Professional Documents
Culture Documents
אם Aו Bשתי מטריצות הפיכות מאותו סדר אזי ABגם הפיכה ומתקיים )AB)-1=A-1B-1 כפל מטריצות:
הוכחה לטענה( :)2נסמן C= A-1B-1ונראה כי היא הופכית ל ,ABנזכור ש AB=BA תנאי לביצוע : ABמס' העמודות של = Aמס' השורות של .B
(AB)C=(AB)( A-1B-1)= ABA-1B-1 =BA A-1B-1==BI B-1=I – (A(aijמטריצה מגודל . m X n
– (B(bjkמטריצה מגודל . n X l
שיטה למציאת המטריצה ההופכית של מטריצה :A אזי המטריצה C=ABתהיה מגודל . m X l
מטריצה Aהיא הפיכה אם ניתן באמצעות פעולות שורה אלמנטריות לקבל ממנה את n
מטריצת היחידה.
במקביל לבחינה של האם Aהיא מטריצה הפיכה נצמידה לה מימין את מטריצת היחידה וכל
Cik aij b jk
j 1
פעולה שנבצע על מטריצה Aנבצע גם על מטריצת היחידה.
a11 a12 a13 1 0 0 2 R 2 2a21 2a22 2a23 0 2 0
תכונות של כפל מטריצות:
A a21 a22 a23 0 1 0 R1 a11 a12 a13 1 0 0
חוק הפילוג :אם מתקיים ABו ACאזי A(B+C)=AB+AC
a a33 0 0 1 a a33
31 a32 R 3 31 a32 0 0 1 חוק הכיווץ :אם מתקיים ABו ACאזי A(BC)=(AB)C
בצורה זו עד שמתקבלת מטריצה היחידה בצד שמאל ובצד ימין בסופו של תהליך תתקבל יש לזכור שלא תמיד מתקיים AB=BA
המטריצה ההופכית של מטריצה . A
פעולות שורה אלמנטריות:
בדיקה כללית האם מטריצה Aהפיכה – ע"י דטרמיננטה: (1החלפה של שתי שורות של Aזו בזו.
אם הדטרמיננטה של המטריצה שווה לאפס היא לא הפיכה
(2כפל של אחת השורות של Aבמספר קבוע.
רלוונטי לעתיד :ערכים עצמיים של מטריצה לא הפיכה 0 : (3הוספה של שורה מסוימת לשורה אחרת.
נזכור שכשמטריצה לא הפיכה זה אומר שיש לה שורת אפסים ,לכן הערכים העצמיים שלה
מטריצות שקולות שורה הן מטריצות שאחת מהן מתקבלת מהשנייה ע"י סדרה של פעולות
הם אפס!!
שורה אלמנטאריות.
R1 a11 a12 a13 R 2 a21 a22 a23 2 R 2 2a21 2a22 2a23
שימוש לפתרון מערכת של nמשוואות ב nנעלמים.
נתונה המערכת הבאה: A R 2 a21 a22 a23 R1 a11 a12 a13 R1 a11 a12 a13
a11X1 + a12X2 +… + a1nXn = b1 R3 a31 a32 a33 R 3 a
31 a32 a33 R3 R1 a31 a11 a32 a12 a33 a13
a21X1 + a22X2 +… + a2nXn = b2 מטריצת היחידה : I
: זוהי מטריצה שעל האלכסון שלה כל האיברים שווים לאחד ושאר האיברים שווים לאפס.
an1X1 + an2X2 +… + annXn = bn מטריצה זו מקיימת את התנאי AI=IA=A
1 0 0
ניתן לבנות מטריצה ריבועית של המקדמים ולהכפיל אותה בווקטור ניצב של הנעלמים כך
I= 0 1 0
ש: 0 0 1
n
a11 K a1n x1
a xj
1j
מטריצה מוחלפת ()Transposed
j 1
מטריצה זו מתקבלת משיקוף של Aיחסית לאלכסון הראשי שלה ומקיימת את התנאים
M O M M M
הבאים:
an1 L ann xn
n
anj x j אם Aמסדר n X mאזי ATתהיה מסדר .m X n
j 1
אם מוגדר ABאזי ATBT=(BA)T
ביטוי זה שקול ל:
a11 a12 a13 a11 a21
x1 b1
A a21 a22 a23 A a12 a22
T
A M M
x b a a
n n 13 23
אם Aמטריצה הפיכה אזי ניתן לומר שיש למערכת המשוואות פתרון יחיד ,זאת מפני מטריצה מדורגת:
שבמידה ונכפול את שני צידי המשוואה ב הפיכה של Aיתקבל: תנאים לקיום:
(1כל שורת האפסים של Aבמידה וקיימת נמצאת אחרי שורה של Aשלא
x1 b1 כולה אפסים.
