוב א ‪ #‬ר ‪$‬עולם ואך לענולס נלנו את־מעזךס‪:‬‬
‫א ‪ #‬ר מעולם לא־ללאוו למאכלי לאח כי אם־ל^זבו את־נמ?זס‬
‫לרוח ע כ ר ולשגרו ‪ nut‬ואלני לך^ה לנפולס ןנכשותילם נמ?או‬
‫קזלרות למען ל^לכו את־שמו‪ :‬ו^ל־־כלכותילס לןכונות לשמתי‬
‫כמכרים והוא לעד ל ל ם את־ש^לם כי־נמ?או אלכים ל^מלס‬
‫מנמשותילס ואם־גם־נךמסו בךץלי ךעיס ול?ז?עו מפילס מלמות‬
‫ובוז ולליו לללמה כלכוני‪ :‬ועלה אקלא לנכשות לטופים א ‪ #‬ר‬
‫לדור לאור ואלנ‪1‬ך את מל־א^ר נולדו כל^זך א ‪ #‬ר בבעזךם ל א ‪-‬‬
‫קבלו את־לכבוד כלאוי לאמונלס‪ :‬ןלכאלי את־־אלכי שס ק ל ‪ #‬י‬
‫אל־אור *רל ןהושבתים איש איש על־כמא כבודו‪ :‬ולןלירו לעתים‬
‫אין ממכר כי ? ל ק מ ? פ ט לאללים ולןא‪$‬נים היא ללן־אמן במו‪#‬ב‬
‫דרכי ליעזר‪ :‬ולאו את־א^ור נולדו כחעזןי ?שלמים אל־חעזןד‬
‫ולצדיקים לןלירו‪ :‬ולל^אים ל?לחו ןךאו בןללם וגס לם נלכו א ל ‪-‬‬
‫א ‪ #‬ר נמלבו ל ל ם עזם למיס ועתים‪:‬‬

‫םפר חנוך ב‬
‫מבוא‬
‫א‪ .‬לתולדות גילוי םסר חנוך הסלאבי‪.‬‬
‫ידוע‬

‫שהםסדיס‬

‫ורוסיה‪-‬בתחלת‬
‫הספרות‬

‫התהוותה ש ל‬

‫הביזנטית‪.‬‬

‫מביזנטיה‬
‫הכמרים‬

‫את‬

‫ביחוד‬

‫הספרים‬

‫המלך‬

‫שנים‬

‫א׳‬

‫ואע״פ‬

‫נמנו‬

‫ם‬

‫בזמן‬

‫שמזמן‬
‫א‬

‫ל‬

‫י‬

‫ב‬

‫א‬

‫‪:‬‬

‫ת‬

‫ו‬

‫הדוסים‬

‫עצמם״ ה י ו‬

‫הולכים‬

‫בהעתקת‬

‫ספרים ואף‬

‫בתרגומם‪.‬‬

‫תרגום היה‬

‫שהיה‬
‫מצוה‬

‫מאסף‬

‫הסלאבים‬

‫שבאו‬

‫התנצרותם‬
‫ם‬

‫ס‬

‫ה‬

‫פ‬

‫לפעמים‬

‫ד‬

‫‪,‬‬

‫ה‬

‫י‬

‫ו‬

‫קרובות‬

‫פ‬

‫ב‬

‫א‬

‫י‬

‫מקבלים‬
‫י‬

‫לארץ‬

‫הרוסי‬

‫)כוונתו‬

‫מיוונית‬

‫לידי הכרת‬

‫ואילך היו‬

‫ס‬

‫הכרוניקן‬

‫ספרים‬

‫לתרגמם לו‬

‫‪ -‬בולגאריה‪,‬‬

‫אליהם‬

‫ם‬

‫ושם‬

‫יוון‬

‫מספר‪ .‬למשלי‬
‫סלאביים*׳‬

‫לספרים‬

‫לםלאבית‪.‬‬

‫ש ה ג י ע ה מ י ו ו ן ל ר ו ס י ה ה ר ש י מ ה ש ל ה ס פ ר י ם ה נ ד ח י ם )‪'(fo6$$T}Ta-0T e4eHH fl‬‬
‫‪M‬‬

‫שנתחברה ע לסמך‬
‫אף כמה‬

‫החיצונים‬

‫הרוסים‪,‬‬

‫בתרגום‬

‫)‪(1019-1054‬‬

‫והספרים ש ל א ה י ה ל ה ם‬

‫לארצות‬

‫הספרות הסלאבית‪ .‬היינו‬

‫החיצונים‬

‫דבות‬

‫יארוםלב‬

‫עבדו‬

‫הצטיינו ב כ ך‬

‫היוונים‪ .‬ו א ף הם״‬

‫היו מתעסקים‬
‫על‬

‫החיצונים‬

‫מביזנטיה‬

‫הםלאבים‬

‫םירבייי‬

‫פסקי‬

‫מן‬

‫דינים‬

‫הספרים‬

‫שיהיו רווחים‬

‫בין הספרים‬

‫שונים ש ל הכנםיה‬

‫החיצונים״ מ כ ל‬

‫בעולמם ש ל‬

‫הנצרית‪,‬‬

‫מקום‬

‫הספד היה‬

‫ובתוך‬
‫הפריעה‬

‫אותם‬

‫הספרים הנדחים‬

‫אותה‬

‫לספרים‬

‫רשימה‬

‫הםלאבים‪.‬‬
‫ח נ ו ך ‪ .‬א ב ל איסורו ש ל הספד ל א עיכב‬

‫הנדחים היה א ף ס פ ר‬

‫ב ע ד הפצתו‪ ,‬והעתקות וקיצורים וקטעים הימנו היו‬
‫חביב ע ל‬

‫לא‬

‫‪P‬‬

‫חוזרים‬

‫בתוך העם‬

‫הרוסי‬

‫הרבה‬

‫במדה מרובה‪.‬‬

‫קוראיו‪.‬‬

‫ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ה ו פ י ע ב ד פ ו ס ק ט ע ש ל ח נ ו ך ה ס ל א ב י ב ש נ ת ‪ 1862‬ע״י‪•A. H . numm-i.‬‬
‫ב ש נ ת ‪1869‬‬
‫פוםוב ‪0‬‬

‫פ ר ס ם ‪A . H . nonoin.‬‬

‫נוסח ש ל ם ש ל‬
‫ב ש נ ת ‪1679‬‬

‫שנכתב‬

‫הספר‬

‫בפולטאבה )מקבוצת‬

‫ס פ ד חקירה ע ל ס פ ד זה ו ל א‬
‫ב ש נ ת ‪1884‬‬
‫מתוך‬

‫חנוך‬

‫הדפים‬

‫כ ״ י ‪151‬‬

‫ש ל פופוב‪.‬‬

‫קטעים‬

‫רזין ש ל‬

‫הנוסח‬

‫הרגיש‬

‫בכך״ ו א ף‬

‫מתוקן‬

‫ושלם באמת‪.‬‬

‫משוס‬

‫ב ׳ הנוסחאות ש ל‬
‫ב‬

‫‪,‬‬

‫הנוסחאות‬
‫(‬

‫הימנו שבאותה‬

‫תו‬

‫זו‬

‫את‬

‫הסשר‬

‫‪6‬‬

‫במיספו‬

‫מבלי‬

‫לידע ע ל‬

‫‪n p « B 1 5 4‬‬

‫‪EHOXS‬‬

‫מחילוםי ק ג ת‬
‫סביא‬

‫בגליץ‬

‫כיי »נמ*א‬

‫םופוב נ ד ר לבתוג‬

‫ה מ ו ת )‪.(1881‬‬
‫)במאסף‬

‫‪(starine, x v i‬‬

‫מבלי‬

‫מנוסח‬

‫נוסח‬

‫שידע כ ל ל ע ל‬

‫סלאבי ש ל ם ‪.‬‬

‫הספר‬
‫הוצאתו‬

‫אבל הוא‬

‫שבבילוגדאד יש עוד כ״י מם׳‬

‫לא‬

‫חנוך והוא‬

‫ה א נ ג ל י ) ע ל פ י ת ר ג ו ם ש ה כ י ן ב ש ב י ל ו ‪(w. R . Morfiii‬‬
‫ל ע ו מ ת זה״ ע ם‬
‫הספר‬

‫מבוא‬

‫חנוך‬

‫בתוך‬

‫‪2‬‬

‫והערות (‪.‬‬
‫הספרות‬

‫אבל‬

‫השוואת‬

‫ה ס ל א ב י ת גופה׳‬

‫‪9‬‬

‫בתוך‬

‫עבודתו‬

‫ה כ ל ל י ת ‪.EiiealorpafcmcecKie * a T e p l a j i u IV‬‬

‫וחדםים‬
‫‪ .‬אתר בך תזר‬
‫‪1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪II(1913)425-469,The Apocrypha and Pseudepigrapha, Oxford‬‬

‫מתוך‪Charles‬‬

‫ו ה ח ק י ר ו ת * ה ו פ י ע ו ב ר ו ס י ה א ח ר » נ ת ‪.1896‬‬

‫‪ra‬‬
‫נוסחאות ‪ -‬הן מ פ ח‬

‫ואעים‬

‫עסוקולוב ש ל ח ל ו ק ‪ 1‬ת ידיעות‬

‫‪CJI*BHHCK*H‬״‪(a18AH0ro‬‬
‫עהודיעהו סוקולוב והן‬

‫ע ב ס ם ר ו ‪ .‬ג ס ‪Bonwetsch‬‬
‫‪) . 1 8 9 6‬‬
‫בווינה‪—.‬‬

‫‪.(A. H . Xjiyaoin,‬‬

‫מתוך‬

‫ב‬

‫״י‬

‫•‪m e c T B * HCTOPIH H ApeBHocTeS POCCIHCKMX* np‬‬

‫‪H‬‬

‫החמאות‬

‫קיצור‬

‫ספריה‬

‫ונובאקוביץ‪ /‬זה‬

‫‪ e r t‬״ ‪ ) KOBCKOMT, y « B « p c‬ס פ ר ג ׳ (‬

‫‪.(2Th‬‬

‫חנוך‪.‬‬

‫בבילוגראד‪,‬‬

‫נובאקוביץ׳ ה ו א‬

‫הללו אין ל ה ע ר ך א ל א לתולדות‬

‫‪Moc06.‬‬

‫הםירבי‬

‫העממית‬

‫ב ש נ ת ‪ 1896‬ה ו צ י א ‪R . H. Charles‬‬
‫פופוב‬

‫שקידמהו‬

‫נ‪1‬באקי ץ׳‬

‫שבספריה‬

‫שהוציא‬

‫הספרים ש ל‬

‫ב י‬

‫םטויאן‬

‫‪No.‬‬

‫נעלם‬

‫הספיק‬

‫חדשים‬

‫מספד‬

‫אח״כ‪,‬‬

‫ב ש נ ת ‪,1880‬‬

‫ח נ ו ך )‪(Kmira o TSHBSUTB EHOXOBMXT.‬‬

‫םרםם‬

‫הגרמני‬

‫הוזיא‬

‫מ מ ה ‪ttmv‬‬

‫בנוסח‬

‫במכתב‬

‫מ כ ל מקופ ל א ה ש ח ם * בחן‪.‬‬

‫ח מ ק ו ז ר מ ה ו ז א ח נובאקוביץ׳‬

‫חת‬

‫‪ -‬שחוא‬

‫‪Das slavisohe Henochbach (Abhandlungen d.‬‬
‫‪Berlin,‬‬

‫מבוא‬
‫לחקירת‬

‫ולא‬

‫לתכלית‬

‫הנוסח‬

‫זו‬

‫מועילות‬

‫לםוקולוב‬
‫שבבילוגראד‬
‫של‬

‫היסודי‪.‬‬
‫הרבה‬

‫נגלה מה‬

‫את‬

‫לפי‬

‫נוסח‬

‫פופוב‬

‫חוץ‬
‫מסמנו‬

‫)‪(n‬‬

‫מאלו‬

‫מ(‪.‬‬

‫נזדמן‬

‫‪No.‬‬

‫ערכם‬

‫לתאר‬

‫הרבה‬

‫לו‬
‫מרובה‬

‫על ספר‬

‫חנוך‬

‫הספרות‬
‫‪B‬‬

‫‪( M.‬‬

‫לאור (‬

‫תרגום‬

‫אחר כך‬

‫חנוך‪.‬‬

‫בשנת‬

‫קדום בזמן מאותו‬

‫והוא‬

‫‪ 1899‬ע ם ח י ל ו פ י ג י ר ם א ו ת‬
‫בצדו‪.‬‬

‫רומי עשה‬

‫ע ו ד כ״י א ח ד‬

‫הנוסח‬

‫של‬

‫)הוא‬

‫השלם‬

‫‪4‬‬

‫הנוסח (‪.‬‬
‫עלה לו‬

‫הסלאבי‬

‫כאותם החוקרים‬

‫לםוקולוב‬

‫חנוך‬

‫הםלאבים‬

‫בתולדות‬

‫כתבי‬

‫הספרות‬

‫הביזאנטית‪.‬‬

‫אף הוא‪.‬‬

‫‪CnepaHCKia‬‬

‫םוקולוב‪.‬‬

‫כפופוב‪.‬‬

‫ב ש נ ת ‪ 1886‬מ צ א ב א ו ת ה ה ם פ ר י ה‬

‫‪3‬‬

‫םוקולוב‬

‫התרגום‬

‫הסלאבי‬

‫לקבוע שהספר‬

‫בנוסח ש ל ם ובנוסח מ ק ו צ ר )שנעשה מ ן הנוסח הסלאבי השלם(‪.‬‬

‫נוסחאות הם׳‬

‫הספד על‬

‫נובאקוביץ׳‪:‬‬

‫)‪ ,(y‬ו א ף‬

‫לבירור‬

‫באריכות א ת כל‬

‫השפעתו של‬
‫שרידי‬

‫הכולל‬

‫אובארוב‬

‫היה חוזר ב ע ם בב׳ נוסחאות‪:‬‬

‫ומקומם ש ל‬

‫נעלם מעיני‬

‫לםוקולוב‬

‫ויש להעיד ש א ף‬

‫שממנו‬

‫בזמנו‬

‫הסלאבי‪.‬‬

‫הרוסי‪.‬‬

‫נוסח מלא של םסד‬

‫המלא הזה הוציא‬

‫שחשיבותו‬

‫במחקרו‬

‫שהיה‬

‫וכ״י‬

‫הרחב‬

‫כלו׳‬

‫היווני‪.‬‬

‫נעשה‬

‫ח ק י ר ו ת י ו ש ל ‪M . H . COKOJIOBT,‬‬

‫ה כ ״ י ‪321‬‬

‫פופוב‪ .‬א ת הנוסח‬

‫הנוסח‬

‫קג‬

‫היד‬

‫שקדמוהו‪ .‬ע ס ק בעיקר בחקירת‬

‫הספרות‬

‫מבחינת‬

‫הםלאבית־הרוםית‪ .‬מ צ ד זה ט ר ח‬
‫וסגנונם‪.‬‬

‫תכנם‬

‫הדיבור‬

‫הרחיב‬

‫הםלאבית־הרוםית ו ע ל טיבו ש ל חנוך הסלאבי ביחס‬

‫המזרחית‬

‫לא זכה‬

‫והמערבית‪.‬‬

‫להשלים‬

‫וכיוצא‬
‫את‬

‫ולפרסם‬

‫כעין ה מ ש ך ל ח ל ק העבודה שפרסם‬

‫באלו‬

‫הענינים‪.‬‬

‫מחקרו‬

‫בחייו‪.‬‬

‫וספדו‬

‫על‬

‫לשאר‬

‫נערך‬

‫ע״י‬

‫בחייו‪ .‬ו א ף ש ע ר כ ל ל י נ י ת ן ל ע ב ו ד ת ו ‪:‬‬

‫‪M. H. CoKonoB-b, CjiaBHHCKaa Ktwra EH0xa IlpaBeAHaro, TCKCTM, JiaraHCKiB nepeBOjn.‬‬
‫‪0BHJ11>OT>na^aHiio‬‬

‫‪M.CnepaH‬‬

‫‪MocKBa, CHHoaajibHaa THnorpa(J>ia, 1910 (1VX182‬עמודימ ‪167X).‬‬

‫ב‪ .‬על לשונו העיקרית של חנוך הסלאבי‪.‬‬
‫מצד‬
‫שהספד‬

‫הלשון‬

‫ניתן‬

‫ואילו היה‬

‫תרגום‪.‬‬

‫פדאפראזה‬
‫קושיים‬

‫לא רק‬

‫בתירגומן‬

‫המשפטים‬

‫ביוונית‬

‫) י י ד ב׳(‪,‬‬

‫העברי‬

‫הפקוד‬

‫אינם‬

‫פשוטים‬

‫העברית‬
‫עבריים‬

‫מביא מן‬

‫‪3‬‬

‫(‬

‫‪(4‬‬
‫‪( 5‬‬

‫הכתובים‪,‬‬

‫טיבה ש ל‬

‫הלשון‬
‫לשם‬

‫אחת‬

‫כל כך כמו‬

‫שמות‬

‫החדשים‬

‫מיוחדים‪.‬‬
‫הבהמה‬

‫בספר כמה‬

‫יש‬

‫לפני‬

‫שהיה‬

‫אלא‬

‫טעיות‬

‫המתרגם‬

‫שאינן‬

‫היווני‪,‬‬

‫היוונית‬

‫המקורית‬

‫מחייב‪.‬‬

‫הבעת‬

‫מושג‪ ,‬ו א ף‬

‫דרכי‬

‫׳‬

‫א‬

‫קרא‬

‫י״א ח׳‬

‫״‬

‫״‬

‫ב ע י נ י ך‬
‫העופות‬

‫חנוך‬

‫מתוך‬

‫י״ג כ ״ ב‬

‫במקום‬
‫״‬

‫י‬

‫״‬

‫כ ׳ א ׳ וכ״ג מ י ה ״‬

‫אחזה‬

‫»ל‬

‫ספרו‬

‫)»י»א א ת ר‬

‫•‪HTenia a T . A‬‬

‫‪T‬‬
‫ב * נ ת ‪ ) 1899‬ס ם ר ד ׳ ‪ ,‬ע מ‬

‫־‬

‫בחינה‬

‫ה‪1‬ךםים‬
‫אוריאל‬
‫משכן‬
‫ארונה‪.‬‬
‫—‪TI‬‬

‫‪-.(1-112‬‬

‫‪-.48—53‬‬

‫ה נ ״ ל ‪ » .‬נ ת ‪ .1910‬ס פ ר ד ׳ ) ו א ף‬

‫בספר‬

‫בפני‬

‫וניסן‬

‫ל פ נ י ך‬

‫עמוד‬

‫לפני‬

‫וכדומה‪,‬‬

‫*‬

‫מותו(‪ .‬ע פ ׳‬

‫ועשינו ל ח ם‬

‫ה ט ה ו ר י ם ) ט ״ ו י׳(‪.‬‬

‫משכב הרוח)אולי( ״‬

‫בחלק ב׳‬
‫ב מ א ‪0‬‬

‫וטבת‬

‫*‬

‫ף •‪HTCHIH • T . A‬‬

‫‪1‬‬

‫המלים‬

‫סיון‬

‫ובנין‬

‫המשפט‬

‫בעברית‪.‬‬

‫ו א י י ר ) כ ״ ד ז׳(‬

‫כגון‬

‫המתרגם‬

‫הנ״ל‬

‫בודדות היה‬
‫שהיא‬

‫מתפרשות אלא‬

‫היפים‬

‫מוצא‬

‫הצירוף‬

‫‪1‬‬
‫ס‬

‫בתיבות‬

‫מוכרח‬

‫לנהוג בו‬

‫ובגין‬

‫כגון א ם ט ו ב‬
‫מן‬

‫העברי‬

‫תרגום‬

‫נוהגת‬

‫העבריים‪:‬‬

‫הטהורה‪...‬‬

‫אף‬

‫הראיה‬

‫שאינו א ל א‬

‫המתרגם‬

‫צירופן ש ל‬

‫אוריאל‬

‫ד־\‬
‫ב‬

‫יוונית ה ר י היה‬

‫של‬

‫למלה‬

‫מתחלה‬

‫אף על פי‬

‫ו ל פ נ י )‪feA j»meM‬׳‪ (H np‬מ ז ב ת ה ׳ ) כ ״ א ב ׳ (‬

‫י׳ ג׳‬

‫־‬

‫תכנס‬

‫כמה‬

‫) ‪feA W C M‬׳‪ (np‬ה ׳ ‪. , .‬‬
‫חוץ מזה‪,‬‬

‫מעיקרו‬

‫מלין‬

‫ולשונות‬
‫האדם‬

‫כתוב‬

‫במסירת‬

‫מעידים ע ל‬

‫תיבה‬

‫כמעט‬

‫כצורתן‪ ,‬ש כ ך‬

‫להשתמש‬

‫) כ ״ ד ט׳(‪.‬‬

‫עברית‬

‫הספר‬

‫בהרכבת‬

‫כמו כן‬

‫וההרצאה‬

‫להתדגם‬

‫נראה‬

‫שהספר‬

‫נכתב‬
‫בתיבה‪.‬‬

‫עברית‪.‬‬

‫הראשית‬

‫היא‬
‫מתוך‬

‫ע»מו(‪~.‬‬

‫הרוח‬

‫גראפית‬

‫של‬

‫חנוך ב‬

‫‪t‬‬

‫ואף על פי שהספר הוא כ ל ו עברי‪ .‬מכל מקום מצינו ל ו ל מ ת ר ג ם היווני שהרשה‬
‫לעצמו לעשות לו כ א ן ושם מטעמים שינעמו לחכו של הלועזי‪ .‬כן‪ .‬למשל‪ .‬הרחיב א ת‬
‫האגדה העברית שהקב״ה צ ב ר א ת עפרו של אדם מ א ר ב ע רוחות העולם )י״א סיג( והכנים‬
‫לתוכה א ת הדרוש שהיה מפורסם בעולם ההיליניםטי שהשם אדם ‪ ASajx -‬נוטריקון שלו‬
‫‪ ^ ,‬מ ז ר ח ‪ .‬מערבי‬
‫‪51501?, agnxog, \1£<*wPQi‬‬
‫‪- ) d‬‬
‫‪v‬‬
‫‪a‬‬
‫צפון‪ .‬דרום( (‪ .‬ממש ע ל הדרך שהיו קדמונינו נוהגין אף בלשונות אחרים ל ד ר ש ם ע ל‬
‫פ י היוונית )ע״ש בפירוש(‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫כמו כן הוא גוהג למסור שמות עבריים בשמות יוונים שהיו ידועים לקוראיו‪ .‬ואין‬
‫לעמוד עכשיו ע ל טיבם בעברית‪ ,‬כגון ארכם )י״א טיז(‪ ,‬םוניכם וכלכידרה )ו׳ ר ( ‪ .‬כיו*א‬
‫ב כ ך הן הםירינות שהכניסו המתרגמים היוונים ש ל ם׳ חנוך א׳ )י״ט ב ( וחזון ברוך הםורי‬
‫)י׳ ח׳(‪ ,‬ואנו כ ב ר קשה לנו להכריע מה היה כ ת ו ב במקור העברי‪.‬‬
‫‪,‬‬

‫‪,‬‬

‫ואף א ת תרגום ה ע הוא מעדיף ע ל המקור ה ע ב ר י והוא נ ו ת ן ) א ׳ א׳( א ת מנין שנותיו‬
‫ש ל חנוך ע ד הולדת מתושלח מאה וששים וחמש שנים‪ ,‬ו ל א ששים וחמש ככתוב במקור‬
‫העברי )ברא׳ ה׳ כ״א(‪ .‬ודרכו זה הוא כדרך שהיו נוהגין ש א ר המתרגמים‪ .‬שהיה כל א ה י‬
‫יודע א ת הנוסח של הביבליה שלו‪ .‬וכמו שעשה אף יוםםום )השוה קדמ׳ א׳ ג׳ ג׳(‪.‬‬

‫ג‪ .‬על טיבו של הספר ותכנו‪.‬‬
‫הסופד ר צ ה ליתן דברי אגדה על השתלשלות הכהונה הגדולה מימי קדם‪ .‬שהיא נ מ ש כ ת‬
‫והולכת למן דורו של נ ח ועד מלכי־צדק‪ ,‬כ ל ר ע ד זמנו של אברהם‪ ,‬ומכאן ואילך אין צורך ע י י‬
‫לבדיקה וסיפור‪ ,‬שהדי הכל ידוע מן התורה‪ .‬ל ת כ ל י ת ו זו הוא מאריך הדיבור‪ .‬בקשר עם‬
‫תולדותיהם של הכהנים הגדולים והנפלאים שהיו מימי קדם‪ .‬אף על חשיבותם של הקרבנות•‬
‫לפי תכנו מ ת ח ל ק הספר ב ד ר ך כ ל ל לשני ראשים‪:‬‬
‫א( א ‪ -‬י ם ‪ :‬על עלייתי של חנוך למרום והליכתו בז׳ הרקיעים וחזרתו א ח ד כך‬
‫א ל הארץ ) א ׳ ‪ -‬י ״ ב ( ודבריו א ל בניו ועלייתו שנית למדום )י״ג‪-‬י״ט(‪.‬‬
‫בחלק זה השתמש הסופד בחומר ש ל מוטיבים שהיה דווח ומשותף ל כ ל ה ס פ ר ו ת‬
‫החגוכית‪ ,‬כגון שהיה חנוך מהלך ב ש ב ע ת הרקיעים וצופה שם מה ש נ ס ת ר מעיניהם של‬
‫שוכני ארץ‪ .‬אלא שכל סופד וסופד היה מרצה אוח ם הענינים ל פ י חפצו והלך נפשו‪.‬‬
‫ב( כ ־ כ ד ‪ :‬הרצאה ע ל השתלשלות הכהונה הגדולה מחנוך אל מתושלח וניר‬
‫ומלכי־צדק ונח‪.‬‬

‫ד‪ .‬המקום שבו נכתב הספר במקורו ותרגומו היווני‪.‬‬
‫שהיד‪,‬‬

‫בית‬

‫נ ר א ה שהספד נ כ ת ב בארץ ישראל ובירושלים דוקא‪ ,‬במקום ובזמן‬
‫המקדש קיים‪ :‬ד ב ר זה נשמע מתוך פ ר ש ת מעשה ה ק ר ב נ ו ת והחשבתם‪.‬‬
‫ותרגומו היווני ש ל ה ס פ ר במצרים נ כ ת ב ‪ :‬כ ך נ ר א ה מן ההערה הארכיאולוגית‬
‫לשמות החדשים העבריים‪ ,‬שהוא מוסיף בצדם א ת שמותיהם המצריים )כ״ד ז׳ וט׳(‪.‬‬
‫והואיל וידוע שהנוצרים ל א היו מקבלים עוד שום ס פ ר יהודי ל א ח ד סופה של המאה הא׳‬
‫או ת ח ל ת ה של המאה הב׳ למנינם‪ .‬ע ל כ ד ח ך תרגומו היווני של הספד קודם לאותו זמן נעשה•‬

‫ה‪ .‬על התרגום העברי‪.‬‬
‫תרגום זה ניתן לפי הנוסח הבילוגראדי שהויל‬
‫ל פ י כ י י מ )שנדפס בחלק ב׳ מספרו‪ .‬עמודים ‪.(48-53‬‬
‫החלוקה לפרקים ופסוקים היא ש ל םוקולוב‪.‬‬
‫‪ (5‬ה»וח‪ .‬למשל‪ .‬חזיתות חסיבילות ג׳ כ״ד—כין‪—.‬‬

‫םוקולוב עם‬

‫חילופי‬

‫נוסחאות‬

‫ס ^ ר חנ‪1‬ןד ב‬
‫י‬

‫מ‪$‬רי ח ־כ|ד לןזנוך לאיש ל ? ס ן־^ן ןדול ^ןזר לקלהו י‪:‬‬
‫‪&1‬לכהי למען יךאה &ש?נות ‪$‬רו&יס ומלכות ל;ל?‪$‬ה סלסךה‬
‫ןהןךלה ן מ & ן ב ן א י ־ ר י ^ ה ן ה ‪ # $‬ר ל א ל ‪ #‬ד י ן ד ׳ מ ^ ד מ ‪ $‬ל א‬
‫ן מ ? ? ד ןד^ואיר ו?‪1‬ךכה־לעינלם ?זל ? ^ ך ם י יי וכמא ‪:‬י ה?לן*י־‬
‫)‪ V‬ימ^לות ןהחןןעות *?אות לא־?ק*ר ןלמון ר ב ‪ #‬ל יםודות‬
‫? מ ח ? ך ת אי‪-‬מבצ^ךת ומךאות חזונים ן‪#‬ירת *באות לןקנרובים‬
‫ל א ־ ^ כ ע ת ןאור ?לי־־מךד‪ ,‬ך ‪ $‬ה בעי}יו‪:‬‬
‫ך‪0‬ם^ ןש‪#‬ים‬
‫‪$‬מר לנוך ? ע ת ל‪,‬ך\א כ ‪ # $‬ר ‪$‬לאו לי‬
‫*‬
‫‪ #‬ה הולדהי את ?‪5‬י ‪$‬תו‪#‬לח ןאלרי־כן לליתי ?ןאסלם ‪ #‬ה‬
‫ו ^ ל א י ? ל ‪#‬נות היי ‪ #‬ל ‪ #‬מאות ו^ם^ז ך‪##‬ים ^זןהז ‪lto‬־‪#‬‬
‫לראשה כיום לראשון ןמי ?שנרך ל כ ד י‬
‫ל ‪ -‬ר ^ י ז ?יום מועד‬
‫ליייזי ?כיסי מטים על‪-‬מ‪?#‬בי ןאי^ן‪ :‬ן כ ^ ר י‪$‬ןז«י גיעל ע‪$‬ב‬
‫<‬
‫ןדול על־לכי ןא?ך ?עיני כ ^ ה ןלא ‪:‬כ!ל*י ללכין ^ ד ד ל ^ ב סןה‬
‫לא‬
‫או מה־יהיה־לי‪ :‬ויךאו אלי ‪ #‬י ^ י ם ןדולים ? א ד‬
‫י‬
‫ךאיתי ?מולם ‪:0‬םי על־ל׳‪$‬ךן‪ :‬ו?גילס ליו מןהיךים‬
‫יי‬
‫עי‪3‬ילם בוגרות ?ל‪$‬ידיס א ‪$& #‬ילס יו*את בגךילם נוצות שונות‬
‫כןהילס ?ןזלב &ןד\רות וירילס מ‪#‬לג ןבות‪:‬‬
‫ל&ךאה ח ל י ל ם‬
‫ו־־ ויעקןיי ע ל ר א ‪$£ #‬ו!י ‪<!1‬ך!או־לי בש‪$‬י‪ ^ 1 :‬י לקיצוני משןרוי‬
‫ןאךא ?לקיץ א ת ‪ -‬ל ^ ז י ם ל ה ם ? ? ? ך ם ע ל ‪ :‬ד י ואמהר ן א ^ ל ן ה‬
‫ל?נילם ןא?לד ימךאה * י ^ ן ה ‪$$‬נוד‪ :‬ויאמרו אלי ל‪#}$‬יס‬
‫ח‬
‫‪3‬‬

‫ז‬

‫נ‬

‫‪ P I O‬י | י א ל »*יךא ‪$‬לסי־עולס ?זללנו אליך ןהיום א‪$‬ה עולה‬

‫‪0‬‬

‫ס פ ר י‬
‫הצדיק‪.‬‬

‫ובנוסח‬

‫בידי א ח ד‬
‫וסופד‪.‬‬

‫רז י ־ ק ד ש‬
‫‪ :n‬ס פ ר‬

‫הקוראים‪.‬‬

‫‪ -‬י ם ו ד ו ת‪.‬‬

‫לחנוך‪.‬‬
‫רזי‬

‫ח ל ק א׳‪:‬‬

‫חנוך בן‬

‫‪.xyAowHHKa‬‬

‫ ו א מ ן‪.‬‬‫‪.cTHxia‬‬

‫בנוסח‬

‫‪-‬‬

‫ב מ ח ב ר ת‬

‫ה ע ל א ת ו‬

‫ש ל‬

‫ב י ו ם‬
‫הדאשץ‬

‫מ ו ע ד‬

‫בשבוע‪.‬‬

‫‪ -‬ש נ י‬

‫ה ר א ש ו ן ‪.‬‬

‫א נ ש י ם ‪ .‬הם שני‬

‫שפתיחה‬

‫זו‬

‫ו ב נ ו ס ח ‪KHH>KH1IK& : y‬‬

‫א י ־ מ ב א ר ת ‪.‬‬

‫ח נ ו ך‬

‫ו ה ע ל א ת ו‬
‫ל ח ד ש‬

‫‪ : y‬מן‬

‫ירד•‬

‫הספרים‬

‫נראה‬

‫הנסתרים‬

‫ל מ ד ו ם‬

‫ש נ י ת‬

‫העלאת‬

‫על‬

‫על תכן‬
‫)=םופר(‪.‬‬

‫הספד‬

‫חנון‬
‫נכתבה‬

‫בנוסח ‪ H‬נוסף‪:‬‬

‫‪ .HecKaweMaaro cjioweHiJi‬־ ־‬
‫ו ה ח ז ר ת ו‬

‫ל א ר ץ‬

‫)א׳‪-‬ייט(‪.‬‬

‫כוונתו‪:‬‬
‫המלאכים‬

‫ראש‬

‫ח ד ש ־יום‬

‫שמואל ודעואל‪,‬‬

‫מועד‪-‬היה‬

‫ביום‬

‫הנקובים בשמותיהם‬

‫חנוך כ‬
‫‪8‬‬

‫א ם‪-‬ג ג‬

‫נ‬

‫יא‬

‫א ? י ל?זמל‪$‬ה‪ :‬ןעו^דז »ו אל־?ןיף ןאל‪?-‬ל־?גי כיו^ף את‬
‫ב ל ז ד ״ י * ל ־ ל * ד ן ?מילף ואי* אל־למק^ף עד־א^וד י * י מ י‬
‫יי אלילם‪ :‬וא&הר לש&ע בקולם }אצא המיתי לחו^ה ןאק«‪1‬ר את״‬
‫ה ך ל ת כא‪#‬ר א?רו אלי‪ :‬ואקךא אל‪?-‬תו‪#‬לח ןאל־ןעים ואל־‬
‫עיךד ??י ואגיד להם את־א?זר ד?רו אלי ל א נ ז י ם מ ט ל א י ם ל ל ם‬
‫?זמש » י ל א ארע א ה אןי הלך• או את־א^ר לקךד‪ ,‬א ו ^‬
‫ןעוןה ??י אל־‪$‬סורו מאחרי לאלהיס הוזהלכו ל ^ י יי ן א ת ־ ^ ר‬
‫י‪&#‬די‪ :‬א ל ־ ה ^ ע ו ה ו ^ ל ה ל‪#‬לו??ם ל מ ל נמעיט יי את־?&י‬
‫לדי?ם ןאל ?ח?רו מ??חות לי ולא יסמר יי את המביאים לו‬
‫מ?חה מהוךא?רח‪£‬י?ם‪,? :‬רבו את־לי *ס־‪?$‬צרות עךרי^ם גפ־‬
‫?בצרות ?קך?ם ןללתה ‪$‬לי?ס ל‪?,‬ך?ה לעולם‪ :‬אל־זןסורו &אלדי‬
‫ל‪ :‬ואל־תשהלוו לאללי זה^ל לאלהיס א‪#‬ר לא־ע&ו את‪-‬ל‪&#‬ל‬
‫ו א ־ ל ‪ $‬ד ן ואת ?זאר לבריות ?י ל‪,‬ס יאבדו וא^ר ל?זה‪5‬וו ל ל‬
‫ן מ ק את‪-‬לבותי?ס ?לך‪$‬תו‪ :‬ןע‪$‬ה ??י אי‪ #‬אל־לכק‪$#‬י ע ד‬
‫ל‪#‬י»י לל אלי?ס‪:‬‬
‫ולל׳י ?בלותי ל ד ב ר אל־?‪$‬י ‪1‬לקךאו?י ל א נ ז י ם ן‪-‬י ז‪ -‬יק(או;י‬
‫על־ב?©ילם ו ^ ל ^ י אל־לרקיע לראשון‪$!1 :‬מידו?י ע ל ־ ל ^ י ם‬
‫וילכו ואךא עוד למעלה את לרול ולמעלה ]מ<^נף[ ךאיןגי את־‬
‫לאויד‪!! :‬עמידמי ?דקיע ל ר א י ו ן ן!ךאו‪3‬י ים רב מאד ןדול &ם־‬
‫ןייי‬

‫‪:‬‬

‫י‪:‬‬

‫ב‬
‫כ‬
‫נ‬
‫ד‬

‫ם‬

‫ת‬

‫ו‬
‫ג‬
‫נ‬
‫נ‬

‫‪,‬ם‬

‫(‬

‫ג‬

‫ם‬

‫לקמן ייא פ״ח‪ - .‬השוה ספד הישר‪ :‬ואלה תולדות חנוך מתושלח ןאלישוע ואלימלר‬
‫בנים שלשה ואחיותיהם מלכה ונעמה‪ - .‬ד ע י ם‪ .peniMa .‬השוה ב א ׳ י׳ ז׳ רעם‬
‫‪ 1 , ,‬׳ ך׳ י״ח עי ־י‬
‫ן‬
‫ן ״‬
‫בע׳ ‪ .Pey^ia‬־‪ -‬ע י ר ד‪=) raHAaAa .‬עידד‪,‬‬
‫‪) TaiSdd‬ובפש׳ עידד(‪ .‬ויש להעיד שעידד )ע׳ בראשית שם( הוא בנו של חנוך ב ן ק יז­‬
‫י‬

‫ן כ‬

‫א‬

‫י‬

‫ב ע‬

‫ן כ‬

‫ב ר א‬

‫ה ר ק י ע ה ר א ש ו ן ‪ .‬השוה חגיגה י״ב ב׳ )ושאר המקורות ע׳ בפירושו של ת י א ו י ו י‬
‫ל ב י ד ‪ : (45‬שבעה ]רקיעים[ ואלו הן )הוא מונה אותם מלמטה למעלה(‪ .‬וילון י ?‬
‫^ ׳ ( אלא נכנ‬
‫‪ ) 1,‬ן‬
‫שחקים זבול מעין מכון ערבות‪ ,‬ןילןן‬
‫שחרית ויוצא ערבית )השוד‪ ,‬סדר רבה דבדאשית בבתי מדרשות של ווירטהיימד א ‪ /‬סימן‬
‫ל י ב ‪ :‬וילון דומה לפרגוד של משי שמכסין אותי ובשעה שהוא יוצא מעבירין א ו ה •‬
‫ק י ע ראש ו‬
‫^‬
‫‪1,‬‬
‫ך וילון‬
‫א י נ ו‬

‫כ‬

‫ב‬

‫ש‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ש י ע‬

‫ה‬

‫ע מ ן ך‬

‫ה ש ן ז ר‬

‫ן‬

‫ת‬

‫מ‬

‫ג‬

‫א‬

‫ש‬

‫מ‬

‫ש‬

‫ן ן מ ה‬

‫כ‬

‫ן כ‬

‫ןם‬

‫‪v‬‬

‫ע ן ל ה‬

‫ב צ ן ן א ת‬

‫ן מ כ ם ה‬

‫ןי‬

‫פ נ י‬

‫ג‬

‫ר‬

‫ו ת‬

‫מפני גלגל חמה‪ .‬וכשתכנם חמה מעבירין אותו כדי שתעלה לבנה כוכבים וכל מ ז ׳‬
‫הנוטה כ י ?‬
‫^שמש בעולם( ומחדש בכל יום מעשה בראשית‪ .‬שנאמר ]ישע׳ מ׳ כ״ב[‬
‫שמים וימתחם כאהל לשבת‪ .‬והשוה ברכות נ י ח ב׳ ‪ ,‬ו י ל ו ן הוא דמקרע דמגלגל ומיחזי‬
‫נהודא דרקיעא׳‪ .‬והוא שנקרא שמים״ ע׳ ב י ד ו׳ ו׳ ברקיע השני שהוא למעלה‬
‫מן השמים‪ - .‬ה ד ו ח‪ ...‬ה א ו י ד‪) !,3A0yx ...anep (=dr}p) .‬ע׳ לקמן י״א מ״ט(‪ .‬־־ י‬
‫ר ב מ א ד ‪ .‬לפי צוואת לוי ב׳ נמצא אותו ים בין )‪ (dvdjisaov‬רקיע ראשון לשני‪ .‬־־‬

‫ם‬

‫‪B‬‬

‫חנוך ב‬
‫י‬
‫י׳‬
‫י‬

‫י‬
‫כ‬

‫ג‬
‫י‬
‫י‪.‬‬
‫י‬
‫ל‬

‫ה‬
‫כ‬

‫נ‬

‫ג ד‪-‬ה ג‬

‫ל ‪ $‬ד ן ‪!1 :‬עבירו ל^ני את‪-‬ךא‪#‬י מרקורי הכואבים ף^ריחם וליאוני‬
‫?אוגלם מלאך המבלים על־הכו?בים ום;_ין השמלם והס מ ע ו ב י ם‬
‫?כ?‪5‬ילס ןהולכים מ?ביב ל?ל־ה^&יס‪ :‬ן ‪ #‬ם ךאיתי אוגרות השלג‬
‫והקרח והמלאכים המלץיקים את־או?רוםילם הנוךאיס ןאו^רוית‬
‫ממנים א ‪ #‬ר ‪$‬שם י?או ו?או‪ :‬גיךאוני את־או?רות ה ט ל ?‪ft<#‬‬
‫זלת ו&ךאה *בער ??ל־&ךחי מיד‪9‬י• ןייהד ‪$‬ך‪ ,‬ןאת־ה&לאכים‬
‫האומרים על־או?רוםילס וב?גךם אולם ובמתחם‪:‬‬
‫ו ג א ו נ י לאישים ההם ואלוני אל־לךקיע ה‪#‬ני ו‪.‬יךאו‪5‬י ןאךא‬
‫ל ‪ ? #‬ה גדולה 'מחשכת ל א ך ץ ‪ :‬ןאביט ‪ £‬ם אל־לאםוריס ב??לים‬
‫התלולם ושמורים מחכים למ‪$#‬ט ? ל י ‪ -‬מ ך ה ‪ :‬והמלאכים ההם‬
‫מךאילם ח ‪ #‬ך מ ל * כ ת ל א ח והם בוכים ??ל־קועה ?לי־לפוגות‪:‬‬
‫ו*מר אל־לא^שים א ‪ #‬ר ליו עמדי מרוע אלה ‪$3‬נים בלי‪-‬לשך‪:‬‬
‫ולשיבוש אלה הם לאנשים א‪#‬ר ?רו &אלרי לי ל א שמעו למדנות‬
‫‪_1‬ילכו בשרירות ל ? ם ויםורו הם ןשךם והנתונים ?ךקיע הלמישי‪:‬‬
‫ולהמו מעי ל ל מ א י והמלאכים להם השתלוו לי ףא?דו אלי‬
‫יי‪ :‬ןאען אלילם ןאהר מי אני‬
‫א י * לאלהיפ ך ^ ל ל ^‬
‫? ך ת מ ו ל ה א ‪ #‬ר אתפלל למלאכים ‪$‬י יורע אנה אלך ?נ?*י ואת‬
‫ם‬

‫כ ו‬

‫א ‪ #‬ר לקרני או מי לתפלל‪-‬לי‪:‬‬
‫וגאוני מ ‪ #‬ס לא‪#$‬ים ל ה ם ויןגלמי אל־לךקיע השלישי‬
‫ו‪.‬י^מידוני בתוך הןן‪] :‬ןאביט מ?זם למטה ןאךא[ את־ה?קום ההוא‬
‫ל א ל?פר טובו ואךא את־?ל־לע*יס פוךחים ל‪$‬ה ו‪$‬ךלם ? ש ל‬
‫ודים ניחום לו ן?ל־מא?לים מביאים ודיה ניחוה הם שו?עיס‪:‬‬
‫ומלוך עץ הםלים ?מקום בו לנום לל מדי בואו לגךעךן ולעץ ההוא‬

‫ה כ ו כ ב י ם ‪ .‬ואת השמש ו א ת הירח דאה ברקיע הרביעי )ע׳ פ ר ק ו׳(‪ .‬ובחגיגה י״ב ב׳‪:‬‬
‫ר ק י ע ‪ -‬ש ב ו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועין‪ .‬א ב ל השוה ב י ר ר ו׳ איכן הן גלגל‬
‫׳ א׳ י״ז[ ויתן >*תם אלהים ברקיע‬
‫]‬
‫חמה ולבנה נתונים ‪ -‬ברקיע השני‪,‬‬
‫השמים ‪! -‬ברקיע שהוא למעלה מן השמים‪ - .‬פסיקתא דר״כ כ״ט[‪ - .‬ה ש ט י ס‪ .‬כלו׳‬
‫הכוכבים‪ - .‬לפי י י ג י י ח ‪ -‬כ י א ראה שם יותר מאשר נאמד כאן‪- .‬‬
‫ל פ י ה ע ז ה׳ ואילך‪ .‬וכן ל ״ ט ‪ -‬מ ׳ ו ע י ג ‪ -‬ע י ו ‪ - .‬מ כ ל מקום משמע מסיפורו )לקמן‬
‫י‬
‫׳ ייא‪ ,‬והשוה חנוך א׳ י ״ ב ‪ -‬ט ״ ו ( שהתפלל בעדם‪ .‬אלא שלא הועילה תפלתו לבטל‬
‫א ת גזר דינם‪- .‬‬
‫ש‬

‫ז‬

‫‪,‬‬

‫נ‬

‫א‬

‫מ‬

‫ר‬

‫ב ר א‬

‫‪,‬‬

‫ז‬

‫ב ת ו ך ה ג ן ‪ .no c -fe nopoAH .‬ע ל הגן ע׳ דברי ה׳ לקמן י״א ״ ועיא ודבריו‬
‫של חנוך י י ג ל״ב‪ - .‬התוספת בפ״ב היא ל פ י גוםח ח ‪ - .‬ו ב ת ו ך‪ .‬ע׳ ברא׳ ב׳ ט ‪ /‬והשוה‬
‫‪s‬‬

‫‪P‬‬

‫מ‬

‫ד‬

‫חנוך ב‬

‫ה ד־־יב‬

‫‪1‬‬

‫ל א לו*אד טובל ןריל *יחיי׳י ןי?ה היא מ?ל־;?ךא מ??יב‪ 1‬מףאי׳י‬
‫‪ W‬את־?ל־ל‪$‬ן ובו ??לילע‪¥‬ים‬
‫ןלב ואלס ו?ע ז ל א * הוא‬
‫הבתולים ומ?ל‪-‬ל)«רות ל ^ לי » ז *קצי־ ל׳*דן‪ :‬ו מ ־ ע ח ייי*‬
‫»יז לללוף ואי־לללוף‪ :‬ו ‪ #‬י מעינית יוצאים ל א ל ד ‪ #‬ו ‪ $‬ף ך מ *‬
‫ו ל ל ‪ ft? ^#*'1‬ולל? ן ^ ך ד י ם ל ס לאך?עה ך א ‪ #‬י ס סו??ים‬
‫ן*ק<*יס הם והולכים ונכסים לתוך ך ע ך ן ?ין ל״ללוף ו א י ‪ -‬ל ל א *‬
‫ימ^ם י?או ה‪$‬ךדו לאר?עיס ס ל ק והולכים הם ע ל ־ ל * ד ן ו מ ל ל ‪$‬‬
‫‪ ^ F‬ך ־ ? ר י ו^ל״עז‬
‫?מבו?ס כ ? א ר לסודות ל ד ו ס ‪ :‬ןאין ‪ #‬ם * ‪0‬‬
‫‪? nfcfr‬די טוב ו?ל‪-‬ל‪?.‬קוס ? כ ך ך ‪ :‬ו ^ ל ‪ #‬מאות מלאכים ?אידים‬
‫מאד ןהם *ומרים לןן ו?קול ?לי‪-‬לםונות ו?‪#‬יךה י?ה ע ו ? ד‬
‫ח ־ ט לם ללל ?ל־ללמים‪ :‬ןאמד מדדטוב ס?קוס ס ך ‪ : ,‬רא?דו אלי‬
‫ל א נ ז י ם ללם לכוך ל?קום סך‪ .‬י׳יכן צ ד י ק י ם ‪ ? $‬ר ןק*או‬
‫ס?ןעים ?סיילס מן־ל?רעיס לנ?*ו‪$‬ס ?רו ומן ל?וקר את־עינילם‬
‫לסבו ‪!1‬ןנ&י מ?ז©ט ? ד ק מ ל ל ? ס ןקננו לךע?יס נ‪$‬ך?יס ?םו מ י‬
‫ןנו?לים הקימו ןל‪*$‬וקיס ויתומים עןדי וחמימים ללבו ל?ני לי‬
‫רוליבמי‬
‫^‬
‫ן‬
‫^קו‬
‫^‬
‫^‬
‫‪^,‬‬
‫^‬
‫י‬

‫‪6 5‬‬

‫ב‬

‫ג‬

‫ם‬

‫ם‬

‫ה ד‬

‫ד‬

‫ו‬

‫&‬

‫ה ו כ ן‬

‫ס‬

‫ל |‬

‫ל (‬

‫ע‬

‫ה‬

‫‪:‬‬

‫ם‬

‫ע‬

‫יא‬
‫יב‬

‫לא;*יס ל ל ס ל?את ?מון ן ‪ #‬ס לךאו;י ?קום נוךא ? א ד ?ל"<ג‬
‫ועניי כ?קוס להוא ח ‪ #‬ך ניךא ועמ ?לי*י מאיר ןאיך^ם אוד‬
‫ן א * ‪ -‬ל * ? ה * ע ך ת ‪$‬מיד י^סר־א* מ * ך ??ל־ס?קום סהוא * ‪f‬‬
‫א * ף?ם קרח ^ ר ב י?קרד* י?מי־?לא ק*יס ? א ד ומלאכים דלקים‬
‫ק ‪ #‬ה וי?עןים הם ?א?ןר»ות‪ :‬ןאמד איי‬
‫?לי דלמיס ןצקןאיס ל ס‬
‫ב‬

‫‪:‬‬

‫ב י י ם‬

‫ש‬

‫ם‬

‫י‬

‫י‬

‫י‬

‫ד‬

‫י ‪,‬‬

‫י‬

‫י‬

‫ב‬

‫^ * »ת*‬
‫'(‬
‫ספר היכלות )בס׳ מרכבה שלמה‪ ,‬ירושלים תדפ״י״ ט׳‬
‫כסה‬
‫*־‬
‫׳‬
‫הראשון מגן עדן היתד‪ .‬שכינה שורה על כ ד ו ב ת ח ת עץ‬
‫י‬
‫׳ &י(' יעץ י י‬
‫יי‬
‫כ ל ־ ה גן‪ ...‬השוה פרק גן עדן )במחזור‬
‫ע ל כל גן עדן‪ .‬ויש בו שמונה מאות מטעמים‪ .‬ואין זה דומה לדמותו של זה ולא טע‬
‫‪.‬‬
‫של זה בטעמו של זה ולא ריח זה דומה לריחו של זה‪ - .‬ב י ן ה ח ל ו ף ו א י *‬
‫‪ .MOK/joy TfllmieM H H e i v r f e H i e M‬ברומית יתורגם‪cormptibiUtatemetincorraptibilitatem :‬‬
‫אל הקור ז‬
‫ל‬
‫_‬
‫ל‬
‫כוונתו‪ :‬בין עולם שלמטה לבין עולם של‬
‫)^ ‪ XjJ‬והש י‬
‫‪ ,1,‬ר י‬
‫מיז ס י ז ‪ -‬י י ז ‪ ,‬אלא ששם נתחלף נהר ! ך‬
‫פ ר ק גן עדן )במחזור ויטדי‪ .‬שם(‪ :‬וכל חופה וחופה מושכין ממנה ארבעה נהרות‪ .‬א‬
‫?‬
‫של חלב ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש‪ - .‬על טיבם של‬
‫והרשעים ע׳ נאומו של חנוך לקמן ייג ליה ואילך‪ - .‬על גיהנם ע׳ לקמן י י ג *‬
‫בנאומו של חנוך‪ .‬על הכנת המקומות בגן עדן ובגיהנם קודם הלידה י י ג ע״ז‪ - .‬ם ״‬
‫א ש ו ש ם ק ד ח ‪ .‬השוה סדר ר ב ה דבראשית י״ז‪ :‬ושאול חציה אש וחגיה ברד ורשעי‬
‫ד‬

‫ע מ‬

‫ו י ט‬

‫ח‬

‫ם‬

‫ח‬

‫ם‬

‫ב‬

‫י‬

‫מ‬

‫א‬

‫מ‬

‫מ‬

‫כ‬

‫ם‬

‫ר‬

‫‪,‬‬

‫י ג י פ י‬

‫ה‬

‫מ ע‬

‫ז‪09‬‬

‫ד ‪4 1‬‬

‫ב‬

‫א‬

‫״‬

‫?‬

‫ר‬

‫ד‬

‫ב‬

‫ע‬

‫מ י ם‬

‫ג ך ״ ר ן ת‬

‫ה‬

‫ב‬

‫א‬

‫ח‬

‫י‬

‫ר‬

‫ע‬

‫ב‬

‫ר‬

‫‪5‬‬

‫ח‬

‫ו‬

‫ע‬

‫ה‬

‫ג‬

‫י‬

‫י‬

‫א‬

‫כ‬

‫י‬

‫חנוך‬

‫ב‬

‫ה‬

‫קש‬

‫יג‪-‬ו ו‬

‫יב‬

‫אוי מה‪-‬פוךא ה?קום ס ך ‪ :‬דאמרו אלי לאנזים לנוך בואקום לוזה‬
‫הוכן לרבעים ל?ני לאלהים לעושים ךעות ‪$‬לי־*דן ??ז<*‬
‫?!?מים נחו‪#‬י־‪#‬דים המתבוללים ?מכשילם לךעיס הגנבים נ?שות‬
‫אךם כ ס ל ר ו?ר?איס ‪$‬נליס ךגוןלים את־רבו?זס והס י ש י ר י ם‬
‫הךכו* אלריס ?ל??ם אולם ‪1‬א?זר ?מלס לל?ז?יע למיתו ?רעב‬
‫‪1‬א?זר ? כ ל ס לל‪,‬ל?יש יוציאו עיך?יס ולס ל א יךעו את־בוראס‬
‫ימ?זהלויס לאלהיס אין ? ל ס רוח אלהי ל ? ל ןחס ?מילים ו מ י ל ו י ם‬
‫למ^&י־לדילס לנלעכיס ל?ל־אלה הוכן ה?קום הזה נללת עולם‪:‬‬

‫י‬
‫*‬

‫ולקחוני לאנזים ללס וקליני על־לרקיע לךכיעי גדאמי ?זם‬
‫?ל־המללכיס ולמ‪?$‬ריס ו?ל קרני אור ל?ז?* וםלרל‪ :‬ואמד את־‬
‫מ ל ל כ י ל ס ואם‪#‬ב את‪-‬אוךם וארא והנה ל?ז?* אור ‪$‬י ‪ #‬ב ע ה‬
‫מ א ‪ #‬ר ללרס‪ :‬ןןאךא[ את‪?-‬בו?ס וה?ר??ה א?זר ? ה ילד ?ל־אלזי‬
‫?רום הולמים הס ??הירות נ?לאה ? א ד ואין ללס ?נולה יו?ס‬
‫ןלללה ? ל ? ל ס ו?שו?ם‪ :‬ןאר?עה כו??ים גדולים ול?ל כו?ב‬
‫©חליו אלף כו?ב הולכים לי?ין ל?ז?ש ו א ? ע ה לקזמאלו ול?ל‬
‫בו?ב ©חליי א ל ף ו?לם ???ךס ?זמונת אלפים ולס הולכים עס­‬
‫ל•??* ‪ $‬מ י ד ‪ :‬ומוליכים אותו ?יום למ?זה ע ? ר רגבוא מלאכים‬
‫וכלילה א ל ף ? ל א ך ול?ל‪?-‬לאך * ש ?ן?לפ והס הולכים ל?ני‬
‫ם ? ך ? ? ה וא* נולנים לי מאה ? ל א ך ‪ :‬ןרוחות פורחים ?ךמות ?זני‬
‫עופות ל א ל ד ?עין חול ול‪#‬ני ?עין ןםש^ח?זת ?נילס ?ני אריה‬

‫ים‬

‫ג‬

‫י‬

‫י‬

‫ה‬
‫י‬

‫האש‪-.‬‬
‫כמעשה‬
‫בנטירה‬
‫ישמעו‬

‫שבתוכה כשהם יוצאים מן האש לוחץ אותם ברד וכשיוצאים מן הברד דולק אותם‬
‫ה ע ו ש י ם ע ל ה א ר ץ ד ע ו ת ‪ .‬בנוםח ח‪ :‬נגד הטבע ניאוף והוא קלקול הילדים‪,..‬‬
‫ה מ ת ה ל ל י ם ב מ ע ש י ה ם ה ר ע י ם בגנבה בשקר בלשון הרע בקנאה‬
‫סדום‪...‬‬
‫בניאוף ברצח‪ ..,‬ו מ ש ת ח ו י ם ל א ל ה י ם א י ן ב ה ם ר ו ח אשר לא ידאו ולא‬
‫אלתי ה ב ל ‪- .‬‬
‫ה ר ק י ע ה ר ב י ע י ‪ .‬לפי חגיגה ייב ב׳ הוא זבול שבו ירושלים ובית המקדש‬
‫ומזבח בגוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן‪ - .‬ו ה מ ר כ ב ה‪ .‬השוה פרקי‬
‫י ׳ אליעזר הגדול ו׳‪ :‬החמה רוכב במרכבה ועולה מעוטר כ ח ת ן ‪ - .‬ו א ש ‪ . . .‬בנוסח ‪1‬ז‪:‬‬
‫ומאירים ומחממים את השמש מאה מלאכים‪ - .‬כ ח ו ל‪ .‬החול גזכד עוד בחזון ברוך‬
‫היווני פרק ז׳ והוא עוף אגדי שלא אכל מעץ הדעת ולפיכך נשאר בן אלימות )ע׳ ב״ר‬
‫ייט ה (‪ .‬נראה שנקרא בשם זה על שם מרוץ תקופת הזמנים )השוה בערבית ‪ .(JU‬הרבה‬
‫‪ (11‬הקדיש ל״עוף‬
‫‪)73,( v t $ 0 1 ,‬בספרותהיוונית והרומית‪ .‬הירודוטום‬
‫)‪Phoenix£‬‬
‫הקדוש״ פרק מיוחד‪ .‬שהוא מתחיל בזה הלשון‪. :‬אני לא ראיתיו רק בציור‪ .‬ובאמת‪ ,‬לפי‬
‫דברי בני היליאוםולים‪ ,‬הוא בא למצרים לעתים רחוקות‪ ,‬פעם בחמש מאות שנה‪ .‬עוף זה‬
‫‪,‬‬

‫ל‬

‬כ נ ח ש ־ נ ח ש ת ‪ «eApiH .‬ו ל ק ח ו‪ .‬ןללר‬ ‫??ל־הלך*יס‪ :‬וכשער לראשון יצא ‪#‬לפ ל‪8‬ך?עיס יום ו?^י‬ ‫למ^זה ובלשים יום וכ^לישי למ^ה ושלשים יום ו?ך?יעי ל?? •‬ ‫ים‬ ‫ובלשים יום וכלמישי למ<?ה ובלשים י ו ם ובששי שנלם ו א ר ^‬ ‫י‪1‬ס ועוד ‪:‬שוב לאחוריו מן ה‪#‬ער ה‪#‬שי למי לקופת הןמ^ים‬ ‫י?א דרך השער הלמי‪#‬י למ^ה ושלשים יום ךךך ה‪.n‬ששד‪ .‬אמ דק מ צ י י ר י‬ ‫^־ '‬ ‫בדיוק‪ :‬צבע נוצות החול קצתו זהב וקצתו אדגמן)‪ .‬על י י ב החיות‪ .‬׳ י‬ ‫‪1.‬גדלו ומראהו החיצוני כך הוא‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ן‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ן‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫י‬ .(>pcovr|v be ndvxoiv elxev evxQejceaxdvr\v‬וכן אומר‬ ‫י‬ ‫‪ Lactantms‬שקולו הוא נ פ ל א וצלצוליו אין ל ת א ר )‪ .‬‬ ‫‪ = ) XOXXTJSQCC‬נ ח ש הנחשת(‪ . 10‬‬ ‫^‬ ‫החול הוא נעים מכל )‪ ..‬הם מיחסים לחול מעולה זו‪ ..י לאישים להם למערב לרקיע נ!ראו..‬כשימות אביו‪ .‫חנוך ב‬ ‫ו ז‪-‬יב‬ ‫ם‬ ‫לרגללם ןסןןב וחרא* ??זל לן‪:‬לן מךאילם « ? ? ק ? ת מ « י‬ ‫ןךלם לשע מאות מדות כ ^ י ה ס כ?מי מלאכים !־ל?ל‪-‬אלר מלים‬ ‫?ן?ים והם מוליכים מר??ת ה‪?#‬ש ןנוקןאים ?ר‬ ‫‪W‬‬ ‫?ש‬ ‫ןהס‪ :‬וכא‪#‬ר לצוה ללס אלהיס כן לסבו ףוךדיס ןעוליס הם מ^זמלם‬ ‫י»*ךן באור קךגילם ערצים הם בלי־לךף!‪! :‬יראוני ^ * י ם ל ל ם‬ ‫למןךח לרקיע ההוא ‪!1‬ךאוני את־השעריס א‪#‬ר מלס י‪-‬צא‬ ‫לע^ים מזונות ולפי תקופת סירס ? ל ‪ -‬ה ^ ה ולמי מ?מר ס?עיי*‬ ‫« כיוס וכלללה‪} :‬ארא ‪ £ #‬ה ?ערים ןדוליס ?תוהים ול?לי‪#‬עי‬ ‫ששים ןאלד א??דיז ורבע לא??דין ל א ל ד ואמד ?ראוי « י י ז‬ ‫את־ןךלם ל ך ב ו?לם נצא ה‪?#‬ש ןללך למערב ןה^הך‪ .‬כך הם אומרים‪ .‬היה קול שיר נעים׳ ־ ־ ל‬ ‫מן הכתוב לקמן ב פ י ״ ד ‪ .‬אף לכלכידרה‪ .‬ודברי חנוך י״ג י י ד ‪ -‬ט י ז ‪ .‬ש ע ר י‬ ‫בדברי ד‪ .‬כלום‬ ‫פ‬ ‫‪2‬‬ ‫י נ י ו ס‬ ‫‪H‬‬ ‫‪x‬‬ ‫מ‬ ‫א נ י‬ ‫מיז ז‬ ‫*‬ ‫א‬ ‫יו‬ ‫י א ו פ ו‬ ‫ה י‬ ‫ן מ ב י א‬ ‫י ם‬ ‫‪7 1 2 8‬‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪p‬‬ ‫ך‬ ‫נ‬ ‫‪XajI‬‬ ‫כ‬ ‫ם‬ ‫‪...‬כמו לחול‪ ..‬לפי טאציטים ) י‬ ‫לו לחול ח ב ר בעולם )‪ .י ש^ה ^עדים‬ ‫!דולים ?תוהים למי לקומת שעדי המזרח ל ן ? ל ס א^ר ‪ $‬ל‬ ‫ל‪#‬קע ה‪?#‬ש ולמי ??©ד הלמים קזל* מאות ן*שים ‪1‬ל?‪#‬ה ו ר ^‬ ‫י ב כן ל*קע ?*ערי המערב‪ :‬ןכא‪#‬ר יצא משערי המערב וללוי"*‬ ‫ארבע מאות מלאך את־ע^רתו ו ^ א ו ל אל־אלהים ןאת־ה^מ^‬ ‫ר ו‬ ‫י ם‬ ‫ז‬ ‫‪1 T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫&‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫בא‪ ..(unus in ten-is‬הפייטן היהודי יחזקאל אומד )‪? (V.#‬י למ^י•‬ ‫וקזלשיס יום וכן י?לו ימי ? ל ־ ה ^ ה למי מלזור » ר ‪ 5‬ע לערוי‬ ‫יא ועוד לעלו.purpureas‬ע׳ ל‬ ‫גדלו ובנין גופו ידמה ביותר לנשר‪ ...‬א ת ע ט ר ת ו ‪ .‬התו‬ ‫» ג״א‪-‬ינ‬ ‫בסוף פסוק ז׳ היא לפי נוסח ‪ .(de Poenice 46‬ויש סבורים ‪ -‬י‬ ‫שסברה נדחית היא ‪ -‬שהחול מוזכר באיוב כ״ט י״ח‪ .‬ש ת י ם ע ש ר ה כ נ פ י ם ‪ .‬השוה פרקי דר״א י״ג והיה םם‬ ‫השר הגדול שבשמים וחיות ושרפים משש כנפים וסמאל משתים עשרה כנפים‪ .‬שאין‬ ‫שמה את‬ ‫ל [‬ ‫כאילו הוא הולך מארץ ע ר ב אל מקדש ה ש מ ש ] ש ב ן ‪1‬‬ ‫‪011‬‬ ‫'‪ ^ t‬של‬ ‫כשהוא מונח בתוך זפת של בשם ושם הוא קוברהו״‪ .

‬‬ ‫י״ט שנות חמה=‪ 6. .‬כ מ ש פ ט ‪ ..‬‬ ‫הגדולה‬ ‫ב ש נ י ם ה ע ש ר י מ י ם ע ש ר י ם ו ש נ י ם ‪ .939...‬נ*א כמשפט‪ — ..‬והמנין ת ק ל י ב הוא מן‬ .‬ה ב ד י ו ת‪....‬הוא נותן ללילה‬ ‫זמן קבוע אחד מבלי להשגיח על ה ש ת נ ו ת אורך הלילה לפי מהלך הזמנים‪ .‬ה ת ק ו פ ה‬ ‫ה ז א ת ת כ י ל ש נ י ם ח מ ש מ א ו ת ש ל ש י ם ו ש ת י ם ‪ .‬ב ש ע ר ה ר א ש ו ן ‪ n . .‬נ י א שלא כמשפט‪—.craxia‬מן הלשון ו ע ו ד ח ש ב ו ן נראה שעדיין בשמש הוא עםוק ושבמקום ה י ר ח‬ ‫שבםלאבי צ״ל ה ש מ ש )כמו שנתקן כאן בכתוב(‪ .‬‬ ‫ב ח מ י ש י ‪ .‬ובאמת החשבון מתאים לחמה ולא ללבנה‬ ‫וכך הוא אומד בפירוש ב פ כ ״ א ‪ .‬‬ ‫‪ .‫חנוך ב‬ ‫ו‬ ‫יג‪-‬כב‬ ‫קיא‬ ‫ינ‬ ‫‪:‬סבו עם־?ךכ?תו ועמד ?לי־אור ‪#‬כע ‪#‬עות הלללה‪ :‬ומהזעה‬ ‫לשמינית כלללה ‪?:‬יאו ממלאכים אך?ע ?אות ?לאך את־העטרה‬ ‫וע?רוהו‪ :‬ן^זרו י ס ו ד ו ת הנכןךאיס חול ו!הש‪-‬הפח‪#‬ת וה‪#‬יק ? ל ­‬ ‫יי‬ ‫ט י עוף ??ן?יו ף‪?$‬חו לקראת כוהן לאור ועזרו בקולותיהם‪ :‬ו?א‬ ‫ט ז נותן האור ו!סן אור לבריאתו‪ :‬ויךאוני את־לשבון מללך הש?ש‬ ‫יז והנערים א ‪ #‬ר ? ל ס ‪ :‬כ א ויצא‪ :‬וסוערים האלה !דולים הס א?זר‬ ‫?ךאס אלהים לשעות השנה כי על־כן ה?ז?ש בריאה !דולה הוא‪:‬‬ ‫י ח ועוד לקזבון ‪ #‬ל ]ה^?ש[ לךאוני לאןשיס להם ו?ל־המללכיס‬ ‫וס»ןמדים ושערי הנצח הגדולים שנים עקזר למןךח א ‪ #‬ר ?לם‬ ‫וי»א ‪1‬ה‪#‬מש[ לעהיס ךנילות‪ :‬בשער ל ר א ש ו ן ‪ :‬כ א ‪:‬מים שלשים‬ ‫ואלד למקמות ה?ז?ש כמש?ט בשער השני‪:‬מים שלשים ולמשה‬ ‫כ מ ‪ ? #‬ט כשלישי ‪?:‬ים שלשים כמש?ט ?ךביעי ‪:‬מיס שלשים‬ ‫כ מ * ? ט כלמישי ‪:‬מיס שלשים ואלד קזלא כמש?ט כששי ‪:‬מים‬ ‫שלשים ואלד כמש?ט בשביעי‪:‬מיס שלשים כמש?ם כ י מ י נ י ‪ :‬מ י ם‬ ‫?זלשיס ואלד ? ל א כמש?ט בתשיעי ‪:‬מיס שלשים ואלד כמש?ט‬ ‫?*נים לע^ר ‪:‬מים עשרים ושנלס כמש?ט‪ :‬וכן בשערי ?עךב‬ ‫למי הסבוב ול&י המס?ר אקזר ?שערי המןךח ‪.186‬ימים=רל״ה‬ ‫מיסודו של ‪ Meton‬התוכן מאתונה‪ .P‬ילר והשלים‬ ‫את־השנה‪ :‬לשנת־ש?ש ‪:‬מים שלש מאות וששים !למשה וךבע‬ ‫א‬ ‫היום ל א ל ד ול*נת ה‪:‬רה שלש מאות ולמשים ואך?ןה ןהיא עושה‬ ‫*נים־עשר חךש אס לחשבון עשרים ןןןשעה ‪:‬מים לחפרו ??ל־‬ ‫‪ #‬ה א ה ד עשר יום ל‪:‬רה הלקו?ה ה!דולה ה*את לכיל שנים‬ ‫ל מ * מאות שלשים ושללם‪ :‬לךביעית עובךת ?שלש שנים ו?ךביעית‬ ‫י ט‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫כ ב‬ ‫יסלקו מן החמה את אורה לשעות הלילה‪ — .‬בערך ‪ 432‬לפני ספהיג(‪ .‬ש ב ע ש ע ו ת ה ל י ל ה ‪ .‬ברוד שלשון זה אין לו״‬ ‫המשך כאן‪ .‬ובעיקרו הוא הערה בגליון לחשבון של התקופה המיטונית )=תקופה של‬ ‫מולדות־לבנה=י״ט שנות לבנה ושבעה חדשים‪.‬נ״א עשרים ו ש מ נ ה ‪ .‬ב ע ש י ר י‪ ..‬ש ל א כ מ ש פ ט ‪ .‬מוסיף‪ :‬למקומות מערב ה ש מ ש ‪.

‬המלאכים המביאים תשיבי״ למלאכי פנים של ה ״ ־ ־‬ ‫* ־• » י ״יא לשון שמירה בסורית‪ . .(19=532‬‬ ‫״ * " ק י " ״ ״קי־״ ״יאיני־יוס « ״קי־״־הפסה הנדילה‪ . _ .‬קראתי ב ׳ ״‬ ‫ה* ״ ‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫‪5‬‬ ‫ן ‪ 0‬ל ס‬ ‫ט‬ ‫‪ 6 1 ? 9‬י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬יפ‬ ‫?ע‬ ‫« ס ע ? ג ל‪?*¥‬ג‬ ‫‪ °‬י י « ??יל ?לי־מד׳ י‪9‬׳יייה‬ ‫״‬ ‫מ?!חיגי ל*}‪#‬יט ל ר ם ו ק ל י נ י ?כן‪5‬יל‪.‬שלי ישראל׳ ולפי «י*״ ליי‬ ‫^‬ ‫^ברקיע החמישי ‪.‬א ל ־ ‪ ^ 5‬י‬ ‫«?יי ליי ‪ W‬ה ד י ע סם ? .‬מ ז ו י נ י ם ‪ .‬‬ ‫״ » ״ ‪ T‬א׳ י׳‪-‬ט׳ז ‪ -‬ט ופיו( הם מנהיגי המרי והם ע ם י ש ר ם ‪ -‬ש ט נ י א ל ־‬ ‫• ־ » ־ ׳ ( » החמישי‪ . ..‬‬ ‫נ ‪ -‬ד ??!?תיםילט•* ו ל א מסה ?כירה ?רקיע מאיי* ‪ •whj *.‬נראה שכוונתי לאותם שנתונים בשלשלאית ברקיע השני )ע׳‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ס י ד ו ו‬ ‫ם‬ ‫ה‬ ‫ש ב ג י ג ע‬ ‫י ל ו פ י ם‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫ו ד‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫ז!ש‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫‪P‬‬ ‫ק מ ן‬ ‫ל‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫?‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ס‬ ‫נ ו ך‬ ‫ה‬ ‫ד‬ .‬׳ ץ ( ‪ .‬‬ ‫?רקיע‬ ‫‪t‬‬ ‫ל‬ ‫} י י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫נ‬ ‫י»לי‬ ‫ם[‬ ‫«?יי ! ד י י‬ ‫י ו ל י ב ו ת י ה ם ל!?י?ה‬ ‫‪5‬‬ ‫*ל־ל^דן‬ ‫‪B‬‬ ‫ל‬ ‫» ‪ « 3‬יי‬ ‫? ) ק‬ ‫ו ס לרמוז‬ ‫‪X28‬י"'*‬ ‫הנפלה ו י ו ז ק ו פ ת החמה בי׳ט שנים בתקיפת הלבנה בכ׳״ שנים )‪.‬״‬ ‫ל ' ״ ' • יל" ב ^ י ־ ־ י ־ א ן ( שהם מזיינים ליי־־‬ ‫״‬ ‫״ ״‬ ‫‪f‬‬ ‫י‬ ‫היין ליפרע מרוחית השקר ומן בליאר‪— .‬י ק ש״י־ם‬ ‫‪ .‬‬ ‫״ י י ע ״ י ם • ‪*"°‬־י «««‪-) AP‬זועפים מאי(‪] .‬״ י י ‪ » ' °‬ל »יי»״ ה )ה׳ ה׳(־ ‪.‬ובנאומו של ״׳ ל‬‫״״י‬ ‫)״״אה ־־יי־״‬ ‫״ י ״ י עקיל־יסימ׳ את השם ״יי <"'ייל י ׳ י׳ י׳ד ו־׳>‪.‬כך בנוסחה‪:‬‬ ‫• •‬ ‫ר י ו שלשה‪ .‫חנוך ב‬ ‫‪.. ה זו.«ים ו ^ י ל ם ?צו?ים ו ^ ת ו מ י ל ט‬ ‫״ ‪ W‬״ ו״ייו ? ג י ד ה ?רקיע ס ן ה ‪'1 :‬א?ורו «לי ה ^ י ם * ל ה סם‬ ‫ה‬ ‫לעירים «?יד ?רו ה א ת ל‪? :‬ואמלם רב‪1‬א ן ק ן ^ ל ן ^ י ^ ם ‪»^1 :‬ןיר‬ ‫ו‬ ‫ם‬ ‫‪..‬אבל אחיהם המוסתים למרד נתונים ברקיע השני)ע׳ פיק י׳^•‬ ‫‪ .‬״ ‪ .‬יכן השם ־‪p‬־‪r‬־ ‪ r‬שבסלאבי)‪-‬״*™^‪ (1‬כוונתי‬ ‫‪ .‬‬ ‫‪"* *t‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫' ׳‪J‬‬ ‫כנ‬ ‫כד‬ ‫א‬ ‫‪la‬‬ ‫^‬ ‫ה‬ ‫ו כג‪-‬ז‬ ‫יי‬ ‫א י‬ ‫* ׳ ‪ r‬לרקיע ??ל*ז ‪ #‬י ס ול<«‪$‬י‬ ‫ח‬ ‫י ל‪ »9‬י הל־כז ‪3#:‬י סם * ת ־ ן מ י ס ‪ #‬י ם * ‪ #‬י ווי׳ים‬ ‫לידי״ ל?*ליא י * נ « * ד י ם לחפור‪ :‬ו כ ן ^ ד יללה * ן ר » ‪* W‬‬ ‫מ״י וללר * ־ ס מ ו י ׳ ? א י י ־ ‪5‬ן להלך לןןם ןלללה ^ ק ו פ י י‬ ‫*תוך ?ל־ס^קיפות &סר הרים ס ‪ #‬׳ ל ם ג ןרוח‪1‬ת פורי׳ימ‬ ‫ץ״•‬ ‫מ ל ־ ה ל ^ ר ‪# :‬ב‪?:‬ה ‪ «* nwmfa‬להןזייר מרם ! ? " ״ י‬ ‫*‬ ‫י?תיר לרקיע ראיתי ?.‬ם אל־לרקיע מ ן « י * י‬ ‫‪? #‬ני־םיל מ י ם ס??‪1‬ר*ים ? ‪ #‬ם ע ד י ש ‪ :‬י‪9‬ך»יסם ?םר»ח‬ ‫» ־ ט מ ך ל ם ר ב ‪}$9‬קים ןדולים וו«יל& ז ו ^ י ם ו פ ס י ק ת ו?ייי‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫‪.י‪-‬חלל ?־ןיןים ע ו ? ר י‬ ‫**^*׳יייל‬ ‫‪1‬‬ ‫כד‪.‬‬ ‫י ק י ע ה ח מ י ש י נקרא בחגעה ״ ב ב׳ בשם מ ע ו ן שבו כיתות של מל*‬ ‫' ״ ™ ״ ״יי״ בלילה י־״שית ביים מפני כבוי‪ .‬שהל י י "‬ ‫לקבי׳יי׳‬ ‫״‬ ‫)בעיך ש׳ ‪(457‬‬ ‫^ ‪ ™ J‬״‬ ‫ך ו יייגיס ״״לי־ בימים קבועים בשבוע ובחדש כבשנות התקופה הקיי־יי •‪:‬‬ ‫״|״‬ ‫״ )״ ׳( םשמג‬ ‫י י י ו ח י ״ • ‪ n‬מוסיף‪ :‬ובריות ומלאכים‪ .‬וכן‬ ‫ שומרים )ע׳ י׳ ה׳‪ .‬ומהם!‪ .

‬א נ י ד א י ת י ‪ .‬‬ ...‬לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא ‪ .‬היא‬ ‫‪.‬כ ו ב ש י ם ה ם ‪ .ciMip-fewT . a n‬ו א י מ י ם‪ .‬‬ ‫י ל ל ב ע ד ם ‪ .‬עי ב״ר י׳ ו׳ אמר ר׳ סימון אין כ ל עשב ועשב שאין‬ ‫ה‬ ‫ו ? ל י י‬ ‫ת‬ ‫‪. ..‫חנוך ב‬ ‫וימת‬ ‫<‪5‬י‬ ‫ז ח‪-‬ח ד‬ ‫מ‬ ‫את־ס^בועה על־אך?ת סר ‪0‬ר יז עלךאו את‪-‬בנות האךס‬ ‫י פ‬ ‫ת‬ ‫ס ? ה‬ ‫‪1‬‬ ‫‪$‬‬ ‫ל ! ם‬ ‫‪l D‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ * * W‬־ ‪ n w‬ב?ע‪$‬יסס‪:‬‬ ‫^‬ ‫•?י^ ל‬ ‫י י‬ ‫ובנות האךם עעזוית ך ע ה ר ? ה ?ל־סלמיס ?עולם ס‪$‬ה פועלות‬ ‫ןעל ‪&#‬ות ל ? ל ונולדים ע‪$‬קיס ואימים ?דולים וסס^זללה ר ? ה ‪:‬‬ ‫^‬ ‫ועל־כן ‪ ? ? #‬ס אלהים כיי! * ‪ $‬י ל וסם בוכים על־אסילם וסם‬ ‫יע!שי ?לם־לי מ י י ל * ואמר אל״לעיריס ךאיסי את־אסי?ס ואת־‬ ‫מעעזיהס ואת־ענויילס ואת־ת?לוסילס סןדולות‪ :‬ןאת©לל ללם ולי‬ ‫ן ז י עלילם ולהיות[ &ב ??*ךץ לעולם עד‪-‬בלהי ?זמלם ןאךץ‪:‬‬ ‫ו « ם י אלילם ןל?ה תצפו לאסי?ס ואץ?ם עובדים ל?ני לל ה ל א‬ ‫הערכי את־עבורל?ס ו^כךלס ל?‪3‬י לל לכל־מ?עיסו ליי אלסי?ם‬ ‫ע י ספוף‪1 :‬י^ז?ןער לתוכחתי גיע?דו אךכע אזורות ?ךקיע סהרא‬ ‫ולסי ??מדי עם־לא}‪#‬יס ההם ולתקעו א ך ? ן ה ‪#‬ו?רות יסד בקול‬ ‫?ייל ולעזייי ל ע ד י ם בקול ולךו !יעל קולס ל?ני לל וויעית רל?ים‬ ‫‪1‬אל?הז‪:‬‬ ‫ולקחוני ה א נ ז י ם ההם ?פה גיעלוני אל־לךקיע ס ‪ # #‬י ו*ךא‬ ‫‪ #‬ם ‪ ? #‬ע ה ?דירי ?לאכיס ?ןהירים ?*ד ונ??רים ?*ד ו?נילם‬ ‫מןהיריס יי^י &קהי ס ‪ ? #‬המאירות ואין ‪#‬נוי ל א ב?נילם ולא‬ ‫ק־־מולס ו ל א ??‪!? &$#‬רילם* וסם עומדים ??ךר ולומדים‬ ‫* ־ & ל ל ר סכו?ביס ותקומת ס?ז?‪ #‬ו‪#‬ניי מ ל ם ‪1‬ל??ת העולם‬ ‫ולדעתי סם רואים ומםךךים סם מ?ות ותו?חות ועזיר !עימות ו?ל־‬ ‫‪ #‬כ ח נ ? ? י ‪ :‬סס סס ך א ‪ #‬י סמלאכיס א ‪ #‬ר על־סמלאכיס ו?ל־‬ ‫^‬ ‫י מ י ד ן * וס?לאכיס א?זר על־לעיזגיס‬ ‫ססליס בובעזים‬ ‫ח‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫זת‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫(‬ ‫ד‬ ‫' י י י י א י הוא ר ו מ ז לחבורה של שמחזי וןיזא ועזאל שקלקלו עם בנות האדם‬ ‫•מקירות בפי׳ תיאודור לב״ר ‪ ..‬התוספת ו י ר א ו א ת ב נ ו ת ‪ .‬ברקיע השני )ד׳ ה׳(‪.(247‬ועל האגדה שבני שת היה מושבם בהר ח ר מ ו ן‬ ‫ההר בשם זה על שם ה ח ר ם שהטילו על נפשם בענין ה ת ח ב ר ו ת לבנות ק ץ ע׳‬ ‫?‬ ‫‪ .‬התוססת שבסוף פסוק י״ג היא לפי ‪.« mwROBe .‬‬ ‫^ ^ נוסחאות ‪ ..‬מ ב ו ן שבו אוצרות שלג ואוצרות ב ד ד‬ ‫טללים רעים ועליית אגלים וחדרה של סופה וסערה ומערה של קיטור ודלתותיהן‬ ‫י ה » ו ה צוואת נ פ ת ל י ג ‪ .‬‬ ‫‪Neue Beitrage 1893.n‬‬ ‫י ? י ע ה ש ש י‪ ... ..‬השוה י״ג י״ז‪ .‬אע״פ שסירב בפניהם ואמר להם בענותנותו שאין ת פ ל ת ו חשובה‬ ‫^‬ ‫ד א‬ ‫ינבוים ‪73‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ה פ‬ ‫ט‬ ‫ק י )ע׳ ד׳ ד(‪ .‬ו ה מ ל א כ י ס א ש ר ע ל‬ ‫ה א ד מ ה ‪ .