AA1 M A1 M (2מספר האפסים המובילים בשורה kתמיד גדול מזה שבשורה . (I (i<k
x b
n n
x1 b1
I M A1 M
a11 a12 a13
x b
0 a22 דוגמא למטריצה מדורגתa23 :
n n
0 0 a33
0 0 0
מטריצת היחידה יוצרת מצב שישנו אך ורק xאחד שמתאים לכל bנתון
משפט :כל מטריצה היא שקולת שורה למטריצה מדורגת) ,כלומר ניתן באמצעות פעולות
1 K 0 x1 b1 שורה אלמנטריות לדרג מטריצה -אם כי לא תמיד ניתן לייצר שורת אפסים(.
MO M M 1
A M
0 L
1 xn מטריצה הופכית ( ) A-1ומטריצה הפיכה (:)A
bn
מטריצה ריבועית Aנקראת הפיכה אם קיימת מטריצה ריבועית Bמאותו סדר כך ש:
AB=BA=I
ניתן לראות שביטוי זה יוצר מצב שבו מתקבל ערך מספרי יחיד לכל xולכן זהו פתרון
טענה( :)1אם Aמטריצה הפיכה אזי יש לה מטריצה הופכית יחידה.
יחיד),כמובן שמציאת הפתרון מחייבת את חישוב המטריצה ההופכית(.
הוכחה לטענה( :)1על דרך ההיפוך ,נניח ש Bו Cהן שתי מטריצות הופכיות של ,Aמכך
נובע ש:
דטרמיננטות AB=BA=I
לכל מטריצה ריבועית מותאם סקלר מיוחד שנקרא הדטרמיננטה של .Aלדטרמיננטה של AC=CA=I
המטריצה חשיבות רבה בגילוי תכונות המטריצה. נכפיל את הביטוי הראשון ב : C
C(AB)=CI
תכונות של דטרמיננטות: לפי חוק הפילוג:
. 10 10
) CA)B=CIאבל ידוע ש CA=AC=I :ולכן נובע ש IB=ICכלומר . B=C
.1דטרמיננטה מסדר אחד היא הסקלאר עצמו:
כלומר ל Aיש מטריצה הופכית יחידה והיא מסומנת ב .A-1
1
.1נתרגם למצב Ax=B .2דטרמיננטה מסדר : 2היא כפל אלכסון וחיסור האלכסון השני:
1 4 1 x 1
a11 a 12
A 1 1 1 , x y , B 0 a11 a22 a21 a21
2 3 0 z 0 a21 a22
.3הדטרמיננטה של מטריצה Aושל המשוחלפת שלה שוות.
,התקבל פתרון לכן יש A 4 .2נבדוק את הדטרמיננטה של : A
פתרון יחיד. A AT
.3כעת על מנת לקבל את xעלינו להחליף את העמודה שלו עם עמודת הפתרון,
לחשב דטרמיננטה של המטריצה החדשה ולחלק את התוצאה בדטרמיננטה של .4אם למטריצה Aיש שורת/עמודת אפסים ,אזי הדטרמיננטה שווה לאפס.
המטריצה :A .5אם ל Aיש שתי עמודות/שורות זהות אזי הדטרמיננטה שווה לאפס.
1 4 1
.6אם Aמשולשת אזי הדטרמיננטה של Aשווה למכפלת אברי האלכסון
N ( x) det 0 1 1 3 שלה.
0 3 0
.7הדטרמיננטה של מטריצה היחידה Iהיא .1
x N ( x) / A 3 / 4
.8במידה ומטריצה Bמתקבלת ממטריצה Aע"י פעולות שורה
1 1 1 אלמנטריות:
N ( y ) det 1 0 1 2 .1אם הוחלפו 2שורות/עמודות אזי
2 0 0
. B A
x N ( x) / A 2 / 4
.4בצורה דומה ניתן לחשב לשאר הנעלמים ,בכל פעם מחליפים את עמודת .2אם הוכפלה שורה/עמודה בסקלאר kאזי :
הנעלם עם עמודת הפתרונות. B k A
אין פתרון למשוואה או שיש אינסוף פתרונות ,ניתן כללים לפתרון :כאשר A 0 .3אם הוספה כפולה של שורה לשורה אחרת
B A אזי:
לתוך מערכת המשוואות, לבדוק זאת ע"י הצבה של הפרמטרים שמצאנו כאשר A 0
אם מתקבל 0=0אזי יש אינסוף פתרונות
.9נתונה מטריצה Aריבועית ,הטענות הבאות שקולות:
מרחבים וקטורים: A.1היא הפיכה.
הגדרה :מרחב וקטורי הוא קבוצה Vשמוגדרות עליה 2פעולות .חיבור שיסומן ב +וכפל
במספר של איברי .V .2ל Ax=0יש רק פתרון האפס.
דרושים שיתקיימו התנאים הבאים: .3הדטרמיננטה של Aשונה מאפס.
(1סגירות של :Vאם αו βשייכים ל Vאז גם α + βנמצא ב ,Vכלומר
.10הדטרמיננטה של מכפלה של שתי מטריצות A , Bשווה למכפלה של
סכום של שני וקטורים ב Vהוא גם וקטור ב . V
, אזי: V (2חילופיות של החיבור :אם . AB A B הדטרמיננטות שלהן.