‬״ ״‬ ‫ט‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫א ד‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫^ ־ ״ ‪ * °‬ך איי־לאי״ים‪ :‬ואירא ‪ » •nm‬י ויי*‬ ‫אלי ‪* m‬־יי־ ‪J‬‬ ‫‪ « W‬יייליפי־י א ל ־ ^ ם‬ ‫‪1‬‬ ‫ח‬ ‫‪1‬‬ ‫ו?י־‬ ‫־־איי י ר י ק *ת־לל סי*«פ ‪5‬ל־??אי לרם‬ ‫־‬ ‫קר?ים ועי‪9‬דים מ׳יי * * ל ״ על־סדרם * * * * י *‬ ‫״ ך‬ ‫^ ‪ .‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫א ל ״׳‪ V0‬ו נ ״ א .‫חניך ב‬ ‫חי־‪-‬ט״‬ ‫ד‪.‬קד^־דד*‬ ‫י ־ י י ״ ״ ״ ל ׳ ק ׳ י ג׳ א ת ״‬ ‫» י « ־ל‬ ‫״ ל " ע ל י ״ ־ י ־ ב א י ־ י ל א ™ ‪ " 7 .‬השיה ר פ ב ׳ ט ) ה ל נ י ״ יםייי‬ ‫ו‬ ‫שמית המלאכים ע ל שם מ ע ל ת ם היא‪ ..‬‬ ‫‪.‬י י‬ ‫האיפנים‪ . ^ ..‬״‬ ‫‪ .‬־‪ . . :‬י‬ ‫*‬ ‫‪?!1‬לי}י לךקיע ס??י*י ! * י *‬ ‫לספ‬ ‫* ״ י‬ ‫<ןיל־‪#‬־י ה»ל«כי ןלחייז ל י י‬ ‫* ו?ל־‪?¥‬א‬ ‫‪£‬‬ ‫*‬ ‫יםי*לים ?ת?ים ו * * * ??‪. ‪ ^ .‬מן ההמשך נ ר א ה ״ ״ « ״ י ‪.‬כגון מעשה מ ר כ ב ה ‪ -‬ס ) ב ב ״ ‪.‬אי״ * ל » י ־ י » י «‬ ‫^ ‪ ^ .‬‬ ‫‪ ™ * 2‬״‬ ‫ו‬ ‫‪7‬‬ ‫ו*ל־?ל־ד*א מיהן‬ ‫‪s r s‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ל ־ * ל ל?ל‪-‬לי‪ :‬ול*ל*ג‬ ‫י‪6‬‬ ‫ה‬ ‫?ל־»**ילז^ל‬ ‫ז‬ ‫^‬ ‫ל»י‪.‬ל ש ם ע ׳ י י‬ ‫‪..‬ש נ א‬ ‫יעיד‪ .‬ננו ״ '‬ ‫ס ח ‪ y‬־ < ־ ״ * ־ * « ״ » ־ * ‪ .‬י י ב־״ייי"‬ ‫‪.‬ל ‪ . . 0‬ב ע ש י ם ע ל י ת ‪ . ^ .‬י‬ ‫ועי?־דים ס ם ל * י יי ן ע ^ י ם‬ ‫ן ־ ס ?לללה ןאיןם ‪9‬רים‬ ‫‪6‬‬ ‫״‬ ‫‪ f‬־ ״ ?ליל‬ ‫^‬ ‫^ ‪* J T ^ T S‬‬ ‫‪ W‬ל » י ל‪:‬‬ ‫<יל•‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ' .‬י ל פ י נ ך נ ק ר א י ם חיית‬ ‫ ״ ני‬‫_‬ ‫״ ‪ P‬הכל‪ .‬השוה ל פ ס י ק ו ׳ חגיגה י «‬ ‫) = ה י ק י ע השבי־‪(.‬־‬ ‫ן‬ ‫ל‬ ‫לידיי־ הליי*‬ ‫י‬ ‫״ * ׳ ״ י י ! ל * א ד יית־גיךם‪ n * .‬״‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ה ‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫מ‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫(‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫* י י י י ט ‪ .‬״ ל פ י נ ו ס ח ‪ .‬״ ל ״ ‪ . /‬ב׳ ‪ .‬ואופנים ואראלים י״שמלים י ש י פ י ם ומלאכים יאלהיט ו ב נ י‬ ‫י ״ א י ו ע ש ר ת השמות ש נ ק ר א ו ב ה ן המלאכים ‪ .‬‬ ‫נ‬ ‫ם ס‬ ‫ב‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ .n‬ב נ ו ס ח‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫ה ? ד ״‬ ‫‪/‬‬ ‫י י ־ ס‬ ‫א ל י ! י ‪0‬‬ ‫ל‬ ‫ו‬ ‫ו ו ה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ן‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪-‬‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫‪n‬‬ .‬״ינים‪ .‬‬ ‫‪ 0‬ע‬ ‫»'״ ״איז ל מ ע ל ״ » ״ ״ א ל א פ ע ל ת ה א ל ב ר ו ך היא היא מ י ל ת‬ ‫^‬ ‫ה»‬ ‫יש תוספת‬ ‫? י י ״ ק י ו ש ‪ .‬‬ ‫פ ס‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫• בגי ״‬ ‫לי‬ ‫‪ *.‬גיי‬ ‫‪8‬‬ ‫ש ל מלאכים )ע׳ ר ש י ס ״ ־ ׳ מ ל י י‬ ‫ב והאיפנים פלאים‬ ‫איחרת‪ .‬ן וכ בדלקים ל?<קומוסילם ? * ? ו י ו ה ן**ין ?איי • י ל ט י ז *‬ ‫‪ 9‬ך ז ?קולות י ק י ם ורכים ימח־ ס ם עו?דים לי *י}‬ ‫‪ .‬״ י ־ י ם י״יית ה ק י ש ומלאכי ה ש ר ״ וכסא‬ ‫ל‬ ‫״‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ל^ינ‪"£‬ס‬ ‫האפיקלי ‪.. °‬‬ ‫ב ל ב י •יי ־ ״ ־ ע ש ר י ג ד י ד י ״ ^ ‪ 7‬י‬ ‫« ל י <יאין הכיינה ל ע ש ר מ ע ל י ת ש נ פ ס י ק י ׳ ( ‪ * .‬‬ ‫ת‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫י״יא ־ ־‬ ‫»ל*י*‬ ‫ב פ ל‬ ‫ב‬ ‫‪£‬‬ ‫י ‪.

‬‬ ..‬ומן הלשון א נ ו ק ו ר א י ם נראה שיהודי כתבה‪— .‬בגדי ה כ ב ו ד שהלביש מיכאל לחנוך‬ ‫של אש היו משום שנעשה מלאך השרת ) ע י״ד ד׳( ומלאכי השרת של אש הם‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫וארא א ת הרקיע ה ת ש י ע י אשד אנו קוראים לו ב ע ב ר י ת כוכבים )‪ GcoyxaBHM‬אשר שם‬ ‫בתי השמים לשנים עשר כוכבים‪ .‬‬ ‫מ י כ א ל ש ד צ ב א ו ת ה׳‪ .‬השוה דניאל י*ב א׳ מיכאל השר הגדול )וכן חולין מ׳‬ ‫א ׳ = ת ו ם פ ת א חולין ב׳ י״ח מיכאל שד צבא הגדול(‪ .‬ת ו ס פ ת זו מתוכה היא מוכיחה שאינה מגוף הספר״ שהרי אין‬ ‫לפי הספד יותר משבעה רקיעים‪ .‫חנוך‬ ‫ב‬ ‫ט ו־־כג‬ ‫קטר‬ ‫? ל ‪ -‬א ל ה ו*אמרו אלי לאנזים לכוך עד־כה שבדיני לליסף וילכד‬ ‫מע?די האנדים ולא לם?הי לראותם‪ :‬ןא^אר לכדי בקצה ס<?מלס‬ ‫ואירא ואפל ?ל״^י ואמר בלבי אוי־לי ?ה־הלה לי‪ :‬ולשלח ל‪:‬‬ ‫את־אלד מ??כךיו א ת ־ ג ב ך י א ל ‪£‬ר־סמלאכים ךא?ר אלי לזק לנוף‬ ‫אל־היךא קום וללכת אי*י ו ע מ ד ל ל?‪3‬י לל לעולם‪ :‬ואשיכהו‬ ‫ו**מר אל‪5‬י נ?‪#‬י ל?אה מקר?י מלראה ן?סד קרא אלי את־לא‪$‬קזים‬ ‫א ‪ #‬ר לביארגי אל־ס?קוס סןה כי ?הס שמתי בטחוני ואלם אלך‬ ‫א ל ־ ? נ י לל‪ :‬ולשאני גבריאל ?סןשא עלה ?ריס ולקסני ולעמיתי‬ ‫ל?‪5‬י לל‪ :‬וארא את‪-‬יי ??ןיו ו?‪$‬יו לזקים ו???דים כ?לאים וניראיס‬ ‫יא זועמים ומבהילים‪ :‬מי אני א ^ ר אם©ר את־תבונת לל עזאיןה ? ^ ת‬ ‫י??יי ס??לאים מאד ןאיןס מו^ארים וסמקסלה סמל?רה מאד וכעלת‬ ‫יב פןלררג לך?ה‪ :‬ואת־כמא לל סןדול מאד ‪1‬א?זר נעע(ה לא?לרלם‪:‬‬ ‫ל׳?ר?ים ו^ירלם א ‪ #‬ר‬ ‫ומעמד סמקסלות מ?ביב לו ס?רו?ים‬ ‫ינ‬ ‫משהכה ו‪#‬אי‪$‬ה מינארה‬ ‫איךלה דומלה‪ :‬ידמות *?ארתו‬ ‫יי‬ ‫•‪0‬ו‪«-‬ןגךל ?בודי מי לס<‪5‬ר‪ :‬ן‪$‬פל על‪}?-‬י וא^תלוה ללל‪ :‬ולל א ? ר א ל י‬ ‫?מיו לזק לניר אל‪-‬יגיךא קום ועמדת ל?ני לעולם‪ :‬ולקירי מי?אל‬ ‫עזר *?אות לל ו _ י ק י י ל? י י י ‪ :‬ויי א?ר * ל ־ מ ד י לסע?יךס‬ ‫יח‬ ‫יט ?‪?5‬יון לכא לנוף לעמד ל?ני לעולם‪ :‬ולשתלוי ס‪??$‬דיס ללל‬ ‫הד?רף־‪ :‬ו*א?ר לל אל־מי?אל געזה ול?‪?#‬ת את־לנוך‬ ‫ויאמרי‬ ‫כ‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫י ז‬ ‫י‬ ‫כ ?‬ ‫נ‬ ‫את־בגדי לארץ ו?שלל אתו ?‪#‬מני סטוב וללכשתו את־בגרי?בודי‪:‬‬ ‫ב א ‪ -‬כ ב ו ל ע ע * מי?אל כא‪#‬ר ד?ר אליו לל ולמ^חני ‪!1‬לבי‪?#‬י‪ :‬ומךיאה‬ ‫ר׳‪£#‬ז סהוא מאיר ?אור ןדול ומחילתו בטל סטוב וריחו כמר‬ ‫י ^ ק ה י ה‪?#‬ש היא מןהיר‪ :‬ואכיט אל־‪?3‬שי ו א ס י ?אסד ???ךיו‬ ‫ולא ללה ?ל־שנוי נ?ר‪:‬‬ ‫‪: 7‬‬ ‫לפסוק ט׳‪ :‬וארא א ת הרקיע ה ש מ י נ י ה נ ק ר א בלשון העברית מזלות )‪ (Moyaa^oe‬משנה‬ ‫העתים יובש ורוטב שנים עשר כוכבים ג‪1‬־‪=30&1**1‬זודיאקין( אשר ע ל הרקיע השביעי‪.‬ברקיע ה ע ש י ר י ע ר ב ו ת )לפי חגיגה י״ב ב׳ הוא‬ ‫שם הרקיע השביעי(״‪ .

‬סוף סימן שמ״ד( שהוא ברקיע השביעי )חגיגה י״ב ב׳(‪ ..‬‬ ‫שב‪ .‬פקודי ג׳( והן ניתנות‬ ‫באוצר )ספדי דברים‪ .‬כמו כן מודה פילון )‪ toe somn.‬לפי יוםסום )מלחמות ב׳ ח׳ י״א( היו מחזיקים בתודה זו האיסיים‪.‬‬ ‫בהיותי טוב באתי לתוך גוף טהור‪ .‬והשוה חכמת‬ ‫שלמה ח׳ י ״ ט ־ כ ׳ ‪ :‬נער יפה מראה הייתי ונפש טובה נפלה בגורלי ‪ -‬יותר נכון‪.(naamenHh‬ובדור שטעות גראפית‬ ‫יש כאן‪ .‬ל ש מ א ל י ‪ .‬במקור ק. 22‬שהאטמוםפירה‬ ‫מלאה נשמות והקרובות מהן ביותר אל הארץ והנמשכות על ידי הגוף נכנסות לתוך‬ ‫בני תמותה‪ . ( 1 y 0 n p x B‬מ מ ה ר לכתב*‬ ‫‪:n .‬‬ ‫‪B‬‬ .‫חנוך כ‬ ‫י א־יא ג‬ ‫ה‬ ‫ול?ןךא י‪ :‬לאחד ?‪£‬רי מלא?יו ו^זמר אוריאל א?זר מ‬ ‫י ׳‬ ‫מהיר בל??ה מ‪#‬אר ‪£‬רי המלאכים ןלסב ?ל־מע^י ‪:‬י‪*1 :‬א‪$‬י‬ ‫ב‬ ‫אל־אוריאל הביאה א ת ג ר י ם מא?רולי ולקלל קנה נ?&לר‬ ‫ל?תב[ ןנתל ללנוף• ןהנךת־לו את־ה?‪9‬רים‪ :‬ממהר אוריאל ול*א‬ ‫‪:‬‬ ‫אלי את־הם?רים הונךמים[ נ*ר וללךלי ק‪$‬ה מ&הר ל?ר‪1‬ב »ד‪51‬‬ ‫מהי מ ד ב י אלי את ?ל־מעשי סשמלם ךה^ך־ין ו?ל־הלסודות &‪%‬ו‬ ‫י‬ ‫ו מ ל ל ? ורעם המזלות וה‪?#‬ש ןהלרח והכורמים ומלל?ם ן‪#‬נויילם‬ ‫ועתים ו‪#‬נים ולמים ו‪£‬עות ‪1‬על!ת לעננים רציאת־הרוחות ?‪ft‬‬ ‫המלאכים ו‪#‬ירת ?ני־הלל המזגים ו?ל־ךכר אךם ן?ל־ל‪#‬וך‪#‬יךה‬ ‫ןחיי בני־אךם וה??ו־ת והתמחות ושירים ?עימי־הקול ןכל א?ר‬ ‫מש?טו לל&ד‪ :‬ולהי אוריאל ?ם?ר־לי י&יס ?לשים ולילות ‪£‬ל‪#‬ים‬ ‫ה‬ ‫והיו אינו פיסק מרכר ואני לא לדלתי ל ^ ב ?ל־לאותות ל^ל־־‬ ‫בריאה‪? ! :‬כלייזי את״^לשים היום ושלשים הלללה ‪*1‬א?ר ‪8‬לי‬ ‫י‬ ‫אידיאל• א ל ל׳ד?רים א^ר ה^רתי לף־ וא?ור ? ל ב ל ועלה ‪#‬‬ ‫ו?תבל את־?ל־נשמות בני לאךס א‪#‬ר לא נולדו ו?קומונ‪1‬יל?‬ ‫אשר הו?נו ל?ני בריאת לעולם‪? :‬י ?ל־ה^זמות הו?נו ל?‪5‬י‬ ‫ח‬ ‫בריאת לעולם‪ :‬ואשב ?לשים יום ובלשים לללה ואעמיק ל * ל‬ ‫ט‬ ‫ים‬ ‫ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫כמש?ט וא?תב ‪#‬לש מאות וששה וששים ה?ר‪:‬‬ ‫מ?‪3*1‬י לל ד א ‪ $‬י אלי שב לנוףי לש&אלי עםתבריאל‪:‬‬ ‫ב ‪ -‬ג ןא^תלוה ללל נלל אמר אלי‪ :‬כ ל אשר תראה לנוך ו?ל־המע?דות‬ ‫י א‬ ‫ולפיכך כשהיו צריכין להורידו לארץ‬ ‫לבשר ודם )ע׳ י״ב ב׳(‪— ...‬‬ ‫היו‬ ‫מוכרחים‬ ‫ל ק ר ר א ת אשו כדי שיהא‬ ‫נהפך‬ ‫‪ 1 a‬״ ‪ 1‬״ ‪ .‬מתורתו של אפלטון הי*‬ ‫דעה זו ומצויה היא אף במחשבה היהודית‪ :‬כל הנשמות שהיו מן אדם הראשון ושיהיו‬ ‫עד סוף כל העולם כולן נבראו בששת ימי בראשית )תנחומא‪ ...‬כוונתו‪ :‬תמסור לו מה שכתוב בספרים‬ ‫)וכן עשה‪ ...‬השוה פרקי דר״א ד׳‪ :‬מחנה שגיה של גבריאל על ש מ א ל ו ‪.‬ה נ ר פ י ם ‪ .‬‬ ‫‪1 1:BptBonna‬בנוסח) ‪e p e B e y‬‬ ‫כך נוסח ‪ .‬כ ל ־ ה נ ש מ ו ת ה ו כ נ ו ל פ נ י ב ר י א ת ה ע ו ל ם ‪ .פים )‪ .. 1.‬ע׳ פסוק ז ׳ ( ‪ .‬‬ ‫וריאל‪. n‬ו ה ג ד ת ל ו א ת ה ס פ ר י ם ‪ .

‬‬ ‫‪.‬כך נראה שמו מתוך‬ ‫ההמשך‪ ..‬מביא‬ ‫הלשון‪ :‬וםהד ארכוס ושולסנא דהוא ח ש כ א םטנא ) ע מ ליב במכתבו ‪.‬ובםלאבי ‪ 1‬״ ! ‪ ^ 0‬א ד א ל )בדלית(‪ .‬נראה שנגזר מן ף^‪=) >1‬דאשית‪ .‬‬ ‫‪.‬נראה‬ ‫שהוא מלאך החשך והוא ניגוד לאוריאל שבפסוק ח׳‪ .(1887‬תגמא דמן תגמא דמלאכא )=גדוד מגדודי המלאכים‬ ‫וכן לפי ‪ Payne Smith‬הקטן )‪ (P• 29‬הוא שם לגדוד השביעי של מלאכים‪ Cardahi .‬לא די לו להביע שהקב״ה ברא יש מאין‬ ‫)השות ב״ר א׳ ט פילוםופום אחד שאל א ת ר ב ן גמליאל אמר לו צייר גדול היה‬ ‫ל א הוא מוסיף עוד שעשה נראה‬ ‫אלהיכם‪ .‬כולם כתיב בהם בריאה‪.‬אמר ליה‪ . ...(.‬‬ ‫מלאינראה‪ .‬‬ ..Apxacb .‬וכן מ ס פ ר ת החכמה במשלי ח כ י ז לפי הע׳‪ :‬בהכינו שמים שם אני בשומו כסאו‬ ‫על־פני הרוחות‪ .‫קיז‬ ‫חנוך ב י א ד ‪ -‬כ א‬ ‫וס?הלכים ?אהי נע&ו‪ :‬ואני ?ראשונה אוךי^ך את־כל א ‪ #‬ר ?ךאתי‬ ‫י‬ ‫מלא־ללה ולךאה ?לא־נראה‪ :‬כי גם למלאכי לא־הודעתי ך!י ולא‬ ‫ה‬ ‫הפרתי ללם על־ן*קו?תס וסם ל א הבינו את־?ריאת איךסיף שלי‬ ‫אשר ה ו ד ע ת י לף ס י ו ם ‪ :‬כי ע ו ד ל ? נ י ליות ?ל־נראה אני ל כ ד י‬ ‫ו‬ ‫עובר ח ל י ת י ב ת ו ף ל א מ ך א י ס כ ‪ ? #‬ש מםץךח ל&עךב וב&עךב‬ ‫למןךח ‪ ? $‬ל ן נ ד ס ‪ 0 ? $‬יש‪-‬לו ?נולה ואני מנוחה ל א ??אתי כי‬ ‫סבל הליתי בורא‪ :‬ן א ? ר לסע?יד את־סלסוד ו ל ? ר א את־סבריאה‬ ‫ז‬ ‫מ ר ‪ $‬י י ואצו ?עליונים כי נצא א ל ד נראה מלא־נראיס ונצא‬ ‫־ י אוריאל כביר מ א ד ‪ :‬ןאךאהי וסנה אור ןדול לו ?קךבי‪ :‬ואמר‬ ‫יא אליו המלי?ה אוריאל ויהי נךאה הנולד מ ? ך ‪ :‬וימלט ויצא א ו ר‬ ‫כביד ואני י ?תוך לאור‪ :‬ולרסף ל א ו ר ויצא מתוך לאור עולם‬ ‫יכ‬ ‫ןדול ה?ראה' את ?ל־סבריאה א ? ר אמךתי ל ? ר א ‪ :‬ואךא כי־טוב‬ ‫ע‬ ‫ואשב עליו‪ :‬ולאור אמרתי עלה למעלה והל»?ל‬ ‫ואעמיד לי‬ ‫ט ו ‪ -‬ט ז מ מ ע ל לכ?א ולליל לסוד לעליונים‪ :‬ואין כ ל מ ? ע ל לאור‪ :‬וא‪#‬ח‬ ‫י י ואביט מעל כ?אי ואכןךא שנית מתחתונים וא?ר נצא ?לא־‬ ‫נראים ??ק ?ראה ויצא אך?ס ק ‪ #‬ה ו?כר ועזחור מ א ד ‪ :‬וא?ר‬ ‫יז‬ ‫יח ה?תח אר?ס והנולד ? ? ך יהי נראה‪ :‬ונמלט ויצא עולס־ח^זך‬ ‫י» כביר מ א ד הנושא את־?ל־?ריות ה ל ה י ת ‪ :‬וארא כי־טוב ואמר‬ ‫אליו ר ד ל ? ט ה וסל‪.‬א ך כ ם‪ .‬כסא הכבוד קדם ל ב ר י א ת העולם )ע׳ ב״ר‬ ‫א ד׳(‪ ..‬לפי בר־בהלול הסורי ארכס הוא‬ ‫רישא דרישנא דאאר )=ראש לראשי האויר(‪ .‬ו א ע מ י ד ל י כ ס א ‪ .‬ונדאה שהוא מטעיות המתרגם היווני שדי״ש‬ ‫ב ד ל י ת נ ת ח ל פ ה ל ו ‪ .‬אולי מתוך שהיה מפרש א ת הלשון תהו ) = ? ‪ 0‬ש ‪ 6 9 0‬ג ( = ל א נראה״ בעי( ובהו‬ ‫)=‪:0£‬ת>‪(1‬ס‪>8‬ת«‪=&>0^0‬לא עשוי‪ ...‬בע׳( כשני ע נ י נ י ם ‪ . b a b ) Cardahn1-10A‬בירות ‪(.‬‬ ‫א‬ ‫‪.‬א ו ד י א ל‪ ..•(V111-34-2‬‬ ‫‪..‬יצ?ל ןלליל יסוד להלתוניס‪ :‬ןאיךכל מתסת‬ ‫כא לחשך וירד וללנצב ולהי לסוד להלתונים‪ :‬ואצו כי יקח מךלאור‬ ‫‪:‬‬ ‫ח‬ ‫מ‬ ‫י ד‬ ‫ע‬ ‫כ‬ ‫ב ר א ת י מ ל א ־ ה י ה ו נ ר א ה מ ל א ‪ -‬נ ר א ה ‪ .‬תחלה(‪ .‬ולפי ‪) Audo‬םימתא דלישנא םורייא(‬ ‫‪ .

‬ד׳ חנינא אמד בחמישי נבראו המלאכים( מאש )ע׳‬ ‫פסיקתא דד״כ ג א׳ הרקיע של מים והמלאך של אש והם דדים זה א ת זה ואינן מזיקים זה‬ ‫מ מ ע ל ל ש ח ק י ם ‪ u m eogjiaK1.‬‬ .‬יא לדום‪:‬‬ ‫ןאח!ק ?אור חוג־?ים לאבךא ש?עה ח י י ם מ ו ר מצויר‬ ‫ז ‪ 5‬וקרח מ??יב ל?לס ושאר *לסודות *‬ ‫^ ו‬ ‫יטב‬ ‫כד ואראה ל ? ל ־ א ל ד את־רךכו ל ‪ ? #‬ע ת הבו?ביס ל ? ל ־ א ל ד כרלויער‬ ‫כי־ וכ? ־ ל י לארא כי־טוב ואבדיל כין לאור וכין ה ח ש ן לא^ר‬ ‫?תוך־המלם ^ ימי• ואמר לאור לוה יום ןלח^ן• צויתי כי לי‬ ‫כ ו ‪ -‬ב ז ל ‪ :‬ל ה ‪1 :‬להי עךב ועוד ללה בקר ןהוא יום א ל ד ‪ :‬כן ק ^ י חוגי‬ ‫ש?ים לאמר כי לקוו המלם התחתונים א‪#‬ר מתחת ה^זמלם אל"‬ ‫כח מקוה א ל ד ןליבשו גלילם ולהי כ?‪ :‬ומן הגלים ?ךאתי א ? נ י ?ןשות‬ ‫כ ט ‪ -‬ל ג ד ו ל ו ת ‪ :‬ומללא?נים ל ‪ 5‬ד * י ‪-‬י*? ו*?!ר ל־*?י *דן‪ :‬ו ל ^ י‬ ‫קך־אתי ע?ק והיא ל ה ם ‪ :‬את־הים אם?תי ל?קום‬ ‫^יי‬ ‫ללם הנה ‪*!?£‬י ל ף גבול עולם ולא‬ ‫א ל ד ואקעזרהו ?‪1‬חו‪1‬ל‬ ‫לב ל ש כ ר ב&י?יף‪ :‬וכן קכ?תי את־לרקיע ואשרהו למעלה ?ךה?לם*‬ ‫היום ההוא ראשית הבריאה קראתיו לי ויחי ערב ןעוד *קר‬ ‫לנ‬ ‫לד־־לי־ולהי יום ‪ #‬י ‪ :‬ול?ל־??א ה^ומלס ל*ךתי לכונת־א‪ :#‬והכט עיד‬ ‫על‪-‬א?ן לןקה קשה מ א ד ומברק עיני ק כ ל ה?רק לכונת ל?לם‬ ‫ו ל א ‪ #‬היא במלם והמלס הם ?אש ולא אלה לכבו ל*את ןלא‬ ‫לו *את לנכש ל א ל ה ‪ :‬ולכן ה?רק הוא ה ד ומאיר ?*הר ה<?‪#$‬‬ ‫לז ומלם רכים קשים ‪ m%‬ק ש ה ‪ :‬וםן־לא?ן לצ?תי אש !דולה‬ ‫ו ? ד ל א ‪? #‬ראתי משמרות ‪?¥‬א לא־?שר ?שרת רבוא מלאכים‬ ‫ונשקם אש ובגדילם ל ל ? ה לול? •* ואצו כי נעמד ?ל א ל ד על־‬ ‫ל « מ י מ ר ת ו ‪ :‬ואלד מ?שמר ^רי־המלאכים ?ר עם‪-‬המש?ר א ‪ #‬ר תלליו‬ ‫ולןם מן?ה לא־יוכל נןד׳יא[ להעמיד את־כ?או ממעל ל א ך ן לליות‬ ‫כחו ?כחי‪ :‬ואשליכהו מ ך ה ג כ ה עם־מלא?יו ולהי פורח ?אויר על־‬ ‫מ‬ ‫מ א ‪ -‬מ ב ? נ י להם ל מ י ד ‪ :‬ן??ה ?ראתי את־?ל־לרקיעים‪ :‬ויהי יום שלישי‪:‬‬ ‫מנ וביום השלילי צרתי כי ל א ך ? ה ה?מים עצים גדולים ופורים‬ ‫מ י וללרים ?ל־מין עשב מתוק ו?ל־ןרע א ‪ #‬ר יןרע‪ :‬ואטע גן וא?גרהו‬ ‫ה י א‬ ‫כ‬ ‫כ ו‬ ‫י ת‬ ‫! ‪:‬‬ ‫ןי‬ ‫ה‬ ‫‪5‬‬ ‫ם‬ ‫זה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ל א‬ ‫ת‬ ‫ל ח‬ ‫״זב‪)ar1‬חו[ל‪.‬‬ ‫א ת זד״(‪-.‬׳‬ ‫(‪.‬‬ ‫‪.‬בסלאבי‪ :‬מ‪$‬ל ‪ ( M 0‬׳ והוא טעות המתרגם ה י ו ו נ י ‪ ....‬בפל״ט רמז למרד השטן )ע׳ ל ע י ל ם ד ק י ב׳ ו ז ׳ —‬ ‫‪.‬ה מ ל א כ י ם נבראו ביום שגי)והשוה ב״ר׳‬ ‫ג ח ׳ ‪ :‬ר׳ יוחנן אמר בשני נבראו המלאכים‪ .‫חנוך ב‬ ‫יא‬ ‫כב‪-‬מד‬ ‫ם ‪:‬‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫ימ־־סח^ףי ו&מר להי ע?ה ו???ב אור וארקע אתו ולהי ‪ $‬ל‬ ‫וארקע ממעל לח^זןי ?תהת לאור וכן רקעתי את־המלם ןך‪.

Ka3KpH$cKa098‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪T‬‬ .. An‬־‪.‬אולי צ״ל‪ :‬מנשימתי ומדוחי‪.‬והשוה‬ ‫ת נ ח ו מ א פקודי )סוף ג׳(‪ :‬כשרצה הקב״ה לעשות האדם אמר לתורה נעשה אדם‪ .‬ו א ש י ם א ת ש מ ו ‪ .‬ודרשו רז״ל‬ ‫)ב׳״ד א׳ ד׳(‪ :‬אמון=אומן ‪ -‬התורה אימרת אני הייתי כלי אומנותו של הקב״ה‪ .dvaToXri‬‬ ‫מזרח‬ ‫(‬ ‫‪b‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪g‬‬ ‫ר ב)‪(apx-cog‬צפון)\‪ateT‬‬ ‫ור׳ יוחנן )םוטה ה׳ א׳( דרש נוטריקון מן השם א ד ם ב ע ב ר י ת = א פ ר ‪ .‬־־‬ ‫‪ .‬השוה ד ב ר י החכמה במשלי ח׳ ל׳ ואהיה אצלו אמון‪ .‬אךמה ךמו מ ט ל ןש?ש‬ ‫עיןיו מ ל ה ס הלם ע?מוליו &א?נים מלש?תו ממהירות ה?לאכיס‬ ‫נח ולעננים גידיו ושערו מעשב ל א ד מ ה ‪?3‬שו מנשימתי ו?רוח‪ :‬ן ^ כ ע‬ ‫לבובות נתתי־לו השמע ל?שר לדאות לעיבלס לריח ל‪?$‬ש המשוש‬ ‫א י ר י ס הטעם לךם הם?לנות לע?מות הנעם ל ? ל ש ? ה ‪ :‬ןאלשב‬ ‫«‬ ‫כי יאמר ד ב ר ל ? ? ה כי מ!שות לא־.. .‬צ ו י ת י‬ ‫ח כ מ ת י ‪ .‬הוא דורש נוטריקון מן השם א ד ם ב כ ת ב‬ ‫)‪..‬וכן הוא אומר לקמן בפסוק פ״ה‪:‬‬ ‫על‬ ‫יועצי הוא חכמתי‪ .‬האדם נ ב ר א על ידי החכמה האלתית‪ . .‬ושם זה סובל ב׳ משמעיות‪ :‬עבים ורקיעים‪ . ( a H b 3 a H i q .eccTBb .‬למיגילם ו?ל‪?$-‬ש נוש?ת‬ ‫נ ו ‪ -‬נ ו ל?ל־לי‪ :‬ולהי עךב ולחי מקר יום ששי‪ :‬וביום הששי צרתי על־‬ ‫ל??תי ל?רא אךס מש?עה לסודות ?שרו‪?.‬דם‪ .‬ודרש‬ ‫‪97.‬‬ ‫ו מ ר ו ח ‪ fe pa .‬מרה‪ .1872nop<|>HpbeBT>.‫חנוך ב‬ ‫יא‬ ‫מה‪-‬םג‬ ‫קיט‬ ‫טה‪-‬מולאעמיד מלאכי אש מןלגיס‪ :‬ו??ה עשיתי הדוש לעולם‪ :‬ולהיעךב‬ ‫ויהי כ ק ד יום ךביעי‪ :‬וכיום לרכיעי צדתי להיות המארות הןדוליס‬ ‫מח בחוגי ד׳ש?לם‪ :‬בחוג ל ר א י ו ן לעליון לעמדתי את־הבו?ב שבתי‬ ‫בשני ל מ ? ה לעמדתי לגה בשלישי מאדים ?דכיעי ה‪?#‬עז כלמישי‬ ‫‪ °‬ט ? ד ק כ ‪ #‬ש י בו?ב כ ^ כ י ע י הירח‪ :‬ובכוכבים הק?‪3‬ים ©אךתי את־‬ ‫ל א ד י התחתון‪ :‬ואעמיד א ת ‪ -‬ה ‪ # ? #‬ללאיר היום ןאת־הידח ואת־‬ ‫נא הבי?כים ללאיר הלללה‪ :‬ןהש?ש להי הולך ??ל‪-‬עגול־המןלות‪:‬‬ ‫ג כ ‪ -‬נ ג ושנים ע ‪ £‬ר עגולי ?זלות לסב את־הלרח‪ :‬ואשים שמותילס ןדעמם‬ ‫למי עגול־המןלות ומולךס ו?ש©ט שעותילס למי לס?ס‪ :‬ולהי עךב‬ ‫ני‬ ‫™ ולהי כ ק ד יום ל?ישי‪ :‬וכיום הלמישי צדתי על־הלס וייצא ךנים‬ ‫ועופות ‪ #‬ו .‬־‪&yxa oero H O T B‬‬ ‫מ‪:‬שימתי‬ ‫ת כ ו נ ו ת ‪ . י ם לרב ן?ל־ך?ש לרומש על־ל*ךץ ןהולכי על־אךכע‬ ‫?ל־ל־*ךן ומעו??ים ?רות ז?ר ו ק?ד‪ .ךאה ןלךאה ?ךאלי את־‬ ‫לאדם מ^תילן ?ןת ןחלים ןה?לם יורע ך ? ר ואין ?ל־?ריאה ?מהו‬ ‫^ י ־ ?‪$‬ךץ ישר ןגדול‬ ‫^‬ ‫ק?ן ?לדל ו?ק?ן ןדול‪ :‬ואעמיד‬ ‫ס‬ ‫סא‪-‬סבו???ד‪ :‬ואשי& י ‪ £‬ל י ? ל ־ ל א ד ן א ‪ #‬ר ל ו ה?לו?ה ?ל??תי‪ :‬ןלא‬ ‫מ?ל ?ריותי‪ :‬ואשים את‪-‬שמו מאד?עה רוחות‬ ‫ל י י ? ׳ לי‬ ‫מ ז‬ ‫ג‬ ‫?‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫‪2 0‬‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ןד‬ ‫ואין םפק שכוונתו לשחקים דוקא‪ .

‫חנוך ב‬ ‫סי‬ ‫סי־‬ ‫סו‬ ‫יא םד‪-‬עב‬ ‫ממןךח ממעךב מ?פון מךרום‪ :‬ואעמיד ל ו א ? ע ה כו?כיס‬ ‫ואקרא את ? מ ו א ד * ואסדלו את רצונו ואראהו ? ת י‬ ‫א ו י ן ח ? ך ואמר אליו זו טו?ה ל ך ןזו ך ע ה למען א ך ע‬ ‫א ל ? ה אלי אםעזןאה ל&ען יימיע ?ןךעו אוהב אותי‪! :‬אני‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫^ירם‬ ‫ךךהים‬ ‫לל*ילי‬ ‫לכו}^‬ ‫דאיתי והוא את־תכיןתו ליא ‪ :‬ד ע ןאי־הרעת היא ך ע ת ה ה ? א ול‪1$‬‬ ‫סל לו ההקזא ןא&ר אהד ה ה ? א אין ך ? ר ? ל כ ד ה מ ו ת ‪ :‬ואעמיד ל‬ ‫* ל ל ו‪3$‬יא ?ליו ת ך ר ? ה ויישן‪ :‬ואקח מ ? נ ו צ ל ע כ ^ ת ו ןאבךא‬ ‫ס ט ־ ע לו * * י • ‪ :‬למען ‪ * 6 :‬לו ס » ת ע ל לדי לאעזה‪ :‬וא?ןח את‪-‬לאות‬ ‫‪1‬‬ ‫ס ח‬ ‫ר י‬ ‫ה‬ ‫ל ^ ? * ? * י ואקרא את־שמה אם היא ‪*0‬ה אדם ]![אפ לאך?די‬ ‫עא והחלים‪ :‬לאעע* ו! בעדן מקדם למען לקלם את־ה?רית וישמר‪:‬‬ ‫עב לאעע* לו השמלם ?תוחים למען לראה את־המלאכים או?ריס‬ ‫ענ ‪3‬צח ואור בלי ח ‪ #‬ך הלה ל מ י ד כןן‪ :‬ול?ן ה ^ ? ן כי עולם א ם י‬ ‫לאךם על־לארץ ו?של ו?לך ? ל‬ ‫בךצוןי לברא א ‪ #‬ר להלה‬ ‫ולישבן הוא ה ש ד במקומות התחתונים ^ ??ךחי מךל׳שמלם‬ ‫‪ ? £‬ן ו‪#‬מו ללה קז?}אל ו?ןה ?בדל מ ך ה מ ל א כ י ס ואת־לכוןתו ל א‬ ‫‪ #‬ה כי אם מלשכתו ? מ ל ‪ ? #‬ת הצדיקים והחוטאים וי?ן את־דיני‬ ‫עי• ואת‪-‬ל?או א ‪ #‬ר ל ט א ל?נים‪ :‬ועל־־כן זמם על־אדם ו?ןה ?א אל־־‬ ‫מ ן ו ! ‪ #‬א את־הןה ו ? א ך ם ל א ?.‬כגון פרי עז‬ ‫ה ד ר )ויקרא כ״ג ם׳( ת ר ג ם ע ק י ל ס שהוא ד ר ע ל המיס=<>)‪) «80‬ע׳ סכה ל״ד• א׳>‬ ‫והשוה ‪ Field.‬א ד ם ]ו[אם ה א ד מ ה‬ ‫ההוא נ ו ת נ י בידו של‬ ‫שכוונתו לפרש ענין שמותיהם ש ל אדם וחוד‪ :.‬ו א ת ן ל ו א ת ר צ ו נ ו ‪ .‬־־ א ר ב ע ה כ ו כ ב י ם ‪ .‬‬ ‫ולא‬ ‫את־שאר הבריות כי אס־את־ןרע לאךם ל ך ע ולכן ?רי‪¥‬יי‬ ‫ואין ס פ ק שדרש זה הוא ע ל ס מ ך האגדה שהוצבר ע פ ר ו ש ל אדם מ א ר ב ע רוחות העולם•‬ ‫השוה תנחומא )פקודי ג׳(‪ :‬התחיל מקבץ א ת גופו ש ל אדם הראשון מ א ר ב ע רוחיי*‬ ‫העולם )וע׳ ת״י ל ב ר א ש י ת ב׳ ז ‪ /‬סנהדרין ל״ח ב ‪ /‬ובאדיבות גריגבוים ‪Neue Beitrage 55‬‬ ‫וגינצברג ‪ .‬אדם ענינו אדמה וחיה ‪ -‬חיים‪ .. Origenis Exapiorum etc‬במקומו(‪ .‬הן עם ל ב ד ד ישכן )במד׳ כ״ג ‪ .(/‬א״ר‬ ‫פ נ ח ס הכהן ב ד חמא הן־ע§ ב ל ׳ יון א ח ד )וע׳ עוד כמה דוגמאות בערוך השלם ע ר ך ‪0‬ז •‬ ‫ל מ ס מרעהו חסד )איוב ו׳ י״ד(׳ ועוד‪ . 159‬‬ ‫ט‬ ‫(‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ..ע‪ :‬ובעד אי־רעלם קללתים*‬ ‫עי‬ ‫עז ןאת־א‪#‬ר כר?תי ל?ניס אולם ל א קללתי ואת־א^ר ל א כרכתי‬ ‫ל?נים ום־אולם ל א קללהי ולא קללתי את־לאדם ולא את־לאדמ*‬ ‫י ו ‪:‬‬ ‫ע ד‬ ‫‪.‬‬ ‫אדם בלבד‪ ..‬א ב ל אם צדיק אם ד‬ ‫נראה‬ ‫והחיים‪.‬במקור שידת נצחון‪ .‬ו נ ר א י ת ס ב ר ת ו של ג י נ צ ב ד ג )‪^ e n d a v i .‬ש י ר ת‬ ‫נ צ ח ‪ .‬ואין לזה טעם‪ .‬יש לו בחידה במעשיו‪ .‬מלאכים מאירים להורות לי *‬ ‫ד ר כ ו ‪ .‬השוה תנחומא )פקודי ג׳(‪ :‬וגן‬ ‫לא‪ . 72‬ודרושים של לשונות יווניים שכיחים אצל דז״ל‪ .(Legends v.‬א ל א הדבר‬ ‫גוזר ]הקב״ה[ ע ל כ ל קורותיו ‪1‬של האדם[‪ .

‬ע׳ ט״ו א ‪ .‬התוספת שבמרובעים בפסוק פ׳‬ ‫היא לפי נוסחאות ‪ .‬והוא על דרך הכתוב‬ ‫‪..‬‬ ‫ס‬ ‫ליג‬ ‫הורכבו‬ ‫‪ ...‬‬ ‫‪.‫חנוך‬ ‫ב‬ ‫יא‬ ‫קכא‬ ‫עח‪1-‬א‬ ‫עח טו?ה !היא[ ה?רי אלרי ל ע ב ו ד ה ‪ :‬ן«*םר ע?ר אלה ואל־לע?ר‬ ‫לשוב הי מ?נו לקלתיך וליא אא?ךך כי אס־אשללך אל־אשר‬ ‫עט לקחתיך משם ואז אוכל לקחת א ו ת ך בבואי שלית‪ :‬וא?רך את־‬ ‫?ל־בריותי סנךאות ןאי־סנךאות‪ :‬ו!א?רך[ את־סיום השביעי נכי‬ ‫*‬ ‫ש?ת הוא‪ 1‬אשר בו ‪#‬כתי ??ל ?לא?תי‪ :‬וביום השמיני קכעתי‬ ‫א‬ ‫את־סיום ההוא להיות השמיני היום הנבךא לראשון ללא־עבוךהי‬ ‫ולמען נלמך נס^בוע[ לךמות שבעת לאלמים והשמיני לראשית‬ ‫ש מ ו נ ת האלמים וכיום לראשון לשבוע לה‪:‬ה חו!ר ל מ י ד היום‬ ‫השמיני כ ש ב ו ע ‪ :‬ועתה לנוך את אשר אמךתי לך ואת אשר ל ב י נ ו ל‬ ‫סב‬ ‫ןאת א ‪ #‬ר ך א י ת כ ש ? ל ס ואת א ‪ #‬ר ךאיל ?אךץ ואת א ‪ #‬ר ? ת ב ל‬ ‫כ??רים את־?ל אלה לברא בל??תי ?ינותי ואבךא למךהלםוד‬ ‫סנ לעליון ועד התחתון ועד״הפוף‪ :‬ואין יועץ ואין יורש לבריולי‪:‬‬ ‫ס ד ‪ -‬פ ה א נ י הוא ל נ צ ח ולא נ ע נ י ת י ב ל ך ל ס ‪ :‬אין שנוי למלשבתי יועצי הוא‬ ‫םו ל??תי ומאמרי ה ו א מ ע ש ה ‪ :‬ועיני רואות הכל ואם‪-‬אביט על־הכל‬ ‫סז ועמדו וךעדו ממהר ואם־אמיר ?ני ןאבדו ?לם‪ :‬שים ל ב ך לנוך‬ ‫ה ר ע ל את־סמדכר אליך ןלקלל את־ה??רים אשר ? ת ? ל א ת ה ‪:‬‬ ‫ואני ה?ני נותן לך את‪-‬שמואל ואת‪-‬ךעואל אשר לעלוך אלי‪:‬‬ ‫* תדךמ אל־ל־^דן והנךל ל?‪$‬יך את־א‪#‬ר דכךתי אליך ןאת־אשי‬ ‫ך א י ל ל מ ך ל ך ק י ע התלתון ו ע ד ־ כ ? א י ‪? :‬ל־ס??אות אני עשיתי ו?ל־‬ ‫*‬ ‫הלחות ואין מלקו־מם נגדי או ממךה את מי כי ?לם נשמעים‬ ‫*א ל ? ? ‪ #‬ל ת י הלחידה ועו?רים לממשלתי הלהיךה‪ :‬ךכר^ות ללם את־‬ ‫ה??ריס ס ? ת ו ? י ם בלחי וקו״אי והכירו אותי הבורא הכל וסכיני‬ ‫פ‬ ‫פ ח‬ ‫פ‬ ‫שעיקרו שידת נצח )וכן לקמן י י ג ליג(‪ .‬תניא‬ ‫כוותיה ד ר ב קטינא‪ .‬‬ ‫תהל׳‬ ‫‪.‬השוה ב י ר מ י ד כ י ב אף מאמרו של הקב״ה מעשה‪ ..‬ששני שמות אלו‬ ‫‪.‬‬ ‫אביי אמר תרי חרוב )רש״י‪ :‬תדי אלפים הוא חרב אלף שביעי ואלף שמיני(‪ .‬ב ס ו ף‬ ‫נקדיש‪-. H paroywia‬נראית השערתו של גינצברג )שם‪ (160 .‬כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז׳ שנים כך העולם משמט‬ ‫אלף שנים ל ז אלפים שנה‪ .‬כ ו ו נ ת ו אור ת מ י ד י ‪ ..‬ב ב ו א י ש נ י ת ‪ .‬והשוה ת פ ל ת ש״ע ולנצת נצחים קדושתך‬ ‫ב ל י ח ש ך ‪ ...‬‬ ‫‪.‬דהיינו אלף שביעי(״‪.‬‬ ‫‪Ma10*Ca‬‬ .‬ואור‬ ‫פסוק ע י ט יש הערת גליון‪ :‬ויהי אדם בגן חמש שעות וחצי‪ ...‬ואומר ] ת ה ל צ׳ ד׳[ כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול‬ ‫כי יעבר‪ .m‬לפסוק פ״א השוה סנהדרין ציז ב׳ א י ד קטינא שית אלפי שני הוו‬ ‫עלמא וחד ח ר ו ב ) ר ש י י ‪ :‬שאלף שנה יהיה חרוב חוץ מששת אלפים אלו‪ .

.‬וקשי־‬ ‫ועל הארץ‪ .. :‬א ו ת ן שהן לצורך ש ל י ח ו ת הן של דוח‪ ..‬כך בנוסח ם ‪ .‬נוסח ‪ y‬מוסיף בפסוק ק״א‪ :‬א ל המקום אשר הובן ל י‬ ‫והיית לפני מהיום ועד עולם ודאית את ך‪1‬י והיית סופר ע ב ד לי כי תהיה כותב אח ל‬ ‫מעש הארץ ואשר בארץ ובשמים והיית לי לעד הדין הגדול לדור‪ .‬ואוחז‬ ‫שהן לצורך ש י ר ו ת הן של אש‪ .‬השם א ר י ו ך נמצא בברא׳ י״ד א׳ ו ט ‪ /‬דניאל ׳ י״ד•־־־‬ ‫ל ק ר א ו ל ה ב י ן [ ‪ .‬ר‬ ‫ה?תובים ?‪:‬רף ובידי אביריי ו^י? ל א ח יראום לא?‪#‬י « מ מ‬ ‫עי^י רציני א ‪ #‬ל א לקר י * ? * י ל ‪ #‬א והם !וידו לולד להוא‬ ‫והס אלרי א?זד לקראו ? ל ס ל??דו בסוף מ כ ל ה ל ה ‪ :‬ועלה א‪5‬י נרמז‬ ‫נ ו ש‬ ‫צד‬ ‫צה‬ ‫ל‬ ‫צו‬ ‫צד‬ ‫צח‬ ‫צצ‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ים‬ ‫ןרי‬ ‫ר‬ ‫?‬ ‫לןנ‬ ‫קא‬ ‫מ‬ ‫ע ד‬ ‫יה‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫י ם‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫חי*י‪ w » 9‬ול‪2‬דל ל?ל‪-‬‬ ‫^ * יי ^‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫^‬ ‫*?יף יל?ל־?ני בילף מל?ני ף?מעו אל־אעזר ת א מ ר אלילם וקראו‬ ‫ןהכיני כי אין עוד מלבדי ו?לס לשמרו את־מ^יליף וההלו גלקלא‬ ‫וללכין[ ב??ריס ה?תוביס ? ‪ :‬ד ף ‪ :‬ומקץ שלשים יום אשלח את־‬ ‫*לאני ?‪£‬אר ^ ע ל לארץ ומאת ? י ף אלי‪:‬‬ ‫ולקרא ‪ ::‬אל־אלד מזקני המלאכים'נוףא ואים ולעמירהו על־‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫י ב‬ ‫כ‬ ‫‪ :‬ד י ‪:‬‬ ‫״י*"‬ ‫ה‬ ‫*ליי‬ ‫ל ‪ :‬ה י א‬ ‫ל*ז‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫? ל הדיי מראילן ?‬ ‫? ן ר‬ ‫ח וללז‬ ‫על השמים‬ ‫‪.‬שנאמר ]עשה מלאכיו רוחות[ משרתיו אש להט״‬ .‬‬ ‫‪.‬וכן בנוסח ‪M‬‬ ‫ל ה ב י ע על עיקר משמעותם‪ .‬הכל דבר ה׳ אלי‬ ‫כ ד ב ר איש אל־רעהו‪.‬ל א ר י ו ך ו ס ד י ו ך‪ .‫חנוך ב‬ ‫צב‬ ‫צג‬ ‫יא צ ב ‪ -‬י ב ב‬ ‫כי אין־עוד ? ל כ ד י ‪ :‬ו??רו את־ה??ריס כ ת ו ב י ם ?‪:‬דף ?.‬והם‬ ‫ו ב נ ו ס ח ן אריוך ומריוך‪ .יה ל?נים‬ ‫ןדור לדור ו מ ? ? ל ה ל מ ש י ח ה ‪ :‬ואלן־לף לנוד ' א ת ־ מ י ? א ל ש י‬ ‫צבאילי ל ס ‪ #‬י ם ע ל ־ ? ל ב ‪ :‬ד ר ועל ?לכי־לדי אבוליף אךם ןשי!‬ ‫וקיןז י&לללאל ויח־ אכיף ולא א א ב ד • עד־דור אלרון*‬ ‫וא‬ ‫*י * י * י לארייר יהרייר מלאכי א ‪ #‬ר לעמדתיס ? א ך ן לשומרים‬ ‫עלילם ואת־לעתיס ‪9‬קדתי לשמר עלילס ‪9‬ךיא?דו כמבול **א‬ ‫‪W‬‬ ‫א ‪ #‬ר אני ער?ה ב‪:‬מיף‪ :‬כי ‪:‬דעתי את־ךעת בני‪-‬האךם‬ ‫מושכים ? ע ל א‪#‬ר ??מתי עליהם הסירו את־^לי ולקחו ללם <*‬ ‫אדור ולזרעו ז י ע ל ? ל ו י ת ל ו ו לאלהי ל ? ל ולעןבו את־אלדוויי‬ ‫י * * * ^ ־ ל א ד ן בעול ו ? ר ? ע ה ו?נאוף ובעבירת אלילים‪ :‬ולכז‬ ‫מ‪5‬יא אנכי את־המבול על־לארץ ולארץ ‪3‬ס‪-‬היא ת^זסת‬ ‫י ‪ 1‬י ל וד׳^אךתי מ מ ^ מ ל ת ף איש צדיק אתי ו?ל־כיתו א ^ ר י ^ ש ה‬ ‫רצוני‪ :‬וקס מ ך ע ו דור אתר אלרון ?*ד ימלס רכים לליו כלי*י‬ ‫ק«כעיס מ א ד ‪ :‬ובאלרית הדור ההוא אראה ללם את־‪-‬ל‪??.‬‬ ‫ש נ‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫ה מ מ ו נ‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫המלאכים הם משני מיגים‪ .‬‬ ‫מן שמי* וארעא )בארמית( והשם אל‪ ...

‬‬ .‬יוצר לשמתת תורה‪ :‬תקיף מטטרון ]—חנוך[ שר‬ ‫מוסר ־ לילדי אור נמסד(‪ .‬‬ ‫מלאך ה ש ר ת ) ע לעיל ם׳‬ ‫דברי הפייטן‪ .‬וחנוך בשמים געשה‬ ‫׳(> לפיכך היה צורך לצננו‪ .‬גינצברג )שם( משווה‬ ‫שעוד‬ ‫של רבן יוחנן בן זכאי קודם מותו )ברכות כ״ח ב ‪ /‬אדר״נ כיה ע״ט(‪ :‬אילו לפני‬ ‫מלך בשר ודם היו מוליכין אותי‪ .‫חנוך ב‬ ‫יב ג ‪ -‬י ג י‬ ‫קכג‬ ‫קר ןדיל‪ :‬ולקרר את־?ני הי ל א נשאתי את־מראהו כא‪#‬ר לא‬ ‫נ‬ ‫יו?לו לעזאת את־אש הכ?‪#‬ן י ^ ר ב הש?ש ןקר לאויר‪ :‬דאמר‬ ‫י‬ ‫לל אלי לנוך אם־לא יקךרו את־?‪3‬יך פה ל א יוכל ?ל־ארם להביט‬ ‫אל־?‪$‬יך‪ :‬ואל־לא‪$‬שים א ‪ #‬ר העלוני כ ת ח ל ה אמר לל נרד לכוך‬ ‫י•‬ ‫אל״לאךץ והכילם־לו עד־יום המועד‪ :‬ולשימוני כלללה על־‬ ‫מטתי‪ :‬ומתושלח ללה מצ?ה לבואי ביום וכלללה שומר הלה‬ ‫ל‬ ‫מש?רו על־לד־מטתי וללםהד ?שמעו את־בואי‪ :‬ואגיד־לו כי ללא?פו‬ ‫ח‬ ‫?ל־?‪3‬י כיתי לארכר אלילם‪:‬‬ ‫‪?#‬עו ??י את א‪#‬ר בךציז לל‪ :‬אני נ^ללתי אלי?ם היום‬ ‫יג‬ ‫להןיד ל?ם מ?י יי את א‪#‬ר ללה ןאת ההןה ואת א‪#‬ר לחיה עד־‬ ‫יום הדין‪ :‬שמעו ?ני ל א ממי אני מניד ל?ס היום כי אס־‬ ‫נ‬ ‫ממי לל אשר שלחני אלי?ס‪ :‬ואלס שומעים א ־ד?רי ?&י ואני‬ ‫י‬ ‫אדם אשר נ?ךא ? מ ו ? ם ואני שמעתים ממי־אש ‪#‬ל לל כי־מי לי‬ ‫כ?שן אש יד?דיו ל ל ? ה יוצאת‪ :‬ואלם ?ני רואים את־?ני ואני‬ ‫יי‬ ‫אדם א‪#‬ר נ?ךא ?מו?ם ואני רואה לליתי את־?ני לל ?בחל מל?ן‬ ‫?אש אשר ?הנקזאו ניצוצות הוא משלח ןהוא &וךף‪ :‬ואלם רואים‬ ‫י‬ ‫את־עיני כראות אךם הדומה ל?ם ואני ךאיתי את־עיני לל והן‬ ‫מאירות ?קרני ה‪?#‬ש ומלרידות את־עיני א ד * ואתם ?ני רואים‬ ‫ל‬ ‫אלם למין עזרת ל?ם והיא ^ ל אדם נ?רא ?מו?ם ואני ראיתי‬ ‫למי? לל לעזרת לי והיא מלאה את־ד‪.‬ש?ים‪ :‬ואלם רואים את־‬ ‫״‬ ‫שעור ק ו ? ת י ד ו ? ה לשלבם ואני ראיתי את־שעור קומת יי ללא־‬ ‫? ך ה וללא־דמוי ואיךלו־סוף‪ :‬הנה אלם שומעים את־דברי־מי‬ ‫»‬ ‫ואני ‪#‬מעתי את־דברי לל ?קול־רעס גדול ?תוך תנועת עננים ?לי‪-‬‬ ‫ל ר ף ‪ :‬ועלה ?ני הקשיבו שיחת אב ? ש ר ו ך ם נירא וקשה לעמד‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫‪.‬בפיוט אשנבי‬ ‫ הנהפך לאש מבשר ‪ -‬מ ל מ ד‬‫הפגים ) = מ ט ט ר ו ן ( ע׳ לקמן‬ ‫את דבריו‬ ‫לכאן‬ ‫ק ו מ ת י ‪ — .‬שהיום כאן ומחר בקבר‪ .‬על התמנותו של חנוך לשר‬ ‫ייח ב׳‪—.‬‬ ‫)ר׳ יוחנן במדרש לתהלים ק״ד ג (‪ .‬שאם כועס עלי אין כעסו‬ ‫כעם עולם ואס אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪. r k n a!™*06.‬שיוכל לירד לארץ )והשוה‬ ‫שחקים‪ .

.‬נ ם י ג ו ת י ו ש ה ו א מ ת מ ע ט ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫י ג‬ ‫י ם‬ ‫ת‬ ‫פ ו‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫כ נ‬ ‫‪M‬‬ ‫ואני‬ ‫לפני‬ ‫ולא‬ ‫לכן‪.‬אין זכר לכך‬ ‫א ב ל מדובר על ענין זה בפרטות בחנוך א׳ ע״ד‪ ...‬‬ ‫ת‬ ‫* "ל*דן‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫אני מדהי א ־?לילארץ ולריל וה!?עות והבדות‬ ‫יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממין א ע פ י כ הייתי בוכה‪ .‬כ ך ח ‪ .‫יג יא‪-‬כג‬ ‫חנוך ב‬ ‫ל?ני ? ל ך אים ו ק ‪ #‬ה מ א ד כי רצון ? ל ך ?ות ורצון ? ל ך הליס‬ ‫י פ ) ה‬ ‫א‬ ‫‪ 3‬ם‬ ‫ת‬ ‫ל ^ י ל^י ‪9‬לו המלכים ו * ? י ל א ד ן ןס^?יט &י‬ ‫"‬ ‫יא ! ע מ ד ?לראת איךסוף ההיא‪ :‬ף‪$‬לה מ י אני יידע ה כ ל אשר מ‪$‬י‬ ‫יב ל‪ :‬וא‪#‬ר עיני ראי למראש ועד־סיף ולמן הפוף ועד ה ל ש ו ? ה ‪ :‬הפנל‬ ‫אני יידע וה*ל ?ת?הי כ??רים ה‪#‬מלס וק?וילם ומלואס הל־‬ ‫ה??אות ומלל?ס מרותי ואת־הבו?כים למין רב לאין מ?‪$‬‬ ‫ר‪*?#‬י‪ :‬מי לאי^ז לרואה את־תה?כותילס וממבוסילם ללא‬ ‫המלאכים לא נדעי את־מ??רס ! ^ י את־?ל־‪#‬מותילס ?לב*י‪:‬‬ ‫את־לקוהת סירס מיייזי וא ־קהיו ‪&9‬רתי וכאו ??ל ל ל ר ‪#‬‬ ‫יי‬ ‫וצאתו ואת־^מוהיהם אני ?ל?תי‪ :‬את‪-‬תקופת סירס מדוחי ואת״‬ ‫הלמעטותו ב?ל‪-‬ד׳ימים ואחד?סיגוליו ‪ #‬ה ו א מ ל מ ע ט ??ל״־יום‬ ‫וב?ל־‪#‬עה‪ :‬ארכע עתיפ שמתי ומן־לעתים עעזיתי ארבע ל ק ו נ ^ י *‬ ‫»ז‬ ‫ובתקופות ??מתי את־ה^ים !וכחנים[ ‪?£‬תי את‪-‬לחךשיס ו מ ל‬ ‫ללך^ים ‪&9‬רתי את־הלמים ו&דהלמים מרותי את־ה<?עות ואם‪5‬‬ ‫יז וארשם‪ :‬א?י כ ל אשר יאכל על־לאד?ה לקרתי וא?י*ב ו?ל־‪1‬רע‬ ‫א ‪ #‬י * א לאדן א‪#‬ר לןרע וא?זר לא לןרע ו?ל־?מח ו?ל־ע^ב‬ ‫י״ ו?ל־?רח וריבמיהלם ושמותילס‪ :‬ימ‪?#‬נות לעןליפ ולקותילם‬ ‫י» וכנפילם ומשפט ןשאס ? ? ר ונ?מי־??ר הפנל אני לקרתי‪ :‬וא?י*‬ ‫א^־־ררך[ לרעם ו*?רק‪-1 :‬יראוני את־מ?לחותילס ואת‪-‬שו?רילס‬ ‫כ‬ ‫ומבואילס ומו?אילס א‪#‬ר ?לס ילכו כ מ ך ה ?של‪#‬לת יעלו‬ ‫ו?‪#‬ל‪#‬לת ירדי ?ן־?כעם ןדול ו?ק?ף לשלבו ע?גי לרון ואברי‬ ‫נ א ?ל־א‪#‬ר ??דן‪ :‬אני ?ת?תי את‪-‬או?רות ה‪#‬לג ימ?מורות הקדה‬ ‫וקר לאויר ואת־עתילם לקרתי אי־ןה הדרך נוקזאי ??תהותילם‬ ‫למלאו ?לס את־לע^יס ואי?ס ?ריקים את־א?רותילס‪ :‬אני ?ה?*י‬ ‫ע‬ ‫את־מ‪?#‬כי ל ת ה לאללר ואדא איך נועזאי מ?תהותילס ישאו את־‬ ‫המשקלות ואת־המדות ו?ראשו‪$‬ה לשימו במשקלות ואלרי־כן‬ ‫במדות ו?כשרון ייר^יאי ^ ‪ 1‬על־־לארץ ?ך?}שי?ה ? כ ד ה ימיטו‬ ‫‪.‬־־ מ‬ ..‬ד ר ך‪ .‬ועכשיו שםוליכין‬ ‫ממ״ה הקב״ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים ואיני יכול לפייסו בז‬ ‫לשחדו בממון‪ .‬ו ל א אבכה‪ .

.‬־ ש א ו ל ת ח ת י ה ‪ .‬למן אדם וחוה ואילך‪ .‫חנוך ב‬ ‫כד‬ ‫כ ה‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫כט‬ ‫ל‬ ‫לא‬ ‫לב‬ ‫ל נ‬ ‫ל ד‬ ‫יג‬ ‫קכת‬ ‫כד‪-‬לח‬ ‫ולעצים ולאבנים ו ט ה ר ו ת ו?ל־הנ??איס‪ :‬אני ?ת?תי את־הגכה‬ ‫ל&רלאדן ועד־דךקיע השביעי ולעוגה עד־שאול תלתלה‪ :‬ומקום‬ ‫ה מ ‪ ? #‬ט ו^אול הגדולה מאד ה?תולה הבו?ה‪ :‬ןאךא את־ע?ל‬ ‫החבולים המחכים לדין ?לי־מךה‪ :‬וא?תב את־?ל־הנש?&ים על־״‬ ‫לדי השומט ן?ל־?‪??#‬ם ו?ל־מעשילס‪ :‬ןאךא את־?ל‪-‬האנשים‬ ‫מדור האבות לראשונים עם־אךם ו ל ו ה ואאנה ןאבןל על־אלרית‬ ‫רשעלם איי־לי מ ל ל ^ ת י וללשת אבותי לראשונים‪ :‬ןאלשב בלבי‬ ‫ו א ? י א‪#‬רי האיש א‪#‬ר ל א נולד או א‪#‬ר נולד ולא ל ? א ל ? נ י‬ ‫לל מי ל א יכא ל?קוס ההוא ולא לשא את״על־ה?קום ההוא‪:‬‬ ‫ואלא את נוקזאי המותחות ןיאת־שומרי שאול לעומדים כ?לשיס‬ ‫ןדולים ו?ניהס ?נרות ?בולים ועינילם אש ובניהם גלויות ע ד‬ ‫לזיתיהם‪! :‬אמר ל?ניהם מי לתן ןלא אךא?ם עוד ןלא אשמע את‪-‬‬ ‫מע‪#‬י?ם ואיש ל א לביא את‪?-‬ני עמי אלי?ם ממה מע‪$‬ים היו‬ ‫ל?אילם מהדם האלה ו?ה!י־‪3‬צח י??לו ע ? ל ל ? י ד ‪ :‬אני עליתי‬ ‫למןךח לגלעדן א‪#‬ר ‪ #‬ס הו?‪$‬ה ?נוחה לצדיקים והוא ?תום‬ ‫לרקיע ל‪.‬השוה דבריו של אנטיגנום איש סובו )אבות א׳ ג׳( אל תהיו כעבדים המשמשים‬ ‫‪.‬סדר ר ב ה דבראשית סי׳ כ י ח ו א י ל ך ‪ /‬אע״פ שלא‬ ‫ד ב ר בספר על מנינם ותיאורם‪ .‬ע׳ לעיל י״א ע*ב‪ ..‬למשל‪ .‬שלי‪#‬י ולצד לעולם הןה הוא ?גור‪ :‬ןשו?רים לעמדו‬ ‫על‪-‬יד־ה^?ריס הןדולים ? א ד ממןרח ‪ ? #‬ש מלאכי להט שרים‬ ‫?לי־לרף שירי נצח ש?חיס לבוא הצדיקים‪? :‬יום הביאה‬ ‫לאלרוןה יוציאו לאדם עם־לאבות ולביאום ה‪$‬ה למען לשמחו‬ ‫כקלא איש לאוה?יו לאבל אתו ללם ה ? ל ר ל והם ?איס ?שמלה‬ ‫ו?שולחים ל?ני היכל לאיש ההוא ? ש ? ח ה ומהמים לללמו ולענג‬ ‫פ‬ ‫?זי‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫י ו ע * ?לי־^דה ולשע«ח וניל ?תוך אורה והייי־נצח‪ :‬ואני‬ ‫׳‬ ‫אומר ל?ם ? נ י אשרי לאיש לרא את־שם לי ועוכר ל?ניו למיד‬ ‫ימביא ?נחות ב ל י ד ה כהלים לאלה ן?ל־ההלים ?אלה לחלה ??ךק‬ ‫למת‪ :‬אשרי הער?ה מ‪5<#‬ט ?דק ל א ?מלן כי אם־באמת ולא‬ ‫לי‬ ‫לקןה אלרי־־כן ל?ל־ך?ר מש?טו לכא לעתיד בלי משא ?נים‪:‬‬ ‫מ ד ולרעמים לתן ללמי‪ :‬אשרי הךן‬ ‫^‬ ‫לז־־לחאשרי ה ? כ ^‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י ם‬ ‫ה ר ו ח ‪ .‬ל א ב מ ת ן כ י א ם‬ ‫ב א מ ת ‪ .‬כ ל הראשונים‪ .‬אולי עיקרו‪ :‬משכן ה ד ו ח ‪ .‬נפרעים מהם‬ ‫יי בגיהנם ב ע ד חטאותיהם‪ .‬‬ ..‬ש י ר י נ צ ח ‪ .‬אולי אף לדעתו של בעל ה ס פ ר‬ ‫ז מדודות יש לשאול )השוה‪ .

‬ואין ס פ ק שאי‬ ‫(‪.‬השוד‪ ..‬בסלאבי ‪=) aBa6‬חזיר(‪ .H‬ב ק נ ה‪ .‬סוף ה כ ת ו ב נ״ב הוא‬ ‫נוסח ‪ .‬ב ק נ י ה ‪ .‬לשון נופל‬ ‫לשון של קנה וקניה מזכיר א ת הלשון שבישעיה מ י ג כ״ד לא ק נ י ת לי בכסף קנ י‬ ‫א י ל‪ .‬‬ ‫לבראשית א׳ כ״ז‪ :‬שהכל נ ב ר א במאמר והוא ]אדם[ נ ב ר א בידים‪ — . a M-tpaji-fe noB-bmeiia H Ha Kynnu C T O H T .‬ה׳ ב י ד י ו ב ד א א ת ־ ה א ד ם‪ .‬ורש ^‬ ‫‪..‬ב מ ו ל ו‬ ‫הן?ן בעולם ה ל ? ל סןה ןללןי כ ך ך ך סי^ךד‪ .‬‬ ‫ב‬ ‫מז־־סחןאין ילדון לאיש מירא־לל הוא לללל ?כל ?דור ההוא‪ :‬יי ?לר‬ ‫ט פ ? ך א את־לאךם ?ךמות ?}יו קטן ןןדרל ? ך א יי‪ :‬וא^ר לנאץ י‬ ‫אךם לנאין ? ‪ :‬י ? ל ך ו?ני יל למאס ה?ז ל?ני אךם הוא ל ? ‪ 3‬י ל‪5‬‬ ‫יבוז‪ :‬המ?עיס ל?ל־אךם ?לי ך ע ה בעם ‪$‬דול יךך&הו מאת ל‪5‬‬ ‫נ‬ ‫ג א ‪ -‬נ ב היורק ב?ני אךם }א?ה תךךמהו ?ליךלל ה ן ד ו ל ‪ :‬אשלי ל א‬ ‫א ‪ #‬ר ל א י?ה א ת ־ ל ב ו ללרע ל?ל־איש ל נ ? ? ט נעזר ואת־הנר^א‬ ‫לרים ולמכקש לעשה ? ד ק ה בי ?יום הדין הןדול ]?ל־מעשה אנוש‬ ‫ללהלש ב ? ל ב ‪ :‬אשריהו ולו ל ה י מ ל ת ־ ? ך ק ונ*אןני ? ד ק ומשקל‬ ‫ננ‬ ‫?דק[ כי ?יום הדין הןדול ?ל־מךה ן ^ ל ‪ ^ -‬ן ^ ט ןי^ל־משקל ? ^‬ ‫?מאזנלם לאמר כקנה יהיו ללולים ועומדים ?קניה ן?ל‪-‬איש נכיר‬ ‫נד את־מךתו וכמךה לקכל את־ןמולו‪ :‬ואשר למלל ועשה‬ ‫ל?ני לל למהר לל כ ק ש ת מ ע ש י י ועשה לו משמט ? ל ק ‪ :‬וא^זל גר*‬ ‫«‬ ‫כלות ל?ני לל ולד?ה־לו לל שמיךתו במלכות ‪ #‬ל ? ע ל ה ‪ :‬וכי דולש‬ ‫ט‬ ‫לל ל ל ם א ו נר או אלל או שול או קל?נות אהלים ל א אלה ?י‬ ‫יו‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫י ע‬ ‫ה‬ ‫דיו*'‬ ‫ד‬ ‫^‬ ‫את הרב על מ נ ת ל ק ב ל פרם‪ . ? ? ד אךם מאלס ל א ל ד נ ^ ל ה ר ? ה ןלאלד ל?מת־־ל‬ ‫ר ? ה ןלאלד כינת המעשה ן־לאלד ? ח ר ^ ת המעקזה ןלאלד ??תיקיי‬ ‫ש?הלס ולאלד ?טהר ןלאלד ? ל ס ולאלד ?ימי ו ל א ל ד ?צער ולאלי‬ ‫?לל‪:‬‬ ‫כלליפות ולאלי ?מךאה־סגוף ןלאלד ? ך ב ־ ת ש‬ ‫י ע‬ ‫ם‬ ‫‪. א ‪ #‬ר נ?ךא ןהוא משבחו‪? :‬י‬ ‫מ י מעשי לל א ? ת א?ל מעשי אךם מ ל ם טוכיס ושלם ךעים ולמי מע&יל״‬ ‫?לרצי‬ ‫מה יח־עי לא?נים‪? :‬ני ?ל־מעשה ן?ל־מךה ן?ל־מ‪£‬קל‬ ‫סו לא?תב כאשי *‪:‬וני לל ו??ל־אלה ??אתי שגולים‪ :‬ו ? ‪ #‬ה } ? ? ו י‬ ‫‪ # $‬ה ?ן ..‬‬ ‫)אע״פ ששם קנה הוא מענין א ח ד —‬ ‫‪H‬‬ ‫‪P‬‬ .‬אותיות‬ ‫עקיבא )בית המדרש ג׳ ‪ :(59‬ש כ ל העולם נברא במאמרו של הקב״ה ואדם בכפו‪ ..‬המולי?ה א ל י מ י‬ ‫ס ‪ -‬ט א א י ך ס ו ף ‪ :‬אשרי הזירע ןלע א?ת כי ‪?#‬עתלס לקצר‪ :‬א ? ל י ל א‬ ‫ס ב א?ת בקךבו ןדוכר א?ת ל ר ע ה ו ‪ :‬א ‪ #‬ר י לאיש רלמיס ??יו ה‪18‬י•‬ ‫מנ בלבו‪ :‬אשרי המבין ל?ל־מ‪$‬שה ל.‫חנוך ב‬ ‫לט‬ ‫יג‬ ‫לט‪-‬נו‬ ‫*?*״־?דק ללתום ואל?ןה י ל ? ל ־ נ ד ? א יע*ר‪ :‬א^זריי ל‪#.

ים לצדיקים ולאץם צדיקים‬ ‫ןאיש לא־ל?תר אז‪ :‬ועתה ?ןי שימו מלש?ה על‪-‬ל??ס ושמעלס‬ ‫לדברי אבי?ס ?י מ?י יי אצכי דו?ר אלי?ס ולקללם את־ה??רים‬ ‫האלה ה?תובים בירי אבי?ס וק ראלס ? ה ם ו?הם תדעו ?ל־מעעזי‬ ‫ל‪?? ::‬רים רבים היו מותחלת הבריאה עד־סוף הדורות לליו ןגם‬ ‫א ח ד מהם לא‪-‬יוךיעבס <י?לב־לדי אס״תלזיקו בו ל א לל?או‬ ‫ללל‪ :‬בי אין מ ל ב ד ללי ל א ב^זמלם ולא ?ארץ ולא בשאול ולא‬ ‫??ל‪-‬לסוד‪ :‬לל עשה לסוד על־אי־־לדועים ומתח את־לרקיע מ ר א י ם‬ ‫ואת־לארץ לעמיד על־סמלם ואת־יהמלס ‪ :‬ס ד על אי־עומדיס‬ ‫ו?ל־?רואי איךמ??ר ? ך א ל כ ד ו ‪ :‬מי ?נד• ? מ י ל א ך ן או חול‬ ‫הים או ?טפי המ?ר או ט ל לגננים או נשיכת לרוחות‪ :‬מי‬ ‫ק ‪ #‬ר ^ ך ן ואת־הלס ?קשרים לא‪.‬כ״ב ל״ד‪.‬כו?ביס ל צ ב‬ ‫מ ך ל א ‪ #‬וללף את־לךקיע‪ :‬ובתו?ס העמיד את־ה^?ש למען ילך‬ ‫? ‪ #‬כ ע לקופות השמלס מי לעמיד מאה ו^נלס ושמונים כ?א‬ ‫למען יצא ?יום ק?ן ועוד מאה ושנלם ושמונים ??א למען לצא‬ ‫?יום ןדול‪ :‬ושנלס ??אות גדולים לו ‪1‬ל??ש‪ 1‬למען ‪:‬נוס ? ל ס‬ ‫בשובו כ ה לכה ממעל לכמא ס ‪ :‬ר ח ‪ :‬מלרח תמוז מיום שבעה עעזר‬ ‫יכא ועד לרח ‪ $‬ב ת ומשבעה עשר ? ט ב ת יצא וכן ילך ס‪#‬מש‬ ‫בכל־תקףפות סשמלם‪ :‬וכאשר לקרב א ל ־ ל א מ ושמל ל׳ארץ‬ ‫ןהוציאה את־מרלה וכאביי לדליק והתאבלה לאךץ ולעציס ו?ל־‬ ‫?רי אין ללם גדול‪ ? :‬ל המרות לאלה ומדות־ה^עה לללקים‬ ‫לעמידה ל??תו את־הנראיס ואת אי־הנראיס‪ :‬מךאי־הוראיס‬ ‫? ר א את־?ל־ס‪$‬ראיס והוא ?עצמו אימראה‪ :‬כן אומר אני ל?ס‬ ‫?ני לנו את־ס??ריס ל?‪3‬י?ם ול?ל ?ש?חותי?ס ושארי ?שר?ס‪:‬‬ ‫ז‬ ‫סא‬ ‫<==‬ ‫ס‪:‬‬ ‫סי‬ ‫סי־׳‬ ‫ס ו‬ ‫סז‬ ‫סח‬ ‫סט‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫)‪ paHa6‬ז( בחזיר נתתלף לו לאחד המעתיקים‪ ..Morfiii‬‬ ‫)בהוגאת ‪ (Charles‬מוסד בשתיקה בלשון ‪) cattle‬עמ׳ ‪ (84‬או ‪) sheep‬עמי ‪ .‬וכן לקמן כ׳ בי‪ .(86‬מ י ר ח ת מ ו ז •‬ .-‬תרו ואודל‪.‫חנוך ב‬ ‫‪:‬ז‬ ‫נח‬ ‫נט‬ ‫ס‬ ‫יג‬ ‫קכז‬ ‫נז־עב‬ ‫אם־לב ?הור לדרש ו??ל־אלה הוא מנ?ה את־לב לאדם‪ :‬אם‪-‬‬ ‫‪?:‬יא אךם מןחה ל?לך ? ש ר ןךס ןהוא בלבו אי־אמוןה ילשב‬ ‫ה ל א לקצף המלך אשר לךאה את־מןלתו ו??ךהו לךין‪ :‬או אם‪-‬‬ ‫לחניף איש לרעהו בלשון טו?ה ו?לבו ר ע ה ה ל א ‪:‬בין לבו זאת‬ ‫ו?קךב ‪?3‬שו לש‪*3‬ט שאין מש?טו ב ? ך ק ‪? :‬אשר לשלח ל‪ :‬אור‬ ‫ןדול וללה מש©ט ? ד ק דבלי משא ?.‬כ י א י י ד וי״ז‪ .