. .11אם Aו Bמטריצות דומות הדטרמיננטה שלהן זהה.
(3קיום איבר ניטרלי ב V-שיסומן ב),0-וקטור האפס( .כך שכל וקטור α שלבים למציאת מטריצה הופכית באמצעות דטרמיננטות:
ב V-מקיים α + 0 = α
.1ראשית יש לבדוק האם יש למטריצה Aדטרמיננטה ) ,זה תנאי ראשוני
(4קיום איבר נגדי לכל וקטור αב Vיש וקטור יחיד -αב Vכך שα+(- : וגם משתמשים בו בהמשך(.
, α)=0וקטור זה נקרה הנגדי של .α
.2בונים מטריצה Cעל בסיס המינורים של מטריצה Aבאופן הבא:
(5חוק הקיבוץ :לכל α,β,γב Vמתקיים. (α+β)+γ = α+(β+γ) : עוברים על מיקומי i,jבמטריצה Aומתאימים מיקום זהה במטריצה Cכך שהערך
ע"ג מטריצה Cהוא המינור של הערך במטריצה : A
תכונות הכפל במספר:
(1אם aמספר ממשי ו αוקטור ב Vאזי αaנמצא ב ) Vכלומר כפל של
| Cij (1)i j | ( A)ij
וקטור במספר הוא וקטור(. .3עושים transposeלמטריצה Cומחשבים את הערך הבא:
(2אם α,βוקטורים ב Vו aמספר אזי :לפי חוק הפילוג: 1 Ct
. a ( ) a a A
|| A
(3אם αוקטור ו a,bסקלארים אזי.(a(bα) α (ab= :
. 1 חוק קרימר:
(4לכל וקטור αב Vמתקיים
כיצד פותרים משוואות לא הומוגניות באמצעות דטרמיננטות:
דוגמא :לבדיקה של האם מרחב מסוים עונה על הקריטריונים של מרחב וקטורי: .1מתרגמים את המשוואות למצב וקטורי/מטריצות Ax=B :
IR x, y | y R, x R
2 .2בודקים האם יש ל Aדטרמיננטה שלא שווה לאפס ,במידה וכן ,אזי יש
פתרון יחיד.
צריך לבדוק האם המרחב עונה על התנאים שדרושים לקיום מרחב וקטורי.
.1סגירות :בהכרח הוא סגור. .3על מנת למצוא את הנעלמים מחליפים בכל פעם את עמודת הנעלם (X(i
.2חוק החילוף והקיבוץ מתקיימים באופן מיידי. בעמודת הפתרונות .Bלאחר ההחלפה מחשבים את הדטרמיננטה
והפתרון המתקבל לחלק לדטרמיננטה של המטריצה המקורית הוא
.3וקטור האפס הוא ) .(0,0והוא מקיים ).(x,y)+(0,0)=(x,y הפתרון של הנעלם.
.4הוקטור הנגדי הוא ) (x,-y-והוא מקיים ).(x,y)+(-x,-y)=(0,0
.5גם כפל של איבר במספר יקיים את התכונות הדרושות. דוגמא לשימוש בחוק קרימר:
נתונה מערכת המשוואות:
ניתן להרחיב את ההגדרה לפונקציות: x 4y z 1
– Vאוסף כל הפונקציות ב ) IRפונקציות שתחום ההגדרה שלהן הוא מספרים ממשיים והן x yz 0
מקבלות ערכים ממשיים( V .ישמש כמרחב וקטורי כאשר חיבור של שתי פונקציות
2x 3 y 0z 0
הוא: f , g V
2
) ( f g )( x) f ( x ) g ( x
במרחב וקטורי Vנקראת תלויה ליניארית 1 , 2 K m הגדרה:קבוצה וקטורית אם fפונקציה ב Vו aמספר אזי ניתן להגדיר( af )( x) af ( x) :
m ניתן לבדוק ש Vמרחב וקטורי ביחס לשתי הפעולות שהגדרנו.
aii 0
i 1
שלא כולם אפסים כך ש a1 , a2 K am אם קיימים מספרים
הגדרה של תת מרחב
אם Vמרחב וקטורי אזי תת מרחב של Vהוא קבוצה חלקית Uשל Xשמהווה בעצמה
תלויים ליניארית אם ורק אם אחד מהם הוא צירוף ליניארי 1 , 2 K m הוקטורים מרחב וקטורי ביחס לפעולות החיבור והכפל במספר שמוגדרות ב Vכלומר אם הפעולות
במרחב Vמשרות את אותו הדבר על Uהוא יכול להיות תת מרחב וקטורי ל .X
של כל האחרים.
3
X1 משפט:
יהי Vמרחב וקטורי ומימד סופי .אז לכל בסיס יש אותו מספר איברים.