‬‬ ‫םשנור״ו‬ ‫בבית‬ ‫‪».7‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫בשם‬ ‫ב‬ ‫בבייאה‬ ‫א‬ ‫ו ל‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ב*יז‬ ‫־‪0^0.‬‬ ‫‪a‬‬ ‫^‬ ‫י‬ ‫ונעשית‬ ‫או‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫^‬ ‫‪0‬‬ ‫יש ‪.‬ב א‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ל א ‪ .‬ש י ת י־יביי"‬ ‫ג‬ ‫לעולם הבא‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נ‬ ‫‪.‬‬ ‫א‬ ‫שגירה‬ ‫־ושי‬ ‫באמת‬ ‫ל'״‬ ‫נ׳‬ ‫״ י ״בי״ית(‪:‬‬ ‫השבועה‬ ‫לעשות‬ ‫..‬‬ ‫י‬ ‫‪ 5‬ד י ם‬ ‫?‬ ‫עו‬ ‫*‬ ‫י י פ‬ ‫ל‪!:1‬יי‬ ‫ה ד י‬ ‫ז‬ ‫בי?ה‬ ‫עז‬ ‫יג‬ ‫—‬ ‫עג‪-‬מו‬ ‫*יי"‬ ‫ל‬ ‫ם ^ ם והקרב >»ליל& היא ל‪*3‬‬ ‫ס י י ל * ו&מע‬ ‫» י יילל ימי לא *׳ןיג» •ו״‬ ‫‪ r‬ולא בלרינה «‪0‬רת *יי‬ ‫ןמי ללס‬ ‫"י ״‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫״ ?ימי *‪ P‬לי לא ?‪ nyot‬ןלא ‪ #‬ך ‪$‬י *‪"Wo‬‬ ‫״‬ ‫לל*זין הן הן אי לא לא‪}« :‬י »‪¥‬י»‬ ‫יך״״ח י " מ ד ם‬ ‫ל?‪ °‬יז מ ‪3‬י לא ה‪:‬ה ל?ןים ‪¥‬ךם ל?!עי אמי * ? ר לא הכינויזי‬ ‫ל??*״ י&ןיה י?׳?קל «׳ןוד ?היד הוא לחיית גדור סגי‬ ‫יי‬ ‫! * ‪ » " j p n‬י »ל ‪? wtfi‬י <ןזפ הוכן ?‪i1 ?1‬‬ ‫?וקום ללל־«<‪* 8‬ךמ‪} *.‬״ ‪1‬‬ ‫‪£‬בע‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫*׳‬ ‫^‬ ‫"‬ ‫היום‬ ‫נשבע‬ ‫למ״י‬ ‫הקב ה‬ ‫ונשבע‬ ‫לשקי‬ ‫״ * * ״ ׳ *‬ ‫‪3‬‬ ‫ל ״ ״‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫א‬ ‫י ‪an n w w w‬‬ ‫»י‬ ‫^‬ ‫»‬ ‫מ י *‬ ‫א״‪^..0‬‬ ‫‪M‬‬ ‫•‬ ../‬״‬ ‫י ע‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪ -‬חשו״ ם י י ש ‪ .‬‬ ‫מגלה‬ ‫אגו״‬ ‫ומדרש‬ ‫שמייל‬ ‫בבית‬ ‫אשב‪.. ־ יי״ז‬ ‫ת‬ ‫א ה י ת ויהי הן‬ ‫•ונמיר‬ ‫‪.‬‬ ‫תל־יי‬ ‫לא‬ ‫ש ל ב ם הן‬ ‫ע‬ ‫״‬ ‫וקלה‬ ‫הקב׳ה‬ ‫™ *יי‬ ‫״אילי‬ ‫ל‬ ‫בפיו‬ ‫יו‬ ‫)יע׳‬ ‫‪.‫קכח‬ ‫חניך ב‬ ‫ענ‬ ‫‪•w‬‬ ‫‪—+‬‬ ‫י נ‬ ‫ל‪0‬ע׳ « י ‪« * X I‬ת־ל‪ :‬ילקחים וליי טילים להם * * ל »‪$‬מל‬ ‫* י י ‪ ITW‬מ ד י י מ ם וקרבי*לילם‪* :‬י אי־^יןיט ו*י־‬ ‫י׳י׳יייט על־לל ו*י־לר*ים *יז־לל הם לא לקהלים לי אם־‪.‬‬ ‫»די ל?«לז»וךה ולא *בי‪$‬לס * ך י לי‪#‬י־יס?ם ולעגן ‪$‬ביר*לםג‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫‪TO‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫דיי*‬ ‫‪8‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ 9‬י‬ ‫‪8‬‬ ‫עח‬ ‫יי*‬ ‫עם‬ ‫*ךם‬ ‫‪c‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ה?‬ ‫‪MS‬‬ ‫ה‬ ‫ר י‬ ‫הי‬ ‫‪6‬נ‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫םנ‬ ‫‪8‬‬ ‫ה‬ ‫‪9‬‬ ‫םי‬ ‫גוה‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫םו‬ ‫ז ו ם‬ ‫פ‬ ‫‪* r ^ ' J S n T S‬‬ ‫נ ש ב ‪ .‬יםורו &ל«‬ ‫עד‬ ‫ט י ג‬ ‫עי‪.‬מי »<נ?>י לל־?ךם לל‪$‬ב ך ‪ « #‬י ן^יעי‬ ‫& ? ־ ‪ W‬״ ‪ n W‬לא יוכל לי•**־ ולא להלףןיר *ת‪& -‬הי * י‬ ‫מ י לשללנית מ ע ה ו ן ^ י י <‪"*W‬‬ ‫* ל־*י ?ב‪9‬ךן>ה‪:‬‬ ‫ל יי לנ«? יז?‪0‬לו עולם ייין־םיף לןסיד ללא‪? :‬ל־סבוךה ‪?1‬ל־‬ ‫• מ ו?ל־?ל׳י? ולל־ןילי־ ח ג י ‪ #‬ר ‪:‬בי*לס ?׳! י‪ :‬ו^גל^ס ל » ז‬ ‫״ *‪ I‬״יללי ל*־*ל ‪6‬י־&*ה «ל־מ??«לי <לא לקריה ןלא לךחיקג‬ ‫» י * י ל‪1‬י ו יא מקם ללס ליים הדין הןד* ןאל הליי‬ ‫״ »‬ ‫&לם‬ ‫‪ em‬נ ו ן * ״ * על לדי *י*ז לי »ום־<זפ על‪-‬ין־י יי‪:‬‬ ‫?י׳יי ל*‪3‬י *ת־ןל‪-‬בי )*יי*?* ל‪?5‬מ *היו לק‪3‬ל או‪$‬ר"‪$‬לא לעולם‬ ‫לחו ?ם‪5‬‬ ‫* י*[ ל י יל»ל‪9‬ןה ילהלף־ ה?זלחי את־יך‪..245-2..‬י‬ ‫ב‬ ‫ש‬ ‫ו‬ ‫מיני‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫יין‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫באמת‬ ‫א׳‬ ‫ו‬ ‫ע‬ ‫ד י ש ו בו‪ .‬‬ ‫ל«‬ ‫אנית‬ ‫יעקב‬ ‫״׳‬ ‫ולא‬ ‫ו‬ ‫ג‬ ‫ל‬ ‫לשונו‬ ‫ל‬ ‫לי״»‬ ‫הנ״זלל‬ ‫)שקרוז(‬ ‫׳«»‬ ‫יי״»‬ ‫וכתב בעל ק ס ״ א דאביש״א )בםייי״י‬ ‫להשבע‬ ‫‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ל‬ ‫מתי‬ ‫״ ׳ יי׳י‬ ‫גינ»י‬ ‫‪.‬‬ ‫ב«יבננלי‬ ‫שבועה‬ ‫שביעה‬ ‫אםילי‬ ‫״ ח י ל י ‪ -‬יי*י‬ ‫^ * ‪ J ^ J‬־ ה ״ י ן‬ ‫!‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫" יי •ין‬ ‫־יון‬ ‫אדם‬ ‫)־» »««>‪.‬ד ב י‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ץ‬ ‫״‪.‬‬ ‫?‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫«‬ ‫שלבם‬ ‫ש‬ ‫‪.

‬‬ .‬וכן אמרו )סנהדרין ק״ד א׳(‪ :‬ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא‪.‬‬ ‫דכתיב ‪1‬דב׳ ל״ב[ ואין מידי מציל‪ .‬ויש להשוות מ ק י ב ט״ו י״ד שירמיהו מגין על ישראל‪— .‫חנוך‬ ‫ב‬ ‫יג פ ז ‪ -‬ק י א‬ ‫קכט‬ ‫ו?ל־על ע?ב ו ל ? ד כ א ‪ #‬ר לבוא?ס ל?ען ל‪ :‬ס ל ל תשאי ותתיךהו‬ ‫*‬ ‫‪6‬ח ןכן ת??או את‪-‬שכר?ס ביום סדין‪ :‬כ ל ק ר וכ?לרלם ו?עךב טוב‬ ‫ל ל א לכית יי ל ס ל ל לבורא סלל‪ :‬כי ?ל־}‪?#‬ה לסללהו וש?לה‬ ‫?ל־בריאה נראה ואי־נראה‪ :‬אשרי לאיש א?זר ?סח את־פיו ל ס ל ל‬ ‫*‬ ‫*א וסלל ללל ??ל־לבו‪ :‬א ת ר האיש א‪#‬ר ל?תח את־לבו לחרף וסרף‬ ‫* ב את־לעני והוציא ד ? ד ‪ .‬כמה קשה אותו היום‬ ‫ואין יכול לפדותו‪ .‬ומדרש תהלים למזמור מ״ו א׳‪ :‬אח‪ .‬ת״ל אח לא פדה‬ ‫יפדה איש ‪1‬תהל׳ מ״ט ז׳[‪ .‬על־רעהו‪ :‬אשרי ספותס את ?יו ל ? ר ך‬ ‫ולסלל את‪-‬לל‪ :‬וארור ספותח את־פיו לקלל ולחרף ?ל־ל?יו ל?ני‬ ‫»‬ ‫צ ו ‪ -‬צ ה ל ל ‪ :‬א‪#‬רי ס??רך את־?ל־?ע‪£‬י יי‪ :‬ארור ס ? ל ר ף את־?ל־‬ ‫* י ‪ -‬צ ל ? ר ל ת לל‪ :‬א^רי סחושב לכלות ?עשי לךיו‪ :‬ארור ס?צ?ה לאלל‬ ‫‪**:‬־צטנעמל[ אסריס‪ :‬א ^ ר י ס ש ו ? ר ל ס ד ו ת אבוליו הקדמונים‪ :‬ארור‬ ‫סמשחית מו?דות אבות־אבוליו ואבוליו‪ :‬אשרי סנו&ע שלום‪-‬אל?ה‪:‬‬ ‫ק‬ ‫ק א ‪ -‬ק ב א ר ו י ר סהורס סשלומיס ?אל?ה‪ :‬אשרי ‪#‬אינו ? ד כ ר ‪#‬לוס נרק[‬ ‫קנ ?לשונו ו?לבו ?זלוס ללל‪ :‬ארור ס ? ד כ ר בלשונו ‪#‬לוס ו?לבו‬ ‫קי אין ? ל ו ס ‪? :‬ל־אלה כ ? ד ו ת וכ??רים לןלו ?יום סדין ס ן ד ו ל ‪:‬‬ ‫ועלה ?}י אל ^אמרו אבינו הוא עס־לל והוא לגן עלינו וסלפלל‬ ‫קה‬ ‫? ע ד ל?אינו אין ‪ #‬ס עוןר ל?ל־אךס א?זר ל?א‪ :‬ראו ?ע^י ?ל־־‬ ‫קי‬ ‫אךם ?לם ?ה?הי אני ל?ני ס?שולס וא?ף*ב את ?ל־א‪#‬ר יע^ה‬ ‫??ל־?ני לאדם עד‪-‬לעולס‪ :‬ואיש ל א יוכל לסשחית את־?לב״‬ ‫‪9‬‬ ‫ידי‪ :‬כי לל לראה סלל ו?ל?זבות אןשיס רעים כי ל?ל סס א?זר‬ ‫קח‬ ‫‪ ? #‬נ י ?הדרי ס ל ב ‪ :‬ועלה ?..‬ואין זה כאן ענינו‪ ..י סאזינו ל?ל־ד?רי אבי?ס א ‪ #‬ר‬ ‫קט‬ ‫אני ? ד ? ר אלי?ס ?ן תןלמו וא?רלס ?רוע ל א א ? ר לנו אכינו‬ ‫ק י ?עת ססיא את־אי־דעתנו זאת‪ :‬וליו ס??רים א^י ןתתי ל ? ס‬ ‫נללת ?נוסל?ם אל־ת?תירוס ??ני ?ל־סלפצים וכארלס אולם‬ ‫למען נךעי מע^י לל ס‪?$‬לאים ? א ד ‪? :‬ני הנה הולר וקרב יום‬ ‫?‬ ‫סמועד ולעת סןתוןה לי ? א ה הדרש אני ל ל ? ת וס?לאכיס לרוציס‬ ‫ם ט‬ ‫א‬ ‫קמ מםד השם ד ב ר בשם דיבור‪ ..‬אין אברהם מציל א ת ישמעאל אין יצחק מציל א ת‬ ‫עשו‪ .‬ל ב י ת ה ‪ /‬לבית המקדש ז ‪ -‬השוה ספדי‬‫דברים שכ״ט‪ :‬אין אבות מצילים א ת הבנים‪ .‬אחים את אחים מנין‪ .‬וכן הוא אומר )ישע׳ ם״ג ט״ז( כ י אתה אבינו כי אברהם לא ןך?נו וישראל לא‬ ‫יכירנו‪ .

‬‬ ‫‪.‫קל‬ ‫חנוך ב‬ ‫יכ‬ ‫ד י י ם‬ ‫ת‬ ‫ינ קיב‪-‬טו י‬ ‫ל‬ ‫* ־ל־*רץ שו?רים א ת ־ ? ק ד ל ס ‪ :‬ו?לר א ד‬ ‫עי*‬ ‫לל?‬ ‫?‬ ‫קינ הולך ל ? ת מ י ליש?ל לנללת־עילמי נ צ ח ‪ :‬ולכן *ויתי?ם ?}י ‪$‬י‬ ‫תעשו את־הטוב ל?ני יי•‬ ‫ם‬ ‫י ד‬ ‫כ‬ ‫מע? ?‬ ‫‪ /‬ת ו‬ ‫‪#‬ל‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫^ ־ ס י ר אביו ו*אמר‪ :‬אם־טוב בעץיף לניר‬ ‫‪1‬ס‬ ‫ל ל ל * מ י ל&עז ל ? ר ר את‪?-‬תינו ואת‪$?-‬יד ואת־־‪$‬ל~‬ ‫ו ^‬ ‫‪:‬לידי ‪3‬ילר ול׳לכבדו א?שים ?נללף ואלרי־כן מ ל ך כךצון ‪*5‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ג ‪ -‬ד ו!ען לנוך לבנו ויאמר‪ :‬שמע בני למן אשר ? ? ח נ י יי‬ ‫? ‪W‬‬ ‫ה?אךתי־ ל א ? א א?ל בקרבי ןצעס ארץ אין נ?‪#‬י *?דתי*‬ ‫ס‪9‬ץ ? ד ? ר מדברי ארץ‪ :‬א ? ל קרא ת ק ר א אל‪-‬אליף ן^ל־?ל־בני‬ ‫י•‬ ‫כיל?ם ואל־זקני לעם ודכרתי אלילם ולל?תי״לי כ א ? ר ד‪./‬ר ע י ם ו ד י מ ן ו ע ו כ ן ‪ .‬א ב ל נ פ ש אדם היא ב ע ל ת שכל‬ ‫טוי‪-‬יג‬ ‫ונפדעין הימנה בעד נפש בהמה‪ ..‬אין זכר לשלשתם ל ע י ל‬ ‫יד ד ‪ -‬ו‬ ‫א י״א‪— ./‬ע׳ לעיל ט׳ כ ‪ . ו*ין לל ד ז ‪$‬ל~‬ ‫נ ? ש ?המה מ?‪5‬י לאדם א ? ל ךן הוא נ?ש אדם מ?ני נ?ש ? ה מ ה‬ ‫ביום הנדול‪ :‬כי ל ב ד ל מקום ל?ני אדם ו?ל־נ?שות אךם הן‬ ‫ז‬ ‫?מ??ר ?נ?שות ? ה ? ה ולא ר*אכד נ?ש אחת אשר ? ך א יי ע ד •‬ ‫הדין ה ן ד ו ל ‪ :‬ו?ל־נ?ש ? ה מ ה תלשין ע ל ־ ל א ד ס אשר הרע לרפות‬ ‫ח‬ ‫מ ־ י אוליי‪ :‬סמעול לנ?ש ?המה לנ?שו הוא ? ע ו ל ‪ :‬כי לא דם מביא‬ ‫מך־ס?ה?ה ה?הורה ו ע ו ? קר?ז למען תעלה תרו?ה לנ?שו‪:‬‬ ‫ואירלי‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫מ ש ת נ י ה‪ .‬‬ ‫לנפש בהמה אין שכל ואין נםדעין הימנה‪ .‬ל‪? :‬רא את־לאדם * י ז ל?ל־ק?לני.‬שלפי ב ע ל הספר יש חשיבות לחייה‪ .‬אולי מיוסדים‬ ‫כל הדברים הללו על אמונת הגלגול ? ־ ־ מ ה ב א ת ק ד ב נ ו ת שבפסוק י׳ נראה שהספר‬ .‬י&*‬ ‫?לי‪ :‬ולמסר מתושלח ולקךא אל־רעים ורימז ועידן ולדמיין ו ע י ר י‬ ‫י‬ ‫‪$‬ליו ואל זקני ? ל ‪ -‬ה ע ס ולקךא אלילם אל־?ני לכוך ‪?$‬יו‪ :‬ו ל ת ל ו י‬ ‫כלס ל?ניו ו ך א ם לנוך ול?רכס ולדכר אלילם לאמר‪:‬‬ ‫‪? W W‬ני בלמים לסם ירד לל למען אדם א?י?ם ע ל ‪ -‬ל א ד ן‬ ‫טי‬ ‫י מ ד ‪ $ ~ $‬ל ־ ? ר י ו ל י ו אשר ?רא ?אלמי סשנים הקודמים ואלרי‬ ‫? ל ?רא ל א ד ם ‪ :‬ן ל ק ך א לל ל ? ל ־ ? ל מ ת לארץ ו ל ? ל ־ ר ? ש ל א ד ‪* $‬‬ ‫ול?ל‪-‬עיף המעימף ?דוס ו‪:‬כא את־?לם ל?ני אדם אכינו למען ל ק י א‬ ‫שמות ל?ל־היל‪5‬י על־**ר?ע‪ :‬ו י ק ר א אדם !שמות[ ל?ל־ססלים א ‪ #‬י‬ ‫ג‬ ‫על־לארץ‪1 :‬לעמידהו לל מלך ע ל ־ ? ל ס ו!?נע ל? יו א ת ־ ? ל *‬ ‫י‬ ‫ל מ ש ל נ?לסז ולעשב אלמים לסךשים ל מ ? מ ע ת ול?ל־עבוךח ?*י‬ ‫י׳‪-‬י ל?ל־אךם‪ *.

‬כדמפרש בגמרא‪ .‫חנוך ב‬ ‫טו‬ ‫קלא‬ ‫יא‪-‬לב‬ ‫ל ל א ? ר נתן ל?ס לאלל תא?ךהו ?ארבע רגללם זו היא לרו?ה‬ ‫*א‬ ‫ל ע ו ? ה טוב רו?א הוא לנ?שו‪ :‬הממית ?ל־?ה?ה בלי לאסךה‬ ‫יכ‬ ‫את־נ?‪#‬ו הוא ממית ועו?ה עולה ל ? ? ר ו ‪ :‬לעו?ה ךעת־?ה ל?ל‪-‬‬ ‫ינ‬ ‫בלומה כמלר עול הוא ועולה הוא ע ו ? ה לנ?‪#‬ו‪ :‬לעו?ה ךעה‬ ‫יד‬ ‫לנ?ש אדם ד ע ה לנ?שו הוא עו?ה ואין־לו־תרו?ה לבשרו ואיד‬ ‫לו מלילה לעולם‪ :‬זהדו^ס נ?ש אךס את־נ?שו הוא ממית ואת‪-‬‬ ‫טי‬ ‫פז ? ? ר ו הוא רוצח ואיךלו לרו?ה לעולם‪ :‬הדולה אדם לך?ת הוא‬ ‫?‪#?5‬ו ללכד ןאיךלו לרו?ה לעולם‪ :‬הדולה אךם ל ? ? ? ט לא‬ ‫יז‬ ‫יח ל?עט ‪ #‬ש ו בדין ה‪$‬דול לע^לס‪ :‬לעו?ה ר ? ע ה או לדכר ךןה‬ ‫ל?ל‪-‬כ?ש ל א תע?ה־לו ?דקה לעולם‪ :‬ועלה ?ני ?מרו את‪-‬‬ ‫יט‬ ‫לבוהי?ם מ?ל־ר?עה א ? ד ? נ א לל‪ :‬כ א ? ר לכקש אדם לנ?שו מאת לי‬ ‫כ‬ ‫כ א כן _יע?היל?ל־נ?‪ #‬לולה‪ :‬כי כיוס הןדול אני יודע ה ל ל או?רות ך?יס‬ ‫הו?נו לאדם טובים לטובים ןלךעים ךעים ?לי ???ר לרב‪:‬‬ ‫כב א?רי מי ?ללא ל?תים טובים בךעיס אין מכולה ואין לשו?ה‪:‬‬ ‫? ? ע ו ?ני הקונים עם־סןדוליס אדם כי־נעלה ד?ר על־לבו‬ ‫מ‬ ‫ללביא מןחות ל?ני לי ולךיו לא־תע?ינה *אי* והמיר יי את־?ןיו‬ ‫כד מעמל לדיו ולא ל??א ?די עמל לדיו‪ :‬ןאם־לדיו תע?ינה ולבו‬ ‫ללאונן ל א ל ל ד ל מללת לבו ו?הלאוננו למיד ל א להי־לו ?ל״‬ ‫כי• ? ד י ‪ :‬א?רי לאי*‪ 1‬א ? ר ?‪?$‬לו י?יא ?‪$‬חות ל?ני יל הוא לקכל‬ ‫כי ?לילה על־הח?איס‪ :‬ואם ל?ני הןמן י?יב את־ד?רו איךלו לשו?ה‬ ‫ואם־יעלר הז?ן המלעד וע?ה איךלו ?ד?ה ןאין לשו?ה אהד‬ ‫בז ה?ות‪ :‬כי ? ל ־ מ ע ? ה א ? ר י ע ? ה אדם ל?ני זמנו ואהל ןמנו כעס‬ ‫כח הוא ל?ני ?ני־אדם ול?ני לל הוא חו&א‪ :‬אךס כי־לכםה ערם‬ ‫‪ 3‬ל לק^ל‪ :‬ואס־לבו ללאונן ?תלם ךעות‬ ‫כ ט ולדעב לתן מלדזמי־‬ ‫יע?ה לנ?שו את א ? ר ?תן א כ ד וק?לת ש?רו אין לו‪ :‬ועני כי־‬ ‫ל‬ ‫ל ש כ ע לבו או ל ל כ ש ? ? ר ו והלןאה הוא ?ל־מ?ל עניו לאכד ולא‬ ‫לא־־לבלקכל ?רכת הןמול‪ :‬כי תועבת יי ?ל־אדס ‪ 3‬א ה ‪ :‬ו?ל־דבר־?זב‬ ‫?עול הוא מ ל ר ד ו?הד ל ד ב ה?ות הוא נ?ךת וה?רילה ההיא אין־‬ ‫לה לרו?ה לעולם‪:‬‬ ‫ה י א‬ ‫מו‬ ‫נ כ ת ב בזמן הבית‪ .‬־־ השוה תמיד ד׳ א׳ לא היו כופתין א ת הטלה )רש״י‪ :‬בשעת שחיטה‬ ‫ד׳ רגלים יחד( אלא מעקידין אותו )כלו יד ורגל‪ .‬־־‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ .‬והשוה שבת נ״ד א (‪.

‬ת ו ס פ ת א םנהד׳ ח׳ ט׳(״־־‬ .‬ע׳ לקמן כ׳ א ‪­ /‬‬ ‫הכל נ ב ר א בשביל האדם )השוה״ למשל‪ .ה ןלא תוללת ק ? ה ןלא ע ? ל ולא לללה ולא‬ ‫י‬ ‫נו‬ ‫ם‬ ‫א‪1‬ת‬ ‫ע‬ ‫‪4‬‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫א ד ו נ ה ‪ .?יס וס?עות‬ ‫ילפיררו ולא ל?נו עוד לעולם א ל ד לקום‪ :‬ו?ל־סצדיקיס א ? ר‬ ‫למלטו מדין לל סןדול ללק?צו אל־עולם ןדול ולעולם סןדול‬ ‫לליה לצדיקים וללה ל נ צ ח ‪ :‬ולא־לליה עוד ? ל ס ל א ?אב ולא‬ ‫מללה ולא דא.‬את*‬ ‫ס?ניס ואת־סלךחיס ןאת״סלמיס ו א ת ״ ס ^ ת ואת־ס?נוליס ואת*‬ ‫ססלללות ואת־סקציס ו?ןה את־סליי מ ל ס ל ה ועד־ס?ות ולשב על*‬ ‫ל?איו ו?תב את־מעשהו ל ר ע ו ל ט ו ב ‪ :‬כי אין ך ? ר ןעלס ל?ני‬ ‫לל ועל־?ל‪-‬אךם ל ד ע ת את־מ?נ?יו ואל‪!-‬עלר איש ??וליו ו*?**‬ ‫לדי ילןיק לדור ד ו ד ‪ :‬ולא?ר י?לו ?ל־ס?ריות ל<א‪1‬ת ואי*‬ ‫סנראות א ? ר ?רא לל וללך ?ל־איש אל־דין לל ס ן ד ו ל ‪ :‬אז ף ‪ /‬א ג ה י ^‬ ‫לעתיס וגס ס?נים לא־תלליןה ע י י ולא ירסיס ןס.‫חנוך ב‬ ‫טז א ‪ -‬י ז ז‬ ‫נ‬ ‫הסי כ א ? ר כ ל ה ס י ר ל ד כ ר אל־?ןיו ואל‪?-‬רי ל ? ם‬ ‫לאמי‬ ‫?ל״־ןה^^ים ס ב ו כ י ם ולךחוקיס מ ל א יי אל‪-‬לנוך‬ ‫נל?ה ןן*?ןני ל‪0‬נוךז ו!לא?מו ?אל?לם א י ‪ #‬וילאו אל־־ל^קי*‬ ‫אמגי• א ? ?יי! ? ס לניר י מ י י ‪ :‬מלאי זקני לעם ו?ליל‪¥‬ס‬ ‫ו כ ס ל י ו ‪1‬ל?קו ללנוך ו*א?רו אליו‪? :‬רוך תליה לנוך א?יני ללי‬ ‫מלך לעולם‪ :‬ועלה ?ך?ה את‪?-‬ניף ןאת־?ל‪-‬לא}?יס ו נ ? * ד‬ ‫^‬ ‫ל?‪$‬יף סיום כי ^?‪3‬ךל ל?ני יי לעולם‪? :‬י ? ף ? ל ד יי‬ ‫ל א } ? י ל " ל ‪ $‬ד ן ג ן מ י ך ך סו?ר ל?רייוליו ל < א ו ת ו?אי}ן ‪ 5‬ר‬ ‫ו?כ?ר לטאות אךמ ועמר ל?ני כ י ‪ $‬ף ‪ :‬ויען לכוך לא‪?$‬יו ‪ 1‬א‪$‬י‬ ‫ל?לס‪:‬‬ ‫? ? ע ו ?ןי ע ד ‪ -‬א ? ר ל א ליו ? ל ס ועד א ? ר ל א ‪?5‬ךאו ?ל*‬ ‫ס?רואיס ? ך א לל את־?ל־ס?ריאה ל < א ה ואי־סנראה כ ? ח ע»*יס‬ ‫ללםי מןגגגיי וידעלס ?י אלרי ?ל־אלה יצר את‪-‬לאדס ?‪¥‬ל*י‬ ‫וכדמותו ו!עש לו עינלס לדאות ןאןנלס ל ? מ ע ולב ל ל ש ב ף&?ל‬ ‫ללכין‪ :‬ויךסב לל את־לעולס למען ל א ך ס ול?ךא א ת ‪ ? -‬ל ־ ס ? ו ^‬ ‫למעני ולסלק לעתים ומן־לעתים ע ? ?ניס י ‪ $‬ד ס ? נ י ס ק כ ע יךחיט‬ ‫ימן־סלרסיס למים !לקכע ? ? ע ה למיס ו?לס ק כ ע ? ע ו ת ואת*‬ ‫ס ? ע ו ת ? ד ד לללקיס להעז לסשב לאךס את־לעתיס ו?ך‪ .

‬‬ ‫מ ח נ ו ך ו ע ד נ ח )כ׳‪-‬כ״ד(‪.‬‬ ‫‪-‬בחדש‬ ‫השתלשלות‬ ‫‪naMouoyca‬‬ ‫ניסן באחד‬ ‫הכהונה‬ ‫לחדש‪.‬‬ ‫גם כאן‬ ‫‪.‬‬ ‫ב ‪ :‬על‬ ‫‪n‬ובנוסח ‪.‬‬ ‫הגדולה‬ ‫ב׳(‪-.‪ :‬אס־תביטו אל־ס?מלס ? ם לי כי יי ?ךא את‪-‬‬ ‫ס ? ? ל ס ‪ :‬אס‪-‬תביטו אל־לאדץ ? ם לל כי לל לסד ארץ ו י?ם עליל‬ ‫את־?ל־?ריוליו‪ :‬אס־תלשבו על‪?*?-‬ק סלם ו?ל־תלתיות לארץ‬ ‫? ס לל <‪5‬י לי ? ד א ס כ ל ‪ :‬אל־ת?תלוו ל מ ע ? י לאדם ולא למע?י‬ ‫י י כעז??ס'את‪-‬אדון ?ל־ס?ריות כי ?ל־ך?ר לא־ל?תר ??ני לל‪:‬‬ ‫ולל?לם ?ני ?אךך‪-‬א?לם כע‪$‬לה ?לגון ?דא..‬‬ ‫)כן בפ״ו(‪ :‬םיון )‪a1*mHBa‬״ כמו לעיל י‬ ‫וכן בנוסח ‪ M‬ונכון )השוה א׳ ב*(‪ .ה ?אמוןה ? ? ד ק‬ ‫?ס??לה ? ל ל ? ה ?לר?ה ב??עיס ?נ?יון ?ח?ר ?עילם אולכיס‬ ‫אי‪ #‬את־רעהו עד־א?ר ןין?או ?עולם סצער הןה לליויג יור?יס‬ ‫עולם איךםוף‪ :‬א ? ר י סצדיקים א ? ר ל?לטו ?דיה‪ :‬סןדול כי‬ ‫???הלם מךס??ש לאידו‪? :‬י ?עולם סהוא סכל ??דל ??עללס‬ ‫אור ן ח ? ך ו?תוק ו ? ד ך‪5‬ץ ןענןי• ?ל־אלה ש?תי כ ? ל ב למען‬ ‫תקראו ןלכינו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ולסי כ א ? ר כלה לנוך ל ד ב ד אל‪-‬א‪?$‬יו ויורד ל. ח ? ך לל־‬ ‫לארץ ולסי אמלה ולכס את־לא}?ים לעו?דים עס־לנוך‪ :‬ולמלרו‬ ‫המלאכים ולקחו אוי־לני־ר ויעלהו אל־לרקיע בעליון ו ? ס ק?להו‬ ‫י י י ע מ י ד ה ו ל?ןיו לעולם‪ :‬ותעל לא?לה ? ע ל לארץולסי‪-‬אודולראו‬ ‫ל א ? ? י ולא לרעו »יר נלקח זשנוך ולסללו את‪-‬יי!ילבו אל־?תילס‪:‬‬ ‫ולנוך נולד ? ? ? ה ל ח ד ש תפווז ולסי ?ניס ? ל ש ?אות‬ ‫ן ? ? י ס ול?ש‪ :‬וללקח אל־ס?מלס ?חדש י?ן ? א ל ד לחדש ולסי‬ ‫כ??לם ?שים יום‪ :‬ול?^ב את ?ל־לאתות ל?ל־?ריאה א ? ר‬ ‫?רא לי‪ :‬ול?תב ? ל ש מאות ו ? ? י ס ו ? ? ה ??ריס ול??דס ?יד‪-‬‬ ‫פ‬ ‫‪5‬‬ ‫חנוך נתמנה למלאך השרת ב ת ו ר ת שר הפנים )וע׳ לעיל י״ב‬ ‫לק‬ ‫תמוז‪.‬ש ל‬ .‫יז ח ‪ -‬י ט ד‬ ‫חנוך ב‬ ‫ח ? ך כי אס־אור ןדול ןללה ל ל ס חו?ה ‪$‬דולה לא־תלרס וג?‬ ‫ן י י ל כל־ל?סת‪ :‬כי ? ל ־ נ ? ל ת נללף ואימ?לח ללא וללה‬ ‫^ ל ^ ע י ך ן צ ח ‪ :‬ןעלה ?ןי ? ? ר ו על־נ???ם ??ל־עןלה א ? ר‬ ‫יא ? נ א לי‪ :‬ולל?לס ל?‪$‬יו ?לראה ולי ל כ ד ו מ ע ב ד ו ‪ :‬ו?ל־מ?לה‬ ‫ס?י«י ל?ני לל ?*דק וא?ר ל א ? ? ד ק ?נא לל‪ :‬כי סכל לראה‬ ‫לי וא?ד _ילשב אדם ?לבו ? ? ל ו יעוץ לו ו?ל״מל??ה ה?את־‬ ‫??לה סיא ל?ני י.

‬יז‬ ‫״‬ ‫נולד ו?ה מ ת ‪:‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫י א ‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫‪1‬‬ ‫ולמסר מ ת ו ? ל ואליי ו?ל־?ני לניר ולבנו מןמח <‪PW‬‬ ‫אתנה א ? ר ? ם נלקח לניר‪ :‬ולץבחו אילים ו?ריס ויקךאי ליל*‬ ‫‪ ° p‬ו א?לי את־הקר?! ל?ני לל‪ :‬ולאחים א ? ר ?או אלילם אל־־‬ ‫ל ?ישו‬ ‫השמלה הביאו מתנות ל?ני לנוך ו!עשו ש‬ ‫? ל ? ה למים‪:‬‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫‪4‬‬ ‫? ן ? ן ה‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ו כ‬ ‫‪ 1‬י . י‬ ‫ר‬ ‫‪.‬ומצא שם א ת המזבח שבו הקריב אדם הראשון ובו הקריב נ ח ובו הקריב‬ ‫אברהם^ והשוה ת״י לויבן נ ח מזבח ל ה ‪ /‬ברא׳ ח׳ כ׳( והבל נ ק ב ר במקומ בית המקיש‬ ‫כ ב ‪ n‬ויהי בהיותם בשדה ־ אין שדה אלא בית המקדש( ומלכי־צדק היה מ ל י‬ ‫‪ j‬ג י‬ ‫שלם )ברא׳ י״ד י ״ ח ( ‪ -‬ר ו ש ל י מ ‪ ..MHO :‬חשוכה(‪.‬במקור‪ :‬אחזן = ‪ . * 0‬לקמן כ״ג מ ״ ה ‪ -‬מ ״ ז נאמר ש מ ק י‬ ‫זה היא בטבור הארץ ושם נ ב ר א אדם ישם ג״כ קברו ושם ק ב ר א ד פ את ה ב ל ושמלני־‬ ‫צדק הוא כהן ומלך במקום אחוזן‪ .‬מכל אלי הסימנים נראה שכוונתו לירושלים‪ .‬מכל זה נראה שבמקור העברי היה ‪ .‬שהיי‬ ‫ייישליפ היא טבור הארץ )ע׳ א ג ר ת אריסטיאם פ״ג‪ .‫חנוך ב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫י ו ‪:‬‬ ‫יט ה ‪ -‬כ א ו‬ ‫י‬ ‫לי־ * ל ־ ל א ד ן ? ל ש י ם יום ו ל ח י י א ל ם ‪ :‬וללקח אל־‬ ‫'־ ^‬ ‫ה?מלם ? נ י ת בד‪1‬ךש תמוז סהוא ביום ל.‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ .‬הוךד‪? .‬והם מסתלקים מן העולם ביום שנולדו בו‪ .‬בם׳ ‪A 0cry hu890‬‬ ‫ג י‬ ‫בו בם חנוך( ניתן מנין הספרים שכתב חנוך ששים וששה ב ל ב ד ‪ -‬א ש ד ב ו‬ ‫הקב״ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש״ )קידושין בבלי‬ ‫ל״ח אי(‪ ..‬־ ת כ ו נ ה ד ו מ ה ‪ .‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪J o h a D m 8‬‬ ‫ב מ‬ ‫‪L i b e r‬‬ ‫ל‬ ‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ה‬ ‫‪e‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫ם‬ ‫ב מ ק ו ם א ר ו נ ה ‪ .‬״ ‪ 3‬ץ ‪ .‬כגון משה שנולד ומת בשבעי׳‬ ‫« •‬ ‫באדר )תוספתא סוטה י״א ד ‪ -‬ו ד ( ‪ .1‬‬ ‫ם‬ ‫" י * ‪ ¥‬ל י ? י לעת־ערב ו*א?רו זקני לעם אל־מתו?לה‬ ‫ל?ני לל ול?ני ?ל־לעם ול?ני מזבח לל ונ?בדל •יניד‬ ‫*י‬ ‫מ ? י ן מ ו־יען ? ת ו ? ל ח לאנ?יו תכי ?ני ארס עד‪-‬א?ר לל ‪ $‬ל י‬ ‫לניד אבי ל?סר לו הוא לה? םא??יי‪ :‬ולהבו לאנ?ים עוד ללל*‬ ‫לשןא ?ם ??קום ארךןה‪ :‬ול?אר ? ת ו ? ל ח על־ לד־ה?ן?לו ו י * *‬ ‫אל־לל ד א מ ר ‪ :‬רביז ?ל‪-‬לעולם אתה להדר א^י־?סרל ?לניר א*‬ ‫?ביר־נא להן לאנ?יף ולמדל את־לביתיהס לךאה את־?ביחי‬ ‫ל א‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ששה‬ ‫&‬ ‫ל ל‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ם ש‬ ‫) קום שהשת‬ ‫‪8‬‬ ‫ס פ ד י ם ‪ .‬ב מ ק י ם ארונה״ )ע׳‬ ‫^ ) " ^ י ^ ^ ^ י י י נ רי״ש וו״ו כחי״ת נראו לו וקרא אחזה ומסד באקוזטיבום‬ ‫״‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪.‬והשוה תנחומא ב ו ב ר ןיקרא ‪:78‬‬ ‫ארץ ^שראל יושבת באמצעיתו של עולם וירושלים באמצע ארץ ישראל ובית המקיש‬ ‫באמצע י ר ו ש ל י ם ואדם הראשון ניטל עפרו ממקום שבו היה המזבח )ע׳ ב״ר י״י ״׳‬ ‫ב פ ר ו ש ו של תיאודור( והוא גופו היה הראשון שבנהו )השוה פסיקתא ר ב ת י ק ״ ם ב י‬ ‫הלך דוד‪ .‬כך מסר םוקולובברומית‪:equa1‬‬ ‫י‬ ‫אבל בםלאבי‪=) TT..??י לוהוא א ? ר בו כולד‬ ‫* י ל?ל־אךם תכוןה דו?ה ?לוליו אלה ?! ‪3‬‬ ‫׳י־‬ ‫^‬ ‫ה ס י י ח ןסלךה והלציאה מ־סמי־ם ה א ל ה ‪ :‬כ ? ? ה ?בד‪ .

‬‬ ‫‪..‬ובנוסח ‪ :HB‬אוי לי י י ‪.‬‬ ‫‪— 3 c a p c a H‬‬ ‫המותרים ב א כ י ל ה ‪ ..‬ב מ ק ו ר ‪ :‬שמע יי‪ .‬יקריב מתושלח ?שם לי ו?שס לאישים‪ :‬ולעל‬ ‫»י‬ ‫? ת ו ? ל ח על‪-‬מןמח יי ויאירו ?}יו ל ? ? ש ב?הךלס עולה ו?ל־‬ ‫לאנשים ללבו ?עקבוליו‪ :‬ולעמד מתושלח על־מןבח יי ן?ל־לאנשים‬ ‫עמדו ??ביב למ!?ס‪ :‬ולקחו זקני לעס את־לאיליס ואת־ס?ריס‬ ‫יז‬ ‫ו!א?רו א ר מ ע ה ל י ל ס ו!ניחום ?ראש סמץמס ו*אמרו אל‪-‬מתושלח‪:‬‬ ‫יח‪-‬יט קח את־סמא?לת ס*את ןןמלל את־סלדועיס לאלה ל?ני לל‪??1 :‬דש‬ ‫מתושלח את־??יו ^ ל ‪ ^ ^ -‬ןיקךא א ל יי לאמר‪ :‬אנא לל מי‬ ‫כ‬ ‫א אני בי אעמד ?ראש מןבלף ובראש לאנשים ל א ל ה ‪ :‬ןעלה לי‬ ‫מ ז‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫ס ? ק י ? על־עידףי ועל‪?-‬ל‪-‬לאנשיס לאלה ןליו ?ן?יס ? ל ה ת ת‬ ‫לעידר סן ל?ני ?ל־־לאנשיס למען לבינו ?י א ל ה ל‪.‬‬ .‬א נ א י י ‪ .‫חנוך ב‬ ‫בא ז ‪ -‬כ ב ג‬ ‫ולעשות ס ל ל ‪5‬ךצו‪$‬ף‪ :‬ויישן מ ת ו ש ל ח ! י ך א אליו לל ?מראה סלילה‬ ‫ז‬ ‫ה‪-‬ט ד א ? ר אליו‪ :‬ש ? ע ? ת ו ? ל ח אני לל אלתי ל נ ו ן אביף‪ :‬ו ? מ ע ל‬ ‫לקול לאישים לאלה ו?מדל ל?‪3‬י מןבסי ואכ?ךף ל?ני ?ל־לאנשיס‬ ‫ולליל נ??ד כ ל י?י ס ך ף ‪ :‬וליקץ מתושלח מ ‪ #‬ת ו ו ל י ר ד את־לל‬ ‫סןךאה אליו‪ :‬וימהרו זקני לעם אל־מתושלח ‪1‬י& יי אלסים את־‬ ‫יא‬ ‫ל ב מתושלח ל ? * ע ?קול לאנשים ולרמר אלילם‪ :‬ל‪ :‬אלהים לתן‬ ‫יכ‬ ‫? ר ? ה לאישים לאלה לננד עיני סיום‪ :‬ולמסר ם ר ? ן ובךמי וחס‬ ‫ינ‬ ‫זקני לעם ו_יל?ישו את־מתושלח ??דיס לקרים ולשימו ? ל ד מןהיר‬ ‫על־ראשו‪ :‬ולמלרו לאישים ולביאו אילים ו?רים ומךלעופות ?לס‬ ‫יד‬ ‫סלדועים למען ‪.‬ע&רל לסן‬ ‫כב ל א נ ? י ף ‪ :‬ולסי כ א ? ר סלמלל מתושלח ולרעד לי&ןמס ו ת ל ת מ ס‬ ‫סמא?לת מ ע ל ה*ז?ס ותקפץ ^ ל ־ י ד ־ מ ן ק ן ל ל?‪3‬י ?ל‪-‬לעם‪:‬‬ ‫כנ‪-‬כדולדךדו לאישים ולסללו את־לל‪ :‬ו??תב מתושלח ל מ י לל ו ל מ י‬ ‫כי׳ ?ל־לאנשיס למךסיום סהוא‪ :‬ולקח מתושלח ולןמח את־?ל־א?ר‬ ‫הו?א מאת לאישים‪ :‬ולשמחו לאנשים וינילו ל?ני לי ול?ני ?תושלח‬ ‫כי‬ ‫כז מל?יס ל ס ם ‪ :‬ואלרי־כן ללבו ל ע ס איש לאללו‪:‬‬ ‫וילל מתושלח ל ע מ ד על־סמןמס ל?ני לל ול?ני ?ל־לאנשיס‬ ‫כב‬ ‫למן־סיוס סהוא ע ? ר ?ניס בקורתו לנללת־נצח ו?למדו סי&ב‬ ‫ל?ל־לאךץ ול?ל־א‪?$‬יו‪ :‬ןלא ‪??5‬א איש ?ר אחדי ס ל ? ל מאלרי‬ ‫ב‬ ‫לל ?ל־סלמים א ? ר ללה מתושלח ל י ‪ :‬ול?רך לל את־?תושלח ו ל ד ן‬ ‫ת‬ ‫ח‬ ‫נ‬ ‫‪ a 3 a c b‬ה י ד ו ע י ם‬ ‫‪.

yB‬־־‬ .‬ה‬ ‫מ‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫פ‬ ‫ד‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫א ו י ל י ‪ .‫חנוך ב כ ב‬ ‫ד־כט‬ ‫‪:‬‬ ‫את־קר?נוליו ואת‪-‬מןחוליו ואת־?ל‪-‬עבוךתי א ? ר ע כ ד ל מ י לל‬ ‫וללי כ א ? ר קרבו ימי ? ת ו ? ל ח למות וירא אליו לל ??ראה ללללד•‬ ‫י‬ ‫ה ‪ -‬י ו*א?ר אליו‪ ? :‬מ ע ? ת ו ? ל ח אצכי יי אלתי לכוך אכיף‪ : :‬ל ע תרע‬ ‫י‬ ‫י י*" *ל ר ?י ?לו למי־לייף ןקרוב יום ? ‪ : W‬קרא אל"‬ ‫נ י ?לל&ר ?נףי א ש ד נולד ל ? נ י אלרי־צל‪ :‬ול‪-‬למשתו א ת ־ ^ ר י‬ ‫ח‬ ‫״ ?לןלר ול^מךתו על־יד מ?*י* ואהךל אליו את ? ל ‪ -‬א ? ר יליד•‬ ‫מהיי הי קרב זמן א?ח ?ל־־לארץ ן?ל‪-‬אךס מ ל ־ ס י ע ל ‪ -‬ל א י ץ‬ ‫י ‪ -‬י א ו?ל?יו תללה מה‪?$‬ה ?דולה ? * * ל ־ ל א ר ץ ‪ :‬מי א ך מ לקןא ?רעדו‬ ‫וא??יס על־א??ים ל*‪$‬או ול^יז ?לשח ת ל ל ס ות?לא ?ל״לארץ‬ ‫ל‪ $‬וד ו?ל־רע‪ :‬ונבדעןבו את־בוךאס ולשתלוו לאללי ל ? ל‬ ‫ו ל ר * ^ ל ול&‪3‬לר לארץ ולגלי ללם‪ :‬וללןאה לאויב ףןזמח‬ ‫יי *ממייי ל*‪2‬די ל‪ 3‬יל* ו?ל־לארץ ה ל ל י ף א ־ & ? ? ר ה ה ל ־ ? מ‬ ‫י ו?ל־?ר •י‪0‬ליף את־זרעיי ? ? ? ‪ :‬ל לקץ ללמיס‪ :‬ו?ל‪-‬ללשונ‪1‬ת י?תני‬ ‫?ארץ לצערי‪ :‬אז אצ^ה על־להם לליןרק א ל לארץ ו א ג ר ו ת מי״‬ ‫ה?מלס הןדולים י ך י על־לארץ אל‪-‬לה?ר ל ר ב ולמי ל ל ? ר‬ ‫ל ד א ^ ח ‪ :‬ואבד ?ל״^‪-‬יז לארץ ונ?ללה ?ל‪-‬לאךץ ולללה ‪ #‬ר י‬ ‫יז‬ ‫ת‬ ‫יח את־פצלד‪ .‬למדהיים י י א ו א **יל א ־?דל‪$‬ר ? ן ף את‪-‬צם ?^‬ ‫ה?כוד‪ :‬ימ*רעי אקומם עולם אלי הרעו י ה י ה לעולם ע ד ־ ל א ב י ז‬ ‫יט‬ ‫ל?ני כ א ? ר יליו ל א ן ? י ס חו?איס ?מו־כן ל ? ? י ‪ :‬וייקץ ? ת ו ? ל ח‬ ‫כ‬ ‫נא מ ‪ #‬ת י וי‪$‬צי?הי ‪ 0‬ל י י ‪ • * $‬ולקרא ל?ל־זקני ל ע ם ולממר ל ל‬ ‫את־כל א ? ר ד ? ד לל אליו ואת ?ל‪-‬למךאה א ? ר ל ך א ה מאת לל•‬ ‫כב‪-‬כנויע?בו לא?שיס אל־פךאהו ויע?הו‪ :‬לל הוא ל ? ל י פ ו לעשות כרצונו‪:‬‬ ‫כ ד ‪ -‬כ ז ז ן ע ל ה מ ת ו ? ל ח עשה ? צ ל א ? ר ד?ר אליף יי‪ :‬ולקרא ? ת ו ? ל ח‬ ‫אל־ניר ?ךל?ף• אלי‪-‬צ* לקקןיז וילמישהו את־??די'ס?ל‪$‬ה ל מ י‬ ‫?ל‪-‬לעם ולעמיךהו על־יד ראש למןמל ולל?דהו את־לל אשר י^של•‬ ‫נ ז כאנשים‪ :‬ר א ? ר ? ת ו ? ל ח אל־לא?שיס ל נ ה ניר ל?ני?ס וללה ?שיא‬ ‫כ י ל?לר מךליוס ל ן ה ן מ ^ י ל ד ז ז ‪*1‬א?יי לאישים אל־מתו?לח ל ל י לני‬ ‫כ ח‬ ‫‪$‬ד?רר וילי ל כ ר לי כ א ? ר ד כ »ליר‪ :‬ו כ א ? ר ד ? ר ? ת ו ? ל ה‬ ‫אל־לא??יס ל?ני המץכל ? ב ו ? ה רוחו ו??רע ע ל ־ ב ך ? י ו ול?רש את־‬ ‫כ ט כ‪9‬יו אל־ה?מלם ולל‪5‬לל אל־לל‪ :‬ו?ללמללו ותצא רוחו אל־לל‪:‬‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ע ן ד‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫י ג‬ ‫ע‬ ‫ם‬ ‫ס‬ ‫‪0‬‬ ‫? ן י ע‬ ‫ד‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ט ז‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫‪ .‬כ ך בנוסוזאות‬ ‫‪.

‫חנוך ב‬

‫כב ל‪-‬בג ז‬

‫קל‬

‫ל ־ ל א ולמהר ניר ן?ל‪-‬לעם ו!עשו ק?ר למתושלח ??קום ארונה‪ :‬ל?ה‬
‫ונ??ד ? ל ? ש ??לנ־ה?}דים[ הקדו?ים ל ל ך ניר ??בור ך ב וממחים‬
‫לב ןשאו את־גגית ? ת ו ? ל ח ‪ :‬ו?ללל הנילהו כק?ר א ? ר עשו לו‬
‫לנ ולכ?הו ראמרו‪ ? :‬ר ו ן ליה ? ת ו ? ל ח ל?ני ל‪ :‬ןל?ני ?ל־לעס‪:‬‬
‫לד‪-‬להוכא?ר ל?צו לל?ת ‪1‬ל?תילס[ אמר ניר אל‪-‬לאנ?יס‪? :‬לרו ליום‬
‫ןלביאו אילים ו?רים ןיתוריס ןיונים ןלקר?נו ל?ני ל‪ :‬ואחר תלכו‬
‫ל?תי?ס‪ :‬ול??עו לאן?יס ?קול ניר לכלן ולמלרו ולכיאו ו_יא?רוס‬
‫לי‬
‫לז לראש למזכה‪ :‬ולקח ניר את‪-‬למא?לת ולןכח את־?ל־א?ר הו?א‬
‫לח ‪!1‬קרב ל?ני לל‪ :‬ול?מחו ?ל־לאנ?ים ל?ני לל ולהללו כיוס ההוא‬
‫ל ט את־לל א ל ל י ל ? ם ל ולארץ אללי ניר‪ :‬ל?ךליום ההוא ליה ? ל ו ם‬
‫י ^ מ י מ ל ־ ל א ר ץ ?י?י ניר ?אתלס ו?תלס ? נ י ס ‪ :‬ואלרי־כן ?רו‬
‫י א לקנא איש ?רעהו ‪1‬א}?יס על־אנ?ים‬
‫לאנ?ים ?עלי יי‬
‫סא הלקו?מו ולשון על־לשק ק?ה ל ? ל ל ? ה ‪ :‬ןאס־‪3‬ס‪??-‬ה אחת לללה‬
‫מכ ללס ל?בות שונים קכלי‪ :‬כי ה ? ? ן ה ל ל ל ? ל ך כמעם השלישית‬
‫?ראשוןה ? ? ך ס להלה גן־עךן כ?נית ?נךעדן ו כ ? ל י ? י ת ?חוץ‬
‫מ ג ‪ -‬מ ד ל נ ך ע ח ךעד־המבול ה??יןד‪ :‬ולקם ? ל ל ? ה ו?ךד ןדול‪1 :‬ל??ע‬
‫מד• ניר הלהן וללעצב ? א ד ‪*1‬א?ר ?לבו‪ :‬אכן רואה אצכי כי קרב‬
‫הז?ן ןהך?ר א ? ר ד?ר יי אל־?תו?לח אכי ל&ד א‪3‬י*‬
‫ןא?ת ניר ו ? ? ה צו?ני?ה לילה עקךה ןלא ללךה ל‪5‬יי‬
‫בג‬
‫?;?יל‪ :‬ולהי צו?ני?ה לעת זקןלה ותלד ? ? ? ן ה ןניר הלהן לא‬
‫? כ ב אלה ולא ננע ? ה למךהיום א ? ר ל‪?5‬יךהו לל ל ? ר ת למי‬
‫ל ע ם ‪ :‬ולהי כ א ? ר לךעה צו?ני?ה על־לךיו^ה !לארס ותבוש‬
‫נ‬
‫ות?תתר ?ל־הלמיס ע ד ־ א ? ר ת ל ד ןאיש לא־לךע‪ :‬וכא?ר ?לאו‬
‫י‬
‫?אתלס ו?מוניס ו?נלס למים ויום הלךה ז^^ןל לקרב ולןכר ניד‬
‫את־א?תו ולקראל אליו לכיתו לרכר א ל ה ‪ :‬ולכא צו?ני?ה אל־‬
‫י׳‬
‫ניר א י ? ה והנה יש־לה נהריון[ ?ב?‪$‬ה וקרוב היום מועד ל ך ל ה ‪:‬‬
‫‪!1‬ךא אולר‪ .‬ניר ולבוש ?&ד ‪1‬יא?ר אליל מה־*את עשית א?‪*1‬י•‬
‫י‬
‫ותעסוי עלי לך?ה ל?ני לאנ?יס ל א ל ה ‪ :‬ועלה לני &ע?די‬
‫י‬
‫ולל?ל א ל ‪ -‬א ? ר לרית לרמת ב?נך ? ך א ? ? א את־לדי ? ך ול?אלי‬
‫ם‬

‫‪0‬‬

‫‪ 1‬ז‬

‫ס‬

‫כ‬

‫צ ו ס נ י מ ה‪ .conaHHMa .‬בנוסח ‪ - ,COOOHHMS : n, CocfcoHHMa: yB‬במקור‪ :‬ותהי צופנימה‬
‫ל ע ת זקנתה וביום מותה‪ .‬וברור מן ההמשך שהלשון וביום מותה אינו מעיקר הכתוב‪- .‬‬

‫חנוך ב‬

‫כג‬

‫ח‬

‫_‬

‫ל ב‬

‫ל מ י יי‪ :‬ו ל ד ב ר צי?ני?ה אל־ניר א י ? ה לאמר אדוני הנה עת‬
‫י מ י ס י ‪ :‬ל א א ד ע איך ד ך ל ה חך©ת ? ? נ י ‪ :‬ולא‬
‫י‬
‫־ ^‬
‫ן»י^י‬
‫לאמין ניד לאשתי ‪*1‬א?ר אליה שנית לכי מע?די‬
‫ל מ י יי‪ :‬מהי ? ד כ ר ניר אל‪-‬צי?ני?ה א ? ת י ותפל צו?ני?ה אל־‬
‫ה ל י ניר ו ל * ת ‪ :‬וללעצב ניר מאד ו'א?ר ?לבו אולי ללה כן מ מ י‬
‫קילי כי ? ך ? י י ? מ ל ? ? ה לל?א אךס ל?ני לל‪ :‬ועלחילרלמני ליי‬
‫ל מ * ?ל*י ‪$‬י לדי ל א לללה ? ה ‪ :‬ועוד * ? ר ?רוך א ל‬
‫לל <‪5‬י־לא לרע אי‪ #‬ע ל ־ ה מ ע ? ה הןה א ? ר ע ? ה לל‪1 :‬ל?הי י י‬
‫ניסגר־ ד ל ת כיתי וילך אל־צח אחיו ולנד־לו ? ל ־ א ? ר י ה י ה ' ל א ש ת ו ‪:‬‬
‫ולמהר צח גילך עם־ניר אהיי לכית ניר ע ל ־ ד כ ר מות צו?ני?ה‬
‫ולד?רו מיניהם ?ה־לללה ב?נה ? ע ת ל ד ל ת ‪*1 :‬א?ר צה א ל ‪ -‬י י‬
‫אל־תעצב ניר אחי כי לל כ?ה היום את־לר?הנו כי אין אי‪#‬‬
‫יודע‪ :‬ועלה כלך מהר ו ק כ ה י ל כ מ ל ר ולל ו?תיר א ת ״ ב ? ת‬
‫לר?תני‪ :‬ולניחו את־צו?ני?ה ? ? ? ה ו!ל?ישול בגדים ?חודים‬
‫‪1‬ל??תל כבלת מו?נה לקבוךה ו!ל?רו ק?ר ב ? ל ר ‪ :‬והנער « א‬
‫מתוך צו?ני?ה ה מ ל ה ו!?ב על־־המ&וה מימינה‪ :‬וצח וניר ?אי‬
‫לקבר את־צו?ני?ה ולךאו את־הנער יושב על־לד צו?ני?ה ה מ ל ד‬
‫ןהוא מ ‪ ? #‬ש ף א ת ־ ב ג ד ה ‪ :‬ול?חדי צלי וניר מחד ןדול כייללד•‬
‫הנער ? ל ס ?גופו ? ? ך ש ל ש ומרכר ?מיו ומ?ךך את־יל‪ :‬ולבימו‬
‫עליו צח וניר והנה חותם ה?לןה על־לבו ומראהו נ??ד'‪ :‬ויאמי‬
‫צח וניר הנה אלהים מחדש את־?לנת הכלת אן^ךינו ? ל ? צ ו ‪:‬‬
‫ולמהרו צח וניר ו ך ל צ ו את־הנער וללבישהו בגדי״כהןה ולתנר־לי‬
‫מ מללס ה?הנה ו י א כ ל ‪1 :‬ל?ןךאר את־שמי מ ל כ י ־ ? ד ק ‪' :‬ולקח צה ה י י‬
‫את־ןונת צו?נימה וי??יטול את־הבגדים השחורים ו ך ל צ ו ל‬
‫וללבישול ?;דיס מאיריס נכ?דים ול?נו ? ל ת ‪ ' :‬וילך צח וניר‬
‫ימל^י־^דק ולקברול לעיני־לל‪ :‬ולדבר "צם אל־ניר אהיו שמר על־‬
‫הנער הןה בסלר ע ד נלא[ לעת הי־‪-‬יערימו ?ני לאדם ? ? ל ־ ל א ת‬
‫והחלו לסור מאלרי אלהים וללה אס־לכיךהו ולך{הו‪':‬ואלרי־לז‬
‫ל ל ך צס למקימי‪ :‬ולסלי רעית י י י ל י » ל ־ ל * ח ?ימי נ י ר ‪:‬‬
‫וללל ניר ל ה ל ע צ ב מאד ויותר מלל על־הןער ו אמר אוי־לי לל‬
‫עולם בלמי הסלו‪? .‬ל־־לךעות לרב ?אךץ ןרואה ‪$‬צ?י ?י קרוב‬
‫י‬

‫ז‬

‫י ! ג י‬

‫ו‬

‫י‬

‫א‬

‫ם‬

‫ה‬

‫י‬

‫‪5‬‬

‫ד‬

‫ל‬

‫ת‬

‫ב‬

‫‪4‬‬

‫חנוך ב‬

‫כגלג־מט‬

‫קלס‬

‫קצנו ימל״ליאךץ ??ני ר ע ת ל א ד ם ‪ :‬ועלה יי ?ה־המראה ימה‪-‬‬
‫לנ‬
‫? ? ר ו ו?ה אע?ה־לו האמ?ס גכדהוא לטל א ל י ? א י ה ‪ :‬ול?מע ל‪:‬‬
‫לי‬
‫לה אל־ניר ו!ךיא אליו ??ראה הלללה ויא?ר אליו‪ :‬ניר את־דךעות‬
‫לרבות א ? ר ?אךץ ל א י א ? ל ל עוד וה?ני חמץ להביא א?ךן ?רול‬
‫על־לארץ ואבד ?ל־הלקוס א ? ר ?ארץ‪ :‬ואל־הנער אל־תעצב ניר‬
‫?י עוד ? ע ט ואני שולל את־?י?אל ראש מלא?י ולקח את־הנער‬
‫והושי?הו בנן־עדן מ?קוס א ? ר ליה בו ל?נים אךם ? ב ע ?ניט‬
‫נ א ? ר ללה לו ךקיע ?תוה למיד ע ד ־ ? ל א ל ^ א ז ולנער הזה ל א‬
‫לז‬
‫יאמר עם־לאו?דים בדור הזה ?י להיות בהן הבלנים לעולם מלכי‪-‬‬
‫* ד ק לעךתיו ואעמידהו להיות ראש הבלנים ב א ? ר ליו ל?נים‪:‬‬
‫ל ה ‪ -‬ל ט וייקץ ניר משנתו ול?רך את‪-‬לל הנראה אליו ויאמר‪? :‬רוך לל א ל ל י‬
‫אבותי אשר ד?ר אלי בי־?הר להן ?רול ?למי ???ן צו?ני?ה א ? ת י ‪:‬‬
‫לי אין לי נער אסר במש?לה הזאת להיות להן ?דיל והוא ?ני‬
‫«א וע?ךף ואלה אלסים ?דול א ת ה ‪ :‬לי?נית אותו ע ם ־ ^ ד י ף הללנים‬
‫הגדולים עם־שת ואנוש ךרוש ועמילם ו?ר?ידם ו?סללאל ושרוג‬
‫מכ וארו?ן ועלים ולנוך ו ? ת ו ? ל ח ועמדי ניר ע ? ך ף ‪ :‬ו?ל‪5‬י־*דק !ה‬
‫מנ יליה ראש ל ? ל ? ת ע ? ר סללניס אשר ליו ל?ני * ונם ?דור‬
‫האלרון לללה מלכי״*דק אסר ראשית לשנים ן ש ר ללנים‪ :‬ואלדי־‬
‫מ י מן להלה ראש ל?לם להן ?דול נמעל[ ד?ר אלהים ולח א ? ר יע?ה‬
‫נזה אותות גדולים ו???דים מלל א ? ר ליו‪ :‬ומלכי־צרק ההוא לללה‬
‫כלן ו?לך במקום א‪1‬ץ?ה לאמר ?&בור קז^ך־ץ א ? ר ? ם נ?דא‬
‫מי אדם ן ? ס להלה אלרי־מן ק?רי‪ :‬ועל הלהן לראש ההוא ?תוב ?י‬
‫מז הוא יליד! קבור במקום ? ה ו א טבור לאךץ‪? :‬מר־כן קבר ? ס אדם‬
‫לרגו קלן בי ללה ? ש ל ד ? ל ש ?ניס ?לי קבירה‬
‫א ־ל?ל ? י‬
‫ע ד ־ א ? ר נראה עיף ל‪5‬ק רא ערבית א ? ר ללה קובר את־א?רוליו‪:‬‬
‫לדעתי ?י גדולה סליה ס?למ?ה א ? ר לבוא ו?מהפ?ה לסוף לדור‬
‫מט הזה ואמר ה ל ל ‪ :‬מלמד צל אלי א ? ר ל?אר ואלדי־כן להלה נ^ע‬
‫נ‬

‫ל י‬

‫מ‬

‫ם‬

‫ת‬

‫כ‬

‫ז‬

‫מ ח‬

‫‪.cTduieHie‬ל ח ו מ ה א ע ש ה ל ו ‪ .‬ל נ ע ד מלכי צ ד ק ‪ - .‬ה י ק ו ם א ש ד ב א ר ץ ‪- . M H O 3 6‬‬‫כ אי‪ - .‬ע ו ר ב י ת‪ ,rajuo .‬והוא ‪ r ^ a‬בדוםית‬
‫א ד ו נ ה ‪ .‬ע׳ לעיל‬
‫במקום‬
‫ב ר ו מ י ת ‪ a‬ה ש ו ה פרקי דר״א כ״א‪ :‬והיו אדם ועזרו יושבים ובוכים‬
‫ומתאבלים עליי ולא היו יודעים מה לעשות להבל שלא היו נהוגים בקבורה‪ .‬בא ע ו ר ב‬
‫אחד שמת לו אחד מחביריו‪ ,‬לקח אותו וחפר בארץ וטמנהו לעיניהם‪ ,‬אמד אדם כעורב‬
‫‪,‬‬

‫חנוך ב‬

‫כג נ ‪ -‬ם ו‬

‫י ם‬

‫ממ?‪6‬לתו ואן?יס א ל ד לל״יי‪ :‬יםליי־*דק ל מ ה אז ל א * לללנים‬
‫נ‬
‫נ* ?א??יס מילר ן ע ו כ י את־לל‪ :‬וללזי אלרי א ? ר ' ללה לנער א ר י ג י ם‬
‫נב יום בכית ‪5‬יי ויא?ר ל‪ :‬אל־מי?אלז י י * ל ־ ל א ד ן אל־ניר ללל!‬
‫ולקלל א ־&ל<‪5‬י־‪¥‬דק נערי א ? ר אתי ו ? ? ל אותו ?נךעדז‬
‫ל מ ? מ ר ת ‪ :‬כי קרו?ה ל ע ת א ? ר אני מ??יר את־?ל‪-‬למיס מל־־‬
‫נג‬
‫המסר מי?אל ויךד כלללה וניד ל‪#‬ז‬
‫*‬
‫ני• על־מ??בר ג ו * אליי מי?אל ולדכר אליו‪ :‬כ ה אמר ? ל ח ניר‬
‫ני אלי את־סןער א ? ר ‪9‬םרסי *לדף‪ :‬ו ל א תכיר ניר את־סדוכר אליי‬
‫וללעצב ל ב י ויאמר‪ :‬ל ל א יכירו ל א ן ? י ס את״הנער ולקלהי ולךןהי‬
‫נז‬
‫*י ל לאנשים לאלה ר ע ל?ני לל‪ :‬ו*א?ר ניר א ל סדוהי איז‬
‫מ ע ר א?לי ונם־לא א ד ע מי א ל ה ‪ :‬העז ל ד י כ ר *ליו אל־־סיו*‬
‫«‬
‫ניר ראש צבאות לל אצכי ול?ללני לל ולןני ליקה ס ל ם אתמערר‬
‫ל ל ? * י ‪? W t f f l‬גן־עדן ןליה ? ס עד־עולס‪ :‬ןכא^זר ידזידז‬
‫לדור לשנים ע ? ר ואלף ושבעים ? ד • תעכךןה לולד כ ד ו ד להיא‬
‫אדם צדיק א ? ר לי יאמר אליו לעלות על־ללר להוא א ? ר ?‬
‫ע ? ך ה מכי* ל אליר ו??א ? ס <*ל<‪5‬י‪?-‬דק אסר א ? ר ליה לי‬
‫? ס ? כ ע ?ניס מ ? ס ת &?ני אדם למקריבים לכסילים ל?לי‬
‫יא?ךהו והיציאהו וליה ללז י‪$‬לר רא*יז ?עיר ? ל ס ?מלכי^ר?‬
‫ןה ר א ? י ת לללניס ו ? ל מ ו ע ד ‪ -‬ל ע ת ס ל י א ? ל ? ת אלמיס וארכע‬
‫מאות ו?תלס ו ? ל ? י ס ? ן ה מ ל ל ל ה *??ריאת אךס י מ מ ל כ י ^ י ק‬
‫להוא לליו ?ניס ע ? ר *לניס ?מןלן ע ד ‪ -‬ל ? ר ל ן ד ו ל הוא למןליג‬
‫סא א ? ר י?ליג א ת ־ י ל ־ מ ל א י ס ואי־מראיס‪ :‬ולןכד ניר את־־לל^י‬
‫סכ לראשין ויאמן ול?ב למי?אל ויאמר‪? :‬רוך יי א ? ר ? ל ל ף ליום אלי‬
‫ועלה ? ר ך את ניר ע ? ח י כי קרו?ה לציאסי מ ך ל ע ו ל ס הןה ולק‪^0‬‬
‫כנ את־הנער ו ע ? י ל לו כ א ? ר ד ? ר אליך לי‪ :‬ולקח ?י?אל את‪-‬לנער‬
‫בלילה ההוא א ? ר ירד־בי ול?אהי על־?ן?יי ול?ימהי ? ג ך ע ד ן ‪:‬‬
‫סי וי?כס ניר ? ? ל ך ת וילד אל־ל*לל ולא ? ? א את־לןער ולהי לו ע?ב‬
‫סי״ ןדיל מ*ד ת ל ת ? ? ל ה כי לא‪-‬ללה לו כן א ל ד זולתו‪ :‬ול?ת ניר ולא‬
‫סו ל ל א ל ך ו ללן ?א‪?$‬יס‪ :‬י ל מ ך ל ע ת לליא קם ? ך ד ןדיל ? א ד ן ‪:‬‬
‫ת‬

‫‪w‬‬

‫נ י‬

‫‪n‬‬

‫ו‬

‫פ ! ל‬

‫כ ד‬

‫ל ‪:‬‬

‫ג ח‬

‫ס‬

‫ב‬

‫‪ :‬ה י‬

‫ו‬

‫ת‬

‫ם‬

‫צ‬

‫י‬

‫ה‬

‫אני עושה‪ .‬מיד לקח נ ב ל ת ו של ה ב ל וחסר בארץ וטמנה )וע׳ ב״ר‬
‫גינצברג ‪ ,142‬ד ‪ .(Legends‬־־ פסוק ם׳ אינו בשאר ב״י‪— .‬‬

‫תיאודור עמ׳ ‪.215‬‬

‫חנוך ב‬
‫כ‬

‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫י׳‬
‫י‬
‫ז‬

‫ד‬

‫כד א ‪ -‬י‬

‫ולקךא יי אל־צם אל־הר־אךךט כין אשור וארמניה‬
‫עךב על־הלם‪ :‬ו*א?ר אליו לעשות ת ? ה שלש ?אות א?ה‬
‫ןךל?ה ל מ ? י ס א ? ה ו??לה ? ל ש י ם וקומות ?תלם לה‬
‫ד ל ת ה א ? ה ‪ :‬ו ? ל ש מאות לאמות התן ?אמותינו ל ? ? ה‬

‫?אךץ‬
‫אר?ה‬
‫כלוך‬
‫ע?ר‬

‫אלוי ו כ ן ? ל ש י ם לתן ?אמותינו ל ? ע ?אות כי א?ה אתת‬
‫ההיא ?א?תנו ל ? ? י ס ‪ :‬ולמי ה??‪$‬ר הןה הלהידיס מלןיקים‬
‫? ? ד ת ת כ ת צה כ א ? ר א?ר אליו ‪:‬י ועישים ?ל־מךה ו?ל־??קל‬
‫עד״היום‪ :‬ול?תח יי אלליס את־אךבות ה ? ? ל ם ו_ימ?ר על־לאךץ‬
‫למים מאה ו ל ? ? י ם ולנוע ? ל ‪ ? ? -‬ר ‪ :‬ולהי צה כ ? נ ת ל מ ש מאות‬
‫ויולד ? ל ? ה ?ניס ? ס ל ס י?ת‪ :‬ו?אה ? ן ה אחרי הולידו את‪-‬‬
‫ת‬

‫ח‬

‫? ל ? ??יי ?* אל־הת?ה ?ירח אלד למי ל‪7‬נ?ריס ולמי ה??רים‬
‫מ?נות ? י ו ם ה?מו־נה ע ? ר ‪ :‬ו ל ? ט הת?ה אר?עיס יום ו?ל־־ה י?יס‬
‫א ? י ליי כ ת ? ה מאה ועשרים‪ :‬וללא אל־הת?ה ? ל ש ש ?אות‬
‫? ן ה י כ ? נ ת ? ש מאות ואהת לסליו ל?א ? ך ה ת ? ה ?לרח מרמות‬
‫למי ה??רים ולמי לע?ריס ני?ן ?יום לע?רים ו?מ?ה‪ :‬ולחי אהד‬
‫המבול ? ל ש מאות ו ל ? ? י ס ? ן ה ו;?ת אלרי א ? ר הי ל ? ע ?אות‬
‫ול??ים ??ה‪:‬‬
‫י‬

‫ט‬

‫‪$‬לסינו א‬

‫תה^ת‪? 1‬זמוו^ה‬

‫ן*‪$‬ה ן ! ד סיף ןןע^ם‬

‫?‪•15‬‬

‫נראה ששיעורו של מסוק ג׳ היה ‪1‬ריך להיות כ ך ‪ :‬שלש מאות האמות ההן‬
‫כד ג‬
‫באמותינו חמשה עשר אלף ]וחמשים ההן באמותינו אל‪9‬לם וחמש מאות[ וכן השלשים‬
‫ג ‪ -‬ד ההן באמותינו ]אלף וחמש מאות[ כי אמה אחת ההיא באמותינו חמשים‪ — .‬הפסוקים ג ׳ ‪ -‬ד ׳‬
‫‪ e a #‬־ ‪-‬‬
‫‪.0aMeH‬‬
‫הם הערה ארכיאולוגית מאת א ח ד המתרגמים או המעתיקים‪ - .‬פ מ נ ו ת‪.‬‬
‫פ ר ם ות‪- . $ y T a.apM0‬‬
‫»‬

‫ספר צוואות השבטים‬
‫מ ב ו א‬

‫א‪ .‬שם הספר והצוואית הבודדות וסדרן‪.‬‬
‫השם הכולל של הספר היה בודאי צוואות השבטים )כך הוא בנוסח הארמיני(‪ .‬אבל בכ״י‬
‫היווניים מחולפיס ה ם שמות הספר ואף שמות הפרקים‪ .‬בכמה כ״י נמצא אף השם‪ :‬צוואות ה ש ב ם‬
‫בני יעקב׳ או‪ :‬צוואות י״ב השבטים לבניהם‪ .‬אף בנוגע לשמות של כל צוואה בודדת יש חילופים•‬
‫בצוואת נפתלי העברית )ע׳ לקמן סוף פרק ד ( שם הפרק ה ו א ‪ :‬צוואת נפתלי‪ .‬ויש נם שהרחיבי‬
‫את שמותיהן‪ ,‬כגון צוואת גד על השנאה‪ .‬ב מ ב כ״י ניתן שם הפרק כגון נוסח ז ה ‪ :‬צוואת ש&עיו‬
‫הבן השבי ליעקב וללאה‪ .‬משונה הוא׳ למשל׳ שם צוואת ג ד ‪ :‬הבן התשיעי ליעקב ולזלמה‪ ,‬בעיי‬
‫שגד בן ראשון הוא לזלםה )ולפיכך הוצרכנו לשנות בתרגום ולהוסיף התיבה בן לפני שמות‬
‫האמהות(‪.‬‬
‫הצוואות נםדרי ל א לפי סדר לידתם של השבטים אלא לפי סדר אמותיהם‪ :‬בתחלה ניתני‬
‫צוואות בני לאה‪ ,‬אח״כ בני בלהה ואחריהם בני זלפה ובני רחל‪.‬‬
‫י ם‬

‫ב‪ .‬התחלקות כל צוואה לפי ת כ נ ה ו ע נ ץ התוספות המאוחרות‪.‬‬
‫תכנה של כל צוואה וציואה אפשר לחלק לג׳ חלקים‪ :‬א( אבי השבט מספר א ת קורות‬
‫חייג‪ .‬לרוב הוא מתודה על חטאותיו אשר חטא‪ ,‬מפרט את כל המחית הרעות שמי‪ ,‬חוץ מכמה‬
‫אבות המציגים למופת א ת חיי־התם והצדק שחיו‪ .‬הספורים האלה הולכים בעקבות ם‪0‬ורי התורה‬
‫ובכמה פרטים קרובים הם אל אגדת רז״ל‪ .‬ב( אבי השבט מורה לבניו מתוך בםיונות חייו את‬
‫הדרך אשר בה ילכו ו א ת המעשר‪ ,‬אשר יעשו‪ .‬בעיקר היא מזהיד אותם מפגי החטאים שבהם‬
‫ך — מפני‬
‫י‬
‫נכשל הוא גופו )ראובן מזהיר מפני הזנות‪ ,‬יהודה — מפני השכרות ך‬
‫השנאה‪ ,‬ופר(‪ .‬ואותם האבות שדרך חייהם היתד‪ .‬תמיד תם וענוה מצוים לבניהם שיבורו או*‬
‫הם להם את הדרך הזאת ויוריד‪ .‬לבני־בגיד״ס‪ .‬ג( אבי השבט מנבא בסוף בל צוואר‪ ,‬וצוואר• על‬
‫אחרית הימים׳ על ימות המשיח‪ ,‬על משפט ה׳‪ .‬בנבואות האלה מגיד הוא לבניו מראש כי ימ־רו‬
‫מאחרי ה׳ ויעבדו אלילים‪ ,‬ואז ילכו בשבי ישם יכירו א ת אלהיהם וישיבו אליו בלבב שלם והיא‬
‫ירחמם יישיבם לארץ מכורתם‪ .‬אבי כל שבט מזהיר את בניו להשמע ללוי )לפעמים גם ליהודה(׳‬
‫עתיר‬
‫פי ללוי נתן ה׳ את הכהונה ואת המלוכד‪) ,‬בכמה צוואות ניתנה המלוכד‪ ,‬ל ‪,‬‬
‫לצאת עבד ה׳ ‪ -‬המשיח‪ ,‬שיבוא ייגאל א ת העולם מחטאתו‪ ,‬והוא י ה * לאיד ישראל ולבל הגויים•‬
‫בחלק השלישי של הצוואות ניספי ע״י הנוצרים כמה פרקים ופסוקים בעניו גאולת העולם‬
‫ע״י משיחם‪ .‬אותן התוספות הנוצריות הביאו לידי כך שכל העולם המדעי‪ ,‬עד העשיריות‬
‫האחרונות של המאה הי״ט‪ ,‬היה חישב את ספר ציוא־ות השבטים לספר נוצרי‪ .‬הראשון שהורה ע ל‬
‫יהדותי של הספר היה ‪ •Grabe‬בהוצאתו המתוקנת‪ ,‬אלא שדעתו ד ע ת יחיד ה י ולא הירי‬
‫כמיתה‪ .‬כל החוקרים‪ ,‬עד הזמן האחרון‪ ,‬החזיקו בדעתם שהספר חיבור נוצרי הוא‪ ,‬ולא בחל?ו‬
‫אלא א ס נכתב ע״י נוצרי מבין היהירים או מן הגויים‪ .‬רק בזמן האחרון החזירו א ת עטרת הספר‬
‫לישנה‪ Sohnapp .‬בספרו )‪ Die Testaments der zwoif Patriarohen untersucht (Halle 1884‬עבר על ב ל‬
‫א‬

‫ש‬

‫ו‬

‫ו‬

‫נ כ ר‬

‫ה ׳‬

‫״ ן ח ז (‬

‫ג‬

‫ו מ מ נ ו‬

‫ת י ‪1‬‬

‫המקומות הנוצריים והוכיח שהם זיופים‪ .‬לדעתו‪ ,‬רק שני החלקים הראשונים ש ל כל צוואר‪ ,‬וצוואר•‬
‫מקוריים הם ונכתבו עיי המחבר העיקרי׳ א ב ל החלק השלישי — הנבואות מזחזיינות — נתוםםי‬
‫ע״י מאוחדים‪ ,‬מהם יהודים ומהם נוצרים‪ — ,‬כלומר הספר גופו יהודי מוא‪ ,‬אלא שהרבה‬
‫אינטרפולציות נכנסו לתיכי‪.‬‬
‫דעה זו — אם גם לא במילואה — נתקבלה מאז ע״י כ ל החוקרים שעסקו בספר‪ .‬לדעתם•‬

‬השתדלו לברר את מתוספות‬ ‫הנוצריות‪ .‬אף באחד מכתבי־׳היד של בךםירא לפני פ ר ק י״ז ד ‪ /‬שבו הוא הולך ומונה‬ ‫את כל תושי האדם‪ .‬שעל יד המחבר העיקרי‪ .‬כפי שהוכיח ‪Connybaare‬‬ ‫נוצריות המצויות בנוסח היווני‪ .‬מן הדין הוא‪ .‬לא‬ ‫‪1) J Q R V .‬הספר הוא‬ ‫בעיקרו ספר־מוםר‪ :‬הוא בא להזהיר ולהוכיח‪ .‬כל אותה הנבואה ע ל הכהונות בשבעים השבועות‬ ‫אינה מובנת כלל‪ .‬ו ר ק לפעמים אתה מוצא ליהודה בצדו‪ .‬‬ ‫בצוואת ראובן ב׳ ג^‪-‬ג׳ ב׳ כל הפרק הוא הוספה מאוחרת שמקורה הוא יווני בהחלט‪ .2 6 8 .‬ועוד‪:‬‬ ‫בצוואת יוסף יש שני ספורים‪ :‬א( על בית פוטיפר ואשתו )פרק א׳—ט (‪ .‬ולבסוף נגמרת הצוואה שוב בהטפת מוסר‪.‬הדי אתה למד‪ .‬חוץ‬ ‫ממה שהפרק הזה אינו עומד בקשר אורגני עם הפרקים האחרים‪ .‬שהוסיפו משלהם בהתאם להשקפותיהם והם שנו במקצת את פרצופו המקורי‬ ‫של הספר‪.‬שלא במקומו‪ .‬שרצו להכניס מיפיפותו של‬ ‫יפת לתוך אהלי שם‪.‬‬ ‫להשמע לו ולהכנע לפני בניו‪ .‬ועוד‪ — .‬מזהיר אבי השבט א ת בניו לכבד א ת לוי‪.‬לפיה ניתנו לאדם שבעה כחות ראשיים‪ :‬חמשת החושים‬ ‫וכח הדמיון והדבור‪ .‬ויש נוצריות־‬ ‫בחקירותיו ( חסרות בנוסח הארמיני הרבה תוספות‬ ‫סאדלגיות‪ .‬כשהכותב מתמרמר על המריבות שתהיינה בין ה מ ע י ט ועל חלול הקודש‬ ‫בנבואות על מקדש ד‪ .‬אולם מי שהוסיף את הספור השני סדרו‪ .‬להורות את הטוב ואת הישר‪ .‬אלא שבכל הספר לוי עיקר‪ .‬‬ ‫‪.‬מכאן‬ ‫משמע שהתנגדות חרישית היתה ביחס ללוי והיה מי שרצה להחזיר אל יהודה את המלכות‬ ‫שניטלה הימנו ע״י לוי‪ .‬לפי‬ ‫עדותו של צ׳ארלם‪ .‬כל הפירושים הדחוקים‪ .‬‬ ‫כלם‪ .4 8 3 .‬כנראה‪ .‬הרי עצם החלוקה של שבעת‬ ‫החושים הגופניים יסודו בתורת הםטוא‪ .‬הן מצד תכנן והן מצד‬ ‫סגנונן נראה שאינן מעיקר הספר‪.‬השובה גם באפיו מספור א ‪ /‬יבא לפני הספור‬ ‫הראשון‪ .‬נראה שגם לאחר שנסיר את התוספות הזרות לרוח היהדות‬ ‫אנו נתקלים לפעמים בנוסח מורכב מחלקים הנראים יוצאי־דופן במבנה הצוואות‪ .‬אע״פ שגס שם אנו מוצאים כ ב ר כמה תוספות זרות‪ .‬מכאן ראיה‬ ‫שהתוספות היו הולכות ומתגבבות בהמשך הזמן‪.‬שיחרב ועל גלות עם ישראל‪ . 3 7 5 .‬או אפשר שגם בו‬ ‫חלו ידים של בעלי תוספות‪.‬וביניהם גם צ׳ארלם בהוצאתו הבקרתית ובתרגומו האנגלי‪ .‬לפי זה צריך לקיים שחוץ מן התוספות הנוצריות הנמצאות בספר וששמשו‬ ‫לשם מטרה ידועה‪ . 2 6 0 .‬חוץ מן המגיהים הנוצרים‪ .‬אולם בתוך האזהרות האלה אנו נתקלים פתאום בתוכחות‪-‬מוםר‬ ‫לבני‪-‬לוי עצמם‪ .‬אלא שעליו הוסיפו הרבה יותר מאשר על שני החלקים הראשונים‪.‬‬ ‫‪.‬ולא עוד‪ .‬ולפיכך גם אפין של התוספות שונה הוא‪ .‬‬ ‫קצת מוזר הוא גם פרק י״ז בצוואת לוי‪ .‬על ברחנו נראה מתוך כך ששלטו כאן עוד מוסיפים‪ .‬שנעשו ע״י יהודים‪ .‬‬ .‬בחלק השלישי של כל צוואה וצוואר‪ .3 9 8 .‬כדי לקבל א ת המקור העברי של הספר‪.‬היו עוד‬ ‫מחברים־מגיהים‪ .‬וכח השכל המושל על יתר השבעה‪ .‫מבוא‬ ‫גם החלק השלישי יהודי הוא‪ .‬יש מהן נוצריות־יהודיות‪ .‬אם נשוה עוד את צוואת‬ ‫לוי )פרק י׳ ופרק י״ד וכר( וצוואת דן )פרק ה׳( נראה שאחרי כל התחלות והתשבחות שהסופר‬ ‫מפזר ללוי ‪ -‬הוא עומד וצווח על משובת הכהנים והוללותם ומנבא פורענות לישראל עקב‬ ‫חטאותיהם‪ .‬ב( על מכירת יוסף‬ ‫)פרק י ״ א ‪ -‬י ״ ז ( ‪ .‬צוואת שמעון —‬ ‫ה׳—ז׳(‪ . 4 7 1 .‬תוספת מעין זו נמצאת‪ .‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מכאן אתה עובד אל שאלה אחרת‪ :‬אם המקור העברי הוא חטיבה אחת‪ .‬שנדחקו ראשונים ואחרתים לישבו על פשוטו‪ .‬יש גם תוספות יהודיות‪ . V I I I .‬‬ ‫חוץ מאלו יש עוד תוססות של יהודים שנכנסו בזמן מאוחר במקצת‪ .‬‬ ‫אם נקרא את הספר בעיון רב‪ .‬המסור לבני‪-‬לוי‪ .‬את הדרך שיבור לו‬ ‫האדם בחיים‪ .‬‬ ‫כאילו לא היו הפסוקים האחרונים אלא המשך של החלק השני ) ע ‪ /‬למשל‪ .‬שהספור השני‪ .‬‬ ‫אבל התוספות הנוצרידת לא כולן ב ב ת אחת נעשו‪ :‬כ ל מעתיק ומעתיק השתדל להוסיף‬ ‫כטוב בעיניו‪ .

‬אהבת ה׳ ואהבת האדם‬ ‫אחת הן‪ .‬אולם הירא את דבר‬ ‫ד‪ .‬לפי בעל התוספות‪ .‬התחילה מתפרצת מזמל‬ ‫נכבה בים של דמים והקרע שבין העם ומנהיגי הפרושים ־י‬ ‫ובית המלכות מאידך גיסא הלך הלוך והתרחב ו כ ב י ל *‬ ‫ואף הספר צוואות השבטים הנהו עד למהפכה שבאה בהשקפותיו של העם‪ .‬צוואיוג•‬ ‫ראובן‪ .‬‬ ‫‪.‬והיה כעם ככהן •‬ ‫אף העם איבו חף מסשע‪ .‬‬ ‫מאד מאד צריך אדם להתרחק מן ה ש כ ר ו ת ומן ה ז נ ו ת ‪ .‬‬ ‫אולם אם על האדם לאהוב א ת רעהו עליו להתרחק מכל אשד יזיק לאהבה זו‪ .‬כמה‪ .‬בניו יהיו מבהיגי העם ועל פבי‬ ‫יכבדו‪ .‬ביראת הכבוד מדבר הוא על ת ו ר ת ד‪.‬‬ ‫‪.‬תפקידו של לוי בספר זה הוא התפתחות הרעיון של ״ברית הלוי״ שבבבואת מלאכי‬ ‫) ב ו —ז (‪ :‬תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא־נמצא בשפתיו בשלום ובמישור ה ל ך אתי ורבים‬ ‫השיב מעון כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה׳־צבאות הוא‪.‬על אהבת האדם ועל החנינה‪ .‬אשר‪ .‬החסיד אם יצליח הרי ישמזז‬ ‫ויתפלל בעדו ואפילו יצליח הרשע בדרכיו לא יתגרה בו ולא יקנא בעושה העולה — כי המשפטי‬ ‫לאלהים הוא )גד ז א ‪ /‬שמעון ג ה י ‪ -‬ו ‪ /‬זבולון ח׳ ה׳(‪.‬הקנאה משתלטת על האדם ומתחברת תמיד עם השקר ולא׳‪-‬‬ ‫תנוח כל זמן שיצליח האיש המעורר קנאה )גד ה׳ א ‪ /‬שמעון ג ב׳—ג׳(‪ .‬שמעון‪ .‬שהיתר‪.‬וכן בכל הצוואות‪.‬‬ ‫מצד אחד‪ .‬כי השנאה תעוור עיני האדם ולזג‬ ‫יוכל להביט בפני חברו )דן ב׳ ב׳(‪ .‬ק ד ב ב ו ת‪ .‬כך‪ .‬משום כ ד‬ ‫מחויב הוא להתרחק בכל כחו ‪ p‬ה ש נ א ה ומן ה ק נ א ה ‪ .‬לעולם‪.‬היתר‪.‬על יד התהלוחי‬ ‫והתשבחות שבעל הספר העיקרי מפזר ללוי יש גם דברי התמרמרות ותוכחת מוסר של בעל‬ ‫התוססות‪ .‬בצבעים שחורים מתאר הוא את הוללותם את אהבת בצעם ואת משובתם של הגדולים‬ ‫שביניהם‪ .‬ולבסוף נכשל במעשה תמר‪ .‬באמת בו לא תשלוט הקנאה והשטן וכל רוחותיו לא יוכלו לו‪ .‬וכל הצרות הבאות עליהם מן השמים באו על חטאותיהם‪ .‬דן )ה׳ ג ׳ ( ‪ :‬אהבו את ה*‬ ‫בכל חייכם ואיש א ת דעהו בלבב שלם‪ .‬מזהירים את בניהם ראובן ויהודה‪ .‬שנשתמרה לנו בספרי ההיסטוריה בתיאור חייו של אלכסנדר ינאי‪ .‬בפרט זד‪ .‬‬ ‫מלכים כמלכי הגויים שבםביבותיהס‪ .‬צוואות יששכר‪ .‬יעקב אביו מעשר על ידו את תבואות שדהו‬ ‫ובכורות מקנהו‪ .‬דן וגד מלאות אזהרות על לא־תעשה‪ .‬העם התפכח משמחתו״‬ ‫מעמעמת פה ושם בין האוכולוםין‪ .‬על האדם להדבק בה׳‪ :‬מה ה ו *‬ ‫רחום וחנון אף אתד‪ .‫קמו‬ ‫ספר צוואות השבטים‬ ‫עורף לפרושים ולאידיאליהם ונעשו‬ ‫ואותה ההתנגדות החרישית‪ .‬שקדמה‬ ‫לעשרת הדברות וניתנה לאברהם ליצחק וליעקב‪ .‬‬ ‫‪.‬זנות ויין לוקחים ל ב‬ ‫‪.‬‬ ‫על קלסתר פרצופו המוסרי והלך בפשו של בעל הספר אפשר לעמוד מתוך פרקי ספרו*‬ ‫קודס־כל הוא יהודי מאמין‪ .‬ש כ ל‬ ‫אחת מהן באה בעקב חברתה‪ .‬ובין השכבות הגבוהות‬ ‫נתאחד‪ .‬‬ ‫לזמן במרד גלוי‪ .‬משבט יהודה‪ .‬האיש ושיחו‪.‬ומשום כך לוי הנהו ראשון במעלה ועולה גם על יהודה‪ .‬שלו המלוכריי‬ ‫התקוה המשיחית חזרה למקומה‪.‬משיח זה עתיד הוא לצאת‪ .‬‬ ‫ע‬ ‫ל‬ ‫ד׳‬ ‫ד‪ .‬לוי בבחר להיות כהן לאל עליון ויצחק זקנו‬ ‫מלא את ידו ולמדהו תורת העולה והמנחה והבכורים‪ .‬‬ ‫‪.‬זבולון‪ .‬יהודה‪ .‬מפני שתי התאוות האלה‪ .‬‬ ‫אולם יותר מאשר על המצוות המעשיות — הקרבבות — מזהיר הסופר על ה ד ב ר י נ *‬ ‫ה מ ם ו ר י ם ל ל ב ‪ .‬‬ ‫הבעימה היסודית שבספר זה היא ל ל כ ת ב ד ר כ י ד‪ /.‬יששכר )ה׳ ב׳( מזהיר א ת בניו לאהוב את ה ואיש את רעהו‪ .‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪.‬הוא יורה את ישראל‬ ‫תורה ומשפט ויאיר את כל הגויים באור הדעת וביראת אלהים‪ .‬הראשון נכשל במעשה ב ל ה ה‬ ‫והשני לקח ביינו את בת־שוע הכנענית לאשר‪ .‬דומה הוא לספר משלי ולספר בךםירא‪ .‬‬ .‬הכלל הגדול של ואהבת־‬ ‫לרעך כמוך מפותח כאן בכמה וכמה םגבונים ומעוטר כמה וכמה אזהרות‪.‬אש המריח*‪ .‬‬ ‫‪.‬ועל כן‬ ‫העם לשוב מחטאותיו ועוד ישקיף ה׳ משמים ייביחם על אדמתם ועליהם יהי משיח ׳ שקיי‬ ‫אליו זד‪ .‬יוםו*‬ ‫ובנימין באות להזהיר על התום ועל היושר‪ .‬מה הוא סלחן ומחלן וגומל חסדים אף על האדם להיות כך‪ .

‫מבוא‬ ‫קמז‬ ‫ימעבידיס את האדם על דעתו יעל דעת קוני‪ .‬ולפי שנשא אשה שאינה הוגנת לו יצאי ממנה בנים שאינם מהוגנים‪ .‬אינה מספקת‪ .‬רעיון זה מקודו בספרי הנביאים‬ ‫ו ה ס השפיעו מרוחם על בעל הספר‪ .‬כדי‬ ‫לטהר ולצרף את נפשי‪ .‬לפיכך עמד‬ ‫הסופר באריכות על מעשה ער ואונן ועל אשת יהודה שמרדד‪ .‬שהרי גם אותם‬ ‫עתיד המשיח לגאול מממשלת השטן‪ .‬כי תמלא הארץ דעה את ה ‪/‬‬ ‫מקום חשוב ביותר נתיחד בספר ל מ ש י ח ‪ .‬ואין בידנו להכריע אם יש כאן מחידושי אגדה של הסופר‬ ‫! ו ס ו או שהיו לפניו מקורות שנעלמו מאתנו‪.‬משלטון ״בליעל״‪ .‬כיוצא בזה לא מצינו בשום מקום שתהא בלהה שכירה‬ ‫במעשה ראובן )צוואת ‪ p i r n‬ג׳ י״ג(‪ .‬‬ ‫אם גטהד גם א ת יתר הנבואות שנאמרו עליו מתוספות זרות נראה שהסופר מיחס לו עוד‬ ‫תפקידים אחרים‪ :‬הוא יבער את הרשע מן הארץ ויצרף את ישראל ואת הגויים ביום שבת ה׳‬ ‫לכסא משפט לדין את כל העמים‪.‬ל ה ל ך ביושר ול^זשמר מדבר שקד כאשר‪ .‬כל השבטים מתענים ומסתגפים‪ .‬אחרי כן‬ ‫יקומו לתחיה גם שאר הצדיקים וה׳ ידין א ת הרשעים כחטאותיהם‪ .‬אולם התשובה בלבד‪ .‬‬ ‫ג‬ ‫‪.‬‬ ‫־עליהם להתהלך בתום נפש ילרחם על עני ודל כיששכר וזבולון‪ .‬אשר לא־נהיתה‬ ‫•מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל־׳הנמצא כתוב בספר‪ .‬‬ .‬וכשם שנהג יוסף עם אחיו באהבה‪ .‬‬ ‫‪.‬כוונתו של הסופר‪ :‬אם המשיח כבר בא והוא יוחנן הורקנום‪ .‬נתאחדו שלש גדולות ‪ -‬כהונה‪ .‬ועתיד הוא לצאת‬ ‫משבט לוי‪ .‬יאף יוסף בשעה שהסיתה אותו המצרית מתענה כמה ימים‪ .‬של ת ש י ב ה ‪ .‬להתרחק מן השנאה ימן הקנאה‬ ‫כדן וכגד‪ .‬התיאורים של ימות המשיח‬ ‫זשל יום הדין שבספר מזכירים בפלאסטיות מרובה את התאור שבספר דניאל )י״ב א׳—ג׳(‪:‬‬ ‫־ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על־בני עמך זהיתה עת צדד‪ .‬מרים‬ ‫ויוכבד )לוי ייא ב׳—ח ( אינן בתורה‪ .‬כן מחויב כל אדם לסלוח לאשר חטאו לו ולשלם להם טובה תחת רעה‪ .‬יצחק ויעקב וכל השבטים‪ .‬־ או שמשיח עדיין לא בא‪ .‬שבהם נזכרת המלה ג ו י י ם ולעשותם לתוספת נוצרית‪ .‬ולא נטר‬ ‫להם איבה‪ .‬המשית יאיר באור הדעת לכל הגויים וכבוד ה׳ יזרח גם עליהם‪ .‬שלא‬ ‫ברצין אביו‪ .‬לפי הרעיון המקורי של הצוואות מנבאים‬ ‫אבות השבטים על המשיח שעתיד הוא לקום משבט לוי‪ .‬האטימילוגיות של גרשם‪ .‬שבו‬ ‫‪.‬‬ ‫בעל צוואות השבטים עומד ברובו בתחומם של כתבי הקדש הן בתכן והן בסגנון‪ .‬‬ ‫ביום הדין יקיצו הצדיקים‪ :‬חנוך‪ .‬כל העמים ישבו בשלוה‬ ‫ייקבלו עליהם את עול מלכות ה׳ באהבה‪ .‬דק במקומות מועטים‬ ‫םצינו כמה פרטים שלא נמסרו בתירה ולא נמצאו באגדה‪ .‬ראובן ויהודה על חטאותיהם‪.‬על הבנים לאחוז במעשי אבותיהם‪.‬‬ ‫טהידה מ כ ל חטא‪ .‬הרעיון של ישועת הגויים‬ ‫יעל ידי ישראל לא נתחדש בבית מדרשם של סופרי האיוונגליון‪ .‬שהוא ראש השבטים‪ .‬מכל מקום מופיע לפנינו כאן המשיח כאישיות נעלה ונאצלת‪.‬בלי מעשים טובים‪ .‬‬ ‫שמעון על שנאתו ליוסף וכר‪ .‬מלכות ונבואה‪-.‬וכשם שאין הסופד נושא פנים לבני עמו ומוכיח אותם על‬ ‫פשעיהם ומנבא להם נבואות של פורענות כך אינו מוציא א ת הגויים מן הכלל‪ .‬‬ ‫גדול הוא כחד‪ .‬המשיח בצדק ובמישור יהלך )יהודה כ״ד א ( והוא יחדש את הטחינה )לוי‬ ‫ח׳ י״ד(‪ .‬הוא יהיה נביא לאל עליון ומלך על כל הגויים והיא יברך את ישראל )ראובן ו י״א(‪.‬ומשום כ ך אין צורך בדבר לאחר את זמן כתיבתם של‬ ‫כ ל הפסוקים‪ .‬אברהם‪ .‬יהודה לקח בשכרותו א ת הכנענית לאשד‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ואף גם זאת‪ :‬הסופר החםיד־הפרוש תלמיד נאמן היא לרבותיו הנביאים‪ .‬קהת‪ .‬את‬ ‫׳ספירי התורה מוסד היא בצורתם ואף מקשט היא אותם לרוב בדברי אגדה‪ .‬ורבים מישני אדמת־‬ ‫״עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי‬ ‫הרבים ככוכבים לעולם ועד‪.‬נח‪ .‬כי בכל אלה‬ ‫חפץ ה׳ ת ה כל האדם‪.‬מה הס לא‬ ‫! ת נ ב א ו לישראל בלבד אלא גם נביאים ל ו י י ם היו אף הוא אינו מיחד את ימות המשיח דק‬ ‫׳לבני עמו‪ .‬‬ ‫קשה להגיד בברור מה היתד‪ .‬שם‪ .‬משוס כך חייב האדם להנזר מן המדות המגונות הדבקות בו ולשוב בלב‬ ‫שלם‪ .‬לגאל את ישראל ולחדש את פני העולם‪.‬את חייו‪.

‬‬ ‫‪ x a U r e J W j & w e v‬׳ ‪0 %‬‬ ‫‪avtov <h‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪% ° a X I Q‬‬ ‫) ‪ -‬עבודה( אין לה ענין ונראה שבמקור העברי היה כאן ועבדה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ה‪ .‬אולם נראה שהשערה זו איו לי•‬ ‫על מה שתסמוך‪ .‬‬ ‫חזק ביותר הוא הקשר שבין הספר וספר היובלים‪ .‬‬ ‫י ה‬ ‫י ם‬ ‫*‬ ‫בודאי‪ :‬נגה•‬ ‫בצוואת לוי ב׳ ח׳ יש המלה **וי* = ג ב ה ׳ בשעה שבמקור העברי‬ ‫בצוואת זבולון ט׳ ב׳ נאמד המים ‪ .‬ואחריהם צ׳ארלם וסדלם( שלא נ כ ת ב ו הצוואות אל*‬ ‫עברית‪ .‬‬ ‫מן הספד ציואות השבטים הגיעו אלינו תרגומים שלמים א( ביוונית‪ .‬מכל מקום ידע הסופי * *‬ ‫ספר חנוך והרבה להשתמש בו שהרי הרבה רעיונות יש שהם משותפים לשני הספרים‪.‬‬ ‫י ז י ד ‪1‬‬ ‫‪^.‬שאי אפשר להכניסה בספר היובלים בשים‬ ‫מ ק ם ‪ .‬‬ ‫מדוגמאות אלו וכיוצא בהן נראה ש מ ע י ק ת נ כ ת ב הספר"'עברית*(‪.‬התרגומים‪.JA80T6V Tap&cov‬‬ ‫‪ :at awywcooxEi tots dyanibaw avx6v‬המלה ‪>v05a1W‬‬ ‫היא לכל הדעות בלתי מובנת כאן‪ .‬בכמה מקומות מתאימה הציטטה ש ב ס פ ר ל ה נ י ד הסלאבי׳ * ל *‬ ‫שלאמתו של דבר אין אותם המקומות ציטטות מ ס פ ר חנוך כלל‪ .‬אף כאן היה בודאי במקור כמיס הנמסים‪ .‬באיזו לשון נכתב הספר‪.‬שכן צריך להקדים א ת זמנו של <*י‬ ‫היובלים עד לסוף המאה השניה או לראשית המאה הא׳ לפני םה״נ‪ .‬־־‬ .‬גאםטר בא ללמד מכאן ש ?‬ ‫ע ק ר ו לא היה ם׳ הצוואות אלא חלק של ספר היובלים בכלל‪ ..‬‬ ‫ו‪ .‬צ׳ארלם )במבוא להוצאתו( וגס פרלם)‪^ E r k i a r u n g i Test d. *wolf‬‬ ‫‪ (Patriarcten.‬נזכר ספר חנוך‪ .yivovtai efaata^ovriTa‬המלה ‪ e W o u ^ v n t a‬ודאי‬ ‫טעות היא של המתרגם‪ .‬גם גדלו ובנינו מעידים עליו שבמחשבתו של ה^חבר‪ .‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫‪nmn‬‬ ‫כל המקימות וזמקבילימ ״בםפר היובלים ובספר ‪ numm‬מוסר »׳«ילס במבוא לתרגו‪ 0‬האנגלי­­­‬ ‫מםוראת »ל המקומות הקשיפ מוםריס ג׳ארלס במביא לחמאתו ופרלם במאמרו הגיל‪ .‬ולא עיד אלא שלפי צ׳ארלם תליייס ה ם שינייי הנוסחאות בתרגומים היוונים בשינויי*‬ ‫שחלו במקור העברי‪ .‬עלינו לקיים שבמקור העברי היה א ו י ב י ו ‪ .‬ספר הצוואות הוא חטיבה מייחדת‪ .0QvaU‬המלה‪.‬אלא שהמתרגם‬ ‫היווני טעה וקרא אוהביי‪ .‬אולם רוב זזמקוםות הנזכרים בספר לא » * *‬ ‫בספר חנוך הכושי שלנו‪ .‬שכן המתרגמים היוונים השתמשו בכתבי‪-‬יד עבריים שינים‪ .‬טעות מעין זו מצינו גם בצוואת אשר ז׳ ב׳ בלשון ג>ג‪580‬‬ ‫= כמים שאין מהם תועלת‪ .‬החקירות‬ ‫האלה עוסקות ביחוד במבנה של הסגנון ובבטוייס יווניים שאינם שגיריס אלא בשפה ה ע ב ר‬ ‫ונתרגמו יוונית מלה במלה‪ .‬ע׳ תחלים נ״ח ח׳(‬ ‫והמתרגם טעה ותרגם לפי הבנתו‪ .‬או גם ימאסו )=ימסו‪ .‬‬ ‫כבד הוכיחו חכמים )קוהלר וגאםטד‪ .‬ב( ארמינית׳‬ ‫ג( סלאבית‪ .‬בא גאםטיד זהדאה שהמתרגם היווני טעה וקרא במקור העברי מלאה פ ל ו ח‬ ‫במקום בלא מלחים׳ ולפיכך מ ס ר ‪.‬ד( קטעים של תרגימים בארמית וקטע בסורית׳ יעוד ה( ציואת נפתלי בעברית‪.‬והמתרגם‬ ‫ע‪>«°‬וי‪«%0‬‬ ‫היווני קרא כמים הנמאסים )פרלם(‪.‬נביא כאן דוגמאות אחדות‪:‬‬ ‫בצוואת נפתלי ר ב׳ הוא אומר‪ :‬והנה אניח באה מלאה מליחים‪ .‬יכך תרגם‪.‬המלים מלאה מליחיט‬ ‫אין להן שחר‪ .‬נראה שבמקור היה ימסו‪ .‬שהכיר היטב את ספר ו י י ב ל *‬ ‫עלו צוואות השבטים כספר מסוים ומיוחד ב מ י נ ו ( ‪. 1908‬מביאים כמה לשונות שאי אפשר לפרשם׳ אלא אם כן נ ק ב ל שניטלו מתיי‬ ‫המקור העברי‪ .‬כמעט בכל החלקים ה ב י ו ג ר ^‬ ‫כתא מיס ה ם זה לזה ואף סיפור המעשה בכלל נמשך אחרי אופן הסיפור בספר היובלים• ח י י‬ ‫להסיק מכאן על איחור זמנו של ספר צוואות השבטים‪ .‫ס‬ ‫ספר צוואות השבטים‬ ‫ק "‬ ‫ר‬ ‫כמעט בכל צוואה וציואד‪ .

‬‬ ‫אלא שגדול הוא ממנו הרבה‪ .‬‬ ‫‪.Grosseteste‬הוצאה שביה ע״פ כ״י קמברידז׳ התקין‬ ‫‪ Sinker‬בשבת ‪ .583.‬ושאינו בשאר כ״י היוונים‪ .‬ובמקומות הרבה התרגום הסלאבי הוא לא‬ ‫בדוד כ ל כ ך עד שאי‪-‬אפשר להבין אותו בלי הבוםח היוובי‪ :‬יותר מדי רצה המתרגם למסור את‬ ‫)‪HH‬‬ ‫בדיוקו וחטא לספר )הערכה שלמה לתרגום זה עי׳‬ ‫‪CKa3aH1« o BeTxoaaB-feTHuxi.‬ממש‬ ‫<ן‬ ‫)‬ ‫^ ל‬ ‫‪.‬שנים )מהמאה הי״ג(‬ ‫בוואטיקן‪ (5 .‬אלא שהרבה יותר נמצא בם‬ ‫על דבר ה ק ד ב נ ו ת ‪ :‬הם מוסרים בפרוטרוט דיני עצים הראויים למערכה‪ .‬‬ ‫דיני קרבנות‪ . 1900.‬להיפך‪ .‬‬ ‫‪ypn6I.‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כאלה*‪v‬‬ ‫תשעה כ״י נשתמרו מן התרגום היווני‪ (1 :‬בספריה הבודליאנית באוכםפורד )מהמאה‬ ‫הי״ד(‪ (2 .‬‬ ‫‪CaHKTneTep6ypn.‬שהנוסח‬ ‫העברי תודגם מן המקור הארמי‪ .Charles (1908‬‬ ‫ב( מן התרגום הארמיני נשתמרו י״ב כ״י )מן המאות י״ב—י״ז( הנמצאים באוכםפורד‪.‬ע״י הקטע הזה פרסמו גם חלק של צוואת לוי ביוונית‪ .‬שבו נשתמד המפר במילואו‪ .‬שנמצא‬ ‫‪1‬־‪ey1Gow‬‬ ‫‪Charles‬‬ ‫בשנת ‪ 1906‬פרסמו‬ ‫בספריה שבאוכםפורד (‪ .‬‬ ‫לונדון‪ .‬‬ ‫‪Bpioiiegium Patram‬‬ ‫בספת‬ ‫את ההוצאה המתוקנת הראשונה הוציא לאור ©‪Grab‬‬ ‫ז׳אליה צרף גם את התרגום הלטיבי ׳של ‪ .‬כ ך נתקבל חלק הגון המקביל לצוואת לוי‪ . crp.‬כמות מלח‪ . S 6 6 .‬‬ ‫שוב קטע ארמי מאוצרות הגניזה‪ .‬כ״י פריז מהמאה ה י ‪ (7 /‬במנזר‬ ‫בפתסום מהמאה הט״ו‪ (8—9 . .‬את ההוצאה החדשה ביותר )ע״ט כל כתבי־היד שנמבו לעיל וכל שיבויי הבוםחאות(‬ ‫התקין )בשנת ‪.‬‬ ‫‪.‬בספרית המנזר שעל ההר אתוס )המאה הי (‪ (6 .‬או‪ .‬על הזמן •שבו נעשו־ן תרגום‬ ‫זד‪ .‬שמן‪ . ( 1 8 9 6 .‬המקבילים לצדואת לוי י״א—י׳׳ג (‪.‬‬ ‫הקטעים הארמיים תכנם דומה למקומות המקבילים שבספר‪ .‬‬ .‬מאליו מובן שהמתרגם אחז בלשון של תרגום הע׳ שהיה מצוי אצלו‪ .‬בשבת ‪ 1900‬פרסמו‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫מ‬ ‫ר‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫׳‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪z‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪Pass‬‬ ‫‪ . 631-661.‬את המלה ״אפרת״)ז( )צזזאת יוםף כ׳ ג׳(‬ ‫‪.‬אין להחליט‪ .‬שבים במנזר בסיני )מהמאה הי״ז בקירוב(‪.‬‬‫‪7‬‬ ‫המאמר‬ ‫ניסם‬ ‫ג•‬ ‫קסע‬ ‫‪(6‬‬ ‫באותו‬ ‫—‬ ‫‪7) J Q R X I X .‬שנדפסו במאסף‬ ‫‪CaHKTneTep.‬כי כל אותם הקטעים‬ ‫)הארמיים מקמבדידז׳ ואוכםפורד והיווני מאתוס( משלימים זה את זה ומקבילים לפרקים ח^‪-‬ט׳‬ ‫יי״א—י״ג בצוואת לוי‪.‫מבוא‬ ‫קמט‬ ‫א( התרגום העיקדי הוא היווני‪ . cojioBenKofl 6n6n\0‬‬‫‪59-67)TtKu.‬‬ ‫ד( מן הגביזה בגלו בזמן האחרון קטעים מצוואות השבטים‪ .‬הקטע היווני הזה מקביל מלה במלה לקטע הארמי‪.‬קמח‪ .‬ווינה ובספריה של הקתוליקום הארמיני•‬ ‫ ‪T n x‬‬‫( ג ה ת ר ג ו ם הסלאבי נשתמר בב׳ נוסחאות )קצר ומלא(‪ .‬‬ ‫בחרנום‬ ‫סורי‪— .‬קשה להכריע אם הצוואה‬ ‫האדמות היא ספר בפני עצמו או תרגום מן המקור העברי בצרוף תוספות‪ .wmarb 1 c061>rrtaxT> no pyKonncHMi.‬‬ ‫‪96-145‬‬ ‫‪.‬יין וקטורת שטעוביס הקרבנות‪ .‬כ ך‬ ‫י ״ ( ‪ = Sv &J1C81‬לבטחון‪ .‬בספרית האוניברסיטה בקמברידז )המאה העשירית(‪ (3—4 .‬‬ ‫מת‬ ‫ד‬ ‫י ג ם‬ ‫א‬ ‫ו א ׳‬ ‫ת‬ ‫ב ט ח‬ ‫ר‬ ‫צ ו ו א ת‬ ‫א‬ ‫ב נ י מ‬ ‫כמו שמתרגמים העי את המלה הזאת ביחד כ״ח כ״ו‪ .‬דיני טבילה ורחיצה‪.1869‬את שבויי הבוםחאות והשואה עם כ״י הארמבים מסר ‪JQR) connybeare‬‬ ‫‪ . 1887.‬קטע זה כולל‬ ‫פרקים בשפה הארמית‪ . 1907.‬שנמצאה במנזר‬ ‫על ה ר אתוס‪ .‬שאלות אלו עדיין תלויות הן ועומדות לבירור‬ ‫‪5) JQR XII.(146-232‬‬ ‫י‬ ‫התרגום הסלאבי בעשה מתוך התרגום היוובי באופן חפשי‪ :‬יש בו כמה תוספות שאינן אלא‬ ‫הרחבות ולפעמים הסברות לרעיובות ולשובות שביוובי‪ .‬‬ ‫‪1892‬‬ ‫‪Hpa0H.

.‬‬ ‫ב( תרגומים חדשים‪:‬‬ ‫‪Q r‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪C h a r l e s .‬מכל מקום שונה הוא לגמרי הדוח שבצוואר‪ . and Pseudep. a.‬בהתאם לרוח הכללי של הספר‪ .‬‬ ‫‪458-506).‬‬ ‫‪i n k e r .‬ואילו התוספות‬ ‫היהודיות או אותן שאמתותן מוטלת בספק נשארו במקומותיהן ובלי שום סימן‪ . Cambridge 1879.‬אבל שונים הם הרבה הן בסרטיהם והן בתפיסה הכללית‪. 82-307. Spioilegium Patrum.‬אלא היא עיבוד מאוחד שנעשה ע״י יהודי במאה ה י ׳ ‪ -‬ה י ״ ב מן הצוואה המקורית׳‬ ‫העברית‪.Appendix. Oesterley.‫ספר צוואות השבטים‬ ‫ה( את צוואת נפתלי העברית פ ר ס ם גאםטיר ‪the Society of BiMio. I.‬‬ ‫התרגום העברי הניתן בזה נעשה מתוך הנדסת היווני שהוציא צ׳ארלם‪ . Oxoniensis. Testament* X H Patriarohum.‬משוס שדק בנוגע לרעיונות‬ ‫העיקריים ח מ י ם הם זה לזה‪ .‬משום כך עלינו לקיים שצ‪1‬ץאת נפתלי העברית א י נ י‬ ‫מקורית‪ .‬היוונית מן הרוח שבצוואר‪ . 1913.‬‬ ‫כל צוואה וצוואר‪ .‬שוררת בין ישראל והשומרונים אנשי שכם שבחלקי‬ ‫של יוסף‪ . notes and indices.‬הרי בצוואה העברית מורגשת כעין שנאי•‬ ‫כבושה אליו‪ . Ar-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מ‬ ‫‪o f‬‬ ‫‪(Proceedings‬‬ ‫ן המאות י״ב‪-‬ט״ז(•‬ ‫לדעתו של גאםטיר‪ .‬‬ ‫ע״י השוואת הנוסח העברי לנוסח היווני ששניהם אחד הם‪ .‬הצוואה הזאת היא הנוסח העברי המקורי ולפיה עובדה ותורגמה הצייאי׳‬ ‫היוונית בשנויים ותוספות‪ . Apokr. E .‬‬ ‫‪Sohnapp. The Testaments of the Twelve Patriarchs. 1714.‬‬ ‫‪with an introduction by W.. Oxford 1908. Oxon.‬אפשר‬ ‫שגם כאן מצאה לה הד השנאה‪ .‬‬ . translated from the Editor's Greek‬‬ ‫‪Text. II. II.‬אף שינויי נוסחאות שבכ״י‪ .‬אם בנוסח היץץני מחבב‬ ‫נפתלי את יוסף‪ .‬העברית•‬ ‫חת מזה‪ . Stud. 1698.‬‬ ‫‪(Das hebr. together with the variants of the Armenian and Slavonic Versions and‬‬ ‫‪some hebrew fragments.‬‬ ‫תרגומו של הספר נ כ ת ב בלשון המקרא המאוחרת משום שכך טיבו דורש בתורת םסר‬ ‫שנכתב בימי החשמונאים‪. Testamentum Naphtali.‬אם נדייק בסגנון של הצוואה העברית נראה שאף הסגנון והלשונות מאוחרים‬ ‫הם ביותר‪ .‬שוגה היא לגמרי גס עמדתו של נפתלי לגבי יוסף‪ . accedant‬‬ ‫‪lectiones cod. London 1917.‬בא‬ ‫עליהם הדיון בתוך הפירוש‪.‬‬ ‫ז‪ . Cambridge 1869. und fteudep.‬המפיצים אור על כמה וכמה פרקים קשי־ההבנה‪ .‬כל אותה הצוואה חותם של מדרש מאוחד טבוע בה ועושה רושם כאילו נעביר׳‬ ‫ונעתקה ממקור עתי? במאה הי״א או הי״ב‪ . 1900. ad fidem codicis Cantabrigiensis edita. .‬אולם דוקא השוואה זו מוכית*‬ ‫שקשה מאד לקיים שהתרגום היווני נעשה מאותו הגוף העברי‪ .‬לדעתו עובדה כל צוואה מ ו מ ה באופן כזה מן הנוסח העברי המקורי­‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫^‬ ‫השתדל להראות‬ ‫)‪1899‬‬ ‫‪Krit.‬כדי שלא לערבב‬ ‫א ת הקורא‪ . edited from‬‬ ‫‪nine MSS.‬התוספות מיסודם‬ ‫של הנוצרים הופרשו מתוך גופו של הספד וניתנו כל אחת במקומה בתוך הפירוש‪ .‬קצת ביבליוגרפיה‬ ‫א( הוצאות הנוסח היווני‪:‬‬ ‫‪» b e . with introduction.‬‬ ‫‪C h a r l e s . Theol.‬‬ ‫‪. 0. Die Testamente der 12 Patxiarchen (Kautzsch.‬‬ ‫‪Apokr. London 1908. The Greek versions of the Testaments of the Twelve Patriarchs.‬שהיתד‪ . ed. 2.‬הוא מאשים )א׳ י׳( את יוסף שעל ידו נתגלגל ה ד ב ר וירדו ישראל למצרים‪ .‬שבנוסח היווני נגמרת במיתת אבי השבט‪ .‬מה שאין כן בצוואה העברית‬ ‫המונחת לפנינו‪ .

‬יוסף חי ק״י שנה וראובן קכ״ה‪ .‬שמעון‪ .‬‬ ‫׳ י ח י ^ י ^ ^ ־ נ ש ם כ ת י ‪ .‬‬ ‫ר י ח י ע ו ע י ס ‪ .‬רוחות־תעתועיס‪.‬‬ ‫שבעה‬ ‫במקור ‪ .‬ר ו ח ו ת ה ת ה ו‪..‬גם יוסף‬ ‫צם שלא יבשל‪ .nvEvpaxa •afc jddvr!g‬כאן נ ת ר ג ם ‪ :‬רוחות התהו‪ .‬‬ .1#‬ה רוחות‬ ‫ו‪£2‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ב ש נ ת מ א ד ‪ .‬זמן הולדם מוסר ספר ה י ו ב ל י ם ‪.‬השוה מדרש תדשא ו׳ ע ל המספר ז ‪ .‬יובל׳ כ״ח‪ :‬ראובן נולד בשנת ב א ל פ י ם‬ ‫קכ״ב לבריאת העולם‪ .‬מתאים למספרים אלו במדד׳ תדשא ובם׳ הישר‪ .ל־מאכל תאך‪ :‬לא‬ ‫*‪$‬ל*י ו א * א ‪ 3‬ל ע ל ־ ^ י ‪$‬י ‪$‬דול א?זר ל א נ ^ ה ^ א ת ^ ך א ל ‪:‬‬ ‫אלי מ י את‪-‬א‪#‬ר ךאיתי על‪-‬ךהר ‪?.‬מ א כ ל ת א ו ה ‪ .‬לפי הצורך‪ .ס את*א‪#‬ר א^ה ל?ם‪ :‬מ ה תעידותי מ ס סיום‬ ‫את־אלסי ה‪$#‬לס א‪#‬ר לא תלכו ב!‪#$‬ע ?עיריס ובןנוןים א‪#‬ר‬ ‫* ס ל?‪#‬לתי אללי ןאחלל לצמג י^כןב אבי‪ :‬ןאןיךה ל^ס בי מ?.‬־־‬ ‫ה ר ו ח ו ת ‪ .‬לפי זה‬ ‫מ ת שנתים אחר יוסף‪ .‬ראש הרוחות הוא בליעל — השטן )ע׳ לקמן בסי׳ ד׳ ז ׳ ‪ /‬המסית א ת בני־האדפ‬ ‫‪.‬יהודה(‪ .‬ו ע ש ר י ם ו ח מ ש ‪ .‬וזבולון הזיד עצמו מן היין‪ .‬כ ל השבטים עמים ומתענים ע ל חטאותיהם )ראובן‪ .‬ב ן ״ ש ל ש י ס‪ .‬‬ ‫‪.‬השוה דניאל י׳ ג׳ לחם‬ ‫חמודות‪ .and xov vfiv :‬והוא תרגום הע׳ לברא׳ מ״ו ל ‪ .‬לסי צוואות השבטים שולטים הרוחות בבני אדם ומדיחים אותם לכל‬ ‫רע‪ ..ה‬ ‫ןדולה ה<יה אותי יי ?ל־־לרכי ‪#‬ב?ה ‪£‬ך‪#‬יס ולולא י^גןב אבי‬ ‫ה ^ ל ל ‪?5‬די אל־לי <‪5‬י אז !‪ p&r‬לי ל^יות?י‪5< :‬י מ־?זל‪#‬יס ‪ #‬ה‬ ‫היימי כא‪#‬ר ?מזיתי את‪-‬לךע בעי^י יי ן‪#‬בןה קןך‪#‬יס חליתי עד־‬ ‫בעת ז ואןחרי־־כן ?דן^ןי ןנ^יסי בןצון נ‪#$‬י ‪#‬בע ש?יס ל^ני לי‬ ‫ו‪-‬ילז ן^?ר לא ‪#‬תיתי י ^ ר ל א ^א אל‪$-‬י ף..‬לפי זה היה דק בן כ י א או כ״ב‪ .‬‬ ‫ש ב ת י ם י מ י ם א ח ר י מ ו ת י ו ס ף ‪ .‫ס^ר‬ ‫צראות ס ^ ה ז י י ס‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫* } א ת ך א ו ה ן ב כ ו ר יןגגןב ‪ 1‬ל *‬ ‫ל מ י ו ל ‪ #‬י מותו ב ‪ #‬ת מ‪$‬ה‬ ‫הקנתקת ‪ ngp‬ךאו‪5‬ן ‪#$‬ר‬ ‫והעזרים ןדומש לחךו‪ :‬ויךזי מקץ ‪ #‬ם י ט ימים אהרי מות יוהף‬ ‫בא‪#‬ר דולה ךאו‪5‬ן ויבואו מ י ו וב‪3‬י מ י ו לךאותוז רא‪$‬ר אליהם‬ ‫מ י ד!‪$‬ה *לכי מת ןו^ל^תי ?ךךך אבו‪$‬י‪ :‬ולהי ב‪#$‬ר ך^ה ‪#‬ם‬ ‫את־להוךה ןאת‪-‬ןד ןאת־א‪#‬ר אוחיו רא‪$‬ר אליהם תןקוןי ןא‪#‬ב‬ ‫ו*מי לאתי ו ל מ י את א‪#‬ר ‪<&¥‬ןתי ב ל ‪ $‬י <‪$‬י מ ה אמו‪$‬ה ת‪$‬עס‪:‬‬ ‫ייהגס‪1‬ק ו!‪#‬ב ‪1‬י‪#‬גן ל*ס !*א^ר אליוהם ‪$#‬עו אתי ו^י וליווינו‬ ‫אל־ךאובן אבי<..‬דוחות־החטא‪ .‬־ ־ א מ ו ת ה‬ ‫ב מ ק ו ר ‪ ..‬י ו ס ף ‪ -‬ב ׳ אלפים קל״ד‪ ./‬נ כ ש ל ת י ‪ .‬תיי השבטים במסרו במדרש תדשא ח׳)ביהמ׳״ד‬ ‫ליילינק ג ‪ /‬קע״א( וגס ב ס פ ר הישר )שמות(‪ .‬השוד‪ .‬ב מ ק ו ר ‪:‬‬ ‫הפעם‪.‬לפי יובל׳ ל״ג חטא ראובן בשנת ב׳ אלפים קמ״ג‬ ‫או קמיד‪ .

?ה רוחות אתרים .‬‬ ‫פ‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ‫ל‬ ‫ר ו ח ש מ י נ י ‪ .‬‬ ‫* ‪1.‬ו א‬ ‫י‬ ‫ה ר ו ח ר ת‬ ‫ד י ח י ם‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ע ב ו ד ה‬ ‫ז ד ה‬ ‫ל ז נ י ת‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫י ? ג א י‬ ‫" **חוי‪1‬‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫ל‬ ‫ומורידם שאילי‪-‬‬ ‫ו ל א ה ב ת בצע‪ .‬ם‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ג ‪ 1‬ר‬ ‫ג‬ ‫וכבם^ה ‪$‬ל־‪#‬םת‪:‬‬ ‫ו*לרי ‪$‬ל־אלה עוד רום ? ‪ $‬י .‬‬ ‫)ויפח באפיו נשמת חיים ברא׳ ב׳ ז ‪ /‬כ ל אשד בו ר ו ח חיים שם ר י״ ׳‬ ‫ומפסוק ה ואילך )דוח הראיה‪ .‬ר ו ח‪ ..‬כ ך ב מ ק י י ‪ x«t xfrm :‬׳ ‪^ > W t o‬‬ ‫‪e‬‬ .xeqpaX7! .‬ב כ ב ד ‪ .‬י הוא רום ל&עם ןעל־ידו ו‪1‬ל׳י‬ ‫אכילת ? ל ־ ^ ל ו?‪#‬זקה ועל־ץדו ל^ר תלם ‪$‬י כםא^לים ל י‬ ‫ת ל ם ‪ :‬ל ת ם תצביעי הוא ת ם םהולךה ום&‪#‬ל ןעל־יר^‬ ‫םם‪$‬א ?תאות םם‪#‬ק‪ :‬ועל־בן אלןתז הוא ? ‪ .‬לעומת זה משתמש הכותב לקמן בטלי•‬ ‫בהרבה משמעיות‪ :‬בפסוק ד׳ המובן של המלה הוא לפי הפשט המקובל‪ :‬רוח ת‬ ‫מ(‪.‬ע ׳ א י ב ד ר ׳ עקיבא )ביהמיד ג׳ ל״ו‪ :0‬כ ב ל לכעים‬ ‫)השוה צוואת נפתלי ב׳ ובסי׳(‪ ..‬שכן מ ק ל ק ל ת היא א ת השורח‬ ‫הדוחות המנויים ל ע י ל ‪ .#‬י הוא ת ם לךאיה א ‪ #‬ר בו ת ^ ר םתאןה‪ :‬ה^זל^י‬ ‫הוא רום ס ^ י ^ ה א‪#‬ר אתו ‪$‬נצא ל?‪$‬ה לךהניעי הוא רום ל י‬ ‫ואתו ‪?3‬גני ם‪$‬עם ובאימת האדר ןם‪#$‬י‪$‬ה‪ :‬ם}ןפ‪/‬י‪#‬י הוא די*‬ ‫םדבור ואתו ^ א וגבוהה‪ :‬ל‪##. ^ 1 5‬ל י ד ^‬ ‫אליביי‬ ‫וראשון לצער <‪5‬י ‪$‬לא הוא ?םילות ןאת מ ע ר יו^יל ^‬ ‫‪.‫צוואות השבטים‬ ‫סתהו ?אבלי‪$ :‬י ^ מ ד ‪ .‬ה׳ ה׳ ו ע ו ד ‪.$‬בות ו}‪2‬ליי*‬ ‫‪5‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ד ‪ ..‬ר א ש‪ .‬משלי‬ ‫תפקידי האברים נ י ת נ ת בצוואת נפתלי ב ‪ /‬ע י ש וגם בפי׳( ‪ -‬א ל ־ ב ו ד ‪.‬מכאן מסקנותיו של צ׳ארלם שהפםיק‬ ‫ב׳ ג׳ ‪ -‬ג׳ ב הם ת ו ס פ ת מאוחרת‪ .‬‬ ‫ב׳ י״ח‪ .‬ר ו ח השמיעה( בא ר ו ח במובן חוש )רשימה מפורטת י‬ ‫‪ .‬והוא ל ׳ עיקר‪ .‬נראה שהוא תוספת מאוחדת‪ .ויגנו לו <‪5‬א‪#‬ר נו^ר י*ל‬ ‫יהי ‪$‬ל‪&-‬ןג&ה לאךם‪ :‬לדאבון הוא רום לםליס א ‪ #‬ר ג‪ 1‬י^םי‬ ‫קיום לאךסל‪.‬‬ ‫כ‬ ‫‪.‬הכותב‬ ‫רוח )‪ (xveviia‬במובן הפילוסופי של כתיהסטוא‪ ...‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫יבכ‬ ‫ש‬ ‫‪.‬רוחות .ד ‪$‬אךם ןהס לא‪#‬‬ ‫&?ך«י נ‪$‬רות‪ :‬ן‪#‬ג.‬באחרית הימים יופיע משיח ה׳ וישפוט א ת בליעל ע ל מעשיו י ל ייי]‬ ‫»מ‬ ‫הרעות ^יהיו למרמס* ע ׳ ביחוד צוואת לוי א׳ ד׳ ע ו ש א ו ל ת ש ל ל ש ל ל בהיםי*‬ ‫*פיס‬ ‫וצוואת דן ה׳ י ובכ״מ‪ .ויגנו ן.‬‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫‪. י רזים ס*זןה א?זר בו־ יללי‬ ‫קיום לתולךה וךמותם‪$‬ןת‪ :‬וב^ל־לרוחות לאלה ^ ^ י ם רוחות‬ ‫תעתועים‪ :‬לרא לבון רום םןנות גן‪&:‬בעו ובחושיו לרום‬ ‫דיל ל^זן א ‪ #‬ר לא מקז^ע ם ‪ #‬ל י ‪ #‬י הוא רום לדיב &‪$‬הד ך^ןךה*‬ ‫לרביעי הוא דום הןןן^ה ואחיזת לעיןלס ל&ען ל<ן(א םן * ם מ ^‬ ‫ל^י איש‪ :‬ל‪$0‬י‪#‬י הוא רום ןבולה לפוען ל‪$0‬אר ןל^גןאה ה * י‬ ‫הוא דים ם‪#‬קר ?ש‪1‬אה ןקןאה ל^דות אקדים ולל^תיר א‪$‬רי&‬ ‫&‪$‬ש‪$‬חה ו&רעיס‪ :‬לשביעי הוא דוס לרשע ואתו ‪.‬ב ש ו א ה ו ק נ א ה ‪ .

‬ו א ל ־ ת ת ח ב ר ו ‪ .‬ביובל׳ ל״ג א׳ המקום משובש‪ — .‬במקור‪ ..‬כדי להתאים א ל ג׳ א ‪ .‬ב מ ג ד ל ע ד ר ‪ ..‬י כ נ י‪ .‬עלה‬ ‫וקלקל את היצועין‪ .‬ואיתחשיב עלוי‬ ‫כאלו שמש עמה )וע״ע ש ב ת נ״ה ב ׳ ‪ :‬כ ל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה‪ ./‬ב ח ט א ה ג ד ו ל ‪ ..‬ע׳ ב״ר צ״ח‪:‬‬ ‫עלבון אמו ת ב ע ‪ . ..‬מובא גם בסנהדרין ק׳ ב׳‬ ‫וביבמות כ״ג ב׳ בשינוי־נוםח‪ :‬העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה א ל ת ט‬ ‫אצלה ) נ י א ‪ :‬אצל בעלה(‪ .‬במקור‪ :‬א ל תשבו עם‪.‬השוה ב י ר פ״ד )ועוד(‪ :‬וישב ראובן א ל הבור‪.‬בנוגע למעשה ראובן נשתנו אחיכ הדעות‪ .‬ות״י לברא׳ ל י ה כ י ב ‪ :‬ובלבל ית מצעא דבלהה‪ ..ל‪-‬אלה ל^הכר ת ס נ!‪#‬ןה והוא רות עועים ומידו‪:‬‬ ‫‪ 1‬א ה י * ‪ 0‬ף ‪$‬ל‪-‬לער כי‪-‬יל‪#‬יך ר ? ת ו מא‪$‬ת ולא יבין בלקיז ל‪:‬‬ ‫ולא ל‪#‬מע למומר אב‪$1‬יו כא‪#‬ר ?ובלתי גם אלי מ ע ו ך ‪ :‬ן ע ז ה‬ ‫?לי * ס ב ו א‪$‬ת ותיא ת ^ ם ‪#‬מעו אל־דברי ךאוכן אבי?ם‪:‬‬ ‫אל־ת^נו א ל ־ מ י א?זה ואל־תועחברו עם‪-‬א^ת איש ו א ל ־ ת ^ ך ב י‬ ‫בע?ל!י ^ י ם ‪ :‬כי לולא ך א י ת י את־כללה רודו^ת במקום הסר כי‬ ‫ע ת ה ל א ל*‪#‬לתי כלוק‪1‬א תןדול ה ן ה ‪ :‬כי כא‪#‬ר ?‪ n&w‬מ^יני‬ ‫<‪5‬ךאותי את־עךית ?זא^זה ל א נ ^ ה ‪ #‬ן ה לי ע ד אקזר ?קזיתי את־‬ ‫ל!תוע?ה ס*את‪ :‬ויהי כ א ‪ #‬ר ל ך י ^ ב אבי אל־ל^לק א*יו‬ ‫לייותני ?מ?דל־עךר על־יד א‪$‬ךת בכית־ללם !תהי בללה ‪#‬כוךה‬ ‫ו ת ^ ב ב ‪$‬ך‪$‬ה בלןךךה‪ :‬ןא‪$‬י בבואי }אךא את‪-‬עןץתה }אע?* את־‬ ‫*??לה והיא ל א י ל י ה ןאשאיךה ל ‪ #‬ה ןא*א‪ :‬ומלאך אלהים הודיע‬ ‫מ‪:‬ד ל*‪3‬י על־ךכר ^ ן י !יכא !יוזאכל ן ל י ו?ה ל א ןגע ע ו ד ‪:‬‬ ‫ןעל־־ס א ל ת‪$‬נו י מ י אל־י‪$‬י תן^יס ואל־ת^נו לב?ם אל‪-‬‬ ‫מכשילן ו ל מ ל כ ו בלס־ל^ב בלךאת יי ובמעשים טובים וכתוךה‬ ‫תליוי ‪&$‬ליס ןעל־יד ע ד ר י ה ם עד‪-‬א?זר להן יי ל ^ ס אקזה א ‪ #‬ר‬ ‫לך?ה הוא ? ה למען ל א *ןי‪3‬ו כא‪#‬ר ןיליתי אלכי‪ :‬כי עד‪-‬מות‬ ‫אכי ל א ־ ה ‪ :‬ה לי עז לסכיט ? מ י ו או לרכר עם־איש מאתי &לך‪$‬ה‪:‬‬ ‫וגס־עד־עתה לכלי לכי ע ל ‪ 2 ^ -‬ז ע י ‪ :‬ואבי עוד ךזך?ה לעוךרלי ‪!1‬ות©לל‬ ‫?‬ ‫אפשר שהוא שבוש ובמקור העברי ה י ה ‪ :‬לשונא ומקנא‪ .enaflov :‬אפשר‬ ‫היה במקור העברי םכלתי‪ ..‬‬ ‫השוה בן־סירא ט׳ ט׳‪ :‬אל ת ש ב לאכל עם א ש ת איש‪ ...‬על חטא ראובן ע׳‬ ‫באריכות ם היובלים ל״ג‪ .‫צוואת ראובן ב ב ־ ד ד‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫יכ‬ ‫ע‬ ‫יי‬ ‫‪w‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‪-‬ד‬ ‫קגג‬ ‫ל»?גז למלא תאות נ‪$‬שו כי ל ך ^ ע ל^חכר ב ? ן ‪ $‬ה עם־^ל־לרוחות‬ ‫ה א ל ה ‪ :‬ועם־ק.‬‬ ‫תוספת מאוחרת‪ .‬‬ .‬‬ ‫והיכן היה‪ .Ankovqxi .‬ש כ ו ר ה‪ .‬ל מ ע ן י ס ו ר ‪ ..‬וס׳‬ ‫הישר פ׳ וישלח(‪ .../‬כ א ש ד ס ב ל ת י ‪ .‬לא‬ ‫מצינו בשום מקום שתהא בלהה שכורה בשעת מעשה אלא כאן‪ .‬ו מ ל א ך א ל ה י ם ‪.‬‬ ‫בס׳ היובלים ל״ג גלתה בלהה בעצמה א ת המעשה ליעקב‪ :‬טמאה אני ל ך ‪­ ­ /‬‬ ‫ב ת ם ־ ל ב ב ‪ .‬והשוה אבות א׳ ה ‪ .‬גס פסוק ד הוא^ כנראה‪.‬לא דיה לאמי להתקנא באחיתה אלא אף לאחד מותה‪ ..‬והוא יותר נכון‪ ..‬בשקו ובתעניתו‪ .‬ע׳ יובל׳ ל י ג ט י ו ‪ -‬ט ״ ז ‪ :‬ראובן לא מת‬ ‫‪.. .

‬‬ ‫* » ‪» r‬יזה‬ ‫ז י (‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫י ח‬ ‫ח‬ ‫י ־‬ ‫‪n‬‬ ‫ה ת ה‬ ‫ה פ‬ ‫י•‬ ‫י ח‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫" י‬ ‫)‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫פ ל ־ י‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫‪n‬‬ ‫י‬ ‫"י־‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ש פ י ?‬ ‫ו‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫? ה ל‬ ‫׳‬ ‫י׳‬ ‫" י‬ ‫י « «‬ ‫ל‬ ‫» י מ י ־־י״ «״‬ ‫ל‬ ‫״«•״•־ג״״יי‬ .‬״ ‪.‬״ ‪.‬‬ ‫היגי‬ ‫>!‪nw‬‬ ‫שח‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬ ‫ו ״ ־ י ב ט ל ה י ־ ש ח ־ ן ה ל ש נ י ־ נ י ם ‪ .‬ג ‪ . . .‬י * ״ ל א ו ״ חד״״‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫" יו‬ ‫ש ^‬ ‫(‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫י פ ה‬ ‫ב י‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ש‬ ‫‪W‬‬ ‫ש‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י״״‪*£‬יי‬ ‫י‬ ‫״ ״ י ל ־‬ ‫ל־יחי‬ ‫•‬ ‫מ ׳ ‪' \ . .‬‬ ‫‪£‬‬ ‫‪f‬‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫י׳‬ ‫^‬ ‫‪r‬‬ ‫‪p‬‬ ‫י‬ ‫?דן*י‬ ‫כי‬ ‫»ן*ם‬ ‫*?־על‬ ‫ימה‪.‬י ק י ב‪.‬‬ ‫י ' זיל )השוה סנהי׳ ק י ' « בי‪ :‬ב נ י‬ ‫‪. .‬י ש ‪ . 1‬‬ ‫' ‪ .‬‬ ‫‪W‬‬ ‫?‬ ‫‪3‬‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ר‬ ‫*‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫* ל ־ ד כ ר יוסף כי ‪*?5‬ר‬ ‫מ*ד״‬ ‫לי‬ ‫יי‬ ‫^‬ ‫ם‬ ‫ייס‬ ‫יי‬ ‫איליי‬ ‫י ״ ' כי‬ ‫י " י ״‬ ‫י"‬ ‫‪1‬‬ ‫י ״‬ ‫י‬ ‫קנית‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫י״ין ןיקי‪.‬״ פשיח‬ ‫״‬ ‫‪^0‬‬ ‫״ * ח י י ם < י ה־יביל‪.‬‬ ‫*יי״ייהס>• ב ׳‬ ‫* ‪J‬‬ ‫‪ . .‬־י‬ ‫״״«•‬ ‫י ל ל !‬ ‫רבים‬ ‫״"״י"״‬ ‫‪ « ™\1‬י י ל » י ש י ־ ‪ ..‬ל ת ב מ ם י י ״ י ־ י ׳ י ^‬ ‫לג־יי י נ ‪.‬גיל‬ ‫יי‬ ‫׳"‬ ‫^ ״ * ״ • י י * • ״ ‪ -‬כלי ‪" ' \ 2 .‬‬ ‫‪£‬‬ ‫»»י‪.‬ל‬ ‫» * מ ‪:‬‬ ‫& י ^ ‪^ * £ % £ 1‬‬ ‫^‬ ‫‪ vipfn‬ו א י‬ ‫ל?ע?*ים‬ ‫‪W J J ^ J‬‬ ‫»ל«י‬ ‫י‬ ‫‪tww‬‬ ‫ט כ׳יי‬ ‫אל־ק^לי ללי ט‬ ‫ב אא וחתןי •ה א ‪ %‬־ ד ל‬ ‫־«׳*‪o‬־״ וו יקהרר ב‬ ‫י י ״ י י ד ד ו י*ק ה ‪ « ? 9‬־ י י‬ ‫ב י י ך ^ •‬ ‫•לי‬ ‫ום־קףאי לי‬ ‫^ ‪.‬‬ ‫כ‬ ‫'"‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫׳ • " ׳ " ־ " י י^־'‬ ‫« י « ה ל י י י עבייה‬ ‫‪e‬‬ ‫״‬ ‫‪a‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ה‬ ‫•‬ ‫פ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫זיה‪-.‬״ « י‬ ‫א‬ ‫־'י‪-‬־לבלילל‬ ‫׳‬ ‫״‬ ‫‪mp‬‬ ‫‪ * * .‬‬ ‫הי״‬ ‫י<י‬ ‫**?י‬ ‫יומי‬ ‫*‪2‬‬ ‫תילכןה אי**‬ ‫‪ _.‬י‬ ‫‪5‬‬ ‫א‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫לא‬ ‫י‪£.‬‬ ‫״ ? ״ ״ י י "‬ ‫׳ ‪ 1‬״ ‪£‬‬ ‫• יי י‪°‬‬ ‫י י‬ ‫״ '״י־‬ ‫כ \‬ ‫* י ל ליבי' ייל^ם‬ ‫־'״יי ס ‪ /‬ל ל '‬ ‫‪ °‬י ל ״ י י ־ ״ י־״ » ' ב ל י ע ל " ל ״ " ״ * ר ^ ו‬ ‫‪ ^ .‬י ‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫‪m‬‬ ‫יפ‬ ‫‪ * ^ L j J‬״ ‪ •J‬יי מלי זייד״׳מן‬ ‫־י מר‬ ‫‪ S3S‬י ‪ * £‬י י וליי‬ ‫א‬ ‫ה י*א ^ י ו ל?‪.

‬א ירע ^ ן ן יי ןדיא י‬ ‫י ו ר*־ ״•‬ ‫^ י‬ ‫‪.‫צוואת ראובן ד י‪-.‬‬ ‫מ ^ ם ןנקריב ? ? י‬ ‫*ל־לוי כי ה‪.‬‬ ‫‬‫מי־ז•‬ ‫המסבים ?( בזמו שבית יהודה .‬י״ייה ע ל י י ל ? ל '‬ ‫ל‬ ‫ה ־ ל ל י ת של ה י ‪ .‬ה ש מ י מ ה‪ .‬‬ ‫מ י פ‬ ‫י‬ ‫ת ב ן } ה‬ ‫א‬ ‫**י‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫ס ?‬ ‫?‬ ‫ל י ן‬ ‫ל‬ ‫י׳‬ ‫‪p‬‬ ‫ז !‬ ‫ל ! נ י ת‬ ‫סימלי־‪:‬‬ ‫ן ל נ ן‬ ‫‪9‬‬ ‫א‬ ‫ל ר י‬ ‫‪W‬‬ ‫א‬ ‫ועל־כז מ ג י‬ ‫‪6‬‬ ‫י*י־‬ ‫*״יי‬ ‫?‬ ‫ת‬ ‫ל י ? ה‬ ‫ה‬ ‫?‪2‬‬ ‫ו«לם למיתי מית מרעים‪ :‬כי ללוי ‪* W‬א־־״ * ־ *‬ ‫לק!*?ג‬ ‫י ו ״ עי*יס‪ :‬ןעל־‪5‬ז מני‬ ‫‪.‬ו ‪n‬‬ ‫תוכל ל * ? ה למוןיק » ן ד לזגיגי צל ו‪0‬ע& ‪$‬ת־מ?לי•‬ ‫ןניןילז ועל־כן ‪}$‬י נוםו ‪*$‬י לוןנות ן*וו ‪#‬יכס ו?ניסיכם ‪5‬י?יי‬ ‫לא־‪0‬י»כןה * ת ‪ -‬ל א ‪ ^ #‬ת ־ ^ י ל ן להוליך עולל *ת־סךעת כי ?ל­‬ ‫‪ n^t‬לעו׳‪$‬ה *ת־ה^מות ?!*לה התע‪ >3‬קיע * עולם‪ :‬כי מ ה‬ ‫ל ‪$‬י ^ ו ז כךאו^ם‬ ‫^ ^‪^.‬״ י ט ב נ ר " ״ י י " ' .‬‬ ‫‪ . _ /‬‬ ‫‪tZ‬‬ ‫™‬ ‫‪ T‬״ ״ ‪^ T‬‬ ‫\»‪ 1‬ו ב י ו ב ״ ‪.‬‬ ‫‪..‬‬ ‫׳‬ ‫"‬ ‫‪.-‬‬ ‫‬‫‪.‬‬ ‫פ‬ .‬א ״ מ י י ״ ‪ . ^ ט •‬ ‫נם־*ת־ ‪#.‬‬ ‫}‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪p‬‬ ‫או‬ ‫יזן‬ ‫!‬ ‫? כ‬ ‫‪v‬‬ ‫נ‬ ‫‪ 9 5‬״ נ ו‬ ‫י ה ן‬ ‫‪m‬‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫­‬ ‫ח‬ ‫‪W‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪B‬‬ ‫?ם‬ ‫ן א‬ ‫‪D J‬‬ ‫ל ? ז ע ן‬ ‫ל‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫^‬ ‫‪. .‬במקום ״ « י‬ ‫ליי ־ ל נ י ם‬ ‫'‬ ‫"־־״'״ יהיה מ ז י ‪ .‬ף י ר *ס־‪1‬ם־‬‫*‬ ‫א ו ן ל ב א ע ל ילמ־ ת‬ ‫^‬ ‫« ‪W‬‬ ‫‪ n‬ה‬ ‫ןל‬ ‫״‬ ‫?‬ ‫‪.‬״ ^‬ ‫? נ ? ? ט כי ענו ‪ $‬־ךמולם כךמות ‪$‬מ‪#‬יפ גי״זיעי לבניהן לביא‬ ‫‪$‬יליל‪ 1‬כ ׳ ! ל י • ן»לה בל?׳ךן ‪? opiiQ-nv‬ל?( ‪61‬לר?ד את‪-‬בני ל?}?‬ ‫כי ?ראי להן ה^יליט ם ו ראיןזט ם?יע ן‪$#‬י‪$‬ה‪:‬‬ ‫ןעל־כין ה?מרו ?׳ךמזנות ןאם־הל^ני לר&לר כלכבכם עמדו‬ ‫״ ‪$ « . : ^ ^ ^ :‬‬ ‫״ י ״ י ״ ל מ י את בני ה א י ־ ל "‬ ‫י״־יליס ע׳ ח נ ו ך א׳ ו ׳ ‪ -‬״ ׳ וחנוך ב־ ד׳ וזי‪ .‬כ ל י ש י א ל‪ . .משפחת‬ ‫‪~ °‬‬ ‫״‬ ‫« י ‪ .‬ה י י נ י א י ת‬ ‫"״י׳־״לי‪T"?«°‬‬ ‫•‬ ‫נקיים שספר זה הוא אפודים‬ ‫ג י י ל‬ ‫נ פ ‪ 5‬ל ה‬ ‫‪°‬י‬ ‫ה י י ה‬ ‫ץ‪**--.‬ל‬ ‫«ימ״‬ ‫אדמתט‪.‬‬ ‫ת‬ ‫י‪..‬ל י ״ ו י ה """י•‬ ‫׳‬ ‫'‬ ‫׳־*'‪ 1‬ל ה שייכי״ ל נ י ף ה ־ ־ י <"«״״‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫פ‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ז י ה‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ס‬ ‫פ‬ ‫ה פ פ י ?‬ ‫ס פ‬ ‫א‬ ‫י ה‬ ‫‪3‬‬ ‫יחרב‪w‬‬ ‫יייד(‬ ‫פ‬ ‫ת‬ ‫מ‬ ‫)‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫‪8‬‬ ‫"״י"‬ ‫יי״"‬ ‫ה‬ ‫»־" נ ׳ ־ יעל די ״ ט י ת ביי' א י י י י ' ' " י י י י ״ י‬ ‫ל ל י י ( ‪ ..‬‬ ‫־ ל‬ ‫?‬ ‫ל י י ם‬ ‫‪1‬‬ ‫כל‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫‪r‬יהיו בני‪r‬‬ ‫‪-1.‬ער לא־וגלםכרןה עם­‬ ‫.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫'" י״‬ ‫״ '"‪..‬ילים‬ ‫^‬ ‫ץ * *‪ Mfcpg-r‬לרע‬ ‫‪1‬‬ ‫^ מךבק‪.‬השוה תנוך ‪x‬‬ ‫ה ״‬ ‫ג י י ! פ‬ ‫‪7‬‬ ‫"״י‬ ‫״ "‬ ‫‪n"4‬‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫* י י א ת גד ח׳ י״א( אם‬ ‫בגל‬ ‫ל ל י י‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫״י׳ ־ יי י• יייייי״ ״ליי‬ ‫ש פ‬ ‫*™־» השב״יפ א ת לוי לירייה ) ״ מ‬ ‫״*״"‬ ‫ל״שמינאים‪ .‬ע*ים < * ק‬ ‫?ל־ל^ל ע ‪-‬‬ ‫) » ^ ‪ 0‬כאללי ‪ troys‬ל‪$‬עות ^ איע את‪-‬ןןרובו * ‪! W W‬‬ ‫ז‬ ‫‪w‬‬ ‫ו ל ך ן‬ ‫ן ל‬ ‫י ‪ 0‬ף‬ ‫ו ל‬ ‫?‬ ‫ל ה‬ ‫ס‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ס ץ‬ ‫‪5‬‬ ‫ל‬ ‫מ‬ ‫? ל‬ ‫ס‬ ‫‪.‬י‬ ‫ ל ן ‪ :‬כי ? ^ ך ן ‪ .‬לטי השקטת « ו א ו ת השבטים‬ ‫ת‬ ‫‪i‬‬ ‫בעוונותיו‪..‬ש‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫״״״ ‪ 01‬ד‪ " '•£‬ע ל ״ ״ י ז‬ ‫־־קור־ ״ ״ ״ ״ ^ ^ ״ ״ ״ ״ ‪ .‬ ‫י י י ״ ״ י י י • ־ " ״ ‪^ J .‬‬ ‫‪£T‬‬ ‫י ש י א ל יושביט ‪ .

ל‪-‬ה?ס‪ :‬ן ה ^ ת ס י י ל ז ר ע ו כי ל מ ע ^ ם .‬זה שמעון‪.‬מנ״ע‬ ‫חזון עזרא י״א ל י ט ‪ :‬ואלה אשר דאית כי‪ .‬‬ ‫כ‬ ‫‪.‬וכן במדרש תדשא‪ ..‬ב ר כ ת ה׳ תושם בפיהם ל ב ר ך כ ל‬ ‫זרע יקיר‪ ..‬‬ ..מות כ<?ןל‪$‬מ‪1‬ת‬ ‫א ‪ #‬ר תראו ‪1‬א‪#‬י ל א תראו ו^תוכ^ם לתי ^ ל ך עולם‪.‬המכוונת למלחמה שבין‬ ‫לא‬ ‫‪ ..‬‬ ‫מ א ה ו ע ש ר י ם ‪ .‬‬ ‫לפי השקפת הכותב לא תםוף המלכות מזרע החשמונאים עד עולם‪...‬ב ו ב ח ר ‪ .‬במקור ‪? xQunov‬ט‪•>%1£08‬‬ ‫ונראית הגהתו של צ׳ארלם‪ ..‬השוה יובלים ל״א ט״ו‪ /‬שאף שם לוי מבורך ע״פ ב ר כ ת משה‪ :‬והיו ]בני‬ ‫לוי[ נשיאים ושופטים ומלאכים לכל זרע בני יעקב‪ .‬לא ידעתי פירושו‪ .‬וכן ב י ד פ*ד‪:‬‬ ‫ויקחוהו ‪ -‬ויקחהו כתיב‪ .‬ה ב ן ׳ עם השטן כדי לגאול את ה ע ו ל ם ‪ .‬יוסף מ ת בן ק׳‪-‬י ושמעון‬ ‫בן ק״כ‪ .‬אלה ע ש ר ת השבטים‬ ‫אשד גלו מארצם בימי ]הושע[ ה מ ל ך ועוד‪ .‬ב ע ת מ ו ת י ו ס ף ‪ ..‬ה כ ה ן ה מ ש י ח ‪ .יו בעת מות יו־הף‪ :‬ולל״י כא‪#‬ר חלה ‪$#‬עון‬ ‫מבצאי א י ו לראותו ‪$»1‬םןק ‪1‬י‪#‬ב ‪1‬י‪#‬ק להם ויאמר‪:‬‬ ‫א‪#‬ר כ ל ^ כ י ‪:‬‬ ‫‪#‬מעו ^ י אל־^מעון אבי‪$‬ם ןאןיךה ל^ם‬ ‫אצכי נילדתי לנ^קב ‪5‬ז ‪ W‬לאכי ולאה אמי קראה את־־‪&¥‬י‬ ‫‪$#‬עון כי ^ מ ע אלך\ם את־‪$$‬ל‪£‬ה‪ :‬ןגם־מק מ&ד הליתי ולא‬ ‫אע״פ שעשרת השבטים לא שבו‪ .‬יהיו כהגים וגם מ ל כ י ם ‪.‬שניהם בשנה אחת‪ — ..‬ועשרת השבטים ירבו בין הגויים ב ע ת גלותם‪ .‬ו א ק ש ה א ת ל ב י ‪ ..‬‬ ‫י א‬ ‫ןת‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ה ? ר א י ב ן אלןרי א‪#‬ר »ןה ל א י י ‪ $‬־־ל׳ר‪$‬רים ? א ל ד ‪-‬‬ ‫‪1‬יק«ינןהי ?ארון עד־ד^לווןפ אותו ?א^ךים מקןן״הו בחברון כ‪?$‬רת‬ ‫ת&?©לה ‪$‬מקום קבורת אכיו‪:‬‬ ‫ב‬ ‫*ואת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫‪#‬מעון‬ ‫ה*ז‬ ‫ה * ‪ 3‬י לי‪2‬ל!ב‬ ‫וללאה‬ ‫ה?‪$‬קת דברי ‪#‬מעון א ‪ #‬ר ד^ד א ל ־ א י ו לקעי מו־תי כ^נו*‬ ‫מאה ובשרים לח.‬יוצאי חלציו של לוי‪ ..‬קבץ אליו המון רב‪ .‬־ מ ל ך ע ו ל ם ‪ .‬ע״פ תהל׳ ק״י ד ‪ :‬כהן עולם‪.‬וזה מתאים למושגים של תקופת החשמונאים•‬ ‫גס באגדת אריםטיאם שולח אלעזד הכהן ע״ב זקנים״ ששה ל כ ל שב©‪ .‬מי היה‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫מ‬ ‫!ןנאך^ה אי‪ #‬את־אחיו‪ :‬וקרבו אל‪-‬לוי בעןןת לכב^ם למען תקבלי‬ ‫בך^ה * • י ו ‪ :‬כי היא ל?רך את־לק>ראל ןאת־^הוךה כי בו ^םר ל‪:‬‬ ‫ל^לר ע ל ־ ^ י <.‬לפי יובלים כ״ח י״ג‬ ‫וכ״ד נולד שמעון בשנת ב׳ אלפים קכ״ד ויוסף בשנת קל״ד‪ .‬‬ ‫ת ר א ו ‪ .‬והשוה ת״י לברא׳ ל״ז ייח‪ .‬בצוואות השבטים שמעון וגם לוי‬ ‫הם הגורמים העיקריים במכירת יוסף‪ .‬לדעתי תוספת נוצרית היא‪ .‬החשמונאים‪ ..‬לעומת זיז‬ ‫בספרים החיצונים שנכתבו אחרי ת ק ו פ ת החשמונאים נתקלים אנו שוב בהכרה שעשרת‬ ‫השבטים עדיין הם בגלותם ומלך המשיח יבוא מיהודה )ולא מלוי(‪ ..‬רמז ל ב ר כ ת משה )דבי ל״ג ט׳ וי׳( ולא‬ ‫ל ב ר כ ת יעקב‪ .xQunoq :‬י ב ר ך‪ .‬כ ך למשל״ בם׳‬ ‫י לא יוכלו‬ ‫ה ע ל א ת משה )ד׳ ח ׳ ‪ -‬ט ׳ ( ‪ :‬שני השבטים באמונתם יהיו ביגון ובאנתה‬ ‫להקריב קרבן לאלהי אבותיהם‪ .

נ ו ס אל־ל‪ :‬תךתק &?נו לרות לך?ה ןד?תו ?ליו ת ק ל ‪ :‬ןהוא‬ ‫נפ־את א‪#‬ר קנא‪-‬בו לרתפ ול?לח לאול?יו ו??ה ..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫למתרגם היווני‪.ה אי ‪ #‬טוב‬ ‫רחופ וחנון ודוס יי לללה בו ולא ‪ #‬מ ר לי עבךתו גיאהכני יסד‬ ‫עם אלי‪ :‬ות‪?#‬רי־|א ‪5‬פ‪-‬א‪$‬פ ?ני מ?ל־ק^אה ותגרות ות^סלבו‬ ‫ז‬ ‫במקור‬ ‫לאויביו‪.dyajtcoaiv‬‬ ‫לפי ציאדלם‬ ‫אפשר‬ ‫שאויביו‬ ‫באוהביו‬ .‫צוואת ראובן ו ט‪-‬שמעון ד ה‬ ‫‪:‬דאתי מ‪$‬ע«ות ך?ר ולא ?*דתי מ?ל־מ??ל‪ :‬כי ק ‪ #‬ה ד!‪:‬ה לבי‬ ‫ו?כד לבלי‪-‬לת וקךכי לבלי רךןמיס‪ :‬כי גם סןבוךה נר‪1‬ןה מאת‬ ‫אל ?ליון לבני־אי‪ ? #‬נ ? ‪ #‬פ ובב?(ךם‪ :‬כי בעת ?עירי לךכיתי‬ ‫לקנא ביוסף כי אסב^ אבי מ כ ל ‪ :‬ואקווה את־לבי לתךג^ כי ‪ £‬ר‬ ‫תהקןא ןרות סקןאה עןרו את‪^-‬בוןתי לבלתי התהלך אתו ?אח‬ ‫ולבלתי לע*ך נם את־י^קב א ב י ‪ :‬ואלליו ואלמי אבותינו ‪ #‬ל ח‬ ‫את־מלאכו ו ג י ל ח ו מ ידי‪ :‬כי כא‪#‬ר לל?תי אלכי ‪ ? ? #‬ה להביא‬ ‫‪ # $‬ח ה ל^ךריס יראוכן דותיןה מקום לייו ?ךכינו ו?ל־או?רנו‬ ‫??רו להוךה אתי ללשמעאלים‪ :‬יךאיכן ?‪#‬מעו *את תי‪1‬א?ל כי‬ ‫כ ק ^ לל‪#‬יבו אל‪-‬אביו‪ :‬ןאלכי ב‪#‬מעי ?אלה ואקצף על‪-‬ןהוךה‬ ‫‪$‬אד כי ‪? toj$‬י ואתי קוצף ?ליו ן « ^ ה ל ד ‪ #‬י ם ‪1 :‬יא?תי יי‬ ‫‪!1‬מנע מ?ני את־^זק ידי כי יב^ה יד ‪:‬מיני ‪ ? ? #‬ה ימים‪ :‬ןאדע‬ ‫?ני כי ?אה לי *את כגלל יוסף ןאןתם ‪?»1‬ר ו‪6*$‬לל אל‪-‬ל‪ :‬כי‬ ‫‪ # $‬ו ב ידי לאיתנה ואךסק ‪?$‬ל‪-‬קז?אה ומ?ל״קןאה ומ?ל־הוללות‪:‬‬ ‫כי ‪:‬ד?*י ?י ע ו ^ ה רע !מון‪1‬י לג^כי יי ןלנ^כי ל?קב אבי על־ךבר‬ ‫יוסף אחי בקןאי ב ו ‪:‬‬ ‫ןע‪$‬ה ?}י ‪#‬מעו לי ףל‪2‬זמרו הרוס עועים ו מ ך ת ק ן א ה ‪ :‬כי‬ ‫תק?אה תמשל ברית ל א ך פ ולא תתנהו לאכצל ו ל ג ת ו ת ולחשות‬ ‫ד ט ו ב ‪ :‬כי ??ל־מקופ ימיתהו להרג את אשר לקנא־בו‪ :‬ו?ל־עוד‬ ‫י?ךח לכל ס?‪1‬קנא־בו‪ :‬ועל־כן עדתי ‪ #‬ת ל ם‬ ‫ל א י ‪ #‬א ‪ #‬ר לקנא‬ ‫בצום נ?‪#‬י ןאדע כי לןאל אי‪ #‬מקןאה בלךאת א ל ה י פ ‪ :‬כי ?ל־‬ ‫א ‪ #‬ר .פור מקןאה*‬ ‫ו‪?$‬י ?אלני על־נ?‪#‬י כי ךאה כי הל?תי קודר ואמר לו‬ ‫כי ?ניתי ב ? ב ד י ‪ :‬כי אלכי לךכיתי ללותאכל מ<ילם געז כי אני‬ ‫‪?#$‬תי במכירת יוסף‪ :‬ולהי כ א ‪ #‬ר ?אנו מ ^ ך ^ ה ‪:1‬א‪5‬ר אותי‬ ‫כ מ ת ל ואדע כי ?*דק ?ניתי ולא נעלבתי‪ :‬וייםף ל.