ניתן להסתכל על הפתרונות של המערכת הנ"ל כווקטור M : מספר האיברים בכל בסיס של מרחב ווקטורי Vהנוצר סופית נקרא המימד של Vוהוא
X
n מסומן ב . dimV
כאשר ישנו יותר מווקטור פטרונות אחד אזי ניתן לקבל אוסף פתרונות רחב מצורה כללית,
למשל: משפט:
התנאים הבאים על קבוצה סופית Aשל וקטורים במרחב וקטורי נוצר סופית Vהם שקולים:
X1 Y1 A.1מהווה בסיס של .V
a M b M
X Y A.2היא קבוצה בלתי תלויה ליניארית מקסימאלית.
n n כלומר אם מוסיפים ל Aוקטור שאיננו נמצא ב A
הקבוצה המתקבלת תלויה ליניארית.
שנסמנו P IR n לכן אוסף הפתרונות של המערכת ההומוגנית שלנו מהווה תת מרחב של A.3היא קבוצת יוצרים מינימאלית של .Vכלומר אם
ונקרא לו מרחב הפתרונות של המערכת. גורעים מ Aוקטור מסויים אזי הקבוצה המתקבלת
כבר אינה יוצרת את .V
משפט: משפט:
מימד מרחב הפתרונות של המשוואות ההומוגניות שווה תמיד ל : (n-r(A .1כל קבוצה של n+1וקטורים במרחב nמימדי היא
– nמספר הנעלמים.
תלויה ליניארית.
– (r(Aדרגת מטריצת המקדמים.
.2כל קבוצה שיש בה פחות מ nוקטורים אינה יוצרת
מהמשפט הנ"ל נובע שבכדי לפתור מע' משוואות הומוגניות יש לבצע את הפעולות הבאות: את Vאם Vהוא מרחב nמימדי.
.1להביא את מטריצת המקדמים לצורה המדורגת שלה.
.2לקבוע את דרגת המטריצה.
.3מימד מרחב הפתרונות הוא מס' הנעלמים פחות דרגת המטריצה .בעזרת הגדרה :הדרגה של המטריצה:
מספר זה מחשבים בסיס למרחב הפתרונות ואז כל פתרון של המערכת נתונה מטריצה מדרגה . mXn
ההומוגנית הוא צירוף ליניארי של איברי הבסיס הנ"ל. כל שורה זה וקטור ב , IR nכל עמודה זה וקטור ב . IR m
כלומר לאחר שמוצאים את מימד מרחב הפתרונות צריך לנחש פתרונות שנותנים את דרגת השורות של מטריצה Aמוגדרת כמספר המקסימאלי של שורות Aשהן וקטורים בלתי
הערכים הרצויים ,כל פתרון צריך להיות בלתי תלוי בשני. תלויים ליניארית ב ) . IR nניתן להגדיר באופן דומה את דרגת העמודות ביחס ל .( IR m
מערכת משוואות ליניאריות שאינה בהכרח הומוגנית: משפט :דרגת השורות של מטריצה Aמסדר mXnתמיד שווה לדרגת העמודות שלה
זוהי מערכת בעלת mמשוואות ליניאריות ב nמשתנים וניתן לתאר אותה בצורה הבאה: והמספר המשותף נקרא דרגת המטריצה והוא מסומל ה .(r(A
a11 X 1 a12 X 2 K a1n X n b1
a21 X 1 a22 X 2 K a2 n X n b2
חישוב הדרגה של המטריצה:
M הדרגה של מטריצה מדורגת שווה למספר השורות שאינן שורות אפסים.
am1 X 1 am 2 X 2 K amn X n bm ביצוע פעולות שורה אלמנטאריות איננה משנה את דרגת המטריצה.
כלומר על מנת לחשב יש לבצע פעולות שורה אלמנטאריות על מטריצה נתונה עד להבאתה
נגדיר שתי מטריצות: למצב של מטריצה מדורגת .ואז מספר השורות שאינן שורות אפסים הוא דרגת המטריצה.
4
היא מטריצה מסדר , nXnהעקבה של Aמוגדרת כסכום A aij אם נתאים ) (b1 , b2 ,K , bn ) , (a1 , a2 ,K , anב IR n לכל זוג וקטורים
האיברים על האלכסון הראשי שלה: על פי הנוסחא הבאה: מספר ממשי שיסומן ב g
n n
tr ( A) aii g aibi a1b1 a2b2 K anbn
i 1 i 1
זוהי מכפלה סקלרית של . , הגדרנו כאן פונקציה המתאימה לכל זוג וקטורים ב
Vהוא מרחב וקטורי של מטריצות מסדר mXnהמכפלה הווקטורית של שתי
מטריצות A,Bתוגדר כך: סקלר ב . IR IR n
) A ( aij
) B (bij תכונות המכפלה הסקלרית:
m n , וקטורים ו aמספר כלשהו אזי המכפלה (1הומוגניות :אם
AgB tr ( BT A) a ij bij
i 1 j 1
הסקלרית תקיים:
AgA tr ( AT A) aij2
m n a g a g
i 1 j 1
(2ליניאריות :אם , , וקטורים ב ,Vאזי:
.1הומוגניות.