‬‬ ‫אפשר שהיה כאן לפני המתרגם היווני‪ :‬ראש כ ל דוח דע )ע׳ ראובן ב׳ ב׳(‪.‬‬ ‫ם‬ ‫כ ת י ם‪ .‬ו מ ר ע י ל‪ .‬יל את־‪$0‬רו ו?רעש ^ ‪1‬‬ ‫‪ #‬ן ה מ ? ש ו ו?רות רע ומךיעיל ??ה יראה ל?ני ל א ך ם ‪:‬‬ ‫ן ף ^ ^ ל ‪ -‬ך ל־ ןייןד‪ .‬החשמונאים שנלחמו ע‬ ‫אנפיוכום והבאים אחריו‪ .‬בוז‬ ‫ולכן ליה ייסף ‪:‬סז־דתאר‬ ‫ה‬ ‫ועלה ??י תיטיבו את־לכ??ם ל?ני לי ןי^חי את‪-‬ךך??ם ?^י‬ ‫אןשים ותמלאו תן בעיני אללים וארם‪ :‬ה ^ ? ר ו מךסןנות ‪$‬י סץניי*‬ ‫תיא אם ?ל־ךע ?ל׳רסיקה מאת ל..‬ויאסב אולני ?נ?‪#‬ו ‪1‬לכ?דנו על־איו וילן לנו ע ‪ #‬ר ו‪£‬יג‬ ‫ותבואות ל ר ב ‪ :‬ונם אלם ? } י אהבו איש את‪-‬אחיו ?לב טוב ןוןםיי*‬ ‫ז‬ ‫ותחתית ?ק(ר ר‪$‬ז ר‬ ‫ל‪?.‬־ ן^א?לריי‬ ‫»‬ ‫ו?דוחות רעות תרעיש את־נ?שו ןת?ל‪..‬השוה יוםפום‬ ‫קדמ׳ א׳ י׳ א׳‪ :‬ובשמו קוראים העברים בשם כתיים ל כ ל האיים ודוב המקומות שעל‬ ‫שפת הים‪ .‬ ‫כא?זר לאילם ?יוסף‪? :‬ל־סימים ל א ל ה לא תעלימי ע ל ־ ד ׳ ^ י‬ ‫י‬ ‫סך‪ .‬׳‬ ‫כ י ג ם ב ש נ ת ו ‪ .‬ם ?ל־רות ת‪$‬ךה‪ :‬כי היא תךןיז‬ ‫ח‬ ‫‪$‬ביא לתו‪. ? א גס־אבינו ?בךכוליו‪:‬‬ ‫ךאה ד׳וךתי ל?ם ס כ ל למען אליה נקי מחטאומ?ם‪ :‬ןאט‬ ‫ו‬ ‫לסירו מ?ס תגךה ו?ל‪-‬קשי‪-‬ל?ב כשושןה ל?רחו ע^מוהי גבישךאל‬ ‫ןבלכ^לת ?קזרי כיהוךה ויתי ריתי ?רית סל?נון ןת‪$‬לא‬ ‫ה א ך ן קדושים לעולמי עולמים ןעןמילט למךחוק לשלרעי‪ :‬ו‪$‬‬ ‫נ‬ ‫??זמל ?ל‪-‬ןרע א ע ן ולא ל ל י ?ארית ל‪?$‬לק ונשמדו ?ל‪?-‬ני בתים‬ ‫ן?ל־?ני ס ת ל?רתוז ‪ $‬י*?ס ארק ?ני ל ם ן?ל‪-‬ל?ם ל^מד ואז‬ ‫ד‬ ‫‪.‬‬ ‫את‪??-‬א?ם‪ :‬ומתי מ?‪$‬ר יליו ויללקו ?לוי וכיהוךה ןלא לללי׳‬ ‫י‬ ‫מ?ם איש ל?לו?ה כ א ‪ #‬ר .‬וכן היא אומר ביובליס כ י ד כ י ח ‪ :‬ויקלל יצחק ביום ההוא א ת הפלשתים ל א מ י‬ .‬במקור ‪* X o v 6 p 1 0: *^H-a.‬והיה כבורח נם מפני רודף וגו׳‪ .‬‬ ‫מ‬ ‫ד י‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ו כ י‬ ‫י נ ן ח‬ ‫מ‬ ‫ע‬ ‫ק‬ ‫ס‬ ‫ט‬ ‫ד ג ע‬ ‫‪1‬‬ ‫ב כ ת ב י ס פ ד ח נ ו ך ‪ ..‬לני ‪ t‬כי ג ס ־ כ ^ ת ו קןן^ ך ן ^ ך ‪ ! .‬מ ח ו ל ק ״ ב י ה ו ד ה ( ‪..‬‬ ‫ה‬ ‫י ג‬ ‫י א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י ד‬ ‫ן ט‬ ‫א י‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ובנחיריי‬ ‫ל‬ ‫‪ _.‬הכתים=היונים=המקדונים )ע׳ מק״א א׳ א ‪ /‬וגם ח׳ ה׳ ובפי׳(‪ ...‬ונרייי׳‬ ‫שהרבה ספרי חנוך שונים היו להם לראשונים‪ .‬ע׳ בן םירא ׳‬ ‫חלומותיו‪ .‬ו ב י ה ו ד י ׳ •‬ ‫ע׳ ת י י לברא׳ מ״ט ז׳ )גס שם שמעון ‪ .. ו?הי!רי?ה ל ב ל י ע ל ‪ :‬ןאצ?י‬ ‫ראיתי ב?לכי ס?ר לנוף כי ?ני?ס ל^לתו ?ןנות ןי*רו ל?ני ליי‬ ‫? ל ך ב ‪ :‬ןלא יו?לו ל‪$‬מד ב?ני לוי כי ללסם את־&וללמות ‪ j‬ן נ ^ *‬ ‫ד‪.‬מ ל ח מ ו ת ה׳‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫ה‬ ‫?לס‪-‬ל?ב למען לתן יי נס‪-‬ל?מ הז ןל^ד ו?ר?ה על‪-‬ךא‪#‬י.‬ו י ח ל ק ו‪ ..#‬ה ותךתית את־סךס ןתוליך ל ע ת אי‪ # #‬ו ל ל ן ^‬ ‫* ל ל ל?‪ *9‬יחןךד‪ ..‬בספרי חנוך שבידנו לא נמצא כלום ע ל אודות זה‪ .‬ע״פ ברא׳ מ״ט ז׳‪ :‬אחלקם ביעקב‪ .

‬נ*א‪ :‬בבית גנזי המלכים )‪ .‬‬ .‬נמצא‪1aeTa1aa{h80£EV=*33:‬ף^‪)1‬ובמקום שם‬ ‫צ״ל ע‪^10‬ןו‪=2‬ציון)בשורק(‪ .‬הפסוק אינו מבורר די צרכו‪ .‬ב ת ו ך הפלטורין היה‬ ‫קבור‪ .‬וביד ה כ ת י ם ‪ .‬במקום‬ ‫‪ (2‬פעמים שת )‪0‬ןו‪ .‬הנוצרים הוסיפו‪ :‬אלהים ואדם‪...‬־־ בסוף פסוק ה׳ יש ת ו ס פ ת נ ו צ ר י ת ‪ :‬ויבוא כבן־אדם ויושיע בו את האדם‪ ...‬ע׳ ש״ר כ׳‪ :‬ויקח משה‪ .‬ש נ ת ח ל ף מציון)בחולם(‪ .‬אפשר שהם הכתים‬ ‫הנזכרים לעיל‪ .(2‬אפשר‬ ‫^‬ ‫‪££‬נ(‪=80£‬יכבד‪ ..‬‬ ‫ומיהודה‬ ‫מ ל ך ‪ .‬בפסוקים‬ ‫ו י ‪ -‬ז ׳ נ י ת ן תיאור מפורט ע ל ח ח י ת המתים באחרית הימים‪ .שימו אותו כארוךעץ למען תעלות‬ ‫את־ע^מוליו חברוןה‪?<! :‬לו את־ע^מוליו ללש ?מלל?ת מ^ךלם‪:‬‬ ‫כי את‪-‬ע^מות יוסף ??רו המכריס בקברי המלכים כי לןידו להם‬ ‫ל׳לל^מים א?ר ?צאת עולמות יוסף ממ^רלם לחלה ח^ןד־אמלה‬ ‫‪*9‬ךן ו&?ה ?דולה למ^רלס א?ר לא־נ?יר איש את־אתיהו‬ ‫ה‬ ‫כנרות‪:‬‬ ‫ול?בו ?ני שמעון את‪-‬אביהם !יהיו ?מ?רלם עד־יום *אלם‬ ‫‪¥$9‬רלס ב_יד מ ? ה ‪:‬‬ ‫ארורים הפלשתים‪ .‬בגו נ י ל ו ס ‪..(ev tanieioig‬לפי המסורה היו‬ ‫בקברי‬ ‫עצמות יוסף מונחות ב ק ב ד י מלכי מצדים‪ .‬או יכבד ‪1‬ב[שם )ע*פ ברא׳ ט׳ כ י ז ‪ :‬וישבן באהלי‬ ‫שם(‪ ..‬‬ ‫ה מ ל כ י ם ‪ .. .‬ה ש ו ה ‪ .‬בסוף פסוק ז׳ יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬כי ה׳ לבש‬ ‫בשר ויאכל עם בני־אדמ ויושיע ב נ י ־ א ד ם ‪.‬י כ ב ד ש ם ‪ .‬כ ד ר ך שהמלכים קבורין‪ .‬בהשפעתו של בעל ספד‬ ‫דניאל )י״ב(‪ . .‫צוואת שמעון ד ו ‪ -‬ט ‪K‬‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫תשקט ? * ד ן םך‪$‬זה ן?ל‪-‬א?ר תחת ת?מלם מ‪$‬לל?ה‪ :‬ואז נדול‬ ‫לק*ךאל ל??ד ? ס כי יי אלהים יו&י? ?לי אךמות‪ :‬ןאן לןלנו ?ל־‬ ‫רוחות &‪ «nh‬למך?ס ובני לאךם למ?לו ?רוחות הךעות‪ :‬ואז אקום‬ ‫ןס אצהי ? ש ? ל וא לל אל ?ליון על־נ?לאוליו‪:‬‬ ‫^ אל־לוי ואל־להוךה ואל־תלקוממו לשני‬ ‫^‬ ‫ן?^‬ ‫הש?‪$‬יס לאלה כי מלם לקום ל?ם לשו?ת אלהים‪ :‬כי ‪:‬קים ל‪:‬‬ ‫ל?ם ?לוייצהן ןדול ומיהוךה ? ל ן ןחוא יושיע את־?ל־תנולם ואת־‬ ‫לשך*ל‪ :‬ועל־כן הןני מצו?ם *את א?ר ת*וו נם־אלם את־?ני?ם‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫קנס‬ ‫ל(‬ ‫ה‬ ‫למען לשמרו *את ללרולם‪:‬‬ ‫‪:1‬הי כא?ר ל ד ל ‪#‬מעון א ו ת את־?ניו ולשכב עם־אבוליו‬ ‫ו י א ?ן־מאה ועשרים קזןה• !.‬לפי זה צריך היה לתרגם‬ ‫שבמקום‬ ‫את החרוז‪ :‬גדול ישראל יכבד ]ב[ציון‪ .‬והחרוז חוזר עוד הפעם‪ ..‬ב ג י ח ת ‪ .‬י ת נ ם אלהיט ללעג ולקללה״‪ .‬ת י א ו ר של ת ח י ת המתים בם׳ חנוך א׳ )פ״ה ג ‪ /‬ע״ז א׳(‪ ..‬אולם ת י י לברא׳ ג׳ כ י ו ‪ :‬ושוון יתיה בגלוםקמא ושקעון‬ ‫יתיר‪ .‬נגד דעת‬ ‫במקומותיהן מדגיש הסופר בכל מקום שימות‬ ‫הנוצרים בתוםפותיהמ המובאות כאן‬ ‫המשיח יהיו ע ל הארץ ו ל א בשמים‪ — .

..‬‬ ‫סוף‬ ‫היה‬ ‫בן י״ח‬ ‫במעשה‬ ‫)ע׳‬ ‫לקמן‬ ‫ה‪/‬‬ ‫ר‬ ‫והשוה יובלים‬ ‫ח‬ ‫דב׳‬ ‫י״ד(‪.?לה לו א ? ל‬ ‫אני לוי נילדתי בלךן ןאלא עם־אכי ???ה‪ :‬ןאצכי נער‬ ‫ב‬ ‫??רים ?ןה כא?ד נ?ן?תי מלמוד יתד עם‪??-‬עון את־נקמת דיד•‬ ‫אחותנו‪ :‬וכא?ר ךעיתי ?אכל‪?-‬חולה וללא ?לי רות דעת אללים‬ ‫נ‬ ‫ןארא את־?ל־לא‪?$‬יס הה?תיתיס את״דר?ם וכי ‪$? nifth‬לה לי•‬ ‫ס^את ןעל־ג^ךליס ר ? ע .‬‬ ‫חגיגה‬ ‫ב׳‬ ‫ה‬ ‫כל‬ ‫מתוכה‬ ‫א׳‪:‬‬ ‫ולפי‬ ‫פסוק י׳‬ ‫ממנו‬ ‫פרק‬ ‫את‬ ‫צופה‬ ‫צ׳ארלם‬ ‫)בפי׳(‪.‬י לף ?די•‬ ‫ט״ית‬ ‫ר‬ ‫‪2‬‬ ‫ם‬ ‫‪4‬‬ ‫מ ר ט ולבוא* ל א ח וןלב ‪1‬מף‪5‬‬ ‫ןעלה ? מ ע על‪-‬אדות ס?הלם א?ר לראיל ועל‪-‬כן אלה ‪ ? $‬י‬ ‫ג‬ ‫כ ב ן־ ע ש ריס‪. B J . 215‬‬ ‫והשוה חנוך א׳ צ״א הי‪:‬‬ ‫ט״ו‬ ‫‪..‬‬‫של‬ ‫?‪>5‬ק>=צגה‪.‬‬ ‫היה‬ ‫שכס‬ ‫שנתיס‪.^ -‬ן ‪ pfeg‬ןאת־‬ ‫ן ר‬ ‫מ י ו‬ ‫ם‬ ‫א?ר לקךה אולם עד‪-‬י‪1‬ם הדין‪? :‬ריא ן?לם ליה כא?ר קןךא ל ל‬ ‫ב‬ ‫מתי כא?ר נ?ן?צו ‪*1‬א?ר אלילם‪:‬‬ ‫כי .‬‬ ‫ייג‬ ‫י״ד(‪.‬‬ ‫)וכן‬ ‫ב‬ ‫ביתה‬ ‫תיאור‬ ‫העליונים‬ ‫ע‬ ‫ ח ו מ ו ת‪.‬כוונתו‬ ‫הבדיל‬ ‫את‬ ‫כ״ב‬ ‫חנוך‬ ‫?ס^־צבה‪.‬‬ ‫השוה‬ ‫יש‬ ‫התלויים‬ ‫הייתי‬ ‫רק‬ ‫ברקיע״‬ ‫השוה‬ ‫חנוך‬ ‫מיס‬ ‫נוצרית‪:‬‬ ‫לפני‬ ‫ועל‬ ‫למיס‬ ‫ ת ע מ ו ד‪. ? ב ‪ :‬ןאלעצב על־מ??חות ?ני ל * ד‬ ‫ד‬ ‫ואל©לל אל‪-‬ל‪ :‬להעז יסיעני‪ :‬ןמד‪ . I .‬‬ ‫הוא‬ ‫תוספת‬ ‫שבם‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫כהים‪.‬ל א א ח ד ה ו א מ ר א ה ה מ י ס היורדים‬ ‫כי ב ת ח ל ה שחורים היו ע ד לזמן ודבים היו ו א ח ר ראיתי א ת המים והנם בהירים)השוה‬ .‬‬ ‫ב׳‬ ‫ר‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫כ״‬ ‫בית‬ ‫בית•‬ ‫י ח ר ב ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ג‪/‬‬ ‫התחתונים(‪.(Klein.‬ת ל ו י י ס‪ .‬‬ ‫ג׳‬ ‫למיס‬ ‫צ״ל‬ ‫ש ב ט הלוי‪.‬‬ ‫נךןה‬ ‫י‬ ‫לרשעה‬ ‫ו ת ש ר ת‪.‫צוואות השבטים‬ ‫צ^את‬ ‫לוי תכן‬ ‫ז־״^קת ך ב‬ ‫א‬ ‫ה ? ל י ? י לי?<‪£‬ב‬ ‫לי‬ ‫ר י‬ ‫^‬ ‫ר‬ ‫^ ^‬ ‫ר‬ ‫וללאה‬ ‫א ת ‪ ^ .‬‬ ‫לעמוד‬ ‫ב‬ ‫ו כ ל ה ר ש ע ה ת^ץרש ו כ ל‬ ‫כאן‬ ‫בין‬ ‫י״ב‬ ‫מחולה‪.‬‬ ‫השוה‬ ‫ל״א‬ ‫מ‬ ‫והשוד‪.‬‬‫ה‬ ‫‪..‬‬ ‫לשרתו‬ ‫ידך ועל‬ ‫יד יהודה‬ ‫ו‬ ‫ת‬ ‫ג׳‬ ‫ה‬ ‫יובלים‬ ‫ה׳‬ ‫ע״י‬ ‫בונים‬ ‫רקיעים‪.‬ן?לה ?לי תךד?ה ןארא הי‬ ‫י•‬ ‫ןבוה ואני ?תוכו‪ :‬ןהןה נ?תחו ס??לס ימלאף לל ד?ר אלי ‪$* 1‬י‬ ‫י‬ ‫לוי ללי בוא‪ :‬ןאב!א אל־תוך לךקןיע דךאש‪1‬ן ןאךא הלם ל?ים‬ ‫ז‬ ‫ללולם‪ :‬ןאלא ך?ןיע ‪#‬ני ןהוא מאיר ןנתרן סךכה הךלראעזון ?י‬ ‫ח‬ ‫צנח ל?לי־ד‪1‬ק בו‪ :‬ן^מר אל־תמלאך ל?ה הוא כן ‪«1‬א?ר אלי‬ ‫מ‬ ‫ההלאר אל־תלמה ?ל‪-‬אלה ‪5‬י תראה עוד ?מלס אתרים ?תירים‬ ‫האלה א?ד אין ?רוך ל ל ס ‪ :‬וכא?ר ללא ? ? ה ת?מד ליד י‪:‬‬ ‫ול?רת ל?ןיו ןאת־ת?לומוליו לנלה ל?ני־א^ז ולב^ר על־א?י‬ ‫י א יכא ל‪$‬אל את־ל?ךאל‪ :‬יהסלק יי סייף ןהיא לכדו יל‪.‬‬ ‫זכריה‬ ‫רקיעים‬ ‫ה׳‬ ‫)ע׳‬ ‫שמעון‬ ‫ז׳‬ ‫ע׳‬ ‫קשיש‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫לק ו‬ ‫ב׳‬ ‫י'‬ ‫במקיי‬ ‫י׳‬ ‫ח׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ -‬לדעתי‬ ‫לבגי־אדם ויושיע‬ ‫בו‬ ‫‬‫חזון‬ ‫ברוך‬ ‫א׳‬ ‫נ״ג‬ ‫ה׳‪:‬‬ ‫ו א ר א והנד‪ .‬־־באבל‬ ‫והשוה‬ ‫א׳‪ — .‬‬ ‫שאן‬ ‫)שופ׳‬ ‫ה׳ י״א‪..‬ל ע נ י ן ש ל ז׳‬ ‫ג׳‬ ‫יובלים‬ ‫‪ -‬צ ג ה‪.

‬ש י ר ה‪ .‬‬ ‫השוה חנוך א ‪ /‬ק״ג ד׳ וק״ד ב׳ שלפיהו אצורות נשמות הצדיקים על יד כסא הכבוד‪.‬המלאכים מביאים ק ר ב נ ו ת לה׳ וממליצים עליהם )השוה‬ ‫מהשמש‪-.‬ל מ ל א כ י פ נ י ״ ה׳‪ .‬השוה ישע׳ ה׳ י״ד‬ ‫לכן הרחיבה שאול נפשה וגו׳‪ ..‬חנוך א׳ ט׳ ג׳ ועתה אליכם קדושי שמיס יפנו נפשות האנשים מ ת ח נ נ ו ת לאמד הגישו‬ ‫משפטנו ל פ נ י ע ל י ו ן ‪ .‬ל״ג כ״ג מלאך‬ ‫מליץ‪ ..‬נ״א‪ :‬שאול‬ .‬יביאו לל‪ :‬דית‬ ‫ל ל א ך ם ‪ :‬ול&‪$‬ה מלם המלאכים המביאים‬ ‫ניחית ל מ ? ל‬ ‫את־הלשובות אל־מלאכי ?ניעי‪ :‬ןאלרי אלה כ?אות ש ל ט ו נ ו ת ו?לם‬ ‫ת‪£$‬א ל ? י ד ? י ך ה לל‪ ::‬ןכא?ר ישקיף ל‪? :‬לינו נחרד ?לנו וה?מלס‬ ‫ול‪-‬אךן ולתם לך?דו ??ני }אונו‪ :‬ו?ני לאךם ל א ‪:‬כינו *את ויובאו‬ ‫ול?עיסו אל עליון‪:‬‬ ‫ואתה רע־לף כ י ‪ -‬י ? ? ה יי מש?ט ב?ני לאךס כי כ א ? ר‬ ‫י?קעו ה?לעים ו ‪ $‬ל ? ף ת ? ? ש וילךבו סמלם ות?הה לא*ז !?ל־‬ ‫ה‪:‬קוס ‪:‬ל?ם ו?ל‪-‬לרוחות א ? ר לא־לךאו ל?קו ו?אול ת ? ל ל‬ ‫? ל ל ?הו‪$‬יע עליון ו?ני‪-‬אךם ל א יא?ינו ו?ר??לם ללתןקו ועל­‬ ‫כן כ??<*ים ל?‪5‬טו‪ :‬ואל עליון ?מע ל&ללף לת?דיל אולף &ך?ע‬ ‫ג‬ ‫<‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫*‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫‪5‬‬ ‫ה‬ ‫‪.‬בחזון ברוך‬ ‫ב׳ י ״ א ‪ -‬י ״ ב יש תיאור מקיף על מיכאל המלאך הראשון ב מ ע ל ה ה מ ק ב ל את מעשיהם‬ ‫של הצדיקים מיד מלאכים אחרים‪ .‬המושג‬ ‫של קדושים אינו בדוד ביותר‪ .‬נראה שהוא מתנגד לקרבנות‪ .‬בחגיגה שם‪ :‬אוצרות שלג מועדים לפורענות )השוה בן‬ ‫םירא ל״ט כ״ח‪ :‬ושם רוחות נוצרו לענש ו ב ח מ ת ס יעתיקו ה ר י ם ( ‪ .‬השוה‬ ‫לג­‬ ‫חנוך ב׳ ס ׳ ד ׳ ‪ :‬באור אין־םוף אומרים שירה ובהדר הס עובדים‬ ‫ו ש א ו ל ת ש ל ל‪ ..‬וכן גם בהרבה כתובים בספרים החיצונים‪ .‬ל נ ק מ ח‪ ..‬קשה ל ד ע ת למי מתכוון ה כ ו ת ב ‪ :‬אם למלאכים או ל צ ד י ק י ם ‪.‬‬ ‫י ב י א ו ‪ .‬איוב ה׳ א׳ אל מי מקדושים תפנה‪ .‬ל ל א ד ם ‪ .‬ו ק ר ח‪ .‬־ ־ ה ק ד ו ש י ם ‪ .‬ע״פ יחז׳ א׳ כ״ב‪:‬‬ ‫כעין הקרח הנורא )השוה חגיגה י״ב ב ׳ ‪ :‬םכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ב ר ד ועליית‬ ‫טללים רעים(‪ ..‬‬ ‫לפי זה אפשר שהקדושים כאן הם הצדיקים ע״פ תהל׳ ט״ז ג׳ )לקדושים אשד ב א ר ץ ( ‪.‬וביחוד ברכות נ״א א׳ סוריאל שר הפנים‪ .‫צווארו לוי א א ‪ -‬ד ב‬ ‫ג‬ ‫קפא‬ ‫ם ‪:‬‬ ‫ממסת כהים ל!ם ‪$‬י ךאי את־?ל־&‪?$‬י ר ? מ א י ל א י וזליי‬ ‫ו ‪ #‬ל וקרח הוכן ליום־דין למ?©ט יי ןצךקו כי בו ?ל־לרוחות‬ ‫תמו^דיס לנקמת ?ני‪-‬לאךם‪ :‬ו?ךקיע ת?ני ?ל‪-‬פ!חות ת‪?$‬א לארוכים‬ ‫ליוס־דין לןקם את־נק?לם ברוחות ת‪*1‬הו וכ?ל יעל ו ל מ ו ל ה מלם‬ ‫ת ק ד ו ? י ם ‪ :‬ו??ליון על־לל ת?פ!ן הת?אךת תןדולה למ?לה ??ל־‬ ‫קד^ז‪ :‬ואלרי ת?מלם לאלה ?ל־תמלאכיס *?דולים ת??ךתיס‬ ‫ןהמכ?ריס ל? י יי על‪?-‬ל‪??-‬גות הצדיקים‪ :‬ןס‪$‬ד‪ .‬ה ת ש ו ב ו ת‪ .‬‬ ‫ג״כ שם נ״ו ז (‪ ..‬והמה‬ ‫זכריה א ‪ /‬דניאל י׳ י״א‪ ..‬‬ ‫הזהיר‬ ‫השוה חנוך א׳ י״ד כ ׳ ‪ :‬והכבוד הגדול ישב עליו ומעילו‬ ‫התפארת‪.‬על מלאכי הפנים השוה‬ ‫סנהדרין ל״ח ב׳ )מטטרון(‪ .‬התנגדות כזו קיימת‬ ‫היתה בימי ב י ת שני אצל האםיים ואפשר עוד בכתות אחרות‪ — .

‬ב ר ח מ י ו ״ ולם״י‬ ‫צריך לקרות גם כאן מברכיך במקום מבורכיו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬ה ש ר הגדול העומד על בני עמך״ )דניאל שם(‪ .‬‬ ‫ש ר י ו ן ‪ .‬ס פ ר המסתורין הוא‪ .‬‬ ‫‪.0‬אולם קשה שהרי ג ב ל רחוק מן החרמון כארבעים מ י ל‬ .‬ה מ ל א ך ה ע ו ם י *‬ ‫במקור ?‪^0‬ו‪(*£>*11:0‬מ=העומד לבקש )ע״פ דניאל י״ב א ‪ /‬וגם י׳ י״א(‪ .‬י ר מ ל״א ח׳ כי הייתי לישראל‬ ‫לאב ו ג ו ‪ /‬יובלים א׳ כ״ה‪ ..‬ו ל ה י ו ת ך‬ ‫ל ו ל ב ן ‪ ..‬‬ ‫ב ס פ ר ה ש מ י ם ‪ .‬אולם המושג הזה על המשיח היורד שאולה ומוציא א ת הנמצאים שם נ ר א ה‬ ‫לי נוצרי בהחלט ובודאי שנה המעתיק הנוצרי א ת הכתוב ע ל ד ע ת עצמן‪ .‬והוא מוסב על פסוק ד ‪-‬‬ ‫במקום שאנו קוראים בנ״א ‪ .‬והוא תקון נוצרי במקום ‪ .‬שלפיה דק ה מ י‬ ‫ללמדנו שכל ישראל נקראו בנים ל מ ק ו ם ‪ . 7‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫תהיה לבז‪ .‬לפי היוצא‬ ‫מספד דניאל וגם מספר חנוך א׳ בכ״מ )גם חנוך ב ‪ /‬ע׳ לעיל בפי׳ ג׳ ר( הוא מיכאל‬ ‫‪ .‬מ ב ד כ י ך‪ .‬והוא נלחם עם אויבי ישראל‪ .‬ך\א את­‬ ‫בני־למור כ?תוב ? ה ‪ 9‬י ס??לם * ואמר אליו א‪$‬א לי הוךיעני את•‬ ‫? ? ף למען א?ןךאף ביום ‪$‬ךה‪*1 :‬אמר אצכי תמלאך לעומד על־‬ ‫^ ח י ל ל&ען ל א י?מידו אולם‪ :‬אלרי ל״ך?רים האלה הקיצ^לי‬ ‫» ? ל ר »ל ז ל י י ן ‪:‬‬ ‫ולתי כ א ? ר ? א ל י אל־אבי ‪? **m‬דיון <ןח?ת ועל־‪5‬ז נשרי*‬ ‫? ס ללר ?ךיון והוא לנד ! ? ל לימין א ב ל ה ‪ :‬ו א ? מ ר את־תך?רים‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ה‪-‬ו‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫‪..‬יובלים ל׳ כ ״ ג ( ‪ .‬‬ ‫ש‬ ‫ח‬ ‫ה ו א‬ ‫ב נ ו‬ ‫‪9‬‬ ‫ה‬ ‫‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫‪.‬הרעיון שכל אדמ מישראל הוא בן להקב״ה דוות הוא בהשקפת היהדות‪ .‬ב מ ק ו ר ‪ :‬מבורכיו‪ .‬הנקרא במקום אחר גם לוחות השםים‬ ‫או לוחות האבות )ע׳ לקמן צוואת אשר ב י ‪ .‬והשוה אבות ג׳ י״ח וזביבין ישראל שנקראו בנים למקום׳‬ ‫׳ עקיבא‬ ‫ל‬ ‫והיא מימרא המכוונת נגד הנצרות‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫נ‬ ‫ולליילף לי לה? ול??די י ל ? ר ת ל?}יו‪ :‬אור ת ד ע ת לאיר ע ל ‪-‬‬ ‫י*לנ ל?ל־ןרע ל ? ך א ל ‪ :‬ו?ך?ה תןסן ?ליף ו * "‬ ‫* ל ־ ז ו ^ ע ד ־ א ? ד ־?קיף ל‪ :‬על־?ל־לע‪$‬יס ?רל?יו עד־־עולם•‬ ‫ועל־‪5‬ן ת ן ל ך ל ף ע?ה וךעת למען תודי? על־כל ל?}יף‪5< :‬י‬ ‫מ מ י ז י ל<ר י ^ ק ל ל י ף ל?מדו‪:‬‬ ‫ואלרי־כן ?תה לי דימלאך את ??רי־ס??לס ןאךא את־כןד^ז‬ ‫?ליין יו?ב על־‪?$‬זא‪*1 :‬א?ר אלי לוי לף ןתתי את־בךבות ת?ל‪$‬ד«‬ ‫עד־אלא ןא?&ן בתיך ל ? ך א ל ‪ :‬אלרי־כן ה ו ר י ת י ס^לאר אר^י'‬ ‫וללךלי מ‪3‬ן ןחךב ‪*1‬א?ר אלי ןקם נ»מי ‪ ? ? 3‬ס ע ל ‪ -‬ך ג ר ייןי•‬ ‫אחולף־ ואצבי אה‪:‬ה ע?ר ?י יי ? ל ל נ י ‪ :‬ן א ? מ י ד ? ע ת ‪.‬שבו אנו נפגשים בצוואת אשר ר ו׳‪ ..‬צוואת בנימין יי‬ ‫א׳ וגם בספר חנוך בכמה מקומות‪.‬המלאך‬ ‫הזה הוא אפשר גם מלאך השלום‪ ..‬במקור ‪ rAoms‬לפי השערת ‪) Sayoe‬מובא בהוצ׳ צ׳אדלם( הוא החרמון‬ ‫המונח בין ‪ Abilene‬ובין ‪<«1‬ו*‪ .‬־ בסוף פסוק ד׳ יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬רק בניך‬ ‫ירימו את־ידיהם עליו להוקיעו‪ .‬ע׳‬ ‫ש י ב ד י״ד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן‪ .‬ב ר ח מ י בנו״‪ .

‬במקור !‪A01'd1Ap1‬או‪Abi1ene'vd‬והוא‪..‬והמתרגם היווני‬ ‫• י וי׳ו‪=60‬חמת‪.‬מן המסופר‬ ‫כ א ן אין כלום בם׳ בראשית‪ . Dictionary of Bible I.‬דרומית־מזרחית מים המלח‪.‬‬ .‬במקור ‪ .‬ו י ע נ ו‪ ."IeptaVjv‬אולי עיקרו ע ב ל ‪.‬דמיאל‪ ..‬‬ ‫ש ב ע ה א נ ש י ם ‪ .בום לי את־ת?‪?3‬ניס ולתן את־אךצם‬ ‫ז‬ ‫ל ר יל!ר‪$‬ףי א ל ר י ף ‪ :‬כ י מהיום לקרא ש?ס עיר ה?מילים כ י‬ ‫כ א ? ר ללעג איש לפולה כ ן לעגנו ל ה ם ‪ :‬כ י ??לה ‪&¥‬י בלקזךאל‬ ‫<‬ ‫ויענו את־רץה אחיתני‪ :‬מ כ ע ונבוא כ י ת ־ א ל ‪:‬‬ ‫ז־‬ ‫ו א ך א ? ם לזין ??ראשונה א ל ר י א ? ר י‪?#‬נו שם ? ? ע י ס‬ ‫ח‬ ‫יום‪ :‬ואךא ? ם ? ? ? ה א?‪#‬יס ובגרילס ל??ים ‪*1‬א?רו אלי קומה‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫מ‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ואבילה כעשרה מיל‪ .‬שרקיאל‪ . 120‬אולם‬ ‫אם שריון הוא חרמון יהא גבל ב א מ ת רחוק מאד וקשה לדעת היאך מסמן המחבר את‬ ‫=‬ ‫המקום עיי מדינה רחוקה כל כך‪ .‬רעואל‪ .‬והאיבה הזאת ה ת ג ב ר ה מימי אנטיוכוס‪..‬ולא מגבעת הראש כניא‪ .‬יש משערים שבמקור העברי היה ח ת ת )ע״פ ברא׳ ל י ה ה (‪ ..‬מ ג ב ע ת ה י ש ר ‪...60.‬ג ב ל‪ . E J in.‬‬ ‫ע י ר ה כ ס י ל י ם ‪ .‬השוה בן םידא נ׳ כ״ו‪ :‬גרי שעיר ופלשתים וגוי נ ב ל אשר‬ ‫בשכם‪ .‬‬ ‫מ ס ד‬ ‫‪. EJ I‬‬ ‫לוי מתנגד להצעת אביו שבני שכם ימולו‪ .‬השוה שיא כ י ג ו׳ וט׳ )הגישה‬ ‫‪.‬חנוך א׳ כ׳ מונה‬ ‫שמותיהם‪ :‬אוריאל‪ .‬ת״י לדב׳ ל״ג ב׳(=גבלא )ע׳ ‪ .‬תושבי שכם הם השומרונים‪ .‬השוה א ת שבעת המלאכים ביחזקאל ט ‪ .(Klein...‬א פ ו ד ה נ ב ו א ה ‪ .‬א ב ל ה‪ .מולו ‪ 1‬ימותו ו?בךכוליו ל א ן?ךנו ל ט ו ב ‪ :‬כ י‬ ‫ל‬ ‫ל?אני כי ?שינו *את ולא רוחו וגם־הוא חלה ביום מהוא‪ :‬ןאצכי‬ ‫ח‬ ‫י ד ? ל י ה י מ ל ? ? ת יי לללה ל ך ? ה על־ש?ס כ י בקשו ל?שות ןם‪-‬‬ ‫עם־?ךה ועם־ר?קה כ א ? ר ?ע*ו עם־דיןה אחותנו ולי ?*ר כ ? ך ם ‪:‬‬ ‫מ ד ף * את‪-‬א?ךהס אבינו כ י ןר ליה ויענו את־?ךרי בהמותיו‬ ‫כליולן ה ר ו ת י ו ל י ו כ ל ‪:‬ליד כיתו תציקו ? א ד ‪ :‬ו??ה ?שו ל?ל־‬ ‫סורים ול?ןלו ?חןקה את‪#}-‬ילם וידיחון‪ :‬ו ל כ א ?ליהם חמת לי‬ ‫יא‬ ‫לת?מיךם‪:‬‬ ‫ן*מר לל?קב אבי ?ף .‬מיכאל‪ . Geogra-‬‬ ‫א ימולו‪..‬‬ ‫כן צ״ל‪ . 8.‫צוואת לוי ד ג ‪ -‬ח ב‬ ‫קסג‬ ‫האלה ? ל ב י ‪ :‬אלרי־כן נועדתי באבני וכךאוכן א ת י למען יאמרו‬ ‫*‬ ‫ל?‪3‬י־למור א ? ר ל א למולי ?י ק ו א ת י על־ךכר ל}?לה א ? ר ?שי‬ ‫עס־אחיתי‪ :‬ואהלג ראשוך‪ .‬‬ ‫ח מ ת ‪ .‬‬ ‫‪259 .‬‬ ‫טטרכיה הנזכרת בקדמ׳ ייח ו׳ י ‪ /‬י״ס ה׳ א׳ ע ל יד החרמון מזרחה )‪Neabauer.‬כי רצה לנקום את נקמת דינה‪ .‬א ת ‪ ? ? -‬ם ושמעון הרג את־למור‪:‬‬ ‫ד‬ ‫י—י ואלרי־כן ?או א ל י ו_יכו את־לעיר להי־חךב‪ :‬ולשמע אבי *את‬ ‫ולק^בף נללעצב כ י .‬ביובלים ל׳‬ ‫ד׳ אין שום זכר שבני שכם גמולו )כן גם בקדמ׳ א׳ כ״א א׳(‪ .‬‬ ‫‪ £‬ע י ד נ מ ס ר בתרגומים )למשל‪ .‬גבריאל‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪.‬איבה גדולה היתה שוררת ביניהם ובין בני ישראל‬ ‫מימות עזרא ואילך‪ .‬הוא כנראה ‪ Gebai‬שבאדום‪ .‬רפאל‪ .repjLaVjv‬וגם ‪ .‬ו ל י ו ב ל‪ .

‬‬ ‫ג‬ ‫מ‬ ‫ז ז ה‬ ‫‪.‬א ל א ששם‬ ‫היה לוי א צ ל‬ .‬ל»י א?י א?י על‪$-‬י לחלומות א ? ר ךאילי‬ ‫ב‬ ‫‪?:1‬אן לל?ת אלגי אל־כית־אל‪ :‬מלי כא?ר ?אנו ^ית־אל‬ ‫נ‬ ‫ליחלס י?קב אכי ללום על־אדותי ?י אליה ללם לכלן ל?‪2‬י‬ ‫ד ‪ -‬ה לאלהים‪ :‬ליקס ככקר ל׳?כס ללע&ר על־ידי ל‪.‬ע׳ יוםפום מלחמ׳ א׳ ב׳ זד‪ :‬שלש גדולות נתאחדו ב ו ‪ -‬ה ש ל ט ו ן על עמי*‬ ‫הכהונה הגדולה והנבואה‪ .‬כהן ל א ל עליון )יובל׳ ל״ב א ‪ /‬ע׳‬ ‫מ ק י א ייד מ״א‪ :‬כי יהיה להם שמעון לנשיא ולכהן גדול עד עולם(‪ ..‬ל ח ם ו י י ן ה ק ד ש ‪ .‬מלכי־צדק כהן לאל עליון הוציא לחם ו י י ן ) ב ר א ׳ י י ד י ״ ח ( ‪ .‬‬ ‫מלכי ב י ת חשמונאי‪ .‬כל לי‪ ::‬ל??ה ?אני‬ ‫ל?רוןה לגור־?ם* יקראני ל?לק למיד להזכירני את‪-‬לקת ל‪5‬‬ ‫ו‬ ‫ה א פ ו ד ( ‪ .‬ל פ י‬ ‫זה אין כאן אינטרפולציה נוצרית‪ .‬לןה לאת־־נך ל*ךק ןאת‪-‬ח?ן לךעת ואיי־*‬ ‫?}ד לא?ת וא ־*י<ן האמונה ואת־?‪$‬כעת ל»?ר ואת־אמייי‬ ‫לןבואה‪ :‬ןישאו ?לם א ת ־ ל א ד י ס ל*א?רו א»^י מעלה ליה‬ ‫ל‪ ::‬אלה ו‪1‬ך?ף‪???1 :‬תני לראשון ???ן לפ!ד‪ #‬נללךלי‬ ‫מש?ט• ו ל ו ל ב י ל?ני ?מלם להורים ויאכילני ללם ןיין ל ק ד *‬ ‫׳‬ ‫‪!1‬לבי?ני מעיל קד^ לת?אלת‪!1 :‬לכי‪#‬ני ל ? ל י ? י לבוש <‪? p!2‬עי?‬ ‫ ח האפוד‪ :‬ולאןתי לרכיעי אזור ?עין לאךין?ן‪ :‬וללךלי לל?י?י‬‫» ־ י ^נף־?ח ‪1‬ית־??ן‪ :‬ולתן ל‪??.‬י נןר על‪-‬רא^י‪1 :‬י?ס ?לי ל‪??.‬ש ם ח ד ש ‪ .‬‬ ‫גם בם׳ היובלים מסופר על בקורו של לוי אצל יצחק‪ .‬מ ל ך‪.‬כ נ ב י א‪ ..‬לי?י ‪ #‬ם לךש לקךא לו כי ?לך ‪:‬קום ?יהוךה‬ ‫טו ו?לןה חך?ה לסד*« ?דרר לנוליס‪ :‬ולזותו יאלבו כןכיא אל‬ ‫מז ?ליון מןרע א?ךלס אכינו‪? :‬ל־ל?ד ?ל?ךאל לף• לליה ול‪1‬רמי‬ ‫לתא?לו ?ל־ך?ר טוב לראוה ל?לחן לי ללי ל ק ןך?ף‪ :‬ו&לם‬ ‫יל‬ ‫יה לליו ללניס לשוהים לסו?רים לעל־‪9‬ילם ל?מר ל‪-‬קלש‪ :‬מלי מ א ? י‬ ‫ימ הקיצותי ואכין כי ך?ה לחלום תןה אל‪-‬לללום לראשון‪ :‬ו א ? ת‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫ל ‪ 1‬י ם‬ ‫כ‬ ‫א‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫יר‬ ‫ןם־את־*את ?לכי ללא לוךתי לאיש ?לי אךמות‪:‬‬ ‫לכ?כר ?ני ‪:‬מיס לאנצא אצכי ויהוךה עס־י?כ[ב אבינו אל"‬ ‫ט‬ ‫ל?חק אבי א?ינו‪1 :‬ל?‪.‬לפי זה אפשר שצריך ל ק ר א ‪ :‬ביהודה‪ ..‬ימי‬ ‫יא נ ך ?לןה ממלא את־־לדי ק ט ל ל ! ‪ -‬ן ל?ני יי ‪ £‬ל ‪ :‬ףאמדו‬ ‫אלי ללי לשל?ה ךא?יס ל?רד ‪1‬ך?ף לאות ת?אךת יי א?ר ל ^‬ ‫י ב ‪ -‬ע לתתלק לראשון ןדול לליה ולמ?לה ??נו ל א לליי אתר‪ :‬ו ל ‪ #‬ר‬ ‫יד ל?ל‪$‬ה יהי‪ :‬ןל‪?.‬השוה ברכות יצחק ביובלים ל״א‪— .‬‬ ‫‪...‬י־ בסוף הפסוק יש תוםםי*‬ ‫נוצרית‪ :‬לכל הגויס‪ .‬אפשר יש כאן רמז ע ל יוחנן הורקנום שלפי המסורה‬ ‫היה נביא‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫ו ל ‪ ? 3‬ל את־?עיל ל‪?.‬ו ע סוטה ל״ג א ‪ :‬יוחנן כ ה י ג שמע ב ת קול מ ב י ת ק י ש י‬ ‫הקדשים‪ .

‬־ א ש ר הע ל י ם ע ל י ה ם‪ ./‬ק ה ת ‪ . 5 6 6 . und die Haiacba..‬ב א ח ד י ת ה י מ י ם ‪ . 1930.5 8 3‬ובסוף הוצאת‬ ‫פרטו כל העצים הראויים למזבח‪ .‬והקהלה׳‬ .‬ר ע*יס א ? ר העלים ?לילם ת?יא ל‪$‬ני י‪ :‬כ א ? ר‬ ‫הורני א?ךלם א ה י ‪ :‬וימ?ל־סתי ס^זהור ו‪?$‬ל־לעוף תקריב ? ‪ 1‬א‬ ‫לל‪ ::‬ו‪?$‬ל־הכוריף ו‪$‬ךל!לן תקריב ר א ‪ #‬י ל ס קר?ן לל‪ ::‬ןאת ?ל־‬ ‫קראףי ב ? ל ת ת ? ל ח ‪:‬‬ ‫ועלה ‪ #‬י ‪?#‬רו את־א?ר *‪?!¥‬ם <יי את‪-‬א?ר ?מ?תי‬ ‫מ א ב י ת י ‪ /‬ל י ת י ל ? ס • וסנה נקיתי מ ^ ע ? ס ו&עו^ם אקזר תעשו‬ ‫באלרית לעתים הי תתעו את־לשךאל ןלמיטו ?ליו ךעות רבות‬ ‫מאת ל‪ ::‬ואלס ת‪$‬קזעו'ביקןךאל עד‪^-‬י ל א ת ? א אל?ם לרו?לם‬ ‫נ‬ ‫ה א י רקזע?ס‪ :‬ואלס לםוצו כ ? ב י הין לגולם ףזליו ? ם ללך‪$‬ה‬ ‫י‬ ‫ו ל א ל ה ‪ :‬הי תבלת א ? ר בו ל?םר י‪ :‬ירו?לס לקרא ‪$$‬תוב ב‪$5‬ר‬ ‫י•‬ ‫לזכיד ל צ ד י ק ‪:‬‬ ‫ןאקח לי א ? ה ואני ‪..‬כ י הוא‪ .‬בסוף פסוק ג׳ יש תוספת נוצרית‪ :‬ומסך‬ ‫ההיכל יקרע למען לא חכםה ע ד ו ת כ ם )ע׳ צוואת בנימין ט׳ ג׳ ובפי׳ שם(‪.‬המחבר רומז כאן על הרעות‬ ‫והמריבות ששררו בבית החשמונאים בימי המלכים האחרונים‪ .‬משנה מדות ב׳ ה ‪ /‬תמיד ב׳ ג ‪/‬‬ ‫ת ע נ י ת ל״א א׳‪ .‬ע׳ ויקרא ב ׳ י ״ ג ‪ .‬ע ל האילנות שלא ישירו א ת עליהם ע׳ חנוך א׳ ג׳ א׳‪ .‬בקםע הארמי של צוואת לוי מן הגניזה ) ‪ J Q R 1907.‬הלשון ‪ .‬א ל י צ ח ק‪ ..‬ע ל מצוות‬ ‫העצים הראויים למערכה ע׳ בם׳ היובלים כ״א י ״ ג ‪ -‬ט י ו ‪ .‫צוואת לוי ח ג ‪ -‬י א ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫י כ‬ ‫יג‬ ‫יי‬ ‫‪nop‬‬ ‫כ א ? ר גם הורני ל&לא‪1‬י‪.‬יובלים כ י א י י א ‪...‬כן ביובלים ל י ד כ ‪ .‬‬ ‫מ ל כ ה ‪ .‬השוד‪ .‬יצחק חי בחברון בביתו של אברהם )יובלים‬ ‫ליב‪ .23‬ב מ ל ח ת מ ל ח ‪ .1‬ך?מו‪$‬ה ועשרים ‪ #‬ה ו ? ‪ $‬ה מ ל י ה ‪:‬‬ ‫יא‬ ‫נ ־ ג ו ת ל ד ו ת ל ד הן ואקךא ? מ י גן‪#-‬ם כי נרים ללינו באך*נו‪ :‬ןאדע‬ ‫הי הוא ל א לל‪:‬ה המעך?ת דךאשוןה‪ :‬ובשנת ל&ש וק‪1‬ל‪#‬יםלת_יי‬ ‫י‬ ‫נולד ק ל ת לעת עלות ל ש מ ש ‪ :‬ןאךא גללומי ולנה הוא עומד‬ ‫י‪-‬‬ ‫במ?לה בתוך ?ל‪-‬לקלל•* על־הן קךאתי שמו קלת <יי הוא ראשית‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫זקנו לפני החזון השני בבית אל‪ .‬״ ולל‪$‬דני את־מ?&ט ה?הןה תקךאויג‬ ‫העלות סהבוריס ו ס ? ל ? י ם ‪ :‬ו י ו מ י יום יום ויעש אתי ל א י ל‪:‬‬ ‫ד א ? ר א ל י ‪ :‬ס?‪$‬ר־לןי מרים סןנות ‪$‬י היא תשריש ול&מא‬ ‫ב‪1‬ך?ף א ת ־ ס ק ך ‪ #‬י ס ‪ :‬ןלכן קח‪-‬לןז גןעףךיף א ? ה א ? ר אין ? ה‬ ‫מוס ולא ס ל ל ה ןלא מש?ט הגולם ס ך י ס ‪ :‬ול‪$‬ני בואף אל־‬ ‫ל ק ד * ת ? * ל ו?‪:‬סקריבף ק ר א תרלץ ו?כלולף לסקרים ל ^ ו ב‬ ‫ל ר ל ץ ‪ :‬י?ניס‪ ? ? .J u b i i .‬יש‬ ‫כאן תוספת נ ו צ ר י ת ‪ :‬במשיח גואל העולם‪ — .‬השוה בכלל ל פ ר ק זה יובל׳ ל י א ‪ -‬ל ״ ב ( ‪ .‬השוה לשאלה ז ו ‪er:Aibeok..‬ת ט ב ל‪ .‬השוה משנה יומא ג׳ ג ‪ /‬ויובל׳ כיא‬ ‫ט ״ ו ‪ .‬מן קהלת=קהלה‪ ..Das Buch 4‬‬ ‫‪ .‬‬ ‫פ ר ק זה שייך כ נ ר א ה ל ת ק ו פ ה קצת מאוחרת‪ .

.‬מ ר ת י‪ .‫צוואות‬ ‫השבטים‬ ‫לת?אךת ן ל ק ל ל ה ‪ :‬ותלד לי כן ‪ #‬ל י ‪ #‬י את־?ךרי כ ? נ ת א ו ^‬ ‫י ם‬ ‫לל‪:‬י ‪1‬ללי בהקשות אמו ?לדלד‪ .‬נים לליתי כ א ? ר ?אנו או‪¥‬‬ ‫??ען ו ? ך ? מ ו נ ה ??רד‪ .‬ו ת א צ י י‬ ‫א י״א א ׳‬ ‫ן ‪ 1‬ך ‪ .‬‬ ‫פ י ם‬ ‫ו י ת א ו ו‪ .‬אלל\?ם ??ל־‬ ‫לכ??ם וללללכו ?לם‪-‬לכ??ם ? ? ל ־ ? ‪ #‬ת ו ‪ :‬ןל?דו נס‪-‬אלם איי"‬ ‫?ני?ם לקרא למען תליה ל ל ס ד ע ת ??ל‪-‬ליילם ליהגו ל * י י‬ ‫?תורת ל‪ ::‬כי ? ל ־ א ? ר ידע את־תיךת לי ל?כד ולא ללי ך מ ‪/‬‬ ‫א ? ר נלןיז ורעים רכים לקנה על‪-‬הוךיו וללאוו א.‬אבותי גנזו לעוה״ז אני גנזתי לעוהיב‪ .‬לפי ם׳ היובלים כ״ח נולד לוי ב ש נ ת ב׳ א ל‬ ‫קכ״ז‪ ..‬ר ע ת ז ר ע ו ‪ .‬ואקךא ? מ ו ?ךרי לאנ*ר ?ךיזי‬ ‫כי נם־הוא ‪ rrqpj‬למות‪ :‬ףו??ד נולךה במעללם ?שנת ל ? ?‬ ‫י ם‬ ‫ו ? ל ‪ #‬לל‪:‬י הי }?הדתי אז מ א ד הין אלי‪:‬‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫נ‪-‬ד‬ ‫ולקח נךשם אשה ותלד לו את־לבני ן א ת ‪ ? -‬מ ? י ‪ :‬ובני לולי*‬ ‫עמךם ןקמד ל ? ת ן ו?זיאל‪ :‬ובני מךרי מחלי ומושי‪ :‬ובאךהע‬ ‫ותועים ??ה לליי לקח לו עמךס את־יו??ד בתי ל א ? ה הי ? י‬ ‫ד‪.‬השוה משלי כ י ב ח ׳ ‪ :‬זורע עולה יקצר אין• ־־‬ ‫ז‬ ‫‪..?יס רכים ל??רו‬ ‫ו ל ^ מ ע ת ו ך ה מ ‪ $‬י ה ו ‪ :‬ועל־כן ?}י ?שו ?ךקה ?לי אךמות ןלא^יי‬ ‫עי‬ ‫ב ? ? ל ם ‪ :‬ף ך ע ו טוב ?נ?שותי?ס ןתמ^אהו ?חיי?ם ןאם־רע לזר‬ ‫ר‪$‬ז ןע^ב תקצרו‪ :‬א?פו ד ע ת ? ל ך א ת יי כי אם‪?-‬בי יכא ו?רים‬ ‫ואךצות ת?לדנה ןןלב ו??ף ו?ל־ךכוש יא?דו מאת ל ל ? ל א יברז‬ ‫איש את־ללכמה לולא עןדון ל ? ש ע וקשי ל ל ? א ‪ :‬כי אם ל ? ? י‬ ‫איש מ?ל־לךעות לאלה אז ןם־־כין אול?יו להי לו ל ל ? ? ה לת?אךת‬ ‫י ? א ד ן נ?ריה מולךת ו?תוך אולבים אוהב לו ימ^א• ?ל־א^ר ?ליבות‬ ‫יוךה ונ??ה ילד עם־מלכיס לכהא י ‪ #‬ב כ א ? ר ליה נם־יוסף אלי •‬ ‫ם‬ ‫‪:‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫א ח ד נולדו הוא ובתי‪? :‬ךשמוןד‪? ..‬ע׳ בן םירא י׳ כ י ה ‪ :‬ע ב ד משכיל חורים י ע ב ד ו ‪ ...‬‬ ‫ם‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫עושה רושם של ת ו ס פ ת מאוחרת‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫יג‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י‪.‬יוסף נולד ב ש נ ת ב׳ אלפים קל״ד ומת ג !‬ ‫ק י י שנה ב ש נ ת דמ״ד‪ .‬השוה טוביה ד ט ׳ ‪ :‬כי אוצר טוב‬ ‫אבותי גנזו למטה אני גנזתי למעלה‪ .‬מזמורי שלמה‬ ‫ט׳ ט׳ ועוד בהרבה מקומות‪ .‬ל ע ב ד ו ‪ ..‬והיה בן קייח ב ש נ ת ב׳ אלפים דמיה‪ .‬כ א ? ר להתי א ת ‪ ? ? -‬ם ו?ךל‪#‬ע ? ? י י‬ ‫? נ ח דליתי לבלן ללי ו?ך?מ‪1‬נה ן??רים ‪ #‬ה לקחןי]‪ -‬א ^ ה ו?ד‬ ‫?מונה ואר?עים ?נד׳ לליתי כ א ‪ #‬ד ?אתי מ ? ך ל מ ה ‪ :‬ןלנדי אלם‬ ‫?ני דור ? ל י ש י ‪ :‬ויי־םף מת ב ? נ ת מאה ו ? מ ו ‪ $‬ה ? ? ר ה לל‪5‬י‬ ‫ועלה ?‪$‬י ל?ני מצוה אל?ס לראו את־יי‪ .‬ןן‪.‬ע״פ משלי י״ד י ׳ ‪ :‬ל ב יודע מ ר ת נפשי• ״‬ ‫ב ש נ ת מ א ה ו ש מ ו נ ה ע ש ר ה ‪ .‬‬ ‫ב ש מ י ם ‪ ..‬המספרים מתאימים בקירוב‪.‬‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫צ‬ ‫ו‬ ‫ר‬ ‫מענ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫ר‬ .‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫‪.

‬מכוונת לחורבן‬ ‫ב ש נ ת ‪ ) 70‬ו ע על זה במבוא(‪.‬ובראשם הכהנים הגדולים‪..‬נ ג ד ח ק י‬ ‫א ל ה י ם‪ .‬הצדוקים‪ .‬‬ ‫‪.‬השוה גס יובלים ל׳ זי‪ :‬וכי יהיה איש אשר יחפוץ ל ת ת את בתו‪.‬‬ ‫‪...? :‬י ?הורים לליו‬ ‫כ?&יס על לאךץ ןאלס א ? ר אור ללשךאל ה<י?ם כ ? ? ‪ #‬וב ירת‬ ‫תהיו ז כי מוה‪-‬יעשו ?ל־לגולם א ס ־ כ ח ? ך ילכו ב‪$‬שע?ם וללאןה‬ ‫ד‬ ‫קללות ע ל ־ ? ב ? ? ם ולאור ל?לן כתוךה ללאיר ל?ס ול?ל־איש אותו‬ ‫תח?צו לכבות ותורו את־למ^ו־ת ‪#‬ר לקי אלהיס‪ :‬את‪-‬קךבנרי*‬ ‫י•‬ ‫לל תג*לו ו&ללקיו תג?בו ?ל־מבחר ובשאט־‪?5‬ש עס־לזונות ר*אכלו‪:‬‬ ‫ובב*ע ? ? ף את־מ?ות לי תורו ו}‪#‬י איש ת&?או ועם־זונות ומןאפות‬ ‫ו‬ ‫תלל?רו ואת־בנות לגולם ל ^ י ס תקחו ןליד‪? ..‬־־‬ ‫‪.‬באבנים ירגמוהו‪ .‬ו?כב?ס ?לן כ?דוס‬ ‫וכעמוךה‪ :‬ואלם כ?לנל?ם תרלבו ןתלנשאו על‪-‬בגי־איש ןגם־מד‬ ‫ל‬ ‫&*וית אלליס תלרוממו‪ :‬כי נס־את‪-‬הקךשים בלעג ובקלס תשקצו‪:‬‬ ‫ח‬ ‫ועל־כן לפוקךש א ? ר בו לבלר יי לש?מה לליה בטמאת?ס‬ ‫טי‬ ‫ואלס ?בולם תליו כין ?ל־לגולס‪ :‬ףץליו ל^מ^ה ללם ובו?ה‬ ‫נ‬ ‫ו?ל&ת עולם במ?©ט א ל ל י ס ‪ :‬ו?ל‪-‬א?ר ישןאו אתכם ‪?:‬ילו על־‬ ‫נ‬ ‫&<‪5‬לל?ם‪ :‬ואם־לא על־יךי א ב ך י^לק ןנעקב אבינו לךחמו כי‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫? ם‬ ‫אז ל א י?אר איש מ ך ? ? ם עלילאך?ה‪:‬‬ ‫שני הפדקיס י ״ ד ‪ -‬ט ״ ו מתארים א ת המשובה וההוללות של הנהנים הגדולים‪.‬באופן זה אין לקבוע את זמן חיבור‬ ‫הספר לפני ש נ ת מותו של אלכסנדר ינאי ק מ י ח שנים לפני חה״ב‪ .‫צוואת לוי יא ז ‪ -‬ט ו ד‬ ‫קסז‬ ‫ועלה אתי ידעתי <‪ "W‬לכוך כי בקץ לעתים ת?שעו כלי‬ ‫יד‬ ‫ךת^אד לדי?ס ל?ל‪#?-‬ע ןאחי לבושו ??ס ותהיו ללעג ל?ל‪-‬לגולס‪:‬‬ ‫כ ־ ג כי אבינו נעקב תף ם ? ? ע להלניס הגדולים‪.‬‬ .‬‬ ‫‪. /‬ובדם הנדה טמאו א ת הקרבנות‪ .‬‬ ‫מורים הלכה נגד ד ע ת הפרושים‪ ..‬‬ ‫מ ס פ ד ח נ ו ך ‪ .‬ב נ ו ת ה ג ו י ם‪ .‬ו ב ב צ ע כ ס ף ‪ ...‬הנבואה על חורבן הבית היא אפוא תוכחה רגילה ואיגד‪ .‬מזמורי שלמה ח י״ב‪ :‬וירמסו א ת‬ ‫מזבח ה ‪ ..‬ההתנגדות לנשואי תערובות התמידה עוד‬ ‫מימי עזרא ואילך‪ .‬אבל גם לא הרבה‬ ‫אחר כך‪ .‬וביחוד סוכה מ״ח ב ‪ :‬שפעם * ה ת‬ ‫נ ס ך על גבי רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם‪ . .‬־־‬ ‫בסוף פסוק ב׳ יש תוספת נוצרית‪ :‬אשר ירימו את ידיהם בגואל העולם‪ .‬‬ ‫‪.‬השוה‬ ‫קדמ׳ י״ג ייג ה ומלחמ׳ א׳ די ג על מרד העם נגדו‪ ..‬גם הנבואה הזאת מכוונת אפוא לאלכסנדר ינאי‪ .‬ע׳ מזמורי שלמה פרק ד ‪ /‬המשורר מתאונן ע ל ההוללות‬ ‫של הכהנים )הצדוקים(‪ .‬‬ ‫‪.‬אפשר שהוא מתכוון לנבואה ע ל פשעי ישראל שכחנוך א צ״א ר ‪ .‬ו נ ש י א י ש ‪ .‬הוא מגן כאן כנראה על ת ו ר ת הפרושים‪ .‬השוה פיכה ג׳ ייא כהניה‬ ‫במחיר יודו‪ ..‬‬ ‫י‬ ‫הפרקים האלה מכוונים או ל נ ה נ י ם הגדולים שבימי המתיוונים או לנהנים שבתקופת‬ ‫א ל כ ס נ ד ר ינאי‪ .‬‬ ‫לאיש מזרע הנכרים‪ .‬מות ימות‪ .‬הלשון ובשאס נפש עם הזונות ת א נ ל ו )י״ד ה׳( מתאים למה שמסופר‬ ‫אצל יוםפום קדמ׳ י״ג י״ד ע ל משתה נצחונו של אלכסנדר ינאי על הפרושים‪ :‬ויהי‬ ‫כאשד אכל עם הזוגות במקום גלוי לעין‪ .

‬בירושלפ‪ .‬י מ ש ח ‪ ..‬־־־‬ ‫המספר שבעים מ ק ב י ל למםפר של כ א ן ‪ .‬‬ ‫עלית‬ .‫‪nop‬‬ ‫צוואות השבטים‬ ‫טז‬ ‫ועלה יד?תי הי ???גיס ??עות תלעו ןאת־ה?לןה ללללי‬ ‫ואת־לקך?נות ל&מאי‪ :‬ואת־לתוךה לכירו ואת־דברי לןכיאים‬ ‫לאלן ל?ימי ?תהפוכות ך ‪ #‬ע וארזים צדיקים תךןיפו ול?י?ים‬ ‫תש?אי וד?רי א}‪#‬י א?ת ל‪#‬קצי‪ :‬קד?י?ס ל ? ? ה ‪.‬השוה א ת המעשי•‬ ‫בבריחתם של חכמי ישראל ל א ל כ ס נ ד ר י ה של מצדים ורדיפותיו של אלכסנדר י נ א י ) ק ד ם ׳‬ ‫י״ג‪ .‬יו עד‪-‬‬ ‫ללסוד‪ :‬ו?קוס ?הוד לא־לליה ל?ס להלילס לאלה ולןךא הין‬ ‫הגולם עד־א?ר ‪#‬ל‪.‬השוה גם חנוך א׳ פ״ט נ״ט )נבואה‬ ‫על מלכות יהודה וישראל(‪ :‬ויקרא לשבעים רועים ויתן להם א ת הצאן לדעות אותם‪...‬באו והודיעו א ת ר׳ יוחנן‬ ‫‪.‬ב ס ו ף פסוק ב׳ יש תוספת‬ ‫נוצרית‪ :‬וביום שמחתו יקום לתשועת ה ע ו ל ם ‪ .‬פאר‪ 1***1 :‬ס?לי?י בע*ב ל?ן?ל‪ :‬ל ל ר כ י ע י לן^ה <‪5‬י ‪ #‬ע ללב‬ ‫לללהר ןגדו ל?ל לשךאל ל?ןאו איש את‪-‬קרובו‪ :‬וסל?י?י ה ת ? ר‬ ‫י‬ ‫‪ i n t o‬ם ־ ל ? ? י וגם־ל?כיעי‪ :‬וה?היעי ‪*1‬ליה ןן?אה א?ר‬ ‫ז ‪ -‬ח ללפ&‪3 ? ! :‬‬ ‫לא־אוכל ל מ י ד כ?ני בגי־אי* כי אלה א?ר י‪&$‬ו אולה יךעול‪:‬‬ ‫־ ־ ועל ‪ !5‬ל?הי ילכןה לליו ןאך^ס ן?ל־לקו?ס ל?סדו‪ :‬יה?בי?ג‬ ‫ך‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫טז‬ ‫ו‬ ‫ש ב ע י ם ש ב ו ע ו ת ‪ . .‬שהיו מתיה מתים ב נ י י״ח שנה‪ ..‬הצדוקים היו רודפים א ת הפרושים‪ .‬גס הנבואות על‬ ‫הכהנים אינן די ב ר ו ר ו ת ‪ ..‬ל פ נ י פסוק ג׳ יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬ולאיש אשד בכח אל‬ ‫יחדש את התורה מדיח תקראו ולאחרונה תתעוררו להרגו כי ל א תכירו ת פ א ר ת ו ודם‬ ‫נקי על ראשיכם ת ג ל ו והנני אומד לכם כי בגללו‪ .‬וע׳ ע ל כל זה דור דור ודורשיו לוויים א׳ ק כ ״ י ~‬ ‫קכ״ט ובהערות(‪ .‬ע״ד המסורה של בית עלי השוה ר״ה י״ח אי‪:‬‬ ‫משפחה אחת היתד‪ ..‬‬ ‫יז ב‬ ‫ר א ש ו ן ‪ .ם ויקכל אל?ס‪:‬‬ ‫ב‬ ‫לל‬ ‫וכא?ר ?מעלם *ל־ךהר ??עיס ל??עות ?מעי גס־על־‬ ‫ךכר ל?לןה‪ :‬כי ??ל־יוהל ןיוכל ?ל‪$‬ה תל‪:‬ה והייהל לךא*ו?‬ ‫א?ר רא*ון ל?ל‪$‬ה ל?‪#‬ח ןדול ילי ו?רכר אי* אל־אכיו אל־‬ ‫אללים ללכד ו?לןתו ? ל ? ה עם־ל‪ :‬תהיה‪ :‬והיובל ס?מי א?ד‬ ‫ג‬ ‫ל?שח לא?ר אלב גנע^ב ידאג ולילה ?לןתו ?בור ןעל־ירי‪-‬לל‬ ‫ד ‪ -‬י ‪: . .‬צ ד י ק י ם ת ר ד פ ו‪ .‬־ ־ על שאר הכהניס קשה להגיד בבידוד למי הדברים מכוונים‪.‬חי‬ ‫י״ב ו ע ו ד ‪ ..‬יף ‪ r::1‬עלי?ס וירל?.‬שכל ימיה כעם ומכאובים‪ .תר‪ .‬קדושין םיו‪ .‬ק ד ב ג ו ת ת ט מ א ו ‪ ..‬ע׳ מזמורי שלמד‪ .‬שבו נ ג מ ר ת משפחת הכהניס הגדולים מבית‬ ‫עלי )השוה מל״א ב׳ כ״ו וכי ה ת ע נ י ת בכל אשר התענה אבי(‪ .‬כ ל הפרק הזה עושה רושם של ת ו ס פ ת מאוחרת‪ .‬לפי ד ע ת ק צ ת כוונתי‬ ‫לאהרן‪ .‬לוי או גם משה׳ ע״פ דברי הכתוב )שמות ל״ג ייא( ו ד ב ר ה ׳‬ ‫א ל משה פנים אל פנים )כאן‪ :‬כ ד ב ר איש אל א ב י ו ( ‪ .‬‬ ‫ע מ‬ ‫‪.‬‬ ‫הרביעי אשד יענה הוא לפי ד ע ת י אב.‬ב ע צ ב י ד א ג ‪ .‬י ש ק י ף ]יי[ במקור ישקיף ה ו א י‬ ‫והוא זה לא לנו הוא‪..‬חגיגה ידו׳ ב׳ ב ‪ .‬לקוח מ‪0‬׳ דניאל ט כ״ד‪ ^ :‬ע י ס שבעים נ ח ת ך ע ל‬ ‫ועל עיר קדשך לכלא הפשע וגו׳ עד םוף הפרק‪ .‬א ב י ת ר הוא כאן ם ם ל‬ ‫למשפחת עלי‪ .‬שנולד ב מ צ ר י ם ‪ ..

‬ז?לס ו?לוס להיה ? ? ל ­‬ ‫לאךץ‪ :‬לשמתו ת?מלס ?‪?:‬יי ול‪3‬ל ל*ךץ ולעןנים ‪:‬שישי ןדעת ל‪:‬‬ ‫ת ע ר ה ע ל ־ ל א ך ? ה ?מי מ מ י ם ומלאכי ה?בוד ל?ני ל‪ :‬ינילו ב י ‪:‬‬ ‫ות?מלס ל?תחי ימ?קדש ת?בוד תערה עליו ק ך ? ה ?קול אב‬ ‫?‪$‬ן־*?ךלס לל^לק‪ ' :‬ו ? ב ו אל עליון!עךה עליו ןדים ד ע ת ו ק ך ? ה‬ ‫ת?פצן עליו‪ :‬כי הוא למ‪5‬ר את־גךל ת?אךת י‪ :‬ל?.‬‬ ‫‪...‬ו ה ש מ י ם י פ ת ח ו ‪ .‬הנוצרים הוסיפו‪ :‬ויאירו ברחמי ה׳ וישראל יקטן בלי דעת ובאבל ובחשך יהיה‪—.‬ד ע ת ה׳‪ .‬חרוז זה נראה מקורי )ולא נוצרי(‪ .‬הכהן העומד בראש העם הוא עזרא הסופד‪ .‬ה לך?עי‪:‬‬ ‫ול‪:‬ה כי־לקם יי את־נק?תו מלם ל ח ד ל ת?הןה‪ :‬ןאז לקים לל‬ ‫להן ל ך ש א ? לו יןלו ?ל־א?רות לל והוא יעע|ה משפט א?ת‬ ‫עלי־אךמות כ ? ל א ת ת‪:‬מים‪ :‬ויעלה כו?בו כ?מלס ?כוכב ? ל ך‬ ‫ו‪:‬איר ?אור ת ד ע ת כ ‪ ? #‬ש ליום והוא ללנדל ?עולם‪ :‬היא לךת‬ ‫כ ? ? * * ל ־ ל א ך ן ו‪?:‬יר ? ל י ח ? ו מתתת ך‪?.‬‬ ‫של ימים קדומים טבוע בה‪ .‬‬ ‫ו י פ ת ח א ת ־ ש ע ר י ג ן ־ ע ד ן ‪ .‬וגם חנוך א׳ ם׳״ט כ״ח‪] :‬החוטאים[ בכבלים יאסרו ובאספת שחיתתס יהיו כלואים•‬ ‫אידיאה זו עברה אח״כ א ל האיבנגליון‪..‬על דרך ישע׳ י״א ט׳‪ :‬כי מלאה‬ ‫הארץ ד ע ה ‪ .‬ב ק ו ל א ב ‪ .‬הכהניס‬ ‫המתיוונים שקמו לישראל בימי הסורים‪...‬שמא ממשפתת עלי א ת ם ‪ ..‬מסורה זו היתד‪ .‬אמר להם‪ ..‬חיה בפי‬ ‫העם במשך הרבה שנים‪ .‬השוה ישע׳ כ י ד כ״ב‪ :‬ון‪1‬םפו אספה אסיד על בור וסוגרו על‬ ‫מסגד‪ .‫צוואת לוי טז א ‪ -‬י ח יב‬ ‫י א‬ ‫יח‬ ‫כ‬ ‫קסם‬ ‫תלזמי‪#‬י ‪:‬שובו אל‪-‬אך^ם תשומ?ה ויסךשו את־כית לי‪ :‬ובעבוע‬ ‫השביעי ‪:‬לאו ללנים עוברי אלילים ?}אפים אולכי ?צע «?שי‬ ‫נאד• עו?רי ל ק פוקזעיס א ? ר ?ערים י^^אן ו?ל‪?.‬השוה י ח ד א׳ א׳‪ :‬נפתחו השמים ואראה מראות‬ ‫אלהים‪ .‬ו ב ש ב ו ע ה ח מ י ש י ‪ .‬וגס ב מ ק צ ת שם ה ל י ו )השוה גם את התיאור של גיהנם בחנוך ב׳ י׳ י ׳ ( ‪.‬‬ ‫ג‬ ‫השוה במד׳ כ״ד י״ז‪ :‬דרך כוכב מיעקב‪ . .יו ? א ? ת לעולם‬ ‫ולא יהי יורש לו לדור ןד‪1‬ר ע ר ט ו ל ם ‪ :‬ולעת ?ל?תו ‪.‬הכהנים מבית חשמונאי״ שקמו אחרי מפלת המתיווגים‪ .‬ו ל א י ה י‬ ‫ע׳ מק״א י״ד מ״א‪ :‬כי יהיה להם שמעון לנשיא ולכהן גדול ל ע ו ל ם ‪ .. .‬כ ה נ י ם ע ו ב ד י א ל י ל י ם ‪ .‬ד ע ת ע ל ­‬ ‫ה א ד מ ה‪ .‬‬ ‫י א ס ר א ת י ב ל י ע ל ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫יג‬ ‫‪0‬‬ ‫בן זכאי‪ .‬פ ת י ח ת השמים הוא תיאור רגיל ב כ ל צוואות השבטים‪ ..‬הכהונה תשאר לבניו עד עולם‪.‬ךבו לעמים‬ ‫ד ע ת על־לאך?ה יכ?ל‪$‬תו לתם ה ל ? א ולך^עיס יחךלו לרע‬ ‫והצדיקים ינוחו ב ו ‪ :‬והוא ל?תח את־‪#‬ערי גךעדז ו‪:‬סיראת־ללךב‬ ‫ס&?חיךה את־לאךם‪ :‬ולתן לקדושים לאצל מעץ תתלים ורות ת ק ך *‬ ‫לליה ע ? ל ס ‪ :‬והוא יא&ר את־^ליעל ך ן א?ץ ל?ןיו לך*ס את‪-‬‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י‪.‬‬ ..‬‬ ‫כ ה ן ח ד ש‪ ..‬ע׳ לעיל‬ ‫ח׳ ט״ו ע ל בת״קול של נבואה שיצאה ליוחנן כהן גדול‪ .‬היא השיבה מגלות‬ ‫בבל‪ .‬האידיאה של פתיחת‬ ‫שערי גן עדן ע״י המשיח גמצאת גם בחזון עזרא ר נ״ב‪ :‬כי לפניך נ פ ת ח גן עדן‬ ‫ו?טע עץ החיים‪ .‬כ ו כ ב ו ‪.‬האגדה המסופרת בסוטה ל״ג א׳ )וגם בירושלמי שם י״ד( חותם‬ ‫י ו ר ש ‪ .

.‬‬ ‫בג׳‬ ‫המספרים‬ ‫מקופות‬ ‫מתאימים‬ ‫דבר‬ ‫יהודה‬ ‫ב»ני‬ .‬‬ ‫א ג ? ן י ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫לזי‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫? ל ד תליה ובלל ת צ ל י ח ‪:‬‬ ‫‪1‬ל*ז לל לי ״ז ? ? ל ־ מ ^ י כ * ד ה יכ?לת‪ :‬י ח ‪ 0‬י כי־דלמיי‬ ‫ב‬ ‫יחד עם־לא‪:‬לה ואצידה ואע* מ?ע?יס לאכי ‪*1‬אכל‪ :‬ואת־ס^י‬ ‫לפעזתי במרי*תי ל?ל־א?ר כשדות *דתי‪ :‬ואך את־לארי ואציל‬ ‫י‬ ‫?די מפיו לאת־הדב לם**י ?מלו ואשליכהו אל‪-‬הפלת ‪ 1‬ל ^ י‬ ‫י ‪ -‬י ואלרי לזיר־י׳יעי ךך?תי ואצודהו במרוצתו ואקךעהו‪ :‬ו?ל?ריז‬ ‫קפץ נמר על־ה?לב לאסז בןנבו ואשליכהו אל־ה?לע ‪1‬י?‪5‬י‬ ‫לשכלם‪ :‬ואת־שור־ה?ר ?*אתי והוא בער כ ? ד ו ת ןאל?*הי ? ק ח י י‬ ‫ז‬ ‫ואסו?בהו ?ביב ואל‪.י‬ ‫א‬ ‫ליעקב‬ ‫וללאה‬ ‫א ל ־ מ י ו ל?ני מותו‪ :‬וללי‬ ‫העלקת דברי יהודה א ‪ #‬ר ח ‪$‬‬ ‫כא?ר ‪$‬א?פי ויביאו אליו ףא?ר אלילם ? מ ע י ?ני אל־לדזיריז‬ ‫אבי?ס‪ :‬אצכי נילדתי כן ךכיעי לי‪$‬קב א?י ולאה א?י קךאה ?&י‬ ‫‪:‬הוךה כי אמךה אוךה את־לל ?י ?סן לי נס־כן ך?יעי‪ :‬ואצכי‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ע‬ ‫ל ח ללי*י מ ע י ד וא?& ?קיל א‪3‬י ל?ל‪-‬ך?ר‪ :‬ןאככד את־א^י‬ ‫ל * ^ י ‪ $‬לי* מליי לאי* ‪1‬ל?גכני א?י ו«א&ר‬ ‫ואת־^יי*‬ ‫ר‬ ‫י‪..‬‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫צואת‬ ‫‪ :‬ה ו ד ה ה‪3‬ן ל ר מ י ע י‬ ‫.‬השוה ב״ר‬ ‫אחיו ועשו אותו ל מ ל ך עליהם‪.‬‬ ‫שנמסר במדרש תדשא ובספר ה י ש ר ‪.‬ם אותי ואשליכהו ואלךנהו‪:‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫‪:‬‬ ‫יטי‬ ‫או‬ ‫שבע ו ש ל ש י ם ו מ א ת שנה‪.‬‬ ‫פ״ד‪:‬‬ ‫ע׳‬ ‫ויאמר‬ ‫לעיל‬ ‫י״ב‬ ‫יהודה‪..‬‬ ‫ז׳‪..‫צוואות השבטים‬ ‫הרוחות לךעות‪ :‬ולשמח לל ??ניר וללהלל בפי א ? ר אהב לעולם ג‬ ‫ינ‬ ‫*י‬ ‫ח‬ ‫יי^^ק ולעקב וגבדאצכי‬ ‫ואז לגל א ב י ל ס‬ ‫לל^זי *דק‪:‬‬ ‫ועלה ?ני שמעו כל?ס כלרו ל?ס את־לאור או את־הח^ר‬ ‫את‪-‬תורת לל או את־מע*י ?ליעל‪ :‬ויעןהי מיו ו ^ מ ר ו ל?ני לל‬ ‫נלך ובתוךתו‪ :‬ו א?ר אלילם אבילם ע י לל ועדים מלא?יו ו א ל‬ ‫עדים ואנכי עד על־ךבר מו*א פי?ס ‪*1‬אמרי לו מיו עדים‪1 :‬יל‪1‬יל‬ ‫ל י ל * י א ת ־ » ו כן ‪1‬ל?שט א ת ־ ת ל י י על־ל׳מ?ה ו!א?ף א ^"‬ ‫אביליו ןהיא ? ך ? כ ע ושלבים ומאת ‪ #‬ה ‪ :‬וישימו אותו ?ארי!‬ ‫ואלדי־כן ק?ךהו בלברון עם־ק?רות א ? ך ל לצלק ונ?ל!ם‪:‬‬ ‫יט‬ ‫ב‬ ‫א ע ז ? ו?ל‪-‬הקדו*‬ ‫י&‬ ‫‪4‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ת‬ ‫י•‬ ‫ם‬ ‫‪.‬‬ ‫מ ל ך ת ה י ה ‪ .