n
X X gX x 2
i
aX gY a X gY
i 1 n n
xi2 0
g
והערכים הם כלומר אם ) a1 ,K , an , (b1 ,K , bn למעשה ניתן להציג את המכפלה הסקלרית באמצעות מכפלה וקטורית רגילה כך:
a1
מספרים ממשיים אזי מתקיים:
a1 Kan g b1 K bn M b1 K bn a1 K an b1 K bn
t
5
ההוכחה היא הוכחה רגילה של תת מרחב ,צריך להראות ש : 2 2
(2a gb) 2 4 a b 0
.1להראות שווקטור האפס נמצא ב W 2 2
(a gb) 2 a b
.2להראות שאם , וקטורים ב a,b Wשני מספרים אזי גם
agb a b
הוקטור a bנמצא ב . W
a0 b0 0
משפט:
W W 0
תמיד
ולכן ניתן לאומר ש: g נזכור שלפי אי שוויון שווארץ :
אזי המכפלה שלו כפול עצמו ) W W מפני שאם ישנו וקטור
2 2 2 2
2 g 2
( gתהיה אפס! וזהו רק וקטור האפס שמקיים תנאי זה.
0 2 2
2 g ( )2
משפט: 2
( )2
אם Vמרחב וקטורי שמוגדרת עליו מכפלה סקלארית ו Wתת מרחב של Vאזי ניתן
ו W כאשר להציג כל וקטור ב Vבצורה יחידה:
קוסינוס הזוית בין הווקטורים מוגדרת כמכפלה סקלארית של הגדרה :ב IR 2
. W , לחלק לנורמה:
כלומר כל וקטור במרחב ניתן לפרק לסכום של 2וקטורים ניצבים אחד לשני וההצגה
g
.W W 0 היא יחידה!! בגלל ש cos ,
קבוצה אורתונורמאלית:
ב Vכך לכל הוקטורים W המשלים אורטוגונאלית של Wמוגדר כקבוצה
מתקיים i 1,K , n אם בנוסף לתנאים של הקבוצה האורתוגונאלית גם לכל ב .W לכל g 0 ש
a j j g i a j j g i ניתן לבדוק שאם Wהוא תת מרחב של מרחב וקטורי ) Vהמוגדר למכפלה סקלרית(
j 1 j 1
במצב זה כל האיברים מתאפסים מפני שהוקטורים הם הוא תת מרחב של .V W אזי גם
שלו עם עצמו ,כאשר : i=j
6
1 2 0 1 2 n n
P ( ) A I
2 1 0
2 1
a j j g i a 0 a
j j i j i g i
j 1 j 1
1 4
2
ai i g i ai i
2
בשלב זה אנו רואים שדרגת המטריצה היא 1ולכן יש פתרון אחד כללי: gei ei א.
i 1
1 1 x1 0
n
2
ei
2
0 0 x2 0 ב.
i 1
x1 x2 0
x1 x2 נוכיח את .2א:.
יהיה ) (a,-aכאשר aמספר כלשהו. כלומר הוקטור האופייני ל 1 e1 ,Kהוא בסיס של Vניתן לבטא את , en ב ,Vמיקח ש נבחר וקטור
xאז Xו Yבלתי תלויים ליניארית ,כלומר: y צריך להראות שכש x1
שאם aX+bY=0אזי זה יתכן אך ורק אם .a=b=0 נניח ש Aמטריצה ריבועית .nXnוקטור X M נקרא וקטור עצמי של המטריצה A
x
n
נניח ש .aX+bY=0
נכפיל את 2צידי המשוואה ב Aונציג אותה בצורה הבאה:
כך ש AX X : אם קיים מספר
A( aX bY ) 0 נקרא ערך עצמי של המטריצה Aואילו Xנקרא וקטור עצמי של A במקרה זה
a ( AX ) b( AY ) 0 ששייך לערך העצמי .
אנו יודעים ש , AX x X , AY yY :נחליף את הביטוי בסוגריים:
a ( x X ) b ( yY ) 0 משפט :נניח ש Aמטריצה מסדר nXnאזי התנאים הבאים שקולים:
א .הוא ערך עצמי של .A
x (aX ) y (bY ) 0
ב .למערכת המשוואות )ההומוגנית( nמשוואות ב nנעלמים :
אנו הנחנו ש aX+bY=0ולכן , aX=-bYנחליף בתוך הסוגריים:
( A I ) X 0יש פתרון שלא כולו אפסיםI) .
x (aX ) y (aX ) 0
מטריצת היחידה(.
aX (x y ) 0 ג .למע' הומוגנית יש פתרון אידיאלי כשהדטרמיננטה של הביטוי שווה
לאפס:
הערכים העצמיים אינם שווים אחד לשני ,ושווקטור אנו יודעים ש x y ביטוי זה נקרא הפולינום P (A I )X 0
עצמי איננו יכול להיות שווה לאפס ולכן .a=0 האופייני של מטריצה .A
ניתן להוכיח אותו דבר לגבי . b=0 לפי ג' הערכים העצמיים של Aהם בדיוק השורשים של הפולינום האופייני.
מטריצות דומות דוגמא ליישום השיטה:
רוצים למצוא את הערכים העצמיים והוקטורים העצמיים של המטריצה:
הגדרה: 1 2
נניח ש A,B,Cמטריצות ריבועיות מאותו סדר. A
נאמר ש Aו Bדומות אם קיימת מטריצה הפיכה Cמאותו סדר כך ש: 2 1
פתרון :
A CBC 1 מציאת הערכים העצמיים :כותבים את הפולינום האופייני של המטריצה ופותרים:
7
1 2
A מהדוגמא הקודמת: משפט:
2 1 מטריצה Aמסדר nXnניתנת ללכסון אם ורק אם יש לה nוקטורים עצמיים בלתי תלויים
אנו יודעים ש הערכים העצמיים הם 1,3-וכל אחד בריבוי יחיד .והוקטורים העצמיים הם )
(1,1) , (1-,1בהתאמה.
יש בסיס מורכב מוקטורים עצמיים של .A IR n ליניארית ,כלומר ל
משפט: כלומר:
וקטורים עצמיים ששייכים לערכים עצמיים שונים של מטריצה סימטרית הם אורטוגונלים. נכתוב את הפולינום האופייני של הביטוי שרשמנו למעלה ונפתח את צד ימין של המשוואה:
A I CBC 1 I
הוכחה:
כעת נטפל בצד ימין של המשוואה ,נשתמש ראשית בחוק הפילוג:
ו Xו Yהם הוקטורים 1 2 הם 2ערכים עצמיים של Aכך ש 1 , 2 נניח ש
CBC 1 I CBC 1 CIC 1
. . 1 , 2צריך להוכיח ש X gY 0 העצמיים השייכים ל
C B I C 1
כעת לפי משפט המכפלה:
AX 1 X
לפי ההגדרה: C B I C 1
AY 2Y
C B I C 1
נבצע פעולות על הביטוי הראשון ) ,נכפול ב Yבביטוי הראשון וב Xבביטוי השני(: B I CC 1
AX gY 1 X gY B I
אנו יכולים להזיז את המיקום של Xלפי החוקים של מכפלה
X g AY 2 X gY A I CBC I B I
1
כלומר התקבל ש:
סקלארית. לשתי המטריצות אותו הפולינום האופייני!! ולכן יש להן גם אותם ערכים עצמיים.
g t נזכור שניתן לבטא :מכפלה סקלארית גם כמכפלה וקטורית לפי:
מטריצה ניתנת ללכסון:
AX
t
ונזכור גם שבמקרה שלנו Aהיא סימטרית ולכן: X t At נזכור גם ש
הגדרה:
AX gY AX Y X t At Y X t AY X g AY
t
נאמר שמטריצה ריבועית Aניתנת ללכסון אם היא דומה למטריצה אלכסונית )כל האיברים
מחוץ לאלכסון הראשי שלה הם אפס( .כלומר מטריצה ניתנת ללכסון אם קיימת מטריצה
זהו הביטוי הראשון ומכאן שאנו יכולים לכתוב ש :
ריבועית הפיכה Bמאותו סדר ומטריצה אלכסונית Dמאותו סדר כך ש :
1 X gY 2 X gY
אנו יודעים שערכים עצמיים אינם שווים לאפס 1 X gY 2 X gY 0 A BDB 1
X gY 1 2 0 – Dמטריצה שעל האלכסון הראשי שלה מופיעים הערכים העצמיים של Aכאשר מס'
ולכן מכפלה XYשווה לאפס! הפעמים שכל ערך עצמי מופיע שווה לריבוי שלו.
כלומר הוקטורים אורטוגונאלים. – Bמטריצה שהעמודות שלה הן הוקטורים העצמיים של Aשמתאימים לערכים העצמיים
שעל האלכסון.
מטריצות אורטוגונאליות:
אז Bמכילה בשורות שלה את הוקטורים העצמיים של .A A B 1 DB אם נכתוב :
הגדרה: ניתן לראות שעל מנת שמטריצה תהיה ניתנת ללכסון יש צורך שיהיו לה
מטריצה Pנקראת אורטוגונאלית אם P t P PP t I ערכים עצמיים בריבוי 1בלבד ,שכן כשיש ערך עצמי עם יותר מריבוי
.( P t הפיכה והמטריצה ההופכית שלה שווה למוחלפת שלה ) P 1 כלומר P אחד נוצר מצב שבו ישנו וקטור עצמי עם יותר מריבוי אחד ואז מטריצה
Bכוללת וקטורים תלויים ליניארית! מה שאומר שהיא לא הפיכה!
טענה:
אם Pמטריצה אורטוגונאלית מסדר nXnאזי לכל Xב IR nיתקיים:
דוגמא:
PX X
8
הגדרה של תבניות ריבועיות:
היא פונקציה Qשיש לה את הצורה הכללית הבאה: IR n תבנית ריבועית על
n n
Q( x1 ,K , xn ) aii xi2 2 aij xi x j
הוכחה:
b c 0 עצמיים של Aשמאונכים זה לזה והנורמה של כל אחד מהם היא .1
a 1
על מנת להפוך את הוקטורים העצמיים לוקטורים שהנורמה שלהם היא 1יש לנרמל אותם,
כעת ניתן להציב ערכים נוספים לתוך התבנית הריבועית למשל ). (0,1 לחלק כל ערך בווקטור בשורש הסכום הריבועי של הערכים שלו.