‬ב ע ל ש י ל ה ‪ .‬במקור ^‪ .‬מקיא ט׳ נ׳‪.‫צוואת לוי יח י ג ‪ -‬י ה ו ד ה ד א‬ ‫‪5‬‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י‪.‬מ ל כ י כ נ ע ן ‪.‬עיר ב ש ב ט נפתלי‪ .‬גם במדרש ויםעו ובם׳ הישר הוא מונה את המלכים‪ .! :‬יעקב אבי לדג את־כעל‬ ‫שילה ?לך ?ל־למלכיס איש ןןןק אךבו ?תים ע ? ך ה אמה‪!1 :‬פל‬ ‫עלילס ? ל ד ‪!1‬לךלו לחללם ?נו‪ :‬ועל־כן ל‪:‬ה אכי ?לי־פלד‬ ‫?מללמוליו כ א ? ר לליתי אצכי עם־אלי‪ :‬כי ךאה כחלומו על־‬ ‫**רולי ה י מלאך לןבוךה הולך ?עקבותי למען ל א א ? ש ל ‪:‬‬ ‫ןאחרי־כן ק ? ה עלינו כנ?ב מ ל ל ? ה ?דולה מ א ? ר ?ש?ם‬ ‫ן א ן ד ך מלחמה נלד אני ןאלי ..‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫וללי כ א ? ר ?או ? נ י מלכי לנען ןל?ה מארגנים על‪-‬מקננו‬ ‫ןעם־רב אלם ןארוץ אצכי ל כ ד י אל־?לך לצור ןאכהי ע ל ־ ? ר ל נ י‬ ‫ח ל י י ןאורידהו אך^ה ן??ה לרגתיו‪ :‬ןאת‪-‬ל?לך ל‪#‬ני ?לך לפוח‬ ‫א ? ר לשב על‪-‬סוסו לךגתי י?ה? ? ! ד ת י את־?ל‪-‬עמו‪ :‬ןאת‪?-‬לך‬ ‫אחר אי* ‪ $‬ק ךאיתי להוא יישב על־סוסו ומוךה לצים מ ל ^ י ו‬ ‫ומאלךיו ןאקח א?ן ? ש י ם ליקזךא משקלה ןאור כפום לאלךנהו••‬ ‫ואלתם ?אתר ?ז‪$‬י ? ע ו ת }אשכר את־מננו לשנלס ןארוצץ את­‬ ‫ח ל י י ואלךגהו‪1 :‬ללי כ א ? ר ?ש?תי את־שךיוני ןתגיז ר*?‪ ¥‬אנשים‬ ‫מלכךיו ?או להלחם אתי‪ :‬ןאקח את־כגדי על־ןרועי ןאקלע ?לם‬ ‫א?נים ןאללג אך?עה מלס ןילךס נסו‪.‬השוה ם היובלים ל״ד‬ ‫על שבעת מלכי האמורי שבאו להלחם עט יעקב‪ ..‬ת פ ו ח‪ .‬די גםבית מידיהון דאמוראי ]בעדן[ די עלתון לגווה וקמית וםייעית יתכון‬ ‫בסייפי ובקשתי‪ .אךלף אלף איש ואהרג מאתלם מלם‬ ‫ה‬ ‫בפרקים הבאים מצינו תיאור מפורט של המלחמה הגדולה שבין בני יעקב‬ ‫ובין מלכי כנען‪ .‬בית‬ ‫חודון ומחנים‪ ..‬לפי מדרש ויםעו וספר הישר‪ :‬ש מ ו נ ה ‪ .‬ח צ ו ר‪ .‬וביחוד א ת התיאור המפורט בספר הישר״ פרשת וישלח‪ .‬‬ ‫ת ש ע ה ‪ .‬נ״א‪*AX<OQpamXea‬‬ ‫‪6V‬‬ ‫‪(JaoiXea‬‬ ‫לבאר שהמלים מ ל ך אחד חוזרות על ראשית הפסוק הקודם‪ :‬ואת המלך השני‪ .‬מביא כ ל מקור ומקור שנויי נוסחאות אחרים‪ .‬ע ל יד מי מרום‪ .‬וע׳ ת״י לברא׳ מ״ח כ״ב‪ :‬ק ד ת א‬ ‫דשכם‪ .‬אולם התכן אחד‬ ‫‪.‬לפי מדרש ויםעו ום׳ הישר ע ל יד שכם‪ ..‬לפי ס פ ר היובלים )ליד(‪ :‬מלכי האמורי‪ .BEXIOCI‬המלחמה המתוארת‬ ‫בפרק ג׳ היתד‪ .‬אולם שם שמותיהם‬ ‫הם קצת אחרים‪ .‬‬ ‫כן גם ב ס פ ר הישר‪ .‬‬ ‫השוה את התיאור המקביל למסופר כאן במדרש ויםעו )הוצ׳ לוטירבאך בם׳ הזכדון‬ ‫לצ״פ חיות(‪ .‬המלחמה בפרק ד׳ ‪ -‬ע ל יד חצור‪—.‬לפי ספר הישר ומדרש‬ ‫ויסעו הרג יעקב ארבעה מ ל כ י ם ‪ ..‬מ ל ך א ח ר י מסופר במדרש ויםעו ובספר הישר על מלך ת פ ו ח ‪..‬יהושע כ י ד ל׳‪ ..‬‬ ‫ר‪Xcoea‬‬ .‬בכלל‪ ...‬יובלים שם‪ .‬געש )יהושע כ י ד ל׳(‪ .‬שכן כ ל‬ ‫המסופר כאן על ‪ .‬תיאורים כאלה יש בכל הספרות החיצונית‪ .‬לפי ספד היובלים הס מלכי סרטן‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪6T‬״ וזה בודאי שבוש‪.‬ו י ע ק ב א ב י ‪ .‬שרידי רשמים מהמלחמות האלה יש גם ב ב י ר סוף פ ר ק צ״ז ועוד‪— .‬‬ ‫ו א ר ב ע ה מ ל כ י ם ‪ .‬מקיא‬ ‫י י א ס״ז‪ .

"Apstdv‬‬ ‫נ ז כ ר ת בדה״א ד׳ כיב‪ .‬מ כ י ר ‪ .‬רס את‪-‬שלש חומותילם‪:‬‬ ‫י ‪ -‬י י מקרב אל־ת?ןה מקום ? ס אצוי ?ל־ךכוש ת?לכיס אולהינו‪ :‬נילי‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ר‬ ‫נ‬ ‫כי‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫ם‬ ‫ט‬ ‫א ת‬ ‫נ‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה ו א ‪ ..‬‬ ‫‪ IaW‬והוא שבוש‪ .‬אלא שהיא על גבול א״י ו ע ר ב ­ ­‬ ‫• מקיא ט׳ נ ׳ ‪ :‬תמנתה‪ . ( E n o y c i .‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫נ ה‬ .‬ב י ו ב ל ׳ ‪ :‬מחנה שכיר‪ .‬במדד׳ ויםעו‪ :‬ועלה לחומה של ח צ ר ‪ .1.‬וכא?ר ?אנו לעיךה ‪1‬ת?ל??ד‬ ‫י‬ ‫??ילס א?ניס ?נו מלאש ל ל ר א ? ר ?ליו לילה לעיר‪ :‬מ ל ה א‬ ‫‪<$‬י \‪ f&V#‬מאלרי לעיר מ ל כ ד את״מ?ל‪1‬ת ל ל ר מ ל ר ס נם את•‬ ‫לעירת*את‪:‬‬ ‫‪1‬יןד לני מ ? ל ך ת ‪9 $‬לר נע* ייצא לקךאתנו ?עם דב‪:‬‬ ‫ז‬ ‫מ מ י ודן הלתפ?נו לאמידים וןכא אל־ת‪1‬ך עיךם ?ה?לי ?דית‪:‬‬ ‫י?דדת סלילה ו‪:‬האי אתיני מ?תח ל ל ס את־ת*?רים מ ? ? ד אולם‬ ‫ואת־?ל‪-‬א?ר ללס ‪?$1‬ז את־?ל״רכו?ם מך‪.Bibi.‫צוואות השבטים‬ ‫נ‬ ‫מידמה מלכים‪ :‬ואדלג על־סחו?ה ואלרנ ע י י א ד מ ה ? ל נ י ם ‪:‬‬ ‫ן??ה לכדנו את‪-‬חצור ונקה א ת ‪ ? -‬ל ־ ? ל ל ם ‪:‬‬ ‫מ ? ל ד ת ?אנו אל״םר?ן ע י ל‪1‬ק ו?צידה א ? ר יו‪?#‬יל‬ ‫א ‪ $‬י ללךגני‪ :‬ו ^ י מ י קרבנו אליל ? ד ה מ ז ך ח יראוהז ולוי הד‬ ‫ה&ןמ״ב‪ :‬וכא?ר ל ? ב י ל א נ ז י ם א ? ר על־סחו?ה כי לכדנו אנלני‬ ‫‪1‬־*ר ל מ ד נ י ‪ :‬ואתי ?לו ??ל־ע?ר ‪0‬ד^ו היתדות על־סתי?ח‬ ‫י‬ ‫‪:1‬בואי לעיךה וס?ה ל א ‪ :‬ד ע ו ‪ :‬מ ך אולם לגזי ל ר ב ‪1‬א?ר ע ל י‬ ‫י‪-‬‬ ‫סחו?ה ןםי ניבגאי אל־ה??דלים מ צ ת א ת ־ ל מ ד ל י ם מ ל ? ד ס א ל ם‬ ‫ולל׳י כ א ? ר לל?ני מ ? ס ‪1‬ללנ?לי א?*י תפות על־?ללנו מוןעיגי‬ ‫י‬ ‫?נד ?ניני מלתם אלם ע ד תפוס‪ :‬מ ל ל ג אולם מ ^ ר ף את־־לעיד‬ ‫ז‬ ‫ו?ל־א?ר ?תו?ה בזונו‪:‬‬ ‫מדיי כ א ? ר לדני על־מימי ל‪?1‬א ‪:1‬האי ?לינו אנ‪#‬י «ר‪51‬ל‬ ‫ו‬ ‫ל?לל?ה‪ :‬ונללס אלם מרךפם ואת־א?*י * י ל ת מרעילה ל ח נ י‬ ‫כ‬ ‫מ לל׳ &?ל &אל י ל * לקראתנו‪ :‬והיום ת ל מ י ד י ?אי‬ ‫?ליני ‪m‬׳ ?כיד ל ? ל ל ? ל ל מ*א לקדאלס מנצח אולם ? ל ך ב‬ ‫םךה מהך־גם ? ד ם נע?די » ‪ n w‬־ ‪ : . 2‬א ר ב ל ‪ .‬והיא כזיב שבברא׳ ל י ח ה ‪ /‬צזבא היתה ל‬ ‫צזבא‪..‬י ״ ד י ״ א‬ ‫י‬ ‫פ י‬ ‫‪.‬במלחמ׳‬ ‫א׳ ח׳ א ‪ /‬ב׳ ח׳ מיז ובכימ נ ז כ ר ת מצודת מכיר‪ .‬ו א ד ל ג ע ל י ה ח ו מ ה ‪ .‬השוה גם מיכה‬ ‫‪ .‬במקור היווני‬ ‫י י ב י״ג א ‪ /‬י״ח ב׳ ב ׳ ‪ .‬כן השם במקורות העבריים‪ .‬אפשר שהיא עין אל־כזבה של עכשיו‪ .‬במדרש ויםעו‪ :‬שביר‪ .‬אפשר שהוא המקוס שנזכר בקדמי‬ ‫במקורות העבריים‪ .‬במקוד היווני ‪-.‬כ ל‬ ‫‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דה״י נ ח ל ת בני שילה בן יהודה‪ .1.Diet.‬עיר בצפונה ש ל י ה ו ד ה )קדמ׳ ה׳ א׳ כיט‪ ..‬־ ־‬ ‫ס ר ט ן ‪ .

‬‬ .‬עכשיו כמר תבנה‪ .‬במקור היווני‪:‬‬ ‫^ מ ז ^ נ ^ ה ‪ .‬ל ה ר שעיר )כלו׳ רק ראשו נ ק ב ר אצל יצחק אביו(‪ .‬ואת גויתו שלחו‪ .‬‬ ‫‪.‬והלך ו מ ת‬ ‫‪.‫צוואת יהודה ד ב ‪ -‬ט ד‬ ‫קעג‬ ‫ה א ? ר *דסוני ואקצף וארוץ אלילם אל‪-‬לאש ההר ןה?ה ירו בי‬ ‫א?ניס וחצים‪ :‬ןלילא רז אחי ל ‪ :‬מזרי כי ע ל ה ‪?:‬לי ללרגני‪:‬‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫מ ל נ פ ל עלילס ? ק צ ף מנועו ?לם ‪:1‬לאי ?דדןד אלרת אל־־אהי‬ ‫‪1‬ללת?נו ל?ןיו מ ? ל ת אלם ?רית ? ל ו ס ‪ :‬ןלא עשינו ל ל ס ךעה‬ ‫ויליו לנו למס ו‪?$‬ב ל ל ס א ת ־ ? ל ‪ ? -‬ל ל ס ‪ :‬וא?ןה את־ת?}ה ואבי‬ ‫»‬ ‫‪ ?9‬את־ארהל‪ :‬ואצכי ? ך ע ? ר י ס ‪ #‬ה הא?ר ?ך^ה ס ? ל ל ? ה‬ ‫יא ל*את‪ :‬ויגורי ל?נ?ניס ??ני ו??ני אתי ? א ד ‪:‬‬ ‫ומקנה ר ב ל י לי ולאש לרועים א ? ר לי ליךס לעךל?י‪•.‬־־‬ ‫‪...‬פרקי דד׳ אליעזר ל״ט‪ :‬בא עליהם עשו מהר‬ ‫שעיר‪ .‬‬ ‫ח‬ ‫נללי ה א ? ל ל ^ י אליו ו א א את־?ךשוע ?לך עךלם ‪:1‬ר?ר‬ ‫^ ן י !י‪$‬ךלי את־כת־שוע ?תו ל א ? ה ‪:‬‬ ‫^ ל^‬ ‫^‬ ‫־־י ותלד לי את־ער ואת‪-‬אוןן ואת־‪#‬לה‪?:1 :‬ת יי שנלס ו ? ל ה לי‬ ‫ואלס ?ןיו‪:‬‬ ‫ו?מוןה עשרה ?}ה לילה ?רית ?לום הין אהי יהין ע ? ו‬ ‫ט‬ ‫אחיו והין ?}יו והינינו אלרי א ? ר ?אנו ?ארס־נלרלס ?עם‪-‬ל?ן‪:‬‬ ‫וכ?לאת ?מונה ? ? ר ה ?}ה ב ? נ ת לאך?עיס לחד ‪!1‬צא ע ? ו אחי‬ ‫^ ^ ןן‪-‬ןןק‪ :‬ו י ן י?קב ? ק ? ת ו את־ע?ו והוא‬ ‫אבי לקראתנו‬ ‫נ‬ ‫נללה ? ל ר ‪ £‬ע י ר ‪ :‬מ ך ל ף את־?ני ע^ו וללס עיר ?צוךה חומת‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫נ ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫ב ‪ /‬מלחמות א׳ י״א ב ‪ /‬ובכ״מ‪ ..‬לפי יובל׳ ל״ז פרצה המלחמה ב ש נ ת ב׳ אלפים‬ ‫קם״ב ואז היה יהודה ר ק בן ל י ג ‪ -‬ל ״ ד ש נ ה ‪ .‬לפי ס הישר פ׳ וישב היה שמה עלית‪ .‬חושים בן דן‪ .‬לפי המקורות העבריים הרג את עשו חושים בן דן‪ ..‬כן גם ביובליס שם‪ .‬‬ ‫‪.‬כן נם‬ ‫ב ס פ ר הישר פ ויחי‪ ......‬ו נ ש ב ל ה ם ‪ ..‬במדרש ויםעו‪ :‬ושלמו ליעקב א ת כ ל‬ ‫ה מ ו ן ששבו מהם שנים באחד‪ .‬ב ן ע ש ר י ם ‪ .‬ע׳ ת״י‬ ‫ל ב ר א נ י״ב‪ :‬עשו לא הרשה לקבור א ת יעקב במערת המכפלה ועל זה הרגו חושים‬ ‫בן דן וקברו א ת שניהם ב מ ע ר ת המכפלה‪ .naQaxdkeoag‬שהוא לשון ת נ ח ו מ י ם ‪ .‬ו י ך י ע ק ב ‪ ..‬במקורות העבריים היתה המלחמה‬ ‫ע ל יד געש ולא ע ל יד ת מ נ ה ‪ ..‬במדד׳ ויםעו‪ :‬והכה לעשו‪ .‬ואין לו ענין ל כ א ן ( ‪...‬שלף א ת חרבו והתיז את‬ ‫ראשו‪ .‬ואז נחלה מן החץ נשאוהו בניו‪ .‬ו א ב נ ה‪ ..‬יובל ל״ד א ( בשנת קמ״ח‪ ..‬במדר׳ ויםעו‪ :‬ונטה יעקב‬ ‫ל ת מ נ ה ויהודה ל א ר ב א ל ‪ ..‬‬ ‫ב ת ־ ש ו ע‪ .‬ו ב ח מ י‪ .‬שרידים ע״ד המלחמה הזאת נשארו גס במדרשים אחרים )למשל ילקוט‬ ‫שמעוני א׳ קל״ב(‪ .‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪..‬‬ ‫המלחמה בין יעקב ועשו מ ת ו א ר ת ב ס פ ר היובלים ל ״ ז ‪ -‬ל ״ ח ‪ .‬‬ ‫‪...‬נ ח ל ה ‪ .‬ב א ד ב ע י ם ש נ ה ‪ .‬לפי המסופר כאן וכן גם‬ ‫ביובלים הרג יעקב את עשו‪ .‬כשנתחממתי מן היין‬ ‫)כך משער צ׳ארלם במקום ‪ .‬לטי יובל׳ )כ״ח ט״ו( נולד יהודה ב ש נ ת ב׳‬ ‫אלטימ קכ״ט והמלתמה הגדולה היתד‪) .‬והשוה א ת ספור המעשה סוטה י״ג א ‪ ..‬ואמר שלי היא מ ע ר ת המכפלה‪ .‬במדרש ויםעו וביחוד‬ ‫ב ס פ ר הישר‪ .

ius primae noctis‬וע׳ כתובות ג׳ ב ׳ ‪ :‬בתולה הגשאת‪ .‬מטעים הכותב שתמר‪ .‬ת ב ע ל‬ .‬בנגוד לאשת יהודה‪ .‬משנאתה לבנות‪-‬ארם‬ ‫)כן גם ביובלים מיא ז ׳ ( ‪.‬ולא כנעניה׳‬ ‫נכריה .‬ירייה‬ ‫היא לו ש ק ב ר א ת אשתו ו ב נ י ו ‪.‬נ״א פוםיף‪ :‬וילך י י‬ ‫באנונירם‪ .‬ק ד מ י״ג ם׳ א ׳ ‪ :‬אדורה‪ .‬ע׳ ב״ר ם״ד‪ :‬וידד י ה ו ד ה ‪ -‬י ר י ד ה היא לו שנשא בבריח‪ .‬‬ ‫ל ה ז נ ו ת ה‪ ....‬והיא העיר שלביה‬ ‫יוחנן הודקנום והכריח את יושביה למול‪— ..‬‬ ‫ב ת א ד ם ‪ .‬‬ ‫מ ת‬ ‫‪.השוה יובל׳ מ״א א׳‪ :‬מבנות א ר ם ( ‪ .‬י‬ ‫נ?שי‪1 :‬ל?ת נם־היא בךעלה נלד את־?ניל‪:‬‬ ‫‪1‬להי אחר לד?ריס לאלה ולמר באלמנולה ובשמעה מק?‬ ‫?נתלם כי הולך אנכי ל^ז את־צאני ותעד ?גדי ?לולוליל ותשב‬ ‫?עיר עינלם ל?ני ל?ער‪ :‬הי כן לק לאסורים א?ר יוישיבף את־‬ ‫למאך?ה ש?עה ‪:‬מים ל?ני ל ‪ #‬ע ר ללןנולה‪ :‬ואצכי ב?תותי נלן‬ ‫ב‬ ‫י׳‬ ‫יא‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫‪..‫צוואות‬ ‫השבטים‬ ‫ה ח ל ושערי נח?ת ולא ‪:‬צלנו לגצא ?תו?ה ון?ם ?ליל• מ?«^‬ ‫‪|1‬צי ?ליל‪ :‬וללי ?קץ עשרים יום ןל?ה לא ?תהו ולנה אצהי‬ ‫&ב לעינילם ? לס ו?}?אי את־?»י ?מעל ליאשי ואעל ממי‬ ‫תופש את־לא?נים ואלרג מלס אל?עה אלופים‪ :‬וךאוהז ה י ל־ר י‬ ‫ש?ה אתרים‪ :‬ולתח?נו אליני ?דברי ?לום ונועץ עס־אכיני ו‪?$‬ם‬ ‫אולם למס‪ :‬ולליו נולניס לנו ת<?ה חמש מאות בור ו‪?#‬ן‬ ‫מאות אי?ה ןילן למש מ א ו ת מךה עד‪-‬לךעב עד‪-‬א?דירדני ?מדלייי‬ ‫אליי י׳ד?רים לאלה לקח לו ער בני את־ל?ר מארס נלרלם‬ ‫בת־אךם לו לא?ה‪ :‬וללי ער רע ‪$:1‬ק ללמר הי לא־ל‪:‬לה ? א ת‬ ‫?‪2‬עז וימיסהי &לאר ל‪ :‬בלללה תשליכי‪ :‬ןחוא לא לךעה ??ז&י*‬ ‫אמר הי לא לפץ להוליד מ?ןה ?ניס‪ :‬ובימי תמשלה ואלמי‬ ‫לאוןן לא?ל* ונם י י ?רעתו לא לדעה ו!עש אלה ‪ #‬ה ‪1 :‬לייי‬ ‫כא?ר ילאתי אותו ‪1‬יב*» אליל ושחת גרעו אר?ה ?מ?ות א&י‬ ‫^ ‪ 3‬־ ?דעתו‪ :‬ואכק‪ #‬לתלה נם לשלה ולא נלנלני א ^‬ ‫הי ?ע?ה על־ל?ר א?ר לא ל‪:‬לה מ?נות ?נען ?מול‪:‬‬ ‫ןנם־אנהי לד?תי הי ךעה ??פחת ל?נענים ועצת נעירים‬ ‫נמהךה עוךה את־לבונתי‪ :‬ו ב ר א ו י אולה והיא ל?קלני ילז ו א ‪$‬‬ ‫ואקלל ?לא עצת אבי‪ :‬ול׳יא כא?ר לל?לי וסלף ותקח א?יי‬ ‫ל ‪ #‬ל ה מ ? נ ו ת ?נעז‪ :‬וכא?ר נודע לי א?ר ?שלה ואקללד‪&? .‬ו ל א נ ת נ ת נ י א מ ו ‪ .‬‬ ‫ו ת מ ת ג ם ה י א ‪ .‬ארמית היתד‪ .‬השוה ההק של ‪ ..‬בספר היובלים ל״ח ט׳‪ :‬אדורם‪ .‬ב ה ד ש ע י ר ‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫יי־־־ו‬ ‫ז‬ ‫יא‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫י•‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫פ‬ ‫ה ו א‬ ‫ת‬ ‫שם ובם׳ היובלים הדג יעקב את ע ש ו ‪ .

.‬מנא לן‪..‬השוה סוטה ד ב׳ ועוד‪ :‬מי גרם ]לראובן[ שיודה‪ .‬מקביל אל חותם שבספור התורה‪ .‬השוה בבא מציעא נ״ט‬ ‫א ‪ :‬נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים‪ ..‬כי אם־יהיה כניהו בן‬ ‫יהויקים מ ל ך יהודה חותם ע ל יד ימיני )ירמ׳ כ״ב כ״ד(‪ . ה נךתי ?מ?ךלם‪:‬‬ ‫י ג‬ ‫ב‬ ‫ועתה ??י לנני ?צוה א ת ? פ שמעו אל‪-‬להוךה אבי?פ ושמרו‬ ‫את־ד?רי לעשות ? ? ל ־ ל ק ו ת יי ןלשמע אל־מצות א ל ה י פ ‪ :‬ו ל א‬ ‫ת ל כ ו אחרי תאיתי?פ בשרירות ל ב ןאל־תתןאו במעשי?ם ו?לס‬ ‫‪3‬‬ ‫?עורי?ם כי ? ל ־ א ל ה ר ע בעיני יי‪ :‬כי נפ־אצכי ה ת ? א ך ת י א ? ר‬ ‫כ מ ל ח מ ו ת ל א פתני מךאה א ? ה לפת־תאר ואחרף את־ראובן אלי‬ ‫ע ל ־ ד כ ר ב ל ה ה א ? ת אבי ורול־סקנאה ולןנות עלבו לנגדי ] מ ל ח מ ה [‬ ‫ד‬ ‫על־אשר ? ב ב ת י עם־כת־שוע לכנענית ן ע פ ־ ל מ ר כ ל ת י ‪ :‬כי אמרתי‬ ‫אל־חולני אועץ באבי וכן אקח א ת ־ כ ל ף נלאשהז והוא ל א חפץ‬ ‫ה‬ ‫ויראני ב ך כ ר ב ת ו ל מ ו ץ ז ה ב ל ? ל י ־ ל ק כי ? ל ך ז ה י ה ‪1 :‬ל?אר אותה‬ ‫ב ז ה ב וב?נינים ולצול ללשקותנו ילן ב ל ד ר לנתזים ול*א ‪ ? :‬ה מ א ד ‪:‬‬ ‫י ״ ו וס_ילן ה ? ה את־עיני ו ל ס ? ק ל ל ? י ך את־נ?שי‪ :‬ואנכי ל ? ק ת י ? ה‬ ‫לטפסר תחלה‪ ...‫צוואת יהודה ט ה ‪ -‬י ג ז‬ ‫י‬ ‫קעד•‬ ‫ל ? ? ר ה ל א ל כ ך ת י ל ולפתני י?יד‪ ...‬במקור היווני‪ i v XOMEI yvvai-nibv :‬לפי צ׳ארלם קרא היווני במקור העברי‬ ‫בהדר )בה״א( במקום בחדר‪.‬ב ח ד ר‬ ‫י‬ ‫ה נ ש י ם ‪ .‬לפי יובלים מ״ה א׳ היה ר ק בן מיג‪.‬ביחיד ע ל יד בתי־המקדש באסיה‬ ‫הקטנה ובסוריה‪ .‬‬ ‫‪.‬המד״א שימני כחותם ע ל ל ב ך )שהיש ח׳ ו׳(‪ .‬ח ר ש‪ .‬ומלאת לפי ? ך י ה ‪} :‬אט אליה‬ ‫ן*מר אכא־ןא אליף ןף*א?ר מה־ת^ן לי ו א ל ך ל ה א ת ־ מ ‪ $‬י ןאת־‬ ‫ה‬ ‫?תילי ן א ת ־ נ ך מלכותי ל ע ך ב ו ן וכא?ר ?אתי אליה ו ת ל ד ‪ :‬ו ב ל ו ל ע י‬ ‫את־א?ר‬ ‫עשיתי‬ ‫ואכקש‬ ‫ל ל ן ‪ $‬ה ולזיא‬ ‫ש ל ח ה אלי ל ך ש את־‬ ‫ו‬ ‫העךבונות ו ת ה ל י כ י ‪ :‬ובקראי ל ה ואשמע נם‪-‬את־ןיברי ס פ ו ד א ? ר‬ ‫ל‬ ‫ד כ ך ת י ? ? ? כ י ע ? ה ? ש ? ת נ י ‪ :‬ו ל א יכלתי ל ה מ י ל ח כי מאת לי‬ ‫ח‬ ‫ח ל ת ה *את‪ :‬ואני אמרתי אולי כ ע צ ת ע ן ? ה ע ‪ £‬ל ה ב ק ח ת ה א ת ־‬ ‫ט‬ ‫לעךבון ? ] א ? ה ‪ 1‬א ל ך ת ‪ :‬ואצכי ל א ק ר ב ת י אליה ?ל־למי ס ר כי‬ ‫ד‬ ‫עשיתי‬ ‫א ת ־ ל ת ו ע ? ה לזאת בלשךאל‪ :‬ונמ‪-‬אנ‪#‬י העיר אמרו ל א‬ ‫ללתה כ‪#‬ער‬ ‫יא‬ ‫י ב‬ ‫ק ד ש ה כי &אדן‬ ‫א ס ר ת ? א ה ‪ 1‬ת ? ב בשער ל‪?1‬ז‬ ‫מ צ ע ר ‪ :‬ן א ל ש ב כי לא־ ירע איש כי ?אתי אליל!‪ :‬ואלרי־כן ?אנו‬ ‫ז‬ ‫מצךל?ה אל־יומף מ?ני ה ך ע ב ‪ :‬ואצכי א ז ? ך ? ש ןאן?עיפ שנה‬ ‫ן ? ל ש וש?עיפ ? .‬א ר ב ע י ם ו ש ש ‪ .‬חק זה רווח היה אצל העמים הקדמונים‪ .‬השוה נ ם ב״ר פ״ה‪:‬‬ ‫חותמך זו מלכות‪ ..‬נ ז ר מ ל כ ו ת ו ‪ .‬י ה ו ד ה ‪ .‬‬ ‫ו א ח ר ף‪ .‬‬ .‬‬ ‫מתמר‪ .

‬‬ ‫ל א ? ה ‪SI :‬‬ ‫‪ * V‬ל ר ע ה ה י ל א נסת ל ‪ :‬ה לי‬ ‫‪#‬ל ־ל‬ ‫? } י אל־ת?תו יין ל ? ? ך ה ה י הוא ‪:‬סיר את־סלב‬ ‫&אלרי ל א ? ת ויעורר ק?אה ןתאןה ונ?ה את‪-‬לעינלס ל נ מ ? ^‬ ‫תעתועים‪ :‬הי ל!לן ה ? ? ר ת לרות סןנות למלא תא‪1‬ת־נ?ש כי נם־‬ ‫?גילם לעקשו את־לבונת ל א ך ם ‪ :‬כי אס־תקזלה יין לקזכךה ה י א‬ ‫יךןיז את־רוחך ? מ ל ב ב ו ת נלעבות א ? ר תלעיןה לזנות ו י ם *‬ ‫את־נןך לתאוה ואלה ת ע ? ה א ת ־ מ ע ? ה ל ל ? א ולא ת ב ו ש ‪ :‬כן‬ ‫ד ר ך ל ? כ ו ר ? ? י כי א ? ר לשלה ל ? ? ך ה ל א לבוש מ א י ש ‪ :‬ןמי*‬ ‫גם־אצכי נלעיתי לכלתי תכלם מ?ני ל‪.‫צוואות השבטים‬ ‫}א?כב‬ ‫ס‬ ‫ע?ה‬ ‫י‬ ‫ןאעלר‬ ‫מ?‪1‬ת‬ ‫ל‪:‬‬ ‫ימ^ןת‬ ‫ןאקלל‬ ‫אכי‬ ‫‪.‬מון העיר כי לעיני־^ל‬ ‫?טיתי א ל ־ ל ? ר ו א ל ? א סקזא ןדול ואנל את־מ?‪0‬ה עךןת‬ ‫ו כ א ? ר ? ל י ל י נלן ל א ל י ד ר ת י את־מ^ות אלליס ואקח א?י•‬ ‫כ נ ה נ י ת ‪ :‬ועל־כן לבוןה ר ? ה ד ל ו ? ה לאי*« לשולה יין ןןה ללייי'‬ ‫? ? ל ־ ? ת ! ת לילן א ? ר ל?לה א י ‪? #‬ל‪-‬עוד יבוש‪ :‬ןליה כי י?לר‬ ‫את־לנבול לןה ורול־תעתועים ת ל ק ף את־נ?‪£‬ו ולשים ד ב ל י ? ? ל‬ ‫בפיו ןהוא ל??ע ןלא לבוש ונחשב כי טוב הוא‪:‬‬ ‫ב?ניל‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ה‬ ‫ל ^ ל כי אס־‬ ‫ונואף כי נענש ל א יחי‪ #‬ו כ י לל‪:‬ה ל‬ ‫לליה איש ? ל ך ול?אף לסור מ?נו מלכותו כי ע כ ל לןנות ללילי‬ ‫כ א ? ר ?ניתי נס־אני‪ :‬כי ‪$‬תתי את־מ&י הוא עז ‪ ? #‬ט י ואת־אזויי‬ ‫הוא ?בוךתי ואת־נךי א ? ר היא ת?אךת מלכולי‪ :‬ו?לןם?י על־‬ ‫אלה ל א אכלתי ? ? ר ונלן עד־עת ןק?תי ן?ל ? ? ל ה ל א ךאילי*‬ ‫ומלאך אלליס ללאני הי אם־&לו ואם־ךל ת?של‪$‬ה בו לןשים*‬ ‫ולן ת?ןז‪#‬ה מאת ל ? ל ך את־ת?אלתו מאת לנבור את־־ןבוךתו ומאת‬ ‫ל ד ל נס את־מ?ען דלותו לאלרון‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ב ף ז‬ ‫א‬ ‫ל‬ ‫ם ‪:‬‬ ‫ועל־כן ? ? ד י כ נ י את‪-‬גבול לללן כי אךבע רותות ךעות בו‬ ‫רול ס ל מ ך ה רום ס ? ק ־ ב ? ר י ם רות הוללות ןריס ל ? * ע ‪ :‬אם־‬ ‫תשתו נלן בשמלה ליו עןויס ב׳ךאת לל כי אם־ב??סל?ם לסור‬ ‫יךאת ל‪ :‬לשאר ס??רון ואתי ל ב א ?ריצות‪ :‬ןאם־לכפןשו לליות‬ ‫כענוה אל־תןעו כליל בללן למען ל א ל ל ? א ו בדברי שסץ ו?ריבות‬ ‫יכעלילות־?וא ולא תעברו מצות יל ותמותו ל א ? ע ל ? ם ‪ :‬כי לילן‬ ‫ינלה גם־־סודות אלסיס ‪1‬אנ?יס כ א ? ר וליתי נם־אצכי את־מ?ות‬ ‫אלליס וסודות נעכ(ב אבי לכנענית א ? ר אמר לי אלליס ל א לנלה*‬ .

‬לכני כן‪ :‬ונס‪-‬אצכי לד?תי כי מ‪$‬ני לקום ה י ל ו כ ה ‪:‬‬ ‫י‬ ‫ואצכי לרעתי כי תעשו ךעה כאלרית ס‪:‬מיס‪ :‬ועל־כן ה?מרו‬ ‫יח‬ ‫כני מךסןנות ומאהכת־־ככף ושמעו אל־יהוךה אכיכס‪ :‬כי אלה‬ ‫למירו מאלרי תורת אלתים ו י ע ד ו עצת סנ‪$‬ש וילכדו נאוה ולא‬ ‫ילנו לאי*ז לרתם על‪-‬קרובו‪ :‬ותם מ‪?3‬שי כל־לניןה ל^לו ולציקו‬ ‫י‬ ‫ל ל ???י ‪??1‬ל וינידו מ?נו ? ן ה ויאכלו את־כ?רו‪ :‬והוא את‪-‬‬ ‫קרכנות אלתים ‪:‬פר וכךכת אלהים ל א לץכר ןכיא כי־לדכר אליו‬ ‫ל א ל?‪$‬ע ןדכדי למימיס י‪$‬עב‪ :‬כי הוא ל ? נ י ל^רים _יעכד ולא‬ ‫י‬ ‫יוכל ל?‪fa‬ע בקול אללים כי לח?יכו את־נ^זו וביום כבלללה לתלך‪:‬‬ ‫?ני אלבי* *ככף תוכיל לעבוךת אלילים כי בתעתועי לכ‪9‬ף‬ ‫לקראו לאלילים אלים והוא י?על א ? ר מי ? י ‪ #‬־ ל י וככף[ ??ןעון‬ ‫לןהג‪ :‬כעקב לכ‪9‬ף מתו לי ?ןי ולולא ‪#‬בתי נכנסתי ולולא לפלות‬ ‫כ‬ ‫יעקב אכי כי אז ?רירי ללכתי למרת‪ :‬ואלסי אבותי ל מ ל ?לי‬ ‫ג‬ ‫כי ??יתי א ת ־ א ל ולא לרעתי‪ :‬כי שר הת?א עןךני ואכ?ע כאךס‬ ‫י‬ ‫ו כ כ ? ר א ? ר כ ל ו א י ם נ ? ל ת ‪ :‬ואצכי תכרתי את־ר^יוני כ ל ? כ י כי‬ ‫ה‬ ‫ל א לנצתני איש‪:‬‬ ‫ואלם דעו לכם כ?י כי ? ת י רוחות ת‪#‬מך‪$‬ה על־לאךס דוס‬ ‫כ‬ ‫לא?ת ורות הכזב‪ :‬ולרות התיב^ה סיא רות לבונת תשכל א ? ר‬ ‫ב‬ ‫ת ט ל כ ל א ? ר ת ל פ ץ ‪ :‬ומ??לי ?תיסן לא‪$‬ת וסכןב לקוקיס ב ל ב‬ ‫נ‬ ‫לאךם ‪1‬לי יודע כל־אלד מ ל ס ‪ :‬ואין ן?ן א ? ר בו יוכלו להכתר‬ ‫ד‬ ‫מע&י בני־אי^ז ‪$‬י כלבו לקוקיס סס ל?ני יי‪ :‬ו ת ת ל א ? ת ל ע י י‬ ‫י•‬ ‫»*ל ותא?יס את־הל ולללה כאש ?צוךה ב ל ב התו&א ולא יוכל‬ ‫לעזאת ‪$$‬יו אל‪-‬שו?טו‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫י ט‬ ‫ה‬ ‫ו א פ ש ע ‪ .‬כי חטא מאד ל א ל ה י נ ו ‪..‬‬ ‫כי‬ ‫שב‬ .‫צוואת יהודה יג ח ‪ -‬כ ה‬ ‫קעז‬ ‫ועלה אצוכס ?}י אל־לאלבי ככף ואל־תכיטו אל‪-‬לפי הןשיס‬ ‫יז‬ ‫כי גס־אצכי על־‪:‬די הןלב ויפי המראה צלעיתי אלרי כת״‪#‬וע לכנענית‪:‬‬ ‫כ־‪-‬ג כי לר?לי כעקב ? נ י אלה ל&ל !רעכם כןנות‪ :‬כי נס־אן?יס ןבונים‬ ‫&כני יעכירו על־דעלס ןי^עיטו את־מלכות יהוךה א ? ר }ה! לי לל‬ ‫עקב א ? ר ? מ ע ל י בקול אכי‪ :‬כי אצכי לא־ל?צכתי את־אכי ?‪?:‬י כי‬ ‫ז־‬ ‫אם־כל‪-‬א?ר אמר אלי ? ? י ה י ‪ :‬ו ל ז ר מ י לצלק אכי־אכי למלך ע ל ­‬ ‫יז‬ ‫ל?ךאל ןנם־יעקב כ‪..‬‬ ‫השוה‬ ‫יובלים‬ ‫פ״א‬ ‫כ״ה‪:‬‬ ‫ויכופר‬ ‫לו‪.‬לתשובתו של יהודה‬ ‫מעוונו‪ ..

‬אם בר­‬ ‫דידי יש לקביע א ת זמנו של הקטע הזה למאה הראשונה לפני ס ה ״ נ ‪..‬ל ב ל ת י‬ ‫מזמורי‬ ‫שלמה ב׳ י״ג‪:‬‬ ‫יסור‬ ‫שבם‬ ‫השמיד‪.‬א ב ל מגנה באפן חריף א ת תאות הבצע ומדיבותיהם ה ת מ י ד‬ ‫של בגי לוי )החשמונאים(‪ .‬אפשר שהכוונה למריבות שבין הודקנום ואריםטבולום )‪.‬השוה ש״א ח י * א ‪ -‬י * ז ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫‪.. את־בנותיכפ תעשו למחוללות ולקדשות ותלערבי ככל"‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ל‬ ‫? ן ל ם‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ד‬ ‫הפרקים כ ״ א ‪ -‬כ ״ ג מכוונים למריבות שהיו בין החשמונאים ובין מתנגדיהם‪ .‬מריבוי*‬ ‫איש באחיו ומלחמות תמיד״ כ״ב א ‪ -‬ב ( ששרדו בשנות ‪ 70-40‬לפני םה״ג‪ ..‬‬ ‫ר י ב ו ת‪ .‬‬ ‫י ו ת‬ ‫‪..‬‬ ‫השוה‬ ‫לא‬ ‫וישימו א ת בני ירושלים‬ ‫לקלםי‬ .‫צוואות‬ ‫כ‬ ‫השבטים‬ ‫א‬ ‫ועתה ?.‬הםופי‬ ‫כג‬ ‫מהלל א ת בני לוי הכהנים‪ .ם כי כ א ? ר בו ללרו^צו צדיי‪1‬‬ ‫ו‬ ‫וךשע א ל ה אמירים ואלה עבירים ? ? ה ל ל ל ה נם‪-‬בןזי הל־מין ל א ל‬ ‫אלה מכהנים לליו ובשבי ]ילכו[ ואלה ??ירים חומשי הוךזך־ים•‬ ‫כי למלכים התנינים יליי ויבלעו בני־איש כךניס וכנים ו?נות‬ ‫ל‬ ‫ל ק ח ו להכלים וכתים ן ? ד ו ת ומקנה ורכוש ל ^ ל ו ‪ :‬ובבשר רכים‬ ‫די‬ ‫ישביעו עורכים ועגולים ול?ה ל?לו כךעה וללןאו בתאות־כצע^‬ ‫וןכיאי ה ? ק ר כפופות לחיו ולרךפו כ ל ־ א נ ^ י צ ל ק ‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ולי .‬‬ ‫השוה‬ ‫לפרק זה‪ .‬‬ ‫ו ב נ י ם ו ב נ ו ת ‪ .‬ע׳ הקדמה‬ ‫ג‬ ‫מיהודה )ברא׳ מ״ט י׳(‪.ביא עלילם ריבות איש באתיו ומללמות ל מ י ד תלליד‬ ‫בב‬ ‫בלשךאל‪ :‬ו ב ך י ם לבא לקץ להלכולי ע ל ־ א ? ר לבוא לשועת‬ ‫ב‬ ‫לשלאל עד־יופיע ‪8‬ללי ל צ ד ק ללשקיט ב ? ל ו ם יעקב והל־לגולם‬ ‫ן ה ו א לשמר כל־מלכותי עד־עולם‪ :‬כי ? ב ו ע ה נשכע ל‪ :‬ל כ ל ל י‬ ‫נ‬ ‫לשמיר את־תמלוכה מזךעי ע ל ־ ע ו ל פ ‪:‬‬ ‫ן ע ל ׳ כני נעצבתי מ א ל על־ל^שעיס ‪?1‬ל־לכ?כיפ א ? י‬ ‫בג‬ ‫תעשו נ^ד למלוכה כי תלכו אללי למעוננים ללדעונים ורוחות‬ ‫ל ת ה ו .‬‬ ‫ל מ ח ו ל ל ו ת‪.‬‬ ‫ב‬ ‫‪.י ל?ני מצוה אלכפ אלבו את־לוי למען ת?ארו וא^־‬ ‫תתנשאו ?ליי למען א ? ד ל א ־ ת ? מ ד ו ‪ :‬כי לי ןמן אלליס אי*"‬ ‫נ‬ ‫למלוכה ולו א ת ־ ל כ ל נ ה ו י?ם את־למלוכה ת ח ת ל כ ה ן ה ‪ :‬לי נ^ז‬ ‫נ‬ ‫א ת ־ א ? ? ל ־ ל א ד ן ולו את־א?ר הש?לם‪ :‬הי כ א ? ר ןבי־י‬ ‫ד‬ ‫&* ־ל*דן כן ןבהה כלנת אלתים ממלכות ל א ך ן אם־‬ ‫ל?‬ ‫ל א תסור בחקזאה מאחרי ‪:‬י ומלכות ל א ד ן ת מ ? ל ־ כ ל ‪$ :‬י‬ ‫ה‬ ‫מלאך י י א מ י אלי י התר לי על־^יר לקרבו אליו ו ל א ^‬ ‫משללנו ולהקריב ל ^ י ו בכורים ממטעמי בני ישךאל ואלה ללליי‬ ‫? ל ל ב ל ע ק ב ‪ :‬ן ל ל י ה הינילס כ.

‬והיו סריסים בהיכל מלך‬ ‫ב ב ל ‪ .‬לא ידוע אם למלכי בית־םיליקום היו סריסים‪.ים ?א?ת ותלכו ?חקוליו‪:‬‬ ‫*‬ ‫י ‪ -‬ה ןאז נןליר ‪ ? #‬ט מלכותי ומ‪$‬ן‪?$‬ס נצא ח ? ר ‪ :‬ומ?נר יצמח ‪ ? #‬ט‬ ‫מישור לגולם ל ? פ ט ולהושיע את־?ל־א‪#‬ר לקךא א ל ־ א ל ל י ס ‪:‬‬ ‫ו א ז יקומו אבךהם י^לק ןנ^קב ללליס ו א צ כ י ואלי ר א ? י‬ ‫כה‬ ‫* ? מ י ל?ראל ?דזיה ^ זהראעןרן לןי ל ‪ .‬ו ת ל כ ו ב ח ק ו ת י ו‪ .‬‬ ‫פרק כ״ד הוא שיד ת ה ל ה ע ל המשיח שעתיד לקום לישראל‪ .‬ובמלים הראשונות‬ ‫והאחרונות נתכוון ודאי לאיבנגיליון‪ .‬השדה א ת השיר‬ ‫שבסוף צוואת לוי‪ .‬ע׳ מ ק י א ד׳ ל״ח‪ :‬ויראו את מקדשנו‬ ‫שומם והמזבח מחלל והשערים שרופים באש‪ .‬‬ ‫‪.‬לשון זה חשוד בעיני מאד כאינטרפולציה נוצרית‪ .‬כל הפרק הזה וגם פרק המשיח‬ ‫בצוואת לוי מושפעים ב כ ל ל משיר התהלה לישראל שבבמדבר כ״ד‪ .‬השוה ת ה ל ׳ מ״ה ד ‪ :‬שבט‬ ‫מישור שבט מלכותך‪..‬השוה מל״ב כ׳ י״ח‪ :‬ומבניך‪ .‬נ‬ ‫קעט‬ ‫תועבות לגולם‪ :‬ועל־לך?ריס האלה לכיא יי עלי?ס ך ע ב וד?ר‬ ‫מןת ולרב רוך?ת מצור־אעביס ולךפת־אולבים עולליהם ‪:‬מותו‬ ‫אח־נשיכם ל^לו את־ןכושכס יב‪5‬זי מקלש לי ]לחלה[ לשרםת אש‬ ‫ארצ?ס ש?מה ואלס ‪1‬תהיו[ כשבי כין לגולם‪ :‬ומבניהם יעע*ו‬ ‫י‬ ‫?!לימים ל ‪ #‬ז י ל ם ‪ :‬ע ד ‪ -‬א ? ר לשובו אל־לל ? ל ? ב ? ל ם ןלשובו‬ ‫י־‬ ‫ותלכו ?כל־מ?וליו !יי י^ןקיף עלי?ס ברלמיס ף ‪ #‬י א את?ם‬ ‫? ? ב י לגולם‪:‬‬ ‫ואללי כל‪-‬אלה יקום ל?ס כו?ב מיעקב ? ? ל ו ס ןקס איש‬ ‫בי‬ ‫?!רעו ? ? ? ש ?ךקה ןללהלן עס‪-‬בני אךס בתם ובצדק וכל־־עולח‬ ‫ל א תמצא ב ו ‪ :‬ול?מלם ל?לחו־לו ל ? פ ן עליו רות בך?י• והוא‬ ‫ל?<&ן רות חן עלי?ס‪ :‬ואלם תהיו לו ?.‬אפשר‬ ‫שנבואה זו מכוונת לשרפת ביהמ״ק בימי הסורים‪ . #‬י א צ כ י ל ? ל י ? י יוסף‬ ‫לךביעי ב?‪:‬מין ל ח מ י ? י ^ מ ע ק ל^קזי ל?ש?ר ו??ה ?לס על­‬ ‫? ד ד ם ‪1 ...‬או שהם תוספת מאוחרת‪ .‬ש ב ט מ י ש ו ר ‪ .‫צוואת יהודה בא א כ ה ב‬ ‫‪.‬גם כאן יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬הראשונות‬ ‫והאחרונות הוא חטר אל עליון והוא המעין הנותן חיים לכל בשד‪ .‬ב ש ב י‪ ..‬ל?רן ל‪ :‬את־לוי ו מ ל א ן ה?ניס ]כרן[ אותי כחות לכבוד‬ ‫ב‬ ‫א ת ־ ? ? ע ו ן ל?מלס את־ראובן לאךץ את־לשש?ר ס ים את‪-‬ן?לון‬ ‫‪3‬‬ ‫ד‬ ‫וזונות בתוכה‪ ..‬ו י ת ה ל ך ע ם‬ ‫ב נ י א ד מ‪ ...‬ג״כ מכוון לגלות הסורים )או‬ ‫הרומאים בימי פומפיאום וקםיום(‪ ../‬ס ר י ס י ם ‪ .‬כי טמאו את עצמן‪ ...‬ותטמאנה בנות ירושלים‪ ..‬ל ש ר פ ת א ש ‪ .‬ר ו ח ב ר כ ה‪ .‬אם נקיים ששיר התחלה מכיון ליוחנן הורקנום אז עלינו לקיים שהפסוקים ד ׳ ‪ -‬ה ׳‬ ‫נ ש ת ר ב ב ו לכאן ממקום אחר‪ ..‬‬ ‫קדמ׳ י״ד י״א ב ‪ ..‬כאן יש‬ ‫תוספת נוצרית‪ :‬מאד קדוש‪ .‬המלים ״קם איש מזרעו״ הם לפי דעת רוב החוקרים )צ׳ארלם בהוצאתו(‬ ‫אינטרפולציה הואיל ולפי הרעיון העיקרי של הספר עתיד המשיח להיות מזרע‬ ‫לוי‪ ..‬ע׳ שס א׳ א׳ כ״ט־־מ‪ /‬וכן מזמורי שלמה ב׳ ו ‪.‬‬ .

‬‬ ‫ו ע ש ר ו ש מ נ ה ‪ ..‬י‪?¥‬אי יעקב ? ? ? ל ה ‪:‬רוצי ונ?רי ל?ךאל ‪:‬ערג**‬ ‫?...‬ויט שכפו לסבול ויהי‬ ‫‪ .‬‬ ‫ו כ ן‬ ‫ה‬ ‫גוב‬ ‫מאה‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫ת‬ ‫ה ר א ש ו ן‬ ‫ב ר א‬ ‫ב‬ ‫ש ו ן‬ ‫א ר מ‬ ‫‪.‬ע״ם ד ה י א י״ב ל״ב‪ :‬ומבני יששכר יודעי בינה לעתים‪.‬ע ל ערכה של לשין‬ ‫ש ב ט י ‪ .‬לפי תדשא ק י י ט ‪. י ם ‪ :‬ואל־תק?ריני ???די־‪:‬קר ןאל‪-‬לקךעי‬ ‫את־־ה?ני הי כן יע^ו ת?לבים ןהעלוני ל?רוןה א ל ? ‪1 :‬י?הם‬ ‫להוךה עם־אבוליו אחרי ד?רו את־תך?ריס ל א ל ה ונעשו ??יו כלל‬ ‫א ? ר צוה א ו ל ם ו!ק?דו אותו עס־אבוליו ?ל?רון‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פ‬ ‫צ ו א ת ל ? ש ? ר ל ה ן ל ל ? י ? י ל‪-‬יןגקב ו ל ל א ה‬ ‫ה?לקת ד?רי י ? ש ? י‪ I^?1‬ר « אל־?}יו ‪1‬יא?ר אלילם ‪ ? #‬ע ו ?ני‬ ‫א‬ ‫אל־ל?ש?ר אהי?ם והאזיני ל ד ? ר י אהוב לי‪ :‬אצהי נולדתי הן ל מ י ? י‬ ‫ב‬ ‫לנןגקב ה ? ה ר הדידאיס‪? :‬י ךאיהז אחי הביא דוךאים מן־ה?דה‬ ‫נ‬ ‫ד‪-‬י• ‪1‬ה?!*הי ד ל ל ותקתם‪ :‬ו ^ ן י ראיהן ותצא לאה אמו לקולו‪ :‬ואלד•‬ ‫ליי תפוחים א ? ר רילס ?תיק הצו?ליס ? ? ע ל לאכיקי למלם ?אד?‬ ‫אךם‪ :‬וו*א?ר ד ל ל ל א א ל ך ל ך את־אלה וליי לי ת ל ת ?ניס הי‬ ‫ו‬ ‫כה‬ ‫ג‬ ‫‪ .‬בסוף פסוק ד׳ יש תוספת נ ו צ ר י ת ‪ :‬ואביונים למען ה׳ יעשרו )השוה‬ ‫י‬ ‫מתאי ה׳ ן׳(‪_ . H ^ v‬ע פ ה א ח ת ‪ .‬בפקוד‬ ‫הקדש ע׳ ב״ר י״ח‪ :‬כשם ש נ ת נ ה תודה בלהיק‪ ....‬לעומת זה מוצאים אנו ד ע‬ ‫)םנהד׳ ל י ח ב׳(‪ .‬‬ ‫‪Q‬‬ .ילה ן?ל־לעמיס לה?די את־לל לעולמים‪:‬‬ ‫ת‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫כו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫ועל־הן ?ני ? ? ר י ?ל‪-‬תורת ל‪? :‬י היא תקןה להל א ? ר‬ ‫נלזיקי ‪ : v ? Y P‬ו א?ר אלילם ‪:1‬הוךה[ מ ה אצהי ? ת ה ל ט‬ ‫מאה ןע?ר ו?מוןה ? .‬לפי ם הישר ק כ י ט שנה‪ .‬כמו שנאמר בברכת‬ ‫יעקב ברא׳ מ י ט י״ד‪ :‬יששכר חמוד גרם רובץ בין המשפתים‪ .‬לפי המסורה המאוחדת בני‬ ‫למם עובד‪ .‬‬ ‫יששכר מתואר בצוואות השבטים כאיש תם עובד אדמה‪ .‬כך גברא העולם בלה״ק‪ .‬והשוה יובלים‬ ‫׳ י״א א׳‪ :‬בליש!‬ ‫״י ל‬ ‫ג׳ כ״מ‪ :‬כל הבהמות התיות והעופות ד ב ר ו שפה אחת‪.‬ע׳ ב״ר ע״ב על פ ח ל ו ק ת חכמים במהות ה ד ו ד א י ם ‪.‬לשון הקדש‪ ..‬־ ד ו ד א י ם ‪ .‬‬ ‫)וע׳ ב״ר ע״ב(‪ .‫ק‬ ‫פ‬ ‫צוואות השבטים‬ ‫להרים את־יו־הף ל * ל ל את־הנלמין תפארות א ‪ -‬ך עךן ארג•‬ ‫נ?ללי ה ? ? ש את־ןד וללדת א ת ־ א ? ר ‪ :‬ואלם תליו עם ללל !‪*VP‬‬ ‫אתת ולא לליה ? ס רית־תעתועיס ? ? ל ‪ :‬ע ל הי הוא ל א ‪ #‬יי&ל‬ ‫עד־עולם‪ :‬והל א ? ר ?לגון מתו ? * ? ל ה ‪:‬קומו‪ :‬ולמתים לםע? ליי‬ ‫לתלים לקיצי‪ ..‬וע׳ תרגום הע׳‪£xalg y e v n ^ i q 6 i y 0 y e :‬ף־ע>נ‬ ‫יששכר הם לומדי תורה‪ .‬‬ ‫קודשא הוו ממללין ד א ת ב ר י ביה עלמא‪ .‬ע׳ ש ב ת י״ב ב׳ על מלאכי השרת שאיגו‬ ‫י םיפר‬ ‫ל‬ ‫מכידין בלשון ארמי‪ .

‬לכני אבי כראותו הי ?לם־ל?כי אתהלך ל?}יו‪ :‬ואלמי ל א ­‬ ‫לליתי נמהר ?&??י ולא קנאלי ןלא ךעה עיני כקרו?י‪ :‬ל א לל?תי‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫רכיל ?איש ולא ל ר ? ? ת י ל!י אךם כי ?למי* עילי לל?י*י! ? ד‬ ‫? ל ? י ם ו ל מ ‪ #‬לליתי כ א ? ר לקלתי א^ה כי עמלי אכל את־הלי‬ ‫ולא ל ? ? ת י ע ל ־ ת ? ק ‪ .‬ר‪ :‬ולולא לאה א?י ??ךה ? ? ? ? ב ו‬ ‫כ‬ ‫את־?ני להפולים כי ע ל ה ?מוןה ילךה ועל‪?-‬ץ ‪ :‬ל ך ה היא ש ? ה‬ ‫ורתל ילךה את‪-‬ל?‪$‬לס כי למען לדוךאיס השקיף ?ליל ל‪ ::‬הי‬ ‫ידע א ? ר למען ]לדת[ ?ניס ? ק ? ה לליות עש‪-‬ל?קב ולא למען‬ ‫ד ‪ -‬י ׳ נמלא[ ת א ו ל ה ‪ :‬ו??לרת היום ןתןה ?נית את־נעקב‪ :‬ובגלל הדוךאיס‬ ‫להם ? מ ע לל את־רלל‪ :‬כי נם־כא?ר ק?לתס ל א א?לה אולם‬ ‫י‬ ‫ותקרב אולם בכית יל ולביאם אל־הההן א ? ר הלה כ‪:‬מיס ל ה ם ‪:‬‬ ‫וללי כ א ? ר לליתי לאיש ואלהלך ? י ? ר ל?כי ואליי עיכד‬ ‫ג‬ ‫אדמת אבי ה א ד מ ת [ אלי ואאסף את‪-‬לבואות אך?לס ?עלן‪:‬‬ ‫ב‪-‬נ ול?‪.‬השוה ספור המעשה ב ב י ר ע ‪ /‬ודומה לו ב ס הישר פ׳ ויצא‪.‬ן ? י ס כי ענף ולנע ל ל י ת י ותפל ?לי ה ר ד ? ה ‪:‬‬ ‫וישמח אבי למיד על־לם־ל?בי כי ?ל־בכור לקלבתי ?יל־להלן‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ןה‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫‪.‬יעקב‪ :‬ו?ניס ליו התפוליס ור‪1‬א?ר‬ ‫ז‬ ‫לאה אל־ךלל ‪:‬תי־לך א‪#‬ר לקהל את־כ?לי ולקלל גם‪-‬את־אלה‬ ‫? ? נ י ‪ :‬ותאמר לה ךתל ללי ל ך יעקב לל‪:‬לה הזה תחת דוךאי‬ ‫ח‬ ‫? נ ך ‪ :‬ותא?ר לה לאה לי הוא !עקב כי אלכי א ? ת ןעוךיו‪:‬‬ ‫ט‬ ‫ג מ ‪ $‬י ר ל ל אליתלןאי ואל־תל?ארי הי אותי ארש לו ?ראשוןה‬ ‫יל??ני ? כ ד את־אכינו אךכע עשרה ?‪$‬ה‪ :‬ואלהי ? ־ א ? ? ־ ל ר‬ ‫יא‬ ‫הי ר ? ה ה?ך?ה ו?ן?ת בני‪-‬איש ועך?ה ל ת ל ך עלי‪-‬אךמות כי‬ ‫לולא *את ל א ךאית את־?ני ל?קב‪ :‬כי ל א אשתו את ו??ר?ה‬ ‫יב‬ ‫ל?את לו‪ :‬ואולי ר? ה אכי ול‪$‬ר‪#‬ני כלללה תהוא ולא ןתן את‪-‬‬ ‫ע‬ ‫יעקב לראותני כי לו לליתי ? ט ל א קלהו ?*את‪ :‬ןאולס בדוךאיס‬ ‫יד‬ ‫שי לאלה אשכיר לך לל‪:‬לה א ל ד את־לעקב‪ :‬וידע לעקב את‪-‬לאה‬ ‫ותהר ו ת ל י אותי ועל־ה??ר הןה נקךא ??י ל?ש?ר‪:‬‬ ‫וירא אז מלאך יי אל־יעקב ףאמר ?ני ?נים ת ל י רלל הי‬ ‫ב‬ ‫? ל ל ה ? מ ? כ ב בעלה ות?סר ל‪1$.‬בב״ר ע״ב דורשים א ת מעשה רחל ל ג נ א י ‪ :‬לפי שזלזלה בצדיק אינה‬ ‫גכנםת עמו לקבורה‪ .‫צוואת יהודה כ ה ג ‪ -‬י ש ש כ ר ג ו‬ ‫‪1‬‬ ‫?נאני יי ולא ל ל ר ת י ?לים ? ‪.‬ע׳ ב י ר ע*ב בנוגע ללאה‪ ..‬שלא היחד‪ .‬ל מ ע ן ל ד ת‪ .‬כוונתה‬ ‫אלא לשם שמים‪ ..‬להעמיד שבטים‪— .‬‬ ‫כ י ב ח ל ה ‪ .‬‬ ‫ד מ ה ‪ .‬‬ .

‬להני ?בךכות ל א ך ? ה ו?רא*ית תבואולילז‬ ‫ולכהד ל‪ :‬את‪-‬לוי ואת־להוךה נם־?תור ?ני יעקב‪ :‬ולתן לי ל ל‬ ‫מוך*ת נללה ולתן ללוי את‪-‬ל?לנה וליהוךה את־למלו?ה‪ :‬ועל־‬ ‫הן * ? ע ו אלילם ו ל ל ל ל כ י ? ל מ ת אבי?ם‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ם‬ ‫ולעו ל?ם ?}י הי ?אללית ללמים לעןבו ?ני?ם את־למלם‬ ‫ולד?קו ?אההת־בצע ל א ‪ -‬ת ד ע * ? ע ה ויעןבו צ ד ק ולקרבו ל?ז?ה‬ ‫ןלןניחו את־מ?ות לל ולךבקו ה ? ל ‪ :‬ע ל ‪ :‬ול?ה לעןבו' את־עבודת‬ ‫לאך?ה ןלתורו אללי עצותילס לךעות ולפוצו הין לגולם וליו ע?לים‬ ‫לאולהיהם‪ :‬ואלם לןידו ?זאת ל?ני?ם למען א*ר אס־ילקזאו ישובי‬ ‫אל־לל‪ :‬כי הוא לחום ולגאלם ל ה * י ? ס אל־אלמלס‪:‬‬ ‫בנ״א יש כאן ת ו ס פ ת ‪:‬‬ ‫‪:‬ב לכאן ממקום א ח ר ‪ .‬‬ ‫ובודאי‬ .‬ךה ולהיאי‬ ‫?נלד‪? .‬תוךה ללל‪ :‬הי ? ר א * י ת בכולי ?די ל א ד ? ה ל?רך אל‪$‬ט‬ ‫לל הא*ר הרל את־?ל‪-‬לקדו*ים ל ? ך ל ? ל ן ע ד ־ ע ל ה ‪ :‬כי לא־ל^תן‬ ‫ל׳אךן א*ר פריה ? ע ? ל תוציאי‪. ת ן לפזר א ת הגדודים שיבואו ע ל ישראל‪.‫צוואות השבטים‬ ‫לל‪ :‬והן נם־לאהי‪ :‬ה ר ב יי את־טובו ?‪:‬די ע * ל ת אלפי מונים וירע‬ ‫נם־לעקב אהי הי יי ?!רני ? ל ? י ‪ :‬הי לדלים ולא*ר ה^־יה }סמי‬ ‫?טוב לאךמה ? ל ס ־ ל ? ? י ‪:‬‬ ‫ועתה ?ני * ? ע ו אלי וללללכו ? ל ם ־ ל כ ? ? ס מי בו ךאילי‬ ‫את־?ל‪-‬ךצון ל‪ ::‬איש תם לא־ל*אף הון מא?לי־תאוה שונים ל א‬ ‫נ ל * י ?‪5‬ל מללצות ל לרצה‪ :‬י?ים רכים ל א י י ל ה לליות ולוא‬ ‫רק לךציז לל לל?לי‪ :‬ועל־הן ?ל־־רוחות תעתועים ל א י^שלו‪-‬בי"‬ ‫^‬ ‫הי לא־־יואיל ל ה ט אל־למי ל‪*$‬ים למען א * ד לא־לללל‬ ‫?תהפוכות נךש‪ :‬אין קןאה העצויליו ולהעש ל א י ן צ י ב את־נ?עי"‬ ‫ןלא לע‪$‬ה את־רוחו ?תאוה נ?ן?ה‪ :‬ןהוא ?למת־נ?שו ל ל ל ל ו‬ ‫ך ? י ?י*ר ל?בי ללאה ויעצם עיןיו מךאות ך ע ל ^ א י לעולם‬ ‫להל־יךאה ?ל׳פר איש את־?צות י י ‪:‬‬ ‫א‬ ‫‪5‬‬ ‫ןעל־הן * ? ר ו ?ניס את־תולת אלליס וקנו ואם ו ? י * י‬ ‫ל ל ל ל כ ו ןאל״תלייו קלי־דעת ?מ?ות לל ו?מע*י קרוהי?ס‪ :‬ואלבי‬ ‫את־לל ואי* את־קרובו ועל־־דל ועל־חולה ת ל מ ל ו ‪£ :‬ימו מעלני?ם‬ ‫ל ע כ ד את־לאך?ה וע?לו ???עלי?ס ??ל‪-‬עבודת ל‪?.‬‬ ‫ל?ם ל ל ק א ל י*ל*י‬ ‫הי נם־נעקב אהי ה‪.‬־ ־‬ ‫ולגד .

‬ע״פ ברא׳ ל׳ ל״ז‪ .‬נ״א וחמשיס‪ ..‬‬ ‫השוה בן םירא ז׳ ל י ד ‪ :‬אל ת מ נ ע עצמך מאיש בוכה ועם האבלים ה ת א ב ל )ושם כ י ב ייא(‪..‫צוואת יששכר ג ז‪-‬זבולון א ו‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫־־‬ ‫יי‬ ‫י‪-‬ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫כ ל ? ת ל ס ןעשריס ומאה שןה אלכי סיום ולא .לעתי אחךת ךל־א ןניתי ב^שאי את־עיןי‪:‬‬ ‫‪ V‬ליא ?תיתי ואתע וכל־לכד א ? ר לרעי ל א חכרתי‪ :‬ערכה ל א‬‫? מ ה בלככי וכזב ל א עכר על־דל־שכלי‪ :‬איש כי ל‪:‬ה כ^ר‬ ‫ואאנח אתו וללל כרכתי מלחמי הקוד עשיתי כל־‪:‬מי א?וז ?כרתי‪:‬‬ ‫את־‪ ::‬אלכתי ככל־הלי וכן אלבלי כל־איש ייהי *כ‪$‬י‪ :‬וככה ע^י‬ ‫נם־אלס » י וכל־רול בליעל ‪:‬נום מכם וכל‪-‬מע?ה אן*יס ךעים‬ ‫לא ל ^ ל ככם ןתרלו ככל־סלת ס?ךה כי אלכם ללי אללי ס?מלס‬ ‫ולארץ כי תלסלבו עס־בני־איש בלם־לכב‪ :‬ולצי את־כ‪$‬יו אללי‬ ‫א ש י ל כ ר ל ה ם סעלוני לכלוןה ןש?ה תקברוני כמעךה עם־אבולי•‬ ‫ולפשט אתירגליו ‪:1‬מת בשיכה טוכה כריא מ ל ־ * * ר י ולא ?ס‬ ‫כהו ‪1‬יי?ן שנת־עולמים‪:‬‬ ‫ה‬ ‫צואת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫ו‬ ‫ז?לין לכן ל ? ? י ל נ ? ק ב ו ל ל א ה‬ ‫לעתקת לבלי ן?לון א‪#‬ר ^ ה את־כניו לכני מותו ב ? נ ת‬ ‫מאה וארכע־עשלה לסךו שןתלס אחלי מות יוסף‪ :‬ויאכל אליהם‬ ‫? מ ע ו אלי בני זבלון וסקשיבו לאמרי אביכם‪ :‬אני ןבלון !כד טוב‬ ‫זכלני ]אלהיס[ לאכולי כי בעת לולדי ויעצם אבי מאד כצאן‬ ‫ובכקר בעת ל‪:‬ה ללקו במקלות ל פ י ל ו ת ‪ :‬ל א ‪:‬ל?תי הי־אלקיא‬ ‫מלכי מ ל ב ד במלשבולי‪ :‬ולא אזכר א?ל א?שע מ ל כ ד לןשע‬ ‫א<כי כעלתי ביי־כף ‪5‬י לדכרתי עם־אחי לבלתי לניד לאבי את‬ ‫א ? ר נעשה‪ :‬ןאבןל כמםלרים ‪:‬מיס רבים על־יוםף כי ‪:‬לאתי מ?ני‬ ‫ו ע ש ר י ם ו מ א ה ‪ ...רעתי כי ? ל ­‬ ‫ח?‪1‬א‪ :‬ומלכד אשתי ל א .‬‬ ‫מ א ה ו א ר ב ע ע ש ר ה ‪ ..‬נ ד ב ר ת י‪.‬מ ק ל ו ת ה פ צ ל ו ת‪ .‬כ ל ח ט א ‪ .‬‬ ‫ב מ ק ו ר ‪« :‬ז>מ>‪=£(3£0«1‬ד‪.‬המספר מתאים למה שנמסר במדרש תדשא ובם׳‬ ‫בן־שתים‬ ‫ה י ש ר ‪ .‬‬ ‫ונמצא ב ר ב ע ו בחיי לפ׳ שמות‪ :‬זבולון נ ו ל ד ז׳ בתשרי ומת בן קייד‪ ..‬עשרים וארבע‪ .‬חזקתי=קיימתי )את ד ב ר י ( ‪.‬‬ .‬יוסף מת בן ק י י בשנת רמיד‪ .‬במדרש תדשא חסר זבולון‪.‬־ ־ כ י ה י ה ‪.‬ב נ ש י א ת ע י ן ‪ ..‬בנ״א ת ו ס פ ת ‪ :‬עד יום מותי )השוה יובל׳ כ״א כ י ב ‪ :‬ולחלא חטא ע ד‬ ‫מות לפני אל עליון(‪ .‬לפי יובל׳ נולדו זבולון ויוסף‬ ‫בשנה א ח ת ‪ :‬ב׳ אלפים קל״ד‪ .‬ב נ ש א י‪ = ^ o c p f r a X ^ w v(1<^£10(60..(2‬ש נ ת י ם‪ .‬אם זבולון מת שנתים אחרי‬ ‫יוסף היה אז רק בן קייב ולא קי״ד‪ .‬לפי ס ד ר עולם‬ ‫בן קכ״ד )וע״ע ילינק לס׳ תדשא ח׳ ‪ .

‬ל* ״‬ ‫ך ״‬ ‫ל‬ ‫‪.‫צוואות השבטים‬ ‫אלי הי לך?רו ?‪:‬לס להרג את א*ד לגלה ל ס ו ד ‪ :‬ןכא*ר הלו^י‬ ‫ללכיתו ואבןי ואצעק אלילם לכל־ל‪*$‬עו את־לכ*ע ס ך ‪: .‬‬‫פ‬ ‫ע‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ן‬ ‫ם‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫ע‬ ‫ד ר‬ ‫ת‬ ‫ב ר א‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫ח ‪:‬‬ ‫ו ז ב י נ ו‬ ‫י‬ ‫ת‬ .‬‬ ‫ויקנו נ ע לי ‪ .‬׳‬ ‫ין מעין ד ב ס ף וזבנו מנהון סנדלין‪ .‬ככלט ליוסף‪ :‬ולעשו־־כן עד‪-‬א*ר ?כךהו־ לישמעאלים‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ג י‬ ‫ך‬ ‫ד ו‬ ‫א‬ ‫י מ ‪ 9‬ף * כ ר ו ל א ללה לי חלק כ?י‪ :‬כי אס * מ ע ו ן ולן ו ד‬ ‫ובגילם נלקתו את־מחירו ולקנו ןעליס ל ל ס ןל?*ילס ןלבגילס ‪ 1‬א&יו‬ ‫ל א צאכלהו כי כליר אחינו הוא‪ :‬כי אס־ךמוס גך?כנו יען א * י‬ ‫אמר למלןי עלינו ןגיאה מה־לליו ללומוליו‪ :‬הי על־ה? כתוב כם‪$‬י‬ ‫ל נ ו ן כל־א*ר ל א ללפץ ללקים ןרע לאחיו ןללצו את־ג?לו ולריוי‬ ‫?כןיו‪ :‬ואתי יוסף ל א ל‪$‬צו בתיי אלילם י י ללץ ל ל ס ג?לם‬ ‫אשר ?עלו ככגי יוסף אלילם‪ :‬הי כא*ר לדדי כ צ ד י ? ה מללצי‬ ‫ל ל ס געלי יוסף את־געלילם לכגי ל * ע ר וככה ל * ל ל ו ו לכגי י‪#‬ו*‬ ‫?^ק ל כ ל ך פ ר ע ה ‪ :‬ןה?ה ל א רק השתחוו לכניו כי גס‪-‬לךקו‬ ‫עלילס אלרי א*ר }כלו אפלם לכניו ולכלמו לכגי לכצריס‪ :‬הי‬ ‫* מ ע ו למצליס את־לךעה א*ד עשו ליוסף‪:‬‬ ‫‪1‬ללי כא*ר ל*ליכו אותו אל‪-‬הבור ‪*!1‬בו «דןי ל א ל ל ‪ :‬ןאצהי‬ ‫ל א אכלתי מאומה * ג י למים ו*גי לילות כי לחמתי על־יוםף‪:‬‬ ‫ויהוךה ל א אכל עכלס ‪*?1‬נ*ר על־לבול כי ללא כן ‪:‬לאו * ? ע ו ן‬ ‫‪4‬‬ ‫נ‬ ‫יוסף ל ע ר ג * י‬ ‫‪ .‬קם לאוכן ףאסר אל־}‬ ‫אלי אל־נללגהו נ*ליכהו ב א ל ד לבורות לדיקיס ל א ל ה א^ר לכלי‬ ‫אבותינו ולא ?ןצאו כלס‪ :‬כי עצר יי כ ע ד להלם ^ ל א אולס לכ?ז‬ ‫יליד‪ .י אלי ן‪:‬ך?ס אל־ללי ב ל צ ה אחיכס ל&?ז‬ ‫לעקב אבינו‪ :‬וכא*ל ד?ר יוסף את־לדכלים ל א ל ה ויבןל ו *‬ ‫}שאתי את־אןקותיו ואחל לבכות ןלש‪*3‬ך ככדי וכל־קירות קךגי‬ ‫^ ןלא יהלסי‬ ‫למך?רי‪ :‬ממל יוסף ילהכי ל ‪ $‬ה וכל־לצוךי‬ ‫ע מ ד ‪ :‬ןכא*ר ך א ה יוסף הי הכיתי עסו ןאת־אלה להולכים ללמיתי‬ ‫ולדן מאלרי ולתחגן אלילס‪ :‬וכין כ ה ןהד‪ .‬נ״א‪ :‬בספר משה‪ .ד לקלאת יוסף ללכית‪ 1‬ר־י‬ ‫? ? ה רא‪$‬ר אלילס חוסר ?לי אתי ןרלמו על־לב ‪.‬‬ ‫?‪:‬י‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ל י י ל ל י *??‪ P‬ךן ן.‬והוא ט ע ו ת ‪.‬ופרקי ד׳ אליעזר ל י ח ‪ :‬כל אחד ואחד ג ט י‬ ‫כסמים לקנות מנעלים ברגליהם‪ ..‬והוא בניגוד ל מ ס ו פ ר כאן שדק שמעון ודן וגד ע » י‬ ‫ ב ס פ ר ח נ ו ך ‪ .‬יעקב א ב י נ י‬ ‫ג אל־־תשאו את־לדיכס עלי לש&ך ך ס ןקי כי ל א לקואתי ל כ ס ‪ :‬ו א‬ ‫גם דיכאתי ? נ * תען*ו.

‫צוואת זבולון א ז ‪ -‬ו ה‬ ‫ן.ד ללמיתו‪ :‬וללי כ א ? ר ךאו מי ל א &כל וסימולי לשומר עליו‬ ‫עד־א?ר ל??ךהו וללי מבור ? ל ? ה ימים ו ש ל ? ה לילות ך ע ב‬ ‫ן??ה ??ךהי‪ :‬וללי כ?פ!ע ךאומן מי נ?כר ?עת ל?תו ? ? ם ויקרע‬ ‫את־??דיו וילאכל רא?ר איר אראה את־?ני ‪.‬‬ ‫‪.‬‬ .‬‬ ‫כ ן י ש ל ם ‪ .‬השוה שופטים א׳ ז ‪ :‬כאשר עשיתי כן שלם לי א ל ה י ם ‪.‬‬ ‫ל ש ו ט ב ה ‪ ./‬ב ק צ פ‬ ‫‪.‬־‬ ‫לפי‬ ‫תרגום‬ ‫הע׳‬ ‫בדה״ב י*ב‬ ‫ג‪ .‬יכא ךן ו*א?ר אליו אל־תבןל ואל־תעצב‬ ‫כי ??אנו את־א?ר צאמר לאכינו‪ :‬אנחנו נשלט ?די עןים וקבלנו‬ ‫את־?ת}ת יוסף וצלחנו אל־לעקב לאמר ל?ר‪$-‬א ל?ו*נת כנף היא‬ ‫ויעשי־־כן‪ :‬כי את‪-‬ל?ף‪1‬נת ? ? פ ז ו מיוסף כ א ? ר מ?ךהו ויל?י?הו‬ ‫ב?די ע?לים* ואולם ‪?#‬עון לקת את־ל?ף*‪$‬ת ולא לםץ ללשי?ה‬ ‫בי מ ק ^ לקלעה ?תרבו ?ק?פו על־א?ר ל א למיתו‪ :‬ונ?מד ?לנו‬ ‫‪1‬צא?ר לו אם־לא תתן את‪-‬ל?ו*‪5‬ת צאמר לאבינו כי אלה ל כ ך ך‬ ‫? ? י ל את־לתוע?ה ל*את ?לק*ךאל‪ :‬ובכן ?תן אולה להם ות?ה עשו‬ ‫כ א ? ר אמר וין‪:‬‬ ‫ועלה ?ני ל?צי ?צן־?ם א ? ר ל ? ? ר ו את־מ?ות לל ולרלמו‬ ‫איש על־קרובו ולחוסו על־כל ל א רק על‪-‬בני אךס ?י אס ןס־‬ ‫על־?ל־תי א ? ר ל א לדכר‪ :‬כי על‪-‬כן כ‪.‬השוה ב ר א ׳ מ״ס י״ג‪ :‬זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אניות‪.‬‬ ‫צוואת שמעון א׳ ו׳ )בפי (‪..05‬גץ<‪=^90‬םכיים‪.‬יעקב א?י‪ :‬ולקח‬ ‫את־ל??ף ויךץ אללי לםולליס ולא ?‪$‬א איש‪ :‬מי עזבו את‪-‬‬ ‫ל ד י ר לןלולה וילבו אל‪-‬ל?כליס *דדך תק?ךה‪ :‬ויעצב ךאיכן ןלא‬ ‫אכל לחם ביום תהוא ו‪..‬לכני לל ובללות ?ל־אתי‬ ‫אצי ל א נלליתי כי יודע ל‪? :‬ןמות ?ל־־איש‪ :‬ועל־כן ל?מרו רלמי?ס‬ ‫כי כ א ? ר _יע?ה איש לקרובי כן לשלם לי לו‪ :‬כי ?ני אחי ללו‬ ‫ו ימיתי על־דכר יוסף מי ל א רלמו כל??ם ו?ני נש?רו מ?ל ללי‬ ‫כ א ? ר לדעלס‪ :‬וללי כ א ? ר ללינו ?אךץ ?נען על‪-‬לף לים ואציד‬ ‫צלד ל_יעקב אביני ורכים ??עי ואצכי נשאלתי לי‪:‬‬ ‫אצכי לראשון עשיתי סיךה לשוט ? ה על־?ני ל יס מי ?תן‬ ‫יי לי ל ע ת ול??ה ל א ל ה ‪ :‬וא?יס עמוד־עץ מתלליל וא?לש ??ך‬ ‫על‪-‬לעמול לשני לנ^ב כ ל ו ך ‪ :‬ואשוט ? ה על־שפת ל‪:‬ס ואצור‬ ‫דנים ל?ית אבי עד־א?ר ?אני מ?ךל?ה‪ :‬ומצילי נתתי ל?ל־ןר‬ ‫?רל?י עליו‪ :‬וכי ל יה נר או חולה או זקן ואכ?ל את־לדניס‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ה ם כ י י ם‪ .‬ע)‪0‬ש‪/‬ן‪.

‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫בימםו‪ .‬‬ ‫‪.‫צוואות השבטים‬ ‫עכלם‬ ‫‪$‬לר•‬ ‫ו‪*0‬‬ ‫לכל"‬ ‫ואכינם לי&ב ואלנם לכל אי* אי* לכי ^ךבו ואתי כואב‬ ‫וכללם עלילם‪ :‬ועל־כן מלאני י.‬לפי צ׳ארלם נ ת ח ל ף כאן יםאםי‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫\‬ ‫‪x‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪.‬במקור ‪ .{rraSiovg‬הסטדיון הוא ‪ 600‬ר ג ל יווני או ‪ 625‬דגל רומי• ״י‬ ‫כ א ש ד י ד ח ם ‪ . דנים ל ר ב בצאתי לצוד‬ ‫כי כל־א*ר ‪:‬סלק עם־־רעהי ת ו כ ה מונים לקכל כ א ת לי‪:‬‬ ‫שנים * ל י ת י דנים ואתן מהם לכל־א*ל ךאיתי ןאמציא ךנים‬ ‫א? »‪ P?P‬חתי ךנים וכחךף רעיתי לתל את־אלי‪:‬‬ ‫*‬ ‫ועלה אודיע אלכם את א*ר ע*יתי‪ :‬ךאיתי איש ב^רי•‬ ‫ערם בקךה מכמרו ללמי עליו ואגצב כ נ ד ככית אבי ןאלנלו כ כ ל י‬ ‫ל ? ל לני‬ ‫לאביון‪ :‬ןנם‪-‬אלס כני ככל‪-‬א*ר ‪ ^ :‬א ל ך ץ‬ ‫בללמים את־נצל ןאל־תלמלכהו ולנו לכל־אי* ב ל ב ט ו ב ‪ :‬וכי ל *‬ ‫יהיה לכם את א*ר תלנו לאיש מלסור ילמו מעיכם ?ליי‬ ‫בללמים‪ :‬לד?תי כי כא*ר לא ס?אה ללי לתת לאיש כתםול‬ ‫ואלך אתו * ב ע ה ריםיס ואבןי אתו י תל יקדכי נכ?רו עליו כ ך ל כ י ם‬ ‫ע‬ ‫י ת‬ ‫ץ‪:‬‬ ‫מ‬ ‫ם‬ ‫ל‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ועל־^ז כ?י ל כ כ י ת א רלמיכס על־כל‪-‬איש כלניןה לכ?ז‬ ‫למכס לל וילתס ?ליכס‪ :‬כי באללית תלמים ל*לח אלתים א "‬ ‫לל?יי על־כני לאלץ ובמקום א*ר לכצא ל ב לחום ??ד‪ .‬השוה‬ ‫)״ימאסו כמו מים*( במובן ימסו‪ .‬‬ ‫יםאםו‬ ‫‪.‬ולא ר״ג ב ר ב י ) ע ׳ דור דור ודורשיו ב ‪ /‬עמי ם״ו הערה בי(י~•‬ ‫גם פ ר ק ט׳ מכוון ל מ ל ח מ ת האחים ששרדה ביהודה בימי הורקנום ב׳ ואריסטובולום‬ ‫‪ ..‬ל * ‪£‬‬ ‫כי כא*ר לללס איש על״רעהי ‪ p‬לללם לי אותו‪ :‬וללי כ א *‬ ‫ללבו‬ ‫‪ 9‬י &‪¥‬דל?ה ל א * מ ר לני יוסף ? ? ד ת י ‪ :‬ןנם‪-‬אלם‬ ‫בלךבו זאת ולאלבו איש את־לעהו ןאל־תללשו ר ע איש על­‬ ‫אליו‪ :‬כי הוא אלוה ל*כל יכין קייכיס לכריל ונךניז ן?ש ו?ל•‬ ‫לבוש ילליב‪:‬‬ ‫ה‬ ‫‪:‬‬ ‫נ—ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ט‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ר‬ ‫אנ‬ ‫לעכי אסי‬ ‫ואלס דרשי ליטב כמלם ידעי לכס אם‪-‬לש<כ&ו‬ ‫לגךפד אלם אכניס עצים ואד‪ 9‬וכל־דכי את־*‪ :‬ואם־ללרכל זדכים‬ ‫לחלקו וכלעה אולם ל א ל כ ה ונכסו‪ :‬ונס־אלס אם־תלכדלו ללי ל ‪$‬‬ ‫כן‪ :‬ועל־כן אל־תלכרדו ל*ני ךא^יס כי כל‪-‬א*ר עשה לל דא‪#‬‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ר י ס י ם ‪ .‬‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫‪.‬השוה מאמרו של רבן גמליאל‪ :‬כל המרחם על הבריות מרהמים‬ ‫עליו משמים )שבת קנ״א ב׳(‪ .‬במקור‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ס‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫‪0‬‬ ‫ח‬ ‫ר‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ז ה‬ ‫ה ו א‬ ‫נ מ ב ן ה‬ ‫ר‬ ‫ג‬ ‫ן נ מ ם‬ ‫ד י ב נ ה‬ ‫א ן ל ם‬ ‫ש כ‬ ‫ב ת ן ן ל ‪/‬‬ ‫ב ת ו ם‬ ‫נ‬ ‫ח‬ ‫״‬ ‫י ש‬ ..‬ל ש נ י ר א ש י ם ‪ .‬‬ ‫עליך ״‬ ‫ץ‬ ‫זמן שאתה רחמן‬ ‫משמו א ת המימרא דבי יהודה(‪ .‬הודקנוס ואריםטובולום=שני מלכים‬ ‫כ‬ ‫ה ר ח מ‬ ‫נ מ ס ו‪ .‬בתוספתא בבא קמא פ״ט נ מ ס ר המאמר בשינוי נ ו ס ח א ‪:‬‬ ‫׳ ב״ק מוסר‬ ‫) ן‬ ‫‪.

.‬‬ ‫בס׳‬ ‫בטעותו‬ ‫הישר‬ ‫של‬ ‫המתרגם‬ ‫קכ״ד‪ .‬ב מ ק ו ר ‪ ..‬־ ־‬ ‫ט ו ב ה ‪ .‬‬ ‫העברי משתמע‬ ‫יהודה י״ט ז׳‪:‬‬ ‫תוספת נוצרית‪:‬‬ ‫ו ת ש ו ב ו‪ .‬ו י ע י ר נ י•‬ .ejucrcee^iTe :‬ג״א‪816 :‬ד(]‪01‬ע‪1‬נ(^=תתחרטו‪ .‬‬ ‫שבפסוק ה ‪..‬השוה צוואת יששכר ז׳ ט ‪ /‬צוואת דן ז׳ א׳ ועוד‪.‬ב מ ק ו ר ‪ = ^ vnv<$ xaXca :‬ב ש נ ה טובה‪.‬צוואת‬ ‫ואפשע כאדם וכבשד אשר בחטאים נשחת‪ .‫צוואת זבולון ו ו ‪ -‬ד ן א ג‬ ‫יי‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫ח‬ ‫קפז‬ ‫א ח ד לו ו ? ת י ?הפלס ? מ י ידלם ו ? ת י לגללם ו ? א ר לאכלים‪:‬‬ ‫ואנכי .‬‬ ‫וכן במדרש‬ ‫תדשא‪.דעתי על־פי ?לכי אביתי כי ללכרלו ?לשךאל ןסנלכו אחרי‬ ‫?ני מלכים ותעשו כל־תועכה‪ :‬ןאולביכם יוליכו אתכם כ ? ב י ותחיו‬ ‫כ ך ע ה בין לנולס ברב ללי גיגיז• ו א ל י י לדכלים לאלה תזכרו‬ ‫את־ל‪ :‬ותשובו והוא י*יב אלכם כי תנון ורחום הוא ל א לכקד‬ ‫עוין על־בני‪-‬איש כי כ ? ר ל ? ה ורוחות לתהו לתעום במעשילם‪:‬‬ ‫וליה אלרי־כן ‪:‬איר יי לכם אוד ?רקה ומךפא ורלמים ב ^ כ י ו‬ ‫והוא ל כ ד ו לגאל את־כל־שבי כני לארם מבל יעל וכל־רות תהו‬ ‫לה‪:‬ה לכר?ס ן‪?:‬יב את־כל־לעמים לקנא למענו נותכקוס[ א ? ר‬ ‫בו לבתר ‪ ::‬לרו^ללם שמו ]לקרא[‪ :‬ועוד ת כ ע י ? ה ו ברב מעלליכם‬ ‫והיא נשליך אתכם מ ע ל כניו עד־קץ ל ע ת י ם ‪:‬‬ ‫ועלה כ נ י אל־תעצבו כי מת אצכי לאל־לפל ]לכבכם! כי‬ ‫א א כ ף ‪ :‬כי עוד אקום בתוככם בםו?ל *‪ P‬כניו ואניל בתוך‬ ‫? כ ט י א ? ר י?מרו את־תולת יי ואת מ?ות ןבלון אבילם‪ :‬ועל‪-‬‬ ‫ל ר ? ע י ס ‪:‬ביא ל‪ :‬אש עולמים ^ א כ ל אולם לדורי דורות‪ :‬ןעלה‬ ‫ח נ נ י הולך למנילתי כ א ? ר עשו נם‪-‬אבולי‪ :‬ואלם תיראו את־לי‬ ‫אלליכס בכל־מאךכס כל־ל‪:‬מים א ? ר אתם חלים‪:1 :‬תי בכלותו‬ ‫ל ר כ ל ול?כב ב ? י ? ה טוכל ו‪:‬שימו אותו ?ניו כארוךעין‪ :‬ואחרי־‬ ‫כן העלהו ולקכרהו בלברון עם־אבוליו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫צואת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫לן‬ ‫לכן‬ ‫לשביעי ליעקב‬ ‫ו‪1‬כן־[בללה‬ ‫לעתקת דברי ךן א ? ר ל כ ל אל־כניו באלרית ‪:‬מיו בשנת‬ ‫למש ועשרים ומאה ל ל ד י ז ולקךא אל נ?שות ביתו ויאמל שמעו‬ ‫ב‪3‬י דז א ח ־ ד כ ל י ולקשיבו לאמלי אביכם‪ :‬אני נוכלתי בלכי‬ ‫ככל־ל!י כי לאמת ולצדק טובים לם ולמצאו־לן בעיני אללים‬ ‫‪.‬והלשון‬ ‫ל ת ר י אפי‪ ..‬כ י ב ש ר ‪ .‬‬ ‫חמש‬ ‫ועשרים‬ ‫ומאה‪.‬ל ק נ א ל מ ע נ ו ‪ .‬כאן יש‬ ‫ו ת ר א ו א ת אלהים בדמות א ד ם ‪ .‬‬ ‫בשיבה‬ ‫היווני‪ .‬השוה ברא׳ ו׳ ג׳ בשגם הוא בשר‪ ..

‬ואולי כוונתו לאפרים ו מ נ ש ה ‪ .‬־‬ .‬ניף‬ ‫י מ * « ל?ל<* ולמן תעצומות לנו למען ‪.‬המתרגם היווני קרא במקור העברי ויעזל‬ ‫ש ב ס י ם ‪ .‬יי ם »י‬ ‫ל ' ^ ו * *ממי על־??ידתו ‪$‬י א?יני א ל ב אות‪?? 1‬לגי*‬ ‫כי רות לק?אה ו ה נ א ה ד ב ך ה אלי ל א מ י ןס־אלה ?נו ?םיד־י*‬ ‫מעלתי אחד מרוחות ?ליעל ל א מ י ק ח א ת ‪ -‬ל ל ך ב ‪1‬לךג־?ה‬ ‫ייםף ולאל?ך אכיף ? מ ו ת ו ‪ :‬והוא ריח הק?אה א ? ד ממיתני ל?א*‬ ‫את־ייסף פ א ? ד ל^יף ל?מר א ת ־ ת ן ד י ‪ :‬ו א ל ס י א?י יןגקב *‬ ‫א?ה איתי ל ד י א ? ר א??אהי ל כ ד י )לא ?לנני לעע«ות את־???*‬ ‫מ להעז ל א ל?לדו ? נ י ? ? ^ י ם ‪ $‬ל ? ר א ל ‪:‬‬ ‫^‬ ‫ועלה ??י תנה אצכי מ ת ןאןיד ל?ם ? א ? ת אם‪-‬לא ו‪??1‬רי‬ ‫מרות ה?ןב ול?עס ולא ל א ל ב ו א ? ת ואדך־רוח א כ ף*אמרח‬ ‫מי עורילעיניס בקןאה א ? ר ל א לתן את־איש לראות א י י ‪ $‬א ‪$‬‬ ‫כי אם אב ללי או אס י ל ה ל ל א ל ם ?אויב או• אח ללי ו ל‬ ‫ו‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫»‬ ‫צ ‪ 5‬י‬ ‫‪:‬‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫ת ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫א‬ ‫גחג״י י ?‪3‬י לל ולא ל?&ע אליי אי צדיק ו ל א יךאהו א‪ 1‬ד ע‬ ‫וללנהד אליי‪ :‬כי דית הכעש יאלזהי ? ד ? ת תעתועים ויעור את־־‬ ‫עי?יו ו??זב ‪-‬יל?יד תבו?ת^ ויראהי ל ל על־פי דרכו ה ו א ‪ :‬ואל־־^י‬ ‫נ??ה את־עי?יו ‪ 1‬ל ל « אל־־אחיו ???את ל ? ב למען קנא בו*‬ ‫מי הכע** ע?לן ר ע ??י והיא את־ת???ה ין‪-‬ןיז‪ :‬ואת‪-‬ל‪.‬יע?ה ? ל ־ ך ע ‪ :‬ואם*‬ ‫ל ? ? ר לע?ה ?ל‪-‬אלה ת!?ה נבדל??* את‪-‬ל‪3‬ע?ה כי ל א לראי•‬ ‫?כולה‪ :‬ועל־‪5‬ן אי* מי ל?עס ועז לו וללה־לו * ת »י ? ל ? י‬ ‫?כעסו־ ל ה ל ל ר א י י ן י א חיל עוזריו ל כ ל ה‪#‬ני ע ^ ת כי בו‬ ‫ל * ל י * ד ? ע לנצס וכי ל^־לי ח*ל ל ? ל י ? י הוא כ ל ‪1‬ל?בע ? ל‬ ‫ל ? ? ר בו נ ע ? ה ד ע ה ‪ :‬ואם־נבדיללה הכועס ול‪:‬ה לו צ ל •י‬ ‫?נלס ?כעסו מי לכעס לעזר ל מ י ד בעעזות ר ‪ #‬ע ‪ :‬ןלרות ל!ח‬ ‫לחלל עס־ליל **?וי לי^יז ל ? ? ן למען לעשו מעשילם ??ןב‬ ‫י?הל א?ןר‪:‬‬ ‫ועל־כן למירי ?ני את־לל ל כ ע * כי ל ? ל הוא‪ :‬כי ללא‪#‬י?ה‬ ‫* ד ? ל י לעילל י?מע?ים ל מ ק א ת ־ א ? ל ל?עס וכ?ןקים ק ? י ם‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫[‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫‪1‬‬ ‫ב מ ק ו ר ‪^ :‬ףע<ת>‪ .‬יוסף )הגהרג( וגם דן )ההורג(‪ .‬־‬ ‫א ו‬ ‫ויאמר‪.‫צוואות השבטים‬ ‫‪nop‬‬ ‫ו ח ג י ם‬ ‫י‬ ‫ו ל‬ ‫‪5‬‬ ‫ס‬ ‫כ י‬ ‫מדמי‬ ‫ם‬ ‫לי לל‪9‬יי ? ל ־ ד ע ל?ני ה א ד ם ‪:‬‬ ‫׳**‬ ‫**י‬ ‫‪5‬ל??י לר?‪*1‬י להמית את‪-‬יוסף איש ל*‪1‬ב‬ ‫מ ם ב ‪ .

‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬לפי המסורת שבמקרא ו ב א ג ד ת ד ז י ל‬ ‫דן הוא אחד השבטים הקרובים ביותר לעבודה זרה‪ .‬השוה זכר׳ ח ט״ז‪ :‬ואיש א ת ר ע ת רעהו אל ת ח ש ב ו ב ל ב ב כ ם‬ ‫ו ג ו ‪ .‬יתד בשבי תו?לו ו*ס לןננו ?סבות מ צ ר ל ם ו??ל־‬ ‫ז‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫ה ו א י ע ו ד ד ‪ . ו?ל!על לנוס ? ? ס ‪:‬‬ ‫ודברו א ? ת א י * את־רעהו ןלא ל?לו ?כעס ו?לנז ו * ל ו ס לל‪:‬ה‬ ‫ל?ס ואללי ס*לוס לליה ע??ם ןלא לנצת אל?ס מ ל ל ? ה ‪ :‬אלבו‬ ‫את־לל ?ל־ל?י ליי?ם ואי* את־רעהו ? ל ? ב ? ל ס ‪ :‬כי לדעתי כי‬ ‫?אלרית ה י?יס לסורי מאלרי ‪:‬ל ות?עיסו את־לוי ותעךכו מ ל ל ? ה‬ ‫על־ןהוךה ולא תו?לו ל ל ס כי מלאך לל יוליך את־*נילס כי ? ל ס‬ ‫‪:‬קוס ל * ך א ל ‪ :‬ו כ י לסורי ה א ל י י לל ותלכו ??ל־־ךע ו ת ע * ו את‪-‬‬ ‫תועבות הנולס ותןנו אלרי ן * י פושעים ?ל־רותות ל ך * ע ל??לי‬ ‫מ מ מ ל ־ ך ע ‪ :‬כי הכרתי ?ס?ר ל נ י ן תצדיק כי ל * ? ן ? * י א ? ס‬ ‫ו?ל‪-‬רותות ר*מ ורתב לק*רי ויאריכי למים אצל בני לוי ול??לי‬ ‫למען ללטיאס ל?‪5‬י א ל ה י ל ם ‪ :‬ו?ני לקךבו אל־?ני לוי ויל?או‬ ‫אלם בהל י?ני ל ה י ר ל*אטי ? צ ע ול?רפו ?אריות הון זרים‪:‬‬ ‫ו ע ל י כ ן אלם ‪.‬ע ד יום גלות האר^ד‪.‬כ י ה ש מ ן ג ש י א כ ס‪ ..‬א ל ב ג י ל ו י ‪./‬ד ו ח ו ת ה ר ש ע‪ ...‫צוואת דן א ו ‪ -‬ה ח‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫‪3‬‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫קפם‬ ‫_י?עיר את־ךעתו עד־א*ר יעיר בכעס ןדול את־נ?‪#‬ו‪ :‬ואס״לדכר‬ ‫איש ק*ות ‪1‬אלי?ם‪ 1‬אל־תלעוךרו ל?עס ואם־־לתלל?ם איש כי‬ ‫ק־יו*ים אלם אל־תלןאו ואל־ת*תנו ל א ל*ב*ת ולא ל מ א ס ‪ :‬כי‬ ‫ל ר א ש י ה ניטיב ת*מיע ויתדד את־רעתו לקהל עצת מןמות וללה‬ ‫כי ל?עס האיש ו י א מ י ן כי ?רק ? כ ע ס ו ‪ :‬ו כ י לא§ה ל?ם נןק או‬ ‫כי ת א כ ד ל?ס א כ ר ה אל‪-‬לע?בי ??י כי לרית היא לעירר א ת ? ס‬ ‫לתלאוות תאוה אל־תך?ר זהאבוד למען ת?לי ?כעס על־לרי‬ ‫מ צ ב ‪ :‬ו כ י לא‪$‬ה ל?ם מ ק לרצו??ס או ל א לךצו??ס אל־תךאנו‬ ‫כי הךאןה תוליד כעס ן?ןב‪ :‬כי ר ע תכעס עס ה * ק ר ושני ?ניס‬ ‫ל ו*נילס ללת?רו למען לךןיז ל ב ‪ :‬ו כ י ל?ער ת‪?$‬ש ל ? י ד ו?ר‬ ‫מ ז ל י ל ל‪ :‬י?ללעל למ?זל־?ם‪:‬‬ ‫ועל־כן ?ני * ? ר ו את‪??-‬ות לל ואת־תוךתו ןצרו ןסורו מ ך‬ ‫תכעס ו*?אי ?!ב למען י?כן בקך??ס ל..‬‬ ‫ו ד ב ר ו א מ ת ‪ .‬‬ ‫מעגלי ירבעם היה אחד בדן )מליא כ י ט ל׳(‪ .‬וע׳ ת י י ל ר ב כ י ה י״ח‪ .‬‬ ‫גם כאן יש אםולוגיה על החשמונאים מ ע ד אחד וכעם הסופד ע ל הריב והמלחמות‬ ‫ששררו ביניהם מאידך גיסא )השוה צוואת לוי י׳ י״ד יהודה כ י א ואילך‪ .‬אולי משום שהיו בגי־דן רחוקים‬ ‫מן המרכז‪ .‬‬ ..‬השוה שופטים ייח המעשה על פ ס ל דן שהיה ‪ .‬ג י א ‪ :‬כי הרוח יחפוץ לעשות את ה ד ב ר הזה ולהשמידכם כ ל י ל ‪.‬כ י ב ‪ -‬כ י ד ( ‪.

‬ב י ה׳‬ ‫י ה י ה ב ת ו כ ה ‪ .‬ובמדרש‬ ‫)ילינק ביה״מ ר ע״ה( משה הוא המתווך ומבקש רחמים על פ ו ^ י‬ ‫‪:‬‬ ‫ד‬ ‫י • השוה ד נ י א ל י י ב א׳‪ :‬ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העומד‬ ‫״ .‬השוה‬ ‫מ כאל באמצע‬ ‫פט דת מרע״ה‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫ל‬ ‫ב י ן ‪ .‬בסוף פסוק ז׳ יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬למען יקבלכם וירחםכם‬ ‫גואל הגו ים כי היא א מ ת וארך אפים חנון ורב־חסד ומורה במעשים א ת ת ו ר ת ה ‪ /‬־ ־‬ ‫‪. לה‪:‬ה בתו?ל•‬ ‫וקדיש ל?ד»ל ל ? ? ל ־ ? ה ‪:‬‬ ‫ועתה ?ני לראו את־לי ותשמרו מ א י ל ? ? ן וכל־רותוליו‪:‬‬ ‫קרבו אל־אלליס ואל־למלאך ל ה ל פ ל ל כעד?ם כי הוא לעומד‬ ‫*‪ P‬אלליס וכין ?ני ל א ך ס ול?לום ל?לאל » ד מ?ל?ת לאויב‬ ‫ל ^ ‪ :‬על־‪5‬ן ללאמץ לאויב ללשלית את־?ל־א?ר ?*ס ל‪ :‬לקראו‪:‬‬ ‫כי נדע א ? ר ?יום שוב ל?ראל ל ל ל ל מ?ל?ת ל א ו י ב ‪ :‬כי ?לאר‬ ‫ה?לום הוא לחזק את לשראל למען א ? ר לא‪-‬ל‪*3‬ל בקץ ל ך ע ו ת ‪:‬‬ ‫ועל־־כן לשמרי ?ני ככל־מ?‪?5‬ה ר ע ולמירי מאלכם ?ל‪-‬כעם‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‪-‬ה‬ ‫י‬ ‫ז‪:‬‬ ‫ו י ת ן ל כ ם ש ל ו ם ‪ .‬ו ב י ן ‪ .‬השוה חגי ב׳ ט׳‪ :‬ובמקום הזה אתן שלום‪ .‬כאן יש )עד סוף הכתוב( תוספת נוצרית‪ :‬והתהלך עם בגי אדם וקדי*‬ ‫ישראל ימשל־בה שפל ועני וכל אשד יאמין בו ימשל בשמים באמת‪.‬השוה עוד חנוך א׳ מ׳ ט׳‪ ..‬והשם יהיייי‬ ‫נוסף על ידי בעל התוססות‪ .״‬ ‫» ע מ ך ‪ .י.toI *atQaaiv‬המלה ‪ naxgdav‬אין לה כאן שום מובן‪ .‬ב י ר ו ש ל י ם ה ח ד ש י"‬ ‫השוה א ת התיאור של ירושלים החדשה בישע׳ נ״ד י ״ א ־ י ״ ב ם׳ ם״ו כ״ב )שמים חדשים‬ ‫וארץ חדשה(‪ .‬מ ל א ך ה ש ל ו ם ‪ .‬וצריך לקיים שהמתרגם‬ ‫‪v^w‬‬ ‫היווני טעה וקרא במקור העברי אבותיכם במקום אויביכם‪ .. .‬הוא המלאך המנהל א ת הצדיקים ) ע ׳ ח ג ו ך א׳ מ׳ ה ׳‬ ‫ע‬ ‫\ ‪ : V‬־ י ף פסוק ה׳ יש תוספת נוצרית‪ :‬והיה ב ע ת יפשע ישראל יסור ה׳ מאתי‬ ‫‪ n‬ז ל פ ח ו ב ע ם אשר יבקש !לעשות[ רצונו כי לא מ ל א ך אשר ידמה לו יזה שמו בכל‬ ‫מקום ב »ראל ובעמים משיח‪ .‬ויומא ל״ז * ׳‬ ‫גבריאל בימינו ורפאל בשמאלו‪ .. .‫צוואות השבטים‬ ‫ל ? ע ת לגולם‪ :‬ואללי כן לשובי אל־לל ולמן ל?ס לל?ים ךה?י?כם‬ ‫אל־ל׳?וד*זו ולתן ל?ס ? ל ו ם ‪ :‬י מ ? ? ט להוךה י!מ??ט[ לוי לקום‬ ‫ז י ע ת ן ג‬ ‫‪:‬‬ ‫כ י‬ ‫ה ו א‬ ‫כ ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ל י ־ ^ מ ל ל ? את‪?-‬ל יעל וילז ג י ו ^‬ ‫*‬ ‫נצח?אולכי?ם‪ :‬ואז יוציא את־נ?שות הצדיקים מ ? ב י ?ליעל ‪^?1‬־־‬ ‫הלבבות א ? ר ל א אבו ?‪ pb‬ל?יב אל־לל ולתן שלום ‪ 3‬צ ת ל?ל־‬ ‫* ? י ל?!רא י‪ :‬וכל־לקדו?ים ינוחו בעדן וצדיקים כירו?לם‬ ‫ה ל ך ? ה לנילי א?ר היא ת?אךת א ל ל י ס ל ע ו ל ס ‪ :‬ולא עוד ל?אי‬ ‫לרו?לס שממה ולא ע ו י ל ? י א ל * ? ? י נלך כי י.‬והשוה גם חנוך א׳ צ׳ כ ״ ח ‪ -‬״ ט ‪ ...‬וכן חנוך א׳ ע״* י ״‬ ‫מ י ש ו ר ‪ .‬ו מ ש ב ט י ה ו ד ה ‪ .‬ב מ ק ו ר ‪ xov vtxotx.‬ה מ ל א ך המתווך בין ישראל לקונם הוא מיכאל שרה ש‬ ‫יובל׳ א׳ כ״ס‪ :‬ומלאך הפנים ההולך לפני מחנה ישראל‪ ..‬נ ק מ ת נ צ ח ב א ו י ב י כ ם ‪ .‬במקור ר ק בלשון י ח‬ ‫ושלום יהי לצדיק ואורח‬ ‫^‪ i * r^g cpvi‬אפשר לא היה כאן אלא שם של שבט א ח ה בודאי לוי‪ . :‬ע ‪ 1‬ף ^‬ ‫‪ ..‬יחזקאל מ פ י ק א׳ ואילך‪ .‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ב ם‬ .‬‬ ‫י ד ‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪s‬‬ ‫כ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫* י י‬ ‫האומה‪ .

‫צוואת דן ה ס ‪ -‬נ פ ת ל י א יא‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫»‬ ‫ז‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ן?ל־?זב וא?ת ןאךך‪-‬רות א ל ב ו ‪ :‬ןאת־א?ר ? מ ע ל ם מאבי?ם‬ ‫אותה תגידו ל ? נ י ? ס ‪ :‬ךעל״כן סורו מ ? ל ־ ך ? ע ךףבקו ? צ ד ק ת‬ ‫אללים וליה ? ? ? ? ם ללשועה עד־עולס‪ :‬וקברוני אצל א ב ו ל י ‪:‬‬ ‫וללכל ]אלילם[ ?אלה ‪1‬לנ?ק להס ‪1‬ל?כב ?שי?ה ט ו ? ה ‪:‬‬ ‫ולקבךהו ?}יו ואלריי־כן לעלו את־עצמוליו !ולשימון[ ב?קוס א ? ר‬ ‫? ס אבנךלס י?לק ויעקב‪ :‬ל ב ד א ? ר נ?א ל ל ס ךן א ? ר לש?חו‬ ‫את־אלליס וין?ת מ א ך ן נללתס י מ ‪ ? #‬מ ל?ךאל ומאךץ ?בוךלם‪:‬‬ ‫צואת‬ ‫נ?ללי לכן‬ ‫ל??י*י לי?קב ‪1‬ו?ן־[בללה‬ ‫ת ע ל ק ת צואת נ‪$$‬לי א ? ל צוה ל א י מותו בשנת ? ל ? י ס‬ ‫«‬ ‫ומאה ל ת ך ו ‪ :‬וללי כ א ? ר ‪$‬א?פו ?}יו כ ל ך ש ל?ביעי ?ראשון‬ ‫לחרש ו‪.‬מ מ ש פ ח ת א ב ר ה ם ‪ .‬פסוק ג׳ הוא כ ל ו ת ו ס פ ת מאוחרת של אחד המעתיקים )ע׳ לעיל בפי׳ א ו ׳ ‪.‬ז ל פ ה‪...‬לפי יובלים נ ו ל ד נ פ ת ל י ב ש נ ת ב׳ אלפים קיל‪ .Tou&alos‬שם זה לא ידוע מקורו ולא נמצא במקום אחר‪ ..‬‬ ‫‪n‬‬ .‬נ פ ת ל י ‪ .‬לפי מדר׳ תדשא‬ ‫‪ _ /‬ו• ת י‪.‬כאן תםרות במקור היווני כמה מלים עד התיבה במקום‪ .‬לפי ת י י לברא׳ כיט ב י ד ‪ -‬כ ״ ט‬ ‫היו שתיהן אף הן בגות לבן מ פ י ל ג ש ו ‪.‬‬ ‫‪.‬יעש ללם מ ? ל ה ‪! :‬ללי ? ? ל ך ת כ א ? יקיץ מ??תו‬ ‫נ‬ ‫‪*1‬א?ר ל ל ס הןה אנכי מת ןלא לאמיני לי ז ול?ךך את־לל ‪1‬ללת!ק‬ ‫י‬ ‫‪*1‬א?ר ל ל ס הנה אלכי מת אחרי ל ? ? ל ה ]א?ר ??יתי[ א ל מ ו ל ‪:‬‬ ‫ולען רא?ר אל־?}יו ? ? ע ו ?ני בני נ?תלי ולק?יבו לאמרי א?י?ס‪:‬‬ ‫י‪-‬‬ ‫איתי ילךה כ ל ל ה כי ע ש ל ה ך ל ל ב ן ך ? ה נתתן לנעקב את‪-‬‬ ‫י‬ ‫כ ל ל ה ת ל ל י ל ו ת ל ד ו ת ל ל אומי על־בןכי ך ל ל ןעל־כן קךאה‬ ‫את־?מי נ כ ל ל י ‪ :‬ולאלכני ך ל ל מאל כי נולדתי על־־כךכיה‬ ‫י ? ע י ח י לך ‪1‬ת?קני ‪1‬י*אמר מי ללךלי את לך יוצא מרלמי ן ל ש ן ה‬ ‫״־־=« ל ך ‪ :‬ועל־כן ך ? ה אלי יוסף בצל כלכלת ך ל ל ‪ :‬ואמי בללה‬ ‫לללה כת־ךתי אחי ךבוךה מינקת לבקה א ? ר נולךה ?יום לולל‬ ‫ך ל ל ‪1 :‬ללי ךתי ממשפחת א?ךלם כ ? ר י לרא אלהים ל?שי ומזרע‬ ‫ל ! ל ש ‪ :‬וללי כ א ? ר }פל בשבי ולקנהן ל^ן !ללךלו את‪-‬עךןה‬ ‫יא‬ ‫? ? ל ת ו ל א ? ה ‪1‬תלד ב ת ולקךא ? ? ה ןל?ה על־‪#‬ס לעיר אשר‬ ‫כ‬ ‫ר‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ע ‪ 1‬מ ו ת י ו‪ ..‬‬ ‫חי קל״ג שנה‪ .‬‬ ‫ש ל ש י ם ו מ א ה ‪ .‬והוספנו מ ס ב ר א ‪:‬‬ ‫וישימון‪ .( .‬משתדל‬ ‫הכותב להראות שבני שפחות אף הם ממשפחת אברהם היו גם מצד אמותיהם‪ .‬לפי ם׳ הישר )פ׳ שמות( ק ל י ב ‪ .‬‬ ‫בלהה וזלפה היו אחיות לפי המסורה )ע׳ יובל׳ כ י ח ט׳(‪ ..‬השוה ברא׳ ל׳‬ ‫‪ .

‬השוה גם‬ ‫‪ 5 1 d x Q « n v‬ב א י ב ד ר ׳ ע ק י ב א ‪ :‬כ ר ם לריעה‪ ..‬ב ט ן ל ה פ ר י ש •‬ ‫א )ילינק‪ .‬וכאן נ מ ס ד ב ע ב ר י ת באופן‬ ‫שיהא נ ש פ ע לשני פ נ י ם ‪ .‬‬ ‫‪.‬כ י כ ל פ ע ל ‪.‬רשימה מקבילה לזו נמצאת גס במדרש א י ב דרבי עקיבא נוסח*‬ ‫צוואת נ פ ת ל י ה ע ב ר י ת ‪ .‬השוה ד ב ׳ ל י ג י י א מ ח ץ מתנים קמיו‪ .‬ק ן ה לכליאות כ כ ל‬ ‫לכעס כ ל ה לכרירות ?הול לשתוק כליות‬ ‫‪:‬ג‬ ‫ל*מיעה‬ ‫ככה‬ ‫לכלל‬ ‫נם‬ ‫לכ*ת‬ ‫ח‬ ‫ל ע ? ה ללכלס ל צ ת ? ל ע י ת‬ ‫ה‬ ‫למשכב כ ל נ ל לעז ו כ * ל וככ כני לליי כל־מעשיכם בסדר‬ ‫ל ט ו ב ו ל ל ך א ה א ת ־ ל א ל ה י ם ואל תלכזו לעשות ב נ א ו ה ן נ ם ־ ל א ך כ ר‬ ‫ב ל א ע ת י ‪ :‬ב י כ א * ר יאמר ל ע ל ן * מ ע י וליא ל א תיכל כן ל א ־‬ ‫תוכלו ללאיר מעשיכם א ם כ ח * ך ת ל י ו ‪:‬‬ ‫ם‬ ‫ה ‪:‬‬ ‫ל ה י ו ת כ א י ל ה‪ ..‬צ׳ארלם )בשם פרלם( מקיים‬ ‫כאן טעות של המתרגם היווני שקרא לפרוש במקום לפרש‪ .‬איוב כ י ח כ י ה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה‪ .‬וגם‬ ‫יחז׳ כ״ט ז ׳ ‪ :‬והעמדת )־והמעדת( להם כ ל מתנים ‪-‬‬ ‫‪.‫?‬ ‫*‬ ‫ב‬ ‫צוואות‬ ‫יב‬ ‫? ה נ * כ ה ‪ :‬ואלרי־כן ‪ :‬ל ך ה לו א ת ־ כ ל ל ה לאמר נבללה כ ל י ‪$‬‬ ‫א ך נולדה ו ת ל פ * כ * ד י ]א?ה‪ 1‬ו ל כ ל ל ל י ל ק ‪:‬‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫ל־ליי "‬ ‫ו ^ י‬ ‫קל‬ ‫? ה ל י כאמת‬ ‫לא‪:‬לות‬ ‫וייעידני * כ י ל‪$‬ל־‬ ‫ז‬ ‫‪ :‬כ י ל י ל ‪ 5‬י ה י לכיא ל כ ר כ כ ה ‪ :‬צ ר נס־‪::‬‬ ‫י ^ לפי ל י י ל ‪ :‬ו ל א ליי ללייז כינולם ע י ־‬ ‫^‬ ‫את‪-‬לגןץה‬ ‫‪b‬‬ ‫ל*לי*ית‬ ‫כך*י‬ ‫ת‬ ‫‪D‬‬ ‫ל ש ע ך ה כי ב מ * ק ל ובמךה‬ ‫נרע לייצר * ר ו ת כל־כלי ל ? ה ? * י‬ ‫ללללך בטוב‬ ‫וכהי‬ ‫ובקו נוצר כל־‪:‬צור‪:‬‬ ‫ככ‬ ‫ה‬ ‫וכ‪*$‬י‬ ‫י י י ע לל כ ל ־ כ ? ר‬ ‫את­‬ ‫‪:‬צור‬ ‫ואי?‬ ‫ל ג ב ו ל א * עדיי‬ ‫י׳‬ ‫‪rib‬לאד‬ ‫? ‪1‬‬ ‫מ ל * כ ה ‪1‬ל‪ :‬ל א לךעם כ י א ת ־ כ ל ‪ -‬ל א ך ס כ ך א ב צ ל מ ו ‪:‬‬ ‫‪3‬ז מ ל י כ ת כ ו נ ת ו כ ן מ ע * ה ו כ א * ר ןמם כךלכצע כ ל ב י כן־־^יי‬ ‫כע^ני ‪5‬ז ‪ w‬כנכ*י ‪ P‬ל כ ד ו א ס ־ ב ת ו ל ת לל ו א פ ־ כ מ ע ש י ?ליעל‪:‬‬ ‫ר‬ ‫ילל‬ ‫ל ר ע ‪ :‬כי אין‬ ‫ם [‬ ‫ו‬ ‫‪r‬‬ ‫ז‬ ‫ןכא*ר‬ ‫ביךאיש‬ ‫‪i‬‬ ‫ל ב ד ל כין אור‬ ‫ל ח * ך כין ךא‪:‬ה‬ ‫ל ר ע ה ו יכין א ש ה‬ ‫ל ך ע ו ל ה ואין‬ ‫ט‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬ ‫א*ר י א מ ר כ י י ך מ ו א ל י‬ ‫לשני ככנילם א ו ב ד ע ל ס ‪ :‬כ י צ ל כ ע ל אללים כ מ ד ד‬ ‫ל ח ו ש י ם ב ר א ש ן א ת י ל צ ^ א ר ל כ ר ע ם ־ ל ל א ש ולתן עליו * ? ל ליכי‬ ‫ילתכאלת ןלב ל ל ‪ 5‬י ז ‪ m‬ללכריש ק ? ה ‪1‬ל‪ [~..‬השוה ישע׳ מ׳ י״ב ושקל‬ ‫בפלס הדים‪ .‬ביהימ ג ‪ /‬ליה(‪ .‬מ ת נ י ם ל ע ז ‪ .‬‬ ‫והאברים שבאדם נמצאת ב ב ר כ ו ת ם״א‪ :‬ת נ ו רבנן‪ ..‬כליות יועצות ל ב מבין לשי]‬ ‫מ ח ת ך פה גומר ושט מכניס ומוציא כ ל מיני מאכל ק נ ה מוציא ק ו ל ריאה שואבת‬ ‫טחול שוחק ק ר ק ב ן טוחן‬ ‫כ ל מיני משקין כ ב ד כועס מרה זורקת בו טפח ומניחתו‬ ‫ק ב ה ישנה אף נעור‪ .ek‬‬ ‫י‬ ‫ב ע ז ו ך ה ו‪3‬ם־‪ 5‬רכני ל ה י ו ת כ א ‪ :‬ל ה ‪ :‬כ י כ א * ר י ד ע ל י ו צ ר א ת ־ ־ ל כ ל י‬ ‫כ?ה‬ ‫נ‬ ‫השבטים‬ .‬כ י ב מ ש ק ל ‪ .‬ועוד‪ .‬ע׳ בדא׳ מ״ט כ״א‪ .‬חנוך א׳ מ י ג ב׳‬ ‫החושים‬ ‫רשימת‬ ‫י א י א איך נשקלו כולם במאזני צדק‪ .

‬מלכי בית חשמונאי שנסחפו אף הם בזרם התרבות היוונית‬ ‫ושבו‬ ‫ובמנהגיה לאחר נצחם את הסורים‪ ...1‬ק(ם ?גללס את־־לארץ ש??ה מיוש?יל‬ ‫ן?ל־הצומת ? ה ‪:‬‬ ‫ואת־?ל־אלה ל?ני אומר ל?ם ?ני ‪5‬י קראתי ?ם?ר לנוך א?ר‬ ‫נס‪-‬אלס תסורו מ א ח י י לל ותלכו ??ל־־תטאת לגולם ותעשו ?ל­‬ ‫רשעת סדים‪ :‬ותביא יי עלי?ס שבי ו^כרלם שם את־אולכי?ם ו?רה‬ ‫וצוקה ת?ניעאת?ם עד תשמיד יי את־?ל?ס‪ :‬ונשארלס מתי־מעט‬ ‫ו?אלית ואז לשובו וידעתם את־י‪ :‬אללי?ם ול*י??ם לל לאר??ס‬ ‫?רב ל?ריו‪ :‬ןליה כי־‪:‬שובו אל־ארץ אבותיהם ןשבו ןש?חו את­‬ ‫ל‪ :‬ו?שעו‪ :‬ולמי?ם לל על־?ני ?ל־לארץ עד־צא ל ? לל‪:‬‬ ‫ובשנת לאר?עיס לתר ראיתי לזון על־תר ל!יתים מקרם‬ ‫לירו?ל‪:‬ס כי ת ^ מ ש וללרל נלמו‪ :‬ולנה ל?לק אבי־אבי רא?ר‬ ‫אלינו רוצו ות?שו איש ?פי כחו ןליה א?ר נחזיק ?ם וליו לו‬ ‫ת^ן?ש ו ל ‪ :‬ר ל ‪ :‬ו?רץ ?לנו ‪ :‬ל ד ןללפש לוי את־ל‪?$‬ש ונעבר‬ ‫‪:‬הורת ולתפש את־ל‪:‬רל וירימו ?גילם אתם‪:1 :‬לי לוי כש?ש‬ ‫ולנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהו דה נוצץ כל?כה‬ ‫ותחת רגלילס שתים עשרה קרנלם‪ :‬וירוצו ל ף ויהורה ןס־שנילס‬ ‫ונלזיקו ? ם ‪ :‬ולנה שור פר על־לארץ ושתי קרנלס גדולות לו‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‬ ‫ז‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ו ה י ר ח ‪ .‬בשנויי נוסח״ בצוואת נפתלי ה ע ב ר י ת ‪.‬כתוב זה חשוד בעיני כתוספת נ ו צ ר י ת ‪.‬הםליבקידים‪ .‬ע״ס ד ב ל״ג י״ז‪ .‬‬ ‫‪:‬‬ .‬ח ם ד הי‪ .‬ו ע גם בן םירא ט״ז כיו‪ ...‬ו ה ם ו ר י ם‪ ..‫צוואת נפתלי א י ב ‪ -‬ה ו‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ק‬ ‫ואלם אל־למללו להרע את־מע*י?ס בתאות־?צע ולפתות‬ ‫את־נ?ש?ם ?ל?לי־?וא כי אם־תללישו ? ט ל ר ל?ב תךעו ללללזק‬ ‫?רצון יי ולתעב רצון ?ליעל‪ :‬ל??<ט וללרת ולבו?בים ל א לשנו‬ ‫??אם מן ל א ?מידו נס אלם את־תולת אללים ממשוכת מעשי?ם‪:‬‬ ‫מי תגדלם ללבו שולל ונעזבו את־‪ ::‬וימירו את־רר?ם ול?נעו ל א י‬ ‫עץ וא?ן ורוחות תעתועים‪ :‬לא־כן אתם ?ני א ‪ #‬ל לכרלם ?רקיע‬ ‫?ארץ וכ יס ו??ל‪-‬ללצוליס את־‪ ::‬עו?ם לכל־תליו ‪?1‬אנ‪#‬י[ ?דוס‬ ‫א ? ר המירו את־רר?ם‪?? :‬ה תחתיתו נס־לןפילים את־רר?ם א?ר‬ ‫קללס יי ?עת ל?בול ‪.‬ע לעיל‬ ‫צוואת ראובן ה׳ ו ‪­ /‬‬ ‫ו ש כ ח ו ‪ .‬השוה חנוך א׳ ב׳ א׳ המאורות אשר בשמים והם יעלו‬ ‫השמש‬ ‫ויבאו כלם כמשפט איש בעתו‪ .‬‬ ‫ש ו ר פ ר ‪ .‬‬ ‫‪.‬הוא מונה את הסורים בסוף‬ ‫‪.‬‬ ‫החזון שבפרקים הבאים מסופר באריכות‪ .‬ה נ פ י ל י ם‪ .‬‬ ‫‪.‬כאן בא הלשון‪ :‬איש עושה צדקה‬ ‫ופועל רחמים לכל לרחוקים ולקרובים‪ .

‬חוץ מזה מוצאים אנו גם ימניה א ח ר ת ביייי‬ ‫כפר ימה )דרומית מערבית מים כנרת(‪ .‬ב אבינו ? א ונשמח ?לנו ילדו‪:‬‬ ‫ואןיל לנעקב אבינו את־־שני לללומות ל א ל ה ‪*1‬א?ר אלי * י *‬ ‫ז‬ ‫יבאו לך?לים ל א ל ה ?עלם אללי א*ד יקזךאל יןנה לךמל‪-‬‬ ‫‪*1‬א?ל אלי אמי אללי־מן אולילה לאל ?י עוד יוסף ?ני לי <‪5‬י‬ ‫ב‬ ‫לאילי למיד א?זר ל??להי ל‪ :‬ילל א ל ? ם ‪ :‬וי?ך.‬וצ״ל‪ :‬הכשרים המדים ו ב ו ‪.‬שהמתרגם היווני ק ר אבמקיי‪vxagixaty\.‬שהיה לה גמל משלה‪ .‬־~‬ ‫‪. 5.‬ב מ ק י י‬ ‫השערת גאםטד נפלה כאץ טעות‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪6eox1‬לפי‬ ‫העברי מלא מלוחים במקום ב ל א מלחים )וע׳ צ׳ארלם בהוצאתו היוונית עמ׳ ‪ . 13.‬א ת הרומאים אינו‬ ‫שלא במקומם‪ ..‬י ב י‬ ‫עיר הים )השוה גס מק״ב י״ב ח׳ ט׳ ומ׳(‪ .‬ה כ ש ד י ם‬ ‫נמצאים כאן‬ ‫גר‬ ‫י ם י מ נ י ה ‪6(« .‬מכוון לירידת יוסף מצרימה‪ .‬ימים ולנה אבינו לעקב עומל על־‬ ‫ו‬ ‫* מ ת ‪:‬ם י?נ‪:‬ה ואנחנו א י ו אתו* ולנה אנ‪:‬ה ?אה ב ל א מ ל ל‬ ‫ב‬ ‫ולמי־חומל ועל־לאנ‪:‬ה ?לוב אנית יעקב‪ :‬ו*א?ל אלינו אבינו מ י •‬ ‫נ‬ ‫‪ T P‬לתוך אנלתנו‪ :‬וללי כ א * ל ?אני ל י ? ולנה םעל‬ ‫י‬ ‫ל ל ח ו ל ל ורול־סו?ה ג ל ו ל י ואמינו א‪#‬ל אלז מלנה ל ל ך מ א ל‬ ‫ואנלני נשאנו על־ל‪:‬ם מ?עךה ‪1‬ת?לא לאנ‪:‬ה ?לס ול?ד ?תיו‬ ‫י׳‬ ‫לנליס עד־א*ר נ ש ? ך ה ‪! :‬י?לט יוסף על־למיךה ל א ל ת ן ג י‬ ‫ו‬ ‫אנלני נ?לךני איש מאחיו ע ל ־ ת ^ ע ה קךשים ויהוךה ןלוי ליו על"‬ ‫ז ‪ -‬ח ל א ל ל ‪ :‬ון?ץ ?לני על־לק?וי אדן‪ :‬וילגר לוי <?ק וילפלל אל־‬ ‫ל א ל ל י ס ‪ :‬וילי ?י ל ל ל ל?על והנע ל א נ י ‪1 ^ ...‬ב ל א מ ל ח י ם ‪ .‬שישבו ב ח ל ק ו של אפרים‪ .‬ח י א ת ה ‪ .‬אפשר שבאר•‬ ‫כאן לידי ביטוי ג פ השנאה ששרדה בין ישראל והשומרונים‪ .‬ע׳ ב״ר פ״ד‪ :‬וימאן ל ה ת נ ח ם ‪ -‬מתנחמים‬ ‫ע ל המתים ואין מתנחמים ע ל החיים‪.‬לפי יוםפוס )קדם׳ י״ג ט״ו ך׳( היתד‪ .‬‬ ‫ב ו א י ב ו א ו ‪ .‬כי נכון ה ד ב ר )השוה‬ ‫פ ר ק ז׳ של צוואת נפתלי ה ע ב ר י ת ( ‪ .**‬ ‫ז‬ ‫יוסף ו!לןק־בו וירוס אתי י ל ד ‪ :‬ואצמי ךאיתי ?י ? ס הלימי ןמד•‬ ‫ח‬ ‫מנלה קדו*ה נךאלה לנו לאמל לאשוליס ל?לים ל׳מךסיס ל<ישלים‬ ‫ןלסולים לנהלו את־שבי ?ניס ע * ד שבטי לשךאל‪:‬‬ ‫ואלא עול מקץ *בעל‪ ./‬‬ ‫ס !‬ ‫ה‬ ‫מזכיר כ ל ל ‪ .‬ונזכרת במגלה ידו׳ א א ‪ /‬קדמ׳ י״ט כ״ג וי״י*‬ ‫עיר נפתלי‪ ..‬לפי זה תהא ה כ נ ר ת ים־ימניה ש ל נ ו ) ע ׳ ‪ . ויאמר אללי לי‬ ‫נ‬ ‫?ני יוסף מי לי אלה ואצכי ל א אראך ונם־אלה ל א לךאה אה־‬ ‫י ם‬ ‫‪n‬‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫נ י ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫הרשימה של אויבי האומה‪ .‬ע ל ד ד ך ברא׳ מ״א ל״ב ועל השנות החלום‪ .‬או לפרידת עשרת השבטים‪ .(153‬־־‬ ‫ו י מ ל ט י ו ס ף ‪ .‬גם פליניום )‪ (Hist.( .‬ע‪<1‬ן\ד=ימניה=יבנה‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫ואסלם ?נבו ?כנסי מ * ד ו‪3‬ל&ץ למחזיק בו ןלא יצלנו‪ :‬ו. 68‬חושב אותי•‬ ‫במדד• ידועה לעיר־ים‪ . £‬י<?לום*‬ ‫ט‬ ‫ולנה י‪$‬ל‪.. Nat.8726‬ז&(‪ — .

סוככו עלי?ם‪ :‬כי‬ ‫כ א ? ר לנדל איש את־תללד תיטב ל?קד שמו לטו?ה ??ה ‪1‬ל?קד[‬ ‫נם־ז?ר?ם לטוב ל א י אלתים כי תעשו את־תטוב‪1 :‬א‪#‬ר ל א לע?ה‬ ‫טוב לקללתו מלאכים ואנעים ןאלהיס לללל על־ידו כין תגולס‬ ‫ןהשטן נ ^ ה י כלי־מש?ן לו ן?ל־ח!ת ת ? ר ה תרךה־בו ול‪ :‬ל??מהו‪:‬‬ ‫‪ n‬כי נם־??ות תתוךה שני א י ם ללן וכלבוןה ת?לא?ה‪ :‬עת לאךם‬ ‫ל ד ע ת את‪-‬א?תו ןעת ?רש מ א ה ללכלתו‪ :‬כי ?נידם תןם מ?ות‬ ‫לי ןאם־לא י?מרו על־פי־רר?ם יביאו ת?א ‪$‬דול ע ל ־ א י לאךם‬ ‫ן??ה נם‪?-‬אר תמ?ות‪ :‬ואלס ?ני ליו ל?מיס לבונים כאלהיס ?י‬ ‫לדעתם את־דרך ??וליו ןאת־לקי ? ל ‪ ? -‬ע ? ה לכען י א ל ? ? לל‬ ‫ם‬ ‫‪:‬‬ ‫ולצו אולם ?אלה ו*א?ר אלילם א ? ר ל‪$‬לו את־ע?מוליו אלם‬ ‫ל?רונה ןלקבךהו עם־אבוליו‪ :‬ולתי אלרי א ? ר אכל ן ? ל ה אלם‬ ‫? ? ? ת ת ־ ל ? ב ולכס א ת ־ א י ו ול‪$‬ןע‪! :‬יעשו א י ו ?כל א ? ר »‪DJ‬‬ ‫אכילס‪:‬‬ ‫צ}את ן ד ת כ ן ת ל ? י ע י ל י ע ק ב ו‪?1‬ן־[זל?ה‬ ‫תעלקת צ}את ן ד אשר ד?ר אל א י ו כשנת למש ועשרים‬ ‫ו?אה לחךו‪ :‬רא?ר אלילם ? ? ע ו א י אצכי נולדתי כן ל?יעי‬ ‫ללעקב ואתי נבור כין תמש?ללס‪ :‬ולכן ?מךתי כלללה על‪-‬‬ ‫להדרים ןל‪:‬ה כי ? א לארי א י תןאב אי־ ?ל־ל׳לה ר ז א ל ־ ל ע ד י‬ ‫ה‬ ‫בשבטו‬ ‫י ר א ה א ל ה י ם‪ .‬יראתי מ א י אלי.‬‬ .‬ ‫הנה א י לראיתי אל?ם את־אלרית תלמים כי ?ל־אלה לקרו‬ ‫את־לשךאל‪ :‬ןאלם לצוו את־?ני?ס אלרי?ס א ? ר ללח?רו אל־לוי‬ ‫ויהוךה כי ביהוךה לקום לשועת לשךאל ובו ‪:‬מרך יעקב‪ :‬כי‬ ‫?שבטי ך א ה אלתים לתציל את־עם־ל?ראל ןלקכץ את־תצדיקיס‬ ‫מכין תגולם‪ :‬ןכי תעשו נם־אלם ?ני את־תטוב ל?ךעו?ם א י ־ א י ש‬ ‫ןנם־מלכים ו??ס לל?אר אלתיס כין תגולם ות?טן ינוס כ א י ? ס‬ ‫ןתיות ת ? ך ה ליךאו מ ? ס ו י י יאלככם ומלאכים .‬לפי יובלים כ״ח ם׳ נולד גד בשנת ב׳ אלפיט קל״א‪ ..‬ו א ה י ג ב ו ר‪ .‬־־‬ ‫ח מ ש ו ע ש ר י ם ו מ א ה ‪ .‬ ‫צוואת נפתלי ה ז ‪ -‬ג ד א ג‬ ‫יעקב א ? ר ה י ל י ח י ‪ :‬לקול ו ? ך י כ ק ? ת י לבכות נבדאני ‪1‬להי ? א ‪#‬‬ ‫עצוךה כ ל ? ב י לתןיד־לו כי נ?כר יוסף ןאולס ‪.‫ק.‬יש כאן תוםפת נ ו צ ר י ת ‪ :‬וישכן בין בני אדם עלה אדמה‪.‬השוה ב״ר צ״ה‪ :‬כ ל‬ ‫‪.‬מספר‬ ‫מתאים למספרים שבמדרש תדשא ו ב ם הישר‪ .

‬‬ ‫כ ש ל ש י ם ש ק ל ‪ .‬ר י מ אומר‪ ..‬מזלזלין ב ב נ י‬ ‫השפחות וקודין להם עבדים )וע׳ גם פרקי ד׳ אליעזר ל״ח(‪.‬כ י ש ח ט ו ‪ .‬ע׳ ת״י ל ב ר א ׳‬ ‫ל״ז ב ׳ ‪ :‬דחמנין אכלין בישרא דתליש מן חיוא חייא‪ .‬ואתא ותני לות אבוהון‪ .‬ל א ‪:‬אל?הו‪:‬‬ ‫א?ת לבןה כ ? א ? ר לקנא דכת־עס ללכב ונאוה ‪ :‬א ל ב כי לשנאה‬ ‫לעור את־נ?שו כ א ? י לאיתי נס־אצכי ? י ו ס ף ‪:‬‬ ‫ועל־כן ?ןי לשמרו מ?ני ל ש נ א ה ‪? :‬י לשונא ‪:‬תטא נס­‬ ‫לאללים כי ל א ילפ? ? ם י ע לל?רי מ?וליו לאהב את־רעהי‬ ‫שנכפל שמו‪.‬‬ ‫‪...‬חשודין הן ב נ י ו‬ ‫על א ב ר מן החי‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫י‬ ‫י־‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ואררן אלריו ו א ל י ה ו ואחזיק ?‪:‬די ?רגלו ואקלעהי ?א?ן ל ק ל ע‬ ‫י מ ללגתיו‪ :‬ויוסף רעה אתנו ילוד כקזלשים יום וכליותו רך‬ ‫מ ס ל מלול ה ק ד י ם ‪:1 :‬שב ל?רו}ה אל־אכינו וננילהו נא?ינו‪1‬‬ ‫?קר?תו מי אלבו מ א ד ‪ :‬ו מ ד יוסף לאבינו כי ? ה ט ו ?ני זל?ל‬ ‫ובלהה את־?ל־לטוב ?עךר ויאכלו ל?רות ד ע ת לאומן ולעת‬ ‫יהוךה‪ :‬מי ךאה יוסף מי אצכי הצלתי ? ל ה מפי ל ל ב ואלךג‬ ‫ואשלט את־לטלה ואצכי ‪ $‬צ ? ת י אל־־למי מי ל א ‪:‬מל לליות‬ ‫‪1‬נא?להו ו מ ד ?*את לאבינו‪ :‬ואצכי קצ?לי על־יוםף א ל ל‬ ‫עד־יום בו ???ר‪ :‬ןרות שןאה קילה בי ןלא ל‪?9‬תי ל ד ע ת את״‬ ‫ולא למלאה עיןלם בי ה?לי?נו ??נע!־ ?א?ר‪? 1‬י‬ ‫יו^ ל ל ^‬ ‫אכלנו את־הטלאיס מ ל ב ד יהוךה ן?ל־א?ר הגיד לאבינו ל א ? י ‪ 1‬ל י‬ ‫את־לטאי אני מזכיר ?}י כי ??מיס רבות בק^ןיני ל ל י נ‬ ‫אותו כי ? ט ? ת י ו ב ל ? כ י ‪ :‬ו נ ס ־ א ל ל לחלומות הוס?תי עוד‬ ‫אותו }אכלו* לל?לילו &אדן תלים כ ל ל ך לשור את־‪:‬רק ל ? ד‬ ‫ועל־כן ?כךנו אותו אני ובמעון לי??עאליס כשלשים ‪ #‬ק ל ‪1‬נ?הי‬ ‫מלם עשךה ה ^ ר י ם לראינו את־אתינו‪ :‬ן??ה מלאה תאות ל ? צ ע‬ ‫את־ל?כנו לדךגו‪ :‬ואללי אבוהי לצילהו מ‪:‬די למען ל א א??יי‬ ‫ה‬ ‫הו‬ ‫א‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫‪:‬‬ ‫את־מעעזה ל?שע לןה בלשלאל‪:‬‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫‪3‬‬ ‫ןעלה ?ני שמעו ך כ ר אמת למען ל‪*$‬ו צ ד ק ן ? ל ־ ב ^ *‬ ‫?ליון ולא תלעו אללי לול לשנאה כי ליא ל ך ע ה ??ל־מ‪$‬שי‬ ‫?ני ל א ך ס ‪ ? :‬ל ־ א ? ר _יע?ה לאךם ‪:‬תעב לשונא כי יןג?ה את־‬ ‫לקות ל‪ :‬ל א יסללהי וכי ליךא ‪ W‬ל‪ :‬ו * י ק לרצד‪ .‬ר״י אומר‪ .‬המספד שלשים הוא מםורה‬ ‫עממית‪ .‬ר׳ מאיר ו ר יהודה ור׳ שמעון‪ ..‬תולין הן עיניהם ב ב נ ו ת הארץ‪ ..‬״ היה גבור‪ .‬יעי‬ ‫ב י ר פ ״ ד ‪ :‬מה אמר‪ .‬לפי התורה מכרוהו רק בעשרים‪ ..‬ר י ש אומד‪ .‬שנכנסה אחיכ לספרות הנוצרית‪.‬גד ולגד אמר ברוך מרחיב גד‪ ..‬‬ .

‫צוואת ג ד א ד ־ ה יא‬ ‫ןלאלהים י ל ? א ‪ :‬כי אם נם־אתיו ל?‪#‬ל נלפז להודיע לצל‬ ‫נ‬ ‫וללאמץ למען לשפט נענש ף ו ? ת ‪ :‬ואם־ע?ד להלה והמיתו כאדוניו‬ ‫י‬ ‫ו ל ר ‪ #‬עליו ?ל־רע למען יוכל להמיתו‪ :‬כי השנאה העזר ?רצח‬ ‫י־‬ ‫ננד ? ל ־ א ? ר _י?ליתו וללה כי תראה או ת ? מ ע על־דכר הצלחתם‬ ‫ו ל ל ל ה ‪ :‬כי כ א ? ר לבקש לאה?ה לתליות מתים ולעורר את־‬ ‫י‬ ‫ה מ א ד י ם למןת כן לבקש נם־השנאה להרג את־תתלים ןלא תא?ה‬ ‫להשאיר מתלים נם־א?ר ע^ם בהבלי ה ? ו א ‪ :‬כי רות השנאה בק^ר‬ ‫ז‬ ‫רוחה תפעל נחךו עם־ה??ן כ צ ל להמית א י ־ א י ש ןרות לאה?ה‬ ‫ת?על נחד עם־־תוךת האלהים באךך־רות להושיע א ת ־ א י ה א ך ס ‪:‬‬ ‫ךעה היא השנאה כי תיא למיד עס־?זב תלתכר ןנ^ד הא?ת‬ ‫ה‬ ‫^ ^ ן ל ח ? ך לאור מר למתוק י*קךא ורצח‬ ‫^‬ ‫תוךה לעיר קצף ולעורר מלחמה ואת־הלב תמלא ךעה ולמת‬ ‫ה ש ט ן ‪ :‬ן?זאת ה?ני אומר ל?ם א י כי }‪5‬יתי א ? ר לנופו משנאת‬ ‫כ‬ ‫רע ולר?קו ?אהבת אלהים י?ר ל?ב לגרש שנאה וענוה לפיץ‬ ‫ק נ א ה ‪ :‬מי צדיק ו א י לירא מעשות ך ‪ #‬ע ןלא ליךא אשמת רעהו‬ ‫נ‬ ‫כי אם־את־נפשו כי אלהים לךאה ל ל ? ב ו ‪ :‬ולא נלך ךכיל באיש‬ ‫י‬ ‫למיד כי לךאת ?ליון ת ש ? ך ב ו ‪ :‬אם־ליךא לחטא לאלהים ל א‬ ‫י׳‬ ‫יהפץ לעשות עול לאיש ולא במחשבוליו‪ :‬ו*את הכרתי לאלרונה‬ ‫י‬ ‫אלרי א ? ר ? ב ת י מח?אי ‪1‬א?ר לטאלי[ ליוסף‪ :‬כי ד‪.‬ע״פ שמות ו׳ ט ותרגום ה ע שם‪.‬תשו?ה אל־‬ ‫ז‬ ‫אלהים ?אמת תזרה ?פילות ולפיץ חשק ולאיר את־העינים ותתן‬ ‫ד ע ת לנ?ש ולנהל ע?ה לתשועה * ו?ל־לר?ריס האלה אקזר ל א‬ ‫ח‬ ‫למךהו א י ־ א י ש אולם נכיר ?שובו מ ד ר כ ו ‪ :‬כי ה?יא אלהים עלי‬ ‫ט‬ ‫מללת ה ? כ ד ולולא לפלות־נעקב אבי עךוני כי אז כמעט קט‬ ‫י ‪ -‬י א ח ל ף רותי מ א י ‪ :‬כי ? ל ־ א ? ר בו לל?א לארם בו לומר‪ :‬ו כ א ? ר‬ ‫?קשה ?בדי ?לי רתם על־יימף כן ןניתי נם־אני ?לי רתם ב?כדי‬ ‫ואשפט אתד עשר חרש ?מ?פר תלמים א ? ר שנאתי את־יוסף עד־‬ ‫א ? ר מ?רהו‪:‬‬ ‫ם‬ ‫בקצר‬ ‫ד‬ ‫‪.‬ב ו י ח ט א ‪ .‬ע׳ בן סידא כ כ״ה‪ :‬ושבח אני את הגנב מן המכזב ת‬ ‫וגחלת שגיהם השמד )ועי שם גם ה׳ י ״ ד ( ‪ .‬‬ ‫ע ם כ ז ב ת ת ח ב ר ‪ .‬‬ ‫‪.‬השוה יובלים ד ל ״ א ‪ -‬ל ״ ב ‪:‬‬ ‫)וע גם םנהד׳ ק״ח‬ ‫באבן הרג ]קין[ את הבל ובאבן גהרג במשפט צדק‬ ‫‪...‬‬ ‫ר ו ח ה ‪ .‬‬ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.

‬ע י ס מ ש ל י כ י ה ט׳ ר י ב ך ר י ב א ת ר ע ך וסוד א ח ר א ל ־ ת ג ל )השוה‬ ‫‪ ..‬ת ר ג ם חמה==‬ ‫‪v‬‬ ‫‪6‬‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫י קח חמתו‪.m^=xaTaXefope‬‬ ‫ו י נ י ח ‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ןעלה א י לןהלתי אל?ס אלבו איש את־אתיו ןתשמידו ?}אי•‬ ‫כלכב?ם ואלבו איש את־לעהו ?מע?י?ס ו?ל?לי?ס ו?כל ‪1‬י?י[‬ ‫ל כ ? כ כי כ א י אלי לכךמי את־יוסף ל ? ל ו ם וכא?ר ‪?:‬או*י מאת‬ ‫?}יו ‪1‬תל?ך לש}אה את־תבו}תי ותךנז את־נ?שי לל?יתו‪ :‬ןאלם‬ ‫אהבו אי* את־לעהו כ ל כ ? ? ס וכי יל?א ל ף אי‪ 0‬ול*ו‪ 9‬אליי‬ ‫ל?לום וןליל ללאה את־למת ל?}אה ולא תשכין א??ףי ז ו ‪ $‬י •‬ ‫וכי ללוךה וישוב מלךבו ו?ללל לו ואס־לכלש אל־לךב אתו <‪5‬י‬ ‫ל?כע ול?אל ל ? א ? ? } ה ‪ :‬ואם לליב ?איש אל‪-‬לגל ל ך ס י ד ^‬ ‫?ן י?}אף ו}ל©ך לף לאויב ולטא ל ף ל ? א }לול כי לבות ??ו‪$‬י׳‬ ‫‪ :‬ל כ ל אליך או !ללש עליףי ך ע ה ומ?ףי לקת ל ? ת ו ‪ :‬ואם ‪ :‬כ ל י‬ ‫ויבוש כי תןלה ךעתו ל ? ק ט ואל‪-‬לנל לך?תי כי א ? ר ‪ :‬כ ס ל ע י י‬ ‫‪:‬שוב ?לךכו ןלא יוסיף לס&א ל ף כי כ כ ד ‪:‬כ?ךף וייךא ??ף‬ ‫ו_י?ליס ? ? ך ‪ :‬ואם לא־ילע ב ? ת ו?ךעתי י ^ ל ו?ללל לי ? ל ^‬ ‫ואת־ל???ט לאלליס ‪ ^ 0‬ב ‪:‬‬ ‫וכי לי&ב ללע?ם ??ם אל־תע?בי ולל&ללו כעדו א ? ר ע י "‬ ‫סיף ל?יו נ?ליל כי כן טוב ‪3‬ם־ל?ם‪ :‬וכי ין?א עוד אל לק}אי"‬ ‫בי־ חכלו כי קץ ? ל ‪ ? ? -‬ד למות ף־זודו לל‪ :‬א ? ר }תן את־לטיב‬ ‫ואת‪-‬למועיל ל ? ל ־ א י ־ א י ‪ : #‬ל ל ך את־??©ט לל ויניס לר ו‪$‬ל"‬ ‫‪?$‬לף נ?לים‪ :‬ואס א ל ד ל ך ? ע י ם ל??ל‪-‬ה‪1‬ן ? ע ? ו אלי אמי אל­­‬ ‫ת ל ל ר ו ב ו ןהולילו למועל לל‪ :‬כי הוא לקת ?ך?עים ?שךס ול?לל‬ ‫ל א ? ר ? ב מלךבו ‪1‬א?ר ל א ‪:‬שוב ילשך לע}ש עולמים‪ :‬כי ללל‬ ‫א ? ר ל א לקנא ?לעהו יליה לךצין ל א י לי כ כ ל ומ?ל‪-‬אי‪-‬אי‪#‬‬ ‫יא‪#‬ר כי איךלו אלן ל ע א ? ר ל א י לאךם ]לענות‪-‬בו[‪ :‬ואלם‬ ‫ןרו ללאה את־ך‪}$.‬ונראה ש כ ו ו נ ת ו ‪ :‬יקח מ מ ך א ת נ ק מ ת ו ‪.‬י א ושר‪..‬ה ש ו ה ת ה ל '‬ ‫ביווני‬ ‫ד ע ‪ . ^ ^ = :xaT0Ad|x\jje1‬ו י נ י ה )עליך‪ .‬‬ ‫‪:Xap&v‬‬ ‫והוא קשה‪ .‬‬ ‫ם‬ ‫א ל ־ ת ג ל ‪ .‬‬ .‬‬ ‫איד יחשך‬ ‫א ‪ .‬אה ?נ?שותי?ס ואלבו איש את‪-‬לעהו ? ל ? ב‬ ‫למיס‪:‬‬ ‫פ ‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫י‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫‪TOV I‬‬ ‫‪aov‬‬ ‫‪fab‬‬ ‫רעל‪.‬ת ת ח ר ו‪ .(.‬ביווני‪ .‬נ י א ‪:‬‬ ‫ג ם י ש ל י ם ה ו א ב מ ק ו ר ‪<*>*081‬ן‪0‬ף־=ישקיט‪ .‬‬ ‫‪1P ./‬י ח ש ך ‪ ..‬‬ ‫‪.‬ו ב ח ר ת י ל מ ס ו ר ב מ ל י ם י נ י ח ו י ש ל י ם ) י ש ל י ם‬ ‫מ ת א י ם ל ע צ ה ( ‪ .‬ה ש ו ה א י ו ב ג ׳ כ י ו ו ל א ש ק ט ת י ו ל א נ ח ת י ‪ .‬ע״פ איוב כ״א ל כי ליום‬ ‫ליז‬ ‫‪!£1‬ט‪0‬גמ=יעשר״ והוא כ נ ר א ה ט ע ו ת ‪— .

.‬‬ ‫וע׳ גם מלחמ׳ ב׳ ח׳ י״ד וקדמ׳ י״ג ה׳ ט׳‪ :‬הבחירה החפשית היא ד ע ת הפרושים‪..‬כאן‬ ‫אף א ח ד המקורות הקדומים ביותר ע ל היצרים‪ .‬ש נ י י צ ר י ם ‪ .‬ש ת י ד ר כ י בג‬ ‫ע״פ דבר׳ ל׳ ט״ו וירמ׳ כ״א ח׳‪ .רש את־־לטוב ןלךכק כ ך ע ובללעל‬ ‫‪.‬לפי צוואת בנימין )בסוף( נקברו השבטים צ״א שנה לאחר‬ ‫שירדו מ צ ר י מ ה ־ ב ש ג ת רם״ג‪ . םו*יע לל?ראל‪ :‬כי ידעתי א ? כקץ תימים לסורו א י כ ס‬ ‫כ‬ ‫מאלךיו ןיע&ו כ ל ־ ך ? ע וכל־רע וכל־מ?לת בעיני‪:‬י‪ :‬ולנכש מעט‬ ‫נ‬ ‫‪ 1‬י ‪ #‬ף ל ד כ ר אלילם ? ם ע ו י כ נ י אל־אכיכס וקברוני אצל אבולי‪:‬‬ ‫ד ־ ה ויאםף את־נץליו ול?כב ב ? ל ו ם ‪ :‬ומקץ למש ?נים לעלו אותו‬ ‫לכרוןה ולקכךהו ? ? ת עס־אבוליו‪:‬‬ ‫ד‬ ‫צואת‬ ‫ו ה ו ל כ ת‬ ‫א ? ר הכן ל ‪ ? $‬י ר י ל י ע ק ב‬ ‫העלקת צואת א ? ר א ? ר צ ^ ל א י ו כשנת למש וע?ריס‬ ‫א‬ ‫ומאה לתייו‪ :‬ולדכר אלילם והוא כריא מאמר * ? ע ו בני א‪#‬ר‬ ‫כ‬ ‫אל־אכיכס וכל־ה‪:‬שר בעיני אלהים אראכס‪ :‬שתי דךמיס נתן‬ ‫ג‬ ‫אלהיס לבני לאךס ו?ני ל?ריס ו?ני מכעליס ?ני כניס ושני‬ ‫ד ‪ -‬ה ק?ות‪ :‬ועל־כן תכל ?נלס ?נלס תם ןה לןגמת ןה‪ :‬כי ? ה י דךכיס‬ ‫הן ה ט י ולרע יכלבני ?ני הלמדים המבדילים כינולס‪ :‬וכי ל ך ? ה‬ ‫י‬ ‫י כל־&‪?$‬יל כצדק ת ‪ ? $‬ה ואס־ללקזא מיד ל ש ו ב ‪:‬‬ ‫כי אס‪-‬תלשב על־ךכר הצדק ןלןךה ללאה את־לךע תךמס מתר‬ ‫ז‬ ‫א ת ־ ל ר ? ע ו ל ? ר ש את״תהקוא‪ :‬וכי ל א ע ‪ 1‬א כ ‪ [ #‬ל א י נ מ ^ ח לךע‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫‪ 5‬ט‬ ‫ב‬ ‫ת‬ ‫‪ $‬־?ל־&‪?£‬יל * ר ? ע ת ע ? ה ות..‬לפי זה‬ ‫יהא נכון הנוסח השגי בראשית צוואת ג ד ‪ :‬ב ש נ ת שבע ועשרים ומאה לחייו‪.‬בן םירא ט״ו י״ד‪ :‬אלהים עשה‬ ‫א ת האדם מראשיתו והגיחו ביד היצר אם תרצה תעשה מצוותיו ותבינה לעשות רצונו‪.‬ש נ י ם ה ס ‪ ..‬לפי יובל׳ מ״ה א ירדו יעקב ובניו מצרימה‬ ‫ב ש נ ת ב אלפים קע״ב‪ .‬־־־‬ ‫‪.‬גד נ ו ל ד בשנת ב אלפים קל״א וחי לפי זה קכ״ה שנים‪.‬השוה חנוך ב י״א ם ״ ה ‪ -‬ס י ו ‪ :‬ואקרא את שמו אדם‪ .‬‬ ‫ו ב ל י ע ל‪ .‫צוואת גד ו א ‪ -‬א ש ר א ח‬ ‫ח‬ ‫והוידוי נבדלאיכס א ? ר לכבדו את־לף ןאת־להוךה כי מלם‬ ‫יקים י.‬השוה קהלת ז׳ ד ‪ /‬בן םירא מ״ב כ״ג‪.‬‬ ‫נמצא שמת בשנת דג״ו ו נ ק ב ר ב ש נ ת רס״א‪ .‬היצר הטוב אינו נכנע בפגי השטן והוא‬ ‫חפשי לעשות א ת הטוב‪ ..‬ועוד‪ .‬לפי תדשא ‪ -‬קכ״ג )וכן גם בם׳ הישר(‪ .‬ב״מלחמת מצרים וכנען״ )ע״ם יובלים מ״ו ס (‪ .‬כאן יש אחד מן המקורות הקדומים ביותר ע״ד‬ ‫הבחירה החפשית‪ .‬ואראהו שתי‬ ‫דרכים אור וחושך ואומר אליו זו טובה לך וזו רעה‪ .‬‬ ‫וכן ברכות ל״ג ב׳‪ :‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ .‬השוה בן םירא כ״א ב ‪ /‬ל״ז ג׳‪ :‬הוי‬ ‫יצר ר ע למה נוצרת למלאת פני ת ב ל ערמה‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ..‬‬ ‫ח מ ש ו ע ש ר י ם ו מ א ה ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ו מ ק ץ ח מ ש ש נ י ם ‪ .‬השטן )=בליעל( הוא יצר הרע והוא גם עבודה זרה )ע׳ בבא ב ת ר א ט״ז‬ ‫‪.

‫צוואות השבטים‬ ‫ל*לט־כה ואם־נס־תע*ה את־לטוב לךע ללפף‪ :‬כיאס־ללל ל^*ות־‬ ‫ט‬ ‫ט ו ב וליו תוצאות מ‪*£‬יל ך * ע כי אוצר ללצל רול ך * ע ל מ ל א ‪:‬‬ ‫ןלנכ* א * ר ת א כ ל ל ל ש ל י ט את‪-‬לטוב על־לךע וללה סוף‬ ‫ב‬ ‫מ‪*2‬יל נם״דיר ל ך ע ‪ :‬ליש איש א * ר ל א לללס על־עכדיו ]‪*$‬י‬ ‫ב‬ ‫* ל ת ו לאיו[ כ ך ע נ ם ‪ -‬ך שני א י ס לו א כ ל ל צ ל ך ש ע ‪ :‬ן י ע א‬ ‫נ‬ ‫א * ל א ל ב עו*י׳ ך ע על־כי ללפץ למות לסענו ^ ך ע ן.‬מ ו ט ו ב לוא‬ ‫ןסוף מעשיו ל ר ע יוביל‪ :‬ויש א ‪ #‬ר לגצב ד * י ע ליז*ל ונלמם ןעל"‬ ‫ד‪...‬השוה ויקרא י י א ו י ‪ -‬ז ‪ /‬דברים י״ד ז ‪ .‬שני א י ס ולבל ך ע ‪ :‬כל־א*ר נלמם את־לעלי‬ ‫י‬ ‫‪.‬ב מ ק ו ר ‪ loyoig :‬ע‪=1‬בדברים‪ .‬יכעיס אלליס ולשכע לשיא ב א ל עליון ועל־לענילרלס את־־ל‪ :‬נינזז‬ ‫לתוךה לתעב ולכעיס ואביון לחיה‪ :‬את־נ?שו לטנף ןאת־־נוו יפ‪3‬יו‬ ‫ז‬ ‫לביס להרג ועל־מעט ילמל נ ם ‪ -‬ל ך שני א י ס ולצל ‪1‬א‪...‬ו א ץ לו שחד‪ . 5‬צ׳ארלם מתרגם‬ ‫במקור‪:‬‬ ‫החזירים‪ .‬‬ ‫‪ fuiweiag‬־!‪=6‬כי מפריםי־פרםה הם‪ . ו כ ל ‪ -‬א ל ה צלזירים וכאל^בות ה ס כי נס־אלה‬ ‫?הורים לכח?ה ל ? ה וכאכת קזכאים ל ס ‪ :‬וכאלה ל ? ר אללי*‬ ‫ןס־על‪-‬לותות ל ל ק ו ת .‬ל פ י דעתי המובן הוא יזהיר־־־יסוך‬ ‫בשמן=יפנק‪ .‬כ ח ז י ר י ם‪ .‬א ו צ ד ה י צ ר ‪ .‬במקור‪£1 :‬עט‪^710‬ג>ג=יאיר‪ ..‬בנ״א‪ :‬ע ל לוחות השמים )ע׳ צוואת‬ ‫‪.‬‬ ‫ל ל ‪:‬רתם ןם־לןד‪ .‬‬ ‫א ש ד ת א מ ר ‪ .‬א ב ל כ ל הנוסח שם משובש הוא‪ .‬ ‫ואלם כני א ל תליו ?מולם כעלי שני א י ס לטוב ולךע צי‬ ‫ג‬ ‫ב ר ק כטוב הלכקו למען ל*כךבו אלליס ובני א ך ס לךךשהו‪ :‬נוםו‬ ‫לכם כ א י ל ל ע ולכליחו את־־ללצר ל ך ע במעשיכם לטובים כי אלה‬ ‫א*ר * נ י א י ס ל ל ם ל א יעבדו את־לי ולעבלו את״תאותילס למען‬ ‫למצאו־לן בעיני בללעל ובעיני לאנ*ים לדומים ל ל ם ‪:‬‬ ‫י ע‬ ‫ע ‪:‬‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫?‬ ‫א ׳ ‪ :‬הוא שטן הוא יצר ה ר ע הוא מלאך המות‪ .‬י־‬ ‫י פ נ ק ‪ ..‬‬ ‫?‬ ‫‪U‬‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫‪-‬״־‪/‬‬ ..‬ביווני‬ ‫וודאי היה במקור העברי כ מ ו שנמסר כאן )לשון נ ו פ ל ע ל לשון(‪.לוי הוא‬ ‫ד * נ י א י ס ל ך כ ל ל ך ולצל עןין ך ע ‪ :‬כי אם־‪3‬ם אלכה ליא ‪}$‬ל‬ ‫ך ע ה ליא בכפולה על־ך*ע ןעל־כן ל ך כ ל לך‪ * .‬יןז ר‬ ‫ויש א*ר ל?אף ןיןןה ומכל־אכל ל‪$‬ןר ולצום ו י ע ^ ע ו ל ובליל‬ ‫ח‬ ‫?ןשרו נלמס רבים וברב ר * ע ו הוא גס־מצות נע*ה נם‪-‬לןה שני‬ ‫ט א י ם ולצל ךע־הוא.‬ש ב ת ק י ה ב ׳ ‪ :‬איזהו א ל ז י‬ ‫‪•51A(30M0U*Hjaavpds‬‬ ‫‪TOV‬‬ ‫הוי אומר זה י צ ר הרע(‪ .‬ע ל ל ו ח ו ת ה ח ק ו ת ‪ .‬ב ק צ ת נוסחאות‬ ‫‪ 1 a e t a xa&agoi^1‬ז ‪ .‬ל מ ח צ ה ‪.‬הארנבות‬ ‫נשתמדו ב כ ל הנוסחאות‪ .‬וטעה שהדי א ר נ ב ת אינה מ פ ר ס ת פרסה‪ .