1 b 0 למשל לווקטור ) (1,1יש לחלק כל איבר ב 12 12 2ואז מתקבל וקטור מנורמאל :
Q(0,1) (0,1) 0 2 1 3 0 1 2
2 2
1 1
b c 1 ,
c2 2 2
PDP 1 PDP t אחרי שמחשבים הכול מומלץ לבדוק שמתקיים
כעת ניתן להציב ערכים נוספים לתוך התבנית הריבועית ולחלץ את . b
1 b 1
Q (1,1) (1,1) 1 2 1 3 11 6
2 2
b 2 1
3
b
2
9
מתקיים x x1 ,K xn ב IR n Aמוגדרת אי חיובית אם לכל נסמן את הביטוי הבא :
x Ax 0
t y1 x1
y M Pt M
y x
כאשר Aמטריצה סימטרית אז ניתן להציג את הביטוי כתבנית n n
) x t Ax Q( x x ,K , x P
t
ריבועית : y t x1 ,K , xn P t 1 n
10
נגזרת שנייה: נתונה מטריצה Aמסדר : 2X2
2 f 2 f 2 f 1 1
2, 0, 0 A
xx xy xz 1 1
2 f 2 f 2 f לפי השיטה של הערכים העצמיים:
2, 0, 0
yy yx yz 1 1
1 1
2
A I
2 f 2 f 2 f ניתן לראות שהיא מוגדרת אי 1 1
2, 0, 0
zz zx zy 1 0, 2 2
כעת ניתן להציב ערכים אלו לתוך מטריצת ה hessianולקבל: חיובית
Ak 1 1 1
2 0 0
1 1 גם כאן לפי הקריטריון היא מוגדרת אי חיובית. 1 1
H f , , 0 0 2 0
2 2 Ak 2 0
0 0 2 1 1
כעת יש לבדוק באמצעות הכלים שיש לנו האם זו מטריצה שמוגדרת חיובית או שלילית
וכך להחליט האם זו נק' מינימום או מקסימום •אם מתקבלות דטרמיננטות שהן גם חיוביות וגם שליליות לא ניתן
להגדיר את המטריצה כאי שלילית/אי חיובית.
הגדרה :משוואות הפרשים
נניח שנתונה משוואה מהצורה:
xt 2 xt 1 xt
a1 ,K , an
xt 1 xt 2
yt , yt 1 נסמן את הוקטורים הבאים : .a רציפות עד לסדר שני בנקודה
x
t xt 1
ה hessianשל fבנקודה aמוגדר כמטריצה הבאה:
1 1
, A השורה העליונה כוללת את המקדמים של אם נסמן את מטריצה
1 0 2 f 2 f
המשוואה והשנייה 1,0 a K a
x1x1 x1xn
ו Aבצורה הבאה: yt ע"י yt 1 כעת ניתן לבטא את H f a M O M
f f
2 2
Aניתנת ללכסון ולכן ניתן לבטא אותה כך: דוגמא למציאת נק' מינ'/מקס':
נתונה הפונקציה :
1 0 1
A BDB 1 B
0 2
B f x, y , z x 2 y 2 z 2 x y
נתבונן מה קורה כאשר כופלים את מטריצה Aבעצמה:
יש למצוא את נק' המינימום/מקסימום שלה
AA BDB 1 BDB 1 BDIDB 1 BDDB 1
פתרון:
1 0 1 0 1 2
0 1 ראשית נבצע את כל הנגזרות:
B B
1
B B נגזרת ראשונה:
0 2 0 2 0 22
f
2x 1
x
1 1 f
באופן דומה ניתן לתאר בכלליות: ( x, y , z ), , 0
y
2 y 1
2 2
1k 0 1
Ak B B f
2k 2z
0 z
מהנגזרת הראשונה אנו יכולים למצוא את נק' – aזו הנקודה שתאפס את הנגזרות לפי
כעת נמשיך : סעיף א' של המשפט.
11
Pיש Kשורשים שונים שנסמנם ב x .1אם ל yt At 1 y1
1t 1 0 1
אזי הפתרון הכללי של משוואת ההפרשים 1 ,K , k xt 1
At 1
y1 B t 1
B y1
xt 0 2
כאשר cערכים c11t c2 2t K ck kt הוא :
קבועים. b11 b12
B נציב את
.2אם חלק מהשורשים שווים כלומר יש rשורשים מריבוי גדול מ ,1 b21 b22
כעת ניתן לכתוב את הביטוי :
ואת הריבויים שלהם ב 1 ,K , r נסמן שורשים אלו
t 1
0 1
B y1
1
B
את r 1 ,K , Q ,נסמן ב m1 ,K , mr 0 2t 1
השורשים מריבוי ,1כאשר . Q<kאזי הפתרון הכולל של xt 1 b11 b12 1t 1 0 1
המשוואה יהיה : t 1
B y1
xt b21 b22 0 2
c1t ( m1 1) 1t c2t ( m2 1) 2t K cr t ( mr 1) rt cr 1rt1 K cQ Qt
xt 1 b111t 1 b12 1t 1 z1
xt b211 b22 1t 1 z2
t 1
P 0 Q
m
xt 1
yt נגדיר :
xt דוגמא כדי להבין למה הכוונה במשפט:
נתון פולינום :
yt 1 Ayt ואז נרצה לבטא את הביטוי כך : P 2 5 6
את Aאנו מגדירים כך שהיא תוביל לביטוי זה ,ניתן לעשות זאת ע"י מיקום המקדמים 1 2, 2 3מצאנו את השורשים וכתבנו אותו כמכפלה
של המשוואה בשורה העליונה ובשורה התחתונה כותבים רק : 1,0 P 2 3
5 6
A נוכל Q 3 2הוא שורש מריבוי 1של הפולינום .אם נגדיר
1 0
נמצא את הערכים העצמיים של : A להגדיר את הפולינום כ:
P 2 Qˆ
1
5 6
5 2 6
אולם לא ניתן להציג פולינום זה בצורה P 2 Qˆ :
1 2
1 3, 2 2
מפני שאם החזקה של התבנית הריבועית Qהיא מעל ל 0מתקבלת חזקה שלישית!
ניתן לבטא את Aע"י מטריצה אלכסונית Dשמכילה את הערכים העצמיים שלה ע"ג משפט:
האלכסון הראשי ומטריצה Bכך ש : נניח שנתונה משוואת הפרשים הומוגנית מסדר Kמהצורה הבאה:
A BDB 1
כבר ראינו שניתן להעלות את Aבחזקה ולעדכן רק את Dכי Bמתבטלת עם עצמה כל xt k ak 1 xt k 1 ak 2 xt k 2 K a1 xt 1 a0 xt 0
הזמן:
P ak 1הפולינום יהיה ak 2 k 2 K a1 a0 0
k k 1
12
במקרה שלנו : דוגמא ליישום השיטה:
1
t נתונה משוואת הפרשים הומוגנית:
xth c1 c2 1
t
אנו רוצים לקבל ביטוי שייתן את התשובה הכללית : P t ( 2 6 9) 0
אנו מחפשים פתרון שיספק את התנאי הבא: ( 2 6 9) 0
x At Bt C
p 2
3
t 2
2 A(t 2 4t 4) 2 Bt 4 B 2C At 2 2 At A Bt B C At 2 Bt C t 2 t 1 c1t ( m1 1) 1t c2t ( m2 1) 2t K cr t ( mr 1) rt cr 1rt 1 K cQ Qt
2 At 2 10 A 2 B t 9 A 5 B 2C t 2 t 1
2A 1
xt c1t 211t c1t 3t
10 A 2 B 1
9 A 5 B 2C 1 כלומר ב , t=1 x=3אנו יכולים להציב את זה לביטוי הכללי ניתן לנו ש x1 3
אם כך הפתרון הפרטי הוא : מתקבל ש A 0.5, B 2, C 3.25 : ולקבל את הערך של : c
xt c1t 3t
xtp 0.5t 2 2t 3.25
3 c1 131
והפתרון הכללי של המשוואה הוא :
xt xth xtp c1 1
1
t
xt t 3t והביטוי הכללי יהיה:
c2 1 0.5t 2t 3.25
t
xt c1 2
2
משוואות הפרשים לא הומוגניות
על מנת לחלץ את הקבועים x1 1, x2 2 כעת ניתן להציב את : משוואות הפרשים מסדר Kשאיננה בהכרח הומוגנית היא משוואה מהצורה הבאה:
xt k ak 1 xt ( k 1) ak 2 xt ( k 2) K a1 xt 1 a0 xt f t
אם f t 0
x1 1
אזי זו משוואה הומוגנית
1
1
c2 1 0.5 2 3.25 c1 c2 0.5 2 3.25 f t 0
1
1 c1
2 אזי זו איננה משוואה הומוגנית והפתרון שלה הוא : אם
0.5c1 c2 0.75
1
x2 2 c1
c2 0.5 4 4 3.25
xt xth xtp
4 כאשר:
f t 0
0.25c1 c2 0.75
הוא הפתרון של משוואת ההפרשים ההומוגנית ,כלומר מניחים xth
c1 0, c2 0.75
ופותרים.
לכן הפתרון של משוואת ההפרשים הלא הומוגנית יהיה : הוא הפתרון פרטי של המשוואה שלנו ,זהו פתרון ש"מנחשים". xtp
דוגמא ליישום פתרון משוואת הפרשים לא הומוגנית:
xt 0 0.5 0.75 1 0.5t 2 2t 3.25
t t
נתונה משוואת הפרשים לא הומוגנית:
2 xt 2 xt 1 xt t 2 t 1
סוף!
x1 1, x2 2
13