.‬ישמידו את־לך*עיס שני‬ ‫מ?עליס ‪.‬־־‬ ‫י מ י ם ט ו ב י ם ‪ .‬או כ ל אוכליו יאשמו‬ ‫‪ .‬ע״ם תהל׳ ל״ד י״ג ותרגום הע׳ שם‪.‬נראה שתפם המתרגם היווני את הלשון יאשמו שבמקור‬ ‫העברי במשמעותה ה א ח ר ת ‪ :‬ושונאי צדיק יאשמו )תהל׳ ל״ד כיב(‪ .‬נ״א‪ :‬יענשו‪ .ל־מ?ות לל כי לשובו אליו ובו תךנעו‪ :‬כי סוף ?ני‬ ‫ל ר א ו ת ‪ .^1T=Yvcoo^ovra‬לפי‬ ‫‪.‬לפי הכותב אסור לו לאדם להנזר מעוה״ז‪ .‬חנוך א ל״ז ד׳ אדון הרוחות‬ ‫אשר מאתו נ ת ן לי חלק בחיי עולם‪.‬‬ ‫י א ש מ ו ‪ .‬אם לא לשם מצוה בלבד‪.‬יעשו טוב וךע אולם הצל טוב־הוא כי יעקר את־לרע‬ ‫משךשו ‪-1‬י*מירהו‪ :‬ךיש א*ר ל*‪$‬א חונן ד ל ןךשע ןנואף ו?ס גס־‬ ‫לןה * נ י ?ליס ןאולם ?ל־למ?על טוב‪-‬הוא כי הולך הוא בדךסי‬ ‫לל א*ד ל א לקכל את־לנראה טוב ?טוב ? א ? ת ‪ :‬ולש אקזל לא־‬ ‫לחפץ לךאות למים טובים עס־הוללים למען ‪ * $‬ל לא־לנכל את­‬ ‫*יו ונ?שו ל.‬‬ ‫ח י י ע ו ל ם ‪ .‬‬ ‫׳‬ ‫ג׳(‪..‬השוה דנ׳ י״ב ב׳ אלה לחיי עולם‪ .‬‬ ‫תרגם ‪ x o X d ' Q o v c u‬י } ד ע ו‪ .‬במקור‬ ‫‪.‫צוואת אשר א ט‪-‬ו ד‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫הי לא‪*$‬יס לט בים ל*לים לם ואס־נס־לנמיס לחוואים‬ ‫_יל*בוס ל ^ י יי י?ךקו‪ :‬ורכים א*ר ‪..אל נס־לןה שני ?נים ולצל טוב־הוא‪ :‬כי אלה‬ ‫ל??אים ולאללות לךמו כי בהיותם ?ראיס כטמאים לדמו ו?א?ת‬ ‫?הורים הס כי קנאו ללל וילבו בךך?יו ולנןרו מ?ל־א*ל צ}ה‬ ‫אלהיט בלקוליו כי ש‪$‬או ולבלל כין לךע וכין ל ט ו ב ‪:‬‬ ‫ראו ?ני איך *נלס כ כ ל המה ןה ל?מת ןה ןהאחד כ*ני‬ ‫ל?תר בצע ? ע * ר *?רון בטוב‪-‬לב עצב בשמחה והוללות בתלי‬ ‫ל א ש י ת ‪ :‬אלרי תתליס ?ןת יצא אלרי ?ברד קלון אללי תירם‬ ‫ללללה ות*ך אסרי אור ו?ל־אלל תלת ]שלטון[ היום המה ןה^רק‬ ‫תתת ]*לטון[ לסלים ןהךשע תלת למות ועל־צץ ללבו למןת לילי‬ ‫עולם‪ :‬ל א יוכל איש לקרא לאמת ?זב ךל^ךק ך * ע כי ?ל־א?ת‬ ‫ת ל ת האור הוא ?מו ?ל‪1‬־נ?ךא[ ת ל ת א ל ל י ס ‪?? :‬ל‪-‬אלה נסיתי‬ ‫אני בימי ל‪-‬יי ולא סרתי מאלרי א?ת יי ואת־לקי עליי! ל?‪1‬י*י‬ ‫כי ??ל־צלי ללכלי ?ל*רי אחרי לטוב‪:‬‬ ‫ואלס ?ני * מ ר ו נס־אתם את‪-‬מ?ות יי ולבו ?י*ר ?ניס אתרי‬ ‫ל א ? ת ‪ :‬כי אלה אשר * נ י ?נים להם משנה יא^מו כי נם־עשה‬ ‫יעשו את־לרע ונס־לחנו את־?ל־עושיו כי ילבו אלרי רותות לתהו‬ ‫לנלחמים עס־?ני איש‪ * :‬מ ר ו ?ני אתם את־מציית לי ואל תלכו‬ ‫אלרי לרע ]כל*ב?ס[ אותו לטוב ןזךשו אללי לטוב ?אמת‬ ‫ו*מךהו ב.‬‬ ‫ולפיכך‬ .

‬יפגש ב‪) .‬ולפעמים השטן עצמו‪ .‬מ ל א ך ה ש ל ו ם ‪ .‬כגון ישע׳ ב׳ ב׳ ועוד‪ ..liacpepei :‬נ״א‪*>11 :‬ן‪{}£‬ע‪0£011‬מ=ינחמהו‪ .‬השוה צוואת גד ח׳ ב׳‪ .‬ע׳ תרגום הע׳ ש ם ( ‪ .‬ירמ׳ ד׳ ב׳ ועוד‪ .‬‬ ‫‪v.‬כיסוד לזה משמשת אגדה ב ב ל י ת עתיקי•‬ ‫ל )ע׳ ‪^ankei..‬דן ה׳ ח ‪ /‬ז׳ ג ‪­ /‬‬ ‫ב ש י ב ה ‪ ..‬ע״פ תחלים ע״ד י״ג‪ . Dragon‬‬ ‫אוניברסלי כנביאים‪ ..‬תהל׳ כ״ב כ״ז ועודי •־־‬ ‫כ ג ד ו כ ד ן‪ .‬על דדך עמום ג׳ ג ׳‬ ‫אם נועדו‪ .‬ ‫צ׳ארלם קרא היווני בטעות ידע במקום יועד ל‪=.‬במקור‪ ..‬ע׳ סוטה ג׳ ב׳‪ :‬אדם שעבר עבירה‬ ‫י? '‬ ‫בעוהיז מ ל פ פ ת ו והולכת לפניו ליום הדין‪ .‬וע׳ ישע׳ כ״ז א׳‪ .‬אפשר ששניהם נכונים•‬ ‫ישע׳ נ*ז י״ח‪ :‬דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו‪.‬‬ .‬במקור‪ :‬ע‪0‬זח>וי‪=^£‬ללא הועיל )ע׳ *צוואת זבולון ט׳ ב ׳ ( ‪ ..‬ביווני‪ :‬בשינה טובה )השוה צוואת זבולון י׳ ו׳ ב פ י ׳ ( ‪.‬אחד המקורות‬ ‫‪L 0‬‬ ‫ע ל המלאך המנחה א ת הנפש למנוחתה )ע׳ כ ת ו ב ו ת ?*י‬ ‫ע׳‬ ‫מן העולמ ז׳ כ ת ו ת של מלאכי השרת יוצאות ל ק ר א ת י‬ ‫י נ ח ה ו ‪ .‬י צ י ק ‪ .‬‬ ‫ה נ מ ס י ם ‪ .‫צוואות השבטים‬ ‫יודעי‬ ‫למלאכי יי ולמלאכי ? ל י ע ל ‪:‬‬ ‫לאךם יוכיח על־צדקלם כי‬ ‫לציק לה לרוח לרע א ? ר אותו‬ ‫לנ?ש כי ת ל ת ז‬ ‫?תאולה ו ב מ ע י ל הךעים‪ :‬וכי ל*לו אי‪ #‬ונכיר ? * מ ל ה אח״‬ ‫מלאך ל * ל ו ם הוא יןסהי לתני עולם‪:‬‬ ‫אל־תליו ?ני ??דוס א * ל לא חכיךה את־מלאכי יי נ ^ א כ י‬ ‫ומלך‬ ‫ד‪-‬‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫??דח‬ ‫ואד??ם‬ ‫כ‬ ‫ל ע י ‪ :‬כי לדקנתי א * ל ל ל ? א ו ותןלנו בידי אולכי?ס‬ ‫? ? ? ה סליה ו?ל־מקך*י?ם ‪:‬לדבו ןנ?‪1‬ךלם ??ל־אךכע ‪$‬נוי*‬ ‫לעולם ואלם סליו בגולה ו ל ו ‪ #‬ב ו כמלם ל}מ?ים‪ :‬עד־י^קיף ז ל י ז‬ ‫על־לאד?ה והוא לבוא ןאת־לאש לתנין יריצץ על־ס?לם והוא‬ ‫יו*יע את־עם־לשךאל ואת־?ל־סגולס‪ :‬ולוירו ?זאת נם־אלם‬ ‫ל?ני?ם א*ר לא נ?רו את־מיו‪ :‬כי קדאתי ?לוחות ל ^ ? י ם כי‬ ‫?מרע ל א ת * ? ע ו אליו ו?שוע ת?*עו־בו ולא תלכו בלקות לי‬ ‫?י אכד?מ?ות ?ני ל א ך ס ןתשתיתי ולרעו‪ :‬ועל־כן לזרו <&י‬ ‫י‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫י?ח‬ ‫א*ר ל א נכירו את־־«ד?ס ואת‪??*-‬ם ואת‪-‬ק*?לם*‬ ‫אלי‬ ‫ז‬ ‫?אמוד״ ל&?ז‬ ‫אל?ם‬ ‫מד*‬ ‫ל?דיו ולמען‬ ‫ם‬ ‫ואולם יי ‪:‬ק?ץ‬ ‫ל?לק ונעקב‪:‬‬ ‫‪1‬ללי אלרי א ‪ #‬ר ד ? ר ל ל ס ?אלה ולצו ו*אמר ק?רוני ?ל?רון‪:‬‬ ‫ח‬ ‫ב ‪ -‬ג ולשכב ‪ 1‬י?ת ?שי?ה ט ו ? ה ‪ :‬ו נ ^ ו ־ ל ו ?}יו כא*ר צופ ^ ל ו אותו‬ ‫ל?רונה ולקבךהו עם־אבוליו‪:‬‬ ‫ז‬ ‫בלתי‬ ‫אחת‬ ‫..‬‬ ‫ן‬ ‫ל ן‬ ‫ל‬ ‫במזמורי‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ח‬ ‫ת‬ ‫ב‬ ‫‪:‬‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫ע‬ ‫ד‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ק‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י י מ‬ ‫נ פ ט י‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ש‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ת‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫ר‬ ‫א‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ט ו‬ ‫פ‬ ‫ו‬ ‫מ‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ס‬ ‫ב ן ן ן ף‬ ‫ה ת נ י‬ ‫ש‬ ‫ה ג ד ו‬ ‫‪..‬התנין ב ס פ ר ו ת החיצונית הוא םמל‬ ‫הגבורה של השטן‪ .‬ר‬ ‫ה ת נ י ן ‪ ..

‬‬ ‫הסגנון וגם התכן ששני מקורות כאן‪ .‬‬ ‫נ ם י ו נ ו ת ‪ .‬הריגי כופפת ק ו מ ת ך ‪ -‬ה ׳ זוקף כפופים וכו׳ )וע׳ גם ב י ר פ י ז ( ‪.‬הריני חובשתך בבית האסורים‪.‬הפרקים א׳—י׳ מספרים ע ל בית פוטיפר ואשתו‬ ‫מכירת יוסף‪ .‫צוואת אשר ו ה ‪ -‬י ו ם ף ג ב‬ ‫צואת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫יוסף לכן‬ ‫לאלד ע?ר‬ ‫רנ‬ ‫ל י ע ק ב ו‪?1‬ז־[ךסל‬ ‫ל ע ל ק ת צואת יוהף | וללי כ א ? ר תלך למות ולקךא א ל ־ א י ו‬ ‫ואל־אליו ‪*1‬א?ר אלילם‪ :‬אתי ו א י ‪#‬מעו אל־־־יומף אהוב לשךאל‬ ‫ותאזינו לאכרי־־פיו‪ :‬אלמי ךאיתי בתיי קנאה וכות ולא מךתי‬ ‫מאכת ל‪ :‬ו א ל ת ר ה ‪ :‬אתי שכאוני ולי א ל א י תם כ ק ^ ללךגני‬ ‫ואלתי אבותי ?מךני תם מבור לשליםיני ועלית ל^לני‪ :‬ל ע כ ל ?מכרתי‬ ‫נאדיךצל כךני כשבי לקלתי וןרועו תלזקה י ‪ #‬י ? ל נ י כ ך ן ב‬ ‫?‪£‬יהי ולל כ ל כ ל נ י ‪ :‬ל כ ד י לליתי ואללים ?לכ?י תולה לליתי ולל‬ ‫תשקיף עלי בכית תכלא לליתי ואלתים לןני ?אןקים ואמרתי[ ןהוא‬ ‫לצילני‪ :‬בתוך דכת־עם והוא זכ?י עלילות ךעות שמו עלי המצרים‬ ‫והוא הושיעני ע כ ר ולליתי[ ולרו־כמני‪:‬‬ ‫וככה הכקיד פוטיפל שר לטכלים א*ר לפלעה את־כיתו‬ ‫על־לדי ואלכי נלתמתי עם‪-‬אשתו לא־לדעה‪-‬בקזת א*ר ללזיקה‬ ‫כ י ללט‪1‬א עפוה ואלהי ל?ראל אבי ?מדני מכני לאש תיוקדת‪:‬‬ ‫בכית לכלא ל?ליבו?י הבו?י שמו?י ללעג ואללים נלנני לרלמים‬ ‫ל א י * ר כית־ת&הר‪ :‬כי ל א יע*ב י י את־לראיו ל א כ ת ? ך ולא‬ ‫כאזקיס ב‪:‬גון ו ב ? ך ה ‪ :‬כי ל א איש אללים ןיבוש וכךאךם ולכלל‬ ‫ו ל א ללול־אךכה הוא ולללש וללת‪ :‬ובכל־אלה ע ך הוא ואיש לכי‬ ‫דרבי לנתם ואם־ןם לרתק מ ע ט לבלן י^ר־לב‪ :‬כ ע ? ך ה נכיונות‬ ‫ב א נ י וב?לס אךך־לול לליתי‪ :‬כי ךפואה ‪$‬לולה אךך‪-‬לול ולרכל‬ ‫טו־כה לביא מבלנות‪:‬‬ ‫כמה ללאה אותי למצלית כמות כמה א ך ה אותי ל ע נ ג נ י ‪:‬‬ ‫ואללי־כן קלאה לי וכי ל א לפצתי להיות ע?ה אמךה אלי אלה‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫צוואת יוסף מורכבת‪ .‬‬ ‫‪.‬ה׳ מתיר אסורים‪ .‬‬ ‫אמד לה‪ .‬ע׳ יומא ל י ה ב ׳ ‪ :‬אמדה לו‪ .y‬‬ ‫חוץ מזה מעידים גם‬ ‫מסתורי הדומה מאד‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ב ב י ת ה כ ל א ‪ .‬‬ ‫תלויים זה בזה‪ .‬‬ ‫‪...‬‬ ‫משני סיפורים ב ל ת י‬ ‫והפרקים י ״ _ י ״ ‪t.‬על הנסיונות שנתנסה בהם אברהם השוה יובלים ייז‬ ‫בעשרה‬ .‬כמו שאפשר לראות בסקירה ראשונה‪.‬וחלק זה ראוי היה שיבא לפני הפרקים א ׳ ‪ -‬י ‪.‬הפרקים י ״ ח ‪ -‬כ הם חזון‬ ‫לחזון דניאל‪ .‬והשוה םפורי יוסף בם׳ הישר פ׳ ויצא ‪ -‬ו י ח י ‪.

‬‬ ‫באםרםין‬ .‬ע ב י ד פ״ז‪ :‬אמרה לו הורגת אני‪ ..‬‬ ‫‪.‫צוואות השבטים‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ת ? ‪ #‬ל נם־כי ‪3‬ם־??ל‪-‬א?ר ?כילי אם־ת??ר לי ןאלה תללה‬ ‫כאדוננו‪ :‬ואצכי זכרתי את־ד?לי לעקב אכי ואלך אל־לךלי ו א מ י‬ ‫ואל©לל אל־לל‪ :‬ואנכי *מלי ? ? כ ע ל ? נ י ס להן ובעיני ל??לים‬ ‫ללילי ?לי תלי־תענוניס כי לן ‪:‬צוק על‪?-‬ני ?ל־ל?מים למען לל‪:‬‬ ‫ןאם־לא ללל אלוני ?כיתו ל א ? ת י ת י ‪:‬לן ו ? ל ? ה למים לקחתי‬ ‫א?לי ואלן לענליס ולחולים‪ :‬וא?לל לכקר את־‪ ::‬ןאבןך על‪-‬אלות‬ ‫למצלית ]א?ת[ ‪ fp‬כי לציקה לי למיל מאל כי נם כלילה ? אי‬ ‫אלי ‪1‬תא?ר נכי ?אה[ ל כ ק ל נ י ‪ :‬וכן ן?ל ל א ל‪:‬ה ל ח ולחי‬ ‫כ ? כ ק ? ת לא?צני ?כן ל ה ואל&לל אל־לל ‪1‬תלל ן?ל‪ :‬ו ? ‪ * $‬ו‬ ‫ימים ל?קה אילי ככן ו א צ כ י ל א ‪:‬ךעתי ו א ל ר י ־ כ ן כקשה ללכיל^י‬ ‫לזנות ]עמד׳[‪ :‬ו כ ל א י ת י זאת ןאעצב על־?ות יכצאלה ןאלעולל‬ ‫ואלאכל על‪-‬אדוליל למיס לכים כי לכלתי את־לצךה ןאת־מזכלה‪:‬‬ ‫}אלכד אליל ל?לי עליון למען ל ש ו ב מתאןלה ל ך ע ה ‪:‬‬ ‫ואןמים לכות ללללני כך?לים ?איש קלוש ו?עך?ח *?ליי‬ ‫את־אללי ל?ני כ ע ל ה ?עול א ? ל בהיותנו לכלכו כ ק ? ה לללילני‪:‬‬ ‫א ל ו י ללללני ?מו ענו וכסלל ל ? ך ה אלי לאמר אל־תיךא כ א י‬ ‫אי‪#‬י כי הוא נם־מאמין ?אולף ואם יאמר לו איש עלינו ל א‬ ‫לאמין‪ :‬נאני ??ל‪-‬אלה לצועי ? ק ואל©לל אל־לל כי ‪.‬אמד לה‪ .‬ו א ד ב ר א ל י ה ‪ .‬ו ב ם הישר‪ :‬זליכה‪ ..‬ב י ו ב ל מיו ג ‪ :‬עשר‪ .‬ל א דיי שאמנה‬ ‫)=אםדטיא=‪^10‬ק‪:‬ת(=צבא( של נואפים אלא באםרטין של דצחגים‪.‬מ ו ף‪ .‬יצילני מ ? ר ^‬ ‫ל מ צ ל י ת ‪ :‬וכא^ר ל א ‪?:‬לה ל כ ר ולמא אלי ?עך?ה ]לקלת[ לקח‬ ‫לשמע את־ךכר א ל ל י ם ‪ :‬ור]אמר אלי אם לכץ א ל ה כי אע*ב את״‬ ‫לאלילים ש??ה עמי ואצכי אסלה את־כעלי לסוד מאליי‬ ‫לאלילים ךכלד < מ ק לל א ל ל י ף ‪ :‬ואמר אליל אין ‪ r w‬ללי‬ ‫?טמאת ‪:‬לאיו ולא לל?ה ?נואמים כי אס ?אלה א?ר בטלל‬ ‫ל ? ב ואקיון ש?תלס לקרבי אליו ותללש כ י ? ק ? ה ל מ ל א ת א ו ל‬ ‫ואך?ה לצום ו ל ל ל פ ל ל למען נצילני ל‪ :‬םלדל‪:‬‬ ‫‪1‬תו?ף לעת אחךת ותאמר אלי אבדלא תלפץ לץנות עמי‬ ‫אצכי א ל ר ג את־כעלי ןאקחף לי ל ? ע ל ‪ :‬ואני ? ? מ ע י *את ואקלע‬ ‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫ט‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪.‬ע׳ לעיל בפי׳ א׳ ר« ־י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬ת‬ ‫ין‪:‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫י ע ק ב ‪ .‬‬ ‫ח‬ ‫‪.‬‬ ‫א ה ר ג‪ .‬־~‬ ‫דברי‬ ‫ב ש ב ע ‪ .‬ו ב ע י נ י ה מ צ ר י ם ‪ .‬‬ ‫י‬ ‫‪...‬יובלים ל׳ ו ‪ /‬ו ב ב י ר פ״ז‪ :‬איקונין של אביו ראה )ועי שם צ״ח(‪.‬השוה דנ׳ א׳ ט״ו‪ .‬נ ר *‬ ‫שסבור הכתוב שכך היה שמה‪ .

‬‬ .‬במקור‪ :‬ע‪^:65<0‬ת>=בחזקה‪ .‬או‪xcos[6pn=owT‬צרה‪.‫צוואת יוסף ג ג ‪ -‬ז ח‬ ‫את־ארי ן*מר לא?ה לראי את־לל ואל תעשי את־למע?ה הרע‬ ‫סד• כן ל?דלי ו«ל דעי־לך הי אצהי אודיע לצל את־?ז?תך *את‪:‬‬ ‫י ותיךא ולכ?ןש ? א י א?ר לא אנלה את־?ז?לה *את‪ :‬ותלך‬ ‫ולמיתני ?מלנות ותשלת לי ?ל־למודות בני אךם‪:‬‬ ‫ות?לח לי א?ל ובו משזפים‪ :‬וללי הי ?א ל?ריס גיבא את־‬ ‫ל&‪?$‬ל ואכיט ואךא איש נוךא מלאהי ‪1‬יי?ט לי ל ר ב עם־לקעךה‬ ‫ואדע הי ?ז?לה לתדיתני‪ :‬ו?צאתו וא?ך ולא ?עמתי טעם מא?ל‬ ‫ןה ולא ?ל־מא?ל אתר מ א ה ‪ :‬וכעבור יום ולצא אלי ותכר את‪-‬‬ ‫לא?ל ותא?ר אלי מדוע ל א אכלת מךלמא?ל תןה‪ :‬ןאמי אליל‬ ‫הי מלאת אותו ?שמים ן?ןת ואיך אמךל לא אקליב לאלילים‬ ‫הלסי ללל ל כ ד ו ‪ :‬ותנה אל ךעי־לך הי אלתי אבי נלה לי ?יד־‬ ‫מלאכו את־רעתך ואלמי *מךתי את־למא?ל למען ?לני אולך אם‪-‬‬ ‫תךאיהו ולשוכי מדרכך‪ :‬ולמען תו?לי הי לא תשלט ךעת‬ ‫פושעים ?צךקת לראי לי הנה אקח ]מךסמא?ל[ ואכל ??נלך‬ ‫ו?ד?רי אלה ואלפלל ?*את אללי אבותי ומלאך א?ךלם לליו‬ ‫עמדי ואכל.. למה אמללה ל ח ז י‬ ‫ו ה ל ^ י ולל^א לעול עיכלך ז?לי כי אם־תשללי לל א ? ש ך ת?ה‬ ‫אשלה צךתך מילנש כעלך את־איך ותשמידי את־ז?דד מעל״‬ ‫?ני לאךמה‪1 :‬י*א?ל אלי לנה אל?תני ל ב לי אללם על־ללי ועל־‬ ‫תלי א י ואנכי אלבה עול על־אשל אמלא נם־את־תאותי‪ :‬וליא‬ ‫ל א לדע ‪5‬י ל&‪ 12‬לל דגךסי אליל כן ולא ל מ ^ ה ‪ :‬כי אם ל?ל־‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ו ת א נ ח מד‪ . ובךאולה *את ותפל על־איל לרגלי ‪1‬ת?ך וארי?ה‬ ‫ואדכר על־ל?ה‪1 :‬ת??יתני לבללי עשות עוד את־מע^ה‬ ‫ל?שע הןה‪:‬‬ ‫ןאולס תיא לקשלה את־ל?ה ?ך^ה ולל‪ *8‬אי לדדך‬ ‫לצודני‪ :‬ותאנת מר ‪1‬ת&ל למש?ב והיא לא לללה וכךאות כעלה‬ ‫אולה ויא?ר לה ל ? ה ??לו אלך ‪1‬תא?ר לו ?ךה ?ל?בי ן?ל־‬ ‫א?תות רולי לציקוני ולרפא אולה ןךזיא לא זחללה‪ :‬וליא לעת‬ ‫מצא ך ? ה אלי וכעלה ה ית מתוץ ל?לת ותאמר אלי‪ :‬אלנק או‬ ‫אלנפל אל־בור אם־לא תל^ץ לשכב עמי‪ :‬ובראותי כי רות‬ ‫?ללעל לךןיזה ואתפלל אל־ל‪ :‬ואמר אליה.

.‫צוואות השבטים‬ ‫איש ב ת ? ק תאןה ולי י?כל ןליה כי ל?מע ך ? ר ט‪1‬ב ע ל ־ ל ? ^‬ ‫א ? ל י א ל וקכל אותו למען תאןתו ל ך ן ת ל*את‪:‬‬ ‫ן*את אמר לכס א י כי ?*ש ? ע ו ת !כיום[ ליו כלכלי•‬ ‫מ א ת י ! א נ כ י ? ת ל י על־כרכי ל א י יי כל‪-‬ליום ןכל־סלילה ו כ צ ק י‬ ‫ק?תי ןאבןד ואלכלל ללצילני מ א ה ‪ :‬לאללוןה ל ? ? ה ? א י י‬ ‫ותמ?כני בלןקה לשכב ע ? ה ‪ :‬ןכךאותי כי ללןיקה ב^ןעון ? א י *‬ ‫וא?ןכהו ןאנוס ? ל ס ‪ :‬ןהיא בתלןיקה בב^ךי ‪ ^ npfp‬אלילות־‬ ‫ב‬ ‫ח‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫י•‬ ‫ט‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫?!א וכבוא כ ע ל ה ?אני כ מ ? ? ל א ? ל ככיתו יממלרת ל מ י‬ ‫‪1‬ל?ללני אל־כית־למלר א ? ר ל כ ן ע ה ‪ :‬ןכא?ר ליי^י ?אסולים‬ ‫ותעצב למצלית ותצא ותשמע אותי מ ל ל ל ומשכל את‪:-‬י ^כקום‬ ‫ח ? ך ןאניל בקול שמלה ןאוךה את־אלסי כי נצלתי מתאות‬ ‫למצלית‪:‬‬ ‫ו??מיס לבות • ? ל ל ה אלי ל א מ י הואילה למלא תאו*י‬ ‫ןאצכי אייציאף מךלאןקיס וא‪9‬דף מ ח ? ך ‪ :‬ואצכי ל א נ ? מ ? ל י ליי‬ ‫אף־במל?בולי כי אול‪.‬‬ ‫פוטיפר‬ ‫משתדלת‬ .‬ב יי א ת ‪ -‬א ? ר ל ל א ה בבול ח ? ך כ א ו י‬ ‫מ א ? ל ללי ל!י ת א ו ק י ס בלדלי־מלך ןללהולל‪ :‬כי אס־לליל אי‪#‬‬ ‫בצדקתי־ ויכקש נם־לתלה וללע אל זלי‪1‬ן כי‪-‬תועילהי ו?ו*ז *‬ ‫נס־את־*את כ א ? ר ]?תן[ נס־לי‪ :‬כ ? ה ??מים ?אה אלי כליולי•‬ ‫חולה ?מל‪#‬ך־ללל ותשמע לקול למלתי ןאצכי ? ? מ ע י את־אןחולי*‬ ‫ל ל ל ש ת י ‪ :‬כי בהיותי בכיתי ולגל את־ךועוליל ןאת‪-‬שדיל ואי "‬ ‫ח ל י ל למען אשכב ע?ה כי לכת־מךאה ל‪:‬לה ע ד ‪ ? -‬א ל וליורי•‬ ‫כ ל ב ו ? ה למען תדיסני נלל לצילני ממןמוליל‪:‬‬ ‫ועל־כז ראו א י א ־ א ? ל ל‪#‬גלו ארר־לות ולכלה ןצוס*‬ ‫ןנס‪-‬אלס אס־תלכו אללי ל א ן ה ן^לר ל כ ב ?אלן־לות ולכלי׳‬ ‫ןלצומו ? ל ב ?דכה לשכן ?קך??ס לל כי א ל ב ל א ע ל כ ת ‪ :‬ובכל־‬ ‫א ? ד ל?כן עליון אס־נס‪-‬קנאה ]תפל[ על־איש או ? ב י או ר צ ל‬ ‫אללים לשוכן בו ל א לק יוציאהו מדעה למען א ן ת ו כי נם־‬ ‫ירוממהו ויכאלהו כ א ? ר ע ? ה נם־אתי‪ :‬כי מ ל ־ ד ד כ י י ל?כי•‬ ‫‪2‬‬ ‫ת‬ ‫תיקונו של‬ ‫מ ת א ו ת‪ .‬במקור ‪5‬מ>‪(£>16‬קף‪£0‬זנ=מתאגת‪ .‬‬ ‫‪) ch‬השוד•‬ ‫‪.‬ונמסר כאן לפי‬ ‫משלי י״ח א לתאוה ]לתאנה?[ יבקש נ פ ר ד ותרגום הע׳ ש מ י ­‬ ‫ה ר ו ד ה ‪ .‬בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית וכר‪.‬השוה יומא ל״ה ב ׳ ‪ :‬בכל יום ויום היתה אשת‬ ‫בדברים‪ .

‬שאחי יוםף מוכרים אותו בתור עבד‬ ‫ויוסף צועק כי הנהו בן ליעקב‪ .‬‬ ‫ע ב ד א נ כ י ‪ .‬‬ ‫‪.‬־־‬ ..‬יל נעל עברי ונס־או?רים ןצב ? נ מ א ד ן » ע | ‪ .‬ב מ ק ו ר ‪ :‬ד‪=6$70‬עבודה‪ .‫צוואת יוסף ח א‪-‬יג ה‬ ‫רז‬ ‫איש אס־?מעשיס או כדכריס או ? מ ל ב ב ו ת ‪ :‬יךעוי אתי ? ה ‪-‬‬ ‫ח‬ ‫אלכני אבי ואצכי ל־א התגאיתי כ ל ? כ י אף־כי נער לליתי ולראת‬ ‫יי הןלה כ ל ? כ י סי ל ל ^ י ‪ 5‬י ל צ ל ‪-‬יללף‪ :‬ואצכי ליא ת ס ס ת י‬ ‫ו‬ ‫נ ? ? י לךעה ואכבד את־אלי ומלךאלם ל ל ל ? ת י בעת מארוני ולא‬ ‫לימדתי ללשמעאלים בי ?ךלעקב אצכי איש גדול וצדיק‪:‬‬ ‫ונם־אלם ?ני להי לךאת ל‪ :‬ל‪5‬נל עיניהם ?כל־מע^יכם וכבדו‬ ‫יא‬ ‫את־אתי?ם כי ? ל ־ א ? ר יע?ה את־־לקת לל יאלכהו לל‪ :‬ולתי א ? ע י‬ ‫ב‬ ‫עם־ללשמעאלים ולשאלוני לאמל ל ע ? ד אתה ואמר ע ? ד אצכי לליד‬ ‫?לת ל כ ל לבשו א ל י ‪1 :‬יאמל לי לגדול ? ל ס ל א ע ? ד א ל ה כי‬ ‫נ‬ ‫כן תעיד נם־־לזולך ואנכי אמךתי ע?ד אנכי‪ :‬ויהי כ א ? ר ?אנו‬ ‫י‬ ‫מ?ךל?ה ולליבו כינילם מי מלם לתן ?לילי ולקלני‪ :‬ולאותו כ ל ס‬ ‫ה‬ ‫כי אשאר ?מצרלם אצל מוכר ?תורתם על־א^ר .‬לא לאמין לו ולצו ללסלו כשו?ים עלם‬ ‫וללי כי ללזיק כד?ךיו ‪1‬יא?ר פוסזי?רע לביאו לפני א ת ־ א ע ר ‪:‬‬ ‫אני הוכאלי ל א י ו ו א ? ת ל ו ה אפלם אך?ה ל א י פו?יהל כי ליה‬ ‫הפרקים י ״ א ‪ -‬י י ז הם חטיבה בפני עצמה‪..‬השוה ס הישר פ׳ וישב‪ .‬ואתה‬ ‫ב‬ ‫^ ? ה ־ ב ו ? ? ט י ס וקח את־לועל אל־כילנו ליכך?ך אללי לעברים‬ ‫כי ל ? ל מ ך ל ? מ ל ס נסוך עליו‪:‬‬ ‫ולאמן פוטיפ־* לךבךיה ולצו ללביא ל א י ו את־לסולר ףאמר‬ ‫אליו מה‪-‬לך?ר א ? ר ? מ ע ת ׳ ?ליך כי נונב א ל ה נ?שות מאלץ ?‪3‬ען‬ ‫ולמכרם לע?לים‪ :‬ולפל לסוחר ללגליו ןלללנן אליו ראמל בי‬ ‫אדוני ל א לרעתי את־א?ר ת א מ ר ‪*1 :‬א?ר פויטיכלע אס־כן ל ך ? ר‬ ‫מאלן ל ע ב ד לע?לי לזה ראמר הלשמעאלים לכקיךהו על־‬ ‫ידי ע ל ־ א ? ל ילובנו‪] .שובו עס־?חוךתס‪:‬‬ ‫י ‪ -‬ל ולל ‪$‬תן לני ?עיני הסולר ‪?!1‬קד על־־לדי את ביתו‪1 :‬ל?לכהו אללים‬ ‫לרגלי ולמלא אותו ןלב ן??ף ועבךה‪ :‬ואלי אצלו ? ל ש ה לךשים‬ ‫ו ח מ ? ה למים‪:‬‬ ‫ח‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫יג‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י•‬ ‫?עת לליא ?אה ]א?ת[ מוף א ? ת פו?יםר ??ך??ה ?רב‬ ‫ה ד ך ה כי ? מ ע ה על־אדותי מפי ?רי?יל‪ 1 :‬ת נ ל לבעלה כי לעשיר‬ ‫לסותר ?‪.‬ו ע ן ד ח‪ .

.‬שהישמעאלים מחליטים למכור את יוםף‬ ‫בקמת‬ ‫ם למען הציל את נפשותיהם )וע׳ שם התיאור של יסודי יוסף בבית פוטיפר(‪.‫צוואות השבטים‬ ‫ס * ל י * י ב^לי• כין * ר י מרעה‪ :‬ו!?דילני מאתו ו>א?ר אלי ס מ י‬ ‫א ל ה אם־ל?*י ואמר עמד אצכי‪ :‬ו*א?ר ]ע?ד־‪ 1‬מי אתה ו^מי מ י‬ ‫סלשמעאליס‪ :‬ו*א?ר אלי איף־ לליל ל ע ? ד להם ואמר קצה קנמי‬ ‫מאח »מ‪ :‬יאמי אלי אכן * ק ר אתה דוכר ולצו מ‪:‬ד למ»מי‬ ‫?שו?ים על־מעךמי‬ ‫?*די‪:‬‬ ‫וא*ת מרף לשקי?ה ב ע ד לא*‪$‬ב ?עת לערוצי כי קרוב כיליי‬ ‫ותשלח אליו לאמר ל א ?צדק * ם ? ל כי ענש תענש איש ל?*י‬ ‫א*ר ןנב ?אלו םו*ע ל ‪ :‬ה .‬‬ .‬ע׳ ם׳ הישר פ׳ וישב‪ . וכא*ר ל א *‪$‬ילי מד?רי אף־כי לכילי‬ ‫ולצו לשוס אותי כ מ * ? ר עד־א*ר ילאו אדוני ה ? ? ד ‪ ^ :‬א מ י‬ ‫לאשה אל״כעלה ל ? ה לאמר כןקים נער לקות כשבי מןזע סים^‬ ‫ועליף להוציאו ל ל ? * י ולשמרו‪ :‬כי היא בקשה לךאותני ?ס*<ח‬ ‫ל ? א ה ןאצכי ל א לחגתי מ?ל‪-‬זה ך ? ר ‪ :‬רא?ר ‪$‬ליל לא־י?י?ה כן‬ ‫?תוך סמ?רים לקסת רכוש ןךים ל?ני הוכית כ ? * ? ט ‪*? :‬את ר?י‬ ‫על־ססולר ואשר לנער ליה יליד• ?כית ס ס ס ר ‪:‬‬ ‫מקץ אר?עה ועשרים יום ?או ס!*מעאליס כי שמעו כי־‬ ‫ל ל א כ ל ?לי לעקב א?י מ א ד ‪ :‬ולבאו ו*א?רו אלי ?ה־סר?ר א*י‬ ‫אמרל ע כ ד אלה ולנה לרענו כי כן א ל ה לאי* !רול ?ארץ ?געז‬ ‫ואכיף מ ל א כ ל עליף ? * ק וא?ר‪ :‬ואצכי ? * ? ע י כ*את נמקו קרכי‬ ‫וימס ל?כי ואבקש ל?בות ם א י ואלא^ק לכל־א?לים את־־אלי‬ ‫ואמר אלילם אצכי ל א לד?לי ר?ר ע ? ד אצכי‪ :‬ולועצו ל ? ? ה י‬ ‫למעז ל א לכצאוני כ י ד י ל ס ‪ :‬כי־ לראי מכני אכי ?דיכא ?לילם‬ ‫ויקס מלם נקמת ס?ה כי * ? ע ו כי ןדול הוא את־אלהים ואישים‪:‬‬ ‫ו*א?ר אלילם ספוסר סלצוני ממשפט פוטי?רע‪ :‬ואלה ?או אלי‬ ‫ולכקשו מ?ני לאמר מ י ך ה כי ? ? ? ף קנינו אולף והוא יוציאנו‬ ‫לל?*י‪:‬‬ ‫ותא?ר א*ת מוף אל־כעלה קנה את־סנער כי * מ ע ת י א‪?1‬רים‬ ‫למצר אותו‪ :‬ןתיא * ל ל ה מ ‪ :‬י ?ריס אל־סלשמעאליס ותלפץ‬ ‫לקנותצי ולקרא ר ב סט?סים ל?*?עאליס ולכקש לקנות אותי‪:‬‬ ‫וכא*ר ל א נאות ל מ ת י י מלו ומרים הודיע לנכדתו אלרי א * י‬ ‫ח מ ה ‪ .

‬ ‫ו כ י לבקש איש ל ל ל ע לכם אלם נמלו אותו טוב וללפללו מעדו‬ ‫ויי ‪.‬יצילכם מ כ ל ־ ך ע ‪ :‬ולנה לאילם כי בענותי ו ב א י ר ־ ת ל לקללי‬ ‫לי ל א ? ה את־בת‪-‬לכלן ל ע י ר ־ ? מ ש ומאה כ כ ל י זלב נלנו־לי אתה‬ ‫ויי נ‪1‬אם לי לעכלים‪ :‬ו נ ם לפי נתן לי לל מעל לכל־ל^ לשךאל‬ ‫‪1‬ל?מלני ע ל ־ ן א ה ב * י מ י ל י כי ד מ י ת י ככל אל־לעקב‪:‬‬ ‫ועתה שמעו את־לללום א ? ר ל ל ל ׳ ל י ‪ :‬דאילי ולנה ? ת י ס‬ ‫עשרה אללות לועות ומלן נפוצו ת ש ע ‪ :‬ושלש נצלו י מ מ ל ד י ז ולנה‬ ‫ןפוצו נם־לז .‬אפשר שהכוונה ל ת ש ע ת השבטים שגלו בשעת התרבן הראשון ונשארו ר ק‬ ‫ג ‪ :‬לוי‪ ..‬כ ב ש י ם ‪ .‬ד מ י ת י‪ .רעתי ו א ל ר י ש למען ל א לכלם למרים‪:‬‬ ‫אלם ראילם אפוא ?ני א ת ־ כ ל ־ א ? ר א י ת י למען א ? ר ל א אכלים‬ ‫יז‬ ‫אח־אלי‪ :‬ונם־אלס אהבו איש את־רעהו ובאךל־לול למתירו איש‬ ‫את־^ן רעהו‪ :‬מי יי לשמח בלמד אחים ובלכץ לב־טוב א ? ר‬ ‫נ‬ ‫לרצה ב א ל כ ה ‪ :‬ו מ א ? ר ?או אלי מ?רי?ה ולכילו מי אלמי השיבותי‬ ‫י‬ ‫ללם א ת ־ ל כ מ ף ולא שנאתים ו א נ ל מ ם ‪ :‬ואחרי מות לעקב אבי עוד‬ ‫ה‬ ‫הומכתי ל א ל כ ה אולם ו כ ל ־ א ? ל צך! עשיתי ללם עד‪-‬בלי־ךי‪:‬‬ ‫ז ‪ -‬ז ולא נתתים ל ל ע צ ב אף על־מצער‪ :‬וכל־־אשר ללה א ל י נתתי ללם‬ ‫ו א י ל ם ליו א י ויאי ללס מעכלים ן ג כ ? ם א ? ש י ויגונם לגוני ו כ ל ־‬ ‫ל ל ‪ :‬ם לללי ‪1‬ע?תס ע?תי‪ :‬ו א צ כ י לא לתרוממתי עלילס בנא וה‬ ‫ח‬ ‫‪2‬‬ ‫ז‬ ‫יח‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫יט‬ ‫‪2‬‬ ‫י‬ ‫ח‬ ‫ב ה ל ל ת כ א ך ת י ואלי מינילם כ א ל ל לאללונים‪:‬‬ ‫ומי תלכו נם‪-‬אלס במצות לי לנשא לל אלכם בטוב לעולמים.‬‬ ‫השוה חנוך א ם״ט ע״ב‪ :‬שלשה מ ך ה צ א ן ‪ .‬ב״ר פ״ד‪:‬‬ ‫שהיה זיו איקונין שלו דומה לו״ ועוד )שם(‪ :‬כ ל מה שאירע לזה אירע לזה ו כ ד ‪.‬ה א י ל ו ת‪..‬יהודה ובנימין‪ .‬‬ .‬בס׳ חנוך א׳ צ׳ ל״ח משתנים‬ ‫‪.‬ע׳ יובלים מ י ‪ /‬ם׳ הישר פרשת מקץ‪ .‬‬ ‫ב ת ה כ ה ן‪ .‬לפי החזון הזה עתידים אותם השבטים לחזור‪ .‬‬ ‫ד‬ ‫ז‪:‬‬ ‫ז‬ ‫יט‬ ‫נ ? ה אלילם ד ? ר כ י לוך?יס לם מחיר ל ב כ ? כ ד ‪ :‬ו ת ? ל ח‬ ‫אחר לאמר אף־אס ? ת י כ כ ר י ןלב ל ד ר ש ו תנו ללס א ל ־ ת ל ? ב ו‬ ‫זלב רק א ה את‪-‬לנער ולכיאהו אלי‪ :‬גילך ל כ ל י ם ולתן ללס‬ ‫שמונים ? ק ל י ןלב ולקלני ולמ?רית הגיד מי מאה }לן‪ :‬ןאצמי‬ ‫?דים‬ ‫.‬‬ ‫‪.‬השוד‪ .אלא ולנה ? ל ‪ #‬לאללות ללדו ש ל ^ ה טלאים ןלקךאו‬ ‫אל־לל ויוציאן ל‪ :‬אל־מקום־צמח ומלם ולנהלם מחקזך לאוךה‪ :‬ושם‬ ‫קיאו אל־‪:‬ל עד־אשל נקבצו אלילם תשע לאללות ויליו כשנים‬ ‫ע ? ר כ כ ש י ם ועול מעט ולךבו !•ליו עךלים לבים‪ :‬ואלא אללי־כן‬ ‫‪.‫צוואת •־־וסף יג ו ‪ -‬י ט ד‪...‬‬ ‫ת ש ע ‪ .

‬במקור‪ :‬בשינה טובה‪ .‬א ב ל ג ד ו ל ‪ .‬־־ ה ד ב י ע י‪ .‬י מ א ה ו ע ש ר ‪ .‬‬ ‫רבה כ ‪/‬‬ ‫‪ -‬א פ ר ת ה‪.‬הנבואה על ה א ר י ־ י ה ו ד ה )והשוה חנוך *'‬ ‫צ׳ ל * ח ( ‪ .‬ק צ ת נוסחאות מוסיפים‪ :‬כי נ ם‬ ‫עם המצרים ס ב ל כ א ב ר מהם )=כאחד מאומתם( ויעש להם טובות ויעזר להם ב כ ל‬ ‫מפעל ובעצה סובה ובכל עבודה‪ .‬הפר הרביעי הוא יהודה‪ .xov &ftelv'E<pQa&a‬‬ ‫ב ש י ב ה ט ו ב ה ‪ ...‬למשל‪ .‬‬ .‬אזור‬ ‫פסוק ד יש תוספת נ ו צ ר י ת ‪ :‬וארא והנה נולדה מיהודה בתולה ולה בגד בוץ וממנה‬ ‫יצא טלה תמים ולשמאלה כעין הארי וכל החיות התמרמרו אליו וינצח אותם הטלה‬ ‫ויפיצם וירמםם וישמחו עליו כל־המלאכים והאנשים וכל־דארץ‪ .‬י ק ו ם ל כ ם ‪ .‬אף כאן יש הרחבה נ ו צ ר י ת ‪ :‬טלה־ה׳ אשד יםיר את־‬ ‫חטא העולם‪..ה יי ע??ם‬ ‫?אורה ובלנעל לל‪:‬ה כ ת * ך עם־סמצרים‪ :‬ןאלס תעלו א ת ‪ -‬א א ת‬ ‫אמכם ? ד ד ך א?ךלה וק?רול ? ? ה על־ני ד ל ל אמי‪ :‬ויתי כ ‪ # $‬ר‬ ‫ד?ר ?זאת ול?שט א ת ־ ח ל י ו ו‪:‬מת ? * י ? ה ט ו ? ה .‫צוואות השבטים‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫ת‬ ‫ת‬ ‫י‬ ‫י א‬ ‫כ‬ ‫‪2‬‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י׳‬ ‫י‬ ‫ןה§ה שנים ? ? ר ?ריס יוןקים מ?ךה אתת ו מ א ה נצא ים ללבג‬ ‫ונשתו מ א ו ‪ #‬י ם ע ש י מ ד ד י ם ו מ א ה ל א י ן מ??ר‪ :‬ול?ר לך?י*י‬ ‫?דלי קךןיו עד־ל??לס ולל‪:‬יןה ?חו?ה להדרים ומין תקךנל*‬ ‫בלול ?מחה עוד קרן א ח ת ‪ :‬ןאךא ולנה הר ? ך ? ק ר ןהוא סוכם‬ ‫אילם ?תים ע ? ר ה ?עמים ו‪:‬לי ל ע ך ל?ל־ל?ליס‪ :‬ו?ל־לר?רים‬ ‫לאלה ‪:‬באו בעתם ?אללית ל‪?:‬יס‪ :‬ןאלם א י ‪ ? #‬א ת ‪ ^ -‬ת‬ ‫ל‪ :‬וכבדו את־לוי ואת‪:-‬הוךה מי מ‪1‬ך?ס ‪:‬קום ל?ם א ? ר יציל‬ ‫את־?ל־לגולם ו א ־ ל ? ד א ל ‪ :‬מי מלכותו מלבות עולמים ל ל י א ? ר‬ ‫ל א ס ל ל ף ‪ :‬ומלכותי כיני?ם תאמף ??כת נו?רים א ? ר ל ל א *‬ ‫עם־קדן‪:‬‬ ‫לד?תי כי אלרי מותי ‪:‬ציקו ל?ס המצרים ו‪ ::‬לקם את־נק&לכ*‬ ‫א * כ * ל ־ מ י ד ן א ? ר ד ? ר לאבותי?ס‪ :‬ואלס תקחו את•‬ ‫*‬ ‫עצמותי אל?ם כי אס־לביאו את־ע?»ותי ? ? ה ול.‬יש משערים‬ ‫שבמקור היה השלישי לוי‪ ..‬‬ ‫במקור‬ ‫א ת ע צ מ ו ת י ‪ .‬כמה חוקרים רצו ל ה ו ג י *‬ ‫מתוך כתוב זה אילו קטעים מקוריים‪ .‬ברא׳ ג׳ כ״ו‪.‬השוה ספור המעשה בשמות‬ ‫והשוה העי לברא׳ מ״ח ז׳‬ ‫אםרתהי־‪:‬‬ ‫ב ר ת ארץ לבא‬ ‫‪*0‬ףץ‪ %‬י?‪v xaPe0ji0Q65tJt..‬אלא שהמעתיק הנוצרי שינה לשם מטרתו להרביעי‪ . וללא?לו ?ליו‬ ‫כל־לשלאל ו?ל־מ?ללם א ? ל | י ו ל ‪ :‬י?צאת א י לשךאל '???ךלם‬ ‫ונעלו אלם את־ע?מות יוסף ולק?ךהו ?ל?רון עם־אבוליו ולליו‬ ‫למי ?ני תליו מאדי ו ? ? ר ‪:‬‬ ‫ו‬ ‫?‪:‬יא‬ ‫ם‬ ‫לפרים )ע״ש גם על הטלה הלבן(‪ .

‬ל ז ק נ י ו‪ .‬וצ״ל קס״ז או‬ ‫קכ״ט‪ .‫צוואת יוםף יט ו‪-‬בנימין ג ג‬ ‫צואת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫י‬ ‫זז‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫י׳‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ב?למן ל כ ן ל ? נ י ם‬ ‫ריא‬ ‫ע ? ר ללעקב ו]?ן־[ךלל‬ ‫העתקת דברי אלמן א ? ר צוה ל א י ו בהיותו ? ך ל מ ש‬ ‫ועברים ומאה ? ן ה .‬‬ .(t>e mut.‬מלס ולארץ ושמרו‬ ‫מצוליו ולבו ?ללמי יוסף לאיש לטוב ו ל ק ד ו ש ‪ :‬ומלשבותי?ס‬ ‫תליינה לטו?ה כ א ? ר ללעתס גם־אותי מי ?ל‪-‬איש א ? ר מלשבוליו‬ ‫נמחות ללאה לבל לשל ל א י ו ‪ :‬לראו את‪-‬יי ואלבו את־רעי?ס‬ ‫ואם־לכקשו רוחות ?ללעל ללציק לכס בבל‪?-‬ךה ךעה ל א למ?לו‬ ‫ח מ ש ו ע ש ר י ם ו מ א ה ‪ .‬וזו‬ ‫טעות‪ .‬כי אף אחד מן השבטים לא מת כששנותיו פחות משנות יוסף‪ . ולנשק להם רא?ר אלילם כ א ? ר נולד לצדוק‬ ‫לא?ךלס לןקף^יו ??ה נולדתי נם־אני ללעקב‪ :‬וללי באשר מלה‬ ‫ך ת ל אמי בעת ל ך ל ה אותי ולא ללה לי ל ל ב ואינק ? ד י בלהה‬ ‫א ? ל ה ‪ :‬ןךלל ללתה אללי ל ר ל ה את־יוסף עקךה שתים עשרה‬ ‫שנה ותל&לל אל־יי ול?ם ותהר ותלד אותי‪ :‬בי אהב לעקב אבי‬ ‫את־לתל ? א ד ולת‪5‬לל א ? ר לראה מ א ה שני א י ם ‪ :‬ועל־כן קךאו‬ ‫את־־שמי אלמן לאמר ? ך י מ י ס ‪:‬‬ ‫ולהי כ א ? ר ?אתי מ?ר‪?:‬ה אל־יוםף ולמירני אתי ויאמר אלי‬ ‫מה־אמרו לאבי אתרי א ? ר ??רוני‪ :‬ואמר לו את־בלנתף טבלו‬ ‫בךם ןלשלתול ויאמרו ל?ל־?א ל?ת‪$‬ת אףי ה י א ‪ :‬רא?ר לו יוסף‬ ‫אמן אתי ‪$‬צב גרבוני סולרי א ע ן בלץקה‪ :‬וללי באשר ללבו ללך?ס‬ ‫ול?תילו את־?ל?תי ?מו ל.‬לפי זה היה יעקב בהולידו אותו בן ציח ש נ י ם ‪ .‬‬ ‫??רוני רעילם ללשמעאלים ול?ה ל א דברו ?זב באמךם ?*את‪:‬‬ ‫בי בקש ]יוסף[ לה?תיל מ א י את־מעשי אלינו ולקיא לאליי‬ ‫‪1‬יא?ר א ל י ל ם ‪ :‬אל־תןידו לאמינו את־א?ל ע ק י ל ס לי וא?רו לו‬ ‫באשר מ&לתי אצמי ל א ל מ ן ‪ :‬ונס מלשבותי?ס ?ל??ס תללץת‬ ‫?אלה ולא ל?עי לד?ריס לאלה עד‪-‬לב א ב י ‪:‬‬ ‫ועתה ?ני אלבו נס־אתס את־יי אללי ד‪?..‬לפי מדרש תדשא )ברבינו בחיי לשמות( חי ק״ט שנה‪ ..‬‬ ‫ו י‬ ‫ו‬ ‫כל ספור המעשה שלכאן חדש הוא ושונה לגמרי משאר םפודי יוסף‪. ed.. nom.ה ךעה א ע ה בי ‪1‬ת?ךמני‪ :‬ן??ד‪.‬ב ן י מ י ם ‪ .‬כך מבאר גט‬ ‫‪ .‬לפי ם׳ הישר פ ויצא היה יעקב בן צ״א בהולידו את יוסף‪ .‬לפי‬ ‫יובלים י״ט י״ג נולד יעקב בשנת ב אלפים מ״ו ובנימין בשנת ב׳ אלפים קמ״ד )שם‬ ‫ל*ב ל״ד(‪ .‬‬ ‫‪. "Wendiand‬ם׳ הישר בם׳ וישלח‪ :‬כי בארץ הימין‬ ‫פילון )‪92‬‬ ‫)הדרום?( נולד ל _‬ ‫‪.

‫ריב‬ ‫צוואות השבטים‬ ‫ד‬ ‫י׳‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫יי‬ ‫??ם כ א ? ר ]לא ??לו[ נס ?יוסף א ת י ‪? :‬ה־רבו ל א נ ד י ם א ? ר‬ ‫בקשו את־נ?שו מל מ ן ?ליו ? י ?ל־..‬‬ ‫י צ ר ‪ .לא י י ןאוהב ךעהי ל *‬ ‫נכהו רות ?לנעל כי י. א ן ל ו ‪ :‬ןנס־מןמת אן?יס ןתיות ל א תוכל‬ ‫למשל־בו כי ל‪?? :‬ןרו עקב ל א ל ? ה א ? ל א ל ב א ת ‪ -‬ל ע ה ו ‪ :‬ןייוםף‬ ‫כקש מאבינו כי לת&לל אל־‪ ::‬ב ע ד אחיו למען ל א נלשב לי לא*‬ ‫ל?ון את א ? ר ?שו לו ך ע ‪ :‬ו??ה קךא נ?קב ד ! י ק י לי יוכו*‬ ‫נצלת את־ללמי נ?קב א כ י ף ‪ :‬וללכק־לו ‪1‬ל‪?3‬ק־־לו כש?ללס‪:‬‬ ‫אתם ראילם ?ני את־אלרית האיש הטוב יוסף לכו ? מ ל ? ^‬ ‫ט‪?*.קנא בו ןבור כי ילי ‪ ? ? :‬ת ה ו א ת ־ א ו ע ‪ :‬א ל ב ע ל ־ ד ל‬ ‫לדתם על־חולה ‪:‬תום ןאת־ל‪ :‬להלל‪ :‬ליךא י י א ן הוא לאורים‬ ‫אלהים נ?!ר למתעב ?ליון יוכיח וי?יכהו מדרכו ‪1‬א?ר ל ל ל ר י‬ ‫טוב ? פ ו ף ?ליו אותו ‪:‬אתב א ? ש ו ‪:‬‬ ‫‪ 5‬ן‬ ‫ר‬ ‫&‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫ועל־כן ?ני אם מל?בותי?ס תל‪:‬ינ ה טובות נם‪-‬מךעים‬ ‫נ?לימו ל?ס ןהולליס יבושו מ א י ? ם ן‪:‬שובו לטוב ואנשי־?צע‬ ‫ל א רק ישובו מתאולס כי נם־נתן לתנו את־תילס ל א ? ר ‪ ? 5‬ר ח‬ ‫ןאם־ת?שו טוב נם־הרותות הטמאים ‪:‬נוסו מ?ניכם ותנת ת ? ד‬ ‫תירא מ ? ס ‪ :‬כי המקום א ? ר בו ‪ :‬כ כ ד אי‪ #‬מ ? ? י ם טוכים ‪1‬על*‬ ‫ל?תו ננגיל[ אור ‪3‬ס־תח?ד ‪:‬נוס מ ? ס ‪ :‬כי אם־עןות נ א ה נאי^ז‬ ‫לאיש קדוש וללנלס כי לתונן צדיק א ת ־ ל א ד ף ונלריש‪ :‬ואס‬ ‫ל א ד איש כצדיק וללפלל נכ?דו[ תצדיק כי אם !ס־לרנע ?‪i‬‬ ‫ידכא עוד ? ע ט לשןא זהרו ףומיע כ א ? ר ליה נם־יוםף א ח י ‪:‬‬ ‫נצר לאיש הטוב ל א נתן ?נד רול־ח?א־?ל‪:‬על כי מלא]י‬ ‫לשלום לנל‪-‬ל נ?שו‪ :‬ולא נכיט ?תא.‬ה ?דרכי ללמיו למען תשאו נם־אלם !די ל ל ל ה ‪ :‬כי א י ^‬ ‫טוב ל א ל ח ש א ה עי}יו כי לדתם על־כל ואם ל?איס ה ם ‪ :‬ו א‬ ‫נם־תם ילר‪#‬ו ?ליו ר ? ה עו*ה טוב לנצח ר ע כי אלתים א ן ליי‬ ‫ןאת״צדיקים א ? ש ו ‪ :‬א ה ב ‪ :‬ןכי לת?אר ל א לללר בו איש וכי‬ ‫‪?:‬שר ל א .‬השוה צוואת דן ו׳ ה ‪/‬‬ .ה על־?ל־ר?ר מ ? ל ת ולא‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ה‬ ‫‪b‬‬ ‫ו‬ ‫נ‬ ‫בסוף פסוק ת׳ יש תוספת )או הרחבה( נוצרית‪ :‬ויאמר אליו עוד תקום בך בבואי{‬ ‫השמים ע ל טלה ה ומושיע העולם כי תמים ימסד ]בעון[ פושעים וחף מפשע ‪ 1‬ב ח ט «‬ ‫אנשי ר ש ע ימות בדם ה ב ר י ת להושיע א ת הגוים ו א ת ישראל ולהשמיד בליעל‬ ‫ואת כל מ ש ר ת י ו ‪.‬השוה צוואת אשד א׳‬ ‫ג ‪ /‬־ מ ל א ך ה ש ל ו ם ‪ .‬‬ ‫‪.

‬‬ ‫שמץ‬ ‫ד ע ‪ ..‬‬ ‫מאות‪.‬‬ ‫היינו שע״ח שנה אחרי מות קין‪ .. ובליותו בךמאתלם ש‪$‬ה‬ ‫ססל ל ל א ו ת ובת*ע מאות *‪$‬ה ?שמד בימי למבול על־ךכר‬ ‫ל ? ל אליו סצדיק ? * כ ע רעות ?שפט קלן ול?ך ?*?עיט ו * ב ע ‪:‬‬ ‫כי ? א ש לןה ‪:‬דינו לעולמי־עד ?ל לדומים לקלן ב א א ת אלים‬ ‫ו?שןאתס‪:‬‬ ‫ואלס א י י י מ א י ל ר * ע ולקנאה ןשנאת אחים ודבקו‬ ‫בטוב ו?אה?ה‪ :‬כי ?ל־אשר לו לב טהור ?אל?ה לא לביט אל־‬ ‫*?‪ p‬רע בל?בו כי רוח יי נלה עליו‪:‬‬ ‫אשה לץנות עמה צי‬ ‫ד‬ ‫ב‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫‪4‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ב‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ח‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫‪.‬‬ ‫נ‬ ‫‪..‬‬ ‫‪. ל א ללפ‪3‬ק כתענו?ים את־קרובו ל א ‪.‬לפי יובלים ד׳ ב׳ היה קין בן ל״ה כשהרג את‬ ‫לפי יובלים ד׳ א׳ נולד קין בשנת ס י ד לבריאת העולם ונהרג בשנת ת ת ק י ל ‪.‬ה׳‬ ‫ם‬ ‫ח ל ק ו ‪ .‬השוה אבות ה חי‪ :‬שבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעת‬ ‫קין‪-.‬‬ ‫לפי זה חי דק תתס״ו ש נ ה ‪ .[nua‬‬ ‫‪—!16v‬‬ .‬שבע נקמות‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫ש ב ע ר ע ו ת ‪ .‬ב י מ י ה מ ב ו ל ‪ .‬לפי יובלים היה המבול בשנת אלף ש״ח‪.‬ובתשע‬ ‫מ א ת י ם ש נ ה ‪ .‬‬ ‫הבל‪-.‬יעציב‬ ‫‪??1‬נו[ ל א ‪:‬מלא ‪1‬מא?לי[ תאוה ולא ל*א ךלא ‪:‬תור אחדי עיניו‬ ‫כי ‪ ::‬ללקו‪ :‬ל א ?בול א^שיס וקלונם לטו את־ללצר הטוב ‪.‬תפס כאן את למך כהורג קין‪ .‬רצח‬ ‫גופי עבירה ו ב ו ‪ /‬בן־סירא מ‬ ‫השוה ברא׳ ד ט״ו כל ה ו ר ג קין שבעתים יקם‪ .‬‬ ‫‪.‬והוא את‪-‬לעתו ‪:‬טלר למען א*ר ל א לאשי?הו‬ ‫אלתיס ‪1‬א?*ים וכן נם־?ל־מעשי בללעל *?ליס הס ןו*ם אין ?הם‪:‬‬ ‫ועל־כן הנ?י ?צו?ם א י נוסו מ א י רעת בללעל כי לרב הוא‬ ‫נותן ל?ל‪-‬לשומעים אליו‪ :‬ותחרב היא אס * כ ע רעות לראשונה‬ ‫הסר ה ד ע ת מבללעל !ותלד[ לרעה הראשונה רם השנלה בהלה‬ ‫לשלי*ית תו.‬השוה ם׳‬ ‫הישר פ׳ ב ר א ש י ת ‪.‬ח ר א ש ו נ ה ד ם ‪ .‬וערמה‬ ‫‪ 1‬א וריב ןל?ה ל א יךע כי ל‪ :‬ל*?ךבו ויאיר את־נפשו ויחדהו‬ ‫כצל ב?ל‪-‬עת‪ :‬ולא תללינה ליצר הטוב שתי לשונות ?ל?ה‬ ‫וקללה בוז ך?בוד ע צ ושמלה * ק ט ור‪$‬ז שפת־חנף ואמת עני‬ ‫וע*ר כי אס דעה אחת לו כצל ז?ה וקזהוךה‪ :‬ל א שמע לו‬ ‫ו * מ ע ומראה ומראה כי ?ל־אשר לע*ה או לדכר או יךאה ידע‬ ‫צי ל‪ :‬לראה ל‪?3‬שו‪ .‬במקור‬ ‫‪.‬‬ ‫ו ‪ .‬ו ל מ ך‪ .‫צוואת בנימין ג ד ‪ -‬ח ב‬ ‫‪:‬‬ ‫דיג‬ ‫ל??ר־הון בחמךתו.‬צוואת לוי ב׳ י״ב‪.‬וכאן נדון קין עצמו לשבע נקמות‪.ה לךכיעית ןלות ללמי*ית מלסול ס * * י ת רעש‬ ‫ס*כיעית לר?ן‪ :‬ועל־כן ןקם אללים מקלן * כ ע ןקמות כי ??ל­‬ ‫מאה שנה תביא ‪? ::‬ליו מ?ה א ל ת ...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ‪ .

‫צוואות השבטים‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ה‬ ‫כי כא?ל ל א ל א ף ת ? ‪ $‬ש ןאם־נס‪-‬על‪-‬צואה ןטיט ןרלה ול*?‬ ‫?נילם ןססיךה את‪-‬לילס ל ר ע כן נם־לב ?הוד אס נס כרכ‪#‬‬ ‫אךמות לתללך לקזלר ןהוא ל א לקונף‪:‬‬ ‫}אחזה ולנה נם־מעשים לא־טובים לליי ככס כ א ? ד ר^י‬ ‫לכוך הצדיק כי ןנות סדוס תןנו ונ?מללם כמעט וללךשו את־‬ ‫הוללולכס עם־לן?ים ומלבות יי ל א ת ? כ ן כיניכס כי חיש כלו­‬ ‫לכיךנה‪ :‬ןאולם מ ק ד ש לל בללקכס ילי ן^דול לחלה כבוד לכלת‬ ‫לאלי״יז מ ך ל ד א ^ ו ן ןנקכצו ? ? ה ?נים ??ל ל ? כ ט י ם ןכל־לגולמ‬ ‫על־א?ל ל?לח עליו את־ל‪#‬ועתו ןלבצא ןל?קיף עליכם‪:‬‬ ‫וללי כ א ? ר ללה יוסף* כמגדלם ןאלמד לדאות את־צלמו ןאת־‬ ‫דמות א י ו ‪ :‬ועל־ללי ל כ ל ת לעקב אבי לאיתיו כיום בלקיץ בכל־‬ ‫צלמו כ א ? ר ללה‪:1 :‬תי כ א ? ד ד כ ר ל ל ם כאלה ‪*1‬א‪$‬ד אלילם‬ ‫דעו לכס כני כי ל?ני מ ת ‪ :‬ואלס ןמלו א א ‪ 1‬איש את־קדובי‬ ‫ן?מרו את־לקות לי ןאת־מצויליו‪ :‬כי את־אלה אצכי מוליש לכם‬ ‫ת ל ת כל־נללה ןנס־אלם ואתילו אלת לבניכם נללת עולמים כי‬ ‫כן עשו אבךהס לצלק ןנעקב‪ :‬כי את־כל־אלה ?‪.‬ע*פ דניאל י״ב ב ‪/‬‬ ‫לפי חנוך א׳ יקיצו דק הצדיקים לחחיה‪ .‬ל ח ד פ ו ת‪ .‬כאן יש תוספת נ ו צ ר י ת ‪ :‬והי ידי ן לראשונה‬ ‫א ת ישראל ע ל רשעתו כי כאשר הופיע אלהים ב ב ש ר לא האמינו בו ואז ישפוט א ת‬ ‫כ ל הגויים אשר לא האמינו בו כאשד הופיע עלי אדמות והוא יוכיח א ת ישראל בידי‬ ..‬־־‬ ‫הפסוקים ו ׳ ‪ -‬י ״ א הם אחד המקורות הקדומים ביותר ע ל תהית המתים‪ ..‬יומא י״ב א ׳ ‪ :‬ומה היי•‬ ‫בחלקו של בנימין‪ .‬השוה חגי‬ ‫ב׳ ס ‪ /‬ב י ת החשמונאים יהא גדול ומפואר וכל י״ב השבטים ישבו על אדמתם‪ .‬ב״ר צ״ג‪ :‬ששני ב ת י מקדשות עתידין להבנות בחלקו של בנימין•‬ ‫וע׳ ת״י לברא׳ מ״ט כ*ז‪ :‬ובאחםנתיה י ת ב נ י בית מקדשא‪ .‬ו ג ד ו ל י ה י ה ‪ .‬צוואת לוי י י ח ט ‪ /‬יהודה כ״ה ד ‪ /‬דן י״ב‪ .‬לנו לנו נללל‬ ‫לא^ל שכלו את־מצות יי עד־א?ל לנלה יי לשועתו לכל־לנולם‪:‬‬ ‫ןאז תראו את־לניל ואת־צת ןאת־?ס ןאת־אבךלס ןאת־ל^לק ואת־‬ ‫לעקב עומדים ליכיני כ ש כ ל ה ‪ :‬ןאז ןקוס ןבדאנלנו איש ע ל ‪ ? -‬כ ט ו‬ ‫ב ח ל ק כ ם ‪ .‬בסוף פסוק ז׳ יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬אשד הופיע ע ל האדמה בצלם א י *‬ ‫ב‪£‬ני וכל אשר יאמינו בו עלי אדמות יגילו אתו‪ .‬־־‬ ‫בסוף פרק זה יש ת ו ס פ ת נוצרית‪ :‬נביא נולד יחיד והוא יכנס א ל המקדש הראשון‬ ‫ושם ‪2‬חדף ה׳ ו ע ל עץ ירומם ומסך ההיכל יקרע ודוח ה׳ ת ע ב ו ר אל הגייט‬ ‫כאש תתפרץ והיה בצאתו מן שאול ועלה מן הארץ השמימה ואנכי ידעתי מה שפל‬ ‫יהי עלי אדמות ומה מפואר בשמים‪ .‬השוה אה‬ ‫התיאור בחנוך א׳ )ביחוד פ ר ק צ׳(‪ ...‬המתים‬ ‫שיקומו לתחיה יכנסו לגן עדן ויאכלו מעץ החיים )לוי י״ח י׳( וישכנו בירושלים החדשה‬ ‫)דן הי י ״ ב ( ‪ .‬אולם והיכל ובית קדשי הקדשים‪ .

‬בבדאי מ״ט כ״ז‬ ‫נמסר‬ ‫יחלק‬ ‫מ ח ל ק ט ר ף ‪ ..‬י?לי‬ ‫תם ואתילס את‪-‬ע^מות אבותילם ל ך ש ב מ ל ל א ג א ע ז ולקויי‬ ‫אולם כלברין ל ח ל י אבותיהם‪ :‬ןת?ה ? ב ו מאךץ א ע ן וי?בו‬ ‫במ?רלס עד־יוס עלולס כארץ כ?ךלם‪:‬‬ ‫ז‬ ‫בחירי הגויים כאשר הוכיח א ת עשיו בידי המדינים אשר פתו את אחיהם עד אשד‬ ‫נ פ ל ו בזנות ו ב ע ב ו ד ת אלילים וינודו מאחרי ה׳ ויהיו בנים בתוך יראי ה ‪ ..‬ביווני‪:‬‬ ‫ ‪c0m.‬גד ח׳ ה׳ ) ו ב פ י ׳ ( ‪.‬‬ ‫ביווגי‪£81 :‬מ& ע ! = ל ב ט ח ו ן ‪ .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הלשון י מ ל א מ ח ס ו ר נמצא פעמים הרבה ב א י ב נ ג ל י ו ן ‪..‬‬ ‫שלל‪-‬‬ ..‬ועי צוואת זבולון ח׳ י״ב‪ .‬והוא תרגום העי ללשון וישבו לבטח ב י ח ד כ״ח כ״ו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב מ ל ח מ ת כ נ ע ן ‪ .v TQO<PV‬‬‫וכזאת יטרף ממגו ויתן לכ‪!$3‬ת הגוים ועד קץ עולמים יהיה בכנסיות הגוים ובין שדיהם‬ ‫כשיר מזמור בפי־כל ובספרי הקדש יכתבו מעשהו וגם דברו והוא יהיה בחיר אלהים‬ ‫עד עולם ובהם הוא יצא ויבוא כאשר אמר יעקב אבי הוא ימלא מחסור ש ב ט ך ‪.‫צוואת בנימין ת ג ‪ -‬י ב ד‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫ב‬ ‫יב‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫י‬ ‫רסו‬ ‫ה‬ ‫היתלות לכלך ת?כלם‪ :‬וכל־אי־איש לקיצי א ל ל?בוד ף«לה‬ ‫לתךפות‪ :‬ואלס א י אם תתהלכו בקךשה בכווית יי עוד ת ? א ו‬ ‫אתי ל כ ט ח וכל־לשךאל לקכץ אל־לל‪:‬‬ ‫ולא עוד יקךאו לי ץאב טורף עקב לכככס כי אם־־עוכד‬ ‫לי כתלק ? ך ף לעו*י ט ו ב ‪ :‬ובאלרית ה ימיס ‪:‬קום כ ך ע י לדיד‬ ‫לל ^ ו כ ע בקולו ןעועזה ךצונו והוא ‪:‬איר ברעת לך?ה את־כל־י‬ ‫תנולם והוא באור תדעת על‪-‬לשךאל יויכיע כישועה‪:‬‬ ‫ולתי כ א ? ר כלה את־ךכךיו ‪*1‬אכר א נ י אגוה אלכם א י‬ ‫תעלו את‪-‬ע^מותי ממצרלם וקברוני בלברון א?ל אבולי‪ :‬ולמת‬ ‫א ל א ב * י כ ה טוכה כךלכש ועשרים וכאה ??ה‪:1 :‬שימו אותו‬ ‫כארון‪ :‬ובאתת ותשעים ? נ ה לבוא בני ישךאל מ?ך‪:‬כה ו‪.‬אפשר שהיא המלחמה שעליה מסופר באריכות ב ם הישר )פ׳‬ ‫שמות(‪ .‬‬ ‫עןזק>‪81aSt501:90‬‬ ‫?‬ ‫‪v‬‬ ‫‪ .‬ל ב ט ח‪..

‬ועל הלשון המשותפת שהיתר‪ .‬וכיוצא בהם באלו הענינים‪.‬‬ ‫ואגב עיון בספר אנו עומדים על כמה נקודות שבהן הוא מדבר‪ .‬ולפיכך םפר היובלים ‪ -‬כלשוני בפתיחתו כך ה ו א ‪ :‬ס פ ר‬ ‫ח ל ו ק ת ה י מ י ם ‪ -‬פותח מדרשו בפרשת הדברים לפי המשכם של הענינים‪ .‬מישב סתירות‪ .‬‬ ‫משפטים עם המינים והכופרים שבדורותיו ועל דברי הגנתו על היהדות ובזה אפשר לו‬ ‫לקורא לעמוד על ענינים חשובים שבתולדותיה של היהדות והתפתחותה במחשבה ובחיים‪.‬כגון שמותיהן של נשי קין )ד׳ ט*ו( ושל שת‬ ‫)ד׳ ייא( ושל קינן)ד׳ ייד( ועוד‪ .‬שהוא מוסר דבריהם שהיו רווחים בעולמו של הסופר בכתב ובעל פה‪ .‬והוא משלב בתוך‬ ‫דבריו דדך הילוכו כל מה שנראה לו חשוב וכדאי למסור לקורא לרגל התכלית העומדת‬ ‫לפניו‪ .‬ענינים הרבה‬ ‫נודעים לנו מתוך קדמוניותיה של אגדת קדמונינו‪ .‬עמ׳‬ ‫ונקרא כך על שם שהוא מחלק את ההיסטוריה למן בריאת העולם ועד מתן תורה ליובלות‬ ‫של מיט שנים היובל‪ .‬ב( בראשית זוטא או זוסרתא = ‪ MixpoyevEoig‬או ‪A XEJITT! Teveaig‬‬ ‫אולי ניתן לו שם זה מחמת היותו קטן באיכות )אבל לא בכמות( לגבי ספר בראשית‬ ‫שבתודה‪ .‬ממש כבהמשך של סיפור‪ .‬ואנו לא ידענום משוס מקים אחר‪ .‬ולא‬ ‫רק ענינים כלליים‪ .‬אחרונים שבאחרונים‪ .‬‬ ‫ולא רק שהוא יודע מה שעליו לדרוש בו אלא אף מכיר הוא ממה עליו לפרוש‪.‬אלא אף שמות פרטיים של אישים ושל מקומות מתוספים לנו באוצר‬ ‫ידיעותינו‪ .‬כגון שליחת‬ ‫העורב והיונים עיי נח מתוך התיבה )ברא׳ ח׳ ז׳‪-‬י״א( וםעודתם של המלאכים שבאו‬ .‬והולך מעני!‬ ‫לענין לפי סדר השתלשלותם של המאורעות‪ .‬והם חזון משה )‪MwtioRcog‬‬ ‫( ‪B16$.(an6Aeo>s‬״‬ ‫‪)0)f\ SicrihfcT! xov Ma>i‬או חיי אדם‬ ‫(‬ ‫ת משה‬ ‫ב פ‬ ‫‪9‬‬ ‫ב‪ .‬שאינם ידועים ממקום אחר‪ .‬ואף חלוץ‬ ‫הוא לאחרונים‪ .‬שם הספר‪.‬ואולי מחמת היותו קטן בתוכך שהרבה מסיפורי בראשית הניח ולא הביאם כלל•‬ ‫ויש להעיר שנמצאים עוד כינויים אחדים לספר זה‪ .‬ועל שנים עשר בניו של אדם )ד׳ י׳(‪ .‬‬ ‫שאין לו צורך לדבר עליו לפי התכלית שתכן לעצמו מתוך טעם שבלבו‪ .‬והשמות הגיאוגרפיים המרובים‪ .‬ודרך אגב פותר הוא קושיות‪ .‬ממלא ליקויים‪ .‬להן לבריות שבעולם‬ ‫עד שלא קלקלו אדם וחוה )ג׳ כ״ח(‪ .‬‬ ‫ספר היובלים הוא מעין מדרש אנדה למן תחלת מעשי בראשית שבספר בראשית‬ ‫ועד יציאת מצרים שבשמות י״ב‪ .‫ס פ ר היובלים‬ ‫מ ב ו א‬ ‫א‪ .‬כגון על חמשת הימים שהיה אדם עסוק‬ ‫בהם בקריאת שמות לבריות )ג׳ א׳‪-‬ג׳(‪ .‬ועל קבורתו‬ ‫של אדם )ד׳ כ״ט(‪ .‬שהם עוסקים בפירושו‬ ‫של לשון אחד או פסוק אחד או ענין שבתיבה אחת ומתוך כך הם באים לספר דברי‬ ‫אגדה או של מסורת שבישראל‪ .‬שבאו אחריו ושתו ממעינו‪ .‬ועוד ועוד‪ .‬ולפיכך כמה‬ ‫פרטים יש בתורה שאין הוא מזכירם כלל ועובר עליהם בשתיקה גמורה‪ .‬בימיהם של ראשונים‪ .‬ואף אנו‪ .‬נראה שדרך זו עדיין לא היתד‪ .‬וממילא אנו למדים‬ ‫כמה דברים חדשים‪ .‬וכך נעשה ספר זה בבחינת מאסף‬ ‫לראשונים‪ .‬בלשון סתמי‪.‬רווחת בישראל באותן‬ ‫הדורות‪ .‬שזו היתה הקבורה הראשונה שבעולמם של בני אדם‪ .‬ואין זה מדרש כשאר המדרשים‪ .‬טיבו של הםפר וצורתו‪.‬‬ ‫ספר זה שני שמות לו‪ :‬א( ספד היובלים )כך בתחלתו של קטע סורי‪ :‬כתבא‬ ‫י ׳ לדברי‬ ‫דלות עב